ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?

‫םפר היובל‬
‫לכבוד‬
‫לויי ג י נ צ ב ו ר ג‬
‫ל מ ל א ת ל ו ש ב ע י ם שנה‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע"י חיים תשס״ט‬
‫ח ל ק עברי‬
‫נ ו י ר ק ‪ ,‬תש״ו‬
‫האקדמיה‬
‫האמרקנית למדעי היהדות‬
‫ה ק ד מ ה‬
‫החברים של האקדימיה האמריקנית למדעי היהדות החליטה לפרסם‬
‫‪,‬‬
‫ספר יובל לכבוד הפרופ ר׳ לוי גינצבורג לרגל מלאת לו שבעים שנה כדי‬
‫להביע את רגשי חבתם והערצתם לזקן חכמי ישראל‪ ,‬אחד ממיסדי האקדימיה‬
‫ונשיאה הראשון‪ .‬האקדימיה החליטה להזמץ את החכמים המומחים בחכמת‬
‫היהדות בארצות הברית ומחוצה להן‪ ,‬ובפרט אלה שהיה להם קשר אישי עם‬
‫הפרופ׳ גינצבורג‪ ,‬להשתתף במפעל הזה‪ .‬לשם כך נבחרה מערכת בת ארבעה‬
‫חברים‪ :‬שאול ליברמן‪ ,‬שלום שפיגל‪ ,‬שניאור זלמן צייטלץ ואלכסנדר מרכס‪,‬‬
‫יר׳ר‪ .‬כל החכמים שהוזמנו ע״י המערכת נענו בהתלהבות יתרה‪.‬‬
‫בעשרים ושמונה לחודש נובמבר הגשנו לד״ר גינצבורג חוברת מודפסת‬
‫כ״הודעה מוקדמת על ספר היובל לכבוד גינצבורג׳׳ ובה נמנו המאמרים‬
‫)בעברית ובאנגלית( המופיעים)בקצת שינויים(‪.‬בכרכים שלפנינו‪ .‬אחד מהמוזמנים‬
‫להשתתף בכרך זה‪ ,‬ד״ר יצחק אלבוגן‪ ,‬שבק חיים ל כ ל חי לפני שהספיק‬
‫‪,‬‬
‫לכתוב את מאמרו ״ר ישראל לוי האיש והחכם״‪ .‬המאמר היה מקשט את‬
‫הכרך העברי בהערכה על תלמיד חכם מופלא‪ ,‬אחד מיוצרי שיטת הבקורת‬
‫המדוייקת של הנוסח והמקורות בספרות התלמודית‪.‬‬
‫ומי כאלבוגן‪ ,‬תלמידו‬
‫החביב של ר׳ ישראל לוי‪ ,‬היה מוכשר לתאר את דמות דיוקנו של רבו הגדול‪.‬‬
‫הנטיה מצד האקדימיה היתה להציע למשתתפים שיצטמצמו בדרך כ ל ל‬
‫‪,‬‬
‫באותם המקצועות שהפרופ גינצבורג העשיר אותם ביותר בתרומותיו הכבירות‪,‬‬
‫בעיקר בשדה ההלכה והאגדה‪ .‬אנו חושבים שהכרכים הללו הם פחות או יותר‬
‫מעור אחד שלא כרגיל בקבצים ממץ זה‪.‬‬
‫המערכת מביעה את תודתה לפרופ׳ י‪ .‬נ‪ .‬אפשטין מירושלים על שהואיל‬
‫בטובו לאסוף את המאמרים שנכתבו ע״י חכמי א״י ולפרופ׳ בועז כהן על‬
‫שהרשה להדפיס מחדש את ״הביבליוגרפיה של כתבי גינצבורג״ שערך והשלים‬
‫בערכים שנכתבו בזמן האחרון‪ .‬הדפסת הכרכים לא היתה אפשרית בלי‬
‫תמיכתה היפה של מרת רבקה קהוט ע״י המוסד לזכרון אלכסנדר קהוט ובלי‬
‫הקדמה‬
‫!‪v‬‬
‫התרומה הנדיבה שסופקה ע״י ד״ר שלמה גולדמן משיקאגו‪ .‬כלם יעמדו על‬
‫הברכה‪.‬‬
‫המערכת מחזיקה טובה גם למר משה יעקבם‪ ,‬סגן יו״ר ועד הפועל של‬
‫החברה להוצאת ספרים באמריקה‪ ,‬בעד עזרתו התמידית והשתדלותו‬
‫הנאמנה לדיוק הספרים ולשכלולם‪.‬‬
‫מחמת תנאי המלחמה נמשכה ההדפסה הרבה יותר מאשר צפינו מראש‬
‫ולא עמרה אלא עד עכשיו‪ .‬העו מגישים איפוא את הכרכים הללו לפרום׳‬
‫גינצבודג ביום מלאת לו ע״ב שנה‪ ,‬לאות אהבה והערצה של חבריו‪ ,‬ידידיו‬
‫ותלמידיו המברכים אותו שיזכה להעשיר את המדע העברי בתרומותיו‬
‫החשובות במשך שנים רבות‪.‬‬
‫נוירק‪ ,‬חשוון תש״ו‬
‫המערכת‬
‫שאול ליברמן‬
‫שלום שפינל‬
‫שניאור זלמן צייטלין‬
‫אלכסנדר מרכס‪ ,‬יויר‬
‫לוח הענינים‬
‫אטלס‪ ,‬שמואל )סינסינטי(‪ :‬הערמה משפטית בתלמוד‬
‫א‬
‫אלבעק‪ ,‬חנוך )ירושלם(‪ :‬מדרש ויקרא רבה‬
‫כה‬
‫אסף‪ ,‬ש‪ .‬ררושלם(‪ :‬משהו לחולדוח מהרש״ל‬
‫מה‬
‫אפשטיין‪ ,‬י‪ .‬נ‪ .‬ררושלם>‪ :‬כלים פרק כ״ד‬
‫סה‬
‫גוטמן‪ ,‬יוליוס )ירושלם(‪ :‬משנתו של יצחק אלבלנ‬
‫עה‬
‫היגער‪ ,‬מיכאל <גוירק>‪ :‬פירוש ר׳ משה אבן מוםא על הייג מדות של ר׳ ישמעאל ‪ .‬צג‬
‫הלקין‪ ,‬א‪ .‬ש‪) .‬גוירק(‪ :‬מפחיחח ר ב סעדיה גאון לפרוש ההורה‬
‫קכט‬
‫העשל‪ ,‬אברהם יהושע )גוירק(‪ :‬ההאמין הרמב״ם שזכה לגבואה?‬
‫קנט‬
‫ווייס‪ ,‬אברהם מוירק>‪ :‬לשאלת טיב הבית דין של שבעים ואחד‬
‫קפט‬
‫טורטשינר‪ ,‬נ‪ .‬ה‪ .‬ררושלם>‪:‬‬
‫ריז‬
‫עשה עצמו מסתפק‬
‫טשרנוביץ‪ ,‬חיים עוירק(‪ :‬הזוגות ומקדש חוניו‬
‫רכג‬
‫ליברמן‪ ,‬שאול <נוירק>‪ :‬על חטאים וענשם‬
‫רמט‬
‫מארכס‪ ,‬אלכסנדר עוירק(‪ :‬ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה ‪ .‬רעא‬
‫פינקלשטיין‪ ,‬אליעזר הלוי )נוירק(‪ :‬הערות ותקוני נוסח בחורח כהנים‬
‫שה‬
‫פריימאנן‪ ,‬אהרן מוירק(‪ :‬קונטרס המפרש השלם‪ .‬מהדורה שניה‬
‫שכג‬
‫פריימן‪ ,‬א‪ .‬ח‪) .‬ירושלם(‪ :‬ספר על עסק החורה מיסוד הר׳ יחיאל אבי הרא״ש ז־ל שנה‬
‫צייטלין‪ ,‬שניאור זלמן )פילדלפיה(‪ :‬הפקר ויאוש‬
‫שסה‬
‫קאסוטו‪ ,‬משה דוד )ירושלם(‪ :‬עשרה דורות שמאדם ועד נח‬
‫שפא‬
‫קרויס‪ ,‬שמואל )קנטאבריניא(‪ :‬שער הטרי‬
‫ריבקיגד‪ ,‬יצחק ‪: > p r p‬‬
‫שלום‪ ,‬גרשם ררושלם(‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ . .‬שצא‬
‫תשובת הרב יהודה אריה מודיגה על גלוי הראש ‪ . . . .‬תא‬
‫פרשה חדשה מן המדרש הגעלם שבזוהר‬
‫‪vii‬‬
‫תכה‬
‫לוח הענינים לחלק האנגלי‬
PAGE
G O L D M A N , S O L O M O N (Chicago): T h e Portrait of a Teacher
1
B I B L I O G R A P H Y of Writings of Prof. Louis Ginzberg, by B O A Z C O H K N . . .
19
A L B R I G H T , W . F . (Baltimore): T h e List of Levitic Cities
49
B A R O N , S A L O W . (New Y o r k ) : L e v i Herzfeld, T h e First Jewish Economic
Historian
75
B I C K E R M A N , E L I A S J . (New Y o r k ) : T h e Date of Fourth Maccabees. .
105
C O H E N , B O A Z (New Y o r k ) : Civil Bondage in Jewish and Roman L a w . .
113
E F R O S , I S R A E L (New Y o r k ) : Saadyah's Second Theory of Creation in
its Relation to Pythagoreanism and Platonism
133
G A N D Z , S O L O M O N (New Y o r k ) : Complementary Fractions in Bible and
Talmud
143
G I N S B E R G , H . L . (New Y o r k ) : Psalms and Inscriptions of Petition and
Acknowledgement
159
G O R D I S , R O B E R T (New Y o r k ) : Studies in the Relationship of Biblical
and Rabbinic Hebrew
173
K 1 S C H , GuiDO (New Y o r k ) : Relations between Jewish and Christian
Courts in the Middle Ages
201
MARCUS, RALPH
Septuagint
227
(Chicago): Jewish and Greek Elements in the
M A R M O R S T E I N , A. (London): The Introduction of R . Hoshaya to the
First Chapter of Genesis Rabba
247
N E U M A N , A B R A H A M A. (Philadelphia): T h e
Sixteenth Century Historiography
253
Shebet
Yehudah
and
S O N N E , I S A I A H (Cincinnati): T h e Schools of Shammai and Hillel S2en
from Within
275
S P E R B E R , A L E X A N D E R (New Y o r k ) : Specimen of a Targum E d i t i o n . . .
S P I E G E L , SHALOM
293
(New Y o r k ) : Noah, Danel, and Job, touching on
Canaanite Relics in the Legends of the Jews
305
S T R A U S S , L E O (New Y o r k ) : Farabi's Plato
357
ToRREY, C H A R L E S C . (New Haven): A Revised View of First E s d r a s . .
395
WOLFSON, HARRY AUSTRYN
Negative Attributes
411
(Cambridge,
IX
Mass.): Maimonides
on
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫)מתוך מסה‪. :‬פרקים בפילוסופיה של המשפט העברי״(‬
‫מאת‬
‫שמואל אטלס‬
‫אנו מוצאים בחלמוד הרבה דונמאוח של מעשה הערמה‪ ,‬שבהן התירו החכמים‬
‫להערים על הדין‪ .‬כגון בשבת ק״כ א׳‪ :‬כשנפלה דליקה בחצר בשבת שמותר לו לאדם‬
‫ללבוש בגדים כ ל מה שיכול ולהוציא משם לרה׳־ר‪ ,‬ל ד ע ת רימ מותר לו להערים‬
‫וללבוש בגדים ולהוציא מן החצר ופושט‪ ,‬וחחר ולובש ומוציא ופושט ואפילו כל היום!‪.‬‬
‫ובן בביצה ל״ז א׳‪ :‬אותו ואת בגו שגפלו לבור ביו״ט‪ ,‬שאיגו מותר לשחוט את שניהם‬
‫ביויט‪ ,‬מעלה את הראשון על מגת לשוחטו ואיגו שוחטו וחחר ומערים ומעלה השני‪,‬‬
‫רצה זה שוחט רצה זה שוחט‪ .‬כיוצא בו במו״ק י״ב ב׳‪ :‬מטילין שכר במועד לצורך‬
‫המועד וכו׳ ובלבד שלא יערים )שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושהו‬
‫ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד‪ ,‬רש״י(‪ ,‬ושנו שם בסוף הסוגיא‪ :‬תנאי היא‬
‫דתגיא אין מערימין בכך ר״י בר יהודה אומר מערימיף‪ .‬כמ׳כ שנו חכמים כמה‬
‫הלכות בדין מעשר כדי להערים ולהפטר ממגו‪ ,‬שכגראה היו גוהגים לעשות כן‪,‬‬
‫כגון ברכות ל׳׳א א׳‪ :‬מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו‬
‫אוכלת ופטורה מן המעשר‪ ,‬וגיטין פ״א ב׳‪ :‬דורות האחרוגים מכניסין פירותיהם ד ר ך‬
‫גגות וקרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר‪ .‬ולפעמים יעצו החכמים איך להתחכם‬
‫ולהערים על הדין כדי לצאת מן המיצר שבעיקבות ההלכה‪ ,‬כגון בנדרים מיג א׳‪:‬‬
‫המודר הנאה מחברו ואין לו מה יאכל‪ ,‬הולך אצל החגוני ואומר‪ :‬איש פלוני גודר‬
‫הגאה ממגי ואיגי יודע מה אעשה והוא גותן לו ובא וגוטל מזה וכוי‪ :‬היו מהלכין‬
‫ב ד ר ך ואין לו מה יאכל‪ ,‬נוחן לאחר לשון מתנה והלה מותר בה‪ ,‬אם אין עמהם‬
‫אחר‪ ,‬מניח על הסלע או ע ל הנדר ואומר הרי הן מופקרים ל כ ל מי שיחפוץ והלה‬
‫נוטל ואוכל‪ .‬כיו׳ב שנים שאסרו נכסיהם זה ע ל זה ואסורים בדבר של אותה העיר‬
‫)מפני שאנשי העיר הם שותפין בה(‪ ,‬חקנחם לכחוב חלקם לנשיא עדרים מ״ח א׳(‬
‫ונמצא שהם אינם נהנים זה מזה אלא מן הנשיא‪.‬‬
‫‪ 1‬עיי שבת ס־ה‪ ,‬בי‪ :‬בעי א ב ״ אשה סהו שהערים וכוי‪ ,‬תבעי למיד םעריסין וכוי‪.‬‬
‫‪ 2‬עיי רסבים <הל׳ יו־ט פ־ז היח> שעסק דטותר להערים כר־י בר יהודה‪ ,‬ואע־פ שהוא‬
‫יחיד דפליני עליה רבנן‪ ,‬ונתן טעם ל פ ס ק ו ‪ :‬שאין הערמה זו ניכרת לרואה געי׳ לק׳ הערה ‪.(3‬‬
‫ולפעמים אסרו בתלמוד הערמה כמן ר ב אשי ׳?אמר‪ :‬הערמה קא אמרת שאני הערמה דאחסירו‬
‫בה רבנן טפי םמזיד )ביצה ייז בי(‪ .‬ועיייש ברשיי ותדיה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫אטלס‬
‫ןב[‬
‫כל ההערמות האלה‪ ,‬שיש לקראן בשם מעשיות׳‪ ,‬תכליתן היא להראות את‬
‫ה ד ר ך בה יכול האדם לילך סביב ה ה ל כ ה ב ד ר ך עקיפין‪ ,‬ואין לנו ענין בהן כאן‪.‬‬
‫כי מטרתנו מ ה המאמר היא לדון בסונ אחר של הערמה השונה לגמרי מזו שלפניה‪.‬‬
‫וזו היא כשהמשפט עצמו מערים ואומר שהזיון ידוע יהא חשוב כאילו דומה הוא‬
‫בכל פרטיו לחזיון משפטי אחר‪ ,‬ומתוך כ ך הוא נכלל בתוך חונ החזיונות והתופעות‪,‬‬
‫שהצורות המשפטיות הקיימות חופפות ומקיפות אותם‪ .‬כשהמחוקקים ומפרשי המשפט‬
‫גפגשים בחזיונות ותופעות החיים שלא ניתנו להסדר עפ״י שיטת המשפט הקיימת‬
‫מכבר‪ ,‬דרכם להערים ולתת צורה חדשה וצביון חדש לחזיונות החיים ואגב זה הם‬
‫נעשים מוכשרים להיות נכללים בתוך הצורות המשפטיות ולהסדר על פיהן‪ .‬או‬
‫במלים אחרות‪ :‬כשהמשפט מתלבט בצורך להטביע את חותמו על תופעת חיים‬
‫חדשה‪ ,‬לפעמים הוא גוזר ואומר שהזיון ‪ x‬יהא נידן כאילו הוא ־‪ ,%‬וזו היא הערמה‬
‫משפטית או פיקציה‪.‬‬
‫לכאורה המשפט כ כ ל מ ד ע אחר אין תכליתו אלא לתפוס את המציאות תפיסה‬
‫שתהא הולמת ושוקלת שקילות גמורה את הריאליות המוחשית‪ .‬אבל השקפה זו אין‬
‫לה על מה שתסמוך‪ .‬וכשם שהוכיחה תורת ההכרה של הכיוון האידיאלי‪ ,‬שכל מ ד ע‬
‫אין מטרתו להיות רק גגרר אחר המציאות החמרית‪ ,‬לחקותה ולצלם אותה כמות‬
‫שהיא‪ ,‬אלא עליו לעקור את עצמו מן העולם המוחשי על מגת לבגות לו עולם של‬
‫אידיאות שיסודן במחשבה צרופה‪ ,‬ומתוך כך להכניס סדר ושיטה בטבע‪ ,‬כי הוא‬
‫אינו בא ל כ ל ל סדר של חוקים אלא אנב עיצוב בראשית של המרי מציאות וצורות‬
‫מחשבה כאחד‪ ,‬כן גם המשפט לפעמים במקום שהוא בא לתפוס את המציאות אין‬
‫הוא בא ל כ ל ל כ ך אלא אנב יצירה ועיצוב בראשית של צורות משפטיוח‪.‬‬
‫אילו היה המשפט נמשך אחר המציאות החמרית ומשועבד לה‪ ,‬אז לא היה‬
‫מקום ליצירה משפטית‪ ,‬כי הריאליות החמרית‪ ,‬המציאות המוחשית מנובשת היא‪,‬‬
‫מרתקת וכובלת כל שאיפה ליצירה‪ .‬ולפיכך כשרצה המשפט לפרוש את ממשלחו‬
‫‪ 3‬עיי דברי החי ריח טשרנוביץ‪ ,‬תולדות ה ה ל כ ה היא‪ ,‬עמר ‪ ,182‬שהבחין יפה בין ה ע ר ס ת‬
‫הדין ל ה ע ר ט ת הסעעה‪ .‬לדעתי תיקון עירובין על ידי ה ע ם ד ת קנה מכאן וקנה מכאן וקנה ע ל‬
‫נביהן שדינו כחצר היא הערמה דתית או הערמת הדין בלשון החי הניל‪ ,‬ולא ה ע ר מ ת המעשה‪.‬‬
‫כי זה ה כ ל ל ‪ :‬במקום ששני חזיונות השונים במהותם נידונים באמצעות הכה הדמיון כאילו שווים‬
‫הם זה לזה‪ ,‬זו היא הערמה משפטית או דתית או הערמת הךין ;עיי לק׳ עמוד ד‪ .‬שם הבאנו‬
‫את הנדרת ב ל מ ה ם״םון בפיקציה(‪ .‬וכן הוא הדין בתיקון עירובין שהעמדת הקנים הושווה לחצר‪.‬‬
‫סעאיכ ה ע ר מ ה מעשית שאין בה השוואה של עני חזיונות ונסיון לזהת אותם; ועוד שהנוהנ על‬
‫פיה נוהנ כ ה ל כ ה ואינו עובר על הדין אלא במחשבה ב ל ב ד ‪ ,‬כגון בםערים ומולח חתיכות רבות‬
‫ב ב ת אחת ביויט‪ ,‬ואע־פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת‪ ,‬כי למעשה אפשר שכל חתיכה וחתיכה‬
‫צריכה לו ליויט משום שבשעת םליחתה נראית לו נאה יותר‪ .‬ו ל פ י כ ך כשקבע הרטבים ל ה ל כ ה‬
‫אחת ההערמות המעשיות הוא הדניש ואמר‪. :‬שאין הערמה זו ניכרת לרואה'‪ ,‬כלוי הוא לא ע ב ר‬
‫ע ל הדין א ל א רק במחשבה ומשויז היא מותרת )עי׳ לעיל ה ע ר ה ‪ .>2‬זלפייז נראה שההערמה‬
‫באותו ואת בנו ענפלו לבור ביויט שמעלה את הראשון עימ לשוחטו ואינו שוחטו ואח״כ מ ע ל ה‬
‫את העני‪ ,‬שהיא הערמה מעשית ולא הערמת הדין‪ ,‬כי באמת אפשר שהשני נאה לו ליויט בשעה‬
‫שמעלהו מן הבור‪ ,‬ואין כאן השוואה של שני חזיונות‪.‬‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫]ג[‬
‫נ‬
‫ע ל חזיונות ותופעות החיים שלא ניתנו להדחק לתוך צורות המשפט הקיימות מכבר‪,‬‬
‫עקר המשפט את עצמו מן העולם המוחשי על מנת לבנות לו עולם אחר‪ ,‬אידיאלי‪.‬‬
‫נמצאת ל מ ד שאין המציאות המוחשית ראשונית למשפט והמשפט שני לה‪ ,‬אלא‬
‫לפעמים המשפט יוצר ריאליות בבחינת מעשה בראשית מתוך הכרח כשאין המציאות‬
‫החמרית והמוחשית ניתנת להדחק בתוך צורה משפטית מתאימה לה וראויה לה‬
‫בהחלט‪.‬‬
‫א ח ד הנילויים הבולטים של מעשה היצירה במשפט הוא בפיקציות ובהערמות‬
‫המשפטיוח השונות‪ .‬כשיש צורך החיים לחח צורה משפטיה לחזיון חדש שלא ניתן‬
‫ל ה ד ח ק לתוך הדפוס העתיק של המשפט שעיצבו אותו דורות על דורות‪ ,‬או כשצרכי‬
‫החיים דורשים לשנוח במה שהוא מן הדפוס העחיק של אחח מהצורות המשפטיות‪,‬‬
‫בא המשפט באמצעוח ההערמה המשפטיח‪ ,‬הפיקציה‪ ,‬ונחר ואומר‪ ,‬שיהא החזיון‬
‫החדש נידן כאילו הוא הולם ושוקל שקילות גמורה את אחת הצורות המשפטיות‬
‫של שיטת המשפט שנתקדשה ע״י המסורה‪.‬‬
‫בתקופתנו אנו העלה האנס פייהיננר את הרעיון היסודי של פיקציה‪ ,‬העמידו‬
‫במרכז המחשבה ועשהו פינה ויסוד להבנת כמה חזיונות החיים והמדע‪ .‬הוא הראה‬
‫ע ל המקום החשוב שהפיקציה תופסת בכל מקצועות ה מ ד ע והפילוסופיה לרבות‬
‫גם המשפט‪ .‬אמנם במקצוע המשפט כבר קדמוהו רבים‪ ,‬שדנו ע ל הפיקציה המשפטית‬
‫עוד זמן ר ב לפגי הופעת ספרו של פייהיננר ‪.‬הפילוסופיה של כאילו *‪ .‬גדולי‬
‫הפילוסופים של המשפט‪ ,‬ט ו ן סאויני‪ ,‬רודולף פון ייהריע*‪ ,‬דימיליוס‪ ,6‬הנרי מיין‬
‫האננליל ועוד הרחיבו לדון בחזיון של פיקציה במשפט והשתדלו להנדירה ולקבוע‬
‫אח מקומה הראוי לה זמן ר ב לפני בואו של פייהיננר להעיר את תשומה ל ב החוקרים‬
‫ע ל מקומה המרכזי שהפיקציה תופסת ב כ ל מקצועות התרבוח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סאויני מנדיר את הפיקציה המשפטית בערך כזאת‪ :‬כשנולדה צורה משפטית‬
‫חדשה לרגלי התפתחות החיים וצרכיהם ד ר ך המשפט הוא להכניסה בתוך שיטת‬
‫המשפט לא כיצירה חדשה לגמרי אלא לקשרה עם אחת הצורות המשפטיות‬
‫הקיימות‪ ,‬ומתוך כ ך לתת לה צביון של חוק ומשפט שנתקדש כבר עיי המסורה;‬
‫ובאופן כזה הצורה המשפטית החדשה קובעת לה מקום בתוך המשפט לא כיצירה‬
‫יש מאין אלא כאזרח שקנה לו שביתה בתוכו מכבר»‪ .‬יש בפרוצס הזה משום הערמה‬
‫של המחשבה המשפטית שמבקשת לה דרכים ואופנים‪ ,‬בעקיפין אם לא במישרין‪,‬‬
‫* ההוצאה הראשונה של ה ס פ ר ‪ Die Philosophic des Als-Ob‬של הנס פייהינגר יצאה‬
‫‪ .1911‬ובמאמרנו זה נשתמש בביטוי של ‪.‬כאילו' כדי לסמן את האופי הפיקטיבי של הפושנ‬
‫בשנת‬
‫ובמשמעות דומה לזו שנתן פייהיננר להביטוי ‪.Als-Ob‬‬
‫‪romischen Rechts, I I I 5‬‬
‫‪Ihering, Der Geist des‬‬
‫והלאה‪.‬‬
‫‪ .Rudolf von‬עמו׳‬
‫«‬
‫‪. G . Demelius, Die Rechtsfiktion etc. 1858 6‬‬
‫י ‪ ,Sir Henry Maine, Ancient Law‬פיב ביהוד ובמקומות רבים בספר‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫‪269‬‬
‫ד‬
‫אטלס‬
‫]ד[‬
‫כדי להכניס בתוכה את הצורה החדשה ולתת ל ה צביון של פרט בתוך כלל‪,‬‬
‫כלומר שהחדש אינו אלא פ ר ט שנכלל בתוך כ ל ל ישן‪.‬‬
‫ונמצא שמטרת ההערמה המשפטית היא להקל ע ל הכנסת צורות חדשות‬
‫וטופסים משפטיים שנתחדשו בעקבות הזמן לתוך השיטה המשפטית הקיימת‪ .‬צורות‬
‫משפטיות‪ ,‬שיש בהן לכאורה משום עקירת היסוד של המשפט הקיים‪ ,‬מתקדשות עיי‬
‫האופי הפיקטיבי שניתן להן‪ ,‬ועיי המושנ של ״כאילו״ החדש נראה כישן‪ .‬ע ל השאלה‬
‫מה נדחה מפני מה? כלומר הצורה המשפטית החדשה נידחת מפני השיטה או להיפך‪,‬‬
‫נתנה ההיסטוריה של המשפט תשובה ברורה‪ :‬הצורות והטופסים המשפטיים החדשים‬
‫נדחים מפני שיטת המשפט‪ ,‬וע׳כ עליהם לקבל צורה פיקטיבית בכדי להכנס לתוך‬
‫השיטה המשפטית‪ ,‬כי עיי דיחוי זה ניתן לשמור ע ל טהרת המסורה המשפטית ועל‬
‫השיטה שנתקדשה עיי המסורה‪ .‬ואילו היו הצורות והטופסים החדשים נכנסים לתוך‬
‫המשפט בעינם וכמו שהם‪ ,‬סכנה כרוכה בדבר שעיי כ ך ישתנו פני שיטת המשפט‬
‫תכלית שינוי‪ ,‬וע״כ מערים המשפט ונותן צביון פיקטיבי לצורות ולטופסים החדשים‪.‬‬
‫סוף ד ב ר ‪ :‬הפיקציה היא א ח ד הקרבנות שהאדם מביא לשאיפתו לאחרות‬
‫ולשיטה‪.‬‬
‫אמנם הגדרת סאויני עולה יפה רק בנונע לסונ ידוע של פיקציה שיש לקראה‬
‫בשם פיקציה היסטורית«‪ ,‬שמטרתה היא ל ס ד ר צורה משפטית חדשה בתוך השיטה‬
‫המשפטית הקיימת עיי זה שנותנים ל ה צביון של ״כאילו׳ ומתוך כ ך החדש נעשה‬
‫ישן‪ .‬אבל הפיקציה הרבה פנים ל ה )עי׳ לקמן שמנינו ארבעה סונים של פ‪ (.‬ואין‬
‫בידי הנדרת סאויני להקיף את כולם‪ .‬אכן הנדרה יותר מקיפה‪ ,‬שהולמת את כ ל‬
‫סוני הפיקציה למיניהם‪ ,‬היא זו של שלמה מייםון‪ ,‬שהיה הראשון להראות ע ל פיקציה‬
‫בתור מיתודה מדעית‪ ,‬שהנדיר את הפ‪ .‬בערך כזאת‪ :‬פיקציה היא פעולת כ ח‬
‫הדמיון שעל ידה אנו ממציאים אחדות בתוך ר י ב ו י ‪ -‬א ח ד ו ת שאינה אובייקטיבית‬
‫ואינה הכרחיתס״‪ .‬ואע״פ שמיימון כוון בזה‪ ,‬כנראה‪ ,‬להנדיר את הפיקציות‬
‫הפילוסופיות והמטפיזיות‪ .‬כגון המונדות של לייבניץ והאידיאות של קנט‪ ,‬שלדעת‬
‫מיימון הן אינן א ל א פיקציות״‪ ,‬מ״ם הגדרתו זו עולה יפה גם ביחס לפיקציות‬
‫המשפטיות למיניהן‪ ,‬שכן כולן אינן במהותן אלא קביעת אחדות בתוך ריבוי של‬
‫חזיונות שונים בעצם באמצעות כ ח הדמיון‪.‬‬
‫החזיון של פיקציה מצוי הוא ב כ ל השיטות המשפטיות‪ ,‬בחדשות כבעתיקות‪,‬‬
‫‪ 9‬אני סשתםש בזה בהנדרתו של ייהריע שהציע את השם פ‪ .‬היסטורית ל כ ל א ל ה הפיקציות‬
‫שעל ידן החדש נתקשר עם הישן באופן פורמלי‪ .‬וכנון הדונםאות מתולדות הםשפט הרוסי שהבאנו‬
‫להלן הן פ‪ .‬היסטוריות‪ .‬עי׳ ״הריע שם‪ ,‬עמו׳ ‪.297‬‬
‫‪ 10‬הנדרתו זו של סייסון נמצאת ב ס פ ר ו ‪ Philosophisches Worterbuch‬עסו׳ ‪.36‬‬
‫ואני מ ת פ ל א ע ל פייהיננר הדן בארוכה בספרו הגיל ע ל שיטת מייסון בפיקציה‪ ,‬שלא הביא‬
‫הנדרח ה פ ‪ .‬עפיי מייסון‪ .‬נם פרידריך קונצה בספרו הנדול ע ל סיימון ל א הביאה‪.‬‬
‫ג נ ל ד ע ת מיימון שהמונדות אינן א ל א פיקציות עי׳ ב ס פ ר ו ‪Streifereien im Gebiete‬‬
‫‪ ,der Philosophic‬עמו׳ ‪ .30‬ולהשקפתו ע ל האידיאות הקנטיות שהן פיקציות עי׳ בספרו‬
‫‪ ,Versuch einer neuen Logik‬עמו׳ ‪.206‬‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫]ה[‬
‫ה‬
‫ואין המשפט התלמודי בזה יוצא מן הכלל‪ .»2‬בתור משל לפיקציה משפטית במשפט‬
‫הרומי יכולה לשמש דוגמה זו‪ :‬עפ״י החוק העתיק של רומא צוואה ע ד ר ת כגילוי‬
‫רצונו האחרון של האזרח הרומי‪ .‬נמצא שאם בשעת גילוי רצונו האחרון אין המצווה‬
‫אזרח רומי א ל א שבוי הנמצא בידי האויב אינו יכול לצוות כדין וכדת‪ .‬וע״כ כ ל‬
‫צוואה של רומי הנמצא בשביה אין לה תוקף עפ״י המשפט של רומא העתיקה‪.‬‬
‫צרכי החיים דרשו שינוי בחוק הזה‪ ,‬שכן אם נקיים בו ‪.‬יקוב הדין את ההר״ יביא‬
‫לידי קושיים רבים‪ ,‬וביחוד לבני המשפחה של השבוי‪ .‬וע״כ בא החוק בשם ‪Lex‬‬
‫‪ Cornelia‬וקבע פיקציה ידועה בשם ‪ Fictio legis Cornelia‬ואמר‪ :‬יהא חשוב‬
‫השבוי ‪.‬כאילו״ הוא מת בשעה שנשבה‪ ,‬ונמצא שהצוואה שעשה האזרח הרומי לפני‬
‫שעת שביו נחשבת ‪.‬כאילו" היא נילויו האחרון של האזרח הרומי‪.‬‬
‫וכן דונמה מ ו ‪ :‬עפ״י המשפט העתיק של רומא ר ק ע ל היורש לטעון טענת‬
‫ירושה לפני הפריטור והוא מזכהו בנכסי המריש‪ .‬אבל בהמשך הזמן צרכי החיים‬
‫דרשו שנם הקונה‪ ,‬שקנה את נכסי המריש טרם מותו שנמכרו בכדי לשלם את‬
‫חובותיו‪ ,‬יטעון טענת זכיה לפני הפריטור ע ל מנת לזכותו בנכסי המריש‪ .‬א ב ל זה‬
‫אפשר היה לעשות רק בשני אופנים‪ :‬או ל ת ת צורה חדשה למשפט העתיק ולנסחו‬
‫באופן כזה שיהא כולל בו גם את הקונה ולאמר שקונה דינו כיורש‪ ,‬או לאמר שיהא‬
‫הקונה את נכסי המריש נחשב ‪.‬כאילו" יורש הוא‪ .‬והמשפט הרומי בחר ב ד ר ך השניה‪,‬‬
‫כלומר המשפט הרומי בכר להחשיב את הקונה כיורש ולקבוע בזה פיקציה משפטית‪,‬‬
‫כי הקונה אינו יורש במציאות‪ ,‬מלשנות מן המטבע של המשפט העתיק שטבעו בו‬
‫חכמים‪ .»3‬וכן נם ‪ ,Bonorum possessor‬היינו מי שניתנת לו הרשות ע״י הפריטור‬
‫לירד בנכסי הפריש עוד טרם שנתבררה זכותו בתור יורש‪ ,‬או ב ע ל חוב היורד‬
‫בנכסי המריש בנביח חובו ולא בתור יורש כ ל ל וכלל‪ ,‬נידון כיורש ואע״פ שבמציאות‬
‫אינו יורש‪ ,‬והיא ג״כ פיקציה* ‪.1‬‬
‫כשם שמיון מדעי הוא ההנחה והדרישה הראשונה של כמה ממדעי הטבע והרוח‪,‬‬
‫כנון חורה הצמחים‪ ,‬תורת החיות ותורה החברה‪ ,‬כן עלינו להשחדל ולהכניס סדר‬
‫ושיטה בריבוי של התופעות והטיפוסים הפיקטיביים שבמשפט ההלמודי ולחלקם‬
‫לסונים שונים כ ד י מתוך כ ך להניע למיון מדעי של החזיון פיקציה‪ .‬וכשנוסיף לחקור‬
‫בחזיון הזה כדי לעמוד ע ל טיבו נראה שאין א ח ד הוא אצל כ ל התופעות הפיקטיביות‬
‫א ב ל יחנלו בו שינויים יסודיים‪ ,‬שיוכלו לשמש בסיס לחלוקה מדעית של התופעות‬
‫האלה‪ .‬ולדעחי יש לחלק את הפיקציוח‪ ,‬ההערמוח המשפטיות שבתלמוד לארבעה‬
‫‪ 12‬בין החכמים העברים שדנו בחזיון זה של פיקציה משפטית בתלמוד הם הריח טשרנוביץ‪,‬‬
‫תולדות ה ה ל כ ה חיא‪ ,‬עמו׳ ‪ 174‬ואילך‪ ,‬וחיב עמו׳ ‪ ,147‬והרי־ש צורי זיל שהקדיש לשאלה זו מאמר‬
‫מיוחד בשם ‪.‬החשבה חוקית' ב ס פ ר היובל לר׳ ביט לוין‪ .‬ואני בחרתי בביטוי ‪ .‬ה ע ר מ ה משפטית״‬
‫כדי לסמן את החזיון של פיקציה משפטית; ואעיס שהוא צ ר מהכיל את כ ל התופעות השונות‬
‫של ס‪ ,.‬כי יענן פ‪ .‬כ א ל ה שהן יצירות חדשות משפטיות ואין בהן משום הערמה כ ל ל ‪ ,‬מיס ראוי‬
‫לדעתי להשתמש בביטוי זה ולהרחיב את תכנו‪.‬‬
‫‪ 13‬הדונמאות ה א ל ה הן עס׳י ס פ ר ו של ייהריננ‪ ,‬שם עמו׳ ‪ 293‬ואילך‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫עי׳ באנציקלופידיה ‪ , I I I ,Pauly-Wissowa‬עמו׳ ‪ ,208‬עיד התפתחות המושנ הזה‬
‫ו‬
‫אטלס‬
‫סוגים‪ .‬הסוג הא׳ הוא הפיקציה ההיסטורית שכבר הרביתי לדון בה‪ ,‬חו היא הפ‪.‬‬
‫שעל ידה אנו קובעים מקום לצורה משפטית חדשה בתוך השיטה הטשפטית הקיימת‪.‬‬
‫הסונ הב׳ כולל את הפיקציוח הבאוח להנביל ולצמצם את זכותו הקנינית של האדם‬
‫הפרטי‪ ,‬ובחור יסוד להנבלה זו נאמר בהן ״על מנח כן הנחיל יהושע את הארץ"‬
‫או ״תנאי בי׳ד הוא׳ וכדומה‪ .‬ואני מציע לסמנה בשם פיקציה היסטורית־תנאית‪.‬‬
‫סונ מיוחד של הערמה משפטית מהוות הפיקציות ה א ל ה שיש לקראן בשם‬
‫דונםתיות‪ .‬נם בהן מועלות אי־שקילות ואי־התאמה שבין המציאות המוחשית והמציאות‬
‫המשפטיח‪ ,‬נם בהן אין המשפט נמשך אחר המציאות המוחשית‪ ,‬אינו משועבד לה‬
‫ואינו קשור בה קשר של סיבה ומסובב‪ .‬אבל ל א הרי הפיקציה הדונמתית כהרי‬
‫הפיקציה ההסיטוריח‪ ,‬כי בעוד שהאחרונה מטרתה היא לקבוע ולסדר תופעה‬
‫חדשה בחוך אחת הצורות המשפטיוח הםסורחיוח‪ ,‬חכליהה של הפיקציה הדונסתית‬
‫היא ליצור צורה משפטית חדשה בהחלט‪ .‬יש בהערמות הדונמחיוח משום יצירה‬
‫מתוך קפיצה מ ע ל המציאות המוחשית אל עולם אידיאלי ודמיוני‪ .‬בתור דונמה‬
‫לפיקציה דונמחיח יכול לשמש המאמר התלמודי ״ניטו וידו באין כאחד״*«‪.‬‬
‫ולבסוף הסונ הד׳ הכולל בו אח הפעולוח הפיקטיביוח‪ .‬בכ׳מ שנאמר בתלמוד‬
‫״כופין אותו ע ד שיאמר רוצה אני׳ הבעת רצונו כזו של האדם פיקטיבית היא‪ ,‬כי‬
‫מעשה הנעשה מתוך אונס וכפייה אינו אלא פעולה חיצונית‪ ,‬אבל אין כאן הבעת‬
‫רצונו החפשי של הסוביעקט המשפטי‪ .‬ובמקום שהמשפט דורש ואומר שרצונו של‬
‫הסוביעקט הוא המכריע בדבר‪ ,‬נעדר למעשה הנעשה מחוך אונם וכפייה כ ל תוקף‬
‫משפטי‪ .‬ומ״מ החשיבו חכמי התלמוד לפעמים אח פעולח האדם שבאה מתוך כפייה‬
‫והכרח ״כאילו׳ היא נעשיח מחוך רצון וחופש ונתנו ל ה ע ר ך משפטי‪ ,‬א ב ל באמת‬
‫אינה אלא פעולה פיקטיבית‪ .‬ובפרטות אדון על כ ל א ח ד מארבעת הסונים ה א ל ה‬
‫של פיקציה בהמשך המאמר‪ ,‬שכל א ח ד מד׳ פרקיו מוקדש לסוג מיוחד של הערמה‬
‫משפטית‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫בריש פ׳ המפקיד‪ ,‬ב״מ ל״נ ב׳‪ ,‬שנינו‪ :‬המפקיד אצל חברו בהמה או כלים‬
‫ונננבו וכו׳ שילם ולא רצה לשבע וכוי נמצא הגנב משלם תשלומי כ פ ל וכוי‪ ,‬למי‬
‫משלם? למי שהפקדון אצלו‪ .‬ואמרו בנמ׳‪ :‬מחקיף ל ה רמי בר חמא והא אין אדם‬
‫‪ 15‬עיי ייהריננ שם‪ ,‬עמו׳ ‪ ,299‬שמסמן את הפיקציה של ‪.‬אישיות טשפטית* בשם פ‪ .‬דונסתית‪.‬‬
‫החברה‪ ,‬המוסד וכיוצא בהם אינם אישיות במציאות‪ ,‬ומים במובן משפטי אנו מחשיבים את ה ח ב ר ה‬
‫כאישיות משפטית‪ ,‬ואין זה א ל א פיקציה‪ ,‬והוא כותב להבחין בין שני סוני הפיקציה‪Aber der :‬‬
‫‪Zweck 1st hier nicht Erleichterung der Anknupfung eines neuen Rechts‬‬‫‪satzes an das bisherige Recht, sondern Erleichterung der juristischen Yor‬‬‫‪ .stellung‬כלו׳ יש בפ‪ .‬הדונמתית משום נתינת שם לצורה טשפטית חדשה בכדי ל ה ק ל על‬
‫הציור המשפטי‪ ,‬ואעיפ שהמושנ שאנו משתמשים בו כדי לסמן את הצורה החדשה יש לו תוכן‬
‫ידוע ומסוים שאינו הולם אותה‪.‬‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫ז‬
‫מקנה ד ב ר שלא בא לעולם? וכוי‪ .‬אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה‬
‫ותשלמני הרי פרתי קנויה ל ך מעכשיו‪ .‬טעם זה‪ ,‬שהשומר קונה את ה כ פ ל וד׳ והי‬
‫משום שבעל הפרה הקנה לשומר את ה פ ר ה בשעה שמסרה לו לשמירה בתנאי‬
‫שישלם לו את דמיה ולא יפטר השומר את עצמו בשבועה‪ ,‬אין זה קביעת עובדה‬
‫מציאותית שהבעלים באמת מכרו לו את ה פ ר ה על תנאי זה‪ ,‬אלא רבא מבאר את‬
‫טעם ה ה ל כ ה שבמשנה שהיא מחשיבה את השומר ‪.‬כאילו" הוא ב ע ל הפרה‪ .‬כלומר‬
‫המשפט דן את השומר כ ב ע ל הפרה משנתמלא תנאי זה‪ .‬ופירוש הדברים ‪.‬נעשה‬
‫כאומר לו לכשחננב וחרצה וחשלמני הרי פרתי קנויה ל ך מעכשיו" הוא שעלינו‬
‫להחשיב את השומר כבעלים ואח ב ע ל הפרה ‪.‬כאילו" התנה כזאת‪ ,‬ואין זה אלא‬
‫פיקציה משפטית‪ .‬וכשהתקיף ר׳ זירא על דברי רבא שם בנמ׳ ואמר‪ :‬אי הכי אפילו‬
‫ניזותיה וולדותיה נמי‪ ,‬אלמה חניא חוץ מנקותיה וולדוחיה? ואמרה הנמ׳‪. :‬אלא‬
‫אמר ר׳ זירא נעשה כאומר לו חוץ מניזותיה וולדותיה״ גם הוא לא בא לקבוע עובדה‬
‫אלא הערמה משפטית ולבאר אח ה ה ל כ ה בזה‪ ,‬שהיא מחשיבה את השומר כבעלים‬
‫רק כדי לקנות את ה כ פ ל וד׳ והי‪ ,‬אבל לא לקגות גם את הגיזות וולדות‪ .‬והפיקציה‬
‫בזה עוד בולטת ביותר‪ ,‬שכן השומר נחשב לבעלים רק לשם מטרה ידועה‪ ,‬כלו׳‬
‫לקנות את הכפל‪ ,‬שהוא ‪.‬שבחא דאתי מעלמא"‪ ,‬אבל לא לקנות גם את הניזות‬
‫וולדות‪ ,‬שהם ‪.‬שבחא דמנופא"‪ .‬ועפ״י הנדרתו של פייהיער שטיבה של פיקציה‬
‫להיות סותרת אח עצמה‪ ,!6‬בנידון דידן הסחירה ברורה למדי‪ ,‬שכן השומר נידן‬
‫כבעלים רק לשם חכליח ידועה )לקנות ה כ פ ל וד׳ והי(‪ ,‬אבל אינו בעלים במציאות‬
‫ולכל דבר‪ ,‬שהרי אינו קונה את הנקות וולדות מזמן היותה של ה פ ר ה ברשותו של‬
‫השומר‪ .‬ובצורה ההניונית של הפיקציה ההיסטורית ב כ ל ל כן צורתה בעניננו‪ ,‬שהרי‬
‫‪) x‬השומר( ניתן לדון כאילו הוא ‪) y‬בעלים(‪.‬‬
‫ובסוף הסוניא שם‪ :‬א״ד אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתננב ותרצה ותשלמני‬
‫סמוך לנניבותה קנויה לך‪ .‬ולפי׳׳ז אין להקשוח‪ :‬אי הכי אפי׳ גיזוחיה וולדותיה נסי?‬
‫אבל ברור שרבא לא ר צ ה לאמר בזה‪ ,‬שבאמת הבעלים מקנים לשומר את ה פ ר ה‬
‫סמוך לנניבותה כשמוסרה לשמירה‪ ,‬שהרי מסתבר שלא עלה על ד ע ת הבעלים‬
‫שיבא לידי כ ך ונם אפשר שלא ידע אח דיני שמירה ונניבה ל כ ל פרטיה‪ .‬אין זאת‬
‫אלא שכוונת רבא היא לאמר שיהא השומר נחשב ‪.‬כאילו" הוא נעשה לבעלים מסמוך‬
‫לנניבוחה וכאילו מכרוה לו כששלם ולא רצה לישבע‪ .‬ונמצא שנם בזה הסתירה‬
‫למציאות בולטח למדי‪ ,‬שהרי השומר אינו הבעלים ממש‪ ,‬אלא הדין מחשיב את‬
‫השומר כבעלים מזמן ידוע בכדי להקנות לו את ה כ פ ל וד׳ והי‪.‬‬
‫ואביא בזה דונמאוח אחדות מן התלמוד שעפ״י רוב במקום שהש״ס משחמש‬
‫בביטוי ‪.‬נעשה כ ‪ " . . .‬הוא בא בזה לקבוע פיקציה היסטורית‪ .‬בב״ק ק״ב ב׳‪ :‬רוע!‬
‫א ח ד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בניו‪,‬‬
‫כלו׳ אין לו לגזבר לא בכסות אשתו למשכנו בשביל ה ע ר ך וכן לנבי מקדיש לא‬
‫הוו ב כ ל ל גכסים להקדישו )רש״י(‪ .‬והתקשו שם מ ס ׳ בטעם ההלכה‪ ,‬ובסוף הסוגיא‬
‫‪ !6‬עי׳ ס פ ר ו הנ״ל‪ ,‬הוצאה שביעית ושסינית‪ ,‬עסו׳ ‪.172‬‬
‫ח‬
‫אטלס‬
‫]ח [‬
‫שם אמרו‪ :‬אלא אמר ר׳ אבא כל המקדיש נכסיו נעשה כסי שהקנה להן כסות‬
‫אשתו ובניו מעיקרא‪ .‬הרי נם בזה באור ההלכה הוא בהנחה פיקטיבית‪ ,‬כי אעיפ‬
‫שאין אנו יודעים בברור אם הקנה את הדברים לאשתו ובניו‪ ,‬מ*מ עלינו להניח כן‪.‬‬
‫ביהוד עולה האופי הפיקטיבי של ה ל כ ת מעמד שלשתן עפ״י הטעם שנתן לה‬
‫אמימר בניטין י״נ ב׳‪ ,‬באמרו‪ :‬נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות שעבדנא ל ך ל ד י ד ך‬
‫ולכל דאחו מחמתך‪ .‬ופי׳ רש״י‪ :‬נעשה כאוסר לו לוה לסלוה בשעת מתן מעות‬
‫דהלואה משעבדנא מהשתא ל כ ל מאן דאתי מחמחך‪ ,‬ה ל כ ך כי איל תנהו לפלוני‬
‫אינלאי מילתא דמשעת מתן מעות אשחעבד ליה‪ .‬עפ״י טעם זה בדין מע״ש יוצא‬
‫שאנו מיחסים ללוה דברים שלא אמרם והחחייבות שלא קבל על עצמו בפירוש אך‬
‫ורק לשם מטרה זו כדי לתת לדין מעיש מקום בשיטה המשפטיח של החלמוד ולאמר‬
‫שיסודו של דין זה הוא בהתחייבות שהלוה מקבל על עצמו בשעת ק ב ל ת המעות‪,‬‬
‫וכשאמר לו המלוה ללוה תנהו לו במעיש אינלאי מילתא למפרע שהלוה השתעבד‬
‫לו‪ ,‬ואין זה אלא פיקציה‪ .‬ועפ״י הנדרתנו בפיקציה היסטורית‪ ,‬שמטרחה היא לחת‬
‫לדין חדש טעם ויסוד עפ״י דין ידוע וקבוע מכבר‪ ,‬הפיקציה של מע״ש עפיי הטעם‬
‫שנתן לו אמימר היא נ״כ היסטוריה‪ .‬והנה בנמ׳ שם הקשה ר ב אשי לאמימר‪ :‬אלא‬
‫מעתה הקנה לנולדים ד ל א הוי בשעת מתן מעות הינ ד ל א קנו דאפי׳ לר״מ וכוי•‬
‫וע״כ מציע ר ב אשי טעם הדין‪. :‬בההיא הנאה דקא משתניא ליה בין מלוה ישנה‬
‫למלוה חדשה נמר ומשעבד נפשיה״‪ .‬לפי טעם זה של ר ב אשי יסוד הדין של מע״ש‬
‫הוא במציאות ריאליח־ממשיח‪ ,‬כי אנו משערים אח רצונו וחפצו של הלוה ואת‬
‫נמירת דעתו באופן ריאלי‪ .‬והקשו בנמ׳ על דברי ר ב אשי‪. :‬אלא מעתה כנון הני‬
‫דבי בר אלישיב דכפתי ושקלי לאלתר ה׳נ ד ל א קנו‪ ,‬וכי תימא ה׳נ א״כ נתת דבריך‬
‫לשיעורין״‪ .‬כלו׳ אם יסודו של הדין הוא ברצונו של הלוה משום שהוא מבכר מלוה‬
‫חדשה ע ל מלוה ישנה‪ ,‬נמצא שבמקום שאנו יודעים שאין רצונו ב כ ך ל א יהא דין‬
‫מע״ש נוהג בו‪ .‬וע״כ מציע מר זוטרא ואומר‪. :‬דעי ת ל ה מילי שתהו רבנן כ ה ל כ ת א‬
‫בלא טעמא‪ ,‬ח ד א הא* וכוי‪ .‬וכתבו בתום׳‪ :‬כהלכתא בלא טעמא פי׳ מה שמועיל‬
‫לקנות אבל טעם יש למה תקנו חכמים‪ ,‬מע״ש תקנו שלא יצטרך לטרוח ולעשות‬
‫קניינים וכוי‪ .‬כלו׳ יש לדין זה טעם תכליתי וסוציאלי אבל ל א טעם סיבתי‪ ,‬כי אין‬
‫לקבוע לו מקום בשיטה המשפטית הקיימח‪ .‬ועפ״י הנדרחנו בפיקציה הדונמתית‪,‬‬
‫שמטרתה היא לקבוע דין חדש שאין לו יסוד בשיטה המשפטית‪ ,‬דין מע״ש עפ״י‬
‫דברי מר זוטרא הוא נ״כ פיקציה דונסתית‪ ,‬כי אע״פ שיש לדין זה יסוד סוציאלי‪,‬‬
‫מ״מ אין לו יסוד בשיטת הקניינים של המשפט התלמודי‪ .‬נמצא שבםוניא זו יש לפנינו‬
‫ויכוח ע״ד יסודו של דין מע״ש‪ ,‬אם הוא בפיקציה היסטורית )אמימר>‪ ,‬במציאות‬
‫ממשית )רב אשי( או בפיקציה דונמתיח )מר זוטרא>ז!‪.‬‬
‫ז! כנראה ת פ ס הח׳ צורי זיל את דין מעיש כ״החשבה חוקית׳ ר ק עפיי דברי טר זוטרא‬
‫שאמר שזהו א ח ד משלשת ה ד ב ר י ם אשר ‪.‬עווינהו רבנן ה י ל כ ת א ב ל א טעמא'‪ ,‬א ב ל ע ל ד ב ר י‬
‫אמימר שמבאר טעם הדין ‪.‬נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות' וכוי הוא כותב עם )עסו׳ קפיח(‪:‬‬
‫‪.‬אנו רואים נם פ ה שהיה מ ד ר כ ו ל ב ס ס החיובים והשעבודים על פירוש הכוונה׳‪ .‬ואם באמת‬
‫כוונתו ע ל הלוה היתה להתחייב ל כ ל מי שיבא מחמת הםלוה אין כאן פיקציה‪ .‬א ב ל הנכון הוא‬
‫] [‬
‫ט‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫ט‬
‫עוד דונמא בירושלמי ב״מ פיה היד‪ :‬תני רשב״ג אומר מפרין על שדהו ואינו‬
‫חושש משום רבית‪ ,‬כיצד קבל הימנו בעשרה בורין הטין איל תן לי ס ל ע אחד ואני‬
‫נותן ל ך שנים עשר כורין לגורן מותר‪ .‬ר׳ יוחנן אמר מפני שהשדה מצויה להתברך‪.‬‬
‫דיל אמר נעשה כמשכיר לו שדה ביוקר )היינו טעמא דכשנותן לו המעות לאו‬
‫אדעתא שיוסיף לו בחכירות בשביל הלואה‪ ,‬אלא דנעשה כמשכיר לו שדה ביוקר‬
‫יותר‪ ,‬ומפני שזה מוציא המעות על גוף השדה ומתעסק בה יפה יפה משתבחת היא‬
‫וחבירתה יותר שוה ביוקר משארי שדות‪ ,‬פ״מ>‪ .‬הרי בכאן אע״פ שלא אמר המוכר‬
‫למשכיר בשעה שבקש ממגו את ה ס ל ע שדעתו להוציא את המעות על גוף השדה‪,‬‬
‫מ״מ מחשיבים אותו ‪.‬כאילו' הוא לוה את הכסף למטרה זו וכאילו הוא משלם לו‬
‫שנים עשר כורים לגורן עבור חכירת השדה‪.‬‬
‫ואביא עוד דוגמאות אחדות אשר יסוד ההלכה שבהן נעוץ בהנחה פיקטיבית‪.‬‬
‫שנינו במשנה ב״מ צ״ט א׳‪ :‬השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו וכוי‬
‫ומתה פטור‪ ,‬אמר לו השואל שלחה לי וכו׳ חייב‪ .‬ושאלו בנמ׳‪ :‬ביד עבדו חייב‪,‬‬
‫יד ע ב ד כיד רבו? אמר שמואל ב ע ב ד עברי וכוי‪ ,‬ר ב אמר אפי׳ תימא ב ע ב ד כנעני‬
‫נעשה כאומר לו הכישה במקל והיא תבא‪ .‬מיתיבי השואל הפרה ושלחה לו וכוי‪,‬‬
‫אמר ל ך ר ב לא תימא נעשה כאומר לו אלא אימא באמר לו הכישה במקל וכו׳‪.‬‬
‫הרי רק מתוך הקושיא שהקשו בגמ' ע ל דברי ר ב מן הברייתא הוכרחו לפרש את‬
‫דבריו‪ . :‬ל א תימא נעשה כאומר לו אלא אימא באמר לו״ וכו׳‪ ,‬אבל ר ב בעצמו‬
‫נראה שפירש את דברי המשנה שדינו של השואל הוא ‪.‬כאילו״ אמר לו הכישה במקל‬
‫ואע״פ שלא אמר כן מפורש‪ ,‬ואין זה אלא הנחה פיקטיבית‪.‬‬
‫כיוצא בו בכתובות‪ ,‬נ״ח בי‪ ,‬שנינו במשנה‪ :‬המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו‬
‫עושה ואוכלת‪ ,‬המותר ר״מ אומר הקדש ר״י הסנדלר אומר חולין‪ .‬ואמרו בנמ׳‪:‬‬
‫אמר ר״ל לא תימא טעמא דרימ משום דקסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם‬
‫)כלו׳ מעשה ידיה שהקדישן ע ד שלא עשאתן( אלא טעמא דר״מ מתוך שיכול לכופה‬
‫למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם )כלוי למי שבראן וידים‬
‫איתנהו בעולם‪ ,‬רש״י>‪ .‬הרי בכאן הוא הקדיש מפורש את מעשה ידיה‪ ,‬ואעפ״כ אנו‬
‫מחשיבין אותו ‪.‬כאילו״ הוא הקדיש את ידיה לעושיהן‪ .‬יתר על כן‪ :‬אפי׳ כשמקדיש‬
‫מפורש את ידיה לעושיהן אין הקדש כל מה שהיא עושה‪ ,‬שהרי כולם מודים שהיא‬
‫עושה ואוכלת‪ ,‬כלו׳ שיש לה מזונות ממעשה ידיה‪ ,‬ור״מ האומר הקדש כוונתו למותר‪,‬‬
‫ז״א העודף על מזונותיה‪ .‬ונמצא שר״מ מבחין בדברי המקדיש מעשה ידי אשתו‬
‫ומכניס לתוכם כוונה שאינה הולמת את הדברים עצמם ר ק לשם מטרה זו כ ד י‬
‫שהעודף על המזונות ממעשה ידיה יהא הקדש‪ ,‬ואע״פ שהוא הקדיש מפורש את‬
‫מעשה ידי אשתו ולא את ידיה לעושיהן‪ .‬וחכמי התלמוד‪ ,‬כנראה‪ ,‬הרנישו בחידוש‬
‫שבדבר ובאי־ריאליות שבהלכה זו ושאלו‪ :‬והא לא אמר לה הכי? ושנו‪. :‬כיון‬
‫דשמעינן ליה לר״מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה נעשה כאומר לה יקדשו‬
‫שלפי ד ע ת אמיסר ה ל כ ה זו היא פיקציה היסטורית ולפי דברי ס ר זוטרא פ‪ .‬דוגסתיח‪ ,‬וכסו‬
‫שבארנו‪.‬‬
‫אטלס‬
‫]י[‬
‫ידיך לעושיהך‪ ,‬כלו׳ עלינו להכניס בתוך דברי המקדיש כוונה זו הואיל ואין אדם‬
‫מוציא דבריו לבטלה‪ .‬ואע״פ שאפשר שמתוך חוסר ידיעה בהלכה זו‪ ,‬שאין אדם‬
‫מקדיש דבר שלא בא לעולם‪ ,‬כוון המקדיש באמת למעשה ידיה‪ ,‬מ׳מ ה ה ל כ ה‬
‫מחשיבה את דבריו ‪.‬כאילו* הקדיש את ידיה לעושיהן‪ ,‬והנחה פיקטיבית היא‪.‬‬
‫עוד דוגמא בכתובות‪ ,‬ע׳ עיא ובי‪ ,‬בענין המדיר אח אשחו מליהנות לו‪ ,‬שאלה‬
‫ה נ ס ‪ :‬וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה כ ל כמיניה ד מ פ ק ע ליה שעבודיה?‬
‫ותירצו‪. :‬מתוך שיכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונוחיך נעשה כאומר לה צאי‬
‫מעשה ידיך במזונוחיך"‪ .‬נם בזה אין יסודה של ה ה ל כ ה בעובדה מציאותית אלא‬
‫בהנחה פיקטיבית שהדין מחשיבו ‪.‬כאילו׳ הוא אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ונביא בזה עוד דונסאוח אחדות לפיקציה היסטורית מהמשפט הדתי‪ .‬במשנה‬
‫ר*ה כ״נ ב׳ שנינו‪ :‬בראשונה לא היו זזין משם כ ל היום )כלו׳ העדים שבאו להעיד‬
‫בקידוש החודש ביום השבת וכו׳ לפי שיצאו חוץ לתחום והיוצא חוץ לתחום אין לו‬
‫אלא ד׳ אמות‪ ,‬רש״י>‪ ,‬התקין דיג הזקן שיהו םהלכין אלפים אמה ל כ ל רוח‪ ,‬ולא‬
‫אלו ב ל ב ד אלא אף החכמה הבאה ליילד והבא להציל סן ה ד ל ק ה וכו׳ הרי אלו‬
‫כאנשי העיר ויש להם אלפים אמה ל כ ל רוח‪ .‬הרי במציאות אלו הבאים להעיד‬
‫ולהציל ביום השבת אינם מאנשי העיר‪ ,‬אלא שריג התקין שיהיו נחשבים לענין דין‬
‫זה של יציאה מחוץ לתחום ״כאילו׳ הם מאנשי העיר‪ ,‬ופיקציה היא‪.‬‬
‫כיוצא בו שאלת נדרים שפותחים בחרטה‪ ,‬כלו׳ שהחכם המתיר את הנדר‬
‫לפתוח ולאמר לו‪ :‬האם נדרת על ד ע ת כן וכן‪ ,‬ובאופן כזה הוא עושה את‬
‫לנדר טעוח )נדרים כ׳א ב׳ א אינה אלא פיקציה בלבד‪ .‬כי באמת אין כאן‬
‫אלא שהחכם המתיר את הנדר הוא שעושהו ‪.‬כאילו׳ בטעות יסודו‪ .‬ומשויז‬
‫במשנה‪ :‬היתר נדרים פורחין באויר ואין להם ע ל מה שיסמכו )חנינה י׳ אי(‪.‬‬
‫רשאי‬
‫הנדר‬
‫טעות‬
‫אמרו‬
‫וכ״נ הדין של דופן עקומה בסוכה יסודו בפיקציה‪ .‬במשנה סוכה י״ב א׳ שנינו‪:‬‬
‫הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה )דאויר פוסל בשלשה אפיי‬
‫סן הצד‪ ,‬רשיי( בית שנפחת וסיכך על נביו וכו׳ פסולה וכוי‪ .‬וכתב רש׳י‪. :‬ומכאן‬
‫אני אומר ומפרש הא דאמרינן שבסכך פסול מן ה צ ד אפרינן דופן עקומה להכשיר‬
‫ע ד ד״א היינו דחשבינן ל ס כ ך כ א י ל ו מן הדופן ונעקם ונכפל למעלה‪ ,‬ובאוירה‬
‫ליכא למימר הכי; ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחח ה ס כ ך‬
‫פסול ומגיע ל ס כ ך כשר וכוי דאיכ גם נכי אויר נמי נימא הכי״י״‪ .‬והרםבים בפיב‬
‫מהל׳ סוכה הי׳ד כתב‪ :‬אם יש משפת ה ס כ ך הכשר ולכותל ד׳א פסולה פחות מיכן‬
‫רואין כ א י ל ו הכוחל נעקם ויחשב זה ה ס כ ך הפסול מגוף הכותל וכשרה וכו׳״׳‪.‬‬
‫והנה בין שנאמר כרש׳י ״דחשבינן את ה ס כ ך כאילו מן הדופן ונעקם* ובין שנאמר‬
‫כהרמבים ש״רואין כאילו הכותל געקם ויחשב זה ה ס כ ך הפסול מנוף הכותל* אין‬
‫זה אלא פיקציה‪.‬‬
‫כיוצא בו יסודה של תקנת ה ל ל בפרחבול הוא בפיקציה‪ .‬בשביעיח פ״י מ׳ג‪:‬‬
‫‪ 18‬עי׳ עוד רשיי סוכה ד־ א' דיה פחות סד־א‪.‬‬
‫»‪ 1‬עי׳ נם פי׳ המשניות ל ה ר ס ב י ם לסמנה סוכה י׳ב‪.‬‬
‫]יא[‬
‫יא‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫‪,‬‬
‫פרוזבול אינו משמט זה א ח ד מן הדברים שתקן ה ל ל הזקן ובו ‪ .‬וזה גופו של פרוזבול‬
‫מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאנבנו‬
‫כ ל זמן שארצה וכו׳‪ .‬ופי׳ הרמב׳ם‪. :‬מוסר אני לכם אני מעיד אתכם ע ל כ ך וכך‬
‫וכו׳ וכבר התבאר שהפרחבול הוא מדרבנן"‪ .‬כלו׳ פרחבול אינו א ל א מסירת דברים‬
‫ב ל ב ד ומשו״ז אינו אלא מדרבנן‪ ,‬אבל המוסר שטרותיו לב״ד אינו משמט מדאורייתא‬
‫כמפורש שם מ״ב‪ .‬אולם רש״י כ ת ב בפירוש דין פרחבול עיטין ל״ו א׳(‪. :‬מוסרני‬
‫אני לכם את שטרותי שאתם תהיו נונשים ואני לא אנוש‪ /‬ומשמע לפי״ז שבפרוזבול‬
‫עליו למסור את שטרותיו לב״ד ותקנת פרוזבול ומוסר שטרותיו לב״ד היינו הך‪.20‬‬
‫ואע״פ שלדעת כ ל הראשונים חוץ מרש״י פרוזבול ומוסר שטרותיו לב״ד שני‬
‫דברים הם ואין בפרוזבול א ל א רק מסירת דברים בלבד‪ ,‬מ׳מ משמע מתוך סמיכת‬
‫תקנת פרוזבול לדין המשנה של המוסר שטרותיו לב״ד שיסודו של א ח ד נעוץ בשני‪,‬‬
‫והוא לפ״ד בזה‪ ,‬שיסוד תקנת פרוזבול הוא בפיקציה משפטית‪ ,‬שבמסירת דברים‬
‫לב״ד יהא נחשב כאילו מסר את שטרותיו לב״ד‪ .‬ובאמת כן נראה מן הספרי לפסוק‬
‫ט״ו נ׳‪. :‬ואשר יהיה ל ך את אחיך ולא של אחיך בידך‪ ,‬מכאן אתה אומר המלוה‬
‫על המשכון אין שביעית משמטת; את אחיך תשמט ידך ולא המוסר שטרותיו ל ב ׳ ד ;‬
‫מכאן אמרו ה ל ל התקין פרוזבול ספני תיקון העולם׳ וכו׳‪ .‬הרי המוסר שטרותיו‬
‫ל ב ׳ ד שאינו משמט נלמד מן הפסוק‪ ,‬והדברים ‪.‬מכאן אמרו ה ל ל התקין פרוזבול״‬
‫ובו׳ נראה שפירושם הוא לאמר שהלל הסמיך תקנת פרוזבול למוסר שטרותיו לב״ד‬
‫שהוא דין תורה‪ ,‬שבמסירת דברים לב״ד‪ ,‬שהוא פרוזבול‪ ,‬יהא דינו כמוסר שטרותיו‪.‬‬
‫וכן נראה נם מן הירושלמי שביעית‪ ,‬פ״י ה״ב‪. :‬מכאן סמכו לפרוזבול שהוא מן‬
‫התורה‪ .‬ופרוזבול ד ב ר תורה הוא? כשהתקין ה ל ל סמכוהו ל ד ב ר תורה"‪ .‬ופי׳‬
‫הדברים הוא דהמוסר את דבריו לביד‪ ,‬שזהו עיקר תקנת פרוזבול‪ ,‬יהא דינו כאילו‬
‫מסר את שטרותיו לב״ד‪ ,‬ואין זה אלא הערמה משפטית‪ ,‬פיקציה‪ .‬ובאמת כן יוצא‬
‫ברור מדברי הר״ן בפ׳ השולח שכתב‪. :‬דהיכא דמסר שטרותיו ממש דאורייתא‬
‫היא אלא דאתא ה ל ל ותקן דאע׳ג ד ל א מסר ואפילו אינן בידו נמי כי אמר מוסרני‬
‫כמאן דמםר דמי״ וכן׳ ‪.21‬‬
‫‪ 20‬עי׳ סכות נ' ב׳ שם כ ת ב רשיי מפורש‪ :‬מוסר שטרותיו לבייד הוא פרוזבול שהתקין ה ל ל‬
‫וכוי; ובתוס׳ שם הקעו על רש־׳‪ :‬דהא ב מ ס כ ת שביעית תני המוסר שטרותיו לבי־ד והדר קתני‬
‫פרוזבול אינו משמט אלמא תרי סילי נינהו וכוי‪.‬‬
‫‪ 21‬ואפשר ‪2‬נם רש־י ל א ר צ ה לזהת את תקנת פרוזבול עם המוסר שטרותיו לביד‪ ,‬א ל א‬
‫דע־י מסירת השטר לביד לשעה יהא נידון כטוסר שטרותיו לביד בהחלט‪ .‬ועיי מאמרו של החי‬
‫אסף‪ ,‬ס פ ר קלחנר‪ ,‬תרצ־ז‪ ,‬עסו׳ ‪ ,231‬שם פ ר ס ם שטר פרוזבול מזמנו של ר־א בן הרםב־ם ז־ל‬
‫וממנו נראה שהיו נוהנים בפרוזבול מסירת דברים ב ל ב ד ‪ .‬ועיי בלוי ‪Prosbol im Lichte der‬‬
‫‪ ,griech. Papyri und der Rechtsgeschichte, 1927‬שמשתדל להוכיח שיסוד תקנת‬
‫ה ל ל הוא בטוסד טשפטי יוני‪ ,‬ומהותו היא הקנאת נכס* הלוה למלוה עיי הב״ד יעטו׳ ‪ .(20‬ולדעתי‬
‫אפי׳ אם נאסר שהלל ס מ ך בתקנתו ע ל המוסד המשפטי ששרר אז בעולם היוני והסורי‪ ,‬והשם‬
‫פרוזבול מוכיח כן‪ ,‬א ב ל לא תקן שהביד מקנה למלוה את נכסי הלוה‪ ,‬אלא ר ק שיהא נידון‬
‫הסלוה ‪.‬כאילו־ קנה בנכסי הלוה‪ ,‬ותו לא‪ .‬והא ראיה שבנוסח פרוזבול עפיי מענה שביעית כלום‬
‫לא נזכר םקנין נכסים למלוה א ל א ר ק ‪.‬שאנבנו כ־ז שארצה־‪.‬‬
‫יב‬
‫אטלס‬
‫]יב[‬
‫ומתוך כ ך נעמוד על טיב ההלכות הכרוכות בדין פרחבול שאופי פיקטיבי‬
‫להן‪ .‬בשביעית פ׳י מיו שנינו‪ :‬אין כותבין פרחבול אלא על הקרקע‪ .‬והנה רש״י‬
‫וחוס׳‪ ,‬ניטין ל״ז‪ ,‬פירושו הטעם משום דרק במילתא דשכיחא עבוד רבנן תקנתא‪.‬‬
‫אולם הר־ש בםשנה שם פי׳ דביש קרקע ללוד‪ ,‬הוי החוב כנבוי ביד ב״ד ולא קרינא‬
‫ביה לא יגוש וכמלוה שיש עליה משכון דמי‪ .‬וטעם דין זה יסודו בפיקציה בלבד‪.‬‬
‫כי במציאות אין החוב כנבוי אפי׳ כשיש ללוה קרקע‪ .‬וביחוד מתבלט האופי‬
‫הפיקטיבי של ה ל כ ה זו בדברי המשנה שם‪. :‬אם אין לו מזכה הוא בתוך שדהו כ ל‬
‫שהוא"‪ ,‬כלו׳ אם אין ללוה קרקע מזכהו המלוה קרקע כ ל שהוא‪ .‬ובנם׳ גיטין שם‬
‫אמרו‪ :‬וכמה כל שהוא? אמר ר ב חייא בר אשי אמר ר ב אפי׳ קלח של כרוב‪ ,‬אמר‬
‫ר ב יהודה אפי׳ השאילו מקום לתנור ולכירים כותבין עליו פרוזבול‪ .‬ודי ברור הוא‬
‫שבקרקע כל שהוא כגון קלח של כרוב‪ ,‬שהמלח־‪ .‬מקנה ללוה‪ ,‬או כשמשאילו מקום‬
‫לתנור‪ ,‬אין מקום לאמר שזו היא נביית החוב באמת‪ ,‬אלא הרי הוא כאילו גבוי‪.‬‬
‫וכל ‪.‬כאילו״ אינו אלא פיקציה‪ .‬וכמ״כ יש להבין את דברי הירושלמי שביעית פ״י‬
‫ה״א‪ :‬המלוה על המשכון שמואל אמר אפי׳ על המחט‪ .‬כלו׳ כשם שאם יש ללוד•‬
‫קרקע כל שהוא כותבין עליו פרוזבול וכנבוי דמי ואע״פ שאינו חופף את כל החוב‪,‬‬
‫כן נם במשכון אין צורך שיהא שויו כדמי החוב כולו‪ ,‬כי לענין שמיטה נחשב החוב‬
‫‪.‬כאילו" הוא נבוי כבר אפי׳ במשכון כל שהוא‪ ,‬ואע״פ שלמעשה המלוה עודנו נושה‬
‫כלוה לשלם לו את חובו‪.‬‬
‫וברוח הדברים האלה יש להבין נם את דברי הירושלמי שביעית שם‪ :‬ר׳ חזקיה‬
‫בשם ר׳ ירמיה ואפי׳ נתונים ברומי‪ .‬כלו׳ אפי׳ אין דיינים בעיר המלוה אומר שלא‬
‫בפניהם‪ :‬מוסר אני לכם וכו׳ שכל חוב שיש לי שאנבנו כל זמן שארצה‪ .‬ואין ל ה ל כ ה‬
‫זו טעם אלא רק אם נאמר שאין הב״ד נובים א ח החוב ממש‪ ,‬אלא רק שיש לדונו‬
‫‪.‬כאילו" הוא נבוי‪ ,‬ויסודו בפיקציה‪ .‬ומעתה יש לדון נם את מוסר הדברים שלא‬
‫בפניהם ״כאילו" נבוי הוא‪.‬‬
‫ביהוד בא לידי נילוי האופי הפיקטיבי של ה ל כ ה זו בניטין ל״ז ב׳‪ :‬תגן התם‬
‫המחזיר חוב בשביעית צריך שיאמר משמט אני‪ ,‬ואם איל אעפ״כ יקבל הימנו שנאמר‬
‫חה דבר השמיטה; אמר רבה ותלי ליה ע ד דאמר ליה הכי‪ .‬כלו׳ אם נברה ידו‬
‫של המלוה להכריח את הלוה יש לו לעשות כ ל אשר בידו ולהכריח את הלוה‬
‫להשיב לו את חובו ולאמר לו אעפיכ )רש״י(‪ .‬בהלכה זו נתבטל באמת דין שמיטה‬
‫לנמרי‪ ,‬שכן אם מותר למלוה להכריח את הלוה ‪ .‬ע ד דאמר ליה הכי״ לא נשארה‬
‫אלא צורת ההלכה של המשנה שביעית שאמרה ‪.‬ואם א״ל אעפ״כ יקבל הימנו"‬
‫ונתרוקן הכנה לנמרי‪ .‬כי פי׳ דברי המשנה בפשוטם הוא שאם הלוה מרצונו הטוב‬
‫משיב למלוה את חובו מותר למלוה לקבל הימנו ואע״פ שהשמיטה משמטתו‪ .‬וכשבא‬
‫רבה לאמר שמותר למלוה להכריחו ולכופו לכך‪ ,‬נמצא שאין באמירתו ״אעפ״כ'‬
‫מתוך הכרח וכפייה עיי המלוה אלא רק כדי שמירת הצורה של ההלכה בלבד‪.‬‬
‫וכשם שבכימ בתלמוד שאמרו ״כופין אותו ע ד שיאמר רוצה אני״ נתרוקנה ההלכה‬
‫מתכנה ואינה אלא פיקציה בלבד‪ ,‬כן נם בנידון דידן שהמלוה כופה את הלוה‬
‫לאמר אעפ״כ אין ל ך נונש נדול מזה‪ .‬ואין להבין את דברי רבה אלא בזה‪ ,‬שבדין‬
‫]ע[‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫יג‬
‫שמיטה אע״פ שאין הלוה אלא נראה ‪.‬כאילו" אמר אעפ״כ‪ ,‬כגון שאמר כן מתוך‬
‫כפייה‪ ,‬יש לדונו ‪.‬כאילו" אמר כן מרצונו הטוב‪.‬‬
‫כ ל הפיקציות האלה בדין שמיטה לא נשנו ד ר ך מקרה ואינן אלא ארעיות‬
‫בלבד‪ ,‬אבל כנראה שהארעי מותנה באיזה קבע והלווי כרוך באיזה עצמות שהוא‬
‫מהלווה לה מחמת קורבה פנימית‪ .‬אין זאת אלא שהלל בתקנת פרוזבול שתקן‬
‫החווה את ה ד ר ך לפיקציה המשפטיח בדין שמיטה‪ ,‬וכל ההלכות בשמיטה שאין‬
‫להבינן על יסוד המציאות הריאליח נשנו ברוחה ובצביונה של תקנת ה ל ל שיסודה‬
‫במציאות מדומה‪ ,‬ב ה ע ר מ ה ״ ‪.‬‬
‫כתקנת פרחבול כן נם תקנחו השנייה של ה ל ל יסודה בהערמה משפטית‪ .‬המוכר‬
‫בית בבתי ערי חומה החקין ה ל ל שיהא המוכר יכול ליתן המעות בע״כ שלא בפני‬
‫הלוקח‪ ,‬ואע׳׳נ ד מ צ ד הדין נתינה בע״כ ושלא בפני הלוקח לאו שמה נתינה‪ .‬בערכין‬
‫ל״א ב׳ שנינו במשנה‪ :‬בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש כדי שיהא חלוט‬
‫לו‪ ,‬החקין ה ל ל שיהא חולש מעותיו ללשכה ויהיה שובר אח ה ד ל ה ונכנס‪ ,‬אימתי‬
‫שירצה הלז יבא ויטול את מעותיו‪ .‬ואמרו שם בנמ׳‪ :‬אמר רבא מתקנתו של ה ל ל‬
‫וכו׳ מדאיצטריך ליה להלל לתקוני נתינה בע״כ הויא נתינה הא בעלמא נתינה‬
‫בע״כ לא הויא נתינה‪ .‬כלו׳ עפ״י דין נתינה בע״כ לאו שמה נתינה‪ ,‬ובמגרש ע״מ‬
‫שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו בע״כ אינה מנורשת; ורק במוכר בית בבתי ערי חומה‬
‫התקין הלל‪ ,‬גגד אלה שהיו טומנים את עצמם ביום שנים עשר חודש כדי שלא‬
‫ימצאהו מוכר ליתן לו מעותיו‪ ,‬שיהא נותן מעותיו ללשכה ויהא חשוב ‪.‬כאילו" גאל‬
‫כדין וכאילו נתן מדעתו של הלוקח‪ ,‬ואין זה אלא הערמה משפטית‪ .‬ועפ״י דברי רב‬
‫פ פ א ואיתימא ר ב אשי שהתקיף על רבא שם בנמ׳‪. :‬ודילמא כי איצטריכא ליה‬
‫להלל לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בע״כ הויא נתינה"‪ ,‬ר״ל שיסוד‬
‫ההערמה הוא בזה שאע״פ שנתן שלא בפני הלוקח יהא דינו ‪.‬כאילו" נתן בפניו‪.‬‬
‫עוד דונמא בניטין נ״ב א׳ שאמרו בדין אפוטרופין‪ :‬תורמין ומעשרין להאכיל‬
‫ולא להניח ומוכרים להם וכו׳ להאכיל ולא להניח‪ .‬כלו׳ להאכיל ליתומים לאלתר‬
‫מעשרין האפוטרופין ונם מוכרים את נכסי היחומים לצרכיהם אבל לא להניח‪.‬‬
‫ובאמת קשה להבין באופן ריאלי אח מצבו המשפטי של האפוטרופוס ואת יחסו‬
‫לנכסי היתומים‪ .‬כי אם האפוטרופוס נחשב כבעלים בנכסיהם איך אפשר להנביל‬
‫את זכותו ולאמר שא״א לו למכור רק לצורך דבר ידוע‪ ,‬כגון להאכילם אבל לא‬
‫להניח; ואם אינו חשוב כבעלים איך אפשר לו למכור את נכסי היתומים לצרכיהם‪,‬‬
‫שכן לא מצאנו אדנות רק לדבר אחד‪ .‬ובאמח החקשה בזה בעל תום׳ רי״ד וכתב‪:‬‬
‫‪.‬ואי קשיא כיון שאין האפוטרופין רשאין מן התורה לתרום ולעשר היאך תורמין‬
‫כדי להאכיל והלא תרומתן היא טבל? וכו׳‪ ,‬י״ל דב״ד הפקירו נכסי היתומים וכוי‪,‬‬
‫‪ 22‬עיי‬
‫שהוא ואפי׳‬
‫הקנאת נכסי‬
‫העיקרי של‬
‫ת כ ו ל י ם של‬
‫בלוי שם‪ ,‬עסו׳ »‪ ,2‬עכותב על דברי הגם' שכותבין פרוזבול אפי׳ על ק ר ק ע כ ל‬
‫ק ל ח של כרוב‪ ,‬וכדומה‪ ,‬שבזה נתבטל לגמרי הרעיון היסודי של פרוזבול שהוא‬
‫הלוה לסלוה עבור חובו‪ .‬ולדעתי לא נ ת ב ט ל אלא א ד ר ב א נתקיים בזה הרעיון‬
‫פרוזבול שאינו אלא פיקציה משפטית‪ ,‬ואין בדברי האמוראים ה א ל ה אלא ה ר ח ב ת‬
‫פיקציה המונחת ביסוד התקנה‪.‬‬
‫יד‬
‫]יד[‬
‫אטלס‬
‫ודוקא להאכיל ז יכוהו ביד אבל להניח לא וכוי‪ ,‬שכל םה שעשו לא עשו אלא לתיקון‬
‫היתומים ואם יעשו ע״י ביד הרי הן בעלים ואם לאו הרי הן כנכרים"‪ .‬כלו׳ באמת‬
‫האפוטרופוס אינו בעלים אלא הב״ד עשוהו כבעלים למטרה ידועה‪ ,‬ואין זה אלא‬
‫הערמה משפטית שאנו מחשיבים אותו כבעלים רק לשם תכלית ידועה‪ ,‬או בדברי‬
‫הנ׳ל‪ :‬אם יעשו עיי ב־ד הרי הן בעלים ואם לאו הרי הן כנכרים‪.‬‬
‫פייהיננר הדניש ביהוד שטיבה של כל פיקציה הוא שתהא סותרת את עצמה׳‬
‫ומתוך כ ך הוא מטעים את הריאליות המדוטה שבה‪ .‬כלו׳ אי־הקבלה ואי־התאמה‬
‫שבין מציאות מוחשית ומציאות דמיונית זו היא חותמה המיוחד של כל פיקציה •‬
‫וכשם שדין אפוטרופוס שמותר להאכיל ולא להניח סתירתו בצדו‪ ,‬כן יש למצוא‬
‫דינים אחרים שהאופי הפיקטיבי שלהם מתבלט עיי הסתירה הטבועה בהם‪ ,‬כנון‬
‫בדין מזון האשד‪ ,‬והבנות דכמאן דכתיבי דמי אמרה הנמ׳ עיטין נ׳ ב׳(‪ :‬כתובין‬
‫הן אצל בני חורין ואין כתובין הן אצל משועבדין‪ .‬וכן ביתומים עפ״י שיטת האמוראים‬
‫המאוחרים בדברי שמואל‪ :‬נכסי יתומים הרי הן כהקדש‪ ,‬שרק לטובתם עשו את‬
‫נכסיהם כהקדש אבל לא לרעתם‪ ,‬שכן אמרו בניטין נ״ב א׳‪. :‬משוך פירי םיתסי וכו׳‬
‫זול לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש׳ וכוי‪ ,‬דליפוי כה עשאום כהקדש ולא להרעת‬
‫כח )דשי (״‪ .‬כיוצא בו דין אפוטרופוס‪ ,‬דאע׳פ שאינו רשאי לדון ואינו רשאי למכור׳‬
‫מ׳מ באופנים שונים קבעו החכמים ואסרו שידו כיד היתומים‪ .‬כנון בדין קנין אנב‬
‫שאינו מועיל אלא אם הקנה את הקרקע ואת המטלטלין לאחד‪ ,‬אבל אם הקנה את‬
‫הקרקע ל א ח ד ואת המטלטלין לאחר בעיא היא בקדושין )כ׳ז א׳> שלא נפשטה‬
‫להלכה; אולם אם אחד הקנה את הקרקע לאפוטרופוס ואת המטלטלין ליתומים‬
‫קונים הם ‪ .‬ד י ד אפטרופסין כיד יתוטים ושדד‪ ,‬לאפטרופסין ומטלטלין ליתומים קנו*‬
‫)לשון המ״מ בשם הרשביא‪ ,‬הל׳ מכירה‪ ,‬פ״נ ה י י ( ״ ‪ .‬וכ״נ בדין קנין של מעמד שלשתן‪,‬‬
‫שאם הקנה האפוטרופוס לאחר בקנין מע״ש אינו מועיל‪ ,‬כי דינו כשליח‪ ,‬וכשם‬
‫שע״י שליח א״א להקנות במע״ש כן נם אפוטרופוס אינו מקנה במעיש‪ .‬אולם לקנות‬
‫ליתומים במע׳ש אפשר לאפוטרופוס‪ ,‬וכשקנה האפוטרופוס במעיש הרי הוא ‪.‬כאילו"‬
‫היתומים עצמם קנו‪ ,‬כי ‪.‬לזכות היתומים שוויוהו רבנן ידו כיד יתומים" ‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 23‬עיי לעיל הערה ‪.16‬‬
‫‪ 24‬נוטה היה החי צורי זיל לתפוס כ ד ב ר פשוט שבכיס שנאמרה ה ל כ ה בצורה ‪.‬הרי זי‬
‫כזו׳ כ‪.‬החשבה היקית'‪ ,‬כמו בעניעו שאמר שמואל ‪.‬נכסי יתומים הרי הן כהקדש־‪ .‬ואע־פ שאין‬
‫להוכיח מזה אלא על השוואה משפטית‪ .‬כי ייל דהא דאין שאר הקנינים א ל א קנין כ ס ף נוהנ‬
‫בהקדש הוא משום דאין בו אישיות משפטית‪ ,‬וקנין כ ס ף הוא כחליפין‪ ,‬שהכסף נחלף ב ד ב ר‬
‫הנקנה‪ ,‬ואין צורך בו ב ד ע ת מקנה וקונה במובן חיובי ופעיל כבשאר הקנינים‪ .‬ובזה יש להשוות‬
‫יתומים לדקדש‪ .‬אולם מדברי האמוראים המאוחרים יוצא שתפסו את דבר• שמואל כתקנה שעשו‬
‫לטובת היתומים‪ ,‬א ב ל במקום שתצא רעה ל ה ם אין נכסיהם כהקדש; ונמצא שיש בזה משום‬
‫פיקציה בשל הסחירה שבה‪ ,‬א ב ל יענן הלכות שיסודן בהשוואה בין עני חזיונות משפטיים בשל‬
‫העיקר ההניוני השוה ביניהם ואין בהם משום פ‪ .‬כ ל ל ו כ ל ל ‪ .‬עיי ויכוחו של ייהריננ ננד דיסיליוס‬
‫ועם עטוי ‪ (298‬שעמד על ה ה ב ד ל ההניוני שבין השוואה משפטית ופיקציה‪.‬‬
‫‪ 25‬עיי חידושי ה ר ע ב י א לקדושין כיז‪ ,‬דיה ושדה ל א ח ד וכוי‪.‬‬
‫‪ 26‬כן כ ת ב ב ע ל תרומת הדשן‪ ,‬סי׳ שםיז‪.‬‬
‫]טו[‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫טו‬
‫כיוצא בו בניטין נ׳ה בי‪ :‬גנב והקדיש ואח״כ טבח ומכר משלם תשלומי כ פ ל‬
‫ואינו משלם חשלומי ד׳ והי‪ ,‬וחני עלה בחוץ כי האי נוונא ענוש כרח‪ .‬והקשו בגמ׳‪:‬‬
‫וא״א יאוש כדי לא קני כרת מאי עבידתיה? אמר ר ב שקבי כרח מדבריהם‪ .‬והוסיפו‬
‫להקשוח‪ :‬כרח מדבריהם מי איכא? אמר להו רבא וכו׳ כרח שע״י דבריהן באתה‬
‫לו אוקמוה רבנן ברשותיה כי חיכי דלחייב עלה‪ .‬כלו׳ רבנן החשיבו את הדבר‬
‫הגנוב ‪.‬כאילו״ קנהו הננב ואם הקדישו יהא הקדש‪ .‬ואמר רבא עוד‪ :‬הא וודאי קא‬
‫סיבעיא לי כי אוקמוה רבגן ברשותיה משעת גגיבה או משעת הקדישה‪ ,‬למאי נ״מ‬
‫לגקותיה וולדוחיה מאי? הדר אמר רבא מסתברא משעת הקדישה שלא יהא חוטא‬
‫נשכר‪ .‬כלו׳ כדי שלא יקנה הננב בגקות וולדות לא החשיבו החכמים את ה ד ב ר‬
‫הננוב בקנינו משעת נניבה אלא רק משעח הקדישה‪ ,‬ויתחייב בכרת אם ישחטנה‬
‫בחוץ אבל לא יקנה את הנקות וולדוח‪ .‬וזו היא פיקציה שסחירחה בצדה‪ ,‬כי אנו‬
‫מחשיבים את הדבר לקנינו לשם מטרה ידועה‪ ,‬והיינו לחייבו בכרח‪ .‬ועוד אם הננב‬
‫קנה את הדבר משעה שהקדישה‪ ,‬עלינו לאמר שהקנין ופעולח ההקדש באים בבת‬
‫אחת‪ .‬שכן אחרי שהקדיש א״א לו לקנות‪ ,‬וקודם שהקדיש הרי אין לו לקנות כדי‬
‫שלא קכה בניזות וולדות‪ ,‬ובע״כ עלינו לאמר‪ :‬או שהקנין וההקדש באים כ א ח ד‬
‫)ועי׳ לק׳ פ״נ שקבענו שיסוד הדברים של ‪.‬באים כאחד" הוא בפיקציה דוגמתית(‪,‬‬
‫או שהננב לא קנה את הדבר כ ל ל וכלל‪ ,‬אלא שהחכמים החשיבו את ה ד ב ר כהקדש‬
‫‪.‬כאילו" הוקדש ע״י בעליו‪.‬‬
‫כמ־כ קנין אודיתא יסודה בפיקציה‪ ,‬כי כשאדם מודה על חפץ שהוא שייך‬
‫לחברו או על מנה שהוא חייב לו אע״פ שאנו יודעים שאין החפץ שייך לו ושאינו‬
‫חייב לו דבר‪ ,‬מ׳מ דינו שהחפץ נקנה לחברו ושהוא מתחייב לו בהודאחו כאילו‬
‫היה בדבריו ממש‪ .‬ובעיקר בעל קצוה׳ח הוא שקבע אח יסוד הקנין של אודיחא‬
‫)סי׳ קצ"ה> וכתב‪ :‬ולענ״ד קנין שלם הוא ולא נופל מ כ ל הקנינים וכו׳ ואע״נ דקמי‬
‫שמיא נליא שאין הדבר כן כיון דהוא קנין הרי נקנה לו באודיתא וכו׳‪ .‬ובמקום אחר‬
‫כחב הניל‪. :‬והוא קנין מעליא אע״פ ששניהם יודעים והעדים יודעים שזה החפץ‬
‫או הקרקע אינו של פלוני קונה‪ ,‬ולהכי נמי בזה שמודה שחייב לפלוני מנה‪ ,‬אע״פ‬
‫שאינו חייב‪ ,‬זכה בו משום אודיחא כ א י ל ו נעשה בקנין ושטר" וכו׳ )סי׳ מי(‪.‬‬
‫והאופי הפיקטיבי של הלכה זו יוצא מהגדרת דין אודיתא‪ ,‬שאינו מתחייב על ידה‬
‫אא״כ אמר בלשון הודאה חייב אני ל ך מכבר‪ ,‬אבל אם אמר מחחייב אני ל ך מנה‬
‫אינו כלום‪ ,‬אם לא קנו מידו‪ ,‬לפי שאינם אלא דברים בעלמא )קצוה״ח שם(‪ .‬והוא‬
‫משום כשאומר בלשון הודאה יש לדון אח האודיתא ‪.‬כאילו" היא הודאת בע״ד‪,‬‬
‫משא״כ כשאומר אני מתחייב לפלוני מנה שאין שום דמיון וצד השוה בין מחחייב‬
‫והודאה‪ .‬ועוד אף זו‪ :‬יש מן הראשונים הסוברים שאודיתא מועילה אף במקום‬
‫שיאמר שיש לו קרקע להקנוח אנבה מטלטלין‪ ,‬אפי׳ כשידוע שאין לו )עי׳ תד״ה‬
‫אלא‪ ,‬ב״ב מ״ד ב׳‪ ,‬מה שכתבו בשם ר״ת‪ ,‬ותוס׳ כתובות נ־ד ב׳‪ ,‬ד״ה אף(‪ .‬וההערמה‬
‫המשפטית שבהלכה זו בולטת למדי‪ ,‬שהרי הוא נידון ע״י הודאתו ‪.‬כאילו" יש לו‬
‫קרקע ואע״פ שאנו יודעים שאין לו‪.‬‬
‫וכן נראה שעיקר קנין אגב יסודו בפיקציה‪ .‬דהנה מן הדין להיות נקנים עם‬
‫טז‬
‫אטלס‬
‫|טז ‪I‬‬
‫הקרקע דברים שהם לצורך הקרקע ויש לחשבם כ ח ל ק ממנה‪ ,‬ובקביעת דין קנין‬
‫אנב הרחיבו את הםושנ ואמרו שכל מטלטלין יהו נחשבים כבטלים לקרקע ו‪.‬כאילו*‬
‫הם חלק ממנה‪ .‬ד ת ה בקדושין כיו אי‪ ,‬שאלו בנם' בקנין אנב‪ :‬בעינן צבורים או‬
‫לא? ובסוף הסוניא שם אמרו‪ :‬כותבים שטר למוכר אעיפ שאין לוקח עמו כיון‬
‫שהחזיק עמו בקרקע נקנה שטר בכים שהוא‪ ,‬שים לא בעינן צבורים‪ .‬ושנו‪ :‬שאני‬
‫שטר דאפסירא דארעא הוא‪ .‬ופי׳ רש*י‪ :‬בית אחיזתה וכנון קרקע דסי‪ .‬ומסקנת‬
‫הנמ׳ היא‪. :‬והא עלה קתני זו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין וכוי‪ ,‬שימ‬
‫לא בעינן צבורים'‪ ,‬ופי׳ רשיי‪. :‬אלסא שאר נכסים כשטרי‪ .‬כלו׳ כשם ששטר אפסירא‬
‫דארעא הוא וחשוב כחלק הקרקע וכאילו הוא בטל לה‪ ,‬כן נם שאר םטלטלין‬
‫נחשבים ‪.‬כאילו״ הם בטלים לקרקע וכחלק ממנה‪ .‬ולפיכך הבחין הרטבים בקנין‬
‫אנב בין צבורים בה‪ ,‬שאינו צריך לאמר המקנה קנה אגב קרקע‪ ,‬לאינם צבורים‬
‫בה‪ ,‬שאינו קונה אנב קרקע אלא איכ אמר קנה אנב קרקע‪ .‬כי בצבורים נחשבים‬
‫המטלטלין כבטלים לקרקע כיון שהם מונחים בה‪ ,‬אבל באינם צבורים בה צריך‬
‫שיאמר המקנה קנה אנב קרקע ומתוך כ ך הם נעשים כאילו הם בטלים לה וכחלק‬
‫ממנה‪ .‬עכיפ יסוד קנין אנב הוא ל א בעובדה מציאותית‪ ,‬אלא בהערמה משפטית‪.‬‬
‫שאנו מחשיבים ודנים את המטלטלין כבטלים לקרקע )עי׳ פ״נ מהלי מכירה‬
‫ה׳ט>‪.‬‬
‫ומתוך כ ך נעמוד נם על דברי ריע‪. :‬קרקע כל שהוא חייב בפאה וכו׳ ונקנין‬
‫עסה נכסים שאין להם אחריותי )פאה פ׳נ מיו(‪ ,‬ואע׳פ שבקרקע כ ל שהוא אין‬
‫מקום לאמר שהמטלטלין בטלים לה או שהם םשסשים לצורך הקרקע‪ .‬אין זאת‬
‫אלא משום שכל עיקר קנין אנב אינו אלא הערמה משפטית‪ ,‬שאנו מחשיבים את‬
‫המטלטלין ‪.‬כאילו' הם בטלים לקרקע‪ ,‬ואפי׳ במטלטלין כ א ל ה שבמציאות אינם‬
‫בטלים לקרקע‪ :‬וסעתה אפי׳ בקרקע כל שהוא יש לדון את המטלטלין הנקנים‬
‫עמה ‪.‬כאילו׳ הם בטלים לה‪.‬‬
‫‪II‬‬
‫בנמ׳ ביק פ׳ ב׳ מנו עשרה תנאים שהתנה יהושע בעת שהנחיל את הארץ לביי‪.‬‬
‫כל התנאים האלה באו להתיר לאחרים לחדור לתוך רשותו הפרטית של הבעלים‬
‫לשם מטרה ידועה ולהנביל באופנים ידועים את רשות קנינו הפרטי של האדם‪.‬‬
‫והנה בירושלמי ביב פיה היא מנו בשם ר׳ יהושע בן לוי ארבעה תנאים שהתנה‬
‫יהושע‪ :‬מלקטין עשבים בכימ וכוי‪ ,‬מת מצוה‪ ,‬שיהו מהלכין בשבילי הרשות‪ ,‬ולוקחין‬
‫נטיעות בכימ וכוי‪ .‬ובשם ר׳ אלעזר בי ר׳ יוסי מנו שם ארבעה תנאים‪ :‬םלקטין‬
‫עשבין‪ ,‬מת מצוה‪ ,‬ופונים לאחורי הנדר ורועין בחורשין‪ .‬ואחיכ נמנה בירושלמי שם‬
‫נם ‪.‬ומסתלקין לצדדין" ומשמע שתנאי זה אינו בין אלה שמנו הניל‪ ,‬ונראה שתנאי‬
‫זה הוסיפה הנמ׳ עצמה‪ .‬ונם בירושלמי ברכות ס פ ׳ ב מובא דין זה של ומסתלקין‬
‫לצדדין‪ ,‬אבל לא כתנאי שהתנה יהושע‪ .‬וכשם שבירושלמי יחסו‪ ,‬עפיי ד ע ה אחת‪,‬‬
‫לר׳ יהושע ביל את המאמר שיהושע התנה הנאים כשהנחיל לבני ישראל את הארץ‪,‬‬
‫]יז[‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫יז‬
‫כן גם בבבלי אמרו‪ :‬מאן תנא עשרה תנאים שהתנה יהושע רי׳׳בל היא וכו׳‪ ,‬אבל‬
‫במספר ההגאים גחלקו הבבלי והירושלמי‪.‬‬
‫והנה בב״ק שם אמרו שלדעת ר ב יהודה תנאים שהתנה יהושע אפי׳ בבבל‬
‫ולדעת שמואל אפי׳ בחוץ לארץ‪ ,‬ופי׳ רש׳י‪ :‬וכ״ש בבבל שמצויין שם שיירות ועוברין‬
‫ושבים והוצרך להתנות‪ .‬ונמצא לפי׳׳ז שיהושע תקן לא על א״י ב ל ב ד אלא אף על‬
‫חו״ל‪ .‬ודבר זה אינו מתקבל על ה ל ב שיהושע יתקן תקנות לעת הנלות ב׳׳י מארצם‬
‫כשהנחילם את הארץל־‪ .‬עוד קשה‪ ,‬שאם באמת מסורת היתה בידם על התנאים‬
‫שהתנה יהושע למה לא נמצא דבר זה במקור יותר עתיק מן הגמ׳‪ .‬ועוד אף זו‪:‬‬
‫בכמה מקומות במשנה או בדברי תנאים שם הוזכרו ד ר ך אנב אחדים מתנאי יהושע‬
‫לא נאמר עליהם שיםודם בתנאי שהתנה יהושע‪ ,‬כנון עירובין י׳ז א׳ בענין מלקטין‬
‫עצים משדותיהם ובדין מת מצוה‪ ,‬וכ״ג בסוטה מ״ה ב׳‪ ,‬ובירושלמי ברכות פ׳׳ה ה״ט‬
‫שם אמרו‪ :‬תני מםתלקין לצדדין מפגי יתידות דרכים וכוי‪.‬‬
‫וע׳כ גראה לי‪ ,‬שאין בדברי הגמ׳ ‪.‬תנאים התנה יהושע׳ משום קביעת עובדה‬
‫היסטורית‪ ,‬שבאמת תיקן יהושע התקנות האלה ועל יסוד זה נוהגים העם ע ל פיהם‪,‬‬
‫אלא שחכמי התלמוד השתדלו בזה להניח יסוד משפטי למנהנים שהעם נוהנ בהם‬
‫מכבר‪ .‬כל הדברים שבעשרה תנאים יש בהם משום חדירה לתוך רשותו הפרטית‬
‫של אדם אחר ואינם הולמים את המושנ ‪.‬קנין׳ שלכאורה מוחלט הוא ואינו סובל‬
‫כל הנבלה‪ .‬ואם אין ביד הבעלים למחות ננד אלה החודרים לתוך רשות קנינו‪,‬‬
‫אין זאת אלא שהגבלות אלו בקנינו של אדם נתונות הן מלמפרע ומראשית קנינו‬
‫ו‪.‬כאילו" הבעלים לא קנו את הקרקע אלא על מגת כן‪ .‬ולפי׳ז מאמר התלמוד‪,‬‬
‫עשרה תנאים התנה יהושע וכוי‪ ,‬אינו אלא פיקציה היסטורית שמטרתה היא לתת‬
‫יסוד משפטי למנהגים קבועים ועומדים‪ .‬וכאילו ר״ל בזה‪ ,‬שאין למנהנים האלה כ ל‬
‫יסוד במשפט‪ ,‬אם לא שנאמר שכל הקונה קרקע ראשית קנינו הוא ע״מ כן‪ ,‬שיהו‬
‫האנשים רשאים לחדור לתוך רשותו ולהשתמש בו בעשרה האופנים הנ׳ל‪ .‬והרי הוא‬
‫‪.‬כאילו׳ מתחילת קנינם ויתרו הבעלים על זכותם למחות בידי האנשים שגוועים‬
‫עפ״י התנאים האלה‪ .‬וע״כ קרא התלמוד את התקנות האלה בשם ‪.‬תנאים׳ לאמר‬
‫שקונה קרקע הוא ‪.‬כאילו׳ מותנה על כ ך מראשית קנינו‪ .‬ופיקציה היסטורית זו אני‬
‫מציע לקרוא בשם תנאית‪ ,‬כלו׳ מטרת הפיקציה ההסיטורית הזאת היא לתת באור‬
‫ויסוד משפטי למנהנים ידועים ע״י קביעת תנאי פיקטיבי שכאילו הותנה האדם על‬
‫כ ך מראשית קנינו‪.28‬‬
‫ומעתה נעמוד על דברי רב יהודה האומר שהתנאים האלה גוהגים גם בבבל‬
‫‪ 27‬עיי שערי התקנות לרמ־א בלאך‪ ,‬ח־א‪ ,‬עמר ‪ ,85‬שנם הוא התקשה בזה‪.‬‬
‫‪ 28‬ועיין ירושלמי כתובות פי־נ היז‪ ,‬שהקשו ע ל דעת חכמים במשנה‪ ,‬מי שאבדה לו ד ר ך‬
‫שדהו אין לו רשות ל ל כ ת ד ר ך שדות אחרים‪ ,‬והא תניא הרי שהיה טועה בכרמים ובברות מ ק ד ר‬
‫ויוצא עד שהוא מניע ל ד ר ך וכו׳ שעים כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ ז ואם תנאי יהושע‬
‫יסודם בעובדה היסטורית‪ ,‬איך אפשר לאמר בשדה המוקפת מ כ ל צד בשדות אחרים שנם ע ל‬
‫ה תיקן יהושע‪ .‬אין זאת אלא שתפסו את תנאי יהושע כהנבלה כ ל ל י ת בזכות קנינו ע ל האדם‬
‫עבאופנים ידועים יש לדון את הבעלים ‪.‬כאילו־ קנו את השדות עיט כן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫א ט‬
‫ל‬
‫ס‬
‫‪ J‬יד׳ ‪f‬‬
‫ודברי שמואל האומר שהם נוהגים נם בחו״ל‪ .‬כלו׳ טעם דבריהם הוא לא בעובדה‬
‫היסטורית שיהושע התקין התקנות האלה על עת הנלות ביי מעל אדמתם‪ ,‬אלא בזה‬
‫שהואיל והעם גוהנ על פיהם הרי הוא ‪.‬כאילו" האדם מותנה על כ ך מראשית קנינו‬
‫לבלי למחות בידי החודרים לתוך רשותו ע״מ להשתמש בקנינו באופנים האלה‪.‬‬
‫והנבלות אלו עבקנינו של אדם יסודן בפיקציה היסטורית־תנאית‪ .‬ומעתה אין להבחין‬
‫בזה בין איי לבבל וחדל‪.‬‬
‫והנה מצאנו עוד דברים שנאמר בם שיהושע התנה עליהם‪ .‬בתוספתא ב״ס פי״א‬
‫שנינו‪ :‬מוציא אדם זיבלו וכו׳ ר׳ יהודה אומר בשעת זבלים מוציא אדם זיבלו וצוברו‬
‫על פחח ביתו ברהיר וכו׳ שע״מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ <הוצ׳‬
‫צוקרמנדל(‪ .‬ועפ״י ד ע ה אחת בב״ק קי״ד ב׳ התנה יהושע עוד שלשה הנאים‪ :‬הניא‬
‫ר׳ ישמעאל בנו של ריב״ב אומר תנאי ביד הוא שיהא יורד לחוך שדה של חברו‬
‫וקוצץ סוכו של חברו להציל את נחילו ונוטל דמי סובו מתוך נחילו של חברו‪,‬‬
‫ותנאי ביד הוא שיהא שופך יינו ומציל דובשנו של חברו ונוטל דמי יינו וכוי‪ ,‬ותנאי‬
‫ביד הוא שיהא מפרק את עציו וטוען פשתנו של חברו ונוטל דמי עציו מתוך פשתנו‬
‫של חברו שע״מ כן הנחיל יהושע אח הארץ‪ .‬והנה בתנאים שלפנינו יש בהם ניכ‬
‫משום חדירה לחוך רשוח קנינו של חברו‪ .‬אמנם בעוד שבעשרה תנאים שבפ׳ מרובה‬
‫ניתנת רשות לאדם לחדור לתוך קרקעותיו של חברו ולהשתמש בהן באופנים ידועים׳‬
‫בתנאיו של ר׳ ישמעאל הותר לאדם לחדור לתוך רשות חברו ע״מ להשתמש‬
‫במטלטלין ובחפציו של חברו כדי להציל אח חפציו הוא השוים יותר‪ .‬ובתנאו של‬
‫ר׳ יהודה יש משום הוספה על שאר התנאים שכן הוא מתיר לעתים קבועות להשתמש‬
‫ברהיר שהוא קנין הציבור‪ .‬אבל בכל התנאים הנ״ל אין בהם משום קביעת מציאות‬
‫היסטורית‪ ,‬שבאמת החקין יהושע עליהם‪ ,‬אלא משום ביטוי לרעיון שמראשית קנינו‬
‫כ ל האדם הוא מותנה על כך להתיר לחברו לחדור לתוך רשותו המשפטית באופנים‬
‫ידועים‪ .‬ומעניין להעיר שבדברי רי״ש מתחיל המאמר בביטוי ‪.‬תנאי ב״ד הוא״ וחותם‪:‬‬
‫‪.‬שעמ״כ הנחיל יהושע את הארץ"‪ ,‬וכאילו דיל שתנאי ביד ותנאי יהושע היינו הך‬
‫הם‪ .‬כלו׳ יש לדון את הבעלים ‪.‬כאילו" הב״ד התנו עמו לוותר על זכותו ולבלי‬
‫למחות בידי האנשים החודרים לתוך רשותו ע״מ להשתמש בחפציו בתנאים ידועים׳‬
‫והרי זה ‪.‬כאילו״ עמ״כ הנחיל יהושע את הארץ וכאילו ראשית קנינו של האדם‬
‫בחפציו הוא ע״מ כן‪ ,‬ופיקציה היסטורית־תנאית היא‪.‬‬
‫‪III‬‬
‫בניטין ע״ז א׳ שנינו במשנה‪ :‬הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה וכו׳ היז מגורשת•‬
‫ושאלו בנמ׳‪ :‬מה שקנתה אשה קנה בעלה? כלו׳ ועדיין לא יצא נט מרשותו של‬
‫בעל‪ .‬ושנה רבא‪ :‬ניטה וחצרה באין כאחד‪ .‬וכ״נ ע ל השאלה איך מנורשת אשדי‬
‫כשגותן ה ב ע ל גט לידה ‪.‬אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל" שנו עם‪ :‬גיטה וידה באין‬
‫כאחד‪ .‬כיוצא בו ב ע ב ד שיוצא בשטר שחרור שאלו שם‪ :‬יד ע ב ד כיד רבו דמיא?‬
‫ושגו‪ :‬גיטו וידו באין כאהד‪ .‬כ ל האופנים האלה של ‪.‬באין כאחד״ אין ל ה ב י ש ע ל‬
‫]יט[‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫יט‬
‫יסוד המציאות הריאלית‪ .‬שכן בכדי שיהא ה ע ב ד משוחרר והאשה תהא מגורשת‬
‫הם צריכים בראשונה לקנות את הגט‪ ,‬כי קנין הגט הוא תגאי הכרחי לשיחרור‬
‫ולנירושין‪ ,‬וא״א להם במובן ריאלי לקנות את הגט משום שהוא אינו יוצא מרשות‬
‫ה ב ע ל והאדון‪ ,‬אין זאת אלא שבעקרון הזה של ‪.‬ניטו וידו באין כאחד" הערימו‬
‫חכמי התלמוד וקבעו יסוד למציאות פיקטיבית שאין לציירה במובן ריאלי ומוחשי‪.‬‬
‫יש בעקרון הזה משום יצירת מציאות אידיאלית ובלתי מוחשית‪ ,‬ואיגה אלא הערמה‬
‫ופיקציה‪ .‬ואני בוחר בשם פ‪ .‬דוגמתית בתור היותר מתאים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לסמן הערמה‬
‫ממין זה‪ .‬כי המלה פיקציה ננזרת מן הפועל ‪ ,fingcrc‬שפירושו פעל‪ ,‬יצר‪ ,‬עצב‪.‬‬
‫ומאחר ששונה היא לנמרי מן הפיקציות ההיסטוריות‪ ,‬שבכולן מונח הרעיון היסודי‬
‫שהזיון אחד נחשב ‪.‬כאילו" דומה הוא בכל פרטיו לתופעה משפטית אחרת‪ ,‬יש‬
‫לקראה בשם ״דונמתית" בניגוד לפ‪ .‬ההיסטורית‪.‬‬
‫הראשונים השתמשו לפעמים ברעיון הזה המונח ביסוד הדברים של ‪.‬באין‬
‫כאחד״ לבאר דיני התלמוד במקום שהתקשו למצוא יסוד ובאור להלכה‪ .‬כנון‬
‫בכתובות י״א א׳‪ ,‬דאמר רב הונא נר קטן מטבילין אותו על דעת בי״ד משום דזכות‬
‫הוא לו‪ ,‬והקשו בתום׳‪ :‬והא זכייה היא מטעם שליחות וא״כ היאך זכין לקטן והלא‬
‫אין שליחות לקטן‪ .‬ובאחד התירוצים כתבו שם‪. :‬כיון דבהאך זכייה נעשה ישראל‬
‫ה ד ל כישראל נמור לענין זכייה"‪ ,‬והרי הוא כמו ניטו וידו באין כאחד‪ .‬ובהמשך‬
‫דברי התוס׳ כתבו שם עוד‪. :‬ונכרי קטן כיון שבא להתנייר חשבינן ליה כישראל‬
‫קטן"‪ ,‬כלו׳ דאע־נ דעודנו נכרי הוא ואין שליחות לעכו״ם‪ ,‬מ״מ חשבינן ליה כישראל‬
‫כיון שעי״כ הוא נעשה לישראל‪ ,‬ואין זה אלא פיקציה דונמתית עפ״י הנדרתנו‪ ,‬כי‬
‫במציאות איננו עוד ישראל‪.‬‬
‫וכ״נ הא דאמר רבא )סנהדרין ט׳ ב׳ > באחד שהעיד ואמר פלוני רבעני לרצוני‬
‫שהוא ואחר מצטרפין להרנו דפל^ינן דיבורא ומהימנינן ליה לנבי חברו ולא מהימנינן‬
‫ליה לנבי דידיה דאין אדם משים עצמו רשע‪ ,‬יש בזה משום פ‪ .‬דונמתית‪ .‬כי אנו‬
‫מנתחים את דברי המעיד ומקבלים את עדותו רק מה שנונע לחברו אבל לא לעצמו‪,‬‬
‫ומתוך כך אנו יוצרים מציאות חדשה שאינה מתאימה לדברי המעיד‪ .‬כמ״כ אמר‬
‫רבא שם באחד שהעיר ואמר פלוני בא ע ל אשתי הוא ואחר מצטרפין להורנו א ב ל‬
‫לא להרגה‪ ,‬לפי שקרוב הוא אצל אשתו‪ .‬נם בזה יש משום יצירת ריאליות חדשה‬
‫ופיקטיבית מתוך שאנו פלגיגן דיבורא ומקבלים מעדותו רק חלק דבריו הנוגעים‬
‫לאחר ולא לאשתו‪.‬‬
‫ובכלל נוטה היה רבא במקומות רבים בש״ס להתיש את האופי היצירתי‬
‫שבמשפט‪ ,‬שאין תעודתו של המשפט להיות רק ננרר אחר היציאות המוחשית‬
‫ולהמשך אחריה‪ ,‬אלא לפעמים על המשפט ליצור מציאות חדשה כשניתנו התנאים‬
‫לכך‪ .‬כנון ביאוש שלא מדעת שחלקו בו אביי ורבא )ב״מ כ״א בי(‪ :‬אביי אמר לא‬
‫הוי יאוש דהא לא ידע ת פ ל מיניה רבא אמר הוי יאוש וכוי‪ .‬שיטת אביי ננררת‬
‫בזה אחר המציאות המוחשית‪ ,‬ומאחר שאינו יודע עדיין שנאבד ממנו החפץ אין‬
‫כאן יאוש‪ .‬אבל שיטת רבא היא‪ ,‬דמאחר שתנאי היאוש נתקיימו באבידה זו שהרי‬
‫אין לו בה סימן ‪.‬ולכי ידע ת פ ל מיניה מייאש מימר אמר סימנא לית לי בגויה"‬
‫כ‬
‫אטלס‬
‫ב‬
‫) ‪I‬‬
‫יש לחשבו כאילו הוא כבר נתייאש טמנה ולדונו כאילו ‪.‬מהשתא הוא דמיאש״‪ .‬הרי‬
‫מ ה המשפט יוצר מציאות של יאוש על יסוד התנאים שבהם נתונה האבדה‪ ,‬לאמר‬
‫הואיל ואין לו בה סימן ולכשיודע שנפלה ממנה יתיאש‪ ,‬יש לדונו כאילו הוא כבר‬
‫נתיאש ממנה‪.‬‬
‫כיוצא בו בדין ע ד זומם )ביק ע׳ב ב׳(‪ :‬אביי אמר ל מ פ ר ע הוא נפסל ו מ י‬
‫רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל וכוי‪ .‬יסוד מחלוקתם הוא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בזה שדעת‬
‫אביי היא שהתורה האמינה ל כ ה השניה ואין בידי המשפט אלא רק לברר וללבן‬
‫מציאות שנתקיימה מכבר‪ ,‬וא*כ העדים שהחפו נפסלו משעה שהעידו‪ .‬א ב ל רבא‬
‫מדניש אח החידוש שבעדים זוממים ‪ .‬ד ה א תרי ותרי נינהו מאי חזית דציית להני‬
‫ציית להני״‪ ,‬לאמר שהתורה לא באה בדין עדים זוממים לסתור אח היסוד המשפטי‬
‫הקבוע ועומד שתרי ותרי שוים בנאמנותם ואין בידי כ ה אחת לברר ולקיים את‬
‫השקר שבעדות כת השנייה‪ ,‬אבל אפשר למשפט התורה ליצור מציאות חדשה‬
‫ולקבוע דין לאמר שיהיו העדים נאמנים מכאן ולהבא‪ .‬יש בדין עדים זוממים משום‬
‫חידוש שאנו מאמינים להם ואע״פ שתרי ותרי נינהו‪ ,‬ומעתה אין בדין זה משום בירור‬
‫מציאות שנתקיימה מכבר אלא משום יצירה של מציאות חדשה‪ ,‬ולפיכך אין לר‬
‫בו אלא משעת חידוש ואילך‪ .‬ונמצא ששיטות רבא ב ע ד זומם וביאוש שלא מ ד ע ת‬
‫יסוד אחד להן‪ ,‬כי בשתיהן רבא מדניש אח העקרון שהמשפט הוא בבחינת ראשית‬
‫למציאות ולא שני לה‪.‬‬
‫ולדעת ה‪.‬איכא דאמרי׳ דאמרו שם מ ס י ‪ . :‬ר ב א נסי כאביי סבירא ליה וכו׳‬
‫והכא היינו טעמיה דרבא משום פסידא דלקוחות״‪ ,‬יוצא שנם רבא מודה שהתורה‬
‫האמינה אח ה כ ה המזימה הואיל והיא מעידה רק על נוף העדים‪ ,‬אבל אינם מכחישים‬
‫את תוכן העדות; אולם משום חקנח לקוחות לא הפסילו את העדים שניזומו אלא‬
‫מכאן ולהבא‪ .‬ונמצא שמשום פסידא דלקוחות עלינו לדון את העדים ‪.‬כאילו* כשרים‬
‫הם משעה שהעידו ועד הזמתם‪ ,‬ואע״פ שנתברר ה ד ב ר ע״י הזמה שבשקר העידו‬
‫ועלינו לפוסלם מלמפרע‪ .‬ואין זה אלא פיקציה משפטית‪ ,‬כי המשפט קובע בזה‬
‫דין שאין יסודו במציאות אלא מתעד לה‪.‬‬
‫לסוג זה של פ‪ .‬שייך נם ה א דאמר אביי בב״מ י*נ אי‪ :‬עדיו בחתומיו זכין לו‪.‬‬
‫ואמרו שם‪ :‬הגי מילי היכא דקא מטו שטר לידיה אבל היכא ד ל א מטו לידיה לא‬
‫אמרינן‪ .‬כלו׳ כשהניע השטר ליד הםלוה זכו העדים לו ל מ פ ר ע משעת חתימה‬
‫ונשתעבדו נכסיו של הלוה למלוה מאז כאילו הניע השטר לידו בשעת חתימה‪ ,‬ואין‬
‫זה אלא פיקציה שהעדים זוכים לקונה מלםפרע ‪.‬כאילו* שלוחים הם‪.29‬‬
‫כיוצא בו דין של הפקר ב״ד הפקר יסודו בפיקציה דונםתיח‪ ,‬כי ב כ ל ל זה‬
‫קבעו החכמים שיש בידי כ״ד להפקיר את נכסי אדם או להקנוח ל א ח ד את נכסי‬
‫חברו‪ ,‬ובזה הם עוקרים ד ב ר ממציאותו ונותנים לו דין של הפקר ואע״פ שבמציאות‬
‫‪ 29‬ועי׳ בימ ליה בדין שומא‪ ,‬מי ששמו לו ביד ק ר ק ע בחובו‪ ,‬שהיא קנויה לםלוה ל א כ ו ל‬
‫פירות‪ ,‬ל א ב ״ האומר עדיו בחתומיו זכין לו‪ ,‬משעה שנחתם שטר ה א ד ר כ ת א בביד‪ ,‬ואע־פ שלא‬
‫בא עדיין השטר לידו של המלוה‪ .‬כי משבא לידו הוא זוכה כפירות ס ל ס פ ר ע ‪.‬‬
‫ה ע ר מ ה משפטית בתלמוד‬
‫]כא[‬
‫בא‬
‫אינו ה פ ק ר ‪ .‬ו א ם יש ב י ד י כ ח ב ״ ד ל ה ק נ ו ת ל א ד ם א ת נ כ ס י ח ב ר ו ‪ ,‬ה ם נותנים דין ש ל‬
‫קנין ל א ד ם ב ח פ ץ ו א ע ״ פ שאין ה ד ב ר ש ל ו ‪ .‬בניטין ל״ו ב ׳ ד ר ש ו דין ז ה ש ל ה פ ק ר ב ״ ד‬
‫ע ז ר א יי‪ :‬ו כ ל א ש ר ל א י ב א ל נ ׳ ימים וכו׳ י ח ר ם כ ל ר כ ו ש ו ‪ ,‬ו מ פ ס ו ק י ה ו ש ע‬
‫מפסוק‬
‫י ׳ ט ‪ :‬א ל ה ה נ ח ל ו ת א ש ר נ ח ל ו א ל ע ז ר ה כ ה ן ויהושע ב ן נון ו ר א ש י ה א ב ו ת ונו׳‪ ,‬ו כ י מ ה‬
‫ענין ר א ש י ם א צ ל א ב ו ת ל ו מ ר ל ך מ ה א ב ו ת מ נ ח י ל י ן וכוי א ף ר א ש י ם מ נ ח י ל י ן ה ע ם‬
‫כל‬
‫מ ה ש י ר צ ו ‪ .‬ל פ י ה ד ר ש ה ה ר א ש ו נ ה יש ב י ד י ב י ד ל ה ו צ י א א ת נ כ ס י א ד ם מ ר ש ו ת ו‬
‫ו ל ה פ ק י ר ם ‪ ,‬א ב ל ל פ י ה ד ר ש ה ה ש נ י ה יש ב י ד י כ ח ב׳׳ד ל ה ו צ י א א ת נ כ ס י א ד ם מ ר ש ו ת ו‬
‫ולהקנותם‬
‫הוא‬
‫ל א ח ר ם י ‪ .‬ו נ מ צ א ש ה פ ק ר ב י ד ה ו א מ ו ס ד מ י ו ח ד במינו‪ ,‬כ י ה פ ק ר ב כ ל ל‬
‫ד ב ר שאין ל ו ב ע ל י ם )‪ (res nuiiius‬ו ה פ ק ר ב י ד ה ו א ה ק נ א ת ד ב ר ש ל‬
‫אחד‬
‫לשני‪ .‬והשימוש ב ש ם ‪ .‬ה פ ק ר " ל מ ו ס ד ז ה פ י ק ט י ב י ה ו א ‪ .‬ו מ ת ו ך ר צ ו ן ל א ח ד ו ת ו ל ש י ט ה‬
‫ו מ ת ו ך ש א י פ ה ל ה ק ל ע ל ה צ י ו ר ה מ ש פ ט י אנו משתמשים ל פ ע מ י ם במושנים משפטיים‪,‬‬
‫שיש ל ה ם ת ו כ ן ק ב ו ע ומםויים‪ ,‬כ ד י ל ת ת שם ל מ ו ס ד ו ת מ ש פ ט י י ם ח ד ש י ם י ‪ .3‬ה ר ב ה‬
‫פעמים‬
‫כדי‬
‫בש״ס ה ש ת מ ש ו ח כ מ י ה ת ל מ ו ד ו ה ר א ש ו נ י ם‬
‫ב כ ל ל זה של ה פ ק ר ב״ד ה פ ק ר‬
‫ל ב א ר דין ו ל ת ת יסוד ל ה ל כ ה ה מ ת נ ג ד ת ל כ א ו ר ה ל מ ש פ ט הקבוע‪.32‬‬
‫‪IV‬‬
‫בשם‬
‫פ ע ו ל ו ת פ י ק ט י ב י ו ת יש ל ס מ ן פ ע ו ל ו ת ד ת י ו ת ו מ ש פ ט י ו ת שנעשו מ ת ו ך א ו נ ס‬
‫ו כ פ י י ה שאנו מ ח ש י ב י ם א ו ת ן ‪ .‬כ א י ל ו " נעשו מ ת ו ך ר צ ו ן ח פ ש י ‪ .‬ב מ ק ו ם ש ה ד י ן ד ו ר ש‬
‫שרצונו של ה פ ו ע ל ה ו א תנאי ה כ ר ח י ל פ ע ו ל ה ה מ ש פ ט י ת ו ה ד ת י ת ‪ ,‬ק ב ע ו ה ח כ מ י ם‬
‫לפעמים‬
‫נעשה‬
‫ש א ם א נ ס ו א ת ה א ד ם ו נ ת ר צ ה מ ת ו ך כ ך ל פ ע ו ל ה ‪ ,‬שנותנים ל ה ד י ן כ א י ל ו‬
‫מ ת ו ך רצון‪.‬‬
‫ב ע ר כ י ן כ ״ א א ׳ שנינו ב מ ש נ ה ‪ :‬ח י י ב ו ע ו ל ו ת ו ש ל מ י ם מ מ ש כ נ י ן‬
‫א ו ת ן ‪ ,‬א ע ״ פ שאין מ ת כ פ ר ע ד ש י ת ר צ ה ש נ א מ ר ל ר צ ו נ ו ‪ ,‬כ ו פ י ן א ו ת ו ע ד ש י א מ ר ר ו צ ה‬
‫אני‪ .‬ובגמ׳ ש ם ‪ :‬ת״ר י ק ר י ב א ו ת ו מ ל מ ד ש כ ו פ י ן א ו ת ו ‪ ,‬י כ ו ל ב ע ״ כ ? ת ״ ל ל ר צ ו נ ו ‪ :‬ה א‬
‫כ ע ד ? כ ו פ י ן א ו ת ו ע ד ש י א מ ר ר ו צ ה אני‪ .‬ה נ ה ל כ א ו ר ה ס ת י ר ה ג ל ו י ה ה י א ‪ ,‬כ י מ א ח ר‬
‫‪ 30‬ונראה שחלקו הראשונים במהות הדין של ה‪0‬קר ביד‪ .‬עיי רשיי ניטין ל־ו בי‪ .‬שפי־ שרבא‬
‫האומר ה פ ק ר ביד ה פ ק ר בא להשיב נם על הקושיא הראשונה‪ ,‬ששאלו בנסי ע ל עיקר תקנת‬
‫ה ל ל ‪ :‬ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטת שביעית והתקין ה ל ל וכו־ ז והוא משום שיש בידי כה‬
‫ביד להוציא ממון מרשות אדם ולהקנותו לאחר‪ .‬א ב ל שם בתריה מי כתבו שרבא בא לתרץ ר ק‬
‫את קושית הנמ' השנייה ששאלו על שביעית דרבנן‪ :‬ומי איכא מידי וכו׳ ותקנו רבנן דתשטטז‬
‫והוא משום שבזה דברי ר ב א עולים יפה אפי׳ אם נאמר שאין בידי כח ביד אלא ר ק להפקיר את‬
‫נכסי אדם א ב ל לא להקנותם לאחר‪ .‬והרםבים נראה שפי׳ כ ד ב ר י התוס׳‪ ,‬שכן הוא פ ס ק שאין‬
‫הפרוזבול טועיל אלא בשמיטת כספים בזהיז )פיט שמי‪.‬טה ויובל הטיז>‪ ,‬והוא משום שסבר שאין‬
‫בידי ביד אלא ר ק ל ה פ ק י ר את נכסי אדם א ב ל לא להקנותם לאחר‪ .‬ו ה ר א ב ׳ ד השינ עליו שם‪,‬‬
‫ומשמע שהוא ת פ ס כרשיי שתירוצו של ר ב א עולה נם על הקושיא הראשונה של הנם׳‪ .‬ומעניין‬
‫להעיר שבירושלמי שקלים נ׳ ב׳ הביאו לדין זה של ה פ ק ר ביד ר ק את הדרשה מעזרא ‪.‬יחרם‬
‫כ ל רכושו'‪ ,‬והרםבים‪ ,‬מ ר א ה ‪ ,‬ה ל ך בשיטת הירושלמי יעי׳ פכיד סהל׳ סנהדרין‪ ,‬היו(‪.‬‬
‫‪ 31‬עי׳ לעיל הערה ‪.15‬‬
‫‪ 32‬עיי לדונמא יבמות פיט בי‪ ,‬וניטין סי בי תדיה וכתיב‪ ,‬ודף ניב א׳ בתוס׳ רי״ד‪.‬‬
‫כב‬
‫אטלס‬
‫כב‬
‫‪11‬‬
‫שאין לו כפרה ע ד שיתרצה‪ ,‬כיצד ממשכנין אותו? וכופין אותו ע ד שיאמר רוצה‬
‫אני הוא בבחינת שני הפכים בנושא אחד‪ .‬אמור מעתה שאם האדם נתרצה ואמר‬
‫‪.‬רוצה אני"‪ ,‬אע״פ שאמר כן מחוך אונס וכפייה‪ ,‬םחשיבין אותו ‪.‬כאילו" נתקיים בו‬
‫‪.‬יקריב אוחו לרצונו"‪ .‬נדולה מזו אמר ריפ שם שלפעמים נם חייבי חטאות ואשמות‬
‫ממשכנין אותו‪ ,‬ואע״פ שבמשנה שם הבחינו בין אלה שאין ממשכנין אוחו ‪.‬כיון ד כ פ ר ה‬
‫הואי )עי׳ ב״ק מ׳ אי( לחייבי עולות ואשמות‪ ,‬מ״מ במקום שיש חשש שםא יפשע‬
‫בחיובו‪ ,‬כנון בחטאת נזיר‪ ,‬דינו כחייבי עולות‪ ,‬ואע״פ שאין כאן רצון שהוא תנאי‬
‫הכרחי לכפרה‪ .‬אין זאח אלא שבמקום חשש שמא ישהה ולא יקיים חיובו אמרו‬
‫החכמים שאמירתו ‪.‬רוצה אני" מחוך אונס נחשבת כאמירה מתוך רצון‪.‬‬
‫וכ״נ בדין ניטין אמרו במשנה שם‪ :‬כופין אוחו ע ד שיאמר רוצה אני‪ .‬ובב״ב‬
‫מ״ז בי‪. :‬אמר ר״ה תלויה חבין זביניה זביני מ״ט כ ל דמזבין איניש אי לאו דאנים‬
‫לא הוה מזבין ואפי׳ הכי זביניה זביני"‪ ,‬כלוי כ ל המוכר חפץ אינו מוכרו אלא מתיר‬
‫אונס משום שצריך ל כ ס ף ואעפ״כ מכירחו מכירה היא‪ ,‬וא״כ נם כשמכריחין אותי‬
‫למכור ע״י אונס הוא נמר ומקנה‪ .‬והקשו בנמ׳‪ :‬ודילמא שאני אונסא דנפשיה סאונסא‬
‫דאחריני? ושנו‪ :‬אלא כדתניא יקריב אותו וכו׳ כופין אוחו ע ד שיאמר רוצה אני•‬
‫ושאלו עוד‪ :‬ודילמא שאני התם דניחא ליה דחיהוי ליה כפרה‪ .‬ושנו‪ :‬ואלא מסיפא‬
‫וכן אתה אומר בניטי נשים כופין אותו ע ד שיאמר רוצה אני‪ .‬והוסיפו לשאול‪ :‬ודילמא‬
‫שאני החם דמצוה לשמוע דברי חכמים‪ .‬וע״כ הסיקו ואמרו‪ :‬אלא סברא היא אגב‬
‫אונםיה גמר ומקנה‪ .‬מכל זה יוצא ע ד כמה החחבטו והתלבטו חכמי התלמוד למצוא‬
‫יסוד וטעם לדין זה שהאומר רוצה אני מתוך כפייה דינו כאומר מתוך רצון‪ .‬והרעיון‬
‫ה כ ל ל י היוצא מדברי הנמ׳ הוא שבמקום שיש מצוד‪ .‬לכוף את האדם לפעולה דתית‬
‫או משפטיה‪ ,‬ואפשר לאמר ‪.‬דניחא ליה דתיהוי ליה כפרה״ או שהוא רוצה ב כ ך‬
‫משום שמצוה לשמוע דברי חכמים‪ ,‬עלינו להניח ולאמר שהאדם משעבד את רצונו‬
‫לרצון ההורה והחכמים‪ .‬ואע״פ שלמעשה אין אנו יודעים אם באמת בטל רצונו‬
‫מפני רצון התורה והחכמים‪.3 3‬‬
‫כיוצא בו הא דאמרו במשנה ניטין מ׳ ומ״א‪ :‬מפני תיקון העולם כופין את רבו‬
‫ועושה אותו בן חורין וכוי‪ ,‬היא פעולה פיקטיבית‪ .‬כי בדין איי למעשה השיחרור כ ל‬
‫תוקף אלא כשנעשה מתוך רצון‪ ,‬ואעפיכ משום תיקון העולם מ פ י ן את רבו ומחשיבים‬
‫את מעשה השיחרור ‪.‬כאילו* נעשה מתוך רצון‪ .‬ונם בזה יש להניח שהאדם משעבד‬
‫את רצונו לרצון החכמים‪ ,‬והנחה זו אינה אלא פיקציה*‪.3‬‬
‫והנה במוכר חפץ מתוך אונס וכפייה‪ ,‬שאין מקום להנחה זו‪ ,‬צריך שיהא הדין‬
‫שאין מכירתו מכירה‪ ,‬מ״מ קבעו החכמים שאם אין המוכר מוסר מודעא לפני עדים‬
‫לאמר‪. :‬דעו שזה שאני מוכר חפץ פלוני או שדה פלונית מפני שאני אנוסי )לשון‬
‫‪ 33‬ובאופן כזה השתדל הרסבים ל ב א ר ה ל כ ה זו <פיב סנירושין ה־כ>‪.‬‬
‫‪ 34‬כיוצא בו נחשבת לפיקציה משפטית הנחה זו‪ ,‬שאדם יודע את חוק• המדינה‪ ,‬ו ב ע ב ר י‬
‫על אחד מהם הוא נענש כמזיד‪ ,‬ואעיפ שלמעשה אפשר ששוננ היה‪ .‬עי׳ אנציקלופידיה בריטניקד‪.‬‬
‫הוצאה ייד‪ ,‬כ ר ך ‪ ,0‬עסו׳ ‪.220‬‬
‫]כג[‬
‫הערמה משפטית בתלמוד‬
‫כג‬
‫הרמב״ם הל׳ מכירה פ״י ה"א> מכירתו מכירה‪ .‬כי הואיל ויש בידי המוכר למסור‬
‫מודעא שהוא אנוס ולבטל את המכירה מבראשונה‪ ,‬נמצא שאם ל א מסר מודעא יש‬
‫מקום לאמר שאנב אונס גמר ומקני י< ‪.3‬‬
‫ונראה שדין זה‪ ,‬שקיום המכירה מתוך אונס תלוי בזה שלא מסר המוכר מודעא‬
‫מבראשונה‪ ,‬התפתחות מאוחרת היא להלכה המקורית של ר״ה שאמר ‪.‬תליוה וזבין‬
‫זביניה זביני׳; כי כוונת ר״ה נראה שהיתה שכל מכירה מתוך אונס יש לדונה כמכירה‬
‫ברצון הואיל ונתרצה המוכר בע׳׳פ לאמר ״רוצה אני"‪ ,‬משום שאין אנו מתחשבים‬
‫אלא עם הגילוי החיצוני של רצון המוכר‪ .‬כיוצא בזה מצינו עוד בתלמוד נסיון‬
‫להכגיס כווגה אחרת בדברי ר׳׳ה ולאמר שאין לדבריו תוקף א ל א במקום שיש‬
‫לאמר שבאמת גתרצה המוכר בלבו למכור‪ ,‬כי כן אמרו בב״ב ס״ח א׳‪ :‬״ולא אמרן‬
‫אלא בשדה סתם א ב ל בשדה זו לא"‪ ,‬כלו׳ רק במקום שהכריחוהו למכור אחת‬
‫משדותיו והוא בירר מעצמו ומכר את זאת‪ ,‬הוא הראה בזה שאיגו חושש בה כ״כ‬
‫וגמר ומקגי; אולם כשאגסוהו למכור שדה זו ואותה מכר אין מכירתו מכירה‪ .‬ועוד‪:‬‬
‫״ובשדה זו גמי לא אמרן אלא ד ל א ארצי זוזי אבל ארצי זוזי לא"‪ .‬כלו׳ כשמגה את‬
‫המעות הוא גילה בזה את רצונו הפנימי שגתרצה באמת למכור‪ .‬מ כ ל זה יוצא ע ד‬
‫כמה התחבטו חכמי התלמוד המאוחרים לבאר את שיטת ר״ה בהתאם להשקפתם‬
‫הם בדבר מהות הרצון‪ ,‬שתגאי מוכרח הוא למכירה‪ .‬כי בעוד שלדעת ר״ה עצמו‬
‫גראה שהעיקר הוא גילוי רצונו החיצוני של המוכר בלבד‪ ,‬חכמי התלמוד המאוחרים‬
‫התחשבו עם רצוגו הפגימי של המוכר‪ ,‬ובהתאם לזה בארו את שיטת ר־ה‪.36‬‬
‫והתפתחות כזו בדבר מהות הרצון מצויה היא ב כ ל השיטות המשפטיות של העולם‬
‫העתיק‪ .‬הדרנה הראשונה של התפתחות זו היא‪ ,‬שהסכמתו של האדם שבאה לידי‬
‫ביטוי באמרו ‪.‬רוצה אני" היא שמחליטה בעניני משפט‪ ,‬ואע״פ שבאה מתוך אונס‬
‫וכפייה‪ ,‬כי המשפט לא התחשב עם כוונתו הפנימית ורצונו של האדם שלא גתגלה‬
‫משום שאינם אלא דברים שבלב‪ .‬נוטה היה המשפט העתיק לתת תוקף חוקי רק‬
‫לנילוי רצונו של האדם שקבל צורה מוחשית‪ ,‬ואע״פ שאינה אלא הופעה חיצונית‪.‬‬
‫וזקוק היה המשפט להתפתחות ארוכה וממושכת ע ד שהגיעה למדרנה אידיאלית כזו‬
‫לתת ע ר ך משפטי נם לכוונתו הפנימית של האדם ולהתחשב עם דברים שבלב שלא‬
‫באו לידי ביטוי באופן פורמליד‪ .3‬וכ״ג במשפט התלמודי יש ל ע ק ב אחרי התפתחות‬
‫‪ 35‬עיי ביב ם׳ אי‪ :‬אסרי נהרדעי כ ל סודעא וכוי‪.‬‬
‫‪ 36‬ונראה שהבאור לשיטת ריה‪ ,‬ביב מ־ז ב׳‪. :‬סיט כ ל דםזבין איניש אי לאו דאניס לא הוה‬
‫מזבין ואפיה זביניה זביני־ אינו מדברי ר־ה עצסו אלא הוספה טאוחרת היא לדבריו עפיי‬
‫שיטת האמוראים המאוחרים‪.‬‬
‫‪ 37‬עי׳ לדונמא מה שכתב הנרי מיין‪Sir Henry Maine, Ancient L a w , Chap. I X ,‬‬
‫‪. 303: "for that delicate analysis which mature jurisprudence applies to thep‬‬
‫‪conditions of mind under which a particular verbal assent is given appears,‬‬
‫‪in ancient law, to be transferred to the words and gestures of the accom‬‬‫‪panying performance. No pledge is enforced if a single form be omitted or‬‬
‫‪misplaced, but on the other hand, if the forms can be shown to have been‬‬
‫כד‬
‫אטלס‬
‫]כד[‬
‫זו מדברי ר״ה עצמו שאמר ‪.‬חליוה חבין זביניה ?ביני'‪ ,‬שכנראה דיל מ ה שאין‬
‫מתחשבים עם דעתו ומחשבתו של האדם‪ ,‬א ב ל נותנים תוקף משפטי להסכמתו שיי‬
‫האדם שבאה לידי נילוי פורמלי‪ ,‬ע ד הביאור שנתנו חכמי התלמוד המאוחרים‬
‫לשיטתו‪ ,‬שהתישו שאין לדברי דיה תוקף א ל א במקום שיש לאםר שסוף כ ל סוף‬
‫התרצה המוכר באמת למכור את חפצו‪.‬‬
‫כיו׳ב בניטין מ׳ א׳ אמרו‪ :‬ההוא עבדא דבי תרי קם ח ד מינייהו ושחרריה לפלנא׳‬
‫אמר אידך השחא שמעי בי רבנן ומפסדי ליה מינאי‪ ,‬אזל אקנייה לבנו קטן וכי'‬
‫שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו נמולו ישיב לו בראשו‪ ,‬אנן קים לן בינוקא‬
‫דמקרביה דעתיה לנבי זחי מוקמינן ליה אפוטרופוס ומקרקש ליה זחי‪ .‬ופי׳ ר ש‬
‫לא יצטרכו ב־ד לכופו שהוא ישחרהו מדעתו בשביל זחי וכו׳‪ .‬נמצא דאעיפ שבדין‬
‫אין מעשה הקטן כלום‪ ,‬מ־מ נתנו לו ע ר ך משפטי‪ ,‬ואין זה א ל א פעולה פיקטיבית‪.‬‬
‫ובתוס׳ שם כתבו‪ :‬ל א נהירא לריש פי׳ הקונטרס דמפרש ע ל שמיה דקטן שאין‬
‫מעשה הקטן כלום וכוי‪ ,‬א ל א נראה לפרש דכתיב ליה ניטא ע ל שמיה דאפוטרופוס‬
‫ואעינ ד ב ע ל מ א אין האפוטרופין רשאין להוציאן לחירות‪ ,‬ה ב א כיון דעשה שלא‬
‫כהונן להקנותו לבנו קטן הפקירוהו ביד ונתנוהו לאפוטרופוס לשחררו וכוי‪ .‬הרי‬
‫התום׳ קבעו בזה שהאפוטרופוס יכול לשחרר את ה ע ב ד ואע׳נ שאין לו בו קנין׳‬
‫אבל כיון שעשה שלא כהוגן החשיבו את האפוטרופוס כבעלים‪ ,‬ופיקציה היא‪ .‬נמצא‬
‫שבין לפי׳ רש״י ובין לפי׳ התוס׳ יסוד דברי הנמ׳ הוא בהערמה משפטית‪ ,‬אלא‬
‫שלפי׳ רש׳י‪ ,‬שנתנו החכמים תוקף למעשה הקטן והחשיבו את פעולתו כפעולת‬
‫נדול‪ ,‬הערמה זו שייכת לסונ הפעולות הפיקטיביות; ולפי׳ התוס׳‪ ,‬שהחשיבו את‬
‫האפוטרופוס כבעלים‪ ,‬הערמה זו שייכת לפיקציות הדונמתיות‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫אפשר היה להוסיף עוד דונמאות של הערמה משפטית שכל התלמוד מלא‬
‫מהן‪ ,‬אבל לא היתה מגמתי בכאן א ל א לתת דוגמאות מארבעת הסונים של הערמה‬
‫משפטית שמנינו בזה ולנסות להכניס ס ד ר ושיטה בחזיון המשפטי של הערמה‬
‫בתלמוד‪.‬‬
‫;‪accurately proceeded with, it is of no avail to plead that the promise w‬‬
‫"‪made under duress or deception.‬‬
‫מדרש ויקרא רבה‬
‫מאת‬
‫חנוך‬
‫הויקרא‬
‫שנקראו‬
‫אלבעק‬
‫ר ב ה הוא מ ד ר ש ה מ י ו ס ד ע ל ה פ ס ו ק י ם הראשונים של‬
‫ב ש ב ת ו ת ל פ י מ נ ה ג בני מ ע ר ב א שסיימו א ת ה ת ו ר ה ב ש ל ש שנים‪,‬‬
‫שלשים ושבע ד ר ש ו ת ל ס ד ר י ם שבחומש ויקרא‪.‬‬
‫ל כ ל‬
‫המדרש‬
‫אינו‬
‫איפוא‬
‫ב י א ו ר‬
‫ה פ ס ו ק י ם ש ב ס ד ר ‪ ,‬כדונמת הבראשית ר ב ה ‪ ,‬א ל א )כשאר מדרשי הדרשות(‬
‫ק ו ב ץ‬
‫ד ר ש ו ת‬
‫פעמיים‬
‫בפ־א‬
‫ה ס ד ר י ם ‪,‬‬
‫ומכיל‬
‫שלימות ל פ ס ו ק א ח ד ו ב ר ו ב ן ל פ ס ו ק ראשון של ה ס ד ר ‪ ,‬א ב ל‬
‫גם ל פ ס ו ק שני )פ״ב ופ״ה‪ ,‬ו ה פ ס ו ק י ם ה ר א ש ו נ י ם נ ד ר ש ו ב פ ר ש י ו ת ש ל פ נ י ה ן ‪,‬‬
‫ו ד י ( ו פ ע ם א ח ת ל פ ס ו ק שלישי‬
‫דרשה נפתחת‬
‫מן ה ד ר ש ה ‪.‬‬
‫בפתיחה‪,‬‬
‫)פכ״א‪ ,‬ה פ ס ו ק ה ר א ש ו ן נ ד ר ש בפ"כ>‪.‬‬
‫כל‬
‫ו ל ר ו ב ד ר ש ו ת יש כ מ ה פ ת י ח ו ת ‪ ,‬והן מ ה ו ו ת ח ל ק נ ד ו ל‬
‫ה פ ת י ח ו ת ב ר ו ב ן ה נ ד ו ל אינן פ ש ו ט ו ת א ל א‬
‫וביחוד‬
‫מ ו ר כ ב ו ת נ‪,‬‬
‫ב ו ל ט ת ה ה ר כ ב ה ב מ ק ו מ ו ת ש ה מ ד ר ש מ ב י א ד ר ש ו ת שונות ל פ ס ו ק ב ת נ ׳ ך ש ב ח ר ל י ס ו ד‬
‫הפתיחה‬
‫שעומד‬
‫ובדרשה‬
‫בה‪.2‬‬
‫א ח ר ו נ ה‬
‫הוא דורש‬
‫את הפסוק‬
‫ומחברו‬
‫לפרשה‬
‫שבתורה‬
‫ר ו ב ה מ ק ר א ו ת שהפתיחות נוסדו ע ל י ה ם ל ק ו ח י ם מן ה כ ת ו ב י ם ‪.‬‬
‫ו ע ש ר י ם ושש פ ת י ח ו ת נ מ צ א ו ת בוי״ר‪ ,‬ו מ ה ן מ א ה ושש ב מ ק ר א ו ת מ כ ת ו ב י ם ‪:‬‬
‫א ר ב ע י ם ושנים‪,3‬‬
‫מאה‬
‫תהלים‬
‫מ ש ל י ע ש ר י ם ושבעה••‪ ,‬א י ו ב ששה עשרי•‪ ,‬ק ה ל ת ששה עשר«‪ ,‬שיר‬
‫השירים‬
‫שלשהי‪ ,‬ד ב ר י ה י מ י ם ב ׳ שנים‪ ,8‬ע ש ר י ם פ ת י ח ו ת ה נ ו ת ר ו ת נ ב נ ו ע ל מ ק ר א ו ת‬
‫מספרים‬
‫ישעיה ש ב ע ה » ‪ ,‬י ר מ י ה ש ל ש ה ם י ‪ ,‬ה ו ש ע ש נ י ם ״ ‪ ,‬ח ב ק ו ק שנים־<‪ ,‬א ח ד‬
‫אלו‪:‬‬
‫‪ 1‬ראה ל כ ל מה שנאמר כאן בענין הפתיחות במבואי לבראשית ר ב ה עט׳ ‪ 12‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 2‬עי׳ לדונטה פיה א‪-‬נ‪ ,‬פיט א ‪ -‬ד ‪ ,‬פיי א‪-‬נ‪ ,‬פייא א ‪ -‬ד ‪ ,‬פייט א‪-‬נ‪ ,‬פכ־א א ‪ -‬ד ‪ ,‬ופכיו א‪-‬נ‪.‬‬
‫‪ 3‬פיא )שתי פתיחות(‪ ,‬ני‪ ,‬ז׳‪ ,‬ח׳‪ ,‬טי‪ ,‬יי‪ ,‬י״א‪ ,‬ייב‪ ,‬ייד עיפ(‪ ,‬ט*ז <ב׳פ(‪ ,‬ייז‪ ,‬כי‪ ,‬כיא‪ ,‬כיב‪,‬‬
‫כיד‪ ,‬כיו עיפ(‪ ,‬כיז‪ ,‬כיט )היפ(‪ ,‬ל׳ <היפ(‪ ,‬ל״א ע"פ>‪ ,‬ליב‪ ,‬ליד )ביפ>‪ ,‬ליה‪ ,‬ליו )ביפ>‪.‬‬
‫‪ 4‬פיא )ב־פ>‪ ,‬ד‪ ,‬ו׳ )ביפ>‪ ,‬זי‪ ,‬ט׳‪ ,‬יי‪ ,‬ייא‪ ,‬ייב‪ ,‬יינ )ב'פ>‪ ,‬טיו‪ ,‬טיז‪ ,‬כי‪ ,‬כיא‪ ,‬כיה‪ ,‬כיט‪,‬‬
‫ל׳ )ביפ(‪ ,‬ליא‪ ,‬לינ‪ ,‬ליד עיפ>‪ ,‬ליה‪ ,‬ליו‪.‬‬
‫ ‪ 5‬פיה‪ ,‬יי ד <ניפ(‪ ,‬טיו <ביפ(‪ ,‬טיז‪ ,‬ייז‪ ,‬כ׳ )ביפ>‪ ,‬כיה‪ ,‬כיז‪ ,‬כיח‪ ,‬ליא‪< ,‬ב׳פ>‪ ,‬ל־ז‪.‬‬‫‪ 6‬פינ׳ ד׳ )ביפ>‪ ,‬ייד‪ ,‬ט־ז‪ ,‬ייח‪ ,‬ייט‪ ,‬כ׳ )ביפז‪ ,‬כיב‪ ,‬כיה‪ ,‬כיז‪ ,‬כיח‪ ,‬ליב‪ ,‬ליד‪ .‬ליז‪.‬‬
‫‪ 7‬פייט׳ כינ‪ ,‬ליא‪.‬‬
‫‪ 8‬פייט‪ ,‬לינ‪.‬‬
‫‪ 9‬פיג‪ ,‬ייח‪ ,‬כיב‪ ,‬כיד‪ ,‬כיז‪ ,‬כ׳ט‪ ,‬ליו‪.‬‬
‫‪ 10‬פיב׳ ייב‪ ,‬כיט‪.‬‬
‫‪ 11‬פיא‪ ,‬כיז‪.‬‬
‫‪ 12‬פיינ‪ ,‬י״ח‪.‬‬
‫כה‬
‫כי‬
‫אלבעק‬
‫‪1 3‬‬
‫משופטים ‪,‬‬
‫אחד‬
‫יחזקאל>׳‪,‬‬
‫עמוס*!‬
‫]ב!‬
‫ו מ י כ ה ״ ׳ ‪ ,‬ושנים מ ן ה ת ו ר ה א ׳‬
‫םבםדבר‬
‫‪, 7‬‬
‫ו א ח ד מ ד ב ר י ם * י‪.‬‬
‫ר ו ב הפתיחות הן‬
‫הן‬
‫מ ת ח י ל ו ת ישר‬
‫ס ת מ י ו ת‬
‫בכת־י לונדון ו ר ו מ י‬
‫ו מ ס פ ר ן שמונים ושמונה‪.‬‬
‫בפסוק‪ ,‬ב ל י ה מ ל י ם ‪.‬זה ש א פ ר הכתוב־ או‬
‫‪.‬הה־ד־‬
‫‪1 0‬‬
‫הנמצאות‬
‫ב ד פ ו ס י ם ‪ ,‬ו כ ן אין מ ת ח ב ר ו ת בכי״י ה פ ת י ח ו ת ה ש ו נ ו ת ב מ ל י ם ‪ .‬ד ב ר א ח ר ־ ע ם ה ו ס פ ת‬
‫ה פ ס ו ק של הפרשה״*‪.‬‬
‫רבה‪.‬‬
‫צ ו ר ת ה פ ת י ח ו ת והשימוש ב ס ק ר א ה ם א י פ ו א כ ס ו ב ב ר א ש י ת‬
‫ו ש א ר ש ל ש י ם ושמונה פ ת י ח ו ת נ מ ס ר ו ע ל ש ם ד ו ר ש י ם א ל ו ‪ :‬ר ׳ א ב א ב ר כ ה נ א‬
‫‪2 1‬‬
‫<פ״כ ו פ ׳ ל ( ‪ ,‬א ב ה ו )פ״א ו פ כ י ז ״ ( ‪ ,‬א ח א‬
‫) פ ל ׳ א ״ ( ‪ ,‬א ח א ב ר ) כ י ה בכי־י> ז ע י ר א‬
‫)פ״כ(‪ ,‬ב ר ק פ ר א ) פ ל י א ( ‪ ,‬ב ר כ י ה ) פ ״ כ ו פ כ ׳ ט )ב׳ פ ת י ח ו ת ( ( ‪ ,‬ב ר כ י ה ס ב א )פיא­‬
‫ר׳ אבין בשמו(‪ ,‬חייא ב ר א ב א‬
‫)פיינ‪ ,‬ר ׳ פ נ ח ס ו ר ׳ י ר מ י ה ב ש י ר ח י י א ב ר א ב א ׳‬
‫) פ כ י ט ‪ ,‬ר ׳ ל ו י ב ש מ ו ועי׳‬
‫כ י ה בכי״י‪ ,‬ו ב י ל ק ו ט ב ש י ר א ב א ב י כ ( ‪ ,‬ח מ א ב ר ׳ ח נ י נ א‬
‫א ו ת ‪ ,(x2‬י ה ו ד ה ב ר ׳ נ ח מ ן ) פ כ י ט ( ‪ ,‬י ה ו ד ה ב ר ׳ ס י מ ו ן ) פ כ י ה ( ‪ ,‬י ה ו ש ע‬
‫)דמן‪ ,‬כ י ה ב כ י י י ( ‪ ,‬נ ל י ה‬
‫‪2 4‬‬
‫)פיכ(‪,‬‬
‫)פכיט(יוד‪,‬‬
‫)‬
‫) י ע ק ב ב ר ז ב ד י ‪ ,‬עי׳ א ו ת ‪ ,(22‬י צ ח ק )פיג‪ ,‬ייב׳‬
‫‪2‬‬
‫כ ״ נ ‪ ,‬ל ״ א ( ‪ ,‬כ ה ן ) פ י י ט ( ‪ ,‬ל ו י <פ"כי• ‪ ,‬כ י ז ‪ ,‬ו ר ׳ י ה ו ש ע ד ס כ נ י ן ב ש מ ו בפ־א«‪ 2‬ו כ י ה ׳‬
‫ור׳ חייא ב ר א ב א בשמו ב פ כ ׳ ט ( ‪ ,‬לוי ב ר‬
‫נחמן‬
‫ג פ כ ״ ט ( ‪ ,‬שמעון‬
‫ח י ת א ) פ י ח ‪ ,‬כ י ה ב כ י י ל ( ‪ ,‬מני )פ"ל>׳‬
‫<פ*כ(דג‪ ,‬ש מ ע ו ן ב ן יוחי‬
‫‪27‬‬
‫)פי'נ> ‪ ,‬שמעון בן פזי )פיל‪ ,‬ר'‬
‫‪4‬נ פכ־ז‪.‬‬
‫‪ 13‬פיח‪.‬‬
‫«! פכ־ז‪.‬‬
‫‪ 15‬פל־נ•‬
‫‪ !8‬פכיה‪.‬‬
‫‪ !7‬פל־נ•‬
‫‪ !9‬עפ־י הצילומים שבספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים‪ .‬כיי לונדון הוא כיזב‬
‫׳ ‪.105‬‬
‫י‬
‫^י‪,‬‬
‫ל ק‬
‫היד שעליו נוסד פנים הבראשית ר ב ה בהוצאת תיאודור‬
‫כיי רומי הוא כה'י שבוואתיקאן ‪.Ebraico 32‬‬
‫‪ 20‬לדונסה פיד סי׳ ב׳ מתחיל בכי'׳ כ ל עמל אדם לפיהו‪ .‬והמלים ‪.‬דיא נפש כי תחטא‬
‫ונו זשיה' אינן שם‪ .‬סי׳ נ׳ ד ם םתחיל נם ב ל א ד ע ת וכו׳ <ד'א נפש כ׳ תחטא ל י ת א ‪ .‬וכן בפיח‬
‫ב׳ ליתא ‪ .‬ד א זה קרבן אהרן זשיה׳‪ ,‬וכן כולם‪ .‬אמנם בכי־י נם בראש הפרשה אין ה ס ק ר‬
‫שבסדר‪ ,‬ופיא מתחילה ברי תנחום בר חנילאי פתח וולא כתוב ויקרא א ל םשה> ופ־ב ב‪.‬הבי‬
‫יקיר לי אפרים' <ומן ד ב ר א ל בני ישראל וכו־ עד זשיה ליתא(‪ ,‬ופינ ברבי יצחק פ ת ח וליתא‬
‫ןוןנפש כי תקריב ןקרבןן סנחה( וכן כולן‪.‬‬
‫ו א‬
‫ב ע‬
‫ר‬
‫א‬
‫ה‬
‫ב ט ב ו א‬
‫ע‪0‬‬
‫(‬
‫א‬
‫!‪ 2‬בראש פרשה ייא יש בדפוסים עם בדפוס ראשון( ר׳ אהבה מציל ר׳ אבא‪ ,‬ע׳ רדי* י‬
‫בר כהנא פ ת ח וליתא בכייי‪ .‬ועי להלן‪ :‬חייא ביא‪.‬‬
‫‪ 22‬כיה בכיי׳ בפכיז ני‪ :‬ר׳ יעקב ב ר זבדי ‪.‬בשם ר׳ אבהי' פתח‪ ,‬וכיה בפסיקתא ע־ה ב'‬
‫ובתנחוטא אטור ה'‪ ,‬ובדפוסים ליתא בשיר אבהו‪.‬‬
‫‪ 23‬בדפוסים )סי׳ ה׳( הני׳ ר׳ יהושע דסכנין בשם ר׳ אחא אטר‪ ,‬א ב ל בכיי• הני׳ ר׳ יהושע‬
‫<בכי'ל נוסף‪ :‬בן לוי( בשיר אחא פתח‪.‬‬
‫‪ 24‬כיה בכי־י בראש הפרשה‪ :‬ר ־ י צ ח ק פ ח ח כשושנה בין החוחים ר־ יצחק פתר‬
‫<בכי'ל בשבוש‪ :‬פ ת ח ( קריה וכוי‪.‬‬
‫‪ 25‬בכייי ח ס ר בסוף סי׳ א׳ בטעות מן ד־א ס ק ר ה א ח ד אלו בני אהרן וכוי ע ד ויצאו‬
‫שרופין‪ ,‬וסי׳ ב־ מתחיל‪ :‬איר לוי אמרתי להוללים ל ס ע ר ב ב י ה אילו וכוי‪.‬‬
‫‪ 28‬בסי׳ ה' הני׳ הנכונה בכייל )כייר מטושטש(‪ :‬ר־ יהושע דסכגין בשיר לוי פ ת ח )קריהז­‬
‫ע׳ להלן אות ‪ .51‬ולפני הערוך התחילה כנראה פי׳ב בלשון ר׳ עזריה פתח‪ ,‬ע־ צמץ‬
‫נד־פ עמי ‪ 181‬אות נ׳‪.‬‬
‫‪2 7‬‬
‫]ג ן‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫כז‬
‫יהודה בשמו(‪ ,‬תנחום ב״ר חייא )פל״ד«‪ ,>2‬תנחום בר׳ חנילאי )פ״א ופכ״ח‪ ,‬תנחומא‬
‫)פ״א ופכ״זי!־(‪ .‬מחצה מן הפתיחות בשמות נמצאות בפרשיות שנקראו במועדים‪,‬‬
‫והן נם בפסיקתא ראה להלן‪ .‬וראוי להעיר שקצה מאמרים בויקרא רבה נראים‬
‫בפתיחות ואינן פתיחות״ג‪.‬‬
‫הסדרים‪ ,‬שעל פיהם חולקו הפרשיות בוי״ר‪ ,‬אינם מתאימים ב כ ל מקום לסדרים‬
‫שבמסורה שלפנינו‪ ,‬כי היו מנהנים שונים בראשי הסדרים!י‪ .‬ובפרשיות אחדות־י•‬
‫מהחילות נם הדרשות בתנחומא‪ ,‬ומזה ראיה שלפניהם היו מקומות אלו ראשי סדרים‪.‬‬
‫ומעתה גם במקומוח שאין סדר חדש בתגחומא )פ׳׳נ ול״ו( נאמר שלמנהג ויקרא ר ב ה‬
‫היה כאן ראש סדר‪ .‬ופל״א )לפכ״ד א׳( היא ראש ס ד ר במחברת התיגאן אבל‬
‫פליב שאחריה אינה ראש סדר שם‪ ,‬ונם הסדר שלפניגו הוא קצר מדאי‪ ,‬רק מתשעה‬
‫פסוקים )פכ״ד א‪-‬ט(‪ ,‬ואפשר שפל״ב הוא סדר חדש לפי מנהנ אחר‪ ,‬או שקראו‬
‫ממנו כמה פסוקים בסדר שעבר‪ ,‬לפי שאפשר להוסיף ע ל הסדרים מפרשה‬
‫אחרת‪.3 3‬‬
‫א ר צ י ש ר א ל י ואין לראות בו שום השפעה בבליח‪ .‬ווייס‬
‫המדרש הוא‬
‫בדור דור ודורשיו חינ ‪ 201‬מצא ‪.‬שהשתמש בקצת דבורים אשר לא מצאנום ר ק‬
‫בנמרא הבבלית ולא בירושלמי‪ ,‬כמו מה שסצאנו שםשתסש בדבור ‪.‬נופא" לכוונה‬
‫שכוון בו הבבלי )בכ״מ( ובדבור ‪.‬תנו רבנן" גפל״ד( שלא נמצא רק בבבלי״‪ .‬ולא‬
‫‪ 28‬בסי׳ ה׳ הני׳ בכי־ל‪ :‬ר׳ תנחום בר׳ חייא ב ש ם ר ־ ח ט א פתח ביום טובה היה‬
‫בטוב )סבאן ואילך בעני כה־י‪ (:‬א פ ר ר׳ תנחום בר׳ חייה ביום טובתו של ח ב י ר ך הייה עמו‬
‫ןבטובה‪ ,‬כיה בכייר( ואל תכניס בו עין רעה א׳ ר' אחא ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה‬
‫אם באת רעה ל ח ב י ר ך הוה מ ס ת כ ל בו היאך לזכות וכוי‪ ,‬וכזה בילקוט‪.‬‬
‫‪ 29‬בסי׳ בי הני׳ בכי־ל‪ :‬מי הקדימני ואשלם ר׳ תנחום׳ פתר ק ר א ברווק‪ ,‬א ב ל בכי״ר‬
‫פ ת ח מי הקדיסני ואשלם )וכיה בדפוסים ובפסיקתא עיה א' ותנחוסא‬
‫הנוסח ר׳ תנחומא‬
‫אמור ז׳> ר׳ חנחומא פתו קרייא ברווק וכוי‪.‬‬
‫‪ 30‬ראה פיה ד׳ מתן אדם ירחיב לו וכוי‪ .‬ובאמת בכיי׳ ה ס ד ר מהופך‪ :‬איר אבהו כתיב‬
‫השפר ל ך וכוי )בדפוסים סוף סי׳ די( מ ה כת׳ בתריה כי ירחיב וכוי מה ענץ זה לזה א פ ר‬
‫הקביה וכוי ר ׳ ה ו נ א ב ש י ר א ח א ע ב ד טביא פ ר ורבו ט ל ה ו ע ב ד קודם ל ר ב ו‬
‫דתנן פ ר המשיח ופר וכו׳ ב כ ל סעשה' כ ל זה כחוב ל פ נ י ‪. :‬מחן אדם ירחיב לו )בראש‬
‫הס׳'( ולפני נדולים ינחנו מעשה בריא ור׳ יהושע ור׳ עקיבא' וכוי‪ .‬וכן בפכינ סי׳ ח׳ ועתה לא‬
‫ראו אור וכו׳ וסי' ייב הה־ד ועין נואף וכוי אינן פתיחות‪ .‬ו פ כ י ד סי׳ ב־ הוא הסשך הפתיחה‬
‫בסי׳ אי‪ ,‬ועי׳ רד־ל‪ ,‬לעומתם פיל סי׳ ה׳ ארחץ בנקיון כפי וכו׳ היא פתיחה ויש להשלים בסוף‪:‬‬
‫ל פ י כ ך משה מזהיר את ישראל ואומר ולקחתם ל כ ם ביום הראשון )ועי׳ בססי׳ זי(‪ .‬וכן בפל־א‬
‫ו׳ הנ" הנכונה בכי*׳‪ :‬היש מ ס פ ר לנדודיו ר׳ ורבנין וכוי‪ ,‬ו ב פ ל י ב א׳ הני' בכייי‪ :‬ס ב י ב רשעים‬
‫׳תהלכון ונו׳ ר׳ יהודה ור׳ נחמיה וכוי‪ .‬ובפליו סיום הפתיחה שבסי׳ ד׳ הוא בסוף סי' הי‪.‬‬
‫‪ 31‬עי׳ רטאיש בית תלמוד ענה נ׳ ‪ 202 ,169‬ואילך‪ ,‬תיאודור בפונטסשריפט ח׳ ליה )‪( 1886‬‬
‫‪ 307‬ולהלן ) ל ו י ק ר א ו נ ה ו ואי עפשטיין מקדמוניות היהודים ‪ 57‬ולהלן‪.‬‬
‫‪ 32‬פיז טי‪ ,‬ייא‪ .‬טיו‪ ,‬כ'‪ ,‬ליב‪ .‬פכ׳א <כטו פיכ( היא קריאה ליום הכפוריט )והתחיל‬
‫הפתיחות בפסוק ני>‪ .‬וכן פכיז כיט ול׳ קריאה לחנים‪ ,‬ונמצאו נם בפסיקתות‪ ,‬ופכ־ז ולי נט‬
‫בתנחוםא אמור‪ .‬וכן פיב כולה בפסיקתא ורובה בתנחוםא <ולםי׳ א׳ שם ראה תנחוסא ראש‬
‫ואתחנן(‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬
‫‪ 33‬עיי מס׳ סופרים פייא היד ובית תלמוד שם ‪.263 ,204‬‬
‫כח‬
‫יי'‬
‫אלבעק‬
‫ה י א ‪ ,‬ה מ ל ה ‪ .‬נ ו פ א ' ישנה ב פ י ה ה ׳ ‪ ,‬ו ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪ ,‬ז ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪ ,‬ח ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪.‬‬
‫שבבבלי‪,‬‬
‫בה‬
‫שמשתמש‬
‫על‬
‫כדי לחזור‬
‫מ ה שהובא‬
‫ב כ ל ה פ ק ו ס ו ת אינה במשמעה‬
‫כבר‪,‬‬
‫אלא‬
‫סתחיל‬
‫הסדרש‬
‫ב ב י א ו ר ‪ ,‬א ח ר י הפתיחות״••‪ ,‬ב ל ש ו ן זו‪ ,‬ו פ י ר ו ש ג ו פ א ה ו א כ מ ו נ ו פ ו ש ל גט )גיטין פ י ט‬
‫ל ( ‪ ,‬נ ו פ ו ש ל פ ר ו ז ב ו ל ) ש ב י ע י ת פ י י ד׳>‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬והיינו ע י ק ר ה ד ב ר ‪ ,‬ו כ ן ב א ע ק י‬
‫ונוף‬
‫א ח ר י‬
‫ה מ ד ר ש‬
‫א ל ה ה מ ל ה נופא‪.‬‬
‫ה פ ת י ח ו ת ‪.‬‬
‫א ב ל מ צ א ת י ה ב כ י ־ ל ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬ב פ י י ב ד ׳ ‪ ,‬פ ל י ג ו׳‪ ,‬פל״י׳‬
‫נ׳‪ ,‬פ ל ״ ו ו׳‪ ,‬ו פ ל י ז נ׳ וניכ א ח ר י ה פ ח י ח ו ת ‪.‬‬
‫זו‬
‫א כ ן ב כ י ־ י ל ו נ ד ו ן ו ר ו מ י אין ב מ ק ו מ ו ת‬
‫וצריכים ל ו מ ר או ש ה ע ו ר ך השתמש בפלד׳‬
‫ב כ ל פ ר ש ה ‪ ,‬א ל א שנשמטה מ י ד י ה מ ע ת י ק י ם ‪ ,‬א ו ש ה י א ה ו ס פ ה ‪.‬‬
‫בה השפעת הבבלי‪.‬‬
‫לראות‬
‫בכי״י‪:‬‬
‫לפי‬
‫תני‪.‬‬
‫ל מ ל ת תנו ר ב נ ן ‪,‬‬
‫ואשר‬
‫ב כ ל א ו פ ן אי)‬
‫ב פ ל י ד כ ת ו ב שם‬
‫א ו ל ם מ ל ה זו נ מ צ א ת גם ב פ כ ״ ו ס ס י י ז׳‪.‬‬
‫)סי׳ ט *‬
‫ז (‬
‫ו ב כ י י י ש ם אין מ א מ ר ירי׳‬
‫ב פ כ י ד ז׳‪,‬‬
‫שקיטעוהו ה מ ע ת י ק י ם ורמזו ל מ ד ר ש שמואל‪ ,‬והוא שם‬
‫ומלת‬
‫ו‬
‫ע ו‬
‫ר ב נ ן א י ע ה ש ם ) א ב ל ישנה ב ת נ ח ו מ א א ס ו ר ס ס ־ י ב ׳ ‪ ,‬ב ו ב ר ע ם ׳ ‪3‬א>‪ ,‬א י כ אין ר א י ר‬
‫השתמש במונחים ש ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫שהעורך‬
‫סס״י אי‪:‬‬
‫הוספה מכבלי‬
‫ת נ י א א י ר יוסי ש ח ל י ז ק ן א ח ד וכו׳‬
‫ישנה ב פ ט "‬
‫כ ת ו ב ו ת עיז ב׳‬
‫ז‬
‫)עיי׳ש ב ר ד י ל ורזיו(‪ ,‬ו ה י א ה ו ס פ ת‬
‫ה ם ע ת י ק י ם ואינה ב כ י י י ג נ ( ‪.‬‬
‫כ ד י ל ב ר ר א ת זמן ע ר י כ ת ה מ ד ר ש נ ב ד ו ק ב ת ח ל ה א ת‬
‫ב ר א ש ו נ ה יש‬
‫בהם‪.‬‬
‫ה ם בוייר‬
‫סספרא‬
‫לבחון‬
‫בסתם‪:‬‬
‫א ת יחסו‬
‫ל ס פ ר א‬
‫ה ם ק ו ר ו ת‬
‫שהוא ניכ‬
‫שהשתמש‬
‫מאמרי‬
‫לויקרא‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫פ י ט ח ׳ ל מ ה ש ל מ י ם ב א ח ר ו נ ה שיש ב ה ס י נ י ם ה ר ב י ׳‬
‫ד ם ו א י מ ו ר י ם ל מ ז ב ח וכו׳ ריש א ו מ ר ס י ש ה ו א ש ל ם ם ב י א ש ל ם י ם ו כ ו ׳ ‪ -‬ס פ ר א ו י ק ר א‬
‫נ ד ב ה פט״ז ב ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪.‬‬
‫פ ר ש ה ייד ד ׳ ‪.‬‬
‫פ ל ״ ב ס ס ״ י ה ׳ ל מ ט ה ד ן ננאי ל א ס ו ננאי ל ו ו כ ו ׳ ‪ -‬ס פ ר א א מ ו ר‬
‫ונם ב פ כ י ו ט ׳ נ מ צ א מ א מ ר‬
‫פליה ט׳‪-‬י׳א‪-‬ספרא בחקוחי פ׳א א׳‪-‬ב׳‪.‬‬
‫בשנויים מ ס פ ר א א מ ו ר פ ר ש ה ב ׳ אי‪ ,‬א ב ל ל י ת א בכייי«‪.3‬‬
‫מאמרים‬
‫הסתמית‬
‫בשני‬
‫מ ס פ ר א ו ב ת ו כ ם מ ח ל ו ק ו ת בין ר ב נ י ן ו א ם ו ר א ‪ ,‬ו ד ע ת‬
‫שבספרא‪.‬‬
‫מקומות מובאים‬
‫ר ב נ ין‬
‫היא הדעיי‬
‫ר א ה פ ל י ב נ ׳ ‪ -‬ד ׳ תני ר ׳ ח י י א מ פ ר ש ת י ו ח ס י ן י צ א ו כ ו ׳ ו ה י א‬
‫ב ן איש מ צ ר י ר ב נ י ן ו ר ׳ לוי‪ ,‬ר ב נ י ן א מ ר י א ע פ י י ש ל א ה י ו מ מ ז ר י ם ב א ו ת ה ש ע ה ה ו א‬
‫ה י ה כ מ מ ז ר ד י וכוי‪ ,‬ו כ י ה ב ס פ ר א א מ ו ר פ ר ש ה ייד אי‪.‬‬
‫ופליו ה׳ ו ל מ ה נאמרו א ב ו ת‬
‫א ח ו ר נ י ת ר ׳ ב ר כ י ה ו ר ב נ י ן ר ׳ ב ר כ י ה א מ ר וכו׳ ו ר ב נ י ן א מ ר י ר ו א ה א פ ר ו ש ל י צ ח ק‬
‫כאילו‬
‫ר׳‬
‫צבור‬
‫ברכיה‪.‬‬
‫עינ‬
‫המזבח‬
‫וכו׳‪,‬‬
‫וכל‬
‫זה‬
‫בספרא‬
‫בחקותי‬
‫פיח‬
‫בלי‬
‫ו׳‪-‬ח־‬
‫דעת‬
‫א כ ן מ ח ל ו ק ת ר׳ כ ר כ י ה ורבנין ה י א נם ב ב ר א ש י ת ר ב ה פ צ י ד ה׳ דליי׳‬
‫ועיש ב ב י א ו ר י ‪ .‬־‬
‫‪ 34‬חוץ ספ־ה ה׳ שבאמת כ ב ר סי׳ ד׳ אינו פתיחה‪ .‬עי' אות ‪.30‬‬
‫‪ 35‬הוספות ם ס ד ר אליהו ר ב א <פ־ו]ז(>‪ .‬הוסיפו המעתיקים נם בסוף פרשה א׳ <סי׳ ט'י •‬
‫פיב )סי׳ חי‪-‬ייב(‪ ,‬עיש ברדיל‪ ,‬ופ־נ )סי' ז׳(‪ .‬ואינן בכייי‪ .‬ועי׳ צונץ גדיפ ‪ .184‬בדפוס ראשון‬
‫וויניציה <ש'ה( הן ב ס ו ף ויקרא רכה‪ ,‬וכתוב לפניהן‪ :‬נוסחא אחרינא ענםצא בסוף פרשה‬
‫נוסחא אחרינא בסוף פרשה שלישי <כך!>•‬
‫א' ‪ . . . .‬במה שכתוב בו סוף פרשה ב׳‬
‫‪ 36‬המעתיקים קישעו ססי' ז׳ והלן ורסזו למדרש שמואל <ע־ לעיל(‪ ,‬א ב ל י ׳ • ליתא שמי•‬
‫ועיי להלן אות ‪.66‬‬
‫(‬
‫ס‬
‫־‪ 3‬כיה בכיי רומי‪ ,‬בכיי לונדון משובש וחסר‪ .‬בדפוסים‪ :‬מסזר‪.‬‬
‫ט‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫]ה[‬
‫כט‬
‫ראינו בפל״ב ג׳ שהמדרש העתיק מאמר מספרא בשם ת נ י ר ׳ ח י י א ‪ 8‬ג‪.‬‬
‫וכן נמצאים רוב תני ר׳ חייא שבוי״ר בספרא‪ 39‬והם‪ :‬פ״א י״א‪ ,‬פ״נ ו׳ )ונוסף‪ :‬א״ר‬
‫יוחנן ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬ו כ ל ז ה סתם בספרא נדבה פרשה ט׳ אי(‪ ,‬פ׳ו ה׳‬
‫)עם מאמר ר׳ יוחנן שהוא ג״כ בספרא בחקותי פ״ו א׳ בסתם‪ .‬אבל בכי״י לונדון‬
‫פי״ז‪ ,‬ו׳ )בספרא מצורע פרשה ה׳‬
‫ורומי ליתא ״תני ר"ח״>‪ ,‬פי״ג אי‪ ,‬ד׳‪ ,‬פט״ז‬
‫ד׳ בשם ר׳ יהודה ובניחותא!( פייט ה׳ )בספרא זבים פרשה ה׳ ח ׳ ‪ -‬ט ׳ ‪ :‬ר׳ מונא‬
‫אומר משום ר׳ יהודה‪ ,‬ובהרחבה‪ ,‬עיי׳׳ש!(‪ ,‬פכ״א י״ב‪ ,‬פכ״נ טי‪ ,‬פ כ ׳ ד ה׳‪ ,‬פיל ו׳‪,‬‬
‫ח׳‪ ,‬פל־א י׳‪) ,‬פל״ב ל‪ ,‬שהובא לעיל(‪ ,‬פל״ה ז׳!>‪.‬‬
‫כמה פיסקאות מ מ כ י ל ת א ד מ י ל ו א י ם נמצאות נ־כ בויקרא רבה‪:‬‬
‫פ׳ג ר )‪-‬מכילתא המילואים מיה ד׳(‪ ,‬פ״ז ד׳ )־מ״ה ל(‪ ,‬פ״י ח׳ )־מ״א בי(‪ ,‬פי״ב‬
‫ב׳ )‪-‬מ״ה די(‪ ,‬פ״כ ו׳ )‪-‬מיה ל‪ ,‬אבל מקור הוייר הוא הירושלמי בשביעית פיו‪,‬‬
‫ליו ל(‪ ,‬פ״כ י׳ )‪-‬מיד ד׳(‪ .«2‬לעומת מקומות אלה נמצא בוי״ר פ״ב י״א‪ :‬ר׳ יעקב‬
‫בר אבין וכו׳ בשיר אחא אמר אילו היו להם בנים היו קודמין לאלעזר ולאיתמר‬
‫ד ת נ י נ ן ת מ ן כ ל הקודם לנחלה קודם לכבוד ובלבד שיהא נוהג כמנהנ אבותיו‪.‬‬
‫ומאמר זה הוא בספרא שמיני פיא ב׳‪ :‬רשב״ג אומר משום ר״א בן עזריה וכו׳ ובנים‬
‫לא היו להם‪ ,‬שאילו היו להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיחמר שכל הקודם בנחלה‬
‫הוא קודם ב כ ב ו ד ״ ‪ .‬מזה אין להוציא אלא שמאמר זה שאב העורך ממקור‬
‫אמוראים שהביאו הברייתא כ ל הקודם לנחלה‪ ,‬והכל נמצא בספרא שלנו‪ .‬אבל‬
‫בשאר המקומות השתמש בספרא וחשב שהוא ברייתת ר׳ חייא‪ ,‬וכינהו בשם זה״•‪.‬‬
‫ובמקומות שמביא מאמרים מספרא בסתם‪ ,‬לא ע ל שם ר׳ חייא‪ ,‬וודאי היה כן לפניו‬
‫במקור ששאב מ מ נ ו ״ ‪.‬‬
‫‪ 38‬בכיי רוסי‪ :‬אחיה‪ .‬ועיי ס ו ע ד קטן כ' ב' ובביאורי לבראשית ר ב ה ‪ !256‬אות ‪.4‬‬
‫‪ 39‬עי׳ ר ד י ל לפיא אות כיב וסלביים ב ה ק ד ס ה לויקרא והופמן ‪Zur Einleitung in die‬‬
‫‪ hal. Midraschim‬עמי ‪.22‬‬
‫‪ 40‬דתני ריח ב ד ד ישב לבדו ישב‪ ,‬ולשון זה היה לפני הראב־ד ב ס פ ר א דף ס־ח אי‪ ,‬ע־ש‪.‬‬
‫וציון זה ח ס ר א צ ל הופמן שם )ועי׳ בעם׳ ‪.>24‬‬
‫‪ 41‬ותני ר׳ חייא שאינם ב ס פ ר א הם‪ :‬פ־ד ה' )בכיי רומי‪ :‬תני ר>‪ ,‬פ־ה הי )=ירושלםי‬
‫ע ב ת פיי‪ ,‬י־ב ני‪ .‬בתוס׳ עקלים פ־ב טיו המאמר בשיר יהודה‪ .‬ובכי־ל ורומי כ ל מאמר ר׳ חייא‬
‫ליתאו‪ ,‬פיה ו )ירושלמי הוריות פ־נ בסתם‪ ,‬ונמצא בתוס' עם פ־ב די‪ .‬במקום ‪.‬דתנן' כתוב‬
‫בכיי‪ :‬דכת׳ ו כ פ ר וכוי‪ ,‬ושנה בזה בדדויד חינ עם׳ ‪ ,201‬ולא ידע שכיה בירושלמי ובתוספתא(‪,‬‬
‫פ׳ כיח ני‪.‬‬
‫‪ 42‬וראה עוד פיכ ח' ומכילתא המילואים מיה נ׳ וספרא ראש פ׳ אחרי ופסיקתא דריכ‬
‫קעיב בי‪.‬‬
‫‪ 43‬ועי גם וייר פייג א׳ הנותרים לאסור ר' פנחס ור־י ביס אמר להון אף אתון לא‬
‫אישתריתון‪ ,‬ו ס פ ר א שמיני פ־א ב׳ ריא אוסר קרובים היו לשטף וכוי‪ .‬ועוד בוי־ר שם בדבור‬
‫ענה כננדו ו ס פ ר א שם פ ׳ ב זי‪.‬‬
‫‪ 44‬עי׳ המקומות שציינתי באות ‪ ,39‬ונם בספרי על מדרשי ה ה ל כ ה עטי ‪ ,110‬ועוד א ד ב ר‬
‫ע־ז ב ס פ ר י מחקרים בברייתא ותוספתא פ־א וכיי(‪.‬‬
‫‪ 45‬ועיי פליז סס״י א׳ אסר‬
‫ריש‬
‫בחקותי פרשה נ׳ נ׳‪-‬ד' בסתם‪ ,‬ועיייש‪.‬‬
‫בן‬
‫יוחי‬
‫כשם שבנדרים בל יחל וכוי‪ ,‬וכזה ב ס פ ר א‬
‫ל‬
‫אלבעק‬
‫ואשר‬
‫אליעזר‬
‫לשאר‬
‫ה ה ל כ ה‬
‫מ ד ר ש י‬
‫‪1‬י(‬
‫אחד‬
‫מאמר‬
‫במכילתא‬
‫ה ק ע ר ב ר י ב י א ו מ ר וכי ל א ה י ה ב י ד ם של ישראל‬
‫העולם‬
‫בא‬
‫יי‬
‫פיה‪:‬‬
‫א ר ב ע מ צ ו ת שאין כ ל‬
‫כ ד א י ב ה ם ‪ ,‬ש ל א נ ח ש ד ו ע ל ה ע ר י ו ת ו ל א ע ל לשון ה ר ע וכו׳ ד ב ר א ח ר גן‬
‫נ ע ו ל נן נ ע ו ל ו כ ו ׳ ‪ ,‬מ ו ב א בוי״ר פ ל ־ ב ה ׳ ע ל ש ם‬
‫ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ל פ נ י כ ן תני‬
‫ר׳‬
‫בשם‬
‫נ חן‬
‫ר ב‬
‫בשם ב ר ק פ ר א‬
‫ה ונא‬
‫נן נ ע ו ל נן נ ע ו ל וכוי‪ ,‬עיש השינויים‪ ,‬ו כ ן ד ר‬
‫‪8 ,‬‬
‫ק צ ר ב מ כ י ל ת א י ת ר ו ב ח ד ש פ ״ ב ) ו ב מ כ י ל ת א ד ר ש ב י י ע ס ׳ ‪ (05‬ע ל ש ה פ ז ו ר ה י ש ר א ל ׳‬
‫שנמשלו ישראל ל ש ה שאם ל ו ק ה ב א ח ד מ א ב ר י ה כ ל א ב ר י ה מרנישים‪ ,‬מ ו ב א בוייר‬
‫פיד‬
‫ב ש ם תני ח ז ק י ה ‪.‬‬
‫ו׳‬
‫שדונמתם‬
‫ה ו א בנונע‬
‫מקומות‬
‫ואם נצרף‬
‫ע ו ד שני‬
‫ל ס פ ר י‬
‫בפיינ א׳ מ ו ב א מ א מ ר‬
‫ב מ ד ב ר ‪.‬‬
‫כ ע ם משה ו נ ת ע ל מ ה ממנו ה ל כ ה ואלו הן‬
‫מ א מ ר ז ה ה ו א ב ס פ ר י ס ו ף פ י ׳ קניז‬
‫שלשה‬
‫למקומות‬
‫אלה‬
‫מקומות‬
‫בוייר״* אין ע ד י י ן ל ה ס י ק מ ה ם מ ם ק נ א ש ה ו י ׳ ר ה ש ת מ ש‬
‫המקומות הם‪:‬‬
‫בן‬
‫י ר מ י ה‬
‫כלי‬
‫א ל ע ז ר‬
‫)‪ (213‬ב ש י ר‬
‫מ ת כ ו ח ‪ ,‬אונן‬
‫ומי‬
‫ב ש ב ת‬
‫א ל עז ר‬
‫ר ב‬
‫במכילתא‪.‬‬
‫ה ו נ א‬
‫ר׳‬
‫בן‬
‫מ ר י ב ה ‪.‬‬
‫עזריה‪,‬‬
‫איר‬
‫ב ל ב ד ‪ ,‬איר אלעזר המודעי בא וראה‬
‫בפייח ד׳ מ ו ב א ל פ ס ו ק והיה ל כ ם ל ז ר א ‪:‬‬
‫פי׳ צ י ד ‪ ,‬ו ה ב ר י י ת א בוייר ש ם ‪:‬‬
‫בשם‬
‫ה כ ל‬
‫ר י ש ב ן יוחי‬
‫בספרי‬
‫ב ס ח ם‬
‫תני ר ש ב י י ב ש ע ה ש ע מ ד ו י ש ר א ל ע ל ה ר ס י נ י וכוי‬
‫ב א ו ת ה ש ע ה ל א ה י ו ב ה ם ז ב ו מ צ ו ר ע ו כ ו ׳ נ מ צ א ד ו נ מ ת ה )בשינוי(‬
‫בספרי‬
‫ס ו ף פי׳ א׳‪.‬‬
‫לזקנים‬
‫וכו׳‪ ,‬ו כ י ה ב ס פ ר י פי׳ צ י ב ב ס ת ם ‪,‬‬
‫לעתיד‬
‫‪,‬‬
‫אב ^‬
‫ב פ י כ ח ׳ יש‪:‬‬
‫ו ב ל ב ד שתהיו מ ר ו ח ק י ן ב י ו ת ר מ מ ה ש א ת ם מ ק ר ב י ן בו‪ ,‬ו כ ז ה‬
‫ל ב א כ ן ‪ ,‬עיש‪.‬‬
‫בשלשר׳‬
‫ב ד ׳ מ ק ו מ ו ת מ ז כ י ר מ י ת ת ן ש ל בני א ה ר ן ו ב כ ו ל ן מ ז כ י ר‬
‫ס ו ר ח נ ן וכוי‪ ,‬ש ל א ה י ה ב י ד ם א ל א עון ז ה‬
‫אמר‬
‫וכן‬
‫ו ב כ ל י מ ת כ ו ת ואתן•‬
‫כ מ ה מ י ת ת ן ש ל ב נ י א ה ר ן י ק ר ה ל פ נ י ה ק ב י ה וכוי‪ ,‬ו ב ס פ ר י פ י ׳ ק ל י ז‬
‫א ל ע ז ר ה מ ו ד ע י ‪ ,‬עיש‪.‬‬
‫במכילתא‬
‫בשיר‬
‫שמעון‬
‫וכזה א פ ש ר ל ו מ ר בתני רשב׳י בפייא ח׳ ש ח ל ק ה ס ק ו ם כ ב ו ד‬
‫א ב ל ב ס ו ף ה מ א מ ר אומר רשביי שאף‬
‫ועי׳ ע ו ד וי״ר פ ט י ו ח ׳ ו ס פ ר י פ י ׳ ק י ה ) א ה ר ן ד ר ש אין א ד ם‬
‫ר ו א ה ננעי ק ר ו ב י ו ( וקיו ) ה ק ב י ה ה ס ב י ר ה ‪ ,‬ט י ם א ה ו ט י ה ר ה ( ‪.‬‬
‫המקומות‬
‫לבנון‪-‬ספרי‬
‫וריש(‪,‬‬
‫אמר‬
‫המקבילים‬
‫ל ס פ ר י‬
‫פ י ׳ ו׳ ו כ י ח ב ס ת ם ‪.‬‬
‫פ ל י ה ו ׳ ־ ם פ ר י פי׳ מ׳‪,‬‬
‫ד ב ר י ם‬
‫פל״א ד׳‬
‫הם‪:‬‬
‫פיא ב׳‪:‬‬
‫חני ר ש ב י י ו כ ו ׳‬
‫)ר׳ י ה ו ד ה ו ר * ש ( ‪ -‬ס פ ר י פ י ׳ כ י ו‬
‫ו ב פ ע י נ ב ׳ יש‪:‬‬
‫מ ש ל וכו׳ נ מ צ א ב ס פ ר י פ י ׳ שמ״נ ב ס ת ם ‪.‬‬
‫ע ו ל א‬
‫ב י ר א ה‬
‫‪4 7‬‬
‫)סתם‬
‫ב ש ם רשב״י‬
‫ועי׳ ע ו ד פ כ י ב ז׳ ו ס פ ר י פ י ׳ עירי׳‬
‫פ כ ״ נ י׳א ר ׳ יוחנן א מ ר ל י צ ר ו נ ש ב ע ו ס פ ר י פ י ׳ לינ‪ ,‬פ כ ׳ ד ב׳ ו ס פ ר י ר י פ ל י ב ‪.‬‬
‫מכל‬
‫ז ה אין ל ד ע ת א ם ב ע ל ו י ק ר א ר ב ה ה ש ת מ ש ב ש א ר מ ד ר ש י ה ה ל כ ה ח ו ץ ס ב ס פ ר א •‬
‫ובנונע‬
‫ל י ר ו ש ל מ י ‪,‬‬
‫ס פ ק שהשתמש בו‪.‬‬
‫נ מ צ א י ם ב ו י ׳ ר כ ש ש י ם מ ק ו מ ו ת מ ק ב י ל י ם ל י ר ו ש ל מ י ואין‬
‫ב ה ל כ ו ת‬
‫ש ב ו י י ר ה נ מ צ א ו ת ב י ר ו ש ל מ י יש א מ נ ם ל ר א ו ת כ מ ה‬
‫שינויים‪ ,‬א ב ל א י נ ם נ ד ו ל י ם ב מ ד ד ‪ .‬כ ז ו ש נ א מ ר ש ה י ה ל פ נ י ו י ר ו ש ל מ י ב מ ה ד ו ר ה א ח ר ת ׳‬
‫‪ >a‬מכילתא בחדש סוף פיו‪-‬וי־ר פ ל י ב אי‪ ,‬ע ם ל ק יתרו פיב על הפסוק רש ואיש תככים‬
‫נפגשו ונו׳‪-‬וייר פל־ד די‪.‬‬
‫י* בכיי לונדון ח ס ר סן ל מ ו ן ועד לבנון‪ ,‬ועיכ ח ס ר נם ‪.‬תני רשביי'‪ ,‬ובכיי רומי ה ד ף‬
‫הראשון סטושטש וקשה לקרותו‪.‬‬
‫|ז[‬
‫כמו לפני הבראשית רבה*״‪.‬‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫לא‬
‫ר א ה פט״ו ד ׳ ש נ ו ס ף‬
‫ל ס פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ש ב ת פט״ז‪,‬‬
‫ט״ו נ׳ ה ל כ ה ה נ מ צ א ת ב ש ב ת פ״ח‪ ,‬י״א בי‪ ,‬ו א פ ש ר ש ה י ת ה ל פ נ י ו ב י ר ו ש ׳ ש ם פט״ז‪.‬‬
‫א ב ל נ ם ב ה ל כ ה ע צ מ ה יש שינוי‪.‬‬
‫תני‬
‫בירוש׳ ה ל ש ו ן ‪:‬‬
‫ח ר ש כ ל ש ה ו א גמי כ ל‬
‫שהוא מ ו ת ר ל ט ל ט ל ן ב ת ו ך הבית‪ ,‬ר ׳ זעירא ב ש ם שמואל ו ב ל ב ד מן ה מ ו כ ן‬
‫כן‬
‫מ נ ו פ ח‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ח ב י ח‬
‫ובוי״ר‪:‬‬
‫כ ל שהוא‪ ,‬ת נ י ) ל י ת א ב כ י י ר ו מ י (‬
‫מ ג ו פ ת ח ב י ת וכוי‪.‬‬
‫ש מ ו א ל‬
‫ר׳‬
‫ו ש מ ו א ל‬
‫ח ר ס כ ל שהוא‬
‫נמי‬
‫י ו ד ן מש׳ ר ב י ) ה מ ל ה ר ב י ל י ח א בכי״י(‬
‫ו כ ן ה ה ל כ ה ב פ כ ״ ט י״ב בשינויים בירוש׳ ר ״ ה ר פ ״ ד‬
‫)וע׳׳ש ע מ ׳ נ״ט נ׳‪ ,‬ו ה ל ש ו ן ב פ ס י ק ת א ד ר ״ כ קנ״ה א י ( ‪.‬‬
‫ס ו כ ה רפ׳׳ג‪.‬‬
‫א מ ר‬
‫וחני‬
‫ו פ י ל ו׳ ה ו א בשינוי ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ועי׳ פ ל ״ ד ט״ז וירוש׳ ש ב ת פט״ו‪ ,‬ט׳׳ו א ׳ ו ב י ‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה ה כ ל מן ל א‬
‫י ט ו ל א ד ם וכו׳ ה י ה ל פ נ י ו ב י ר ו ש ל מ י ו כ ן ה י ה ל פ נ י ו בירוש׳ ת ע נ י ו ת פ״ג‪ ,‬ס״ו ג׳ ו ד ׳‬
‫כ ל מ ה ש מ ב י א ב פ ל ״ ה י׳׳ב‪ ,‬עי״ש ‪.4 8‬‬
‫ב א ג ד ו ת‬
‫ה ר ב ו ת שבוי״ר שישנן ב י ר ו ש ל מ י יש ל ר א ו ת ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ש ה ע ו ר ך‬
‫ה ש ת מ ש גם ב מ ק ו ר א ח ר ‪.‬‬
‫מ ה ו בין צ ר ע ה‬
‫ר א ה וי״ר פ ״ ח ב ׳ )עפ״י כ י ״ ל ו כ י ״ ר ( ‪:‬‬
‫ובין א ש ת א ל ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ נ ח מ י ה ו ר ב נ ן ‪ ,‬ר ׳ י ה ו ד ה א מ ר כ מ י ן צ ר ע ה ו ע ד א ש ת א ל‬
‫היה‬
‫בשעה שהיתה ר ו ח הקודש שורה עליו ה י ה פ ו ס ע פ ס י ע ה א ח ת כ מ ן‬
‫ווצ׳׳ל‪:‬‬
‫צ ר ע ה ו ע ד א ש ת א ל ‪ ,‬וכגי׳ ה ד פ ו ס י ם ‪.‬‬
‫ו ה מ ל ה ה י ה ל י ח א גם בכי"ר‪ .1‬ר ׳ נ ח מ י ה א מ ר‬
‫ב ש ע ה ש ה י ת ה ר ו ח ה ק ד ש ש ו ר ה ע ל י ו ה י ו ש ע ר ו ת י ו מ ק י ש ו ת כ מ י ן זג ו ה י ה ק ו ל ו ה ו ל ך‬
‫כ מ ן צ ר ע ה ו ע ד אשתאל‪ ,‬רבגן אמ׳ בשעה שהיתה ר ו ח ה ק ד ש שורה עליו ה י ה גוטל‬
‫שני ה ר י ם ומקישן ז ה ל ז ה כ א ד ם ש נ ו ט ל שני צ ר ו ר ו ת ומקישן זו ל ז ו ‪.‬‬
‫פ״א‪ ,‬י ״ ז ס ׳ ‪:‬‬
‫הרין‬
‫ע ל י ו היו פ ס י ע ו ת י ו‬
‫אמורין‬
‫כמצרעה‬
‫ח ד‬
‫לאשתאל‬
‫א מ ר‬
‫ו ח ו ר נ ה‬
‫ובירוש׳ ס ו ט ה‬
‫ב ש ע ה שהיה ר ו ח ה ק ד ש שורה‬
‫א מ ר‬
‫ב ש ע ה שהיה רוה״ק‬
‫ש ו ר ה ע ל י ו ה י ו ש ע ר ו ת י ו מ ק י ש ו ת כזונ ו ק ו ל ן ה ו ל ך וכוי‪ .‬אין ס פ ק שעפ״י ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ל ב ד ל א ה י ה ה ע ו ר ך ב ו ד ה מ ח ל ו ק ת ב י ן ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ ג ח מ י ה ו ה ו ס י ף גם ד ע ת ר ב נ ן ‪,‬‬
‫א ל א ב ר ו ר ש כ ך ה י ה ל פ נ י ו ב מ ק ו ר ו ‪ .‬ו כ ן ה ו א ב ס פ ו ר שבוי״ר פ י י ט וי‪:‬‬
‫א מ ר ו כיון‬
‫ש ע ל ה נ ב ו כ ד נ צ ר ל ה ח ר י ב א ח י ר ו ש ל י ם וכו׳ י ר ד ה ס נ ה ד ר י נ ד ו ל ה ל ק ר א ת ו וכו׳ א מ ר‬
‫ל ה ם לאו‪.‬‬
‫בנו‬
‫א ל א י ה ו י ק י ם מ ר ד ב י וכו׳ וכו׳ כיון ש ה ר נ ו נ ב ו כ ד נ צ ר ה מ ל י ך א ת י כ נ י ה‬
‫ת ח ת י ו וכו׳‬
‫שהמלכתי‬
‫ירדה‬
‫סנהדרי‬
‫ת נ ו ה ו ל י וכוי‪.‬‬
‫גדולה‬
‫ל ק ר א ח ו וכו׳ א מ ר ל ה ם ל א א ל א‬
‫אותו‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ש ק ל י ם פ י ו נ׳ א ׳ נ מ צ א ר ק ה ח ל ק השני ע ל‬
‫יהויכין‪ ,‬ו כ ל ה ח ל ק ה ר א ש ו ן ע ל י ה ו י ק י ם ל ק ו ח מ מ ק ו ר אחריי*‪.‬‬
‫ובפל״ו א׳ ה ח ל ק‬
‫ה ר א ש ו ן מ ן ה מ א מ ר ה ו א ב י ר ו ש ל מ י חנינה פ ״ ב ‪ ,‬ע״ז נ׳ ו ד י ‪ ,‬א ב ל ה ח ל ק השני ה ו א‬
‫עפ־י ב ״ ר ספ׳׳א‪.‬‬
‫ו ל ה י פ ך א פ ש ר ל ר א ו ת ב ס ו נ י ת ה ל כ ה ב פ ״ ט ו׳ ש ה י א ב ס נ נ ו ן ה ב ״ ר‬
‫‪ 48‬עיי מבואי לביר עמי ‪.71‬‬
‫‪ 49‬ועי׳ עוד פכ־נ ח׳ וירוש׳ ברכות פ־ז‪ ,‬יינ ד׳ וסוכה פ־ד‪ ,‬ניד ני‪ .‬וכנראה היה ה כ ל לפני‬
‫ה ע ו ר ך במקום אחד‪ .‬ועי׳ בסמוך לפיט ו׳‪.‬‬
‫‪ 50‬ווייס בדדו״ד חינ ‪ 262‬אות ‪ 15‬לא ק ר א את כ ל הסיפור בוי־ר ולא ראה ששני מעשים הם‪.‬‬
‫ומה שכתב ניכ שהוייר לקחו מביר‪ ,‬א ד ר ב ה הוא נוסף שם בםפצ־ד בדפוסים מוייר ואינו בכי־י‪,‬‬
‫ר א ה בהוצאתי ‪ ,1185‬ושם ‪ 1184‬אות ‪ .5‬ושאר הוכחותיו שם )אות ‪ (15 ,14‬אינן מוכיחות כלום‪.‬‬
‫לפי ששינויים קלים והוספות קטנות אין מראים ע ל מקור אחר‪ ,‬ושנורים הם בספרותנו העתיקה‪.‬‬
‫לב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע‬
‫ב‬
‫]ח(‬
‫ק‬
‫ג‬
‫פ כ ״ ב ה ׳ ‪ ,‬א ב ל בשינוי ו ב ה ו ס פ ה ל ב ס ו ף ע פ י י ה מ ק ו ר ב י ר ו ש ל מ י מ נ י ל ה פ י א ‪ ,‬ע ־ ב‬
‫מ ז ה יש‬
‫עיי׳ש‪.‬‬
‫ו ע ו ד‬
‫להוציא‬
‫ב מ ק ו ר ו ת‬
‫שהשתמש‬
‫הוא‬
‫אחרים‪,‬‬
‫שנמצאים‬
‫מפא‬
‫ר׳‬
‫תני‬
‫בספרי(‪:‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ר‬
‫ב ב ר א ש י ת‬
‫א ח ר י ם ‪.‬‬
‫ו ב א מ ת מ ו צ א י ם בוייר נם‬
‫מביא‬
‫ונם‬
‫'‬
‫רב ׳‬
‫ב ר י י תו ת‬
‫שאינן ב ק ב צ י ה ב ר י י ת ו ת ש ל נ ו ו ב מ ק ו מ ו ת‬
‫שמעון‬
‫לעיל‬
‫ר׳‬
‫פ*ד ו׳‪,‬‬
‫פיה ח׳‪,‬‬
‫גבן‬
‫זפ׳ז נ׳‬
‫יוחי‪,‬‬
‫בכייל‬
‫א מ ר רשב׳י בדפוסים‪ ,‬ובכייר ח ס ר כאן‪ .‬ו‬
‫חוץ‬
‫שצוינו‬
‫מאלה‬
‫ו ב י ל ק ו ט תני ר ש ב י י ‪,‬‬
‫פ י י ב א׳‬
‫במקום‬
‫) א ב ל ב כ י ׳ י ו ב י ל ק ו ט הני'‬
‫י ש מ ע א ל כ מ ו ב ס ו ף ה פ ר ש ה ( ‪ ,‬פי״ז וי‪ ,‬פ כ ״ ב ) ס ו ף ( ‪ ,‬פ כ י ו ב ׳ ‪ ,‬ועי׳ ע ו ד פ כ ״ ר א '‬
‫א מ ר‬
‫תניא‬
‫ס׳א(יי‪.‬‬
‫רשב״י ) ב כ י ״ ל ת נ י א ר ש ב י י ‪ ,‬ו ב כ י י ר א מ ר ר ש ב י י ‪ ,‬ועי׳ מ כ י ל ת א ב ש ל ח‬
‫ר׳‬
‫חני‬
‫פ י ד ה׳‪ ,‬פיו ה׳‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל‬
‫ס י ב ( ‪ ,‬ם פ י ׳ ב ‪ ,‬פ כ י ב זי‪ ,‬פ כ ״ נ ט׳ ו פ כ י ה ו׳‪.‬‬
‫בשם‬
‫ובילקוט‪:‬‬
‫ו פ י ״ ב ני‪.‬‬
‫תני‬
‫פליב‬
‫ר׳‬
‫)עי׳‬
‫תני‬
‫ר׳‬
‫יהושע(‪.‬‬
‫תני‬
‫בר‬
‫ק פ ר א‬
‫פ ל י ד ייד‪.‬‬
‫פ ל ״ ד טי‪ ,‬פ ל ׳ ה ר‪.‬‬
‫ה׳‬
‫‪:‬‬
‫תני‬
‫לעיל‬
‫בשם‬
‫ר׳‬
‫פ׳ד‬
‫ו ר א ה גם‬
‫נ ח מ י ה‬
‫)ועי׳‬
‫יהושע‬
‫ח ז ק יה‬
‫ר׳‬
‫פ י ט ט׳‬
‫ר‬
‫ת‬
‫נ‬
‫<עי׳‬
‫י‬
‫פ״ז ה י ‪.‬‬
‫ב‬
‫לעיל‬
‫ש‬
‫ם‬
‫תני‬
‫ב מ כ י ל ת א ( ‪ ,‬תני ב ש י ר ה ו ש ע י ה פיז ה י ‪,‬‬
‫ת נ ח ו ם ב ש ם ר ׳ יודן תני פ י י א ו׳‬
‫ס פ ר י נשא פי'‬
‫פ ל ״ ד ם ס ־ י ח ׳ )בכי״י‬
‫ר‬
‫במכילתא(‬
‫־ א « ‪ ,‬פ כ י ט אי׳‬
‫ר׳‬
‫בשם‬
‫ב ש י ר יודן‬
‫נת!‬
‫פ כ י ב זי­‬
‫מ ע י ׳ י ר ו ש ל מ י י ו מ א פ י א ‪ ,‬ל י ה ב ׳ ( ‪ ,‬ת נ י ר ׳ יורן‬
‫מש׳ ש מ ו א ל פ ט י ו ד ׳ )עי׳ ל ע י ל ב י ר ו ש ל ס י ( ‪.‬‬
‫כ י ו ן שבין מ ק ו ר ו ת ה ו י י ר נ מ נ ה נ ם ה ב י ר א פ ש ר ל ה ח ל י ט ש ל א נ ס ד ר ע ד ס ו ף א י‬
‫אחרי‬
‫ה מ א ה‬
‫לבדוק‬
‫א ת המדרשים‬
‫אבל‬
‫ה ח מ י ש י ת ״‪,‬‬
‫ש ה ש ת מ ש ו‬
‫כדי‬
‫לקבוע‬
‫בו‪.‬‬
‫כמעט‬
‫בדיוק‬
‫ובראשונה נקח‬
‫א ת זמנו יש‬
‫א ת התנחומא‪,‬‬
‫שהוא‬
‫נ״כ מ ד ר ש ד ר ש ו ת ונם ל ו י ק ר א ‪ ,‬ו נ ר א ה א ת‬
‫יחס התנחומא ל ו י ק ר א ר ב ה ‪.‬‬
‫לכאורה‬
‫קדום‬
‫ב ה ש ק פ ה ר א ש ו נ ה ר ו א י ם שהוי״ר‬
‫ל ק ב צ י ה ת נ ח ו מ א שלנו‪,‬‬
‫אבל‬
‫כיון שריש ב ו ב ר ב מ ב ו א ו ל ת נ ח ו מ א ע מ ׳ ‪ 75‬מ ח ל י ט ל ה י פ ך ש ה ו י י ר ה ש ת מ ש ב ת נ ח ו ם א‬
‫מ ה ד ו ר ת ו ‪ ,‬ויש ב ח ק י ר ה זו‬
‫ע״כ‬
‫ב כ ל ל ‪,‬‬
‫ס ת מ י ו ת‬
‫ש מ ו ת‬
‫ושם‬
‫ו ל א‬
‫בזה‬
‫שם‬
‫ע ל‬
‫א מ ו ר א י ם‬
‫נ ק ב ע ו‬
‫ה א ח ר‬
‫אאריך‬
‫ל ה פ י ץ‬
‫אור‬
‫ואומר‪:‬‬
‫בו‪,‬‬
‫או‬
‫ה ר כ ב‬
‫א ס ו ר א י ם ‪,‬‬
‫ה פ ת י ח ו ת‬
‫בשמות‪,‬‬
‫ש ה ש ת מ ש‬
‫קצת‪,‬‬
‫על‬
‫וזה‬
‫ד ו ק א‬
‫ב ת נ ח ו מ א‬
‫ו ב מ ק ו מ ו ת‬
‫ל ק ו ח ו ת‬
‫ש ה מ א ס ף‬
‫ק ב צ י‬
‫ה פ ת י ח ו ת‬
‫ה ת נ ח ו מ א‬
‫ו ה מ ס ד ר‬
‫בנוגע‬
‫ש נ ז כ ר י ם‬
‫ס מ ק ו ס ו ת‬
‫ציין‬
‫ה]‬
‫את‬
‫ל מ ד ר ש‬
‫א ח ר י ם ׳‬
‫ה מ ק ו ר‬
‫ת נ ח ו מ א‬
‫‪:‬‬
‫‪ 51‬ונסצא רשב־י פתח בפייג בי‪ .‬א ב ל בהוספה לפסייר הוצאת רמאיש קצ־ח א׳ הלשון‬
‫תניא א ס ר ריש בן יוחי‪ ,‬ובפיכ א׳ ר׳ שסעון פתח הגי' בכי׳׳‪ :‬ריש בר אבי׳‪ ,‬ובםדו־ש ק ה ל ת‬
‫ר פ י ט ‪ :‬שמעון בר אבא‪ ,‬ובפסיקתא ד ר י כ קסיז בי‪ :‬ר׳ שסואל כריה דרי אבין‪.‬‬
‫‪ 52‬תני ריא ב פ י כ ו׳‪-‬ז׳ הוא סירושלפי שביעית פיכ ליו גי‪.‬‬
‫‪ 53‬ר א ה במבואי לביר עסי ‪.98‬‬
‫|ט[‬
‫מדרש ויקרא‪,‬ךבה‬
‫לו‪.‬‬
‫ה ק ד ו ם‬
‫שסיימנו‪:‬‬
‫ונפתח ב מ ה‬
‫קצת‬
‫לג‬
‫ב ת נ ח ו מ א הן‬
‫פתיחות‬
‫ע ל שם‬
‫ר׳‬
‫ת נ ח ו מ א ו מ ת ח י ל ו ת ב ל ש ו ן ״ כ ך פ ת ח ) ב ה ( ר ׳ ת נ ח ו מ א ) ב ר א ב א ( " ‪ ,‬נ ח ב ׳ ) ב ו ב ר ‪:29‬‬
‫ב ב י ת ה מ ד ר ש ( ‪ ,‬ל ך ל ך ה ׳ <עי׳ ל ה ל ן ( ‪ ,‬ז ׳ ) ב ו ב ר ‪ ,(64‬מ ש פ ט י ם ט״ו ) ב ו ב ר ‪ ,84‬ב ל י‬
‫מ ל ת כ ך ‪ ,‬ועיש ב ה ע ר ה ל״ז!(‪ ,‬ת ש א ני‪ ,‬ייד‪ ,‬כ ' ‪ ,‬נשא כ י ד‬
‫ט״ו א ׳ ( ‪ ,‬ש ל ח י״ד‬
‫פסיק״ר‬
‫) ב ו ב ר ‪ ,(72‬ת צ א ו׳‬
‫פי״ב‪ ,‬מ״ז א ׳ ( ‪.‬‬
‫א ו ת י׳‬
‫) ה ו ס פ ת ה מ ד פ י ס מ מ נ ט ו ב ה מכ״י‬
‫וכן נמצא ‪ .‬כ ך ד ר ש ר׳ תנחומא' נח ב׳ ו ב ה ע ל ו ת ך‬
‫) ב ו ב ר <=‪<.‬־‪ (.‬ו א ו ת ט״ז‬
‫י״ז ו נ צ ב י ם ד י ‪,‬‬
‫) ־ פ ס י ק ת א ר ב ת י פיה‪,‬‬
‫שלפניו‪-‬‬
‫סוף‬
‫) ב ו ב ר ‪• (61-2‬יי•‪ ,‬ו ב ה ו ס פ ו ת ה מ ד פ י ם מ מ נ ט ו ב ה ש ו פ ט י ם‬
‫ו ב ה ו צ א ת ב ו ב ר ב ר א ש י ת ‪ ,105 ,128‬ש מ ו ת ‪ ,45‬ו י ק ר א ‪ ,111‬פ ת י ח ו ת‬
‫ו ד ר ש ו ת א ל ו ל ק ח ו ה מ ס ד ר י ם מ ק ו ב ץ ש ה י ה מ י ו ח ס ל ד ׳ ת נ ח ו מ א ו ע ל כ ן כינו א ו ת ן‬
‫ב ל ש ו ן ‪ .‬כ ך * וכו׳‪.‬‬
‫ונמצא כ ז ה במעשה ה מ ס ד ר והמעתיק כיי א ו ק ס פ ו ר ד ב׳ שהוסיף‬
‫כ מ ה מ א מ ר י ם שאינם ב ת נ ח ו מ א ה נ ו ד ע מ כ ב ר א ל א ב ת נ ח ו מ א ב ו ב ר ו ר ש ם ל פ נ י ה ם ‪:‬‬
‫‪ .‬ת נ ח ו מ א * )עי׳ ב ו ב ר ‪ ,‬מ ב ו א ‪ 120‬ו א י ל ך ( ‪ ,‬והיינו ש ל ק ח מ א מ ר י ם א ל ה מ ק ו ב ץ א ח ר ‪,‬‬
‫מתנחומא‪ ,‬ועיקר ס פ ר ו ויסודו ל ק ו ח מ‪.‬ילמדנו*‪.‬‬
‫ו ב א מ ת כ ת ו ב בכ״י ז ה ובכ״י פ א ר מ א‬
‫בתחלת הספר‬
‫בחכמה‬
‫ר א ש ו ן ו ד פ ו ס וויניציה‬
‫ובדפוס‬
‫רבינו‬
‫י ל מ ד נ ו‬
‫ה׳‬
‫י ס ד א ר ץ ‪ ,‬א ל א ש ה מ ד פ י ס מ מ נ ט ו ב ה ה ש מ י ט ה מ ל י ם י ל מ ד נ ו ר ב י נ ו כיון שאין כ א ן‬
‫שאלה‬
‫היא‬
‫ב ה ל כ ה ‪ ,‬והצינ ב מ ק ו מ ן ‪ .‬ז ה ש א מ ר הכתוב" ) ב ו ם ־ שם(‪.‬‬
‫ה כ ו ת ר ת‬
‫א ו ל ם ילמדנו רבינו‬
‫ל ס פ ר ששמו ״ילמדנו" ו מ ה ש ה ו ס י ף ה מ ע ת י ק מ ק ו ב ץ א ח ר ק ר א‬
‫ע ל י ו שם ת נ ח ו מ א ‪ ,‬כיון שהיו נ פ ו צ י ם ק ב צ י ם שונים ב ש מ ו ת ת נ ח ו מ א ו י ל מ ד נ ו ״ ‪.‬‬
‫וכך‬
‫עשו ה מ ס ד ר י ם ה ר א ש ו נ י ם ו מ ה ש ה ו ס י פ ו מ מ ק ו ר א ח ר ס י י מ ו וכינו ב ש ם ‪ ,‬ו פ ת י ח ת ר ׳‬
‫ת נ ח ו מ א ב ל ך ז׳ ) ב ו ב ר ‪ (64‬מ י ו ח ס ת ל ר ׳ א ל י ע ז ר ב ה ו צ ׳ ב ו ב ר ע מ ׳ ‪.69‬‬
‫ו מ ע ת ה נ ב י ן ש ב פ ׳ ל ך ) א מ צ ע ס י ׳ ה ׳ ‪ ,‬ב ו ב ר ‪ (07‬יש‪:‬‬
‫כך‬
‫פ ת ח‬
‫ר׳ תנחומא‬
‫) ב ״ א ( ל מ ה נ מ ש ל ו ה צ ד י ק י ם כ ת מ ר וכוי‪ ,‬ואין כ א ן פ ת י ח ה ! א ל א ש מ ע ת י ק ״ פ ת י ח ת‬
‫ר ׳ תנחומא"‬
‫בפסוק‬
‫כתמר‬
‫מאיזה‬
‫צ ד י ק כ ת מ ר י פ ר ח ונדרש‪ ,‬ומביא ד ר ש זה ע ל א ב ר ה ם ‪ ,‬שעליו נ א מ ר צ ד י ק‬
‫י פ ר ח ‪ ,‬ומציין א ת מ ק ו ר ו ב ש ם כ ך פ ת ח ר ׳ ת נ ח ו מ א ‪.‬‬
‫בשאר מדרשים‪ .‬ר א ה‬
‫ר׳‬
‫ס ד ר‬
‫ב ת נ ח ו מ א‬
‫שלפניו‪,‬‬
‫ש כ נ פ ת ח ה‬
‫הפרשה‬
‫אבין‬
‫פ ת ח‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫ד ר ך זו יש ל מ צ א נ ם‬
‫ר ב ה פ״א ד ׳ ‪ :‬ד״א נ נ י ל ה ו נ ש מ ח ה ב ך‬
‫ז ה ה י ו ם ע ש ה ד ׳ נ ג י ל ה ו נ ש מ ח ה ב ו א מ ר ר ׳ א ב י ן א י ן אנו‬
‫י ו ד ע י ם ב מ ה ל ש מ ו ח וכוי‪ ,‬ואין מ ק ו ם כ א ן ל פ ת י ח ה ב א מ צ ע ה ס פ ר ו ה פ ס ו ק ‪ ,‬א ל א‬
‫שהמאמר‬
‫ל ו ק ח מ פ ס י ק ת א ד ר ״ כ קמ״ז א׳ ושם ה י א פ ת י ח ה לשוש אשיש‪ ,‬ו מ ט ע ם ז ה‬
‫כינה אותו בשם‬
‫ו׳‬
‫ב א מ צ ע‬
‫בצורת‬
‫פתיחה‪.‬‬
‫ר׳‬
‫אבין‬
‫הספר‪,‬‬
‫פתח‪.‬‬
‫וכיה בוודאי נם ב פ ת י ח ת ר׳ סימון שם בפ״א‬
‫ש ל ו ק ח ה מ מ ק ו ר ל א י ד ו ע לנו‪ ,‬ושם ה י ה מ א מ ר ר ׳ ס י מ ו ן‬
‫ו מ ו צ א י ם כ ז ה גם ב מ ד ר ש‬
‫ל כ ל מ ק ר ה א ח ד ל צ ד י ק ו ל ר ש ע וגוי(‪:‬‬
‫ק ה ל ת‬
‫ל פ ס ו ק ט׳ ב׳ ) ה כ ל כ א ש ר‬
‫שמעון ב ר א ב א פ ת ח ה כ ל כ א ש ר ל כ ל ו כ ו י ‪,‬‬
‫‪ 54‬בשני המקומות בבהעלותך וכן בהוצ׳ בובר בראשית ‪! !05‬ועיש הערה נ־ד> נםצא אחר‬
‫זה ילמדנו רבינו‪ ,‬ונראה שדרש רית שייך ל מ ע ל ה לילמדנו רבינו‪ ,‬וכמו שהוא בכמה כי־י‪.‬‬
‫‪ 55‬ועל זה אדון אייה במקום אחר‪ .‬והמעתיק ה א ח ר ו ן ק ר א את כ ל ה ס פ ר ‪.‬תנחומא'‬
‫כמו שכתב בסוף דברים‪ :‬ח ס ל ח ס ד ר א וחסלת תנחוסא וכוי‪ .‬ועיי בהוספה בתנחומא צו אות‬
‫יינ‪. :‬ותנחומא אמרי‪ ,‬והוא בתנחומא אסור סי' חי‪.‬‬
‫לד‬
‫אלבעק‬
‫פתיחה‬
‫באמצע‬
‫לקוחה‬
‫מוי״ר ר א ש פ ״ כ ‪ ,‬ושם ה י א‬
‫הספר‬
‫באותו‬
‫המתחילה‬
‫יי ז‬
‫הפסוק‬
‫פתיחה‬
‫שעומד‬
‫ל א ח ר י מות‪,‬‬
‫אבל‬
‫בו!‬
‫הפתיחה‬
‫כל‬
‫במדרש‬
‫וכסו שהסיום נם‬
‫קהלת‪:‬‬
‫ה ה ״ ד א ח ר י מ ו ת שני בני א ה ר ן ונו׳‪ ,‬ו ה ע ו ר ך ל א שינה א ת ה ל ש ו ן והביאר׳‬
‫בצורת‬
‫ו כ ן צ ׳ ל ב פ ת י ח ת ר ׳ ח י י א ב ר נ מ ד א ‪ ,‬ש ם פ ־ ח נ׳‪ ,‬ש נ ל ק ח ה מ מ ד ר ש‬
‫פתיחה!‬
‫ב ו פ ת י ח ה ‪ ,‬א ף כ י ב מ ק ו מ ו ת ה מ ק ב י ל י ם ש ל פ נ י נ ו אין זו פ ת י ח ה ״ ‪. * .‬‬
‫שהיתה‬
‫בזה‬
‫אנו‬
‫במבואו‬
‫מוצאים‬
‫לאי״כר‬
‫״והמסדר‬
‫עמ׳‬
‫פתרון‬
‫!‬
‫לבעית‬
‫נם‬
‫סובר‬
‫הפתיחות‬
‫שהפתיחות‬
‫ב א י כ ה‬
‫הספר‬
‫בראש‬
‫ר ב ת י ‪.‬‬
‫נסדרו‬
‫מבי‬
‫בזמן מאוחר׳‬
‫ר א ה כ ב ר א ת ה מ ד ר ש א י כ ה ו ש א ב ד ב ר י ם ממנו"‪ ,‬ו מ ב י א ר א י ה ש ה פ ת י ח ה‬
‫י״ז ה י א ב א י כ ״ ר פ״נ י ׳ ד ‪ ,‬פ ת י ח ה י״ח ב א י כ ״ ר פ י נ ט־ו‪ ,‬פ ת י ח ה כ ־ ח ב א י כ י ר ר א ש פ"‬
‫ו פ ת י ח ה ל ׳ ב א י כ ״ ר פ ״ ד י״ב‪.‬‬
‫בעצמו‪,‬‬
‫ולא‬
‫ה פ ר ק י ם ״ • ‪,‬‬
‫הפסוקים‬
‫הסלים‬
‫ו ל א הדגיש כ ל ל שרובן מ ק ו מ ן ב פ ת י ח ו ת ו ל א ב מ ד ר ש‬
‫ל פ י שאין ה פ ס ו ק י ם ה א ל ו‬
‫ב א מ צ ע‬
‫הייתי‬
‫לא‬
‫ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫י‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ן‬
‫ן‪1,‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫ו ה ס י ו ם ב פ י ג י״ד וטיו ה ו א‬
‫ש ח ו ק ונו׳‬
‫ר י פ פ ת ח והסיום!‬
‫ג‬
‫השביעני‬
‫בסדורים‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫א י כ ה‬
‫ובדפוסים‬
‫ו ב פ ״ נ ט״ו ה ל ש ו ן ר ׳ א ב י ן‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫אלא הם‬
‫י ש ב ה‬
‫השמיטו‬
‫ב ד י‬
‫מ ט ע ם זה‬
‫פ ח ח השביע במרורים‪ ,‬היא‬
‫הפסוק‬
‫ש ע ו מ ד ב ו ואין פ ו ת ח י ם‬
‫האמינו‪,‬‬
‫ר ׳ ל ו י )וצ״ל ז ב ד י ב ן ל ו י ? ( פ ת ח ל א ה א מ י נ ו מ ל כ י א ר ץ ! י׳ י ו ב ר ו ר א י פ ו א‬
‫פתיחה באותו ה פ ס ו ק !‬
‫וכן הוא‬
‫לא‬
‫ב פ י ד ייב‪:‬‬
‫ל ה י פ ך שעורך המדרש ס ד ר הפתיחות שבראש ה ס פ ר המתחילות בפסוקים מאיכה״‬
‫גם ל א ו ת ם ה פ ס ו ק י ם ע צ מ ם ט ו ף ה מ ד ר ש ו ל א שנה א ת ה ל ש ו ן ‪ .‬ר י פ‬
‫במדרשים האחרים‪.‬‬
‫שראינו‬
‫בעצמה‪,‬‬
‫פתח‬
‫ושם‬
‫ז ר ז י ר מ ת נ י ו א ו תיש ו כ י ו שאין מ ק ו מ ה ה מ ת א י ם שם״‪,‬־׳‪,‬‬
‫היה‬
‫הדרש‬
‫וכמי‬
‫וכן נ ר א ה ש ה פ ת י ח ה ה י ח י ד ה ה נ מ צ א ת ר ק ב א י כ ה ר ב ת י‬
‫ו ל א בין ה פ ת י ח ו ת ש ב ר א ש ה ס פ ר ‪ ,‬ו ה י א ה פ ח י ח ה‬
‫הזה‬
‫פתח"‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫פ ח י ח ה‬
‫בלשונו‬
‫והועבר‬
‫לכאן‪.‬‬
‫פ ח י ח ה זו ב ר א ש ה ס פ ר בין א ר ב ע פ ת י ח ו ת מ ר ׳ י צ ח ק‬
‫בראש פיה‪:‬‬
‫יצחק‬
‫ר׳‬
‫לקוחה ממדרש אחר׳‬
‫ומפני‬
‫זה‬
‫לא‬
‫הובאה‬
‫) ח ׳ ‪ -‬י י א ( ל פ י שאינה ש י י כ‬
‫ח‬
‫ל מ נ ל ח איכה‪.‬‬
‫נחזור‬
‫על‬
‫לתנחומא‪.‬‬
‫הלשון‬
‫כך‬
‫פ ת ח ר׳‬
‫מקור ה פ ת י ח ה שנובעת מתנחומא‪.‬‬
‫ת נ ח ו מ א ב״א‬
‫ולשון ז ה נ מ צ א גם‬
‫מ ר א ה ‪ ,‬ל פ י מ ה שביארנו׳‬
‫ב ש מ ו ת‬
‫ר ב ה‬
‫פ‬
‫ב '‬
‫כ י ת ש א ) פ ל י ט ‪ ,‬מ ׳ א ׳ ‪ ,‬מ״א א ׳ ‪ ,‬מ ״ ב א ׳ י י ׳ ‪ ,‬מיג אי‪ ,‬מ י ד א ׳ ‪ ,‬מ י ה ה ׳ י*( ו ב פ י ׳ פ ק ו ד י‬
‫ע״א א ׳ ונ״ב א ׳ ( י « ו ר ו ב ה פ ת י ח ו ת ה ן ב ת נ ח ו מ א ש ל נ ו‬
‫‪ 56‬וראה נם בםדרש זוכא עפ׳ ‪ :116‬ר' ׳צהל‬
‫או סתנחוסא ח ק ת ו׳‪ ,‬עהיא ‪v‬ם פתיחה כםש‪.‬‬
‫‪ 57‬חוץ ספתיחה כיח ל היא בראש פ־נ בסדרש‪.‬‬
‫‪.‬מגילה א ח ר ת ונו׳ איכה יעבה בדד־‪.‬‬
‫פחח‬
‫ב ס ת ם ‪.‬‬
‫ו ב פ מ ״ ה ה׳ ה פ ת י ח ה‬
‫וכו ונובע ס פ ס י ק ח א דר־כ לינ ‪'°‬‬
‫ונראה ע ב ס ו ף הפתיחה צריכים להוסיף׳•‬
‫‪ 58‬ומה ענפצאים בפתיחה גם אמוראים מאוחרים‪ ,‬וסתחבט בזה בובר בעם ‪ ,5‬ל א קמה‬
‫כ ל ל כי ד ר ך הםדרעים כן להוסיף כמה דרעוח ולקרוא את הפתיחה על עם הדורש הראשון•‬
‫עי־ במבואי לב־ר עמי י‪ 1.‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 59‬ונם בביר יש פתיחה המתחילה בפסוק מבראשית‪ ,‬עיי במבואי יו‪.>« .‬‬
‫‪ 00‬ועיי בירוש׳ ריה היא הינ‪.‬‬
‫‪ 61‬כאן הנוסח בטעות‪:‬‬
‫כ ך פ ח ח ר׳ תנחוסא ביא‪.‬‬
‫ר׳ תנחופא ביא פתח ובתנחומא תעא כ' ה מ ק ב י ל ל פ פ י ב א׳ לנכון‬
‫‪:‬‬
‫]יא[‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫לה‬
‫ה ס ד ר ‪ .‬וקרוב מאד שגם כאן לוקחו הפתיחות ממקור תנחומא‪ ,‬ושם‬
‫באמצע‬
‫היה המאמר שבפמ״ה פתיחה‪ .62‬איך שיהיה‪ ,‬בקבצי התנחומא שלגו הבטוי כ ך‬
‫פתח )דרש> ר׳ תנחומא הוא ציון המקור‪ .‬וכיה במקומות שמביא ה פ ת י ח ו ת‬
‫ע ל ש ם א מ ו ר א י ם )ר׳ פלוני פתח(‪ ,‬ולא ב ס ת ם כ ד ר כ ו ; הן גובעות‬
‫ממדרשים אחרים‪ ,‬ראה ל ך ב׳ )בובר ב׳( ר׳ ברכיה פתח‪ ,‬והוא מבראשית רבה‬
‫פל׳ט ל‪ ,‬וירא ב׳ ר׳ ברכיה בשיר לוי־ב״ר פמ״ח זי‪ ,‬שם ) ‪ -‬מ ב ר די( ר׳ יצחק‬
‫נפחא־ב״ר פמ״ח ד׳‪ .‬וישלח נ׳ ר׳ יהודה ב״ם־ב־ר פע״ה ב׳ )ועי׳ בובר וישלח אי(‪.‬‬
‫תשא ד ‪ -‬ו ה כ ל מפסיקתא שקלים‪ .‬ויקרא בובר אות ב׳ ר ׳ ת נ ח ו מ א פ ת ח‬
‫)בתנחומא אות א׳‪ :‬ר״ת אומר(־ויקרא רבה פ״א ו׳‪ .‬אחרי ב׳‪-‬ה׳ )וכן בהוצ׳ בובר(‬
‫ה כ ל בויקרא רבה פ״ב ופסיקתא פכ״ז‪ .‬אמור ז׳‪-‬ח׳ )ר׳ ת נ ח ו מ א פ ת ח ‪,‬‬
‫ר׳ יעקב ב״ז בש־ר אבהו פתח‪ ,‬וכן בהוצ׳ בובר י׳‪-‬י״א(־ויקרא רבה פכ״ז ופסיקתא‬
‫פיט‪ .‬חקת ד׳‪-‬ו׳ )‪-‬בובר( ה כ ל בפסיקתא פ׳ פרה‪ .‬תצא הי‪ ,‬ח׳ ט׳ )=בובר(‬
‫ה כ ל בפסיקתא פ׳ זכור ובהוספות מפסי״ר‪ .‬ואין ס פ ק שנם הפתיחה על שם ר׳‬
‫אחא ה נ ד ו ל שלח ל )=בובר( לוקח ממקור לא ידוע לנו‪ ,‬וביחוד כיון שאמורא‬
‫בשם זה לא נמצא במקום אחר בתנחומא ובמדרשים‪ .‬ש א ר ה פ ת י ח ו ת ‪ ,‬כמו‬
‫‪.‬הראשון"‬
‫ומזה יוצא שכבר המסדר‬
‫שאמרתי‪ ,‬הן ס ת מ י ו ת ‪,03‬‬
‫התנחומא‪ ,‬שממנו נובעים התנחומא שנדפס מכבר‬
‫של‬
‫רבה‬
‫ויקרא‬
‫רבה‪,‬‬
‫מבראשית‬
‫שאב‬
‫בובר‪,‬‬
‫ומהדורת‬
‫ו פ ס י ק ת ו ת‪ ,‬והביא הפתיחות כמו שנקבעו בספרים אלה בשמות‪ ,‬ולא בסתם‬
‫כדרכו‪ .‬וכל דברי בובר במבוא פ״ט‪ ,‬שהתנחומא שהוציא הוא המקור ל כ ל‬
‫הספרים האלה בטלים ‪.84‬‬
‫ואשר ל מ ק ו מ ו ת ה מ ק ב י ל י ם בתנחומא וויקרא רבה‪ ,‬שמספרם עולה‬
‫על המשים‪ ,‬כ ל המשווה אותם יווכח שהתנחומא שאב רובם מוי״ר )וקצתם ממקורות‬
‫אחרים(‪ ,‬ולא להיפך‪ ,‬כיון שהרבה מהם הם בתנחומא ב ק י צ ו ר ו ב ה ש מ ט ת‬
‫ש מ ו ח א ו מ ר י ה ם‪ .‬ואם התנחומא שמש מקור לוי״ר מאין ידע עורך זה להוסיף‬
‫את השמות? ראה וי״ר פ״א אי‪ ,‬ה׳ ו׳ בקיצור ובהשמטת שמות רוב האמוראים‬
‫ת נ ח ו מ א פ ת ח )אומר( יש‬
‫בתנחומא אות א׳ )בובר א׳ וב׳>‪ ,‬ובסוף ר ׳‬
‫זהב וכו׳ )ראה לעיל(‪ ,‬והוא שלא במקומו וקטוע‪ .‬פ״ב ז׳ מאמר ר׳ ברכיה הוא‬
‫בסתם בתנחומא צו א׳ )ב׳ ‪ .(13‬פ״ד א׳ נ׳ הוא בקיצור ו ב ש ב ו ש ו ב ס ת ם‬
‫בתגחומא ויקרא ו׳ )ב׳ ‪ .>0‬פ״ה ג׳ הוא נ״כ בקיצור ובלי שם ר׳ אייבןג‪ 8‬בתנחומא‬
‫‪ 02‬וגם בשסויר רוב הפתיחות הן סתסיות‪ ,‬וכ־ה בפסיקתא רבתי‪ ,‬שהפסיקתות ה ע י ק ר י ו ת‬
‫מתחילות בל׳נון ‪.‬ילמדנו רביגו׳ ואח־כ באה פתיחה‪ :‬כ ך פ ת ח ר ׳ ת נ ח ו ס א )ברי‪ ,‬בר‬
‫אבא( להורות על המקור‪ ,‬א ב ל שאר הפתיחות הן סתמיות‪ ,‬אולם על זה אייה במקום אחר‪.‬‬
‫‪ 63‬ועיי גנזי שכטר סיא <הוצ׳ גינצבורג( עסי ‪ :63‬ר׳ שמעון בן לקיש פתח בו ובתנחומא‬
‫הוא בסתם‪.‬‬
‫‪ 64‬ועיי השנת א‪ .‬אפשטיין עליו במאמרו קדמות התנחומא )בית תלמוד שנה ה׳ עס׳ ל‬
‫ואילך(‪.‬‬
‫‪ 65‬והלשון לנכון בכייי‪ :‬שלש עשרה מ י ו מ ס א ו ת היו להן אחת ל כ ל שבט ושבט ואחת‬
‫לו‬
‫אלבעק‬
‫י ה ׳ )ב׳ ‪ .(G2‬פ״ז ו׳ ב ס ת ם ו ב ק י צ ו ר ב ת נ ח ו מ א צ ו ב ׳‬
‫פ ׳ י הי ו ת נ ח ׳ א ח ר י ח ׳‬
‫תזריע‬
‫נ׳‬
‫)ב׳‬
‫נ׳‬
‫המעשה‬
‫‪,(34‬‬
‫‪1‬יב[‬
‫)מבר‬
‫‪ 1 5 , 1 3‬ר א ה עוד‬
‫(‪.‬‬
‫)ב׳ ‪ ,(67‬פ י י ט י ‪ ,‬ו ת נ ה ׳ צ ו י״ב <ב׳ ‪ ,(20‬פ י ״ ד נ׳ ו ת נ ח ו מ א‬
‫פי״ט ה ׳‬
‫בארמית תורנם‬
‫ותנה׳‬
‫לעברית‬
‫מ צ ו ר ע ו׳ ז׳‬
‫בתנח'‬
‫)ב׳ ‪52‬‬
‫ק ד ו ש י ם ט'‬
‫ומקוטע‬
‫)ב׳ ‪(77‬‬
‫יותר(‪.‬‬
‫פכ״ד‬
‫והוא שם‬
‫שלא‬
‫ב מ ק ו מ ו ו מ ו כ ח ש נ ו ס ף ) א ח ׳ כ ? ( מ ו י ׳ ר ‪ ,‬פ כ ״ ד ד ' ב ת נ ח ׳ ק ד ו ש י ם ג׳ )ב׳ ‪ (77‬ב ל י ש מ ו ת‬
‫ד׳‬
‫חייא‬
‫פ כ ״ ה ה׳ בתנח׳ קדושים ח'‬
‫)תני( ודי ל ו י ‪.‬‬
‫ב׳‪-‬ד׳‬
‫פ כ ״ ו ז׳ ט ׳ ו ה נ ח ׳ א מ ו ר‬
‫וסי׳ ט ׳ ל י ת א בכי״י מוי'ר««‪.‬‬
‫כינ‪-‬כיד‬
‫אמור‬
‫ב ע ב ר י ח ובהוספות•‬
‫)ב׳ ‪(76‬‬
‫)ב׳ ‪ (8.5-81‬בשינויים ו ב ה ו ס פ ו ח מ מ ק ו ר ו ח א ח ר י ם ׳‬
‫פ ל י ב ב ׳ ‪ -‬נ ׳ ז י ׳ ב ה ו ס פ ה )מן ה מ ש נ ה ( ו ב ש מ ש ב ת נ ח ו מ א‬
‫)ב׳ ‪ ,(102-3‬ו ה מ ע ש ה מ ת ו ר נ ם ל ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫וכן נמצאים ב ש א ר ח ל ק י‬
‫ה ח נ ח ו מ א מ ק ו מ ו ת מ ק ב י ל י ם ל ו י ״ ר ו נ ר א י ם ש ל ו ק ח ו מ ש ם ‪ ,‬עי׳ ח נ ח ו מ א ש מ ו ת כ ״ ט ווי״ר‬
‫)בתנחומא‬
‫פי״א ח ׳‬
‫מ ב ר חיי ש ר ה ז׳ ווי״ר‬
‫בהשמטוח והוספוח ו ב ע ב ר י ח ( ‪ ,‬חנחומ׳‬
‫פי״ח אי‪ ,‬ו ע ו ד ‪.‬‬
‫הפסיקתא וויקרא רבה‬
‫בפסיקתא‬
‫ב׳‬
‫)סיח‬
‫ד ר ״ כ ישנן ח מ ש פ ס י ק ת ו ת ש ל י מ ו ת ה נ מ צ א ו ת ב ו י ק ר א ר ב ה ‪ ,‬והן פיר׳‬
‫ולהלן‪,‬‬
‫בפסיקתא(‪,‬‬
‫פיט‬
‫השביעי(‪-‬וי'ר‬
‫פכיח‬
‫עומר(‪-‬וי״ר‬
‫)ע׳נ אי‪,‬‬
‫פכיט‪.‬‬
‫) ק ע ׳ ח א׳‪,‬‬
‫פכ״ח‬
‫שור‬
‫)והמעשה‬
‫או‬
‫כשב(‪-‬וי"ר‬
‫פכ״ז‬
‫)קס״ז ב ׳ ‪,‬‬
‫ולקחחם‬
‫לכם(‪-‬וי״ר‬
‫שלעורך‬
‫אחרות‬
‫אחרי‬
‫שור‬
‫הוייר‬
‫בלבד‬
‫ב כ ל מקורותיו ה ר ב י ם‬
‫אלו‬
‫פכ׳׳ז‪.‬‬
‫פיל‬
‫)ועי׳‬
‫ל א היו ד ו ו ק א‬
‫אבל‬
‫או‬
‫לסוכוח(‬
‫כשב‬
‫לפסח‪,‬‬
‫שנדרשו כ ב ר‬
‫השביעי‬
‫בויקרא ר ב ה‬
‫להלן(‪.‬‬
‫בסי׳‬
‫)קמ״ט‬
‫)וסי׳ נ׳‬
‫לא‬
‫ב׳‪,‬‬
‫בחודש‬
‫כאן קטוע(•‬
‫‪,‬‬
‫ל ד ע ת ק צ ת חוקרים ׳״‬
‫ד ב ר ז ה ל ע צ מ ו אינו נ ר א ה כ י א י ך א פ ש ר‬
‫להיפך‬
‫דרשות שלימות לפרשיות ה נ ק ר א ו ח בחנים‪.‬‬
‫בחדש‬
‫פכ״נ‬
‫א ח ר י טות(‪-‬וי"ר פ״כ‬
‫פ ר ש י ו ת א ל ו מ י י ד ל ק ו ח ו ת מן ה פ ס י ק ת א ‪.‬‬
‫שבפסיקתא?״״‬
‫בריש‬
‫ברבי‬
‫ב׳‬
‫הובא‬
‫לר״ה‪,‬‬
‫ל פ ר ש י ו ת א ל ו שום‬
‫אפשר‬
‫שםםדר‬
‫הפסיקתא‬
‫ואלו הפרשיות מויקרא‬
‫אחרי‬
‫מוח‬
‫ליוה״כ‪,‬‬
‫ל ק ח משם וספחן ל ס פ ר ו ‪.‬‬
‫דרשות‬
‫חפש‬
‫)עומר•‬
‫ולקחתם‬
‫לכם‬
‫ו ב א ס ח כשמשוים‬
‫לכולן‪ .‬וכולן חרבו ולא נשתייר מהן <להם> אלא זו ב ל ב ד לידע כ מ ה תיעוב נעשה מהן )להם>‬
