777 - שדה אליהו
2 שבולת עלון קיבוץ שדה אליהו לשבת פרשת וארא כ"ד טבת תשע" ד 27.12.2013 , גיליון מספר 777 פרשה פותחת על קצה המזלג על קצה הקלשון הד מהחינוך הילה אונא עמוד 4 עמוד 5 עמוד 8 עמוד 10 עמוד עמוד 11 12 מהנעשה בסניף קצת על אור איתן עמוד עמוד 13 14 משולחנו של מרכז בריאות -רווחה גם לי אכפת ,ועוד יותר עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד 15 16 18 21 23 24 עמוד עמוד עמוד עמוד 25 26 28 29 עמוד 0 עמוד 30 דף על ענף -נגרייה על המחיה ועל הכלכלה – עובדי חוץ זו לא עבודת חוץ – זו שליחות קצת עסוק אבל לא יותר מדי כשהמחנך בשטח -התלמידים... משיב הרוח מרפא חולים "אחריי" לחינוך למה בית הקשתות ? דברים לזכרו של אבא וסבא קו לחיים מגיע לשדה אליהו מכתב פרידה חדש על המדף עצם העניין -כשאומרים... יהושע מוזט אייל לב דפנה עופר נעמה שורק חברתיכון יוסי ענברי מיכאל היימן שפרה בר -שלום דעאל לוי תמר שורק מיכאל בן -אדמון תמיר בשיא חנוך בומש צביקה בירמן יובב ויינשטיין ד"ר משה תורם חזי אלקן ,סמדר ושרון יעקבי ידידיה בירמן ורותם נורדן ננו ,שחוזרת לנפאל צילה גבריאלי שי שפירא נר זיכרון מיכאל בן יצחק ז"ל ,נפטר ב -כ"ז בטבת תשס"ב שירה ארנון -טרופר ז"ל ,נרצחה ב -א' בשבט תשנ"ה שושנה ברקוביץ ז"ל ,נפטרה ב -ד' בשבט תש מ"ב אלה מילר ז"ל ,נפטרה ב -ד' בשבט תשע"א משה דורלכר ז"ל ,נפטר ב -ה' בשבט תשס"ו אברהם אסרף ז"ל ,נפטר ב -ז' בשבט תשמ"ב מאיר צונץ ז"ל ,נפטר ב -י"ב בשבט תשס"ה מנחם הס ז"ל ,נפטר ב -י"ז בשבט תשס"א שמעון בן יצחק ז"ל ,נפטר ב -י"ז בשבט תשס"ב משה קמינסקי ז"ל ,נפטר ב -י"ח בשבט תשנ"ח 3 איך לצאת ממשבר? הילה אונא בספר "השמיעיני את קולך" -ספר העשור לארגון קולך )שזכיתי לערכו לשונית( ,מצאתי רעיון יפה שנראה לי מתאים ל כאן ועכשיו. במאמרה בספר קוראת אסתי מלמד לפרשת וארא " -משבר אמצע הסיפור" .בפרשת שמות קם מנהיג לעם ישראל ו הקב"ה נותן לו הבטחות להפסקת השעבוד ,לאמון העם ולגאולה .האופטימיות גדולה ,אך כבר בסוף הפרשה מופיעים הקשיים הראשונים שהולכים ומתגברים בפרשת וארא. משה אינו מצליח לשכנע את פרעה ,ולא רק ז את אלא שבעקבות הדברים פרעה מכביד את עולו על העם והם קּ צֶ ר רוּחַ וּמֵ ֲע בֹדָ ה קָ שָׁ ה" )שמות ו ,ט( .גם בהמשך הפרשה ,עם תחילת המכות, "מ ֹ לא מקשיבים למשה ִ נראה כי תהליך הגאולה הולך ומסתבך ורחוק מסופו הטוב... אסתי מלמד מונה שלוש דרכים אשר יכולות לעזור בהתמודדות ע ם משבר: הדרך ה ראשונה נרמזת לנו ב"עריכת" הפסוקים בפרשה .הקב" ה שולח שוב את משה לדבר עם פרעה .משה תמה וחושש ,ומיד לאחר מכן נקטע הרצף הסיפורי בפירוט תולדות משה ואהר ן .בא הכתוב ומלמד אותנו שבשעת משבר ניתן ל"היעזר במשפחה" -את ה לא לבד! ובלשונה של מלמד" :הסיפור לא התחיל בך ואינו עתיד להסתיים בך .אתה חוליה בשרשרת וירושתם של הדורות הקודמים ,כמו גם תקוותם של הדורות הבאים ,יסייעו לך להתגבר". הדרך השנייה היא תקשורת .במצרים -משה התקשה בדיבורו והעם )וכן פרעה( לא הקשיבו לו ...האילמות מחד ,והתחו שה שלא מקשיבים לך מאידך ,הם סממנים ידועים של כל משבר .מלמד מביאה במאמרה את דברי ה שפת אמת )לפרשת וארא ,תרמ"ו( ,אשר מתאר את היווצרות המעגל של חוסר התקשורת ואת הדרך לפרוץ אותו" :ייתכן לפרש כי כפי קבלת ושמיעת בני ישראל למשה רבנו עליו השלום ,כך נפתח פיו ולשונו, ועל ידי שלא שמעו היה ערל שפתיים .ולכך אחר קריעת ים סוף ,דכתיב 'ויאמינו בה' ובמשה' ' -אז ישיר משה' ,הרי שנפתח פיו על ידי קבלת בני ישראל" .הקשבה ,כבוד ,קבלה ,אמון -הם המפתחות ל יכולת לדבר ו ל אפשר שיח ,שאולי אפילו יתפתח לשירה... הדרך השלישית קשורה לתארי ך בו אנו עומדים :שבת מברכין חודש שבט ,שבו חל ראש השנה לאילנות - והטבע נותן לנו המחשה נהדרת למצב שבו גם אם על פני השטח הכ ו ל עוד נמצא בתרדמת חורף ,הרי מתחת לפני השטח יש כבר סימנים ראשונים להתחדשות ,פריחה ולבלוב... בימים אלו אנחנו בוחרים "צוות הסכמות" שתפקיד ו ,להבנתי ,להוציא אותנו מ"משבר אמצע הסיפור". אני מקווה שנשכיל ונדע להשתמש בין השאר בשלוש דרכים אלו כדי שהתהליך יתנהל וישפיע בצורה מיטבית על כולנו. עלינו להסתכל אחורה וגם קדימה ,ללמוד את מורשת העבר ויחד עם המאמץ לשמור ולשמר -גם לדעת להפריד את המוץ מהתבן )ברוח הפרשה (...ולהתאים את העקרונות למציאות המתחדשת תמיד. עלינו ליצור סגנון תקשורת פתוח ,כן ,אישי ,רגשי -לאו דווקא בסיסמאות נדושות ובמילים גדולות -כדי לפתח קרבה ,הבנה ואמפתיה ,שמתוכן יגיעו ההסכמות . עלינו לא להתייאש מדרך ארוכה ומפרכת ,אלא להאמין )ולפעול כדי שהאמונה תתגשם (...שאחרי החורף יגיע האביב ,שאחרי התרדמה תבוא התעוררות ,ושהמשבר מבשר על צמיחה וגאולה. ולסיום ,אביא כלשונה את תשובתה של מלמד על השאלה :מדוע ה' לא גאל את בני ישראל מיד? מדוע יש צורך לעבור משברים וקשיים בדרך לגאולה? - "הדרך היא חלק בלתי נפרד מתהליך הגאולה .היא נחוצה לצורך הבירורים .ההתמודדויות ,העליות והירידות -דרכן עובר האדם או העם ]או הקיבוץ -תוספת שלי [...תהליך של עבודה פנימית והכנה ,שבסופן יגיע אל הגאולה שלם יותר ומסוגל יותר לקבל את הטוב הצפון לו". 4 ‚ÏÊÓ‰ ‰ˆ˜ ÏÚ יהושע מוזט מזג האוויר הסוער והחורפי בכל הארץ לא פסח גם עלינו .קרוב ל 96 -מ"מ גשם ירדו בשבוע אחד .סך הכול מתחילת השנה 115.9 :מ"מ ,נכון לשעת כתיבת שורות אלה -בהחלט התחלה יפה .זכינו גם לראות את פסגות הרי הגלעד והגלבוע מושלגים ,מראה מרהיב ממש .ועדיין קרררר ...אין ספק ,החורף הגיע! בימי הסערה נחשפנו לבתים מנותקים מחשמל בכל רחבי הארץ ,אלפי מכוניות נתקעו בדרך כתוצאה מהשלג הכבד שירד ,הצפות ,קריסת עצים ועוד ...גם בסביבתנו יישובים אחדים מצאו עצמם מנותקים מהחשמל שעות ארוכות .לאור פניות שהגיעו אלינו נערכנו לקלוט קשישים ,אך כנראה שנמצא ו פתרונות אחרים .ראוי לציין כי פעם נוספת התשתיות שלנו עמדו בכבוד בסערה הגדולה .למעט הפסקת חשמל קצרה ודרמטית באמצע קבלת שבת -שלא הצליחה אפילו לבלבל את החזן -ניתן לומר שהסערה עברה עלינו ללא פגע .זו ההזדמנות להודות למי שדואגים לאורך השנים לבניית תשתיות מעול ות בקיבוץ ולאחזקתן ,כך שהן עומדות לשירותנו גם בעומס ובכל מזג אוויר לאורך כל השנה. ערב עשירי בטבת ,התקיים שיעור מפי הרב אחיה לעילוי נשמת הנספים בשואה .לאחר הקדיש הכללי שמענו את סיפורו המרתק של שלמה סמסון ,חבר קיבוץ שלוחות ,בדגש על 75שנה לליל הבדולח. עם כ ניסתנו לחגיגות ה 75 -לעלייה על הקרקע בשדה אליהו ,ועדת תרבות מארגנת מספר פרויקטים משמעותיים אשר ישפיעו לטובה על כולנו במהלך השנה הקרובה .בימים אלה ועדת תרבות שוקדת על ארגון נופשונים בדרום ולשמחתנו ,ההיענות רבה .תודה גדולה לכל העוסקים במלאכה. "תהליך ההסכמות " מגיע לשלב בחירת הצוות -שלב חשוב נוסף בתהליך .בתום תהליך ההצעות התברר כי 76חברים הוצעו או הציעו עצמם לעמוד לבחירה .לאחר הפרסום מספר חברים ביקשו להוריד את שמם מהרשימה ,כל אחד מסיבותיו .כזכור ,מתוך הרשימה ייבחרו 24חברים לפי שלוש שכבות גיל :עד גיל , 45בין 45ל 65 -ומגיל 65ומעלה .בימים אלה רשימת המועמדים המעודכנת עומדת לבחירת הציבור ובמהלך החודש הבא "צוות הסכמות" שייבחר ייצא לדרך בליווי ארנה וניצה ,המנחות מ"גבים". איחולינו להצלחה רבה בהמשך התהליך. בשבוע הבא תחולק לציבור החברים חוברת תכנית העבודה של הנהלת הקהילה לשנת . 2014החוברת היא תוצאה של עבודה מאומצת של חברי ההנהלה אשר עמלו כדי לגבש את התכנית ,כל אחד בתחומו. תודה מיוחדת להילה אונא על עיצוב החוברת בטוב טעם ועל הצד הטוב ביותר. זו הזדמנות לציין כי אחד היעדים המרכזיים של הנהלת הקהילה לשנה הבאה הוא הקמת מִ נ הלת צמיחה דמוגרפית .מטרת הקמת המנהלת היא לשים את נושא הצמיחה הדמוגרפית במרכז העשייה שלנו בשנה הקרובה ולקבוע אסטרטגיה ותכנית פעולה לשנים הקרובות .בשלב ראשון המִ נהלת תהיה כפופה להנהלת הקהילה ,אשר תלווה את עבודתה באופן אקטיבי. סוף השנה התקציבית הוא תקופת סיכ ומים של השנה הקודמת ותכנונים לשנה הבאה .בימים האחרונים אנו מקיימים דיונים רבים לקראת סיכום תקציב קהילה 2013וגיבוש תקציב . 2014 בהשתתפות רכזי ענפים וועדות ,ערכנו מרתון פגישות לגיבוש תכנית השקעות לקהילה לשנת . 2014עם סיכום שנת , 2013יוצגו לציבור סיכום ביצוע מול תכנית של 2013וכן התכנית המתוכננת ל. 2014 - חברנו יעקב לוי מסיים בימים אלו את ניהול מוסך הרכב ,בתום תקופה של כ 12 -שנים .יעקב הביא למערך הרכבים בכלל ולמוסך רכב בפרט ערך מוסף עצום בפן המקצועי ובפן החברתי .מעבר לעבודת הניהול השוטפת והמקצועית ,יעקב היה מעו רב בבניית כללים ותקנונים חשובים הקשורים לרכבים 5 בשדה אליהו ,הציג את עמדתו בוועדות ,והציף בדרכו המיוחדת את נושא בטיחות רכב -כתב כתבות רבות בשבולת ,הביא אנשי מקצוע להרצאות לצורך הסברה ,ועוד ...תודה גדולה ליעקב על תרומתו למערכת לאורך השנים. במסגרת מפגשים עם ציבור החברים לפי עשורים ,אסנת נורדן ,רכזת ועדת חברים ומנהל הקהילה נפגשו עם חברים בגילאי . 25-40למפגש הגיעו כ 30 -חברים לשוחח עמנו על מגוון נושאים .בין השאר, עלה נושא מתקני משחקים לא תקינים לילדים וכן נושא הבטיחות בקיבוץ )רכבים ,אופניים ,הולכי רגל( .המשך הדיון התמקד בתקציב הקהילה -מקורות ושימושים של הקהילה והפערים ביניהם .הדיון התפתח לשיח מעניין וחשוב .ניכר שהחברים מעוניינים להיות מעורבים בנעשה בקיבוץ ורוצים להיות חשופים לנתונים השונים .אנו רואים חשיבות עליונה בשיח זה ודרך טובה להידוק הקשר בין מוסדות הקי בוץ לציבור החברים .זו ההזדמנות להודות לכל מי שטרח והגיע למפגש. תכנית הקמת הקמפוס החינוכי "הביתה" קורם עור וגידים .בשבוע שעבר צוות פנימי של שדה אליהו )משה רותם ,אלחי טרופר ,דניאל לוין ,גיל הס ,סטיב צ'רטר ,דובי נולמן ויהושע מוזט( נפגש עם התורם ,מייקל גרינב רג ,ועם האדריכל ,צביקה תמרי ,לפגישות משמעותיות .בפגישות הוצגו תכניות שונות וכיווני חשיבה להקמת ה"קמפוס" ,כולל מיפוי הצרכים של כלל האזור בשנים הקרובות עם מתן דגש לתכניות חו"ל )אולפן עברית ,גרעין צבר ,חיילים בודדים( .כיווני התפתחות חדשים באזור הזמניים ,כגון תכנית "רגבים" ,היו חלק מהדיונים .בתום הפגישות הוסכם על מתווה בין כל הצדדים שישמש לנו כבסיס להמשך הדיונים .עם קבלת הצהרת כוונות ממייקל ותכנית מפורטת מצביקה ,נקיים ערב הסברה במטרה לשתף את החברים לקראת קבלת ההחלטות. בתום מסע בחירות מעניין ,נבחר השבוע לראשות המועצה האזורית יורם קרין לקדנציה נוספת .נראה כי מסע הבחירות שהתקיים במועצה שלנו התנהל בצורה מכובדת יחסית והיו ה הזדמנות עבור פעילי המועצה לפגוש את הציבור בגובה העיניים ולקיים דיונים חשובים .