‫"מפינת הפארק"‬ ‫כתב עת משפטי‬ ‫בעריכת‬ ‫עוה"ד דב קרנר‪ ,‬טל עברי וחופית גבאי – דהן‬ ‫בהשתתפות‬ ‫עו"ד דנית אסף‪ -‬יהודאי צ– מומחית בתחום דיני משפחה וירושה‬ ‫עברי‪ ,‬קרנר ושות' משרד עורכי דין‬ ‫גיליון מס' ‪5‬‬ ‫יום חמישי‪ 09 ,‬יולי‪3102 ,‬‬ ‫‪WWW.IVRI-KERNER.CO.IL‬‬ ‫בגיליון זה‬ ‫‪‬‬ ‫חידוש חקיקה–הבהרה בקשר לביעור‪ :‬הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (תיקון) תשע"ג – ‪.3013‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצעת חוק–הצעת חוק זכויות השוכר והמשכיר‪ ,‬תשע"ג ‪.3012 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפ שעושה עבודה–טור בתחום דיני עבודה‪ :‬על תניית אי תחרות בהסכם עבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עניין משפחתי– טור בתחום דיני משפחה‪ ,‬מאת עו"ד דנית אסף – יהודאי‪ :‬הסכמי גירושין – כל מה שכדאי לדעת‪.‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫"מפינת הפארק"‪ ,‬כתב העת המשפטי מבית משרד‬ ‫עורכי הדין "עברי‪ ,‬קרנר ושות'" ובהשתתפות עו"ד‬ ‫דנית אסף ‪ -‬יהודאי‪ ,‬רואה אור אחת לחודש ונשלח‬ ‫לחברות ועסקים מובילים בכל רחבי הארץ‪ .‬כתב העת‬ ‫כולל מאמרים‪ ,‬תמצית פסיקה עדכנית‪ ,‬עדכונים בדבר‬ ‫חקיקה חדשה ועוד‪" .‬מפינת הפארק" מופץ ללא‬ ‫תמורה באמצעות דואר אלקטרוני ומופיע באתרי‬ ‫האינטרנט וה – ‪ Facebook‬של המשרד‪.‬‬ ‫הצעת חוק‬ ‫הצעת חוק זכויות השוכר והמשכיר‪ ,‬תשע"ג ‪3012 -‬‬ ‫(הוגשה ביום ‪)34.6.12‬‬ ‫מאת עו"ד טל עברי‬ ‫ביום ‪ 32‬יוני ‪ 3102‬הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק‬ ‫זכויות השוכר והמשכיר‪ ,‬תשע"ג ‪ ,3102 -‬ביוזמתם של‬ ‫חברי הכנסת שלי יחימוביץ'‪ ,‬מיקי רוזנטל‪ ,‬איציק‬ ‫שמולי‪ ,‬אבישי ברוורמן ודב ליפמן‪ ,‬אשר מטרתה‬ ‫"‪...‬לאזן בין זכותו של שוכר דירה לדיור נאות לבין זכות‬ ‫הקניין של משכיר‪."...‬‬ ‫אכן‪ ,‬המתח בין זכותו של השוכר לתנאי מגורים הוגנים‬ ‫וראויים‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬והשמירה על קניינו של המשכיר‪,‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬יוצר קונפליקט מובנה בכל עסקת שכירות;‬ ‫העובדה‪ ,‬כי המשכיר מפקיד בחזקתו של השוכר נכס כה‬ ‫יקר ערך ‪ -‬כמו גם הקושי הכרוך בפינויים של דיירים‬ ‫סוררים ‪ -‬הוליכו לשתיים‪ :‬האחת‪ -‬הסכמי שכירות‬ ‫דרקוניים‪ ,‬המשריינים כדבעי את זכויותיו של המשכיר‪,‬‬ ‫ומצמצמים עד למינימום ההכרחי את זכויות השוכר‪-‬‬ ‫במקרה הטוב‪ ,‬או מבטלים אותן כליל‪ -‬במקרה הרע;‬ ‫השנייה‪ -‬תיקון מס' ‪ 2‬לתקנות סדר הדין האזרחי‬ ‫תשמ"ד ‪ ,0892 -‬היוצר הליך‪ ,‬שמטרתו קיצור פרק הזמן‪,‬‬ ‫הנדרש לפינויו של שוכר מהנכס המושכר‪.