הפקעת הקרקעות בימין משה: שקיפות ומשילות/ עמיחי
הפקעת הקרקעות בימין משה – שקיפות ומשילות
מאת :אביעד איגרא ועמיחי פישמן
1
מבוא
זהו סיפורה של שכונת ימין משה ,כפי שלא מוכר היום לרבים .בשנת ,8691חתם שר האוצר על צו
הפקעה ,שהפקיע את הקרקעות בשכונת ימין משה בירושלים .אחת השכונות הותיקות ,מבין השכונות
הירושלמיות הראשונות של מחוץ לחומות ,הופקעה מבעליה ,ופונתה מדייריה.
הדבר אפשר להרוס בתים ישנים ,לשפץ ,ולבנות בתים חדשים ,אליהם נכנסו דיירים חדשים.
האוכלוסייה החדשה בשכונה לא דמתה במאומה לאוכלוסיית המפונים .בעלי הקרקעות שהופקעו היו
אנשי היישוב הישן וצאצאיהם ,בעלי זיקה דתית ,אנשים של תורה ושל עמל .דיירי המשנה שהתגוררו
בשכונה היו אנשים קשי יום ,ועולים חדשים מתורכיה .לעומתם ,הדיירים החדשים שנכנסו לשכונה היו
בעלי אמצעים ,מיליונרים מחו"ל ומקורבים.
במאמר זה ,ננסה להתחקות אחר פרשה זו ,מופלאה ומטרידה כאחד .נעיין במסמכים השונים המתעדים
את הפעולות השונות של השלטונות :בממשלה ,בעירייה ובחברה לפיתוח מזרח ירושלים שהייתה
אחראית על אכלוס השכונה מחדש .ננסה להבין איך קרם עור וגידים רעיון שכזה ,להפקיע קרקעות
מאנשים שהחזיקו בהן שנות דור ,ולהעבירם לבעלי ממון ומקורבים ,ללא שום סיבה מוצדקת הנראית
לעין .נראה כיצד התנהל כל ההליך ,ננסה להבין את מניעי הגורמים הרלוונטיים ואת דרכי פעולתם.
לאחר מכן ,נבחן את התמודדות המפונים ,בראש ובראשונה במאבק המשפטי שלהם כנגד רוע הגזרה,
ננסה להבין תהליכים שעמדו מאחורי המשפט עצמו בהתנהלות של הגורמים השונים במשפט.
לבסוף ,נדון בהרחבה בהשלכות השונות של הפינוי ,בביקורות הפורמאליות ,בדיווחים של כלי
התקשורת ובדיון הציבורי שהתפתח בעקבות הפרשה באותה התקופה.
ננסה לסקור בקצירת האומר ,קצת מן הרקע ההיסטורי של השכונה מבחינה ביטחונית וכלכלית לאורך
המלחמות וביניהן .מבט זה יאפשר לנו להתייחס להפקעה בהקשרה הנכון .במהלך המאמר ,ננסה לעמוד
על הקשר בין העוול המיוחד שנגרם בהפקעה לבין ההתנהלות של המדינה והשמירה על הכללים
והחובות שהמדינה מחויבת לפעול על פיהן .העקרונות החשובים של השמירה על טוהר המידות ,מניעת
שחיתות ואיסור משוא פנים הם אבני הדרך הבסיסיות בכל מעשה ציבורי .רק באמצעות השקיפות,
הגילוי והפומביות ניתן לממש עקרונות אלו.
סיפורה של השכונה ,היווה שערורייה בעת התרחשותו ובשנים שלאחריו ,אולם נראה כי נשכח כיום
מליבותיהם של אנשי ירושלים .במחקרנו זה ניקרה בנו רבות השאלה האם אירוע זה היה יכול להישנות
1עמיחי פישמן הינו עו"ד במשרד כבירי-נבו ושות' .אביעד איגרא הינו דוקטורנט ומנחה בקליניקה לגישור וליישוב סכסוכים
בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן .המאמר מבוסס על עבודה של המחברים שהוגשה במסגרת הלימודים לתואר
שני באוניברסיטת בר-אילן במסגרת סמינר ההיסטוריה של מערכת השיפוט בישראל .תודתנו נתונה למנחה הסמינר ד"ר נתן
ברון על ההנחיה והעזרה בכתיבה ,ולאישים המכובדים ששוחחו עמנו ובכך סייעו לנו רבות :עו"ד מנחם ינובסקי ,פרופ'
אליעזר יפה והעיתונאי דב גניחובסקי .כבוד השופט יצחק מילנוב אשר קיבל אותנו בלשכתו בבית משפט השלום בירושלים
ואירח אותנו בכבוד רב .בנוסף לסיועו הרב במסגרת הסמינר הוא אף הקדיש לנו מזמנו לצורך סיור היסטורי ומפורט בבית
המשפט על אולמו תיו וחדריו השונים .כמו כן תודתנו לד"ר זהבה בן-דב ששוחחה איתנו ופתחה בפנינו את ביתה ,ואת
הארכיון הפרטי שברשותה .תודה מיוחדת למר שמעון כהן שסייר עמנו בשכונה ועזר לנו ללמוד ולהכיר את ימין משה ,אנשיה
ואתריה.
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
במדינת ישראל גם בימינו אנו .אנו מקווים כי העלאת סיפור זה אשר איננו נתפס בשנות ה 0,222-יעורר
את לבבות הקוראים ,והעובדה כי כל דברינו מגובים במסמכים ותיעודים נותנת לנו תקווה כי סיפורים
אלו לא יחזרו על עצמם במדינת ישראל .לו יהי.
הקמת שכונת ימין משה
אדמות משכנות שאננים וימין משה נרכשו על ידי משה מונטיפיורי בשנת 8111מכספים של הקרן
2
” “Holy Land Appeal Fundאשר מונטיפיורי היה אפוטרופסה של קרן זו .בשנת 8181ובמלאת 62
שנה למונטיפיורי הוקמה "קרן מזכרת משה" אשר מטרתה הייתה להנציח את גדולתו של משה
מונטיפיורי ל מזכרת עולמים וזאת כפי שהוחלט על ידי ועד הקרן ייעשה באמצעות צדקה להטבת מצבם
של היהודים בארץ ישראל על ידי עבודת אדמה ,מלאכה ,מסחר ובנייה ולא באמצעות נדבות.3
סר משה מונטיפיורי נפטר בשנת 8111בהיותו בן .4828לאחר פטירתו של מונטיפיורי ,רצה יוסף סבאג
אחיינו של מונטיפיורי להשכיר את הקרקע שעליה נבנתה לימים ימין משה ,לחברת "כל ישראל אחים",
אולם לאחר שהובהר לאחיין כי הקרקעות נקנו בכספי הקרן ולא בהונו הפרטי של מונטיפיורי נאות מר
סבאג להעביר את הקרקע לידי קרן מזכרת משה.5
בשנת 8160נחתם חוזה בין קרן מזכרת משה ,יוסף סבאג וחברת ימין משה בדבר הקמת שכונת ימין
משה ,6וכך בין השנים 8160-8161הוקמה שכונת ימין משה שהייתה השכונה ה 02-מחוץ לחומות העיר
העתיקה.7
שמה של השכונה נבחר ע"פ הפסוק בספר ישעיהו" :8מוליך לימין משה זרוע תפארתו ...לעשות לו שם
עולם" פסוק זה נבחר לאחר שהמתיישבים היהודים רצו לעשות למשה מונטיפיורי שם עולם.
שכונת ימין משה בדומה למשכנות שאננים נועדה לחלוקה שווה בין אשכנזים וספרדים .התושבים
שהקימו את בתיהם בשכונה היו אלו שנרשמו למגורים בחברת "עדת ישראל" ("החברה למשכנות
ישראל" )9וקנו בה זכויותיהם כדין .10המשתכנים העתידיים בשכונת ימין משה קיבלו את הקרקעות
לידיהם הפרטיות ונתבקשו להוציא קושאנים על שמם .11מסמך התקנות אשר נקרא גם הספר הקטן
12
ניתן לדיירי השכונה והיה שטר המכר של השכונה.
2אליעזר ד .יפה ימין משה סיפורה של שכונה עמ' ( .)8611( 02-08להלן" :יפה").
3שם ,עמ' .12
4שם ,עמ' .02
5שם ,עמ' .10
6שם ,עמ' .11
7שם ,עמ' .19
8ישעיהו ס"ג ,י"ט.
9הארכיון הציוני המרכזי ,ירושלים (להלן" :אצ"מ") ,A486/296תקנות החברה משכנות ישראל ותקנות ימין משה.
10
יצחק חיים בינדר (עורך( מוליך לימין משה (תשנ"ט) (להלן" :בינדר") בעמ' ;80וכן ראה ארכיון העיר ירושלים ,כיכר
ספרא (להלן" :אע"י") מיכל 1221תיק ;00וכן ראה אע"י ,מיכל ,011מסמך שמתייחס לקרקעות עליהן נבנו בתי ימין משה.
11אע"י ,מיכל ,011פניות לחברת בית יהודית בימין משה.
12יפה ,עמוד .12
2
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
החיים בשכונה במהלך התקופות השונות
עד שנת 8611התנהלו בשכונה חיי קהילה פורחים ,כל תושב הכיר את כל שכניו ,והיה חיי שיתוף ודאגה
אחד כלפי השני .הקהילתיות הרבה בימין משה באה לידי ביטוי בין השאר על ידי "קופת מתן בסתר",
גמ"ח שדאג לרווחת התושבים העניים .למעשה וועד השכונה ניהל את הגמ"ח ,והחברים בו החזיקו
כרטיס חבר ,כדוגמת תעודה רשמית לכל דבר ועניין .13הערבות ההדדית הייתה מוסדרת ומנוהלת על ידי
הקהילה .תקנות הקופה פורסמו בצורה ברורה" :כל אחד אשר ידבנו לבו .המטרה :לעזור לעניים ולכל
אדם הנצרך .להושיט עזרה הדדית לחולים וגם ליולדות עד כמה שאפשר.14"...
הוועד היה גוף שניהל את השכונה ,ייצג את התושבים ודאג לכל מחסורם .הוועד ניהל דין וחשבון על
הכנסות והוצאות ,כמו כל עמותה מודרנית כיום.15
על אף פריחתה ושגשוגה של השכונה וההווי שלה ,התושבים סבלו רבות מהתנכלויות מצד שכניהם
הערבים .בניגוד לשכונות האחרות בירושלים ,הייתה שכונת ימין משה מנותקת משכנים יהודים ועל כן
השכונה אף סבלה יותר התנכלויות.
הגברים היהודים עבדו מחוץ לשכונה במהלך היום ,ובשעות הלילה השתתפו בשמירה עליה .בפתחי
השכונה הוצבו שערי ברזל גדולים אשר נמצאים שם עד היום ,ובשעת התפרעויות של ערבים היוו
השערים מחסום משהה כנגד ההתפרעות עד אשר יקראו לעזרה של מגני השכונה.
במהלך שנות העשרים והשלושים היו הרבה מאורעות בהם עשרות ערבים התקיפו את השכונה ושומרי
השכונה הצליחו להניסם .בין הסיפורים השונים היה שומר שהניס מתפרעים בירייה בודדת של אקדח.
קרב מפורסם אחר על הגנת השכונה היה הגנתו של מיכאל אברהם קירשנבוים במלחמת השחרור.
לאחר מלחמת ה שחרור תושבי השכונה סבלו רבות מהלגיון הירדני אשר שכן מעל ראשיהם .בתקריות
ביטחוניות שונות בין השנים 8611-8698נהרגו בשכונה כ 02-איש שנפגעו ברובם מיריות צלפים הירדנים
שעל החומה .16בעלי הדירות השכירו את בתיהם או עזבו אותה בשל הסכנה הכרוכה בשהות בה ועולים
תורכיים נכנסו אל הדירות השוממות .רק 1משפחות מבעלי הבתים נותרו במהלך שנים אלו בשכונה .גם
המשפחות שלא התגוררו באותה תקופה בשכונה הרבו לשוב ולבקר במקום.
באותה עת ,פורסם טור מאת יונה כהן בו נכתב על תושבי משכנות שאננים וימין משה:
"עתה אין שאננים במשכנות האלה ...לא מעט סבל נפל בחלקם של תושביה האמיצים...
למרגלות מגדל דוד שבשער יפו ,מרצחים אורבים לצאצאי דוד ...כל בית עמדה וכל בית
מבצר איתן.17 "...
מצבה הכלכלי של השכונה התדרדר ,והיא נותרה כמקום מפלטם של עניי העיר.
הפקעת הקרקעות
השנים הקשות אותם עברו התושבים בין השנים 8698 - 8611השאירו אותותיהם על מראה השכונה.
התושבים היו מותשים מהסבל שעברו בשנים האחרונות ,ובעלי המעמד הגבוה שבשכונה אשר עמדה
13אע"י ,מיכל ,011כרטיס חבר בקופת מתן בסתר.
14שם.
15אע"י ,מיכל ,011קריאה לגבי ההוצאה וההכנסה בימין משה.
16יפה ,עמ' .80
17אע"י ,מיכל ,011ימין משה המותקפת.
3
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
להם האפשרות והיכולת לחיות את חייהם בצורה רגועה יותר בחרו באפשרות להעתיק את מגוריהם עד
יעבור זעם למקום בו יוכלו לגדל את ילדיהם בבטחה וכן תושבים אשר היו מבוגרים ועזבו למקום רגוע
ושקט יותר.
בשכונה כאמור ,התגוררו אנשים קשי יום אשר שיפצו את בתיהם לצורכי נוחות ולא לצרכי הנוי של
השכונה .הגדלת הדירות נעשתה בפחונים לצורך אפשרות אכלוס של המשפחות המתרחבות והתוספות
שעל המבנים נעשו בצורה פרקטית וזולה יותר.
ראשית הרעיון
הרעיון הראשוני של שיכון אמנים בשכונת ימין משה לא כלל פינוי אנשים מבתיהם ולא כלל שיפוצים
נרחבים של פני השכונה שכן השכונה הייתה עדיין במקום שנחשב כבעייתי מאוד מבחינה ביטחונית.
הוגה התוכנית היה כמובן אמן ,האמן דוד פלומבו 18אשר היה האמן של הכנסת 19ומר מרדכי שטנר יו"ר
מועצת המנהלים של החברה הכלכלית לירושלים פנו בתחילת שנות השישים לראש עיריית ירושלים
מרדכי איש שלום וכן ליו"ר חברת התיירות הממשלתית דאז מר טדי קולק .לא ניתן היה שלא ליפול
בקסמה של התכנית המקורית ,אנשי אמנות אשר מעוניינים לקחת את נפשם בכפם ולהגיע לאזור כה
מסוכן בכדי לשאוב יצירתיות ורוחניות מנופה המרהיב של חומת העיר העתיקה ובתוך כך למשוך
אליהם תיירים ואומנים מרחבי העולם ובכך גם ולשפר את האוכלוסייה אשר מתגוררת באזור המסוכן.