בשדה אליהו השתדלנו לעזור ליורם קרין מתוך הוקרה לפעילות הנמרצת והמג וונת שלו ושל צוותו בחמש השנים האחרונות .אנו מאחלים ליורם קרין הצלחה רבה בהמשך דרכו והידוק שיתוף פעולה עם כלל יישובי העמק ושדה אליהו בפרט. בקיבוץ עלומים התקיימה ישיבת מזכירות מורחבת של תנועת הקיבוץ הדתי .בחרתי לפרסם את סיכום המזמו"ר כפי שנכתב בעמוד"ש מס' : 192 לאחר חודשים רבים שבה והתכנסה המזכירות המורחבת ,והפעם בקיבוץ עלומים ,ובכך התאפשר לנו לשלב דיונים והחלטות עם ביקור באתר "בארות יצחק בנגב" העומד בשלבים האחרונים של הקמתו .לאחר מסירת דיווח על העברת משרדי מזכירות התנועה ,חולקה לצירי המזמו"ר טיוטה ראשונה של חוברת "החלטות המועצה ה -כ"ט" ,אותן יתבקשו לאשר צירי "היום השלישי" של מועצת החינוך ,שיתקיים בעז"ה בניר עציון בחודש שבט הבעל"ט .חלקה המרכזי של הישיבה הוקדש לאישור תכנית העבודה של המזכירות הפעילה לשנה הקרובה ,וביחד עמה תקציב התנועה ל . 2014 -הישיבה ננעלה לאחר אי שור הארכת קדנציה של הפעילים :צביקי פורת )עלומים( ,עד סוף 2014כרכז אגף המשק; שרגא וילק )משואות יצחק( ,שנה נוספת כרכז המחלקה לצמיחה דמוגרפית; ריבה פריד )מעלה גלבוע( ,קדנציה נוספת של שלוש שנים כעורכת עמודים. בשעה טובה ומוצלחת: גל שפירא ושירה ינון )קשת( הודיעו על חתונה ,אשר תתקיים בע"ה ביום שני ,ראש חודש אדר ב' ) ( 3.3.14בשדה אליהו. נטע מוזט ואוריה חדד )קריות( הודיעו על חתונה ,אשר תתקיים בע"ה ביום שני ,כ"ב באדר ב' ) ( 24.3.14בשדה אליהו. 6 äìéä÷ä úìäðäî הנהלת הקהילה דנה בה צעת הוועדה לערבות הדדית לתת 10%מסכום הפיצוי לזכות החבר עבור תביעת נזקי גוף ,כאב וסבל .כמו כן ,התקיים דיון בעניין תגמולים ממשרד הביטחון למשפחות שכולות .הנושא יובא לדיון במזכירות הרחבה. הנהלת הקהילה דנה על מתווה למשכנתאות שיכון ,בהשתתפו ת עו"ד רותם ליכטנשטיין והיועץ החיצוני יורן יאיר .חשוב לציין כי מסלול משכנתאות שיכון המוצע הוא המסלול היחידי למתן משכנתא נוחה הפרוסה ל 20 -שנה ומעלה .התהליך ימשיך בשיתוף עם הדיירים המיועדים להיכנס לשכונה החדשה לקראת דיון והחלטה באסיפת חברים. בתום הריאיונות האישיים וימי דיאלוג ,הנהלת הקהילה קיבלה דו"ח ביניים מהמנחות של חברת "גבים" .ארנה וניצה ציינו כי התהליך עד כה היה עבורן חוויה מיוחדת של מפגש עם החברים .עוד הוסיפו כי הן מתרשמות מהחיבור המיוחד בין החברים למקום ,וציינו שכתשתית לדיאלוג צריך להעמיק את האמון ולב נות שיח פורה .עם בחירת "צוות הסכמות" ,התהליך יכנס לשלב אינטנסיבי. הנהלת הקהילה דנה על קבלה למועמדות של יעל ותמיר בשיא ,וכן על קבלה לחברות של מעיין ואביחי גיל ,יובב ונגה וינשטיין ,ליאור ושירה פרנקל .הנושא יובא לאסיפה לקראת הצבעה בקלפי. הנהלת הקהילה אישרה א ת החלטתה מלפני חודשים אחדים לקבלת הוריה של הלנה קפלן בקיבוץ. ההורים אמורים להגיע לקיבוץ בתחילת החודש הבא. הנהלת הקהילה אישרה את רשימת המועמדים ל"צוות הסכמות" כפי שפורסמה לציבור החברים. הנושא יובא לאסיפת חברים לקראת הצבעה בקלפי. רונית יעקבי ואפרת שי הציג ו בשם ועדת תרבות את תכנית הנופשון בכללותו .הנהלת הקהילה מברכת על היוזמה הברוכה של ועדת תרבות. הנהלת הקהילה אישרה הקמת מִ נהלת צמיחה דמוגרפית במטרה לעסוק בנושא הצמיחה ולגבש אסטרטגיה .הוחלט כי בשלב זה המִ נהלת תהיה כפופה להנהלת הקהילה .מועמדים למנהלת :חנוך פ לסר ,פנינה בר שלום ,דוד לנג ,דעאל לוי ,עינת בלאו ,נדב נהלוני ,רפאל צרפתי ,יהושע מוזט ,שרגא וילק -הקיבוץ הדתי .הנושא יובא למזכירות הרחבה. הנהלת הקהילה שמעה דו"ח על פגישה עם מייקל גרינברג וצביקה תמרי בנוגע לבניית "קמפוס חינוכי". עם גיבוש כלל התכנית ,הנושא יובא לפני הציבור להסברה ובהמשך להחלטת אסיפה. מרכזת ועדת חברים ,אסנת נורדן ,מסרה כי נושא תוספת תקציב לפי גיל יועבר למזכירות הרחבה ולאסיפת חברים ,לאחר דיון ואישור בהנהלת הקהילה. äôéñàäî האסיפה אישרה השקעות במיזם ביוטק קלי"ה על פי התכנית שהוצגה על ידי דעאל לוי ,יו"ר תאגיד האחזקות. בהשתתפות ראש המועצה האזורית ,יורם קרין ,האסיפה שמעה על הנעשה במועצה האזורית בשנים האחרונות לקראת הבחירות לרשות המקומית. 7 על קצה הקלשון אייל לב גד"ש : תירס סתיו -סיימנו לקטוף את החלקה בתחנת קמח ביבול של 1.2טון לדונם ,היבול בינוני )בכל העמק( כנראה בהשפעת מזג הא ו ויר .הסופה שעברה עלינו גרמה לנזק קטן בתירס והפעלנו את הביטוח. תרד ביו -קצרנו קציר שני ביבול טוב של טונה לדונם. עגבניות -פיזרנו והצנענו קומפוסט בכל החלקות ומתחילים לתחח .כל שנה לפני העונה של העגבניות מתנהל משא ומתן בין נציגי המגדלים למפעלי התעשיה על מחיר העגבניות .המפעלים מושכים את המשא ומתן ,במטרה להגיע למצב שהחקלאים כבר זרעו וכוח המיקוח שלהם קטן .השנה הצליחו נציגי המגדלים לשפר את המחיר ולהעלות אותו ב ₪ 10 -לטון. חיטה -ניצלנו הפוגה קצרה בין הגשמים וסי ימנו לזרוע את כל החיטה לפני הגשם .כדי להרוויח את הגשם שינביט את החיטה בחלקות הלא מושקות )בעל( נעזרנו גם בקבלן חיצוני .השנה זרענו חיטה לשחת בחלקות שעקרנו בהם את הפאולוניה. אספסת -קוצרים את כל החלקות לשחמיץ. תלתן ביו -קוצרים לשחמיץ. אפונה -זרענו 110דונם בפרדס. בצל -אספנו 60דונם בשוקף ביבול טוב .האסיף בוצע י דנית ונשלח לאריזה במשק בשדה תרומות. אבטיח -בחלקה שבפרדס תיחחנו ,פרסנו טיפטוף ואנחנו מתכוננים לפריסת הניילון. במסגרת הה י ערכות החדשה שלנו בגד"ש איחדנו את הקוונועים ואחראי ההשקיה לתחום אחד באחריותו של ש חל .מכרנו שני רכבים ישנים וקנינו רכב חדש מסוג דודג' ראם. אנחנו מודים לצבי לוי ואהד שלו שעבדו בגד"ש בחודשים האחרונים ,ומאחלים להם הצלחה בהמשך דרכם .התרומה של בני משק צעירים שבאים לעבוד בענפי המשק היא מעבר לתרומתם בעבודה עצמה. אנחנו שמחים לראות בני משק שבאים ועוזרים לצוותים הקבועים ,לוקחים אחריות ותורמים גם לאווירה החברתית של הענף. זיתים :סיימנו את המסיק בשטחים שלנו ונשארו עוד ימים בודדים של מסיק במטע של עין הנצי " ב. כמות השמן שיצא ה בבית הבד מהמטע שלנו היא 87טון לעומת 52טון בשנה קודמת )מסקנו שטח גדול יותר( .אחוז השמן בזיתים היה . 18.5%הכמות והאיכות הם טובים .השנה הפעלנו במסיק שתי מנערות שקנינו במשותף עם עין הנצי " ב .הפעלת המנערות בכוח אדם שמבוסס על עבודה עברית היא מורכבת וקשה בגלל ה צורך בכמות עובדים גדולה יחסית והעבודה הקשה בניעור .בזכות ה ניהול של שי והצוות ובעזרתם הגדולה של נערי " רגבים " וחברי בית המדרש "קדם" עמדנו במשימה בכבוד וזכינו לביקור של ראש המועצה וצוותו שבאו לחזות בתופעה יוצאת הדופן באזור .יישר כוח לעוסקים במלאכה. אנחנו נפר דים מדור רותם שעבד כחצי שנה בענף .דור עזר מא ו ד בעונת הבציר כשלקח אחריות עליו , ותרם רבות לענף בהמשך עונת התמרים והזיתים .תודה לדור -צאתך לשלום ובואך לשלום. לול :לפני כשבוע גמרנו לשווק את המדגר החמישי והאחרון לשנה זו .את החווה החדשה שיווקנו ביום רביעי בלילה לפני הקור הגדול יחד עם חווה של מושב קשת ברמת הגולן .בגלל החשש משלג בגולן ושלא יתאפשר לשווק את העופות מהלולים של קשת ,ניתנה להם עדיפות ואנחנו חיכינו בסבלנות עד 11:00בבוקר שהשיווק הסתיים .המדגר עבר יחסית בשלום על אף שבסופו הרפ ד )זבל( נ רטב ,דבר שחייב את הצוות לרפד עם נסורת כמה פעמים בשבוע .נפרדנו מהשכיר שעבד איתנו ובמקומו קלטנו שכיר אחר. 8 רפת :בדרך כלל גודל העדר קטן בתקופת החורף .השנה אנחנו שומרים על עדר גדול ,גם בתקופת החורף ) חמש קבוצות חליבה( ,מתוך הערכה שבשנה הבאה יהיה חוסר ב חלב ,ונוכל לייצר הרבה מעבר למכסה .תוכניות הבנייה של הסככה החדשה הופקדו לאישור במועצה. שנת 2013מסתיימת עם כמות חלב שנתית דומה לשנה הקודמת ,אבל עם תנובה נמוכה יותר לפרה . במילים אחרות :אותה כמות חלב עם קצת יותר פרות .התמורה שקיבלנו השנה עבור החלב הייתה גבוהה ביחס למחירי המזון ,ולכן השנה צפויה להסתיים עם רווחים יפים .בתחילת 2014צפוי מחיר המטרה לרדת באופן משמעותי ,כדי "לתקן" את המחיר ביחס להוצאות. ביו -תור :סיימנו את שנת 2013בעלי י ה של כ 18% -במספר המבקרים לעומת השנה שעברה .עלי י ה זו מתאימה למגמה הנמשכת מהשנים שעברו .ושוב אני רוצה להודות לצוות המדריכים והמדריכות המסור שלנו .חברים שרוצים להצטרף לאחד הסיורים מוזמנים לתאם איתנו .כדאי ומומלץ .לקראת העונה החדשה נערך שיפוץ קטן בשירותי הנשים ב"בית הלבן" ,מה ש י יתן מענה טוב יותר למבקרים. בחנוכה נהנינו ממזג א ו ויר מעולה ,ו ממשפחות רבות שבאו ונהנו מהחידוש " -סדנת טעם השדה". המשפחות קטפו במהלך הס יור עשבים שונים )חלמית וכד ומה ( ובסוף הסיור הכינו אצלנו סלט וקציצות מהקטיף ,בתוספת ירקות אורגניים .פיתות ,טחינה ומיץ תפוזים הפכו את מעשי ידיהם לארוחה חגיגית .אפשר להתרשם מהתמונות בדף הפייסבוק שלנו. מבצעים והנחות! בני משק שמביאים קבוצה לסיור )ממקום העבודה ,חברים ,משפחה וכו'( יזכו בהנחה של 10%על הסיור .כדאי!! קפה בשדה :מבצע "קפה ומאפה" נמשך וחברים רבים כבר היו ונהנו .כמו כן ,יותר ויותר משפחות מהקיבוץ ומחוצה לו מגלות את האפשרות לערוך אצלנו אירועים משפחתיים קטנים .המקום -רק בשבילכם ,האוכל טעים וגם המחיר שווה ביותר. מרכז משק :בשבוע ש עבר ארגנו לראשונה ערב חברתי לכל תאגיד החקלאות .לערב הוזמנו עובדי התאגיד ובנות זוגם וכן עובדות התאגיד ובני זוגן ,סך הכול כ 80 -משתתפים .התוכנית כללה ארוחה בשרית ולאחר מכן מופע -הרצאה של יר ין קימור )עורך תכניות תחקיר בטל וו יזיה( בנושא "הבלתי אפשרי -אפשרי" .ההרצאה המרתקת לוותה בה דגמות מתחום הקוסמות .קיבלנו תגובות חיוביות על הערב ואנחנו רוצים להמשיך בפעילויות כאלו כדי להגביר את תחושת השייכות והשותפות בתאגיד. מזל טוב לרות ולנדב נהלוני להולדת הבת אדוה לחנה ולבעז לוי להולדת הנכדה למריו לוי להולדת הנינה 9 הד מהחינוך דפנה עופר בחופשת חג החנוכה נהנו ילדינו מפעילות מהנה ומגוונת. ילדי היסודי טיילו בגלבוע במצפור על שם דובי וערן שמיר ובהר עמינדב ,בהדרכת עמיחי קובלינר ותמיר בשיא .בהמשך עלו לגבעת סלעית למפגש עם מלכה ,אמא של סלעית ,ולאמירת תהילים בליווי הילדים המשתתפים כל שבת בחוג תהילים .זו ההזדמנות להודות לגילה אמיתי ,לאייל לב וליאור פרנקל שמובילים את החוג כל שבת במסירות גדולה. ילדי החטיבה יצאו ל טיול בן יומיים בדרום במסגרתו גם ביקרו בשדה בוקר בצריף של בן גוריון , במלאת ארבעים שנה לפטירתו. פרויקט " אור איתן " -פ רויקט הדגל של התיכון בחנוכה -יצא לדרך חו דש לפני החג ,בפעילויות שונות בהן נאסף סכום נכבד עבור ההתנדבות בחנוכה .