‫ויסתר פנים וכוי‪.‬‬
‫‪ 66‬עי לעיל ה ע ר ה ‪ ,30‬ואולי נוסף בדפוסים פתנחוסא‪ .‬ואפשר שהמעתיק שקיטע בוי־ר‬
‫ורמז למדרש שםואל לא ראה בחפזו שסי׳ ט׳ אינו שם‪ .‬אולם לא כן ה ד ב ר בפיל סי׳ ה' וי­‬
‫ראה להלן‪ ,‬ועיי לקמן אות ‪.84‬‬
‫כדאיתא בתנחומא‬
‫‪ 67‬בדפוסי וי־ר )כבר בדפוס ראשון( הוסיפו כיצד נאפה וכו׳‬
‫וליתא כני'׳‪ .‬ובובר במבואו ‪) 75‬ועי׳ משיכ בבית תלמוד שנה ה׳ ‪ (156‬חשב שאפשר שהציון‬
‫הזה הוא מן עורך הוייר‪ - .‬ועל הפרשיות בוייר )כי‪ ,‬כ׳ז ולי( שהן בפסיקתא ובתנחומא ר א ה להלן•‬
‫‪ 68‬בובר בסבואו עם עט׳ ליח‪ ,‬תיאודור בטונטסשריפט הכיח <‪ 0878‬עט׳ ‪ .103‬עפשטין‬
‫מקדמוניות ג‪) ,6‬עי׳ להלן אות ‪ .(70‬וראה נס רסאיש לפסייר עסי קסיט א׳ ונם ציא אי‪.‬‬
‫‪ 89‬נמצא כזה בשמות ר ב ה פליט‪ .‬א ב ל עורך זה )טפט־ו ואילך( ל ק ח פעמים פרשיות‬
‫שלימות ‪.‬מחנחומא׳ שלו׳ שעמשו לסקור‪ ,‬וכן עשה כאן‪ .‬ו כ ך היא נס ד ר ך התנחומא שלנו שלקח‬
‫פוייר ופסיקתא‪ .‬ר א ה לעיל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫]ע[‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫שאר‬
‫המקבילים‬
‫המקומות‬
‫ב פ ס י ק ת א ווי׳׳ר‪,‬‬
‫לז‬
‫שבובר‬
‫שמקורם‬
‫מחליט‬
‫בפסיקתא‪,‬‬
‫ר ו א י ם ש ל א כ ן ה ו א ‪ ,‬א ל א ש ע י ק ר ם בוי״ר ו מ ש ם נ ע ת ק ו ל פ ס י ק ת א ‪.‬‬
‫ב פ ׳ פ ר ה )ל׳ א ׳ ‪ -‬ל ׳ ׳ ג ( יש פ ת י ח ת ר ׳ ת נ ח ו ם ב ר ח נ י ל א י ב פ ס ו ק א מ ר ו ת ה ׳ א מ ר ו ת‬
‫טהורות‪,‬‬
‫בר‬
‫א ב ל ב כ ל פ ת י ח ת ו אין ק ש ר ל פ ׳ פ ר ה ‪ ,‬ו ה י א מ ו ב נ ת ר ק עיי מ א מ ר ר ׳ הנין‬
‫פ ז י שם‬
‫ו פ ת י ח ת ר ' ת נ ח ו ם ב ״ ח נ ש מ ר ה ב י ס ו ד ה בוי״ר פ כ ״ ו א ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪.‬‬
‫)ל׳נ א׳(‪.‬‬
‫שם ה ו א א ו מ ר ששתי פ ר ש י ו ת ה כ ת י ב מ ש ה ב ת ו ר ה והן ט ה ו ר ו ת וניתנו עיי ש ב ט ו ש ל‬
‫ואלו הן פ׳‬
‫לוי‪,‬‬
‫ה כ ה נ י ם ונו׳ ״‬
‫פ ר ה ו פ ר ש ת ט ו מ א ת מת‪ ,‬ומסיים ‪ .‬ו י א מ ר ה׳ א ל משה א מ ו ר א ל‬
‫ו ה ו א מ פ ר ש א מ ר ו ת ה ׳ א מ ר ו ת ט ה ו ר ו ת ‪ ,‬שתי‬
‫) כ צ ׳ ל ‪ ,‬וכ״ה בכי״י(‪.‬‬
‫א מ ר ו ת ט ה ו ר ו ת ניתנו עיי ש ב ט ו ש ל לוי‪ ,‬ש נ ק ר א כ ס ף צ ר ו ף ‪ ,‬פ ר ש ת ט ו מ א ת מ ת א מ ו ר‬
‫ה כ ה ני ם‬
‫אל‬
‫ה כ ה ן‬
‫כל‬
‫וכן פ׳ פ ר ה נ א מ ר ה א ל משה ו א ל‬
‫או ה כ ה ן ל ב ד ‪.‬‬
‫וכתוב בה אלעזר‬
‫א ה ר ן‬
‫וכיון ש ה ס י ו ם ה ו א ל פ ׳ א מ ו ר ו ב ע ל ה פ ס י ק ת א ל ק ח א ת‬
‫ה ד ר ש ה ל פ ׳ פ ר ה ‪ 0‬ל ‪ ,‬ה ש מ י ט א ת כ ל ה ס י ו ם ו ח ב ר א ל י ה מ א מ ר ר ׳ חנין ב ״ פ‬
‫שהסב‬
‫פרה‬
‫את הפסוק‬
‫ל פ ר ה‬
‫ב ל ב ד ‪,‬‬
‫ב מ ק ו ם ל ה פ ו ך א ת ה ס ד ר שבוי״ר ו ל ה ב י א‬
‫ל ב ס ו ף ע ם ה פ ס ו ק י ם שבפי פ ר ה ‪.‬‬
‫ב פ ס י ק ת א א ת ק ר ב נ י ל ח מ י ‪ ,‬ה מ א מ ר ר ׳ א ח א בש׳׳ר חנינא א מ ר ל פ י שהיו י ש ר א ל‬
‫אומרים‬
‫ל ש ע ב ר היינו מ ק ר י ב י ם ק ר ב נ ו ת ו מ ת ע ס ק י ם ב ה ם וכוי )עמי ס ׳ ב ׳ ‪ -‬ס ״ א בי‪,‬‬
‫ו נ מ צ א נ ם ב פ ם י ״ ר פט״ז‪ ,‬פ״נ ב׳> נ ו ב ע מוי״ר פיז נ ׳ ‪ -‬ד ׳ ‪ ,‬א ל א ש ב פ ס י ק ת א ה ש מ י ט ו‬
‫הדרש‬
‫אלא‬
‫) מ מ כ י ל ת א ד מ י ל ו א י ם ( ל ו ע ר ב ה ל ה ׳ מ נ ח ת י ה ו ד ה ‪ ,‬ל פ י שאינו מ ד ב ר ב ע ו ל ה‬
‫במנחה!ל‪.‬‬
‫ללמד‬
‫כ ל המאמר המרים את ע ר ך הקרבנות‬
‫אולם‬
‫ו ס ו פ ו‬
‫ל ת י נ ו ק ו ת בתו״כ‪,‬‬
‫ב כ ל ל ושמתחילים‬
‫ע ם ה ל י מ ו ד ש ע ו ל ה כ ו ל ה כ ל י ל ל א י ש י ם שייך‬
‫ל פ ׳ צ ו ו ל א ל פ ס ו ק א ת ק ר ב נ י ל ח מ ו ונו׳‪.‬‬
‫בפסיקתא‬
‫)י״א‬
‫שקלים‬
‫ב׳(‬
‫הפתיחה‬
‫ר׳‬
‫יונה‬
‫בן‬
‫צ ר ו י ה‬
‫וכו׳ ו ה ד ר ש ז ה י ש פ י ל ח ה י ר י ם ע ל פ ׳ ש ק ל י ם נ מ ס ר ו ע ל ש ם ר ׳ יונה‪.‬‬
‫פ י ח א׳ הלשון‬
‫)כיה‬
‫העובר‬
‫ר׳‬
‫לוי‬
‫ובר חיתא‪ ,‬כיה בכי״ל!‬
‫ב ד פ ״ ר ו ד ׳ וויניציה‪ ,‬בכי״י‪:‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫פ ת ח‬
‫פ ת ח‬
‫א ב ל בוי׳ר‬
‫וכו׳ ר ׳ יונה ב ו צ ר י ׳‬
‫ב צ ר ו י ה ( פ ת ר ק ר י ה ב י ש ר א ל וכו׳ ז ה יתנו כ ל‬
‫ו פ י ר ו ש ו שר׳ ל ו י פ ת ח פ ר ש ת ז ה ק ר ב ן א ה ר ן ב פ ת י ח ה זו ו ס י י ם ב ה‬
‫ב מ א מ ר רבנין ש פ ת ר ו א ת ה מ ק ר א זה ירים ע ל א ה ר ן ‪ .‬א ב ל ב ע ל ה פ ס י ק ת א שהשתמש‬
‫ב פ ת י ח ה זו ל ש ק ל י ם י ח ס א ו ת ה ל ר ׳ יונה ל פ י ש ע ל פ י פ י ר ו ש ו א פ ש ר ל ע ש ו ת מ פ ס ו ק‬
‫זה‬
‫פתיחה‬
‫לשקלים‪,‬‬
‫ו כ ד ר ך המדרשים־ל‪.‬‬
‫בוי״ר נ ש א ר ה ל נ ו א י פ ו א ה י ד י ע ה‬
‫על‬
‫התהוות ה פ ת י ח ה הזאת‪.‬‬
‫‪ 70‬המעשה מ ב ר דהוח ליה כ ל א בישא לא הביא‪ ,‬וכן יש שינויים מעטים אחרים‪ .‬ועי׳‬
‫בהערות רמאיש בפסייר ניח ב׳ אות פ׳ שדעתו שהפתיחה עיקרה לפ׳ אמור ולא ל פ ר ה והלשון‬
‫בוי־ר נשתנה עיי ‪.‬איזה מעתיקי‪ .‬ואינו נכון‪ ,‬והיא שייכת לאפור ופרה‪ ,‬וכמו שהוא בוייר‪.‬‬
‫ובילקוט הני׳ ר ק ‪ . .‬ז ו פרשת פרה׳ גולא ‪.‬פרשת המת"(‪ .‬ב כ ל אופן נם דעת איש שעיקרה בוי״ר‪.‬‬
‫וראה עוד מקדמוניות שם שמונה מקום זה בוייר בין הפסיקתות השלימות שנכנסו לוייר‪ ,‬לפי‬
‫ה מ א ו ח ר י ם ראו שבמדרשים שהעתיקו מהם חסרות דרשות א ל ה ר ב ה‬
‫שהססדרים‬
‫פרשיות׳‪ ,‬אמנם לפ׳ אסור יש דרשות אחרות בוייר!‬
‫‪ 72‬עי׳ במבואי לביר עט׳ ‪.15‬‬
‫‪ 71‬ולא כרמאיש שם פיד א׳ אות ניא‪.‬‬
‫לח‬
‫]יי(‬
‫אלבעק‬
‫ב פ ס י ק ת א נ ח מ ו )קכ״ה א׳ ו ב י ( נ ס ד ר ו ה ד ר ש ו ת ל פ ס ו ק א ה ב ה צ ד ק ותשנא ר ש ע‬
‫וגו׳ ו ד ר ש ו ה ו ב א ב ר ה ם ו ב י ש ע י ה ‪.‬‬
‫ואהרן‪.‬‬
‫א ב ל בוי״ר פ ׳ י א ׳ ‪ -‬נ ׳ ה ד ר ש ו ת ע ל א ב ר ה ם ישעיה‬
‫וגם ב פ ס י ״ ר פ ל י ג ק״נ א ׳ א ו מ ר ‪:‬‬
‫שהפסוק הזה נדרש באברהם‪ ,‬באהרן‬
‫ובישעיהו‪ ,‬ו ה ד ר ש ש ם ב א ו פ ן א ח ר מ מ ה ש נ ד ר ש ב ו י י ר ‪.‬‬
‫ומשמע שהיה ידוע ל ד ר ש נ י ם‬
‫ש פ ס ו ק ז ה נ ד ר ש כ ך ‪ ,‬ו ד ר ש ו ת א ל ו נ פ ו צ ו ח היו‪.‬‬
‫וכן מסיים בפסי״ר שם קניא אי‪:‬‬
‫כלומר‬
‫לעורי‬
‫ב כ ל‬
‫פ ת ח‬
‫עורי‪,‬‬
‫הפרשיות‪,‬‬
‫א ל ו‬
‫ש פ ת י ח ה זו מ ש ת מ ש י ם‬
‫ה ת ע ו ר ר י ה ח ע ו ר ר י ‪ ,‬שוש אשיש‪ ,‬נ ח מ ו נ ח מ ו ‪ ,‬א נ כ י א נ כ י ‪.‬‬
‫ה ר ב ה פעמים‪.‬‬
‫ונדרשה‬
‫הפתיחה‬
‫בה‬
‫הרי שהדרשה חזרה‬
‫א ב ל בפסיקתא ל א נ ס ד ר ה הדרשה ע ל אהרן‪ ,‬לפי שלקח‬
‫ס ו י ׳ ר ‪ ,‬ושם נ ז כ ר א ה ר ן ל ב ס ו ף ‪ ,‬ל פ י ש ב ו ע י ק ר ה פ ת י ח ה ל מ ק ר א ק ח א ת‬
‫אהרן‪,‬‬
‫ו ב ע ל ה פ ס י ק ת א ה י ה צ ר י ך ב ד ר ש ה ע ל ישעיה ע ח מ ו נ ח מ ו ( ו ק י ט ע ו ל א ה ב י א‬
‫יותר‪.‬‬
‫לפני‬
‫כאן רואים‬
‫ונם‬
‫את‬
‫דרכו‬
‫לא‬
‫לסרס‬
‫את‬
‫ולהפוך‬
‫הדרשות‬
‫)אהרן‬
‫ישעיה(‪ ,‬כעין זה שראינו ב פ ׳ פ ר ה ל ע י ל ‪.‬‬
‫ר ב ה פ י י ה ׳ נ מ צ א ב פ ס י ק ת א ש ו ב ה ק ״ ס א ׳ ו ק ס ־ ג א ׳ ‪ ,‬ואין שום ר א י ה‬
‫ויקרא‬
‫שהוי״ר ש א ב ס ן ה פ ס י ק ת א ‪.‬‬
‫בנוסחו‪.‬‬
‫והשחםשה‬
‫ו ל ה י פ ך יש ס י מ ן ש ה פ ס י ק ת א י ד ע ה ו ה כ י ר ה א ת הוי״ר‬
‫ב פ ס י ק ת א קסינ נוסף‪:‬‬
‫א מ ר ר׳‬
‫‪1‬סאין־[‪3‬ד נ ש ב ע ה ק ב י ה שאינו‬
‫מ ע מ י ד מ י כ נ י ה ב ן י ה ו י ק י ם מ ל ך י ה ו ד ה מ ל ך ה ה ״ ד ו כ ו ׳ כ י מ ש ם א ת ק נ ך ר ׳ חנינא‬
‫בר‬
‫י צ ח ק א מ ר מ ש ם אני נ ו ת ק מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד ‪,‬‬
‫כאן‬
‫א ל א אתקנך‪,‬‬
‫למה‬
‫ע ו ר ך הוי״ר ה ש ם י ט ד ר ש ז ה ה ש י י ך ל ע נ י נ ו ‪.‬‬
‫)כייר‪:‬‬
‫בר׳‬
‫)כייר‪:‬‬
‫מנין‪,‬‬
‫א ח ר‬
‫א ת ק נ ך בתשובה ממקום נחיקתו ת ה א תקנתו‪.‬‬
‫בירי( ור׳ אבין‬
‫בר‬
‫בנימין בש׳‬
‫ואין ש ו ם‬
‫א ו ל ם ב כ י י י וייר ה נ ו ס ח ‪:‬‬
‫ר׳‬
‫ב ד י ה‬
‫אבא‬
‫ר׳ א ח א‬
‫פ פ י‬
‫ד ר ב‬
‫פ א פ י ( נ ד ו ל ה תשובה שמבטלין )שמבטלת( א ת ה ש ב ו ע ה ואת הנזירה‪ ,‬שבועה‬
‫ח י אני נ א ו ם י׳י כ י א ם י ה י ה כ נ י ה ו ‪.‬‬
‫א י ת ק נ ך‬
‫אין‬
‫כת׳‬
‫אתקינך‬
‫משום(‬
‫א ת ק י נ ך‬
‫ת ה א‬
‫)היתד‪(.‬‬
‫תקנתו‪.‬‬
‫לקח‬
‫ד ב ר‬
‫א נ ת ק ך אין כ ת י ב‬
‫טעם‬
‫א ל א‬
‫א מ ר‬
‫א ת ק נ ך‬
‫ב ח ש ו ב ה‬
‫ונזירה מני‪,‬‬
‫ר׳‬
‫משם‬
‫חנינה‬
‫)כייר‪:‬‬
‫שהית ה‬
‫מ ק ו ם‬
‫כ ת ב ו א ת האיש וכו׳‪.‬‬
‫מ מ ק ו ר א ח ר ד ר ש ת ר׳ מ א י ר ופירוש ר׳ חנינא ב ר‬
‫י צ ח ק‬
‫בר‬
‫אין כ ת ו ׳ כ ן א ל א‬
‫נ ת י ק ת ו‬
‫מסדר‬
‫שם‬
‫הפסיקתא‬
‫יצחק והביא א ת הנוסח‬
‫ש ב מ א מ ר ר׳ חנינה ב ר י צ ח ק מ י י ד בלשון ‪ .‬ד ב ר א ח ר י ‪.‬‬
‫ויקרא‬
‫ר ב ה פט״ז א ׳ ה ו א נ ם ב פ ס י ק ת א ו ת א ן ד ציון ק ל י ב א ׳ ו ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ובכי״י‬
‫שבוי״ר ה ל ש ו ן כ ס ע ט כ מ ו ב פ ס י ק ת א ‪ ,‬ואין ד ב ר ש י ו ר ה ע ל ה פ ס י ק ת א כ מ ק ו ר לוי״ר•‬
‫והפסיקתא‬
‫את‬
‫לקחה‬
‫ה מ ק ר א‬
‫ציון ע ז ב נ י ה ׳ !‬
‫כאן‬
‫ס ו ר ו‬
‫ה כ ל מאיכה רבתי פיד‬
‫ט מ א‬
‫)עס׳‬
‫‪ (150‬כ י ר ׳ ח נ י נ א פ ת ר‬
‫) א י כ ה ד ׳ טיו> ב ב נ ו ת צ י ו ן ו ל א ה ק ר א ו ת א מ ר‬
‫ו ב ע ל ה פ ס י ק ת א מ ב י א כ ל לשון ה א י כ ׳ ר כ ד י ל פ ר ש ‪ .‬ע ז ב נ י ה ׳ ל פ נ י‬
‫אומות העולם'* ‪j‬‬
‫ו א ם היו ד ב ר י ר י ח מ ו ס ב י ם ע ל ו ת א מ ר ציון ה י ה צ ר י ך ל ו מ ר ‪:‬‬
‫‪ 73‬וכיה בפסייר פמיז‪ .‬קפיח כי‪.‬‬
‫‪ 74‬כפו עהוא לפני כן‪ :‬ד־א עזבני ה׳ לפני אוהיע‪ .‬ובובר פוסק כאן‪ ,‬כמו ב ה ר ב ה מקומות‬
‫אחרים‪ ,‬לא במקום הראוי‪.‬‬
‫]טו[‬
‫לט‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫ד ״ א ו ת א מ ר ציון וגו׳ ר ״ ח פ ת ר ק ר י ה ב ב נ ו ת ציון‪ ,‬ע ז ב נ י ה ׳ ל פ נ י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וכוי‪.‬‬
‫ובוי״ר יש ה ו ס פ ה ל ב ס ו ף ‪ ,‬כ מ ו ב א י כ ה ר ב ת י ־ ? ‪,‬‬
‫ר׳‬
‫<כ״ה בכי׳׳י( א מ ׳‬
‫ר א ו ב ן‬
‫לשון יוני ה ו א ס י ר ו ן ס י ר ו ן ‪ ,‬ו ח ס ר ה ב פ ס י ק ת א ‪.‬‬
‫בסוף‬
‫פסיקתא‬
‫ע ל י ל ה ו ס י ף כ מ ה מ ל י ם בגוגע ל פ ר ש ה ל ׳ בוי״ר שהיא‪,‬‬
‫שלימה‬
‫פ ת י ח ו ת‬
‫<פכ־ח>‬
‫בפסיקתא‪.‬‬
‫כנאמר לעיל׳‬
‫בוי״ר ג מ צ א ו ת א ח ר י ה ב י א ו ר י ם‬
‫ל מ ק ר א שתי‬
‫ח ד ש ו ת )די י ה ו ד ה ב ש ׳ ר ש מ ע ו ן ב ן פ ז י פ ת ח וכו׳ ר ׳ מני פ ת ח ו כ ו י (‬
‫ושני מ א מ ר י ם א ח ר י ה ם ס י ׳ י״נ‪-‬ט״ז‪ ,‬ואין ל ד ע ת א ם ה ן ה ו ס פ ו ת מ א ו ח ר ו ת ‪ ,‬א ו ש נ ו ס פ ו‬
‫מן ה ע ו ר ך ב ע צ מ ו מ מ ק ו ר א ח ר ‪.‬‬
‫כ ר מ ו ל י שם‬
‫בכ״י‬
‫הפיסקא‪,‬‬
‫ויקרא‬
‫)עי׳‬
‫הסימנים‬
‫)שממנו נ ו ב ע י ם כ י י ל ו נ ד ו ן ו ר ו מ י ( היו כ נ ר א ה‬
‫בוי׳׳ר‪,‬‬
‫ה׳‪-‬ו'‬
‫עד‬
‫ד ה פ ס ק ת א‬
‫כ ל‬
‫בכי׳י‬
‫כי‬
‫ש א ת ה‬
‫)מועתקים סי׳ ה ׳ ‪ -‬ו ׳ (‬
‫נחל‬
‫ה ע ר ה קי׳׳ח(‬
‫פ י ת ח א‬
‫היו לפניו ב פ ס י ק ת א ״ ד ‪.‬‬
‫בסי׳‬
‫קוטע‬
‫מגיע‬
‫בתחלת‬
‫ל פ נ י מ ע ת י ק כ׳׳י‬
‫חסרים‬
‫הפרשה‪:‬‬
‫ב פ ס י ק ת א נם‬
‫כ ל‬
‫א ר ח ץ בנקיון כ פ י ב מ ק ח ו ל א‬
‫פ י ת ח א‬
‫במל‪...‬‬
‫כ ך א ד ם ל ו ק ח ל ו ל ב ל ז כ ו ת ) ב ו ( ו א ם ה י ה נזול צ ו ו ח ל פ נ י‬
‫ד ה פ ס ק ת א‬
‫ושמחתם( וערבי נחל אלו‬
‫ה׳‬
‫נ מ צ א ת ה פ ת י ח ה מ ר ׳ שמעון ב ן פ ז י‬
‫ו פ ת י ח ת ר ׳ מני ו ה מ א מ ר ש א ח ר י ו ב מ ק ו מ ם כ מ ו בוי״ר‪.‬‬
‫רבה‬
‫הקב״ה‬
‫ב פ ס י ק ת א ק פ ״ ה א ׳ ח ס ר י ם ה ס י מ נ י ם י״נ‪-‬ט־ו‪.‬‬
‫אבל‬
‫בראש‬
‫עד‬
‫ש א ת ה‬
‫מגיע‬
‫נבכי״ל‪:‬‬
‫וערבי‬
‫י ש ר א ל ‪ . . .‬וכיון ש ה ע ת י ק ס י ׳ ה ׳ וו׳ מ ש מ ע ש ל א‬
‫ובשני כי״י מ ה פ ס י ק ת א )עי׳ ק פ ״ א ב ׳ ה ע ר ה ס ׳ ( מ ת ח י ל ה‬
‫)מוי׳ר( פ ס י ק ת א ח ד ש ה ב פ ת י ח ה א ר ח ץ בנקיון כ פ י ‪.‬‬
‫ר ו א י ם מ ז ה שנשתנו‬
‫ו נ ת ב ל ב ל ו ב פ ר ש ה זו ה ד ב ר י ם ואין ל ע מ ו ד ע ל ע י ק ר ם ל ל‪.‬‬
‫וכיון‬
‫לומר‬
‫שהוכחנו‬
‫שהפסיקתא‬
‫דר׳׳כ‬
‫שאבה‬
‫בויקרא‬
‫רבה‪,‬‬
‫אין‬
‫כמדומני‬
‫צורך‬
‫שגם‬
‫הפסיקתא‬
‫רבתי‬
‫ה ש ת מ ש ה בוי׳׳ר‪.‬‬
‫א כ ן כ י ו ן שר״מ איש ש ל ו ם ב ה ו צ א ת ו א ו מ ר פ ע ם ש ע י ק ר י ה ד ב ר י ם‬
‫רבתי‬
‫הפסיקתא‬
‫בפסיקתא‬
‫רבתי‬
‫ופעם‬
‫להיפך‪,‬‬
‫לפי‬
‫שלדעתו‬
‫)עי׳‬
‫במבואו‬
‫‪(24‬‬
‫ספר‬
‫מ ח ו ב ר מ כ מ ה ס פ ר י ם ש נ ת ח ב ר ו ב ז מ נ י ם שונים‪ ,‬ע ״ כ א ו כ י ח ל ה ל ן שאין שום‬
‫‪ 75‬וראיתי אחיכ שרםאיש בפסי־ר קמ־ו א׳ אומר ל ל א הוכחה ובודאות גמורה שהוייר‬
‫השתמש באיכה רבתי <וכן דעת מ ב ר במבואו עמ׳ ‪ ,(19‬א ב ל הוא אומר גיכ ש‪.‬בפסיקתא הועתק‬
‫שנוסף‬
‫מאיכה ר ב ת י ‪ /‬שוב ראיתי שחיאודור בםונטשריפט חכיח )‪ ( 1879‬עם׳ ‪ 104‬אומר‬
‫א ח ־ כ המאמר בפסיקתא םאיכיר‪ .‬ועל שאר דבריו שם אייה במקום אחר‪ - .‬מקומות אחרים‬
‫בפסיקתא המתאימים לוי־ר נמצאים להלן א צ ל פסיקתא רבתי‪ ,‬עיש‪.‬‬
‫‪ 76‬בכי־י קוטעו הפרשיות ונרמז לפסיקתא בפכיח‪ ,‬כיט‪ ,‬לי‪ .‬א ב ל פיכ )־•פסיקתא כ־ז(‬
‫ופכיז )=פסיקתא ט׳> לא הושמטו‪ .‬וכנראה לא היו הפסיקתות אלו לפני המעתיק‪ .‬ונם בכיי‬
‫שדיל ח ס ר ה פסיקתא טי‪ .‬ו ב כ ל ל אין ס ד ר ומספר לפסיקתות‪ ,‬ועל זה במקום אחר‪.‬‬
‫‪ 77‬ולא כ ס י ל ל ר בהשחר שיב ‪ 392‬שהוציא סזה שהוייר הוסיף ע ל הפסיקתא‪ .‬ונם בשאר‬
‫ראיותיו שם שהוייר השתמש בפסיקתא אין ממש‪ ,‬והפסיקתא השמיטה את הסיפורים‪ .‬ומשינויים‬
‫קלים אין ל ל מ ו ד כלום‪ .‬ועי׳ דור דור ודורשיו חינ ‪ 279‬ובהערה הבאה‪.‬‬
‫מ‬
‫]טז [‬
‫אלבעק‬
‫ר א י ה ש ה ו י ׳ ר ה ש ת מ ש ב א ח ו מ ק ו מ ו ת ב פ ס י ׳ ר ‪ ,‬א ב ל יש ר א י ו ת ש ה פ ס י י ר ב כ ל ח ל ק י ה‬
‫ש א ב ה מוי״ר‪.‬‬
‫ויקרא‬
‫ו ב ח ח ל ה נ ב י א א ת ה מ ק ו מ ו ת שאיש מ ו ד ה ש מ ק ו ר ם בוי״ר‪.‬‬
‫ר ב ה פ ״ ב ד ׳ ‪ -‬ה ׳ נ מ צ א ב פ ס י ק ת א ש ק ל י ם ט״ו ב ׳ ו ב פ ס י ״ ר פ ״ י ל י ט ב י ‪.‬‬
‫ה פ ס י ק ת א שוד‪ .‬לוי״ר בשנויים ק ט נ י ם ‪ ,‬א ב ל ב פ ס י י ר ה ד ב ר י ם ק ט ו ע י ם ו ב ס ת ם‬
‫שמות‬
‫מוי״ר‬
‫ה א מ ו ר א י ם‬
‫או מ פ ס י ק ת א ‪.‬‬
‫והעתיקם‬
‫)כעין‬
‫תנחוםא חשא ח׳(‪.‬‬
‫וכן מ ע י ר איש־שלום‬
‫״שעיקר‬
‫וברור‬
‫שהפסי״ר‬
‫אלו המשלים‬
‫ב ל י‬
‫ל ק ח ה או‬
‫ה ם בוי״ר ו ב ו ׳‬
‫ב ע ל ה פ ס י ק ת א ב פ ׳ שקלים*׳׳ וכו׳ ו ב א ב ע ל ה פ ס י ״ ר ושינה א ת ה מ ש ל י ם‬
‫בםננונם‪ ,‬ו ע ״ כ ה ש מ י ט ש מ ו ת ה א ו מ ר י ם ׳ ‪.‬‬
‫פייז ב פ ס י ק ת א ר ב ת י כ ו ל ה ב פ ס י ק ת א פ״ז ) ו ל ק ו ח ה מ ש ם ‪ ,‬ו ל א כ א י ש ב א ו ת ס*ה>•‬
‫פ י ח ב׳‬
‫ובעמי‬
‫המאמר‬
‫הם‬
‫) ־ פ ס י ק ת א ם״ה בי( נ מ צ א‬
‫כ ל סי׳‬
‫ד׳‬
‫ב ו י י ר פייז‪.‬‬
‫ועיקר כוונת‬
‫שבתחילה‬
‫שאין ב ע ל ה ר ח מ י ם פ ו נ ע ב נ פ ש ו ת ת ח י ל ה מ ת א י ם ל ב י א ת ע ע י ם ‪,‬‬
‫ב א י ם ע ל ב י ת א ד ם ו א ח י כ ב ב נ ד י ו ו א ח י כ בנופו‪ ,‬ו ה ב י א ד ו נ ם א ו ת נם מ מ צ ר י ם •‬
‫וא״כ ע י ק ר ו בוי׳ר ב פ ר ש ת ע ע י ם ומשם ה ו ע ב ר ל פ ס י ק ת א בענין מ צ ר י ם‬
‫א״ש ב א ו ת נ ׳ ח ( ‪.‬‬
‫עולם‬
‫)וכן ד ע ת‬
‫ואין ל ה ק ש ו ת ש ב פ ס י ק ת א ו פ ס י י ר ה מ א מ ר נ ע ש ה ל ו ד ו נ מ א מ ע י ן‬
‫ה ב א ה ו א ב ש ם ר ׳ ח מ א ב ר חנינא‪ ,‬ו ב ו י י ר ה ו א ב ס ת ם ‪ ,‬ה ר י שהוייר ק י ט ע א ת‬
‫כ י ב א מ ת ב כ י י י מוי״ר הני׳ נ״כ ר ׳ ח מ א ב״ח ונשמט ב ד פ ו ס י ם ‪.‬‬
‫השם?‬
‫בוי״ר פ כ ״ א א ׳ ‪ -‬ד ׳ נ ד ר ש ה מ ק ר א ה ׳ א ו ר י וישעי ע ל ה מ צ ר י ם ב י ם ‪ ,‬ה פ ל י ש ת י ם ׳‬
‫העמלקים‬
‫וריד‪ .‬ויה״כ‪.‬‬
‫נרמזו‬
‫ש ר י א ד ר ש כ נ ג ד מ צ ר י ם ו ר י ש ב ר נ ח מ ן כ נ נ ד נ ל י ת וכוי ו ב ד ר ש ש ב ע מ ל ק י ם‬
‫האריך‬
‫בפסייר ספיח‬
‫)ל׳‬
‫ב׳(‬
‫ו ק י ט ע מ ה שאינו מענינו ו ס מ ך ע ל וי״ר‪.‬‬
‫ב א ח ר י‬
‫הדרש הוא‬
‫מות‪,‬‬
‫ל א סודרו הדרשות בעצמן‪,‬‬
‫ו כ ן א ו מ ר איש‬
‫אלא‬
‫) א ו ת ס׳> ש ע י ק ר‬
‫א ל א ש ט ע ה ו ח ש ב ש ע י ק ר ה ״ ב פ ס י ק ת א ד א ח ר י מות"‬
‫) ק ע י ד ב י ( סוי״ר‬
‫)עד‬
‫ומשם ה ו ע ת ק לוייר‪ ,‬ו ב א מ ת ב ו ב ר ה ו ס י ף כ ל זה ב פ ס י ק ת א‬
‫כ ה י י ! ( עפ״י ה ע ר ו ך ‪ ,‬ו ל פ נ י ו א ו ל י היתד‪ .‬פ ס י ק ת א כ ז א ת ש מ ע ת י ק‬
‫אחר‬
‫עדות‬
‫כל‬
‫ספחה‬
‫ל פ ס י ק ת א מ ו י ״ ר ‪ - .‬ו נ ם ב ס י מ נ י ם ו' ט ׳ וייא מ ע י ׳ ס י ׳ זי( שבוי״ר ה ש ת מ ש ב ע ל‬
‫ה פ ס י ״ ר ב פ מ ״ ז <קצ״א א ׳ ובי‪ ,‬ועיש ק פ י ט ב י ( נוקיצ ב ' ווי״ר פ י כ ד ׳‬
‫) ‪ -‬פ ס י ק ת א ( ‪•1‬‬
‫ו כ ן א מ ר איש ) א ו ת נ י ר ( ״שזה ה ד ר ו ש ה ו א מ א ו ח ר ״ ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫בר׳‬
‫הסיפור‬
‫ט ר פ ו ן בוי״ר‬
‫ב ע ב ר י ת ובקיצור‪.‬‬
‫פ ל ׳ ד ט״ז‬
‫ו כ ב ר ה ע י ר איש‪:‬‬
‫ב א ר מ י ת נ מ צ א ב פ ס י י ר פ כ י ה ‪ ,‬ק כ י ו ב׳‬
‫סגנון ה ל ש ו ן מ ו כ י ח ש ע י ק ר ה ס י פ ו ר ה ו א כ מ ו‬
‫שהוא בוייר‪.‬‬
‫ועתה‬
‫רבתי‪.‬‬
‫נבדוק‬
‫א ת ה מ ק ו ס ו ת שאיש ס ע י ר‬
‫ע ל י ה ם ש ל ו ק ח ו בוי״ר ס ן‬
‫הפסיקתא‬
‫ע ל פ ס י ״ ר פט״ז <פ״נ ב ׳ ( ה ש ו ה ל פ ס י ק ת א ד ר ״ כ ס ׳ ב ׳ כ ב ר ה ע י ר ו ת י ל ע י ל‬
‫‪7 0‬‬
‫ש ה ס ק ו ר ה ו א הוי״ר‪.‬‬
‫‪ 78‬ולא כ פ י ל ל ר בהשחר שם שחושב שהוייר ל ק ח סן הפסיקתא ‪.‬ושינה סלשון יוני ללמין‬
‫עברי‪ .‬והיינו ודאי שבסקום פידנונ שבפסיקתא <י'ז אי( כתוב בוייר בן ביתו‪ .‬לפייז הוייד‬
‫שהשתמש בסלים זרות בלתי שכיחות לא ר צ ה להשתמש ב ס ל ה השכיחה פידנונ! ובסקום זה‬
‫בעצמו ישנן סלים יוניות שאינן שכיחות כיכ כ מ ל ה פידנונ‪.‬‬
‫״ עי׳ אות ‪.71‬‬
‫]יז[‬
‫סא‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫פ ס י ״ ר פ כ ״ ב קי״ג ב ׳ ‪ -‬ק י ״ ד א ׳ נ מ צ א בוי״ר פ״ו גי‪.‬‬
‫המאמרים‬
‫ואיש ) א ו ת ע״ט( מ ע י ר שבוי״ר‬
‫‪ .‬מ ע ו ר ב ב י ם ומשובשים ו מ ר א י ם ה ד ב ר י ם ש ה מ א מ ר י ם בוי״ר ה ם מ ו ע ת ק י ם‬
‫ספסי״ר"‪.‬‬
‫באמת הערבוביה‬
‫אבל‬
‫בדפוסים‬
‫באה‬
‫ע ל שהוסיפו‬
‫) מ ס פ י ״ ר קי״נ א ׳ (‬
‫מ ן א י ר ס י מ ו ן אין מ ו ס ר י ן א ת ה ש ב ו ע ה ל מ י ש ה ו א ח ש ו ד ע ל ה ש ב ו ע ה וכו׳ ע ד נ ש ב ע‬
‫שקר ס ו פ ה ל צ א ת עליו‪.‬‬
‫על‬
‫ד ר ׳ יונה‬
‫הדא‬
‫א ב ל בכי״י הני׳‪:‬‬
‫בחרא‬
‫עובדא התז‬
‫ר ׳ ייני )ינאי( הוד‪ ,‬י ת י ב ו ד ר י ש ע ל‬
‫ד ע ל ת ל מ י ל ש וכו׳‬
‫בפםי׳׳ר‪.‬‬
‫ו כ מ ו שהוא‬
‫ואין‬
‫שום ר מ ז ש ה ו ע ת ק מ פ ס י ״ ר ‪.‬‬
‫פסי״ר‬
‫הדברים‬
‫מראה‬
‫פ כ ׳ ׳ ד ק כ ״ ד ב ׳ ‪ -‬ק כ ״ ה א ׳ ־ ו י ״ ר פכ״ג י׳׳ב וי״ג‪.‬‬
‫כן‪.‬‬
‫מוי׳׳ר‬
‫ל ע ו מ ת ז א ת יש ל ה ו כ י ח ש ה ח ל ק השני מ פ ס ק א זו‪,‬‬
‫פכ״ב‪.‬‬
‫)משלי‬
‫א״ש א ו מ ר‬
‫מ ר א י ם ש ע י ק ר ם ש ל ה מ א מ ר י ם כ א ן ‪ ,‬ו מ כ א ן ה ו ע ת ק ו בוי״ר‪.‬‬
‫ב ס י ׳ ו׳ וט׳‬
‫מדובר‬
‫) ב א ו ת ט״ז(‪:‬‬
‫ואינני י ו ד ע מ ה‬
‫ל א וענוב וכו׳ ל ו ק ח‬
‫ב א י ס ו ר ב מ ה ‪ ,‬ור״א ש א ל א ת ר ׳ ח נ י נ ה‬
‫ל ׳ ז ׳ ‪ -‬ט ' ( ו כ ח ש ת י ו א מ ר ת י מ י ה ׳ ונו׳ וגנבתי ו ת פ ש ת י שם א ל ה י ‪,‬‬
‫השניה‬
‫ע ב ו ד ה ז ר ה א ו ח י ל ו ל ה ש ם ‪ ,‬וא״ל‬
‫בפסוק‬
‫מה קשה‬
‫)כ״ה בכי׳׳י‪ ,‬והיינו ח י ל ו ל ה ש ם ( שמצינו‬
‫כ מ ו שנ׳‬
‫ע ל ע׳׳ז ו ל א ע ל ח י ל ו ל ה ש ם ‪,‬‬
‫)יחזקאל כ ׳ ל״ט מי(‬
‫שויתר‬
‫הקב׳׳ה‬
‫נלוליו‬
‫ל כ ו ע ב ו ר ו ושם ק ד ש י ל א ת ח ל ל ו ע ו ד ב מ ת נ ו ת י כ ם ו ב נ ל ו ל י כ ם כ י ב ה ר ק ד ש י‬
‫ונו׳ שם י ע ב ד נ י ‪ ,‬היינו ש ל א י ק ר י ב ו ב א י ס ו ר ב מ ה ש ה ו א ח י ל ו ל ה ש ם ‪.‬‬
‫איש‬
‫ובסי׳ ט׳ א״ר‬
‫יוסי ב׳׳ח אין ה ב מ ה מ ו ת ר ת א ל א עיי נ ב י א וכוי‪ ,‬א ב ל ב פ ס י ק ת א ר ב ת י שם מ ו ב א י ם‬
‫מאמרים‬
‫חילול‬
‫אלו‬
‫ל ל א תגגוב‪ ,‬ל פ י ש כ ת ו ב‬
‫השם‪ ,‬ונוסף‬
‫הוספות‬
‫ששתיהן‬
‫פירושים כ א ל ה ‪,‬‬
‫מ ק ו מ ו שם‪.‬‬
‫ומובא‬
‫א ל א שהשניה ק ש ה מ ן ה ר א ש ו ג ה ו ע ו ד‬
‫ב ד ר ך א ג ב גם ה מ א מ ר‬
‫ואין ס פ ק א י פ ו א ש ה ו ע ת ק מ ו י י ר ‪.‬‬
‫ש ה ו ע ת ק בוי״ר מ ן ה פ ס י ״ ר ‪:‬‬
‫פסי״ר‬
‫וגנבתי‬
‫קשות‪,‬‬
‫פמ״ז‬
‫)קפ״ח‬
‫ו ת פ ש ת י שם א ל ה י ‪ ,‬ש ב ג נ י ב ה יש‬
‫ע ל איסור‬
‫ב מ ה‬
‫א ב ל גם ב ח ל ק ז ה ס ו ב ר איש‬
‫שאין‬
‫)אות כ ׳ (‬
‫‪ .‬ו ח י ך א ו כ ל יטעם"!‬
‫ב׳(‬
‫שוה‬
‫פ״י‬
‫לוי״ר‬
‫הי‪,‬‬
‫)אות‬
‫וא״ש‬
‫חי(‬
‫שעיקר‬
‫סובר‬
‫המאמרים‬
‫ב פ ם י ״ ר ‪ ,‬ובוי״ר ה ם מ א ו ח ר י ם ‪.‬‬
‫ואנחנו ר א י ג ו ל ע י ל ש כ ב ר ה פ ס י ק ת א ש ו ב ה‬
‫השתמשה‬
‫וכן‬
‫שאבה‬
‫במאמרים‬
‫שבוי״ר‪,‬‬
‫אלה‬
‫ראינו‬
‫שהפסי״ר‬
‫מוי״ר‬
‫פ כ ״ א וא״ש מ ו ד ה ש ‪ .‬ה ד ר ו ש ה ו א מ א ו ח ר " ‪.‬‬
‫בוי״ר‬
‫המאמרים‬
‫א ל א שהפסי״ר‬
‫נשבע‬
‫קיטעה וקיצרה‬
‫) ‪ -‬פ ס י ק ת א ד ר ״ כ קס״נ א ׳ ( ‪ - .‬ו ב ס ו ף‬
‫יהושע ב ־ ל ה צ ל ל ק ו ח י ם‬
‫בש״ר‬
‫ב פ ס ק א זו‬
‫ובאמת מקור‬
‫והוסיפה‬
‫להלן‬
‫הדברים כאן הוא‬
‫מאמר ר׳‬
‫בימינו‬
‫מאיר‬
‫)קפ״ט א ׳ ( נ מ צ א מ א מ ר ר ' מנא ד ש א ב‬
‫ל מ ו ת ו כ ו ׳ שאינו מ ו ב ן‬
‫כלל‪.‬‬
‫ו נ ר א ה ש ח ס ר וצ״ל‬
‫ר ׳ מני ד ש א ב ר ׳ יהושע ) ד ס כ נ י ן ( בש״ר ל ו י א מ ר ו ב ש ב י ל ד ׳ ד ב ר י ם מ ת ו בני‬
‫וכו׳‬
‫בניו‬
‫)וכמו‬
‫של‬
‫השתמש‬
‫שהוא‬
‫בוי״ר‬
‫א ה ר ן וכו׳‬
‫פ״כ ט׳‬
‫וכמו‬
‫כ א ן בפסי׳׳ר‪,‬‬
‫שהוא‬
‫כי אי‬
‫ופסיקתא‬
‫בוי״ר‬
‫אפשר‬
‫קע״ב‬
‫פ״י‬
‫ד׳‪.‬‬
‫לבנות‬
‫כל‬
‫בי(‪,‬‬
‫איך‬
‫הצל‬
‫שיהיה‪,‬‬
‫לקוחים‬
‫אין‬
‫אהרן‬
‫למות‬
‫לומר‬
‫ה ס י מ ן בוי״ר מ ן ה מ א מ ר‬
‫אלו‬
‫שהוי״ר‬
‫הקצר‬
‫בפסי״ר‪.‬‬
‫ויש ל ה ע י ר ע ו ד ש פ ס י ״ ר פי״ח כ ו ל ה ב פ ס י ק ת א ובוי״ר פ כ ״ ח ו ד ב ר נ ו ע ל י ה ל ע י ל ‪.‬‬
‫ו כ ן ר א י נ ו ש פ כ ״ ט בוי״ר ה י א כ ו ל ה‬
‫בפסי־ר‬
‫פ־מ קס״ח‬
‫ב׳‪,‬‬
‫קס״ט א׳‪,‬‬
‫בפסיקתא‪.‬‬
‫קע״א‬
‫ב׳‬
‫וסי׳ נ׳ זי‪,‬‬
‫וקע״ב א׳‬
‫)י״ב( ו׳‪ ,‬ח ׳ מוי״ר ה ם‬
‫בשינוי‬
‫ו ב ל י‬
‫שמות‬
‫מב‬
‫אלבעק‬
‫ה א מ ו ר א י ם ‪,‬‬
‫]יח(‬
‫ואין ס פ ק ש ה מ ק ו ר ה ו א הוי״ר א ו ה פ ס י ק ת א ‪ ,‬ו ל א כ א י ש ש ם א ו ח‬
‫ל״ז )ועיש א ו ת ל י א ופ״ז!>‪.‬‬
‫ראינו שויקרא ר ב ה ה ו א מ ד ר ש ק ד ו ם והשתמשו בו ה פ ס י ק ת ו ת ו ה ת נ ח ו מ א ‪.‬‬
‫עוד‬
‫א ל א ש נ ר א ה שגם‬
‫ב א י כ ה‬
‫ה א י ב ה‬
‫ה מ פ ו ר ש י ם‬
‫ב מ ק ו מ ם ‪.‬‬
‫ר ב ת י‬
‫ב י א ו ר‬
‫הדרשות‬
‫ב ויי ר‬
‫ה ש ת מ ש‬
‫נ מ צ א י ם‬
‫)פתיחה‬
‫כן‬
‫איכה‬
‫)!‪.(y‬‬
‫נסדר‬
‫‪0‬‬
‫איכר׳‬
‫;‪0‬י‪ ,‬והוסף‪:‬‬
‫בוייר ה ם ב ה מ ש ך ד ר ש ה שלימה‪ ,‬ו ב א י כ י ר שהוא‬
‫לבדי״‪.‬‬
‫הפירוש‬
‫ב א י כ י ר ל ס ד ר ו י ק ר א אינן ב ו י י ר ‪.‬‬
‫כ ״ א ( ‪31 ,‬‬
‫ב מ ד ר ש‬
‫השוה ה מ ק ו מ ו ת המצויינים ב מ ב ו א ב ו ב ר עמ׳‬
‫וי״ר פ כ ״ נ ה ׳ ‪ -‬א י כ ״ ר פ ״ א ייז‬
‫למנלת‬
‫ר ב ת י‬
‫בו‪.‬‬
‫כ ל‬
‫ולא‬
‫ה מ ק ר א ו ח‬
‫להיפך‬
‫אולם‬
‫לא‬
‫הייני‬
‫מצינו‪,‬‬
‫עי׳ ל ד ו נ מ א א י כ י ר ה ו צ ׳ ב ו ב ר ע מ י‬
‫‪1 5‬‬
‫) פ ת י ח ה כ ׳ ז ‪ ,‬מ ס פ ר א ! ( ‪ ,73 ,43 ,‬וזה מ ר א ה ש ה ו י י ר ל א ה ש ת מ ש‬
‫באיכיר‪.‬‬
‫על‬
‫פי ה א מ ו ר מ ת ב ר ר שהויקרא ר ב ה נ ת ח ב ר בזמן ל א ר ח ו ק מ ב ר א ש י ת ר ב ה ׳‬
‫ב ע ר ך‬
‫לתאריך‬
‫ב ס ו ף‬
‫הכללי‪.‬‬
‫של‬
‫ה מ א ה‬
‫או‬
‫ה ח מ י ש י ת‬
‫ה ר א ש ו ן ה י ד ו ע ל נ ו ש מ ז כ י ר א ת ה ו י ׳ ר ה ו א ר ב ה א י גאון ב ת ש ו ב ה ש ב ת ו ר ת ן‬
‫ר א ש ו נ י ם ח ״ ב ע מ ׳ מ״ט ובתשוה״ג ה ר כ ב י ס י ׳‬
‫מכנהו‬
‫)עזי‬
‫בשם אגדה של ויקרא‬
‫שכטר‬
‫סיב‬
‫‪:337‬‬
‫תשובה סי׳ ס י ב נ מ צ א ‪:‬‬
‫אנדה‬
‫דויקרא‬
‫המוסיף‬
‫ריח‪:‬‬
‫ב מ א ה‬
‫ה ש ש י ת‬
‫רבא‪.‬‬
‫הנדת‬
‫)הגדה דויקרא(‪,‬‬
‫ויקרא(‪.‬‬
‫אנדה דויקרא‬
‫ובכיי‬
‫רומי‪:‬‬
‫ב ב ר א ש י ת ר ב א פ י ה ס י ׳ ז׳‪.‬‬
‫בפי׳‬
‫רבה‪,‬‬
‫אנדתא‬
‫פ י ט ‪ ,‬ועיש ס י ׳‬
‫וכן מ כ נ ה ו‬
‫ר׳‬
‫חננאל‬
‫כ י ד וליו‪.‬‬
‫ר ב ניםים ב ס ׳‬
‫המועתק‬
‫המפתח‬
‫בתשוהינ‬
‫וכן כ ת ו ב ב ס ו ף כיי לונדון‪:‬‬
‫דויקרא‬
‫רבה‪,‬‬
‫וכן‬
‫הוא‬
‫היא‬
‫שערי‬
‫חסלת‬
‫נקראת‬
‫בפי‬
‫א ב ל ב ס פ ר ה א ש כ ו ל ח ׳ ב ע מ ׳ ‪ 44‬ה ל ש ו ן ב פ י '‬
‫אגדה של ויקרא‪ ,‬וכיה בפי׳ ריח ה מ ו ע ח ק בפירוש ס פ ר יצירה לר״י ה ב ר צ ל ו נ י‬
‫ע מ ׳ ‪ 12‬ו ב ח י ׳ ה ר מ ב ״ ן י ב מ ו ת מ י ט ב ׳ ‪:‬‬
‫מקומות‬
‫הגדה דויקרא‪.‬‬
‫בשם ו י ק ר א ר ב ה ‪ ,‬וכן רש׳י ע ל ה ת ו ר ה ‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ב ע ל ה ע ר ו ך מביאו ב ה ר ב ה‬
‫ו כ ׳ כ ב ת ח ל ת כיי לונדון‪:‬‬
‫בסיוע נערץ ב ס ו ד קדושים ר ב ה ‪ ,‬נתחיל ל כ ת ו ב ויקרא רבה*‪.8‬‬
‫ורוצה‬
‫אני‬
‫עוד‬
‫להעיר‬
‫ש ד ר ך הוייר‬
‫ב ד ר ש ו ת י ו א י נ ה שונה‬
‫םדרך‬
‫התנחומא•‬
‫‪ 80‬והוא אומר בלא ראיה שהמקור הוא באיכ־ר‪ ,‬ועיי לעיל אות ‪ - .75‬וי־ר פיז ד׳ )וערבה(‬
‫אצל בובר יש לנכות‪ ,‬כי לקוח מ ס פ ר א ‪ .‬וכן פטיו ד׳ מירושלמי שבת‪ .‬ועי׳ עוד וייר פייב ה'‬
‫ואיכיר פיב ח׳ )‪.> 114‬‬
‫‪ 81‬נם באיכיר פיא סי' מיא אפשר לראות שהשתמש בוייר פכיו ח׳ וראש פל־א‪ ,‬עיי בפי׳‬
‫רזיו‪ .‬ובכיי שבהוצ׳ בובר )‪ (76‬קוטע לפי שאינו שייך לאיכ״ר‪ .‬א ב ל כן ד ר ך המדרשים להביא‬
‫דרשות ב ד ר ך אנב‪.‬‬
‫‪ 82‬ויש להעיר שבילקוט דפוס ראשון ב כ ל המקומות חוץ מ ס פ ר ויקרא טצוין לויקרא ר ב ה‬
‫בשם ‪.‬ויקרא רבה' )ראה לדונמה שמואל א׳ ר׳ ציז‪ ,‬תהלים ר׳ תשסיה ותשציא‪ ,‬שהיש תתקפיו>•‬
‫א ב ל בס׳ ויקרא מצוין ב‪.‬ויקרא' לבד‪ ,‬ובדפוסים מאוחרים הוסיפו ‪.‬ויקרא ר ב ה ‪ .‬ובראש‬
‫ר׳ תליב טעו והטעו‪ ,‬שהדפיסו‪ :‬ויקרא מאהל סועד‪ ,‬ו ב ס ק ר א לא כתוב כן‪ ,‬א ל א שבדפיר‬
‫‪.‬ויקרא' הוא ציון לוייר‪ ,‬ו ‪ .‬מ א ה ל מועדי הוא לשון הכתוב‪ ,‬והמדפיסים חשבו שהכל הוא לשון‬
‫ה כ ת ו ב והוסיפו את המקור בנליון בשם ‪.‬מדרשי‪ .‬וכן שינו והוסיפו נם במקומות אחרים בציוני‬
‫המקורות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫]יט[‬
‫מדרש ויקרא ר ב ה‬
‫וגם ה ו א ח ו ז ר פ ע ם ל פ ר ש ה ש ל מ ע ל ה ‪,‬‬
‫בלשון‪:‬‬
‫אורח‬
‫ב ל י‬
‫מג‬
‫קשר‬
‫ל פ ר ש ה‬
‫ש ד ו ר ש‬
‫בה‪,‬‬
‫מ ה כ ת י ב ל מ ע ל ה מ ן ה ע נ י ן )פכ״ו ז׳>‪.83‬‬
‫ובפכ״ט ה׳ הוא דורש א ת ה כ ת ו ב‬
‫מי שמשכיל‬
‫וכן‬
‫חיים‬
‫ל מ ע ל ה‬
‫גמצא בפכ״ו ט׳ הלשון‪:‬‬
‫למשכיל‪,‬‬
‫ל מ ע ל ה‬
‫מן‬
‫ה ע נ י ן•‬
‫מה כתיב אחר העניקי‪.‬‬
‫‪ 83‬ולשון זה נם בפ־א ז׳‪ ,‬ג׳ ד׳‪ ,‬ט־ו ה׳‪ ,‬כ־א ז׳‪ ,‬ועיי בפכ־ה חי‪.‬‬
‫*‪ 8‬ועיי לעיל אות ‪ 66 ,36‬שםפכיו ז׳ ולהלן קטעו המעתיקים בכיי‪ - .‬ועתה עיינתי בכ־י‬
‫ממדרש ר ב ה בספריה הלאומית והאוניברסיטאית מ ס פ ר ‪ 515‬וראיתי שנם שם ליתא סי׳ טי‪ ,‬אף‬
‫שהסיםנים שלפניו לא קוטעו‪ .‬וכן חסר שם בסס־י ז׳ מן ת נ ו ר ב נ ן וכו׳ עד סוף הסי׳‪ .‬ונם‬
‫בפל״ד סי' טיז כ ת ב שם ‪.‬ועי־ ‪1‬עיי לעיל עטי ‪ .>4‬ו ב כ ל ל שוות הנירסאות בארבעים וחסשה‬
‫העמודים שנשארו שם מויקרא ר ב ה )מסוף םצורע ואילך‪ ,‬והרבה דפים חסרים( ע ל פי רוב‬
‫ל א ל ה שהבאתי מ כ י לונדון ורומי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫משהו לתולדות מהרש״ל*‬
‫מאת‬
‫ש‪ .‬א ס ף‬
‫מהרש״ל נ ו ל ד ב פ ח ג א ) ? ( ! ל א ב י ו הנאון ר ׳ י ח י א ל לוריא‪ ,‬ו ה ת י ח ס מ צ ד א ב י ו ע ל‬
‫מ ש פ ח ח רש״י ז״ל‪.2‬‬
‫ידוע‬
‫ה י כ ן ישבו א ב ו ת י ו ש ל מ ה ר ש ״ ל א י ן א נ ו י ו ד ע י ם ב ב ר ו ר ‪ ,‬א ב ל‬
‫שמהרש־ל נתחנך ב פ ח נ א‬
‫בבית אבי אמו ר׳‬
‫י צ ח ק ק ל ו י ב ר ג ‪ ,‬והוא ה ת י ח ס‬
‫א ח ר י ו ו ח ו ת ם כ מ ה פ ע מ י ם ב ת ש ו ב ו ת י ו ‪ :‬ש״ר י צ ח ק = ש ל מ ה ר ׳ י צ ח ק ׳ ס ‪.‬‬
‫א ד ם גדול‪ ,‬ומהרש״ל‬
‫אפילו‬
‫‪ .‬ל א זכיתי‬
‫כותב‪:‬‬
‫ל ק ב ל מאמ״ז‬
‫זקנו ז ה ה י ה‬
‫ה ח ס י ד מ ה ר ״ ר י צ ח ק ז״ל‬
‫כ כ ל ב ה מ ל ק ק מ ן הים" >‪.‬‬
‫ל פ ע מ י ם ה ו א מ ב י א ק ב ל ו ת שוגות ש ק ב ל מ מ נ ו ‪:‬‬
‫‪ .‬ו כ ן ק ב ל ת י מ א ד ו ג י מ ו ר י זקגי״ג‪.‬‬
‫זקגו ז ה ח ב ר גם ק ו ב ץ ש ל ת ש ו ב ו ת • ‪ ,‬ו מ כ א ן שפנו‬
‫אליו‬
‫בשאלוח‬
‫מ ק ה ל ו ח שוגוח‪.‬‬
‫ח ו ת ג ו ה י ה הגאון ר ׳ ק ל ו ג י מ ו ס ‪,‬‬
‫‪.‬שקבל‬
‫מהחסיד‬
‫ה ג ד ו ל מ ה ר ״ ר ד ג י א ל ז״ל‪ ,‬ש ה י ה ת ל מ י ד מ ו ב ה ק ושימש מ ה ר ״ ר א י ס ר ל ב ע ל ת ר ו מ ו ת‬
‫ה ד ש ן ז״ל‬
‫ו ר א ה הגהגתו״ל‪.‬‬
‫ר׳‬
‫ק ל ו ג י מ ו ס שימש ב ר ב ג ו ת ב א ו ס ט ר א ה ו מ ש ם ג ת ק ב ל‬
‫* ע ל מהרש־ל לא נ כ ת ב עדיין המחקר הממצה והמקיף שהוא ראוי לו‪ .‬מ ל ב ד ס פ ר כרם‬
‫שלמה לרשיא הורודצקי )דרוהוביטש תרניז( = לקורות הרבנות עמי ‪ ,144-123‬נתפרסם‬
‫בנויארק ‪ 1938‬ס פ ר ו של דיר שמעון הורוויץ ‪ ,The Responsa of Solomon Luria‬שלא עמד‬
‫יפה ע ל נושא ענינו וטעה בקלות ובתמורות‪ ,‬ועי׳ בבקורת ס ר יעקב סענקעס ‪J o u r n a l s‬‬
‫‪ .‬במאמרי זה לא באתי אלא להוסיף משהו לתולדותיו‬
‫‪o‬‬
‫‪f‬‬
‫‪JewishBibliography,1,93‬‬‫ולתולדות ספריו‪.‬‬
‫‪ 1‬בתשובתו סי' ייב כתוב בדפוס ראשון‪. :‬כי כאשר נ ו ל ד ת י בעיר בית אבותי על‬
‫ברכי זקני'‪ ,‬והכונה כאן לעיר פוזנא‪ ,‬א ב ל בדפוסים םאוחרים תוקן‪. :‬כאשר נ ד ל ת י ־ ‪,‬‬
‫ותיקון זה נראה מהמשך הדברים‪] - .‬בישיש לקדושין פיא סי׳ נינ כ ת ב ‪. :‬ובעונות׳ מת אבי קודם‬
‫ן‬
‫זמן פדיוני‬
‫‪ 2‬ישיש ליבמות פיר סי׳ לינ‪. :‬ועפיי רשיי יחוס בית אבי סמכתי׳‪ .‬ועי׳ ב כ ת ב היחוס שהובא‬
‫עי' עפשטיין‪ ,‬משפחת לוריא‪ ,‬עמי ‪. :13‬שכבר ק ב ל ת י מאבותי ומזקני שמסורה בידיהם שהיחוס‬
‫שלנו נמשך ע ד רשיי זיל'‪.‬‬
‫‪ 3‬שו״ת מהרשיל סי׳ ייב‪. :‬שלמה הנקרא שיר יצחק'‪ .‬כ ך חתם כנראה ר ק בהיותו צעיר‬
‫לימים‪.‬‬
‫* שם סי׳ סיד‪.‬‬
‫‪ 8‬ישיש ליבמות סייב סי׳ ייח‪.‬‬
‫‪ 8‬ישיש שם פייר סי׳ ני‪. :‬ועיי ב ח ש ו ב ה א א י ז ה נ א ו ן מ ח ר י ר י צ ח ק זציל‬
‫בסי׳ סיה‪ ,‬והמה תחת יד ח ד י התורני םוהריר יצחק נריו בכתיבת יד‪ ,‬ואצלי נשרף בעויה״‪.‬‬
‫במקום אאיז נראה שצריך לומר אמיז‪ ,‬כי םהרשיל חותם את עצמו ב כ ת ב יחוסו )משפחת לוריא‪,‬‬
‫» • ( ‪ :‬שלמה לוריא במ׳ יחיאל לוריא בם׳ א ב ר ה ם במ׳ יחיאל‪.‬‬
‫ד שוית םהרשיל סי׳ צ״ט‪ .‬ועי׳ במבואו של ריי פריימן ל ס פ ר ל ק ט יושר עם׳ *‪ .2‬ויש להעיר‬
‫סה‬
‫סו‬
‫אסף‬
‫בבריסק‪,‬‬
‫לרב‬
‫בשם‬
‫ספורסם‬
‫בהוראותיו‬
‫עוד‬
‫‪.‬ר׳‬
‫קלונימוס‬
‫כ מ ה פעמים״‪.‬‬
‫ב ע ל הנס״‪,‬‬
‫אחרות־!‪.‬‬
‫ששימש‬
‫ברבנות״‪.‬‬
‫קדושי‪.‬‬
‫םהרשיל‬
‫מסתםך‬
‫כ א ח ד מ ג ד ו ל י ה ד ו ר ופגו א ל י ו ב ש א ל ו ת ! ! ‪,‬‬
‫ואפילו‬
‫הוא מביא ב ס פ ר ו ‪,‬ים של שלמה' כ מ ה ה ו ר א ו ת שהורה בימי‬
‫ו כ ב ר שימש ב ר ב נ ו ת ב א ו ת ו ז מ ף ! ‪.‬‬
‫בה‬
‫ו ה י ה שם‬
‫וקברו‬
‫רב‬
‫ל ק ה ל האשכנזים‪ ,‬והוא‬
‫עליו‬
‫ויש גם ש ה ו א מ ב י א מ ה ש ק ב ל ס א ב י ו ‪ °‬י ‪.‬‬
‫בימי ח ו ר פ ו ג ת פ ר ס ם‬
‫מארצוח‬
‫חורפו‪,‬‬
‫ו ב ס ו ף ימיו‬
‫ע ל ה לירושלים‬
‫]ב[‬
‫ברבנות‪.‬‬
‫הוא‬
‫הרביץ‬
‫חורה‬
‫אין א נ ו י ו ד ע י ם איזוהי ה ק ה ל ה ה ר א ש ו נ ה‬
‫הרבה‬
‫בבריסק‪,‬‬
‫וכנראה‬
‫שימש‬
‫בה‬
‫ו א פ ש ר נ ם ש ל פ נ י ז ה א ו א ח ר י ז ה ישב ב ק ה ל ו ת ל י ט א י ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬ו ע ״ כ‬
‫הוא נ ק ר א פ ע ם ב פ י הרמ״א בשם ר׳ ש ל מ ה מליטא‪ .‬אח״כ נ ת ק ב ל ל ר ב ב א ו ס ט ר א ה‬
‫וישב‬
‫ב ה שנים ר ב ו ת ‪.‬‬
‫ב ס ו ף ימיו‬
‫) ב ש נ ה שכ״ט?(‬
‫ע ב ר ל ל ו ב ל י ן ו ב ה נ פ ט ר בי״ב‬
‫כ ס ל ו שליד‪.‬‬
‫בכל‬
‫מ ק ו מ ו ת ש ב ת ו ע מ ד ב ר א ש ישיבה נ ד ו ל ה ‪.‬‬
‫פעולתו ב ה ר ב צ ת התורה היתה‬
‫שהיו לפהרש־ל שתי נשים )עי׳ ישיש ליבמות פיו סי׳ ליה‪. :‬ונם אני הייתי כן עם אמתי ראשונה‬
‫ב׳ שנים'(‪ ,‬ואין אנו יודעים אם ר׳ קלוניםוס היה חותנו הראשון או השני‪.‬‬
‫‪ 8‬עי׳ פ ר ו מ ק י ן • ר י ב ל י ן‪ ,‬תולדות חכמי ישראל בירושלים‪ ,‬חיא עם׳ ‪.08‬‬
‫‪ 8‬עיי במקומות שציין ר י ב ל י ן שם ב ה ע ר ה ‪ ,3‬ועליהן יש להוסיף ישיש חולין פיח סי' י' י•‬
‫וכן אני נוהנ אחריו׳‪ .‬ושם סינ סי׳ ליה‪. :‬וכן אני ק ב ל ת י‬
‫״וראיתי מחמי סהרריק ירושלמי‬
‫מחמי זיל׳‪.‬‬
‫‪ !0‬שזית סי׳ פיז‪. :‬וכן מצאתי וראיתי סאסיו שהיה מקובל מרבותיו לשרוף החפץ‬
‫בהושענות'‪.‬‬
‫‪ n‬עי׳ ים של שלמה לקידושין פיא סי׳ ניד‪. :‬והא ל ך אשר כתבתי ביפי חורפיי‪ ,‬והיא זו‬
‫שבתשובות׳ סי׳ זי‪ .‬וכן שם פינ סי׳ בי‪ ,‬ורומז לתשובתו סי׳ ליה‪ .‬אמנם אותה תשובה נ כ ת ב ה‬
‫בשנת שיז‪ ,‬ופהרשיל היה אז כבן ליה‪ .‬ועי׳ נם ישיש לביצה פינ סי׳ הי‪.‬‬
‫לארץ‬
‫‪ 12‬ישיש ליבמות פיו סי׳ םיא‪. :‬והא ל ך תשובה אשר כתבתי ביפי חורפי‬
‫ת ו נ ר ם ה י‪ ,‬והיא זו שבאה בתשובותיו סי' ייד בענין ח ר ם רנמיה ויש בה חומר ר ב לענין זה‪.‬‬
‫‪ 13‬עי׳ ישיש ליבמות פיב סי׳ ייח‪. :‬מעשה בא לידי בימי ח ו ר פ י ‪ . . .‬ונתקבצו עלי בני‬
‫ה ק ה ל ה ‪ , ' . . .‬ועיי נם שם פטיז סי׳ טיו; שם פיר סי' ייז; ביצה פיא סי׳ ליד‪.‬‬
‫‪ 14‬בעיר זו נפטר אבי זקנו ר׳ יחיאל לוריא‪ ,‬לפי עדות סהרש־ל עצמו‪ ,‬עיין פיל ‪ .13‬נדולה‬
‫היא הערבוביה בנונע לזמן םושבו בבריסק ולתפקידו שם‪ .‬הורודצקי )לקורות ה ר מ ו ת ‪(124‬‬
‫אינו מזכיר כ ל ל שישב בבריסק‪ ,‬והוא קובע שמהרשיל נתמנה ל ר ב באוסטראה בהגיעו לשנת‬
‫הארבעים )היינו בשי שיי בערך(‪ ,‬במקום חותנו ר׳ קלוניםוס שנקרא להיות אביד בבריסק‪ .‬אחר‬
‫שעזב את אוסטראה ‪.‬התנורר זמן מה בליטא ‪ -‬כאילו קודם ל א היה םעולם בליטא ‪ -‬ומחמת‬
‫זה נקרא <בשו״ת רסיא סי׳ קליב( רבי שלטה טליטא'‪ ,‬ונמשך בזה בעיקר אחרי מ‪ .‬ס‪ .‬ב י ב ר ‪,‬‬
‫מזכרת לנדולי אוסטראה‪ ,‬עסי ‪ .31‬ואולם נראים הדברים ששימש ת ח ל ה כמה שנים ברבנות‬
‫בבריסק‪ ,‬ובאותו זמן השיב תשובות <עי׳ לעיל הערות ‪ ,(12 ,11‬כמו שנראה מ ס ד ר כתיבת הנט‬
‫למהרשיל‪ ,‬כיי בית המדרש ל ר מ י ם בלונדון‪ ,‬רשימת הירשפלד‪ ,‬מ ס פ ר ‪ ,17‬דף קיס עיא‪. :‬בפנינו‬
‫עדים חים ברביעי בשבת בשבעה ועשרים לירח אלול שנת חמשת אלפים מאתיים ו ת ש ע י ם‬
‫ב ב ר ס ט י מ ת א דיתבא על נהר‬
‫ל ב ר י א ת ע ו ל ם לםנין שאנו סונים כאן‬
‫ותשע‬
‫מ ה דמחקרי ב ו נ ‪ . ' . . .‬באזתו זמן היה כבן שלשים‪ ,‬ואלה הן ‪.‬יפי חורפיי‪ .‬אחיכ נתמנה ל ר ב‬
‫באוסטראה‪ ,‬ונסצאהו שם בשנת שייד‪ ,‬עי׳ בתשובותיו סי׳ חי‪ ,‬נם ל א נ ת ב ר ר אם חותנו שימש‬
‫ת ח ל ה באוסטראה ואחיכ בבריסק או להיפך‪ ,‬וסתי ע ל ה לארץ ישראל‪.‬‬
‫]ג[‬
‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬
‫מאד‪.‬‬
‫גדולה‬
‫הגאון מ ה ר ״ ר ק ל מ ן מ ו ו י ר מ י י ז א מציין‬
‫מז‬
‫בהסכמתו‬
‫על‬
‫‪.‬ים של‬
‫ספר‬
‫שלמה״‪ ,‬שניתנה ע ו ד ב ח י י ה מ ח ב ר ‪ ,‬בש׳ שי״ב‪ . ,‬ש ה ו א מ ו מ ח ה ל ר ב י ם ב ק י ב ו ץ ע ד ר י ם‬
‫חלמידים‬
‫לכך"‪.‬‬
‫חנונים ו ר א ו י י ם ‪ ,‬ל ה י ו ת ם ע ת י ד י ם ל ה ו ר ו ת ה ו ר א ה ב י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ותלמידו ר׳ משה מת‪,‬‬
‫ת״ח‪,‬‬
‫בעל‬
‫אשריו שזכה‬
‫‪.‬שמשתי‬
‫‪ .‬מ ט ה משה"‪ ,‬כ ו ת ב ב ה ק ד מ ת ס פ ר ו ‪:‬‬
‫ב פ ר ט ל ה ר ב ה ג ד ו ל מ א ו ר ה ג ו ל ה ח פ א ר ח גאון י ש ר א ל מ ו ה ר ״ ר ש ל מ ה ל ו ר י א‬
‫אשר‬
‫ה ע מ י ד‬
‫הגדולים‬
‫מאד‬
‫ת ל מ י ד י ם‬
‫ו ל ר ב ב ו ת " ‪.‬‬
‫ל א ל פ י ם‬
‫ב ד ו ר ה ב א היו ת ל מ י ד י ו ו ת ל מ י ד י ת ל מ י ד י ו ‪.‬‬
‫את‬
‫ישיבתו‬
‫וכותב‬
‫עליה‬
‫סי׳‬
‫בתשובותיו‬
‫שכל‬
‫כמעט‬
‫א ף מהרש״ל עצמו החשיב‬
‫ח׳‪:‬‬
‫ממגה‬
‫‪.‬אשר‬
‫חורה‬
‫תצא‬
‫ל ר ב י ם ‪ . . .‬מ צ ד ח ב ר י ם המקשיבים לתורתה״‪.‬‬
‫גם‬
‫ב ל ו ב ל י ן היו‬
‫ב א ו ס ט ר א ה גם‬
‫קשים‬
‫ל ו מתגגדים‬
‫מבין‬
‫חלמידיו‬
‫ותלמידי‬
‫ת ל מ י ד י ו ש ל הנאיון ר ׳ ש ל ו ם ש כ נ א מ ל ו ב ל י ף ! ‪ ,‬ש נ ח ש ב ב ז מ ג ו ל ג ד ו ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד‬
‫והעמיד‬
‫בפולין‬
‫מהרש״ל‬
‫תלמידים‬
‫ה י ת ה שונה‬
‫וביניהם‬
‫הרבה‪,‬‬
‫ת כ ל י ת שינוי מזו‬
‫היה‬
‫של‬
‫גם‬
‫הרמ״א‪.‬‬
‫שיטח‬
‫שכנא‪.‬‬
‫רש״ש‬
‫ר׳ שלום‬
‫הלימוד‬
‫היה‬
‫של‬
‫מנדולי‬
‫ת ל מ י ד י ו של ר׳ י ע ק ב פ ו ל א ק ‪ ,‬ואחז ב ד ר ך ה‪.‬חלוקים" ו ה פ ל פ ו ל י ם כ ד י ל ח ד ד ב ה ם‬
‫התלמידים‪ ,‬א ם כי ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת היה ח ד ו ד ם ק ו ד ם לליבונם‪ ,‬ואילו מהרש״ל‬
‫את‬
‫ה ת ר ח ק מ ה ם ואחז ב ד ר ך של ב ק ו ר ת ה נ ו ס ח א ו ת ו ב ד י ק ת ד ב ר י הראשונים והאחרונים‬
‫ל א ו ר ם ש ל ד ב ר י ה ת ל מ ו ד נופו‪.‬‬
‫א ף ח ל ק מ ת ל מ י ד י מהרש״ל נמשך בזמן ידוע א ח ר י‬
‫ת ל מ י ד י רש׳׳ש ובנו ר ׳ י ש ר א ל ו נ ד מ ו ל ו צ ע ר ר ב ‪ ,‬ו ב א ח ת מ ת ש ו ב ו ת י ו )סי׳ ט״ז( ה ו א‬
‫‪.‬ממדידת‬
‫מדבר‬
‫התלמידים‬
‫ה מ ו ר ד י ם ופושעים בי‬
‫ובטוחים‬
‫וסומכים‬
‫על‬
‫‪,‬‬
‫ה ז ק ן ובנו הגאון יצ״ו‪ ,‬ה ם ה מ ו צ י א י ם א ו ת י ח ו ץ ל מ ח י צ ת ו מ ח ס ר י ם גופי‬
‫מתפלל‬
‫להציל‬
‫״‪ ,‬ו ה ו א‬
‫ל ה ׳ ש ״ י ה פ ך ל ב ם ל ב ה א ב ן ו ה א כ ז ר ל ל ב ב ש ר ‪ ,‬א ו יתן ל י ח י ל ו א מ י ץ כ ח‬
‫א ת נפשי ונפש ה ת ל מ י ד י ם‬
‫בארץ‬
‫גבורת‬
‫ה כ ש ר י ם מידיהם״‪ ,‬ו ה ו א מ מ ש י ך ‪:‬‬
‫‪.‬ואף בהיותי‬
‫א ו י ב י ו כ פ ו י ת ח ת י ד ם ל א מ א ס ו נ ע ל הי״ת ל ה פ ר ב ר י ת ו א ת י ו ה ר ב ה ג ב ו ל י‬
‫בתלמידים‬
‫חנונים‬
‫מכל‬
‫ארבע‬
‫והם‬
‫קצוי ארץ‪,‬‬
‫בעיניהם"‪.‬‬
‫כקוצים‬
‫אף‬
‫תקיפות‬
‫ד ע ת ו ש ל מ ה ר ש ״ ל ‪ ,‬ש ל א נשא פ נ י ם ל ש ו ם א ד ם ‪ ,‬ל א ה ר ב ו ל ו י ד י ד י ם ‪.‬‬
‫והנה ע י ק ר ת ו ל ד ו ת י ה ם ש ל צ ד י ק י ם ה ם מעשיהם ה ט ו ב י ם ו ס פ ר י ה ם ‪ ,‬וע״כ נ ת ע כ ב‬
‫ביהוד ע ל םפריו‪.‬‬
‫חבורו‬
‫הנדול‬
‫ביותר הוא ס פ ר ו‬
‫של‬
‫‪.‬ים‬
‫שלמה״‪,‬‬
‫לחבור‬
‫ס פ ר ז ה ה ק ד י ש שנים ר ב ו ת ‪.‬‬
‫במסכת‬
‫י ב מ ו ת א ל א ל ח צ י ה מ ס כ ת ו ע ל כ ת ו ב ו ת ינעתי שנה ת מ י מ ה ו ל א ה נ ע ת י א ל א‬
‫לשני‬
‫שבוע‬
‫כתבתי‬
‫פרקים‪,‬‬
‫ובפרק‬
‫מצות‬
‫א ח ד ישבתי משתומם‬
‫בספר״‪.‬‬
‫הוא‬
‫עצמו‬
‫חליצה‬
‫הוא עצמו מ ס פ ר ‪:‬‬
‫‪ .‬ו כ ש מ ו כ ן הוא"‪.‬‬
‫עסקתי‬
‫בדמיון ה ש כ ל‬
‫‪ .‬ו ב ש ת י שנים ל א ה נ ע ת י‬
‫ח צ י שנה״״!‪.‬‬
‫ע ד שינעתי‬
‫מ פ ר ש לנו א ת‬
‫‪ 15‬ב ע ל צטח דוד‪ ,‬בן זמנו הצעיר‪ ,‬כותב עליו‪:‬‬
‫דורו‪ ,‬ושמעו יצא מטזרח שמש עד טבואו״‪.‬‬
‫‪ 16‬ה ק ד מ ה לישיש יבמות וחולין‪.‬‬
‫ל! ה ק ר ט ה לניטין ולחולין‪.‬‬
‫דרך‬
‫‪.‬והעבודה‪,‬‬
‫שלפעמים‬
‫ו מ צ א ת י שורש ה ע נ י ן ואז‬
‫עבודתו‪:‬ל!‪:‬‬
‫‪.‬וזו ה י א ש י ט ת י ‪:‬‬
‫‪.‬ראש נלות אריאל‪ ,‬טופלנ ע ל כ ל אנמי‬
‫אסף‬
‫מח‬
‫א ת כ ל ה ד ע ו ת ‪ ,‬קדמאי‪ ,‬אמצעי‪ ,‬ובתראי‪ ,‬פוסקים ומחברים‬
‫להביא‬
‫ומגהגים‪ ,‬ה ל כ ה והלכה‪ ,‬בעלי תשובות‪ ,‬כותבי אגרת‪ ,‬קובצים וליקוטים ‪ . . .‬והבאתי‬
‫כ ל ה ד ע ו ת ‪ . . .‬בלי נשאר אחד מהם"‪ ,‬ועשה כ ך כדי שלא יבוא בעל דין לחלוק‬
‫ולומר‪ :‬אלמלי ראה המחבר ספר פלוני או תשובה פלונית ל א היה חולק עליה•‬
‫‪.‬דרשתי וחקרחי היטב בשבע חקירות ובשבע דרישות ובדיקות אחר כ ל מקור‬
‫הדין ומחצב ההלכה בתכלית היניעה והעיון ובמעט שינה‪ ,‬ברוב שיחה עם חברי‬
‫ו ת ל מ י ד י ‪ . . .‬וכל הקורא בו יבין וידע וישכיל שלא הנחתי שום מחבר שלא עסקתי‬
‫בעיוני בו קודם חיתום נמר ד י ך ׳ י ‪ .‬זו היתד׳ אפוא עבודת חיים של אדם נדול‬
‫ומצויין זה‪ ,‬שהעסיקה אותו רוב ימי חייו‪ ,‬א ב ל לפי ההיקף הגדול שבו נעשתה‬
‫עבודה זו לא היתד‪ .‬יכולה להסתיים עיי אדם אחד‪ ,‬ויהא גם הגדול שבגדולים״׳‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫הספר נדפס על מסכת ביצה‪ ,‬יבמות‪ ,‬כתובות )רק ד׳ הפרקים הראשוגים *(‪.‬‬
‫גיטין‪ ,‬קידושין‪ ,‬בבא קמא וחולין‪ .‬אמנם תלמידו ר׳ אלעזר אלטשול מדבר‪ ,‬בשער‬
‫הישיש לבבא קמא ד׳ פראג‪ ,‬על ‪ .‬ש ש ע ש ר ה מ ס כ ת ו ת ש ל י מ ו ת על‬
‫ים התלמוד שעשה שלמה"‪ .‬אפשר להוכיח שחבר ספרו נם למסכתות שבת נ ־‪ ,‬בבא‬
‫מציעא‪ ,22‬ובבא ב ת ר א ״ ‪ .‬המסכת הראשונה שבה התחיל היא בבא קמא>‪ ,2‬ואת‬
‫עבודתו התחיל בכ״ד מרחשון בשנת שיו ג ‪ .2‬בהמשך העבודה ראה שהספר גדל‬
‫ביותר והשלמתו תארך ביותר‪ ,‬ורעיוניו העירוהו‪. :‬נבול תבול נם אתה נם כ ל‬
‫העם הקורא ב ו ‪ . . .‬מפני נדלו שילאו בו הקוראים ‪ . . .‬וכמה משאות לא ישאוהו‪• •.‬‬
‫וכל הכחול ודיו ל א יכלכלוהו‪ ,‬וכל הסופרים לא יכלוהו מרוב ג ד ל ו ‪ . . .‬אלא אם‬
‫‪ 18‬שם‪.‬‬
‫‪ 19‬ב ע ל צמח דוד כותב‪. :‬וחבר ח מ ד ו הגדול ע ל כ ל‬
‫אין ערוך לעומקו ולחריפותו וקרא אותו ים של שלמה*‪ ,‬ולא דק‪.‬‬
‫‪ 20‬אך םהרשיל גטר חכורו ל כ ל המסכת‪ ,‬עיין ישיש לגיטין פיד סי׳ נ׳ה‪ :‬כתבתי ב פ ר ק‬
‫ה כ ו ת ב בסי׳ כיב‪ .‬ועיע ישיש לקידושין פיא סי׳ כיז‪ ,‬ליבמות פיד סי׳ ל׳ וסי׳ ליה‪.‬‬
‫‪ 21‬שוית סי׳ סיד‪ :‬אכן כ ב ר כתבתי בפי בםה פדליקין בחבורי ה ג ד ו ל ‪ ; . . .‬ד ם סי׳ עיג‪:‬‬
‫ד ב ר זה כתבתי בחבורי ה נ ח ל בפ׳ כ ל כתבי ואעתיק ל ך אות באות; שם סי׳ פיה‪ :‬דיני חגוכה‬
‫בקיצור מחבורי ה נ ח ל הנקרא ים של שלפה‪ ,‬ועיי נם ישיש לביצה פ׳א סי׳ ליו‪ ,‬מיד; שם פיב‬
‫סי׳ ד׳ וזי; ניטין פיד סי׳ ניב‪.‬‬
‫‪ 22‬ישיש לביצה פיה סי׳ ח׳‪ :‬כתבתי ב פ ר ק אלו סציאות‪ .‬ועי׳ נם קידושין פיא סי׳ כיב‬
‫ויבסות פטיז סי׳ וי‪.‬‬
‫‪ 23‬ישיש לניטין פיד סי' ניז‪ :‬כתבנו בפ׳ חזקת הבתים; שם פיט סי׳ כיז‪ :‬כמו שכתבתי‬
‫בפי חיה סי׳ סינ; לביק פיח סי' כיד‪. :‬ועי׳ ב פ ר ק חיה סי׳ קכיט׳‪ .‬ועיי נם בישיש ליבמות‬
‫פיה סי׳ ב׳ וסי׳ כיה‪ ,‬ובהקדמה שניה למס׳ חולין‪. :‬וכן עשיתי ב מ ס כ ת כ מ ח ט ה בבא בחרא'‪,‬‬
‫וציל‪ :‬כמדומה ב מ ס כ ת ביב‪.‬‬
‫‪ 24‬עי׳ בדברי ריא אלטשול ‪ -‬המעתיק והמדפיס את הישיש ל מ ס כ ת זו ‪ -‬בסוף ה מ ס כ ת ‪:‬‬
‫‪.‬הוא החבור הראשון ובה התחיל‪ ,‬כאשר יראה המעיין בהקדטה־‪.‬‬
‫‪.‬־׳‪ 2.‬עי׳ ברשימה שבסוף שירו של הסחבר‪ ,‬ובדפוס שטטין‪ :‬תשרי ‪ J‬ריא אלטשול כותב שם‪:‬‬
‫‪.‬כ׳ זה כטעט כלו ותמו יותר משבעים שנה ו כ ב ר ח ל פ ו והלכו למו דורות כמה וכמה וחיבור‬
‫זה לא זכו לראותי‪ ,‬והדברים נכתבו בשי שעיו‪ .‬נם נוסח שטר ההרשאה בפיז סי׳ טיו זמנו הוא‬
‫טיז אייר שיו לפיק‪.‬‬
‫שטת‬
‫‪1‬‬
‫התלמוד‪,‬‬
‫אשי‬
‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מ ה ר ש ׳ ל‬
‫]ה[‬
‫יאוה‬
‫מט‬
‫ל ב ך ל ע ש ו ח ס פ ר ו ח ב ו ר ת ח ב ר ו ב ת כ ל י ת ה ק י צ ו ר ‪ ,‬א ם ל א ה י ב א שיש צ ו ר ך‬
‫ג ד ו ל ‪ ,‬ש נ פ ל ה מ ב ו כ ה ב ם ו ג י א ד ש מ ע ת א ‪ ,‬ז ה א ו מ ר ב כ ה ה ה א ו מ ר ב כ ה ‪. . .‬״‪.26‬‬
‫בהקדמתו‬
‫לקידושין הוא מודיע שיחבר ס פ ר ו‬
‫מ ס כ ת זו‬
‫על‬
‫ואמנם‬
‫ב ‪ .‬ת כ ל י ת הקיצור״‪,‬‬
‫ו ב א מ ת ק י צ ר כ א ן ב מ ק צ ת ב י ח ס ל ש א ר ה מ ס כ ת ו ח ‪ ,‬והיה ב ד ע ת ו ‪ .‬ל ס י י ם כ ל ה ח ב ו ר‬
‫כך"‪ ,‬א ל א שביניתים ב א ל י ד ו ס פ ר ב״י ש ח ב ר ר ׳ י ק א ר ו ע ל ה ט ו ר י ם ) נ ד פ ס ב פ ע ם‬
‫טוא״ח וטוי״ד ויניציא שי״א‪ ,‬א ה ״ ע ס ב י ו ג י ט ה שי״ג‪ ,‬חו״מ שי״ט>‪.‬‬
‫ראשונה‪:‬‬
‫מהרש״ל‬
‫מציין ל ש ב ח א ח ה ע ב ו ד ה ה ח ר ו צ ה ש ל ר י י ק א ר ו ‪ ,‬ש א ס ף ש פ ע ש ל מ ק ו ר ו ת ‪ . ,‬ו כ מ ע ט‬
‫ש ל א ה נ י ח מ ק ו ם ל ה ה נ ד ר בו‪ ,‬א ב ל ‪ -‬ה ו א ק ו ב ל ע ל י ו ‪ . -‬ע ש ה פ ש ר ו ת ‪ 27‬בעניני פ ס ק י‬
‫ה ל כ ו ת מ ד ע ת ו מ ס ב ר ת ה כ ר ס ב ר ו ב ה פ ע מ י ם באו״ה גגד ה ק ב ל ה א ש ר ק ב ל נ ו ונהננו‬
‫ע ד הנה‪ ,‬ו ה ת ל מ י ד י ם ה ו ל כ י ם א ח ר י ד ב ר י ו ופסקיו‪ ,‬ו ל א ידעו שבנפשם הוא‪ ,‬שהוא‬
‫כ מ ה פ ע מ י ם גגד ה ת ו ס פ ו ת ו ה פ ו ס ק י ם א ש ר אנו פ ו ס ק י ם כ ו ח י ה ו ‪ . . .‬כ י כ ך‬
‫הכריע‬
‫ה ר ע אשר‬
‫הענין‬
‫ככרוכיא‬
‫שאין ה ד י ן כ ן‬
‫מקומות‬
‫ב‪.‬כמה‬
‫ש ה י ת ה עליו"‪.‬‬
‫בדפוס‪,‬‬
‫דבריו‬
‫לפניהם‪,‬‬
‫לא‬
‫גם‬
‫ב ר א י ו ת גמורות או א פ י ל ו‬
‫ק א ר ו ‪ -‬לעומק‬
‫ירד‪-‬דיי‬
‫יעמוד‬
‫בקבלה‬
‫ההלכה‬
‫ל א יחושו ל ד ב ר י ו " ‪.‬‬
‫לגודל‬
‫המלאכה‬
‫הרבה‬
‫‪ .‬ל א היו לפגיו ס פ ר י ם מוגהים ו ה ע ת י ק ם ב ט ע ו ת ‪ ,‬כ א ש ר ימצאו‬
‫ו ל פ ע מ י ם ב ג ה י ס ו ד ע ל ה ט ע ו ת ה ה ו א ‪ ,‬ע״כ ה ו כ ר ח ת י ל ה ע ל ו ת ע ל ה ס פ ר‬
‫באריכותיהם‬
‫מ ל ב‬
‫מה שכתוב‬
‫ב ס פ ר יאמינו ו א ם‬
‫א ד ם חי וצוח‬
‫וגלגוליהם‬
‫ה ת ל מ י ד י ם‬
‫ל ח ז ו ר‬
‫למגהגי‬
‫שלא‬
‫וצירופיהם‬
‫יחלו‬
‫ה ר א ש ו ן‬
‫במקום‬
‫ע צ מ ם‬
‫דאיכא‬
‫למטעי‪,‬‬
‫ב ח ב ו ר י ו ‪. . .‬‬
‫ו ל ה ו צ י א‬
‫ע־כ‬
‫ב א ת י‬
‫ל ה א ר י ך ב כ ל ד י ן ו ד י ן ו ל ה ב י א כ ל חדושיו‪ ,‬א ף‬
‫ש ל פ ע מ י ם אין ב ה ם צ ו ר ך ‪ ,‬א ל א כ ד י ל ה י ו ת ם מ צ ו י ב ס פ ר י ו ל ר א ו ת ד ע ת י גם אני״‪.28‬‬
‫מ ו ב ן מ א ל י ו ש נ כ נ ס ו ב ס פ ר ז ה גם ד ב ר י ם שגשא וגתן ב ה ם ע ם ח ב ר י ו ו ת ל מ י ד י ו‬
‫בישיבתו»‪.2‬‬
‫כ ן נ כ נ ס ו ב ו ת ש ו ב ו ת ש ש ל ח ב ז מ נ י ם שונים‪ ,‬א ם ב ש ל מ ו ת ן ו א ם בקצור‪0‬צ‪.‬‬
‫מ צ ד שני ה ו א מ ז כ י ר ב ת ש ו ב ו ת י ו ה מ א ו ח ר ו ח כ מ ה פ ע מ י ם א ח ס פ ר ו ז ה ו מ ב י א מ מ נ ו‬
‫דברים!‪.3‬‬
‫הוא ק ו ר א ל ו ‪ .‬ח ב ו ר י הנדול״‪.‬‬
‫‪ 20‬הקדמה למס׳ יבמות‪.‬‬
‫‪ 27‬בזה שסמך על שלשת הגדולים הרייף הרםבים והראיש או אחרי רובם‪.‬‬
‫‪ 28‬הקדמה שניה למס׳ חולין‪.‬‬
‫‪ 29‬עיי בבא קמא פ־א סי׳ ח׳‪. :‬שוב בא ח כ ם אחד בישיבה להשיב על דבריי‪ .‬ובהקדמה‬
‫לקידושין‪. :‬עם חברי ותלמידי יותר מכולם׳‪ .‬ובנימין פיב סי׳ י־ב‪. :‬וכן העליתי ב ה ס כ מ ת‬
‫הישיבה ‪.‬‬
‫‪ 30‬א‪ .‬ישיש קידושין פ־נ סי׳ בי‪-‬שוית סי׳ ליה‪ :‬והא ל ך התשובה אשר כתבתי בימי‬
‫ח ו ר פ י ‪ . . .‬וזו נוסחה )והאריך בישיש ה ר ב ה יותר מאשר לפנינו בתשובותיו(; ב‪ .‬ישיש לקידושין‬
‫פ״א סי׳ ניד‪-‬שוית סי׳ זי‪ :‬והא ל ך התשובה אשר כתבתי בימי ח ו ר פ י ‪ ; . . .‬נ‪ .‬ישיש ליבמות‬
‫פיב סי׳ ייו־עו״ת סי׳ לינ; ד‪ .‬ישיש ליבמות פיו סי׳ מיא‪-‬שו״ת סי׳ ייד‪ :‬והא ל ך התשובה אשר‬
‫ל א ר ץ ת ו נ ר ם ה‪ .‬ויש בתשובה זו ידיעות על הקשרים שבין פולין‬
‫כתבתי בימי חורפי‬
‫לתורכיה; ה‪ .‬ישיש לחולין פ״ז סי׳ י'ז=שו"ת סי׳ כי‪ . :‬פ ס ק בא לידי מארץ רוסיא'‪ ,‬והמעשה‬
‫היה ב ק ה ל ה ששימש בה כ ר ב ; ו‪ .‬חולין פיח סי׳ יינ‪-‬שוית סי׳ ני; ז‪ .‬ישיש ביצה פיא סי׳ א י ­‬
‫שו­ת סי׳ ע״ה‪ .‬ועיי שם פינ סי׳ הי‪ :‬ובתשובה שכתבתי ביפי חורפי הארכתי בענין ננד חולקים‪.‬‬
‫ועיי״ש נם סי׳ ט״ז‪.‬‬
‫‪ 31‬עי׳ שו־ת סי׳ ל־נ ועוד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫אסף‬
‫‪hi‬‬
‫הספר ישיש הוא אחד הספרים המעולים ביותר בספרות התלמודית‪ ,‬וכ^‬
‫המבקש לעמוד על שרשיה של כל ה ל כ ה והלכה ועל מ ה ל ך התפתחותה בדורות‬
‫הבאים בספרי הראשונים והאחרונים יפנה אליו‪ .‬מרצה הוא את הענינים הםסובכים‬
‫ביותר בהרצאה בהירה ומסודרת‪ ,‬והוא םוליך את הלוםד בהדרנה אל המסקנות‬
‫שיש להוציא מן הםוניא ה ל כ ה למעשה‪ .‬ב ד ר ך הלוכו הוא מבקר ומברר את דעות‬
‫הפוסקים השונים‪ .‬מעניין שהוא מביא‪ ,‬לפעמים רחוקות אמנם‪ ,‬נם את משפטיהם‬
‫של אמות העולם‪ .‬עיי למשל ישיש לב״ק פ״ב סי' כ״נ‪. :‬ושמעתי שיש מקומות חכמי‬
‫אומות העולם שדנו שאם העמיד מים בכלי פתוח אזי פטור )אם באו עכברים‬
‫וקלקלו את הבנדים( לפי שאין דרכם לקלקל הבנדים אלא מחמת צמאון וכשיש‬
‫להם מים מניחים הבנדים‪ ,‬ודבריהם נ ר א ה ‪ . . .‬ודברים א ל ה תלויים לפי ראות עיני‬
‫הדיין והויות הנפקד והשתנות הזמן והמקום"‪ .‬וכן בישיש לב״ק פיה סי׳ מ״א‪:‬‬
‫‪.‬בדיניהם אין דנין כ ל ל על סתם אונאה ואומרים על ד ר ך מליצה‪ :‬פקח עיניך‬
‫ולקח"‪.‬‬
‫בהזדמנויות שונות הוא מחוה דעתו בשאלות השעה‪ ,‬ודבריו הם תמיד מלאים‬
‫ענין‪ .‬והרי דוגמאות אחדות‪:‬‬
‫‪ .1‬ע ל ה ג ר ו ת ‪. :‬עכשיו שאנו בארץ לא לנו וכעבדים תחת יד אדוניהם‬
‫אם יבוא א ח ד מישראל לקבלו הרי הוא מורד במלכות ומתחייב בנפשו‪ ,‬וקשה לו‬
‫כספחת‪ ,‬וע״כ א נ י מ ז ה י ר ואומר‪ :‬כ ל מי שמשותף לקבלה זו‪ .‬האידנא‬
‫במקום שהמלכות מקפדת‪ ,‬שדמו בראשו‪ ,‬בין המתעסק עמו בגרות שלו בין היודע‬
‫ממנו‪ ,‬והלואי שתהא תקומה ומצב לזרע ישראל בין האומות כ ל ימי משך גליותינו‬
‫ולא יתרבה עלינו איש זר שלא מאמונתנו‪ ,‬וראוי לחוש מאד מאדי )יש״ש ליבמות‬
‫פ״ד סי׳ מ״ט(‪ .‬כידוע צמחו מקבלת גרים כמה משפטים וכמה עלילות‪ .‬ועי׳ גם‬
‫בפנקס ועד הםדינה בליטא סי׳ ת״י ותל״ח‪ ,‬גם עמ׳ ‪.•<so ,279‬‬
‫שנמצאו‬
‫לאותם‬
‫להם‬
‫‪.‬אוי‬
‫לנוים‪:‬‬
‫תורה‬
‫‪ .2‬ל מ ו ד‬
‫ספרד ולועז וארץ ישמעאל הלומדים תורת‬
‫במדינת‬
‫ה ׳ ע ם ה א ו מ ו ת בעבור הנאתן ותשלומי שכרן‪ ,‬הם המילדים בנים לע״ז‪ ,‬כי‬
‫אח״כ הם מהפכים למינות‪ ,‬כאשר שסענו וראינו בעו״ה׳ )ישיש לביק פ״ד סי׳ ט׳(‪.‬‬
‫‪ .3‬ב ר י ח ה ב ש ע ת מ ג פ ה ‪. :‬אין טוב לברוח‪ ,‬בפרט אחר שנתחזק הךבר‬
‫יש סכנה לבורחים בין האומות יותר מן הדבר‪ ,‬כאשר בעו״ה ידוע‪ ,‬אבל מתחילה‬
‫ש י ס ד ה ר ו ק ח‪ 32‬דטוב‬
‫חסידים‬
‫בספר‬
‫טוב לברוח‪ ,‬וכן מוכח‬
‫לברוח‪ .‬ועוד טעמא איכא ל ד ב ר םשום חשש ביעותית‪ ,‬וטהאי טעמא נמצא בתשובה‬
‫שאין צריכים אבלים להתאבל ולישב על הארץ בשינוי אויר‪ ,‬וכן נוהנין בארץ‬
‫ל ו מ ב ר ד י א‪ ,‬וכן שמעתי עדיין נוהנין במקומות ידועים' )ביק פיו סי׳ כיו(‪.‬‬
‫‪ .4‬ע נ ש י ם ל ס ו ס ר י ם ‪. :‬נראה לי ה ל כ ה לסעשה לדון כ ל םוסר רבים‬
‫ומנזם לרבים ומוחזק ל כ ך ‪ -‬לאבדו אפילו בידים ולא לחוס עליו בנפש‪ ,‬אבל לא‬
‫‪ 32‬עי׳ משיב פרייםן במבוא ל ס פ ר חסידים עם׳ ייד‪.‬‬
‫]ז [‬
‫נא‬
‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מ ה ר ש ׳ ל‬
‫ל ח ת ו ך לשונו ו ל נ ק ר עיניו‪ ,‬א ל א ל א ב ד א ת ה ר ע מ ק ר ב נ ו ‪ ,‬ו א ד ר ב א ב ז ה א י כ א ל מ י ח ש‬
‫ל ו ד א י ש י ת פ ק ר ו י פ ר ו ק ע ו ל ו י צ א ח ו ץ ל ד ת כ ד י ל נ ק ו ם נ ק ם ו י ע ל י ל ח״ו ע ל‬
‫וקרוב‬
‫י ש ר א ל ו י ב ד ה מ ל ב ו ד ב ר י ם ש ל א היו‪.‬‬
‫וכן ראיתי בימי ש ת ק ל ה גדולה ב א ה ל י ש ר א ל‬
‫מ מ ע ש ה כ ז ה ש נ ק ר ו עיניו ו ח ת כ ו לשונו ש י צ א א ח ״ כ מ ן ה כ ל ל ! ו ג ר ם ו מ ב ו כ ה נ ת ל ה‬
‫ל ו ל י ר ו ב ר ח מ י ו ו ח ס ד י ו שנתן ל נ ו‬
‫בישראל‬
‫‪3‬‬
‫י ת ב ר ך חנינה" י‬
‫)יש״ש‬
‫ליבמות‬
‫פ״י‬
‫סי׳ כ ׳ ( ‪.‬‬
‫יש ב ס פ ר זה נ ם כ מ ה י ד י ע ו ת מ ל א ו ת ענין ע ל ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ו ה ת ר ב ו ת י ש ל‬
‫י ה ו ד י פ ו ל י ן בזמנו‪.‬‬
‫והרי דונמאות‪:‬‬
‫‪ . .1‬ו ע כ ש י ו ש ר ו ב מ ח י י ת ה י ה ו ד י ם עיי ה ק פ ה > ‪ ,3‬ו ר ו ב ם ש ה ם נ ק ר א י ם ס ו ח ר י ם‬
‫ג כ ס י ה ם מ ו ע ט י ם ‪ ,‬ו מ ה שיש ל ה ם ב י ד ם ה ו א מ ש ל גוים ע ל ח ו ב ל ז מ ן ק צ ו ב ש ל ו ק ח י ם‬
‫ע ד י ר י ד פ ל ו ג י ‪ ,‬אין ר א ו י כ ל ל ל ד י י ן ל ע כ ב ממוגו ‪ -‬ל פ ג י שהגיע זמן ה פ ר ע ו ן‬
‫סחורה‬
‫מחמת‬
‫כל‬
‫חשש ש ל א י ש ל ם‬
‫ב ז מ ג ו ‪ -‬כ ד י ש ל א יבוא ל י ד י ק ו ל ויקפחו מחייתו‪ ,‬ויבואו‬
‫ה ע ר ל י ם ב פ ע ם א ח ת ע ל י ו ‪ ,‬ויהיה ח י ו ל ע ד י א ו ב ד וגם‬
‫סוחרים‪.‬‬
‫ל ע ו ל ם ל א יאמיגו ל ו‬
‫וגם ר א י ת י ו ש מ ע ת י כ מ ה ס ו ח ר י ם מ ו ל י ם ו ע ר ל י ם ‪ ,‬ש ב ע ב ו ר ש ה ו צ י א ו ע ל י ה ם‬
‫ק ו ל שהם ב ח ז ק ת סכגה‪ ,‬מ ת ו ך זה באו להיזק גדול ו ל א י כ ל ו ל ע מ ו ד ע ל מ ש מ ר ת ם‬
‫כ ל ימי חייהם׳׳ )ישיש ל ב ״ ק פ״א ס י ׳ כ ׳ >‪.‬‬
‫מעניין ה ו א ש ה ו א מ ס ב י ר א ת ה מ נ ה ג שגהגו‬
‫הנשים ש ל א ל א כ ו ל ב ש ר גם א ח ר י ט ׳ ב א ב ע ד ש ב ת נ ח מ ו ‪ ,‬ב ק מ צ נ ו ת ‪ ,‬ו ה ו א ח ו ש ב‬
‫שזהו מ נ ה נ ר ע שיש ל ב ט ל ו ) ש ר ת ס י ׳ נ״ד(‪.‬‬
‫החיים היו א פ ו א פשוטים ו ל ל א ה ד ו ח ה‬
‫יתרה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בפרט‬
‫‪ .‬ב ר ו ו ק ‪ -‬שעברו עליו עשרים‬
‫ש נ ה ‪ -‬ה י ה נכון ונכון‬
‫) ל כ ו פ ו ל י ש א אשה>‪,‬‬
‫ב מ ד י נ ו ת ה ל ל ו ב ר ו ו ק י ם שאינן בני ת ו ר ה ‪ ,‬ונם חשודין ב ד ״ א ש ר א ו י ל כ ו פ ן ‪,‬‬
‫א ל א מ ש ר ב ו הנדוניות‬
‫מסתייע‬
‫ב ס ב ח‬
‫קושי‬
‫ה ג ל ו י ו ח‬
‫ו ה מ ח י ה‬
‫יכול לומר ל א‬
‫ל י ש א מ צ א זיווג ש ת ס פ ק ל י ב נ ד ו נ י א ‪ ,‬וע״כ ל א נהנו ל כ ו ף ‪ . . .‬א ב ל מ צ ו ה‬
‫ע ל א ח ר י ם ש י ו כ י ח ו ה ו ע ל כ כ ה " )יש׳׳ש י ב מ ו ת פ׳׳ו ס י ׳ ח י ( ‪.‬‬
‫נ ו ט ה ה ו א ל ה ק ל מ כ מ ה ט ע מ י ם ב ע נ י ן ק ט ל נ י ת ‪ . ,‬ו נ ם אנו מ ת י מ ע ט ו צ ר י כ י ם‬
‫אנו ל י ש א מ א ש ר נמצאו״‬
‫בארץ‬
‫תוגרמה והסמוכים‬
‫ומוצא ט ע ם ל ד ב ר בזה‬
‫הפליטה״‬
‫‪.4‬על‬
‫)שם ס י ׳ ל״ד>‪.‬‬
‫להם‬
‫הפודים‬
‫‪ .‬שג ת מ ע ט ו‬
‫מ ד ב ר הוא בשבחם של‬
‫א ת השבויים יותר ויותר‬
‫י ש ר א ל‬
‫ב ג ו ל ה‬
‫‪.‬נומלי ח ס ד י ם‬
‫מ כ ד י דמיהם"‪,‬‬
‫ויש ל ח ו ס ע ל י ת ר‬
‫)גיטין פ ״ ד ס י ׳ ס״ו(‪.‬‬
‫ראשי‬
‫ה י ש י ב ו ת‬
‫ו ה נ ס מ כ י ם ‪:‬‬
‫‪.‬בערה‬
‫הנסמכים‬
‫מרובים‬
‫!‪ 3:‬םלואים לזה בעוית מהרים מלובלין סי' קליא‪. :‬זכורני ביפי חורפי שאירע בימי הגאון‬
‫מהדיר שכנא ד ל שהיה בימיו איש בליעל והתיר הגאון לנקר את שתי עיניו ולחתוך את לשונו‪,‬‬
‫ואחר שעשו לו כ ל א ל ה המיר דתו ונשא נכרית אחת‪ ,‬והוליד בנים זרים והיו הוא ובניו המרעים‬
‫כ ל ימיהם לרצועת מרדות לישראלי‪ .‬ועיי נם שרת איתן האזרחי סי׳ פ־ד‪.‬‬
‫‪ 34‬נם בתשובותיו סי׳ לינ הוא מ ד ב ר על ‪.‬הסוחרים ההולכים לםרחקים מביתם לשוקא‬
‫לטרוף לחם חוקם‪ .‬ולוים ופורעין ומקיפים ממקום למקום׳‪.‬‬
‫נב‬
‫אסף‬
‫מ ו ע ט י ם ‪ ,‬ונזוחי ה ד ע ת נ ת ר ב ו ‪ ,‬שאין א ח ד מ כ י ר א ת מ ק ו מ ו ‪ ,‬ו מ י ד כ ש ה ו א‬
‫והיודעים‬
‫נסמך‬
‫מ ת ח י ל ל ה ש ת ר ר ו ל ק ב ץ בחורים בהון ע ת ק ‪ ,‬כ ד ר ך השרים ששוכרים ע ב ד י ם‬
‫לרוץ‬
‫מבינים‬
‫ל פ נ י ה ם —‬
‫לתכליתה‬
‫רק‬
‫‪...‬‬
‫ו כ ן יש‬
‫זקנים‬
‫זקנים‬
‫בערה‬
‫בשנים‪...‬‬
‫הם‬
‫סוניא‬
‫שאפילו‬
‫הםשתררים‬
‫דשמעתא‬
‫הצבור‬
‫על‬
‫אינם‬
‫הלומדים׳‬
‫ועל‬
‫ומחרימים ומתירים ומסםיכים ל ת ל מ י ד י ם שלא ל מ ד ו לפניהם‪ ,‬ר ק מ ק ב ל י ם תשלומים‬
‫ולהנאתם דורשים‬
‫ונםולים‬
‫מ׳מ‬
‫ולמדן‬
‫הפלפול‬
‫מעשיו‬
‫כל‬
‫הימים‪...‬‬
‫מקולקלים‬
‫ו ל נ ד ל השם‪.‬‬
‫דורש‬
‫ואינו‬
‫ואפילו א ם נמצא‬
‫ולקיום‬
‫לשמה‬
‫‪,‬‬
‫לפעמים‬
‫הםצוה‪,‬‬
‫ח ר י ף נדו ^‬
‫להאריך‬
‫רק‬
‫ו ב ד ר ך זו ה ו ל כ י ם ע כ ש י ו כ ל ה ת ל מ י ד י ם ״ ‪ ,‬ת ל מ י ד י ה ח כ מ י ם‬
‫ת ו ב ע י ם מ ן ה מ ב י י ש א ו ת ם ל י ט ר א ד ד ה ב א ‪ ,‬א ב ל ל ז ה ר א ו י ר ק א ח ד מני א ל ף ‪. ,‬ויש‬
‫שאינם ר א ו י י ם ל ל י ט ר א ש ל נחושת״‪) 35‬ב״ק פ י ח ס י ׳ נ'ח>‪.‬‬
‫כוחו של‬
‫זה‬
‫מ ה ר ש י ל שאינו נושא פ נ י ם ל ש ו ם א ד ם ו ל ש ו ם ח ו נ ו מ ד ב ר‬
‫דברים‬
‫קשים א ף ל ק ר ו ב י ם ב ר ו ח ולידידים‪.‬‬
‫משתקפים‬
‫ב ס פ ר ז ה נ ם ה ר ב ה א מ ו נ ו ת ומנהגים ע מ מ י י ם ‪.‬‬
‫ו ב י ן איש ל א ש ת ו ל נ ‪ ,‬ו א ם ח ו ל ה ס ו ת ר‬
‫ל ק ו ח י ם מן ה ח י י ם ‪.‬‬
‫לשאול‬
‫ב מ כ ש פ י ם עיי נ כ ר י ם * * ‪,‬‬
‫חשוב‬
‫אם‬
‫לקברו כדי‬
‫בישיש‬
‫מקלסם‬
‫אבל‬
‫ד ע ת מהרשיל‬
‫לפי‬
‫‪.‬יוצא‬
‫וביתר ספריו מביא מהרשיל‬
‫ו פ ע מ י ם הוא מננה אותם‪.‬‬
‫ע ל ה מ ו ב א ב ז ה יש ל ה ו ס י ף כ ה נ ה ו כ ה נ ה ‪.‬‬
‫א ת‬
‫‪ .‬ס ע ו ד ת‬
‫מנהגי‬
‫אשכנז‪,‬‬
‫ב ר ־ מ צ ו ה‬
‫פעמים הוא‬
‫שעושים האשכנזים"‬
‫‪4‬‬
‫לדעתו ס ע ו ד ת מצוה א ל א אם כן מחנכים א ת הנער לדרוש באותה ס ע ו ד ה ׳ י‬
‫‪.‬ביום‬
‫ה ש ב ת אנו צ ר י כ י ם‬
‫סרבל‬
‫לובשים‬
‫ריינוס״^‪.‬‬
‫שולהש‬
‫לא‬
‫להיות שוכבים‬
‫א צ ל צדיקים״‪,‬‬
‫‪.‬נוהגים ה ע ש י ר י ם ל ק נ ו ת מ ק ו ם‬
‫ב ה פ ס ד ם ‪ ,‬כי אולי אינם ראויים ל כ ך ו י ע נ ש ו ‪ . . .‬ע ל כ ן צ ר י ך ל ר א ו ת היטיב׳‬
‫ל א שידי ב ע ל י כ י ס י ם ת ק פ ה עלינו•״ י‪.‬‬
‫אינה‬
‫הם‬
‫דברים‬
‫‪ .‬ב מ ד י נ ת ר ו ם י א ‪ . . .‬אין כ ו ת ב י ן ת ו ס פ ח כ ח ו ב ה ו כ ן ש א ר ש ט ר י‬
‫י ר ו ש ו ת ו א ו מ ר י ם ב נ י ח ו ש ש ל א י ז כ י ר ו יום ה מ י ת ה ׳ ‪.3 0‬‬
‫שכרם‬
‫עניגי כ ש ו ף כ ח ת נ י ם‬
‫‪3 6‬‬
‫שקורץ‬
‫‪.‬ויפה‬
‫ל ה י ו ת ע ט ו פ י ם ומצויינים‬
‫קיטל‪,‬‬
‫מנהג‬
‫וכן‬
‫מנה נ‬
‫ה א ש כ נ ז י ם‬
‫כמלאכי‬
‫השרת‪...‬‬
‫ע י כ אני‬
‫והוא‬
‫ממרדכי‬
‫ה א ש כ נ ז י ם ‪,‬‬
‫שיש‬
‫להם‬
‫בחורים ‪ -‬סמוכים‬
‫על‬
‫‪ -‬ב י ו ם השבת"‪ ,‬א ך ה ו א מ ו ס י ף ש ש כ ר ם י ו צ א ב ה פ ס ד ם ב מ ה ש מ ק י י מ י ם ה ע ש י ר‬
‫ירבה והדל ל א ימעיט״‪.‬‬
‫ב א ח ת מתשובותיו ה ו א כ ו ח ב ‪:‬‬
‫‪.‬ועכשיו א ג ל ה קלון‬
‫‪ 35‬והשוה דבריו בישיש לניטין פיא סי׳ ז׳‪. :‬נתפשט הפנהנ האידנא שחכם העיר מ ס ד ר‬
‫כ ל ה נ ט ‪ . . .‬ותקנתם ק ל ק ל ת ם ‪ ,‬שאין ספנים ח כ ם בשלטות ה ח כ פ ה הצריכה לו א ל א מי שהוא‬
‫׳‪.‬סמך ונקרא בשם מורנו הוא ה ח כ ם והמסדר בין •דע בין ל א ידעי‪.‬‬
‫‪ 38‬ישיש ליבמות פיו סי' ליח‪.‬‬
‫‪ 37‬שם פיב סי׳ ייח‪:‬‬
‫‪.‬או שנעשה כשוף נדול ביניהם שלא יכול לראות בפניה'‪.‬‬
‫‪ 38‬ישיש חולין פיח סי׳ יינ‪-‬תשובותיו סי׳ ני‪.‬‬
‫‪ 30‬ישיש ליבמות פיד סי׳ כי‪ .‬ועי׳ נם בישיש ליבסות פיד סי׳ נ׳‪ :‬או נתפש סן רוחות רעות וכוי‪.‬‬
‫‪ 40‬ישיש שם פ׳נ סי׳ טיז‪.‬‬
‫‪ 41‬ישיש לביק פ׳ז סי׳ ליז‪.‬‬
‫‪ 42‬זמירות עם פירוש סהרשיל‪ ,‬ויניציאה שסינ דף בינ עיא‪.‬‬
‫‪ 43‬שם דף כינ עיב‪.‬‬
‫]ט[‬
‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬
‫ה א ש כ ג ז י ם‪.‬‬
‫נג‬
‫ב ו ד א י מ י ששותה יין ג ס ך ב מ ל ו ן ש ל גויים ו א ו כ ל ד ג י ם מ ב ו ש ל י ם‬
‫בכלי‬
‫שלהם‬
‫עשיר‬
‫ו ת ק י ף ‪ ,‬ומי ש ה י ה א ו כ ל ו ש ו ת ה ב ה כ ש ר ר ק ש ה י ה ב ג י ל ו י ר א ש ה י ו ת ו פ ס י ן‬
‫כאילו‬
‫אותו‬
‫אשכנז‬
‫החשיבו‬
‫‪ . . .‬אין חוששין ע ל י ו ואין ב ו ד ק י ן א ח ר י ו ונוהגין ב ו כ ב ו ד א ם ה ו א‬
‫יצא‬
‫מן‬
‫הכללי״‪.‬‬
‫ש מ ג ב י ה י ן‬
‫ובתשובה‬
‫ה ט פ ל‬
‫אחרת‬
‫ומניחין‬
‫הוא‬
‫כותב‪:‬‬
‫מ א ד ת א ר י ‪ .‬ח ב ר ״ ו‪.‬מורנו"‪ ,‬ו ה ק פ י ד ו ש ל א ישתמשו‬
‫זה‬
‫אשכנז‬
‫יהודי‬
‫ב ה ם א ל ה שאין ל ה ם‬
‫זכות ל כ ך ‪ ,‬ומהרש״ל מ ס י ק מזה מ ס ק נ ה מ ר ח י ק ה ל כ ת ב ה ל כ ה ‪:‬‬
‫אשכנז‬
‫‪ .‬ז ה ו‬
‫ה ע י ק ר י ״ ‪.‬‬
‫מגהג‬
‫‪.‬האידנא‬
‫ב א ר ץ‬
‫ש מ ק ב ל י ם ה ס מ י כ ו ת ח ב ר ומורנו מן הזקנים ו ה נ ד ו ל י ם ה מ ס מ י כ י ם ‪ ,‬וזולת‬
‫ל א י ק ר א ב ש ם זה‪ ,‬א ם כ ן א ם כ ת ב מ ו ר נ ו ע ל ה ח ב ר א ו ה ח ב ר ע ל מ ו ר נ ו ה ו י‬
‫כ ש י נ ה שמו מ מ ש ‪ ,‬ו ב ו ד א י י א מ ר ו שאיש א ח ר הוא"‪ ,‬ויש ל ח ו ש שהנט פ ס ו ל ״ ‪.‬‬
‫אמנם‬
‫י ה ו ד י פ ו ל י ן ה י ו ל ה ו ט י ם א ח ר י ת א ר י ם א ל ה ‪ ,‬ו א ף ב ק ה ל ה ק ט נ ה שהיו ב ה ר ק ח ם ש י ם‬
‫בעלי‬
‫כך‬
‫ב ת י ם היו ע ש ר י ם מ ה ם ב ע ל י ת ו א ר ה ח ב ר א ו מ ו ר נ ה * ‪.‬‬
‫ע ל השימוש ב ה ם ‪.‬‬
‫הקפידו‬
‫אבל לא הקפידו כ ל‬
‫ל ש ב ח ם ש ל י ה ו ד י א ש כ נ ז יש ל ו מ ר ש א ף ב ת ע נ י ו ת ב ה ״ ב‬
‫יותר מ א ש ר יהודי פ ו ל י ן ״ ‪.‬‬
‫מ ה ר ש ״ ל ה מ ל י ץ גם ע ל כ מ ה מ מ נ ה נ י ה ם ש ל‬
‫י ה ו ד י אשכגז ב ק ר י א ת ה ת ו ר ה ״ * ‪.‬‬
‫י ד ו ע ו ת ה ן ה ע ר כ ו ת י ו ש ל מ ה ר ש ״ ל ע ל כ מ ה אישים י ד ו ע י ם ב ה ק ד מ ו ת י ו לישיש‪.‬‬
‫י ד ו ע י ם ג״כ ד ב ר י ו ה ק ש י ם ע ל ב ע ל ‪ .‬מ ג ד ל עח״‪ 50‬ו ע ל ב ע ל שו״ת בנימין ז א ב ‪ ,‬ו ל א‬
‫ב א ת י כ א ן א ל א ל צ י י ן כ מ ה ציונים נ ו ס פ י ם ע ל אישים ו ס פ ר י ם מ ס ׳ ים ש ל ש ל מ ה ‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ש א י ל ת ו ת ‪:‬‬
‫להקל‪,‬‬
‫ועוד שדבריהם ד ב ר י ק ב ל ה‬
‫ה ת ל מ ו ד ‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.‬ואחרי‬
‫שדברי‬
‫ס פ ר‬
‫השאילתות‬
‫ו כ ד י‬
‫מיושרים‬
‫ל ס מ ו ך‬
‫מי‬
‫ע ל י ה ם‬
‫יחלוק‬
‫כמו‬
‫עליהם‬
‫על‬
‫) י ב מ ו ת פ׳׳ב ס י ׳ ט״ז(‪.‬‬
‫חפץ‪:‬‬
‫‪ .‬ו י ד ו ע ש ד ב ר י ס פ ר ח פ ץ ה ם ד ב ר י ק ב ל ה ב ש ם הגאונים״‬
‫<ב"ק פ י ו ס י ׳ ל י ( ‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ר י״ ף ‪:‬‬
‫‪ .‬ה ר י ״ ף בנוי ע ל ק ב ל ת ה ג א ו נ י ם ׳ ‪5‬‬
‫) י ב מ ו ת פט״ו ס י ׳ י״ג(‪.‬‬
‫** שוית סי׳ עיב‪.‬‬
‫« עו״ת סי׳ פ־ה‪.‬‬
‫« ישיש לניטין פיד סי' ייז‪.‬‬
‫‪ 17‬יון םצולה לרנינ הנובר‪.‬‬
‫‪ •»8‬ישיש לניטין פיה סי' כיב‪.‬‬
‫ישיש שם סי׳ כיד וסי' כיח‪.‬‬
‫‪ 00‬חוץ מהקדמתו ובישיש לביק פיח סי' י'‪ ,‬הוא פונע בו קשה בכמה םקוםות אחרים‪ ,‬עי׳‬
‫יבמות פיד סי׳ הי‪. :‬ומה אעשה שכך דרכו שהלשון מ ד ב ר ולבו אין עמו׳; שם פיו סי' כי‪. :‬ומה‬
‫אעשה עט המשובש ב ע ל מנדל עוזי‪ .‬ועי׳ נם שם סי׳ ייא ופיח סי' ייח‪.‬‬
‫‪ 51‬עיי נם ישיש לביק פינ סי׳ אי‪. :‬תטיהא על הרי״ף והראיש שלא הביאו כ ל הסוניא‪,‬‬
‫ונכנס‬
‫ו א ף שבאלפסי דפוס נ מ צ א ‪ -‬א ל תסמוך עליו‪ .‬כי א ח ד מן הםניהים הוסיף בנליון‬
‫בפנים ובאלפסי ישן א י נ ו ‪ . . .‬וכן ב פ ר ק קטא נבי האידנא נבי טטטלטלי דיתסי נ כ ת ב בפנים‬
‫דעת תלמידו ר׳ אפרים החולק עליו‪ ,‬וכולן טעותים נמורים הם'‪ ,‬שם פיז סי׳ ייט הוא מעיר‪:‬‬
‫‪.‬וטעות הוא בדפוס ובאלפסי ק ל ף אינו'‪ .‬ועי׳ העי ‪.58‬‬
‫אסף‬
‫נד‬
‫‪.4‬‬
‫אשר‬
‫‪.‬רש״י ע מ ו ד ה ע ו ל ם ״‬
‫רש״י‪:‬‬
‫‪J‬־ ׳‬
‫ייב(;‬
‫)חולין פ״א סי׳‬
‫‪ .‬מ י ה ו א זה ואיזהו‬
‫מ ל א ו ל ב ו ל ה ק ל ב ד ב ר י רשיי א ש ר מ י מ י ו א נ ו שוחין ו ר ג י ל ה ו א ל ב נ ו ת י ס ו ד ו‬
‫ע ל הנאונים״ ) י ב מ ו ח פ ״ ד ס י ' כ ״ ב ( ‪.‬‬
‫ר״ת‬
‫‪.5‬‬
‫ור״ש‬
‫ור״י‬
‫‪.‬היו בקיאין ב כ ל הירושלמי יותר מ כ ל‬
‫מ ש א נ ץ‬
‫א ש ר שמענו״ ) י ב מ ו ח פ ״ ח ס י ׳ ה ׳ ( ‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הסמ״נ‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫מ ה ר ״ ם‬
‫‪ .‬מ ע ה ס מ ״ ג ה ו א ה ר מ ב י ם ו י נ י ק ת ו מ מ נ ר )שו״ת ס י ׳ ל־ה>•‬
‫‪ .‬ה ר ב ה ג ד ו ל מ ן ה א ח ר ו נ י ם זיל״ )שם פ י ו ס י ׳‬
‫מ ר ו ט נ ב ו ר ג ‪:‬‬
‫ל"ח>‪ ,‬ו ה ו א מ ר ב ה ל ה ב י א ת ש ו ב ו ת י ו ‪.‬‬
‫‪ .8‬ב ע ל‬
‫להביאו‪,‬‬
‫מגיד‬
‫ה ו א מ כ ב ד ו מ א ד )עי׳ ב ה ק ד מ ת ו ל י ש י ש ( ו מ ר ב ה‬
‫משנה‪:‬‬
‫‪ .‬ו ת י ר ק זה יספיק ב ד ו ח ק ע ל הישיבה בזמן‬
‫אולם פ ע ם הוא כותב עליו‪:‬‬
‫ש מ ע י י ל י ן פ י ל א ב ק ו פ א ד מ ח ט א ל ח ד ו ד י ב ע ל מ א ‪ ,‬ונם פ ל פ ו ל ו אינו שוה ב ע י נ י כ ל ל "‬
‫)ביצה פ״ב סי׳ כ״ב(‪.‬‬
‫ו ויי ל‬
‫‪ .0‬מ ה ר ״ י‬
‫‪ .10‬מ ה ר ״ י‬
‫ה ו א ‪.‬זקן מ ו ר ה הוראה״‬
‫קולון‪:‬‬
‫)ביק פ י ה סי׳ ל י ה ( ‪.‬‬
‫מ כ ל מקום דבריו קשורים‬
‫‪.‬מהרי״ק מ א ר י ך ה ר ב ה ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ש ל ש ל ת של ב ר ז ל ומניע ע ד ר ו ם שמים ל ר ו ב חריפוחו״ )ביק פ י ח סי׳ ע״ב(‪. ,‬וכ ^‬
‫זה‬
‫כ ת ב לפי עומק‬
‫ד ר ך משא ומתן ל ה ר א ו ת נ ד ל ו ו ת פ א ר ת ו ‪,‬‬
‫פלפולו‬
‫כ ס ו דאני‬
‫מ ע ל י ם ב י ש י ב ה פ י ל ב ק ו פ א ד מ ח ט א ״ ) י ב מ ו ח פ״ח ס י ׳ כ ״ ט ( ‪.‬‬
‫!‪ .1‬מ ה ר ״ י‬
‫א י ס ר ל י ן‪:‬‬
‫‪ .‬ו מ ד ב ר י ו א ל ת ס ו ר כי ה י ה גדול ומופלג בימיו‬
‫וראה‬
‫מ ע ש ה ו ק ב ל ה ל כ ה ו י ד ע ל ת ו כ ן מ א ו פ נ י מ נ ה נ י ש ל ל ו מ ד י אשכנז ו א ו ש ט ר י י ך ׳‬
‫שהיו‬
‫)שו״ת‬
‫ח ס י ד י ם ו ב ע ל י מעשה״‬
‫סי׳ פ״ח(‪.‬‬
‫את‬
‫)גיטין פ ״ ד ס י ׳‬
‫כיד(‪:‬‬
‫‪.‬אין כ מ ו ה ו באחרוגים׳‬
‫ועי׳ גם ב ת ש ו ב ו ת י ו ס י ׳ כ ״ ד ‪.‬‬
‫הישיש‬
‫ממשפחת‬
‫לב״ק‬
‫אלטשול־ג‪,‬‬
‫הביא‬
‫לדפוס‬
‫חתן ה ח ס י ד ר׳‬
‫ר׳‬
‫אלעזר‬
‫י צ ח ק כ״ץ‪.‬‬
‫בר׳‬
‫אברהם‬
‫ההדפסה‬
‫שע״ו ו נ ס ת י י מ ה ב ד ׳ ס י ו ן שע״ח‪ ,‬ו ב א ו ב ה ס כ מ ה נ ל ה ב ת ע ל‬
‫ב ע ל ה ש ל י ה ורש״א ל ו נ ט ש י ץ‬
‫הורביץ‬
‫להדפיס‬
‫בעל‬
‫חנוך‬
‫התחילה‬
‫מק־ק‬
‫פראג‬
‫ב י י ט חשון‬
‫ה ה ד פ ס ה הגאוגים דיי‬
‫עוללות אפרים‪.‬‬
‫מקודם היה‬
‫בדעתו‬
‫א ת ה ס פ ר ב ה ע נ ו י ‪ ,‬ו ב ע ב ר ו ד ר ך פ פ ד ״ מ נ ת נ ו ל ו ה ס כ מ ת ם ה א ל ו פ י ם בגי‬
‫הישיבה ר׳ משה ביר מנחם ב כ ר ך ‪ ,‬ר׳ שמואל ביר א ב ר ה ם אליסים‪ ,‬ר׳ א ה ר ן ביר‬
‫יהושע‬
‫משה‬
‫וכשגדפס‬
‫לוריא‬
‫ור׳‬
‫ישראל‬
‫מילהוזן‪,‬‬
‫ורק‬
‫אח״כ‬
‫הוחלט‬
‫להדפיסו‬
‫בפראני‬
‫ה ס פ ר י צ א ו ב ע ל ה ש ל י ה ‪ ,‬רש״א לוגטשיץ‪ ,‬ר ׳ י צ ח ק ב י ר ש מ ע ו ן כ״ץ‪ ,‬ח ח ן‬
‫מהריל‬
‫מפראג‪ ,‬ר׳‬
‫העלר‬
‫ב כ ר ה שהוכרז ב כ ל בתי ה כ נ ס ת שבפראג‪ ,‬ובו ה ם מזרזים א ת ה ק ה ל ל ק ג ו ח‬
‫מ ר ד כ י ל י פ ש י ץ ‪ ,‬ר ׳ מ ש ה ב י ר ד ו ד מ ב י ת ל ו י ור׳ יויט ל י פ מ ן‬
‫‪ 52‬בבחרותו היה ר׳ אלעזר אלטשול תלמיד סהרש־ל‪ .‬בשבתו בלובלין העתיק ‪ .‬כ ס ה‬
‫ס פ ר י ם ישנים וחדשים'‪ ,‬ו ב כ ל ל ם נט את הישיש לביק‪ .‬את האחרון העתיק בשנת שליב )‪.‬זכני ה'‬
‫נ ש י ב בבית ה׳ ל א ו ר ך ימים טובים ס ל ה מפתיחת ת ח ל ת ה ה ק ד ס ה עד ת כ ל י ת נטר‬
‫בשעת‬
‫סיום ה פ ס כ ת א כולה'‪ ,‬ונראה שצ׳ל‪ :‬ב ש נ ת ל ש י ב(‪.‬‬
‫משהו‬
‫]יא‪1‬‬
‫הספר‬
‫את‬
‫כ מ ע ט‬
‫בק״ק‬
‫ה ג ד ו ל י ם‬
‫פ ח נ א ‪ ,‬ע״פ‬
‫ע״פ ראשי המדינה‪,‬‬
‫הם‬
‫בכל‬
‫תלמידיו"‪.‬‬
‫ב ת י כגםיותיה‪,‬‬
‫אשר‬
‫וכרוז כזה הכריזו‬
‫ובקהלות גדולות במדינת‬
‫מחיר‬
‫ו ב ק ״ ק ווין ע ״ פ א צ י ל י מגהיגיה‪.‬‬
‫גקבע‬
‫הספר‬
‫ה מ ס כ י מ י ם היו ב ט ו ח י ם ב ה פ צ ת ו ה מ ה י ר ה של ה ס פ ר ‪ ,‬וע״כ ל א‬
‫ל ה ד פ י ס ו ע ״ י א ח ר י ם ד ק ע ד כ ל ו ת ה ׳ שגים‪.‬‬
‫אחרי‬
‫ר׳‬
‫בזמגיגו‬
‫ה ס כ מ ת פרגסיה‬
‫לשגי ז ה ו ב י ם רייגיש‪.‬‬
‫אסרו‬
‫ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬
‫‪ .‬ש ח ב ר ה ת ג א ד א ו ר י י ת א הגאון ה ג ד ו ל מ ה ר ״ ר ש ל מ ה ל ו ר י א ז י ל‬
‫כ ל‬
‫מעהרין‬
‫נה‬
‫מ ס כ ת ב ״ ק ג ר פ ס היש״ש ל מ ס ׳ ח ו ל י ן ב ק ר א ק א ״ ע ״ י ב ן ב ת ו ש ל מ ה ר ש ״ ל‬
‫משה ב״ר ל א ז ר‬
‫)ר׳ ל א ז ר ח ת ן מ ה ר ש ״ ל ה י ה א ח י ו ש ל ה ר מ ״ א ( ‪ ,‬ו ס מ ו ך ל א ו ת ו‬
‫זמן ג ד פ ס גם ע ל מ ס ׳ ב י צ ה ‪ ,‬ו א ח ״ כ ח ל ה ה פ ס ק ה א ר ו כ ה מ א ד ב ה ד פ ס ת ו ‪ ,‬כ י היש״ש‬
‫נדפס‬
‫ליבמות‬
‫תקכ־א‪,‬‬
‫ר ק ב ש נ ת ת י ק ‪ ,‬לגיטין בש׳‬
‫ל ק י ד ו ש י ן בש׳ ת ק כ ״ ו ‪ ,‬ו כ ת ו ב ו ת‬
‫ב ש נ ת ת ר ״ י ‪ .‬ר ו ב ה מ ס כ ת ו ת ז כ ו ל מ ה ד ו ר ו ת א ח ד ו ת ‪ ,‬והיש״ש ל ח ו ל י ן נ ד פ ס א פ י ל ו שש‬
‫א ו ל ם אין ס פ ק ש ה י ה ר א ו י ל ה ת פ ש ט ו ת נ ד ו ל ה ה ר ב ה י ו ת ר ‪ ,‬א ל א ש ה ת פ ש ט ו ת‬
‫פעמים‪,‬‬
‫השו״ע‬
‫מ צ ד א ח ד והלהיטות אחרי ה פ ל פ ו ל‬
‫הספר‬
‫ה ג ד ו ל הזה‪.‬‬
‫ספרו‬
‫נדפס‬
‫השגי ה ג ד ו ל ה ו א‬
‫בחיי‬
‫פיהם‪.‬‬
‫ח כ מ ח‬
‫מ צ ד שני ג ר מ ו ל צ מ צ ם א ת ה ת פ ש ט ו ת‬
‫ש ל מ ה‬
‫ה מ ח ב ר ‪ ,‬ו ה ש ם ניתן ל ו ע ״ י‬
‫על‬
‫המדפיס ר׳‬
‫התלמוד‪.‬‬
‫אף‬
‫ס פ ר זה‬
‫שמואל בן הקדוש ר׳‬
‫לא‬
‫יצחק‬
‫ל ד ב ר י בניו ב ה ק ד מ ת ם ל א כ י ו ן כ ל ל מ ה ר ש ״ ל ל ה ע ל ו ת א ת ה נ ח ו ת י ו ו פ י ר ו ש י ו‬
‫ו ה ם שימשו ל ו ר ק ‪ .‬צ י ו נ י ם ו מ ע ב ר ו ח ל י ל ך א ל מ ח ו ז‬
‫בספר‪,‬‬
‫א ל א ש ל ה פ צ ר ת ה ר ב י ם שבאו עליהם בטענה‪:‬‬
‫שלמה"‪,‬‬
‫ס פ ר ו ה ג ד ו ל ים ש ל‬
‫‪ .‬ח מ ד ה ננוזה יש ל נ ו ב ב י ת‬
‫ג נ י ז ת כ ם ו א ת ם מ ב ק ש י ם ל מ נ ו ע ב ר מ א ת נ ו ‪ . . .‬מ ה ל כ ם פ ה ומי ל כ ם פ ה כ י ח צ ב ת ם‬
‫ל ו ק ב ר ועמו ת מ ו ת חכמתו״‪ ,‬ה ס כ י מ ו ל ה ד פ ס ת ו ‪.‬‬
‫המסכתות‬
‫ואם‬
‫ר׳‬
‫ש ע ל י ה ם כ ת ב מ ה ר ש ״ ל א ת ה ג ה ו ת י ו ה י ו ‪ .‬ר ו ב ן ד פ ו ס ב ו מ ב ר ג ראשון"‪,‬‬
‫כ י מגיהי ש״ס ז ה ה י ו ת ל מ י ד י ח כ מ י ם ח ש ו ב י ם ו ב ר א ש ם‬
‫ע מ ד ה ר ב הויגיציאגי‬
‫ח י י א מ א י ר ב ״ ר ד ו ד ב כ ל ז א ת יש ב ו ה ר ב ה שיבושים ו ט ע י ו ת ‪.‬‬
‫מתגצל‬
‫בו‪.‬‬
‫בהם‬
‫באמת פעמים אחדות על כך‪,‬‬
‫והנה ק ם מהרש״ל‬
‫לגקות א ת‬
‫ור׳ חייא מ א י ר‬
‫ו מ כ י ר ה ו א שהגיח ל א ח ר י ם מ ק ו ם‬
‫להתגדר‬
‫ה ת ל מ ו ד ומפרשיו ה ג ד ו ל י ם מן השבושים ש ע ל ו‬
‫במשך דורות באשמת מעתיקים ומדפיסים‪.‬‬
‫א ח ה ע ב ו ד ה הגדולה הזאת עשה‬
‫ע פ ״ י כ ״ י שונים מ ן ה ת ל מ ו ד ו מ פ ר ש י ו ו ע ל פ י ס פ ר י ה ר א ש ו נ י ם ונם ע״ס ה ס ב ר א ה י ש ר ה‬
‫והעמוקה‪.‬‬
‫המו״ל(‪.‬‬
‫נרסינן"‬
‫‪.‬לא‬
‫הניח‬
‫מלהשינ‬
‫נמרות‪,‬‬
‫פ ע מ י ם אין ס פ ו ר ו ת ה ו א מ ז כ י ר‬
‫רש״י‬
‫ותוספות‬
‫של‬
‫‪ .‬ס פ ר י ם אחרים"‪,‬‬
‫קלף‬
‫ישנים"‬
‫ולפעמים‬
‫)מדברי‬
‫‪.‬ביש ס פ ר י ם‬
‫) כ ת ו ב ו ת י ׳ ע"ב>; ‪ .‬כ י ה ב ס פ ר י ם מ ד ו י י ק י ם ״ )ב״מ ק״ח ע"ב>; ‪ .‬ו כ מ ו ש ה נ ח ת י‬
‫‪ 53‬בנוגע לזמן ה ד פ ס ת הישיש לחולין יש מבוכה בין רושמי רשימות‪ .‬ה ס פ ר ננםר בדפוס‬
‫ש ל מ י ה ׳ ‪ ,‬ובן־יעקב ופרידברנ רשמו שעיה‪ ,‬כמנין שלמיה‪ ,‬א ב ל זה‬
‫האליף‬
‫‪.‬בשנת‬
‫אי אפשר‪ ,‬כי המויל כותב בהקדמתו שהישיש לב״ק כ ב ר נ ד פ ס והנהו יקר במציאות‪. ,‬ולא נמצא‬
‫כי אם א׳ בעיר ובי בפשפחה׳‪ ,‬נם בית דפוסו של ר׳ מנחם נחום סייזילש‪ ,‬שבו נ ד פ ס הספר‪,‬‬
‫התחיל את קיומו ר ק בשי שיץ‪ ,‬ועיכ נראה שיש ל צ ר ף נם את האותיות ‪.‬אל־ סהאל׳ף‪ ,‬ויוצא‬
‫שנדפס בשי תיו‪] .‬וכן נרשם א צ ל רמשיש‪ ,‬צ ת ר ‪ ,‬ווינער ב ק ה ל ת משה‪ [.‬מצד אחר יש להעיר‬
‫שאין הוא מזכיר את הישיש לביצה‪ ,‬שנדפס ע ל ידו בלובלין שצ־ו‪.‬‬
‫נו‬
‫]יב‪1‬‬
‫אסף‬
‫מ ס פ ר י ם ם ד ו י י ק י ם ' ג ע י ר ו ב י ן ל־ז ב ׳ ( ‪ ,‬ה י ו ל ו כ״י מ ו ג ה י ם ו ס ד ו י י ק י ם מ פ ר ש י י ) ע י ר ו ב י ן‬
‫מיג אי‪ ,‬ב״מ פ י ו א ׳ ‪ ,‬ש ם ק ׳ ח א י ( ו כ ת ב י י ד שונים מ ן ה ת ו ס פ ו ת ״ * ‪.‬‬
‫ד ב ר י רשיי ב מ ק ו ם א ח ד ע ל פ י ד ב ר י ו ב ם ק ו ם א ח ר‬
‫שיגויים ב פ י ר ו ש רשיי מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו כ ן ב ת ו ס פ ו ת ‪.‬‬
‫נרסאות‬
‫הראשונים‬
‫ב ת ל מ ו ד ושמותיהם‬
‫)כתובות ל ׳‬
‫ט‬
‫ה ו א מגיה א ת‬
‫א׳>‪ ,‬ו ס ע י ר ע י‬
‫לעתים קרובות הוא מ ב ר ר את‬
‫בפירוש הסוגיא‪.‬‬
‫ר ב ו ת הוא געזי‬
‫פעמים‬
‫ב ק ב י ע ה ה נ י ר ס א ו ב פ י ר ו ש ה ע נ י ן עיי ס פ ר ה ע ר ו ך )עי׳ ל מ ש ל ב י ם פ ׳ ד בי‪ ,‬פ י ה בי׳‬
‫פ י ו א ׳ ‪ ,‬פ י ט א׳ ו ע ו ד ( ‪.‬‬
‫היד‬
‫ואולם כ מ ה פ ע מ י ם ה ו א מניה א ת ה נ ו ס ח ל מ ר ו ת מ ה ש כ ת ב י‬
‫ו ס פ ר י ה ד פ ו ס ה ם מ א ו ח ד י ם ב נ י ר ס ת ם )עי׳‬
‫מציעא‬
‫י ו ם‪,‬‬
‫פיה א׳‪:‬‬
‫‪.‬יתיב מ א ה תעניתא כו׳ ניל‬
‫כ ך נם ב ב ב א‬
‫ב י ב צ׳ א׳ ועוד(‪.‬‬
‫מ‬
‫ד כ ל הני מ א ה ט י ס ה ו א והוא‬
‫י‬
‫ד ה י י נ ו א ר ב ע י ם ' ‪ ,‬א ל א שממי נ ע ש ה מ א ה ‪.‬‬
‫ויש ש ה ו א מ נ י ה ע ל י ס ו ד מ ק ו ר ו ת ס פ ר ו ת י י ם שונים‪.‬‬
‫סיח א׳‪:‬‬
‫הרי״ף‪,‬‬
‫‪ .‬ו ר בי נו‬
‫חם‬
‫וכו׳ ניל ט ע ו ח ס ו פ ר ו ה ו א‬
‫א ב ל ד י ת פ י ר ש ב ע נ י ן א ח ר ‪ ,‬עי׳ באשרי‪".‬‬
‫כ ך הוא םעיר‬
‫ריח‪,‬‬
‫בכתובות‬
‫ודומה לזה פירש‬
‫מ ע י ן זה נ ם ב ב י מ ע י ה א׳ ו כ י ם ‪.‬‬
‫ב ס פ ר ו זה מ ו ע ל ה מהרש״ל כ מ ב ק ר ט ק ס ט י ם ח ר י ף המשתמש ב כ ל כ ל י האומנות‬
‫ש ח ו ק ר י ט כ ס ט י ם מ ש ח מ ש י ם ב ה ם נ ם כ י ו ם ‪ ,‬ו ה ו א ה ר י ה י ה ר א ש ו ר א ש ו ן ב ד ר ך זו׳ א ם‬
‫כי ל א יחיד בדורו‪.‬‬
‫נ ז כ י ר א ת ב ן ד ו ר ו ו ב ן א ר צ ו ״ ‪ .‬ה ת נ א ה ג ד ו ל ־ ר ׳ י ו ס ף אשכנזי׳‬
‫ו א ת ב ן זמנו ה צ ע י ר ר ׳ ב צ ל א ל א ש כ נ ז י ‪.‬‬
‫א י ן ל נ ו כ מ ד ו מ ה י ד י ע ו ת ע ל י ח ס י ם אישיים‬
‫בין מ ה ר ש ״ ל ו ב י נ י ה ם ‪ ,‬א ף ש ם ה ר ש ״ ל ב א ב ד ב ר י ם ע ם ח כ מ י ם שישבו ב א ר ץ י ש ר א ל‬
‫ומצרים‪6‬ג‪.‬‬
‫‪ 54‬עי׳ בביס יינ אי‪. :‬ובתוספות יענים מצאתי כתובי; עירובין נ־ח בי‪. :‬סצאתי בתוספות‬
‫פדוייקים׳; שם לינ אי‪. :‬ובתוספות ארוכים מצאתי מ ה הלשון'‪ .‬היו לו נם תוספות שאנץ <‬
‫רשיש פיא‬
‫ס־ בי‪ ,‬מיא א׳ ובי‪ .‬עיה בי‪ ,‬פ־נ ב׳ ועוד(‪ .‬היו לו ‪.‬תוספות ארוכים׳ נם ל ב ב א ק‬
‫סי׳ ח׳‪ ,‬פ־ד סי׳ טי(‪ .‬וכן הוא םזכיר ‪.‬תוספות אחרים' ל מ ס כ ת זו )ישיש לביק פיו סי׳ י־ז>‪ .‬כדאי‬
‫להביא נם קצת מהערות סהרשיל על התוספות ל מ ס כ ת ו ת שונות וטחבריהם‪. :‬אכן התוספית‬
‫ד ה כ א <של מס׳ יבמות> ננד התוס׳ של אותן סס׳ קטנות )כםנילה ועוד(‪ ,‬וכן יש ק ב ל ה שהחי '‬
‫מן המסכתות הנדולות הן תוס׳ של ריא מטון" )ישיש ליבמות פיד סי׳ ליד(‪. :‬וכמדומה לי שאינן‬
‫)התוס׳ לנדרים( תוס׳ של דיי אלא הוא מדברי ריש סיינבל' )שם סיב סי׳ ייח>; ‪.‬ומכאן י ר‬
‫שהתוס׳ שלנו )לביצה( אינן תוס׳ דריא טטוך א ל א לקוטים סאחרונים'‪) .‬ביצה סיד סי׳ כ '‬
‫בתשובותיו סי' הי‪ ,‬אחר שהוא טביא את דברי התוס׳ בטויק כיד ב׳ הוא כותב‪ . :‬ע כ ־ ל תוספות׳‬
‫והוא א ח ד מן האחרונים‪ ,‬ונוטה שהוא תוס׳ של םהרים'; שם סי׳ סיד; ‪.‬אף שבתוס׳ שלנו‬
‫ ל ב ר כ ו ת ‪ -‬נמצא כן אינו לא מתוס׳ דטוך ולא פתוס׳ דענץ אלא הוא מדברי האחרונים כאשר‬‫ל ר ו ב בזו הססכתא׳‪.‬‬
‫שס‬
‫‪ 0‬א‬
‫‪0‬‬
‫א ה‬
‫( ‪:‬‬
‫‪ 55‬אפשר אפילו לוםר בן עירו‪ ,‬שהרי דיי אשכנזי היה זמן ידוע בפחנא‪ ,‬שבה נתנדל פהרשיל‬
‫לפני שעלה לאיי‪.‬‬
‫ל ז ק נ י י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬וכתב‬
‫דברי‬
‫‪.‬ושלחתי‬
‫»‪ 5‬עי׳ ישיש לניטץ פיב סי׳ ד׳‪:‬‬
‫לי זקן א ח ד וחכם מופלא שחכמי ירושלים הסכימו לקיו שדנתי־‪ .‬עי׳ נם עו־ת שלו סי׳ ליז‪. :‬זי‬
‫החשובה שכתב לי מהדיר דוד בלומיש מאיי׳‪ .‬ר׳ דוד היה מתלמידי םהרש׳ל‪ .‬קשריו עם איי‬
‫נתהדקו בודאי עיי עלית חותנו לארץ הקדושה‪ .‬פענינים ד ב ר י סהרש־ל ע ל סצות העליה לאיי‬
‫בישיש ליבסות פיו סי׳ ליב‪ ,‬עטי שנדר ל ע ל ו ת ולא ע ל ה אפילו התירו לו עיי פ ת ח וחרטה אוסרים‬
‫‪ * ,‬׳ אליעזר‬
‫‪ 1;,‬י ‪_ .‬‬
‫שמא העון נרם לו שלא יוליד‪ ,‬דסצוה ר ב ה היא ללא י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה ת‬
‫ר‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ו‬
‫‪9‬‬
‫ר‬
‫]ע[‬
‫משהו לתולדות מהרש״ל‬
‫‪:‬ז‬
‫כמו שנהנ בבדיקת נוסחאות התלמוד ומפרשיו הנדולים נהנ נם בביאורו על‬
‫הסמ״נ‪ .‬נם מן הסמ״נ היו לפניו כמה כתבי־יד והוצאות דפוס‪ ,‬והוא בוחן ובודק‬
‫לפיהם כ ל מלה״•‪ .‬מזכיר הוא נם ‪.‬מיימון של דפוס" ו״םיימון של קלף' שהיו לו‬
‫)שם מצות ל״ת נ״ל(‪ .‬היו לו ממנו ‪.‬ספרים מדוייקים׳ )ישיש לחולין פ׳׳ג סי׳ י"ד>‬
‫ואף ברא״ש ושאר ספרי הראשונים הוא בוחן ובודק את הנדסאות לאור כה״י וספרי‬
‫הדפוס שהיו ל פ נ י ו ת ואף כ ל תשובה וכל פסק ופסקא שהוא מביא מן הראשונים‬
‫נבדקה נרסתם ע ל ידו והוא משתדל לתקן שבושיהם‪ .‬בתשובותיו סי׳ ס״ה הוא‬
‫מעתיק בשלמותן את תשובות ר׳ שמחה והראבי׳־ה‪ ,‬ומסיים‪. :‬תשובות אלו העתקתי‬
‫סס׳ ראבי׳׳ה‪ ,‬והתשובות היו בלתי מתוקנות לרוב טעויות‪ ,‬לפי שבאו מסופר אל‬
‫סופר‪ ,‬ובעזרת האל י נ ע ת י ו מ צ א ת י ל ת ק נ ם על מכונם לפי הירושלמי‬
‫שהיה לפניהם‪ ,‬ואף ביניהם היה חילוק בנרסתו‪ ,‬אכן בירושלמי שלפנינו גרסא‬
‫אחרת״‪ .‬אחת מטענוחיו על ר״י קארו היא ש‪.‬לא היו לפניו ספרים מונחים והעתיקם‬
‫בטעות כאשר ימצאו בדפוס‪ ,‬ולפעמים בנה יסוד על הטעות ההיא״״־׳‪.‬‬
‫חוץ מהגהות רשם בגליונות השים שלו גם פ י ר ו ש י ם ק צ ר י ם היורדים‬
‫לעומק פרושו של התלמוד‪ .‬לעתים הוא נם מברר את שיטת רש״י והתוספות‪,‬‬
‫מקשה ומתרץ‪ .‬ההנדות והפירושים יצאו לו מתוך עיונו המעמיק בלמדו עם תלמידיו‬
‫בישיבתו‪ .‬והמו״ל הראשון כותב‪ ,‬שמהרש״ל ‪.‬אזן ו ח ק ר \ ת ק ן תלי תלי הלכות על‬
‫כ ל קוץ וקוץ כ ל מסכתא כאשר למדה ב י ש י ב ת ו ‪ . . .‬וכללא דא נקוט בידך שאנחנו‬
‫העלינו בדפוס כ ל המסכתות שלמד בישיבה ברבים‪ ,‬ואם באולי מיעוטא דמיעוטא‬
‫איזה פרק או ד ף שלא נ ת ק ן ‪ -‬ה י ה מ צ ד אחה מניעה‪ ,‬אונס או חולי או ד ר ך של‬
‫הרבי‪ .‬מסכתוח אלו הן‪ :‬ברכוח‪ ,‬שבח‪ ,‬עירובין‪ ,‬פסחים‪ ,‬ביצה‪ ,‬סוכה‪ ,‬יבמות‪,‬‬
‫כתובות‪ ,‬ניטין‪ ,‬קידושין‪ ,‬סוטה‪ ,‬בבא קמא‪ ,‬בבא מציעא‪ ,‬בבא בתרא‪ ,‬סנהדרין‪,‬‬
‫סכות‪ ,‬שבועות‪ ,‬חולין‪ ,‬נדה‪.‬‬
‫ספר ‪.‬חכמת שלמה״ נדפס בראשונה בקראקא שמ׳׳ב‪ .‬הוא נדפס בפורמט‬
‫קטן ‪ -‬אם כי ב כ ר ך עבה מאד של יותר משש מאות דפים ‪ . ,-‬כ ד י שכל אחד יוכל‬
‫לישא אותו בחיקו״‪ .‬באותו זמן הדפיסו האחים יעבץ את הש״ס בקושטא והם הוסיפו‬
‫בסוף כ ל מסכת את חי׳ מהרש״ל‪ ,‬ואף בפנים הנמרא הגיהו מעט עפ״י מהרש״ל‬
‫וצייגו בגליון ב צ ד ההגהה‪. :‬רש*לי‪ .«0‬במהדורות הבאות של התלמוד הניהו בחלק‬
‫אשכנזי לםהרשיל )פורסם עיי ס א ר כ ס בסי היובל ל כ ב ו ד ריי פרייסן עם׳ ‪ (170‬נ כ ת ב מ ר א ה‬
‫עוד בהיותו במצרים שבה ישב בשנות רציט‪-‬שכיא‪ ,‬כי לפולין בא ר ק בשנת שליה‪.‬‬
‫‪ 67‬עי׳ מצוות לית י״ט; שם סיה דיה הלש‪. :‬בסיא א י נ ו ‪ . . .‬וכן כתוב ברוב ספרים׳‪ :‬שם‬
‫דיה בוצע‪. :‬וכיה בספרים מדוייקים׳‪.‬‬
‫‪ 68‬עי׳ ישיש ליבמות פיו סי׳ כיו‪ :‬מצאתי בטור מ ת י י ק ; ישיש לביצה פיא סי׳ ייח‪ :‬ובספרי‬
‫הרייף של דפוס כ ת ו ב ‪ . . .‬ואינו מלשון הרייף כאשר ראיתי בספרים‪.‬‬
‫‪ 50‬עי׳ הע׳ ‪ :28‬עי׳ נם ישיש לניטין סיד סי׳ סיח‪ :‬והקארו ד ח ק ליישב בכדי‪ ,‬ולא ידע‬
‫דטיס הוא‪ ,‬כאשר נסצא בספרים סדוייקים‪.‬‬
‫‪ 60‬עי׳ רנינ רבינוביץ‪ ,‬מאמר ע ל ה ד פ ס ת התלמוד‪ ,‬עמ׳ ‪ .64-03‬ועיייש עם׳ ‪ 70‬שטביא שם‬
‫בשם ב ע ל ‪.‬שפתי ישנים׳‪ ,‬שססכתות אחדות עם הנהות סהרשיל נדפסו כ ב ר בלובלין שליט‪,‬‬
‫ואיכ הוא ‪ -‬יש ל ה ת פ ל א ע ל שלא נזכר מזה כלום ב ה ק ד מ ת המויל ובני סהרשיל ל ד פ ו ס ראשון‪.‬‬
‫נח‬
‫אסף‬
‫את‬
‫מהן‬
‫מסכת‬
‫התלסוד‬
‫נוף‬
‫ההגהות‬
‫ע״פ‬
‫והחידושים‪.‬‬
‫ןייו‬
‫הנהות‬
‫םהרש׳ל‬
‫חוץ מזה‬
‫נדפס‬
‫ובחלק‬
‫הספר‬
‫סהן‬
‫בשנות‬
‫נדפסו‬
‫בסוף‬
‫בתשע‬
‫תניא‪-‬תקע׳ב‬
‫מהדורות‪.‬‬
‫כהמשך‬
‫והערותיו‬
‫ל ע ב ו ד ת ו ב ה נ ה ת ה ת ל מ ו ד ‪ ,‬רש״י ו ה ת ו ס פ ו ת יש ל ר א ו ת נ ם א ת ה נ ח ו ת י ו‬
‫הקצרות והקולעות ע ל‬
‫ה ר י ן ונמוקי י ו ס ף ו ה מ ר ד כ י ! ״ ‪.‬‬
‫לקצת‬
‫ה ו א כ ת ב ה ג ה ו ת ע ל הרי״ף־‬
‫ס פ ר י הראשונים‪.‬‬
‫אותו ה ד ב ר ע ש ה ע ל הראיש‪ ,‬והנחותיו ע ל הרא״ש‬
‫ם ס כ ת ו ת נ ד פ ס ו ב ה ו צ א ת ה ש י ם ב ו ו י ל נ א ‪ .‬ו ר י א ב ר ל י נ ר ם ו ס ר ב ־ ‪kiagazin fur‬‬
‫‪,die wisscnschaft des judenthums‬‬
‫נמצא עוד טופס‬
‫‪(Sokob‬‬
‫‪ ,xvi‬ע מ ׳ ‪, 1 0‬‬
‫מ ס פ ר משנה‬
‫תורה‬
‫ש ב ב י ת ה מ ד ר ש הישן‬
‫להרסבים‪,‬‬
‫בםקול‬
‫עם‬
‫ד פ ו ס וויניציא שיי‪,‬‬
‫ה ע ר ו ת ע ל הנליון כ מ ע ט ב כ ל ע מ ו ד ו ע מ ו ד ע ם ח ת י מ ת מ ה ר ש ־ ל ‪.‬‬
‫הגהותיו ש ל מ ה ר ש ׳ ל ה ן ב ר ו ב ן ה נ ד ו ל ל מ ד נ י ו ת ‪ ,‬נונעות ל ה ב נ ת נופו ש ל ה ת ל מ ו ד‬
‫ומפרשיו‪.‬‬
‫דבר‬
‫ה מ י ל הראשון של‬
‫נדול‬
‫‪ .‬ח כ מ ת שלמה" כ ו ת ב ב ה ק ד מ ת ו ‪ ,‬ש מ ה ר ש י ל ‪ .‬ל א ה נ י ח‬
‫וקטן ש ל א התקין‪,‬‬
‫הדבורים‬
‫ועוד מ ה שהוסיף או נ ר ע‬
‫והפסיק‬
‫תיבה או אות‪,‬‬
‫ו ח ב ר ם י ח ד ‪ ,‬ד י ל ש מ ח ק ה נ ק ו ד ו ת ה מ פ ס י ק י ן ה נ ק ר א י ם טוייזין‪ ,‬א ו ש ב ד פ ו ס‬
‫ל א ה י ו ב מ ק ו מ ם ו ה ו א ת ק ן אותם*‪.‬‬
‫של‬
‫הנדולה‬
‫מבוססות‬
‫מהרש״ל‪,‬‬
‫א ב ל יש‬
‫כ ך נהנ נם הב״ח‪ ,‬שבהנהותיו מורנשה ה ש פ ע ת ו‬
‫הבדל‬
‫ר ב בין‬
‫הנהות‬
‫שניהם‪.‬‬
‫הנהות‬
‫מהרש״ל‬
‫במדד‪ .‬יותר ג ד ו ל ה ע ל כ ת ב י ־ י ד ו ע ל נ ו ס ח א ו ת ה ת ל מ ו ד ב ס פ ר י ראשונים׳‬
‫‪,‬‬
‫הגהות ה כ י ח מיוסדות ב ר ו ב ן ע ל הרגשתו הלשונית ה ד ק ה ו ע ל השואות ב ]‬
‫ואילו‬
‫ה ת ל מ ו ד גופו‪.‬‬
‫יכולה‬
‫ועוד‪:‬‬
‫ס ה ר ש י ל שם ל ב ו להגיה כ ע י ק ר כ ל מ ק ו ם שהגוסחא הסשובשח‬
‫ל ה ט ו ת א ת ה ל ו מ ד מ ן ה ד ר ך ה י ש ר ה ו ל ה ט ע ו ת ו ‪ ,‬ו ל א ח ש ב י ו ת ר ל ת ק ו ג י לשו!‬
‫וסגגון ג ר י ד א ‪ ,‬ו א י ל ו ה ב י ח ש ם ל ב נ ם ל כ ל פ ג י מ ה ק ל ה ש ב ק ל ו ת ‪.‬‬
‫מהרש׳ל‬
‫בספריו‬
‫מ צ ט י י ן גם‬
‫כ ס ה שרידים‬
‫בעושר‬
‫מקורותיו‬
‫מ ס פ ר ו ת הגאוגים‪,‬‬
‫אפשר‬
‫למצוא‬
‫ו מ ה ם שגתגלו ר ק בזמן ה א ח ר ו ן ‪.‬‬
‫בישיש‬
‫הספרותיים‪.‬‬
‫פ ה ושם‬
‫ל ב י צ ה פ״ג ס י ׳ י׳ ה ו א מ ב י א א ת ת ש ו ב ת ו ה ח ש ו ב ה ש ל ר ב ג ט ר ו ג א י גאון ש נ ד פ ס ה‬
‫ב‪.‬קבוצת‬
‫מדוייק‪:‬‬
‫ח כ מ י ם ׳ ‪ ,‬וויגא ת ר כ י א‬
‫‪ .‬ו כ י ב ת ש ו ב ו ת הגאוגיט וזיל א פ י ל ו ב ק ר ט ב א ששם מ ק ו ם מ ל כ ו ת‬
‫מ ר ו ב י ם‬
‫ישראל‬
‫) ‪ -‬א ו צ ר הגאונים ל ע י ר ו ב י ן סי׳ ס י ד ( ב נ ו ס ח יותר‬
‫ו י ש ר א ל י ם‬
‫אסור'‪.‬‬
‫מ ר ב חננאל‬
‫מועטים־״‬
‫‪,‬‬
‫א ם יש ל ח ו ש ש מ ר ב י ם ו מ ב י א י ם ב ש ב י ^‬
‫כ ן ה ו א מ ב י א א ת ס ד ר ת נ א י ם ו א מ ו ר א י ם ‪ « 3‬ה ו א מ ב י א גם ת ש ו ב ו ת‬
‫ב ל ת י ידועות ממקום אחר««‪,‬‬
‫ש א ף ה ו א אינו‬
‫ו כ ו ת י ם‬
‫ידוע‬
‫ממקום‬
‫אחר״‪,‬‬
‫וקטע סםפר‬
‫ומהרשיל ור׳‬
‫מגלת סתרים לר׳‬
‫שמואל‬
‫שולם ה ם‬
‫גסים׳‬
‫האחרונים‬
‫ד פ ו ס ראשון‪.‬‬
‫טעט׳‪ ,‬ו כ ב ר הגיה ה ר כ ב י בתולדות ריש‬
‫וישמעאלים מרובים וישראל טעט‪.‬‬
‫תנאים ואפודאים‪.‬‬
‫‪ 61‬עדות תלמידו ריא אלטשול בשער הישיש לביק‬
‫‪ 62‬ובקבוצת חכמים‪. :‬וישראל טרוכימ וישמעאל‬
‫הנגיד )הסאסף‪ ,‬פטרבורג‪ ,‬תרסיב‪ ,‬עמי ‪ 30‬ה ע ר ה ‪:>7‬‬
‫‪ 63‬ישיש לביצה פיה סי׳ טיו‪ :‬לפי שטצאנו ב ס ד ר‬
‫‪ 64‬ישיש לביק פיט סי׳ ייד סהנהת ס ר ד כ י ישן‪.‬‬
‫‪ 65‬בביאוריו לספינ דפוס בסיליאה חיא ד ף כיה עיא ודי‪ .‬קאפוסט חיא ד ף ט׳ םעיא‬
‫ב ם נ י ל ת ס ת ר י ם דרי נסים נ א ו ן ‪ . . .‬׳ ; ישיש ליבמות פיד סי׳ לינ‬
‫עיינתי‬
‫‪.‬ואחיכ‬
‫‪ .‬כ ת ו ב בםנלת סתרים בזה ה ל ש ו ן ‪ , ' . . .‬ועי׳ מש״כ בתרביץ שנה ייא עס׳ ‪.220‬‬
‫]טי[‬
‫משהו לתולדות מהרש״ל‬
‫נט‬
‫שהספר היה עדיין למראה עיניהם‪ .‬פה ושם אפשר למצוא בספריו עוד כמה‬
‫שרידים מספרות הנאונים‪ .‬אמנם רוב יניקתו באה לו מתורתם של חכמי צרפת‬
‫ואשכנז‪ ,‬שנמשך אחריהם יותר מאשר אחרי חכמי ספרד‪ ,‬אם כי בהקדמתו הוא‬
‫מתנגד לזה שהספרדי אומר קים לי כספרדים והצרפתי בצרפתים‪. ,‬וכל א ח ד‬
‫בורר לו את שלו‪ ,‬ועם ועם כלשונו‪ ,‬וסובר התורה ירושה היא למשפחות‪ ,‬ולא זו‬
‫ה ד ר ך ולא זו העירי‪ .‬מרבה הוא להביא את הראב״ן״‪ ,‬הראבי״הל״‪ ,‬אור זרוע‬
‫ה נ ד ו ל ואו״ז הקצר‪ ,‬ספר התרומה‪ ,‬הרוקח‪ ,‬פסקי מהרי"ח<ז«‪ ,‬תשובות מהרים‬
‫מרוטגבורנ והלכות שמחות שלו )שו״ת סי׳ כיד(‪ ,‬ספר הפרנס לד׳ אברהם אחי‬
‫מהר״םםד‪ ,‬ספר המרדכי‪1‬ד‪ ,‬הגהות מיימוניות‪ .‬לספר שערי דורא חבר באור‪ .‬הוא‬
‫מביא נם את ספר אור החיים לר״ח אור זרוע‪ ,‬שלקוטים ממנו גדפסו עיי רנ־נ‬
‫קורוגיל בס׳ חסשה קוגטרסים )ישיש לגיטין פ״ד סי׳ כיה(‪ .‬מחכמי אשכגז‬
‫המאוחרים יותר החשיב את בעל ספר האגודה‪ ,‬ר׳ מנחם ממרזבורג־ד‪ ,‬ר׳ שלום‬
‫‪88‬‬
‫‪.‬וכן מצאתי‬
‫ב צפנת‬
‫פענחי;‬
‫‪.‬אחר כך‬
‫‪ 68‬ישיש לביק פיט סי׳ נרו‪ ,‬ייז ועוד‪:‬‬
‫בסי צפנת פענחי‪.‬‬
‫‪ 67‬ממנו הוא מביא דברים ה ר ב ה מאד‪ .‬עיי ישיש ליבמות סייד סי־ ני‪ . :‬א ח ר כ פ ה שנים‬
‫חפשתי ב ס פ ר ראבי־ה הגדול ומצאתי־; ישיש לביק פיה סי׳ מיט‪. :‬בתשובה ששאל ר׳ אפרים‬
‫את ראבייה'‪ .‬ועיע יבמות פייב סימני א'‪ ,‬בי‪ ,‬וי‪ ,‬זי‪ ,‬טי‪ ,‬ייב‪ ,‬טיז‪ ,‬כיב‪ ,‬ל־ג; שם פיח סי׳ י־ב‬
‫ועוד• ל פ נ י ו ה י ה נ ם ס ׳ א ב י א ס ף ‪ ,‬עי׳ ישיש ליבמות פי״ב סי׳ כיז ופייד סי' ני‪.‬‬
‫ו ב כ ל המקומות האלה הוא מביא את דברי ראבייה ממקורם הראשון‪ .‬אף בתשובותיו הוא מביא‬
‫קטעים נדולים ממנו‪ ,‬וריא אפטוביצר )מבוא לראבי״ה עמי ‪ (156‬העיר עיז שהיה לפניו כתיי‬
‫ראבייה יותר שלם מאשר לפנינו‪ .‬אמנם דבריו‪ ,‬שבספריו ים של שלמה‪ ,‬ביאורים לשערי דורא‬
‫ולסמינ הוא מביא את דברי הראבייה לרוב ממקורות שניים ושלישיים‪ ,‬אינם מדוקדקים‪.‬‬
‫‪ 68‬בישיש לניטין פ־ב סי׳ כיו הוא כותב‪. :‬ולא זכיתי להיות בידי האיז הנדול־‪ ,‬א ב ל בביצה‬
‫‪ .‬ו ע י י נ ת י ב א ־ ז ה ג ד ו ל ־ ‪ .‬וע־ע שם‬
‫פיא סי׳ א' )‪-‬תשובותיו סי׳ ע־ה( הוא כותב‪:‬‬
‫פ־ב סי׳ יי‪ . :‬ל פ י שהא־ז כ ת ב ו ז י ל ‪ ; . . .‬שם פ־ה סי׳ ו׳‪ ,‬ב׳ פעמים; יבמות פי־ב סי' ז' וסי'‬
‫ייט‪ ,‬פי־נ סי' הי‪ .‬וביש־ש לביצה פ־ד סי' י־ט הוא כותב‪ . :‬ו ה א ־ ז ב ע ל ה ו ר א ה ה י ה‬
‫ובתראי הוא וראוי לחוש לדבריו"‪.‬‬
‫‪ 69‬ישיש ביק פיט סי׳ כ־ז‪ ,‬שם פיה סי' ס׳ ופיו סי׳ ייא‪. :‬מפסקי םהר״ר חזקיה הנקרא‬
‫בחבורה םהרייה‪ ,‬ו ה ו א ב ע ל ה ו ר א ה וראוי לסטוך על דבריו'‪ .‬פפסקי פהרי־ה נשפר‬
‫ר ק כת־י א ח ד באוצר הספרים של ק ה ל ת פראנ‪ ,‬ועיי עליו במאמרו של הריח ב ר ו ד י ב ס פ ר‬
‫היובל לריא שווארץ‪.‬‬
‫‪ 70‬שוית סי׳ מיה‪. :‬ועוד מצאתי בפרנס׳‪ ,‬א ך עיי סי׳ ציא‪. :‬אף שמצאתי כתוב ב ש ם‬
‫הפרנס׳‪ ,‬וכנראה כ ת ב כ ך ספני שאין זה לפנינו בס׳ הפרנס‪ .‬וע״ע יבמות פי״ב סי׳ ייד‪ . :‬ס פ ר‬
‫הפרנס ד ב ת ר א ה הואי‪.‬‬
‫‪ 71‬היו בידו כמה כתיי ממנו‪. :‬וכן נמצא ב מ ק צ ת מרדכי להדיא׳ )ישיש ליבפות פיא‬
‫' י״א(‪ .‬היה בידו מ ר ד כ י א ר ו ך )יבמות שם; ביק פיז סי' ליז‪ ,‬שם פ״נ סי' יינ ושם‬
‫פיד סי' ו׳; שוית סי׳ פ'ה> ו מ ר ד כ י ק צ ר <שו'ת סי' קיא(‪ ,‬מ ר ד כ י ד ב נ י ר י י נ ו ס‬
‫)יבמות פייב סי׳ גי(‪ ,‬ו מ ר ד כ י ב כ ת ב ש ה נ י ה נ ד ו ל ב ד ו ר ו מ ה ר ״ ר י ע ק ב‬
‫פ ו ל א ק ז י ל <שוית סי׳ מיח(‪.‬‬
‫בםעיל‬
‫פנחס‬
‫בהריר‬
‫םנחם‬
‫‪ 72‬ביק פיח סי׳ סיו‪ . :‬ע ד כאן דברי ר ׳‬
‫ש ל ו י ; שם םיא סי׳ םיא‪. :‬ראיתי בתשובת ר׳ פנחס)!( םעיל צדקי; שם‪. :‬שוב‬
‫צדקה‬
‫מצאתי בתשובת הפופלנ ר׳ מנחם מיץ׳; ‪.‬בתשובת מהרין)!( מעיל צדקי <שו'ת סי׳ כיה(; נם‬
‫ס י‬
‫ס‬
‫א‬
‫מוינאנז‪,‬‬
‫של‬
‫ס‬
‫]טז[‬
‫ף‬
‫וכן היה בידו ש פ ע‬
‫מ ה ד י י ל ת ‪ ,‬ר ׳ י א י ס ר ל י ן ‪ ,‬פ ה ר ״ י ו ו י י ל ג ז ‪ ,‬ור״י ב ר ו נ א ״ ד ‪.‬‬
‫מ ק ו ר ו ת מ ה ו ר א ו ת י ה ם ש ל ח כ מ י אשכנז ב מ א ה הי״ד והטיו‪ ,‬ש כ מ ה מ ה ם ל א הגיעי‬
‫אלינו‬
‫צנורות‬
‫דרך‬
‫אחרים‪,‬‬
‫הלכות‬
‫ב ד י ק ו ת אשכנזים‪8‬ד‪,‬‬
‫מנהנים‬
‫בידו‬
‫מרובים‪.‬‬
‫צ ר פ ת‬
‫היו‬
‫ואשכנז‪,‬‬
‫או‬
‫בצורת‬
‫ילקוטים‬
‫שונים‪,‬‬
‫הלכות‬
‫שחיטות‬
‫‪7 7‬‬
‫אשכנזים ׳‬
‫ה ל כ ו ת ב ד י ק ו ת ישנותטל‪ ,‬ת י ק ו נ י ניטין ל ר ו ב ‪ ,‬ו כ ן ס פ י‬
‫כמה‬
‫ספרי‬
‫ק ו ב צ י‬
‫לקוטיסיי*‬
‫ת ש ו ב ו ת‬
‫שהובאו‬
‫מ ר א ש ו נ י‬
‫בהם‬
‫דברי‬
‫‪,‬‬
‫ח כ מ י‬
‫הראשונים‬
‫ותשובותיהם‪.‬‬
‫מ ח י ב ו ר י ה ם ש ל ח כ מ י צ ר פ ת ה ד ר ו מ י ת ו ח כ מ י ס פ ר ד מ א ל ה ש מ ה ם נ ד פ ס ו בזמנו‬
‫ה ו א מ ב י א א ת ת ו ר ח ה א ד ם ל ה ר מ ב ״ ן )ישיש ב י צ ה ס ״ א ס י ׳ י׳ב>‪ ,‬ח י ד ו ש י ה ר ״ ן לבב**‬
‫בתרא<«‬
‫)שרת סי׳ ליו(‪ ,‬א ר ח ו ת חיים ל ר י א ה כ ה ן ס ל ו נ י ל ־ י ‪ ,‬ס פ ר ה ת ר ו מ ו ת ועוד•‬
‫הוא‬
‫שבהקדמה‬
‫תמיד(‬
‫ועל‬
‫מביא‬
‫עוד‬
‫כסה‬
‫ספרים‬
‫כתבי־יד‪,‬‬
‫כנון‬
‫ספר‬
‫כתב‬
‫ה ש נ י ה לישיש ח ו ל י ן ה ו א מ ב י א מ מ נ ו פ י ס ק א ח ש ו ב ה‬
‫תמים‬
‫לר״מ‬
‫תקו׳‬
‫)ושם ב ט ע ו ת ‪ ,‬כ ת ב‬
‫שאינה ב א ו ת ו ח ל ק ש ה נ י ע ל י ד י נ ו מ ס פ ר ז ה ו נ ד פ ס ב ״ א ו צ ר נ ח מ ד ׳ ח ו ב ׳ גי׳‬
‫פי ד ב ר י‬
‫בעל‬
‫כ ת ב ת מ י ם נ ם נזר ש ל א ל ו מ ר‬
‫א מ שייר ה י ח ו ד‬
‫<עי׳‬
‫תשובות‬
‫הרמ״א סי׳ קכ״נ(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בישיש לביצה פיא סי׳ ני‪ . :‬א ב ל סיב בשם סחיר נחסן םעיל צדקי; ‪.‬תשובת ר׳ פנחס טעי*‬
‫צדקי‪ ,‬יבמות פיב ייח; ‪.‬וזה לשון סהר־ר מנחם מירזבורנ ב ‪ .‬ל ק ו ט י ס י ‪ .‬יבמות פ־י סי׳ כי•‬
‫ועיע יבמות פיינ סי' י־ז‪ .‬והוא מ ר ב ה להביא את תשובותיו‪.‬‬
‫‪ 73‬הוא השיר טנוישטט‪. .‬הגדול טהרריש טווינא פ ם ק ה ל כ ה ל מ ע ש ה ‪ . . .‬ומצאתי בקובץ‬
‫ישן שכך היתה ד ר ש ה ר ב י ע י ת שלוי )שרת סי׳ ליטז; ‪.‬ושמעתי מזקן ב ע ל הוראה שקבל‬
‫מן הנדולים אשר באשכנז שאמרו על אותו מהרר־ש כשהיה פורה איזה ד ב ר היפך הטור אמר‬
‫נברא אנברא קרטית‪ ,‬וכן היה בעיני התלםידים אשר ישבו לפניו׳ <שם סי׳ ע י ט ; ‪.‬שמצאתי‬
‫‪ .‬בתשובה בשם הישיש הטהור םהריר שלום הזיק ‪ . . .‬ח ל י ל ה לי ל ח ל ו ק ע ל הגאון כי הוא בקי‬
‫בטיב התקנות ו כ ל דבריו ד ב ר י ק ב ל ה ' )יבמות פ י ד סי׳ טיז>‪. :‬ובתשובה םצאתי בשם הנאון‬
‫מהריש פווינא שהיה נ ד ו ל ו ס ו פ ל נ ב ד ו ר ו ' )שם פייב סי׳ כ'א>‪ .‬זעיע שם פי׳ב ס י ' ל •‬
‫(‬
‫‪ 74‬הלא סכיא כיפ א ת תשלבלתיל זמזעיז ומחשיבו מאד‪.‬‬
‫<יכפלת עיד סי׳ טיז‪ ,‬לעי׳ נם פיח סי' כ'ט>‪.‬‬
‫ו‪.‬סהרייל‬
‫נדו ל‬
‫בדורי‬
‫‪ 75‬״זקן מזרה הוראה'‪ ,‬ביק פיה סי׳ ליה‪.‬‬
‫‪ 78‬היו בידו כמה תשובות טסנו שלא נכנסו לקובץ תשובותיו‪ ,‬עי׳ ניטין סיב סי׳ הי‪.‬‬
‫פי ד סי׳ כיה‪ ,‬כיו יעוד‪.‬‬
‫‪ 77‬ישיש חולין פיא סי׳ פ׳ ועוד‪.‬‬
‫‪ 78‬חולין פינ סי׳ כיו‪ ,‬כיז‪ ,‬ללא‪ ,‬ליב‪.‬‬
‫‪ 78‬שם סי׳ כיט‪ ,‬ניא‪.‬‬
‫‪ 80‬טצאת׳ בלקוטים‪ .‬חולין פינ סי' כיט‪ ,‬ליח‪ ,‬ליט‪ ,‬ניא ועוד‪ .‬בישיש לניטין סיד סי׳ כ ' א‬
‫‪.‬ועוד מצאתי תשובות יענות בשם רשיי׳‪.‬‬
‫‪ 81‬טרם נדפסו עד היום ונחשבו לאבודים‪ ,‬ורק לפני שניט מועטות נתניה כתיי א ח ד מהם‬
‫בקהירא‪.‬‬
‫‪ 88‬מביאו בכמה מקומות‪ ,‬א ב ל על הרוב מתוך ס׳ ביי לריי קארו‪ ,‬שהרבה להשתמש מ ­‬
‫אולם בישיש של ניטין פיא סי' וי‪ :‬וכיכ בארחות חיים דאפילו מבית ל ע ל י ה ציל בפני נ כ ת ב‬
‫ובפני נחתם )עי׳ בנדפס חיב עסי ‪ ,(180‬חה ל א הובא בביי‪ .‬ועי׳ נם בישיש לחולין פינ סי׳ ציט‪:‬‬
‫ס י כ בארחות חיים בשם הרי שם טוב פ ל כ ו ‪ .‬ועיע ישיש לביצה סיד סי׳ ני‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫]יז[‬
‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬
‫מובן מ א ל י ו שהוא מ ר ב ה להשתמש ב ס פ ר י ־ ד פ ו ס ‪,‬‬
‫האחרונות‬
‫חייו‬
‫האלוהות‬
‫על‬
‫בתורכיה‬
‫ספר‬
‫ואיטליה‪:‬‬
‫הזהר‬
‫סא‬
‫ל ר ב ו ת א ל ה שנדפסו בשנות‬
‫)שו״ת ס י ׳‬
‫ע״ג‬
‫ועוד(‪,‬‬
‫מערכת‬
‫) ש ר ת ה ר מ ״ א ס י ׳ וי(‪ ,‬ה י כ ל ו ת )ישיש י ב מ ו ח פ י ״ ב ס י ' כ ״ ט ( ‪ ,‬ר י ק א נ א ט י‬
‫ה ה ו ר ה )שו״ח ס י ׳ ל״ז( צ ר ו ר ה מ ו ר ל ר ׳ א ב ר ה ם ס ב ע )ישיש י ב מ ו ת פ ״ ב ס י ׳‬
‫י״א(‪ ,‬פ י ר ו ש ר ד ״ ק ל נ ב י א י ם ר א ש ו נ י ם )שם(‪ ,‬פ י ר ו ש ר ׳ ב ח י י ע ל ה ת ו ר ה )שו״ח ס י ׳ ע״ג(‪,‬‬
‫י ל ק ו ט ל מ ע ו נ י )יש״ש ל ב ״ ק פ ״ ה ס י ׳ יי(‪ ,‬ס פ ר ח ס י ד י ם ) י ב מ ו ת פ ״ ד ס י ׳ ני; שם פ״ו‬
‫ס י ׳ מ י ו ; שם פ י ״ ב ס י ׳ כ י ו ; ב ״ ק פ״ו ס י ׳ כ י ו ; ח ו ל י ן פ י א ס י ׳ נ ׳ ; גיטין פ ״ ד ס י ׳ מ ‪­ /‬‬
‫ו כ מ ה פ ע מ י ם ב ב י א ו ר ו ל ס מ ״ ג ( ‪ ,‬ל י ק ו ט י ה פ ר ד ס )שו״ת ס י ׳ ס ״ ד ( ‪ ,‬ש ב ל י ה ל ק ט )שו״ת‬
‫ס י ׳ ס ״ ד וישיש י ב מ ו ח פ י ״ ב ס י ׳ כ״ט>‪ ,‬א ד ם‬
‫‪ mm‬ל ר ב י נ ו י ר ו ח ם )שו״ת ס י ׳ מ ׳ ( ‪ ,‬שו״ת‬
‫ה ר י ב ״ ש )יש״ש ניטין פ ״ ד ס י ׳ מ״ח(‪ ,‬שו״ת ה ר ש ב ״ א והרא״ש ו ר ב י ם א ח ר י ם ‪.‬‬
‫של בני ד ו ר ו ו ה ס מ ו כ י ם ל ו ‪:‬‬
‫בספריהם‬
‫כן השתמש‬
‫שו״ת מ ה ר י ״ ק ‪ ,‬שו״ת ה ר ד ״ ך )יש״ש י ב מ ו ת‬
‫פט״ז ס י ׳ ט״ז(‪ ,‬ק ר י ח ס פ ר ל ה מ ב י ״ ט )ישיש קידושין פ ״ ב ס י ׳ כ״ז(‪ ,‬שו״ת בנימין ז א ב ‪,‬‬
‫ש ר ת מ ה ר י ם מינץ ) ש ל א נ ד פ ס ו ע ו ד ב ז מ נ ו ( ו מ ה ר ־ ם פ ד ו א ה מיטין פ ״ ד ס י ׳ כ ׳ ; שם‬
‫סי׳ ל״א(‪ ,‬ס פ ר האנור ועוד ר ב י ם ‪.‬‬
‫היה‬
‫ל ו ענין ר ב גם ל מ ק ו ר ו ת ה ס ט ו ר י י ם ‪ ,‬כ מ ו ש ת ו כ י ח ת ש ו ב ת ו ה י ד ו ע ה ב ס י ׳‬
‫כ״ט )עי׳ י ‪ .‬נ‪ .‬אפשטיין‪ ,‬״הקדם"‪ ,‬שנה א ׳ ‪ ,(129‬ונם ם ׳ ה ח י ל ו ק י ם ב י ן ב נ י ב ב ל ו ב נ י‬
‫א ״ י נ מ צ א ו ע ״ י ת ל מ י ד ו ר ׳ א ל ע ז ר א ל ט ש ו ל מ ו ע ת ק י ם ב כ ת י ב ת ידו‪ ,‬ו ה ד פ י ס ם ב ס ו ף‬
‫היש״ש ל ב ב א ק מ א ‪.‬‬
‫נוסיף ע ו ד שורות מועטות ע ל עבודותיו של מהרש״ל בשטחים א ח ר י ם ‪.‬‬
‫!‪.‬ס‬
‫ד ו ר ו‬
‫מ ה ר ש " ל‪.‬‬
‫של‬
‫‪ .‬ב י מ י ח ו ר פ י יגעתי ב ת ל מ ו ד ו ב פ ל פ ו ל ו ל א‬
‫ב ד ק ד ו ק י ח פ ל ה ״ ‪ ,‬כ ך כ ו ת ב מ ה ר ש ״ ל ב א ח ת מ ת ש ו ב ו ת י ו )סי׳ ס ״ ד ( ‪ ,‬א ב ל ב ז מ ן מ א ו ח ר‬
‫יותר‬
‫הפגה‬
‫תשומת‬
‫מרובה‬
‫לב‬
‫תפלה‪,‬‬
‫לדקדוקי‬
‫ו כ ח ב‬
‫ס ד ו ר‬
‫לעצמו‪,‬‬
‫ובאותו ס ד ו ר ה ב י א כ מ ה ד ק ד ו ק י ם ו ה ע ר ו ת י ק ר ו ת הנוגעות ל נ ו ס ח ה ת פ ל ה ולניקודן •‬
‫שמצא‬
‫מהרש״ל‬
‫ב כ מ ה ס ד ו ר י ם ק ד מ ו ג י ם ‪ ,‬גם ה ו ס י ף ע ל י ה ם ג ו פ ך ה ר ב ה מ ש ל ו ‪.‬‬
‫הרבה‬
‫ב ש נ ו ת ש״ע‪-‬שע״ז‪.‬‬
‫להשתמש ר׳‬
‫שבתי ה ס ו פ ר‬
‫בהקדמתו הוא כותב‪:‬‬
‫מפרמישלא‬
‫ב ס ד ו ר ו של‬
‫בפירושו לסידור‪,‬‬
‫שכחב‬
‫‪.‬גם א ת ז ה ע ש ה ה א ל ו ה י ם ו ה מ צ י א ל י ד י‬
‫א ת ה ס ד ו ר ש כ ת ב ל ע צ מ ו הגאון מ ה ר ש ־ ל ‪ ,‬ו כ ב ר ה י ה א ו ת ו ה ס ד ו ר ב י ר ו ש ל י ם ת ו ב ״ ב‬
‫ב י ד הגאון מ ח ר י ר ו י ט ל זצ״ל‪ ,83‬כ י ה ו א ה י ה ח ת נ ו ש ל מ ה ר ש ״ ל ז״ל‪ ,‬ו ע ת ה ה ו ב א‬
‫א ו ת ו ה ס ד ו ר ל י ד י ו מ צ א ת י ב ו ד ק ד ו ק י ם ו ח י ד ו ש י ם מ א ש ר מ צ א הגאון ז״ל ב ס ד ו ר י ם‬
‫‪ 83‬ר׳ א ב ר ה ם ע פ ש ט י י ן ‪ ,‬משפחת לוריא‪ 20 ,‬הערה ‪ 3‬מביא פיסקא זו ומוסיף‪. :‬אין‬
‫ס פ ק שכונת ר׳ שבתי לר׳ חיים וויטל‪ ,‬ובודאי יש כאן איזה טעותי‪ ,‬שהרי ריח וויטל לא היה‬
‫חתנו של םהרשיל‪ ,‬א ב ל ציל‪ :‬ו י ש ל ‪ -‬ס י ש ל ‪ ,‬והוא ר׳ אפרים פישל חתנו של סהרשיל שעלה‬
‫לירושלים‪ .‬וטהרשיל כותב בישיש לניטין פיד בשמות האנשים אות וי‪. :‬וישל הוא בוייו אחת‪,‬‬
‫והוא כינויי למשה או לאפרים׳‪ ,‬כדאי לציין שראיפ הושפע מ ד ר ך למודו של חותנו וכתב הנהות‬
‫וביאורים ע ל המשניות שריש עדני ם ר ב ה להביאם בספרו ‪ .‬מ ל א כ ת שלמה'‪ ,‬עי׳ ברכות נ׳ נ׳‪,‬‬
‫שם ד׳ וי; פאה א׳ נ׳‪ ,‬ב׳ ב ‪ ,‬די טי‪ :‬דמאי נ׳ די‪ ,‬ה׳ טי‪ ,‬ו' אי‪ ,‬וי‪ ,‬ז׳ די‪ ,‬ז׳ חי; כלאים ז׳ ז׳‪,‬‬
‫ועוד‪ ,‬ובכלים פיא כיד הוא םביא‪ . :‬כ ח ב החכם ר׳ אפרים אשכנזי זיל חתנו של ריש לוריא זיל‪:‬‬
‫נראה לי למחוק מ ל ת הםנונע"‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ב‬
‫אסף‬
‫י‬
‫שהביא‬
‫ישנים‬
‫כגון‬
‫בדבריו‪,‬‬
‫והרבה‬
‫ס ת ר ו ש ל רש״י‬
‫אביגדור‬
‫קרא‬
‫ולפעסים‬
‫כ ת ב ס ת ם ‪ .‬ס פ ר י ם מדוייקים״‬
‫איני‬
‫אלא‬
‫לדון‬
‫יכול‬
‫כ א ל ה הגאונים‬
‫על‬
‫‪ • J‬״ י‬
‫הסדור‬
‫ורמ׳ח««‬
‫ש ה ב י א הגאון‬
‫וראיקג*‬
‫מה‬
‫וריי‬
‫שמצא‬
‫ב ר ו נ א ור'‬
‫שלהם׳‬
‫בסדורים‬
‫׳««‪.‬‬
‫מתוך הציטטות‬
‫בהקדמתי‬
‫ה מ ו ב א ו ת ממנו‬
‫ד‬
‫ה כ ל ל י ת ש ל ר ׳ ש ב ת י ז * ב ע מ ׳ ‪! ,52 ,31 ,29 ,27 ,25 ,21 ,17 ,11‬׳‪!.‬׳‪,«0 ,05 ,03 ,.‬‬
‫‪°‬׳‬
‫‪ ,72 ,70 ,09‬ו מ ה ן נ ר א ה א ת ש ק י ד ת ו ה ע צ ו מ ה ל ב ר ר כ ל ש א ל ה ו כ ל ס פ ק ב נ ו ס ח כ ל‬
‫ה א ר י ך מ א ד ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ב ש א ל ה א ם יש ל ק ר ו א‬
‫ת פ ל ה ו ת פ ל ה ‪ ,‬ו ל א פ ח ו ת מזה בניקודן‪.‬‬
‫‪ .‬ת מ ו ח ס ד י ך * התי״ו ב ק מ ץ א ו ב פ ת ח ‪ ,‬א ו ש ה ו א מ ע י ר ‪:‬‬
‫פ ת ח ב מ ד ו י י ק י‬
‫בפרשת‬
‫ובמקצת‬
‫א ו ש ט ר י י ך‬
‫‪.‬קשי ‪ »8‬כ י ה הקו״ף ב ח ט ף‬
‫נו‬
‫בשב׳א‬
‫ספרים‬
‫ע ק ב א ל ת פ ן א ל ק ש י ה ע ם הזה"‪ ,‬ו כ א ל ה ר ב ו ת ‪.‬‬
‫הנכון ב ב ר כ ת ולירושלים הוא ו כ ס א ד ו ד ב ת ו כ ה‬
‫הוא‬
‫מעיר‪:‬‬
‫הקב״ה‬
‫‪ .‬ב ה ר ציןן‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ן‬
‫א ל א פ ך ך ך שך‪ ,‬א ף כי‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ך‬
‫׳‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫א‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫לבד‪,‬‬
‫כן הוא מ ב ר ר אם הנוסח‬
‫ת כ י ן‬
‫‪1,‬‬
‫ופסוק הוא‬
‫או‬
‫ך‬
‫א‬
‫י כ ו ן‪.‬‬
‫ך‬
‫ן‪1,‬‬
‫א‬
‫‪9‬‬
‫בתפלת ר״‬
‫ן^‬
‫ך‬
‫א‬
‫ה‬
‫לפני‬
‫< ן ך‬
‫)=וכל שכן( כ ל ד ך מ ך שך ודומיהם ל ן ן ע ר ב י‬
‫ש‬
‫ו ל א לשון ע ב ר י ״ ) ה ק ד מ ה ע ם ׳ ‪.(05‬‬
‫העסק‬
‫בשאלות א ל ו הכניסוהו ל ש א ל ו ת הלשון‬
‫יותר א ת ה ת ו כ ח ה שהוא מוכיח א ת הרמ״א‪:‬‬
‫ה ד ק ד ו ק ‪ ,‬כי‬
‫בחכמת‬
‫והדקדוק‬
‫העברי‪,‬‬
‫נבי‪1‬‬
‫ומכאן‬
‫‪ .‬ו ב א ל ף מ ח י ל ו ת יותר היה ל ס ר לעיי!‬
‫כתביך הם חומה פרוצה ל ר ו ב בנוכח ובנסתר ונקבה ח כ ר ‪.‬‬
‫ו י ח י ד ו ר ב י ם ־ » « ‪ ,‬כ י ת ל מ י ד ח כ ם צ ר י ך ‪ .‬ל כ ת ו ב שו״ת ו פ ס ק י ד י ן א ף א נ ר ת ש ל ו מ י ם‬
‫ב צ ח ו ת לשון נ א ה לת״ח״‪.»0‬‬
‫ובסדור‬
‫‪,‬‬
‫ה ו א נם כ ו ת ב ל ו ‪:‬‬
‫‪.‬אני ה ג ב ר ר א י ת י‬
‫כתוב בתפלות‬
‫ה ב ח ו ר י ם רשום ב ה ן ת פ ל ת א ר י ס ט ו ‪ ,‬חוהי א ש מ ת הנשיא כ מ ו ת ך שמשא ל ה ם‬
‫פ נ י ם ; מ א ח ר ש א ת ה מ ע ר ב ו ב ד ב ר י א ל ה י ם חיים"!»‪.‬‬
‫בסדורו‬
‫התפלה‪,‬‬
‫חבורו‬
‫בהם‬
‫עסק‬
‫שאף‬
‫היא‬
‫כנראה‬
‫נכתבה‬
‫בהיותו‬
‫ה ג ד ו ל ים ש ל ש ל מ ה ‪.‬‬
‫קרוב‬
‫שהתחיל‬
‫הכולל‬
‫לעסוק‬
‫ו ב א ו ר י ו‬
‫בסוף‬
‫ימיו‪.‬‬
‫לזקנה‪,‬‬
‫באותה תשובה הוא מוסר‬
‫ב ת פ ל ה ‪ ,‬ו כ מ ה חרושים שחדש בה‪.‬‬
‫‪ .2‬ח ד ו ש י ו‬
‫זה‬
‫ל ע ת זקנתו‪,‬‬
‫כי‬
‫בתשובתו‬
‫החשובה‬
‫אינו‬
‫ע ל‬
‫בפראנ‬
‫)סי׳‬
‫מזכירו‪,‬‬
‫ס״ד(‬
‫אבל‬
‫בעניני‬
‫מזכיר‬
‫כ מ ה מגהגים שהוא נוהג‬
‫א ל י ה יש ל ה ו ס י ף גם ת ש ו ב ת ו ב ס י ׳ נ״ו•‬
‫ה ת ו ר ה‬
‫שם״ט‬
‫נדפס‬
‫ו ע ל‬
‫ספר‬
‫‪,‬‬
‫רש׳ ‪.‬‬
‫א ף ב ז ה גראד׳‬
‫י ר י ע ו ת‬
‫שלמה׳‬
‫ה ג ה ו ת ו ק צ ת ב י א ו ר ע ל רש״י ש ע ל ה ת ו ר ה ו ק צ ת ה ש ג ו ת ע ל ה ר ״ א ם ‪.‬‬
‫גכגס כ ג ר א ה ר ק‬
‫את‬
‫ח ל ק מביאוריו של מהרש״ל‪.‬‬
‫בספר‬
‫ח ל ק מביאוריו והגהותיו נכנם‬
‫‪ 84‬לא ידעתי מנו‪ .‬ואולי צ־ל‪ :‬רי־ח־ר׳ יהודה חסיד‪ ,‬עיי ב ה ק ד מ ה ה כ ל ל י ת של ר׳ מכתי‪.‬‬
‫עמ׳ ‪ 89‬שמהרשיל מביא בסדורו דברים בשם רייח‪.‬‬
‫י‪ - 8.‬ו ר ׳ א ב ר ה ם קלויזנר‪.‬‬
‫‪ 86‬ל ע ט ע ר ב א ד ע ‪ X I‬עס׳ *•־האסיף תרמיט עסי ‪.127‬‬
‫‪ 87‬י־ל עי׳ דיא ב ר ל י נ ר‪ ,‬פפדימ תרס־ט‪.‬‬
‫‪ 88‬ב ת פ ל ח והוא רחום‪ :‬א ל תפן א ל קשינו‪.‬‬
‫‪ 89‬שרת הרס־א סי׳ ר‪.‬‬
‫‪ 90‬ישיש חולין פיא סי' טיו‪.‬‬
‫‪ 91‬שוית הרמיא שם‪ ,‬וכיון שאין אותם סדוריס לפנינו אין ל ד ע ת ל מ ה ירסזון דברי׳‬
‫]יט[‬
‫משהו‬
‫ספרים שנתחברו‬
‫בכמה‬
‫בהקדמה‬
‫לתולדות מהרש״ל‬
‫ע ל ה ת ו ר ה עיי בני ה ד ו ר ש א ח ר י ו ‪.‬‬
‫ס פ ר ו ‪ .‬ק י צ ו ר מזרחי״‬
‫) פ ר א ג שס׳׳ד(‪:‬‬
‫מ מ ו פ ה ד ו ר נ ו ה נ א ו ן מ ה ר ״ ר ש ל מ ה לוריא"‪.‬‬
‫םג‬
‫ר׳‬
‫יצחק כהן כותב‬
‫‪ .‬נ ם הניעוני ק צ ת ח י ד ו ש י ם ח ד ש י ם‬
‫נ ם ב ש ע ר ס פ ר ‪ .‬מ נ ח ת יהודה״ ל ד ׳ י ה ו ד ה‬
‫ל י ב א י י ל נ ב ו ר ג ) ל ו ב ל י ן שס״ט( כ ת ו ב ‪ ,‬ש ‪ .‬כ ל ו ל י ם ב ו כ ל ב י א ו ר י ה נ א ו ן מ ו ה ר ״ ר ש ל מ ה‬
‫ל ו ר י א ז״ל‪,‬‬
‫מת‪,‬‬
‫ו ב כ ל מ ק ו ם ש ה ב י א ד ב ר י ו כ ת ו ב ב ס ו ף א ו ת ו ד ב ו ר מהרש״ל"‪.‬‬
‫חלמידו של‬
‫ופשטים‬
‫על‬
‫התורה‪,‬‬
‫‪ .‬ו פ ט ו ר י שמעתי"‪,‬‬
‫או‬
‫מהרש״ל‪,‬‬
‫דברים‬
‫בשם‬
‫רבו‪:‬‬
‫‪.‬ומפי‬
‫מ ו ר י ז״ל‬
‫המכיל‬
‫שמעתי"‪,‬‬
‫דרשוה‬
‫‪ .‬מ פ י מורי״‪,‬‬
‫‪ .‬כ ך ש מ ע ת י מ פ י מורי"‪ ,‬ו ה ד ב ר י ם נונעים א ו ל פ י ר ו ש ה כ ת ו ב ע צ מ ו‬
‫ל פ י ר ו ש ד ב ר י רש־י‪.‬‬
‫ב ח ו מ ש ורש״י‪.‬‬
‫מרבה‬
‫להביא‬
‫בספרו‬
‫‪ .‬ה ו א י ל משה״‪,‬‬
‫ר׳ משה‬
‫ל כ א ו ר ה נ ר א ה שהיה למהרש״ל שעור ק ב ו ע ע ם ת ל מ י ד י ו‬
‫ו כ א ן ה מ ק ו ם ל ה ז כ י ר ש ה מ ר ש ״ ל ח ב ר גם השגות ע ל פ י ר ו ש ה ר א ב ״ ע‬
‫ל ת ו ר ה ‪.9 2‬‬
‫‪ 92‬עי׳ בדברי תלטידו ר׳ אליעזר אלטשול בשער הישיש לביק דפוס ראשון‪ .‬ידועים דברי‬
‫מהרשיל ע ל ראביע‪ ,‬בהקדמתו לישיש לביק‪. :‬כי נתן יד למינים ולצדוקים ולקלי האפונה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כלים פרק כ״ד‬
‫מאת‬
‫י‪ .‬נ‪ .‬א פ ש ט י י ן ) י ר ו ש ל י ם (‬
‫ר ו ב‬
‫כלים‬
‫ס ת ם כ ל י ם ה ו א מ ש נ ת ‪ -‬ר ׳ יוסי‪ ,‬ה ו א ש ס י י ם מ ס כ ת זו ב ס י ו מ ה ב ״ א ש ר י ך‬
‫שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה"!‪.‬‬
‫ישנם וישנם ב כ ל י ם כ מ ה ס ת מ ו ת ש ל ר ׳‬
‫פ ר ק‬
‫אף‬
‫שלם‪.‬‬
‫א ב ל ע ל ־ י ד ס ת מ ו ת י ו ה ר ב י ם ש ל ר ׳ יוסי‬
‫ובין ה ה ל כ ו ת ה ס ת מ י ו ת ישנו‬
‫י ה ו ד ה ‪,2‬‬
‫ה ו א פ ר ק כ ״ ד ‪ ,‬ש ר ו ב ר ו ב ו מ ש נ ת ר ׳ י ה ו ד ה הוא‪ ,3‬ו ע ל י ו אנו‬
‫דנים כאן‪.‬‬
‫פ כ ״ ד מ״א‪-‬מי״זי־ ה ו א י ח י ד ה ל ע צ מ ה ; ב פ ר ק ז ה שנויות ס פ ו ר ו ת ס פ ו ר ו ת ‪. ,‬שלש״‪,‬‬
‫‪.‬שלשה״‪,‬‬
‫‪ . -‬ט ה ו ר‬
‫בסכימה‬
‫ידועה‪:‬‬
‫מכלום"‪.‬‬
‫א'‬
‫‪ . -‬מ ד ר ס " ‪,‬‬
‫ב׳‬
‫‪ . -‬ט מ א‬
‫מתי‪,‬‬
‫וג׳‬
‫ח ל ק מ ה ל כ ו ת א ל ו מ ק ב י ל ו ת למשניות ש ב כ ל י ם ע צ מ ה ‪,‬‬
‫שנשנו ב מ ק ו ם א ח ר ו ב ק ש ר א ח ר ‪ ,‬ו ח ל ק מ ה ן‬
‫ח ו ל ק ו ת‬
‫בפירוש באותן ה ה ל כ ו ת‬
‫שנשנו ב פ ר ק י ם א ח ר י ם ש ל כ ל י ם ‪ ,‬ו מ ה ן ה ל כ ו ת מ פ ו ר ש ו ת ב ש ם ר ׳‬
‫יהודה‪,‬‬
‫בכלים‬
‫ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬ו מ ה ן ס פ ו ר ה א ח ת שר׳ יוסי ח ו ל ק ע ל י ה ב פ י ר ו ש ‪.‬‬
‫כ י ש ו ר ה ש ל ס פ ו ר ו ת ד ו מ ו ת ל א ל ו שנויה ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב י ב פ ״ ב ט י ‪ -‬י ״ א ‪ ,‬ששתים‬
‫מהן‬
‫) ה ל כ ה ט ׳ ויי( מ ק ב י ל ו ת ל מ ״ ח ומט״ז ש ל נ ו ב ח י ל ו פ י ם ג ד ו ל י ם ‪ ,‬ו א ח ת מ ה ן ) ה ל כ ה‬
‫י״א(‪,‬‬
‫ה מ ק ב י ל ה למט״ו‪ ,‬שנויה ב ת ו ם ׳ ב ש ם ‪ .‬ח כ מ י ם " ‪ ,‬שר׳ יוסי ח ל ו ק ע ל י ה ב פ י ר ו ש ‪.‬‬
‫וזו ה י א ה ש ו ר ה ש ב ת ו ס ׳ ‪:‬‬
‫)פכ״ד סיח( ג׳ טטות הן העשויה‬
‫ז גני ן‬
‫טטאה טדרס‪ ,‬של‬
‫לשכיבה‬
‫טמאה טמא מה ושל ס ר נ י ן טהורה מכלום‪.‬‬
‫לישיבה‬
‫)א( שלש מטות הן העשויה‬
‫טמאה מדרס‪ ,‬ש ם ו כ ר י ן ע ל י ה כ ל י ם‬
‫טטאה טמא מת‪ ,‬ושל מ ל ב נ י ב נ י ל ו י‬
‫טהורה מכלום‪.‬‬
‫הן העשויה‬
‫עריסות‬
‫<ב( שלשה‬
‫לשכיבה טמאה מדרס‪ ,‬ושל בנות טםאה טמא‬
‫מת‪ ,‬ושל סיירין )ציל‪ :‬כיירין‪ (8‬ושל ציורות‬
‫טהורה מכלום‪.‬‬
‫ר׳‬
‫‪REJ,32,200‬ואילך‪ ,‬וידיעות המכון למדעי היהדות הו׳ ב׳‪.19 ,‬‬
‫‪ 1‬עיי לפי שעה נרויבארט‪,‬‬
‫‪ 2‬כנון כלים פ״כ מיו‪ ,‬פכיב מיד ופכיח מ״ב )תרביץ ענה טיו‪ ,‬עט־ ‪ ,(12 ,10 ,8‬ועוד‪.‬‬
‫צ־ל‪:‬‬
‫)ריפ(‬
‫ופכיד הוא מענת ‪.‬חכמים'‬
‫‪ 3‬ויש לתקן ב‪.‬ידיעותי שם במקום‪:‬‬
‫יהודה‪.‬‬
‫‪ 4‬כולו ב ס ד ר זה ברםבים ה' כלים פכיז‪ ,‬חוץ ט ה ל כ ה טיז שהוסיפה מן התוספתא‪.‬‬
‫י‪ .‬עי־ להלן‪.‬‬
‫סה‬
‫סו‬
‫אפשטיין‬
‫ע> שלש ס ב כ ו ת הן של ז ק נ ה טמאה‬
‫טמאה טמא מת‪,‬‬
‫ילדה‬
‫ושל‬
‫מדרס‪.‬‬
‫מ ק ב ל ת את ר ו ב‬
‫ואינה‬
‫נקרעה‬
‫ה ש ע ר טהורה טכלומ‪.‬‬
‫‪IJJ‬‬
‫ילדיי‬
‫)שם טטיז( נ׳ ס ב כ ו ת הן של‬
‫ז ק נ ה טמאה‬
‫טמאה )טומאת( ס ד ר ס ‪ ,‬של‬
‫טמא מת‪ ,‬ו ש ל י ו צ א ת ה ח ו ץ טהורה‬
‫מכלום‪.‬‬
‫ס נ ד ל י ן של אדם טמא‬
‫<ד( שלשה‬
‫מדרס‪ ,‬של מ ת כ ת ושלג בהמה טטאה טמא סת‪,‬‬
‫ושל שעם ושל צעירא טהור מכלום‪.‬‬
‫)ה( ר י י ו ס י א ו מ ר כ ל הפרנלינין‬
‫שלשה‬
‫אוטרים‬
‫וחכםים‬
‫טהורין‬
‫פרנלינין הן של צדי ח י ה טמא מדרס‪ ,‬ושל‬
‫ע ו פ ו ת טמא טמא מת ושל קיוצין‬
‫צדי‬
‫טהור פ כ ל ו פ ‪.‬‬
‫הלכה‬
‫דברי‬
‫<שם סטיו( ני פרקלינין הן על צדי חיה‬
‫ח נ ב י ם טמא‬
‫ו ע ו ף טמא ם ד ר ס ‪ ,‬של‬
‫טסא מת‪ .‬ושל ק י י צ י ן טהור טכלום‪.‬‬
‫א ח ר ו נ ה זו ש ב ת ו ס ׳ ה מ ק ב י ל ה ל ס ט י ו בשינויים א י נ ה‬
‫‪ .‬ח כ מ י ם ׳ ש ב ת ו ם ' ‪ ,‬א ל א ש ב מ ק ו ם ‪ .‬ח י ה ' ש ב ת ו ס ׳ שנינו ב ם ש נ ה ‪ .‬ח י ה‬
‫ובמקום‬
‫ועוף"׳‬
‫‪ .‬צ ד י ע ו פ ו ת ׳ שבתום׳ ‪. -‬של חגביםיפ‪.‬‬
‫ו ה נ ה ס ת ם כ ל י ם פ כ ׳ ו מ ׳ ג ח ו ל ק ע ל פ כ ׳ ד מ ט ׳ ו ‪ ,‬ו ה ו א שונה‪:‬‬
‫ט ה ו ר י ן‬
‫יוסי‬
‫ב ע י ק ר ה‬
‫וכל בית אצבעות טהורות‬
‫שבתום׳‪.‬‬
‫םשל‬
‫חוץ‬
‫ו ה פ ר ק ל י מ י ן‬
‫והוא ה ו א ר'‬
‫קייצין‪,‬‬
‫ו א ע ״ פ ש פ ר ק ל י נ י ן ש ל קייצין ט ה ו ר י ן א ף ל ר ׳ יוסי‪ ,‬ה ר י ‪ .‬ב י ת <‪-‬יד>‬
‫א צ ב ע ו ת ש ל קייצין׳‬
‫ט ס א ו ת ל‪.‬‬
‫ו ה מ ש נ י ו ת ח ל ו ק ו ח א ף בין פ כ ׳ ד מ ט ׳ ז ו פ כ ׳ ח מ ׳ ט ; ש כ ן ב פ כ ׳ ח ם ׳ ט שנינו‪:‬‬
‫של‬
‫אלא‬
‫זקנה‬
‫ח ל ו ק‬
‫ט מ א ה משום מושב‪,‬‬
‫של יוצאח ה ח ח‬
‫העשוי‬
‫סבכה‬
‫כ ס ב כ ה‬
‫טהור‪.‬‬
‫סתם‬
‫פ כ ׳ ח שנה א י פ ו א ‪ .‬ש ל ז ק נ ה ' ב מ ק ו ם ‪ .‬ש ל י ל ד ה * ו ב מ ק ו ם ‪ .‬ו ש ל‬
‫יוצאת‬
‫החוץ"‪,‬‬
‫ס ב כ ה‬
‫של(‬
‫האחרונה‬
‫ל א שנה א ו ת ה‬
‫כלל‬
‫שנה‬
‫הוא‬
‫ב ש ו ר ת שלש ה ‪ .‬ס ב כ ו ת " ‪,‬‬
‫א ח ר ‪ ,‬ז״א השנוי ב ת ו ס ׳ ש ם ב ש ו ר ה זו‪:‬‬
‫מכלום‪.‬‬
‫‪ .‬ח ל ו ק‬
‫של‪-‬העשוי‬
‫)כלומר־•‬
‫כסבכה";‬
‫זו‬
‫א ל א שנה ב מ ק ו מ ו שלישי‬
‫נ ק ר ע ה ואינה מ ק ב ל ת א ת ר ו ב ה ש ע ר ט ה ו ר ה‬
‫ו א מ נ ם זו שנויה ב מ ק ו מ ה ב פ כ ״ ח מ״י‪:‬‬
‫ס ב כ ה ש נ ק ר ע ה א ם אינה מ ק ב ל ת א ת‬
‫רוב השער טהורה‪.‬‬
‫סתם‬
‫פכ״ח‪,‬‬
‫שהוא ר׳‬
‫יוסי‪,‬‬
‫מתאימה‬
‫איפוא‬
‫ל ש ו ר ה ג׳‬
‫של‬
‫התום׳‬
‫ולא‬
‫לפכ"ד‪.8‬‬
‫והשורה‬
‫מ פ כ י ד מ״ח‪.‬‬
‫הראשונה של‬
‫התום׳‬
‫)שלש‬
‫מ ט ו ת ( שנויה‬
‫כאסור‬
‫בחילופים‬
‫נדולים‬
‫ש ת י ם ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ש ו ר ה זו שנויות א ף ב מ ק ו ם א ח ר ו ב ל א צ ו ר ה ש ל‬
‫‪ 8‬ואולם בכיי מ׳ במענה‪ :‬ע ל צ י י ד י ן כ ס א ס ד ר ס ‪, ,‬ציידין' סתם‪ ,‬וסתפן של אלי‬
‫‪.‬צדי חיה' הם‪ ,‬ו‪.‬חנבים' הם ‪.‬שרץ ה ע ו ף ההולך על ארבע״ )ויקרא ייא כ׳ ואילך(‪.‬‬
‫‪ 7‬והשוה מקואות פיט טיז ב‪.‬טטפחות'‪ :‬ר׳ יהודה אוסר אף של קייצין כיוצא בהן )‪.‬שאין‬
‫חוצצין'(‪.‬‬
‫‪ 8‬ידיעות המכון שם‪.‬‬
‫נ‬
‫‪11‬‬
‫כלים פרק כיד‬
‫ס פ ו ר ו ת ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב״מ פ״ט א ׳ ‪:‬‬
‫מטה‬
‫סז‬
‫ש מ ו כ ר י ם‬
‫ה ר י זו ט מ א ה ט מ א מ ת ‪ ,‬ה י ת ה מ ש מ ש ת י ש י ב ה‬
‫ע ל י ה‬
‫ו ש כ י ב ה‬
‫הכלים״*‬
‫את‬
‫ה ר י זו ט מ א ה מ ד ר ס ‪.‬‬
‫ה ת ו ם ׳ שונה א י פ ו א ‪ .‬ש מ ו כ ר י ם ע ל י ה א ת ה כ ל י ם " ב מ ק ו ם ‪ .‬ש ל זגנין׳ ש ל ה מ ש נ ה ‪,‬‬
‫ו א ו ל ם ב מ ק ו ם ‪ .‬ו ש ל ס ר ג י ן ״ ס י ש ל ה מ ש נ ה שונה ה ת ו ם ׳ ‪ .‬ו ש ל‬
‫מ ל ב נ י‬
‫ח ו שנינו ב כ ל י ם פי״ח מ״נ ו מ י ד )ותום׳ ב״ם פ ״ ה ט י ( ב ש ם ר ׳‬
‫בני‬
‫יוסי‬
‫לוי"‪.‬‬
‫<ור׳ ש מ ע ו ן (‬
‫ש ‪ .‬מ ל ב נ י בני לוי מ ה ו ר י ך ‪.‬‬
‫ש ו ר ה זו ש ל ה ת ו ס ׳ מ ת א י מ ה א י פ ו א ל מ ש נ ת ר ׳ יוסי ואינה מ ת א י מ ה ל פ כ ״ ד ‪.‬‬
‫אף‬
‫ו א ו ל ם ש ו ר ה ב ׳ ו ד ׳ ש ב ת ו ם ׳ אין ל ה ן כ ל ה ק ב ל ה ב פ כ ״ ד ‪ ,‬א ב ל יש ל ה ן ה ל כ ו ת‬
‫מקבילות‬
‫ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ‪ ,‬ו א ח ת מהן‪ ,‬ש ו ר ה ד ׳ ‪ ,‬ה ו ל כ ת ב ש י ט ת ס ת ם כ ל י ם פ י ״ ד מ״ה‪,‬‬
‫יוסי‪.‬‬
‫שהיא כ ו ו ד א י משנת ר ׳‬
‫כ י ב ש ו ר ה ד ׳ שנינו‪:‬‬
‫ש ע ם ושל‬
‫ושל‬
‫מתכת‬
‫צפירא‬
‫ש ל ש ה ס נ ד ל י ן וכו׳ ש ל מ ת כ ת ו ש ל ב ה מ ה ט מ א ה ט מ א מ ת ‪,‬‬
‫מ כ ל ו ם ‪ ,‬וזו‬
‫טהור‬
‫טמאין של שעם טהורין‪.‬‬
‫ש ל‬
‫ס נ ד ל של ב ה מ ה‬
‫סנדלי‬
‫ומשנתנו זו ה ו ב א ה כ ך נ ם ב ש ב ת נ״ט א ׳‬
‫)דתניא(‪:‬‬
‫מ ת כ ת ט מ א ‪ ,‬ו א ו ל ם בכ״י מ ׳ ב ש ב ת שם‪ ,‬ו כ ך ח נ י ה ה ר ש ב ״ ם‬
‫גבתוס׳ שם ד י ה ס נ ד ל ( ‪:‬‬
‫בהמה׳‬
‫כסתם‬
‫כ ל י ם שם‪:‬‬
‫בהמה‬
‫של‬
‫מתכת!!‪.‬‬
‫ושאין ‪ .‬ש ל מ ת כ ת " ש ב ת ו ם ׳ ד ו ו ק א ‪ .‬ש ל‬
‫ושל‬
‫י ו צ א א ף מ ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ־ ק פ״א י׳‪:‬‬
‫של‬
‫מ נ ע ל שלו )‪.‬של‬
‫ה פ ר צ ו ף ״ (‬
‫מ ת כ ת ה ר י זה טמא‪.‬‬
‫והסיפא‪,‬‬
‫‪ .‬ש ל שעם וכו׳״‪ ,‬היא בוודאי משנת‬
‫פיו מיה )וכנוסחתו של‬
‫דברי‬
‫ר‬
‫ר׳ מ א י ר ור׳‬
‫"ע‬
‫רב‪,‬‬
‫יוסי‬
‫שם ס ׳ ו א ׳ ( ‪:‬‬
‫אוסר‪.‬‬
‫ר׳‬
‫ש כ ן שנינו ב ש ב ת‬
‫יוסי‪,‬‬
‫ה ק י ט ע יוצא ב ק ב שלו ) ק ב של‬
‫ו ב ע ד י ו ת פ ״ ב מ י ח שנינו‪:‬‬
‫ע ל שנים ה ו ד ו ל ו וכו׳ ע ל ס נ ד ל ש ל ס י י ד י ן‬
‫שלשה ד ב ר י ם א מ ר‬
‫) ‪ .‬ס נ ד ל ש ל ע ץ ו ש ל קש"( ש ה ו א‬
‫ט מ א מ ד ר ס וכו׳ ו ה ו ד ו ל ו ; א ב ל ב ת ו ס ׳ ע ד י ו ת פ״א י״נ )ט׳(‪ ,‬שנינו‪ :‬ס נ ד ל‬
‫ושל‬
‫לו‪,‬‬
‫ס י י די ן‬
‫ש ט מ א מ ד ר ס ו א ש ה ח ו ל צ ת ב ו ויוצאין ב ו ב ש ב ת‬
‫וכן בתוס׳ כ ל י ם ב ׳ ב פ״ד ה׳‬
‫של‬
‫סנדל‬
‫ר ו ט י א זו‪:‬‬
‫שר׳‬
‫ק ש‬
‫ו ל א‬
‫הודו‬
‫ו כ ב ר ת י ר ץ ר ב ה ו נ א ב ש ב ת שם‬
‫)מתני׳ ד ע ד י ו ת ( ר ׳ מ א י ר ו מ א ן ל א ה ו ד ו ל ו ר ׳‬
‫יוסי ס ו ב ר ש ס נ ד ל ש ל ע ץ ו ש ל ק ש אינו כ ס נ ד ל ל ש ו ם ד ב ר ‪.‬‬
‫כלים‬
‫של‬
‫עץ‬
‫ד ר ו ש ׳ י ב מ ו ת פ י ׳ ב ‪ ,‬י״ב ע ־ ד ו ב ב ל י ש ב ת ש ם ( ‪:‬‬
‫ר ״ ע מ ט מ א וכו׳ ו ל א ה ו ד ו ל ו ‪.‬‬
‫מאן הודו לו‬
‫עץ(‬
‫יוסי‪,‬‬
‫ו ה נ ה זו כ מ ש נ ת‬
‫ו ת ו ם ׳ כ ל י ם שם ש ‪ .‬ש ל ש ע ם ט ה ו ר ־ ‪ ,‬כ י ע ץ ו ש ע ם ו כ ד ו מ ה ד י נ ם א ח ד )תום׳‬
‫י ב מ ו ת פ י ״ ב י״א ו ב ב ל י ק־ג אי‪ ,‬ועי׳ ר מ ב ״ ן ב ח י ד ו ש י ו ו ב מ ל ח ס ו ת ב ש ב ת ש ם ( ‪.‬‬
‫וסצד‬
‫עץ‬
‫א ח ר א נ ו י ו ד ע י ם שר׳ יוסי ה ס ו ב ר ש א ס ו ר ל צ א ת ב ש ב ת ב ק ב ה ק י ט ע ש ל‬
‫ה ו ל ך בשיטת ר׳‬
‫אוסר‬
‫א ל י ע ז ר‬
‫שם‪,‬‬
‫)פ"‪ 0‬א ׳ ‪:‬‬
‫ב ת ו ם ׳ ש ב ת פ״ה‬
‫ר׳‬
‫אליעזר‬
‫ק ב ש ל ק י ט ע א ם יש ל ו ב י ת ק י ב ו ל כ ת י ת י ן יוצאין ב ו ו א ם ל א ו אין יוצאין ב ו ;‬
‫יי כיו־ב נדרים נ־ו בי‪ :‬מטה המיוחדת לכלים‪ ,‬שאין לה דין ישיבה ושכיבה‪.‬‬
‫‪. 10‬טטה של סרנין'‪ ,‬היא מקום סודני סרינה‪ ,‬א ב ל בתום׳ כלים ב־ ם פ־ט א׳ ענינו‪ . :‬כ ל י כ ה‬
‫י‪.‬סטה׳‪ ,‬עיי פש־כ בפיהיג ‪ 110‬הערה ‪ >2‬של חייטין טמאה טמא מת ‪ ,‬מפני שמשמשת את האדט‬
‫ואת משמשי אדם‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬
‫ועי׳ סדרי טהרות‪ ,‬דף ריי עיב דיה של מתכת‪ ,‬וכים לכלים סכ־ז הט־ז‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫טח‬
‫]י[‬
‫אפשטיין‬
‫זיא ש ס י פ א ש ל מ ש נ ת ש ב ת ש ם ״ואם יש ל ו ב י ת ק י ב ו ל כ ת י ת י ן ט מ א ״ ‪ -‬ס ו ף ד ב ר י‬
‫ר ' יוסי ה ם ‪ ,‬ו כ ר ׳ א ל י ע ז ר ‪.‬‬
‫י ה ו ד ה‬
‫כ י ר ׳ א ל י ע ז ר ס ו ב ר ש ס נ ד ל ש ל ע ץ אינו כ ס נ ד ל ‪ ,‬ו ר '‬
‫ח ו ל ק ע ל י ו ו ע ל ר ׳ יוסי‪ ,‬ת ו ם ׳‬
‫יבמות פי׳ב שם‪:‬‬
‫יה ו ר ד‬
‫אמר ר׳‬
‫אילו‬
‫ר א ה ר׳ אליעזר ס נ ד ל של עץ של עכשיו היה אומר עליו ה ר י הוא כ ס נ ד ל‬
‫לכל‬
‫דבר‪.‬‬
‫א״כ איפוא ח ל ק ר׳‬
‫ע ל ר ׳ יוסי ו ס ו ב ר ש ס נ ד ל ש ל ע ץ כ ס נ ד ל ה ו א ‪:‬‬
‫י ה ו ד ה‬
‫ע ל ־ כ ן ל א שנה ה ש ו נ ה ש ל פ כ ״ ד ש ו ר ה ה ש ל ש ה ש ל ס נ ד ל י ם ש ב ח ו ס ׳ כ ל י ם ‪.‬‬
‫ו ש ו ר ה ב ׳ ש ב ת ו ם ׳ ‪ ,‬שאין ל ה ש ו ם ה ק ב ל ה ב מ ש נ ת נ ו ‪ - ,‬א ף זו שנויה ב ת ו ס ׳ כ ל י ם‬
‫)לפני‬
‫ב י ט פ״ט א ׳‬
‫ע ר י ס ה ש ל ב נ ו ח ה ר י זו ט מ א ה ט ט א‬
‫ה ק ב ל ה לשו׳ א ׳ ש ל נ ו ( ‪:‬‬
‫מ ת ‪ ,‬ה י ת ה מ ש מ ש ת ש כ י ב ה ה ר י זו ט מ א ה מ ד ר ס ‪.‬‬
‫ו ה נ ה ב כ ל י ם פ ט י ז מ ׳ א שנינו‪:‬‬
‫כלי‬
‫ע ץ מ א י מ ת י מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ה מ ט ה ו ה ע ר י ס ה ם ש י ש ו פ ם וכוי‪ ,‬ו ב ת ו ם ׳ שם‪ ,‬ב ״ ם פ״ד׳‬
‫י־ב שנינו‪:‬‬
‫ע נ ל ה‬
‫מעין‬
‫ע ר י ס ה מאימתי מ ק ב ל ת טומאה משתנמר מ ל א כ ת ה ואם ע ת י ד לעשות ל ה‬
‫ט ה ו ר ה ע ד שיעשה ל ה ע נ ל ה ; ז״א ע ר י ס ה ה ק ב ו ע ה ב ח ו ך ע נ ל ה ‪ ,‬וזו ב ו ו ד א י‬
‫״ ע ר י ס ה ש ל בנות־‪.‬‬
‫ו א ש ר ל א ח ר ו ן ב ש ו ר ה זו ״ושל‬
‫ושל ציורות‬
‫ס י י ד ין‬
‫ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ״ ‪ ,‬ו ו ד א י שאין ז ה ״של ס י י ד י ן ׳ כ ה נ ה ת ב ע ל ״ ס ד ר י ט ה ר ו ת ׳ ) ד ף ר י ״ ב‬
‫ע ״ א ( ‪ ,‬א ל א ״ושל‬
‫כ י י ד י ן״‪,‬‬
‫כ מ ו ״וכיירה וציירה־ )ב־ר פ י ט ד ׳ ‪ ,‬פ ׳ י‬
‫ט‬
‫׳ ועוד>׳‬
‫זיא ע ר י ס ה ש ל ב נ ו ת מ כ ו י י ר ת ו מ צ ו י י ר ח ל מ ש ח ק ק ט נ י ם ‪.‬‬
‫ו א ע ׳ פ שאין ל ש ו ר ה זו ש ל ה ת ו ס ׳‬
‫שלש‬
‫מ־ב‪:‬‬
‫כמטה‬
‫ע נ ל ו ת‬
‫הן העשויה‬
‫כקתדרא‬
‫)‪,‬העשויה לישיבה׳(‬
‫) ‪ .‬ש מ נ י ח י ם ע ל י ה כ ל י ם ״ ( ט מ א ה ט מ א מ ת ושל א ב נ י ם ) ״ ע נ ל ה ט ע ו נ ה אבנים״׳‬
‫ב ״ ב פ״נ מ ׳ ח ( ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ה ק ב ל ה מ מ ש ה ר י כ י ו צ א ב ה שנינו ב פ כ ־ ד‬
‫טמאה מדרס׳‬
‫כאן ל א נזכרה‬
‫כלל‬
‫״עגלה של‬
‫ב ב י צ ה פ ״ ב מ ״ י נשניח זו ד ר ך א נ ב ) א נ ב מ י ט ‪ ,‬ר ח י י ם ש ל פ ל פ ל י ן ( ‪:‬‬
‫מ ד ר ס ונטלת‬
‫טמאה‬
‫ה נ ג ר ר י ם‬
‫‪(!3‬‬
‫ר׳‬
‫ב ש ב ת ואינה ג ג ר ר ח‬
‫י ה ו ד ה‬
‫אלא‬
‫ע ל גבי‬
‫אומר‬
‫כל הכלים‬
‫י ה ו ס ף אשכנזי‪ ,‬ת ר ב י ץ שיו‪ (51 ,‬ח ו ץ מ ן‬
‫ה ע נ ל ה‬
‫כלים־!‬
‫נ ג ר ר י ם‬
‫)הענלה‬
‫‪,‬‬
‫קטן״‪,‬‬
‫אב ^‬
‫ע נ ל ה של‬
‫קט!‬
‫)על‬
‫גבי‬
‫כלים‬
‫) ל י פ ׳ ו ב ׳ ור'‬
‫סתם(‬
‫מ פ נ י שהיא‬
‫כובשח‪.‬‬
‫א ף ר ׳ י ה ו ד ה מ ו ד ה ב ע נ ל ה ש ל ק ט ן ש ה י א ט מ א ה מ ד ר מ ‪ ,‬א ל א ש ה ו א אינו שונה‬
‫בין ה ס פ ו ר ו ת ש ל כ ל י ם ״ ע נ ל ה ש ל ק ט ן ׳ א ל א ״העשויה כ ק ח ד ר א ״ ‪.‬‬
‫ו ע כ ש י ו אנו ח ח ר י ם ל מ ש נ י ו ת ש ל פ כ ׳ ד ‪ ,‬ה מ ק ב י ל ו ת ו ה ח ו ל ק ו ת ע ל ש א ר כ ל י ם ‪:‬‬
‫ה מ ק ב י ל ו ת ל ש א ר כ ל י ם ה ן פ כ י ד מ י ד ‪ ,‬מיו‪ ,‬מ״ז‪ ,‬מ י ׳ א ‪ ,‬וסי׳נ‪.‬‬
‫מיד‪:‬‬
‫ש ל ש ת י ב ו ת הן‪ ,‬ח י ב ה ש פ ת ח ה מ צ י ד ה ט מ א ה מ ד ר ס ‪ ,‬מ ל ם ע ל ן ט מ א ה ט מ א‬
‫מת והבאה בסדה טהורה מכלום‪.‬‬
‫‪ 12‬פייר וסביב סי‪ ,‬לו וסי וקי‪ :‬ה כ ל י ם ; טייר ליתא ‪.‬אלא׳‪ ,‬א ב ל טיס הוא‪.‬‬
‫‪ 13‬עי׳ כלים סייח סיב ושבת סיד ב׳ ופיו אי‪ ,‬ועי׳ תרביץ שם‪ .‬אני לא פירשתי כפפרשינ‬
‫‪.‬עינ מדים'‪ ,‬ספני לאי אפשר ל ה ב ד י ל בין ‪.‬כלים׳ אלו ובין ‪.‬כלים׳ שאחריו בסדנה‪ ,‬ו ל ב ב ל י‬
‫ביצה שם‪ ,‬עי׳ תרביץ שם‪.‬‬
‫ד‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫כלים פרק כיד‬
‫‪.‬שפתחה‬
‫שאיגה‬
‫מצדה"‪-‬בכלים‬
‫)ועי׳‬
‫גבוהה וכו׳‬
‫פ י י ט מ״ט‪,‬‬
‫ור׳‬
‫סט‬
‫יוסי‬
‫ת ו ס ׳ ב״מ פ״י ג ׳ ( ;‬
‫אימתי בזמן‬
‫מוסיף שם‪:‬‬
‫‪.‬והבאה‬
‫‪ .‬מ ל מ ע ל ן ״ ‪ -‬ש ם פי״ט מיז‪.‬‬
‫ב מ ר ה " ‪ -‬כ ל י ם פט״ו מ״א‪ ,‬ב י ן ל ר ״ מ ו ב י ן ל ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫מ״ו‪:‬‬
‫טמאה‬
‫ש ל ש ב ס ם י ו ה הן‪ ,‬ש ל פ ג י ה מ ט ה ו ש ל פ ג י ס ו פ ר י ם‬
‫מ ד ר ס ושל ד ל פ ק י ט מ א ה ט מ א מת‪ ,‬ושל‬
‫‪ .‬ש ל פ ג י ה מ ט ה " ‪ -‬כ ל י ם פ כ ״ ב מיג‪:‬‬
‫ק ת ד ר א ‪ ,‬ת ו ס ׳ ב״ב פ״א י־ד‪:‬‬
‫שלפני‬
‫טמאין‬
‫מ ד ר ס ‪.‬ושל‬
‫טמאה‬
‫מ פ נ י שהשמש ע ו מ ד ע ל י ה ‪.‬‬
‫מ ג ד ל‬
‫)ילדים של ב י ח ספר««>‬
‫טהורה מכלום‪.‬‬
‫ש ר פ ר ף שניטל א ח ד מראשיו ט מ א וכן ה כ ס א‬
‫ה ז ה ב )הזרב?> ו ה פ ד ר ש ל פ נ י ה מ ט ה ה ר י א ל ו‬
‫בסיס דידיה ל מ ה היא‬
‫ד ל פ ק י י ‪ -‬י ר ו ש ׳ ש ב ת פי״ז‪ ,‬ט״ז ר ע ״ ב ‪:‬‬
‫ר א ה ע ד א י כ ן ה ח מ י ר ו ב ט ו מ א ה שאפי׳‬
‫דברים‬
‫שאין תשמישן ל ש ם ט ב ל ה ט י מ א א ו ח ן ל ש ם ט ב ל ה ‪ ,‬כ ל י ם פ כ ״ ב מ ״ ב ‪:‬‬
‫השלחן שנטלה‬
‫מ ג ד ל ־ ‪ -‬כ ל י ם פט״ז מיז‪,‬‬
‫הטהורים‪:‬‬
‫מרגליו וכו׳‬
‫אחת‬
‫והכסא שתחת‬
‫מ״ז‪:‬‬
‫הדלופקי‪.‬‬
‫וכן‬
‫‪.‬ושל‬
‫בין‬
‫התיבה‪.‬‬
‫ש ל ש פ נ ק ס י ו ת הן‪ ,‬ה א פ י פ ו ר י ן ) פ נ ק ס ש ל פ פ י ר ו ס ( ט מ א ה מ ד ר ס ושיש ב ה‬
‫בית ק י ב ו ל שעוה ט מ א ה ט מ א מ ת ו ח ל ק ה ט ה ו ר ה מכלום‪.‬‬
‫‪.‬בית‬
‫‪ .‬ח ל ק ה " ‪ -‬כ ל י ם פייז מי״ז‪:‬‬
‫קיבול"‪,‬‬
‫שיש ב ו ב י ת ק י ב ו ל ש ע ו ה‬
‫פ נ ק ס‬
‫ט מ א ה ושאין ב ה ט ה ו ר ה ‪.‬‬
‫מי״א‪:‬‬
‫ב פ״ כ‬
‫ה דג‬
‫ר‬
‫שבים‬
‫׳‬
‫‪.‬ושל עור‬
‫טהור‪,‬‬
‫י ה ו ד ה‬
‫בת״כ‬
‫ת‬
‫‪ .‬ה מ ק ב ל י ן כשיעור" מ ו ס י ף ר ׳‬
‫שהן‪.‬‬
‫כל‬
‫ט ס א י ן מ ד ר ס ושאינן מ ק ב ל י ן כ ש י ע ו ר ט מ א י ן ט מ א מ ת ו ש ל ע ו ר‬
‫טהור מכלום‪.‬‬
‫אל‬
‫כ ל‬
‫ש ל ש ח מ ת ו ת ושלש ח ו ר מ ל י ן הן‪ ,‬ה מ ק ב ל י ן כ ש י ע ו ר ) ב ש י ע ו ר ן‬
‫מ ״ א(‬
‫ה מ פ ו ר ש‬
‫שם(‪.‬‬
‫ת״כ‬
‫אומר‬
‫יהודה‬
‫ב כ ל י ם שם‪:‬‬
‫ה ר נ ״ ‪ -‬כ ל י ם פ ״ י מ״א‪:‬‬
‫שמיני‬
‫פרשה‬
‫כ ל י ים ר א ו י י ם‬
‫ו׳‬
‫טי‪.‬‬
‫לטומאה‬
‫ו ל ע נ י ן פ ק ד ו ן ‪ ,‬מ כ י ל ׳ ד ר ש ב ־ י ‪:142‬‬
‫עצמות‬
‫ובתוס׳‬
‫אף‬
‫הרבצל‬
‫ה ד ג ועורו‪,‬‬
‫כלים‬
‫ו ט י ה ר ו ם‬
‫ב״מ‬
‫ופי״ז מי״ג‪:‬‬
‫פ״ז‬
‫וכו׳‬
‫והמזודה‬
‫ד׳‬
‫)ועי׳‬
‫שניגו‪:‬‬
‫ראב״ד‬
‫י כ ו ל שאני מ ו צ י א א ת כ ל י ה י ם ו כ ו ׳‬
‫" ל או כ ל י ם דבי ר׳ יהודה׳!‪.‬‬
‫אלא‬
‫ה מ ד ר ס ‪,‬‬
‫ומי״ג‪:‬‬
‫שבין‬
‫ההמתות‬
‫שבכלים‬
‫פ״כ‬
‫מ״ב‬
‫שנינו‪:‬‬
‫חמת‬
‫חלילין‬
‫טהורה‬
‫מן‬
‫וזו ל א נשנית ב פ כ ״ ד כ א ן ב י ן ה ט מ א י ן ט מ א מ ת ‪.‬‬
‫ש ל ש ה ס ד י נ י ן הן‪ ,‬ה ע ש ו י ל ש כ י ב ה ט מ א מ ד ר ס ‪ ,‬ל ו י ל ו ן ט מ א ט מ א מ ת ו ש ל‬
‫צורות טהור מכלום‪.‬‬
‫*‪ 1‬כפו בקידועין פיד מיינ‪ :‬לא י ל מ ד )אדם( רווק סופרים וכוי‪ ,‬וכן בסין‪ ,‬מסעי ל־ה כ״כ‪,‬‬
‫‪ :‬ו ה מ ל מ ד סופרים והמלמד תינוקות‪.‬‬
‫י•! במכיל׳ דריי‪ ,‬נזיקין פטיו‪ 289 ,‬בשם ר׳ נתן‪ :‬ר׳ נתן אומר כ ס ף וכוי‪ ,‬כלים להביא‬
‫חרס‬
‫ובירוש׳ שבועות פיו‪ ,‬ליו עיד‪ :‬כ ה ד א דתני ר׳ נתן או כלים להביא כלי‬
‫כלים‪,‬‬
‫כ ל י ים‪,‬‬
‫ה ר ב ה ! ( ‪ .‬וציל במכילתא‪ :‬להביא‬
‫!ובקידושין פיא‪ ,‬נ־ח סעיג‪ :‬ל ר ב ו ת כלים‬
‫כ ב ל ל ו ן התוס' כ ל י ם והסנילי דרשביי ב ד ב ר י ר׳ יהודה‪ ,‬ובירוש׳ שבועות צ־ל‪ :‬כלי ח ר ם ‪,‬‬
‫‪ .‬כ ל י ח ר ם <כלים פכינ מיה( ומצודה'‪ . ,‬כ ל י נםא׳ )ישעיה ייח בי(‪.‬‬
‫‪ 3‬ג ‪3‬‬
‫ע‬
‫‪N‬‬
‫אפשטיין‬
‫‪.‬העשוי ל ש כ י ב ה וכו׳ ״ ‪ -‬ב כ ל י ם פ ״ כ מ ׳ ו ) ו כ ו ל ה משנת י ה ו ד ה ר ׳ ה י א ‪ ,‬תרבייז‬
‫כ ל ה ר א ו י ל י ט מ א ט מ א מ ת א ע י פ שאינו‬
‫שט״ו‪ (10 ,‬ו ב פ כ ״ ז ם ׳ ט ‪ ,‬וננעים פי״א מ י ׳ א ‪:‬‬
‫ר א ו י ל י ט מ א מ ד ר ס וכו׳ כגון ק ל ע ש ל ט פ י נ ה‬
‫‪ .‬ו ש ל צורות״ ו ׳ ‪ -‬תום׳‬
‫ווילון;‬
‫כ ו‬
‫ב״מ פ ״ א י״א )ידוש׳ ניטין פ י נ ‪ ,‬מ ׳ ד ר ע ״ ד ( ‪ :‬ע ש ה ל י שני ס ד י נ י ן א ח ד ל צ ו ר ו ת ו א ח ד‬
‫ל א ו ה ל י ן ה ר י א ל ו טמאין ע ד ש ע ה שיפריש ור׳ שמעון מ ט ה ר ע ד ש ע ה שיפריש‪.‬‬
‫ו ה ח ו ל ק ו ח‬
‫הן‪,‬‬
‫ח ו ץ מ ט ט ״ ו ופט״ז‬
‫מ־נ‪ ,‬ם ׳ ט ‪ ,‬םי־ב׳‬
‫ש כ ב ר דננו ב ה ן ‪:‬‬
‫מ י ״ ד ומי״ז‪.‬‬
‫‪ (1‬מ״נ‪ :‬ש ל ש ע ר י ב ו ת ה ן ‪ ,‬ע ר י ב ה משני ל ו נ ו ע ד ת ש ע ה ק ב י ן ש נ ס ד ק ה ט מ א ה‬
‫מ ד ר ס ‪ ,‬שלימה ט מ א ה ט מ א מח‪,‬‬
‫‪ .‬ע ר י ב ה מ ב ׳ לוג"‬
‫שנסדקה‬
‫ו ה ב א ה‬
‫ב מ ד ה‬
‫ו כ ו י ‪ -‬כ ל י ם פ״כ מ״ב‪:‬‬
‫ט מ א ה מ ד ר ס ‪ ,‬ה נ י ח ה בגשמים ו נ ת פ‬
‫ב ת ו ס ׳ ב ״ מ פי״א א ׳ ‪ -‬ב ׳ ב ש ם ר ׳‬
‫יוסי(;‬
‫טהורה מכלום‪.‬‬
‫ע ר י ב ה מב׳ לונ ו ע ד תשעה קבי!‬
‫ח ה‬
‫ט‬
‫א‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ט‬
‫מ‬
‫א‬
‫ס‬
‫ן כ ו‬
‫ת‬
‫׳‬
‫מ ס י פ א שנויה‬
‫י ד י ם פ ״ ד מ ״ א ‪ :‬ב ו ב י ו ם נמנו ו ג מ ר ו וכי׳‬
‫ש ר ״ ע א ו מ ר וכוי‪.‬‬
‫‪ .‬ו ה ב א ה ב מ ד ה " וכו׳ ‪ -‬כ ר ׳‬
‫י ה ו ד ה‬
‫עריבת ב ע ל הבית‬
‫ב כ ל י ם פטיו ם״א‪:‬‬
‫וכוי‪ ,‬ו ל א כ ר ׳ מ א י ר ‪.‬‬
‫‪ (2‬מ ״ ט ‪ :‬ש ל ש מ ש פ ל ו ת הן‪ ,‬ש ל ז ב ל ט מ א ה מ ד ר ס ‪ ,‬ש ל ת ב ן ט מ א ה ט מ א מ ת ׳‬
‫והפוחלץ‬
‫) ‪ .‬ו ה פ ו ח ל ץ " ( ש ל נ מ ל י ם ט ה ו ר מ כ ל ו ם )ירוש׳ ח נ י נ ה ס ו ף פ״נ‪ ,‬ע ״ ט סע״ד>•‬
‫בפי״ט‬
‫ש נ פ ח ת ה‬
‫ר׳‬
‫מ״י‪:‬‬
‫משפלת‬
‫‪.‬משפלת"‬
‫)סתם‬
‫ז ב ל היא‪,‬‬
‫של‬
‫מ"‬
‫ש ב י ע י ת פ״נ‬
‫ב (‬
‫מ ל ק ב ל ד מ ו נ י ם ) ש כ ל כ ל י ב ע ל י ב ת י ם ש י ע ו ר ן ב ר מ ו נ י ם ‪ ,‬פי״ז מ״א(‬
‫מאיר מטמא‬
‫)‪.‬סדרם"( וחכמים מ ט ה ר י ם מ‬
‫פ נ‬
‫י‬
‫ש ב ט‬
‫‪>7‬‬
‫ה‬
‫ע‬
‫יק‬
‫ר‬
‫ן כ ו‬
‫׳‬
‫<ועי׳ ח ו ס י‬
‫ב ״ מ פ י ו ט ׳ ור״ש ש ם ( ‪ .‬א ב ל ב א ה ל ו ת פ ״ ח מ ״ ד שנינו‪ :‬א ל ו ח ו צ צ י ן ו ל א מ ב י א י ן ו כ י‬
‫ו ה מ ש פ ל ו ת ;‬
‫א״כ‬
‫מ ש פ ל ו ת אינן‬
‫המקב^‬
‫מקבלות טומאה כ ל ל ‪ ,‬שכל ד ב ר‬
‫ט ו מ א ה אינו ח ו צ ץ ‪ .‬ו כ ן בס״ז ח ו ק ח )ס״ז ב ה ו ׳ ש ל י ‪ ,‬ת ר ב י ץ ש ־ א ם ׳ א ‪:(24 ,‬‬
‫י ם נ פ ה ) כ ל י ם פ ט י ו ס״נ‪ :‬ו ש ל ב ע ה ״ ב ט ה ו ר ( וכו׳ ו ה פ ו ח ל ץ‬
‫)פכ״נ מ י ה ב י ן ‪.‬הטמאין"( ו מ י ת ו ח י ס י ט ה‬
‫‪.‬משפלות״‬
‫ו‪.‬פוחלין״‬
‫טהורים‪.‬‬
‫ריבה‬
‫)‪.‬והפוחלץ"( ו ה פ ל צ ו ר‬
‫ו ה ם ש פ ל ו ת שהן ח ו צ צ י ם וכוי; א״כ‬
‫ו א ו ל ם ב ת ו ס ׳ ב ״ מ פ״ו ו׳ שנינו ל ה י פ ך ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫הס ^‬
‫) ‪ .‬מ ש פ ל ת ״ ‪ ,‬כ מ ו ‪ .‬ה ס ל ״ ב ש ק ל י ם פ י ח מ״ב‪ . ,‬ס ל ו ומנריפו" ב י ר ו ש ׳ ש ב י ע י ת פ״נ‪ ,‬ל י ד‬
‫ע״ג( ו ה פ ח ל י ן ש ל ג מ ל י ם ו פ י פ י א ר ו ת )עי׳ כ ל י ם פי״ז מ י ג ( שעשאן מ ת ח י ל ת ן מ ק ב ל י ן‬
‫רמונין טמאין‪ ,‬ו פ פ י א ר ו ת ש ל א עשאן מ ת ח י ל ת ן מ ק ב ל י ן רמוגין‬
‫ט ה ו ר י ן‪,‬‬
‫והוא‬
‫כ ר ׳ יהושע בפי״ז מ״א‪.‬‬
‫‪ (3‬מ י י ב ‪:‬‬
‫ש ל ש ה ע ו ר ו ת הן‪ ,‬ה ע ש ו י ל ש ט י ח ט מ א מ ד ר ס ‪,‬‬
‫לתכריך הכלים טמא‬
‫ט מ א מ ת ושל ר צ ו ע ו ת )‪0‬של«י ס נ ד ל י ם ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ‪.‬‬
‫‪.‬לשטיח" ‪ -‬כ ל י ם פ כ ״ ו מ י ה ‪ :‬א ל ו ע ו ר ו ת ט מ א י ן ס ד ר ם ‪ ,‬ע ו ר ש ח ש ב ע ל י ו ל ש ט י ח ;‬
‫‪.‬לתכריך‬
‫ה כ ל י ם " ‪ -‬ש ם פיו‪:‬‬
‫ע ב כסות ותכריך‬
‫כ ס ו ת‬
‫‪ !6‬של‪ ,‬כיה בתפסיר א ל פ א ט אלסשנה‪ ,‬כיי הרכבי ‪ ,32E‬כאן‪.‬‬
‫ס ד ר ס‪,‬‬
‫ע ב ארגמן‬
‫ז‬
‫)‪1‬‬
‫כלים פ ר ק כ־ד‬
‫א ר ג מ ן בש״א‬
‫ותכריך‬
‫שטמא‬
‫כל‬
‫מדרס‪.‬‬
‫מ ד ר ס ובה״א ט מ א מ ת ; א״כ‬
‫ע ו ר שעשאו ל ת כ ר י ך א פ י ל ו‬
‫א מ ר ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ יוסי ל א נ ח ל ק ו ב״ש וב״ה ע ל ע ו ב י א ת מ ן‬
‫א ר ג מ ן שהן ט מ א י ן‬
‫מטמאין‬
‫ב ‪ .‬ת כ ר י ך כסות״ מודים ביה‬
‫א ב ל ב ת ו ס ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ ״ ד ט ׳ שנינו‪:‬‬
‫שהוא טמא‪.‬‬
‫ותכריך‬
‫עא‬
‫וב״ה מ ט ה ר י ן‬
‫על‬
‫מה נחלקו‬
‫)‪.‬ממדרס"(‪.‬‬
‫על‬
‫כ ס ו ת ו ת כ ר י ך כ ס ו ת שב״ש‬
‫עובי‬
‫א ״ כ פ כ ״ ד מי״ב ש ל א כ ס ת ם פ כ ״ ו מ״ו‪,‬‬
‫אלא‬
‫כתוס׳‪.‬‬
‫‪.‬ושל ר צ ו ע ו ת של‬
‫ס פ ר א וכר׳‬
‫כסתם‬
‫ס נ ד ל י ם ״ ‪ -‬א ף זו ש ל א כ ‪ .‬ח כ מ י ם " ב מ ש נ ת ג ו ס ו ף פ כ ־ ו ‪ ,‬א ל א‬
‫יהודה;‬
‫ש כ ך שנינו ב ס ת ם ס פ ר א )ר׳ י ה ו ד ה ( שמיני פ ר ש ה‬
‫י" י״א‪ ,‬ב כ י ״ ר ו ק ט ע א ״ פ ‪ ,>1 58‬ו ר א ב ״ ד ו י ל ק ו ט ומה״ג ‪ 229‬ו ד ״ ת ‪:‬‬
‫אוציא וכו׳ ו ל א אוציא ע ו ר ו ת‬
‫ת״ל‬
‫ר צ ו ע ו ת‬
‫כ ל י י צ א ו ר צ ו ע ו ת ס נ ד ל י ם שאינן כ ל י ‪.‬‬
‫הנוסחאות‪:‬‬
‫שנעשו ב ה ם מ ל א כ ה‬
‫)ו(סנדלים‬
‫ו כ ן ב ת ״ כ ת ז ר י ע נ נ ע י ם פי״ג י״א ב כ ל‬
‫א ו צ י א וכו׳ ו ל א א ו צ י א ע ו ר ו ת ר צ ו ע ו ת ס נ ד ל י ם וכו׳ י צ א ו ע ו ר ו ת ר צ ו ע ו ת‬
‫ס נ ד ל י ם שאינן כ ל י ם ‪.‬‬
‫וזו מ ש נ ת ר ׳‬
‫לרצועות‬
‫כ ל י ם פ כ ״ ו מ״ט‪:‬‬
‫יהודה‪,‬‬
‫)ו( ל ס נ ד ל י ם ל!‬
‫עור שהוא ט מ א ס ד ר ס וחשב עליו‬
‫דברי ר׳‬
‫כיון שנתן ב ו א ת ה א ז מ ל ט ה ו ר‬
‫יהודה‬
‫ו ח כ ״ א ע ד ש י מ ע ט נ ו פ ח ו ת מ ה ׳ ט פ ח י ם )שיעור ה ע ו ר ל ט ו מ א ה ‪ ,‬פכ״ז מ ״ ב ( ; ש ר צ ו ע ו ת‬
‫שיש ב ה ן ל צ ר ף ה ׳ ט פ ח י ם ט מ א ו ת ל ח כ מ י ם ‪.‬‬
‫מ י‬
‫כ ל ה ר א ו י ל י ט מ א ט מ א מ ת וכו׳‬
‫"א‪:‬‬
‫ו כ ך שנינו כ ח כ ס י ם ב ס ת ם נגעים פי״א‬
‫ו ר צ ו ע ו ת‬
‫מ נ ע ל‬
‫ז״א ש פ כ ״ ד מי״ב שלנו ה ו א א ף ה ו א ב ו ו ד א י מ ש נ ת ר ׳‬
‫*> מ י ״ ד ‪:‬‬
‫ו ס נ ד ל ‪.•8‬‬
‫יהודה‪.‬‬
‫ש ל ש מ ט פ ח ו ת הן‪ ,‬ש ל י ד י ם ט מ א מ ד ר ס ‪ ,‬ש ל ס פ ר י ן ) ‪ .‬ס פ ר י ם ״ ( ט מ א ה‬
‫ט מ א מ ת ו ש ל ת כ ר י ך )ושל(‪ !9‬נ ב ל י ב נ י ל ו י ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ‪.‬‬
‫‪.‬של‬
‫ספרים‪,‬‬
‫י ד י ם ‪ -‬ש ל ס פ ר י ם " ; ב ״ ש ל ס פ ר י ם ״ שגיגו בגגעים פי״א ש ם ‪:‬‬
‫כמשנתנו‪.‬‬
‫אבל‬
‫פכ״ח‬
‫בכלים‬
‫מטפחות‬
‫מ ״ ד שניגו‪:‬‬
‫מ צ ו י י ר ו ת ט ה ו ר ו ת ושאינן מ צ ו י י ר ו ת ט מ א ו ת ‪ ,‬ר״ג א ו מ ר‬
‫ואמרו‬
‫בתוס׳‬
‫במטפחת‬
‫שמעון‬
‫כ ל י ם ב״ב ספ״ה ט׳‪:‬‬
‫ספרים‬
‫טהורות‪,‬‬
‫) ‪ .‬ו כ ד ב ר י ו ״ ( אנו מ ו ד י ם‬
‫) ‪ .‬מ ו ר י ם ״ ( ; א ״ כ ל ר ׳ יוסי ו ר ׳‬
‫ו ל ע נ י ן כ ל א י ם שנינו‬
‫מ ט פ ח ו ת ה י ד י ם ‪ ,‬מ ט פ ח ו ת ה ס פ ר י ם מ ט פ ח ו ת ה ס פ ג אין ב ה ן מ ש ו ם‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר א ו ס ר ; זו מ ש נ ת ד״מ‪ ,‬ש ב ת ו ם ׳ כ ל א י ם פ ״ ה י״ז שניגו‪:‬‬
‫ידים וכו׳ ר ׳ א ל י ע ז ר א ו ס ר‬
‫מתיר‬
‫ספרים‬
‫ואלו‬
‫וכו׳‬
‫ו ח כ ס י ם‬
‫בה״א‬
‫ר ׳ יוסי ו ר ׳ שמעון א ו מ ר י ם נ ר א י ן ד ב ר י דיג‬
‫כ ל מ ט פ ח ו ת ס פ ר י ם טהורות‪ ,‬ש ל א כמשנתנו ב פ כ ״ ד ‪.‬‬
‫ב כ ל א י ם פ י ט מ״ג‪:‬‬
‫כלאים‬
‫ובדבריו‬
‫אלו‬
‫ומטפחות של‬
‫ד ב ר י‬
‫א ו ס ר י ן‬
‫ר׳‬
‫מ א י ר‬
‫)ירוש׳ שם‪,‬‬
‫ר׳‬
‫ל ״ ב ע״א‪:‬‬
‫י ה ו ד ה‬
‫מטפחות‬
‫אומר ר׳ אליעזר‬
‫א י ת תניי תני ו מ ח ל י ף ( ‪.‬‬
‫ז‬
‫! לסנדלים‪ ,‬כיי קי‪ :‬הסנדלים‪ ,‬ואות ה כתוב על הנרד והיה כתוב תחילה ‪.‬לסנדלים'‪,‬‬
‫וכן היה נוסח ה ר א ב י ד )עיי פי׳ הראביד תיכ שמיני שם(‪.‬‬
‫‪ 18‬ודחוקי פשרות של המפרשים הם ‪.‬תירוצים*‪.‬‬
‫‪ 19‬ליתא ברוב כייי וראשונים )חוץ מפי׳ הרים‪ ,‬עי׳ תוייט(‪ ,‬וכו בירוש׳ כלאים פיט‪ ,‬ליב‬
‫עיא‪.‬‬
‫ע‬
‫ב‬
‫]ח[‬
‫אפשטיין‬
‫‪,‬‬
‫ל ד ׳ י ה ו ד ה מ ט פ ח ת י ד י ם ו מ ט פ ח ת ס פ ר י ם יש ב ה ן מ ש ו ם כ ל א י ם ‪ ,‬ודין ט ו מ א ה כ ד )‬
‫כ ל א י ם )עי׳ ידוש׳ ש ם ( ‪.‬‬
‫ו ל ״ מ ט פ ח ו ת י ד י ם ' א מ ר ו ע ל יוסי ב ן י ו ע ז ר ויוחנן ב ן נ ו ד נ ד א‬
‫מ ט פ ח ת ו‬
‫‪.‬והיתה‬
‫מ ד ר ס לקודש״‪ ,‬א ו ‪ .‬מ ד ר ס ל ח ט א ת ‪/‬‬
‫ו א ף ה ס י פ א ‪ .‬ו ש ל ת כ ר י ך נ ב ל י ב נ י לויי ‪ -‬מ ש נ ת ר ׳‬
‫ב ה שנויה ב ת ו ם ׳ ב ״ מ פ ״ ה ט ׳ ‪,‬‬
‫ר׳ יהודה״־‪:‬‬
‫נבלין‪. ,‬תיק״ ש ל‬
‫ת י ק‬
‫ר ׳‬
‫י ה ו ד ה היא‪ ,‬שכן כיוצא‬
‫ב פ י ס ק א ) ל מ ן ה׳ז ו ע ד‬
‫מ ט פ ח ו ת בני לוי ט ה ו ר ו ת ‪.‬‬
‫זה ה כ ל ל א מ ר‬
‫)חנינה פ ־ ב ט '‬
‫ז (‬
‫ע ץ‬
‫ולא‬
‫יוסי‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ש מ ל ה משני[‬
‫ב כ ל ל ה״ >‬
‫ט‬
‫ו א ו ל ם ב כ ל י ם פט״ז מ־ז שנינו ב י ן ה ט ה ו ר י ם‬
‫ו כ ו ל ה משנת ר׳ י ו ם‬
‫‪.‬תכריך״ ‪. -‬מטפחות׳‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪: ,‬‬
‫א ף מייד ה י א איפוא כ ו ל ה משנת ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫‪>s‬‬
‫המשנה האחרונה‪,‬‬
‫בנינוד ל ס ת ם כ ל י ם כולו‪,‬‬
‫מי־ז‪ :‬ש ל ש‬
‫מ‬
‫י״‬
‫ז >‬
‫י‬
‫ו‬
‫צ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ק‬
‫צ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ו א י נ ה ר ׳ יוסי‪.‬‬
‫ק ו פ ו ח הן‪,‬‬
‫מהוהה‬
‫שטלייה ע ל‬
‫)‪.‬בלויה״(‬
‫טמאה"( ה ו ל כ י ן א ח ר ה ב ר י ה ) ‪ .‬ו ט ה ו ר ה ־ ( ‪ ,‬ק ט נ ה‬
‫עודפת"(‬
‫ן‬
‫ס‬
‫כ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ו‬
‫׳‬
‫א ב‬
‫‪1,‬‬
‫א‬
‫ף‬
‫ה‬
‫יא‬
‫עומדת‬
‫הולכין א ח ר הנדולה‬
‫הבריה‬
‫)‪.‬והמהוהי׳‬
‫)‪.‬טמאה״( ע ל ה נ ד ו ל ה )‪.‬והפנימית‬
‫) ‪ ,‬ה פ נ י מ י ת ״ ( ‪ ,‬ה י ו שוות ה ו ל כ י ן א ח ר ה פ נ י מ י ת ) ‪ .‬ו א ס‬
‫ה פ נ י מ י ת ט ה ו ר ה טהור" ר א ב ״ ד ב ה ש מ ת ( ‪.‬‬
‫ואחריה‪:‬‬
‫ר׳‬
‫שמעון‬
‫)‪.‬טמאה של‬
‫א ו מ ר כ ף מאזנים‬
‫מתכת״(‬
‫שטלייד‬
‫ע ל ש ו ל י ה מ י ח ם מ ב פ נ י ם ט מ א מ ב ח ו ץ ט ה ו ר וכוי‪.‬‬
‫כ ל ס ת ם מי״ז זו ח ו ל ק ת ע ל משניות ש ל ס ת ם כ ל י ם ; ש כ ן ב פ כ ־ ו מ ״ ב שנינו‪:‬‬
‫כ י ס ש ל ש נ צ ו ת וכו׳ ט ל ה ע ל י ו א ת ה מ ט ל ת‬
‫)‪.‬מטלת‬
‫טמאה״(‬
‫כ י ס ל ת ו ך כ י ס שנטמא א ח ד מ ה ן ב מ ש ק ה ל א נטמא חבירו‪.‬‬
‫מ ל מ ט ן טמא׳‬
‫ושנינו ב ת ו ס ׳ ב ״ ב פ ״ ר‬
‫ב ׳ ‪ :‬ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ב ז מ ן שהיו שניהן ש ו י ן א ב ל א ם ה י ה ח י צ ו ן ע ו ד ף ע ל‬
‫ה פ נ י מ י )נו׳ ה ד פ ו ס י ם ור״ש ו ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ועי׳ מ״ש( נ ט מ א ה פ נ י מ י נ ט מ א ה ח י צ ו ן נ ט מ א‬
‫ה ח י צ ו ן ל א נ ט מ א ה פ נ י מ י ‪ ,‬ב ד י א ב מ ש ק ה א ב ל ב ש ר ץ שניהן שוין ) ‪ .‬נ ט מ א א ח ד נ ט מ א‬
‫הכירו״(‪.‬‬
‫ו מ ה שנינו ב פ ״ ב מ״ז‬
‫קערות‬
‫)תוס׳ ב ־ ק פ ״ ב ז ׳ ( ‪:‬‬
‫ט ב ל א ) ‪ .‬ש ל ח ר ס ״ ( שהיא מלארי‬
‫) ‪ .‬מ ג ו ר ו ת מגורות״( נ ט מ א ה א ח ת מ ה ם ב ש ר ץ ל א נ ט מ א ו כ ו ל ם‬
‫שו י ם ״ (‬
‫א ם יש ל ה ל ז ב י ז‬
‫ע ו ד ף‬
‫)‪.‬מפני שהם‬
‫נ ט מ א ה א ח ת מ ה ן גטמאו כ ו ל ן ו כ ר ‪,‬‬
‫בית‬
‫ת ב ל י ן ש ל ע ץ ) ‪ .‬ע ש ו י מ נ ו ר ו ת מגורות״‪ ,‬ת ו ס ׳ ש ם ‪ ,‬ואין ל ה ל ז ב י ז ע ו ד ף ( ש נ ט מ א א ח ד‬
‫מהם‬
‫ב מ ש ק ה‬
‫ל א נטמא חבירו ) א ב ל בשרץ נטמא א ח ד מ ה ם נטמא חבירי׳‬
‫ש כ ל י ע ץ מ ק ב ל ט ו מ א ה מ נ ב ו ( וכו׳‬
‫)וסיפא ב ש ם ר י ב ׳ נ ‪ -‬מ ש נ ת ר׳‬
‫יוסי‬
‫תוס׳ שם(‪.‬‬
‫‪ 20‬כטו ‪ .‬כ ל החתיכות טמאות וחתיכת אלתית טהורה׳‪ ,‬שהיא ר׳ יהודה במכשירין פיו‬
‫ואחריו‪ :‬כ ל הסשקין טפאין וכוי‪ ,‬שהיא כר׳ יהודה בתוס׳ טהרות פיה י׳ )פסח׳ טיז א'‬
‫ייז בי(‪ :‬ל כ ל טסא‪ ,‬ולא כר׳ יוסי שם‪ .‬א ב ל ע ל כ ל פיסקא זו ו ע ל כלים פטיו ס־ו ה ס ק ב‬
‫בסקום א ח ר בעיה‪.‬‬
‫היא׳‬
‫‪N‬‬
‫כלים פרק כ־ד‬
‫ו כ ך שנינו ב פ ״ י מ ״ ד ‪:‬‬
‫בעליונה‬
‫עג‬
‫ל פ ס י ן ) ‪ .‬ש ל ח ר ס " ( זו ב ת ו ך זו ו ש פ ת ו ת י ה ן‬
‫שוות‬
‫) ‪ .‬ה פ נ י מ י ת ״ ( א ו ב ת ח ת ו נ ה ה י א ט מ א ה ו כ ו ל ן ט ה ו ר ו ת ‪ ,‬היו ) ‪ .‬נ ק ו ב י ם ״ ( ב כ ו נ ס‬
‫מ ש ק ה ה ש ר ץ ב ע ל י ו נ ה כ ו ל ן ט מ א ו ת )מעין ד ב ר י ר א ב ״ צ ב ת ו ס ׳ ב ״ ב ס פ ״ ב ‪:‬‬
‫מבפנים‬
‫והט‬
‫השרץ‬
‫בין‬
‫ובין‬
‫נ ק ו ב‬
‫נ ק ו ב‬
‫שאינו‬
‫כ ף וכו׳‬
‫ט מ א מ ב ח ו ץ נ ק ו ב ט מ א וכוי‪,‬‬
‫ב ע י ק ר ם כ ד ב ר י ר״ש ש ב מ ש נ ת נ ו ( ‪ ,‬ב ת ח ת ו נ ה ה י א ט מ א ה ו כ ו ל ן ט ה ו ר ו ת )‪.‬שאין‬
‫נכנסת‬
‫הטומאה‬
‫)‪.‬החיצונה"(‬
‫דרך‬
‫עודפת‬
‫שוליו"(‪,‬‬
‫היא‬
‫השרץ‬
‫והתחתונה‬
‫בעליונה‬
‫טמאה‬
‫)‪.‬ואינם‬
‫)‪.‬אבל‬
‫נקובים״(‬
‫פנימית‬
‫עודפת‬
‫והתחתונה‬
‫היא‬
‫טמאה‬
‫וחיצונה טהורה"( וכו׳‪.‬‬
‫א ף פ כ ״ ד מי״ז א י נ ה א י פ ו א מ ש נ ת ר ׳ יוסי כ ס ת ם ר ו ב כ ל י ם ‪ ,‬א ל א ו ו ד א י מ ש נ ת ר ׳‬
‫יהודה‪.‬‬
‫ו א ף פ כ ״ ד מיה ח ו ל ק ת ע ל תוס׳ כ ל י ם ‪ ,‬ו א ף היא כ נ ר א ה משנת ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫שלשה‬
‫ס״ה‪:‬‬
‫חרכוסיף‬
‫‪2‬‬
‫של ספרין‬
‫הן‪,‬‬
‫)‪.‬ספרים״‪(22‬‬
‫מדרס‪,‬‬
‫טמא‬
‫שאוכלין‬
‫ע ל י ו ט מ א ט מ א מ ת ושל זיתים ט ה ו ר מ כ ל ו ם ‪.‬‬
‫‪.‬תרכוס'‬
‫ו״של‬
‫ה ו א ‪,tcrgus‬‬
‫ע ו ר שמשמש‬
‫עור‪,‬‬
‫ס פ ר י ך ה ו א כ פ י ר ו ש הגאונים‬
‫״ללפף‬
‫ב ו איגרות"‪ ,‬א ו ‪ .‬ס פ ר י ם ־‬
‫‪.‬של ס?רים־‬
‫יעי׳‬
‫) ‪ .‬ס פ ר י ך גם ב מ י ״ ד ( ‪,‬‬
‫א ל א ש ‪ .‬ת ר כ ו ס " זה משמש א ף כ ע י ן ‪.‬שלחן״‬
‫שמניחין ע ל י ו ס פ ר י ם ונשענין ע ל י ו ; שעושין ל ו ע ץ מ פ ו צ ל‬
‫להלן(‪,‬‬
‫אבל‬
‫)‪.‬אלכתב״>‪ ;23‬שהרי ע ו ר העשוי ‪ .‬ל ת כ ר י ך " ט מ א‬
‫ט מ א מ ח )מי״ב‪ ,‬עי׳ ל ע י ל ( ו ל א מ ד ר ס ‪.‬‬
‫ועמוד‪,‬‬
‫כעין‬
‫‪,‬שלחן" מ ן ‪ ,‬ש ל ח ״‬
‫)‪.‬עור"(‪.‬‬
‫לא‬
‫‪ .‬ד י ו ק ר ן ‪ , ( \ 0‬ועליו שוטחים א ת ‪.‬העור״‪.‬‬
‫‪ .‬כ מ י ן שרתוע"‬
‫ת ר כ ו ס ש ל ס פ ר י ם נשענים‬
‫ע ל י ו ו ט מ א מ ד ר ס ‪ ,‬וזה ש א ו כ ל י ם ע ל י ו שאין נשענים ע ל י ו ט מ א ט מ א מ ח ‪.‬‬
‫א ב ל ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ״א י״ב שנינו‪:‬‬
‫להיות א ו כ ל עליו‬
‫ט ה ו ר‬
‫עשה לו עץ‬
‫ט ר ק ו ש שעשה ל ו עץ‬
‫ר ח ב‬
‫ל צ ר כ י ו‬
‫כמין‬
‫טמא‪.‬‬
‫ש ר ת ו ע‬
‫‪.‬להיות אוכל‬
‫‪2‬‬
‫עליו" ל ת ו ם ׳ ‪ .‬ט ה ו ר ־ ‪ ,‬א ע ־ פ ש ה ו א משמש א ת ה כ ל י ם כ ש ו ל ח ף •‬
‫ובתוס׳‬
‫טו־כוס>‬
‫י ה ו ד ה‬
‫בשולחן‬
‫ב ״ ב פ״ג ג׳‬
‫)בהקבלה‬
‫ל כ ל י ם פ כ ־ ה מ״א( שנינו‪:‬‬
‫טרכש‬
‫)בר״ש ש ם ‪:‬‬
‫ח ל ק ו ט ב ל ה ח ל ק ה ש נ פ ל ו מ ש ק י ן ע ל מ ק צ ת ו וכו׳ ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ר ׳‬
‫א ו מ ר נ פ ל ו ע ל ת ו כ ו כ ו ל ו ט מ א וכו׳ ) כ מ ו ב מ ח ל ו ק ת ר ״ מ ו ר ׳ י ה ו ד ה שם‬
‫וטבלה(‪ ,‬ואחריו‬
‫)ד׳(‪:‬‬
‫ש ל ח ן ש נ פ ל ו מ ש ק י ן ע ל מ ק צ ת ו וכו׳‬
‫)סוף ד ב ר י‬
‫ר׳ יהודה הם(‪.‬‬
‫י* תרכוסין‪ ,‬ד־ר‪ .‬לו ופרםא וקויפטן ופיה־ג וקטע אלפאט )היוצא בנ־ק סיו> וערוך ורסבים‬
‫כלים פכיז ה׳ ידיו‪ :‬תרכושין>‪.‬‬
‫ק׳ ופי מנוקד‪ :‬ס ^ ך י ן )‪•??.‬ריסי(‪ ,‬וכך פירשוהו הרים ועוד‪.‬‬
‫‪ 23‬פיה־נ‪ :85 ,‬כפין עור שיש לחפות בו ה א י נ ר ו ת ושמו דורג וכוי <עיי ב ה ע ר ו ת ( ‪:‬‬
‫יכן כנליון כיי פ׳‪ :‬עור עשוי ל ל פ ף אינרות; קטע א ל פ א ט ‪ :‬תרכוסים דרנ אלדי ילף פיה‬
‫א ל כ ת ב‪ .‬ערוך‪ :‬פי' ענין ארנז הן מן עץ וייא מן עור הם‪.‬‬
