‫עת"מ ‪-09-41‬‬ ‫בבית‪-‬המשפט המחוזי בירושלים‬ ‫בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‬ ‫התנועה למען איכות השלטון בישראל‪ ,‬ע"ר‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד אליעד שרגא ו‪/‬או צרויה מידד‪-‬לוזון‬ ‫ו‪/‬או נילי אבן חן ו‪/‬או מיקה קונר‪-‬קרטן ו‪/‬או נידאל חאיק‬ ‫ו‪/‬או דניאל דושניצקי ו‪/‬או תומר נאור‬ ‫מהתנועה למען איכות השלטון‪ -‬רח' יפו ‪ 802‬ירושלים‬ ‫ת‪.‬ד‪ 7024 .‬ירושלים ‪34279‬‬ ‫טל'‪ ,20-3222249 :‬פקס‪20-3222245 :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העותרת‬ ‫נגד ‪-‬‬ ‫הממונה על חוק חופש המידע במשרד התשתיות הלאומיות‪,‬‬ ‫האנרגיה והמים‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד מפרקליטות מחוז ירושלים‬ ‫רחוב מח"ל ‪ ,4‬מעלות דפנה‪ ,‬ירושלים‬ ‫טל'‪ ;20-3743333 :‬פקס‪20-3743344 :‬‬ ‫המשיבה‬ ‫עתירה מנהלית‬ ‫[עפ"י חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח‪( 4992-‬להלן גם‪" :‬החוק" או "חוק חופש המידע")]‬ ‫בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למשיבה למסור לידי העותרת את המידע‬ ‫והמסמכים שנתבקשו מטעמה בכתב‪ ,‬וזאת לפי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫העתק מהודעת העדכון בדבר התגלית במאגר הגז "לוויתן" שהועברה מטעם בעלות‬ ‫הרישיון (כמעמדן דאז) במאגר או מי מטעמן לידי הממונה על הנפט במשרד התשתיות‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫כלל התכתובת בין הממונה על ענייני נפט לבין מחזיקות הרישיון‪ ,‬כולל מסמכים‪ ,‬ניירות‬ ‫עמדה וכל חומר רלוונטי אחרי בנושא ההכרזה על התגלית‪ ,‬מאז ‪ .03.40.0242‬ובתוכם בין‬ ‫היתר ‪-‬‬ ‫א‪ .‬הודעת העדכון בדבר מציאת התגלית שהועברה על ידי המחזיקות ברישיון במאגר‬ ‫"לוויתן" לידי הממונה על ענייני נפט‪ ,‬קרי הבקשה לחזקה מיום ‪ 27.25.0249‬ומסמך‬ ‫ההשלמות מיום ‪.43.24.0247‬‬ ‫ב‪ .‬כלל הדיווחים העיתיים שהגישו המחזיקות ברישיון לידי הממונה על ענייני נפט‬ ‫בהתאם לחובתן לפי סעיף ‪(00‬א) לחוק הנפט‪ ,‬התשי"ב‪( 4330-‬להלן‪" :‬החוק הנפט")‬ ‫וסעיף ‪ 40‬לתקנות הנפט‪ ,‬תשי"ג‪ ,4339-‬לרבות‪ ,‬ומבלי לגרוע‪ ,‬המידע בדבר תוצאות‬ ‫ופירושים של עבודות החיפוש‪ ,‬והכל החל מיום ‪.0490998040‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‪ .‬העתקים מן המבחנים והמדידות שערכו בעלות הרישיון שהועברו לממונה על ענייני‬ ‫נפט בהתאם לסעיף ‪(00‬ב) לחוק הנפט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התאריכים בהם דרש הממונה על ענייני נפט מן בעלות הרישיון לקבל דוגמאות לפי‬ ‫סעיף ‪(00‬ב) לחוק הנפט‪ ,‬מידע בדבר האם העבירו בעלות הרישיון דוגמאות כאמור וכן‬ ‫את תיאור הדוגמאות שהועברו לידי הממונה על ענייני נפט‪.‬‬ ‫ה‪ .‬העתק בקשת ההבהרה מן המחזיקות בדבר הצהרת בעלות הרישיון (כמעמדן דאז)‬ ‫מיום ‪( 03.40.0242‬לפיה נמצאו כמויות גז בכמויות מסחריות ואף תיארו את מאגר‬ ‫הגז לוויתן כ"תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם במים עמוקים בעשור האחרון") בטרם‬ ‫הגשת הבקשה לחזקה על ידי המחזיקות; הבהרה שהוגשה בעקבות הבקשה כאמור‬ ‫וכן כלל ההתכתבויות שבאו בעקבותיה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫נוסח נספח‪/‬טיוטת נספח ע"י משרד הכלכלה והתקשורת המפרט מחויבויות שבהן יישאו‬ ‫בעלות החזקה במאגר הגז "לוויתן" בכל הנוגע לשוק המקומי‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫במידה וקיים מסמך זה או במידה ולא נשקל לגבש מסמך כזה ‪ -‬הנימוקים מדוע נזנח‬ ‫והוחלף באמירה הכללית המנויה בסעיף ‪ 92‬לשטר החזקה או מדוע מראש הסתפק הממונה‬ ‫בנוסח הכללי והבלתי מחייב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פירוט הגופים שלקחו חלק בגיבוש שטר החזקה וכן כל פרוטוקולי דיוני המו"מ בין‬ ‫הצדדים‪ ,‬לרבות פירוט המשתתפים מטעם משרדי הממשלה וגופים המייצגים את אינטרס‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הבהרה האם בטרם גובש שטר החזקה התבצעו בדיקות‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬איסוף נתונים‪,‬‬ ‫תחשיבים‪ ,‬ותרחישים עצמאיים באופן עצמאי על ידי המשרד התשתיות‪ ,‬שלא בהתבסס על‬ ‫נתונים שהתקבלו מבעלות החזקה (דאז בעלות רישיון החיפוש)? אם כן אלו בדיקות‪,‬‬ ‫תחשיבים ותרחישים נעשו? נודה לקבלת עותקים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ההחלטות והנימוקים למתן ההקלות הרגולטוריות הבאות לבעלות החזקה וכן כל‬ ‫התשתית העובדתית‪ ,‬נתונים‪ ,‬תחשיבים‪ ,‬תרחישים וחוות דעת שעמדו בבסיסם‪ ,‬לרבות‬ ‫הבהרות בדבר‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקביעה בס' ‪ 4.5‬לשטר החזקה כי רק גז שלא שוריין בחוזי יצוא יוכל להיות מוסט‬ ‫בעתיד לצרכי המשק המקומי‪ .‬כיצד הדבר מתיישב עם סתירת סמכות השר המעוגנת‬ ‫בסעיף ‪ 99‬לחוק הנפט (האם סמכות השר גוברת ‪ -‬ואם כן מדוע אין זה מצוין באופן‬ ‫מפורש)?‬ ‫ב‪ .‬הקביעה בס' ‪ 3.9‬כי כל הרחבה של תשתית מאגר "לוויתן" בעתיד תותנה בקיומן של‬ ‫נסיבות מיוחדות והוכחת כדאיות כלכלית לבעל החזקה? ומהן אותן "נסיבות‬ ‫מיוחדות"?‬ ‫ג‪ .‬הקביעה בס' ‪ 94.9‬כי סיוע למאגרים נוספים יותנה בקיבולת פנויה בתשתית לוויתן‬ ‫ולא על חשבון אינטרס מאגר "לוויתן"?‬ ‫‪.4‬‬ ‫הסברים והבהרות בנוגע לניסוחיהם העמומים ולסתירות הפנימיות של סעיפים ‪,4.5 ,4.0‬‬ ‫‪ 3.9‬לשטר החזקה במאגר הגז "לוויתן"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מתבקש בית‪-‬המשפט הנכבד לחייב את המשיבה בהוצאות העותרת לרבות שכר טרחת‬ ‫עורך דין‪9‬‬ ‫ואלה נימוקי העתירה‪:‬‬ ‫א‪ 9‬הצדדים לעתירה‬ ‫העותרת‪:‬‬ ‫העותרת הינה עמותה‪ ,‬רשומה כדין‪ ,‬אשר חרטה על דיגלה שמירה על טוהר המידות בשירות‬ ‫הציבורי‪ ,‬עידוד ערכי שלטון החוק‪ ,‬שירוש נורמות בלתי ראויות במנהל הציבורי והשרשת‬ ‫נורמות ראויות של מנהל ציבורי תקין‪.‬‬ ‫המשיבה‪:‬‬ ‫המשיבה הינה הממונה מטעם משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים (להלן‪" :‬משרד‬ ‫התשתיות")‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 9‬לחוק חופש המידע‪ ,‬תשנ"ח‪ .4334-‬על המשיבה חלות הוראות‬ ‫החוק המחייבות אותה למסור לידי כל אזרח או תושב ישראל כל מידע המבוקש על ידו‪,‬‬ ‫ובלבד שהמידע אינו נופל במסגרת אחד הסייגים המופיעים בחוק חופש המידע‪.‬‬ ‫ב‪ 9‬מבוא‬ ‫"זכותו של הציבור לחופש גישה למידע המוחזק בידי רשויות הציבור‪ ,‬באה‬ ‫לקדם את תרבות השלטון‪ 9‬קבלת מידע על‪-‬אודות דרכיו ואורחותיו של השלטון‬ ‫חיוני הוא ליכולתו של הציבור לפקח על פעילותן של רשויות השלטון;‬ ‫וידיע תן של רשויות השלטון כי חשופות הן לביקורת תביא מצידה ליתר‬ ‫סדר ומשטר‪ ,‬ותרתיע אותן מעשיית מעשים החורגים מן המותר והראוי‪999‬‬ ‫חופש המידע מבטיח את שקיפות פעולתו של השלטון ואת העמדתו "באור‬ ‫השמש"‪ 9‬מכאן הגישה‪ ,‬כי חופש המידע הוא תנאי הכרחי לקיום ביקורת על‬ ‫השלטון‪ ,‬כמו‪-‬גם לאמון הציבור בשלטון‪[ "999‬עע"מ ‪ 5249/27‬מדינת ישראל‪-‬‬ ‫משרד התחבורה נ' חברת החדשות הישראלית תק‪-‬על ‪ ,0225 ,)4(0225‬עמ' ‪;47‬‬ ‫ההדגשות אינן במקור]‪.‬‬ ‫‪ .4‬עתירה זו עוסקת בזכות לקבל מידע הנמצא בידי רשות ציבורית‪ .‬כידוע‪ ,‬בהגשמת זכות זו אנו‬ ‫עולים על דרך המלך למימוש זכויות יסוד וערכי דמוקרטיה בסיסיים‪ .‬הביקורת הציבורית על‬ ‫פעולותיה של רשות ציבורית הינה עמוד שדרה לשם שמירה על תקינות המשטר הדמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .0‬העותרת פנתה למשיבה בהתאם למתווה הקבוע בחוק חופש המידע‪ ,‬בבקשה לקבל מידע הנוגע‬ ‫להליך קבלת ההחלטות בעניין מתן רישיונות החיפוש ומתן החזקות בתחום הגז הטבעי‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬בעת האחרונה נתגלו תגליות גז טבעי לאורך חופי מדינת ישראל‪ ,‬בכמויות מסחריות‬ ‫שאין להן אח ורע בעולם בעשור האחרון‪.‬‬ ‫‪ .9‬העותרת סבורה כי בהליך מתן הרישיונות והחזקות נפלו פגמים כבדי משקל‪ ,‬היורדים לשורשו‬ ‫של עניין‪ ,‬ועל כן החליטה היא לפנות בהתאם לזכותה לפי לחוק חופש המידע‪ ,‬בבקשה לקבל‬ ‫‪3‬‬ ‫מידע הנוגע להליך האמור‪ .‬בעוד חלק מן החומר נמסר לעותרת‪ ,‬חלקו הארי (כפי שיפורט‬ ‫להלן) טרם הועבר לעותרת ולמעשה החל מיום ‪ 40.25.0247‬לא קיבלה היא כל תשובה מן‬ ‫המשיבה לפניותיה‪.‬‬ ‫‪ .7‬אכן‪ ,‬העותרת מבקשת את המידע כדי לאפשר לה ולציבור בכללותו לפקח אחר נבחריו‬ ‫והפקידים הבכירים בשלטון‪ .‬ההחלטות של הפקידות הבכירה בנושא משאב הגז הטבעי הינן‬ ‫בעלות השלכות כלכליות‪ ,‬חברתיות ופוליטיות רחבות ומרחיקות לכת לעשרות השנים‬ ‫הקרובות‪ ,‬ומן הראוי כי הציבור יוכל לבקר את תקינות ההליך בו הן התקבלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬העותרת תטען ראשית כי המשיבה חרגה מסמכותה‪ ,‬משלא ענתה לחלק נכבד ממכתביה של‬ ‫העותרת‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬באשר לחלק מהמידע המבוקש‪ ,‬המשיבה סירבה להעבירו לידי העותרת‪,‬‬ ‫ללא נימוק מספק‪ .‬כן תטען העותרת‪ ,‬כי הסתמכות המשיבה על העילות הקבועות בסעיפים‬ ‫‪(3‬ב()(‪ )0( ,)4‬ו‪ )9(-‬איננה תואמת את הרציונאלים הקבועים בחוק ואת ההלכה הפסוקה;‬ ‫בנוסף‪ ,‬העותרת תטען כי אף אם המידע המבוקש היה חוסה תחת הסעיפים המעניקים‬ ‫למשיבה שיקול דעת באם למסור את המידע‪ ,‬שיקול הדעת לא הופעל כיאות ו קיימים טעמים‬ ‫כבדי משקל למסירת המידע כמבוקש‪.