השנה השתתפה חברתיכון שלנו בפרויקט של נוער הקיבוץ הדתי בעזרה בחממות של העדה האתיופית בקריית גת .החבר'ה שלנו עדרו ,ניכשו ,ניקו ועשו עבודה נפלאה .בי ום השני התפזרו במועדונים בבאר שבע לפעילויות חינוכיות ושיפוץ המבנים .לסיום, נהנו מטיול באזור ערד. תודה לכל המדריכים שלנו מ -א' עד י"ב על ההשקעה הרבה בחנוכה. לאחרונה שמענו בתקשורת על היוזמה של שר החינוך להארכת שנת הלימודים בחודש יולי לכיתות א'- ב' ,כבר בשנה זו .נושא זה מעסיק מאוד את מחלק ו ת החינוך של המועצה האזורית ושל הקיבוץ הדתי. ליוזמה הברוכה של שר החינוך יש השלכות רבות על הפעילות של החינוך הבלתי -פורמלי בקיבוצים. הנושא כרגע בבדיקה ונעדכן בהמשך. כוח אדם: ישראל בן -עמי מחליף את מעיין גיל במרכז אשל )א' -ב'(. ג יל אוענונו מבית המדרש "קדם" מחליף את תהילה חממי )ש"ל( במרכז ארז ) ג' -ד'( לאחר פרישתה. בהצלחה לישראל וגיל! בשעה טובה התחלנו בסדנאות להורים לחורף תשע"ד .פתחנו בנושא "מפגש בין בני נוער לאלכוהול", בהשתתפות קצין חקירות נוער ממשטרת בית שאן ו מתאמת הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול מטעם המועצה .דני שטיינר ,היועץ החינוכי שלנו ,הנחה את הערב .למרות מזג האוויר הסוער היתה נוכחות מכובדת של הורים וקיבלנו מידע חשוב על החוק ועל השפעות האלכוהול יחד עם כלים לחיזוק התקשורת עם הבני נוער .אנחנו מתכננים מפגש בנושא זה גם לנוער. המפג ש הבא יתקיים בע"ה ביום שלישי י"ג בשבט , 14.1 ,בנושא" :אכילה רגשית" .הסדנה תועבר על ידי אפרת קלודין )כהן( .פרטים בהמשך. ועדת חינוך חדשה נכנסה לעבודה במרץ רב .חברים בוועדה :אלחי טרופר ,דקלה קופלוביץ ,אלעד אדר, אייל לב ,הילית בירמן ,הילה אונא ,צורית פארן ,ו כן משתתף הרב אחיה אמיתי .בישיבתנו האחרונה קיימנו דיון בנושא "נוהל עזרה תומכת לילדים" בהשתתפות יעל אונא ,המרכזת את החינוך המיוחד בקיבוץ .ההחלטות יובאו בהמשך לידיעת ההורים. בהזדמנות זו נ אמר תודה גדולה לחברי הוועדה יוצאת :אורנה גולדמן ,עינב קובלינר ,צביקה בירמן וליאת בשיא -על עבודה משותפת ותרומה חשובה למערכת החינוך בקיבוץ. 10 מהנעשה בסניף נעמה שורק עברו חודשיים מחודש הארגון ,וזה הזמן לספר קצת מהנעשה בסניף. .. בשבת תולדות ציינו את שבת ה ארגון שעברה בשמחה ובהצלחה רבה! יישר כוח לכל החניכים ,המדריכים ו ל כל מי שעזר ות מך מסביב. אחרי חודש הארגון האינטנסיבי מתחילה העבודה האמיתית . ..המדריכים ישבו ובנו מערכי פעולות לשבטים לפי נושאים שעלו בחודש הארגון -כבוד ,אחריות ,דיבור נקי ,שאיפות ועוד. .. באמצע חודש כסלו התארחו בקיבוץ כארבעים קומונריות ממחוז צפון .במשך יומיים הן שמעו שיחות מפי אנשים מהקיבוץ )תודה!( והתלהבו מאוד! בי"ז בכסלו ,חדר האוכל התמלא בבלונים אדומים .ציינו בסניף את "יום ההוקרה לפצועי צה"ל" .לפני שנתיים עלתה יוזמה בבני עקיבא לציין יום הוקרה רשמי לפצועי צה"ל -מה שאין כרגע במדינה ,מתוך ראייה שהתרומה שהם תורמים לעם ולמדינה בגופם ובנפשם היא עצומה ואנחנו צריכים להוקיר להם תודה על כך .היום נקבע לי"ז בכסלו ,שהוא התאריך העברי של כ"ט בנובמבר -יום הכרזת האומות המאוחדות .סיבה נוספת לתאריך היא ,שה וא מספיק רחוק מיום הזיכרון לחללי צה"ל ,על מנת לא לפגוע בכבודם .וכמובן -חנוכה זהו חודש שמסמל גבורה .היום צוין ברחבי הארץ בטקסים ומגוון פעולות בבתי ספר ,עיריות ומתנ"סים ,וגם פורסם ברחבי הרשת .השאיפה היא שיום ההוקרה לפצועי צה"ל יוכר על ידי הכנסת כיום הוקרה ממ לכתי ,ובע"ה על ידי פעולות של פרסום והפצת היום נגיע למטרה חשובה זו. את חנוכה חגגנו במסיבת חנוכה סניפית .החניכים חיפשו ברחבי חדר אוכל את כד השמן הנסתר )וגם מטבעות שוקולד( ואחר כך בחנו את הידע שלהם במשחק "אחד נגד מאה" ומגוון משימות .כמובן שקינחנו בסופגניות... בסוף חנוכה יצאה קבוצת נציגים מהמדריכים לסמינריון הדרכה של תנועת בני עקיבא .כבר הרבה שנים שמדריכים מהסניף לא השתתפו בסמינריון של התנועה ,אלא בהכשרות מכיוונים שונים ,והשנה ראינו חשיבות גדולה בכך שהם יצאו .בסמינריון יש הזדמנות מצד אחד להתחבר לערכי תנועת בנ י עקיבא ולתנועה עצמה ,לפגוש מדריכים מסניפים שונים ,להכיר את הרכזים ,ולחוות את הגודל של התנועה .מצד שני זו ההזדמנות לייצג בתנועה את סניפי הקיבוצים בכלל ושדה אליהו בפרט ,להשמיע את דעתנו ולפתוח את התנועה לכיוונים מגוונים .ב"ה הסמינריון היה מוצלח והמדריכים חזרו שמחים ומרוצים ,וגם רכזי התנועה שמחו מאוד על החיבור וציינו לשבח את המדריכים שלנו! בחורף הקרוב אנחנו ממשיכים בפעילות שבטית וסניפית .צפויים לנו גם מגוון אירועים תנועתיים שבע"ה נשתתף בהם -צעדת הל"ה ,נטיעות ט"ו בשבט ועלייה לביריה. בע"ה נעשה ונצליח!! מזל טוב לנורית דיקסטרו במלאת לך .90 מאחלים לך בריאות טובה, ונחת בחיק המשפחה! 11 דו"ח קטן על אור איתן ונח 12 חברתיכ ו ן ) גומא -אגוז -סחלב( יוסי ענברי äéðîùéì - ìåçä áåáæ לפני כחודשיים פ רסמנו על כוונה לשים על גדר הקיבוץ רשת צפופה בניסיון למנוע את חדירת זבוב החול נושא הלישמניה .בש בולת שלאחר מכן כתבה חווה כהן נגד הרעיון הזה . אני רוצה לפרט קצת יותר את התוכנית .ראשית ,מדובר ביוזמה ובתקציב של המשרד לאיכות הסביבה ולמעשה הם מבקשים מאיתנו לבדוק שוב את הנושא .הבדיקה הזאת היא חלק מניסוי במשך שלוש השנים הקרובות .כשבכל שנה ייבחנו שיטות ורעיונות נוספים .אנחנו מתכננים להתחיל את הניסוי בסוף חודש מאי למשך שישה חודשים = חודשי הק יץ ,שבהם זבוב החול פעיל ביותר . שטח הניסוי ) כלומר ,רשת צפופה על הגדר ( יתחיל מאזור בריכת השחי י ה ועד לעיקול בכביש לפני השדה האורגני .כל הקטע של השדה האורגני ועד אחרי העיקול השני לא יכוסה ברשת גם בגלל השדה האורגני וגם בגלל בעיות בטיחות והוא ישמש כחלקת ביקורת .בהמשך ,מא זור גן שירה ועד לקצה הצפוני של הגדר ליד בית הספר תהיה רשת על הגדר .לאורך כל הגדר יוצבו מלכודות ניטור שי י בדקו במשך חצי שנת הניסיון כך שנוכל לדעת אם הרשת אכן מסייעת במניעת חדירת זבוב החול . נכון שעשינו ניסוי כזה לפני כמה שנים והתוצאות לא היו מזהירות ) בלשון המעטה ( ,אבל זו לא סיבה להגיד שאין מה לעשות ...ואם המשרד לאיכות הסביבה מתגייס למאמץ ,נראה לי שאנחנו צריכים לשתף פעולה .אם יוכח שהרשת לא מועילה כלל ,המשרד לאיכות הסביבה ישמח לשמוע רעיונות נוספים ולנסות ליישם אותם .יש לנו כאן הזדמנות לנסות ולמנוע את נזקי הלישמניה ,שאומנם לאחרונה לא מופיעים כמעט ,אבל כל מי שנעקץ וסבל מהלישמניה יודע עד כמה זה עניין מטריד ,נמשך לאורך זמן ולפעמים גם משאיר צלקות . הרשת הפעם היא שקופה לבנה ולא שחורה כפי שהייתה בפעם הקודמת ,וכאמור הניסוי הוא למשך חצי שנה ) גם הרשת עצמה לא תחזיק מעמד יותר מזה ( .מי שבכל זאת מתנגד מאוד מוזמן לדבר איתי . ÷úåéòåðì ראשית ,אני רוצה להודות לאורי בן יצחק על טיפולו המסור במשך שנים רבות בקלנועיות .כעת אחראי על הקלנועיות ישי גולדשמידט . אנחנו נותנים קלנועיות לחברים ע ל פי שיקול דעת של צוות המרפאה ,לפעמים באופן קבוע ולפעמים באופן זמני .מטרת הקלנועית היא לתת אפשרות ניידות למי שמתקשה או לא יכול ללכת וכן לתת לו או לה אפשרות תפקוד יומיומית נוחה . מפעם לפעם אנו רואים ילדים בני המשפחה או שאינם בני המשפחה נוסעים על הקלנועיות .צריך לזכור שהקלנועית הוא כלי יקר ) כ ₪ 18000 -לקלנועית חדשה ( וצריך לשמור אותו הכי טוב שאפשר לאורך זמן לשירות של כמה שיותר נזקקים לש י רות הזה .הילדים בדרך כלל יכולים לעשות את המטלות שלהם גם בלי הקלנועית ! גם הקלנועית עומדת ליד ה בית -זו לא סיבה ש צריך להשתמש בה .אני מזכיר שוב : הקלנועית ניתנת לחבר הזקוק לה . ìàøä çåèéá לאחרונה שונתה פוליסת הביטוח הרפואי שלנו בחברת הראל .ככלל ,פוליסת ביטוח היא עניין מורכב מסעיפים רבים וצריך הרבה זמן ללמוד אותו לפני שיודעים להשתמש בו במקצועיות .אצלנו חמדי שלו ורבקה מרום משמשות כסוכנות הביטוח בנושא בריאות וחשוב להתייעץ איתן ולקבל מהן הנחיות לפני כל טיפול רפואי ולפני כל התקשרות עם רופא ) מחוץ לרופא המשפחה ( ,על מנת שלא נשלם כסף מבלי לקבל החזר . 13 רק לדוגמה ,כדי שחברת הביטוח תשלם את עלותו של ניתוח כלשהו ,הרופא המנתח צריך להיות כזה שנמצא בהסכם עבודה עם חברת הראל ,אחרת אנחנו בבעיה . חברת הראל שלחה את חוברת הפוליסה וכל אחד יכול לקבל אותה אצלי או אצל חמדי .ועדיין ,גם מי שיש לו את הפוליסה ביד ,בבקשה לבוא ולהתייעץ . זה אכפת גם לי ,ועוד יותר זה אכפת לי … מיכאל היימן כמו חוה כהן בשיבולת הקודמת ,גם אני בדעה שהרשת המתוכננת להגן עלינו מפלישת החייזרים -סליחה ,זבובי החול -נזקה יהיה רב על תועלתה . ראשית ,מפני כיעורה .היא תמנע מאיתנו מבט צופה אל עבר האופק ושדותינו המוריקים . ובעיקר ,מפני שזה כמו לנעול את דלת האורווה לאחר בריחת הסוסים ,שהרי החייזרים -סליחה ,זבובי החול -כבר התבססו בתוך שטח היישוב .אני יודע זאת בב י טחה ,משום שאנו מהווים מטרה עבורם כל קיץ ,וביתנו הרי מרוחק מהגדר בכמה עשרות מטרים ! תשאלו איך זה יכול להיות ?! הם הרי באים מהשדות .זהו בדיוק ,שהשדות היו כאן במרחק נגיעה עד שהגדר הוזזה לפני כשנתיים .הגדר הועברה , " השדה " נשאר במקומו ,ואיתו הח י יז - ...הזבובים ! לעניות דעתי יש ליצורים המבחילים האלה די יונקים להתבסס עליהם כל השנה -חתולים ,כלבים , קיפודים ומן הסתם גם נברנים שהחליטו להישאר עם " השדה "... אז מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת למנוע חדירה לבתים ? רשתות צפופות יותר ! יש לנו מספיק מומחים בתחום הזה של מניעת כניסת חרקים לא רצויים לחממות ,שידעו על איזה צפיפות -רשת להמליץ .סקר קצר יעזור לאתר את אותם בתים המשמשים מטרה חוזרת לזבובים ,כך שלא נצטרך לבצע החלפה גורפת לכל בתי המגורים . יש לי תחושת בטן שפעולה כזאת תהיה זולה ממתיחת רשת בגובה שני מ ' ובאורך יותר מקילומטר , שברור לנו שלא יכולה להיות אטומה לחלוטין ,שלא לדבר על כך שהיא תמנע מהזבובים המבוססים ביישוב ,לצאת חזרה לשדות . מזל טוב לאביגיל ולאיתן ראש להולדת הבת תהל -ציון ללאה ולמשה תורם להולדת הנכדה 14 ש פרה בר -שלום אוחזים במסור :אברהם זילבר המנהל ה ו ותיק ,יגאל קובלינר, חנוך ביילי ,איתן ראש ומאיר )שכיר(. סדר היום :מתחילים אחרי מני י ן ראשון או שני )יש גמישות!( ובין עבודה על מספר פרו יקטים מקבילים ,מקפידים לאכול ביחד ב 8:00 -וב. 12:00 - תחומי העיסוק :בניית ארונות ,תחזוקת בתים וחצרנות -מסילות ,תליית אביזרים בבית ואביזרי מקלחת ,מדפים .