‬‬ ‫הצעת החוק ‪ -‬החלה על דירות מגורים‪ ,‬במובחן מנכסים‬ ‫מסחריים ‪ -‬נועדה להשליט סדר באחד מההסדרים‬ ‫החוזיים השכיחים ביותר בישראל‪ ,‬אשר עד כה היה‬ ‫כפוף להוראות חוק השכירות והשאילה‪ ,‬תשל"א ‪-‬‬ ‫‪ ,0810‬שלא זו בלבד שנותן מענה חלקי בלבד להיבטים‬ ‫השונים של עסקת השכירות‪ ,‬אלא שניתן להתנות על‬ ‫הוראותיו‪ ,‬ובמילים אחרות‪ -‬ניתן לקבוע בהסכם‬ ‫השכירות‪ ,‬שהוראות אותו חוק אינן חלות; לעומת זאת‬ ‫ על פי סעיף ‪ 2‬להצעת החוק‪ ,‬לא ניתן יהיה להתנות על‬‫הוראותיו של החוק החדש‪ ,‬אלא ככל שהדבר נעשה‬ ‫לטובת השוכר בלבד‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 9‬להצעת החוק מתיר למשכיר לדרוש משוכר‬ ‫פיקדון‪ ,‬בסך שלא יעלה על דמי השכירות בגין חודש‬ ‫אחד בשל כל תקופת שכירות בת שנים עשר חודשים‪,‬‬ ‫כאשר אותו פיקדון יהיה בר פירעון במקרה בו השוכר‬ ‫לא שילם את דמי השכירות‪ ,‬או כל תשלום אחר החל‬ ‫עליו‪ ,‬או גרם נזק למושכר‪.‬‬ ‫הוראה משמעותית ביותר בהצעת החוק מתירה‬ ‫למשכיר לדרוש‪ ,‬כבטוחה נוספת‪ ,‬שיק בטחון או שטר‬ ‫חוב בלבד‪ ,‬ואוסרת עליו לדרוש כל בטוחה נוספת‪ ,‬או‬ ‫אחרת‪ ,‬לרבות ערבות בנקאית; אין ספק‪ ,‬כי מדובר‬ ‫בכרסום משמעותי בזכויותיו של המשכיר‪ ,‬בהינתן‬ ‫המכשולים הפרוצדוראליים‪ ,‬הכרוכים בהליכים לגביית‬ ‫שיק שלא כובד‪ ,‬או ביצועו של שטר חוב בלשכת‬ ‫ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 00‬להצעת החוק אוסר על המשכיר להתקשר‬ ‫בהסכם שכירות‪ ,‬בטרם ווידא‪ ,‬כי הדירה ראויה למגורי‬ ‫אדם‪ ,‬ונותנת מענה לצרכים אלמנטאריים‪ ,‬ובכללם‬ ‫תאורה תקינה‪ ,‬דוד לחימום מים‪ ,‬מקלחת שירותים‪,‬‬ ‫מים זורמים‪ ,‬נקודות חשמל ודלתות וחלונות תקינים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גליון מס ‪5‬‬ ‫‪ 18‬יולי ‪3102‬‬ ‫לקבלת ייעוץ והפניית שאלות ‪ -‬טל'‪ 08-6226161 :‬פקס‪08-9366660 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לעניין דמי השכירות‪ ,‬מתירה הצעת החוק למשכיר‬ ‫להעלות את סכומם פעם אחת לכל היותר בכל תקופה‬ ‫בת שנים עשר חודשים‪ ,‬וזאת בשיעור שלא יעלה על ‪5%‬‬ ‫(במספר סייגים‪ ,‬היוצאים מכלל זה‪ ,‬כמפורט בהצעה)‪.