חלופות המכתבים בחצי הראשון של שנות השישים הראתה ניסיון להגשים את אותו חזון.
האמנים שערכו סיור עם ראש העיר באזור התלהבו מהרעיון אך ראש העיר בד בבד כאשר ניסה לקדם
את התכנית מול הרשויות ומול אגודת הציירים והפסלים בישראל ,20דחה מעליו פניות אישיות של
אמנים 21בהדגישו לפניהם כי" :התכנית אינה ניתנת לביצוע עתה".22
אומנם כבר אז עלתה מחשבה להפקיע קומץ של שטחים (ולא בתים) 23אולם ניתן לראות בברור כי כל
ההתכתבויות הינן בנוגע לגוש 02208שכמעט ולא כלל שטחים פרטיים 24אלא שטח של המינהל ,של
העירייה ושל הכנסייה היוונית .אזור זה הוגדר כ":למטה מימין משה" ,25ו"ההמשך הצפוני של שכונת
18מעניין לציין עובדה אירונית :פלומבו ,תושב הר ציון ,מצא את מותו הטרגי בגיל 19בשנת ,8699כאשר האופנוע שעליו רכב
נ תקל בשרשרת שבת שהייתה ממוקמת בכניסה לשכונת ימין משה ,ולא הוסרה במוצאי השבת .עיין באתר הכנסת:
www.knesset.gov.il/lexicon/heb/plimbo.htm
19קשריו בכנסת ככל הנראה סייעו לו להעביר רעיונותיו לחלונות הגבוהים ,כיום גם אחד משערי הכניסה לכנסת קרוי על
שמו.
20גנזך המדינה ,ירושלים (להלן" :ג"מ") גל ,8006230-החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים ,מכתב לראש העיר מאת
אגודת הציירים והפסלים .וכן שם ,תשובת הממונה על הנכסים לאותה הפנייה .וכן פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י
בעניין שיכון אמנים בגוש ,02208בצירוף מפת הגושים.
21אע"י ,מיכל 8801תיק , 030030פיתוח השכונה ,פנייתו של האמן בנימין תמוז לראש העיר לצורך קבלת פרטים על התוכנית
המתגבשת ותשובת ראש העיר.
22שם.
23
ג"מ ,גל ,8006230-החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים ,פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון
אמנים בגוש .02208
24שם ,עיין במפת הגושים המצורפת .כמו כן באע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,מסמך הבעלות לפי חלקות.
25
ג"מ ,גל ,8006230-החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים ,פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון
אמנים בגוש .02208
4
הפקעת הקרקעות בימין משה
ימין משה" .מכל מקום ניתן לראות בברור במפה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
26
כי הגוש המדובר הוא אינו שכונת ימין משה
שהופקעה לבסוף.
בתחילת הדרך גם החברה הכלכלית לירושלים בע"מ ניסתה לקדם את רעיון קריית האמנים ונוצר מצב
של בלבול רב איזה גורם מקדם את הפרויקט ,27עד שלבסוף התברר כי" :שתי התוכניות אחת הן" .28גם
העירייה וגם החברה הכלכלית לירושלים נתבקשו לפעול ביחד בעניין זה ,ובהמשך נראה גם את האופן
שבו שיתוף הפעולה ביניהם יצא לפועל.
כאמור ,מתחילת דרכה של התוכנית היה טדי קולק מעורב בה ,עוד בהיותו עובד במשרד התיירות ורעיון
האומנים היה אמור לכאורה למשוך תיירים לירושלים .אולם ,בשנים הראשונות ,עד ,8698הרעיון קודם
בעצלתיים .קשה לתאר את היופי הנגלה משכונת ימין משה" ,רבים סבורים שהוא מן היפים בעולם",29
ולכן ,מייד לאחר המלחמה כאשר השכונה היפה אשר נחשבה כשכונת ספר נהייתה פתאום מרכזה של
העיר ,התוכנית החלה לפתע לקרום עור וגידים והחזון של טדי קולק התחיל להתבצע בחיפזון.
התוכנית אשר החלה במשרד התיירות מצאה את עצמה לבסוף מתגלגלת על שולחן הממשלה .הממשלה
דנה בעניין השכונה כאשר הייתה כמעט הומוגניות מוחלטת בדעות של חברי הכנסת כפי שנראה בהמשך,
על אף שבדרך משולחן הממשלה ועד ביצוע התוכנית בפועל התוכניות קצת השתנו.
לעומת תומכי התוכנית עמדו שני אישים שהתנגדו נמרצות לתוכנית שערורייתית זו .שר הדתות דאז-
ד"ר זרח ורהפטיג ,וכן מר רוזן ממשרד המשפטים .30השיקול הראשון והמרכזי שעמד לנגד עיני
המתנגדים היה החשש מפגיעה באותה אוכלוסייה שמפנים מבתיהם ,שהרי אותם אנשים סבלו כל כך
הרבה שנים וכעת לאחר שהסכנות פסקו והסבל נגמר דווקא אז מפנים אותם מבתיהם.
ד"ר ורהפטיג אף תיאר אירועים אלו בספרו " 12שנה זיכרונות של זרח ורהפטיג" .31זרח ורהפטיג מציין
בספרו כי ניתן היה לשפץ את השכונה מבלי להוציא ממנה את התושבים אולם הייתה מגמה ברורה
לשנות את אופי השכונה .בנוסף הוא מתאר:
"שילמו למפונים פיצויים דלים .תשע עשרה שנה סבלו המפונים מהישענותם על חומת
העיר העתיקה .לא פעם נבהלו מיריות של חיילי ירדן ממוצביהם שעל החומה .בסבלם
הבטיחו את גבולותיה של מדינת ישראל בירושלים עיר קדשנו ,ואילו משניצחנו במלחמת
ששת הימים ,הפכו להיות מיותרים .לא הם שנהנו מפרי הניצחון של האומה ...ימין משה
32
נהרסה".
26
ג"מ ,גל ,8006230-החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים ,פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון
אמנים בגוש .02208
27א"ע ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,מכתבים שונים בנוגע לבלבול שחל לאחריות הקמת קריית האמנים.
28אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,מכתב של הממונה על הנכסים לממ"י.
29
הסופר אריאל הירשפלד בעיתון הארץ יום שישי ה .02.9.8668-הובא בספר זרח ורהפטיג חמישים שנה של זכרונות עמ'
( .)8661( 000להלן" :ורהפטיג ,חמישים שנה").
30אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,ישיבה אצל ראש העיר ביום 80.8.8691בעניין הפקעת ימין משה.
31ורהפטיג ,חמישים שנה ,עמ' .000-001
32שם.
5
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
הממשלה החליטה להפנות הנושא לטיפול וועדת השרים לענייני ירושלים בהתאם להחלטה מספר 191
מיום 8.82.98שעניינה 33מינוי ועדת שרים עליונה לעניין ירושלים ,אשר תתאם בין הסמכויות השונות
הפועלות בעניין ירושלים.
ביום 01.9.8691מינתה ועדת השרים העליונה לעניין ירושלים וועדה אשר תפנה לתושבים לצורך הצעת
פיצוי זעום בעד הפינוי מבתיהם ולאיים עליהם כי אם לא ייענו לדרישות תפקיע הממשלה את רכושם.34
ייסוד החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ
ב 80-לאוגוסט 8690הגה מרדכי שטנר ,יו"ר החברה הכלכלית לירושלים בע"מ את רעיון הייסוד של
חברה לפיתוח מזרח ירושלים אשר תקים קריית אמנים בהמשך הצפוני של שכונת ימין משה .35בשל
תחילת פעולתה הן של החברה הכלכלית לירושלים לקידום קריית אמנים והן של העירייה ,הוחלט כי
בחברה שתוקם יילקח חלק הן ע"י העירייה והן ע"י החברה הכלכלית.36
כשנה לאחר הצעה זו ,באוגוסט 8690החלה החברה לפיתוח מזרח ירושלים (להלן" :החברה") לפעול
כחברה שביסוד.
כבר בסמוך לתחילת פעולתה ,העלה על הכתב יצחק יעקבי תמצית של רעיונות שעלו בשיחה בינו לבין
טדי קולק בעניין הקמת קרית אמנים במזרח ירושלים והעביר דו"ח על פעולותיו בהתאם להנחיותיו של
טדי קולק" .37קרית האמנים עתידה לשכון בחלקות הגובלות בשכונת "ימין משה" ,צפונה לשכונה וצפון
מערב לה .השכונה נוסדה ב 8160-והיא הראשונה הנקראת על שם משה מונטיפיורי" .38
ב 01.1.90-שלח יצחק יעקובי מכתב למנהל מחוז ירושלים במשרד התעשייה והמסחר ,בו הוא ביקש
אינפורמציה על בעלי מקצועות שעיסוקם ופרנסתם ב"מלאכת מחשבת" ,וזאת לצורך התכנון של קריית
האמנים .וכך הוא כותב במכתבו:
"הכוונה במונח הכולל "מלאכת מחשבת" -צורפים; עובדים בקרמיקה; אריגה
אומנותית ...סופרי סת"ם ...תעשיית תכשיטים; חפצי מזכרת...
אסיר תודה אהיה לך אם תואיל להמציא לנו בהקדם האפשרי אינפורמציה ...הנחוצה
ביותר להמשך התכנון המעשי". 39
מר יעקבי סוקר את המסגרת של הפרויקט ואת שלבי ביצועו לפרטי פרטים .הסקירה דנה בהיבט
הביטחוני המיוחד וכן במקורות המימון של הפרויקטים .יעקבי מנסה להכווין אפשרויות התרמה או
השקעה מיהודי הגולה:
33
ג"מ ,א , 8680308-פרוטוקולים מישיבות ועדת השרים לעניין ירושלים ,החלטת ממשלה לעניין מינוי ועדה עליונה לעניין
ירושלים.
34ג"מ ,ג , 8026038-פרוטוקולים מישיבות ועדת השרים לענייני ירושלים .וכן שם ,עדכון השרי ם בעניין הקמת הוועדה .כמו
כן ,עיין שם ,לגבי החלטות הועדה שהוקמה לטיפול בענייני שכונת ימין משה .בסופו של דבר ,ההפקעה לא בוצעה כפי
שתוכננה.
35אע"י ,מיכל 8801תיק , 030030פיתוח השכונה ,מכתבו של מרדכי שטנר לראש עיריית ירושלים ,איש שלום ,וליו"ר חברת
בתיירות הממשלתית ,טדי קולק.
36אע"י ,מיכל 8801תיק , 030030פיתוח השכונה ,מכתבו של צ .ברק מנהל החברה הכלכלית לירושלים לממונה על הנכסים
בעיריית ירושלים.
37
אע"י ,מיכל ,8801תיק , 030030פיתוח השכונה ,מכתבו של יצחק יעקבי ,מנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים ,אל טדי
קולק ,בעניין קריית האמנים.
38שם.
39אע"י ,מיכל ,8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,מכתבו של יצחק יעקבי ,בקשה לקבלת אינפורמציה לגבי מקצועות שונים.
6
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
"אין הכרח שהדבר ייעשה בהתרמה ,להיפך ,יש להציג את הנושא כמפעל זיכרון
באמצעות השקעה ,תמורת מניות .נוכל להסביר כי בשלב זה אין אמנם סיכוי לרווחים,
אך העתיד יוכל לצפון בחובו סיכויים כי ההשקעה תשא רווחים ,וזה יובטח ע"י המניות
שיימסרו לידי התורמים-משקיעים".40
בנוסף ,יצחק יעקובי שלח ביום 01.1.8690מכתב למר אהרון נתן ,שהיה איש קרן קיימת לישראל
בלונדון .המכתב מרתק ביותר ,וריח לא נעים עולה ממנו.
וכך כותב יעקובי:
"אגרת זו נכתבת אליך בעקבות שיחה עם מר טדי קולק ולפי הצעתו .רעיונו המקורי של
טדי היה אמנם שנקיים שיחה בעל פה...
החלפתי מקום עבודה ומני תחילת יולי הנני עוסק בנושא חדש הקרוי פיתוח מזרח
ירושלים.41"...
אין ספק ,כי ניתן לראות שטדי קולק מניע את גלגלי המערכת ,עושי דברו פועלים לפי הנחיותיו
המדויקות אשר ניתנות גם בפרטים הקטנים ביותר של התוכנית.
בהמשך דבריו יעקובי מסביר מדוע הוא פונה למר נתן ,וכך הוא כותב:
"לקידום תוכניתנו אנו זקוקים לאינפורמציה מקיפה על צאצאי סיר משה מונטיפיורי
המנוח שעל שמו קרויה שכונת "ימין משה"...
אין אנו מעוניינים שיהיו הדים כלשהם ...חיוני ביותר שהבדיקה תיעשה בהשקט ,על
רקע כאילו אקדמאי .רצוי מאוד שלא תקיים בירורים ישירים עם הנוגעים בדבר וכי
תנסה לשאוב את האינפורמציה ממקורות הרגילים בכך ,מבלי שהדבר יעורר שאלות
וסקרנות מיותרת. 42"...
דיסקרטיות הפנייה וניסוחה מעלים חשד בתקינות ההליכים בחברה.
בנוסף להיכרות הקודמת של מר יעקבי וטדי קולק מעבודתם המשותפת במשרד רה"מ ,ובנוסף לעובדה
שמר קולק היה מהוגי תוכנית הפינוי של ימין משה והוא היה זה שהמליץ על מינויו של מר יעקבי להיות
מנהל החברה ,התבקש טדי קולק אף לקבוע את תנאי העסקתו של מר יעקבי" :לסכם עם מר יעקבי את
תנאי עבודתו – בתיאום עם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה 43".לאור כל זאת ניתן לשער כי טדי
קולק הבטיח לעצמו את עושה דברו.
מר יצחק יעקבי לא הסכים לקבל בנקל את הדרישות של החברה הכלכלית לירושלים להצטרף
כמייסדים של החברה לפיתוח מזרח ירושלים ,וזאת כעולה ממכתבו ה"אישי-כמוס" ששלח יצחק
יעקובי לאמיציה שהיה ככל הידוע לנו אחד העוזרים של טדי קולק:
40
אע"י ,מיכל ,8801תיק , 030030פיתוח השכונה ,מכתבו של יצחק יעקבי ,מנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים ,אל טדי
קולק ,בעניין קריית האמנים.
41ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,מכתבו של יצחק יעקובי למר אהרון נתן מקק"ל לונדון.
42שם.
43
ג"מ ,א , 8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,מכתבו של ע .עיראון למר חיים מרינוב ,יו"ר מועצת המנהלים,
החברה לפיתוח מזרח ירושלים .המכתב עסק בעניין מינוי של מנהל החברה .
7
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
"דברי אלה הינם אישיים גרידא ואני מבקש במפגיע שלא לצטטם בשום פנים ואופן-
כמנהל החברה עלי לשמור על אובייקטיביות גמורה וזו הסיבה שהנני כותב מכתב זה
בכתב יד ולא באורח רשמי".44
כבר ב , 81.1.8691-בישיבתה השלישית של מועצת המנהלים של החברה לפיתוח מזרח ירושלים ,נדונה
תוכנית שעסקה בפיתוח מזרח ירושלים.
במסמך המפרט את התוכנית מופיעים הנושאים שימצאו את מקומם בתוכנית ,ובין בניינים ציבוריים,
שטחי מסחר ושטחים ציבוריים מופיע גם הנושא הקרוי במסמך קריית אמנים .בתוכנית מוקצה לקריה
זו שטח נרחב של 01,222מ"ר ,יותר מהשטחים שנועדו להיות שירותים לתיירים ושירותים קהילתיים.45
קריית האמנים ,על פי הצעת התוכנית ,אמורה לכלול בית אמנים ,אולם תערוכות ,בית ספר לאומנות,
אולפנים ,מרכז למלאכת מחשבת ומרכז למכירות.46
ביום 1.8.8699העביר מנהל רשות החברות הממשלתיות מכתב לשר התיירות מר ע .גוברין -ולפיו
"הרשות מסכימים לייסוד החברה" .47בו ביום ,שר התיירות העביר למזכיר ועדת השרים לענייני
כלכלה" :להוסיף את נוסח הקמת החברה לפרוטוקול ועדת השרים לענייני כלכלה".48
בשנת 8699התקבל האישור מרשם החברות על רישומה כחברה ציבורית ועל הזכות להתחיל בעסקים.
ביום 82.1.8699הוקמה החברה 49.מטרתה המוצהרת של החברה הייתה" :לפתח את האזור הידוע
ממזרח ירושלים המשתרע בין העיר העתיקה לבין עיר החדשה" ,50כאשר המטרה בפועל הלכה למעשה
היא :החלפת תושבי השכונה של ימין משה ,פיתוח אזורי והכנסת אוכלוסייה חדשה ורעננה ,שלא לומר
"אנשי טדי" .מזכירת הממשלה ,הגברת יעל עוזאי העבירה ביום 8.1.8699מכתב בנוגע לייסוד החברה
לפיתוח מזרח ירושלים ובא ציינה את הרחבת מטרת החברה לפיתוח אזורים נוספים מעבר לימין
משה.51
בדברי ההסבר לקראת האסיפה המכוננת של החברה נכתב כי הרעיון לייסד חברה שתעסוק רק בפיתוח
מזרח ירושלים:
"הועלה לראשונה על ידי המנוח מר מרדכי שטנר ז"ל – יו"ר מועצת המנהלים של
החברה הכלכלית לירושלים ביוזמת הפסל דוד פולומבו ז"ל .ההצעה הובאה לפני ראש
העיר דאז ,מר מרדכי איש שלום ,ויו"ר מועצת המנהלים של החברה הממשלתית
לתיירות ,מר טדי קולק ,ובמשותף הוסכם על כינון החברה" .כמו כן צוין בדברי הסבר
אלו כי מטרות החברה הן" :לפתח את האזור הידוע כמזרח ירושלים ...על ידי פיתוח
קרקעות והקמת מרכזי תיירות ,בידור ונופש ,קריית אמנים ,מרכזי מלאכה ,מסחר
44ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,מכתבו הכמוס של יצחק יעקובי לאמיציה.
45ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,הצעת פרוגרמה לפיתוח אזור מזרח ירושלים.
46שם.
47ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,ייסוד חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ.
48ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,הקמת החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ.
49ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,מסמכי התאגדות החברה והגדרת המטרות.
50שם.
51ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,הרחבת מטרות החברה החברה .כמו כן ראה את החלטת הממשלה
בעניין מטרות החברה ,ואת דברי ההסבר.
8
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
ושיקום המפעלים ועבודות הקשורים או הדרושים או העשויים להיות מועילים ,או
דרושים לכל אחת מהמטרות הנ"ל".52
מפרוטוקול האסיפה המכוננת של החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ מיום 88.82.8699עולה כי
נתקבלו תמורות לצורך הספציפי של שיכון אמנים:53
"ה .ימין משה -התקבלה תרומה ממשפחת הכט בסך 02,222ל"י לצורך עזרה לאומנים
ואנשי רוח אשר יהיו מעוניינים להתיישב ב"ימין משה" .הצלחנו להגדיל את הקרן עד ל-
62,222ל"י ע"י שיתוף העירייה ,משרד השיכון ובנק טפחות ...מר קולק :יש אפשרות
לקדם את עני ין אכלוס "ימין משה" והפיכתו למרכז לאומנים ואנשי רוח ע"י הקמת בית
ספר בצלאל במקום .אך לצורך זה יש לעניין ולשכנע את התורם האמריקאי השוהה כעת
בארץ."...
לא בכדי ,יו"ר מועצת המנהלים של החברה ,ד"ר פאול יעקבי התפטר בשל המחדל בבניין שכונת ימין
משה ,54ונרחיב על כך עוד בהמשך.
צו ההפקעה
ביום 80.8.91התקיימה ישיבה של החברה לפיתוח מזרח ירושלים בלשכת ראש העיר בנושא הפקעת
ימין משה ,55וזאת יום לאחר קבלת חוות הדעת המשפטית של ד"ר מ .אלטס ששימש באותה עת כסגן
פרקליט המדינה .56מר רוזן ,נציג משרד המשפטים בישיבה התנגד להפקעה בכלל ,ואף ביקש לבדוק
האם אפשר להפקיע לפי החוק ולא לפי הפקודה וניסה להתנות את ההפקעה בתנאים שונים .באותה
ישיבה טדי קולק לאחר שחש שחוות הדעת המשפטית של ד"ר מ .אלטס עלולה להשתנות לגבי ההפקעה
מהפקודה הדגיש כי" :הכוונה היא ברורה לשקם את השכונה ולא את התושבים".57
החשש הגדול של טדי קולק מפני הפקעה לפי החוק היא העובדה שהדבר עשוי להימשך זמן ממושך
יותר ,דבר שנגד את האינטרסים של טדי קולק.
ביום 1לאוקטובר 8691פורסם בילקוט הפרסומים ,בדבר צו הפקעת שכונת ימין משה 58בהתאם לצו של
שר האוצר אשר ניתן על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) .8610
59
אם נחזור מעט אחורה בזמן ,נראה שהחלטת ועדת השרים העליונה לעניין ירושלים ניתנה ביום
82.6.8691ולפיה ימין משה תופקע" ,ולהבטיח לתושבי השכונה דיור חלוף" .בהמשך עבודתנו נדון
בעובדות ,האם בפועל תושבי השכונה זכו לדיור חלוף או לא ,והאם ההפקעה בפועל התקיימה כפי
שהממשלה סברה שצריכה להתקיים.
52ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,הרחבת מטרות החברה.
53ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,פרוטוקול האספה המכוננת של החברה מיום .88.82.99
54
ג"מ ,א , 8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ,88.0.88לגבי הצורך לעכב את
המכרזים הנוגעים לימין משה.
55אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,ישיבה אצל ראש העיר ביום 80.8.8691בעניין הפקעת ימין משה.
56ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,חוות דעתו של סגן פרקליט המדינה בעניין פינוי שכונת ימין משה.
57אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,ישיבה אצל ראש העיר ביום 80.8.8691בעניין הפקעת ימין משה.
58ילקוט פרסומים 1.82.8691 -8188עמוד ,02ילקוט פרסומים 8.88.8691 -8110עמוד ,891ילקוט פרסומים 1.6.8696 -8111
עמוד ,0806ילקוט פרסומים 80.1.8682 -8910עמוד .0800
59אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,פנייה של שר הדתות לד"ר אליעזר יפה בעניין מחקרו.
9
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
מעניין לציין כי טדי קולק שלח כבר ביום 08.1.91מכתב לראש הממשלה דאז ,מר לוי אשכול ,ששימש
כיו"ר ועדת השרים לענייני ירושלים ובו הוא בעצם ביקש הלכה למעשה את תמיכתו בתוכנית הפינוי וכן
העברת האינפורמציה לשאר חברי הוועדה .חשוב לציין שהמידע שסיפק טדי קולק לראש הממשלה לא
בהכרח היו מדוייקות.60
שר האוצר ,העדיף להשתמש בצו ההפקעה על פי הפקודה המנדטורית ולא בחוק בינוי ופינוי של אזורי
שיקום ,תשכ"ה . 8691-אין חולק כי מטרת הפקודה שונה בתכלית ממטרת החוק ,אולם ההבדל העיקרי
ביניהם הוא הכסף אשר צריך לשלם לתושבים המפונים ,שבפקודה היא כמובן כמעט אפסית .מובן
ש"הצורך הציבורי החשוב" בהחלפת ושיפור האוכלוסייה למקורבים מצדיק את השימוש הקיצוני
והחריג בפקודה ולא בחוק.
אט אט ,לאחר מלחמת ששת הימים וההשלכות העצומות של המלחמה על האזור של ימין משה,
התחילה החברה לרדת מרעיון אכלוס האומנים ולעבור לרעיון חדש -אכלוס בעלי ממון ומקורבים.
במהלך זה ,הפרה החברה את הייעוד שלה והוא פיתוח התיירות 61ועברה על דעת עצמה לדאוג
לאינטרסים אחרים.
התיעוד שאנו נתקלנו בו לעניין הפקעת קרקעות ימין משה בגוש 02202שרובו קרקע ומבנים פרטיים
התחיל רק לאחר המלחמה ולאחר שבחברה הבינו כי לאמנים אין מספיק מבנים .עד אותו שלב ,התכנית
בכלל לא כללה את מבני השכונה עצמה ,ובעצם רק התכניות תכנון עיר המאוחרות כללו את שכונת ימין
משה אשר נמצאת בגוש .6302202
ככל הנראה ,הראשון שהגה את ההפקעה של השכונה המיושבת מתושביה ומבעליה היה מר טדי קולק,
כפי שעולה ממכתבו של הממונה על נכסי העירייה אל מנהל חברת הפיתוח למזרח ירושלים:64
"ראש העיר הודיע למר בלקינד (ממנהל מקרקעי ישראל -א.א .וע.פ) שיש בדעתו להפקיע
את שכונת ימין משה".
בפרוטוקול ישיבת מועצת המנהלים של החברה מיום 00.8.96מציין מר טדי קולק במפורש:
62
"מר קולק -מבקש לשקול מחדש ,אם לא להתקין במקום 00כי אם 89יחידות בלבד,
מהן 82יחידות בגודל ממוצע ו 9-יחידות בגודל גדול ,וזאת מאחר והניסיון הוכיח
שאישים מהסוג הרצוי עשויים לדרוש להם שטח מגורים ניכר".
אף לאחר שינוי כיוון זה של החברה ,כאשר היה ברור שמעוניינים לשכן אוכלוסייה עמידה יותר ,פנתה
החברה בכל זאת אל העירייה בבקשת הגדלת ההשתתפות הכספית של העירייה.65
בישיבת מועצת המנהלים של החברה מיום – 88.6.96בה דנו במצבה הכספי של החברה .קולק מציין
שיש להפנות את כל מאמצי החברה לפרויקט ימין משה בלבד" :מציע להשאיר רק 0פרויקטים – ימין
משה וממילא ...כל הכספים שהתקבלו יש להקדיש אך ורק לקידום פרויקט ימין משה". 66
60
לדוגמא בציינו לגבי המשפחות השוכנות בשכונה .." :והן מייחלות לרגע בו תינתן להן האפשרות לעבור "..למרות
שהעדויות שאנו נתקלנו בהן העידו על בכייה לדורות בעניין הגירוש מהשכונה.
61כפי שעלה מהגדרת מטרת החברה בנספחי ההקמה וכן לאור העובדה שהיא הוקמה כחברת בת חסותו של שר התיירות.
62
ג"מ ,גל ,8006230-החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים ,פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון
אמנים בגוש .02208וכן אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה,מסמך הבעלות לפי חלקות.
63ג"מ ,א , 8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,פרוטוקול מישיבת הועדה האדריכלית המייעצת לימין משה.
64
ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,מכתב מאת הממונה על נכסי העירייה ליעקובי בעניין הפקעת
השכונה.
65ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,השתתפות כספית של העירייה בפיתוח ימין משה.
01
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
נראה כי חברי ההנהלה מבינים כי שיכון אמנים לא יוכל להיות כלכלי מספיק:
"קולק :יש מספר לא קטן של אמנים וציבור שחשבו משום מה שמצפה להם בית בימין
משה והעניין לא מתגשם .המחירים עולים – חלומותיהם נעלמים".67
דברי היו"ר" :היו"ר...:השאלה האם עלינו לתת עדיפות לאמנים בימין משה ,אם ניתן
להם הלוואה עומדת של 82%מהיכן נקבל את ההלוואה?.68"...
ודברי המנהל" :י .יעקבי... :אפשר לומר כי לא תפקידן של 822משפחות להעביר מים
ביוב ,אלא אם כן זוהי שכונה של מיליונרים ".וכן" :השטח הופקע לשיקום שכונה
ותיקה' .עמך' יהפוך זאת ל'סלאם' ".69
בעקבות ישיבות הכספים והמימון ,נשלח ביום 9.82.8696מכתב מהממונה על התקציבים
אל שר התיירות בו הוא מתריע בפניו "שבמחיר כזה לא ניתן יהיה לאייש את השכונה
בתושבים.70"...