לפעמים גם זגגות ,החלפת חלונות ו תריסים. חדשנות :לאחרו נה נכנסה הנגרייה גם לתחום עבודות האלומיניום בעקבות ניסיונו הרב של חנוך בתחום .עבודת האלומיניום נעשית כיום בעיקר בשירות החממות ולצורך העבודה נקנו מכונות חדשות. המדהים הוא שעבודות האלומיניום כבר כיסו את עלות המכונות בהכנסה שהן מייצרות ,וגם הרבה מעבר לזה... הומור פנימי :לא חסר לנגרים שלנו ,והנה עצה טובה שהם מבקשים לתת לנגרים המתחילים -איך תדפקו מסמר לקיר בלי לדפוק את היד? פשוט מאוד ,תפסו את הפטיש בשתי ידיים... ואם השֶ פים יספרו לכם ש"לכל סיר יש מכסה" ,כאן אומרים ש"לכל בורג יש את המברג שלו"... גאווה :הנגרים שלנו חדורי מוטיבציה ,ציונות ותחושת שליחות .הם גאים בעובדה שבעבודה עברית גאה הם עוסקים בבניין הארץ ובציונות מעשית ומגשימה -ועל כך אין עוררין.. למה כדאי להזמין עבודות עץ משובחות בנגריה של שדה אליהו? העניי ן חד משמעי :עבודה איכותית, מדוי קת וברמה גבוהה כזו ,קשה למצוא .נכון ,הם לא יכולים להתחרות במחירים של רשתות מתועשות שמייצרות רהיטי ם מקרטון ושבבי עץ מעורבים בדבק ,אך מצד שני ,המחירים שגובה הנגרי י ה הוגנים ביותר בהתחשב באיכות העבודה והחומרים. כדאי לדעת :על תחזוקת בתים -לא משלמים )תיקונים ששי י כים לתוך הבית ,תיקון ארונות ורהיטים שבנו( .עבודות נוספות לבית שלא שייכות לתחזוקה ,עד שעת עבודה בדרך כלל לא משלמים ,וכאשר גובים כסף זה בסבסוד .יש אפשרות לעבודות פרטיות על -פי הצעת מחיר. לסיכום :העבודה בנגר י יה מהנה ,טובה ויצירתית .קצת צפוף לצוות של חמישה אנשים ,במיוחד כ שעובדים על כמה פרויקטים ביחד. ועוד משהו :בעוד כחודש ,אברהם ,שניהל את הנגרי י ה במשך 40שנה בהצלחה רבה ,מעביר את שרביט הניהול ליד י חנוך .תודה רבה לאברהם ושימשיך לשרת אותנו עוד שנים רבות בנגרי י ה .לחנוך ולשאר הצוות נאחל בהצלחה. )רוצים להשתתף במדור? אנא פנו לשפרה בר-שלום( 15 לעובד חוץ -תלוש נחוץ... דעאל לוי עבודת חוץ קי י מת מאז ו מתמיד בקיבוצים ,והיא כללה אנשים שעבדו במוסדות חינוך וחברה למיניהם ,במוסדות התנועה, במפעלים האזוריים ועוד. מעניין לדעת שבימי הקיבוץ הראשונים ,כשעוד לא עלו להתיישבות ,עבדו רוב החברים ב"עבודת חוץ" -אצל בעלי הבתים והשדות במושבות מסביב. ההגדרה ל"עבודת חוץ" היא -עובד שמקבל תלוש משכורת מגורם חיצוני שלא שייך לקיבוץ. ההגדרה לא קשורה למקום העבודה .אפשר לעבוד בשטח הקיבוץ ולהיות עובד חוץ .כך למשל ,עובדי החינוך בבית הספר ועובדות הנהלת חשבונות במסגרת "אחדות ישראל" .ייתכן וזו הסיבה לכך שבשדה אליהו מספרם של עובדי חוץ הוא גבוה יחסית .יש חברים שהם גם עובדי חוץ וגם "עובדי פְ נים" - במשרות חלקיות )לרוב ,לא יותר משתיים -שלוש משרות(. באופן עקרוני ומעשי כל אחד וכל אחת יכולים להיות עובדי חוץ ,בתנאי שיביאו משכורת מינימום מוגדרת .בנוסף לכך ,על עובד חוץ להשיג תנאים מקסימליים מהמעביד ,כולל :פנסיה ,קרנות השתלמות למיניהן וכו' .הציפייה היא שעובד חוץ יחשוב ב"ראש של עצמאי" וינסה כל הזמן למקסם את התנאים והמשכו רת שלו ,כמו גם לקבל קידום בתפקידו )בעצם ,בדומה לכל חבר קיבוץ ,אך עם פירוט מספרי.(... חשוב שעובד החוץ ייקח אחריות ויהיה מעורב במסכת הקשרים העסקית עם המעביד -התמצאות ִמ ספרים מספרים כ 80 -חברים וחברות בשדה ִ אליהו הם עובדי חוץ -כשליש ממספר החברים העובדים. כ 28 -עובדים בתחום החינוך וההוראה 8 ,במערכת הבריאות, 6בתפקידי ניהול בישובים16 , במוסדות ממשלתיים ותנועתיים, 8ב"אחדות ישראל" ו10 - בעסקים פרטיים. המשכורת הממוצעת של עובד חוץ – כ ) ₪ 10,500 -ל ש ם ה ש ו ו א ה : מ ש כ ו ר ת מ מ ו צ ע ת ב א ר ץ – -כ. ( ₪ 9 0 0 0 - המשכורת החציונית – ₪ 8500 - ) כ ל ומ ר ,ח צ י מ ה ח ב ר י ם ע וב ד י ה ח וץ , משתכרים פחות מסכום זה ,וחצי יותר(. בתלוש השכר ,משא ומתן ,מחויבויות וכו' .כל עובד חוץ מקבל כל חודש כרטסת של הוצאות והכנסות לשם בקרה ומעקב. עובדי החוץ וכל הנושאים הקשורים בעבודתם נמצאים באחריות מנהל מש"א ומנהל הקהילה .מוסדות הקיבוץ עושים רבות כדי להכשיר את החברים עובדי החוץ להתמודד עם המעסיקים שלהם .מנהל מש"א וחשבת השכר ישמחו לתת ייעוץ והכוונה .לאחרונה התקיים מפגש עם כלל עו בדי החוץ בנושאים אלו ואחרים. על פי הנתונים ,מבחינה כלכלית עבודת חוץ משתלמת לקיבוץ, ויש בה תרומה במספר היבטים נוספים: הראשון הוא "אלמנט הביטחון" -כשאנשים עובדים בחוץ , פרנסתם לא תלויה בעסקים של שדה אליהו .אם חו"ח 16 התאגידים של הקיבוץ יפלו ,מלבד ההפסדים הכלכליים ,גם חברים רבים ימצאו עצמם ללא פרנסה .לכן פיזור מקומות הפרנסה הוא יתרון כלכלי. היבט שני הוא ה קשר עם מוסדות מחוץ לקיבוץ -רבים מעובדי החוץ מחזקים את הקשרים בין הקיבוץ לבין גורמי חוץ ,וכולם יוצאים נשכרים ) לדוגמה :עבודתו של ניסים בבית חו לים 'העמק' . (..בנוסף, עובדי החוץ מביאים לקיבוץ רעיונות ופרספקטיבות נוספות שהם מקבלים ולומדים במקומות עבודתם השונים ,מה שעוזר בהתפתחותו וקידומו של הקיבוץ . יתרונות נוספים של עבודת חוץ אינם רק כלכליים ,והם קשורים לשביעות רצונו של החבר מעבודתו. בסקר עמדות האח רו ן נמצא שעובדי החוץ הם המגזר שהביע את שב יעות הרצון הגדולה ביותר מעבודתו מבין המ גזרים השונים .אמנם ,ברוך ה' ,לא חסרים בשדה אליהו מקומות עבודה מגוונים שנותנים מענה לצרכי ם שונים ,אך כמובן שבחוץ ה מגוון גדול יותר והוא מאפשר מיצוי כישורים אישיים .בנוסף לכך ,עבו דת חוץ מאפשרת לחבר לשנות כיוונים בשלבים שונים בחיים ובעבודה ,על פי בחירתו ,וגם זה בדרך כלל מוביל לשביעות רצון. עם זאת ,לעבודת חוץ יש גם כמה חסרונות והעיקר י ביניהם הוא פחות קשר ומעורבות של החברים בנעשה בקיבוץ ביום -יום .חיסרון נוסף היא העובדה שבהרבה מקרים העבודה בחוץ מחייבת נסיעה ארוכה לעבודה ,ולא מאפשרת קבלת שירותים קיבוציים במהלך היום .לדעתי ,על המערכות והמוסדות בקיבוץ להתחשב בעובדי החוץ הן מבחינה טכנית )למ של :בשעות פתיחה( והן מבחינת העברת מידע ותקשורת )כדאי להשתמש בדרכים נוספות ,חוץ מלוח מודעות בחדר האוכל.(... מהכיוון השני ,על עובדי החוץ לשמור על מעורבות בחיי הקהילה ,להירתם ולתרום לקיבוץ גם מעבר לשעות העבודה ,כמו שאר חברי הקיבוץ. מספר היבטים יש לעובדה שהרבה מעובדי החוץ הם מנהלים במקומות עבודתם .מצד אחד ,ייתכן והקיבוץ "מפסיד" כוחות ניהוליים בתחומים שונים .מצד שני ,לא כל אדם מסוגל להיות מנהל במקום עבודה שבו הוא גם חי .בנוסף ,יש לזכור ש"מנהל" הוא מקצוע ועבודה מחוץ לקיבוץ מהווה ערוץ הת פתחות אפשרי נוסף .בכל אופן, אין ספק שכמות המנהלים ואיכותם מוציאה "שם טוב" לשדה אליהו. אי אפשר שלא להתייחס גם לרגישות הגדולה שיש בנושא הרכבים ,הזכויות והתנאים במקום העבודה בחוץ .ברור שעובדי החוץ צריכים לזכור "מאין באו" ועליהם להקפיד על נראוּת וצניעות .עם ז את ,יש לזכור שלכל מקום עבודה -בקיבוץ ובחוץ -יש יתרונות וחסרונות... ובכן ,לעבוד בחוץ -טוב ,לא טוב? תשפטו בעצמכם. כנראה ,שכמו רוב הדברים בחיים ,השאלה המרכזית היא שאלת המינון והאיזון . 17 יש לך מושג? ת לוש שכר הוא ה מסמך ה מפרט את פרטי ה שכר ש מש ולם ל ע ובד ממק ום עבודת ו אחת לתק ופה מו גדרת . מערכ ת השכר ב ישראל היא מערכ ת מ ורכב ת ביותר הקש ורה במספר רב של ג ורמ ים .כדי לחשב את שכרו של העובד הקשור ים נת ונים בחשב ון להביא יש יש ירו ת לשכר ונת ונים אחרים ה משפיע ים על השכר כ מו :מצב ו ה משפחתי ,מספר החודש ים שעבד ב מהלך השנה ,וע וד. תל וש ה משכור ת ה וא מסמך משפט י מחי יב, והוא מורכב בדרך כלל משלושה חלק ים עיקר יים: החלק הראשו ן – כולל פרטי המעביד וכ ן פרטים א יש יים של העובד מקבל ה תל וש . בנ וסף ,כולל חלק זה א ת ההגדרו ת הא ישי ות הבס יסיו ת שמה וות בס יס לח ישוב המשכור ת ,ואת פרטי החשבון אל יו מ ועבר התשלום. החלק השנ י כולל א ת פ ירוט רכיבי השכר והא ופן בו הם ח ושבו :השכר החודש י הקב וע א ו מספר ימ ים א ו שעו ת עבודה הע ובד ב ין המ וסכם ה תער יף כפול והמעביד ,ותוצאה מסכמ ת .כ מו כ ן יופיעו רכיב י שכ ר נ וספ ים כמ ו :נס יעות ,אחזק ת רכב ,דמ י הבראה ,ת וספו ת ייחודיו ת, וכדו מה .חלק זה של התל וש כולל גם ניכ וי י חובה כמ ו :מס הכנסה א ו דמ י ב יט וח לאומ י ,וכדו מה ,וכ ן ניכו יים א ישיים שנוכ ו לעובד ,כמו :מקדמה א ו הלוואה שק יבל במק ום העבודה ,ניכ וי ל קופת תגמולים ,א ו תשלומים ארגוניים כמ ו ועד ע ובד ים . ח ישוב י הרכ יב ים והניכו יים מה ווים את הבס יס לסכ ום הסופ י שישולם לע ובד ו מופיע גם ה וא בחלק זה. החלק השל יש י -כולל מידע על סכומים מצטבר ים של רכיב ים שונים במשכור ת - מ תחילת השנה ) ינ ואר( ועד לאות ו הח ודש. מ ידע זה יכ ול להיו ת חשוב לצורכ י בדיקת הח יש וב השנ תי של מס הכנסה ,לה תאמה עם ק ופו ת הגמל אל יה ן מ ועברים הסכומ ים החודש יים ,ולמידע א ישי הנוגע למ ספר י מי ה חופשה המצטברים ,יתרות הלו ואה, י מי מחלה וכד ומה. הגדרה מפורט ת של המידע ש יש להציג בתל וש ה משכ ור ת נכללת ב ח וק ה גנת השכר . ע ל פ י ו יקיפד יה זו לא עבודת חוץ -זו שליחות תמר שורק מראיינת בעלי תפקידים בקיבוצים אחרים דני תמרי -מ נהל קהילה באגודה הקהילתית במעלה גלבוע וגם מזכיר הקיבוץ .במעלה גלבוע ,יש התנגשות מסוי מת בין שני תפקידיו ...בתפקיד כבר מעל ארבע שנים .היקף המשרה באופן רשמי 80 אחוז ובאופן מעשי 120אחוז... רפאל צרפתי -מנהל הקהילה בניר עציון ,הגיע לניר עציון מתוך בקשה של הקבה"ד .היקף המשרה 80 אחוז 20 ,אחוז נוספים עובד בביו -בי .מסיים את תפקידו בניר עציון בתקופה הקרובה. עקיבא פלק -יו"ר העסקים של קיבוץ נחשולים )יו"ר חברת תפן ,יו"ר המלון והחקלאות( ומעורב מא ו ד בצד הקהילתי ,יו"ר קיבוץ מרחביה )קהילה ועסקים( ודירקטור בחברת חוליות בקיבוץ שדה נחמיה. שמעון שורק -מרכז משק וג זבר בקיבוץ מגדל עוז עם נגיעה רבה להיבטים הקהילתיים .היקף המשרה 60אחוז .מסיים בימים אלה את תפקידו. לעשות בקיבוץ אחר תפקיד שעשיתם בעבר בשדה אליהו -קל יותר? קשה יותר? שונה? ארבעתם מדגישים שהם רואים בעבודתם שליחות ולא עוד עבודה ! דני :אני חושב שזה פחות קשה ,כי אתה מעורב פחות רגשית ונפשית .כל תפקיד מחייב עימותים והתמודדות עם אנשים .כשאתה עושה תפקיד בבית שלך ,אתה מתעמת ומתמ ודד עם חברים שלך .כמו כן ,ב בית שלי אני מכ ניס לתפקיד את הנשמה באופן חזק יותר ,וזה לאו דווקא טוב ...בקיבוץ חיצוני, למרות שאני מרגיש הזדהות רבה עם האנ שים ועם מה שנעשה בישוב – המעורבות הנפשית היא אחרת. רפאל :אני מסתכל על זה ממקום אחר .יש הבדל בין להילחם על דברים שחשובים לך בבית שלך לעומת מקום אחר שבו אתה יכול להילחם ,להוביל ולהמליץ ,אבל בסוף מי שמחליט ומצביע זה תושבי המקום .