‫‪1‬‬ ‫בבית המשפט העליון בירושלים‬ ‫בעניין‪:‬‬ ‫בש"פ ‪_________/ 14‬‬ ‫משה הלוי‪ ,‬ת"ז ‪027819283‬‬ ‫המבקש‬ ‫מרחוב האורן ‪ 15‬עכו ‪24122‬‬ ‫טלפון‪054.5501374 :‬‬ ‫שכתובתו להמצאת כתבי בי דין‪:‬‬ ‫ת"ד ‪ 2258‬עכו ‪24122‬‬ ‫פקס‪04.9818044 :‬‬ ‫נגד‪-‬‬‫מדינת ישראל‬ ‫המשיבה‬ ‫באמצעות פרקליטות המדינה‬ ‫משרד המשפטים‬ ‫רחוב צאלח א‪-‬דין ‪ 29‬ירושלים‬ ‫פקס‪02.6759648 :‬‬ ‫בקשת רשות ערעור על החלטה בעניין תפוסים‬ ‫לפי סעיף ‪38‬א)ב( לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח משולב[‪ ,‬התשכ"ט ‪1969‬‬ ‫ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו מיום ‪09/07/2014‬‬ ‫בתיק ע"ח ‪ , 41649-04-14‬שניתנה על ידי כבוד השופט ציון קאפח )להלן‪" :‬ההחלטה השניה"( ‪.‬‬ ‫נספח ‪ : 1‬העתק החלטת בית המשפט המחוזי מיום ‪ ,09/07/2014‬רצ"ב‪.‬‬ ‫החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר מתן החלטה ראשונה באותו הליך מיום ‪15/05/2014‬‬ ‫)להלן‪" :‬ההחלטה הראשונה"(‪.‬‬ ‫נספח ‪ : 2‬העתק החלטת בית המשפט המחוזי מיום ‪ ,15/05/2014‬רצ"ב‪.‬‬ ‫בהחלטתו‪ ,‬דחה בית המשפט המחוזי ת"א את עררו של המבקש לקבלת כל החפצים התפוסים‬ ‫שהם חומרי מחשב‪ ,‬לאחר שתיק החקירה כנגד העורר נסגר מחוסר ראיות ולא הוגש כתב אישום‬ ‫כלשהו כנגד העורר‪ .‬בית המשפט המחוזי איפשר למשיבה להשמיד חלק מהתפוסים‪.‬‬ ‫בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת ליתן למבקש רשות לערור ולחילופין לדון בבקשה כבערר גופו‪.‬‬ ‫ואלו נימוקי הבקשה‪.‬‬ ‫קיימת הצדקה לדיון בגלגול שלישי‬ ‫‪ .1‬בקשת ערר זו עוסקת בהשמדתם של חפצים תפוסים‪ ,‬חומרי מחשב ופריטי מידע של אדם‬ ‫שלא הועמד לדין ותיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות‪ ,‬כאשר התביעה מסכימה כי אותו‬ ‫אדם לא ביצע עבירה פלילית כלשהי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבקשה דנן מעלה שאלות משפטיות בעלות חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .3‬הבקשה דנן מעלה שאלות משפטיות בעלות חשיבות חוקתית‪:‬‬ ‫• האם החוק הקיים מתיר פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות של אדם שלא הועמד לדין ותיק‬ ‫החקירה נגדו נסגר?‬ ‫• האם החוק הקיים מתיר פגיעה בקניינו‪ ,‬רשומותיו ובכתביו של אדם שלא הועמד לדין‬ ‫ותיק החקירה נגדו נסגר?‬ ‫• האם החוק הקיים מתיר פגיעה בקניינו‪ ,‬רשומותיו וכתביו של אדם ללא הליך ראייתי‬ ‫מתאים?‬ ‫• האם החוק הקיים מאפשר מחיקת מידע שמחזיק אדם‪ ,‬אשר רכש את המידע כדין‪ ,‬רק‬ ‫בגלל שמהות המידע והחזקתו על ידי אדם פרטי‪ ,‬אינה נוחה לצד שלישי?‬ ‫• האם ניתן להטיל את החובות המוטלות על רשויות האכיפה‪ ,‬וקבועות בחוק‪ ,‬על אדם‪ ,‬רק‬ ‫בגלל שזמנם של רשויות החקירה והתביעה מוגבל והמשאבים שלהן דלים?‬ ‫• האם ניתן להטיל על אדם שלא הועמד לדין ולא ביצע עבירה‪ ,‬עונש הקבוע בחוק )השמדה‬ ‫ו‪/‬או חילוט חפצים(‪ ,‬כאשר עונש זה נועד על פי החוק לנאשמים מורשעים בלבד במסגרת‬ ‫גזר הדין?‬ ‫‪ .4‬הבקשה דנן מעלה נושאים אשר טרם נפסקה לגביהם הלכה על ידי ערכאת הערעור הגבוהה‬ ‫ביותר‪ .‬לא קיימת פסיקה העוסקת בהשמדת חומר מחשב של אדם ו‪/‬או בהשמדת מידע של‬ ‫אדם‪ ,‬בלא שהוגש נגדו כתב אישום ולא התקיים הליך ראייתי על תוכן החפצים התפוסים‪.‬‬ ‫‪ .5‬הבקשה דנן מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות‪ ,‬ומצדיקה דיון בגלגול שלישי‪.‬‬ ‫‪ .6‬הבקשה עוסקת בסוגיה עקרונית וזאת לאור חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬ובפרט לזכותו‬ ‫של אדם לקניינו‪ ,‬וזכותו לאי פגיעה בפרטיותו‪ ,‬בכתביו וברשומותיו‪ ,‬בפרט כאשר בסיומה של‬ ‫חקירת המשטרה התברר כי לא ביצע עבירה פלילית כלשהי‪.‬‬ ‫‪ .7‬בסוגיה דומה של חילוט ו‪/‬או השמדת חפצים שהובאה לפתחו של בית המשפט לאחרונה‪,‬‬ ‫בבקשת רשות ערר של חשודה שבסופו של יום‪ ,‬תיק החקירה נגדה נסגר מחוסר עניין לציבור‬ ‫ולא הוגש כנגדה כתב אישום‪ ,‬נתן בית המשפט הנכבד רשות לערער תוך קביעה כי "הבקשה‬ ‫מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית"‪ .‬ראו בש"פ ‪ ,4118/14‬שמחה גנה נ' מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬החלטה של כב' השופטת אסתר חיות מיום ‪ .15/07/2014‬וראו גם בשפ ‪, 3405/14‬‬ ‫מדינת ישראל נ' חמלני טכנולוגיות )‪ (2007‬בע"מ‪ ,‬החלטה מיום ‪ ,01/06/2014‬של כב' השופטת‬ ‫דפנה ברק‪-‬ארז‪.‬‬ ‫‪ .8‬בקשה זו עומדת בכללים שנקבעו למתן רשות ערעור בהלכת "חניון חיפה" )ר"ע ‪ ,103/82‬חניון‬ ‫חיפה בע"מ נ' מצת אור )הדר חיפה( בע"מ‪ ,‬פ"ד לו)‪.((1982) 123 (3‬‬ ‫החפצים התפוסים – חומר מחשב‬ ‫‪ .9‬ביום ‪ 29/08/2012‬תפסה משטרת ישראל‪ ,‬המשיבה כאן )להלן‪" :‬המשיבה"( את החפצים‬ ‫הבאים השייכים למבקש )להלן‪" :‬התפוסים"(‪ ,‬והם נשוא בקשת רשות ערעור זה‪:‬‬ ‫• חומר מחשב ‪ :1‬דיסק קשיח של מחשב‪ .‬סומן ע"י המשיבה‪ :‬ד‪.‬ב‪ 4.‬א ‪.‬‬ ‫• חומר מחשב ‪ :2‬דיסק קשיח של מחשב‪ .‬סומן ע"י המשיבה‪ :‬ד‪.‬ב‪ 5.‬ב ‪.‬‬ ‫שניהם ביחד‪ :‬חומר המחשב של המבקש )להלן‪" :‬חומר המחשב"(‪.‬‬ ‫‪ .10‬הדיסקים הקשיחים‪ ,‬ותוכנם שהוא "חומר מחשב" כהגדרתו ב חוק המחשבים‪ ,‬תשנ"ה‪1995-‬‬ ‫ופקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[ התשכ"ט ‪ , 1969‬הם קניינו האישי של‬ ‫המבקש‪ ,‬והם מכילים את כל כתביו ורשומותיו של המבקש‪ ,‬מכילים פריטי מידע שאסף וקיבל‬ ‫במשך השנים‪ ,‬כדין‪ ,‬ואת ענייניו הפרטיים‪ ,‬בהם עניינים משפטיים‪ ,‬עניינים רפואיים‪ ,‬עניינים‬ ‫עסקיים‪ ,‬חומר של לקוחות‪ ,‬תכתובות דוא"ל‪ ,‬תצלומים‪ ,‬הקלטות‪ ,‬סרטונים ועוד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .11‬סעיף ‪ 1‬לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[ התשכ"ט ‪ , 1969‬מגדיר מה‬ ‫הוא חפץ‪:‬‬ ‫‪ .1‬בפקודה זו –‬ ‫‪...‬‬ ‫"חפץ" ‪ -‬לרבות תעודה‪ ,‬מסמך‪ ,‬חומר מחשב או בעל חיים;‬ ‫"מחשב"‪" ,‬חומר מחשב" ו"פלט" ‪ -‬כהגדרתם בחוק המחשבים‪ ,‬תשנ"ה‪-‬‬ ‫‪.1995‬‬ ‫‪ .12‬סעיף ‪ 1‬לחוק המחשבים‪ ,‬התשנ"ה ‪ 1995‬מגדיר מה הוא חומר מחשב‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגדרות‬ ‫בחוק זה –‬ ‫"חומר מחשב" ‪ -‬תוכנה או מידע;‬ ‫‪...‬‬ ‫"מידע" ‪ -‬נתונים‪ ,‬סימנים‪ ,‬מושגים או הוראות‪ ,‬למעט תוכנה‪ ,‬המובעים‬ ‫בשפה קריאת מחשב‪ ,‬והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהנתונים‪ ,‬הסימנים‪ ,‬המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש‬ ‫במחשב עזר בלבד;‬ ‫‪...‬‬ ‫"תוכנה" ‪ -‬קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב‪ ,‬המסוגלת לגרום‬ ‫לתיפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב‪ ,‬והיא מגולמת‪ ,‬מוטבעת‬ ‫או מסומנת במכשיר או בחפץ‪ ,‬באמצעים אלקטרוניים‪ ,‬אלקטרומגנטיים‪,‬‬ ‫אלקטרוכימיים‪ ,‬אלקטרואופטיים או באמצעים אחרים‪ ,‬או שהיא טבועה או‬ ‫אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו‪ ,‬והכל אם אינה‬ ‫מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד‪.‬‬ ‫‪ .13‬כאמור‪ ,‬בידי המשיבה נמצאים חפצים תפוסים השייכים למבקש‪ :‬חומרי מחשב‪ ,‬מידע‬ ‫ותוכנה‪ ,‬שעדיין לא הוחזרו לידי המבקש‪ ,‬למרות שתיק החקירה נסגר וקיימת החלטה שלא‬ ‫להגיש כתב אישום כנגד המבקש‪.‬‬ ‫‪ .14‬המשיבה החזירה למבקש רק חלק מחומר המחשב‪ ,‬אך מסרבת להחזיר לידי המבקש חומרי‬ ‫מחשב אחרים בטענה כי למבקש אסור להחזיק אותם על פי החוק‪ .‬לא ברור על פי איזה חוק‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫‪ .15‬המבקש הוא איש מחשבים ועיתונאי עצמאי הכותב ברשת האינטרנט‪.‬‬ ‫‪ .16‬ביום ‪ 29/08/2012‬נערך חיפוש בביתו של המבקש במסגרת חקירת משטרה‪.‬‬ ‫‪ .17‬במהלך החיפוש תפסו שוטרי המשיבה חפצים השייכים למבקש‪ ,‬בהם שני דיסקים קשיחים‬ ‫של מחשב‪ ,‬שהם התקני אחסון של חומר מחשב‪ ,‬הם התפוסים נשוא בקשה זו‪ .