‬‬ ‫בהתייחס למסירת הדירה‪ ,‬מחויב המשכיר להעבירה‬ ‫לחזקת השוכר‪ ,‬כשהיא נקיה; הוראה משמעותית‬ ‫נוספת קובעת‪ ,‬כי המשכיר יהיה רשאי לזמן את השוכר‬ ‫לסריקה של הדירה לצורך תיעוד ורישום של נזקים‬ ‫קיימים‪ ,‬וכי ‪ -‬היה והמשכיר מוותר על הליך זה ‪ -‬לא‬ ‫יהיה הוא רשאי להעלות‪ ,‬בסיום תקופת השכירות‪,‬‬ ‫טענות כלפי השוכר בשל נזקים שיתגלו‪.‬‬ ‫הצעת החוק מקבעת את זכותו של השוכר שלא לשלם‬ ‫דמי שכירות בגין כל פרק זמן‪ ,‬במהלכו נמנע ממנו‬ ‫להשתמש בדירה למטרת השכירות‪ ,‬בשל נסיבות‪,‬‬ ‫המונעות את השימוש בה‪ ,‬או מפריעות את הגישה‬ ‫אליה; זכות זו קיימת כבר על פי החוק הקיים‪ ,‬אלא‬ ‫שבניגוד למצב הנוכחי‪ ,‬ככל שתאושר הצעת החוק‪ ,‬לא‬ ‫ניתן יהיה עוד להתנות עליה בהסכם השכירות ולרוקן‬ ‫אותה מתוכן‪.‬‬ ‫עוד מייחדת הצעת החוק הוראות מפורטות לעניין חובת‬ ‫המשכיר לתיקון פגמים ‪ -‬חובה אשר חוזי שכירות‪ ,‬על פי‬ ‫מצב הדברים הקיים‪ ,‬נוטים להזניח את הסדרתה‪ ,‬תוך‬ ‫צמצום "נדיב" שלה ואף ביטולה כליל‪.‬‬ ‫הוראה חדשה וחשובה בהצעת החוק מתירה למשכיר‬ ‫לבטל את הסכם השכירות‪ ,‬בהודעה מראש בת ‪ 81‬ימים‪,‬‬ ‫בהינתן נסיבות מסוימות‪ ,‬שלא יפורטו במסגרת‬ ‫המצומצמת של דיון זה‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬אחד ההיבטים המהותיים של הצעת החוק‬ ‫החדשה הינו הקמתה של רשות חדשה ‪ -‬נציבות‬ ‫השכירות ‪ -‬אשר תהיה אמונה על אכיפת הוראות החוק‬ ‫ותכריע בסכסוכים בין משכירים ובין שוכרים‪ .‬עתה‬ ‫נותר רק להמתין ולראות‪ ,‬האם הצעת חוק זו תמומש‪,‬‬ ‫ובאיזה אופן‪.‬‬ ‫חידוש חקיקה‬ ‫הבהרה בקשר לביעור ‪-‬‬ ‫הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)‬ ‫(תיקון) תשע"ג – ‪3013‬‬ ‫אשר נכנסו לתוקף ביום ‪1.1.3012‬‬ ‫מאת עו"ד חופית גבאי ‪ -‬דהן‬ ‫מטרת התיקון הינה לקבוע כללים לניהול מסמכים‬ ‫כתוצר של סריקה ממוחשבת‪ ,‬כללים לביעור המסמכים‬ ‫המקוריים וקביעת כללים לשמירת מסמכים סרוקים‬ ‫בארכיב דיגיטלי‪.‬‬ ‫‪ ‬המצב המשפטי טרם התיקון‬ ‫נישומים נדרשו לשמור "תיעוד חוץ" שהוא מסמך‪ ,‬על‬ ‫ידי שמירה פיזית של המסמכים שהתקבלו על ידם‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬לנישומים התאפשרה שמירת מסמכים על ידי‬ ‫מזעור מסמכים באמצעות "מיקרופיש" על ידי "ממזער‬ ‫מוסמך"‪ .‬עם זאת‪ ,‬מכיוון שאחזור מסמכים שמוזערו‬ ‫באופן זה הוא מורכב ולא נוח‪ ,‬מרבית הנישומים העדיפו‬ ‫לשמור פיזית את המסמכים לאורך כל תקופת‬ ‫ההתיישנות‪ ,‬קרי ‪ 1‬שנים‪ .