‫‪ 24‬ה כ ל ל של ר׳ יהודה בתום׳ כלים ביפ פיו ז״‪ :‬העשוי לשמש את האדם ואת משפשי‬
‫האדם כגון השלחן וכו׳ טטאין‪ ,‬לא נאפר כפשוטו אלא לענין כלי ע ץ )שהושוו לשק>‪ ,‬כמו‬
‫מיוצא פ ת י כ שמיני פרשה ו׳ ד׳ <ועי׳ רסבים בפיהיט ל כ ל י ם פטיז פיזז‪ ,‬ולא לכלי עור‪.‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪,‬‬
‫עד‬
‫]י[‬
‫אפשטיין‬
‫אף‬
‫ותוך‪.‬‬
‫‪ .‬ט ר כ ו ס ׳ מ ש מ ש כ מ ו ש ו ל ח ן ו ט ב ל ה ויש ל ו ל ד ׳‬
‫כאן‬
‫ם‬
‫י ה ו ד ה דין א ח ו ר‬
‫ו ל ש י ט ת ר ׳ י ה ו ד ה זו ט ר כ ו ס ש א ו כ ל י ן ע ל י ו ט מ א ט מ א מ ת כ ש ו ל ח ן ‪.‬‬
‫א ף מ ׳ ה כ נ ר א ה משנת ר׳‬
‫היא‪.‬‬
‫י ה ו ד ה‬
‫פכי ׳ ד ח ל ו ק א י פ ו א ע ל ס ת ם כ ל י ם ב כ ל ל ‪ ,‬ו ב כ מ ה ס ה ם ח ו ל ק ע ל י י י ט‬
‫‪.‬‬
‫רוב סתם‬
‫ר ׳ יוסי ב פ י ר ו ש‬
‫י ה ו ד ה‬
‫ו כ ע ד ו מ פ ו ר ש ו ת כ מ ה משניות ש ב פ כ ״ ד ב ש ם ר ׳‬
‫ב‬
‫עצמו ובמקומוח אחרים‪.‬‬
‫קרוב‬
‫ש כ ל‬
‫איפוא‬
‫פ ר ק‬
‫הוא‬
‫כ י ד‬
‫ר׳‬
‫מ ש נ ת‬
‫ש‬
‫יהודה‪,‬‬
‫ע נ ה‬
‫כאן פ ר ק של ספורות‪.‬‬
‫כ מ ו ש י ו צ א מ ן מי״א‪:‬‬
‫ואולם‬
‫כ ש י ע ו ר‬
‫המקבלים‬
‫)כשיעור ה מ פ ו ר ש ב פ י כ‬
‫מ ״ א ( ומי״ב ומי־נ )עי׳ ל ע י ל ( ו ע ו ד ‪ ,‬נ ר א ה ש כ מ ה מ ה ל כ ו ת א ל ו נשנו א ף ב מ ק ו ם א ח ר ׳‬
‫ל פ י ס ד ר ו ש ל א ו ת ו ת נ א )ר׳ י ה ו ד ה ( ‪.‬‬
‫במקומם‪,‬‬
‫עשה נם ר׳‬
‫וכך‬
‫המקבילות‬
‫מיט‪,‬‬
‫יוסי‬
‫בשורת‬
‫ל פ כ י ד מ י ח ‪ ,‬פ ט י ו ומטיז‪ ,‬ושנויות‬
‫ואף כ מ ה משאר השורות של‬
‫בעיקרן‬
‫פכיד‬
‫ב ח ל ק ן ב פ י י ח מיג‪,‬‬
‫)מ״נ‪-‬מ׳ד‪ ,‬מ״ו‪-‬מיז‪,‬‬
‫פ כ ״ ו מיג ו פ כ י ח‬
‫מ י ׳ א ‪ -‬מ י ״ ד ( שנויות‬
‫נ ר א ה ש כ ך ה י ה ל פ נ י ת ל מ י ד י ר ׳ ע א ל ו ב ‪ .‬מ ש נ ה ה ר א ש ו נ ה * ש ל פ נ י ה ם ־־‬
‫של ספורות‪.‬‬
‫שבפכ״ד‬
‫ע ל זה מ ר א ה‬
‫מי׳ב‪ ,‬ו‪.‬של מ ל ב נ י‬
‫בני‬
‫‪.‬תכריך נבלי‬
‫לוי׳‬
‫מ ו כ י ח ו ת ע ל שרידים ש ל משנה מזמן ה ב י ת ‪.‬‬
‫כל‬
‫שבתוס׳‬
‫ב כ ל י ם ב מ ק ו מ ם )עי׳ ל ע י ל ( ‪.‬‬
‫על־כן‬
‫פרק‬
‫ה ס פ ו ר ו ת שלו‬
‫ביב‬
‫פיב‬
‫ט׳‪-‬ייב׳‬
‫בני‬
‫לויי‬
‫במשנת ר׳ יהודר‬
‫ב מ ש נ ת ר ׳ יוסי ש ב ת ו ם ׳ ב ״ ב שם‪ ,‬ש ה ן‬
‫ועל פי ארכיטיפוס זה ס י ד ר ו א ף הם׳‬
‫א ח ד ל פ י שיטתו ו ק ב ל ת ו ‪ ,‬א ת משנת ה ס פ ו ר ו ת ‪.‬‬
‫ו ו ד א י שהיו כ א ן ע ו ד כ ס ה ס פ ו ר ו ת מ מ י ן ז ה ב מ ש נ י ו ת ש ל ח כ מ י ם א ח ר י ם ‪ ,‬ו ש ר י ד י ם‬
‫כ א ל ו נשארו ע ו ד ‪:‬‬
‫ב ש ב ת ס ׳ ו א׳‬
‫תנא‬
‫ז ה שנה‬
‫בכלים‪:‬‬
‫מיד‬
‫ק ט ע של‬
‫בוודאי‪:‬‬
‫ברייתא‪:‬‬
‫שלשה‬
‫מ ק ל של זקנים‬
‫מ ק ל ו ה‬
‫הם‪.‬‬
‫ט ה ו ר‬
‫וישנם‬
‫מ כ ל ו ם ‪:‬‬
‫כ מ ה מינים ש ל‬
‫שכן‬
‫מקלות‬
‫פ י י א מיו ו פ י ״ ד מ ׳ ב ) ב ש ל מ ת כ ת ( ‪ ,‬פי״ז מט״ז )בשיש ל ו ב י ת ק י ב ו ל ( ו פ ט י י‬
‫)מקל הבלשין(‪.‬‬
‫והאחרון ש ל ש ו ר ת ה ש ל ש ה ה י ה ‪ .‬מ ק ל ש ל זקנים׳‪.‬‬
‫ו א ף ב י צ ה פ ׳ ב מ ׳ ט ‪ -‬מ ׳ י )עי׳ ל ע י ל ( ל ק ו ח ו ת ב ו ו ד א י מ ש ו ר ת כ ל י ם ש ל ר ׳ מ א י ר ׳‬
‫א ל א שזו יש ל ה צ ו ר ה א ח ר ח ש ל ש ו ר ו ח ‪ ,‬א ע ׳ פ שנם ה י א ק ש ו ר ה ב ‪ .‬ש ל ש ה ״ ‪.‬‬
‫ב מ ר ח ש ו ן חש״ד‪.‬‬
‫משנתו של יצחק אלבלג‬
‫מאת‬
‫יוליום נ ו ט מ ן‬
‫א ל ב ל ג ה ו א ידוע כ א ח ד מן ה פ י ל ו ס ו פ י ם היהודיים‪ ,‬שהפיצו א ת דעותיו‬
‫יצחק‬
‫ש ל א ב ן ר ש ד ב ע ו ל ם ה י ה ו ד י ‪ ,‬ושמו ב מ ק ו ם ה א ר י ס ט ו ט ל י ס ם ה מ ת ו ן ש ל ה ר מ ב ״ ם א ת‬
‫האריסטוטליסם‬
‫הקיצוני ש ל ב ן ד ו ר ו ה ע ר ב י ‪ ,‬וכסו כ ן ידוע הוא‪ ,‬שהכניס ל ע ו ל ם‬
‫ה י ה ו ד י א ת ה ת ו ר ה ש ל ה א מ ת ה כ פ ו ל ה ‪ ,‬שנוצרה בזמנו בחוני ה א ב ר ו א י ס ט י ם הנוצריים‪.‬‬
‫א ב ל ה ח ו ק ר י ם ש ע ס ק ו ב ו ה ס ת פ ק ו ב ק ב י ע ת ה ע ו ב ד ו ת ה א ל ה ב צ ו ר ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ועדין‬
‫אין ל נ ו ח ק י ר ה מ ד ו י ק ת ל א ע ל ת ל ו ת ו ב א ב ן ר ש ד ו ל א ע ל ד ע ת ו ע ל ה י ח ס בין‬
‫התורה‬
‫ובין ה פ י ל ו ס ו פ י ה ‪,‬‬
‫המאמר‬
‫הנוכחי היא מפני כ ך ל ה ר א ו ח בפרוטרוט באחו מ ר ה הוא תלוי באבן רשד‬
‫ולבאר‬
‫בדברים‬
‫וביחוד‬
‫בשאלה האחרונה ל א‬
‫ירדו ל ס ו ף דעתו‪.‬‬
‫א ת ד ע ת ו ע ל יחס ה ת ו ר ה לפילוטופיה יתר ביאור מאשר היה אפשר לי‬
‫הקצרים שהקדשתי ל ו ב ס פ ר י ע ל הפילוסופיה של היהדותי‪.‬‬
‫מן ההערות‪ ,‬שהוסיף א ל ב ל ג לתרגומו ה ע ב ר י של ה ס פ ר‬
‫ש‬
‫ל‬
‫אלגזאלי‪,‬‬
‫כראשית‪,‬‬
‫נ‬
‫יתן‬
‫‪ .‬ד ע ו ת הפילוסופים"‬
‫פ ר ס ם שור שלש‪ ,‬ש ה ן מ ע י ן מ א מ ר י ם ש ל מ י ם ‪ ,‬א ת ה מ א מ ר ב מ ע ש ה ־‬
‫ה מ א מ ר ב פ ו ע ל ה ט ו ב ו פ ו ע ל ה ר ע ו ה מ א מ ר ב ד ע ת עליו ן ‪.‬‬
‫קטעים‬
‫אלבלג‪.‬‬
‫כונת‬
‫כדי‬
‫קצרים‬
‫מן השאר הוא‬
‫ו פ ר ס ו מ י ו גשארו ע ד ה י ו ם ה מ ק ו ר ה י ח י ד י ש ל י ד י ע ת ג ו‬
‫להוכיח א ת תלותו‬
‫באבן רשד אעבור‬
‫ל פ י כ ך ע ל שלש‬
‫על‬
‫ההערות‬
‫ה א ל ה זו א ח ר זו‪.‬‬
‫א( המקיפה‬
‫ו ה ח ש ו ב ה ביגיהן‪,‬‬
‫המאמר על‬
‫מעשה‬
‫בראשית‪,‬‬
‫מפרש‪-‬ואלבלג‬
‫מ ר א ה בזה אמנות נ פ ל א ה בפרשנות הפילוסופית ‪ -‬א ת ה פ ר ק של התורה ע ל ב ר י א ח‬
‫עיין ספרי‪•Die Philosophic des Judentums, p. 217-8 :‬‬
‫הפרסומים של שור נמצאים בפחברות די‪ ,‬וי‪ ,‬ז' של ‪.‬החלוץ' שלו‪ .‬בינתים נ ד פ ס בדיסרטציה‬
‫של ‪Heimann Auerbach, Albalag und seine Vbersetzung des Mafcdsid al-Gazzalts‬‬
‫ה ח ל ק הראשון של החרנום של נזאלי יחד עם ההקדמה שכבר נדפסה עיי שור‪ .‬אעיפ שאוערבך‬
‫השתמש בכתיי שלא היה בידי שור‪ ,‬הנוסח של ההקדמה הנמצא אצלו אינו עולה על זה של שור‪,‬‬
‫והתרנום הנרמני של ההקדמה הוא מ ל א שניאות כרמון‪ .‬מהערותיו של אלבלנ אינו מוסיף כלום‬
‫למה שנדפס עיי שור‪ .‬יהיה רצוי פאר‪ ,‬שנזכה פעם אם לא לתרגומו‪ ,‬עכיפ להערותיו של א ל ב ל נ‬
‫כשלימותן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫עה‬
‫עי‬
‫‪4‬‬
‫נוטמן‬
‫וכן מ א מ ר י ם‬
‫העולם‬
‫לקוסמולוגיה‬
‫תבון‬
‫רבים של‬
‫התלמוד‬
‫! ־י‬
‫והמדרשים ע ל‬
‫האריםטוטלית‪ ,‬כ מ ו שעשה א ת זה לפניו‬
‫מעשה‬
‫בהתאם‬
‫בראשית‬
‫ה ר מ ב ׳ ם וגם ש מ ו א ל א ב !‬
‫ב ס פ ר ו ‪ .‬י ק ו ו ה מ י ם ׳ ‪ ,‬א ב ל בגיגוד ל ר מ ב ׳ ם ה ו א ס פ ר ש א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה ^‬
‫הדעה‬
‫האריסטוטלית של‬
‫שהוא‬
‫והטטייסיח‪,‬‬
‫קדמות‬
‫לתוך‬
‫מכניס‬
‫העולם‪.‬‬
‫דברי‬
‫הדעות‬
‫חלק‬
‫גדול‬
‫סן‬
‫התורה‪,‬‬
‫הוא‬
‫םשותף‬
‫פ‬
‫י‬
‫הפיסקליות‬
‫לכל‬
‫האסכולר‬
‫ה א ר י ס ט ו ט ל י ת ‪ ,‬א ב ל ב כ ל ש א ל ה ‪ ,‬שיש ב ה ל א ב ן ר ש ד ד ע ה מ ש ל ו ‪ ,‬ה ו א נ מ ש ך א ח ר י ו ׳‬
‫ונם ב כ מ ה פ ר ט י ם א ש ר ב ה ם אין ה ב ד ל בין א ב ן ר ש ד ובין ק ו ד מ י ו ה ו א ב ו ח ר ב א ו ת ו‬
‫ה נ י ס ו ח ה נ מ צ א א צ ל ו ‪ ,‬ויש פ י ס ק א ו ת ש ל י מ ו ת ש ה ן ל ק ו ח ו ת מ מ נ ו כ מ ע ט ס ל ה ב מ ל ה •‬
‫כ ן ה ד ב ר כ ב ר ברעיון העיקרי ש ל כ ל ה מ א מ ר ‪,‬‬
‫חידוש‬
‫לפי‬
‫בהוכחה שאפשר‬
‫לדבר‬
‫ה ע ו ל ם נם ל פ י ד ע ת ה ק ד מ ו ת ושמפני כ ך אנו ר ש א י ם ל פ ר ש ד ב ר י‬
‫ד ע ה זו‪.‬‬
‫דעת‬
‫הקדמות‬
‫כשהיא‬
‫לעצמה‬
‫היא‬
‫משותפת‬
‫לכל‬
‫התורר‬
‫האםכולרי‬
‫האריסטוטלית‪ ,‬ואבן סינא כ ב ר א מ ר נם כן‪ ,‬ש צ ר י ך ל פ ר ש ל פ י ה א ת ד ב ר י ה ק ו ר א !‬
‫על‬
‫ב ר י א ת ה ע ו ל מ י א ך א ב ן ר ש ד נותן ל ר ע י ו ן ז ה צ ו ר ה ס י ו ח ד ת ב א מ ר ו ‪ ,‬ש ל פ י‬
‫ד ע ת ה ק ד ס ו ת ‪ ,‬כ ס ו שהפילוסופים מבינים אותה‪ ,‬א ל ה י ם ראוי יותר‬
‫ו ה ע ו ל ם ראוי יותר‬
‫העולם‬
‫ל ה ק ר א פועל‬
‫נ‬
‫ל ה ק ר א מחודש מאשר ל פ י ד ע ת החידוש במובן הזמ ‪£‬‬
‫כ י פ ו ע ל ב מ ל ו א מ ו ב ן ה מ ל ה ה ו א ר ק א ו ת ו פ ו ע ל שאינו ר ק ה ס י ב ה ל ה ת ה ו ו ת ה נ פ ע ל‬
‫א ל א נם לקיומו ו ל א אותו פ ו ע ל שהוא ר ק ס י ב ה ל ה ת ה ו ו ת ה נ פ ע ל א ב ל אין ל ו ח^ס‬
‫בקיומו‪,‬‬
‫דונמת ה א ד ר י כ ל שהוא ס י ב ה ל ה ת ה ו ו ת ה ב י ת מ ב ל י א ש ר ה ב י ת צ ר י ך לי‬
‫לקיומו‪,‬‬
‫בכל‬
‫קיומו‬
‫וכמו כן המחודש ב מ ל ו א מובן ה מ ל ה ה ו א ר ק אותו מחודש התלוי‬
‫ומציאותו במחדשו‪.‬‬
‫והנה ל פ י ד ע ת ה פ י ל ו ס ו פ י ם קיום ה ע ו ל ם תלוי ב ת נ ו ע ת‬
‫הגלנל‪,‬‬
‫ו ה מ נ י ע ה ר א ש ו ן ש ה ו א ה ס י ב ה ה ת מ י ד י ת ל ת נ ו ע ת ה נ ל נ ל ה ו א ע ל י ד י כ ך גם‬
‫הסיבה‬
‫ש‬
‫התמידית לקיום העולם‪ ,‬אלהים מחדש ה ע ו ל ם תמיד‪ ,‬והעולם הוא מ ח ו י‬
‫ת מ י ד ע ל ידו‪ ,‬וחידוש נצחי ז ה ראוי יותר ל ש ם חידוש מן ה ח י ד ו ש הזמני שהוא ר ק‬
‫חד־פעמי׳‪.‬‬
‫חידוש‬
‫בראשית‪.‬‬
‫על‬
‫מ ה ל ך רעיונות זה בונה‬
‫אלבלנ את כל‬
‫המאמר‬
‫במעשה‬
‫א ח ר ש ה ר א ה ת ח י ל ה ננד נזאלי ש ל א ר ק ה פ ו ע ל ב ר צ ו ן א ל א נם ה פ ו ע ל‬
‫ב ט ב ע ה ו א פ ו ע ל מ מ ש ‪ ,‬ונם ב ז ה ה ו א נ מ ש ך א ח ר י א ב ן ר ש ד ל א מ ר ש כ מ ו ש ה א ד ם‬
‫פועל‬
‫הוא‬
‫באמצעות‬
‫הסיבות‬
‫הטבעיות‬
‫שהוא‬
‫משתמש ב ה ם נם‬
‫אלהים‬
‫פועל‬
‫באמצעות‬
‫ה ס י ב ו ת ה ט ב ע י ו ת ‪ ,‬ה ו א ע ו ב ר ל ה ב ח נ ה בין ה פ ו ע ל א ש ר ה ו א ר ק סיבר׳‬
‫להתהוות‬
‫ה נ פ ע ל ובין ה פ ו ע ל ש ה ו א נ ס ס י ב ת ק י ו מ ו ו מ ב י א ה ה ו כ ח ה ש ל א ב ן ר ש ד‬
‫ג‬
‫עיין דסעון בן צ פ ח דוראן‪ ,‬ס פ ר ‪.‬קשת וסנן' ד ף כ א ‪ -‬ב ‪. :‬דעתו )של אבן סינא( היא‬
‫כ ד ע ת הפילוסוף בקדפות העולם‪ .‬וכשנשאל בפה שבא בספר תורתם שהעולם נתחדש אחר‬
‫שלא היה ויפסק אחר היותו‪ ,‬השיב וזאת תשובתו‪ :‬הנה בא המופת החותך‪ ,‬שאין בו םדחה‪ ,‬כי‬
‫הנלנלים הם קדומים נמנע הפסדם‪ ,‬ומה שבא בספר כי הם מחודשים ונמצאו א ח ר שלא היי׳‬
‫רצונו לומר שאינם סיבה למציאות עצמם א ב ל קדמה להם סיבת מציאותם והם שכליהם הנפרדים‬
‫שהם קודמים אליהם קדימת זמן )צ־ל קדימה בטבע( ומה שבא ב ס פ ר קדימת זמן הוא הערה‬
‫למשכילים ולמבינים־‪.‬‬
‫> עיין ‪ ,Tahafot at Taliafot III ed. Bonyges, p. .167-8‬תרנום נרםני אצל‬
‫‪ .Horten, Die Hauptlehren des Averroes, p. 151‬השוה נם ‪Tahafot at Tahafot‬‬
‫‪ I V , p. 264‬תרנום גרמני עם׳ ‪.185-6‬‬
‫ג‬
‫‪11‬‬
‫עז‬
‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל נ‬
‫כ ב ל פ ר ט י ה ו ל ו ק ח ממנו נם הדונמה של ה א ד ר י כ ל וכן הדונמה של ה ר ו ח כ ד ב ר‬
‫שקיומו ה ו א ר ק ב ת נ ו ע ה‬
‫א ל ה י ם הוא ל פ י זה א צ ל ו כמו‬
‫) מ ח ב ר ת ו׳ ע ם ׳ ‪.(86/7‬‬
‫א צ ל א ב ן ר ש ד ר ק המניע ש ל ה ע ו ל ם והוא ר ו א ה ב ו א ת‬
‫פ ו ע ל ה ע ו ל ם ר ק מפני‬
‫שקיום‬
‫ה ע ו ל ם ה ו א בתנועתו‪ ,‬ב ע ו ד ל ד ע ת ו ש ל א ב ן סינא‪ ,‬כ י ה ד ב ר י ם ה ם ב ע צ מ ם‬
‫אפשרי‬
‫למציאות‪.‬‬
‫המציאות‬
‫וצריכים‬
‫לאלהים ב ע ל‬
‫המציאות כ ד י‬
‫חיוב‬
‫להגיע‬
‫לעומת זאת רואה א ל ב ל ג כמו אבן ר ש ד באלהים א ת הסיבה של מציאות הצורות‬
‫כ ל ו מ ר ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ‪ ,‬ואין ב ז ה ה ב ד ל ב י נ ם ל ב י ן א ב ן סיגא‪ ,‬א ך גם‬
‫הנבדלות‬
‫לנביהם הוא ד ו ח ה א ת ה ד ע ה של א ב ן סינא שהם אפשרי המציאות ל ע צ מ ם ומחויבי‬
‫ה מ צ י א ו ת ע ל י ד י ס י ב ת ם ‪ ,‬ו ה ו א מ צ ט ר ף ל ד ע ת א ב ן ד ש ר שאין ב ה ם א פ ש ר ו ת כ ל ל ‪,‬‬
‫והוא‬
‫אפילו רמז‬
‫מוצא‬
‫למחלוקת‬
‫ביניהם‬
‫במחלוקת‬
‫שבתלמוד ע ל‬
‫ה ה פ ר ש בין‬
‫ה מ י ם ה ע ל י ו נ י ם ל ה מ י ם ה ת ח ת ו נ י ם )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(89‬‬
‫על‬
‫פעולתו של‬
‫דרך‬
‫א ל ה י ם אנו‬
‫אצלו‬
‫מוצאים‬
‫העמדה של‬
‫הפילוסופים‬
‫הערבים‬
‫ב א ו ת ו נ י ס ו ח שנתן ל ה א ב ן ר ש ד ‪ .‬ל פ י ד ע ת ם יוצא ה ע ו ל ם מ א ל ה י ם ב א ו פ ן‬
‫הכרחי‪,‬‬
‫ו מ א ל י ט ע ן נ נ ד ם ש ל פ י ד ע ת ם א ל ה י ם אינו פ ו ע ל ב ר צ ו ן א ל א ב ט ב ע ו ש ע ל‬
‫ידי כ ך ה ם‬
‫לפועל‬
‫שוללים ממנו א ת‬
‫ברצון‪.‬‬
‫מתאימה‬
‫מ פ נ י שאין‬
‫ה פ ע ו ל ה לגמרי‪,‬‬
‫אלא‬
‫פ ע ו ל ה אמיתית‬
‫ע ל זה השיב א ב ן ר ש ד ש ל א ה פ ע ו ל ה ברצון ו ל א ה פ ע ו ל ה ב ט ב ע‬
‫א ל ה י ם א ל א שיש ל ו ד ר ך פ ע ו ל ה‬
‫לשלימותו ש ל‬
‫מ ש ל ו שהיא‬
‫למעלה‬
‫מ ש ת י ה ף ‪ .‬ו כ ן א ו מ ר גם א ל ב ל ג ‪ .‬ש פ ע ו ל ת ה ב ו ר א א י נ ה ל א ט ב ע י ת ו ל א ר צ ו נ י ת א ל א‬
‫מין א ד ר‬
‫ה א ל ה כ י המינים‬
‫מ ע ו ל ה משני ה מ י נ י ם‬
‫ה א ל ה שניהם ה ם‬
‫בהק‬
‫חסרון‬
‫ה פ ו ע ל ה ש ל ם ו נ מ נ ע ב ה ק ו כ מ ו ש נ ת ב א ר ב ס פ ר ה ז ה ׳ ) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪8‬י‪ ,>1.‬א ף ע ל‬
‫פ י ש ב מ ק ו ם א ח ר ה ו א מ י ח ס ל א ל ה י ם א ת ה פ ע ו ל ה ב ר צ ו ן ו א ו מ ר ר ק ש ה ו א ע ל ידי‬
‫מ ה ו ת ו מ ו כ ר ח ל ר צ ו ת א ח ה ט ו ב )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (167‬כ מ ו שנם א ב ן ר ש ד ע ו ב ר ב מ ק ו מ ו ת‬
‫א ח ד י ם מ ן ה ד ע ה שאין ל י ח ס‬
‫משלו ה ב ו ח ר‬
‫רצון‬
‫לאלהים פעולה ברצון כ ל ל‬
‫באופן ה כ ר ח י בטוב‪.6‬‬
‫פעולה‬
‫ברצון‬
‫ובמקומה ב א‬
‫אך‬
‫ל ד ע ת ק ו ד מ י ו שיש ל ו‬
‫הדעה העיקרית של‬
‫א ל ב ל נ היא‬
‫בחכמה‪,‬‬
‫להביו‬
‫אצלו‬
‫הפעולה‬
‫ואין‬
‫שאין‬
‫לאלהים‬
‫אותה‬
‫ב מ ו ב ן הרגיל‪ ,‬א ש ר ב ו א ו מ ר י ם נם א ל ה ה מ י ח ס י ם ל ו פ ע ו ל ה ב ר צ ו ן שהוא‬
‫פועל‬
‫ב ח כ מ ה ‪ ,‬א ל א כונתו ה י א ש ה ד ב ר י ם יוצאים מ ש כ ל ו ש ל א ל ה י ם שהוא א ח ד ו ת‬
‫כ ל ה צ ו ר ו ת ב א ו פ ן כ ז ה ש ה צ ו ר ו ת ה מ ה ו ו ת ב ו א ח ד ו ת ג מ ו ר ה מ ת פ ר ד ו ת זו מ ז ו ב ש פ ע ם‬
‫ס מ נ ו ׳ ‪ .‬ח ה נ א ו ת ל ד ע ח ה פ ל ו ס ו פ י ם ב א מ ר ם ש ה ס ד ר ה מ צ ו י ב כ ל ה נ מ צ א י ם קנוי מ ן‬
‫ה ס ד ר המצוי ב ח כ מ ת ה ב ו ר א ‪ ,‬ו ש ה ס ד ר ה ה ו א ק ו ד ם ל ס ד ר ה ז ה והוא ראשית ו ה ח ח ל ה‬
‫לו״ ) מ ח ב ר ת וי‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(87‬‬
‫בעברי‬
‫ע ל כ מ ה ק ט ע י ם ק ו ס מ ו ל ו נ י י ם שאין ב ה ם ד ב ר אופיני‪ ,‬א ד ו ן ע ו ד‬
‫על‬
‫ת ו ר ה א ח ת ש א ל ב ל ג מ י ח ס ל ה ע ר ך מיוחד ותלותו באבן ר ש ד ב ו ל ט ת ב ה ביותר‪,‬‬
‫והיא ת ו ר ת ו ע ל ה ת ה ו ו ת ה צ ס ח י ם ו ב ע ל י החיים‪.‬‬
‫א ל פ ר א ב י ואבן סיגא רואים ב ש כ ל‬
‫ה פ ו ע ל א ת נותן ה צ ו ר ו ת ‪ .‬ל פ י ד ע ת ם ה ס י ב ו ת ה נ ו פ נ י ו ת ר ק מ כ י נ ו ת א ת ה ח ו מ ר ל ק ב ל‬
‫‪Tahafot at Ta‬‬
‫‪6‬‬
‫‪s‬‬
‫‪. 148 .‬‬
‫‪f‬‬
‫‪ .‬תרנום‬
‫ג ר מ נ י ‪ .‬עמי‪,138‬‬
‫שם ‪ ,p. 151‬תרנום נרמני עטי ‪ ;140‬השוה פורה נבוכים ח ל ק ב׳ פ ר ק כיא‪.‬‬
‫עח‬
‫נוטמן‬
‫הצורות‪ ,‬א ב ל הצורות עצמן שופעות עליו תמיד מן ה ש כ ל ה פ ו ע ל ‪.‬‬
‫יעי׳‬
‫ז ו‬
‫ל‬
‫ג ב י‬
‫ה ד ו מ מ י ם אין‬
‫ה צ‬
‫יי‬
‫צורך‬
‫י ת‬
‫־‬
‫כ‬
‫^‬
‫ו‬
‫מ‬
‫נ פ ש ו ת‬
‫י יי‬
‫בפעולת השכל‬
‫לצורות‬
‫האורגניות‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ה‬
‫צ‬
‫מ‬
‫הפועל‪,‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫ו ב ע‬
‫ם‬
‫^‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו א פ ש ר שגם‬
‫אףיעל־פי שהם‬
‫ם‬
‫י‬
‫הר‬
‫א‬
‫׳‬
‫ב‬
‫?‬
‫ז‬
‫אלפראבי‬
‫מדברים‬
‫מ‬
‫ס‬
‫על‬
‫ב‬
‫ם‬
‫'‬
‫ב‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י ל‬
‫י‬
‫*םינא‬
‫ואבן‬
‫^‬
‫הצוייי‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫מתכונים‬
‫רק‬
‫בקיצורו‬
‫ל ס פ ר הנפש השייך כ כ ל הקיצורים ל ת ק ו פ ת ו הראשונה מ צ ט ר ף נם‬
‫כ‬
‫א‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ר ש ד ל ד ע ה זו‪ ,‬א ב ל ב פ י ר ו ש ו ל ס ט פ י ז י ק ה ש ל א ר י ס ט ו ה ו א ד ו ח ה א ו ת ה ס פ נ י ש צ ו ׳‬
‫גופנית ל א ת ו כ ל ל מ א מ צ ו ר ה נ ב ד ל ת ‪ ,‬ו ה ח ד‬
‫שנתן ל ה א ל כ ס נ ד ר מ א פ ר ו ד י ז י ם ז ‪.‬‬
‫הצי׳‬
‫ל ע ס ד ה של אריסטו באותה‬
‫י‬
‫ל פ י א ר י ס ט ו ע ו ב ר ת ה נ פ ש ש ה י א צ ו ר ת ד׳‬
‫האורגני מן ה מ ו ל י ד א ל ה נ ו ל ד ד ר ך ה ז ר ע ‪ ,‬א ב ל כ ד י שיצא מ ן ה ז ר ע צ מ ח או ב ע‬
‫ח י יש צ ו ר ך ב כ ח מ צ י י ר ש ה ו א ה ח ו ם ש ל‬
‫דומה לחומר הכוכבים״‪.‬‬
‫הריח‬
‫א ך ב ה בשעה שאצל‬
‫א‬
‫ר‬
‫<‬
‫‪a‬‬
‫^*י״‬
‫‪( 7‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ז‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ר‬
‫מ‬
‫?‬
‫ג‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫לכח‬
‫ע‬
‫י‬
‫ה ב א מ ן ה מ ו ל י ד ב י צ י ר ת ה ו ל ד ‪ ,‬עושהו א ל כ ס נ ד ר ל כ ח ה מ צ י י ר ה ע י ק ר י ‪ ,‬ו ל פ י ד ע ^‬
‫ה א ש ה נ מ צ א ב ז ר ע ) ה א ש ב א א צ ל ו ב מ ק ו ם ה ר ו ח ( ה ו א ב ע ל כ ח נפשי ו מ ק ו ר ו‬
‫בנופים‬
‫השמימיים»‪.‬‬
‫באופן‬
‫דומה‬
‫אוסר אבן רשד‬
‫שהכח‬
‫‪ .‬מ ת י ל ד ב ו מ ב ע ל ה ז ר ע ו ה נ ר מ י ם השמימיים*״י‪ ,‬ו ש כ ח ז‬
‫ה ׳‬
‫המהווה‬
‫ש ד ‪1‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ן א ק ו ר א אותו ב‬
‫‪ .‬כ ח ט ב ע י אלהי״‪ ,‬נ ע צ ר ב ח ו ם ה י ס ו ד י א ש ר ב ז ר ע ״בדמיון מ ה שתהיה ה נ פ ש נ ע צ‬
‫בנרמים‬
‫השמימיים״!י‪.‬‬
‫בהפלת‬
‫ההפלה הוא‬
‫מביא ד ע ה‬
‫לאלכסנ‬
‫המתאימה‬
‫ב‬
‫לגמרי ו א פ י ל ו מ ר ח י ק ה ל כ ת מפנו‪ ,‬א ם נ ם ל א ב ר ו ר ה ו א א ם ה ו א מ ק ב ל א ו ת ה‬
‫פרטיה‪.‬‬
‫ה י א ת ו ל ה א ת י צ י ר ת ה ו ל ד ב כ ח הגפשי‪ ,‬שיש ל ח ו ם ה ש מ י מ י ה נ מ צ א ב ז ר ע ׳‬
‫ורואה בו א ת מ ק ו ר הנפשות של הצמחים ובעלי החיים‪.‬‬
‫בהתאם לדעת אלכסנדר‬
‫ה י א מ י ח ס ת כ ח נפשי גם ל א ר ב ע ת ה י ס ו ד ו ת ‪ ,‬מכיון שגם ב ת ו כ ם נ מ צ א ה ח ו ם ה ש מ י ם •‬
‫ב א מ צ ע ו ת ה כ ח הנפשי שביסודות מושפעות נפשות ה צ מ ח י ם ו ב ע ל י ה ח י י ם מן ה ג ר מ‬
‫ה ש מ י מ י י ם ו ע ו מ ד ו ת ת ח ת ה ש נ ח ת ם ‪ ,‬ו א ח ר ה מ ו ת ה ח ר ו ת אלידים•‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪£‬‬
‫פ ש‬
‫יים‬
‫שביסודות מזהה א ב ן ר ש ד ע ם השדים מ ה שדומה ל ד ע ת הסטואיים והניאראפלטוניי‬
‫ע ל הרימונים‪ ,‬ו ב ק ו ה ז ה מ ת נ ל ה ה מ ק ו ר ש ל כ ל ה ה ש ק פ ה הזאת‪,‬‬
‫שאלכסנדר‬
‫ס פ ק ל ק ח א ו ת ה מן ה א ס כ ו ל ה ה ס ט ו א י ת ושאחר כ ך אולי נתוםפו ע ל י ה ע ו ד פ ר ט‬
‫מן‬
‫המחשבה‬
‫הניאראפלטונית*!‪.‬‬
‫את‬
‫הדברים‬
‫האלה‬
‫מקבל‬
‫אלבלג‬
‫בשלימותם־‬
‫‪7‬‬
‫עיין ע ל הדעות העונות של אבן רשד בשאלה זו את ‪ .‬ס ל ח ס ו ת ה' * של הרלבינ ם א ס ר ה‬
‫ח ל ק נ־ פ ר ק א' ועל דעתו בפירוש ל פ ה שאחר הטבע במיוחד פ ר ק בי עם )הוצאת ליפצינ ע‬
‫‪ 225‬ואילך(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪• Aristotcles, De generatione animalium I I , 3, p. 736b, 29 ff.‬‬
‫י עיין ‪.Zeilcr, Die Philosophic der Griechen I I I , \ \ p. 828‬‬
‫‪.‬‬
‫עמ׳‪.222‬‬
‫״ שם‪ ,‬פ ר ק נ' עמ׳ ‪.235‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ע‬
‫י־י '‬
‫" ‪ ,Tahafot at Tahafot X I X , p. 577-8‬תרנום נרפני‪ ,‬עט׳ ‪•276-7‬‬
‫הניאו־אפלטונית ע ל הדיפוניס פביאיס נם הרמבין בדרשה ‪.‬תורת ה׳ הסיטה׳ )הוצאת י י׳‬
‫עמ׳ ‪ ,(12‬אלבו‪ ,‬ס פ ר העקרים מאמר ני פ ר ק ח' )הוצאת הוזיק עפ׳ ‪ ,(65-6‬ושמעון בן צםי‬
‫דוראן )‪.‬מנן אבות" ד ף כ ב ‪ ,‬א ( ‪ ,‬כשם תשובה שהיא מיוחסת לדי האי נאק )כן צ ר י ך לנרוס‬
‫א צ ל הרמבין במקום רבינו מאיר‪ ,‬עיין ‪.‬החלוץ' מ ח ב ר ת הי עפ׳ ‪ .(153‬בהערה למקום הנזכר‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫ג ט‬
‫עט‬
‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל נ‬
‫א ח ר שפירש שהנהר היוצא מ ע ד ן ו נ פ ר ד‬
‫הכללית‬
‫ל א ר ב ע ה ראשים הוא הצורה השביעית‬
‫השופעת מן הנלנלים ו מ ת ח ל ק ת לצורות א ר ב ע ת היסודות‪ ,‬הוא מזהה א ת‬
‫ה צ ו ר ה ה ז א ת גם ע ם ה נ ה ר ד י נ ו ר ש ל ד נ י א ל ו מ ב א ר ‪ ,‬ש ה י א נ ק ר א ת נ ה ר ד י נ ו ר מ פ נ י‬
‫ק ש ר ה ע ם ה ח ו ם ה ג ל ג ל י ש ה ו א ה ס ב ה ש ל ה ה ו י ה ו ה ה פ ס ד ע ־ י ה כ ח ה נ פ ש י שיש בו‪,‬‬
‫י ע ל כ ח ז ה ה ו א א ו מ ר ‪ .‬כ י ה ט ב ע ו ה כ ח ה מ צ י י ר ו ה נ פ ש ה כ ל ל י כ ו ל ם מ ו ר י ם ע ל עגין‬
‫א ח ר ו ה ו א ה כ ח הנשוא ב ח ו ם ה נ ל נ ל י הזה״‬
‫דברי ה פ ל ת ההפלה ב כ ל פרטיהם‪:‬‬
‫) מ ח ב ר ת ז׳ ע מ ׳ ‪.(159‬‬
‫א ח ר כ ך באים‬
‫הנפש ה כ ל ל י ת הזאת היא מקור הנפש ה צ ו מ ח ת‬
‫ו ה נ פ ש ה ח י ו נ י ת ‪ ,‬יש כ ח גפשי גם ב א ר ב ע ת ה י ס ו ד ו ת מ פ נ י ה ח ו ם ה ט ב ע י ה נ מ צ א ב ה ם ‪,‬‬
‫ב א מ צ ע ו ת ם ש ו ל ט י ם ה נ ד מ י ם השמימיים‪ ,‬ש ה ם ה מ ק ו ר ש ל ה נ פ ש ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ע ל נ פ ש ו ת‬
‫הצמחים‬
‫ו ב ע ל י החיים‪,‬‬
‫הנפשות‬
‫ה א ל ה חוזרוח א ח ר מ י ת ח הנוף לנפש ה כ ל ל י ת ‪,‬‬
‫ו ה כ ה ו ת ה נ פ ש י י ם ש ב ח ו ם ה נ ל נ ל י ה ם ה ם ה ש ד י ם והשמנים )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(159/60‬‬
‫הוא‬
‫מ ו ס י ף ל ז ה ע ו ד פ ר ט א ח ד שאינו נ מ צ א א צ ל א ב ן ר ש ד ו ה ו א ה ד ע ה ה נ פ ו צ ה א צ ל‬
‫הפילוסופים‬
‫הניאו־אפלטוניים היהודיים‪ ,‬שיחד ע ם הנפש ה צ ו מ ח ת והנפש החיונית‬
‫חוזרת‬
‫ל נ פ ש ה כ ל ל י ת ש ב ח ו ם ה נ ל נ ל י נ ם ה נ פ ש ה מ ד ב ר ת ש ל א ו ת ם האנשים‪ ,‬א ש ר‬
‫שכלם‬
‫ל א געשה ל ש כ ל ב פ ו ע ל ‪ ,‬ו ש ה ח ו ם ה ג ל ג ל י ה ו א א י פ ו א הגיהנום ש ל ה ת ל מ ו ד‬
‫והמדרשים‪.‬‬
‫א ך חוץ מן ה פ ר ט ה ז ה ב א ה ל ו כ ל ה ת ו ר ה ה ז א ת מ א ב ן רשד‪ ,‬כ מ ו‬
‫ש כ ל ה מ א מ ר ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת בנוי ע ל ה ש ק פ ו ת י ו ו כ מ ע ט כ ל ה ד ע ו ת ה א ו פ י נ י ו ת ש ל‬
‫א ב ן ר ש ד ע ל יחס א ל ה י ם ל ע ו ל ם ו ע ל יחם עולם העליון ל ע ו ל ם התחתון מוצאות‬
‫ב ו א ת ביטויין‪.‬‬
‫ב( המאמר‬
‫חשובה אהת‪.‬‬
‫הדעה‪,‬‬
‫בפועל‬
‫הטוב ופועל ה ר ע משלים א ת ההשקפות‬
‫האלה‬
‫בנקודה‬
‫א ל פ ר א ב י ו א ב ן ס י נ א ק ב ל ו כ י ד ו ע מ ן ה נ י א ר א פ ל ט ו נ י י ם היוניים א ת‬
‫ש מ א ל ה י ם יוצא ר ק ע צ ם פ ש ו ט א ח ד ש ה ו א ה ש כ ל ה ע ל ו ל הראשון‪ ,‬מ מ נ ו‬
‫ש ו פ ע מ ן ה צ ד ה א ח ד ה נ ל נ ל ה מ ו נ ע ע ל י ד ו א ו ע ל כ ל פ נ י ם צ ו ר ת ה ג ל ג ל ה ז ה ‪ ,‬מן‬
‫ה צ ד השני ה ש כ ל ה נ ב ד ל השני‪ ,‬ו כ ן ה ו ל כ י ם ה ד ב ר י ם ע ד ה ש כ ל ה פ ו ע ל ‪ .‬נ ם ב ש א ל ה‬
‫זי ה ל ך א ב ן ר ש ד ב ת ק ו פ ת ו ה ר א ש ו ג ה א ח ר י ה ם ‪ ,‬ו כ מ ו ש ה ע י ר א ל ב ל ג נכונה‪ ,‬נ מ צ א ת‬
‫א ך בתקופתו המאוחרת הוא דוחה‬
‫הדעה‬
‫הזאת בקיצורו ל מ ה שאחר הטבע‪.!3‬‬
‫אותה‪,‬‬
‫כ נ ר א ה מ פ נ י ה ב ק ו ר ת ש מ ת ח ע ל י ה גזאלי‪ .‬גם אז ה ו א א ו מ ר ש מ א ל ה י ם ש ו פ ע‬
‫ר ק ד ב ר א ח ד ‪ ,‬א ך ה ד ב ר ה ז ה ה ו א ה ס ד ר ה א ח י ד ש ל ה ע ו ל ם ואין ל ר א ו ת ב ו ע צ ם‬
‫א ח ד ‪ ,‬ש ר ק ה ו א ש ו פ ע מ א ל ה י ם ב א ו פ ן ישיר‪ .‬ה ס ד ר ה ז ה כ ו ל ל א ת ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ‪,‬‬
‫שכולם‬
‫ס‬
‫ינא׳‬
‫ש ו פ ע י ם מ א ל ה י ם ב א ו פ ן ישיר ואין ה א ח ד מ ה ם ה ו א ס ב ת השני כ ר ע ת א ב ן‬
‫א ע ־ פ שיש‬
‫השכלים‪,‬‬
‫ה ע ו ל ם הגופני ה ת ל ו י‬
‫בעולם‬
‫ה ב ד ל ביגיהם‬
‫ב ד ר ג ת ם ‪ ,‬וגם א ת‬
‫מפני שהם מניעים א ת ה נ ד מ י ם השמימיים שמהם כ ח כ ל תנועה‬
‫בעולם‬
‫הנופני ושמהם שופעות נם ה צ ו ר ו ת ע ל הנופים ה א ר צ י י ם ‪.‬‬
‫א ך אע״פ שסידור א ח ד‬
‫ב ס פ ר העקרים )עיין נם ההוספה בסוף הספר( סביא הוזיק בשם פרופ׳ נינצבורנ הקבלות מן‬
‫הספרות הרבנית‪ ,‬אך לשון התשובה המסתמכת נם במפורש על הפילוסופים היא קרובה יותר‬
‫לדעה הניאו־אפלטונית‪.‬‬
‫נ‬
‫' עיין ‪.Steinschneider, Hebrdische Vbersetzungen, p. 303‬‬
‫‪s‬‬
‫^‬
‫נוטמן‬
‫מ ק י ף א ת ה ע ו ל ם ה ש כ ל י ו א ת ה ע ו ל ם ה מ פ נ י יש ל כ ל א ח ד מ ה ם י ס ו ד ו ת מ ש ל ו ‪ ,‬ה י ס ו י‬
‫עולם השכלים הוא‬
‫של‬
‫אלהים‬
‫הגופני ה ם ה ח ו מ ר ו ה צ ו ר ה ‪,‬‬
‫של‬
‫העולם‬
‫כסכה‬
‫למציאות השכלים‪,‬‬
‫העולם‬
‫היסודות של‬
‫)אפשר ל ר א ו ת ב צ ו ר ו ת הנופים א ח ד ו ת כפני שהצורות‬
‫ה צ ו ר ו ת השמימיות(‪,‬‬
‫ה א ר צ י שופעות מן‬
‫ובתוך‬
‫ה א ח י ד של‬
‫הסידור‬
‫ה ע ו ל ם יש א י פ ו א ל א ל ה י ם ס י ב ת י ו ת כ פ ו ל ה כ ס י ב ת ה מ צ י א ו ת ש ל ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם‬
‫ב כ ל זה ע ר ר א ל ב ל‬
‫ו כ מ א ח ד ה ח ו מ ר ו ה צ ו ר ה ב ע ו ל ם הגופני עיי ה נ ע ת ה ג ל ג ל י ם * • ‪.‬‬
‫אחריו‪.‬‬
‫נ ם ה ו א פ ו נ ה ע ד ד ע ת א ב ן ס י נ א שמן ה א ח ד ל א‬
‫ל‪.‬דעת‬
‫א ר י ס ט ו ש ה א ח ד יבוא ממנו ר ב י ם ו א ח ד ו ר ב י ם ה ל כ ה כ ר ב י ם ׳ ‪,‬‬
‫מ ב ח י ן ב י ן שתי ה צ ו ר ו ת ש ל ה ס ב ו ת‬
‫בעולם השכלי הוא‬
‫הפועלות‬
‫ב‬
‫א‬
‫א ל א אהד ומצכרף‬
‫ב ע ו ל ם ה ש כ ל י ו ב ע ו ל ם הנופני‪.‬‬
‫קורא בשם‬
‫כ ה ו ת שכליים והם‬
‫נ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ה ו א נם‬
‫את הסבות‬
‫השכלים‬
‫הנבדלים‬
‫מ צ ד פ ע ו ל ת ם ‪ ,‬ו א ת ה כ ה ו ת ה פ ו ע ל י ם ב ע ו ל ם ה ג ו פ נ י ה ו א ק ו ר א כ ה ו ת נפשיים‪ ,‬כ י‬
‫ה ו א חוזר פ ה ע ל ד ע ת ו ש ה כ ה הנפשי הנשוא ב ח ו ם הגלגלי ה ו א ה ס ב ה ל ב ל ה י‬
‫ה א ר צ י ושהצורות ש ב ע ו ל ם ה א ר צ י שופעות ממנו‪.‬‬
‫בעולם‬
‫באים‬
‫י ה‬
‫שני מיני ה כ ה ו ת ה א ל י ׳‬
‫מ א ל ה י ם שהוא ה ס ב ה של מציאות ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם והמניע של הגלגל ועי‬
‫‪,‬‬
‫כ ך ה ס ב ה ל כ ל מ ה שיוצא מ ן ה ג ל ג ל ה ע ל י ו ן ה מ ו נ ע ע ל י ד ו ו מ ן ה ג ל ג ל י ם ה א ח ר י ם‬
‫ה מ ו נ ע י ם עיי ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ‪.‬‬
‫מ פ נ י כ ך א פ ש ר ל ר א ו ת בשני מיני ה כ ה ו ת ה א ל י ׳‬
‫שני מינים ש ל מ ל א כ י ם ) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(101/2‬‬
‫ב ה ב ח נ ה ב י ן שני ה מ י נ י ם ש ל ה כ ח ו ת‬
‫ושל ה מ ל א כ י ם ה ו א משתמש כ ד י ל ה ס ב י ר ש פ ו ע ל ה ט ו ב ה ו א נם פ ו ע ל ה ר ע ‪.‬‬
‫תשובתי‬
‫העיקרית ע ל השאלה‪ ,‬א י ך ה ר ע יכול ל ב ו א מאלהים‪ ,‬ה י א אמנם התשובה הידועי״‬
‫שאין ל ר ע פ ו ע ל כ ל ל ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ר ע ה ו א‬
‫ה ע ד ר ואין פ ו ע ל א ל א‬
‫למציאות;‬
‫ל‬
‫פ י‬
‫ה ש ק פ ה זו אין ה ב ד ל ב י ן ה כ ה ו ת ה ש כ ל י י ם ו ה נ פ ש י י ם ב ז ה ‪ ,‬כ י ש נ י ה ם ה ם ר ק ס ב י ׳‬
‫למציאות‬
‫ו ל ט ו ב ‪ ,‬א ב ל יש‬
‫ה ב ד ל ב י נ י ה ם מ ב ח י נ ה זו‪,‬‬
‫ש ב ע ו ל ם ה ש כ ל י אין‬
‫העיי‬
‫כ ל ל ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ה ע ד ר ק ש ו ר ע ם ה ח ו ס ר ה נ מ צ א ר ק ב ע ו ל ם הנופני‪ ,‬ו ל פ י כ ך קשוריי‬
‫רק‬
‫פ ע ו ל ת ה כ ח ו ת הנפשיים ע ם ה ר ע ‪.‬‬
‫מורכב‬
‫שהיא‬
‫צ ד מיוחד של ה ר ע נמצא‬
‫ב א ד ם שהוא‬
‫מ ח ל ק מפני ו ח ל ק שכלי‪ ,‬כ י נופו מונע אותו ם ל ה נ י ע ל ת כ ל י ת ו ה א מ י ת י ת‬
‫שלימות השכל‪.‬‬
‫מ ט ע ם זה ק ו ר א י ם א ת ה י צ ר ה ט ב ע י ש ל ה א ד ם ב ש ם יצר‬
‫ה ר ע א ע ־ פ שהוא ב ע צ מ ו טוב‪ ,‬ומאותו ט ע ם א פ ש ר ל ק ר ו א נם א ת ה כ ה ו ת הנפשיים‬
‫שמהם ב א היצר הטבעי של האדם‪ ,‬מלאכים רעים‪.‬‬
‫מ ן ה צ ד ה ז ה יוצא ה ר ע נם‬
‫מ א ל ה י ם שהוא ה ס ב ה ש ל ה כ ה ו ת הנפשיים ה פ ו ע ל י ם ב ע ו ל ם הנופני‪ ,‬ח ה ה י ס ו ד של‬
‫לעולם השכלי‬
‫ה ה ב ח נ ה בין מ ד ת הדין ה ש י י כ ח ל ע ו ל ם הנופני ו מ ד ח ה ר ח מ י ם ה ש י י כ ת‬
‫)שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(162‬‬
‫אפשר‬
‫א ע י פ ש ה ת פ י ס ה ה י ס ו ד י ת ע ל מ ק ו ר ה ר ע אינה מ י ו ח ד ת ל א ב ן רשד׳‬
‫ל מ צ ו א א ת השפעתו נם פ ה ‪.‬‬
‫א ל ב ל נ ה ו ל ך אחריו‪ ,‬בקשרו א ת ה ש א ל ה של‬
‫פועל הטוב ופועל ה ר ע בשאלה א ם מן ה א ח ד ב א ר ק ע צ ם א ח ד או עצמים רבים׳‬
‫« ‪, ,Tahafot at Tahafot I I I . p. 125-7‬חרנום נרמני‪ ,‬עט׳ ‪ 156‬ואילך במקום אחי•‬
‫‪) 178‬התרנום הנרטני עפ׳ ‪ 158‬מיוסד ע ל נוסח טשובש( הוא אוסר שהצורות של הנרםים‬
‫השמימיים שופעים מםניעיהם כנינוד ל פ ה שהוא אומר במקופות אחרים‪ ,‬עאי אפשר שצורה‬
‫נופנית שופעת מצורה נבדלת• א ך כ ל דעתו על צורות הגלגלים ויחסן לשכלים הנבדלים צריכה‬
‫עוד לחקירה שאין כאן מקופה‪.‬‬
‫פא‬
‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל נ‬
‫כי א ב ן ר ש ד ר ו א ה א ת ה מ ק ו ר ש ל ה ד ע ה שמן ה א ח ד ב א ר ק א ח ד ‪ ,‬ב ד ע ה ה ק ד ו מ ה ‪,‬‬
‫ש‬
‫ש‬
‫י‬
‫פ י ע ל א ה ד ש ל ה ט ו ב ו פ ו ע ל א ח ד ש ל ה ר ע מפני ש ה ה פ כ י ם אינם יכולים ל ב ו א‬
‫מ מ ק ו ר א ח ד ‪ .‬א ח ר כ ך אמנם חזרו ב ה ם מן ה מ ס ק נ ה הזאת‪ ,‬מפני שראו מן ה ס ד ר‬
‫ה א ח י ד ש ל ה ע ־ ל ם ‪ ,‬שיש ל ו ר ק פ ו ע ל א ח ד ‪ ,‬א ב ל ל א ה ש ת ח ר ר ו מ ן ה ע ק ר ו ן ש ה ב י א‬
‫ידי מ ס ק נ ה הזאת‪ ,‬ומפני כ ך נ ד ח ק ו ל ה ר א ו ת א י ך מ ן ה א ח ד י כ ו ל ל צ א ת ר י ב ו י‬
‫כ ל ז ה נ מ צ א גם א צ ל א ל ב ל נ ‪.‬‬
‫הדברים‪.‬‬
‫נם ד ב ר י ו ע ל היצר הטוב והיצר ה ־ ע‬
‫ש ב א ד ם מ ו ש פ ע י ם מ א ב ן ר ש ד ה מ ב י א א ת ה א ד ם ‪ ,‬שיש ל ו נ פ ש ש כ ל י ת ונפש ב ה מ י ת ‪,‬‬
‫ד ו ג מ ה ש ל ד ב ר י ם ט ו ב י ם שאינם י כ ו ל י ם ל ה מ צ א מ ב ל י ש י ע ו ר ב ב ה ם נ ם ד ב ר ר ע ‪.‬‬
‫א‬
‫ר א ב ן ר ש ד ע ו ס ק ב ע י ק ר ב ש א ל ה א י ך ה ר י ב ו י ב א מ א ל ה י ם ונוגע ר ק ד ר ך א ג ב‬
‫ב ש א ל ה א י ך יוצא ממנו ה ר ע ‪ ,‬ו א צ ל א ל ב ל נ ה ש א ל ה ה ז א ת ה י א ה ע י ק ר ‪,‬‬
‫גותנים‬
‫כפני כ ך‬
‫ה ר ע י ו נ ו ת ש ה ו א ל ו ק ח מ א ב ן ר ש ד ר ק גוון מ י ו ח ד ל ה ש ק פ ה ה מ ק ו ב ל ת‬
‫על‬
‫יחס ה א ל לרע‪.‬‬
‫ג( ב ש א ל ה א ש ר ע ל י ה ד ן ה מ א מ ר ב ד ע ת עליון אין ח י ל ו ק י ד ע ו ת בין א ב ן ר ש ד‬
‫יבין ק ו ד מ י ו מ ן ה א ר י ס ט ו ט ל י י ם ה מ ו ס ל מ י י ם ‪.‬‬
‫כולם מתארים ב ד ר ך אחת את ה ה ב ד ל‬
‫בין י ד י ע ת א ל ה י ם ו ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ו ב י ן י ד י ע ת ש כ ל נ ו ‪.‬‬
‫ע ל יחם ידיעת הנבדלים ל ד ב ר י ם הפרטיים‪.‬‬
‫הדעה‬
‫שאלהים‬
‫והשכלים‬
‫ב מ י ו ח ד יש ל ה ם א ו ת ה‬
‫מן ה צ ר ה א ח ד ה ם אומרים‬
‫ה נ ב ד ל י ם א י נ ם י ו ד ע י ם א ת ה ד ב ר י ם ה פ ר ט י י ם ב פ ר ט י ו ת ם ‪ ,‬ומן‬
‫ה צ ד השני ה ם מ ד ג י ש י ם שאין ז ה ח ס ר ו ן ב י ד י ע ת ה נ ב ד ל י ם ושיש ל ה ם י ד י ע ה ע ל‬
‫ה פ ר ט י ם שהיא שלימה יותר מידיעתנו ה ת ו פ ס ת א ו ת ם ב פ ר ט י ו ת ם ‪ .‬א ך בניסוח הרעיון‬
‫ה ז ה יש ה ב ד ל ב י ן א ב ן ס י נ א ו ב י ן א ב ן ר ש ר ‪ .‬א ב ן ס י נ א א ו מ ר ש א ל ה י ם א מ נ ם אינו‬
‫י ד ע א ת ה ד ב ר ה פ ר ט י ב ת ו ר כזה‪ ,‬א ב ל יודע אותו ע ד כ מ ה שהוא תלוי ב ס ד ר‬
‫ד ‪ ,‬כ‬
‫ללי‬
‫הפרטי‪,‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ל ל‬
‫של‬
‫הדברים‪.‬‬
‫ל פ י א ב ן ר ש ד אין לומר‪,‬‬
‫שאלהים יודע ר ק‬
‫הכללי ולא‬
‫ס כ י ו ן שהניגוד ב י ן ה כ ל ל ו ב י ן ה פ ר ט נ מ צ א ר ק ב י ד י ע ת נ ו ה מ פ ש י ט ה א ת‬
‫מן הפרטים‪ ,‬א ל א ידיעת אלהים וכן יריעת השכלים הנבדלים היא ל מ ע ל ה‬
‫מ כ ל ה נ י נ ו ד ה ז ה ו ה י א מ כ י ל ה ב ת ו כ ה א י פ ו א גם א ת י ד י ע ת ה פ ר ט ב א ו פ ן ה ש ל ם‬
‫כ י ו ת ר * י‪ ,‬ג ם פ ה ב ו ח ר א ל ב ל ג ב ד ר כ ו ש ל א ב ן ר ש ד ו א ו מ ר כ י ‪ .‬ה ש ג ת ה ש כ ל ה נ ב ד ל‬
‫א פ ר ט י ת ו ל א כ ל ל י ת ־ ‪ ,‬ה ו א י ו ד ע מ ה ש ה ו א ל מ ט ה ממגו‪ . ,‬א ב ל איגו י ו ד ע א ו ת ו ע ל‬
‫צ ד שהיא ל מ ט ה ׳‬
‫מעשה‬
‫) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .(165‬גם מ נ ק ו ד ה שניה ש כ ב ר נגע ב ה ב מ א מ ר‬
‫ב ר א ש י ת ו ש ה ו א מ ר ח י ב פ ה א ת ה ד י ב ו ר ע ל י ה ‪ ,‬ה ו א גמשך א ח ר י א ב ן ר ש ד ‪.‬‬
‫כ פ י שראינו ל מ ע ל ה אין א ל ה י ם ל פ י א ב ן ר ש ד ר ק ה מ ק ו ר ש ל כ ל ה צ ו ר ו ת א ל א‬
‫ש כ‬
‫ל י ה ו א כ ל ל כ ל ה צ ו ר ו ת ה מ ה ו ו ת ב ו א ח ד ו ת גמורה‪ ,‬ו כ ן כ ל א ח ד מן ה ש כ ל י ם‬
‫ה נ ב ד ל י ם ה ו א כ ל ל ה צ ו ר ו ת א ם גם א י ן ל ה ם א צ ל ם א ו ת ה ה פ ש ט ו ת ו ה א ח ד ו ת כ מ ו‬
‫א‬
‫צ‬
‫ל א ל ה י ם ו כ ל א ח ד מ ה ם שונה מ ח ב ר ו ב מ ד ת ה פ ש ט ו ת ‪.‬‬
‫האלהי‬
‫היא היא‬
‫מהות‬
‫השכלים‬
‫הנבדלים‬
‫האחרים‪,‬‬
‫ל פ י זה מהות ה ש כ ל‬
‫והצורות‬
‫הנמצאות‬
‫אצלם‬
‫כ א ח ד ו ת ה ן ה ן ה צ ו ר ו ת ה נ מ צ א ו ת נ ם ב ע ו ל ם הנופני ר ק ב מ צ י א ו ת ש פ ל ה א ש ר ב ה‬
‫ה ן נ פ ר ד ו ת זו מזו‪ .‬א ב ן ר ש ד ר ו א ה ה י ט ב א ת ה צ ד ה פ נ ת י א י ס ט י ב ת פ י ס ה זו‪ ,‬כ י ה ו א‬
‫‪5‬‬
‫י ‪ ,Tahafot at Tahafot X I I I , p. 462‬תרנום נרםני‪ ,‬עס׳ ‪• 241‬‬
‫פב‬
‫ח‬
‫נוטמן‬
‫מביא‬
‫לדבריו א ת המאמר של‬
‫כסמך‬
‫כל‬
‫הנמצאים*׳‪.‬‬
‫זה‬
‫אלבלג‬
‫מבאר‬
‫‪ 1‬י‬
‫הקדומים‬
‫הפילוסופים‬
‫ב א ר י כ ו ת ונם‬
‫ממנו‬
‫שאלהים הוא‬
‫לא‬
‫נעלמה‬
‫כלל‬
‫הנעימה‬
‫ה פ נ ת י א י ס ט י ת ב ת פ י ס ה זו‪.‬‬
‫ד( רק‬
‫בשתי‬
‫שאלות‪,‬‬
‫ש ה ד פ י ס ם שור‪ ,‬ה ו א נוטה‬
‫האנושי‪.‬‬
‫מ ד ע ת א ב ן ר ש ד ‪ ,‬והן‬
‫ה ב ח י ר ה החפשית ומהות השכל‬
‫ב ש א ל ה הראשונה ה ו א נוטה ל א מ א ב ן ר ש ד ב ל ב ד א ל א מן ה א ר י ס ט ו ט ל י י ם‬
‫הערביים‬
‫לדרוש‬
‫אשר‬
‫עליהן הוא‬
‫מדבר‬
‫בקטעים‬
‫הקטנים‬
‫מספרו‬
‫כולם‪.‬‬
‫אותה‬
‫ה ו א אומר ע ל ד ע ת נזאלי‬
‫להמון א ב ל אינה נאה‬
‫לקיים‬
‫״אמונת א ב ו ח א מ ד נ א ה‬
‫ב ש א ל ה זו‪:‬‬
‫למבקשים ד ע ת האמונה‬
‫)אולי צ״ל‬
‫ה א מ ת ( א ש ר חיי ה ע ו ל ם ה ב א ת ל ו י י ם ב ה ו א ת ה כ ש ת ד ק ד ק ד ב ר י א ב ו ח א מ ד ת מ צ א ם‬
‫ב י ט ו ל ב ח י ר ת ה א ד ם והיותו מ ו כ ר ח ל מ ע ש י ו ו ב י ט ו ל ט ב ע ה א פ ש ר ו ת ל נ מ ר י‬
‫מחייבים‬
‫ואין ה ס ב ר ו ת ה א ל ה ה כ ח ש ה ל פ י ל ו ס ו פ י א ב ל ב ד א ל א כ פ י ר ה ב ה ק ה ת ו ר ה כ מ ו כן"‬
‫) מ ח ב ר ת ד ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(91‬‬
‫א ע ״ פ ששור אינו מ ב י א א ת ד ב ר י א ל נ ז א ל י ‪ ,‬ש נ ג ד ם ה ו א פ ו נ ה ׳‬
‫ב ר ו ר ה ו א ש ה ו א מ ת כ ו ו ן ל ה ש ק פ ה ה ב א ה ב ‪ .‬ד ע ו ת ה פ י ל ו ס ו פ י ם ' ‪ ,‬שיש ל ר צ ו ן ה א ד ם‬
‫ב ב ח י נ ת ע צ מ ו ה א פ ש ר ו ת ל ב ח ו ר ב ד ב ר ו ב ה פ כ ו א ב ל שהוא מ ו כ ר ח ע ל ידי ה ס ב ו ת‬
‫ה מ נ י ע ו ת א ו ת ו ל ב ח ו ר ב א ח ד מ ה ם ז ! ‪ .‬כ מ ו ב כ ל ה ס פ ר מ ב י א גזאלי גם פ ה א ת ד ע ת י‬
‫והנה א ל ב ל ג‬
‫ש ל א ב ן ס י נ א ו ל ד ע ה זו מ ס כ י ם נ ם א ב ן ר ש ד א ם נ ם ב נ י ס ו ח א ח ר « ! ‪.‬‬
‫ל א ר ק ש ה ו א ח ו ל ק ע ל ד ע ה זו ש ל א ב ן ר ש ד ש ב ל י ס פ ק היתד‪ .‬י ד ו ע ה ל ו כ ד ע ת ו ׳‬
‫א ל א ה ו א מ ד ב ר ע ל י ה ב ז ל ז ו ל גמור כ ע ל ד ע ה ש ה י א ‪ .‬נ א ה ל ד ר ו ש א ו ת ה ל ה מ ו ן ״‬
‫ושהיא ה כ ח ש ה ל פ י ל ו ס ו פ י א כ מ ו ש ה י א כ פ י ר ה ב ח ק ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫א ו ת ו ד ב ר מ פ ל י א אנו‬
‫מוצאים א צ ל כ ל ה פ י ל ו ס ו פ י ם היהודים מן ה א ס כ ו ל ה של א ב ן ר ש ד ‪.‬‬
‫כ ו ל ם מחזיקים‬
‫בחפש‬
‫ה ב ח י ר ה הנמור ש ל ה א ד ם ‪ ,‬ומשה נרבורני פונה ב מ א מ ר ה ב ח י ר ה שלו‪ ,‬ש נ ד פ ס‬
‫בקובץ‬
‫‪ .‬ד ב ר י חכמים״‪ ,‬ב א ו ת ה ה צ ו ר ה ננד א ב נ ר מבורנוש ה מ ח ז י ק ב ד ע ת ו של א ב ן‬
‫סינא־אלנזאלי כ מ ו א ל ב ל נ ננד מאלי‪.‬‬
‫בדעה‬
‫מ א ת ואומר‬
‫להתנצל‬
‫ואונס‪.‬‬
‫על‬
‫אפילו‪,‬‬
‫המרתו וכדי‬
‫שאבנר‬
‫ה ו א מ ת פ ל א ע ל ח כ ם כמותו שהוא סחזיק‬
‫כופר‬
‫ב ב ח י ר ה החפשית של‬
‫האדם רק‬
‫ל ו מ ר ש ל א התנצר מרצונו החפשי א ל א‬
‫מתוך‬
‫כדי‬
‫הכרח‬
‫ובאותו הזלזול ד ו ח ה נם יצחק פ ו ל ק ר ב ס פ ר ‪ .‬ע ז ר ל ד ת י א ת ד ע ת ו של אבנר׳‬
‫ושניהם א י נ ם מ ת כ ו נ י ם ב ז ה ר ק ל צ ד ה א ם ט ר ו ל ו נ י ש ב ד ע ת ו א ל א ל כ פ י ר ה ב ב ח י ר ה‬
‫החפשית‬
‫כשהיא ל ע צ מ ה ‪.‬‬
‫א ת היחס הזה ל ד ע ה ‪ ,‬ש כ ל נדולי הפילוסופיה ה ע ר ב י ת‬
‫מחזיקים בה‪ ,‬אפשר ל פ ר ש ר ק ב ד ר ך א ח ת ‪:‬‬
‫ל א ראו ב ה א ת ד ע ת ם האםיתית א ל א‬
‫ר ק נסיון‪ ,‬ל ה ש ל י ם ע ם א מ ו נ ת ה נ ז ר ה ה א ל ה י ת ש ל ה א י ס ל א ם ‪ ,‬ו ח ש ב ו ש ב א מ ת ה ס כ י מ ו‬
‫ל ד ע ת ו של אריםטו המייהם ל א ד ם ח פ ש נמור של ב ח י ר ה ‪ .‬ל ז ה רומז א ל ב ל נ ב א ס ר ו‬
‫‪6‬‬
‫י ‪ ,Tahifot at Tahafot X I I I , p. 463‬תרנום גרמני עמ׳ ‪.241‬‬
‫״ הדברים גסצאים בדעות הפילוסופים ס פ ר ב׳ פ ר ק גי‪ .‬את ה פ ס ק ה העיקרית הדפסתי‬
‫בתרגום עברי בפאםרי ‪"Das Problem der Wilensfreiheit bei Hasdai Crescas und‬‬
‫‪den islamischen Aristotelikern" {Jewish Studies in Memory of George A.‬‬
‫‪.{Kohut., p. 336, note 12‬‬
‫יי עיין ‪und Theologie von Averroes, p. 107-110‬‬
‫נרמגי‪ ,‬עמ׳ ‪ ,99-101‬העוה מאמרי הגזבר עמ׳ ‪ 327‬ואילך‪.‬‬
‫‪ ,Miiller, Philosophic‬תרגום‬
‫]ט[‬
‫פ‬
‫משנתו ש ל יצחק א ל ב ל ג‬
‫‪:‬‬
‫ש ד ע ה זו ה י א ר ק ב ש ב י ל ה ה מ ו ן ו ל פ י כ ך אינו ר ו א ה ב ד ע ת ו ה ו א נ ט י ה מ מ ה ש ח ו ש ב‬
‫א ב ן ר ש ד א ל א ר ק מ מ ה שהוא א ו מ ר ב ש ב י ל ההמון‪.‬‬
‫בדעתו‬
‫א ת דעתו של א ב ן‬
‫ע ל מ ה ו ת ה ש כ ל האנושי ה ו א מ צ ט ר ף ל א ב ן ס י נ א ‪.‬‬
‫ר ש ד ש ה ש כ ל ה ו א א ח ד ב כ ל ה מ י ן האנושי ה ו א ד ו ח ה ב י ן מ ט ע מ י ם עיוניים‪ ,‬שנשמטו‬
‫שור‪ ,‬ב י ן מ פ נ י ניגודה ל א מ ו נ ה ב ש כ ר ועונש‪ ,‬ו ה ו א א ו מ ר ע ל י ה‬
‫אצל‬
‫‪ .‬ח ל י ל ה לנו‬
‫אנחנו מאמיני ה ת ו ר ה להאמין ד ע ת א ב ן ד ש ר ר ק ד ב ר י א ב ו ח א מ ד נראים מ ד ב ר י ו ‪,‬‬
‫כ י ל ד ב ר י ו אין ג מ ו ל ואין עונש ואין י ת ר ו ן ל ח כ ם ע ל ה כ ס י ל " ) מ ח ב ר ת זי‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(167‬‬
‫גם ע מ ד ת ו ב ש א ל ה זו ה י א ט י פ ו ס י ת ב ש ב י ל ה א ס כ ו ל ה ה א ב ר ו א י ם ט י ת בין ה י ה ו ד י ם ;‬
‫ר ו ב ה פ י ל ו ס ו פ י ם היהודים הגמשכים א ח ר י א ב ן ר ש ד דוחים א ת ד ע ת ו ה פ ר ד ו כ ס א ל י ת‬
‫ע ל א ח ד ו ת ה ש כ ל ב מ י ן אנושי‪.‬‬
‫וחבל‬
‫את‬
‫לא הביא‬
‫ששור‬
‫כ מ ו ל ר ל ב ״ ג יש גם ל א ל ב ל א נ ט ע מ י ם עיוניים ג ג ד ה ‪-‬‬
‫א ו ת ם ‪ -‬ו י ח ד ע ם זה ה ו א ד ו ח ה א ו ת ה מ פ נ י ש ה י א מ ב ט ל ת‬
‫א ב ל מ ד ב ר י ו יוצא שאין ה ו א מ ת כ ו ן ל ש כ ר ועונש ב מ ו ב ן‬
‫ה א מ ו נ ה ב ש כ ר ועונש‪.‬‬
‫ה מ ו ס ר י א ל א ל ה צ ל ח ה ‪ ,‬ש ה ח כ ם מגיע א ל י ה ע ל ידי ש ל י מ ו ת ש כ ל ו ו ל צ ע ר ‪ ,‬ש ה ס כ ל‬
‫מרגיש מ פ נ י ח ס ר ו נ ו ‪.‬‬
‫ולא‬
‫הרלב׳נ‪,‬‬
‫האסכולה‬
‫אך‬
‫ע ל ה א מ ו נ ה ב ה צ ל ח ה ה נ צ ח י ת ש ל ה ח כ ם ל א ר צ ה ל ו ת ר גם‬
‫הנאמנות‬
‫לתורה‬
‫אלא‬
‫האמונה‬
‫הפילוסופית הזאת‬
‫א ת בגי‬
‫הביאה‬
‫ה א ב ר ו א י ס ט י ת ל ז ה ‪ ,‬ל נ ט ו ת ב נ ק ו ד ה זו מ ד ע ת ר ב ם ‪.‬‬
‫בדרך‬
‫כ ל ל ה ו ל ך א ל ב ל ג א ח ר י א ב ן ר ש ד גם ב ד ע ו ת ה א ל ה א ש ר‬
‫בהם‬
‫ה ו א גוטה ל ג מ ר י מ ן ה מ ס ו ר ת ה ד ת י ת ש ע ו ר ר ו ה ת נ ג ד ו ת י ת י ר ה ב ע ו ל ם ה י ה ו ד י ‪ ,‬כ מ ו‬
‫דעתו‬
‫ע ל ידיעת אלקים‪ ,‬ע ל ה כ ר ח פעולתו ו ע ל ק ד מ ו ת העולם‪ ,‬הוא ר ו צ ה ל ה פ י ץ‬
‫אותם‬
‫כ ת ב את ספרו לפי דבריו בסוף הקדמתו‬
‫בחוגים ה ר ח ב י ם אשר‬
‫די‪,‬‬
‫)מחברח‬
‫הפילוסופיה‪,‬‬
‫‪.(04‬‬
‫עמ׳‬
‫בעבורם‬
‫ב ז ה גם‬
‫חשיבותו‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫אין‬
‫לו מקום‬
‫בתולדות‬
‫ש ל א ה י ת ה ל ו א פ י ל ו ה כ ו ג ה ל ה ע ש י ר א ו ת ה ע ל ידי ר ע י ו ג ו ת מ ש ל ו ‪.‬‬
‫ה ו א ר א ה ב ת ו ר ת ו ש ל א ר י ס ט ו ל פ י ה צ ו ר ה שגתן ל ה א ב ן ר ש ד א ת ה מ ל ה ה א ח ר ו ג ה‬
‫הפילוסופיה‪,‬‬
‫של‬
‫עליה‬
‫ו כ ל כוגתו ה י ת ה ר ק‬
‫ומבלי לגרוע ממנה‪.‬‬
‫כאחד‬
‫ל ה פ י ץ א ו ת ה בין היהודים מ ב ל י ל ה ו ס י ף‬
‫יש ל ו מ ק ו ם ר ק ב ת ו ל ד ו ת ה מ ח ש ב ה ה ד ת י ת ב י ש ר א ל‬
‫מ ר א ש י ה ה ש כ ל ה ה ק י צ ו נ י ת ב ח צ י השני ש ל ימי ה ב י נ י ם ‪.‬‬
‫חשיבות‬
‫מ ן ה צ ד ה ז ה יש‬
‫יתירה לדעותיו ע ל יחס התורה לפילוסופיה אשר ב ה ם הוא מ צ ד י ק א ת‬
‫ע מ ד ת ו לנבי ה מ ס ו ר ת הדתית של היהדות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫דעתו‬
‫הדעה‬
‫של‬
‫ע ל י ח ס ה ת ו ר ה ל פ י ל ו ס ו פ י ה ה י א מ ו ר כ ב ת מ י ס ו ד ו ת שונים ומנונדים‪.‬‬
‫ש ל כ ל ה א מ ח ע ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה כ ל ו ל ה גם ב ת ו ר ה ה ו א מ צ ר ף‬
‫האמה הכפולה‪,‬‬
‫עם‬
‫א ת הרעיון‬
‫אשר ל פ י ה ה א מ ת של ה ת ו ר ה יכולה ל ס ת ו ר א ת ה א מ ת של‬
‫הפילוסופיה‪,‬‬
‫ו ב ה ב ש ע ה שהוא מ ר ח י ק ל כ ת ב פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ה ת ו ר ה מ כ ל‬
‫הוא‬
‫בבירור‬
‫קודמיו‬
‫אומר‬
‫שאין‬
‫בכוחגו‬
‫לחדור‬
‫לתוך סתרי‬
‫מ ה היא כונתה הפנימית החבויה מ ת ח ת לפשט הכתוב‪.‬‬
‫התורה‬
‫ולדעת‬
‫אגו צ ר י כ י ם ל ג ת ח א ת כ ל‬
‫פד‬
‫]י[‬
‫נוטמן‬
‫א ח ד מן הרעיונות ה א ל ה ‪ ,‬כ ד י ל ב ר ר א ת ה י ח ס ביניהם וכדי ל ע מ ו ד ע ל ס ו ף ד ע ת ו‬
‫ב כ ל הבעיה‪.‬‬
‫אנו מ ת ח י ל י ם‬
‫הוא‬
‫התורה‪.‬‬
‫והיהודיים‬
‫ב ה ק ד מ ת ספרו אשר ב ה הוא‬
‫יוצא שם מן‬
‫ההשקפה‬
‫מיחד א ת‬
‫המשותפת של‬
‫הדיבור ע ל‬
‫האריסטוטליים‬
‫תכלית‬
‫המוסלמיים‬
‫ש ה ת ו ר ה ה י א ח ק א ל ה י הניתן ע ל ידי ה נ ב י א ל ש ם קיום ה ח ב ר ה ואומר‬
‫כ מ ו ת ם ‪ -‬ודבריו דומים ב י ח ו ד ל א ב ן סינא ‪ -‬שכדי ל א ח ד א ת בני ה א ד ם ‪ .‬ע ל ד ע ת‬
‫א ח ת ומשפט א ח ד ה ע ר י מ ה ה ח כ מ ה העליונה ל ש פ ו ך מ ר ו ח ה ע ל ר ו ח תמים ה ד ו ר‬
‫ו ל ע ו ר ר ל ב ו להיות ל ה ם מורה צ ד ק ו ל ל מ ד ם חוקים ומשפטים ישתתפו ב ה ם כ ו ל ם‬
‫ב ד ר ך א ח ת י ל כ ו ב ו ע ל ס ד ר נכון ו ה ס כ מ ה משותפת״‬
‫יש נינוד‬
‫יסודי‬
‫בינו‬
‫וביניהם בזה‪,‬‬
‫שהתכלית‬
‫) מ ח ב ר ת ד ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.>92‬‬
‫המדינית‬
‫והחברתית היא‬
‫אך‬
‫בשבילו‬
‫התכלית‬
‫ה י ח י ד ה ש ל ה ת ו ר ה ושאינו מ כ י ר ב ט ט ר ה ה נ ו ס פ ת ש ה ם מ י ח ס י ם ל ה ו ש ה י א‬
‫בשבילם‬
‫מ ט ר ה זו ה י א ל פ י ה ר מ ב ״ ם ת י ק ו ן ה נ פ ש ע ל י ד י ד ע ו ת‬
‫המטרה העיקרית‪.‬‬
‫א מ י ת י ו ת ‪ ,‬ו ה ו א ר ו א ה ב ז ה א ת ה ה ב ד ל ה י ס ו ד י ב י ן ה ח ו ד ר ‪ .‬ה א ל ה י ת ובין ח ו ק נימוסי׳‬
‫ש ה ת ו ר ה ה א ל ה י ת א י נ ה ר ו צ ה ל ס ד ר ‪.‬עניני בני א ד ם ק צ ת ם ע ם‬
‫קצתם׳ ב ל ב ד אלא‬
‫נם ל ה ש ל י ם א ו ת ם ע ל ידי ד ע ו ת א מ י ת י ו ת ע ד כ ס ה ש ה ם יכולים ל ה ב י ן א ו ת ם )מורה‬
‫נ ב ו כ י ם ח ל ק ב ׳ פ ר ק מ י ‪ ,‬ח ל ק נ׳ פ ר ק כ י ז ( ‪,‬‬
‫שכונת‬
‫ובאופן ק צ ת א ח ר אומר א ב ן סינא‬
‫הנביא היא ל ה ר א ו ת לבני א ד ם א ת ה ד ר ך‬
‫ה ב א נם יחד*!‪.‬‬
‫בנינוד נמור ל ז ה א ו מ ר‬
‫להצלחה‬
‫בעולם הזה‬
‫א ל ב ל ג שהאמונות הנזכרות‬
‫ובעולם‬
‫ב ת ו ר ה אינן‬
‫ב א ו ת שם ל ש ם ל י מ ו ד ה א מ ת ולשם תיקון הנפש א ל א ש ה ם משמשות ר ק ה ת כ ל י ת‬
‫המדינית של התורה‪.‬‬
‫ה ת ו ר ה מ ב י א ה א ו ת ן כ ד י ל ה נ י ע א ת ה ע ם שאינו ע ו ש ה א ת‬
‫ה ט ו ב לשמו לקיום מצותיה ומשפטיה מפני ת ק ו ת ה ש כ ר ‪.‬‬
‫האמונה‬
‫ע י ק ר ה א מ ו נ ה ה ו א ל פ י זה‬
‫ב ש כ ר ועונש ו ש א ר ה א מ ו נ ו ת ש ל ה ת ו ר ה ‪ ,‬ה א מ ו נ ה ב א ל ה י ם מ ש כ י ר ומעניש׳‬
‫ב ה ש א ר ת הנפש ה מ ק ב ל ת א ת נטולה א ח ר ה מ ו ת ובהשגחה ע ל מעשה ה א ד ם ‪ ,‬הן ר ק‬
‫ה ג ה ו ת ה כ ר ח י ו ת ל א מ ו נ ה ב ש כ ר ועונש‪ ,‬ו מ כ י ו ן ש ה א מ ו נ ו ת ה ל ל ו ה ן ה כ ר ח י ו ת ב ש ב י ל‬
‫כ ו נ ת ה ת ו ר ה ה א ל ה י ת ה ן מ ש ו ת פ ו ת ל כ ל ה ת ו ר ו ת ה א ל ה י ו ת ‪ .‬גם ב ז ה ה ו ל ך א ל ב ל א נ‬
‫בדרך‬
‫ש ס ל ל אותה א ב ן רשד‪ ,‬אשר כ ב ר א מ ר שהאמונה בעיקרי ה ד ת היא נ ח ת ה‬
‫לקיום‬
‫ה ח ב ר ה ושמפני כ ך צ ר י ך ל ה ר ו נ א ת ה כ ו פ ר ב ה ם ‪ ,‬ו ה ו א נ ם ש ר א ה ב א מ ו נ ה‬
‫בשכר‬
‫ועונש ו ב א מ ו נ ו ת ה ק ש ו ר ו ת ע ס ה א ת ה י ס ו ד ו ת ה מ ש ו ת פ י ם ש ל כ ל‬
‫‪2 0‬‬
‫הדתות •‬
‫א ב ל א ע ״ פ ש א פ ש ר ל מ צ ו א ב מ ק ו מ ו ת כ א ל ה ר מ ז ל ז ה שאין ל ת ו ר ו ת ה א ל ה י ו ת א ל א‬
‫כ ו נ ה מ ד י נ י ת ל ב ד ‪ ,‬ה נ ה ב כ ל ל ה ו א מ ח ז י ק ב ד ע ה ה מ ק ו ב ל ת ‪ ,‬שהן ר ו צ ו ת ל ה ב י א א ת‬
‫בני ה א ד ם נ ס ל ה צ ל ח ה ב ע ו ל ם ה ב א ‪ ,‬ר ק א ל ב ל נ משמיט א ת ה צ ד ה ז ה ב ת פ י ס ת ו‬
‫ל נ מ ר י ו ל ו ק ח ממנו ר ק א ת ה צ ד ה א ח ר ‪.‬‬
‫ה ו א א מ נ מ מ ו ד ה שהאמונות ש ל ה ת ו ר ה ה ן א מ י ת י ו ת ב י ט ו ד ן ונוטות מ ן ה א מ ה‬
‫״ עיין שהרסטאני‪ ,‬כ ת ב א ל ס ל ל ואלנחל עס׳ ‪) 394‬תרנום נרסני של ‪ Haarbrucken I I‬י‬
‫עם׳ ‪ (283‬ר א ה דברי אבן סינא המובאים א צ ל ‪• Strauss, Philosophic und Geselz, p. 113‬‬
‫״ ‪) Tahafot at Tahafot X X , p. 581-82‬תרמם נרמני עס׳ ‪-ib. X V I I I ;(278-9‬‬
‫‪) p. 527‬תרגום גרמני עס׳ ‪.(262‬‬
‫]יא[‬
‫פה‬
‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל ג‬
‫ר ק ב צ ו ר ת ן ‪ ,‬ש ה י א מ ס ו נ ל ת ל ת פ י ס ת ה ה מ ו ן שאינו י כ ו ל ל צ י י ר א ת ה מ ו ש כ ל א ל א ר ק‬
‫המוחש‪.‬‬
‫ה ה ב ד ל בינו ובין ה ד ע ה‬
‫ה כ ל ל י ת אינו‬
‫ב מ ר ת ה א מ ת שיש ל א מ ו נ ו ת ש ל‬
‫ה ת ו ר ה א ל א ב כ ו נ ת ה ת ו ר ה א ש ר ב ע ב ו ר ה ה י א מ ב י א ה אותן‪ .‬ל פ י ד ע ת ו הן אמיתיות‬
‫ב י ס ו ד ן ‪ ,‬א ב ל ה ת ו ר ה א י נ ה מ ב י א ה א ו ת ן כ ד י ל ל מ ד א ת ה א מ ת ‪ ,‬ה ן ל א ‪vera dogmata‬‬
‫א ל א ‪ pia dogmata‬ב מ ו ב נ ו ש ל ש פ י נ ת ה א ש ר ל ו ה ו א מ ת ק ר ב מ א ד ‪ ,‬ו א ו ל י ה ן ע ו ד‬
‫פ ח ו ת מ ז ה מ פ נ י שלפיהו אין כונת ה ת ו ר ה לנטוע ב ל ב ההמון א ה ב ה אמיתית ל א ל ה י ם‬
‫ו ל ב נ י ה א ד ם ‪ ,‬שאין ה ה מ ו ן מ נ י ע א ל י ה ‪ ,‬א ל א ה י א מ ס ת פ ק ת ב ז ה ל ה נ י ע א ו ח ו ל ק י ו ם‬
‫אלבלנ רואה בזה עדות ל ח כ מ ת התורה‬
‫מ צ ו ת י ה מ פ נ י ת ק ו ת ה ש כ ר ו פ ח ד העונש‪.‬‬
‫שאינה נ ו ת נ ת ל ה מ ו ן א ל א מ ה שנחוץ ב ש ב י ל מ ט ר ת ה ושהיא נ ו ת נ ת א ו ת ו ב א ו ת ה צ ו ר ה‬
‫מהאימה למטרחה‪.‬‬
‫שהיא‬
‫״ ו ל פ י כ ך מ ה ש ר א ת ה ה ת ו ר ה מ ן ה ד ע ו ת ה א מ י ת י ו ת שיש‬
‫ל ה ם שום ת ו ע ל ת ב מ צ י א ו ת ה כ ו נ ה ה ז א ת ז כ ר ה א ו ת ן ב ב א ו ר ‪ ,‬ו מ ה ש ר א ח ה ש א פ ש ר‬
‫ש ח י ק ב ה ן ל א ז כ ר ה א ו ת ן כ ל ל ‪ ,‬ו מ ה ש ר א ת ה שזכרונו מ ו צ ר ך ב מ צ י א ו ת ה מ נ ה א ב ל‬
‫ל א ע ל מ ה שהוא ז כ ר ה א ו ת ו ב ד ר ך נוטה מן ה א מ ת ‪ ,‬ו כ ל זה ל א ל ח ס ר ו ן ה ד ע ו ת‬
‫מ מ נ ה ב ע צ מ ה א ל א ל ח ס ר ו ן ד ע ת השומעים״ גשם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(93‬‬
‫א ך כ ל זה ל א נאמר א ל א ע ד כ מ ה שהתורה היא מיועדת להמון‪.‬‬
‫פונה נם ל ח כ מ י ם ‪.‬‬
‫החכמים‬
‫האלה‪.‬‬
‫א ב ל היא‬
‫ב ש ב י ל ם יש ב ה ר מ ז ל כ ל ה ד ע ו ת ה א מ י ת י ו ת ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ‪.‬‬
‫יכולים איפוא למצוא ב ת ו ר ה באמצעות ה כ ר ת ם הפילוסופית כ ל ה ד ע ו ת‬
‫ו ל א זו ב ל ב ד ‪ ,‬יש ב ת ו ר ה גם ר מ ז י ם ל ד ע ו ת נ ב ו א י ו ת שהן ‪ .‬ל מ ע ל ה מ ן ה ה י ק ש‬
‫ו ה מ ח ק ר ״ ו ש ר ק ה נ ב י א י כ ו ל להשיג א ו ת ן ו כ ל ה א ח ר י ם ה ח כ ם כ מ ו ה כ ס י ל י ו ד ע י ם‬
‫עליהן ר ק מ ה שהם מ ק ב ל י ם מן הנביא‪.‬‬
‫ה ת ו ר ה מ כ י ל ה ב ת ו כ ה ל פ י ז ה שני מ י נ י ם‬
‫ש ל ס ת ר י ם ד ע ו ת פ י ל ו ס ו פ י ו ת ו ד ע ו ת נבואיות‪.‬‬
‫ה פ י ל ו ס ו פ י ם שיש‬
‫א ל ב ל ג חוזר ב ז ה ל ד ע ה ה כ ל ל י ת של‬
‫ב ת ו ר ה נ נ ל ה שהוא מ י ו ח ד ל ה מ ו ן ו נ ס ת ר ש ה ו א מ י ו ע ד‬
‫לחכמים‬
‫ו ש צ ר י ך ל ג ל ו ת א ו ת ו ע ל ידי ה פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ה ת ו ר ה ‪ .‬גם ה ד ע ה ‪ ,‬שיש ב ת ו ר ה‬
‫דעות‬
‫נ ב ו א י ו ת שהן‬
‫ובמיוחד‬
‫ל מ ע ל ה מ ת פ י ס ת שכלנו‪,‬‬
‫גמצאת א צ ל ר ב י ם מן הפילוסופים‪,‬‬
‫ק ר ו ב י ם ד ב ר י ו בניסוחם נם פ ה ל א ב ן ר ש ד האומר כ מ ע ט באותן ה מ ל י ם‬
‫שבכל‬
‫ש א ל ה ‪ ,‬א ש ר ב ה ה ק ו ר א ן מ ע ל י ם א ת ה א מ ת מ ן ה ה מ ו ן ‪ ,‬יש ב ו ר מ ז ל א ו ח ה‬
‫הדעה‬
‫ש ה מ ו פ ת מ ב י א א ל י ה ׳ * ‪ ,‬ושהוא נ ם מ ב ח י ן ב י ן שני מינים ש ל ס ו ד ו ת ה נ מ צ א י ם‬
‫ב ק ו ר א ן ‪ ,‬מ י ן א ח ד שהוא ר ק ל מ ע ל ה מ ן ה ש כ ל ש ל ס ו ג מ ס ו י ם ש ל אנשים ומין שני‬
‫שהוא‬
‫ל מ ע ל ה מ ת פ י ס ת ה ש כ ל האנושי ב א ו פ ן מ ו ח ל ט ״ ‪.‬‬
‫א ך מ ה שהוא א צ ל א ח ר י ם‬
‫ת ו צ א ה הניונית מ ד ע ת ם ע ל כ ו נ ת ה ת ו ר ה ב א א צ ל א ל ב ל נ ב ל י שום ק ש ר ע ם ד ע ת ו‬
‫עליה‪.‬‬
‫א ם ה ח ק ה א ל ה י ד ו א נ ל ה צ ל ח ה ב ע ו ל ם ה ז ה ו ב ע ו ל ם ה ב א גם י ח ד א ם ה ו א‬
‫‪Philosophic‬‬
‫״ ‪) Tahafot at Taltafot X I , p. 430‬תרנום גרמני עס׳ ‪ ,(236‬השוה נם‬
‫‪) und Theologie von Averroes, p. 8‬תרגום גרמני עמי ‪.(7-8‬‬
‫" ‪) Tahafot at Tahifot I I I , p. 255-6‬תרנום גרמגי עמי ‪ .(180-1‬כמה מקומות‬
‫א־גר בהם אבן רשד מ ד ב ר על סודות הקוראן שהם למעלה סן השכל נאספו בספרו של‬
‫‪Gauthier, La Thcorie d'Ibn RocJid sur les rapports de la religion et dc la‬‬
‫‪ .philosophic p. 126-129‬על הפירוש הנכון של המקומות האלה עיין שם‪ ,‬עמי ‪.148-154‬‬
‫פי‬
‫]יב[‬
‫גוטמן‬
‫ב א ל ה א י ר א ת ר ו ח בגי ה א ד ם ‪ ,‬מ ו ב ן ה ד ב ר ש ה ו א מ כ י ל א ת ה א מ ת ב ש ב י ל כ ל בני‬
‫האדם‬
‫מה‬
‫אבל‬
‫בשביל החכמים כמו בשביל ההמון בשביל כ ל א ח ד ל פ י מ ד ת הבנתו‪.‬‬
‫ל א מ ח ה פ י ל ו ס ו פ י ה ב ס פ ר ח ו ק י ם ה ד ו א נ ר ק ל ק י ו ם ה ח ב ר ה ושהוא מ י ו ע ד ר ק‬
‫נ ם ה צ ו ר ה א ש ר ב ה ה ו א ע ו ב ר מ ן ה ד ע ה ה א ח ת ל ש נ י ה מ ע י ד ה ע ל ז ה שאין‬
‫להמון?‬
‫שום ק ש ר ביניהם‪:‬‬
‫מביא‬
‫‪.‬וידוע שאילן ה י ה ל‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ה‬
‫א‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ה מ ו‬
‫ן או ל א היה‬
‫ה פ ס ד ב ת כ ל י ת המכוון ממנו ל א ה י ח ה ה ח ו ר ה מ ע ל מ ת אותו ו ל א ה י ת ה מונעת‬
‫ט ו ב מ ב ע ל י ו ‪ ,‬א ע י פ שאין ב פ י ל ו ס ו פ י א ש ו ם ד ע ת א מ י ת י ת ש ל א ר מ ז ה א ל י ו ה ת ו ר ה‬
‫ב ד ר ך שיש ב ה ה ת ע ו ר ר ו ח ל ח כ מ י ם ו ל א ירנישו ב ו ה ט פ ש י ט " ‪.‬‬
‫ה ה ש ק פ ה ‪ ,‬שיש ל ת ו ר ה‬
‫רמז ל כ ל ד ע ת אמיחיח של הפילוסופיה אשר היא היסוד ל כ ל הפרשנוח הפילוסופיה‬
‫של ה ת ו ר ה מופיעה כ ה ו ס פ ה שרירותית ל ד ע ת ו המקורית ע ל כוגת התורה‪ ,‬שעיבד‬
‫א ו ת ה ב א ו פ ן מ ח ו ש ב ושיטתי‪.‬‬
‫האמח‬
‫ה כ פ ו ל ה א י נ ה נ ז כ ר ח ב ה ק ד מ ה כ י ה ד ע ו ת ה ג ב ו א י ו ת ה ן ל פ י ד ב ר י ו שם‬
‫‪ .‬ל מ ע ל ה מ ן ה ה י ק ש ו ה מ ח ק ר ה ט ב ע י ״ ‪ ,‬א ב ל אינן ס ו ת ר ו ת א ו ת ו ‪.‬‬
‫בראשיח הן ה ו פ כ ו ת‬
‫בפורמולה‬
‫הזאת‬
‫ל ד ע ו ת שהן מתנגדות‬
‫ר ק במאמר למעשה‬
‫ל א מ ת הפילוסופית‪.‬‬
‫ה ו א מ ש ת מ ש שם‬
‫ה י ד ו ע ה ש ל ה א ב ר ו א י ס ט י ם ה נ ו צ ר י י ם ש ל זמנו א ש ר א צ ל ם נ ו צ ר ה ה ת ו ר ה‬
‫ואומר‬
‫שיכולה‬
‫ס ת י ר ה בין‬
‫להיות‬
‫על‬
‫‪.‬האמת‬
‫דרך‬
‫המופת‬
‫טבע״ אשר‬
‫ה פ י ל ו ס ו פ י ע ו ס ד ע ל י ה ‪ ,‬ובין ‪ .‬ה א ס ת ע ל ד ר ך ג ם ׳ ה מ ת ג ל ה ל ג ב י א י ם ו ‪ .‬ש ה נ מ ג ע א צ ל‬
‫המחקר‬
‫ההיקשי מ צ ד מנהנ ה ט ב ע א פ ש ר שתחייבהו ההשגה ה נ ב ו א י ת ס צ ד המנהינ'‬
‫ושצריך‬
‫) מ ח ב ר ה ו׳‪ ,‬ע מ י‬
‫ל ק ב ל ה א ח ד מ צ ד ה ח ק י ר ה ה ה י ק ש י ת והשני מ צ ד ה א מ ו נ ה‬
‫‪.23(93/4‬‬
‫ל פ י ר ו ש זה ש ל ה ס ת י ר ו ת בין ה א מ ת ש ל ה ח ק י ר ה ובין ה א מ ת ש ל ה ג ב ו א ה‬
‫שהחקירה‬
‫יודעת ר ק ע ל החום ה ט ב ע ו ע ל ה ח ו ק י ם השולטים ב ו ושהגבואה יודעת‬
‫גם ע ל מ ה ש ל מ ע ל ה מן ה ת ח ו ם ה ז ה ה ו א ס ו ס י ף ע ו ד ט ע ם א ח ר ה ת ו ל ה א ת ה ס ת י ר ה‬
‫ב י ג י ה ם בגיגוד ב י ן ד ר ך ה ה ש ג ה ה ע י ו נ י ת ובין ד ר ך ה ה ש ג ה ה ג ב ו א י ה ‪ . .‬ו ה ט ע ם כ י ד ר כ י‬
‫ה ש ג ח ם מ ש ו נ ו ח זו מ ז ו ו ל א ע ו ד א ל א ה פ כ י ם ‪ ,‬ל פ י שזה משיג ה מ ו ש כ ל ב מ ו ד ג ש וזה‬
‫ישיג ה ס ו ר ג ש ב ם ו ש כ ל ‪ ,‬ואין ס פ ק כ י כ ר ח ו ק ד ר כ י ה ש ג ו ח ם כ ן ר ח ק ו ה ה ש ג ו ח ע ד‬
‫בספרי‬
‫ש י ת כ ן ל ז ה ל ה ש י ג ם צ ד ס ט ה ה י פ ך ס ה שישיג ז ה ם צ ד ס ע ל ה ׳ )שם‪ ,‬ע ם ׳ ‪.(94‬‬
‫ע ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ש ל ה י ה ד ו ת ) ע ם ׳ ‪ (218‬פ י ר ש ת י א ת ה ד ב ר י ם ה ס ת ו ס י ם ה א ל ה כ כ ה ‪,‬‬
‫שהגביא א ש ר‬
‫הכרתו היא‬
‫מ ו ר כ ב ת מן‬
‫השכל‬
‫והדמיון‬
‫‪.‬ישיג‬
‫המושכל‬
‫במודגש"‬
‫ו ש ה פ י ל ו ס ו ף א ש ר ה כ ר ת ו ה י א כ ו ל ה ש כ ל י משיג א ת ה מ ו ר ג ש ‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת ה ד ב ר י ם‬
‫ש ל ה ע ו ל ם המוחשי‪,‬‬
‫אומר‬
‫בסאםר‬
‫בדעת‬
‫במושכל‪.‬‬
‫א ך נ ר א ה יותר ל פ ר ש ‪ ,‬שהנביא א ש ר עליו א ל ב ל ג‬
‫עליון שהוא‬
‫יוצא‬
‫‪.‬םסעלח‬
‫ה ד ע ת האנושי‬
‫לםעלת‬
‫הדעת‬
‫עיין ‪Mandonnet, Siger de Brabant et VAverroisme latin au X I I I sihde I I ,‬‬
‫‪. 153-4: Quaerimus enim hie solum intentionem philosophorum et praecipuep‬‬
‫‪Aristotelis, etsi forte Philosophus senserit aliter quam Veritas se habeat‬‬
‫‪et per revelationem aliqua de anima tradita sint, quae per rationes naturales‬‬
‫‪concludi non possunt. Sed nihil ad nos nunc de Dei miraculis, cum de na‬‬‫‪.turalibus naturaliter disseramus‬‬
‫ינ‬
‫‪11‬‬
‫פז‬
‫משנתו של יצחק א ל ב ל ג‬
‫העליון" כ ל ו מ ר ל מ ע ל ח ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם‬
‫) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ <־‪ (!0‬משינ א ת ה מ ו ר נ ש‬
‫החושני מ ן‬
‫ושהפילוסוף‬
‫במושכל‪,‬‬
‫המפשיט‬
‫משיג‬
‫את‬
‫כלומר‬
‫העולם‬
‫הצד‬
‫של‬
‫הטהור‪,‬‬
‫השכל‬
‫א ח מ ו ש כ ל י ו מ ן ה מ ו ח ש משיג מ פ נ י זה א ת ה מ ו ש כ ל מ ת ו ך המורגש‪ ,‬ש ה ו א‬
‫‪ .‬ט צ ד מטה" ו ה ג ב י א‬
‫השאלה‬
‫‪ .‬מ צ ד מעלה"‪.‬‬
‫ל מ ה ה ה ב ד ל הפטיכולוגי‬
‫שהפילוסוף‬
‫ל פ י פירוש זה‬
‫א פ ש ר גם‬
‫על‬
‫להשיב‬
‫‪ .‬ב ד ר כ י ההשגה״ מ ב י א ל ט ת י ר ה ב ת ו כ ן ההשגה‪,‬‬
‫ה ש ו א ב א ה מושגיו מ ן ה מ ו ר ג ש י כ ו ל ל ה ב י ן ר ק א ת ‪ .‬ה א מ ת ש ל ה ט ב ע "‬
‫ו ש ה נ ב י א ה מ ב י ט ע ל ע ו ל ם ה ט ב ע מ צ ד ה ע ו ל ם ה ש כ ל י מ כ י ר גם מ ה ש ה ו א ‪ .‬א מ ת ע ל‬
‫ד ר ך נס"‪.‬‬
‫אלבלנ‬
‫הכפולה‬
‫בתורה‬
‫אינו מ ו צ א‬
‫כ נ ר א ה שום קושי‬
‫עם ההשקפה המקובלח שכל‬
‫לאחד את‬
‫התורה‬
‫ה ח ד ש ה של‬
‫האמת‬
‫‪ .‬ד ע ה אמיתית״ ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה נ מ צ א ת נם‬
‫ו ש צ ר י ך ל ג ל ו ת א ו ת ה ב ד ב ר י ה ע ל ידי ה פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ה כ ת ו ב ‪.‬‬
‫יש‬
‫ס ת ר י ת ו ר ה מן המין ה פ י ל ו ס ו פ י ומן המין הנבואי‪ ,‬א ת הראשוגים צ ר י ך ל ג ל ו ת ב ד ר ך‬
‫המחקר‬
‫העיוני‪,‬‬
‫המחקר‬
‫והמופת‪.‬‬
‫את‬
‫האחרונים‬
‫צריך‬
‫ל ק ב ל אע״פ שהם‬
‫סותרים‬
‫את‬
‫ה א מ ת של‬
‫א ך ה פ ש ר ה הנוחה והשטחית הזאת היא ח ס ר ה כ ל ע ר ך מעשי כ ל‬
‫ע ו ד אין אנו יודעים‪ ,‬מ ת י צ ר י ך ל פ ר ש א ת ד ב ר י ה כ ת ו ב ב א ו פ ן ה א ח ד ומתי ב א ו פ ן‬
‫ו ב ש א ל ה זו א ל ב ל נ אינו גוגע‬
‫השני‪,‬‬
‫כלל‪.‬‬
‫ו מ ה ש מ פ ל י א ב י ו ת ר אין ה ו א מ ש ת מ ש‬
‫ב ר ע י ו ן ה א מ ת ה כ פ ו ל ה ל ג ב י ס ת ר י ה ת ו ר ה מן המין הגבואי א ל א לגבי פשט ה כ ת ו ב ‪.‬‬
‫על‬
‫אותו ה פ ש ט שהוא ל פ י ד ב ר י ו מיועד ר ק להמון הוא א ו מ ר ‪.‬ואם נמצא ל ד ע ת‬
‫כ ת ו ב ס ו ת ר א ו ת ו גאמין גם כ ן פ ש ט ה כ ת ו ב ע ל ד ר ך גס וגאמין שאין ה ד ע ת‬
‫ההוא‬
‫התורגית ה ה ו א ז ר ה א צ ל דעתגו א ל א ל ה י ו ת ה מן ה ד ע ו ת ה א ל ה י ו ת ה מ י ו ח ד ו ת בהשגת‬
‫הנביאים־‬
‫) מ ח ב ר ת זי‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(03‬‬
‫צ ר י ך איפוא ל ק ב ל א ת פשט ה כ ת ו ב פ ע ם כ ד ע ה‬
‫נ ב ו א י ח ש ה י א ל מ ע ל ה מ ן ה ש כ ל ו פ ע ם ל ר א ו ח ב ו ר ק ד ע ה ה מ ו נ י ת מ ב ל י שנבין מ ת י‬
‫להחיחס‬
‫המקום‬
‫א ל י ו ב א ו פ ן זה ומתי ב א ו פ ן א ח ר ‪.‬‬
‫ו ל א זו ב ל ב ד ‪ ,‬ה ר י ש ו ר ו ת א ח ד ו ת ל פ נ י‬
‫ה נ ז כ ר ה ו א פונה נגד א ל ה ה ד ו ח י ם א ת ד ע ת ה ק ד מ ו ת מפני שפשט ה כ ה ו ב‬
‫ס ו ת ר א ו ת ה ו א ו מ ר ש מ ק ו ר ה ס ת י ר ה ה ו א ר ק ‪ .‬ה פ ר ס ו ם ההמוני‪ ,‬א ש ר נ ח פ ר ס ם ל ר ו ע‬
‫ה ב נ ת ה כ ת ו ב ואין ה פ ר ס ו ם ה ה מ ו נ י כ ד י ל ס מ ו ך ע ל י ו ב י ד י ע ת ה א מ ת ־ )שם(‪.‬‬
‫המבוכה‬
‫הזאת נמצאת ר ק להלכה‪,‬‬
‫אך כל‬
‫למעשה ד ר כ ו של א ל ב ל נ היא ב ר ו ר ה למדי‪.‬‬
‫ה ו א מ פ ר ש ת מ י ד א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה ב ר ו ח ה פ י ל ו ס ו פ י ה ‪ ,‬ואין א ף מ ק ו ם א ח ד ‪ ,‬א ש ר ב ו‬
‫ה ו א נ מ נ ע מ ל ע ש ו ת א ת ז ה מ פ נ י ש פ ש ט ה כ ת ו ב שייך ל א ו ת ן ה ד ע ו ת ה נ ב ו א י ו ת שהן‬
‫למעלה‬
‫מן השכל‪,‬‬
‫להתאים‬
‫א ת ד ב ר י ה פ י ל ו ס ו פ י ה ל ד ע ת ה ת ו ר ה כ ד ר כ ו של הרמב״ם ב ש א ל ת חידוש‬
‫העולם‬
‫ומשתדלים‬
‫הוא משתמש ב ע ק ר ו ן‬
‫‪.‬לחזק‬
‫ולקיים‬
‫הדעת‬
‫האמת‬
‫ההוא‬
‫ה כ פ ו ל ה ר ק ננד‬
‫בטענות‬
‫עיוניות‬
‫אלה‬
‫חזקות‬
‫הרוצים‬
‫מטענות‬
‫ה פ י ל ו ס ו פ י ם ב פ נ י ה ם ע ד אשר יחשבו כי ה פ י ל ו ס ו פ י ם טועים ב ט ע נ ו ת ם וחושבים שהם‬
‫מ ו פ ת י ו ת ואינם כן" )שם(‪.‬‬
‫א ב ל א ף פ ע ם אינו מ ש ת מ ש ב ו ע ד א ל ה ה מ ו צ י א י ם א ת‬
‫דברי‬
‫ה כ ת ו ב מפשוטם כ ד י ל ה ת א י ם אותם ל ד ע ו ת הפילוסופיוח והוא ב ע צ מ ו מכניס‬
‫לתוך‬
‫ד ב ר י ה ת ו ר ה א ת ה ד ע ו ת ה ק י צ ו נ י ו ת ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ש ל זמנו‪ ,‬א ש ר ל פ י ה ם‬
‫כ מ ע ט אין מ ק ו ם ע ו ד ל נ ס י ם ו ל ״ א מ ח ע״ד נס"‪.‬‬
‫ר ק ב צ ו ר ה א ח ת הוא משתמש ב ע ק ר ו ן‬
‫פח‬
‫ן יד[‬
‫נוטמן‬
‫ה א מ ת ה כ פ ו ל ה כ ד י ל ק י י ם גט א ת פ ש ט ה כ ת ו ב ‪.‬‬
‫על‬
‫א ח ר שפירש א ת כ ל ד ב ר י ה ת ו ר ה‬
‫ב ר י א ת ה ע ו ל ם ב ה ת א ם ל ד ע ת ‪.‬החידוש הנצחי׳ ואמר פ ע ם א ח ר פ ע ם שהתורה‬
‫מדברת‬
‫ע ל ה ח י ד ו ש הזמני ש ה ו א ‪ .‬ה ח י ד ו ש ה נ ר ו ע ׳ ר ק ב ש ב י ל ה ע ם ה ו א א ו מ ר ב ס ו ף‬
‫המאמר‬
‫‪ .‬ו ה א מ ת א צ ל י כי א פ י ל ו החידוש ה נ ר ו ע אי א פ ש ר ל ה כ ח י ש ו מ צ ד האמונה‬
‫אפשר‬
‫אבל‬
‫האמת‬
‫ל ה כ ח י ש ו מ צ ד העיון'‬
‫הכפולה‬
‫תכסיםיח‪,‬‬
‫בשום‬
‫מראה‬
‫כדי‬
‫‪.(160‬‬
‫אין א ח ד מ ב י ן ב ע ל י‬
‫) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳‬
‫ב צ ו ר ה צ י נ י ת כ ז א ת ש ת ו ר ה זו ה י א‬
‫תחבולה‬
‫בשבילו‬
‫רק‬
‫ל ה ר ח י ק א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה מ ת ח ו ם ה פ י ל ו ס ו פ י ה ושאין ה ו א מ א מ י ן‬
‫א מ ת ה ס ו ת ר ת א ח ה א מ ה של‬
‫אין ל ה ו צ י א מ ז ה ה מ ס ק נ ה‬
‫ה ה כ ר ה העיונית‪.‬‬
‫שאינו מ ו ד ה כ ל ל ב ש ו ם ה כ ר ה ש ה י א ל מ ע ל ה מ ן ה ה כ ר ה ש ל ה מ ח ק ר ה ע י ו נ י ב ה ת א ם‬
‫ל ד ע ת ו ש ה נ ב י א אינו ז ק ו ק ע ו ד ל ה כ ר ה ה ד י ס ק ו ר ס י ב י ת ש ל ה מ ח ק ר מ פ נ י ש ב ו ‪ .‬ה ש כ ל‬
‫האנושי מ נ י ע ל נ ב ו ל א ש ר‬
‫העלול‬
‫לא‬
‫י צ ט ר ך ל ק נ ו ת ה ד ע ת מן ה י ד ו ע ו ל ד ע ת ה ע י ל ה מן‬
‫ב ד ע ת ההיקשי א ב ל ידע אותו מ ע צ מ ו ל פ י ש כ ל הידועים מצויים בו בפועל"‬
‫) מ ח ב ר ת זי‪ ,‬ע מ י ‪ ,(165‬ה ו א י כ ו ל ל י ח ס ל נ ב י א ה כ ר ה שאין ה ה כ ר ה ה ה י ק ש י ת ת ו כ ל‬
‫להניע‬
‫של‬
‫א ל י ה ‪ .‬כ ן צ ר י ך ל ה ב י ן נ ם א ת י ח ס ו ל ק ב ל ה ה ק ד ו מ ה ‪ .‬ה ו א ר ו א ה ב ה שיור‬
‫ה כ ר ה נ ב ו א י ת כ ז א ת ‪ ,‬א ם יש ל ו נ ם ס פ י ק ו ת א ם ה מ ס ו ר ת מ ז מ ן ה נ ב י א י ם ב א ה‬
‫אלינו ב ט ה ר ת ה ‪,‬‬
‫א ב ל ה י א בעיניו י ו ת ר ה כ ר ה ש כ ל י ת ס ד ר נ ה ע י ל א י ת ם א ש ר ה כ ר ה‬
‫מ י ס ט י ת ממש*׳־‪.‬‬
‫ב מ ו ב ן זה ה י ה א פ ש ר ל ו מ ר שהוא מ ו ד ה‬
‫כל‬
‫ב ס ת ר י ת ו ר ה מן המין הנבואי‪.‬‬
‫אך‬
‫ע מ ד ת ו ל נ ב י ס ת ר י ה ת ו ר ה נ ע ש י ת מ פ ו ק פ ק ת עיי כ ך ‪ ,‬ש ה ו א ש ו ל ל א ת ה א פ ש ר ו ת‬
‫לחדור‬
‫ל ת ו ך ה ס ת ר י ם ה א ל ה ‪ ,‬ל נ כ י ס ת ר י ה ת ו ר ה מן המין הנבואי ה ו א ש ו ל ל א ו ת ה‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫רק‬
‫סה‬
‫ה ס ו ד ו ת ה א ל ה ה ם ידועים ר ק לנביא‪,‬‬
‫וכל‬
‫א ד ם א ח ר יודע ע ל י ה ם‬
‫שהוא מ ק ב ל מן הנביא‪. ,‬ואין יתרון ל ח כ ם ע ל ה כ ס י ל בהשגתם׳‪.‬‬
‫אפשר‬
‫ו מ כ י ו ן שאי‬
‫ל ע ס ו ד ע ל י ה ם ד ר ך ה מ ח ש ב ה העיונית‪ ,‬נם אי א פ ש ר ל ס צ ו א א ו ת ם ב ד ב ר י‬
‫הכתוב‪,‬‬
‫קיצין‬
‫ל פ י כ ך כ ל ה ח ו ש ב להשיג כ ו נ ת ה נ ב י א מ ד ע ת ו א ו מ ד י ו ק ה כ ת ו ב י ם כ מ ח ש ב‬
‫ו ז ו ל ת ם אינו א ל א ט ו ע ה ו ה ט ע ו ת ה ז ה ד י‬
‫)מחברת‬
‫בארצנו׳‬
‫עס׳‬
‫ד‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.(94‬‬
‫א ל ב ל נ מ כ י ר ב ק ב ל ה ר ק ע ד כ מ ה שהיא ‪ .‬ק ב ל ה ' ב מ ו ב ן אמיתי כ ל ו מ ר מ ס ו ר ת מ פ י‬
‫הנביאים‬
‫א ב ל ה ו א ש ו ל ל כ ל מ ח ש ב ה ע צ מ י ת ב ש ד ה ה ק ב ל ה בין א ם ה י א מ ח ש ב ה‬
‫ספקולטיבית‬
‫בחריפות‬
‫ט ה ו ר ה בין א ם‬
‫יתירה ננד‬
‫בכחובים‬
‫‪.‬בעלי‬
‫היא‬
‫מיוסדת‬
‫הנסתר‬
‫אשר‬
‫על‬
‫פירוש‬
‫בארצנו׳‬
‫דברי‬
‫אשר‬
‫התורה‪,‬‬
‫‪.‬דרכם‬
‫והוא‬
‫לעיין‬
‫ומה שיראה ל ה ם ו י ע ל ה ב מ ח ש ב ת ם ש ר ו ב ה כ ת ו ב י ם נוטים א ל י ו‬
‫פונה‬
‫ולחפש‬
‫ומעידים‬
‫ל ו א ע ׳ פ ש ל א י ד ע ו מ ד ר ך א ח ר ל א מ ק ו ב ל ו ל א מ ו פ ת י שהענין ה ה ו א א מ ת ב ע צ מ ו‬
‫אותו‬
‫יקהו‬
‫)סחברת‬
‫איפוא‬
‫וי‪ ,‬ע מ י‬
‫לנלות‬
‫הפילוסופי‬
‫> נ‬
‫לאמונה‬
‫כל‬
‫אינם‬
‫וימסרו אותו‬
‫‪.(90‬‬
‫א ת ה ס ו ד ו ת הנבואיים החבויים‬
‫עוד הנביא‬
‫אמנם‬
‫בסתר‬
‫לדומים‬
‫ל ה ם מן המאמינים‬
‫לא‬
‫נעלמים‬
‫פירש‬
‫ממנו‬
‫אותם‬
‫באותו‬
‫ב ד ב ר י ה ת ו ר ה אי א פ ש ר‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫אופן‬
‫לכל‬
‫דבר"‬
‫סתרי‬
‫ה ת ו ר ה מן המין‬
‫מוחלט‪.‬‬
‫שהדעוח‬
‫השוה םחברת ד׳ עם׳ ‪ ,94 ,87-89‬סחב׳ ז׳ עט׳ ‪ 162‬ועוד‪.‬‬
‫מכיון‬
‫]טי[‬
‫משנתו של י צ ח ק א ל ב ל ג‬
‫הפילוסופיות‬
‫בדברי‬
‫פט‬
‫ע צ מ ן י ד ו ע ו ת ל נ ו ב ד ר ך ה מ ו פ ת ‪ ,‬אנו י כ ו ל י ם ו ר ש א י ם ג״כ ל ח פ ש א ו ת ן‬
‫ולפרש‬
‫הכתוב‬
‫התורה‬
‫על‬
‫אבל‬
‫פיהן‪.‬‬
‫בניגוד נ מ ו ר‬
‫לדבריו‬
‫בהקדמה‪,‬‬
‫ש ה ת ו ר ה ר ו מ ז ת ע ל י ה ם ‪ .‬ב ד ר ך שיש ב ו ה ת ע ו ר ר ו ת ל ח כ מ י ם ו ל א ירנישו ב ו ה ט פ ש י ם ־‬
‫א ו מ ר ב מ א מ ר ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת שנם א צ ל ם א י א פ ש ר ל ד ע ת א ם ת פ ס נ ו א ת‬
‫הוא‬
‫הכונה האמיתית של התורה‪.‬‬
‫התורה‪,‬‬
‫ה ו א מדגיש שם שאינו ב ט ו ח ‪ ,‬א ם כיון ב פ י ר ו ש י ו ל ד ע ת‬
‫כ י ‪ .‬א פ י ל ו ה ד ע ת ה מ ו פ ת י א ש ר ה כ ת ו ב ס ו ב ל א ו ת ו איני מ ו ח ז ק ב ו ש ה ו א‬
‫כ ו נ ת ה כ ת ו ב ב ו ד א י ואינה זולתה"‪ ,‬ו ע ד א ל ה ה ד ו ח י ם א ת ד ע ת ה ק ד מ ו ת מ פ נ י ש ה י א‬
‫ס ו ת ר ת א ת ד ע ת ה ת ו ר ה ‪ ,‬הוא טוען ל א ר ק שהם מכחישים א ת ה מ ו פ ת ‪.‬ונחרים עליו‬
‫‪ .‬ע ל רעיונם כי הוא כונת הנביא ו כ ב ר זכרתי‬
‫שאינו מופת" א ל א נ ם ש ה ם נ ח ר י ם‬
‫כפתיחה‬
‫ה ס פ ר ה ז ה כ י כ ו נ ת ה ת ו ר ה א י א פ ש ר לגו ל ה ש י ג ה מ ס ב ר ח נ ו ה ש נ ה ב ל ת י‬
‫מסופקת"‬
‫) מ ח ב ר ת וי‪ ,‬ע מ ו ד ‪ .(93/4‬גם ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד אין ה ו א מ י ח ס י ד י ע ה ב ט ו ח ה‬
‫יותר‬
‫הנסתר‬
‫על‬
‫שבדברי‬
‫התורה‪.‬‬
‫עד‬
‫כ מ ה שאינם‬
‫יכולים‬
‫להביא‬
‫לדעותיהם‬
‫ה ע י ו נ י ו ח ר א י ה מ פ ש ט י ה כ ת ו ב ‪ ,‬מ ס ת פ ק י ם גם ה ם ב ז ה ל מ צ ו א ל ה ם א י ז ה ס מ ך ב ד ב ר י‬
‫כ ל ז ה איגו ר ק ב י ט ו י ש ל ז ה י ר ו ת ה מ ת ח ש ב ת ע ם ה א פ ש ר ו ת שאגו ט ו ע י ם‬
‫התורה‪.‬‬
‫בהבנת‬
‫עצמו‬
‫כונת התורה‪ ,‬א ל א של ספקנות עקרונית לנבי הפרשנות הפילוסופית‪.‬‬
‫הוא אומר‪:‬‬
‫העיוניות‪,‬‬
‫על‬
‫‪ .‬ח ה ד ר כ י ב כ ל מ ה שאני ס ו מ ך ל ת ו ר ה ו ל ת ל מ ו ד מ ן ה ד ע ו ת‬
‫כ י אני מ ע י י ן ה כ ת ו ב ו א ם א מ צ א ה ו ס ו ב ל הענין ה מ ו פ ת י א פ ר ש א ו ת ו ע ל‬
‫הדרך‬
‫ה ה ו א ו א ם אינו ס ו ב ל כ ל ו ם מ ן ה ע נ י נ י ם ה מ ב ו א ר י ם כ מ ו פ ת ל א א פ ר ש ב ו‬
‫כלום‬
‫ר ק א ו מ ר שאיני מ ב י ן א ו ת ו ושכונתו נ ע ל מ ת מ מ נ י ל פ י שאין זה מ ן ה ד ע ו ח‬
‫הפילוסופיות‬
‫א ל א מן ה ד ע ו ת הנבואיות א ש ר ל א נ מ ס ר ו כ י א ם ל א ש ר חננם א ל ה י ם‬
‫ר ו ח ד ע ת עליון״ )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(90‬‬
‫כ מ ו שהוא א ו מ ר פ ה ו ב מ ק ו מ ו ח א ח ר י ם ‪ ,‬כ ל מנמתו‬
‫היא ר ק ל מ צ ו א כ ת ו ב ‪ .‬ה ס ו ב ל ״ א ת ה ד ע ה ה פ י ל ו ס ו פ י ת שהוא מ ב ק ש ל ה ס מ ך ‪.‬‬
‫וכן‬
‫ה ו א נ ם א ו מ ר ע ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד ‪ ,‬ש ה ם ‪ .‬מ ב א ר י ם הענין ע ל ד ר ך ה ע י ו ן ו א ח ״ כ א ם‬
‫ימצאו‬
‫לשום‬
‫כ ת ו ב שפשטו מ ו ר ה ע ל י ו מ ב י א י ם אותו ל ר א י ה ואם ל א ימצאו י ס מ כ ו א ו ח ו‬
‫כתוב‬
‫פילוסופיים‬
‫ב ל ת י מכוון לענין ההוא‬
‫ולפיכך‬
‫ת מ צ א ם דורשים‬
‫ב פ ס ו ק י ם ענינים‬
‫שאין פ ש ו ט י ה כ ת ו ב י ם מ ו ר י ם ע ל י ה ם א ל א ה ו ר א ה רחוקה"‪,‬‬
‫וכל אחד‬
‫מ ה ם מ ב ק ש מ ן ה כ ת ו ב ר ק ‪ .‬ר מ ז ק ט ן ב ל ב ד ש א פ ש ר ל ו ל ס מ ו ך ה ד ע ת העיוני ה ה ו א‬
‫א ש ר ה ו א ס ב ר ח ו ״ ‪ ,‬ו ה ו א א פ י ל ו א ו מ ר ש ה כ ת ו ב ה י ה ל ה ם ר ק ‪ .‬ל ז כ ר ו ן ל מ י שאין ב ו‬
‫ל ה ב י ן הענין ה ה ו א מ ן ה ה י ק ש כ ה מ ו ן ה ע ם ״ )שם‪ ,‬ע מ י ‪.(90‬‬
‫כח‬
‫ה ת ו ר ה נ ה פ ך ע״י כ ך לפירוש ב ד ר ך ה א ס מ כ ת א ‪.‬‬
‫של‬
‫‪.‬אסמכתא‬
‫אחרים‪.‬‬
‫אחרים‬
‫ממש׳‬
‫מ ן ה כ ת ו ב " אינו ר ו צ ה ‪,‬‬
‫כדרכו‬
‫ב כ ל דיונו‬
‫כ ל פירוש פילוסופי‬
‫יותר מ א ש ר ל ב ק ש ל ד ע ו ח י ו‬
‫ו ע ר ך ג ד ו ל י ו ת ר מ ז ה נ ם אינו מ י ח ס ל פ י ר ו ש י‬
‫ע ל יחס‬
‫החורה‬
‫ל פ י ל ו ס ו פ י ה הוא מטשטש ב מ ק ו מ ו ת‬
‫א ת ד ע ת ו ו מ ד ב ר כ א י ל ו הוא ר ו א ה בפירוש הפילוסופי של התנ״ך פירוש‬
‫א ב ל ד ב ר י טשטוש כ א ל ה איגם ב א י ם ב ח ש ב ו ן ל ג ב י ד ב ר י ו ה ב ר ו ר י ם שאינם‬
‫נ ש מ ע י ם לשני פ נ י ם ‪.‬‬
‫מ כ ל זה יוצא ב ר ו ר ש ה ת ו ר ה ח ד ל ה ל ג מ ר י ל ה י ו ת מ ו ר ה ד ר ך ב ש א ל ו ת ה ה כ ר ה‬
‫המטפיסיח‪.‬‬
‫פשט ד ב ר י ה מ י ו ע ד ר ק להמון‪ ,‬א ח ה ס ו ד ו ח הנבואיים אי א פ ש ר ל ל מ ו ד‬
‫צ‬
‫גוטמן‬
‫אלא‬
‫מדבריה‬
‫‪N‬‬
‫ר ק מ מ ס ו ר ת מ י ו ח ד ת ה ב א ה מן הנביאים‪,‬‬
‫מעמיד‬
‫אותנו ה מ ו פ ת‬
‫כשהוא‬
‫מ ת א ר א ת ד ר ך שימושו ב ד ב ר י ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫את האמת‬
‫להכיר‬
‫א ל ב ל נ מוציא‬
‫בלבד‪.‬‬
‫האמת הפילוסופית‬
‫ועל‬
‫את המסקנה הזאת‬
‫ב ד ר ך המופת ורק אחר‬
‫ב ב ה י ר ו ת גמורר׳‬
‫הוא מדניש ת מ י ד ש צ ר י ך ת ח י ל ה‬
‫לחפש‬
‫כך‬
‫לה‬
‫ב ד ב ר י התורה׳‬
‫סמך‬
‫ו א ם מ ו צ א י ם ס מ ך משתמשים בו‪ ,‬ו א ם ל א ו מ ק ב ל י ם א ת ה א מ ת ש ל ה מ ו פ ת ב ל י ס מ י‬
‫ל ל מ ו ד ה א מ ת מן ה מ ו פ ת ולעיין אח״כ‬
‫ואם נמצאו‬
‫בתורה‪,‬‬
‫דבריי‬
‫בתורה‪.‬‬
‫‪.‬יש‬
‫מתישבים‬
‫ע ל ה ד ע ת ה מ ו פ ת י נאמין ה ד ע ת ה ה ו א מ צ ד העיון ו מ צ ד ה א מ ו נ ה ו א ם‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫נ מ צ א ל ד ע ת ה ה ו א כ ת ו ב ס ו ב ל א ו ת ו נ א מ י ן א ו ת ו מ צ ד ה ע י ו ן ב ל ב ד ״ גשם‪ ,‬ע ס ׳ ‪• * ( 9 3‬‬
‫הפילוסופית נוצרת מבלי לההחשב‬
‫הדעה‬
‫ומוריד‪,‬‬
‫עם‬
‫ד ע ת ה ת ו ר ה ואין ז ה מ ע ל י י‬
‫א ם אפשר למצוא ל ה ס מ ך ב ת ו ר ה או ל א ‪.‬‬
‫נ ה‬
‫כלל‬
‫היחס הזה א ל התורה שי‬
‫ת כ ל י ח שינוי ל א ר ק מ י ח ס ה א מ ו נ ה ה ת מ י מ ה א ל י ה ‪ ,‬א ל א נ ם מ ן ה י ח ס ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ם‬
‫ש ה ר מ ב ״ ם נתן‬
‫היהודיים‪,‬‬
‫א ת ביטויו‬
‫לו‬
‫ה י ש ר ת הראשונים והאחרונים"‬
‫מקור‬
‫בקראו‬
‫הקלסי‬
‫אה‬
‫‪ .‬ס פ ר שהוא‬
‫התורה‬
‫‪1‬‬
‫ה ם רואים בתורה אי‬
‫אליה‪ ,‬היא‬
‫)מורה נבוכים א׳‪ ,‬פ ר ק ב ׳ ( ‪.‬‬
‫ה א מ ת ה ע ל י ו נ ה ל א ר ק מ פ נ י שיש ב ה א מ ת שאין ל ש כ ל מ ב ו א‬
‫נ ו ת ג ת גם ל א מ ת ה ש כ ל י ת א ת א י ש ו ר ה ה א ח ר ו ן ו ה י א מ י ש י ר ה א ת ה ש כ ל ל מ צ ו א א מ ת‬
‫היה‬
‫שלא‬
‫מתיש‬
‫יכול‬
‫במיוחד‬
‫לעמוד‬
‫עליה‬
‫רציונליסטן‬
‫בלי‬
‫ה ה ע ר ה שמצא‬
‫כמו‬
‫מובהק‬
‫הרלב״נ‪.‬‬
‫בדבריה‪.‬‬
‫הוא‬
‫את‬
‫אומר‬
‫הדבר‬
‫על‬
‫האחרון‬
‫שהיא‬
‫התורה‬
‫‪.‬מישרת אותנו ב ת כ ל י ת מ ה שאפשר ל ה ש נ ת האמת״ ו ב מ י ו ח ד ל ה ש נ ת ‪.‬דרושים עמוקים‬
‫יקשה ל א ד ם ה ה נ ע ה עליהם"‬
‫מאד‬
‫) מ ל ח מ ו ח ה ׳ ‪ ,‬ה ק ד מ ה ע מ ׳ ‪ ,(7‬ו ה ו א מ ס פ ר ע ל‬
‫עצמו שעמד ע ל ה א מ ת ב ש א ל ת החידוש ר ק ע״י ההישרה שמצא אותה ב ד ב ר י התורה‬
‫)עמ׳ ‪.>»!9‬‬
‫מוצאת‬
‫ל פ י א ל ב ל נ א י ן ה פ י ל ו ס ו פ י ה ז ק ו ק ה ל ח י ז ו ק מ ו פ ת י ה ע ״ י ה ת ו ר ה ואיני׳‬
‫ב ה הישרה בחקירתה‪.‬‬
‫הוא מעמיד אותה לנמרי ברשות ע צ מ ה ומנתק כ ל‬
‫ק ש ר בינה ובין ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫לפי‬
‫סן‬
‫ת פ י ס ה זו אין מ ק ו ם ל א ס ו נ ה‬
‫בסתרי‬
‫ה ו ר ה בין מן המין ה פ י ל ו ס ו פ י בין‬
‫הסין הנבואי‪ ,‬כי סן הנםנע הוא ל ח ש ו ב שהתורה ר ו ם ז ת ע ל י ה ם‬
‫שאי א פ ש ר ל נ ל ו ת א ו ת ם ב ד ב ר י ה ‪.‬‬
‫בצורה‬
‫מאת‬
‫ל ע ו ס ת זאת היא סתאיםה היטב ל ד ע ת ה ה ק ד מ ה ׳‬
‫שאין ל ח ו ר ה א ל א כ ו נ ה מ ד י נ י ה ו ש ה א מ ו נ ו ח ה ב א ו ח ב ה מ ש ם ש ו ת ר ק א ת ה כ ו נ ה ה ז א ת •‬
‫כזה‬
‫בספר‬
‫אססכתא‬
‫לכל‬
‫אין‬
‫בלבד‪.‬‬
‫לחפש‬
‫סודות‬
‫סניתוח‬
‫מטפיסיים‪,‬‬
‫ההקדסה‬
‫ואם‬
‫יצא לנו‪,‬‬
‫מוצאים‬
‫שהדברים‬
‫אוהם‬
‫בסופה‪,‬‬
‫בו‬
‫אין‬
‫זה‬
‫אלא‬
‫שהתורה רומזת‬
‫ד ע ה א ס י ת י ת ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ה ם ה ו ס פ ה ‪ ,‬שאין ל ה שום ק ש ר פ נ י מ י ע ם מ ה ל ך‬
‫הרעיונות העיקרי של ה ה ק ד מ ה ‪.‬‬
‫הרעיונות‬
‫עכשיו ה ת ב ר ר לנו‪ ,‬ש א ל ב ל נ נשאר נאמן ל מ ה ל ך‬
‫ה ע י ק ר י ה ז ה ושהוא ה י ס ו ד‬
‫ל כ ל יחסו לתורה‪.‬‬
‫נ ם ל פ י ע מ ד ה זו נ ש א ר‬
‫עוד מקום מ ה ל ה ס ב ר פילוסופי של התורה‪.‬‬
‫כ ש א ל ב ל נ ד י ב ר ב ה ק ד מ ה ע ל האמונות‬
‫שהן מ ש ו ת פ ו ת ל כ ל ה ת ו ר ו ת ה א ל ה י ו ת ה ו א‬
‫א מ ר ע ל י ה ן שאינן מ ת נ נ ד ו ת ל א מ ת ש ל‬
‫ההכרה‬
‫‪ 5‬ג‬
‫ביסודן א ל א נוטוח ממנה ר ק ב צ ו ר ח ן שהיא מ ס ו נ ל ת ל ה ב נ ת ההמון‪.‬‬
‫הוא אמנם מוסיף‪:‬‬
‫על ד ר ך נס"‪.‬‬
‫‪.‬ואם נמצא ל ד ע ת ההוא כתוב סותר אותו‪ ,‬נאמין גיכ פשט‬
‫אך על ד ב ר זה כבר דיברנו מקודם ואין צורך לחזור על דברינו‪.‬‬
‫עמדה‬
‫‪M‬‬
‫צא‬
‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל ג‬
‫זו מ ר ש ה ל ו ל ה ו כ י ח כ י יש ה ת א מ ה י ס ו ד י ת ב י ן ה א מ ו נ ו ת ש ל ה ת ו ר ה ובין ה ה כ ר ו ת‬
‫ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ו ל ה ר א ו ת ד ר ך מ ש ל ש ה ח י ד ו ש הזמני ש ל ה ת ו ר ה ו ה ח י ד ו ש ה נ צ ח י‬
‫ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה א י נ ם שונים ז ה מ ז ה ב ע י ק ר ם א ו ש ה א מ ו נ ה ה מ ס ו ר ת י ת ב נ מ ו ל ועונש‬
‫א ח ר המות מתאימה ביסודה ל ד ב ר י הפילוסופיה ע ל ה ה צ ל ח ה הנצחית של השכל‪,‬‬
‫א ב ל אין לנו רשות ל ח פ ש ב ת ו ר ה רמזים‬
‫לדעות‬
‫ל ע מ ד ה הפילוסופית‬
‫עיוניות שאין ל ה ן שום ק ש ר ע ם ה כ ו נ ה ה מ ע ש י ת ש ל‬
‫ב ה רמזים‬
‫למצוא‬
‫בלבד‪.‬‬
‫משחק‬
‫כ א ל ה אינו א ל א פ י ר ו ש‬
‫סתרי‬
‫התורה‪.‬‬
‫ב ד ר ך אסמכתא‪ ,‬או‬
‫ו כ ל נסיון‬
‫בדברים אחרים‬
‫א ל ב ל נ אינו ר ו צ ה ל ו ת ר ע ל ה מ ש ח ק ה ז ה ‪ ,‬וגם אינו מעיז ל ש ל ו ל מ ן‬
‫התורה א ת ה א מ ת העליונה מ כ ל וכל‪.‬‬
‫ה ת ו ר ה ומפני כ ך הוא‬
‫הפילוסופים‬
‫ע צ מ ה ו מ כ ל שכן‬
‫מפני כ ך באים ב ס ו ף ה ה ק ד מ ה ה ד ב ר י ם ע ל‬
‫ע ו ב ר ב כ ל ס פ ר ו מלשונו ה ו א ללשון ה ר ג י ל ה ש ל‬
‫ה ס ו ב ר י ם שיש ב ת ו ר ה ח ו ץ מ ן ה ע ל ה נ ם נ ס ת ר ‪ ,‬ש א פ ש ר ל נ ל ו ת א ו ת ו‬
‫ע״י ה פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ד ב ר י ה ‪ .‬ה ו א מ ש ת מ ש ב א מ נ ו ת נ פ ל א ה ב מ י ת ו ד ה ש ל ב ע ל י‬
‫החפשיות‪,‬‬
‫הדעות‬
‫ו ל כ ס ו ת ט פ ח י ם ‪ ,‬א ו יותר נכון ל כ ס ו ת פ ע מ י ם מ ה‬
‫לנלות ט פ ח‬
‫שנילה פ ע ם א ח ת ‪ ,‬ל ש ם זה ה ו א משתמש פ ע ם ב ת ו ר ת ה א מ ת ה כ פ ו ל ה ‪ ,‬פ ע ם ב ד ע ה‬
‫שיש ב ת ו ר ה ע ל ה ו נ ס ת ר ‪ .‬א ב ל ד ע ת ו ה א מ י ת י ת ה י א ב ר ו ר ה ל מ ד י ו ה י א שאין ל ת ו ר ה‬
‫ענין ל א מ ת ה מ י ט פ י ס י ת ‪ ,‬ש ה י א ר ק עגין ל פ י ל ו ס ו פ י ה ‪.‬‬
‫על‬
‫בדברי‬
‫ה ה ק ד מ ה ה צ ב ע ת י ע ל ה ה פ ר ש ב י ן ד ע ה זו ש ל א ל ב ל ג ע ל כ ו נ ת‬
‫ה ת ו ר ה ובין ד ע ת ה פ י ל ו ס ו פ י ם ה א ר י ס ט ו ט ל י י ם ש ק ד מ ו ה ו ‪.‬‬
‫אינה חדשה‪.‬‬
‫א ך גם ד ע ת ו ש ל א ל ב ל ג‬
‫מ ח ב ר י ם ע ר ב י י ם ו י ה ו ד י י ם שונים פוגים ע ד ה ש ק פ ו ת כ א ל ה ‪ ,‬ש כ ג ר א ה‬
‫היו נפוצות ב ת ק ו פ ה הראשונה ש ל ה מ ח ש ב ה הפילוסופית א צ ל ה ע ר ב י ם בין בחוגים‬
‫מ ו ס ל מ י י ם ב י ן ב ח ו ג י ם י ה ו ד י י ם ‪ .‬ב מ ק ו ם א ח ר ב ד ק ת י א ת ה צ ו ר ו ת השונות ש ל ה ש ק פ ה‬
‫והראיתי‬
‫הזאה‬
‫שמקורה הוא‬
‫ב פ י ל ו ס ו פ י ה היונית״ ג‪.‬‬
‫יחד עם‬
‫הקיצונית‬
‫העמדה‬
‫ש כ ל ה ד ת ו ת ה ן ר ק י צ י ר ו ת אגושיות נ מ צ א ח גם ה ד ע ה ש מ ק ו ר ן ה ו א ב ג ב ו א ה א ב ל‬
‫ב נ ב ו א ה שאינה מ ת כ ו נ ת א ל א ל ס י ד ו ר עניני ה ח ב ר ה ב ל ב ד ז ־ ‪ .‬אין בידינו ל ה כ ר י ע ‪,‬‬
‫אם‬
‫דעות‬
‫כ א ל ו היו ידועות‬
‫האריסטוטליים‬
‫לאלבלנ‪ ,‬או ר א ה‬
‫ב ע מ ד ה זו א ת ה ‪ .‬נ ס ת ר "‬
‫בדברי‬
‫ע צ מ ם ‪ .‬א ב ל כ ב ר ר א י נ ו ל מ ע ל ה ש א ב ן ר ש ד ‪ ,‬א ע ״ פ שאינו ש ו ל ל א ת‬
‫התורה‪,‬‬
‫מדגיש‬
‫בהפלת‬
‫ה ה פ ל ה הדגשה‬
‫יתירה‬
‫את‬
‫התכלית‬
‫הטרגטצגדגטית של‬
‫תכליחה‬
‫ה מ ד י נ י ת ו א ת ה ת ו ע ל ת ה מ ד י נ י ת ש ל א מ ו ג ו ת י ה ‪ .‬אין פ ל א א י פ ו א ש ת ל מ י ד י ו‬
‫ה ר ח י ק ו ל כ ת ב א ו ת ו כוון‪ .‬כ ב ר ש מ ו א ל א ב ך ת ב ו ן א ו מ ר ש ה ת ו ר ה ה י א מ י ו ע ד ת ב ע י ק ר‬
‫ל ה מ ו ן ו ר ק ב ד ר ג ה השניה ל ח כ מ י ם ‪,‬‬
‫ו א ל ב ל ג עושה א ת ה צ ע ד ה א ח ר ו ן ו ר ו א ה ב ה‬
‫ס פ ר מדיני מ י ו ע ד להמון ב ל ב ד ‪.‬‬
‫הוא הראשון ב פ י ל ו ס ו פ י ה ה ע ב ר י ח ה ט ב י ע ד ע ה‬
‫באיזו מ ר ה‬
‫ובדורות‬
‫זו‬
‫בצורה‬
‫שאחריו‪,‬‬
‫‪2 6‬‬
‫ברורה‪.‬‬
‫ב ל ת י י ד ו ע לגו‪.‬‬
‫השפיע‬
‫על‬
‫ההשכלה‬
‫היהודית‬
‫בדורו‬
‫יוסף ד י ל מדינו מ ב י א א ת ה ד ע ה ה ז א ת ב ש ם ‪ .‬א ח ד מ ח כ מ י‬
‫עיין סאסרי ‪der Offenbarungsreligion in der islamischen und‬‬
‫‪.‬‬
‫‪f‬‬
‫‪t‬‬
‫'‬
‫‪j‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪d‬‬
‫‪i‬‬
‫‪s‬‬
‫‪c‬‬
‫‪h‬‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫עיין 'חובות הלבבות' שער שלישי פ ר ק רביעי )מקור ערבי הוצאת יהודה עסי ‪146‬‬
‫ל ך ‪ ,‬תרנום עברי הוצאת שטרן עטי ‪ 148‬ואילך(‪ ,‬הדעה השניה והשלישית והשוה שהרסטאני‬
‫עט׳ ‪.(Haartbriicken I I , p. 1-2) 201-2‬‬
‫‪3 1‬‬
‫י א י‬
‫‪Kritik‬‬
‫‪Zur‬‬
‫צב‬
‫]יח[‬
‫גוטמן‬
‫ישראל המתפלספים׳‬
‫) ת ע ל ו מ ו ת ח כ מ ה ‪ ,‬ד ף כ ׳ ט ‪ ,‬א ׳ ( ‪ ,‬א ב ל אינו מ ז כ י ר ל א א ת ש ם‬
‫ה א י ש ו ל א א ת זמן חייו‪ ,‬ויש מ ק ו ם ל ח ש ו ש ש ה מ ת פ ל ס ף ה ז ה ל א ה י ה ו ל א נ ב ר א א ל א‬
‫א ב ל יש ל ה נ י ח ש ד ע ו ח כ א ל ה ה י ו נ פ ו צ ו ת ה ר ב ה י ו ת ר מ א ש ר‬
‫שהוא ב ד ה אוחו מ ל ב ו ‪.‬‬
‫יוצא מן ה ס פ ר ו ת ה פ י ל ו ס ו פ י ה ושהיהה ל ה ם ה י ס ט ו ר י ה א ר ו כ ה ט ר ם מ צ א ו בטוים‬
‫הסופי‬
‫א צ ל שפינתה‪.‬‬
‫להסתפק‬
‫בזה‬
‫א ך ה ה י ס ט ו ר י ה ה ז א ת נ ע ל מ ה ממנו‪ ,‬ו ל ע ת ע ת ה אנו צ ר י כ י ם‬
‫ש א ל ב ל ג שייך‬
‫בגויה ע ל ה ע ס ד ה ה ז א ת ‪.‬‬
‫למיצויה ושכל‬
‫דעהו‬
‫על‬
‫יחס‬
‫התורה לפילוסופיה‬
‫פירוש ר׳ משה אבן מוסא על הי״ג מדות של ר׳ ישמעאל‬
‫ה ו צ א ע פ ׳ י כ י י ב ל ו י ת מ ב ו א ו ה ע ר ו ת ושנויי נ ו ס ח א ו ת‬
‫ע״י‬
‫מיכאל‬
‫היגער‬
‫מבוא‬
‫מ ו צ י א ל א ו ר א ת ה פ י ר ו ש ע ל הי״ג מ ד ו ת ל ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס א מכ״י א ח ד‬
‫הנני‬
‫שבביהמ״ד‬
‫פ י ׳ מ ד ת ק״ו ל ך מ ו ס א כ ב ר נ ד פ ס ל ב ד ו ב ו י נ י צ י א ה‬
‫לרבנים דנויארק‪.‬‬
‫שניט ב ס ׳ מ ה ר ר י נ מ ר י ם ‪.‬‬
‫הפירוש שבכ״י ח ס ר בראשו ומחחיל ב א מ צ ע ה מ ר ה ההיא‪,‬‬
‫ממהררי‬
‫את‬
‫אותו‬
‫והשלמתי‬
‫נמרים‪.‬‬
‫ובשנויי‬
‫הבאתי‬
‫הנוסחאות‬
‫ממהררי‬
‫נמרים‬
‫השנויים ש ל ס ו ף מ ד ת ה ק ־ ו ה נ מ צ א ב כ י י הנ׳׳ל ) כ ־ י א ח ר ש ל פ י ר ו ש ז ה ע ל כ ל הי״נ‬
‫ולפי עדותו של טוליראנו נ כ ת ב הכ׳י ההוא‬
‫מ ד ו ת ה ו א ב ר ש ו ת ו ש ל רי״מ ט ו ל י ד א נ ו ‪.‬‬
‫ב ש נ ת ר מ ־ ח ב ע י ר ת ל מ ס א ן ב א ל נ י ר י ה עיי ר ב מ ר ז ו ק ב י ר ע מ ר ם א ב ן ט א ו ו א ‪.‬‬
‫ראה‬
‫ה ר ב י ץ שנה י׳׳ר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(142‬‬
‫גם ה ב א ת י בשנויי ה נ ו ס ח א ו ת א ת השנויים ש ב מ א מ ר י ם ה מ ו ב א י ם מ פ י ר ו ש ו ש ל א ב ן‬
‫ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד כ ־ י ל ד ׳ מ ש ה ן׳ דאגון מ פ ו ר ט ו ג א ל ‪ ,‬ת ל מ י ד ו ש ל ר ׳‬
‫מוסא‬
‫אחדים‬
‫אבוהב‪.‬‬
‫יצחק‬
‫מ ה מ א מ ר י ם ה א ל ה מ ו ב א י ם שם ב פ י ר ו ש ב ש ם ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס א ‪.‬‬
‫אבל‬
‫ה ר ב ה מ ה ם מ ו ב א י ם ס ת מ א ‪ ,‬וגמצאים כ מ ע ט מ ל ה ב מ ל ה בפירושו של רימ בן‬
‫מוסא‬
‫) ו ע י ר ח כ מ י ם א ח ר י ם ש ה ע ת י ק ו מ פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ס א ב ל י ה ז כ ר ת שמו‪ ,‬ר א ה‬
‫מ א מ ר ו ש ל ר י ר כ ה ן ‪ ,‬״קיו לן׳ מוסא"‪ ,‬ת ר ב י ץ ‪ ,‬שיג‪.(210-215 ,‬‬
‫ש ל ן׳‬
‫פירושו‬
‫מוסא מכיל‬
‫כ מ ה מ א מ ר י ם גוספים של המעתיק‪.‬‬
‫ב ג ו ף ה פ י ר ו ש ע״ש ‪ .‬ו א נ י ה כ ו ת ב ״ ‪.‬‬
‫הם מובאים‬
‫ו כ ב ר ה י ו ה ה ו ס פ ו ת ה א ל ה ל פ ג י ר ׳ מ ש ה דאגון‪,‬‬
‫שהגה גם ה ו א מ ב י א א ו ת ן ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד ש ל ו ב י ח ד ע ם מ א מ ר י ן׳ מ ו ס א עיש ‪.‬ואני‬
‫הכוחב"‪,‬‬
‫כ מ ו שנמצאים‬
‫בפירושו‬
‫ע ל ן׳‬
‫מ ו ס א שלפנינו‪.‬‬
‫ורק‬
‫במקום‬
‫א ח ר מביא‬
‫ד א ג ו ן מ א מ ר ב ש ם ה ר ׳ מ ש ה ‪ ,‬ו ה ר ׳ מ ש ה ז״ל ה ק ש ה ובו׳‪ ,‬ה נ מ צ א ב פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ס א‬
‫ע״ש ה כ ו ת ב ‪:‬‬
‫ונכונה‬
‫ו ל י ה כ ו ת ב קשיא וכו׳‬
‫) ר א ה ה ע ר ה קכ״ו(‪.‬‬
‫ה ש ע ר ת ו ש ל כ ה ן ב מ א מ ר ו הנ״ל ששמו ש ל ה מ ח ב ר ה י ה ר ׳‬
‫משה‬
‫אבן‬
‫מ ו ס א ‪ ,‬כיון ש ד א נ ו ן מ ז כ י ר א ו ת ו ב ש ם ז ה כ מ ה פ ע מ י ם ב ה ב י א ו א ת ה מ א מ ר י ם ב ס פ ר ו‬
‫הלל‬
‫מ פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ס א ‪.‬‬
‫כ ה ן ג״כ מ ו כ י ח שם שר׳ מ ש ה ז ה ח י‬
‫ב ס פ ר ד בזמן‬
‫הריב״ש‪ ,‬כיון ש ב ה ש ו ב ה א ח ת בריב״ש‪ ,‬ס י מ ן ר ע ־ ט ‪ ,‬ש א ל ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ם א ו ק ל י ש‬
‫מ ה ר י ב ״ ש ע ־ ד מ א מ ר א ח ר ב ב ־ מ צ״ה א ׳ בעגין ק״ו‪ ,‬ו ב ש א ל ת ו א ו מ ר ן׳ מ ו ס א ‪:‬‬
‫מ פ ר ך ק״ו‬
‫ד כ ל ש ו א ל ש ו מ ר ש כ ר וכו׳‬
‫אומר‬
‫דהכא‬
‫בגנבה‬
‫ד ל א ג ר ע מ ש ו מ ר ש כ ר וכוי‪.‬‬
‫ואגי‬
‫ו ב ל א ו ק״ו אני י ו ד ע ד ח י י ב‬
‫ו א ו ת ם ה ד ב ר י ם מ ב ו א ר י ם נ״כ ב ק י ו ל ן ׳ מ ו ש א‬
‫צג‬
‫צד‬
‫היגער‬
‫בסופו‪.‬‬
‫]ב[‬
‫ו ע ו ד יש ל י ר א י ה א ח ר ה ל ז ה ‪ ,‬ש ה נ ה בין ח מ ש ש א ל ו ת ה א ח ר ו ת ש ש א ל ן'‬
‫מ ו ם א מ ה ר י ב ״ ש )שם‪ ,‬ס י מ ן ר ע ״ ה ‪ -‬ר ע ״ ח ; ר י פ ( ‪ ,‬ש ח י ם מ ה ן ה י ו ב ע נ י נ י מ ר ו ת ב ת ל מ ו ד‬
‫)סימן ר ע ׳ ׳ ז ‪ -‬ר ע ׳ ׳ ח ( ‪.‬‬
‫ו ב ר ו ר ש ל א ב ן מ ו ס א ז ה שימש ענין ה מ ר ו ח נושא מ י ו ח ד ‪.‬‬
‫ואעפ״כ ס פ ק נרול הוא א ם ר׳ משה אבן מ ו ס א היה יליד ס פ ר ד ‪.‬‬
‫ששלח הריב״ש ל ר ׳‬
‫אחת‬
‫ביטל‬
‫שהנה מ ח ש ו ב ה‬
‫ד ו ד ב ן ט ו ר י ל מ א ו פ ט י א נ ו ל מ ד י ם שר׳ מ ש ה מ א ו ק ל י ש‬
‫א ת ה מ נ ה נ שם‪ ,‬שנהגו ב כ מ ה ק ה ל ו ת ב ס פ ר ד ‪ ,‬ל ו מ ר ב ר כ ו א ח ר ק ר י ש א ח ר ו ן‬
‫ו מ ח ש ו ב ה ה ה י א מ ש מ ע ש ה מ נ ה נ הישן ה ה ו א שנהנו ב ס פ ר ד מ כ מ ה שנים‬
‫מן ה ת פ ל ה ‪.‬‬
‫ל א ה י ה י ד ו ע ל א ב ן מ ו ס א ) ר א ה ש ר ת ה ר י ב ־ ש ‪ ,‬ס י מ ן של־׳ר(‪.‬‬
‫מ ש ה ב ן מושה״ ה ש ת ת ף ב ו ו י כ ו ח ע ם ה נ ו צ ר י י ה ו ש ע ה ל ו ר ק י ב ט ו ר ט ו ש ה ‪,‬‬
‫‪.‬הר׳‬
‫ב ש נ ת קע״ג‪.‬‬
‫)ראה‬
‫יוסף‬
‫ב א ל ט ו ר ט ו ש א מ ק ל ע ח ־ א י ו ב ב י ח ד ע ם הנשיא דון ש מ ו א ל‬
‫הוא‬
‫ש ב ט י ה ו ד ה לר׳׳ש ב ן וירנא‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,68‬ה ו צ ׳ ו ו י ע נ ע ר ( ‪.‬‬
‫הלו‬
‫‪,‬‬
‫ולפי עדותו של ר׳‬
‫מ ס ע ר א צ ק ב ד ו ר ד ו ר ו ד ו ר ש י ו שלו‪ ,‬ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס י נ פ ט ר ב ש נ ת ק ״ פ ) י ע י ד‬
‫מ ש פ ח ח א ב ן מ ו ס ה ‪ ,‬ר א ה ר ״ ד ק ו י פ מ נ ן ‪ ,‬ב י ח ה ל מ ו ד ‪ ,‬ח״ב‪ ;125-110 ,‬נ ר ץ ‪ ,‬כ ר ך ח י ׳‬
‫‪1899‬‬
‫‪I‬‬
‫‪,‬‬
‫לאזולאי‪,‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ ,‬ע מ ׳ ‪;134‬‬
‫‪1 9 0 1 ,‬‬
‫ה ׳ ע״ב‪ ,‬ס י מ ן ‪ ,80‬ה ו צ ׳ ב ן י ע ק ב ; ו ט ו ל י ד א נ ו ‪ ,‬נ ר ה מ ע ר ב ‪.(159 ,‬‬
‫השם‬
‫העיקרי של‬
‫ס י מ ן ‪,342‬‬
‫שלמה‪,‬‬
‫הפירוש‬
‫נרשם‪:‬‬
‫‪:158‬‬
‫‪,‬‬
‫בדרכי‬
‫ע״י‬
‫מ ד ו ת איננו‬
‫ע ל הי״נ‬
‫עשרה מדות‬
‫ידוע‪.‬‬
‫שההורה נדרשת‬
‫בקהלת‬
‫ב ה ן ע״ד‬
‫וכן ה י ר ש פ ע ל ד ב ר ש י מ ת ה ס פ ר י ם של מונטופיורי׳‬
‫‪Commentaryon the Thirteen Rules of interpreting the L a w‬סימן‪la‬‬
‫‪by Moses b. Musa‬‬
‫המרות"‬
‫לאבן‬
‫מוסא‬
‫‪.‬פירוש שלש‬
‫החניון מ ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס א ז״ל"‪.‬‬
‫שהו״ל‬
‫‪ , x i n‬ע מ ׳ ‪;409‬‬
‫שם‬
‫הנדולים‬
‫ו ב פ י ׳ א ח ד ע ל רש״י ע ל ה ת ו ר ה מ ו ב א ‪:‬‬
‫)רשימת‬
‫האקדמיה‬
‫כ ר מ ו ל י ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,57‬ס י מ ן ‪; 100‬‬
‫האמרקנית‬
‫היהדות‪,‬‬
‫למדעי‬
‫ור״א‬
‫‪ ,‬ה ר ב אבן מוס]א[‬
‫פריימנן‪,‬‬
‫ב ס פ ר רש״י‬
‫ע מ ׳ ‪.(81‬‬
‫מ ח ל ק ו ת ה מ ד ו ת וחשבונן‬
‫לפי‬
‫הלמד‬
‫מ ק ו ר ו ת א ח ד י ם ‪ ,‬ה מ ר ו ת כ ל ל ו פ ר ט ו פ ר ט ו כ ל ל נחשבו ל מ ד ה א ח ת ‪ ,‬ו ד ב ר‬
‫מענינו ו ד ב ר ה ל מ ד ב ס ו פ ו ‪ -‬ל ש ת י מ ד ו ת ‪.‬‬
‫א ב ל יש ש ס ו ב ר י ם ל ה י פ ך ‪ ,‬ש כ ל ל‬
‫ו פ ר ט ו פ ר ט ו כ ל ל ה ן שתי מ ד ו ת ‪ ,‬ו ד ב ר ה ל מ ד מענינו ו ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו מ ד ה א ח ת‬
‫מ ה ב ר י י ת א ד ר ׳ י ש מ ע א ל ה ע י ק ר י ת ש ב ר י ש ס פ ר א א״א ל ה כ ר י ע ‪.‬‬
‫היא‪.‬‬
‫‪ .‬ו ה ר י ל ך חשבונם ע ל פ י הנקודות"‪.‬‬
‫שם‪:‬‬
‫ובפי׳ ה ר א ב ״ ר‬
‫א ב ל ל פ י הנקודות ה נ מ צ א ו ת שם י ע ל ה‬
‫ה מ ס פ ר לט״ו‪.‬‬
‫ה ב ר י י ת א די״נ מ ד ו ת מ ו ב א ה נ״כ ב מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י ‪ ,‬ר י ש מ ש פ ט י ם‬
‫של‬
‫מורי ה פ ר ו פ ׳ ר׳‬
‫ב ס ו ף ה ב ר י י ת א שם‪:‬‬
‫ופרט‬
‫א ל כ ס נ ד ר מ א ר כ ס ‪ ,‬נ מ צ א ה ב כ ־ י ש ל מ ד ר ש ה נ ד ו ל ה ו ס פ ה זו‬
‫‪ .‬כ ך מ פ ו ר ש ב ת ו ר ת כהנים"(‪.‬‬
‫ל פ י ה נ ק ו ד ו ת שם‪ ,‬ה מ ר ו ת מ כ ל ל‬
‫מ פ ר ט ו כ ל ל נ ח ש ב ו ל מ ד ה א ח ת ‪ ,‬ו ד ב ר ה ל מ ד מענינו ו ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו שתי‬
‫מ ד ו ת הן‬
‫דר״י‬
‫)ולפי עדותו‬
‫) ו כ י ה ב פ י ר ו ש ו ש ל ר ׳ ס ע ד י ה גאון ע ל הי״ג מ ד ו ת ( ‪.‬‬
‫שבמדרש‬
‫הנדול‪ ,‬הוצ׳‬
‫רבינוביץ‪,‬‬
‫ובהוצ׳ הופמנן‬
‫)שהו״ל‬
‫ו כ י ה ג״כ ב ב ר י י ת א‬
‫ב ס פ ר היובל‬
‫של‬
‫]נ[‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ברלינו־(‪.‬‬
‫ה ח כ מ י ם ה א ל ה ח ל ק ו ל כ א ו ר ה א ת ה מ ר ו ת כן ל פ י ה מ ל ה ‪.‬כיצר״ ה ב א ה‬
‫שם ב ס ו ף כ ל מ ר ה ו מ ר ה ‪ ,‬כ מ ו ק״ו כ י צ ר ‪ ,‬גז״ש כ י צ ר וכוי‪.‬‬
‫שם׳‬
‫צה‬
‫‪ .‬מ כ ל ל ו פ ר ט מ פ ר ט וכלל״‪.‬‬
‫אחר המרה‬
‫א ב ל ה מ ל ה ההיא ח ס ר ה‬
‫מ כ ל ל ופרט‬
‫ובברייתא שבספרא‪:‬‬
‫כ י צ ד ו כ ר ‪ ,‬מ פ ר ט ו כ ל ל כ י צ ד וכוי‪.‬‬
‫בפירוש‬
‫ופרט‬
‫ופרט‬
‫למדה‬
‫אחת‪.‬‬
‫וכלל‪:‬‬
‫ע ל הי״ג מ ד ו ת ‪ ,‬וגם‬
‫בספר‬
‫ו כ ל ל גחשבו לשתי מדות‪,‬‬
‫ודבר‬
‫רש״י‬
‫כ ר י ת ו ת לר״ש מקינון‪,‬‬
‫ה ל מ ד מעגיגו ו ד ב ר‬
‫המרות‬
‫הלמד‬
‫כלל‬
‫מסופו‪-‬‬
‫וכ״ה ל כ א ו ר ה ג״כ ר ע ת ו ש ל ר ־ מ א ב ן מ ו ס א ב א מ ר ו בעגין כ ל ל ו פ ר ט‬
‫כ ל ל ופרט‬
‫‪ .‬ב מ ר ה ה ז ו נ כ ל ל ו שתי ה ר א ש ו נ ו ת‬
‫וגם ר ׳ מ ש ה‬
‫פ ר ט וכלל"‪.‬‬
‫ו׳ ד א נ ו ן ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד ש ל ו הנ״ל <עמ׳ ע ־ ד א ׳ ‪ -‬ב ׳ ( מ ו נ ה ו ה ו ל ך א ת הי״נ מ ד ו ת‬
‫ד ר ך זו‬
‫לפי‬
‫) ו א פ ש ר ש ה ע ת י ק כ ל ז ה מ פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ם א ש ה י ה ל פ נ י ו ( ‪:‬‬
‫י״נ מ ד ו ת ו ה א ל ך ס ד ר מנינים‬
‫‪1‬‬
‫נשלמו‬
‫)המספרים בראשי השורות ה ם שלי(‪:‬‬
‫‪ -‬ק״ו‪ ,‬אי‪.‬‬
‫‪ .2‬נ״ש‪ ,‬ב ׳ ‪.‬‬
‫צ ‪ .‬מ ב נ י ן א ב ו כ ת ו ׳ א ח ד בנין א ב ושני כ ת ו ב י ׳ ‪ ,‬ני‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫מ כ ל ל ו פ ר ט ‪ ,‬די‪.‬‬
‫י־׳•‪.‬‬
‫מ פ ר ט ו כ ל ל ‪ ,‬ה׳‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫כ ל ל ו פ ר ט ו כ ל ל ‪ ,‬ו׳‪.‬‬
‫ד‪ .‬מ כ ל ל ש ה ו א צ ר י ך ל פ ר ט ו מ פ ר ט ש ה ו א צ ר י ך ל כ ל ל ‪ ,‬ז׳‪.‬‬
‫א‪ .‬כ ל ד ב ר שהיה‬
‫אלא‬
‫ב כ ל ל ויצא מן ה כ ל ל‬
‫ללמד‬
‫]לא[‬
‫ללמד‬
‫] ע ל ע צ מ ו יצא‬
‫ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל כ ל ו י צ א [ ‪ ,‬חי‪.‬‬
‫מ‪ .‬כ ל ד ב ר ש ה י ה ב כ ל ל ו י צ א ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ה ו א כעניינו‪ ,‬ט׳‪.‬‬
‫‪ .1°‬י צ א ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ל א כעניינו‪ ,‬י ׳ ‪.‬‬
‫״‪.‬‬
‫] כ ל ד ב ר ש ה י ה ב כ ל ל ו י צ א ל י ר ו ן ב ד ב ר ה ח ר ש [ ‪ ,‬י״א‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫ד ב ר ה ל מ ד מעניינו ו ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו ‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫»!‪ .‬ושני כ ת ו ב י ם ה מ כ ח י ש י ן ז ה א ת זה‪ ,‬י״ג‪.‬‬
‫שנוגע ל ט י ב ו ש ל גוף ה פ י ר ו ש ש ל א ב ן מ ו ם א ‪,‬‬
‫מה‬
‫‪ .‬מ ר ת קיו"‬
‫של‬
‫)‪ ,07‬ה ע ר ה א׳‪,‬‬
‫כ ב ר ה ע י ר שווארץ‬
‫בספרו‬
‫ק ר א ק א ת ר ס ״ ה ‪ - .‬א ב ל ש ו ו א ר ץ ט ע ה ב א מ ר ו שם ששמו‬
‫ה מ ח ב ר ה י ה ר ׳ א ב ר ה ם א ב ן מ ו ס א ( ע״ד ב י א ו ר ו ש ל א ב ן מ ו ס א ע ל מ ר ה ה ה י א ‪:‬‬
‫‪ .‬א ב ן מ ו ס א ה ו ל ך ב ע ק ב ו ת שדשו ב ה ן ר ב י ם ‪ ,‬ה ו א מ ב א ר א ת ה פ י ר כ ו ת א ר י ש ד י נ א‬
‫וסוף‬
‫דינא ומזכיר‬
‫מאומה‬
‫ב ק צ ר ה א ת כ ל ל י ה פ י ר כ ו ת ש ל ריש ל ק י ש ‪ ,‬נ ם ה ו א איננו י ו ר ע‬
‫מ ה ר ח ב ת ה ק ו ״ ח ‪ ,‬כ י א ם א ת השנוי‬
‫התולדות‬
‫וההבלעה‬
‫ב ל ב ד ‪ ,‬ואינו מ א ר י ך ב ב א ו ר‬
‫ה ס ו ת ר ו ת ש ל קו״ח‪ ,‬ב ע נ י ן ב ן ב נ ו ש ל קו״ח‪,‬‬
‫ו ב כ ל ל אין מ ז ה י ר י ן ועונשין‬
‫מן ה ד י ן ‪ ,‬י ו ת ר מ ן הראוי״‪.‬‬
‫א ו ל ם ת ר ו מ ת ו ה ע י ק ר י ת ש ל א ב ן מ ו ס א יש ל ר א ו ת ב ז ה‬
‫על‬
‫למרה;‬
‫שהרגיש‬
‫את‬
‫ושהסביר‬
‫ב א ו פ ן מ א ד ג ע ל ה א ת המוגהים של ה מ ר ו ת ה א ל ה ‪.‬‬
‫ן׳‬
‫מוסא‬
‫האחרוגים‬
‫השאלה‬
‫מביא‬
‫ע ל הת״כ"‪.‬‬
‫בספרו‬
‫נקודות־ההשוואה‬
‫את‬
‫החכמים‬
‫ושל‬
‫האלה‪:‬‬
‫החילוקים‬
‫רש־י‪,‬‬
‫שבין‬
‫תוספות‪,‬‬
‫ה ר ב ה מ מ א מ ר י ו ש מ ב י א מרש״י איגם מ ת א י מ י ם‬
‫מרה‬
‫ו‪.‬אחד‬
‫מגדולי‬
‫ל ד ב ר י רשיי‬
‫צו‬
‫ה‬
‫ו א פ ש ר ש ה י ה ל פ נ י ן׳‬
‫שלפנינו‪.‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫]ד[‬
‫ר‬
‫מ ו ס א א י ז ה פ י ר ו ש רש״י‬
‫וכן משמע מ מ ה שאומר ב ס ו ף ה מ ר ה ‪,‬‬
‫ע ל ה ב ר י י ת א די־ג מ ד ו ת ‪.‬‬
‫‪.‬דבר הלמד מסופר‪:‬‬
‫‪.‬פשוט׳‬
‫ה‬
‫י א ו ל א פירש‬
‫ב ה רש״י ז״ל״‪.‬‬
‫ש ב מ ה ר ר י נ מ ר י ם יש‬
‫בק״ו‬
‫נירסאות‬
‫ה ר ב ה שבושים וטעויות ה ד פ ו ס ‪.‬‬
‫א ח ר ו ת שהן מ ע ו ל ו ת ו נ כ ו נ ו ת י ו ת ר מ ה נ י ר ס א ו ת ש ב כ ״ י ‪.‬‬
‫בפנים‪,‬‬
‫עליהן‬
‫ורמזתי‬
‫בשנויי‬
‫הנוסחאות‪.‬‬
‫ואנב‪,‬‬
‫במקומות‬
‫א ב ל ש ם יש נ׳׳כ‬
‫אחרות מהן הכנסתי‬
‫שנזכר‬
‫‪.‬תלמוד״׳‬
‫בכיי‬
‫ב מ ה ר ר י נמרים ה ו א ‪. :‬נמרא״‪.‬‬
‫בזה ל ה ב י ע א ת תודתי למורי ה פ ר ו פ ׳ ר׳‬
‫והעי‬
‫ל פ ר ס ם כ״י ז ה ‪.‬‬
‫ברשותו‪.‬‬
‫לר׳מ‬
‫אלכסנדר‬
‫מ א ר כ ס ג׳כ העירגי‬
‫פרופ׳‬
‫על‬
‫ה צ י ט ט ו ת ש ל ן׳‬
‫ן׳ דאגון‪ ,‬ו ע ל מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם ש ה ש ת מ ש ת י ב ה ם ‪.‬‬
‫לירידי‬
‫מארכס‬
‫ב ע ר עצתו‬
‫ה ו א ה מ צ י א ל י ב ט ו ב ו א ת ה כ ״ י ‪ ,‬וגם א ת ה ה ע ת ק ה ש ל הכ׳׳י ש ה י ת ה‬
‫מוסא‬
‫בכללי‬
‫התלמוד‬
‫ו כ ן הגגי מ ב י ע א ת ת ו ד ת י‬
‫ה פ ר ו פ ׳ ר ׳ א ה ר ן פריימגן שהעירגי ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת ע״ד חייו ש ל א ב ן מ ו ס א‬
‫ומשפחתו‪.‬‬
‫ביהמ״ד‬
‫ה ט ו ב יזכר‬
‫ועל‬
‫ידידי‬
‫ה מ ו מ ח ה בכיי‪ ,‬ר׳‬
‫ל ר ב נ י ם דנויארק‪ ,‬שעזר לי‬
‫בבירור‬
‫משה לוצקי‪,‬‬
‫הטקסט‪,‬‬
‫וביחוד‬
‫מ ה ס פ ר י ה של‬
‫במאמרים הנמצאים‬
‫בשולי הנליון ש ב כ ׳ י ‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ב ד ו ר י ה מ ר ו ת ‪ ,‬ח״א‪ ,‬ל ר י ח ה י ר ש ע נ ז א ה ן ‪ ,‬י ר ו ש ל ם ת ר פ ״ ט ‪.‬‬
‫ב ר י י ת א דייג מ ד ו ת ‪ ,‬ע ם פ י ר ו ש י ם ‪:‬‬
‫ה> ש ל י ה ה ק ד ו ש ;‬
‫ד ( ריש מקינון;‬
‫א ( ר ב ס ע ד י ה גאון;‬
‫ו( ר ׳ יוחגן ט ר י ו ו ש ;‬
‫ב> ר ש י י ; נ> ה ר א ב ״ ר ;‬
‫ז( ה ג ה ו ת הגר״א‪,‬‬
‫ועור׳‬
‫ווילנא ת ר פ י ה ‪.‬‬
‫התורה‬
‫כללי‬
‫והתלמוד‪ ,‬סיד‪ ,‬ל ד ׳ ד ו ד גאלאמב‪ ,‬סעאיני ת ר צ י ב ‪.‬‬
‫ה ת ל מ ו ד ל ר י ב אשכגזי‪ ,‬ה ו צ ׳ ר י א מ א ר כ ס ‪ ,‬ס פ ר ה י ו ב ל ש ל ר ד ־ צ ה ו פ מ נ ן ׳‬
‫ברלין תרעיד‪.‬‬
‫ספרא‬
‫ד ב י ר ב ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר ״ מ איש ש ל ו ם ‪ ,‬ב ר ע ס ל ו י א ת ר ע ׳ ה ‪.‬‬
‫ק י ו לן׳ מ ו ס א ‪ ,‬מ א ת ד ׳ כ ה ן ‪ ,‬ת ר ב י ץ ‪ ,‬שיג‪.216-215 ,‬‬
‫קונטרס‬
‫‪des‬‬
‫ה כ ל ל י ם ‪ ,‬ל ר ״ א י ע ל ל י נ ע ק ‪ ,‬וויגא ה ר ל ״ ח ‪.‬‬
‫‪Middot‬‬
‫‪13‬‬
‫‪den‬‬
‫‪zu‬‬
‫‪Kommentare‬‬
‫‪hebraischen‬‬
‫‪Die‬‬
‫‪Freimann,‬‬
‫‪A.‬‬
‫‪Rabbi Istnael (in Schwarz Festschrift).‬‬
‫‪pp. 219-20, London 1857: "Meth-‬‬
‫‪M . Steinschneider, Jewish Literature,‬‬
‫"‪Works.‬‬
‫לוח הסימנים בשנויי נוסחאות‬
‫א־פירושו של אבן מוסא‪.‬‬
‫ד־כללי‬
‫ה ת ל מ ו ד ש ל ר״מ דאנון‪ .‬ד א ; ד ב ‪ -‬ר א ה ה ע ר ו ת פ״ב; ק כ ״ ח‬
‫מ‪-‬הק׳׳ו ש ב מ ה ר ר י נמרים‪.‬‬
‫‪odological‬‬
‫|ה[־‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״נ מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫צז‬
‫פירוש ר׳ משה אבן מוסא על הי״ג מדות של ר׳ ישמעאל‬
‫מק״ו״ כ י צ ד ‪ ,‬ו א ב י ה י ר ו ק י ר ק ב פ נ י ה ה ל א ת כ ל ם ז׳ ק״ו ל ש כ י נ ה י״ד יום‪ ,‬א ל א‬
‫ב‬
‫ד י ו ל ב א מ ן ה ד י ן ל ה י ו ת כנדון‪ ,‬ת ס נ ר ז׳ ימים ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫פ י ר ו ׳ ש ל ו מ ד ה ק ל מ צ ד ה ח מ ו ר ל ה ק ל ל ו ע ל י ו ב ק ו ל א שנמצא׳ ב ח מ ו ר ‪ ,‬ו ה ד ע ת‬
‫מחייב‬
‫ד ב ר זה‪ ,‬ש א ם ה ח מ ו ר נ מ צ א ת ב ו ק ו ל א ‪ ,‬כ״ש ש ת ה א א ו ת ה ק ו ל א ב ק ל ‪ ,‬ו כ ן‬
‫ללמוד‬
‫ח ו מ ר א * ׳ מ ן ה ק ל ל ח מ ו ר ב ד ר ך זו‪ ,‬וזה ה ו א הק״ו ש מ ב י א ל מ ש ל ‪ ,‬א ם א ב י ה‬
‫י ר ו ק י ר ק וכוי‪.‬‬
‫והתו׳־ ה ק ש ו ש ה י ל ״ ל ק־ו ל ש כ י נ ה ע ר ע ו ל ם ל א י ן ס ו ף ‪ ,‬ו ת ר צ ו אה״נ‬
‫א ל א ד נ ק ט ל פ י ה ע ר ך ששנינו ב ב ר י י ת א ב נ י ד ה י‪ ,‬ד א י ת מ ר ה ת ם נ׳ ש ו ת פ י ם יש ב א ד ם‬
‫וכו׳ ו ה ק ב ״ ה נותן ל ו י׳‪ ,‬ו כ א ן ה ם מנויין ל ו כ מ ו כן‪ ,‬ו מ ס י ק א ל א דיו ל ב א וכו׳‪ ,‬שאע״פ‬
‫ש ה ר ע ׳ נותנ׳ ל ה ע ד י ף ה ל מ ד ב ר י ן זה ע ל ה מ ל מ ד ל פ י ע ר ך ק ו ל ׳ זו ו ח ו מ ר ת זו‪ ,‬מ־מ‬
‫אמרה‬
‫ת ו ר ה ד י ו ת כ ל ם ז׳ ימים ו ל א יותר‪.‬‬
‫ל פ ע מ י ם י ב נ ה הק״ו ע ל מ ע ל ו ת ס ב ר א‬
‫כ ז ה ש ל ה ב ־ ה ‪ ,‬ו א ב י ה י ר ו ק י ר ק ‪ ,‬ו כ מ ו ה ו ר ב י ם ‪ ,‬כ מ ו הק׳׳ו ש ל א ב ו ת נזקין״‪ ,‬ו פ ע מ י ם‬
‫מ ע ל ו ת ש ל דינין ל ה ב י א ח ו מ ר א ו ק ו ל א כ ה ה ו א ק׳׳ו דפ׳׳ק ר ק ר ו ש י ן י נבייי! כ ס ף‬
‫על‬
‫ש ט ר ו ב י א ה ‪ ,‬ו ה ה ו א ק״ו ד פ ־ ק ר ח ו ל י ף נ ב י תורי׳ ובני יונה‪ ,‬ו כ ל הני ד מ י י ת י ה ת ם ‪.‬‬
‫ו א ם נ מ צ א שום מ ע ל ה ב מ ל מ ד שאינה ב ל מ ד ‪ ,‬נ ס ת ו ר הק״ו ב ס ב ת זה‪ ,‬ו ל א נ ל מ ו ד‬
‫א ו ת ו דין א ש ר ר צ י נ ו ל ל מ ו ד ‪ ,‬שאנוי׳ ת ו ל י ן ש ב ע ב ו ר א ו ת ה ה מ ע ל ה ! ש י ‪ 2‬ב מ ל מ ד‬
‫ש‬
‫יש‪ 3‬מ ע ל ת ד י ן זה‪ ,‬וא״כ ה ל מ ד שאין לו* א ו ת ה מ ע ל ה ‪ ,‬כ מ ו שידוע ל נ ו כ ב ר ‪ ,‬ל א‬
‫נתן ל ו מ ע ל ח דין זה‪ ,‬ש א ם אין י ד ו ע גם א ו ח ה מ ע ל ה ‪ ,‬נ ל מ ו ר ב ק ־ ו זו‪ ,‬ו כ ב ר זה נ מ צ א‬
‫ב נ מ ר א ‪ ,‬כ ש א ו מ ר מ ה ל פ ל ו נ י ‪ ,‬פי׳ שאין ל ו כ ך ‪ ,‬ת א מ ר וכו׳‪ ,‬כשאינו י ד ו ע ח ו ז ר ה נ מ ר א‬
‫לקיים‬
‫ב א מ ר ו ו ה י א ג ו פ א ת י ת י בק״ו‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם יא‪5‬ןר ה נ מ ר א פ ל ו ׳ יוכיח‪ ,‬פי׳ שאין‬
‫ב ו ה מ ע ל ה ה ז א ת ש נ מ צ א ת ב מ ל מ ד ואינה ב ל מ ד ‪ ,‬ו א י ה יש ל ו דין זה ש ב א נ ו ל ל מ ו ד‬
‫ב ה א י ק״ו‪ ,‬א ב ל א ת ה א ל ת ת מ ה ע ל ה מ ל מ ד ־ שנתן ב ו דין זה‪ ,‬אעפ־י שאין ב ו א ו ת ה‬
‫מ ע ל ה ש ה י ה ב ל מ ד ־ ‪ ,‬ש ה ר י ה ל מ ד ה ו א ר א ו י ל כ ך ב ע ב ו ר א ו ת ה ה מ ע ל ה שעשינו ב ה‬
‫‪a‬‬
‫! חומרא! מ‪ .‬קולא‬
‫‪ a‬שיש[ ד‪] .‬לו!‪.‬‬
‫צ‬
‫<י‪ 1‬נבי[ מ‪ .‬ניב‪.‬‬
‫‪ 4‬לו! ד‪ .‬בו­‬
‫יש[ ד‪] .‬לי!‪.‬‬
‫‪ 1‬המעלה! ד‪ .‬במעלה‪.‬‬
‫א מכאן עד המאמר ‪.‬ואני הכותב היה דעתי־‪ ,‬חסר בכיי‪ ,‬והעתקתי אותו מ ס פ ר מהדר‬
‫נמרים‪ ,‬דויו שנים‪ .‬בריש המאמר במהררי נמרים שם נאמר‪. :‬ואתחיל קיו לן' מוסא דלי‪.‬‬
‫ב ברייתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סימן ני‪ ,‬הוצ׳ ווייס‪ .‬וראה ביק כיה א'‪ ,‬ובנסמן שם‪.‬‬
‫ז ב ח י ם סיט ב'‪ ,‬בדיה קיו‪.‬‬
‫י נדה ליא אי‪.‬‬
‫ה משנה‪ ,‬ביק כיד בי‪-‬כ־ה אי‪.‬‬
‫י קידושין ד' בי‪-‬ה' א ‪.‬‬
‫י חולין כיב א׳‪-‬בי‪.‬‬
‫ח מכאן עד ‪.‬שאין לו אותה מעלה׳ פובא בכללי התלפוד לר׳ פשה דאנון בשם ן׳ מוסא‬
‫וכת׳ ן' מוסא בפי' המרות וזיל ש א נ ו ‪ . . .‬אותה מעלה וכוי עיכ )עמי •‪.(30‬‬
‫ט כלומר‪ ,‬ה מ ל מ ד הב׳‪.‬‬
‫י כלומר‪ ,‬ב מ ל מ ד האי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫צח‬
‫הינער‬
‫ואם‬
‫הק״ו‪,‬‬
‫י מ צ א שום‬
‫‪J‬״ ‪1‬‬
‫מ ע ל ה בב׳ייי ז ה ש א י נ ה‬
‫להקשוח מה לפלוני‬
‫ב ל מ ד ‪ ,‬נחזור‬
‫ש כ ן יש ל ו כ ך ח א מ ר וכוי‪ ,‬ו א ם ז א ח ה מ ע ל ה א י נ ה נ מ צ א ה ב מ ל מ ד ה א ׳ ‪ ,‬י ח ז ו ר ה ג מ ר א‬
‫ל ו מ ר ה א ׳ י ו כ י ח ‪ ,‬ו ח ז ר ה ד י ן ‪ ,‬ל א ר א י ז ה כ ר א י ז ה ה צ ד ה ש ו ה ש ב ה ן וכו׳‪ ,‬פי׳ נ ח ז ו ר‬
‫ה ד י ן ל א י ח ג ו ח ז ר הק״ו‪ ,‬ש ה מ ע ל ו ה ש כ א ל ו ה מ ל מ ד י ם א י ג ם ג ו ר מ י ם ה ד י ן ‪ ,‬ה צ ר ה ש ו ה‬
‫וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ה מ ע ל ה ש נ מ צ א ת ב ה ם י ח ד ה י א ה נ ו ר מ ׳ ה ד י ן ה ז ה ‪ ,‬א ף אני א ב י א פ ל ו נ י‬
‫זה‬
‫ה ל מ ד ש נ מ צ א ה ב ו מ ע ל ה זו ונתן ע ל י ו ד י ן זה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ב ם ו ף ‪ -‬נ ק ד ו ש י ך ־ ‪ ,‬כ ש מ ע ת ׳ ר ב ת גר ז כ ר ‪ ,‬פ ר ש ׳ י ד ב ה צ ד ה ש ו ה ש ב ה ן ש ד ק ד ו ק‬
‫שיש ה נ א שעושה צ ד שוה א פ י ל ו משני חומרותי* ד ד מ ו ק צ ת ל ה ד ד י ‪ ,‬כ ה נ ה ו ד ה ת ם‬
‫ה צ ד ה ש ו ה שבד‪ ?•,‬שאינם ב ר ב י * ק ה ל ‪ ,‬פרש׳׳י ש ח ל ו ק י ם מ ש א ר ק ה ל ‪ ,‬פ י ר ו ש ח ל ל "‬
‫בעבירה‪,‬‬
‫שיצירחו‬
‫לבא‬
‫ומצרי שאסור‬
‫בקהל‪,‬‬
‫א א ״ א י־־יי‬
‫ב ח נר<<» שאיגה»‬
‫‪8‬‬
‫ברב‬
‫ק ה ל ‪ , ! °‬מ״מ כ ל א ח ד יש ב ו ! • ח ו מ ר ה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬ו ל כ ן א י נ ה ה ת ם * ! ד פ ל י נ ‪ ,‬ו ל א י ל י ף‬
‫ב ה א י ד י נ א ‪ ,‬כיון ד ל א ה ו י ה צ ד ה ש ו ה ‪ ! 3‬ב ח ו מ ר א א ח ה ב מ ל מ ד ו ב ל מ ד * ! ‪ ,‬וזה ד ו מ ה *‬
‫כצד‬
‫ב מ ה ־ ! ש מ ב א ר ב ס מ ו ך ב פ ר כ א ‪ ,‬מ ה ל ה צ ר השוה‪ ,!6‬ואם נ מ צ א ע ו ד ב ב ׳ א ל ו‬
‫המלמדים‬
‫נאמר<>!‬
‫מהם‪,‬‬
‫תהי‬
‫‪, 4‬‬
‫מ ע ל ה ע ו ד ^ ! שאינה‬
‫שהיא הגורמ׳‬
‫ל מ ל מ ד א ו ת ו דין‪ ,2°‬ו מ פ נ י שאין ל ו‬
‫ולשון ד ‪ .‬ג מ ר א י ‪ 2‬ב ז ה ‪,‬‬
‫ה‬
‫נמצאתי‬
‫ב ל מ ד ‪ ,‬נעשה‬
‫פ ר כ א מ מ נ ה ל ס ת ו ר הק״י׳‬
‫מה‬
‫ל ה צ ד השוד‪.22,‬‬
‫ופרכינן‬
‫ב ל מ ד הזה‪,‬‬
‫צ ד השוה‪23‬‬
‫לא ילמד‬
‫אפילו‬
‫לא‬
‫ק ן ל ־ ‪ 2 3‬ו ח ו מ ר א ‪ 2 4‬ש ה ר ע ת נותגת«‪ 2‬ש ב ע ב ו ר ם ע ד י פ י ‪ ,‬א ל א ד ב ר שוה ג מ צ א‬
‫א‬
‫שבשניהם‪,26‬‬
‫ואינה‬
‫בו‬
‫קולא‬
‫ולא‬
‫ח ו מ ר א ד ‪ , 2‬והאיי׳*‬
‫אמריגן‬
‫בגמרא‬
‫במה‬
‫הצר‬
‫‪2 0‬‬
‫פרכינן כ ל דהוא‪.‬‬
‫ו ל פ ע מ י ם ״ ׳ י מ צ א ב ג מ ר א ‪ 3 0‬מ ל מ ד נ׳‪ ,‬ו י א מ ר פ ל ו נ י י ו כ י ח שאין ב ו מ ע ל ה ה נ מ צ א ת‬
‫ז שבהםן ד• לי•‬
‫« משני חומרות[ ד‪ .‬מתרי חומרי‪.‬‬
‫‪ 5‬שדקדוק[ ד‪ .‬יש נ״כ דקדוק‪.‬‬
‫« שאינה[ ד‪ .‬שאינו‪.‬‬
‫׳'‪ 8‬בת נר[ מ‪ .‬בסתר‪.‬‬
‫*‪ 8‬ח ל ל [ מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 8‬ברבי[ ד‪ .‬ברוב‪.‬‬
‫‪ !1‬בון ד‪ .‬לו•‬
‫‪ 10‬ק ה ל [ ד‪] .‬שבא מטפה פסולה‪ ,‬ואפ־ע שכוללן ברוב ק ה ל [ ‪.‬‬
‫‪ 14‬ב מ ל מ ד‬
‫‪ !3‬הצד השוה[ ד‪ .‬צד שוה‪.‬‬
‫‪ 12‬אינה התם[ ד‪ .‬איכא התם ]תנא[‪.‬‬
‫*‪ 1‬כ צ ד במה! ד‪ .‬ק צ ח‬
‫‪ n‬דומה[ מ‪ .‬דאמה‪.‬‬
‫ו ב ל מ ד ! ד‪ .‬במלמדין ובמלמד‪.‬‬
‫‪ 18‬נמצאת[ ד‪ .‬לי­‬
‫ז! עוד[ ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 16‬השוה[ ד‪] .‬שבהם[‪.‬‬
‫למה‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ 21‬הנמרא!‬
‫‪ 20‬ל מ ל מ ד אותו דין[ ד‪ .‬ל ה ם אותו הדין‪.‬‬
‫ה! נאמר[ ד‪ .‬ונאמ׳‪.‬‬
‫‪ 23‬ופרכינן צד השוה ן ד‪ .‬וסרכי צד שוה‪.‬‬
‫‪ 22‬השוה[ ד‪] .‬וכוי[‪.‬‬
‫ד‪ .‬התלמוד‪.‬‬
‫‪ 25‬נותנת! ד‪ .‬נותן•‬
‫‪ 24‬קולא וחומרא[ ד‪ .‬מחומרא וקולא‪.‬‬
‫*‪ 23‬קולא! מ‪ .‬קורא‪.‬‬
‫‪ 27‬ו א י נ ה ‪ . . .‬חומרא[ ד‪ .‬ואין בו לא‬
‫‪ 26‬ש ו ה ‪ . . .‬שבשניהם[ ד‪ .‬שזהש נמצא ביניהם‪.‬‬
‫‪ 20‬במה ה צ ד [ ד‪ .‬כ ל מ ה צ ד השוה‪.‬‬
‫‪ 28‬והאי[ ד‪ .‬והכי‪.‬‬
‫קולא וחומרא‪.‬‬
‫‪ 30‬ולפעמים ‪ . . .‬בנמרא[ ד‪ .‬לפעמים ימצא התלמוד‪.‬‬
‫יא כלומר‪ ,‬ב מ ל מ ד הבי‪.‬‬
‫ינ סכאן עד סוף המאמר‪,.‬‬
‫• נ קידושין עיח אי‪.‬‬
‫פרכינן כ ל דהוא'‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמי ‪.a38‬‬
‫י י ־ ט י ב כ ל ל י התלמוד‪ :‬אפי אני אביא )ראה לקמן‪ ,‬ה ע ר ה י״ז>‪.‬‬
‫כ ז מכאן עד סוף המאמר‪ . ,‬ב ח ר א מתרתי לאי‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי לי'‬
‫]ז [‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ם א ע ל הי״נ מ ר ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫בשנים‬
‫אותהי!‪30‬‬
‫ו א פ י ל ו ה כ י יש ב ו דין זה‪ ,‬אא׳׳א׳׳ ה ל מ ד * ‪3 0‬‬
‫צט‬
‫שאעפ״י שאין ב ו‬
‫מ ע ל ה ‪ ,‬שיהיה ב ו דין זה‪ ,‬ו א ם נ מ צ א ע ו ר בנ׳ ז ה ה מ ע ל ׳ ! ‪ 3‬שאינה ב ל מ ד ‪,‬‬
‫פ ר כ י נ ן ל ה ל ס ת ו ר הק״ו‪ ,‬ו נ ע מ י ר ה ו א ם א י נ ה ב ׳ ‪ 3 2‬ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ו נ א מ ‪ 3 3‬שני ה ר א ש ו נ י ם‬
‫ב‬
‫יוכיחו‪-‬״‬
‫חומר«‪3‬‬
‫וחזר‬
‫כבתחלה‪,‬‬
‫הדין‬
‫ר‬
‫פרכא‬
‫ו כ ן אם>» נ מ צ א‬
‫ב‬
‫קןל ‪35‬‬
‫כל‬
‫א‬
‫ד ה ו א או‬
‫כ ל ד ה ו א ל ג ב ש ל ש ת ן שאינה ב ל מ ד ‪ ,‬נ ס ת י ר ה ק ץ ‪ , 3 8‬ו א ם בנ׳ זה»» ל א נ מ צ א‬
‫ב ו פ ר כ ת י « מ ע ל ה ב ו ל ב ד ו ‪ ,‬כ י א ם פ ר כ ת ! * כ ל ר ה ו א ‪ ,‬א פ י ל ו ה י ‪ > 2‬שוה ב ו ובשנים‬
‫ה‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫א״ל‬
‫ל א פ ר כ י נ ן מ י נ ה אלאי־־• פ ר כ ת מ ע ל ה ‪ ,‬ו ה כ י א י ת א‬
‫פ ר ק‬
‫כ ל ה ב ש ר יי׳‬
‫‪>3‬‬
‫ר ב מ ר ד כ י ל ר ב א ש י ״ משמיה דריש לקיש‪ ,‬ח ר א מ ח ר ׳ ק ו ל א ו ח ו מ ר א פ ר כ י נ ן‬
‫‪5‬‬
‫ק׳׳!־ ״‪,‬‬
‫דהוא‬
‫כל‬
‫מתלתאי״‪,‬‬
‫פרכינן‪,‬‬
‫לא‬
‫מתרתי‬
‫חד׳‬
‫כל‬
‫אפילו‬
‫פרכינן‪,‬‬
‫דהוא‪>6‬‬
‫ה ד ר ד י נ א פ ר כ י נ ן כ ל ד ה ו א ‪ ,‬ואי ל א ל א פ ר כ י נ ן כ ל ד ה ו א ‪,‬‬
‫חרא‬
‫אבל כל‬
‫ק ו ל א ו ח ו מ ר א פ ר כ י נ ף ״ ‪ ,‬ו ר ו ק א ח ר א מ ת ל ת ׳ « יש ח ל ו ק בין ה ד ר ד י נ א בין ל ‪ * 0‬ה ד ר‬
‫א‬
‫רינא‪ .‬א ב ל ב ח ר א מ ת ר ת י ל א ‪.‬‬
‫פרכת׳‬
‫אם‬
‫‪0‬‬
‫הצן־״‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ן‬
‫צ‬
‫ה‬
‫‪,‬ך‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫א‬
‫לעשות‬
‫מהם‬
‫‪7‬‬
‫וכי׳ י‪,‬‬
‫פרכא‪,‬‬
‫וכבר‬
‫ד ו ד א י אינהו‬
‫בנמרא‬
‫נמצא‬
‫ד‬
‫מ‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ד י " ג׳‪ ,‬א ב ל ל א נ ח ב ר שתי ח ו מ ר ו ת א ו ב ׳‬
‫ל א גרמי‪,‬‬
‫ח‬
‫נ‬
‫צ‬
‫ב ב‬
‫• ‪ 6 2‬מ ל מ ד י ם ‪ ,‬א ו בני‪,‬‬
‫ק ו ל ו ״ שנמצאו א ח ת ״ ב כ ל א ח ד‬
‫כראמרףי•‬
‫ה פ ך מ ז ה לכאור׳י׳י•‪,‬‬
‫מעקרא‬
‫פרק אלו‬
‫ל א ראי‪.‬־*‪•-‬׳ ז ה‬
‫נערות־ פריך»* מה‬
‫ל ה צ ר השוהי״> ש כ ן יש ב ה ם צ ד ח מ ו ר ויש ב ה ם צ ד ק ל ‪ ,61‬ורש״י ז י ל פ י ר ש שם ב פ ש ט‬
‫החמור‬
‫הצד‬
‫השוה‬
‫החומרות‬
‫שבעלמא‬
‫והצר‬
‫יסתר‬
‫הקל‬
‫‪ 30‬ה ל מ ד [ מ‪ .‬לי‪.‬‬‫‪,‬‬
‫א ם נ ח ב ר שני ה ק ו ש י ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ‪,‬‬
‫‪ 30'-‬אותה[‬
‫אינה בבין ד‪ .‬אינם בשנים; מ‪ .‬איכא בי‪.‬‬
‫יוכיחו! מ‪ .‬ב האי‪.‬‬
‫ה ק ו ל ו ת שאמרנו והקשו‬
‫ב ח ב ר הנה‪,‬‬
‫מ‬
‫‪ 34‬אם!‬
‫‪ 37‬כ ל דהוא[ ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫״*« א ל א [ מ‪ .‬ולא‪.‬‬
‫י•* קיו[ ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫פר י ‪.‬‬
‫כ‬
‫י ־‬
‫נ ן‬
‫‪ 40‬דהוא!‬
‫פ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫״‬
‫ד‬
‫ד‪ .‬בחדא מילתא‪.‬‬
‫«• בבין‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ב ע נ‬
‫‪,‬‬
‫‪ 35‬בקולא[‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ד ק‬
‫ולא‪.‬‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ן‬
‫פ‬
‫‪1,‬‬
‫‪ 41‬פ ר כ ת ! ד‪ .‬פ י‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ב פ ר‬
‫‪! .‬לא[‪.‬‬
‫ם‬
‫ר‬
‫א‬
‫ב‬
‫י־‪-‬־• אחת ן ד‪ .‬אחד‪.‬‬
‫י• כראי זה•‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ל‬
‫א‬
‫ן‬
‫‪4‬‬
‫ר‬
‫ק‬
‫‪ 50‬י ן ל‬
‫] א‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫• • •‬
‫ו ( <‬
‫ר‬
‫פ‬
‫א (‬
‫‪3‬‬
‫‪-‬‬
‫ר כ א‬
‫‪ 42‬היה[ ד‪ .‬הוא‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 44‬אשי! ד‪] .‬הכי אמרינן[‪.‬‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫כ‬
‫‪1,‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪ .‬ללא‪.‬‬
‫ך י |‬
‫ד‬
‫_‬
‫פ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫יי‪.‬‬
‫ה‬
‫ם‬
‫< ן (‬
‫‪.‬‬
‫אי‪ .‬ו כ ב ר ‪ . . .‬לכאור'! ד‪ .‬ולפי' תפצא‪.‬‬
‫‪ 40‬חדא מתלת!‬
‫‪ 54‬או ב׳ קולוין ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫־‪ 56‬ראי! מ‪ .‬די‪.‬‬
‫‪ 61‬ו י ש ‪ . . .‬ק ל ! ד‪ .‬וכוי !והוא ה פ ך מה שאפרנו!‪.‬‬
‫י ט מכאן עד ‪.‬ויש בהם צד קל־ מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי ל־ח בי‪.‬‬
‫־ כתובות ל״ב אי‪.‬‬
‫״• ו כ י !‬
‫‪ 50‬פריך ן ד‪ .‬דקאמ׳ התם‪.‬‬
‫י י כ כ ל ל י התלמוד‪ :‬אפ אני אביא‪.‬‬
‫'י׳ חולין קשיו ב׳‪-‬קט״ז אי‪.‬‬
‫־א שם‪ ,‬בדיה שכן‪.‬‬
‫‪ >8‬לא‬
‫‪ 51‬פ ר כ ת הצד! ד‪ .‬ופירכת הצד‪.‬‬
‫‪ 56‬כדאמרןן ד‪ .‬כדאמרינן‪.‬‬
‫"‪ 6‬השוה! ד‪] .‬שבהן[‪.‬‬
‫‪ 39‬זה! ד‪ .‬הזה‪.‬‬
‫‪ 47‬מתלתאי[ ד‪ .‬מתלת ]אי[‪.‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫•‪.‬‬
‫שני‬
‫‪ 36‬חומר! ד‪ .‬חוםרא‪.‬‬
‫‪ 38‬נסתיר הק־ו[ ד‪ .‬נסתור הדין‪.‬‬
‫»* נמצא בו פ ר כ ת ! ד‪ .‬נמצאת פירכא‪.‬‬
‫נ‬
‫‪ .‬אינה‪.‬‬
‫ו נ ד ח ק ו שם‬
‫‪ 31‬זה המעל•[ ד‪ .‬הזה מעלה‪.‬‬
‫‪ 33‬ונאמר ן ד‪ .‬ענאמ'‪.‬‬
‫ד‬
‫בתוספות־*‬
‫כל‬
‫הצד‬
‫]ח[‬
‫היגער‬
‫צ ר ה ש ו ה ב ש ג י ה ם ה ח מ ו ר ו ה ק ל ע ד שיהי׳ א ׳ ב ש נ י ה ם ‪ ,‬ו ה ב י א ו שם ד ו ג מ ת‬
‫להשוות‬
‫ק״ו ד ט ב ו ל יום ב פ ר ק כ ש ם ב מ ס כ ה ס ו ט ה כ ב ‪ ,‬ו פ י ר ש ו ה ו כ ף י ‪.‬‬
‫הכותב‬
‫ואני‬
‫היה‬
‫לומ׳‪«2‬‬
‫דעתי‬
‫מחומרות‬
‫שאפי׳‬
‫נקשה‬
‫חלוקות‬
‫חמור‬
‫צד‬
‫כ פ ר ש ״ י ‪ ,‬ו ב ת נ א י ש ל א י ב נ ה מ ת ח ל ‪ « 3‬ה ד י ן ע ל ה ק ־ ו כ י א ם ע ל מ ה מציגו‪ ,‬ד כ י ו ף י‬
‫ה‬
‫דבלמד‬
‫אין‪ 64‬שום‬
‫מיוחדה‬
‫ע ל ה ל מ ד ‪ ,‬א י כ אין לן‪ «8‬ל ל מ ו ד מ ה ם ל י ח ן ד י ן • • ז ה‬
‫נלמורמל‪,‬‬
‫וניתי־ל‬
‫מעלה‬
‫המלםדין״‪,‬‬
‫א ״ כ ל מ ה ט ר ח ה כ ת ו ׳ י ל ל כ ח ו ׳ ד י ן ז ה בשני מ ק ו מ ו ת ל כ ת ו ׳ ב ל מ ד ה ק ^‬
‫ת ר ו י ה ו ג ל מיניה‪,‬‬
‫כתלמוד^ל‬
‫זה‬
‫על‬
‫ו כ ב ר מצינו««‬
‫ב כ ל א ׳ מהן‪67‬‬
‫מעלה‬
‫בלמד‪ ,‬דאי א מ ר ת‬
‫בהם«ל‬
‫דהא‬
‫ח מ י ר י > ל טפי‪ ,‬ואתי‬
‫ל ש מ ע י ׳ ק י ל י ת א וכיש ח מ י ר ת א ״ ל ‪ ,‬א ל א‬
‫דחמירי‪,‬‬
‫א ע י פ שאין‬
‫שוה‪,‬‬
‫חומרתן‬
‫בקיו‬
‫דאלים‪,‬‬
‫ו כ י ה״ג מ ק ש י ם‬
‫מ ד ה ק פ י ד ה ל ל ת ו ר ה ל כ ת ו ׳ די)‬
‫דלא»ל‬
‫ש״מ‬
‫ילפי׳‬
‫מניהו‪,‬‬
‫אבי‬
‫‪1‬‬
‫כ ש נ ב נ ‪ 8 0‬ה ד י ן ב ק י ו ‪ ,‬אין ל ה ק ש ו ת ב ן ל כ ת ו ׳ ב ל מ ד ו כ י ש ב מ ל מ ד י ן ד ח מ י ר י ב ה נ י י "‬
‫ה‬
‫תרי‬
‫חומרי דאית‪ 82‬בהו‪,‬‬
‫ד ה כ י ‪ 8 3‬נמי א י כ א ח ו מ ר א‬
‫‪4‬‬
‫ב ל מ ד א ו ת ה שעשינו מ מ נ ו *‬
‫ק׳ן‪ 85‬מ ת ח ל ה ‪ 8 6‬ו ל א הוד‪ .‬י ל פ י ׳ מיניה‪ ,‬ו ה ה י א ד א ל ו נ ע ר ו ת ל « ת ח ל ת ו מ ה מ צ י נ ו ‪ ,‬ו ה ה י א‬
‫דפי‬
‫כ ש ם ד ס ו ט ה ‪ 8 8‬אע״ג ד מ י י ת י ק"ו‪ ,«°‬אינו ק י ו מ מ ש ‪ ,‬א ל א כ מ ו מ ה מ צ ע ו ‪ ,‬ו ס ו נ י א‬
‫ד פ ״ ב ד י ״ ט ־ י ב ש מ ע ה ׳ ד ס מ י כ ׳ ־ י מ ו כ י ח זה<״>‪ ,‬ו כ ן ה ד ע ת נותן א ם ל א נ מ צ א ה כ ח ש ה‬
‫שאמ׳‬
‫ה ת ל מ ו ד ״ י ק י ו בתחלד‪2,‬י>‪ ,‬ו ל כ ש י נ י ע ל צ ד ה ש ו ה י ק ש ה מ צ ד ח מ ו ר א ו מ צ ר‬
‫‪ : ,‬מ‬
‫‪1 ,‬‬
‫ק ל ‪ ,‬נ ם צ ״ ע ל כ ל מ ה ה צ ד ה ב נ ו י ע ל מ ה מ צ י נ ו ‪ ,‬ל מ ה אינו מ ק ש ה כ ן ל פ י ד ב ר י * ׳‬
‫א ו ל ם ה מ ע ו י ן ב כ ״ מ ו מ ק ו ם יתן ט ע ם ל ש ב ח ׳ ‪.0 5‬‬
‫כשמקשה‬
‫מה‬
‫לפלוני‬
‫ה מ ל מ ד שכן‬
‫וכו׳‪,‬‬
‫נקראת‬
‫פרכא‬
‫אעקר׳‬
‫דדינא‪,‬‬
‫אך‬
‫כשאומ׳‪6‬י> פ ל ו ׳ י ו כ י ח ש ה י א ל ״ ח מ ו ר כ ח ו מ ר ת ל מ ד ז ה ואין ב ו ד י ן זה‪ ,‬א ף א ת ה א ל‬
‫‪ 64‬ד כ י ו ן ‪ . . .‬אין[ ד‪ .‬כשאין ב ל מ ד ‪:‬‬
‫‪ 63‬מ ת ח ל ה [ ס‪ .‬ס ת ח ל ת ‪.‬‬
‫‪ 62‬לוס׳[ ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 66‬ו כ ב ר מצינון ד‪ .‬וסציגי•‬
‫‪,‬׳‪ 0.‬הםלמדין[ ד‪ .‬הלםדין‪.‬‬
‫ס‪ .‬כיון ד כ ל טי שאין‪.‬‬
‫‪ 70‬נ ל מ ו י [‬
‫»« דין ן ד‪ .‬ל־‪.‬‬
‫*« לו[ ד‪ .‬ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 67‬מ ע ל ה ‪ . . .‬טהן[ ט‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 73‬תרויהון ד‪ .‬תריהי•‬
‫‪ 72‬וניתי[ ד‪ .‬וניתו; ט‪ .‬וליתי‪.‬‬
‫!‪ 7‬ה כ ת ו [ ס‪ .‬לי‪.‬‬
‫ט‪ .‬ללסוד‪.‬‬
‫‪ 75‬ו כ י ‪ . . .‬בתלמודן ט‪ .‬וא־ת סקשינן בגםרא•‬
‫‪ 74‬דהא המירי ן מ‪ .‬דחםירי‪.‬‬
‫‪ 77‬מ ד ה ק פ י ד ה [ מ‪ .‬אם‬
‫‪ 76‬ל ש מ ע י ׳ ‪ . . .‬חמירתא[ מ‪ .‬לשמועינן דקילא וכיש דחמירא‪.‬‬
‫ד ל א ‪ [ 7 9‬ד‪ .‬מ׳מ לא‪ :‬מ‪ .‬מים שיט דלא•‬
‫שימ‬
‫בהט[ ד‪ .‬מ‪ .‬כהני‪.‬‬
‫‪s7‬‬
‫‪,‬‬
‫הקפידה‪.‬‬
‫‪ 82‬דאית! מ‪ .‬דלית•‬
‫‪ 81‬בהנין מ‪ .‬בדיני‪.‬‬
‫‪ 80‬כשנבנה! א‪ .‬כ ש נ ‪ ; . . .‬מ‪ .‬כשנבי׳‪.‬‬
‫‪ 86‬מ ת ח ל ה [‬
‫‪ 85‬קיו ן ד‪ .‬הקיו‪.‬‬
‫‪ 84‬ממנו[ ד‪ .‬בה; מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 83‬דהכי[ מ‪ .‬והכא‪.‬‬
‫‪ 80‬קיו ן ס‪ .‬בקיו•‬
‫‪ 88‬דסוטהן פ ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 87‬נערות[ ם‪ .‬נעתק‪.‬‬
‫ס‪ .‬תחלה‪.‬‬
‫‪ 01‬שאמי ה ת ל מ ו ד [ א‪ .‬שאמי הכתו׳ !ועל הנלייה‬
‫‪ 00‬מוכיח זה[ מ‪ .‬מרוח זה ןוכו ן‪.‬‬
‫‪ 03‬או מ צ ד ן מ‪ .‬ומצד•‬
‫‪ 02‬קיו ב ת ח ל ה ן מ‪ .‬בקיו תחלה‪.‬‬
‫ניא ת ל מ ו ד ( ; מ‪ .‬בנמרא שאמרו‪.‬‬
‫‪ 06‬כשאומ׳[ מ‪ .‬כשסקשה‪.‬‬
‫‪ 05‬אולם ‪ . . .‬לשכה׳[ ס‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 94‬ד ב ר י [ ט‪ .‬דברינו‪.‬‬
‫‪ 97‬שהיא[ מ‪ .‬שהוא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« כ־ט בי‪.‬‬
‫ב נ עד כאן העתקתי סס׳ מהררי נםרים‪.‬‬
‫נ י מכאן עד ‪.‬הוה ילפי׳ מיניה׳ מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עסי ליח ב׳‪-‬ל־ט אי‪.‬‬
‫נ י ביצה כ׳ בי‪.‬‬
‫ב ו על הנליון‪ :‬ניא סוםכית ד ב ר י כ ל ם <ז>‪.‬‬
‫‪1‬ט[‬
‫קא‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ם א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ת ת מ ה א ם לא«י> נתן ד י ן ז ה ב ל מ ד ה ח מ ו ר ה ז ה ‪ ,‬זוי>י> ת ק ר א פ ר כ ׳ א ס ו ף ״ ״ ׳ דינא‪,‬‬
‫ח ד א י « י מ ח ר א ד פ ר כ י ׳ צ י ״ כ י ה א י פירכ׳‪ ,‬א ב ל ה צ ר השוה ל א ‪,‬‬
‫ירוק׳‬
‫והכי איתא‬
‫‪3‬‬
‫ב פ ׳ כ ל ב ש ר « י ‪ ,‬א ״ ל ר ב מ ר ד כ י ל ר ב אשי א מ ר י ׳ ‪ !0 4‬מ ש מ י ה ר ר י ש ל ק י ש כ ל מ ה‬
‫ה צ ד ה ש ו ה ־ ס ! פ ר כ י ׳ מנופיה•©!‪ .‬מ ע ל מ א ל א פ ר כ י ׳ ב י ‪.‬‬
‫ו ל פ י ר כ א ד ע י ק ׳ ל ‪ °‬י ד ר י נ א ישנה«‪ »0‬הק״ו בעניףסנ א ח ר כ ד י ש ל א ת ו כ ל ל ע ש ו ת‬
‫א ו ת ה פ י ר כ ׳ ‪ ,‬וזה««« נ ק ר א הק״ו ה מ ק ו מ ו ת ! ! ! ‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫או ״‬
‫ו ש ם‬
‫‪ • « 2‬זה יועיל כ ש ת ה א פ ר כ ׳ ז ו‬
‫מ ס ב ר א ‪ ,‬א ו ס ס ע ל ח » ״ דין‪ ,‬שאינה ר ו מ ה ל ק י ו ‪,‬‬
‫‪1 1 3‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ס ב ר א כ י פ י ׳ ה ה ו א ק״ו‬
‫דבב"ק‪ ,116‬ו מ ה שן ו ר נ ל ד פ ט ר י ל ״ ב ר ־ ה מ ח י י ב י ב ר ש ו ח ה נ ז ק נ ז ק ש ל ם ‪ ,‬ק ר ן ד מ ח י י ב‬
‫‪8‬‬
‫והח׳‬
‫ומ־מ א נ ו פ י ה דק״ו‪8‬ג‪ 1‬א י כ ׳‬
‫פ ל י ג י א י א מ ר י ׳ דיו‪,‬‬
‫בר"ה י»‬
‫אינו ד י ן וכו׳‪,‬‬
‫למיפרך‪,‬‬
‫מ ה ל ש ן ו ר נ ל ש כ ן היזיקן מצוי‪ ,‬ו ע ל ז ה מ ת ר צ י ם ם ג !‬
‫ת ע ש ה הק׳׳וי‬
‫‪12‬‬
‫מ מ ק ו מ ו ח ‪ ,‬ומה‪22‬י ר׳׳ה ש ה ר נ ל פ ט ו ר • ־ ‪ 2 3‬׳ ‪ ,‬ה ק ר ן ח י י ב ב ו ר ש ו ת הניזק ש ה ר נ ל ח י י ב‬
‫כ‬
‫י*‬
‫‪1 2‬‬
‫‪ ,‬אינו ד י ן ש ה ק ר ן ח י י ב בו«‪2‬י‪ ,‬וקישת' פ י ר ׳ ‪ 1 2 9‬ד ה י ז ק ו מצוי ל א שייכא‪ ,‬ד ל א‬
‫כ‬
‫ילפי׳ א ל א מרשוח ל ר ש ו ת נ ח ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ם‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ץ‬
‫ד‬
‫ש א י נ ן‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ל ‪.‬ן‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ש כ ן מ ש ל ם ‪ ! 2 0‬מ ן ה ע ל י י ה ‪ ,‬נ״כ כשנשנה‪!30‬‬
‫לרשות׳ אין ל ה ק ש ו ח מ ה לר״ה‪ ,‬כ פ י ר כ א‬
‫זו‬
‫הדיף‬
‫מק״ו‬
‫בעגלה‬
‫ט‬
‫פ י ׳ הק״ו‪131‬‬
‫לעשות מרשות‬
‫‪ ,13 2‬א ו כ י ו צ א ב ז ה ‪ ,‬ד ה א ל א שייך‪.‬‬
‫א מ ר ו ה ת ו ס פ ו ת ב פ י ק ד ח ו ל י ן ל גבי ק״ו ד פ ר ה ו ע ג ל ה ‪,‬‬
‫ד ע ג ל ה ‪ ,‬ד ל א מהגיא ב ה שחיטה‪,‬‬
‫ד נ י מ‬
‫׳‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ש ן ‪8‬‬
‫‪ 1 2‬ורגל‬
‫ד ב ע‬
‫וכן‬
‫י ‪ 1 3 3‬למילף עריפה בפרה‬
‫ומהגיא ב ה ע ר י פ א ‪ ,‬ו כ ן ש ת ו ע י ל ש ח י ט ה ‪.‬‬
‫מ ק ׳ ו ד פ ר ה ‪ ,‬ד ל א מ ה ג י א ב ה ע ר י פ א ‪ ,‬ומהגיא ב ה שחיטה‪ ,‬ו ה ק ש ו נימ׳ מ ה‬
‫א‬
‫‪0 8‬‬
‫‪ 101‬ח ד ‪1‬‬
‫‪ 100‬אסוף[ ‪ .‬לסוף‪.‬‬
‫«‪ 9‬זו ן ‪ .‬וזו‪.‬‬
‫ל א [ ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 103‬בפי כ ל בשרן מ‪ .‬התם פ ר ק כ ל הבשר‪.‬‬
‫‪ 102‬דפרכי׳[ ם‪ .‬ד פ ר כ ת ‪.‬‬
‫ס• אחדא‪.‬‬
‫‪ 106‬פרכי• מנופיה! ם‪ .‬פגופיה פרכינן‪.‬‬
‫‪ 105‬השוה! ‪ .‬ל י ‪.‬‬
‫י ״ אמריי[ ס‪ .‬ליתא‪.‬‬
‫‪ !10‬וזה[‬
‫״‪ 10‬בענין[ מ‪ .‬לענין‪.‬‬
‫‪ 108‬ישנה[ מ‪ .‬נלמוד‪.‬‬
‫יעיק׳[ מ‪ .‬דמעקרא‪.‬‬
‫‪ 113‬כשתהא‬
‫‪ 112‬ושם[ מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ m‬הק־ו דמקומות[ פ‪ .‬ק־ו במקומות‪.‬‬
‫‪• •°‬‬
‫‪ us‬ממעלת! מ‪ .‬מתועלת‪.‬‬
‫‪ .‬ל־‪.‬‬
‫«‪!,‬‬
‫פ ר ט זו[ מ‪ .‬כ ש י‬
‫! ו פ ה ‪ . . .‬דפטרין מ‪ .‬פ ה ‪. . .‬‬
‫‬‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪,.‬‬
‫‪ 120‬ו ע ל זה מתרצים!‬
‫ךק‪-‬ןן ‪ .‬דקי‪.‬‬
‫ ‪.‬‬‫׳‬
‫דפטורץ‪.‬‬
‫‪ 123‬פטור‬
‫‪ 122‬ומה! א‪ .‬וט־ה‪.‬‬
‫‪ !21‬ת ע ש ה הק־ו! מ‪ .‬ונעש׳ הק־‪.‬‬
‫ס• ו כ י ומתרצין‪.‬‬
‫‪ 126‬וקישת׳ פירכיו‬
‫‪ 125‬בו! מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ !24‬בון ם‪ .‬נזק שלם‪.‬‬
‫בי! ט‪ .‬פטורה‪.‬‬
‫‪ !20‬סשלם[ ם‪ .‬משלםין‪.‬‬
‫‪ !28‬לשן! ‪ .‬ל ‪.‬‬
‫י ן ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫ס‪ .‬והשתא אי פרכת‪.‬‬
‫‪ 132‬כפירכא זון ם‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪ !30‬כשנשנה! מ‪ .‬כשנעש׳‪.‬‬
‫‪ 133‬רבעי[ מ‪ .‬דאתא‪.‬‬
‫ס‬
‫ם‬
‫‪4‬‬
‫ת א‬
‫מ‬
‫‪1 0 7‬‬
‫ז ה‬
‫ת ה‬
‫ק‬
‫(‬
‫ס‬
‫_‬
‫כ ה ה ן א‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ב‬
‫א‬
‫ק‬
‫ם‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫א‬
‫ה ז א ח <‬
‫א ו [‬
‫]‬
‫‪ 8‬נ ‪1‬‬
‫ס‬
‫]‬
‫ב ר‬
‫ה (‬
‫א >‬
‫ה כ‬
‫ר‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫‪p‬‬
‫‪B‬‬
‫מ‬
‫א‬
‫ס‬
‫‪1 3 1‬‬
‫פ י‬
‫ה ק‬
‫ו (‬
‫ש ו ן‬
‫מ‬
‫נ ׳ ר א ה חולץ קט־ו בי‪.‬‬
‫נ ח ראה ביק כ־ה א׳־כ־ו אי; ותוספות שם‪ ,‬כיה אי‪ ,‬בדיה אני‪.‬‬
‫״ ני' ה ל י ‪ ,‬כשנשנה הדין‪ ,‬היא הנכונה‪ .‬דהנה עיקר המאמר מיוסד על שאלת שינוי הק־ו‪.‬‬
‫י א ה לקטן‪ . :‬א ב ל כשהפרכ׳ מעין הק־ו אז ל יועיל מה שמשנה'‪.‬‬
‫ל חולין כינ ב׳‪ ,‬בדיה ותהא‪.‬‬
‫א‬
‫קב‬
‫היגער‬
‫שכן מ ט ה ר ת ‪ ,‬מ ה‬
‫לפרה‬
‫לשחיטה‪,‬‬
‫ומה‬
‫בעגלהי>‪3‬׳‪,‬‬
‫שחיטה‬
‫אינו‬
‫דין‬
‫ל ע ג ל ה שכן‬
‫דלא‬
‫וכוי‪,‬‬
‫מהניא‬
‫והשתא‬
‫י י‬
‫מכפרת‪,‬‬
‫בעגלה‬
‫ליכא‬
‫ת ע ש ה הק״ו‬
‫ותרצו‬
‫מ ה ג י א ‪!3 5‬‬
‫מיפרך‬
‫תו‬
‫מהעריפה‬
‫בפרה‪,‬‬
‫עריפא‬
‫וההיא?‪!3‬‬
‫פירכא‬
‫‪1 3 4‬‬
‫שמהניא‬
‫‪1‬‬
‫דלעי* ׳‬
‫ש ה ע ד י פ ה והשחיטה דילהן ה ף י י ה מ כ פ ר ח והמטהרת‪ ,!30‬כי ל א שייכא ה ך פ ר כ א ׳‬
‫כ ש ה פ ר כ ׳ מ ע י ן ״ ! הק׳׳ו אז ל א י ו ע י ל מ ה שמשנה‪.‬‬
‫אבל‬
‫המשל כאותו ק"ו!‬
‫והקרן‬
‫‪ 4‬ז‬
‫דשן ורנל‪ ,‬א ט ״ ! ה י ה נ מ צ א ״ ! ר ש ו ח א ח ר שחייבין ב ו‬
‫‪1 4 4‬‬
‫׳‬
‫פ ט ו ר בו‪ ,‬כ ש נ ק ש ה ונאמ׳ מ ה ל ש ף « ! ו ר נ ל ש כ ן ח י י ב י ן ב ר ש ו ת פ ל ו נ י ‪ ,‬כ א ^ י‬
‫ה ו א ר ש ו ת ה ש ו ת פ י ן ‪ ,‬ת א מ ׳ ב ק ר ן וכוי‪ ,‬א פ י ׳ נשנה ה ק ־ ו מ מ ק ו מ ו ת אין ר י ו ח ב ז ה ‪ ,‬כ י‬
‫‪4‬‬
‫כ ש ת א מ ר • ! ר ש ו ת ה נ י ז ק ש ח י י ב ב ו שן ו ר נ ל אינו ד י ן ש ה ק ר ן ח י י ב ב ו ‪ ,‬א ש י ב ך ר ש ו ת‬
‫^‬
‫ה ש ו ת פ י ן י ו כ י ח שחייבין ב ו השן ו ה ר ג ל ‪ ,‬ו ה ק ר ן פ ט ו ר בוד«!‪ ,‬א ף א ת ה א ל ת ת מ ה‬
‫ר ש ו ת הגיזק א ם ת ת ח י י ב • ‪ ! 4‬ב ו שן ו ר ג ל ו ת פ ט ו ר ב ו ל * ! א ת ה ק ר ן ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ו מ ש ל א מ ת י ה ה ו א י י ! ק״ו ד פ ״ ק ד ק ד ו ש י ן ל א ‪ ,‬ד פ ר י ך ו ס ה ‪! « 0‬‬
‫מכנים‪,‬‬
‫כ ס ף שאינו מ ו צ י א‬
‫ב‬
‫ש ט ר ש מ ו צ י א אינו ד י ן שמכניס!י•!‪ ,‬ד פ ר כ י ׳ ע ל ה ‪ ,‬מ ה ל כ ס ף ש כ ן פ ו ד י ן‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ה ק ד ש ו ת ו מ ע ש ר שני‪ ,‬ד כ י מ ש נ י ת ל י ה ל ק ״ ו ו א מ ר ת ו מ ה גירושין־*! שאין ה כ ס ף מ ו ע ^‬
‫ב ה ן ‪ ,‬ש ט ר מ ו ע י ל ב ה ן ״ ! ‪ ,‬קידושי׳ ש ה כ ס ף מ ו ע י ל ב ה ן ‪ ,‬אינו ד י ן ש ה ש ט ר י ו ע י ל ב ה ן ׳‬
‫‪4‬‬
‫ס ו ף ס ו ף ס ו ת ר י ׳ ל י ה י • ׳ ‪ ,‬דאע׳׳נ ד ל א ש י י כ א ה ה י א פ י ר כ ׳ ל ע י ק ר ׳ ״ ! ד ד י נ א ‪ ,‬ש י י ב א‬
‫א ס ו ף דינא״י•!‪ ,‬ד א מ ר י ׳ פ ר י ו ן ה ק ד ש ו ' ‪ ,‬י ו כ י ח ‪ ,‬ש ה כ ס ף מ ו ע י ל ב ה ן ו ל א שטרלי•׳‪ ,‬א ף‬
‫אתה‬
‫‪8‬‬
‫אל י•! ת ח מ ה ע ל הקדושי׳ א ם יועיל ב ם כ ס ף » ג י ו ל א ש ט ר ״ • ׳ ‪.‬‬
‫ועיקרים א ל ו הם‪«°‬י ל ע ו ל ם ב ד ר ך זה ל ה מ ל ט מן ה פ ר כ ׳ י י ׳ ! כ מ ו שאמרנו‪ ,‬ו ל א‬
‫לשנות קיו א ל א כשבנוי ע ל פ ט ו ר וחיוב‪,‬‬
‫שייך‬
‫בזה‪,‬‬
‫כמו ומה פלוני שפטור‬
‫כ י הני ר ל ע י ' ‪ ,‬א ו כ ש ר ו ת א ו פ ס ו ל ו ת ־ ״ ! ‪ ,‬א ו כ י ו צ א ב ה ן ‪,‬‬
‫סברא‪,‬‬
‫כמו‬
‫ומה‬
‫פלו׳‬
‫הקל‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫דארבע •!‬
‫אבוח‪,‬‬
‫ל א שייך‬
‫בזה חייב‬
‫‪7‬‬
‫א ב ל א ם בנוי ע *‬
‫ב ה ו שנוי‬
‫מקומות‬
‫‪, 6 4‬‬
‫•‬
‫ו פ י ר כ ׳ ל נ ד ע י ק ר ׳ ־ י ״ ר ד י ג א ‪ ,‬א ם ה י א מ ס ח ב ר א • • ! ‪ ,‬כגון פ י ר כ ׳ מ ה ל ק ר ן ש כ ן מ נ ת ו‬
‫‪ 135‬ה ל א ‪ . . .‬מהניא[ ט‪ .‬שאינה מועלת בעגלה‬
‫‪ 131‬הק־ו מהעריפהן מ‪ .‬קיו מעדיפה‪.‬‬
‫‪ 138‬דילהן ה!(‬
‫‪ 137‬ההיא[ מ‪ .‬האי‪.‬‬
‫‪ 136‬שמהניא בענלה[ מ‪ .‬דמהניא‪.‬‬
‫מועלת‪.‬‬
‫‪ 141‬קיו[ ס‪ .‬הק״י•‬
‫‪ !40‬מעין[ מ‪ .‬מענין‪.‬‬
‫‪ 139‬והמטהרתן מ‪] .‬לה[‪.‬‬
‫מ‪ .‬דילה היא‪.‬‬
‫‪ 145‬לשןן א‪ .‬לשין­‬
‫‪ 144‬בו[ מ‪ .‬ןשן ו מ ל ן ‪.‬‬
‫‪ 143‬נמצא[ מ‪ .‬ומצד‪.‬‬
‫‪ !42‬אם[ מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 148‬תתחייב[ מ‪ .‬תחייב•‬
‫‪ 147‬בון מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫! כ׳ כשתאמר[ מ‪ .‬שכשתאמר‪.‬‬
‫‪4 0‬‬
‫‪ 152‬ומה נירושין[‬
‫‪ 151‬שמכניסן מ‪ .‬שיכניס‪.‬‬
‫‪ 150‬ומה[ א‪ .‬וכה‪.‬‬
‫‪ 149‬ההוא[ מ‪ .‬הנון‪.‬‬
‫‪ !55‬לעיקרי ‪I‬‬
‫‪ 154‬ליה ן מ‪ .‬ל•‪.‬‬
‫‪ 153‬שטר מועיל בהן ן א‪ .‬לי‪.‬‬
‫ט‪ .‬טה לגירושין‪.‬‬
‫א‪ 15‬א ל ן א‪ .‬ע^•‬
‫‪ 157‬שטרן ט‪ .‬השטר‪.‬‬
‫‪ 150‬דיגא[ ט‪ .‬דדיגא‪.‬‬
‫מ‪ .‬אעיקרא‪.‬‬
‫‪ 162‬א ו ‪• • .‬‬
‫‪ 161‬מן ה פ ר כ ׳ [ פ‪ .‬פ ה פ ר כ א ‪.‬‬
‫‪ 1«0‬הם[ מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ !59‬כ ס ף [ מ‪ .‬הכסף‪.‬‬
‫‪ 164‬מקוסותן א‪ .‬מקו • • •‬
‫‪ 163‬ד א ר ב ע ן מ‪ .‬כנון הני די‪.‬‬
‫פסולות[ מ‪ .‬דכשרות ופסולות‪.‬‬
‫‪ 166‬היא ס ס ת ב ר א [ ד‪ .‬היא מ ס ב ר א ‪ :‬פ‪ .‬היה מסתבר•‬
‫‪ !65‬דעיקר׳ן ד‪] .‬דני[; מ‪ .‬אעקרא‪.‬‬
‫לא קידושין ה׳ אי‪.‬‬
‫לב מכאן עד סוף המאמר‪. ,‬וכן פירשו התו׳ בביק״‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד לר־ם דאנון‪.‬‬
‫עט׳ ל• ט א׳‪-‬ב׳‪.‬‬
‫]יא[‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ל ה ז י ק ו ד ו מ ה לו‪ ,‬נ כ נ י ס‬
‫ומה‬
‫‪1 6 9‬‬
‫ק‪:‬‬
‫א ו ת ה בק״ו א ם ה ו א בנוי ע ל פ ט ו ‪ 6 8‬נ וחיוב‪ ,‬כ י צ ד א מ ר נ ו ‪,‬‬
‫ר‬
‫ק ר ן שאינו מ ש ל ם א ל א ח צ י נזק ח י י ב ב ו ב ר ־ ה ‪ ,‬שן ו ר נ ל ש מ ש ל ם נ ז ק ש ל ם‬
‫אינו דין ו כ י ׳ א ם ‪ 7 0‬י ב א ת ל ה ק ש ו ת ו ל ו מ ׳ ! ‪ 7‬י מ ה ל ק ר ן ש כ ן כוונתו ל ה ז י ק ‪ ,‬נ כ נ י ס ״ ׳‬
‫אותה‬
‫שלם‬
‫ב ק י ו ונאמ׳‬
‫ל‬
‫כ ן ״ י‪ ,‬ו מ ה ק ר ן ש מ ה שכוונתן ל ה ז י ק‬
‫א‬
‫י ל ן ‪ 4‬ד נ ל ח י י ב ו נזק‬
‫ה ו ע‬
‫ב ח צ ר הניזק‪ ,‬ה ו ע י ל ל ו ל ח י י ב ו ח צ י נ ז ק ב ר ׳ ה ‪ ,‬שן ו ר נ ל ש מ ה שאין כוונתו* ל י‬
‫‪7‬‬
‫‪7 6‬‬
‫ל ה ז י ק ׳ ל א נ ד ע ם מ נ ז ק א ״ י ש ל ם ‪ ,‬אינו דין ש ל א י נ ר ע ם מ ל ח י י ב ם * ‪ 7‬י ב ר ״ ה ‪ ,‬ו כ ף ׳‬
‫פ י ר ש ו ה ה ו ס פ ו ח ל נ בב״ק‪.180‬‬
‫ל ד‬
‫אך‬
‫כ י ש ת ה י ה ה פ ר כ ׳ מ ד י ף ‪ 8‬י ש נ מ צ א ה ׳ ב מ ל מ ד ו ל א ב ל מ ר ‪ 8 3‬י ‪ ,‬פ ר כ ׳ כזו‬
‫‪8‬‬
‫ל א שייך‪84‬י ל ה כ נ י ס ב ק י ו ‪ ,‬כ י מ ט ע ם הק״ו נחרש‪85‬י ה פ ר כ א ל מ ה ר צ י ת ל ה ש ו ו ת • ׳‬
‫הלמד‬
‫ל מ ל מ ד מ צ ד שהואז‪8‬י ח מ ו ר ממנו בשום ד ב ר ‪ ,‬א ד ר ב ה ה ר י הוא גרוע ממנו‬
‫ב ז ה ‪ 8 8‬י ה ר ב ר ‪ 8 9‬י ה א ח ר ‪ ,‬ו כ ב ר יש ל נ ו כ ל ל ב ת ל מ ו ד י ‪ ,‬שאפי׳ ‪01‬׳ יש מ א ה ח ו מ ר ו ת‬
‫א ם יש א ח ר ב מ ל מ ד שאינה‬
‫בלמד‪»2‬י‪,‬‬
‫ב‬
‫ן ‪ 9 3‬י לא‪«4‬י נ ל מ ו‬
‫מ מ נ ה‬
‫ד‬
‫‪ , 1 0 5‬והיא‪»6‬י כ מ ו‬
‫ת ו כ י ח ד ס ו ף ד » י ד י נ א ‪ ,‬ד כ י ה י כ י ד ה ל מ ד ‪ 9 8‬י נ ר ו ע ב ד י ן זה‪»0‬׳‪ ,‬א ל ת ת מ ה א ם ה ו א‬
‫באותו אשר‬
‫גרוע‬
‫ת ב ו א ! ‪20‬‬
‫ואם‬
‫ללמוד‪,‬‬
‫ה‬
‫בנוי‬
‫ק״ו‪202‬‬
‫חשיבות‬
‫על‬
‫נ ס ת ו ‪ 2 0 3‬א ו ‪ 2 0 4‬ב פ ר כ ת ס ב ר א ‪ ,‬כ מ ו א ם י א מ ‪ 2 0 5‬ו מ ה ק ר ן שאין‬
‫ת ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ר‬
‫סברא‪,‬‬
‫‪2 0 0‬‬
‫אז‬
‫י יקו‪ 206‬מצוי‬
‫ז‬
‫ח י י ב ב ר ״ ה ‪ ,‬ר נ ל ושן ד ה י ז ק ׳ מ צ ו י וכו׳‪ ,207‬אז שייך ש פ י ר להקשות‪ 208‬פ ר כ ת ס ב ר א‬
‫ינאמ׳‬
‫וכיש‬
‫‪2 0 9‬‬
‫מ ה ל ק ר ן ש כ ו ו נ ת ו ל ה י ק ו ‪ , 2 ! 0‬ו ל א שייך ב י ה ה כ נ ס ת ! ! ‪ 2‬פ י ר כ‬
‫ז‬
‫פ ר כ ת ‪ 3‬י ־ מ ע ל ת דין‪,‬‬
‫פרכת‪215‬‬
‫א ם היתה נמצאת בקרן ולא ברגל‪,‬‬
‫א ‪ 2‬ג‬
‫דפרכי׳‬
‫‪ 2‬כלל‪,‬‬
‫מינה״‪2‬‬
‫מ ע ל ת דין צ ר י ך שתהיי י ד ו ע ה שאינה ב ל מ ד ‪ 0‬י ‪ 2‬מ כ ח פ ק ‪ , 2 1 7‬א ו ד ו מ ה‬
‫ס ו‬
‫ל ו ‪ ,‬ש א ם ל א כ ן א י נ ה פ ר כ א ‪ ,‬וגאמ׳‪ 2!8‬ה י א ג ו פ א תיתי ב ק י ו ‪.‬‬
‫‪6 7‬‬
‫!‬
‫נ כ נ י ס (‬
‫‪1 8‬‬
‫ך >‬
‫ט‬
‫פ‬
‫ף‬
‫ו‬
‫[‬
‫‪g‬‬
‫פ י ט ן ר <‬
‫ך <‬
‫‪0‬‬
‫‪] a‬‬
‫ם‬
‫ו‬
‫[‬
‫ה‬
‫ם‬
‫‪.‬‬
‫מ ה‬
‫‪ 170‬אם‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫ט‬
‫‪ !73‬כ א‪ .‬קרן‪.‬‬
‫‪ 172‬נכניס[ א‪ .‬נכנס‪.‬‬
‫‪ !71‬ולוט׳! ד‪ .‬ם‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫לי•‬
‫! לא ה ו ע י ל ו ‪ . . .‬להזיק[ ס• לי•‬
‫‪.‬‬
‫‪ 175‬כוונתו[ ד‪ .‬כ ו‬
‫׳ הועילו[ ד‪ .‬הועיל לו‪.‬‬
‫‪ 179‬וכן[‬
‫‪ 178‬סלחייבם[ א‪ .‬לחייבם‪.‬‬
‫‪ !77‬גרעם פנזקא[ ד‪ .‬נרעם מנזק; מ‪ .‬נרע ם ק ‪.‬‬
‫‪ 180‬התוספות בב־ק[ ד‪ .‬התוספות בבי קטא; ם‪ .‬שם בביק התוספות‪.‬‬
‫י• ם• כך‪.‬‬
‫כ י ‪ . . .‬טדץ[ ד‪ .‬כשתהיה הפירכא טדץ ריל תורה; ט‪ .‬כשתהיה ר־ל טתוכה שהיה חזקה‬
‫‪ 184‬שייך[ ד‪ .‬שיוום )!>‪.‬‬
‫‪ 183‬ב ל מ ד ! א‪ .‬םלםד‪.‬‬
‫‪ 182‬שנמצא[ ד‪ .‬שנםצאו‪.‬‬
‫מהן•‬
‫‪ 188‬בזה!‬
‫י ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ !87‬ש‬
‫‪ 186‬להשוותן מ‪ .‬לתשובת‪.‬‬
‫‪ 186‬נחדש! מ‪ .‬מחדש‪.‬‬
‫‪ 191‬שאפיין מ‪ .‬אפי׳‪.‬‬
‫‪ 190‬בתלמודן מ‪ .‬בנמר׳‪.‬‬
‫‪ !89‬ה ד ב ר [ מ‪ .‬דבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מזה‪.‬‬
‫‪ 194‬לא! א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ .‬ל•‪.‬‬
‫‪ 193‬שאינה‬
‫״ ! מ א ה ‪ . . .‬ב ל מ ד [ מ‪ .‬מהחומרות נלםד‪.‬‬
‫‪ 198‬דכי • • •‬
‫׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫!‬
‫‪ !96‬והיא[ מ‪ .‬ו ה י ‪.‬‬
‫‪05‬׳ ממנה! ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫!‪ 20‬תבוא[‬
‫י ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫ד ה ל מ ד [ מ‪ .‬ו כ י ‪ . . .‬ד ת ל ‪.‬‬
‫‪ 203‬אז נסתור[ ד‪ .‬אז נסתיר; ם‪ .‬אם נסתור‪.‬‬
‫א(‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‬‫‪202‬‬
‫מ‪ .‬תבנה‪.‬‬
‫‪ 207‬רנל • • •‬
‫‪ .‬זקו‪.‬‬
‫‪ 200‬ה י י‬
‫‪ 205‬יאמר! ד‪ .‬נאמי; מ‪ .‬נאסר‪.‬‬
‫‪ 204‬אותו[ מ‪ .‬אותה‪.‬‬
‫‪ 208‬א ז ‪ . . .‬להקשות[‬
‫יכו׳[ מ‪ .‬שן ורנל שהיזקן מצוי אינו דין שיהא חייב ברשות הרבים‪.‬‬
‫‪ 210‬להזיקון ד‪ .‬מ‪ .‬להזיק‪.‬‬
‫‪ 209‬ונאמ׳[ ד‪ .‬נאם•; ‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫מ‪ .‬שאז שייך להקשות ]לשםן‪.‬‬
‫‪ 213‬פ ר כ ת ! ד‪ .‬פירכא‪.‬‬
‫‪ 212‬פירכא[ א‪ .‬לי; מ‪ ] .‬ק ‪. -‬‬
‫!‪ 21‬הכנסת[ א‪ .‬הכנסה‪.‬‬
‫‪ 216‬ש ת ה י י ‪ . . .‬ב ל מ ד [ ס‪ .‬שתהא ידוע שדין‬
‫‪ .‬ל•‪.‬‬
‫‪!5‬‬
‫‪ 214‬מינה! מ‪ .‬מיניה‪.‬‬
‫‪ 218‬שאם ‪ . . .‬ונאמ׳[ מ‪ .‬דאל־כ נאמר‪.‬‬
‫‪ 217‬פסוק[ ד‪ .‬הפסוק‪.‬‬
‫המלמד‪.‬‬
‫״‬
‫‪7 4‬‬
‫‪7 6‬‬
‫ו נ ת ם‬
‫נז‬
‫‪1 8 1‬‬
‫ה ו א ‪1‬‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪2‬‬
‫ב ו [‬
‫ה‬
‫פ ד‬
‫ה ק‬
‫ו (‬
‫‪1 0 8‬‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫[‬
‫‪n‬‬
‫ם‬
‫ם‬
‫‪cn1‬‬
‫‪0‬‬
‫>‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫ד‬
‫א‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ד ס ו פ‬
‫ו‬
‫א‬
‫[‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ה‬
‫] ה ו‬
‫ז‬
‫ק ו [‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫פ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫ו (‬
‫מ‬
‫לג ראה תוספות‪ ,‬ב־ק כיה אי‪ ,‬בדיה אני; כיו א׳‪ ,‬בדיה או‪.‬‬
‫לי מכאן ע ד סוף המאמר‪. ,‬היא מ פ א תיתי בקיו׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עסי ליט בי‪.‬‬
‫קי‬
‫הינער‬
‫ולפעמיםיי־‬
‫בהם‬
‫יטעה האדם»י‪2‬‬
‫]יב‪1‬‬
‫ב ח ו מ ר ו ת הק״ו או‬
‫ובאשר!־‪ 2‬נדקדק‬
‫הפר ׳‪«0‬‬
‫כ‬
‫יחייבו ה פ ך כ ו ו נ ת ו ‪ ,‬ו ע ל כ י ו צ א ב ז ה מ ש י ב ה ת ל מ ו ד ־ ־ ־ ה י א ה נ ו ח נ ח ‪ ,‬ו כ ן א ם '‬
‫החלמוד‪3‬־־‬
‫מייתי׳‪224‬‬
‫ל פ ע מ י ם ה א י מ י ל ת ׳ ל א ו ב ת ו ר ת קיו מייתי׳*־־ ל ה ‪ ,‬א ל א ב ת ו ר ת ט ע ם ׳‬
‫לה«‪,22‬‬
‫כי‪0‬־‪2‬‬
‫החומרוח או‬
‫הקולותל־־‬
‫ד ב ר י ם ‪ 8‬־ ג שאין‬
‫יחייבו‬
‫הרעת‬
‫ס ו ב ל ן ‪ 9‬־ ‪ 2‬ל פ י הענין‪.‬‬
‫כ ש נ ם ח ו ר ל י הק״ו מ כ ח ‪ 3 0‬־ ס ו ף ! ‪ 2 3‬דינא‪ ,232‬ד ה י י נ ו פ ל ו נ י י ו כ י ח ‪ ,‬צ ר י ך ‪ 2 3 3‬ש ל א‬
‫י ה א א ו ח ו פ ל ו נ י נ ר ו ע מ ה ל מ ד ב ש ו ם ד ב ר ‪ ,‬ש א ם ה ו א נ ר ו ע א י נ ה ה ו כ ח ה ‪ ,‬ויאמ׳ מ ה‬
‫ל פ ל ו ׳ ה מ ו כ י ח דין ה ו א ש י ה א גרוע«‪3‬־ ב ד י ן ז ה ש כ ן נועע‪ 235‬ב ר י ן פ ל ו ׳ ‪ ,‬ח א מ ׳ ב ל מ ר‬
‫ש ה ו א ח ש ו ב בוא‪3‬־‪.‬‬
‫הק־ול׳ נ ס ת ו ר א ו ת ו כ ש ה פ ס ו ק או מ׳ ל ה פ ך ‪ ,‬א ו נ״ש‪ ,‬א ו ה י ק ש ‪ ,‬א ו אי זוז*־ מ ר ה‬
‫‪ 3 8‬ג‬
‫מי״נ מ ד ו ת ‪ ,‬וכשהנ׳ש א ו ה ה י ק ש י כ ו ל ל ה ה ק י י ם ב ד ב ר א ח ר » ‪ 3‬־ נ ת ק י י ם ״ ־ ז ה וזה‪ ,‬כ ן‬
‫כתבו‬
‫התוספות״‬
‫סתורי׳״־‪,‬‬
‫תיקום‬
‫בסוף!‪24‬‬
‫דקדושין־‪,24‬‬
‫פ״ק‬
‫ואם‬
‫סות!־‬
‫הק״ו‪>3‬־‬
‫לקיו‬
‫שניהם‬
‫א מ ר י ׳ ב נ מ ׳ כיון‪ 2>5‬ד א י כ ׳ ל מ י מ ׳ ה כ י ו א י כ ׳ ל מ י מ ׳ ה כ י כ ל ח ד ו ח ר‬
‫‪2 > 0‬‬
‫חבחים‬
‫‪ 5 0‬ג‬
‫אדוכתיהל*־‪,‬‬
‫ודוק׳״־‬
‫כשהסתירה‬
‫ממש‪,‬‬
‫עקירה״־‬
‫כגון‬
‫הך‬
‫‪0‬‬
‫שאומ׳ ת ה ל ה ל ‪ ,‬ו ת ו ת ר י ! * ־ אנינות‪ 252‬ל כ ה ן ה ד י ו ט מק״ו דכ״ג‪ 253‬וכו׳>»־‪ ,‬ו ב ת ר ה כ י‬
‫קאמ׳‬
‫ולא‬
‫שקוליף״‪,‬‬
‫תותר‬
‫יעמר‬
‫אנינות‬
‫כל‬
‫אחד‬
‫לכ"נ‪2*5‬‬
‫מקיומי•־‪,‬‬
‫במקו ‪,260‬‬
‫מ ו‬
‫שהוא‪258‬‬
‫זה‪87‬־‬
‫ולא נלמוד‬
‫עקירה‬
‫ל א לזה ולא לזה‪,‬‬
‫ממש‪,‬‬
‫והן‬
‫א ב ל אם‬
‫א‬
‫‪ 220‬הק־ו או ה פ ר כ א ן ד‪ .‬ה ל י י‬
‫‪ 219‬ולפעמים ‪ . . .‬ה א ד ם [ ד‪ .‬לפעמים ‪ . . .‬אדם‪.‬‬
‫‪ 222‬התלמוד ן מ‪ .‬בגמרא•‬
‫‪ 221‬וכאשר‪ [.‬מ‪ .‬כאשר‪.‬‬
‫הפירכות‪ :‬מ‪ .‬בקיו או ב פ ר כ א ‪.‬‬
‫‪ 225‬א ל א ‪ . . .‬ל ה ן מ‪ .‬לי•‬
‫‪ 224‬מייתי׳ן ד‪ .‬מייתי‪.‬‬
‫‪ 223‬ה ת ל מ ו ד [ מ‪ .‬הגמרא‪.‬‬
‫‪ 228‬דברים[‬
‫‪ 227‬החומרות או הקולות[ מ‪ .‬הקולות והחומרות‪.‬‬
‫‪ 226‬כי[ א‪ .‬מן‪.‬‬
‫‪ 231‬סוף ן ד‪ .‬סוטי•‬
‫‪30‬־ מ כ ח ן מ‪ .‬דכה‪.‬‬
‫‪ 229‬סובלן! מ‪ .‬סובלחן‪.‬‬
‫ד‪ .‬ס‪ .‬ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ 235‬שכן‬
‫( ‪ .‬ל־‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 233‬צריך ן ס‪ .‬שצריך‪.‬‬
‫‪ 232‬דינא[ מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 237‬או א'‬
‫‪ 236‬שהוא חשוב בון ד‪ .‬ט‪ .‬וכוי‪.‬‬
‫גרוע[ מ‪ .‬נאמר מה לפלוני שכן הוא גרוע‪.‬‬
‫‪ 240‬נתקיים[ י•‬
‫‪39‬־ א ח ר ! א‪ .‬ד‪.‬אחד‪.‬‬
‫‪38‬־ מ ד ה [ ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫זו[ א‪ .‬אי או זו‪.‬‬
‫‪ 243‬ואם‬
‫‪ 242‬כ ן ‪ . . .‬דקתשיןן ף‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 241‬בסוף[ מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫נקיים; ס‪ .‬יתקיים‪.‬‬
‫‪ 245‬כיון[‬
‫•‪ 24‬שניהם סתורי׳[ ד‪ .‬שניהם ס ו ת ר י ׳ ‪ .‬לי‪.‬‬
‫הקיון ד‪ .‬אם קיו; ס‪ .‬ואם ק־ו‪.‬‬
‫‪ 247‬תיקום אדוכתיה[ ד‪ .‬תיקי‬
‫‪ 246‬כ ל ח ד וחד[ ם‪ .‬ו כ ל חד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכי כיון; מ‪ .‬הכי‪.‬‬
‫‪49‬־ עקירה! א‪ .‬קעקירה; ד‪ .‬בעיקרה‪:‬‬
‫‪ 248‬ודוק׳ ן מ‪ .‬לי‪.‬‬
‫אדוכתי; ם‪ .‬תיקום בדוכתיה‪.‬‬
‫‪ 251‬ותותרין א‪ .‬ותורתי; ד‪ .‬ותותר•‬
‫‪ 250‬ה ך דזבחים[ ם‪ .‬ההיא דוכתי׳‪.‬‬
‫ם‪ .‬עקור׳‪.‬‬
‫‪ 255‬ולא —‬
‫‪ 254‬ו ת ו ת ר י ‪ . . .‬וכן׳ ן ‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 253‬דכינ[ א‪ .‬לכינ‪.‬‬
‫‪ 252‬אנינות[ ד‪ .‬דאנינות‪.‬‬
‫‪ 258‬שהוא[ ד• לי־‬
‫‪ 257‬זה[ ד‪ .‬זהו; ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 286‬מקיון ם‪ .‬וםקיו‪.‬‬
‫לכינ[ מ‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 260‬במקומון מ‪ .‬ןולא נ ל מ ד לא לזה במקומון‪.‬‬
‫‪ 259‬והן שקולין[ ד‪ .‬והם שקולים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫א‬
‫ע‬
‫ה‬
‫־‬
‫־‬
‫ס‬
‫נ ר ן ע‬
‫;‬
‫ס‬
‫ם‬
‫לח מכאן‬
‫לי מכאן‬
‫ל׳ מכאן‬
‫לח ראה‬
‫לט ר א ה‬
‫ע ד סוף המאמר‪ . ,‬ל פ י הענין'‪ ,‬מובא ב כ ל ל • התלמוד ה ל ל ‪ ,‬עמי פ׳ בי‪.‬‬
‫ע ד סוף המאמר‪. ,‬שהוא חשוב בוי‪ ,‬מובא ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד הניל‪ ,‬עמי מ׳ אי­‬
‫ע ד ‪.‬ליחן בזה האמור בזה'‪ ,‬מובא ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד הניל‪ ,‬עמ׳ מיא בי‪.‬‬
‫תוספות‪ ,‬קידושין ליט אי‪ ,‬בדיה ההוא‪.‬‬
‫זבחים טיז ב׳‪-‬ייז א׳‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫אינו‬
‫‪2 6 1‬‬
‫ע ק י ר ה ממש‪ ,‬א ל א‬
‫בפרהי•‬
‫עריפה‬
‫איפכ'‬
‫למימי‬
‫כפרה‪,‬‬
‫כזה‬
‫‪2‬‬
‫מדמהניא‬
‫ב ‪266‬‬
‫ד ע ר י פ ה ושחיט׳‪,‬‬
‫שחיטה ד ל א‬
‫ה‬
‫י ׳ ‪ 263‬ל מ י מ י‬
‫‪2‬‬
‫בעגלהל• ‪,‬‬
‫מהניא‬
‫ר ת ח נ י ם שחיטה ב ע ג ל ה כפרה‪ 2«0‬מרמהניאסל‬
‫כ ל כיוצא‬
‫‪2 7 4‬‬
‫כהנהן‪«2‬‬
‫ד‬
‫ב ע‬
‫בזה!ל‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫שהכל‪3‬ל‬