‬התקני אחסון‬ ‫אלה מכילים מידע השייך למבקש שנאסף‪ ,‬נכתב ותועד במשך יותר מ ‪ 20‬שנה בה משתמש‬ ‫המבקש במחשב אישי‪.‬‬ ‫‪ .18‬בהמשך הזמן‪ ,‬נחקר המבקש בחשד לביצוע עבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין ופגיעה‬ ‫בפרטיות‪ ,‬לאחר שעל פי החשד‪ ,‬העתיק המבקש למחשביו פסקי דין‪ ,‬החלטות‪ ,‬פרוטוקולים‬ ‫וכתבי טענות שהתפרסמו אז בפומבי באתר האינטרנט של בתי המשפט )"נט המשפט"(‪.‬‬ ‫‪ .19‬בחודש פברואר ‪ 2013‬הסתיימה חקירת המשטרה‪ ,‬והתיק הועבר לידי פרקליטות מחוז חיפה‪.‬‬ ‫‪ .20‬ביום ‪ 24/04/2014‬הודיעה המשיבה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה לבית המשפט השלום‬ ‫בתל אביב על סגירת תיק החקירה כנגד המבקש‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .21‬כאמור‪ ,‬כתב אישום לא הוגש כנגד המבקש‪ ,‬ובעניין זה גם לא יוגש‪ .‬כך על פי הודעת המשיבה‪.‬‬ ‫‪ .22‬למרות שלא הוגש כתב אישום ותיק חקירה נסגר‪ ,‬ביקשה המשיבה מבתי המשפט קמא‬ ‫להשמיד את החפצים התפוסים ובפרט את חומר המחשב של המבקש‪ .‬כל זאת ללא קיומו של‬ ‫הליך ראייתי אמיתי‪ ,‬ללא בחינה אמיתית של תוכן המידע ומהותו‪ .‬הבקשה להשמדת כל‬ ‫חומר המחשב השייך למבקש‪ ,‬התבססה על על סמך שמועות וסברות על אופן השגת המידע‪,‬‬ ‫ועל סברה לא נכונה כי כל המידע שנמצא בחומר המחשב‪ ,‬מקורו באתר האינטרנט של בתי‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫ההליך בבית משפט השלום תל אביב‬ ‫בקשה להשמדת תפוסים‬ ‫הת ‪714-03-13‬‬ ‫‪ .23‬ביום ‪ 24/04/2014‬התקיים דיון בין הצדדים בבית המשפט השלום תל אביב‪ ,‬בפני כב' השופט‬ ‫שמואל מלמד‪.‬‬ ‫‪ .24‬ביום הדיון עצמו שהיה קבוע לצדדים זה מכבר‪ ,‬הודיעה המשיבה לבית המשפט במכתב כי‬ ‫תיק החקירה נגד המבקש כאן נסגר מחוסר עניין לציבור‪ ,‬וכי לא יוגש כתב אישום כלשהו‬ ‫כנגד המבקש‪.‬‬ ‫נספח ‪ :3‬העתק הודעת המדינה ובקשה להשמדת התפוסים מיום ‪ ,23/04/2014‬רצ"ב‪.‬‬ ‫‪ .25‬יחד עם הודעת המשיבה על סגירת תיק החקירה כנגד המבקש‪ ,‬ביקשה המשיבה מבית משפט‬ ‫השלום להשמיד את הדיסקים הקשיחים של המבקש ואת כל חומר המחשב שהם מכילים‪.‬‬ ‫מכתב המשיבה הסתמך על הטענה כי למבקש הוחזרו זה מכבר כל העותקים של חומרי‬ ‫המחשב שלו שאינם אסורים בהחזקה‪ ,‬טענות שממילא אינן רלבנטיות לאחר סגירת תיק‬ ‫החקירה ואי הגשת כתב אישום כנגד המבקש‪ ,‬מאחר וחומרי המחשב המקוריים צריכים‬ ‫להיות מוחזרים לידי בעליהם‪ ,‬אם לא הועמד לדין‪.‬‬ ‫‪ .26‬באותו דיון נעתר חלקית בית המשפט השלום לבקשת המשיבה והורה להשמיד חלק מחומר‬ ‫המחשב שעיקרו "מסמכים שחוסים תחת איסור פרסום ואיסור הפרסום לא הוסר עד‬ ‫היום"‪.‬‬ ‫נספח ‪ :4‬העתק פרוטוקול הדיון והחלטת בימ"ש השלום מיום ‪ ,24/04/2014‬רצ"ב‪.‬‬ ‫‪ .27‬החלטת בית המשפט השלום ניתנה כלאחר יד‪ ,‬ללא קיום הליך ראייתי נאות של הצגת‬ ‫התפוסים "האסורים" בפני בית המשפט‪ .‬ללא קיום דיון רציני וללא הצגת ראיות‪ .‬למבקש לא‬ ‫ניתן לטעון ולהוכיח הצדק חוקי להחזקה של חומר המחשב )למשל הצגה של ביטול צו איסור‬ ‫פרסום של פסק דין בתיק שהתנהל בעבר בדלתיים סגורות(‪ .‬כמו כן לא הוצגו בפני בית‬ ‫המשפט החפצים המיועדים להשמדה‪ ,‬קרי – אותם קבצי מחשב שהמשיבה מבקשת להשמיד‪.‬‬ ‫‪ .28‬כמו כן‪ ,‬בהליך בבית משפט השלום‪ ,‬לא הוצג לבית המשפט עותק מצו חיפוש כלשהו שמתוקפו‬ ‫נערך חיפוש בחומר המחשב ומתוקפו בוצעה חדירה לחומר המחשב של המבקש‪ ,‬כל זאת‬ ‫בניגוד להוראות סעיף ‪ 31‬לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[ התשכ"ט‬ ‫‪: 1969‬‬ ‫‪ .31‬סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו‬ ‫הובא לפני שופט‪ ,‬מכוח צו חיפוש‪ ,‬חפץ שאסור להשתמש בו או‬ ‫להחזיקו‪ ,‬ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי‪ ,‬רשאי השופט להורות‬ ‫על החרמתו‪ ,‬השחתתו או השמדתו‪ ,‬אף אם לא יובא אדם לדין‬ ‫בקשר אליו‪.‬‬ ‫‪ .29‬הדיון כולו נערך באולם המעצרים של בית המשפט בתל אביב‪ ,‬תחת לחץ של עצורים ושל אנשי‬ ‫שב"ס ומשטרה‪ ,‬עם הפסקות בדיון‪ ,‬כאשר הבקשה להשמדת התפוסים הוגשה רק באותו‬ ‫הבוקר למזכירות בית המשפט בלא מתן זכות תגובה בזמן סביר למבקש כאן‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .30‬יובהר ויודגש כי המשיבה הפיקה בעבר רשימה של חומר המחשב‪ ,‬מידע וקבצים של המבקש‬ ‫שלשיטתה אסורים בהחזקה‪ ,‬ואותם היא מבקשת כעת להשמיד‪ ,‬אך ברשימה זו מצויים‬ ‫קבצים רבים ומסמכים מקוריים רבים של המבקש אשר נוצרו על ידו ואינם קשורים לאתר‬ ‫האינטרנט "נט המשפט" ו‪/‬או לבתי המשפט‪.‬‬ ‫‪ .31‬בשום שלב לא נמסרה רשימה מפורטת‪ ,‬ממוינת ומובנת למבקש הכוללת את מהות תוכנם של‬ ‫הקבצים ו‪/‬או מהות המסמכים המבוקשים להשמדה‪ ,‬אלא נמסרה רשימה עם שמות הקבצים‬ ‫בלבד‪ ,‬כאשר מרשימה זו‪ ,‬לא ניתן להבין אילו מסמכים הם מייצגים‪ ,‬אילו מהם באמת נבדקו‪,‬‬ ‫מה תוכנם של המסמכים‪ ,‬מה ממסמכים אלה מותר להחזיק על פי החוק ומה אסור להחזיק‬ ‫על פי החוק‪ ,‬ומתוקף איזה חוק אסור להחזיקם‪ ,‬מה מספר תיק בית משפט של המסמך או‬ ‫הקובץ שמבוקש להשמדה‪ .‬כל זאת בניגוד להוראות סעיף ‪ 27‬ו ‪ 28‬פקודת סדר הדין הפלילי‬ ‫)מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[ התשכ"ט ‪.1969‬‬ ‫הליך הערר בבית משפט המחוזי תל אביב – ההחלטה הראשונה‬ ‫עח ‪41649-04-14‬‬ ‫‪ .32‬ביום ‪ 28/04/2014‬הגיש המבקש ערר על החלטת בית משפט השלום תל אביב לבית המשפט‬ ‫המחוזי תל אביב‪ .‬תיק ע"ח ‪ . 41649-04-14‬זאת בהתאם להוראות סעיף ‪38‬א לפקודת סדר‬ ‫הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[ התשכ"ט ‪.1969‬‬ ‫‪ .33‬הערר הוגש כנגד מדינת ישראל‪ ,‬כנגד שתי משיבות רלבנטיות לעניין התפוסים‪ ,‬שתיהם באות‬ ‫כוח של מדינת ישראל‪ ,‬היא המשיבה כאן‪:‬‬ ‫• מפלג הונאה תל אביב – היחידה החוקרת והמחזיקה בתפוסים‪.‬‬ ‫• פרקליטות מחוז חיפה – אשר ליוותה את תיק החקירה וסגרה אותו‪.‬‬ ‫נספח ‪ :5‬העתק כתב הערר לבית המשפט המחוזי ללא נספחים‪ ,‬מיום ‪ ,28/04/2014‬רצ"ב‪.‬‬ ‫‪ .34‬ביום ‪ 15/05/2014‬התקיים דיון בין הצדדים‪ ,‬כאשר בית המשפט המחוזי מנהל את הדיון על‬ ‫דרך הפשרה בלבד‪ ,‬ובסיומו נתן כב' השופט קאפח החלטה על גורל התפוסים וחומר המחשב‬ ‫של המבקש )נספח ‪:(2‬‬ ‫החלטה‬ ‫דומני שאין מחלוקת של ממש בין הצדדים‪.‬‬ ‫החשדות נגד העורר הופרכו בסופו של יום‪.‬‬ ‫העורר רשאי להחזיק בכל דבר שתאבה נפשו‪ ,‬אלא אם כן ‪ ,‬הדבר נאסר עליו‬ ‫על פי חוק‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬יש ללכת במתווה שנקבע במכתב פרקליטות מחוז חיפה מיום‬ ‫‪ 23.04.14‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫כל חפץ שנתפס מאת העורר ובכלל זה שני דיסקים קשיחים של מחשב‪,‬‬ ‫יוחזר לעורר‪ .‬קודם לכן‪ ,‬יש למחוק קבצים שהחזקתם אסורה ואשר תוכנם‬ ‫משקף דיונים שיש עליהם נכון להיום צו איסור פרסום כמו גם דיונים‬ ‫שהתנהלו בדלתיים סגורות וההחלטה בדבר סגירת הדלתות עומדת על כנה‪.‬‬ ‫בטרם מחיקת הקבצים‪ ,‬תועבר לעורר רשימה ובה מספרי התיקים בלבד‪.‬‬ ‫לעורר תהא שהות להגיב תוך ‪ 30‬יום מרגע קבלת הרשימה‪.‬‬ ‫העורר מעלה חששות כי במהלך פעולת המחיקה‪ ,‬יבוצעו מחיקות של קבצים‬ ‫שלא היה מקום למחוק אותם‪.‬‬ ‫אני מורה אפוא כי נציג מפרקליטות מחוז חיפה הבקיא ומעורה בתיק‪ ,‬יהיה‬ ‫נוכח במהלך רישום הקבצים שיש למחוק אותם ומאוחר יותר‪ ,‬במהלך‬ ‫‪6‬‬ ‫המחיקה עצמה‪ .‬אני עושה כן על פי המתווה שנקבע על ידי בימ"ש העליון‬ ‫מפי כב' הש' רובינשטיין‪ ,‬במסגרת בש"פ ‪.3607/13‬‬ ‫ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ד‪ 15/05/2014 ,‬במעמד הנוכחים‪.‬‬ ‫‪ .35‬המשיבה לא טרחה להגיש ערר ו‪/‬או בקשת רשות לערור על החלטת כב' השופט קאפח‪ ,‬וביום‬ ‫‪ 14/06/2014‬הפכה החלטת כב' השופט קאפח להחלטה חלוטה‪ .