‬‬ ‫‪ .5‬עתירה זו מבקשת לחייב את המשיבה לפעול בהתאם לחוק חופש המידע ולהמציא לעותרת‬ ‫לאלתר את המידע אשר ביקשה לקבל‪ ,‬זאת לאחר שעברה תקופה של כחודשיים מיום בקשת‬ ‫העותרת‪ ,‬ולאחר שהעותרת עשתה את כל המוטל עליה על‪-‬פי דין למיצוי הניסיון לקבל את‬ ‫המידע שלא באמצעות בית המשפט הנכבד‪.‬‬ ‫ג‪ 9‬הרקע העובדתי‬ ‫‪ .4‬תחילה‪ ,‬כבסיס להבנת בקשת המידע שהוגשה למשיבה‪ ,‬העותרת תתכבד לעמוד בקצרה על‬ ‫הנסיבות שהביאו להגשת הבקשה לפי חוק חופש המידע‪ .‬נסיבות אלה כפי שתבוארנה להלן‪,‬‬ ‫מהוות קו פרשת מים חסר תקדים במשק הישראלי‪ ,‬וביתר שאת‪ ,‬כיום אנו נמצאים בנקודה‬ ‫קריטית שבה יוכרע לאן פני הכלכלה הישראלית ‪ -‬לעצמאות אנרגטית או לתלות במונופול כל‬ ‫יכול; לחלוקת רווחים הוגנת או שמא להשתלטות על אוצר ציבורי‪.‬‬ ‫‪ .4‬עד השנים האחרונות‪ ,‬נדמה היה שמדינת ישראל לא ניחנה במשאבים אנרגטיים‪ ,‬ורוב שנותיה‬ ‫התבססה המדינה על ייבוא אנרגיה מתכלה‪ .‬ואולם‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬התגלו באזור המים‬ ‫הכלכליים של ישראל מצבורי גז טבעי בהיקפים משמעותיים‪ ,‬בעלי חשיבות יוצאת דופן‪ .‬על פי‬ ‫ההערכות‪ ,‬שווים המוניטארי של המאגרים מגיע לכמה מאות מיליארדי ש"ח‪ ,‬אך ברי כי‬ ‫תרומתם הכוללת לפיתוח הכלכלה והתעשייה בישראל משמעותית אף יותר‪.‬‬ ‫‪ .3‬תגלית הגז הטבעי הגדולה ביותר בשטחי מדינת ישראל הינה מאגר "לוויתן"‪ ,‬כפי שהוכרז‬ ‫בתחילת שנה לועזית זו‪ ,‬ולפי ההערכות הוא מכיל כ‪ 52%-‬מעתודות הגז הטבעי בכלל‬ ‫המאגרים הידועים בשטח ישראל‪.‬‬ ‫‪ .42‬מאז גילוי מאגרי הגז הטבעי ותחילת השימוש בגז טבעי בעקבות הגילויים הללו‪ ,‬אנו מצויים‬ ‫‪4‬‬ ‫במגמת צמיחה בענף הגז הטבעי‪ ,‬אשר צפויה להמשיך בשנים הקרובות‪ .‬המעבר של התעשייה‬ ‫בשימוש בגז עתיד להשפיע רבות על הכלכלה הישראלית כולה‪ ,‬בין אם במישרין ובין אם‬ ‫בעקיפין‪ ,‬וכן עשוי הוא להקל על יוקר המחיה ועל כיסם של אזרחי ותושבי המדינה‪.‬‬ ‫‪ .44‬ואולם‪ ,‬יתרונות אלו של מציאת הגז הטבעי והשימוש בו‪ ,‬מאוימות ומסוכלות לנוכח‬ ‫הריכוזיות בענף‪ ,‬כאשר שתי חברות (קבוצת "דלק" ו"נובל אנרג'י" ‪ -‬להלן יחדיו "בעלות‬ ‫הרישיון" או "בעלות החזקה") מחזיקות בכ‪ 34%-‬מכלל עתודות הגז שנמצאות במים‬ ‫הכלכליים של ישראל ועל כן בעלות שליטה מוחלטת בענף הגז הטבעי בישראל‪.‬‬ ‫‪ .40‬חברות אלו הוכרזו זה מכבר כמונופול‪ ,‬ביחד ולחוד‪ ,‬על ידי הממונה על הגבלים עסקיים‪ ,‬בין‬ ‫היתר בשל החזקתן גם במאגר הגז "תמר"‪ ,‬השני בגודלו בישראל‪ .‬מציאות ריכוזית זו מייצרת‬ ‫תלות כלכלית‪ ,‬בריאותית וביטחונית של המדינה בספקיות הגז‪ ,‬שתשפיע על המשק הישראלי‬ ‫לעשרות השנים הבאות‪.‬‬ ‫‪ .49‬על פי חוק הנפט‪ ,‬התשי"ב‪ ,4330-‬המסדיר בין היתר את פעילות הרישוי והפיקוח של נפט וגז‬ ‫טבעי (לשם הנוחות‪ ,‬העותרת תתייחס מעתה ואילך לגז בלבד) בים‪ ,‬מי שאמון על חלוקת‬ ‫רישיונות חיפושי נפט וגז‪ ,‬כמו גם על מתן חזקה לאחר מציאת תגלית של גז‪ ,‬הינו הממונה על‬ ‫הנפט (להלן‪" :‬הממונה") במשרד התשתיות (קרי‪ ,‬משרד המשיבה)‪.‬‬ ‫‪ .47‬העותרת תעמוד על קצה המזלג על ההליך הרגולטורי הנוגע לחיפוש והפקת גז‪ .‬ההליך האמור‬ ‫מתחיל במתן רישיון חיפוש בשטח מוגבל לגורם פרטי על ידי הממונה‪ .‬באם נמצא גז בכמויות‬ ‫מסחריות‪ ,‬מוכרזת תגלית‪ .‬לאחר הכרזת התגלית‪ ,‬זכאי הגורם הפרטי לקבל חזקה בשטח‬ ‫הרישיון‪ ,‬חזקה שמשמעותה זכות בלעדית בתנאים מסוימים להפיק ולמכור גז‪.‬‬ ‫‪ .43‬העותרת סבורה כי נפלו כשלים מהותיים בהתנהלותו של הממונה על הנפט ומשרד‬ ‫התשתיות בעת חלוקת הרישיונות והחזקות‪ ,‬פגמים אשר הובילו למציאות בה אט‪-‬אט‪,‬‬ ‫בניגוד לחוק ולאינטרס הציבורי‪ ,‬קם לו מונופול עצום מימדים בענף הגז‪ 9‬על כשלים אלו‪,‬‬ ‫העותרת תעמוד כעת‪9‬‬ ‫ג‪ .4‬כשלי הממונה על הנפט‬ ‫‪ .45‬מזה מספר חודשים‪ ,‬העותרת עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות בתחום אחריותו של הממונה‬ ‫בכל הנוגע להקמת ענף הגז הטבעי הישראלי בכלל ופיתוחו של מאגר הגז "לוויתן" בפרט‪.‬‬ ‫כאמור לצערה של העותרת‪ ,‬לא עקבה היא אחר התנהלות הממונה קודם לכן ולא נחשפה‬ ‫למחדלי הפיקוח אחר פעולות בעלות הרישיון‪ ,‬מחדלים‪ ,‬אשר הביאו ליצירת מונופול אימתני‪,‬‬ ‫על שלל נזקיו‪.‬‬ ‫‪ .44‬מונופול בתחום יסודי וחיוני כל כך‪ ,‬הגז הטבעי ‪ -‬המהווה אנרגיה מועדפת המשמשת ונדרשת‬ ‫במישרין או בעקיפין בכל בית אב ובכל תעשיה ‪ -‬גורר עמו נזק לכלל המשק (באמצעות מחירי‬ ‫החשמל והתחבורה) והחברה בישראל ולחוסנה של מדינת ישראל‪ .‬מונופול יכול לתת תנאים‬ ‫עודפים לגופים שונים במכירת הגז‪ ,‬להפלות לרעה ולפגוע בתעשיינים מתחרים‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כגוף כלכלי עוצמתי בכוחו של המונופול להבטיח משרות נחשקות לעובדי ציבור‪ ,‬לתרום בעין‬ ‫יפה יותר או פחות למתמודדים בפוליטיקה‪ ,‬ובכך להשפיע על תהליכי קבלת החלטות‪,‬‬ ‫להמליך מלכים‪ ,‬לרומם אף להשפיל‪.‬‬ ‫‪ .44‬סכנה זו‪ ,‬כפי שיובהר להלן‪ ,‬הביאה את מייסדי חוק הנפט להגביל את כמות והיקף הרישיונות‬ ‫שינתנו למחפש נפט (או גז‪ ,‬במקרה דנן)‪ .‬על התוצאות השליליות מהחזקת רישיונות רבים מדי‬ ‫בידי גורם אחד‪ ,‬ועל תכלית חוק הנפט למניעת מציאות זו‪ ,‬עמד כב' השופט חשין (כתוארו‬ ‫דאז) בבית המשפט העליון בפרשת סאמדן‪:‬‬ ‫"על הרעה שמונופולין מביא בעקביו אין צורך שנרבה שיח‪.‬‬ ‫והיפוכם של דברים בתחרות החופשית‪ .‬אם אלה דברים אמורים‬ ‫על דרך הכלל‪ ,‬לא‪-‬כל‪-‬שכן ייאמרו הדברים על שוק הנפט‪,‬‬ ‫שבימינו ובמקומנו ‪ -‬כבימים שלעבר ‪ -‬מצרך חיוני הוא למשק‬ ‫ולכלכלה‪ ,‬ומעמדו גבוה‪-‬גבוה בסולם המצרכים החיוניים‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬הגם שתכליתו הראשה של חוק הנפט כיוונה עצמה‪ ,‬כפי‬ ‫שראינו‪ ,‬לעידודן של פעילויות חיפוש נפט‪ ,‬גילויו והפקתו‪ ,‬ידעו‬ ‫הכול כבר בתחילה כי יש לעשות כדי למנוע השתלטות גורמי‪-‬‬ ‫כלכלה רבי‪-‬עוצמה על שוק הנפט‪ ,‬כי יש לעשות כדי למנוע‬ ‫ריכוז כוח‪-‬יָתר בידי גופים מונופוליסטיים‪ .‬החשש היה כי גוף‬ ‫רב‪-‬עוצמה ירתיע מחפשים‪-‬בכוח מהיכנס להרפתקה של חיפושי‬ ‫נפט – וחיפוש נפט הוא הרפתקה – ומשיצליח במשימתו זו‬ ‫ישתלט על שוק הנפט בישראל וינצל את שליטתו לטובת עצמו‬ ‫תוך פגיעה ברווחת המשק‪ :‬בקביעת מחירי הנפט; בהימנעות‬ ‫מאספקת נפט שהפיק; בסיכול אספקת נפט של מתחרים‪ .‬אמר‬ ‫על כך חבר‪-‬הכנסת מיכאל חזני לעת הדיון בקריאה הראשונה‬ ‫(ד"כ ‪( 40‬תשי"ב) ‪:)0332‬‬ ‫"‪...‬אין להרשות מונופולין לחברה אחת‪ ,‬כשם שאין‬ ‫להרשות ליכודן של כמה חברות לאיגוד‬ ‫מונופוליסטי אחד‪ 9‬יש‪ ,‬איפוא‪ ,‬להבטיח פזור‬ ‫מאכסימאלי של הזיכיונות‪ ,‬בהתחשב‪ ,‬כמובן‪ ,‬עם‬ ‫תנאי הרנטאביליות ההכרחיים‪ 9‬פיזור זה ישמש‬ ‫לנו מגן נגד מונופולין בהווה ובעתיד‪ .‬כפיזור בשטח‪,‬‬ ‫דרוש פיזור בזמן‪ :‬היינו‪ ,‬שהזכיון לא יינתן‬ ‫לתקופות ארוכות מדי‪ ,‬לדורות‪ .‬כאן יש לומר‬ ‫במפורש‪ ,‬שהחוק המוצע דואג לפיזור זה ולמניעת‬ ‫ריכוזים מונופוליסטיים‪ ,‬על‪-‬ידי הגבלות חזקות‬ ‫לשטחי הזיכיונות ולאפשרות צרופם‪ ,‬כשם שהוא‬ ‫מגביל את תקופות הזכיונות‪... .‬היתרון השני‬ ‫שפיזור זה נותן‪ ,‬כבר עמד עליו שר‪-‬האוצר‪ ,‬שנתן לו‬ ‫ביטוי קולע‪" :‬קנאת קודחים תרבה נפט" ותביא‬ ‫קצב מזורז להרבה חיפושים בהרבה נקודות‪ ,‬בעת‬ ‫ובעונה אחת‪... .‬יש להתגונן מפני אי‪-‬ניצול של‬ ‫זכיונות‪ .‬הפראקטיקה במקצוע מסובך זה מראה‬ ‫שיש וחברות משתדלות להשיג זכיון לא כדי לנצלו‪,‬‬ ‫אלא כדי לשמרו כרזרבה לעתיד לבוא‪ ,‬או כדי‬ ‫למנוע מהמתחרה את ניצולו‪ .‬אין אנו יכולים‬ ‫להרשות לעצמנו דבר כזה‪ ,‬כי עמך ישראל צריכים‬ ‫פרנסה במהירות‪ .‬והנה‪ ,‬החוק המוצע מגן עלינו גם‬ ‫מפני אפשרות זו‪ ,‬והוא מאפשר לממשלה לבטל‬ ‫זכיון שאין עוסקים בניצולו "בשקידה ראויה""‪.‬‬ ‫כך היו אף דבריו של חבר‪-‬הכנסת חיים אריאב (שם‪ ,‬בעמ' ‪:)0334‬‬ ‫"הממשלה עיבדה חוק זה מתוך כמה עקרונות‬ ‫יסודיים‪ ...‬קודם כל – משיכת הון פרטי לעידוד‬ ‫הייצור והיצוא בארץ; שנית – עקרון התחרות‪999‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬שהיא בעצמה הכריזה על העקרון של‬ ‫התחרות בין חברות השונות‪".‬‬ ‫על הצורך למנוע היווצרות כוחות מונופוליסטיים ולעודד תחרות‬ ‫חופשית עמד גם חבר‪-‬הכנסת אליעזר ליבנה‪ ,‬אשר בין השאר‬ ‫אמר דברים אלה (שם‪ ,‬בעמ' ‪:)0353 ,0354‬‬ ‫"‪...‬צריכים אנו להשתדל שחיפוש הנפט ייעשה‬ ‫תוך מאכסימום של התחרות‪ 999‬הבטחת מאכסימום‬ ‫של התחרות במקצוע הדורש מטבעו השקעה גדולה‬ ‫מאוד ונוטה במהותו להתפשט על פני שטחים‬ ‫נרחבים‪ .‬במסגרת האובייקטיבית הנתונה צריכים‬ ‫אנו להבטיח – ויהי באמצעים מלאכותיים –‬ ‫אפשרות כלשהי של התחרות‪... .‬זהו חוק נבון וזהיר‬ ‫השומר על מכמני הקרקע ברשות המדינה‪,‬‬ ‫המשתדלת למשוך בעין טובה את בעל החזקה‬ ‫המשוער ולשמור על האפשרות של התחרות‬ ‫בתנאים אובייקטיביים קשים מאוד‪"..‬‬ ‫[בג"צ ‪ Samedan Mediterranean Sea 3440/22‬נ' הממונה על‬ ‫ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬פורסם בנבו‬ ‫‪ ,40.25.0224‬עמ' ‪ ;974‬ההדגשות של הח"מ]‪.‬‬ ‫‪ .43‬למרות כל זאת‪ ,‬משרד התשתיות במעשה ובמחדל אפשר להסדר כובל לרכז בידיו מספר רב‬ ‫של רישיונות‪ ,‬העלים עין מהתנהלות שאפשרה לשותפות ליצור מציאות הנוחה להן ופעל‬ ‫בהתאם ללוחות הזמנים המשרתים את השותפות ולא בהתאם לדין‪ .‬ההתנהלות הכושלת של‬ ‫משרד התשתיות כוללת בין היתר ‪-‬‬ ‫א‪ .