ביום 80.82.8696הגישו חברי הועדה לימין משה בחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ דו"ח בנוגע
לשכונה ובו הגיעו למסקנה הנחרצת כי יש בעיה כלכלית קשה בשיכון האמנים בשכונה:
" .1לפי הערכתנו ,גבוה מחיר זה ממחיר השוק והוא בלתי מציאותי לגבי האוכלוסייה
שהחברה חשבה לשכן בשכונה ,גם אם לוקחים בחשבון אחוז מסוים של אנשי חו"ל אשר
ישלמו מחיר גבוה יותר . 8...הועדה לכן בדעה כי על ההנהלה להחליט על אחת משתי
האפשרויות הבאות :א .לקבוע את מחיר יחידת הדירה לפי העלות ולאכלס את השכונה
ע"י האוכלוסייה שיכולה לעמוד במחיר זה ."...האופציה השנייה דורשת השגת
סובסידיות גבוהות פי כמה מהסכומים אשר אספו עד אותה עת.71
אומנם ,האוכלוסייה המיועדת הוגדרה כאמנים אך בפועל ניתן לראות כי דווקא מיליונרים הם אלו
שקיבלו את המפתחות לשכונה .ייתכן והייתה עדיפות כלשהי למיליונרים שיודעים להחזיק מכחול אולם
הבחינה הייתה אם הם יודעים לרשום עם המכחול מספרים גדולים על הצ'קים .ייתכן והייתה גם
עדיפות כלשהי לסופרים ,אך הדגש היה על אלו שסופרים הרבה יותר כסף ומעבירים לחברה.
לצורך ההפקעה נכתב במהלך אוקטובר 8682נוהל מסודר שעל פיו ניתן יהיה להפקיע את הקרקע .
מעניין לציין שהנוהל לא עסק כלל בסוגיה של שינוי מטרת הפקעה לאחר ההפקעה על אף שהסוגיה
העסיקה רבים כבר מספר שנים קודם לכן.73
סוגיה זו עלתה שנית בתקופה שלאחר חקיקת חוק היסוד :כבוד האדם וחירותו בבג"ץ 0062369יהודית
קרסיק 74נ' מדינת ישראל ומינהל מקרקעי ישראל ,נה (-901 )0
72
66אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,פרוטוקול של ישיבת מועצת המנהלים של החברה.
67שם.
68שם.
69שם.
70
אע"י ,מיכל 8801תיק , 030030פיתוח השכונה ,תחילת שיקול מחדש של כדאיות הכלכלית של פיתוח ימין משה מאת
הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
71אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,דו"ח של החברה בעניין גובה מחירי הדירות.
72ג"מ ,גל ,8018038 -הפקעת קרקעות לצרכי ציבור ,נוהל הפקעת מקרקעין.
73ג"מ ,א 8889388 -ועדת שרים עליונה לענייני ירושלים ,הפקעות מקרקעין ושימוש בהן שלא למטרה לשמה הן הופקעו.
74בג"ץ 0062369יהודית קרסיק נ' מדינת ישראל ומינהל מקרקעי ישראל ,נה (.901 )0
00
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
נקבעה ההלכה לפיה אם המטרה הציבורית אשר שימשה בסיס להפקעת מקרקעין לפי פקודת הקרקעות
(רכישה לצרכי ציבור)( 8610 ,להלן :פקודת הקרקעות) חדלה להתקיים ,ההפקעה מתבטלת וככלל
(בכפוף לחריגים שונים) יש להחזיר את המקרקעין לבעלים שממנו הופקעו.
מעניין לציין שבדברי ההסבר להצעת חוק הפקעת מקרקעין ,התשס"ה 0221-התייחסו לעניין הפקעות על
פי דברי חקיקה שונים 75תוך רצון להסדיר את העניין ולמנוע פגיעה מיותרת מבעלי קרקעות.
ועדות האכלוס
החברה ,הפעילה ועדות א כלוס אשר יקבעו את זהות התושבים המיועדים החדשים לשכונה המשופצת.
בשלב הראשון ,וועדת האכלוס פנתה ישירות למיועדים אשר היו אמורים להציע במכרז הצעות לרכישת
הדירות .חוברות המכרז אשר קיבלו המקורבים כללו טפסי מכרז ושאלון אישי למועמד.76
ועדת האכלוס פעלה בסתר .שבוע לפני תום המכרז פרסמה הוועדה לראשונה הודעה לקראת סגירת
המכרז ולאחר מכן פונים שהגיעו נדחו בשל העובדה שהתאריך האחרון להציע הצעות עבר.
הכנסת ביום 88.0.88דנה בשאלת הצורך לעכב את המכרזים הנוגעים לשכונת ימין משה .77חבר הכנסת
חיים קורפו סקר בצורה מאלפת את השתלשלות השכונה מאז הקמתה ועד ההפקעה ,הוא סקר את
הכאב של המפוני ם ששמרו לשכונה אמונים בשעותיה הקשות ונזף בחברה ובהתנהלותה .חבר הכנסת
שם דגש מיוחד בנוגע למכרזים שהוצעו על ידי החברה בחשאי ואשר קיבלו בו 882הצעות שמתוכן 821
דירות מיועדות לאכלוס:
"האם יש מישהו שמתייחס לזה ברצינות? הרי די בהידברות אחת בין המועמדים כדי
שמחיר המינימום כלל לא יעלה והרי ישנם גם חמישה עורכי דין בין המועמדים" חבר
הכנסת קורפו מציין אף מדגיש כי" :ערך הרכוש שנלקח מהתושבים בשכונה ימין משה
עולה בהרבה על התמורה שניתנה להם כיום" ומסיים את דבריו בקריאה נרגשת לשאר
חברי הכנסת לביטול המכרז" :חברי הכנסת ,העניין העומד בפנינו הוא כולו בתחום
המוסרי .אני מציע לבית לדון בו ,לבל ייאמר 'נבלה נעשתה בישראל' ".
בהצעה נוספת לסדר היום של הכנסת בעניין "אופיה של ירושלים וימין משה" של חבר הכנסת יצחק
רפאל ,78מפנה ח"כ רפאל אצבע מאשימה כלפי מעשיו של טדי קולק בתור מעשים פוליטיים שאינם
מתפקידו ,ושכול פעולותיו בעניין ימין משה נוגדים את רצון המייסדים של השכונה ונוגדים את
תקנותיה .בנוסף ,מבקש רפאל התערבות הכנסת בעניין המכרזים ,ומצביע גם הוא על התפטרותו של
ד"ר פאול יעקבי ששימש כיושב ראש מועצת המנהלים של החברה והתפטר מתפקידו בשל העובדה
75
"על אף השוני המהותי שבין דברי החקיקה השונים ,נקבע בפסקי דין שעסקו בנושא כי הרשות הינה בת חורין לבחור על
פי איזה דבר חקיקה תפקיע את המקרקעין מאת בעליהם .דבר שהציב את בעל המקרקעין בעמדה נחותה ביחס לרשות
המפקיעה .בכדי לעגן את זכותו של בעל המקרקעין ,בין היתר ,לאור חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ,שקבע את ההגנה על
קניינו של אדם כזכות חוקתית ,מוצע לאחד בהצעת החוק את כל דברי החקיקה ולקבוע כי הפקעת מקרקעין תחסה בצלו של
חוק אחד בלבד .איחוד דברי החקיקה בהצעת החוק יגביר את הוודאות ואת הבהירות בהליך ההפקעה וייטיב את מעמדו של
בעל המקרקעין .כמו כן ,לאור ניסיון העבר ביישום הליכי הפקעות מקרקעין ,הוכנסו לחוק הלכות חדשות המאזנות בין
זכותו של בעל המקרקעין להגנה על קניינו לבין הצורך הציבורי בהפקעת המקרקעין".
76אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,מכרז פומבי למגורים בשכונת ימין משה ,החברה לפיתוח.
77
ג"מ ,א , 8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ,88.0.88לגבי הצורך לעכב את
המכרזים הנוגעים לימין משה.
78שם ,פרוטוקול הדיון בכנסת בעניין אופייה של ירושלים וימין משה.
02
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
שלטענתו המכרזים של וועדות האכלוס אינם מתנהלים באופן ציבורי .בהמשך הדיון בכנסת עמד חבר
הכנסת אליעזר שוסטק 79אל מול הסבריו של סגן שר התיירות י .שערי לתרץ את הליקויים שנתגלו
בחברה ודרש לבטל את המכרזים בשל העובדה שלא היה פרסום לגביהם ,וזאת לאחר שאף שר התיירות
הודה שההודעה הראשונה בעיתונים לגבי המכרז הייתה 1ימים לפני סגירתו.
בנוסף ,י .שערי הכריז בדיון כי האוצר ומנהל החברות הממשלתיות הדגישו בפניו היא הפרויקט חייב
להיות כלכלי" :ברצוני להדגיש פעם נוספת שלדעתנו חייב פרויקט זה להתנהל אך ורק על בסיס כלכלי
שיש לממן בתנאים עסקיים" .80המשך הדיון במליאה כלל ויכוחים רבים בין ח"כ מנחם פורוש מאגודת
ישראל ואשר משמש גם כסגן ראש העיר בירושלים לבין חבר הכנסת יצחק רפאל מהמפד"ל בנוגע
לאשמה של מי מהם גדולה יותר בנוגע להפקעת השכונה .מכל מקום ,המסקנה של שני הדיונים בכנסת
שהתנהלו בנושא זה בתחילת שנת 8688הייתה להעביר את הבדיקה של המכרזים מ 8696-בעניין אכלוס
ימין משה לוועדת הפנים.
81
וועדת הפנים אשר מונתה לעניין זה שמעה את עמדתם 'האובייקטיבית' של סגן שר התיירות שמשרדו
מקדם באופן מוזר ביותר את נושא שיכונם של בעלי הממון בשכונה וכן את עמדתו האובייקטיבית של
ראש העיר טדי קולק .הוועדה רשמה לפניה את הודעת סגן השר התיירות לפיה יתקיימו עוד מכרזים
שבהם יתקבלו מועמדים נוספים והדבר יפורסם כיאות .אף מבקר המדינה ראה את התנהלות המכרז
בחומרה רבה:82
"החברה לא פרסמה מודעה על פתיחת ההרשמה ועל תנאיה ,אלא הודיעה ב88.8.8696-
בארבעה עיתונים ,שרשימת המועמדים תיסגר ב 81-בו ,היינו ,שבוע ימים אחרי פרסום
המודעה .לדברי החברה ,היא מילאה בפרסום מודעה זו את חובתה בדבר הוצאת מכרז
לציבור .המודעה שימשה לה עילה לדחות בקשות רבות מתוך נימוק ,שרשימת המועמדים
נסגרה ביולי ,8696והודעה על כך פורסמה בעיתונות .מבקר המדינה סבור ,כי הזמן
שנותר בין פרסום המודעה לבין סגירת הרשימה לא נתן למעוניינים שהות
מספקת...המודעה פורסמה רק אחרי שהחברה כבר החליטה על מספר רב של מועמדים...
בציבור נשמעו טענות לא מעטות על דרכי בחירת המועמדים .רק אחרי התערבות שר
התיירות והעלאת העניין בכנסת פרסמה החברה מכרז פומבי לאכלוס השכונה".83
בסופו של דבר ועדות האכלוס קיבלו עשרות טפסי מועמדות ושאלונים למועמדים ,ומתוכם בחרו
בפינצטה את המועמדים הזוכים .טפסי המכרז כללו גם הסכם פיתוח וחכירה לדורות.84
צאצאי ותיקי השכונה אשר ניסו לקנות חזרה את בית משפחתם נתקשו לעשות זאת עקב המחירים
המופקעים וסינון הועדות .בשל גובה הדרישות ,משפחות המפונים לא יכלו לעמוד בכך .מעניין לציין כי
79שם.
80שם .י .שערי מקריא ממכתבו של מנהל החברות הממשלתיות.
81
ג"מ ,גל 8006238-החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי ,מסקנות ועדת הפנים בעניין הצורך לעכב את המכרזים הנוגעים
לשכונת ימין משה ,וכן אופייה של השכונה.
82
עיתון מעריב מיום " , 02.20.8680אי סדר והעדר נוהל באכלוס ימין משה" ,מאת אהוד גוט .מובא ב ג"מ ,גל8006238-
החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי.
83
דברים דומים מופיעים גם בידיעות אחרונות" ,02.20.8680 ,סדרים לקויים בהרשמה לימין משה" .מובא ב-ג"מ ,גל-
8006238החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי.
84אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,הסכם פיתוח וחכירה לדורות בין החוכר לבין החברה לפיתוח.
03
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
החברה החליטה לייקר את מחירי הדירות לתושבי חו"ל ובכך לסבסד חלק מהסכום לתושבים שרצו
בייקרם ולא לבעלי הנכסים.
בכתבה שהתפרסמה 85ביום 00.0.88שכותרתה" :מעשה חלם ו3או שערורייה" התייחסו לסבסוד הרב
שזכו המיוחסים:
"והנה רק בימים אלה נתבשרנו כי 01בעלי יכולת בחו"ל רכשו דירות בימין משה ב812-
אלף ל"י הדירה .וזאת ,כדי לאפשר למשתכנים אנשי "עלית" לקבל את הדירות הללו
תמורת מחצית הסכום הזה -בסך 81אלף ל"י .כלומר מתן סובסידיה בשיעור גודל של 81
אלף ל"י לאנשים מסוי מים .אם מישהו סבור כי המועמדים ל"השתכנות" ב"ימין משה"
הם מקרים סוציאליים הזקוקים לתמיכת סעד אינו אלא טועה" .בנוסף ,על אף החלטת
הממשלה לתת עדיפות לבעלי הנכסים לרכוש את הדירה לא הודיעה החברה לבעלי
הנכסים לגבי זכות זו ואת גובה הפיצוי קבע עובד אחד ללא נוהלי דיווח ראויים לפי
מבקר המדינה.86
אף בתכתובת פנימית שעוסקת בדוח המבקר מצוין:
"עקרונית אינני מרגיש בנוח בכל הפרשה .קודם דובר כי השכונה הידרדרה והפכה
לשכונת עוני ומחליטים להפוך האזור למרכז תיירות...לאחר המלחמה משתנית כל
התמונה :מצד אחד יש להוציא דיירים בכוח החוק ומצד שני מדברים על שכונה
המורכבת גם מבעלי מקצועות חופשיים ובעלי יכולת מחו"ל .מה לזה ולתיירות? האם
זה מצדיק פינוי דיירים בכוח החוק?".87
המכרז כלל 891הצעות שהוגשו שמתוכם נכון ליום ,80.0.96נדחו 10הצעות ונתקבלו 19הצעות של
תושבי ישראל 16קונים הצריכו בדיקה נוספת וניתן רק לשער כי מדובר בקונים תושבי חו"ל והבדיקה
הנוספת היא גובה הסכומים המדויקים שכל אחד יעביר.88
ניתן לראות במסמכים רבים את הדאגה הרבה ותשומת הלב של ראש העיר לפרויקט מיוחד זה .ראש
העיר ביקש פעמים רבות את ביכור הפרויקט על פני משימות אחרות ואף הסביר בפניות מספר את
חשיבותה של ההתקדמות המהירה .בתוך המסמכים שראינו לגבי סוף שנת 8691ולגבי מהלך שנת 8696
היו המון התכתבויות וישיבות אדריכליות שונות לגבי אופן הביצוע ברמה של הנחת התשתיות השונות
בשכונה אולם מכתב אחד מעניין בנושא זה הוא מכתבו של טדי קולק למהנדס צבי נוימן בו הוא מבקש
ממנו בעניין חידוש תשתיות הביוב ,הדרכים והמים של ימין משה" :לתת לנושא עדיפות גבוהה ביותר
ולפעול עם צוותים מוגברים כדי לזרז את הכנת התכניות" .89התבטאויות דומות ניתן לראות
בפרוטוקולים השונים של ישיבות החברה.