‬לאור הקושי האמור‪ ,‬הוחלט‬ ‫לקדם את התיקון‪ ,‬שיאפשר ‪ -‬בתנאים מסוימים ‪ -‬לבער‬ ‫מסמכים שנסרקו ולשמור אותם במדיה דיגיטלית‪.‬‬ ‫‪ ‬המצב המשפטי לאחר התיקון‬ ‫נקבעו כללים שונים לשמירת מערכת חשבונות‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה נקבע כי ניתן יהיה לסרוק ולשמור את המסמכים‬ ‫הבאים‪ :‬שובר קבלה‪ ,‬תעודת משלוח‪ ,‬חשבונית‪,‬‬ ‫חשבונית מס‪ ,‬הודעת זיכוי והזמנות‪ .‬תהליך הסריקה‬ ‫יכול כעת להתבצע על ידי הנישום בעצמו ולא מחייב‬ ‫"סורק חיצוני"‪ ,‬זאת בתנאי שהסריקה תעמוד במספר‬ ‫תנאים אשר יאפשרו חשיפה של זיוף המסמכים‪.‬‬ ‫כך לדוג'‪ ,‬המסמך הסרוק חייב להירשם במערכת‬ ‫החשבונות של הנישום; בקובץ המחשב הוספו בצורה‬ ‫בולטת לעין המילים "מסמך סרוק"; קובץ המחשב‬ ‫נחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנישום או מי‬ ‫מטעמו‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬יתרון משמעותי שמאפשר תיקון זה‪ ,‬הוא כי‬ ‫לנישום יתאפשר ביעור של המסמכים המקוריים‪ ,‬וכך –‬ ‫יחסך ממנו הצורך לשמור מסמכים אלה למשך ‪ 1‬שנים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כיוון שהביעור הוא צעד שאין ממנו חזרה‪,‬‬ ‫ההוראות מאפשרות את הביעור רק לאחר קיום‬ ‫התנאים הבאים‪ :‬הגשת דו"ח לאותה שנת מס לפי סעיף‬ ‫‪ 020‬לפקודת מס הכנסה; הגשת דו"ח על הניכוי במקור‬ ‫מספקים (טופס ‪ ;)958‬הוכחה כי הנישום לא הורשע‬ ‫בעבירות שונות‪ ,‬ובכל הנוגע לנישום שהוא תאגיד –‬ ‫הוכחה כי בעלי הזכויות בו ומנהליו לא הורשעו בעבירה‬ ‫כאמור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול ארכיב דיגיטלי‬ ‫על מנת לאפשר אחזור נאות של מסמכים שנסרקו‬ ‫וחיפוש יעיל בעת ביקורת על מערכת החשבונות של‬ ‫נישומים שיבחרו בדרך של סריקת תיעוד החוץ‪ ,‬נקבעו‬ ‫כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‪ ,‬אשר יאפשר למשתמש‬ ‫לבצע "לכידה" של רשומות אלקטרוניות ושמירתן‬ ‫למשך התקופה הנדרשת‪.‬‬ ‫בין הכללים נקבע‪ ,‬כי בעת תהליך הלכידה ייווסף‬ ‫לרשומה האלקטרונית מידע נלווה אשר יאפשר את‬ ‫אחזורה‪ .‬לדוג'‪ :‬לכל רשומה יינתן מזהה ייחודי שייקבע‬ ‫אוטומטית על ידי המערכת; ירשם זיהוי המשתמש‬ ‫שיצר את הרשומה; ירשם תאריך ומספר המסמך; ועוד‪.