אני יכול לבוא עם קו מסוים והם בוחרים אחרת .בבית שלי הייתי נלחם יותר .נכון שההתמודדות ע ם החברים שלך בבית יכולה להיות בעייתית ,אבל גם התמודדות שם מלווה אותי. מידת ההזדהות שלי עם המקום היא ברמה מאד גבוהה .אני מרגיש שניר עציון הוא כמעט כמו הבית שלי .אבל ,הייתי מעדיף להשקיע את האנרגיה והמאמץ בבית האמיתי שלי. שמעון :מצד אחד ,בסוף יום העבודה ,נוסע ים הביתה והבעיות פחות מלוות אותך בשעות האחרות וזה יותר קל .מצד שני כשעושים תפקיד בבית ,ההרגשה היא שנלחמים בשביל הבית .אבל בבית יש יותר מעורבות רגשית והשחיקה גבוהה. עקיבא :תחושת השליחות היא תחושת שליחות בכל מקום שאתה נמצא .החופש לעבוד בצורה מקצועית גדול יותר מחוץ לקיבוץ שלך .כשהכ ו ל מצליח – אז זה נהדר בשני המקומות .אבל לנהל משבר בבית,המאלץ אותך לפגוע בחבריך הקרובים ,זו בעיה לכל החיים .לנהל משבר במקום אחר זהו אתגר מקצועי וקשה אך פחות רגשי .מידת האחריות בשני המקומות גבוהה מאד. מה אתה לוקח משדה אליהו לעבודתך? עקיבא :בעיקר את רוח היהדות .עולם הדימויים שלנו הוא יהודי דתי .אצלנו ,אתה מתחיל לצטט פסוק וכולם ישר מבינים מה אתה רוצה לומר .לפעמים אני מכניס בכוונה פסוקים ובדרך כלל מגלה שא נשים לא דתיים אוהבים קצת "אידיש קייט " .כמובן שיש לעשות זאת במידה נכונה ולא ל הגזים. שמעון :הכ ו ל אני לוקח משדה אליהו -את הידע המקצועי ,ההיכרות עם המערכות השונות ,קשרים עסקיים .כמו כן הרבה דברים שמתמודדים איתם היום במגדל עוז ,התמודדנו איתם בעבר בשדה 18 אליהו .כך שהיה קל להשתמש בדברים אלה .עם זאת ,אני נזהר שלא לומר כל הזמן "בשדה אליהו עושים כך."... דני :מעלה גלבוע התחנכה על ברכי שדה אליהו .מנו טרופר ז"ל ליווה אותם כמה שנים ואחר כך מרים טרופר ויונתן בשיא .אני חוליה בשרשרת ולמרות שלעבוד בחוץ לאורך זמן זה מנתק ,אני מרגיש שיצאתי לעבודה בברכת שדה אליהו .במעלה גלבוע מזכירים לי כל הזמן שהם לא אנחנו... מה שאני ל וקח בעיקר זה ,שבצד ניהול החיים היום -יומיים ,יש כל הזמן עין אחת על הנושא המשימתי- אידיאולוגי של הקיבוץ .גם עניין הדיוק בזמנים ,עדיין לא מושרש שם... רפאל :הייתי אומר שאנחנו חיים בס ֵפ רה אחרת .אנחנו במקום אחר מבחינת המנהיגות שלנו ,קבלת המרות והמשמעת של החברים ,הקשר בין מוסדות הקיבוץ לחברים ,תהליך קבלת ההחלטות ויישומן וגם מעורבות החבר בקהילה .הוועדות הרבות שפועלות אצלנו והתחושה שיש כתובת לכל דבר ,נותנות תחושת ביטחון עצום ומתוך זה תגובה חיובית של החבר שמוכן לתרום ולהיות מעורב .גם הצניעות עדיין קיימת בגנים שלנו .ה דברים הללו מהווים את ארגז הכלים שלי .לא תמיד זה מתאים ל י ישוב אחר אך אלו כלים טובים. ומה הייתם מביאים מהקיבוץ השני לשדה אליהו ? רפאל :את הנוף... עקיבא :את הים... שמעון :את מזג הא ו ויר!!! דני :אני מאמין בקיבוץ ובתפקידו של הקיבוץ .אבל ראיתי במעג"ל ובמקומות אחר ים שאפשר לחיות עם ערכי ם ,משימתיות וערבות הדדית ,גם כש דברים מופרטים .כמובן שכל קיבוץ צריך לתפור את החליפה שמתאימה לו .אני חושב שאפשר לקיים קיבוץ עם ערכיו גם כשמסירים חלק מהכללים שקבענו פעם והיו בבחינת "גזירות" .בני הקבה"ד שמגיעים למע ג"ל אומרים שהם ראו שאפשר לחיות קיבוץ גם בצורה אחרת שיותר מתאימה להיום ,בלי "תסמונת המטפלת" .אני חושב שגם אנחנו יכולים וצריכים ללכת בדרך זו. עקיבא :אני פוגש בקיבוצים הללו חברים מכל שכבות הגיל ולמרבה ההפתעה ,דו ו קא מהשכבה הו ו תיקה ,שכשמדברים איתם על השינוי שהק יבוץ עבר ,הם אומרים "רק אל תחזירו אותנו למה שהיה קודם" .לאנשים טוב יותר מבחינה חברתית וכלכלית ויש להם יותר אחריות אישית .גם בקיבוצים האלה יש אכפתיות בין -אישית ורמה גבוהה של עזרה הדדית ואחריות חברתית .החינוך בקיבוצים אלה נמצא בראש מעייניהם .מנקודת מבט כלכלי ת וחברתית ,השינוי שהם עשו נכון ,עם הרבה פחות סיכון להתמוטטות מחודשת .מנחשולים הייתי מביא או ו ירה חברתית טובה ,מנהיגות טובה ואת הכוחות שלהם לצאת ממשבר ללידה מחודשת. רפאל :מה שאני למדתי זה איך לטפל במשק שנכנס למשבר .איך לנהל את המשבר ולנסות במידה מסוימת לצאת ממנו .ב"ה אנחנו עכשיו כבר לקראת משהו חדש תוך יצירת אמונה שהשינוי אפשרי... שמעון :קיבוץ מגדל עוז ,עקב הנסיבות הכלכליות ,תמיד ידע להתאים את עצמו למצבו הכלכלי. לחברים שם יש נכונות לכך .בשדה אליהו ,בגלל שאנחנו יושבים )לכאורה( על כרית של חסכונות ,הרבה יותר קשה לעשות צעדי צמצום והתאמה. בסקר העמדות שנערך אצלנו ,בלטה קבוצת "עובדי החוץ" כקבוצה שפחות שבעת רצון מפרמטרים שונים בקיבוץ ,פחות בטוחה במערכת הקיבוצית ועוד. כבעלי תפקיד לשעבר אצלנו -איך אתם מסבירים תוצאות אלה? האם עובדי החוץ מפוכחים יותר? מנותקים יותר? האם הם בכלל "קבוצה"? 19 דני :עובדי חוץ גם רואים דברים אחרים וגם קצת יותר מנותקים מהו ו י היום -יום .ככל שאתה רחוק יותר מההוויה הפנימית של הקיבוץ ,הגיוני שיהיה לך פחות ביטחון .זה בהחלט משמעותי ואני מרגיש את זה מא ו ד. רפאל :בתחומים מסוימים אנחנו כמו אורח לרגע ...באתי השבוע בצהריים לחדר האוכל והייתי המום מכמות הסועדים שאינם חברי שדה אליהו .אני חושב שזה נהדר שחדר האוכל מלא ופעיל ,אך ברור לי שההתנהלות היום היא לא הגיונית .אין ספק שהעובדה שיוצ אים החוצה ,גורמת לראות יותר את הבזבוזים ואת השיתופיות המפנק ת מ די .כמו כן העבודה שלי בחוץ היא עבודה קשה מא ו ד ,מלוּ וה בנסיעות של מאות קילומטרים ,התמודדויות וימים ארוכים מא ו ד .וכשאתה רואה שבבית לא כולם מתפרנסים כראוי ויש בזבוז -זה מתחיל לעייף .אני אישית ,מרג יש מרוצה בקיבוץ ויש לי בטחון במשק .אני מודה בכל יום על כך שקיבלנו תקציבים ללימודי ילדינו ,מענקים לחתונות ודמי עזיבה עבורם .אין לי על מה להתלונן .אני גם הרגשתי פרגון מהחברים שהתעניינו ושאלו על עבודתי. עקיבא :אני חושב ש"עובדי החוץ" אינם קבוצה הומוגנית לצורך סקר .ישנו שוני גדול מא ו ד בסוג העבודה ,בעיסוקים ובגיל של עובדי החוץ ,ולכן מראש השאלה בעייתית .לכן ,אתייחס לעובדי חוץ שמנהלים כמוני בקהילות אחרות .אנחנו רואים ,מודעים וחשופים יותר מקרוב ,לתהליכים שגרמו למשברים כלכליים וחברתיים בקיבוצים .א נו מזהים שתהליכים שה יו שם בעבר -קיימים היום א צלנו. התפישה הרווחת ב תוכנו ,בשדה אליהו ,על הייחודיות והמיוחד שבנו ,היא מצד אחד טובה ונותנת לנו תמיכה וגאווה .מצד שני היא מסוכנת .קיבוצים רבים בעבר חשבו שהם ייחודיים ומיוחדים והיו אידיאליסטים ואידיאולוגיים ולמרות זאת ,התהליכים החיצ וניים תפשו גם אותם .החשש המפוכח הוא ,שגם אנחנו חברה אנושית ועם כל החוזקות ש לנו -לא לעולם חוסן .לכן ,חשוב מא ו ד שהאחריות האישית של החבר תהיה גם בתחום הכלכלי ולא רק בתחום החברתי .צריך לדעת שהאחריות על המצב הכלכלי בקיבוץ ,היא של כל חבר וחברה ולא רק של המנהלים .לע תים החבר חושב שלו אין חלק באחריות ,כי הוא הרי קם כל בוקר לעבודה וזהו תפקידו ,וזו טעות .חשוב לתת לכל חבר ולכל משפחה אחרי ות מוחשית להתנהלותם הכלכלית .בשעת משבר ח ו"ח ,נישא כולנו בתוצאות כי כולנו אחראי י ם. שמעון :אנשים רואים את המציאות בחוץ ,ומשווים להתנהלות הכלכלית אצלנו והדבר מעורר הרבה שאלות .כמו כן ,עובד החוץ מקבל לידיו את תלוש המשכורת וקשה לו לכמת מול זה את מה שהקיבוץ נותן לו ,וכך נוצרת ההרגשה שהוא מכניס הרבה כסף ויש לו פחות תמורה .אני עבדתי בקיבוץ שיתופי מא ו ד כך שאת העולם האחר ראיתי דרך הממשקים העסקיים והפיננסיים של הקיבוץ .חשוב להגיד שהיציאה החוצה מאד מאווררת ולדעתי בריא לצאת לכמה שנים .יותר כיף לי לבוא לחדר האוכל שלנו כגזבר של מגדל עוז מאשר כגזבר של שדה אליהו... לסיום - עקיבא :לשאלת מינימום הכנסה לעובד חוץ ,אני חושב שלא צריך להבדיל בין עובד חוץ לעובד בקיבוץ. כל חבר )ונכון יותר כל משפחה( ,צריך להתפרנס ללא קשר למקום עבודתו .על כל משפחה להבין אל נכון מהי העלות האמיתית של פרנסת המשפחה .התעלמות מהפן הכלכלי של חיינו חוטאת לערכים ולאידיאולוגיה שלנו. דני :אני אוהב את החברים ש לי בשדה אליהו וקשה לי ל דחוף ל מהלכי שינוי ,בגלל שאני רואה מה שזה גורם לחלק מחברי י .אבל ,אם אנחנו רוצים להיות משמעותיים ולהבטיח את עתידנו ,צריך לעשות את ההתאמות לזמן ולמקום. ו רפאל מוסיף :וזה לא יפגע בערכים! 20 קצת עסוק -אבל לא יותר מדי מיכאל בן אדמון אז מיכאל ,אתה עדיין מרצה לפסיכולוגיה בבר -אילן? לא ,ולמען האמת מעולם לא לימדתי פסיכולוגיה בבר -אילן.דיאלוג מסוג זה ,עם וריאציות של דיסציפלינות ומקומות ,התקיים מספיק פעמים בחדר אוכל בכדי לשכנע אותי לכתוב על עיסוקיי בארבע השנים האחרונות .אלה המכירים את ע בודותיי יודעים מדוע אני טס לחו"ל כל חודשיים .אלה שפחות -לא מבינים למה )היה( כתוב 'יזמות' בסידור רכב עם רקע בפילוסופיה ,ואחרים תוהים מה לעזאזל אני עושה כל היום בבית!! הכותרת הגדולה של עבודתי היא חינוך והכשרת מנהיגות. ראשית ,עבודתי המרכזית היא ביחידת האסט רטגיה והתכנון של הסוכנות היהודית -יחידת מקום. הרקע -סקר רחב שנערך לפני מספר שנים העלה שחצי מן הצעירים היהודים בארה"ב מרגיש ריחוק וכמעט ניכור למדינת ישראל .ה סקר הביא להקמת יחידה בסוכנות כדי לשנות מגמה זו .תפקיד היחידה ה ו א לחשוב על הדרכים בהן יש להגביר את המחויבות לישראל אצל יהודי הגולה )קהילות יהודיות, קמפוסים וסטודנטים ,בתי ספר ,קבוצות מנהיגים וכו'( תוך שמירה על המורכבות ו ל לא היגררות לשיח )רק( רומנטי .לשם כך ,יש להנגיש לכל קבוצה נבחרת תכנים על ישראל לפי קודי התרבות שלה ,תוך התמקדות בשאלות חברה ,תרבות ,פו ליטיקה ,דת אמנות או דיפלומטיה ציבורית -הכל לפי הצורך המקומי .במסגרת יחידה זו ,אני אחראי על פיתוח תכנים ,הכשרות ,והובלת תהליכי שינוי בארצות דוברות צרפתית .בחודשים האחרונים ,סיימתי תהליך רחב היקף עם מרבית התיכונים היהודיים בצרפת ,שכלל כתיבת תכנית לימודים בת חמישים חוברות ,העברת השתלמויות מורים והובלת סמינרי הכשרה בארץ פעם בשנה ,תכנית שהודפסה ב 25000 -עותקים .כאן התשובה לטיסות התכופות לחו"ל: זיהוי הפרטנרים המקומיים ,רתימת המנהיגות ,ליווי והכשרה ,הטמעת השינוי בשטח -כל אלה דורשים נוכחות פיזית שם .מובן שאני גם מ נצל את הנסיעות להרצאות ברחבי צרפת .המשרד אמנם בירושלים ,אך בשל המרחק עליי להגיע לשם יומיים בשבוע בלבד .עד כאן עבודה ראשונה. העבודה השנייה גם היא באזור ירושלים ,בגוש עציון .במסגרת מכון עמיאל להכשרת מנהיגות רוחנית לתפוצות אני עומד בראש תכנית 'מערבא' המכשירה רבנים לקהילות ספרדיות .