‬זאת בהתאם להוראות סעיף‬ ‫‪38‬א)ג( לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[ התשכ"ט ‪ , 1969‬הקובע‬ ‫תקופה של ‪ 30‬ימים להגשת בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון‪.‬‬ ‫הליך עיון חוזר בבית משפט המחוזי תל אביב – ההחלטה השניה‬ ‫עח ‪41649-04-14‬‬ ‫‪ .36‬ביום ‪ 12/06/2014‬הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי תל אביב‪ ,‬על‬ ‫ההחלטה הראשונה של כב' השופט קאפח מיום ‪ .15/05/2014‬המשיבה לא ביקשה עיכוב ביצוע‬ ‫על ההחלטה מיום ‪.15/05/2014‬‬ ‫‪ .37‬ביום ‪ 16/06/2014‬ניתנה החלטה על ידי סגן הנשיאה‪ ,‬כב' השופט עודד מודריק‪ ,‬על קיום דיון‬ ‫בין הצדדים ביום ‪ 23/06/2014‬על הבקשה לעיון חוזר‪.‬‬ ‫‪ .38‬ביום ‪ 23/06/2014‬התקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהגישה המשיבה בפני כב' השופט קאפח‪.‬‬ ‫נספח ‪ :6‬העתק פרוטוקול הדיון מיום ‪ ,23/06/2014‬רצ"ב‪.‬‬ ‫‪ .39‬בסיום הדיון הורה כב' השופט לצדדים להגיש השלמת טיעונים בכתב‪ ,‬ולאחר מכן ייתן‬ ‫החלטה בבקשה לעיון חוזר‪.‬‬ ‫‪ .40‬כאמור‪ ,‬ביום ‪ 09/07/2014‬נתן כב' השופט קאפח את החלטתו בבקשה לעיון חוזר‪ ,‬היא‬ ‫ההחלטה השנייה )נספח ‪.(1‬‬ ‫הטענות כנגד החלטות בתי המשפט קמא ‪ -‬פגמים בהליך‬ ‫העדר סמכות עניינית לעיון חוזר בהחלטה חלוטה‬ ‫‪ .41‬ההחלטה השנייה מיום ‪ 09/07/2014‬ניתנה בחוסר סמכות עניינית‪.‬‬ ‫‪ .42‬בעניין חפצים תפוסים והחלטה על החזרת חפצים‪ ,‬לא קיים הליך של "עיון חוזר"‪.‬‬ ‫‪ .43‬סעיף ‪38‬א לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[‪ ,‬תשכ"ט‪ , 1969-‬קובע‪:‬‬ ‫פרק רביעי‪ :‬תפיסת חפצים‬ ‫‪...‬‬ ‫‪38‬א‪ .‬ערר‬ ‫)א( שוטר מוסמך‪ ,‬אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ רשאים‬ ‫לערור על החלטת בית המשפט לפי פרק זה‪ ,‬לפני בית המשפט המחוזי אשר‬ ‫ידון בערר בשופט אחד‪.‬‬ ‫)ב( על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן )א( ניתן לערור לפני בית‬ ‫המשפט העליון שידון בערר בשופט אחד‪ ,‬אם ניתנה רשות לכך מאת שופט‬ ‫של בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫)ג( ערר או בקשת רשות לערור כאמור בסעיף זה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬יוגשו בתוך ‪30‬‬ ‫ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט; ניתנה רשות לערור כאמור בסעיף‬ ‫קטן )ב(‪ ,‬תוגש הודעת הערר בתוך ‪ 30‬ימים מיום מתן הרשות לערור; ואולם‬ ‫בית המשפט רשאי להאריך את המועדים האמורים מטעמים שיירשמו‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .44‬סעיף ‪38‬א לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[‪ ,‬תשכ"ט‪ 1969-‬מאפשר‬ ‫הגשת ערר בלבד לערכאה גבוהה יותר‪ .‬הפקודה שותקת לעניין הליך של "עיון חוזר"‪.‬‬ ‫‪ .45‬הליך "עיון חוזר" אמנם קיים בהליכי מעצר‪ ,‬וזאת לפי הוראות סעיף ‪ 52‬לחוק סדר הדין‬ ‫הפלילי חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(‪ ,‬תשנ"ו‪ ,(1996-‬אך לא קיים‬ ‫בהליכי תפוסים‪ ,‬מאחר והפקודה שותקת בעניין זה ומצווה על ערר בלבד‪ ,‬וזאת תוך ‪ 30‬ימים‬ ‫ממתן ההחלטה )סעיף ‪38‬א )ג( לפקודה(‪.‬‬ ‫‪ .46‬בקבלת הבקשה לעיון חוזר‪ ,‬הסתמך בית המשפט המחוזי על הוראת סעיף ‪ 3‬לחוק סדר הדין‬ ‫הפלילי )נוסח משולב(‪ ,‬התשמ"ב‪) 1982-‬להלן‪ :‬חסד"פ( שכותרתו ונוסחו כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .3‬סדר דין באין הוראות‬ ‫בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחיקוק‪ ,‬ינהג בית המשפט בדרך‬ ‫הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק‪.‬‬ ‫‪ .47‬אלא שבענייננו‪ ,‬סעיף ‪ 3‬לחסד"פ אינו רלבנטי‪ ,‬מאחר ולעניין החזרת תפוסים קיימת הוראה‬ ‫בחיקוק והיא סעיף ‪38‬א לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[‪ ,‬תשכ"ט‪-‬‬ ‫‪ ,1969‬אשר נוסף ותוקן במהלך השנים האחרונות על מנת לאפשר הגשת ערר על החלטת בית‬ ‫המשפט בעניין חפצים תפוסים‪ ,‬וזאת תוך פרק זמן קבוע של ‪ 30‬ימים‪ .‬זאת כדי לא למשוך את‬ ‫ההליכים ולבזבז את זמנם היקר של בתי המשפט‪.‬‬ ‫‪ .48‬הבקשה לעיון חוזר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי‪ ,‬נוגעת בזכויות יסוד מהותיות –‬ ‫זכות הקניין של המבקש והזכות לאי פגיעה ברשומותיו ובכתביו של המבקש‪.‬‬ ‫‪ .49‬על אף שהמשיבה הכתירה את בקשתה בכותרת "בקשה לעיון חוזר"‪ ,‬המשמעות המעשית של‬ ‫קבלת הבקשה על ידי בית המשפט המחוזי‪ ,‬היא בעלת השלכות מהותיות על גורל קניינו‪,‬‬ ‫כתביו ורשומותיו של המבקש‪ .‬אין מדובר בבקשה פרוצדוראלית‪ ,‬אלא בבקשה מהותית‬ ‫שתוכנה האמיתי הוא דרישה חוזרת להשמיד את כל חומר המחשב של המבקש‪ ,‬בלי‬ ‫שהועמד לדין‪ ,‬בלי שהוגש כתב אישום‪ ,‬לאחר סגירת תיק החקירה‪ ,‬ומבלי שהתקיים הליך‬ ‫ראייתי רציני‪.‬‬ ‫‪ .50‬טעה בית המשפט המחוזי כאשר קיבל את הבקשה לעיון חוזר והתיר למשיבה להשמיד חלק‬ ‫מחומרי המחשב של המבקש‪ ,‬וביטל חלקית את החלטתו הראשונה החלוטה‪.‬‬ ‫‪ .51‬ההחלטה השניה המשנה חלקים מההחלטה הראשונה החלוטה‪ ,‬ניתנה בחוסר סמכות עניינית‪,‬‬ ‫ודינה להתבטל‪ .‬בית המשפט המחוזי אינו יושב כערכאת ערר של עצמו‪.‬‬ ‫לא היה מקום להליך עיון חוזר כאשר המשיבה היתה צד להליך מתחילתו‬ ‫‪ .52‬בהחלטה השנייה נימק כב' השופט קאפח את קבלת הבקשה לעיון חוזר‪ ,‬בכך שפרקליטות‬ ‫מחוז חיפה לא היתה צד להליך )החלטה‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורה ‪ , 12-14‬וגם עמוד ‪ ,4‬שורות ‪:(3-4‬‬ ‫"לימים‪ ,‬הוגשה בקשה לעיון חוזר מטעם פרקליטות מחוז חיפה‪-‬‬ ‫הפרקליטות אשר ליוותה את החקירה ואשר לא הייתה צד להליך‪-‬‬ ‫ובה נתבקשתי לדון מחדש בהחלטתי‪) "...‬החלטה‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורה ‪12-‬‬ ‫‪(14‬‬ ‫‪...‬‬ ‫"אין בידי לקבל טענה זו משני טעמים עיקריים‪:‬‬ ‫ההחלטה בעניין נוכחות נציג הפרקליטות במהלך הבדיקה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ניתנה מבלי שנשמעה עמדת הפרקליטות ומכאן שיש לצרף אותה‬ ‫להליך כצד שלישי שיש לו נגיעה בדבר‪) " .‬החלטה‪ ,‬עמוד ‪ 4‬שורה ‪(3-4‬‬ ‫‪ .53‬אלא שטענה זו כי הפרקליטות לא היתה צד להליך‪ ,‬אינה נכונה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .54‬המבקש הגיש את בקשת הערר לבית המשפט המחוזי כנגד שני משיבים שהם באי כוח‬ ‫המשיבה‪:‬‬ ‫• מפלג הונאה תל אביב – היחידה החוקרת והמחזיקה בתפוסים‪.‬‬ ‫• פרקליטות מחוז חיפה – אשר ליוותה את תיק החקירה וסגרה אותו‪.‬‬ ‫‪ .55‬ההליך של המבקש הוגש בפועל כנגד מדינת ישראל‪ ,‬אשר יכולה היתה להיות מיוצגת על ידי‬ ‫משטרת ישראל – מפלג הונאה תל אביב ו‪/‬או על ידי פרקליטות מחוז חיפה‪ .‬לפי בחירתה‪.‬‬ ‫‪ .56‬פרקליטות מחוז חיפה בחרה שלא לשלוח פרקליט מחיפה לדיון ביום ‪ ,15/05/2014‬והסתפקה‬ ‫בייצוג שלה על ידי ב"כ מפלג הונאה תל אביב‪ ,‬אותם ציידה במכתב מתאים שהוצג בדיון לפני‬ ‫כב' השופט קאפח )פרוטוקול ‪ ,15/05/2014‬עמוד ‪ ,2‬שורה ‪.(3‬‬ ‫‪ .57‬התיק שהתנהל בבית המשפט מחוזי‪ ,‬התנהל בין שני צדדים‪ :‬המבקש כאן ומדינת ישראל‪,‬‬ ‫כאשר האחרונה יוצגה כראוי‪ .‬לא היה מקום לקבל את הבקשה לעיון חוזר בטענה כי הייצוג‬ ‫של המדינה היה לקוי ו‪/‬או לא ראוי ו‪ /‬או לא מספיק‪ .‬המדינה אינה יכולה לדבר בשני קולות‬ ‫שונים‪ ,‬ואינה יכולה לטעון כי הייצוג של המדינה היה לקוי ולא מספק‪.‬‬ ‫‪ .58‬טעה בית המשפט המחוזי כאשר התיר למשיבה להשמיד חלק מחומר המחשב של המבקש‪,‬‬ ‫לאחר קבלת הבקשה לעיון חוזר מטעמים לא נכונים‪ ,‬וטעה בית המשפט המחוזי כאשר ביטל‬ ‫חלקית את החלטתו הראשונה שכבר היתה חלוטה‪.‬‬ ‫העדר סמכות ערר על החלטה בעניין אי השמדת חפצים‬ ‫‪ .59‬החלטת בית המשפט השלום קבעה כי יושמדו "מסמכים שחוסים תחת איסור פרסום ואיסור‬ ‫הפרסום לא הוסר עד היום" בלבד‪.