90
מעניין לראות את רשימות השמות של המשפחות אשר וועדת האכלוס החליטה לאשר .
85
ג"מ ,גל 8006238-החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי" ,מעשה חלם ו3או שערורייה".
86
ידיעות אחרונות" ,02.20.8680 ,סדרים לקויים בהרשמה לימין משה" .מובא ב-ג"מ ,גל 8006238-החברה לפיתוח מזרח
ירושלים כללי .בפרטי דו"ח מבקר המדינה נעסוק בהרחבה בהמשך.
87אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,תכתובת פנימית לגבי דוח המבקר .ההדגשות שלנו – א.א .וע.פ.
88אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,בחירת ועדות האכלוס.
89אע"י ,מיכל 8801תיק ,030030פיתוח השכונה ,בקשה לזירוז תוכניות בפרויקט ימין משה.
90אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,רשימת המועמדים שאושרו על ידי החברה.
04
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
בין המשפחות אשר אושרו לאכלוס היו משפחת אבי-יצחק ,גוב ,ון-ליר ,עוזי נרקיס ,נעמי שמר ועוד.
מעניינים במיוחד היו רות ומישאל חשין ,וזאת כשחשין עצמו שימש באותה תקופה כסגן לפרקליט
המדינה ואף היה מעורב בייצוג המדינה בבג"ץ פילצר שנדון עליו בהרחבה בהמשך .מכתב מוזר שלא
הצלחנו לפענח את פישרו היה מכתבו של מנהל החברה לפיתוח מזרח ירושלים לראש העיר טדי קולק
בעניין שיקום רחוב המדרגות בימין משה ,שהעתק המכתב מוען לגברת רות חשין .91הנחתנו הייתה כי
היא עצמה פנתה למנהל החברה בתלונה כלשהי על מצב המדרגות ועל כן המכתב גם מוען אליה.
משפחות נוספות הן רחל ברנזון ודן ואילנה אלרוד הלוא היא בתו של השופט צבי ברנזון .השופט ברנזון
היה שופט קרוב ל 88-שנה כאשר התיק המשפטי הגיע לבית המשפט העליון .אין לנו הוכחה כלשהי
שהוא השפיע בצורה זו או אחרת על חברי ההרכב שדנו בנושא אך די אם נניח שהחיבה לתוכנית החדשה
של החברה על ידי השופט ברנזון הייתה ידועה לשאר חברי ההרכב הלוא הם עמיתיו לעבודה היום-
יומית ,ובנוסף הוא עצמו דן בעניין השכונה לגבי הסעדים הזמניים.
דמות חשובה נוספת ברשימות אלה ואולי אף המשמעותית ביותר היא עמוס קולק הלוא הוא בנו בן
העשרים ושלוש (באותה עת) של ראש העיר טדי קולק .בעניין זה לא נותר לדמיון מקום לשער שום
ספקולציות ,המציאות והעובדות מדברות בעד עצמן ועולות על כל דמיון.
רשימת התושבים שנדחו פחות מעניינת מבחינת עמודת השמות שכן לא מצאנו ברשימה זו שם מוכר
ומיוחס שרצה לרכוש דירה אולם דווקא העמודה של הערות היא המעניינת .סיבות הדחייה השונות הן
חלקם מפאת רצון של שימוש חלקי בדירה או בודדות וחלק סיבות הדחייה הן" :חסרי יכולת"" ,לא
יעמדו בתנאים" ו"לא משתלם".92
מסתבר ,שעל אף שהמושג "שוחד" הוא מושג תנ"כי ,בראשית ימי המדינה פחות הבינו הגדרת המושג
ואף היו נוהגים להצהיר בריש גלי על עניינים אלו .ולהלן נביא לכך דוגמא מפרוטוקול דיון בחברה:93
"היו"ר...:בעוד שלמועמדים הרגילים לא יימסרו הבתים אלא עפ"י מכרז ,רשאית מועצת
המנהלים לאשר לאנשי חו"ל מראש בתים ספציפיים ,וזאת אף לאור הוספת המחיר שהם
יידרשו למעשה לשלם לחברתנו.
י.יעקובי... :יש אפוא ,מקום לאישור משפחת ליפסון ...אגב ,משפחה זו תרמה 12,222ל"י
לשיקום הגן ב"משכנות שאננים" ("גן שרה") ומעוניינת לרכוש ,כמובן במחירים גבוהים
במיוחד ,הקצאת שני מבנים שבחלקות 821ו."826-
האם רק לבני הדור של ימינו השערות סומרות מקריאת מילים אלו? אנו רוצים להניח שלא ,אולם אין
ספק שמהמסכים שהראנו עולה התמונה שאווירה זו שררה בחברה שהובילה את פינוי ימין משה ככלל
ובוועדות האכלוס בפרט.
המאבק המשפטי – בג"ץ פילצר
בעלי הקרקעות בימין משה ניסו להיאבק ברוע הגזירה מייד כשנודע להם על התוכנית .עוד בשלב מאוד
מוקדם ,ב , 9.0.8690-מעט לאחר ייסוד החברה לפיתוח מזרח ירושלים שלח ישראל משה ווילף בשם
ה"ועדה לשיקום שכונת ימין משה" מכתב לראש העיר ירושלים דאז ,מרדכי איש שלום .אותה ועדה
אשר אדון ווילף מייצג מורכבת מבעלי בתים בשכונה ונבחרה באסיפה הכללית מתוכם .ככל הנראה
91ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,שיקום רחוב המדרגות בימין משה.
92אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,רשימת המועמדים שהוחלט עליהם בשלילה.
93ג"מ ,גל ,8006230-החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים ,מכתב לראש העיר מאת אגודת הציירים והפסלים.
05
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
הפקעת הקרקעות בימין משה
הוקמה וועדה זו מתוך כוונה להיות שותפים בשיקום ,ולא להיגרר לתוכו ,וזאת כדי להשיג תוצאות
רצויות .כפי שאנו יודעים ,ניסיון זה לא צלח ,וההפקעה יצאה לפועל תמורת פיצויים נמוכים ביותר.
מהמכתב עולה שלא הייתה פנייה מסודרת לתושבים בשלבי התכנון ,והם נאלצו ללמוד על כך רק
מהעיתונות .וכך כותב ווילף במכתבו:
"מהעיתונות אני למד שקיימת ב"עיריית ירושלים" תוכנית לשיקום שכונת ימין משה
וסביבתה .בהיות אני חבר בוועדה לשיקום שכונת ימין משה ...הייתי מעוניין לדעת כל
הפרטים הקשורים בתכנית הנ"ל ואודה ,אפוא ,לכבודו אם יואיל בטובו להזמינני לשיחה
בנדון".94
תשובת העירייה לא איחרה לבוא .י .מאראש ,מזכיר העיר ,כותב לווילף ב:88.0.8690-
" ...הנני להודיעך שעדיין אין פרטים על התוכנית לשיקום מזרח העיר.
קיימת מגמה לשקם ולפתח את החלק המזרחי של העיר ,כולל שכונת ימין משה ואם יש
בידך פרטים או הצעות כל שהן ביחס לזה אדרבא הואל נא להעבירן אלינו ונעיין בהן
ברצון".95
אין ספק שמדובר בתשובה דיפלומטית ומתחמקת שהשאירה ,הלכה למעשה ,את התושבים מחוץ
לתמונה עד שלב בו כבר היה מאוחר מדי עבורם .כשהגיע שלב ההפקעה עצמו רוב בעלי הנכסים קיבלו
עליהם את הדין וחתמו על מסמכי ויתור על זכויותיהם לטובת החברה לפיתוח מזרח ירושלים.
בכל זאת ,היו מתי מעט שהחליטו להיאבק ברוע הגזירה ,וכך הוגשו שלוש עתירות ,זו אחרי זו ,נגד צו
ההפקעה שהוציא שר האוצר .בעתירה הראשונה 96סירב בית המשפט להוציא צו על תנאי .בעתירה
השנייה 97ניתן צו על תנאי על ידי הרכב בראשות השופט ברנזון ,98אך בוטל לאחר מכן לפי בקשת
העותרים בתקווה להשיג הסדר .משנכשל ניסיון זה ,הוגשה העתירה השלישית 99בעתירה זו ניתן פסק
הדין המרכזי והמפורט בפרשה זו.
העתירה הוגשה על ידי 08בעלי נכסים בשכונת ימין משה ,מהם רק פנינה פילצר התגוררה בשכונה עצמה
באותה העת .100העתירה הוגשה בפני שלושה שופטים :לנדוי שישב בראש ההרכב וכתב את פסק הדין,
והשופטים ויתקון ומני שהסכימו לפסיקתו .באי כוחם של העותרים היו עורכי הדין הירושלמים דניאל
ינובסקי 101ובנו ,מנחם ינובסקי .את המדינה ייצג עו"ד יורם ברסלע ,מי שהיה אז סגן פרקליט המדינה,
ועו"ד א' שפאר.
טענות מרכזיות
העותרים טענו טענות רבות ,ונזכיר בקצרה כמה מהם .
102
94אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,מכתב של ווילף לראש העיר ,איש שלום.
95אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,מכתב ממזכיר העיר לווילף.
96בג"צ .001391
97בג"צ .88396
98תיק בית המשפט העליון ,888396צו על תנאי על ידי ברנזון.
99בג"צ 888396פנינה פילצר ו 62-אח' נגד שר האוצר והחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ פ"ד כד (.880 )8
100שם ,עמ' .889
101דניאל ינובסקי אף שימש כחבר מועצת העיר באותה תקופה.
102תיקי בית המשפט העליון ,בגצ ,888396ו ,88396-פרשת פילצר -העתירות ונימוקיהן.
06
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
טענה אחת נוגעת להפעלת הפקודה המנדטורית הישנה ,פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור),8610 ,
ולכך שלא הופעל החוק החדש מ 8691-שעוסק בפינוי ושיקום ,חוק שהיה מאפשר לתושבים הליך של
התנגדות לכל המהלך השלטוני בצורה אפקטיבית יותר.
טענה שנייה נוגעת לעובדה שלא יושמה הצעה שקבעה שכל הבעלים ביום ההפקעה יהיו זכאים להישאר
בדירה ולקבל על עצמם את הוצאות השיפוץ .בסיס הטענה הוא שיש לתת עדיפות לבעלים במגורים
בשכונה לאחר השיפוץ ,דבר שכידוע לא נעשה.
בכתב הטענות מצוטטת ידיעה שהתפרסמה בעיתון הצופה מיום :81.1.96
"ההחלטות אומרות כי במסגרת השיקום ישמר האופי של השכונה ...כן הוחלט לתת
זכות קדימה לתושבים ולבעלי בתים להשתכן בשכונה והחברה תיתן להם את ההלוואות
לצורך שיקום".103
הטענה היא שהחברה לפיתוח מזרח ירושלים התנערה מההצעה ולא נתנה שום זכות קדימה לשיפוץ
הנכסים על ידי הבעלים עצמם .כפי שהם כותבים "העותרים יטענו כי אין כל הצדקה להפקעת השכונה
עבור אחרים כאשר הם עצמם נכונים להשתתף במעמסת השיקום".104
טענות נוספות עסקו בכך שהתנהגות החברה לפיתוח מזרח ירושלים לאורך כל הדרך מלמדת שהיא
אינה הגוף המתאים לביצוע מטרות ההפקעה.105
העותרים הזכירו בטענותיהם שהם בעלי בתים בימין משה ,ושהם צאצאים לבוני השכונה ולמייסדי
ירושלים החדשה .106הם סוקרים את המצב הביטחוני שעבר על השכונה במרוצת השנים ,וכך הם
טוענים:
"מאז מלחמת השחרור לא דאגו לשכונה וליושביה על אף המצאה נוכח החומה ואל מול
לועי ועמדות האויב אשר היו על חומת ירושלים .במשך כל שנות קיום המדינה ,לא זכתה
השכונה לכל תשומת לב מצד ראשי העיר .השכונה הוזנחה ולא זכתה לכל פעולות פיתוח
ורבים מיושביה נאלצו לעזבה .כל פניות העותרים משך שנים לפנות החורבות בשכונה
ולהתחיל בעבודות פיתוח במקום לא נענו .רק עתה לאחר הניצחון המזהיר של מלחמת
ששת הימים ...לאחר שהשכונה נשתחררה מאיומי עמדות הלגיון ...נתעוררו ראש העיר
107
ירושלים וגורמי תיירות ולטשו עיניהם לעבר שכונת ימין משה"...
העותרים מביאים את מכתב ראש העיר טדי קולק לראש הממשלה ,וטוענים טענות קשות ביותר של
אפליה ,אי צדק וחוסר הגינות מצד ראש העיר ומצד החברה לפיתוח מזרח ירושלים.
וכך הם כותבים:
"יש בנימוקיו (של ראש העיר – א.א וע.פ ).משום הפליה ופגיעה חמורה בתושבי השכונה
הנראים לראש העיר כנחותי דרגה ולא הולמים את רמת השירותים שבדעתו לתת
לשכונה; ביוב ,מים ,חשמל ,טלפון וכד'".108
כמו כן הם כותבים:
103שם.