‬מתן רישיונות החיפוש ‪ -‬סעיף ‪ 44‬לחוק הנפט קובעים מגבלות על כמות והיקף‬ ‫הרישיונות והחזקות שיינתנו לבעל רישיון‪ ,‬וזאת במטרה למנוע את ריכוז השליטה של‬ ‫יחידים במאגרי הגז‪ ,‬ולאפשר שוק תחרותי‪ .‬כך‪ ,‬החוק קובע כי לא יינתן לאדם אחד יותר‬ ‫משנים‪-‬עשר רישיונות‪ ,‬ולא יחזיק יותר מ‪ 7-‬מיליון דונם‪ .‬בפועל‪ ,‬הממונה העניק לקבוצת‬ ‫"דלק" ‪ 00‬רישיונות ולנובל אנרג'י ‪ 45‬רישיונות‪ ,‬המשתרעים של שטח של ‪ 4.4‬מיליון דונם‬ ‫ו‪ 5.4-‬מיליון דונם‪ ,‬בהתאמה‪ .‬התנהלות זו הביאה לכך שבפועל‪ ,‬הונפקו רישיונות רבים‬ ‫לגורמים מעטים‪ ,‬כך שענף חיפוש הגז הטבעי אל מול חופי ישראל נשלט על ידי שתי‬ ‫קבוצות בלבד‪ ,‬דלק ונובל אנרג'י‪ .‬קבוצות אלו החזיקו בכ‪ 52%-‬משטחי החיפושים‬ ‫ואחראיות על למעלה מ‪ 32% -‬מתגליות הגז של ישראל‪ .‬נסיבות אלו הופכות את ענף הגז‬ ‫להיות בעל תחרותיות מעטה‪ ,‬ועם חסמי כניסה גבוהים ביותר‪ ,‬והכל תוצרת המדינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיכוב הכרזת תגלית על מאגר לוויתן ‪ -‬לפי סעיף ‪ 07‬לחוק הנפט‪ ,‬הכרזה על תגלית גוררת‬ ‫עמה חובה של בעל רישיון החיפוש לפעול בשקידה הראויה להפיק נפט (או גז)‪ ,‬לקבוע את‬ ‫גבולותיו של שדה הנפט ולפתחו ‪ -‬אף בטרם קבלת החזקה בפועל‪ .‬השותפות במאגר‬ ‫"לוויתן" דיווחו ביום ‪ 03.40.0242‬כי נתגלתה תגלית גז טבעי בכמויות מסחריות במאגר‪.‬‬ ‫ואולם ההכרזה על התגלית מטעם משרד התשתיות נעשתה בינואר ‪ ,0247‬למעלה משלוש‬ ‫שנים לאחר הדיווח מטעם השותפות במאגר‪ .‬העיכוב בהכרזה שיחק לידי לבעלות‬ ‫הרישיון‪ ,‬אפשר להן לקבוע את לוחות זמנים‪,‬הביאה לעיכוב בפיתוח מאגר "לוויתן" ואף‬ ‫לסיכול יצירת תחרות אפקטיבית בענף הגז‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ג‪ .‬מחדלים בשטר החזקה שניתן למאגר "לוויתן" ‪ -‬שטר החזקה שניתן למאגר לוויתן‬ ‫ביום ‪ 04.9.47‬לא פורסם לציבור בטרם פרסומו‪ ,‬ולא ניתנה לציבור הזדמנות להביע‬ ‫עמדתו בכל הנוגע לתנאים שנקבעו‪ .‬יותר מכך‪ ,‬שטר החזקה אף לא ניתן לעיונם של‬ ‫משרד המשפטים‪ ,‬משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬זאת למרות שהשטר משליך על‬ ‫נושאים אשר בלב סמכויותיהם של משרדי ממשלה אלו‪ .‬שטר החזקה מנוסח באופן‬ ‫עמום‪ ,‬חלקי ופגום ויש בחלק מסעיפיו כדי לסתור את חוק הנפט‪ ,‬לחרוג מסמכות‬ ‫משרד התשתיות לסמכויות משרדי ממשלה אחרים וכן להפקיר ולוותר על אינטרסים‬ ‫חיוניים של הציבור ושל המשק הישראלי (כגון‪ ,‬הטלת חובה לרכישת ציוד ושירותים‬ ‫מספקים מקומיים‪ ,‬כמו גם להעסיק עובדים ישראליים) בניגוד למקובל בשטרות כגון‬ ‫אלו ברחבי העולם‪.‬‬ ‫‪ .02‬בימים אלו העותרת‪ ,‬יחד עם גורמים נוספים (מן השלטון ומהמגזר השלישי)‪ ,‬פועלת לצמצום‬ ‫כוחו של המונופול בענף הגז והשפעתו למשך דורות‪ ,‬לרבות על ידי בחינת התנהלותו של‬ ‫משרד התשתיות‪ ,‬בין היתר נוכח הכשלים האמורים‪9‬‬ ‫‪ .04‬במסגרת פעולותיה אלו‪ ,‬החליטה העותרת לפנות למשרד התשתיות בבקשות לפי חוק חופש‬ ‫המידע‪ .‬עתירה מנהלית זו עוסקת בשני הליכים מקבילים בהם פנתה העותרת למשיבה‪ ,‬נושא‬ ‫באלמנטים שונים של אותו הנושא‪ ,‬וביקשה קבלת מידע לפי חוק חופש המידע‪ :‬הראשון עוסק‬ ‫בהכרזת התגלית במאגר הגז "לוויתן" וההליך עובר לקבלת החזקה במאגר‪ ,‬והשני עוסק‬ ‫בתוכן שטר החזקה עצמו שניתן לחברות‪ .‬העותרת תעמוד על שני ההליכים כעת‪.‬‬ ‫ג‪ .0‬הכרזת התגלית במאגר הגז "לוויתן" וההליך עובר לקבלת ההחזקה במאגר‬ ‫‪ .00‬ביום ‪ 05.29.0247‬פנתה העותרת למשיבה‪ ,‬בהתאם לחוק חופש המידע‪ ,‬בעניין הכרזת התגלית‬ ‫במאגר הגז "לוויתן"‪ ,‬וביקשה לקבל המידע מהר ככל הניתן‪ ,‬טרם תינתן החזקה במאגר‬ ‫לבעלות הרישיון‪.‬‬ ‫העתק מכתבה של העותרת למשיבה מיום ‪ 8190.98041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪94/‬‬ ‫‪ .09‬בסעיף ‪ 7‬למכתבה זה‪ ,‬ביקשה העותרת לקבל לידה מידע ומסמכים‪ ,‬לרבות‪:‬‬ ‫א‪" .‬באיזה תאריך עדכנו המחזיקות ברישיון או מי מטעמם את הממונה על‬ ‫התגלית? נבקש לקבל העתק מן ההודעה שהועברה לידי הממונה" (סעיף‬ ‫‪(7‬א))‪.‬‬ ‫ב‪" .‬נבקש להעביר לידינו את כלל התכתובת בין הממונה על ענייני נפט לבין‬ ‫מחזיקות הרישיון‪ ,‬כולל מסמכים‪ ,‬ניירות עמדה וכל חומר רלוונטי אחרי‬ ‫בנושא ההכרזה על התגלית‪ ,‬מאז ‪( "8994898040‬סעיף ‪(7‬ו))‪.‬‬ ‫‪ .07‬לפנייתה זו‪ ,‬צירפה העותרת "טופס בקשה לקבלת מידע" כמצוות חוק חופש המידע‪ ,‬שכולל‬ ‫הפנייה למידע המבוקש על ידה והתחייבות לשאת בעלויות איתור וטיפול בבקשתה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫צירפה העותרת לפנייתה זו צ'ק בנקאי על סך ‪ ₪ 424‬לפקודתה של המשיבה בעבור אגרת‬ ‫הטיפול בבקשה‪.‬‬ ‫‪ .03‬לאחר כחודש ומחצה‪ ,‬ביום ‪ ,47.23.0247‬משהעותרת לא זכתה לקבל כל תשובה מן המשיבה‪,‬‬ ‫העבירה העותרת מכתב תזכורת למשיבה‪.‬‬ ‫העתק מכתב התזכורת של העותרת למשיבה מיום ‪ 4190.98041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪98/‬‬ ‫‪ .05‬כשבועיים לאחר מכן‪ ,‬ביום ‪ ,05.23.0247‬השיבה המשיבה בקצרה כי בקשת העותרת בטיפול‬ ‫וכי תשובה תועבר בהקדם‪.‬‬ ‫העתק מכתבה של המשיבה לעותרת מיום ‪ 8190.98041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪9./‬‬ ‫‪ .04‬כשבועיים מאוחר יותר‪ ,‬ביום ‪ ,40.25.0247‬נתקבלה תשובתה המהותית של המשיבה‪ .‬חרף‬ ‫בקשתה של העותרת לקבל הן מידע והן מסמכים‪ ,‬נמנעה המשיבה מהעברת כל מסמך לידי‬ ‫העותרת‪ .‬כך‪ ,‬פריטי הבקשה שכללו קבלת מסמכים (להבדיל ממתן מענה לשאלות או הבהרות‬ ‫שנתבקשו) לא זכו לתשובה עם המסמכים שנתבקשו‪ .‬כך‪ ,‬לא מסרה המשיבה את העתק‬ ‫הודעת העדכון שהועברה לידי הממונה מבעלות הרישיון בדבר התגלית (סעיף ‪(44‬א) לעיל);‬ ‫וכך‪ ,‬המשיבה דחתה את בקשה של העותרת לקבל מסמכים כמפורט לעיל בסעיף ‪(44‬ב)‪,‬‬ ‫וכתבה כדלקמן‪:‬‬ ‫"לבקשתכם להעברת כלל התכתובות בין הממונה למחזיקות הרישיון בנושא‬ ‫התגלית מאז ‪ - 03.40.0242‬אנו סבורים כי לאור סעיפים ‪(3‬ב)(‪ )4‬ו‪ )0(-‬ו‪)9(-‬‬ ‫לחוק חופש המידע אין מקום להעביר את התכתובות‪ .‬ככל שישנו מסמך‬ ‫ספציפי בו תרצו לעיין‪ ,‬נא הבהירו זאת ונבחן את האפשרות להעבירו‬ ‫בהתאם להוראות הדין" [סעיף ‪ 5‬לנספח ע‪ ;7/‬ההדגשות של הח"מ]‪.‬‬ ‫העתק מכתבה של המשיבה לעותרת מיום ‪ 4890198041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪91/‬‬ ‫‪ .04‬תשובתה זו של המשיבה אמנם נראתה לעותרת תמוהה (שכן‪ ,‬אם כלל המסמכים נבחנו‬ ‫והמשיבה אינה רואה לנכון להעבירם מן הטעמים אשר שפירטה‪ ,‬מדוע שתעבירם כעת? על כך‬ ‫תעמוד העותרת להלן)‪ ,‬אולם במטרה למצות הליכים כדין‪ ,‬וכדי להימנע מהשחתת זמנו של‬ ‫בית המשפט הנכבד לריק‪ ,‬החליטה העותרת לפעול בהתאם להנחיות המשיבה‪.‬‬ ‫‪ .03‬בהתאם לכך וכמבוקש על ידי המשיבה‪ ,‬ביום ‪ 43.24.0247‬העבירה העותרת מכתב בו פירטה‬ ‫את המידע שטרם הועבר לידיה וכן הבהרה בדבר מסמכים ספציפיים הידועים לעותרת‬ ‫כרלוונטיים‪ .‬וכך כתבה העותרת למשיבה‪ ,‬ואלו המסמכים אשר ביקשה לקבל לידיה‪:‬‬ ‫א‪" .‬הודעת העדכון בדבר מציאת התגלית שהועברה על ידי המחזיקות‬ ‫ברישיון במאגר "לוויתן" לידי הממונה על ענייני נפט‪ ,‬קרי הבקשה‬ ‫לחזקה מיום ‪ 27.25.0249‬ומסמך ההשלמות מיום ‪( 43.24.0249‬סעיף‬ ‫‪(7‬א) לבקשתנו)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כלל הדיווחים העיתיים שהגישו המחזיקות ברישיון לידי הממונה על‬ ‫ענייני נפט בהתאם לחובתן לפי סעיף ‪(00‬א) לחוק הנפט‪ ,‬התשי"ב‪-‬‬ ‫‪( 4330‬להלן‪" :‬החוק הנפט") וסעיף ‪ 40‬לתקנות הנפט‪ ,‬תשי"ג‪,4339-‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לרבות‪ ,‬ומבלי לגרוע‪ ,‬המידע בדבר תוצאות ופירושים של עבודות‬ ‫החיפוש‪ ,‬והכל החל מיום ‪.0490998040‬‬ ‫לעניין זה נציין‪ ,‬כי אמנם סעיף ‪(00‬א) סיפא לחוק הנפט מקנה לבעל‬ ‫הרישיון זכות לדרוש שהמידע בדו"חות יישמר בסוד‪ ,‬אך זכות זו‬ ‫מוגבלת לכך שיהיה בדו"חות מידע בדבר הסיכויים לגילוי נפט‪.‬‬ ‫ואולם כיום‪ ,‬משכולי עלמא יודעים שקיים גז ואף את הכמויות‬ ‫המשוערות בו‪ ,‬אין תחולה לסעיף זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העתקים מן המבחנים והמדידות שערכו בעלות הרישיון שהועברו‬ ‫לממונה על ענייני נפט בהתאם לסעיף ‪(00‬ב) לחוק הנפט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התאריכים בהם דרש הממונה על ענייני נפט מן בעלות הרישיון לקבל‬ ‫דוגמאות לפי סעיף ‪(00‬ב) לחוק הנפט‪ ,‬מידע בדבר האם העבירו בעלות‬ ‫הרישיון דוגמאות כאמור וכן את תיאור הדוגמאות שהועברו לידי‬ ‫הממונה על ענייני נפט‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כפי שציינו במכתבנו האמור‪ ,‬ביום ‪ 03.40.0242‬דיווחו בעלות הרישיון‬ ‫כי נמצאו כמויות גז בכמויות מסחריות ואף תיארו את מאגר הגז‬ ‫לוויתן כ"תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם במים עמוקים בעשור‬ ‫האחרון"‪ .‬נבקש לדעת‪ ,‬האם הממונה על ענייני נפט ביקש הבהרה מן‬ ‫המחזיקות בדבר הצהרה זו בטרם הגשת הבקשה לחזקה על ידי‬ ‫המחזיקות? ככל שאכן נתבקשה הבהרה כאמור‪ ,‬נבקש לקבל בעתק‬ ‫ממנה לידינו וכן את כלל ההתכתבויות שבאו בעקבותיה‪[ ".‬סעיף ‪9‬‬ ‫לנספח ע‪ ;3/‬ההדגשות במקור]‬ ‫העתק מכתבה של העותרת למשיבה מיום ‪ 4.90.98041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪9./‬‬ ‫‪ .92‬משלא זכתה העותרת פעם נוספת לקבל כל תשובה מן המשיבה‪ ,‬פנתה אליה פעם נוספת ביום‬ ‫‪ 04.24.0247‬במכתב תזכורת‪ ,‬בו ציינה כי מסגרת הזמנים הקבועה בחוק חלפה ועל כן‬ ‫מתבקשת תגובתה מהירה‪.