‬‬ ‫‪ .60‬בית המשפט השלום לא קיבל את בקשת המשיבה להשמיד את כל החפצים ו‪/‬או מסמכים‬ ‫אחרים‪ ,‬מלבד "מסמכים שחוסים תחת איסור פרסום ואיסור הפרסום לא הוסר עד היום"‬ ‫‪ .61‬בהחלטתו הראשונה חזר בית המשפט המחוזי על החלטת בית המשפט השלום‪ ,‬והוסיף כי על‬ ‫המשיבה להכין רשימה של מספרי תיקי בית משפט בדלתיים סגורות אותם היא מבקשת‬ ‫להשמיד מחומר המחשב של המבקש‪.‬‬ ‫‪ .62‬למרות שהמשיבה הכתירה את בקשתה "בקשה לעיון חוזר" ‪ ,‬תוכן בקשתה של המשיבה היה‬ ‫בעצם ערר שביקש להרחיב את כמות חומרי המחשב המבוקשת להשמדה‪ ,‬ולא רק את‬ ‫המסמכים שניתנו בדלתיים סגורות ו‪/‬או חוסים תחת צו איסור פרסום‪ ,‬אלא כלל מסמכים‬ ‫שלשיטת המשיבה הושגו מתיקי בית משפט‪.‬‬ ‫‪ .63‬ויודגש‪ :‬המשיבה כלל לא הגישה ערר על החלטת בית המשפט השלום‪ .‬המבקש כאן הוא‬ ‫שהגיש את הערר‪.‬‬ ‫‪ .64‬בית המשפט המחוזי נעתר חלקית לבקשת המשיבה‪ ,‬וקבע כי בנוסף‪ ,‬יושמדו מחומר המחשב‬ ‫של המבקש גם מסמכים שפורסמו בפומבי באתר האינטרנט "נט המשפט"‪ ,‬מאחר שלא‬ ‫התקבלו על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה )עיון בתיקים(‪ ,‬התשס"ג ‪) 2003‬להלן‪:‬‬ ‫"תקנות העיון"(‪.‬‬ ‫‪ .65‬החלטת בית המשפט המחוזי לקבל את "ערר" המשיבה‪ ,‬ולהרחיב את הליך ההשמדה‬ ‫ולהוסיף לתוכו חפצים נוספים )קבצים נוספים( מנוגדת להוראות פסד"פ )מעצר וחיפוש(‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .66‬סעיף ‪38‬א)א( לפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[‪ ,‬תשכ"ט‪ , 1969-‬אשר‬ ‫עוסק בערר‪ ,‬מאפשר הגשת ערר בלבד רק על העניינים שבפרק הרביעי לפקודה‪ ,‬היינו ערר על‬ ‫החלטות לפי סעיפים ‪ 32‬עד סעיף ‪:42‬‬ ‫‪38‬א‪ .‬ערר‬ ‫)א( שוטר מוסמך‪ ,‬אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ‬ ‫רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי פרק זה‪ ,‬לפני בית‬ ‫המשפט המחוזי אשר ידון בערר בשופט אחד‪.‬‬ ‫‪ .67‬סעיף ‪ 31‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש(‪ ,‬העוסק בהשמדת חפצים תפוסים נמצא בפרק השלישי‬ ‫לפקודה )פרק חיפוש(‪ ,‬סעיפים ‪ 23‬עד ‪ .31‬הסעיפים השונים בפרק הרביעי לפקודה )פרק‬ ‫תפיסת חפצים(‪ .‬סעיפים ‪ 32‬עד ‪ 42‬אינם עוסקים בהשמדת חפצים של אדם שלא הוגש כנגדו‬ ‫כתב אישום‪ ,‬אלא רק במצב שבו הוגש כתב אישום‪ ,‬וההשמדה היא חלק מהעונש‪.‬‬ ‫‪ .68‬מטעם זה‪ ,‬כאשר בית משפט השלום עורך דיון בהשמדת תפוסים לפי סעיף ‪ 31‬לפקודה )פרק‬ ‫שלישי(‪ ,‬ונותן החלטה להחזיר לידיו של אדם את החפצים ולא נותן החלטה על השמדתם‪ ,‬אין‬ ‫סמכות לבית המשפט המחוזי לדון בערר על אי השמדת חפצים‪ ,‬מאחר והליך ערר לפי פרק‬ ‫שלישי לפקודה‪ ,‬לא קיים בפקודה‪ .‬סעיף ‪38‬א לפקודה העוסק בערר‪ ,‬מגביל את הערר‬ ‫להוראות הפרק הרביעי בלבד‪.‬‬ ‫‪ .69‬לבית המשפט המחוזי לא היתה סמכות עניינית לדון בבקשת המשיבה להשמדת חפצים‪,‬‬ ‫כאשר בית המשפט השלום לא קיבל את הבקשה להשמיד את כל החפצים התפוסים‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫לא הוגש ערר על ידי המשיבה‪ ,‬אלא הבקשה להשמדה התבקשה בהליך לעיון חוזר שלא קיים‬ ‫בסדר הדין‪.‬‬ ‫‪ .70‬יודגש כי הערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי‪ ,‬הוא מתוקף הוראת סעיף ‪ 35‬לפקודה‬ ‫המורה על החזרת החפצים התפוסים‪ ,‬אם לא הוגש כתב אישום לאחר ששה חודשים ותיק‬ ‫החקירה נסגר‪ .‬בית המשפט השלום נתן החלטה שלא להחזיר חלק מהקבצים התפוסים )על‬ ‫ידי השמדתם(‪ ,‬ומכאן הוגש הערר של המבקש לבית המשפט המחוזי‪.‬‬ ‫‪ .71‬החלטת בית המשפט המחוזי להרחיב את כמות הקבצים להשמדה‪ ,‬ניתנה בחוסר סמכות‬ ‫עניינית ובהעדר הוראה חוקית לכך‪.‬‬ ‫החלטת בתי המשפט השלום והמחוזי ניתנו כלאחר יד וללא הבאת ראיות‬ ‫תוך פגיעה בזכויותיו החוקתיות של המבקש‬ ‫‪ .72‬במהלך שני ההליכים בבית המשפט השלום ובבית המשפט המחוזי‪ ,‬לא הובאו ראיות על ידי‬ ‫המשיבה לעניין מהותו של חומר המחשב שהיא מבקשת להשמיד‪ .‬כל שנטען הוא שלמבקש‬ ‫אסור להחזיק מסמכים שמקורם בבתי המשפט‪.‬‬ ‫‪ .73‬בתי המשפט קמא‪ ,‬השלום והמחוזי‪ ,‬לא קיימו הליך ראייתי‪ ,‬אלא נתנו החלטות על סמך‬ ‫טענות הצדדים בלבד‪ .‬בקשת המשיבה להשמדת חומר המחשב של המבקש‪ ,‬הסתמכה על‬ ‫טענות בכתב‪ ,‬טענות בעל פה‪ ,‬הנחות עבודה מוטעות‪ ,‬סברות ושמועות‪ .‬אך לא על ראיות‬ ‫מוכחות‪ ,‬ולא על הליך ראייתי כלשהו‪.‬‬ ‫‪ .74‬במהלך ההליך המשפטי‪ ,‬לא הוצג צו חיפוש לפי סעיף ‪ 31‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש(‪ ,‬שמכוחו‬ ‫בוצעה חדירה לחומר המחשב של המבקש ו‪/‬או בוצע חיפוש בכל חומר המחשב של המבקש‬ ‫ו‪/‬או מכוחו הופקו פלטים‪ ,‬ו‪/‬או מכוחו התגלה מידע שאותו המשיבה מבקשת להשמיד‪.‬‬ ‫‪ .75‬במהלך ההליך‪ ,‬לא הוצגה רשימה מסודרת של חומרי המחשב המבוקשים על ידי המשיבה‬ ‫להשמדה‪ .‬לא קיימת רשימה שמתארת את תוכן המסמך עצמו המיועד להשמדה‪ ,‬למשל מספר‬ ‫תיק בית משפט )שהוא המידע המינימלי ביותר אותו ביקש המבקש(‪ .‬כל שקיים הוא שם של‬ ‫קובץ שלא אומר דבר וחצי דבר על מהותו של המידע המבוקש להשמדה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ .76‬ביום ‪ 23/06/2014‬בדיון במחוזי‪ ,‬הסבירה ב"כ המשיבה עו"ד לילך תמיר כי לא כל חומר‬ ‫המחשב המבוקש להשמדה‪ ,‬נבדק על ידי חוקרי המשטרה‪ ,‬והמבקש כאן כחשוד‪ ,‬כלל לא‬ ‫התבקש בזמן החקירה‪ ,‬לתת הסבר לכל חומר המחשב המבוקש להשמדה‪:‬‬ ‫עו"ד לילך תמיר‪:‬‬ ‫הוצגו לו חלק מהמסמכים זה היה ברמת הדגימה‪.‬‬ ‫)פרוטוקול דיון ‪ ,23/06/2014‬עמוד ‪ 4‬שורה ‪(11‬‬ ‫‪ .77‬המשיבה הודתה בבית המשפט כי מרבית המסמכים החשודים‪ ,‬כ ‪ 12,000‬קבצים‪ ,‬כלל לא‬ ‫נבדקו על ידי המשטרה‪ ,‬אלא נדגמו בלבד‪ ,‬והמבקש כלל לא התבקש להגיב ולהסביר את‬ ‫כיצד המידע שלא נדגם הגיע לרשותו‪.‬‬ ‫‪ .78‬המשיבה עושה הכללה על סמך מספר מסמכים‪ ,‬דגימה בלבד‪ ,‬ל ‪ 12,000‬מסמכים אחרים‬ ‫שאותם היא מבקשת להשמיד‪ ,‬ולשיטתה‪ ,‬מקור כולם בביצוע פעולה אסורה כלשהי ו‪/‬או‬ ‫איסור החזקה על פי חוק כלשהו‪.‬‬ ‫‪ .79‬טעה בית המשפט המחוזי כאשר קיבל את הבקשה לעיון חוזר והתיר למשיבה להשמיד חלק‬ ‫מחומר המחשב של המבקש‪ ,‬שכלל לא נבדק‪.‬‬ ‫החלטת בית המשפט המחוזי מטילה על המבקש חובות כבדים‬ ‫שמוטלות על פי דין דווקא על המשיבה‬ ‫‪ .80‬בהחלטה הראשונה קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבה תכין רשימה פרטנית של חפצים‬ ‫)קבצים( אותם היא מבקשת להשמיד‪ ,‬הכוללת את מספר תיק בית המשפט‪ ,‬והורה למסור‬ ‫רשימה זו לידי העורר לעיונו‪ ,‬על מנת שיוכל להגיב‪.‬‬ ‫‪ .81‬בהחלטה השנייה ביטל בית המשפט המחוזי את החובה של המשיבה להכין רשימת חפצים‬ ‫)קבצים( להשמדה‪ ,‬זאת לאחר שהמשיבה העריכה את זמן הכנת הרשימה בכ ‪ 6,000‬שעות‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫‪ .82‬בהחלטה השנייה‪ ,‬בית המשפט המחוזי העמיס את המטלה הקשה למיין את חומר המחשב על‬ ‫המבקש‪ ,‬קרי – על המבקש הוטלה עבודת מיון של כ ‪ 6,000‬שעות )כמו שהעריכה המשיבה‪,‬‬ ‫מדובר בעניין סימטרי‪ ,‬מאחר ובמדובר באותו חומר מחשב למיון(‪ ,‬כל זאת בעמדה מפוקחת‬ ‫על ידי המשטרה במשרדי מפלג הונאה תל אביב‪.‬‬ ‫‪ .83‬המבקש‪ ,‬שתיק החקירה נגדו נסגר‪ ,‬לא הוגש כנגדו כתב אישום ואף המשיבה הודיעה לבית‬ ‫המשפט כי קשה לייחס למבקש עבירה פלילית כלשהי בקבלת חומרי המחשב‪ ,‬ייאלץ לבלות‬ ‫את החודשים הקרובים בנסיעות ברכבת לתחנת המשטרה בתל אביב )המבקש גר בעכו( לבלות‬ ‫ימים רבים בתחנת משטרה‪ ,‬בפיקוח שוטרים‪ ,‬בעבודה סיזיפית של הפקת פלטים ובדיקתם‪,‬‬ ‫כאשר החוק מטיל על המשטרה לבצע עבודה זאת‪ ,‬כאשר היא תופסת חפצים ומבצעת חיפוש‬ ‫בזירת העבירה‪ .‬כל זאת לאחר שהמבקש עבר ‪ 30‬ימי חקירה‪ ,‬ישב ‪ 10‬ימים בבית מעצר‪ ,‬ספג‬ ‫פרסומים שקריים של המשטרה בכלי התקשורת‪ ,‬שבסופם לא הוכח שביצע עבירה כלשהי‪.