‫א י נ ו ״ ה כ ח ש ה ממש‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫קה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫להני‪4‬״‬
‫אעיג‬
‫דאיכ׳‬
‫ב ה ע ר י פ ה שאינה‬
‫להתקיים ליתן‬
‫יכול‬
‫‪2‬‬
‫ה א מ ו ר בזה‪ ,‬כ ד ר ך ‪ 6‬ל מ ה מצעו‪ ,‬זה הוא‪6‬ל כתו׳ ב פ ׳ ק ד ח ו ל י ף ‪.‬‬
‫בתהןד״‬
‫וצ״ע ש ם ב ה ה י א פ ר ק ׳‬
‫‪.‬ן‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ל ‪,‬‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫« ‪ 2 7‬כ ל י ם לענין אויר‬
‫ן ש א ר‬
‫ו ט ו מ א ת גבי»ל‪ ,2‬ד מ ע י ק ר ׳ ב ע י ל מ י ל ף ש י ט מ א ו כ ל י ח ר ס מ ג ב ן םק״ו מ ש א ר כ ל י ם ‪.‬‬
‫ו כ ס ו ף ש מ ע ת ׳ דגץ‪ 280‬א י פ כ א ‪ ,‬ו ל א יהו כ ל ה כ ל י ם מ ט מ א י ן מגבן!‪ 28‬מק״ו ו מ ה כ ל י‬
‫‪2‬‬
‫ח ר ס וכו׳ייי‪ ,‬והני ת ר י ק י ו ס ו ת ר י ׳ ז ה א ת ז ה מ מ ש ‪ ,‬ו א פ ־ ה ח ש ב ל ה ו ה ת ל מ ו ד ״ ‪,‬‬
‫ולא ס ת ר להו א ל א מ כ ח קראי‪.‬‬
‫ק״ו ג׳ שאינו ס ת י ‪ 2 8 3‬מ מ ש ‪,‬‬
‫ו ב ל מ ד י ה ו ק ש ה ל י ‪ ,‬ו א מ ר ת י כ י א ו ל י ב ע ב ו ר שיש‬
‫רבעי למילף‬
‫ר ה‬
‫ד ל י ט מ א אויר בשא ‪ 284‬כ ל י ם מק׳ו‬
‫ר‬
‫ד כ ל י ח ר ס ‪ ,‬שאינו ס ת י ר ה ל א ל מ א י ר ב ע י ל מ י ל ף ר ל י ט מ א כ ל י ח ר ס מגבו‪,‬‬
‫למאי דבעי ל מ י ל ף ר ל א ליטמאו שאר כלים מ‬
‫ה ׳‬
‫ג‬
‫מ‬
‫‪2 8 6‬‬
‫‪2‬‬
‫מ א ו ת ם ‪89‬‬
‫כ‬
‫ק״ו‬
‫ר‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ה‬
‫<‬
‫צ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ג‬
‫נ ב ן‬
‫ן‬
‫ב‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫ע‬
‫ט‬
‫נ כ ו ן‬
‫ם‬
‫מ א‬
‫י ‪ 8 8‬־ שנא א ל ו‬
‫דאניגות‪.‬‬
‫נסתור״־‬
‫‪2 0 2‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ך‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪ ,‬אע״ ‪ 286‬ד א י נ ה ו א ה ד ד י א כ ח ש י ‪,‬‬
‫^‬
‫ה‬
‫ולא‬
‫הק־ו‬
‫ב‬
‫ל ‪ 2 9 0‬שום‬
‫פרכא‪ ,‬אם‬
‫א‬
‫ד ח מ ץ ד ר י יהודה‪ ,‬ח מ ץ ‪0 3‬‬
‫ע צ י ם יושב ו ע ו ב ר ע ל‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫י‬
‫ב ש ר‬
‫החומרא‬
‫‪ 2 9 4‬מק״ו דנותר»»‪ ,8‬והשיבו ל ו אין ל ו‬
‫פ ה‬
‫ל‪ 297‬יראה ו ב ל‬
‫תשוב‬
‫קולא!•־‪ ,‬כי ההוא‬
‫‪1 0‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫צ‬
‫‪ 2 9 8‬ר ת ש ב י ת ו דהיינו ב י ע ו ר ‪,‬‬
‫ן א ע ש ה‬
‫‪2‬‬
‫וכיון ד ח ו מ ר א זו ג ו ר מ ת ל ע ב ו ר ע ל ד ב ר י ת ו ר ה אין ל ת ן ק ־ ו ב ז ה ״ י י •‬
‫‪2 6 1‬‬
‫א ל א [ ס‪ .‬ולא‪.‬‬
‫י• ליהני; ט‪ .‬להאי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 267‬ב ע ל‬
‫‪,‬‬
‫‪ 270‬ם‬
‫ד‪ .‬ה כ ל ‪.‬‬
‫לל בהנהו[ ם‪ .‬בההוא‪.‬‬
‫ה [‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ד ט ה נ‬
‫כ‬
‫א ‪1‬‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫‪ 262‬כהנהון ד‪ .‬כהנו‪.‬‬
‫‪ 265‬ב פ ר ה [ א‪. .‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ה‬
‫(‬
‫ם <‬
‫א ץ >‬
‫‪M‬‬
‫‪l‬‬
‫ם‬
‫‪8‬‬
‫״‬
‫־‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ן‬
‫) א ת [ <‬
‫‪2‬‬
‫‪f‬‬
‫‪f‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫ד ם ה נ י א <‬
‫‪2 7 4‬‬
‫״‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ד‬
‫[‬
‫‪8‬‬
‫פ‬
‫‪2‬‬
‫ד‬
‫ל‬
‫‪Q‬‬
‫‪2 7 6‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ה‬
‫[‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪m‬‬
‫א‬
‫ך ; ת ל ם ן ד ‪1‬‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ה‬
‫נ‬
‫‪2 7 2‬‬
‫ך‬
‫ם‬
‫[‬
‫‪ 278‬ושאר ן ס‪ .‬משאר‪.‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪ 264‬להני[‬
‫‪ 263‬דבעי׳[ ס‪ .‬דבעי‪.‬‬
‫‪ 266‬םדמהניא בה! ם‪ .‬דםהניא ביה•‬
‫‪ 269‬כ פ ר ה [ ס‪ .‬כ כ פ ר ה ‪.‬‬
‫י ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 273‬שהכל[‬
‫‪.‬‬
‫‪. ,‬‬
‫‪ 276‬זה הוא( ם‪ .‬וזהו•‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 280‬דנץ‪I‬‬
‫‪ 279‬נבין ס‪ .‬נב‪.‬‬
‫‪ 2 8 3‬שאינו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫ד‬
‫ו ז ה‬
‫א י נ ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ע‬
‫א‬
‫ה‬
‫ך‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ם‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪ 285‬אעינ!‬
‫‪ .‬ל י י ‪ . . .‬דשאך‪.‬‬
‫‪ ...‬ב‬
‫‪ 284‬ד ל י‬
‫סתירה‪ I‬מ‪ .‬שאץ הסתיר׳‪.‬‬
‫‪ 287‬לתת בו[ ם‪ .‬לכותבו•‬
‫‪ 286‬א ה ד ד י ‪ . . .‬הנ׳[ ס‪ .‬הדדי םכחישץ טבח‪.‬‬
‫• אעפיי•‬
‫!‪ 29‬החוםרא‬
‫‪ 290‬ב ל א [ ם‪ .‬בלי‪.‬‬
‫‪ 289‬אלו סאות•[ א‪ .‬א ל א סאות‪.‬‬
‫מאי[ ט‪ .‬אי‪.‬‬
‫‪ 292‬כי ההוא ק־ו! ד‪ .‬כההוא ק ו ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫קולא[ ד‪ .‬החוסרא ל ק ו ל א ; ט‪ .‬הקולא‬
‫ש א ר [‬
‫ט ס א‬
‫ס‬
‫ט ם‬
‫ד‬
‫ס‬
‫‪2 8 8‬‬
‫ח ו מ ר‬
‫ט‪ .‬ןדפסחים פ ר ק כ ל שעהן‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫ד נ ו ת ד (‬
‫ך <‬
‫‪3‬ע‪ 2‬ח פ ץ [‬
‫^‬
‫• • • ב ל [ ט‪ .‬ישב ועובר ב ב ל ‪.‬‬
‫ן ה ע י ב ו‬
‫ל ן [‬
‫ד‬
‫ך <‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫ן ה ע י ב‬
‫‪ 208‬ואעשה[ ם‪ .‬ועשה‪.‬‬
‫ל ן‬
‫]‬
‫א‬
‫ם‬
‫‪ 294‬בשריפה[ ד‪ .‬בשריבה•‬
‫‪ 297‬יושב‬
‫‪. ,‬‬
‫‪. ,‬‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫ו ה ש‬
‫ב ו‬
‫‪ 209‬מ ה ן פ‪ .‬כזה•‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫חולין כ־ג ב ׳ ‪ -‬כ ־ ד א׳‪.‬‬
‫•י ר א ה חולין כ י ד ב ׳ ‪ -‬כ י ה אי‪.‬‬
‫״־ טכאן ע ד סוף הטאסר‪. ,‬אין ל ח ן קיו בזה־‪ ,‬סובא ב כ ל ל י ה ת ל פ ו ד הנ־ל‪ .‬עפ‬
‫‪°‬י ר א ה פסחים כ־ז ב ׳ ‪ -‬כ י ח אי‪.‬‬
‫סא‬
‫קי‬
‫הינער‬
‫כל‬
‫פ י‬
‫‪M‬‬
‫ד ב ר ל מ ד י ן מק״ו‪ ,‬ב י ן א י י ת י ה מ ק ר ‪0‬‬
‫א‬
‫א‬
‫‪3 0‬‬
‫ב ג‬
‫ן‬
‫י‬
‫ש‬
‫ן‬
‫א‬
‫י ק ! ‪ 3 0‬במלמד‪.‬‬
‫ש‬
‫ב ה‬
‫ו ב ק ד ש י ם אינו כ ן ‪ ,‬שיש צ ד ד י ם י ד ו ע י ם שאין ל מ ד י ן ב ה ם ל מ ד מ ן ה ל מ ד ‪ ,‬א ב ל בעי^מ׳‬
‫נ ל מ ו ד ב כ ל ענין‪ ,‬ח ו ץ מ ד ב ר ה נ ל מ ד ‪ 3 0 2‬ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס י נ י שאין ל מ ד י ן מ מ נ ה ל י ׳‬
‫‪0‬‬
‫ו כ ן ד ב ר ה ב א בק׳׳ו נ ל מ ו ר מסנן‪ ,303‬ו ל ב ׳ נ ק ר א נ ו ק״ו ב נ ו‬
‫ש‬
‫ל ק״ו‪ ,304‬ך<׳‪ 30.‬פרש׳׳י "‪.‬‬
‫כ‬
‫א ך ל פ י ה מ ק ו מ ו ת שראיתי ה ו א ע ל ד ב ר דמסתבר«י׳‪ 3‬ט פ י מ כ מ ה אנפי ו מ ד ר ג ו ת‬
‫‪3 0 7‬‬
‫זו ע ל זו‪ ,‬ו א י ף ‪ 3 0‬ב ו ס ת י ר ה כ ל ל ‪ . 3 0 0‬פ ר ש ׳ י בפ״ק‪ 3 10‬ד ש ב ו ע ו ת ״ י ד כ ל מ ר ה ל מ ד י ן‬
‫‪2 -‬‬
‫ל מ ד מ ל מ ד ! ! ‪ 3‬ב ק ד ש י ם ‪ ,‬ח ו ץ מ ד ב ר ה ל מ ד ב ה ק ש ‪ 3 ! 2‬שאינו ח ו ז ר ו מ ל מ ד ב ה י ק ׳‬
‫ושם נ ר א ה ד ד ב ‪ 3 ! 3‬ה ל מ ד ב ה י ק ש ח ח‬
‫ר‬
‫ומלמד‬
‫בהי‬
‫שלא יוכל‬
‫ק ש‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ן‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ב נ‬
‫ו‬
‫‪,‬ן‬
‫א ב‬
‫‪ 3 ! 4‬חוזר‬
‫‪ 3 ! 5‬בקדשים‪ ,‬והוא ק צ ת תימה ד ב ג י ף ! ‪ 3‬א ב ה ל מ ד בהיקש י ל מ ד מ ה‬
‫ללמוד‬
‫מ ל מ ד ו הראשון‬
‫ש מ ל מ ד ? ‪31‬‬
‫ב יק‬
‫ה‬
‫ש ׳‬
‫לי‬
‫ו א ו‬
‫ט ע מ‬
‫לפי‬
‫ן ‪ 3 ! 8‬הוי‬
‫ד מ ו כ ח ש ם ד ה ה ו א ‪ 3 ! 0‬בנין א ב אינו א ל א נ ל ו י ב ע ל ׳ ‪ 3 2 0‬ל פ י ה כ ת ו ׳ ב ו ‪.‬‬
‫מ‬
‫פ‬
‫א ד ם ׳ ד ן ק״ן!‪ 32‬מ ע צ מ ו ‪ ,‬א ע ״ פ‬
‫הדין‪,‬‬
‫שאין‬
‫פי׳‬
‫התוספות‪-‬״‬
‫לאסו ‪325‬‬
‫ר‬
‫רנהי‪ 327‬ד ל‬
‫א‬
‫בלאו‬
‫של‬
‫מק״ו‪,‬‬
‫א ‪2 2‬‬
‫‪ 3‬קבלן‪ 323‬מ ר‬
‫וב ׳‪326‬‬
‫פ‬
‫ב ו‬
‫‪.‬‬
‫אלמנה״‬
‫לק״־‪ 327‬מ כ ח ק׳ן‪ ,328‬א י ס ו ר א מ י‬
‫ה א ‪0‬‬
‫א‬
‫ין‪ 324‬מזהירין מן‬
‫לכהן‬
‫‪32‬‬
‫נתל‬
‫ג ם ר י‬
‫׳‬
‫ב‬
‫כתבו‬
‫ק״ן ‪.33‬‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫ו כ ן א מ ר ו אין עונשי׳ מ ן ה ר י ן ‪ ,‬פ י ׳ ל ח י י ב עונש!‪ 33‬מ י ת ה ו כ ר ת ‪ ,‬ו ט ע ם נ ת ל יש ב ר ב ר ׳‬
‫כ י הק׳׳ו ס ב ר א מ ו כ ר ח ת ‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם יש ל ו ס ת י ר ו ת מ כ מ ה א נ פ י ה שהזכרנן‪ ,332‬ו א ו ל י‬
‫‪ 302‬הנלמד‪I‬‬
‫‪ 301‬בהיקש! ‪ ] .‬א ן ‪.‬‬
‫‪ 300‬בין אייתיה מקרא! ם‪ .‬דין איתיה בסקרי‪.‬‬
‫‪ 304‬בנו של קיו! א‪ .‬לי; ד‪ .‬בן בנו של ק״י•‬
‫‪ 303‬סמנו! ם‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫ם‪ .‬נלםד‪.‬‬
‫‪ 307‬וסדרנות! ס‪ .‬סדרנות‪.‬‬
‫‪ 306‬ד ם ס ת ב ר ן ם‪ .‬ה ס ס ת ב ר ‪.‬‬
‫‪ 305‬כ ך ! ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 310‬בפיק! ד‪ .‬מ• פיק­‬
‫‪ 309‬כ ל ל ! ד‪] .‬לשון ן׳ סוסה זיל‪ ,‬ועוד כתין‪.‬‬
‫‪ 308‬ואין! ד‪ .‬אין‪.‬‬
‫‪ 313‬ד ד ב ר ! ד‪ .‬דבר­‬
‫‪ 312‬בהקש! ד‪ . . . .‬יקש; ס‪ .‬טהקש‪.‬‬
‫ם ל פ ד ! א‪ .‬ה ל ס ד ‪.‬‬
‫‪ 316‬דבניןן א‪ .‬ל׳ גהכיי קריעי•‬
‫‪ 315‬בהיקש! ד‪ .‬ס‪ .‬לי‪.‬‬
‫א ב ! א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 310‬דההוא! ט‪ .‬דההיא‪-‬‬
‫‪ 318‬טעםו! ט‪ .‬טעסא‪.‬‬
‫‪ 317‬שטלטד! א‪ .‬שלומד‪.‬‬
‫‪ 323‬קבלו!‬
‫‪ 322‬שלא! א‪ .‬שלו‪.‬‬
‫‪ 321‬ק־ו! ט‪ .‬בק־ו‪.‬‬
‫‪ 320‬בעלפ'! ס‪ .‬במעלא‪.‬‬
‫‪ 325‬לאסור! ד‪ .‬לאיסור ] ד ב ר [‬
‫‪ 324‬אין! ד‪] .‬ולפי התלמוד! אין‪.‬‬
‫ס‪ .‬ק ב ל ה ‪.‬‬
‫‪ 327‬ת ה י ן א‪ .‬דהני; ם• לי•‬
‫‪ 326‬ובפי! ד‪ .‬לי; מ‪ .‬וביבמו׳ פרי‪.‬‬
‫מ‪ .‬לאסור ]דבר!‪.‬‬
‫‪ 330‬א י ס ו ר א ‪ . . .‬ב ל י !‬
‫‪ 329‬מיהאן א‪ .‬פהא‪.‬‬
‫‪ 328‬קיו! א‪ .‬מק־ו‪.‬‬
‫*־‪ 327‬לקי! מ‪ .‬לקיו‪.‬‬
‫‪ 332‬שהזכרנו!‬
‫‪ 331‬עונש! ד‪] .‬האדם נוף!; מ‪] .‬ונוף!‪.‬‬
‫ס‪ .‬איסור מיתה נמרינן מק־ו‪.‬‬
‫ד‪ .‬שהזכריו; ם‪ .‬הזכרנו‪.‬‬
‫ד‬
‫(‬
‫‪3 1 1‬‬
‫‪3 1 4‬‬
‫;‬
‫פ י מכאן ע ד ‪.‬חוזר ו מ ל מ ד בהיקש בקדשים׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד הנ־ל‪ ,‬עפ׳ מ־א ב ' ‪ -‬ם '‬
‫א׳‪ ,‬בשם ן׳ םוסא‪.‬‬
‫כ ה ר א ה רשיי‪ ,‬זבחים ני בי‪.‬‬
‫סי ר א ה שבועות י׳ אי‪ ,‬ורשיי שם‪.‬‬
‫פ׳ םכאן ע ד סוף המאמר‪. ,‬מבוארת בתורה׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד‬
‫מיא אי‪.‬‬
‫ה נ‬
‫ב‬
‫־ ל ‪ ,‬עפ׳ סיב א •‬
‫פ ״ כ ל המאפר‪ ,‬ובפי אלמנה ו מ י מ כ ח קיו‪ ,‬נמצא בכיי ע ל הנליון‪.‬‬
‫‪ BD‬לא מצאתי זה בתוספות שם‪ .‬וראה פ ח ד יצחק‪ ,‬ע ר ך אין מזהירין מן הדין‪.‬‬
‫נ ע ל הנליון בכיי נמצא‪. :‬וכן אמרו התוספות בב׳ק פ־א בדיבור ועדים זופמין וכי י ‪ .‬ראה‬
‫תוספות שם‪ ,‬ד׳ ב'‪ ,‬בדיה ועדים; ו פ ח ד יצחק הניל‪ ,‬שם‪.‬‬
‫קז‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫]טו[‬
‫ל כ ף ‪ 3 3‬ל א הניחה‬
‫יעלמן‪ 333‬ל פ י ש ע ה ‪,‬‬
‫לסבראדיי‪ ,‬כי‬
‫ה ת ו ר ה י ‪ -‬ג ג עונשי הגוף״*‪:‬‬
‫א ם לנזירח מלך‪ 338‬מ ב ו א ר ח בחורה‪.‬‬
‫ולפעמיםני•‬
‫נלויי מ י ל ת א‬
‫דנבעלה‬
‫ב‬
‫נ‬
‫א‬
‫‪9‬‬
‫ן‬
‫‪3‬‬
‫ל ׳‬
‫מ‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪>,‬‬
‫ה ן א‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪< 3‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ן‬
‫י‬
‫׳‬
‫ד‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫׳‬
‫ר‬
‫ך‬
‫י‬
‫ב נ מ‬
‫ל‬
‫א‬
‫׳‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫מ ז ה‬
‫י ין‬
‫מ‬
‫ר‬
‫הר‬
‫ן‬
‫י ף > ‪ , 3 4‬ומשני‬
‫לכהן ג ל‪ ,342‬רנפק׳ לן מ ק ר א‬
‫ר ו‬
‫ה‬
‫ל פ ס ו ל ל ה א ס ו ר ‪ 3 4 3‬ב ת ר ו מ ה ־ נ ‪ ,‬ו י ל י ף פ ס ו ל כ ה ו נ ה מק״ו ר נ ר ו ש ה ר ש ר י א‬
‫ה‬
‫ופסלה‬
‫בתרומה‬
‫בל ‪346‬‬
‫ל כ ה ו נ ה ‪,3 4 4‬‬
‫ג ר ו ש ה יש ל ל ‪3 4‬‬
‫א‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ר‬
‫לאו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י ‪ 3 4‬ק׳׳ו גלויי מ י ל ת ׳‬
‫ה א‬
‫ב ע ל מ ׳ הוא‪ ,‬כלומ׳‬
‫‪6‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ן‬
‫׳‬
‫ה‬
‫יל‬
‫ה ו א‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ס‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫‪ 3 4‬מחמת מה‬
‫ב ת ר ן מ ה ‪8‬‬
‫ש א י ר ע כ י ב ק ל נ פ ס ל ‪ 3 4 9‬ל כ ה ו ג ה י ו ת ר מ ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל א מייתי גרושה א ל א ל ה ב י א‬
‫ת‬
‫וראיה‪50‬‬
‫דוגמא‬
‫בהמה‬
‫ו‬
‫‪<3‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫צ‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫נ‬
‫א‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ן מ‬
‫ב ז ה ‪2‬‬
‫ט מ א ה שאין ב ה ס י מ נ י ט ה ר ה כ ל ל ‪ ,‬ד ה י א ‪ 3 » 3‬ב ע ש ה ‪ ,‬מ ד כ ת י ׳ ב ט ה ו ר ה א ו ת ה‬
‫תאכלו‪,‬‬
‫ומייתי א י ס ו ר ל‬
‫טהרה‬
‫סימני‬
‫‪, ,‬‬
‫ר‬
‫ו א ס‬
‫א‬
‫מ‬
‫ו‬
‫‪> 3 5 6‬‬
‫ק ״ ן ‪ 3 5 4‬ד ש פ ן ו א ר נ ב ת נ מ ל וחזיר‪ ,‬ר ב ת י ׳‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫שהאוכל בשר ס ו ס וחמור‬
‫‪P‬‬
‫ז‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫‪,‬ך ל‬
‫׳‬
‫‪ 3 5‬ש מ ב י א ב ת ״ כ ״ גבי‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ה‬
‫לקי‬
‫ד‬
‫י‬
‫ל‬
‫ד‬
‫‪ 3 5 9‬׳‬
‫ה ר ץ ׳ א ל א ו ר א י נלויי מ י ל ת ׳‬
‫י‬
‫ל‬
‫ת‬
‫״‬
‫א ע‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ל ‪,‬‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫מ נ‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪3 7‬‬
‫ט ה ר ה‬
‫ק‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪5‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫א‬
‫כ‬
‫«‬
‫‪0‬‬
‫ק‬
‫‪3‬‬
‫לל‬
‫־‬
‫ו ׳‬
‫׳‬
‫ן כ‬
‫ב ה ו ‪5‬‬
‫ו א‬
‫‪ 3 5‬קצת‬
‫ין‪3.8‬‬
‫ספק‬
‫י ! ‪ 3 6‬מזהירין‬
‫ב ע ל מ א ה ו א ‪ ,‬והיינו ט ע מ ׳ ד מ ה שפי׳‪ 362‬ה כ ת ו ב‬
‫כ כ ל א ח ‪ 3 6 3‬מ א ל ו מ ה ש ח ס ‪ 3 « 4‬ב ו מ ס י מ נ י ט ה ר ה ‪ ,‬כ מ ו ו פ ר ס ה ‪ 3 « 5‬איננו מ פ ר י ס ‪,‬‬
‫ד‬
‫והוא‬
‫דכל‬
‫ר‬
‫נר ‪66‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫כיוצא ב ה ם‬
‫ל‬
‫י ג ר <‬
‫מ‬
‫ל‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה ? ‪3 8‬‬
‫ב ח ס ן ‪ 3 6 9‬סימני‬
‫מ י מ ׳‬
‫^‬
‫ז‬
‫]‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ע‬
‫מ‬
‫׳‬
‫ט ה ר ה א ל ו אסירי‬
‫ר ו‬
‫(‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו ר א‬
‫א‬
‫י ‪ 3 6 8‬להודיענו‬
‫כ מ ו ת ‪ 3 7 0‬ולרקין ע ל י ה ם ׳‬
‫ם‬
‫וכה״נ א מ ר י ׳ נ ב י ת ו ל ! ‪ 3 7‬ש א ר כ ל י א ו כ ל נ פ ש ח ו ץ מ ר ח י ם ו ר כ ב ד ל ו ק ה ־ י משום‬
‫ב‬
‫כ י נ פ ש ה ו א ח ו ב ל ‪ ,3 7 2‬ד א י ל ה כ י ל א א ת א ל ש ת ו ק ק ר א מיניה‪ ,‬וכיון ש נ ל ה ל נ ו ה כ ת ו ׳‬
‫‪ 33‬י‬
‫ע ל ס ו [‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪D‬‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ל‬
‫‪3 3 4‬‬
‫ן‬
‫‪ 336‬עונשי הנוף[ ד‪ .‬עונעו‪.‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ן‬
‫מ <‬
‫(‬
‫‪,‬ל‬
‫‪ 337‬ל ס ב ר א [ א‪.‬‬
‫כ ן‬
‫‪ 335‬התורה[ א‪ .‬וזורה•‬
‫‪.‬‬
‫מסתב‬
‫ר א ‪:‬‬
‫ב‬
‫מ י‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫*‪ 33‬כ י ‪. . .‬‬
‫ם‬
‫‪ 339‬ולפעמים אנו[ ד‪ .‬ואם תמצא לפעמים שאנו‪.‬‬
‫ל‪ [1‬ט• כ׳ אין נזרת ה פ ל ך ‪.‬‬
‫גדול[‬
‫‪ 342‬כי‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 340‬ה‬
‫‪ 344‬ו פ ס ל ה לכהונה[ מ‪ .‬ויליף לה‬
‫‪ 343‬אסורה! ‪] .‬לאכול[‪.‬‬
‫מ‪ .‬כההוא ד פ ר ״ לעיל‪.‬‬
‫‪ 347‬לה!‬
‫‪ .‬ןלא‪.‬‬
‫ל‬
‫_‬
‫פ ל‬
‫‪ 350‬וראיה[‬
‫ל ‪.‬‬
‫ס‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 353‬דהיא[ מ‪ .‬דאי‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‪ .‬וכר‬
‫‪ 356‬ואסירי[‬
‫‪ ,‬ל ‪.‬‬
‫_‬
‫_‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫]נא‬
‫‪ 359‬וחמור דלקי[‬
‫‪ . , ,‬אין‪.‬‬
‫ם‪ .‬ו א ס י‬
‫‪ 362‬דמה שפי'[‬
‫‪ 36.‬וכי! ס‪ .‬דאין‪.‬‬
‫‪ 360‬א ל א [ ס‪ .‬ולא‪.‬‬
‫ט• או חמור דלוקה‪.‬‬
‫‪ 305‬ופרסה[ מ‪ .‬פרסי‪.‬‬
‫‪ 364‬שחסר[ א‪ .‬ש ח ‪.‬‬
‫‪ 363‬א ח ד [ ס‪ .‬חד‪.‬‬
‫מ‪ .‬דמי שפיר‪.‬‬
‫‪ 308‬ודאי[ מ‪ .‬ןבא[‪.‬‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫לי‬
‫_‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 366‬והוא‬
‫‪ 370‬כמותם[ מ‪ .‬במותם•‬
‫ין‪.‬‬
‫_ ; ‪.‬‬
‫‪ 369‬ד כ ל ‪. . .‬‬
‫י‬
‫ץ‬
‫א‬
‫[‬
‫״‬
‫ל‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫א‬
‫ך <‬
‫[‬
‫א ל ו ס‬
‫] ן ה נ‬
‫ה ו א [‬
‫ב ע ל מ‬
‫ס‬
‫ס ו‬
‫כ ה ו נ ה‬
‫‪8‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫״‬
‫ר‬
‫ב‬
‫א‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ם‬
‫״‬
‫ן ק ף י‬
‫[‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫ה‬
‫ס ר ה [‬
‫‪3‬‬
‫‪ 3 5 4‬ם ק‬
‫ר<‬
‫ל‬
‫‪3 5 7‬‬
‫‪q‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫ת‬
‫ן כ י ן צ א [‬
‫י [‬
‫מ‬
‫ס י ס נ י‬
‫[‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪Q‬‬
‫ר‬
‫מ <‬
‫ן א מ ר י נ ן‬
‫ה‬
‫ב‬
‫[‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ה‬
‫״ ‪ 3 4‬ב‬
‫‪3 4 8‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫צ‬
‫‪/‬‬
‫ב ק י ן <‬
‫[‬
‫ה א י <‬
‫‪3 5 2‬‬
‫‪3 5 5‬‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ם‬
‫ב‬
‫[ מ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ם <‬
‫[‬
‫ז‬
‫ה‬
‫(‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫] ו א‬
‫״‬
‫ס‬
‫‪ 8S‬א‬
‫‪ 3‬ו‬
‫א‬
‫[‬
‫נ פ ס‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ה ו ‪1‬‬
‫זר‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫א‬
‫[‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ו ה‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ן‬
‫נ‬
‫״‬
‫ם‬
‫!‪ 37‬ח ו ב ל ! מ‪ .‬חובלי‪.‬‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ן נ ר ה‬
‫ל‬
‫כ י ן צ א‬
‫‪3 6 7‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה [‬
‫א‬
‫ד מ ח ס ר‬
‫‪ 372‬ח ו ב ל [ מ‪ .‬ןכל[‪.‬‬
‫יא ריש המאפר‪ ,‬ולפעמים וכוי ומשני וכוי בעלמ׳ הוא‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמי‬
‫מ־א א ׳ ‪ -‬ב ׳ ‪,‬‬
‫נ ב ר א ה יבמות ס־ח בי‪.‬‬
‫» ס פ ר א ‪ ,‬שפיני‪ ,‬ס ר ק ני‪ ,‬ה־ב‪ .‬וראה ווייס שם‪ ,‬הערה ‪•'P‬‬
‫יי ר א ה ב־ם קט־ו אי‪.‬‬
‫קח‬
‫ה‬
‫ששאר‬
‫להו‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ע‬
‫]טז ‪I‬‬
‫ר‬
‫ב ה מ ו ת ח ס ר י ס י מ נ י ט ה ר ה ‪ 3 7 3‬א פ י ׳ ק צ ת ם א ס י ר י ‪ ,‬א ״ כ הני‪4‬ל‪ 3‬ב ה מ ו ת ד‬
‫ה א ח ס ר י ם ‪ 3 7 6‬א ו ת ם ק צ ת ‪ ,‬ומשום דנרעי‪ 377‬ט פ י מ ש א ר‬
‫כלל»ל‪,3‬‬
‫ד ל י ת ל ה ו כלל‪ 379‬אלימי טפי‪ ,‬ד ב כ ל ל מאתים מנה‪ ,‬ו ל‬
‫ב‬
‫מהכתו׳‬
‫איסור !‪38‬‬
‫ם‬
‫כמו שאמרתי‪,‬‬
‫שאמרו ב ג מ ׳ י י נלוי וידוע ל פ נ י‬
‫מ‬
‫אלא‬
‫א ‪0‬‬
‫? ז י ח‬
‫בהמות‬
‫‪3 7 8‬‬
‫‪ 3 8‬קיו היה יבול להוכיח‬
‫לאלומי הדרשה אתא‪3 2‬‬
‫‪8‬‬
‫ו כ‬
‫׳‬
‫״‬
‫ל פ י מיי‬
‫ש‬
‫י ‪ 3 8 3‬ש א ם ׳ ו ה י ה ה ע ו ל ם שאין ל ך מ ע ל ה נ ר ה ט מ א‬
‫א ל א נמל‪ ,‬וכן כ ל ‪. 3 8 4‬‬
‫ם‬
‫וכן‬
‫שכר‬
‫נ ר א ה ל פ ׳ בק־־ו ד פ ק ‪ 3 8 8‬ה ש ו א ל ״ ‪,‬‬
‫ר‬
‫לחיובי ‪387‬‬
‫בנניבה ואבירה‪,‬‬
‫ה‬
‫ופרי׳‬
‫ה א ניח׳‪»°‬‬
‫‪3‬‬
‫א ה י ‪ 3 9 3‬ק״ו‬
‫נ‬
‫הטע ‪395‬‬
‫ם‬
‫אלא‬
‫דיו‬
‫אמרי׳‬
‫ל מ א ן ר א י ת ל י ה דיו‪ ,‬אלא‪301‬‬
‫ל מ ימי‪ ,‬ו ק ש ה ל ת ו ס פ ו ת‬
‫דנימ׳‬
‫ד ב ע י ל מ י ל ף ש ו א ל מק״ו‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ס‬
‫ה ‪8‬‬
‫‪38‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫דשומ'‬
‫לפוטרן‪388‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‪,‬‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪3 8 8‬‬
‫בבעלים•‬
‫‪,‬ן‬
‫ס‬
‫א י איכ׳‬
‫ד כ ״ ע א י ת ל ה ו ד י ו ה י כ א ד ל א מ י פ ר ך ‪ 3 0 2‬ק׳׳ו ב י ה כ א ׳‬
‫לחייבו‬
‫שלא‬
‫ואהני דיו‬
‫בבעלים‪,‬‬
‫בב לי‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ם‬
‫פ ן ט ר‬
‫ן‪,394‬‬
‫וניל‬
‫משום ד ב כ ל ל שומר ש כ ר הוי שואל‪ ,‬ד מ ה ל י ש כ ר מ ע ו ת מ ה ל י ה נ א ת‬
‫שמוש ב ב ה מ ה ע צ מ ה ‪ ,‬ו ב ע ב ו ר ‪ 3 9 6‬ש פ ר ש בן‪ 397‬ה כ ת ו ׳ וחייב!־‪ 398‬ב א ו נ ס ‪ ,‬ל א ה פ ס י ד‬
‫כל‬
‫ח י ו ב ש ו מ ר ש כ ר ממילא‪9‬״י‪ ,3‬ו א י ה ו ה א מ ר י ׳‬
‫לנמרי‪,‬‬
‫‪0 0‬‬
‫מיפרך *‬
‫ד י ו ב ה ה ו א ק״ו ה ו ה‬
‫ד ל ה ש ו ו ח ו ! ״ אין צ ו ר ך הןא‪.>02‬‬
‫מ ג ז ר ה ש ו ה כ י צ ד ‪ ,‬נ א מ ׳ ב ש ו מ ׳ ש כ ר א ם ל א ש ל ח ירו‪ ,‬ו נ א מ ׳ ב ש ו מ ׳ ח נ ם א ם ^‬
‫שלח‬
‫א‬
‫ידו‪ ,‬מ ה ש ו מ ר ש כ ר שנא׳ ב ו א ם ל א ש ל ח פ ט ר ב ו א ת ה י ו ר ש י ם ‪ ,‬א ף ש ו מ ר‬
‫ח נ ם שנא׳ ב ו א ם ל א ש ל ח פ ט ר ב ו א ת ה י ו ר ש י ם ־ ח ‪.‬‬
‫נראה‬
‫נ ט‬
‫רגזייי׳‬
‫‪4 0 3‬‬
‫‪,‬‬
‫י" ^‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫׳‬
‫‪3‬‬
‫י׳ '‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫נזור ‪>04‬‬
‫משאר‬
‫ה‬
‫תי‬
‫ב ו ת‬
‫באותם‬
‫‪«05‬‬
‫‪ 375‬דלית להו כ ל ל !‬
‫‪ 374‬הני[ ס‪ .‬הנהו‪.‬‬
‫‪ 373‬ח ס ר י ‪ . . .‬טהרה[ ס‪ .‬הסירי סיסנין‪.‬‬
‫‪ 378‬בהמות!‬
‫‪ 377‬דנרעי[ ס‪ .‬דנריע‪.‬‬
‫‪ 376‬הא ח ס ר י ם [ ט‪ .‬החסרים‪.‬‬
‫ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 381‬איסורם(‬
‫‪ 380‬ו ב ל א [ ט‪ .‬ו ב ל ‪.‬‬
‫‪ 379‬כ ל ל [ א‪ ] .‬ל א [ ; ם‪ .‬לי‪.‬‬
‫א‪ .‬סימנים‪.‬‬
‫י ( א‪ .‬מה­‬
‫‪ 382‬ל א ל ו מ י ‪ . . .‬אתא[ ס‪ .‬לנלוי ה ד ר‬
‫מ‪ .‬אסורם‪.‬‬
‫א ו‬
‫ש ה‬
‫ה ן א‬
‫ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫‪3 8 3‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫י מ י‬
‫‪3 8 4‬‬
‫ל פ נ י ‪ . . .‬כ ל ם [ מ‪. .‬לפני סי וכוי איכ הנהו יתורין דלית בהו סימנין כ ל ל אתו וקיו א ל‬
‫‪ 387‬לחיוכיה!‬
‫‪ 386‬מקיו רשום׳ ן מ‪ .‬דקיו שומר‪.‬‬
‫‪ 385‬ד פ ר ק ( א‪ .‬לי‪.‬‬
‫בעלמא הואי‪.‬‬
‫‪ 390‬הא ניח'! •‬
‫‪ 389‬לפוטרו[ מ‪ .‬ל פ ט ר ה ‪.‬‬
‫‪ 388‬דיו בה! ט‪ .‬לי‪.‬‬
‫ט‪ .‬לחיובי‪.‬‬
‫י א‪ .‬הבי•‬
‫‪393‬‬
‫‪ 392‬ם י פ ר ך [ מ‪ .‬טפריך‪.‬‬
‫‪ 391‬ל מ א ן ‪ . . .‬א ל א [ ס‪ .‬לי‪.‬‬
‫הניחא‪.‬‬
‫ל ב ע ל י ם ל פ ט ר ו ]וייל דסרין־ ס ב ר א שלא אמרו בנמרא‪•1‬‬
‫‪ 394‬ב ב ע ל י ם לפוטרו[ ט‪.‬‬
‫«»‪ 3‬וחייבי!‬
‫‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 396‬ו ב ע ב ו ר [ פ‪ .‬ואף ע ל פי‪.‬‬
‫‪ 395‬ה ט ע ם ( ס‪ .‬דטעםא‪.‬‬
‫‪ 400‬הוה ם י פ ר ך (‬
‫‪ 399‬פ פ י ל א ן ט‪ .‬ד פ פ י ל א ]פשםע דין זה בשואל(‪.‬‬
‫פ‪ .‬לחייבו‪.‬‬
‫‪ 403‬נראה‬
‫‪.‬‬
‫‪ 402‬הוא[ ‪.‬‬
‫‪ 401‬דלהשוותון א‪ .‬דלשהוותו‪.‬‬
‫ם‪ .‬הוא פ פ ר ך ‪.‬‬
‫‪ 404‬שהיא נזורהן ד‪ .‬שהוא‬
‫דנזירה! ד‪ .‬והר׳ סשה ן׳ ס ו ס א ‪ . . .‬פי' וזיל שנראה שנזירה‪.‬‬
‫‪ 405‬פשאר תיבות! ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫נרורה‪.‬‬
‫מ‬
‫א ה נ‬
‫ב ו (‬
‫‪3 9 7‬‬
‫ס‬
‫(‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה ו א‬
‫נו בים ציה אי‪.‬‬
‫נ י חולין ניט אי‪.‬‬
‫נ ׳ בים שם‪ ,‬בדיה הניחא‪.‬‬
‫‪ :‬ח ברייתא דרי ישםעאל‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬סיםן די‪.‬‬
‫נ ‪ 8‬מכאן עד ‪.‬אין אדם דן ניש טעצםו׳‪ ,‬סובא ב כ ל ל י ה ת ל ס ו ד לר׳ סשה‬
‫אי‪ ,‬בשם ‪.‬הרי משה ן׳ םוסא״‪.‬‬
‫ד‬
‫א ן ‪ ,‬עם‬
‫נ ו‬
‫ם‬
‫‪M‬‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״נ מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫שחוברו‬
‫אותיות‬
‫בה‪,‬‬
‫קט‬
‫וקבלו‬
‫שוה ר״ל‪ *06‬ש נ כ ת ב ו ת י ב ו ת שוות בשני מקומות״׳••‪,‬‬
‫הלכה‪ *><8‬ל מ ש ה מסיני‪ «<9‬שנכתבו׳־ ל ל מ ד מזו לזו־״‪ ,‬שכן ה ו א ב ת ל מ ו ד ־ ־ ‪ ,‬אין א ד ם‬
‫ד ן ג״ש מ ע צ מ ו א ל א א׳׳כ ק ב ל ה מ ר ב ו ‪ ,‬כ י ה א ד מ י י ת י נ־ש ד ש ל י ח ו ת י ד ש ל י ח ו ת י ד‬
‫ל מ י פ ט ר יורשים ב ש ו מ ר ח נ ם כ י ה י כ י ד פ ט י ר י ב ש ו מ ר ש כ ר ‪ ,‬ד כ ת י ׳ ה ת ם ש ב ו ע ת י״י‬
‫תהיה״!*‬
‫שניהם‪,‬‬
‫בין‬
‫בין‬
‫ודייקי׳‬
‫ולא‬
‫שניהם‬
‫היורשים״׳‪,‬‬
‫בין‬
‫אית‬
‫דאיהו‬
‫ליה‬
‫ל א י ש ת ב ו ע י א ו י ש ל ם ‪ ,‬ד ה כ י כ ת י ׳ ו ל ק ח ב ע ל י ו ‪ ,‬פי׳ ש ב ו ע ה ‪ ,‬ו ל א ישלם‪ ,‬א ב ל יורשים‬
‫לית‬
‫ל ה ו ל א י ש ת ב ו ע י א ם ל א ש ל ח י ד א ב י ה ם ‪ ,‬ו א פ י ה פ ט י ר י ‪ ,‬ו ט ע מ ׳ משום ד ל י ת‬
‫להו‬
‫ל מ י ד ע ב מ ל י ד א ב ו ה ו ן ‪ ,‬ו כ ן ב כ ל ה ת ו ר ה דנין בנ׳׳ש כ י ה־ג‪.‬‬
‫ו כ י ת י מ ׳ כיון ש כ ל ג׳׳ש מ ק ו ב ל ת ‪ ,‬מ ה נתן ל נ ו ל ד ר ו ש ‪ ,‬ה ר י ה כ ל נאמ׳‪ ,‬י׳׳ל כ י‬
‫א ף ש ל א ק ב ל ו ה מ ק ו מ ו ת א ל א ה ת י ב ו ת ל ב ר ‪ ,‬יבקשו ה ם ה מ ק ו מ ו ת ב כ ה‬
‫החכמים‬
‫א ו ל פ י הענין‪ ,‬ו ש ל א י ס ת י ר פ ס ו ק א ו דין ידוע‪ ,‬א ו ב ע ב ו ר ה י ו ו ע מ ו פ נ י ם‬
‫הסברא‬
‫במקומוח‬
‫כ ל ו מ ׳ ש א ו ת ם ת י ב ו ת ה ם י ת י ר ו ת ל פ י פשוטי‬
‫א ל ו ולא בשאר מקומות‪,‬‬
‫ה פ ר ש ה ‪ ,‬וכיון ש ל מ ד נ ו ת י ב ו ת כ א ל ה לג־ש‪ ,‬נ א מ ׳ ב ו ר א י א ל ה ש ה ם מ ו פ נ י ם ה ם ה ם ‪,‬‬
‫לפעמים‬
‫גם‬
‫מקובלי׳‬
‫המקומות‪,‬‬
‫ה ל מ ד ו ה מ ל מ ד ‪ ,‬ונשאר‬
‫ר־ל‬
‫על‬
‫החכמים‬
‫לתן‬
‫ו ל ב ק ש ח י ב ו ח הג׳׳ש‪ ,‬א ע ״ פ ש ל א ג ת ק ב ל ו ה ת י ב ו ת ב ע י י ‪ ,‬ו כ ן פי׳ ה ת ו ס פ ו ת ־ י גבי א ו נ ס‬
‫ו מ פ ת ה גביא ש ק ר ת ק ן מ מ ר א ‪.‬‬
‫נ צ ר כ ה ה ה פ ג א ה ל ע ג י ן א ח ר ‪ ,‬ש א פ י ׳ יש‬
‫ונם‬
‫חומרא‬
‫מעלת‬
‫ו ק ו ל א ל א נקשה‬
‫מ מ נ ה ‪ ,‬ו כ ן ה ו א לשון ה ת ל מ ו ד ־ י‪ ,‬מ ו פ נ ה ד א י ל א ו מ ו פ נ ה א י כ א ל מ י פ ר ך מ ה ל פ ל ו נ י‬
‫כך‬
‫‪1 2‬‬
‫א»׳ «‬
‫אין‬
‫למדין הימנה״*‪ ,‬מופנה מ צ ד א ח ר לד׳‬
‫למדין‬
‫י ע מ‬
‫‪409‬‬
‫ו כ ך ‪ ,‬ופליני ביה תנאי ואמוראי‪ ,‬כרנרסי׳־י ב מ ס כ ׳ נרה!!* פ׳ ה מ פ ל ח ־ י ‪,‬‬
‫ר ב י ה ו ד ה א מ ׳ ש מ ו א ל מ ש ו ם ר ׳ י ש מ ע א ל כ ל נ־ש שאינה מ ו פ נ ה כ ל ע י ק ר‬
‫ומשיבין‪,‬‬
‫עאל‬
‫י• לסיפניז•‬
‫מב׳‬
‫לדברי‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ ר‬
‫ואין‬
‫ין‬
‫משיבין‪,‬‬
‫ולר׳»‪><3‬‬
‫מ א י א י כ ׳ ב י ן מ ו פ נ ה מ צ ר א ח ד בין מ ו פ נ ה * ! * מ ב ׳ צ ר ר י ן ‪ ,‬נ פ ק א מיניהי‪-‬י>‬
‫‪ *00‬דיל[‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪0p B‬‬
‫מופנה‬
‫צרדין‬
‫י ש מ ע א ל ל מ ד י ן ואין משיבין‬
‫לרבנן‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫] ל פ י [ ‪1‬‬
‫ן > ״‬
‫‪8‬‬
‫״‬
‫ה י ט נ ה [‬
‫‪4 0 7‬‬
‫^‬
‫ך <‬
‫א‬
‫ב ש נ‬
‫‪,‬‬
‫‪[ m m ? 0‬‬
‫‪1‬‬
‫י ה י ה‬
‫^‬
‫י‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫ב מ ק ו ס ו ת‬
‫ד <‬
‫כ ד נ ר ס י‬
‫ן ל ר‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫ןי<‬
‫־‬
‫ן‬
‫‪..‬‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ר‬
‫‪. ,‬‬
‫‪.• .‬‬
‫ל י‪.‬‬
‫ע נ‬
‫ם‬
‫נ ד ה [‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ם פ‬
‫ר‬
‫*‪ 40‬ה ל כ ה [ ד• לי•‬
‫‪ 2 *.‬א מ י (‬
‫‪ 4.4‬בין מופנה!‬
‫״ * מיניה[ ד‪ .‬פינה‪.‬‬
‫־ ב כ ל ל י התלמוד הגיל‪ ,‬המאמר‪ ,‬תיבות שוות וכר שנכתבו‪ ,‬נמצא שם על ועליון‪ ,‬ואפשר‬
‫‪,‬‬
‫שנשמט בפנים בטיס מן ‪.‬שנכתבו' עד ‪.‬שנכתבו ‪.‬‬
‫»» ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ .‬עם׳ מ ־ ‪ : -‬ואולי יאמ׳ הר׳ משה ן־ סוסה שעל הרוב קאם‬
‫שצריך תיבות שוות ובו׳‪.‬‬
‫‪0‬־ פסחים סיו אי; נדה ייט בי‪.‬‬
‫שבועות מיז א׳‪.‬‬
‫י תוספות‪ ,‬כתובות ל־ח בי‪ ,‬בדיה אימא‪.‬‬
‫״ שבת סיד א־‪.‬‬
‫"י מכאן עד ‪ .‬ו ל מ ר כדאית ליה‪ ,‬אין משיבין ממנה׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד ה • ‪ ,‬עמ׳ מ־ה‬
‫בי‪-‬מיו אי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ס‬
‫נ‬
‫־׳ נדה כיב ב־‪-‬כינ אי‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪,‬‬
‫היגער‬
‫דאי‬
‫‪ 1‬ייי‬
‫איכ׳ מופנה מ צ ד א ח ד ומופנה מ ב ׳ צדדין‪ ,‬שבקי׳‬
‫א ח ד וגמרי'‬
‫מופנה מ צ ד‬
‫מ ו פ נ ה מ ב ׳ צ ד ד י ף ! ״ ‪ ,‬ר ב א ח א ב ד י ה ד ר ב א מתני ל ה משמיה ד ר ׳ א ל ע ז ר ל ק ו ל א ‪,‬‬
‫נ״ש שאינה מ ו פ נ ה‬
‫כל‬
‫כ ל ע י ק ר ל מ ד י ן ומשיבין‪ ,‬מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ל ר ׳‬
‫ישמעאל‬
‫ל מ ד י ן ואין משיבין‪ ,‬ל ר ב נ ן ל מ ד י ן ומשיבין‪ ,‬מ ו פ נ ה משני צ ד ד י ן ל ד ב ר י ה כ ל ל מ ר ץ‬
‫ואין משיבין‪ ,4!7‬ו ל ר ב נ ף י • מ א י א י כ א בין מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ל ש א י נ ה ‪ « ! 8‬מ ו פ נ ה‬
‫ע י ק ר ‪ ,‬נ פ ק ׳ מ י נ ה ד ה י כ ׳ ד א י כ ׳ ג״ש מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ‪ ,‬ו א י כ ׳ נ מ י ש א י נ ה מ ו פ נ ה ב ל‬
‫וליכא‬
‫עיקר‪,‬‬
‫מצד‬
‫ממופנה‬
‫הכא‬
‫פרכא‬
‫לא‬
‫אחד‪,‬‬
‫כולה‬
‫הך‬
‫ולא‬
‫הכא‪,‬‬
‫מימרא‬
‫שבקי׳‬
‫דנידה‬
‫מופנה‬
‫שאינה‬
‫פשוטה היא‪,‬‬
‫כ‬
‫ל ל ‪ , 4 2 0‬וגמרי׳‬
‫דקאמ׳‬
‫ומאי‬
‫למדין‬
‫ומשיבין!‪ ,>2‬פי׳ ל מ ד י ן ז ה מ ז ה א ן אין ת ש ו ב ה ‪ ,‬ו א ם י ‪ « 2 2‬ת ש ו ב ה משיבין‪ ,‬פ י ׳ ת ש ו ב ה‬
‫ש‬
‫יש מ ע ל ה‬
‫אם‬
‫ולמר‬
‫ב ל מ ד ‪ ,‬וכשהיא מופנה מצ ‪,>23‬‬
‫ב מ ל מ ד שאינה‬
‫ד‬
‫כ ד א י ת ל י ה ‪ ,‬אין משיבין מ מ נ ה ‪.‬‬
‫מצד‬
‫ומדקאמ׳ נפק׳‬
‫א ח ר ו נ י ‪ ,‬נ ל מ ו ד מ ה ש א מ ר ת י שנשאר‬
‫מ ז ה‬
‫ש מ ה הנ״ש‪ ,‬וזה מ צ ד ה ה פ נ א ה‬
‫למר‬
‫כ ד א י ת לירי‬
‫לן מנה ד כ י איכא מופנה‬
‫ל ס ב ר ת חכמים‬
‫ל ב ק ש ה מ ק ו ם שנדרוש‬
‫׳ י ל פ י ף ‪ > 2‬ד י ן ועונשין מ כ ח נ׳׳ש‪ ,‬כ י ה ה י א ד ב ת ו‬
‫נ‬
‫מ א נ ו ס ת ו ״ ״ ד י ל פ י ׳ לה‪ >25‬בנ׳׳ש ה נ ה ה נ ה ז מ ה ז מ ה ‪.‬‬
‫ב י ל פ ו ת א דנ״ש ו מ ה מ צ י נ ו פ ל י נ י ת נ א י ב נ מ ׳ א י א מ ר י ׳ ד ו ן מ י נ ה ומינה א ו ר ו ן‬
‫מינה‬
‫ס‬
‫ו א ו ק י ר באתרא‪,‬‬
‫תנאים‬
‫ו ה כ י ‪ °‬פירוש׳‬
‫נ כ ת ב ו שני עניינים ב ת ו ר ה ‪ ,‬ו ב כ ל א ח ר‬
‫י ש‬
‫י ד ו ע י ם ‪ ,‬ו ב א נ ו ל ל מ ו ד ה א ח ד מ ח ב ר ו שינהונ ב ד ב ר פ ל ו ׳ כ מ ו ה ו ‪ ,‬א י ת ד א מ ׳‬
‫אותו משם‬
‫שילמוד‬
‫בלמד?״‬
‫לדבר‬
‫ב מ ל מ ד ‪ ,‬ו א י ת מ ״ ר ד ו ד א י י ל פ י ׳ שינהוג‬
‫כ פ י ה ת נ א י ם שנוהנין‬
‫כ מ ו שנוהנ ב מ ל מ ד א ף כ פ י ת נ א י ה ד ב ר י ם ש נ כ ת ב ו ב ל מ ‪ > 2 7‬ב פ י ׳ ‪ ,‬ד ו נ מ א‬
‫ד‬
‫ה ה י א ד פ ׳ שבועות‪ >28‬ה ע ד ו ת ע ‪ ,‬ילפי׳‪ 429‬שבועות‪430‬‬
‫העדות‪,‬‬
‫ה פ ק ת ן משבועות׳‬
‫‪4 3‬‬
‫מ ה ל ה ל ן ב ע ד ו ת מושבע מ פ י א ח ר י ם חייב‪ ,‬ד כ ת י ב ושמעה ק ו ל א ל ה ‪ ,‬א ף‬
‫ב פ ק ד ו ן מ ו ש ב ע מ פ י א ח ר י ם ח י י ב ‪ ,‬ר ב י מ א י ר ס ב ר ד ו ן מ י נ ה ומינה‪ ,‬כ י ה י כ י ד ב ע ר י ת‬
‫דוק׳‬
‫בביר‬
‫כ פ ר ׳ ‪ « 2‬ב ב י ר חיי ‪ ,433‬א ף מושבע מפי א ח ר י ם ד ח י י ב בפקדון‪ ,‬דוק׳ ר כ פ ר‬
‫‪> 3 4‬‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫כי ה ת ם ‪ ,‬ורבנן ס ב ר י דון מינה ואוקי ב א ת ר א ‪ ,‬דון מינה» > מ ה ל ה ל ן מ פ י‬
‫א ח ר י ם ח י י ב ‪ ,‬א ף פ ק ת ן מ פ י א ח ר י ם ח י י ב ‪3 6‬״‪ ,‬ו א ו ק י ב א ת ר א כ י ה י כ י ד מ ו ש ב ע מ פ י‬
‫עצמו‬
‫כתי׳‪,‬‬
‫הנכת׳‬
‫ב פ ק ד ו ן ו נ ש ב ע ע ל ש ק ר ‪ 43 7‬מ י י ר י בין ב ב ״ ד בין ש ל א ב ב ׳ ׳ ד ד ס ת מ ׳‬
‫א ף מ ו ש ב ע מ פ י א ח ר י ם ש ה ב א ת ‪ ,‬ד כ ת י ׳ א ם ל א יניד ונשא ונו׳ ר ב ע י ׳ מ ק ו ם‬
‫‪15‬‬
‫‪ 418‬ולרבנן[ ד‪ .‬וספי׳‬
‫‪ 417‬ל ר ב נ ן ‪ . . .‬משיביןן א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 418‬צדדין( א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 421‬כ ו ל ה ‪ . . .‬ומשיבי![‬
‫‪ 420‬כ ל ל [ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 419‬לשאינה[ א‪ .‬לאינה‪.‬‬
‫התם לרבנן‪.‬‬
‫‪ 425‬ל ה [‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪,‬ל ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 423‬מ צ ד ן ‪.‬‬
‫‪ 422‬ישן א‪ .‬אין‪.‬‬
‫ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 428‬דפי שמעות[‬
‫‪ 427‬ב ל ס ד [ ד‪ .‬ב ם ל ם ד ‪.‬‬
‫‪ 428‬ואוקי[ א‪ .‬דאוקי‪.‬‬
‫א• לא•‬
‫!‪ 43‬פשבועות[‬
‫‪ 430‬שבועות[ ד‪ .‬שבועת‪.‬‬
‫‪ 429‬ילפי׳ [ ד‪ .‬דילפינן‪.‬‬
‫ד‪ .‬דשבועת‪.‬‬
‫‪ 434‬ד כ פ ר ן ד‪ .‬בכפר­‬
‫‪ 433‬חייב( ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 432‬כפרי[ ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ד‪ .‬משבועת‪.‬‬
‫‪ 437‬ונשבע על שקר! ד‪ .‬לי•‬
‫‪ 436‬חייב[ ד‪ .‬חייבי‪.‬‬
‫דון מינה! ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ד‬
‫] א ח ד [‬
‫‪4 2 4‬‬
‫פ‬
‫נ ן [‬
‫א‬
‫‪4 3 5‬‬
‫ס ח סנהדרין עיו אי‪.‬‬
‫גט מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמי מיה א׳‪-‬ב׳‪.‬‬
‫ע השוה שבועות ל־א א׳‪-‬בי‪.‬‬
‫יט‬
‫‪( 1‬‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הייג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫הגדה‪ ,438‬ח י י ב ב י ן ב ב ״ ד ב י ן ש ל א ב ב י ר ‪ ,‬ש ל א יהיה‬
‫קיא‬
‫ל ן ק ‪ « 9‬זה ש ב א ב ל מ ו ד ג״ש‪°‬״‬
‫ח‬
‫ו מ ה מצינו מ א ו ת ם נ ״ ש נ כ ח ב ו ב ק ר א ־ ״ ב ל מ ד ‪.‬‬
‫מבנין א ב ו כ ת ו ב א ח ר כ י צ ד ‪ ,‬ל א ה ר י ה מ ש כ ב כ ה ר י המושב‪ ,‬ו ל א ה ר י המושב‬
‫כ ה ר י ה מ ש כ ב ‪ ,‬ה צ ד ה ש ו ה ש ב ה ן שהן עשוין ל נ ח ת א ד ם ל ב ד ו ה ז ב מ ט מ א א ו ת ו ב ז ו ב ו‬
‫ל ט מ א א ר ם ב מ נ ע ו ב מ ש א ו ל ט מ א ב נ ד י ם ‪ ,‬א ף כ ל ש ה ו א עשוי ל נ ח ת א ר ם ל ב ד ו י ה א‬
‫ה ז ב מ ט מ א אותו בזובו ל ט מ א א ד ם במגע ובמשא ו ל ט ס א « «‬
‫ש ה‬
‫בגדים‪ ,‬יצא ה מ ר כ ב‬
‫י א עשוי ל ס ב ל י ן א ח ר עי•‪.‬‬
‫פי׳ ע‬
‫‪3‬‬
‫כלומ׳ כ ל‬
‫בנין א ב ‪,‬‬
‫הדומה‬
‫הדבר״‪4‬‬
‫ה נ כ ת ׳ ״ * ב ל א כ ח ג״ש‬
‫לדבר‬
‫יק״י׳ א ל א ב ע ב ו ר שאיגו ג ר ו ע ממנו‪ ,‬והוא»‪ «4‬ד ו מ ה ל ו ב ש ו ם‬
‫שיהא ש ו ה ל ו ב ד י ג ו ‪ ,‬ו ה ג כ ת ׳ ה ו א כ א ב ‪ ,‬ו ה ל‬
‫מ ד‬
‫י ף ‪ > 4‬ממגו כ י‬
‫ד ב ר‬
‫ו צ א‬
‫‪ , > 4 7‬נ ל מ ו ר ממנו‬
‫י ‪ 4 4‬ירכו‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫מ כ ת ו ב א ח ד ‪ ,‬פ ר ש ־ י ז י ל מענין א ח ד ע י ‪ ,‬ב מ ש כ ב ם ״ ו ב מ ו ש ב ‪ ,‬י כ ת ב ו ב ז ה ‪ ,‬ובשגיהם‬
‫כתובים‬
‫ש‬
‫ט‬
‫מ‬
‫א‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ב‬
‫א‬
‫ש‬
‫ד‬
‫א‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ט‬
‫א‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ב‬
‫י‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ן א מ‬
‫<‬
‫׳ ל‬
‫ה ר‬
‫א‬
‫י ! ‪ 4 5‬ה מ ש כ ב כ ה ר י המושב‬
‫ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ׳ ש נ כ ת ׳ מ ש כ ב ש מ ט מ א ב מ ש א וכו׳‪ ,‬ל מ ה נ כ ת ׳ ד י ן ז ה ב מ ו ש ב ‪ ,‬ה ר י י כ ו ל‬
‫מ מ ש כ ב ב מ ה מ צ ע ו ש ה ו א בנין א ב ‪ ,‬ו ה ת ש ו ב ה ל א ה י ‪ 4 5 - 3‬ה מ ש כ ב כ ה ר י‬
‫ללמוד‬
‫‪2‬‬
‫י‬
‫ה מ ו ש ב ‪ ,‬כ ל ו מ ׳ ל א ה י ה ל מ ר מ ו ש ב מ מ ש כ ב ‪ ,‬ד א י כ א ל א ק ש ו י מ ה ל מ ש כ ב ש כ ן שיעורו‬
‫ג ד ו ל ב ר ׳ ט פ ח י ם ‪ ,‬ח א מ ׳ ב מ ו ש ב ששיעורו ק ט ן ב ט פ ח ‪ ,‬ל כ ן ה ו צ ר ך ל כ ת ו ב מושב‪ ,‬ו כ ן‬
‫א ם נ כ ת ב ב מ ו ש ב ל א ה י י ת י ל מ ד מ ש כ ב מ מ נ ו ל נ ב י ד י ן זה‪ ,‬ד מ ה ל מ ו ש ב ש כ ן מ ט מ א‬
‫בטפח‪,‬‬
‫אפי׳‬
‫ב מ ש כ ב ה ק ל שאין ב ו ד י ן ט ו מ א ה ע ד שיהא ב ו שיעור נ ת ל ‪,‬‬
‫תאמר‬
‫דהיינו ד ׳ ט פ ח י ם ‪ ,‬ל כ ך ה ו צ ר כ ו ל כ ת ו ׳ שניהם‪ ,‬ו מ ע ת ה ה ם בנין א ב ל ל מ ו ד מ ה ם כ ל‬
‫ה ד ו מ י ם ׳ ו ל א נ ד ר ו ש ל ש י ע ו ר נ ת ל וקטון‪ ,‬ש ה ר י שנים א ל ו ח ל ו ק י ם ה ם ב ש י ע ו ר י ה ם ‪,‬‬
‫י א פ ־ ה השוו ב ט ו מ א ה זו‪ ,‬ש״מ ש ה ש י ע ו ר ל א מ ע ל ה ו ל א מ ו ר י ד ‪ ,‬ו ל א ב ר ב ר א ח ר ‪,‬‬
‫ה ט ע ם שמצינו ב ש נ י ה ם שוה ש ה ם א י נ ם כ י א ם ל ש כ י ב ת א ד ם ו ל י ש י ב ת ו ל ב ד ‪,‬‬
‫כלומ׳‬
‫א ם נשארו ב ו ע ל ה מ ש כ ב א ו ע ל המושב‪,‬‬
‫ק‬
‫ארוך‬
‫פסל‬
‫‪8‬״‬
‫!‪ 44‬פ‬
‫ד כ ת י‬
‫וכסא‬
‫‪_ _ ,‬‬
‫י‬
‫א ו ת ‪[ 0‬‬
‫א‬
‫• לטםא•‬
‫י‬
‫ד‪.‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫נ‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫וקתדרא‪,‬‬
‫ל‬
‫־‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ך‬
‫ה‬
‫א‬
‫[‬
‫דינם‬
‫ל‬
‫‪ 444‬ה ד ב ר [ ד ד‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ד‬
‫כ א ל ה שאינם עושין‬
‫‪,‬‬
‫‪4 3 9‬‬
‫^‬
‫‪/‬‬
‫ב‬
‫‪ 450‬במשכב[ א‪ .‬מ ש ‪.‬‬
‫כ ב‬
‫ר‬
‫[‬
‫^‬
‫צ‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫ב ר‬
‫^‬
‫י‬
‫‪4 8 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪J‬‬
‫כ ת פ ק ׳ לן ב ת ו ר ת כהניםעי מקראי‬
‫א‬
‫י ה י ה‬
‫ק‬
‫ף‬
‫א‬
‫ח‬
‫[‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ך <‬
‫[‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ד ‪-‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ל ד ב ר א ח ר זולתי‬
‫ח‬
‫ב ו‬
‫ל‬
‫ו ק‬
‫ב ה ה‬
‫‪.‬‬
‫‪. ,‬‬
‫לנחת‬
‫‪ 440‬־ ש ד ת־ש‪.‬‬
‫‪ 443‬ולטמא[‬
‫נ‬
‫א‬
‫(‬
‫‪ 446‬והוא[‬
‫‪ 445‬הנכת־[ ד‪ .‬נכת• ]בתורה[‪.‬‬
‫> י א י [ א‪ .‬כיוצא‪.‬‬
‫ן ה ל ס ד י ן [‬
‫‪ .‬ל•‪.‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫<‬
‫‪40‬‬
‫כ‬
‫ו צ‬
‫‪ 452-3‬הרי[ א‪! .‬הם[‪.‬‬
‫׳« ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סימן ה־‪ ,‬בשנויים קטנים‪ .‬והשוה ירושלמי ביק‪ ,‬רפיא•‬
‫ע־ מכאן ע ד ‪.‬כיוצאי ירכו־ מובא ב כ ל ל י התלמוד ת ־ ל ‪ ,‬עמי פיח בי‪ ,‬בשם הרי פשה ‪P‬‬
‫מוסה‪ :‬וטהר׳ משה בן מוסא נ־כ נראה כי מצי׳ ללמוד במרת בנין א ב כמו מה מצעו שהוא ז ל‬
‫" וכוי‪.‬‬
‫פ‬
‫עי ר א ה פרש־י לברייתא דר־י; זבחים נ׳ אי‪ ,‬בד־ה בבניין א ב ; ומיתות עץ אי‪ ,‬בד־ה וא­‬
‫ס בירא לן‪.‬‬
‫עי ספרא‪ .‬מצורע‪ ,‬זבים‪ ,‬פ ר ק ב ; ה־ה‪.‬‬
‫קיב‬
‫]ב[‬
‫היגער‬
‫א ד ם ‪ ,‬ו כ ל ש ה ו א גם ל ה ע מ י ס מ ש א ל א מ ט מ א ל י ה ז ב ב י ש י ב ת ו ע ל י ו ל ט מ א א ד ם‬
‫ו ל ט מ א בגדים‪.‬‬
‫חד‪ ,‬שאגו מ ל מ ד י ף ״ * ״ מ ל מ ד י ן מ ה ם ל כ ל ה ד ו מ י ם ל ה ם ‪ ,‬ב ע ב ו ר ה צ ר י כ ו ת ש ל א‬
‫ל מ ד זה מ ז ה ‪ ,‬ה א ל א ו ה כ י הוו ל ה ו שגי כ ח ו ב י ם ה ב א י ם כ א ח ר שאין מ ל מ ר י ן‬
‫היה‬
‫ל א ח ר י ם ‪ ,‬ד א י מ ל מ ד י ן ל א ח ר י ם ל י ש ת ו ק א ח ד ו י ל מ ו ד גם ה ו א כ כ ל ה מ ל מ ד י ן מ ח ב ר ו ׳‬
‫מ ד כ ת י ב ביה תרויהו ל א ילפי׳ מהם‪ ,‬ומ׳ה צ ר י ך התגא ל ל מ ד ג ו ת ח ל ה מ ש כ ב‬
‫אלא‬
‫ומושב‪,‬‬
‫ד ב ה כ י תליא מילת׳ שנלמוד‬
‫אחד‬
‫במקום‬
‫למלמד‬
‫‪ 8‬ג >‬
‫ג ל מ ו ד אותן‪456‬‬
‫מ‬
‫ב ל״>‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל י‬
‫פ‬
‫ר‬
‫המקומות‬
‫כ‬
‫ר‬
‫׳‬
‫ט‬
‫לל‬
‫הדומים‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ו‬
‫לו‪,‬‬
‫ל ה דין ש ג כ ת ב‬
‫ע‬
‫כ‬
‫כשלא‬
‫מעלר׳‬
‫תהא‬
‫ע ל ה ל מ ד י ‪ > 5‬ממגו‪ ,‬וזה ג ק ר א מ ה מציגו ד ק א מ ר י ׳ ב ת ל מ ו ד ת י ת י מ ב נ י ]‬
‫ן ‪9‬‬
‫א ב ‪ ,‬ו א מ ר י ׳ גמי ז ה בגה««> א ב ‪ ,‬פ י ׳ פ ס ו ק י « « בגין א ב ל כ ל ה פ ס ו ק י ם ה ד ו מ י ם לו•‬
‫מ ב נ י ן א ב ושגי כ ת ו ב י ם כ י צ ד ‪ ,‬ל א ר א י פ ר ש ת ה נ ר ו ת כ ר א י ש ל ו ח ט מ א י ם ‪ ,‬ו^א‬
‫ראי‬
‫ה צ ד השוה שבהן ש ה ם בציווי מ י ד‬
‫פ ר ש ח שלוח טמאים כ ר א י פ ר ש ת הנרות‪,‬‬
‫ו ל ד ו ר ו ח ‪ ,‬א ף כ ל ציווי י ה א מ י ד ו ל ד ו ר ו ת ע י ‪.‬‬
‫פ י ׳ שני כ ת ו ב י ם ‪ ,‬שני ע י י י י‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ו‬
‫׳‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ן‬
‫צ‬
‫ה‬
‫לל‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ע נ י ן‬
‫ר‬
‫ס ע נ‬
‫י‬
‫ן ׳‬
‫א ו משני‬
‫ענינים‪ ,‬כ י הני ד ב ר י ח ׳ ‪ ,‬ו נ ל מ ו ר מ ר ח זו ו ח נ א י ה ב מ ר ת בנין ו כ ת ו ׳ א ח ד ‪ ,‬ופי׳ דמיו)‬
‫ה ב ר י ת ׳ ה ו א זה‪ ,‬בשני פ ר ש י ו ת א ל ה כ ת י ׳ צ ו ‪ ,‬ומצינו ב ה ם זירוז מ י ד ו ל ד ו ר ו ח ‪ ,‬ד ב נ ר ו ח‬
‫כתי׳‬
‫ויעש כ ן א ה ר ן ‪ ,‬ו ב ש ל ו ח ט מ א י ם כ ת י ב ויעשו כ ן בני י ש ר א ל ‪ ,‬ו ל ד ו ר ו ת ב נ ר ו ת‬
‫כחי׳‬
‫ל ד ו ר ו ח י כ ם ‪ ,‬ו ב ש ל ו ח כ ח י ׳ מ ק ד ש והיינו ד ו ר ו ת ע ׳ ‪ ,‬ו ב ס פ ר י ע ת א י כ א מ א ן ר י ל י ף‬
‫ליה‬
‫כדי לאסוקי‬
‫מ מ ד ו ת וכמד‪ >«2,‬ע י ק ר י ‪ ,‬ו ת נ א מ צ ר י ך ו א ז י ל שניהם‬
‫למילחיה‬
‫ל מ ה נכת׳‪,‬‬
‫ד ב כ ל כתי׳ צו ה ר י זרח‪ ,‬ו ק א מ ׳ ע ־ ־ ל א פ ר ש ת נ ר ו ת וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ׳‬
‫אם‬
‫‪4 8 3‬‬
‫נ כ ח ׳ ה א י זרוז ב נ ר ו ח ‪ ,‬ל א ה ו ה ילפי ן‪ 464‬ש ל ו ח ‪ ,‬ד א י כ א ל מ פ ר ך מ ה ל נ ר ו ח דין ה ו א‬
‫נ‬
‫שיהא‬
‫מיד‪,‬‬
‫ד ב ה ה ו א זמנא‪>65‬‬
‫ה ו ק ם המשכן‪,‬‬
‫ל‪,‬‬
‫ה‬
‫םנורד;‪ >6:‬מ ז ב ח פנימי‪ ,‬ח א מ ׳ ב ש ל ו ח ט מ א י ם ד א פ ש ר ‪ 4 6 8‬ד ל א‬
‫‪ 4*6‬אותו! ד‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 454-5‬םלםדיןן א‪ .‬ילםדין‪.‬‬
‫‪ 459‬הלפדיןן ד‪ .‬הפלפדין‪.‬‬
‫‪ 458‬ל ס ל ם ד [ א‪ .‬ל ל ם ד ‪.‬‬
‫‪ 463‬כלום׳ אם[ ד‪ .‬ואם‪.‬‬
‫‪ 462‬ו כ פ ה [ א‪ .‬וקסא‪.‬‬
‫א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 406‬ה כ ל [ א‪ .‬הכלי‪.‬‬
‫‪ 465‬דבההוא ומנא[ ד‪ .‬דבההיא זיפנא‪.‬‬
‫‪ 469‬הוי[ א‪ .‬הני; ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫דאפשר[ א‪ .‬דאי אפשר‪.‬‬
‫‪4 6 0‬‬
‫ב נ ה [‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ה ו‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ה כ‬
‫ל‪,460‬‬
‫שלחן‬
‫י ‪ 4 6 9‬זרוז מ י ד ע ד‬
‫כ‬
‫א‬
‫‪ 457‬ב כ ל [ ד• ל ל •‬
‫!‪ 46‬פסוק[‬
‫‪ .‬ין‪.‬‬
‫‪ 464‬ילפינן! א‪ .‬לי•‬
‫‪ 467‬מנורה ן ד‪ .‬ומנורה­‬
‫בנ‬
‫‪4 6 8‬‬
‫עי מכאן ועד סיף ה מ א פ ר מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי פיח ב׳‪ ,‬בשם הר־ פשה ב!‬
‫סוסה‪ :‬סהר׳ פשה בן סוסה וכו׳ וכת׳ עוד שכל דין וכוי‪.‬‬
‫ע י ברייתא ד ר ״ י ‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬סיסן וי‪ .‬וראה ם‪ .‬הינער‪ ,‬אוצהיב‪ ,‬סינ‪ , 8 1 ,‬פיסן קי­ר­‬
‫?׳ ר א ה ירושלמי ביק‪ ,‬רפיא‪.‬‬
‫ע י ספרי‪ ,‬ריש נשא‪.‬‬
‫א‬
‫•‬
‫ןט מכאן עד סוף המאמר סובא‪ ,‬ב ס ד ר אחר‪ ,‬ב כ ל ל י ה ת ל פ ו ד הניל‪ ,‬עסי נ־נ בי‪-‬נ־ד‬
‫זלפי׳ נאס׳ שפי׳ ל א הרי פרשת נרות וכוי‪ ,‬כלומ׳ כיון שנכתב פרש׳ נרות שיש בה מיד ןלרורי‬
‫ל פ ה נכתב' פרש׳ שילוח טמאים הרי יכול ל ל מ ו ד מפרש׳ נרות בבמה מצי׳ שהוא בנין אב׳‬
‫והתשובה לא הרי פרשי נרות כהרי פרשת שילוח טםאים‪ ,‬לא היה ל פ ד פרש׳ נרות פפרש׳ שי‬
‫טמאים‪ ,‬מה לשילוח ‪ . . .‬ואם נ כ ת ב האי זירוז ב נ ר ו ת ‪. . .‬‬
‫קיג‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫]כא[‬
‫‪7 0‬‬
‫עולמים‪,‬‬
‫בנץ *‬
‫ב ש ל ו ח ויעשו כ ן ‪ ,‬ו כ י א מ ר ת ל א נ כ ת ו '‬
‫ל ה כ י ה ו צ ר ך לכתו׳!‪47‬‬
‫ב נ ר ו ת וילפי׳ משלוח‪ ,‬איכ׳ לאקשויי מ ה ל ש י ל ו ח שכן שכינה שרויה ביניהם משהוקם‬
‫המשכן‪,‬‬
‫ל ש ל ו ח י טמאים‪ ,‬משום ר א י ת‬
‫ומיבעי לי ‪472‬‬
‫ה‬
‫ד ל י ת בהו איסור כ ר ת ‪,‬‬
‫בנרות‬
‫ב ה ו‬
‫‪ 4 7 3‬איסור כ ר ת ‪ ,‬תאמי‬
‫אפשר לעכובינהו ע ד ב י ת עולמים‪ ,‬ל כ ך הוצרכו‬
‫שניהם׳ ו ל א ה ו ו שני כ ת ו ב י ם ה ב א י ם כ א ח ד ‪ ,‬ל כ ך נ ל מ ו ר מ ה ם ל כ ל מ ק ו ם ר ב ת י ׳‬
‫צו‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ז ר ן ז‬
‫א‬
‫השיבי־‪7‬יי‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫לא ל>‬
‫י‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ך‬
‫‪1,‬‬
‫ך ן ר ן ת ‪4 7 4‬‬
‫‪,‬‬
‫ן א פ י‬
‫א‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫׳‬
‫י‬
‫נ‬
‫ך‬
‫ת‬
‫)‬
‫י‬
‫י‬
‫‪£‬‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪,‬י‬
‫פ ר כ‬
‫א‬
‫מ‬
‫י י ‪ 47 5‬ד ל א‬
‫ה ו‬
‫נ‬
‫ד כ י ו ן ד ל י ת נ ה ו ש ת י ה ם י ח ד ב ש נ י ה ם ‪ ,‬כ ל א ח ר יוכיח ע ל ח ב ר ו ש מ ע ל ת ו‬
‫חשיבא‪,‬‬
‫ו א‬
‫ל א נכת׳ א ל א א ח ד מהם‪,‬‬
‫לו‪478‬‬
‫לומדין׳ ל א ח ב ר ו ‪ 4 8 .‬ן ל‬
‫ובמאי‬
‫א‬
‫ח‬
‫א‬
‫י‬
‫ר‬
‫׳‬
‫ם‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫פ‬
‫כ‬
‫׳‬
‫ר‬
‫מהם‬
‫לא אחר‬
‫ה י י נ ו ‪4 8 0‬‬
‫‪4 7 9‬‬
‫קי יל‪.482‬‬
‫ע‬
‫ל ד ק ד ק דפשיט׳ ד ל א יליף‬
‫ד ק א מ ׳ ב ה ך ב ר י ת ׳ מ י ד ו ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬יש ל י‬
‫א ל א ה א ח ד או מ י ד או לדורות‪ ,‬ר כ ל מצוה א ם ל א תהיה תמיד‪ ,‬או תהיה תמיד׳‬
‫א ו ת ה י ה מ י ד ‪ ,‬א ו ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ו ב ע י ׳ ל מ י ׳ ר כ ל ה י כ א ד כ ת י ׳ צ ו ב ע י ׳ ז ר ח בשניהם‪,‬‬
‫ל כ ן פרש׳י‪ 483‬ה מ ש א ו ה מ ת ן ה ו א ע ל מ ל ת מ י ד ״ ‪ ,‬ו ל ד ו ר ו ת ־ * פשיט׳ לן‪ >84‬כ ל כ מ ה‬
‫י כ‬
‫י׳‬
‫'‬
‫ב ה י ‪ 4 8 5‬ל מ ע ו ט י נ ה ו ‪ ,‬ו כ ן ה פ ר כ ו ת ש ה ב י א רש״י ל כ א ו ר ה ל א שייכי‬
‫קרא‬
‫א‬
‫ר‬
‫א ל א א ם הדין הוא ע ל מי ‪486‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫י‬
‫(‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫א‬
‫א‬
‫ה‬
‫ה ו י צ ו מ י ד ‪ *1rn89‬א ו ל א ‪ ,‬ד מ א י ד ה ו ה‬
‫י ‪ 4 8 7‬ל פ י זה ד ל י כ ׳ נ פ ק ו ת א ב מ י ד י ־ ־ ״‬
‫ק ש‬
‫א‬
‫ה ו‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 4‬״ א ל א ל מ ס ב ר ק ר א י כ ל היכ׳‬
‫י־כתי׳ צי‪ ,‬ו ע ו ד יש ל ו מ ר ד ה ה ״ נ א י ת ל מ י ל ף ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ו מ י ‪4 9 ,‬‬
‫מ מ‬
‫ד‬
‫י ל א קאי‪ ,‬ד ל מ ה‬
‫‪4‬‬
‫ל א י ז ד ר ‪ > 9 2‬ל מ צ ו ה מ י ד ‪ ,‬כ ל ד ל א ת ל י א ב ק ר ק ע א ו ב ב י א ה ל א ר ץ ״ ‪ , .‬ורש״י ז ״ ל ״‬
‫זו‬
‫פ י ׳ ה א ח ד והה״נ״״« ל א י ד ך ‪ ,‬א ב ל ל ד ו ר ו ת ה ו ה א מ י נ א ד ל א ל נ ה ו ג א ל א ה י כ א ר כ ת י ׳‬
‫כהדיא‬
‫ד ו ר ו ת ‪ ,‬ד ה א א ש כ ח ן מ צ ו ת פ ה ף י * מ י ד ל ב ר ‪ ,‬ו מ ה ן ל ד ו ר ו ת ו ל א מ י ד ‪ ,‬בנון‬
‫איסור‬
‫ב מ ו ת ‪ ,‬מ ש א עגלות‪ ,>97‬ו א י ס ו ‪ 4 9 8‬ב ש ר ת א ו ה ‪ ,‬נ ס כ י ם ‪ ,‬ק ד ו ש ת ב כ ו ר ו ת ‪ ,‬וכן‬
‫ר‬
‫בנרות ושלוח‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫א‬
‫‪5 0‬‬
‫אמשכן‪,‬‬
‫ו ש ל ו ח נ מ י א מ ש כ ן ‪ ,‬ד כ ת י ׳ מ ן ה מ ח נ ה ‪ ,‬ומשום ד ק י י מ י כ ו ל ה ו ב ח ר מ ת י ״‬
‫בדגלים‬
‫ס ב י ב ל מ ש כ ן ‪ ,‬ז ר ז ם ר ל א ל י ז ל ז ל ו ב מ ו ר א ה מ ש כ ף ״ ‪ ,‬מ ה שאין כ ן ב מ ק ד ש ‪,‬‬
‫‪ 0‬ד ‪4‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ד א‬
‫‪,‬‬
‫כ א‬
‫י• ח׳־יב‪.‬‬
‫‪ 480‬ה י י‬
‫‪.‬‬
‫‪483‬‬
‫ני[‬
‫‪ 9‬י ע‬
‫ד‪ .‬ל‪..‬‬
‫‪ ,‬ל‬
‫כ‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ ע ט‬
‫י ‪ 4 9 9‬ד ל א צוה ב ה ד ל ק ה אלא‬
‫‪7g4‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב נ י ״‬
‫^‬
‫ד‬
‫_‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫י ז‬
‫ל‬
‫״‬
‫ן‬
‫״‬
‫‪ 477‬ל‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫פ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫^ ^‬
‫א‬
‫א [‬
‫ן‬
‫[‬
‫ן‬
‫ר ו ז‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ט‬
‫א‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫ד <‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪4 8 1‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫^‬
‫‪/‬‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ל‬
‫‪ 0‬פ ‪4‬‬
‫א‬
‫ף‬
‫‪r‬‬
‫ק‬
‫ז ‪4 9‬‬
‫‪p‬‬
‫‪m‬‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ל‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫[‬
‫א‬
‫ד‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ע‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ך <‬
‫כ ת‬
‫ט‬
‫[‬
‫ד‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ס‬
‫י‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ב ה ד י א‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫ל‬
‫בם ד(‬
‫א‬
‫ה ו א‬
‫‪m‬‬
‫>‬
‫ך‬
‫א‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ם‬
‫‪1‬‬
‫ל ח ב ר ו‬
‫‪4 8 6‬‬
‫‪4 8 8‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫ט י נ י ה ו [‬
‫א‬
‫ה‬
‫י־ ׳ י‬
‫"״ל‬
‫‪ 478‬ואלו[ א‪ .‬ואלו יאלי•‬
‫‪ 482‬דלעיל[ א‪ .‬דלעלי•‬
‫‪.‬‬
‫‪ 486‬ו כ ן ‪ . . .‬מיד!‬
‫ן ‪.‬‬
‫^‬
‫‪ 489‬צו סיד‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 49.‬לדורות ומיד[ ד‪ .‬דורות או מיי•‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫א‪ .‬ב ב ק ר ק ע או בביאה‬
‫‪ ...‬לא‬
‫‪ 496‬מה|‪1‬‬
‫־ ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 499‬למעט ן‬
‫> ‪ ,‬ן ‪ .‬ל‪.‬‬
‫‪ 50,‬ל י ז ל ז ל ו ‪ . . .‬המשכן( ד‪ .‬יזלזלו במוראת משכן•‬
‫ר‬
‫ף‬
‫ל‬
‫ד‬
‫״‬
‫ל‬
‫ל‬
‫‪m‬‬
‫ה ו‬
‫מ נ‬
‫י ‪.‬‬
‫‪4 7 9‬‬
‫‪. ,‬‬
‫יד״[ ד‪ .‬ז י‬
‫‪ 492‬ד ל מ ל‬
‫^‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫ד‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 500‬מתי[ ד‪ .‬ד י ‪,‬‬
‫י • לסיטעי‪.‬‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ד‬
‫‪ .‬ל•‬
‫י‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫ל כ ו ן ן ‪[ 1‬‬
‫ך >‬
‫‪,‬‬
‫‪4 7 2‬‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ה (‬
‫א‬
‫‪ .‬ל ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬ד‪ 4‬דאית בהו(‬
‫‪ 476‬תשיבי(‬
‫ן‬
‫ל ן ן ן <‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ק‬
‫‪/‬‬
‫ר ץ [‬
‫ע‬
‫ג ‪ 4 6‬ו ה ה‬
‫‪8 8‬‬
‫ן א‬
‫ס ן ר‬
‫נ [‬
‫ד‬
‫ו ה‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫ו!‬
‫״ ר א ה רשיי‪ ,‬קידושין כ־ט א׳; ומבוא‪.‬‬
‫»« מכאן ע ד המאמר‪ ,‬ורש־י ז־ל פירש הצריכות וכו־ ע ל דורות‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד‬
‫הנ׳ל‪ .‬עמי נ־ד • ‪.‬‬
‫א‬
‫הינע‬
‫קיד‬
‫שכץן‪«02‬‬
‫]כבז‬
‫ר‬
‫ד ל א ק י י מ י ג ב י ה א י כ ׳ מ ו ר א ט פ י ‪ ,‬גם ש ל ו ח ט מ א י ם מ ש א ר ע י י ר ו ת ‪ ,‬ס ר ״ א‬
‫ד ל א חיישי׳ כיון ד ר ח ו ק י ם מן ה מ ק ד ש א ו מ ׳ אין חושש ל ז ר ‪ « 0 3‬כ מ ו ב מ ד ב ר ‪ ,‬ורש״'‬
‫ז‬
‫ז"ל>»> פ י ר ש ה צ ר י כ ו ת ע ל מ י ד ‪ ,‬והה״ג ע ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬וגם ל פ י ׳ ז ה ג ו כ ל ל ק י י ם ק צ ת‬
‫פ ר כ ו ת ש ה ב י א רשיי ז״ל‪ ,‬ו כ פ י ׳ ז ה נ ר א ה ב ד מ י י ת י ב ס פ ר י ר א י ה ל נ ר ו ת מ י ר‬
‫אותם‬
‫ושלוח ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ולפי׳ ק מ א צ ר י ך ל ו מ ר א י צ ט ר י ך לאייתוי ב ה ל ד ו ר ו ת משום ד כ ת י ב‬
‫ב ה ו מיד‪ ,‬ד ל א תימ׳ דוק׳ ה ו א ומיד כ ב ר א י צ ט ר י כ י ל י ה בתרויהו‪.‬‬
‫ו ע ו ר ״ יש ל י ל ד ק ד ק ‪ ,‬ל מ ה ה ו צ ר כ ו שתי מ ד ו ת א ל ו ב ע נ י ן א ח ד ובשני ענינים׳‬
‫וי״ל ד א י א ש מ ע י ׳ בנין א ב בענין א ח ד ‪ ,‬ה ו ה א מ י נ א דבע ין‪4‬י>־ א ח ד י ל פ י ׳‬
‫נ‬
‫דאיכ׳‬
‫פירכי«‪°‬ג‪,‬‬
‫מלה‬
‫‪0 5‬‬
‫ואפי׳ ?‬
‫פ ר כ ׳ ‪ ,‬ואי אשמעינן בשני עניינים ה ו ה א מ י נ א בשני עניינים י ל פ י נ ן ץ פ י ׳ ד א י כ א‬
‫ל כ ך ה ו צ ר כ ו שתיהםל״*‪ ,‬ו ע ו ד י׳׳ל ד ב ש נ י ענינים ל א נ ל מ ו ד א ל א פ י ׳ א י ׳‬
‫כ י ה כ א ד י ל פ י ׳ לכ"מ»״י• ש נ א מ ר ב ו ‪ °‬י י • צ ו ש ה ו א זרוז מ י ד ו ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ו ל ש א ר‬
‫דינין ש ל א נאמ׳ ב ה ן צ ו ל א נ ל מ ו ד ז ר ח ‪ ,‬כיון ד ל א ה ו ו מ ח ד ענינא‪ ,‬ו ב ב נ י ף ו י • א ב‬
‫מכתו׳‬
‫היכי‬
‫‪5‬‬
‫‪5 1 2‬‬
‫‪5 1 3‬‬
‫נ ל מ ו ד ״ * ד ב ר מ ד ב ר אע״נ ד ל א כ ת י ׳ מ ל ה כ ל ל ‪ ,‬כ י‬
‫דבעי‪ 518‬ל ל מ ו ד מ ש כ ב‬
‫ו ד ב ר י ם ש ל א נ כ ת ב ו נמי נ ח י י ב ה ״ י • ב ד י ן‬
‫א ח ד ‪ ,‬פי׳ מ ב נ י ן א ׳‬
‫י ד ו ע אי ד מ ו ל ד ב ר שנכת׳‬
‫ממושבי‪,‬‬
‫פ ר כ א לעשות‪ ,‬כי‬
‫ב ו ד י ן ז ה בתורה‪18‬י•‪ ,‬ואין ב י נ י ה ם‬
‫ה י כ י ד י ל פ י ׳ ב ה ה י א מ ר ה ס פ ס ל ו ק ת ד ר א ו כ ס א ‪ ,‬אע״נ ד ל א כ ת י ב י ב ה ד י א ‪ ,‬ו ב ע י‬
‫‪5 1 6‬‬
‫נמי ל ל מ ו ד מ ש כ ב מ מ ו ש ב אי ל א ו ה פ ר כ א ‪ ,‬מ ה ל מ ו ש ב ש כ ן ב ט פ ח ‪ ,‬מ ה ל מ ש כ ב ש כ ן‬
‫‪8‬‬
‫בשלשה ׳‬
‫בנה‬
‫אב‬
‫ט פ ח י ם ‪ ,‬אע״ג ד ל י כ ׳ מ י ל ה י ד ו ע ה ש נ כ ת ב ה ב ה ם ‪ ,‬ו א מ ר י ׳‬
‫כל‬
‫‪5 2 0‬‬
‫מקום שנאמר‬
‫שה׳‬
‫‪5 2‬‬
‫בתלמוד*׳־ זה‬
‫אינו א ל א ל ה ו צ י א א ת ה כ ל א י ם ‪,‬‬
‫תופס‬
‫מלה‬
‫ל פ י ש ה ו א ב ב ׳ ענינים‪ ,‬ו כ ן ר ב י ם ‪.‬‬
‫ו ד ק ד ו ק ז ה יש ל י ק צ ת ר א י ה מ מ ה ש כ ת ׳ ב פ י ׳ ת״כ ב ש ם א ח ד מ נ ד ו ל י ה א ח ר ו נ י ם ׳‬
‫ע ל ש ה ק ש ו מ ד ת הק״ו ל מ ה נ ת נ ה ‪ ,‬ת פ ו ק ל י מ מ ר ת בנין א ב ‪ ,‬ד ה י י נ ו מ ה מצינו‪ ,‬ו ת י ר צ ו‬
‫דק׳׳ו ה ו צ ר ך ל ו מ ר א פ י ׳ ב ב ׳ ענינים ד ל א ד מ ו ‪ ,‬ד ב ב נ י ן א ב ל א י ל פ י ׳ א ל א ה י כ ו‬
‫ד ר מ ו והוו מ ע נ י ן א ח ר‬
‫‪ 8‬ה‬
‫‪5 2 2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 505‬ואפי'[‬
‫‪ 504‬דבענין! א‪ .‬בענין‪.‬‬
‫‪ 503‬לזרזן א‪ .‬לזה‪.‬‬
‫‪ 502‬שכיון[ ד‪ .‬דכיון‪.‬‬
‫פי [ ד‪ .‬איכ•‬
‫‪s50‬‬
‫שתיהם[ ד‪ .‬עניהם‪.‬‬
‫לי‪.507‬‬
‫‪ 508‬ו א י ‪ . . .‬פירכי[ א‪.‬‬
‫ד‪ .‬אפיי‪.‬‬
‫‪ 512‬א ב [‬
‫‪ 511‬ובבנין[ דא‪ .‬דב‪ .‬ובנין‪.‬‬
‫‪ 510‬בהן[ ד‪ .‬בו‪.‬‬
‫‪ 509‬ל כ י ס [ ד‪ .‬ב כ ל פקום‪.‬‬
‫צ‪ 5:‬ר ב ע י [‬
‫‪ 514‬נ ל פ ו ד [ ד ב ‪ .‬ל ל פ ו ד ‪.‬‬
‫‪ 513‬פי' פבנין אי[ דא‪ .‬דב‪ .‬לי‪.‬‬
‫דא‪ .‬אחד‪.‬‬
‫‪ 517‬גחייבו[ דא‪ .‬פחייבי׳; ד ב ‪ .‬מחייבון•‬
‫‪ 516‬פפושב[ דא‪ .‬ופושב‪.‬‬
‫ד ב ‪ .‬דבעי׳‪.‬‬
‫!‪ 52‬שנאסר‬
‫‪ 20‬ל ‪ .‬ל ‪.‬‬
‫‪ 519‬ובעי[ ד‪ .‬ובעי׳‪.‬‬
‫‪ 518‬בחורה[ דא‪ .‬דב‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 522‬היכון א‪ .‬אינו׳ )!>‬
‫שהן א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫כ‬
‫(‬
‫א‬
‫« מכאן עד ‪.‬ואין ביניהם פרכא' סובא ב כ ל ל י החלפוד‪ .‬הנ־ל‪ ,‬בשם הרי פשה ן׳ סוסא‪-‬‬
‫עסי ניא בי‪ .‬יהסאטר לקטן‪ ,‬ובבנין א ב מכתו׳ א ח ד וכו׳ עד ‪ .‬פ ה לפושב שכן בטפח׳ םובא ניכ‬
‫שם‪ ,‬עטי טיח בי‪-‬טיט אי‪ .‬ובענו״ הנוסחאות רשםתי את השנויים בפאםרים הכפולים ה א ל ה‬
‫בשם דא‪ .‬ודב‪.‬‬
‫<״ ולעיל אטד‪ :‬בד׳ טפחים‪ .‬ר א ה פ ע י ל ה ייח אי; וירושלםי ביק‪ ,‬רפיא‪.‬‬
‫״י טאטרו של רבא‪ ,‬ביק ע־ז ב׳; חולין עיח בי‪.‬‬
‫*י• השוה ס פ ר כריתות‪ ,‬בתי טדות‪ ,‬ביח ני‪.‬‬
‫]בג[‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש ש ע א ל‬
‫מכלל״י‬
‫קטו‬
‫ו פ ר ט כ י צ ד ״ ׳ ‪ ,‬מ ן ה ב ה מ ה כ ל ל ‪ ,‬מ ן ה ב ק ר ומן ה צ א ן פ ר ט ‪ ,‬ואין ב כ ל ל‬
‫א ל א מ ה שבפרט‪»23‬׳‪..‬‬
‫פי׳‬
‫‪2 4‬‬
‫אלאי׳״ מ ן ל ״ ה ב ה מ ה ה ו ה אמינא אפי׳ חיה‪,‬‬
‫ראי‪,‬׳‪.‬״ ל א כתי׳‬
‫י•‬
‫קי״ל ח י ה‬
‫ב ה מ ה * ״ ‪ ,‬ב ק ר וצאן פ ר ט ונתמעטה‬
‫בכלל‬
‫‪2‬‬
‫החיה» יי‪,‬‬
‫רהא‬
‫וכיון ר פ ר ט ‪6 3 0‬‬
‫ב ק ר ו צ א ן א י ן ל נ ו י ״ • ל ר ב ו ח שום ד ב ר א פ י ׳ ר מ י ל ב ק ר וצאן‪ ,‬ואע״נ דחזי‪2‬ג« ל מ י ל ף‬
‫מ י ד י אחרעאגג‪,‬־‪.‬‬
‫בכלל־‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ק»ן‬
‫א‬
‫ו‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ה‬
‫מ צ ע ו <‬
‫נמעט אותו*״ ם כ ח כ ל ל ופרט‪.‬‬
‫ו פ ר ט ה מ ר ו ח ק י ם ז ה מ ז ה ‪ ,‬פ ל י נ י ת נ א י ״ א י רנין א ו ת ו ב כ ל ל ו פ ר ט א י‬
‫ל א ‪ ,‬ו ד ו ק ׳ ר ק י י מ י י • ״ ב ח ד עניינא‪ ,‬א ב ל ב ב ׳ ענינים ד ב ר י ה כ ל א י ן ד נ י ף ‪ ,‬ר כ י ו ף ״‬
‫י ק י ״ ל אין מ ו ק ר ם ו מ א ו ח ר ב ת ו ר ה ‪ ,‬ב ת ר י ע נ ע י ד ״ ל א ב ר י ר ל ן ה י ק ד י ם א י כ ל ל‬
‫אי פרט‪.‬‬
‫פרט״‬
‫ו כ ל ל נ ע ש ה כ ל ל מ ו ס ף ע ל ה פ ר ט * ״ כ י צ ד ‪ ,‬כ י יתן איש א ל ר ע ה ו ח מ ו ר‬
‫א ו ש ו ר א ו שה‪ ,‬ה ר י פ ר ט ‪ ,‬ו כ ל ב ה מ ה לשמור<>״ ה ר י ז ה כ ל ל ‪ ,‬נ ע ש ה כ ל ל מ ו ס ף ע ל‬
‫ה פ ר ט צ ב‪.‬‬
‫פי׳‬
‫מידי‬
‫‪5 4 0‬‬
‫ו ב מ ר ה ז ח ״ נ ר ב ה כ ל ד ב ר ו א פ י ׳ ד ל א ר מ י מ מ ש ל פ ר ט ‪ ,‬ואע״ג ד א י כ ׳‬
‫ל מ ע ו ט י מ ש ו ם ק׳׳ו א ו מ ה מ צ ע ו מ ר ב י נ ן ל ה ב ה ך מ ר ה ‪ ,‬ו כ י חימ׳ ל מ ה נ כ ת ׳‬
‫הפרט‬
‫די לנו‬
‫בכלל לבד‬
‫שהפר ‪ 542‬שקדם אלים ליה‬
‫איכא למימ׳‬
‫ט‬
‫לכלל‪3‬״‬
‫ל ר ב ו ת ״ ‪ -‬־ • כ ל מ ל י ‪ ,‬ו ל א ניחוש לק״ו״‪-‬ן א ו מ ה מ צ ע ו ש י מ ע ט שום ד ב ר ‪ ,‬ו כ ן ב כ ל ל‬
‫ו פ ר ט ל־ל ה כ ל ל ש ק ר ם ‪ ,‬ר ע ח ה ה ו י ה פ ר ט פ י ר ו ש ה כ ל ל ‪ ,‬ואי ל א נ כ ת ׳ ה כ ל ל ‪ 6‬״ ‪,‬‬
‫הייתי ל מ ד מ ן ה פ ר ט ב מ ה מ צ ע ו א ו ב ק י ו ‪.‬‬
‫כ ל ל ו פ ר ט ו כ ל ל אי א ת ה דן א ל א כעין ה פ ר ט כיצר‪ ,‬ונתת ה כ ס ף ב כ ל אשר‬
‫תאוה‬
‫ב ב ק ר ו ב צ א ן וביין ו ב ש כ ר פ ר ט ‪,‬‬
‫נפשך ה ר י זה כ ל ל ‪,‬‬
‫‪5 2 3‬‬
‫ובכל אשר תשאלך‬
‫‪,‬‬
‫‪ 524‬פי [ ד‪ .‬ןםן הבהטה כ ל ל הוא לחיה שהחיה‬
‫ו א י ן ‪ . . .‬שבפרט ן א‪ .‬ל־‪.‬‬
‫‪ 527‬סן( ד‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫ל‬
‫‪ 625‬י [ ‪ .‬ואי‪.‬‬
‫כ כ ל ל בהסה(‪.‬‬
‫‪ 530‬ד פ ר ט ! א‪ .‬דפטר‪.‬‬
‫י א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 520‬ב ק ר ‪. . .‬‬
‫»צ‪ 6‬ה ה א ‪ . . .‬בהסה[ ד‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 633‬פידי אחרינא( ד‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 532‬ואע־נ דחזי( ד‪ .‬אע־ג דפצי‪.‬‬
‫לני( א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 637‬בתרי‬
‫‪ 530‬דכיוןן ד‪ .‬פיון‪.‬‬
‫‪ 535‬דקייסי! ד‪ .‬דסקיימי‪.‬‬
‫אותי[ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 640‬פיי( ד‪ .‬ןעל‬
‫‪ 539‬לשפור( ‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 538‬נעשה ‪ . . .‬ה פ ר ט ן ‪ .‬לי‪.‬‬
‫עניני[ ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ה פ ר ט שלפניו‪ ,‬ונתרבה כ ל פ ה ש ב כ ל ל שהן שאר בהפות והדומה להן כנון ד ב ר ה ט ט ל ט ל‬
‫‪ 543‬ל כ ל ל [ ד‪ .‬ל ‪.‬‬
‫‪ 542‬שהפרט! ד‪ .‬דהפרט‪.‬‬
‫‪ 1‬ן א‪. .‬‬
‫ונופו ממון(‪.‬‬
‫‪ 540‬ו א י ‪ . . .‬ה כ ל ל [ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 545‬ניחוש לקיו! א‪ .‬כחוש ־ ו ‪.‬‬
‫‪44‬ג לרבות[ ד‪ .‬לרבי׳‪.‬‬
‫ד א‬
‫‪ 5 2 6‬א‬
‫ד‬
‫ה ח‬
‫א‬
‫[‬
‫א‬
‫ה [‬
‫‪5 3 1‬‬
‫‪6 3 4‬‬
‫ד‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫‪ 54‬ז ו‬
‫ז ה‬
‫ה ק‬
‫»י מכאן ע ד סוף המאמר‪ . ,‬פ כ ח כ ל ל ופרט־‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עם׳ ניר בי‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫׳ ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סימן זי‪.‬‬
‫»י׳ מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עסי נ׳ה בי‪-‬נ־ו אי‪.‬‬
‫ביק פ־ה אי‪.‬‬
‫* ר א ה תוספות‪ ,‬ב־ק שם‪ ,‬בדיה כ ל ל ‪.‬‬
‫מכאן ע ד ‪ .‬מ ה מצינו שימעט שום דברי‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עסי נ״ו אי‪.‬‬
‫*‪ -‬ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סיפן חי‪ .‬וראה פי׳ הראב״ד שם; וסי כריתות‪ ,‬בתי מדות‪,‬‬
‫כית וי‪.‬‬
‫הי‬
‫קטז‬
‫]כי‪f‬‬
‫ג ע ר‬
‫נפשך חזר ו כ ל ל כ ל ל ‪ ,‬כ ל ל ו פ ר ט ו כ ל ל אי א ת ה ד ן א ל א כעין ה פ ר ט ‪ ,‬לימי ל ך‬
‫ה פ ר ט מפו׳‬
‫מה‬
‫ד ב ר שהוא ו ל ד ו ל ר ו ח ה א ר ץ ‪,‬‬
‫אף‬
‫כל‬
‫‪8 4 7‬‬
‫ד ב ר שהוא ו ל ד ו ל ר י ח‬
‫הארץ*׳‪.‬‬
‫ב מ ר ה הזו נ כ ל ל ו שתי ה ר א ש ו נ ו ת כ ל ל ו פ ר ט ‪ ,‬פ ר ט ו כ ל ל * י ‪ ,‬ל כ ן מ ש מ ש ת ב ש ת י ה ן‬
‫מזונות ח ד ‪ ,‬ש ה ר י מ ר ב ה כ ל ה ד ו מ ה ל פ ר ט ‪ ,‬ו מ מ ע ט ת מ ה שאינו ד ו ם ׳ ‪ ,‬ו פ ל י ג י ב ה ן‬
‫בנמ׳‬
‫מרה‬
‫עיקר‬
‫דעירוביףי‪ ,‬איכא מיד‬
‫ק מ א » « עיקר‪,‬‬
‫כללא‬
‫ב מ ר ה זו מ כ ל ל ‪ ,‬ו נ מ ע ט א פ י ׳ ה ד ו מ ה ‪,‬‬
‫דדמיה‬
‫וכלל‬
‫א ל א שבא‬
‫ש‬
‫בתרא לרבות כ^‬
‫ל י ה ב כ ל צ ד ד י ו ד ו ק ׳ ‪ ,‬ו א י כ א מ י ד כ ל ל א ב ת ר א ע י ק ר ‪ ,‬ויש ל ד ו נ ו‬
‫בפרט‬
‫ל ר ב ו ת כ ל מ י ל ׳ אע׳׳נ ד ל א ד מ י ‪ 9‬״ ל פ ר ט ‪ ,‬א ל א ד א ת א כ ל ל ק מ א ל ע ש ו ת ו‬
‫נטי כ ל ל ו פ ר ט ל מ ע ו ט י כ ל ד ל א ד מ י ל כ ל ל א פ י ׳‬
‫ואם*׳‬
‫לפרט‬
‫הקשה׳״‬
‫לכיר״‬
‫‪8‬‬
‫ב ר ב ר ס ״ אחד*י‪.‬‬
‫כ ל ל א ק מ א ע י ק ר ‪ ,‬ד ל א מ י י י ׳ ‪ 553‬א ל א ד ד מ י לירי‬
‫ת‬
‫לנמרי‪ ,‬א״כ ל מ ה נ כ ת ב ו ה כ ל ל י ם ‪ ,‬מ ה פ ר ט ל ב ד ו נ ל מ ו ד כ ל ד ד מ י ל י ה ב מ ה‬
‫ד ה י י נ ו * ״ בנין א ב ‪ ,‬וניל ד ל א ק ש ה‬
‫מצינו‬
‫דרמי״‬
‫כלל‬
‫‪8‬‬
‫ובהני‬
‫‪8 8 8‬‬
‫‪ ,‬בבנין‪ 556‬א ב ל ״ ל א םייתי׳ א ל א מ א י‬
‫ל פ ר ט ב ק ו ל י ו ח ו מ ר י ‪ ,‬ש ב ע ב ו ר ם מ ס ת ב ר א שינהונ ב ו ה ד י ן ה ה ו א ‪ ,‬ו ב מ ד ח‬
‫ו פ ר ט ו כ ל ל אעינ ד ל א ד מ י במידי‬
‫הפרט‬
‫אחר‬
‫כלומ׳‬
‫כללא‬
‫שי‬
‫לנו לעשות‬
‫דטעמ'‬
‫‪8 8 0‬‬
‫‪0‬‬
‫מ י י ח י ' ״ ‪ ,‬כ י ה ך דמיון ד מ ה‬
‫מ פ ו ר ש ד ב ר ש ה ו א ו ל ד ו ל ר ו ח ה א ר ץ ‪ ,‬א ו כ י ה ה י א ד ה מ ט ל ט ל ונופו מ מ ו ן ׳‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫צ ד ד י ף ״ א י ן ״ אנו צ ר י כ י ן ל ב ק ש ב ה ם ט ע ם ו ס ב ר א ״ ל ר ב ו ח ‪ ,‬ו ע ו ד ט ע ם‬
‫ש ב מ ד ה ז ו * ״ אנו מ ו כ ר ח י ן ל ל מ ו ד ו ל ב ק ש ב פ ר ט י ם ‪ 5 6 5‬צ ד ד י ם ששוים ב ה ם‬
‫ובאחריםז״‬
‫ל ר ב ו ת ק צ ת ו ל מ ע ט ק צ ה ‪ ,‬ו א פ י ׳ א ם יש פ ר כ ׳‬
‫ל א נחוש*״‪ ,‬כי ע ל‬
‫‪8‬‬
‫פ נ י ם יש ל ע ל ל מ ו ד ‪ 9‬״ ד ב ר ‪ ,‬ומ״מ נ ת פ ו ש ה מ ו ע ט ״ ‪ ,‬א ב ל ב מ ה מ צ ע ו א ם‬
‫כל‬
‫נוכל‬
‫לא‬
‫‪3‬‬
‫נלמוד ״‬
‫דבר‬
‫ללמוד‬
‫מחמת‬
‫פ ר כ ׳ שיש‬
‫במלמד‬
‫לא‪2‬״‬
‫‪5 6 6‬‬
‫נלמוד‪,‬‬
‫וכן‬
‫ב מ ד ה * ״ מ ה ס צ י נ ו א ם אין ש ם פ ר כ ׳ ‪ ,‬ואין ח ו ב ה ל מ ע ט ‪,‬‬
‫כל‬
‫אבל‬
‫‪8 7 1‬‬
‫דבר‬
‫במרה‬
‫‪ 660‬ב ד ב ר ן א‪ .‬בהר­‬
‫‪ 549‬הסין א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 648‬ק ס א ן א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 54‬ל ך ן א‪ .‬לי‪.‬‬‫‪ 654‬דהיינו!‬
‫‪ 553‬סייתי׳[ א‪ .‬י י י ‪.‬‬
‫‪ 552‬לסיד! א‪ .‬לסד‪.‬‬
‫יי• ואם תקשה[ ד‪ .‬וא־ת‪.‬‬
‫‪ 557‬א ב [‬
‫ין‪.‬‬
‫‪ 556‬כבנין[ ד‪.‬‬
‫‪ 555‬וניל ד ל א קשה[ ד‪ .‬ולא קשיי‪.‬‬
‫ד‪ .‬שהוא‪.‬‬
‫‪ 659‬במידי דטעםין ד‪ .‬לקולי וחוםרי‪.‬‬
‫‪ 558‬דדם׳[ ד‪ .‬דדאםי )ליהן‪.‬‬
‫א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ד ב נ‬
‫‪ 660‬מייתי'[ א‪ .‬טייתי‪.‬‬
‫‪ 661‬כי‬
‫‪ 562‬אין[ ד‪ .‬ואין­‬
‫ה ך ‪ . . .‬צדדיןן ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪6 , , 3‬‬
‫‪ 565‬ולבקש בפרטים[ ד• לי•‬
‫‪ 504‬ו ע ו ד ‪ . . .‬זו[ ו ב ט ד ת בנין אב‪.‬‬
‫וסברא[ ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 507‬ובאחרים[‬
‫‪ 566‬בהם[ ד‪ .‬ןאבל ב פ ר ת כ ל ל ופרט ו כ ל ל לא נכתבו הכללי׳ בחנס כי א ( ‪.‬‬
‫‪ 570‬הפועט[‬
‫‪ 569‬יש לנו ל ל מ ו ד [ ד‪ .‬נלמוד‪.‬‬
‫‪ 568‬נחוש[ א‪ .‬כחוש‪.‬‬
‫ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 573‬נ ל פ ו א‪ .‬ללמוד•‬
‫‪ 572‬ל א [ ד‪ .‬ולא‪.‬‬
‫‪ 571‬אם! ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטעוטי‪.‬‬
‫‪ 574‬ב פ ד ה [ ד‪ .‬בפדת‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ד [‬
‫‪,‬‬
‫« ברייתא ד ר ׳ ‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬סיםן ח׳‪ ,‬בשנויים קטנים‪.‬‬
‫* י ראה מבוא‪.‬‬
‫* י ׳ עירובין כיח א׳‪.‬‬
‫*י ראה דשיי‪ ,‬חולין ס־ה ב׳‪ ,‬בדיה וכית‪.‬‬
‫*׳ סכאן ע ד סוף המאמר מובא כ כ ל ל י התלמוד הנ׳ל‪ ,‬עס׳ ניח ב׳‪-‬ניט א־‪.‬‬
‫]כה[‬
‫ז‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי־נ מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫‪7‬‬
‫יי׳• •'• ש ל‬
‫בדברים‬
‫כלל‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ר‬
‫לל‬
‫ן כ‬
‫ע‬
‫‪ 7 6‬ג <‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ד‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ש‬
‫נ ו‬
‫קיז‬
‫ל ב ק ע ב פ ר ט צררין שימצאו‬
‫‪8‬ל‪5‬‬
‫א ח ר י ם ונרבהיילי• א ו ת ם ‪ ,‬ו ל א י מ צ א ו ב א ח ר י ם ונמעטשסאי••‬
‫רש״י ז״ל ה ב י א ב כ א ן מ ר ה א ח ר ח כ י ו צ א ב ז ה ל ל מ ד כ ל כ ע י ן ה פ ר ט מ מ ש ה י א‬
‫פרט‬
‫ופ‬
‫וכלל‬
‫ה ת‬
‫ר ט <‬
‫׳‬
‫ס‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ב נ ז‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫‪-‬‬
‫פ‬
‫ם‬
‫ג‬
‫י י י ׳ ‪ ,‬ו ה ו א ר ל א מ ר ד כ י מעיינינן‬
‫ף‬
‫נ‬
‫שפיר‬
‫הני ת ר י מ ד ו ת ד ו מ ו ת ושוות‪ ,‬ר ה כ ׳ א י כ ׳ נמי ב ׳ ‪ ,‬ה ר א ש ו ן פ ר ט ו כ ל ל ‪ ,‬ו ה ב ׳‬
‫כלל‬
‫ו פ ר ט ‪ ,‬כ מ ו ש נ מ צ א ו כ ש ה פ ר ט ב י ן ! ״ שני ה כ ל ל י ם ‪ ,‬ו כ ת ׳ ע ו ד ר ה ת ם ב ע י מ א י‬
‫א י כ ׳ ביני וכיני‪ ,‬א י כ א ד א י ל ו ״ י • פ ר ט א ר ד מ י ל י ה ב כ ל צ ר מ ר ב י ׳ אפי׳*״ ת ר י פ ר ט י‬
‫ו כ‬
‫מ‬
‫האק‬
‫ללא׳‬
‫כללי‬
‫חרחין‬
‫ופר‬
‫‪ « 8‬אי איכ•‬
‫ט א ‪3‬‬
‫פרטא‬
‫בחד צר‬
‫ד ר מ י ל י ה אפי׳‬
‫י ב י ׳ " ‪ ,‬ויש ח נ א ח ו ל ק ע ל ר ׳ י ש מ ע א ל ו ד ר י ש כ ל ה ת ו ר ה ב ר ב ר י ו כ מ ע ו ט י ‪ ,‬ורש״י‬
‫יל‬
‫ד ב ר י ב ה ומיעט‬
‫מפרש החם‬
‫למאן דדריש כ ל ל י ופרטי‬
‫א‬
‫כ‬
‫כ ך כמו ב כ ל ל ופרט וכלל‬
‫ל ב ד מייחי ב י ה כ ל‬
‫והיינו ט ע מ ׳ כ ל ל ו פ ר ט הוי ה פ ר ט פי׳ ה כ ל ל ‪ ,‬ו א י ל י " •‬
‫שני אין ל ך ב ו א ל א פירושו‪ ,‬ו א ה נ י כ ל ל א ב ת ר א ל ר ב ו ת כ ל ד ר מ י ל פ ר ט י ‪ ,‬א ב ל‬
‫הרבוי‪,‬‬
‫ת ר ב ה כי אם‬
‫א ל א שממעט מרבויו שלא‬
‫בריבה‬
‫ו מ י ע ט אין ה מ י ע ו ט פ י ׳‬
‫הדומה‬
‫ל מ י ע ו ט ל ב ד ‪ ,‬ו ב ר י כ ה ו מ י ע ט ו ר י ב ה אנו מ ר ב י ם כ ל ד ב ר ‪ ,‬ז ו ל ת י כ פ י מנין‬
‫המעוטין נ מ ע ט כ ל ה ר י ח ו ק מ ה ן ב ד מ י ו ן יותרק־‪ .‬ו ל פ י זה נ ר א ה ר מ ת ו ך הנמ׳ ד מ י ע ט‬
‫ו ר י ב ה ט י י ת י ט פ י מ פ ר ט ו כ ל ל ו פ ר ט ‪ ,‬ר ב ע י ׳ ב נ מ ׳ ־ מ א י א י כ ׳ בין מ י ע ט ו ר י ב ה ל פ ר ט‬
‫ק‬
‫יילל׳‬
‫א‬
‫איכ׳‬
‫ע‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ן‬
‫א‬
‫ל‬
‫לו‬
‫פ‬
‫^‬
‫א‬
‫ר‬
‫^‬
‫י י ק א ׳ ואין מ ר ה ח ש ו ב ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫מ‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫ן‬
‫(‬
‫‪£‬‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ן כ‬
‫לל‬
‫מ ר ב‬
‫^‬
‫‪,‬׳‬
‫א פ‬
‫י׳‬
‫ע‬
‫ל י ן ו ל ו ל ב י ף ״ ‪ ,‬ומיעט וריבה ל ו ל ב ן‬
‫^‬
‫^‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ן‬
‫ר‬
‫כ פ ר ‪ 8‬״ ו כ ל ל שבא להוסיף ע ל ה פ ר ט‬
‫‪ ,‬ל‬
‫ט‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫פ‬
‫^‬
‫ט‬
‫כ‬
‫ד‬
‫א‬
‫ל י ׳ ך זה‬
‫פ‬
‫ל טילי א ף ד ל א‬
‫אלא בחד‬
‫מ‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫™‪LL1.1‬‬
‫צ י ‪ .‬ו כ ן י ע ש ה ר י ב ה ו מ י ע ט ל ב ד ‪ ,‬כ מ ו ש פ ר ש ״ י ־ ־ ־ ב פ י ק ד״ב״גיי"'״׳‬
‫׳ ^ רהיא קרובה ל פ ר ט ו כ ל ל ש ה א‬
‫וריבה היא מ ר ה ש מ ר ב ה יוחד‪ ,‬כ ד מ ו כ ח ב‬
‫הגמלה שבכלם‪.‬‬
‫נ‬
‫״ ד‬
‫״ ״ «[ י ‪ .‬לי‪.‬‬
‫כה(‬
‫י‬
‫] א י ת י‬
‫א‬
‫‪ 6‬״ וכלל(‬
‫ד‬
‫‪6 8 0‬‬
‫ם‬
‫פ‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫ו נ ס‬
‫״עכ־־‪1‬א‪-‬עי־ •‬
‫‪7‬‬
‫ט ם‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫ל‬
‫י‬
‫ם‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫‪ . . .‬וא לי[ א ואילי­‬
‫י־ ‪• T‬‬
‫ע י •‬
‫‪•1‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫ו פ ר ט א ‪1‬א‬
‫מדר‬
‫‪u‬‬
‫‪ " 3‬תי ו‬
‫• ‪ -‬י א י ל ו ן א‪ .‬ל ‪.‬‬
‫‪ ,‬ב כ ל צדדיו‬
‫^ ' ׳־־ ‪ t‬־‬
‫‪ . 8 0‬מ מ ע ט ת ‪ ,‬ד‪ .‬ם ס ע ל ״ •‬
‫י י ילילביו! א• לי‪.‬‬
‫דאמי‬
‫'‬
‫\‬
‫‪1‬‬
‫• ״ "« ‪ I‬י•‬
‫« י י י [ א‪ .‬מ ר ב ה כ ס ר ט ‪.‬‬
‫‪ . . .‬דמו[ ד‪ .‬ראם •‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫יהכי‬
‫ת י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫־‬
‫‪5 8 7‬‬
‫‪II‬‬
‫‪1‬‬
‫| ‪ 1‬מ‬
‫י‬
‫פ ר ט‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ס‬
‫‪5 9‬‬
‫ע פ‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ר‬
‫כ‬
‫י‬
‫[‬
‫י ש ־ י [ ד‪ .‬ןז־ל(‪.‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ך‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ט‬
‫י כ ל‬
‫‪ 0 3‬־ כ ד מ ו כ ח מ ס י [ ד‪ -‬לי­‬
‫­־״ ר א ה רש־י‪ ,‬נזיר ליד בי‪-‬ל־ה אי; ותוספות שם‪ ,‬ליה א־‪ ,‬בדיה ור׳ אלע׳ר•‬
‫״ ע ל הגליין‪ :‬א ב ל ‪.‬‬
‫ק נכי' יש סימני מחיקה ע ל ה ס ל ה ‪.‬האי‪.‬‬
‫ל״ ר א ה נזיר ליה בי‪.‬‬
‫ק ב ר א ה רש״‪ ,‬נזיר ליה א׳־ב־‪.‬‬
‫י ‪ :‬ג ז י ד‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב‬
‫׳ מוסא‬
‫׳‬
‫' '•‬
‫?י מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמ׳ נ־ט א־‪-‬ב׳‪ ,‬בשם הר־ ממה ‪1‬‬
‫ה‬
‫? ר א ה רשיי‪ ,‬שבועות ד׳ ב׳‪-‬ה׳ אי‪.‬‬
‫קיח‬
‫היגער‬
‫ואני ק י מ ט ו פ ק ב ש ח י > ״ מ ד ו ת א ל ו מ י ע ט ו ר י ב ה א ו ר י ב ה ו מ י ע ט ו ר י ב ה ‪ , « 0 8‬איזו‬
‫טפי‪,‬‬
‫מרבה‬
‫באמצע‪,‬‬
‫ולפי ד ע ת י כי ר י ב ה ומיעט וריבה היא הגדולה‪,‬‬
‫כיון שאין זה פ י ר ו ש ל ז ה ו א י כ ׳ ת ר י רבויי<>״‪.‬‬
‫שאע״פ שהמיעוט‬
‫ו מ י ע ט ה וריבה‪ ,‬וריבי׳‬
‫ו מ י ע ט * ״ ‪ ,‬אין ק פ י ד ה ב א י ז ה מ ה ם ק ו ד ם ל ח ב ר ו ‪ ,‬ה ר י ב ו י ל מ י ע ו ט א ו ה מ י ע ו ט ל ר ב ו י •‬
‫מכלל»״‬
‫שהוא צ ר י ך ל פ ר ט ו מ פ ר ט שהוא צ ר י ך‬
‫ל כ ל ל כיצד‪ ,‬קרש לי כ ל‬
‫בכור‪,‬‬
‫יכול א ף ה נ ק ב ו ת במשמע‪ ,‬ת ׳ ל ז כ ר ‪ ,‬אי ז כ ר אפיי י צ א ה ה נ ק ב ה לפניו‪ ,‬ת״ל‬
‫פטר‬
‫ר ח ם ‪ ,‬אי פ ט ר ר ח ם י כ ו ל אפי׳ נ ו ל ד ל א ח ר יוצא דופן‪ ,‬ת י ל ב כ ו ר ‪ ,‬זהו כ ל ל‬
‫ש צ ר י ך ל פ ר ט ו פ ר ט שהוא צ ר י ך ל כ ל ל ק ׳ ‪.‬‬
‫פי׳ ש ה ו א צ ר י ך ‪ ,‬כ ל ו מ ר ד ל א ידעי׳ פי׳ ש ל כ ל ל דהיינו ב כ ו ר א ל א ע״י ה פ ר ט‬
‫דהיינו ז כ ר ‪ ,‬ו ה כ י נמי ל א ידעי׳ פ ר ט א ח כ ר מ ה ו א ל א מ כ ח פ ט ר ר ח ם ש ה ו א כ ל ל •‬
‫ורש״י ז״ל ה ב י א ק ו ש י ו ת ד מ ק ש י ׳ ב נ מ ׳ ק י ׳ א ה ך ב ר י ח י ‪ ,‬ד ב ר י ש א ק א מ ׳ א י ז כ ר‬
‫יכול‬
‫א פ י ל ו י צ א ה נ ק ב ה לפניו‪ ,‬מ ש מ ע ד ם ל ת ב כ ו ר אינה ד ו ק ׳ ע ל ה ק ו ד ם ‪ ,‬כ י נם‬
‫יכול‬
‫ב ת ר דאית לן‬
‫ל ה י ו ת ל מ י שיצאה נ ק ב ה לפניו‪ ,‬ד ה א ה ך ד ק א מ ׳ ד א י ז כ ר ‪,‬‬
‫ב כ ו ר ו ז כ ר פ ר י ׳ ל ה ‪ ,‬ו ב ס ו פ ה ק א ם ׳ אי פ ט ר ר ח ם י כ ו ל א פ י ל ו ק ד מ ה נקבד‪ 600,‬ד ר ך‬
‫ד ו פ ן ‪ ,‬ת י ל ב כ ו ר ק ‪ , °‬ד י ל מ י ש ל א ק ד ם ל ו ד ב ר ב ש ו ם מ ק ו ם ‪ ,‬ומשני ד ל ע ו ל ם ב כ ו ר‬
‫ל נ מ ר י מ ש מ ע ש ל א ק ד ם ל ו א ח ר כ ל ל ‪ ,‬כ ד מ ש מ ע ב ס ו פ י ‪ ,‬וריש׳ ה״ק‪ ,‬א י ב כ ו ר ז כ ר‬
‫יכול אפי׳ יצא ד ר ך דופן‪ ,‬ו ל ע ו ל ם ל א ק ד ם ל ו א ח ר ‪ ,‬ת ׳ ל פ ט ר ר ח ם ‪ ,‬דבעינ׳ שיצא‬
‫ר ח ם ‪ ,‬אי פ ט ר ר ח מ ‪ ,‬כ ל ו ט ׳ ליכתו׳ פ ט ר ר ח ם ולישחוק מ ב כ ו ר ‪ ,‬ד ה א מ ר ח ם‬
‫דרך‬
‫נ מ ע ט ד ר ך ד ו פ ן ‪ ,‬ו פ ט ר משמ׳ ר א ש ו ן ! ״ א פ י ׳ ק ד מ ה נ ק ב ה ד ר ך ד ו פ ן ‪ ,‬ד ה ש ת ׳ ק ר י נ א‬
‫ל ה א י ז כ ר ד א ה י ב ח ר א ד ר ך פ ט ר ר ח ם ‪ ,‬ת״ל ב כ ו ר ‪ ,‬ד מ ש מ ע ש ל א ק ד ם ל‬
‫שפיר‬
‫ו‬
‫א ח ר כשום מקום‪.‬‬
‫ו ה ח ו ס פ ו ח ק י ה ק ש ו ב פ ׳ כ ס ו י ה ד ם ק ־ * ‪ ,‬ד ה כ י הוו נטי כ ל ל ו פ ר ט ד ע ל ם ׳ ‪ ,‬כ י‬
‫לולי‬
‫כלל‪,‬‬
‫ה פ ר ט נ ר ב ה כ ל ד ב ר ‪ ,‬והוא צ ר י ך ל פ ר ט שיפרשהו בהני ד ל ע י ל ‪ ,‬מן ה ב ה מ ה‬
‫ב ק ר ו צ א ן פ ר ט ‪ ,‬ונתת׳‬
‫‪2‬‬
‫ה כ ס ף ״ וכוי‪ ,‬ו ח י ר צ ו ד ש א ר‬
‫כללים‬
‫כוללים‬
‫כל‬
‫‪3‬‬
‫ד ב ר י ח ד ״ ו ל א מ ש ח מ ע ח ד מנייהו ט פ י מ ח ב ר י ה ‪ ,‬ו פ ר ט א ל א אתי‪ 604‬א ל א ל מ ע ו ט י‬
‫‪ 598‬ואיכ־ תרי רבויין ד• לי•‬
‫‪ 595‬וריבה[ א‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 594‬בשחין ד‪ .‬בשני‪.‬‬
‫‪ 599‬ס כ ל ל [ א• לי•‬
‫‪ 598‬ו ר י ב ה ‪ . . .‬ומיעט[ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 597‬וטיעט[ א‪ .‬וטיעוטי‪.‬‬
‫‪ 602‬ונתתי ה כ ס ף [‬
‫‪ «01‬ראשון[ א‪ ] .‬כ ך [ <עם סיטני מחיקה!‪.‬‬
‫‪ 600‬נקבה[ א‪ .‬לנקבה‪.‬‬
‫‪ 604‬אחי[ ד‪ .‬אתי׳‪.‬‬
‫‪ 60:1‬יחד! ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ק י מכאן ע ד סוף המאמר סובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עם׳ ניט בי‪.‬‬
‫ק ׳ ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סוף פרשה אי; ובכורות י־ט אי‪ .‬וראה ם‪ .‬הינער‪ ,‬אוצה־ב‪.‬‬
‫סיו‪ ,»85 ,‬סיסן רסיב‪.‬‬
‫ק י ׳ ראה בכורות י״ט אי‪ ,‬ורש׳׳ שם‪ .‬ו ב כ ל ל י התלמוד לרימ דאנון‪ ,‬עמי ס׳ ב׳‪ ,‬סובא םאמר‬
‫זה בשנויים בשם הרטיה זיל‪.‬‬
‫ק ט ע ל הנליון‪ :‬״טשםע בכורי‪.‬‬
‫ק י מכאן עד ‪ .‬א ל א למעוטי לכלל״‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלטוד הניל‪ ,‬עט׳ טיא אי‪.‬‬
‫ק י א דאה תוספוח‪ ,‬חולין פיח בי‪ ,‬בדיה כ ל ל ‪.‬‬
‫‪1‬כז‪1‬‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ם א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫לכלל‪,‬‬
‫קיט‬
‫ו א מ ׳ ר ה כ י כ ת ׳ רש׳׳י ב ב כ ו ר ו ת א ה ך ר ר י ש ק מ י י ת א ‪ ,‬ד א י כ ת ׳ ב כ ו ר ‪ ,‬י כ ו ל‬
‫א פ י ׳ נ ק ב ה ‪ ,‬ת ״ ל ז כ ר ‪ ,‬הוי נמי כ ש א ר כ ל ל י ‪ ,‬ו ל א מ י ק ר י צ ר י ך ל פ ר ט ‪ ,‬א ל א א א מ צ ע ו ת ׳‬
‫ד ת א מ ׳ א י ב כ ו ר ז כ ר י כ ו ל א פ י ׳ י צ א ה נ ק ב ה ל פ נ י ו ‪ ,‬משום ד ב כ ו ר ז כ ר מ ש מ ע‬
‫קאי‪,‬‬
‫הנולד‬
‫אתא‬
‫ר א ש ו נ ה ‪ ,‬א פ י ׳ נ ו ל ד ה נ ק ב ה ל פ נ י ו ‪ ,‬ר ק שהוא ב כ ו ר ל ז כ ר י ם ה ב א י ם א ח ר י ו ‪,‬‬
‫פרטא‬
‫ר ח ם ועק׳‬
‫דפטר‬
‫ל י ה משמעותיה‪.‬‬
‫ו כ ן מ ש מ ע מ ל ש ו ן רש״י ש פ י ר ש‬
‫כ א ן ?־= א ה ך ד ו כ ס ה ו ב ע פ ר מ ק ר י ל י ה ת ל מ ו ד כ ל ל ה צ ר י ך ל פ ר ט ‪ ,‬ואין רנין א ו ת ו‬
‫ו פ ר ט ‪ ,‬ופי׳ ד א י ה ו ה כ ת י ׳ ו כ ס ה ו ‪ ,‬ה ו ה משמ׳ ב כ פ י י ת כ ל י ‪ ,‬כ ד ק ת נ י ב ר י ש ׳‬
‫ככלל‬
‫ומשמ׳ נמי כ ס ו י ע פ ר ‪ ,‬ו ה כ י ב י א ר ו כ ו ו נ ת מ כ ס ה ו משמ׳ כ פ י י ת כ ל י ד ב ר‬
‫דברית׳‪,‬‬
‫שאינו נ ב ל ע ‪ ,‬ו ה כ י משמ׳ ט פ י מ כ ס ו י ר ע פ ר שהוא נ ב ל ע ‪ ,‬ו צ ר י ׳ מ ר ב ה ל כ ס ו ת ו פ ן‬
‫ב ת ו ך ה ד ם ‪ ,‬וכן ר ו ב כסוי ר ק ר א ה ם בכפייה‪,‬‬
‫יבולע‬
‫ויכסהו‬
‫ה י‬
‫לכ׳‬
‫א ת ערות אביהם‪ ,‬ואתא פ ר ט א‬
‫כמו ותכסהו בשמיכה‪ ,‬או‬
‫ד ע פ ר ל ה ו צ י א א ת ה כ ל ל ממשמעותו»‪,»0‬‬
‫אין ל ד ו נ ו ב כ ל ל ו פ ר ט כיון ר ה ו א צ ר י ׳ ‪ ,‬ע״כ לשונם ב מ ע ט שנוי‪.‬‬
‫כל‬
‫ללמד‬
‫ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא מן ה כ ל ל‬
‫ל ל מ ד ל א ל ל מ ד ע ל עצמו יצא א ל א‬
‫ע ל ה כ ל ל כ ל ו י צ א כ י צ ד ‪ ,‬ו ה נ פ ש א ש ר ת א כ ל מ ב ש ר ז ב ח ה ש ל מ י ם א ש ר לי־י‬
‫וטומאתו‬
‫הכלל‬
‫ע ל י ו ו נ כ ר ת ה וכו׳‪,‬‬
‫ללמד‪ ,‬לא לל‬
‫ם ד‬
‫והלא שלמים‬
‫בכלל‬
‫כ ל ה ק ד ש י ם היו‪ ,‬ו כ ש י צ א ו מ ן‬
‫‪ 0 0 0‬ע ל ע צ מ ן יצאו‪ ,‬א ל א ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל כ ל ו יצא‪ ,‬ל ו מ ׳‬
‫מ ה שלמים מיוחדים שקדושים ק ד ו ש ת מזבח‪,‬‬
‫א‬
‫ף‬
‫אין ל י א ל א ד ב ר ש ק ד ו ש ת ו ק ד ו ש ת‬
‫מ ז ב ח ק׳‪.:‬‬
‫בכלל‬
‫פי׳‬
‫הקדשים‬
‫יקרב‬
‫ד‬
‫א ש ר י ק י ש ן ‪ 6 0 7‬ב נ י י ש ר א ל לי־י ו ט ו מ א ת ו ע ל י ו ו נ כ ר ת ה וכו׳‪ ,‬ו ה א י א ש ר‬
‫ד‬
‫מפ׳‬
‫לא‬
‫כ ל ה ק ר ש י ם היו‪ ,‬ד ה א כ ת י ב כ ל איש א ש ר י ק ר ב מ כ ל ז ר ע כ ם א ל‬
‫ב ס פ ר א קיי ר ל א הוי נגיעה א ל א א כ י ל ה ‪ ,‬ו נ ק ט א ש ר י ק ר ב ל ה ש מ י ע נ ו‬
‫מ ח י י ב ע ד ש ה ו כ ש ר ל י ק ר ב ‪ ,‬בנון ש ק ר ב ו מ ת י ר י ן ח ט א ת ו א ש ם ו ש ל מ י ם מ ת י ר י ׳‬
‫דייהוא‬
‫ואמורין‪ ,‬ו מ ה ש כ ל ו כ ל י ל ואין ל ו מ ת י ר י ן כגון מ ח מ ת כ ה נ י ם ע ד ש י ק ד ש‬
‫בכלי‪,‬‬
‫ו ל ה כ י א פ ק י ה בלשון כי יקרב‪ ,‬ו ל ע ו ל ם ל א מחייב א ל א ב א כ י ל ה‬
‫לחודה‬
‫ל א מ ח י י ב כ ר ח ‪ ,‬השח׳ מ ק ש ה שפיר חנא‪ ,‬ו ה ל א שלמים ב כ ל ל כ ל ה ק ר ש י ם‬
‫ה י‬
‫ו׳‬
‫דאנניעה‬
‫ל מ ה יצאו‪.‬‬
‫וא׳׳ת קטי אי ל א ו‬
‫ה א‬
‫י ‪ « 0 8‬ק ר א רשלמים רבתי׳ ב י ‪ 6 0‬בהדיא אכיל ‪ ,«10‬הוה‬
‫ה‬
‫ה ‪9‬‬
‫א מ י נ א ! ! ‪ 6‬ר א ג ג י ע ה גמי מ ח י י ב ‪ ,‬א ״ כ ל ג ו פ י ה א י צ ט ר י ׳ ‪ ,‬וי״ל מ ד א ש כ ח ה ת ׳ ב ס מ ו ך ר ב ת י ׳‬
‫‪ 605‬ססשטעותו[ א‪ .‬משמעותו‪.‬‬
‫‪6 0 8‬‬
‫«' לאי האי[‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫נ ב‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ל ‪,‬‬
‫ם‬
‫ם‬
‫א‬
‫‪ 606‬לא ל ל מ ד [ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ ,‬ל‬
‫א ו‬
‫ה כ‬
‫י‪.‬‬
‫‪ 609‬ביה‪ 1‬א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 607‬יקדישו[ א‪ .‬יקריבו‪.‬‬
‫‪ 610‬אכילה! ד‪ .‬פי׳‬
‫‪,‬‬
‫אשר ת א כ ל טבשר זבח השלמים‪.‬‬
‫!‪ 61‬הוה אסינא[ ד‪ .‬ה־ה‪.‬‬
‫‪ 612‬ד כ ת י [ א‪] .‬התם[‪.‬‬
‫קיכ חולין שם‪ ,‬בד־ה כ ל ל הצריך לפרט‪.‬‬
‫קי< ברייתא ד ר ‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬ריש פ ר ק אי•‬
‫קיי ס פ ר א ‪ ,‬אטור‪ ,‬פרשה ד׳‪ ,‬היז‪.‬‬
‫קמי מכאן ע ד סוף המאמר טובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עם׳ ס־ד א׳‪ ,‬בשם‬
‫טיסה•• וא־ת וכו׳ לגופיה איצטריך‪ ,‬וזה לשון הר׳ משה בן סוסה‪ ,‬וי־ל וכוי•‬
‫‪,,‬‬
‫‪6 1 2‬‬
‫קכ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ע‬
‫]כח[‬
‫ר‬
‫‪3‬‬
‫כ ל ט ה ו ר י א כ ל ב ש ר ‪ ,‬שמעי׳ ה ט מ א ל א י א כ ל ‪ ,‬ו כ י ענש ב ט ו מ א ה ! « ו ד א י א א כ י ל ה ר א י י ר י‬
‫ב ה * י « עונש‪ ,‬ו א ז ה ר ת י ה י • ׳ * מ ה א י ק ר א ‪ ,‬ב כ ל ק ד ש ל א ת ג ע ו א ל ה מ ק ד ש ל א ת ב ו א ׳‬
‫ד כ י ה י כ י ד מ ק ד ש הוי ר ב ד שיש ב ו נ ט י ל ת נשמה‪ ,‬א ף ק ד ש « י « שיש ב ו נ ט י ל ת נשמד׳‬
‫אכילה‪,‬‬
‫דהיינו‬
‫האי‬
‫כולי«<«‬
‫ללמד‪°‬״‬
‫ואפקיד‪.‬‬
‫קרא‬
‫בלשון עיעה‪,‬‬
‫דשלמים‬
‫למה‬
‫לומ׳‬
‫נאמ׳‪,‬‬
‫ש ל ו ק ה נםל‪«1‬‬
‫הא‬
‫כל‬
‫בכלל‬
‫על‬
‫מ נ ע ק ר ש ‪ ,‬מעתרי‬
‫הקדשים‬
‫ה ו‬
‫י‪,818‬‬
‫אלא‬
‫ע ל ה כ ל ל וכ׳‪1‬עי׳‪.‬‬
‫ואני ק״‬
‫דשלמים‬
‫ז‬
‫ה כ ו ת ב הייתי ט ב ו ר‬
‫דכתי׳‬
‫‪3‬‬
‫דאתיא ״‬
‫קרא‬
‫ביה‬
‫אכילה‪,‬‬
‫דשלמימ>״‬
‫לתרץ‬
‫הייתי‬
‫לנופיה‪,‬‬
‫ה ך קושיא ה כ י ‪,‬‬
‫מפ׳‬
‫אשר‬
‫יקרב‬
‫‪8‬‬
‫להשמיענו ״‬
‫רנ י‪622‬‬
‫ה‬
‫עיעה‬
‫אכילה‪,‬‬
‫ד‬
‫ממ‪,2‬‬
‫אפי‬
‫ה‬
‫א‬
‫לאו קרא‬
‫י‬
‫ולהכי‬
‫ד‬
‫אמרי‬
‫‪1‬‬
‫ייק ‪ «2‬התנא‬
‫‪8‬‬
‫ש פ י ר ‪ ,‬דמ׳׳מ ה א נ ל ו י י ל ״ ד א כ י ל ה ל מ ה נ כ ת ב ה ב ש ל מ י ׳ ו פ ר ט ‪ 6 2 8‬א ל ו יותר‪ «29‬מ כ ל‬
‫קדשים‪,‬‬
‫באו‬
‫‪3‬‬
‫ל ל מ ד ! * ע ל ה כ ל ל ו כ ו ׳ ‪ ,‬א ל א שיש ל ס ת ו ר ת י ר ו ץ ־ ־ ״ ז ה ‪ ,‬ר א י ה כ י ה ו א‬
‫דיקרב‬
‫על‬
‫ל י כ ת ו ׳ האי‪ 630‬נלויי ד א כ י ל ה ה ת ם גבי ס ת ם ק ד ש י ם ‪,‬‬
‫א ל א ודאי דשלמים‬
‫‪8 3 3‬‬
‫ל א ידעי׳ ד ה ו י א כ י ל ה ‪ ,‬א ל א מ ד כ ת י ׳ א כ י ל ה גבי ש ל מ י ם ‪ ,‬א י כ מ ׳ ל ד ל נ ל ו י י‬
‫י ק ר ב אתי ד ל ה ו י א כ י ל ה ‪ ,‬ל ע ו ל ם אימ׳ ל ך ד ע י ע ה הוי כ פ ש ט י ה ‪ ,‬ו א א כ י ל ה פ ט ו ר‬
‫אי ל א נ נ ע > ״ ‪ ,‬כגון ש ת ח ח ל ו ב ב י ח ה ב ל י ע ה ‪ ,‬ו ק ר א ד ש ל מ י ׳ י צ א ל י ר ו ן ב ד ב ר ה ח ר ש‬
‫דבאכילה‬
‫לבד‬
‫לחייב‬
‫‪3 8‬‬
‫‪ /‬ואי א ת ה י כ ו ל ל ה ח ז י ר ו‬
‫ה ו צ ר ך רש״י ל פ ׳ קי׳‪ ,‬ד מ ה ה ו א ענין ד כ ת י ׳‬
‫ל כ ל ל ו ל ח י י ב ו בנגיעה‪,‬‬
‫כ ל ט ה ו ר י א כ ל בשר‪ ,‬שמעי׳‬
‫להב‬
‫‪,‬‬
‫דיקרב‬
‫א כ י ל ה הוי‪ ,‬מ ע ת ה ל א ח ד ש ד ב ר ב ש ל מ י ם שאינו כ ת ו ׳ ב כ ל ל ק ד ש י ם ‪ , « a 3‬א י כ ל מ י ׳‬
‫יצאו שלמים‪ ,‬א ל א ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל כ ו ל ו יצא‪.‬‬
‫בפ״ק‬
‫קיי׳‬
‫פ‬
‫‪7‬‬
‫ד ש ב ו ע ו ח פרש״י ק י ז ״ ל ״ ע ל ם ד ה זו ד א י י ת י ה ת ם ‪ ,‬ל מ ה ל א נ ד ר ש‬
‫בכלל‬
‫ו פ ר ט ‪ ,‬ל ו מ ׳ אין ב כ ל ל א ל א מ ה ש ב פ ר ט ‪ ,‬ש ל מ י ם אין מ י י ‪ 6 3 8‬א ח ר י נ א ל א ׳‬
‫ותירץ‬
‫ל ה כ י א י נ ך ‪ 9‬״ ל פ י שהן מ ר ו ח ק י ן ‪ « 4 0‬ב ת ר י עניני‪ ,‬ו ע ו ד ה ק ש ה מ ה בין מ ר ר ׳‬
‫ד‬
‫‪ 615‬ואזהרתיהן א‪ .‬ואהזרתיה•‬
‫‪ 6:4‬בה! א‪ .‬ביה‪.‬‬
‫‪ 613‬בטומאה( ד‪ .‬טוסאה‪.‬‬
‫‪ 619‬ה ר ן ד• היי•‬
‫‪ 618‬כולי( ד‪ .‬כוליה‪.‬‬
‫‪ 617‬נם( א‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 016‬קדש! ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 623‬דאתיא[‬
‫‪ 622‬הנהי! א‪ .‬דהני‪.‬‬
‫‪ 621‬וכי[ ד‪ .‬ל ‪.‬‬
‫‪ 620‬ל ל מ ד ! א‪ .‬ללמוד‪.‬‬
‫‪ 620‬דייק[‬
‫‪ 626‬להשמיענו( ד‪ .‬לאשמועינן‪.‬‬
‫‪ 624‬דשלםים( א‪ .‬לשלמים‪.‬‬
‫א‪ .‬דאיתיא‪.‬‬
‫‪ 629‬יוחד( א• לי•‬
‫‪ 628‬ו פ ר ט ן א‪ .‬ופרטי‪.‬‬
‫‪ 627‬האנלויי( ד‪ .‬נל‪1‬ו ‪.‬‬
‫א‪ .‬דיק‪.‬‬
‫‪ 633‬הוא(‬
‫‪ 632‬תירוץ! ד‪ .‬תירוצי‪.‬‬
‫‪ 631‬ל ל מ ד ן ד‪ .‬ללטוד‪.‬‬
‫‪ 630‬האי! ד‪ .‬הא‪.‬‬
‫‪ 636‬קדשיס( א‪ .‬שלטי'•‬
‫‪ 635‬לחייבן א‪ .‬ל־‪.‬‬
‫‪ 634‬עע( ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ד‪ .‬היה‪.‬‬
‫‪ 639‬לה כי אינך( א‪ .‬לה כי אניך <!(; ד• לי•‬
‫‪ 638‬מידי( א‪ .‬מדה‪.‬‬
‫‪ 637‬זיל( ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ «>°‬שהן טייחקיןן א‪ .‬שאין מרוחקין; ד‪ .‬שהם מרוחקים‪.‬‬
‫י‬
‫?»׳ מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הגיל‪ ,‬עמי סיד א ׳ ‪ -‬ב ׳ ‪ :‬ואני ה כ ו ת ב ו כ י ­‬
‫ד ׳ ראה רשיי‪ ,‬כריתות ב׳ ב׳‪ ,‬בדיה ב כ ל ל כ ל הקדשים; מעי לה י י ב׳‪ ,‬בדיה תיל אשר‬
‫יקרב; ושבועות ז׳ אי‪ ,‬בדיה שלש כריתות‪.‬‬
‫קיי׳ מכאן עד סוף המאמר מובא ב ד ר כ י משה הנ־ל‪ ,‬עס׳ סיד ב׳‪-‬סיו אי‪ ,‬בשם הרי משה‪:‬‬
‫בפיק דשבועות וכו׳ והקשה הר׳ משה בשם הרשיי חיל מה בין מ ד ה זו וכוי‪.‬‬
‫ק י ט ר א ה רש־י‪ ,‬שבועות ז׳ א׳‪ ,‬בדיה אחת ל כ ל ל ‪.‬‬
‫]כט[‬
‫קכא‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי׳־ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫זי ל ב י ן מ ד ה י > « א י א ת ה ד ן א ל א כ ע י ן ה פ ר ט ‪ ,‬ר ״ ל ל פ י ר ע ת י ל מ ה ש נ ה ־ ״ לשונו‬
‫‪ 7‬י ו מ ׳‬
‫אלא‬
‫׳‬
‫ומביא‬
‫על‬
‫ללמד‬
‫הכלל‬
‫ד ב ר י ׳ שאינף><>‬
‫כ ל ו יצא‪ ,‬ופי׳‬
‫הכלל‪,‬‬
‫במשמעות‬
‫ר מ ד ת כעין‬
‫ואם כללו*>«‬
‫הפ‬
‫י‬
‫ט‬
‫אתה«‪ 6‬מרבה‬
‫מצד‬
‫מרבה‪«*6‬‬
‫כללות‬
‫ומצדל>י> הענין‪ ,‬כ י האי**י׳ ד כ י יתן איש א ל ר ע ה ו ‪ ,‬א ע ״ פ ש כ ו ל ל כ ל ד ב ר נתינה•‬
‫גם מ צ י נ ו כ י יתן‪ «>°‬מ ו ם ב ע מ י ת ו ״ ״ ‪ ,‬ונם מ ת ן ד מ י ם ‪ ,‬א ך מ ת ו ך הענין ש ה ו א ל ש מ ו ר‬
‫כ ל מ ה שיתן ל ש מ ו ר ‪ ,‬ל א מ מ ש מ ע ו ת‬
‫גבין‬
‫זי ש ב א‬
‫ה‬
‫ה ם‬
‫ל ל מ ד א י נ ו א ל א גלוי ל פ ר ש כ ל ל ‪,‬‬
‫ימקרי‬
‫רמשמעותו*״‬
‫ר ק א ‪ 3‬״ הקדשים‬
‫י‬
‫כל‬
‫ק ד ש א פ י ׳ ל א ו ד מ ז ב ח ‪ ,‬א ת א ק ר א ד ש ל ם י ם ל ג ל ו י י ד ב ר ה ק ר ב ל מ ז ב ח אין‪,‬‬
‫דומיא רשלמים‪ ,‬ל ב ד ק ה ב י ת ל א ״ « ‪.‬‬
‫ילא‬
‫קי ‪,651‬‬
‫ו ר ן‬
‫ק ‪ 6 5 2‬ותשכח‪ ,‬א ב ל ב מ ר ה‬
‫שייכי ל ה ב י א‬
‫ו ע ו ר ת י ר ץ ר ב מ י ד ה ז ו ־ ״ « יש ל ה ב י א ד ב ר י ם‬
‫ב מ ר ת ״ ״ כ ע י ן ה פ ר ט ‪ ,‬ו ה ו א כ ש ב א ל פ ר ש שום ד י ן ל ״ ב פ ר ט‬
‫שאינו מ ו ב ן מ ן ה כ ל ל ‪ ,‬א ך ה ד ב ר ע צ מ ו ‪ 8‬״ איגו ח ד ש ‪ ,‬ודין זה ש ה ט י ל ה ת ו ר ה ע ל‬
‫הפרט‬
‫ה ה ו א ש ה ו צ י א מ ן ה כ ל ל ‪ • 6 0‬״ « ‪ ,‬ח ו ז ר ו מ ל מ ד ו ל כ ל ה כ ל ל שינהוג ב ה ם ה ד י ן‬
‫יזהוא‪,‬‬
‫כ י ה ה י א ד ה ב ע ר ה » ״ ל ח ל ק י צ א ת ״ ״ ‪ ,‬פי׳ ל ח י י ב ע ל י ה ק ר ב ן ב פ נ י ע צ מ ה ‪,‬‬
‫אף‬
‫א‬
‫ח‬
‫א ם ע ש א ה ע ם מ ל א כ ו ת ר ב ו ת ב ה ע ל ם א ח ת ‪ ,‬ר ס ד ״ א ל א יהא חייב א ל א ק ר ב ן‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫על‬
‫מהאחרוח‬
‫כלם‪,‬‬
‫שיביא‬
‫ומלמדות״־‬
‫‪6 7‬‬
‫לפי *‬
‫הבערה‬
‫לכך‬
‫ייחד‬
‫הכהו׳‬
‫קרבן‬
‫אחד‬
‫עליה‪,‬‬
‫בלאו*״‬
‫כל‬
‫ועל‬
‫בפני‬
‫האחרות‬
‫עצמה‬
‫קרבן‬
‫לחלקה״י‬
‫אחר‪,‬‬
‫וחוזרין‬
‫ש א ר מ ל א כ ו ת מ מ נ ה ל ו מ ׳ ש י ב י א ק ר ב ן ע ל כ ל א ח ת ‪ ,‬ה ר י ש ב מ ר ה זו‬
‫ד ר ך ז ה אינו מ פ ר ש מ ה ו מ ל א כ ה ‪ ,‬א ב ל ‪ 8‬״ כ ל כ ע י ן ה פ ר ט ב א ל פ ר ש מ ה ו ת‬
‫ה כ ל ל ש ה ו א כ ע י ן ה פ ר ט ‪ ,‬ל א שיטעון דין ע ל ה כ ל ל ב ש ו ם פ נ י ם ‪ ,‬ו כ י ו צ א ב ז ה ‪ ,‬ש ב י ע י‬
‫ה י ה וכוי‪ ,‬ו כ ן א ו ב וידעוני ב כ ל ל י ן ‪ , 6 6 9‬ה ר י ש מ ר ה זו מ ש ט ש ת ב ב ׳ פ נ י ם ‪,‬‬
‫בכלל‬
‫ה‬
‫ל פ ר ש ו ל ג ל ו ת מ ה ו ה כ ל ל ‪ ,‬נם ל ה ט ע י ן ל כ ל ל דין שנתפרש ב פ ר ט ‪.‬‬
‫ק כ‬
‫מס‬
‫‪641‬‬
‫ליי׳ל* ה כ ו ת י נ ר א ה ל ה פ ר י ש ב י נ י ה ם ע ו ד ‪ ,‬ד ב כ ע י ף ״ ה פ ר ט ל א נ ל מ ו ד ־ ״‬
‫ב‬
‫ל‬
‫^‬
‫‪ 0‬י ך ‪[ :‬‬
‫ץ‬
‫^‬
‫‪6 4 4‬‬
‫שאינן[ ד‪ .‬שאינה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אן‬
‫‪.‬‬
‫ינתן‬
‫‪.‬‬
‫"‪ 0‬דמשמעותו[ ‪.‬‬
‫‪ 666‬ל ‪,‬‬
‫‪60‬־‬
‫‪63‬‬
‫ומל‬
‫ד‬
‫‪658‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ס ן‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ה‬
‫[‬
‫ט ד ו ת [‬
‫י•‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש ס ש ם ע ו ת ו‬
‫ה כ‬
‫‪6‬‬
‫‪6 > 8‬‬
‫‪1M‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ל‬
‫‪m‬‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ד <‬
‫ה ה י א <‬
‫י‬
‫‪s5fl‬‬
‫[‬
‫(‬
‫ן‬
‫ש ע ה <‬
‫‪ 646‬כ ל ל ו [ א‪ .‬כ ל כ ל ל ‪.‬‬
‫ס צ ד <‬
‫כ ו (‬
‫‪m‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ף <‬
‫ל‬
‫‪8 4 9‬‬
‫‪,‬‬
‫א ו ן א‬
‫״‪,‬‬
‫ל ה ן צ י א‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪_,‬‬
‫״‬
‫^‬
‫‪n‬‬
‫ן‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ם‬
‫כ י‬
‫‪6‬‬
‫ב ל א ן ן‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה ה י א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ך‬
‫י ת ן [‬
‫״‬
‫‪2‬‬
‫״‬
‫ד‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪/‬‬
‫[‬
‫א (‬
‫א‬
‫א‬
‫ל פ י [‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ש ‪1‬‬
‫ו ד ו ק‬
‫ן ה ן א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ג ‪6 8‬‬
‫י‬
‫] א‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ע‬
‫‪ 647‬ו מ צ י !‬
‫‪ 646‬מרבה[ ד‪ .‬הרבה‪.‬‬
‫‪ 050‬בעמיתו[ ד‪] .‬כן‬
‫‪. ,‬‬
‫‪.‬‬
‫ד ק ר א ‪ [ 6 5 3‬א‪ .‬מן‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫«‪ 655‬זו[ ד‪] .‬לפעמים!‪.‬‬
‫ל‪...‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 658‬עצמו! ד‪ .‬בעצמי‪.‬‬
‫ן‪.‬‬
‫‪ 662‬יצאת[ ד‪ .‬יצתה‪.‬‬
‫‪ .‬ל•‪.‬‬
‫‪ 606‬וחוירין‬
‫ל ‪ . ,‬ל ל ‪.‬‬
‫‪ 669‬היי[‬
‫‪.‬‬
‫ל ‪.‬‬
‫ד‬
‫ק‬
‫‪ .‬ל‬‫‪.‬‬
‫ה‬
‫״«‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬אי אתה; ד‪ .‬אתי‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫א‬
‫[‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪6 6 8‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫(‬
‫ב‬
‫ק‬
‫א‬
‫א ף‬
‫]תניא ב פ ר ק א ר ב ע מיתות א ח ד האיש ואחד האשה‪ ,‬אלא ד ב ר הכתו׳ בהווה‪ ,‬שהנשים‬
‫ל ־ לך‪ ,‬מה‬
‫‪,‬‬
‫ןל‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫‪ 67.‬דבכעין[‬
‫‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫ל‬
‫כ ש פ נ י ו ת‬
‫א ו כ‬
‫ן י ד ע ן נ י‬
‫ד‪ .‬דבכענין‪.‬‬
‫ן י ד ע ן ג י‬
‫א‬
‫ף‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ב ס ק י ל ה [ <‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה ס ב ש פ י ם <‬
‫‪6 7 0‬‬
‫י [‬
‫ם ה‬
‫צ א ו >‬
‫ו מ‬
‫ד‬
‫‪ 672‬נלמוד! ד‪ .‬אלמוד‪ .‬־‬
‫‪«» L L‬י‪«1‬יי« יעיל טם׳ ״׳ א׳‪ :‬ונם הכותב נראה‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫ק כ מכאן ע ד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ ל‪ ,‬עם ס‬
‫יכו׳‪.‬‬
‫קכב‬
‫היגער‬
‫אלא‬
‫זו‬
‫]ל ‪f‬‬
‫ה מ ע ט ש א ו כ ל ‪ ,‬כדפרי׳‪3‬ז<> ב כ מ ה ד ו כ ת י ן ‪ ,‬ו א י מ ׳ « ז « מ ה ה פ ר ט מ פ ו ר ש ‪ ,‬ו פ ר כ ׳‬
‫ל ע ו ל ם ל מ ע ט ‪ ,‬ו ב מ ד ד ‪ ,‬זו אנו ל מ ד י ן כ ל‬
‫ד ד מ י ״ « ליה קצת‪,‬‬
‫הכי‬
‫דאי לאו‬
‫‪6 7 8‬‬
‫נימ׳ מ ה ש ל מ י ם ק ד ש י ם ק ל י ם ‪ ,‬ד ה א א י כ ׳ מ י ל י ד ח מ י ר י מ ח ט א ת ו א ש ם ‪ ,‬א ו נימ׳ מ י ר י‬
‫‪2‬‬
‫ל מ י כ ל ב ט ה ר ה א ס ר ת י ‪ 6 7 8‬ל ך ב ט ו מ א ה ‪ ,‬ל א פ ו ק י ע ו ל ה ‪ ,‬אע״נ ד ה ו י קרי׳ ־‬
‫דמשרן‪677‬‬
‫‪,‬‬
‫מזבח‪,‬‬
‫ו א ו ל י שזה ב כ ל ל ט ע ם רש״י‪ ,‬ד כ י ו ן ד מ ש מ ע ו ח ק ד ש י ׳ כ ו ל ל ‪ 6‬ז ‪ 6‬כ ל ר ב ד ‪ ,‬ל א‬
‫נמעט‬
‫א ל א ה מ ע ט שנוכל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ו ע ו ד ? יי יש‬
‫לפרט‬
‫לי‬
‫לומ׳‬
‫טעם‬
‫אחר ק ״ ‪,‬‬
‫דכעין‪680‬‬
‫אנו‬
‫הפרט‬
‫הדומה‬
‫מביאין‬
‫ב ד ב ר י ם שאינן ל א ק ו ל א ו ל א ח ו מ ר א ! ‪ , 6 8‬כ ה ה י א דדבר‪ ><82‬ה מ ט ל ט ל ו ג ו פ ו‬
‫‪6 8 3‬‬
‫מ מ ו ן ‪ ,‬שאין ס ב ר א ב ז ה י ו ת ר מ ז ה ‪ ,‬ו מ ד ה זו ל א י נ ל ה ע ל ה כ ל ל‬
‫א ל א ב מ ה שידמה‬
‫בעבורם‪,‬‬
‫כ י הא««« ד ק ר ש י‬
‫בדברי׳‬
‫לפרט‪,‬‬
‫ש ב ע ב ו ר ם ראוי ל ז כ ו ת בדין ההוא«««‬
‫מזבח המירי טפי מקדשי ב ד ק הבית‪.‬‬
‫דם־‪ 686‬שהיה ב כ ל ל ויצא ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר שהוא כענינו יצא ל ה ק ל ו ל א‬
‫כל‬
‫כ י צ ד ‪ ,‬ו ב ש ר כ י י ה י ה ב ו ב ע ו ר ו שחין ו ג ר פ א א ו ב ש ר כ י י ה י ה ב ע ו ר ו מ כ ו ח‬
‫להחמיר‬
‫אש‪ ,‬ו ה ל א שחין ו ם כ ו ה ב כ ל ל כ ל ה נ ג ע י ם היו‪ ,‬ו כ ש י צ א ו ל‬
‫ולא‬
‫להחמיר‪,‬‬
‫אחד‬
‫קנ ‪.-‬‬
‫להקל‬
‫עליהם‬
‫שלא‬
‫ידונו‬
‫במחיה‪,‬‬
‫ט ע ן‬
‫ושלא‬
‫ן‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ידונו‬
‫׳‬
‫י ן‪ 687‬להקל‬
‫צ א‬
‫אלא‬
‫בשבוע‬
‫‪8 8 8‬‬
‫‪,‬‬
‫פי׳ ו ה ל א שחין ו מ מ ה כיון ד ת ל י ׳ ר ח מ ׳ ה נ נ ע י ם ב מ ר א ו ת ש א ת ו ב ה ר ת ‪ ,‬ו ה כ א נמי‬
‫א י כ ׳ הני מ ר א ו ת ‪ ,‬פשי׳ ד מ ט מ ו ‪ ,‬וחזינ׳ ד י צ א ו ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ה ו א כ ע נ י נ ו ‪ ,‬ד מ ט מ ו‬
‫ב מ ר א ו ת ש א ת ו ב ה ר ת אי א י ת ב ה ו ש ע ר ל ב ן ‪ ,‬ו מ ט ס ו בפיסיון‪ ,‬כ י ה י כ י ד מ ט מ ו ש א ר‬
‫ננעים‬
‫דעור‬
‫ובשר‬
‫לבן‪,‬‬
‫שיצאו‬
‫ל ה ק ל ‪ ,‬נאמ׳‬
‫דיצאו‬
‫ש ל א ידונו‬
‫להטמות‬
‫במחיה׳‬
‫ד ב ש א ר נ נ ע י ם כ ח י ׳ ו ב י ו ם ה ר א ו ח ב ו ב ש ר ח י י ט מ א ‪ ,‬ו א ל ו נ ב י מ כ ו ה ק ־ י מ״מ מ מ ע ט י '‬
‫ס י מ ן מ ח י ה ‪ ,‬מ ד כ ת י ׳ מ כ ו ה ה י א ‪ ,‬ו ל א ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ר ש א ר נ נ ע י ם כ י ל א פ ש ה נמי מ ס נ ר‬
‫ל ה ו ש ב ו ע שני‪ ,‬ובשחין ו ב מ כ ו ה ל א ידונו ב ה ס נ ר ש ב ו ע שני כ י ל א פ ש ה כ ל‬
‫ו ל י ק־י ה כ ו ח ב קשי׳‪ ,‬ד נ י מ ׳ איפכא<>‪,68‬‬
‫להקל‬
‫בכי‬
‫ל א פשה‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ה‬
‫•‬
‫ד ל א מסנר ליה‬
‫‪ 678‬דדמין ד‪ .‬דדאםו•‬
‫‪ 674‬ואימי[ ד‪ .‬ואם׳‪.‬‬
‫‪ 673‬כ ד פ ר י ׳ [ ד‪ .‬כ ד פ ר ש ״ ‪.‬‬
‫‪ 679‬כ ו ל ל [‬
‫‪ 678‬אסרתי[ ד‪ .‬אמרתן‪.‬‬
‫‪ 677‬דמשרו[ ד‪ .‬דשרו‪.‬‬
‫‪ 676‬הכי[ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 681‬ל א ‪ . . .‬חומראן ל‪ .‬ק ו ל א וחומרא•‬
‫‪ 680‬דכעין[ ד‪ .‬דכענין‪.‬‬
‫ד‪ .‬שכולל‪.‬‬
‫‪ 685‬כי הא[‬
‫‪ 684‬ההוא[ ד‪ .‬הוא‪.‬‬
‫‪ 683‬ינזפו[ ד‪ .‬ונופי‪.‬‬
‫‪ 682‬ד ד ב ר ן ד‪ .‬ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ 688‬בשבוע[ א‪ .‬בשבועה•‬
‫‪ 687‬יצאו[ א‪• .‬צא‪.‬‬
‫‪ 686‬כ ל ד ב ר [ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫ד‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ 689‬א י פ כ א [ א‪ .‬איפרכ׳‪.‬‬
‫קנא‬
‫קכב‬
‫ק«‬
‫קני‬
‫קני•‬
‫סכאן ע ד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י ה ת ל ם ו ד הניל‪ ,‬שם‪.‬‬
‫אולי שנם זה מדברי ‪.‬הכותב׳ הוא‪.‬‬
‫ברייתא דד׳ ישסעאל‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬פ ר ק אי‪ ,‬ה׳ב‪.‬‬
‫בכיי‪, :‬מחיה'‪ .‬ועל הנליון שם‪. :‬ניא םכוה׳‪.‬‬
‫השוה ס פ ר כריתות‪ ,‬בתי מדות‪ ,‬ריש בית עשירי‪.‬‬
‫ק נ י מכאן עד סוף ה ם א ם ר סובא ב כ ל ל י ה ת ל ם ו ד הניל‪ ,‬עסי ס׳ז ב'‪ ,‬בשם ר׳ משה‪:‬‬
‫משה זיל הקשה וזיל קשיא וכוי‪.‬‬
‫והר‬
‫]לא[‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫וטהור״״‪,‬‬
‫על‬
‫ו ל א ל ה ח מ י ר ש ל א ידונו‬
‫א ל א ד מ ח מ ר י ם ב ס ו ף ש ב ו ע ראשון‪ ,‬ל ו מ ׳ ד י ס נ ר ‪ 6‬״ שני א ו ל י י פ ש ה ל ״ ‪ ,‬ו ה ך‬
‫וחששא‬
‫חומר׳‬
‫‪8‬‬
‫שאינו ״‬
‫ם‬
‫היא‪,‬‬
‫ע ל י ו לשון‬
‫ו ב מ י ש ל א נוהג ז ה נ א מ ׳‬
‫ל ה ח מ י ר ‪ ,‬נ ם כיון‬
‫ולא‬
‫פ ס ק » ״ ט ו מ א ה מ מ ש א ל א ה ס נ ר שני ב ע ל מ א ‪ ,‬ע ד שנראה‪00‬ל א ם יפשה!‪70‬‬
‫ל א ו ‪ ,‬אין ז ה א ל א ח ו מ ר א ב ע ל מ א ‪ ,‬א ב ל ס י מ ן מ ח י ה ד ב ש א ר נגעים הוא‪02‬ל ט מ א‬
‫נמוד‪,‬‬
‫ו כ ש ח י ן ו מ כ ו ה א י ן דנין ב ו ‪ ,‬ה ו י ק ו ל א נ מ ו ר א ‪ ,‬מ ה ש א י נ ך מ ט מ א ו ב ה ן ק־י‪.‬‬
‫גם‬
‫בכלל‬
‫שהיה‬
‫ויצא‬
‫דלא‬
‫כשנאמרו‪09‬ל‬
‫‪7 1‬‬
‫לא'‬
‫נ‬
‫ק ״ י ש ל י ״ ל לשאול ק‬
‫ושמאל״‬
‫א‬
‫דלשון*״ חומרא נופל‬
‫ד ב ר ‪ 3‬״ ח ש ש א כ י ה א ד ה ס ג ר ש נ י > ״ ‪ ,‬דכי‪ 608‬ל א פ ש ה כ ל ל ט ה ו ר א פ י ׳ ב ש א ר‬
‫נגעים׳‬
‫א‬
‫ב ס י מ ן ! ״ מחיה‪ ,‬ואולי‬
‫קכג‬
‫הכלל‬
‫אמרי׳‬
‫בפרט‬
‫ללמד‬
‫בשלימוח‬
‫מן‬
‫מרה‬
‫דעי‬
‫הכלל‬
‫והגיח מ ה ם ‪,‬‬
‫ד מ א י שנא מ ר ה זו מ מ ד ה ‪ 0 4‬ל ש ל מ ע ל ה מ מ נ ה ‪ ,‬ד ב ר‬
‫ללמד‬
‫ההיא‬
‫כל‬
‫על‬
‫ט‬
‫לא‬
‫דללמר‬
‫על‬
‫בפי׳‪,‬‬
‫והוא‬
‫הכלל‬
‫לן‪!2‬ל‪,‬‬
‫כ‬
‫אבל‬
‫ד ה א ל א ‪ ! 3‬ל גכת׳‬
‫על‬
‫ללמד־סל‬
‫הכלל‬
‫כולו‬
‫מיותר‬
‫הכא‬
‫עצמו‬
‫רלא‬
‫י‬
‫יצא‬
‫לגמרי‪!0‬ל‪,‬‬
‫ג כ ת ב ו דיני‬
‫בו>!ל ד י ף ! ל‬
‫צ‬
‫א‬
‫‪ 0 6‬ל‬
‫וכו׳‬
‫וכן־‪08‬ד‪,‬‬
‫א״כ‬
‫הכלל‬
‫קל‪,‬‬
‫אלא‬
‫לא‬
‫בא‬
‫בפרט‬
‫ל א פ ש ה א ם יוסגר שגית‪,‬‬
‫ו ה ד י נ י ם ש נ כ ח ב ו ה ן כ ע י ן ה כ ל ל ‪ ,‬מ ע ח ה יש ל י לירון*« ל ד ל ג ו פ י ה י צ א ד י ן ז ה מ ה כ ל ל‬
‫ה‬
‫ולא להחמיר‪.‬‬
‫ל קל‬
‫ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ל א כענינו יצא ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר‬
‫וכל‬
‫כ י צ ד ‪ ,‬ואיש א ו א ש ה כ י י ה י ה ב ו גגע ב ר א ש א ו בזקן‪ ,‬ו ה ל א ר א ש וזקן ב כ ל ל ב ש ר‬
‫היו‪,‬‬
‫ו כ ש י צ א ו ל ט ע ו ם ט ע ם א ח ר ש ל א כעניגו‪ ,‬י צ א ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר ‪,‬‬
‫ל ה ק ל עליהם‬
‫ש ל א ידונו ב ש ע ר ל ב ן ‪ ,‬ו ל ה ח מ י ר ע ל י ה ם שידונו ב ש ע ר צ ה ו ב ק ל א ‪.‬‬
‫‪690‬‬
‫‪ 693‬ד‬
‫‪.‬‬
‫א‪ .‬ד‬
‫ו‬
‫ט‬
‫כ ר (‬
‫ה‬
‫ן‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ן‬
‫ר‬
‫א‬
‫ב‬
‫ה ס נ ר‬
‫״‬
‫‪7 0 4‬‬
‫ש‬
‫ג ‪ 0‬ר י ‪1‬‬
‫ד א‬
‫ד ל א‬
‫(‬
‫;‬
‫‪6 9 7‬‬
‫שנראה[ א‪ .‬נראה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ונס י ‪.‬‬
‫ל‪,‬‬
‫לסל וש‬
‫‪ 7.0‬ל‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לא‪,‬‬
‫ס א ‪1‬‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ן‬
‫‪6 8 1‬‬
‫ר‬
‫ך <‬
‫י‬
‫)‬
‫!‬
‫ע‬
‫ך‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫[‬
‫פ‬
‫ך‬
‫ה‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ד‬
‫[‬
‫י‬
‫_‬
‫‪8‬‬
‫‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫ע‬
‫ו‬
‫א‬
‫מ‬
‫‪7 0 8‬‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ן‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫״‬
‫ך‬
‫ל‬
‫א‬
‫א‬
‫לל‬
‫‪ .‬ל•‪.‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫[‬
‫ס ד (‬
‫‪/‬‬
‫א‬
‫‪ 703‬נם יש לי!‬
‫א‪ .‬או‪.‬‬
‫־‪70‬‬
‫‪ 706‬ע ל ‪ . . .‬יצא[ א‪ .‬ל׳‪.‬‬
‫‪ .‬לפך‪.‬‬
‫‪ 709‬כשנאמרו! דא‪ .‬כשנאמרה‪.‬‬
‫‪13‬ל זיהא‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬ף‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫‪ 7.6‬לי לירון! דב‪ .‬לי ליון•‬
‫‪ .‬ל‪,‬‬
‫‪7 1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫נ כ ת ב ן >‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫א‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫(‬
‫ד‬
‫ה ו א [‬
‫‪7 0 5‬‬
‫ד ב‬
‫‪B‬‬
‫‪ 6 8 5‬ד‬
‫‪ 70.‬יפשהן ד‪ .‬פשה‪.‬‬
‫ד <‬
‫‪4‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ב‬
‫<‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪6 9 4‬‬
‫ס‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫]‬
‫‪9‬‬
‫‪p .6‬דלשין! א‪ .‬בלשון ןםחיה[‪.‬‬
‫‪ 696‬דיסנרן‬
‫‪ .‬לי‪.‬‬
‫י‬
‫‪ 699‬פ ס ק ן א‪ .‬ספק‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7 1 5‬‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫(‬
‫כ‬
‫ו (‬
‫ד א‬
‫צ א [‬
‫ד ב‬
‫א‬
‫ושמעתי מי שהקשה‬
‫ק ־ ׳ הטעמים האלו מתרצים נ־כ הקושיא ב ס פ ר כריתות הנ־ל‪ ,‬שם‪:‬‬
‫כ י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י ן דאמר ל ה ק ל למה לי עוד ולא להחמיר וכוי‪.‬‬
‫ק » ל מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עם־ ס־ז ב׳‪-‬ס־ת א•‪ :‬ונם יש לשאול‬
‫י כ י ; ונם סובא זה כפול‪ ,‬שם‪ ,‬ס־ט א ; בשם הר־ משה ן־ םוסא )בשנויי הנוסתאות‪ :‬דא‪ ;.‬דב‪.(.‬‬
‫ז‬
‫ש ל א ח‬
‫‪1,‬‬
‫' • ‪..‬‬
‫" ״ אולי נם זה מ ד ב ר י ‪.‬הכותב־ הוא‪ .‬וראה לקמן‪ .‬הערה‬
‫?ל ע ל מ ל י ו ן בכיי‪) :‬ולא( !ולין נראה להפריש ביניהם‪ ,‬דיצא מן ה כ ל ל ללמדנו ו ל ל מ ד‬
‫ד ב ר סתום שאיני יודע אותו הרין אם לא היה מנלהו‪ ,‬כמו הא דלהלן‪ ,‬וכמו הא דמה שביעי‬
‫רע‬
‫ה ל‬
‫י י > אף ששי רשות‪ ,‬זה שיצא מן ה כ ל ל ל ל מ ד לא ל ל מ ד ע ל עצסו‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ד‬
‫י‬
‫צ א‬
‫אלא ל ל ס ד ע ל‬
‫ל ל כילו יצא‪ ,‬ומרה דיצא לטעון טעם אחר שהוא כענינו‪ ,‬פי׳ שהקל בפירוש במקצת הקולות‬
‫ילא החמיר בשום חומרא‪ ,‬זה יצא ל ל מ ד שנתן לו כ ל הקולות ולא נתן לו חומרא כלל•‬
‫קלי•‬
‫ברייתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬פ ר ק א'‪ ,‬הינ•‬
‫קכד‬
‫היגער‬
‫פי׳ ו כ ש י צ א ל ט ע ו ם ט ע ם א ח ר ש ל א כ ע נ י נ ו ‪ ,‬ד ש א ר ע ע י ם ע ו ר ו ב ש ר מ ט מ א ו ח‬
‫ב מ ר א ו ת ש א ת א ו ב ה ר ת ‪ ,‬ו ר א ש וזקן ב מ ר א ה נ ת ק י ם‬
‫כדאי׳״!ל‬
‫שמתק‪,‬‬
‫ד ו‬
‫ק ׳ ולא‪8‬נל‬
‫‪7 , 7‬‬
‫בשאר מראות׳‬
‫ל ק מ ׳ בפי׳ דנגעים‪ ,‬יצא ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ל ה ק ל ש ל א י ט מ א ב ש ע ר ל ב ן‬
‫אע״נ ד ה ו י ס י מ ן ט ו מ א ה‬
‫ב ש א ר נגעים‪,‬‬
‫ולהחמיר‬
‫צ ה ו ב הוי סימן‬
‫דשער‬
‫טומאה בנתקים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ב מ ד ד ‪ ,‬קל ז ו יש ל נ ו ל ד ק ד ק נמי‪ ,‬א מ א י ל א ק ר י ׳ ט ע ו ן ש ל א כ ע נ י נ ו ה א ד מ ט מ א •‬
‫‪7 1 8‬‬
‫ב צ ה ו ב ו ל א ב ל ב ן ‪ ,‬ויצא ל ה ק ל ד ל א מ ט מ א ב ש א ר מ ר א ו ח ‪ ,‬ו ל ה ח מ י ר ד מ ט מ א ב מ ר א ה‬
‫נתקיםיי•״‪ ,‬ואולי ל פ י ש ע י ק ר הנגע ה ו א ב מ ר א ה ט פ י מסימן ה ש ע ר ‪ ,‬כ ד א מ ר י ׳ ק ר מ ה‬
‫בהרת‬
‫ל ב ה ר ת ט ה ו ר קלי‪ ,‬מ ש ו ם ה כ י‬
‫לשער טמא‪ ,‬ק ד ם שער‬
‫ע ב י ר עיק׳‬
‫הטעם‬
‫פ ה ס ר א ו ת ״ ״ ‪ ,‬ש ה ם משונות ב ר א ש ו ב ז ק ן ם ב ש א ר נגעים‪ ,‬ו י צ א ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר ב ש א ר‬
‫ה ד י נ י ם ״ ג ל ד ל א ה ו ו * ״ ע י ק ר כ ל כ ך ‪ ,‬דהיינו ס י מ נ י ש ע ר ‪.‬‬
‫ע ו ד ק ש י א ל ן קלי‪ ,‬ד כ ל הני י״נ מ ד ו ח פשיט׳ ד א ח ו ל ה ש מ י ע נ ו ד כ ל ה י כ ׳ ת מ צ א‬
‫להם‬
‫ד ו מ ה יש ל ד ר ו ש ק ל‬
‫ה‬
‫כ י ו צ א ב ה ם ‪ ,‬ו ה כ א צ ר י ך לומ׳‪23‬ל ד ה י כ ׳‬
‫ת מ צ א מדד׳‬
‫כ י ו צ א בזו‪ ,‬ד ב ר י ו צ א מ כ ל ל א ח ד ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ל א כ ע נ י נ ו ‪ ,‬ד ו ד א י ב א ל ה ק ל‬
‫ו ל ה ח מ י ר אפי׳ כ י ל א נכת׳‪ ,‬שאםי־ל ב כ ל מ ק ו ם צ ר י ך שיכת׳ ה ק ו ל א ו ה ח ו מ ר א ‪ ,‬כי‬
‫הכא‬
‫ב ה א י נ ת ק י ־ ־ ל ר א ש וזקן‪ ,‬א ״ כ ל מ ה ל ל מ ת ו ‪ 6‬־ ל מ מ ד ה זו‪ ,‬א ל א נ ל מ ו ד א פ י ׳‬
‫ל א נכת׳‪ ,‬ובשלמ׳‬
‫וזקף״‬
‫ל ה ק ל דהיינו ח ו מ ר א ל ־ ל ד כ ת י ׳ ה ת ' ‪ ,‬כ י ה כ א ד מ ט ה ר י ן ב ר א ש‬
‫סימ׳ ש ע ר ל ב ן ד ה ו י ס י ס ׳ פ ־ ל ט ו מ א ה ב ש א ר ננעים‪ ,‬א ב ל ל ה ח מ י ר ‪ ,‬בשלמי‬
‫להקל‬
‫א י הוי פ י ׳‬
‫ולהחמיר‬
‫להחמיר‬
‫‪3‬‬
‫דאית׳‪ °‬ל‬
‫בחומרא‬
‫ב כ ל ל ‪ ,‬אז!‬
‫‪3 3‬‬
‫ב כ ל ד ו כ ת י כ מ ו נ ב י ל ננעים‪ ,‬א ב ל השת׳‬
‫‪7 3‬‬
‫נימ׳‬
‫דמשכחן‪32‬ל‬
‫דמפר׳ הכ׳‬
‫ל ה ח מ י ר דהיינו‬
‫שער צהוב‪ ,‬והוא ד ב ר ש ל א נכח׳ ב ש א ר ע ע י ם ל א ל ט ה ר ו ל א ל ט מ א ‪ ,‬א י כ ב ע ל מ ׳‬
‫מאין נ ו ד ע ל ח ד ש ח ו מ ר א מ ע צ מ ו ב פ ר ט ‪ ,‬כיון ד ל א כ ת י ׳ > ‪ 3‬ל ב כ ל ל ב ש ו ם ענין‪ ,‬כ ר י‬
‫ל מ ד ה זו מ מ ש ‪,‬‬
‫שידמה‬
‫ולהחםי ‪36‬ל‬
‫ר‬
‫‪7 1 9 8‬‬
‫חומר׳‬
‫ושמא‬
‫בעלמ׳‬
‫ילפי׳‬
‫ד כ ת י ׳ ב י ה ‪ ,‬והשח׳ הוי‬
‫להקל‬
‫להחמיר‬
‫בחומרא‬
‫דכתי׳‬
‫ד ו מ ה קלי ל ו ‪ ,‬ו ל א‬
‫בכלל־‬
‫‪7 3‬‬
‫‪,‬‬
‫להחמיר‬
‫«‪ 71‬כדאי•[ א‪ .‬כדאי­‬
‫«‪1‬ל ולאן א‪ .‬ל•‪.‬‬
‫‪ 717‬מטמאות! א‪ .‬מטמוח‪.‬‬
‫‪ 720‬מהמראות[‬
‫נ ת ק י ם א ‪ .‬נתיק״; ד‪ .‬נתקיים‪.‬‬
‫‪[ b 7 1 9‬‬
‫דטטמא[ א‪ .‬דםטםי‪.‬‬
‫‪ 723‬צריך לוטי!‬
‫‪ 722‬הוו[ ד‪ .‬הוי‪.‬‬
‫‪ 721‬בשאר הדינים[ ד‪ .‬משאר‪.‬‬
‫א‪ .‬שהמראות‪.‬‬
‫‪ 728‬למה ללמדנו[‬
‫‪ 72s‬בהאי נתקין ד‪ .‬דנתקי‪.‬‬
‫‪ 724‬שאם[ א‪ .‬הכי ! ז ת ה י ז ( ‪.‬‬
‫ד‪ .‬סיל‪.‬‬
‫‪ 728‬סיםי[‬
‫‪ 728‬בראש וזקן ן ד‪ .‬בראש או מ ק ן ‪.‬‬
‫‪ 727‬חומראן ד‪ .‬מחוםדא‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה למדנו‪.‬‬
‫‪ 733‬במו‬
‫‪ 732‬דמשכחןן ד‪ .‬דמשכח׳־‪.‬‬
‫‪ 731‬אז [ א‪ .‬ןסיס׳ ן‪.‬‬
‫‪ 730‬דאיתי [ א‪ .‬דאי‪.‬‬
‫ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 736‬ולהחמיר[ ד‪ .‬להחמיר•‬
‫‪ 735‬ב כ ל ל ן א‪ .‬בכללי‪.‬‬
‫‪ 734‬כת״ ן ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫נבי[ ד‪ .‬לי‪.‬‬
‫ק ל ג מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ .‬עם׳ ע• אי‪ .‬בשם הרי משה‬
‫סוסי‪ :‬והר׳ פשה בן טוסי הקשה אמאי וכוי‪.‬‬
‫קלנ משנה‪ ,‬ננעים ספיד‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫קלי מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי ע׳ א'‪-‬בי‪.‬‬
‫ק ל ה הכיי כאן מטושטש‪ .‬א ב ל ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד נמצאות המלות‪ :‬יש לדרוש‪.‬‬
‫קלי על הנליון‪. :‬פי׳ דומה לו שנקל מהחומר שנכת׳ ב כ ל ל ‪ ,‬נוחמיר בדוס׳ שנכתבו‪ ,‬פי'‬
‫לא להחמיר דלעיל‪ ,‬שהחומרא נכח׳ בפירוש והוא שער צהובי‪.‬‬
‫נ‬
‫‪1‬ל ‪1‬‬
‫קכה‬
‫פירוש ר׳ משה א ב ן מוסא ע ל הי־ג מדות של ר׳ ישמעאל‬
‫י ל ע י ל ‪ ,‬וכי ת י מ ׳ ״ ל מנא ידעי׳ ל ה כ ר י ע ״ ל באיזה נחמיר ו ב א י ‪ 3 9‬ד נקל‪ ,‬יהיה ע ל‬
‫‪ 4 1‬ד ‪ ,‬לפי מקום מדרש המרה‪,‬‬
‫הדרך שפירש ‪ 40‬ל ‪ ,‬ל‬
‫בכל־יל מקום ל ב ן מ ק ו ם ״ ל ל פ י ״ ל מ ה שהוא‪ ,‬או י ה י ״ ל פי׳ להחסיר שום קולא‬
‫שנמצא בהדיא בכלל‪ ,‬ל א נדון כן בפרט אלא להחמיר‪ ,‬ואע־ג רלא דמי ממש להאי‬
‫״‬
‫שנמצא בהדיא בכלל‪ ,‬ל א גרון‬
‫ד ה ח מ י ר ״ ל ד ה ה ‪ ,‬דהאי הוי חומרא חדשה לגמרי‪ ,‬שער צהוב שלא נזכר בשום‬
‫דהחמיר»‪4‬ד דהכ׳‪ ,‬דהאי הוי חומרא חדשה לנמרי‪ ,‬שער צהוב ש ‪- — « 7‬‬
‫י אולי עיי מ ד ה זו נכריחל>ל פי׳ שום פסוק שיבא להחמיר חומרא ה ד נ ה ‪.‬‬
‫^‪°‬י‬
‫׳ י אולי עיי מ ר ה זו נכריחליל פי׳ שום פסוק שיבא להחמיר חומרא חרכה‪.‬‬
‫וכל ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא לירון ב ד ב ר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו‬
‫וכל ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא לירון ב ד ב ר החדש אי אתה יכול להחזירו ל כ ל ל ו‬
‫ע ד שיחזירנו הכחוב ל כ ל ל ו בפירוש כ ע ד ‪ ,‬ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את‬
‫ע ד שיחזירנו הכחוב ל כ ל ל ו בפירוש כיצד‪ ,‬ושחט אח הכבש במקום אשר ישחט את‬
‫‪ 4‬ל הוא לכהן‪,‬‬
‫החטאת ואח העולה במקום הקדש‪ ,‬שאין ת״ל כי כחטאת‬
‫ה א ש ס ״ ל הוא לכהן‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫יי״״‬
‫א ל א ל פ י שידון ב ד ב ר החדש בבהן יד ב ב ה ף « ל רגל ובאזן ימינית‪ ,‬יכול ל א טעה‬
‫יטעון‬
‫א‬
‫ל‬
‫יכול‬
‫ימינית‪.‬‬
‫ובאזן‬
‫רגל‬
‫ל‬
‫>‬
‫ף‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ב‬
‫יד‬
‫בבהן‬
‫החדש‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ב‬
‫שידון‬
‫י‬
‫לפ‬
‫תיל כי כחטאת האשם הוא לכהן‪ ,‬החזירו הכחי‬
‫‪A‬״‬
‫החזירוקלי•‬
‫ייתי מ ז ב ח‬
‫הכחו‬
‫דמים ואמורים לגבי מזבח‪ ,‬תיל כי כחטאת האשם הוא לכהן‪,‬‬
‫לו בס״‪ ,‬לומ׳ מ ה חטאת טעוגה מתן מזבח‪ ,‬א ף אשם טעון מתן מזבח ק ' •‬
‫פי׳ שאין תיל כי כחטאח האשם‪ .‬ד ה א כתי־ מתחילה והקריב אותו לאשם‪ ,‬ואי‬
‫־*יעי׳ דהוו ל כ ה ן כחטאת‪ ,‬ממילא ידעי׳ ליה דמקרי אשם‪ ,‬כדאית׳ בפרשת‬
‫‪ J‬תורת האשם‪ ,‬א ל א ל פ י שיצא מן ה כ ל ל לירון ברבר החרש‪ ,‬לים׳ ל א ליטעון‬
‫מתן מזבח‪ ,‬להכי אתא כי כחטאת האשם הוא‪.‬‬
‫גס בזה צרי׳ ל ד ק ד ק מ ה שנוי יש בין מרה זו של מעלה ממגה שיהא קרויה‬
‫טעון אחר שלא כענינו‪ ,‬ולזה ד ב ר החדש‪ ,‬ונרא׳ משום ד ה א קל״ הוי חדש ממש ושנוי‬
‫אלא ב א ש ם ״ ל של‬
‫לגמרי‪0‬‬
‫לנמרי‪ ,‬רהא‬
‫‪ ,‬ו מ ד ״ ל י ל לאו חדש‬
‫^‬
‫‪ ,‬ל^‬
‫מ מ ד ע ‪ .‬להכי‬
‫—‪.‬‬
‫‪°‬צירע׳ להכי קרי ליה ד ב ר הו״‬
‫כראש ו ב ז ק ן ״ ל נמי בעי׳ מראה י ע מ ו ק ״ ל מן העור‪ ,‬ובעי כרי לטומאה מיד‪ ,‬ונדונה‬
‫‪ °‬״ ׳־׳־ ־‬
‫‪ 4‬־ ל מן העור‪ ,‬ובעי כרי‬
‫כראש ו ב ז ק ן ״ ל נמי בעי׳ מ ר א י‬
‫" " ״ " י י ׳ י י ־ ‪ -‬׳ י־יי *שיוו בשאר גגעים‪ ,‬א ל א שטען שלא כעניגו בשנוי מראות‬
‫בהסגר שבועים ז ה ״ ל דין פשיון בשאר נגעים‪ ,‬א ל א שטען שלא כענינו בשנוי מראות‬
‫• — יי־ייי־ח ותולדותיהם לבד‪.‬‬
‫ראש תקן במראה נתקי׳ ל ב ד ‪ ,‬ושאר עעים נדונים בשאת ובהרת ותולדותיהם לבד•‬
‫ודבר ה ל מ ד מענינו כ ע ד ‪ ,‬כי ימרט ראשו‪ ,‬יכול יהא טהור מ כ ל טומאה‪ ,‬כשהוא‬
‫י ט ׳ וכי יהיה בקרחה או בגבחת וגו׳‪ ,‬דבר ה ל מ ד מענינו‪ ,‬שאינו טהור מ כ ל ט מ א ה ‪.‬‬
‫א ל א מטומאת נחקי׳ ל ב ד קלי־‪.‬‬
‫זה‬
‫נו‬
‫ע‬
‫‪7‬‬
‫א ן‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ם‬
‫א‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫‪H‬‬
‫ם‬
‫א‬
‫מ ק י ס‬
‫א‬
‫ה‬
‫א ת‬
‫ו א ת‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ם‬
‫ה ק ר ש <‬
‫‪n‬‬
‫ע א י ן‬
‫כ‬
‫כ י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫א‬
‫א‬
‫ש‬
‫ם‬
‫‪8‬‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ד ל א ‪7 5 1‬‬
‫‪75‬׳‬
‫ן‬
‫מ צ י נ ן‬
‫ק ר‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫א‬
‫ט‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ה ח ר ש‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ו א ז ן‬
‫ב ו ה נ ו ת‬
‫ה ן א‬
‫ע‬
‫ל ט ו‬
‫ה‬
‫ב י ז י ‪ ,‬י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ק‬
‫א‬
‫״‪,. ,‬‬
‫ל‪3‬ל ובי‬
‫ד >‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ח‬
‫׳ נ ס ר י [ ד‪ ] .‬ב ד ב ר שיצא לירון ב ד ב ר החדשן‪.‬‬
‫• ]זה ן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫‪7‬‬
‫מ‬
‫ק‬
‫״‬
‫ף‬
‫ן ן ק ן‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪1‬‬
‫פ‬
‫ישסעאל‪^ ,‬ריש ספרא• ^ י ק‬
‫קלזל ״ברייתא דר׳‬
‫^‬
‫ק‬
‫ט‬
‫כ‬
‫א‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ב‬
‫‪P‬‬
‫א ׳‬
‫כ‬
‫‪ I‬טיסא‪ :‬ותירץ הר׳ םשה ן׳ םוסא ד ה א וכוי‪.‬‬
‫?לי• ברייתא דריי‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬פ ר ק א׳‪ ,‬היה‪.‬‬
‫ל‬
‫‪ 739‬ובאיזה[‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫ע‬
‫ף‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ו‬
‫‪ 755‬זה ן א‪ .‬זב•‬
‫ה‬
‫־ 'י־‬
‫ל‬
‫‪7‬‬
‫‪ 751‬ד ל א ( י•‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ד‬
‫‪ .‬אן באי זה•‬
‫ך‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ל‬
‫<‬
‫ע ם‬
‫׳‬
‫ס‬
‫״‬
‫ט‬
‫ד׳ משה‬
‫א‪ » , , .‬״‬
‫בשם ר‬
‫קכו‬
‫ה‬
‫כשהוא אומ׳ וכי יהיה‬
‫פי׳‬
‫אדמדם‪,‬‬
‫אית‬
‫ע‬
‫ע‬
‫]לד[‬
‫ר‬
‫ב ק ר ח ת דמשמ׳ דהוי‬
‫ט מ א א י א י ת ב י ה נגע ל ב ן‬
‫‪,‬‬
‫מ כ ל ל דהאי לאו טהור ‪«8‬ז לנמרי הוא‪ ,‬א ל א מ ט ו מ א ת נתקים ל ב ד ‪ ,‬ר א פ ׳‬
‫ביה שער צ ה ו ב טהור מנתק‪,‬‬
‫ד ל א מ ק ר י נ ת ק א ל א כ ש נ מ ר ק כ נ ר י ס או יותר‬
‫ב מ ק ו ם שער‪.‬‬
‫איני י כ ו ל ל ה ב י ן מ ר ה זו‪ ,‬ד ה א א פ י ׳ י ה י ה ש ל א מ ע נ י נ ו יש ל י ל פ ר ש ה א י ק ר א‬
‫י מ ר ט ד ל א ו ט ה ו ר מ כ ל ט ו מ א ה הוא‪ ,‬מ כ ח ה ה ו א ק ר א ד ו כ י יהיה ב ק ר ח ת אי‬
‫דכי‬
‫ב נ ב ח ת ננע ל ב ן א ד מ ד ם ‪ ,‬אפי׳‬
‫דעשרת‬
‫ל א יהיה ה כ ת ו ׳ בענין‪ ,‬ד ב ש ל מ ׳ ה ה י א ד ל א ת נ נ ו ב‬
‫ה ד ב ר ו ת ‪ ,‬ד י ל פ י ׳ ד ב נ ו נ ב נ פ ש ו ת מ י י ד י ק ‪ , °‬ד ב ר ה ל מ ד מענינו‪ ,‬ד כ ת י ׳ ה ת ם‬
‫ל א ת ר צ ח ‪ ,‬ל א ת נ א ף ‪ ,‬ו כ ן ל א תגנובו ד פ ר ש ׳ ק ד ו ש י ם ת ה י ו ד מ י י ר י ב נ ו נ ב מ מ ו ן ד ל מ ד‬
‫מענינו ניח׳‪ ,‬ד א י‬
‫בממון‪,‬‬
‫דוכי‬
‫ל א כ ת י ב י הני ק ר א י ה ת ם א צ ל‬
‫וכן ב א י ד ך אפי׳ בנפשות‪ ,‬א ב ל‬
‫יהיה‬
‫בקרחת‪,‬‬
‫יכריחנו‬
‫לפרשו‬
‫ל א תננוב‪ ,‬הייתי מ פ ר ש ו אפי׳‬
‫ב ה ך דהכ׳ קשה במה‬
‫ד כ ת י ׳ ״ ז פ ס ו ק זד׳‬
‫ראשו‬
‫ל נ מ ר י הוא•‬
‫קרא‬
‫דכי‬
‫ימרט‬
‫דלאו‬
‫ד א ל ״ ‪ 5 8‬ד ק ש ו א ה ד ד י ‪ ,‬ו ל פ י ד ע ת י שאינם ב ׳ כ ת ו ב י ׳ א ל ו כ מ ו שני כ ת ו ב י ׳ ה מ כ ח י ש י ן‬
‫כ‬
‫ז ה א ת זה‪ ,‬ד א י ן ל מ ד י ן מ ה ם ע ד ש י ב א ה כ ת ו ׳ ה ש ל י ש י ו י כ ר י ע ב י נ י ה ם ‪ ,‬ד כ י ו ן ד ק ר א‬
‫ימרט ראשו כ ו ל ל ט ה ר ה ‪ ,‬ו ק ר א ד ו כ י יהיה‬
‫דוכי‬
‫ב ק ר ח ת או ב ג ב ח ת מ פ ׳ ט ו מ א ה‬
‫י ד ו ע ה ‪ ,‬מ ק י ׳ ט ה ו ר ד ו כ י י מ ר ט ב מ ה שאינו מ ט ה ב א י ד ך ק ר א ‪ ,‬ד ה י י נ ו נ ת ק י ׳ ‪ ,‬ו ע ו ר‬
‫דאין זה ד ו מ ה ל ה נ ה ו‬
‫קשה‬
‫ל מ ד מענינו ד ל ע י ל ‪ ,‬ד ה נ ה ו ל מ ד י ן מן העגין ל פ ר ש ם‬
‫כ מ ו ה ו ‪ ,‬א ב ל ד ו כ י י מ ר ט ר א ש ו אין א ת ה ל ו מ ד ״ ל פ י ׳ שיהיה כ מ ו ה ע נ י ן ד ה י י נ ו ו ה י ה‬
‫ב ק ר ח ת א ו ב ג ב ח ת ‪ ,‬ל א ק ר י ל י ה ענינו‪ ,‬א ל א נ ל ו ו ע ל ו כ י י מ ר ט ד ל א ו ב ה כ י‬
‫ונראה‬
‫מיירי׳‬
‫ד ב ה ך פ ר כ ׳ בתריית׳ מ ת ר צ א קמיית׳‪ ,‬ד ק ר א ד ו כ י יהיה ב ק ר ח ת או ב ג ב ח ח‬
‫ל א ק ר י ל י ה עניינו א ל א גלוי ע ל ו כ י י מ ר ט ד ל א ו ט ה ו ר ל נ מ ר י ק א מ ׳ ‪ ,‬ו מ ד כ ת י ׳ ב ע נ י ן‬
‫נ ת ק י ׳ ידעי׳ ד ל א ו ט ה ו ר ה ו א א ל א מ נ ת ק י ׳ ד א י י ר י ב י ה ‪ ,‬ה ש ת ׳ ה ו י ד ו מ י א ד כ ל ל מ ר‬
‫מענינו‪ ,‬ומי׳ לשון ה ב ר י ת ׳ אינו מ י ו ש ב ה י ט ב וצ״ע‪.‬‬
‫דבר‬
‫ה ל מ ד מ ם ו פ ו כ י צ ד ‪ ,‬ו נ ת ת י נ נ ע צ ר ע ת ב ב י ת א ר ץ א ח ז ת כ ם ‪ ,‬מ ש מ ׳ שיש ב ו‬
‫א ב נ י ם ו ע צ י ם ו ע פ ר ו ב י ת שאין ב ו א ב נ י ם ו ע צ י ם ו ע פ ר ב מ ש מ ' ‪ ,‬ו כ ש ה ו א א ו מ ׳ ו נ ת ץ‬
‫א ת ה ב י ת ‪ ,‬ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו ‪ .‬שאין ה ב י ת מ ט מ ׳ ב נ נ ע י ם ע ד ש י ה א ב ו א ב נ י ם ו ע צ י ם‬
‫ועפר קפא‪.‬‬
‫פשוט׳ ה י א ו ל א פ י ר ש ב ה ר ש ״ י ז״ל ק ט ב ‪.‬‬
‫ושני‬
‫כ ת ו ב י מ המכחישין זה א ת זה ע ד שיבא ה כ ת ו ב השלישי ו י כ ר י ע ביניהם‬
‫כ י צ ד ‪ ,‬כ ת ו ׳ א ׳ ״ י א ו מ ר ו י ר ד י ״ י ע ל ה ר סיני‪ ,‬ו כ ת ו ׳ א ׳ א ו מ ר א ת ם ר א י ת ם כ י מ ן‬
‫‪9‬‬
‫‪ 7 5 6‬טהור[ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫" לוטד[ א‪ .‬לוטי‪.‬‬
‫‪ 7 5 7‬במה דכתי׳! א‪ .‬ב ם ‪ . . .‬כחיי‪.‬‬
‫‪ 6 0‬ז אי[ א‪ .‬לי‪.‬‬
‫‪ 7 6 8‬ד א ל ־ כ ן א‪ .‬דא־כ לא­‬
‫ק ס סנהדרין פיו אי‪.‬‬
‫ק פ א ברייתא דר׳ ישסעאל‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬פ ר ק אי‪ ,‬היו‪.‬‬
‫ק פ נ ו ב כ ל ל י התלטוד לריט דאנון‪ ,‬עט׳ עיד א׳‪. :‬ופשוטה היא ואין צריך לפנים־‪.‬‬
‫טבוא‪.‬‬
‫וראה‬
‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫]לה[‬
‫דברתי עמכם‪,‬‬
‫השמים‬
‫הארץ‬
‫קכז‬
‫ה כ ר י ע ביניהם‪ ,‬מן השמים השמיע׳ א ת ק ו ל ו ל י ס ר ך ו ע ל‬
‫ה ר א ך א ת אשו ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬מ ל מ ד ש ה ר כ י ן ה ב ״ ה שמי ה ש מ י ם ה ע ל י ו נ י ם ע ל ר א ש‬
‫‪:‬‬
‫ו ד ב ר ע מ ה ם מ ן ה ש מ י ם ‪ ,‬ו כ ן ה ו א א ו מ ר ויט שמים ו י ר ד ק‪. °‬‬
‫ההר‬
‫מ ב י א ב ב ר י ת ׳ ד מ י ו ן ל מ ר ה זו‪ ,‬וזה לשון ה ב ר י ת ׳ שם ק־י‪ ,‬כ ת ו ׳ א׳ אומ׳‬
‫עור‬
‫ב ב א מ ש ה א ל א ה ל מ ו ע ד ‪ ,‬וכתו׳ א׳ אומ׳ ו ל א יכול משה ל ב א א ל א ה ל מועד!‪6‬ל‪,‬‬
‫א י א י פ ש ר ל ו מ ׳ ו ב ב א ש כ ב ר נ א מ ׳ ו ל א י כ ו ל מ ש ה ל ב ו א ‪ ,‬ואי א פ ש ר ל ו מ ׳ ו ל א י כ ו ל ‪,‬‬
‫נ א מ ר ו ב ב א ‪ ,‬ה כ ר י ע ב י נ י ה ם ‪ ,‬כ י שכן ע ל י ו הענן‪ ,‬א מ ו ר מ ע ת ה כ ל זמן ש ה י ה‬
‫שכבר‬
‫ה ע נ ן שם ל א ה י ה מ ש ה נ כ נ ס ‪ ,‬נ ס ת ל ק ה ע נ ן מ ש ה ה י ה נ כ נ ס ו מ ד ב ר עמו‪ ,‬ו כ ן ה ו א א ו מ ׳‬
‫ו ל א יכלן‪ 7 02‬ה כ ה נ י ם ל ע מ ו ד ל ש ר ת ‪ ,‬מ ל מ ד שנתנה ר ש ו ת ל מ ח ב ל י ם ל ח ב ל ‪ ,‬ו כ ן ה ו א‬
‫א ו מ י א ש ר נ ש ב ע ת י ב א פ י א ם יבואון א ל מנוחתי‪ ,‬כ ש א ש ו ב ״ ל מ ח ר ו ן א פ י יבואון א ל‬
‫מנוחתי‪,‬‬
‫ר ה ו ה ל י ה לומר‪ 784‬אשר נשבעתי ותו לא‪ ,‬ו מ ר ק א מ ר באפי‪ ,‬משמע ב א פ י‬
‫ה‬
‫נ ש ב ע ת י ו ב ע ב ר ת ה א ף ‪ ,‬ו ה ו ת ר ה ש ב ו ע ה ‪ ,‬יבואון א ל מ נ ו ח ת י ק= ‪.‬‬
‫תם תם בילא׳׳ו בילא״ו‬
‫‪7 6 1‬‬
‫י מ ז‬
‫ו כ ת ן‬
‫‪_ _ ,‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ד‬
‫[‬
‫א‬
‫ל ‪< 1‬‬
‫‪7 6 2‬‬
‫לוםר! א‪ .‬ל ‪. . .‬‬
‫פ נ‬
‫ק ברייתא דר־י‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬ה־ז‪.‬‬
‫? י ראה ברייתא דר״י‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬היח‪.‬‬
‫? ראה פי־ הראב־ד‪ ,‬ברייתא דר־י‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫פ ה‬
‫‪.‬‬
‫כ ל ו |‬
‫א‬
‫‪ , .‬ל‪.‬‬
‫כ ו‬
‫‪ 703‬כשאשוב[ א‪ .‬כשאתשוב‬
‫מפתיחת ר ב סעדיה גאון לפרוש התורה‬
‫מאת‬
‫א ‪ .‬ש‪ .‬ה ל ק י ן‬
‫י א מ ר ר י ב ל י ן ש ה ק ד מ ת ר ׳ ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ו ה א ר ו ך ל ת ו ר ה ה י א מ ע י ן‬
‫^‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ש‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ה ק ד ש י‪ .‬א מ נ ם ל א ג צ ל ה ה ה ק ד מ ה מ ד ע ה ש ל שכחה‪ .‬א ו ל ם מ ן השרידים‬
‫ו מ ן ה ק ט ע י ם ה מ ת ג ל י ם מ פ ע ם ל פ ע ם ‪ ,‬ו מ ת ו ך ד ב ר י ו ש ל רם״ג־ ו כ ן מ ת ו ך‬
‫י‬
‫^‬
‫ז ן‬
‫ש ל מ ת נ ג ד י ו ו א ח ר י ם ״ ‪ .‬יש ב י ד י נ ו כ ד י ת פ י ס ת ר ו ב ת כ נ ו א ם ל א כ ל ת כ נ ו‬
‫'^‬
‫ס פ‬
‫‪3‬‬
‫יאה כ ל ל ‪ .‬מי ש ק ר א א ת ד ב ר י פתיחתו לפרושיו ע ל ת ה ל י ם משלי ואיוב כ ב ר‬
‫^‬
‫ש‬
‫ה‬
‫כ ו א‬
‫־ ג ם מ ן ה נ מ צ א ב י ד נ ו ע ד ע כ ש י ו יש ל ע מ ו ד ע ל ה י ק פ ו ה ר ב ‪ .‬ואין ע ו ב ד ה‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫ך‬
‫ה‬
‫א‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ל ^‬
‫‪V‬‬
‫נוהג ל ה א ר י ך ב ד ב ר י ו ה ר א ש ו נ י ם כ ד י ש י ד ע ה ק ו ר א כ י צ ד ל ג ש ת א ל‬
‫ל מ ע ן יבין א ו ת ם ‪ .‬ד ר כ ו ל ה ר צ ו ת ב ה ק ד מ ו ת ע ל ת כ ן ה ס פ ר ‪ ,‬מגמתו ו ס ת ר ו ‪,‬‬
‫י כ ל ק ש י ה ע ל ו ל ל ה ת ע ו ר ר ‪ ,‬כ ל ס פ ק שיטריד‪ ,‬כ ל ס ת י ר ה ה ע ל ו ל ה להגלות‪,‬‬
‫*‪ 1‬ע ל ה ק ו ר א מ פ נ י ה מ ב ו כ ה ו ה ס פ ק ‪.‬‬
‫^‬
‫כ ן ל ר י כ‬
‫כ‬
‫ל‬
‫פ ת ר ן‬
‫^‬
‫ן ^ י ייל הכהן פישסף‪ .‬דבריו ע ל ‪ .‬ס פ ר פתרון התורה הנרול׳ הולמים יוחד את המבוא‬
‫י ב ס פ ר אמונות ודעות‪ ,‬ב ה ק ד מ ה <הוצ׳ לנדויאר‪ ,20 ,‬הוצ׳ סלוצקי‪ ,110 .‬בדברו ע ל ‪.‬שבעה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫צ‬
‫] י לבחון ב ה ם א ת ה מ ד ע ההכרחי‪ ,‬הוא אומר‪. :‬וכן נשתמש בהם בעניני ההנדה‬
‫) א ‪ 0‬נ ת‬
‫נם‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫י א ה‬
‫מאמרו ‪.‬הקדמות רס־נ כמבוא לכתבי הקדש־ <רב סעדיה נאון‪ ,‬קובץ תורני םדעי‪,‬‬
‫ב ‪ 0‬א ט‬
‫^‬
‫י צ ה‬
‫י‬
‫ס ‪ 5‬ר‬
‫כ‬
‫לומר ס פ ר י ה נ ב י א י ם ‪ . . . .‬ו כ ב ר בארתי פ!ה קצת נ ר ח ב בפתיחת פרוש התורה׳‪.‬‬
‫' י לנד• ‪ .84-83‬סלוצקי ‪ >44‬הוא אופר‪. :‬ואין השער הזה צריך להרחיב בפרושו‬
‫'יי׳ ושנבאר ד ר כ י ההעברות והשםושים ורחב הלשון‪ ,‬כי כ ב ר בארתי מזה שעור ר ח ב‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫פירוש ה ת ו ר ה ‪ .‬מ ס ת ב ר שהרמיזה היא ל ח ל ק המבוא שנדפס ממנו ק ט ע בטכסטים כאן‬
‫^‬
‫‪ * ~ ^ ,‬ע ל הציטטות ב ס פ ר י קראים ר א ה להלן‪ .‬האחרים הם ר׳ יהודה בן ברזלי )ר־ להלן(‬
‫ב פ י ס ק ה שהדפיס שטיינמיידר בהםזכיר‪ ,‬שנה חי‪ ,‬עסי ‪ ,71‬ובצורה יותר שלמה‬
‫ב‬
‫פט‪ ,313-312 ,1893 ,‬וזו לעונה‪ :‬והנה הנאון רבינו סעדיה א ס ר בפתיחת פרוש התורה‬
‫ר המעתיק להזהר בעניני ההעתקה ענינים חוץ מעניני העשרה מאמרות והנלוה א ל י ה ם ‪. . .‬‬
‫* \ ס ל י ם ואולי הכינה שצריך להזהר ולהעתיק ענין כפשוטו מ ל ב ד במקום שאחד‬
‫ הסאסרית )הקטינוריות של א ר י ס ט ח מיוחס לשם‪ .‬א ם נכון פרושי‪ ,‬יוצא שבהקדמה ט פ ל‬‫^ א ל ה שהוא דן ב ה באריכות במאמרו השני בס׳ אםו־ד‪ ,‬לנר‪ ,107-92 .‬סלוצקי ‪.55-48‬‬
‫הנוסחה הערבית של ה ה ק ד מ ה לתהלים יחד עם פרוש א ר ו ך לדי הפרקים הראשונים‬
‫^עפפענשטיין תמצא ב ס פ ר היובל להרכבי‪ ,160-135 ,‬ואת תרגומה האשכנזי‬
‫• !‪ ;188‬את ה ה ק ד מ ה לםשלי‪ ,‬ב כ ל כתבי רס־נ‪ ,‬כ ר ך ו‪ ,‬בעריכת דירינבורנ‪,‬‬
‫ול‬
‫• את ה ה ק ד מ ה לאיוב‪ .‬שם‪ ,‬כ ר ך ה‪ ,‬בעריכת בכר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫א‬
‫‪ 0‬ו נ ט ס ע‬
‫ח ד‬
‫י‬
‫כ י‬
‫״‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ג‬
‫י י פ ט‬
‫ם ב ף ט‬
‫קכט‬
‫קל‬
‫]ב‪I‬‬
‫הלקץ‬
‫מ ן ה ח ל ק י ם שהיו י ד ו ע י ם ל נ ו ע ד כ ה כ ב ר‬
‫אלמלא‬
‫לחורה‪.‬‬
‫שהפיסקה‬
‫שהגאון‬
‫עדותו‬
‫הנאמנה של ר׳‬
‫יהודה‬
‫ידענו כ י‬
‫בן‬
‫רוחב ומדה‬
‫ברזלי‬
‫להקדמתו‬
‫בפרושו ל ס ׳‬
‫יצירה‬
‫ה מ ו ב א ה ב ס פ ר ו * ה י א מ פ ח י ח ח ו ש ל ר ס ״ נ ל ח ו ר ה ‪ ,‬ל א היינו נ ו ט י ם ל ה א מ י ן‬
‫י ט פ ל שם ב ב ר ו ר פ י ל ו ס ו פ י ש ל המושנים ראשון ואחרון ב י ח ס ל ב ו ר א ‪ .‬ואם‬
‫מ ק ו ר ו ש ל ה ק ט ע ש ה ד פ י ס ה י ר ש פ ל ד * שנוי ב מ ח ל ו ק ח ‪ ,‬א ף כ י ה ד י ן ע ם מ ל ט ר שנם‬
‫ה ו א נ מ צ א ב פ ת י ח ה ל פ ר * ‪ , « 8‬ה ר י א י ן ל ת מ ו ה ‪ .‬ו כ י מ ה ענין מ ד ו ח ה נ פ ש א צ ל מ ב ו א‬
‫ל ס ׳ בראשיח א ל א א ם ה נ ‪ 4‬ב ר גולל מגלה א ר כ ה לפנינו ו ע ו ס ק ב ש א ל ו ת ש ל כ א ו ר ה‬
‫אין ל ה ן ק ש ר ע ם הנדון‪ .‬א כ ן ה ק ט ע י ם ה א ל ה ק ו ב ע י ם א ת פ ר צ ו פ ו ש ל ה פ ר ש ן רס׳ג׳‬
‫רב־ההיקף ורחב־ההסברה‪.‬‬
‫ונם א ר ב ע ת ה ש ר י ד י ם ה נ ד פ ס י ם כ א ן א ח י ם ה ם ל ש א ר ‪.‬‬
‫ה ם נ ת נ ל ו ב י ן ק ט ע י הנניזה‬
‫השמורים ב ס פ ר י ה של ב י ח ה מ ד ר ש לרבנים ב א מ ר י ק ה ד ‪ ,‬וחשיבות יחרה נודעת להם•‬
‫ה ם ע ו ד מ ר ח י ב י ם א ח נ ב ו ל ו ה ה מ ב ו א ‪ .‬ו ל א זו ב ל ב ד ‪ .‬א ם ב מ ה ש נ ו ד ע ע ד כ ה א נ ו‬
‫זקוקים‬
‫ל ע ד ו ת ם של אחרים‪ ,‬ואם ק ט ע א ר ו ך עודנו ב ב ח י נ ת ס ת ו ם ב ש א ל ת מקורו׳‬
‫א י ן ח ש ש ו ת ב ד פ י ם א ל ו ‪ .‬ת כ נ ם מ ע י ד ע ל י ה ם ל ו א נ ם ל א ה י ו ס מ ו כ י ם א ח ר י ם בידנו•‬
‫הענינים ה כ ל ו ל י ם ב ה ם מ ק ו מ ם ב ה ק ד מ ה ‪ .‬א ח ד מ ה א ר ב ע ה * מ ו ק ד ש ל ד ק ד ו ק ‪ ,‬ו י ת ר ם‬
‫לתושבעיפ‬
‫וחוצאוחיה‪ .‬ה ד ף‬
‫מפורטת‪-,‬דן‬
‫מטרחו היא‬
‫באותיות‬
‫המטפל‬
‫השמושיות‬
‫מ ט ר ח הפרשן היודע‬
‫יודע ה ו א ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬שבהגיעו‬
‫ב ד ק ד ו ק ‪ - ,‬י ח כ ן שהוא ח ל ק‬
‫בעבריה‬
‫ששמושן ז ר‬
‫שפעמים‬
‫רבות‬
‫ל פ ס ו ק והנותר‬
‫בבשר‬
‫יוטל‬
‫ובלחם‬
‫בכמה‬
‫עליו‬
‫מ ה ר צ א ה יותר‬
‫מקומות‬
‫בתנ״ך•‬
‫לנמק א ת‬
‫פרושי•‬
‫)ויק׳ ח ‪ ,‬ל ב ( ו ל כ מ ו ת ו‬
‫יהיה ע ל י ו ל ה צ ד י ק א ת חרנום ה ב ׳ ב‪.‬מן'‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ו א מ ח ב ר ר ש י מ ה ש ל ה ‪ .‬ח מ ו ר ו ת ״‬
‫ה ל ל ו כ ד י ל ה פ ט ר מ ח ו ב ח נמוק מיוחד ב כ ל מקום»‪.‬‬
‫ב ח ל ק שנתגלה קיימים ד ב ר י ו‬
‫ע ל ה א ו ת י ו ת א ‪ ,‬ב ‪ ,‬ה ‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬כ ‪ ,‬ל ‪ ,‬מ ‪ ,‬נ‪ ,‬ושן‪ ,‬ת ‪.‬‬
‫ב ד פ י ם ה ע ו ס ק י ם ב ת ו ש ב ע ־ פ נ ש מ ר ו ל נ ו ש ל ש ה ענינים‪ ,‬א ב ל כ ל ם ל ו ק י ם ב ת ח ל ת ם‬
‫ובסופם‪ .‬א ח ד מ ה ם מ ס ב י ר א ת שטת הפרוש הנכונה ב ה ב נ ת התנך‪ .‬בשורות הראשונות‬
‫> פרוש ס׳ יצירה‪ ,‬בעריכת שזחיה <הוצ׳ מקיצי נרדמים( ‪.92-80‬‬
‫‪ 5‬ההשקפה האננלית‪ ,‬ס ד ר ישן‪ .325-317 ,18 ,‬הירשפלד היה ס ב ו ר שהקטע הוא פפרושו‬
‫לירסיהו‪ ,‬וכן היתד‪ ,‬נם דעתו של עפפענשטיין‪.‬‬
‫‪ 6‬חייו ופפעליו של סעדיה נאון‪ 311 ,‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 7‬תודתי נתונה לפרופ׳ א ל כ ס נ ד ר ם ר כ ס שהזמינני לעיין ב כ מ ה דפים בודדים בערבית״‬
‫יהודית ב ס פ ר י ה ולעמוד ע ל טיבם‪ ,‬שםתוך כ ך נ ת ק ל ה עיני בשרידים אלו של רס־נ‪ ,‬פ ד ת ה ר ף‬
‫‪ 32‬כנטיסטר א ו ר ך וכ‪ 21‬סנט׳ ר ו ח ב גשו ל ה ד ף שהיה בתוך ה כ ר י כ ה ח ס ר ; ה ד ף השלישי היה‬
‫כנראה כ ר ו ך פ ה ו פ ך כפי שיש להכיר םשוליו החסרים(‪ .‬עשרים וארבע שורות לעסוד‪ .‬ה כ ת ב‬
‫פ ר ו ב ע וקל לקרוא ט ל ב ד בםקום ענטחקו האוחיוח או נטשטשו‪ .‬ב א ח ד סן הדפים ח ס ר רוב!‬
‫של חפש שורות‪ ,‬ובאחד ששה חצאי שורה‪.‬‬
‫‪ 8‬ס ד ר הדפים כפי שקבעתיו כאן הוא ם ס ב ר ה ה ס ו פ כ ת ב ח ל ק ה ע ל קרקסאנ׳‪.‬‬
‫‪ 9‬מענין שאבן נינאח העושה כמעשה הנאון בס׳ ה ר ק מ ה פ ר ב ה בדונפאוח םםחברנו‪ ,‬מפני‬
‫שהוא ח ב ר סלונים ודקדוקים‪ ,‬ואלו רס־נ דיו בציון ההופעה‪ .‬הוא נם נותן רשימה יותר ארוכי׳‬
‫של תפורות פזו הנמצאת כאן‪ ,‬וקשה ל ד ע ת אם יש לזקוף את פרוטו ע ל חשבון הידיעות היתרות‬
‫שנצטברו במשך הדורות או ע ל ה ה ב ד ל שבטטרותיהם‪.‬‬
‫^‬
‫קלא‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫ש ל ה ד ף ה ו א מ ס י י ם א ת ה ג ד ר ת ם ו י ס ו ד ם ש ל ש ל ש ת סוגי ה י ד י ע ו ת ה ד ר ו ש ו ת ל ה ב נ ת‬
‫איתורה‪ ,‬ו ה ם ה ש כ ל ו ה כ ת ב ו ה ק ב ל ה ‪ .‬י ד ו ע ה ל ג ו ה ש ק פ ת ו ש ל הגאון ע ל ה ע נ י ן ה ז ה‬
‫! !דמתו‬
‫^‬
‫ה ג י ו נ‬
‫י׳‬
‫הקצרה‬
‫לתרגום‬
‫התורהס!‬
‫ו מ ס פ ר ו אמוגות‬
‫ו ד ע ו ת ! י ; ו כ ן גם‬
‫סדורם‬
‫כלומר שלפי דעתו השכל קודם לתורה שבכתב והקבלה ב א ה לאחריה‪,‬‬
‫י ע ל נ ו מ א ו ת ם ה מ ק ו מ ו ת ‪ .‬ש א ר ה ד ף ד ן גם ה ו א בעגין ש ה ו ב ר ר ב מ ח ק ר ו ה פ י ל ו ס ו פ י ‪.‬‬
‫ט‬
‫יידה‬
‫^‬
‫ד‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫אותו שאלת הסתירות העלולות להגלות ב ל מ ו ד כ ת ב י הקדש‪ .‬ל פ י כ ך הוא‬
‫‪ °‬ומניח ש ב ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ‪ ,‬ו כ ן ב ש א ר הלשונות‪ ,‬משתמשים ב מ ל י ם א ו כ פ ש ו ט ן‬
‫ע ל ד ר ך ה ה ע ב ר ה ‪ ,‬ה כ ל ל פ י הענין‪ .‬ו א ח ר כ ן ה ו א ק ו ב ע כ ל ל ש א ת ל ש ו ן ה ת ו ר ה‬
‫חייבים‬
‫לפרש‬
‫כפשוטה‬
‫מ ל ב ד במקום‬
‫שהפשט מתנגד‬
‫לאחד‬
‫מ א ר ב ע ה מיני‬
‫דית׳‬
‫כ ד ל ק מ ן ‪ .‬א ם הידיעות המוחשיות א ו הידיעות השכליות דוחות א ת פ ש ט‬
‫‪,‬‬
‫א ו א ם פ ס ו ק א ח ר מ פ ו ר ש מ כ ח י ש א ת הפשט*!‪ ,‬א ו א ם ק ב ל ה ב ר ו ר ה מ י ד‬
‫‪3‬‬
‫"‬
‫י‬
‫א י ם ס ו ת ר ת א ת פ ש ט הפסוקב!‪ ,‬אנו מוכרחים ל ב א ר א ת ה כ ת ו ב ל א כפשוטו‬
‫ע ל ד ר ך ה ה ע ב ר ה ע ד שיסכים ל א ו ת ה ע ו ב ד ה ש ל כ א ו ר ה התגגד ל ה ‪ .‬ל א ח ר‬
‫ן א ת ד ר ך ה ב א ו ר נתן דוגמאות ל ה ע י ד ע ל ה ה כ ר ח ב ה ע ב ר ה ב מ ק ר י ם הגזברים‪.‬‬
‫נ ו ת ר ה ל נ ו ה ד ו נ מ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ה פ ס ו ק כ י ה י א ה י ת ה א ם כ ל ח י ) ב ר א ׳ ג‪ ,‬כ>‬
‫ג‬
‫^‬
‫ד‬
‫לידיעחנו המוחשיח שהרי השור והארי אינם בני חוה‪ ,‬ו ע ל כ ר ח נ ו אנו ת ו פ ס י ם‬
‫^ ^ ח י ב מ ע ו ט ו ‪ ,‬כ ל ו ׳ כ ל מ ד ב ר ‪ .‬הגאון ח ז ר ע ל ה כ ל ל י ם ה א ל ה ב מ א מ ר ה ש ב י ע י‬
‫א מ ו נ ו ת ו ד ע ו ת ‪ ,‬ו ב ק צ ו ר נ ם ב מ א מ ר השני‪ ,‬ו א ף ה ד ו ג מ א ה מ ו ב א ה כ א ן ח ו ז ר ת שם‪.‬‬
‫נכון היו גם ש א ר הדוגמאות אותן הנמצאות ב ס ׳ אמונות ודעות*!‪.‬‬
‫הקטע‬
‫התושבע״פ‪.‬‬
‫השלישי מ כ י ל א ת‬
‫ש ב ע ת העניגים‬
‫המחייבים א ת מציאות המשגה או‬
‫ידועים לגו ט ע מ י ו א ל ו מ כ ב ר ‪ ,‬גם מ ד ב ר י מתגגדיוג! נ ם מ ד ב ר י א ח ד‬
‫ת מידיו*י‪ .‬וראוי ל ס פ ר ב ש ב ח ו ש ל ה ק ר א י ק ר ק ס א נ י שהוא מ צ ט ט בנאמנות י ת ר ה‬
‫ך ב ע ר י כ ת דירינבורנ‪.4-3 ,‬‬
‫^ י! מ א ס ר ני‪ .‬לנד‪ 120-113 .‬ו‪ ,128-126‬סלוצקי ‪ 61-58‬ו‪ .66-65‬יש להעיר ששלשת מקורות‬
‫הנמנים ב ט כ ס ט שלנו ובמקומות הנ־ל ב ס פ ר אמו־ד הם יסודות ההנהגה הדתית )המביאות‬
‫^ ' שלמות העבודה‪ ,‬בלשונו של הגאון( ואץ ל ע ר ב ב ם עם שלשת המקורות גאו א ר ב ע ת ם לסי‬
‫‪ °‬של הידיעה ב כ ל ל ‪ ,‬והם החושים והשכל והידיעה ההכרחית וההנדה הנאמנת כפי שהוא‬
‫ן ‪ 5‬ה‬
‫מ ב א ר אותם ב ה ק ד מ ה לספרו‪.‬‬
‫כ ך הורו חז־ל‪ :‬כ ל מקום שאתה מוצא שתי מקראות א ח ד מקיים עצמו ומקיים חבירו‬
‫^‬
‫‪1 2‬‬
‫ד‬
‫^‬
‫סקיים עצמו ו מ ב ט ל את חבירו פניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים‬
‫סו ומקיים חבירו‪ .‬מנחות‪ ,‬יט‪ ,‬ע־ב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫! יחכו שנמוקו הוא ל א זו ב ל ב ד שקבלה מסורה היא ו ל פ י כ ך כ ח ה גדול‪ ,‬א ל א שלפי‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ק‬
‫כ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ה ק ב ל ה ל כ ת י ב ת התורה <ראה דבריו בנספח אי(‪ ,‬אם כי בעצם זמנה הוא אחר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י צ דידזון(‪ ,‬שער ני‪ ,‬עש‪ 95-42 .‬ועסי ‪ .(50-47‬ת ת ׳ ק‪ .‬ב ‪ .‬ר ב סעדיה גאון־‪ ,‬רעז‪.‬‬
‫י ולכן כוחה כ כ ח כתוב םפורש שהזכיר קודם‪.‬‬
‫«! לנד‪ ,213-212 .‬סלוצקי ‪.109‬‬
‫סתירה לידיעה השכלית ישגה בפסוק כי ה׳ אלהיך אש‬
‫ה‪ ,‬והאש ברואה וכופה כ ב ה ‪ .‬סתירה ל כ ת ו ב מפורש ישנה בפסוק ובחנוני נא בזאת‪ ,‬וכתוב‬
‫י ^אומר ל א תנכי‪-‬‬
‫)‬
‫ו ל ק ב ל ה בפסוק ארבעים יכנו‪ ,‬ואפרו ר ר ל שהם מלשים ותשע‪.‬‬
‫קרקכאני יהוצ׳ דמוי(‪) 3-2 ,14 , \ \ ,‬עסי ‪ ;(125-124‬סלמון בן ירוחים‪ ,‬מלחמות הי‬
‫«י ר א ה להלן‪.‬‬
‫קלב‬
‫]ד[‬
‫הלקין‬
‫א ת ד ב ר י ו ש ל הגאון כ פ י ש א פ ש ר ל ק ב ו ע מ ן ה ח ל ק י ם ה מ ש ו ת פ י ם לשני ה מ ק ו ר ו ת •‬
‫א מ נ ם ה ו א מ ש מ י ט מ ה שאינו ד ר ו ש ל ו ‪ ,‬ו מ כ נ י ס ל פ ר ק י ם שנוי ק ל ב ד ב ר י ו ש ל רס״ג׳‬
‫א ב ל א י ע ו מ ו ס י ף מ ש ל ו ואינו מ ת כ ו ן‬
‫ל ס ר ס א ת דברי המקור‪ .‬ב ר ט טובה ראיה‬
‫מ ש מ י ע ה ‪ ,‬והישג ח ש ו ב ה ו א ש ה צ ל ח נ ו ל ח ש ו ף א ת ד ב ר י ב ע ל ה ד י ן ע צ מ ו מ ת ו ך מ ט מ ו נ י‬
‫הנניזה‪ .‬כ ב ד ה ע י ר‬
‫שהצד‬
‫שיסודות המשנה הנ״ל ה ם ש ב ע ה ש ה ם א ח ד מפני‬
‫פחעסקיז!‬
‫השוה ש ב כ ל ם ה ו א ש ה ת ו ר ה ש ב כ ת ב הניחה א ת ה מ צ ו ו ת סתומות‪ ,‬או ש‬
‫הזכירה‬
‫? ‪ 1‬א‬
‫אוחן כ ל ל ‪ ,‬ח ק ו ק י ם אנו ל ס י ו ע ה ש ל התושבע״פ כ ד י ל ד י י ק ב ה ן ולקיימן‬
‫כראוי*!‪.‬‬
‫הקטע‬
‫האחרון כ ל ו ה ה ק פ ה ‪ :‬טענה ע ל ה ק ר א י ם שהתישו א ח ההיקש והרבי‬
‫ל ה ש ח ם ש ב ו יי נ‪ ,‬ו ד ח י ת ע ר ע ו ר י ם מ צ ד ם ע ל ה ח ו ש ב ע ׳ פ ‪ .‬ה ו א מ ו נ ה א ר ב ע ה ד ר כ י ם‬
‫ש ל ה י ק ש ששמושם ר נ י ל א צ ל ה ק ר א י ם ו מ ש י ב ש ל א י ח כ ן ל ה ש ע ן ע ל י ה ם‬
‫דיני‬
‫ה ה ו ר ה ‪ .‬ה ו א נם מ ו ס ר לנו ש ח ב ר ס פ ר‬
‫ב ב ט ו ל ה ה י ק ש ‪.20‬‬
‫בברור‬
‫ה ו ד ע ת ו זו ה ו ע י ל‬
‫‪,‬‬
‫ל פ ת ו ר פ ת ר ו ן א ח ר ו ן ש א ל ה ש מ ת ח ב ט י ם ב ה ה ח ו ק ר י ם ז ה מזמן!‪ .2‬ידועים ל נ ו מ כ מ ה‬
‫מ ק ו מ ו ת ו ח ע ו ד ו ח א ר ב ע ה ש מ ו ח ד ו מ י ם ש ל ס פ ר א ו ס פ ר י ם ש ח ב ר הגאון‪ ,‬ו ה ם ‪ :‬כ ת א ב‬
‫אלשראיע‬
‫תחציל‬
‫)ספר‬
‫המצוות(;‬
‫כתאב‬
‫אלשראיע אלסמעיה‪;23‬‬
‫אלקיאם עלי‬
‫אלסמעיה־־;‬
‫אלשראיע‬
‫כתאב‬
‫כ ת א ב גמע אלשראיע ) ס פ ר קובץ המצוות(‪ .‬א ה‬
‫ה ד ע ו ח השוגוח ע ל י ח ם ה ש מ ו ת א י ש ל ר ע ה ו ו ע ל מ ס פ ר ה ח ב ו ר י ם שיש ל י ח ס ל ר ם י ג‬
‫ע ל ס מ ך ה ש ס ו ח ה א ל ה ס כ ם בנעט>‪ .2‬א ח ד ה י ה ה י ר ש פ ל ד ש ש ע ר כ י ה ס פ ר כ ת א ב‬
‫א ל ק י א ם ע ל י א ל ש ר א י ע ‪ #‬ל ס מ ע י ה אין ל ו כ ל ענין ע ם ה ש א ר ‪ .‬ר א י ה ל ד ב ר י ו מ צ א‬
‫‪ 17‬צ‪.‬פ‪.‬ה‪.‬ב‪ ,173 ,3 ,.‬הערה ח‪.‬‬
‫‪ 18‬דבריו ע ל זכות הקיום של התושבע״פ ביחס לתושביכת דוסים לדבריו ע ל זכות הקיים‬
‫של התושב־כת ביחס לשכל ) א ס י ד ‪ ,‬ס א ט ר נ׳‪ ,‬לנד‪ ,120-118 .‬םלוצקי‪.(«2-«1 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 19‬היקש הוא תרנום המלה הערבית קיאס‪ ,‬א ב ל היקפה ר ח ב ס פ ד ת ההיקש שלנו‪ .‬לפי‬
‫דבריו של רם־נ יוכן לסי השקפת הסוסלםים‪ ,‬ר א ה להלן( הוא ב ו ל ל ל א ר ק א ת ההיקש ממש‬
‫א ל א נם ק ל וחומר וראה להלן(‪ .‬סובן‪ .‬ל א נעלם פן הנאון שחז־ל הרבו להשתמש בםדות הללי‬
‫והרי ח ב ר פרוש ע ל הבריתא דבי ר׳ ישמעאל ן כ ל כתבי רס־נ‪ ,‬כ ר ך ט‪ ,‬הוצ׳ מיללער‪•([83-73 ,‬‬
‫וקרקסאני הטלנלנ עליו על שהוא דוחה אח ה ק ר ח וטזכירהו שהוא נטנה בין שלש עשרה המרות‬
‫‪ , I I ,10,2‬עמי ‪ (99-98‬ר ק מכניס תבן לעפריים‪ .‬נראה לי שהנאון לשטתו שאין אנו רשאים‬
‫להפשיך את פעולות חכמינו מפני שהם עשו מה שעשו ע ל פי מסורת וקבלה‪ ,‬ופעולות הקראים‬
‫הן חרוש שאין לו יסוד והוא אסור‪ .‬םענין שנם רשיי סבור שכל המדות חוץ פקויח לא ניתני‬
‫עליו‪ ,‬וראה‬
‫‪- - ,‬י‬
‫לדרוש םעצסן‪ ,‬סס׳ סוכה‪ -‬לא ע־א דיה ל א סקשינן‪ ,‬והתו ׳‪,‬‬
‫קצור כללים משלש עשרה מדות‪ ,‬ם ד ה ראשונה קיו‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ע ם‬
‫ד‬
‫הן ר‬
‫ה ק ש ו‬
‫‪ 20‬וקד א ל פ ת כתאבא פי בטלאן מא יקולונה סן ד ל ך מ כ ב ר חברתי ס פ ר בבטול מה‬
‫שיאפרו בזה <דף ד׳ עטי א(‪.‬‬
‫‪ 21‬את קצור השאלה מ ס ר ט ל ט ד בספרו‪ ,401-400 ,‬ו מ ע ט בםאסרו ‪ .‬ה ת ח ל ת ס פ ר המצוות‬
‫ל ר ב סעדיה* ב ס פ ר היובל שהוציא פישמן <דאה העדה ‪ , u‬שסה‪-‬שסז‪.‬‬
‫« עיין כנעט‪ ,‬שם‪ ,‬שסה‪ ,‬הערה ‪.7‬‬
‫‪ 33‬שם‪ ,‬שסו‪ ,‬ה ע ר ה ‪.10‬‬
‫‪ 24‬שם‪ ,‬שסו‪-‬שסז‪.‬‬
‫]ה[‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫בפיסקה‬
‫קלג‬
‫ב פ ר ו ש ו ש ל י פ ת ב ן ע ל י הלוי‪ .26‬ו ע ל י ס ו ד מ ה ש ק ר א שם ת ק ן א ת ה ש ם‬
‫וקרא‪ :‬כ ת א ב א ב ט א ל א ל קיאס פ י אלשראיע א ל ס מ ע י ה ) ס פ ר ב ט ו ל ההיקש במצוות‬
‫השמעיות>‪.‬‬