הנחת היסוד היא שקהילות ספרדיות מתפקדות אחרת מאשר קהילות אשכנזיות :הציפיות מן הרב שונות ,ההווי שונה, הפסיקה ההלכתית והמנהגים שונים ,ההיסטוריה והמוצא שונים ,גיבורי התרבות שונים וכו' .ההכשרה הזו נועדה להקנות לתלמידים )רובם כבר בעלי הסמכ ה לרבנות( את הכלים להובלת קהילה בכל הרמות האלה ,תוך התחשבות בהקשר המערבי הסובב אותן .תכנית זו -כמו שאר התכניות של מכון עמיאל - הן חלק ממוסדות אור תורה סטון בראשותו של הרב ריסקין והיא ממומנת על ידי קרן ספרא .ההכשרה היא למשך שנתיים והיא משלבת בין הרצאות של טובי המרצים מן העולם האקדמי והרבני בתחום לבין סדנאות מעשיות ל'רב ספרדי מתחיל' .מובן שתכנים אלה טובים לכל רב באשר הוא ,ולא משנה מאיזו עדה הוא -אך היא מאפשרת להשתלב ולהבין יותר טוב את הצרכים של הקהילות הספרדיות בעולם ,מן החאלבים בניו -יורק ועד למרוקאים והלבנ ונים בארגנטינה .עד כ אן ,עבודה שנייה. העבודה השלישית היא בעמק ,בקיבוץ עין הנצי"ב ,באולפן גיור .מזה שמונה שנים אני מלמד שם מחשבת ישראל ועיון תפילה למועמדים לגיור -פרוי י קט הקרוב מאד ללבי .עד לשנה זו ,לימדתי גם במדרשת הבנות בעין הנצי"ב ,אך בשל עומס העבודה החלטתי להשהות כעת את הפעילות שם .עד כ אן עבודה שלישית. העבודה הרביעית היא תנועתית והיא קשורה לקיבוץ הדתי .לפני כמה שנים הקמנו עם רזי בן יעקב את המכון לחקר הקיבוץ הדתי והתמקדנו בקבוצת עמיתי מחקר שנפגשו בערך אחת לחודש .השנה ,פעילות 21 המכון מ ינורית מאד ,הגם שאני מלווה באופן לא פורמאלי מספר סטודנטים הכותבים תזות בנושאים הקשורים מקרוב או מרחוק אל הקיבוץ הדתי .כמו כן ,אני מעביר שעורים על הגות הקיבוץ הדתי במסגרות שונות ,בימי הכשרה של צוותי החינוך ,בימי השתלמות של בתי ספר קיבוציים ולקבוצות שונות ומ גוונות המתעניינות בעוף המוזר הזה .פתחנו השנה תהליך עומק בתחום החינוך ,אשר בע"ה יקרום עור וגידים בחודשים הבאים ואז נוכל לדבר עליו יותר .עד כאן עבודה רביעית. העבודה החמישית -ו היא לא עבודה עם תמורה כספית -היא עולם הכתיבה .מזה כשמונה שנים אני משיב באתר שו"ת אינטרנט הגדול בשפה הצרפתית )פרויקט שבו עבדנו ביחד עם הרב אלי כאהן ז"ל( ודרך מדיום זה אני זוכה לשמוע על הנושאים המעסיקים את היהודים .אז כדי לסבר את האוזן ,להלן תחומי השאלות הנפוצות ביותר 25000 :שאלות קשורות לגיור 25000 ,קשורות למיניות ,ו20000 - שאלות קשורות לנושאים הקשורים לחלקים אורח חיים ויורה דעה של השולחן ערוך .מלבד הכתיבה האינטרנטית ,אני ממשיך בכתיבת ספרים במספר תחומים .אחרי 'מרד ויצירה בהגות הציונות הדתית' שיצא השנה ,אני עובד במקביל על מספר ספרים בנושאי פילוסופיה ,הלכה וציונות דתית. תחומי העיסוק שלי ה ם שונים ומגוונים -יהדות הגולה ,גיור ,רבנים ספרדים וקיבוץ הדתי ,תחומים אשר על פניו לא קרובים זה אל זה .אך תתפלאו לדעת ,שלדעתי יש כאן קשרים מרתקים בין כל התחומים ,אבל על כך בפעם אחרת. בסימן טוב ובמזל טוב לריטה ויזל, להולדת הנין יהודה נכד לגילה ובנימין ,בן לאפרת וניתאי ויזל ולנישואי הנכדה הדס עב"ל גלעד טופר בתם של גילה ובנימין ויזל. לרייצ'ל ולגדי דורלכר, להולדת הנכד ישראל דב בער ,בן לחמוטל ואליאב בראונשטיין ולהולדת הנכד ,בנם של שדמית ועידו וייס. לאהרון וללאה מדר ,לאסתר כהן ,לחנה לוקר, להולדת הנכדה-הנינה-החימשה יסמין ,בת לענבל ויהודה לדרמן. לענת טרופר ,למרים וסמי טרופר, להולדת הנכדה-נינה גילי ,בת בכורה לעדי ושי טרופר. לדיצה מעוז להולדת הנכדה רות ,בת ללילך ואסא מעוז. לדבורה ונחמן ברנשטיין ,להולדת הנכדה ,בת בכורה לעידית ואהרן וכטר 22 כשהמחנך בשטח - התלמידים ....תמיר בשיא האם מורה נחשב עובד חוץ? לא משנה כרגע מה אתם חושבים ,אבל לכבוד ש בולת זו -התשובה היא כן. מה אתה עושה? אני עובד בבית הספר. מה ,אתה מורה? מממממממ .....כן ,בעצם לא ,בערך... כבר הרבה זמן רציתי לכתוב על עבודתי בבית הספר כדי להסביר לכולם מה אני עושה שם. הרבה שמות לתפקיד שלי .בגדול ,הוא מוגדר כ"מחנך שטח" .הווה אומר ,שאני מחנך לכל דבר רק שאין לי כיתה ,אני מסתובב בין הכיתות ואוסף תלמידים .לא כל אחד מתקבל לכיתה שלי ולא לכל אחד אני מתנהג אותו הדבר .המרחב הוא שטח הפעולה שלי והשמים הם הגבול. יבואו הורים ויגידו" :יותר כיף להסתובב עם תמיר אז התלמידים יישארו בחוץ" . אני אגיד להם" :לא תמיד "כיף" להיות איתי" ... המטרה הראשית שלי היא להחזיר את התלמיד לכיתה ויש לי את הדרכים שלי.... מטרה משנית" :תלמיד שעושה לא מקלקל" -אני לוקח את התלמידים ובעזרתם משנה את פני בית הספר -בעבודות ניקיון ,גינון ,עזרה לעוזי ומיכאל ,בנייה של דברים ועוד... בנו סף ,אני גם מורה סייע בכיתה ט , 5 -שם אני נמצא כעשר שעות בשבוע וכן מלמד את ז 5 -חינוך גופני , ובגלל שיש לי תעודת הוראה ,אני נכנס לכיתות להחליף מורים שלא נמצאים. התפקיד שלי בתור " מחנך שטח " דורש המון יצירתיות. הקשבה לשטח ולתלמיד ,לראות מה מתאים עכשיו מבחינה חינוכית ואיך אני עוזר לתלמיד לחזור ללמוד מבלי לפגוע במורה שמלמד ,או בשיעור ,או ב תלמידים אחרים. לא כל פעם שאני רואה תלמיד בחוץ הוא צריך שאני "אטפל בו" .לפעמים סתם יצא לשתות או לשירותים או להתאוורר קצת ואז יקבל ממני חיוך ו"מה נשמע?" ,ויחזור לבד. לפעמים יוצא שאני מלמד תלמיד בעזרת המורה שלו ששולח לי דף עבודה או שהתלמיד מביא אלי את חוברת ה לימודים ואנחנו יושבים ביחד. אך לא פעם ,תלמידים מנסים להתחמק ממני ,כמו ממורים אחרים ואז הם נתפסים " על חם " .זה הכי כואב לי כ " מחנך שטח " ,זה סימן שהם פוחדים ממני ואני אומר ל ה ם " אין לכם ממה " . ..בדרך כלל זה אומר ש הם עשו משהו חמור ולרוב אני נמצא שם כדי לעזור להם ולמזער נזקים ,כי את העונשים לא אני נותן .התלמידים כבר יודעים שאי אפשר להתחמק ממני :א .כי אני רץ מהר ב .כי אני נמצא בכל זמן ובכל מקום . .. מגון הבעיות שאני פותר במשך השבוע גדול ומגוון ,החל מבעיות משמעת ועזרה בלימודים וכלה בהסעת אנשים ,הובלת ציוד והתנעת רכבים שנגמר להם המצבר . .. את התפקיד שלי התחילו ל מיטב ידי עתי לפני כשל ו ש שנים ואני מנסה בימים אלו לכתוב לו הגדרת תפקיד ולמצוא לו שם )למי יש רעיון(? בגלל תפקידיי האחרים אני נכנס לכיתות בעיקר של החטיבה וכמעט רק של הבנים. אולי נמצא שצריך תפקיד כזה גם בתיכון ואולי גם לבנות???? 23 משיב הרוח מרפא חולים חנוך בומש צביקה בירמן אני עובד בחברת " אלקטרה " .במסגרת תפקידי אני עובד בחברה ישראלית , "SUPHERB" ,לייצור אני מנהל את תחום השיווק והמכירות בחטיבת מיזוג האוויר למגוון לקוחות ובהם :לקוחות מוסדיים ,מכרזים ,בתי -חולים ,משרד הביטחון, רשויות מקומיות ,פרו י קטים קבלנ י ים וכן גם תוספי -תזונה וויטמינים בעיקר מחומרים טבעיים. החברה יושבת בנצרת עילית .אנו מייצרים קפסולות, טבליות ,סירופים,אבקות ומוצר ייחודי של קפסולות ג'ל .במפעל כ 60 -עובדים ,רובם עולים .אני אחראי על כל המיכון -תיקון ,שיפוץ ,שיפור ,קנ י יה וכן על ל לקוחות פרטיים ובהם קבוצות רכישה , הרחבות בקיבוצים ומושבים ,וכו'. במסגרת עבודתי אני מנהל צוות אנשי מכירות ויועצי מיזוג אויר המטפלים במגוון לקוחות כל התשתיות כגון :חשמל ,מים ,מיזוג אויר ומבנה. אני עובד במשרה מלאה ,ימים ארוכים... מה את ה לוקח לעבודה משדה אליהו אכפתיות למקום העבודה ,מסירות ,רצון לשפר בכל הארץ. בנוסף ,אני שותף בצוות העוסק בפיתוח ו ב בדיקת ה שוק עבור מוצרים חדשים לחטיבת מיזוג האוויר. ולתרום. מה היית מביא משם אלינו? הייתי מביא את התעוזה שיש לבעל הבית שהקים את מהם היתרונות ומהם החסרונות בעבודה בחוץ? היתרונות :ההתמודדות ה יום -יומית עם ה שוק בישראל ,עם לקוחות ,מתחרים ,מנהלים באלקטרה וזאת ללא "הגנה של קיבוץ" גורמת ללמידה ולרכישת ניסיון מקצועי רב ומשפרת את יכולת התחרותיות שלי כעובד ומנהל בשוק העבודה. העסק במו ידיו .היה לו חזון והוא לא התייאש מהמהמורות בדרך. מהם היתרונות ומהם החסרונות בעבודה בחוץ? החסרונות :הריחוק מהבית .אני נמצא כל יום כמעט שעתיים בנסיעה .אני פחות זמין לדברים שהילדים צריכים במשך היום והם אכן קצת מקטרים )במיוחד שאין לי מה להביא מהעבודה ...ויטמינים לא בדיוק מתקבלים בברכה .(...כמובן שאין את התנאים של החסרונות :שעות העבודה באלקטרה רבות והן כוללות שעות נסיעה מרובות .בימים ש אני חוזר מהמשרדים בראשל"צ ,אני מגיע לקראת 21:00 לשדה אליהו. מצד שני ,ישנם ימים שבהם אני עובד בבית בקיבוץ ויוצא לפגישות באזור הצפון. הקיבוץ מבחינת ארוחות וכו' .בנוסף ,יותר כיף לעבוד ב עסק שלך ולא של אחרים .בחוץ ,סביבת העבודה לא תמיד מפרגנת כמו שהתרגלתי במפעל התבלינים .אתה עוד אחד מהמון עובדים... היתרונות :קודם כל ההעזה לצאת החוצה לעבודה מחוץ לקיבוץ .ההחלטה לא היתה קלה ונעשתה לאחר תקופת של חיפוש עבודה בקיבוץ .נחמד להכיר תחומים נוספים ,אנ שים אחרים ומקומות חדשים. בזכות המרחק ,כמעט ולא פונים אלי מהמפעל לאחר איך שומרים על תחושת שייכות לקיבוץ? אני עובד בחוץ ,ולא בענף בקיבוץ ו למרות זאת אני מוצא הזדמנויות להיות מעורב ופעיל ככל האפשר. אני חושב שחשוב מאוד לערב את עובדי החוץ בנעשה בשדה אליהו היות ולעובדי החוץ יש ראי י ה שונה מהראי י ה הקיבוצית המסורתית שעות העבודה. בסך הכ ו ל ,מקבלים היום בשדה אליהו יותר טוב את עובדי החוץ ,למרות שעדיין יש לעשות התאמה של ובעידן של תחרותיות דווקא זווית ראי י ה שונה עשויה לגרום ליתרון. אני חושב שעובד החוץ צריך ליזום בעצמו שעות הפתיחה השונות גם לשעות יותר מאוחרות. אני עובד היום בחוץ ,אך אין מבחינתי שום מניעה גם לחזור ולעבוד בקיבוץ .אני מרגיש קשור מאוד לקיבוץ גם אם כרגע לא נמצא בו רוב שעות היום. מעורבות בקיבוץ ,דרך פעילות בוועדות או דרך עבודה במסגרת פרויקטים כלכלים ואחרים. אני חבר בו ו עדות ,אוכל ארוחת ערב קבועה )כמעט( בחדר אוכל ,ומרגיש תורם כלכלית לקיבוץ. 24 "אחריי!" לחינוך יובב וינשטיין הסיסמא ה זו " -אחריי ! " ,שגורה כל כך בעולם הצבאי .כל מי שעשה קורס פיקודי בצבא מיד חוזר אל אותם ימים .לסיסמא זו ,כל כך הרבה משקל ,שאתה מרגיש אותה על הכתפיים )גם בלי אפוד ונשק(. ככל שאתה עולה בסולם התפקידים והדרגות הסיסמא הזו "אחריי ! " הופכת להיות יותר קשה" .למה שאני אלך אחריך?" " ,למה מי אתה?" .שאלות נוקבות מסוג אלו רק בונות אותך יותר ו גורמות לבירור עצמי ,פנימה -איפה אני יכול להיות טוב יותר? הימים ההם אז ,של בית הספר לקצינים ,היו מהשעות היפות ביותר .כשאתה מקבל לידך חיילים אז השעות הופכות להיות יפות עוד יותר .זה כמו להיות אבא ,רק בלי להתחתן .