‬‬ ‫כמו כן נקבע כי הארכיב הדיגיטלי צריך להיות בעל‬ ‫מנגנון חיפוש כך שניתן יהיה לאתר כל רשומה‬ ‫אלקטרונית לפי קריטריונים מסוימים המפורטים‬ ‫בהוראות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גליון מס ‪5‬‬ ‫‪ 18‬יולי ‪3102‬‬ ‫לקבלת ייעוץ והפניית שאלות ‪ -‬טל'‪ 08-6226161 :‬פקס‪08-9366660 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫"טיפ שעושה עבודה" – טור לענייני דיני עבודה‬ ‫להתחרות או לא להתחרות – זו השאלה‪ :‬אודות תניית‬ ‫אי תחרות בהסכם עבודה‬ ‫מאת עו"ד דב קרנר‬ ‫חוזי עבודה רבים כוללים תנייה‪ ,‬על פיה נאסר על העובד‬ ‫"להתחרות" במעסיקו‪ ,‬במשך תקופה מסוימת לאחר‬ ‫עזיבתו של העבודה‪ ,‬בין אם פוטר או התפטר‪ .‬אלא‬ ‫שבמקרים רבים‪ ,‬תנייה זו‪ ,‬אשר מצורפת לחוזה העבודה‬ ‫כמעט כלאחר יד‪ ,‬מוגדרת על ידי בתי הדין לעבודה‬ ‫כחסרת כל תוקף‪ .‬נסביר להלן מדוע‪.‬‬ ‫פסיקת בתי הדין‪ ,‬בכל הנוגע לשאלת תוקפה של תניית‬ ‫אי תחרות בחוזה עבודה‪ ,‬נעשית‪ ,‬במיוחד במהלך השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬מתוך ניסיון לאזן בין חופש העיסוק לו זכאי‬ ‫עובד‪ ,‬ובין רצון הלגיטימי של מעביד להימנע מפגיעה‬ ‫אפשרית בעסקו‪ ,‬כתוצאה של עזיבת עובד ומעברו‬ ‫לחברה מתחרה‪.‬‬ ‫תוצאתו של איזון זה‪ ,‬הינה קביעת בתי הדין כי אין‬ ‫לייחס משקל רב לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה‬ ‫אישי‪ ,‬אלא רק באותם מקרים בהם עסקינן בתנייה‬ ‫סבירה אשר מגנה בפועל על האינטרס הלגיטימי של‬ ‫המעביד‪ ,‬קרי‪ ,‬בין השאר – אינטרס של המעביד לשמור‬ ‫על סודותיו המסחריים ועל רשימת לקוחותיו (ככל‬ ‫שהיא סודית)‪.‬‬ ‫עוד נקבע בפסיקה‪ ,‬כי בטרם יגביל בית הדין את עיסוקו‬ ‫של העובד‪ ,‬עליו לבחון האם התקיימו‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫הנסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬סוד מסחרי‬ ‫יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו‬ ‫מלהשתמש‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬בסוד מסחרי השייך למעסיקו‬ ‫הקודם‪ .‬בין השאר ‪ -‬רשימת לקוחות‪ ,‬אשר אינה‬ ‫מפורסמת ברבים‪ ,‬יכולה להיחשב כסוד מסחרי‪ ,‬אשר‬ ‫שימוש בה על ידי עובד לשעבר תוגדר כהפרת אמון‬ ‫מצדו וכהתנהלות חסרת תום לב‪ ,‬אשר עשויה להוביל‬ ‫להגבלת חופש העיסוק שלו‪.‬‬ ‫‪ ‬הכשרה מיוחדת‬ ‫במקרה בו המעסיק השקיע משאבים ניכרים בהכשרת‬ ‫העובד‪ ,‬ניתן יהיה להגביל את חופש העיסוק של העובד‬ ‫למשך תקופה מסוימת‪.