‫ה צ ע ת ו ש ל ה י ר ש פ ל ד נ ד ח ת ה בראשונה ע ל ידי כ ל ה ח ו ק ר י ם ״ ‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1921‬פ ר ס ם מ א נ ן ש ר י ד מ ר ש י מ ת ח ב ו ר י ו ש ל הנאון שהכינו בניו ש א ר י ת ־ א ל ו ף ו ד ו ס א ‪,‬‬
‫ו ב ה נמנים כ ת א ב ל מ ע מ ש ר א י ע ) ק ר י א ל ש ר א י ע ( ו כ ת א ב א ל ‪ . .‬ע א ב ט א ל‬
‫‪2 7‬‬
‫ה •‬
‫כ מ א מ ר ו ע ל ה ר ש י מ ה ה ז א ת פוזננסקי מ ו ד י ע שהוא נוטה ל ה ו ר ו ת ל ו ל ה י ר ש פ ל ד כ י‬
‫ה ש ם ה מ ק ו ט ע ה ו א ש ם ח ב ו ר ג ג ד ה ה י ק ש ״ ‪ .‬ויש ל ה ב ד י ל בינו ו ב י ן ס פ ר ג מ ע א ל‬
‫ב נ ע ט ש ה ד פ י ס עכשיו ק ט ע מ ס פ ר ה מ צ ו ו ת עודנו מ ה ס ס מפני כ מ ה ט ע מ י ם‬
‫שי־איע‪.‬‬
‫ואומר‪ :‬מוטב להניח א ת ה ש א ל ה ל ע ׳ ע בסימן יקן‪ .28‬א ב ל ל א ח ר דבריו הברורים‬
‫ת‬
‫ש ל הגאון מ ס ת ל ק י ם כ ל ה ט פ ק ו ת ‪ ,‬ו א פ ש ר ל ו מ ר ב פ ה מ ל א ש ח ב ר מ א מ ר ל ד ח ו ת‬
‫א ת ש ט ת ה ה י ק ש ש ל ה ק ר א י ם ‪ .‬גם ה צ י ט ט ה ב פ ר ו ש ו ש ל י פ ת מ ת ב א ר ת ב ז ה ‪ .‬א מ נ ם‬
‫א ץ ל ק ב ו ע ב ב ר ו ר א ת שם ה מ א מ ר ; מ כ ל מ ק ו ם ל א ר ח ו ק ה ה ס ב ר ה ש ה ס פ ר נ ק ר א‬
‫ב ש ם ד ו מ ה ל נ ס ו ח ו ש ל ה י ר ש פ ל ד א ם ל א ב ש ם ה ז ה ממש‪ ,‬שכן ע ק ר מ ל ח מ ת ו ה י א‬
‫נ נ ד ה ה י ק ש ב מ צ ו ו ת השמעיותםג‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫ההשקפה האננלית‪ ,‬ס ד ר ישן‪ ,‬יח‪ 600 ,‬ו‪ 606‬ואילך‪ .‬הנה טופס הדברים מפרישו של יפת‬
‫^‬
‫ל ה ‪ .‬ני‪ :‬ומנהם מן ת ע ל ק עלינא בטריק אלקיאס פאתנהו )קרי‪ :‬פאתגהה( פי נהאת‬
‫^ ס א ל ס ק ר ס אולא א ב ט א ל אלקיאס פי אלשראיע אלסמעיה ו ד ל ך במא ר ד ד ת ב ה עלי‬
‫א ל כ ת א ב א ל ד י א ל פ ת ה ל ה יוסהנז מי שפנע בנו ב ד ר ך ההיקש‪ ,‬ואצא לקראתו‬
‫י ה דרכים‪ ,‬והראשון בטול ההיקש במצוות השמעיות‪ ,‬והוא כמו שהשבתי למסתייעים בו‬
‫שחברתי לו‪ .1‬הירשפלד טוען בצדק שהלשון הזאת אינה לשונו של יפת א ל א של הנאון‪,‬‬
‫^‬
‫י סביא כדי לדחותה‪ .‬פינסקר ) ל ק ר ק ר ‪ (20‬מביא נס הוא ציטטה דומה ל ה מאותו מקום‬
‫‪ .‬א ל א שלא הבין את הדברים כסי שנראה סתרנוסם לעברית‪ ,‬ועיין פוזננסקי‪,‬‬
‫^‬
‫תגנדיי הקראים ב כ ת ב של רס־ג‪.89-07 .‬‬
‫מלטר‪ ,‬שם‪ .‬הירשפלד עצמו נפתה להאמין שםאטר זה ובבטול ההיקש!( נשתלב לתוך‬
‫אמויד <ספר היובל להרמן כהן‪ ,(266-265 ,‬ונם ט ל ט ר ק ב ל דעתו‪ .‬אולם לסוף חזר בו‬
‫^‬
‫י ר ש פ ל ד ‪ .‬ר א ה ההשקפה האננלית‪ ,‬ס ד ר חדש‪ ,‬ח‪.167 ,‬‬
‫‪ 27‬ההשקפה האננלית‪ .‬ס ד ר חדש‪ ,‬יא‪ 423 ,‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 23‬שם‪ ,‬יג‪.395 ,‬‬
‫‪ 29‬כמאמרו‪ ,‬שם‪ ,‬שסז‪ ,‬הערה ‪.17‬‬
‫^ ‪ 30‬ראויים להשמע דבריו של קרקסאני‪ :‬ודבריו !של הרסינן בענין הזה כ ל ם מוייס על‬
‫עה כנכה אחריה יעקב בן אפרים השאמי <ראה את מאמרו של פוזננסקי עליו ב ס פ ר הזכרון‬
‫קופםן>‪ ,‬והיא שהמצוות הן משני מינים‪ ,‬שכליות ושמעיות‪ ,‬והשכליות הן כמו אסור ההרנ‬
‫יהננבה ומה שדומה להם‪ ,‬רצוני שלוא גם ל א נאמרה ב ה ם םצוה היה השכל מחייב‬
‫אסרו‪ .‬והשסעיות הן כסו שבת ופסח וציצית ומילה ומה שדומה להם‪ ,‬אשר אין ל ה ם יסור‬
‫ושכל כ ל ל והם ידועים ר ק מפי השסועה‪ .‬א ם ר )יעקב בן אפרים(‪ :‬בסין הראשון סן המצוות‬
‫ותר להשתמש בהיקש כיון שהן מ ר ו ת עליו‪ ,‬כלומר הן קיימות במושכל‪ .‬והמין השני‪ ,‬והן‬
‫הםצוות העמעיות אסור להשתמש בהיקש בענינן‪ ,‬כיון שאין להן יסוד במושכל שההיקש בנוי‬
‫יו‪ .‬והפיוס ‪ ,‬א ף כי ל א הקדים את ההבחנה הזאת לדבריו‪ ,‬הנה אמרו ‪ .‬מ מ ה שיבטל את‬
‫ההיקש במצוות השמעיות׳ יחייב זאת‪ ,‬וכן במקום א ח ר כפי שנלה ב ח ל ק סדבריו והוא אמרו‬
‫‪.‬והנה מ כ ל המצוות והשכליות כגזרות השכליות וההגדיות אשר לא תוקשנה אלו ע ל א ל ו וכו"‪.‬‬
‫י ה י ' ב ר ר שעל המצוות השכליות מקישים ואין מקישים ע ל המצוות השמעיות‪ 16 ,9 .‬ועסי‬
‫? ‪ 1‬ע‬
‫ה‬
‫פ י‬
‫ע ו נ ה (‬
‫‪3 6‬‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ז נ ו ת‬
‫‪,‬‬
‫קלי‬
‫]י ‪I‬‬
‫הלקין‬
‫ע כ ש י ו ש נ ת ג ל ת ה ע ד ו ת ו ש ל הגאון ע צ מ ו ש ח ב ר ס פ ר פ ו ל מ ו ס מ י ו ח ד נ ג ד ה ה י ק ש י‬
‫ודינה כ ד י ן מ א ה עדים‪ ,‬א פ ש ר ל ה נ י ד כ ב ט ח ו ן שנשתמר ק צ ו ר ס פ ר ו ב ח ב ו ר ה מ ק י ף‬
‫ש ל ק ר ק ס א נ י ‪ .‬ב פ ר ק ט ׳ מ ח ל ק ו השני ה ו א מ ס כ ם א ת ט ע ג ו ה י ו ש ל ר ס י ג נ נ ד ה ה י ק ש ׳‬
‫ש ל א ח ר י ו ה ו א ד ו ח ה א ת כ ל ן ‪ .‬ר א ש י ת מ ח ש ב ת י היתד‪ ,‬ש ה ט ע נ ו ת ה ל ל ו הל‬
‫ובפרק‬
‫מהקדמתו‬
‫חלק‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫לפרוש‬
‫התורה‪,‬‬
‫אולם‬
‫לאחר‬
‫עייני‬
‫בשאלה‬
‫דחיתי א ת‬
‫סברתי‬
‫ב ט כ ס ט שלנו אין ד ו נ מ א ו ת לשני ס ו נ י ה ה י ק ש ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ו א ל ו ק ר ק ס א נ י‬
‫מ ב י א ד ו ג מ א ו ת ב ש ם הגאון נ ם ל א ל ו נ ‪ .3‬ואין ל ה ש י ב ש מ פ נ י צ ו ר ת ו ה ל ק ו י ה ש ל ה ק ט ע‬
‫נולד‬
‫ה ה ב ד ל הזה‪ ,‬שהרי הדוגמה לסוג הרביעי ב א ה מ ע ב ר ל ע מ ו ד ‪,‬‬
‫כלומר יחר‬
‫ע ם ה ע ר ע ו ר ע ל השמוש ב ו ‪ .‬א מ נ מ הגאון א ו מ ר ב ק ש ר ע ם ה ר א ש ו נ י ם ש ה ו א ע ת י ר‬
‫ל ב א ר ל מ ה ה ם בטלים‪ ,32‬א ך ה ע ו ב ד ה שכאן ת פ ס ס ד ר א ח ר מן ה ס ד ר השמור‬
‫א צ ל ה ק ר א י ר א י ה ה י א ש ה א ח ר ו ן אינו ה ע ת ק מ ן ה ר א ש ו ן ‪ .‬ע ו ד ר א י ה יש ל מ צ א ב ז ה‬
‫ש ב ק ט ע ש ל נ ו מנויים א ר ב ע ה ס ו נ י ם ש ל ה י ק ש ‪ ,‬ו א צ ל ק ר ק ס א נ י ה מ ס פ ר ה ו א שלשה•‬
‫א ף כ י ה ו א מ ח ל ק א ת ה א ח ר ו ן לשני ע נ פ י ם ‪ .‬ב ע ק ר ח ש ו ב פ ר ט ז ה ‪ :‬ב ת ש ו ב ת ו ע ל‬
‫‪3 3‬‬
‫טענות הנאון ב ז כ ו ת ה ת ו ש ב ע ׳ פ ‪ ,‬כ ל ו מ ר ע ל פ ת י ח ת ה פ ר ו ש ל ת ו ר ה ‪ ,‬ק ר ק ס א נ י כ ו ת ב ' •‬
‫ומה שאמר‪ ,‬הנה אזכיר ד ר כ י ההיקש והם א ר ב ע ה ‪ ,‬כ ב ר הזכרנום ק ו ד ם ל כ ן ואת‬
‫הרצאתו‬
‫בענין זה והראינו ב ט ו ל מ ה ש א מ ר ‪.‬‬
‫ב ר ו ר שכונתו‬
‫ל ד ח י ת ערעוריו של‬
‫הגאון ש ס כ מ ב פ ר ק ט ׳ ו ד ח ה ב פ ר ק י ׳ ‪ ,‬ו ש א ל ו י צ א ו מ מ ק ו ר א ח ר ‪ .‬ל א ח ר ו נ ה יש ל ה ב י א‬
‫נ ם ט ע נ ה זו‪ :‬ד ח י ת ט ע ג ו ת י ה ם ש ל‬
‫לדבריו‬
‫על‬
‫ההיקש‪,‬‬
‫ובספרו של‬
‫הקראים ע ל התושבע״פ‬
‫קרקסאני ה ם‬
‫מובאים‬
‫סמוכה‬
‫חיכף‬
‫ב ט כ ס ט שלנו‬
‫לאחר‬
‫הפיסקר׳‬
‫‪3‬‬
‫ש ה ע ת ק ת י ל ע י ל * ‪ ,‬ו א ל ו ב פ ר ק ט׳ א ו י׳ אין ל ה ם ז כ ר ‪ .‬נם מ ז ה יוצא ש מ מ ק ו ר א ח י‬
‫לוקחו‬
‫ה ד ב ר י ם ב ש ם הגאון ה מ ו ב א י ם ב פ ר ק י ם ה ה ם ו ל א מ ן ה ה ק ד מ ה ‪ .‬ל פ י כ ך אני‬
‫מאמין ש ק צ ו ר ה ט ע נ ו ח נ נ ד ה ה י ק ש ש נ מ ס ר ב ש ם הגאון ו נ ד ח ה ב א ו ח ם ה פ ר ק י ם ה ו א‬
‫תמצית‬
‫ה ס פ ר ה מ י ו ח ד ש כ ת ב הרס״נ נגד ההיקש שהוא מ ק ו ר ה ה ל כ ה היוחר פ ו ר ה‬
‫ש ל ה ק ר א י ם ‪ .‬ו ל א ל מ ו ת ר יהיה ל צ ר ף ל מ א מ ר ה ז ה א ת ק צ ו ר ד ב ר י ו ש ל ה ג א ו ן ב ס פ ר ו‬
‫גגד ה ה י ק ש ‪, 3 5‬‬
‫נ ו ס ף ע ל ט ו פ ס ד ב ר י ו ש ל ה נ א ו ן ר א י ת י ל ת ה מ ק ו ם כ א ן לשני נ ס פ ח י ם ק ר ו ב י ם‬
‫‪3 8‬‬
‫ל ע נ י ע ו ‪ .‬ה א ח ד ס כ ו ם ד ב ר י ו ש ל רם״נ ל ט ו ב ת ה ת ו ש ב ע ״ פ כ פ י ש מ ס ר ם ל נ ו ק ר ק ס א נ י •‬
‫ב ר י ל י ש כ ל ה ח ו מ ר ה ז ה מקומו ב ה ק ד מ ה ‪ .‬אנו מוצאים בו א ת ש ב ע ראיותיו של‬
‫רס״ג ל ז כ ו ח ק י ו ם ־ ה ס ש נ ה ‪ ,‬וגם א ח ד ב ר י ו ה א ח ר ו נ י ם ש ב ק ט ע י נ ו ‪ ,‬ו כ ן נ ם ז כ ר ע ר ע ו ר י ו‬
‫מענין‬
‫‪33‬‬
‫שאדם‬
‫מלומד‬
‫‪.(87-86‬‬
‫דוגמאותיו‪.‬‬
‫‪ 31‬עמ׳ ‪.84-82‬‬
‫‪ 32‬ד ף ח׳ עיא‪.‬‬
‫‪< ! I I ,15,2‬עמ׳ ‪.(133‬‬
‫בקרסאנ׳ ל א ידע שזוהי‬
‫דעתו של‬
‫הגאון‬
‫והדוגמאות‬
‫ח‬
‫‪ 34‬שם‪ .‬גם ב פ ר ק יד הוא מרצה את הדברים האלו )עמי ‪ ,(128-127‬א ל א ששם הוא מדלג‬
‫לגמרי ע ל דברי רס־נ כענין ההיקש‪.‬‬
‫‪ 35‬ר א ה נספח נ‪.‬‬
‫‪)II,14‬עס־ ‪.( 128-124‬‬
‫‪36‬‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫]ז ‪I‬‬
‫קלה‬
‫ע ל ה ה י ק ש ‪ ,‬כ פ י שצוין ל ע י ל ‪ .‬ה ע ת ק ת ד ב ר י ו ש ל ה ק ר א י ה י א מ ע י ן ה ש ב ת א ב ד ה‬
‫ו ה ש ל מ ת ח ל ק הגון מ ה ק ד מ ת ר ׳ ס ע ד י ה ל פ ר ו ש ו ה א ר ו ך ל ת ו ר ה ‪ .‬ה ג ם פ ח השני כ ו ל ל‬
‫‪3‬‬
‫ת ש ו ב ו ת ל ט ו ע ן ע ל ש ב ע ה ר א י ו ת ל מ ש נ ה ש ק ב ץ הגאון‪ .‬שריינר‪ ,‬ש ה ד פ י ס ם ר א ש ו נ ה ל ‪,‬‬
‫היה סבור‬
‫ש מ ח ח ת ע ט ו ש ל ר ס י נ י צ א ה ה ת ש ו ב ה ‪ ,‬וגם פ ח נ נ ס ק י ה ו ד ה ש ל כ א ו ר ה‬
‫ה ס ב ר ה מ ו ש כ ת א ת ה ל ב ‪ ,‬א ל א ש ה ו כ י ח שאין ל ק ב ל ה * * ‪ .‬ה ו א ה ר א ה ב ע ל י ל ש ה ת ש ו ב ה‬
‫מ כ ו ו נ ת גגד ס ל מ ו ן ב ן י ר ו ח י ם וטענותיו«‪,3‬‬
‫ו ה ח ל י ט שכיון ש ס ל מ ו ן ה י ה צ ע י ר מ ר י‬
‫ס ע ד י ה ל א י כ ל ה ה ת ש ו ב ה ל ה י ו ת פ ר י ר ו ח ו ש ל הגאון א ל א ש ל א ח ד מתלמידיו״•־‪,‬‬
‫וגם ד ו י ח ו ן ק ב ל ד ע ת ו ״ ‪ .‬כ י ו ן ש ה ת ש ו ב ה מ ש מ ש ת פ ר ו ש ל ד ב ר י הגאון שהוא גם נ א ה‬
‫נם מדויק אמרתי‪ :‬ט ו ב להלבישה לבוש עברי‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫עם הגהת‬
‫ה מ א מ ר נ ת נ ל ה ל י שגם ב נ י מ י ן ק ל א ר ה כ י ר כ י ד ב ר י ו‬
‫ש ל ר ס ־ ג ה מ ו ב א י ם ב ק ר ק ס א ג י ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 79‬ו א י ל ך ה ם ‪ .‬מ ת ו ך ח י ב ו ר ש ל ר ס ־ ג ב ת ש ו ב ה‬
‫ע ל ההיקש"‪,‬‬
‫‪.(20‬‬
‫הערה‬
‫ובזה ‪ .‬נ ת א ש ר ה ה ש ע ר ת ו ש ל ה י ר ש פ ל ד וכו׳ ־‬
‫)תרביץ‪ ,‬ט׳ו‪,‬‬
‫ח ב ל ש ל א ר א י ת י ד ב ר י ם א ל ו ב ש ע ת ם והייתי ק ו ב ע ם בגוף ה מ א מ ר ‪.‬‬
‫‪ 3‬צ‪.‬ס‪.‬ה‪.‬ב‪ ,03-01 ,3 ,.‬וסבואו בעמי ‪.00-88‬‬
‫‪3 8‬‬
‫ש ס‬
‫‪2‬‬
‫׳ ל ! ואילך‪.‬‬
‫הוא הדפיס את טענותיו של סלמון‪ ,‬ודוחון שהוציא לאור את ה ס פ ר מלחמות ה׳ לעלמוי‬
‫!יסם שוב ישער נ׳ שורה ‪ 41‬ע ד סוף השער‪ ,‬עט׳ ‪.(50-47‬‬
‫‪ 4°‬שם‪ ,‬ו ב כ ר ך ‪ ,10‬עפ׳ ‪ 43‬ואילך‪.‬‬
‫* מביא למלחמות הי‪ ,‬עס־ ‪.28‬‬
‫‪3 9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,39‬‬
‫הלקין‬
‫המקור הערבי‬
‫עמ׳‬
‫א‬
‫‪1‬אלאלף קיזאמה מקאם א ל ה א ב ק ו ל ך‬
‫נאתח‪1‬בר יהושפט ה א ד ר ש א ד ר ש‬
‫ןאשזכם ו ד ב ר ומא מ א ת ל ה ם‬
‫ומן‬
‫‪1‬מגזאז א ל ב א ק י א מ ה א מ ק א ם מ ן ב ק ו ל ך‬
‫)והנחתר בבשר ו ב ל ח ם באש תשרפו‬
‫ומן מגאז א ל ה א‬
‫ובקד‪1‬שים ל א י א כ ל‬
‫‪1‬קיא‪1‬מה מ ק א ם א ל א ל ף ב ק ו ל ך ב י ד ד ו ד‬
‫נ ע ב ד ד הושיע א ת עמי ישראל מ ע נ א ה‬
‫‪1‬אוש‪1‬יע ה מ ר כ א ש ר ע ש י ת י מ ע נ א ה‬
‫‪1‬אנזר ‪ 1‬ו מ א א ש ב ה ה ם‬
‫וכון א ל ה א פ י א ו ל‬
‫נ א ל כ ל מ ‪ 1‬ה כ א נ ה ינפיהא ולים בנאפי כ ק ו ל ך‬
‫‪1‬‬
‫נ ה ע ל ‪1‬ה נ נ ל י ת י ל ב י ת א ב י ך ה ו ‪1‬‬
‫) נ ג ל ה ( נ ג ל י ת י ו מ א מ א ת ל ה ומן מגאז א ל ו א ו‬
‫נקיאמה( פי א ו ל כ ל מ ה ניר נ א פ ע כ ק ו ל ך‬
‫ןוחמ‪1‬ש ע ש ר ה א מ ה ק ל ע י ם ל כ ח ף ו ת ק ו ל‬
‫) ו א ל ‪ 1‬ה ר א ש י ב י ת א ב ו ח ם וישעי ו מ א‬
‫)שא‪1‬כלהמא וקיאמה מ ק א ם או פי מ ת ל‬
‫נ ק ו ל ‪1‬ך ו מ כ ה א ב י ו ו א מ ו ו ל ש מ ש א ו ל י ר ח‬
‫נונמזאירהמא‬
‫ומן מנאז א ל יוד ק י א מ ה א‬
‫נמקןאם א ל א ל ף פי מ ח ל ק ו ל ך ו א ס ל ד ה ב ח י ל ה‬
‫‪ 1‬ל א ! י ח מ ו ל יעני ל א א ח מ ו ל‬
‫וםקאם‬
‫נ א ל ת א ! פ י מ ח ל ק ו ל ך ו א ם ל א יגאל הניח־! ל י‬
‫גומא! ש א כ ל ד ל ך‬
‫ומן מגאז א ל כ א ף‬
‫)אגצ*‪1‬אפהא א ל י ק ב ל א ל פ ע ל ב ה י פ י א ל פ ע ל‬
‫‪,‬‬
‫ה ע ר ה ‪ :‬סלים או אותיות שהן חסרות בכת־ וסלאתין‪ ,‬שםתי בתוך סוגריים‪ .‬מקום שקריו‬
‫היא ס ב ר ה ל ב ד ‪ ,‬אס מלה‪ ,‬ציינתיה בסיסן שאלה; ואם אות‪ ,‬בנקודה על נכה‪.‬‬
‫אותיות שצורתן מטושטשת וססכת׳ על דעתי‪.‬‬
‫קונדיים‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪ p‬ג‪P °‬‬
‫חסרות שלא ידעתי לכוונן ציינתי מ ק ו ר ו ת ב‬
‫]ט‪1‬‬
‫מפתיחת‬
‫ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫קל׳‬
‫התרגום העברי‬
‫עמ׳ א‬
‫האלף עמדה במקום ההא! כאמרך‬
‫א ת ח ב ר יהושפטג ה א ד ר ש א ד ר ש ‪3‬‬
‫א ש כ ם ו ד ב ר * ו ה ד ו מ ה ל ה ם ‪ .‬ומן‬
‫תמורת הבית עמדה במקום מ ף כאמרך‬
‫והגותו־ ב ב ש ר ו ב ל ח ם ב א ש ת ש ר פ ו ‪6‬‬
‫ב ק ד ש י ם ל א י א כ ל ז‪ .‬וסן ת מ ו ר ת ה ה א‬
‫עמדה במקום ה א ל ף‪ 8‬כ א מ ר ך ביד דוד‬
‫ע ב ד י ה ו ש י ע א ת ע מ י י ש ר א ל ‪ 8‬ענינו‬
‫אושיע ה ג ז ר כ א ש ר עשיתים! ע ג ע ו‬
‫אנזר ודוגמתם‪ .‬ותהיה ה ה א בראשית‬
‫ה מ ל ה כ א ל ו ל ד ח ו ת ה ואיננה ד ו ח ה כ א מ ר ך‬
‫ה ע ל ה עליתי ל ב י ת אביך!‪ 1‬הוא‬
‫ע ל ה ע ל י ח י ו ה ד ו מ ה לו‪ .‬ומן ת מ ו ר ת הואו‬
‫שתהיה בראשית מ ל ה ל ל א ת ו ע ל ת ־ ! כ א מ ר ך‬
‫ו ח מ ש ע ש ר ה א מ ה ק ל ע י ם ל כ ת ף ‪ !3‬ו ת א מ ר‬
‫ו א ל ה ר א ש י ב י ח א ב ו ח ם וישעי*! ו כ י ו צ א‬
‫ב ה ם ו ח ע מ ד ב מ ק ו ם או«! ד ו ג מ ת‬
‫א מ ר ך ו מ כ ה אביו ו א מ ו ״ ולשמש או ל י ר ח ד י‬
‫ו מ ק ב י ל י ה ם ‪ .‬ומן ה מ ו ר ח ה י ו ד ע מ ד ה‬
‫ב מ ק ו ם ה א ל ף כגון ב א מ ר ך ו א ס ל ד ה ב ח י ל ה‬
‫ל א י ח מ ו ל ‪ ! 8‬ענינו ל א א ח מ ו ל ו ב מ ק ו ם‬
‫התיו מ ו ן ב א מ ר ך ואם ל א ינאל הנידה לי»י‬
‫וכיוצא בו‪ .‬ומן ת מ ו ר ת ה כ ף‬
‫‪. . . .‬‬
‫א ל לפני ה פ ע ל ‪ . . .‬בפעל‪20‬‬
‫‪ 1‬ר׳ יונה בן ננאח‪ ,‬ס פ ר הרקמה‪ ,‬כ ב ; ראב־ע‪ ,‬צחות‪ ,‬יג עיב‪.‬‬
‫‪ 2‬דבהי־ב‪ ,‬כ‪ .‬ל ה ; עי׳ רד־ק‪ ,‬מ כ ל ו ל <הוצ׳ ליק(‪ .‬ס ד עיב‪.‬‬
‫‪ 3‬יחזקאל יד‪ ,‬נ‪ ,‬וע׳ מ כ ל ו ל נד ע־ב‪.‬‬
‫‪ 5‬רקמה‪ ,‬פ ד ; צחות‪ ,‬טו‪ ,‬עיא‪.‬‬
‫»• ירמ׳ כה‪ ,‬ג‪ ,‬ובכתוב אשכים‪.‬‬
‫‪ 7‬שם כב‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 6‬ויקרא ח‪ ,‬לב‪.‬‬
‫‪ 9‬שמואל ב׳ נ‪ ,‬יח‪.‬‬
‫‪ 8‬רקמה‪ ,‬קח‪.‬‬
‫‪ 11‬שמואל א׳ ב‪ ,‬בז‪ ,‬וע׳ רקמה‪ ,‬קב‪ ,‬וצחות‪ ,‬יח עיב‪.‬‬
‫‪ 10‬זכריה ז‪ ,‬נ‪.‬‬
‫‪ 13‬שמות מ ‪ ,‬יד‪.‬‬
‫‪ 12‬רקטה‪ ,‬סנ‪.‬‬
‫*‪ 1‬דבהייא ה‪ ,‬כד‪ ,‬ובכתוב‪ :‬ואלה ראשי בית אבותם ו ע פ ר וישעי‪.‬‬
‫‪ 16‬שטות כא‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ 15‬רקמה‪ ,‬סו‪.‬‬
‫‪ 18‬איוב ו‪ ,‬י‪.‬‬
‫‪ 17‬דברים ח‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 19‬רות ד‪ ,‬ד‪ ,‬וע׳ רקמה‪ ,‬שכח‪.‬‬
‫‪ 20‬איני יודע לתרגם שורה זו‪ ,‬אולם מתוך הענין נראה שרצונו להורות כי ה כ ף משמשת‬
‫כמובן טרם‪.‬‬
‫ד־׳לקין‬
‫עמ׳‬
‫ו ב ע ד ה נחו ק ו ל ך ו ל א יבאו ] ל ר א ו ת כ ב ל ע ן‬
‫ב‬
‫פענאה ט ר ם ב ל ע וכהשחית נמענאה!‬
‫וטרם השחית ועלי מ א ה ד ה ו א נ ש ‪t . .‬‬
‫בינה׳ פי מ ו צ ע ה א‬
‫ומן מנאז א ל ל א ם‬
‫ק י א מ ה א מ ק א ם ס ן כ ק ו ל ך ה ב א נים ז‬
‫ל מ ל ח מ ה מ ע נ א ה מן ה מ ל ח מ ה ו נ ת ק ו ל ז‬
‫ויבא שלמה ל ב מ ה אשר בנבעון‬
‫מ ע נ א ה מ ן ה ב מ ה ו ס ק ו ט ה א פ י כ ל נ מ ה ‪21‬‬
‫תנייר ו א נ ת ק א ל כ א י נ א ד ל ך א ל א נ ת ק א ל נמא?ן‬
‫א מ א באלנוהר או ב א ל ע ר ץ או נבאלגאיה?[‬
‫כאן‬
‫כ ק ו ל ך והיו ל ד ם ו ה י ה ל כ נ י ם ו ת ק נול ו ה י ה‬
‫ל א ת ו ת והיו ל מ א ר ו ת ב ר ק י ע ‪3‬‬
‫ונתקולן‬
‫וישימני ל א ב ל פ ר ע ה ו ל א ד ו ן ל כ ל ב נ י ת ח‬
‫ומן מגאז א ל מ י ם ס ק ו ט ה פ י מ ת ‪1‬ל‪1‬‬
‫ע ד מ מ ח ר ת ה ש ב ת ואנמא י ב ק א מ נ ה ר ת [‬
‫ומן מנאז א ל נ ו ן ם ק ו ט ה פ י מ ת ל א ש ר נ נ ש ב ר ת י [‬
‫וכון א ל ק ו ל ע ל י מעני ש ב ר ת י ונאלשין[‬
‫ל א מנאז פ י ה א ו א נ מ א מ ק א מ ה א נ מ ת ל ? ז‬
‫מא זירת מ ק א ם כ ק ו ל ך שבשפלנו ונתקול[‬
‫שהנחלים ונטאירהמא‬
‫קואמהא*‬
‫ומן מ נ א ז‬
‫נאלתא!‬
‫מ ק א ם אליוד כ ק ו ל ך ותנהי!‬
‫י ש ר א ל מ ע נ א ה ויהי י ש ר א ל ו ה א נ ך !‬
‫לאוחק פי אואכר א ל כ ל מ א ח ל ה א אינצא[‬
‫מ נ א ז א ת מ ת ל ו ת ש ל י ך ב מ צ ו ל ו ח ים‬
‫‪ J‬אולי הנכון ה ו א ‪:‬‬
‫ביאנה‪.‬‬
‫‪ 2‬א ו ל י יש ל ק ר א ר ק ‪:‬‬
‫בל‪.‬‬
‫‪ 3‬ח ס ר ה ה פ ל ה ש פ י ם ‪ ,‬ו א ף כ י יש ר ו ח אין ל ה כ י ר ס י ס ן ס ל ה ‪.‬‬
‫‪, ,‬‬
‫> כן ב כ ת ; ק ר י ק י א מ ה א ‪.‬‬
‫]יא[‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫עמ׳‬
‫ב‬
‫קלט‬
‫ואחריו כ ד ר ך א מ ר ך ו ל א יבאו ל ר א ו ת כ ב ל ע • ‪2‬‬
‫ענינו ט ר ם ב ל ע ו כ ה ש ח י ת ‪ 2 2‬ענינו‬
‫ט ר ם השחית ו ב כ ל הדומה ל א ל ה א פ ר ש‬
‫מ ו ב נ ו ב מ ק ו מ ו ומן ת מ ו ר ת ה ל מ ד‬
‫ע מ ד ה ב מ ק ו ם מן‪ 23‬כ א מ ר ך ה ב א י ם‬
‫ל מ ל ח מ ה ‪ 2 4‬ענינו מ ן ה מ ל ח מ ה ו א מ ר ך‬
‫ו י ב א ש ל מ ה ל ב מ ה א ש ר בגבעון‪2 5‬‬
‫ענינו מ ן ה ב מ ה ו ה י א נ ו פ ל ת ב מ ל ת‬
‫שנוי ותנועה‪ 26‬ויהי השנוי ה ז ה‬
‫מ ה שיהיה א ם ב ע צ ם ו א ם ב מ ק ר ה ו א ם ב ת כ ל י ת‬
‫כ א מ ר ך ו ה י ה ל ד ם ל ‪ 2‬ו ה י ה ל כ נ י ם ‪ 2 8‬ו ת א מ ר והיו‬
‫ל א ת ו ת ‪ 2 9‬והיו ל מ א ר ו ת ב ר ק י ע ‪1‬השמים‪ 301‬ו ת א מ ר‬
‫וישימני ל א ב ל פ ר ע ה ו ל א ד ו ן ל כ ל ב י ת ו ! ‪3‬‬
‫ו מ ת מ ו ר ת ה מ ס שהיא נ ו פ ל ת בכגון‬
‫‪3‬‬
‫ע ד מ מ ח ר ח ה ש ב ת ־ ו א ך ישאר מ ח ר ת‬
‫ו מ ת מ ו ר ת הגון ש ה י א ג ו פ ל ח ב כ ג ו ן א ש ר נ ש ב ר ת י ‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ו י ה י ה ה פ ס ו ק ב מ ו ב ן ש ב ר ת י והשין‬
‫אין ב ה ח מ ו ר ה א ל א מ ק ו מ ה ד ו ג מ ת‬
‫מ ה שגוספה>‪ 3‬ב מ ק ו ם ‪ 3 5‬כ א מ ר ך שבשפלגו‪ 36‬ו ח א מ ר‬
‫ש ה ג ח ל י ם ? ‪ 3‬ו מ ק ב י ל י ה ם ‪ .‬ומן ת מ ו ר ת ה ת י ו‬
‫ע מ ד ה ב מ ק ו ם היוד כ א מ ר ך ותהי‬
‫י ש ר א ל ‪ 3 8‬ענינו ויהי י ש ר א ל ‪ .‬ו א ל ו ה ם‬
‫צ ר ו פ י ם ב ס ו פ י ה מ ל ו ח שגם ל ה ם‬
‫ת מ ו ר ו ת כגון ו ת ש ל י ך ב מ צ ו ל ו ת ים‪3 9‬‬
‫‪ 22‬דבהי״ב בא‪ ,‬טו‪.‬‬
‫בטדי ד‪ ,‬כ‪.‬‬
‫‪ 24‬בטד׳ לא‪ ,‬כא‪.‬‬
‫רקטה‪ ,‬נה‪.‬‬
‫דבהי־ב א‪ ,‬יג; ורדק חולק ע ל ריב־נ‪ ,‬ראה בפרושו לפסוק‪.‬‬
‫אולי מנתו שאץ ה ל מ ד מתרגמת לערבית‪ ,‬ע׳ רקמה‪ ,‬נג‪.‬‬
‫‪ 28‬שם ח‪ ,‬יב‪.‬‬
‫שמות ד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 30‬שם שם‪ ,‬טו‪.‬‬
‫בראשי א‪ ,‬יך‪,‬‬
‫‪ 32‬ויקרא בג‪ ,‬טז‪ ,‬ועי רקטה עד‪.‬‬
‫שם טה‪ ,‬ח‪.‬‬
‫יחזקאל ו‪ ,‬ט ‪ .‬והמדקדקים שלאחריו לא הסכימו לדעתו‪ ,‬ראה רקטה‪ ,‬קפו ומכלול‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫כ ב עיא‪.‬‬
‫‪ 34‬דבריו איגם ברורים; אפשר רצוגו כי היא רומה ל ‪ .‬ט א הנוספת' בערבית )עיין ר ״ ט ‪.‬‬
‫דקדוק ערבי‪ ,‬מהדורה נ‪ !83 , \ \ ,‬ו‪ ,(224‬ואולי מנתו שהיא כמו פא)=ש> הנוספת במקום אשר‪,‬‬
‫ראה רקמה‪ ,‬מז‪.‬‬
‫‪ 36‬תהלים קלו‪ ,‬כנ‪.‬‬
‫‪ 35‬יתכן שיש להוסיף אשר‪ ,‬ראה בהערה הקודמת‪.‬‬
‫‪ 38‬שמרב כד‪ ,‬ט‪ ,‬ועי רקמה שכא ושפח‪.‬‬
‫‪ 37‬ק ה ל ת א‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ 30‬טיכה ז‪ ,‬יט‪ .‬הנאון ר צ ה לומר שחטאתם הוא בסקום חטאתינו‪ ,‬וראה רקמה‪ ,‬שכח‪.‬‬
‫הלקין‬
‫עמ׳ ג‬
‫ת ע ל ק א ל ט ר ף כ ל מן ת ע ל ק ב א ל ט ר ף‬
‫ואתכל עלי מא יתפהמה אלנאטר פי‬
‫כתאכנא ה ד א פ ד ל ך שרח א ל ת ל ת ה‬
‫אלטעארף‬
‫אלמעטיאת כ מ א ל אלטאעד‪.‬‬
‫ללמומנין א ל ת י הי א ל מ ע ק ו ל ו א ל מ כ ת ו ב ונאל‪1‬מננקול'‬
‫ו א ד ק ד א ס ת ו פ י ת ש ר ה עיון ה ד נ ה [‬
‫אלתלתה‬
‫אלמעארף אלתי לא ב ד ל מ פ ס ר‬
‫א ל ת ו ר א ה מן א ל ו ק ו ף ע ל י ה פ א ר י אן א ת ב נ ת !‬
‫ב ת ק ד מ ה כ י פ י ה ת פ ס י ד א ל ת ו ר א ה מ ע ס א ניר [‬
‫כ ת ב אלאנביא ואקול ל מ א כ א נ ת ארכ‪1‬אן‪1‬‬
‫מעאני א ל כ ת ב ה ד ה א ל ת ל ת ה מ ע א ר ף א ל מ נ ס ב ק ו‬
‫דכרהא‬
‫ו ב א ף כ ל כ ל א ם ל א ב ד מן אן יק נעז‬
‫פ י ה א ל מ ח כ ם ו א ל מ ת ש א ב ה א ד כ ל לגה ע נליז‬
‫ה ד ה אלבניה הי מבניה וכאנת א ל ת ו ר א ה‬
‫במתל‬
‫ד ל ך א ד נזלת ב א ח ר י א ל ל נ א ת ונגב!‬
‫ע ל י כ ל מ ע ב ר ל ה א אן יגעל מ א ו א פ ק‬
‫אלמעלומאת אלתי ק ב ל ה א ואלמנקולאת‬
‫א ל ת י ב ע ד ה א הי א ל מ ח כ מ א ת א ל א ל פ א ט וינגעל[‬
‫כל מא כאלף אחדיהמא מתשאבהא‬
‫ו א ד א ז ד ת פ י כ ש ף ד ל ך ק ל ת יגב‬
‫ל ד י א ל ע ק ל אן י א כ ד ל כ ת א ב א ל ת ו ר א נ ה !‬
‫אבדא‬
‫ב ח ק א ל ט א ה ר מן א ל פ א ט ה א‬
‫א ל מ ש ה ו ר פ י מ א בין א ה ל ל ג ה ה ו א ל כ ת י ר‬
‫אלאסתעמאל‬
‫עמ׳ ד‬
‫א ד כ ל כ ת א ב אגמא א נ ר א ד ? [‬
‫נאן ת ע ל מ ע א נ י ה א ל י ק ל ב ם א ס ע ה א ו צ ו ל א‬
‫נ ת ‪ 1‬א מ א א ל א א ן יכון א ל ע ל ם א ל ח ס י א ו א ל ע ק ל י‬
‫‪1‬יצא‪1‬דאן מ ש ה ו ר ד ל ך א ל ק ו ל א ו יכון ד ל ך « מ ש ה ו ר‬
‫נאלקול ‪ 1‬יצאד מכחובא א כ ר א מ ח כ מ א‬
‫נאו י [ צ א ר א ת ר א מ ן א ת ר א ד א ל א נ ב י א‬
‫נ פ א ד ן א ר א י א נ ה אן ת ר ך ד ל ך א ל ק ו ל ע ל י‬
‫‪ 5‬כן בכתיי; קרי כאן‪.‬‬
‫« ס ל ה זו כתוכה ם ס ע ל לעורה‪.‬‬
‫הנמך‪.‬‬
‫אתאר‪.‬‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫יג(‬
‫עמ׳ ג‬
‫י ח ל ה ב ק צ ה כ ל מי שיתלה בקצה‪>°‬‬
‫ו א ב ט ח ב מ ה שיבין ה מ ע י י ן‬
‫ב ס פ ר ג ו זה‪ .‬ח ח פ ר ו ש שלש‬
‫הידיעות ה מ ב י א ו ת א ח המאמיגים לידי‬
‫ש ל מ ו ח ה ע ב ו ד ה והן ה מ ו ש כ ל ו ה כ ת ו ב ו ה מ ק ו ב ל ‪.‬‬
‫ועכשיו שהשלמחי פ ר ו ש טיבן‬
‫ש ל ש ל ש ה י ד י ע ו ח ה ל ל ו ‪ ,‬ש ל א ימגע מ פ ר ש‬
‫ה ח ו ר ה מ ל ע מ ד ע ל י ה ן ‪ ,‬אני ר ו א ה ח ו ב ה ל ע צ מ י‬
‫לקבוע‬
‫ב ה ק ד מ ה כ י צ ד יש ל פ ר ש א ח ה ת ו ר ה‬
‫ו א ח ש א ר ס פ ר י הנביאים‪ .‬ו א ו מ ר ‪ :‬כיון שיסודות‬
‫עגיני ה ת נ ך ה ם ש ל ש ה י ד י ע ו ת ה נ ז כ ר ו ת‬
‫ל ע י ל ‪ ,‬וכיון ש ד ב ר ש ב ה כ ר ח ה ו א ש ב כ ל מ ל ה י ח ו ל‬
‫פ ר ו ש מ ו ח ל ט א ו מ ש ח מ ע ל כ מ ה פ נ י ם ‪ ,‬ש ה ר י כ ל לשון‬
‫ב נ ו י ה ב ת ב נ י ת זו‪ ,‬ו א ף ה ת ו ר ה כ ן‬
‫ל א ח ר שנתנה ב א ח ת ה ל ש ו נ ו ת ‪ ,‬ח ו ב ה מ ו ט ל ת‬
‫על‬
‫כ ל מי שיבאר אוחה‪ ,‬שיפרש כפשוטן כ ל‬
‫ה מ ל ו ת שהן ב ה ס כ ם ע ם ה מ ו ש כ ל ו ת ה ק ו ד מ ו ת ל ה‬
‫ו ה מ ק ו ב ל ו ת ה מ א ו ח ר ו ת ממנה‪ ,‬ושיפרש‬
‫ד ר ך ד ר ש כ ל ה מ ל ו ת ה ס ו ת ר ו ת סוג א ח ד מ ן השנים ‪. 4 1‬‬
‫וכשאוסיף ב ב ר ו ר ה ד ב ר הזה א ו מ ר ‪ :‬יתחייב‬
‫שבעל שכל יתפס תמיד את ס פ ר התורה‬
‫ל פ י פשט דבריו ה מ פ ו ר ס ם‬
‫בין אנשי לשונו והשגור ב פ י ה ם‬
‫כיון ש כ ל ס פ ר א כ ן מ ג מ ח ו‬
‫עמ׳‬
‫ד‬
‫ש י מ ס ו עניגיו א ל ל ב ש ו מ ע י ה ם מ י ס ה‬
‫שלמה‪ ,‬א ל א א ם הידיעה המוחשית או השכלית‬
‫סוחרוח הפרוש ה מ פ ו ר ס ם של אוחו מאמר‪ ,‬או א ם הפרוש‬
‫ה מ פ ו ר ס ם של אותו מ א מ ר ס ו ת ר פ ס ו ק א ח ר מפורש‬
‫או יסחור ה נ ד ה מהגדות הנביאים‪.‬‬
‫וכשהוא ר ו א ה שאם יעזב א ח ה מ א מ ר ל פ י‬
‫‪ 40‬שורה זו שייכת לענין שכלו חסר‪ ,‬ואין להבינה‪.‬‬
‫‪ 41‬כלומר‪ ,‬המושכלות והמקובלות‪.‬‬
‫קמא‬
‫הלקין‬
‫קמב‬
‫‪1‬אל!משהור מן ל פ ט ה א ל ב ה א ל א מ ר א ל י אן‬
‫ד ז ע ת ק ד ו א ח ד א מן ה ד ה א ל א ר ב ע ה א ל ת י‬
‫נ ת ן ב י ת ה א פיגב ע ל י ה אן י ע ל ם אן ל י ם ד ל ך‬
‫ןאל (קול ע ל י משהורה ב ל פ י ה ל פ ט ה או‬
‫)אל (פאט ק ד גאאת מג״ אלמגאז ואנהא א ד א‬
‫‪1‬ו‪1‬קף ע ל י ה א א י צ ר ב מ ן צ ר ו ב א ל מ ג א ז ה י‬
‫‪1‬אל ‪1‬תי ת ר ד א ל י א ל מ ח כ ם ע א ד ד ל ך א ל מ כ ת ו ב‬
‫נבןמואפקה אלמחסוס ואלמעקול ואלמבתוב‬
‫‪1‬אלט(אהר ואלמאתור ואסבק ב ע ק ב ה ד א‬
‫‪1‬אלי? ת מ ז ת י ל מ ת א ל א ת ל ה ד ה א ל א ר ב ע ה‬
‫נ ו א ן ק ו ל מ א ינחאו* א ל י א ל ב א ב א ל א ו ל א ן‬
‫] א ל ת (וראה ת ק ו ל ו י ק ר א ה א ד ם שם אשתו‬
‫נ ח ה ה כי היא היתה א ם כ ל חי פאן ת ר כ ת‬
‫]לפטה(‬
‫כ ל חי ע ל י מ ש ה ו ר ה א מן א ל ע מ ו ם‬
‫] ד פ ע ז נ א א ל מ ח ס ו ם א ד ד ל ך יוגב א ן יכון‬
‫] א ל א ס ד ( ו א ל ת ו ר ו א ל ח מ א ר ו ס א י ר א ל ח י ו א ן בני‬
‫‪1‬חוה( פ ל מ א ל ם ח ך ח י ל ה פ י ד פ ע א ל מ ח ס ו ס‬
‫‪1‬בר ( ה נ א א ן פ י א ל פ ס ו ק כ ל מ ה מ צ מ ר ה‬
‫עס׳‬
‫ה‬
‫ל א ‪ °‬יסור ל ב ב ו ו כ ס ף‬
‫]וזהב ל א י ר ב ה ל ו מ ‪ 1‬א ד ומא א ש ב ה ד ל ך‬
‫‪1‬ואל ח א ג ה א ל י ה ד ה א ( מ ס ל א ן א ל כ מ י ה א ס ב ק‬
‫‪1‬מן א ל כ י פ י ה פ י א ל ת ר ת י ‪1‬ב ו א ל ת א ל ת ל א ן פ י ה‬
‫)שראיע ל ם ישרח! ב מ א ד א ת ע ל ם כ מ א‬
‫נאנה ל א י נ ס ב ‪ ! °‬ד ל י ל א ! ח ס י א ע ל י יום א ל ס ב ח‬
‫א י יום ה ו ו ל א ע ל י ר א ם א ל ש ה ר ד ל י ל א‬
‫! ח ם י ז א א י יום ה ו ו א נ מ א א ח א ל נ א פ י א ל א ס ח ד ל א ל‬
‫נ ע ל י ד ל ך ‪ 1‬ע ל י ] א ( ת א ר א ל ר ס ו ל ואן ט ן ט א ן‬
‫] א ז ן א ל נ ץ נץ ע ל י שי מ ן ד ל ך פ ס נ ב י ן פ י ו ס ט‬
‫‪ 8‬הנכון‪ :‬ינחו‪.‬‬
‫<עמ'‬
‫‪ L /‬ל‬
‫‪ 0‬הנה ת ח ל ת הענין הזה כפי שהעתיקה קרקסאני )להלן‪ :‬ק ( ב ס י ׳‬
‫‪ * V‬תל‬
‫' "'‬
‫‪ :(124‬וענד אלתחציל ננד ס ב ע ה אצול סן אלשרע א ל כ ב ר י תצטרנא‬
‫‪°‬תל‬
‫כ ל ואחד פוק א ל א כ ר פאלאול לאן פי א ל כ ת א ב שראיע‬
‫אלציצית ו א ל ס כ ה ופא שבההפא ואלתאני לאן פיה שראיע ל ס ישרה כםיאתהא י י י י י‬
‫אלתרופה נז» פן כ ס ולא כסיה א ל ם א ל ואלנסא ואלכיל אלדי לא יגוז אן י מ ן ל ל ם ל ד‬
‫פנהא וקד ק א ל פ׳ כ ל ואחד לא יכי‪/‬ר לה ןודלך אנה ק א ל ר ק לא ירבה לו סוסים ונו־ יק ^‬
‫ולא ירבה לו נ ש י ם ‪< . . .‬זאת הוספתי פסברה>‪ .‬החוסר לחצאי השורות החסרים לקוח נם‬
‫םאותו סקור‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫פ ר‬
‫א ‪ 1 7‬י‬
‫? ‪ 1‬ם‬
‫י ש ר ח‬
‫פ י ה א‬
‫א ?‬
‫כ‬
‫י‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫ג‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫א‬
‫מ‬
‫א‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪0‬נ ק ‪ :‬ינצב‪.‬‬
‫]טי!‬
‫מפתיחת‬
‫ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫קמנ‬
‫ה מ פ ו ר ס ם מ מ ל ו ח י ו ‪ ,‬יגרום ל ו ה ד ב ר‬
‫להאמין ב א ח ד מ א ר ב ע ה א ל ה אשר‬
‫ק ב צ ת י ‪ ,‬ה ו א ח י י ב ל ד ע ה שאין‬
‫ה מ א מ ר ההוא כ פ י ה מ פ ו ר ס ם א ל א הוא מ כ י ל מ ל ה‬
‫א ו מ ל ו ת שהן ע ל ד ר ך ה ה ע ב ר ה ו ש א ם‬
‫ישחמש ל פ ר ו ש ה ב א ח ד מ א ו ת ם סוגי ה ה ע ב ר ה‬
‫א ש ר יגיעו א ל ה פ ש ט ‪ ,‬ישוב ה כ ת ו ב ה ה ו א‬
‫ויסכים א ל המוחש והמושכל והכתוב‬
‫ה מ פ ו ר ש והסוגר‪ .‬ו ב ע ק ב הענין ה ז ה א ק ד י ם‬
‫ואמשל משלים ל א ר ב ע ה א ל ו‬
‫ו א ו מ ר ‪ :‬מ ה שיכון א ל ה ש ע ר ה ר א ש ו ן ה ו א‬
‫ש ה ה ו ר ה א מ ר ה ו י ק ר א ה א ד ם שם א ש ת ו‬
‫ח ו ה כ י היא ה י ת ה א ם כ ל חי ואם אגיח‬
‫בטוי כ ל חי כ פ י שהוא מ פ ו ר ס ם ב ה מ ו ן‬
‫נ ד ח ה א ת המוחש שהרי היוצא מזה הוא‬
‫ש ה א ר י והשור ו ה ח מ ו ר ושאר ה ח י ו ת ה ם בני‬
‫ח ו ה ‪ ,‬ו א ח ר שאין שום ד ר ך ל ד ח ו ת א ת ה מ ו ח ש‬
‫הרי הוכחנו שבפסוק כ ל ו ל ה מ ל ה נ ס ת ר ת ״‬
‫ל י א ״ יסור ל ב ב ו ו כ ס ף‬
‫עמ׳ ה‬
‫וזהב ל א ירבה לו מ א ד וכיוצא בו‬
‫ו ה צ ר ך ב ז ה נ כ ר יותר מפני ש ה כ מ ו ת ק ו ד מ ת‬
‫ל א י כ ו ת ב ס ד ר ה מ ע ל ו ת ‪ .‬והשלישי מ פ נ י שיש ב ו‬
‫אין ל ה ב י א ר א י ה מ ו ח ש י ת ע ל יום ה ש ב ת‬
‫א י ז ה יום ה ו א ו ל א ע ל ר א ש ה ח ד ש ר א י ה‬
‫מ ו ח ש י ח א י ז ה יום ה ו א ״ ו א מ נ ם גזר ע ל י נ ו ב ב ק ש ה‬
‫הידיעה הזאת ל ל כ ת ב ע ק ב ו ת השליח‪ .‬ואם יחשב חושב‬
‫ש ה כ ת ו ב מ פ ר ש משהו מזה הנה נוכיח ב ת ו ך‬
‫‪ 42‬כסי שהוא מסיק באמויד‪ ,‬מאמר ז יסלוצקי‪ ,(100 ,‬חי פרושו ‪ .‬מ ד ב ר מבני א ד ם ‪/‬‬
‫‪ 43‬ה ד ף הזה ס מ ל את טענותיו של רסינ מ כ ו ת המענה‪ ,‬וראה מה שכחבתי בהקדמה‪ .‬דבריו‬
‫בראש הדף הם סיומה של הטענה השניה‪ ,‬והנה השלמת החסר כפי שהוא טובא א צ ל קרקסאני‪:‬‬
‫ובקצור נמצא שבעה שרשים סן התורה שבכתב שיכריחונו לשוב א ל התושבע־פ‪ ,‬ו כ ל אחד עולה‬
‫ע ל חברו‪ .‬הראשון ספני שבתורה יש םצוות שלא נתבררה איכותן‪ ,‬וזה כנון ציצית וסכה והדומה‬
‫להן‪ .‬והשני מפני שיש בה מצוות שלא נתבררה כמותן‪ ,‬וזה כנון התרופה אחת סכמה‪ ,‬ולא כמות‬
‫הרכוש והנשים והסוסים שאסור שיהיה ל מ ל ך יותר ממנה לאחר שאמר ב כ ל אחד לא ירבה לו‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 44‬לפרוש הטענה הזאת ראה בנספח נ‪.‬‬
‫‪ 45‬הדמיון בין שבת וריח אינו שוה כמובן‪.‬‬
‫הלקין‬
‫נאןלכחאב בטלאן מא תוהמה‬
‫ואלראבע‬
‫נלןאן פ י ה שראיע ל ס ״ ישרח מ א ה י ת ה א ג ! פ י‬
‫‪ 1‬נ ‪ 1‬פ ם ה א כ מ א ל ם נ ב י ף ! מא>< הי>! א ל א ע מ א ל‬
‫‪1‬אל!מהמורה פי א ל ס ב ת ואנמא ק א ל כ ל מ ל א כ ה‬
‫נב‪1‬אלדכר‬
‫פקט‬
‫ו כ ד ל ך ל ם יבין מ א י ׳ ה י‬
‫‪1 4‬‬
‫נאןלאניה א ל ת י ת ק ב ל א ל נ נ א ס ה ואנמא ק א ל‬
‫נכ‪1‬ל כ ל י פ ק ט ב א ל ד כ ר ומא א ש ב ה י ! ד ל ך‬
‫נפזאן ה ד ה אלאשיא א ל ת י ל ם ישרה מ א הי‬
‫נ ח ל א ב מ א ד א הי מ ע ל ו מ ה פ ו ק מ א ת ק ד ם‬
‫! ב ז א ל ת ר ת י ב אעני א ק ד ם‬
‫ואלכאמס לאן‬
‫נ א ל ן א מ ה מ ג מ ע ה ״ אן ל ל ה ע ל י ה א ז ! ש ר א י ע‬
‫‪1‬ל ‪1‬ם ת ד כ ר פ י א ל ת ו ר ה א ס מ א ה א פ צ ל א ע ל י «‬
‫‪1‬‬
‫נבןמיאתהא וכיפיאתהא״׳ ד ל ך כ א ל צ ל ו ה‬
‫נ א ל ‪ 1‬ת י ק ד אגמענא‪ 20‬ע ל י א נ ה א ‪ 2 0‬ת ל ת ה צ ל‬
‫עס׳ ו‬
‫צ ל ו א ת פ י כ ל יום ו ‪ 1‬ל י ס ת מ נ צ ו צ ה ו א ל ת ז ו י נ ז‬
‫א ל ד י נחן מגמעון ע ל ד אן ל א ב ד פ י ה מן ‪t‬‬
‫צ ד א ק אעני כ ת ב ה ולנים במנצוץ ומאז‬
‫אשבה ד ל ך‬
‫ו י ת ב ע נ ה ד א מן א ל א ח כ א ם נ‬
‫א ל ת י ל ם י ד כ ר פי י ‪ 2‬א ל כ ת א נ ב מנהא ק ל י ל ו ל א נ‬
‫כתיר מא ל א אחציה נואלצרורה תדעו אלין‬
‫אלתמאם‬
‫מערפתהא‬
‫ואלסאדס תאנריך!‬
‫אלסנין ו א ל א כ ב א ר מך‪ 22‬פארקונא‪ 23‬א ל א נ ב י א נאלי‬
‫ע צ ר נ א ה ד א פ א נ ה שי ל א י ח צ ל א נ ב ד א א ל א ן‬
‫מן גהה א ל נ ק ל פ נ ע ל ם ‪ 2 4‬כ ם א ק א ם א ל ב י ת א ל ת א נ י‬
‫מ ע מ ו ר א ומא כ א ן פ י ה מן א ל ח ו א ד ת עלינא‬
‫אלסארה‬
‫ו א ל צ א ר ה וכיף כ א ן כ ר א ב ה ו כ ם מן‬
‫ד ל ך א ל ח י ן א ל י א ל א ן ו מ מ א יבין א ן ה ד ה‬
‫אלאשיא פוק מא ה ק ד ם לאן א ל ה ו ר א ה ל מ א‬
‫ג א א ח פ י ה ד ה א ל א ג ז א מן א ל ז מ א ן ו ג ב א ן‬
‫‪ 12‬ק ‪ :‬סאהיאתהא‪.‬‬
‫‪ H‬ק ‪ :‬טאהיה‪.‬‬
‫‪ 11‬ק ‪ :‬לא‪.‬‬
‫‪ 1 3‬ק ‪ :‬יבין‪ ,‬ונכון‪.‬‬
‫‪ 1 5‬ק ‪ :‬שבה‪.‬‬
‫ד! ק ‪ :‬עלינא‪.‬‬
‫‪ 16‬ק‪ :‬ט‪3‬טועה‪.‬‬
‫‪ 1 8‬וכן בק א ל א שהעורך טתקן וקורא ען לפי כ ל ל י ה ד ק ד ו ק הערבי ה ק ל ס ׳‬
‫‪ 19‬ק‪ :‬כסיתהא וכיפיתהא‪.‬‬
‫‪ 20‬ק ‪ :‬אלםגמע עלי ו‪5‬ובהא‪.‬‬
‫‪ 22‬ק ‪ :‬פנד‪.‬‬
‫‪ 21‬ח ס ר בק‪.‬‬
‫‪ 24‬ק ‪ :‬פיעלפ‪.‬‬
‫‪ 23‬ק ‪ :‬פארקנא‪.‬‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫|יז[‬
‫הספר‬
‫קמה‬
‫ב ט ו ל מ ה שהוא משער‪ .‬ו ה ר ב י ע י‬
‫מ פ ג י שיש ב ו מ צ ו ו ת ש ל א ג ת ב ר ר ט י ב מ ה ו ת ן‬
‫כמו שלא הודיע מ ה הן ה מ ל א כ ו ת‬
‫האסורות בשבת ורק אמר כ ל מ ל א כ ה‬
‫ב ז כ י ר ה ב ל ב ד ‪ ,‬וכן ל א הודיע מ ה ה ם‬
‫הבלים המקבלים טומאה ורק אמר‬
‫כל‬
‫כ ל י ב ז כ י ר ה ב ל ב ד ‪ ,‬וכיוצא בו‪.‬‬
‫והנה ה ד ב ר י ם ה א ל ה א ש ר ל א ג ח ב ר ר מ ה ה ם‬
‫ו ל א ב מ ה ה ם ידועים עולים ע ל מ ה ש ק ד ם‬
‫בסדר‬
‫ה מ ע ל ו ח ‪ ,‬רצוני‪ ,‬ה ם ר א ש ו נ י ם ב מ ע ל ה ‪ .‬ו ה ח מ ש י מ פ נ י‬
‫ש ה א ו מ ה מ ס כ י מ ה שנתן ל ה ה ש ם מ צ ו ו ת‬
‫א ש ר ל א נ ז כ ר ו שמותיהן ב ח ו ר ה‬
‫וכמויותיהן ואיכויותיהן ל א כ ל שכן כ ח פ ל ה‬
‫ש כ ב ר ה ס כ מ נ ו שהיא שלש‬
‫עמ׳ ו‬
‫ת פ ל ו ת ב כ ל יום ואינה מ פ ו ר ש ת ו ה ק ד ו ש י ן‬
‫ש מ ו ס כ ם א צ ל נ ו שאין ב ה ם מ נ ו ס‬
‫מ מ ו ה ר כ ל ו מ ר כ ח ו ב ה ואינם מ פ ו ר ש י ם ו מ ה‬
‫ש ד ו מ ה ל ז ה ‪ .‬ו ה ו א ה ד י ן ב מ צ ו ו ת שאין ל מ נ ו ח ן מ ר ו ב‬
‫אשר ל א נזכר מהן בתורה ל א מעט ולא‬
‫ה ר ב ה ו ה ה כ ר ח דורש‬
‫שנשיג י ד י ע ח ן ‪ .‬והששי ת ו ל ד ו ח‬
‫השנים ו ה מ ע ש י ם מ ז מ ן שעזבונו ה נ ב י א י ם ע ד‬
‫ת ק ו פ ת נ ו זו‪ ,‬וזהו עגין ש ל א יושג ל ע ו ל ם א ל א‬
‫מ צ ד ה ק ב ל ה ו כ ך נ ד ע כ מ ה זמן ה י ה ה ב י ת השגי‬
‫קיים ומה היה בו מן ה ק ו ר ו ת לנו‬
‫הישועות ו ה צ ר ו ת ו ב ע ד ח ר ב ו כ מ ה מן‬
‫ה ע ח ה ה י א ו ע ד ע ח ה ; ו מ ה שיוכיח ש ה ד ב ר י ם‬
‫ה א ל ו עולים ע ל מ ה שקדם הוא שההורה‬
‫ל א ח ר שנתנה ב ח ל ק י ם ה א ל ה מ ן ה ז מ ן ״ צ ר י ך א פ ו א‬
‫‪ 46‬דבריו אינם ברורים‪ ,‬ואולי כונתם שהתורה נתנה לאחר שהתחיל םנין השנים‪ ,‬כ ל ו ס ר‬
‫לאחר‬
‫הזסן‪.‬‬
‫בריאת העולם‪ ,‬ו ל פ י כ ך היא קשורה‬
‫מסן‪,‬‬
‫ויחס שומריה אליה צריך שיסד מדת‬
‫הלקין‬
‫א ן יכון ח א מ ל ו ה א ע א ר פ י ן ב מ ק ד א ר‬
‫אלזמאן א ל ת י ס א ר ו ה ב ה א פקטעודז‬
‫ואלחואדת אלתי ח ד ת ת עליהם פשדו פיהא‬
‫ו א ל ס א ב ע מ א נחן ראגוך‪ 25‬אן י ג ד ד ה‬
‫א ל ל ה לנא פי א ב ר אלזמאן אלדי ק ד ק ס ט ת‬
‫פי תפסידי ל ב ע ץ א ל כ ת א ב א ק ס א מ א פאן‬
‫נמיעד‪ 2 6,‬ל א י ח צ ל ל ל א מ ה ח צ ו ל א ת ר נ ו ה‬
‫א ל א מ ע ‪1‬ת(עוילהא עלי ת פ ס י ד א ל נ א ן ק ל י ן ו‬
‫ל א נ ה א אן ל ם ת ר כ ן ע ל י ד ל ך ו א ס ת ע מ נ ל ת ‪ 1‬ד ‪2‬‬
‫עמ׳‬
‫ז‬
‫לא י‬
‫אלרצ‬
‫אנה‬
‫באצנדאד(‬
‫ו כ ד ל ‪ 1‬ך ‪ 2 8‬מ א יני ב ה ה ד א א ל נ ח ו ו א ע ל ם ו פ ק ך ‪1‬‬
‫‪1‬אל‪1‬לה אן מ נ כ ר י ה ד א א ל ת א ל ת ל ‪ 1‬מ א א צ ט ר ח א ל י‬
‫אן אשיא ל י ס ת מ כ ת ו ב ה מן ט א ו ה י א ת ! ״ ו כ י פ י א ‪ 1‬ת ז‬
‫ג ק א ל ח אן א ל ח כ י ם‬
‫וכמיאת אלשראיע א ל כ ב ר י ה‬
‫אנמא ת ר כ ה א כ ד א ך לאנה אחאלנא פיהא‬
‫עלי א ל ק י א ס ו ק ד א ל פ ת כ ת א ב א פי ב ט ל א ן מ א‬
‫יקולונה מן ד ל ך ו ל א ב ד מן אן א ד כ ר ע נ ד‬
‫תוסטי שרה ה ד א א ל כ ת א ב ט ר פ א כ ב י ר א‬
‫מנה א ע ר ף‬
‫ם‬
‫ן‪ 30‬מואד אלקיאם א ר ב ע קיאס‬
‫] א ל מ מ ט י ק י י ף נ והו א ל מ א כ ו ד מן א ל א ר ב ע א ל ע ל ל‬
‫‪25‬‬
‫ק‪:‬‬
‫‪ 28‬ק ‪:‬‬
‫ראנון‪.‬‬
‫דלך‪.‬‬
‫‪ 27‬ה נ ה ס ו ף ה ט ע נ ה ל פ י ק‬
‫אלפדכורה‬
‫ונמיע‬
‫)‬
‫‪ , I I ,14,3‬ע פ ׳‬
‫ק ד כ א נ ת פי זמאן‬
‫בעץ‬
‫אלפלוך‬
‫א ל ב ע א ר א ת פ י ב ט ל נפיע פ א דנוה‪.‬‬
‫‪ 28‬ר א ה ק ‪ .‬ע מ י ‪ ,127‬ע ו ר ה ‪.20‬‬
‫‪ 29‬ק ‪ ,‬ע ם ‪ ,‬ע ו ר ה ‪:21‬‬
‫‪ 30‬א ו ל י יש ל ק ר א ‪ :‬א ן ‪.‬‬
‫וי‪ .‬הנכון‪ :‬אלמנטקיין‪.‬‬
‫מאייאת‪.‬‬
‫‪:(125‬‬
‫מתל‬
‫פ י ה א ל ר א י נאז אן‬
‫ח ז ק י ה ו וטן‬
‫בעדה‬
‫ת מ ן נסיע‬
‫וכדלך‬
‫אחיא‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫]יט[‬
‫קמז‬
‫שיהיו נושאיה י ו ד ע י ם מ ד ת‬
‫הזמן ש ה ל כ ו ב ה ו פ ס ק ו‬
‫ו ה מ א ו ר ע ו ת שאירעו ל ה ם ונתנסו ב ה ם ‪.‬‬
‫ו ה ש ב י ע י מ ה שאנו מ ק ו י ם ש י ח ד ש‬
‫לנו השם ב א ח ר י ה הימים ו כ ב ר ח ל ק ח י ו‬
‫ל ח ל ק י ם בפרושי ל א ח ד ס פ ר י התנך‬
‫ו כ ל ז ה ל א יושנ ע ל ידי ה א ו מ ה כ פ י שהיא מ ק ו ה‬
‫א ל א א ם היא ם ו מ כ ח ע ל פרוש א ל ו שמסרוהו ב ק ב ל ה‬
‫מ פ נ י ש א ם ל א ה ש ע ן ע ל ז ה וחשחמשל*‬
‫עמ׳ ז‬
‫לא י ‪. . .‬‬
‫ה‪...‬‬
‫שהוא‬
‫בהפך‬
‫וכן מ ה שיביא ה ד ר ך הזה‪ .‬ו ד ע י ע ז ר ך‬
‫ה א ל שמכחישי השלישי ה ז ה כ ש ה ו כ ר ח ו ל ה ו ד ו ת‬
‫שישנם ד ב ר י ם שאינם כ ח ו ב י ם מ מ ה ו י ו ח‬
‫ה מ צ ו ו ת ההגדיות וכמויותיהן ואיכויותיהן א מ ר ו‬
‫א כ ן הניחם ה ח כ ם כ ך מפני שהטיל עלינו‬
‫את ההיקש ב ה ם ו כ ב ר ח ב ר ת י ס פ ר ב ב ט ו ל מ ה‬
‫שיאמרו ב ע נ י ן ״ זה א ך מן הנמנע ש ל א א ז כ י ר‬
‫ח ל ק הנון מ מ נ ו ע כ ש י ו שאני נ כ נ ס ל ת ו ך ב א ו ר‬
‫ה ס פ ר הזה‪ .‬ו א ו ד י ע ״ א ר ב ע ה ח מ ר י ה י ק ש ס ג ‪ :‬היקש‬
‫ההגיוניים!« ו ה ו א ה ל ק ו ח מ א ר ב ע ה ס ב ו ת ״‬
‫‪ 47‬את סוף הטענה יש למלא מספרו של קרקסאני‪ :‬ואם ישתמשו בו בסברות יתכן שכבר‬
‫נתקימו כ ל ההבטחות הנזכרות בימי א ח ד המלכים שהיו כנון חזקיהו וסי שלאחריו‪ ,‬וכן תחית‬
‫הםתים ו כ ל הבשורות ויבטל כ ל מה שקוו בו‪ .‬וראה נם בנספח ני‪.‬‬
‫‪ 48‬ראה בטבוא‪.‬‬
‫‪ 49‬אולי חרנומן של מלים אלו‪ :‬דע שחמרי ההיקש ארבעה‪.‬‬
‫‪ 50‬בספרו בבטול ההיקש הוא מונה נ׳ אלא שהוא מ ח ל ק את השלישי לשנים )עיין להלן(‪.‬‬
‫בספרי החניון נמנים יותר מארבעה )ראה לדונמא מלות ההגיון לרטבם‪ ,‬שער ח(‪ ,‬אולם הנאון‬
‫סונה כנראה ר ק אלו שיש להם יסוד בריא‪ .‬את ‪.‬ההקשים התלמודיים' הרםבם מזכיר )סוף‬
‫שער ז( ואינו מ ט פ ל בהם‪.‬‬
‫‪ 51‬הוא ההיקש המכונה מופתי בספרי ההגיון‪.‬‬
‫‪ 62‬כלומר‪ ,‬שהחומר שבו בונים את ההיקש מתחלק לפי א ר ב ע הסבות הללו‪.‬‬
‫הלקין‬
‫נאלענצנריה ואלצוריה ו א ל פ א ע ל ה ואלתמאמיה‬
‫נואבינן אן שראיענא א ל ס מ ע י ה ל א ת ק ו ם‬
‫ו ב א ח ד מן? ן ד ל ך ו ק י א ס א ל נ ד ל י י נ ן ! ו ה ו א ג ר א ח כ ם‬
‫נ א ל ע ל נ ה פי כ ל מ ע ל ו ל ב ה א ואשרח אן ד ל ך‬
‫נאיצןא ל א יסחקים פי פ ר א י צ נ א וקיאס‬
‫נ א ל פ ק נ ה א והי א ן ח ק א ס א ל ח א ד ח ה ב א ק ר ב‬
‫נתשרפזה א ל י ה א ואכשף אן ד ל ך ל א יסיר‬
‫נפי ש ר ז א י ע נ א מ ע פ ס א ד ה פ י נ פ ס ד ‪ .‬א ד ל י ס‬
‫‪ 1‬ה ד ו ד ל א ק ר ב א ל תשרף ו א ב ע ד ה וקיאם‬
‫נ‬
‫נ א ל מ ו ל ‪ 1‬פ י ן ו ה ו א ן י ח כ ם ל כ ל גוע ח כ מ א גא פ י‬
‫הדא‬
‫יונב‬
‫טוינלז‬
‫כהד‬
‫זכא‬
‫באצדאד‬
‫ד ל ך ואכשף נאיצנא אן פ ר א י צ נ א‬
‫ל מ א ר א י נ א ה א ה פ ר ק בין א ח כ א ם א ל א ש י א‬
‫א ל מ נ ח ס ב ה א ל י נ ו ע ו א ח נ ד ח ת ס א ו נ י ! בין א ל א ח כ א ם‬
‫פ י א ל א ש י א א ל ם נ ת ס ב ה א ל י ף ‪ 3‬נועין נץ א ל נ ץ ע ל י‬
‫ב ט ל א ן מ א י ח א ו ל ו נ ה ו ד ל ך כ ס א פ ר ק ת בין‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫]בא[‬
‫העצמית״‬
‫קמט‬
‫ו ה צ ו ר י ח ״ והפועלת‪ 58‬והתכליתית‪«6‬‬
‫ו א ו כ י ח שמצוותיגו ה ש מ ע י ו ת ל א חושגגה‬
‫באחת‬
‫מ א ל ה ״ ‪ ,‬והיקש הנצוחיים והוא ה מ ש ב ח ח ק‬
‫הסבה‬
‫ב ב ל ה מ ס ו ב ב ממגה‪ 58‬ו א ב א ר שגם‬
‫ז ה אין ל ו מ ק ו ם ב ס צ ו ו ח ע ו ״ ו ה י ק ש‬
‫אנשי ה ד ת ‪ 60‬ו ה ו א ש ח ו ק ש נ ה ס צ ו ה ! ה ח ד ש ה ב ז ו ש ה י א ק ר ו ב ה‬
‫ביוחר אליה בחשיבוחה ואנלה שלא חהיה זאת‬
‫ב מ צ ו ו ח י נ ו ע ם ב ט ו ל ה ב ע צ ם ט י ב ה ש ה ר י אין‬
‫! ל ק ב ו ע ‪ 1‬ג ד ר י ם ב ק ר ו ב ב ח ש י ב ו ת א ו ב ר ח ו ק ! ‪ 6‬והיקש‬
‫ה מ ח ב ר י ם ‪ 6 2‬ו ה ו א ש י ק ב ע ל כ ל סוג ח ק ש ב א ב ‪1‬פרט!‪63‬‬
‫עמ׳ ח‬
‫הזה‬
‫יחייב‬
‫ארוך‬
‫הזה‬
‫ב ה פ ך מ ז ה ו א ג ל ה כ מ ו כ ן שמצוותיגו‬
‫ל א ח ר שראיגו שהן מ ב ד י ל ו ח בין ח ק י ה ד ב ר י ם‬
‫ה מ ת י ח ס י ם ע ל סוג א ח ד ומשווה בין ה ח ק י ם‬
‫ב ד ב ר י ם ה מ ת י ח ם י ם ע ל שגי סוגים‪ ,‬ה ו ד י ע ה כ ת ו ב‬
‫ב ט ו ל מ ה שזממו ל ה נ ה י ג ה ל מ ש ל ‪ ,‬ה ב ד י ל ו בין‬
‫‪ 53‬לדונמה רסיג מביא היקש זה )יש לציין שהוא בוחר בהיקש שאינו עוסד כדי ל ב ט ל אח‬
‫יסודותיו‪ ,‬והוא הדין בשאר הדונמאות הניתנות‪ .‬ולמען האמת יש להזכיר שלא קשה לקרקסאני‬
‫לדחות את ערעוריו(‪ :‬כדי שיהיה בשר בהמה מותר צריך שתהיה הבהמה מעלת נרה ומפרסת‬
‫פרסה‪ .‬והנה נבלה או טרסה או בשר קדש הבאים ממעלת גרה ומפרסת פ ר ס ה ה ס ב ה העצמית‬
‫סצויה בהם‪ ,‬ואעסי׳כ אין הבשר נאכל‪) .‬דונמה זו והבאות הן מספרו של קרקסאני‪ ,‬ט‪,11-0 ,‬‬
‫והתשובות הן ב פ ר ק י‪.(15-12 ,‬‬
‫‪ 54‬דונמה‪ :‬אנו מוצאים את המצורע טמא מפני ס ב ה צורית שחלה בו‪ ,‬ונםצאהו טהור אף‬
‫כי ה ס ב ה ההיא עודה נמצאת בו‪ ,‬והוא כשפשה הלבן ב כ ל נופו‪.‬‬
‫‪ 65‬דונמה‪ :‬אנו מוצאים שהכהן חייב לאכול את המנחה מפני שהקריב אותה‪ ,‬והנה נראהו‬
‫מקריב סנחה שאסור לו ל א ב ל ה ככתוב ו כ ל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל‪.‬‬
‫‪ 56‬דונמה‪ :‬המזבח נבנה כדי להקריב עליו עולות ושלמים‪ ,‬ו ב כ ל זאת ימצא מזבח שלא‬
‫יעלו עליו עולות ושלמים והוא בשבת ויום הכפורים‪.‬‬
‫‪ 57‬כפי כנסה להוכיח בדונמאות הנ־ל‪.‬‬
‫‪ 58‬הנדרת רסינ עונה מן הרנילה‪ .‬עיין מלות החניון‪ ,‬שער ח <הוצ׳ אפרת‪ ,‬עפ׳ פ א ( ‪:‬‬
‫אלפאראבי‪ ,‬אחצא אלעלום‪ ,‬כ ב ‪ -‬כ נ ; אבן סינא‪ ,‬א ל א ע א ר א ת ואלתנביהאת‪ ,‬עס׳ פ‪.‬‬
‫‪ 59‬דונםה‪ :‬טעם אסור שפיכת דם המדברים הוא מפני שהם כ צ ל ם הנכבד‪ ,‬שנאמר כי‬
‫ב צ ל ם אלהים )רסינ מ ה ת ם את המלים‪ :‬בצורה שריפה( עשה את האדם‪ ,‬ואעפי־כ התורה מתרת‬
‫דם כופר ודם עוברי עברות המורות אף כי נם הם ב צ ל ם אלהים‪.‬‬
‫‪ 60‬בספרו ב ב כ ו ל ההיקש‪ ,‬ההיקש הכליעי מקיף עלש םדות אלו‪ :‬א> ההעואה בין עני‬
‫דברים םלחוים בענין כנודע במצות א ח ד מהם‪ :‬ב( ה ה ב ד ל ה בין עני דברים נבדלים‪ :‬נ> הטלת‬
‫הלקין‬
‫שור ושה א ל מ ט ר ו ק י ן ו ק ד ב י ע א ו ה מ א ח י ו א ן‬
‫ו ס א ו ת ב י ן שור ו ש ל מ ה א ל מ ג ח ו ד י ן פ י א ל ו ד י ע ה‬
‫ו א ח ד ה מ א חיואן ו א ל א כ ר נ ב א ח פ ע נ ד‬
‫ב י א נ י ד ל ך ב ל מ ן ו ק ו ף ד י א ל פ ה ם ע ל ני מ א (‬
‫ק ד מ ת ה האהנא חול נמיע מ א ידנעון(‬
‫וילחגון ב א ל צ ר ו ר ה א ל י א ל ר ג ו ע א ל י א ל נ ק ל ! ו מ נ ה ם ‪1‬‬
‫מ ן י נ ע ל א נ כ א ר ב ע ץ א ל א מ ה ל ה ט נענא ז‬
‫עליה‪ 33‬ולו כ א ן כ מ א י ט ף נ ל כ א ן א נ כ א נ ר ו ״ י‬
‫בעצהא־ג‬
‫ל ל מ כ ת ו ב ט ע נ א ע ל י ה אי נצא ‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ומנהם מן ע ע ל ‪ 3 6‬ה כ ל ף ב ע צ ה א ‪ 3 7‬ען חנפטה!״ ׳•‬
‫טענא פיה ולו כאן כ ד ל ך ל כ א ן ח כ נ ל ף ן‬
‫ב ע צ ה א ען ח פ ט א ל מ כ ת ו ב ט ע נ א פ י נ ה (‬
‫כאן‬
‫כ ד ל ך ל כ א ן ח כ ל ף ב ע צ ה א ען נ ח פ ט (‬
‫א ל מ כ ח ו ב טענא פיה ואנמא א ח כ י‬
‫‪ — 1‬׳‬
‫‪ 33‬ק‪ ,128 ,‬שורה ‪ ,3‬מוסיף‪ :‬יעני מא ׳דעונה מן א ל נ ק ל )כלומר מה שהם סבורים‬
‫הקבלה(‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫ק‪,‬‬
‫ק‪:‬‬
‫ק‪:‬‬
‫ק‪:‬‬
‫ק‪:‬‬
‫שם‪ :‬יקול ויטן‪.‬‬
‫אנכארהא‪.‬‬
‫צעל‪.‬‬
‫בעצהם‪.‬‬
‫הפכו אלסנקול‪.‬‬
‫|כג|‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫קנא‬
‫שור ושה שנגנבו ו נ מ כ ר ו א ף כ י ה ם ח י ו ת‬
‫והשוו בין שור ו ש ל מ ה ש ה ו כ ח ש ו ב פ ק ד ו ן‬
‫ו ה א ח ד ב ה מ ה והשני צ ו מ ח ‪ .‬ו ה נ ה ל א ח ר‬
‫ב א ר י זאת‪ ,‬ו י ו ת ר מ ת ו ך ש י ע מ ו ד ב ע ל ה ש כ ל ע ל מ ה‬
‫שהקדמתי כ א ן י פ ס ק כ ל מ ה שהם ס ב ו ר י ם‬
‫ו ע ל כ ר ח ם יאולצו לשוב א ל ה ק ב ל ה ‪ .‬ומהם‬
‫מי ש י ח ש ב ה כ ח ש ח ה ק ב ל ה מ צ ד ח ל ק מ ן ה א ו מ ה ט ע נ ה‬
‫עליה‪ ,‬ולוא היה כ פ י שהוא ס ב ו ר ה י ת ה ה כ ח ש ת ה כ ח ו ב‬
‫מ צ ד ח ל ק מ מ נ ה ט ע נ ה גם ע ל י ו ;‬
‫ו מ ה ם מי שיחשב ש ס ר ו ב ח ל ק ממנו ל ש מ ו ר א ח ה ק ב ל ה‬
‫טענה עליה‪ ,‬ולו היה כ ך היה ס ר ו ב‬
‫ח ל ק ממנה לשמר א ח ה כ ח ו ב טענה עליו‬
‫<היה‪ 65‬כ ך ה י ה ס ר ו ב ח ל ק מ מ נ ה ל ש מ ר‬
‫א ח ה כ ח ו ב טענה עליו( ואכן אניד‬
‫מה ענצטוה בו ה ק ל על החםור‪ .‬נם אבן חזם בספרו אלאחכאם פי אצול אלאחכאם‪ ,‬כ ר ך ז‪,‬‬
‫עמי נד‪-‬נה‪ ,‬מונה שלשה חלקים בהיקש אנשי הדת‪ ,‬והם‪ :‬א( ח ל ק הדומה יוחד והראוי יוחד;‬
‫ב> ח ל ק ההשואה; נ( ח ל ק הקרוב‪ .‬ואלנזאלי בספרו כ ת א ב א ל מ ח ך מצין נם הוא שיש שלש‬
‫מ ד מ ו ת בהיקש הדתי )ואולם נראה שהוא מונה ר ק שתים>‪ :‬א( שיהא דינו של המובא דין של‬
‫על אחת כמה וכמה <הוא קורא לזו המדרנה היותר עליונה(; ב> שיהא הדין ב ד ר ך ההשואה‪.‬‬
‫הסונ המנוי כאן מ ק ב י ל כנראה ל ק ל וחומר שבספרו‪.‬‬
‫‪ 61‬הוא מביא דונמאות רבות ל ב ט ל את השמוש בקויח‪ ,‬למשל‪ :‬הםעליל על אשתו שזנתה‬
‫בית אביה ענשו מאה כסף‪ ,‬והמאנס אותה בעודה בית אביה ענשו חםשים כ ס ף ; והשכל מחייב‬
‫שחטא העושה חמור מחטא החושב יקרק‪ .‬שם‪ .(14 ,‬ועיין במשנה ערכין ספ׳נ‪.‬‬
‫‪ 62‬המלה הערבית ותרנוםה הם מ ס ב ר ה )כהצעתו של הדיר אפרת‪ ,‬ותורתי נתונה לו(‪.‬‬
‫המונח ‪.‬תאליף' רניל בחכמת ההגיון ופרושו בנין ה‪.‬סילוגיזםי‪ .‬אם ה ס ב ר ה צודקת יתכן שהוא‬
‫משתמש במלה במובן ‪.‬תמתיל'‪ ,‬כלו׳ השואה‪.‬‬
‫‪ 63‬כאן כנראה הוא מתכון להיקש ההשואה ו ה ה ב ד ל ה שבספרו הנ־ל‪.‬‬
‫‪ 64‬גם לבטול ההיקש הזה הוא מביא דוגמאות רבות בספרו ואחת מהן זו הנזכרת בטכסט‬
‫שלנו‪ .‬עוד דונמה‪ :‬התורה השותה מי ששחת עין עבדו וטי ששחת את שנו אף כי השכל טבדיל‬
‫ב נ ד ל הנזק‪ ,‬והבדילה בין הורנ ע ב ד ובין הורנ בן חורין‪ ,‬והשכל משוה אותם כיון שאינו לא ב ע ל‬
‫נפש ה ע ב ד ולא ב ע ל נפש החפשי וקרק׳ שם‪.(13 ,‬‬
‫‪ 85‬המוקף בסונריים הוא ר ק חזרה‪.‬‬
‫קנב‬
‫הלקין‬
‫נספח‬
‫]כיז‬
‫א״‬
‫נוספות ל פ ת י ח ת התורה מקרקסאני‬
‫השער ה א ר ב ע ה עשר‬
‫ה ר צ א ת ד ב ר י ה פ י ו ט י ע ל ה ק ב ל ה ו ב ו נ ו ס פ ו ת ע ל ה ס ת י ר ו ת שנזדמנו ל נ ו‬
‫‪ .1‬ה ו א ס ב ו ר ש ה מ צ ו ו ת ש ב כ ת ב ה ן משני ס ו נ י ם ‪,‬‬
‫והשכליות‬
‫בטופס‬
‫ל ו א גם ל א נ ז כ ר ו‬
‫מ ה ן ש כ ל י ו ת ו ס ה ן שמעיות•‬
‫ל פ י כ ך כשימצאו‬
‫ב ס פ ר השינו ע ו ב ד י ה ש ם י ד י ע ת ם ‪.‬‬
‫מ צ ו ת ן מ ל ו ת ה מ ש ת מ ע ו ת ל כ מ ה פ נ י ם ל א יביאונו ל י ד י ס פ ק מ פ נ י ש ה ש כ ל‬
‫י ת ע ו ר ר ע ל י ה ן ו י צ ר פ ן ו י ל ב נ ן ב מ ש פ ט ו צ ד ק ‪ .‬א ב ל ה ש מ ע י ו ת ‪ ,‬ה י ו ת ו ל א השננון ל ו ל‬
‫א‬
‫נקבעו‬
‫בספר‪,‬‬
‫נבוכים‬
‫ב ה כ ש א נ ו ע ו מ ד י ם ב פ נ י ה מ ש מ ע ו ת ה ר ב י ם ואנו ז ק ו ק י ם ל ד ב ר מ י ש ר א ה א ת‬
‫ל פ י כ ך א ם ת מ צ א ב ט ו פ ס מ צ ו ת ן מ ל ה ה מ ש ת מ ע ת ל כ מ ה פ נ י ם ‪ ,‬אנו‬
‫ש‬
‫ה ש ל י ח כ ד י ש ע ל ידיו ת ב א נ ה א ו ת ן ה מ ל ו ת ה מ ס ו פ ק ו ת ב מ צ ו ו ת ה ה ג ד י ו ת ל י ד י פ ר י‬
‫כ מ ו כ ן יגזור ה ש כ ל ש ל א יניח ה ח כ ם צווייו ו א ז ה ר ו ת י ו ב ח ז ק ת‬
‫ברור‪.‬‬
‫שאיש נעלמים‪,‬‬
‫אמר‬
‫כ מ א מ ר ו ל א נ פ ל א ת היא ממך‪,‬‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ק ‪ ,‬והרי‬
‫ו א ד ר ב ה ה ע י ד ה ח כ ם שדים‬
‫ב ר ו ר י ם מ פ ו ר ש י ם כיון ש א מ ר כ ל ם נ כ ח י ם ל מ ב י ן ‪.‬‬
‫‪ 2‬ו‪ .3‬ש ב ע ת י ס ו ד ו ת ה מ ש נ ה ‪ ,‬ת מ צ א ל ע י ל ב ד ף ג‪.‬‬
‫‪ .4‬א מ ר ‪ :‬ו ר א ו י ש א ו מ ר א י ך נ מ ס ר ו ה ד ב ר י ם‬
‫האומה אוחן המהויות והכמויות והאיכויות‬
‫ראתה‬
‫הללו‬
‫מקבלת‬
‫ואומר‬
‫הנביאים‪,‬‬
‫כ פ י שקיים אותן ה ש ל י ח משר‬
‫א ר ב ע י ם שנה ל פ נ י ש נ כ ת ב ה ה ת ו ר ה ; מ פ נ י ש ה כ ת ו ב מ נ ל ה ש ה ת ו ר ה נ כ ת ב ה ר ק ב‬
‫הארבעים‬
‫‪:‬‬
‫ו ה ו א שהשמ י ת ר ו מ ם ו י ש ת ב ח א מ ר ל ש ל י ‪:‬‬
‫ח ו‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ת‬
‫אלהיט׳‬
‫ו ה ק ר י א לפניו מ ל ה מ ל ה ‪ ,‬והוא כ ו ת ב מ ב ר א ש י ת ע ד ושמה ל א ת ע ב ר ‪ .‬ו ק צ ר בשבילו‬
‫תולדות‬
‫כתיבת‬
‫א ל פ י ם ו א ר ב ע מ א ו ת ושמונים שנה‬
‫התורה‪,‬‬
‫ע ד שימצא‬
‫נ‬
‫ב ע ר ך ‪ ,‬ו ז א ת א מ ת ת מ ה שנאמין ב ע י ז‬
‫כ ל ה ק ו ר א א ו ת ה מ ל א י מ ס פ י ק מן ההברות והמצוות‬
‫ה ד ר ו ש ו ת ומן ה ה ל כ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ו כ ב ר ה ו ד י ע ה ש ל י ח ל א ו מ ה א ת כ ל ה מ צ ו ו ת ו ה ח ק י ם‬
‫נ צ ט ו ה ‪ ,‬ו ה ו א ששם ע ל י ה ם ש ר י א ל פ י ם ושרי מ א ו ת ו ה ש א ר כ ד י שידינו ב מ ה‬
‫אשר‬
‫שלמד‬
‫או‬
‫א ו ת ם ‪ .‬ו ל א יתכן שצוה א ו ת ם ל א כ ל מ צ ה ו ל א י ב ר ר ל ה ם מ א י ז ה מין ז ר ע ׳‬
‫ל ה ב ד ל מן ה ט ו מ א ו ת ו ל א י ב א ר‬
‫ל ה ם מ ה גדר ה ז ב והזבה והדומה לו‪.‬‬
‫ול‬
‫פ י‬
‫ה ה כ ר ח ה ז ה י ת ח י ב ש ק ד מ ה י ד י ע ת ה ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה א ר ב ע י ם שנה ל כ ת י ב ת זו ש ב כ ת ב ‪.‬‬
‫‪ .5‬ו כ ל זמן שהיו ב נ י י ע ק ב ב ד ע ה א ח ת ע ל י ה ב א ר ץ ה מ י ו ח ד ת ה י ו ה מ ל ך ו ה כ ה ו‬
‫שומרים‬
‫א ת ה ק ב ל ו ת ה א ל ה ח ה י ר י ם ב ה ן ‪ ,‬ו ב פ ר ט ב ת ק ו פ ת ה נ ב י א י ם ‪ .‬וכשגלינו נ ל ו ת‬
‫ר א ש ו נ ה ו פ ס ק ו ה נ ב י א י ם חששו ה מ ל ו מ ד י ם ש מ א ה ש כ ח ה י ד י ע ה ה ל מ ו ר י ת ונתנו ד ע ת ם‬
‫על‬
‫תמציתה‪,‬‬
‫ו ק ב ע ו ה ו ק ר א ו ה משנה‪ ,‬ו ה ש א י ר ו ע נ פ י ה מ ת ו ך ת ק ו ה ש י ש מ ר ו מ כ א ן‬
‫ו א י ל ך ל א ח ר ק ב י ע ת ה ת מ צ י ח הזאה‪ .‬והיה כ ך ‪ ,‬ו ל א ח ד ל ה שמירח הענפים הנשארים‬
‫* ד א ה בסבזא עטזד «‪.‬‬
‫]כה[‬
‫קנג‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ^ ה ת ו ר ה‬
‫ע ד שגלינו ג ל ו ת שניה ו נ ת פ ז ר ג ו י ו ת ר מ ב פ ז ו ר ה ר א ש ו ן ‪ .‬וחששו אז ה ת ל מ י ד י ם ל ק י ו ם‬
‫מה‬
‫קבעו‬
‫שלא‬
‫הקודמים‬
‫י מ ח ה ונתנו ד ע ת ם‬
‫ל ה ם שמא‬
‫עליו וקבעוהו וקראוהו‬
‫תלמוד‪.‬‬
‫‪ .6‬א ס ר ו א ם י ש א ל ש ו א ל א י ך ז ה י ו ח ס ו מ א מ ר י ם ב ה ם ‪ ,‬ר צ ו נ י ב מ ש נ ה ו ב ת ל מ ו ד ‪,‬‬
‫מבני אדם‪,‬‬
‫ליחידים‬
‫נ א מ ר ‪ :‬מפני שהם‬
‫הם‬
‫שהעלו אותם‬
‫על‬
‫ל ב העדה‪,‬‬
‫ומפני‬
‫שהזכירוה ז כ ר ה א ו ת ם ו ק ר א ה א ו ת ם ע ל שמם‪ ,‬ו ל א מפני שחדשו אותם‪ ,‬כ ש ם ש י ח ס ה‬
‫התורה‬
‫ספור‬
‫כל‬
‫דבר‬
‫אשר‬
‫באש‬
‫יבא‬
‫לאלעזר‬
‫משום‬
‫שהזכירו‬
‫לא‬
‫משום‬
‫שהמציאו‪.‬‬
‫‪ .7‬א מ ר ו א ם י ש א ל ש ו א ל א י ך זה נ פ ל ה ב ה ם כ ל ו מ ר ב מ ש נ ה ו ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬מ ח ל ו ק ת‬
‫ה מ ו ס ר י ם ‪ ,‬נ א מ ר ‪ :‬א י ן זו מ ח ל ו ק ת ב א מ ת ו ה י א ר ק נ ר א י ת כ מ ח ל ו ק ת ב ר א ש י ת‬
‫בין‬
‫כשיגלה לשומע‪ .‬ואלו ל א מ ח ה היא‬
‫הענין‬
‫ב ת ש ל ש ה מינים‪ .‬ה ר א ש ו ן ‪ ,‬שנהנ‬
‫אחד‬
‫ה ח כ מ י ם כ ל פ י ח ב ר ו כ א ל ו הוא ח ו ל ק עליו ועורר קגאתו ע ד ש ע מ ד ע ל טיבו‪ ,‬כ א ש ר‬
‫ה ר א ה מ ש ה ק צ ף ע ל א ה ר ן ובגיו ב ש ר פ ם א ח ש ע י ר ה ח ט א ה ע ד שגלו ל ו א ח ד ע ח ם ;‬
‫ל א יאמן ש י ש ר פ ו א ו ת ו מ ב ל י ה ד ע ת ‪ .‬והשגי‪ ,‬שיהיה ד ב ר שיצא מ פ י ה ג ב י א‬
‫שהרי‬
‫בשני פ נ י ם א ח ד ל ה י ת ר ו א ח ד ל א ס ו ר ‪ ,‬ו ה ק ד י ם א ח ד ה ח כ מ י ם ו ה ז כ י ר א ת ה ה י ת ר‬
‫והשני א ח ה א ס ו ר ‪ ,‬ושניהם צ ו ד ק י ם ב ד ב ר י ה ם ‪ ,‬כיון שאותו ד ב ר מ ו ת ר ב א ו פ ן א ח ד‬
‫ואסור‬
‫ב א ו פ ן א ח ר ; והוא כ מ ו שאמר ב ח ו ר ה ל א חשחית א ת ע צ ה ו א מ ר ר ק ע ץ‬
‫אשר‬
‫ת ד ע כי ל א עץ מ א כ ל הוא אותו תשחיח ואמר ו ב ח כהן כי חהיה לאיש זר‬
‫ואמר‬
‫ל א ח א כ ל ואחר אמר ובה כהן כי חהיה אלמנה ואמר מ ל ח ם אביה ת א כ ל ‪.‬‬
‫ה ב ד ל ב מ ק ב י ל ו ח בין א ם מ ה שיישב א ו ת ן ס מ ו ך ל ש ת י ה ן בין א ם י ר ח ק מ ה ן‬
‫ואין‬
‫מרחק פסוק ויחברר אחר כך!‪.‬‬
‫‪ .8‬והשלישי‪ ,‬א ם ש מ ע א ח ד ה ח כ מ י ם ד ב ר ח ל ק י ו י ש ע ר ה ו ש ל ם ‪ ,‬ו ה ש א ר ש מ ע ו‬
‫ס ו פ ו של ד ב ר ‪ .‬וכשהזכיר ה א ח ד מ ה ששערו טענו ע ל י ו ו א מ ר ו ‪ :‬ה ר י שמענו ס ו פ ו ש ל‬
‫ובו מ ה שיצמצם א ת ששמעת א ח ה ‪ .‬ומקומו כ מ י ש י ק ר א ב ח ו מ ש השלישי מן‬
‫דבר‬
‫ה ח ו ר ה ו ב ג ד כ ל א י ם שעטנז‪ ,‬ו י ש ע ר ה ו כ ו ל ל ‪ ,‬ו כ ש ה ו א א ו מ ר ו ל פ נ י מ י ש ק ר א א ת כ ל‬
‫ההורה‬
‫הוא‬
‫מודיעו שהוא‬
‫מצמצמו‬
‫ב ח ל ק ה ח מ ש י ועושהו‬
‫מפורט‬
‫באמרו צמר‬
‫ו פ ש ת י ם ‪ .‬ו כ ן מ ה שיהיה ל פ י ה ד ר ך ה ז ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .9‬א מ ר ו ד ע י ע ז ר ך ה ש ם ש מ כ ח י ש ה י ד י ע ה ה ז א ת כ ש ה ו כ ר ח ו ל ה ו ד ו ת שישגם‬
‫ד ב ר י ם שאיגם כ ת ו ב י ם מ מ ה ו י ו ת ה מ צ ו ו ת ה ה ג ד י ו ת ו כ מ ו י ו ת י ה ן ו א י כ ו י ו ת י ה ן א מ ר ו א כ ן‬
‫הניחם‬
‫ה ח כ ם כ ך מ פ נ י ש ה ט י ל ע ל י נ ו א ח ה ה י ק ש ב ה ם ‪ .‬ו כ ב ר ה ז כ ר ג ו מ ה שגטען ע ל‬
‫ה ה י ק ש ו ה ר א י נ ו ה פ ס ד ו ‪ .‬ש ו ב א מ ר א ח ר כ ך ‪ :‬ו מ ה ם מי ש י ח ש ב ה כ ח ש ח ו מ צ ד ח ל ק‬
‫מ ן ה א ו מ ה ט ע נ ה ע ל י ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר מ ה ש ה ם ב ו ד י ם ב ע נ י ן ה ק ב ל ה ‪ ,‬ו ל ו א ה י ה כ פ י שהוא‬
‫סבור‪,‬‬
‫חלק‬
‫ה י ח ה ה כ ח ש ת ה כ ת ו ב מ צ ד ה ט ע נ ה נם עליו‪ .‬א מ ר ‪ :‬ו מ ה ם מי שיחשב ס ר ו ב‬
‫מ מ נ ה ל ש מ ו ר א ח ה מ ק ו ב ל ט ע נ ה עליו‪ ,‬ולוא היה כ ן היה ס ר ו ב ח ל ק מ מ נ ה‬
‫לשמור א ח ה כ ח ו ב טענה עליו‪.‬‬
‫‪ 1‬ס ס ת ב ר שרסינ נוגע באן במרת סטובי‪.0‬‬
‫קגד‬
‫נ‬
‫הלקין‬
‫נספח‬
‫כ י [‬
‫ב*‬
‫)קצור ס פ ר ו של הנאון ב ב ט ו ל ה ה י ק ש מ ק ר ק ס א נ י (‬
‫ה ר צ א ת מ ה שאמר הפיוסי ב ד ח י ת ההיקש‬
‫‪ .1‬א מ ר ‪ :‬ה ס ב ה ש ע ו ר ר ה א ת ה מ ת ע ד י ם ל ה א מ י ן‬
‫שהצרך‬
‫דברים‬
‫בהם‬
‫דורש שיודע‬
‫אם‬
‫הם‬
‫ב ס ב ר א ובהיקש היא שמצאו‬
‫סותרים‬
‫או‬
‫אסורים‪,‬‬
‫ואינם‬
‫כתובים‬
‫ב ת ו ר ה ‪ ,‬וכן נם כמויות ואיכויות ב ל ת י מ ב ו ר ר ו ת ‪ .‬ע ם ז ה ה ם יודעים ש ה ב ו ר א י ש ת ב ח‬
‫ל א י ת כ ן ל ו מ ר ע ל י ו ש ה נ י ח א ת ה א נ ש י ם נ ב ו כ י ם ‪ .‬ו א ד ר ב ה א י ן ס פ ק ששם‬
‫ויתרומם‬
‫מ ה ש י נ ח ם א ל מ ב ו ק ש ם ‪ .‬כ מ ו כ ן ה ם י ו ד ע י ם ש א ם יודו ב ה נ ח ה ה ז א ת י ל‬
‫לפניהם‬
‫י ת י מ ר ו ש ה ה י ק ש ה ו א ה מ ד ר י ך ש ה ק י ם ה ש ם ל ה נ ח ו ת א ת ע ו ב ד י ו ב מ ה שאינו ב ס פ ר ׳‬
‫לא‬
‫י ת מ ה מ ה ו ויודו ב ע ל כ ר ח ם ב א מ ת ת ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד א ש ר ב ה ם ב א ו ר כ ל‬
‫ק פ צ ו ע ל ה א מ ו נ ה ב ה י ק ש ‪ ,‬מ ת ו ך ר צ ו ן ל ה ח ל ץ מן ה מ צ ר ו ל ה ו ד ו ת‬
‫לפיכך‬
‫המסרת‪,‬‬
‫ז ה‬
‫־‬
‫באמת‬
‫ת‬
‫ו א מ ר ו ‪ :‬דיינו ב ה י ק ש ואין כ א ן מ ס ו ר ת נ ש ו א ה מ ן ה נ ב י א ‪.‬‬
‫‪ .2‬א מ ר ‪ :‬ו נ ת ח י ל ר א ש ו נ ה‬
‫מ כ י ר ת הראיות שהביאו ל ק ב ו ע א ת ההיקש ב ח ק י ם‬
‫ה ה נ ד י י ם ‪ ,‬ו א ח ר כ ך ע ל ה ט ע ו ת ו ‪ .‬ו ה נ ה ענן ה ס ת י י ע ב ק ב י ע ת ה ה י ק ש ב א מ ת ש ה ל ו ח ז‬
‫היה‬
‫כתבם‬
‫וכמטמונים‬
‫שחפוש‬
‫ברור‪!.‬‬
‫ובנימין ה ב י א ר א י ה‬
‫לכך‬
‫מדבר‬
‫אם‬
‫הנביא‬
‫תבקשנה‬
‫כבםו*‬
‫ח ח פ ש נ ה אז ת ב י ן י ר א ת ה ׳ ‪ ,‬ו כ ב ר ה ז כ י ר ז ה נ ם ענן‪ .‬ו ד ע ת שניהם די‬
‫ה ח כ מ ה ש צ ו ה ו ה נ ב י א ה ו א ק ב י ע ת מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה כ פ י מ ה ש י ח י ב ה ו העיון•‬
‫ח ה ב ט ל ‪ ,‬ל פ י ש ל א נ מ צ א שחפוש י פ ל ב ל ש ו ן ע ל ק ב י ע ת ט י ב המצוד‪ ,,‬א ב ל ה ח פ ו ש‬
‫רק‬
‫נוזר ש ה מ ב ק ש מ ב ק ש ד ב ר ש ה ו א נ מ צ א א צ ל ז ו ל ת ו ‪ ,‬ו ה ו א מ ב ק ש ל ד ע ת ו ‪ .‬ב ט י‬
‫בענין ה נ ב י ע ויחפש ב נ ד ו ל ה ח ל ו ב ק ט ן כ ל ה ‪,‬‬
‫שאמר‬
‫ועצמותו מצויה‪ ,‬וכן ויחפש‬
‫ו ל א מ צ א א ת ה ת ר פ י ם ו כ ן ו ח פ ש ת י א ת ו ב כ ל א ל פ י י ה ו ד ה ‪ .‬א ב ל ח פ ו ש ש ר צ ו נ ו ני‬
‫ו‬
‫ו ה מ צ א ת מ ה ש ה ו א ח ס ר ע ד ש ת ק ב ע ע צ מ ו ת ו אינו ב ל ש ו ן‬
‫‪ .3‬א מ ר ‪ :‬ומן ה מ ח ד ש י ם מ י ש י ב י א‬
‫מארשה‬
‫ראיה‬
‫מ ד ב ר השם בנערה‬
‫לחייב ההיקש‬
‫כ י כ א ש ר י ק ו ם איש ע ל ר ע ה ו ו ר צ ח ו נ פ ש כ ן ה ד ב ר ה ז ה ‪ ,‬ו י א מ ר ‪ :‬כ ש ם‬
‫שהקיש ה כ ת ו ב כ א ן א ת ה נ ו ב ר ע ל ה נ ע ר ה ל נ ו ב ר ע ל ה נ ר צ ח כ ן י ת ח י ב ל ה ק י ש ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫לדבר‬
‫ה ד ו מ ה ל ו ‪ .‬א ס ר ‪ ,‬ו נ א מ ר ל ו ‪ :‬ר א ש י ת ה ג ד ל נ ו ב ע נ י ן ה פ ס ו ק ה ז ה שעשיתו‬
‫הקשה‪,‬‬
‫ה א ם נ ת ן א ו ת ו ה ק ד מ ו ן מ פ נ י ש ה י ת ה ח ו ב ה ע ל י ו ל ה ק י ש א ו מ פ נ י ש ל א היתד׳‬
‫ח ו ב ה ע ל י ו ‪ .‬ו א ם י א מ ר מ פ נ י שהיתר‪ ,‬ח ו ב ה ע ל י ו ה ו א מ א מ י ן ש ה ק ד מ ו ן י ש ת ב ח ו י ת ר ו מ ם‬
‫אינו ר ש א י ל ח ד ש מ צ ו ה ע ל ע ו ב ד י ו א ל א ב ה י ק ש כיון ש ח ו ב ה‬
‫ה‬
‫י א עליו‪ ,‬ויצאו‬
‫׳‬
‫בהכרח‬
‫ענינים שונים ב ז ה ‪ ,‬מ ה ן ש ה ב ו ר א י ש ח ב ח ו י ח ר ו מ ם אינו ר ש א י ל ח ד ש ח ק ע‬
‫עובדיו‬
‫מ ל כ ח ח ל ה ב ל י היקש ל ד ב ר א ח ר ‪ ,‬ומהן ש א ם ח ק ו ח י י ב שיהיה מוקש ל ה ק‬
‫שקדם‬
‫ל ו ‪ ,‬ח י י ב שנם פ ע ו ל ת ו ח ה י ה מ ו ק ש ה‬
‫ל פ ע ו ל ה שקדמה לה‪ ,‬ויבטלו‬
‫* ראה במבוא עמוד ‪.4‬‬
‫! ראיה זו אינה מ ו מ ה לי‪ .‬ק ל א ר )תרביץ‪ ,‬טיו‪ (39 ,‬קורא; נלא[ היה ברור‪.‬‬
‫חיי‬
‫]בז[‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬
‫הדברים‬
‫בחיבם הקשת קצתם‬
‫שהמצוה‬
‫ק ד מ ו נ י ת ע ד ל א י ן ת כ ל י ת ; וכיון ש ל א י ה י ה‬
‫כבר‬
‫לקצתם‬
‫קנה‬
‫ע ד לאין ת כ ל י ת ‪ ,‬וכן יצא‬
‫בהכרח‬
‫להם‬
‫נ ה ח ק [ א ל א ב ק ב ו ץ שנצטוה‬
‫ה ת ח י ב ה ק ד מ ו ת ה מ י ן האנושי ע מ ו ‪ .‬ו א ם י א מ ר ו ל א ה י ה ז ה ח ו ב ה ה ו ד ו ש ה ה י ק ש‬
‫אינו ח ו ב ה ‪ ,‬ו ר ק ח ק ח ד ש ה ו א מ צ ד ה ב ו ר א י ש ת ב ח ו י ת ר ו מ ם ש ה ת א י ם ל ה י ק ש ‪.‬‬
‫‪ .4‬א מ ר ‪ ,‬ו כ ן י א מ ר ל ה ם ‪ :‬ה ה י ק ש ל פ י ד ע ת כ ם י ח ו ל ר ק ל א ח ר ש ת ה י ה ב י ן שני‬
‫המוקשים ה ס כ מ ה ב ש ע ר ושערים‪ ,‬ו מ כ ם מי שיאמר ב א ו ת ו שער‪ .‬הנידו לנו‬
‫הדברים‬
‫א פ ו א מ ה ה פ נ י ם ש ב ה ם יתאים ה ר צ ח ל ב י א ה ? ו א ת ם יודעים ש ה ר צ ח ל א יתכן שיותר‬
‫בכסף‬
‫ו ע ד י ם ‪ ,‬ו ה ב י א ה י ת כ ן ש ת ו ת ר ב כ ס ף ו ע ד י ם ‪ ,‬ו ה ר צ ח אין ד ר ך ה ע ו ל ם ש י ב א ו‬
‫הרוצח‬
‫ו ה נ ר צ ח ל י ד י ה ס כ ם עליו‪ ,‬ו ה ב י א ה הן יתכן שיסכימו האיש והאשה להזדונ‪,‬‬
‫וכיון שאין כ א ן ש ע ר ה ת א מ ה ק ו ד ם ב י נ י ה ם ‪ ,‬י פ ל מ ה ש י א מ ר שזה ה י ק ש ‪ ,‬ש ה ר י אין‬
‫ה ת א ם ש ה ת א י מ ו כ ד י שיהיה ה ה י ק ש ה ז ה ‪ .‬א מ ר ‪ :‬ומן ה ר ו ח ק ש ב י נ י ה ם ה ו א גם‬
‫שם‬
‫שעונש ה ר ו צ ח ד ו מ ה ל מ ע ש ה ו ואין עונש ה מ ז נ ה ד ו מ ה ל מ ע ש ה ו ‪ ,‬ו ה ר ו צ ח שוגג נ א ס ר‬
‫והעובר‬
‫בכי‬
‫ע ל גלוי ע ר י ו ת שוגג אינו נ א ס ר ‪ .‬א מ ר ‪ :‬וכיון ש כ ך ב ט ל מ ה ש א מ ר ו ה י ו צ א י ם‬
‫כאשר‬
‫יקום‬
‫על‬
‫איש‬
‫ר ע ה ו וג׳‬
‫שהוא‬
‫היקש‪,‬‬
‫אלא‬
‫הוא‬
‫התחלה‬
‫שהחחיל‬
‫הבורא‪.‬‬
‫‪ .5‬ע ו ד ה ו א ס ב ו ר ש א מ ר ו כ י כ א ש ר י ק ו ם אינו ג ז ר ה א ל א ר ק א פ ש ר ו ת מ פ נ י‬
‫ש א ל ו ה י ה מ ר ה ־ ‪ . . .‬ה פ ך זה כיון ש ה י ה ‪ . . .‬ב ו ה ו א ש ה ח כ ם א מ ר ל א ת ו מ ת ה נ ע ר ה‬
‫ה ז א ה כ י ו ן ‪ . . .‬ש א ו ל י צ ע ק ה ו ל א נושעה‪ ,‬ויהיה ענין צ ע ק ה ם ח ו ם א ו ל י צ ע ק ה ‪ ,‬ו א מ ר‬
‫לעובדיו‪:‬‬
‫א ת ם א י נ כ ם י ו ד ע י ם ‪ ,‬וכיון ש א פ ש ר שזו פ ט ו ר ה א ל ת מ י ת ו ה והניחו ל ה ‪,‬‬
‫ו ה ר י אין ז ה נ ע ל ם ממני‪ .‬א מ ר וזה ד ב ר ב ר ו ר ‪ .‬א מ ר ‪ :‬ו ל ו א נ ת א מ ת ש ה ס פ ר ה ק י ש‬
‫ל א ה י ה מ ו ח ר לנו להקיש‪ ,‬כשם שהוא מ ח ד ש נמצוהו ו ל א ה ו ת ר לנו ל ח ד ש ‪.‬‬
‫‪ .6‬א מ ר ‪ :‬ומן ה מ ח ד ש י ם כ מ ו כ ן מ י ש י א מ ר ‪ :‬א ח ר שראינו איש ש ה ו א ח י מ ה נ ו ע ע‬
‫מרגיש ו נ ת ח י ב ל נ ו ב ז ה ש ה ו א מ ח ו ד ש ‪ ,‬ואגו ח י י ב י ם ל ג ז ו ר ע ל‬
‫כ ל א ד ם שהוא כ ך ‪,‬‬
‫כן‪ ,‬כשאנו י ו ד ע י ם דין ב ד ת ל ד ב ר שהוא‪ ,‬נ ח ח י ב שנגזור ב כ מ ו ח ו ע ל כ ל ה ד ו מ ה ל ו ‪.‬‬
‫א מ ר ‪ ,‬וזה ה י ק ש ש ש ב י ר ת ו גלויה‪ ,‬מ פ נ י ש ה א ד ם השני ל א גזרנו ע ל י ו ב ה י ק ש ל ר א ש ו ן‬
‫ש ה ו א מ ח ו ד ש א ל א ל ו א ל א ר א י נ ו א ת ה ר א ש ו ן כ ל ל ו ר א י נ ו א ת השני כ י ע ת ה גזרגו‬
‫ע ל י ו שהוא מ ח ו ד ש ‪ ,‬כיון ש ה ר א י ה ה מ ו ר ה ע ל ח ר ו ש ה ר א ש ו ן מ צ ו י ה נ ם בשני‪ .‬א מ ר ‪,‬‬
‫ואלו ב מ צ ו ו ת ה נ ה ל ו א ל א ידענו מ ה הדין בענין הראשון ל א היה לנו ד ר ך ל ח י י ב‬
‫א ת הדין כ ל ל בשום ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ . 7‬א מ ר ‪ :‬ואמנם ה ח ק י ם ה ש כ ל י י ם והשמעיים דומים ב ש ע ר הזה ל מ ר ו ת ה ש כ ל י ו ת‬
‫ו ה ה ג ד י ו ח א ש ר ל א ח ו ק ש נ ה א ל ה ל א ל ה ‪ .‬מ פ נ י ש ה א ד ם כיון ש נ ת א מ ת א צ ל נ ו מ ה ו כ ח ח‬
‫השכל‬
‫ש ה ו א ח י מ ד ב ר מ ת נ ה ח י ב שיהיה כ ל א ד ם כ ך כ י ו ן ש ל א נגזור א ח ה ג ז ר ה‬
‫הזאת‬
‫ע ל איש א ח ד ב פ ר ט ; א ב ל א ם נ ת א מ ת א צ ל נ ו ב ה נ ד ה ש א ד ם כ ו ת ב ו מ ח ש ב‬
‫לא‬
‫י ת ח י ב שיהיה כ ל א ד ם כ ו ת ב ו מ ח ש ב כיון ש ה ג ז ר ה ה ז א ת ר ק גגזרה ל א ד ם א ח ד‬
‫בפרט‪.‬‬
‫כ ך א ם הגנבה‬
‫ת ו ע ב ה מן ה ש כ ל ‪,‬‬
‫‪ 2‬לקויים א ל ה נמצאים במקור הערכי‪.‬‬
‫תתועב‬
‫כ ל גנבה מפני‬
‫שקצתה היקש‬
‫ח‬
‫(‬
‫ל ק צ ת ה ‪ ,‬ו א ם יהיה מ ה ש א כ י ל ת ו ב ת ו ר ת נ ו ת ו ע ב ה ‪ ,‬י א ס ר ר ק ה ו א ב פ ר ט ו ל א י ו ק‬
‫א ל י ו זולתו‪.‬‬
‫ש‬
‫קנו‬
‫}‬
‫הלקץ‬
‫כ‬
‫‪ .8‬א מ ר ‪ ,‬ע ו ד נ א מ ר ‪ :‬ו א י ך י א ו ת ה ה י ק ש ב מ צ ו ו ת ה ה נ ד י ו ת ו ה ר י ה ן ע צ מ ן אינ]‬
‫מ י ו ס ד ו ת ע ל ה י ק ש ‪ ,‬ו א ם ש ר ש י ה ם א י נ ם כ ך א ס ו ר שיהיו ע נ פ י ה ם כ ך ו י ת נ נ ד ו ה ע נ פ י ם‬
‫לשרשים‪.‬‬
‫כדי‬
‫א מ ר ‪ :‬והרי מי שרוצה להקיש שואף להקיש כ ד י ל ה ת א י ם ןלא להקיש‬
‫ל ה ת נ ג ד ‪ ,‬ו א ם ש ם ע נ פ י ה ן ע ל ה י ק ש ואין ש ר ש י ה ן ע ל ה י ק ש ‪ ,‬ה ר י מ צ ד ש ר צ ה‬
‫ב ה ס כ מ ה מ צ ד זה התנגד‪.‬‬
‫׳‪ .9‬א מ ר ‪ :‬ע ו ד נ ב א ר כ י צ ד מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה מ י ו ס ד ו ת ע ל ז ו ל ת ה ה י ק ש ‪ .‬א מ ר ‪,‬‬
‫מ‬
‫ע נ‬
‫נמן ה מ צ ר ז ו י א מ ר ה נ ה ת נ א י ם א ל ו‬
‫א‬
‫י נ ם‬
‫שפני ה ה י ק ש נ ׳ ‪ ) . . .‬א ת ה ס ו נ י ם ו ה ע ר ע ו ר י ם ע ל י ה ם ת מ צ א ל ע י ל ( ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .10‬א מ ר ‪ :‬ו א ם י ד מ ה מ ד מ ה ש י ח ל ץ‬
‫א ת ה ס ב ו ח ה ל ל ו כיון ש ה ם כ י ו צ א י ם מ ן ה כ ל ל ‪ ,‬נ א מ ר ‪:‬‬
‫סותרים‬
‫ל א ח ר שיש ב ה ן‬
‫יוצאים ותנאים ב ט ל ו מ ל ה י ו ח ס ב ו ח שרשים ב ח ק ה ה נ ד י כ פ ר ט ‪.‬‬
‫‪ .11‬ה ה י ק ש ה נ צ ו ח י ו ה ט ע נ ו ת ע ל י ו ‪ ,‬ת מ צ א ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪ .12‬א מ ר ‪ :‬ו א מ י ו כ י ח מ ו כ י ח מ ה ם ב ה ו ס פ ה ע ל ה ס ב ו ח ה ל ל ו ו ב נ ר י ע ה מ ה ן ה ר‬
‫ה פ ס י ד ן מ ל ה י ו ת ס ב ו ת ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ס ב ו ת ה ן א ש ר אין ה ו ס פ ה ע ל י ה ן ו ל א ג ר י ע ה מהן•‬
‫‪ .15-13‬ב ט ו ל ה ה י ק ש י ם ה ד י נ י י ם ‪ ,‬ת מ צ א ל ע י ל‬
‫‪ .16‬א ת ת ר מ ם ה ד ב ר י ם ת מ צ א ב מ ב ו א ‪ ,‬ה ע ר ה ‪.30‬‬
‫נ ס פ ח ג״‬
‫מ ת ש ו ב ו ת י ו ש ל ת ל מ י ד הגאון ל ט ו ע ן‬
‫שוב מ צ א ת י ו א ו מ ר ‪ :‬א ם אנו זקוקים ל מ ש נ ה כ ד י ש נ ד ע מ ד ת ה צ י צ י ת ו ה ס ו כ ה ׳‬
‫ג א מ ר אגו ש א ד ו ע ו ה ת י ר ל נ ו א ת ה מ ד ה ‪ :‬כ פ י ש נ ע ש ה ‪ ,‬י ר צ ה ל ו ‪ .‬ט ע ה ב כ ל ט ע ו ה‬
‫נחלה‪,‬‬
‫מ פ נ י ש ל ו א א מ ר ה ה ת ו ר ה ועשו ל ה ם ד ב ר ע ל כ נ פ י ב ג ד י ה ם ‪ ,‬ע ם כ י א י ן זי׳‬
‫מחקת‬
‫ה ח כ מ ה ‪ ,‬ה י ה ב ר ש ו ת ו ל ה ו ר ו ת ה י ת ר ל ע צ מ ו ‪ :‬ו כ א ש ר א מ ר ה צ י צ י ת ‪ ,‬מני! י י‬
‫שחוט א ח ד י ק ר א ציצית ולוא ל א נ ח ל ה א ל א קשר א ח ד יקרא ציצית? זה ל א י ו‬
‫ע ל ידי ע ד ־ ר א י ה ש ר א ה א ח ה נ ב י א כ י צ ד ע ש א ה ‪ .‬וכן‬
‫אלא‬
‫בסוכה‪,‬‬
‫ע ג‬
‫לולא צותה‬
‫ה ת ו ר ה ל ש ב ת ח ח ח י ה ה י ה כ ל ד ב ר מ צ ל שיעשה ל ו ה י ה ו ד י ד י לו‪ ,‬ו כ ש צ ו ת ה ל ש ב ת‬
‫נחחיב‬
‫ש נ ד ע א ם ה ס פ י ק ל ו כ ש ה ו א ע ו מ ד א ו יושב א ו שיהיו ר ג ל י ו מ ש ו כ ל ו ת ‪ .‬א י‬
‫ק ו פ ץ א ו ישן‪ ,‬א ו י ס פ י ק ל ו ו ל א ש ח ו א ו ל ש נ י ה ם ו ל ב נ י ה ם א ו ז ו ל ח ז ה ‪ .‬ונם ט ע ן ש מ ד ת‬
‫ה ח ר ו מ ה ר ש ו ח ואין ל ו ר א י ה א ם ש ל ש ה נ ר ע י נ י ח ט י ם א ו שנים א ו א ח ד י ק ר א ו ת ר ו מ ה •‬
‫לוא‬
‫היו נאמנים ל ד ר ך ה ה י ק ש ש ל ה ם היו מ ו כ ר ח י ם ל פ ס ו ק ש ה ת ר ו מ ה מ ד ה ידועה‬
‫כ ש ם ש ה מ ע ש ר ה ו א מ ד ד ‪ .‬י ד ו ע ה ‪ .‬ונם ט ע ן ש י ד י ע ת ז ה ו ת ו ש ל יום ה ש ב ת א י נ ה ז ק ו ק ה‬
‫ל ק ב ל ה מ פ נ י ש כ ל בני ה א ד ם ש ב ע ו ל ם מ ס כ י מ י ם ע ל י ד י ע ת ה ‪ .‬ו ה ז מ ת ו ב ט ע נ ה ה ז א ת‬
‫* ראה בםבוא עמוד ‪.4‬‬
‫]כט[‬
‫קנז‬
‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה נאיי ל פ ר י ש ה ת ו ר ה‬
‫ג ל ו י ה ו ב ר ו ר ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ל א י מ צ א ב י ן ה ע מ י ם מי ש י כ י ר א ת יום ה ש ב ת א ל א ג׳ ו ה ם‬
‫המודים‬
‫אשר‬
‫ב ת ו ר ה ‪ ,‬ו ה ר י ה ם ל ו ק ח י ם א ת יום ה ש ב ת מ ב נ י י ש ר א ל ‪ ,‬ו א ל ו ש א ר ה א ו מ ו ת‬
‫ל א י ד ע ו א ת ה ת ו ר ה כ ה ו ד י י ם ו ה פ ר ס י ם ו ז ו ל ת ם אין א צ ל ם כ י א ם ימי ה ח ד ש‬
‫מנויים ו ת ו ל א ‪ ,‬ו ל א י כ י ר ו א ת ימי ה ש ב ו ע ‪ .‬ונם א מ ר ש נ ד ר י ה כ ל י ם י ד ו ע י ם ל ו ו ב ה ם‬
‫פ ט ו ר מ ן ה מ ש נ ה ‪ ,‬ו ג ד ר י ה ם ‪ :‬כ ל כ ל י א ש ר יעשה מ ל א כ ה ב ה ם ‪ .‬א ת מ ה ה ! א ם‬
‫הוא‬
‫המלאכה‬
‫ה ז א ת ה י א ה מ פ ו ר ס מ ת בלשון ה ר י א מ ר ה ה ת ו ר ה כ ל מ ל א כ ה ! ‪ ,‬ו א ם כן‪,‬‬
‫כ ל י ה מ ק ב ל ט ו מ א ה שמושו א ס ו ר ב ה ‪1‬בשבת‪ 1‬כ ש ל ח ן ו ה ת ב ש י ל ‪1‬והלחם‪ 21‬ו י ד‬
‫כל‬
‫ו ה מ ר ב ד ו ה ד ו מ ה ל ו ‪ ,‬ו א ם אינו ר ו א ה ה כ ר ח ב ז ה ה ר י ה ו א ס ו ת ר א ת ד ב ר י ו ‪.‬‬
‫הכלי‬
‫ונם‬
‫א מ ר ש מ א מ ר ה א ל ו ה ת פ ל ל ת ם א ל י פ ו ט ר ו מן המשנה‪ ,‬וריקות ס ב ר ת ו ב ש ע ר‬
‫הזה‬
‫ר ב ה ‪ .‬מי ה ו א זה שהכחיש ש ה ת פ ל ה נוהנת ב א ו מ ה ע ד שיורה ע ל י ה ב מ א מ ר ו‬
‫והתפללתם‬
‫א ל י ? ו א ו ל ם ה מ ב ו ק ש י ם ה ם ח י ו ב ה ו ע ת י ה ו כ מ ו י ו ת י ה ו א י כ ו י ו ת י ה ‪ .‬א ם יש‬
‫ב י ד ו ל ה ו כ י ח ש כ ל א ל ה כ ת ו ב מ פ ו ר ש וצווי מ צ ו ו ה י ב י א ם ע ד ‪ ,‬ו א ם ל א ו ישתוק ו י ו ד ה ‪.‬‬
‫ו א מ נ ם ו ה ת פ ל ל ת ם א ל י ה ו א ד ו ג מ ת ו ק ר א ת ם א ל י ‪ ,‬אינו מ ו ר ה ל א כ מ ה ו ל א א י ך ו ל א‬
‫א י מ ת י ‪ .‬ו א מ ר אין אנו ח י י ב י ם ל ד ע ת כ מ ה שנים מ ז מ ן ח ו ר ב ן ב י ת שני‪ ,‬א ב ל אנו אין‬
‫א נ ו ז ק ו ק י ם ל ת א ר י ך מ ש ח ר ב ב י ת שני ל ב ד ‪ ,‬ר ק א מ ר נ ו ש ב כ ת ב י ה ק ד ש ר ש מ ו בנין‬
‫ב י ת שני ו ת ק ו נ ו ע ד ו ל ק ר ב ן ה ע צ י ם ‪ , 3‬ו פ ס ק ה ה נ ב ו א ה ‪ .‬ומן ה ה כ ר ח שיש ק ץ ל ס פ ו ר‬
‫ה ז ה ‪ ,‬ו ה ו א כ מ ה ה י ה ב י ח שני ק י י ם ‪ ,‬ו מ ה ה י ה ב ז מ נ ו מ ן ה צ ר ו ת ו מ ן הישועות‪ ,‬ו כ י צ ד‬
‫היה‬
‫ח ר ב נ ו ‪ ,‬ו כ מ ה מ א ז ו ע ד ע ת ה ; א ת כ ל א ל ה אנו ת ו ב ע י ם מ ה ם ‪ ,‬א ם יש ב י ד ם‬
‫ו א ם ל א ו י ח ד ל ו ‪ .‬ו ל ו א היו נ א מ נ י ם‬
‫ינידו‪,‬‬
‫בכללותה‬
‫ל ד ר ך ההיקש ש ל ה ם צ ר י ך שירעו זאח‬
‫ל ב י ת שני כ ש ם ש ה ם י ו ד ע י ם א ו ח ה‬
‫ב כ ל ל ו ח ה ל ב י ת ראשון‪ .‬ש ו ב א מ ר‬
‫ש ה י ש ו ע ו ת ו ה נ ח מ ו ת י ד ו ע ו ת ואנו פ ט ו ר י ם ב ה ן מ ן ה ק ב ל ה ‪ ,‬ו ה ו א ע ו ד נ ו שרוי ב ט ע ו ת‬
‫ואינו י ו ד ע ש ל ו א ה ס ת פ ק ה ה א ו מ ה ב א מ ו נ ח ה ב י ש ו ע ו ת ו ב ת ח י ת ה מ ת י ם ב כ ת ב י ה נ ב ו א ו ת‬
‫ב ל י ק ב ל ה עמן‪ ,‬ה י ה א פ ש ר ל ו ת ר ע ל כ ל ה נ ח מ ו ת ב ה נ ח ה שהיו ב י מ י ב י ת שני כ ד ר ך‬
‫ש ו ת ר ו ה נ ו צ ר י ם ו ח ל ק מ ן ה מ כ נ י ם ע צ מ ם יהודים•׳‪ .‬ו ל ו א נ ס מ כ ו מ ן ה כ ת ו ב ה י ה א פ ש ר‬
‫ע ל י ה ן ב ת ח י ת שלטון או ת ח י ת מ ל ך כ פ י שותרו ר ב י ם מבני ה א ד ם ‪.‬‬
‫שנותר‬
‫‪8‬‬
‫אבל‬
‫א ד ו נ נ ו ב ר ח מ י ו שם ל ה ן שרש ש י א מ ח ל ה ן כ ל א ל ה ו י ס י ר מ ע ל י ה ן א ל ה ‪ . . .‬ו ה ו א‬
‫הקבלה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫ה מ ק ו ב ל ת ע ל י ו ‪ . . .‬נ ר א ה ונשמע ל א ה כ ת ו ב ‪. . .‬‬
‫בענין השבת‪ :‬לא תעשה כ ל מלאכה‪.‬‬
‫מ ל ה זו נוספת מן ה כ ת שהוציא שריינה‪.‬‬
‫נהמיה י‪ ,‬לה‪ ,‬ועיין פוזננסקי בצ‪ .‬פ‪ .‬ה‪ .‬ב‪.3 .‬‬
‫עיין פוזננסקי‪ ,‬שם‪.‬‬
‫לקויים א ל ה נמצאים במקור הערבי‪.‬‬
‫‪, ,‬‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫מאת‬
‫אברהם‬
‫יהושע‬
‫העשל‬
‫א‬
‫ר א ה ב מ ה יגיעות יגע ה ר מ ב ׳ ׳ ם ב ע נ י ן ה נ ב ו א ה ‪.‬‬
‫ב כ ל פנות שפנה‪ ,‬ל ב ו נ ט ה א ח ר י ה ‪.‬‬
‫חשב‬
‫כ ל ימיו ל א ה ס י ח ד ע ת ו מ מ נ ה ‪.‬‬
‫בהיוחו צעיר הכין ל ב ב ו לדרוש ולתור בה‪.‬‬
‫ל ח ב ר ח ב ו ר בפני ע צ מ ו ב ש ם ‪ ,‬ס פ ר הנבואה״‪ !,‬א ף ה ת ח י ל ב כ ת י ב ת ו ‪,‬‬
‫ש מ ש ך י ד ו מ מ נ ו מ ט ע מ י ם שונים‪2.‬‬
‫ונקי‪,‬‬
‫נצלה‬
‫שואל‬
‫ו מ ש י ב ב ס ו ג י ה זו‪.‬‬
‫אלא‬
‫א מ נ ם א ף ש ל א ב צ ע מ ח ש ב ת ו ‪ ,‬ת מ צ י ת משנחו‪ ,‬ק ב‬
‫במספר‬
‫כ נ ר א ה מ ת ה ו ם הנשיה‪.‬‬
‫פרקים‬
‫‪ .‬מ ו ר ה נבוכים״‬
‫בספרו‬
‫הוא‬
‫ו ד ב ר ג ד ו ל א ו ד ב ר ק ט ן ש ל א הגיע ל פ ר ק י ם א ל ה ה פ י ץ‬
‫ע ל פ נ י ה ס פ ר ז ע י ר שם‪ ,‬ז ע י ר שם‪.‬‬
‫ס ו ג י ה זו ה י א ל פ ע מ י ם ע ק ר ש ה כ ל ה ו ל ך א ח ר י ו ‪.‬‬
‫מ ה נ ש ת נ ה ענין ה נ ב ו א ה מ כ ל הענינים? מ ר ו ע ד ב ק ה נפשו ב ס ו ג י ה זו? מ פ נ י מ ה‬
‫במחשבתה‬
‫שנה‬
‫בחשיבות?‬
‫מחקרי‬
‫ת מ י ר ? ה א י ן מושנ‬
‫האלהים ושאלת‬
‫בריאת‬
‫העולם‬
‫עולים‬
‫עליה‬
‫אין ז ה כ י א ם ה ע ס ק ב ה ה י ה ב ש ב י ל ו ד ב ר ה נ ו נ ע ב נ פ ש ו ה ו א ו ל א ענין‬
‫בעלמא‪.‬‬
‫ס ב ו ר ה י ה שהזוכים‬
‫לנבואה אוצר‬
‫חכמה‬
‫בלום‬
‫פתוח‬
‫לפניהם‪,‬‬
‫לאחורי‬
‫ושהרבה‬
‫ש א ל ו ת ש ה ע ס י ק ו א ת מ ו ח ו ת ש א ר נ ה ב ע ר פ ל כ ל זמן ש ל א יציץ‬
‫הפרגוד‪.‬‬
‫ה נ ב ו א ה כ ח ה כ ר ה ה י א ‪ ,‬ו ה מ ש ת מ ש ב כ ח ז ה מ נ י ע ל מ ק ו ם שאין י ד ה ש כ ל‬
‫מגעת‪.‬‬
‫מחוך‬
‫הדורות‪,‬‬
‫רמזים‬
‫ב כ ח ב י ה ר מ ב ״ ם יגונב ל נ ו ה ד ב ר ש א ב י ר ה ח כ מ י ם ו ר ב ן ש ל‬
‫ש כ מ ה מ מ ל ו מ ד י ה ז מ ן ה ח ד ש רגגו א ח ר י ו שגפשו ס ל ד ה מ כ ל מ ס ח ו ר י ן ו ק צ ה‬
‫ב מ ה שמחוץ ל ג ב ו ל ה ש כ ל ‪ ,‬היה נ כ ס ף ומתאווה לנבואה‪3.‬‬
‫לא‬
‫מ א ו מ ד ו ל א משמועה א ל א מ ת ו ך סימנים‬
‫תרמה‬
‫כל‬
‫ב נ פ ש ך ש פ ר ס ם א ת א ו ו ת נפשו ב נ ל ו י ‪.‬‬
‫לחעלומוח לבם‪.‬‬
‫מובהקים‬
‫ד ב ר זה אנו ל ו מ ד י ם‬
‫המצטרפים‬
‫לראיה‪.‬‬
‫ואל‬
‫אין ד ר כ ם ש ל ח כ מ י ם ל ע ש ו ת פ ו מ ב י‬
‫ח ש ו ק ה ל נ ב ו א ה ל א כ ל ש ב ן שאין ה י א מ ן ה ד ב ר י ם ש א ד ם ח י ב‬
‫‪. 1‬ויצטרך לענין זה ס פ ר בפני עצמו ואולי השם יסייע עליו עם מה שראוי ל ח ב ר מ ה‬
‫הענין״‪ ,‬ה ק ד מ ת המשנה להרמבים‪ ,‬הוצ' האמבורנער‪ .‬עפ׳ ‪.11‬‬
‫‪ .‬ב ס פ ר הנבואה שאני מתעסק בוי‪ ,‬פבוא ל פ ר ק ח ל ק פפירוש המשנה להרםבים‪ ,‬היסוד‬
‫השביעי‪ ,‬הוצ׳ האלצער‪ ,‬עפ׳ ‪ .24‬עי׳ שמונה פרקים‪ ,‬ז‪. :‬אני עתיד להשלים זה ב ס פ ר הנבואה ‪.‬‬
‫עי׳ שם‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 2‬מורה נבוכים‪ ,‬פתיחה <הוצ׳ ווילנא ‪ ,1904‬ו‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ 3‬ד ע ה זו הבעתי בספרי ‪ ,Maimonides‬ברלין ‪ ,1936‬עמ׳ ‪ 28‬והלאה‪.‬‬
‫קנט‬
‫קס‬
‫העשל‬
‫להכריז‬
‫על‬
‫עליהם‪.‬‬
‫א מ נ ם כ ד א י ל ה ו צ י א ל א ו ר ת ע ל ו מ ה זו‪.‬‬
‫אישיותו ע ל ה ר מ ב ׳ ׳ ם ו ת ו ר ת ו ‪.‬‬
‫אדם‪,‬‬
‫]ב[‬
‫כ י ב א ו ר ה יאיר אור ח ד ש‬
‫רצונך שתכיר טיבו ע ל‬
‫כ ל ל זה נקוט ב י ד ך ‪.‬‬
‫ל מ ו ד תשוקותיו ש מ ת ו ך כ ך א ת ה מ כ י ר א ת ת כ ו נ ת נפשו ו מ ק ו ר מחשבותיו‪.‬‬
‫״לבות‬
‫להסתיר‬
‫ק ב ר י הסודות"‪.‬‬
‫החכמים‬
‫נ ס ת ר ו ת ; ס ו ד ד׳ ליראיו‪.‬‬
‫קרובות‬
‫לעתים‬
‫בהיותו צעיר‬
‫דבר‬
‫כתב‪:‬‬
‫על‬
‫הרמב״ם‬
‫החובה‬
‫״וכשעלה הקב״ה‬
‫לאדם‬
‫מ ה ש מ ר א ה ל ו מ ז ה ר א ו י ל ו ל ג נ ז ו ‪ . . .‬ו א ם י ר מ ו ז מ מ נ ו מ ע ט ‪ ,‬י ר מ ו ז ל מ י שיש ל ו ש כ ל‬
‫וידיעה אמתית״‪.‬׳‬
‫שלם‬
‫ולכסות טפחים‪.‬‬
‫אלא‬
‫ע ל ע ק ר ז ה ע מ ד כ ל ימי חייו‪*.‬‬
‫מנהנו ה י ה ל נ ל ו ת ט פ ח‬
‫ב פ ה מ ל א י א מ ר ב פ ת י ח ה ל ‪ .‬מ ו ר ה ג ב ו כ י ם ׳ ש ל א י ג ל ה מן ה ‪ .‬ס ו ד ו ת "‬
‫״ראשי פ ר ק י ם ״‬
‫״ואפילו ה ר א ש י ם ה ה ם אינם‬
‫בלבד‪.‬‬
‫במאמר הזה מסודרים׳‬
‫ו ל א זה א ח ר זה‪ ,‬א ב ל מ פ ח ד י ם ו מ ע ו ר ב י ם בענינים א ח ר י ם מ מ ה שגבקש ל ב א ר ו ‪ ,‬כי‬
‫שיהיו ה א מ ח י ו ת מ ו ש ק פ ו ת מ מ נ ו ו א ח ר‬
‫כונחי‬
‫יעלמו‬
‫עד שלא‬
‫תחלוק‬
‫ע ל הכוונה‬
‫ה א ל ה י ת אשר ע מ ה ה א מ ת י ו ת ה מ י ו ח ד ו ת בהשגתו נ ע ל מ ו ח מהמון העם״‪«.‬‬
‫ה ר מ ב ״ ם ש ה י ה נ ז ה ר ש ל א ל ה ו צ י א ד ב ר י ם ל ב ט ל ה מ ש ת מ ש ב ל ש ו ן ״ ו ל פ י שהורוני‬
‫מ ן ה ש מ י ם ׳ ‪ .‬ז י ח ר ע ל כ ך ה ו א מ ו ד ה ב מ ק צ ה שהגיע ל ״ ח ח ל ח מ ד ר ג ו ח ה נ ב ו א ה ״ ‪ .‬מ ס פ ר‬
‫ה ו א ב ל י ע ק י פ י ם שהגיע ל ו ״עזר א ל ה ׳ ״ ‪ ,‬מין ה ש ר א ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬ב ל מ ו ד מ ע ש ה מ ר כ ב ה • *‬
‫אלהי" ה ו א‬
‫״עזר‬
‫שהניע‬
‫ע ל פ י שיטתו‬
‫ל ז ה אינו נ מ נ ה‬
‫ושוקט ע ל שמריו‪.‬‬
‫‪ .‬ח ח ל ח מ ד ר ג ו ח הנבואה"‪,‬‬
‫ב כ ל ל נביאים‪».‬‬
‫אבל‬
‫מ ע ל ה לנבואה‪,‬‬
‫וארם‬
‫ל א היה הרמב״ס עומד ב מ ע ל ה א ח ת‬
‫ועל הפקחים‬
‫פ ע מ י ם א ח ד ו ת ר מ ז לנו שהגיע ל מ ד ר ג ה בנבואה‪*.‬״‬
‫ל ד ע ת ר מ ו ז ו והניונו‪.‬‬
‫עד‬
‫ב פ ת י ח ה ל‪.‬מורד‪ .‬נבוכים' אומר‪:‬‬
‫״ולא ת ח ש ו ב ש ה ס ו ד ו ת ה ע צ ו מ ו ת ה ה ם י ד ו ע ו ה‬
‫ל א ח ד ממנו‪.‬‬
‫ה א מ ה‬
‫חכליחם‬
‫עד‬
‫ואחריהם‬
‫ש נ ח ש ב נ ו‬
‫יום‬
‫ל א כן‪,‬‬
‫אבל‬
‫פעם‬
‫י וצץ‬
‫ו א ח ר כן יעלימוהו ה ט ב ע י ם והמנהנים‬
‫לנו‬
‫‪,‬‬
‫ע ד שנשוב ב ל *‬
‫‪1‬‬
‫ח ש ו ך ק ר ו ב ל מ ה שהיינו ת ח ל ה ‪ ,‬ו נ ה י ה כ מ י ש י ב ר ק ע ל י ו ה ב ר ק פ ע ם א ח ר פ ע ם ו ה ו א‬
‫ב ל י ל הזק החשך‪.‬‬
‫ביניהם‬
‫ו ה נ ה יש מ מ נ ו מ י ש י ב ר ק ל ו ה ב ר ק פ ע ם א ח ר פ ע ם ב מ ע ט ה פ ר ש‬
‫ע ד כ א ל ו הוא באור תדיר‬
‫ל א יסור‪ ,‬וישוב ה ל י ל ה א צ ל ו כיום‪ ,‬וזאת ה י א‬
‫מ ר ר נ ת נ ד ו ל ה נ ב י א י ם ‪ . . .‬ויש מ י ש י ה י ה ל ו בין ב ר ק ו ב ר ק ה פ ר ש ר ב ו ה י א מ ד ר נ ה‬
‫רוב‬
‫הנביאים״‪.‬״‬
‫הברק‪.‬‬
‫כ א ן נלד‪ .‬ל נ ו ב א ו פ ן שאינו מ ש ת ס ע ל ש נ י פ נ י ם שנם ב ח י י ו ה ב ר י ק‬
‫א ב ר ב נ א ל בפירושו הרניש ו ה ה ק ש ה ב ז ה ‪:‬‬
‫״אם‬
‫הרב מדבר‬
‫ב ע צ מ ו והוא‬
‫‪ 4‬ה ק ד מ ת המענה‪ ,‬עמי ‪.46‬‬
‫‪ 5‬עי' מוינ‪ ,‬ה ק ד מ ה לחינ‪.‬‬
‫‪ 6‬פתיחה <ד‪ ,‬כ ‪ -‬ה ‪ ,‬א>‪.‬‬
‫‪ 7‬תשובות הרטב־ם‪ ,‬הוצ' פריפן‪ ,‬סי־ שעיא‪ .‬בהוראת הבטוי הזה אדון במ־א‪.‬‬
‫‪. 8‬והנה עוררתני בו המחשבה הטיושבת והעזר האלה׳ א ל ענין שאספרהו־ <וקד חרכתנ׳‬
‫א ל פ כ ר ה א ל ם ס ד ד ה ואלמעונה אלאלאהיה(‪ ,‬מו־נ‪ ,‬דרנ‪ ,‬ה ק ד מ ה יא‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ 9‬עם ח״ב‪ ,‬פמיה יצ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫<‪ !1‬על םדרנות הנבואה ע׳ שם חיב‪ ,‬פפיה‪.‬‬
‫‪ n‬פתיחה )ה‪ ,‬א(‪ .‬בפקור הערבי‪. :‬ילוח לנא אלהק״‪ .‬ובתרנופו של אלחריזי‪ . :‬פ ע ם‬
‫יופיע לנו ה א מ ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫]ג[‬
‫קסא‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫אינו נ ב י א א י ך א מ ר ו ה מ ש י ל ע צ מ ו ל נ ב י א י ם ר ו א ה ה ב ר ק י ם ‪" ? 1‬‬
‫א ת הקושיה ב ד ו ח ק ‪.‬‬
‫ה ן גופי ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ע ל כנון ז ה אנו א ו מ ר י ם ‪:‬‬
‫ושמא ת א מ ר ‪:‬‬
‫ה ב ר ק יותר מ פ ע ם א ח ת ‪.‬‬
‫ההוא‬
‫אשר‬
‫הקטן‬
‫ה ר ב ה מ ק ר א ו ת שראויין ל י ש ר ף ה ן‬
‫אין מ ב י א י ם ך א ‪ :‬ה ס ך א י ה א ח ת ‪.‬‬
‫ה ו ר א ת ב ע ל דין כ מ א ה ע ד י ם ‪.‬‬
‫יזריח‬
‫ת ד ע שהבריק עליו‬
‫אומר הוא בעצמו‪. :‬האור‬
‫ע ל י ג ו ‪ . . .‬א י ג ו תדיר‪,‬‬
‫א ב ל יציץ ו י ע ל ם ׳ כ א ל ו‬
‫הוא‬
‫להט החרב‬
‫פעם‬
‫א ח ח ב ל י ל ו כ ל ו ו ה י א מ ד ר נ ת מ י ש נ א מ ר ב ה ם ו י ת נ ב א ו ו ל א יספו"‬
‫כשגגש‬
‫המתהפכת״‪.‬״‬
‫‪12‬‬
‫ס ש ת ד ל הוא לישב‬
‫הרי שעלה הרמב״ם ע ל מדרגת ‪.‬מי שיבריק ל ו‬
‫ל ב א ר מעשה מ ר כ ב ה שהם ס ת ר י ת ו ר ה ‪. -‬הענין ה נ כ ב ד ו ה י ק ר והגדול‬
‫א ש ר ה ו א י ת ד ש ה כ ל ח ל ו י ב ו ו ע מ ו ד ש ה כ ל נשען עליו״ ‪ -‬הדגיש ה ר מ ב ״ ם ש י ד י ע ת ם‬
‫ג פ ס ק ה מ ן ה א ו מ ה ל ג מ ר י ‪ ,‬״ ע ד ש ל א ג מ צ א ממגו ד ב ר ק ט ן א ו ג ד ו ל ‪ . . .‬ו ל א ח ו ב ר ב ו‬
‫ס פ ר כלל"‪.‬‬
‫השאלה‪:‬‬
‫ב א ת נ י‬
‫בו‬
‫ועל עצמו אומר‪:‬‬
‫א י ך הגיע ה ו א‬
‫בו‬
‫נ ב ו א ה‬
‫ה מ ח ש ב ה המיושרח‬
‫אדם‬
‫מכחיש‬
‫לגחוץ‬
‫‪ .‬ו ל א ק ב ל ח י מ מ ה שאאמינהו בו ממלמד"‪.‬‬
‫ליריעת סתרי תורה אלה?‬
‫א ל ה י ת‬
‫ו ה ע ז ר‬
‫ואומר הוא לנו‪:‬‬
‫‪ .‬ו ל א‬
‫ל ה ו ד י ע נ י שכן נ ת כ ו ו ן ב ע נ י ן ‪ . . .‬ו ה ג ה ע ו ר ר ת נ י‬
‫ה א ל ה י"‪.‬״‬
‫ד ב ר שאינו ב ג ד ר ה א פ ש ר ו ת ‪.‬‬
‫ל א מ ר ש ל א הניעה לו‪.‬‬
‫ומתעוררת‬
‫המשפט הזה פלאי‪.‬‬
‫ח ז ק ה ‪ ,‬אין‬
‫ר ק מי ש ח ו ש ד י ם א ו ח ו ב נ ב ו א ה י מ צ א‬
‫ה כ ח ש ה זו כ ו ל ל ת ה א פ ש ר ו ח ‪.‬‬
‫כנראה בא להוציא‬
‫מ ל ב ו ש ל ת ל מ י ד ו ר ׳ י ו ס ף א ב ן עקגין ש ח ש ב א ו ל י ש ר ב ו הגיע ל ה ש ג ו ת ב ד ר ך ה נ ב ו א ה‬
‫ולאמר‪:‬‬
‫פירוש מעשה מ ר כ ב ה ל א ב א א ל י בגבואה‪.‬‬
‫ס ו ף ס ו ף אין ה ג ב י א מ ת ג ב א‬
‫‪ .‬כ ל ימיו ב ה ת ד ב ק ו ת ‪ ,‬א ב ל י ת ג ב א ע ת ו ת פ ר ד ממגו ה ג ב ו א ה עתים״‪!«.‬‬
‫גשנית‬
‫נזרה‪,‬‬
‫קבלה‬
‫ב ‪ .‬א ג ר ת ת ח י ח המחים״‪ . . :‬ו ד ע שאלו היעודים וכיוצא‬
‫שלא‬
‫ב א ח נ ו‬
‫ג ב ו א ה‬
‫ל ח כ מ י ם מהנביאים״‪7.‬ג‬
‫מ ה ש ם‬
‫ה כ ח ש ה זו‬
‫ב ה ם אין ד ב ר ג ו זה‬
‫שהודיעחגו שהוא מ ש ל ו ל א מצאגו‬
‫ב ט ו י זה ב ל ת י מ צ ו י ה ו א ב ס פ ר ו ת נ ו ו ל א ה י ה ר ג י ל‬
‫ע ל לשונו ש ל ה ר מ ב ״ ם ב ה י ו ת ו צ ע י ר ‪• 8 .‬‬
‫‪. 12‬ואסר א ח ד פהפפרשים כי יראה לדבקים באלוק יחי קצת מה שיראה לנביאים‪ .‬ואשר‬
‫יראה להם אולי יהיה כמו ברק חוטף הראות‪ ,‬לא יחקיים‪ ,‬ואחר כן ישוב‪ ,‬ואם ישוב אולי יתקיים‪,‬‬
‫או יהיה חוטף‪ .‬ואם יתקיים אולי יאריך מקומו ואולי לא יאריך‪ ,‬ואולי יראה בענין א ח ד או‬
‫ישתנה לענינים רביט'‪ ,‬פלקיירא‪ ,‬טורה הטורה'‪ .‬עטי ‪.0‬‬
‫‪ 13‬יש נביא שלא ‪.‬יניע למדרנה העליונה ההיא אלא פעם אחת ב ב ל ימיו ואח־כ תשולל‬
‫ממנוי‪ ,‬חיב‪ ,‬פמ־ה )צ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪. 14‬עלינו׳ ב כ ל כתבי היד של תרגומו של אבן תיבון שהיו לפני מונק וכן בכיי זולצברנר‬
‫‪ J T S‬ובהוצ׳ הראשונה )לפני ‪. .( 1480‬עלינא' במקור הערבי‪ .‬בכיי א ד ל ר ‪ J T S ,308‬ובכיי‬
‫ירושלים <עי׳ פו־נ הוצ' קויפמן(‪ :‬עליו‪ ,‬קריאה זו כנראה מעשה ידי מתקן היא‪.‬‬
‫‪ 15‬ולא אתאני בה וחי אלאהי יעלמני אן אלאמר הכדא קצד בה ולא תלקנת פא אעתקדה‬
‫פי ד ל ק ען מעלם‪ ,‬חינ‪ ,‬הקדמה‪ .‬אלחריזי‪. :‬ולא באה אלי רוח הקדש־; עיי ח״א‪ ,‬פיי <כח‪ ,‬א>‪:‬‬
‫‪.‬הניע חכמה ממנו והשפעת נבואה על קצחנו*‪.‬‬
‫‪ 16‬טוינ ח־ב‪ ,‬פמ״ה )צ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ז! הוצ׳ פינקל‪ ,Proceedings of the Am. Academy for Jewish Research ,‬כ ר ך ‪, I X‬‬
‫עפ׳ ‪) 22‬ערבית(‪ .‬עברית ‪.22‬‬
‫‪. !8‬ודע שהדברים אשר אומר בפרקים א ל ו ‪ . . .‬אינם דברים בדותים מעצמי ו ל א‬
‫קסב‬
‫]‪fi‬‬
‫הע ל‬
‫ש‬
‫בפירוש מ ו ד ה הרמב״ם שזכה למין התגלות ב ה ב נ ת ס פ ר איוב שהוא משל ‪.‬שנתלו‬
‫בו‬
‫פ ל י א ו ת ו ד ב ר י ם ש ה ם כ ב ש ו נ ו ש ל ע ו ל ם ו ה ת ב א ר ו ב ו ס פ ק ו ת נ ד ו ל ו ת ונגלו מ מ נ ו‬
‫תעלומוח‬
‫ל מ ע ל ה מהן״‪.‬‬
‫שאין‬
‫מפיו ההודאה‪:‬‬
‫ה ע נ י נ י ם‬
‫א ל ו‬
‫היחה‬
‫כ ד מ ו ח‬
‫ל ו נ ב ו א ה ממש‪,‬‬
‫הטענה‪.‬‬
‫א ח ר שפירש א ת ה מ ק ו מ ו ת ע ל‬
‫‪ .‬ו ה ב ן זה הענין ו ה ש ח כ ל מ ה מ א ד נ פ ל א ו ר א ה‬
‫נבואה׳‪.‬״׳‬
‫אלא החנלוח דומה‬
‫א י ך‬
‫ב י ר י‬
‫ע ל ו‬
‫א כ ן מן ה ב ט ו י ‪.‬דמות" מ ס ת ב ר ש ל א‬
‫ל ה בענין‪20.‬‬
‫א ל נשכח ש‪.‬המתנבא מ ה שלא שמע‬
‫ש ק ר ומיתחו בחנק״‪a !.‬‬
‫ד ב ר השטן נזרקה‬
‫במראה‬
‫לנו די‬
‫שהודה‬
‫הנבואה‪...‬‬
‫במקצת‬
‫ה ר י זה נביא‬
‫כנוי נ ב ו א ה‬
‫ו ה ר מ ב ״ ם ודאי ש ל א ז ל ז ל ב ב ט ו י ‪ .‬ד מ ו ת נבואה״‪.‬‬
‫כנבואה‪.‬‬
‫ואמ‬
‫ישאל‬
‫הגבואה‬
‫השואל‬
‫ה ר מ ב ״ ם שהשיג מ ד ר ג ה‬
‫איך האמין‬
‫והלא‬
‫בנבואה‬
‫ע ם מ ו ח חגי ז כ ר י ה ו מ ל א כ י ? י ב א ב ע ל ד י ן ו י ע מ ו ד ע ל ה ג ר ו ן ‪.‬‬
‫שהשאיר‬
‫וזה ל ש ו נ ו ‪:‬‬
‫ה ר מ ב ־ ם ל ב א י ע ו ל ם ו ע ל פ י ה יקום ד ב ר ‪.‬‬
‫פסקה‬
‫ע ר ו ת היא‬
‫‪.‬מה שנספר עתה‬
‫י ד ו ע ל נ ו ל א מ ת ותהינו ע ל ד י ו ק ה מ פ נ י ש ה ד ב ר א י ר ע ל פ נ י זמן ק ר ו ב ב ע ר ך <‪•>!122‬‬
‫איש‬
‫ונעלה‪,‬‬
‫חסיד‬
‫לאנרלוס‪...‬‬
‫שהמשיח‬
‫נתנלה‬
‫למשיח‪...‬‬
‫אחד‬
‫מחכמי‬
‫הנודע‬
‫ישראל‪,‬‬
‫בשמו‬
‫משה‬
‫מר‬
‫והעם ה ת ק ב ץ אליו מפני חסידותו‪ ,‬מ ע ל ה ו וחורחו‪.‬‬
‫ושהשם‬
‫הודיע‬
‫לו‬
‫אח‬
‫בחלום‪,‬‬
‫זה‬
‫אבל‬
‫לא‬
‫דרעי‪• •.‬‬
‫הוא הודיע ל ה ם‬
‫החזיק‬
‫ר‬
‫ז״ל‪.‬‬
‫את‬
‫עצמו‬
‫ה ע ם נ ה ר א ח ר י ו ו ה א מ י ן ל ד ב ר י ו ‪ ,‬ו א ד ו נ י א ב י ז כ ר ו נ ו ל ב ר כ ה גהיינו ר ב‬
‫מימון הדיין ב ק ו ר ד ו ב ה ( ה ש ת ד ל ל מ נ ו ע א ת ה ע ם מ ל כ ת א ח י ן ן ל‬
‫אותו‪,‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ג ז ו ר‬
‫עליו לעזוב‬
‫א ב ל ר ק מ ע ט י ם שמעו ל ד ב ר י ו ורובם‪ ,‬ו כ מ ע ט כ ו ל ם ‪ ,‬ה ל כ ו א ח ר י מ ר משה‬
‫א ח ר י כ ן ה ת ח י ל ל נ ב א ד ב ר י ם שנתקיימו לנכון‪.‬‬
‫‪,‬התקבצו‬
‫ל מ ה ר ו ד ב ר זה או זה יארע׳‪.‬‬
‫מנהנו ה י ה ל ה ו ד י ע ל ה ה מ ו ן ‪:‬‬
‫ובאמת כן היה ה ד ב ר ‪.‬‬
‫פעם אחת אמר‬
‫ש ב ש ב ו ע ז ה י ר ד מ ט ר ש ו ט ף ב ד ם ‪ ,‬כ י ז ה ה ו א א ו ת ה מ ש י ח א ש ר ה ש ם כיון ל ו ב פ ס ו ק‬
‫‪ .‬ו נ ת ת י מ ו פ ת י ם ב ש מ י ם ו ב א ר ץ ד ם ואש" ו כ ו ׳‬
‫‪:‬‬
‫)יואל נ‪ .‬ז ( ‪ .‬ז ה ה י ה ב ח ו ד ש מ ר ח ש ו ן •‬
‫נשם ח ז ק ו ר ב י ר ד ב ש ב ו ע ז ה ו ה מ י ם ה י ו א ד ו מ י ם ו ע כ ו ר י ם כ א ל ו ה י ו ב ל ו ל י ם ב ט י ט •‬
‫הזה‬
‫ה מ ו פ ת‬
‫ד ב ר‬
‫א מ נ ם‬
‫ש ב א ר ח י‬
‫ב י א ת‬
‫ל ך‬
‫ה ו כ י ח‬
‫איננו‬
‫זה‬
‫בנונע‬
‫ה מ ש י ח‪...‬‬
‫ו מ ת שם‪ ,‬יהי ז כ ר ו ב ר ו ך ‪.‬‬
‫ל ע י נ י‬
‫ב ל ת י‬
‫ל נ ב ו א ה‬
‫כ ל‬
‫שהוא‬
‫א פ ש ר י‬
‫ש ת ח ז ו ר‬
‫נ ב י א‬
‫מ צ ד‬
‫באין‬
‫ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫)לישראל(‬
‫ספק•‬
‫כ מ ו‬
‫קורי"‬
‫א ר ץ י ש מ ע א ל ל א י כ ל ה ע ו ד ל נ ש ו א א ו ת ו ו ב כ ן ה ל ך לא"'‬
‫כ פ י שאמרו לי א ל ה שראו אותו כשנסע ) ל א ר ץ ישראל(‪.‬‬
‫פרועים עחדשתים‪ .‬אמנם הם ענינים לקטחים מדברי חכמים ב ם ד ר ע ו ת ותלמוד ‪ . . .‬ו ס ד ב י '‬
‫הפילוסופים נ־כ הקדמונים והחדשים־‪ ,‬ה ק ד מ ה לשפונה פרקים; עיי פלקיירא‪ ,‬ראשית חכמה•‬
‫עפ׳ ‪.0‬‬
‫א ‪:‬‬
‫‪ 10‬וארי כיף ת ח צ ל ח לי הדה אלםעני שבה אלוחי‪ ,‬סו־נ‪ ,‬ח־נ‪ ,‬פכ־ב <הוצ׳ מונק‪ ,‬מו•‬
‫עברית לב‪ ,‬ב‪-‬לנ‪ ,‬א(‪ .‬ה ע ר ת הרמב־ם לא נתעלמה מעין ה מ ת ת ם ‪. :‬ואותם המאסרים והרמיזות‬
‫אשר רמז אדוננו יריה באוחו חפ׳ עד פתיחת איוב אשר היא באמת דומה לנבואה׳‪ ,‬ר׳ שמואל‬
‫‪. X I,HUCA,354‬‬
‫אבן תבון במכתבו א ל הרםבים‪ ,‬הוצ' דיזנדרוק‪,‬‬
‫‪ 20‬עיי פו־נ חינ‪ ,‬פ־ז <ח‪ ,‬ב ‪ ; 1‬חיא‪ ,‬פ־א )ינ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ 21‬משנה חורה הלי עכוים פיה‪ ,‬היח‪.‬‬
‫ההאמין‬
‫]ה[‬
‫נבא‬
‫הרמב״ם שזכה‬
‫לנבואה?‬
‫קס‪:‬‬
‫ע ל מ ה ש א י ר ע א ח ר י כ ן ל י ה ו ד י ה מ ע ר ב ‪ ,‬ד ב ר ג ד ו ל ו ד ב ר קטן" )היינו ה ש מ ד‬
‫ש ל ה א ל מ ו ח ד י ם מ ש נ ת ‪ 1140‬ו ה ל א ה (‬
‫ו ל מ ה ת ש ח ו מ ם ע ל זה?‬
‫יסופר‪.‬‬
‫מארץ‬
‫ה ל א א ף ח כ מ י צ ר פ ה ר א ו ב ה ו פ ע ה נ ב י א ד ב ר יאומן כ י‬
‫ב א ג ר ת ש ה ר י צ ו א ל ה ר מ ב ״ ם מ ז כ י ר י ם כ י הגיע א ל י ה ם‬
‫כ ת ב ש ב א ו אנשים‬
‫מ ר ח ק ל ה ג י ר ל ה ר מ ב ״ ם ‪ .‬כ י שם ק ם ג ב י א ב י ש ר א ל ו ד ב ר ע ל ב י א ת ה ג ו א ל • ‪2 3 .‬‬
‫ו ה ר מ ב ״ ם ו ד א י ש ל א ב נ ה מ ג ד ל פ ו ר ח ב א ו י ר כ ש ס פ ר ע ל אגשי ח כ מ ה שקוו ל ג ב ו א ה‬
‫והתפלאו‬
‫באוחה‬
‫מכל‬
‫‪ .‬א י ך ל א ינבאו א ם ת ה י ה ה נ ב ו א ה מ מ ה שבטבע״‪24.‬‬
‫ה ת ק ו פ ה השחמשו ב ר ו ח הקודש‪.‬־‪24‬‬
‫עם‪ ,‬ל א‬
‫חשב‬
‫שדרכם‬
‫גבוה‬
‫ה ר ב ה מנדולי ישראל‬
‫והרמב־ם‪ ,‬שמשכמו ו מ ע ל ה היה גבוה‬
‫מדרכו‪ ,‬שפליאה‬
‫ד ע ח ממנו‪ ,‬גשגבה‬
‫לא‬
‫יוכל‬
‫לה‪.‬‬
‫י ת ר ע ל כ ך ‪ ,‬מ ר ה א ח ה ש ל ג ב ו א ה ‪ ,‬ח ל ק ג ר ו ל י ו ח ר מ א ח ד בששים‪ ,‬ה י ת ה מ צ ו י ה‬
‫ו ש כ י ח ה ב ז מ נ ו ‪ .‬ה א מ י ן ה ר מ ב ״ ם ב ‪ .‬ק ו ס מ י ם ו ה ו ב ר י שמים ו ב ע ל י ‪ . . .‬כ ה ו ת ה נ פ ש י ו ת ‪. . .‬‬
‫שאנו ר ו א י ם א ו ת ם עין ב ע י ן ב כ ל יום מ ג י ד י ם מ ה ש ע ח י ד ל ר א ו ת ״ ‪2 5 .‬‬
‫מסביר הוא‬
‫ש כ ש ר ו ן ז ה י ב ו א ל א ר ם א ם ה ש פ ע ה א ל ה י יגיע ל כ ח ה מ ד מ ה ל ב ר ו ל א ישפיע ע ל‬
‫השכל‪.‬‬
‫כ ש ר ו ן ז ה ה ו א מ ע מ י ר ב ש ו ר ה א ח ת ע ם ה כ ש ר ו ן ל ה י ו ת מנהיג מ ד י נ ו ת א ו‬
‫מניח נ מ ו ס י ‪2 0 .‬‬
‫ם‬
‫הצודקים״‬
‫את‬
‫הוא‬
‫א ף א ת ה ח ל ו ם חשב ל צ ו ר ה של התנלות‪.‬‬
‫ו ה נ ב ו א ה מ מ י ן א ח ר ה ם ואין ב י נ י ה ם א ל א ה ב ד ל ש ב מ ד ר ג ה ‪.‬‬
‫משל ה ח כ מ י ם שהחלום הוא‬
‫הפרי‬
‫ע ל פ י שיטתו ה ‪ .‬ח ל ו מ ו ת‬
‫ב ע צ מ ו ואישן‬
‫אלא‬
‫‪ .‬נ ו ב ל ת נבואה״‪:‬‬
‫שנפל‬
‫קודם‬
‫‪.‬וזה דמוי‬
‫משבח הוא‬
‫נ פ ל א ‪ . . .‬כי נובלת‬
‫ש ל מ ו ת ו ו ק ו ד ם שיתבשל"‪.‬‬
‫א ו ל ם יש‬
‫‪ 2 2‬אגרת תימן‪ ,‬בתרנומו של יעקב מאנן‪ ,‬התנועות המשיחיות בימי מסעי הצלכ‪ ,‬התקופה‪,‬‬
‫כ ר ך יג‪ ,‬עמי ‪ . 3 5 0 - 3 5 5‬לדעתו של הרטבים ‪ .‬כ ל מגיד בנעלם מצד הקסם ומצד המשער או‬
‫מ צ ד מחשבה צודקת הוא גם כן יקרא נביא ולזה יקראו נביאי ה ב ע ל ונביאי האשרה נביאים׳‪,‬‬
‫מוינ ח״ב‪ ,‬פל״ב יסית‪ ,‬ב>‪ .‬אולם כאן הרטז לשיבת הנבואה יוכיח שרי משה דרעי היה בעיני‬
‫הרמבים נביא אמת ו צ ד י ק ‪ - .‬א י ן מ ת ק ב ל על הדעת שנביא זה היה המשורר משה דרעי שחי‬
‫*ולי באותו זמן‪.‬‬
‫‪ 2 3‬א‪ .‬פ ר כ ס ‪ , I I I , H U C A ,‬עמי ‪. 3 4 9‬‬
‫‪ 24‬סויג חיב‪ ,‬פליו יעה‪ ,‬א>‪ .‬השוה דעת הפילוסופים ‪.‬שהאיש הפעולה השלם בשכליותיו‬
‫ובמדותיו כשיהיה המדמה על מה שאפשר להיות מן השלמות‪ ,‬ויזמין ע צ מ ו ‪ . . .‬יתנבא בהכרחי‪,‬‬
‫פוינ ורב‪ ,‬פליב <סז‪ ,‬א‪.1‬‬
‫»‪ 24‬בעגין זה אדון במאמרי ‪.‬השגת רוח הקדש בימי הבינים"‪.‬‬
‫‪ 2 5‬הקדמת המענה‪ ,‬עמי ‪ . 1 2‬עיי מוינ ח־נ‪ ,‬פםיו )נח א(‪. :‬כי ה ד ם ‪ . . .‬היו אוכלים אותו‬
‫מפני שהיו חושבים שהוא מזון השדים‪ ,‬וכשאכל אותו מי שאכלו כ ב ר השתתף עם השדים ‪. . .‬‬
‫ויבאו להם השדים ההם לפי מחשבתם בחלום וינידו להם עתידות ויועילו להם‪ .‬עי׳ משנה תורה‪,‬‬
‫הל׳ עכוים פי־א היו‪ ,‬י ‪ ,‬טז‪. :‬אינהו ק ו ס ם ‪ . . .‬זה העושה מעשה משאר הםעשיות כדי שישום‬
‫ותפנה מחשבתו מ כ ל הדברים עד שיאסר ד ב מ ם שעתידים ל ה י ו ת ‪ . . .‬איזהו הובר זה שםדבר‬
‫בדברים שאינן לשון עם ואין להן ענין‪ ,‬ומעלה על דעתו בסכלותו שאותן הדברים מ ו ע י ל י ן ‪. . .‬‬
‫והדברים האלו כולן דברי שקר וכזב ה ן ‪ . . .‬כ ל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן‬
‫ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה א ב ל התורה אסרתן אינו אלא מן הסכלים ומחסדי‬
‫הדעת"‪.‬‬
‫‪ 28‬פוינ חיב‪ ,‬פל־ז יפ‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫קסד‬
‫!ו ‪I‬‬
‫העשל‬
‫ו״הערה״*•* ב א ה ל א ד ם ב ח ל ו ם ו א י נ ה נ ב ו א ה כ ל ל ‪* * .‬‬
‫השכל‬
‫אל‬
‫מקבל‬
‫נם‬
‫אל‬
‫כח‬
‫המדמה‪.‬‬
‫שאין‬
‫מה‬
‫ב נ ב ו א ה יניע ש פ ע א ל ה י גם‬
‫בחלום‪,‬‬
‫כן‬
‫בו‬
‫כי‬
‫המרמה‬
‫רק‬
‫השפע‪2«.‬‬
‫אף‬
‫בחזון‬
‫המציאוח‪.‬‬
‫ולדמות‬
‫העתידות ל א ר א ה‬
‫הרמב׳ם‬
‫ה מ ע ר כ ו ח או ד ב ר‬
‫שדוד‬
‫ל ה פ ך כ ל א ד ם יש ל ו ח ל ק כ כ ח ה כ ר ת ה ע ת י ד ‪.‬‬
‫מראש א ח אשר‬
‫אינטואיציה‬
‫יקרה‬
‫כח‬
‫בעתיד‪20.‬‬
‫ר ח ו ק מ!‬
‫יש כ ח ב נ פ ש ל ש ע ר‬
‫א ל ש ע ו ר ( אי‬
‫המשער הזה )קוה‬
‫‪ .‬נ מ צ א ב כ ל ה א נ ש י ״ ‪ 3 0 ,‬א ל א ש א צ ל נ ב י א י ם ה כ ח ה ז ה מ ת ח ז ק ע ל ירי‬
‫ם‬
‫שפע הרוח היורד עליהם‪3!.‬‬
‫ב כ ח זה אפשר להניע לידיעות ב ל י ה ק ד מ ו ת ולמור‬
‫ו ב ו ‪.‬ינידו ק צ ת בני א ד ם ע ת י ד ו ת עצומוח'‪.‬‬
‫נזהר ה י ה‬
‫הרמב״ם שלא‬
‫לפענח‬
‫נעלסוח‪.‬‬
‫ו מ ע ו ל ם ל א ה ו ד ה ב פ ה מ ל א שהחכונן לנבואה‪.‬‬
‫ל פ ה לפרשו‪.‬‬
‫ויאמר‪:‬‬
‫חס‬
‫על‬
‫כ ב ו ד השם‬
‫הסתר‬
‫דבר‬
‫ענין כ ז ה ק ש ה ל א ו מ ר ו ו א י א פ ש ר‬
‫נקי ה ד ע ת ו ב ע ל נפש א צ י ל ה כ ר מ ב ׳ ם ל א יראה ע ל ע צ מ ו ב א צ ב ע‬
‫הנון ו ר א ו י אני ל ש ל מ ו ת ה ע ל י ו נ ה ‪ .‬א י ן א ד ם מ ש י ם ע צ מ ו נ ב י א ‪.‬‬
‫אמנם הסוד‬
‫ש ה י ה כ מ ו ס ע מ ד ו מ ב צ ב ץ מ ת ו ך ר מ ז י ם ב כ ח ב י ו ‪ ,‬עניים ב מ ק ו ם א ח ד ו ע ש י ר י ם ב מ ק ו ם‬
‫א ח ר ‪ .‬ו מ ה ש ל א ח פ ץ ל נ ל ו ת ב ס פ ר י ם ל ק ה ל ה ק ו ר א י ם ‪ ,‬יוצא מ פ ו ר ש מ ת ו ך ה מ כ ת ב י ם‬
‫שהריצו‬
‫ביניהם‬
‫הרמב״ם‬
‫ותלמידו‬
‫ר‬
‫׳‬
‫י‬
‫ו ס‬
‫ף‬
‫ב‬
‫ן‬
‫יך‪^,‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ע ק נ‬
‫ין‪3 .‬‬
‫‪3‬‬
‫מתוך‬
‫המכתבים‬
‫ה א ל ה יוצאת ר א י ה ב ר ו ר ה שהשאיפה ל נ ב ו א ה ב ע ר ה ב ל ב ו של ‪ .‬ה ת ל מ י ד‬
‫החשוב'‪.‬‬
‫ו ה ר ב ‪ ,‬שהיה ס י פ ק בידו ל מ ח ו ת ב ת ל מ י ד ו ‪ ,‬ל א ר ק ש ל א ה י ה מ מ ח ה א ל א‬
‫אדרבה‬
‫החזיק בידיו‪ ,‬ו ל ב ס ו ף א ף ה ו ר ה ל ו א ת ה ד ר ך ל נ ב ו א ה כ א ד ם ש ה ל ך ב ה‬
‫ב ע צ מ ו והניע ל מ ט ר ה ‪.‬‬
‫א ב ן עקנין מחונן ה י ה ב כ ש ר ו נ ו ה ה ד ע ח והנפש‪.‬‬
‫אגור ב ד ב ר י חורה‪ ,‬ס ו פ ר ר ב‬
‫‪.‬‬
‫<פו‪ ,‬א ( ‪. :‬שבאה ה ע ר ה <תנביה( ס א ת השם לאיש ההוא׳‪.‬‬
‫‪ 27‬שם ח׳ב‪ ,‬פטיא »‪'£‬ז‪ .‬א>; עי׳ עקרים ד‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ 28‬שם חיב‪ ,‬פליו <עו‪ ,‬ב‪-‬עז‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ . 29‬כ ח משער הוא שם ל כ ח שבו יחשוב ה א ד ם שכך יהיה‪ .‬ל א שיהיה בו שום ידיעה'‪ ,‬ר '‬
‫אבן תבון‪ ,‬פירוש הםלות הזרות‪.‬‬
‫‪ 30‬סוינ חיב‪ ,‬פל־ח יפא‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ 31‬שם <פא‪ ,‬ב>‪. :‬ותםצא סבני א ד ם ם׳ שדסיונו וסשערו חזק ס א ד נכון ע ד עאפשר ע כ ל‬
‫אשר ידמה היותו יהיה כמו שידמה או יהיה קצתו וסבות זה רבות םעניניס רבים קורמים‬
‫ומתאחרים והווימ‪ ,‬א ל א שפכה זה המשער יעבור השכל ע ל ההקדמות ההם כ ל ם ויוליד מהם‬
‫בזמן מועט ע ד שיחשב שזה ב ל א זמן‪ ,‬ובזה ה כ ח ינידו ק צ ת בני א ד ם עתידות עצומות'‪.‬‬
‫‪ 32‬שם <פא‪ ,‬א ( ‪. :‬ואי אפשר מבלתי היות שתי הכהות האלו בנביאים חזקות מאד‪ ,‬ר" ל‬
‫כ ח הנבורה וכח המשער‪ ,‬ובהשפיע השכל עליהם יחזקו שני הכחות ה א ל ה מאדי‪.‬‬
‫‪ , G e s a m m e l t eSchriften,1‬עס׳ ‪ 35‬והלאה‪.‬‬
‫ש‬
‫ידר‪,‬‬
‫ההאמין‬
‫]ז[‬
‫הרמב״ם שזכה‬
‫לנבואה?‬
‫קסה‬
‫ח נ ו ב ה ‪ 3 4 ,‬ה ו ג ה ר ע ו ת ו ר ו פ א ‪ ,‬ח ב ר ש י ר י ם מ ל א י ם ‪ .‬ת ש ו ק ה ע ז ה ל ד ב ר י ם העיוניים״‪35.‬‬
‫לפנים‬
‫היה חי‬
‫הדור‪,‬‬
‫אבן רושד‪.‬‬
‫שיצוק‬
‫כדי‬
‫למסתורין‪,‬‬
‫לדעת‬
‫ב ס י ב ט ה )‪(Ceuta‬‬
‫מים‬
‫שבמרוקו‬
‫ולמד‬
‫פילוסופיה‬
‫א ח ד מגדולי‬
‫אצל‬
‫מ פ ג י ת ל א ו ת ה ז מ ן וגזירוח ה ש מ ד ב ר ח מ א ר ץ מ ו ל ר ח ו ל מ צ ר י ם‬
‫ירי‬
‫על‬
‫ש פ ר ס ו מ ו הגיע‬
‫הרמב״ם‬
‫בעל‬
‫למרוקו‪38.‬‬
‫צמאה‬
‫גפש‬
‫ל א ה י ה ל ב ו מ ה ס ס ל ד ר ש ל ת י א ב ו ן ו ל ש א ו ל ‪ :‬מ ה ל א ח ו ר ? ו ל א זז מ ה א ו ח ו‬
‫ט י ב חיי ה ע ו ל ם ה ב א ‪3 7 .‬‬
‫א ל א גם ל ה כ נ ס ל פ ר ד ס ‪.‬‬
‫ת א ב היה ל ס פ ו ג ל א ר ק תורתו הגגלית של מורו‬
‫ל א היה ר ׳ יוסף בעיניו טירון למסתורין‪.‬‬
‫הנה ידע שהרבה‬
‫ח כ מ י ם ש ב א ו ל פ נ י ו ב א ר ו א ח ס פ ר ‪ .‬ש י ר השירים" ע ל ד ר ך ה פ ש ט א ו ה ד ר ו ש ‪ ,‬א ב ל‬
‫הוא‬
‫ה ח פ א ר בהיוחו הראשון שבארו ע ל ד ר ך ה ס ו ד‬
‫הוא‬
‫כ ס ו פ י הנפש ה מ ד ב ר ת ה מ ת ו א ר ח כ כ ל ה ‪ ,‬ר ע י ה ואחות א ל ה ד ו ר ‪ ,‬שהוא ‪ .‬ה ש כ ל‬
‫הפועל״‪.‬‬
‫מ ו ב ט ח היה שהוציא ל א ו ר ת ע ל ו מ ו ת ‪,‬‬
‫ליחידי סגולה‪,‬‬
‫למדרגה‬
‫ל א ל ה שהגיעו ל מ ד ר נ ח ה ש ל מ ו ח ‪.‬‬
‫זו ג ו ר ם‬
‫רעה‬
‫סבור‬
‫לתלמידיו‪.‬‬
‫אמנם הוא כ ת ב ו בשביל הדורות הבאי ‪38.‬‬
‫ם‬
‫)שרח א ל ב א ט ן ( ובלה שחוכנו‬
‫‪ .‬פ נ י נ י ם נ ס ת ר ו ת " שאין מ נ ל י ם א ל א‬
‫ו כ ל ה מ נ ל ה אוחן ל מ י ש ל א הניע‬
‫ר ק מעטים‬
‫ה י ה שפרושו ה ו ל ם‬
‫בדורו‪.‬‬
‫ו ר ׳ י ו ס ף גשא גפשו ל ג ד ו ל ו ת ו י ג ב ה ל ב ו‬
‫ב ר ר כ י ה ר ו ח ויבקש להיות לנביא‪.‬‬
‫ראה‬
‫רוח‪,‬‬
‫מ ה בין ה ר ב ו ה ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫מהיר ומתלהב‪.‬‬
‫לגבואה‬
‫התלמיד‬
‫ה ר ב א ר ך ר ו ח ‪ ,‬נ צ ו ר ל ב ומתון‪ ,‬ו ה ת ל מ י ד ק צ ר‬
‫ה ר ב מ ח נ ה ל לאטו‪ ,‬ו ה ח ל מ י ד ד ו ח ק ומאיץ‪.‬‬
‫ו ב ט ו ח שאיגה גשגבה ממנו‪,‬‬
‫והרב‬
‫מתעכב‪.‬‬
‫לבסוף‬
‫התלמיד מעפיל‬
‫פקעה‬
‫סבלנותו‬
‫של‬
‫ו ס ע ר מתגורר של תביעות וקובלגות ח ל ע ל ראש ה ר ב ‪.‬‬
‫מאז‬
‫בואו א ל ה ר מ ב ״ ם ‪ .‬מ ק צ ו ת הארץ״ ג ד ל ה מ ע ל ת ו בעיני ה ר ב ל ר ו ב זריזותו‬
‫בדרישת‬
‫מהשגתו?״‬
‫אמגם‬
‫החכמה‪.‬‬
‫מחחלה‬
‫שקל‬
‫הרב‬
‫בדעחו‪:‬‬
‫״אולי‬
‫חשוקחו‬
‫גדולה‬
‫א ח ר ש ה ה ה ע ל ק ג ק ג ו ו ק ר א ע מ ו ב ח כ מ ה ה ת כ ו ג ה ו מ ל א כ ת ההגיון ד ב ק ב ו‬
‫לאהבה‪.‬‬
‫ו כ ך כותב אליו‪:‬‬
‫״נקשרה ח ו ח ל ת י ב ך ו ר א י ת י ך ר א ו י ל ג ל ו ת‬
‫ל ך סודוח‬
‫ספרי‬
‫ה נ ב ו א ה ‪ ,‬ע ד ש ה ש ק י ף מ ה ם ע ל מ ה ש צ ר י ך שישקיפו ע ל י ו ה ש ל מ י ם ‪.‬‬
‫לרמז‬
‫ל ך ברמיזות וראיתיך מ ב ק ש ממני ת ו ס פ ת ב א ו ר ו פ ו צ ר פי ל ב א ר ל ך ד ב ר י ם‬
‫מן הענינים האלהיים"‪3».‬‬
‫והחלותי‬
‫ו כ ל כ ך ה ת ח ב ב ה ת ל מ י ד ע ל ה ר ב ע ד שקרא עליו‪:‬‬
‫״כי‬
‫‪ 34‬הוא ח ב ר ספרים לפני בואו א ל הרמב־ם‪ ,‬עיי שטינשנידר‪Gesammelte Schriften ,‬‬
‫‪.47 ,1‬‬
‫‪ 35‬םורה נבוכים‪ ,‬פתיחה <נ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ 36‬הוא קורא את הרםב־ם ‪.‬סופת הדור־‪ ,‬בפירושו ל‪.‬אבותי‪ ,‬ס פ ר םוסר‪ ,‬הוצ׳ ב כ ר ‪.‬‬
‫‪. 37‬שמעתי טפי סהרין כי שני חברים סתבודדים היו ה א ח ד יהודי <=אבן עקניןז והאחר‬
‫ישטעאלי )‪,‬אבן אליקיפטי( והשביעו זה לזה שכאשר יטוח ה א ח ד שיבא בלילה ראשונה למיתתו‬
‫להכירו ויניד לו אמת מענין העוהיב אשר נתנלה לו‪ .‬ואירע שהישטעאל׳ טת ת ח ל ה בלילה‬
‫ההוא בא בהלום א ל היהודי חבירו ואמר לו בלשון ע ר ב י ‪ . . .‬דע כי ה כ ל כ ל והחלק ח ל ק‬
‫וא־א לי לנלות ל ך יותר על זה‪ .‬כלומר כ ל אשר קשר את נפשו ב כ ל ל ה כ ל הוא ה ש י י ‪ . . .‬ו ה ח ל ק‬
‫ח ל ק ר־ל אשר ד ב ק ה נפשו בהבלי העו׳ ה ז ה ‪ . . .‬נפשו בו תדבק־‪, ( X V , M W J ,(1888,‬‬
‫‪.106-105‬‬
‫‪ 38‬עי׳ ניבואר‪n ,x!X-MGWJ08739.,‬‬
‫מורה נבוכים‪ ,‬פתיחה ע‪ ,‬א(‪.‬‬
‫קסו‬
‫ה‬
‫א ת ה ח ל ק י מ כ ל עמלי״‪>°.‬‬
‫ו ק ר ו ב לשלימות״‪*!.‬‬
‫לא‬
‫אמנם‬
‫העחים‬
‫כל‬
‫ע‬
‫ש‬
‫]ח[‬
‫ל‬
‫והוא מונה שבחו‪:‬‬
‫שווח‪.‬‬
‫‪ .‬ו א ח ה ח כ ם ‪ ,‬ב ע ל ד ת ו ב ע ל די!‬
‫פעם אחת סרב הרב‬
‫‪.‬הסודות"‬
‫לגלות א ת‬
‫ל ת ל מ י ד ו ‪ .‬א ב ן עקנין ש ה ר ב ה ב י ט ע ל י ו ב א ח ר ו נ ה כ ע ל א ח ד ‪ .‬ה ש ל מ י ם ־ ושתשוקתו‬
‫היתה ב ל י‬
‫הרוחניח‬
‫מבעליו‪.‬‬
‫כחובה‬
‫התנעש כי‬
‫מצרים‬
‫מ ת ו ך מ פ ח נפש ל א שם‬
‫שבה ‪.‬שפך‬
‫בחרוזים‬
‫מ‬
‫ח‬
‫היטב ח ר ה לו ע ל‬
‫ש‬
‫ך ל י‬
‫פ‬
‫ו ׳‬
‫‪r j n‬‬
‫ש י ח ו ‪ . . .‬והוציא‬
‫ב‬
‫פ‬
‫שהרמב״ם מנע‬
‫ר‬
‫כ ל רוחו״‪.‬‬
‫א ר ש ‪ .‬ב א מ ו נ ה כ ד ת ו כ ה ל כ ה " ונשא א ת ה ח כ מ ה ‪,‬‬
‫בנפשה‪.‬‬
‫?‪, 1‬‬
‫ב‬
‫ן‬
‫טוב‬
‫י ץ א ל ץ אנרת‬
‫ה ר‬
‫טענתו‬
‫ה י ת ה שהיא‬
‫‪ .‬ב ח ו ״ ש ל ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ו ק ש ר נפשו‬
‫א ו ל ם ה כ ל ה ב ע מ ד ה ב ח ו ך ח ו פ ח ה זנחה ועזבה אותו‪.‬‬
‫אביה‪ ,‬הרמב״ם‪ .‬ל א‬
‫ס ר ב ב י ד י ב ת ו ו א ו ל י א ף נ ר ם ל ז ה ש ע ז ב ה א ת ד ו ד ה ‪ ,‬ו ה ת ל מ י ד ד ו ר ש מ ן ה ר ב שיחזיר‬
‫לבעלה‪:‬‬
‫האשה‬
‫והתפלל‬
‫ב ע ד ך וחיה״‪.‬‬
‫ברור‬
‫תובע‬
‫‪.‬ועתה השב אשת‬
‫כי‬
‫האיש‬
‫נ ב י א‬
‫או‬
‫ה ו א‬
‫י‬
‫י ה‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫והוא ח ו ח ם מ כ ח ב ו ב ד ב ר י ד נ י א ל ‪ .‬א ש ר י ה מ ח כ ה ויניע״• '‬
‫כשמש שאבן עקנין מ ו ב ט ח ה י ה שסופו‬
‫מ ח ב י ר ו ד ב ר א ל א א ם כ ן יש ל ו ע ל י ו ‪.‬‬
‫להיות נביא‪.‬‬
‫א‬
‫ח ז ק ה ‪ ,‬אין‬
‫ד‬
‫ם‬
‫בשים ל ב ל כ ל הרמיזות לנבואה‬
‫שמצאנו ב כ ח ב י ה ר מ ב ״ ם ע ל כ ר ח ך א ח ה ל ו מ ד כ א ן ס ח ו ם מן ה מ פ ו ר ש ‪ .‬מ ה‬
‫התלמיד‬
‫ט ו ע ן ט ע נ ח נ ב י א ל פ נ י ר ב ו ‪ ,‬ר ב ו ל א כ ל ש כ ן ‪ .‬כ א ן ה נ י ד ו ן ר ו מ ה ל ר א י ה ‪ .‬כ י מ י נתן‬
‫ל ו פתחון פה? ה ל א ה ר ב ‪.‬‬
‫ו כ ל כ ח ו ש ל ה ח ל מ י ד ל א ב א א ל א מ כ ח ר ב ו ‪ ,‬שהיה‬
‫מ ו ר ה ל ו ד ר ך ‪.‬להניע א ל השלמות״‪.‬‬
‫ואנן ק י י מ א ל ן ‪ .‬ה ז מ נ ה מ י ל ת א היא'•‬
‫ו א ל ת ח ש ו ב שטענת א ב ן עקנין ל א ה י ח ה א ל א פ ל י ט ח ה ק ו ל מ ו ס או נ ב ו ב ד ב ר י ם‬
‫בעלמא‪.‬‬
‫שרבו‬
‫ל ה פ ך ‪ ,‬ב כ ח ט ע נ ה זו ב א‬
‫ל ק ר ו א תנר ע ל מדותיו של הרמב״ם‪.‬‬
‫ע ש א ה מ ט ר ה ל ח צ י ו ונושא ענין ת ש ו ב ת ו ‪.‬‬
‫התלמיד‪.‬‬
‫ומתפלל‬
‫התר״ך‬
‫עזות‪...‬‬
‫הרמב״ם‬
‫ה פ ע ם האריך ה ר ב במקום שקצר‬
‫בתשובתו ל מ כ ה ב זה מוכיח אוחו ה ר מ ב ״ ם ע ל א מ ר ו ‪ .‬כ י‬
‫ב ע ד ך ‪ . . .‬והנה ע ם‬
‫נ ב י א י ם‬
‫ע ל י ‪ . . .‬ונשאך ל ב ך ל ה מ נ ו ת‬
‫ו א מ נ ם ב נ י מ ח ש ב ו ת י ך נוי‬
‫נ ב א‬
‫הוא‬
‫נ ב י א‬
‫כ ס ו מ א ב א ר ו ב ה ״ ‪ ,‬ו מ מ ש י ך ‪. :‬יעו‬
‫ב ל ה ק ת‬
‫אובד‬
‫תרע‬
‫נ ב י א י ם ‪. . .‬‬
‫ע צ ו ח ‪ . . .‬הנה‬
‫כמעט‬
‫עניתיר‬
‫א י‬
‫ו ז‬
‫א ש ח ך ק ח ולך׳•‬
‫ר ו צ ה ל ה ו צ י א מ ל ב ו ש ל א ב ן ע ק נ י ן א ת ע צ ם ה ש א י פ ה ל נ ב ו א ה ‪ ,‬ו א ף איו‬
‫כ ו נ ת ו ל ה ח ל י ש ד ע ת ו ו ל ה מ י ס א ת ל ב ו ש ל ה ת ל מ י ד ל א מ ו ר ל א ז כ ה מ פ נ י שאינו ר א ו י‬
‫לנבואה‪.‬‬
‫ה ו א ר ק מ ו כ י ח א ו ת ו ע ל ש ד מ ה ב נ פ ש ו ש כ ב ר השינ ה מ ע ל ה ה ז א ת ‪.‬‬
‫אי*‬
‫ה צ ל ח ה ז א ת הזמן נ ר מ ה ‪ :‬או ששעת ה נ ב ו א ה ע ו ד ל א הניעה א ו ש ס א ת ה ה ש ת ל מ ו ת‬
‫וההכנה‬
‫עור‬
‫הנבואות‪,‬‬
‫לא‬
‫נתמלאה‪.‬‬
‫וכך‬
‫אומר‪:‬‬
‫ו ל א בנאות ועיניך רואות‪,‬‬
‫א ל א‬
‫מפני‬
‫כאשר‬
‫ר א ו י ‪ ,‬ואני‬
‫ש ה ש ע ה‬
‫צ ר י כ ה‬
‫ל א‬
‫‪.‬ואל‬
‫ישיאך‬
‫מפני‬
‫ל כ ך ‪.‬‬
‫לבך‬
‫לעלות‬
‫ש ד ר כ ן נ ב ה‬
‫ושמא‬
‫ב ח כ מ ח י ה א י ח נ י א ע ש ה כ ן נ ם אני‪ ,‬א ם‬
‫במעלות‬
‫מ ד ר כ ו ׳‬
‫ת א מ ר ה ל א שמואל‬
‫חכמח חכמת ל ך‬
‫נבא‬
‫להביו‬
‫‪ 09 >1‬ח״ב‪ ,‬לא‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 40‬קובץ ח־ב׳ ל• א•‬
‫‪ *2‬אדלמן‪ ,‬חמדה ננוזה‪ ,‬יז‪-‬יח; ‪ M u n k ,Notice sur Joseph ben Iehouda‬׳ ע '‬
‫‪ ;81-80‬קובץ ח־ב‪ ,‬כט‪ ,‬א‪-‬נ‪.‬‬
‫‪ 43‬האם כונתו לשיבת הנבואה בשנת ‪ !1210‬עי׳ להלן ב ם א ס ר זה‪.‬‬
‫ם‬
‫ההאמין‬
‫]ט[‬
‫קסז‬
‫הרמב׳׳ם שזכה לנבואה?‬
‫ו ל ה ו ר ו ת ‪ ,‬אין ל ך ע ס ק ב נ ס ת ר ו ת ‪ ,‬ואין ל ך ר א י ה ל ה ב י א מ ד א מ ר י נ ן ח כ ט ע ד י ף מ נ ב י א ‪,‬‬
‫ל א חוגר ח ר ב ר ש א י ל ק ט ו ל ו ל א כ ל ה ר ו צ ה ל י ט ו ל א ת ה ש ם י ט ו ל ‪.‬‬
‫כי‬
‫נ ב א ו ה פ ל י א פ ל א י ם ‪ ,‬הגם שאול בגביאים‪.‬‬
‫שמואל‬
‫ועוד אם‬
‫ל פ י כ ך א ל ת ת ח כ ם יותר ו א ל‬
‫ת ה י גאה‪ ,‬ושים ב ל ב ך ל ע נ ו ת ה ק ד מ ו נ י ם ו ר א ה ‪ ,‬כ י ל נ ב י א ה י ו ם י ק ר א ל פ נ י ם ה ר ו א ה ‪,‬‬
‫ו א ל ת ב ק ש ל ך ג ד ו ל ו ת א ל ת ב ק ש ‪ . . .‬בין כ ך ובין כ ך י ר ב ו כ מ ו ת ך בישראל"‪.‬‬
‫אבותיגו ראויים ל ש ב ח ע ל שהשתדלו לשמור ע ל ה מ כ ת ב י ם ה א ל ה ‪,‬‬
‫דבריהם‬
‫הרבה‬
‫נודעת תביעת ה ת ל מ י ד לנבואה‪.‬‬
‫רמזים ב כ ת ב י הרמב״ם‪.‬‬
‫לאור‬
‫כידוע ח ב ר את‬
‫המכתבים‬
‫חבורו פרקים פרקים‪.‬‬
‫במצרים‬
‫ה א ל ה גשכיל‬
‫‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" ב ש ב י ל‬
‫ה ח ב י ב " ״ שבינתים ע ז ב א ת ק ה י ר ה והתישב ב א ר ם צובה‪««.‬‬
‫שמכותלי‬
‫להבין‬
‫‪.‬תלמידו‬
‫לשם שלח ה ר ב את‬
‫כ נ ר א ה נ כ ת ב ו ה מ כ ת ב י ם ה א ל ה ב ז מ ן ישיבתו ש ל א ב ן ע ק נ י ן‬
‫והיה ס י פ ק בידו לשמוע‬
‫ל ק ח מפי הרב‪.‬‬
‫ה ד המשא והמתן שבו נ ת פ ס‬
‫ה ת ל מ י ד ע ל נ ב ו א ה אנו ש ו מ ע י ם מ ת ו ך ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" כ ש ה ר ב מ ז כ י ר ב ו א ת ה ת ל מ י ד‬
‫שאפשר‬
‫א ד ם יכין ע צ מ ו ת מ י ד ל נ ב ו א ה ‪ ,‬י ק ו ה ל ה ו ל א י ת נ ב א ‪.‬‬
‫זה א ת ד ב ר י ירמיהו שהשתמש ב ה ם ב מ כ ת ב ו א ל ה ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫אל‬
‫תבקשי‪*•.‬‬
‫או כ ש מ צ ט ט ב ק ש ר‬
‫‪.‬ואתה תבקש ל ך גדולות‬
‫ה ו א ל א ר ק מגנה א ת א ל ה ה מ ת פ א ר י ם ב נ ב ו א ה ש ב א ה ל ז ו ל ת ם ‪ ,‬ל *‬
‫א ל א א ף מ ז ה י ר א ו ת ו ל ה ב ד י ל בין ה ג ב ו א ה ל ד ו מ ה ל ה ‪.‬‬
‫‪.‬ומה שצריך שיתאמת א צ ל ך‬
‫הוא״ ש ק צ ת אנשים ‪ .‬י ת ח ד ש ו ל ה ם ד מ י ו נ ו ת נ פ ל א ו ת ו ח ל ו מ ו ת ו ט ר ו פ י ם ב ע ת ה י ק י צ ה‬
‫ב ד מ ו ת מ ר א ה ה נ ב ו א ה ע ד שיחשבו ב ע צ מ ם ש ה ם נ ב י א י ם ו י פ ל א ו מ א ד ב מ ה שישיגוהו‬
‫ה ר מ י ו ג ו ת ו י ח ש ב ו ש כ ב ר הגיעו ל ה ם ח כ מ ו ת ל א ב ל מ ו ד ו י ב ו א ו ב ב ל ב ו ל י ם נ ד ו ל י ם‬
‫ב ע נ י נ י ם ה ע צ ו מ י ם העיוניים ו י ת ע ר ב ו ל ה ם הענינים ה א מ ת י י ם ב ע נ י נ י ם ה ד מ י ו נ י י ם ע ר ו ב‬
‫נפלא״‪*8.‬‬
‫ל א ל ח ג ם חשוב היה בעיני ה ר מ ב ״ ם שיתאמת ה ד ב ר הזה א צ ל ת ל מ י ד ו ‪.‬‬
‫ק א ס ל ק א ד ע ת ך שהתלמיד חשב עצמו לנביא ו ת ל ה ד ע ת ו ע ל בלימה?! ודאי שהיתה‬
‫ו א ו ל י ה ת ח ר ש ו ל ו ‪ .‬ד מ י ו נ ו ת נ פ ל א ו ת " ‪ .‬ב ד מ ו ת מ ר א ה הנבואה"‪.‬‬
‫לו יתד ל ה ת ל ו ת בה‪.‬‬
‫גלגל ה ו א שחוזר ב ע ו ל ם ‪.‬‬
‫יחסו לשאיפת תלמידו‪.‬‬
‫אף הרמב״ם ל א עמד ע ל דעתו‪.‬‬
‫מ ק ץ ימים שנה א ת‬
‫מתוך ה מ כ ת ב ששלח הרמב־ם ל ת ל מ י ד ו עמ המנחה החשובה‪,‬‬
‫ס פ ר ו ‪ .‬מ ו ר ה גבוכים״‪ ,‬יוצא ש ל א ר ק ה ס כ י ם ה ר ב ע ל י ד ה ת ל מ י ד א ל א גם א מ ץ א ת‬
‫לבו‬
‫ואף גסה להורות לו א ת ה ד ר ך המוליכה להשגת הגבואה‪.‬‬
‫בבטוי‬
‫‪ .‬ת ב ק ש ל ך גדולות" ש י ר מ י ה ו ה ג י ד ל ב ר ו ך ב ן נ ר י ה א ח ר י ש ה ב י ע ו ל מ ד ו ו ק ו ה‬
‫שיעשה ל ג ב י א ‪ ,‬א ב ל ה פ ע ט ב ט ו י ז ה גותן ט ע ם ל ש ב ח ‪.‬‬
‫לאמר‪:‬‬
‫מבין‬
‫יגלה‬
‫משתמש הוא שוב‬
‫‪.‬אתה חלקי מכל‬
‫תדרוש לעלות‬
‫ל ך מצפוני‬
‫כפלים‪.‬‬
‫ויפתח ד׳‬
‫ע מ ל י ‪ . . .‬גפש ח כ ם‬
‫מ ע ל ו ת‬
‫ג ד ג ל ו ת‬
‫ה ח כ מ ה ‪ . . .‬ויגדיל ו י ו ס י ף‬
‫ה ו א גומר ע ל י ו א ת ה ה ל ל‬
‫ח ב קש‬
‫ו מ צ ב ו ת‬
‫לך‬
‫ל ך‬
‫ג ד ו ל ו ח‬
‫ורוח‬
‫נ ב ד ל ו ת ‪ . . .‬אלהים‬
‫ב ח כ מ ה ‪ . . .‬ובהבגת סתרי תורה‬
‫ל ך א ת אוצרו ה ט ו ב א ת השמים ויביא א ו ת ך א ל‬
‫חדריו‪...‬‬
‫‪. 44‬ועוררתני פרידתך ל ח ב ר המאמר הזה אשר חברתיו ל ך ולדומים ל ך ‪ ,‬פתיחה יג‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫עיי קובץ חיב‪ ,‬ל‪ ,‬נ; ח־ג‪ ,‬טז‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 46‬מוינ ח״ב‪ ,‬פליב יסז‪ ,‬ב ‪ -‬ס ח ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ 45‬קובץ ח״ב‪ ,‬ל‪ ,‬א; חינ‪ ,‬טז‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 48‬שם ח־ב‪ ,‬פליז <פא‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ 47‬שם ח״ב‪ ,‬פיס <פד‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪°P‬‬
‫העשל‬
‫זאת‬
‫ובכל‬
‫בספר‬
‫י ח ז ה ‪ . . .‬כ י‬
‫הודח‬
‫הוא‬
‫משה‬
‫עליו‬
‫ה ד ר ך‬
‫]י[‬
‫השלום‬
‫אשר‬
‫דרוש‪,‬‬
‫ד ר ך‬
‫וממנו‬
‫כ ל‬
‫מ ח ז ה‬
‫חוזה‪,‬‬
‫שדי‬
‫ס ו ל ם‬
‫והוא‬
‫ה מ ח ז ה ״‪40.‬‬
‫רצונו של הרמב״ם ל ה א צ י ל‬
‫ע ל חלמידו מרוחו ולהכניסו ת ח ת כנפי הנבואה‬
‫שם ה ו א ק ו ב ע מ ס מ ר ו ת ו מ ו ר ה א י ר‬
‫י ו צ א מ פ ו ר ש מ פ י ו ב ס ו ף ה ס פ ר ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים"‪.‬‬
‫‪.‬להגיע א ל ה ע ב ו ד ה ההיא אשר היא ה ת כ ל י ת‬
‫ישר א ל ת ל מ י ד ו ו א ו מ ר ‪:‬‬
‫שתגיע‬
‫התפלה‬
‫בעת‬
‫ולעמוד‬
‫א‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪60/‬‬
‫‪.‬ומכאן אתחיל להיישירך א ל תכונת ההרגל והלמוד ע ר‬
‫ל ז א ת ה ת כ ל י ת ה נ ת ל ה ׳ •״׳‬
‫והלמוד‬
‫ש‬
‫ר‬
‫י יע‬
‫א‬
‫לי‬
‫ה א ד ם‬
‫פונה הוא‬
‫כ י צ ד ? ע ל י ד י ש י פ נ ה ל ב ו מעניני ה ע ו ל ם ה ז ה‬
‫ו ב ע ת שיהיה‬
‫לפניו ע ל ה ד ר ך האמתית׳‪.‬‬
‫שיכין ע צ מ ו ל ה מאנשי ה ח כ מ ה ב ז ה‬
‫חפשי‬
‫מעסקיו‬
‫ה‬
‫‪.‬זאת‬
‫ת‬
‫ה ד ר ך מן‬
‫כ‬
‫לי‬
‫‪.‬וישתדל‬
‫ת‬
‫א‬
‫צ‬
‫ל ‪,‬‬
‫ההרנל־‪.‬״‬
‫א‬
‫להתקרב‬
‫א ל השם‬
‫י‬
‫אליה ם׳‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫אמנם‬
‫ה נ‬
‫ע‬
‫ה מ ר ת ה שארם‬
‫יהיה ‪ .‬מ ס פ ר ע ם בני א ד ם ו מ ת ע ס ק ב צ ר כ י נופו‪ ,‬ו ש כ ל ו כ ל ו ב ע ת ה ה י א י ה י ה ע‬
‫השי״ת ו ה ו א ל פ נ י ו ת מ י ד ב ל ב ו ‪ ,‬ו א ע ״ פ שנופו ע ם בני‬
‫ם‬
‫א ד ם ‪ . . .‬ז א ת ה מ ד ר ג ה איני‬
‫א ו מ ר שהיא מ ד ר ג ח כ ל הנביאים‪ ,‬ר ק א ו מ ר שהיא מ ד ר נ ת משה רבינו ע ל י ו ה ש ל ו ם • • •‬
‫ואין ז א ת מ ד ר ג ה שיחשוב כ י ו צ א ב י ל ה י י ש י ר ל ה ג י ע א ל י ה ‪ ,‬א ב ל ה מ ד ר ג ה ה ה י א א ש ר‬
‫ז כ ר ה לפני זאת אפשר ל ה ש ת ד ל להגיע ב ה ר ג ל ההוא אשר זכרנוהו‪,‬‬
‫קדם‬
‫נשא ת ח נ ה ו ה פ ל ה ל ה ס י ר ו ל ה ר ח י ק ה מ ו נ ע י ם ה מ ב ד י ל י ם בינינו ו ב ע ד ‪ .‬״‬
‫מוציא‬
‫ברם‬
‫ר ק א ת מ ד ר נ ת משה מ ת ח ו ם ההשנה‪,‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל השם‬
‫כאן הרמבים‬
‫‪ .‬מ ר ת ת כ ל הנביאים״ ה א ח ר י ם‬
‫היא ה מ ט ר ה שרוצה להיישיר א ת ת ל מ י ד ו להניע א ל י ה ‪.‬‬
‫נשא‬
‫ה ר מ ב ׳ ם משלו ואמר‪:‬‬
‫ה מ ל ך יושב‬
‫ב ת ו ך המדינה ו ק צ ת ם חוץ למדינה‪.‬‬
‫ב ה י כ ל ו ואנשי‬
‫מלכותו‬
‫ק צ ת ם נרים‬
‫א ל ה א ש ר ב ח ו ך ה מ ד י נ ה ‪ ,‬יש מ ה ם מ י ש א ח ו ר י ו‬
‫א ל ב י ת ה מ ל ך ו מ נ מ ת פ נ י ו ב ד ר ך א ח ר ת ‪ ,‬ויש מ ה ם מי ש ר ו צ ה ל ל כ ת א ל ב י ת ה מ ל ר‬
‫ומנמתו אליו‪ ,‬ומבקש ל ב ק ר ב ה י כ ל ו ו ל ע מ ו ד לפניו‪ ,‬א ל א ש ע ד היום ל א ר א ה א י‬
‫חומת בית המלך‪.‬‬
‫מ ן ה ר ו צ י ם ל ב ו א א ל ה ה י כ ל ‪ ,‬יש מ ה ם מ י שהגיע א ל ה ב י ת ו ה ו א‬
‫מ ת ה ל ך ס ב י ב י ו ו מ ב ק ש ל מ צ ו א ה ש ע ר ‪ ,‬ו מ ה ם מי ש נ כ נ ס ב ש ע ר ו ה ו א ה ו ל ך ב פ ר ו ז ד ו ר •‬
‫ויש מ י ש ה נ י ע א ל ת ו ך ה ב י ת ו נ מ צ א ע ם ה מ ל ך ב ב י ת ה מ ל ך ‪.‬‬
‫אל‬
‫ת ו ך ה ב י ת ל א י ר א ה א ת ה מ ל ך מיד או י ד ב ר עמו‪.‬‬
‫אחר‬
‫אמנם א ף‬
‫ה ג‬
‫י ע ו אל תוך ה ב י‬
‫עליו ל ה ש ת ד ל ה ש ת ד ל ו ת א ח ר ה ע ד שיעמוד לפני ה מ ל ך ויראהו מ‬
‫או ישמע ד ב ר ה מ ל ך או י ד ב ר ע מ ו ‪ .‬״‬
‫וזהו ה נ מ ש ל ‪:‬‬
‫ר ח ו‬
‫ק או מ ק ר ו ב ׳‬
‫א ל ה אשר ה ם‬
‫ן ץ למדינה‬
‫ה ם בני א ד ם ב ל י ד ת ו א מ ו נ ה ל א מ ד ר ך עיון ו ל א מ ד ר ך ק ב ל ה ‪.‬‬
‫הם‬
‫בתוך המדינה א ב ל אחוריהם ל ה י כ ל‬
‫והרוצים‬
‫מ‬
‫י שהניע‬
‫ח‬
‫ח‬
‫א ל ה האנשים אשד‬
‫ה מ ל ך ה ם ב ע ל י אמונה ב ל ת י אמיתיה•‬
‫ל ב א א ל בית ה מ ל ך ולהכנס אצלו א ל א שלא ראו בית ה מ ל ך כ ל ל הם‬
‫״ ה מ ו ן אנשי ה ת ו ר ה ‪ ,‬ר ״ ל ע ם ׳ ה א ר ץ ה ע ו ס ק י ם ב מ צ ו ת " ‪.‬‬
‫והמניעים א ל ה ב י ת והולכים‬
‫סביבו ה ם ‪ .‬ה ת ל מ ו ד י י ם ‪ . . .‬המאמינים ד ע ו ת אמתיות מ ד ר ך קבלה״‬
‫‪ 49‬קובץ ח־ב‪ ,‬כט‪ ,‬ד ‪ -‬ל ‪ ,‬נ‪.‬‬
‫‪ 51‬שם סה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 53‬שם סי‪ ,‬א ‪ -‬כ ‪.‬‬
‫‪ 50‬סויג חיג‪ ,‬פניא <סד‪ ,‬א׳‪.‬‬
‫‪ 52‬עם סה‪ ,‬ב‪-‬סו‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 54‬שם סד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫ב‬
‫ל י עיון ו ח ק י ר ה‬
‫ההאמין‬
‫]יא[‬
‫בשרשי התורה‪.‬‬
‫הרמב״ם שזכה‬
‫קסט‬
‫לנבואה?‬
‫‪.‬ואשר הכניסו ע צ מ ם לעיין ב ע ק ר י ה ד ת כ ב ר נכנסו ל פ ר ו ז ד ו ר ‪. . .‬‬
‫א ב ל מ י שהניע ל ר ע ת מ ו פ ת כ ל מ ה ש נ מ צ א ע ל י ו מ ו פ ת ‪ ,‬ו י ד ע מ ן ה ע נ י נ י ם ה א ל ה י י ם‬
‫כ ל מ ה שאפשר ש ת ו ד ע א מ ת ת ו ‪ . . .‬כ ב ר הניע ע ם ה מ ל ך ב ת ו ך הבית״‪.‬‬
‫אמתת‬
‫היא מ ד ר ג ת ה ח כ מ י ם ‪ ,‬והיא ק ר ו ב ה ל מ ע ל ת הנביאים ומביאה א ל י ה ‪.‬‬
‫המעלה‬
‫ל מ ע ל ה זו אין ה ח כ מ י ם ב א י ם ע ד ס ו ף כ ח ו ת י ה ם ‪.‬‬
‫בהגיעם‬
‫מ מ ד ר ג ת מ י שהגיע‬
‫לעלות‬
‫פעולות‬
‫ההשתדלות הדרושה כדי‬
‫ל מ ד ר ג ה זו יגיע ‪ .‬מ י שישים ב ל מ ח ש ב ת ו א ח ר ש ל מ ו ת ו‬
‫ו י ה י ה כ ל ו נ ו ט ה א ל ה ש ם י ח ע ל ה ‪ ,‬ו ה ו א מ פ ג ה מ ח ש ב ח ו מ ז ו ל ח ו ‪ ,‬וישים כ ל‬
‫שכלו להתבונן‬
‫ב כ ל הנבראים‪,‬‬
‫כדי‬
‫ה נ ה ג ח ו א ו ח ם ע ל א י ז ה צ ד א פ ש ר שחהיה״‪.‬‬
‫הנביאים‬
‫אמנם‬
‫‪ .‬ע ם ה מ ל ך ב ת ו ך הבית" ל מ ד ר ג ת ר ו א י פגי ה מ ל ך ה י א‬
‫ד ב ר שהוא ל פ י כ ח ו של ח כ ם ‪.‬‬
‫באלהוח‪,‬‬
‫זאת‬
‫ללמוד מהם ראיה‬
‫ע ל הש״י‪,‬‬
‫לדעת‬
‫ברצונו להביא א ת תלמידו לידי מ ע ל ת‬
‫הרמב״ם מציע לפני תלמידו ה ד ר כ ה שתמציתה ה ה ש ת ד ל ו ת הזאה ומעיר‬
‫ר ו ח ו ל ש י ם ‪ .‬מ ח ש ב ת ו ב ש ם ל ב ד ו א ח ר שהניע א ל ידיעתו״ ע ל פ י ‪ .‬ש י ש כ ל ה ו ה ש כ ל ‪.‬‬
‫כ ן ח ח ח י ל ל ה מ ס ר א ל י ו ו ת ש ח ד ל ל ה ח ק ר ב ל ו י ח ח ז ק ה ד ב ו ק א ש ר ב י נ ך ובינו‪,‬‬
‫אחר‬
‫והוא השכל"‪.‬‬
‫ולחשים‬
‫אליו‪,‬‬
‫ל א קנין י ד י ע ו ת ע ק ר א ל א ה ק ד ש ת כ ל ה מ ח ש ב ו ת ל א ל ה י ם ‪:‬‬
‫‪.‬להמסר‬
‫הרוב‬
‫בבדידות‬
‫המחשבה‬
‫השכלית‬
‫חםיד‪.‬‬
‫בחשקו‬
‫וזה‬
‫ישלם‬
‫על‬
‫ו ב ה ח פ ר ד ו ח ומפני זה י ר ב ה כ ל ח ס י ד ל ה פ ר ר ו ל ה ת ב ו ד ד ו ל א י ת ח ב ר ע ם א ר ם ר ק‬
‫לצורך‬
‫‪.‬מורה‬
‫הכרחי"‪.‬״‬
‫סוף‬
‫מוכיח‬
‫הספר‬
‫על‬
‫כונח‬
‫כל‬
‫הספר‪.‬‬
‫חוהם‬
‫את‬
‫הרמב״ם‬
‫גבוכים" ב ג ל ו י ד ע ת ששם ב ו ‪ .‬מ מ ה ש א ח ש ו ב ש ה ו א מ ו ע י ל מ א ד ל כ י ו צ א ב ך ‪.‬‬
‫ואני מ ק ו ה ע ל י ך ש ע ם ה ה ש ח כ ל ו ח ה ט ו ב חשיג כ ל העגיגים ש כ ל ל ת י ב ו בע״ה״‪56.‬‬
‫ו ל א ה י ה א ב ן עקנין ל ב ד ו ב ז ה שחשב ע צ מ ו לנביא‪ ,‬״ א ף א ח ר י ם חשבוהו לנביא‪.‬‬
‫ר׳‬
‫יהודה אלחריזי שהכיר אותו פנים א ל פנים מ ס פ ר ב״תחכמוני״‪:‬‬
‫ה מ ל ו כ ה היא א ר ם צובה‬
‫לעיר‬
‫‪.‬ומשם ב א ת י‬
‫ה ב ר ו כ ה ‪ . . .‬ב א א ל י ה זה שלשים ש נ ה ‪. . .‬‬
‫החכם‬
‫ר ב י יוסף מ ע ר ב י ‪ . . .‬ומפיו ילמדו ח כ מ ה ח כ מ י ם ואם ה ם כ א ל י ש ע הוא כ ח ש ב י ‪. . .‬‬
‫ולו‬
‫יהיה‬
‫ה ד ו ר‬
‫ד ו ר‬
‫ה נ ב ו א ה‬
‫משחו‬
‫א ל‬
‫ב י ש ר א ל‬
‫לנביא‪88/‬‬
‫לשון ש ב ח ז ה ה י ה י ק ר ו ק ד ו ש ב י ש ר א ל ו ל ע ו ל ם ל א ה י ח ה מ ל י צ ח אנשים מ ל ו מ ד ה ‪.‬‬
‫על‬
‫א ח ח כ מ ה ו כ מ ה ש ל א נהנ א ל ח ר י ז י ק ל ו ח ר א ש ב ח ר ח י ם ש כ ח ב כ נ ר א ה א ח ר כ ך‬
‫ושבהם‬
‫הוסיף‬
‫ב מ ע ר ב‬
‫ע ל הראשונים‬
‫ו ב מ ז ר ח‬
‫ב ח א ר ו א ח א ב ן עקנין‪:‬‬
‫מ ש ח ך‬
‫אל‬
‫לנביא״‪.‬״‬
‫‪ .‬ו ח י י ה‬
‫נ ב י ר‬
‫ו ר ב‬
‫כ א ן נ א מ ר ב פ י ר ו ש שעקנין‬
‫השינ מ ע ל ח ה נ ב ו א ה א ח ר י ש ע ז ב א ח מ ו ל ר ח ו ‪ ,‬א ח מ ר ו ק ו ‪ ,‬ו ה נ י ע ל מ צ ר י ם א ו ל א ר ם‬
‫‪ 46‬שם פנ״ד‪ ,‬עא‪ ,‬א‪.‬‬
‫•יי‪ .‬שם סה‪ ,‬א‪ .‬עפ־י אבן תיבון ואלחריזי‪.‬‬
‫לי• כדאי לציין שבפירושו ל‪.‬שיר השירים׳ ‪.‬גלוי הרזים והופעת האורות' העומד לצאת‬
‫לאור ע״י א ב ר ה ם הלקין משתמע אבן עקגין בבטוי ‪.‬מםא פאץ סן גור אלבארי עלי"‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪. G e s .Schriften,1,65‬‬
‫שהאציל עלי הבורא‪ ,‬עי׳ שטיגשגידר‪,‬‬
‫‪ 58‬תהכפוגי שער פיו‪ .‬אלחריזי תפש כאן לשון הבת קול‪. :‬יש כאן אדם <הלל‪ ,‬שמואל‬
‫הקטן( שראוי לרהיק אלא שאין דורו זכאי לכך'‪ ,‬תוספתא סוטה יג‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ .‬פרופ‪ .‬ש‪ .‬שפיגל העירגי‬
‫על כעין זה בשירו של ר׳ יהודה הלוי ל כ ב ו ד ר׳ נ ת ן ‪ . . .‬סופר הישיבה בעיר סצרים‪. :‬ולו הדור‬
‫כדי יהיה לנביא אזי נבא ונקרא איש חמודות"‪ ,‬דיואן‪ ,‬הוצ׳ בראדי‪ ,‬היא‪.192 :113 ,‬‬
‫‪59‬שם שער נ‪ .‬וכן בכיי‪ , J T S ((1791‬עט׳ ‪ ,262a‬כיי ‪ ,a90‬עם׳ ‪.a144‬‬
‫‪VP‬‬
‫]יב[‬
‫העשל‬
‫צובה‪ ,‬זאת אומרת אחרי ש ה ת ק ר ב א ל הרמב״ם‪.‬״״‬
‫הניעה‬
‫ע ל פ י שנים ע ד י ם י ק ו ם ד ב ר •‬
‫לידינו ‪.‬קינה ע ל י ח כ ם ' ב מ ח ז ו ר א ר ם צ ו ב ה ש ח ו ב ר ה כ נ ר א ה ע ל מותו של‬
‫ו נ ב י א‬
‫ר ׳ י ו ס ף א ב ן ע ק נ י ן ושם נ א מ ר ‪ . .‬י ו ם א ו ר פ ל ו נ י ה ח ב י א נ ע ד ר ח כ ם‬
‫וכבה‬
‫נר מ ע ר ב י ו ח ר ב מ ק ד ש האמת״‪.‬נ‪8‬‬
‫ג‬
‫כאשר‬
‫להסתכל‬
‫זכינו‬
‫אנו מ ר ב י ם‬
‫שהניעה‬
‫מתכוונים‬
‫ספר‬
‫להתעמק‬
‫ב פ ר ק ח ש ו ב ז ה בחיי ה ר מ ב ״ מ ‪ ,‬כ ן אנו מ ט י ב י ם‬
‫ל ת ו ך ס ת ר ה מ ד ר נ ה הנביאית ששאף א ל י ה ו ל מ צ ו א ר א י ו ת ל ש א י פ ה הזאת•‬
‫לידינו‬
‫ל‪.‬פרקים‬
‫תעודה‬
‫המאפשרת‬
‫חשובה‬
‫דעת רוב‬
‫ב ה צ ל ח ה ׳ שעפ״י‬
‫זה ה מ כ ו נ ה בשם ‪ .‬ח ו ת ם ה מ א מ ר ׳‬
‫ב ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים׳‬
‫המחבר‬
‫לנו‬
‫להציץ‬
‫החוקרים‬
‫בין‬
‫החרכים‪.‬‬
‫יצאו מידי‬
‫אני‬
‫הרמבים•‬
‫‪8 2‬‬
‫)מורה נבוכים( מפני שמקיף כ ל מ ה ש כ ל ל‬
‫‪ .‬ב ת כ ל י ת ו וסופו׳‬
‫כתוב בשביל‬
‫‪ .‬ת ל מ י ד ו החשוב׳ שהוא‬
‫י ו ס ף א ב ן עקנין‪63.‬‬
‫בספר‬
‫הנבואה‪.‬‬
‫לו‬
‫זה‬
‫הודה‬
‫הרמב׳ם‬
‫ולא‬
‫בוש‬
‫שהניע‬
‫ה ו ד א ה זו י ו צ א ת נ ל ו י ה ו מ פ ו ר ש ת ‪.‬‬
‫אל‬
‫‪.‬הצלחה‬
‫למררנח‬
‫האחרונה׳‪,‬‬
‫ם ע ם י ד ה ו א ה כ ל ל שהאיש א ש ר הניעה‬
‫‪.‬השלמות׳ י צ ט ר ך להשלים זולתו ולהשפיע ע ל א ח ר י ם מ מ ה שהשפיע ה א ל ה י ם‬
‫עליו‪.‬‬
‫תמידית׳‬
‫ט י ב ה ש ל ש ל מ ו ת זו מ ה י ? זו מ ד ר נ ת ‪ .‬מ י ש ה ש פ י ע ה א ל ע ל י ו ה ש פ ע ה‬
‫א‬
‫‪ 80‬אלחריז׳ משחפש פעמים אחדות בכנוי נבואה כשרוצה ל פ א ר משוררים עברים; ר‬
‫על עצמו אומר‪. :‬וישלח השכל אח י ד ו ‪ . . .‬ויאמר ל י ‪ . . .‬ובחזון השיר נביא לנוים נתחיו'‬
‫יתחכמוני‪ ,‬הקדמה(‪ .‬על פשוררי ס פ ר ד אומר ‪.‬דור המשוררים הנפלאים הקרואים ח ב ל הנביאים‬
‫אשר היה מהם ר׳ יהודה הלוי־ <שער יח‪ ,‬א; עיי שער יח‪ ,‬ד ‪ :‬נ‪ ,‬ו(‪ .‬אמנם נכרים ד ב ר י מליצה‪.‬‬
‫‪ 1 , ,‬י י לא ר ק‬
‫וקל להבחין ביניהם לדבריו ע ל אבן עקנין הברורים וחותכים‬
‫שקראהו נביא אלא נם פרט והזכיר ש‪.‬נסשח לנביאי ודייק ל ס פ ר בהדיא המקום בו נמשח‪ .‬פרטים‬
‫א ל ה מוכיחים שאלחריזי ד ב ר משום מעשה שהיה ולא לשם םליצה‪ .‬יתר ע ל כ ך אפשר להבי‪1‬‬
‫שבדברו על משוררים נ ל כ ד בפרי המשל הקרוב בענין והשוה אותם לנביאים‪ .‬אולם אבן עקניז‬
‫לא בזכות שירתו נתן לו אלהריזי את תואר הנביא‪ .‬כדאי לציין שאף ב ד ב ר ו על שירי ר׳ יהודה‬
‫הלוי נזהר הוא בלשונו ואומר ‪ .‬כ א ל ו מכוכבי רום נדולה או מרוח הקדש אצילה־ <נ׳ •‬
‫הרםבים מכונה בשיר אחד בשמ ‪.‬נביא חכמה'‪ ,‬עיי ח‪ .‬בראד׳‪ ,‬מכתמים על הרםב׳ם‪ ,‬מאזנים׳‬
‫‪ ,1935‬עם׳ ‪.407‬‬
‫כ ד ר ב ו נ ו ת י‬
‫כ‬
‫א‬
‫ח ר‬
‫ז‬
‫ו (‬
‫‪ 61‬שזח־ה‪ .‬קובץ על יד‪ ,‬כ ר ך ח‪ ,‬שנה י־ד‪ .‬המליצה ‪ .‬ו ה ת פ ל ה ע ל כ ל נביאיו יחדין• שאבן‬
‫עקנין םשתסש בה בראש סאםרו ‪.‬בםחויב הםציאות׳ <הוצי סאננס‪ ,‬עפ׳ ‪ (3‬ושהתקשה בה ‪M .‬‬
‫‪ .Drei Abhandlungen von Josef ben Jehuda) L o w y‬עם׳ ‪ 2‬ה ע ר ה ‪ (2‬רנילה בפי מחברים‬
‫יהודים כותבי ערבית ונם בסי םתרנםי ס פ ר י ם מערבית לעבריה‪ .‬מעין עקיפה ־ א שלא ל ה ו צ '‬
‫דברי ב ר כ ה על מ ח ס ד שבהם הערבים פותחים פאםריהם‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪ 62‬במקום אחר אשתדל ביה לחזק ד ע ת ם של שטינשנידר ו ב כ ר ש״פרקי הצלחה• פרי רוחו‬
‫של הרםבים הם‪.‬‬
‫‪. 63‬והטה אזניך אחה אחי א ל הבנת מה שנמשך אליו זה הענין‪ ,‬לפני שאני שמתיו חותם‬
‫הטורה ויקיף ב כ ל ס ה ש כ ל ל אותו בתכליתו וסופו׳‪ ,‬פרקים בהצלחה‪ ,‬הוצ׳ דוידוביץ׳ עם'‬
‫]יג[‬
‫ההאמין הרמב׳׳ם שזכה לנבואה?‬
‫רבקה‪,‬‬
‫דבור‬
‫קעא‬
‫ב ל ת י מ ת מ ר ד ת " ‪ ,‬מ ד ר ג ת מ י ‪ .‬ש מ נ ל י ן ל ו מ ן שמיא ר ז י ת ו ר ה " ‪ .‬״‬
‫מ ו ס י ף ו מ ס פ ר שהוא הישיר ו ה ד ר י ך א ר ם‬
‫‪.‬הנעח‬
‫עקנין‪-‬אל‬
‫זאח‬
‫המדרגה״‪.‬״•‬
‫בזה‬
‫ותוך כדי‬
‫א ח ר ‪ -‬ש ה ו א כגראה תלמידו אבן‬
‫הודה‬
‫בפה‬
‫מלא‬
‫שהוא‬
‫בעצמו‬
‫זכה‬
‫ל מ ד ר ג ה הנבואה‪.‬‬
‫ל ה ב מ פ י ו יצא ב ד ב ר ו ע ל ה מ ר א ה הנביאי‪.‬‬
‫בצבעים לוהטים מ ת א ר הוא מ צ ב‬
‫ז ה ב מ ר ה ש ר ק א ד ם ה מ ד ב ר מ ת ו ך נסיון י כ ו ל ל ע ש ו ת ‪ ,‬ומשנן ל ת ל מ י ד ו שאין ה נ ב ו א ה‬
‫נקנית‬
‫היא‬
‫אלא‬
‫ב ה ז ד כ כ ו ח ה נ פ ש ‪ ,‬ז‪ .‬א ‪ .‬ב ט ה ר ח ה ח ו ש י ם ‪ ,‬ה ש כ ל ו ה מ ר מ ה ‪« « .‬‬
‫צ ו ר ך חיוני ו מ צ ב ה מ י ד י ‪.‬‬
‫כך‬
‫הנבואה‬
‫כשם ש ה א ד ם ימוח א ם יעמוד ר נ ע א ח ד מלהתנשם‪,‬‬
‫ימוח ל ש ע ה כ ש ר ו ח ה ק ד ש או הגבואה ע ח ב ת א ו ת ו ‪ .‬ל •‬
‫מ א י ד ך גיסא א ם ה א ד ם‬
‫מ ו כ ן וראוי‪ ,‬אז י ז כ ה שהשכיגה ת ז ר ח ע ל י ו וגשמתו ח ק ב ל ב ל י ה ר ף ש פ ע א ל ה י ‪• 8‬‬
‫ותאיר‬
‫של‬
‫באור אלהי ובכבוד מלאכי‪•».‬‬
‫ה ת פ ש ט ו ת הגשמיות ו ע ל י ת ה ג ש מ ה‬
‫בכח‬
‫יכול הוא‬
‫ל ע ו ל ם עליון‪,‬‬
‫‪ .‬ע ו ל ם השכלים״‪ ,‬שבו יביט‬
‫ה מ ד מ ה ו י ר א ה א ת ה ע ת י ד כ מ ו ש ר ו א ה א ת ה ע ב ר ואז י ה י ה ל א ל י ר ו ל ה ג י ד‬
‫עתידות ולגלות מראש מ ה שיתרחש ב ע ו ל ם ‪:‬‬
‫לא‬
‫ל ה ג י ע ‪ -‬ע ל ידי‬
‫תפלה‪-‬למצב‬
‫יהיה ב ע ו ל ם‬
‫ד ב ר ג ע ל ם ממנ!־‪70.‬‬
‫מ ל ח מ ה או ר ע ב ‪ ,‬מ ו ת או חיים‪.‬‬
‫שהנבואה ניתנת ל ו ב ל י התרנשות ו ב ל י ק ו ל ‪ .‬נ ד‬
‫במחשבתו‬
‫הענין‬
‫ועצתו‪,‬‬
‫בקצור‪,‬‬
‫כ ל זה מ ת ר ח ש ב מ ח ש ב ת ו של א ר ם ב ש ע ה‬
‫ה נ ב ו א ה ת ר ד ע ל לשונו‪ ,‬ב ל ת י ח ל ו י ה‬
‫‪ .‬ז ו ל ת מ ה ש י נ ד נ ד ו ב ו שפחיו״‪.‬‬
‫ה א ד ם אינו פ ו ע ל‬
‫ומחולל‬
‫אח‬
‫‪ .‬ה י ו ר ד עליו"‪ ,‬ה ו א נ כ נ ע ו מ ק ב ל ‪ 2 .‬ל‬
‫‪. 84‬אכן יצטרך האיש אשר הניע לו השלמות )כ(שישלים זולתו וישפיע ע ל האנשים ממה‬
‫שהשפיע ה א ל ית׳ א ל י ו ‪ . . .‬השפעה תמידית ד ב ק ה בלתי מתפרדת‪ ,‬אפרו וטנלין לו מן שמיא‬
‫רזי תורה' שם‪ ,‬עמ׳ ‪.10‬‬
‫‪. 65‬ואל הנעת זאת המדרנה אשר היא מיועדת לפי שנשלפו אליו אלה הפנות והשרשים‬
‫ועשה מה שהישרתי אותו אליו"‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪.11‬‬
‫‪. 66‬התלמיד החשוב‪ ,‬אולי כאשר נזדכך ל ב ך ונבדלו ממנו העננים יתבאר ל ך מה שנתבאר‬
‫‪ , J Q R ,‬עמי ‪ ,271‬הערה ‪.5‬‬
‫‪1897‬‬
‫ידים המוכנים להמצא ב ק ה ל השכלים"‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ו‪ .‬עי׳ בכר‪,‬‬
‫‪. 67‬והנה רוח תיבה פשותפת פעם נבארה נשיםה ופעם נבארה נבואה‪ .‬וכאשר היה חיות‬
‫ה ל ב עם זאת הנשימה ה מ ק ר ר ת ממנו אשיות והתלהבות‪ ,‬וכאשר שקטה ממנו רגע קטון היה זה‬
‫ס ב ה למותו הנה כן בחייך כאשר בוטלה רוח הקודש מזה ה ל ב ימות לשעתו וזו היא מיתתו׳‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עסי ‪.2‬‬
‫‪. 08‬ותהיה אז נפשך הנכבדה בלתי ס ר ה םקנינים רבניים וסחורות םלאכיות׳‪ .‬שם‪ ,‬עמי ‪.14‬‬
‫‪. 69‬ולמה שהוא דרישת החכמה מביאה א ל ההשנה ה נ ב ו א י ת ‪ . . .‬וכאשר נבר ביראת ד׳‬
‫אשר היא תכלית התורה הניעתהו היראה א ל דעת קדושים עד שישפיעו עליו המלאכים'‪ ,‬עפ׳‬
‫‪ ,12‬עיי עם׳ ‪.3‬‬
‫‪. 70‬נכנעה נפשו ה נ כ ב ד והוציאה אותו טן ה ט ו ח ש ו ת ‪ . . .‬ויביט עם הכח המדמה ויראה‬
‫וישמע םה שלא יהיה בו ספק‪ .‬לפי שהעתידים ועוברים הם בםדרנה אחת א ל אותם הענינים‬
‫לפי שהם נםצאים יחד בענינים מבוארים להם‪ ,‬הנה יביט בעתידים כמו שיביט בעוברים׳‪ ,‬שם‬
‫עפ ‪.8-7‬‬
‫‪ 71‬שם עם׳ ‪.11‬‬
‫‪. 72‬רחש לבי‪ ,‬והיא פליצה נפלאה פן הנבואה היורדת עליו פבלתי שפה ולשון ולא קול‬
‫זולת פ ה ש י נ ת ח בו שפתיו‪ ,‬וישלחהו ה א ל ית׳ ע ל לשונו מבלתי פחשבה ועצה בענין היורד‬
‫עליו״‪ ,‬שם עמ׳ ‪.13‬‬
‫העשל‬
‫קעב‬
‫א ד ם עשוי ש ל א‬
‫הרמב״ם‬
‫י ד ן‬
‫‪1‬‬
‫להשביע א ת עצמו ולהראות א ת יקר‬
‫‪,‬‬
‫רני ׳‬
‫ת פ א ר ת רוחו‬
‫ל ה ס ת י ר מ ה שבמחבואי ל ב ו ולשמור לפיו מחסום‪ .‬מי ג ר ם ל ו לגלות א ה‬
‫א ה ב ת ו ל ‪ .‬ת ל מ י ד ו ה ח ש ו ב ״ ש ה א י ץ ו ה פ צ י ר ב ו ע ד שנענה ל ב ק ש ת ו ו ה כ נ י ס‬
‫הסוד?‬
‫אותו ל פ ר ד ס ‪.‬‬
‫תשוקת‬
‫א ה ב ה מ ק ל ק ל ת השורה‪.‬‬
‫ה ר מ ב ״ ם ל נ ב ו א ה ל א נ ו ל ד ה ב ו מ ת ו ך כונה ל ה ש ת מ ש ב‪.‬תנא" ולעשות‬
‫א ה‬
‫נסים ונפלאות‪3.‬ד א ח ר ש ה ת א ב ק ע ם בעיות וחידות העומדות ברומו של עולם ו ר‬
‫ש פ ת ר ו ג ן מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ה ש כ ל האנושי‪ ,‬ת א ב ה נפשו ל ע ב ו ר א ת ה נ ב ו ל ‪.‬‬
‫ח ב ב ה ר מ ב ״ ם א ת ה נ ב ו א ה יותר מ כ ל ד ר כ י העיון‪ .‬מי שהיה א ר י ש ב ח ב ו ר י ״‬
‫ומושל‬
‫שליט‬
‫בהרבה‬
‫השערים‬
‫ח כ מ ו ת ‪ ,‬הרגיש ש ל א כ ל‬
‫שהרבה‬
‫פתוחים לפניו‪,‬‬
‫א ו צ ר ו ת ם ם ו י י ם מ ע י נ י ההגיון‪. ,‬שיש ל ש כ ל האנושי ג ב ו ל י ע מ ו ד אצלו״‪•!.‬ז י ד ע ה ו א‬
‫‪.‬דע‬
‫ש ח י ר ו ת שונות ה מ ס ת כ ל ב ה ן עיניו כ ה ו ת ו ס ו פ ו כ ס ו מ א ה מ מ ש ש ב א פ י ל ה ‪ * .‬י‬
‫ח‬
‫ה א ד ם יש ל ה ק ץ ו כ ל ז מ ן ש ה נ פ ש ב נ ו ף א י נ ה י כ ו ל ה ל י ד ע מ ה ל מ ע ל ה מ ן ה ט ב ע •‬
‫שהיא שורה‬
‫ולפי‬
‫א‬
‫ב ט ב ע א י א פ ש ר ל ה ל ח ז ו ת ו ל ר א ו ת ל ס ע ל ה ״ ‪ 7 8 .‬יש ענינים‬
‫כ‬
‫יגיעו ש כ ל י ה א ד ם ל י ד י ע ת ם ‪ . ,‬ו ה ט ר י ח ה מ ח ש ב ו ת ב מ ה ש ל א יגיעו ל ה ש ג ת ו ואין‬
‫ל ה ם שיגיעו ב ה ‪ . . .‬ה ו א ח ס ר ו ן ד ע ת א ו מ י ן פ ח ש ג ע ו ך ‪ ? ? .‬א כ ן יש‬
‫למעלה‬
‫‪.‬מעלה בדעה‬
‫מ מ ע ל ה ה פ י ל ו ס ו פ י ם ו ה י א ה נ ב ו א ה ־ ‪ .‬״ ל ב ה א ד ם משיג מ ה ש ל א ישיג ב כ ה‬
‫מקום‬
‫השכל‪.‬״ ל‬
‫שהגביאים‬
‫פילוסופים‬
‫עומרים אין‬
‫יכולים‬
‫גמורים‬
‫אף‬
‫לעמוד‪.‬‬
‫אריסטו‪ ,‬ש ד ע ח ו ‪ .‬ה י א ת כ ל י ת ד ע ת האדם״‪ ,‬ע ר כ ו ק ט ן מ א ל ה ‪.‬שגשפע א ל י ה ם ה ש פ ע‬
‫ה א ל ה י ע ד שישיגו א ל מ ע ל ח ה נ ב ו א ה א ש ר א י ן מ ע ל ה ל מ ע ל ה מ מ נ ה ״ ‪.‬‬
‫‪8 0‬‬
‫י נ י ?‬
‫מ ה ר א ה ה ר מ ב ״ ם ל ה ק י ש נ ב ו א ה ל פ י ל ו ס ו פ י ה ? מ ה ענין א ר י ס ט ו א צ ל ה ר ם‬
‫ע‬
‫היקש ז ה ל א ה י ה חדוש ע נ ח ח ד ש ב ב י ח מ ד ר ש ו ש ל ה ר ם ב ״ ם ‪ .‬ה ו א ל א ד ן נזירה‬
‫זו מ ע צ מ ו ‪.‬‬
‫ה ב ל ע ת ת ח ו מ י ם זו נ ע ש ת ה‬
‫וה‬
‫ב פ ו ל מ ו ס קדמון‪ .‬ה י א מ ע ש ה בני ישרא‬
‫ש‬
‫‪ . 73‬כ ל נ ב י א ש י ע ס ו ד ל נ ו ו י א ם ר ש ה ש ם ש ל ח ו אינו צ ר י ך ל ע ש ו ת א ו ת • • •‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫׳ ‪ 2‬נ י‬
‫ס‬
‫י‬
‫םנהנו ש ל ע ו ל ם ‪ .‬א ל א ה א ו ת ש ל ו ש י א ם ר ד ב ר י ם ה ע ת י ד י ם ל ה י ו ת ב ע ו ל ם ויאמנו דבריו'‪ .‬י ס י י‬
‫ה ת ו ר ה פ י י ‪ ,‬ה י א ־ )עיי פ ־ ז ‪ ,‬ה י ז ; פ י ה ‪ ,‬ה ' ב > ‪.‬‬
‫אלא‬
‫נביא שיקים ‪ .‬ל א לעשות ד ת ה ו א ב א‬
‫ע ל ד ב ר י ה ת ו ר ה ולהזהיר ה ע ם ש ל א יעברו עליה'‪ .‬פיט‪ ,‬היב‪.‬‬
‫‪ 74‬פ ו י נ ‪ ,‬ח ־ א ‪ ,‬פ ל ־ ב ע א ‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ . 75‬ל א ת ש ל ח ש כ ל ך א ל א ב פ ד ‪ ,‬ש א פ ש ר ה א ד ם ל ה ש י נ ו א ב ל ה ע נ י ן א ש ר א י ן ב ט ב ע ה‬
‫‪ .‬ו כ ש ת ט ר י ח עיניך ו ת פ ל י נ בעיןן ו ת‬
‫ל ה ש י ג ו ‪ ,‬ה ע ס ק ב ו פ ז י ק פ א ד ' ‪ ,‬פ ו י נ ה א ‪ ,‬פ ל י ב <נא‪ ,‬א ( ‪.‬‬
‫לעיין ע ל ר ו ח ק גדול יותר א ר ו ך ט פ ה ש ב כ ח ך לעיין ב ד ו ח ק ו ‪ . . .‬י ח ל ש ר א ו ת ך י ל‬
‫שהיית כ ו ל‬
‫להשיג‬
‫ק ו ד ם ה פ ל ג ת ה ה ב ט ה ו ה ה ט ד ח ה ׳ ‪ ,‬ש פ <פט‪ ,‬נ ( ‪ :‬עיי‬
‫ת‬
‫א‬
‫ר‬
‫א‬
‫ד‬
‫'‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ו‬
‫!‬
‫ס א פ ר הייחוד•‬
‫ש ט י נ ש נ י ד ד ‪ ,‬ע ם ׳ ‪.17‬‬
‫‪ 78‬מ כ ת ב ה ר ס ב י ם ל ר ־ ח ס ד א י ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬ק ו ב ץ ח י ב ‪ ,‬כ י נ ‪ ,‬ב ‪.‬‬
‫‪ 77‬מ ו ר ה נ ב ו כ י ם ח י ב ‪ ,‬פ כ י ד ע א ‪ ,‬א > ‪.‬‬
‫‪ 78‬ק ו ב ץ ח י ב ׳‬
‫‪ 78‬פ ו ר ה נ ב ו כ י ם ח ׳ ב ‪ ,‬פ כ י ד <נא‪ ,‬א > ; פ ל י ח < פ ב ‪ ,‬ב > ‪ .‬ע י ' י ש י ט‬
‫^‬
‫י י‬
‫י‬
‫החכם האפתי ע ל א‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ם‬
‫)‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ם‬
‫(‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫א‬
‫ר‬
‫ן‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ס‬
‫א ב‬
‫ן‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 1‬ל ק י י י ' • יי"'‬
‫אמת‬
‫‪, 1,‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪ . I . N . S .JQR,489‬ע ״ י ‪ .‬ג ו ט מ ן ‪Judentums ,‬‬
‫מחכמי המחקרי‪,‬‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫כ נ‬
‫נ‬
‫׳ •‬
‫ה‬
‫‪s‬‬
‫ן ת‬
‫‪d e‬‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ת‬
‫‪losophie‬‬
‫‪2‬‬
‫‪'* °‬‬
‫‪ 80‬א נ ר ת ה ר ס ב י ם ל ר ־ ש ט ו א ל א ב ןתבון‪,N.S‬ק ו ב ץ ח י ב ‪ .‬כ י ח ‪ ,‬ד ‪ .‬ע י ׳‬
‫יןת‬
‫‪402‬‬
‫פלטר‪,‬‬
‫ג‬
‫‪ J Q R , .‬׳ ׳‬
‫‪2‬‬
‫|טו[‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫בתקופה‬
‫תחומו‬
‫ההילניסטית‪.‬‬
‫של יפת‪.‬‬
‫היתה רומה?‬
‫כל‬
‫קעג‬
‫ב ש ע ה שהשעו בני י פ ת א ת נ ב ו ל י שם‪,‬‬
‫ב ז מ ן שהשנים כ ת י ק ו נ ן ו י ש ר א ל ש ת י י ם ע ל א ד מ ת ם ת ו ר ת ם ל מ ה‬
‫ל ב א ר ע מ ו ק ה מ ל א ה מ י ם ‪ ,‬והיו מ י מ י ה צוננים ו מ ת ו ק י ם ו ט ו ב י ם ‪.‬‬
‫והיו‬
‫ב נ י ה ע י ר ד ו ל י ם מ מ נ ה ושותים ה מ י ם ו ד ע ת זקנים ע ם נ ע ר י ם נ ו ח ה מ ה ם ‪.‬‬
‫עד‬
‫ש ב א א ד ם ח ר ש ו ה ב י א ח ב י ו ת מ ל א ו ת יין ו ע ש ה ב ה ן ס ח ו ר ה ‪.‬‬
‫יין נ כ נ ס ט ע מ ו ב כ ל א ב ר ו א ב ר ושמח ל ב ב ם ‪.‬‬
‫היתה‬
‫כך‬
‫יצאו א ל ה ו ע ק ר ו‬
‫כשטעמו הקונים ט ע ם‬
‫ה ת ח י ל ו ל ה י ו ת ל ה ו ט י ם א ח ר יין ו ל א‬
‫ד ע ת ם מ י ו ש ב ת ע ר ש נ ס כ ו יין ל ת ו ך כ ד י מ י מ י ה ם כ ד י ש י ט ע מ ו ב ה ם ט ע ם יין‪.‬‬
‫נעשו‬
‫ב ת ק ו פ ה ק ד ו מ ה ‪.‬ימי מרוקיהם" של הנביאים‪.‬‬
‫כבר‬
‫ה נ ב י א ‪ .‬ל א י ש אחר"‪.‬‬
‫עוד הפעם נהפך‬
‫איש ה ר ו ח נ ע ש ה ל ח כ ם ‪ ,‬ל ב ע ל השגות עיוניות‪.‬‬
‫אין א ד ם ר ו א ה א ל א מ ה ר ה ו ר י ל ב ו ‪.‬‬
‫ה ר מ ב ״ ם שהיו ב ו ת ו ר ה ו פ י ל ו ס ו פ י ה ב מ ק ו ם‬
‫א ח ד אזן ו ח ק ר ו ת ק ן מ ש ל י ם ה ר ב ה כ ד י ל ה ט י ל ש ל ו ם בין ה ת ו ר ה והעיון‪.‬‬
‫ת ו מ ו כשציין א ת ה נ ב ו א ה כ ש ל מ ו ת ‪,‬‬
‫לפי‬
‫להשיג‪.‬‬
‫השכל‬
‫הוא ס ח‬
‫כ י כ ו ל ת להשיג השגות גשגבות שאין ב י ד‬
‫‪ .‬ה ג ב י א י ם ה א מ ת י י ם יגיע ל ה ם השגות עיוניות ב ל א ס פ ק ל א י ו כ ל‬
‫ה א ד ם ב ע י ו ן ל ב ד להשיג ה ס ב ו ת א ש ר י ת ח י י ב מ ה ן ה י ד ו ע ההוא״‪ .‬מ ג י ר י ם ה ם ‪ .‬ד ב ר י ם‬
‫יוכל ה א ד ם‬
‫לא‬
‫האדם‬
‫ב ס ב ר א ובמשער‬
‫י כ ו ל להשיג‬
‫ה כ ו ל ל לבד" להגיד‪«1.‬‬
‫‪ .‬ב ה ק ד מ ו ת ו ת ו ל ד ה ומחשבה״‪8 2.‬‬
‫ה ם משיגים מ ה שאין‬
‫כי הגבואה ‪.‬עולם א ח ר ולא‬
‫י ת כ ן ב ה ר א י ה ומשא ו מ ת ן ש מ א ח ר ש נ ת ב ר ר שזו ג ב ו א ה ל א גשאר מ ק ו ם ל ר א י ה ‪. . .‬‬
‫ל מ ע ל ה מ ן ה ר א י ה ‪ . . .‬אין ה ר א י ה מ נ ע ת מ ק ו ם ש ה נ ב ו א ה מנעת״‪83.‬‬
‫שהנבואה‬
‫גדול היה רגיל בפי הרמב״ם‪:‬‬
‫כלל‬
‫כ י זה כ ו נ ת כ ל ה ת ו ר ה ‪ .‬״‬
‫ת כ ל י ת ה א ד ם להגיע ל י ד י שלמות הנפש‪,‬‬
‫א ל ת ה א שמח ב ח ל ק ך‬
‫זאת עצתו היעוצה ל כ ל א ד ם ‪:‬‬
‫ה ר ו ח נ י ‪ ,‬א ב ל ת ה א ש ק ו ר ל ע ל ו ת מ ע ל ה מ ע ל ה ‪ .‬ו ל א ל ש ו א זרז ל פ ע ו ל ו ת ‪ .‬מ ו ב ט ח ה י ה‬
‫שיכולת ביד כ ל א ד ם ‪.‬להיות צדיק כמשה רבינו"‪.‬‬
‫יושב‬
‫ודורש‬
‫והכל‬
‫אם‬
‫ירצה‬
‫הוראה‬
‫י ו ד ע י ם שקיים‬
‫שיקבלו‬
‫‪85‬‬
‫ק ל לצייר א ת הרמב״ם כשהוא‬
‫ב ע צ מ ו מ ה שהציע‬
‫אחרים‬
‫הוראתו‬
‫צריך‬
‫לאחרים‪.‬‬
‫כ ל זקן ש מ ו ר ה‬
‫לקימה‬
‫מעשיו‬
‫הוא‬
‫בעצמה‪.‬‬
‫מ ו כ י ח י ם ע ל י ו ש כ ל ימיו ה י ת ה נפשו ש ו ק ק ת ע ל י ו להשיג מ ט ר ו ת נשגבות‪.‬‬
‫ו כ ל ח פ צ ו היה להגיע א ל השלמות‪.‬‬
‫מ כ ל הגמצאות״‪86.‬‬
‫לדעת‬
‫ומהי השלמות?‬
‫כ ל ישעו‬
‫ל ד ע ת ‪ .‬כ ל מ ה שיכולת ה א ד ם‬
‫להשיג ‪ .‬ד ע ו ת א מ ת י ו ת ב א ל ה י ו ת ‪ /‬ל *‬
‫אמגם ‪.‬היותר עליוגה‬
‫ש ב מ ד ר ג ו ת ה א ד ם ו ת כ ל י ת ה ש ל מ ו ת א ש ר א פ ש ר ש י מ צ א למינו" ה י א ה ג ב ו א ה ‪8 8 .‬‬
‫ידים‬
‫מ ו כ י ח ו ת ש ה ר ב ה סוגיות שגשגו ב ‪ .‬מ ו ר ה גבוכים״ ל א ג א מ ר ו א ל א ל מ י ש ה ש ת ד ל ל ה ג י ע‬
‫אל‬
‫ו ל מ י ה ת כ ו ו ן כ ש ה ז כ י ר ב ס פ ר ו ‪ .‬מ י ש י ב ח ר ב ש ל מ ו ת האגושי ושיהיה‬
‫השלמות‪89.‬‬
‫איש ה א ל ה י ם ב א מ ת ״ א ם ל א ל ע צ מ ו ?‬
‫‪ 81‬פורה גבוכים ח־ב‪ ,‬פל־ח <פב‪ .‬א>; פכיב <גא‪ ,‬ב>‪. :‬התורה הגידהנו ענין לא יגיע כהנו‬
‫להעגתו׳‪.‬‬
‫‪ 82‬שם חיב‪ ,‬פל״ח )פב‪ ,‬ב>‪ ,‬עיי פםיה )צד‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ 84‬חיג‪ ,‬פל־ג <םז‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪. ,‬‬
‫ץ‬
‫‪ 80‬פוינ חיג‪ ,‬פכיז <ם‪ ,‬אי‪.‬‬
‫‪ 85‬מענה תורה‪ ,‬הלכות תשובה פיה‪ ,‬ה־ב‪.‬‬
‫‪ 88‬שם חיב‪ ,‬פליו <עו‪ ,‬א>‪.‬‬
‫־ <‪ y‬א>‪.‬‬
‫׳‬
‫‪. 89‬וזה ה ע נ י ן ‪ . . .‬צריך לבארו לאשר לקחו עצמם בשלםות האנושי׳‪ ,‬שם תיא‪ ,‬פכיו‬
‫ימב‪ ,‬ב‪-‬פנ‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪8 3‬‬
‫‪8 7‬‬
‫ק ו ב‬
‫ע‬
‫ש ם‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ג ‪1‬‬
‫כ נ‬
‫‪ 3‬נ‬
‫נ‬
‫ד‬
‫׳‬
‫?»י‬
‫]טז[‬
‫העשל‬
‫ה ר ב ה פ ע מ י ם הוענש בגבולי ה מ ח ש ב ה ה ט ב ע י ת ‪.‬‬
‫זקוקה‬
‫האדם‬
‫בשאלות‬
‫דבר‬
‫בוצינא‬
‫ל ע ז ר ת ההשגה הנבואית‪.‬‬
‫ו ל א א ח ת ר א ה והרניש ש ת כ ו נ ת‬
‫מקיטפיה ידע‪.‬‬
‫בנעוריו‬
‫התכלית‪ ,‬ה כ ל י ה כ ל היקום והכליה כ ל ד ב ר ודבר‪.‬‬
‫י צ ט ר ך ע ל כ ל פנים להיות ל ו ת כ ל י ת אשר ב ש י ל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫התלבט‬
‫מובטח היה‬
‫‪.‬שכל‬
‫‪00/‬‬
‫אולם‬
‫מ צ‬
‫‪,‬‬
‫א ן ת ו‬
‫נ ב ו ך ה י ה כ ש ה ע מ י ד בנין א ב ז ה ע ל ה מ ב ח ן ו ה ת ח י ל ח ו ק ר ו ב ו ד ק ב ט י ב ה ש ל ת כ ל י ת‬
‫היחיד‬
‫או ה פ ר ט ‪.‬‬
‫תכלית‬
‫הפרטים?‬
‫א ף א ח ר שמצא ת כ ל י ת כ ל היקום‪,‬‬
‫הצירה לו השאלה‪:‬‬
‫‪.‬למה המציא ה ט ב ע ק צ ת הנמלים‬
‫מהי‬
‫ב כ נ פ י ם ו ק צ ת ב ל י כגפים?‬
‫ו ל מ ה ה מ צ י א גם כ ן ת ו ל ע י ם מ ר ב ה ר ג ל י ם ו א ח ר י ם מ ע ו ט י ר ג ל י ם ? ו מ ה י ת כ ל י ת ז א ת‬
‫ה ת ו ל ע ת וזאת הנמלה?״ אנוס ה י ה ל ה ו ד ו ת ע ל ה א מ ת ב פ ח י גפש‪:‬‬
‫ונעלמת‬
‫"‪.‬אבל‬
‫‪ .‬ת כ ל י ת ם צפונה‬
‫ע ד שלא ת ו ר ע כ ל ל א ל א א ם כן שתודע בנבואה או ב כ ח מודיע העתירות‬
‫‪J0‬‬
‫ב ח ק י ר ת ה ד ע ת אי א פ ש ר שהרי אין ב י כ ו ל ת ה א ד ם ל ח ק ו ר ע ד‬
‫ס ת ם יאוש ב ת ב ו נ ת ה א ד ם אינו ק ו נ ה ד ב ר ‪.‬‬
‫פ ס ק ה מישראל‬
‫הנבואה‬
‫א ו ל ם כ א ן יאוש ו ת ק ו ה י צ א ו מ ב ו ר כ י ם •‬
‫א ב ל התקוה לשיבת הנבואה‬
‫לא פסקה‪.‬‬
‫ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ם פ ס ק ה ה נ ב ו א ה ל א מ פ נ י ח ט א י נ ו ו ל א מ ש ו ם שנגנז ה א ר ו ן ׳ ״‬
‫‪ .‬ס פ נ י ה י ו ת ם בגלות״‪,‬‬
‫שרויים‬
‫בהן‪.‬‬
‫עוד‬
‫כל‬
‫‪ .‬ב ל א ספק" מפני‬
‫בגלות‬
‫שישראל‬
‫‪ .‬ה ע צ ל ו ת והעצבות״ שבני‬
‫כעין‬
‫הוא‬
‫חזונים א ש ר ק ב צ ו ה ע ד ר ה ד ב ר ה א מ ת י ו ת ג ב ו ר ת‬
‫‪90‬‬
‫ה ק ד מ ת המשנה‪ .‬עס׳‬
‫‪01‬‬
‫‪.50‬‬
‫שם‪ .‬עסי‬
‫‪ 92‬ע פ י י‬
‫עוונותינו‪.‬‬
‫שנרם‬
‫ספרי‬
‫החטא ונחרב‬
‫וסבת‬
‫‪.50‬‬
‫ד ב ר י ם יח‪.‬‬
‫יא‬
‫והוצ'‬
‫בית קדשנו שפשם‬
‫ן‬
‫ק ז >‬