אתה עולמם ,אתה הלפיד שמוביל ומראה נקודות של אור.... ב מודעת " דרושים " ,ש חבר שלח לי נכתב :מחפשים מדריך לעמותת "אחריי ! " ,כמו בצבא -אבל בחינוך, עם בני נוער .וזה כל כך יפה ומרגש .אם יצא לכם פעם לעבוד עם בני נוער -אלו השעות היפות ביותר. "אח ריי!" ה יא עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בצומת הדרכים האחרו ן בו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך .באמצעות תכניות חינוכיות המחברות לאבני דרך בחברה הישראלית ,נוטעת העמותה בחניכיה תחושת הצלח ה ומסוגלות ומעודדת אותם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלית. בחברה שבה יותר ויותר אזרחים אינם מרגישים שייכים למדינה ,תנועת "אחריי!" אומרת -המדינה היא אנחנו ומה שנעשה הוא שיהיה! מדי שנה חברים בתנועה כ 5,000 -בני נוער אש ר משתתפים בכ 200 -מסגרות פעילות . "אח ריי" מפעילה 8פרויקטים מרכזים והם: . 1אחריי לצה"ל -קבוצת כושר קרבי . 2הכנה לבגרות . 3תכנית לשילוב עולים . 4תכנית שטח וסיירות . 5שנת שירות . 6מכינה קדם -צבאית . 7ארגון בוגרים המלווה למעלה מעשרים אלף בוגרים במהלך השירות הצבאי ואחריו. . 8הכנה לשירות משמעותי בצה"ל -סדנאות בב תי ספר . אני עובד בפרויקט האחרון והוא מפגיש אותי עם עשרות בני נוער מבתי ספר שונים ברחבי הפריפריה ) נצרת עילית ,טבריה ,עפולה ובית שאן ( .הפערים וההבדלים בין הכיתות הוא עצום .וזה מה שמעניין ומאתגר " .אוףףף עוד פעם אתה " " ,יאללה לך הביתה " " ,אנחנו רוצים שיעור " " ,מה אתה בא לפה אנחנו לא מתגייסים " ,איך מוצ י אים פטור ? " -אלו רק חלק המשפטים שאני שומע והחוכמה היא ,איך בנ ו עם ושלווה לגרום להם להקשיב ,לחשוב ולהבין שהשירות הצבאי הוא בשבילם ,בשביל המדינה . וזה לא פשוט . .. אבל אני יודע שהיום להיות לוחם הכי קרבי זה להיות לוחם בחזית החינוכית ... אחד הסעיפים שתרמו הרבה להכנסות המשק היה עבודת חוץ הן של החברים והן של מכונות .בגלל חוסר מקורות פרנסה ,היו חברים שעבדו בבניית משטרת בית שאן ,למשל .הטרקטור חרש בשדה אצל ערבים עשירים ומכונית המשא עבדה הרבה בחוץ .יצאנו לעבודת חוץ גם עם מכונות חקלאיות והכנסה לא מבוטלת באה ממשכורות הנוטרים .אך מאזן המשק בשנים אלה היה שלילי וצברנו גרעונות שאושרו על ידי ממשלת המנדט. )מתוך ספר הארבעים ,עמ' (34 25 למה בית הקשתות? או : מה קורה כשהמטפל הופך להיות המטופל? ד"ר משה תורם מהו ערכו המוסף של בית הקשתות? אני מקווה שממאמר זה הציבור ילמד להעריך את מה שמקבלים מהשה י יה בבית הקשתות ,ועדיף ליהנות מתוך בריאות ובחירה ולא מתוך חולי ואונס. פגשתי חברה בחדר האוכל בצהרי שבת" .מזמן לא ראיתי אותך ",היא אמרה .השבתי לה " :אני בבית הקשתות ".ואז היא ענתה לי " :חשבתי ש נמצאים בבית הקשתות רק כשאי א פש ר לטפל בעצמך". ובכן ,רציתי לספר למה אני בבית הקשתות ואיך הקיבוץ נראה ממרפסת הבית. כשבוע לאחר פציעתי ולאחר הניתוח הראשון ,התחלתי טיפול פיזיותרפי במרכז השיקום של "הכללית" במזרע .תוך כדי הטיפול הופיעו כאבי ם שלא אפשרו לי לשכב במיטה ,לא ביום ולא בלילה .בבית לא הייתי מסוגל להכין כוס משקה ולהביא אותו לשולחן מבלי לשפוך חצי על הרצפה בדרך .עקב הס רב ו ל שלי בגלל הפציעה ,היה מאוד קשה לתמרן בתוך חדר השירותים ובמקלחת .חשבתי שכורסת טלו ו יזיה תוכל להועיל לכאבים .מארק שעובד בבית הקשתות הציע לנסות את אחת הכורסאות והנה ,מצאתי משהו מתאים שמ אפשר לי מעט מנוחה .אבל לפתרון זה היה מלכוד .לא היה מקום בבית לשים את הכורסה .לכן הוצע לי לשים אותה ב חדר בבית הקשתות ,שם אוכל למצוא מעט מזור. לאחר הלילה הראשון בכורס ה הנוח ה ,קמתי בבוקר ו הגעתי לחדר האוכל של בית הקשתות .התקבלתי באיחולי "בוקר טוב" חמים על ידי הצוות ותושבי המקום ,ושאלות על אודות ה לילה שעברתי .לפני שיכולתי לענות ,היה מונח לפני מגש עם סלט .נשאלתי " :איך אתה או הב את הקפה שלך? כמה סוכר? חלב? חביתה? גבינה? טוסט?" .תוך רגע הי י תה מונחת לפני ארוחת בוקר מדהימה .בזמן הארוחה גיליתי את הלוח של יום הפעילויות -תוכנית מלאה ל שעות הבוקר ולאחר הצהריים .רשימה עשירה שכללה שיחות מגוונות שניתנות על ידי חברים שונים ,פעילות גופנית בשיטת צ'י קונג ,משחקי מוח אתגריים ועוד. תוך ימים ספורים הצוות ידע את העדפותיי ב ארוחות ותמיד ידע להציע לי את הדברים שאהבתי לאכול .תוך כדי ארוחת הבוקר כל אחד שאל ונשאל מה שלומו ואיך עבר הלילה .וכמובן עדכוני החדשות ,עצה פה ועצה שם ,ו מילת עידוד חמה .כל הדברים האלה היוו סעד למכאובים .מצאתי "משפחה מאמצת" שחבריה היו תושבי המקום וכמובן הצוות המטפל. סדר היו ם שלי כלל פיזיותרפיה פעמיים בשבוע במזרע ,למשך חצי יום .תמיד חזרתי לארוחת צהריים שח י כתה לי ,תמיד עם מגוון עשיר ובריא של אוכל טוב ממטבח הקיבוץ .לאחר מנוחת ה צהריים הצטרפתי לחלק מ פעילויות הערב. הלילות הקשים הוקלו על ידי צוות הלילה" .כוס תה חם ,עוגיה? " ,נשאלתי על ידי תורן הלילה .ואז שיחה שהפכה להיות מזור טוב יותר למכאוביי מכדור נגד כאבים. תקופת השהי י ה הראשונה בבית הקשתות הי י תה בימי חגי תשרי ,תקופה שהמשפחה מתא ספ ת לארוחות חגיגיות ,זמן איכות לשיחות עדכון ,אך מצבי לא אפשר לי לשהות יותר מ די בבית עקב לילות עם כאבים ,ו התעוררויות אין -ספור .הפתרון היה טיול לילי עד לשער .לפחות היה מישהו שלא הייתי צריך להעיר )תודה לשומרי השער על ה אוזן הקשבת .( ...וכך עברו הלילות. 26 בשלב מסוים הכאבים פחתו ויכולתי לחזור הביתה .במשך היום המשכתי בטיפולי פיזיותרפיה אך שעות היום הועשרו על ידי פע י ל ויות שונות בבית הקשתות. כשנודע לי שאני נאלץ לעבור ניתוח שני וגדול יותר ,שיתפתי את רות אביאל ,מנהלת הבית .על סמך הנ י סיון שרכשנו -היא ואני -בנינו תוכנית שתאפשר לי לעבור את השיקום לפי התוכנית המוכתבת על ידי הרופא המנתח שלי .רות ה ציעה לי מיטה סיעודית שענתה ע ל כל התנוחות המבוקשות .לאחר אשפוז של חמשה ימים חזרתי לקיבוץ באמבולנס בשכיבה ,עקב האיסור לשבת עם כיפוף של 90מעלות של פ רק הירך החדש .הגעתי לחדר המיועד .הכ ו ל היה מוכן לקלוט אותי בחזרה .מצאתי את החדר מצויד בריהוט עם גישה נוחה וקרובה לחפצים שונים המ א פש ר ת חיים נוחים ,חדר שירותים גדול המ א פש ר תמרון עם הליכון ,ו ה כ ו ל לפי המפרט המוכתב של הרופא המנתח והפיזיותרפיסט. לאחר סוף השבוע הגיע לבית הקשתות פיזיותרפיסט מהיחידה להמשך טיפול בעפולה והתחלתי לפעול לפי ההנחיות המדויקות שלו -תרגילי חיזוק בהדרכתו ובנוכחותו בלבד .לפי הה נ חיות שקבלתי לפני הניתוח ,הצטיידתי באביזרים שמקלים עלי תוך כדי המגבלות של הניתוח עצמו .רכשתי אביזרי ריפוי בעיסוק לאפשר לי עצמאות מסוימת ול התלבש לבד. מה הערך המוסף של הטיפול במסגרת של בית הקשתו ת כבית סיעודי? בתור מתרפא המחלים מניתוח יש שתי דרכים לע בור תהליך של שיקום :לחזור הביתה ולהסתדר בתוך המסגרת המוכרת במצב לא מוכר ) תוך הדרכה של אנשי מקצוע איך עושים את הכ ו ל ( או ללמוד הכול במסגרת שיקומית .בבית ,אתה מבצע לפי מיטב הבנתך את מה שמוטל עליך ומצופה ממך כ"מטופל". אך מעבר לתרגילים ממלאים את היום )או שלא( ב עיסוקים שונים .אם מדובר במשפחה ממוצעת יש שעות רבות להיות לבד. סדר היום בבית הקשתות שונה לחלוטין .ניתן להס תכל על צורת החיים בבית הקשתות כ "מיני קיבוץ". לאחר הקימה כל אחד מתחיל את היום ואת הקשר בינו לבין המקום בדרך שלו .בהמשך ,המפגש עם דיירים בבוקר הוא חו ו יה של שיתוף .כמה טוב לשמוע שגם אחרים לא ישנו כל כך טוב ,או ששמעו את הרוחות או את ה גשם בלילה .האינטראקציה סביב ה שולחן עוזרת לשים את המחשבות בפרופורציות. יש היזון חוזר .לאחר סיום הארוחה כל אחד יוצא ליום שלו -אם בחוג כזה או עיסוק אחר .יש תחושה של "ביחד" ולא של בדידות .ההיזון הזה נותן כוח .יש את המעטפת של צוות הבית שתומכת ,עוזרת ומספקת את כל הצרכים כדי להוריד את הדאגה איך להשלים את החסר .העובדה שאתה גם הופך להיות חלק מקבוצה גורמת לך תחושה של השתייכות .ולכן ,במקום לחשוב על עצמך אתה משקיע מחשבה ב"איך לעזור לזולת?" .אני בדעה שהדאגה לאחר ה י א בעל ערך מרפא. למיקום הפיזי של בית הק שתות יש חשיבות רבה .הקרבה לחדר האוכל ,לבית הכנסת ,למועדון ,לבית התרבות לבית התינוקות וגני ובתי הילדים מעוררת תחושה של השתייכות למוקדי הפעילות בקיבוץ. מבקרי הבית הם כמובן בני משפחה ,חברים המשקיעי ם מזמנם הפנוי להעביר פעילויות מעניינות ומגוונות במשך שעות היום ,וכן בתי ילדים שמאפשרים פעילויות משותפות והשמעת סיפורים אחד לשני .התחושה הרגשית לאחר ביקור היא התרוממות רוח ,ולדעתי גם לזה יש ערך נוסף ,כפי שכתוב על מצוות ביקור חולים :שכל המבקר את החולה נוטל א חד משישים מחוליו .ישנו דגש מיוחד בביקור על "בן גילו" דווקא ,שכנראה במקרה כזה יש לחולה ניחומים יתרים .אני בהחלט למדתי שזה מאוד נכון. אני מאמין שלש ה ות שלי בבית הקשתות יש תרומה מכרעת בתהליך השיקום שלי .כמה אני אסיר תודה לקיבוץ על האפשרות לקבל טיפול כאן .אין מילים מספיק ות להודות לצוות המסור ו ל חברים על התמיכה הגופנית והרוחנית בדרכי אל החיים . 27 תנחומינו לחזי אלקן על מות האב יצחק אלקן ז"ל המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים הספד לאבא חזי אלקן בעל ,אבא סבא אהוב ויקר שלנו .רק לפני מספר שנים סיפרת לי על החיים הקשים שהי ו לכם בחו"ל . כש עלית לארץ הגעת לבני ברק .הסתובבת מספר ימים ללא אוכל כי המצב היה קשה בארץ .אדם אחד ראה שאתה מסתובב ללא עבודה ואמר לך " :בוא תעזור לי להעביר ערמת חול מצד אחד לצד אחר ". אמרת לו " :אני רווק ואתה נשוי ,נגמור מהר להעביר את הערימה ולא ת היה לך פרנסה למשפחתך " . לא אשכח שעברנו לדירה משלנו ב שיכון מזרח בראשון לציון .הי ת ה לנו חצר וגידלנו בה ירקות .ראיתי את ילדי השכנים גונבים לנו ,חיכיתי שתחזור מהעבודה לספר לך .התשובה המיידית שלך הייתה " :חזי , אתה יודע שלהם יש פחו ת משלנו " . עזרת לבן דודך שהגיע לארץ ,ודרך מרשם התושבים מצא אותך .דאגת לו לעבודה ,לבית וגם להאכיל חמש נפשות .עזרת לטובה ולילדים .כ שה י ינו באים כבר כמשפחה לבקר ,תמיד היית אומר " :תאכלו , אולי חסר עוד משהו? " .תמיד חשבת איך לתת. הקדוש ברוך הוא זכ ר לך את הנתינה והח סד והאריך לך את ה חיים. אבא נוח בשלום. סבא שלנו סמדר ושרון יעקובי סבא יקר ואהוב שלנו! קשה להאמין שאתה לא כ אן איתנו יותר .