104שם ,בסעיף .16
105שם ,סעיף .08
106שם ,בסעיף .1
107שם ,סעיפים .80-81
108שם ,סעיף .89
07
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
"ידוע למבקשים שהמשיבה מס ( 0החברה לפיתוח מזרח ירושלים – א.א וע.פ ).השכירה
דירות לאזרחים אשר לפי מיטב ידיעתם של המבקשים לא הייתה כל הצדקה בבחירה
זו".109
בהמשך הדברים נטענו טענות קשות נוספות בנוגע לאפליה של תושבי השכונה ,דווקא אותם אנשים
שעברו את כל הסבל של השנים הקשות בהם השכונה הייתה במצב בטחוני רעוע מול לועי הלגיון הירדני,
דווקא הם מופלים לרעה .וכך הם טוענים:
"אכזרי הוא הנימוק כי לתושבים המקומיים אין יחס נפשי לשכונה ,בעוד שהמבקשת
מס' ( 8גברת פנינה פילצר – א.א וע.פ ).ורבים אחרים כמוה עברו את כור הייסורים
בשכונה מזה 11שנה ללא זניחתה לרגע .מוזר שראש בעיר מוצא למתאים לטעון שדווקא
אנשים אשר לא מכבר יבואו לירושלים להם יהיה הרגש המתאים והזכות לשבת ולגור
בדרך המלך למבוא הראשי לעיר העתיקה".110
משפט מעניין וחשוב שמופיע בטענות העותרים משקף היטב את אשר על לבם בכל מה שנוגע לאינטרסים
שעומדים בבסיס ההפקעה:
"לפי מיטב ידיעת המבקשים ריח של סרסרות ועשיית עושר על חשבון התושבים
המקומיים נודף מרצון המשיבים".111
משפט חד וחריף יותר ממשפט זה לא יכול היה להיאמר.
חשדנות העותרים זועקת מכל שורה:
112
" ...אין למבקשים אלא לפקפק בכוונת המשיבים ביחס לעתיד השכונה" .
בסיום הנימוקים לעתירה הם כותבים:
"ההפקעה הינה שרירותית ,אינה חוקית ומחוסרת כל צורך ציבורי ועל כן יש לבטלה.
ההפקעה הינה פגיעה בבוני ירושלים החדשה ובזכרו של הנדיב הידוע ...ההפקעה מפלה
בין אזרח לאזרח ...השיקולים כפי שמתקבלים ממכתבו של ראש העיר הם פסולים
ונוגדים את הצדק.113"...
יש לצי ין נקודה מעניינת :העותרים צירפו לעתירה מכתב כנספח .המכתב נשלח מעורך הדין שייצג את
תושבי השכונה ,עו"ד ינובסקי ,אל ראש הממשלה ב .08.9.91-במכתב זה התושבים מפנים אצבע
מאשימה למי שעומד מאחורי כל הרעיון – והוא טדי קולק.
וכך הם כותבים:
"נודע למר שי כי מאחרי הלחץ להפקעת השטח עומד ראש עיריית ירושלים מר טדי
קולק ...מרשי הורוני לפנות לכבודו ולמחות נמרצות על המזימה הנרקמת מאחורי
הפקעה זו .מרשי מוחים נגד אלו הרואים בעיר מוזיאון ופארק לאומי ומנערים את תוכנה
המהותי של העיר מקדושתה ומהילת הדורות.114"...
אם היה למישהו עד עתה ספק מי היוזם של התוכנית ,הרי שביטחון העותרים ,עשוי לנערו מספק זה.
109שם ,סעיף .88
110שם ,סעיפים 81-86
111שם ,סעיף .02
112שם ,סעיף .09
113שם ,בסעיפים .92-98
114תיק בית המשפט העליון ,בגצ ,888396מכתב לראש הממשלה מאת עו"ד ינובסקי.
08
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
הדיון המשפטי
על אף הטענות הרבות ,הדיון המשפטי התמקד בטענה מרכזית אחת ,וזו הטענה שהיה צריך להפעיל את
החוק ולא את הפקודה .השופט לנדוי פורש על פני מספר עמודים את התייחסותו לטענה זו ,ובסיכומו
של עניין הוא קובע שיש זכות לשלטון לפעול גם על פי הפקודה הישנה .לדבריו הפרשנות המשפטית
הנכונה היא שהחוק החדש לא ביטל את הפקודה הישנה .החוק עומד וקיים במקביל לפקודה ,מה עוד
שמטרתו שונה ממטרת הפקודה .החוק מטרתו לשקם תושבי שכונות עוני ,ומטרת מעשי השלטון
במקרה הנדון היא לא מטרת שיקום השכונה ,אלא שימור אופייה ההיסטורי .שיקום תושבי השכונה זו
רק תוצאת לוואי של ההליך .לנדוי קיבל בכך את עמדת המדינה בצורה כמעט מלאה .בסוף פסק דינו
לנדוי כותב" :מר ינובסקי טען טענות נוספות ,אך אלה נופלות מאליהן בנפול טענתו העיקרית ,עליה
הרחבתי את הדיבור".
אין ספק שההחלטה של השופט לנדוי להתמקד בשאלה הנוגעת להפעלת החוק החדש מול הפקודה
הישנה ,גרמה לכך שבפסק הדין אין כלל דיון בשאלות המהותיות הנוגעות לקניין של התושבים ולזכויות
אדם .בהקשר זה מעניין ללמוד מאחד הפרוטוקולים של ישיבת הדירקטוריון של החברה לפיתוח מזרח
ירושלים התייחסות לעניין זה .וכך כתוב בשם היו"ר יעקובי:
"ב 09.8.8682-זכתה החברה בבג"צ בקשר לעתירת 08בעלי בתים בימין משה .ואולם
מאחר ולדעת העותרים נמנע השופט לנדאו לדון באי-אלו מטענותיהם ולהחליט אל נכון
על השאלה העיקרית ,הם הגישו בקשה לדיון נוסף.115"...
נמצאנו למדים שהעותרים סברו שהשופט לנדוי לא דן בכל הנושאים שהועלו כפי הנדרש .מעדויות
שונות עולה כי לנדוי עצמו היה בעל השקפת עולם בעד ירושלים יפה וראה ערך רב בבנייה ופיתוחה של
ירושלים .דברים ברוח זו עלו מכתבה בעיתון הארץ ,שהופיעה ב 1.0.8682-וסיקרה את פסק הדין (שניתן
ב .)09.8.8682-וכך נכתב שם" :השופט לנדוי מטעים בפסק דינו ...המגמה האסתטית היא השלטת
בתכנית המשיבים."...
לא איחרה לבוא.
116
מגמה אסתטית זו התיישבה היטב בתוך השקפת עולמו של לנדוי ,והתוצאה
תוצאות ההליך המשפטי
תוצאת הדיון ,אם כן ,הייתה דחיית העתירה ,ולמעשה בכך נסללה הדרך להפקעת האדמות ולפינויים
של הדיירים משכונת ימין משה .מאז פינוי השכונה ובנייתה מחדש הפכה שכונת ימין משה בירושלים
לאחת השכונות היקרות ביותר בעיר לאחר שכמעט כל בתיה נמכרו למיליונרים מהארץ ומחו"ל.
החשש העיקרי כיום הוא הפיכתה של שכונת ימין משה לשכונת רפאים כפי שאירע באזור העיר העתיקה
לאחר שמספר רב של בתים הינם בבעלות מיליונרים מחו"ל אשר מגיעים לבית זה רק מספר ימים בשנה.
כיום ,אין זכר לכל אותם בעלי קרקעות מקוריים שחיו בשכונה מספר דורות מהקמת השכונה ועד
תש"ח ,וחלקם גם לאחר מכן .לא ניתנה אפשרות ממשית והוגנת לבעלי הקרקעות להישאר בשכונה ,והם
מצאו את עצמם עם פיצויים מועטים עד מאוד ,מתגוררים בשכונות אחרות ברחבי העיר.
117
115ג"מ ,א ,8006381-חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,מכתבו של פאול יעקובי בעניין הבג"ץ.
116עיתון הארץ" ,1.0.8682 ,שיחזור דמותה ההיסטורית של שכונת עוני – כיצד?".
117ראה להלן בעניין דו"ח מבקר המדינה.
09
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
הפקעת הקרקעות בימין משה
תגובות ,ביקורות והשלכות של הפינוי
כפי שראינו ,המהלך של הפקעת הקרקעות בימין משה ,פינוי התושבים ,וכניסתם של מקורבים ובעלי
ממון לשכונה צלח בסופו של דבר .יש לעצור ולחשוב האם דבר כמו זה יכול היה לקרות כיום? האם זה
היה אפשרי?
נראה שלא .ראשית ,נראה שמקבלי ההחלטות לא היו מקבלים כיום החלטה כה דרמטית וכה פוגעת
בציבור חלש חברתית וכלכלית .גם אם היה מתחיל מהלך בכיוון זה ,יש להניח שהיה מתפתח מאבק
ציבורי חסר תקדים בתמיכה ועידוד של כלי התקשורת נגד המהלך .היום ,כשהתקשורת מנסה לחשוף
מעשי שחיתות ושערוריות ,כשאישי ציבור עומדים לדין על מינוי מקורבים ,נראה שמהלך כמו הפקעת
קרקעות מאנשים עניים ,והעברתם לידי מקורבים ואנשי ממון ,לא היה מצליח לעבור בצורה חלקה כלל
וכלל .שנית ,יש להניח שהמאבק המשפטי היה נראה לגמרי אחרת אם הוא היה מתרחש כיום .זאת בגלל
שהשיח המשפטי היום הוא שונה לגמרי לאחר התפתחויות זכויות אדם וחוקי יסוד.
הש' לנדוי בפסק דינו כתב כך:
"לא מצאתי בפסיקה שום סייג ...לגבי חקיקה בשטח ציבורי העלולה להשפיע על זכויותיו
החומריות של האזרח".118
נראה שהיום משפט כזה לא היה נכתב .זכויות קנייניות של אדם קיבלו משנה תוקף במהלך השנים .כמו
כן ,החל משנת ,8660עם חקיקת חוקי היסוד ,השתנה מעמדם של זכויות האזרח .אם היה מגיע מקרה
דומה היום בית המשפט היה בוחר בפרשנות המשפטית המכבדת זכויות אדם על פני פרשנות שעושה
זאת פחות .לכן אם עניין פילצר היה מגיע היום לדיון והיה מאושר הוצאת אנשים מביתם הרי שלכל
הפחות היה נבחר החוק החדש כדרך הנכונה לשיקום השכונה ,ולו רק בגלל שהוא נותן יותר מקום
לזכויות האדם.
נבחן כעת את התגובות בציבור ,את הביקורות הרשמיות מחד ,ואת הביקורות הלא-פורמאליות מאידך,
בכדי לקבל תמונה שלמה על ההשלכות של המהלך ,וכדי להבין כיצד הוא התקבל בציבור.
דו"ח מבקר המדינה
ב 88-בינואר 8680התפרסם דו"ח מלא ומקיף על ידי מבקר המדינה .הדו"ח עסק בהתנהלות החברה
לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ .הדו"ח דן בהיבטים רבים שנוגעים להקמת החברה ולהתנהלותה .בין
היתר הדו"ח דן בהון החברה ובמקורות המימון שלה ,במוסדותיה ,בתקציבים ובהנהלת חשבונות ,אך
הפרק המרכזי ביותר אליו מתייחס הדו"ח הוא אותו חלק העוסק בפעולות החברה.
המבקר דן בכל הפרויקטים בהם התעסקה החברה ,כשהם מחולקים לכמה סוגים .סוג אחד עוסק
בפרויקטים שנועדו לקידומן הישיר של מטרות החברה פרויקטים נוספים כדוגמת:הקמת ביתן לאמנות
שימושית ,הקמת בתי מלון ,פיתוח איזור עין כרם ועוד.
120
סוג שני של פרויקטים קרוי "פרויקטים נושאי רווחים" ,ותחת כותרת זו מופיעים מספר פרויקטים
119
ובהם פיתוח החאן הירושלמי ,חוצות היוצר ,שער יפו ועוד.
הפרויקט המרכזי שנכתב עליו בדו"ח המבקר תחת כותרת זו ,הוא פרויקט "ימין משה".
118בג"צ 888396פנינה פילצר ו 62-אח' נגד שר האוצר והחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ ,פ"ד כד(.808 ,880 )8
119דו"ח על הביקורת בחברה פיתוח מזרח ירושלים בע"מ .8680 ,מובא באע"י מיכל ,111פינוי השכונה.
120שם.
21
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
המבקר סוקר את ההיסטוריה לגבי הקמת השכונה ,הדיירים ,המצב הביטחוני המשתנה בחלוף השנים
וכתוצאה מכך גם ההידרדרות במצב הכלכלי .בדו"ח מתוארת פעילות החברה ושאר מוסדות השלטון
בנוגע להליכי ההפקעה והפינוי כפי שתוארו באריכות גם בעבודה זו.121
בדו"ח ישנה ביקורת לא מבוטלת על חלקים מהתנהלות החברה בנוגע להפקעה ולפינוי התושבים.
וכך כותב המבקר:
"החברה התחילה לבצע את ההפקעה על ידי פינוי התושבים מהשכונה וצעדים לאכלוסה
מחדש ,בלא שקיבלה הנחיות מוועדת השרים המיוחדת שמונתה לשם כך ,ואף ללא
התחשבות בחלק מההמלצות של הוועדה הבין-משרדית :היא לא עשתה את הסידורים
הדרושים לניהול הפרויקט כיחידה משקית סגורה; לא צירפה לעצמה ,כגוף המבצע את
שיקום השכונה נציג של הרשות לבינוי ופינוי במשרד השיכון; ולא הודיעה לבעלי
הנכסים בשכונה על זכות העדיפות לרכוש מחדש את נכסיהם.122"...
המבקר ,אם כן ,מציין במפורש שלא ניתנה עדיפות לבעלי הנכסים לרכוש מחדש את הקרקע שהופקעה
מהם ,וזאת בניגוד לסיכומים השונים ולהגיון המתבקש.
בהמשך הדו"ח ,המבקר מתייחס לעניין הפיצויים למפונים .וכך הוא כותב:
"מהפרוטוקולים של החברה לא ניתן לוודא ,שהדירקטוריון קבע קריטריונים לגבי גובה
תשלומי הפיצויים למפונים ונהלים ,לפיקוח על המשא ומתן ולביצוע התשלומים ודיווח
עליהם.123"....
ובהמשך הוא מוסיף" :אשר לדמי הפינוי לדיירים ,הרי גובהם לא התבסס על הערכתו של
שמאי.124"...
נקודה חשובה ביותר בה דן המבקר היא עניין ההזדמנות שניתנה לציבור הרחב לקבל מידע על האכלוס
של השכונה ועל האפשרות שעמדה בפניו להצטרף לפרויקט.
המבקר טוען שלא ניתנה הזדמנות אמיתית כזו ,וכשכבר ניתנה זה היה מאוחר מדי בדרך כלל .וכך הוא
כותב בנושא זה בלשונו הבהירה:
" ...הוצע לפרסם בעיתונות מודעה על פתיחת ההרשמה למשתכנים בשכונה ...אך החברה
עצמה לא פרסמה מודעה על פתיחת ההרשמה למשתכנים בשכונה ועל תנאיה ,אלא
הודיעה ב 88.8.8696-בארבעה עיתונים ,שרשימת המועמדים תיסגר ב 81-בו ,דהיינו שבוע
ימים אחרי פרסום המודעה ...המודעה שימשה לה עילה לדחות לאחר מכן בקשות רבות
מתוך נימוק שרשימת המועמדים נסגרה ביולי ,8696והודעה על כך פורסמה בעיתונות.