‬‬ ‫‪ ‬תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק‬ ‫יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור‬ ‫התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק‬ ‫הנוכחי‪ .‬באופן עקרוני הכוונה היא לתוספת קבועה‬ ‫למשכורתו של העובד‪.‬‬ ‫‪ ‬חובת תום הלב וחובת האמון‬ ‫בין הדין ייתן משקל לתום לבו של העובד‪ .‬כן נקבע‪ ,‬כי‬ ‫ככל שתפקידו של העובד בכיר יותר‪ ,‬כך חובת האמון‬ ‫שלו כלפי מעסיקו הינה גדולה יותר‪.‬‬ ‫לדוג'‪ ,‬פנייה של עובד אל מתחרה של מעבידו לשעבר‪,‬‬ ‫תוך ניצול ידע סודי שרכש במהלך עבודתו‪ ,‬הן בכל הנוגע‬ ‫לשיטות ייצור והן בכל הנוגע לרשימת לקוחות ו‪/‬או‬ ‫מידע בדבר התקשרויות איתם‪ ,‬יכולה להיחשב כהפרה‬ ‫של חובות תום הלב והאמון‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬בכל הנוגע לנסיבות שפורטו לעיל‪ ,‬כי אין‬ ‫עסקינן ב'רשימה סגורה'‪ .‬משכך‪ ,‬בית הדין ישקול כל‬ ‫מקרה לגופו‪ ,‬על פי מכלול נסיבותיו‪ ,‬כאשר הכלל‬ ‫המנחה הוא שאין לתת תוקף לתניית הגבלת עיסוק‬ ‫בחוזה עבודה‪ ,‬אלא אם מתקיימות אחת מנסיבות אלה‬ ‫או נסיבות רלוונטיות אחרות‪ .‬ועדיין – נקבע כי אין‬ ‫בקיומה של אחת מנסיבות אלה כדי לחייב את בית הדין‬ ‫– באופן אוטומטי ‪ -‬לתת תוקף לתניית הגבלת העיסוק‪.‬‬ ‫עוד נקבע בפסיקה‪ ,‬כי יש לבחון את הסבירות‬ ‫והמידתיות של תניית אי התחרות‪ ,‬לרבות בכל הנוגע‬ ‫למשך התקופה הנקובה בה‪ .‬לדוג' ‪ -‬תקופת אי תחרות‬ ‫של שנה (‪ 03‬עשר חודשים)‪ ,‬סביר שיקבע כי הינה‬ ‫סבירה‪.‬‬ ‫"עניין משפחתי" – טור לענייני דיני משפחה‬ ‫הסכמי גירושין – כל מה שכדאי לדעת‬ ‫מאת עו"ד דנית אסף ‪ -‬יהודאי‬ ‫כאשר בני זוג נפרדים‪ ,‬הם יכולים להסדיר את כל‬ ‫ענייניהם באמצעות הערכאות המשפטיות או בדרך של‬ ‫הסכמה הדדית אשר תנוסח בהסכם גירושין‪.‬‬ ‫מו"מ לצורך הגעה להסכם גירושין דורש מספר תנאים‪:‬‬ ‫הסכמות עקרוניות בין הצדדים לפחות בחלק‬ ‫מהנושאים‪ ,‬תקשורת בסיסית‪ ,‬כבוד הדדי‪ ,‬יחסי אמון‬ ‫והוגנות במסגרתם כל צד יחשוף את הנכסים והזכויות‬ ‫שצבר‪ .‬בהתקיים אלה‪ ,‬ניתן לנסות ולהגיע להסכם‬ ‫בדרכי שלום ונועם‪.‬‬ ‫ההסכם יכול שיתגבש במסגרת הליך גישור שנעשה‬ ‫בניצוחו של עו"ד או איש טיפול שהוכשר לכך‪ .‬המגשר‬ ‫והצדדים יוכלו להסדיר יחדיו את כל נושאי הפרידה‬ ‫תוך פשרות והסכמות של שני הצדדים‪ .‬חשוב לדעת כי‬ ‫בכל שלב‪ ,‬גם לאחר הגשת תביעות וגם לאחר קיום‬ ‫דיונים בבית המשפט או בבית הדין‪ ,‬ניתן להגיע להסכם‪.