היית חלק גדול מאתנו ועכשיו אתה חסר. היית סבא נעים הליכות ,תומך וחכם ,ואמונתך הייתה אמונה שלמה. היית מעורה בחיינו ותמיד היה חשוב לך לדעת מה שלומנו. סבא ,היה חשוב לך להיות תמיד בעניינים ומעודכן בחדשות. אני זוכרת בילדותי את הביקורים בבני ברק ובהמשך ברמת גן . ליל הסדר שהקראת מילה במילה והקפדת על כל השירים. ואני זוכרת את ליל הסדר האחרון שחגג ת עמנו בשדה אליהו ,איך בתחילת הערב שאלת אותי שאלות פ שוטות של ילדים ובהמשך כשסיפרתי על החידושים שלמדתי במסכת פסחים עינ י ך נצצו. אני זוכרת את שבתות חנוכה ,את הברכות במבטא מודגש, ואני זוכרת את חנוכה שהתאספנו כל המשפחה ושרנו שירי חנוכה וסבתא חילקה סופגניות. נאמר בפרשת חיי שרה " :ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהב ה ו ינחם יצחק אחרי אמו". למרות אובדן קרובי משפחתך בשואה ,המשכת והקמת בארץ את ביתך יחד עם סבתא שאהבת מאוד . הייתם יחד 68שנים ובניתם יחד משפחה נהדרת בנים ,נכדים ונינים. אנו מבטיחים לך שנשמור על סבתא ,נחבק אותה ונדאג לה. נוח בשלום על משכבך . 28 "קו לחיים" מגיע לשדה אליהו! רותם נורדן וידידיה בירמן בעוד כשלושה שבועות ,בשבת פרשת יתרו )י"ז שבט,( 17.1 , נארח בקיבוץ את משפחת " קו לחיים " מאזור ה צפון. אז מה זה בכלל " קו לחיים " ? " קו לחיים " היא תנועה חברתית שנוסדה במטרה לתת מענה לאלפי ילדים ואזרחים הסובלים ממחלות ונכויות קשות .עמוד התווך של התנועה נשען על אלפי בני נוער ואזרחים המתנדבים בארגון ומשתלבים במערך הסיוע היומיומי למען החולים והנכים בישראל. גם אנחנו שותפים לעשייה .אנחנו נפגשים עם ה חניך /ה חבר שלנו פעם בשבוע ,וגם יוצאים לשבתות, טיולים ואירועים המאורגנים ע ל ידי התנועה .בנוסף ,ב מסגרת " אור איתן " ,נוער התיכון ארגן מסיבת חנוכה למועדונית " קו לחיים " בבאר שבע. אחת הפעילויות החשובות והשגרתיות המתקיימות בתנועה היא שבת קהילתית .בשבת החניכים מתארח ים אצל משפחות מהקהילה ביישוב ,ושותפים לחיי הקהילה .מטרת השבת היא ,להביא לכך שכל אחד מהצדדים יתעצם ויגדל ,מתוך האמונה שכאשר אדם מתפתח -החברה מתפתחת .כל ארגון השבת )כולל הסעות לחניכים ,אוכל ,פעילויות וכו ' ( מבוסס על תרומות מהציבור .לכן ,החלטנו ,בשיתוף עם " קו לחיים " ,מדריכיו וחניכיו ,לארגן שבת בשדה אליהו המיועדת לכ 20 -ילדים ,ועוד כ 25 -אנשי צוות ,ולתת לחניכי ומדריכי " קו לחיים " את האפשרות להכיר ,להיקשר ולהיחשף אחד לשני . אנו מודים כבר עכשיו מראש על הנכונות ,העזרה והלב הרחב! מכתב פרידה משדה אליהו מתיבת המכתבים שמי ננו ,אני בת 34מנפאל ,נשואה ואם לילדה בת . 15באתי לשדה אליהו בשנת . 2006 במקום הולדתי ,קטמנדו בנפאל ,לא מכירים שכנים .תמיד רחוקים אחד מהשני. כאן אני ר ואה את כולם חיים כמו משפחה אחת -עולם מאד שונה. בראשונה ,עבדתי עם שולמית נחלון .היא התייחסה אלי בצורה יוצאת מן הכלל וב תה, מרים שחק ,היתה לי כמו אמא והמשיכה לדאוג לי גם עכשיו. אחרי ששולמית נפטרה ,עבדתי עם מלכה מורפורגו ,עם צביה בש וכעת עם חנה בן יצחק. אצל כולן הרגשתי כחלק מהמשפחה ולא כעובדת זרה. למדתי הרבה מחברי שדה אליהו. ממלכה וקלוני האס למדתי שגם כשהחיים לא קלים צריך לחשו ב בצורה חיובית. אסתר בן -יצחק עוזרת מאד ודואגת לנו ,בהיותה יודעת שלא קל לנו להימצא שנים ארוכות בלי משפחה והורים .למדתי ממנה שצריך סבלנות וזה תמיד עוזר. עבורי שדה אליהו הפכה להיות בית שלישי אחרי בית ההורים וביתי .אני אוהבת את חברי הקיבוץ המקדמים אותי תמיד בשלום ומוכנים לעזור בכל מקום כמו בחדר האוכל ,במכבסה ובכלבו. אני חוזרת לביתי ב 25.12 -ובו ו דאי אתגעגע למקום .בבית אני מתכוונת לעזור לזקנים בהתנדבות. שבע וחצי שנים עבדתי כאן .למדתי מ שדה אליהו לחיות חיים פשוטים ,לחשוב גבוה ,לעזור אחד לשני ,ושכסף הוא לא העיקר בחיים.תודה לכל החברים ,לבית הקשתות ,לריטה ,לגילה ,לליזה, למלכה וקלוני ,לאסתר ,ליוכי סימון ובמיוחד למשפחות נחלון ובן יצחק. אם מישהו יגיע לנפ א ל -אשמח לעזור בכל דבר. מספר הטלפון שליSkype: IMAORSD 009779841339541 : 29 חדש על המדף צילה גבריאלי נוער האח ,נולד לי אח מאת עטרה אמיר- לזרוביץ הספר נועד לגילאי ,3-7אשר הופכים אחים בכורים לתינוק שזה עתה הצטרף למשפחה. מארי קירי :שגילתה את הקרניים החזקות בעולם מאת תמי שם טוב -האם אתם יכולים לדמיין שבטבע יש חומרים בעלי כוח אדיר ,כוח שיכול לחדור כמעט הכל ,להגיע למרחקים ,לרפא וגם להרוס? את הכוח המסתורי הזה גילתה מארי קירי שמילדותה חלמה להיות מדענית ,והצליחה בעזרת עקשנות ונחישות יוצאות דופן להגשים את חלומה )מסדרת ממציאים ומגלים(. המסע של יוחאי לארץ הלואי מאת יוכבד לוונשטיין -יוחאי גרוס יורד אל החצר שבין הבניינים בשעת אחר הצהרים של סתם יום ,ומול עיניו מתגלה המראה הקסום ביותר בעולם; המקום שהוא תמיד חלם עליו -ארץ הלואי. סליחה! מאת נורברט לנדה -דבי וארנב הם החברים הכי טובים .הם גרים יחד בבית הדבנבי שלהם ואוכלים יחד ארוחות דבנביות .אבל יום אחד הם מגלים גבר נוצץ ונפלא ,וכל אחד רוצה אותו לעצמו... האם זוהי סופה של ידידות מופלאה? קנדה -כדור השלג -משימה עולמית מאת גלילה רון פדר-עמית -איך נסענו לקנדה ,שיתפנו פעולה עם אינדיאנים במשימה שנועדה להציל ישובים שלמים מהצפה .האם אתם יכולים לתאר לעצמכם שיש ארגוני טרור שזוממים לפוצץ קרחונים ולהטביע מקומות ישוב? מנהרת הזמן -סופות בנגב מאת גלילה רון פדר-עמית -רגע ,מה פתאום אנחנו ברוסיה? הרי שלחו אותנו לנגב .ולמה לידנו מתקהלים אנשים והם מחזיקים בידיהם אלות וקלשונים ומתנפלים על בתי היהודים? מבוגרים סוד שמור מאת ג'פרי ארצ'ר -לאחר שמתקבלת בבית הלורדים החלטה גורלית בענייני ירושה ,שהיתה אמורה להשכין שלום בין משפחותיהם של הארי קליפטון וג'יילס ברינגטון ,מסתבר שוב לשתי המשפחות שהשקט והשלוה עדין רחוקים מאוד. היורשת מדלהי מאת ויקאס סווארופ -סאפנה סינהה היא בדלהי ,לוין צעירה שעובדת כמוכרת בחנות למוצרי חשמל לארה משכורתה הצנועה מספיקה בקושי לקיום משפחתה, בסיום התפילה במקדש נגש אליה מיליארדר ומציע לה לרשת את כס המנכ"ל ,אם תעמוד בשבעה מבחנים .היא חוששת וחושדת אבל מסכימה לאתגר. מכתבים מסקאי מאת ג'סיקה ברוקמול -אלספת דאן היא משוררת צעירה שמעולם לא עזבה את ביתה באי סקאי שבסקוטלנד .באחד הימים מפתיע אותה מכתב ממעריץ אמריקני בשם דייבי ,ובין השניים נרקמת מסכת התכתבויות שהופכת למרכז חייהם .בפרוץ מלחמת העולם השנייה מתגלים המכתבים ע"י בתה שמחפשת את אמה שנעלמה בעקבות ההפצצות. אישה כמוה מאת יהודית וינשטוק -נימה זיסמן ,רועה רוחנית ידועה וסוחפת ,נעלמת לפתע ,בקהילה הגדולה שאת נשותיה הנהיגה מתחולל זעזוע .גלים של שמועות ורכילויות עולים על פני השטח .בידי חברתה הטובה הפקידה נימה את יומניה הנסתרים וכך נחשפים סודות וצדדים אפלים המציגים את אישיותה באור חדש ומפתיע. אישה זרה מאת אבירמה גולן -שני קולות של שתי נשים מספרים לסירוגין את הסיפור של "אישה זרה" .מלי נוסבאום שהיא פרקליטה אם לשני ילדים בוגרים ומופיעה מול שלושה שופטים כתובעת במשפטה של אשה שלטענת התביעה רצחה את בעלה ,והאישה השניה היא סלאבה סמיונובה ,עוזרת הבית האוקראינית של מלי. נעלמים מאת קים אקלין -השנה היא ,1979ואן בת ה16- מתגנבת לאחד המועדונים להקשיב למוסיקה ולידה מתישב צעיר קמבודי ,סטודנט למתמטיקה ומוסיקאי .הוא בן 21ושנים הוא מנותק ממשפחתו ומולדתו ,הם מתאהבים ,וכשגבולות קמבודיה נפתחים מחדש ,מחליט סריי לחזור לקמבודיה לחפש את משפחתו... נעדר מאת גליה פסטרנק -ארבעים שנה לאחר שאביו הוכרז כנעדר במלחמת ששת הימים מגלה בועז שהפצעים בלבו עדיין לא הגלידו .האפשרות הקלושה למצוא את אביו מביאה את בועז לצאת למסע חיפוש פרטי ,החושף את סיפור ההיעדרות של האב .במקביל סיפורה של אמו שבהיותה בחורה צעירה נדרשה לגדל בעצמה ילד קטן. 30 כשאומרי ם... מחווה לכבש השישה עשר כשאומרים צנון -מרגישים את הלשון כשאומרים בצל -מקבלים תאבון להגיד קולרבי -זה כמו לצעוק להגיד אפונה -זה כמו לשתוק כשאומרים תפוח -הפה נהיה נפוח ... פינה על עניינים ברומו של יומיום שי שפירא יונתן גפן כשאומרים אורז -מרגישים דה -ז ' ה -וו . כשאומרים " שוק יום רביעי ברמפה " -מבינים שלא כל דבר צריך להיות הגיוני . כשאומרים א טריות של יום שישי -מרגישים נפיחות בבטן . כשאומרים ריבּהבּה -צריכים ללכת לשירותים . כשאומרים רביכת שומר -קצת נבהלים ) אבל יש כאלה שמאד אוהבים את זה וצריך גם לקבל אותם ( . כשאומרים פרשת בלק -מרגישים חגיגיים בקידוש ) המבין יבין ובעיקר יוחנן יבין ( . כשרואים תמונות של ארוחת צהריים בפייסבוק -אתה נזכר שאתה עובד חוץ ופ ספסת משהו טוב . כשאומרים הפרטת מזון -קצת נחנקים ) חלקנו מפחד ,חלקנו מכעס ,בסופו של דבר התוצאה זהה ( . כשאומרים ' פשטידת ים סוף ' -מרגישים במחנה הישן .וקצת באיטליה .וקצת במצרים . כשאומרים ' דיאטים ' -מרגישים בתוך חמגשית מרובעת . כשאומרים ' תורנות שמירה ' -מתחילים לחטט בארונות בחיפוש אחר וופל יבש וגרעינים . להגיד ארוחת ערב בחד ר אוכל -זה כמו להגיד רעש . כשאומרים חתונה -מרגישים את הליקר המתוק והזול של הרמת הכוסית אצל מנהל הקהילה . כשאומרים אבוקדו -מתכוננים להסתערות . כשאומרים אוכל ב יתי -מתגעגעים לבית אמא ולא לחדר אוכל ) ולפעמים זה קצת עצוב (. כשאוכלים סושי -יודעים שהגיע פורים ) למרות שאין מניעה לאכול את זה גם בסוכות למשל ( . כשאוכלים קניידלך -יודעים שהגיע פסח ) למרות שאין מניעה לאכול את זה גם בשמחת תורה למשל ( . כשאוכלים רסק תפוחים -מרגישים בצום ) למרות שאין מניעה לא לאכול את זה גם בט ' באב למשל ( . כשסוף סוף מפנקים אותך בעוגות ,שתייה ,יחס חם ואוהב ומיטה חמה -אתה כנראה תורם דם . כשמוצאים שוקולד בתיבת דואר -כנראה עשית מעשה טוב . כשאומרים נקניקי י ה -מרגישים במסיבת פתיחת העונה בבריכה ) ובסוף השנה כשנגמר התקציב ( . כשאומרים נוגט -מרגישים ראש חודש ) ואז לוקחים הרבה ולא נוגעים בזה כל החודש ( . כשאומרים סופגנ י יה -מרגישים בראש חודש כסלו . כשאומרים מלאווח +פיצה +עוגיה +פופקורן +מרק +מיץ -מרגישים בשוק צדקה ) ואז רצים לשירותים (. כשאומרים מרק עגבניות עם גריסים -מרגישים חורף ) לאחרונה דוחפים לזה סלרי ,וזאת בעיה חמורה ( כשאומרים ' רן ' מרגישים -עוגיה בפה .כשאומרים ' ליזה ' -מרגישים עוגה .כשאומרים ' יהודית ' - מרגישים תה לימון מתוק וקסום ,כשאומרים ' יעקב ' -מרגישים טופי ,כשאומרים ' יאיר ' -מרגישים קיגל .כשאומרים ' מריו ' -מרגישים ירק טרי ) וקצת אדמה ( בפה . כשאומרים נקניק שוקולד -מרגישים שוקולד ) ונראים כמו נקניק (. כשאומרים " כיבוד מובטח " -מובטח שיהיה משעמם . כשאומרים " ארוחת בוקר מפנקת " -מובטח שיהיה משעמם ) אבל ע " ח יום פנאי (. כשאומרים אורז עם חלב -כבר עדיף לא להגיד כלום . 31 פרויקט "אור איתן" ,חברתיכון תשע"ד 32
© Copyright 2024