‬‬ ‫העתק מכתב התזכורת של העותרת למשיבה מיום ‪ 8290298041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪91/‬‬ ‫‪ .94‬ואולם‪ ,‬עד מועד הגשת עתירה זו‪ ,‬העותרת טרם קיבלה את המסמך מסעיף ‪(7‬א) לנספח ע‪,4/‬‬ ‫כפי שנתבקש ביום ‪ ,05.29.0247‬כמו גם טרם נתקבלה כל תשובה מטעם המשיבה על מכתבה‬ ‫של העותרת מיום ‪ .43.24.0247‬בכך‪ ,‬חלפו להם כשישה חודשים מעת בקשת המידע ועד יום‬ ‫הגשת העתירה מבלי שנמסר חלק נכבד מן המידע המבוקש‪.‬‬ ‫ג‪ .9‬תוכן שטר החזקה שניתן לבעלות החזקה‬ ‫‪ .90‬ביום ‪ 04.29.0247‬החליט הממונה‪ ,‬בהתאם לסמכותו לפי הדין‪ ,‬להעניק לבעלות החזקה שני‬ ‫שטרות חזקה במאגר "לוויתן"‪ .‬שטרות החזקה מעניקים לבעלות החזקה את הזכות הבלעדית‬ ‫למשך ‪ .0‬שנה לחפש ולהפיק נפט וגז בשטח החזקה‪ ,‬במשך כל תקופת החזקה‪ ,‬והכל בתנאים‬ ‫שנקבעים על ידי שטרות החזקה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לבעלות החזקה הזכות למכור ולספק גז לצרכנים‪,‬‬ ‫ישראלים וזרים כאחד‪.‬‬ ‫‪ .99‬שטר החזקה מעלה סימני שאלה רבים‪ ,‬שהינם המשך ישיר להתנהלותו התמוהה ‪ -‬אליבא‬ ‫דעותרת ‪ -‬של הממונה בעניין הפעלת סמכותו בכל הנוגע לאסדרת הגז הטבעי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .97‬נוכח האמור‪ ,‬ביום ‪ 47.24.0247‬פנתה העותרת למשיבה בהתאם לחוק חופש המידע‪ ,‬ובמכתבה‬ ‫ביקשה לקבל את המידע ואת המסמכים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫"האם אכן נוסח נספח‪/‬טיוטת נספח ע"י משרד הכלכלה והתקשורת‬ ‫המפרט מחויבויות שבהן יישאו בעלות החזקה בכל הנוגע לשוק‬ ‫המקומי? ככל שמסמך זה קיים‪ ,‬נבקש לקבלו לעיוננו‪.‬‬ ‫במידה וקיים מסמך זה או במידה ולא נשקל לגבש מסמך כזה ‪-‬‬ ‫הנימוקים מדוע נזנח והוחלף באמירה הכללית המנויה בסעיף ‪92‬‬ ‫לשטר החזקה או מדוע מראש הסתפק הממונה בנוסח הכללי והבלתי‬ ‫מחייב‪.‬‬ ‫פירוט הגופים שלקחו חלק בגיבוש שטר החזקה וכן כל פרוטוקולי‬ ‫דיוני המו"מ בין הצדדים‪ ,‬לרבות פירוט המשתתפים מטעם משרדי‬ ‫הממשלה וגופים המייצגים את אינטרס הציבור‪.‬‬ ‫האם בטרם גובש שטר החזקה התבצעו בדיקות‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬איסוף‬ ‫נתונים‪ ,‬תחשיבים‪ ,‬ותרחישים עצמאיים באופן עצמאי על ידי המשרד‬ ‫התשתיות‪ ,‬שלא בהתבסס על נתונים שהתקבלו מבעלות החזקה (דאז‬ ‫בעלות רישיון החיפוש)? אם כן אלו בדיקות‪ ,‬תחשיבים ותרחישים‬ ‫נעשו? נודה לקבלת עותקים‪.‬‬ ‫ההחלטות והנימוקים למתן ההקלות הרגולטוריות הבאות לבעלות‬ ‫החזקה וכן כל התשתית העובדתית‪ ,‬נתונים‪ ,‬תחשיבים‪ ,‬תרחישים‬ ‫וחוות דעת שעמדו בבסיסם ‪:‬‬ ‫‪ )4‬מדוע נקבע בס' ‪ 4.5‬לשטר החזקה כי רק גז שלא שוריין בחוזי‬ ‫יצוא יוכל להיות מוסט בעתיד לצרכי המשק המקומי? כיצד‬ ‫הדבר מתיישב עם סתירת סמכות השר המעוגנת בסעיף ‪ 99‬לחוק‬ ‫הנפט (האם סמכות השר גוברת – ואם כן מדוע אין זה מצוין‬ ‫באופן מפורש)?‬ ‫‪ )0‬מדוע נקבע בס' ‪ 3.9‬כי כל הרחבה של תשתית מאגר "לוויתן"‬ ‫בעתיד תותנה בקיומן של נסיבות מיוחדות והוכחת כדאיות‬ ‫כלכלית לבעל החזקה? ומהן אותן "נסיבות מיוחדות"?‬ ‫‪ )9‬מדוע נקבע בס' ‪ 94.9‬כי סיוע למאגרים נוספים יותנה בקיבולת‬ ‫פנויה בתשתית לוויתן ולא על חשבון אינטרס מאגר "לוויתן"?‬ ‫הסברים והבהרות בנוגע לניסוחיהם העמומים ולסתירות הפנימיות‬ ‫של סעיפים ‪ 3.9 ,4.5 ,4.0‬כפי שהועלו לעיל‪[ ".‬סעיף ‪ 43‬לנספח ע‪.]4/‬‬ ‫העתק מכתבה של העותרת למשיבה מיום ‪ 4190.98041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪9./‬‬ ‫‪ .93‬משחלף כחודש ומחצה והעותרת לא נענתה בלוח הזמנים הקבוע בסעיף ‪ 4‬לחוק חופש המידע‪,‬‬ ‫ביום ‪ 04.24.0247‬פנתה העותרת למשיבה לפנים משורת הדין במכתב תזכורת‪ ,‬בו שבה על‬ ‫בקשתה לקבל את המסמכים האמורים‪.‬‬ ‫העתק מכתב התזכורת של העותרת למשיבה מיום ‪ 8.90298041‬מצורף ומסומן כנספח ע‪92/‬‬ ‫‪ .95‬גם בבקשה זו‪ ,‬העותרת לא זכתה לקבל כל תשובה מהמשיבה עד מועד הגשת עתירה זו‪ ,‬חרף‬ ‫העובדה שחלפו כחודשיים מיום הבקשה וחרף ניסיונותיה לקבל את המידע המבוקש מחוץ‬ ‫לכותלי בית המשפט הנכבד‪.‬‬ ‫‪ .94‬לאור כל האמור לעיל‪ ,‬משנקלעה העותרת למבוי סתום בשני ההליכים האמורים‪ ,‬אחרי‬ ‫שמיצתה את האפשרויות העומדות לרשותה לקבלת המידע האמור בשעתו‪ ,‬לא נותר בידי‬ ‫העותרת אלא לפנות לבית‪-‬משפט נכבד זה לקבלת הסעד המבוקש‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ד‪ 9‬הטיעון המשפטי‬ ‫ד‪ .4‬המסגרת הנורמטיבית ‪ -‬חוק חופש המידע‬ ‫‪ .94‬עיקרון גילוי המידע הינו זכות בסיסית וכלי לעיצוב התנהגות ראויה של הרשות הציבורית‪.‬‬ ‫הוא מאפשר ביקורת ציבורית‪ ,‬מגביר את אמון הציבור ברשויות השלטוניות ומחזק את מבנה‬ ‫המשטר והממשל‪ .‬נגישות רבה יותר למידע תסייע לקידומם של ערכים חברתיים כגון שוויון‪,‬‬ ‫שלטון החוק ואמון הציבור‪ .‬כל אלה נועדו להבטיח את שקיפות השלטון‪ ,‬שהיא מסימניה‬ ‫המובהקים של חברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .93‬בית המשפט העליון כבר עמד על החשיבות בחשיפת מידע לציבור‪ ,‬ועל עיקרון הגילוי של‬ ‫המידע המצוי אצל רשויות הציבור‪:‬‬ ‫"בבג"ץ ‪ 4524/32‬שליט נ' פרס‪ ,‬פ"ד מד (‪ ,954 ,939 )9‬הדגיש בית משפט זה את‬ ‫חשיבותו של עקרון חופש המידע מהיבט נוסף והוא הפיקוח על תקינות פעולותיה‬ ‫של הרשות הציבורית‪ ,‬באומרו‪" :‬העין הציבורית היא לא רק ביטוי לזכות לדעת‪,‬‬ ‫אלא גם בבואה לזכות לפקח"‪ .‬אכן‪ ,‬שקיפות פעולותיהן של רשויות השלטון‬ ‫מאפשרת לאזרחים להתחקות אחר פעולות אלה ואחר השיקולים שעמדו בבסיסן‬ ‫ולבקרן‪ ,‬ככל שהדבר דרוש‪ ,‬והיא תורמת תרומה מכרעת ל"היגיינה הציבורית"‬ ‫ולשיפור איכותה של פעולת הרשות ביודעה כי פעולותיה ותהליך קבלת‬ ‫החלטותיה חשופים ושקופים לעין הציבור" [עע"ם ‪ 3493/29‬המועצה להשכלה‬ ‫גבוהה נ' עיתון הארץ תק‪-‬על ‪ ,)4(0225‬עמ' ‪( 534‬להלן‪" :‬פרשת המועצה להשכלה‬ ‫גבוהה"); ההדגשות אינן במקור]‪.‬‬ ‫‪ .72‬עם חקיקת חוק חופש המידע‪ ,‬עוגנה הזכות לקבלת מידע בחוק מפורש‪ .‬סעיף ‪ 4‬לחוק חופש‬ ‫המידע קובע‪ ,‬כי לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם‬ ‫להוראות החוק‪.‬‬ ‫‪ .74‬תכליתו של חוק חופש המידע היא לקיים ולקדם את הדמוקרטיה בישראל ולהגביר את‬ ‫הפיקוח והבקרה על הרשות הציבורית‪:‬‬ ‫"מהי איפוא‪ ,‬תכליתו של חוק חופש המידע? נראה לי‪ ,‬כי תכליתו הינה ליתן‬ ‫מידע לפרט על‪-‬מנת לקיים ולקדם את הדמוקרטיה ובגדריה מתן מידע לציבור‬ ‫שיאפשר בחירה מושכלת‪ ,‬אשר תקדם את האמת‪ ,‬תאפשר הגשמה עצמית של‬ ‫הפרט‪ ,‬ותביא לפיקוח ובקרה על הרשות הציבורית"‪[ 9‬א' ברק "חופש המידע ובית‬ ‫המשפט" קריית המשפט ג' ‪( 33‬תשס"ג); ההדגשות אינן במקור]‬ ‫‪ .70‬הנה כי כן‪ ,‬חוק חופש המידע הוא אחד האמצעים החשובים להבטחת זרימתו של מידע‪ ,‬מן‬ ‫הרשות אל האזרח‪ ,‬שהינה כה חיונית לקיומה ולהבטחתה של דמוקרטיה‪ ,‬וכן לקיומה של‬ ‫ביקורת אמיתית על זרועות השלטון‪ 9‬הזכות לקבלת מידע מרשויות ציבוריות היא אחת‬ ‫מזכויות היסוד במשטר הדמוקרטי‪9‬‬ ‫‪ .79‬עתירה זו עוסקת בהימנעותה של המשיבה לאפשר לעותרת לממש את זכותה לחופש מידע‪,‬‬ ‫ולהמציא לידה את המידע שנתבקש במסגרת חלופת התכתובות בין העותרת לבין המשיבה‪.‬‬ ‫המשיבה מיאנה להמציא לעותרת מידע ציבורי ממעלה ראשונה‪.‬‬ ‫‪ .77‬כאמור‪ ,‬בבקשת המידע נשוא עתירה זו‪ ,‬מילאה העותרת את חובתה ומיצתה הליכים‪ ,‬תוך‬ ‫‪12‬‬ ‫המצאת הבקשה מטעמה למשיבה כדין‪ .‬למרות כן‪ ,‬המשיבה נמנעה למסור את המידע‬ ‫המבוקש‪ ,‬תוך שהיא מפירה את הוראות חוק חופש המידע ואת הוראות הדין המנהלי הכללי‪.‬‬ ‫‪ .73‬ואולם‪ ,‬עד מועד הגשת עתירה זו‪ ,‬העותרת טרם קיבלה את המסמך מסעיף ‪(7‬א) לנספח ע‪,4/‬‬ ‫כפי שנתבקש ביום ‪ ,05.29.0247‬כמו גם טרם נתקבלה כל תשובה מטעם המשיבה על מכתביה‬ ‫מימים ‪ 47.24.0247‬ו‪( 43.24.0247-‬נספחים ע‪ 4/‬ו‪-‬ע‪ ,3/‬בהתאמה)‪ .‬בכך‪ ,‬חלפו להם כשישה‬ ‫חודשים וכחודשיים‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬מעת בקשת המידע ועד יום הגשת העתירה‪.‬‬ ‫ד‪ .0‬החובה להתייחס לבקשה לקבלת מידע‬ ‫‪ .75‬סעיף ‪ 4‬לחוק חופש המידע קובע את נוהל הגשת בקשות המידע והטיפול בהן‪:‬‬ ‫"(א) בקשה לקבלת מידע תוגש בכתב לממונה או למי שהוסמך לכך על‬ ‫ידו; אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו‪.‬‬ ‫(ב) הרשות הציבורית תודיע למבקש המידע ללא שיהוי‪ ,‬ולא יאוחר מ‪.0-‬‬ ‫ימים מקבלת הבקשה‪ ,‬על החלטתה בבקשתו; ראש הרשות הציבורית‪,‬‬ ‫או מי שהוא הסמיך לכך‪ ,‬רשאי להאריך את התקופה האמורה‪ ,‬במקרה‬ ‫הצורך‪ ,‬ב‪ 92-‬ימים נוספים‪ ,‬ובלבד שהודיע על כך למבקש בכתב‪ ,‬ונימק‬ ‫את הצורך בהארכת התקופה‪.‬‬ ‫(ג) ראש הרשות הציבורית רשאי להאריך‪ ,‬הארכה נוספת‪ ,‬את התקופה‬ ‫האמורה בסעיף קטן (ב)‪ ,‬בהחלטה מנומקת אשר תישלח למבקש תוך‬ ‫התקופה האמורה‪ ,‬אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש יש‬ ‫צורך להאריך את התקופה; ההארכה הנוספת לא תעלה על התקופה‬ ‫המתחייבת מהטעמים האמורים‪ ,‬ובכל מקרה לא תעלה על ‪ 52‬ימים‪.‬‬ ‫[‪]...‬‬ ‫(ו) החליטה הרשות הציבורית לדחות את בקשת המבקש‪ ,‬כולה או חלקה‪,‬‬ ‫תשלח למבקש הודעה בכתב שתפרט את נימוקי ההחלטה‪ ,‬ותיידע את‬ ‫המבקש על זכותו לעתור נגד ההחלטה לפי הוראות סעיף ‪".44‬‬ ‫[ההדגשות של הח"מ]‬ ‫‪ .74‬עינינו רואות‪ ,‬כי סעיף ‪(4‬ב) לחוק חופש המידע מטיל על הרשות הציבורית חובה להשיב ללא‬ ‫שיהוי ולא יאוחר מ‪ 92 -‬יום מיום קבלת הבקשה‪ ,‬תשובה בעניין החלטתה בבקשה‪.