‬‬ ‫‪ .84‬ההחלטה השנייה פוגעת פגיעה קשה במבקש‪ ,‬אדם חף מפשע‪ ,‬תוך כדי שלילת חירותו‪ ,‬שלילת‬ ‫קניינו‪ ,‬פגיעה בכתביו וברשומותיו‪ ,‬כל זאת בניגוד להוראות חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫‪ .85‬סעיפים ‪ 27‬ו ‪ 28‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש( מטילים את החובה של מיון חפצים תפוסים והכנת‬ ‫רשימה מפורטת שלהם על מי שביצע את החיפוש בפועל וביצע את התפיסה‪ ,‬קרי – על שוטרי‬ ‫המשיבה‪:‬‬ ‫‪ .27‬רשימת החפצים שנמצאו‬ ‫רשימת כל החפצים שנתפסו אגב חיפוש‪ ,‬בין שנערך על פי צו ובין‬ ‫שלא על פי צו‪ ,‬והמקומות שבהם נמצאו‪ ,‬תיערך על‪-‬ידי מי שביצע את‬ ‫החיפוש ותיחתם בידי העדים או בחותמתם‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .28‬נוכחות התופש מותרת‬ ‫תופש הבית או המקום שמחפשים בו‪ ,‬או אדם מטעמו‪ ,‬יינתן לו להיות‬ ‫נוכח בחיפוש‪ ,‬ולפי דרישתו יימסר לו העתק של רשימת החפצים‬ ‫שנתפסו‪ ,‬חתום בידי העדים או בחותמתם‪.‬‬ ‫‪ .86‬כאשר החפצים התפוסים הם חומרי מחשב‪ ,‬על המשיבה לכלול ברשימה את שם הקובץ‬ ‫ומיקומו על הדיסק הקשיח‪ ,‬וכן את תוכן הקובץ‪ ,‬ובפרט כאשר היא מבקשת לפגוע בו‬ ‫ולהשמידו‪ ,‬ו‪/‬או להציגו בבית המשפט כראיה‪ .‬על המשיבה החובה למסור רשימה זו למבקש‬ ‫לפי דרישה‪.‬‬ ‫‪ .87‬בנוסף‪ ,‬ומאחר שמדובר בחפצים שהם חומרי מחשב‪ ,‬כהגדרתם בסעיף ‪ 1‬לפסד"פ )מעצר‬ ‫וחיפוש(‪ ,‬חלות חובות נוספות על שוטרי המשיבה‪ ,‬בהם הפקת פלט על ידי בעל תפקיד מיומן‪:‬‬ ‫‪23‬א‪ .‬חדירה לחומר מחשב‬ ‫)א( חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור‪ ,‬יראו‬ ‫אותן כחיפוש וייעשו על‪-‬ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות‬ ‫כאמור; לענין זה‪" ,‬חדירה לחומר מחשב" ‪ -‬כמשמעותה בסעיף ‪4‬‬ ‫לחוק המחשבים‪ ,‬תשנ"ה‪.1995-‬‬ ‫)ב( על אף הוראות פרק זה‪ ,‬לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן )א(‪,‬‬ ‫אלא על‪-‬פי צו של שופט לפי סעיף ‪ ,23‬המציין במפורש את ההיתר‬ ‫לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬והמפרט את מטרות‬ ‫החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר‬ ‫לנדרש‪.‬‬ ‫)ג( קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא‬ ‫תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר‪ ,‬תשל"ט‪.1979-‬‬ ‫‪ .88‬כלומר‪ ,‬אין זה מתפקידו של המבקש לבצע את עבודת המשיבה‪ ,‬מאחר וזו החובה המוטלת‬ ‫בדין על המשיבה‪ ,‬ועל בעל תפקיד מיומן שעובד אצל המשיבה‪ .‬הפקת פלט‪ ,‬שהוא בעצם תוכן‬ ‫של חומר מחשב המופק באופן נהיר וקריא לאדם‪ ,‬הוא מחובתה של המשיבה לבצע‪ ,‬להפיק‪,‬‬ ‫לבדוק ולרשום‪ .‬אין זו חובתו של המבקש‪.‬‬ ‫‪ .89‬טענותיה של המשיבה על הקצאת משאבים בלתי סבירה בטיפול בחומר המחשב של המבקש‬ ‫ומיונו‪ ,‬וקבלת טענתה בהחלטה השנייה של בית המשפט המחוזי‪ ,‬אינה יכולה להתקבל כאשר‬ ‫מדובר על ביצוע חובות הקבועות בסדרי הדין הפליליים ומוטלות על המשיבה‪ .‬אין מדובר‬ ‫בהקצאת משאבים בלתי סבירה לפי חוק חופש המידע‪ ,‬ו‪/‬או לפי תקנות העיון‪ ,‬אלא על המשך‬ ‫עשייה בנתיב שהחלה בו המשיבה בעצמה‪ ,‬על פי סדרי הדין הפלילי‪ ,‬ועל ידי פירוק חומר‬ ‫המחשב השלם של המבקש לקבצים בודדים‪ ,‬כדי לקבוע לשיטתה של המשיבה‪ ,‬מה מותר‬ ‫למבקש להחזיק ומה אסור להחזיר באופן פרטני‪.‬‬ ‫‪ .90‬את החובה לפקח על הליך מיון חומרי המחשב וקביעה כי גורם בעל בכירות )בפרקליטות(‬ ‫יפקח על ההליך‪ ,‬קבע בית המשפט העליון‪ ,‬כב' השופט א' רובינשטיין‪ ,‬בהליך קודם בין‬ ‫הצדדים בעת שהתקיימה חקירת משטרה )בש"פ ‪ ,3607/13‬משה הלוי נ' משטרת ישראל‬ ‫מפלג הונאה תל אביב‪ ,‬החלטה מיום ‪ .(30/06/2013‬זאת פן ייעשו מעשים בלתי תקינים על ידי‬ ‫שוטרי המשיבה‪ .‬וידגש‪ :‬תיק החקירה כנגד המבקש נסגר‪ ,‬למרות מעשים בלתי תקינים של‬ ‫שוטרי המשיבה במהלך תקופת החקירה‪.‬‬ ‫‪ .91‬טעה בית המשפט המחוזי כאשר החליט כי על המבקש לבצע את מטלותיה של המשיבה וטעה‬ ‫כאשר הורה למבקש למיין את חומר המחשב‪.‬‬ ‫העדר הוראת חוק להשמדת חומר מחשב ולמחיקת חלקים מחומר מחשב שלם‬ ‫פסד"פ )מעצר וחיפוש(‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .92‬לחפצים שהם חומר מחשב‪ ,‬פסד"פ )מעצר וחיפוש( ‪ ,‬יש מעמד מיוחד בפקודה‪ ,‬כפי שיפורט‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫‪ .93‬סעיף ‪23‬א לפסד"פ )מעצר וחיפוש( קובע את אופן הליך החיפוש בחומר המחשב‪ .‬הליך חיפוש‬ ‫בחומר מחשב מוגדר כחדירה לחומר מחשב‪ ,‬כלומר התקשרות עם מחשב לפי סעיף ‪ 4‬לחוק‬ ‫המחשבים‪ ,‬התשנ"ה‪:1995-‬‬ ‫‪ .4‬חדירה לחומר מחשב שלא כדין‬ ‫החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש‬ ‫שנים; לענין זה‪" ,‬חדירה לחומר מחשב" ‪ -‬חדירה באמצעות‬ ‫התקשרות או התחברות עם מחשב‪ ,‬או על ידי הפעלתו‪ ,‬אך למעט‬ ‫חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר‪ ,‬תשל"ט‪-‬‬ ‫‪.1979‬‬ ‫‪ .94‬סעיף ‪)26‬ב( לפסד"פ )מעצר וחיפוש( קובע את כי יש לשמור על שלמותו של חומר המחשב‪:‬‬ ‫‪ .26‬הנוהל בעריכת חיפוש‬ ‫)א( ‪...‬‬ ‫)ב( בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬המפקח הכללי של‬ ‫המשטרה יקבע הוראות נוספות לעניין חדירה לחומר מחשב לצורך‬ ‫שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף‬ ‫קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת‬ ‫המשטרה ]נוסח חדש[‪ ,‬התשל"א‪ ,1971-‬ויכול שתיעשה בנהלים בידי‬ ‫המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫‪ .95‬סעיף ‪32‬א לפסד"פ )מעצר וחיפוש( עוסק בהעתקת חומר מחשב לאדם‪ ,‬כאשר האדם הוא‬ ‫בגדר חשוד ומתקיימת חקירה כנגדו‪ .‬הוראת סעיף ‪32‬א נמצאת תחת הפרק הרביעי‪ :‬תפיסת‬ ‫חפצים‪ .‬סעיף זה אינו עוסק בהשמדת חומר מחשב‪:‬‬ ‫‪32‬א‪ .‬העתקת חומר מחשב‬ ‫)א( לבקשת אדם המשתמש במחשב שנתפס לפי הוראות חוק זה או‬ ‫שיש לו חומר מחשב במחשב כאמור‪ ,‬תאפשר לו המשטרה לקבל‬ ‫העתק מחומר המחשב הדרוש לו‪ ,‬בתוך ארבעה ימים מיום התפיסה;‬ ‫קצין בדרגת סגן ניצב או בדרגה גבוהה מזאת רשאי להורות שמסירת‬ ‫ההעתק תידחה‪ ,‬ולחזור ולהורות על כך מעת לעת‪ ,‬ובלבד שכל תקופת‬ ‫דחיה לא תעלה על ארבעה ימים וזדך כל תקופות הדחיה לא יעלה על‬ ‫‪ 16‬ימים; בית משפט שלום רשאי בנסיבות מיוחדות לצוות שמסירת‬ ‫ההעתק תידחה לתקופה נוספת‪ ,‬ולחזור ולצוות כך מעת לעת‪ ,‬ובלבד‬ ‫שכל תקופת דחיה לא תעלה על ‪ 15‬ימים‪.‬‬ ‫)ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬קצין משטרה בדרגת מפקח משנה‬ ‫או בדרגה גבוהה מזו רשאי שלא לאפשר מסירת העתק כאמור אם‬ ‫סבר כי קיים חשש סביר שמסירת ההעתק תביא לשיבוש החקירה או‬ ‫לביצוע עבירה‪.‬‬ ‫)ג( העתקת חומר המחשב תהיה במקום שהמשטרה הועידה לכך‪,‬‬ ‫ותתבצע בידי בעל תפקיד מיומן כאמור בסעיף ‪23‬א‪.‬‬ ‫)ד( על דחיית בקשה לקבל העתק מחומר מחשב לפי סעיף זה רשאי‬ ‫מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן )א( לערור לפני בית משפט שלום‪.‬‬ ‫‪ .96‬סעיף ‪ 35‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש( קובע כי אם לא הוגש כנגד אדם כתב אישום‪ ,‬יש להחזיר‬ ‫לידיו את החפצים התפוסים‪ .‬הדברים יפים גם לחומרי מחשב תפוסים מאחר והם מוגדרים‬ ‫כחפצים‪ ,‬בסעיף ‪ 1‬לפקודה‪:‬‬ ‫‪ .35‬החזרת התפוס על ידי המשטרה‬ ‫‪13‬‬ ‫אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה‪ ,‬או מיום‬ ‫שהגיע לידיה‪ ,‬לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה‬ ‫ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף ‪ ,34‬תחזיר המשטרה את החפץ‬ ‫לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום‪ ,‬על‪-‬פי בקשת‬ ‫שוטר מוסמך או אדם מעוניין‪ ,‬להאריך את התקופה בתנאים שיקבע‪.‬‬ ‫‪ .97‬ויודגש‪ ,‬כי המשיבה לא ביקשה צו לפי סעיף ‪ 34‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש( ‪ ,‬לא בבית המשפט‬ ‫השלום ולא בבית המשפט המחוזי‪ .