‫עי׳ סו־נ ח־נ‪ ,‬פייג‪.‬‬
‫(‬
‫כ‬
‫ר‬
‫א י ן‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ד‬
‫השלהבת‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ו‬
‫עלינו‬
‫ה‬
‫םטנ׳‬
‫המקדש‬
‫הנורם‬
‫חזיל‬
‫הבדילו‬
‫בין‬
‫בתוך‬
‫הארון‬
‫)‪.‬מה‬
‫אל‬
‫עסקו‬
‫ו ה ש פ ע ‪ . . .‬כי הארון ו ה כ ר ו ב י ם לרפיון‬
‫בפתילה‬
‫וט‬
‫הנבואה‬
‫הקודש‬
‫של ארון זה!‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ולזה‬
‫על‬
‫א‬
‫ה‬
‫יחידים‬
‫א ל א שהיו‬
‫וחדושם‬
‫ע ל ה י ר ו ש ל ט ׳ ‪ ,‬חיג‪,‬‬
‫ל ע ו ל ם ' ‪ ,‬ב י ר נה‪ ,‬נ;‬
‫)ביב כ ה ‪,‬‬
‫‪,383‬‬
‫א‪:‬‬
‫ו‬
‫ר‬
‫כ ש‬
‫ב ה ע ל ו ת ך י ‪ ,‬ת ש כ ט ‪ :‬עי׳ ת ו ס ׳‬
‫השכינה‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ע ל הראוים היה הארון והכרובים‬
‫רוח‬
‫היתה קבועה ותדירית‬
‫‪.‬הנור•‬
‫נ‬
‫ו ל א ל הנבואי׳‬
‫בהיות ה מ ק ד ש הראשי!‬
‫שרות‬
‫השראת‬
‫י ל ק ו ט שמעוני‪,‬‬
‫היה‬
‫הנבואה‬
‫לנביאים ולחכמים'•‬
‫ו ה כ ב ו ר דםייי‬
‫והאור הםתאחז ונקשר‬
‫הנחל‬
‫משך‬
‫והחכמה נמשך‬
‫)עבודת הקדש‪ ,‬ח ל ק סתרי תורה‪ ,‬פכ'ד‪:1‬‬
‫ופשט היה פ ת פ ש ט האור‬
‫יוצאה‬
‫פרי‬
‫ד‬
‫ס‬
‫׳‬
‫נקנה‬
‫לםכלים‬
‫כ ל ה ת א ו ו ת ה ב ה מ י ו ת ואין ל א ל‬
‫מ ה ש ק פ ה זו ח ז ר ב ז ק נ ו ת ו ‪.‬‬
‫ח ו ל ר ו ח ה ק ד ש ושרות השכינה‬
‫בתוכו‪,‬‬
‫‪.‬עבד‬
‫נעבר‬
‫ישראל‬
‫ו ד ע ת ה ר ש ב ־ א <שו־ת‪ ,‬ח ־ א ‪ ,‬ס י ' צ־ד> ה י א ש ‪ .‬ב ע ו ן ה ד ו ר נ ס ת ת פ ו פ ע י נ ו ת ה ח כ ם ה א ח ר י‬
‫ו ע ל פי ר' מ א י ר א ב ן נבאי‬
‫קיים‬
‫שיבת הנבואה‬
‫‪2‬‬
‫כיצד?‬
‫אלא‬
‫שיבין‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫והשראת‬
‫לוחות‬
‫ביב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ן‬
‫כבוד‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪M‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫השכינה‬
‫ה ב ר י ת נתונות‬
‫כ ה ‪ ,‬א‪ ,‬ד י ה‬
‫‪ .‬ת ד י ר ה ב ש כ י נ ה ־ ; עי׳‬
‫‪ (397‬ו כ נ ר א ה ר א י‬
‫הפתילה‬
‫ב ה תנאי ו פ ק ו ד‬
‫יי‬
‫ו‬
‫ו‬
‫אלין‪.‬‬
‫ם‬
‫נםצ‬
‫אין ע ו ד נביא••‬
‫ן‬
‫בקדשי‬
‫הקדשים‬
‫ב ת ו כ ו והשכינה‬
‫וצבא השמים ‪.‬‬
‫(‬
‫דברי טהרל־נ‬
‫)‪.‬א ן‬
‫ר ו‬
‫א‬
‫‪...‬‬
‫ה‬
‫דרה‬
‫השראה‬
‫ייו‪ ,‬פירושים‬
‫לםקום שאורה‬
‫י ר י ב ר כ ו ת פ ־ ד ‪ ,‬ח ‪ ,‬נ( ל ה ש ר א ת ר ה י ק ע ל י ח י ד י ם ש ב י ש ר א ל ‪ .‬כ ש ס פ ר י‬
‫ל ד ׳ יוחנן ד ב ר י ר ב ב י ח ל ר י ל ש א ם היו בני‬
‫ב ב ל ע ו ל י ם ביטי ע ז ר א לאיי ה י ת ה ר ו ה י ק שורה ב י ם‬
‫‪,‬‬
‫ב י ת עני ע נ ה ר׳ יוחנן‪ :‬א ף א ס ‪ .‬ס ל י ק ו כ ו ל ה ו ביטי ע ז ר א ל א ה ו ה ש ר י א שכינה ב ם ק ד ש עני ד כ ת י ב‬
‫יפת‬
‫שם׳‬
‫אלהים‬
‫ל י פ ת וישכן‬
‫ר ו מ א ט‪,‬‬
‫ב‪,'-‬‬
‫א(‪.‬‬
‫באהלי שם‬
‫אף‬
‫ע ל נב‬
‫דיפת אלהיט‬
‫ל י פ ת אין ה ש כ י נ ה ש ו ר ה‬
‫א פ ש ר שר׳ יוחנן ה ב ד י ל בין ש כ י נ ה ו ר ה י ק‬
‫)חמשה‬
‫באהל'‬
‫ד ב ר י ם היו ח ס ר י ם‬
‫ב פ ק ד ש שני‪ . :‬א ר ו ן ו כ פ ו ר ת ו כ ר ו ב י ם ! ר ש ־ ׳ ‪ :‬כ ו ל י ה ח ד א ם ל ת א ן א ש ו ש כ י נ ה ו ר ה ׳ ק ו א ז ר י ם ו ח ו מ י ם‬
‫]רשיי‪ :‬ושכינה ל א ש ר ת ה ב ו ו ר ה י ק ל א ה י ת ה ב נ ב י א י ם ; ביר׳ חעניח ר פ י ב ‪ ,‬ס ה ‪ ,‬א‪ ,‬ה נ ו ס ח ה ו א‬
‫א ש וארון ו א ו ר י ם וחומים ושמן ה מ ש ח ה‬
‫ב י ת שני‬
‫ל א מ פ נ י ר ש ל נ ו ת ם ש ל בני‬
‫ורהיק!(‬
‫ו ס ב ר שזו ת ל ו י ה בזו‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫כ ל ו פ ר ר ה י ק פ ס ק ה בים׳‬
‫ב ב ל א ל א פפני ש נ ס ת ל ק ה השכינה‪.‬‬
‫]יז[‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫ידן״‪<3.‬י‬
‫א מ נ ם ה נ א ו ל ה ת נ ק ה א ו ת נ ו מ ה ת א ו ו ת ה ר ע ו ת ו ת כ ש י ר נפשותינו ל ק ב ל ת א ו ר‬
‫הנבואה‪.‬‬
‫כי‬
‫*״אז י ק ו מ ו נ ב י א י ם ויגלו ע מ ו ק ו ת ‪.‬‬
‫ה נ ב ו א ה בין ה ד ב ר י ם שבין ה ע ו ל ם ה ז ה ל י מ ו ת ה מ ש י ח ‪.‬‬
‫האמונה‬
‫תמציתה‪.‬‬
‫כסופים‬
‫מפני‬
‫על‬
‫אצלם‬
‫ה ר ב ה חכמים ראו בתשועת הרוח ל א פ ר פ ר א ו ת לגאולה‬
‫ה צ פ י ה למשיח יצאה מ ח ו ך חשוקה‬
‫לנאולח הרוח‪,‬‬
‫מתוך‬
‫ל ע ו ל ם ש ב ו ‪ ,‬צ ד י ק י ם יושבים ו ע ט ר ו ת י ה ם ב ר א ש י ה ן ונהנין מזיו השכינה״‪96.‬‬
‫מ ה נתאוו‬
‫כל‬
‫ישראל‪ ,‬נביאיהם ו ח כ מ י ה ם ‪ ,‬ימות המשיח?‬
‫כ ל העולם״‪ ,‬א ל א ‪ ,‬אומר הרמב״ם‪,‬‬
‫לעסוק‬
‫הימים‬
‫ידועה ומפורסמת‬
‫ש ב א ח ר י ת ה י מ י ם ת ש ו ב ה ש כ י נ ה ל ש ר ו ת ע ל ה ע ם כ ב ש נ י ם ק ד מ ו נ י ו ת ויהיו‬
‫כ ל בני י ש ר א ל נביאים‪»«.‬‬
‫אלא‬
‫קעה‬
‫״ ל א כ ד י שישלטו‬
‫״ כ ר י שינוחו מ מ ל כ י ו ת שאינן מ נ י ח ו ת ל ה ן‬
‫ב ת ו ר ה ו ב מ צ ו ו ת כהוגן ו י מ צ א ו ל ה ם מ ר ג ו ע ו י ר ב ו ב ח כ מ ה ‪ . . . 9 7‬ל פ י ש ב א ו ת ן‬
‫ת ר ב ה ה ד ע ח ו ה ח כ מ ה ״ ״ ויהיו בגי י ש ר א ל ״ ח כ מ י ם ג ד ו ל י ם ו י ו ד ע י ם ד ב ר י ם‬
‫הסתומים‬
‫ה ע מ ו ק י ם וישיגו ד ע ת ב ו ר א ם כ פ י כ ח ה א ד ם ״ ‪9 9 .‬‬
‫ו ר ב ס ע ד י ה גאון מ ת א ר‬
‫ש ב י מ ו ת ה מ ש י ח ״ ת ח ו ל ה נ ב ו א ה ב ת ו ך ע מ נ ו ע ר שבנינו ו ע ב ד י נ ו י ת נ ב א ו ‪ . . .‬ע ר ש א ם‬
‫י ל ך א ח ד מ ב נ י י ש ר א ל א ל א ח ת ה א ר צ ו ת ו י א מ ר ‪ :‬כ י אני מ י ש ר א ל ‪ ,‬י א מ ר ו ל ו ‪ :‬א מ ו ר‬
‫ל נ ו מ ה יהיה ל מ ח ר א ו מ ה ה י ה א ת מ ו ל מ מ ה ש ה י ה ס ו ר א צ ל ם ‪.‬‬
‫יתברר‬
‫וכאשר יאמר ל ה ם‬
‫ל ה ם ש ה ו א מישראל״‪ 00.‬ג‬
‫י ד ע ה ר מ ב ״ ם ש א ף ב ח ז ר ח ה ל א ת ש ר ה ה נ ב ו א ה א ל א ע ל מ י שיהיה ר א ו י ו מ ו כ ן‬
‫אליה‪.‬‬
‫כ י ל א מ ר ש ״ ה פ ת א י י ם מ ע מ י ה א ר ץ ״ ינבאו‪ ,‬ז ה ‪ ,‬כ א פ ש ר ו ת ה נ ב א ח מ ו ר א ו‬
‫צפרדע׳‪1°!.‬‬
‫ואין הגון ל נ ב ו א ה א ל א מי ש ה ו א ״מאנשי ה ח כ מ ה ו ה א מ ו נ ה ו ה פ ר י ש ו ת‬
‫ו ה ש כ ל ו נ ו ע ם כ ל המרות״‪!02.‬‬
‫ב ר ם א ם היו ב ד ו ר ו מ י ע ל י ה ר א ו י י ם ש ה ש ר ה ע ל י ה ם‬
‫ואל יהא ה ד ב ר‬
‫ק ל בעיניך ש כ ב ר בימי‬
‫שכינה‬
‫וראי שחשב עצמו ל א ח ד מהם‪.‬‬
‫נעוריו‬
‫ל א נ כ ח ד מ מ נ ו ש ס ו ד ו ת ה ח כ מ ה ה נ ע ל מ י ם אין א ד ם ל ו מ ד א ו ת ם מ פ י מ ו ר ה‬
‫ואינו ע ו מ ד ע ל י ה ם מ ע צ מ ו א ל א א ם כ ן מ ס י ר ה ק ב ״ ה ״ מ ס ו ה ה ס ת כ ל ו ת ״ מ ן ה ל ב ‪! 0 3 .‬‬
‫‪ 93‬טורה נבוכים ח״ב‪ ,‬פל־ו <עט‪ ,‬א(‪ .‬ר׳ יצחק ביר יעקב די לאטיש‪ ,‬שערי ציון‪ ,‬הוצ׳‬
‫באבער‪ ,‬עט׳ ‪ ,14‬רואה את הסבה ל ה פ ס ק ת הנבואה ב ‪ .‬ר ו ב טרדותינו בטלחםות׳‪.‬‬
‫‪ 9 4‬העצבות משפיעה ל ר ע ה על ה כ ה הטרסה שהוא כח נופני‪. ,‬יחלש וילאה ויפסד עת‬
‫ויבריא עת אחרת־ )שם‪ ,‬עח‪ ,‬בו‪ .‬ושלמות המדמה היא תנאי ל ק ב ל ת הנבואה‪.‬‬
‫‪ 95‬על אמונה זו עי׳ מאמרי ‪.‬השראת רוח הקדש בימי חכמי התלמודי‪.‬‬
‫‪ 96‬מ ס כ ת כ ל ה רבתי‪ ,‬פ״ב‪ ,‬הוצ׳ הינער‪ ,‬עמי ‪ !04‬והלאה‪ .‬מתוך המשך הענין יוצא‬
‫שהדברים נאסרו ליפות הפשיח‪ .‬עיי זוהר תולדות‪ ,‬פדרש הנעלם‪ ,‬קל־ה‪ ,‬א‪ ,‬פירושו של ר׳‬
‫;והלאה‪342‬עם׳רסבין‪,‬‬
‫‪, J Q R , .‬‬
‫‪X X V I ,N.S‬‬
‫ל מ ס כ ת כלה‪ ,‬הוצ' היגער‪,‬‬
‫חשבון קץ הגאולה‪ ,‬נוי יארק תרסיר‪ ,‬עמי כי‪. :‬מפני שאנחנו מצפים ל ה ‪ . . .‬שנשינ מן ה ק ר ב ה‬
‫א ל ה א ל ה י ם ‪ . . .‬זה עקר תאותגו והכספתגו א ל ימי המשיחי‪.‬‬
‫‪ 97‬עיי משגה תורה‪ ,‬הלכות מלכים‪ ,‬פייב‪ ,‬היד‪.‬‬
‫‪ 99‬שם‪. ,‬הלכות םלכים פייב‪ ,‬היה‬
‫‪ s9‬שם‪ ,‬הלכות תשובה פיט‪ ,‬היב‪.‬‬
‫‪ 100‬האסוגות והדעות‪ ,‬הוצ׳ םלוצקי‪ ,‬עם׳ ‪ .126‬אחר תחית המתים ‪.‬יהיו כ ל ישראל גביאים'‪,‬‬
‫אוצר הנאונים‪ ,‬סוכה‪.74 ,‬‬
‫דומה לזה דעת המעתצילה אבן מנוס‪ ,‬עי׳ שהרסתאני‪-‬הרבריקר‪,‬‬
‫חיא‪.63 ,‬‬
‫‪ 102‬הקדמת המשנה‪ ,‬עם׳ ‪.10‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 101‬מוינ חיב‪ ,‬פליב )סח‪,‬‬
‫‪ 103‬השוה הבטוי ‪.‬עין הלב׳‪ ,‬םענה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה‪ ,‬פיר‪ ,‬ה־ז‪. :.‬והצורות שאין‬
‫ב (‬
‫‪VP‬‬
‫]יח[‬
‫העשל‬
‫כ י אין ‪ .‬ל א ד ם ע ם ה ח כ מ ה ו ה ד ר י ש ה ב ה ש ת ד ל ו ת א ל א ל ה ת ה ל ך א ת ב ו ר א ו ו ל ה ת פ ל ל‬
‫ו ל ה ח ח נ ן שיבוננהו ו י ו ל י כ נ ו‬
‫אליו‬
‫הכתוב'‪><>.‬׳‬
‫ב ד ר ך הישר‬
‫ה ס ו ד ו ת הגנוזות‬
‫ולגלות לו‬
‫וכנראה שבעל ה ק ו ר ה נכנס ב ע ב י ה של קורה‪.‬‬
‫ברברי‬
‫השתדל להיות עתיר‬
‫ליום׳שיבת הנבואה‪.‬‬
‫ת ו ר ה ה נ ב ו א ה ש ל ה ר ס ב י ם ד ו ם ה ל כ פ י פ ה שאין ל ה א ז נ י ם ‪.‬‬
‫ה ח ק י ן ע צ מ ו ל ק ב ל נ ב ו א ה כ א י ל ו עושה ל ה אזנים‪.‬‬
‫פילוסופים‪:‬‬
‫נבואה‬
‫מתחיל‬
‫בזמן ה ק ר ו ב ‪.‬‬
‫כאן‬
‫ע ל פ י ר ו ב ד ב ר ה ת ו ר ת ו בלשו!‬
‫לשון נ ק י ה ‪ ,‬ע י ו נ י ת ו מ ו פ ש ט ת מ ע ו ל ם ה מ ע ש ה ‪.‬‬
‫בצורך הדור‪,‬‬
‫שואל ודורש‬
‫השערתנו שהרמב״ם‬
‫ב ד ב ר שהיה‬
‫אמנם כשמגיע‬
‫לעמוד‬
‫עתיד‬
‫למסכת‬
‫הפר?‬
‫על‬
‫א י ך יכין א ר ם ע צ מ ו ל ק ב ל ה ס ג ו ל ה ה י ק ר ה ש כ ל ח פ צ י ם ל א ישוו ב ה ?‬
‫ב א הרםב׳־ם ובידו ח ל מ ו ד ה מ ב י א ל י ד י מעשה‪.‬‬
‫כ ז ק ן ו ר ג י ל ‪ ,‬כ ב ק י ו ב ע ל גםיון‬
‫מ ע נ י ק ה ו א גם ח כ מ ה גם ע צ ה ‪.‬‬
‫ד‬
‫אין ד ר כ ם ש ל בני א ד ם ל ה ה ב ו ג ן ב ד ר כ י ם ‪.‬‬
‫של ה ר מ ב ״ ם לענין הנבואה‪.‬‬
‫אין ה ו א ש ו א ל‬
‫א מ ג ם ח ן ד ע ח ך ע ל גישחו ה מ י ו ח ד ת‬
‫ל א היחד‪ ,‬ה י א ה ד ר ך ש ב ה ר ו ב ע ו ב ר י ם ו ש ב י ם מצויים•‬
‫כ ר ב סעדיה‪:‬‬
‫נבואה לשם‬
‫מה?״׳‬
‫א ל א ‪ :‬מ ה ו ת ה מהי? איזה ד ב ר‬
‫מ ת ר ח ש בשעה שאדם מ ק ב ל נבואה? מ ה ה ם התנאים המכשירים א ת הנפש להשגחה?‬
‫נושא‬
‫מ ח ק ר ו הוא מ ק ו מ ה של ר ו ח ה ק ד ש בחיי הנביא ו ל א ת פ ק י ד ה בחיי האומה•‬
‫הסיע‬
‫והכופרים‬
‫א ת יפיה‬
‫אליה‪.‬‬
‫ולא נכנס‬
‫אח לבו מלהוכיח‬
‫אלא‬
‫ונדולתה‪,‬‬
‫הרמבים‬
‫הפלינ‬
‫את אמתחה‬
‫ר ע ת ו לענין‬
‫ומלהראוח א ח העמים‬
‫אחר‪,‬‬
‫להורות איך‬
‫ל ת ו ך משא ומתן בענין ה נ ב ו א ה ע ד ש ב ט ל‬
‫להניע‬
‫‪ .‬ד ע ת המון ה פ ת א י ם ' שהנבואה‬
‫ה י א כעין נ ס מן ה ע מ י ם ושורה ע ל מי ש י ב ח ר ב ו ה ש ם ל ש כ ן ב ו ה ר ו ח‬
‫ו נ ם אין‬
‫תהא‬
‫צורך לעשות מאומה‬
‫כדי‬
‫להכשיר‬
‫א ח הנפש‬
‫ל ק ב ל ה הנבואה‪<00.‬‬
‫ה ע ו ב ד ה ק ל ה בעיניך שראשית ד ב ר י ו מ ט פ ל ת בענין זה‪.‬‬
‫שמאסו‬
‫כסה‬
‫‪.‬הפחאים" היהה ל ר א ש פנה בתורתו‪.‬‬
‫גדול‬
‫בסעודה‬
‫טרח?‬
‫כהו‬
‫אלא‬
‫על‬
‫ארם‬
‫לסגל‬
‫עצמו‬
‫א ם כ ן יש ס ו ע ד י ם ‪.‬‬
‫ואל‬
‫בעית ההכנה לנבואה‬
‫להוציא מ ל ב ם של א ל ה ע מ ר והורה‬
‫ל ה ש ג ת מ ע ל ה זו‪.‬‬
‫ודאי‬
‫ו ש‬
‫א י אפשר‬
‫ח ז ק ה ‪ ,‬אין‬
‫‪.‬ברגפשיה טרחי‪.‬‬
‫ואם‬
‫אדם טורה‬
‫חאמר‬
‫לאחרים‬
‫כ ל ה מ ב ק ש ב ע ד ה ב י ר ו והוא צ ר י ך ל א ו ח ו ד ב ר ה ל א הוא נענה ה ח ל ה •‬
‫בפה‬
‫מ ל א הורה שהנבואה היא ת כ ל י ת כ ל המעשים‪.‬‬
‫כשעטד ל ה ל ל את מסכת‬
‫אבוח‪ ,‬שעליה א מ ר ו הזיל ‪.‬האי מאן ר ב ע י למהוי ה ס י ד א לקיים מילי ד א ב ו ת ׳ ‪ ,‬ר א ה‬
‫ע ר כ ה ב ז ה ‪ .‬ש מ ב י א ה א ל ש ל מ ו ח נ ד ו ל ו ה צ ל ח ה א מ ה י ח ‪ . . .‬ואין א צ ל נ ו מ ע ל ה נ ד ו ל ה‬
‫מחםידוח‬
‫א ל א הנבואה‪ ,‬והיא ה מ ב י א ה א ל י ה כ מ ו שאמרו ‪,‬חסידוח מ ב י א לידי ר ו ח‬
‫ל ה ם נ ו ל • אינון ני־אין לעין אלא בעין ה ל ב הן ידועיך‪ ,‬עי־ ה ע ר ת שטינשנידר‪ ,‬מאמר הייחוי•‬
‫עם ‪.17‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ !04‬ה ק ד ם ת הםשנה‪ ,‬עטי ‪.45‬‬
‫‪,‬־‪ 10.‬האטונות והדעות‪ ,‬טאטר ח'‪ ,‬הוצ' סלוצקי‪ ,‬עט׳ ‪.125‬‬
‫‪0‬״! טוינ חיב‪ ,‬פל־ב <סו‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫]יט[‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫הנה‬
‫הקדש׳‪,‬‬
‫מדבריהם‬
‫התבאר‬
‫שעשות‬
‫זאת‬
‫מוסרי‬
‫קעז‬
‫מביא‬
‫המסכת‬
‫לידי‬
‫נבואה‬
‫)‪.‬אלנבוו־״(״‪07.‬ז‬
‫הרבה‬
‫בעיח‬
‫בה‬
‫קבין ח כ מ ה ירדו ל ת ו ך תורת הנבואה של הרמב״ם‪.‬‬
‫ההכשרה‪:‬‬
‫מה‬
‫עידית חכמתו‪.‬‬
‫עצמו‬
‫ההכנוח הדרושות להשגת הנבואה? ולא ל ח נ ם השקיע‬
‫ד ע ת ו היתה ק ר ו ב ה א צ ל עצמו‪.‬‬
‫ח ח ל ה ואחר כ ך לקשט אחרים‪.‬‬
‫רואים‬
‫של‬
‫הן‬
‫הרמב״ם‪.‬‬
‫את תורת הנבואה חדש לקשט‬
‫ואין אנו מ ע ר י כ י ם א ו ת ה כ ר א ו י א ל א א ם כ ן‬
‫ב ה ה ד ר כ ה ש ה ל מ ה א ת נפשו ה ו א ‪.‬‬
‫אבל‬
‫ר ו ב ם נכנסו ל ת ו ך‬
‫א ם נ ע ש ה אזנינו‬
‫אמנם השאיפה ל נ ב ו א ה נשארה כבשונו‬
‫כ א פ ר כ ס ת נלמוד‬
‫ח כ מ י ם צ ר י כ י ם ז ה ל ז ה ‪ ,‬ש מ ה שזה נ ו ע ל ז ה פ ו ת ח ‪.‬‬
‫דבר‬
‫דבר‪.‬‬
‫מתוך‬
‫דברי‬
‫ו פ ת א ו ם אנו מ ו צ א י ם ר מ ז ‪ -‬כ ת ו ב ‪,‬‬
‫שנוי‪ ,‬ו מ ש ו ל ש ב כ ח ב י ו ‪ -‬שנוגע ה י ה ב ד ב ר ‪.‬‬
‫ה ד ב ר י ם כ ש ה ם יוצאים מ פ י עושיהם‪.‬‬
‫נאים‬
‫ה ק ו ד ש • ‪00‬‬
‫רוח‬
‫מ א ת השם‬
‫השופע‬
‫יתברך‬
‫האדם ת ח ל ה ואחר כ ך על כ ח המדמה‪09.‬י‬
‫שיקבל א ת השפע הזה‬
‫כדי‬
‫המדמה‪,‬‬
‫כח‬
‫שלשה‬
‫אליה‬
‫התגאים‬
‫התהלל‬
‫ב( שלמות‬
‫א( שלמות השכל‪,‬‬
‫ה ב ה נ ר א ה א ם האמין ה ר מ ב ״ ם שנתקיימו ב ו‬
‫ב ח כ מ ו ת עיוגיות‪112,‬‬
‫שמגיעים‬
‫ש ל מ ו ח זו ה י א ת נ א י ל נ ב ו א ה מ פ נ י ש ה נ ב י א משיג ד ב ר י ם‬
‫הרמב״ם שכמוהו‬
‫בשלמות‬
‫הפועל(‬
‫על‬
‫שכל‬
‫ק ב ל ת ה ש פ ע ‪ .‬ת ה י ה ב מ ר א ה או בחלום"‪.‬‬
‫עולמות ה ש כ ל היא ש ל מ ו ת‬
‫ע ל ידי ל מ ו ך ‪ ! 3 .‬י‬
‫גשגבים‪!>.‬י‬
‫)באמצעות השכל‬
‫י צ ט ר ך ה א ד ם להשינ‬
‫ג( ו ש ל מ ו ת ח מ ד ו ת ‪! ! ! .‬‬
‫האלה‪.‬‬
‫כ ך ה ג ד ר ת ו ש ל נ ב ו א ה ‪ :‬ש פ ע )של‬
‫ל א היה ואחריו‬
‫חכמתו‪ ,‬א ב ל‬
‫וראי‬
‫שלא‬
‫ל א ק ם ב י ש ר א ל ע ר היום הזה ל א‬
‫נ ע ל מ ה ממנו‬
‫ה י א ב א ד ם שיש ל ו ‪ .‬מ ד ו ת אנושיות ט ה ו ר ו ת שוות״‪ !5.‬י‬
‫מעלתו‪.‬‬
‫שלמות חמדות‬
‫אדם כזה ‪ .‬ה ח ב ט ל ה מחשבתו‬
‫ו ת ש ו ק ת ו ל ע נ י נ י ם ה ב ה מ י י ם ר ״ ל ב ח י ר ת תעגוג ה מ א כ ל ו ה מ ש ת ה ו ה מ ש ג ל • ‪ 6 .‬״ ש ל מ ו ת‬
‫זו ה י א ת נ א י ל ה ש ג ת ה נ ב ו א ה ‪ . ,‬כ י מ ע ל ת ה מ ר ו ח ה ם ה צ ע ו ת ל מ ע ל ו ת ה ד ב ר י ו ת ״ ו ל א‬
‫יניע ל ש ל מ ו ת ה ש כ ל א ל א איש ‪ .‬מ ל ו מ ד ב מ ת ח ‪ ,‬ב ע ל נ ח ת ו י ש ו ב " ‪ .‬ל י !‬
‫השלם‬
‫עסקיו‬
‫כשירבו‬
‫בעגיגים‬
‫ו ל א ישיג מ ה ש ב כ ח ו להשיג״‪ !8.‬נ‬
‫שמגה‪.‬‬
‫לרפואה‬
‫גופניים‬
‫‪.‬יחלשו‬
‫תשוקותיו‬
‫העיוניות‬
‫ואפילו ה א ד ם‬
‫וישתקעו‪...‬‬
‫ה ר מ ב ״ ם ירע ב ע צ מ ו שהיה מ ו ש ל ם ב כ ל ה מ ע ל ו ת‬
‫מ ת ו ך מ כ ת ב ו ל ר ׳ ש מ ו א ל א ב ן ת ב ו ן אגו ר ו א י ם א י ך ה ק ד י ש ע צ מ ו ב ס ו ף ימיו‬
‫ח ו ל י ם ‪ ,‬גויים ו י ה ו ד י ם ‪ ,‬ע ד כ ד י מ ס י ר ת גפש‪.‬‬
‫א ף שהיה‬
‫‪ .‬ג כ ס ף ומשתוקק״‬
‫‪ 107‬עםונה פרקים‪ ,‬הוצ׳ גארפינקל‪ ,‬עם׳ ‪.8‬‬
‫‪. 1 0 8‬רוח ‪ . . .‬והוא נם השפע השכלי האלהי אשר ישפיע ע ל הנביאים ויתנבאו בוי‪ ,‬פוינ‬
‫חיא פימ <ס‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ no‬שם חיב‪ .‬פס״ד !פיט‪ ,‬א>‪.‬‬
‫‪ 1 0 9‬שם ח״ב‪ ,‬פ ליו <עיו‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ m‬יש עור פ ד ה אחת שאף על פי שאין ק ב ל ת שפע הנבואה תלויה בה‪ ,‬אין הנביא יכול‬
‫לקיים תעודתו מבלי שתהיה בו חזקה מאד‪ ,‬וזה כח הנבורה‪ .‬בו יתגבר על המניעות ולא יפחד‬
‫ולא ירא משום אדם <שם חיב‪ ,‬פל״ח‪ ,‬פא‪ ,‬ב ‪ -‬פ ב ‪ ,‬א(‪ .‬אמנם אף מדה זו ידע הרמבים בעצמ‪:‬‬
‫יפתיחה ט‪ ,‬ב>‪ .‬עיר כח המשער עיי לעיל הערה ‪.31‬‬
‫‪ 113‬שם חיב‪ .‬סליו <ע'ח‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ 112‬שם ח״ב‪ ,‬ל ץ )עין(‪.‬‬
‫פ‬
‫‪ 114‬עי־ למעלה‪ ,‬הערה ‪.81‬‬
‫‪ us‬מו־נ חיב‪ ,‬פליו <עיח‪ ,‬א>‪.‬‬
‫‪ 116‬שם חיב‪ .‬פליו <עח‪ ,‬א ‪ -‬ב ( ‪.‬‬
‫‪ 117‬שם חיא‪ ,‬פל״ד עד‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ 118‬שם ינה‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪VP‬‬
‫‪n‬‬
‫!כ[‬
‫העשל‬
‫ל ר א ו ת א ת פ נ י מ ת ר נ ם ס פ ר ו ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" ו ה י ה ‪.‬שש ו ע ל ז ושמח״‬
‫יעץ ל י ש ל א ל ב ו א אליו‪ ,‬כ י י ד ע ש ל א יהיה ל ו פנאי‬
‫אפילו שעה א ח ת ‪ » .‬״‬
‫כותב הוא לר׳‬
‫‪ .‬ו ב כ ל ל אני מ ב ק ש מ מ ך א ם א ת ה תלמידי"‪,‬‬
‫י ו ס ף א ב ן עקנין‪ ,‬ש ת ל ך ב ד ר כ י ו ב מ ד ו ת י ‪ .‬״ • ו כ ך ה ו א מ ע י ד ע ל ע צ‬
‫אכוון‬
‫ל ק ר א ת פניי׳‬
‫‪ .‬ל ה ת י י ח ד ו ל ה ת ב ו ד ד ' עמו‬
‫מ ו‬
‫‪ .‬ו ר ע שאני‬
‫‪:‬‬
‫ל ע ש ו ת כ ל מ ה שיש ב י ע נ ו ת נ ו ת ו א ע ״ פ שיזיק ל נ ו א צ ל ה ה מ ו ן מ א ד ‪ .‬ו כ ל מ י‬
‫שרוצה‬
‫ל ר א ו ת שלמותו בחסרוני ואפילו ה ו א מקטני ה ת ל מ י ד י ם מחלנו בו ב ז ה • • •‬
‫ואפילו‬
‫ג פ ו נ ע ב כ ב ו ד י ( א ו ע ש ה ל פ נ י ל א ה י י ת י חושש‬
‫ר א י ת י בעיני ושמעתי באזני‬
‫א ל א א ד ר ב א הייתי נ כ נ ע א ל י ו ומשיבו ד ב ר י ם ט ו כ י ס ו ר כ י ם א ו א ש ת ו ק א ו אשיב ל פ י‬
‫‪ .‬ו ת ״ ל א פ י ל ו ש מ ע ת י באזני‬
‫הענין ד ב ר י ם נאים ו ד ב ר י ענוה כ פ י ה צ ו ר ך והשעה־‪!.‬־ י‬
‫ו י ד ע ת י ב ו ד א י ש א ד ם פ ל ו נ י ה ת כ ב ד ב ק ל ו נ י ‪ . . .‬איני מ ר נ י ש ו ל א מ ק פ י ד ע ל ז ה א ל א‬
‫ואסלח׳‪.‬־־!‬
‫אםחול‬
‫הדעה‬
‫ששלמות כ ח ה מ ד מ ה דרושה‬
‫שני ה פ כ י ם ב נ ו ש א א ח ד ‪.‬‬
‫ל כ א ו ר ה מעי!‬
‫ל ק ב ל ת ש פ ע הנבואה היא‬
‫זוונ ה ש כ ל ו ה מ ד מ ה ה ו א כ ע י ן ב נ ד כ ל א י ם ‪ .‬ע ל פ י ר ע ה ו‬
‫של הרמב״ם ה כ ח המדמה הוא ‪ .‬י צ ר ה ר ע באמת‪ ,‬כ י כ ל חסרון ב ר ב ר או במדות‬
‫ה ו א פ ע ל הדמיון או נמשך א ח ר פעלן׳‪123.‬‬
‫ולבהמה‬
‫לאדם‬
‫מועיל בנבואה‪.‬‬
‫והאי־שכלי‪:‬‬
‫לכלל‬
‫ועפ״י‬
‫אולם מ ה‬
‫והפכו‪.‬״׳‬
‫הנביאים י ל כ ו ב ו ו ב ע ל י העיון יכשלו ב ו ‪.‬‬
‫שמזיק‬
‫במרע׳‬
‫ה נ ב ו א ה ה י א מזינת ה ש כ ל י‬
‫מ ב ו י מ פ ו ל ש מ ס ו ף ה ע ו ל ם ע ד ס ו פ ו ל מ ו פ ש ט ולמוחשי‪ ,‬למין ולאישים׳‬
‫ולפרט‪.‬״׳‬
‫נקנית‬
‫תפקירו צ ר ת‬
‫השכל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫״‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ג ו פ נ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ס פ‬
‫ק ״ ‪ 1 2 4‬משותף‬
‫ש ל מ ו ת כ ח ה מ ר מ ה ה י א ת כ ו נ ה מ ו ט ב ע ת ב ט ב ע היחיד‪ .‬אין‬
‫בהנהנה א ו ב ל מ ו ד א ל א תלויה במזנ ה א ד ם ‪ 2 7 .‬נ‬
‫כ ש ש פ ע ה נ ב ו א ה מגיע ל כ ה‬
‫ה מ ד מ ה אז ה נ ב י א ר ו א ה ד ב ר י ם ‪ -‬ב מ ר א ה א ו ב ה ק י ץ ‪ -‬כ א ל ו ה ם ח ו ץ ל נ פ ש ‪* .‬‬
‫י ד י כ ה ה מ ד מ ה יגיד ה נ ב י א ע ת י ר ו ת וישינ ה ד ב ר י ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫‪1 2‬‬
‫על‬
‫‪ .‬כ א ל ו ה ם ענינים כ ב ר הרנישי‬
‫ב ה ם החושים"‪.‬״! ע ל פ י מ ק ר ה מדמן לגו ר מ ז שמובטח ה י ה הרמב״ם ש כ ח ה מ ר מ ה‬
‫‪ !20‬ש ם ) ל א ‪ ,‬ב ( ‪.‬‬
‫» ! ! ק ו ב ץ ח ׳ ב <כח‪ ,‬ב‪-‬נ>‪.‬‬
‫‪1‬ג! ם כ ת ב ל ר ׳ י ו ס ף א ב ן ע ק נ י ן ‪ ,‬ק ו ב ץ ח ־ ב ‪ ,‬כ ט ‪ ,‬ד ; ל א ‪ ,‬א ‪ .‬ע י י מ כ ת ב ו ל ר ׳ י ו ס ף ב ן נ א ב י ר‬
‫<שם ט ז ‪ ,‬א ( ‪. :‬שיש מ י ש מ ד ב ר ע ל י ג ו ר ע ו ת ו ה ו א מ ב ק ש‬
‫ט י שיעשה ז ה‬
‫כותב‪:‬‬
‫ב ש ב י ל ס כ ל ו ת ו ־ ‪ .‬א ף הגאון ר ׳‬
‫להתכבד‬
‫שטואל הלוי‬
‫ב ק ל ו נ י ‪ . . .‬שאגו מ ו ח ל י ם‬
‫םבגדד‪ ,‬ב ר‬
‫פלוגתא ש ל‬
‫לכל‬
‫הרטבים׳‬
‫‪.‬והניעו א ל י נ ו ט ו ב ו ת ס ד ו ת י ו ‪ . . .‬וענותנותו״‪ ,‬ק ו ב ץ ה י א ‪ ,‬ס י ' ק נ ה ) ל ב ‪ ,‬ד ( ‪.‬‬
‫‪ 122‬א נ ר ת ל ר ׳‬
‫פ נ ח ס ב ר ס ש ו ל ם ‪ ,‬ק ו ב ץ ח ־ א <כה‪ ,‬א > ‪.‬‬
‫ו ה ש ר ר ו ת ש ל ־הודים ע ת ה ב ז ה הזמן אינם‬
‫טעוטה'‪,‬‬
‫אצלי‬
‫‪.‬וכבוד ה ב ן יודע‬
‫הצלחהולא‬
‫טובה‬
‫כ‬
‫י א ל ו הגדולות‬
‫שליטה טכוונת ו ל א‬
‫רעה‬
‫ק ו ב ץ ח־ב‪ ,‬ל א ‪ ,‬ד‪.‬‬
‫ג‪ 12‬פ ו ־ נ ח ־ ב ‪ ,‬פ י ־ ב <כ"ט‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ 124‬ש ם ח י ב ‪ ,‬פ ל י ו <ע־ח‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ !2.1‬ע ם ח ־ א ‪,‬‬
‫פע־ב‬
‫<קכב‪ ,‬ב ( ‪:‬‬
‫‪.‬ואין פ ע ל ה ר פ י ו ן פ ע ל‬
‫‪ !26‬ד ם ה י א ‪,‬‬
‫פעינ‬
‫יקכנ‪ ,‬א ( ‪.‬‬
‫ד י ז נ ד ר ו ק ‪der ,‬‬
‫עי‬
‫צ‪.‬‬
‫ה ש כ ל א ב ל הפכו־‪.‬‬
‫‪von‬‬
‫*‪Maimonides‬‬
‫‪Lehre‬‬
‫‪ ,Prophetie, Israel Abrahams Memorial Volume‬ע ם ׳ ‪ 99‬ו ה ל א ה ‪ .‬א ו ל י ד ע ת ה ר ם ב י ם‬
‫ש ע ל ידי כ ח ה מ ד מ ה ה ת ו פ ס א ת האיש ו א ת ה פ ר ט י כ ו ל הנביא להשינ ת כ ל י ת‬
‫הערה‬
‫‪.91‬‬
‫‪ 127‬ם ו ־ נ ח ־ ב ‪ ,‬פ ל י ו י ע ו ‪ ,‬ב ( ‪.‬‬
‫‪ 129‬ש ם פ ל ־ ח <פב‪ ,‬א ( ‪.‬‬
‫‪ 128‬ש ם <ע‪ ,‬א ‪ -‬ב > ‪.‬‬
‫ה‬
‫;‬
‫‪£‬‬
‫ר‬
‫ט‬
‫‪ ,‬עי׳‬
‫למעלה׳‬
‫]בא[‬
‫ה ה א מ ץ הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫שלו היה ב ת כ ל י ת השלימות‪.‬‬
‫במצרים‪.‬‬
‫ברוחו‪.‬‬
‫ד ב ר ז ה אנו ל ו מ ד י ם מ ת ו ך ק ט ע ש נ מ צ א ב ״גניזה" א ש ר‬
‫ב ו יסופר שהרמב״ם ה ע י ד ע ל עצמו‪:‬‬
‫ל א ש ל ט ה בי בימי נעורי״‪0.‬ג!‬
‫קעט‬
‫‪ .‬ה ש כ ח ה שבני א ד ם ט ו ב ל י ם מ מ נ ה‬
‫ד י ה י ה ל ו ל ק ר א ס פ ר פ ע ם א ח ת ותוכנו ה י ה ק ר ו ץ‬
‫כ ח ה ז כ ר ו ן ת ל ו י ב כ ח ה מ ר מ ה ע ל פ י ת ו ר ת ו ש ל א ר י ט ט ו ‪ ^ ! ,‬ש נ ת ק ב ל ה גם‬
‫כ ן ע ל י ד י ה ר מ ב ״ ם ‪ !3 2 .‬ו א ם כ ח ז כ ר ו נ ו ה י ה ב ת כ ל י ת ה ש ל מ ו ת ו ר א י ש א ף כ ח ה מ ר מ ה‬
‫ש ל ו ה י ה ב מ ע ל ה זו‪.‬‬
‫י פ ה ה י ה כ ח ו ב ש כ ל ‪ ,‬ב כ ח ה מ ד מ ה ו ב מ ד ו ת מ כ ל בני דורו‪.‬‬
‫כ ל ו ם יש א ד ם ש ש ו כ ח א ת ע צ מ ו ? כ ל ו ם ח ש ב ש ב ן ח ו ר י ן ה ו א ל ה ב ט ל מ נ ב ו א ה ?‬
‫בא‬
‫הרמב״ם וחרש שהנבואה‬
‫שראוי ל נ ב ו א ה יתנבא‪.‬‬
‫נ פ ל א ו ל מ ע ל ה מ ד ר ך ה ט ב ע ה ו א א ם א ד ם ש כ ז ה אינו מ ת נ ב א ‪.‬‬
‫הגעה לנבואה היא פ ע ו ל ה טבעית‪.‬‬
‫לנבואה‬
‫מ ל ה י ו ת נביא‪34.‬י‬
‫ע ל האלהים ל ה ת ע ר ב כ ד י למנוע ה א ד ם הראוי‬
‫ת ו ר ה זו פ ו ר צ ת כ ל ה נ ד ר י ם ‪.‬‬
‫ב כ ל ה ד ו ר ו ת השתוממו ע ל י ה \ ‪ 3‬י‬
‫כי א ם ה ע ד ר הנבואה הוא הפלא?!‬
‫פנימיים‪,‬‬
‫תופעה‬
‫ט ב ע י ת היא‪!33.‬‬
‫מדרך‬
‫ה ט ב ע כ ל מי‬
‫נושאי כ ל י ו ש ל ה ר מ ב ״ ם‬
‫היא מעין ‪ .‬א פ כ א מ ס ת ב ר א " ‪:‬‬
‫ל א השנת ה נ ב ו א ה‬
‫ר ג ל י ם ל ד ב ר ש ד ע ה זו ה ו ר ת ה ו ל י ד ת ה ב ש ר ע פ י ם‬
‫ב ה ר ה ו ר י ל ב ו ע ל ח ל ק ו ונורלו‪ .‬ה ו א ח ז ה ע ל ה נ ב ו א ה מ ב ש ר ו ודן נזירה‬
‫שוה מ ע צ מ ו ‪.‬‬
‫מ י ה י ה מ ס ו ג ל ‪ ,‬ר א ו י והגון ל נ ב ו א ה כ מ ו ת ו ? ו א ף גם ז א ת ל א ש ר ת ה‬
‫ע ל י ו שכיגה כ פ י כ ח ו ת י ו ו מ ד ו ת י ו ‪ .‬אין ז ה כ י א ם א צ ב ע א ל ה י ם ‪.‬‬
‫מאידך‬
‫להשיגה‪.‬‬
‫גיסא‪:‬‬
‫אין ס ו מ כ י ם ע ל ה נ ס ‪.‬‬
‫כ ל המכין עצמו לגבואה בדין ש ק ו ה‬
‫מ פ ג י כ ך ה ו ר ה ב ו ד א ו ת ג מ ו ר ה ש ג ב ו א ה ה י א ב כ ר י הישג‪ . :‬ת ד ע כ י כ ש ה י ה‬
‫איש מ ן האגשים ע צ ם מ ו ח ו ב ע ק ר‬
‫ב ר י א ת ו ע ל ת כ ל י ת ש ו ו י ו ‪ . . .‬ו א ח ר כ ן האיש‬
‫ה ה ו א ל מ ד ו ה ת ח כ ם ע ד שיצא מ ן ה כ ה א ל ה פ ע ל ו ה י ה ל ו ש כ ל אנושי ע ל ש ל מ ו ת ו‬
‫ו ת מ ו ת ו ‪ ,‬ו מ ד ו ת אנושיות ט ה ו ר ו ת שוות‪ ,‬ויהיו תשוקותיו כ ל ם ל ר ע ת ס ו ד ו ת ז ה ה מ צ י א ו ת‬
‫‪ 1 3 0‬וכאן יקול מן לפטה אן אלנסיאן אלדי יעתרי אלנאס םא כאן יעתריגי פי זטאן שכיבתי‬
‫ב ל לם יכון יחתאג אן יקף עלי א ל כ ת א ב מוי שפעה ואהדה ו ק ד ארתסטת אנראצה‬
‫‪ , ( L V I I , Z D M G , E i n Geniza Fragment, E . Mittwoch (1003‬עסי ‪. 6 3‬‬
‫‪. D eMemoria,1‬‬
‫'‪13‬‬
‫‪. 1 3 2‬והחלק המדמה הוא הכח אשר יזכור רשומי המוחשיט אחר ה ע ל ס ם פ ק ר ב ת החושים‬
‫אשר השיגום ‪ ,‬שמונה פרקים‪ ,‬א‪ . .‬ו כ ב ר ידעת עוד פעולת זה הכח המדמה מזכיר המוחשים‬
‫והרכבתם והחקוי אשר בטבעו'‪ ,‬מו״נ ח־ב‪ ,‬פל־ו <עו‪ ,‬ב ו ‪. :‬ונשארו רשוםיהם חקוקים בדמיונם״‪,‬‬
‫עם ח־ב‪ ,‬פל־ח <פב‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ 1 3 3‬כ ל פעולות השכל הן פרי השפעת ‪.‬השכל הפועל״ כי הוא הםוציא שכל האדם פן‬
‫הכה א ל הפועל <ח"ב פ־ד‪ ,‬כ‪ ,‬ב(‪ .‬אטגם כשהשפע שופע על השכל ב ל ב ד יניע האדם ל ח כ פ ה ‪,‬‬
‫כשיגיע ל כ ח המדמה ב ל ב ד יהיה האדם מכת מגהיגי הסריגות‪ ,‬הקוסמים ובעלי חלופות הצודקים‬
‫יח־ב‪ ,‬פל־ז‪ ,‬פ‪ ,‬ב> וכשהשפע מניע א ל הכח הדברי והמדמה יגיע לגבואה‪ - .‬ע ל תורת הגבואה‬
‫של הרמבים עיי ‪ , X X X I I , J Q R , H . A. Wolfson‬עמ׳ ‪ 349‬והלאה; ‪ , X X X I I I‬עמ׳ ‪70‬‬
‫והלאה; ‪ ,Philosophie und Gesetz, L . Strauss‬עמי ‪ 87‬והלאה‪.‬‬
‫‪. 1 3 4‬שאנחנו נאמין שהראוי לנבואה המכין עצמו לה‪ ,‬אפשר שלא יתנבא חה ברצון אלהי‪,‬‬
‫וזה אצלי כדמות הנפלאות כ ל ם ונמשך כמנהנם‪ ,‬שהענין הטבעי כ ל מי שהוא ראוי לפי בריאתו‬
‫ויתלמד לפי גדולו ולמודו שיתנבא"‪ ,‬מו׳נ ח״ב‪ ,‬פל־ב )סז‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ 1 3 5‬עי׳ אפודי‪ ,‬שם טוב ואחרים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪S‬‬
‫‪P‬‬
‫העשל‬
‫סבותיו‪,‬‬
‫וידיעה‬
‫בידיעח‬
‫ומחשבחו‬
‫]כב‪1‬‬
‫ה נ כ ב ד י ם ‪ ,‬והשבחתו א מ נ ם ה י א‬
‫ל ע ו ל ם נ ש ק פ ח לענינים‬
‫ה א ל ו ב ח י נ ח פ ע ו ל ו ח י ו ו מ ה ש צ ר י ך שיאמן ב ז ה ‪ ,‬ויהיה מ י ש כ ב ר ה ת ב ט ל ה‬
‫ותשוקחו לענינים‬
‫מחשבתו‬
‫לרשויות ו ל ש ר ר ו ת שאינם א מ ת י ו ת ‪,‬‬
‫הבהמיים‪...‬‬
‫ב ק ש ת ה נ צ ו ח ‪ . . .‬והאיש א ש ר ז ה ת א ר ו‬
‫א ל ה י ים‬
‫ענינים‬
‫ומלאכיו‪,‬‬
‫ו ל א ישער‬
‫נ פ ל א י ם‬
‫אין‬
‫ס פ ק ‪. . .‬‬
‫ו ל א‬
‫מ א ד‬
‫ולא תהיה לו ידיעה‬
‫ש ל א‬
‫י ד א ה‬
‫ז‬
‫ישינ‬
‫ל ת‬
‫ה א י‬
‫ו‬
‫א ל א בענינים ה ם‬
‫ר״י‬
‫א ל א‬
‫ד ע ו ת אמתייה‬
‫ו ה נ ה נ ו ת כ ו ל ל ו ת ל ת ק ו ן א ד מ ק צ ת מ ע ם קצתם״‪<38.‬‬
‫ד ן ה ר מ ב ׳ ם בענין ה נ ב ו א ה ‪ .‬ב מ ש נ ה ת ו ר ה ׳ ל כ ל פ ר ט י ה כ א י ל ו ה י ה ד ב ר הנוהג‬
‫בכל‬
‫רמז‬
‫מ ק ו ם ו ב כ ל זמן ואינו מ ז כ י ר ש ה נ ב ו א ה נ ס ת ל ק ה‬
‫ל ד ע ה ש ה נ ב ו א ה ה י א ב כ ד י הישג?‬
‫עליה‬
‫רוח‬
‫כ ע ל ד ב ר שאפשר לרכוש‪:‬‬
‫ה ק ד ש שורה‬
‫עליר‪.‬״!‬
‫מי‬
‫ש ר א‬
‫ה א ם שתיקתי‬
‫ל‪<37.‬‬
‫לחקור‪ ,‬שהנבואה ע ו מ ד ת לשוב? מ ד ב ר הוא‬
‫‪ .‬א ד ם שהוא מ מ ו ל א ב כ ל ה מ ר ו ת ה א ל ו ‪ . . .‬מ י י‬
‫המלה‬
‫םתנוססת במקומה‪.‬‬
‫‪.‬מיד"‬
‫כליו של‬
‫ונושאי‬
‫ה ר מ ב ״ ם התקשו בה‪!39.‬‬
‫אף‬
‫ה ר מ ב ״ ם ה ס ת כ ל כ ל פ י מ ע ל ה ו צ פ ה ליום שבו ע ת י ד ה ק ב ״ ה ל ה ש ר ו ת שוב‬
‫רוח הנבואה ע ל ישראל‪.‬‬
‫שמצמצם‬
‫א כ ן שונה ד ע ת ו ב פ ר ש ה זו מ ד ע ו ת ה ח כ מ י ם ה א ח ר י ם בזי׳‬
‫ה ו א א ח חונ ה ש ר א ת ה נ ב ו א ה ו מ ק ד י ם א ח זמן ש י ב ח ה ‪.‬‬
‫שראיגו ל מ ע ל ה ‪ ,‬שנם ל ע ח י ד ל ב א ל א ח ש ר ה ה נ ב ו א ה ע ל כ ל י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫הוא סובר‪ ,‬בי‬
‫ל‬
‫ל‬
‫א‬
‫א‬
‫‪ £‬י‬
‫ע ל יחידים‬
‫‪ 136‬פוינ ח״ב‪ .‬מליו <עח‪ ,‬ב>‪. .‬פי שיכין עצמו לנבואה ויהיה נפרש ס ם ה שזולת האלי ויזבי‬
‫נ פ ש ו ‪ . . .‬אין ס פ ק שהמלאכים ירחפו על כפו הנפש )הזאת( ויתדבקו ברוח הקדש‪ .‬וכאשר‬
‫הניעה זאת אין ס פ ק שכבר השינה ה ס ע ל ה העליונה והסלאכים׳‪ ,‬פ א פ ר הייחוד‪ ,‬הוצ׳ שטינשנידר•‬
‫עפ׳ ‪.19-18‬‬
‫י כדי‬
‫‪.‬‬
‫‪ 137‬ב‪.‬פשנה תורה' נפצא ר ק רפז לזה‬
‫להשלים שפנה מ ד י ם ואעפ״ שלא היו נשאלין בהן‪ .‬ומפני מה לא היו שואלין בהן פפנ׳ ש ל‬
‫ל י ן אין נשאלין‬
‫‪,‬‬
‫היחה שם רוח הקודש ו כ ל כהן שאינו מ ד‬
‫בוי‪ ,‬ה ל כ ו ת כלי הפקדש‪ ,‬פיי‪ ,‬היי‪ .‬לפנינו ב ב ב ל י נזכר שבימי בית שני בקשו חכמים אבנים‬
‫‪ ,‬י א ענ‪ ,‬בז•‬
‫^‬
‫י‬
‫ל א פ ו ד )קדושין לא‪ .‬א( ושכל כ‬
‫והרםבים צרף שני הדברים עפיי הססורת על ד ב ר הסתלקות הנבואה‪.‬‬
‫י א ‪ ,‬עם'‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫ו‪,‬‬
‫?>‬
‫‪ 138‬מקור ל ד ע ה זו א פ‬
‫א נ ב‬
‫א ו ר ח א‬
‫ב‬
‫״ ע ע ן‬
‫ב‬
‫י‬
‫ת‬
‫ע נ י‬
‫א ו ר י ם‬
‫ו ת ן מ‬
‫ם‬
‫א‬
‫כ ר‬
‫ה ן‬
‫ש ר‬
‫‪:(167‬‬
‫ש א‬
‫םצןא‬
‫נ ו‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ד‬
‫כ ר ו ח‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א ק‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ב ר ן ח‬
‫ה ן‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ן א י ן‬
‫ק‬
‫‪ r‬״ ‪> m‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ש כ‬
‫א י ן‬
‫פ ט < ן‬
‫נ ה‬
‫ע י א‬
‫) ה ו צ‬
‫ש י ר ה‬
‫י ם‬
‫א י ש‬
‫ע‬
‫ו ט‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪ 0‬ו‬
‫פ‬
‫‪.‬ואם ק ר א א ד ם תורה יקרא נם נביאים ואם ק ר א נביאים יקרא נם כתובים אם ק ר‬
‫א‬
‫כתובים ישנה נמ משנה ה ל כ ו ת טדרש ואנדות וירבה בישיבה ויטעט בסחורה אז סיד שורה עליי‬
‫רוח הקודש׳‪.‬‬
‫‪. !39‬מיש ר בינו מיד רוה־ק שורה עליו משפע ל כ א ו ר ה‬
‫מוכן ולא כ ת ב כן ) ב מ י נ ו ‪ . . .‬א ל א דבעי רצון אלקי‪ .‬ל כ ך‬
‫הוא עם הרצון האלקי א ב ל אפשר שיהיה מוכן ולא יחול‬
‫פירשו שהוא מסכים ל ד ע ת הפילופוף מים פשט דבריו שם‬
‫זה הפ׳ מעורב מקצת החכמות עם דברי רזיל׳‪ ,‬מנדל עח‪.‬‬
‫ד ע כ י פ י ל עליו הנבואה כשהיא‬
‫נראה ודאי שמשיש כאן פיד רוהיק‬
‫ת ב ו א ה אעיפ שמפרשי דבריו שם‬
‫ל א משמע כן׳‪ ,‬ל ח ם פשנה‪ . .‬כ ל‬
‫ח ו‬
‫‪ J‬פג[‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫המוכנים‬
‫והראויים ל ה‬
‫בלבד‪.‬״!‬
‫קפא‬
‫מ ל ב ר זאת הוא כאילו ד ו ח ק א ת השעה ומורה‬
‫ב ע ו ד ל א ל ה שאמרו שברור שלפני ביאת‬
‫ל ב י א ת הנואל‪.‬‬
‫ששיבת‬
‫הנבואה ת ק ד ם‬
‫המשיח‬
‫ת ר ב ה ה ס כ ל ו ת ו ת ה י ה ה א מ ת נ ע ד ר ת ע ר ש ל א יהיו ב ו ‪ .‬ל א ר א ש י ישיבות‬
‫וגאון י ע ק ב ‪ ,‬ל א ר ו ע י ם נאמנים‪ ,‬ו ל א ח ס י ד י ם ו ב ע ל י ש ם ״ ‪ ! ,‬״ ה א מ י ן ה ו א ש ל פ נ י ב א‬
‫תתנרל‬
‫המשיח‬
‫ולתורה״‪.‬״!‬
‫חכמתם‬
‫של‬
‫בני‬
‫אדם‬
‫‪.‬ותרבה‬
‫זכותם‬
‫ותשוקתם‬
‫א ף ה ו א ה ו ר ה ש א ח ד מי״נ ע ק ר י ה ד ת ה ו א‬
‫) ה מ ש י ח ( ו ל א ל ח ש ו ב שיתאחר״‪!>3.‬‬
‫לשם‬
‫יתברך‬
‫‪.‬להאמין ו ל א מ ת שיבא‬
‫ע ק ר ז ה ה י ה ל פ נ י עיניו כ ש ה ת ב ו נ ן ב צ ר ו ת ב נ י‬
‫‪.‬נמשכו לנו ש מ ד ב ק צ ו י ה ע ו ל ם מ מ ז ר ח ומערב"‪.‬‬
‫דורו‪,‬‬
‫אשר‬
‫תימן‬
‫במבוכתם שדעת קצת מהם‬
‫ספק‬
‫ו נ ת ע ל פ ה ס ב ר ת ם ״ ‪ ,‬נ ח ם א ו ת ם ה ר מ ב ״ ם ב א מ ר ו שאין‪ .‬ס פ ק ש א ל ו ה ם‬
‫‪ .‬נ ע ד ר ה ו נ ת ב ל ב ל ה ונעה‬
‫מ ש י ח א ש ר היו ה ח כ מ י ם מ ת פ ל ל י ם ל ש ם ש ל א ל ר א ו ת ם ״ ‪!4 4 .‬‬
‫כשפנו א ל י ו יהודי‬
‫ל ב ב ם והתחדש ל ה ם‬
‫‪.‬חבלי‬
‫אמנם בו בזמן ש ל ב ו ת‬
‫בגי י ש ר א ל היו מ ל א י ם ח ק ו ה ש ה ג א ו ל ה ה ש ל י מ ה מ מ ש מ ש ת ו ב א ה ‪ ! « » ,‬ש ה ג י ע ה ה ע ת‬
‫יקבוץ ה א ל ה י ם א ת עמו ישראל מ כ ל ה א ר צ ו ח א ל ירושלים כ פ י שהבטיח ע ל‬
‫אשר‬
‫י ד י ע ב ד י ו ה נ ב י א י ם ו ה ר ב ה מ ה ם ת ו ע י ם א ח ר י משיחי ש ק ר ‪ ,‬נ מ נ ע ה ר מ ב ״ ם ל ת ת י ד‬
‫ל מ ח ש ב י ק צ י ם ל ב י א ת ה נ ו א ל ‪ . ,‬ל פ י ש י כ ש ל ו ב ה ם ה ה מ ו ן ושמא י ט ע ו ב ר א ו ת ם ש ב א ו‬
‫הקצים ולא בא״‪.‬״!‬
‫ת ח ת זה ע מ ר ו ב י ש ר א ת ש י ב ת ה נ ב ו א ה ‪.‬‬
‫ה ר מ ב ״ ם ש ה י ה ת ו כ ו כ ב ר ו ‪ ,‬פ י ו ו ל ב ו שוים‪ ,‬ו ד א י ש ה י ה נ א ה ד ו ר ש ו נ א ה מ א מ י ן ‪.‬‬
‫אולי שעם שיבת הנבואה חהיה‬
‫חשב‬
‫שמצוה‬
‫ל ה ד ר כ ה שלו חשיבות מעשית‪.‬‬
‫ד ר מ י א ע ל י ו ל ח ב ר מ ש נ ה שבני א ד ם צ ר י כ י ם ל ה ‪.‬‬
‫חשב אולי‬
‫נזהר היה ש ל א ל ב ל ו ת‬
‫א ח ע ו ל מ ו ב מ ש א ו מ ח ן ב ר ב ר ש ל א י ב א ל ע ו ל ם ר ק משום ד ר ו ש ו ק ב ל ש כ ר ‪ ,‬ב ד ב ר י ם‬
‫שיש‬
‫בהם‬
‫‪ .‬א ב ו ד הזמן ו מ ע ט‬
‫בנבואה מבחינה היסטורית‪.‬‬
‫התועלת״‪7.‬״!‬
‫ו ל א ה י ה מעונין‬
‫בהיסטוריה‬
‫ד ב ר ש ע ב ר זמנו ל א ל ק ח א ת ל ב ב ו ‪.‬‬
‫לטפל‬
‫מ ע ו ל ם ל א יגע‬
‫‪ 140‬סרג ח״ב‪ ,‬פל״ב )סח‪ ,‬ב>‪.‬‬
‫‪ 141‬אותיות הסשיח‪ ,‬בית המדרש חיב‪ .‬עסי ניח‪ .‬עיי סנהדרין צ‪ ,‬א‪:‬‬
‫י‬
‫שיתסעטו התלמידים*‪.‬‬
‫‪ 142‬מענה תורה‪ ,‬הלי סנהדרין פ־א‪ ,‬ה־נ‪ .‬דעתו שחדוש הנבואה יהיה ראשית הנאולה הורה‬
‫בהלכות פלכים פייב‪ ,‬היב‪. :‬שבתחלת ימות המשיח תהיה מלחמת נונ וםנונ‪ ,‬ושקודם מלחמת‬
‫נונ ומגונ יעםוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם"‪ .‬עי׳ נייבואר‪. : M J C ,‬היהודים יישר בפיץ‬
‫וסביבותיה ונם הישמעאלים הם אומרים איך אתה נביא או משיח ז‬
‫‪ 143‬ה ק ד פ ה ל פ ר ק חלק‪ ,‬היסוד השנים עשר‪.‬‬
‫‪ 144‬קובץ ח־ב‪ ,‬א‪ ,‬נ‪.‬‬
‫‪ 145‬ע־ד הצפיה לפשיח בדורו של הרמבים עי׳‪ , ( L X X , M G W J , F . Baer(»10‬עפ׳‬
‫‪ 113‬והלאה; ‪ ,Maimonides , S . Zeitlin‬עפ׳ ‪ 84‬והלאה‪.‬‬
‫‪ 146‬עם ה‪ ,‬ב‪ .‬עפ־י ר׳ משה אבן עזרא‪ ,‬שירת ישראל‪ ,‬תרמם הלפרין‪ ,‬עמי קס״ו‪. ,‬אין‬
‫עום ס פ ק עהאלהים ינלה את הקץ קודם בואו א ל הםעולים שבחכםים כפו שכתוב ‪,‬ומשכילי‬
‫העם יבינו' י‪.‬‬
‫‪ 147‬הרםביס הרניש כנראה שהזמן הוא תפקיד בהשראת הנבואה‪ ,‬כי אם לא כן לא היה‬
‫מזכיר יחזקאל את השנה החודש והיום שבו ראה את המראה‪ ,‬שם ח־נ‪ ,‬פ־ז <ח‪ ,‬א(‪ .‬עי׳ אפודי‬
‫ושם טוב‪ .‬מוזר ה ד ב ר שנמנע ל ב א ר את זה‪ ,‬אף ע ל פי שמעיר שזה ד ב ר ‪.‬שצריך לבקש לו‬
‫ענין־‪.‬‬
‫‪.‬אין בן דוד בא עד‬
‫קפב‬
‫ה‬
‫לריק ולא זרה חכמתו לרוח‪.‬‬
‫בשם ״למוד הנבואה״‪«.‬״‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ש‬
‫]כד[‬
‫ו ל א מ ק ר ה ה ו א ש מ י ח ד ה ו א א ת ד ע ו ת י ו ב ע נ י ן זר׳‬
‫‪1‬‬
‫א כ ן ה נ ב ו א ה ל א ה י ת ה נ פ ל א ת ממנו ו ל א ר ח ו ק ה ‪ ,‬ל א ב ש מ י ם ו ל א מ ע ב ר לין ׳‬
‫כי‬
‫ק ר ו ב ה היחד‪ .‬ה י ש ו ע ה ל ב א ‪.‬‬
‫ונפלאח‪ ,‬ק ב ל ח י‬
‫נדולה‬
‫אוחה‬
‫כ ך הוא כ ו ת ב ליהודי תימן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫״יש א צ ל נ ו ק ב ל י‬
‫מאבי ש ק ב ל מאביו ומאבי אביו והוא‬
‫הרבי‬
‫קבל‬
‫וכן ה ד ב ר ע ד ת ח ל ת ה נ ל ו ת ש ל ירושלים‪ . . . .‬ש ב נ ב ו א ה ב ל ע ם ר מ ז שחחזור הנבואה‬
‫אחר שתפסוק‬
‫לישראל‬
‫ליעקב‬
‫בלעם‬
‫מ ה ם ‪ . . .‬שזה ש א מ ר‬
‫כ ע ת יאמר‬
‫) ב מ ד ב ר כנ‪ ,‬כג(‬
‫י ש‬
‫ו ל י ש ר א ל ם ה פ ע ל א ל ‪ ,‬יש ב ו ס ו ד ש ס ן ה ע ח ה ה י א יש ל ח ש ב כ מ נ י ן ש‬
‫ימי‬
‫מששת‬
‫הנביאים‬
‫בראשיח‬
‫מה פעל‬
‫ועד‬
‫ה ע ח וחחזור‬
‫אוחה‬
‫ל י ש ר א ל ואז‬
‫הנבואה‬
‫להם‬
‫יאמרו‬
‫א ל ‪ . . .‬ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה חחזור הנבואה לישראל‬
‫ב ש נ ת א ר ב ע ת א ל פ י ם ת ת ק ״ ע ל י צ י ר ה )‪ (1210‬ואין ס פ ק ש ח ז ר ח ה נ ב ו א ה ה י א ה ק ד מ ה‬
‫המשיחי‪14 9.‬‬
‫הרמב״ם‬
‫הנבורות‬
‫פי‬
‫חוקי‬
‫נולד‬
‫ומת‬
‫ב ש נ ת ‪1135‬‬
‫ולראות בשיבת הנבואה‪.‬‬
‫ח כ מ ח ה ר פ ו א ה יזכה‬
‫ש‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ת‬
‫‪ 1 2 0 5‬־‬
‫י כ ן‬
‫‪1,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪pt,‬‬
‫ה‬
‫‪m‬‬
‫ש‬
‫י י‬
‫ג‬
‫לשנות‬
‫ע‬
‫ה ל א ה ו א ה י ה מי ש ה ב ט י ח ש א ד ם המתנהג ע ל‬
‫ל א ר י כ ו ת ימים‪:‬‬
‫בדרכים אלו‬
‫״כל המנהינ עצמו‬
‫שהורינו אני ע ר ב ל ו שאינו ב א ל י ד י ח ו ל י כ ל ימיו ע ד שיזקין ה ר ב ה ו י מ ו ת ואינו‬
‫צריך‬
‫ל ר ו פ א ויהיה נופו ש ל ם ו ע ו מ ד ע ל בוריו כ ל ימע‪/‬םי־!‬
‫להעלות‬
‫אי א פ ש ר‬
‫ח‬
‫‪. 1 4 8‬וזהו אסתת ענין הנבואה והדעות ההם אשר ״ ו ח ד בהם לסוד הנבואה־‪ ,‬םו־נ‬
‫פל־ח <פב‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫ב‬
‫" '‬
‫‪ . ! 4 9‬ל כ ן ענדנא רואיה נריבה ארויהא ען אבי ען נדי ען אביה ען נדה זצ־ל ה כ ד א אלי איל‬
‫נלותנא פן ירושלם כ פ א שהד אלאנביא וקאל ובלות ירושלים אשר ב ס פ ר ד והי אן פי נצוץ נ ב‬
‫י אלתורה‬
‫ל‬
‫ל בע‬
‫ב ל ע ם נץ פיה אלאשארה אלי רנוע אלנבוה י י‬
‫י ה‬
‫פ‬
‫ד‬
‫ש ר א‬
‫א‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ט‬
‫ע‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ ן‬
‫א‬
‫ד‬
‫ק‬
‫פ‬
‫נ א‬
‫א ו‬
‫י ע ק ב‬
‫ל‬
‫נצוץ ואן כאן אל‪3‬רץ בהא םעני פא יכון פיהא אשארה לפעני אצר נחי ק י ל‬
‫' |־‬
‫רדו שפה לאנא אקפנא פי פ צ ר סנין רדו סאיתין ועשר סנין‪ .‬ו כ ד ל ך ק ו ל משה‬
‫' ^‬
‫בנים ובני כניס ונוי‪ .‬אקפנא פ• ארץ ישראל פן יום דצלנאהא אלי נלות ה ס ל ר‬
‫ל‪ ,‬לך‬
‫ונושנאם והי תמאן םאיה וארבעין סנה ומתל הדא כאיר‪ .‬כ ד ל ר ק ל‬
‫פי‬
‫כעת יאפר ל י ע ק ב פיה ס ר אן סן ד ל ך אלוקת יעני מ ת ל פ א סן ששת ימי ב ר א ש‬
‫ל אלפין‬
‫א ל ו ק ת ותרנע אלנבואה לישראל ויקולון ל ה ם אלאנביא פ ה פ ע ל אל• י‬
‫לד ע ל י‬
‫י"‬
‫א ל ס נ ה אלאאסאנה זאלאאין סן כרונהם סן פ צ ר יכון פן אול א ל ת א ר י ר‬
‫' ^ ף‬
‫ל‬
‫וארבע םאיה וכםסה ותפאנין סנה לאן פי אול סנה תפאניה וארבע׳] כ‬
‫ל‬
‫^‬
‫הדא אלקיאס והדא אלתאויל תרנע אלנבוה לישראל פי סנה סבע׳)‬
‫‪.‬‬
‫ליצירה ) ‪ ( 1 2 1 0 = 4 9 7 0‬ולא שך אן רנוע אלנבוה לישראל ה׳ סן ם ק ד ם א ת א ל‬
‫י ילי דרי‬
‫ינבאו בניכם ובנותיכם‪.‬׳ כ ך לשון הרםב־ם בפקור הערבי ע ' י "‬
‫לרבנים שבאפריקה( שהשויתי עם כיי ‪ British Museum add. 2 7 5 4 2‬שהעתיק בשב‬
‫ל‬
‫)‪.(1210-‬‬
‫פינקל‪ .‬בשניהם התאריך לשיבת הנבואה הוא תחקיע‬
‫‪1‬‬
‫ר ב י‬
‫י ד‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י ה י י ב‬
‫ז‬
‫? > נ א‬
‫י‬
‫ק ו ? ‪ 1‬ה‬
‫א ן‬
‫ט‬
‫א ע נ‬
‫ד‬
‫י ח‬
‫א‬
‫ה ד א‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫א י ‪ 1‬י‬
‫פ‬
‫א נ ת‬
‫נ‬
‫א‬
‫ד‬
‫א י‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו א י ב‬
‫א‬
‫כ‬
‫מ ש י ח‬
‫ט‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ק‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ט‬
‫‪6 2 5‬‬
‫ש‬
‫״ ' " ' ‪ " ! ,‬לוני ע ל‬
‫בתרנופו של אבן תבון והוצ׳ האלוב‪ ( 4 6 ,‬התאריך הוא תתקעיב‬
‫« הזח‬
‫^ '‬
‫•‬
‫ר׳ נחום המערבי )קובץ‪ ,‬חיב‪ ,‬ו‪ ,‬נ(‪ :‬תתקעיו < =‬
‫• ח יצאו‬
‫‪,‬‬
‫ס פ ר יצירה‪ ,‬הוצ׳ שזח־ה‪ , 2 3 9 ,‬תתקעיכ < ‪ . ( < 2 1 4 -‬היז א ל ה שערערי‬
‫ל הרמב‬
‫ל‬
‫‪j‬‬
‫‪1‬‬
‫ב פ י ר ו ש י‬
‫‪(1216‬‬
‫ר‬
‫ש‬
‫‪2‬‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ב ז ה י ת י‬
‫‪ 1 4‬׳‬
‫‪ ,‬עיי ב כ ר‬
‫‪2‬‬
‫;‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫״‬
‫‪y‬‬
‫[‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪£‬‬
‫‪R‬‬
‫(‬
‫כ ה י ו ס‬
‫א‬
‫ץ‬
‫מ י‬
‫ש י ט י‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ש‬
‫•‬
‫׳‬
‫‪ , X X X I V•REJ,1 0 1‬ופוזננסקי ‪V - M G W J‬‬
‫‪ 1 5 0‬ה ל כ ו ת דעות פיד‪ ,‬היכ‪. .‬אמנם שיאריך ה א ד ם יפים רבים בהנהנה טובה‬
‫‪I‬‬
‫‪L‬‬
‫‪X‬‬
‫‪4 0 1‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫‪ 0‬״ ‪t‬‬
‫]כה[‬
‫על‬
‫קפג‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫ה ד ע ח ש ב ע ל נפש צ מ א ה ל ש ל מ ו ח ה ר ו ח כ מ ו ת ו יהיה מ ח מ י ץ א ת שעת ה כ ו ש ר‬
‫ל ד ע ת א ת הזכות להשנת ה מ ע ל ה הזאת‪.‬‬
‫ויאבד‬
‫לבו‪.‬‬
‫ק ר ו ב ל ו ד א י ש ת ק ו ה זו מ ש כ ה א ח‬
‫ו ד א י שמי ש ה י ה ס ר ס ו ר ל ב ש ר ה ב ש ו ר ה ה י ה מ צ פ ה ב ע צ מ ו ל י ש ו ע ה ‪.‬‬
‫קריינא‬
‫ר א ג ר ח א איהו ליהוי פרונקא‪.‬‬
‫לא‬
‫דבר‬
‫היה הרמב״ם יחיד באמונחו‪.‬‬
‫ח ר ו ש ה נ ב ו א ה ב ש נ ת ‪1210‬‬
‫ירושלמי‪!51‬‬
‫נשארה‬
‫צרפת‬
‫היו ל ו ה ר ב ה א ח י ם ל א מ ו נ ה ‪.‬‬
‫א ו ‪1212‬‬
‫והיא מ ו ב א ה א צ ל ר׳‬
‫עתיקה היא;‬
‫יהודה א ל ב ר צ ל ו נ י ‪ .‬״ י‬
‫חקוה טובה א ל א הביאה לידי מעשה רב‪.‬‬
‫ורבגי אגגליה‬
‫מצאו‬
‫‪.‬לעלות לארץ הקדושה״‪.‬״!‬
‫המסורח על‬
‫ל ה רמז‬
‫בתלמוד‬
‫ג ד ו ל ה מ ס ו ר ת זו ש ל א‬
‫ב ש נ ת ‪ 1211‬ה ע י ר ה ש ם ר ב נ י‬
‫ב א ו ת ה שנה ה ח ק י י מ ה א ס י פ ת‬
‫ר ב ג י ם ב ל ו ג ד ו ן ב ע ג י ן ש י ב ת ציון‪ ,‬ו י ו ת ר מ ש ל ש מ א ו ת ר ב ג י ם ע ז ב ו א ת מ ו ל ד ת ם ו ע ל ו‬
‫לי‬
‫ר ו ש‬
‫לי ‪.‬‬
‫ם‬
‫ב‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ה י ן‬
‫״ ר ב י נ ו‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ה ג ר ן‬
‫ל״‬
‫ר‬
‫׳‬
‫י‬
‫ה ו נ ת‬
‫ן‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ן מ ל ע י ל ‪ ,‬־ ״ ! מעריצו‬
‫ש ל ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ו ר ׳ שמשון מ ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת ‪ ,‬מ מ ת ג ג ד י ה ר מ ב ״ ם ‪.‬‬
‫ע ל י ת שיירה ג ד ו ל ה‬
‫וחשובה כזו ל א ר ץ ישראל ל א ה י ת ה כ מ ו ה מימים קדמוגים והיא ק ו ב ע ת מ א ו ר ע חשוב‬
‫ב ק ו ר ו ת עמנו‪.‬‬
‫ה ר ב ג י ם ה ע ו ל י ם ה א ל ה ה י ו מגיחי ה י ס ו ד ל ש י ב ת ציון ה ג מ ש כ ת ו ה ו ל כ ת‬
‫ע ד היום הזה‪!5*.‬‬
‫מ ה ג ר ם פ ת א ם ל ע ל י ה זו? מ ד ו ע ע ל ו ד ו ק א ר ב נ י ם ‪ . ,‬ב ע ל י ח כ מ ה‬
‫ו ס ב ר א ו ב י נ ה ו י ר א ה ״ ‪ ,‬־ ־! ו ל א ה מ ו ן ע ם ‪ ,‬ב ע ל י ם ס ח ר ו מ ל א כ ה ? אין ז ה א ל א ש ק ש ו ר ה‬
‫היחה העליה בחקוה לחרוש הנבואה‪.‬״!‬
‫כ ך ד ע ת ו ש ל צוגץ ש ס ת ם א ת ד ב ר י ו ו ל א‬
‫שוה קרוב מאד בעיני חכםי המחקר ובעיני חכמי הרפואות'‪ ,‬ריטביא‪ ,‬ס פ ר הזכרון‪ ,‬הצופה‪,‬‬
‫כ ר ך ז׳‪ ,‬עם׳ ‪. .303‬חשב אחד מן הקדמונים שיוכל אדם לעשות )הנהנה( שיחיה לנצח והלעינ‬
‫עליו נלינוס איך היה אומר שיוכל א ד ם להיות לנצח‪ ,‬א ך הודה שיוכל לחיות זמן מרובה בהנהנה‬
‫טובה אם טזנו טובי‪ ,‬שער השםים‪ ,‬םאםר ד׳‪ ,‬רעדעלהיים‪ ,‬כב‪ ,‬א‪ .‬עיי רמבין‪ ,‬בראשית ה‪ ,‬ד‪,‬‬
‫שהשינ ע ל דעתו של הרסב״ם ב ד ב ר אריכת ימים של הדורות הראשונים‪.‬‬
‫שבת פ י ו ט י ט )ח‪ ,‬ד ( ‪ . :‬כ ע ת יאמר ליעקב ולישראל טה פ ע ל אל‪ ,‬אםר ר׳ חנינא‪,‬‬
‫‪M1‬‬
‫בריה דרי אבהו כבחצי ימיו של עולם היה אותו רשע עומד־‪ .‬בעלי ‪ .‬ק ר ב ן העדה" ו ‪ .‬ס ד ר‬
‫הדורות׳ <ד'א תתקעיבז פירשו את המאמר הזה עפיי ‪.‬אנרת תימן"‪ .‬עיי ‪.‬מאור עינים" לר׳ עזריה‬
‫סן הארוסים‪ ,‬פמינ; מנלת המנלה לר' א ב ר ה ם בר חייא‪ ,‬עטי ‪ ,38‬ודברי י ‪ .‬נוטמן במבוא‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ; X I I‬ריש ליברםן‪ ,‬ירושלטי כפשוטו‪ ,‬חיא‪ ,‬קטז‪-‬קיז; הצופה‪ ,‬ה‪ ,‬עסי ‪.188‬‬
‫‪ 152‬פירוש לס׳ יצירה‪ ,‬עט׳ ‪.239‬‬
‫‪ . 153‬ו כ ב ד ם ה פ ל ך כ ב ו ד נדול ויבנו להם שם בתי כנסיות ו ם ד ר ש ו ת ‪ . . .‬ונעשה להם נס‬
‫ו ה ת פ ל ל ו על הנשםים ונענו ונחקדש שם שםים ע ל ידם׳‪ ,‬שבט יהודה‪ ,‬הוצ׳ ווינער‪ ,‬עם׳ ‪ .113‬עי׳‬
‫מ כ ת ב המסע פאחד העולים‪ ,‬ר׳ שפואל בר׳ שמשון‪ ,‬אצל ‪Itineraires de la ,Carmoly‬‬
‫‪ ,Terre Sainte‬עמי ‪ ;122-121‬אוצר טוב‪ ,1878 ,‬עסי ‪ ;38-35‬כנסת ישראל )רבינוביץ(‪ ,‬ח״ב‬
‫)‪ ; 132-127 ,( 1887‬הרכבי בהוספות לנרץ‪ ,‬חיה‪ ,‬עמ׳ ‪ ,12‬מ פ ק פ ק בקביעת הזמן‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫סן‪.‬‬
‫היה חסיד ופרוש מהבלי ה ז מ ן כ ל היום יהנה בקול ערב‪,‬‬
‫ב ק ר עד ע ר ב ‪ . . .‬ונם ב ל י ל ה לא שכב ל ב ו ‪ . . .‬ובטעדני הזטן ב ע ט ‪ . . .‬ולא היחה פרנסתו‬
‫א ל א במה שתזין חיתו‪ ,‬ב כ ך ה ת י ל מקטנותו עד ימי זקנותו'‪ ,‬נ‪ .‬וידר‪ ,‬מצודה‪ ,‬תשיד‪ ,‬עט׳ ‪.124‬‬
‫‪ 164‬בר טוביה‪ ,‬העתיד‪ ,‬ה‪ ,‬עמ׳ ‪.182‬‬
‫‪ 155‬מלחמות ד׳ לר' א ב ר ה ם בן הרמבים‪ ,‬קובץ נ‪ ,‬עמ׳ טז‪ ,‬נ‪ .‬בין העולים היה אולי נם‬
‫ר׳ פנחס ורדיסשי )‪ (Verdimas‬שבעליתו נעשו נפלאות כפי הסטופר בשלשלת הקבלה‪ ,‬ד״א‬
‫‪ , G e s a m m e l t eSchriften,1‬עפ׳ ‪.168‬‬
‫ץ‪ ,Literaturgeschichte ,‬עפ׳ ‪;328‬‬
‫) ‪ ( V I I,REJ,1 7 6‬שרוע המצב ב צ ר פ ת‬
‫‪ 156‬השערתם של נרץ )חיז‪ ,‬הוצ׳ די‪ ,‬עסי ‪ (11‬ונרוס‬
‫קפד‬
‫ע‬
‫ה‬
‫נתן ל א ר א י ה ו ל א מ ק ו ר ל ה ש ע ר ת ו ‪ .‬״ !‬
‫ל‬
‫ש‬
‫]גבי ‪f‬‬
‫א מ נ ם יש פ ר ט א ח ר ה מ פ י ץ א ו ר ע ל העני!•‬
‫אחדים‬
‫מ ע ו ל י נ ו ל ה א ל ה ל א ה ל כ ו ישר א ל מ ח ו ז ח פ צ ם א ל א נ ס ע ו ק ו ד ם ל מ צ ר י ם ׳‬
‫כנראה‬
‫אברהם‬
‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה ומשם‬
‫ב נ ו ש ל הרמב״םי׳י•! ו ל א‬
‫לדחוח א ח‬
‫האלה‬
‫לפוסטט־דרך כמה‬
‫ה ל כ ו ישר‬
‫למען‬
‫עליחם‬
‫מצרפח‬
‫י מ י ם ‪ -‬ל ה ק ב י ל פני ר׳‬
‫הדרומיח‬
‫ל ב ק ר א צ ל ר׳‬
‫לעכו‪.‬‬
‫מה ראו‬
‫א ב ר ה ם ? אין ז ה כ י א ם‬
‫לשמוע מפיו של זה ד ע ה ו של הרמב־ם ע ל ד ב ר ה מ א ו ר ע ה ע ו מ ר ל‬
‫ב ‪ .‬א ג ר ח חימן'‬
‫ע ל זה‬
‫הגורם‬
‫ואולי ה י ה ה ו א‬
‫החכמים‬
‫ל ע ל י ה זו‪ .‬ז ה‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫הרצון‬
‫א הכריז‬
‫ו‬
‫י ס ב י ר ל נ ו גם‬
‫אה‬
‫ה ע ו ב ד ה ש ל א ע ל ה א ל א ‪ .‬ה כ ר ח י והפלחי'‪ .‬אין ה נ ב ו א ה פ ר ג מ ט י א שהדיוטוח קופצים‬
‫ו‬
‫ה ר ב ה מעריצים עמדו להרםב׳־ם ולתורתו‪ ,‬א ב ל באמונה‬
‫ב ר א כרעיה דאבוה‪.‬‬
‫ו ב ח ב ה ע ל ה ע ל כולם בנו ר ב י אברהם‪ ,‬שמלא מקום אביו ב ת‬
‫ו ר‬
‫כ ל ימיו נ ל ח ם ב ע ו ז ו ב ט ו ב ט ע ם ל ה נ י ן ע ל כ ב ו ד ו ש ל ה ר מ ב י ם ‪.‬‬
‫א ב י ו ונקי ה ד ע ת כ מ ו ה ו ו ד א י ש ל א ה י ה מ ק ב ל ש ט ה‬
‫הרמב״ם‪.‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫שומר אמונים ל ר ו ח‬
‫ב מ ח ש ב ה ש ה י ח ה ז ר ה לתורו*‬
‫א פ ש ר ד ב ר שהתננד ל ו אותו צ ד י ק יכשל ב ו זרעו?‬
‫תנועת‬
‫אברהם‬
‫הצופים‪ ,‬כ ת ב ע ל י ס ס ת ו ר י ך מוסלמיים‪ ,‬ח ז ק ה ה י ת ה מ א ד בימיו ש ל ר׳‬
‫והשפיעה ה ר ב ה ע ל‬
‫והפלינ‬
‫בשבח‬
‫החסידים‬
‫קדושחם‪.‬‬
‫מ ה ל ך רוחו ודעותיו‪ .‬ה ו א ה ע ר י ץ א ת הצופים‬
‫אף‬
‫י‬
‫חכמי‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ל‬
‫א‬
‫ח‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫א‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫נ‬
‫‪1,‬‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ה צ ו פ י ם ב ר צ ו נ ם ש מ ה ם י ל מ ד ו ו כ ן יעשו ב נ י י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ר'אברהם‬
‫על־פי‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫ישיבה•‬
‫מאי‬
‫ע ל מעשי‬
‫ס פ ר‬
‫א ו ל ם ה ע ר צ ת ו של‬
‫ל ת נ ו ע ה זו ה נ י ע ה ע ד כ ד י כ ך ש א ל מ ל א מ ק ר א כ ת ו ב א י א פ ש ר ל א מ ר ו •‬
‫ד ע ה ו הצופים הולכים ב ע ק ב י הנביאים ב ז ה שמואסים בתאוות‪ ,‬מכניעים א ח‬
‫יצר ה ר ע ומתבודדים מבני א ר ם ‪.‬‬
‫ואומר‬
‫האלה‬
‫שהמעשים‬
‫ח ש ו ב ו ת א נ ו ד ו ח י ה ם ב ע י נ י ו ב ל ה ק ו ת ‪ .‬ב נ י הנביאים"‬
‫שלפנים היו‬
‫בקרב‬
‫מצויים‬
‫ישראל‬
‫לצופים‪.‬‬
‫מ צ ט ע ר ה ו א ע ל שעזבו בני‬
‫אבוחיהמ‪,‬‬
‫ובקשר זה ה ו א מ צ ט ט ד ב ר י חזיל‪ . :‬ו א ם ל א חשמעוה ב מ ס ח ר י ם ת ב כ ה‬
‫גפשי מ פ ג י גוה‬
‫ישראל א ח‬
‫נ ס ת ל ק ו מ א ת נ ו ונהנו‬
‫ה ד ר ך הנבואיח שהיתה סנולה‬
‫) י ר מ י ה ו יג‪ ,‬יז(‪ .‬מ א י מ פ ג י גוה? מ פ ג י ג א ו ח ן ש ל י ש ר א ל ש נ י ט ל ה מ ה !‬
‫ו נ י ח נ ה ל א ו מ ו ח ״ )חגיגה ה ‪ ,‬ב > ‪ 9 .‬ג !‬
‫ציון ש ל ר ׳‬
‫והבת‬
‫יהודה הלוי נרסו‬
‫ל ע ל י ה זו‪,‬‬
‫‪, R E J ,Rabbins en Palestine (28‬‬
‫העליה‬
‫(‬
‫•‪Mittelalters‬‬
‫‪1‬‬
‫ו ה ש ע ר ת ו ש ל ק ר ו י ס )‪Emigration de'- 300‬‬
‫‪ L X X X I I‬־ ! ( ‪ ,‬ע פ ־ ‪ ,352-333‬ע י ׳ ע פ ׳ ‪( 7‬‬
‫‪8 3‬‬
‫שמטריז‬
‫ה י ת ה ל ד י ן ב כ ת ב י ה ר ם ב י ם ) ע י ׳ ‪•A History of the Jews in England . C . Roth‬‬
‫‪H. J .‬‬
‫‪Zimmels,‬‬‫‪,(1930) L X X I V ,MGVVJ ,literatur des spa ten‬‬
‫‪35‬‬
‫‪V,REJ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪L‬‬
‫‪X‬‬
‫‪48-48‬‬
‫‪.‬‬
‫" ‪ , I I I ,Gesammelte Schriften 1‬ע ם ׳ ‪.227‬‬
‫‪ 158‬ק ו ב ץ‬
‫נ <‬
‫ט‬
‫ז‬
‫׳‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫פ‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ש ע‬
‫‪1,‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪1,‬‬
‫ע כ ן‬
‫< ש ? ‪ 1‬א‬
‫ף‬
‫א‬
‫י‬
‫ג‬
‫ן‬
‫א‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ם‬
‫פ‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ל א‬
‫עבי‬
‫ד ר ך עלינו'‪.‬‬
‫‪,Highways‬‬
‫״ ! א ב ר ה ם בן‬
‫הרםב־ם‪,91!a‬‬
‫‪7b5‬‬
‫]כז[‬
‫קפה‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬
‫ל א נהנו מ ד ת ס נ פ נ ו ת ל ש מ ה א ל א ע ל מ נ ת ל ק ב ל ״הארות״ ‪< 7 y‬‬
‫הצופים‬
‫‪>nw‬‬
‫‪!59a‬‬
‫ה ם ח י ו ח י י עוני‪ ,‬ה ק ד י ש ו ע ת ו ת ם ל ל מ ו ד ה ק ו ר א ן ו ל ע י ו ן ת פ ל ה ו ה ש ת ד ל ו ל ט ה ר א ת‬
‫נפשותיהם‬
‫ככל‬
‫‪.‬ולהקביל‬
‫ל ב ו ב כ ל נפש פני ה ש כ י נ ה ‪ /‬י י ״ !‬
‫בכל‬
‫המוחמדים שמיסד ד ת ם היה‬
‫ל מ ד ר ג ה נ מ ו כ ה בנבואה‪!«><.‬‬
‫ויאמר‪:‬‬
‫קול‬
‫א ף ע ל פ י שהאמינו‬
‫ל א ל ידם להגיע‬
‫‪ .‬ח ו ת ם הנביאים"‪ ,‬ח ש ב ו שיש‬
‫א ל ג ז א ל י מ ס פ ר ששמע ‪ .‬מ ל מ ד מ ז ק נ י כ ת ה צ ו פ י ם י ר י ם‬
‫בגי א ד ם ד ע ו ל כ ם ש ה ה ו ל ך‬
‫לאל‬
‫י ת ע ל ה יראה ה ע ו ל ם ה ב א והוא‬
‫ב ע ו ל ם הזה‪ ,‬ו ה פ ר ד ס העליון ה ו א ע מ ו ב ת ו ך ל ב ו ‪ ,‬א ל ו יתכן ל ו ל ה כ ג ס בו‪.‬‬
‫היא‬
‫הכנסתו‬
‫האלהיים‬
‫בהפשיטו‬
‫עד‬
‫שיגלו‬
‫מעצמו‬
‫לו‬
‫ת א ו ת הזמן‬
‫האלהית‬
‫בהארה‬
‫והשתדלו‬
‫ב כ ל נפשו‬
‫וההנעה‬
‫נסתריהם;‬
‫לחשוב‬
‫לזה‬
‫ואולם‬
‫בענינים‬
‫הענין‬
‫היא‬
‫ההצלחה״‪!81.‬‬
‫גדול‬
‫כלל‬
‫)אלהאם(‪,‬‬
‫נשגבות‪.‬‬
‫לתוך‬
‫אבות‬
‫בתורת הצופים‪:‬‬
‫ואין מ ע כ ב י ם ז ה א ת זה‪.‬‬
‫ה ל מ ו ד ו ה ה א ר ה העליוגה‬
‫ה ה כ ר ה שנים‪:‬‬
‫יש א ד ם ש ל א ק ר א ו ל א שגה ח ו כ ה ל ה א ר ו ת‬
‫ה א ר ה זו כ י צ ר ? אין א ד ם י ו ד ע א י ך ‪ ,‬מ א י ן א ו מ ד ו ע ו פ ת א ם מ ש ה ו ג ז ר ק‬
‫לבו‬
‫בחסד‬
‫עליון‪.‬‬
‫החשיבו‬
‫הצופים‬
‫א ת הידיעות הנקגות‬
‫ירי‬
‫על‬
‫הארה‬
‫פ ת א ו מ י ת מ ן ה י ר י ע ו ת המושגות ע ל ידי ל מ ו ד ‪.‬‬
‫ב ה משיגים מ ח ש ב ו ת שאינן נ ק נ ו ת ע ל‬
‫כ ל א ד ם זוכה‬
‫ר ק חסידים‬
‫ידי‬
‫ח ק י ר ה ועיון‪.‬‬
‫וקדושי‬
‫סר‬
‫מעליו‪,‬‬
‫לעתים‬
‫של‬
‫א מ ג ם אין‬
‫עליון זוכים ל מ ת ן ת ו ר ה מן השמים‪.‬‬
‫אדם‬
‫תופס‬
‫דברים‬
‫ל ״ א ת ע ר ו ת א דלעילא"‪.‬‬
‫בהקיץ או בחלום‪,‬‬
‫כשמסוה החושים‬
‫הרגילה‬
‫עליהם‪62.‬י‬
‫ג ע ל מ י ם שאין‬
‫הידיעה‬
‫חלה‬
‫ה ח ס י ד י ם ל א ר ק שמגיעים ל י ד י ע ל י ת גשמה‪ !«3,‬א ל א א ף מ ת ר ו מ מ י ם ב ס צ ב‬
‫א כ ס ט ז ה ‪ ,‬ש ל ה ת פ ש ט ו ת הגשמיות‪ ,‬ל ם ד ר ג ת ה נ ב י א י ם ‪ 6 4 .‬נ‬
‫שני מיני נ ב ו א ה ‪:‬‬
‫כ י ל ד ע ת ה צ ו פ י ם יש‬
‫התגלות ה ב א ה ליחידים ע ל מגת שימסרו א ת תוכגה ל א ו מ ה מחי(‬
‫והתגלות המגיעה ליחידים והמיועדת ל ה ם ל ב ד ם )אלהאם(‪.‬‬
‫נ ב ו א ה זו מ ע ל ה א י ש י ת‬
‫היא‪ ,‬מ ב ל י היות ל ה ת פ ק י ד בחיי האומה‪!85.‬‬
‫ל ד ו ג מ א גזכיר בן ד ו ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ם ‪,‬‬
‫‪1165‬‬
‫בסיבטה‬
‫מגדולי‬
‫ובמצרים‪.‬‬
‫הצופים‪,‬‬
‫אבן‬
‫אלערבי‬
‫)גולד‬
‫‪>Murria*n‬‬
‫והתגורר‬
‫זמן‬
‫ה ו א ה י ה א ו מ ר ש מ ק ו ר השגות ד ת י ו ת ה י א ה ה א ר ה ה א ל ה י ת ו ל א העיון‪,‬‬
‫והאמין ש ל א ד ם ה ז ו כ ה מגלים ב כ ח ב ד ב ר י ם מן השמים‪.‬‬
‫ל ג ב י א י ם ‪ ,‬כ י ה א ל ה י ם מ ג ל ה ל ה ם ר ז י ם ב א ו פ ן ישר‪.‬‬
‫אף הוא חשב את הצופים‬
‫א ו ל ם אין ב ג ב ו א ח ם מ ש ו ם ח ו ר ה‬
‫‪X I I , E R E , R . A . Nicholson., 14‬‬
‫<‪ 1591‬א ל נזאלי‪ ,‬מאזני צדק‪ ,‬עם׳ ‪.48‬‬
‫‪Der Sub‬‬
‫‪ T h e Mystics of Islam , R . A . Nicholson‬עמ׳ ‪.51‬‬
‫‪ ,jektivismus Al Gazali's‬עמי ‪.99‬‬
‫‪ 161‬מאזני צדק‪ ,‬עמי בו‪. .‬עיי דברי ר׳ משה אבן עזרא‪ ,‬ערונת הבושם‪ ,‬ציון <פ'פ מיין‪,‬‬
‫תר'ב>‪ ,‬כ ר ך בי‪ ,‬עמי ‪ 120‬והלאה‪.‬‬
‫‪ ,Studies in Islamic Mysticism , R . A. Nicholson 162‬עמ׳ ‪ 77‬והלאה‪.‬‬
‫‪ ,Die religiosen Erlebnisse der Persischen Mystiker , E . Brogelman 163‬עמי‬
‫‪.40‬‬
‫‪ ,The Mystics of Islam , R . A. Nicholson 164‬עמי ‪ 122‬והלאה‪.‬‬
‫‪ ,Encyclopaedia of Islam , D . B . Macdonald 165‬ב ע ר ך ‪.ilham‬‬
‫‪ ,Religious Attitude and Life in Islam‬עמי ‪ 252‬והלאה‪ ,‬עמי ‪ 275‬והלאה‪.‬‬
‫עי׳‬
‫ספרו‬
‫‪•Obermann-‬‬
‫קפו‬
‫העשל‬
‫חדשה‪.‬‬
‫העיד‬
‫)פח[‬
‫ה ם שואבים ת ו ר ת מ ח מ ד מ מ ק ו ר ממנו ש א ב‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ש ר א ה מ ר א ו ת נשגבים ו ק ב ל ד ב ר י ם מ פ י מ ל א כ י ם ‪.‬‬
‫שלו‬
‫והרבה‬
‫בעולם‬
‫נהרו‬
‫מעריצים‬
‫ואף‬
‫אחריו‪.‬לי>׳‬
‫ע‬
‫ד‬
‫מ‬
‫צ‬
‫>‬
‫ו‬
‫ע ל עצמו‬
‫‪,..‬‬
‫כ ב ר ב ח י י ו י צ א ו מוניטין‬
‫במצרים‪,‬‬
‫שבתו של‬
‫מקום‬
‫ה ר מ ב ם‪ ,‬ע ש ה ל ע צ מ ו שם ו פ ר ס ו ם‬
‫ר ׳ א ב ר ה ם ב ן ה ר מ ב ״ ם שיטתו ב מ ו ס ר ק ר ו ב ה מ א ד ל ע ו ל ם ה מ ח ש ב ה ה צ ו פ י •‬
‫ע ק ר כונת ס פ ר ו ‪ . -‬כ ת א ב כפאיה א ל ע א ב ד י ך ‪ -‬ל ה ו ר ו ת ש ת כ ל י ת ה א ד ם היא‬
‫‪7 9‬‬
‫רג‬
‫יי‬
‫א ל ה ש ל מ ו ת העליוגה‪ ,‬א ל ה ט ו ב העליון‪ .‬ומהי ה ש ל מ ו ת העליונה? הוי א ו מ ר הנבו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫והכשרה‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫א‬
‫הנפש‪.‬‬
‫ד‬
‫ם‬
‫י‬
‫ע‪°‬‬
‫ה כ נ ה זו‬
‫‪ :‬א‬
‫ל‬
‫ה י ם‬
‫מ‬
‫•‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כיצר? כר׳‬
‫א‬
‫ז ו‬
‫ש‬
‫פ‬
‫פ נ ח ס בן‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ש‬
‫יאיר‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫׳‬
‫בשעתו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫‪1 0 0‬‬
‫ה‬
‫לפגי‬
‫מעמיר הוא‬
‫ה ק ו ר א י ם ס ו ל ם ה מ ר ו ת שבו א ד ם ע ו ל ה מ מ ד ר ג ה ל מ ד ר ג ה ע ר שמגיע ד ר ך ה ת ב ו ר‬
‫חיצונית ל י ד י ה ת ב ו ד ד ו ת פגיםית‪ ,‬ל י ר י ד ב ק ו ת ב ח י ה ע ו ל מ י ם ‪ ,‬ל י ד י יחוד גבואי‬
‫האלהים‪.‬‬
‫היו חסידים‬
‫שמעון ב ן יוחאי ו ב‬
‫דרך‪.‬‬
‫נ ו‬
‫ב ד ו ר ו ת שונים שהיו ק ר ו ב י ם מ א ד‬
‫ר‬
‫׳‬
‫א‬
‫לן‬
‫א‬
‫ג ז ר‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ם‬
‫א‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪1,‬‬
‫א‬
‫ך‬
‫ם‬
‫‪1,‬ל‬
‫ל ם ר ר נ ת הנביאים׳‬
‫כ ת‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ר‬
‫ז ן‬
‫ל י ע ז ר ת מי‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה ר ב ה אבני נגף ע ל ו ל י ם ל ה כ ש י ל ו ו ק ל מ א ד ל ת ע ו ת א ו ל נ ט ו ת ם ן ה מ ס‬
‫יש ו א ד ם ח ו ש ב ש ז כ ה ל י ח ו ד ע ם ה א ל ה י ם ואינו א ל א ט ו ע ה ‪ .‬״‬
‫‪1‬‬
‫‪e‬‬
‫‪166‬‬
‫‪C y s t i c a ! Philosophy of Mufcyid Din Ibnul 'Arabf , A . E . Affifi‬‬
‫עפ׳ ‪ 96‬והלאה‪.‬‬
‫‪G‬‬
‫‪;525-516,LXX‬‬
‫‪, Z D M G , S c h r e i n e r187^eschichtede‬‬
‫"'‬
‫‪ . : 1 0 8 - 1 0 0,IdeenTarjuman,Nich‬השוה ‪in , E . Jabra J u r j i‬‬
‫;הקדמה‪I V ,El,Massignon,685-681,‬‬
‫; ‪•Nicholson‬‬
‫‪I‬‬
‫‪s‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.271 ,Kashf A l - M a h j u b‬‬
‫‪o‬‬
‫‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫‪i‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪U‬‬
‫‪h‬‬
‫‪T‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1 D‬‬
‫ה צ‬
‫פ י ת‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ג י י ג י‬
‫ת‬
‫י‬
‫־‪ !67‬ה ר ב ה פעמים דוח ק ר ו ב ה לרוח התנועה‬
‫השוה דעתו ‪.‬כי ראשית ציור השכל הוא שחרבן הנפש בתקון הנוף ותקוץ הנפש‬
‫'‬
‫ל‬
‫ל‬
‫<הקדפה לפשנה‪ ,‬עפ׳ ‪ ,(53‬וכי הסנפנית וההתבודדות‬
‫ל‬
‫ק‬
‫אפשר למצא בין משנתו של הרםב־ם ותורת הצופים‪ .‬ב פ א פ ר א ח ר אני‬
‫ע ל סוניה זו‪ .‬לדונפא נזכיר שפשל ה ב ר ק בפתיחה ל ‪ .‬פ ו ר ה נבוכים׳ <ה‪ ,‬ב ‪ :‬עי' ל‬
‫נפצא א צ ל אלנזאלי יפאזני צדק‪ ,‬עסי ‪ .(50‬ב ד ב ר ו ע ל ד ר כ י הצופים א ו ס ר ל‬
‫ל ד ב ק י ם בהשם לראות ‪ .‬ק צ ת פ ה שנראה לנביאים‪ .‬ואת אשר יראה להם• אילי‬
‫'‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪ P‬יחזיר י י ל ' ׳ ה א ח י •‬
‫ב ר ק חוטף ל א יתקיים׳‬
‫נתקיים אולי יאריך קיוטו או אול• ל א יאריך‪ ,‬ואולי יראה בענין א ח ד או ישתנה ל ע נ‬
‫• ''‬
‫׳‬
‫א ל ה ה ם ד ר כ י הצופים'‪ .‬כדאי לציין שבעצמו נהנ הרטבים‬
‫ת נ א י ם‬
‫ה‬
‫ה ש נ ת‬
‫ם‬
‫ם י ת‬
‫י ! ש‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ם‬
‫י הנוף'‬
‫בחרבן י‬
‫הדבור‬
‫י ‪>u‬‬
‫‪,‬‬
‫' ‪£‬‬
‫כמו‬
‫א ת‬
‫י ח ד‬
‫ע י‬
‫א‬
‫ע‬
‫א‬
‫ח‬
‫א‬
‫ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י ח ז ו‬
‫א י‬
‫ט‬
‫ד‬
‫ת‬
‫י‬
‫י ת ק י י ם‬
‫ה ד‬
‫א ו‬
‫ת מ ד ד י ‪ ,‬ז‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ג ז‬
‫י ה י ה‬
‫ש י ה‬
‫ה‬
‫ו ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫י‬
‫ן א ‪0‬‬
‫ה‬
‫ח י ט‬
‫י נ י ם‬
‫'*ים‬
‫ר ב‬
‫^‬
‫משה‬
‫ו ן ף‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫י ס‬
‫‪3‬‬
‫י" לטבעני‬
‫ל ד ׳ אלעזר אזכרי‪ ,‬הוצ׳ ויניצייא ‪ ,1601‬עם׳ ‪,10‬א‪ . :‬מ צ א ת י • • •‬
‫״‪1n‬‬
‫*‪°‬‬
‫ל‬
‫טאור הנלה ‪ . . .‬בליל א ח ת נכנסתי לים ‪ . . .‬וביום שבת • • • ע מ י ע ל‬
‫י יושב‬
‫והיה זעף נדול בים ונדרתי עלי ששני היםים ה א ל ה אצום בהן י א נ‬
‫מ שלא‬
‫י י י‬
‫אני ואנשי ביתי י כ ל הנלוים עלי ואצוה ע ל בני להעשות ‪ P‬ע י ‪1‬‬
‫ן‬
‫ל ב ד י בעשירי באייר ל א א ר א ה א ד ם א ל א מ ת פ ל ל וקורא כ ל היום ביני לבי! ע ' ‪,‬‬
‫ו ל א אשב עמו א ל א‬
‫מצאתי בים אותו היום א ל א הקדוש ב ר ו ך •הוא‪ ,‬כ ך ל א א ר א ה‬
‫פרז‬
‫נאנסתי"‪.‬‬
‫י נ ו‬
‫ה י ג‬
‫ס י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫נ ח ש י‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ם‬
‫שבי‬
‫ת‬
‫ע‬
‫מ‬
‫צ מ י‬
‫א‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫‪H1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪w‬‬
‫‪h‬‬
‫ע ם‬
‫״‬
‫‪a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪U‬‬
‫‪b‬‬
‫‪6‬‬
‫ד‬
‫ם‬
‫‪92b411737‬‬
‫י‬
‫'?ל או‪°‬לר׳‬
‫י‬
‫׳‬
‫׳‬
‫׳‬
‫'‬
‫‪ g‬׳‬
‫‪y s of Perfection * 168‬‬
‫אופר שהוראת ה ד ר ך ל א נ ס ס ר ה לו א ל א לזולתו‪ .‬ה א ם התכוון ל כ ת ה צ ו פ י ם ^ ב כ ל‬
‫ההאמין הרמב״ם שזכה‬
‫]כט[‬
‫הרמב״ם‬
‫קפז‬
‫לנבואה?‬
‫ה י ה ל ו ל מ ו פ ת גם ב ז ה י ר ו ת ו ל ה ס ת י ר ס ו ד ו ת ‪! « .‬‬
‫‪ .‬ו ב מ צ ב י הנבואה"‪,‬‬
‫כותב‬
‫ר ׳ א ב ר ה ם ‪. ,‬יש ס ו ד ו ת שאינם מ ו ב נ י ם ‪ ,‬ו מ ה שניתן ל ה ב י ן מ ה ם א ס ו ר ל נ ל ו ת ו‬
‫כיצד‬
‫ל א י ז ה מ א ו ר ע ו ל א י ז ה ס ו ד ו ת כוון?‬
‫אף‬
‫אירע‪,‬‬
‫הוא‬
‫כבוד‬
‫ירע‬
‫אלהים‬
‫כנראה‬
‫ה ס ת ר דבר״‪!70.‬‬
‫א ל א ששם‬
‫‪ .‬כ י צ ד אירע״‬
‫יד‬
‫פה‪.‬‬
‫על‬
‫מעשה‬
‫בנים‬
‫סימן‬
‫לאבות‪.‬‬
‫ר ק ה א ר י ש ב ח ב ו ר ה א ל א כ ל בני ה ח ב ו ר ה ‪ ,‬ה י ד ו ע י ם ל נ ו כ ק ר ו ב י ם ל ר ו ח‬
‫לא‬
‫צפו לנבואה‪.‬‬
‫הרמב״ם‪,‬‬
‫נוסף ע ל ת ל מ י ד ו ה ח ש ו ב ו ע ל בנו יחידו הוא ר ׳ שמואל‬
‫א ב ן תיבון‪ ,‬ש ת ר ג ם ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" ל ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫עומק‬
‫עליו העיר הרמב״ם ‪.‬כי הוא ירד ע ר‬
‫עניני ס ו ד ו ת ס פ ר מ ו ר ה נ ב ו כ י ט ו ש א ר ח ב ו ר י ו ו ה ב י ן‬
‫והשיג א ת ה ר מ י ז ו ת‬
‫כשהרגיש‬
‫שגתגלה ל ו ‪:‬‬
‫בגו ש ל ר ׳‬
‫ור׳ ש מ ו א ל‬
‫מנתר‪.‬״!‬
‫‪ .‬ב ס ת ר י מ ע ש ה ב ר א ש י ת ובםתמותיו" א ו מ ר‬
‫‪.‬וכאלו ב א לי ברוח הקודש׳‪.‬־ד!‬
‫א ב ר ה ם היה לו ע ס ק בגסתרות‪.‬‬
‫על מה‬
‫ו א ף ג ב ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ס ר׳ ד ו ד הנגיד‬
‫ה ו א ח ב ר פירוש ע ל ה א פ ו ק ל י פ ס ה ‪,‬‬
‫‪ .‬ג ב ו א ת ה י ל ד א ש ר ח ז ה גחמן ק ט ו פ א ״ א ח ר י ש ח כ מ י ב ר צ ל ו ג ה כ ת ב ו א ל י ו ‪ .‬ל ח ל ו ת‬
‫פניו ל ה ו ד י ע ם א ם נ מ צ א א צ ל ו א י ז ה ד ב ר ב ר ו ר ב ס ו ד ה ק ץ " ‪ » .‬ל !‬
‫לא‬
‫ב מ ק ר ה היה ה ד ב ר שסמוך ל ת ק ו פ ת הרמב״ם ק ם ר׳ א ב ר ה ם בן שמואל‬
‫אבולעפיא‬
‫הדור‪.‬‬
‫כעין‬
‫) נ ו ל ד ‪(1240‬‬
‫מתקבל‬
‫על‬
‫תורת‬
‫ויסד‬
‫ה ד ע ת שאבולעפיא‬
‫המצאח ספוק לשאיפה נפרצת‪.‬‬
‫באשכנז‬
‫ה ק ב ל ה הנבואית‪•.‬ד!‬
‫ב ק ע ה מ צ א וגדר‬
‫חזקה‬
‫המחשבות‬
‫ב ה גדר‪.‬‬
‫כפי‬
‫שיטתו ה י ת ה‬
‫ידוע לנו מ ס פ ר שמות ש ל ח כ מ י ם ו ח ס י ד י ם‬
‫ו צ ר פ ת שהיה ל ה ם ע ס ק ע ם נבואה‪.‬‬
‫ואין ס פ ק ש ה פ ר ו ץ מ ר ו ב ה ע ל ה ע ו מ ד‬
‫ו ש ה ר ב ה שמות נשחכחו ב ר ו ב הזמנים ו ה ת ל א ו ת ‪.‬‬
‫בן ל־א היה א ב ו ל ע פ י א כשנדמה לו שזכה ל ק ב ל נבואה‪.‬‬
‫ו ל ה ע ל ו ת חזונותיו ע ל ה כ ת ב ‪ 5 .‬ל !‬
‫והוא המשיך ל ה ת נ ב א‬
‫יתר ע ל כ ך ‪ ,‬הוא נם ה ו ר ה איך להניע א ל ה מ ע ל ה‬
‫וכעין ח י ד ה ב ת ו ך ח י ד ה ‪ ,‬ק ו פ ל א י‬
‫הזאת‪.‬‬
‫התכוון ל ה ר ב י ץ נבואה ו ל ה ע מ י ד נביאים‪.‬‬
‫באדם‬
‫ש כ ל ו מתמיה‪ ,‬הוא יחסו של א ב ו ל ע פ י א א ל הרמב״ם‪:‬‬
‫א ף הוא א מ ר שמפי‬
‫יוסף אבן עקנין שהרםב־ם הורה לו אח ה ד ר ך לנבואה‪.‬‬
‫ר' א ב ר ה ם היה בן תשע עשרה שנה‬
‫הנבואה‪ ,‬תשובות ר׳‬
‫כ ד ; עיי‬
‫כשמת הרסב־ם‪.‬‬
‫‪. 1 8 9‬וזהו סור־ אומר‬
‫בענין‬
‫א ב ר ה ם בן הרסבים‪ ,‬סי׳‬
‫טז‪ ,‬מנ‪.‬‬
‫שם סי' ל‪ ,‬עטי ‪.39‬‬
‫‪170‬‬
‫‪ 171‬קובץ נ‪ ,‬עמי טז‪ ,‬נ‪.‬‬
‫‪ 1 7 2‬יקוו הםים‪ ,‬עמי ‪.9‬‬
‫‪ !73‬סמברי אצל נייבואר ‪ , M J C‬עמי ‪ . 13,5‬עי׳ שטינשנידר‪,Polemische Literatur ,‬‬
‫עמי ‪.367‬‬
‫‪ ! 7 4‬עי׳ נ‪ .‬שלום‪ ,Major Trends in Jewish Mysticism ,‬עמי ‪.152-119‬‬
‫‪ 1 7 5‬עיי ס פ ר האות‪ ,‬ב״עטרת צבי"‪ ,‬הוצ' יעללינעק‪ ,‬ס פ ר היובל לכבודו של נרץ‪ ,‬עם׳‬
‫‪;88-65‬‬
‫עס׳‬
‫‪.16‬‬
‫וזאת ליהודה אנרת ששלח ר״א אבולעפיא ננד הרשביא‪ ,‬ננזי ח כ ם ת הקבלה‪ ,‬הוצ׳ יעללינעק‪,‬‬
‫ק‬
‫ח‬
‫פ‬
‫]ל[‬
‫העשל‬
‫ת ו ר ת ו ש ל ה ר מ ב י ם ח י ושמימיו ש ת ה ‪ :‬ה א ם ב ש ר י ר ו ת ל ב ו ה ל ך כ ש ה ר י ם א ת ‪ .‬מ ו ר י ־‬
‫ע ל נס והכריז‬
‫נבוכים‬
‫המחר?‪»7.‬‬
‫עליו ו ע ל ‪ .‬ס פ ר‬
‫לחכמת‬
‫יצירה' כ ע ל ה מ ק ו ר ו ח היחידים‬
‫א ו ל י ד ב ר י ם בגו‪ .‬ש ס א ע ל ה ל ו ר ז ש ה ו א נ ס ח ר מ ע ד עינינו‪ .‬ל א ל ה י ם‬
‫י ש‬
‫ה י‬
‫‪ 1 7 6‬עי׳ שלום‪ ,‬שם‪ ,‬עפ׳ ‪ . 1 2 4‬אבולעפיא חיבר פירוש ע ל ‪.‬סודה נבוכים־ < ‪ .‬ר ‪ °‬ים‬
‫נבואה‬
‫ל‬
‫י‬
‫פורה הנבוכים‪ ,‬סחרי תורה'‪ ,‬כיי ‪ JTS, <2‬ק ל •‬
‫י האחי‬
‫ה ד ר כ ה ל ק ב ל ת הנבואה‪. .‬ואם ח ר צ ה ל ל כ ת ב י ר י י י ל ק ל‬
‫ק ב ל עליך ת ח ל ה עו־ל פ ל מ י ת שמיים וכוי‪ ,‬עם׳ סט‪ ,‬ב; ו ע ל הרםב־ם כותב‪. :‬ואמנם‬
‫יכיר השבעת ה ר ב שלא לנלות פ ה שנלהו השם כמו שרסז בראש ה ח ל ק השלישי׳‪ ,‬עמי ז• ב­‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ה {‬
‫ו‬
‫ו א ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫א‬
‫ש‬
‫רי‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ז ה‬
‫ה ו ס פ ה ל ה ע ר ה ‪.151‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ה צ ו ) ‪ 1‬ה‬
‫‪n‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫פ‬
‫ת‬
‫" ׳ ' ״ ' ' ‪ " ^ °‬י*' " * וזהה‬
‫פרופ׳ א ל כ ס נ ד ר ס א ר כ ס העירני ע ל ה ק ט ע שפרסם *‬
‫'‪,1,‬‬
‫'‬
‫כי׳ ׳‪:‬נכתב ק ר ו ב ל ס ו ף ה א ל ף החטישי )‪ (1235-1220‬ושסחברו חי ב א ׳‬
‫? ^ הנוצרי‬
‫'‬
‫'‬
‫י‬
‫‪.‬ויעטעאל א ח ד ר צ ה ל כ ת ו ב ל‬
‫הולדתי‬
‫*‬
‫'‬
‫'‬
‫ל‬
‫ל ־ ‪~1‬‬
‫ל‬
‫‪ .‬י היה‬
‫'‬
‫• י‬
‫"*׳ יי•‬
‫וממתן תורה ע ד שנולד ישו הנוצרי יינ מאות ׳‬
‫^‬
‫של ישו הנוצרי ‪ . . .‬ואותו ישמעאל שהניד לר׳ פשה ב ר פייסון ל א בא א ל א פן ה ק ב ה‬
‫‪°‬הראשון‬
‫"‬
‫'‬
‫ל‬
‫י ל‬
‫ס פ ר א ח ד מצאו בבית נקדימון בן נוריון בשעת‬
‫'^ ין‬
‫'‬
‫לידי ישמעאלים ונקדיםון בן נוריון ירש אותו ס פ ר מן הקדמונים‬
‫לף‪ .‬אעפיי שאין‬
‫וחנוך ומתושלח ‪ . . .‬וישעיהו ויחזקאל וירמיה כ ך בא ל נ י י‬
‫מן אנדה זרה כזאת‪ ,‬אין המוהל יוצא ידי צחצוחי שמן‪.‬‬
‫־ כ נ ז‬
‫ב‬
‫א ו‬
‫י‬
‫צ‬
‫ג‬
‫ד ב י נ‬
‫ב‬
‫ח‬
‫י‬
‫ם‬
‫י ה נ י ד‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י ה י ה‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ס‬
‫? ג י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫כ ר‬
‫י ס י ת‬
‫ס י י ם ו‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪ :‬ג י ם‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ב‬
‫מ‬
‫‪2‬‬
‫ה ח‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע נ י ם‬
‫ר ב‬
‫מ‬
‫ה ס‬
‫י‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ת‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ת י י י‬
‫י ה י ד‬
‫י ה י י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ב‬
‫י ‪ :‬י‬
‫ת‬
‫ע‬
‫י‬
‫א‬
‫י ? ‪ 1‬א‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ס‬
‫י צ י ם‬
‫כ נ י‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫ח א ח‬
‫י א י ת י‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫‪ 0‬ר‬
‫לשאלת טיב הבית דין של שבעים ואחד‬
‫מאת‬
‫אברהם‬
‫למותר‬
‫ובקורות‪,‬‬
‫ווייס‬
‫ל ה ד ג י ש א ת ע ר ך ב ע י ת ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬
‫לה ערכה כשלעצמה בהלכה‬
‫ובה כרוכות כ מ ה וכמה שאלות בהיסטוריה‬
‫ב ע י ה זו ל ס פ ר ו ת מ ש ל ה ‪! .‬‬
‫בכלל‪.‬‬
‫באמת זכתה‬
‫כבר‬
‫א כ ן אין ב ד ע ת י ל ג ו ל ל פ ה כ ל פ ר ש ת ה ב ״ ד ש ל ע י א ‪.‬‬
‫ב מ ס ג ר ת זו אין א פ י ל ו ה מ ק ו ם ל ה ק י ף א ת כ ל ה מ ק ו ר ו ת ה ת ל מ ו ד י י ם ו ל ב ר ר ם ‪ ,‬ו מ ל ב ד‬
‫אלה‬
‫פה‬
‫ע ו ד מ ק ו ר ו ח ח ו ץ ש ב ב י ר ו ר מ ק י ף ב ה כ ר ח ל ה ק צ י ב מ ק ו ם גם ל ה ם ‪.‬‬
‫ממטרתי‬
‫ל ב ר ר ב ע י ק ר ה ד ב ר ר ק שני מ ק ו ר ו ת ת ל מ ו ד י י ם ב ל ב ד ‪ :‬א ת ה מ ש נ ה ב ס נ ה ד ר י ן‬
‫פ׳׳א מ״ה‪ ,‬ה ק ו ב ע ת א ת ט י ב ה ב ״ ד ש ל ע״א מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ה ה ל כ ה ‪ ,‬ו ב ר י י ת א ‪ -‬מ ו ב א ת‬
‫בבבלי‬
‫פ ״ ח ב ׳ ו ב י ר ו ש ל מ י שם פ״א ה ״ ד ו ב ת ו ס פ ת א שם פ״ז ה״א ו ב ח ג י נ ה פ ׳ ב ה״ט ‪-‬‬
‫טבועה‬
‫ס ד ר ם ש ל ב ת י דיגים‬
‫בחוחם‬
‫כי‬
‫היסטורי‪,‬‬
‫ממטרחה‬
‫למסור‬
‫פרטים‬
‫על‬
‫ומהותם‪.‬‬
‫מ ק ו ר ו ת א ל ה שונים ז ה מ ז ה ה ן מ פ א ת מ ה ו ת ם ו ת ו כ ג ם ה ן מ פ א ת א ו פ י ם‬
‫וצורחם‪.‬‬
‫א ו ל ם שגיהם גם י ח ד מ כ נ י ס י ם א ו ת נ ו ב א ו פ ן ב ל ת י א מ צ ע י ל ת ו ך ע צ ם ש א ל ת‬
‫מהותו של הב״ד של עיא כב״ד וכמוסד‪ ,‬כי ה ם מפיצים אור מסוים‬
‫ע ל ב ע י ת חוג‬
‫פ ע ו ל ת ו ש ל ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬
‫א׳‬
‫פרק‬
‫ס נ ה ד ר י ן‬
‫פ״א‬
‫מ י ה ‪:‬‬
‫אין דנין ל א א ת ה ש ב ט ו ל א א ת נ ב י א ה ש ק ר ו ל א א ת כ״ג א ל א ע פ ״ י ב ״ ד ש ל‬
‫ע ׳ א ואין מ ו צ י א י ן ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת א ל א ע פ ״ י ב ״ ד ש ל ע״א אין מ ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר‬
‫ועל‬
‫ה ע ז ר ו ת א ל א עפ׳׳י ב י ד ש ל ע״א אין עושין ס נ ה ד ר י ו ת ל ש ב ט י ם א ל א ע פ ״ י ב ״ ד‬
‫ש ל ע׳׳א אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת א ל א ע פ ״ י ב ״ ר ש ל ע׳׳א אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת ב ס פ ר‬
‫ולא‬
‫ש ל ש א ב ל עושין א ח ת א ו שתים‪.‬‬
‫‪ 1‬ע׳ ביכלר בספרו על הסנהדרין בנרסנית בדויה של ביהמ־ד לרבנים בוינה סשנת ‪,1902‬‬
‫וש־ס‪ .‬ס פ ר ו של ב י כ ל ר םצטיין בזה שהוא מקיף את החוסר התלםודי ומסילא נם החוסר היסודי‬
‫הנדון פה‪ .‬אכן על נקלה לראות שלי נישה אתרת לחוסר זה‪ ,‬ונם הםסקנות הן אחרות‪ ,‬לכן לא‬
‫נכנסתי פה לשום פולמוס‪.‬‬
‫קפט‬
‫]נ[‬
‫ווייס‬
‫א‬
‫ב ר א ש ו נ ה הענינים‬
‫מ ש נ ה זו מ ס י י מ ת ר ש י מ ת ה ע נ י נ י ם ה נ ד ו נ י ם ב ב ת י ד י ן השונים‪.‬‬
‫ש ב ב י ר ש ל ש ל ש ה ‪ :‬דיני מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה וכוי‪ ,‬א ח ׳ כ א ל ה ש ב ב ״ ר ש ל ע ש ר י ם ןשלשרי'•‬
‫א ו ל ם ברשימה‬
‫דיני נ פ ש ו ת בכ״ג ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ב ס ו ף ‪ ,‬ה ע נ י נ י ם ש ב כ י ר ש ל ע ׳ א ‪ ,‬היינו משנתנו‪.‬‬
‫ה ע נ י נ י ם ש ב כ י ר ש ל ג׳ ס ד ר ת כ נ י ת י ב ה צ ע ת ה ס ו נ י ם ונם ט ע ם ו נ י מ ו ק ל צ י ר ו ף פ ר ט י ם‬
‫ב ת ו ך סוג א ח ד ‪ .‬־‬
‫בתחלה‪:‬‬
‫והוא הדין ב ס ד ר הענינים ש ב ב י ד ש ל‬
‫כ‬
‫ל ע ו מ ת זה במשנתנו‬
‫׳ ‪3.‬‬
‫ג‬
‫אין ד נ י ן ל א א ת ה ש ב ט ו ל א א ת נ ב י א ה ש ק ר ו ב ו ׳ ‪ ,‬היינו א נ ש י ם ה נ ד ו נ י ם‬
‫אח״ז‪ :‬ואין מ ו צ י א י ן ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת ‪ ,‬היינו ענין מ י י ‪.‬‬
‫בד"נ‪>.‬‬
‫ד‬
‫וא‬
‫נ‬
‫וכו׳‬
‫אין עושין ס נ ה ר ר י ו ת ו כ ו ׳ ‪ ,‬היינו ענין צ כ ו ר י ס ת ם ‪.‬‬
‫עיר‬
‫ה נ ד ח ת ‪ ,‬היינו ש ו ב א נ ש י ס ה נ ד ו נ י ם ב ד ־ נ ‪ ,‬ש ב ה ם פ ת ח ת ח ל ה ‪.‬‬
‫ולשון‪:‬‬
‫ואחכ׳ז‬
‫ח ר‬
‫י‬
‫ו ‪:‬‬
‫אין מ ו ס י פ י !‬
‫עועייו‬
‫ב ס ו ף ‪ :‬אין‬
‫וכן בנוגע לסננו!‬
‫ד י נ י‬
‫ב מ ש נ ו ת ה ק ו ד מ ו ת לשון ק צ ר ה ו ב ל ת י א מ צ ע י ת ‪ :‬דיני מ מ ו נ ו ת ב נ ׳ וכו׳‬
‫נפשות בכיג וכו׳‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו לשון א ר ו כ ה ב צ ו ר ה ש ל י ל י ת ו א מ צ ע י ת ‪ :‬אין ת י ן ל א ‪• .‬‬
‫א ל א • ‪ . .‬אין מוציאין •‬
‫בע״א‪...‬‬
‫מ ד ו ע אין גם ב מ ש נ ת נ ו ב ק צ ר ה ‪ :‬ה ש ב ט • • •‬
‫א ל א ‪ . . .‬וכו׳‪.‬‬
‫מ ו ס י פ י ן ‪ . . .‬בע״א וכו׳‪.‬‬
‫מדוע‪:‬‬
‫ועוד‪,‬‬
‫‪...‬‬
‫תין‬
‫‪...‬‬
‫ע ל פי‬
‫צ י ל ‪ :‬דנין ב ב ־ ד ‪ ,‬ו ל א ‪ :‬דגין ע פ ־ י ב ׳ ד ‪.‬‬
‫ושלעה‪.‬‬
‫ב‬
‫״‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ע‬
‫‪-‬‬
‫א <‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ל י‬
‫ח ו‬
‫פ‬
‫ק י הסגנמ‬
‫במשנות ה ק ו ד מ ו ת ב א מ ת ‪ :‬בשלשה‪ ,‬בעשריט‬
‫ו ז ה ס ו ף ס ו ף ל א ר ק שינוי סגנון ג ר י ד א ‪ ,‬כ י ל א פ י ר ו ש ו ש ל דנין ב ב ״ י‬
‫כ פ י ר ו ש ו ש ל דנין ע פ ״ י ב י ד ‪ .‬ב נ ד ו ן ז ה א מ נ ם ב כ מ ה ו כ מ ה מ ב ע ל י ה נ ו ס ח * כ ב ר ד י‬
‫ג י ׳ ‪:‬‬
‫ד נ י ן ב ב י ר ‪ ,‬א ב ל אין ה ד ע ת ג ו ו ע ת ש ז א ת ה י א הגי׳ ה ר א ש ו נ י ת ‪ .‬א ם גי׳ זו מ ק ו ר י ת איו‬
‫בשום א ו פ ן ל פ ר נ ס ה ת ה ו ו ת הגי׳‪ :‬דנין ע פ ״ י ‪ .‬א פ י ל ו כ ש ע י‬
‫ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת א ל א עפ״י וכו׳‪ ,‬יותר‬
‫רלישנא‪,‬‬
‫על‬
‫ש‬
‫כ י אין א ש ג ר ת א ר ל י ש נ א מ ס י פ א ל ר י ש א ‪.‬‬
‫נקלה‬
‫ולהתאימו‬
‫‪0QW‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ן‬
‫לנמק‬
‫את‬
‫התהוותה‬
‫הגי׳‪:‬‬
‫של‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ש‬
‫״‬
‫‪0‬עפ‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫י״‬
‫ס‬
‫י‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ש נ‬
‫א‬
‫י ‪ :‬ואין מוציאין‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ו‬
‫לאשנרתא‬
‫ם‬
‫א ו ל ם כשהני׳‪ :‬עפיי‪ ,‬ראשוניה׳‬
‫ב ‪, . . .‬‬
‫בשאיפה‬
‫יסודה‬
‫ל ת ק ן הלשה‬
‫לחוקי המנון‪.‬״‬
‫ח‬
‫‪ 2‬ס ד ר הסונים ברשימה זו הוא כזה‪ :‬בראשונה‪ :‬דיני טמונות‪ ,‬היינו כ ל תביעות וטעני‬
‫י ממון•‬
‫‪,‬‬
‫שיסודן בעסקי ססון‪ .‬אחיז‪ :‬נזלות ו ח ל ‪ ,‬״‬
‫אחריהם‪ :‬נזק וחצי נזק וכר‪ ,‬היינו טענות ותביעות םסון שםלבד שאין יסודן בעסקי סםון הן נ כ‬
‫ופעונש‪ ,‬קנס סמי!‬
‫מכאן באים ל ‪ :‬א‪1‬נס ו פ פ ת ה וכר‪ ,‬שכולו קנס‪.‬‬
‫ניכ לפעםים לנדר קנס‪.‬‬
‫עוברים לעונש הניף‪ :‬סכות‪ .‬והיות דין סכות ל פ ע ם י ם נם בלי תובע‪ ,‬א ל א הביד סעצםו כ ם ו ם י‬
‫צבורי הוא כאילו התובע‪ .‬בא אחיז‪ :‬עיבור החדש ועיבור השנה וסמיכת זקנים וכר‪ ,‬ענינים שעי‬
‫הביר כ ט ו ס ד צבורי ל ס ד ר ם בלי שום תובע שהוא‪ .‬אחכיז‪ :‬החליצה והםיאונין ונטע רבעי י י י‬
‫‪ .‬ןעיע בסאסר׳‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫חי‬
‫ענינים שהם אמנם בשלשה א ב ל ל א בנ•‬
‫ב ס פ ר הזכרון עיש הפרופ‪ .‬םשה שור‪ ,‬שם אני טאריך בבירורה של םשנה זו‪.‬‬
‫‪ 3‬ה ס ד ר ‪ :‬דיני נפשות‪ ,‬הרובע והנרבע‪ ,‬שור הנסקל‪ ,‬הזאב והארי וכר‪ ,‬ברור‪ .‬בראש סתם‬
‫דיני נפשות‪ ,‬היינו כ ל דינים שבעולם שבהם משפט סות ל א ד ם ‪ .‬אחריהם דינים שבהם משטט‬
‫סות ל א ד ם ו ל ב ה ם ה נם יחד‪ .‬בסוף דין שבו פשפט מות ר ק ל ב ה מ ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫ב‬
‫ו ת‬
‫ה‬
‫נ ן‬
‫ן ט ע נ ן ת‬
‫ו ז כ י ע ו ת‬
‫ם ס ן ן‬
‫ש י ס ו ד ן‬
‫א‬
‫ע ו‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ק‬
‫נ ס ו ח‬
‫כ‬
‫ם ו ‪0‬‬
‫ז‬
‫חבר‪r‬‬
‫* לסודות השיס ע׳ להלן•‬
‫‪ 6‬ע׳ מ ל א כ ת שלמה‪ ,‬שם מ ד ו ב ר מפורש ע ל הנהה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ט‬
‫ה ד‬
‫ן ט ו ת‬
‫‪ 5‬ע־ דים וריח ושיס‪.‬‬
‫]נ[‬
‫ל ש א ל ח ט י ב ה ב י ח דין של שבעים ו א ח ד‬
‫כדאי‬
‫‪7‬‬
‫ב׳‪,‬‬
‫קצא‬
‫ע ו ד ל צ י י ן כ א ן ‪ ,‬ש ב ס ו ג גי‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן וכוי‪ ,‬אין ש׳נ בנוגע ל ‪:‬‬
‫עפ׳׳י‪-‬‬
‫א ע פ ״ י ש ב ש ב ו ע ו ח פ ״ ב מ ״ ב ‪ :‬שאין ס ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר ו ע ל ה ע ז ר ו ת א ל א ב מ ל ך‬
‫ואורים וחומים‬
‫וגביא‬
‫לדבר‬
‫ש ל ע״א וכו׳‪».‬‬
‫ו ב ם ג ה ד ר י ן‬
‫ע ל א ש ג ר ת א ד ל י ש ג א מ ס ו ג ב ׳ ‪ :‬אין מ ו צ י א י ן ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫פה כבר‬
‫לכאורה מקום‬
‫א כ ן משנת שבועות מ ו כ י ח ה‬
‫שגם ב ס ו ג ב ׳ א פ ש ר ל ג ר ו ס ‪ .‬ב ־ ב מ ק ו ם ע פ ״ י ‪ ,‬א ם ל א ג א מ ר שמשגת ש ב ו ע ו ת ל ח ו ר‬
‫םגהדרין‬
‫ומשגח‬
‫דלישגא‪.‬‬
‫ל ח ו ד ‪ • ,‬וכשמשגח ס ג ה ר ר י ן‬
‫ל ח ו ר אין מ ק ו ם‬
‫לטעם‬
‫של אשגרתא‬
‫א י ך ש י ה א מ״מ ב ס ו ג ג׳ ל א ת ק נ ו ו ל א הגיהו מ ש ו ם ט ע ם פ ש ו ט מ א ד ‪ :‬ב ל ש ו ן ‪:‬‬
‫דנין ע פ ״ י ‪ ,‬ה ק ו ש י הסגגוגי ב ל ש ו ן ה מ ש ג ה ב ו ל ט ‪ ,‬ל כ ן הגיה ותיקגו כ ב י כ ו ל ‪.‬‬
‫משא״כ‬
‫ב ס ו ג ג׳‪ ,‬מ ג ק ו ר ח ר א ו ה ח ו ק י הסגנון אין שום קושי ב ל ש ו ן ‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן א ל א ע פ ״ י ‪.‬‬
‫מ ש ו ם ז ה גשאר פ ה לשון ז ה ב ל י ה ג ה ה ותיקון‪.‬‬
‫ו ע ת ה לשון סוג ה א ח ר ו ן ו ת ו כ נ ו ‪ :‬אין עושין ע י ר ה ג ר ח ת וכו׳ אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת‬
‫בספר‬
‫ואם‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מ ר ו ע ה ל ש ו ן ‪ :‬עושין‪,‬‬
‫ו ל א ‪ :‬דנין‪.‬‬
‫ה א ם עושין ע י ר ה נ ר ח ת ב ל י דין‪.‬‬
‫ב ד י ן ו ב ב ״ ד קיימינן ה ע י ק ר דנין ו ל א עושין‪!0.‬‬
‫ועור‪ ,‬מ ה ר א ו ל ה צ י ע ברשימה‬
‫זו א ת ה ד י נ י ם ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ה ב ס פ ר וכוי‪.‬‬
‫ה ח ל מן‪:‬‬
‫ב כ ל הרשימה כולה‪,‬‬
‫דיני מ מ ו נ ו ת בני‪ ,‬ו ע ד כ א ן ר ק ר ש י מ ת ענינים ב ל ב ד ‪ :‬ענין זה א ו ענינים א ל ה ב ב ׳ ׳ ד‬
‫כזה‪ ,‬ותו ל א מידי‪.‬‬
‫בעיר‬
‫ודיני כ ל ענין וענין ב מ ק ו מ ו ו ב מ ס ג ר ת ו ב ס ד ר משנתנו‪.‬‬
‫א ך ורק‬
‫ה נ ד ח ח ה ד י נ י ם ה ל ל ו נ מ צ א י ם פ ה ו ל א ל ה ל ן פ ״ י מ ״ ר ב מ ש נ ת דיני ע י ר ה נ ד ח ת‬
‫ובמסנרחם‪.‬‬
‫ב‬
‫אכן‬
‫בה‪,‬‬
‫כ ד י ל ע מ ו ד ע ל מ ה ו ח ה ש ל מ ש נ ה זו ע ל י נ ו ל ב ר ר כ מ ה ב ע י ו ת ה כ ר ו כ ו ת‬
‫ובראשונה ט י ב הענינים המנוים ב ה ‪.‬‬
‫ס ו ג ר א ש ו ן מ כ י ל ג׳‬
‫רבים‬
‫ה מ ר כ ב מ מ ס פ ר מסוים ש ל יחידים א ל א ח ל ק מן ה א ו מ ה ש ב ל ע ר ו היא ל ק ו י ה‬
‫ובלתי שלמה‪!.‬י‬
‫כולה‪.‬‬
‫פ ר ט י ם ‪ :‬השבט‪ ,‬גביא ה ש ק ר וכהן גדול‪.‬‬
‫מ ז ה ‪ ,‬שדין ש ב ט א י ע ו ד י ן מ ס פ ר אגשים ס ת ם א ל א ד י ן כ ל ה א ו מ ה‬
‫נ ב י א ה ש ק ר ה ו א א מ נ ם ר ק י ח י ד שגדון‪ ,‬א ב ל ע ל י ס ו ד מ א ו ר ע ו ת ה י ס ט ו ר י י ם‬
‫י ד ו ע י ם מ ק ו ם ל ה ג ה ה שגם ד י נ ו ה ו א ענין כ ל ה ע ם כ ו ל ו ‪.‬‬
‫גושא מ ש ר ת ה ע ם ה ג ב ו ה ב י ו ת ר ‪ .‬־ י‬
‫הצד‬
‫ש ב ט איננו ס ח ם‬
‫השוה‬
‫שבהם שהם‬
‫ו כ ן ד י ן כ״נ‪ ,‬היינו רינו ש ל‬
‫ו ב כ ן אמגם ל כ ל פ ר ט ו פ ר ט סגולתו הוא‪ ,‬א ב ל‬
‫כ ו ל ם ד י נ י ם ש ב ה ם מעונין‬
‫כ ל העם‪.‬‬
‫הוא הדין בסוגים‬
‫‪ 7‬ע׳ דיס אות ז׳ ואות חי‪.‬‬
‫‪ 8‬נם שם אין ש־נ‪ ,‬ע׳ דיס שם‪.‬‬
‫א ב ל עי ע רסב׳ם בית הבחירה פיו הי־א‪.‬‬
‫‪ 9‬לבעיה זו ע׳ להלן בפנים‪.‬‬
‫‪ 10‬שם פ״י פיו‪ :‬עושים דין בעיר הנדחת‪.‬‬
‫‪ 11‬השוה שופטים כיא‪ ,‬וי‪ :‬ננדע היום שבט אחד םישראל‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬י״ז‪ :‬ולא יפחה שבט‬
‫פישראל‪ .‬וע״ע הוריות פיא פיה ובבבלי ובירוש־ שם‪ ,‬ושים‪.‬‬
‫‪ 12‬ע׳ בסוניא שם ט־ז רעיא‪.‬‬
‫קצב‬
‫ווייס‬
‫הבאים‪.‬‬
‫^‬
‫י ת‬
‫מ ל ח מ ה והוספה ע ל העיר ועל העזרות כמרכז קדושת ה ע ם ודתו או ע ש‬
‫סנהדרין‬
‫ל ש ב ט י ם אינן ענין ש ל י ח י ד א ו י ח י ד י ם א ל א ענינו ש ל כ ל ה ע ם ‪.‬‬
‫ה א ח ר ו ן ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת וכוי‪ ,‬נ כ נ ס ל נ ד ר ז ה ‪.‬‬
‫נם ה ס י‬
‫ג‬
‫ע י ר ה נ ד ח ת ה י א ב ע י ק ר עני!‬
‫ש ל ה נ נ ה ל א ו מ י ת ‪ ! 3 :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ה ב ס פ ר ו כ ו י ‪.‬‬
‫ה ד ב ר י ם ה מ נ ו י ם פ ה כ ע נ י נ י ם שנדונים א ו נ ע ש י ם ע פ י י ב י ר‬
‫לכל‬
‫ש ה ם ענין כ ל ה ע ם ‪.‬‬
‫המשותפת‬
‫כ ע נ י ן כ ל ה ע ם ד נ י ם ו ע ו ש י ם א ו ת ם עפ״י ב י ת ד י נ ו‬
‫ש ל כ ל ה ע ם ‪ ,‬היינו ב י ת ד י נ ו ה נ ב ו ה ב י ו ח ר ‪.‬‬
‫לעיונים‬
‫ובירורים‪.‬‬
‫ש‬
‫ל עיא התכונה‬
‫במלחמה ובהוספה‬
‫ו ם‬
‫א כ ן ב י נ י ה ם גם ה ב ד ל י ס ו ד י ה ג ו ת ן מ ק‬
‫ע ל העיר‬
‫ועל העזרות ובעשית םנהדריות‬
‫ל ש ב ט י ם יש ר ק ע צ ם מ ע ש ה ה מ ל ח מ ה ו ה ה ו ס פ ה ו ע ש י ח ה ס נ ה ר ר י ו ח ‪ ,‬ו ב ע צ ם מ ע ש י י‬
‫מעונין‬
‫זה‬
‫השקר‪.‬‬
‫לא‬
‫כ ל ל האומה‪.‬‬
‫כ מ ו כ ן מעונין‬
‫כל‬
‫ה ת ע נ י נ ו ח ה כ ל ל ה י א ל ר נ ל י ט י ב ה ד י ן ו ל א ל ר נ ל י ט י ב ו ש ל ה א י ש הנרון•‬
‫כ ן בנוגע ל ש ב ט ‪ ,‬כ ה ן ג ד ו ל ועיר ה נ ד ח ה ‪.‬‬
‫האישיוח הגדוגה ו ל א ל ר ג ל י ע צ ם המעשה‪.‬‬
‫ד י ן ז ה ב ב ״ ד ש ל ע״א ו א ח ר ל א ‪.‬‬
‫בכל‬
‫ז א ח גם‬
‫ל ה ם ד י נ י ם וענינים‬
‫יש ל ה ב ח י ן ב י ן ד י ן ל ר י ן ‪.‬‬
‫אחרים‪.‬‬
‫על‬
‫שבט‬
‫ה כ ל ל כולו‬
‫ב ע צ ם המעשה של נ ב י‬
‫א‬
‫ב ה ם ה כ ל ל מ ע ו נ י ן ל ר נ ל י אופיר״ מ‬
‫מ ז ה שאין ב ה ם ל ה ב ח י ן‬
‫ב‬
‫י ן ך י ן לרין•‬
‫א ו ל ם גם מ ק ו ם ל ס ב ר א ‪ ,‬ש ה ג ם ה ע ם מ ע ו נ י ן ב ה ם ׳‬
‫פ ר ט י י ם שאין‬
‫לעם‬
‫ולפי‬
‫כ ע ם ש ו ם ענין ב ה ם ‪,‬‬
‫ועוד‪ ,‬פ ה ושם קשיים ב ו ל ט י ם בנוגע ל כ ל ל י מ ש פ ט י ס ו ד‬
‫ב ר ם ב ע י ק ר כ ב ר עמדו ע ל זה בסוגית ה ב ב ל י והירושלמי‪:‬‬
‫ה ע ב ט ש ב מ ש נ ת נ ו א י ת א ע ם ט״ו ב ׳ ו ל ה ל ן ‪ :‬ה א י ש ב ט‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ט‬
‫א במאי אילימא‬
‫ש ח ל ל א ת ה ש ב ת א י מ ר ד פ ל י נ ר ח מ נ א בין י ח י ד י ן ל מ ר ו ב י ן ל ע נ י ן ע מ י ם ב ש א ר‬
‫מי פליג א ל א בשבט שהודח‬
‫מצוח‬
‫‪...‬‬
‫כ מ א ן ר ל א כ ר ב י יאשיה ו ל א כ ר ב י יונח!‬
‫ד ת נ י א ע ד > ׳ כ מ ה עושין ע י ר ה ג ד ח ח מ ע ש ר ה ו ע ד מ א ה ד י ר י א ש י ה ר י ״ א מ מ א ה ו ע ר‬
‫ר ו ב ו ש ל ש ב ט ו א פ י ל ו ד י י ל א ק א מ ר א ל א ר ו ב ו א ב ל כ ו ל ו ל א א י ר מ ת נ א ה כ א בנשיא‬
‫שבט‬
‫ש ח ט א עסקינן וכו׳ ע ו ל א א י ר א ל ע ז ר ב ב א י ן ע ל ע ס ק י נ ח ל ו ת ו כ ת ח י ל ת ה ש‬
‫א״י‪...‬‬
‫בשבט‬
‫אי מ ה ח ח י ל ח ה ק ל פ י וכו׳ א ל א מ ח ו ו ר ת א ^ י כ ד ר ב מ ת נ א ר ב י נ א א מ ר ל ע ו‬
‫ש ה ו ד ח ו ד ק א ק ש י א ל ך ב ד י ג א ד ר ב י ם דייגיגן ל י ה אין אע״נ ד ק ט ל י נ ן ב י ח י ר‬
‫‪ 13‬עושים עיר הנדחת‪ ,‬כדי להנץ ע ל ס ו ד קיוםו הרוחני של העם‪ .‬ובתנאים ססויסים נמנעים‬
‫מלעשותה לשם הננה סםש‪ ,‬ע׳ חוס׳ סנהדרין פי־ד היא‪ ,‬ב ב ל י שם ט־ז ס ע י וידוע• שם‬
‫ב‬
‫ש ה‬
‫ה‬
‫יר‬
‫‪.‬‬
‫" •‬
‫‪ u‬ירוש׳ פיי היז‪ :‬עיר לא כ ס ר עיר לא כ ר ך והיא שתהא מחמשה ועד עשרה ד ר‬
‫‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר ממאה ועד רובו של שבט‪.‬‬
‫•‬
‫ק • ל *' ל '‬
‫‪ 15‬א ל א סחוורתא באםצע הסוניא ולפני אוקימתת המסקנא‬
‫כסיום ובפסקנא‪ .‬השוה פסחים נ׳ה ב׳ <פ־ק י״נ בי(‪ ,‬דיה ד׳ א'‪ ,‬ס כ ו ת ב׳ בי׳ י י ' י*‬
‫ל א"‬
‫?‬
‫'‬
‫א ב ל עיע ע ב ת קל־ב סע־א‪ ,‬עירובין ציו א׳ ותענית די בי‪ .‬אכן לפי סונית‬
‫אין שום מקום לקושיא‪ :‬אי מה תחילתה קלפי‪ .‬האם באמת ה כ ל ה ח ל פן‪ :‬וכתחילתה‬
‫וכוי‪ ,‬מאוחר‪.‬‬
‫ם ו ז ר‬
‫צ ח‬
‫‪,‬‬
‫ג י ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ה י ר ו ש‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫]ה[‬
‫בי‬
‫קצג‬
‫ד י נ א ד ר ב י ם דיינינן ל י ה מי ל א א״ר ח מ א ב ר ׳ יוסי א״ר א ו ש ע י א ו ה ו צ א ת א ת‬
‫‪ . . .‬ה כ א נ מ י ‪ . . .‬אי א ח ה מוציא כ ל השבט כ ו ל ו לשעריך‪.‬‬
‫האיש‬
‫כ ל י ס ו ד ה ש ל סוגיא זו ב ה נ ח ה ‪ ,‬ש ש ב ט דינו ב ב ״ ד ש ל ע״א א ך ו ר ק מ כ ח מ ר ו ב י ן‬
‫ו ה נ ה גם ע י ר ה נ ר ח ת ד י נ ה שונה מ כ ח מ ר ו ב י ן ‪.‬‬
‫סחם‪.‬‬
‫מ ה שאין ב ז ה ‪.‬‬
‫א״כ ר ק ב ש ב ט שהודח‪.‬‬
‫א ב ל בשבט שהודח היכי משכחת לה‪ ,‬ה ל א‬
‫א פ י ל ו ר״י ל א ק א מ ר א ל א ע ד רובו של שבט‪.‬‬
‫שבט‬
‫כאן‬
‫שבט‬
‫א ל א גשיא ש ב ט ‪,‬‬
‫בשבעים‬
‫ואחד‬
‫דומיא‬
‫ע ל זה א ו ק י מ ת ת ר ב מ ת נ א ‪ ,‬שאין‬
‫ר כ ה ן גדול‪.‬‬
‫ב ג ל ל האישיוח‬
‫מ ז ה ששניהם שוים ואין ב ז ה‬
‫הנדונה‪,‬‬
‫ו א ו ק י מ ת ת ר״א‪ ,‬שאין כ א ן ד י ן‬
‫אלא‬
‫דין‬
‫בע״א‬
‫נחלות‬
‫כתחילתה‬
‫ש ל א״י‪.‬‬
‫ל ש ת י א ו ק י מ ת ו ת א ל ו ג ש א ר ת ב מ ק ו מ ה ה ה ג ה ה ה מ ש מ ש ת י ס ו ד םוגיתנו‪.‬‬
‫כע״א יתכן ר ק מ כ ח מרובין ס ת ם ‪.‬‬
‫דין ש ב ט‬
‫ו ה י ו ת ע י ר ה ג ד ח ת גם ה י א מ כ ח מ ר ו ב י ן ‪ ,‬ו ע י ר‬
‫הגדחח‬
‫ר ק ב ע כ ו ״ ם ‪ ,‬ו ל כ ל ה י ו ת ר ע ד ר ו ב ו ש ל ש ב ט ‪ ,‬אין ב כ ל ל מ ק ו ם ל ש ו ם מושג‬
‫מרובין‬
‫כ א י ש י ו ת הגדוגה‪.‬‬
‫אחר‪.‬‬
‫ל פ י כ ך אין ב מ ש נ ה‬
‫כ ל הדין של השבט בע״א‬
‫מ נ ק ו ד ת ר א ו ת לשון ה מ ש נ ה ו ב י א ו ר ה א מ ג ם מ ק ו ם ל ה ק ש ו ת ‪ ,‬ו ה א ש ב ט קתגי‪ ,‬ו ל א גשיא‬
‫ש ב ט כר״מ׳ ו ל א ע ל ע ס ק י נ ח ל ו ח כר״א‪ ,‬א ב ל השיטה כ ש ל ע צ מ ה היא עכ״פ ע ק ב י ת ‪,‬‬
‫אין ש ב ט ב מ ש נ ה ‪.‬‬
‫עתה‬
‫א ו ק י מ ת ת ר ב י נ א ‪ :‬ל ע ו ל ם ב ש ב ט ש ה ו ד ח וכוי‪.‬‬
‫בין מ ר ו ב י ן ר ע י ר ה נ ד ח ח ובין ש ב ט כמרובין‪.‬‬
‫ו ב י ה דין ש ל ע ־ א ‪.‬‬
‫א ו ק י מ ת א זו מ ב ח י נ ה כ ב ר‬
‫למרובין רעיר הנדחת מיהה א ח ר ת‬
‫ב מ ר ו ב י ן ד ש ב ט אין ב כ ל ל מ י ת ה א ח ר ת ‪ ,‬א ב ל ת מ י ד ד י נ ם ב ע ״ א ‪.‬‬
‫ו ב כ ן ‪ ,‬יענם עני מיני מ ר ו ב י ן ‪ ,‬מ ר ו ב י ן ש ל ע י ר ה נ ד ח ת ל ח ו ד ‪ ,‬ו מ ר ו ב י ן ש ל ש ב ט ל ח ו ר ‪.‬‬
‫לפי״ז‪ ,‬מ ד ו ע ר ק ב ש ב ט ש ה ו ד ח ו ל א ב ש ב ט ש ח י ל ל א ת ה ש ב ת ‪.‬‬
‫אולם‬
‫הלא‬
‫כל‬
‫ה ק ו ש י ‪ :‬א י מ ר ר פ ל י ג ר ח מ נ א בין יחירין ל מ ר ו ב י ן לעגין ע כ ו ־ ם ב ש א ר מ צ ו ה מי פ ל י ג ‪,‬‬
‫י ס ו ד ו ב ה ג ה ה שיש ר ק מושג מ ר ו ב י ן א ח ד ‪ ,‬ו ר ב י ג א ד ו ח ה ה ג ח ה זו ו מ ב ח י ן בין מ ר ו ב י ן‬
‫ד ע ב ט ובין מ ר ו ב י ן ר ע י ר ה נ ר ח ת ‪.‬‬
‫ואין ה ד ע ת נותנת‪ ,‬שמשום זה ר ב י נ א מ ק י י ם א ת ח ל ק ה ה נ ח ה ה א ו מ ר ‪ ,‬שאין ב כ ל ל‬
‫ל ח ל ק בין יחידין ובין א י ז ה מ ר ו ב י ן ש ה ם ו א פ י ל ו מ ר ו ב י ן ש ל ש ב ט א ל א ל ע נ י ן עכו״ם‪,‬‬
‫ע ה ה ב ה נ ה ה י ח י ד ה בין יחידין ל מ ר ו ב י ן ש ב ת ו ר ה ה י א ר ק ל ע נ י ן ע כ ו ־ ם ‪.‬‬
‫מפני‬
‫כי‬
‫ה ב ח ג ה זו ה י א ל ג ב י מ י ת ה א ח ר ת ‪ ,‬ו ב ש ב ט אין מ י ת ה א ח ר ח ‪ ,‬א״כ אין ה נ ד ו ן ד ו מ ה‬
‫לראיה‪.‬‬
‫כלל‬
‫‪ . . .‬ה״ג‬
‫האיש‬
‫כחוב‪.‬‬
‫וכוי‪,‬‬
‫פ כ איגו ג ר א ה ל ה ג י ר ‪ ,‬ש כ ל זה י ס ו ד ו ב ס י ו ם ה ס ו ג י א ‪ :‬ו ה ו צ א ה א ת‬
‫‪ . . .‬אי א ת ה מוציא כ ל השבט כ ו ל ו לשעריך‪ ,‬ו פ ס ו ק זה בעכו״ם‬
‫כ י י ס ו ד ה ס ו ג י א א י נ נ ה ה ש א ל ה ‪ :‬ש ב ט מנין‪ ,‬ו ל כ ל העגין‪ :‬מ י ל א א״ר ח מ א‬
‫ר ק א ו פ י ש ל ס מ ך ו ת ו ס פ ת ר א י ה ל ס ב ר א ש ל פ נ י כן‪ ,‬ו ל א מ י ל ף ה מ ש מ ש י ס ו ד‬
‫ובסיס‪.‬‬
‫ברם‬
‫בע״א‬
‫מסוים‬
‫עסקינן‪.‬‬
‫מ״מ ב א ו ק י מ ת ת ר ב י נ א ב י א ו ר ל מ ש נ ה ה ה ו ל ם א ת לשונה‪.‬‬
‫מ כ ח האישיות ה נ ד ו נ ה שאיננה ס ח ם מ ר ו ב י ן ‪,‬‬
‫ע ל העם‪.‬‬
‫ה ש ב ט דינו‬
‫א ל א שבט שלט המהוה‬
‫חלק‬
‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬ה מ ש נ ה מ ר ב ר ח ע ל ש ב ט ש ה ו ד ח ‪ ,‬ו ב כ ן ‪ ,‬ב ד י נ י נ פ ש ו ת‬
‫ר‬
‫׳‬
‫צ‬
‫ד‬
‫]י[‬
‫ווייס‬
‫ד‬
‫בירוש׳ א י ת א עיי משנתנו‪ :‬א י ת א ח מ י שנים אין ד נ י ם ל א כ ל ש כ ן ש ב ט א מ ר‬
‫ר ב י מ ת נ א בנשיא ש ב ט י ם ה י א מ ת נ י ת א א מ ר ר ב י א ל ע ז ר ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ה י א‬
‫מתניתא‪.‬‬
‫ה ק ו ש י א ‪ :‬שנים אין ד נ י ם ו כ ר ‪ ,‬ה מ ש מ ש ת פ ה י ס ו ד ל א ו ק י מ ת ו ת ר ״ מ ו ר י א ‪ ,‬ה י א‬
‫כחדה‬
‫סתומה‪.‬‬
‫לדונו‬
‫יש מ פ ר ש י ם ‪ ! « :‬שנים אין ד נ י ם ב י ו ם א ח ד ל א כ ל ש כ ן ש ב ט שאין‬
‫ביום א ח ד ‪.‬‬
‫לתוכן‬
‫לפירוש זה‬
‫עולה‬
‫ה א ו ק י מ ת ו ת ש ל ר״מ ור״א‪?.‬׳‬
‫והבבלי‬
‫ל כ א ו ר ה הירוש׳‬
‫א ח ר בנוגע‬
‫בקנה‬
‫ה י ו ת ואין ד נ י ם שנים ב י ו ם א ח ד א ו מ ר ר״מ׳‬
‫שאין ב מ ש נ ה כ ל ל ש ב ט א ל א נשיא ה ש ב ט ‪ ,‬ו ר ״ א א ו מ ר שאין ב מ ש נ ה ש ב ט בע׳׳א מ כ ה ו‬
‫א ל א ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ה י א מ ת נ י ת א ו כ ת ח י ל ת ה ש ל א ׳ י ‪.‬‬
‫כשבט‬
‫ר״א בירוש׳ א פ ש ר‬
‫השבט‬
‫אכן את דברי‬
‫ב ה ח ל ט ל פ ר ש א ח ר ת ‪ ,‬היינו ש ה מ ש נ ה מ ד ב ר ת ע ל ד י ן ש ב ו כ ל‬
‫כ ו ל ו כ ב ע ל דין א ח ד ‪ ,‬כנון ח ו ר ש שבין שני ש ב ט י ם ‪ ,‬שבנוגע ל ד י נ ו כ ל ה ש ב ט‬
‫ה ו א אישיות מ ש פ ט י ת א ח ת ‪.‬‬
‫ב ז ה ה ר ו ח נ ו שאין ל ה ק ש ו ת ע ל ר ״ א ו ה א ש ב ט קתני•‬
‫כ י לפי״ז ב א מ ת ש ב ט ב ע י א מ כ ח ה א י ש י ו ת ה נ ד ו נ ה ‪ ,‬ו ל א מ פ נ י ש ה ד י ן ע צ מ ו ה ו א ב ע ״ א‬
‫כ ת ח י ל ת ה ש ל איי‪.‬‬
‫ויש מ פ ר ש י ם ‪ ! « :‬שנים אין ד נ י ם ‪ ,‬ד י ל השנים ה א ח ר י ם ש ב מ ש נ ה ‪ ,‬היינו נ ב י א ה ש ק ר‬
‫וכ״נ אין ד נ י ם א ל א ב ב ״ ד ש ל ע ׳ א ל א כ ל ש‬
‫של‬
‫עיא‪.‬‬
‫בנשיא‬
‫ור״א‬
‫ובכן‪:‬‬
‫פשיטא‪ ,‬מ ע נ ה י ת ר ה‬
‫ש ב ט י ם ‪ ,‬היינו ש ה מ ש נ ה‬
‫אומר‬
‫כ ן‬
‫ל מ ה לי‪.‬‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ע א‬
‫ין‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א ל א בב״ר‬
‫ב ה ת א ם ל ז ה פירוש ד ב ר י‬
‫ב א ה ל ל מ ד נ ו שנשיא ש ב ט‬
‫ר"‬
‫מ ‪:‬‬
‫כ ש ב ט ו ב ב י ר ש ל ע״א•‬
‫ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ‪ ,‬היינו שמן ה מ ש נ ה ה י ת ר ה ש א פ י ל ו דיני מ מ ו נ ו ת‬
‫ש ל ש ב ט ב ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬
‫לפי‬
‫ושינוים‪.‬‬
‫על‬
‫פירוש העני‬
‫ע ו מ ד דין המשנה ששבט‬
‫בעיא‬
‫במקומו‬
‫י ת ר ע ל כ ן ‪ ,‬ל א ר ק ע ב ט א ל א נ ם נשיא ה ש ב ט ‪,‬‬
‫ע ב ט א ל א נם ד י מ של ע ב ט ‪ ,‬ובריא‪.‬‬
‫ב ל י שום‬
‫וכ ״‬
‫ר‬
‫ם ;‬
‫ו ב כ ן כ ל דין ע ב ט בע״א‪.‬‬
‫א ו‬
‫הנבלוח‬
‫‪ :‬ל א ר ק ר"‬
‫נ‬
‫לדין ע ו מ ד חלין‬
‫כ ס ו י ם ע ל ה ע ם ‪ ,‬ל כ ן מ ה עיהיה ט י ב הדין‪ ,‬ממון או נפעות‪ ,‬ה ו א ב ב ׳ ר הגבוה ביותר•‬
‫ל פ י ר ו ש ה ר א ע ו ן ד ו ה ק ר י מ א ת מענתנו ה א ו מ ר ת מ פ ו ר ש ש ב ט ומקיימה בנשיא שבטים׳‬
‫כ י ע נים אין ד נ י ם ב י ו ם א ח ד ע ב ט ל א כ ל שכן‪ ,‬ו ב כ ן ה ו א ד ו ח ה א ת משנתנו מ פ נ י‬
‫מענה‬
‫כי‬
‫אהדת‪.‬‬
‫א כ ן א י ך ע י ה א מ״מ ח ס ר ל פ י ר ו ש ר א ע ו ן ע י ק ר ה ק ו ש י א מ ן ה ס פ ר ׳‬
‫״ביום א ה ד ״ מ א ן‬
‫האחרים‬
‫ד כ ר עמיה‪<.‬״‬
‫ו ל פ י ר ו ש שני ה ב י ט ו י ‪:‬‬
‫שנים‪,‬‬
‫ב מ ו ב ן השנים‬
‫ה מ ו ב א י ם במשנה ה ו א יותר מ מ ח ר ‪.‬‬
‫‪ !0‬ק־ע‪ ,‬וכן ב כ כ ר לאדן‪ ,‬אולם שם כ ב ר ‪ :‬א ב ל קיל ע׳ז דתנא לא איירי השתא בדינא ביום א ח י‬
‫וכוי ויי ל דספשטא פשפע אנב נררא דביוס א ח ד דנין את השבט דזםיא דנביא‪ ,‬ועיע להלן בפנים‪.‬‬
‫‪ !7‬ע׳ בפפרשים הניל‪.‬‬
‫‪ 18‬פיט ויפיע‪ ,‬וע״ע רידביז‪.‬‬
‫‪ ! 9‬ואולי הקושיא‪ :‬שנים אין דנים‪ ,‬פירושה‪ :‬שנים אין דנים כאחד‪.‬‬
‫ב פ ר ה ידועה בביטוי שנים‪.‬‬
‫הפושנ כ א ח ד כ ל י ל‬
‫]ז [‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫ברם‬
‫קצה‬
‫א י ך ש י ב א ר ו א ח לשון ק ו ש י ח הירוש׳ מ״מ ה ק ו ש י א ב ב ב ל י ל ח ו ד ו ה ק ו ש י א‬
‫ב י ר ו ש ׳ ל ח ו ד ‪ .‬ומשניהם‪ ,‬ש ל פ נ י נ ו א מ נ ם ד ב ר י ר״מ ור״א כ א ו ק י מ ת ו ת ל מ ש נ ה ‪ ,‬א ב ל אין‬
‫ב י ד נ ו ה ק ו ש י ששימש ב ס י ס ל א ו ק י מ ת ו ת א ל ו ‪ :‬ק ו ש י ת ה ב ב ל י א ו זו ש ל הירוש'‪ ,‬ו א ם‬
‫זו ש ל הירוש'‪ ,‬מ ה פ י ר ו ש ה ‪ :‬שנים ב י ו ם א ח ר ‪ ,‬א ו שנים ה א ח ר י ם שבמשנה‪.‬‬
‫מ ר ו ב ה גם ת ו כ ן ה א ו ק י מ ת ו ת ‪.‬‬
‫במרה‬
‫ובזה תלוי‬
‫ע ל יסור הסוגיות שלפנינו נ ר א ה ב ר ו ר ש ל כ ל‬
‫ה פ ח ו ח בימי ב ע ל י סוגיא א ח ת ל א היו א ל א ה א ו ק י מ ת ו ת ב ל ב ד ‪ ,‬והקושיא ה י א מ י ס ו ד ם‬
‫הם‪1 «3.‬‬
‫מ ׳ מ ע ו מ ד ב מ ק ו מ ו ה ק ו ש י ‪ :‬ו ה א אין ד נ י ם שנים ב י ו ם אחד‪.‬יי*‬
‫ר״מ ור״א ב א ו ת ל ת ר ץ קושי ז ה אין ב ז ה ל י י ש ב א ת משנתנו‪.‬‬
‫אפילו כשאוקיםחוח‬
‫ר״מ ד ו ח ה א ת משנתנו‪.‬‬
‫ו א פ י ל ו ר ״ א ל פ י פ י ר ו ש נ ו הנ״ל מ ק י י מ ה ר ק ב ד י נ י מ מ ו נ ו ת ש ל ש ב ט ולאייבד״נ ש ב ה כ ר ח‬
‫לתן‬
‫כל‬
‫אח‬
‫א ח ר ואחר לעצמו‪.‬‬
‫שנים ל א כ א ח ר ו ל א ב י ו ם א ח ד ‪.‬‬
‫ר ק עיוני‪.‬‬
‫מ ס פ ר ה ש ב ט ע ו ל ה ל כ ה ״ פ ל א ל פ י ם ואין דנין‬
‫ואין ה ר ע ת נ ו ת נ ת נ״כ שדין ה מ ש נ ה ע ל ה ט ב ט ה ו א‬
‫מ פ נ י שגם ב ד י ן עיוני ב ה כ ר ח ש ת ה י ה איזו א פ ש ר ו ת ש ל מ צ י א ו ת ‪.‬‬
‫א ו ל ם נ ש א י ר ל ע ״ ע א ח ד י ן ה ש ב ט ע ל ה ק ש י י ם ש ב ו ו נ ע ב ו ר ל פ ר ט השלישי ש ב ס ו ג‬
‫שלנו‪ ,‬היינו ל כ ה ן ג ד ו ל ‪.‬‬
‫ה‬
‫‪2‬‬
‫ל ש י ט ח ה ב ב ל י י כ״ג ב ב ״ ד ש ל ע״א ר ק ב ד י נ י נ פ ש ו ח ‪ ,‬א ב ל ב ד י נ י מ מ ו נ ו ח ו ב מ כ ו ח‬
‫דינו‬
‫בב״ד של ל ‪.‬‬
‫ע ל מ ש נ ת נ ו ‪ :‬ו ל א א ת כ״ג‪ ,‬א י ח א שם ט׳׳ז א ׳ ‪ :‬מנה״מ א״ר א ר א ב ר א ה ב ה ד א מ ר‬
‫קרא‬
‫א‬
‫י‬
‫כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל יביאו א ל י ך ד ב ר י ו של ג ד ו ל מיתיבי ד ב ר ה נ ד ו ל ד ב ר ה ק ש ה‬
‫אינו א ל א ד ב ר י ו ש ל ג ד ו ל כ ש ה ו א א ו מ ר א ת ה ד ב ר ה ק ש ה יביאון ה ר י ‪2 2‬‬
‫דבר‬
‫קשה א מ ו ‪ 2‬־ הוא ד א מ ר כי האי תנא רתניא ד ב ר גדול דבריו של גדול א ת ה אומר‬
‫י‬
‫בעי‬
‫וכוי‬
‫ר ב י‬
‫א ל ע ז ר‬
‫שורו‬
‫של‬
‫כ״ג‬
‫ב כ מ ה‬
‫למיתת בעלים דידיה‬
‫מדמינן ליה או ד י ל מ א ל מ י ת ת ב ע ל י ם ד ע ל מ א מדמינן ליה א מ ר‬
‫מ י ב ע י א‬
‫מהו‬
‫ליה‬
‫ד חי מ א‬
‫‪1 9 4‬‬
‫שורו‬
‫מ כ ל ל‬
‫ר מ מ ו נ ו‬
‫פ ש י ט א‬
‫א ב יי‬
‫לי ‪3‬־‬
‫ה‬
‫מ ד ק א‬
‫פ ש י ט א‬
‫הואיל ו כ ח ב כ ל ה ד ב ר הגדול כ ל ד ב ר י ו של גדול קמ״ל‪.‬‬
‫ע׳ ע להלן עיי ה ע ר ה ‪.69‬‬
‫‪ 20‬לשיטת ה ב ב ל י פיו אי‪ :‬ליש אלא בעתי פיתות וכוי‪ ,‬ע׳ יפיע ליה א' דיה בעתי סיתות‪.‬‬
‫ה ב ע ל יפ־ע סעיר שם לנכון שהירוש׳ אינו נכנס לנדר הבחנה זו‪ .‬עיע להלן הערה ‪.38‬‬
‫‪ 21‬עיי רש־׳ שם ייח ב' דיה ד ב ר נ ת ל םםש‪ ,‬ועי רםבים בכלי םקדש פיר הכיב ובטלים‬
‫שם‪ ,‬ובש־ם‪ .‬וע״ע להלן הערה ‪.28‬‬
‫‪ 22‬לשון זה הוא‪ .‬בלתי אפשרי‪ .‬הוא כאלו מקוצר ו ב ה כ ר ח להשלים‪ :‬אלא טה אני םקיים‬
‫ד ב ר נ ת ל דבריו של נדול‪ ,‬וזה דוקא ה ה פ ך סן הצריך להיות‪ .‬לכן העיקר כני' דיס הנורס‬
‫במקום כ ל זה‪ :‬הוי ד ב ר קשה‪.‬‬
‫‪ 23‬לקושיח רעיא ור׳ יהודה ב כ ר ך ‪ :‬ליל לאביי לדייק בדברי ר־א הלא מפורש בברייתא‬
‫שד־מ שלו בני‪ ,‬ע׳ בדברינו להלן על הברייתא‪.‬‬
‫ק צ ו‬
‫ועל‬
‫ועל‬
‫ןן״‬
‫]ח[‬
‫ס‬
‫ה ב ר י י ת א ‪ :‬כ־ג ש ה ר ג א ת ה נ פ ש ב מ ז י ד נ ה ר ג ובשוננ ג ו ל ה ו ע ו ב ר ע ל ע ש ה‬
‫ל א ת ע ש ה ו ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬א י ת א ש ם י״ח ב ׳ ‪ :‬ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט‬
‫ל כ ל ד ב ר פ ש י ט א ס ד ״ א ה ו א י ל ותכן אין דגין ל א א ת ה ש ב ט ו כ ו ׳ ו א י ר א ר א ב ר א ה ב י ׳‬
‫כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל יביאו א ל י ך ד ב ר י ו ש ל גדול אימא כ ל ד ב ר י ו ש ל‬
‫ג ד‬
‫ן ל ק ס ״ ל ואימא‬
‫ה״נ מ י כ ת י ב ד ב ר י ג ד ו ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל כ ת י ב ד ב ר ״ ג ד ו ל מ מ ש ‪ .‬י ־‬
‫א ח ת מ ק י י מ ת א ו ת ו ב א ד ם גדו^•‬
‫ב מ ד ר ש ה כ ת ו ב ‪ :‬כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל ‪ ,‬שתי ש ט ו ת ‪.‬‬
‫ולשגיה אין ל פ ס ו ק ש ו ם ענין ל א ל כ ״ נ ו ל א ל ש ו ם ג ד ו ל א ח ר ‪.‬‬
‫האתר‪:‬‬
‫יביאו‬
‫וכן ב מ כ י ל ת א ע ל‬
‫ד ב ר י ם ג ד ו ל י ם א ל י ך י ב י א ו ‪ . . .‬א ו אינו א ל א ד ב ר י ם ש ל ב נ י א ר ם ג ד ו ל י ם‬
‫א ל י ך ‪ . . .‬אינו‬
‫מדבר‬
‫בבגי‬
‫אדם‬
‫אלא‬
‫גדולים‬
‫בדברים‬
‫מדברי‬
‫הכתוב‬
‫ה מ כ י ל ת א י ו ד ע ת א ת ה מ ד ר ש ד ב ר י ו ש ל נ ד ו ל ו ד ו ח ה א ו ת ו ו מ פ ר ש ת ה פ ס ו ק כמשמעו׳•‬
‫ב ד ב ר י ם נדולים ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪.‬‬
‫הפסוק‬
‫אח‬
‫נ ר א ה ששיטת ה מ כ י ל ת א ה י א ה ק ד ו מ ה ‪.‬‬
‫כפשוטןג־ והשיטה השניה‬
‫ד ו ר ש ת אותו‪.‬‬
‫אכן‬
‫היא מ ב א ר ת‬
‫כבר‬
‫כשנכנסים‬
‫מ ד ר ש יש ב פ ס ו ק מ פ ו ר ש כ ל ד ב ר י ו ש ל ג ד ו ל כ ס ל ק א ד ע ח ך ב ס ו ג י א ש ם ט״ז‬
‫ה ו א י ל ו כ ח ב כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל כ ל ד ב ר י ו ש ל גדול‪ ,‬וכן בסוגיא י׳ח ב׳ ה ל ל ‪.‬‬
‫ל צ מ צ ם ש ר ק בד״נ ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪.‬‬
‫איפה‬
‫הדבר‬
‫לנרי‬
‫א‬
‫'י•‬
‫םניי[‬
‫ב ס ו ג י א ש ם י״ח ב ׳ ‪ :‬מ י כ ת י ב ד ב ר י נ ר ו י‬
‫הגדול כתיב‪°,‬־ אוחזים א ת ה ח ב ל בשתי הקצוות‪.‬‬
‫א ם ‪.‬הגדול־ הוא ה נ ד‬
‫י ת‬
‫‪ .‬ה ד ב ר " אני ע ו מ ד כ ב ר ע ל ק ר ק ע ה ש י ט ה ה מ ק י י מ ת א ת ה פ ס ו ק ב ד ב ר י ם ג ר ^ י ם‬
‫ו ל א ב ב נ י א ד ם נ ת ל י ם ואין ל י כ״נ כ ל ל ‪.‬‬
‫והנה‬
‫עוד‬
‫הברייתא‪ :‬הרי הוא‬
‫כהדיוט‬
‫לכל‬
‫מלשון‬
‫דבר‪.‬‬
‫הברייתא משמע‬
‫ש ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר מ ו ס ב גם ע ל ה ר י ש א ‪ :‬כ״ג ש ה ר נ א ת ה נ פ ש ו כ ר ‪.‬‬
‫פירושו‪ ,‬מ ש פ ט ו כ ה ד י ו ט ‪ ,‬הייגו עוגשיו א י ג ם שוגים מעוגשי ה ד י ו ט ‪.‬‬
‫החוספחא‬
‫פ ־ ד ה י א וה״ב‪.‬‬
‫ב ה ״ א שם בש״ק‬
‫ה ב ר י י ת א שלנו‪,‬‬
‫ע ד וראיה ל ד ב ר‬
‫בה״ב אותי‬
‫ואחריה‬
‫הענין ו א ו ת ו ה ל ש ו ן ע צ מ ו ב נ ו נ ע ל מ ל ך ‪ :‬מ ל ך י ש ר א ל אינו ע ו מ ד ב ש י ר ה‬
‫העם‬
‫כל‬
‫והכי‬
‫‪ • . .‬ויבא‬
‫ל ה ב ר ו ת א ת ד ו ד וגו׳ ו א מ ע ב ר ״ ע ל מ צ ו ת ע ש ה ו ע ל מ צ ו ת ל א ת ע ש ה ו ש א ר‬
‫מ צ ו ת ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר ל א ח ו ל ץ וכו׳‪.‬‬
‫אין ד נ י ם א ו ת ו ב ב י ר ש ב ו ד נ י ם א ת ה ה ד י ו ט ‪.‬‬
‫ל כ ל השיטות‬
‫מ ל ך ישראל‬
‫ל כ ן נ ר א ה ‪.‬שהברייתא ל א ב א ה להוציא‬
‫מ מ ש נ ת נ ו ו ל ה ג ב י ל ש ר ק ב ד י ג כ״ג ב ב י ר ש ל ע י א ‪,‬‬
‫א ל א היא ב א ה‬
‫ר‬
‫ק‬
‫לקבוע את‬
‫ט י ב העונשים‪.‬‬
‫עחה‬
‫ב ע י ת ר ״ א שורו ש ל כ י נ ב כ מ ה ו ד י ו ק ו ש ל א ב י י ‪.‬‬
‫ע ל ד ב ר י אביי‪ :‬מ ר ק א‬
‫מ י ב ע י א ל י ה שורו מ כ ל ל ד מ מ ו נ ו פ ש י ט א ל י ה ‪ ,‬מ ק ש י ט ‪ :‬פ ש י ט א ‪ ,‬היינו מ ה ו ה ח י ד ו ש‬
‫בדיוקו של אביי‪ ,‬ה ל א זה כ א ל ו מ פ ו ר ש ב ד ב ר י ריא‪.‬‬
‫ע ל זה עונים‪ :‬מ ה ו ד ת י מ א‬
‫וכוי‪ ,‬היינו ב ל י א ב י י ל א ה י י ת י מ ד י י ק כ כ ה ב ד ב ר י ר ״ א א ל א ה י י ת י מ ב י נ ם כ ד ר י‬
‫*‪ 2‬כ ל זה ליתא בדיש‪ ,‬ועיש אות ני‪.‬‬
‫זה תוספת ביאור מאוחר‪.‬‬
‫»‪ 2‬וכן באמת בתיא ובתיי וברשיי שם‪.‬‬
‫‪ 26‬לסיום‪ :‬ד ב ר נ ת ל ממש‪ ,‬ע׳ ל ע י ל ה ע ר ה *‪ ,2‬ונם מזה שהתירוץ אינו ם ב ו ס ם די צרכי­‬
‫ו כ מ ל ך ליתא‪ :‬הרנ את הנפש בפזיד נהרנ בשוננ נולה‪ ,‬פפני שזה נ כ ל ל במצות עשה י‬
‫תעשה‪ .‬ובכינ איצסריכא ליה לאשמעינן שבשוננ נולה‪ ,‬ע׳» י׳ח סעיא‪.‬‬
‫ברס־ה‪ :‬ד ב ר נ ת ל ד ב ר א ח ד סשסע‪ .‬ונראה שבל‬
‫‪3 7‬‬
‫ל א‬
‫]ט [‬
‫קצז‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫אחרח‪.‬‬
‫אין א מ נ ם ל ר א ו ת ד ר ך זו‪ ,‬א ב ל מ״מ ל פ י ת י ר ו ץ זה‪ ,‬א ב י י עושה ב ע י ת ר ״ א‬
‫למקור‬
‫ק ש ה ל ב א ר ‪ :‬פ ש י ט א ‪ ,‬היינו ל א י ז ה מ ט ר ה‬
‫ה ש י ט ה ש ר ק ד״נ ש ל כ־נ ב ע ״ א ‪.‬‬
‫מדגיש אביי ד י ו ק זה‪.‬‬
‫הסלקא‬
‫כזה‬
‫כ י לפי״ז צ ״ ל ב ת י ר ו ץ ‪ :‬צ ר י כ א מ ה ו ד ת י מ א וכוי‪.‬‬
‫ד ע ח ך של הפשיטא ב ל ח י מובן כ ל ל ‪,‬‬
‫ועור‪ ,‬באופן‬
‫ה ל א ב ז ה ב ה ח ל ט מן ה ח ר ו ש‬
‫שד״מ ש ל כ״ג בג׳‪.‬‬
‫מ כ ל זה ש ל פ י ה ס ו ג י ו ת שלפניגו כ ל י ס ו ד ש י ט ת ה ב ב ל י ‪ ,‬שכ"ג»‪ 2‬ב ע ״ א ר ק בד״ג‪,‬‬
‫דיוקו של אביי ב ב ע י ת ר ב י אלעזר‪.‬‬
‫הוא‬
‫מדרש ה כ ת ו ב כשלעצמו מתנגד לשיטה‬
‫זו‪ ,‬וגם ב ב ר י י ח א ‪ :‬ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬אין ל ה שום ס ע ד ‪.‬‬
‫זו מ פ ו ר ש ה ב ס ו ג י ח ה ב ב ל י ‪.‬‬
‫א ו ל ם מ״מ ש י ט ה‬
‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬ה ש י ט ה כ ש ל ע צ מ ה ע ק ב י ת ‪ ,‬ר ק דיגי ג פ ש ו ח‬
‫בע״א‪ .‬ו ל א י ו ח ר ‪.‬‬
‫ו‬
‫ב י ר ו ש ׳ פ ״ ב ה״א א י ת א בגוגע ל כ ״ ג ‪ :‬דיגי מ מ ו ג ו ת ש ל ו ב כ מ ה ב ש ל ש ה ועי‪2‬רים»‪2‬‬
‫נישמעינהו מ ה ד א ‪ . . .‬ה א ח מ י ב ש ב ע ה אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ל א כ ל שכן ב ש ל ש ה ה ד א‬
‫אמרה‬
‫ד״מ ש ל ו בכ״ג א ״ ר ל ע ז ר כ ה ן ג ד ו ל ש ח ט א מ ל ק י ן א ו ת ו ואין מ ע ב י ר י ן א ו ת ו‬
‫‪ . . .‬ר ״ ח כ ת ו ב א ר ״ א ב ש ם ר ״ ל כ ה ן ג ד ו ל ש ח ט א מ ל ק י ן אותו‪ 3°‬אין ת י מ ר‬
‫מגדולתו‬
‫כ כ ״ ג נ מ צ א ת ע ל י י ת ו י ר י ד ת ו ו ר ״ ל א מ ר נשיא ש ח ט א מ ל ק י ן א ו ת ו ב ב ־ ד ש ל ש ל ש ה וכוי‪.‬‬
‫ה ח ל מ ן א י ר ל ע ז ר כ׳׳ג ש ח ט א וכו׳ גם ב ה ו ר י ו ת רפ״ג ואין ל ה כ ר י ע א י פ ה מ ק ו ר‬
‫המקבילה‪.‬‬
‫א ו ל ם י ה א מ ק ו ר ה כ א ן א ו שם‪ ,‬מ״מ כ ל ה ט ו ג י א כ מ ו ש ה י א ק ש ה מ א ר ‪.‬‬
‫כ ב ר ה ש א ל ה ‪ :‬ר״מ שלו ב כ מ ה ב ש ל ש ה ועשרים‪ ,‬חמוה‪.‬‬
‫ס ת ם שכינ ב ב ״ ד ש ל ע׳׳א‪.‬‬
‫ג‬
‫ה ע‬
‫ס‬
‫ה ל א אין ל נ ו ר ק משנחגו‬
‫א כ ן בנוגע ל ע צ ם ה ש א ל ה ‪ :‬ב כ מ ה ‪ ,‬י ת כ ן ש י ס ו ד ה בהגיון‪,‬‬
‫ל ו ענינים שאין ל צ ב ו ר שום ע ס ק ב ה ם א ע ״ פ ש ה ו א כ־ג‪ ,‬ו ב מ ש נ ה כ״ג ד ו מ י א ת ב י א‬
‫יקר•‬
‫א ב ל מ ה ה ו א ה ל ש ו ן ‪ :‬ב כ מ ה ב ש ל ש ה ו ע ש ר י ם ‪ ,‬ש מ ש מ ע ו שזהו ה ב ״ ר ב ה א‬
‫ה י ד י ע ה עיבו נ ד ו ן ה כ ה ן ה נ ד ו ל ‪ .‬מנין ל ו ב כ ל ל ע ש ר י ם ושלשה‪ ,‬ה ל א ל ע ״ ע א נ ו י ו ד ע י ם‬
‫ר ק ט ח ד ג י ס א כ״ג ב ב י ר ש ל ע״א ו מ א י ד ך ג י ס א ר ע י מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה ‪ .‬ו ע ו ד ‪ ,‬ה ת ש ו ב ה ‪:‬‬
‫ד״מ ש ל ו ב כ י ג ‪ ,‬כ״ג מ א י ע ב י ד ת י י ה ו ‪ ,‬א ו ל י א ו ב ע ״ א א ו בגי‪.‬‬
‫ל י ש ב ‪ .‬מנין ל ו ע ב כ ״ ג כ ן כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪.‬‬
‫ו א ם בשלשה אין כ ב ו ד ו‬
‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬א ם בכ״ג כ ן כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪ ,‬ו כ ב ו ד ו‬
‫ל י ש ב ה ו א ה נ כ ו ק ל ד ו נ ו ב ב ״ ר א ח ר ‪ ,‬מ ד ו ע ב כ ל ל ר ע ו ב ע ״ א ו ל א בכ״ג‪.‬‬
‫ואין ה ר ע ת‬
‫״ ע׳ לעיל הערה ‪ .ai‬וע־ע דשי׳ טיז א־ דיה מדקא םיבעיא ורםבים סנהדרין פיה היא‬
‫ופייז היח ובכיס שם‪ .‬ומ־ש בשייק ר פ י ב דסנהדרין דיה הדא א ס ר ה בנונע לנוסח ברמבים אינו‬
‫מ ת ק ב ל ע ל הדעת‪ .‬נראה יותר שהסלים‪ :‬דכינ‪ ,‬הן תוספת ביאור‪ ,‬ותו לא מידי‪ .‬וס־ש שם עוד‬
‫מיגע לסונית ה ב ב ל י ‪ :‬ואין םכאן שום הוכחה שהבבלי חולק ע ל הירוש׳ דפשיטא ליה דססונו‬
‫' ן ‪ ,‬י ' • • ‪ .‬כ ד ס ס י ק ב ב ב ל י שם א ב ל כ״נ בעינן משום כבודו של כהינ וכסוניין‪ ,‬אינו נראה כ ל ל‬
‫י ל ל • כ ב ב ל י אין שום עקבות ל ס ב ר א סשום כבודו ואיננו יודע ניכ שום ד ב ר ע ל עשרים ושלשה‪.‬‬
‫«‪ 2‬בשרייר כ כ ר ‪ :‬בעשרים ושלשה‪ .‬אולם נס בירוש׳ הסובא להלן ריפ בי‪ :‬שלשה ועשרים‪.‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪ 30‬בהוריות ובשר״ר‪ :‬אותו בביד של שלשה‪.‬‬
‫קצח‬
‫ווייס‬
‫ש כ ל זה יסודו ב ה נ ח ה שאת הכינ דנים ת מ י ד‬
‫נוחנח‬
‫ה ב ״ ד ש ב ו דנין א ו ח ו ה ד י ן ש ל ה ד י ו ט ‪.‬‬
‫על‬
‫ב ד ר ג א מן‬
‫ב ב ׳ ד שהוא גבוה‬
‫כ י כ נ ר א ה אין ס ו נ י ח ה י ר ו ש ׳ י ו ד ע ה ונשעני‬
‫מדרש ה כ ת ו ב ה ד ב ר הנדול דבריו של נדול‪.‬‬
‫כל‬
‫ולפי׳ז‬
‫ה ד‬
‫י ן שאין‬
‫תיו‬
‫ח‬
‫דניז‬
‫א ל א עפ״י ב י ד ש ל ע ׳ א י ס ו ד ו ב ס ב ר א ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪ ,‬היינו אין‬
‫הכ״נ‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫א ח גושא ה מ ש ר ה ה ג ב ו ה ב י ו ת ר א ל א עפ״י ב ״ ד ה ג ב ו ה ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫בהמשך‪ :‬איר לעזר‬
‫ועוד‪,‬‬
‫‪ . . .‬ר י ח כ ח ו ב א ר ׳ א ב ש ם ר י ל כ־ג ש ח ט א‬
‫א ו ח ו ו כ ר ‪ ,‬מ פ ו ר ש ‪ 3 ! ,‬ש א ח הכ״ג מ ל ק י ן ב ב י ד ש ל ש ל ש ה ‪.‬‬
‫על‬
‫מלקיז‬
‫כ ש ג ל מ ד ה מ ש ך זה כקושיא‬
‫ה ח ש ו ב ה ‪ :‬ה ד א א מ ר ה ד ׳ מ ש ל ו בכ״ג‪ ,‬הייגו ש ח ש ו ב ה זו ה ו פ ר כ ה ‪ ,‬ו מ ל ק ו ת‬
‫ו ה ו א ה ד י ן ד״מ בג׳‪ .‬א ח מ ה ה ‪ ,‬ב ש ב ע ה אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ל א כ ל ש כ ן ב ל ‪.‬‬
‫כי ה ל א‬
‫ה ס ב ר א ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ה י א נ ם ה ב ס י ס ש ל ה ק ו ש י א ‪ ,‬כ ד א י ת א ‪ :‬אין ח י מ ר בכ״ג‬
‫גמצאת‬
‫מכיל‬
‫עלייתו ירידתן‪.‬־‪3‬‬
‫שיטה א ח ר ת ‪.‬‬
‫ובהמשך‬
‫ר״ל ש ב ק ט ע ה ק ו ד ם שיטה ה א ו מ ר ת ד י מ בכיג והיה מ ל ק ו ת ׳‬
‫ש י ט ה ה ס ו ב ר ח ש מ ל ק ו ח בג׳ ו ה י ה ד י מ ‪.‬‬
‫ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪.‬‬
‫יציבא‬
‫ו כ ש נ א מ ר ש ב ה מ ש ך ז ה עגין‬
‫ל ע צ מ ו ‪ ,‬איגו‬
‫נראה‬
‫שהוא‬
‫מ פ נ י ש ב ש נ י ה ם גם י ח ד ה ס ב ר א‬
‫ל כ ן ב ה ח ל ט שיטה א ח ת בשניהם‪:‬‬
‫ב א ר ע א וגיורא ב ש מ י שמיא‪.‬‬
‫ב ז ה ה כ ״ נ בני‪ ,‬ו ב ד ״ מ ה ו א ב כ ׳ נ ‪.‬‬
‫מ ל ק ו ת בג׳‬
‫ו ד י מ בכ״נ׳‬
‫ב מ ל ק ו ת ח ו ל ק ר״י ל ע י ל ב מ ש ג ה ו א ו מ ר בב״נ׳‬
‫ו ב ש ו ם א ו פ ן איגו נ ר א ה מ ח ד ג י ס א ל ה ח מ י ר ב ר "‬
‫מ‬
‫מ פ ג י שאין כ ב ו ד ו ל י ש ב ו מ א י ד ך נ י ס א ל ה ק ל ב מ ל ק ו ת מ ש ו ם ש ע ל י י ת ו זו ה י א י ר י ד ת ו ׳‬
‫כשמקילים‬
‫להחמיר‬
‫בד״מ‪.‬‬
‫אכן‬
‫ולפי״ז‬
‫בה‪.‬‬
‫ב ם ל ק ו ח ה ל כ ה ל ה ה ס ב ר א ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ואין כ ב ר שום ס ב ר ׳‬
‫בגוגע ל ס ו ג י ח הירוש׳ ו ש י ט ח ה ע ו ד מ ק ו ם‬
‫ל ה ב ח י ן בין‬
‫ה ה מ ש ך ‪ :‬א״ר ל ע ז ר וכו׳‪ ,‬עגין ל ע צ מ ו ואיגו ג כ ג ס‬
‫ת י ן ובין מ ל ק י ן ׳‬
‫כ ל ל ל ג ד ר שאנו ע ו ס ק י ם‬
‫אנו ע ו מ ד י ם ב ש א ל ה ‪ :‬דגין‪ ,‬הייגו דיון ה ד י ן ‪ ,‬ו ב ה מ ש ך ז ה מ ד ו ב ר ע ל ‪:‬‬
‫היינו ה ו צ א ה דין מ כ ו ח מ כ ח א ל ה פ ו ע ל ‪.‬‬
‫ההכאה‬
‫עצמה בנ׳‪.‬״‬
‫ד י ן מ כ ו ח איננו בג׳‬
‫מלקיו׳‬
‫א ב ל מ ל ק י ן ‪ ,‬הייני‬
‫א ו ל ם ה ק ו ש י כ״נ מ א י ע ב י ד ח י י ה ו ע ו מ ד ב מ ק ו מ ו ‪ ,‬ה ן ב נ י נ ע‬
‫ל ל ש ו ן ה ש א ל ה ‪ :‬ב כ מ ה ב ש ל ש ה ו ע ש ר י ם ‪ ,‬ה ן ב נ ו נ ע ל ע צ מ ה ת ש ו ב ה ‪ :‬ד ״ מ ש ל ו בכ״ג•‬
‫כבר‬
‫העירוה‬
‫‪,‬‬
‫לעיל‬
‫ע ל א י א ל ה ק ש י י ם ב מ ש נ ח נ ו בגוגע ל ע י ר ה נ ר ח ת ‪.‬‬
‫עיי משנתנו אין ב נ ד ו ן ז ה כ ל ו ם ל א ב ב ב ל י ‪ 34‬ו ל א ב י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬
‫ל ע ו מ ת זה איתא‬
‫ברם‬
‫ע״י‬
‫מ ש נ ה ח ל ק ‪ :‬ואינן נהרנין ע ד ‪ . . .‬ו ע ד ש י ו ד ח ר ו ב ה ‪ ,‬ס ו נ י א ה נ כ נ ס ת ל נ ד ר ב ע י ת נ ו •‬
‫‪ 31‬ע־ בהערה הקודמת‪ .‬ואפילו כשני׳ הדפוס בסנהדרין ראשונית אין להבין את הדברים‬
‫ב ד ר ך אחרת‪.‬‬
‫‪ 32‬נס כשנאמר שמשפט זה סיסודו של הסקשן לא הרווחנו כלום‪ ,‬כי סויס הוא מ ק ב ל טעם‬
‫זה כהנחה‪.‬‬
‫‪ 33‬ע׳ מכות כינ א׳ ותוס׳ שם פיה הטיו‪.‬‬
‫‪ 34‬ל ד ב ר י ר ב שם טיז ב׳‪ :‬בביד א ח ד הוא דאין עושין וכר‪ ,‬אין ענין לכאן‪.‬‬
‫|יא[‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫שם‬
‫נמצא‬
‫ק י י ב א ׳ ‪ :‬ה י כ י ע ב ד י נ ן א ״ ר י ה ו ד ה דנין וחובשין דנין וחובשין א ״ ל ע ו ל א‬
‫א ת ה מ ע נ ה א ת דינו ש ל‬
‫איתמר״‬
‫ר ב י יוחנן א מ ר‬
‫דיניו איני ו ה א י ר‬
‫העיר‬
‫קצט‬
‫ח‬
‫מ א‬
‫‪36‬‬
‫ד נ‬
‫ין‬
‫אלה אלא אמר‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ק‬
‫לץ‬
‫ד נ‬
‫ין‬
‫ו ס ו‬
‫ע ו ל א ת י ן ו ס ו ק ל י ן דנין ו ס ו ק ל י ן‬
‫ק ל י ף ‪ 3‬ור״ל א מ ר מ ר ב י ן‬
‫ב ר יוסי א״ר א ו ש ע י א ו ה ו צ א ת‬
‫‪ . . .‬ואי א ת ה‬
‫להן בתי‬
‫מוציא‬
‫כל‬
‫כ ו ל ה ל ש ע ר י ך א ל א מ ר ב י ן ל ה ן ב ח י דינין ומעיינין ב ד י נ י ה ן ו מ ם ק י נ ן ל ה ו ל ב י ד‬
‫ה נ ד ו ל ת מ ר ו ל ה ו לדינייהו ו ק ט ל י להו‪.‬‬
‫בין‬
‫שנבאר‬
‫א ח ה ש א ל ה ‪ :‬היכי עבדינן‪,‬‬
‫במובן‬
‫ה ל א אין דנין שנים כ א ח ד ‪ ,‬ד י •‬
‫בין ש נ ב א ר ה ‪ ,‬ה ל א אין ת י ן ל א שנים כ א ח ד ו ל א שנים ב י ו ם א ח ר ‪ 3 8 ,‬מ״מ ע צ ם ה ק ו ש י‬
‫הוא‪,‬‬
‫הרחה‬
‫ה י א ך אני י כ ו ל ל ר ו ן ע י ר ה נ ד ח ת ‪ :‬אין ע י ר ה נ ד ח ה ע ד ש י ו ד ח ר ו ב ה ‪ ,‬ו ל ק ב ו ע‬
‫ה ר ו ב ב ה כ ר ח ק ד ם כ ל ל ד ו ן כ ל י ח י ר ו י ח י ד ל ע צ מ ו ‪ ,‬ודין י ח י ד ל ח ו ד ודין‬
‫אנשי ע י ר ה נ ד ח ח ל ח ו ד ‪ ,‬ו כ ש א נ י ד ן א ח ה י ח י ד אני י כ ו ל ל ד ו נ ו ר ק ב ד י נ י יחיד‪39,‬‬
‫א י כ ע י ר ה נ ר ח ח ה י כ י מ ש כ ח ת ל ה ‪ .‬ו ב כ ן קושי ה ק ר ו ב ל ה י ו ת שוה ל ק ו ש י ‪ :‬שנים אין‬
‫‪ 35‬כ ל זה ליתא בריס‪ .‬וכן בכ־ט עכוים פ־ד ה־ו ד־ה םיד‪ :‬והשיב הר׳ אהרן ב־ר סשולם‬
‫כ כ ל ספרינו לא נסצא כתוב ולא נזכר שם רבי יוחנן בכולה שםעתא אלא עולא הוא וכוי‪ .‬ועיע‬
‫אכן נראה שני׳ הדפוס עיקר וםעתיק טעה ודילנ םסוקלין לסוקלין‪ ,‬או‬
‫בדים שם אות לי‪.‬‬
‫שהשמיטוהו כמיותר‪.‬‬
‫כדאי לציין שבכ־י ק ר ל ס ר ו ה הסובא בריס שם איתא‪ :‬ת י ן והורנין‪ .‬והנה עוד לשון רשיי‬
‫בדיה ת י ן וסוקלין‪ :‬עד תציין דסחזקינן להו כיחידים ודנין וסוקלין וסחציין ואילך נ ת ב ר ר ה ד ב ר‬
‫ל מ פ ר ע שהודחו רובא והוו בסייף וממונם א ב ד ומחציין ואילך אי אתה רשאי למשכן למיתה‬
‫חמורה‪ .‬ב ד פ ו ס סונצינו ליתא‪ :‬והוו בסייף‪ ,‬א ב ל נראה שזאת היא הנהה‪ ,‬כי הביטוי‪ :‬והוו בסייף‪,‬‬
‫קשה‪ ,‬ספני שהם נדונו בסקילה‪ .‬אכן נם הביטוי‪ :‬ודנין וסוקלין‪ ,‬אחרי‪ :‬כיחידים‪ ,‬הוא לכהיפ‬
‫מיוחד‪ .‬כ־כ מיוחר‪ :‬ומחציין ואילך‪ ,‬אחרי‪ :‬וממונם אבד‪ .‬וכמעט שיש םקום להשערה שיש כאן‬
‫הנהה שנכנסה פנימה‪ .‬ההנהה היא‪ :‬ותין וסוקלין ומחציין ‪ . . .‬וממונם אבד‪ .‬והנהה זו במקורה‬
‫היתה לפי ני' כי׳ ק׳‪ :‬דנין והורנין‪ ,‬אלא כשנכנסה כאן החליפו הורנין בסוקלין‪ .‬מ׳מ ני־ הכ־י‬
‫?י' הודגין‪ ,‬איננה ט־ס כ ד ע ת ה ר ב ב ע ל דיס‪ ,‬א ל א ל כ ל היותר תיקון שיצא פתחת יד בר ס פ כ א‬
‫שהתקשה מ י י ‪ :‬שלפנינו‪ .‬כ• לפי ני׳ זו ובהנהה הנ־ל לסי השערתנו מתיישבת היטב אוקימתא זו‪.‬‬
‫‪3 6‬‬
‫ע׳ ל ע י ל טיז ב׳ וע׳ דיס‪ .‬הנירסאות נתהוו לרנלי פתירת רית ריח•‬
‫ע רש״י שם דיה היכי ודיה וריל אמר‪ ,‬וע׳ בסוגיא שם פיו אי‪.‬‬
‫‪ 38‬בתוס־ ננעים פ״א מהייא מפורש‪ :‬אין דנין שני דינין כ א ח ד ואפילו נואף ונואפת אלא דנין‬
‫את הראשון ואחיכ ת י ן את השני ואין נםנין על שני דברים כ א ח ד ואין שואלץ שתי שאלות כ א ח ד‬
‫ל א ‪ . . .‬ואח־כ נשאלין ע ל השניה אין משקין שתי סוטות כאחת וכוי אין שורפין שתי פרות וכו׳‬
‫ואין עורפין שתי ענלות וכו׳ ואין עושין שלש עיירות הנדחות וכוי אנשי עיר הנדחת אין דנין שנים‬
‫מהם כ א ח ד א ל א ת י ן את הראשון ואחיכ דנין את השני‪ .‬הברייתא‪ :‬אין רנץ שני דינין ‪ . . .‬ואחיכ‬
‫ל ן ע ל השניה‪ ,‬נם בסנהדרין פיז היב ושם ביום אחד במקום כאחר‪ .‬אמנם כנראה בסנהדרין‬
‫ומנעים אותו המקור עצמו‪ ,‬והנוסח‪ :‬ביום אחד‪ ,‬בסנהדרין יסורו במשנה שם פיו סיד‪ :‬אין דנין‬
‫ביום אחד‪ .‬אולם נם בסונית הירוש׳ שם פיד סהיט‪ :‬ואין דנין שני דינין ביום א ח ד איר א מ ן ואפילו‬
‫נואף ונואפת‪ .‬מ כ ל זה‪ ,‬שביום א ח ד וכאחד בחדא מחתא פחתינהו‪ ,‬ובשניהם אפילו ע ב ר ה אחת‬
‫ומיתה אחת• ע־ע לעיל הערה ‪.20‬‬
‫‪3 7‬‬
‫א‬
‫נ ש א‬
‫י‬
‫‪ 39‬כיס בפיד םעכו־ם היו בדדיה מיד‪ :‬בעי בנמרא היכי עבדינן כלומר שאם אתה אומר‬
‫י י ו איתי וסוקלין אותו כדין היחיד היאך תמצא שיודח רובו וידונו בדין עיר הנדחת וכן אין‬
‫לומר שדנין וחובשין שא־כ אחה סענה דינם של אלו ואםיקנא מרבין להם בתי דינין כלומר‬
‫יכו׳‪ .‬דברי ה ר ב בליס נכונים‪ ,‬אולם דא עקא‪ ,‬שהאוקיםתא‪ :‬דנין וסוקלין‪ ,‬לא הופרכה‪ ,‬וציע‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬יב‪1‬‬
‫ווייס‬
‫מ‬
‫י כ י‬
‫דנין ל א כ ל ש כ ן ש ב ט ‪ .‬גם ש ם ב א מ ה ה ק ו ש י ‪ :‬ש ב ט ר ׳‬
‫ש ב ש ב ט ישנו ר ק ה ק ו ש י ש ל ‪.‬שנים' ו כ א ן מ ל ב ד ז ה ד י ן א ח ר‬
‫למרובין‪.‬‬
‫ועחה‬
‫אוקיםתת‬
‫האוקיטתות‪.‬‬
‫וחובשין א ו ת ו ‪ ,‬ה ו פ ר כ ה‬
‫כ‬
‫'‬
‫א‬
‫יז‬
‫ט‬
‫יהודה‪:‬‬
‫רב‬
‫א‬
‫נ י‬
‫ע ז‬
‫ת‬
‫אני‬
‫ד‬
‫מ צ ר פ ו עוד ה פ ע ם לטרובין‪.‬‬
‫ועוד‪,‬‬
‫א כ‬
‫ר׳דיז•‬
‫שלא ה ו פ ר כ ה ‪ ,‬׳ * צ ר י כ א ע ו ד לפני ולפנים‪.‬‬
‫^‬
‫דנין וחובשין‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫נ‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ח‬
‫אחר‬
‫י'‬
‫ל י ח י ד ודי?‬
‫ר‬
‫היינו נ ו ט ר י ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫ק‬
‫ת‬
‫ט‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו ם י‬
‫!‬
‫נ‬
‫ה‬
‫א ח ר י שדנוהו בדין יחיד ו ם ק ל י ה י‬
‫א‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ס‬
‫י‬
‫ת‬
‫?'^‬
‫נ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫^‬
‫י‬
‫ב‬
‫י י נ י‬
‫ב‬
‫ה א י ך אני ד ן א ו ת ו ע ו ד ה פ ע ם ב ד י ן מ ר ו ב י ן ו מ א ב ד א ת מ ט י ט ׳‬
‫ט‬
‫י‬
‫^איר‬
‫}‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫ר‬
‫נ‬
‫שם‬
‫'‬
‫ב‬
‫ן‬
‫י‬
‫מפורש‪ :‬חומר ביחידים מבמרובין שהיחידים ב ס ק י ל ה ל פ י כ ך ממונם פ ל ט ו ה ם‬
‫ל פ י כ ך ממונם א ב ד ‪.‬‬
‫בסייף‬
‫וממילא‬
‫ו כ ש ח צ י מאנשי ע י ר נ ם ק ל ו פ ל ט כ ב ר ח צ י ע י ר‬
‫ה ל ך ל ו כ ל דין ע י ר ה נ ד ח ת ‪.‬‬
‫כנכסי‬
‫י‬
‫א ו‬
‫ואין ל ו מ ר ש א ח ר י ש נ ם ק ל ו נ כ ס י ה ם‬
‫ו‬
‫צדיקים שבתוכה‪ ,‬כי ה ל א ה ם ה ם םהוים א ת ה ר ו ב של הנדחים‬
‫?"‬
‫ם‬
‫ב‬
‫אין ר ו ב ‪.‬‬
‫ל א ו ק י מ ת ת ר ״ ל ‪ :‬ס ר ב י ן ל ה ן ב ת י דינין‪ ,‬ס ל ק א ד ע ת ך ו ס ם ק נ א ‪.‬‬
‫דין עיר‬
‫סדר‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ת‬
‫מ ח ו‬
‫^ק‬
‫מ ר ב י ם ב ״ ד ומעיינים ב ד י נ י ה ם‬
‫וקטלי להו‪.‬‬
‫^‬
‫ן‬
‫ו א ח‬
‫י‬
‫ם‬
‫"‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ו מ נ י‬
‫ם‬
‫^‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ד י נ י‬
‫'‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ז‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ש‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו ס‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ז‬
‫בזה נקבעה חלוקת התפקידים של הביד דיונים׳‬
‫ש מ ר ב י ם ל ה ם ונם זה ש ל ה ב ״ ד ש ל ע׳א‪.‬‬
‫י ם‬
‫ק‬
‫^‬
‫לפי המסקנא‬
‫מ‬
‫י‬
‫ט‬
‫ה‬
‫‪F *T1‬‬
‫ייהו‬
‫^ ‪-‬‬
‫תם‬
‫י‬
‫ש‬
‫^ ל ' " •‪a °‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫א כ ן מ ה שיהא ה ט ע ם ל ם ר ב י ן ל ה ן ב ד ׳‬
‫מ ׳ מ ע ל ב י ד ה ג ד ו ל ע ו ד ה פ ע ם ל ח ז ו ר ע ל כ ל מ ה ש ב ח י דינין א ל ה כ ב ר עשו‪.‬‬
‫א‬
‫ז ה פ ש ו ט ע ד כ ל ר ו ח ו ש ל מ ש פ ט דיני ג פ ש ו ת ה ח ל ט ו ד י ‪ ,‬ש ה ב ״ ר ה מ ו צ י א‬
‫למיחה‬
‫על‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫?‬
‫ם‬
‫?‬
‫ב‬
‫ל א י ר א ה ו ל א י ש מ ע ל א א ת ה נ ד ו נ י ם ו ל א א ח ה ע ד י ם א ל א ישעז‬
‫י‬
‫א ח ר י ם שאיגם כ ל ל ב י ד ה ג ו מ ר א ח ה ד י ן ומקיימו‪ *3.‬ו כ ש ע ל ב י ר ה נ ד ו ל‬
‫ולעיין בדיניהם‪ ,‬מ ה ה י א ה ת ו ע ל ת ב ת ק נ ה ‪ :‬מ ר ב י ן ל ה ן ביד‪.‬‬
‫דיל‬
‫כ מ ו שהם ב ל י ת ו ס פ ת בירור וביאור‪.‬‬
‫ב ד י ן אנשי ע י ר‬
‫ענין‬
‫אחה‪.‬‬
‫בבה‬
‫הנדחה‪:‬‬
‫מרכין‬
‫להם‬
‫י‬
‫מדבריו‬
‫ביד‬
‫כד‬
‫א י כ מ ה פ י ר ו ש ה מ ש נ ה ‪ :‬אין עושין ע י ר‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫צ‬
‫והנה הם״ר׳‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש א י‬
‫י‬
‫ס‬
‫פ‬
‫הנרחת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל ^ "‬
‫ו‬
‫ק‬
‫א‬
‫ל ‪ 1‬ר‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫^‬
‫^‬
‫ה י י נ י‬
‫ר‬
‫‪^ ,‬‬
‫ן ם‬
‫ה‬
‫^‬
‫עפיי‬
‫א‬
‫ת‬
‫״‬
‫י‬
‫ש ל‬
‫ב ד‬
‫עיא‪.‬״‬
‫‪ *0‬כ׳ בלי נסיד אין עינוי הדין‪.‬‬
‫״ א ב ל ע׳ לעיל בהערה ‪39‬‬
‫« ע; יש״ ׳־ס י־ה יי־ל ולעיל ע־י הערות ‪.38 ,37‬‬
‫« ׳ע ספרי דברים ספי׳ קפיח‪ ,‬סכות פ־א סס־ט‪ ,‬יבשות ל־א ב• ובתום• שם דיה דחזו ומישי‬
‫ושיט‪.‬‬
‫עדות‬
‫יר ס ב‬
‫ה דד ‪ ,,‬וש מ‪.‬‬
‫״י עפ ננ ה‬
‫־־‪ -‬ם <׳‬
‫הס״יא‪ :‬איני יכו׳‪ ,‬היא‪ :‬הלא דין אנשי עיר הנדהת בעיא ולא כ ב י ד סתם׳ אי־‬
‫הא ך אתה אוסר לדינם בביד שפרבין‪.‬‬
‫‪w‬‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫רא‬
‫פרק ב׳‬
‫ה ב ר י י ת א‬
‫בסנהדרין‬
‫פיח‬
‫ב‬
‫בירוש־‬
‫שם‬
‫פיא‬
‫היד‪:‬‬
‫בתוספתא שם רם־ז ובחגיגה‬
‫פיב היד‪45:‬‬
‫איר יוסי בתחלה‪ 48‬לא‬
‫איר יוסי בראשונה לא‬
‫תניא איר יוסי מתחילה‬
‫לא היו !סרביןן מ ח ל ו ק ת היתה םחלוקת בישראל א ל א היתה מחלוקת בישראל א ל א‬
‫בישראל א ל א ביד של עיא סנהדרין של עיא היחה יושבת ביד של ע־א היה בלשכת‬
‫יושבין כ ל ש כ ת המית ושני בלשכת הנזית ושני בתי דינץ הגזית )ושאר בתי דינים של‬
‫)עשרים של <שלשה שלשה( היו יושבין עשרים ושלשה היו בעיירות‬
‫של‬
‫דינין‬
‫בתי‬
‫ושלשה( א ח ד יושב )על פ ת ח א ח ד גבחיל ואחד ב ה ר הבית( איי( ושני בתי דינים של‬
‫הד הבית ואחד יושב ע ל ובתי דינין של שלשה ועשרים )שלשה שלשה( היו בירושלים‬
‫בחי היו יושבין ב כ ל עיירות איי )אחד בהר הבית ואחד בחיל(‬
‫העזרה( ושאר‬
‫פתח‬
‫דינין של עשרים ושלשה צ ר ך א ח ד מהן לשאול ד ב ר נ צ ר ך א ח ד מהם הולך א צ ל‬
‫•ושבין ב כ ל עיירות ישראל ה ל כ ה היה בא ושואלה בביד ביד שבעירו ]אין בידן ה ו ל ך‬
‫הוצרך ה ד ב ר לשאול שואל שבעירו א ס שטעו אמרו לו א צ ל ביד הסמוך לעירו א ם‬
‫םביד שבעירו א ם שמעו אפרו ואי ל א היה הוא !והמופלא[ שמעו אמרו ל ה ם א ס לאו הוא‬
‫להן ואס לאו באין לזה שלהן באין ושואלין אותה !ומופלא( שבהן באין לביד‬
‫שסמוך לעירו אם שםעו אמרו בביר הסמוך לעירו א ס שמעו )שבהר הבית( אם שמעו‬
‫להן ואם לאו באין לזה <שעל אמרו להן ואי לא היה הוא אמרו ל ה ם ואם לאו הוא‬
‫פ ת ח ה ר הבית( א ם שמעו !ומופלא ן שלהן באץ ושואלין ןוםופלאן שבהם באין לביד‬
‫)שבהר הבית( אם )שבחיל( אס שמעו אמרו‬
‫אסרו להן ואם לאו באין לזה בביר‬
‫)שעל פ ת ח העזרה( !!אופר שמעו אמרו להן ואי לא היה להם אם לאו אלו ואלו‬
‫כ ך דרשתי ו כ ך דרשו חבירי כ ך הוא ]ומופלא ן שלהן באין באין לביד‪ 47‬שבלשכת הנזית‬
‫לסדתי ו כ ך לםדו חבירין אם ושואלין אותה בביד )שבחיל( ‪ j‬ףביד שבלשכת הגזית אעיפ‬
‫שמעו אפרו להן ואם לאו אלו אם שמעו אמרו להן ואם לאו שהוא של עיא אין פחות סכיג‬
‫ואלו כאין ל ל ש כ ת הנזיח ששם היו אילו ואילו )מתכנסין(»‪ 46‬נ צ ר ך א ח ר מהם לצאת רואה‬
‫יושבין מתמיד של שחר ע ד לבית דין הנדול שבלשכת הנזית אם יש כינ יוצא ואם לאו אין‬
‫בין‬
‫של‬
‫תמיד‬
‫הערבים ןשםשם תורה יוצאה ורווחת יוצא עד שיהו שם כ'נן‪ 48‬היו‬
‫ובשבתות וביטים טובים יושבין ל כ ל ישראל שנאסר סן המקום יושבין מתמיד של שחר עד‬
‫הערבים‬
‫בין‬
‫של‬
‫)בחיל( נשאלה שאלה בפניהם ההוא אשר י ב ח ר ר׳ ונו׳ תמיד‬
‫א ם שפעו אפרו ל ה ם ואם לאו‬
‫טובים‬
‫ובימים‬
‫הנזית ובשבתות‬
‫שבלשכת‬
‫סנהדרין‬
‫עופדץ לפניין רבו הפטפאים אעסיי שהיתה של עיא ל א היו )נכנסים לבית המדרש שבהר‬
‫טמאו רבו הפטהרין טהרו פחותין מכינ צ ר ך א ח ר מהן הבית( נשאלה ה ל כ ה אם‬
‫משרבו תלמידי שמאי ו ה ל ל ל צ א ת היה מ ס ת כ ל א ס יש שמעו אמרו להם ואם לאו‬
‫רבו‬
‫אם‬
‫לםנין‬
‫שלא שמשו כ ל צ ר כ ן ר ב ו שם כ״נ היה יוצא ואם לאו עומדין‬
‫בישראל‬
‫מחלוקת‬
‫ונעשית ל א היה יוצא ן והיו יושבי ן הטטםאין טימאו א ם ר ב ו‬
‫« העתקתי מחנינה ואי א ל ה שינוים אני רושם בהערות הבאות‪.‬‬
‫* בסנהדרין כבירוש׳‪ :‬בראשונה‪ .‬מזה אולי שהביטוי בראשונה יותר עתיק‪.‬‬
‫‪68.‬‬
‫> ע־ ל ה ל ן ה ע ר ה‬
‫שם‪ :‬ל ב י ד הנדול‪.‬‬
‫שם‪ :‬ושם היו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪a6‬‬
‫‪4 8‬‬
‫רב‬
‫]יי‪1‬‬
‫ווייס‬
‫כשתי‬
‫תורד‪,‬‬
‫תורות פשם פ ת פ י ד של שחר ע ד תפיד הטטהרין טיהרו !םשם ה ל כ ה‬
‫כותבין ושולחין ב כ ל פקופות של כין הערבים ובשבתות יוצאה רווחח בישראל[ םשרבי‬
‫כ ל סי שהוא ח כ ם ושפל ב ר ך ‪ I‬ובימים טובים היו יושבין תלמידי שטאי ו ה ל ל שלא‬
‫ודעת הכריות נוחה היפנו )בבית המדרש שבהר הבית* שמשו כ ל צרכן ה ר ב ו מחלוקת‬
‫אם שפעו בישראל ונעשו כשתי תורות‬
‫הלכה‬
‫!יהא דיין בעירו! םשם פעלין נשאלה‬
‫)להר הב־ת>‬
‫אותו‬
‫סשם אפרו להן ואי לא עוםדין על ומשם היו ׳ושבין ובודקץ כ ל‬
‫)לעזרה( סשם ללשכת הנזית ‪ ,‬הפיניין רבו הפזכין זיכו רבו מי שהוא ח כ ם ועניו ושפר‬
‫!שלחו ס ת ם איזהו בן העולם פחייבין חייבו רבו הפטהרין וירא חטא וסרקו טוב ורוח‬
‫הבא ענוותן ושפל ב ר ך שייף ‪ I‬טיהרו רבו הטטטאין טיפאו ‪ .‬הבריות נוחה היסט ןעושין‬
‫ונפיק‬
‫שייף‬
‫עייל‬
‫ונריס ןשםשם תורה יוצאה ורווחת אותו דיין בעידו סשנעשה‬
‫באורייתא תדירא ולא פחזיק ל כ ל ישראל! משרבו תלמידי דיין בעירו! ס ע ל ץ וםושיבץ‬
‫ובהר הבית> וטשם‬
‫ו ה ל ל שלא שימשו אותו‬
‫טיבותא לנפשיה יהבי ביה שמאי‬
‫רבנן עינוהי ב ר ב עולא בר רביהן כצורכן רבו מחלוקות סעלין וטושיבין אותו ובחיל׳‬
‫אבאן‪.‬‬
‫בישראל ונעשו שתי תורות ומשם מ ע ל ץ וטושיבין אותו‬
‫ומשמ היו שולחין ב כ ל עיירות בלשכת הגזית !ושם יושבין‬
‫שבאי׳ ו כ ל מי שהיו מוצאין ובודקין יחסי כהונה ויחסי‬
‫אותו ח כ ם עניו שפוי עין לויה כהן שנמצא בו פ ס ו ל‬
‫! טובה נפש שפלה רוח נמוכה לובש שחורין ומתעטף שחורין‬
‫‪ i‬ל ב טוב יצר טוב ח ל ק טוב יוצאסי• והולך לו‪ 40‬ושלא‬
‫כביד ! נמצא בו פ ס ו ל לובש לבנים‬
‫אותו‬
‫מושיבין‬
‫היו‬
‫נכנס‪«8‬‬
‫לבנים‬
‫כ ך וםתעטף‪49‬‬
‫‪) :‬שבהר הבית( ואחר‬
‫<שבחיל> ואחר כ ך ומשמש עם אחיו הכהניס‬
‫בביד‬
‫הגזית ויוסט* טוב הין עושין שלא‬
‫שבלישכת‬
‫כביד‬
‫י נמצא פ ס ו ל בזרעו של אהרן‪*9‬‬
‫ןסנהדרין היחד‪ .‬כחצ׳‬
‫גורן ומביא עשירית האיפה משלו‬
‫| ענו לה והנשיא היה‬
‫בידו אעיפ שאיו‬
‫יושב ועובדה‬
‫כדי שיהו‬
‫כאטצע‬
‫רואין‬
‫נתל‬
‫קולו‬
‫ושופעין‬
‫אותו‬
‫איר המשמר שלו א ח ד כהן‬
‫לעזר בי רבי צדוק‬
‫כשהיה‬
‫ו א ח ד כהן הדיוט שעבדו ע ד‬
‫רבן נפליאל יושב ביבנה היה‬
‫שלא הביאו עשירית האיפה‬
‫אבא ואחיו יושבין פיפינו‬
‫שלהן עבודתן כשרה!‪.‬‬
‫וזקנים פשפאלו פפני כ ב ו ד‬
‫הזקן• ן­‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫מלבד‬
‫שינוי סננון ק ל י ם נ ם שינוים‬
‫חשובים‬
‫בשינוי לשון ו ס ד ר ‪ ,‬ה מ ט ב י ע י ם א ת ח ו ת מ ם ע ל‬
‫כל‬
‫מקבילה‬
‫לחטיבה‬
‫בפני‬
‫עצמה‪.‬‬
‫אכן‬
‫כבר‬
‫ורבי ע ר ך ‪ ,‬הן‬
‫ב ח ס ר וביתר‬
‫יו‬
‫כ ל ה ב ר י י ת א כ ו ל ה ועושים כ מ ע ט‬
‫מהשואה‬
‫שטחית‬
‫ל ר א ו ת שלפנינו‬
‫‪ 49‬שלשת טשפטים א ל ה ליתא שם‪ .‬אולם הטשפט‪ :‬יוצא והולך לו‪ ,‬נם ב ם מ ה סוף סרות•‬
‫וכן ברסבים ביאת הפקדש פיו הייא‪ :‬ויוצא פן העזרה‪ .‬וכן בטשנה שפ הפשפט‪ :‬וטתעטף לבנים‬
‫נכנס‪ .‬א ב ל ברסבים שם אין‪ :‬ופתעטף לבנים‪ .‬בנונע ל ה ע ד ר ו של הפשפט‪ :‬וסתעטף לבנים׳‬
‫אין להכריע אס לפנינו השסטה או הוספה‪ .‬כי כפו שאפשר ל ד ב ר ע ל אשנרתא דלישנא מ צ י‬
‫]טי[‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫מקבילה‬
‫א״ר‬
‫ע ם שינוים ו ל א מ ק ו ר ב מ ה ד ו ר ו ת שונות‪.‬‬
‫יוסי‪,‬‬
‫מרובד‪:‬‬
‫עד‬
‫רג‬
‫פ ה ושם א ו ת ה ה מ ס ג ר ת ה מ ש ו ת פ ת ‪:‬‬
‫ו פ ה ושם א ו ת ו ה ת ו כ ן ה ע ק ר י ו ה י ס ו ד י ו א ו ת ה‬
‫שעליהן‬
‫ה צ ע ת הנקודות‪,‬‬
‫ע ל א ו פ י ה ב ת י דינין ש ב י ר ו ש ל י ם ו ב ש א ר ע י י ר ו ת ‪ ,‬ע ל ה ד ר ך ש ה ש ו א ל ע ו ב ר‬
‫ש ה ו א ב א ע ם ש א ל ת ו ל ב ־ ד ש ב ל ש כ ת הגזית‪ ,‬ע ל הזמן‪ ,‬ה מ ק ו ם ו ס ד ר ה ד י ו ן ש ל‬
‫ש ב ל ש כ ת הגזית‪,‬‬
‫הב״ד‬
‫הבחירה‬
‫התחלת‬
‫על‬
‫המחלוקות שבה‬
‫הברייתא‬
‫ע ל אופן‬
‫פותחת‪,‬‬
‫של ח ב ר י ב־ד‪.‬‬
‫לפי״ז אין ל ה ט י ל ס פ ק ב ד ב ר ‪ ,‬ש ב ש ל ש ת ה מ ק ו ר ו ח גם י ח ד א ו ח ו ה מ ק ו ר ע צ מ ו ‪.‬‬
‫וכמו כן במקום‬
‫אלא‬
‫ל ר נ ל י ס ב ו ח שונוח ב מ ק ו ם א ח ר ה ו ס פ ה שאיננה ב מ ק ו ם השני‪.‬‬
‫אחד‬
‫ה ל ש ו ן ה ר א ש ו נ י ת ב צ ו ר ה ה ו ב ה ו י ח ה ‪ ,‬ו ב מ ק ו ם שני שינוי לשון א ו ס ד ר ‪ ,‬ש י ס ו ד ו‬
‫ב ת ק ו ן ו ה ג ה ה מ כ ו ו ג ה א ו ס ת ם ב ש י פ ו ר לשון ו ב א ש ג ר ת א ד ל י ש נ א ‪ ,‬ו כ י ו צ א ב ז ה ‪.‬‬
‫קרם‬
‫פה‬
‫כל‬
‫ועלינו‬
‫ל ב ר ר ט י ב השינוים ו מ ה ו ת ם ו ל ה ש ת ד ל ע ד כ מ ה ש א פ ש ר ל ע מ ו ד ע ל‬
‫ו נ ח ח י ל ב י ת ר ש ב מ ק ו ם א ח ד ה ח ס ר ב מ ק ו ם שני‪ ,‬שינוים‬
‫הטעמים‬
‫והנמוקים שלהם‪.‬‬
‫עשמחים‬
‫במסגרוח מרובעות‪:‬‬
‫ב‬
‫בבבלי‪:‬‬
‫מ ר ב ץ ל י ת א בירוש׳ ו ב ת ו ס פ י ‪.‬‬
‫ל א היו מ ר ב י ן מ ח ל ו ק ו ת ‪.‬‬
‫וכן ל י ת א‬
‫ב כ י ״ מ ‪ ,‬ו ב ד ־ ס ש ם א ו ח ח ׳ ‪ :‬ו ג ו ס ח ה ר פ ו ס ע ד י ף ש כ ב ר ג ח ל ק ו ב ס מ י כ ה ־ ״ ־ וכוי‪.‬‬
‫ה י א ה נ ו ת ג ח ש ג ו ס ח ה ד פ ו ם י ס ו ד ו ב ה ק ו ן ה ב א ל י י ש ב קושי זה‪.‬‬
‫אולם‬
‫מ״מ ה ע י ק ר כ י ר ו ש ׳‬
‫ו ת ו ם ׳ ‪ ,‬וכי״מ מ ו כ י ח שזה ת ו ס פ ת ב י ר ו ר מ א ו ח ר ה מ א ד ‪.‬‬
‫ב ח ו ס ׳ ‪ :‬אין ב ״ ר ב ע י ר ו ה ו ל ך ל ב י ר ה ס מ ו ך ל ע י ר ו ‪.‬‬
‫ובבבלי‪.‬‬
‫להן‬
‫א ו ל ם בכי״מ א ו ת י׳‬
‫ואם‬
‫הסמוך‬
‫לעירו‪.‬‬
‫ובהגהה‪.‬‬
‫ע״ז‬
‫לאו‬
‫בתוס׳‬
‫כ ב ר ני׳ כ ז ו ‪ :‬ש ו א ל מ ב ״ ר ש ב ע י ר ו א ם ש מ ע ו א מ ר ו‬
‫שעל‬
‫באין‬
‫לזה‬
‫הדבר‬
‫ב ו ל ט שגוסח החום׳‬
‫שבעירו‪,‬י־*‬
‫ליתא‬
‫פחח‬
‫הר‬
‫הבית‪,‬‬
‫ע ל הגי׳‬
‫ליתא‬
‫לגמרי‬
‫הב״ר‬
‫ובכן‪,‬‬
‫בכי״מ ובד״ס‬
‫יסודם‬
‫בתקון‬
‫ה ק ו ש י ה ו א ‪ ,‬מ ר ו ע ר ו ק א ל ב ־ ד ה ס מ ו ך ל ע י ר ו ו ל א ג״כ ל ב ת י דין א ח ר י ם ‪ .‬נ »‬
‫כ ת י ר ו ץ ‪ :‬אין‬
‫ב י ד בעירו‪.‬‬
‫כ ל הענין ש ל ב״ד ה ס מ ו ך ל ע י ר ו ‪.‬‬
‫בירוש׳‬
‫אין ב י ד ב ע י ר ו ל י ת א בירוש׳‬
‫ובתום׳ איתא‬
‫ו ב כ י ״ מ ו ב ד ״ ס ה ש מ י ט ו ל ר ג ל י קושי ז ה א ת‬
‫ו ב כ ן ‪ ,‬גם פ ה ת ו ס פ ת ב י א ו ר מ א ו ח ר ה ‪.‬‬
‫ב כ ל פ ע ם שהמופלא ה ו ל ך עם השואל‪ :‬ה מ ו פ ל א שבב״ר‬
‫ה מ ו פ ל א שבב״ר ה ס מ ו ך לעירו‪ ,‬ה מ ו פ ל א שבב״ד שבהר הבית‪.‬‬
‫כ ל ל המופלא‪.‬‬
‫ברם‬
‫ובבבלי‬
‫כ נ ר א ה ב ב ב ל י ה ש מ ט ה ב כ ו ו נ ה ‪ ,‬ש י ס ו ד ה ב ב ר י י ת א שם‬
‫מעתיק כן נם מקום ל ד ב ר על אשגרחא דלישנא בפקוד הפשנה עצםה‪.‬‬
‫והעדר המשפט‪ :‬יוצא‬
‫ה ו‬
‫י ל ‪ 1‬לו‪ ,‬יסודו כנראה בטיס‪ .‬ועל הפשפט‪ :‬וירט ‪ . . .‬אהרן‪ ,‬ע• להלן הערה ‪.61‬‬
‫‪5 0‬‬
‫עיע בהנהות םהרציה חיות שם‪.‬‬
‫»* ע׳ דיס שם‪.‬‬
‫מ ‪ 5‬נ י‬
‫א ב ל עיע בכים ממרים פיא היד‪ ,‬ושם ס ב ר א להפך‪ ,‬שזה סובן סאליו‪,‬‬
‫שעליו לחזר אחרי ביד שיש לו פפי השמועה‪.‬‬
‫״‬
‫לשון התוס׳ פקוצר פה‪.‬‬
‫יתכן שהקיצור בא לרנלי התקון‪ :‬אין ביד בעירו‪.‬‬
‫ל ב ר ר אם היה בתוס־ נם ה פ ו פ ל א בביר שבעירו‪.‬‬
‫מ׳מ אין‬
‫ןטז(‬
‫ווייס‬
‫רד‬
‫המשמיט׳‬
‫‪ ,‬רמשמיט‬
‫אלא‬
‫* י‬
‫י ־ "‬
‫פ״ו סעיב‪ :‬ת״ר כי יפלא ממך דבר במופלא שבכיר‬
‫י ן אחר׳‬
‫ן‬
‫‪,‬ן‬
‫סברו ש ה ן ל א‬
‫ל י בי בזקן‬
‫• ‪— •-‬י ״ י — • ״ — > ! — • ‪ -‬י —! ־‬
‫—•—‬
‫את המופלא‬
‫השמיטו את‬
‫זה השמיטו‬
‫משום זה‬
‫משרה‪ ,‬משום‬
‫נושא משרה‪,‬‬
‫הוא נושא‬
‫המופלא הוא‬
‫המופלא‬
‫בברייתא^ שלנו׳ לי יסולר•‬
‫־י"‬
‫המופלא‬
‫ממרא הוא השואל‪.‬״ לפי״ז בלי ס פ ק נוסח הירוש׳ והתוס׳ עיקר וגי׳ הבב י‬
‫למדו‬
‫בהנהה‪.‬‬
‫‪u0‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫א ע נ ן‬
‫ע‬
‫ש ב ך י נ י ם‬
‫ה ס צ ן‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪3‬‬
‫ב ‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ן י ת ב‬
‫י כ י‬
‫מ מ צ ו‬
‫‪w‬‬
‫‪1 3‬‬
‫ב ב ב‬
‫ה נ ו ס‬
‫י ‪:‬‬
‫ד ר ש ת י‬
‫‪3‬‬
‫ד י ש ו‬
‫ו כ ך‬
‫ש‬
‫ח ב ר י‬
‫י כ‬
‫‪70‬‬
‫^ "‪ ^ T‬ס ש פ ט‬
‫י"‬
‫^‬
‫ו*‬
‫המשפט‬
‫חברי‪ ,‬הוא הוספה עפיי המשנה שם פיו ב׳‪ .‬ובאמת בכי־מ בהתאם למשנה‬
‫נוסף כזה גם אחרי‪ :‬באין לזה שעל פתח הר הביח‪>.‬‬
‫ג‬
‫ע ט‬
‫אחרי‪ :‬אלו ואלו מתכגסין לביד הגדול שבלשכה הגזיה‪ ,‬איהא‬
‫חורה יוצאה ורווחת ל כ ל ישראל שגאמר מ! ק י‬
‫שבלשכת הגזית א ע פ ״ י שהיחד• של עיא ל א היו פחותין מכיג צרך‬
‫ה מ‬
‫‪0‬‬
‫ה י ה‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ם‬
‫י ש‬
‫ם‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ש ם‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ה י ה‬
‫י צ א‬
‫י א ם‬
‫ם‬
‫א‬
‫א ו‬
‫ה ה ו א‬
‫ה י ד ‪,‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ב‬
‫י ב ח ר‬
‫כ‬
‫י צ א‬
‫ד‬
‫א‬
‫ר‬
‫'‬
‫ש‬
‫ך ך‬
‫ו מ‬
‫'‬
‫ח‬
‫ו‬
‫‪,‬ן‬
‫י‬
‫‪ °‬לצאת‬
‫מה‬
‫י‬
‫^ ל‬
‫בב‬
‫י>‬
‫ז י‬
‫' ^ ' ל* הוספה‬
‫^ ^‬
‫"‬
‫י"־*‬
‫׳‬
‫והחלק הראשון‪ :‬שמשם תורה ‪ . . .‬יבחר ד׳ וגו׳‪ ,‬ליתא גם בתום׳•‬
‫יבחר י‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫בחלק‬
‫י י י‬
‫' י‬
‫ייי׳ק׳ '•‬
‫׳‬
‫ר‬
‫?‬
‫וגו׳‪ ,‬הגמצא רק בירוש׳ בלבד‪ ,‬על ערכו וחשיבותו של הביר שבלשכת‬
‫ב׳‪ :‬סנהדרין שבלשכת הגזית ‪ . . .‬לא היה יוצא‪ ,‬החסר רק בבבלי׳‬
‫״ ! ! לביר‬
‫הקטן ביותר של חברי הביר של ע״א‪ .‬חלק א׳ בשלסותי‬
‫על יד‪ :‬םתכנםין‬
‫פיו ב ׳ ‪ ,‬״ ואין להטיל ס פ ק בדבר שהוא נובע משם‪.‬‬
‫א ו ל ם‬
‫ז ו‬
‫ט‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ג ם‬
‫א‬
‫מ ש נ י‬
‫ת ו כ נ ד‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ש‬
‫]‪,‬‬
‫הגזי‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ש ם‬
‫ו ב ה י י ת ו‬
‫ש‬
‫ז ו‬
‫ה‬
‫ה ת כ נ ס ו‬
‫ם‬
‫‪1‬‬
‫נ ם‬
‫ש ם‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0 2‬‬
‫כ י‬
‫י כאן‪-‬‬
‫^ '‬
‫שבלשכת המית‪ ,‬העיר המוסיף בהבאת ציתתי׳ ׳‬
‫מחוקקים העליון הקבוע בתורה‪ .‬אולם מה ענין החלק השני של ההוספה‬
‫ודוקא חלק זה איתא גם בתום׳ וליתא רק בבבלי בלבד‪.‬‬
‫* ז־יא מובאת‬
‫» »‬
‫‪.‬‬
‫!‬
‫יטיס‬
‫יתר על כן‪ ,‬הוספה זו כשלעצמה ידועה גם ל ב ב י ' ׳‬
‫כמקור לעצמו‪ .‬כבר מזה‪ ,‬שלולי היתד‪ ,‬בבבלי גם בברייתא שלנו‪ ,‬לא י׳יי‬
‫לשמש‬
‫^‬
‫אותה משם‪ .‬ועוד‪ ,‬היא גם בירוש׳ ובתום׳ לכאורה ^ ^‬
‫ייתא•‬
‫^‬
‫^‬
‫^ ־‬
‫מפרידה בין הדבקים ל ל א מטרי׳ י ^‬
‫ן'‬
‫גורט להשמטתה בבבלי‪ ,‬כי לרגלי גםוק פורמלי כזה ל א השמיטו בבא‬
‫^ סיפי‬
‫^‬
‫אבל מזה בהחלט שבירוש׳ ובתום׳ כאן הוספה•‬
‫ברס מה הוא הטעס והנמוק שבעלי העסח בירוש׳ ובתוס׳ ראו אותו ובגללי‬
‫ב ט ק ו ם‬
‫א‬
‫ח‬
‫מ ש מ‬
‫ש ך י א‬
‫א מ‬
‫א‬
‫ת‬
‫ת ו ע‬
‫ה ע נ י‬
‫א‬
‫ז ה‬
‫ו כ ם ע ט‬
‫‪171:1‬‬
‫י כ י‬
‫מ ב ר י‬
‫ב ו ד א י‬
‫ט ע מ י‬
‫מ ו ם י ף‬
‫ק ו‬
‫ו נ‬
‫ריח'‪ 13‬ש‪•0‬‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪B‬‬
‫‪H‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ה ט צ ו י ז‬
‫ח נ‬
‫' ׳ ^ ‪°‬‬
‫‪ 53‬הני׳ שלנו שפשה כנראה סקור לרטבים‬
‫לעצם הענין ע׳ בפירושים וחידושים בירושלפי לרבי לוי נינצבורנ‪ ,‬שם ח־נ ט ע '‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ה ם י פ‬
‫א‬
‫נ‬
‫ט י כ י ח‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ש ט ו ע‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫ס‬
‫ח‬
‫פ י ר י ע י‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪2 1 2‬‬
‫סקיף‬
‫‪,‬‬
‫ב י ר י י‬
‫ה‬
‫י ן צ א‬
‫י""*' שהפופל*‬
‫׳‬
‫ל‬
‫ל • יל'‬
‫על ע י‬
‫נם פנוסח הירוש׳ והתוס׳‪ .‬אכן לולי כדברינו בפנים נראה שבעלי הגי׳ שבבבלי סברו י‬
‫היה ב ע ל פשרה‪ .‬ולפייז נם שיטה זו כשלעצםה די קדוסה‪.‬‬
‫‪ 54‬עיע בד־ס שם אות כי‪.‬‬
‫‪ 55‬ללשון הםשנה ע׳ ד־ס שם‪ .‬זעיע סיסרי דברים פי׳ קניב‪ .‬אכן ב כ ל הפקבי י‬
‫הביטוי רווחת‪ .‬עיע ניטין פיד אי‪ .‬וע־ע לקפן הערה ‪.58‬‬
‫»‬
‫‪ 58‬סנהדרין ליז א׳ וסוטה פיה בי‪ ,‬ובקצור נם בסנהדרין ייד בי‪.‬‬
‫ע‬
‫יז‬
‫] ‪f‬‬
‫ל ש א ל ח ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫אוחה‬
‫לא‬
‫ההוספה‪,‬‬
‫הנוסח‬
‫ובעלי‬
‫ל א הרגישו א ו‬
‫בבבלי‬
‫לא‬
‫רה‬
‫הכירו‬
‫ב ו ומשום‬
‫זה‬
‫הוסיפוה‪.‬‬
‫א כ ן נ ש א י ר ל ע ״ ע ב ע י ה זו ו נ ר א ה ה ל א ה א ת ט י ב השינוים‪.‬‬
‫מ ש ר ב ו ח ל מ י ד י ש מ א י ו ה ל ל ובו׳‪ ,‬בירוש׳ ו ב ח ו ס ׳ ‪ :‬ומשם ה ל כ ה ר ו ו ח ח‬
‫לפני‪:‬‬
‫ב מ ש פ ט ז ה מ ת ו ס פ ת ב י א ו ר ו ה ב ל ט ת שיגוי ה מ צ ב ש ח ל ל ר ג ל י זה‪ ,‬ש ר ב ו‬
‫בישראל‪.‬״‬
‫ח ל מ י ד י שמאי ו ה ל ל וכו׳‪.‬‬
‫במחלוקת‪5 8.‬‬
‫ה ל כ ה ר ו ו ח ת היינו ה ל כ ה מ ס כ מ ה בגגוד ל ה ל כ ה השנויה‬
‫מ ז ה ו מ ה ע ד ר כ ל ז ה ב ב ב ל י ‪ ,‬שהוא נ ו ס ף אח"כ‪*».‬‬
‫ל פ נ י‪ :‬מ ש ם מ ע ל י ן וכוי‪ ,‬ב ב ב ל י ו ב ת ו ס ׳ ‪ :‬ריין ב ע י ר ו ‪ -‬ע ו ש י ן א ו ת ו ריין ומשנעשה‬
‫בעירו‪.‬‬
‫דיין‬
‫עקלים‬
‫ת ו כ ן ה ו ס פ ה זו מ פ ו ר ש ו כ ו ו נ ת ה‬
‫ברורה‪.‬‬
‫בתוספתא‬
‫וכנראה יסודה‬
‫ס פ ״ נ ‪ :‬אין מושיבין ב ל י ש כ ת הגזית א ל א א ם כ ן נ ע ש ה דיין ב ע י ר ו משנעשה‬
‫דיין ב ע י ר ו מ ע ל י ן ומושיבין א ו ח ו ב ה ר ה ב י ח מ ש ם מ ע ל י ן ומושיבין א ו ח ו ב ח י ל ומשם‬
‫מעליו‬
‫ומושיבין א ו ח ו ב ל ש כ ח הגזיח‪.‬‬
‫עיסו‬
‫ב‬
‫ר ה‬
‫ט‬
‫י‬
‫ס‬
‫א‬
‫<‬
‫ן‬
‫ל‬
‫הסגנון ה ש ו נ ה ב י ג י ה ם ‪,‬‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ך‬
‫ה‬
‫אומר‬
‫ג‬
‫י‬
‫ם‬
‫א‬
‫ל כ א ו ר ה א מ נ ם מ ק ו ם ל ה ג י ר ‪ ,‬שבירוש׳ ה ש מ ט ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫ט‬
‫ן‬
‫מ‬
‫י‬
‫ע‬
‫לץ‬
‫ש ב ב ב‬
‫ל י ‪ « 0‬ובתוס׳‬
‫ו מ א י ד ך גיסא‬
‫מ״מ‬
‫ב מ ר ה מ ר ו ב ה שגם כ א ן ג ב ג ס י ם ל ג ד ר ה ו ס פ ה ‪.‬‬
‫כ ר א י לציין‪ ,‬שגם ב ש ק ל י ם ש ם ה ר ה ב י ח ו ח י ל כ ב ח ו ס ׳ ובירוש׳ ו ל א ע ז ר ה כ ב ב ב ל י‬
‫ובמשגה‪.‬‬
‫והנה ע ו ד ה ס י ו ם השונה‪:‬‬
‫הסיום‬
‫אמוראי‬