‬‬ ‫‪ .74‬בנוסף‪ ,‬סעיף ‪(4‬ג) קובע כי החלטתה של הרשות הציבורית להאריך את מועד מתן ההחלטה או‬ ‫החלטה בדבר דחיית הבקשה מחייבת מתן תשובה מנומקת ובכתב למבקש המידע‪.‬‬ ‫‪ .73‬בענייננו‪ ,‬משהמשיבה לא הגיבה כלל לשתיים מבקשות העותרת‪ ,‬הפרה היא באופן בוטה את‬ ‫הוראות החוק ופעלו בסתירה מוחלטת ללשון החוק‪ ,‬למרות שהעותרת הבהירה במכתביה‪,‬‬ ‫חזור והבהר‪ ,‬כי המדובר בבקשת מידע על פי חוק חופש המידע‪9‬‬ ‫‪ .32‬המשיבים נמנעו לחלוטין מלהתייחס לשתיים מן הבקשות של העותרת (ע‪ ,3/‬ע‪ ,)4/‬בהן ביקשה‬ ‫להמציא לידיה את המידע‪ ,‬כמו גם נמנעה באופן תמוהה מלהעביר כל מסמך באחת מן‬ ‫הבקשות (ע‪.)4/‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .34‬חובתם של המשיבים‪ ,‬על פי חוק‪ ,‬הינה להשיב לבקשת המידע במהרה ולפרט נימוקיהם‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בענייננו לא נמסר המידע המבוקש ואשר ביקשה העותרת לקבל במכתביה מיום‬ ‫‪ 43.24.47‬ומיום ‪ ,47.24.47‬ולא ניתנו כל נימוקים לאי מסירתו‪.‬‬ ‫‪ .30‬התעלמות זו‪ ,‬עומדת בסתירה מוחלטת לאחת מהתכליות העומדות בבסיסו של חוק חופש‬ ‫המידע‪ ,‬והיא יעילות ומהירות‪:‬‬ ‫"עוד יש להדגיש כי חשיבות עליונה להצלחת חוק חופש המידע טמונה‬ ‫בהפעלתו הפשוטה והיעילה‪ 9‬בקשה לקבלת מידע צריכה להיענות‬ ‫במהירות‪ ,‬ביעילות‪ ,‬בזול וברוב מוחלט של המקרים (שאינם נכנסים‬ ‫לגדרם של הסייגים למסירת מידע על פי החוק)‪ ,‬ללא כל עיכוב מיותר‬ ‫המחייב התנצחות עם הרשות ופנייה לערכאות‪ .‬כל הערמה של קשיים על‬ ‫מימוש הזכות לקבלת מידע פוגעת במטרה הדמוקרטית של הזכות‪ .‬עיכוב‬ ‫בקבלת המידע בזמן אמת מונע מהציבור לגבש את דעתו במועד לגבי‬ ‫סוגיות אקטואליות‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאור העלויות הגבוהות הכרוכות בפנייה‬ ‫לבית המשפט‪ ,‬סירוב הרשות למסור את המידע מרצונה כחוק‪ ,‬יביא‬ ‫בחלק ניכר מן המקרים לאי‪-‬מימושה של הזכות לקבלת המידע‪ ,‬גם אם‬ ‫על פי דין היה המבקש זכאי לקבלו" [הלל סומר‪ ,‬חוק חופש המידע‪ :‬הדין‬ ‫והמציאות‪ ,‬המשפט ח'‪ ,‬תשס"ג (להלן הלל סומר); ההדגשות אינן‬ ‫במקור והן של הח"מ]‪.‬‬ ‫‪ .39‬ההתעלמות מבקשות המידע מקוממת היא עד מאד‪ .‬בהתנהלות מעין זו יש זלזול מובהק‬ ‫בחוק חופש המידע‪ ,‬בתכליותיו‪ ,‬בחובות המנהליות המוטלות על רשויות ציבוריות‬ ‫ובחשיבותה של השקיפות כערך מרכזי בחברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .37‬על אחת כמה וכמה מקוממת התעלמות זו‪ ,‬נוכח העובדה כי אף לא מסמך אחד נמסר לעותרת‪,‬‬ ‫חרף חשיבותם הרבה לפיקוח אחר התנהלות משרד התשתיות בכלל והממונה בפרט‪.‬‬ ‫‪ .33‬בשולי הדברים נוסיף ונציין‪ ,‬כי לצערנו‪ ,‬אין מנוס מהתחושה הקשה כי התנהגות זו של‬ ‫המשיבה היא ניסיון (במודע או שלא במודע) לייאש את מבקש המידע מקבלת מענה לגופם של‬ ‫דברים ובסופו של יום גורמת להביא למציאות בה האזרח מן השורה נמנע מלהגיש בקשות לפי‬ ‫חוק חופש המידע‪ .‬עוד עולה החשש‪ ,‬כי המטרה היא להסתיר כשלים בהתנהלות משרד‬ ‫התשתיות והממונה‪ ,‬דבר החמור בפני עצמו‪ .‬הימנעות המשיבים מלהתייחס כלל לבקשות‬ ‫העותרת ומהעברת מסמכים יש בה לחזק את דברי העותרת‪.‬‬ ‫‪ .35‬באלו‪ ,‬מאיינת המשיבה את כל התכליות של חוק חופש המידע ומרוקנת אותו מתוכן מעשי‪,‬‬ ‫תוך פגיעה קשה בעקרונות מנהליים בסיסיים‪ ,‬ובעקרון השקיפות ואמון הציבור‪ ,‬שהינם‬ ‫יסודות חשובים בכל חברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫ד‪ 9.‬אופן החלטת המשיבים שלא למסור את המסמכים לוקה בפגמים מנהליים‬ ‫המחייבים התערבות שיפוטית‬ ‫‪ .34‬פרק זה עוסק בהחלטת המשיבה שלא למסור את המידע המבוקש בסעיף ‪(7‬ו) לנספח ע‪.4/‬‬ ‫כאמור‪ ,‬וכמצוטט לעיל‪ ,‬במכתבה של המשיבה מיום ‪( 40.25.0247‬נספח ע‪ ,)7/‬סירבה המשיבה‬ ‫למסור את "כלל התכתובות בין הממונה על ענייני נפט לבין מחזיקות הרישיון‪ ,‬כולל‬ ‫‪14‬‬ ‫מסמכים‪ ,‬ניירות עמדה וכל חומר רלוונטי אחר בנושא ההכרזה על התגלית‪ ,‬מאז‬ ‫‪ ,"8994898040‬וזאת מן הטעמים הקבועים ‪ -‬כך לטענת המשיבה ‪ -‬בסעיפים ‪(3‬ב)(‪ )4‬ו‪ )0(-‬ו‪)9(-‬‬ ‫לחוק חופש המידע‪.‬‬ ‫‪ .34‬העותרת תטען כי החלטתה של המשיבה שלא להעביר לידיה את המסמכים המבוקשים‪ ,‬וזאת‬ ‫מבלי לפרט את נימוקיה (למעט ציון הסעיף הרלוונטי לטעמה מחוק חופש המידע) סותרת את‬ ‫הפסיקה ולוקה בפגמים רבים המקימים את עילות התערבות על ידי הביקורת השיפוטית‪.‬‬ ‫‪ .33‬הסייגים לחשיפת המידע שנקבעו בסעיף ‪(3‬ב) לחוק אינם מוחלטים אלא יחסיים‪ .‬אמנם‬ ‫ההחלטה האם לחשוף מידע שאין חובה לחשפו לפי הסעיף האמור‪ ,‬נתונה לשיקול‪-‬הדעת‬ ‫הרחב של הרשות‪ ,‬ואולם חלים עליה כללי היסוד של המשפט המינהלי בעניין אופן הפעלת‬ ‫שיקול הדעת‪ ,‬ביניהם חובת ההנמקה והאיסור על פעולת הרשות בשרירות‪.‬‬ ‫על הרשות חלה החובה לפרט את הסיבות והנימוקים אשר הובילו להחלטתה‬ ‫‪ .52‬כאשר מפרסמת הרשות המנהלית החלטתה‪ ,‬חלה עליה החובה לנמקה‪ ,‬תוך שהיא מפרטת את‬ ‫מכלול הסיבות והנימוקים השונים אשר הובילו להחלטתה זו‪ .‬בעשותה כן‪ ,‬היא מקדמת‬ ‫החלטה איכותית יותר‪ ,‬המסתמכת על מערכת שיקולים המחשבים בתוכם את טובת הצדדים‪,‬‬ ‫מבטיחה אחידות ומונעת שרירות‪.‬‬ ‫‪ .54‬יפים לעניין זה‪ ,‬דברים של כב' השופטת (כתוארה דאז) ביניש בפרשת גרוסמן‪:‬‬ ‫"כלל הוא‪ ,‬כי אחת מן החובות המוטלות על גוף מינהלי מחליט הוא‬ ‫חובת הנמקת ההחלטה‪ 9‬על חשיבותה של הנמקת ההחלטה‬ ‫המינהלית אין צורך להרבות במלים‪ .‬הנמקת החלטה משפרת את‬ ‫איכות ההחלטה‪ ,‬שכן הנמקת ההחלטה מחייבת את הגוף המחליט‬ ‫לבחון את השיקולים השונים להחלטה לטובת צד אחד או אחר‪,‬‬ ‫היא מאפשרת את בחינת ההחלטה על ידי גוף מבקר‪ ,‬היא מבטיחה‬ ‫אחידות ומונעת שרירות והיא אף מסיעת להעלים את המחסום‬ ‫הקיים בין האזרח לבין הרשות" [בש"פ (י‪-‬ם) ‪ 9442/22‬אריאל‬ ‫גרוסמן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פס' ‪ 7‬להחלטת כב' השופטת (כתוארה דאז)‬ ‫ביניש (‪( )44.5.0222‬להלן‪" :‬פרשת גרוסמן"); ההדגשות של הח"מ]‪.‬‬ ‫‪ .50‬כן המחוקק ייחס חשיבות עליונה לעניין זה‪ ,‬וכך עיגן את חובת ההנמקה של ההחלטה‬ ‫המנהלית בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)‪ ,‬תשי"ט‪ ,4333-‬המחייב עובד ציבור‬ ‫אשר נתבקש בכתב "להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין"‪ ,‬ואשר סירב לבקשה‪ ,‬להודיע‬ ‫למבקש בכתב את נימוקי סירובו (ס' ‪0‬א שם)‪.‬‬ ‫‪ .59‬החובה לנמק רחבה יותר אף מדל"ת אמותיו של החוק לתיקון סדרי המנהל‪ ,‬ומגלמת בתוכה‬ ‫את חובתה הבסיסית של הרשות להגינות כלפי האזרח (וראו לעניין זה‪ ,‬פסק דינו של כב'‬ ‫השופט זמיר בבג"ץ ‪ 0433/34‬מועצה אזורית חוף אשקלון נ' שר הפנים ואח’‪ ,‬פ"ד נב(‪,43 )4‬‬ ‫‪.))43‬‬ ‫‪ .57‬התייחסה לעניין זה כב' השופטת (כתוארה דאז) בייניש‪ ,‬בפרשת גרוסמן‪:‬‬ ‫‪15‬‬ ‫"גם מקום שחוק ההנמקות אינו חל חובת ההנמקה חלה על הרשות‪.‬‬ ‫חובת הנמקה זו היא חלק מחובת ההגינות המוטלת על הרשות‬ ‫ביחסה כלפי האזרח" [הדגשה הוספה ע"י הח"מ]‪.‬‬ ‫‪ .53‬והנה‪ ,‬ועל אף כל אלו‪ ,‬בחרה המשיבה שלא לנמק את החלטתה שלא למסור את המידע‬ ‫המבוקש לידי העותרת‪ ,‬אלא להסתפק בנימוק כללי‪ ,‬אשר אינו יורד לפרטי המידע המבוקש‬ ‫ולרלוונטיות של הנימוק כלפי כל אחד מן הפרטים‪ ,‬ואינו כולל בתוכו כלל ועיקר את מערכת‬ ‫השיקולים אשר עמדה בפניה ואשר מן הראוי שהייתה מובאת בפני העותרת‪.‬‬ ‫‪ .55‬המדובר בהחלטה גורפת לחלוטין‪ ,‬ללא כל סייג‪ ,‬באשר למקבץ מסמכים‪ ,‬אשר כל אחד שונה‬ ‫מרעהו‪ ,‬ואשר כל אחד ראוי כי יקבל את מכלול השיקולים הייחודי לו ולמהותו כפריט מידע‬ ‫בודד‪.‬‬ ‫‪ .54‬דברים אלו נכונים אף יותר מקום בו המדובר בהחלטה‪ ,‬אשר עניינה מסירת מידע על פי חוק‬ ‫חופש המידע‪ ,‬מקום בו חלה על הרשות החובה לנמק את הסירוב למסירת המידע המבוקש‪.‬‬ ‫חובת זו מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות והיא תורמת לבניית האמון‬ ‫במערכת היחסים שבין הרשות לאזרח במדינה דמוקרטית‪ ,‬ועל כן אל לו לנימוק להיות לקוני‪,‬‬ ‫אלא מפורט ככל הניתן‪ ,‬על מנת לאפשר הן למבקש המידע והן לבית המשפט לעמוד על‬ ‫השיקולים אותם שקלה הרשות בעת החליטה על סירובה‪9‬‬ ‫‪ .54‬התייחסה לכך כב' השופטת חיות‪ ,‬בפס' ‪ 09‬לפסק דינה בפרשת ההשכלה הגבוהה‪:‬‬ ‫"חובה אחרת המוטלת על הרשות מכוח הדין המינהלי בכל הנוגע‬ ‫לטיפול בבקשה למסירת מידע לפי חוק חופש המידע‪ ,‬היא החובה‬ ‫לנמק את הסירוב למסירת המידע שנתבקש‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬ככל שכך‬ ‫החליטה‪ .‬חובת ההנמקה מקטינה את החשש מפני החלטות‬ ‫שרירותיות או שגויות והיא תורמת לבניית האמון במערכת היחסים‬ ‫שבין הרשות לאזרח במדינה[‪ ]...‬אכן‪ ,‬רשות ציבורית אינה רשאית‬ ‫להסתפק בסירוב לקוני לבקשה למסירת מידע ועליה לפרט את‬ ‫הטעמים לכך כדי לאפשר למבקש המידע לעמוד על טעמים אלה‬ ‫ולשקול את מהלכיו‪ 9‬פירוט הטעמים לסירוב מאפשר גם לבית‬ ‫המשפט לעמוד על השיקולים ששקלה הרשות ועל האיזון הפנימי‬ ‫שערכה ביניהם‪ ,‬בהעבירו את ההחלטה תחת שבט ביקורתו" [עע"מ‬ ‫‪ 3493/29‬המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ; הדגשה‬ ‫הוספה ע"י הח"מ]‪.‬‬ ‫‪ .53‬יתרה מכך‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על החלטות הרשות על פי חוק חופש‬ ‫המידע‪ ,‬מסורה לבית המשפט סמכות יוצאת דופן החורגת מגדר הביקורת השיפוטית‬ ‫המקובלת על מעשי הרשות‪ .