‬לא קיימת החלטה של בתי המשפט קמא לפי סעיף ‪.34‬‬ ‫‪ .98‬הוראות סעיפים ‪ 39 ,37 ,36‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש( עוסקות בחפצים כאשר הוגש משפט‪,‬‬ ‫קרי – הוגש כתב אישום‪ ,‬וחילוט החפץ נעשה כתוספת לעונש ‪ ,‬אם האדם הורשע‪ .‬בענייננו‪ ,‬לא‬ ‫הוגש כתב אישום כנגד המבקש‪ ,‬ותיק החקירה נסגר‪.‬‬ ‫‪ .99‬מכאן‪ ,‬טעו בית המשפט המחוזי ובית המשפט השלום כאשר הורו להשמיד חלק מחומר‬ ‫המחשב של המבקש‪ ,‬מאחר ולא קיימת הוראת חוק המאפשרת השמדת חפצים ו‪/‬או חומר‬ ‫מחשב‪.‬‬ ‫חוק הגנת הפרטיות‬ ‫‪ .100‬סעיף ‪ 29‬לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א‪ 1981-‬קובע כי השמדה ו‪/‬או החרמה של חומר‬ ‫הפוגע בפרטיות‪ ,‬תעשה רק לאחר שהוגש משפט )כתב אישום ו‪/‬או כתב תביעה בהליך אזרחי(‪,‬‬ ‫והדברים התבררו בהליך‪ ,‬כאשר ההשמדה היא חלק מהעונש בהליך פלילי ו‪/‬או הסעד שניתן‬ ‫בהליך אזרחי ‪:‬‬ ‫‪ .29‬צווים נוספים‬ ‫)א( בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט‪ ,‬במשפט פלילי או‬ ‫אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה‪ ,‬לצוות כמפורט להלן‪,‬‬ ‫לפי הענין‪:‬‬ ‫על איסור הפצה של עותקי החומר הפוגע או על‬ ‫)‪(1‬‬ ‫החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם‬ ‫שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה‪ ,‬הפצה או החסנה‪ ,‬גם‬ ‫אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על‬ ‫החרמה‪ ,‬יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;‬ ‫)‪ (2‬על פרסום פסק הדין‪ ,‬כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה‬ ‫על חשבון הנאשם או הנתבע‪ ,‬במקום‪ ,‬במידה ובדרך שקבע‬ ‫בית המשפט;‬ ‫)‪ (3‬על מסירת החומר הפוגע לנפגע;‬ ‫)‪ (4‬על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין‪ ,‬או לאסור על‬ ‫שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו בסעיף ‪23‬ה‪,‬‬ ‫או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת‪.‬‬ ‫)ב( אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום‬ ‫בספריות ציבוריות‪ ,‬בארכיונים וכיוצא באלה‪ ,‬זולת אם הטיל בית‬ ‫המשפט‪ ,‬בצו החרמה על פי סעיף קטן )א()‪ ,(1‬הגבלה גם על החזקה‬ ‫כזאת‪ ,‬ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט‪.‬‬ ‫‪ .101‬חוק הגנת הפרטיות כולל בתוכו הגנות שונות‪ ,‬כמפורט בסעיפים ‪ 20 ,19 ,18 , 2‬לחוק‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חייב להתקיים הליך ראייתי לאחר שהוגש כתב אישום‪ ,‬על מנת לברר האם אדם‬ ‫באמת ביצע עבירה של פגיעה בפרטיות‪ ,‬או שהוא מחזיק במידע כדין ולא ביצע עבירה של‬ ‫פגיעה בפרטיות‪.‬‬ ‫‪ .102‬כנגד המבקש לא הוגש כתב אישום על פגיעה בפרטיות‪ ,‬והמבקש לא הועמד לדין‪ .‬המבקש‬ ‫הוכיח בחקירת המשטרה קיבל את המידע כדין‪.‬‬ ‫‪ .103‬בנוסף‪ ,‬טענה ב"כ המשיבה בהליך בבית המשפט המחוזי‪ ,‬כי המבקש לא ביצע כל עבירה‬ ‫פלילית‪ ,‬אלא קיבל את המסמכים כדין )פרוטוקול דיון מיום ‪.(23/06/2014‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תקנות העיון אינן מאפשרות השמדת חומר מחשב‬ ‫ואינן רלבנטיות להחזרת התפוסים‬ ‫‪ .104‬ההחלטה השנייה של בית המשפט המחוזי קיבלה את טענות המשיבה וקבעה בעקיפין כי‬ ‫המבקש אינו מחזיק כדין במסמכים שמקורם באתר האינטרנט "נט המשפט"‪ ,‬מאחר‬ ‫והמבקש לא ביקש את המסמכים דרך מזכירות בית המשפט על פי תקנות העיון‪.‬‬ ‫‪ .105‬אלא שבניגוד להחלטה השניה של בית המשפט המחוזי‪ ,‬תקנות בתי המשפט ובתי הדין‬ ‫לעבודה )עיון בתיקים(‪ ,‬התשס"ג ‪) 2003‬להלן‪" :‬תקנות העיון"( אינן רלבנטיות לענייננו‪.‬‬ ‫‪ .106‬תקנה ‪ 4‬לתקנות העיון איננה רלוונטית למקרה דנא‪ ,‬מכיוון שתקנה ‪ 4‬עוסקת בפרט‬ ‫שמבקש לעיין בחומר שאיננו נמצא ברשותו ואילו בענייננו מדובר במצב נתון בו חומר משפטי‬ ‫מסוים שאיננו אסור בהחזקה‪ ,‬מצוי ברשות אדם כלשהו )ובענייננו המבקש( והמשיבה היא זו‬ ‫שדורשת להשמידו ולשלול את זכות העורר להחזיק בחומר זה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יטען המבקש כי‬ ‫המשיבה היא זו שצריכה להוכיח מדוע לשלול זכות זו מידי המבקש בבחינת "המוציא מחברו‬ ‫עליו הראיה" ובניגוד לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו האוסר פגיעה בקניינו של אדם‪.‬‬ ‫המבקש ידגיש עוד כי אין כל נפקות לדרך בה הושגו החומרים המצויים ברשותו כל עוד הללו‬ ‫אינם אסורים בהחזקה‪.‬‬ ‫‪ .107‬בשולי הדברים בעניין זה‪ ,‬ראוי עוד לחדד כי קבלת עמדת המשיבה ועמדת בית המשפט‬ ‫המחוזי בהחלטה השנייה‪ ,‬תוביל לתוצאות אבסורדיות לפיהן יותר למדינה להשמיד בעתיד‬ ‫חומר משפטי המצוי בידי מאן דהוא מכיוון שהושג שלא על פי התקנות אך בדרך חוקית‬ ‫אחרת )למשל‪ ,‬דרך דוברות בתי המשפט‪ ,‬אתרים משפטיים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬בעל דין‪ ,‬ספרות‬ ‫משפטית‪ ,‬ספריה משפטית‪ ,‬כתבות עיתונות‪ ,‬אתרי חדשות וכיוצ"ב(‪.‬‬ ‫‪ .108‬לא זו אף זו‪ ,‬תקנה ‪ 4‬לתקנות העיון אינה רלבנטית לענייננו מאחר והמבקש אינו מבקש‬ ‫לעיין בתיקים שנמצאים במזכירות בית המשפט‪ ,‬ומזכירות בית המשפט אינה צריכה לבצע‬ ‫פעולות כלשהן כדי לאפשר לעורר לעיין בתיקי בית המשפט שנמצאים במזכירות‪ .‬מי שצריכה‬ ‫לבצע את מטלותיה – מיון הקבצים והכנת רשימה מסודרת‪ ,‬זאת המשיבה‪ ,‬באמצעות‬ ‫הפרקליטות ו‪/‬או משטרת ישראל‪ .‬הפרקליטות ו‪/‬או משטרת ישראל אינן מזכירות בית‬ ‫המשפט ותקנות העיון אינן מתייחסות אליהן‪.‬‬ ‫‪ .109‬כשם שאדם אשר נכנס לאתר האינטרנט של בתי המשפט אינו צריך לעבור חיפוש‬ ‫מדוקדק על גופו על ידי מאבטחי משמר בתי המשפט )כפי שנערך בכליו ובגופו כאשר הוא מגיע‬ ‫פיזית לבניין בית המשפט(‪ ,‬כך אין תקנות העיון רלבנטיות לענייננו‪ .‬מדובר בפרשנות יצירתית‬ ‫של המשיבה ושל בית המשפט המחוזי שקיבל טענה זו בהחלטה השנייה‪ .‬המשיבה אינה רוצה‬ ‫לעבוד קשה במיון המסמכים בהתאם להוראות סעיפים ‪ 27‬ו ‪ 28‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש(‬ ‫ותולות את העניין בתקנות העיון‪.‬‬ ‫‪ .110‬תקנה אחרת‪ ,‬תקנה ‪ 3‬לתקנות בתי המשפט )מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה(‪,‬‬ ‫תשס"ה‪ 2004-‬קובעת כי תיק בית משפט יוחזק במזכירות‪ .‬תקנה ‪ 4‬לתקנות העיון מתייחסת‬ ‫לתיקים שנמצאים פיזית במזכירות בית המשפט‪ ,‬ולא באתר אינטרנט פומבי הפתוח לעיון‬ ‫הציבור הרחב‪.‬‬ ‫‪ .111‬לא קיימת סנקציה בחוק ו‪/‬או בתקנות העיון לעניין עיון בתיקים שלא על פי התקנות‪ :‬מה‬ ‫דינו של אדם שהצליח לעיין בתיק בית משפט ואף לצלמו שלא על פי תקנה ‪ 4‬לתקנות העיון?‬ ‫התשובה‪ :‬אין סנקציה‪ .‬לא מדובר בעבירה‪ ,‬ובפרט לא מדובר בעבירה כאשר העיון נעשה דרך‬ ‫אתר אינטרנט הפתוח לעיון הציבור הרחב‪ ,‬גם בשעות הלילה המאוחרות‪ ,‬בחגים ובשבתות‪,‬‬ ‫כאשר המזכירויות הפיזיות אינן עובדות ואינן קולטות בקשות פיזיות לעיון בתיקים בימים‬ ‫ובשעות אלה‪ .‬תקנות העיון הן הוראות מנהליות שקבע שר המשפטים‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫‪ .112‬בית המשפט העליון בחן בעבר את תקנות העיון בתיקי בית משפט אל מול הטכנולוגיה‬ ‫המתפתחת ובפרט התפתחותו של אתר האינטרנט של הרשות השופטת )בג"צ ‪,5917/97‬‬ ‫האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים‪ ,‬פסק דין מיום ‪ ,08/10/2009‬בפרט סעיף ‪ 34‬לפסק‬ ‫הדין(‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .113‬בג"צ קבע ומצא כי הצורך בשימוש בתקנות העיון כדי לעיין בתיקי בית המשפט מתכרסם‬ ‫לאור קיומו של אתר האינטרנט של בתי המשפט והיכולת של כל אדם להיכנס לאתר‬ ‫בחופשיות )ללא מילוי טפסים ובלא צורך לנמק( ולקרוא את כל מה שמתפרסם באתר הרשות‬ ‫השופטת‪ .