לדעת הביקורת ,הזמן שנותר בין פרסום המודעה לבין סגירת הרשימה לא נתן
למעוניינים שהות מספקת לגבש דעה ולהחליט בדבר רצונם להשתכן בימין משה...
125
המודעה גם פורסמה רק לאחר שהחברה כבר המליצה על מספר רב של מועמדים".
הנושא הטעון ביותר עוסק באופי המשתכנים החדשים שהובאו לימין משה ,ועל דחיקתם של דיירי
השכונה המקוריים .וכך כותב המבקר:
121שם.
122שם.
123שם.
124שם.
125שם.
20
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
"...באותה ישיבה של ועדת האכלוס הציע היושב ראש קווים עקרוניים לאמור' :השכונה
תאוכלס על ידי אנשי חן וטעם ,אמנים ואינטלקטואלים כאחד ,ואלה שיוכלו לשמש
חבורה להם .וכן על ידי אנשים מעניינים אחרים '...הועדה החליטה להסתפק בקווים
אלה ולא להוסיף עליהם ...בתיקי החברה אין פרוטוקולים ...מתיקי החברה לא ניתן
לוודא שהיא דרשה פרוטוקולים על דיוני ועדת האכלוס ומתן הסברים והנמקות בכתב
להחלטותיה".126
המבקר מוסיף ודן בהתנהלות הבעייתית של החברה בנוגע לבקשות האכלוס שהגיעו ,וכך הוא כותב:
"...מאחר שהחברה לא ניהלה יומן או רשימות מרוכזות של הבקשות שהוגשו אליה ,לא
ניתן לוודא אם אמנם הובאו לדיון כל הבקשות שנתקבלו".127
בהמשך דבריו המבקר כותב שעלתה דרישה בדיון של ועדת הפנים של הכנסת ,בתאריך ,88.0.8688
לפרסם מכרז פומבי בצורה נאותה ,וכן לתת זכות קדימה לבעלי הבתים בשכונת ימין משה .128בעקבות
הדרישות שעלו מהכנסת פורסם מכרז פומבי בעיתונות ,ונקבע בו שבעלי בתים בשכונה שנכסיהם
הופקעו ,יועדפו. 129
הביקורת של המבקר הסתיימה בשלב בו עדיין לא נבחרו מועמדים חדשים .אך למעשה ,ההיסטוריה
הוכיחה שהביקורת לא יושמה .אמנם פורסם מכרז פומבי ,אך במבחן התוצאה אותם מועמדים שאושרו
לראשונה אושרו גם לאחר המכרז הפומבי ,ובעלי הקרקעות בימין משה לא הצליחו לעמוד בתנאים
הגבוהים שהציבו להם ,ואף אחד מהם לא הצליח לשמור על הנכס שלו לאחר ההפקעה .בשורה
התחתונה זכות הקדימה הפורמאלית שניתנה ,התגלתה כריקה מתוכן.
למעשה משפטי הסיכום של המבקר אומרים הכול:
"הממצאים המובאים בדין וחשבון זה מראים שהחברה לא שמרה במידה מספקת על
דפוסי עבודה וכללי מנהל תקינים ,כנדרש מחברה ממשלתית ...לגבי כמה פעולות של
פינוי ואכלוס לא נרשמו בתיקי החברה הנמקות .בפעולותיה לפינוי ימין משה ומיקומה,
שהן בין הפעולות החשובות שהחברה ביצעה ,נקבעו ליקויים בעלי משקל :החברה לא
פעלה בהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי ועדה ממשלתית שהוקמה בקשר לפינוי השכונה;
הטיפול בנושא רוכז בידי עובד אחד ...לא ניתנו שהות ואפשרות מספיקות לציבור
המעוניינים להירשם כמועמדים לאכלוס השכונה ,ורק בעקבות דיון בועדת הפנים של
הכנסת פורסם מכרז פומבי".130
כאן המקום לציין ,שהחברה לפיתוח מזרח ירושלים העבירה את הערותיה על טיוטת הדו"ח למשרד
מבקר המדינה ,131ובכל זאת ,גם לאחר מכן ,הדו"ח הסופי שפורסם הוא חמור ביותר.
126שם.
127שם.
128שם.
129שם.
130שם.
131אע"י מיכל ,111פינוי השכונה ,הערות החברה לפיתוח על טיוטת דוח המבקר.
22
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
המחקר של ד"ר אליעזר יפה
המחקר
באוניברסיטה העברית התפרסם מחקר אשר נעשה בהנחייתו של ד"ר אליעזר יפה .יפה היה אז מרצה
בכיר בביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית ,והמחקר שהם ערכו על מפוני ימין משה
היה למעשה דו"ח ביניים ,תחילת מהלך שלהם במחקר מקיף אף יותר שנושאו הוא מפוני שכונות עוני
בירושלים ובישראל.
באותה תקו פה של העבודה על המחקר ,יפה "הושאל" מהאוניברסיטה העברית בירושלים בכדי לעמוד
בראש המחלקה הסוציאלית של עיריית ירושלים ,לבקשתו של ראש העיר ,טדי קולק .אחד התנאים
שהוצבו על ידי האוניברסיטה ל"השאלה" זו ,היה שיפה ימשיך להנחות סמינר מחקרי במקביל לעבודתו
בעירייה.
יפה שבמסגרת תפקידו בעיריית ירושלים נוכח לראות מקרים רבים של מפונים הנזקקים לסיוע ניתב
את אותו סמינר שלימד למחקר על מפוני ימין משה ,וכך נולד המחקר הסנסציוני.
המחקר היה מקיף ,ונערך במשך יותר משנה ,מנובמבר .8688רואיינו משפחות שפונו ,ומשפחות
שבאותו השלב עדיין היו במקום .עוזרי המחקר של יפה הרכיבו רשימה של כל התושבים שפונו ,הכוללת
את כתובת המגורים שלהם לאחר הפינוי 132והמפונים רואיינו על ידי ד"ר יפה וצוותו.
היות שהמחקר עורר מהומה לא קטנה ,נציג בקצרה את מסקנותיו כפי שעולות מן המחקר עצמו,133
ומתומצתות במסמך שהכין ד"ר יפה הסוקר את עיקריו. 134
הטענה המרכזית שעלתה מן המחקר היא שפינוי ימין משה כלל וכלל לא הביא לשיקום התושבים.
ולפירוט העניין -מסקנה ראשונה 96% :מהמשפחות המפונות נכנסו לחובות לאחר הפינוי ,וזאת כאשר
לא היו להם חובות כלל לפני הפינוי .וכפי שנאמר במחקר" :יש בהחלט מקום לראות את החובות
כתוצאה של קשיים כלכליים".135
בסוף המחקר נאמר" :חלק גדול מן המשפחות מתקשות במצבן ללא פתרון ,דבר המתבטא באי יכולת
להסתדר עם התקציב החודשי ו"לגמור" את החודש".136
מסקנה שנייה שעולה מן המחקר :לא נמצאו קריטריונים אחידים לקביעת גובה הפיצויים .ממצא זה
תואם את מסקנות מבקר המדינה שפורסמו בעיצומו של המחקר .137עולה תמונה קשה ביותר על
ההתנהלות כולה ,ועל הדרכים בהם נקטו הרשויות בכדי לגרום לאנשים לעזוב עם פיצויים נמוכים
ביותר .ראשית לא היו קריטריונים ברורים לפיצויים .המשא ומתן נוהל עם כל אחד בנפרד ,כשהתהליך
כולו נוהל בסודיות .138הלחץ היה רב מנשוא ,וכך נכתב במחקר:
"הופעל לחץ רב על התושבים לעזוב ...התחילו במשא ומתן עם התושבים החלשים ,להם
הוצע פיצוי נמוך ,ותושבים אלו אשר לא הבינו מהן התוכניות לגבי השכונה שמחו לכל
132אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,פרטי המפונים מימין משה.
133
אע"י ,מיכל , 111פינוי השכונה ,אליעזר יפה" ,ימין משה :מצבם הכלכלי של מפוני שכונה ירושלמית" ,מחקר מטעם
ביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בירושלים ,דצמבר ( .8680להלן" :המחקר").
134אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,עיקרי תוצאות המחקר.
135שם.
136שם.
137עיין לעיל בנושא של דוח מבקר המדינה.
138אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,עיקרי תוצאות המחקר.
23
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
הצעה ,נתפתו ועזבו .התוצאה – לקחו ממרבית האנשים את הדירות במחיר מוזל ומכרו
אותן במחיר גבוה".139
במחקר מצוינת העובדה שככל שדובר על אוכלוסיות חלשות יותר כל הפיצוי שהן קיבלו היה נמוך
יותר ,140מדובר על אוכלוסיות של עולים חדשים ,זקנים וחסרי השכלה.
כמו כן ,הצעת המחיר שהוצעה הייתה שרירותית ,ללא קשר לגודל המשפחה המפונה או לגודל הדירה,
כפי שהיה מתבקש להניח.141
מסקנה שלישית :המפונים הביעו בראיונות עימם תחושות קשות של מרירות וניצול .142כמעט כולם
הביעו חוסר שביעות רצון מההתנהלות של הפינוי ,מהעובדה שהמשא ומתן התנהל עם כל דייר לחוד,
שהפיצוי לא ניתן על פי קריטריונים ברורים כנ"ל ,והדבר גרם ל"חשדנות בין התושבים" ו"אווירה
עכורה".143
הפולמוס וההדים למחקר
כפי שרמזנו לעיל ,המחקר היה סנסציוני ,ועורר תגובות רבות מאוד .כותרת המשנה בידיעות אחרונות
של הידיעה שסיקרה את המחקר פירטה:
"בניגוד לחוק ,לא ניתנו למפונים -רובם נתמכי סעד -דירות ,אלא פיצויים שרירותיים
שגרמו להם לשקוע בחובות". 144
מעת הפרסום הראשון בתחילת חודש פברואר 8680ובמשך שבועות רבים השתלחו על גבי העיתונות טדי
145
קולק ונציגים שונים של העירייה והחברה לפיתוח כנגד ד"ר יפה וחוזר חלילה.
בין ההתכתבויות מציין יפה שהדגש במחקר הוא מצב המפונים ,אך מן הראוי היה שמישהו יבדוק
בעתיד גם את "רווחי המפנים" ,בכך רומז יפה על התעשרות וקידום אינטרסים ממוניים בחברה לפיתוח
מזרח ירושלים על ידי פינוי ימין משה ואכלוסה מחדש .146טדי קולק לעומתו האשים את האוניברסיטה
העברית בירושלים בכך שהיא נותנת בית למחקר "מפוקפק" לשיטתו 147.בנוסף לכך ,טוען קולק ,כי
139שם.
140שם.
141שם.
142אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,עיקרי תוצאות המחקר.
143שם.
144ידיעות אחרונות ,מובא ב -אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה" ,פינוי ימין משה לא הביא לשיקום התושבים".
145
אע"י ,מיכל , 111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,נתונים על פינויים לשנת 8680מטעם החברה; אע"י ,מיכל ,111פינוי
השכונה ,אליעזר יפה ,מכתב מאת עו"ד וייל לאליעזר יפה; אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,מכתב התשובה של
אליעזר יפה לעו"ד וויל; אע"י ,מיכל , 111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,הערותיו של הכלכלן ניסים ברוך למחקר; אע"י ,מיכל
, 111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,הערות מטעם האוניברסיטה לביקורת של ניסים ברוך; אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה,
אליעזר יפה ,הערותיו של שלום רייכמן למחקר; אע"י ,מיכל , 111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,תשובת אליעזר יפה לטדי
קולק.
146שם ,במכתב התשובה לעו"ד וויל.
147אע"י ,מיכל , 111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,מכתב מטדי קולק לפרופ' רוזנבאום ,שעמד בראש ביה"ס לעבודה סוציאלית
באוניברסיטה העברית בירושלים .כמו כן נשלח העתק ממכתב זה לנשיא האוניברסיטה ,מר א .הרמן .טענות אלו עולות גם
בקטעי עיתונות ,מובאים באע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,טענותיו של קולק כנגד המחקר.
24
הפקעת הקרקעות בימין משה
המחקר עצמו הוא תוצאה של נקמנות בעירייה בשל פיטוריו מהעירייה.
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
148
יפה הגיב אחת לאחת לכל
הטענות שהופנו כלפיו במכתבים חוזרים .הוא התנער מהטיעון של אשמת הנקמנות והזמין את העירייה
149
והחברה ליזום מחקר נוסף ולהיווכח כי קיימים עיוותים חמורים לגבי מפוני ימין משה.
העיתונים ממשיכים במלאכתם ,וכתבות רבות מתפרסמות בזו אחר זו בעיתונים 150.בין השאר ,מציינות
הידיעות כי המשפחות שפונו שקועות בחובות של אלפי לירות 151.בין אותותיו של המאבק פורסם כי בית
152
הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית "ימנע פרסום עבודות סטודנטים ללא אישור מוקדם.
מעט לאחר פרסום המחקר ,התקיימה ישיבת הנהלה בה נכח גם ראש העיר טדי קולק והוטחו בישיבה זו
טענות קשות ביותר על הפינוי ומשמעויותיו 153.בין הטענות עלתה גם הסלידה מהפקעת רכוש ותמיהה
מדוע לא ניתן היה לסייע לתושבים הקיימים בשיפוץ הבתים.
154
אף לאחר סיום הפרשה ודעיכתה ,המשיכו התכתבויות שונות בעניין כשרות ההפקעה .ההדים של
הפרשה השפיעו גם על מקרים אחרים בהם נציגים של שכונות אחרות שנפגעו פנו ליפה על מנת
שיושיעם .הפניות הגיעו מנציגי שכונות שנפגעו בצורות שונות 155.ימין משה הפכה ,אפוא ,לדוגמא
שלילית ביותר ממנה השכונה התל-אביבית מנסה להישמר ולהתרחק.