‬דווקא בשל כך‪ ,‬ובשל הדרך בה בוחן בית המשפט החלטות כגון‬ ‫דא‪ ,‬ישנה חשיבות מיוחדת לחובת ההנמקה בהחלטות מעין אלה‪:‬‬ ‫"בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על החלטות הרשות לפי חוק חופש‬ ‫המידע‪ ,‬יש לחובת ההנמקה חשיבות מיוחדת הואיל והמעורבות‬ ‫השיפוטית בהחלטות אלה מתבצעת בשני רבדים‪ :‬ראשית בוחן בית‬ ‫המשפט אם החלטת הרשות לסרב למסור מידע מכוח סעיפים ‪ 2‬או‬ ‫‪ 9‬לחוק מקיימת את אמות המידה הנדרשות על פי המשפט‬ ‫המינהלי‪ ,‬דהיינו אם ההליך שבמסגרתו נתקבלה היה תקין והוגן‬ ‫ואם ההחלטה סבירה ומידתית בנסיבות העניין‪ 9‬אך גם אם צלחה‬ ‫‪16‬‬ ‫החלטת הסירוב משוכה ראשונה זו‪ ,‬עדיין מסורה לבית המשפט על‬ ‫פי סעיף ‪(4.‬ד) לחוק חופש המידע סמכות יוצאת דופן החורגת מגדר‬ ‫הביקורת השיפוטית המקובלת על מעשי הרשות‪[ "...‬שם‪ ,‬שם;‬ ‫הדגשה הוספה ע"י הח"מ]‬ ‫‪ .42‬הנה כי כן‪ ,‬התייחסותה של המשיבה למכלול המידע המבוקש כמקשה אחת מעידה נחרצות על‬ ‫כך שלא נשקלו השיקולים המתאימים‪ ,‬אלא נתקבלה החלטה שהיא שרירותית בעיקרה‪,‬‬ ‫ונסמכת על סירובה הלא מנומק‪ ,‬או לכל היותר המנומק בצורה לקונית‪ ,‬של הרשות להעביר‬ ‫את המידע לידי העותרת‪.‬‬ ‫‪ .44‬הפרה זו של חובת ההנמקה‪ ,‬עומדת בפני עצמה כעילה להתערבות שיפוטית על ידי בית‬ ‫המשפט הנכבד‪ ,‬אשר לפיה רשאי בית המשפט להורות למשיבה להעביר לידי העותרת את‬ ‫המידע המבוקש‪ ,‬וכן עומדת כנדבך המקים עילת התערבות נוספת‪ ,‬היא קבלת החלטה‬ ‫שרירותית על ידי המשיבים‪.‬‬ ‫על הרשות חל איסור לנהוג בשרירות‬ ‫‪ .40‬כלל גדול במשפט המנהלי מורה‪ ,‬כי הרשות המפעילה שיקול דעתה אינה רשאית לנהוג‬ ‫בשרירות‪ .‬האיסור על הפעלת שיקול הדעת בשרירות‪ ,‬והיותה עילה להתערבות בית המשפט‬ ‫הנכבד בהחלטה של הרשות המנהלית‪ ,‬מוזכרים לא אחת בהלכה הפסוקה (וראו לעניין זה‪,‬‬ ‫אליעד שרגא‪ ,‬רועי שחר "המשפט המנהלי" עילות התערבות‪ ,‬הוצאת ש"ש (‪ ,)0224‬בעמ' ‪444‬‬ ‫(להלן‪" :‬המשפט המנהלי")‪.‬‬ ‫‪ .49‬עילת התערבות זו‪ ,‬הינה נגזרת של חובת ההנמקה החלה על הרשות הציבורית‪ ,‬בהיותה נאמן‬ ‫של הציבור אשר בידו הופקד האינטרס הציבורי והנכסים הציבוריים לטובת הכלל‪.‬‬ ‫‪ .47‬גם ההלכה הפסוקה נדרשה לעניין זה‪ .‬כך נפסק בבג"ץ ‪ 472/43‬מרכז הקבלנים והבונים‬ ‫בישראל‪ ,‬ואח' נ' ממשלת ישראל ‪ ,‬לד (‪ ,)4342( 403 )9‬בפסקה ‪ 4‬לחוות דעתו של כב' השופט‬ ‫(כתוארו דאז) ברק‪:‬‬ ‫"המדינה באמצעות הפועלים בשמה היא נאמן של הציבור‪ ,‬ובידיה‬ ‫הופקד האינטרס הציבורי והנכסים הציבוריים לשם שימוש בהם‬ ‫לטובת הכלל [‪ ]...‬מעמד מיוחד זה הוא המטיל על המדינה את החובה‬ ‫לפעול בסבירות‪ ,‬ביושר‪ ,‬בטוהר לב ובתום לב‪ ,‬אסור לה למדינה‬ ‫להפלות‪ ,‬לפעול מתוך שרירות או חוסר תום לב או להימצא במצב של‬ ‫ניגוד ענינים‪ 9‬עליה לקיים את כללי הצדק הטבעי‪ .‬קיצורו של דבר‪,‬‬ ‫עליה לפעול בהגינות‪[ ".‬הדגשה הוספה ע"י הח"מ]‪.‬‬ ‫‪ .43‬קיים ספק רב שהמשיבה אכן בחנה היטב את כלל המידע המבוקש‪ ,‬בחינה שבעקבותיה‬ ‫החליטה המשיבה כי המידע נופל בגדר הוראות סעיפים ‪(3‬ב)(‪ )4‬עד (‪ ,)9‬זאת‪ ,‬היות והמשיבה‬ ‫הנחתה את העותרת לבקש מסמכים ספציפיים‪ .‬יש בכך כדי להעיד כאלף עדים שקיימים‬ ‫מסמכים שלא חוסים תחת סעיפים ‪(3‬ב)(‪ )4‬עד (‪ ,)9‬או שהמשיבה לא עשתה כל שביכולתה כדי‬ ‫להעביר לידי העותרת את המסמכים שאין מניעה להעבירם‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ .45‬בכך‪ ,‬פעלה המשיבה בניגוד להוראות סעיפים ‪ 40‬ו‪ 44-‬לחוק חופש המידע‪ 1,‬סעיפים אשר‬ ‫מצביעים על חשיבות גילוי המידע ועל היות חופש המידע עקרון על בשיטת המשפט‬ ‫הישראלית‪ .‬על כך עמד כב' השופט ריבלין‪:‬‬ ‫"בטרם נבחן את נימוקיה [של הרשות המנהלית ‪ -‬הח"מ]‪ ,‬ראוי להשלים את‬ ‫התמונה הנורמטיבית‪ ,‬שכן סעיפים ‪ 4‬ו‪ 3 -‬אינם עומדים לבדם (ראו גם עע"ם‬ ‫‪ 4403/20‬מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' איגוד בתי אבות – א‪.‬ב‪.‬א (טרם‬ ‫פורסם))‪ .‬סעיף ‪ 40‬קובע כי בבואה לשקול סירוב למסור מידע מכוח סעיפים‬ ‫‪ 2‬ו‪ ,9-‬על הרשות הציבורית ליתן את הדעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעניינו של המבקש‬ ‫במידע‪ ,‬אם ציין זאת בבקשתו‪ ,‬וכן לעניין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים‬ ‫של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו‪ ,‬או שמירה על איכות הסביבה‪9‬‬ ‫ועל כך מוסיף סעיף ‪ ,44‬כי מידע הבא בגדר סעיף ‪ ,9‬שניתן לגלותו‪ ,‬ללא‬ ‫הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות‪,‬‬ ‫תוך השמטת פרטים‪ ,‬תוך עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך‬ ‫קבלת המידע והשימוש בו – על הרשות למסרו בהתאם‪ .‬ואם בכל אלה לא‬ ‫די‪ ,‬בא סעיף ‪(44‬ד) וקובע‪ ,‬כי על אף הוראות סעיף ‪ ,3‬רשאי בית המשפט‬ ‫להורות על מתן מידע מבוקש‪ ,‬כולו או חלקו ובתנאים שיקבע‪ ,‬אם לדעתו‬ ‫הענין הציבורי בגילוי המידע‪ ,‬עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה‪ ,‬ובלבד‬ ‫שגילוי המידע אינו אסור על פי דין‪ .‬הרוח המנשבת מן החוק היא‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫שיש לבחון בכובד‪-‬ראש בקשה לקבלת מידע מרשות ציבורית‪ ,‬ויש לעשות‬ ‫ככל הניתן על‪-‬מנת לאפשר את קבלת מירב המידע‪[ .‬עע"מ ‪ 5249/27‬מדינת‬ ‫ישראל ‪ -‬משרד התחבורה נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ‪ ,‬פס' ‪ 04‬לפס"ד‬ ‫כב' השופט ריבלין (להלן‪" :‬פרשת משרד התחבורה"); ההדגשות הן של‬ ‫הח"מ]‬ ‫‪ .44‬נדמה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי המשיבה סירבה למסור את המידע המבוקש‪ ,‬ועשתה זאת בקלות ראש‪,‬‬ ‫מבלי לבחון לעומק את חשיבות מסירת המידע לידי העותרת‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי שניתן לראות‪,‬‬ ‫העותרת סיפקה די מידע ונימקה היטב במכתביה את החשיבות הציבורית של מסירת המידע‪.‬‬ ‫סירובה הגורף למסור את המידע איננו עומד בקנה אחד עם רוח החוק ורוח הפסיקה‪.‬‬ ‫‪ .44‬סירובה של המשיבה במקרה דנן למסור מידע ‪ -‬מבלי להעמיד לעיני העותרת את מארג‬ ‫השיקולים אשר עמד בבסיסה ואת ההנמקות הרלוונטיות‪ ,‬תוך בחינה של כלל המידע‬ ‫המבוקש כמקבץ אחד ‪ -‬עולה כדי החלטת רשות הנוהגת בשרירות‪ .‬תשובת המשיבה נראית‪,‬‬ ‫על פניו‪ ,‬כמעין "שליפה מן המותן"‪ ,‬ללא מתן משקל מספק לאינטרס הציבורי‪ ,‬והכל כדי לא‬ ‫למסור את המידע‪.‬‬ ‫‪ .43‬החלטה שרירותית זו עומדת בפני עצמה כעילה להתערבות שיפוטית על ידי בית המשפט‬ ‫הנכבד‪ ,‬להורות למשיבים להעביר לידי העותרת את המידע המבוקש‪.‬‬ ‫‪ 940" 1‬בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה‪ ,‬מכוח הוראות סעיפים ‪ 4‬ו‪ ,3-‬תיתן הרשות הציבורית דעתה‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬לענינו של המבקש במידע‪ ,‬אם ציין זאת בבקשתו‪ ,‬וכן לענין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על‬ ‫בריאות הציבור או בטיחותו‪ ,‬או שמירה על איכות הסביבה‪".‬‬ ‫"‪ 944‬היה המידע המבוקש מידע אשר הרשות הציבורית רשאית או חייבת שלא למסרו כאמור בסעיף ‪ ,3‬וניתן לגלות‬ ‫את המידע‪ ,‬ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות‪ ,‬תוך השמטת פרטים‪ ,‬תוך‬ ‫עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו‪ ,‬תמסור הרשות את המידע בהשמטות‪,‬‬ ‫בשינויים או בתנאים המחויבים‪ ,‬לפי הענין; נעשו השמטות או שינויים כאמור‪ ,‬תציין זאת הרשות‪ ,‬אלא אם כן אין‬ ‫לגלות עובדה זו‪ ,‬מהטעמים המפורטים בסעיף ‪(3‬א)(‪".)4‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ד‪ .9‬הטעמים לסירוב המשיבה למסור את המידע המבוקש בסעיף ‪(7‬ו) לנספח ע‪4/‬‬ ‫סותרים את החוק והפסיקה‪ ,‬ועל כן יש להורות לה למוסרו לאלתר‬ ‫‪ .42‬פרק זה עוסק אף הוא בהחלטת המשיבה שלא למסור את המידע המבוקש בסעיף ‪(7‬ו) לנספח‬ ‫ע‪ .4/‬העותרת תטען‪ ,‬כי אף אם המשיבה נימקה באופן מספק את הטעמים לסירובה למסור‬ ‫את המידע‪ ,‬החלטתה זו של המשיבה‪ ,‬מנימוקיה האמורים‪ ,‬סותרת לחלוטין את לשון‬ ‫ותכלית החוק והפסיקה‪ ,‬ועל כן תבקש מבית המשפט הנכבד להורות למשיבה למסור לידיה‬ ‫את כלל המידע המבוקש בסעיף ‪(1‬ו) לנספח ע‪ ,4/‬וזאת על אתר‪9‬‬ ‫‪ .44‬כידוע‪ ,‬תת‪-‬הסעיפים המעוגנים תחת סעיף ‪(3‬ב) לחוק חופש המידע מפרטים נסיבות בהן‬ ‫הרשות איננה חייבת למסור מידע‪ ,‬אולם הפסיקה מנעה תחולה רחבה וגורפת של הוראות‬ ‫אלו‪ ,‬והכל כפי שיפורט להן‪.‬‬ ‫א‪ .‬סעיף ‪(3‬ב)(‪ )4‬לחוק‬ ‫‪ .40‬סעיף ‪(3‬ב)(‪ )4‬לחוק חופש המידע מאפשר לרשות להימנע מלהעביר את המידע המבוקש‪.‬‬ ‫ובלשון הסעיף‪:‬‬ ‫"‪( 99‬ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה‪]999[ :‬‬ ‫(‪" )4‬מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות‬ ‫הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה"‬ ‫‪ .49‬ההלכות שיצאו תחת ידיו של בית המשפט העליון‪ ,‬מנעו מהרשויות להפעיל את הסעיף באופן‬ ‫רחב יתר על המידה כבסיס לבקשת לסיכול הגשמת חופש מידע‪ ,‬והבהירו את גבולותיו‬ ‫הראויים‪ .‬על ההלכה הרווחת בנושא עמד כב' השופט ריבלין‪ ,‬בקובעו כדלקמן‪:‬‬ ‫"הוראת סעיף ‪(3‬ב)(‪ - )4‬לשונה רחבה וכוללנית‪ .‬ההוראה מתירה לרשות‬ ‫הציבורית שלא למסור מידע "אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של‬ ‫הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה"‪ .