‫ש ב ב ב ל י ‪ :‬ש ל ח ו מ ת ם ו כ ר ‪ ,‬ל א ידוע לי מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫אולם הוא כולו‬
‫שבינו ובין‬
‫ברור‪,‬‬
‫ה ת ו ס פ ת י הוא‬
‫ואופיו‬
‫מדוח‬
‫בברייתא‬
‫על‬
‫המביאות‬
‫א ת ב ע ל י ה ן לעוה׳׳ב‪.‬‬
‫בולט‬
‫ונכר‪.‬‬
‫ח ב ר ה ב ״ ד ו ע ל זה‬
‫הקשר‬
‫הברייתא‬
‫על מרות‬
‫ד ר ך אגב‪ :‬שלחו מ ת ם וכר‪,‬‬
‫ב י ר ו ש ׳ כ ס י ו ם ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ה י ח ה כ ח צ י גורן ע ג ו ל ה והגשיא ה י ה יושב ב א מ צ ע ‪. . .‬‬
‫מפני כ ב ו ד הזקן‪.‬‬
‫סנהדרין‬
‫‪5 7‬‬
‫ה מ ש פ ט ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ . . .‬ע נ ו ל ה ‪ ,‬א י ת א ב מ ש ג ה שם ל־ו ס ע ־ ב ‪.‬‬
‫פ ־ ח ה״א מ ש נ ה זו ע ם ה ה מ ש ך שלפנינו‪ ,‬היינו ה כ ל י ח ד כ ב י ר ו ש ׳ ‪.‬‬
‫ובחום׳‬
‫בסוף‬
‫יו ני׳ התוס׳ סנהדרין‪ ,‬עיע בהערות הבאות‪ .‬ובני• תוס׳ חנינה וירוש־ כ ב ר השפעת לשון‬
‫הטשנה‪.‬‬
‫‪ 58‬השוה יבמות " ד ב׳ וחוס׳ שם פיא‪ :‬א־ר יוחנן בן נורי היאך ה ל כ ה זו רווחת בישראל‬
‫נעשה כ ד ב ר י ב־ש הולד ממזר לדברי ביה וכוי‪.‬‬
‫•‪5‬‬
‫מ׳מ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫ע ת‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ם‬
‫א ו ת ה‬
‫הביטוי הנוסף רווחת‪ ,‬ע׳ לעיל הערה ‪. 5 5‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫צ‬
‫ס‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫פ ה‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬ולעיל עפ״ המשנה בלשונה מ ל ב ר‬
‫בתוס׳ איתא הוספה זו ר ק פה‪ .‬הביםוי הנוסף רווחת‬
‫ניכע כנראה ספה‪ .‬האם םזה שההוספה שם םאוחרה‪ ,‬והםוסיף רצה להביא רעיון זה סן הסשנה‪.‬‬
‫עכ פ נראה שהן נתוספו עיי סוסיפים שונים‪.‬‬
‫‪6 0‬‬
‫ע׳ דיס‪ ,‬ושם באםת ב כ ל פ ע ם הביטוי סעלין‪.‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ווייס‬
‫־‬
‫י‬
‫ה ב ר י י ת א שלנו ע ל ה ב ע י א ‪ ,‬מ ה י כ ן והאין־ מ מ נ י ם ל ב ׳ ד ש ב ל ש כ ת ה מ י ת ‪ :‬ם ש ם ש ו ל ח י ן‬
‫ב כ ל ע י י ר ו ת ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ב כ ן ע ל ענין ה נ כ נ ס ל נ ד ר ש א ל ת א י ר נ ו ן‬
‫מוסיף‬
‫־ ‪.‬‬
‫ב‬
‫ע ל י ס ו ר זה ב א‬
‫ר‬
‫ס נ ה ד ר י ן היתד‪ ,‬כ ח צ י‬
‫ו ה מ ש י ך א ת ה ב ר י י ת א ב כ ו ו ן ז ה עיי ה מ ק ו ר ה נ ו ס ף ‪:‬‬
‫גורן ע ג ו ל ה והנשיא ה י ה יושב ב א מ צ ע ו כ ו י ‪.‬‬
‫בתום׳‬
‫עשירית‬
‫ראות‬
‫ב א כ ס י ו ם ‪ :‬ו ש ם יושבין ‪ . . .‬ש ל א נ מ צ א פ ס ו ל ב ז ר ע ו ש ל א ה ר ן‬
‫האיפה משלו‬
‫עבודתן‬
‫‪...‬‬
‫הן‬
‫כשרה‪.‬‬
‫מ‬
‫מ ק ב י ל ו ת לפנינו כ א ן ק ט ע ה מ ר כ ב‬
‫נ‬
‫ש‬
‫'‬
‫י ם‬
‫^יי‬
‫ב‬
‫ש ל א ה ר ן ‪ ,‬מ ד ב ר ע ל ב ד י ק ת י ח ס י כ ה ו נ ה וליידי עי'‬
‫ח‬
‫י‬
‫"י‬
‫ובצורתו נם ב מ ד ו ת ספיד‪ .‬כ ס י ו ם ה מ ס כ ת ‪ .‬׳ «‬
‫כבר‬
‫מתקרב‬
‫‪8‬‬
‫ע ל חינוך ה כ ה ן‬
‫תחלה‬
‫ג‬
‫ב ע ב י ר י ׳ י***"*‬
‫לעבודה‬
‫ם‬
‫ח ל ק בי‪:‬‬
‫מביא עשירית שלו‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ק‬
‫^‬
‫ש‬
‫א ת הדבור ע ל הביד התופס מקוס בראש ב כ ל ד׳בי״ייא‬
‫ב‬
‫מב‬
‫מ נ ק ו ד ת ר א ו ת הענין הן מ נ ק‬
‫ח‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫מב‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ף‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫י א‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ם‬
‫ה‬
‫' "‬
‫‪"°‬‬
‫ועובדה‬
‫ש‬
‫^‬
‫י‬
‫יי‬
‫ש‬
‫י‬
‫י י ש ב י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ח‬
‫^‬
‫ר‬
‫ת‬
‫י‬
‫ת‬
‫ק‬
‫' בלשונו‬
‫‪3‬‬
‫™‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ב י ד ו א ח ד כדי?‬
‫כ‬
‫כהן הדיוט שעבדו ע ד ש ל א הביאו עשירית איפה ש ל ה ם ע ב י ד ת ם‬
‫ש‬
‫ב ת ו ס פ ת א ו ע ש א ו ס י ו מ ה ב ר י י ת א שלנו‪.‬‬
‫רבר‬
‫‪0‬‬
‫״‬
‫^‬
‫'משיר‬
‫ר‬
‫כהן‬
‫ואחר‬
‫י‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫"‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫‪6 1‬‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ס י ס בידנו ה מ ק ו ר ו ת ש מ ה ם נ‬
‫ה ה ו ס פ ה שלפנינו‪.‬‬
‫העובדא‪,‬‬
‫ב‬
‫שאב‬
‫ז‬
‫מ א ד ‪ ,‬ש ב ר י י ח א זוניי נ ל מ ד ה ב א י ז ה מ ק ו ר ב י ח ד ע ם מ ש נ ת מ ד ו ת ‪ ,‬ו מ מ ק ו ר‬
‫המוסיף‬
‫י א‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ש ב כ ל א ח ת משלש ה מ ק ב י ל ו ת סיום א ח ר ‪ ,‬מוכיחה‪ ,‬ש כ ל הסיומים‬
‫ם‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ם‬
‫? < < ‪ 7‬כ ח‬
‫ה ע‬
‫ז‬
‫? ‪ 1‬ש כ ת‬
‫'‬
‫וכוי לשכת הגולה עם היה וכוי לשכת הגזית שם‬
‫וכהן ענםצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף‬
‫לובש לבגים וםתעטף לבגים נכגס ופשפש עם‬
‫בזרעו של אהרן ו כ ך היו אומדים ברוך המקום‬
‫ו ז ג י ? ‪ 1‬ה‬
‫ה ג ז י ת‬
‫? ‪ 1‬ש כ ת‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ת‬
‫^‬
‫׳ '‬
‫ל ל'‬
‫ה‬
‫נ ד ו ׳‬
‫^‬
‫ו ש ב ח‬
‫היתה ס נ ה י י !‬
‫^‬
‫שחורים‬
‫'‬
‫"‬
‫אחיי‬
‫ברוך הוא שלא גפצא פ פ ו ל‬
‫ר י ז ג א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ג‬
‫י‬
‫ם‬
‫י ה י‬
‫ו י י‬
‫ט‬
‫ד‬
‫ה י י‬
‫י ש‬
‫ע ו ש י‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫י הכרוני‬
‫* י פסול‬
‫פסול‬
‫אהרן‬
‫^‬
‫בזרעי‬
‫״‬
‫נ‬
‫א‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫צ‬
‫א‬
‫א‬
‫נ‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫צ‬
‫א‬
‫ש‬
‫וברוך הוא שבחר באהרן ובניו לעמוד לשרת לפני ד׳ בבית קדש הקדשים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נדולה וכוי‪ .‬באה כפירוש ‪L‬למשנה ה ק ו ד מ ח‬
‫כ לו הסשנה‪ :‬שם היתה סנהדרין‬
‫משמשת‬
‫לשכת ‪ . . .‬הנזית‪ ,‬וכתשובה ע ל השאלה‪ :‬לשכת הנזית פ ה היתה סשםשת‪ .‬וםשנה זי‬
‫יסוד ל ק ט ע הסופי שבברייתא שלנו‪.‬‬
‫י ן לו וכי'׳‬
‫^‬
‫^‬
‫אולם בסשנה סיום שאין בתוספתא‪.‬‬
‫ע׳ ל ע י ל ה ע ר ה »״•‪ .‬ובחנינה ליחא סן‪ :‬ו כ ך היו אוםרים וכוי‪ .‬אכן ס ח ר ניסא ליתא נם ב ש ט '‬
‫הפשפט הסופי‪ :‬וברוך הוא שבחר ‪ . . .‬הקדשים‪ .‬ומאידך ניםא אין באמת ב כ ל ההמשך‪ :‬י נ י‬
‫היו אומרים וכוי‪ ,‬כלום מן החרוש‪ .‬כ ב ר מזה‪ ,‬שאין כאן ענין של מקורות‪ ,‬א ל א שאלת העתקי׳•‬
‫ועוד‪ ,‬בשביל המשך הברייתא‪ :‬ופביא עשירית האיפה וכוי‪ ,‬אין באמת צורך ב כ ל הסיום‪ :‬ייי'‬
‫היו עושין וכוי‪ .‬לכן נראה ני' סנהדרין עיקר ובחנינה כ ב ר הפשך נוסף ע פ ״ הפשנה‪ .‬פ־ם‬
‫ע ל יסוד שינוי זה להכנס לשום בעית מקורות‪ .‬ב ר ם עוד שינוי א ח ד שבו ל כ א ו ר ה ב ה ח ל ט מ ב ע‬
‫מקורות שונים‪.‬‬
‫במשנה‪ :‬ושם היתה סנהדרין נדולה יושבת ודנה א ת הכהונה‪ ,‬ובתזס׳‪ :‬ושם היו יושבין ובודקי!‬
‫יחסי כהונה ויחסי לויה‪ .‬ל פ י הסענה כאן ענין מ ל דין וביד‪ ,‬ולא ר ק של ביד ס ת ם א ל א‬
‫סנהדרין נדולה‪ .‬לעוםת זה אין לפי הברייתא כאן שום ענין לא של דין ו ל א י ‪ .‬אכן נם כאן‬
‫ר ק שינ ולא ענין של מקורות‪ ,‬ע׳ להלן פינ סימן די‪.‬‬
‫‪ 82‬ע־ע תום׳ שקלים ספינ‪ ,‬ס פ ר א צו פרשה נ׳‪ ,‬שם‪ :‬פסולה‪ ,‬במקום‪ :‬כשרה‪ ,‬א ב ל זה א‬
‫נונע לעניננו‪ ,‬ע־ע בהנהת הנריא ובסענת אליהו לשקלים שם‪.‬‬
‫‪ 63‬ע׳ לעיל ה ע ר ה ‪.61‬‬
‫ י י ז ‪ -‬מ ח ‪:‬‬‫•‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ד‬
‫י‬
‫ן‬
‫י ן ן א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ל‬
‫‪ 0‬ן ‪:‬‬
‫ן י ף ט‬
‫ה י ן‬
‫שביי‬
‫ע ו ש‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫א י ז‬
‫י ח‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ד‬
‫‪, ,‬‬
‫יט‬
‫‪1 1‬‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ואחד‬
‫י ח ד ה ם ה ו ס פ ו ת שנתוספו אח״כ‪.‬‬
‫להשערה‪,‬‬
‫נותן נ״כ מ ק ו ם‬
‫רז‬
‫א ו ל ם ע צ ם ה ד ב ר ‪ ,‬שיש ס י ו ם נ ו ס ף ב כ ל מ ק ב י ל ה ‪,‬‬
‫ש ב צ ו ר ת ה ה ר א ש ו נ י ת ש ל ה ב ר י י ת א שלנו ה י ה‬
‫ששימש ג ו ר ם ל ה ו ס פ ת ס י ו ם ‪.‬‬
‫דבר מה‬
‫ה א ם היה ב ס ו פ ה איזה סימן קיצור ה א ו מ ר ‪ :‬כ א ן ע ו ד‬
‫להמשיך‪ ,‬או איזה ד ב ר א ח ר כ י ו צ א בזה‪ ,‬מי ה ח כ ם שירע‪.‬‬
‫ועתה‬
‫ה א ח ר י ם שצייגתי א ו ת ם‬
‫השיגוים‬
‫במסגרות‬
‫בפגים‬
‫כ ל שיגויס‬
‫עגולות‪.‬‬
‫א ל ה מ ח ר כ ז י ם ב ע י ק ר ב ש א ל ח ט י ב שני ה ב ת י דין ש ב י ר ו ש ל י ם ו מ ק ו ם מ ו ש ב ם ‪ :‬מ ל ב ר‬
‫ה ב ׳ ׳ ד ש ל ע״א ש ב ל ש כ ת הגזית היו שם ע ו ד שני ב ת י דין‪.‬‬
‫לפי‬
‫ה י ר ו ש ׳ ו ה ת ו ם ׳ ״ שגי ב י ד א ל ה ישבו א ח ד ב ה ר ה ב י ת ו א ח ד ב ח י ל ו ל פ י‬
‫ה ב ב ל י א ח ר ע ל פ ת ח ה ר הבית ואחר ע ל פ ת ח העזרה‪.‬‬
‫ההכרח להכנס‬
‫מן‬
‫היו‬
‫אחד‬
‫שם‬
‫ל ע צ ם בעית ה י י‪85.‬‬
‫ש‬
‫יושב‬
‫יושב ב ל ש כ ה הגזית‪.‬‬
‫של‬
‫פתח‬
‫על‬
‫ב מ ש נ ה שם פ י ו ב ׳ א י ת א ‪ :‬ש ל ש ה ב י ר‬
‫נ ו‬
‫הר‬
‫בגוגע לשיגוי ז ה אין א פ י ל ו‬
‫ואחר‬
‫הבית‬
‫על‬
‫יושב‬
‫פתח‬
‫גי׳ ה ב ב ל י י ס ו ד ה ב ל י ס פ ק ב מ ש נ ה זו‪.‬‬
‫העזרה‬
‫ואחר‬
‫מזה שהנוסח המקורי‬
‫ה ב ר י י ת א ה ו א ג ו ם ח הירוש׳ ו ה ח ו ם ׳ ‪.‬‬
‫ב ש ב ת ו ת וביו״ט ישב ה ב י ר ל פ י חידוש׳ ו ה ת ו ם ׳‬
‫ע ו ד בגוגע ל מ ק ו ם ק ב י ע ת ב י ר ‪.‬‬
‫אכן ב ע ר ו ך ע ר ך חיל איתא כ ב ר ‪:‬‬
‫בבית המדרש שבהר הבית ולפי ה ב ב ל י בחיל‪.‬‬
‫ו ב ש ב ת ו ח ו ב י מ י ם ט ו ב י ם יושבים ב מ ד ר ש <כצ״ל‪ ,‬ש ם ‪ :‬ל מ ד ר ש ( ה ג ד ו ל ש ב ח י ל ‪.‬‬
‫זו ה ה ב ר ל ה ו א ר ק ב ז ה ש ב י ר ו ש ׳ ו ב ת ו ס ׳ ‪ :‬ה ר ה ב י ח ‪ ,‬ו ב ב ב ל י ‪ :‬ח י ל‬
‫ב נ ת ן זה נ ו ס ח ה י ר ו ש ׳ ו ה ת ו ם ׳ ע י ק ר ‪.‬‬
‫שנם‬
‫לני׳‬
‫וקצת נראה‬
‫ה ח י ל א מ נ ם יותר ק ר ו ב ל מ ק ד ש ‪.‬‬
‫אבל‬
‫ל פ י נ ו ס ח ה מ ש נ ה ל א ה י ה ב י מ ו ח ה ח ו ל שום ב י ר יושב ב ח < ‪ « 6‬ל כ ן ה ח ל י פ ו ה ר‬
‫בחיל‪.‬‬
‫הכיח‬
‫ו ה ג ה השינוי ע ל ט י ב ה ב ת י ד י ן ‪ :‬ב י ר ו ש ׳ ו ב ת ו ס ׳ ה ב ת י ריגין ש ב ה ר ה ב י ת ו ש ב ח י ל‬
‫ש ל שלשה ו ב ב ב ל י ה ם ש ל עשרים ושלשה‪.‬‬
‫הם‬
‫אין ל ה ט י ל ס פ ק ב ד ב ר ש א ח ח מ ש ח י ה ג י ר ס א ו ת ה ל ל ו י ס ו ד ה ב ה ג ה ה א ו ב ט ע ו ת ‪.‬‬
‫ע ד כ מ ה ש י ד ו ע ל י אין ל א ב מ ש ג ת ג ו ״ ו ל א ב מ ק ו ם א ח ר ח ו מ ר ה י כ ו ל ל ש מ ש‬
‫אכן‬
‫ל ג י ר ס א ו ח א ל ו ‪ ,‬מ ש ו ם זה ה ס ב ה ב ה כ ר ח ב ב ר י י ח א ע צ מ ה •‬
‫מקור‬
‫«• וכן בתוספתא‬
‫‪65‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ם‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ף‬
‫א‬
‫ש‬
‫ה‬
‫קל'‬
‫ם‬
‫ש ה ש י נ ן י‬
‫ש ם‬
‫•‬
‫ב‬
‫ן ן ן א‬
‫ן ל א‬
‫ל‬
‫ב ע נ י ן‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫ס‬
‫י‬
‫נ ם‬
‫ב מ‬
‫ה ח‬
‫ו ם ‪:‬‬
‫‪ .‬״ ״ ״ י‪-‬י״דד‬
‫‪L‬‬
‫י ל שעי פתח העזרה‬
‫ה ב י ת‬
‫ה‬
‫‪D‬‬
‫״ ' ״ ™‬
‫'‬
‫י‬
‫ק‬
‫י־יא חיל• לפי־׳ בסשנה ר ק הגררה וקביעת פקום יותר פסייסה•‬
‫י יייק‪ :‬על פתח הר הבית‪ .‬ובפקום‪ :‬חיל‪ ,‬בפשגה הגדרה ם ת י ק ת ‪ :‬על פתח העזרה ה‬
‫״‪« 2‬ז'רת‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫ח י ל שעל פחח העזרה‪ .‬ועד ודאיה ל י י •‬
‫לשער היוצא פ ע ׳ י ת‬
‫יכפתח העזרה היה פתוקן ק ל ל ובו׳‪ ,‬ובתום־ שם פיב ודד בפקום זה‪:‬‬
‫כ י ת‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ה ב י‬
‫ב א י‬
‫מ‬
‫ב א ו‬
‫ח‬
‫‪ °‬ל ' ל יקילולי של אבן היו קבועין ומי•‬
‫״ ‪-‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^ י ^‬
‫^‬
‫^ ^‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫ע ע כ־ם שם דיה בשבתות ובלח־ם שם‪ .‬א ב ל לא סן הנםגע שהרפבים גרס כן בבבלי­‬
‫‪6 6‬‬
‫‪6 7‬‬
‫ע‬
‫שם ס ת ם ‪ :‬ג׳ ביד היו שם‪ ,‬ולא יותר‪.‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו ב ס נ ד ו‬
‫‪ t‬״״ ״‬
‫ל עוז שס­‬
‫י‬
‫ח‬
‫ווייס‬
‫‪.‬‬
‫הרושם‬
‫‪, 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪n‬‬
‫ה ר א ש ו ן ה ו א שגי׳ ה י ר ו ש '‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫״‬
‫ד‬
‫א‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו ש נ י‬
‫א‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ש‬
‫‪r‬‬
‫ג‬
‫‪V‬‬
‫‪D‬‬
‫'‬
‫א‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ד‬
‫א‬
‫י‬
‫ז‬
‫ד‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ב ט‬
‫^‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫פ‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫^‬
‫^ "‬
‫^‬
‫^ ' ׳‬
‫"‬
‫^ *‬
‫'יי׳ ׳'‬
‫ב כ ל ע י ר ה ר א ו י ה ל כ ך ב י ד ש ל כ״נ‪ ,‬ה י ת כ ן ש ד ו ק א ב י ר ו ש ל י ם ל א‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫כ‬
‫פ‬
‫א‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫ע‬
‫ב‬
‫י‬
‫אמנם‬
‫הוז•‬
‫מ‬
‫א‬
‫^ כזה‪.‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫שבשני‬
‫ב‬
‫ת‬
‫^ " '‬
‫"‬
‫^ "‬
‫"‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫כ כ ו ל ם מגיהים וגורסים גם בירוש׳ ו ב ת ו ס ׳ ‪ :‬ע ש ר י ם ושלשה‪ ,‬כ ס ו כ ב ב ל י •‬
‫ה י א ה נ ו ת נ ת ‪ ,‬שגי׳ ה י ר ו ש ׳ א י ן י ס ו ד ה פ ש ו ט ב ט י ס ‪.‬‬
‫ד‬
‫י ט‬
‫^ ר ו ק א‬
‫^‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫ראשית‪ ,‬זה ה י ה מ ק ר ה זר‬
‫ועוד‪ ,‬ע צ ם‬
‫מ ק ו ר ו ת שונים נ פ ל ה ש ג י א ה נ ס ה כ ז א ת ‪.‬‬
‫ק ש י י ם ב ו ל ט י ם כ א ל ה ‪ ,‬ב מ ק ו ם ש ה נ ו ס ח השני ישר ו ח ל ק ׳‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ו‬
‫יי^*‬
‫נ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ס‬
‫‪7‬‬
‫ח‬
‫עלינו‬
‫להתיחס‬
‫והתוס׳‬
‫ל ר נ ל י ה ק ו ש י הנ״ל‪.‬‬
‫׳ ^‬
‫נ‬
‫ס‬
‫כ ר א ש ז נ י ת ע ל נ ק ל ה ל פ ר נ ס ה ת ה ו ו ת ני׳ ה ב ב ל י ‪ ,‬י ס ו ד ה ב ה נ ה ה מ כ ו ו נ ה‬
‫תיקון‬
‫ב כ ו ב ד ר א ש ו ל א להגיהו כט" •‬
‫א‬
‫א‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫העוברא׳‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א ו ל ס מ י ס ה ק ו ש י שבני׳ ה י ר ו ש ׳ ו ה ת ו ם ׳‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ירוש׳‬
‫' י" ל ש ם‬
‫במקומו ע‬
‫ה י ת כ ן ש ב י ר ו ש ל י ם ל א ה י ה כ ל ל ב י ד ש ל כ״נ‪.‬‬
‫ב ר ם כ נ ר א ה ע מ ד ו כ ב ר גם ב ע ל י הירוש׳ ו‬
‫ה ת ן ס‬
‫׳‬
‫ל ע נ י ‪ :‬ן ^ ל קלשי ז ה ו ת י ר צ ו ה י •‬
‫ש‬
‫ר א י נ ו ה ה ו ס פ ו ת ש ב י ר ו ש ׳ ו ש ב ת ו ס ׳ יש ב ה ן ב נ ו ת ן ט ע ם ‪ ,‬מ ל ב ד ה ת ו ס פ ת ‪ :‬ס נ ד ׳ ר י ^‬
‫י י צ א‬
‫ש ב ל ש כ ת הגזית א ע פ ״ י • • ‪ .‬ל א ה י ה‬
‫ו ד ‪ ,‬נ ה‬
‫'‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ט‬
‫י‬
‫א מ נ ם ב י ד ש ל ע״א כ מ ו ס ד ק ב ו ע א ב ל ל מ ע ש ה יום‬
‫ו‬
‫היינו שהב־׳ד ש ל ע ״ א כ ב י ד מ צ ט מ צ ם‬
‫נ‬
‫א‬
‫ש‬
‫ב ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫י "•‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫״‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ד‬
‫"‬
‫א‬
‫ש‬
‫ז‬
‫^‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‪1‬‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ע‬
‫א‬
‫ק‬
‫^‬
‫א‬
‫ג‬
‫^ * '‬
‫י‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫נ‬
‫‪13‬‬
‫‪1‬‬
‫" ' " ל כ״נ‬
‫"‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ר י‬
‫‪1D|:<0‬‬
‫ל בינ‬
‫ש‬
‫ל ש א ל ה ‪ ,‬א י כ מ ה ה ו א ט י ב ו ש ל ה ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬ו מ ה ה ו א מ ה ו ת ה ש ל ב י ר‬
‫ה י ו צ א מ צ מ צ ו ם ה ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬ו מ ה ה ו א ה י ח ס ה ה ד ד י ש ב י נ י ה ם ‪.‬‬
‫י)‬
‫א ב ל איך‬
‫מ״מ ב י ר ו ש ל י ם כ ב ר ב י ד ש ל כ״נ מ ל ב ד שני ה ב ״ ד ש ל נ׳ נ׳ ש ב ה ר ה ב י ח ו ש ב ח‬
‫ו ה נ ה ה ו ס פ ה זו ר ק בירוש׳ ו ב ת ו ם ׳ ‪ ,‬ב מ ק ו ם ששני ב י ד א ל ה ה ם ש ל ש ל ש ה ש ל ש ה •‬
‫מ ז ה ‪ ,‬ש כ ו ו נ ת ה מ ו ס י ף בירוש׳‬
‫בירושלים ב י ד ש ל כינ‪.‬‬
‫כ‬
‫ליישב‬
‫ובתום׳‬
‫כ‬
‫ב ה ו ס פ ה זו א ת ה ק ו ש י ‪,‬‬
‫*של‬
‫היה ]‬
‫ת י ר ו צ ם ה ו א ‪ ,‬שהב״ד ש ל ע״א ה צ ט מ צ ם ונעשה ל ב י ד‬
‫י‬
‫ג‬
‫" '‬
‫לפייז הרנישו ב ע ל י הירוש׳ והתום׳ כ ב ע ל י ה ב ב ל י פ ה בקושי ז ה ׳ א ׳ ^‬
‫‪D‬‬
‫לשה ב מ ק ו ם שלשה ו ב ע ל י‬
‫שלפניהם‬
‫‪9nrr1‬‬
‫הירוש '‬
‫יימו‬
‫א‬
‫ק‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫‪n‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫‪i‬‬
‫ב‬
‫ב‬
‫!‪/‬‬
‫‪L‬‬
‫ותירצוהו ב ה ו ס פ ת ה ק ט ע ‪ :‬סנהדרין ש ב ל ש כ ת הנזית אעפ״י ‪. . .‬‬
‫לי‬
‫יה‬
‫לא‬
‫י ו צ א ‪ ,‬ה מ י י ש ב ל נ כ ו ן א ת הגי׳ ה ר א ש ו נ י ת ‪ ,‬ו ל א ה ו ס י פ ו ק ט ע ז ה ב ר א ש ה ב ר י י ת א א ח ר •‬
‫ה נ ז י ת‬
‫ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א ה י ת ה יושבת ב ל ש כ ת‬
‫פ‬
‫׳‬
‫פ‬
‫נ‬
‫י‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ד‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ז י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫חר‬
‫ת י כ ף ו ס י ד א ת ה ב ר י י ת א ל ג ז ר י ם ‪ .‬א ל א ה ו ס י פ ו ה ו ל פ נ י ‪ :‬ה י ו יושבין מ ת מ י ד ש ל ש‬
‫וכוי‪ ,‬ל פ ג י ח ל ק ה ב ר י י ת א ה מ ד ב ר ע ל ס ד ר ו ש ל ה ב י ר ‪.‬‬
‫מ‬
‫ב ת י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫פ‬
‫דינין‬
‫ר‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ג‬
‫של‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש ו‬
‫ן‬
‫ע ש ר י ם‬
‫ושני ב ״ ד ש ל ש ל ש ה ש ל ש ה ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫הבחי‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ו ש ל ש ה‬
‫בירוש׳‬
‫׳ ‪.‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה י ו‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ע‬
‫«‬
‫א‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב ע י י ר ו ת‬
‫ה ג ז‬
‫ש‬
‫ו ב ב ב ל י ס ד ר י ו ת ר חניוני‪,‬‬
‫דינין ש ב י ר ו ש ל י ם ו א ח ר י ה ם ה ב ״ ד ש ב ע ״ ר ו ח •‬
‫יעיי׳‬
‫ב‬
‫ר‬
‫'‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫וש א‬
‫יש ר א ^‬
‫ב‬
‫בראשונה‬
‫ה‬
‫ולא‬
‫ב ח י דינין ו כ ו ׳ ‪ ,‬כ פ ש ו ט ו ו כ מ ש מ ע ו א ו מ ר ‪ ,‬ש נ ם ל פ נ י כ ן מ ד ו ב ר ע ל ב י ד ש ל כ נ׳‬
‫ע ל ב י ד ש ל ע״א‪.‬‬
‫א ל א כ נ ר א ה ר צ ו כ ב ר ב א מ ת בשינוי ז ה ל ה ע י ר ש ה ב י ד ש ל ע‬
‫]כא[‬
‫רט‬
‫לשאלח ט י ב הביח דין של שבעים ואחד‬
‫מ צ ט מ צ ם ב ע י ק ר ל ב ״ ד ש ל כ״ג ו ל א ח ק ש ה ל ך ‪ ,‬א י פ ה ה ו א ה ב ״ ד ש ל כ״ג ש ב י ר ו ש ל י ם ‪.‬‬
‫לפי״ז‬
‫ע ו ל ה שינוי ז ה ב ק נ ה א ח ר ע ם ה ה ו ס פ ה הנ״ל ו מ ש ל י מ ה ‪ ,‬כ י ה ו א נ מ צ א כ ב ר‬
‫בראש‬
‫הברייתא‪.‬‬
‫ה‬
‫א י ך ש י ח י ח ס ו ל פ ר ט א ח ד א ו לשני‪ ,‬מ״מ א נ ו מ ק ב ל י ם ע״י ב י ר ו ר י ם א ל ה א ת‬
‫הברייחא‬
‫ב ע ר ך ב צ ו ר ח ה ה ר א ש ו נ י ח ‪ ,‬ו ב ה ש ב י ר ו ש ל י ם ל א ה י ה א ל א ב ״ ר ש ל ע״א‬
‫ושני ב ת י דינין ש ל‬
‫שלשה‪.‬‬
‫והתשובה ע ל‬
‫השאלה‪,‬‬
‫איפה הוא‬
‫ה ב ״ ד ש ל כ״ג‬
‫ש ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ה י א ח ש ו ב ח הירוש׳ ו ה ת ו ס ׳ ‪ ,‬ה ב ״ ד ש ל ע״א ה ו א ה ו א ה ב י ר ש ל כ״נ‬
‫שבירושלים‪.‬‬
‫א כ ן כ ש כ י ג מ ח ב ר י ב י ר ש ל ע ׳ א ה ם ה ב ־ ר ה י ח י ד י ש ל כ״נ ש ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ב ה כ ר ח‬
‫שחוג‬
‫פ ע ו ל ח ו ה ו א ז ה ש ל ב ״ ד ש ל כ״נ ס ח ם ‪.‬‬
‫היינו כ ל הענינים‬
‫שבב״ד‬
‫של‬
‫כ״נ ש ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬מ ו ן ד״נ‪ ,‬ה ר ו ב ע ו ה ג ר ב ע ושור ה נ ס ק ל ‪ ,‬ב א ו ל פ ג י ה ם ו ה ם ד ג ו א ו ת ם ‪.‬‬
‫כ י ה ל א ל א י ע ל ה א פ י ל ו ע ל ה ד ע ה ‪ ,‬שכשהיה דין כ ז ה בירושלים שלחו אוחו ל פ נ י‬
‫ב״ד ש ב ע י ר א ח ר ת לדוגו‪.‬‬
‫ב ר ם לפי״ז מ ה ט י ב ו ש ל ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬
‫ה ע ש ר י ם ו ש ל ש ה ש ל ו ‪ ,‬ה י ו ש ב י ם שם‬
‫ב ק ב י ע ו ת ‪ ,‬ה ם ס ו ף ס ו ף ב ״ ד ש ל כ־ג כ ש א ר ב ת י ד י ן ש ל כ־ג ש ב ע י י ר ו ת י ש ר א ל ‪ ,‬ב ל י‬
‫ש ו ם גוון ש ה ו א א ח ר ה ב א כ פ ו ע ל י ו צ א מ ן ה ע ו ב ד א ש ה ם ח ב ר י ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬
‫ל כ ל העגיגים שבכ״ג ש ב י ר ו ש ל י ם ב ג ר ו ן ז ה ד י ן א ח ר ‪.‬‬
‫אחרת‬
‫וכב״ד ה מ ר כ ב םע״א ח ב ר היו‬
‫יושבים ל כ ל ה י ו ח ר ל ע ח י ם ר ח ו ק ו ח ב ל ב ד ‪ :‬א ע פ ׳ י ש ה י ח ה ש ל ע י א ל א ה י ו פ ת ו ח י ן‬
‫מכ״ג ו כ ר ‪ ,‬מ צ ב ה י ו צ א ב ה ח ל ט מ ג ד ר כ ל ט י ב ו ש ל ב״ד‪ ,‬ו מ ח ג ג ד נגור גמור‬
‫לכל‬
‫מ ה ו ת ש ל ב ״ ד ש מ ה פ ק י ד ו ל ד ו ן ב כ ל ע ח דינים ה ב א י ם ל פ נ י ו ‪ :‬צ ר ך א ח ד מ ה ם ל צ א ח‬
‫ה י ה מ ס ת כ ל א ם יש כ״נ וכוי‪ ,‬ו ב כ ן ‪ ,‬ב ״ ד צ ר י ך ל ה י ו ת מ ו כ ן ל ד ו ן ‪.‬‬
‫א ו ל ם נשוב נ א‬
‫ע ח ה ל מ ש נ ת נ ו אנו‪.‬‬
‫פרק‬
‫ב י ר ו ר י ם‬
‫ל‬
‫ו ס ס ק נ ו ח‬
‫א‬
‫לשון משנחנו‪ :‬אין ת י ן ‪ . . .‬א ל א עפ״י‪ ,‬כ פ ש ו ט ה ו כ מ ש מ ע ה א ו מ ר ‪ ,‬שאין דנין‪,‬‬
‫היינו שאין עושים ד י נ י ם א ל ה ‪ ,‬א ל א עפ״י ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬היינו עפ״י ה ח ל ט ח ב ־ ר ש ל‬
‫ע״א•‬
‫ע ל ה ב ״ ד ש ל ע״א ל ה כ ר י ע ו ל ה ח ל י ט ‪ ,‬א ם ב כ ל ל ל ד ו ן דינים א ל ה ‪ ,‬ו ל א י ו ח ר ‪.‬‬
‫מ ז ה ‪ ,‬ש י ח כ ן ש א ח ר י ה כ ר ע ח ם גם דינים א ל ה א י נ ם נ ד ו נ י ם ב ב י ר ש ל ע״א‪ ,‬א ל א ב א י ז ה‬
‫כ״ד אחר‪.‬‬
‫במשנה ר ק שדנים ע ל פ י ה ם ו ל א שדנים ב ה ם ‪.‬‬
‫ב ה ח א ם ל ז ה גמצא‪,‬‬
‫כ ב‬
‫ג ׳‬
‫ווייס‬
‫ה ש ל י ל י ‪ :‬אין דנין א ל א ‪ ,‬ש ב מ ש נ ת נ ו ‪,‬‬
‫שהםננון‬
‫בג׳ ו ב כ ־ נ ‪ ,‬ש ב מ ש נ ו ת ה ק ו ד מ ו ת ‪,‬‬
‫הוא‬
‫העיקר‬
‫ההדגשה‬
‫שאין‬
‫ל‬
‫ר‬
‫א‬
‫עושין‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ב מ ק ו ם הלשון‬
‫א‬
‫דין‬
‫ב‬
‫ץ‬
‫זה‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ו‬
‫אלא‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ה פ ע ו ט ה ‪ :‬דין‬
‫ה‬
‫על‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫מ‬
‫אלא‬
‫א‬
‫יסוד‬
‫ה ו‬
‫הכרעת‬
‫ו ז‬
‫זי‬
‫י‬
‫א הכרחי•‬
‫שי‬
‫הב־ר‬
‫ע׳־א‪.‬‬
‫בברייתא‬
‫הב׳ד‬
‫שלנו ע י ק ר ה ק ן ע י‬
‫ה‬
‫ן‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫צ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש ל ע״א ו ה ו א כ ו ל ו כ א ל ו ה י ו ל י ו ל ל א ש ו ם פ ע ו ל ה מ ע ש י ת ש ה י א ‪.‬‬
‫שאפילו ה צ ר י ך לשאול ד ב ר ה ל כ ה א י‬
‫של‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫ן‬
‫א‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ר‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫כ׳ג‬
‫שבירושלים‪:‬‬
‫אלו‬
‫ואלו‬
‫באין‬
‫ב‬
‫נ ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫לביר‬
‫‪,‬‬
‫פ נ‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫הנדול‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫א ‪1‬‬
‫שבלשכת‬
‫א‬
‫ל טיב‬
‫מלשונה׳‬
‫ל א לפני הב״י‬
‫יושבי!‬
‫ה מ י ת ששס‬
‫מ ת מ י ד ש ל ש ח ר ו כ ו ׳ ‪ ,‬ושם ב ר ג י ל ל כ ה ״ פ ר ק ב ״ ר ש ל כ ־ ‪ :‬א ע פ ״ י ש ה ו א שלי ע "‬
‫א‬
‫נ‬
‫פ ח ו ת מכיג וכו׳‪.‬‬
‫אין‬
‫א כ ן ב ב ר י י ת א ר ק ע ל מ ס פ ר ח ב ר י ה ב ת י ד י ן השוגים‪ ,‬מ ק ו ם מ ו ש ב ם וזמן י ש י ב ת ם ׳‬
‫ועל‬
‫השואל ד ב ר ה ל כ ה למי הוא פוגה בשאלתו‪.‬‬
‫א ב ל אין ש ם כ ל ו ם ‪ ,‬ל א ע ל‬
‫פ ע ו ל ת ב ־ ד ש ל ע ׳ א ו ל א ע ל חוג פ ע ו ל ח ו ש ל א י ז ה ב י ד א ח ר ‪.‬‬
‫דיני מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה ו כ ו ׳ דיני נ פ ש ו ת ב ע ש ר י ם ו ש ל ש ה‬
‫ב ״ ד ש ל ע״א ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫מזה ש ה ב ר י י ת א והמשנה‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ח ו ג‬
‫ל י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ן כ ן‬
‫ז ו‬
‫ת‬
‫׳‬
‫א‬
‫ע ל כ ל זה ב מ ש נ ת נ י‬
‫א‬
‫ין‬
‫ת‬
‫ז ן‬
‫ד נ‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ין‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪ . . .‬אלא ע "‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ן‬
‫י‬
‫ר‬
‫ח‬
‫י‬
‫ללמור‬
‫ע ל הב״ד של ע׳א כ מ ו ס ד ל ע צ מ ו ועל חבריו כ ח ב ר י בית הדין ב כ ל ל ‪.‬‬
‫ה ב ״ ד ש ל ע״א ל א ה י ה ב י ד ה ד ן ד י נ י ם ‪ ,‬א ל א כ א ל ו מ ו ס ד ר פ ר ז נ ט ט י ב י ע ל י ו ן ׳‬
‫מעין סינט ש מ ת פ ק י ד ו נמ ל פ ע מ י ם‬
‫הנוגעים‬
‫ב כ ב ו ד האומה וקיומה‬
‫דין א ל א ע ל פיו‪.‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫א‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ע‬
‫כשבט‪ ,‬נביא השקר‪,‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ד‬
‫ה‬
‫כינ ועיר‬
‫א‬
‫ץ‬
‫ו‬
‫בענינים‬
‫לא‪.‬‬
‫ע‬
‫ה נ ד ח ת אין‬
‫ו ש י ם‬
‫ל ע ו מ ת ז ה מ ה ו י ם ע ש ר י ם ושלשה«« מ ח ב ר י ו ב י ר ש ל כ ׳ ג ה ע ו נ י ׳‬
‫כ נ ר א ה ע ל ש א ל ו ת ב ה ל כ ה ה ב א ו ת ל פ נ י ב״ד ה נ ד ו ל שבירושלים‪ ,‬ודן נם דינים כ ש א ר‬
‫ב ״ ד ש ל כ״נ‪.‬‬
‫כל‬
‫וממילא באים לפניהם‬
‫ה ל א ה ם ה ב ״ ד של כינ היחידי שבירושלים‪,‬‬
‫הדיגים שבכ׳ג שבירושלים‪.‬‬
‫לפי״ז אין כ ב ר ל ה ת ק ש ו ת ב ד ב ר י ה י ר ו ש ׳ בגוגע ל כ ה ן ג ד ו ל ‪ :‬ד ״ מ ש ל ו בשלשר׳‬
‫ועשרים‬
‫במשגתגו א מ ג ם שאיל‬
‫‪ . . .‬ה ד א א מ ר ה ד ״ מ ש ל ו בכ״ג‪ ,‬כ־ג מ א י ע ב י ד ת י י ה ו ‪.‬‬
‫דנין כ״ג א ל א ע פ ״ ׳ ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬א ב ל א ח ר י ה כ ר ע ת ה ב ״ ד ש ל ע ׳ א גם ד י ן כ ה ן נ ר י‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫או בכ״נ או מ ׳ ‪.‬‬
‫כ י ה ל א אין כ ״ ד א ח ר שידון ד י נ י ם ‪.‬‬
‫משום זה כ ב ר ב ש א ל ה ‪:‬‬
‫בב‬
‫ב ש ל ש ה ו ע ש ר י ם ‪ ,‬היינו ב ב ״ ד ה ד ן ד י נ י ם ה נ ב ו ה ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫לכן‬
‫אולי נם מ ק ו ם ל ה ש ע ר ה ‪ ,‬שכוונתה של‬
‫ב ע י ת ר ב י א ל ע ז ר ‪ :‬שורו ש ל כ״נ‬
‫ב כ מ ה ‪ ,‬היתד‪ .‬מ ע י ק ר א ‪ ,‬א ם גם א ת שורו אין דנין א ל א‬
‫ה י ר ו ש ׳ אין שום מ ק ו מ ל ב ע י ה ב מ ו ב נ ה ה ג ו כ ח י ‪.‬‬
‫לשמש‬
‫וגם‬
‫ע פ‬
‫•‪,‬‬
‫ב‬
‫־‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ ‪.‬‬‫א‬
‫ב‬
‫י לשיטת‬
‫ב ב ב ל י אין מ ק ו ר א ח ר ה י כ ו י‬
‫ב ס י ס ל ש א ל ה ב צ ו ר ה ו ב ה ו י ה שלפנינו‪.‬‬
‫בדין ה ש ב ט שבמשנה ע ל ה א ו ק י מ ח ו ח של ר ב מהנא ורבי א ל ע ז ר עלינו ב א מ ת‬
‫לפרנס‬
‫ר ק א ח האוקימתות ב ל ב ד ‪ ,‬כי במשנה ר ק ע ל‬
‫כשסדנישים ביהוד את הביטוי שבלשון ה י ר ו ש ׳ ע ׳ לעיל ה ע ר ה‬
‫השלשה שבחיל נפנים על חברי ביד הנדול‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה כ ר ע ת ב״ד ש ל ע־א׳ א ם‬
‫‪ ,a46‬פקום להניד‪ .‬מגם‬
‫]בג[‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫לרונר‬
‫א כ ן ה ק ו ש י ששימש ב ס י ס‬
‫או לא‪.‬‬
‫ריא‬
‫לאוקימתות אלו מוטל לכה״פ בספק‪««,‬‬
‫משום זה ל א נחטיא א ו ל י ל ג מ ר י א ת ה מ ט ר ה כ ש ע י ר שהוא היה ר ק מעין היכי דמי‪.‬‬
‫היינו ד י ן ש ב ט ב א ב ר א ש ו נ ה ל פ נ י ב י ר ש ל ע״א‪ ,‬א ב ל א י ך אני ק ו ב ע מ ר א ש ש ל ד י ן‬
‫ע ו מ ד ש ב ט שלם‪.‬י>ד‬
‫השבט‬
‫נם‬
‫ע ל זה ר״מ‪:‬‬
‫בנשיא ש ב ט י ם ‪ ,‬ד י ל עיי נשיא ה ש ב ט אני ק ו ב ע א ם‬
‫ע ו מ ד ל ד י ן ‪ .‬ור״א ע ל ז ה ‪ :‬ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ‪ ,‬ר ״ ל שזה א פ ש ר ל ב ר ר מ ר א ש‬
‫ע ל יסוד הדין עצמו‪,‬‬
‫תיכף‬
‫כ מ ו ש ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם נ כ ר‬
‫מ ו ן ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ‪.‬‬
‫כ ד י ן כ ל ה ש ב ט כ ן ע ו ר מ ע ש י ם וענינים ה נ כ ר י ם מ ר א ש כ ר י ן כ ל ה ש ב ט ‪.‬‬
‫ל מ ש נ ת נ ו ‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר ו ע ל ה ע ז ר ו ת א ל א ע פ ״ י ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬מ ק ב י ל ה‬
‫בשבועות‬
‫ואורים‬
‫עתה‬
‫בולט‪.‬‬
‫אלא‪:‬‬
‫כן‬
‫פ ״ ב מ ״ ב ו ד ל ‪ :‬שאין מ ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר ו ע ל ה ע ז ר ו ת א ל א‬
‫ו ת ו מ י ם ו ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א ו ב ש ת י ת ו ר ו ת ובו׳‪,‬‬
‫ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א‪.‬‬
‫בטכס‬
‫הנכנס‬
‫ה ה ב ד ל העניני שביניהן ה ו א‬
‫בשבועות מדובר ע ל ט כ ס מעשה ההוספה‪.‬‬
‫ועל‬
‫ההוספה‪.‬‬
‫כמוסד‬
‫הסנהדרין‬
‫ב מ ל ך ונביא‬
‫משום ז ה ל א ‪ :‬ע פ י י ב״ד‪,‬‬
‫ה ש ת ת פ ה גם‬
‫הרפרזגטטיבי העליון‬
‫ט כ ס מ ע ש ה ז ה ב מ ש נ ת ש ב ו ע ו ת ‪ ,‬כ י שם ל פ נ י כ ן ‪ :‬א ח ד‬
‫ל ע ז ר ה ו א ח ד ה נ כ נ ס ל ת ו ס פ ת ע ז ר ה ‪ ,‬ל כ ן ע ל ה מ ש נ ה שם ל ק ב ו ע איזו ת ו ס פ ת‬
‫עזרה היא כעזרה‪.‬‬
‫ל א כן בסנהדרין‪,‬‬
‫ו ר ק ת ו ס פ ת שנתוספה ב ט כ ס זה היא כעזרה‪.‬‬
‫שם ק ו ב ע י ם ח ו נ פ ע ו ל ת ב ת י ד י ן השונים ו ב י נ י ה ם גם ז ה ש ל ה ב י ר ש ל ע״א‪ ,‬ע ד כ מ ה‬
‫אופי הגכגט ל ג ד ר‬
‫שלפעולחו‬
‫כ ה כ ר ע ה א ם ל ר ו ן א ת ה ש ב ט וכו׳ א ם‬
‫פ ע ו ל ת ב״ד‪,‬‬
‫להוציא‬
‫ל מ ל ח מ ה ר ש ו ח א ם ל ה ו ס י ף ע ל ה ע י ר וכו׳ א ם ל ע ש ו ת ע י ר ה נ ד ח ת ״ ג ל היינו‬
‫מציעים‬
‫במשנת‬
‫לפניהם‬
‫ועפ״י‬
‫שאלה‬
‫עושים‬
‫תשובתם‬
‫המעשה‪.‬‬
‫את‬
‫זה‬
‫משום‬
‫ס נ ה ד ר י ן ‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן ‪ . . .‬א ל א ע פ ״ י ב י ד ש ל ע״א‪ ,‬ו ל א ‪ :‬ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע ״ א ‪ .‬־ ל‬
‫מ ש ו ם ז ה ב ס י פ א ש ל משנחנו ה ל ש ו ן ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת ‪ ,‬ו ל א אין רנין ע י ר‬
‫השאלה‬
‫הנדחת‪.‬‬
‫הנדחת‬
‫בספר‬
‫עיר‬
‫על‬
‫אי לא‪,‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ו ל א ל ד ו ן א ח דינה‪.‬‬
‫היא‪,‬‬
‫דינים א ל ה מ ק ו מ ם פ ה ‪ ,‬כ י ה ם מ כ ר י ע י ם ב ש א ל ה ‪ ,‬א ם‬
‫הנדחה‪,‬‬
‫עצם‬
‫ה ע ו מ ד ת ל פ נ י ה ב ׳ ׳ ך ע ל ע״א‬
‫אם‬
‫ב כ ל ל ל ע ש ו ת רין עיר‬
‫ל פ י כ ך כ א ן ה ד י נ י ם ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת‬
‫שאלה‬
‫הנדונה‬
‫בביר‬
‫עיר‬
‫הנדחח‬
‫ואנשיה‪,‬‬
‫דיני‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ע״א‪.‬‬
‫ל ע ו מ ח זה‬
‫הנדונים‬
‫יסוד‬
‫על‬
‫להלן‬
‫הכרעח‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל ל לעשוח‬
‫שם‬
‫ביד‬
‫בפ׳י‬
‫מ״ד‬
‫של‬
‫ע״א‬
‫כמרובין‪.‬‬
‫‪6 9‬‬
‫ע׳ לעיל ה ע ר ה »<״‪.‬‬
‫‪7 0‬‬
‫ו א ן ל י‬
‫^‬
‫ששבט עומד לדץ‪.‬‬
‫^‬
‫״‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ע‬
‫^‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א י ן‬
‫י‬
‫ן‬
‫ל‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ע ב ט <‬
‫ן‬
‫א‬
‫ ‪ ,‬איך אני יודע מראש‬‫כ‬
‫‪< 1 9‬‬
‫‪ 71‬בעשית סנהדריות לשבטים בודאי ל ב ־‬
‫»'‪ 1‬מ ל ארגון בתי דין‪ ,‬ולא של דין והכרעה‪.‬‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ל עיא יותר מ ה כ ר ע ה נרידא‪ ,‬אכן הוא כולו‬
‫‪,‬‬
‫­ ז יתכן שמשום זה בשבועות‪ :‬טנהדרין‪ ,‬םפני ששם ענין של הפרזנטציה‪ ,‬ו ב ס נ ה ד ר ן •‬
‫שם נכנסים לנדר פעולה מסונ ביד‪.‬‬
‫‪.,‬ן­‬
‫׳‬
‫]כר‪1‬‬
‫ד־נ‬
‫י‬
‫ווייס‬
‫יי״ לק־׳־•׳ על שאלת הסיניא ש‪ 0‬ק־־כ א•‪ :‬היכ• עבדינ!‪* .‬ני‪!*1‬‬
‫׳‪Pj ™1‬‬
‫ייניז לי•! » ־ י־נ־ן‪ .‬השאלה‪ :‬ה‪-‬כ׳ עברי־‪ .,‬ע‪ -‬ד‪ ,‬שנה פה י » י י ‪£‬‬
‫» י על י־) עיי הניחת ואנשיה‪• .‬סודה בהנחה‪ .‬שב־ד של כ‪ -‬אחי ח < ‪.‬‬
‫» ׳ ־ י ‪ Jinn‬יבאפת היעת טתנת שב־י זה היא הב־ד של ב־נ ‪* TO‬‬
‫לי־ז עיי של־ה‪ .‬לכן ־־טבע הענץ שהב־י הין או״ה ‪ mn‬הב־י • י *‬
‫‪ .‬״ ‪,‬פחי נ ‪£‬‬
‫ע י ״ ‪ .‬וימו‪.‬הב־י שב־י״ל־ס‪ .‬על זה ר‪-‬ל‪ :‬פיבץילה‪,‬‬
‫לסתם ניי ׳ י‬
‫על כה״ל־־ ליי! סייבץ ביים «׳י‪ .‬י־אייך נ ‪ -‬״ ‪,‬קיק‬
‫כ נ‪ .‬אנ מיבה את מספר בתי היין בהתאם ל«יך‪.‬‬
‫? ‪1.‬‬
‫לפח סיר הענמיס שבמשנתנו היא‪ :‬בראשונה‪ :‬אץ יני‪ 1‬לא א"‬
‫*שקי ילא אי־ מ וכי'‪ ,‬ענ־־יס שבל ההכרעה היא ביר׳ הב־י של ע •‬
‫»‬
‫ב י ״ כ י ׳ נ ״ י ^ י * י־‪ •1‬א״־׳‪ :‬אין פו־־יאין וכי• אין סיס‪-‬־־ין יפי' יי‪ 1‬״ ״ י‬
‫ע־־־״ *‬
‫^ '‬
‫״ ״ ״ וכי‪ .‬לכ ע״ים ח״לרם בכל‬
‫י נ ס אלא עסקי הכלל תירכי הצביר‪ .‬בפיף‪ :‬אין עושץ עיר הניחת וכי־• * '‬
‫יי'• א־ל לא הכל חליי בהכרעת הביי שליע‪-‬א‪ » .‬א') י ז ' י‬
‫לייננ־ כ־ייב־ז‬
‫‪ r w‬״ ‪ r‬יין ־חייים‪ .‬על הנ־י של ע‪-‬א‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫‪v n‬‬
‫‪T 3‬‬
‫‪8‬‬
‫י ק‬
‫סא‬
‫ה ש ב‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫א ל‬
‫ע‬
‫א י‬
‫א ‪0‬‬
‫ר ק‬
‫״ ‪ £ ,‬י ן אוי‬
‫ן ר‬
‫למשנתנו‬
‫ואין עושין‬
‫העגלה‬
‫מעמידין‬
‫ל‬
‫ב ״ ר ואין מ ב י א י ן‬
‫מ מ ר א עפ״י‬
‫כ‬
‫ועריפת‬
‫פר‬
‫א‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ר‬
‫א‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ח ו ד‬
‫ס‬
‫י‬
‫פ י‬
‫מ‬
‫>‬
‫ש‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪ f‬ת‬
‫׳ ^‬
‫' ^‬
‫ו ה ע ד ל ע י ל רמ״ג מ פ ו ר ש ‪ :‬ם מ‬
‫יוצאין‬
‫וחופרין‬
‫שם‬
‫רפ׳ט‬
‫ע ר ו פ ה ‪ . . .‬שלשה‬
‫יותר‬
‫מפ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫פ ה אפילו ביד שבלשכת המית‪.‬‬
‫ע ם ה ת ו ס ׳ ה ג י ל ‪ :‬אין ע ו ר פ י ן א ת ה ע נ ל‬
‫הדורש‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ה‬
‫"י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ד‬
‫"‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ז ק נ י ך זו‬
‫סנהדרין‪?*,‬‬
‫מ׳מ‬
‫ה‬
‫בם‬
‫שבמשנת ס ו ט ה מ פ ו ר ש ששלשה‬
‫ש‬
‫ים‬
‫נ‬
‫^‬
‫ש‬
‫ב‬
‫א‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫י ז‬
‫ב‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ג‬
‫אלה הם מחברי‬
‫^‬
‫^‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י נ י‬
‫'‬
‫ש‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫" ׳‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ה י ן‬
‫סימנים‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫פ‬
‫'‬
‫ן‬
‫ב ש י ט‬
‫ביהי‬
‫ז‬
‫ך‬
‫א‬
‫נ‬
‫יי‬
‫בשלשר״‬
‫ה‬
‫ביד הגדול‪.‬‬
‫ת‬
‫וימרו‬
‫מ‬
‫ואפילו כשעיר שבברייי^‬
‫״ י‬
‫ת‬
‫י‬
‫י י צ א י‬
‫ו ק ו ב ר י ן א ו ת ו ומצייגין א ת מ ק ו מ ו ע ד ש י ב ו א י ל ב ״ י‬
‫ובכן‪,‬‬
‫ז ק נ‬
‫‪,‬‬
‫בסוטה פיט מיא‪ :‬עגלה‬
‫וכוי‪,‬‬
‫ינים‬
‫י כ‬
‫ב ה ו ל פ י ה ת ו ם ׳ נ ם ענינים א ל ה ‪.‬‬
‫ובתום'‬
‫ר‬
‫ה ע נ‬
‫עגלה בשלשה‪.‬‬
‫אכן‬
‫אעפ״י‬
‫העלם‬
‫א‬
‫דבר‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ל א מ ל ך ו ל א כ״ג א ל א כ ב י ד ש ל ע*א‪>.‬ז‬
‫המפורשים‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ה‬
‫מ ק ב י ל ה ב ת ו ס ׳ פ ׳ ג ה י ד ח י ל ‪ :‬אין ש ו ר פ י ן א ת ה פ ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫ע‬
‫ן‬
‫אין‬
‫י ו נראה‬
‫ואינ‬
‫ש ם ש נ ת ס נ ה ד ר י ן ו מ ש נ ת ס ו ט ה שנויה ב מ ח ל ו ק ת ‪ ,‬ו ש ל ש מ ח ל ו ק ו ת ב ד ב ר •‬
‫‪3‬‬
‫‪ 73‬לאוקיםתות האחרות שבסוניא שם ע׳ לעיל בבירור ההוגיא ובהערות ‪• » .35‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 74‬ע׳ ר ס ב י ם בית הבחירה פיו הייא וסנהדרין פיה היא‪ ,‬ושיס‪.‬‬
‫‪ 7 5‬ע׳ סוטה סיה א׳ ובניש‪ .‬אולם בירוש׳ שם סהיא ובניש‪ :‬זקניך זה ביד הנדול•‬
‫כה‬
‫‪[ 1‬‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫בענין‬
‫כ״כ‬
‫ברגליהם‬
‫טבול‬
‫שריפת‬
‫בפרה‬
‫הפרה‪.‬‬
‫פ־ג‬
‫ממ־ז‪:‬‬
‫וזקני‬
‫רע‬
‫ישראל‬
‫מקרימין‬
‫היו‬
‫‪ . . .‬ו מ ט מ א י ן ה י ו א ת ה כ ה ן ‪ . . .‬ס מ כ ו י ד י ה ם ע ל י ו ו א ו מ ר י ם ל ו אישי כ״ג‬
‫ב מ ש נ ה א מ נ ם ‪ :‬זקני י ש ר א ל ‪ ,‬א ב ל ב ת ו ם ׳ ש ם פ״ג‪ :‬ו מ ע ש ה ב א ח ד‬
‫א ח ת וכוי‪.‬‬
‫ש ה ע ר י ב שמשו ו ב א ל ש ר ו ף א ת ה פ ר ה ו י ד ע ב ו ר ב ן יוחנן ב ן ז כ א י ו ב א ו ס מ ך שתי‬
‫ידיו ע ל י ו וכוי‪.‬‬
‫מ כ ל ז ה שגם פ ה ה מ ד ו ב ר ע ל זקני ב ״ ר ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ‪7 6 .‬‬
‫ם‬
‫ו ע ל ז ק ן מ מ ר א ע פ ״ י ב ״ ד ב ס נ ה ד ר י ן פ י ׳ א מ מ ׳ ב ‪ :‬זקן מ מ ר א ע פ ־ י ב ״ ר ‪ . . .‬ג׳‬
‫ב ״ ד ה י ו ש ם • • • א ל ו ו א ל ו ב א י ן ל ב ״ ד ש ב ל ש כ ת ה נ ז י ת שממנו י ו צ א ת ת ו ר ה‬
‫י ש ר א ל • • ‪ .‬אין מםיתין א ו ת ו ל א‬
‫לכל‬
‫ב ב י ר שבעירו ו ל א בב״ד שביבנה א ל א מעלין‬
‫א ו ת ו ל ב ״ ד ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם ו כ ו ׳ ד ב ר י ר ״ ע ר ב י י ה ו ד ה א ו מ ר אין מ ע נ י ן א ת ד י נ ו‬
‫ה ס י פ א ‪ :‬א י ן מ מ י ת י ן וכו׳‪ ,‬א י ג ה ב א ה ב ח ש ב ו ן ‪ ,‬כ י מ ע ל י ן א ו ת ו ל ב י ד ה ג ד ו ל‬
‫וכי‪.‬‬
‫ה ו א שיטת ר״ע ור״י ח ו ל ק עליו‪.‬‬
‫ביבנה והב״ך‬
‫הביר‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ש ב‬
‫י‬
‫ו ע ו ר ‪ ,‬ה י א נ ר א י ת גם ל ה י ו ת מ ק ו ר ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו ה ע ד‬
‫ר ו ש‬
‫לי ‪.‬ד‪7‬‬
‫ם‬
‫א ו ל ם נם ברישא‪ :‬באין ל ב י ר ש ב ל ש כ ת‬
‫הגזית‪7 8.‬‬
‫פר‬
‫ועל‬
‫העלם‬
‫דבר‬
‫של‬
‫צבור‬
‫בהוריות‬
‫הורו‬
‫םפ׳א‪:‬‬
‫ביד‬
‫של‬
‫אחר‬
‫מן‬
‫ה ש ב ט י ם ‪ . . .‬אותו ש ב ט ה ו א ח י י ב ‪ . . .‬ר י ר יהודה וחכ״א אין חייבים א ל א ע ל הודיית‬
‫כ״ד ה נ ד ו ל ב ל ב ד וכו׳‪.‬‬
‫ואין ה ד ע ת נותנת‪ ,‬ש ה ת ו ט ׳ ב ש י ט ת ה ח כ מ י ם ומשנתנו ב ש י ט ת‬
‫ר ב י יהודה‪.‬‬
‫ו ה נ ה ע ו ד ס ו ט ה פ ״ א מ ״ ר ‪ :‬ה י ו מ ע ל י ן ל ב י ד ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם ומאיימין ע ל י ה‬
‫וכר‪.‬‬
‫של‬
‫ו ב כ ל ז א ת א י ן ל א ב מ ש נ ה ו ל א ב ת ו ם ׳ ‪ :‬אין משקין א ת ה ס ו ט ה א ל א ע פ ־ י ב ־ ד‬
‫ע״א‪9.‬ד‬
‫אכן‬
‫מחבריו‬
‫לעריפח‬
‫הנדול‬
‫כבר‬
‫ר א י נ ו ‪ ,‬שיש‬
‫ל ה ב ח י ן ב י ן ב ״ ד ש ל ע״א‬
‫ה מ ה ו ה ב״ר ס ת ם כ ש א ר ב ת י דין בישראל‪.‬‬
‫עגלה‪.‬‬
‫במקום אחד‪:‬‬
‫ש ב י ר ו ש ל י ם ה י ו יוצאין‪.‬‬
‫המרכב‬
‫כ מ ו ס ד ל ע צ מ ו ובין מ ס פ ר‬
‫ו ע ת ה ה מ ש נ ה ה מ ק ב י ל ה בגוגע‬
‫ע ר י פ ה עגלה בשלשה‪,‬‬
‫ו ב מ ק ו ם שני‪ :‬ש ל ש ה מ ב ׳ ׳ ר‬
‫מ ז ה מ פ ו ר ש ‪ ,‬שענין א ו ד י ן ה נ ס ר ר א ו נדון ב ב ־ ר‬
‫מ ח ב ר י ה ב ״ ד ש ל ע״א אינו נ כ נ ס כ ל ל ל ת ו ך חוג פ ע ו ל ת ו ש ל ה ב י ר ש ל ע״א‬
‫כמוסד‬
‫לעצמו‪.‬‬
‫בהכרח‬
‫מ ר כ ב מ ח ב ר י ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬
‫ממטרת‬
‫פ ע ו ל ה זו א י נ ה נ מ נ ה ע ל פ ע ו ל ו ח ב י ר ש ל ע ־ א א פ י ל ו כ ש ב ״ ד ז ה‬
‫משנתנו‬
‫לקבוע‬
‫פ ע ו ל ת ב י ד ש ל ע״א כ מ ו ס ר ל ע צ מ ו ו כ ב י ר ה מ כ ר י ע‬
‫יעפ״י ה כ ר ע ח ו מ ס ד ר י ם או דנים א ח הענין הנדון‪.‬‬
‫מ ש ו ם ז ה אין ב מ ש נ ת נ ו ל א מ ש ק י ן‬
‫‪7 6‬‬
‫‪1 ,‬‬
‫ע׳ ב מ צ פ ה שמואל לתום־ שם‪.‬‬
‫‪ 7 7‬בנימין נ־י בי‪ :‬תן לי י מ ה וחכמיה‪ ,‬ובכן‪ ,‬עוד לפני החורבן‪ :‬יבנה וחכמיה‪ .‬ו ב ר ה ל א‬
‫" ׳ י א ‪ :‬וכננדן נלתה סנהדרין מנמרא מלשכת הנזית לחנות וםחנות לירושלים וםירושלים ל ב נ ה‬
‫י פ י ‪ .‬לרנלי החרבן נלחה כנראה מירושלים ליבנה‪ .‬עפייז •תכן כנראה לקבוע את הזמן שא׳יו‬
‫מתכוון מקור זה‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫ע׳ ה ע ר ה הבאה‪.‬‬
‫‪ 7 9‬בתוס׳ שם ז׳ רע־ב דיה‪ :‬משום דנסר דין של סוטה הקן מ‬
‫‪.‬‬
‫ס ר א‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬״‬
‫לא היה בב־ד של ע •‬
‫וכיזיס׳ שאנץ שם בשם ה־ר אלחנן‪ :‬תנא ושייר‪ .‬א ב ל ע־ע בהערה הבאה•‬
‫ווייס‬
‫ריד‬
‫ה ס י ט ה‬
‫א ת‬
‫‪°‬‬
‫‪8‬‬
‫י‬
‫^‬
‫א‬
‫ש ר פ ת‬
‫_‪ .‬רייעע‪..‬‬‫ש ל ע־־ א כ מ ו ס ד ה ס כ‬
‫צורך‬
‫פ‬
‫ה י‬
‫ר‬
‫^‬
‫א‬
‫ע ג‬
‫ע ר י פ ת‬
‫כ י כ‬
‫ה‬
‫^ ׳‬
‫ה‬
‫א‬
‫^ ^‬
‫מ ע‬
‫א י נ ם‬
‫י ם‬
‫»לסידורז‬
‫כ‬
‫י‬
‫ש ל‪,u‬׳ ׳ ‪- -‬‬
‫ענינים ההננעעששייםם בב יי ר ו ^‬
‫ססווטטהה וופפררהה ההןן ע נ י נ י ם‬
‫בביר‪ ,‬מ מ י ל א ב ׳ ד זה מ ח ב ר י ה ב י ר שבירושלים‪.‬‬
‫ש‬
‫‪,‬־‪.‬ירי‬
‫חבי‬
‫וכן ענלה ערופה‪.‬‬
‫ה ב ד ה ג ד ו ל עושים א ח ה מ ד י ד ה ‪ • « .‬ו ה מ ד י ד ה ה י א ענין ש ב י ן ש ת י ע ר י ם ‪,‬‬
‫הענין ש ע ל ה ב י ד שבירושלים ל ס ד ר א ת ה ד ב ר ‪.‬‬
‫ומט^‬
‫ואין ב מ ש ג ת נ ו ל א פ ר ה ע ל ם‬
‫ה‬
‫ש ל צ ב ו ר ו ל א ז ק ן מ מ ר א ‪ ,‬כ י ג ם ה ב ׳ ד ש מ מ נ ו י צ א ה ה ו ר א ה איננו ש ל ע־א׳‬
‫א‬
‫ל‬
‫ע ל י ו מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ׳ ו ב ת ו ם ׳ ‪ :‬א ע פ י י ש ה י ה ש ל ע ׳ א ל א ה י ה פ ח ו ח מ כ י ג וכי׳•‬
‫‪ ^ , ^ m‬ל‬
‫לפי־ז א מ נ ם המשנה ל ח ו ד‬
‫ח ו ד‬
‫מ ר א מ ר ח ד א ומר א מ ר ח ר א ו ל א פליני‪.‬‬
‫להכריע‬
‫א‬
‫ל ל‬
‫ב‬
‫ש ה ן‬
‫א‬
‫ל‬
‫ח ן‬
‫במשנה ע ל מ ו ס ד‬
‫ב‬
‫ה‬
‫אלא בבי‬
‫ק ן ת ׳‬
‫‪-‬‬
‫ז י נ ח‬
‫ל עיא‪ ,‬ש ב ר‬
‫ד ש‬
‫י‬
‫ב ע נ י נ י ם ה ש י י כ י ם ל ו כ ה כ ר ח ש מ ס פ ר ח ב ר י ו י ה י ה ע ״ א ‪ .‬ב ב ר י י ת א ענינים‬
‫ע ד ח כ ר ל ד ב ר בלשון הברייתא‪ :‬בב״י‬
‫שהולכים ונסדרים עיי ח ב ר י ב י ד ש ל ע־א‪.‬‬
‫ש ל ע־א‪ .‬ב מ ק ו ם ‪ :‬עפ״י ב י ר ש ל ע ׳ א ‪ ,‬שבמשנה‪.‬‬
‫מ‬
‫ו ק ר ו ב מ א ד ש מ ט ע ם ז ה אין ב‬
‫ש‬
‫מ ל ך וכהן גדול‪ ,‬כ י גם ב ב ר י י ת א ר ק ע ל ה ש ת ת פ ו ת ם ב ט כ ס מ ע ש ה ה ה ע מ ד ה ‪ ,‬י ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ י א‬
‫דמשנת שבועות פ ״ ב מ י ב הגיל‪.‬‬
‫י״ולה יושבת‬
‫במשגת מ ד ו ת ‪ :‬־ « ושם ה י ה ה ס נ ה ד ר י ן‬
‫והגה ע ו ד מ ק ב י ל ה א ח ת ‪.‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫ח‬
‫יי לדח­‬
‫י י ח ם‬
‫כ י ‪ ,‬י נ ד‬
‫לןיןז‪.‬‬
‫' ‪,‬‬
‫'‬
‫ו ת ה א ת ה כ ה ו נ ה ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א ש ם ‪ :‬ושם ה י ו יושבין ו ב ו ד ק י !‬
‫‪12‬‬
‫*‪ °‬ו מ ז ח‬
‫^ " ™‬
‫ובכן‪ :‬ס נ ה ד ר י ז ג ד ו ^ ה ד נ ה ׳ מ ו ^ ס ת ם ‪ :‬י ו ש ב י ' ו ם ד ק י ן ־‬
‫א מ נ ם בירוש׳ ס נ ה ד ר י ן פ י ד ה י ז ‪ :‬א ף ב פ ס ו ל מ ש פ ח ה ם ח ח י ל י ן מ !‬
‫צ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫י נ ה‬
‫ש‬
‫ב‬
‫לדין‬
‫י‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ק‬
‫י י ח ס י ן‬
‫נפשוח‪.‬‬
‫סנהדרין‬
‫בזה‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫ד י ז‬
‫ו‬
‫׳‬
‫א‬
‫^‬
‫ק‬
‫ד‬
‫י‬
‫ד‬
‫בהחלט הוכחה‬
‫ס‬
‫ז‬
‫לל‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ש ו‬
‫ז‬
‫׳‬
‫ל‬
‫א‬
‫ס‬
‫ה‬
‫א‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫י‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ה‬
‫^‬
‫ת‬
‫י‬
‫י ד נ ד‬
‫ל‬
‫גדולה‪ ,‬ו ל א ‪ :‬ב י ד של עיא‪ ,‬או ס ת ם ‪ :‬סנהדרין׳‬
‫ו‬
‫"‬
‫ת‬
‫ש י ד ‪,‬‬
‫‪8 3‬‬
‫כ א ו ר ד‬
‫י‬
‫‪N‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫א פ י‬
‫׳‬
‫‪r‬‬
‫ל‬
‫‪,.‬‬
‫ע‬
‫א ת משנתנו ב ס נ ה ד ר י ן שאינה מ ב י א ה נ י כ ‪ :‬אין דנין א ת ה כ ה ו נ ה א ל א ע "‬
‫נ‬
‫ה‬
‫פ ״ א מ י ו ‪ :‬ס ג ה ד ר י ג ד ו ל ה היחד‪ ,‬ש ל ע י א ו ק ט נ ה ש ל כ י נ ו כ ר ‪ ,‬מ ו כ ח ‪ ,‬ש ה‬
‫י א‬
‫ע י א ‪ .‬ב י ד ש ל ע״א ל ח ו ד ו ס נ ה ד ר י ן נ ד ו ל ה ל ח ו ד ‪.‬‬
‫ה‬
‫אולם מהמשי‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫לשון•‬
‫לפרנם‬
‫י‬
‫י‬
‫של‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ר י‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫^‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ל‬
‫׳‬
‫ע״א ה ו א ה ס נ ה ד ר י ן ג ד ו ל ה ‪ ,‬כ י א ח ר ה א י ן ש ם ש ו ם מ ק ו ם ל מ ש נ ה זו‪ ,‬יחי­‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫ואין ג ם‬
‫כתוספתא‪:‬‬
‫מ ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ק ז‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ה‬
‫מ‬
‫׳‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫כ‬
‫א‬
‫א‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪H‬‬
‫'‬
‫ה ש ו ה לשון ה ר ס ב י ם ס ו ט ה פ י נ ה ' ב ‪ :‬ה נ י ע ו ל י ר ו ש ׳ ב י ד ה נ ד ו ל‬
‫יטאייטי? ע ^‬
‫ל ה ם שטא‬
‫על‬
‫י ה‬
‫כ‬
‫י י'•‬
‫אבל‬
‫ת א ס ר ו וכוי‪,‬‬
‫ב‬
‫ועיע‬
‫ת ל ס י ד ה ס ל ם ד זכות‪,‬‬
‫ס‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י ן‬
‫פ‬
‫י‬
‫'‬
‫ה‬
‫כ‬
‫'‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ע ד ו ת פייז ה י ב ‪.‬‬
‫בסנהדרין‬
‫פ‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ובאסת‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫ר‬
‫א‬
‫כ‬
‫צ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ס‬
‫"^‬
‫ד‬
‫ס‬
‫א‬
‫ה ת‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ז‬
‫״"‬
‫^‬
‫ב‬
‫םי שי‬
‫הביטוי‪:‬‬
‫ן‬
‫‪B‬‬
‫צ‬
‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬
‫ט י ד‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫'‪1‬‬
‫ע‬
‫ח‬
‫כמשני׳‬
‫^‬
‫א‬
‫םישיב׳'‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ה‬
‫' '*ייני ה ן‬
‫^ אוסרים‬
‫י‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫לי ל ל ם ד ע‬
‫ס ע ל י ן א ו ת ו וסושיבין א ו ת ו ביניהן ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ 81‬ב ת ו ס ' ה נ ־ ל ס פ ו ר ש ‪ :‬ו י ס ד ו ‪ ,‬ו כ ן ש ם י ־ ד ב י ‪ :‬ש י צ א ו ל ט ד י ד ת ע נ ל ה ‪.‬‬
‫‪ 82‬ע י ׳ ל ע י ל ה ע ד ה ‪.61‬‬
‫‪ 83‬ה ט ש נ ה כ ל ש ו נ ה נ ם ב פ ר י ה פ ס ח י ם נ׳ ב ׳ ו ב פ ה י ט ל ר פ ב י ם ק י ד ו ש י ן פ י ד ס ׳ ה •‬
‫ליו זכית‬
‫י‬
‫כז‬
‫] ‪1‬‬
‫רטו‬
‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬
‫מ ל ב ד משנת מ ר ו ת ה מ ק ו ם היחידי שבו ע ו ד הביטוי‪ :‬סנהדרין גדולה‪ ,‬הוא ב ס נ ה ד ר י ן‬
‫ה ב י ט ו י ‪ :‬ב ״ ד ש ל ע״א ו ב ־ ד ש ל כ׳ג‪ ,‬ה ו א‬
‫שם ס״א מיו‪ ,‬ושם ל א י ת כ ן ב י ט ו י א ח ר ‪.‬‬
‫כ ל ת י א פ ש ר י ‪ ,‬כ י פ ה ה ו א ב א ל ק ב ו ע א ת ה מ ס פ ר י ם ‪ :‬ע״א וכ״ג‪ .‬ו ל א י ת כ ן ג״כ ה ב י ט ו י ‪:‬‬
‫כ״ד‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬מ פ נ י שיש א מ ג ם ב ״ ר ה ג ד ו ל ‪ ,‬א ב ל אין ב ״ ד ג ד ו ל ו ב י ד ק ט ן ‪.‬‬
‫ובאמת‬
‫גדולה‪.‬‬
‫כ ב ר ב ש ב ו ע ו ת פ ״ ב מ ״ ב ‪ :‬שאין מ ו ס י פ י ן ‪ . . .‬ו ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א‪ ,‬ו ל א ‪:‬‬
‫מלבד‬
‫הסנהדרין‬
‫זה‪,‬‬
‫איעה‬
‫כאן‬
‫ב־‬
‫בבחינת‬
‫אלא‬
‫ד‬
‫מבחינת‬
‫מ ו ס ד ר פ ר ז ג ט ט י ב י המיצג א ת ה ע ם ‪ ,‬ו ה ע ר ‪ :‬ב מ ל ך ונביא ואורים ותומים‪.‬‬
‫המקומות‬
‫נצינ‬
‫או‬
‫וכן ב כ ל‬
‫ש ב ה ם ה ב י ט ו י ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬ת ו כ ן ב י ט ו י זה ה ו א כ ל ל י ‪ ,‬היינו ל א מ ר ו ב ד שם‬
‫ע ל ב ״ ד ה י ו ש ב ו ד ן ד י ן ז ה א ו א ח ר ‪ ,‬ו ב ר ג י ל מ ש מ ע ו ס ג ה ד ר י ן ג ד ו ל ה ו ק ט ג ה גם יחד• ע ׳ ‪:‬‬
‫פ״ט‬
‫ס ו ט ה‬
‫משבטלה‬
‫מי־א‪:‬‬
‫ב ט ל ה השיר וכו׳‪.‬‬
‫הסנהדרין‬
‫בירוש׳‬
‫שם א מ נ ם מ פ ו ר ש ‪ :‬ו כ י מ ה ה י ח ה ס נ ה ד ר י ן ג ד ו ל ה מ ו ע ל ת וכו׳‪ ,‬א ב ל ב ת ו ם ׳ שם פ ט י ו‬
‫ליחא‬
‫א‬
‫י‬
‫ו‬
‫נתלה‪.‬‬
‫כבר‬
‫ב כ ל ל אנדה ולא הלכה‪.‬‬
‫פה‬
‫פ־ד‬
‫קידושין‬
‫ב י י ק ץ ‪ . . .‬ו ל א מן ה ס ג ה ר ר י ן ו ל מ ע ל ה ו כ ל מי שהוחזקו אבוחיו משוטרי‬
‫וגבאי צ ד ק ה וכו׳‪.‬‬
‫כירוש׳‬
‫מזה‬
‫הרבים‬
‫כ ד א י ל צ י י ן ש ב מ ש נ ה שבירוש׳ ל י ת א ‪ :‬ו ל א מן ה ס נ ה ד ר י ן ו ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫אין גם ס ו נ י א ל מ ש נ ה זו‪.‬‬
‫ההמשך‪:‬‬
‫מ״ה‪:‬‬
‫ו ל ס ו ג י ה ה ב ב ל י ש ע ל י ה ע׳ בג״ש‪.‬‬
‫ו כ ל מ י ש ה ו ח ז ק ו וכוי‪ ,‬ה י א ג ר א י ת ק צ ה כ ם י ו ח ר ה ‪.‬‬
‫ובאמת אחרי‬
‫א ו ל ם ה ג ם שאין ע ד י י ן‬
‫להסיק‬
‫ע ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ‪ ,‬מ ׳ מ נ ם כ א ן כ ל המושג‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬ה ו א ד י כ ל ל י •‬
‫ס נ ה ד ר י ן‬
‫סיג•*‬
‫מ י ה ‪:‬‬
‫פ״א‬
‫אין עושין ס נ ה ר ר י ו ח ל ש ב ט י ם ‪,‬‬
‫ס נ ה ד ר י ן ה י ח ה כ ח צ י גורן ע ג ו ל ה ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫נ׳‪.‬‬
‫ז ה כ ו ל ל נ״כ ב ״ ד ש ל‬
‫ושם‬
‫פ י ר‬
‫פ ה א״א ל ה ש ה מ ש ב ב י ט ו י ‪ :‬ב י ח דין‪ ,‬כ י ב י ט ו י‬
‫פ״א‬
‫מ כ ו ח‬
‫שלא חהא הסנהדרין שומעת‬
‫מ מ ־ ט ‪:‬‬
‫מפני החורנמן ‪ . . .‬ס נ ה ד ר י ן נוהגה ב א ר ץ ו ב ח ו ׳ ל ס ג ה ד ר י ן ההורגת א ח ח ב ש ב ו ע ‪. . .‬‬
‫ר״ט ו ר ׳ ע א ו מ ר י ם א ל ו הייגו ב ס ג ה ד ר י ן ל א גהרג א ר ם מ ע ו ל ם ו כ ר ‪.‬‬
‫ל כ ל משנה זו‬
‫אופי משלה‪ ,‬וביחוד אופיו וטעמו לביטוי סגהדרין הנמצא בה‪.‬‬
‫לעומח‬
‫‪.‬‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ה‬
‫'‬
‫זה‬
‫י‬
‫פ‬
‫ב מ ק ו מ ו ח שהמכוון‬
‫‪^ /‬‬
‫א‬
‫פ ע ו ל ה מ ס ו י מ ה ואנשים מ ס ו י מ י ם ה ב י ט ו י ‪ :‬ב ״ ד‬
‫‪:‬‬
‫‪ TD:1 v‬מ ע‬
‫‪r‬‬
‫ל י ן לב״ד ה ג ת ל שבירושלים‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ש ם פ י ט מ י א ‪ :‬ש ל ש ה מ ב ״ ד ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם היו יוצאין וכו׳‪ ,‬גיטין פ ו מ ז •‬
‫אפילו‬
‫זקן‬
‫הגדול‬
‫הגדול‬
‫כל‬
‫אמר‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ש‬
‫א‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫ן‬
‫ם‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ן‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫<‬
‫ר‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ה‬
‫״‬
‫ר‬
‫ג‬
‫‪8‬‬
‫‪8 5‬‬
‫ל‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ת‬
‫א י ן‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ג‬
‫״ ‪,‬‬
‫ב‬
‫ח‬
‫‪ . . .‬מעלין אותו ל ב ד‬
‫ת‬
‫ם‬
‫א ל א ע ל הודיית‬
‫בר‬
‫כלבד‪.‬‬
‫ז ה מ ט י ל א י פ ה ל כ ה י פ א י ז ה ח ש ד ע ל לשון מ ש נ ת מ ר ו ת ‪.‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ב‬
‫י‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫<‬
‫ב‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ב‬
‫מכאן אמרו ס ק ו ם היה אחורי בית‬
‫מ‪:‬‬
‫|‬
‫ע ע‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫״‬
‫_‬
‫ב‬
‫ש ב י ^ ל ‪^ ,‬‬
‫התוספתא‬
‫‪£‬זא‪:‬‬
‫ר‬
‫ל ב י ד ה נ ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם וזנו גט ל א ש ת ו וכוי‪ ,‬ס נ ה ד ר י ן פי״א‬
‫ממב‪.‬‬
‫ר‬
‫פ י‬
‫‪.‬‬
‫ק ט‬
‫‪-‬‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ה פ ס‬
‫ו ה נ ה ע ו ד לשון‬
‫ו ק ‪ :‬מבית לפרוכת״‬
‫ל פ ר ו כ ת ״ ששם ב ו ד ק י ם יחוסי כ ה ו נ ה ‪.‬‬
‫א ח ו ר י ב י ח ל פ ר ו כ ח ‪ ,‬ה ו א ד י כ ל ל י ‪ ,‬ופירושו כ נ ר א ה ‪ :‬א ח ו ר י ‪ ,‬היינו ב צ פ ו ן‬
‫‪ '9‬לעיל עיי ה ע ר ה ‪.77‬‬
‫ע׳ כמאיר עין שם‪ ,‬אכן מלשון הפסוק שנירסתנו עיקר‪.‬‬
‫]נח[‬
‫רטז‬
‫ווייס‬
‫בדרום‬
‫אי‬
‫של‬
‫ה כ י ח משיך ל מ ז ר ח‬
‫ביח‬
‫ל ש כ ה הנזיח ל פ י ה מ ק ו ב ל ‪.‬‬
‫תמה‬
‫ל פ ר ו כ ת ‪ ,‬היינו‬
‫בכל‬
‫א‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ההיכל‪,‬‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫בעיי‬
‫ובכן‬
‫ב ו ד ק י ם יוזוסי‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ל ז ה ^ ב ק י ד ו ש י ן עיי כ ׳ ‪ :‬ד א מ ר מ ר ששם ה י ו יישבין מ י י ח ס י כ ה ו נ ה ולויה•‬
‫לשון ה ס פ ר י ו ה ב ב ל י מ א ש ר י ם א ח לשון ה ח ו ס ׳ כ ע י ק ר ‪.‬‬
‫טלדה‪.‬‬
‫להשערה‪,‬‬
‫הה‬
‫ש ב מ ש נ ה מ ר ו ח שיניי לשון‪.‬‬
‫*‬
‫ע ל י ס ו ר זה מסיט‬
‫ע ל השאלה לשכה המיה מה היחה‬
‫ס ע ק ר א ב מ ש נ ה כ ח ש ו ב ה ‪ :‬שמ ה י ו יושבין ו ב ו ד ק י ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ו‬
‫* * *‬
‫והביאן שם ר ק‬
‫ז ה ב ל ב ד ‪ .‬ו ל א ‪ ,‬ששם ישב ב ־ י ה ג ד ו ל ‪ ,‬כ י ר צ ו ל ה ב י א ר ב ד מענינו‪ ,‬ה י ע ו ע ת י ף ?‬
‫עבודה בביח המקדש‪.‬‬
‫מיד‬
‫א ח הסנהדרין‬
‫המסו‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ר‬
‫א ח ־ כ הרגישו א ח ה ע ד ר ו ש ל ה ב י ר ה ג ד ו ל ו ל ר ג‬
‫ן‬
‫ל ‪.‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ת‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ל י‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫אני‬
‫י‬
‫ו‬
‫שאין דנין א ח ה כ ה ו נ ה א ל א ע פ ׳ י ב ־ ד ה ג ד ו ל ‪.‬‬
‫ברם‬
‫ע י ק ר הן שיסודה‬
‫א י ך שיהא‪ ,‬ה ן שגי־ מ ש נ ת מ ד ו ת‬
‫ג‬
‫בתיקון ובהגהה׳‬
‫*‬
‫ב ה ר ק ז ה ב ל ב ד ‪ ,‬ש מ ח ב ר י ה ס נ ה ד ר י ן ה ג ד ו ל ה א ו ה ב י ר ש ל ע י א ד ג י ם גם א ת ה ב ה י נ י‬
‫מבדקים‬
‫יחוסי כ ה ו נ ה ולויה‪.‬‬
‫כי ב כ ל‬
‫א ו פ‬
‫ן‪:‬‬
‫א‬
‫ע‬
‫פ‬
‫י ‪,‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪ -‬א ל א היו פ‬
‫ח ו ת י ז‬
‫^ אחכיז נראה שמחד גיסא היה מוסד מרכב מע־א חבר‪ .‬למוסר זה כמוסר ^‬
‫ע א חבר מלבד תפקידי גציגות‬
‫פיב ם‪°‬‬
‫‪^-,‬י״ית פ י ב‬
‫‪ . ,u‬ב ש ב ו ע ו ת‬
‫־ ללה מ ס ו י ם מ ש ל ו‬
‫ב‬
‫נ ם‬
‫ח ו ג‬
‫פ ע ו‬
‫ה‬
‫דונמא מ ת פ ק י ד י הנציגוח שלו‪ ,‬ובמשגח סגהדר׳‬
‫רין פ י א מ י ה ע ל חוג פ ע ו ל ת ו ‪.‬‬
‫ג י ס א ה י ו ע א ח ב ר י ‪-‬כ י•ד —ש ׳כ ׳ל ‪ -‬כ‪-‬׳ נ ‪ -‬מ״ ה«ם סהוי‬
‫׳‪-‬״‪!,‬ים ב ״ ד ש ל כ״ג ל כ ל ד ב ר י ו ‪ .‬ב ״ י‬
‫םא‬
‫י ר‬
‫^‬
‫כ ג ז ה ה ו א ה ב ׳ ד ש ל כיג ה י ח י ד י ש ב י ר ו ש ל י ם ה ד ן כ ל ה ד י ג י ם ש ב כ ׳ ג ש ב י ר ו ש ל י ם •‬
‫לא‬
‫ד ק ז א ח ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א ה ו א ג ׳ כ ה ב י ר ה ג ד ו ל ש ב ל ש כ ת ה ג ז י ת שממגו י ו צ א ת ה ו ד א י‬
‫שעל פיו הזקן מ מ ר א ו נ ת ן ל ר נ ל י זה כזקן מ מ ר א עפיי ב־ד‪.‬‬
‫למדידח עגלה ערופה ולשרפח הפרה‪.‬‬
‫ו מ ח ב ר י ו גס ה י ו צ א‬
‫וכן מ ה ם שדנים א ח ה כ ה ו ג ה ו ב ו ד ק י ם‬
‫כ מ ן כן מ ה ם שמאיימים ע ל ה ס ו ט ה ‪ .‬ע ל‬
‫כ ל זה ב מ ק ו ר ו ת‬
‫י ם‬
‫י ח ו ם י‬
‫האחי*‬
‫כהוגה‬
‫ולויה‪.‬‬
‫ת ל ‪.‬‬
‫ל כ ו ל ם י ח ד במשגה השם ס ג ה ד ר י ן או ב י ד ה ג ד ו ל ש ב ל ש כ ת הגזית ושבירושליב•‬
‫א ו ל ם השם סגהדרין של ע׳א או ב י ד של ע׳א ר ק ל מ ו ס ד בן עיא ח ב ר ב מ י ל ו א ם •‬
‫ו ה ש ם ס נ ה ד ר י ן נ ת ל ה ס ו ף ס ו ף ר ק ב מ ש נ ת מ ד ו ת ב ל ב ד ו ל פ י הגי׳ ש ל פ נ י נ ו ‪.‬‬
‫‪ 86‬ל ה ב ד ל שכין סנהדרין של ע־א וב־ד של ע־א ע־ע לעיל ה ע ר ה‬
‫‪8 6‬‬
‫עשה עצמו מתפסק‬
‫מאת‬
‫נ‪ .‬ה ‪ .‬ט ו ר ט ש י נ ר‬
‫הסיפור‬
‫מסופר‬
‫ה י ד ו ע ע ל ר ב י מ א י ר ‪ ,‬ש ה ט י ל ש ל ו ם בין איש ל א ש ת ו ב ר ו ב ענוותנותו‪,‬‬
‫הוא מ ו ב א בארמית בירושלמי ס ו ט ה‬
‫ב מ ק ו ר ו ת ה ת ל מ ו ד י י ם ב נ ו ס ח א ו ת שונות‪.‬‬
‫א‪ ,‬ד ; ב מ ד ר ש ר ב ה ו י ק ר א ט‪ ,‬ט ; ב מ ד ב ר ט‪ ,‬ב‪ ,‬ו ב ע ב ר י ת ב ד ב ר י ם ר ב ה ה‪ ,‬ק ר ו ב‬
‫הנוסחה הארמית המובאת‬
‫לסוף‪.‬‬
‫בבמדבר רבה‪,‬‬
‫בפרשת הסוטה‪ ,‬לקוחה מתוך‬
‫פ ר ש ת ה ס ו ט ה ש ב י ר ו ש ל מ י ואיננה שונה מ מ נ ה א ל א ב פ ר ט י ם ק ט נ י ם ‪ ,‬ה מ ו ב א י ם ל מ ט ה‬
‫ב ל ב ד ) פ ר ט לשינויי כ ת י ב ח ס ר י ח ש י ב ו ת ( ‪.‬‬
‫בהערות‬
‫הנוסחה שבויקרא ר ב ה מ ר א ה‬
‫שינויים מעניינים‪ ,‬ו ע ל כ ן א ע מ י ד כ א ן נ ו ס ח א ו ת א ל ו זו ע ל י ד זו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י'‬
‫ר ן ש‬
‫‪1,‬‬
‫ויקרא ר ב ה‬
‫מ י‬
‫מאיר הוה יליף דריש‬
‫ר־מ הוה יתיב ודרש ב ל י ל י ש ב ת א‬
‫בכנישתא ר ח מ ת א ! כ ל לילי שבתא‬
‫הוה תמן ח ר א איתתא יציבא‬
‫והוד! ת מ ה ח ר א א י ת ת א י ל י פ ה ש מ ע ה ק ל י ה‬
‫ושמעה ל י ה תנתא> מ ד ר ש א‬
‫ח ד זמן עני ד ר י ש‬
‫אמתינת ע ר ר י ח ס ל ממדרש‬
‫אזלת בעית מיעול לבייתה‬
‫אזלה לביתה‬
‫ואשכחת בוצינא מיטפי‬
‫א ש כ ח א בוצינא ט פ י‬
‫א מ ר ל ה ב ע ל ה ה ן הויית‬
‫א מ ר ל ה ב ע ל ה אן הויח‬
‫א מ ר ה ליה מישמעא־ ק ל י ה דררושא‬
‫א מ ר ה ל י ה אנא יתיבא ושמעא ק ל י ה‬
‫דרושה‬
‫אמד ל ה מ כ ך ו כ ך דלית ההיא־ איתתא‬
‫א מ ר ל ה כן וכן ל ה אעיילת ל ה כ א‬
‫עללה‬
‫ע ד ר א ז ל ת ורוקת באנפי דרושה‬
‫ל ה כ א לבייתה‬
‫ע ד זמן ד ה י א א ז ל ה‬
‫י ת י ב ש ב ת א ק מ י י ת א תנינא ו ת ל י ת א‬
‫י ק ק ה גי א פ ו י ד ד ר ו ש א‬
‫אמרין ל ה מנירתא כ ד ו אתון צהבין‬
‫אתינן ע מ ך ל ג ב י ד ר ו ש ה‬
‫ר‬
‫*****‬
‫כ י ו ן ר ח מ י יתהון ר "‬
‫‪1‬‬
‫אין כ ב פ ׳ ר ‪.‬‬
‫‪ 2‬כסיר‪ :‬הוינא שפעת‪.‬‬
‫צ כפיר‪ :‬לא הוי‪.‬‬
‫צ״ל אתעני רסטרוב(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ריז‬
‫מ‬
‫‪hj‬‬
‫ריח‬
‫טורטשינר‬
‫צ פ ה ר״מ ב ר ו ח ה ק ו ד ש‬
‫ברוח הקודש‬
‫צפה‬
‫ו ע ב ד ג ר מ י ה חשש ) ב ( ע י י נ י ה‬
‫א מ ר ל ה ו א י ת מנכון איתתא‬
‫א מ ר כ ל איתתא רידעה* מילחוש לעיינה‬
‫תיתי חילחושי‬
‫ם י‬
‫ב‬
‫ן ש‬
‫ע‬
‫**‬
‫דחכימא ל ^ י‬
‫אמרין ל ה מ נ י ר ת א כ ד ו א ה‬
‫באנפיה ותשרי ל ב ע ל ך‬
‫אמרין ל ה מנירתא ה א ענייתיך‬
‫תעילין לביתיך‬
‫‪ ,‬ל י ׳ ורוסי*‬
‫ז‬
‫א‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ע ב ד י גרמיך לחשה )ליה(‬
‫ו א ת ר ק ק ה נו עייניה‪.‬‬
‫אתת לנביה‬
‫אמר‬
‫כיון ד י ת ב א ק מ י‬
‫ל ה ח כ מ ה א ח מילחוש לעיינא‬
‫א י ד ח י ל ת מיניה א מ ר ה ל י ה‬
‫מ א י מ ת י ה ע ל ) י (ה א ס ר ה ל י ה ל א‬
‫ר ב י ל י ת א נ א ח כ י מ א ל מ י ל ח ש עינא‬
‫אמר‬
‫א מ ר ל ה ו ר ו ק ק י ף בנויה ש ב ע‬
‫ל ה אפ״ה רוקי באנפי שבע‬
‫זימנין ו ה ו ט ב ל ל י ה ‪.‬‬
‫זימנין ו א נ א מ ע ש י ם‬
‫מן ד ר ק ק ת א מ ר ל ה‬
‫עברה הכן אמר לה‬
‫אזלין אמרין ל ב ע ל י ך‬
‫איזילי א מ ר י ל ב ע ל י ך‬
‫ח ד זמן א מ ר ת לי)ד‪(.‬‬
‫א ח א מ ר ת ח ד א זימנא‬
‫ו ה י א ר ק ק ה ש ב ע זימנין‪ .‬ו כ ו ׳‬
‫ו א נ א ר ק י ח » ש ב ע זימנין ו מ י ‪.‬‬
‫‪^1,‬‬
‫א ך הנוסחה ה ע ב ר י ה ש ב ד ב ר י ם ר ב ה כ ו ח ב ח ב מ ק ו ם זה‪:‬‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש י‬
‫ה‬
‫^ י ל לו‬
‫״מעשה ב ר ב י מ א י ר ש ה י ה יושב ו ד ו ר ש ו כ ו י ‪ .‬ה ל כ ה אוחד‪ ,‬אשיי ^‬
‫י<^ר ‪\j‬‬
‫‪1m\.IIW^II‬י‪1‬ו ו ״ י י•—•‬
‫‪ 1‬׳ * ו ו ו ו ו ‪ */ 11 11- iv‬ו‬
‫‪1‬‬‫‪1‬‬
‫שללהה ש‬
‫ש ב ת ויממצצ א ה ההננרר ש‬
‫שככבבהה אאממרר לל הה בב עע לל הה ההייככןן ההייייתה עעדי ע כ ש י ו * י ן א ת‬
‫כ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫שומעת‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫י‬
‫י׳'"‬
‫י•‬
‫ל י '‬
‫נכנסת לביתי ע ד שתלכי ו ת י י ק‬
‫ה י״י־•‬
‫ז כ ו ר ל^טט ו ב ע ל ר ב י מ א י ר א מ ר ל ו ה ר י ב ש ב י ל ךד י צ א‬
‫האשד‪ ,‬׳ ‪-‬מ ״ב י־ ״‬
‫י*אד־>ה י ׳ * ׳ ״‬
‫ה י י ת י‬
‫ר ב י‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב פ נ י ו‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י צ ז‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫צ‬
‫‪4‬‬
‫זכור‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ב א ת ה א ו ת ה א ש ה ל ה ת פ ל ל ו ר א ה א ו ת ה ועשי׳‬
‫ל ע י ן א מ ר ה ל ו א ו ת ה אשד‪ ,‬אני ב א ת י‬
‫‪^ribb‬‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪DBn‬‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫‪P‬‬
‫ב פ נ‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ל ט ו ב ה י א ך ה י ה ה מ ע ש ה מ ה עשה ר ב י מ א י ר ה ל ך וישב ל‬
‫ו‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל ה אליי׳י‬
‫\ אלייי‬
‫י‪-‬ירול‬
‫״ר״ הנרו ׳‬
‫י‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪°‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫במקום‬
‫הביטוי‬
‫‪.‬עשה עצמו‬
‫י ן א״ל א מ ר י ל ב ע‬
‫כ‬
‫ה‬
‫שבנוסחה‬
‫בלשון ה ת ל מ ו ד והמדרשים‪ ,‬כ ת ו ב א פ ו א ב נ ו ס ח ת הירושלמי‬
‫חשש ב ע י י נ י ה ׳ ‪ ,‬ע ש ה א ת ע צ מ ו ח ו ל ה עין‪.‬‬
‫לראות‬
‫כאן‬
‫צ‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫כםיר‪:‬‬
‫בסיר‪:‬‬
‫בפיר‪:‬‬
‫בפיר‪:‬‬
‫פועל‬
‫ה ת פ ס ק‬
‫דחכםה‪.‬‬
‫ורוקית בנוה‪.‬‬
‫והיא ט ב לה‪.‬‬
‫והא דרוקה‪.‬‬
‫בהוראת‬
‫ח‬
‫‪7‬‬
‫ר ק ק ת י בפניו של ר ב י מאיר א י ל ל כ י ה ת ר צ י ל ב ע ל י ך ' •‬
‫מ ת פס ק י‬
‫ל ןש‬
‫‪ " ^ °‬ל י ד הרי‬
‫ו ל פ י זה רגילים‬
‫ח ל ה בעיניו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ב‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫ו‬
‫'‬
‫ר‬
‫המפ‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫רוגמתו‬
‫^‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ר ש‬
‫"‬
‫גרמיי׳‬
‫ע ב ד‬
‫'‪°‬‬
‫ואולם‬
‫ו‬
‫ה‬
‫לונא'‬
‫מ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ת‬
‫]ג[‬
‫עשה עצמו מ ת פ ס ק‬
‫כ ז א ת איננה מ ו ב נ ת ואיננה א פ ש ר י ת מ ש ו ר ש זה‪.‬‬
‫המקרא‬
‫ה ר י אין ‪ ,‬פ ס ק ״ א ל א ‪ .‬פ ש ק ״ ש ב ל ש ו ן‬
‫) פ ו ש ק ש פ ת י ו ‪ ,‬ו ת פ ש ק י א ת ר ג ל י ך ( ‪ ,‬לשון ה ר ח ק ה ו ה פ ס ק ה ‪ ,‬ו ב ש ו ם א ו פ ן אין‬
‫כ י צ ד נ ו ל ד ה ב פ ו ע ל זה ה ה ו ר א ה ‪:‬‬
‫לראוה‬
‫מקום‬
‫ריט‬
‫ו ל א זו ב ל ב ד ‪:‬‬
‫אחר‪.‬‬
‫ח ל ה בעיניו‪ ,‬ש א ף ל א נ ש מ ר ה •לנו ב ש ו ם‬
‫ע צ ם ה ב י ט ו י ש ב י ר ו ש ל מ י ״ ע ב ד ג ר מ י ה חשש בעיינה"‬
‫) ו ב מ ד ב ר ר ב ה ‪ ,‬שאיגו א ל א ה ע ת ק ה מ א ו ת ו מ ק ו ר ‪,‬‬
‫אינו ב א א ל א ב מ ק ו ר ז ה ב ל ב ד‬
‫ושאף תוקן ע ל פ י נוסח הירושלמי שלפני מפרשי ה מ ד ר ש ( ‪.‬‬
‫בנוסחה שבויקרא ר ב ה‬
‫אין ה מ ש פ ט ה ז ה ‪ ,‬ו נ ק ל ל ר א ו ח כ י צ ד נ ו ל ד מ ט ע מ י ם ש ב ה ב נ ה העניין ו ב נ ו ס ח ‪.‬‬
‫החרופה‬
‫שאף‬
‫הרי‬
‫שרבי מ א י ר מ ב ק ש ל ע צ מ ו ‪ ,‬היא לחישה לעין‪ ,‬ו ע ל כן ק ל היה ל ח ש ו ב‬
‫ה מ ח ל ה ה י א ב ע י ג י ו ‪ -‬ו א כ ן ל מ ע ש ה ג ח ש ב ה ה ל ח י ש ה בעיגיים כ ח ר ו פ ה גגד כ ל‬
‫מיני מ ח ל ו ח ‪ ,‬ו א ף ל א נגר מ ח ל ו ח ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א גם ר ע ו ח א ח ר ו ת כ מ ו ל מ ש ל גגד עין‬
‫ה ר‬
‫ו ע ל כ ן א פ ש ר ל ה ב י ן ש ב מ ק ו ם מ ל ה ק ש ה זו‪ ,‬ש נ מ צ א ה ב מ ק ו ר ו ח ה ק ד ו מ י ם‬
‫ע•‬
‫בעבריה‬
‫עצמו‬
‫א ו ב א ר מ י ח ‪ ,‬ו ש ל א ה ב י נ ו ה ה מ ע ח י ק י ם ‪ ,‬כ ח ב ו ‪ ,‬ל פ י ה ב נ ת ם בעניין‪:‬‬
‫ח ו ל ה עיניים‪.‬‬
‫של‪:‬‬
‫עשה‬
‫ו א פ ש ר א פ י ל ו שאין כ א ן א ל א ט ע ו ת ה ב נ ה א ו ט ע ו ת ק ר י א ה‬
‫כ ״ ל מ י ח ו ש בעינא"‬
‫‪ .‬מ י ל ח ו ש בעיינא"‪,‬‬
‫כלו׳‬
‫בעין‪,‬‬
‫לחוש‬
‫לחוש‪ ,‬ו מ ה‬
‫במקום‬
‫שכתוב היה ב מ ק ו ר ו ת הקדומים‪ ,‬ע ם ה מ ל ה הקשה שנשמרה בנוסח ה ע ב ר י והושמטה‬
‫קושיה‪:‬‬
‫מפני‬
‫בקירוב‪,‬‬
‫בנוסח‬
‫‪ .‬ע ב ד לגרמיה‬
‫עצמו‬
‫עשה‬
‫)או ב ע ב ר י ת ‪ :‬ע ש ה ע צ מ ו (‬
‫מ ה פ ס ק‬
‫ועל‬
‫ל ל ח י ש ת עין‪.‬‬
‫מ ס ת פ ק ל מ ל ח ו ש עינא״‬
‫מ ל ה ק ש ה כגון‬
‫הירושלמי עצמו מ ע י ד ה ל ר ע ת י א ף צ ו ר ח הסיפור‬
‫במנורת‬
‫אל־נקאווה‬
‫הירושלמי‬
‫״שעיני‬
‫)הוצאת‬
‫המאור‬
‫כרך‬
‫ענלאו‬
‫ד‪,‬‬
‫‪.‬מתפסק"‬
‫ב ה ע ת ק ת ו ה ע ב ר י ת של‬
‫‪,(546‬‬
‫בעקבות‬
‫ההולכת‬
‫)עי׳ ה ע ר ח ע נ ל א ו ש ם ( ‪ ,‬א ב ל ב מ ק ו ם ‪ .‬ע ב ד ל ג ר מ י ה חשש בעיינה" כ ח ו ב ‪:‬‬
‫מ ר ד ה‬
‫ו א י ל ו ה י ח ה ל פ נ י ו ה נ ו ס ח ה שלפנינו‪,‬‬
‫עלי״‪,‬‬
‫היה‬
‫כותב‬
‫באותה‬
‫ש‬
‫ל י ן א ף ב ע ב ר י ה ‪. :‬שאני ח ש בעיני"‪.‬‬
‫א ל א ‪ ,‬מ ה ש צ ר י ך ל ה י א מ ר ל פ י כ ל העניין ה ו א ‪ ,‬ש ל א‬
‫אין ‪ .‬מ ח פ ס ק ׳ ח ו ל ה עינים‪.‬‬
‫יכול היה ר׳ מאיר ו ל א ר צ ה ל א מ ו ר לאשה ממש‪:‬‬
‫תואנה‪,‬‬
‫רוקי בפני‪.‬‬
‫ו ע ל כן ביקש ל ו‬
‫ב י ק ש ל ו ח י ר ו ץ ‪ ,‬כ א ל ו צ ר י ך ה ו א ל ל ח י ש ה בעיניים‪.‬‬
‫ו ע ל כ ן אין ס פ ק‬
‫ש כ ת ו ב ה י ה ב מ ק ו ר ה ע ב ר י א ו ה א ר מ י ה ק ד ו ם שר׳ מ א י ר ע ש ה ע צ מ ו ‪ ,‬כ ל ו ׳ ה ע מ י ד‬
‫)כ(מסחקף‪,‬‬
‫פנים‪,‬‬
‫זה‬
‫פועל‬
‫כלשון‬
‫כמתעלל‪,‬‬
‫‪ .‬ה ס ח ק ף ׳ ‪,‬‬
‫תואנה‬
‫כמבקש‬
‫ו ח י ר ו ץ ל ל ח י ש ת עיניו‪.‬‬
‫ה ס ק ו פ א‪,‬‬
‫‪ .‬א ס ח ק ף ׳ ‪ ,‬וממנו כ ש ם ע צ ם‬
‫התנאים והתרנוםים ב ע ב ר י ת ובארמית במשמעות‪:‬‬
‫כי‬
‫מצוי הוא‬
‫בקש לו תואנה לפלוני‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫מ ה מ ק ו ר ו ו מ ש מ ע ו ת ו ה מ ד ו י ק ת ש ל פ ו ע ל זה? יש מ ב א ר י ם א ו ת ו משורש ‪ .‬ס ק ף "‬
‫כמשמעות‬
‫בן‬
‫אונקלוס‬
‫^‬
‫הזהיר‬
‫ה כ ה ‪ ,‬ח ב ט ‪ ,‬ומכאן ‪.‬הסתקף״ לפלוני‪ ,‬כ א י ל ו ח ב ט א ת עצמו ע ל פלוני‬
‫יהודה‪,‬‬
‫ערך‬
‫סקף(‪.‬‬
‫ל ב ר א ש י ח מג‪ ,‬יח‬
‫י ל א ס ת ק פ א‬
‫מפניה‪,‬‬
‫ולכאורה אפשר‬
‫) ל ה ת ג ו ל ל עלינו‬
‫ע ל נ א ־ ; א ב ל אין‬
‫באסרו‪:‬‬
‫ל ה ס ח מ ך ב פ י ר ו ש זה‬
‫ו ל ה ת נ פ ל‬
‫ז ו‬
‫עלינו(‪:‬‬
‫ע ל תרנום‬
‫‪.‬לאתרברבא‬
‫א ל א ט ע ו ת ‪ ,‬א ש ר רש־י ב פ י ר ו ש ו כ ב ר‬
‫‪ .‬ו א ו ג ק ל ו ס ש ת ר ג ם ו ל א ס ת ק פ א ע ל ג א ה י א לשון ל ה ת ע ו ל ל‬
‫כדמתו־גמיגן‬
‫עלילות‬
‫המקרא"‪.‬‬
‫אין ה ס ת ק ף ה ת ג פ ל ‪ ,‬ואין שורש ‪ .‬ס ק ף ־ ב מ ו ב ן ה כ ה ב ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ק‬
‫ו‬
‫פ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ילין‬
‫ולא‬
‫תרגמו‬
‫א ח ר‬
‫לשון‬
‫מקורה‬
‫כ‬
‫טורטשינר‬
‫י‬
‫ר‬
‫על ם‬
: ‫ש מ ט‬
^Pon^^L
‫ב‬
‫מאין‬
‫ה ס פ ר י‬
‫׳‬
‫מ ד ב ר י‬
‫האמיתי של הטלה יוצא ברורות‬
‫מריבה ס ק י נ פ נ ט י ׳ נ ס ת ק פ ה‬
‫ וס‬.‫)ציל נםתקפת‬
‫י‬
‫ע‬
‫ד ב ר י ם‬
0 ‫ו מ ר י ט‬
‫א ה ר ז‬
‫ה מ ו ר י ם‬
w
‫ש ם‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
, ‫מ ש ד‬
‫ם‬
‫א‬
(
V
)
B
n
m
‫י"' ללוו‬
‫׳‬
‫עי‬
•‫'׳י‬
P
£ ‫ התעוללוח׳‬, > ‫ ^ ^ « ״ ז‬, ‫סקינפנטי׳ אלא המלה היוונית ס י ק ו פ נ ט י ה‬
‫אבי‬
, ‫הכירו מזמן )עי׳ קרוי‬
‫ל א פיעל ע י‬
, ‫ברור כמו כן שאין הפועל ה ס ת ק ף‬
‫ז א‬
> ‫ז ה‬
‫ך‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ן ה ר ן ט י ן ת‬
‫ה י ן ן נ י ן ת‬
‫ה מ ל י ם‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב ס פ ר ן‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ז ו א‬
‫א ל א‬
‫ב מ ש מ ע ן ת‬
‫נ ס ת ק ף‬
‫ אין הסחקף‬.‫העברית‬
‫הסתקף‬
‫במשמעות זו של‬
<pavrtiv‫לקטן‬
« w « ‫נם ״ « ׳‬
‫ועי׳ נם‬
*J?
.0ovK
‫ ובאיזו הוראה מדויקת עברה‬,‫ואולם מה מקור המלה היוונית עצמה‬
‫ שעל ידה נס השם ה א‬,‫לעברית ולארמית? הרכבת המלה סיקופנטיה היוונית‬
‫ר י‬
: ‫י‬
^
‫ ב מ‬awo^mp ‫סיקופנטיס‬
‫ל ל לפלוני׳ ״‬
,‫ ואשר לפירוש ההוראה ה ע ל ל על פלוני‬. ‫)על( ת א נ ה‬
£‫י‬
‫שמבארים אותה בעיקר בהעללה על אדם הרוצה ל מ כ ו ר ת א נ י ם‬
°
•‫ אבל ברור שפירוש זה רחוק ודחוק היא‬.‫ וכדומה‬,‫לארץ בשנת בצורת‬
^‫י‬
‫ הנקראת עד היום‬,‫ על ירי התנועה הידועה‬.‫ בצדק‬,‫נוהגים לבאר את המלה‬
‫ל אטיםולוג‬
.
‫ ה י א ה‬:‫לשונות אירופה‬
‫ י‬,(924 ‫ עמ־‬,‫של הלשון היוונית‬
‫( בספרו על תנועות אברי הגוף ל יוונים ורומאים‬Sittl) ‫ואלה דברי זיטל‬
‫י‬
:‫! וכר‬02 ‫עמ׳‬
‫ימ‬
‫א‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב ר ן ר הה‬
‫ת ו א נ ה‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ש מ ע ו ת‬
‫י‬
‫ה ת ע ו‬
‫ל ח‬
‫י ה י ו‬
‫ב‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ ״‬B o i
‫ב‬
‫ה‬
‫נ‬
‫א‬
‫ת‬
‫ש‬
; ••n i c h t b e s s e r e n U r s p r u n g h a t die F E I G E , d. h. D a u m e n
^;ischen Zeige- und Mittelfinger durchgcsteckt.
D e r be^ c h n e n d c heutige N a m e erklart sich samt der Sache daraus,
^ s d a s a l t g r i e c h i s c h e CVKOV u n d d a s i t a l i e n i s c h e " f i c a
den
n n u s nach seiner F o r m bezeichnen; ebensowenig misszuverh e n i s t d i e n e u g r i e c h i s c h e B c z e i c h n u n g ye1\0K07ra),
welche
d e m g l e i c h b e d e u t e n d e n yelXov a b g e l e i t e t i s t . . . g l e i c h e m c m
fe«chen der schiimmsten V c r a c h t u n g hcrrscht die G e b a r d e noch
* a l i e n ( f a r l a fica o d e r l e fiche) e u p h e m i s t i s c h f a r c a s t a g n e ,
von d e m Einschnitte, den m a n in die K a s t a n i e n vor d e m B r a ten
J a c h t , F r a n k r e i c h ( f a i r e l a figue), S p a n i e n ( h a z c r l a h i g a ) u n d
J: tugal (dar h u m a
figa);
im Mittelalter hatten italienische
atuten die Feige (facerc
ficham)
gegen Kruzifixe, M a n e n J d H e i l i g e n b i l d e r m i t S t r a f e belegt. xVoch 1522 e r k l a r t sie
p
‫״‬
n h c i t der W a l h e n " ; erst die fremden
^ I d n e r h e e r s b r a c h t e n sie n a c h D e u t s c h l a n d u n d z u d e n S l a v c n ,
^och o h n e d e n ursprunglichen Sinn, weshalb m a n liberal! ahnungs°s den fremden N a m e n beibehielt.
a s
L
u
s t e
m
1
0 r
S t
‫״‬
a
u
l
i
f U r e i n e
G
c
w
o
h
‫]ה[‬
‫ר‬
‫עשה״״עצמו מ ת פ ס ק‬
‫מעשה‬
‫המסתקף‪,‬‬
‫הסיקופאנט‪,‬‬
‫תנועה‬
‫נסה‪,‬‬
‫ביהוד‬
‫במובן ‪ipwraws‬‬
‫ומשמעות‬
‫עלילה‬
‫לאדם‬
‫מתוך‬
‫העממית‬
‫בקשת‬
‫לעברית‬
‫שכיבה׳‬
‫מס ת ק ף‬
‫מוכן‬
‫דרך‬
‫מציאת‬
‫באשה‪.‬‬
‫להתעלל‬
‫‪ ,‬א ל א ה י א גם ה ו ר א ה זו‪ ,‬ש ע ב ר ה‬
‫הרי‬
‫ן אלו‪:‬‬
‫כ ‪ 1‬ו‬
‫בקש‬
‫ב א גם‬
‫כך‬
‫ה מ ת ק ף‬
‫הפועל‬
‫‪ .‬ו מ צ א ה איש ב ע י ר א ל ו ל א י צ א ת‬
‫ל ה ‪ ,‬ב ע י ר מ ל מ ד ש פ ר צ ה ק ו ר א ה לגגב; ושכב עמה‪,‬‬
‫) ס פ ר י ד ב ר י ם ר מ ב ( ‪ :‬א ב ר ה ם ג ל ה ו י צ ח ק גלה‪ ,‬א ב ר ה ם ג ס ת ק פ ו ע ל‬
‫ויצחק ג ס ת ק פ ו ע ל אשתו‬
‫והואיל‬
‫בל‬
‫ב ר‬
‫ולארמית‪.‬‬
‫מינית זו ב פ ר ט ב מ ק ו מ ו ת‬
‫ל א היה‬
‫אשתו‪,‬‬
‫ענבים‪,‬‬
‫ב כ ל ל ‪ ,‬היא ל א הקדומה‬
‫הלשון‬
‫כעיר‬
‫למשכב‪.‬‬
‫תאנה‬
‫הוא‬
‫בעיקר‬
‫ו כ ך משמש ה פ ו ע ל היווני ‪ 0)ovK0<pavTt‬גם‬
‫ע מ מ י ת זו‪ ,‬א ש ר א ך מ מ נ ה ה ת פ ת ח ה א ח ל כ ך ה ה ו ר א ה ה כ ל ל י ת ‪:‬‬
‫כהוראה‬
‫כל‬
‫המזמינה אשה‬
‫הראיית‬
‫באצבעות‪,‬‬
‫אפוא‬
‫כ‬
‫ב ר א ש י ת בו‪ ,‬א‪ ,‬ה ו צ א ת ש כ ט ר ( ;‬
‫)מררש הגדול‬
‫ו מ ל ה ז א ח ע ב ר ה ל ל ש ו ן ה ח כ מ י ם מ ת ו ך לשוגם ה ג ס ה ש ל ה מ ו ן ה ע ם ‪ ,‬א ף‬
‫ביותר‬
‫למה‬
‫‪,‬סיקופסיס״‪,‬‬
‫כך‬
‫ניטשטשה‬
‫צורתה‬
‫ונתקצר‬
‫הגגזר‬
‫הפועל‬
‫או‬
‫מ‪.‬סיקופאנטיה־‬
‫ע ד לצורתו ‪.‬הסתקף״‪.‬‬
‫נ ו צ ר ביוונית פ ו ע ל ר ג י ל‬
‫מ א ד למשמעות ה כ ל ל י ת ה ת ע ל ל לפלוני מתוך‬
‫ביטוי המציין א ת התגועה ה ג ס ה ה ק ו ר א ת ל מ ש כ ב ‪ :‬ה ר א ה חאגה‪.‬‬
‫ו כ י צ ד מ ב ו ט א א ו ת ו העניין‪,‬‬
‫דבר‬
‫ה ת ע ל ל‬
‫מצא ד ר ך עקיפה לעשות‬
‫לפלוני‪,‬‬
‫מ ה לפלוני‪,‬‬
‫ב ע ב ר י ה ה מ ק ר א י ח ? ב מ ק ר א משמש ב ה ו ר א ה זו ה ב י ט ו י ה מ ו ב א‬
‫על שמ‬
‫ד‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬ואביו• ואמו ל א ידעו כ י מה׳ הוא‬
‫ת‬
‫י‬
‫ם‬
‫תאןה‬
‫בסיפור‬
‫כי‬
‫ת‬
‫נ‬
‫א‬
‫ש ו ן‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫)‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ט‬
‫פ‬
‫י‬
‫י‬
‫ר ׳‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ן כ ן < ;‬
‫ת‬
‫א י ן‬
‫א‬
‫ה‬
‫נ‬
‫אלא‬
‫ז ו‬
‫כ מ ש מ ע ו ח מ ע ש ה מ ש כ ב א ש ה ל ל א א ח ר י ו ח ! ש ה ר י נ א מ ר ו ה ד ב ר י ם ע ל שמשון‪ ,‬א ש ר‬
‫הוריו ר צ ה ל ק ח ת אשה ממש‪,‬‬
‫לרעת‬
‫ב ח א נ ה‪,‬‬
‫לא רצה אלא‬
‫כ ד ת וכדין‪ ,‬מ ב נ ו ת ה פ ל ש ת י ם‬
‫ו א מ נ ם ה מ ד ק ד ק י ם נ ח ר י ם ‪ .‬ת א נ ה ׳ זו מן ‪.‬אנה״ ) ל פ ו ע ל‬
‫אז ה י ה צ ו ר ך ל נ י ק ו ר‬
‫אבל‬
‫ואמנם‬
‫א‬
‫ף‬
‫ה‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ע ל הביטוי הנס‪.‬‬
‫הנקבה‬
‫ש‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ה ת א נ ה‬
‫‪.‬תאנה׳ או ‪.‬תאנה' כדוגמת‬
‫ן‬
‫מ‬
‫א י נ ן‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ר‬
‫א‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫א ב ל שאין ת א נ ה זו א ל א‬
‫א‬
‫ו א ו‬
‫‪n^r,‬‬
‫דרכיה‬
‫פרא‬
‫בן‬
‫יבנה‬
‫לאשור‬
‫ל י יש ב ז ה ה כ ו ו נ ה ל ה ק ל‬
‫ממש‪ ,‬ו ש פ י ר ו ש ה ב ע י ק ר א ב ר‬
‫ת‬
‫ב ה‬
‫מדבר‬
‫והיא(‬
‫המדבר‪,‬‬
‫בכרה‬
‫בא‬
‫גפשה‬
‫‪ 1‬ת‬
‫‪.‬בכרה קלה משרכת‬
‫ה ק ו ש ר ת ‪ ,‬גגד‬
‫<ק‬
‫ש‬
‫ר י (‬
‫פ‬
‫א‬
‫הטבע‪,‬‬
‫ת‬
‫?‬
‫ת‬
‫ח‬
‫כ ל מ ב ק ש י ה ל א ייעפו ב ח ד ש ה ימצאונה׳; כ ל ו ׳ ה פ ר א‬
‫ולמצרים(‬
‫ה ת ח י י ב ו‬
‫מכאן‬
‫^ ע י ל‬
‫המטושטש‪,‬‬
‫לטו ‪,‬‬
‫למד‬
‫)כלו׳‬
‫קלה‪,‬‬
‫י ס ר ב‬
‫ח ‪ ,‬ה ו א‬
‫לשכב‬
‫לה‬
‫י ר א ה‬
‫אח‬
‫)‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ב א השימוש ש ל ‪ .‬ב ק ש חאנה־׳‬
‫בפלוני; מצא ד ר ך ע ק ״ ז‬
‫ל‬
‫מ ב ל י ל ח ש ו ב ע ל מ ק ו ר ה הגס‪ ,‬השתמשו‬
‫ל ‪,‬ל‬
‫כ ג ן ן‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ך‬
‫ב‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש ר א‬
‫א‬
‫!‬
‫ר‬
‫׳‬
‫ע‬
‫ר‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪°‬‬
‫)שהוא ה מ ו נ ה‬
‫ל ל א‬
‫מ ש כ ב‬
‫ח א נ ה‪.‬‬
‫אי‬
‫א‬
‫ל(‬
‫את‬
‫נ‬
‫דרכיה‬
‫‪, ,‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫עי׳ לקמן>׳‬
‫ת ה ל ה ‪ ,‬תחנה״ ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫ו מ ש כ ב ה ‪ ,‬ה ר י זה יוצא ב מ פ ו ר ש מ י ר מ י ה ב‪ ,‬כ ג ‪ -‬כ ר ‪:‬‬
‫כפרא‪,‬‬
‫יש‬
‫ך‬
‫ל‬
‫פ‬
‫י‬
‫א ב ל למעשה‬
‫ב מ ש כ ב של ח ר פ ה ‪ ,‬ר צ ה ל ה ר א ו ת האנה לפלשתים‪.‬‬
‫ק‬
‫א‬
‫ה ט‬
‫ו כ ש ם ש ע ז ר פ ו ע ל מ י ו ח ד ביווניח ו ב ל ש ו ן ה ח כ מ י ם‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ב ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫‪ , ZH‬ר‬
‫• יישרכווה‬
‫״ ״ י‬
‫י א ף ב מ ק ו ם שהכוונה‬
‫י ן איש לאשתו•‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ט ו‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י צ ה‬
‫ב‬
‫) ה ס ת ק ף ( מן סיקופנטיה‪ ,‬כ ך‬
‫רכב‬
‫טורטשינר‬
‫נוצר א ף בלשון ה מ ק ר א פ ו ע ל מ ק ו צ ר מן הביטוי ה מ ל א ‪ .‬ב ק ש תאנה״ ו כ ד ו מ ה‬
‫ה נ מ צ א ב מ ל כ י ם ב ה ‪ ,‬ז‪:‬‬
‫אלי‬
‫‪ .‬ו י א מ ר ) ה מ ל ך ( ה א ל ה י ם אני ל ה מ י ת ו ל ה ח י ו ת כ י ז ה ש ל‬
‫ל א ס ף איש מ צ ר ע ת ו כ י א ך ד ע ו נ א ו ר א ו כ י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫א‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫המסורת‬
‫לי״‪.‬‬
‫נ ק ד ה א ת ה פ ו ע ל כ א י ל ו הוא ה ת פ ע ל מן ‪.‬אנה'‪ ,‬ואולי א ף ביטאו כ ך ב א מ ת ‪.‬‬
‫אין ל ב א ר א ת מ ש מ ע ו ת ה פ ו ע ל מ ן ‪ .‬א נ ה ' ל א ב מ ש מ ע ו ת ק ר ה ‪,‬‬
‫א ב ל ותונה‪.‬‬
‫אין ס פ ק ‪ ,‬ש כ א ן ק י צ ו ר ה ב י ט ו י ה מ ל א ‪:‬‬
‫א‬
‫ע‬
‫ר‬
‫כ י ת א נ ה ה ו א מ ב ק ש ממני•‬
‫ג‬
‫ימצא'‪ ,‬כלו׳ תאנות ע ל י ימצא‪.‬‬
‫ב כ מ ה ראיות‪ ,‬מתורנם הוא מארמית‪.‬‬
‫שכן‬
‫של‬
‫ו כ נ ר א ה אין כ א ן ה י פ ו ך א ו ת י ו ת ב נ ו ס ח ה ע ב ר י ׳‬
‫הא נן‬
‫או‬
‫הנאן‬
‫בסיום ה ז כ ר או הנקבה‪.‬‬
‫התמונה הזאה‬
‫התאנה‪ ,‬ה י ד ו ע ה לנו ע ד היום ב מ ו ב ן זה ראשונה סן ה ע ו ל ם ה ק ל א ס י ‪ ,‬קרומיי‬
‫ושנורה‬
‫בדרשות‬
‫נמר‬
‫ס פ ר איוב‪,‬‬
‫כפי‬
‫‪.‬הן תנואוה‬
‫שהוכחתי בפירושי‬
‫ב ע ב ר י ת ריבוי של ‪.‬תאנה־ ה ו א תאנים ו ל א תאנות‪ ,‬א ל א ב כ ת י ב א ר מ י ח ס ר ׳‬
‫שאין ל ה ב ד י ל ב ו בין‬
‫היא‬
‫ואמנם‬
‫אבי‬
‫ולא במשמעות‬
‫כ מ ה מ פ ר ש י מ כ ב ר הרנישו ש א ו ת ה ה מ ל ה מ ס ת ת ר ת נ ם ב א י ו ב ל ‪ ,‬י‪:‬‬
‫עלי‬
‫הוא‬
‫ח‬
‫ה י ת ה גם‬
‫בלשונות השמיות‬
‫הזיל‪ ,‬הדורשים‬
‫הקדומות‪.‬‬
‫ואם‬
‫באות‬
‫תמונות מעין זה‬
‫ב ד ר ך ק ר ו ב ה א ת שם אשתו ה נ ו א פ ת ש ל הושע הנביא׳‬
‫ל‬
‫ב ת ד ב ל י ם ‪ ,‬המשווים א ח ה א ש ה ל ח א נ ה ב ד ר נ ו ח ה ח פ ח ח ו ח ה ‪ ,‬פ נ ה ‪ ,‬ב ו ח ל ו צ ם ׳‬
‫המשתמשים‬
‫בתמונתם‬
‫ל י ח ס י איש ו א ש ה‬
‫ב ב י ט ו י כנון‬
‫אכל‬
‫אותה‬
‫ה ו ל כ י ם ה ם ב ע ק ב ו ת שימושי לשון ק ד ו מ י ם ‪ ,‬ש נ ו ל ד ו ב ד י ב ו ר ה ה מ ו נ י ‪.‬‬
‫פנה‪,‬‬
‫וכדומי״‬
‫הזוגות ומקדש חוניו‬
‫מאת‬
‫חיים‬
‫טשרנוביץ‬
‫א‬
‫הזוגות‬
‫בשלשלת‬
‫נזכרו‬
‫ה ק ב ל ה בין הנביאים והתנאים‪:‬‬
‫מ ק ו ב ל אגי מ ר ב י מ י א ש א ש ק ב ל מ א ב א ש ק ב ל‬
‫למשה‬
‫) פ א ה פ״ב‪ ,‬מיו(‪.‬‬
‫מסיני כו׳‬
‫מזוגות‬
‫הלבלר‬
‫א מ ר נחום‬
‫ש ק ב ל ו מן הנביאים ה ל כ ה‬
‫ב מ ס כ ת א ב ו ת גמגו הזוגות‪ ,‬מ ב ל י שיהיה נ ק ר א‬
‫ע ל י ה ם ש ם ‪.‬זוגות״ מ פ ו ר ש ‪ ,‬א ח ר י ש מ ע ו ן ה צ ר י ק ואגטיגגוס איש ס ו ב ו ע ר ה ל ל ושמאי‬
‫ה ם ‪ :‬יוסי ב ן י ו ע ז ר ו י ו ס י ב ן יוחגן‪ ,‬יהושע ב ן פ ר ח י ה ו נ ת א י ה א ר ב ל י ‪ ,‬י ה ו ד ה‬
‫יאלו‬
‫כ ן ט ב א י ושמעון ב ן שטח‪ ,‬ש מ ע י ה ואבטליון‪,‬‬
‫על‬
‫ה ל ל ושמאי‪.‬‬
‫ה ס מ י כ ה ב מ ס כ ח ח נ י נ ה <פ״ב מ ״ ב ( ש נ א מ ר ע ל י ה ן ‪:‬‬
‫הראשונים )שהוזכרו ראשון‬
‫ו ב ח ו ס פ ח א שם )ב‪ (8‬נ א מ ר ע ל י ה ם ‪:‬‬
‫כ כ ל זוג( ה י ו נ ש י א י ם ושניים ל ה ם א ב ו ת ב י ת דין‪.‬‬
‫ה מ ש ה זוגות ה ן ‪:‬‬
‫ו ה ן ה ן הזוגוח ש נ ח ל ק ו‬
‫ש ל ש ה מ ז ו נ ו ח ה ר א ש ו נ י ם ש א מ ר ו ש ל א ל ס מ ו ך ה י ו נשיאים ושניים‬
‫א כ ו ת ב י ת דין‪ ,‬שנים מ ז ו נ ו ח ה א ח ר ו נ י ם ש א מ ר ו ל ס מ ו ך ה י ו נשיאים ושניים א ב ו ת ב י ת‬
‫ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם ש מ ע ו ן ב ן ש ט ח ה י ה נשיא ו י ה ו ד ה ב ן ט ב א י‬
‫יין‪,‬‬
‫א כ ב י ח דין‪.‬‬
‫ענין ה ז ו נ ו ח ה י א פ ר ש ה ס ח ו מ ה ‪:‬‬
‫כל‬
‫ע מ ת ר ו ק א ב ח ק ו פ ה זו שני אנשים‬
‫למה‬
‫כראש‬
‫ה ע ם א ו ה ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬מ נ ה נ ש ל א מציגו ל א ל פ נ י ה ם ו ל א ל א ח ר י ה מ ‪ ,‬כ י א ח ר י‬
‫שמעון‬
‫הלל‬
‫ו ש מ‬
‫הצדיק‬
‫א'!‬
‫ייקא‬
‫ב א אנטינגוס איש ס ו כ ו ל ב ד ו ‪ ,‬א ח ־ כ ב א ו הזוגות ו נ פ ס ק ו ע ם‬
‫ע ו ד י ו ח ר מ ס ו ב כ ה ה י א מ ח ל ו ק ח ה ס מ י כ ה ה מ י ו ח ס ח להזוגוח‪ ,‬ל מ ה נ ח ל ק ו‬
‫בסמיכה? כ ל ו ם היתה ה ס מ י כ ה חשובה‬
‫יכולים‬
‫לבוא‬
‫והאבות‬
‫ב י ת דין‬
‫אמר‬
‫לירי‬
‫הסכם‬
‫בעדה‪,‬‬
‫בה?!‬
‫כל‬
‫כ ך ע ד ש כ מ ה ד ו ר ו ת ל א היו‬
‫ו ל מ ה ה י ו ל ע ו ל ם ר ו ק א הגשיאים גגר ה ס מ י כ ה‬
‫ח ו ץ משגים ה א ח ר ו ג י ם ‪,‬‬
‫ל ס מ ו ך ו ה א ב ־ ב י ת דין א מ ר ש ל א ל ס מ ו ך ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שגהפך ס ד ר המחלוקח‪:‬‬
‫הנשיא‬
‫ב ר י ‪ ,‬שאין זו מ ח ל ו ק ת ס ת מ י ת ב י ן‬
‫עי במשפטי ההוראה לר׳ צבי הירש חיות שנתקשה בזה‪ ,‬לםה נשארה מחלוקת הסמיכה‬
‫^‬
‫ולא עמדו למנין להכריע כשם שעםדו לסנין ב כ ס ה דברים והכריעו‪ ,‬אף ל א ח ר‬
‫י‬
‫ב י ד הנדול‪ ,‬כנון בפיז דידים‪ :‬נסנו ונטרו דשיר השירים סטמא את הידים ובעלית בית‬
‫״ י נמנו ונטרו שבני דברים יהרנ ואל יעבור )סנהדרין עד‪ (:‬וכדוטה בכסה דברים‬
‫‪'.,‬‬
‫^ א נ׳>‪ .‬נס ב ע ל חות יאיר סי־ קצ־ב נתעורר בזה‪ ,‬נם ה ר ב טוהר־ד נוטה בספרו כוזרי‬
‫נ׳ סי' כיה טורה שלא טצא טענה לקושיא זו‪ ,‬עי״ש‪.‬‬
‫כ‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫)ע‬
‫פ‬
‫ע נ י‬
‫כ ו ח‬
‫רכג‬
‫ר‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫ד‬
‫טשרנוביץ ‪J‬‬
‫שונים‪,‬‬
‫חכמים‬
‫שמטעם‬
‫א ל א ה מ ח ל ו ק ת ה י א בין הנשיאים ו א ב ו ת בית־דין ב י ח ו ך !‬
‫י ד ו ע ע מ ד הנשיא ע ל צ ד א ח ד ו ה א כ ״ ד ע ל צ ד שני‪.‬‬
‫ל פ י ה מ ק ו ב ל היתד‪ ,‬ה מ ח ל ו ק ת ב ס מ י כ ה ב י ו ם ט ו ב ‪ ,‬ו כ ן א מ ר ר ב ש מ ן ב ר‬
‫לעול‬
‫א מ ר ר ׳ יוחנן‪:‬‬
‫ם‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ש‬
‫א‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ש ב ו ת ו נ ח ל ק ו ב ה ג ד ו ל י ה ד ו ר )חנינה ש ט ט־ז>‪.‬‬
‫יוסי ב ר ׳‬
‫רבי‬
‫בחגיגה‪,‬‬
‫י ה ו ד ה שביש ו ב ־ ה נ ח ל ק ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ך‬
‫ך‬
‫ה‬
‫ס‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ ה‬
‫א ו ל ם ב ב י צ ה ב ב ר י י ת א תניא‬
‫הסמיכה‬
‫על‬
‫לאפוקי ממאן ד א מ ר ב ס מ י כ ה נופה פליני(‪.‬‬
‫)שם‬
‫עצמה‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ג ם‬
‫כ ‪ .‬ועי׳ש‬
‫ובכלל לפי המשך המשנ‬
‫מ ש מ ע ש ה מ ח ל ו ק ת ש ל ב״ש וב״ה ב מ ש נ ה ג׳ ש ב פ ר ק ב׳ ב ח ג י ג ה ‪:‬‬
‫ש ל מ י ם ואין ם ו מ כ י ן ע ל י ה ן א ב ל‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫א ל א משום‬
‫י ו ה‬
‫ב־ש א ו מ ר י ם מ ב י א י !‬
‫ל א ע ו ל ו ח וב״ה א ו מ ר י ם מביאין ש ל מ י ם ועילוי‬
‫ו ס ו מ כ י ן ע ל י ה ן כו׳ ה ו א ענין א ח ר ל ‪ -‬מ ר י ואין ל ו ש י י כ ו ח כ ל ל א ל ה מ ש נ ה ש ל פ נ‬
‫ה ד נ ה ב ע י ק ר ה מ ח ל ו ק ת של הזונוח‪:‬‬
‫נכנס‬
‫שמאי‪ ,‬ש מ א י א ו ס ר ש ל א ל ס מ ו ך ‪,‬‬
‫מ ח ו ב ר ו ת זו א ח ר זו‬
‫של‬
‫הקישור‬
‫‪.‬לסמוך׳‬
‫כן‪,‬‬
‫יוסי כ ן י ו ע ז ר א ו מ ר ש ל א ל ס מ ו ך‬
‫המלה‬
‫ה ל ל אומר לסמוך‪.‬‬
‫ל א מפני ח י ב ו ר הענין‬
‫כידוע‬
‫‪,‬סמיכה׳‪,‬‬
‫כ ו‬
‫׳ יצא מנחם‬
‫ב ר ו ר ששתי ה מ ש נ י ו ת‬
‫גם‬
‫לשון‬
‫עצם‬
‫פ‬
‫המחלוקת‬
‫ב כ ל ל מוקשה מ א ד ל ק ב ל א ח ה ד ע ה ש ב כ מ ה דורוה‬
‫יהיו ח ו ל ק י ם ר א ש י ה ד ו ר ו ח ז ה א ח ר‬
‫לעולם אל‬
‫שאמר‪:‬‬
‫ת ה א שבות‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ק ל ה בעיגיך וכו׳‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ן‬
‫אתה‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ר‬
‫׳ יוחנן ע צ מ ו‬
‫ל מ ד שהוא ק ו ר א‬
‫ו מ ב ק ש ה ת נ צ ל ו ת ע ל זה‪ ,‬ל מ ה נ ח ל ק ו ע ל ד ב ר ק ט ן כ ז ה כ ל ג ד ו ל י ה ד ו ר ‪.‬‬
‫שהרי כ ל ל ה ו א אין ש ב ו ח ב מ ק ד ש‬
‫פ״א הט״ז‪ ,‬מ ט ע י ם ה ד ב ר‬
‫ביותר וזיל‪:‬‬
‫)פסחים ם־ה והרמב׳ם בה׳‬
‫הוא(‪.‬‬
‫ה י ת ר‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ולא עיי‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ב‬
‫פסח׳‬
‫ן‬
‫שאין א י ס ו ר ש ב ו ת ב מ ק ד ש א פ י ל ו‬
‫שאינו צ ו ר ך ע ב ו ד ה ‪ ,‬א י ס ו ר ש ב ו ת ב מ ק ד ש‬
‫שהרי‬
‫י‬
‫‪ .‬ש ל א ל ס מ ו ך ׳ מוכיח ש ב ס מ י כ ה גופה ג ח ל ק ו ו ל א ב ס מ י כ ה ביום טוב‪ ,‬שאם‬
‫ה ע י ק ר ח ס ר מן ה ס פ ר ‪.‬‬
‫אלא‬
‫י ח‬
‫א ל א מפני צ י ר ו ף ה מ ח ש ב ו ת ע ל‬
‫ב ר ו ב המשניות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ברבר‬
‫ובאמת המוח הרבי־‬
‫כ מ ה מ ל א כ ו ת ח ש ו ב ו ת ה א ס ו ר ו ת מ ד א ו ר י י ת א נ ע ש ו ת ב ק ר ב ן ב י ו ם ט ו ב באיל‬
‫ב ס מ י כ ה שהיא‬
‫חולק‪,‬‬
‫ודוקא‬
‫נחלקו‬
‫ב ה גדולי ע ו ל ם !‬
‫ל ס מ י כ ה אינו מ ו ב ן ‪.‬‬
‫עבודה‬
‫ק ל ה שבקלות‪,‬‬
‫מ ש ו ם שימוש‬
‫ב ב ע ל י חיים׳‬
‫ב כ ל ל כ ל ע י ק ר ה ח ש ש ש ל ‪.‬שימוש ב ב ע ל י ח י י ם ׳ ב י ח ס‬
‫א י ז ה שימוש ב ב ה מ ה יש ב ס מ י כ ה ה י ד י ם ע ל ר א ש ה ק‬
‫ר ב‬
‫ן ? כלום‬
‫מ‬
‫יש כ א ן שימוש ש ל ע ב ו ד ה ו מ ל א כ ה ר ג י ל ה ? ו א ף א ם ס מ י כ ה ב כ ל כ ח ו ב ע י נ ן ׳‬
‫שימוש ב ב ע ל ח י י ם יש כ א ן ? ו ב א מ ת נ ר א ה ש ב ג מ ר א ג ו פ א פ ק פ ק ו ב ז ה ו א מ ר ו ‪:‬‬
‫מ י נ ה ס מ י כ ה ב כ ל כ ח ו בעינן‪ ,‬ד א י ס ׳ ד ל א ב ע י נ ן‬
‫)חגיגה ט״ז‪.>:‬‬
‫ליסמוך!‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫כ ח ך <‬
‫א ף אנו נ א מ ר ‪ ,‬א ף א ם ס מ י כ ה ב כ ל‬
‫א י‬
‫ק א‬
‫י‬
‫שמע‬
‫?‬
‫ע בי י‬
‫כחו‪-‬מאי קא עביי‬
‫?‬
‫ליסמוך!‬
‫במשגה ס ו ט ה )פ׳ט מ׳ו( גאמר‪:‬‬
‫איש‬
‫מ ש מ ת יוסי ב ן ׳ ו ע ז ר א י ש צ ר י ר ה ויוסי‬
‫ירושלים ב ט ל ו האשכולות‪ ,‬ו ע ל זה א מ ר ו בירושלמי‪:‬‬
‫שעמד‬
‫ר׳‬
‫עקיבא‪ ,‬ו כ ל‬
‫ו א ל ו ל א שמשו פ ר ג ס ו ת ‪:‬‬
‫בן ׳ועזר‬
‫מימוח‬
‫משה?‬
‫הזוגו ח‬
‫תגי כ ל‬
‫ל א היו אשכולות?‬
‫הז וגו ח‬
‫‪ p‬יוחנן‬
‫ולא ע מ ד אשכול‬
‫עי‬
‫א ל א א ל ו שמשו פ ר נ ס ו ת‬
‫ש ע מ ד ו מ י מ ו ח מ ש ה ו ע ד ש ע מ ד ו יוסי‬
‫א פ ש ר ל י ת ן ב ה מ ד ו פ י כ ו י ‪ ,‬ה ל ש ו ן מ ו ק ש ה ‪ ,‬א י ה אנו מ ו צ א י ם זוגות‬
‫אדרבא‪,‬‬
‫הלא‬
‫כל‬
‫השופטים‬
‫והמלכים‬
‫היו‬
‫דנים‬
‫יחידים‪,‬‬
‫חח‬
‫^‬
‫ר‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫מעזרא‬
‫חכמים‪2.‬‬
‫ונחמיה‬
‫אולם‬
‫ששמשו‬
‫זונ‬
‫שניהם‬
‫ב ת ו ס פ ה א נמסר ה מ א מ ר בנוסח א ח ר ‪:‬‬
‫מ ש מ ח‬
‫לישראל‬
‫בנמרא‬
‫ופרנסו‬
‫ביחד‬
‫בבלי‬
‫כל‬
‫ס ו ט ה ט״ו‪:‬‬
‫שעמדו‬
‫אשכולוח‬
‫ואף‬
‫ה א ש כ ו ל ו ת‬
‫מ ש ה ו ע ד ש ע מ ד ו יוסי ב ן יועזר בו׳‬
‫ה א ש כ ו ל ו ת אינן הזוגוח‪.‬‬
‫והמלה‬
‫אח‬
‫כל‬
‫ישראל‬
‫בזה‬
‫כ‬
‫נחלקו‬
‫שעמדו להן‬
‫<ב״ק פ י ח ‪ (13‬ו כ ן ה ו א‬
‫מימוח‬
‫לישראל‬
‫כר‬
‫משה‬
‫ובכן‬
‫ו ב ו ד א י נ ש ח ב ש כ א ן לשון ה י ר ו ש ל מ י כ א ש כ ו ל ו ת לזונוח‪3.‬‬
‫אשכולות היא סחומה‪.‬‬
‫ב ג מ ר א פ י ר ש ו א ש כ ו ל ו ח ‪ -‬איש ש ה כ ל ב ו ) ס ו ט ה‬
‫מ׳׳ז‪ :‬ח מ ו ר ה ט״ו‪ >:‬ונם מ ו ב ן ז ה אינו ב ר ו ר ; מ ה פ י ר ו ש איש ש ה כ ל ב ו ? ב ס ו ט ה פ י ר ש ו‬
‫שהכל‬
‫בו‪-‬חורה‬
‫הגמרא‬
‫בתמורה‪:‬‬
‫באמחה‬
‫דופי‬
‫ואין‬
‫ו מ ח ל ו ק ח‪,‬‬
‫ושכחה‬
‫הראשונה וכפירש״י שם‪:‬‬
‫י ש‬
‫כי‪-‬‬
‫יאל‬
‫חסרים‪.‬‬
‫י ש‬
‫י ז ל‬
‫לי‪.‬‬
‫והיא‬
‫ו ל ה כ י ג ק ט ס מ י כ ה ר ה י א ה י ת ה מ ח ל ו ק ת ר א ש ו ג ה בו׳ ו כ ן‬
‫אולם‬
‫שם‬
‫בתמורה‬
‫והיא ל פ י ק ס ״ ד שם‪:‬‬
‫יאל;‬
‫לפי‬
‫מסקנה‬
‫דופי ש ל ס מ י כ ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר של מ ח ל ו ק ת ה ס מ י כ ה שהיתה ה מ ח ל ו ק ח‬
‫פירש׳׳י ב מ ש נ ה ס ו ט ה ש ם ע ל ה מ ל ה א ש כ ו ל ו ת ‪:‬‬
‫פירש״י‬
‫ע ד ימיהם ל א היתה מ ח ל ו ק ת ב ח כ מ י‬
‫שהכל‬
‫ויראת‬
‫בו‪-‬חורה‬
‫ונמילוח‬
‫חטא‬
‫ד ו פ י ש ל ח ט א ל א היו ב א ש כ ו ל ו ת שעמדו פ ר נ ס י ם ע ל‬
‫א ב ל ל פ י פירוש זה א ח ה מ ט י ל דופי ב ב ל ה ח כ מ י ם שעמדו א ח ר האשכו ות‬
‫כ א ל ו ר ק ב ה ם היה ח ו ר ה ו י ר א ח ח ט א וגמילוח ח ס ד י ם ‪.‬‬
‫ו ה מ ר ו ת ש כ ל ת״ח מ צ ו י ן ב ה ן !‬
‫ה ר א ש ו נ ה‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫המיוחסות‬
‫להטיל‬
‫יש‬
‫ו ה ל א הן הן ה מ ע ל ו ת‬
‫גם ב ע צ ם ה ה ג ח ה ש מ ח ל ו ק ת ה ס מ י כ ה ה י ת ה ה מ ח ל ו ק ת‬
‫ספק‪,‬‬
‫לפי‬
‫שהרי‬
‫מחלוקות‬
‫ה מ ק ו ב ל היו‬
‫עתיקות‬
‫אצל‬
‫ש כ ב ר נ ח ל ק ו בימי שאול ודוד ע ל מ ל ו ה ופרוטה ועור כ מ ה מחלוקות‬
‫לקדמוני קדמוגיס‬
‫)עי׳ חגיגה טז‪.‬‬
‫ב ת ו ס פ ו ת ר״ה יוסי ו ב מ ש פ ט י ה ה ו ר א ה‬
‫ל ר צ ״ ה ח י ו ת פ ׳ א ועי׳ נ ם ח ו ל ד ו ח ה ה ל כ ה ח״א‪ ,‬ש ע ר ה א מ ו נ ה ( ‪.‬‬
‫ואפשר‬
‫‪2‬‬
‫ל פ ר ש ה ל ש ו ן ‪ .‬א י ש ש ה כ ל ב ו י ב מ ו ב ן ד ן יחידי‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ה י ה ב ו ח ו ר ה‬
‫ה א ם נ ה‬
‫ע״ תולדות ה ה ל כ ה ח־נ‪ ,‬בתוספות והערות לשער‬
‫‪ 3‬נם הלשון כ ל הזונות ‪ . . . .‬א פ ש ד‬
‫ב‬
‫ל״ן‬
‫ם‬
‫ה‬
‫כ י‬
‫ד ו פ י‬
‫ע ם‬
‫־‬
‫'‬
‫נ ש ת ב ש‬
‫'‬
‫‪, 3 4 8‬‬
‫‪1‬‬
‫ו צ י י‬
‫'‬
‫״ ‪ ,‬״״״ד‬
‫‪n o J ,‬‬
‫י‬
‫ים בזס‬
‫" ™‬
‫‪°‬‬
‫•‬
‫^ =‪ P"1‬ע ד י ™ ™ »‬
‫'‬
‫‪tn‬‬
‫"ילאה> הזונות הס נזכרים שהיו פפונים על כ ל עניני הציבור ושהיו עופרים שנים שנים בזמנם‬
‫כ י ז ם‬
‫י ו ע‬
‫ל‬
‫ה נ ר ס א‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫) א י י ש י י פ‬
‫מ‬
‫ל‬
‫הקדומים והם הם האשכולות הםכותים‬
‫ה ם‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י * " ״ ״ י״"״ ר י ר נשיא‬
‫ה י ו נ י ת‬
‫א ב ל אינה מכוונת א ל המציאות ואל כ ל ההסברים של פקודות התלפוד‪ ,‬שאחד פהם ז‬
‫י^'‬
‫א כ כייו־יץ‪ .‬ד ב ר שהתלמוד‪ ,‬לפי דבריי•‬
‫* *‬
‫*‬
‫י‬
‫א‬
‫™‪1‬‬
‫' י י ־ י י י׳־א עבי‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ם‬
‫׳"י‬
‫ל ^‬
‫ע א‬
‫™‬
‫א‬
‫בכלל‬
‫'‬
‫נ ו‬
‫ל‬
‫' יי״י‬
‫ם‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫י כ י ל ו ה ־ וביחס לזונות‪ .‬אפשר ש מ ם י א‬
‫א‬
‫י ע י ר מלין( ואחריו יוסט מבארים‬
‫י‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ ט‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ם ע מ ת‬
‫ל‬
‫^‬
‫לא די‬
‫ל* י " אםכיליתז עי־ ד ר נ ב ו ר ‪ ,‬משא אי׳<‬
‫י ב׳ה יאץ אחת מהן ס ״ י ״ ב ח ע ל ׳ =‬
‫'‬
‫יעי־ עוד שם ח־נ ע״־ « ־ ע י‬
‫״‪, - .‬‬
‫‪.‬‬
‫ח י א מיי ל ב ע ל י‬
‫ו‬
‫נ א‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫י <‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ל‬
‫^‬
‫ר‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ש‬
‫‪2‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫י‬
‫ק‬
‫ס‬
‫א‬
‫ע‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע‬
‫״‬
‫ם‬
‫מ‬
‫?‬
‫^‬
‫ת‬
‫י‬
‫דרס"‬
‫‪T*-TV‬‬
‫י‬
‫תא‬
‫" ‪ I‬נ ד • וביה‬
‫״‬
‫' '»"־'‬
‫ק‬
‫ד‬
‫י‬
‫תות מונע‬
‫^‪V l‬‬
‫ב ל דרש ית‬
‫^ ‪ L T‬על המלה‬
‫^‬
‫'‬
‫ר ״ פ איש שכ י‬
‫׳ ™‬
‫־‬
‫״ ה ט ר^כל‬
‫ל אף השערה זו רחוקה מן השכל•‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ת ו ר ה‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ר‬
‫א‬
‫ט‬
‫א‬
‫‪ w‬ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ע י ט ה‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ל ' ־‬
‫כ ס י י מ ה‬
‫־‬
‫ה‪.‬שא‬
‫^ ״ליו בצדק‬
‫^‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫א‬
‫ח‬
‫זי‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫י ע י‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ו‬
‫טשרנוכיץ‬
‫וגדולה‬
‫במקום אחד‪.‬‬
‫והכוונה‬
‫ל פ י ז ה יש ל ג ר ו ס‬
‫‪N‬‬
‫‪.‬משע ״‬
‫י ן ס י‬
‫ס ד‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ז‬
‫לא‬
‫׳‬
‫‪.‬משטחי׳‬
‫ב ו‬
‫כ ל ו מ ר ש ע ד ש ע מ ד ו הזוגות ה י ו ה פ ר נ ס י ם אנשי א ש כ ו ל ו ת ‪ ,‬איש ש ה כ ל‬
‫׳‬
‫מ פ נ י ש כ ח ה ע ל ט ו ן נ צ ט מ צ ם ב א י ש י ו ת א ח ת ‪ ,‬א ב ל מ ש ע מ ד יוסי ב ן י ו ע ז ר ו ע מ ו דייר׳‬
‫ז ו נ‬
‫בן‬
‫ב י‬
‫כ ב ר ל א ה י ה ה פ ר נ ס ד ן יחידי‪. ,‬איש ש ה כ ל ב ר ‪ ,‬כ י נ ח ל ק ה ה ש ר ר ה‬
‫ז‬
‫הנשיא ו א ב ב י ת דין‪ ,‬וזה ה י ה ד ו פ י ש ל ס מ י כ ה ש נ ח ל ק ו ע ל י ה ה ז ו נ ו ת ‪.‬‬
‫מן מ א מ ר י ה מ ו ס ר ו ה פ ת נ מ י ם ש ל הזונות ש ב פ ר ק י א ב ו ת י אי א פ ש ר ל ד ו ן ה ר ב י‬
‫לא‬
‫ע ל מ א ו ר ע ו ת זמנם ו ל א ע ל שיטותיהם ב ד ר כ י ה ה ל כ ה ו ה מ ד ר ש ‪ ,‬כי ה ם ד ב י י‬
‫מ ו ס ר כ ל ל י י ם היכולים להיות נאמרים ב כ ל דור ודור ו ב כ ל מאורעות החיים‪.‬‬
‫י ם‬
‫רב‬
‫אמנם מבקשים בפחנמים ה ל ל ו רמזים ע ל מ א ו ר ע ו ת חייהם‪ ,‬א ב ל הרמזים ה ל ל ו ה ם‬
‫ה ש ע ר ו ת שאי א פ ש ר ל ב נ ו ת ע ל י ה ן י ס ו ד ו ת מ ו צ ק י ם ‪* .‬‬
‫ברובם‬
‫אמנם‬
‫אבל‬
‫ה ה ל כ ו ת המיוחסות להזוגות היו י כ ו ל ו ת לשמש יסוד ל מ א ו ר ע ו ת חייהם׳‬
‫ל צ ע ר נ ו הן כ ל‬
‫עי‬
‫כ ך ק ט ו ע ו ת ו ס ת ו מ ו ת ו ב י ח ו ד ה ן מ פ ו ז ר ו ת ב ע נ י נ י ם שונים‬
‫א ו‬
‫שקשה ל מ צ ו א ב ה איזה ק ד ש ו ה כ ד י ל ד ו ן ע ל ש ל ש ל ת ה ס ט ו ר י ת ב ת צביון א ח ד‬
‫י ד ו ע ה ש ל שיטות ו ה ש ק פ ו ת ה ל כ ו ת י ו ת ו מ ד ר ש י ו ת ו ל מ צ ו א ב ה ן‬
‫התפתחות‬
‫ל ה פ ר ו ב ל י מ ה ש ל הזונות ב ד ר ך כ ל ל ‪.‬‬
‫ה כ ל ל י‬
‫המפחי‬
‫האופיות ביותר שבהן הן ה ע ר‬
‫י ו ח‬
‫מ י ו ס י ב ן יועזר‪ ,‬א ח ד מן הזוגות ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ש א פ ש ר ל ר א ו ת ב ה ן ה ד ק ו ל ש ל ה ת ק ו פ ה‬
‫ו א ף ב ה ן גתקשו ח כ מ י ם‬
‫שהיה חי בד‪-‬‬
‫ט ע מ י זמגיהם‪ ,‬וזיל ה מ ש ג ה ‪:‬‬
‫דכן‪,‬‬
‫י ‪,‬‬
‫ו ס‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י ו ע ז ר‬
‫ב‬
‫ה‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫‪1,‬‬
‫דש‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫נ ת נ ו‬
‫י‬
‫ם‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫ע ל מ ש ק ה ב י ת מ ט ב ח י י א דאינון דכיין ו ד א י ק ר ב ב מ י ת א מ ס ת א ב )עדיות פ ״ י ן‬
‫מיד(‪.‬‬
‫כ ב ר ג ת ל ב ט ו ה ר ב ה ב ג מ ר א ב כ ו ו נ ת ע ד ו ת זו‪.‬‬
‫חנינא‬
‫הכהגים‬
‫סגן‬
‫האמוראים‬
‫ומטרתן‪,‬‬
‫יש‬
‫ליז‪(.‬‬
‫וע׳ז‬
‫מן‬
‫)פ‬
‫השקלא־וטריא‬
‫לדון שכבר נשחקעה‬
‫מהם‬
‫י‬
‫ס ח‬
‫ט‬
‫ם‬
‫״ ‪ .‬ו א י ל ך בסוגיה ר'‬
‫ז‬
‫הארוכה‬
‫ראשוני‬
‫של‬
‫המסורה האמיתית של‬
‫העריות‬
‫ש ב מ ס ו ר ה זו ה י א מ ה ש ה ק ש ו ב ג מ ר א ש ם ‪:‬‬
‫* עי׳‬
‫לדונטא‬
‫דרכי‬
‫המענה‬
‫בהסבר‬
‫הסתירה הגרילה‬
‫ראשית‪ ,‬מ ה חידוש הוסיף י י ע ל ה מ ק ר א‬
‫ו ס‬
‫שהגוגע ב מ ת ט מ א ‪ ,‬ה ל א ז י ל ק ר י ב ׳ ר ב ה ו א !‬
‫שהראשון‬
‫ואחרוני‬
‫ושנית‪ ,‬כ ל ו ם ק ו ל א ה י א זו?‬
‫המאמרים‬
‫א מ ר מ א ס ר ו ‪ .‬ק נ ה ל ך ח ב ר והוי ד ן א ת כ ל‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫האדם‬
‫ר‬
‫ה‬
‫־‬
‫ב ן‬
‫ע‬
‫ע ר ח‬
‫ל כ ף זכותי‬
‫יד‪,‬‬
‫הפרושים‬
‫•והנן פ ן‬
‫טובן של שלטון ושררה‬
‫ושכן‪.‬‬
‫חבר‬
‫כשאסר‬
‫רטז‬
‫נם‬
‫‪.‬ואל‬
‫ל ד ע ת ווייס‬
‫תתחבר‬
‫רחוק‪ .‬יוחד‬
‫וכדרך‬
‫סוסר‬
‫ז ס ן יש ר ש ע י ם‬
‫שרידי‬
‫‪,‬‬
‫״תאי‬
‫לרשע׳‪,‬‬
‫ה ד ע ת נוטה‬
‫הכתוב‪:‬‬
‫אשרי‬
‫שצריכים‬
‫מקומו״(‪.‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫׳‬
‫רחוק‬
‫בשעה‬
‫לצםצט‬
‫כ ח ב ר ושכן ר ע ‪ ,‬ש ה ם כ ׳ כ ר נ י ל י ם ו פ ע ו ם י ם והמכוונים‬
‫<דד'וד ח ־ א ע פ ׳‬
‫במובן‬
‫שזוהי‬
‫אזהרה‬
‫עצה‬
‫האיש אשד‬
‫להתרחק םהם‪.‬‬
‫‪ (!26‬ה י ה‬
‫כ ל פ י יוחנן‬
‫טובה‬
‫מוסדית‬
‫לא הלך‬
‫בעצת‬
‫פ ע ש ה י ו ח נ ן נ נ ד עיני נ ח א י‬
‫שהתחבר עם‬
‫בכלל‬
‫לאדם‬
‫רשעים ונר‪.‬‬
‫ו א ם היא פ כ ו ו נ ת ד ו ק א לזפנו‪,‬‬
‫הצדוקים‪,‬‬
‫להתרחק‬
‫שהרי‬
‫אפשר‬
‫לכי‬
‫הארבל'‬
‫א ב ל נם‬
‫פן‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ז ה י‬
‫הרשעים‬
‫ב כ ל דור‬
‫שנאסרה‬
‫ובכל‬
‫פ‬
‫כל '‬
‫הסתיונים או כ ל פ י הצדוקים ב כ ל ל ‪.‬‬
‫» עי׳‬
‫ישראל‪,‬‬
‫< ד ה ׳ פ ע ס י ‪ 33-32‬ו ש ם‬
‫במבטאים‬
‫בהערה עוד‬
‫הל‬
‫ב ע ו ד י ד יוחנן‬
‫אבל‬
‫א‬
‫הארבי '•‬
‫הפרושים ונחשב ל ח ב ו ר ח ם ‪ ,‬א ב ל נתאי א מ ר ה ר ח ק משכן ר ע ו א ל ת ת ח ב ר ל ר ש ע‬
‫שנפרד‬
‫הללי‬
‫החוקרים האחרונימ מ ש ת ד ל י ם ל ה מ צ י א ל ה ן ט ע ם ה ס ט ו ר י ו ל ק ש ר זה ע ם‬
‫הנזירה המיוחסח ל ו ע ל ט ו מ א ת א ר ץ ה ע מ י ם ו ע ל כ ל י זכוכית‪.‬־‬
‫עם‬
‫לך דר‬
‫ע ל פי‬
‫י ל קמצא‬
‫ד ד ־ ו ד ‪ ,‬ח ־ א ע ט י ‪!00‬‬
‫ירושלים תרציה‪.‬‬
‫ו ד ה ־ פ ע פ ׳ ‪ 32‬ועי׳ ר ־ ל נ י נ צ ב ו ר נ ‪,‬‬
‫פקופה של‬
‫ההלכה‬
‫בחכמי‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫ה י א זו‪ ,‬ו ל מ ה ג ק ר א ‪ .‬י ו ס י ש ר י א • !‬
‫חומרא‬
‫י‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ר ו ס י ש ר י א ‪ ,‬יוסי א ס ר י מ י ב ע י ל י ה ו ע ו ד‬
‫ד א ו ר י י ת א ה י א ‪ ,‬ע״ז ש ם ‪( .‬‬
‫וגראה‬
‫שם‪:‬‬
‫ההסטורי‬
‫שהפתרון‬
‫לעריות‬
‫ביותר‬
‫ס פ ק טומאה ברשות הרבים התיר‬
‫ה ל ל ו ה ו א ז ה שגתנו‬
‫ל ה ם ו כ ן שם ב ב ר י י ת א ‪:‬‬
‫בגמרא גופה‬
‫ת נ י א גמי ה כ י ‪,‬‬
‫ר׳ יהודה א ו מ ר ק ו ר ו ת נעץ ל ה ם ואמר ע ר כאן רשות הרבים‪ ,‬ע ד כאן רשות היחיד‪.‬‬
‫הביאור‬
‫שיוסי ה י ה חי‪ ,‬כ י ד ו ע ‪ ,‬ב ז מ ן מ ל ח מ ו ח היונים ונהרג ע ל פ י א ל ק י מ ו ס‬
‫הוא‪:‬‬
‫ובזמנו ה י ו ב ו ד א י כ מ ה ח ס י ד י ם שחששו ל ק ב ר י מ ה י ם ו ל ע צ מ ו ח א ד ם שהיו מ ת ג ו ל ל י ם‬
‫לפעמים‬
‫שמא‬
‫נמצאו שם ע צ מ ו ת מתים‪6,‬‬
‫שהוא‬
‫ספק‬
‫והיו נ מ נ ע י ם א ־ ע מ ל צ א ת ל מ ל ח מ ה ‪.‬‬
‫ע צ מ ו ה י ה ח ס י ד ש ב כ ה ו נ ה ‪ ,‬א ב ל מ פ ג י מ ל ח מ ה מ צ ו ה ע ם חיוגים ה ת י ר ל ה ם‬
‫ט ו מ א ה כ ז ו ש ב ר ה ׳ ר וזוהי ע ד ו ת ו ‪:‬‬
‫ודאית‬
‫‪P‬‬
‫ב ח ו צ ו ח ואין ק ו ב ר ‪ ,‬ו ה י ח ה ל פ י ז ה כ ל ה א ר ץ ב ח ש ש ט ו מ א ו ח מ ח י ם מ ס פ ק ‪,‬‬
‫ב מ י ת א מ ס ת א ב ‪ ,‬כ ל ו מ ר נניעה‬
‫די קר ב‬
‫ב מ ה מ ט מ א ה ‪ ,‬א ב ל ט ו מ א ה ב ר ה ׳ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ט ו מ א ת ס פ ק אינה מ ט מ א ה ‪ ,‬שאם‬
‫ל ד ב ר סוף‪.‬‬
‫אין‬
‫מסחתרים‬
‫מ כ ת ה ח ס י ד י ם שהיו‬
‫ו ע ל ידי ה ה י ת ר ה ז ה נ ת ר ב ו ה ל ו ח מ י ם‬
‫ב מ ע ר ו ח ו ל א יצאו ל ש ד ה ה מ ל ח מ ה מחשש ט ו מ א ה ‪ .‬ל‬
‫העתה‬
‫שכמה‬
‫ויוסי א ע ״ פ‬
‫‪ .‬מ ש ק ה ב י ח מ ט ב ח י י א ר כ ן ־ יש ל ה נ ׳ כ ש י י כ ו ת ל י מ י ה מ ה ו מ ו ת ‪.‬‬
‫השניה‬
‫מ ן ה כ ה נ י ם ה מ ח י ו נ י ם ה י ו ע ו ז ב י ם א ח ע ב ו ר ח ה מ ק ד ש והיו ה ו ל כ י ם ל ר א ו ת‬
‫א ת המתגוששים ב א צ ט ד י ו ן מ ת ח ת ל ה ר ה ב י ת )חשמוגאים א׳> ו כ פ י שהיו שם נ ם נוים‬
‫יונים ה י ו חוששים ש מ א נ ט מ א ו ע ל ידי מ ג ע ע ר ל י ם והיו נ מ נ ע י ם מ ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת‬
‫•‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ס‬
‫א נ ן‬
‫ן‬
‫א‬
‫צ‬
‫ם‬
‫י‬
‫^‬
‫‪q‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫מ‬
‫י י י‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י י העצים יבקשו לנזור טוםאה על ירושלים‪ ,‬ע מ י יי‬
‫^‬
‫עצמית מתים בבית המקרש ב פ ס ח ‪,‬קרם‪ .‬י־״׳ =־׳‬
‫י‬
‫יי‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ו י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ע ם (‬
‫ת‬
‫י‬
‫י א ה‬
‫״‬
‫לי‬
‫(‬
‫ע‬
‫ם ח‬
‫נ‬
‫'‬
‫פ י ר‬
‫'‬
‫א י ל‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫צ‬
‫י‬
‫כ י‬
‫'‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ ש ה‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫י ו ס ף‬
‫ל‬
‫״‬
‫ח‬
‫ב‬
‫י‬
‫ם‬
‫פ‬
‫‪ 7‬״ השלימ‬
‫‪3‬‬
‫ד־ונייס‬
‫״ "'‬
‫‪ °‬״ ™‪:?" "*"1‬ושד מ ל י י‬
‫•‬
‫< ח‬
‫״ ״ ״א‬
‫יוטזר ב ה ל כ ה זי‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫'‬
‫'‬
‫ל‬
‫'‬
‫־ • י ״ ג ר הנמרא דנ־ל ורז־ף בדהים‬
‫ב ה ע י ה ‪ .‬אילם פ ה שאוסר ווייס‬
‫"‪°‬‬
‫ן ‪ 0‬ההלבה‪ ,‬איני סביון‪ ,‬בי ב א ס ״‬
‫י‬
‫לכה שדניהם ל ר ב י א ה י ™ ״ ־ א ל «‬
‫‪0‬‬
‫ה י א‬
‫ע א‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י׳‬
‫עם׳‬
‫™‬
‫שם•‬
‫י ב י י יי '‬
‫יי' '‬
‫‪3 2‬‬
‫ט‬
‫ה י ד ה‬
‫™‪' ' » °‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ה ס‬
‫י נ ב־ בשניי לשון ק צ ת ‪ ,‬מעשה זה מתאים ל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י ה ו ע‬
‫לני שננזור טומאה על עיר אבותינו‪ ,‬איה מתי סביל׳ א '‬
‫׳‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫ת‬
‫א‬
‫ס צ‬
‫א ו עצמות בלשכת‬
‫ס‬
‫ם‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה ע נ י י‬
‫י ה י י ה‬
‫'‬
‫ה י ד ה‬
‫*״‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ע‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫™ כפ• שהוכיח‬
‫‪ J‬״ • איל להם‬
‫'‬
‫^ " " ‪ I‬בסנר א ח י‬
‫^ ? ה י ו ס להבדיל‬
‫ר^ות ר י ב ו ע י‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪^ ' 1‬‬
‫ה י י ה‬
‫י‬
‫‪Z‬‬
‫״ י ד י ה ״ ה באו־ן‬
‫י א פסתאב־‬
‫? י‬
‫״ ״‬
‫'‬
‫־ "‬
‫"‬
‫•‬
‫׳ה ש ר !‬
‫״העמיד קירות לסמן בין ר ה ־ י ורהיר וכתבו על הקורות הסיפן ‪.‬ודיקרב בס‬
‫י‬
‫ו ע‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה ר א ש ו נ י ם‬
‫ח‬
‫א‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ע ם‬
‫‪8‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב ס‬
‫׳־דעי שהיא רשות היחיד לטוסאה ואסור ל י ק ר ב לשם‪ .‬והיא השערה הר פר•‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ח‬
‫כ‬
‫טשרנוביץ‬
‫מ ש ו ם ט ו מ א ה משקין ב ע ז ר ה ש ד ם ‪.‬‬
‫ש ב כ ה ו נ ה ו ה ת י ר ל ה ם מ ש ו ם קרשיו‬
‫סמך‬
‫‪y1‬‬
‫״״ ״‬
‫מן‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ו ס‬
‫התורה‬
‫‪,‬‬
‫]‬
‫ב‬
‫כ ל עיקר‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫) פ ס ח י ם ט״ז‪,>.‬‬
‫ו‬
‫כדי שלא‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ר‬
‫לעכב את‬
‫ש א‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫•‬
‫״‪,‬״״״‬
‫ע ב ו ד ת בית המקדש•‬
‫ו ה ה י ת ר ה ש ל י ש י ‪ ,‬א י ל ק מ צ א ד כ ן ' ג ׳ כ מ ת ב א ר ע ל פ י מ א ו ר ע ו ת זמנו‪ ,‬שהיו‬
‫מסתתרים‬
‫חסידים‬
‫להחפרנס‬
‫להם‬
‫ב מ ע ר ו ת ו ה י ה קשר‪.‬‬
‫להם‬
‫לצאת‬
‫ל ב ק ש מ ז ו נ ו ת והיו‬
‫הר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫מוכרחים‬
‫מ ע ו פ ו ח והנכים‪ ,‬ואיל ק מ צ א ה י ה ב ו ד א י מין ח ג ב שהיה מצוי שם והתיר‬
‫ל א כ ל ו ‪ ,‬כ י מציגו שהיו ר ג י ל י ם ל ה ח פ ר ג ס מ ח נ כ י ם‬
‫בזםני‬
‫ה ם‬
‫מ‬
‫<עי׳ ב ר י ח ‪,‬‬
‫ת י‬
‫גי‪ ,‬ד י ; מ ר ק ו ס אי‪ ,‬וי(‪.‬‬
‫ח ו ץ מ ע ד ו ח זו‪ ,‬ש מ מ ג ה א פ ש ר ל ל מ ו ד ג ז י ר ה ש ו ה כ ל ש ה י א ע ל י ח ס ה ה ל כ ה א ל‬
‫חיי א ו ת ה ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬אין ב י ד נ ו ל ק ש ר ק ש ר ש ל ק י מ א א ת ה ה ל כ ו ת ו ה פ ת ג מ י ם ש נ מ ס ר ו‬
‫לגו מהזוגוח ע ם מ א ו ר ע ו ח ח י י ה ם ; כ ל ה ד ר ש ו ח ש ד ר ש ו ע ל ז ה ה ר א ש ו נ י ם ו ה א ח ר ו נ י ם‬
‫תלוימ‬
‫מה ר׳‬
‫ע ל ב ל י מ ה ואיגן פ ו ת ר ו ח א ף ב מ ק צ ח א ח כ ל ה פ ר ו ב ל י מ ה ה ז א ת ‪:‬‬
‫י ה‬
‫ת פ ק י ד ם ש ל הזוגות‪ ,‬ו ל מ ה ה ת ח י ל ה ת ק ו פ ת הזוגות ב ח ח י ל ת מ מ ש ל ת חיוגים ע ם יוסי‬
‫ב ן יועזר ויוסי ב ן יוחנן ו נ פ ס ק ה ע ם ה ל ל ושמאי ב ת ח י ל ת מ מ ש ל ת ה ו ר ד ו ס ‪ ,‬גם ע צ ם‬
‫מ ש מ ע ה ש ל ה מ ל ה ‪.‬זונוח־ ו מ ה ה י ו ה ז ו נ ו ח ס ש ס ש י ם ‪ -‬ע ד י ן ס ח כ ה ל פ ח ר ו ן ‪.‬‬
‫כ‬
‫בכדי‬
‫ל ה פ ר ו ב ל י ם ה ש ל הזונוח עלינו לשום‬
‫למצוא אח הספחח‬
‫ל‬
‫למאורע‬
‫ב‬
‫ה ס ט ו ר י ח ש ו ב ש ה ת ר ח ש ב ת ק ו פ ה ה ה י א ‪ ,‬שרישומו ה י ה נ י כ ר ב ח י י ה ד ח ושעדיין‬
‫הפיצו‬
‫ל‬
‫עליו ההםטוריונים א ו ר כראוי‪ ,‬מפני ש ה מ ק ו ר ו ת הניחו ל ו ר ק רמזים ק ל י ם‬
‫בודדים‪.‬‬
‫כצדה‬
‫לו‬
‫א‬
‫אנו מ כ ו ו נ י ם ל מ ק ד ש חוניו ש נ ב נ ה ב מ צ ר י ם ‪,‬‬
‫בצדו‪.‬‬
‫כ ת ב נ י ת ה מ ק ד ש שבירושלים׳‬
‫כ ו ת ב י ה ה ם ט ו ר י ה מ ד ב ר י ם ע ל מ ק ד ש חוניו ד ר ך א נ ב ‪ ,‬ואינם מ י ח ס י ם‬
‫חשיבות מ ר ו ב ה בחיי ה ע ם ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל א ם ב י ת ה מ ק ד ש בירושלים ה י ה מ ר כ ז חי ‪.‬‬
‫הדח‬
‫שבשביל ביטול ע ב ו ד ח ו ה ה פ ר צ ה מ ל ח מ ת החשמונאים ו כ ל טובי ה ע ם מ ס ר ו‬
‫נפשם‬
‫ע ל זה‪ ,‬א י א פ ש ר ש מ ק ד ש א ח ר ע ם ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת ו כ ח נ י ם כ ד ת ‪ ,‬ש ה ו ע מ ד‬
‫כמתכונתו של ביהמ״ק שבירושלים‪ ,‬ולוא א ף ב א ר ץ נכר‪ ,‬ל א יהא ח ו פ ם מ ק ו ם בחיים‬
‫ה ד ת י י ם ש ל ה ע ם ‪ ,‬ו ש ל א י ה י ה א י ז ה ק ש ר ו י ח ס בין שני ה מ ק ד ש י ם ה ל ל ו ‪.‬‬
‫אלא‬
‫ולא עוי׳‬
‫ש כ י ד ו ע ה י ה ב י ח ה מ ק ד ש משמש ל א ר ק ב י ת ע ב ו ד ה ו ת פ ל ה א ל א נ ם‬
‫מדרש‬
‫ב‬
‫י‬
‫ח‬
‫ל ה ל כ ה ו ל מ ש פ ט ש ה ס נ ה ד ר י ן ה י ח ה י ו ש ב ה ש ם ב ל ש כ ה הנזית‪ ,‬ו א ם ב י ת חוניי‬
‫ה י ה ב י ח ה מ ק ד ש ‪ ,‬ה ל א ה י ה מ ו כ ר ח נ ם ש ם ל ה י ו ח ב י ח ־ ד י ן נ ד ו ל ש מ מ נ ו ח ו ר ה יוצאת•‬
‫ואיה כ ל ה ר ס ז י ם ל כ ך ?‬
‫ע ל פ י ס ס ו ר ח ה ה ל מ ו ד נ ב נ ה מ ק ד ש חוניו ע״י ק נ א ח שני א ח י ם ‪ ,‬ב נ י ה ם ש ל ש מ ע ו ן‬
‫הצדיק‪.‬‬
‫מה‬
‫כר‪.‬‬
‫ח ה לשון ה א נ ד ה ‪:‬‬
‫א ו ח ה שנה ש מ ח ש מ ע ו ן ה צ ד י ק א מ ר ל ה ן שנה זו ה ו א‬
‫בשעח פטירחו אמר להמ‪:‬‬
‫חוניו בני ישמש ח ח ת י ‪.‬‬
‫ש ה י ה נ ד ו ל מ מ נ ו שחי שנים ו מ ח צ ה ‪ ,‬א מ ר ל ו ‪:‬‬
‫נתקנא בו שמעי אחיו‬
‫בא ואלמדך ס ד ר העבודה‪.‬‬
‫הלבישו‬
‫ה ל ך ל א ל כ ס נ ד ר י ה של‬
‫אחריי‪-‬‬
‫ר׳ מאיר‪.‬‬
‫דברי‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫אלא‬
‫א מ ר ל ו ר׳ יהודה‪ ,‬ל א כ ך היה המעשה‪.‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ח מ י ו ש ה י ה ש מ ע י א ח י ו ג ד ו ל מ מ נ ו שתי שנים ו מ ח צ ה ‪ ,‬ו א ף ע ל פ י כ ן נ ת ק נ א ב ו חוניו‬
‫‪.‬‬
‫בשמעי אחיו‪ ,‬א מ ר ל ו ‪:‬‬
‫)את‬
‫שמעי( ס ח ל ה ם‬
‫לאלכסנדריה‬
‫ב א ו א ל מ ד ך ס ד ר ע ב ו ד ה כ ר בקשו אחיו הכהנים ל ה ר ג ו‬
‫כ ל ה מ א ו ר ע ב ק ש ו ל ה ר ו ג א ח חוניו ר ץ מ פ נ י ה ם כ ר‬
‫הלך‬
‫ש ל מ צ ר י ם ו ב נ ה שם מ ז ב ח ו ה ע ל ה ע ל י ו ל ש ם שמים שנאמר‪:‬‬
‫והיה‬
‫ב י ו ם ה ה י א י ה י ה מ ז ב ח ל ה ׳ ב ת ו ך א ר ץ מ צ ר י ם כ ו ׳ ) מ נ ח ו ת ק״ט‪•>:‬‬
‫כמובן‬
‫בתוספוח‬
‫וחגור‬
‫שאין ל מ ד י ן מ ד ב ר י א נ ד ה זו‪,‬‬
‫שם‪:‬‬
‫ש כ ו ל ה חמוהה‪ ,‬ו כ ב ר ת מ ה ו ע ל י ה גם‬
‫וכי ל א ר א ה ה ב ן כ ה ן ג מ ל משמש ל ע ו ל ם ‪ ,‬שהיה ל ו ב ש ב א ו נ ק ל י‬
‫ב צ ל צ ו ל ? ו ע ו ר ש ה ר י אינו ג ע ש ה כ ה י נ ע ד ש י ע ש ה‬
‫אכיו א מ ר ‪:‬‬
‫אביו‪,‬‬
‫ס ג ן ׳‬
‫‪ .‬ח ו נ י ו ב נ י ישמש תחתי" ה י ה י ד ו ע ל ו ב ו ר א י ש ה ו א ר א ו י ל מ ל א ו ת מ ק ו ם‬
‫ח ה ל א היה יודע ס ד ר ה ע ב ו ד ה ! כ ר ‪.‬‬
‫שמעי‬
‫ו ל א עוד א ל א שאם‬
‫נ ת ל מ ח ו נ י ו ש ח י שנים‬
‫ב י ה ו ד ק ש ה ל מ ס ו ר ת ר׳ מ א י ר שהיה‬
‫ב ס ד ר ה ע ב ו ד ה יותר מאחיו‬
‫ו מ ח צ ה ונם ה י ה ב ק י‬
‫ו א ע פ י ־ כ מ י נ ה ש מ ע ו ן ה צ ד י ק ד ו ק א א ח חוניו ל כ ה ן נ ת ל ת ח ת י ו ו ל א א ת ש מ ע י ! ו ח ו ץ‬
‫מזה ק ש‬
‫ה ׳‬
‫ל‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫ילא היה אשם‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ך‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫א‬
‫י‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ך ז ן נ ץ‬
‫^‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪ ,‬א ל א שלא ידע ס ד ר עבירה‬
‫ע‬
‫ב ד ב ר שהתלבש בבגדי אהובתו ע ל פי רמאות אחיו ו א ע פ כ ה ל ך‬
‫י ב נ ה מ ז ב ח ל ש ם ע ב ו ד ה ז ר ה ‪ ,‬ו ל פ י מ ס ו ר ה ר ׳ י ה ו ד ה ל ה י פ ך שחוניו ה י ה ר ש ע שמשום‬
‫ב י ז ה א ח ב נ ד י ה כ ה ו נ ה ‪ ,‬ד ו ק א ה ו א ה ל ך ו ב נ ה מ ז ב ח ל ש ם שמים?‬
‫קנאה‬
‫מסתברא!‬
‫איפכא‬
‫אדרבה‪.‬‬
‫כ ל האנדה הזאת תמוהה‪ ,‬מ ה שאפשר ל ל מ ו ד מדברי א ג ד ה ״‬
‫ה י א ‪ ,‬שהיו‪ .‬מ ס ו ר ו ת שונוח מ ח ה ל כ ו ח ב י ן ה ח כ מ י ם ע ל מ ק ר ש חוניו‪ ,‬א ח ת ד ר ש ה מ ק ד ש‬
‫חיניו ל ש ב ח ‪ ,‬ש ה י ה מ ק ד ש ל ש ם ש מ י ם ‪ ,‬ו א ח ת‬
‫ד ר‬
‫שהיה ל ש ם ע ב ו ד ה‬
‫ש ה א ו ת ו לגנאי‬
‫ז ר ה ‪ ,‬וזוהי ה מ ח ל ו ק ח ש א נ ו מ ו צ א י ם ע ל י ו ב ה ל כ ה ‪ ,‬כ פ י ש נ ר א ה ה ל א ה •‬
‫כיוסף‬
‫•ידד‬
‫ה כ ה ן יש ס ת י ר ו ת ב ה ר צ א ת ו ע ל בנין ב י ת חוניו‪.‬‬
‫הפריפ• ריש‬
‫פל‬
‫ליברמן העירני ע ל דברי‬
‫ו ט ר ך‬
‫‪ ,‬שאמר מ ה י ל ‪:‬‬
‫‪:Gracchac, 58 (•3‬‬
‫•עבודה‬
‫?״*‬
‫שהש‬
‫אחיי ד "‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ק‬
‫ז ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫כשהיא‬
‫<הקרבן>‬
‫' י ™ 'יי*‬
‫' ™ ‪ V‬״‬
‫‪°‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ה‬
‫נ ה ג‬
‫י נ‬
‫ם‬
‫כ ה נ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ב‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ח‬
‫א נ ב‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ז ה‬
‫ד‬
‫ת‬
‫י ס‬
‫״ ־‬
‫"״״"‬
‫‪n‬‬
‫״ ‪ °‬׳‬
‫־‬
‫ל ה י ט ורץ ספניהם ל א ל כ ״ י י ‪ -‬י ז •‬
‫^‬
‫~‬
‫על ס ו פ ‪ ,‬אולס ברבי״ ה י ‪-‬‬
‫‪ ^ ^ ,‬ל י ׳ ס כ י ד את ה ד ב ר הםוזר הזה‪ ,‬שכה־נ יעבוד עבודתו‬
‫‪P‬‬
‫‪,‬‬
‫ב מ‬
‫‪aest.-n‬״‪Q‬‬
‫‪,‬‬
‫י ‪A‬‬
‫^ י ר א ד היה א ח ד‬
‫‪ 1‬ומפניהכן בק״י‬
‫״;־סר ב » לע־'•‬
‫י י " ״ י ש ר א ל לא היי‬
‫^ א • האניה‪.‬‬
‫״ י ^‬
‫ד י אעה‪,‬‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ע‬
‫עיקר הסתירה היא‬
‫‪,‬‬
‫ה מ ת‬
‫‪8‬‬
‫יל‬
‫טשרנוביץ‬
‫שלפי‬
‫‪N‬‬
‫מ פ ו ת ב מ ל ח מ ו ת )א‪ .‬א ‪ .‬א ‪ .‬ז‪ .‬י‪ .‬ב־נ> נ ב נ ה מ ק ד ש ז ה ע ל י ד י חוניו ה ש ל‬
‫ב נ ו ש ל שמעון ה צ ד י ק כ מ ס ו ר ה ה ת ל מ ו ד י ת ‪,‬‬
‫ב ש נ ת ‪!97‬‬
‫י ש י‬
‫׳‬
‫ש ב ר ח מ צ ר י מ ה בימי מ י ד ת אנטיוכום׳‬
‫ב ע ר ך ‪ ,‬ו ל פ י ה ר צ א ת ו ב ק ד מ ו נ י ו ה ע ‪ .‬נ ‪ ; .‬ו ב ‪ ,‬ט‪ ,‬ז> ה ב נ י ן נ ע ש ה ל א ע ל‬
‫ידי חוניו השלישי א ל א ע ל ידי ב נ ו חוניו ה ר ב י ע י ‪ ,‬ב ש נ ו ת ‪.102-100‬‬
‫אמנם הסתירות‬
‫ב ה ש ם אינן ח ש ו ב ו ת כ ל כ ך מ צ ד ע צ מ ן ‪ ,‬א ב ל יש ל ז ה ח ש י ב ו ת ל ע צ ם ת כ ל י ת ו ש ל‬
‫בנין ה מ ק ד ש ה ז ה ‪.‬‬
‫אמתלה‬
‫הבניז‬
‫א ם ה מ י ס ד ה י ה חוניו ב נ ו ש ל ש ס ע ו ן ‪ ,‬יש ל ר א ו ת ב י ס ו ד‬
‫דתית־פוליטית‪ ,‬שבהיות שבית ה מ ק ד ש ב י ר ו ש ל י ם נ ת ח ל ל ע ל ירי אנטיוכוס‪-‬‬
‫נתן ל ב ו ל י ס ד מ ק ד ש א ח ר כ ד י ל מ ל א ב ו א ת ה ת פ ק י ד ה ד ת י ל ה ק ר י ב ק ר ב נ ו ת ל ש ם‬
‫ו א ם ה ס י ס ד ה י ה חוניו ה ר ב י ע י ‪,‬‬
‫שמים‪.‬‬
‫כמקדם‬
‫היתה‬
‫בשעה שסדר העבודה חזר לבית המקיש‬
‫ואלקימוס היה ל כ ה ן נדול‪ ,‬א ם כן כ ב ד ל א היה בבנין זה צ ו ר ך דתי ולא‬
‫כ א ן א ל א ק נ א ת איש מ ר ע ה ו ‪ ,‬מ פ נ י שחוניו קוד‪ ,‬שימנו א ו ת ו ל כ ה ן ג ד ו ל ‪ .‬ש ל י‬
‫ה י ה מ ש פ ט ה י ר ו ש ה ‪ ,‬ו ב כ ן ל א היתד‪ ,‬כ א ן כ ו נ ה ל ש ם ש מ י ם ‪.‬‬
‫שנם‬
‫נראה‬
‫י ו ס ף שתי ש מ ו ע ו ת ש מ ע ‪,‬‬
‫ו כ פ י ש נ ל ך ו נ ב א ר ‪ ,‬היתד‪,‬‬
‫ההשקפה‬
‫על‬
‫ק ד ו ש ת ב י ת חוניו ת ל ו י ה ב ש מ ו ע ו ת ה ש ו נ ו ת ה ל ל ו ע ל מ י ס ד ה ב י ת ו ת כ ל י ת בניני­‬
‫כ ל ל ‪ ,‬ע ד כ מ ה ש א פ ש ר ל ד ו ן מ ת ו ך ה ה ר צ א ה ש ל י ו ס ף ‪ ,‬ה י ה ה ו א נוטי׳‬
‫בדרך‬
‫ש ל ב י ת חוניו היתד‪ .‬ק ד ו ש ה כ ק ד ו ש ת ב י ת ה מ ק ד ש ‪ ,‬ש כ ן ה ו א א ו מ ר ‪ ,‬ש ח ו ץ מ ן ה מ ט י י ׳‬
‫שהיתה ת ל ו י ה מן ה ת ק ר ה ו ל א ע ו מ ד ת ע ל ה ר צ פ ה ה י ה ה מ ז ב ח ושאר‬
‫עשוים‬
‫בתבנית‬
‫ממש‬
‫בית המקדש‪.‬‬
‫וכן נם‬
‫הקטורת‬
‫ולחם‬
‫הפנים‬
‫כ‬
‫ל י המקדש‬
‫) מ ל ח מ ו ת שם‬
‫ז‪ .‬י ב ‪ .‬ג׳( י ו ס ף ס ו מ ך נ ם ה ו א כ ב ע ל י ה ת ל מ ו ד א ח י ס ו ד ה ב נ י ן ל נ ב ו א ת י ש ע י ה ‪:‬‬
‫יהיה‬
‫ההוא‬
‫מזבח‬
‫לה׳‬
‫בתוך ארץ‬
‫מ צ ר י ם ונו׳‬
‫ה מ ס ו ר ה נתן ת ל מ י ה ר ש י ו ן ל ב נ י ן ה מ ק ד ש ‪.‬‬
‫)ייט‪ ,‬י"ט> ש מ פ נ י‬
‫נ ב ו א ה זו‬
‫ו ב ו ד א י ה י ח ה מ ס ו ר ה זו ש נ ו ר ה‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ביום‬
‫ל‬
‫פ‬
‫י‬
‫י יהודי‬
‫א ל כ ס נ ד ר יה‪9.‬‬
‫מה‬
‫שקשה מן ה צ ד ה ה ס ט ו ר י הוא‪,‬‬
‫שחכמי‬
‫א ל כ ס נ ד ר י ה ופילון‬
‫ב ר א ש ם אינם‬
‫מ ז כ י ר י ם א ח מ ק ד ש חוניו כ ל ע י ק ר ו ל א ב א ז כ ר ו ב כ ל ה ס פ ר ו ח ה ע ב ר י ה ה ה ל נ י ס ט י ת ־‬
‫ונתקשו‬
‫ידי‬
‫ב פ ר ו ב ל י מ ה זו כ מ ה מ ה ח ו ק ר י ם ה א ח ר ו נ י ם ‪.‬‬
‫המאסף‬
‫לכל‬
‫מחנוח‬
‫החוקרים‬
‫האחרונים‬
‫השערה חדשה נאמרה בזה ע ל‬
‫ב ב ע י ה זו א ‪.‬‬
‫ציריקובר‬
‫)היהודים‬
‫והיונים‪ ,‬עי״ש מ ע מ ׳ ‪ 283‬ו ה ה ע ר ו ת ( ש ה נ י מ ו ק ש ל מ ק ד ש חוניו ה י ה ל א ל ש ם ה ת ח ר ו ת‬
‫ב מ ק ד ש ש ב י ר ו ש ל י ם ונם ל א ל ש ם י צ י ר ת מ ר כ ז ד ת י ל י ה ו ד י מ צ ר י ם ‪ ,‬א ל א ל ש ם ה מ ו ש ב ת‬
‫הצבאית‬
‫ב ל א ו נ ט ו פ ו ל ו ס ו ל א ה י ה א ם כ ן ל ב י ת חוניו א ל א ע ר ך מ ק ו מ י ‪ ,‬כ ב י ת מ ק ר ש‬
‫או כ ב י ת כ נ ס ת של מושבה ה צ ב א י ת ‪.‬‬
‫של‬
‫ה ש ע ר ה זו פ ו ת ר ת ב מ ר ה י ד ו ע ה א ת ש ת י ק ו ת י‬
‫ה ס פ ר ו ח ה ע ב ר י ח ה ה ל נ י ס ט י ת ע ל מ ק ד ש חוניו‪ ,‬ש מ ז ה א פ ש ר ל ד ו ן ש ב י ת חוניי‬
‫י! ס כ ל ל הרצאת הדברים של יוסף בסלחםוח זי‪ ,‬יי‪ ,‬ב׳‪-‬נ׳ יש ל ל מ ו ד שיסוד מקדש חיניי‬
‫היה יותר מחמת חילול המקדש על ידי אנטיוכוס‪ ,‬שהרי חוניו אטד‪ .‬לעי דבריו‪ ,‬לתלסי שהמקדש‬
‫אשר יבנה בסצרים יעורר את בני ישראל ל ה ס ת פ ח א ל תלטי ולהנקט נם הם סאנטיומס מ ח ר י ב‬
‫הפקדש‪ .‬אעפיי שהוא טוסיף שם שחוניו לא היה יכול ל ס ל ו ח לשונאיו בירושלים שנרשוהו מכהן‬
‫בכהונה נדולה‪ ,‬וחשב שעל ידי מקדש זה שבנה ימשיך אליו רבים מייהודי ירושלים‪ ,‬ואפשר שזה‬
‫וזה היה בדעתו‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫ר‬
‫הזוגות ומקדש חוניו‬
‫ת פ ס מקום ניכר בחיי היהדות האלכסנררונית‪,‬‬
‫לא‬
‫הסתפק‬
‫של‬
‫ל‬
‫א ב ל אינה מ מ כ י ר ה מ ד ו ע ל א‬
‫ח מ י ו ב ב נ י ן ב י ח כ ג ס ח ר ג י ל ו ל מ ה ה י ה ל ו ל ב נ ו ת ב י ת מ ק ר ש ע ל פ י סגנונו‬
‫ביח‬
‫המקדש‬
‫הפרובלימה‬
‫הירושלמי?‬
‫ההלכה‪,‬‬
‫מצד‬
‫ח ש ו ב ח ו שם‬
‫שנלך‬
‫כפי‬
‫אינה‬
‫ונבאר‪,‬‬
‫מספקת‪,‬‬
‫ונם‬
‫שהקושיה‬
‫אינה‬
‫במקומה‬
‫מסברת‬
‫עומדח‪,‬‬
‫אח‬
‫כיצד‬
‫ה ק ר י ב ו ב ב מ ה ב ז מ ן ה מ ק ד ש ? ח ו ץ מ ז ה ה נ ח ת ו זו ס ו ת ר ת א ת כ ל ה ר צ א ו ת י ו ש ל י ו ס ף‬
‫הכהן‬
‫ב ק ד מ ו נ י ו ח ו ב מ ל ח מ ו ח ש ב ו ל ט מ ה ן ש מ ק ד ש חוניו ה י ה ל ו י ו ת ר‬
‫כ נ ס ת מקומי‪.‬‬
‫ההוא‬
‫ו ה ר י אי א פ ש ר ל ב ט ל מ י ס ו ד ה א ת מ ס ו ר ח יוסף ה כ ה ן שהיה חי בזמן‬
‫והיו י ד ו ע ו ח ל ו ב י ח ו ד ה ל כ ו ח כ ה ו נ ה ומנהגי ב י ח ה מ ק ד ש ‪.‬‬
‫ל א ה י ה שום ז כ ר‬
‫ל ה צ ב א היהודי‬
‫ח מ י ו ה ת ק י י ם זמן‬
‫‪.‬מיושבי‬
‫לאחר‬
‫רב‬
‫א ד מ ה חמיו׳ ב מ צ ר י ם ‪.‬‬
‫שבמצרים‬
‫נם‬
‫ע ר ך מביח‬
‫ולא עור אלא‬
‫שמקדש‬
‫אבד‬
‫שכבר‬
‫א מ נ ם ק ש ה מ ה ש פ י ל ו ן ומנהיני ה י ה ו ד י ם ה ר ש מ י י ם‬
‫א ב ל א פ ש ר ש ב ס ו ף זמן ה ב י ת כ ב ר‬
‫ע ו ב ר י ם ב ש ח י ק ה ע ל מ ק ר ש ח מיו‪.‬‬
‫ל ב י ח חמיו ה ע ר ך ה פ ו ל י ט י והדתי שהיה לו בזמן התיסרו‪ ,‬ואפשר שהיתה ב ז ה‬
‫השפעת חכמי‬
‫להלן‪.‬‬
‫שרובם‬
‫ירושלים‬
‫ל מ ק ד ש חוניו‬
‫ההיחסו‬
‫כ פ י שנראה‬
‫בשלילה‪,‬‬
‫ו ל א ס י ח ו ש ל ד ב ר ה ס ת י ר ה ש ב ס י פ ו ר י י ו ס ף ב י ן ח מ י ו ה א ב וחוניו ה ב ן א י נ ה‬
‫כ־כ‬
‫גדילה‬
‫בשבילה‬
‫שמפריזיס‬
‫כפי‬
‫ובכל‬
‫ההסטוריונים‪,‬‬
‫כדאית‬
‫אופן אינה‬
‫לבטל‬
‫כדי‬
‫א ח כ ל ה מ ס ו ר ה ‪ ,‬כ י מ פ נ י שווי ה ש מ ו ת ק ר ו ב ש נ ת ח ל ף ה ב ן ב ה א ב ו ל ה י פ ך ‪.‬‬
‫נ ם ה ה ב ד ל ב ז מ ן ‪ -‬ס ו ף ס ו ף אינו ג ד ו ל כ ל כ ך ‪ ,‬ר ק שנים א ח ר ו ה ‪ ,‬ו כ י ד ו ע ש ה ק ד מ ו נ י ם‬
‫מ ל ל ל א ד ק ד ק ו בזה‪.‬‬
‫י‬
‫אלא ש‬
‫מ פ נ‬
‫‪0‬נ מחקר‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫חשוב‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ו א פ ש ר ע ו ד ל ש ע ר שחוניו השלישי ה ת ח י ל ב ב נ י ן ה מ ק ד ש ‪.‬‬
‫ל ע ל ידי ב נ ו ‪ 0 .‬נ‬
‫ל‬
‫ץ‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ט‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫כ‬
‫צ‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ע ל יסוד בנין בית חוניו נמצא בםאסף של ‪Jews College Jubilee‬‬
‫־‬
‫* ‪P• ^ - 8 0 : The Temple of Onias, G . 1• H i r‬‬
‫״כיא כ ל דברי חכמי ישראל שקדםיחי ב ס ח ק י‬
‫‪_._u,‬‬
‫‪r‬‬
‫׳‪ ,u‬מב‪ 7‬באסור ‪y‬׳‪ 77‬אי‬
‫י ־‬
‫‪_L‬‬
‫לקביע בזה מסמרות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ז ה‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪n‬‬
‫ו מ ת י כ ח‬
‫‪ . . ! _ . . . ....‬״‬
‫‪d‬‬
‫‪n‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫'‬
‫‪V 0 1 U m e‬‬
‫ב ד ב ר י ה ם‬
‫•‬
‫‪*,‬״ילייז‬
‫י‬
‫מ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ב‬
‫»‪3‬ית‬
‫™ ™‬
‫•‬
‫‪J , .‬‬
‫חוניו היה לשם‬
‫י‬
‫‪ umi‬׳ —~ן ־ !‬
‫על מין מקדש חוניו נאסרו כ ס ה השערות פורחיח•‬
‫״ ‪ P‬השומרונים שרצה ל ק ר ב את היהודים ל ח י י •‬
‫ת ם‬
‫^‬
‫‪™ Z‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ל‬
‫כ ד‬
‫ם‬
‫י‬
‫'‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ש ט י ס‬
‫ר‬
‫ג;‪r?l‬ד‬
‫ז ‪™ 1‬‬
‫ל י ש ב‬
‫אחד‬
‫ם‬
‫^"' ‪T‬‬
‫ס ש ר ‪ Z 7‬ה ח ש בי‬
‫"י‬
‫״״יי ״״י״״ ™ ‪°‬‬
‫ד״ת״סד על‬
‫™ ™‬
‫״‬
‫על י י השומרונים‪ .‬בראשון עסק חייי י ב ״ י י א‬
‫"™ ד ו כ ח שהיה‬
‫‪" T‬‬
‫־ ״ ״ ־ י ם יקריב לסלכית‪ .‬ב י כ ל ר ססתיעה בזה שהספרות‬
‫ספירי על‬
‫ם ד‬
‫‪,rn‬‬
‫^‬
‫!לפאוס‬
‫‪?P°‬‬
‫שיוסי‪.‬״‬
‫" ״‬
‫נד בסצרי‬
‫? י ' ‪°‬רשי‬
‫היהייים יהשופרונים ע־ד הפקדש ב י י י '‬
‫‪A m Z n ? T u‬‬
‫״ ל י י ״ י כ י י שיכריע ביניהם• לפי י ע ה ב י‬
‫' ‪! \°‬־ ‪nr‬קיימים‬
‫* ל צ י דרש שהמקדש יססר לרשותו ‪" die Oniaden im‬‬
‫‪D‬‬
‫ע‬
‫‪W‬‬
‫ל‬
‫ז י ט א י ס‬
‫ם‬
‫ה י י ג י ת‬
‫ביו‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪V‬‬
‫™ ' ™‬
‫ב ז ה‬
‫ש ל‬
‫‪,V‬‬
‫א ו‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫כ ל ר‬
‫ה י כ י ח‬
‫י צ א‬
‫‪d‬‬
‫^‬
‫א‬
‫״*‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫י***‬
‫״‬
‫א‬
‫ב‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫״*‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪u‬‬
‫‪n‬‬
‫‪e‬‬
‫‪d‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫? ־ " ־ " ״ ״ פוס‬
‫‪D‬‬
‫י־‬
‫‪ r‬מקדש ח י‬
‫‪S‬‬
‫‪Z^Z:T^^^^ :4‬‬
‫את‬
‫—‬
‫״־י‬
‫י‬
‫נ י ט ה‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫י*־‬
‫טשרנוביץ‬
‫כדי‬
‫ל ע מ ו ד ע ל א ו פ י ו ש ל מ ק ר ש חוניו יש‬
‫ס ו ף ס ו ף יש ל ב ק ש ל ע ו ל ם‬
‫הפרגוד שלה‪.‬‬
‫על‬
‫^‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ה‬
‫כ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ל ב ר ר א ת יחס ה ה ל כ ה אליי׳‬
‫מ‬
‫ן‬
‫א‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫מאחורי‬
‫ם‬
‫גם ב נ ו נ ע ל ב ע י ה זו יש ל מ צ ו א ב ה ל כ ה א ת ה ש ק פ ו ת ח כ מ י ה ד י ר י ם‬
‫המקדש הזה המפיצה אור‬
‫בםחלוקות‬
‫ע ל הגרעיגים ה ה ס ט ו ר י י ם הטמוגים‬
‫י ה ס‬
‫של חכמי ה ה ל כ ה ‪.‬‬
‫וזה לשון ה מ ש נ ה ‪:‬‬
‫לא‬
‫הרי עלי עולה‪ ,‬יקריבגה במקדש‪ ,‬ואם ה ק ר י ב ה בבית ח י‬
‫י צ א ‪ ,‬ה ר י ע ל י ע ו ל ה ש א ק ר ב נ ה ב ב י ח חוניו י ק ר י ב נ ה ב מ ק ד ש ‪,‬‬
‫ב ב י ח חוניו‪ ,‬י צ א ‪.‬‬
‫המשנה‬
‫)מנחות‬
‫ר ׳ שמעון א ו מ ר אין זו ע ו ל ה כ ו ׳‬
‫ואם ה ק ר י ב י‬
‫־ ‪. .‬‬
‫ט‬
‫ק‬
‫נ י ו‬
‫מסתם רבי'‬
‫(‬
‫כ פ ש ו ט ה מ ש מ ע ש ל ד ב ר י ת י ק מ ק ד ש חוניו ד י נ ו כ ד י ן ב מ ה כ ש ר ה ל ה ק ר י ?‬
‫ע ל י ה ק ר ב נ ו ת ‪ ,‬ש ה ר י ה ו א א ו מ ר י צ א ידי ח ו ב ת ק ר ב נ ו‬
‫פ ש ו ט ה מ ש מ ע ש מ ק ד ש חוניו ע ו מ ד‬
‫פחותה‬
‫בס‬
‫‪,‬‬
‫ד ר ג ד ו‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ה‬
‫א ף מרישא ש ל המשנה ל‬
‫ל‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ל א בסדיני‬
‫א‬
‫מ ק ד ו ש ת ה מ ק ד ש ‪ ,‬ש ה ר י ע צ ם ה ש א ל ה א ם ה ו א י ו צ א י ר י ק ר ב נ ו שם׳‬
‫אמר‬
‫ס ת מ הרי עלי עולה‪,‬‬
‫מעלה על‬
‫א י ס ו ר שחוטי ח ו ץ‬
‫לא נתעוררה‬
‫בדבר‬
‫אולם‬
‫והעלה(‪.‬‬
‫ה ד ע ת שאפשר‬
‫כלל‬
‫־‬
‫שמעון‬
‫‪-‬׳‬
‫־ ־‬
‫‪-‬‬
‫׳־״יי‬
‫״‬
‫‪£‬‬
‫השא‬
‫ר‬
‫בתוספות קיט‪:‬‬
‫)דשוחט‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ל ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה ו א ואיהי‬
‫ץ‬
‫ו נ ד ח ק ו ב נ ם ר א ל י י ש ב א ת המשני׳‬
‫י‬
‫ב מ ש נ ה ודי מ א י ר‬
‫)עי׳ש‬
‫קטלה!‬
‫א י ח י י ב ב ע ו ל ה מ כ י א מ ר ה ר י ע ל י ע ו ל ה ‪ .‬רש־י>‪.‬‬
‫באופני!‬
‫ל ה ק ר י ב נ ם שם‪.‬‬
‫במשנה‬
‫ב נ מ ר א ה ק ע ו ‪ :‬יצא? ה א מ ק ט ל‬
‫פ י‬
‫י‬
‫״תקבלת על הדעת‬
‫— ״ היא‬
‫וו»־«‬
‫ב ב ר י י ת א ‪ ,‬שחוניו ה ע ל ה ל ש ם‬
‫״ •‬
‫«‬
‫עבודה‬
‫ז ר ה‬
‫‪-‬‬
‫‪ ,‬ולפי שסתם‬
‫מ ש נ ה ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬ה י ה ק ש ה ל ה א מ ו ר א י ם ס ת ם מ ש נ ה שלנו‪ ,‬ש א ם ה ק ר י ב ה ב ב י ת חוניו׳‬
‫ל פ י כ ך א ו ק מ ו ה ש י צ א וענוש כ ר ת מ ש ו ם ש ח ו ט י ח ו ץ ‪.‬‬
‫יצא‪,‬‬
‫נחעוררה‬
‫גם‬
‫כ ל ל ש א ל ח שחוטי ח ו ץ ‪ ,‬ש א ל מ ל י כ ן ה י ח ה ה י א מ ז כ י ר ה ז ה ל פ ח ו ת ב ר מ ז •‬
‫המשנה‬
‫והיה‬
‫אחר‪,‬‬
‫א ב ל ב ר ו ר שבמשנה ל א‬
‫ש ל א ח ר י ה מ ו כ י ח ה ש ה י א ה ו ל כ ת ב ש י ט ה ש ב י ת חוניו ה י ה ל ש ם שמים‬
‫ל ו דין ב מ ה ו כ פ י שדייקו ב צ ד ק ב נ מ ר א ‪:‬‬
‫מ ד ק א מ ר ואין צ ר י ך ל ו מ ר‬
‫מ כ ל ל ד ב י ת חיניי ל א ע כ ו י ם ה ו א ) ש ם ‪. ( :‬‬
‫לרבי‬
‫א ב ל א ם כ ן ‪ ,‬ל מ ה א מ ר ה משני׳'•‬
‫לזה שתכלית בנינו היתה כדי שישסש ס ר ט ל כ ל היהודים ב ט ל ח פ ת ט ע ד אנטיומס‪ .‬מםנים‬
‫האחרונים ננלו ערידי טקדש חוניו בחפירות סצריט באותו הםקום שסציין אותן יוסיפום ונם‬
‫ל י ספאי׳‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫לן‪.‬‬
‫הפרטים םחאיםיס למסופר‬
‫קושיים במין‪ .‬עי׳ )ב( ‪ .W. M . F . Petrie, Egypt and Israel‬ה פ ח ב ר ם ב א ר את ת‬
‫טקדש חוניו וכליו ל כ ל פרטיה עפי' החפירות שעשה בתל יהודיה‪ " ,‬ב טילים לצפון קהירי­‬
‫ל הדעח‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫" עיי דד־וד ׳ ‪,‬‬
‫שיוצא א ד ם בקרבן והייב כ ר ת ע ל ה ק ר ב ת ו ! אולם פ ה שהוא אוטר שם שהברייתות על '‬
‫!‬
‫‪.‬כאשר נטצא‬
‫הנפרא‬
‫ססקנת‬
‫על פי‬
‫התוספתא אינן קדומות דק נתיסדו‬
‫ז‬
‫ב ה ר ב ה ברייתות שבתוספתא׳‪ ,‬הוא הולך מ ה לשיטתו ע ל הבדייתות שהן פאוחרות‪ ,‬א ב ל‬
‫זה פחוור‪ ,‬לפחות בפה שנונע לתוספתא‪ ,‬כפי שהוכחתי זה בסקופ אחר‪ .‬ואדרבה‪ ,‬כפי שהוכחתי‬
‫בפנים‪ ,‬תוספתא זו לאו פשבשתא היא והיא פפיצה אור על כ ל הענין הזה שנתלבטו בנפרא‬
‫א ו‬
‫א צ‬
‫ת כ נ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ר ן ש‬
‫כ נ י ח‬
‫ח‬
‫א‬
‫ע ס‬
‫‪1 2 4‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ף‬
‫ך ן א‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫א‬
‫ן ן ׳‬
‫ב י‬
‫א י ך‬
‫י ע‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ע‬
‫כ‬
‫א י‬
‫יא‬
‫‪1 1‬‬
‫דלג‬
‫הזוגות ומקדש חוניו‬
‫הכהנים ששמשו בבית חוגיו ל א ישמשו במקדש שבירושלים‪ ...‬שגאמר אך לא יעלו‬
‫כהני הבמות א ל מזבח ה׳ בירושלים ובו׳‪ ,‬אם הקריבו בבית חוניו לשם שמים‪,‬‬
‫למה הכהנים שהקרים־ שם פסולים לעבודה במקדש? הפרובלימה מתבארת ע ל‬
‫פי התוספתא שם ודל‪ .‬הכהנים ששמשו בבית חוניו או במקומות אחרים‪ ,‬בשעת‬
‫א י ס ו ר הבמה‪ ,‬אסור‪ ,‬ב ש ע ת ה י ת ר ב מ ה ‪ ,‬מותר‪ ,‬שנאמר א ך לא יעלו‬
‫כהני כמות כ י ‪ .‬לכאורה אין לזה מובן כלל‪ ,‬הרי מקרש חוגיו עמד בזמן שבית‬
‫המקדש היה קיים ועל זה אמרו‪ :‬באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן היתר‬
‫כ י )זבחים פי״ר‪ ,‬מ־א‪ ,‬וגמרא שם מקי־ב ואילך(‪ ,‬ובכן מה שייך כאן בשעת איסור‬
‫ובשעת היתר הבמות? הרי מקרש חוניו ע מ ד לעולם בשעת איסור הבמות! )הלשון‬
‫•או כמקומוח אחרים" הוא רק הוספה ‪.‬לבית חוגיר והכוונה בלי ס פ ק למקומות‬
‫אחרים ה ד ו מ י ם לבית חוניו‪ ,‬ואפשר ששמעו ממקדש ייב וכווגו לו(‪.‬‬
‫אין ל ד ב ר הסבר אלא זה‪ ,‬שבאמת מקרש חוגיו גופו היה לפעמים בזמן איסור‬
‫כמה ולפעמים בזמן היחד במה‪ ,‬כלומר כשאי אפשר היה להקריב בירושלים כגון‬
‫בשעת חרת אנטיוכוס שהעמידו שיקוץ משומם ובטל התמיר‪ ,‬אז היה נחשב לזמן‬
‫היתר הבמות‪ ,‬וכששבה העבודה למקומה‪ ,‬שוב חזר זמן איסור הבמות למקומו‪.‬‬
‫וכזה אפשר להסביר היחס השונה לבית חוניו‪ ,‬שהיה תלוי לפי הזמנים‪.‬‬
‫הנה מובא בספר חשמונאים שבזמן מלחמות יהודה ואחיו כשהיה המקרש והעיר‬
‫כידי האויבים קבעו מקום במצפה לבכורים ולהבאת המעשרוח ולהתנלחת הנזירים‬
‫ל א ו ימי נזירוחם )חש״א א׳‪ ,‬ג׳(‪ ,‬והרי אין תגלחת בלי הבאת קרבן‪ ,‬אם כן בודאי‬
‫הביאו נם את קרבנותיהם‪ ,‬אעפ״י שהבאת הקרבנות לא הוזכרה‪ ,‬אבל דבר זה יוצא‬
‫* ל י ו ע ל פי ה ה ל כ ה ולא היה בזה צורך להזכיר‪ .‬ואמנם דעת רנ״ק היא שבייר‬
‫ל חשמונאים פסק להתיר נזירות בתגלחת ל ב ר מפני הוראת שעה )םונ־הז עיע‪,‬‬
‫היצ׳ רבידוביר( א ב ל אין להנחתו יסוד‪ .‬יותר הרעת נוטה שהתירו במה מפני‬
‫הוראת שעה‪ ,‬שאיסור במה מפוקפק בתורה ובנביאים ‪ -‬משיתירו תגלחת בנזיר בלי‬
‫קרבנות‪ ,‬ננד דין מפורש בחורה‪ .‬בודאי דנו בי״ר של חשמונאים‪ ,‬שכשהיה המקדש‬
‫חרב הותרו הבמוח וכן משמע מלשון הספור ‪.‬כי מצפה לפנים מקום חפלה‬
‫לישראלי )שם א‪.‬נ‪.‬מ‪ (.‬שהכוונה שבחרו במצפה להעמיד שם במה‪ ,‬במקום שהיתה‬
‫כמה לפנים‪ .‬נם נזכר שם שהביאו אח ב נ ד י ה כ ה ו נ ה ‪ .‬לאיזה צורך הביאי‬
‫את בנדי הכהונה‪ ,‬אם לא לכהנים לשמש בעבודת הקרבנות? נראה אם כן‪ ,‬ש ב י ד‬
‫* ל חשמונאים דנו‪ ,‬שמכיון שלא נתקיים בהם‪ :‬כי לא באתם ער עתה אל המנוחה‬
‫ש מ‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ואל הנחלה‪ ,‬הוא זמן היתר הבמות‪ ,‬כי כשאין מנוחה ‪-‬‬
‫^‬
‫^‬
‫״‬
‫ע‬
‫ב‬
‫מ מ ל ב י‬
‫ד‬
‫ב י ת‬
‫א י‬
‫ו‬
‫נ ח ל ה‬
‫ח ש ס ן נ א‬
‫‪,‬‬
‫י כ‬
‫•‬
‫י "**'?‪I?L‬‬
‫לצדוק ם‬
‫כ ש נ ה פ כ ו‬
‫יזזינו בחכמי ישראל ורבים מהם ברחו לאלכסנדריה של מצרים‪ ,‬ולא היתה לחכם‬
‫הפרושים מנוחה מהם‪ ,‬ואם כן דרשו החכמים‪ ,‬שכשאין מנוחה אין נחלה‪ ,‬ואם כן‬
‫־* ו ך ן היתר במה בביח חוניו‪ ,‬ולפי שהיה הרבר שקול‪ ,‬שמושג מנוחה הוא דבר‬
‫‪S‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ג ם‬
‫ה‬
‫ז מ נ י ם‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ב‬
‫ה י ט ב‬
‫ב נ ת י ם‬
‫י‬
‫‪rrtZZ‬‬
‫^‬
‫׳‬
‫יע ־ י יי‬
‫ח * ז לשבח ויש שדנוהו לגנאי‪ ,‬ולא הכריעו חכמים בדבר‪ .‬ומכאן שורש המחלוקת‬
‫אס סקדיכץ כביה חוניו או ל א‬
‫‪3‬‬
‫‪' 'I‬‬
‫‪L‬‬
‫רלד‬
‫טשרנוביץ‬
‫ו ז‬
‫ה נ ח ה זו יש ל ה ח י ז ו ק מ ד ב ר י ה א מ ו ר א י ם ־ •‬
‫ש מ‬
‫י'י‬
‫י ב י‬
‫קדושה‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ת‬
‫ראשוגה‬
‫ח ו נ י ו‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ת‬
‫'‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ן‪1,‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫"ל‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י‬
‫ת‬
‫ח ו נ י ו‬
‫ק‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪1,‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ע ת י ד‬
‫א‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ע‬
‫א‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב ו‬
‫׳‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫י צ ח‬
‫'‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫וקסבי‬
‫' "יל‬
‫‪7‬‬
‫ז ר י‬
‫<ע־ש‬
‫הסוגיה‬
‫כל‬
‫מ ג י ל ה י‪.(.‬‬
‫ממש‬
‫‪.‬ומשחרבה‬
‫נאסרו‬
‫הותרו‬
‫הבמות לעולם‬
‫האמוראים‬
‫לפי‬
‫הבמות־‬
‫ב ת ו ס פ ו ת ד י ה ומאי ט ע מ א ‪,‬‬
‫)עיש‬
‫ל כ ל הדעות‪,‬‬
‫ה י ה ובזמנו‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה‬
‫א ב ל הוא דוחק(‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ה מ ק ו ב ל ב־‪3‬ד א ח ר י ה ס פ י ר ה ו ע ר כ ו‬
‫כיצד‬
‫‪1,‬‬
‫מ ק ד ש‬
‫ירד‬
‫אבל‬
‫כ‬
‫ח ן נ י ן ׳‬
‫שמשבאו‬
‫הלא‬
‫ד‬
‫י‬
‫ע‬
‫ן‬
‫׳‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ש‬
‫לירי״׳‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫צ‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ז ה מז‬
‫ק‬
‫יו‬
‫ח ו נ‬
‫י כ ו ל ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ר י ב י ן ב ב י ת חוניו ‪ .‬ב ז מ ן ה ז ה ׳ ? א ל א ב ו ד א י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח‬
‫צ‬
‫י‬
‫ח‬
‫כ מ ה שנים ק ו ד ם ה ח ר ב ן ‪ ,‬א ם‬
‫׳‬
‫י ט‬
‫ב‬
‫‪P‬׳‬
‫שמועה‬
‫ק‬
‫ר ח ו ק ה ש מ ע ‪ ,‬כ ל ו מ ר ה ו א מ ו ס ר ק ב ל ה ע ח י ק ה ש ש מ ע מ פ י ח כ מ י ם שהיו ב ז מ ן ש ב י ה‬
‫חוניו ה י ה ק י י ם ‪ ,‬ש מ ו ת ר ה י ה ל ה ק ר י ב ש ם ב ז מ ן ה ה ו א ו ע ל ז ה ס ו ב ב ת‬
‫ע ל י ו בסוניה מן ה מ ש נ ה ‪:‬‬
‫והקשו‬
‫לי‬
‫משבאו‬
‫לי‬
‫ר ו ש‬
‫ם‬
‫א‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ל הסוגיה•‬
‫כ‬
‫ןלא היה‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫ז‬
‫היתר‪,‬‬
‫ו ב כ ן ה ק ו ש י ה ה י א ‪ ,‬כ י צ ד ה ת י ר ו ח כ מ י ם ב י ח חוניו‪ ,‬ש ה י ה ל ו ד י ן ב מ ה ‪ ,‬ב ז ם ן‬
‫שבית‬
‫שהחכמים שהתירו א ת בית חורי‬
‫ה מ ק ד ש היה קיים? ו ע ל זה‬
‫ב א התירוץ‪,‬‬
‫סברו‬
‫שקדושה ראשונה‪,‬‬
‫לבא‪,‬‬
‫ובכן ב ע ל י ת עזרא ל א נתקדשה ה א ר ץ מאליה‪ ,‬שהקדושה הראשונה בטלי׳‬
‫לאחר‬
‫כ ל ו מ ר כ י ב ו ש יהושע‪ ,‬ק ד ש ה ל ש ע ת ה ו ל א ק ד ש ה ל ע ת י י‬
‫ח ו ר ב ן ב י ת ראשון‪*.‬‬
‫נמצאת‬
‫לעולם‪,‬‬
‫לעתיד‬
‫א ו מ ר ‪ ,‬ש י ט ה זו ח ו ל ק ח ע ל ה ה ל כ ה ש מ ש ב א ו ל י ר ו ש ל י ם נ א ס ר ו ה ב מ י ה‬
‫ל פ י שאיסור ה ב מ ו ת תלוי ב ה נ ח ה שקדושה ראשונה ק ד ש ה ל ש ע ת ה ו ק ר‬
‫ש ה‬
‫ז‬
‫ן‬
‫לבוא‪,‬‬
‫אבל‬
‫למיד‬
‫לא קדשה‬
‫לבוא‬
‫לעתיד‬
‫ה ב מ ו ת‬
‫ה ו ת ר ו‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ב י ת שני‪.‬‬
‫כך‬
‫את‬
‫מ ש מ ע נם ס ן הסוניה שם מ ד ב ר י ר ׳ י ש מ ע א ל ב ר ׳ יוסי‪:‬‬
‫אלו? א ל א ש כ ש ע ל ו בני ה נ ו ל ה מנו א ת א ל ו וקדשום‪,‬‬
‫ל מ ה מנו ח כ מ י ם‬
‫כ ל ו מ ר שבעלית עזרא‬
‫ש ל א כ ב ש ו א ת ה א ר ץ כ ו ל ה ‪ ,‬א ל א ל א ט ל א ט ב מ ש ך ז מ נ י ם שונים‪ ,‬כ י ה כ ב ו ש ה כ ל ל י‬
‫ה א ח ר ו ן נעשה‪ ,‬כ י ד ו ע ‪ ,‬בימי ב י ת חשמונאי‪ ,‬א ט כ ן ל א ח ל‬
‫ה ק ד ו ש ה מאליה‪ ,‬א ל א מ ה שקרשו ע ל י י‬
‫ד‬
‫לא‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ק‬
‫א‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ר‬
‫י‬
‫ץ‬
‫ן‬
‫׳‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל מלי־‬
‫ל א כבשי‬
‫ש‬
‫נ ת ק ד ש <ע"ש ב ת ו ס פ ו ח ד ״ ה ל מ ה ו ב י ב מ ו ת פ ׳ ב ‪ :‬ד ׳ ה י ר ו ש ה ר א ש ו נ ה וצ״ע>•‬
‫היוצא‬
‫חוניו‪,‬‬
‫מ ד ב ר י נ ו שהיו שתי ש י ט ו ת‬
‫מהל‬
‫כ ו ת‬
‫ב‬
‫ץ‬
‫ח‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫א מ מ ק ר י ב י ן ב ו א ו ל א ‪ ,‬ש ה ר י ל מ ק ד ש חוניו ה י ה ד י ן‬
‫השאלה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ג‬
‫ע‬
‫למקדש‬
‫ב מ ה גדולה‪ ,‬והימי‬
‫‪1‬‬
‫א ם מ ק ד ש חוניו נ ח ש ב ל ז מ ן ה י ת ר ה ב מ ו ת א ו ל ז מ ן א י ס ו ר ה ב מ ו ת ‪ ,‬ו ש א ל ה‬
‫זו ת ל ו י ה ב מ ח ל ו ק ת זו‪ ,‬א ם ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה ק ד ש ה ל ש ע ת ה ו ק ד ש ה ל ע ת י ד ל ב ו א א‬
‫ן ם‬
‫*עי' בריטביא במקומו שצתב‪ :‬ור־ס לא חזר משמועתו לגמרי ולהורות כ ד ב ר י ס י‬
‫טשגתינו א ל א ש כ פ ר ש ל א ק ב ל כ ן ‪ ,‬כדי שלא יקשו לו וכו־‪ .‬ו ע ל ‪.‬כפירה' ט י ע ׳‬
‫בירושלמי כפשוטו ח־א עסי ‪ .*73‬ש‪ .‬ל‪.‬‬
‫י‬
‫‪M‬‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫ואם תמצא‬
‫לא‪-‬‬
‫שהיתה‬
‫גדולי‬
‫יליי‬
‫ל ו מ ר ‪ ,‬זו ה י ת ה מ ח ל ו ק ת י ס ו ד י ת בנוגע‬
‫בבמות‬
‫להקרבה‬
‫בכלל‪,‬‬
‫נ מ ש כ ת ו ה ו ל כ ת ע ו ד מ ז מ ן ב י ח ראשון‪ ,‬ש א ף ב ז מ ן ה ה ו א ל א ה כ ר י ע ו ב ה‬
‫ה מ ח ל ו ק ח בין ה ס ו פ ר י ם ו ה נ ב י א י ם ו ה ע ם‬
‫העם והתמידה‬
‫כ ל ימי ה ב י ת ‪ ,‬יש‬