‬‬ ‫ניסוח ההסכם היא מלאכת מחשבת הדורשת התייחסות‬ ‫ספציפית לזוג ולמשפחה שאת עתידם מנסה ההסכם‬ ‫להסדיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא מומלץ לעשות שימוש בדוגמאות‬ ‫מוכנות של הסכמים‪ .‬יש לנסח את ההסכם באופן ברור‬ ‫ומובן על מנת שלא יתעוררו בעיות פרשניות לאחר מכן‪.‬‬ ‫ההסכם אמור לצפות פני עתיד וככזה‪ ,‬תפקידו להקיף‬ ‫את עיקר הנושאים המצויים במחלוקת ולהבהיר‬ ‫במדויק כיצד יתנהלו הצדדים בנושאים אלה‪ .‬לרוב‬ ‫יעסוק ההסכם בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫גליון מס ‪5‬‬ ‫‪ 18‬יולי ‪3102‬‬ ‫לקבלת ייעוץ והפניית שאלות ‪ -‬טל'‪ 08-6226161 :‬פקס‪08-9366660 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫מזונות הילדים‬ ‫הצדדים יקבעו מי מהם יישא בנטל המזונות ובאילו‬ ‫סכומים‪ .‬בהסכם יפורטו מהן התוספות המיוחדות‬ ‫שישולמו בנוסף לסכום המזונות הבסיסי‪ ,‬אופן חלוקת‬ ‫ההוצאות המיוחדות‪ ,‬דרך ההחלטה עליהן‪ ,‬מועד‬ ‫תשלום המזונות‪ ,‬הצמדתו ותקופת התשלום‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי הסכם שלא קדמו לו הליכים משפטיים‬ ‫בעניין מזונות הקטינים‪ ,‬אינו מחייב את הקטינים והם‬ ‫רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית לאחר חתימת‬ ‫ההסכם‪ .‬כאשר קדמו לחתימת ההסכם הליכים‬ ‫משפטיים בעניין מזונות הקטינים‪ ,‬על פי רוב יהיה צורך‬ ‫להוכיח "שינוי נסיבות מהותי" על מנת לשנות את סכום‬ ‫מזונות הילדים שנקבע בהסכם הגירושין‪.‬‬ ‫‪ ‬משמורת והסדרי ראיה‬ ‫הצדדים יקבעו‪ ,‬אצל מי מהם יהיו הילדים רוב הזמן‬ ‫ובאילו ימים ושעות ישהו הילדים עם ההורה השני‪.‬‬ ‫הצדדים יפרטו את הסדרי הראיה בסופי שבוע‪ ,‬חגים‬ ‫וחופשות‪ .‬ניתן להגיע להסכמות בנושא הוצאת הילדים‬ ‫לחו"ל‪ ,‬דרך חינוכם‪ ,‬הקשר עם מסגרות החינוך וכד'‪.‬‬ ‫‪ ‬רכוש‬ ‫תיעשה חלוקת הרכוש שנצבר ע"י הצדדים במהלך‬ ‫החיים המשותפים‪ .‬הרכוש יכלול את דירת הצדדים‪,‬‬ ‫זכויות סוציאליות שצבר כל צד‪ ,‬חסכונות‪ ,‬מכוניות‪,‬‬ ‫חשבונות בנק‪ ,‬עסקים חברות‪ ,‬מניות וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן גט לסיום הנישואין‬ ‫תיעשה קביעה לעניין מועד קבלת הגט והצהרה כי‬ ‫הצדדים לא יערימו קשיים במתן הגט‪ .‬לעיתים זוגות‬ ‫עורכים הסכם "הסכם שלום בית ולחלופין גירושין"–‬ ‫בהסכם זה קובעים בני הזוג מסלול ניסיון לשיקום‬ ‫נישואיהם וכמסלול חלופי‪ ,‬אם ניסיון השיקום לא‬ ‫יצליח‪ ,‬הם מסדירים את כל ענייניהם לקראת גירושין‪.