‬זכות העיון בתיקי בית משפט שמתפרסמים באתר האינטרנט‪ ,‬אינה מצריכים מילוי‬ ‫טפסים או שימוש בתקנה ‪ .4‬זכות העיון באינטרנט היא כללית ומשתנה מעת לעת על ידי‬ ‫עדכונים טכניים באתר והוראות מנהליות משתנות‪ .‬מה שלא היה אפשרי אתמול‪ ,‬אפשרי‬ ‫מחר‪ ,‬ולהפך‪ :‬מה שהיה אפשרי אתמול‪ ,‬לא יהיה אפשרי מחר‪ .‬שינוי אופן הפעולה הטכני של‬ ‫אתר מידע באינטרנט שמפעיל צד שלישי‪ ,‬אינו הופך את ההחזקה של מידע אצל אדם לאסור‬ ‫על פי הדין‪.‬‬ ‫‪ .114‬עיקרון פומביות הדיון קבוע בסעיף ‪ 3‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ ,‬וקובע כי "בית משפט ידון‬ ‫בפומבי‪ ." ...‬מדובר בעיקרון על‪ .‬אתר האינטרנט של הרשות השופטת הוא הרחבה טכנית של‬ ‫עיקרון חוקתי זה‪.‬‬ ‫‪ .115‬המבקש מחזיק לכאורה גם במסמכים שמקורם בתיקי בית משפט ובפרט בתיקים‬ ‫בדלתיים פתוחות‪ ,‬החזקה כדין‪ ,‬וזאת בהתאם לעיקרון פומביות הדיון‪ .‬אלא שנגד המבקש לא‬ ‫התקיים שום הליך ראייתי כיצד המסמכים הגיעו לידיו‪ :‬האם רק מאתר "נט המשפט"? או‬ ‫שגם מאתרי אינטרנט משפטיים )דוגמת אתר "נבו"(‪ ,‬אתרי חדשות‪ ,‬בעלי דין‪ ,‬עורכי דין‬ ‫וכדומה?‬ ‫‪ .116‬הנחת העבודה של המשיבה כי כל המסמכים הושגו מאתר "נט המשפט" היא סברה‬ ‫מוטעית‪ ,‬לא נכונה ושמועה לא מבוססת שיצרו שוטרי המשיבה כאשר יצאו עם הסיפור לכלי‬ ‫התקשורת‪.‬‬ ‫‪ .117‬אף המשיבה‪ ,‬במהלך ההליך‪ ,‬טענה כי המשיב לא ביצע כל עבירה פלילית בקבלת‬ ‫המסמכים והמידע‪ .‬תיק החקירה כנגד המבקש נסגר‪.‬‬ ‫‪ .118‬טעה בית המשפט המחוזי כאשר התיר למשיבה להשמיד חלק מחומר המחשב של‬ ‫המבקש‪ ,‬ובפרט חומר מחשב שמקורו באתר בתי המשפט‪ ,‬וטעה כאשר ביסס איסור החזקת‬ ‫חומר המחשב על סמך תקנות העיון‪.‬‬ ‫‪ .119‬הסתמכות על תקנות העיון כעילה להשמדת קניינו‪ ,‬רשומותיו וכתביו של המבקש‪ ,‬נוגדת‬ ‫את עיקרון החוקיות ‪ ,‬נוגדת את חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו ונוגדת את עיקרון פומביות‬ ‫הדיון לפי סעיף ‪ 3‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‪.‬‬ ‫אין איסור בחוק להחזיק במידע שנמצא אצל המבקש‬ ‫‪.120‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק המחשבים‪ ,‬התשנ"ה ‪ 1995‬מגדיר מה הוא חומר מחשב‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגדרות‬ ‫בחוק זה –‬ ‫"חומר מחשב" ‪ -‬תוכנה או מידע;‬ ‫‪...‬‬ ‫"מידע" ‪ -‬נתונים‪ ,‬סימנים‪ ,‬מושגים או הוראות‪ ,‬למעט תוכנה‪ ,‬המובעים‬ ‫בשפה קריאת מחשב‪ ,‬והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהנתונים‪ ,‬הסימנים‪ ,‬המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש‬ ‫במחשב עזר בלבד;‬ ‫‪...‬‬ ‫"תוכנה" ‪ -‬קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב‪ ,‬המסוגלת לגרום‬ ‫לתיפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב‪ ,‬והיא מגולמת‪ ,‬מוטבעת‬ ‫או מסומנת במכשיר או בחפץ‪ ,‬באמצעים אלקטרוניים‪ ,‬אלקטרומגנטיים‪,‬‬ ‫אלקטרוכימיים‪ ,‬אלקטרואופטיים או באמצעים אחרים‪ ,‬או שהיא טבועה או‬ ‫אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו‪ ,‬והכל אם אינה‬ ‫מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד‪.‬‬ ‫‪ .121‬החפצים התפוסים של המבקש‪ ,‬הם למעשה פריטי מידע המאוחסנים בדיסקים הקשיחים‬ ‫התפוסים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ .122‬לעניין הטענה כי חומר המחשב מכיל מסמכים שמקורם בבית המשפט‪ ,‬אין מדובר‬ ‫במסמכים מקוריים שנשללו מגורם אחר‪ ,‬אלא הטענה האמיתית של המשיבה היא שהמבקש‬ ‫מחזיק בהעתקים צילומיים של מסמכים אלה‪.‬‬ ‫‪ .123‬במהלך ההליך בין הצדדים‪ ,‬עשתה ב"כ המשיבה מטפאורה על האופן שבו קיבל המבקש‬ ‫לכאורה חלק מן המידע שאותו המשיבה מבקשת להשמיד‪ ,‬קרי – את ההעתקים הצילומיים‬ ‫של תיקי בית משפט שלטענתה נמצאים על הדיסקים הקשיחים‪.‬‬ ‫‪ .124‬המשיבה טענה בצורה מטפאורית כאילו המבקש חיטט בפח זבל ומצא תיקי בית משפט‬ ‫שנזרקו בטעות מלשכתו של שופט נכבד )פרוטוקול ‪ ,23/06/2014‬עמוד ‪ ,4‬שורות ‪ .(23-27‬אלא‬ ‫שטענה מטפאורית זו והשוואתה למעשיו של המבקש‪ ,‬אינה השוואה נכונה‪ .‬היא השוואה‬ ‫מטעה וכוזבת‪.‬‬ ‫‪ .125‬בעוד שחיטוט בפח זבל ומציאת מסמכים שנזרקו בשוגג על ידי עוזר שופט ונטילתם‪,‬‬ ‫מהווה שלילה של דבר פיזי‪ ,‬כהגדרתה בעבירת הגניבה בסעיף ‪ 383‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪-‬‬ ‫‪ ,1977‬ובפרט כאשר לא מחזירים את החפץ לבעליו לפי דרישה‪ ,‬הרי כאן מדובר לכל היותר‬ ‫בצילום של מידע שפורסם בחלון ראווה‪ ,‬בשלט חוצות ו‪/‬או על מסך הטלוויזיה‪.‬‬ ‫‪ .126‬פרסום מסמכים באופן פומבי באתרי אינטרנט‪ ,‬ובכלל זה גם אתר האינטרנט של בתי‬ ‫המשפט )נט המשפט(‪ ,‬אינו מאפשר שלילה של מסמכים מבעליהם‪ ,‬מאחר ומדובר בהעתקה‬ ‫ו‪/‬או צילום של המסמך אשר מוצג באתר‪ ,‬ומשכך‪ ,‬בידי המבקש נמצאים לכאורה צילומים‬ ‫ו‪/‬או העתקים של מסמכים שצילם כדין ללא ביצוע עבירה פלילית כלשהי‪ .‬שום מסמך ו‪/‬או‬ ‫חפץ לא נשלל מבעליו‪ .‬לא נמחקו מסמכים מאתר "נט המשפט"‪ .‬לכל היותר‪ ,‬למשיבה לא נוח‬ ‫שהמבקש מחזיק במידע שהשיג כדין‪ .‬ויובהר‪ :‬מדובר בחומר מחשב ולא במסמכי נייר‪ .‬מדובר‬ ‫ב"מידע" כהגדרתו בחוק המחשבים‪.‬‬ ‫היעלה על הדעת שהמדינה תשלול ותבקש להשמיד צילומים של אדם שצילם כדין‬ ‫‪.127‬‬ ‫מסמכים שהוצגו בפומבי ובפרהסיה מקוונת‪ ,‬רק משום הטענה שחלה טעות בפרסום‬ ‫המסמכים? האם החוק הקיים מתיר השמדת קניינו של אדם‪ ,‬כתביו ורשומותיו‪ ,‬אם מדובר‬ ‫בצילומים ולא במקור? האם החוק מתיר השמדת מידע שמוחזק אצל אדם‪ ,‬רק בגלל שלצד‬ ‫שלישי לא נוח עצם ההחזקה? )ויודגש כי לא מדובר ב"פרסום"‪ ,‬אלא בהחזקה בלבד(‪.‬‬ ‫‪ .128‬לא קיים איסור בחוק להחזיק מסמכים שמקורם )באתר האינטרנט של( בבתי המשפט‪.‬‬ ‫להפך‪ :‬עיקרון פומביות הדיון מאפשר לכל אדם להחזיק ברשותו במידע שמקורו בבית‬ ‫המשפט‪ ,‬ובפרט כאשר השיג מידע זה כדין‪.‬‬ ‫‪ .129‬לא קיים איסור מפורש בחוק להחזיק במידע שמקורו בדיונים בדלתיים סגורות‪ ,‬אלא חל‬ ‫איסור לפרסם את המידע בפומבי‪ .‬בעבר נתקל בית המשפט העליון בסוגיה זו‪ ,‬כאשר עיתונאי‬ ‫ביקש לעיין ולצלם תיק שהתנהל בדלתיים סגורות‪ ,‬ובית המשפט קבע כי "יש לכאורה מקום‬ ‫לטענה לפיה צו איסור פרסום הנוגע לכתבי‪-‬טענות שהוגשו לתיק בית‪-‬משפט‪ ,‬אין משמעותו‬ ‫בהכרח איסור על עיון בהם שלא למטרות פרסום" )בגץ ‪ ,5699/07‬יובל יועז נ' פלונית ואח'‪,‬‬ ‫החלטה מיום ‪ 23/04/2009‬של כב' הנשיאה דורית ביניש(‪.‬‬ ‫‪ .130‬כאשר המחוקק רצה לאסור על החזקת חפצים מסוימים‪ ,‬המחוקק חוקק חוקים‬ ‫רלבנטיים האוסרים להחזיק את אותם חפצים‪ .‬למשל איסור על החזקת סמים מסוכנים‪.‬‬ ‫‪ .131‬כאשר המחוקק רצה לאסור החזקת מידע ו‪/‬או חומר מחשב כלשהו‪ ,‬המחוקק הגדיר זאת‬ ‫במפורש בהוראת חוק‪.‬‬ ‫‪ .132‬כך למשל‪ ,‬סעיף ‪)214‬ב‪ (3‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ 1977-‬אוסר על החזקת פרסומי תועבה‬ ‫בהם נראים קטינים )קבצי פדופיליה(‪ ,‬ולעניין זה גם חומר מחשב )תמונות תועבה שאגורות‬ ‫כמידע בהתקן אחסון ממוחשב כלשהו(‪.‬‬ ‫‪ .133‬כאמור‪ ,‬המבקש מחזיק במידע ובחומר מחשב שאין איסור בחוק להחזיק אותו‪ ,‬ואף‬ ‫תקנות העיון אינן אוסרות להחזיק במידע זה‪ ,‬ובפרט שאינן רלבנטיות לסוגיה של החזקת‬ ‫תפוסים ו‪/‬או החזרתם‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ .134‬החלטות בית המשפט המחוזי‪ ,‬הראשונה והשנייה‪ ,‬הן כוללניות מדיי ואינן מפרטות‬ ‫באמת מה מותר בהחזקה ומה אסור בהחזקה‪ .‬ההחלטות אינן מתייחסות למידע הספציפי‬ ‫ו‪/‬או לקובץ ספציפי מתוך התפוסים שאסור למבקש להחזיק‪ ,‬אלא ההחלטה של כב' השופט‬ ‫קאפח מצהירה הצהרה שניתנת לפירוש שונה ואחר על ידי שוטרי המשיבה‪ .‬שוטרי המשיבה‬ ‫אינם משפטנים ואינם יכולים לקבוע מה מותר ומה אסור‪ ,‬רק על סמך אי נוחות‪ .‬זה הליך‬ ‫השמור לבית המשפט בלבד‪ ,‬ורק כאשר מוצג אותו חפץ ספציפי בבית המשפט‪ .