‬בצדק נאמר על הוראה‬ ‫זו‪ ,‬כי היא "פותחת שער לשיבושה של הזכות לקבלת מידע עצמה" (סגל‪,‬‬ ‫בספרו הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ .)433‬פרשנות הסעיף צריכה‪ ,‬אפוא‪ ,‬להתאים עצמה לאמות‬ ‫המידה המנחות את החוק ולעקרונות הכלליים והחוקתיים המקובלים‬ ‫במשפטנו‪ .‬כלל ידוע ומושרש הוא במשפטנו‪ ,‬כי בהתנגשות בין זכות חוקתית‬ ‫מוגנת לבין אינטרס ציבורי‪ ,‬גובר האחרון על הראשונה רק במקום בו קיימת‬ ‫הסתברות ראויה – לרוב‪" ,‬ודאות קרובה" – לפגיעה ממשית באותו אינטרס‬ ‫ציבורי (ראו‪ ,‬מבין רבים‪ ,‬בג"צ ‪ 42935/20‬הס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה‬ ‫המערבית‪ ,‬אלוף פיקוד מרכז‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ;0240 )4(0227‬בג"צ ‪ 4404/35‬תנועת‬ ‫נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל‪ ,‬פ"ד נא(‪ ;323 )0‬בג"צ ‪ 0403/39‬גרשון‬ ‫סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים‪ ,‬משטרת ישראל (לא פורסם))‪ .‬כלל זה יפה‬ ‫במיוחד להתנגשות בין חופש הביטוי לבין אינטרסים ציבוריים אחרים (ראו‬ ‫פרשת קול העם הנ"ל; בג"צ ‪ 7427/37‬חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה‬ ‫לביקורת סרטים ומחזות‪ ,‬פ"ד נ(‪ .)554 )3‬הנוסחה שהתגבשה בפסיקה הענפה‬ ‫בנוגע לחופש הביטוי ולמגבלותיו נכונה גם לענייננו‪ .‬עמד על כך פרופ' א' ברק‪,‬‬ ‫בציינו‪:‬‬ ‫‪ ...‬האם כל שיבוש בתפקידה של הרשות מצדיק מניעת‬ ‫מסירתו של מידע? דומה שהתשובה הינה כי בגדרי האיזון‬ ‫‪19‬‬ ‫החיצוני ועל רקע תכליתו של החוק‪ ,‬רק שיבוש קשה‪ ,‬רציני‬ ‫וחמור אשר הסתברות התרחשותו היא ודאות קרובה‪,‬‬ ‫מאפשר מניעת מידע (ברק‪ ,‬במאמרו הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪.)429‬‬ ‫ובדומה‪ ,‬כתב פרופ' סגל‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫הוראת החוק מצדיקה חיסוי מידע‪ ,‬רק כאשר גילויו עלול‬ ‫'לשבש' את פעולת הרשות‪ .‬פרשנותה‪ ,‬נוכח תכלית החוק‬ ‫להביא לחשיפת פעולת הרשויות הציבוריות‪ ,‬צריכה להיות‬ ‫כזו שרק סכנה בדרגת ודאות גבוהה לשיבוש חמור ורציני‬ ‫תוכל להצדיק אי גילוי" (סגל‪ ,‬בספרו הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪.)433‬‬ ‫אכן‪ ,‬קיים אינטרס ציבורי חשוב בשמירה על תקינות פעולתה של הרשות‬ ‫הציבורית‪ ,‬אולם רק מקום בו קיימת ודאות קרובה לפגיעה באינטרס זה –‬ ‫תקום עילה מספקת להגבלת חופש המידע‪ ,‬כמרכיב של חופש הביטוי‪ 9‬ודוק‪:‬‬ ‫מקום בו ניתן להפחית את הפגיעה בתקינות פעולתה של הרשות‪ ,‬מבלי לאיין‬ ‫את חופש המידע – מוטב וראוי לעשות כן‪ 9‬ההגבלה על חופש המידע היא‬ ‫בבחינת אמצעי אחרון‪ ,‬וחובה היא על הרשות הציבורית‪ ,‬בטרם תחליט שלא‬ ‫למסור מידע שגילויו מתבקש‪ ,‬לבחון אמצעים שפגיעתם בחופש המידע –‬ ‫פחותה‪[ ".‬פרשת משרד התחבורה‪ ,‬פס' ‪ 00‬לפס"ד כב' השופט ריבלין;‬ ‫ההדגשות הן של הח"מ]‬ ‫‪ .47‬אין עוררין‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי הדין יסבול סירוב למסור מידע רק כאשר קיימת סכנה ודאית‬ ‫שהעברתו תביא לשיבוש רציני וחמור של פעילות הרשות המנהלית‪ .‬ספק רב בלב העותרת כי‬ ‫כך הדבר בענייננו‪ ,‬במיוחד כאשר כלל המידע המבוקש הביא כבר לקבלת ההחלטה בעניין‬ ‫התגלית ואף שכבר ניתנה החזקה במאגר הגז הטבעי‪.‬‬ ‫‪ .43‬על כן‪ ,‬העותרת סבורה כי יש לדחות נימוק זה של המשיבה‪ ,‬ותבקש היא מבית המשפט הנכבד‬ ‫להורות על מסירת המידע לידי העותרת לאלתר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סעיף ‪(3‬ב)(‪ )0‬לחוק‬ ‫‪ .45‬סעיף ‪(3‬ב)(‪ )0‬לחוק חופש המידע הינו‪ ,‬למעשה‪ ,‬היתר זמני המאפשר הימנעות מהעברת מידע‬ ‫לפי החוק‪ ,‬בעת עיצוב מדיניות‪ .‬לשם הנוחות‪ ,‬נביא את הסעיף כלשונו‪:‬‬ ‫"‪( 99‬ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה‪]999[ :‬‬ ‫(‪ )8‬מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב"‬ ‫‪ .44‬על תוחלת הזמן הארעית של סעיף זה ועל החובה למסור את המידע מיד עם השלמת עיצוב‬ ‫המדיניות וקבלת ההחלטה בדבר עמדה כב' השופטת ארבל‪:‬‬ ‫"הסייג הראשון הקבוע בסעיף ‪(3‬ב)(‪ )0‬לחוק הינו סייג שמהותו זמנית היא –‬ ‫באפשרות הרשות לעצב לה מדיניות בתחום מתחומי פעילותה מבלי שתידרש‬ ‫לחשוף בפני הציבור את פרטי המדיניות המתגבשת כל עוד לא הושלמה‬ ‫המלאכה‪ .‬אכן‪ ,‬חשיפת פרטים שהינם בבחינת "חצי מלאכה" כפי שמכנים‬ ‫אותם היועץ המשפטי לממשלה והמשיבות עשויה להטעות את הציבור ולהסיט‬ ‫את הדיון ממוקדו‪ .‬עם זאת‪ ,‬משנשלמה מלאכת עיצוב המדיניות‪ ,‬ברי כי אין‬ ‫‪21‬‬ ‫סייג זה עומד עוד לרשות וקיים אינטרס ציבורי מובהק בגילוי מדיניות‬ ‫הרשות בפני הציבור‪[ ".‬עע"מ ‪ 4207/29‬עו"ד אריה גבע נ' יעל גרמן‪ ,‬פס' ‪43‬‬ ‫לפס"ד כב' השופטת ארבל; ההדגשות של הח"מ]‬ ‫‪ .44‬ואכן‪ ,‬ביום ‪ 05.24.0247‬הוכרזה התגלית‪ ,‬שמשמעותה היא שבמאגר "לוויתן" נמצא גז טבעי‬ ‫בכמויות מסחריות‪ .‬ככל שההליכים שקדמו להכרזת התגלית היוו מדיניות בשלבי עיצוב הרי‬ ‫שהתגלית ‪ -‬היא היא אותה מדיניות ו‪/‬או החלטה שלקראתה נעשו כלל התכתובת שנתבקשה‬ ‫על ידי העותרת‪ .‬מרגע שהושלמה‪ ,‬אין עוד למשיבה את הסמכות לנמק את אי‪-‬מסירת המידע‬ ‫על בסיס סעיף זה‪9‬‬ ‫‪ .43‬יתרה מכך‪ ,‬אף אם העותרת תהיה מוכנה להרחיק לכת ולקבל את העובדה שמושג השסתום‬ ‫"מדיניות" חולש אף על המדיניות בעניין מתן שטר החזקה‪ ,‬גם מועד זה עבר חלף לו‪ ,‬שכן שטר‬ ‫החזקה ניתן לבעלות החזקה ביום ‪.04.29.0247‬‬ ‫‪ .32‬נוכח כל האמור‪ ,‬ובהתאם להלכת בית המשפט העליון‪ ,‬העותרת תבקש מבית המשפט הנכבד‬ ‫להורות למשיבה למסור את המידע במלואו‪9‬‬ ‫ג‪ .‬סעיף ‪(3‬ב)(‪ )9‬לחוק‬ ‫‪ .34‬סעיף ‪(3‬ב)(‪ )9‬אף הוא ארעי‪ ,‬וכל מטרתו היא למנוע מסירת מידע‪ ,‬אשר עלולה להביא לכישלונו‬ ‫של משא ומתן בין המדינה לבין גורם פרטי‪ .‬לשון הסעיף‪:‬‬ ‫"‪( 99‬ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה‪]999[ :‬‬ ‫(‪ ).‬מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ‬ ‫לרשות;‬ ‫‪ .30‬אכן‪ ,‬קיים סייג המתיר לרשות המנהלית שלא להעביר את המידע המבוקש במסגרת חוק‬ ‫חופש המידע‪ ,‬וזאת כל עוד המשא ומתן ממשיך ומתנהל בין הצדדים‪ .‬ואולם‪ ,‬ברי כי מרגע‬ ‫שתם המשא ומתן‪ ,‬הסייג חדל מלהתקיים ולרשות אין את הסמכות להשליך עליו את יהבה‪:‬‬ ‫"המשיבות מפנות גם לסעיף ‪(3‬ב)(‪ )9‬לחוק חופש המידע [‪ ]...‬טענות אלו דינן‬ ‫להידחות‪ ]...[ .‬יש לזכור כי עסקינן בהסכמים שנחתמו לפני שנים‪ .‬לא מדובר‬ ‫בפרטי משא ומתן אלא בפירות המשא ומתן שהבשילו לכלל הסכמים‬ ‫תקפים‪ 9‬תכליתו של הסייג בסעיף ‪(9‬ב)(‪ ).‬הנ"ל הינה למנוע חשיפת מידע‬ ‫במהלך משא ומתן‪ 9‬מידע שעלול לפגוע ברשות או במתקשר הפרטי‪ ,‬ואשר‬ ‫עלול להכשיל את ההתקשרות‪[ ".‬עת"מ (חי') ‪ 543-24‬ליברמן זא"ב השקעות‬ ‫בע"מ נ' הלשכה המשפטית‪ ,‬פס' ‪ 92-94‬לפס"ד כב' השופט סוקול; ההדגשות‬ ‫של הח"מ]‬ ‫כך גם במקום אחר ‪-‬‬ ‫"לא זו אף זו‪ ,‬חלק מהמסמכים אף חסויים גם מכוח סעיף ‪(9‬ב)(‪ ).‬לחוק‪,‬‬ ‫היות שהם חושפים מידע אודות פרטי משא ומתן שהתקיים‪ ,‬ואף ממשיך‬ ‫להתנהל‪ ,‬בין המינהל לבין אקווריה‪ 9‬מובן מאליו‪ ,‬כי לאחר שתתקבלנה‬ ‫החלטות בעתיד על‪-‬ידי הנהלת המינהל ומועצת מקרקעי ישראל בעניין‬ ‫ההקצאה המתוכננת‪ ,‬תתפרסמנה ההחלטות ותהיינה חשופות לביקורת‬ ‫הציבור‪ ,‬ובכלל זה לביקורתו של העותר‪ ,‬הטוען כי ההחלטות אמורות לפגוע בו‬ ‫‪21‬‬ ‫באורח ספציפי‪[ ".‬עת"מ (י‪-‬ם) ‪ 749/25‬קיבוץ אילות נ' מינהל מקרקעי ישראל‪,‬‬ ‫פס' ‪ ,03‬לפס"ד כב' השופט נועם; ההדגשות של הח"מ]‬ ‫‪ .39‬העותרת תטען כי את נימוק זה של המשיבה יש לדחות על הסף‪ .‬ההכרזה על תגלית‪ ,‬כמו גם‬ ‫מתן שטר חזקה‪ ,‬הינן החלטות מנהליות גרידא‪ ,‬ואין ואסור שיהיה טמון בחובן משא ומתן עם‬ ‫בעלי רישיונות ובעלי חזקות‪ .‬הכרזה על תגלית הינה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שאלה אובייקטיבית שנעדרת כל‬ ‫צורך במשא ומתן; ושטר חזקה הינו‪ ,‬למעשה‪ ,‬מסמך בו לא נדרשת כל הסכמה מצד בעלי‬ ‫הרישיון‪ ,‬ומובן מאליו שאין בכל שיח ושיג בין הממונה לבין בעלות רישיון כדי למנוע מן‬ ‫הציבור את זכותו לפקח אחר התנהלות הרשות המנהלית‪.‬‬ ‫‪ .37‬לחילופין‪ ,‬אף אם בית המשפט הנכבד ייקבע כי אכן המדובר במשא ומתן‪ ,‬הרי שמרגע בו תם‬ ‫ונשלם המשא ומתן‪ ,‬כך שהוכרזה תגלית וכך שניתן שטר החזקה‪ ,‬אין לרשות המנהלית כל‬ ‫סמכות למנוע ממבקש מידע לפי חוק חופש המידע את מבוקשו על בסיס סעיף ‪(3‬ב)(‪.)9‬‬ ‫ההחלטה כבר נתקבלה‪ ,‬פורסמה והיו לה השלכות משפטיות‪ ,‬פיזיות וכלכליות‪ ,‬ולכן תכלית‬ ‫סעיף ‪(3‬ב)(‪ )9‬איננה מוגשמת עוד‪.‬‬ ‫‪ .33‬נוכח האמור‪ ,‬בית המשפט מתבקש לדחות את טענת המשיבה לפיו רשאית היא להסתמך על‬ ‫הסייג הקבוע בסעיף ‪(3‬ב)(‪ ,)9‬ולהורות למשיבה למסור לעותרת את כלל המידע המבוקש‪.‬‬ ‫ד‪ .7‬אף אם המידע נכלל בגדרי סעיפים ‪(3‬ב)(‪ - )9(-)4‬והעותרת סבורה כי אין כך‬ ‫הדבר ‪ -‬האינטרס הציבורי בחשיפת המידע גובר ויש מקום למסור את המידע‬ ‫המבוקש לעותרת‬ ‫‪ .35‬מבלי לגרוע מן האמור לעיל‪ ,‬ותוך שהיא מדגישה‪ ,‬בשנית‪ ,‬כי עמדתה היא שהוראות חוק חופש‬ ‫המידע האמורות לעיל‪ ,‬ופסיקותיו החד משמעיות של בית המשפט העליון‪ ,‬מספיקות לצורך‬ ‫קבלת הסעד המבוקש על ידה (בסעיף ‪(7‬ו) לנספח ע‪ ,)4/‬תעמוד העותרת להלן על שורה של‬ ‫עקרונות משפטיים המחייבים המצאת המידע המבוקש‪.‬‬ ‫‪ .34‬העותרת תטען‪ ,‬כי אף אם המידע נכלל בגדרי סעיפים ‪(3‬ב)(‪ )0( ,)4‬ו‪ )9(-‬קיים אינטרס ציבורי‬ ‫בחשיפתו‪ ,‬ועל כן על בית המשפט הנכבד להורות על מסירתו לידי העותרת‪ ,‬בהתאם לסעיף‬ ‫‪(4.