‬‬ ‫‪ ‬אישורו של הסכם גירושין‬ ‫אישורו של הסכם גירושין יעשה בבית המשפט לענייני‬ ‫משפחה ובבית הדין הרבני‪ .‬בית המשפט יאשר את‬ ‫ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים‪ ,‬פרט להסכמות‬ ‫הנוגעות לגירושין ומתן הגט‪ .‬סעיפים אלה הנם‬ ‫בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני ולפיכך יש‬ ‫להגיש את ההסכם גם לבית הדין הרבני לצורך קבלת‬ ‫פסק דין לגירושין וסידור הגט‪ .‬אישור ההסכם כרוך‬ ‫בתשלום אגרה ובהתייצבות הצדדים לדיון אישור‬ ‫ההסכם‪.‬‬ ‫במעמד האישור יבחן השופט או הדיין אם הצדדים‬ ‫הבינו את תוכן ההסכם ומשמעותו והאם חתמו עליו‬ ‫מרצונם החופשי‪ .‬יצוין כי אישור ההסכם הופך אותו‬ ‫מהתחייבות חוזית לפסק דין מחייב וקל יותר לאכיפה‬ ‫במקרה של הפרה‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬כי בית המשפט ובית הדין אינם מהווים‬ ‫חותמת גומי ולפיכך לא יאשרו סעיפי הסכם בלתי‬ ‫מוסריים‪ ,‬בלתי חוקיים או סעיפים הנוגדים את טובת‬ ‫הקטינים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ביטול ההסכם לאחר שאושר וקיבל תוקף‬ ‫של פסק דין‪ ,‬יתאפשר רק מכוח הפרתו או מכוח עילות‬ ‫חוזיות‪ :‬טעות‪ ,‬הטעיה‪ ,‬כפיה‪ ,‬תרמית ועושק‪.‬‬ ‫בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים‬ ‫מערימים קשיים רבים על צד המבקש לסגת מהסכמות‬ ‫לאחר אישור הסכם גירושין‪ ,‬ועל כן רצוי לבדוק היטב‬ ‫את ההתחייבויות אותן נוטל על עצמו כל אחד‬ ‫מהצדדים‪.‬‬ ‫ככל שבני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון מקיף ומפורט‪,‬‬ ‫חלק גדול מהנושאים האמורים בהסכם הגירושין‬ ‫ימצאו כבר מוסדרים ולא יהיה צורך לחזור ולדון בהם‬ ‫במסגרת הסכם הגירושין‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬הסכם גירושין הנו הדרך המומלצת לסיום חיי‬ ‫הנישואין‪ .‬זוהי הדרך הנוחה‪ ,‬הקצרה‪ ,‬הזולה‬ ‫והמיטיבה‪ ,‬הן עם בני הזוג והן עם ילדיהם‪.‬‬ ‫למען הסר ספק יובהר‪ ,‬כי אין באמור בעלון זה משום מתן עצה‬ ‫או חוות דעת משפטית‪ ,‬ומשכך‪ -‬יש להיזקק לייעוץ משפטי‬ ‫ספציפי‪ ,‬בטרם ייעשה שימוש במידע המובא לעיל‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גליון מס ‪5‬‬ ‫‪ 18‬יולי ‪3102‬‬ ‫לקבלת ייעוץ והפניית שאלות ‪ -‬טל'‪ 08-6226161 :‬פקס‪08-9366660 :‬‬ ‫‪4‬‬