‬בעניינו‪ ,‬נטענו‬ ‫טענות בעלמא על מהות כל הקבצים‪ ,‬בלי להציג פרטנית קבצים כלשהם האסורים בהחזקה‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי לא קיים הליך ראייתי ונתן החלטה כוללנית מדיי ופוגענית כלפי‬ ‫המבקש‪.‬‬ ‫‪ .135‬בהחלטה הראשונה‪ ,‬קבע בית המשפט המחוזי קבע כי "העורר רשאי להחזיק בכל דבר‬ ‫שתאבה נפשו‪ ,‬אלא אם כן ‪ ,‬הדבר נאסר עליו על פי חוק" )החלטה מיום ‪ ,15/05/2014‬עמוד ‪,2‬‬ ‫שורה ‪.(33‬‬ ‫‪ .136‬בהחלטה השנייה‪ ,‬חזר בית המשפט המחוזי "על כן‪ ,‬ולצורך חתימת הפרק המהותי‪ ,‬יש‬ ‫לחזור ולקבוע כי המשיב רשאי להחזיק בכל חומר שהחזקתו אינה אסורה על פי חוק‪ .‬לצורך‬ ‫זה יובאו בחשבון גם התקנות לעיון בתיקים"‪.‬‬ ‫‪ .137‬תקנות העיון אינן אוסרות החזקת של מידע‪ ,‬ואינן רלבנטיות לאתרי אינטרנט המפרסמים‬ ‫מידע משפטי‪ ,‬אך בהחלטתו השנייה והשגויה‪ ,‬התיר בית המשפט המחוזי למשיבה להשמיד‬ ‫חומר מחשב של המבקש‪ ,‬בניגוד לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬ובלא שבאמת קיים חוק‬ ‫שאוסר על המבקש להחזיק במידע‪ ,‬ופרט כאשר תקנות המידע שהן הוראות מנהליות‪ ,‬אינן‬ ‫רלבנטיות לענייננו‪ ,‬ואינן אוסרות החזקת מידע ואינן מתירות השמדת מידע המצוי אצל אדם‬ ‫פרטי‪ ,‬ובכלל זה מידע שמקורו מתיקי בית משפט‪.‬‬ ‫‪ .138‬טעה בית המשפט המחוזי כאשר השאיר הכוח השרירותי והבלתי חוקתי בידי שוטרי‬ ‫המשיבה שאינם משפטנים‪ ,‬לקבוע איזה מידע מותר למבקש להחזיק ואיזה מידע אסור‬ ‫למבקש להחזיק‪ ,‬ובהתאם לכך להשמיד מידע ששייך למבקש‪ ,‬כל זאת ללא הליך ראייתי ובלי‬ ‫יכולת של המבקש להוכיח בבית המשפט כי הוא מחזיק במידע כדין‪ .‬כל זאת גם בלא‬ ‫שהמבקש נחקר על כך‪ ,‬אלא על סמך חקירה מדגמית‪ ,‬כל זאת בלא שהמשיבה הכינה רשימת‬ ‫קבצים ופירטה את מהות תוכנם‪ ,‬בהתאם להוראות סעיף ‪ 27‬לפסד"פ )מעצר וחיפוש(‬ ‫ובהתאם להוראות סעיף ‪23‬א לפסד"פ )מעצר וחיפוש(‪.‬‬ ‫‪ .139‬למעלה מן הצורך‪ ,‬נשאלת השאלה הפשוטה‪ :‬אם המבקש מחזיק חומרי מחשב ומסמכים‬ ‫שלטענת המשיבה אסורים בהחזקה על פי החוק )לא ברור איזה חוק(‪ ,‬מדוע לא הועמד‬ ‫המבקש לדין בגין החזקה אסורה של מסמכים ו‪/‬או חומר מחשב? מדוע תיק החקירה נסגר‬ ‫מחוסר ראיות? מדוע לא הוגש כתב אישום? התשובה ברורה‪ :‬המבקש מחזיק בחומרי המחשב‬ ‫שלו כדין‪ ,‬וקיבל את חומרי המחשב הללו כדין‪ .‬המבקש לא ביצע עבירה פלילית גם בעצם‬ ‫החזקת חומרי המחשב‪ .‬ושוב יודגש‪ :‬המשיבה מתייחסת לחומרי מחשב שהם העתקים‬ ‫צילומיים ולא בחפץ מקורי שנשלל מגורם כלשהו‪ .‬מן המפורסמות הוא שתצלומים שייכים‬ ‫לאדם שצילם‪ ,‬ולא לגורם המצולם‪.‬‬ ‫החלטת בית המשפט המחוזי נוגדת פסיקה קיימת‬ ‫‪.140‬‬ ‫סעיף ‪ 3‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו קובע‪.:‬‬ ‫‪ .3‬שמירה על הקנין‬ ‫אין פוגעים בקנינו של אדם‪.‬‬ ‫‪.141‬‬ ‫סעיף ‪ 7‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו קובע‪.:‬‬ ‫‪ .7‬פרטיות וצנעת הפרט‬ ‫)א( כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו‪.‬‬ ‫)ב( אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו‪.‬‬ ‫)ג( אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם‪ ,‬על גופו‪ ,‬בגופו או‬ ‫בכליו‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫)ד( אין פוגעים בסוד שיחו של אדם‪ ,‬בכתביו או ברשומותיו‪.‬אין‬ ‫פוגעים בקנינו של אדם‪.‬‬ ‫‪ .142‬מושכלות יסוד אלה‪ ,‬לא היו בראש מעייניה של המשיבה‪ ,‬ולמצער‪ ,‬גם לא בפני בית‬ ‫המשפט המחוזי‪ .‬החלטת בית המשפט המחוזי להשמיד חלק מחומר המחשב של המבקש‪,‬‬ ‫אינה חוקתית ונוגדת פסיקות קיימות של בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫‪ .143‬למרות שתיק החקירה נגד המבקש נסגר‪ ,‬ולא הוגש כתב אישום כנגד המבקש‪ ,‬בית‬ ‫המשפט המחוזי איפשר למשיבה להשמיד את החפצים‪ ,‬וזאת בניגוד להלכת עובדיה )בש"פ‬ ‫‪ 6686/99‬עובדיה נ' מדינת ישראל ‪ ,‬פסק דין מיום ‪.(22/05/2000‬‬ ‫‪ .144‬בפרשת חמלני )בשפ ‪ , 3405/14‬מדינת ישראל נ' חמלני טכנולוגיות )‪ (2007‬בע"מ‪,‬‬ ‫החלטה מיום ‪ ,01/06/2014‬של כב' השופטת דפנה ברק‪-‬ארז( בה ביקשה המדינה להשמיד‬ ‫חפצים תפוסים של תאגיד שלא הועמד לדין‪ ,‬חזר בית המשפט העליון על הקביעה כי זכות‬ ‫הקניין היא זכות יסוד מוגנת‪ ,‬בפרט כאשר נסגר תיק החקירה ולא הוגש כתב אישום‪:‬‬ ‫‪ .19‬בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך‪ ,‬אני סבורה שעמדתה של‬ ‫המבקשת מעוררת קשיים לא מעטים גם לגופם של דברים‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫המבקשת לא הבהירה כיצד מתיישבת בקשתה להשמיד את‬ ‫התפוסים עם ההחלטה לסגור את התיק נגד בעליה של חמלני‬ ‫טכנולוגיות )הבהרה שהיא לכאורה נחוצה‪ ,‬וזאת מבלי לנקוט עמדה‬ ‫לגופם של דברים(‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫אין צורך להכביר מלים על החשיבות הנודעת לכך – לנוכח ההקפדה‬ ‫הנדרשת ביחס לתנאים שנקבעו להפעלת סמכויות סטטוטוריות‬ ‫באופן כללי‪ ,‬ולא כל שכן בשים לב להשלכותיהן של הסמכויות‬ ‫הנדונות על זכות הקניין‪ ,‬שהיא זכות יסוד מוגנת‪ ,‬הדגשה שאף היא‬ ‫חזרה ונשנתה בפסיקתו של בית משפט זה‪.‬‬ ‫‪ .145‬חוק המחשבים חוקק בשנת ‪ .1995‬בעקבות חקיקת חוק המחשבים‪ ,‬שונתה פקודת סדר‬ ‫הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[ התשכ"ט ‪ 1969‬ונוספו לה הוראות בעניין חומרי‬ ‫מחשב‪ ,‬בהם חיפוש‪ ,‬תפיסה וחדירה לחומר מחשב‪ .‬לפקודה לא נוספה הוראה כלשהי שמתירה‬ ‫השמדת חומרי מחשב )ובפרט באם לא הוגש כתב אישום(‪.‬‬ ‫‪.146‬‬ ‫סעיפים ‪ 8‬ו‪ 10 -‬לחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו קובעים )"פסקת ההגבלה"(‪:‬‬ ‫‪ .8‬פגיעה בזכויות‬ ‫אין פוגעים בזכויות שלפי חוק‪-‬יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬שנועד לתכלית ראויה‪ ,‬ובמידה שאינה עולה על‬ ‫הנדרש‪ ,‬או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו‪.‬‬ ‫‪ .10‬שמירת דינים‬ ‫אין בחוק‪-‬יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו‬ ‫של חוק‪-‬היסוד‪.‬אין פוגעים בקנינו של אדם‪.‬‬ ‫‪ .147‬הוראה על השמדת חומר מחשב ובפרט על מידע‪ ,‬נוגדת את עקרונות חוק יסוד‪ :‬חוק‬ ‫האדם וחירותו‪ ,‬מאחר והוראות פקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[‬ ‫התשכ"ט ‪ 1969‬לעניין חומר מחשב‪ ,‬הוספו בשנת ‪ 1995‬לאחר חקיקתו של חוק יסוד בשנת‬ ‫‪.1992‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הסעד המבוקש‬ ‫‪ .148‬המבקש מבקש מבית המשפט הנכבד ליתן לו רשות ערעור ולדון בגוף הבקשה כבערר‪ ,‬מן‬ ‫הטעמים שהובאו בבקשה‪ .‬מדובר בבקשה שמעוררת שאלות עקרוניות וחדשניות בתחום‬ ‫החוקתי‪.‬‬ ‫‪ .149‬בקשת המבקש חורגת מהעניין האישי שלו‪ ,‬ועוסקת בשאלות משפטיות בעלות חשיבות‬ ‫עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים בלבד‪.‬‬ ‫‪ .150‬המבקש מבקש מבית המשפט הנכבד להפוך את החלטת בית המשפט הנכבד קמא‪,‬‬ ‫ולהורות למשיבה להחזיר לידי המבקש את כל חפציו וחומרי המחשב שלו‪ ,‬מאחר ותיק‬ ‫החקירה נסגר ולא הוגש כתב אישום‬ ‫‪ .151‬השארת החלטת בית המשפט המחוזי על כנה‪ ,‬תגרום להליך משפטי רקורסיבי שיימשך‬ ‫חודשים רבים‪ .‬בכל מחלוקת בין המבקש למשיבה על קבלת מסמך ו‪/‬או קובץ‪ ,‬יזקק המבקש‬ ‫לפנות בית המשפט על מנת לקבל סעד להחזרת התפוס )חומר המחשב(‪ .‬כל זאת במקום‬ ‫לסיים את ההליך המשפטי בעניין התפוסים‪ ,‬כאשר תיק החקירה נסגר ולא הוגש כתב אישום‬ ‫כנגד המבקש‪ .‬המשך ההליך המשפטי גורם לפגיעה קשה במבקש‪ ,‬בחירותו‪ ,‬בקניינו ובכתביו‬ ‫ורשומותיו‪.‬‬ ‫‪ .152‬יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את בקשת הערר‪ ,‬לדון בה כבערר ולקבל את טענות‬ ‫המבקש‪.‬‬ ‫תאריך‪29/07/2014 :‬‬ ‫_______________________‬ ‫משה הלוי‪ ,‬המבקש‬