‬ד) לחוק חופש המידע‪ ,‬שלשונו‪:‬‬ ‫"‪( .44‬ד) על אף הוראות סעיף ‪ ,3‬רשאי בית המשפט להורות על מתן‬ ‫מידע מבוקש‪ ,‬כולו או חלקו ובתנאים שיקבע‪ ,‬אם לדעתו הענין‬ ‫הציבורי בגילוי המידע‪ ,‬עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה‪ ,‬ובלבד‬ ‫שגילוי המידע אינו אסור על פי דין‪".‬‬ ‫‪ .34‬בתמצית‪ ,‬העותרת סבורה כי המצאת המידע המבוקש בצו שבפתיח העתירה נדרשת מכמה‬ ‫טעמים‪ )4( :‬לאכיפת הדין ולביקורת ציבורית יעילה; (‪ )0‬מכוח זכות הציבור לדעת‬ ‫ומרכזיותה; (‪ )9‬מכוח אמון הציבור ברשויות הציבוריות המשרתות אותו‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חשיפת המידע ככלי לאכיפת הדין ולמימוש ביקורת ציבורית‬ ‫‪ .33‬הימנעות מחשיפת המידע לעיני הציבור‪ ,‬משמעה ריקון מתוכן של הביקורת הציבורית‬ ‫המופעלת על הרשות‪ .‬ביקורת זו‪ ,‬חיונית הן לאכיפת הוראות הדין והן להערכת תפקוד הרשות‬ ‫המנהלית על הציבור‪.‬‬ ‫‪.422‬‬ ‫חופש הגישה של הציבור למידע המוחזק בידי הרשות המנהלית‪ ,‬בא לקדם את תרבות‬ ‫שלטון החוק‪:‬‬ ‫"קבלת מידע על‪-‬אודות דרכיו ואורחותיו של השלטון חיוני הוא ליכולתו של‬ ‫הציבור לפקח על פעילותן של רשויות השלטון; וידיעתן של רשויות השלטון כי‬ ‫חשופות הן לביקורת תביא מצידה ליתר סדר ומשטר‪ ,‬ותרתיע אותן מעשיית‬ ‫מעשים החורגים מן המותר והראוי" [עע"מ ‪ 4040/20‬הוצאת עיתון "הארץ"‬ ‫בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ‪ -‬משרד מבקר המדינה‪ ,‬פ"ד נח(‪;744 ,753 )4‬‬ ‫ההדגשות אינן במקור]‪.‬‬ ‫‪.424‬‬ ‫העותרת מאמינה אפוא שגילוי המידע המבוקש לעיני הציבור יש בו גם השלכה על‬ ‫התנהלותה של הרשות בעתיד‪ .‬שכן‪ ,‬הרשות המנהלית תחשוב שבעתיים לפני ביצוע כל מהלך‬ ‫החורג מהוראות הדין ומכללי מנהל תקין‪.‬‬ ‫‪ .420‬לענייננו‪ :‬רק כאשר ניתן לעקוב ולפקח באמצעות עין הציבור אחר התנהלותו של הממונה על‬ ‫הנפט במשרד התשתיות‪ ,‬יוכל האזרח לגלות פגמים במילוי החובות המנהליות של גורם כה‬ ‫חשוב זה ולדרוש לתקן את המעוות‪ .‬כפי שהצגנו לעיל‪ ,‬פגמים רבים נפלו בהתנהלותו של‬ ‫הממונה על חופש המידע ‪ -‬והעותרת מבקשת ללמוד על התנהלותו ומניעיה באמצעות‬ ‫חשיפת המידע המבוקש‪9‬‬ ‫‪ .429‬ללא נגישות למידע‪ ,‬לעולם לא יוכל הציבור לדעת את היקף הפגיעה בו‪ ,‬בשלטון החוק‬ ‫ובאוצר המדינה‪ 9‬ללא גישה למידע‪ ,‬לא יוכל הציבור לדרוש את תיקון הליקויים ובמידת‬ ‫הצורך השלטון מיצוי הדין עם האחראיים לפגמים‪9‬‬ ‫‪ .427‬כעת‪ ,‬משההליכים מול הממונה על ההגבלים העסקיים עודם מתנהלים ומתרחשים‬ ‫הליכים משמעותיים לעתיד המונופול האימתני בתחום הגז‪ ,‬דווקא עכשיו נדרש כי המידע‬ ‫יגיע לציבור‪ ,‬כדי שיוכל להציגו בבית הדין להגבלים עסקיים ולכל ערכאה אחרת רלוונטית‬ ‫בעתיד‪9‬‬ ‫‪ .423‬כמובן‪ ,‬שללא גילוי כל המידע שיש בו כדי לאפשר מעקב אחר התנהלותה של הרשות ואשר‬ ‫נתבקשה הרשות להמציא‪ ,‬האפשרות המהותית לעתור לבית המשפט ולאכוף חובות הדין‬ ‫המנהלי אם הופרו ‪ -‬ספק אם קיימת‪.‬‬ ‫‪ .425‬כך‪ ,‬אין ברצון העותרת להסתפק אך ורק בקבלת המידע‪ ,‬המלאכה של העותרת רק מתחילה‬ ‫בעת קבלת המידע שביקשה‪ ,‬המידע האמור יסייע לעותרת על מנת להביא לתיקון את‬ ‫הליקויים שיחשפו‪ ,‬במידה ויש כאלו‪9‬‬ ‫‪23‬‬ ‫זכות הציבור לדעת‬ ‫‪ .424‬זכות הציבור לדעת‪ ,‬נגזרת ישירה של חופש הביטוי‪ ,‬הינה זכות יסוד אשר עומדת בפני עצמה‬ ‫כזכות עצמאית שאינה ניתנת לפירוש לכאן ולכאן‪ .‬בענייננו‪ ,‬תכלית מרכזית בקבלת המידע‬ ‫המבוקש ע"י העותרת הינה מימוש זכות הציבור לדעת באשר לאוצר הטבע המשמעותי‬ ‫ביותר שהתגלה בשטחי מדינת ישראל‪ ,‬שתהיה לו השלכה ישירה על כיסם של אזרחי המדינה‬ ‫ורווחתם‪ .‬ויודגש‪ ,‬המידע המבוקש ‪ -‬בבעלות הציבור הוא‪ ,‬וכל שמשרד התשתיות עושה‪,‬‬ ‫עושה הוא כנאמן הציבור‪ ,‬ועבור הציבור‪.‬‬ ‫‪ .424‬חופש הביטוי בשיטתנו הוא בבחינת זכות יסוד ‪ -‬מדובר בזכות חוקתית מוגנת‪:‬‬ ‫"אמנם חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו אינו נוקב בשמו של חופש הביטוי‬ ‫ואינו מגדירו‪ ,‬בלשון מפורשת‪ ,‬כזכות יסוד‪ .‬אך אין בכך כלום‪ :‬אף ללא‬ ‫הוראה מפורשת כלול חופש הביטוי בכבוד האדם‪ ,‬כמשמעו בסעיפים ‪ 8‬ו‪1 -‬‬ ‫לחוק היסוד‪ 9‬שכן‪ ,‬מהו כבוד האדם ללא החירות היסודית הנתונה לאדם‪,‬‬ ‫לשמוע את דברי זולתו ולהשמיע את דבריו שלו; לפתח את אישיותו‪ ,‬לגבש‬ ‫את השקפת עולמו ולהגשים את עצמו?!" [עע"א ‪ 7759/37‬אבי חנניה גולן נ'‬ ‫שירות בתי הסוהר‪ ,‬פ"ד נ(‪ ;439 ,495 )7‬ההדגשות אינן במקור]‪.‬‬ ‫‪ .423‬כאמור‪ ,‬אחת מן הזכויות המרכזיות הנגזרות מחופש הביטוי היא הזכות לדעת ולהיחשף‬ ‫למידע‪ .‬עמד על כך כבוד השופט מצא‪:‬‬ ‫"זכות הציבור לדעת הינה אחד מנגזריו המרכזיים והחשובים של חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬שכמאמרו של השופט אגרנט‪ ...‬מהווה "זכות עילאית" בשיטתנו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בלא היכולת להחליף דיעות‪ ,‬להפיץ ידיעות ולקבלן‪ ,‬אין חופש הביטוי‬ ‫יכול להתממש‪ ...‬וכשם שהשמירה על חופש הביטוי מהווה ערובה ראשונה‬ ‫במעלה לקיומו של התהליך הדמוקרטי ולהבטחתן של זכויות יסוד אחרות‪...‬‬ ‫כך אף כיבודה של זכות הציבור לדעת מהווה תנאי להגשמתו של חופש‬ ‫הביטוי" (בג"ץ ‪ 3444/39‬ציטרין נ' שר המשפטים‪ ,‬פ"ד מח(‪.)549 ,554 )4‬‬ ‫‪ .442‬יוצא אפוא‪ ,‬שעל מנת להגשים את התכליות העומדות בבסיס חופש הביטוי‪ ,‬מתחייב להכיר‬ ‫בזכות רחבה לדעת‪ ,‬וכתוצאה מכך ‪ -‬הכרה בזכות גישה רחבה למידע‪ .‬זוהי זכותו של הציבור‬ ‫לדעת מה נעשה בנכסיו‪ ,‬מה ההליך שהביא לקבלת ההחלטות בעניינו ומה הטעמים לכך ‪-‬‬ ‫ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטות שתהיינה להן השפעה לדורי דורות על כלכלתה של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬על רווחת התושבים ועל מידת השפעתו של גוף פרטי על החלטות המדינה‪.‬‬ ‫‪ .444‬לא זו אף זו‪ ,‬משעולה חשש לפגמים קשים בהתנהלות של רגולטור בעל השפעה רחבת‬ ‫היקף ‪ -‬חובה כי תמומש זכותו של הציבור לדעת את מעשיו בהיקף הרחב ביותר הניתן‬ ‫בנסיבות העניין‪ .‬נוכח האמור‪ ,‬סירובה של המשיבה למסור את המידע המבוקש פוגע פגיעה‬ ‫קשה בזכותו של הציבור לדעת‪ ,‬ציבור שהעותרת הינה חלק אינטגרלי ממנו‪.‬‬ ‫‪ .440‬העותרת סבורה כי על בית המשפט הנכבד להגן בחירוף נפש על זכותו של הציבור לדעת‪,‬‬ ‫במיוחד בנסיבות אלו‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫אמון הציבור ברשויות‬ ‫‪ .449‬זכות הציבור לדעת מבטיחה את אמון הציבור ברשויות השלטון‪9‬‬ ‫‪ .447‬התנהלות המשיבה בניגוד לכללי המנהל התקין‪ ,‬והסירוב למסור את המידע המבוקש‪ ,‬פוגעת‬ ‫קשות‪ ,‬עד כדי מאיינת את אמון הציבור במערכת השלטונית‪.‬‬ ‫‪ .443‬חובתה של הרשות המנהלית להעמיד לעיני הציבור את המידע שברשותה נגזרת ממעמדה של‬ ‫הרשות כנאמן‪ ,‬נאמן המחזיק במידע בנאמנות עבור הציבור כולו‪:‬‬ ‫"מידע שרשות הציבור מחזיקה בו אין הוא קניינה של הרשות‪ .‬קניינו של‬ ‫הציבור הוא‪ .‬הרשות מחזיקה בו אך בנאמנות עבור הציבור ‪ -‬עבור הציבור‬ ‫ולמען הציבור ‪ -‬וממילא אסורה היא לנהוג בו דרך בעלים מָ ָשל ירשה אותו‬ ‫מאבותיה"‪[ .‬עע"מ ‪ 4040/20‬הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ ואח' נ' מדינת‬ ‫ישראל ‪ -‬משרד מבקר המדינה‪ ,‬פ"ד נח(‪)744 ,753 )4‬‬ ‫‪ .445‬משנמנעים המשיבים מלמסור את המידע ששייך לציבור‪ ,‬מרוקנים הם מתוכן את חובת‬ ‫נאמנותם כלפי אזרחי המדינה ואת אמון הציבור בהם‪9‬‬ ‫‪ .444‬לסיכום‪ ,‬התנהלותה של המשיבה מונעת אכיפת הדין והחלת ביקורת ציבורית יעילה על‬ ‫תפקוד משרד התשתיות‪ ,‬פוגעת בזכותו של הציבור לדעת ובאמון הציבור אשר הם אמונים‬ ‫על טובתו‪ 9‬על כן‪ ,‬העותרת תבקש מבית המשפט הנכבד להפעיל את סמכותו הקבועה‬ ‫בסעיף ‪(4.‬ב) לחוק חופש המידע ולהורות את מסירת המידע המבוקש לעותרת על אתר‪9‬‬ ‫ה‪ 9‬סיכום‬ ‫‪ .444‬התופעה לפיה רשות ציבורית ממעלה ראשונה‪ ,‬בדמות משרד ממשלתי‪ ,‬מתייחסת לבקשה‬ ‫לפי חוק חופש המידע באופן שאיננו תואם את הוראות החוק אינה ראויה‪ .‬מדובר בתופעה‬ ‫המהווה פגיעה בשלטון החוק‪ ,‬בכללי מנהל תקין ובחובות המוטלות על רשויות מנהליות‪.‬‬ ‫‪ .443‬התעלמות המשיבה מבקשת העותרת‪ ,‬כמו גם הימנעותה ממסירת מידע בתירוץ דחוק שאין‬ ‫בינו לבין הוראות הדין ולא כלום‪ ,‬שאיננו תואם את הדין ואת הרציונאלים הטבועים בחוק‬ ‫חופש המידע‪ ,‬מחייב את העותרת לנקוט בהליך משפטי יקר בזמן ובממון‪.‬‬ ‫‪ .402‬בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למשיבה למסור לידי העותרת את המידע המבוקש‬ ‫ללא דיחוי נוסף על זה שנגרם עד כה כתוצאה מהתנהגות המשיבה‪9‬‬ ‫‪ .404‬על יסוד כל אשר תואר לעיל‪ ,‬מתבקש בית‪-‬המשפט הנכבד לתת צווים כמבוקש בראש‬ ‫העתירה‪ ,‬המחייבים את המשיבים למסור לעותרת את המידע המבוקש ללא דחוי נוסף על‬ ‫זה שנגרם עד כה כתוצאה מהתנהגות המשיבים‪9‬‬ ‫‪ .400‬עוד תבקש העותרת מבית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים בהוצאותיה‪ ,‬לרבות שכ"ט‬ ‫עו"ד‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .409‬מן הדין ומן הצדק להיעתר לעתירה זו‪.‬‬ ‫_______________‬ ‫אליעד שרגא‪ ,‬עו"ד‬ ‫_______________‬ ‫צרויה מידד‪-‬לוזון‪ ,‬עו"ד‬ ‫_______________‬ ‫נדאל חאיק‪ ,‬עו"ד‬ ‫_______________‬ ‫דניאל דושניצקי‪ ,‬עו"ד‬ ‫ב"כ העותרת‬ ‫‪ 42‬בספטמבר‪0247 ,‬‬ ‫ט"ו באלול‪ ,‬התשע"ד‬ ‫‪26‬‬