כלי התקשורת וביקורת בציבור
הפקעת השכונה לא הייתה מקרה יחידי בנוף התקופה .השימוש בהפקעת קרקעות נעשה במקרים
נוספים כבר לפני פרשת ימין משה .לא חסרה ביקורת ציבורית על הפקעות שונות ,ופורסמו כתבות כגון:
"אדמות מופקעות – לבנייני פאר" שכותרתה המשנית הכריזה "קרקעות שהופקעו לצרכי ציבור
מנוצלות על ידי רשויות ומוסדות לצרכים שאינם ציבוריים".156
יחד עם זאת ,הייחודיות של הפקעת ימין משה בעיקר ברכיב מטרת ההפקעה ביחס לשימוש בפועל יצרה
קיצוניות מיוחדת .מחאת הציבור בעת הפקעת הקרקעות ופינוי התושבים לא נשמעה בצורה שתמנע את
המעשה ,אך עם זאת ,היו לה הדים לא מעטים בכלי התקשורת באותה התקופה.הציבור חש היטב
שהתרחשה כאן שערורייה של ממש .פגיעה בבעלי הקרקעות שהיו בניהם של מייסדי העיר החדשה,
והכנסת עשירים במקום הדיירים העניים ,צרמו לכל אוזן .לאור ,הייחודיות של הפרשה נוצר שינוי
148מעריב" ,86.0.80 ,ובכל זאת :מדוע פונו תושבי ימין משה בירושלים?" מובא ב -אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר
יפה.
149אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,תשובת אליעזר יפה לטדי קולק.
150
ראה :קטעי עיתונות ,אע"י ,מיכל 111פינוי השכונה ,אליעזר יפה :מעריב" ,86.0.80 ,ובכל זאת :מדוע פונו תושבי ימין
משה בירושלים?"; "האמת אודות פינוי תושבי מין משה"; "פינוי תושבי ימין משה"; עיתון מעריב ,קוראים כותבים,
"הפרסומים על שכונת ימין משה" ,מאת הקורא טדי קולק.
151ידיעות אחרונות" ,8.0.8680 ,שיקום השכונה אינו מצדיק הוצאת העניים והכנסת עשירים".
152קטעי עיתונות ,מובא באע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה" ,פינוי תושבי ימין משה".
153אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,זיכרון דברים מישיבת הנהלה.
154אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ,ותשובה מטעמו.
155אע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה ,אליעזר יפה ,פנייה של בן אריה לאליעזר יפה; תשובת אליעזר יפה לבן אריה; פנייה של
משפחת מזרחי מיד אליהו לאליעזר יפה; קריאה של דוד בן ציון גלילי ,ראש ועד הפעולה והועד היוזם של קורבנות נתיבי
איילון ,יד אליהו ,תל אביב; ועוד.
156עיתון מעריב ,88.6.8690 ,מובא בג"מ גל 8018038-הפקעת קרקעות לצרכי ציבור",אדמות מופקעות-לבנייני פאר".
25
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
ותודעה ציבורית שגרמה לסתימת הגולל כמעט לחלוטין על הפקעת קרקעות קבוצתיות למטרות לא
ברורות.
כותרות העיתונים מביעות את תחושת התסכול העזה של האזרחים מהתנהלות המדינה בהפקעת
השכונה :הארץ" :ימין משה – קריית אמנים ומיליונרים" .157ידיעות אחרונות" :אנשי רוח מישראל
ומיליונרים מחו"ל יתגוררו בשכונה המחודשת שממול חומות העיר העתיקה" .158שיכון האומנים הפך
לשיכון מיליונרים.
159
בעיתון דבר ,ב 1.82.8689-פורסם מאמר שכותרתו "ימין משה חיה בלב אבל מתה בעין" בכתבה זו
נכתב בין השאר כי הכישרונות שנכנסו לשכונה היו בעיקר כישרונות פיננסיים .הנושא אף נכלל במודעות
160
סאטיריות.
לאור הפרשייה כבר נוצר מטבע לשון לפיו "תושב ימין משה" נהפך למילה נרדפת ל"פראייר" .כך גם
מפרטת הכתבה "הפראיירים הלכו ,אנשי החן באו" 161.בכתבה אחרת" ,אנשי חן וטעם" 162מצויין שרק
08אחוזים מהדיירים החדשים הם אומנים .הכתבה מסיימת במילים:
"זה סיפורה של שכונה ירושלמית ותיקה ששרים ופרנסי עיר כפו על תושביה לעזוב
אותה 'לטובת הציבור' כדי להושיב בה 'אנשי חן וטעם ,אמנים ואינטלקטואלים'
והושיבו בה בעיקר בעלי ממון".
נמצאנו למדים שהתחושה אצל רבים מתושבי ירושלים ומהציבור בכללותו ,כפי שהיא משתקפת
בעיתונות של אותה תקופה ,ובשנים שלאחר מכן ,שנעשה עוול בלתי רגיל באותה הפקעה .התושבים כינו
את האירוע כ"גירוש".
משפט הסמנכ"ל
פרשייה נוספת שצצה לה לאחר פינוי ימין משה ויכולה ללמד אותנו רבות עוסקת במשפטו של ראובן
תמיר שהיה הסמנכ"ל של החברה לפיתוח מזרח ירושלים .ראובן תמיר הועמד למשפט פלילי בעבירה
החמורה של לקיחת שוחד .163הסיפור מתחיל ביהודי אמריקאי בשם שמואל סגל .סגל הוא יהודי עשיר
הגר במיאמי-ביץ' אשר בפלורידה ,ארה"ב .סגל היה מעוניין לרכוש חלקה בימין משה ולהקים עליה
בית .164בתחילת שנת 8682הוא פנה אל החברה לפיתוח מזרח ירושלים ,לגבי רכישה של חלקה מסוימת
בימין משה ,אך בקשתו נדחתה .לאחר מכן ,באורח פלא ,בקשתו לגבי קרקע אחרת 165אושרה .במקביל,
תמיר שהיה סמנכ"ל החברה מקבל מימון משמואל סגל עבור טיסה לארה"ב ,עבורו ועבור בנו במהלך
חופשת הקיץ.
157עיתון "הארץ"" ,00.8.88 ,ימין משה-קריית אמנים ומיליונרים" ,מובא באע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה.
158ידיעות אחרונות ,מובא באע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה" ,ימין משה – הראשונה לשיקום".
159עיתון דבר ,1.82.8689 ,מובא באע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה" ,ימין משה חיה בלב אבל מתה בעין".
160הארץ ,1.0.8610 ,מובא באע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה" ,מחירון עקירת נטועים".
161כל העיר ,אפריל ,8610מובא באע"י ,מיכל , 111פינוי השכונה" ,הפראיירים הלכו ,אנשי החן באו" וכן "העמדה האחרונה
של הטורקים".
162קטע עיתונות ,מובא באע"י ,מיכל ,111פינוי השכונה" ,אנשי חן וטעם".
163ע"פ 089381ראובן תמיר נגד מדינת ישראל פ"ד ל(.896 )0
164שם.888 ,
165תיק ביהמ"ש העליון ,תיק ע"פ ,089381מכתב משמואל סגל לחברה לפיתוח.
26
הפקעת הקרקעות בימין משה
באוגוסט 8682טסו תמיר ובנו ,והגיעו לארה"ב.
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
166
החשד דיבר על כך שמדובר בשוחד במלוא מובן
המילה .עבור מימון הטיסות והאירוח דאג תמיר לאשר את בקשתו של סגל לרכישת הקרקע בימין משה.
תמיר בתצהירו מכחיש את הקשר בין הדברים:
"...הוחלט על סכום כנ"ל .נחתם זיכרון דברים עם סגל ,והוא שילם על חשבון .אחרי
העסקה ,אני לא זוכר כמה זמן לאחר שהתיידדנו והוא סיפר על הישגיו בארה"ב והוא
שאל אותי אם הייתי פעם בחו"ל ,עניתי בשלילה ,אז הוא הציע לי לקחת אותי לחו"ל על
חשבונו ...לאחר ששוכנעתי שהעסקה נגמרה ,האיש עומד בתשלומיו (עוד לא גמר לשלם)
לא ראיתי מקום לא להסכים.167 "...
העיתונים ששו על השלל שנפל בחלקם עם היוודע החקירה המשטרתית 168 .במשרד מבקר המדינה
נדלקת נורה אדומה 169.בתכתובת פנימית במשרד מבקר המדינה נכתב 170כי גם בטיוטה של דו"ח
המבקר על החברה הוזכר תמיר בתור אחד שמרכז בידיו תפקידים וסמכויות רבות ,בהעדר נהלי פיקוח,
בין היתר גם בנושא של רכישת הדירות בימין משה על ידי אנשי חו"ל .171דברים אלו מלמדים שבמשרד
מבקר המדינה לא הופתעו מהחשדות החדשים נגד תמיר.
בהמשך ,מורשע ראובן תמיר בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של לקיחת שוחד על ידי עובד
ציבור בעד פעולה הקשורה לתפקידו .בערעור שהגיש תמיר בבית המשפט העליון בהרכב בראשות
אגרנט ,כשלצידו מני ובייסקי ,מתקבל הערעור של תמיר והוא מזוכה מחמת הספק .יש לציין כי הזיכוי
כפי שהוא מופיע בפס"ד עצמו ,נובע משאלות משפטיות צרופות כדוגמת חוזקן של ראיות נסיבתיות,
והצטרפותן יחד לכדי הרשעה .172אך אין חולק על נכונותן של העובדות כפי שסופרו בפסק הדין .פרשת
ראובן תמיר משלימה את התמונה במבט קצת יותר רחב על המניעים ,הדרכים והאופי שנשא האכלוס
מחדש ,ועל דרכי התנהלותה הבעייתיים ,בלשון המעטה ,של המאכלסת הרשמית והחוקית ,החברה
לפיתוח מזרח ירושלים.
לאור פרשת ההפקעה ואי הסדרים בחברה ואולי אף בשל הסמיכות לחשדות הפליליים משרד התיירות
ביקש להתנתק מן החברה .מספר ימים מועט לאחר פרסום החשדות נגד תמיר התפרסמה ידיעה
לפיה:173
"משרד התיירות החליט לצאת מהחברה נוכח העובדה כי עיקר עבודתה
עכשיו הוא אכלוס שכונת ימין משה ,שהפכה לשכונת אמנים ואישים בעלי
אמצעים ,דבר שאין לו שום קשר עם התיירות".
166ע"פ 089381ראובן תמיר נגד מדינת ישראל פ"ד ל( ,896 )0עמ' .880
167תיק ביהמ"ש העליון ,תיק ע"פ ,089381תצהירו של ראובן תמיר.
168
עיתון מעריב" ,0.88.88 ,המשטרה חוקרת חשד של טובות הנאה" וכן , Jerusalem Postמיום Officials ,0.88.8688
" ,"suspected in land allocationמובאים בתיק ביהמ"ש העליון ,תיק ע"פ .089381
169תיק ביהמ"ש העליון ,תיק ע"פ ,089381תכתובת פנימית במשרד המבקר.
170תיק ביהמ"ש העליון ,תיק ע"פ ,089381תכתובת פנימית במשרד המבקר.
171שם.
172ועיין בהרחבה בע"פ 089381ראובן תמיר נגד מדינת ישראל פ"ד ל(.896 )0
173
ידיעות אחרונות" ,8.88.8688 ,משרד התיירות יפרק את החברה לפיתוח מזרח י-ם" ,מובא בתיק ביהמ"ש העליון ,תיק
ע"פ .089381
27
הפקעת הקרקעות בימין משה
אביעד איגרא ועמיחי פישמן
אחרית דבר
בעבודה זו ,סקרנו את סיפורה של ימין משה ,החל מיום הולדתה ,כאשר התמקדנו בסיפור הפקעת
הקרקעות ופינוי התושבים מימין משה ,במאבק המשפטי ,ובהשלכות השונות של הפינוי.
לאחר מחקר נרחב כפי שהצגנו בחיבור זה ניתן להניח שסיפור כמו שהצגנו לא יכול היה להתרחש כיום.
כל בר דעת מבין שפינוי תושבים מביתם ללא מטרה לאומית ,ביטחונית או מדינית ,לא היה עובר בצורה
יחסית פשוטה ,כפי שעבר פינויה של ימין משה .למרות שהצגנו ביקורות פורמאליות ,דיון ציבורי
והשלכות רבות לפינוי ,יש לשים לב שמדובר בדרך כלל בחכמה שלאחר מעשה.
כולם היו שותפים לעוול :הממשלה ,טדי קולק ועיריית ירושלים ,החברה לפיתוח ,מקורבים ובוחשים
בקדרה ,אך מצערת מכולם היא העובדה שבית המשפט לא מנע את העוול תוך הגנה על זכויות האדם
הכרוכות בכך .הכשרת מעשה זה על ידי בית המשפט נעשה על חשבונם של דיירים קשי יום ושל ותיקי
ובוני ירושלים.
ניסינו בעבודה זו להקיף את פרשת הפינוי מימין משה .בתחילת עבודתנו נטינו לחשוב שמדובר בסיפור
ספציפי הנוגע לשכונה המסוימת בנסיבות המסוימות .אך עם הזמן ,עם ההתקדמות שלנו בקריאה,
בעיבוד ובכתיבת הדברים ,התחוורה לנו התמונה .הבנו שלמעשה מדובר בדוגמה להתנהלות בעייתית של
גופי השלטון בישראל ,ושל הכשרתה על ידי מערכת המשפט הישראלית .פרשיית ימין משה מסמלת
'דגל' .אנו מקווים כי פרשה דומה לא תקרה שוב .הפקעה ללא מטרה לאומית ראויה הפוגעת בזכויות
אדם ללא פיצוי ראוי ,לא הייתה יכולה להתרחש כיום באותו אופן ,לא במגרש הציבורי ואף לא במגרש
המשפטי.
בשלבי המחקר חששנו לגלות שחיתות אישית כלכלית של גורם זה או אחר שהניעו את מטרת ההפקעה
אולם לא מצאנו לכך שום ראיה חותכת למעט גילוי אי סדרים משמעותיים אצל כל המעורבים בפרשה.
אנו תקווה שמאמר זו יאיר את הנקודות הבעייתיות בהתנהלות של גופים שלטוניים בהחלטות הנוגעות
לזכויותיו של האזרח הקטן ,ומקרה ימין משה ,שנחשף כאן בהרחבה ,אכן יסמן כדגל את גבולות
האפשר ביחס שבין הרשות לאזרח.
נוסח התפילה המקובל בסידורים הוא ברכה לעוסקים בעסקי ציבור אשר נאמרת בכל שבת:
"וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה ,הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם ,ויסיר מהם כל מחלה ,וירפא
לכל גופם ,ויסלח לכל עונם ,וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן"
תפילתנו היא שכל העוסקים בעסקי ציבור יעשו כן באמונה ובשקיפות ושאי סדרים משמעותיים כפי
שאירע בענייני ימין משה לא יחזרו על עצמם בשום מקרה ,ונאמר אמן.
28
© Copyright 2024