‫שהיו מ ת ג ג ד י ם ל ב מ ו ח ‪ ,‬כ נ ר א ה מ ן ה ל ש ו ן ש ל ננאי ״ ע ו ר מ ז ב ח י ם ו מ ק ט ר י ם ב ב מ ו ת ־‬
‫ויש ש ה ב מ ו ח נעשו‬
‫ב‪.‬תולדות‬
‫כהיחר‪.‬‬
‫להם‬
‫<כבר‬
‫א ח עגין‬
‫הסברנו‬
‫בהרחבה‬
‫זה‬
‫במקומו‬
‫ה ה ל כ ה ׳ ח״ב‪ ,‬ש ע ר ה פ ו ל ח ן ‪ ,‬פ־נ‪ >.‬ושהי ה ס י ע ו ח מ צ א ו ס מ ו כ י ן ל ד ב ר י ה ן‬
‫מ ן ה כ ח ו ב ‪ ,‬יש ש ד ר ש ו ‪ .‬ה ע מ ד ל ך פ ן ה ע ל ה ע ו ל ו ת י ך ב כ ל מ ק ו ם א ש ר תראה"‪ ,‬ויש‬
‫‪ .‬ב כ ל ה מ ק ו ם א ש ר א ז כ י ר א ת שמי א ב ו א א ל י ך ו ב ר כ ת י ך ׳ ‪ ,‬א ל א ש ב מ ק ו ם‬
‫שדרשו‬
‫שהראשונים‬
‫בקדושח‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫חלו‬
‫אח‬
‫ה א ר ץ‬
‫השאלה‬
‫כולה‪.‬‬
‫בקרושח‬
‫המקום‪,‬‬
‫ו ה ר ח י ב ו א ח מושג‬
‫תלו האחרונים‬
‫את השאלה‬
‫‪.‬המקום׳ לאו דוקא‬
‫ע ל ירושלים‬
‫לאו ת ק א ע ל א ר ץ ישראל‪ ,‬א ל א א ף ע ל חוץ ל א ר ץ ‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫ע ל פ י ה נ ח ה זו י ת ב א ר ו כ ל ה פ ק פ ו ק י ם ו ה ס ת י ר ו ת ש ב ד ב ר י ה ל כ ה ו א ג ד ה ב ק ש ר‬
‫מ ק ד ש חוניו‬
‫עם‬
‫חילול‬
‫זמן‬
‫ה מ ק ד ש ה ז ה נ ב נ ה ע ל ידי חוגיו ה א ב א ו ה ב ן ; מ ת ח י ל ה ‪ ,‬ב ש ע ח‬
‫ב י ה ה מ ק ד ש ע ל ידי היונים ו א ח ר כ ך ע ל ידי ה מ ל ח מ ו ת ה פ נ י מ י ו ת שנמשכו‬
‫ר ב ע ד ש ש ק ט ו ה מ ה ו מ ו ח ‪ ,‬ה ח ק י י מ ה שם ה ע ב ו ד ה ב ל י ח ו ל ק ‪,‬‬
‫ההוא היה גחשב לזמן ה י ת ר ב מ ה ‪.‬‬
‫א ח י ם ׳ אי א פ ש ר ל ב ר ר ‪.‬‬
‫אישית‬
‫קדושח‬
‫אין‬
‫ל פ י ש כ ל הזמן‬
‫א ם ה י ת ה ב י ס ו ד ו גם נ י מ ה אישיח מ ש ו ם ק נ א ת‬
‫ב כ ל אופן א ף א ם ה י ת ה כ א ן מ ת ח י ל ה ת ע ר ו ב ת של פניה‬
‫מחחללת‬
‫המקדש‬
‫כך‪,‬‬
‫ע ל ירי‬
‫כמתכונתו של‬
‫כי נבנה‬
‫בית‬
‫*! ו כ ך היא שיטת הרמבים‪ :‬כ ל שהחזיקו עולי סצרים ונתקדש קרושה ראשונה כיון שגלי‬
‫כ ט ל ה קדושתן‪ ,‬שקדושה ראשונה‪ ,‬לפי שהיתה ספני הכיבוש בלבד‪ ,‬קדשה לשעתה ולא קדשה‬
‫לעתיד לבוא‪ .‬כיון שעלו בני הנולה והחזיקו ב פ ק צ ת הארץ‪ ,‬קדשוה קדושה שניה העומדת‬
‫לעולם לשעתה ולעתיד לבוא <ה׳ תרוטה‪ ,‬פ־א‪ ,‬ה־ה‪ .,‬אולם בהלכות בכורים )פיה‪ ,‬ה־ח> אומר‬
‫‪, ,‬לא עולי ב ב ל שהיא םכזיב ועד‬
‫ל‪,‬‬
‫הרמב־ם‪:‬‬
‫א מ נ ה ‪ . . .‬ש ה ר י ל א נ ת ק ד ש ה א ו ת ה ה א ר ץ ב י ס י ע ז ר א וקדושה ראשונה‬
‫כ ט ל ה םשנלו כוי‪ ,‬םשטע שלא כ ל הארץ נתקדשה בעלית עזרא‪ ,‬אלא באותו ה ל ק שהחזיקו•‬
‫ו ק אומר הרםבים ה' בית הבחירה פיו‪ .‬ה־ז‪ :‬וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש‬
‫ילא כחזקה שהחזיקו בה ו ל פ י כ ך כ ל מקום שהחזיקו בה עולי ב ב ל ונתקדש בקדושת עזרא השניה‬
‫היא מקודשת היום‪ ,‬כוי‪ .‬ופשינ עליו הכ־מ ושואל‪ :‬איני יודע מה כח חזקה נ ת ל ס כ ח כיבוש כי‬
‫עיי ם ל ח ם ה ובין חזקה של‬
‫א ב ל הכימ לא עםד ע ל ה ה ב ד ל הםוסרי שיש בין כ י‬
‫התישבות אטית בשלוה‪ ,‬ה ב ד ל שהרסב־ם עםד על זה‪ .‬היוצא פ ר ב ר י הרפב־ם במקומות‬
‫המפוזרים ה י ל שהוא סובר שקדושה בניה של עזרא היא אםנם קדושה עולסית‪ ,‬א ב ל א נ ה‬
‫מתפשטת על כ ל ארץ ישראל‪ ,‬כי חזקת עזרא לא היתה א ל א ח ז ק ה חלקית‪ ,‬ובפקוסות שהו״יק‬
‫י ‪ , .‬אולם ‪,‬בסוף פיא םיא תרומות‬
‫בהם בפיעל יש להם קדושה‪ ,‬א ב ל לא בסקוסות שלא‬
‫ב ב ל ואפ לו‬
‫שהחזיקו עולי‬
‫אומר בזהיל‪ :‬התרופה מ פ ן הזה ואפילו ב ס ק ו ם‬
‫ו‬
‫ע‬
‫א‬
‫ר‬
‫א‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ע ו‬
‫ם‬
‫מ צ ר‬
‫ב ן ש‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫ז‬
‫ק‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫ץ‬
‫‪nil,‬‬
‫<"‬
‫^ ' עזרא אינה מן התורה א ל א פ ד ב ר י ה ם שאיו ל י‬
‫י ס פ ! שכל ישראל ש ם ‪ . . . .‬כשהיו בירושה ראשונה וכמו שהן עוםדין לחזיר בירושה • ל י מ ת ‪.‬‬
‫לא כשהיו בירושה שניה שהיתה בימי עזרא‬
‫^‬
‫^‬
‫בהשגות‬
‫ו נ ת א ט צ ן‬
‫ס פ ר ע י ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל ד י י ק‬
‫ח ס ר י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ם ל ע ן ן‬
‫ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י י ש ה‬
‫ם‬
‫ק‬
‫ב‬
‫ת‬
‫צ‬
‫‪.‬‬
‫ם‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪0‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫י־‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ר‬
‫"י‬
‫‪.‬‬
‫ן ב ז ם ן‬
‫‪P‬‬
‫ש‬
‫כ‬
‫‪\l£‬‬
‫‪I‬‬
‫ל ישראל שם‬
‫‪S‬‬
‫?™?‪°riw«^y‬‬
‫׳‬
‫ו ק‬
‫ולשיטתי תרומה בזמן הזה מדרבנן לא מטעם‬
‫כילכם ילא כביאת מקצתן‪ .‬ולפי שביאת עזרא היתה ביאת מקצתן‪ .‬ל פ י כ ך לא חייבה אותן ס!‬
‫י אעפ־י שקדושתה במקומה עומדת‪.‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫יי׳ י‬
‫]יי ‪I‬‬
‫טשרנוביץ‬
‫המקדש‪ ,‬ובודאי היו משמשים בו כדגים מבית בייתום שעברו אח״כ לירושלים על‬
‫ידי הורדום )קדמ‪ .‬ט״ו‪ ,‬ט׳‪ ,‬ייג(‪ .‬כפי שבכל משך מלכות בית חשמונאי ש ה י‬
‫תקופת הזוגות לא שקטו המריבות בץ הצדוקים והפרושים‪ ,‬והרדיפות ע ל א ל‬
‫לאלכסנדריה‬
‫האחרונים ועל ‪.‬חכמי ישראלי ביחוד לא חדלו ורבים מהם ב‬
‫של מצרים‪ ,‬היה מקדש חוניו נחשב באוחו הזמן בעיני החכמים למקדש כ‬
‫והקריבו בו קרבגות ‪.‬לשמ שמים"‪ .‬גם יוסף בקדמי י״ד‪ .‬ב‪ .‬א‪ ,‬מספר שבזמן מלחמת‬
‫הורקנוס ואריסתובולוס שהיה בפרוס הפסח הלכו רבים מנכבדי ירושלים למצרים׳‬
‫בודאי הלכו שם להקריב את הפסח בבית חוניו <ע"י יעבץ ח־ד‪ ,‬מוצא דבר‪ ,‬ד •‬
‫אולם כשחדלו הרדיפות ע ל הפרושים מצד המלכות עם נפילות בית חשמונאי ונם‬
‫עצם פולמוס הצדוקים והפרושים עבר לביח המדרש במקום מלחמת השלטמן‬
‫באופן שבית המקדש שבירושלים נעשה המרכז הדחי היחידי המקובל ל‬
‫הספלנות‪ ,‬ואם נחלקו לא נחלקו אלא בפרטי סדר העבודה‪ ,‬ה ל ך מקדש חוניו‬
‫ה ל ך וירד מקדושתו‪ ,‬כי לא היה בו עוד צורך‪ ,‬וגם יהודי אלכסנדריה התרכזו‬
‫מסביב לבית המקדש שבירושלים‪ ,‬ואז גפלו בזה חלוקי דעות בין החכמים‪ ,‬הללי‬
‫ל י ל ו ן וחכם׳‬
‫דרשוהו לשבח והללו דרשוהו לננאי‪ .‬ובזה מ‬
‫אלכסנדריה ע ל מקדש חוניו‪ ,‬כי בימיהם כבר א ב ד לו ה ע ר ך של בית מקרש‪ ,‬ואם‬
‫עלית ביח‬
‫ל‬
‫י>‬
‫‪1,‬‬
‫י‬
‫החקיים‪ ,‬לא התקיים ל‬
‫בייתום וחנמאל המצרי )הבבלי( לירושלים בימי ההורדוסיס חדלו להקריב‬
‫קרבנות כ ל עיקר‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר ח ו‬
‫ע ר‬
‫(‬
‫ב ל‬
‫ת ב א ר ת‬
‫א‬
‫א‬
‫כ ב‬
‫ת‬
‫פ ו‬
‫ח ן‬
‫רגי‬
‫א ן‬
‫כ ב ס ה ־‬
‫ה ש ת י ק ה‬
‫ע‬
‫ן א פ ש ר‬
‫ש‬
‫פ‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ב ו‬
‫שאלה שלא נתעוררה כ ל ל בהלכה ביחס למקדש חוניו היא נזרת טומאת א י ‪£‬‬
‫העמים המיוחסה ליוסי בן יועזר‪ .‬לפי זה הרי המקדש טמא והכהנים שם טמא‬
‫לעולם ואסור להקריב בטומאה‪ ,‬ונם אין סמיכה בטמאים )שנאמר וסמך ושחט׳‬
‫מה שחיטה בטהורים אף סמיכה בטהורים‪ ,‬זבחים ל׳׳ב‪ .‬ובספרא‪ ,‬עה״פ וסט!" י‬
‫ן^יין שם‬
‫ויקרא א‪ ,‬ד‪-‬ה‪ ,‬הנרסא‪ :‬מה סמיכה בטהוריט אף שחיטה בטהורים‬
‫בתוספות דיה מאי שנא‪ ,‬וברסבים ה׳ מעשה הקרבנות פ״נ הי״ב(‪ .‬ואמנם בנמ‬
‫גופא נתקשו במסורה זו המיוחסת ליוסי בן יועזר ושאלו‪ :‬והא רבנן דשמונים ש י‬
‫גזרו )עבת ט״ו‪ .‬ואילך( על כל פנים היתה טומאת ארץ העמים קבלה עתיקה ותמ ^‬
‫הדבר שכל חכמי הגמרא‪ ,‬התנאים והאמוראים שדנו במקדש ח ין‪ ,‬לא עוררו‬
‫שאלת טומאת ארץ העמים‪ ,‬חוץ מבעלי התוספות שהיו הראשוגים לעורר שא‬
‫זו‪3.‬י‬
‫ש‬
‫ונ‬
‫ה א‬
‫ט ו‬
‫ג ז ר ו‬
‫‪ 13‬שם מנילה י ׳ תוספות ד־ה שמעתי‪ :‬קשיא היאך מקריבין שם בטומאה י‬
‫על ארץ העסיס! וי־ל דטשום הא לא נזרו חכםים טומאה‪ .‬כיון שמן התורה יכול להקריב•‬
‫‪».‬יןל‬
‫יי"‬
‫הוא תירוץ דחוק‪ ,‬הרי נם תרומה אין םביאין מחי׳) לאי׳ז ל ץ‬
‫‪ .‬שמן‬
‫פ פני שהיא טטאה בארץ העטיט גירושי סוף ח ל ה ורםב־ם ה' תרומות פ־ב הי־ז> א ע‬
‫א ר‬
‫ו א ם‬
‫ה ב י א‬
‫ת‬
‫א‬
‫כ‬
‫חש‬
‫ל‬
‫‪5‬‬
‫‪°‬‬
‫ב ל‬
‫ט י‬
‫‪[ 1‬‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫ובאמת‪,‬‬
‫פרעה‬
‫ג ז ר ת ה ט ו מ א ה ע ל א ר ץ ה ע מ י ם מ ן הזוג ה ר א ש ו ן מ ע ו ר ר ת ת מ ה ו ן ו ה י א‬
‫סתומה‪.‬‬
‫במובן‬
‫חוץ‬
‫לכל‬
‫יל‬
‫ז‬
‫גקבל‬
‫אם‬
‫לארץ‪,‬‬
‫הוראת‬
‫א ם כן‪ ,‬ה ר י‬
‫‪ .‬א ר ץ העמים״‬
‫כ ל הגולה‬
‫המקובלת‪,‬‬
‫במשמעותה‬
‫כלומר‬
‫ע מ ד ה ת ח ת גזירת ה ט ו מ א ה וזה ס ו ת ר‬
‫ה מ צ ב ה ד ת י ש ל ק י ב ו צ י ה י ה ו ד י ם ב ת ק ו פ ת ב י ת שגי‪ ,‬כ י כ י ד ו ע ‪ ,‬ה י ת ה ה ג ו ל ה‬
‫ל א ר ץ ג ד ו ל ה כ מ ע ט מ א ר ץ י ש ר א ל גופה‪ ,‬ב ב ב ל ‪ ,‬ב א ר ם גהרים‪,‬‬
‫בחיץ‬
‫של‬
‫מצרים‬
‫חיי‬
‫היהדוח‬
‫באלכסנדריה‬
‫ו ב כ ל ת פ ו צ ו ת ה ג ו ל ה ה י ו ק י ב ו צ י ם ג ד ו ל י ם צ פ ו פ י ם ש ה ט ת ר ר ו אז עפ״י‬
‫והלכותיה‪,‬‬
‫כל‬
‫כלום‬
‫אלה‬
‫הקיבוצים‬
‫ע ל גזירח ה ט ו מ א ה ו ל א‬
‫עברו‬
‫חששו ל ה ? ו ל א ע ו ד א ל א ש ר ב י ם מ ג ד ו ל י ה ד ו ר כ י ה ו ש ע ב ן פ ר ח י ה ‪ ,‬י ה ו ד ה ב ן ט ב א י ‪,‬‬
‫ולדעת‬
‫עלה‬
‫א ח ר י ם נם שמעון ב ן ש ט ח‬
‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה של מצרים‪,‬‬
‫ברחו‬
‫והלל הבבלי‬
‫מ ב ב ל ונעשה לנשיא‪ ,‬ו ל א נ ז כ ר בשום מ ק ו ם איזה רמז ש נ מ ל י ה ח כ מ י ם ה ל ל ו‬
‫לטומאה ארץ העמים‪.‬‬
‫חששי‬
‫הפרושים‬
‫]אף‬
‫ובין ה צ ד ו ק י ם ‪,‬‬
‫ש כ מ ה מ מ ל כ י ב י ת חשמונאי‪ ,‬בין‬
‫ג ד ו ל ה מ ז ו מצינו‪,‬‬
‫ל א ר ץ וגם ש ל ח ו ש ל ו ח י ה ם‬
‫ה ל כ ו לעשות מלחמוח בחוץ‬
‫ב ל א צ ו ר ך מ ל ח מ ה געי׳ מ ק ב י ם א ‪ ,‬י״ב מ״ח ו ע ו ד ( ה ל כ ו כ ה נ י ם ג ד ו ל י ם ל ח י ל ‪,‬‬
‫לסוריה‬
‫ולמצרים‬
‫במקדש‪,‬‬
‫כחנן ה מ צ ר י וביח בייחוס ועור‪ ,‬וכהגים ה ל א בודאי מוזהרים ע ל הטומאה‪,‬‬
‫בו‬
‫כיוצא‬
‫ב ל י שום‬
‫מסופר‪,‬‬
‫ידועות‬
‫עבודות‬
‫שהביאו‬
‫במקדש‬
‫פ ק פ ו ק ‪ ,‬גם‬
‫לבית‬
‫)יומא‬
‫כ מ ה כהנים‬
‫ה מ ק ד ש אומנין‬
‫תוספתא‬
‫פ״‬
‫ו‬
‫ב‬
‫גדולים באו מ מ צ ר י ם‬
‫מאלכסנדריה של‬
‫ג‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ל־ ‪.‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫ולא נזכר‬
‫(‬
‫מצרים‬
‫לשמש‬
‫לשם‬
‫בשום מ ק ו ם‬
‫שחששו ל ט ו מ א ת ם א ו ש ד ר ש ו מ ה ם ט ב י ל ה ו כ י ו צ א )ועי׳ להלן>•‬
‫אמנם‬
‫קכלו‬
‫טומאת‬
‫חיל‬
‫במשנה‬
‫מהן‬
‫חלה נאסר‪:‬‬
‫א ל כ ס נ ד ר י ה הביאו חלות מאלכסנדריה ולא‬
‫אנשי‬
‫ב י ר ו ש ל מ י שם‪ ,‬ה ט ע ם מ ש ו ם‬
‫)פ״ד מ״י( ו כ פ י ה י ו צ א מ מ ש מ ע ו ת ה ג מ ר א‬
‫א ר ץ ה ע ם י ם ‪ ,‬א ב ל יש ל ז ה ס ח י ר ה מ ס ת ם מ ש נ ה ר א ש ו נ ה ב פ ר ק ב ׳ ‪:‬‬
‫ש נ כ נ ס ו ל א ר ץ ח י י ב י ם ב ח ל ה ‪ ,‬ו ל א חששו ב ם ח ם ל ט ו מ א ח א ר ץ ה ע מ י ם ‪.‬‬
‫פירות‬
‫אמנם‬
‫ל ש י ט ה ר ׳ י ה ו ד ה ה ל כ ה זו ב ם ח ל ו ק ח שנויה ב י ן ר ״ א ור״ע‪ ,‬א ב ל ה ט ע ם ה ו א מ ש ו ם‬
‫דרשה‬
‫יי׳א‬
‫הכחוב‪:‬‬
‫דרש‬
‫‪.‬באכלכם"‬
‫]כירושלמי‬
‫לענין‬
‫ע‬
‫‪ .‬א ש ר אני מ ב י א א ח כ ם ש מ ה ‪ ,‬ר ״ ע ד ר ש ‪.‬שמה״ ו מ פ נ י י כ ה ו א מ ח י י ב‬
‫מלחם‬
‫הארץ‬
‫תקא‬
‫ע ם ( ו ב כ ן ל א ה י ה ה שם ש א ל ח ט ו מ א ה‬
‫חיוב פ י ר ו ח חו־ל‪ ,‬ומפני זה ה ט ע ם‬
‫יזכיאו‪,‬‬
‫עלתה‬
‫)וכן ה ו א‬
‫מפני ע ס ב ר ו כר־א‪,‬‬
‫א ב ל ל א משום טומאה‪,‬‬
‫כ ל ל על רעחם שאלח הטומאה‪.‬״‬
‫שם‪:‬‬
‫כ ל ו ם‬
‫ביתר‪-‬שם‬
‫>•‬
‫ב ח ו ץ‬
‫א ד ר ב ה ‪ ,‬ה ל א המביאים ל א‬
‫א ב ל לפי״ז ק ש ה ‪ ,‬ל מ ה ל א ק ב ל ו מ נ י ת א י‬
‫לארץ‪,‬‬
‫ב א‬
‫״ י ! אמנם ה ר ע ״ ב מ פ ר ש במשנה‬
‫)הרמב״ם‬
‫ו כ ן פ י ר ש ר־ש‬
‫ל א פירש‬
‫א ו ל ם ה ם ב ו ד א י פ י ר ש ו ל פ י הענין‪ ,‬ל פ י ש ה י ה ק ש ה ל ה ם ‪ ,‬א ם זוהי‬
‫י^ ״ ״ ^'״‬
‫*» ע״‬
‫חול‬
‫כ‬
‫כ א ר‬
‫״ל‬
‫כ‬
‫ל ל ‪ ,‬א ל א שאלה עקרונית‬
‫ל א ק ב ל ו מבני א ל כ ס נ ד ר י ה א ה ה ח ל ו ת‬
‫איש ת ק ו ע ש ה ב י א ה ל ו ח מ ב י ח ר ‪ ,‬ה ל א ב י ה ר ה י א‬
‫מקום‬
‫ח ו‬
‫בספרא‬
‫ב מ ד ב ר ס״ו י״ח‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪^ • ™^n n P‬י י ל ל י י^א ״ ‪.‬״ י "‬
‫< ע י‬
‫ל‬
‫ח‬
‫כ‬
‫מ‬
‫^‬
‫י‬
‫ס‬
‫ם‬
‫ח < א‬
‫ב‬
‫ע‬
‫כ ״ ס ״ ת ״ ב כ ‪ ,‬רות ב־ו‪ :‬ד־ה ובי הזאה יש ל ‪,‬‬
‫נו‬
‫ק‬
‫כ‬
‫ר‬
‫׳ » ' י א ל כ י עי׳ש‪.‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫י‬
‫ץ‬
‫ע א י ן‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫לא‬
‫זה״ ״ ״ ב א‬
‫" ‪,‬י ״‪ , -‬י אין^ י י‬
‫מתבארר אא ל א‬
‫ה ד ץ‬
‫ב‬
‫דםשי‪°‬‬
‫י כ ן ל‬
‫‪0‬‬
‫בתר‬
‫ל‬
‫ט ו‬
‫‪°‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫א‬
‫א ת‬
‫ם‬
‫״‪!^!,‬דדילר״ויזה‬
‫א ל א אם ‪ P‬ל ר ו ׳ ה‬
‫]טז[‬
‫רלח‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫טשרנוביץ‬
‫ד‬
‫י‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ש ב א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י‬
‫" ׳ ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ק ל‬
‫מ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מ‬
‫?‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫'"י‬
‫ת‬
‫תענית‬
‫‪ .‬ו נ ל כ ד ה ביתר"‬
‫למקום‬
‫ש ב ח י ל בשם ביתר‪ ,‬היתה היא צ ר י כ ה לפרש‪.‬‬
‫ו כ ת פ ה היא ביתר‬
‫ש‬
‫ההטטורי ׳‬
‫נ‬
‫ז‬
‫א‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫ה מ ש נ ז‬
‫גם ש ם‬
‫י‬
‫[‬
‫מ‬
‫ה‬
‫^לתהמניי^‬
‫' י ש תקוע"‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫״‬
‫מ ו כ י ח ש ה מ ע ש ה ה י ה ב א ״ י ‪ ,‬ש ה ר י ת ק ו ע ה י א ב א י י גועי״ש בר״ש>•‬
‫שבא‬
‫ז ו‬
‫א ו ל ם בתוי״ט מ פ ר ש ‪ ,‬ש ה מ ש נ ה מ ד ב ר ת ב ב י ת ר‬
‫זוהי ב י ת ר ה ס מ ו כ ה ל י ר ו ש ל י ם א ו ב י ת ר א ח‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פ‬
‫פ י‬
‫ש‬
‫ב ב ל‬
‫ידועה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ל " ׳‬
‫ע ו ל י‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ש‬
‫א‬
‫^‬
‫ו א ף זו‬
‫מ מ נ ו‬
‫‪3‬‬
‫? ^י‬
‫מ‬
‫׳‬
‫י ת‬
‫ש‬
‫ש‬
‫׳‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ל ק‬
‫ש‬
‫נ‬
‫א‬
‫ל‬
‫כ‬
‫• ע ו ד יותר‪,‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫א‬
‫^‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫*י ׳‬
‫ב‬
‫יע לי‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ב‬
‫(‬
‫ל •‬
‫ש‬
‫ל׳‬
‫ש נ ר א ה מ ז ה שגזרו‬
‫כיצד‬
‫ך‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ד‬
‫את‬
‫לצרף‬
‫׳ע‬
‫ה‬
‫)‬
‫^‬
‫כ‬
‫ב‬
‫^‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש‬
‫י‬
‫ט‬
‫"‬
‫מ‬
‫מ י ם‬
‫ע‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫מ‬
‫א ר ץ‬
‫ב‬
‫׳‬
‫^‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫א ך ‪ ,‬שאיגי׳‬
‫י‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ת‬
‫}‬
‫ר‬
‫ז‬
‫'‬
‫ק‬
‫^‬
‫'‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪°‬‬
‫נ‬
‫לר‪%‬‬
‫ס‬
‫״ י עצמי״‬
‫*!ן ‪0‬םהבר‬
‫ד‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫א‬
‫כ^שו‬
‫ן‬
‫א‬
‫ח‬
‫^‬
‫ר‬
‫'‬
‫א‬
‫פ‬
‫!‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ע‬
‫•‬
‫ע‬
‫ל‬
‫א‬
‫כייהי ^‬
‫מ י ם‬
‫מושג‬
‫א‬
‫ת‬
‫ב‬
‫א‬
‫ד ‪,‬‬
‫טומאת ארץ‬
‫טומאת ארץ‬
‫אפשר‬
‫י‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ס‬
‫א שהו‬
‫"׳ ^‬
‫ה‬
‫ב כ ל ל טומאת ארץ העמים׳‬
‫ן‬
‫וקשה‪,‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫)ועי׳ ע״ז ת ב ו א ת ה א ר ץ ע מ ׳ ע״ז‪ ,‬ש ה י א‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫ק‬
‫נ‬
‫י‬
‫ה ע מ י ם‬
‫שבארץ‬
‫ס‬
‫המקובל‪,‬‬
‫שארץ‬
‫אלא‬
‫כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ה ע מ י ם שנזרו‬
‫הכוונה‬
‫׳שובי‬
‫עליה‬
‫מ ד ו ר י‬
‫א ו ת ם‬
‫טומאה‬
‫מתחילה‬
‫ה ע מ י ם‬
‫הגויים‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ד‬
‫א‬
‫ץ‬
‫^‬
‫^‬
‫כ ר כ י ם כבשו עולי‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫א‬
‫ש ה ת י ש נ ו‬
‫ג‬
‫מ‬
‫'‪1‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ע‬
‫? ^ ן פ יי׳‬
‫נ‬
‫ש ב א ר ץ‬
‫כבשו עולי ב ב ל ר ק ח ל ק קטן מ א ד‬
‫הרבה‬
‫^‬
‫לארץ‬
‫ונראה‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫י ש ר א ל ?‬
‫כידוע‪,‬‬
‫ם‬
‫לירושלים•‬
‫בארץ‬
‫ג‬
‫ד ‪ ,‬י ד ‪,‬‬
‫ישראל•‬
‫ב א ר ץ‬
‫אז‬
‫ה‬
‫ישראל׳‬
‫ד ‪ ,‬ג ו י י ם‬
‫י ^‬
‫^‬
‫מצרים ו ל א כבשו עולי ב ב ל‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ת חבל‬
‫א‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ם‬
‫א‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫מףו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫? ^ ר י ש גטי!‬
‫'‬
‫'‬
‫) ח ו ל י ן ז' יעי‬
‫ת ו ס ׳ ד״ד‪ ,‬א ש ק ל ו ן ( ‪.‬‬
‫בספר‬
‫היהודים‬
‫בסכנה‬
‫שהיו‬
‫נ‬
‫בישוב׳ הנדים‬
‫היהודים שם‬
‫ג‬
‫ה ג‬
‫ו ע ל י ה ם‬
‫כ‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ו ד ‪ ,‬י ו‬
‫(‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה נ ו י י ם‪,‬‬
‫נזר‬
‫יוסי‬
‫ה ם‬
‫בן‬
‫ה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו ה ג‬
‫י‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ש‬
‫׳ עי‬
‫י‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ד‬
‫ממעשיהם‪.‬‬
‫ו ח ב ר י י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫ותפסו‬
‫מאליה‪,‬‬
‫א‬
‫כי משבטל‬
‫בטלה‬
‫ממילא‬
‫הגזירה‪.‬‬
‫ה‬
‫גזרת‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ ש ת‬
‫לפיכל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ט‬
‫מ‬
‫יו‬
‫ש ל א ח ר ב ה ב י ת ‪ ,‬שע״י מ ל כ י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ס‬
‫נ‬
‫צ‬
‫ט‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ע‬
‫הגוים‬
‫ב א ר ץ גופה ואח״כ נם ע ל ח ד ל ‪ ,‬כ ד י‬
‫תעי‬
‫? ג ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ז‬
‫ה‬
‫^‬
‫ה‬
‫ר‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫״‬
‫מארי‬
‫‪0‬‬
‫ילמרי‬
‫ב י‬
‫‪0 1‬‬
‫‪3‬‬
‫^‬
‫ע‬
‫^‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫א‬
‫י•‬
‫י‬
‫ם‬
‫כ‬
‫א "‬
‫שנתישבו מנוים‪ ,‬נ ת ע ו ר ר ה ש ו ב נ ז י ר ת א ר ץ ה ע מ י ם ‪ ,‬מ ת ח י ל ה‬
‫להמעיט א ת‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ק א‬
‫להתישב‬
‫ו‬
‫ה‬
‫צ‬
‫א ף א צ ל ה ח כ מ י ם ‪ ,‬ו ל א ‪ .‬ק ב ל ו מ נ י י ה ר מ פ נ י ש ל א ה י ה ברי‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫־‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ג‬
‫׳‬
‫ה‬
‫שהיו‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ט‬
‫י ש ר א ל‬
‫נ ק ר א י ם‬
‫א ה‬
‫״ י‬
‫שם‬
‫‪°‬ל ?הוציא‬
‫‪ .‬א ר ץ‬
‫א ו ל ם כ ש נ ב ר ו מ ל כ י ב י ת ח ש מ ו נ א י ונרשי‬
‫הטעם‬
‫'‬
‫ב‬
‫*‬
‫< ו מ ש י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫וגראי׳‬
‫ה י ש ו ב י ם‬
‫ה ם‬
‫בטלה‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ה ה ם‬
‫היתד׳ כ ע י ן ‪.‬בויקוט״ ע ל ה נ ו י ם ה ז ר י ם ו נ ם כ ד י ל ה נ י ע א ת‬
‫את‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫שם משום ס כ נ ת האויבים ה א ו ר ב י ם ע ל י ה ם ‪ ,‬ו ב כ ל ל כ ד י ש ל א‬
‫כ ל ארץ‬
‫א‬
‫ש ה י ו‬
‫^"׳‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫ש ב א ר ץ‬
‫י ו עז ר‬
‫ישראל‪,‬‬
‫ו‬
‫׳‬
‫צ‬
‫)חשמ׳ א ׳ ה ׳ כ״נ ו ח ש מ ׳‬
‫ב פ ע ם א ח ת ולהעבירם ליהודה‪.‬‬
‫שהיו‬
‫ם‬
‫י‬
‫י׳יייז‬
‫ב מ ס פ ר מועט מ א ד שהתגיריי‬
‫י" "‬
‫מ ד ו ר‬
‫‪7‬‬
‫שבגלעד׳‬
‫מ א י מ ת הנוים והביאום ל י ה ו ד ה‬
‫ל ' ל « ל'ל‬
‫כולם‬
‫כ‬
‫חשמונאים מ ס ו פ ר ש ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ו ת ע‬
‫שנמצאו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫סמים‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪D‬‬
‫^‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ש‬
‫ו‬
‫י ‪,‬‬
‫^‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫*‪ l‬ך״ארץ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪2‬‬
‫יועזר‬
‫יד ע ר‬
‫י אלילות‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל מריר‬
‫ש‬
‫הבריחה מארץ‬
‫ישראל‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש ח מ י ו‬
‫לחיל‬
‫ילט‬
‫זהו‬
‫שהתחילה ס מ ו ך לחורבן מ ח מ ת המהומות והרדיפות של מ ל כ ו ת רומא‪.‬‬
‫ה ג ר ע י ן ה ה ס ט ו ר י ש ב ג ז ר ה זו ו מ פ ג י שיש כ א ן ע י ר ו ב פ ר ש י ו ת ‪ ,‬ג ס ת ב כ ו ב ע נ י ן ז ה מ ק ו ר י‬
‫ומפרשיהם ומפרשי מפרשיהם‪,‬‬
‫ההלכה‬
‫ל ת ו ך ה מ ק ו ר ו ת הראשונים‬
‫א ב ל לכשגחדור‬
‫נ מ צ א פ ה ושם ר מ ז י ם ל ה ש ת ל ש ל ו ת ג ז י ר ה זו ב מ ו ב ן ש ה צ ע נ ו ‪.‬‬
‫ה ר א י ה ה ח ז ק ה ב י ו ת ר ל ה ג ח ה זו ה י א ע צ ם המושג ‪ .‬א ר ץ ה ע מ י ם ״ ‪.‬‬
‫ונשתרשו‬
‫בלשון‬
‫שהמבטא‬
‫״חוץ ל א ר ץ ״ ה ר ג י ל מ ש מ ש מושג י פ ה ו מ ד ו י ק ל א ר צ ו ת ש מ ח ו ץ ל ג ב ו ל י א ר ץ‬
‫י ש‬
‫יאל?‬
‫‪.‬חוץ לארץ" ט ו ן ב ת ו ס פ ת א מקוואות‪,‬‬
‫א ר ץ‬
‫לבעלי‬
‫ה ע מ י ם‬
‫קריין‪-.‬הנה‬
‫משסע‬
‫שארץ‬
‫שמשמעה‬
‫נכנס‬
‫מבטאים‬
‫פ‬
‫ץ א׳‪:‬‬
‫הלא הם הבדילו‬
‫העמים‬
‫חוץ‬
‫אינה‬
‫והיא‬
‫לארץ‬
‫הנה ארץ העמים‬
‫שם‬
‫ותוספתא‬
‫לחוד‬
‫א ר ץ‬
‫וחוץ‬
‫עירות‬
‫ב מ ק ב י ל ו ת שגיגו‪:‬‬
‫ל א ר ץ‬
‫עם‬
‫אחת‬
‫הכותים‬
‫ארץ‬
‫כיוצא בו ת ו ס פ ת א מכות ד׳ ד!‬
‫ה ע מ י ם‬
‫לארץ‬
‫ה כ ו ת י ם‬
‫כשרים‬
‫ל א ר ץ ובין א ר ץ ה ע מ י ם ‪,‬‬
‫במדרגה‬
‫ש ו מ ר ו ן ו ג ב ו ל ו ת י ה ש ה כ ו ת י ם יושבים שם‪.‬‬
‫העמים־‬
‫טהורה‬
‫ש ב ח ו ץ‬
‫מ פ ו ר ש בין חוץ‬
‫בעת‬
‫‪ .‬א ר ץ העמים״ ב צ ד‬
‫א ר ץ‬
‫ט מ א ה כו׳ מקוואוח ה ע מ י ם‬
‫ל ב י ת ה פ ר ס או ל מ ד ו ד א ת‬
‫כי‬
‫כ‪.‬ארץ‬
‫‪.‬מדור‬
‫ו ל א ע ו ד א ל א ש ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת אנו מ ו צ א י ם ה מ ב ט א‬
‫המבטא‬
‫כי‬
‫המשגה‬
‫חרשים‬
‫העמים׳‪,‬‬
‫מאין נשתלשלו‬
‫לחוד‪.‬‬
‫או שיצא‬
‫כיוצא‬
‫ל ח ו ץ‬
‫בו‪ ,‬ב מ ש נ ה‬
‫ה מ ו ב ל ע ו ת בא״י‪,‬‬
‫ל א ר ץ‬
‫אהלות‬
‫סוף‬
‫כגון ס ו ס י ת א ו ח ב ר ו ת י ה ‪,‬‬
‫אשקלון‬
‫ו ח ב ר ו ח י ה א ע פ ״ י ש פ ט ו ר ו ת מ ן ה מ ע ש ר ומן ה ש ב י ע י ת אין ב ה ן מ ש ו ם א ר ץ‬
‫‪-‬‬
‫ת ו ס פ ו ת ריש גטין‪ ,‬ד י ה א ש ק ל ו ן ‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫יעי׳‬
‫י ש‬
‫אשקלון היתה ב ת ח ו ם א ר ץ ישראל‬
‫י׳‬
‫) ע‬
‫כ פ ת ו ר ו פ ר ח עמ׳ רס״ט‪ ,‬שמה שהוא מ ו ב ל ע ב א ר ץ ישראל הוא ב ת ח ו ם א ר ץ‬
‫יאל>‬
‫היתה‬
‫כה‬
‫שהסביבה‬
‫אלא‬
‫ה י ת ה גויית ו ה י ש ו ב‬
‫מ ע ו ר ב מגויס‬
‫היה‬
‫ולפיכך‬
‫ויהודים‬
‫ה ש א ל ה ב ה א ם היא ב כ ל ל א ר ץ העמים‪ ,‬כ מ ו שאמרו שם‪ :‬אשקלון מ ה א ת מ‬
‫)כלומר מה תהא‬
‫השאלה‬
‫) ה כ ו ת י ( א ר ב ע י ם יום(‪ ,‬א ם כ ן‬
‫ב ה מ א ר ץ ה ע מ י ם כשישהה‬
‫ל א ה י ת ה ע ל ה מ ק ו ם ‪ ,‬שהרי ה ד ב ר ידוע שאשקלון היא בגבול א ר ץ ישראל‪,‬‬
‫א ל א מ כ י ו ו ן ש ר ו ב ה ה י ת ה מ י ו ש ב ת מ כ ו ת י י ם ו א פ ש ר שהישוב ש ל הגויים ל א ה י ה ק ב ו ע‬
‫ב ה ‪ ,‬שהיו ה נ ו י ם י ו צ א י ם ו ב א י ם ש מ ה ‪ ,‬ל כ ן ה י ו מ ס ו פ ק י ם ב ז ה ע ד כ מ ה יהיו ה כ ו ת י י ם‬
‫ב ה כדי לעשותה ל מ ד ו ר העמים‪.‬־ י‬
‫דרים‬
‫״ ואמנם ד ע ת שירד היא שאשקלון לא היתה ם ע י ל‬
‫^‬
‫^‬
‫‪. 94‬‬
‫‪p <23‬‬
‫״‬
‫§‬
‫?{‪y‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ן‬
‫א‬
‫י ר‬
‫ר‬
‫י ה י ד‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ק‬
‫‪:‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ל‬
‫}‬
‫‪te‬‬
‫־‬
‫נ‬
‫‪p ch‬‬
‫‪!L‬‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫על‬
‫^‬
‫ונתן‪.‬‬
‫™^‪ -L‬לאחותו'‬
‫‪™L‬״‬
‫™‬
‫' י־‬
‫־ ־' ־‬
‫״‬
‫‪P‬‬
‫‪ ,‬ס־א‪ ,‬ה׳ ובמלחמות ב‪ ,‬י׳‪ ,‬ני שהורדוס היה לו ארמון באשקלון שעבר בירושה לאחו‪v‬‬
‫בה ה נ ם‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫שול ‪_ ,‬‬
‫ב ק י פ‬
‫ט‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫»‪0‬ן ר כ היתה כ ב ר נ ח ש ״ ל ע י י‬
‫‪ *' £,‬ק ל י ‪1‬‬
‫‪ 0‬ע י ן‬
‫היד•״‪,‬‬
‫‪D‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ם‬
‫מ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫א‬
‫ע‬
‫ק‬
‫י‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ש נ ש ת ק ע ו‬
‫י‬
‫ק‬
‫ב ס‬
‫™ י־‪ 1‬סיביי‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ף‬
‫^‬
‫ק‬
‫כ א‬
‫ע מ‬
‫ח ע ס י נ‬
‫ן א ם נ ם‬
‫ב ע ם‬
‫׳‬
‫ז‬
‫שישבו בה ריינים‬
‫לפי ^‬
‫נ ק י א^ עיר^ יונית ^‬
‫ת‬
‫‪°‬ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ך י ר נ ב ן ר נ‬
‫ב‬
‫ש ט ח‬
‫עיז ו‬
‫א'־‬
‫עיז‬
‫י‬
‫״ דתל ' ?‬
‫^ י י לא היי פיחפים הנהנות דינים יפשפפים ל‬
‫‪.‬‬
‫ב ״ ח*סינא'‪ .‬עסי ‪ !34‬ועמ־ ‪ 6‬״ ‪ .‬יענה השערה ל‬
‫ם ל כ‬
‫׳‬
‫'‬
‫א‬
‫א‬
‫ת‬
‫ב‬
‫^'•‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫כ י‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב י ת‬
‫א‬
‫ץ‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫ל‬
‫‪m‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫פ י י‬
‫יר‬
‫ל *‪ T‬ה ת״ ד‬
‫ה׳‪ J‬י‬
‫'‬
‫ה ס‬
‫^״‬
‫א‬
‫א‬
‫ע ס‬
‫™‬
‫‪ 5 ,‬חומר‬
‫'‬
‫ש ר א‬
‫ע‬
‫י‬
‫>™‬
‫א ש ק‬
‫ל ‪ ,‬עם‬
‫ה‬
‫'‬
‫י ן‬
‫״ ‪ ,‬הער‪,‬‬
‫״‪ei1K‬‬
‫י ‪•f‬‬
‫‪ 1 ' T‬־ ״זלדית‬
‫ג‬
‫י י •י בלומר'‬
‫מאשקלון‬
‫‪.‬שמונים נשים‬
‫‪5‬‬
‫ג ר ו ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪u‬‬
‫״^‬
‫כליסי‬
‫]יח[‬
‫טשרנוביץ‬
‫רמ‬
‫‪ U‬ייחדטא ‪,‬איץ‬
‫ן!‬
‫בכלל‬
‫מכמה‬
‫נראה‬
‫מ ק ו מ ו ת שהמושג‬
‫ע‬
‫העמימ" ש מ ש מ ע ו ה י ש ו ב י ם‬
‫מדור‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪.‬מדור‬
‫ע‬
‫^‬
‫ה‬
‫ה ע מ י ם ו ב י ה ה פ ר ס ב ח ר ל ־ ש ב ח י ל איז‬
‫מ ג ו י י ם‬
‫׳‬
‫א‬
‫א‬
‫ל‬
‫מ‬
‫כשדברו ע ל‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ט‬
‫׳ע '‬
‫כ‬
‫ם‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ו‬
‫י‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪°‬‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ט‬
‫י‬
‫ם‬
‫׳‬
‫"‬
‫י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫העמים"‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ר‬
‫'‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ש ב א‬
‫מ‬
‫׳‬
‫!<‬
‫נ ד ו ל ה מזו מצינו ש ל פ ע מ י ם ק ר א ו ל מ ק ו מ ו ת ש ל ישובים‬
‫י‬
‫מ ד‬
‫יי‬
‫ד‬
‫׳ע‬
‫מ י ם‬
‫ט‬
‫״׳‬
‫העמים' ב מ ב ט א‬
‫פ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ד ‪ ,‬י ו‬
‫ש ג ו י ם‬
‫‪ p a‬לארץ'‪.‬‬
‫ר‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫ם‬
‫׳‬
‫‪£‬‬
‫^‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל ח ו ץ‬
‫סשום ד א ס ו ר ל צ א ת מ א ר ץ ישראל‬
‫ת‬
‫מ כ ב ו ש ב י ת שני כ מ ב ו א ר ב י ר ו ש ל מ י פ י י ד ש ב י ע י ת‬
‫ר‬
‫שביעית פ י ד וכן ב ב ב ל י כ ת ו ב ו ת קייב‬
‫ע כ ו כ א י י ל נ ט י ן ‪ ,‬ל נ ט י ן אין‪,‬‬
‫בירושלמי שם‪:‬‬
‫משמע‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫) ו‬
‫ל ע ב ד י ם לא•‬
‫ס‬
‫ש‬
‫‪°‬‬
‫^‬
‫^*‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ט‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫ק‬
‫י‬
‫פ‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫"‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫תחומי א ר ץ ישראל כו׳ שהחזיקו עילי‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ם‬
‫מ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ר ש‬
‫כ ו‬
‫'•‬
‫ק‬
‫ג ט י‬
‫" ׳‬
‫ט ר‬
‫החזיקו ב ה ם עולי ב ב ל ‪ ,‬ו א ם ל א החזיקו‪ ,‬ה ר י ה י א ב ג ד ר‬
‫וכן אמרו ב ת ו ס פ ת א דמאי פ״א‪:‬‬
‫העמים‪,‬‬
‫ע ד‬
‫ח ז ק ת חו״ל פ ט ו ר ע ד ש י י ד ע‬
‫ל ח ז ק ת‬
‫א ל א וודאי הכוונה‬
‫כשאמרו‪:‬‬
‫׳ ו א חייב•‬
‫הישוב‬
‫אם‬
‫ה‬
‫יא‬
‫ס‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ע‬
‫״ ר‬
‫א‬
‫א‬
‫^‬
‫‪U‬‬
‫מ‬
‫ה ג ב‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ס‬
‫‪1‬ן‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ו מ ו ח‬
‫א‬
‫י‬
‫י''‬
‫‪1‬‬
‫‪L‬‬
‫אמרו'׳‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ש‬
‫לל‬
‫י‬
‫שעל‬
‫'‬
‫ך חוץ‬
‫י‬
‫על‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫הענין‬
‫ץ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫(‬
‫'‬
‫ד‬
‫‪^5‬א‬
‫ןהלשיז‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ח ז ק ה איי ח י י ב ע ד‬
‫ו‬
‫'‬
‫ח‬
‫פ‬
‫ז ו ה י‬
‫א'‬
‫‪,‬‬
‫ל איי‬
‫ו א ע ) ‪ £‬י‬
‫ע ט י ן ח ׳ ו י ר ו ש ל מ י שם>‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫־‬
‫ב‬
‫ץ‬
‫מפטר‬
‫א י ־ א י ל ו מ ק ו מ ו ת ‪ ,‬כגון ע ל א ש ק ל ו ן ו כ ד ו מ ה ל א נ ח ל ק ו ‪ ,‬א ל א מ פ נ י שד׳'‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ב ן ג כ ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה ג מ ל י ם אין שייך ס פ ק ‪ ,‬ש כ ב ר ק ב ע ו ח כ מ י ם א ת ה ת ח ו מ י ם ־ •‬
‫ש‬
‫ץ‬
‫לל‬
‫ב ‪ :‬כ‬
‫י‬
‫ש ה ס פ ק היה ל א ע ל הגבולים‪ ,‬א ל א א ם החזיקו ב ה ם‬
‫ל א ר ץ כ ל ששופע מטורי א מ נ ה ולפנים כו׳‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ישראל‬
‫ו ע כ ו ה ר י דייהי׳‬
‫ש‬
‫ע״"‬
‫י‬
‫בגביל'‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫י ם בה• '‬
‫״ א ר‬
‫כגון‪ :‬גטין ע י ו ‪ :‬כ י ה ו ו מ פ ט ר י ר ב נ ן‬
‫ל א ר ץ ‪.‬‬
‫ו‬
‫מיושבי׳‬
‫‪1‬‬
‫נ ו פ ה ב ש ם ‪ p n‬ל א ר ץ ‪ ,‬ואין ז ה מ ת ב א ר א ל א ע ל י ד י ז ה ש ה י ש ו ב‬
‫נ ת ח‬
‫ר‬
‫״ן‬
‫אין‬
‫מ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ם פ כ‬
‫'‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ש‬
‫'‬
‫ו י ‪/‬‬
‫‪°‬‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫א פטור׳‬
‫ה‬
‫‪a‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ו‬
‫קה?‬
‫ח ז‬
‫י ם‬
‫ם‬
‫^ י ו צ א בי‬
‫כ‬
‫‪J‬‬
‫ישראל‬
‫ר ב י ה ת י ר ב י ת שאן‪ ,‬ל א ה י ה ס פ ק ש ב י ת שאן ה י א ב ג ב ו ל א ר ץ‬
‫לארץ׳‬
‫כסנדזרי '‬
‫י"^‬
‫^‬
‫'‬
‫'‬
‫'‬
‫ל‬
‫שהנשים י א ק ל ז י‬
‫י השליי׳‬
‫'‬
‫־‬
‫' '' "‬
‫'‬
‫ל‬
‫כפי המסופר ‪ °‬ע‬
‫)נם‬
‫י‬
‫הנדולה‪ ,‬יינה תרפיה‪ ,‬עס׳ ‪ .37‬א ב ל זוהי השערה רחוקה וננד כ ל הנוסחאות•‬
‫אין להביא ראיה למאורעות הסטוד״ם‪ .‬כ׳ נכתבו בזמנים מאוחרים ל ע צ ם הםא‬
‫•מ ה ק‬
‫‪1,‬‬
‫הספורים שם באו פתוך פנסה ידועה‪.‬‬
‫ויץ•‬
‫נם הרמבימ מצטט התוספתא הניל <ה' טומאת פת‪ ,‬פייא‪ ,‬ה י ' א > י ע‬
‫‪a1‬‬
‫י ם • שאיני‬
‫׳ז‬
‫שט‪ :‬היכי שייך לומר כן‪ ,‬והלא חויל כולה טטאה יותר פ ט ו ס‬
‫ן ר‬
‫‪°‬‬
‫בדוחק‪ ,‬א ב ל לא ירד לסוף ד ע ת הרמבים‪ ,‬שעמד ע ל המובן האטת׳ של •‬
‫‪ 1,‬ל י בבל‬
‫'־‬
‫בנדר ח י ל ‪ ,‬א ל א שזהו באיי‪ .‬ועיי שם בלח־ס‪ ,‬שכנראה פ פ ל פ י ל י‬
‫» לארץ‬
‫‪P‬‬
‫ל '" י •‬
‫לחוד וחויל לחוד‪ .‬ועי׳ עוד תוספתא‬
‫העפים‬
‫' ^ ל ח ו ד והא‬
‫א ף ע ל פי שמובלעות בארץ העטיט טהורות• ייילא ל‬
‫לומר‬
‫'ל ל‬
‫ומה שייך לומר סובלעוח בארץ העםים אם ארץ העמים "‬
‫ן ץ‬
‫ס‬
‫ה י‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫א‬
‫ש י‬
‫כ‬
‫ה ה נ ה ד י ‪,‬‬
‫ד ‪ ,‬ש‬
‫ט‬
‫י ח י ם‬
‫ה י ד‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ח‬
‫‪n s‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‪,‬‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫נ ת י נ י‬
‫ו ע י ד‬
‫א‬
‫צ‬
‫ע י‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ט י י ב ש‬
‫י‬
‫ה נ ש י א‬
‫ו‬
‫ם‬
‫מ‬
‫יט‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ח‬
‫& ה‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ה‬
‫סח‬
‫א ת‬
‫ה‬
‫א ר‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ס ד ו ר‬
‫ידי‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ת‬
‫א ה‬
‫ח‬
‫ו ת‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫כ‬
‫ה ה ב ד‬
‫ס‬
‫‪f n‬‬
‫י‬
‫ג י‬
‫ם‬
‫ש‬
‫״‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ע י ל י‬
‫ח ו‬
‫א‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫הזה‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ע י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ו י א י‬
‫ך‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫ם‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪D‬‬
‫?‬
‫‪l‬‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ד‬
‫י א פ י ל ו‬
‫'‬
‫ע ו ש י ן ארץ העםיםז ה ל א נבולות ח ר ל ידועים מ צ ד עצמם ולא‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫כ י‬
‫יי?! ליי״הדר׳‬
‫עשה‬
‫נעשים‬
‫ר‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫א‬
‫שם א ל א ע ל ידי ה נ מ ל י ם ‪ ,‬א ל א מ ד א י הבזזנד‪ ,‬ל ס ח ר העמים שבארץ‬
‫לארץ העמים ע ל ידי הנוים הדרים ובאה ה ה ל כ ה להשמיענו שכל נוי ה ד ר שם‬
‫המקום לארץ העסיס‪.‬‬
‫ל‬
‫ש ה י א‬
‫ה‬
‫עו‬
‫את‬
‫^‬
‫ר‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫מ‬
‫א‬
‫)יהושע י־ז י״א( א ל א ב ש ב י ל ש ב י ח שאן ה י ה מ ר ו ר ה ע מ י ם ש ל א ה ח ז י ק ו ב ו י ש ר א ל‬
‫ובן ת ו ס פ ת א א ה ל ו ת שם ע ל ק ס ר י ן שהחזיקו ב ה י ש ר א ל ו ה ת י ר ו ה ש ל א במנין ו ק ס ר י ן‬
‫ארץ‬
‫ב כ ל העירוה ה ל ל ו היחה השאלה ע ל חזקת עולי ב ב ל ‪.‬‬
‫ישראל היא‪.‬‬
‫וכן‬
‫א מ ר ו בע״ז י״ג‪ :.‬ם ע ש ה ב י ו ס ף ה כ ה ן ש ה ל ך א צ ל ר ב ו ל צ י ד ו ן ל ל מ ו ד ת ו ר ה ) ב מ ס כ ת‬
‫הגירסא שהיה‬
‫שמחוח‬
‫כטומאה(‬
‫לפי‬
‫עד‬
‫והולך‬
‫מטמא‬
‫וצידון ה ר י ה י ב א ׳ י‬
‫רבו‬
‫אחר‬
‫אופן‬
‫לצידון‪-‬בכל‬
‫הענין‬
‫א ל א לענין ט ו מ א ת א ר ץ ה ע מ י מ היא כ ח ו ץ‬
‫הוא‬
‫לארץ‬
‫ש ל א ישבו ש ם בגי י ש ר א ל מ ע ו ל ם ו א ף י ו א ב כ ש ה ל ך ל מ נ ו ת א ת י ש ר א ל ה ל ך‬
‫ד ן ו ע ד צ י ד ו ן <ש־ב כ ־ ד ‪ ,‬ה ׳ ( ‪.‬‬
‫החזקה‪,‬‬
‫כ ל ל ו של ד ב ר ‪ ,‬ל א התחוםין ה ם העיקר א ל א‬
‫ש ה כ ל ת ל ו י א ם החזיקו ב ה ם ע ו ל י ב ב ל ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ף בזמן מ א ו ח ר היו‬
‫מ ס ו פ ק י ם א ם ה י ה ב ז מ ן ב י ת שני ה מ ק ו ם מ ר ו ר י ש ר א ל י ם א ו מ ד ו ר ה ע מ י ם ‪.‬‬
‫היוצא‬
‫שטומאת‬
‫מדברינו‪,‬‬
‫העמים‬
‫ארץ‬
‫נזירה‬
‫היחה‬
‫בזמן‬
‫לשעה‬
‫המהומות‬
‫ו ה מ ל ח מ ו ת ע ם מ ל כ ו ת יון‪ ,‬ו ע י ק ר ה ג ז י ר ה ה י ה ע ל מ ד ו ר ו ת ה ע מ י ם ש ב ת ו ך ג ב ו ל י א ר ץ‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬ש ה ת ח י ל ה ב ז מ ן ה מ ה ו מ ו ת ש ל מ ל כ ו ת יון ו נ ת ב ט ל ה ע ם כ י ב ו ש כ ל א״י ע״י‬
‫ונתעוררה נזירה‬
‫^ ׳ ג ^ ירי ה ת פ ש ט ו ת ישוב הגוים ב ג ב ו ל ו ת א ״ י ו נ ת פ ש ט ה ה נ ז י ר ה נ ם ע ל ח ו ץ ל א ר ץ‬
‫• מ פ ג י ש ח ש ב ו שזוהי ג ז י ר ה ע ת י ק ה מ ן הזוג ה ר א ש ו ן ש נ ש ת ק ע ה ‪.‬‬
‫ו^ב‬
‫אבל באמת ער‬
‫ס ו ף זמן ה ב י ת ל א נ ת ע ו ר ר ה ש א ל ת ט ו מ א ת א ר ץ ה ע מ י ם כ ל ל ו מ פ נ י כ ן ל א‬
‫מקרש‬
‫לעולם‬
‫חמיו‬
‫א ל א היה‬
‫ח ח ח חשש ט ו מ א ה ‪,‬‬
‫בקדושתו‬
‫עומר‬
‫להללו‬
‫׳ ה ק ר י ב ו ב ו ל ש ם שמים‪!7.‬‬
‫ז! הצעתי ה ד ב ר לפני ם ה ר י ל נינצבורנ ו כ ת ב לי שהיא הנחה ‪.‬עמוקה וחריפה׳‪ ,‬א ב ל אינה‬
‫עוסדת לדעתו בעני כ מ ה מקורות התלמוד שמשמע שטומאת ארץ העפים במובן חוץ לארץ‬
‫היתה כ ב ד מ פ ו ר ס פ ה בזמן הבית ולא הטיל אדם בה ס פ ק ‪ .‬הראיה ה נ ח ל ה ביותר לדעתו היא‬
‫מהמעשה כהילנ׳ ה מ ל כ ה שנדרה בנזירות והיתה נזירה שבע שנים ובסוף שבע שנים ע ל ת ה לארץ‬
‫‪ , - ,‬־ י ועי׳ שם בגפ׳ כ‪ (.‬והנה‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫והוריד‪,‬‬
‫אמנם לפי ה מ ק ו ב ל במפרשים וכפי שמשמע ם ס ת ם סונית הש־ס הטעם היה משום טוםאת ארץ‬
‫עטיס• א ב ל ם ס ת ם ד ב ר י המשנה ל א משמע כן והוא באמת תמוה‪ ,‬כיצד יכול נזיר ‪.‬להשלים‬
‫נזירותי בטומאה‪ ,‬אם ארץ העמים היא נא־אה ל ד ב ר י ה כ ל כ כ ל טוםאה‪ .‬ובתוספתא מבואר‬
‫מפורש שנזירות נוהנת בארץ ישראל ובחוץ לארץ < א׳ ‪ (5‬ואםנם הרםב־ם בפירוש המשניות‬
‫* ‪ °‬ע ל הםשנה ע פ ד בזה ופירש שהנזירות א‪-‬א ב ח ר ל ספני הטופאה ומה שאםרו בתוספתא שכל‬
‫מי שחייב עצמו בנזירות ב ח ר ל ‪ ,‬נתחייב בזה ע ל צר הקנס‪ .‬ל פ י כ ך יעלה לאיי ויתחייב שם‬
‫" ׳ י ב‬
‫מ י י י ו ת יעל זה חולקים לפירושו ב־ש וביה כמה יהיה הקנס‪ ,‬ע‪-‬ש• ^‬
‫לא משמ‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫נ‪,‬י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ה‬
‫א‬
‫נ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ע‬
‫נ‬
‫י‬
‫ם‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫)‬
‫ת‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ה‬
‫שם‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ר ן ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫פ‬
‫ל פ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ט‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫״ ״ ח י י כ י ז אותו לעלות‪ ,‬א ל א שמשמע שבאקראי ע ל ה לארץ לאחר שהשלים נזירותו א‬
‫לארץ‪ .‬ל ב ש א !‬
‫להביא קרכנותיו יעייקר השאלה היא אם נזירות נוהנת ב כ ל ל‬
‫׳־עלה ״ —‬
‫נזירות‬
‫ופסת כ ל ל בחייל א ל א אם כוונתו היתה מתחילה על ארץ ישראל ו ל פ י כ ך הוא חייב‬
‫^‬
‫מ‬
‫^‬
‫ירות שהיא שלשים יום כשעלה לאיי‪ .‬ולב־ה נזירות תופסת נם ב ח ר ל אלא שלא עלתה‬
‫^‬
‫ע‬
‫ן ל א‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫ע‬
‫כ‬
‫א‬
‫לאיי והוא חייב בזמן הנזירות שקבל עליו בחו־ל‪.‬‬
‫כנ־ל בטעם המחלוקת ביסודה‬
‫^ ^ ו ם בוסאת ארץ העסיס‪ .‬ואף אם המשמעות היא כפי המקובל מפני טומאת העמים זהו‬
‫י ר ה האחרונה של פ׳ שנה קודם שחרב הבית שאז נ ת ק ב ל ה במובן חוץ לארץ‪ ,‬וצ־ע‪.‬‬
‫י מצאתי ס ע ד ל ד ב ר נם בראשונים שרמזו ע ל המושנ ארץ העמים במובן מדור הנוים‬
‫טשרנוביץ‬
‫רמב‬
‫ונראה שלא עוד שמקדש חוניו לא היה פסול אצל הממונים שבמקדש בירושל‬
‫^‬
‫אלא שלפעמים עוד היתד! השפעת נומלין בין שני המקדשים הללי•‬
‫ה נ ה‬
‫א מ י ו‬
‫ב י ו מ א‬
‫ד ‪ ,‬מ ש נ ה‬
‫ט‬
‫)פ‬
‫ט (‬
‫ו‬
‫ו א‬
‫נ ר מ י‬
‫ב י ת‬
‫^‬
‫'* "‬
‫^‬
‫על מעשה לחם הפנים טי‪ .‬שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריה י‬
‫ב י ת‬
‫א ב ט י נ ס‬
‫צ י‬
‫י‬
‫^ י‬
‫ה י ו‬
‫ר‬
‫ס‬
‫מעשר׳‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ב ק י א י ן‬
‫ע ש ר‬
‫ב ר ן י א י ז‬
‫ה י ו‬
‫!" והיו‬
‫לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין‪ ...‬של‬
‫^ ‪' ,‬היחה‬
‫׳ ^‬
‫^‬
‫עליי‬
‫הקטורת‬
‫'ן‪£‬־ב‬
‫בקיאין במעשה הקטורת‪ ,‬ובמעלה עשן לא היו בקיאין‪ ,‬של‬
‫מתמדת ועולה ופוסה ויורדת ושל אילו היתה פוסה מיד כו׳ )תוספתא‬
‫^‬
‫וירושלמי ובבלי שמ על המשנה(‪1«.‬‬
‫ב מ‬
‫ע ש ן‬
‫א‬
‫י‬
‫ר צ ו‬
‫מ ד‬
‫ש‬
‫י ה ב י א ו‬
‫ח ו‬
‫מ א‬
‫א ו מ נ י ז‬
‫כ ס נ י‬
‫ב י ת‬
‫י י ד‬
‫א ב ט י נ ס‬
‫ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫הספור תמוה ביותר‪ ,‬באי־אילו אומנין המשנה מדברת? אם בסתם ע ^‬
‫ט ו ר ת‬
‫ד‬
‫ח ם‬
‫ו‬
‫שאי‬
‫ה פ נ י ם‬
‫א‬
‫מ‬
‫ת‬
‫נן‬
‫י אומניז‬
‫^‬
‫וכי מה ענינם אצל עבודת ביה׳מק‪ ,‬כמעשה ׳ ק‬
‫‪,‬ן‬
‫י‬
‫אלא ע״י כהנים הבקיאים בעבודה ולא עיי אנשים מן החוץ? א ל‬
‫ל ' כפי‬
‫הללו היו ידועים לבקיאין ומומחים בעבודה המקובלה במקדש׳‬
‫*מנויות‬
‫^‬
‫ל‬
‫היתה ידועה עבודת המקדש להאומנין היושבים‬
‫ל^‬
‫המסופר במשנה‪ ,‬הנה המשפחות הללו שלא רצו ללמד על פרטי ה ע‬
‫שם היו ממיוחסי הכהונה הממונים שבמקדש )שקלים פ״ה מ״א( וד׳ ל‬
‫מחוץ‬
‫׳‬
‫את הסודות של עבודתם במקדש‪ ,‬שלא נילו אף ל א ח‬
‫ל משמרת‬
‫''‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫עלתה על דעת ממוני בית המקדש ל '‬
‫‪ ° L‬ריה‪.‬‬
‫לארץ ושהם יהיו בקיאים בטיב העבודה יותר מן הכהנים‬
‫ק א מאלכסנ‬
‫‪,‬ן‬
‫‪1,‬‬
‫‪1,‬‬
‫י‬
‫הקודש בעבודתם‬
‫ה‬
‫ו ו ר א י‬
‫א‬
‫ז‬
‫ה ק ו ש י ה‬
‫ב א‬
‫כ ס נ ד ר י ה ?‬
‫מ א‬
‫ה י‬
‫א‬
‫ע י י‬
‫ב ו ד ו ת‬
‫ם‬
‫ר צ י‬
‫א‬
‫כ י ‪ :‬ג ך‬
‫י ה ם‬
‫ה ב‬
‫א‬
‫ח י ?‬
‫א ו מ נ י‬
‫ה כ ה נ י ם‬
‫ו נ י י ם‬
‫א‬
‫מ א‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ ס נ ד‬
‫ה ן ג ו מ ד י ם‬
‫ב ב‬
‫ת‬
‫ה מ ק ד ש ?‬
‫ע‬
‫ח ן‬
‫ה ב י א‬
‫ד ו ו‬
‫א ו מ נ‬
‫כלום שם היו האומנין מתמחים בעבודת בית המקדש שבירושלים? אתמחה•‬
‫רוםות שמפני‬
‫ץ‬
‫‪,‬‬
‫שבאי׳ נופה‪ ,‬ע׳ ב ס פ ר ‪.‬כפתור ופרח־ פיי דף דיל ו ד ל ‪ :‬והנה נמצא בא" ע‬
‫א‬
‫״ ‪1,‬‬
‫שבהם פועב הנוים קורין להם א ר ץ ה ע פ י ם ‪ .‬אסנם אח־כ הוא א ו מ י‬
‫ישוב‬
‫י‬
‫העפים ולשון חוצה לארץ ה כ ל אחד שחויל היא ארץ העפים וארץ ה ע‬
‫מ א ח םח‬
‫"‬
‫• י"*‬
‫נגע ולא ננע בזה ולא הוציא את המסקנה הפחויבת שעיקר‬
‫ץ‬
‫‪1, °‬‬
‫המים בארץ ישראל‪ .‬יעי׳ עוד שם לרע־ב ו ב כ ל פ ר ק ייא‪ ,‬ועיי במשנה ל ם ל ר ׳‬
‫‪^' .°‬ףן״א י ־‬
‫פייא היו‪ ,‬ש פ פ ל פ ל בזה הענין ואומר מתחילה וז־ל‪ :‬ודע דהא דאםרינ!‬
‫י ם‬
‫העפים‪ ,‬כ ל ח ד ל קרי לה ארץ העפים‪ ,‬כי אחר שכתבתי כ ל זה‪ ,‬ראיתי לפהרים״ט‬
‫^ י • פה׳‬
‫י‬
‫מיז שכתב בפשיטות ד כ ל ש ל א ה ח ז י ק ו ב נ י ב ב ל ט מ א‬
‫י*^ ^ ש נ ת ק ׳‬
‫כוי‪ .‬ומדבר• רבנו פיה בה' בכוריס נראה כ ס ב ר ת מהרימ־ט• ז‬
‫ו ונפלי‬
‫‪P‬‬
‫'‬
‫‪P‬‬
‫צלי והדבר אצלי צריך ת ל פ ו ד כוי‪ .‬ואפנם ל‬
‫ל‬
‫^‬
‫בסתם םעולם פושנ ‪.‬ארץ העפים־ בטשפעות חוץ לארץ‪ ,‬ולא יכלו להשתחרר מ ק‬
‫בסבוכה‪ .‬אולם אם מ ל כ ת ח י ל ה נעמיד את המבטא הזה על פשםעותו הנכונה ח‬
‫לצל‬
‫הקי׳־ייח•‬
‫" י א של‬
‫‪u‬‬
‫‪ 18‬כפו כן אנז פזצאים בתוספתא ערכין כיד‪ :‬ח ל י ל שבםקדש‬
‫ומימיי‬
‫ץ‬
‫שבפקדש של נחשת היה יפיפות פשה היה נפנם‪ ,‬שלחו חכטים והביאי‬
‫?‪ ^1‬ונטלי‬
‫^‬
‫מצרים ׳גתקנוהו ולא היה קולו ע ר ב כמות שהיה‪ .‬פכתשח ש ב מ ק‬
‫י ל א ה י ת ה‬
‫״‬
‫‪ t‬מרובי‬
‫‪u‬‬
‫משה היתה‪ ,‬נפנםה וכלהו חכםים והביאו אומנין ס א ל כ ס נ ד ר י א‬
‫י‬
‫את פנימתה חזרה לתחילתה‪ .‬וכן הוא בנסרא ערכין‪ :‬בשינוי לשון קצת‪ .‬ו ב כ ל‬
‫צ ט ה‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ם‬
‫א ר‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ה ו‬
‫א‬
‫ם י ם‬
‫ת ו‬
‫א‬
‫ה ם ו ע נ‬
‫מ ע ס ע‬
‫ה ע ט י ם‬
‫ה‬
‫א ר‬
‫ד נ ז ר ו‬
‫אד‬
‫טי‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ר‬
‫א‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ה ז ה‬
‫א‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫ת‬
‫פ‬
‫‪B‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪s‬‬
‫‪,3‬‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ב ל ה‬
‫נ ה‬
‫כ‬
‫)‪£‬י‬
‫צ‬
‫י ד‬
‫ק נ ה‬
‫ר‬
‫א י ם נ‬
‫ד ש‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ש‬
‫נ י‬
‫א‬
‫ת‬
‫ן ת י ק נ ו ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫כא‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫^‪1‬‬
‫אין‬
‫מסתבר‬
‫הדבר‬
‫שהאומנים‬
‫אלא‬
‫מ‬
‫י‬
‫ה ל ל ו ששלחו‬
‫מאלכסנדריה‬
‫להביא‬
‫ג‬
‫של‬
‫מ צ ר י ם היו מ ה כ ה נ י ם ששמשו ש ם ב מ ק ד ש חוניו‪ ,‬שהיו ע ו ס ק י ם ב א ו ת ן ה ע ב ו ד ו ת מ מ ש‬
‫שבמקדש‪,‬‬
‫ח‬
‫כ פ י שהבאנו ל מ ע ל ה בשם יוסף ה כ ה ן שהמזבח ו כ ל כ ל י הקודש ב מ ק ד ש‬
‫י נ י ו ה י ו עשוים מ מ ש ב ת ב נ י ת כ ל י ה מ ק ד ש והיו משמשים א ו ת ו השמוש ש ב מ ק ד ש‬
‫וכך‬
‫חיץ מן ה מ נ ו ר ה ש ה י ת ה ת ל ו י ה מ ן ה ת ק ר ה ו ל א ע ו מ ד ת ע ל ה ר צ פ ה כ ב מ ק ד ש ‪.‬‬
‫ה י ת ה נם מ ס ו ר ת ה ח כ מ י ם כ מ ב ו א ר ב מ ס ׳ ע ב ו ר ה ז ר ה נ י ב ‪ :‬ב ע א מיניה ר ׳ יוסי ב ן‬
‫שאיל‬
‫כ ו‬
‫׳‬
‫מרבי‪,‬‬
‫עי״ש‪.‬‬
‫כ ל י ם ש ה ש ת מ ש ו ב ה ם ב ב י ת חוניו מ ה ו שישתמשו ב ה ם ב ב י ת ה מ ק ד ש‬
‫ל פ י זה ב ו ד א י ה י ה שם מ ע ש ה ה ק ט ו ר ת ו ל ח ם הפנים נעשה כ ב מ ק ד ש ‪,‬‬
‫אפשר ב ק צ ת‬
‫הכהנים‬
‫שינוי‬
‫שהיו מ מ ו נ י ם‬
‫שכרם‪,‬‬
‫חמיו‪,‬‬
‫שבירושלים‪.‬‬
‫כדרכי‬
‫שהם‬
‫בקיאים‬
‫בודאי‬
‫כ ה נ ים‬
‫במשמרת‬
‫כדי להעלות את‬
‫אומנים ה ע ו ס ק י ם ב ע ב ו ר ה ב ב י ת‬
‫וכפרטיה‬
‫העבודה‬
‫המקדש‬
‫בכהני‬
‫א ב ל נ ת ב ר ר ‪ ,‬ש ה כ ה נ י ם ש ב ב י ת חוניו ל א ה י ו ב ק י א י ם ב ס ו ד ו ת י ד ו ע י ם‬
‫ה ע ב ו ד ה ו ב ד ק ד ו ק י ה ו פ ר ט י ה כ ה כ ה נ י ם ששמשו ב מ ק ד ש ‪.‬‬
‫בדברי‬
‫ע י ש י‬
‫ב מ ק ד ש בקשו ל ז כ ו ת במונופולין ל ע צ מ ם ‪,‬‬
‫שלחו חכמים ל ה ב י א במקומם‬
‫בחשבם‬
‫ו‬
‫ל פ י ה ס פ ו ר ה ז ה ש ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬ל פ י כ ך ה ד ע ת נותנת שכשםשפחות‬
‫ההתנצלות של‬
‫‪P‬‬
‫בית נרמי ובית אבטינס שלא‬
‫זרה‬
‫ל ע ב ו ד ה‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ו א פ ש ר שיש ל ב ק ש‬
‫ללמד‬
‫ו‬
‫‪ .‬כ ד י ש ל א יהיו‬
‫כ ד ר ך שעושין ל פ נ י ה מ ק ו ם ״ ‪ ,‬ד ק י ר ת ר מ ז כ ל פ י ב י ת‬
‫חמיו׳ כ י ב ו ד א י היו ה כ ה נ י ם ש ב י ר ו ש ל י ם מ ת י ח ס י ם ל ב י ת חוניו בגנאי ו ה י ה ב ע י נ י ה ם‬
‫ש‬
‫בית‬
‫ל ‪ .‬ע ב ו ד ה ז ר ה ׳ ‪ -‬מ ב ט א ש ה י ה שגור נ ם ב פ י כ מ ה מ ה ח כ מ י ם ש ה ת ע ר ו ל מ ק ד ש‬
‫״מיז‪-‬ואמרו‬
‫כיח‬
‫עליו ‪.‬שהקריבו בו ל ע ב ו ד ה ז ר ה ;‬
‫י אין ה ד ע ת נ ו ת נ ת שחששו מ פ נ י‬
‫כ‬
‫ע כ ו ד ה ז ר ה מ מ ש ש ל נוים ש ל א י ח ק ו א ת ע ב ו ד ת ה מ ק ר ש ‪ ,‬ש א ם‬
‫סיף?‬
‫כ‬
‫אין ל ד ב ר‬
‫ן‬
‫ו כ י צ ד י כ ו ל י ם ל ה נ י ע נוים ש י ר צ ו ל ח ק ו ת ה ע ב ו ד ו ת ה ר ג י ל ו ת ב ב י ת ה מ ק ד ש‬
‫הידועות ומפורסמות ל כ ל ?‬
‫שש‪°‬‬
‫עובדים‬
‫היו‬
‫שבירושלים‬
‫אותן‬
‫א ל א ו ד א י שכוונו ל ב י ת חוניו ש ה י ה ב ע י נ י ה ם ‪ .‬ב י ת ע ז‬
‫שבבית‬
‫העבודות‬
‫המקדש‪,‬‬
‫ל ש מ ו ר ב ס ו ד כ מ ה מן ה ע ב ו ד ו ת ש ע ס ק ו‬
‫לפיכך‬
‫ב ו‬
‫רצו‬
‫המקדש‬
‫כהני‬
‫‪ ,‬כ ר י שכהני ב י ת ח ו נ ו ל א‬
‫כ‬
‫י ל י ל ה ש ת מ ש ב ה ן ‪ ,‬ושיהיה ה ב ד ל ב י נ י ה ם ‪.‬‬
‫שכל‬
‫ואפשר‬
‫שכירישלים‬
‫*יכיס‬
‫ו‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫אלא‬
‫את‬
‫בית‬
‫ע ל ז ה ש ל ב י ת חוניו ו ב א ל ל מ ר נ ו ‪ ,‬ש א ע פ ״ י ש ע ב ד ו ב ב י ת חוניו ע פ‬
‫הסדר‬
‫א‬
‫ה‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ל‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫להגדיל‬
‫מעלת‬
‫המקדש‬
‫ע‬
‫כ‬
‫שבמקדש‪,‬‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ת‬
‫^‬
‫ם‬
‫ל א כוונו ש ם‬
‫אבל‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫לדקדק‬
‫ח‬
‫א‬
‫מ‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ל‬
‫בפרטי‬
‫ס‬
‫מ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ה‬
‫העבודה‬
‫י‬
‫ח‬
‫כבמקדש‬
‫מיתה‬
‫ב‬
‫והוא ה ר ן‬
‫ל כ ל מעשי ה ק ר ב נ ו ת ו ס ד ר י ה ע ב ו ד ה ש ה כ ל צ ר י ך ל ה י ו ת ב ד י ו ק נ מ ר ץ ו ע פ י ה ל כ ו ת‬
‫העבידה‬
‫כדאיי•‬
‫ולפי‬
‫שרקיוקי‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫״ ־‬
‫‪9‬‬
‫ה‬
‫י " \ ‪L‬‬
‫^‬
‫מ ס‬
‫‪1‬״ד^דות‬
‫ל ה מ מ מ י ס ש ב מ ק ד ש שהיו נ ש מ ר י ם א צ ל ם ב ס ו ד ‪ ,‬היו ז ה י ר י ם ל ב ל י ל ג ל ו ת א ת ח ס ו ת ה‬
‫כחי מקדש זרים ו ל כ מ ו ת שהעמידו במקומות אחרים‪.‬‬
‫‪ £‬י ״ ץ כ מ י ס ששיסשי בסקדש חיניו‪ ,‬שאין ה ד ב ר ע ו ל י על ה י ע ״‬
‫ק ‪ 1‬כ ל י הסקדש‪.‬‬
‫ע י‬
‫ל ת‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ם‬
‫א י פ נ י ם‬
‫מ‬
‫א‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ס‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫רמד‬
‫טשרנוביץ‬
‫ב‬
‫מ כ י ו ן ש פ ק ד ש חוניו ה י ה כ ת ב נ י ת ב י ה מ ״ ק ש ב י ר ו ש ל י ם ׳‬
‫גם ש ם בי*ד ש ל כ ה נ י ם ו ב י ׳ ד ה נ ד ו ל‬
‫מזבח‪.‬‬
‫הטסו‬
‫היתד‪.‬‬
‫(‬
‫)בנין ב י ת ה כ נ ס ת ה ג ד ו ל ב א ל כ ס נ ד ר י ה‬
‫ו‬
‫ד‬
‫הגרסא‬
‫ג‬
‫ב‬
‫י‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ושבעים(‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ם‬
‫ש‬
‫קתד‬
‫ר‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫פ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ם נ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ז‬
‫א (‬
‫מ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ה ס‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫? ! " ‪ ,‬גלולה‬
‫ב‬
‫‪'f‬‬
‫י י י‬
‫י‬
‫כ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫ו ב א מ ת היתה שם ס ג ה ד ר י ה כ פ י ה מ ס ו פ ר ב ת ו ס פ ת א‬
‫)בירושלמי‬
‫פ‬
‫בכלל‪ ,‬עפ׳י‬
‫ו‬
‫ר ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫" ' ‪ ,‬י אצל‬
‫"‬
‫ו ש ב‬
‫!‬
‫ואחת‬
‫ג י ם‬
‫)סוכר׳‬
‫^‬
‫זלנים׳‬
‫א‬
‫ן‬
‫^ ל הרעת‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫ל‬
‫יא‬
‫" י'‬
‫^‬
‫כ ל ו מ ר שהיו ע י א ז ק נ י ם יושבים כ ל א ח ד ב ק ת ד ר א ש ל ו ‪ ,‬שאין ה ד ב ר ע ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק ת ד ר א ו ת ר י ק ו ת לנוי ס ת ם ‪.‬‬
‫שהעמידו‬
‫ס נ ה ד ר י ן ‪.‬‬
‫כמבואר‬
‫מצינו‬
‫ובאמת‬
‫וכן פירש״י‬
‫בכמה‬
‫ב ת ו ס פ ת א פ א ה פ ״ ד כוי‬
‫מקומות‬
‫של‬
‫ובנמרא‬
‫כהנים‬
‫ב ר א ש ו נ ה‬
‫משמע‬
‫מזה‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫)כחובוח‬
‫ספני שבי׳ד‬
‫‪7 ,‬‬
‫שהיה‬
‫הלשון‪:‬‬
‫כ״ה(‬
‫בי׳ד‬
‫שבאלכסנדריה היה‬
‫בודאי‬
‫חזקות‬
‫יושב‬
‫ו‬
‫בי״ר׳‬
‫אף‬
‫ה‬
‫בירוש׳‬
‫בודק‬
‫כת‬
‫לכהונה‬
‫ב מ ק ד ש חוניו א ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫לכהונה‬
‫כ‬
‫ך ג ר‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו ב‬
‫'‬
‫•ש בן‬
‫ו‬
‫ה‬
‫^‪•,‬ך‬
‫ם‬
‫!‬
‫‪2‬‬
‫< פ‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫ם‬
‫ים‬
‫ר‬
‫ש‬
‫אלכסנדריה‬
‫שם וכן ה ו א‬
‫שהיה‬
‫ב‬
‫באלבםגרי "׳‬
‫ב ר א ש ו נ ה‬
‫ק בו עין‬
‫הבי״ד הזה היה‬
‫ו ת ו ס פ ו ת ש ם דירי ‪,‬‬
‫ו כ ת ו ב ו ת פינ‪ ,‬שתי‬
‫א ל ע ז ר אומר א ף ב א ל כ ס נ ד ר י ה כשהיה שם‬
‫י ד ; י י‬
‫ול‪.‬‬
‫‪.(,.‬‬
‫^‪tj,‬‬
‫ש‬
‫כבי״ר‬
‫' ין‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ס מ ו ך לו׳‬
‫ס‬
‫ש ב ל ש כ ת הגזית‪.‬‬
‫מ י ה י ו ר א ש י בי״ד ה ג ד ו ל ה ז ה ש ב א ל כ ס נ ד ר י ה‬
‫א י נ ו‬
‫ש‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ש‬
‫גזירת ה ש מ ד ו א ח ר י ה כ ש ב א ו ה ר ד י פ ו ת‬
‫שבשעת‬
‫ישראל היו כ ו ל ם ב ו ר ח י ם‬
‫הרדיפות‬
‫הפרושים‪.‬‬
‫המפורסמים‬
‫בהלמוד‬
‫לאלכסנדריה‬
‫הללו‬
‫לך‬
‫כל‬
‫גמשכו‬
‫ל‬
‫ימי‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ל‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ה ו ש‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה ז ו ג ו ת‬
‫ר‬
‫פ‬
‫מ‬
‫א‬
‫אלכסנדריה‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫׳‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה לאמרי•‬
‫ת‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב ת ו כ ז‬
‫י‬
‫ו א נ י‬
‫~‬
‫פ‬
‫א מ ״ ד ו י ר ו ש ל מ י ח נ י נ ה פ׳יב ה ״ כ ו ס נ ה ר ר י ו‬
‫קורא‬
‫לאלכסנדריה‬
‫‪.‬בעלה'‬
‫בלשון‬
‫ו ה‬
‫ש‬
‫" ־‬
‫י‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ח‬
‫רושים‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫' ^‬
‫‪,‬‬
‫יןשנ‬
‫הורש‬
‫^‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ה‬
‫‪D‬‬
‫פ‬
‫בבלי‬
‫^‬
‫י‬
‫נ‬
‫ד‬
‫בולט‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫ב ה י ו ח ו יושב ב י ר י ׳ ' ׳‬
‫כלומר‪,‬‬
‫לירושלים‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫כלומר‬
‫שבירושלים‪.‬‬
‫עומד‬
‫שהוא‬
‫בייד‬
‫וכן משמע מ ס ח ם נוסח הסיפור‬
‫פ ר ח י ה ה י ה כ ב ר נשיא א ו א ב ב י ת ד י ן ‪.‬‬
‫ל ר ב נ ן שמעון‬
‫של מצרים‪.‬‬
‫הנדול‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ט‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ת‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫־‬
‫ך‬
‫י‬
‫שניה‬
‫א‬
‫ש‬
‫ל‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫לך אלכסנדרי‬
‫מיז(‪ .‬א ו ל ם בירושלמי הנוסח‪:‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫לירושל •‬
‫מ‬
‫י הוא‬
‫ה‬
‫י ם‬
‫שבאלכסנדריי‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ ד הוה קטיל‬
‫^‬
‫ע‬
‫א‬
‫כ י ה ו ה ש ל מ א ש ל ח ל י ה שמעון בן ש ט ח ‪:‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ליצר׳‬
‫מ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ם‬
‫‪%‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫ך‬
‫* " ‪ J‬בן‬
‫ב ב ב ל י ש ה ב ר י ח ה ה י ח ה כשיהושע‬
‫וזיל ה ב ב ל י ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫מ כ ו ו ן ב ו ד א י ל נ ש י א ה ס נ ה ד ר י ן ש ה ו א ש ר ו י ב ח ו כ ה ומשמש ש ם‬
‫בראש‬
‫' טבאי•‬
‫י ר ו ש ? ‪ 1‬י ם‬
‫<‬
‫נ‬
‫א‬
‫ו י ה ו ד ד ‪,‬‬
‫‪, 8‬‬
‫שיהושע בן פ ר ח י ה ת פ ס א ו ת ה ה מ ש ר ה ש ה פ ס‬
‫אחוח‬
‫י‬
‫"‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י (‬
‫נ‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ ס ו פ ר שכשנצח שמעון בן ש ט ח א ת ה צ ד ו ק י ם ויהושע‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ז‬
‫'‬
‫ז‬
‫מ‬
‫נ‬
‫י‬
‫\‬
‫‪°‬‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י‬
‫ש‬
‫תקופת‬
‫ש ב ר ח ו אז ל א ל כ ס ג ד ר י ה י ד ו ע י ם ל נ ו י‬
‫ב א ל כ ס נ ד ר י ה ש ל ח שמעון ד ב ר י ם‬
‫דפוס‬
‫ש‬
‫מ‬
‫צ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫י‬
‫י"' " ' ל ךזכמי‬
‫לחכמי‬
‫ב‬
‫^‬
‫׳‬
‫יהושע ב ן פ ר ח י ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ע‬
‫נא‬
‫ק לאלכסנ‬
‫י‬
‫מני ירושלים‬
‫ו א נ י‬
‫ד‬
‫כ ע י ן‬
‫י‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י א‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ע י‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫׳‬
‫ק‬
‫ט‬
‫}‬
‫ס פ נ י ן י ת י ה נשיא׳‬
‫ך‬
‫(‬
‫אזל‬
‫^‬
‫ר‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫עי־ק‬
‫מן‬
‫ל א ל כ ס נ ד רי א ‪.‬‬
‫השררה‪,‬‬
‫לה‬
‫עלה‬
‫מ‬
‫ה‬
‫מ ש מ ע ש ב ר ח ק ו ד ם שמינוהו נשיא ויש ב מ ש מ ע ו ת זו ג ם ש ב ר ח‬
‫ל א מ ח מ ת ה ר ד י פ ו ת כי אליו מיוחס המאמר‪:‬‬
‫כ ו פ ת ו ונודעו ל פ ג י‬
‫ל ש ר ר ה אני‬
‫ו ת ו ס פ ו ת שתי ל ש ו נ ו ת ( ‪.‬‬
‫כו׳‬
‫ארי‬
‫בתחילה כ ל האומר‬
‫)מנחות‬
‫ועי״ש ברש׳־י‬
‫ק־ט‪:‬‬
‫ו ל פ י שמשרת הנשיאות ב ס נ ה ד ר י ן שבירושלים ה י ת ה מ ש ר ה‬
‫ש ל ש ר ר ה ו ש ל ט ו ן ‪ ,‬ל פ י כ ך ב ח ר ל ה י ו ת א ב ־ ר ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬שמינוי ז ה ש ם ל א ה י ה‬
‫של‬
‫א ל א של‬
‫שררה‬
‫והירושלמי‪,‬‬
‫חכמי‬
‫לימוד והודאה‪!•.‬‬
‫הבבלי‬
‫ו א פ ש ר שאין ס ח י ר ה ב י ן ס י פ ו ר‬
‫כ י ה ר ד י פ ו ת ש ל ינאי ה י ו מ כ ו ו נ ו ת ב י ח ו ר ע ד ‪ .‬ח כ מ י י ש ר א ל י ‪ ,‬כ ל ו מ ר‬
‫ה ס ג ה ד ר י ן מגהיגי ה מ ש פ ט ו ה מ ו צ י א י ם א ו ת ו ל פ ו ע ל ‪ ,‬ו כ פ י שיהושע ב ן פ ר ח י ה‬
‫היה‬
‫ל ה מ נ ו ת לנשיאות הסנהדרין‪,‬‬
‫מן העומדים‬
‫ח ל ה עליו ביותר‪,‬‬
‫ה י ח ה הגזירה‬
‫ל פ י כ ך ה ק ד י ם ל ב ר ו ח ל א ל כ ס נ ד ר י ה ושם ג מ נ ה ל א ב ״ ד ‪.‬‬
‫את‬
‫לכשנצרף‬
‫ע ל בריחת החכמים לאלכסנדריה בשעת‬
‫כ ל רמזי המקומות‬
‫ה ר ד י פ ו ת ע ל ה פ ר ו ש י ם מ מ ל כ י ב י ח חשמונאי ומזמן ה מ ה ו מ ו ת שלפניהם‪ ,‬נ ב ו א ב ה כ ר ח‬
‫לידי‬
‫שהיו‬
‫מסקנה‬
‫ההוא‬
‫בזמן‬
‫מרכזים‬
‫שני‬
‫אחר‬
‫לתורה‪,‬‬
‫בירושלים‬
‫ואחר‬
‫ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬וזו ה א ח ר ו נ ה נ ת מ ל א ה מ ח ו ר ב נ ה ש ל ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ח כ מ י י ר ו ש ל י ם ש ב ר ח ו‬
‫היו מ ר א ש י ה ב י ״ ד ה ג ד ו ל שם‪ ,‬והן ה ן ה‪.‬זוגות״‬
‫לאלכסנדריה‬
‫׳‬
‫כלומד‬
‫א ח ד היה‬
‫נשיא ה ס נ ה ד ר י ן ב י ר ו ש ל י ם ו א ח ד ה י ה ה א ב ב י ־ ד ב ב י ת ד י ן ה ג ד ו ל ש ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪.‬‬
‫כששקטו‬
‫לפעמים׳‬
‫שבאלכסנדריה‬
‫והרדיפות‬
‫המהומות‬
‫ח ו ז ר ל י ר ו ש ל י ם ויושב‬
‫חדלו‬
‫קט‪,‬‬
‫לזםן‬
‫האב‬
‫היה‬
‫ביודדין‬
‫ב צ ד הנשיא ועדיין ה י ה ה ש ם אביבית־דין‬
‫נ ש א ר ע ל י ו מ צ ד מ ש ר ת ו ה ק ו ד מ ת ‪ ,‬כ פ י ש ה י ה מ ע ש ה ב י ה ו ד ה ב ן ט ב א י ויהושע ב ן‬
‫כ מ ב ו א ר ‪ .‬ו ב ה מ ש ך ה ז מ ן ג ע ש ה ה ר ג ל ל מ נ ו ת ל ע ו ל ם שני ל נ ש י א ‪ ,‬ב ש ם א ב‬
‫פרחיה‪,‬‬
‫א ו ל ם המנוי ה ז ה ל א נ ע ש ה ק ב ע א ל א ב י מ י‬
‫ב י ת דין‪ ,‬שהיה משמש ב ח ו ר ס נ ן לנשיא‪.‬‬
‫ה נ ש י א י ם ש ל א ח ר ה ח ו ר ב ן ‪ ,‬ו ה ח כ מ י ם ד נ ו מ ן ה מ א ו ח ר ע ל ה מ ו ק ד ם ו צ י י ר ו א ת ה‪.‬זוגות״‬
‫ש ר א ו ל פ נ י ה ם ‪ ,‬שני מ מ ו נ י ם ע ו מ ר י ם ב ר א ש הגשיאות ש ל ה ס נ ה ד ר י ן‬
‫כתמונה‬
‫אחד‬
‫נשיא ו א ח ד א ב ב י ת ד י ן ‪ .‬ל ד ע ת י ה ת ח י ל ד ר מ י נ ו י ז ה ב ז מ ן נשיאותו ש ל ר ב ן ג מ ל י א ל‬
‫דימה‬
‫ד ‪ ,‬נ ש י‬
‫ע״י ה מ ח ל ו ק ח ע ם‬
‫א׳‬
‫ר א ב ׳ ע שמינוהו מ ה ה י ל ה נשיא ע ׳ י ה מ ר י ב ה כ ע ד ב י ת‬
‫ו א ח ־ כ כ ש נ ע ש ה ש ל ו ם ‪ ,‬ע ש ו פ ש ר ה ש ר א ב ״ ע נ ת מ נ ה ל א ב ב י ״ ד ב צ ד הנשיא‬
‫ב‬
‫•י יוסף כשם ס ט ר א ב א םזכיר א ח ראש היהודים‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪h‬‬
‫‪a‬‬
‫‪l‬‬
‫‪a‬‬
‫ס‬
‫‪H‬‬
‫ת‬
‫ב‬
‫א‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫ל ו‬
‫ה ח‬
‫ש ב י‬
‫י מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫י‬
‫ל י‬
‫ל פ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ם‬
‫‪5‬‬
‫י־״‬
‫™ 'ייע ל ‪-‬‬
‫‪P‬‬
‫•‪1‬‬
‫כי‬
‫כהן‪,‬‬
‫י ט ה‬
‫^‬
‫והערותיו‪.‬‬
‫‪° ,‬‬
‫ע‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫ף‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ש ה‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ צ ד השני ק‬
‫^ ' ^י ' '‬
‫ל‬
‫י ט כ ש‬
‫ה ל כ ו ן ן י ן‬
‫• י י ז י ב י *״ע‪ .‬ואכ־ס‪.‬‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ב ם צ י א י ת‬
‫ש ה י י‬
‫נ ס‬
‫ה‬
‫ל ה נ י ח‬
‫ב י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ש פ י ל י ו‬
‫ך‬
‫ן‬
‫ק‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ס י ח‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ח‬
‫מ‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫?"‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪P‬‬
‫‪I‬‬
‫"‪!'"V‬‬
‫צ‬
‫'‬
‫ר‬
‫ל‬
‫‪P i r e‬‬
‫כ ע י נ ע י‬
‫צ‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫^‬
‫^?™‬
‫ם‬
‫ה‬
‫'‬
‫'‬
‫‪£‬‬
‫כי‬
‫י‬
‫'‬
‫^‬
‫״‬
‫כאל‬
‫באלכסנדריה באופן שיש להניח‪ .‬שההלכות שפיליי * י *‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫כ ס נ ד ר‬
‫*‪ 1‬לני ידיעות נכונות ע ל טיכ כי״ דיני ש ב א ל‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ה‬
‫^ ‪ C l V‬ד^פטית^לו‬
‫ר‬
‫ל‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב ד י נ‬
‫‪,‬‬
‫< ' ״ ״ ‪Philo‬‬
‫‪ W‬ודיני הבי־י‬
‫? ! • יילםיוסטר‬
‫‪ \ Z * t‬ש ה י ה נהינ‬
‫״ שלא ה י‬
‫«‪-‬יו דפרושים מקילים‬
‫עין‪ i‬טמ^‬
‫‪ T,‬ע״י ן ״ ״‬
‫תחת״ ‪V‬‬
‫נ פ ע ן ת‬
‫ב‬
‫ד‬
‫מ‬
‫י‬
‫כ‬
‫טשרנוביץ‬
‫ר״נ כ מ ב ו א ר ב ב ר כ ו ת כ י ח ‪.‬‬
‫‪ 1‬י^‬
‫ו ב ה מ ש ך ה ז ם ן נ ו ס ף ע ו ד מינוי ב ת ו א ר‬
‫ע י מ ע ש ה שהיה‪ ,‬כ ש ב י ל ה מ ל‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ש‬
‫נ‬
‫א‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪-‬‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ב‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ז ר‬
‫‪ .‬ח כ ם ־ ‪ ,‬ונם‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫'‬
‫‪ ,‬במבו*‬
‫נ ת ן‬
‫ר‬
‫ב ס ו ף הוריות‪ ,‬ו ה ע ב י ר ו ח כ מ י ה ד ו ר ו ת א ת הציור ה ז ה ע ל ה‪.‬זונותי הסנויות ב פ י ק ׳‬
‫א ב ו ת שהתחילו בזמן מ ל ח מ ת החשמונאים ו נ ת ב ט ל ה ע ם ע ל י י ת ה ל ל ה ב ב ל י לאיי*‬
‫י ש ר א ל שמאז ב ט ל ו ה‪.‬זונות׳ מפני ש ב ט ל ב י ת דין ה נ ח ל ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪,‬‬
‫אף‬
‫באלכסנדריה‬
‫כשהיה שט ב י ת דין כ ל ל ‪.‬‬
‫ב ר א ש ו נ ה‬
‫באלכסנדריה‬
‫ע ם ב י א ת ה ל ל לא׳י ועלייחו לנשיאוח?‬
‫במקוט א ח ר‬
‫) ב צ ר ו ן ‪ ,‬ת ש ׳ ד ‪ ,‬נליוני ט ב ת ו ש ב ט ע ל ‪ .‬ה ל ל‬
‫שאף ה ל ל‬
‫כקצרה‪,‬‬
‫מאלכסנדריה‪,‬‬
‫הבבלי כא‬
‫פ‬
‫כ‬
‫הטעם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫י שאמרו•‬
‫פ‬
‫ולמה ב ט ל הבייי‬
‫ה‬
‫א כפי שהובחן‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה ב ב ל י • ( וארמוז‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ת‬
‫פ‬
‫א‬
‫ובקשו ל ע ש ו ח ב י י‬
‫חכמים‬
‫נ‬
‫אמכם וכר‪.‬‬
‫מ‬
‫ה ם‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫א‬
‫<‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ה‬
‫)‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י י‬
‫‪7‬‬
‫ה ל ל ה ז ק ן לשון ה ד י ו ט כ ש ה י ו ב נ י א ל כ ס נ ד ר י ה מ ק ד ש י ן נשים ו מ י ו ב א מ ע ש ה‬
‫ק‬
‫א‬
‫כתיבי*‬
‫) פ י ר ‪ (6‬ו ב י ר ו ש ל מ י י ב מ ו ח פ י י ר ‪ ,‬ה ־ נ ו כ ח ו ב ו ה פ ״ ד ה ׳ ח ו ב ב ל י ב ׳ פ ק ׳ ד ‪: > :‬‬
‫ן‬
‫ן‬
‫י*•‬
‫ה‬
‫לי כחיב‬
‫(‬
‫מן הלשון ה ז ה מ ב ו א ר ש ה ל ל ה י ה ר א ש ח כ מ י א ל כ ס נ ד ר י ה שנצח א *‬
‫ה ח כ מ י ם שם‪.‬‬
‫י‬
‫ח י ל ו ף ש ם ב ב ל י י ם ב א ל כ ס נ ד ר י י ם ר נ י ל מ א ד ב ח ל מ ו ד )עי׳‬
‫מ א‬
‫י‬
‫ם‬
‫ע ל ה מ ש נ ה ו כ ב ש ע ש ו ל ו מ פ נ י ה ב ב ל י י ם ‪ ,‬ל א ב ב ל י י ם ה י ‪ ,‬א ל א א ל כ ס נ ד ר י י ה רי'‬
‫ו כ ן ה י א שם ב ת ו ס פ ת א יומא‬
‫הכהן‬
‫ד‬
‫׳‬
‫״‬
‫צ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫מ‬
‫{‬
‫ה ג ד ו ל ש ב א מ ב ב ל ) ק ד מ ‪ .‬ט״ו ב ׳‬
‫בשם חנמאל‬
‫מ ו צ א ם‬
‫ה מ צ ר י‬
‫כ‬
‫י‬
‫׳‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ו ע‬
‫צ‬
‫ב‬
‫א‬
‫יי׳‬
‫ן‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ם‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ר‬
‫״‬
‫צ‬
‫ן‬
‫י‬
‫ו‬
‫(‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ף‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מ‬
‫) פ ר ה פ׳ג‪ ,‬מ י א ( ו ה כ ו ו נ ה ב ח י ל ו ף ז ה‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ע ל חנסאי‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י ם ס‬
‫מפו‬
‫א‬
‫י א שהללו‬
‫מ ב נ י ב ב ל ‪ ,‬א ב ל ב א מ ת ה י ו יושבים ב א ל כ ס נ ד ר י ה < י׳ ק‬
‫י מ י א פ י ו ן >׳ י ‪. 0‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י ה‬
‫ה‬
‫׳ י״ט ה ׳ ב‬
‫ר מ‬
‫ל פ י זה כ ש ה ל ל ה ב ב ל י ע ל ה מ א ל כ ס נ ד ר י ה לירושלים‬
‫ט ל‬
‫נתב‬
‫ה ב י ׳ ד ש ם ש ע ל י ו א מ ר ו ש ה י ה ש ם ‪.‬בראשונה"‪ ,‬ו ע ם ז ה נ ת ב ט ל ו נ ם ה ‪ .‬ז ו נ ו ת י‬
‫כ‬
‫ע פ ׳ י ה נ ח ה זו שהזונות ה י ו מ ש מ ש י ם זוג ש ל ת ״ ח ש ע מ י י‬
‫א‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ד‬
‫נ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫^ י אב‬
‫י ב ש‬
‫י‬
‫ב ת י ד י נ י ם שונים‪ ,‬א ח ד ב י ר ו ש ל י ם ו א ח ד ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬ב ר א ש י ז‬
‫« י » יים‬
‫‪,‬ייח כ י ן הנש‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪1‬‬
‫בית־דין‪ ,‬ת ת ב א ר ל נ ו נ מ מ ח ל ו ק ה ה ס מ י כ ה ש נ מ ש כ ה ו ה ל כ ה כ מ ה ד י‬
‫א‬
‫י‬
‫ר ו ת ב‬
‫ך‬
‫ו א ב ו ת ב ת י דינין‪.‬‬
‫ח ו נ י ו‪,‬‬
‫בבמה‪,‬‬
‫מ ח ל ו ק ת זו היתד‪ ,‬מ ל כ ת ח י ל ה‬
‫ב ד ב ר‬
‫ה‬
‫כ ל ו מ ר א ם נוהנת שם ס מ י כ ה ב ק ר ב נ ו ת אי ל א •‬
‫שנאמר צפונה לפני ה׳‬
‫סמיכה‬
‫טעונים‬
‫שהסמיכה‬
‫)מנחות צ״ב(‬
‫ב מ‬
‫י‬
‫קב ל‬
‫ו ת (‬
‫משמשת‬
‫לפיכך‬
‫מתאמצים‬
‫חוניו‪,‬‬
‫י‬
‫׳‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫חוניו‬
‫וכל‬
‫ש ת ה א ס מ י כ ה נוהגת ש ם‬
‫התנגדו‬
‫הנשיאים‬
‫כהני‬
‫מקדש‬
‫ר‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫החכמים‬
‫כבמקדש‬
‫ל ס מ י כ ה שם‪ ,‬ו נ מ צ א ק ד ו ש ת ו‬
‫י ח י ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ש א י ן‬
‫א‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪P‬‬
‫א‬
‫ר ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שהיא‬
‫עיקר טעם ד י ק ‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫א ם כן‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫כ‬
‫׳‬
‫נ‬
‫צ‬
‫מ‬
‫שהחזקי‬
‫ירושלים׳‬
‫א‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫בבי״ד ה ג ד ו ל שבירושלים ו א ב ו ה בי״ד ב ב י ח דין‬
‫י‬
‫ט‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ררש‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ש‬
‫ב‬
‫י‬
‫חלקי‬
‫ז‬
‫ועל ד ב ר‬
‫ת‬
‫׳‬
‫ך‬
‫ש‬
‫^ "'בוראי‬
‫ש‬
‫ל‬
‫'‬
‫‪7‬‬
‫‪°‬‬
‫ו‬
‫יהללי‬
‫ב ט ל ה מאליה‪.‬‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪ ,‬ש ם ל״ו‪ >:‬ו ה נ ה א ם מ ק ד ש חוניו ה י ה ל ו ד י ן‬
‫אין ש ם ס מ י כ ה ואין ש ם ק‬
‫בטל‪.‬‬
‫נ‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫^‬
‫<ין ס מ י כ‬
‫‪**.‬יכה‬
‫*יו ס מ י כ ה‬
‫‪£‬‬
‫^ ף ן !‬
‫ה ו ו ד ו י ע ל י ו ‪ ,‬ש ה ס מ י כ ה ו ה ו ו ד ו י א ח ד ה ו א )יומא פ״ג‪ ,‬מ״ד׳‬
‫דברים‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫ז‬
‫וסמך ו ע ל זה ב א ה ה ה ל כ ה ודרשה׳‬
‫ב ב מ ה ואין צ פ ו ן ב ב מ ה ) ס פ ר א ‪ ,‬ו י ק ר א ‪ ,‬א׳ ד ׳ ו‬
‫יחיד‬
‫ה ס מ י כ ה‬
‫ל‬
‫ר‬
‫כמק‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י ה ‪1‬‬
‫א‬
‫ה ר א ש ו נ י ם שהיו גגד מ ק ד ש חוניו‪ ,‬א מ ר ו ל א ל ס מ ו ך ‪ ,‬ו ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬שהיו ב ע ר י ׳‬
‫אמרי‬
‫כה‬
‫^ [‬
‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬
‫לסמוך‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ב ה מ ש ך הזמן נשתקע ע י ק ר ה מ ח ל ו ק ת ע ל מ ה שנחלקו גדולי ע ו ל ם ו ה ס ב י ר ו‬
‫ה מ ח ל ו ק ת ע ל ס מ י כ ה ביום ט ו ב או ע ל ה ס מ י כ ה ב כ ל ל ‪ .‬״ ־‬
‫ע ל פ י ה נ ח ה זו א פ ש ר גם ל ה ס ב י ר ל מ ה נ ה פ ך ה ס ד ר בין הנשיאים ו א ב ו ת בי״ד‬
‫ה א ח ר ו נ י ם ש א ב ט ל י ו ן ה א ב ־ ב י ׳ ׳ ר א מ ר ש ל א ל ס מ ו ך ו ה ל ל הנשיא א מ ר ל ס מ ו ך ‪.‬‬
‫קשה‬
‫אמנם‬
‫ל ה ע מ י ד א ח ש מ ו ח ה ח ו ל ק י ם ו א ת מ ש ר ו ת י ה ם ב ד י ו ק ‪ ,‬מ י ש ה י ה ה א ב בי״ד ומי‬
‫מ ה ם ה י ה הנשיא ו כ ב ר נ ח ל ק ו ב ז ה ה נ א י ם ראשונים‪ ,‬ל ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ה י ה י ה ו ד ה ב ן‬
‫ט כ א י נשיא ושמעון ב ן ש ט ח א ב בי״ר‪ ,‬ו ל ד ב ר י ח כ מ י ם ל ה י פ ך ה י ה י ה ו ד ה ב ן ט ב א י‬
‫א ב ב י ת ד י ן ושמעון ב ן ש ט ח גשיא ש ג י נ ה שם ו י ר ו ש ל מ י שם פ ״ ב ה ״ ב ו ס נ ה ד ר י ן פ״ו‬
‫נ ר א ה ש ה ח כ מ י ם ה מ ח ל י פ י ם א ת ש מ ו ת ה ח ו ל ק י ם מ ח ל י פ י ם גם א ת ה מ ח ל ו ק ת‬
‫ה־י(‪.‬‬
‫ב י נ י ה ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל מ א ן ד א מ ר י ה ו ד ה ב ן ט ב א י א ב בי״ר ה נ ה ה י ה ה ו א ש א מ ר ל ס מ ו ך‬
‫ומן‬
‫המסופר‬
‫ב י ר ו ש ל מ י שם‬
‫עליו‬
‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה מ פ נ י ש ר צ ו ל מ נ ו ת ו נשיא‬
‫שברח‬
‫ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬מ ש מ ע ש ב ר ח ק ו ר ם שמינוהו נשיא ב י ר ו ש ל י ם ו ה י ה א ב ב י י ד ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪,‬‬
‫כ פ י שרמזנו ע ל ז ה ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫שאמי‬
‫לסמוך‬
‫שלא‬
‫א ו ל ם ה ח י ל ו ף ש ל שנים ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬א ב ט ל י ו ן ה א ב ב י ־ ד‬
‫שאמר‬
‫ו ה ל ל הנשיא‬
‫לסמוך‬
‫לחכמי אלכסנדריה‪ ,‬כנראה ממאמרו באבות‪:‬‬
‫המים‬
‫וזה‬
‫וכו׳‬
‫הרעים‬
‫חכמים‬
‫שלדעת‬
‫כוונתו‬
‫בזה‪,‬‬
‫שמא ת ח ו ב ו ח ו ב ת גלות ותגלו ל מ ק ו ם‬
‫היתה‬
‫א מ ר כגגד ע צ מ ו שגתחייב ח ו ב ת גלות‬
‫אלכסנדריה‬
‫מתבאר‬
‫שאבטליון‬
‫התער‬
‫האלכסנדרונית־־‬
‫להפילוסופיה‬
‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה ומפני כן התנגד ל ח כ מ י‬
‫ו ל כ ל ה י ש ו ב ה י ה ו ד י ה א ל כ ס נ ד ר ו נ י ו ב ט ב ע ה ד ב ר ש ה ת ש ־ גם ל מ ק ד ש‬
‫חיניו‪ ,‬ו מ פ נ י כ ן א מ ר ש ל א ל ס מ ו ך ‪.‬‬
‫לחכמי‬
‫מ ה שאין כ ן‬
‫אלכסנדריה‪,‬‬
‫ה‬
‫ל ל ש ל א מצאנו ל ו ה ת ע ר ו ת כזו‬
‫מ‬
‫ל ע י ל ‪ ,‬שהיה יושב ו ר ן ל פ נ י‬
‫שהיתה‬
‫לרבו אבטליון‬
‫חכמים‬
‫ב א ל כ ס נ ד ר י ה ו ל א ה י ח ה ל ו ע י ל ה ל ה ת נ נ ד ל מ ק ד ש חוניו‪.‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ו ל פ י כ ך החזיק‬
‫ב ד ע ת ח כ מ י א ל כ ס נ ד ר י ה ש ל א ה ת ע ר ו ל מ ק ד ש חוניו‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ל ר א ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ל ‪:‬‬
‫י ה ו ש ע‬
‫א ו ל‬
‫י ! י א‬
‫'‬
‫״־‬
‫־‬
‫היניו>‬
‫י > י ה ‪ °‬ך א בדעחו חשש רחוק למען היאייז‬
‫‪' /‬‬
‫"‬
‫‪ P‬כ ל מנחותיהם אשר יקריבו בבית חייי‬
‫» עי׳ דרנבירנ‪ ,‬משא ארץ ישראל‪ .‬עט׳ ל־ט‪ ,‬הערה י י ׳ ־‬
‫י עות הרעות הנזכר בזה יהיה אלכסנדריאי‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ט‬
‫כ‬
‫'‬
‫ס‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫״‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י ח‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫א‬
‫ת‬
‫ע ם‬
‫™‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫‪2 5‬‬
‫ל‪:‬‬
‫״‬
‫ד י‬
‫‪X‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ , ,‬ד ם סיס הרעים‬
‫"‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫ב‬
‫י ע‬
‫א‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ה‬
‫א‬
‫פ‬
‫כ‬
‫בספק טומאה‬
‫מ ק י ם‬
‫‪5‬‬
‫על חטאים וענשם‬
‫מאת‬
‫א‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ליברמן‬
‫כין היצירות הקדומות של הדמיון האנושי מצוי סוג ספרותי מיוחד המספר‬
‫על אנשים חיים שזכו לראות בחייהם את מחזות גן העדן והגיהנום‪ .‬ספרות‬
‫המזרח והמערב עשירה בחזיונות המציירים את העלייה לגן עדן ואת התענונים‬
‫שבי ואת הירידה לגיהנום ואת חיסורים שבו‪ .‬מקצתם ספרו מה שראו בעיניהם‬
‫ממש׳ כעיני בשר ודם‪ ,‬מקצתם ספרו מה שראו במחזה הנבואה‪ ,‬ויש מהם שמסרו‬
‫מה שראו בחלומם‪ .‬ספורים ותאורים אלו של מחזות גן עדן וניהנום מרובים‬
‫כספרות המזרח והמערב בימי קדם ובימי הכינים‪ .‬וכבר חקרו החוקרים‬
‫יכתבו הכותבים י על היחס וההשפעה בספרות זו בין המזרח למערב ובין‬
‫היהדות לנצרות‪.‬‬
‫רבי משה גסטר תרנם לאנגלית את המדרש גדולת משה )ועוד כמה מדרשים‬
‫קטנים(־‪ ,‬ובהערותיו ציין לפעמים את ההקבלות בספרות הנוצרית הקדומה‪.‬‬
‫יעתי של גסטר שהנוצרים הקדמונים שאבו ממדרש גדולת משה אינה זקוקה‬
‫י אלא לקט מכמה ספרים שונים‪ .‬מכ וון‬
‫‪,‬‬
‫לבטול‪ .‬המדרש‬
‫י אין לתמוה אם נמצאת בו השפעה‬
‫‪3‬‬
‫שמדרש זה היה‬
‫מישלמית‪ .‬כן‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הוא מונה ר ק ששה מדורים ל עינויים*‪ ,‬ו מ כ א ן ‪ -‬ה ח ל « י‬
‫שהמדרש שלנו מקוטע וחסר‪ .‬אבל שם נאמר מפורש )הוצ׳ וורטהיימר עמ כ י ;‬
‫ל ת ח י ל ה גיהנם‪ ,‬ראה משה וכו׳‪ ,‬ולבסוף א גומר )שם עמ כ ח ( ־‬
‫»*י‬
‫בניהנם׳‬
‫כ י צ ד הם‬
‫יאמד נסדניאל למשה‪ ,‬ל ך וראה את הרשעים‬
‫ה‬
‫ז‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫מ א ו ח ר‬
‫ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ת‬
‫נ ו‬
‫ו א‬
‫ה ר‬
‫ע ר ב‬
‫ש‬
‫ה ו‬
‫‪Neul‬‬
‫‪1924‬‬
‫‪Hennecke‬‬
‫עיין ב ס פ ר ו ת שציין‬
‫^ « ־ י י‬
‫‪Te571‬‬
‫\‪*^»m‬‬
‫ה נ י ו ל של ‪G0U und Holle‬‬
‫‪E‬‬
‫'‬
‫‪Josef Kroll‬‬
‫י ב ס פ ר‬
‫י ם הדשומיס בי׳ יע ‪ 1‬ל י י‬
‫‪Studies and‬‬
‫‪seq.‬‬
‫ש ל י‬
‫» יירטהייפריפ^סם אוחי בבח׳ ס ד ר ״ ח‬
‫' '‬
‫י ׳ ™"‬
‫ד""״‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫ייי>^הייים‬
‫ע‬
‫ה י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ב‬
‫ך‬
‫י‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ס‬
‫‪l‬‬
‫'‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ב ב‬
‫ה‬
‫‪m‬‬
‫(‬
‫ס‬
‫<‬
‫ב י ת‬
‫י׳‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ע מ‬
‫)‬
‫ז‬
‫‪9‬‬
‫׳ י*'‬
‫‪J‬‬
‫‪/‬‬
‫‪r‬‬
‫‪«T‬‬
‫ק ו ם שהדח‬
‫ש‬
‫ן ן ן א‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ר‬
‫׳‬
‫נ נ ר א ה‬
‫— ‪.110‬‬
‫•‬
‫«»׳ ‪ 418‬רי» ה ע י "‬
‫כפי שעמד עין ה ר ׳ ל‪ ,‬גינצבורנ שם עט‬
‫‪8‬‬
‫רםט‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫ב ס‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ת‬
‫^ ^‪w^'CX‬‬
‫המושלםית‬
‫^‬
‫ליברמן‬
‫י ו ת‬
‫׳‬
‫וכיצד שורפים אותם־ וכו׳‪ ,‬וזה תמוה‪ ,‬שהרי כ ב ר ר א ה משה את ב ל ה מ ר ו‬
‫ומה זה שוב ‪ .‬ל ך וראה את הרשעים כ י צ ד הם בניהנם״? אבל‪ ,‬כנראה׳‬
‫לפנינו כאן בתחילה חמשת מדורי בית הצריפה ) ‪ ( P u r g a t o r i u m‬המושלםיה׳‬
‫•‬
‫ואח׳־כ בא הניהנום עצמו•‪ ,‬שבו נידונין הרשעים לעולם‪ ,‬כמו שמפורש‬
‫כי תולעתם לא תמות ו כ ו ׳ ל ‪ .‬ממש עיפ התכנית של הניהנום המושלמיי׳‪ ,‬ו ה ה ב ר‬
‫כין המדור החמישי והששי אינו א ל א ביסודי עולם‪ .‬כסו כן רוב ה ע ו נ ש‬
‫והעינויים שנמנו במדרש שלנו מצויים נם בניהנום של מוחמר״‪ .‬אותם ה ד ב ר‬
‫אינו מיניי‬
‫ניתנו להאמר נם על הליקוט שבכרוניקון ל י ר ‪ ,‬ל ״ ‪. ,‬‬
‫אלא חמשה מדורי גיהגומיי‪ ,‬ואחיכ הוא אומר־י‪ :‬שלשה יורדי• לגיהניס‬
‫י בא‬
‫ל‪,‬‬
‫‪ ,‬ל יין‬
‫עולים‬
‫ואינם‬
‫‪ ,‬כנר ״'‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ואח״כ בשלג ושוב באש‪ ,‬כציור שבירו ל י‪.13‬‬
‫החיליא האחרונה בשלשלת המדרשים שנדון עליהם ל ה ל ן ‪ .‬״‬
‫ש י ט‬
‫ש ס‬
‫ל‬
‫ים‬
‫י ם‬
‫ש‬
‫א‬
‫ח מ‬
‫ה ן א‬
‫ג ם‬
‫ע‬
‫ו כ ן ‪/‬‬
‫כ ד א‬
‫ש ב‬
‫צ‬
‫ן ה‬
‫ק ן ט‬
‫ה‬
‫נ י ד ן נ י ן‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ע‬
‫אר‬
‫ש‬
‫מ ד ר ש‬
‫ס‬
‫א‬
‫ם‬
‫ה ם‬
‫י‬
‫נ ו ם‬
‫אנו נצטמצם כאן בעיקר וביחוד בהארת ק ט ע א ח ד קדום של מחזה נ י ה‬
‫שנשדד לנו בירושלמי ונראה את נורלו ונלגוליו במשך דורות‪ .‬מכיוון ש‬
‫י אינו מבחיז‬
‫רשות לדמיון האנושי לדרוש במכוסה ובמופלא‬
‫עיקר ובין טפל; הוא נוטה לפאר ולקשט אלז הנרעין ש מ ל י ו ולהוםיר‬
‫נופך משלו‪ .‬במשך דורות משתנה הספור העיקרי ע ד כ ד י כ ך שאין שוב ל ה כ י י‬
‫בו את מקורו הראשון• ואין ל ך סונ ספרותי שעלול יותר ל ק ב ל הוספות‬
‫נ י ח נ ד‬
‫ב י ו‬
‫ה ר‬
‫מ מ נ ו‬
‫פ נ‬
‫צ א‬
‫מ‬
‫אסר שר של נהינם לפשה ל ר ראה את הרשעים בנהינם‬
‫־ בדפוס שלוניקי ה׳ רע־א‪:‬‬
‫הם נדונים באש ובו־‪.‬‬
‫אבדון‪ ,‬כנירסת ההוצאות הקדומות‪.‬‬
‫? ב ד פ ו ס שלוניקי )ד׳ עיב( נאמר על המדור החמישי‪ :‬ודנים אותם‬
‫ע ‪ J‬ל ‪ -0‬א ב ל בהוצ׳ וורטהיימר עס׳ כיח חסרות המלים ‪.‬תמיד לעולמי‪.‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ב י צ‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪6‬‬
‫עיי!‬
‫‪357,1‬‬
‫• הלל‬
‫ואש )דפוס‬
‫התלםודית‬
‫כנראה שיש‬
‫עתיק מאד‪.‬‬
‫ח‬
‫בנהינס‬
‫‪0‬‬
‫״‬
‫•‬
‫‪M‬‬
‫־‬
‫ב ס פ ר י של ‪Asin Palacios, La Escalologia Musulntana en la‬‬
‫‪pp.‬‬
‫עם׳ ‪ 364 ,246 ,237 ,128 ,122 ,119‬ועוד בכ־ס שם‪ .‬התאור של העונש ג ץ‬
‫שליניקי ה׳ עיא‪ .‬הוצ־ יורטהיימר עמ׳ כ׳ח( שינה במקצת סן הציור שבספרי"‬
‫‪ , - - ,‬וש־נ‪ .‬א ב ׳‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫׳ ‪,‬‬
‫)ירושלםי סנהדרין פ"‪ ,‬ביט‬
‫הציור שבירושלמי י '‬
‫כאן שיסוש בםדרש אבא נוריון פיר הוצ־ בוכר י־ז ע־ב‬
‫עיין ‪ ,A. Dieterich, Nekyia, Leipzig 1893‬עט־ ‪.(202‬‬
‫ג‬
‫ס ע‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ד ר‬
‫א‬
‫ע‬
‫כ >‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ב‬
‫י א‬
‫‪ 1°‬הוצ׳ ר׳ט נסטר פטיו‪ ,‬א׳—ח׳ עמ׳ ‪.34‬‬
‫י ‪) .‬אמנם ב נ י‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫‪ n‬ה מ ל ה ‪.‬הדאנ" נזכרה שם חמש פעמים כ פ ת י‬
‫ל המעי''‬
‫‪,.,‬‬
‫ נסטר שציינתי לו בה׳ ‪ ,2‬עמ־ ‪_ 0 0‬‬‫םקבילה‬
‫ראה שהכותב הוסיף׳ כדי להמציא שבעה מדורים!( המדור החמישי הוא ממש הציור ש ׳‬
‫‪.‬‬
‫מהר׳‬
‫ק‬
‫•‬
‫‪ . P m d a r u s‬יעיין ‪t c r i c h , Nekyia‬‬
‫ס ט ט ו איני אלא הוספה‪ ,‬עיין נסטר הניל עפ׳ ‪601‬‬
‫גז סי׳ ו׳ עט׳ ליה‪.‬‬
‫ס ח א‬
‫ח ה‬
‫ט‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ם‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ט‬
‫י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ד‬
‫< ה ר א נ‬
‫א‬
‫ב‬
‫א צ‬
‫‪Q‬‬
‫‪D i e‬‬
‫‪1 3‬‬
‫עיין לעיל העדה ‪.9‬‬
‫היצ׳ בובר‪ ,‬יין עיא‪.‬‬
‫«‬
‫‪.‬סדרי ניהנום'‬
‫ע ס‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ל‬
‫(‬
‫‪ 1‬הפסו‬
‫והשוה הנוסח שבכרוניקון פי־ז סי' א׳ והלשון באנדת אסתר‬
‫י‬
‫שבידינו אינם‬
‫‪3‬‬
‫נ‬
‫'׳‬
‫‪1‬‬
‫שלטים‪.‬‬
‫כן‪,‬‬
‫לדונסא סביא‬
‫הקראי‬
‫אלקרקסאני‬
‫בס‬
‫< ‪ £‬ר‬
‫^‬
‫ר נ א‬
‫ע ל חטאים וענשם‬
‫מיני מקורות מאשר הסוג האפוקליפטי הזה‪ .‬ובאמת‪ ,‬וכי אפשר ל ד ו ן ל כ ף‬
‫חובה את הסופרים החסידים שהוסיפו שמן על מדורת הגיהנום ושהמציאו‬
‫יסורים ועינויים שוגים ומשוגים לרשעים ובעלי עברה? הרי כווגתם היתה‬
‫רצויה׳ ל ה פ ח י ד את ההמון ולהכריחו מן העברה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬מצויים שלשה ספרים גוצריים מזמן המשגה והתלמוד שבהם מתוארים‬
‫בפרוט מדורי גיהגום ועיגויי הרשעים בשאול‪ .‬ואלו הם‪ ,‬חזיון פטר־! המצייר‬
‫) י י ואילך(‪ .‬ספר זה‪ ,‬שנתחבר‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫את חיסורים ה י ל‬
‫במאה השניה לספירה הרגילה‪ ,‬היה מפורסם מאד בין הגוצרים בארץ ישראל‬
‫ד ! שנתחבר לא יותר מאוחר‬
‫‪,‬‬
‫במאה ה ר ב י י ‪,‬‬
‫מן המאה הרביעית*!‪ ,‬ובו מצויים התאורים ״ ל ‪ . ! 9‬ואחרון אחרון הוא חזיון‬
‫פאולוס״* ה מ ר ב ה לצייר את מדורות הניהנום לפרטיו ופרטי פ ר ט י ו ״ ‪ .‬הנוסח‬
‫הרומי )השלם ביותר( שנתפרסם ע״י ‪ J a m e s‬מכת״י של המאה השמינית הוא‬
‫תרגום מיוונית)?(״ שנעשה בזמן שחל בין המאה הרביעית והששית״‪ ,‬א ב ל‬
‫ש ו נ‬
‫ע‬
‫ת ‪6‬‬
‫ם‬
‫־‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ב ג‬
‫ם‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ן‬
‫ה נ ו ם‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ע‬
‫מ ן‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫א‬
‫ה נ‬
‫המקור עצמו הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬מן המאה השלישית**‪.‬‬
‫ספר זה חשוב בשבילנו ביותר‪ ,‬מפני שבו ניכרת ההשפעה הרבנית בלי שום‬
‫ספק‪ ,‬כפי שהוכיח ר׳ ישראל לוי מפריס במאמרו ע ל מנוחת השבת של הרשעים‬
‫הנידונים בגיהנום״‪ .‬אמנם הנחתו של לוי שספר זה נכתב ראשונה ארמיח אין‬
‫המאורות וסנדלי הצופים )הוצ׳ הרכבי עם׳ ‪ ,298‬תרנום ניסוי בספר השנתי של ביה־מ בסינסיניטי‬
‫פ‬
‫‪01 33‬‬
‫ס ק א‬
‫‪0 0‬‬
‫ג י ה נ ו ם‬
‫ש‬
‫י נ ה‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ M D‬ואיי״ר‬
‫י'"‬
‫א‬
‫יי‬
‫'‬
‫י'‬
‫‪ ivi. K . James, London 1892, p. 89‬ו א ‪ 7‬ך‬
‫וכתרנום של הקטעים הכושיים של הניל בספרו ‪the Apocryphal New Testament, Oxford‬‬
‫‪1924, P- 510 seq‬‬‫‪ P‬״ ‪ M i g‬ובספרי‬
‫‪L X V I I , 1477c‬‬
‫‪W w • u‬‬
‫של ‪ James‬הנ־ל עם׳ ‪•46‬‬
‫‪vv. Wright ,Apocryphal Acts etc., London 1871,‬‬
‫׳‬
‫קע־ב •‪) vol. I , p‬ובתרניסו האננלי שם ח־ב עט׳ ‪ 146‬ואילך( ו ב נ י '‬
‫^‬
‫‪, L‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫•‪•Acta Philippi et Acta Thomae, p. 99 seq‬‬
‫‪1 8‬‬
‫‪1 9‬‬
‫‪e‬‬
‫‪G‬‬
‫‪1 7‬‬
‫ס ח‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י י נ י‬
‫‪t‬‬
‫ל‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫‪1 8‬‬
‫י ם‬
‫ה ח י‬
‫א י ת י‬
‫מ ק ד י ם י ם‬
‫‪M‬‬
‫‪o‬‬
‫‪B‬‬
‫‪M‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪R‬‬
‫א ה‬
‫‪C B‬‬
‫‪,‬‬
‫קי‬
‫‪ Wright‬שם עם׳ ‪ • X I V‬ריב‬
‫בואו של‬
‫‪-• Bornkamm, Mythos und Legende in den apokryphen Thomas-Akten,‬י‬
‫‪W‬‬
‫‪.Gottingen 1933, p. 51- n‬‬‫״‬
‫‪,‬‬
‫•» סורית עס׳ רכ־ה ואילך; יוונית‪ ,‬סי׳ נ׳ה‪ ,‬עם־ ‪ 171‬ואילו•‬
‫^ ‪C ^ t , A‬‬
‫‪°‬‬
‫‪dota,‬‬
‫!‪Cambr.dge !893, p. 1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. Silverstein, Visio Sancti Pauli, London 1935,‬‬
‫•‪ P‬יאילך ובנוסח היווני הוצ׳ ‪•<~ !•schendorf, Lipsiae 1866, p. 34 seq.‬‬
‫|» "י׳ ליא ואילך‪.‬‬
‫‪R P r^c‬‬
‫‪™ r‬׳‬
‫‪ Silverstein‬שם עס׳ ‪ 99‬העיי׳ •‬
‫עיין מיש‬
‫^־ ־‬
‫׳‬
‫‪of Theological Studies, vol. 34 (1933),‬‬
‫עיין מיש‬
‫•‪.p. 2, nn. 5, 6; Silverstein, P‬‬
‫‪ Silverstein‬שם עם׳ ‪ 3‬ובהערות שם עם׳ ‪ 91‬ה׳ ‪•2‬‬
‫עיין‬
‫•‪•Revue des Etudes Juives vol. X X V (1892), p. 1 seq‬‬
‫ז‬
‫‪Anec‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪U‬‬
‫‪T‬‬
‫‪C r y p h a‬‬
‫;‬
‫‪P‬‬
‫‪s e q‬‬
‫‪U‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪2 4‬‬
‫‪2 5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪l‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪u‬‬
‫‪o‬‬
‫‪J‬‬
‫‪e‬‬
‫‪h‬‬
‫‪T‬‬
‫‪y‬‬
‫‪e‬‬
‫‪S‬‬
‫‪M‬‬
‫ר נ ב‬
‫‪, 1‬‬
‫‪J‬‬
‫ליברמן‬
‫‪28‬‬
‫לה ב ס י ס ‪ ,‬אבל אין לפקפק בהוכחותיו על היסודות הרבניים שבספר זי•‬
‫כן‪ ,‬לדונמא‪ ,‬שביתת הניהנום ביום ראשון לקוחה בלי ס פ ק מדעות היהודים ־‬
‫בביר אנו מוצאים״ )בשם ר׳ עקיבא(‪ :‬כל ימות השבת אנו נדונין ובשבת אנ]‬
‫נינוחין‪ .‬ובחזיון פאולוס אנו קוראים״־‪die enim qua resurrexi a :‬‬
‫‪° t u i s , dono vobis omnibus qui estis in penis noctem et diem‬‬
‫‪, .refrigerium in perpetuum‬באותו יום שקמתי מן המתים )כלומר‪ ,‬ב‬
‫ראשון( אני נותן ל כ ל כ ם הנידונין לילה ויום מנוחה לעולם״י•‪) .‬מעניינת באז‬
‫גם הטירמינולוגיא‪ .‬לנידונץ״־ מתאים הביטוי ‪ ,esse in poenis‬ולניניחיז‬
‫מתאים בדיוק ^‪ . frigerium)32‬ל י‪ »3‬מביא עוד כמה דונמאות מעין א ׳‬
‫ל ‪ ,‬ף ‪ .‬אנו‬
‫‪• ,‬‬
‫ואין מן הצורך לחזור עליהם ולדון‬
‫נדון כאן בעיקר בהוספות שנכנסו לספרים אלו ונשוה אותן לנוסחא א י‬
‫של הספרות הרבנית המאוחרת‪ ,‬נוסחא מורחבת ומוגדלת שעיקרה נ ע ה‬
‫בירושלמי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪l n‬‬
‫‪m‬‬
‫‪r‬‬
‫י ו ם‬
‫י ל ו‬
‫י‬
‫‪re‬‬
‫כ‬
‫ב ה ם ׳‬
‫נ ר א י ם‬
‫ה ד ב ר י ם‬
‫‪3 3‬‬
‫ע‬
‫‪1‬ח‬
‫ים‬
‫מעשה בשני חסידים באשקלון שהיו אוכלים כאחד‪ ,‬שותים כאחד ויגע‬
‫בתורה כאחד‪ .‬גפטר אחד מהם לעולמו ולא השגיחה בו בדיה‪ ,‬מת המוכס ב!‬
‫המעים ובטלה כ ל העיר ממלאכתם כדי לגמול לו חסד‪ .‬התחיל אותו חסיי‬
‫ל ן ״ ‪. .‬בחר‬
‫ל‬
‫ל‬
‫לן‬
‫להצטער וכו׳ עד ש נ‬
‫יומין חמא ההוא חסידא לחםידא חבריה מטייל נו גנין גו פרדיסין גו מבועין‬
‫דמיי• וחמא לבדיה דמעין מוכס לשונו שותת על פי הנהר בעי ממטי מיא ולא‬
‫ד א ה‬
‫ח ב ר ו‬
‫ו ם‬
‫ב ח‬
‫ך‬
‫ו א מ ר‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪ 26‬עיין עכשיו ‪ Silverstein‬שם עסי ‪ 99‬הערה ‪.3‬‬
‫‪ 27‬לוי שם עט׳ ‪ 2‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 28‬פי״א—הי‪ ,‬הוצ׳ תיאודור־אלכעק עם׳ ‪.94‬‬
‫!‪51‬‬
‫‪ 29‬סי׳ טיר‪ ,‬הוצ׳ ‪ James‬עסי ‪ ,36‬הוצ' ‪ Silverstein‬עט׳ ‪.147‬‬
‫‪30‬עיין על כ ל השאלה אצל ‪) Casey‬ראה ה׳ ‪ 23‬למעלה( עס׳ ‪ 18‬ואצל‬
‫‪ 1,‬י‬
‫עמ׳ ‪ 79‬ואילך ועם׳ ‪ 95‬ה׳ ‪.28‬‬
‫‪ 31‬על ד ר ך הרשעים נידונין בניהנום‪ ,‬דינו דההוא נברא במאי וכדומה‪ .‬והשוה‬
‫‪^ p‬‬
‫מויק פ־א ה־ה‪ ,‬פ׳ רעיד )ומקבילות(‪ :‬ש נ י נ ו ח ו אבותיו מן ה ד י ן‪.‬‬
‫"‪Rtfrigerium‬״ ^ ‪ref • P‬‬
‫‪ 32‬בנוסח היווני‪ .avavavats ,:‬ועיין בספרו של ‪dans‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫מצי!‬
‫‪' p °‬‬
‫ובין ‪s1‬־‪a‬׳‪1ra7d‬׳*‪ ) d‬ויש להוסיף שם נם את הפיסקא שלנו(‪ .‬ועיין ב י י ל ׳‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ייב‪ ,‬ומיש ‪ L e Blant, Les persecuteurs et les martyrs‬עמי ‪ 238‬ואילך• ‪° t‬‬
‫^ ‪ k‬יפות‬
‫י "‬
‫ששני המונחים מסמנים מושנ אחד בכתובוח ה ק ' •‬
‫היהודים‪ .‬עיין בספרי האננלי ‪.‬היוונית באיי היהודית' עמ׳ ‪ 70‬ובהוספות הר־ל נינצבורנ‬
‫ערוך השלם של קרויס צד תייז סעיא‪.‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫‪ 33‬הצופה הצרפתי שם עס׳ ‪ 11‬ואילך‪.‬‬
‫‪ ,‬עור‬
‫«‪ 33‬הנחת ‪) Asin‬עיין לעיל ה׳ ‪ ,(8‬עם׳ ‪ ,237‬שהזיון פאולוס סישפע י‬
‫אין לה שום יסוד‪ ,‬עיין ‪ Silverstein‬הניל עמ׳ ‪ 19-18‬ובהערות שם עמ׳ ‪ .102‬הדברים‬
‫יותר ברורים למי שרניל בספרות הרבנית‪.‬‬
‫ן י ל ך אני מעת ו‬
‫‪,‬ן‬
‫‪ 34‬ירושלמי חנינה פיב היב עיז ע י ) ק ‪^ ,‬‬
‫י‬
‫‪e‬‬
‫נטד‬
‫‪?[,,‬‬
‫ח‬
‫ך‬
‫ז‬
‫׳ ‪t‬‬
‫ס‬
‫ןש‬
‫‪a r r‬‬
‫ם‬
‫‪a r r‬‬
‫ר ב ך‬
‫ב ר‬
‫ם‬
‫ו נ ם‬
‫נוח‬
‫ש ל נ ו‬
‫ם צ ו י‬
‫‪a‬‬
‫ב א ו ת ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה מ ו‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ד‬
‫לשון הירושלמי עצמו‪.‬‬
‫ן פ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב ס נ ה ד ר‬
‫מ כ א‬
‫ו א‬
‫ח‬
‫א‬
‫ח‬
‫‪1e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪stei‬־‬
‫^‬
‫ר נ ג‬
‫ע ל חטאים וענש•‬
‫‪3 8‬‬
‫מטי‬
‫למרים‬
‫וחמא‬
‫ב ר ת‬
‫ת ל י י א בחיטי ביזייא‪.‬‬
‫אמר‬
‫למה‬
‫לון‬
‫ע ל י‬
‫ר׳‬
‫ב צ ל י ם ‪.‬‬
‫בר׳‬
‫לעזר‬
‫אמר‬
‫יוטה‬
‫ר ׳ יוסי ב ן חנינא א מ ר צ י ר א ד ת ר ע א ת י ה נ ם ק ב י ע ב א ו ר נ ה ‪.‬‬
‫אמר]ון[‬
‫ד א כן‪.‬‬
‫ואית דאמרי‬
‫ליה דהוות ציימה ומפדסמה‪.‬‬
‫ד ה ו ו ת צ י י מ ה ח ד יום ו מ ק ז ה ל י ה ת ר י ‪.‬‬
‫החזיון הוא‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ק ד ו ם מ א ד ‪.‬‬
‫שטח‪,‬‬
‫כן‬
‫נחלקו אמוראים‬
‫וכבר‬
‫בפירושו‪,‬‬
‫בעונשה ש ל מרים‬
‫והיינו‬
‫בת עלי‬
‫בצלים‬
‫ובטיב חטאה‪.‬‬
‫ומובן‪:‬‬
‫ה ח ס י ד ר א ה א ח ח ב ר ו מ ט י י ל ב ת ו ך גנים‪ ,‬ב ת ו ך פ ר ד ס י ם ו ב ת ו ך מ ע י י נ ו ת‬
‫מים‬
‫עלינו ל ב ד ו ק יפה א ת הוכנו‪.‬‬
‫ו ר א ה א ת ה מ ו כ ס ב ן ה מ ע י ם לשונו ל ח ו ב ה‬
‫למים ואינה יכולה‪.‬‬
‫ה ח ל ק הראשון הוא פשוט‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י הנהר«‪,3‬‬
‫פ‬
‫רוצה להגיע‬
‫ל פ י ת א ו ר ע ת י ק ש ל זמן הנאוניםלג ה י ה נ ה ר זה ב צ ד ע צ י‬
‫ו ה פ ר ד ס י ם ש ה ח ס י ד ט י י ל ב ת ו כ ‪ , 3 8‬ו ל פ י ז ה ה י ה עונש ב ן ה מ ע י ם‬
‫הנן‬
‫כפול‪:‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ר‬
‫א‬
‫אחר״‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ממנו‪.‬‬
‫פ‬
‫י‬
‫ך‬
‫היה בן המעים‬
‫מ א ד יש ל פ נ י נ ו ה ־‬
‫ננו‬
‫הירושלמי מייחס אותו לזמנו של שמעון‬
‫ן‬
‫ת‬
‫״‬
‫א‬
‫‪q‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע ק ו ל‬
‫י‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ם‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫ברגליו!(‪.‬‬
‫‪Refrigerium‬‬
‫במובנו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫ן‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ם‬
‫)לפי נוסח‬
‫‪3 « ,‬‬
‫ת א ו ר זה של הניהנום ה ו א ע ת י ק‬
‫והרשע אינו י כ ו ל ליהנות‬
‫הקדום״‬
‫‪4 2‬‬
‫ח ז י ו ן ז ה מ צ ו י גם ב ס פ ר ו ת ה נ ו צ ר י ם ה ע ת י ק ה •‬
‫מ ת א י ם ב י ו ת ר ה ל ש ו ן ש ל ח ז י ו ן פ א ו ל ו ס ״ ‪e s p e x i e t:Et1 -‬‬
‫‪vidi alios pendentes super canela aque, e t lingue e o r u m siccae‬‬
‫‪satis, e tm u l t i fructus constituti i n conspectu e o r u m , e t n o n‬‬
‫‪Permittebantur s u m e r e e x h i s . . . H i i s u n t q u i a n t e c o n s t i t u t a‬‬
‫‪,‬והבטתי וראיתי אחרים תלויים ע ל נ ח ל מים‬
‫‪.ora solvunt ieiunium‬‬
‫היו‬
‫ולשונותיהם‬
‫ו ה ר ב ה פ י ר ו ח היו מונחים‬
‫יבשוח מ א ד ‪,‬‬
‫ולא‬
‫ל מ ר א ה עיניהם‬
‫הניחו א ו ת ם ל ק ח ת מ ה ם ‪ . . .‬א ל ו ה ם שהפסיקו א ת התענית לפני ה ס ו ע ד הקבוע״‪.‬‬
‫נ ר א ה שיש כ א ן ל פ ג י ג ו ה ו ס פ ה ל ג ו ף ה ס פ ר ‪ ,‬ש ה ר י כ ל ז ה א י נ ו ל א ב כ ת י‬
‫אמנם‬
‫המשובח‬
‫אבל‬
‫שפרסם‬
‫‪Silverstein‬‬
‫‪(!43‬‬
‫)עמ׳‬
‫ו ל א ב נ ו ס ח היווני‪ ,‬ה ס ו ר י ו ה ק ו פ ט ׳ ׳‬
‫ה ו ס פ ה זו ק ד ו מ ה ה י א ״ ‪ ,‬ש ה ר י ה כ ח ׳ י ב ע צ מ ו ה ו א מ ן ה מ א ה ה ש מ י נ י ת ­‬
‫כ‬
‫ג ‪3‬‬
‫יליו סטי•‬
‫ה מ י ד‬
‫‪3 6‬‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ב‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫והשוה ‪ Odyss.‬סייא‪582 ,‬‬
‫ן א‬
‫^‬
‫^‬
‫ס ע י י ן‬
‫יל ‪.‬‬
‫ע‬
‫ק י י ם‬
‫ל‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫ף‬
‫נ ה ר א‬
‫י ממטי םיא‬
‫ב ע‬
‫ועיין להלן הערה ‪ .44‬ועיין בפירוש ר‬
‫ך‬
‫דיי‬
‫לאבות פ־ב מיז‪ ,‬הוצ׳ קרינפיס עם׳ ליז‪.‬‬
‫לפי הנוסח בסנהדרין‪ :‬ראה את המוכס בן הםעים עומד ע ל שפת הנהר‪.‬‬
‫חבור יפה מן הישועה לרבינו נסים‪ ,‬דפוס אמשטרדם ד׳ רעיא•‬
‫עיין ס פ ר חנוך כיב‪ ,‬ט; לוקס ט־ז‪ ,‬כיד‪.‬‬
‫‪3 7‬‬
‫‪3 8‬‬
‫עיין מדרש חהלים סוף פכינ ומדרש משלי ‪ ,,•00‬ייא‪ ,‬הוצ׳ בובר עסי ‪•83‬‬
‫‪3 9‬‬
‫‪4 0‬‬
‫ם‬
‫ברייתא ד מ ס כ ת נדה הוצ׳ הורוביץ ע '‬
‫‪Dieterich, Ne‬‬
‫) צ י י נ‬
‫‪1 5‬‬
‫‪p. 86‬‬
‫־‪seq‬‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫‪*,‬יי ™ ‪P a r‬‬
‫•‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫יע״י‬
‫ב‬
‫ס‬
‫פ‬
‫י‬
‫י‬
‫ש ל‬
‫‪P O t‬‬
‫‪,‬‬
‫י ז י לי ל ע י ל ה׳ ‪ (32‬עמ׳ ‪ 105‬ואילך‪.‬‬
‫עיין לוקס ט־ז‪ ,‬כיד ובספרו של ‪ Parrot‬ה ל ל עמ׳ ‪ 143‬ואילך­‬
‫״מ׳ ‪(207‬‬
‫‪ci‬‬
‫סי׳ ליט‪ ,‬הוצ׳ ‪ James‬עם' ‪•32‬‬
‫לפניהם 'פ ירריחת‬
‫לעיל( ורואים ^ ^ ‪Z‬‬
‫]‪Tu‬‬
‫חזייו פאילי‪°‬‬
‫סענ״ן נם הנוסח של י י י ק צי י א ם א י ח י‬
‫׳־לפיי ר א‬
‫‪4 2‬‬
‫‪4 3‬‬
‫ת‬
‫‪4 4‬‬
‫ה‬
‫א ו ה ם‬
‫ע ן ס ד י ם‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ן ז ן‬
‫מ י ם‬
‫)‬
‫‪n‬‬
‫״‬
‫ש‬
‫‪m‬‬
‫‪n m‬‬
‫ל‬
‫ה ל ש ן ן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫ליברמן‬
‫רנד‬
‫ב‬
‫ה נ‬
‫ט ע‬
‫•ל ובי]‬
‫יל‬
‫^ נהי‬
‫^ לכןו‬
‫במחזה זה בולט העונש לפי החוק של מרה כנגד מרה בין ק‬
‫בקטע שבירושלמי‪ .‬השם בריה דמעין‪ ,‬בן המעיםי־ ‪ ,‬מוכיח ש ה מ י‬
‫יו‬
‫להשביע את כריסו ולמלא את תאותו‪ ,‬והוא נענש ביסורים של‬
‫של מים חיים‪ .‬לעומת זה טעון ברור החלק השני שבחזיון החסיד•‬
‫ז שני‬
‫האמוראים בטיב חטאה של מרים‪ .‬יש שאמרו שהיתה‬
‫היחד‬
‫^‬
‫תעניותיה‪ ,‬ויש שאמרו שהיתה צמה יום א ח‬
‫ל גם‬
‫צומות‪ .‬ובלשון אחרת‪ ,‬יש שאמרו שהיתר‪ ,‬בתולה ציימניתי׳ ׳‬
‫ל‬
‫נם פרושה קיזאית ‪ ,‬אילו ואילו מודים שהיתה צבועה‪ .‬יתכן‬
‫'אח‬
‫כינוייה‪ :‬ברת עלי בצלים״ ‪ ,‬כלומר‪ ,‬עלי בצלים המכסים‬
‫י לפית‬
‫י‬
‫שמשו אצלם סמל לצביעות‪ .‬וכן שנינו בב״ר‪°‬‬
‫ע ש ו נ ל י ת י א ת מ ס ת ר י ו ) ‪ 1‬י ״ ‪ ,‬י׳(‪ .‬׳ י ן אמר ‪P‬‬
‫בצליה‪ .‬וכנראה שיש לפנינו פתנם שנור על נלוי החנפים ‪.‬‬
‫י‬
‫כס‬
‫‪4‬‬
‫צ מ א‬
‫ר ג‬
‫בצ‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ר‬
‫א ת‬
‫צ‬
‫ו ה י ת ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫מ נ כ ה‬
‫מ‬
‫ע ב ר ו ת‬
‫ו י ש‬
‫‪4‬‬
‫‪47‬‬
‫מ‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ש א מ י ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש מ כ‬
‫ך ; ב צ‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫מ ר י ר י ת‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪:4‬‬
‫ה ט‬
‫ר מ‬
‫כ י‬
‫א נ‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫מ ו‬
‫‪50‬‬
‫‪Q‬‬
‫^ ^‪ 2‬סיורה‬
‫^‬
‫ואשר לעונשה‪ ,‬נבדוק ב ר א ש‬
‫‪ *!aLu‬וכן‬
‫שהיה קבוע באזנה‪ .‬עינוי זה אינו נזכר בחזיונות הקדומים ״ ל ׳‬
‫ל פטר‬
‫היהודית עניין סיבוב הציר של ד ל ת באברו של א ל‬
‫‪E‬‬
‫אנו קוראים נם בנוסח של מעשה ר׳ יהושע בן לוי שנשדד לנו בספרי‬
‫‪ubt‬‬
‫!‬
‫מקלינו ‪Pharao prostratus jacens in inferno; caput :‬‬
‫‪ip j‬‬
‫''‬
‫‪portae inferni tenens, cujus portae cardo fiebat‬‬
‫‪ P °‬־ ^ ‪ °‬ל שטוח‬
‫‪autem ad introitum animarum circum‬‬‫מש‬
‫‪^ ' •Q Q‬‬
‫‪vertebatur super oculum ipsius‬‬
‫‪,‬‬
‫וע‬
‫בניהנום‪ ,‬ראשו נתון מתחת לאיםקופת פתחו של ניהנום‪,‬‬
‫ה ד ל ת ‪ .‬הדלת היתד‪ ,‬מסתובבת ל עינו ל כ ל ר‬
‫לציר‬
‫חור‬
‫בכניסת הנשמות"‪.‬‬
‫ונה‬
‫ת‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ה צ י ר‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה נ‬
‫י ם‬
‫י!נ‬
‫‪5 ,‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז ר‬
‫ה‬
‫ש‬
‫‪m‬‬
‫‪53‬‬
‫‪U‬‬
‫‪e‬‬
‫‪m e n‬‬
‫‪s‬‬
‫‪a‬‬
‫‪C r‬‬
‫‪s‬‬
‫‪r t a‬‬
‫‪u e‬‬
‫‪U s‬‬
‫פ ר‬
‫‪u a‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪C U‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫נ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ו‬
‫‪Q‬‬
‫צ‬
‫ע‬
‫‪u‬‬
‫‪P‬‬
‫<‪a m a‬‬
‫‪<, ' ,‬ן גם‬
‫מ כ ל הפינים ואינם פורשים לקחת מהם ב ל ו ם ‪ u m videntes u n i v e r s i ) .‬־ » ‪I a‬‬
‫‪M‬‬
‫‪;generis fructus ante illos, et non sinebantur quicquam ex eis capere‬‬
‫• ^ ^ ^ ' ר ה ‪•76‬‬
‫בנוסח הכושי של חזיון סרים שפרסם ) ‪Aethiopici, ser. I , vol. V I I‬‬
‫ובתדנוםו שם עמי ‪ 65‬שוי ‪ 36‬ואילך‪ .‬ועל ‪.‬עזב־ במובן להניח‪ ,‬להרשות‪ ,‬עיין להלן דיע‬
‫י‬
‫« בבבלי סנהדרין מיד בי‪ :‬בעייא מוכסא‪ .‬ואולי יש לפנינו קיצור ם • '‬
‫‪,‬‬
‫עיין ידוש׳ סוטה פ־נ היד‪ ,‬י־ט עיא‪.‬‬
‫ןע‬
‫‪>t‬‬
‫ח‬
‫‪Scri‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫מ ע י י א‬
‫ן ‪1 0‬‬
‫ב‬
‫‪7‬‬
‫ו ת‬
‫ו ע י י‬
‫ס‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מ ר י • בח‬
‫' ' ־ " י " ' ^‪°‬‬
‫> עיין ירוש׳ שם פיה היז‪ ,‬כ׳ ע־נ ו ס ק ' ל •‬
‫ל יס‬
‫*‬
‫‪ «8‬אמנם במדרש עשרת הדברות‪ ,‬ביהימ הוצ׳ יעלינעק חיה עם'‬
‫ם נ י ל א י‪ ,‬ברם מקוריות הנירסא שלנו נראית לעין‪ ,‬וכיה נם בירוש׳ סנהדרין‪ :‬ו ח ‪°‬‬
‫בת עלי בצלים‪ .‬ועיין הנוסח בפי׳ ר' דוד הנניד לאבות פ״א‪ ,‬הוצ־ קרינפים ע ' י‬
‫טים‬
‫‪1‬‬
‫‪ •19‬פרש׳ פיב—י״ב‪ ,‬הוצ' תיאודור א ל ב ע ק עמ׳ ‪•990‬‬
‫( מלאכי ה ח ב י׳‬
‫‪b‬‬
‫)‬
‫‪P‬‬
‫‪l‬‬
‫‪u‬‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫את העור )‪ (avadepovres‬של הצבועים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫מ ר ס‬
‫ס ר‬
‫א‬
‫ט‬
‫כ‬
‫פ ן ע‬
‫‪de sera‬‬
‫‪5 1‬‬
‫ו נ ע ט י ד ע‬
‫ז‬
‫"‬
‫‪ 52‬עיין בהוספה לאבות דרין הוצ׳ שכטר ע ׳‬
‫תהלים ספקיד‪ .‬ועיין מיש בשקיעין עסי ‪ 39‬ה׳ ‪.4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Migne P L 189, 632‬אני מעתיק םהוצ׳‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1 5‬׳‬
‫‪,‬ל‬
‫ק ן ט‬
‫ש ס ע ן נ‬
‫ס־‬
‫‪L‬‬
‫י וילך רמז תתק‬
‫‪0‬‬
‫סדר»‬
‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬
‫^‬
‫גם ה ע ו נ ש ה ש נ י ש ל ת ל י י ה‬
‫הנוצרים‬
‫אברים‪,‬‬
‫לעיל״‪,‬‬
‫שהזכרתי‬
‫ב ע ו ק צ י ה ד ד אינו נ מ צ א‬
‫אע״פ שהם‬
‫כפי שנראה להלן‪.‬‬
‫העונשים‬
‫באחד‬
‫של‬
‫לתאר‬
‫מרבים‬
‫ב ס פ ר ו ת החזיונות של‬
‫התלייה‬
‫את‬
‫מיני‬
‫בכל‬
‫כ מ ו כ ן יש ל צ י י ן ש ה ח ו ק ש ל מ ד ה כ נ נ ד מ ר ה א י נ ו‬
‫בולט כאן כמו ב ח ל ק הראשון‪.‬‬
‫קביעת הציר‬
‫מ ס פ ר י החזיונות‬
‫נ‬
‫י‬
‫ה‬
‫אין ה ת א מ ה נ מ ו ר ה בין ה ח ט א ש ל צ ב י ע ו ת ובין‬
‫והתלייה שנזכרו בירושלמי‪.‬‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה‬
‫נ‬
‫צ‬
‫ן‬
‫ב ס פ ר ז ה ישנה ה ק ב ל ה ב י ן ה ח ט א ו ע ו נ ש ו ״ ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫<‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ך‬
‫א ו ת ו ה ד ב ר מ צ ו י נם‬
‫פ‬
‫ן‬
‫ט‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫מקום‬
‫לא בכל‬
‫ב ס פ ר י ם המאוחרים נשמרת ה ק ב ל ה‬
‫זו ב מ ר ה י ו ח ר נ ד ו ל ה ״ ‪.‬‬
‫הר׳ל‬
‫מדורות‬
‫גיגצבורג‬
‫גיהגום‪.‬‬
‫פרסם‬
‫לפי‬
‫בשגת‬
‫עדות‬
‫ה‬
‫ת ר פ ״ ח ״ ק ט ע מ ן הגניזה‬
‫הסופר‬
‫מסדר‬
‫הקטע הוא‬
‫שישעיהו‬
‫שהן א ו ח ז י ן ] כ ד י [ מ י ם‬
‫א ד ם‬
‫״ובני‬
‫א י נ ן‬
‫השיבה לו רוה־ק‪:‬‬
‫החמודות‬
‫וממלאין ומשליכין‬
‫ע ז ו ב י ן־‪.‬‬
‫ת‬
‫ר‬
‫א ל י ה ו‬
‫ב ר ם ה ד ב ר י ם איגם מצויים ב ה ו צ א ו ת ש ל א ל י ה ו ר ב ה שבידיגו‪.‬‬
‫ה נ ב י א ר א ה ח מ ש ה ב ת י דינין בגיהנום‪.‬‬
‫מ‬
‫א‬
‫ח‬
‫ש‬
‫מ‬
‫רבה‬
‫‪8‬‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ק ט ע זה נאמר‬
‫ב ב י ת הראשון ר א ה בני א ד ם‬
‫לתוך באר‬
‫כששאל‬
‫ו ה ב א ר אינה מתמלאת•‬
‫ה נ ב י א ע ל ט י ב החזיון ה ז ה‬
‫א י ל ו ה ם בני א ד ם שהיו ב א ו ת ו ע ו ל ם א ו כ ל י ם ושותים ושדות‬
‫ו כ ר מ י ם ו נ ע י מ ו ת ע ו ל ם ] ל ה ם [ ו ע ו ב ר י ן ע ל מ ה ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה שנ‬
‫לא‬
‫תחמוד בית רעך‪.‬‬
‫כ ב י ת שני ר א ה ב נ י א ד ם ח ל ו י י ם ב ל ש ו נ ם ע ל ש ע ב ר ו‬
‫רכיל‪.‬‬
‫בבית‬
‫ש‬
‫לי י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫א‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫על‬
‫ן‬
‫ח‬
‫‪ ,‬י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ל לא‬
‫הלך‬
‫אחרי‬
‫בנות‬
‫ע‬
‫שהלכו‬
‫הגויים‪.‬‬
‫בבית‬
‫בנוח‬
‫רביעי ראה‬
‫ישראל‬
‫ו י ו ת‬
‫תל‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ץ‬
‫ט‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫^‬
‫שהיו פ ו ר ע ו ת א ת ר א ש י ה ן ו מ ו ר מ ו ת ס ט ר י ה ן ו י ו ש ב ו ת ב ש ו ק ו מ נ י ק ו ת ‪ ,‬ו מ ב י א ו ת ב נ‬
‫אדם לידי חטא‪.‬‬
‫ב ב י ת ח מ י ש י ר א ה ש ה ו א מ ל א עשן‪ ,‬ו ה פ ח ו ת ו ה ס נ נ י ם ו ה נ ז כ ר י ם יושבין ו פ ר ע ה‬
‫יושב ו מ ש מ ר פ ת ח י ה ן ‪ ,‬ו א ו מ ר ל ה ם ש ו ט י ם ל א ה י ה ל כ ם ל ל מ ו ד מ מ נ י ו כ ו י ­‬
‫‪5 4‬‬
‫<^י]‬
‫ועיין בס׳ תולרות ישוע הנוצרי הוצ• ‪Huldricus‬‬
‫א ב ל עיין טיש להלן בהערה ‪.105‬‬
‫‪ (1705‬עט׳ ‪ 32‬ובספרו של קרויס ‪ ,Das Leben Jesu‬עם׳ ‪224‬־‬
‫‪5 5‬‬
‫‪ L‬״ ״ ‪,‬״יל היהודים‬
‫עיין בסעיפים י׳—ייב‪ .‬ט־ו—כי•‬
‫ד‬
‫‪ I n t f‬אבל‪.‬‬
‫‪I N; k y i a‬‬
‫־‬
‫ע^ם ההטעםה של ס ר ה כננד ס י י א ע ק‬
‫‪ • t‬׳ ? " » « ‪ ,‬״ י יל! לעיל‬
‫• '‬
‫^‬
‫‪ °‬אצל עפים א ח י י • עיין׳ ליינםא־ ־‬
‫*‬
‫ל י ״ )עיין בספרו של ‪ ,Asm‬שציינת לי לע‬
‫‪,‬‬
‫‪i‬‬
‫« ״ ‪ n n‬יסי ה י י‬
‫ה‬
‫ל א‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪Q‬‬
‫‪8‬‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ו כ ן‬
‫‪M‬‬
‫ת י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫‪B‬‬
‫‪n‬‬
‫ה ח ז‬
‫ו נ ו ת‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪1 0 6‬‬
‫>‬
‫ל‬
‫י‬
‫ע‬
‫מ י נ ד ש ת‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪n‬‬
‫**‪,‬י רם בביה־ס‬
‫?™־‬
‫עס־ ‪36‬‬
‫י • ?־ !‪™ .‬‬
‫\‬
‫ל פט־‪ ,,‬א ׳ ‪ . -‬הוצ נ ס ט י ע‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪Bp‬‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ס‬
‫א‬
‫;יעפ כמעט פ ל ה ב ס ל ה כפו בביה׳ם הנ־ל(‪.‬‬
‫עיין ננז׳ שכטר שם עם׳ ‪ 198‬שו׳ ‪ ,18‬ועיין תפיד ליב בי•‬
‫‪5 8‬‬
‫ם צ י‬
‫ס‬
‫׳ עם׳ ‪ •237 ,122 ,119‬יעיין לי־לו יי׳‬
‫״ גנזי שכטר היא עט׳ ‪ !96‬ואילך‪ ,‬ועיי־ש‬
‫ן א י ל ך‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה ט ו ש‬
‫ן ב כ ר ו נ י ק ן ן‬
‫מ א ד‬
‫‪0‬‬
‫י ה י א‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ר‬
‫רני‬
‫‪N‬‬
‫ליברמן‬
‫ב‬
‫^‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ז‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ה‬
‫'‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫א‬
‫כ‬
‫שלנו ה י ה ה ח ט א ש ל ה ר ש ע י ם‬
‫וכרמיהם‬
‫ח‬
‫ן‬
‫ו‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ו‬
‫^‬
‫מ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ק‬
‫א‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ג‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫לא‬
‫על‬
‫ה‬
‫נזכר כ ל ל שהעבריינים‬
‫לא‬
‫תחמוד‬
‫ושני‬
‫עברות‬
‫האנשים‬
‫נרידא‪.‬‬
‫שהתעננו‬
‫להשליכן‬
‫שהזכרנו‬
‫לפיכך‬
‫עונשים‪,‬‬
‫כרניל‬
‫כ ל ימי‬
‫לבור שלא‬
‫נ‬
‫נראה‬
‫יתמלא‬
‫ם‬
‫כעונש ב ע ד‬
‫בטלה‬
‫א‬
‫ו‬
‫לי‬
‫וישבו‬
‫לעולם‪.‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ה‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ו‬
‫צ‬
‫בטלים‬
‫ג‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫נענשו‬
‫עונש ז ה‬
‫כ‬
‫ט‬
‫'‬
‫'‬
‫ותיחם‬
‫נ י ‪ ,‬נ ו‪0‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫בים‬
‫׳‬
‫ר‬
‫א‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ת‬
‫א‬
‫?‬
‫ומשליכים‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ז‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫אותם‬
‫מ‬
‫•‬
‫צ‬
‫לחבית‬
‫פ‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ש ל ע ו נ ש א ח ר ‪ ,‬ו ה י י נ ו ״ובני א ד ם א י נ ן ע ז ו ב י ן ״ ׳ « ‪,‬‬
‫]לשתות[ מן המים שהם‬
‫י‬
‫ק‬
‫א‬
‫ב‬
‫ע‬
‫הרבבר‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ב‬
‫נמצא‬
‫ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ו‬
‫י‬
‫ז‬
‫ם‬
‫פ נ י נ ו‬
‫כ‬
‫ב‬
‫'‬
‫ט‬
‫י‬
‫ל שהי‬
‫ש‬
‫ל לן(‪.‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫מ‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה נ ו‬
‫ת‬
‫מ‬
‫א‬
‫'‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ה‬
‫‪L‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ג‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א י ם‬
‫אנשים‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪ q‬׳‬
‫שריר‬
‫י‬
‫נ‬
‫ם‬
‫נ‬
‫שים‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ןן‪-‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫ד‬
‫י‬
‫על‬
‫ף‬
‫ד ב ר זה מ ז כ י ר לנו ק צ ת א ת הירושלמי הנ״ל שבו נאט‬
‫בן ה ט ע י ם שלשונו ה י ת ה ש ו ת ת ע ל ה נ ה ר ו ל א י כ ל ה ל ה ג י ע ל מ י ם ‪.‬‬
‫ב ר ם יש ל נ ו‬
‫ב ר ו ר ה ע ל השימוש ש ל‬
‫הוכחה‬
‫בבית ד׳ ר א ה הנביא בנות ישראל תלויות‬
‫ה ק ט ע שלנו‬
‫ב ח ו ט י ן‬
‫ד‬
‫ב ד‬
‫כ א ן א ו ט ע ו ת ס ו פ ר ‪ ,‬א ו שגגת ה מ ס ד ר ש ל א ה ב י ן א ת ה ב י ט ו י‬
‫בייייא"׳‬
‫העתיקה‪.‬‬
‫בפרקי‬
‫ו ה נ כ ו‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫המלונים‬
‫דר׳א‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫ו‬
‫שלנו‬
‫ד ד י נשותיהן וכוי‪.‬‬
‫כרגיל אצלם‪.‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ח‬
‫י‬
‫ט‬
‫י‬
‫ד‬
‫ד‬
‫הביאוהו ר ק‬
‫)פנ״ב( אנו‬
‫חיטי( ד ד י נשיהם וכוי‪.‬‬
‫אותה‪,‬‬
‫ם‬
‫יעוםי‬
‫^‬
‫ת‬
‫ב ע צ מ ם גושאים‪ ,‬מ ד ה כ ג ג ד מ ר ה ב ע ד‬
‫'כרי‬
‫ך‬
‫׳‬
‫ת‬
‫ע‬
‫רות‬
‫^ " ' י‬
‫נקובה שלא‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫‪5 9‬‬
‫אלא‬
‫בטעינת כרי‬
‫אינו‬
‫ל‬
‫״""‬
‫להם‬
‫ת‬
‫ב ס פ ר ו ת הפגנים ובציוריהם‪ ,‬שבהם אנו‬
‫בעולם‬
‫בעולם הזה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬א ב ל א י ן ס פ ק שיש ל פ נ י נ ו נושאי ה מ י ם‬
‫טעונים כ ד י מים‬
‫שלהם‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ק ר ו ב מ א ד שיש כ א ן‬
‫במדרשים‬
‫חייהם‬
‫של הניהנום ה ע ת י ק המצוי‬
‫ונשים‬
‫ו‬
‫לל‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א ל א ח מ ד ו ר כ ו ש ש ל א ח ר י ם ו ע ב ר ו גם ע ל ל א ת ח מ ו ד ‪.‬‬
‫ו‬
‫׳‬
‫ב‬
‫י‬
‫בעי ׳ ־‬
‫וישבו ב ט ל י ם ‪ ,‬ו א ע פ ׳ י ש ל א ה י ה ח ס ר ל ד ׳‬
‫בעילם‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫! ‪ ^ 1‬הנוסח‬
‫מוצאים‪:‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ל‬
‫ה‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫מ ה עשה ריקב"‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫אבל‬
‫‪,‬‬
‫ב מ ד ר ש הנדול ׳•״‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ז‬
‫'‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ו ב פ ס י ק ת א דר״כ־״ אנו קוראים•‬
‫ה ס ו פ ר י ם השמיטו א ת ה מ ל ה הקשה‬
‫ג‬
‫^‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫י׳‬
‫שב‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫^‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ייבש‬
‫מפורש‪:‬‬
‫״ ותנו‬
‫ב ס‬
‫^‪t‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ‬
‫פ‬
‫פ ר‬
‫י‬
‫ס י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫‪.‬חיטי"׳‬
‫ו‬
‫י ר ו ש‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ן ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫^‬
‫מ‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫!"' שיש‬
‫היטי‬
‫ט‬
‫י״‬
‫ק‬
‫ד‬
‫?צ"ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫(‬
‫ח ו ט מ י‬
‫‪:‬‬
‫ייבש‬
‫? '‬
‫י‬
‫שגם‬
‫י ו‬
‫נ‬
‫ב‬
‫'‬
‫ך ד‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫ד ד ‪4‬׳‬
‫ה‬
‫‪ 59‬ביה״ם הנ־ל וגנזי שכטר עס׳ ‪ .204‬ועיין בתיקון הדיל גינצבורג עם עמי ‪197‬‬
‫ל ן ואילו׳‬
‫א ב ל הדברים אינם משתנים כ ל ל ‪ ,‬אפילו אם נקבל את תיקוני•‬
‫ח עם'‬
‫‪°‬‬
‫'‬
‫‪ "0‬עיין על כיז א צ ל ‪ J . G . Frazer‬בפירושי ל'‬
‫פועלים‬
‫'‬
‫‪'" if‬‬
‫והערה ‪ •6‬ועיי!‬
‫'וביחודעם‪,‬ואילך‬
‫‪ .69-70‬ובויקרא ר ב ה עייכ—ב )ומקבילות(‪ :‬משל ל ט ר ס ק ל נקוב ששכר בעליי‬
‫לטלאתו‪.‬‬
‫•« על צורת ה פ ו ע ל נדון להלן‪ .‬ועיין הנירסא בגנזי שכטר שם עט׳ ‪ 204‬עו׳ ‪•3‬‬
‫‪ 02‬שוש אשיש‪ ,‬קטיו ע״ב‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫‪a‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪s‬‬
‫‪u‬‬
‫נ‬
‫‪a‬‬
‫ם‬
‫‪P‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪011‬‬
‫ע‬
‫‪Nekyia‬‬
‫«•« כנראה שזהו תיקון ע־פ ה ב ב ל י נדה ט״ז אי‪ ,‬וע״יש ברש״י ובתוספות•‬
‫חיים אריה נינזברנ העירני על הפיסקא האונדית‪ :‬ינקם באף שד‪ .‬כלומר‪ ,‬י מ ק י‬
‫)עיין כרש נורדון‪ ,Ugaritic Gramm.tr ,‬עסי ‪ 21‬סי׳ ‪.(4.22‬‬
‫ו י ד י‬
‫ש‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪N‬‬
‫ר‬
‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬
‫נשיהן‬
‫ו ב ר ו ר ש ה ג י ר ס א ‪,‬חיטי״ נכונה‪ ,‬וכן ב ס ו ר י ת ‪:‬‬
‫וכי‪.‬‬
‫נ‬
‫ז‬
‫חטתא דתדא‪ ,‬חיטת‬
‫‪8 8‬‬
‫השד ‪ ,‬כלומר‪ ,‬עוקץ הדד‪.‬‬
‫הביטוי ה ב ל ת י ר נ י ל שהשתמש בו ה ק ט ע שלנו מ ו כ י ח שהוא ש א ב מן ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ולא המציא אותו מעצמו‪.‬‬
‫ו ל א ע ו ד א ל א ש ב י ד י נ ו נ מ צ א מ ד ר ש א ח ר ששימש ח ו ל י א מ ק ש ר ת ב י ן ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ה ק ט ע שלנו‪.‬‬
‫ובין‬
‫מעשה‬
‫לעשות‬
‫וככה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ת ש ו ב ה למהר"מ««‬
‫וכן מעתיק ב ד ר כ י‬
‫ממדרש‬
‫ל ר ש ע כ ל צ ר כ ו ו ל ע ס ו ק ב ק ב ו ר ת ו ‪ ,‬ו ל צ ד י ק ל א ב א איש‪.‬‬
‫בכי נדול ע ל אשר‬
‫בא‬
‫א ל י‬
‫לר‬
‫עמו‪,‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ז‬
‫«ל‬
‫והביאו‬
‫ו ה מ י ם‬
‫א‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫לפני‬
‫א צ ל ה‬
‫ל‬
‫ו ׳‬
‫מ‬
‫ניהנם‪,‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫והראה‬
‫ו א י נ ה‬
‫דלח‬
‫שציר‬
‫של‬
‫כענבוחיהן‪,‬‬
‫רתמים‪.‬‬
‫ל•‬
‫גיהנם‬
‫היה ל ו חתנו‪,‬‬
‫ל א ב א א י ש ] ל ק ב ו ר ת [ ח מ י ו ‪ ,‬ו נ פ ל ע ל י ו ש י נ ה וישן‪.‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו כ ו‬
‫לו‬
‫ר ש א ה‬
‫׳‪.‬‬
‫א‬
‫־ל‬
‫נשמה‬
‫אחת‬
‫ליהנות‬
‫ממ‬
‫א ל י ה ו ‪,‬‬
‫פתחה‬
‫באוזנה‪,‬‬
‫וסגרה‬
‫והראה‬
‫ל ך עמי•‬
‫שצועקת מים‪,‬‬
‫נ ה‬
‫א־ל‬
‫‪.‬‬
‫נ ש מ ת ו ש ל א ו ח ו ר ש ע שעושין ל ו כ ל ה כ ב ו ד ה א ל ה ב ע ו ל ם ה ז ה ‪.‬‬
‫ו ש א‬
‫ב ל ת י ידוע‪:‬‬
‫שמת ב ע י ר א ח ת צ ד י ק ורשע ביום א ח ר ‪ ,‬ובשעה אחת‪ ,‬ה ל כ ו כ ל ה ק ה ל‬
‫לו‬
‫אליהו‪,‬‬
‫מים‪,‬‬
‫זהו‬
‫והראה ל ו אשה‬
‫בני‬
‫שתלויין‬
‫אדם‬
‫ו ה ר א ה ל ו נשים ש ח ל ו י י ן ב ד ד י ה ן ‪ ,‬ו ה ר א ה ל ו ] א [ נ ש י ם ש פ י ה ם ג ח ל י‬
‫איל‬
‫א‬
‫לי‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪ ,‬׳‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה‬
‫א‬
‫?‬
‫‪-‬ל‬
‫ה ן‬
‫‪.‬‬
‫א״ל ש א ל ממני ואנידה ל ך •‬
‫א י ל א ל י ה ו ‪ ,‬א ו ת ה א ש ה שציר ד ל ת ש ל גיהנם פ ת ח ה ו ס נ ר ה באזנה ה י י ח ה‬
‫מתענה‬
‫כ ל ימיה ו א ו מ ר ת כ א ב ל ב י בתענית‪ ,‬ו ב ש מ ע ה ש מ ס פ ר י ן לשון ה ר ע ואוגאת‬
‫דברים‬
‫כ ד י לשמוע ו ל ו מ ר ל ב ע ל י ה כ ד י לשגוא ה ב ר י ו ת‬
‫בעיני‬
‫ה ט ]ת[ ה‬
‫בעלה‪,‬‬
‫מופקרים‬
‫בניהם‬
‫א ו ח ו אוזן ס ו ב ל דין ניהנם‪ ,‬ובני א ד ם שתלויין ב ע ר ו ה ה ם היו‬
‫ו ב ו ע ל י זונות ב ע ו ל ם הזה‪ ,‬ובני א ד ם שתלויין ב ד ד י ה ם ה ם היו מיניקות‬
‫בגלוי וראו האנשים דדיהם‪.‬‬
‫שסספרי׳‬
‫שיחה‪,‬‬
‫א ז ג ה‬
‫הכנסת‬
‫בבית‬
‫בשעת‬
‫ובני א ד ם שפיהם גחלי ר ת מ י ם ה ם בני א ד ם‬
‫תפילה‬
‫להודיע כי ה ק ב ׳ ה שופט צדיק‪.‬‬
‫ב נ י ה נ ם‬
‫י נ י ו‬
‫מ ש א ר‬
‫י ו ת ר‬
‫מדברי‬
‫ופוסקין‬
‫ה א י ב ר י ם‬
‫תורה‬
‫ועוסקין‬
‫ש ע ו ש י ן‬
‫בדברי‬
‫ע ב י ר ד­‬
‫ה א י ב ר י ם ‪.‬‬
‫מ ד ר ש ז ה כ ו ל ל א ת כ ל ה פ י ס ק א ש ב י ר ו ש ל מ י ) ב ה ו ס פ ת ד ב ר י ם ו פ ר ו ש י ם ( וגם‬
‫ח ל ק מ ה ק ט ע ש ל נ ו ) ב נ י א ד ם תלויים בענבותיהן‪ ,‬הפירוש לעונש ה ת ל ץ ה ב ד ד י ם ( ‪,‬‬
‫ו נ‬
‫יאי‬
‫בעליל‬
‫כירושלמי‪,‬‬
‫והבאורים‬
‫שמוצאם‬
‫אבל‬
‫ממקור‬
‫הטפל שבהם‬
‫אחד‪.‬‬
‫רב‬
‫הגרעין שבמדרשים‬
‫אמגם‬
‫על העיקר‪.‬‬
‫ה ל ל ו נמצא‬
‫עניין ה ת ל ו י י ם בלשון‪,‬‬
‫בערוה‬
‫ל ע ו נ ש ה ג ש י ם ה ת ל ו י ו ת ב ד ד י ה ן ‪ ,‬עיגויי ה פ ח ו ת ו ה ס ג נ י ם ש ב ב י ת ח מ י ש י ‪,‬‬
‫וכן הפירוש ב ד ר כ י תשובה לעוגש גקיבח האוזן ו ה א כ ל ת גחלי ר ת מ י ם ב ע ד ד ב ו ר‬
‫כבית‬
‫הכנסת״‬
‫ממקור אחר‪.‬‬
‫״‬
‫ע י י ן‬
‫איגו גזכר‬
‫ב א ן צ ר ו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫כלל‬
‫בירושלמי‪.‬‬
‫^ ‪^ .‬‬
‫וברור שכל ההוספות הללו באו‬
‫^‬
‫נ ה‬
‫נ כ ו נ ה‬
‫ן כ נ ר א ה‬
‫ע ג ם‬
‫ב ל ש ן ן‬
‫ז ו‬
‫ה ב‬
‫י‬
‫ט ו‬
‫י אינו ת י ל ­‬
‫‪.‬״‪,-,,‬י יי׳ראו‬
‫•‬
‫ש‪ .‬והאטיםולוניה של הסלונים שלני א '‬
‫«« כסיף שרת פ ה ר י ט פרוטנכרנ דפוס פראג‪ .‬וכנראה שהוא העתיק סן הזכרון‪ ,‬ומכאן‬
‫׳ שין הטנוםנטת‪ .‬ועיין הורוביץ‪ ,‬תוספתא עתיקתא‪ ,‬חיה עם׳ ו ד ­‬
‫ל­ עונש זה בעד ה פ ס ק ה פדית בשיחת דברים בטלים מקורו בחנינה ייב ב וש נ•‬
‫ליברמן‬
‫רנח‬
‫ב‬
‫נבדוק בראשונה א ת ה ה ו ס פ ו ת ש ב ד ר כ י תשובה ש ל א נזכרו‬
‫מ פ נ י‬
‫ק ו ר א י ם שם שציר ד ל ת הגיהנם היה נתון באוזן אשד׳‬
‫ש ה י ח ד‬
‫י מ פ נ י‬
‫ט‬
‫ס‬
‫א‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ש י‬
‫ש מ י ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ר‪,‬‬
‫מ ת ע נ‬
‫ש‬
‫י ת ה‬
‫‪£‬‬
‫לסער‬
‫ע‬
‫הנ״ל׳‬
‫^ *‬
‫ל‬
‫י‬
‫ומפרסמת׳‬
‫‪ k‬מרי‬
‫ל ב ע ל ה כ ד י להשניא א ת ה ב ר י ו ת בעיניו‪ .‬ה ט ע ם ה ר א ל‬
‫‪**1‬‬
‫" \' ‪,‬‬
‫והטעם השני נוסף ע ״ י ב ע ל ה מ ד ר ש כ ד י ל ה ס ב י ר‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ *Op&irovs‬יי * ‪•v«« ° f‬‬
‫כננד מ ר ה ‪ .‬וכן אנו מוצאים נם בחזיון עזרא" ‪:‬‬
‫~ י ‪ ,‬״ ׳ * ?׳‪01 Pat‬׳‬
‫׳‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫*‬
‫י ׳ ‪/‬‬
‫׳‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪s‬‬
‫‪r a w r a a u 7 wcrr‬‬
‫ש ו‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫נ ז כ ר‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ו ק‬
‫ח‬
‫‪,1‬‬
‫‪e‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫•••‬
‫ב ח ו ך אזניהם ‪. . .‬‬
‫'אוזז‬
‫וצירימ של אש מ ס ח ו ב ב י ם‬
‫דברים‬
‫)המצותתים ע ל ה פ ת ח י ם ( ״ ״ ‪.‬‬
‫ת ו ל ה ‪.avrrj00VO& T‬‬
‫‪els TOVS OLKOVS TOVS‬‬
‫‪aXXoTpiOVS‬‬
‫‪7rpos‬‬
‫‪TO i r o i e l v/ua‬‬
‫יותר‬
‫מ‬
‫ואלה ה ‪°‬‬
‫נ‬
‫ברורים‬
‫מ‬
‫ט‬
‫‪6‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫מרים‬
‫י‬
‫צ‬
‫א‬
‫י‬
‫ב ח ז י ו ן‬
‫ם‬
‫‪6‬׳‪1‬‬
‫‪V..‬‬
‫‪7ra‬‬
‫}‪PO-Kp00}fX,€U7‬‬
‫‪1‬‬
‫?‪J‬‬
‫‪KCL‬‬
‫‪p‬‬
‫‪a v r i j s , x a l (TV/ufiaWovaa‬‬
‫‪ .\yovs‬״וראתה אשה ת ל ו י ה בשתי א ז נ י ‪ 2‬ז ‪ . . .‬והיא‬
‫‪irovrjpovs6‬‬
‫ע ל בתים א ח ר י ם ובחי ח ב ר ו ת י ה ו מ ו ס י פ ה לשון ה ר ע כ ד י ל ה ט י ל מ ח ל ו ק ת ־‬
‫‪n‬‬
‫־‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫כ‬
‫ג ח‬
‫ת‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ב ? ג ד‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ת‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ת‬
‫א י ז‬
‫א‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫א ? ‪ 1‬א‬
‫^‬
‫ל‬
‫ל‬
‫^‬
‫ודמיון לעונש ב ע ד שיחה ב ט ל ה ב א מ צ ע ל י מ ו ד התורה•‬
‫מושקעים בני א ד ם ע ד ב ר כ י ה ם ב נ ח ל של נ פ ד י ת וזפת מפני שדברו‬
‫הכנסיה ‪.‬‬
‫ו ב ח ז י ו‬
‫‪73‬‬
‫"'לום‬
‫בתיו‬
‫‪7 4‬‬
‫ל ‪ 1‬ס ד‬
‫ב ה‬
‫י ה ו‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ר‬
‫יתכן‬
‫א מ י נ ו‬
‫!"ארס‬
‫י •‬
‫י אל‬
‫נשוב עכשיו ל ק ט ע ה מ ד ר ש ה מ י ו ח ס‬
‫^ ' ' ' \ י ה את‬
‫י ׳‬
‫ר‬
‫כי הנרעין של המחזה ב ב י ת הראשון‬
‫יי ^ ‪non‬‬
‫^׳‬
‫^‬
‫מורשים‬
‫אינן ע ז ו ב י ן ״‪ ,‬במובן אינם‬
‫הנוסח הרומי שבחזיון פ א ו ל ו ס סי׳ ל ״ ט ‪ -non permittebantur :‬אי‬
‫‪sinebantur.‬‬
‫נ‬
‫צ‬
‫מ‬
‫א‬
‫ב י‬
‫מ י‬
‫ו ש ל‬
‫א‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש ת ו ת‬
‫ז‬
‫ש ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו ב‬
‫ר‬
‫‪75‬‬
‫‪78‬‬
‫‪.‬‬
‫‪28‬הוצ׳ ‪68‬‬
‫‪6 9‬‬
‫ה כ ו ו ג ה‬
‫‪Lipsiae‬‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫א‬
‫נ ש י ם‬
‫ה‬
‫‪C‬‬
‫• ‪1866‬‬
‫‪Tischendorf, Apocalypses Apocryphae,‬‬
‫‪p,‬‬
‫‪, r m‬‬
‫ונות‬
‫"‪i‬‬
‫ל‬
‫\ •‬
‫מביא את המלה היוונית משני סופרים ומתרגםה‪Sophocles‬ל‪' P P e r ' .‬‬
‫‪)'•,‬במובן‬
‫׳‬
‫‪y‬‬
‫התרגום הזה במקום שלנו מתאשרת עיי הפיסקא הבאה להלן• יע״‪7‬‬
‫‪ . 2 2 0 8‬נם הפועל ‪ ra.paKpoa.op.at1‬שסופוקליס מביאו מסופרים מאוחר‬
‫נב‬
‫‪o‬‬
‫‪i a‬‬
‫הערה‬
‫ל‬
‫־‬
‫‪2‬‬
‫ז‬
‫‪m‬‬
‫‪e‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪e‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪l‬‬
‫‪0‬‬
‫‪N e k‬‬
‫<‬
‫‪r‬‬
‫‪e‬‬
‫‪s‬‬
‫‪a‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ C h‬״ ‪t e‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 71‬סי׳ ‪ X‬הוצ׳ ‪ James‬עס׳ ‪.118‬‬
‫‪ 72‬תלויים באזניהם נטצאים נם במדרש גדולת משה )ביהימ של וורטהייםר ח ד ‪V‬‬
‫א ב ל ב ע ד חטא אחר‪ .‬ועיין להלן הערה ‪.78‬‬
‫כ‬
‫‪1 5 1‬‬
‫•‬
‫‪ 3‬ד סי׳ ל״א‪ ,‬לפי הקטע של בתיי ווינה‪ ,‬הוצ׳ ‪ Silverstein‬ע‪'°‬‬
‫‪ , I n ipsa ecclesia exercuerunt eloquia‬א ב ל בשאר הנוסחאות‬
‫ולפי חזיון פטר )סי' ייד הוצ׳ ‪ James‬עמ׳ ‪ (92‬טוצקת אש לתוך פיהם ל עדי שק‬
‫הכרוניקון של ירחטיאל )פטיו סי׳ ב׳( טאכיליט נחליט לוחשות לםנדפים•‬
‫מ‬
‫‪7 4‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫ר‬
‫א ח‬
‫ת‬
‫יו(‬
‫׳‬
‫רת‪.‬‬
‫‪,‬לפי‬
‫ש‬
‫״‬
‫ע‬
‫"‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫ל ע‬
‫‪'°‬‬
‫י נ‬
‫ג‬
‫' '‬
‫‪ a7‬עיין לעיל הערה‬
‫אד שנתפשט‬
‫_!‬
‫‪ 4 4‬ו א ש ר לשימוש ב‪.‬עזב' במובן להניח‪ ,‬להרשית׳‬
‫ג ר‬
‫י‪.‬‬
‫א‬
‫י ‪1‬‬
‫ר‬
‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬
‫המחזה‬
‫נ‬
‫ב ב י ת שני כ ו ל ל ב נ י א ד ם ת ל ו י י ם ב ל ש ו נ ם ב ע ד מ ל ש י נ ו ת ו ר כ י ל ו ת ‪.‬‬
‫וכן אנו ק‬
‫ו ר א‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ה י ן ן נ י‬
‫ל‬
‫מ ק צ ת ן היו תלויות בלשון ‪. . .‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ת‬
‫י‬
‫ן‬
‫מ‬
‫י׳‬
‫א ס‬
‫‪.‬וראיתי נפשות תלויות;‬
‫נ׳ולד‪:‬‬
‫הולכות רכיל‬
‫הנפשות ה ת ל ו י ו ת בלשון ]היו[‬
‫‪7‬‬
‫ומדברות שקרים ונבול פה‪. 8‬‬
‫ב ב י ת ג׳ ת ל ו י י ם ב נ י א ד ם ב ע ד ו ת ן ב ג ל ל ש ה ל כ ו א ח ר י ב נ ו ת ה נ ו י ם ״ ד ‪.‬‬
‫זה ל א מ צ א ת י מ ק ב י ל ה ב ח ז י ו נ ו ת‬
‫נ‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ק> יל‪.«0‬‬
‫ו‬
‫לעונש‬
‫א ב ל ‪Lucianus‬‬
‫ע‬
‫ב פ ר ו ד י א ש ל ו ע ל ה נ י ה נ ו ם מ ס פ ר ש ר א ה * ״ * א ת ק י נ י ר ס ת ל ו י ב ע ר ו ת ו <« כ ע ו נ ש‬
‫ב ע ד בריחתו עם אשת אי ‪.82‬‬
‫ש‬
‫בבית‬
‫ר ב י ע י ר א ה נשים ת ל ו י ו ת ב ח י ט י ד ד י ה ן ב נ ל ל ז ה שהיו פ ו ר ע ו ת א ת‬
‫ראשיהן ו פ ו ר מ ו ת ס ט ר י ה ן ויושבות בשוק ו ב ד ר כ י ם ומניקות‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬נזכר‬
‫כ ב ר צ ע ו ר ז ה ב י ר ו ש ל מ י ח נ י נ ה א ב ל כ ע ו נ ש ב ע ד ח ט א א ח ר ‪ .‬ל פ י ה ־ ‪lex talionis‬‬
‫שנקט בו ה ק ט ע שלנו ה י ה מ ח א י ם לעונש זה ר ק ה ע ו ן ש ל ה נ ק ה ב פ ר ה ס י א ‪.‬‬
‫ביסי ה י י ‪,‬‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ם‬
‫״ ז י‬
‫ע י י ן‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ף‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫‪5‬‬
‫ע ם ׳‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫י ה ו ד ה ‪1‬‬
‫ן ב ן‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ו ן ׳‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ף‬
‫ע ז ב‬
‫ר ך‬
‫וכן‬
‫‪ .‬והשוה הוספת‬
‫ח‬
‫י אלבק בהערות תיאודור‪ ,‬בביר פע־ה סוף עם׳ ‪•887‬‬
‫‪ . , ,‬״‪» ,‬‬
‫•‬
‫״ סימן זה אינו אלא הוספה מאוחרת ואינו בנוסח העיקרי•‬
‫">‪alV‬‬
‫בניהגם הסושלסי תלויים בלשונם הולכי ר כ י ל ודוברי שקרים‪ .‬עיין בספרו של ‪) Asm‬ציינת לי‬
‫לעיל ה׳ ‪ (8‬עם־ ‪ .364‬וכן במדרש נדולת סשה )וורטהייסר עס־ כיו(‪ :‬והתלויים בלשונם הם‬
‫שלוניקי מורכבים חד‬
‫‪.‬‬
‫המספרי•‬
‫שני עונשין ושתי עבירות‪ .‬וכ־ה שם )ד׳ ע־א(‪ :‬וראה ביא תלוים באוזניהם ובלשונם‪ .‬א ל למה‬
‫ל י תלוים באוזניהם ובלשונם‪ .‬איל מפני שהיו מבטלים דברי תורה ומספרים לשון הרע ודבר ם‬
‫הערה ‪• 83‬‬
‫‪ ,‬ל‬
‫^ ‪. ,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫כ ל‪,‬‬
‫ה ס ו ר י‬
‫‪W‬‬
‫‪X‬‬
‫׳‬
‫‪o‬‬
‫ל ש ו ן‬
‫ה‬
‫‪f‬‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ו ס ר ג י ל י ם‬
‫‪•01‬‬
‫ל ע ן נ ם‬
‫‪tiaiv,‬וכ‬
‫‪K‬‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫א‬
‫ב ט ל י ם‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫ט‬
‫י ף ח ‪ 0‬י א ל‬
‫ן ד ב ר י‬
‫ס י‬
‫ת ל י‬
‫ב נ י‬
‫ם‬
‫ן ע‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫ה ל ן‬
‫ץ‬
‫ב ל ש י ג ם‬
‫? זר‬
‫ל ״‬
‫"‬
‫א כ ל כחזיון פ ט ר )סי־ ז־ הוצ׳ ‪ James‬עם־ ‪(91‬‬
‫ו * י ק ‪ .‬יברידקציא ב־ של חזיון פאוליס )סי־ ד־ הוצ־ ‪ ,Silverstein‬עמ־ ‪ (156‬נזכר עונש ׳ה‬
‫‪M‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ו ו ר ט ה י י מ י‬
‫ל‬
‫‪n‬‬
‫ס‬
‫‪H‬‬
‫' ‪«, ° l‬״«י״ידמ‬
‫ל לא החטא• ועיין דברים ר ב ה ספיי ובאיצי‬
‫» במדרש גדולת משה‪ ,‬דפוס שלוניקי • ע־א‪ :‬וראה בניהנם בני אדם תלוים ב ע ו ו ל ו ת הם‬
‫ג ״ י ר ״ מפי‬
‫יקשירים י ד י ה ם ‪ . . .‬מפני שהיו נואפים ונונבים ורוצחים וחורגים ) ^‬
‫ר ד ‪(44‬‬
‫'!?ל‬
‫\‬
‫'‬
‫עונשים בעד שתי עבירות‪ ,‬כ ד ר ך מדרש זה‪ .‬א ב ל בבייניקיו‬
‫™‬
‫׳‬
‫״היי גיאפים(‪ .‬ובנוסח הכושי של חזיון מרים‪ ,‬תדגים‬
‫‪cLJi‬‬
‫^ ™ ‪• f‬‬
‫זכר עונש אחר בעד זנות נוצרי עם בת ישראל• ברם ע‬
‫׳ ״ ‪>™35U3(!vZ‬‬
‫<‬
‫)‬
‫‪s‬‬
‫‪de Ponte (d‬‬
‫<‬
‫( שדנו את היהודי ‪ d o n u s‬״ ‪ P‬לחיתוך האבר ‪pJof‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫‪a m L ^ t‬‬
‫•‬
‫־־־‬
‫שיאה כעיגיי את העונש הםנונה• יי־ל־ ״‪™ i‬‬
‫^‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫ל‬
‫^ ‪ t cuius nomen erat Pandonus et ego‬״ ‪ d e m n a v e r u‬״ ‪°‬‬
‫‪W W‬‬
‫'^‬
‫ק‬
‫‪) .virilia incisa ante palacium‬העתק״'‬
‫(‬
‫‪B‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪k‬‬
‫‪,‬למי‪sand‬‬
‫‪ .Court Decisions‬בו דן פרופ׳ קיש בפרוטרוט ע ל הצד היורידי של עבירות ממין א לי(•‬
‫ע״‪ 1‬להלן הערה ‪.130‬‬
‫ד‬
‫נ ם‬
‫ל ‪:‬‬
‫ה נ‬
‫א ו‬
‫ת ל‬
‫ס ו י כ ב‬
‫י י ם‬
‫ר ט‬
‫‪e‬‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫י נ ש‬
‫‪a‬‬
‫‪C‬‬
‫‪h‬‬
‫ס ע י ו‬
‫מ‬
‫ע ם‬
‫ז ה‬
‫ת‬
‫בנלל‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫‪2‬‬
‫ה י ה‬
‫‪6‬‬
‫)‬
‫י‬
‫א‬
‫נ י ה נ‬
‫‪2‬‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪a‬‬
‫‪S C r i p s i‬‬
‫‪i u d e u‬‬
‫‪P r e d i C t a‬‬
‫‪c‬‬
‫פ י ס‬
‫א‬
‫ז י‬
‫ם‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ו‬
‫‪8‬‬
‫‪ °‬א ב ל עיין להלן עט׳ רסינ‪.‬‬
‫״ ‪.Ver. hist. U• U‬‬
‫‪80‬‬
‫‪tv0V‬‬
‫‪rr\pTt\P‬‬
‫שם סי׳ ‪.26‬‬
‫הגיל­‬
‫ל‬
‫‪h‬‬
‫‪C‬‬
‫‪S‬‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫׳‬
‫‪8 2‬‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ל‬
‫‪1‬יב‬
‫‪L‬‬
‫ליברמן‬
‫ר‪0‬‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ד‬
‫באמת במדרש‬
‫הבנים בנלוי נרידא‪.‬‬
‫פריעה‬
‫ו‬
‫כ‬
‫״‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫ו‬
‫בקלעי‬
‫צניעוח‬
‫מ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪ ,‬נ‬
‫י 'ל‬
‫ו ה ר כ י ב אותו‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫ו ר א י ת י‬
‫שערותיהן‪...‬‬
‫כלל‬
‫א‬
‫ז‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ונראה ק ר ו ב מ א ד שהמדרש ש ל‬
‫הראש ממקום אחר‬
‫ומקצתן‬
‫ובלי‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ה‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫]‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫יחד‬
‫ת‬
‫ואלה שה‬
‫והחהלכו בעולם‬
‫ת‬
‫י ו‬
‫^‬
‫ת‬
‫ת‬
‫נ ו‬
‫עם‬
‫ל‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ק‬
‫צ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ע י‬
‫ב נ י ל ו י ראש״>‪.8‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫הנק‬
‫ו י ו ת ‪:‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ב‬
‫א‬
‫נ‬
‫^**‪^MM‬‬
‫״!‪83‬‬
‫י‪-‬״י־הסיא י‬
‫לשונן‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ה י ו‬
‫ו‬
‫וכן‬
‫י‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ל ב ו ש י י‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה י ו‬
‫בגיהנום‬
‫למי‬
‫המום‬
‫ת ל ו י ו ח נשים מ ח ו ס ר ו ח ב ו ש ה ב ש ע ר ף ‪ 8‬ש ה י ה נ ת ו ן ל מ ר א ה ה נ כ ר י ם •‬
‫י ם‬
‫י ם‬
‫ב ב י ת ה ח מ י ש י ר א ה ש ה ו א מ ל א עשן‪ ,‬ושם ה פ ח ו ח ו ה ס נ נ י ם ו ה נ ז ב ר‬
‫ו פ ר ע ה יושב ומשמר פ ת ח י ה ן ש ל ג י ה נ ו ם ״ וכוי‪.‬‬
‫הקדומים‬
‫שהזכרחי‬
‫שלנו שמזכיר‬
‫לעיל‪.‬‬
‫ח מ ש ה‬
‫וכבר‬
‫ד א ה הר״ל‬
‫בחי דינין ב מ ק ו ם‬
‫ג‬
‫אין ל ז ה מ ק ב י ל ה‬
‫נינצב‬
‫ו ר ג‬
‫מ‬
‫ש ב ע ה‬
‫«‪8‬‬
‫ו‬
‫ד‬
‫את‬
‫ר‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ף‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י ד ו ש‬
‫הח‬
‫י‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ח נ ן‬
‫י ם‬
‫^‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ה ר ג י‬
‫‪8 8‬‬
‫\ל ‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫אבל‬
‫‪8‬‬
‫‪8 8‬‬
‫המושלמי ׳‬
‫ל כ א ו ר ה יש ל ר א ו ת כ א ן א ת ב י ת ה צ ר י פ ה ) ‪( P u r g a t o r i u m‬‬
‫)רפים‬
‫ה ד פ ו ס י ם‬
‫שחלי*י‬
‫"" "יי‬
‫"‬
‫‪ 8 3‬ה ר כ ב ה זו ממש נמצאת בנוסחאות‬
‫׳ ‪ .‬אבל‬
‫'‬
‫בייייל‬
‫י‬
‫בשעריהן‬
‫שלוניקי ד׳ עיא(‪ :‬וראה נשים תלויות‬
‫\ ( רריריט‬
‫ו ש ע ר י ה ן מעני שהיו מנלין דדיהן ו ש ע ר י ה ז ל‬
‫בדדיהן‬
‫‪ Q ° L‬ךריהם‬
‫) ' •‬
‫על‬
‫בהוצ׳ וורטה״מר )עם׳ כיו(‪ :‬והנשים תלויות בדדיהם מפני‬
‫ומניקים את בניהם ויראו הבחורים וכוי‪ .‬וכן בכרוניקון הניל שם‪ :‬מפני שהיו מגלי‬
‫לפני אנשים ומחטיאות אותם‪ .‬ועיין לעיל הערה ‪.78‬‬
‫>‪/za> irtpiayovaai 8‬־‪>60c3/‬־‪.yvfivoKepaXot ev 7‬‬
‫על‬
‫‪ 88‬לפי ‪) Asin‬ראה למעלה הערה ‪ (8‬עמי ‪.364‬‬
‫‪ 1 ,‬י ו ת חליי'‬
‫'‬
‫צי •‬
‫‪ 86‬כנראה שהמלכות נהנה לפעמים לתלות את הנוצריות‬
‫‪* .‬י ‪L y s i a s‬‬
‫‪'I,p1802T h . Ruinart, Acta M a r t y r u m .‬לשמיר(‬
‫תיאולוגיה )‪143‬‬
‫יםשלי ׳‬
‫בשערה ושיגלחו אחיכ את ראשה בתער חד )‪P n s a m capillis . . .‬‬
‫ובחיייי‬
‫'‬
‫‪ .(novacula acuta radite caput ejus‬וכן נזכר עונש זה ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪d‬‬
‫׳‬
‫' ׳ ‪.34‬‬
‫פטר )סי' ט׳ הוצ׳ ‪ James‬עסי ‪ (91‬נאמר שנשים היו תלויות בקלעי שערותיהז‬
‫•‬
‫(‬
‫‪p‬‬
‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫\‬
‫‪6‬‬
‫‪t‬‬
‫‪i‬‬
‫‪c‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫נה(‪C.‬‬
‫)‪vj,‬׳‪l‬‬
‫והשווה הלשון בםשנת סוטה פ־א מיז ובתוספתא שם פינ « ‪) 2 9 5‬כנירסת הדפוסים‬
‫נחנאיי‬
‫"״*‬
‫'‬
‫כנראה שכבר ראו הנוצרים ק‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ם‬
‫י ש‬
‫‪7‬‬
‫י‬
‫י ה‬
‫ו כ י‬
‫ח‬
‫נ ש י ס‬
‫י‬
‫פ נ י‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י ם‬
‫ב‬
‫צ‬
‫ח‬
‫ר‬
‫י‬
‫כ ו‬
‫ט‬
‫י‬
‫ל ‪:‬‬
‫י ס‬
‫כ ש‬
‫ו כ‬
‫י ה ן‬
‫ק י‬
‫א נ י‬
‫‪57‬‬
‫‪c‬‬
‫כ ט ה‬
‫‪s u s‬‬
‫א ג ד ו ת‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ה י‬
‫י ו ש‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ע‪0‬‬
‫י‬
‫ו כ ת‬
‫ה‬
‫ד ם ו נ י ם‬
‫א‬
‫ת‬
‫ס י ט ה‬
‫י ס ‪ 1‬י‬
‫ה נ‬
‫ה ע ו נ ש‬
‫ל ‪:‬‬
‫ה ז י‬
‫ש מ ש י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ר‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ה‬
‫י כ ו‬
‫ן ‪ $‬י נ י י‬
‫ס‬
‫א ב מ‬
‫י פאולי‬
‫'‬
‫'‬
‫‪ James‬שם עסי ‪ .(96‬וכן בסשגת‬
‫\ יין ל‬
‫בשערו ל פ י כ ך נתלה בשערו‪ .‬ועיין בבלי שם י׳ ב׳ ובפרקי דד׳ אליעזר ' '‬
‫^ ונש אבל‬
‫™‬
‫סי׳ ליט )הוצ׳ ‪ James‬עם׳ ‪ (32‬סס פר שהנשים היו תלויות ב ש ע ר י ת י ה ו‬
‫׳ לוי‬
‫זה להלן הערה ‪ .105‬א ב ל ברידקציא ב׳ שם‪ ,‬הוצ׳ ‪ Silverstein‬עם׳ ‪ 6‬׳‬
‫ד י‬
‫לא החטא(‪ .‬ובוי־ר פיט—ה׳ )ובמקבילות שציין ה ר ד י ל שם אות י׳ב(‪ :‬ר ' י ו ד ז‬
‫י שע‬
‫תולה אות!‬
‫אסר אלו בני אדם שנותנים התר בשפחות בעולם הזה הקביה‬
‫מוצאים‬
‫ל ע ת י ד ל ב ו א ‪ ,‬ההיד אך אלקים י ט ח ׳ ז‬
‫ראשיהם‬
‫וגם שב‬
‫^"'‬
‫'‬
‫וכו׳ )תהלים סיח כיב(‪ .‬ועיין בתרנום יונתן שם וסיש לי״ילל‬
‫סוף ‪ (fugitivi‬שהירקליס איים על ע ב ד שיתלה אותו בזקנו•‬
‫אצל‪Lucianus(31‬‬
‫׳ ‪ 5‬העיר׳‬
‫היא סדה כננד מדה‪ ,‬ספני שהעבד התחפש כפילוסוף‪.‬‬
‫‪ 87‬שוטר הפחח נזכר בבבלי חנינה טיו ב׳‪ .‬ועיין ‪ ,Dieterich, Nekyia‬עם‬
‫ועיין סיש ‪ Asin‬בספרו )צויין לעיל ה׳ ‪ (8‬עט׳ ‪.137‬‬
‫‪y 80‬״‪ j‬לעיל עמ׳ רינ•‬
‫‪191.‬‬
‫*‪ 8‬גנזי שכטר שם ריש עם׳‬
‫ג‬
‫פ נ‬
‫ב ח ז י ו‬
‫ן ע‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫ע‬
‫״‬
‫‪1 5‬‬
‫ה‬
‫נ ‪ ,‬כ ר‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ק‬
‫ב ‪5‬‬
‫ר‬
‫ב נ ס פ ח‬
‫א‬
‫ש‬
‫א ו י ב י ו‬
‫ק‬
‫‪p‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫כ ד א י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫ר‬
‫על חטאים וענשם‬
‫ם‬
‫א‬
‫לפ״ז תמוה שלא הזכירו כ ל ל את עצם הניהנום‪ .‬ברם כשנסתכל בנוסח היווני‬
‫שבמעשי תומא הנ״ל נראה שנם שם נמנו חמשה מדורי ניהנום‪ ,‬כפי שהיטיב לראות‬
‫ד־ר בורנקם ‪ ,‬והוא הסמיך לו את חמשת המדורות של המניכיאים‪ .‬ובאמת‪,‬‬
‫לפי ‪ Augustinus‬י» המדור החמישי )האחרון( הוא מלא חשך ועשן‪ ,‬ושם נמצא‬
‫השר הענקי‪ ,‬הראש וההינמון של כולם‪ ,‬ומסביבו שרים בלי מספר והוא עצמו‬
‫הוא המח והמקור של כולם־ ‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪9‬‬
‫ואשר לעונש הפחוח והסננים עיי עשן‪ ,‬יש אולי להביע השערה שנם כאן‬
‫נקטו במדה כנגד מדה‪ .‬הפקידים הנבוהים של הממשלה עשקו ונזלו אח העם‬
‫נס בהבטחות שוא שלא קיימו אותן‪ .‬הבטחות שוא אלו היו ידועות בשם ‪fumum‬‬
‫ך אסוירוס*״ שדן את י ד י ת‬
‫ל ל‬
‫‪:. cndcrc‬״‪ ,‬ל‬
‫יייקיניאוס טורינום למיתה עיי חניקה בעשן‪ ,‬ואמר‪. :‬מוכר עשן ידון בעשן׳‬
‫‪ . • » ( f‬נמצאנו למדים שאין לראות‬
‫)‪punitur qui vendidit fumum‬‬
‫במדרש שלנו סימני ילדות מובהקים‪ ,‬כמו במדרש גדולת משה‪ .‬עיקרו נעוץ‬
‫בספרות התלמודית אלא שצמחו בו גידולים ממקורות יותר מאוחרים‪ .‬אפשר‬
‫שהוא שימש אח״כ שלד ושדרה למדרשים המאוחרים‪ ,‬מעין גדולת משה‪ ,‬שקלטו‬
‫נם יסודות זרים‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫ע ש ן <‬
‫מ כ ו ר‬
‫מ ם ו פ ר‬
‫ן ב ן‬
‫א‬
‫ע‬
‫ר‬
‫כ כ ‪ 1‬נ‬
‫‪u m o‬‬
‫חלק מסדר‬
‫מכאן נודעת חשיבות יתירה לעדות הסופר שהקטע‬
‫א ל י ה ו ר ב ה ‪ .‬יתר על כן במדרש שהעתיק ממנו בדרכי תשובה הנ ל‬
‫נאמר מפורש ש א ל י ה ו ב ע צ מ ו הראה ל ח ס י ד ״ את מדורות הגיהנום‪.‬‬
‫‪ » T .‬פיסקא מעניינת מספר כת״י‬
‫והנה לפני‬
‫ק )לא יותר מאוחר מן המאה השמינית(** הנוגעת לענייננו‪ .‬מכיוון ש ע ד‬
‫‪ 9 0‬ולא תורגמה כ ל ל לשום‬
‫‪,‬‬
‫כסה ש י‬
‫ה ו א‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪e‬‬
‫ם‬
‫‪y‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪u‬‬
‫‪B‬‬
‫‪D‬‬
‫‪e‬‬
‫‪D‬‬
‫ע ת י‬
‫ד ו ע‬
‫ל‬
‫ל‬
‫נ‬
‫א‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ם‬
‫א‬
‫ר‬
‫ח‬
‫שין״ הריגי מעתיקה כאן ומתרגמה לעברית‪ .‬וכ״ה שם‪:‬‬
‫‪Ostendit, inquit,‬‬
‫‪9 0‬‬
‫‪18‬׳‬
‫‪denique testatur propheta helias vidissc.‬‬
‫‪• G . Bornkamm, Mythos und Legende etc., Gottingen 1933, p. 48 seq-‬‬
‫‪! • 9 1‬‬
‫־;״;״‪ra)i‬‬‫‪r‬‬
‫‪• .‬‬
‫‪•Contra epist. fundjmenti‬‬
‫‪t°‬‬
‫‪duxTZ‬‬
‫״‬
‫»• ‪ ™ n i s princeps omnium et‬״ ‪™ n i b a t u r i‬‬
‫‪16-15‬‬
‫?‪',‬י‬
‫‪L‬‬
‫*״‪ c i p e s , quorum omnium ipse erat me‬״ ״ ‪^ P‬‬
‫־ ? ד ‪Mar fa? T v‬‬
‫‪ .‬הוצ׳ ״ ‪- t e i‬‬
‫‪X‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ e or.g°‬״ ‪. t q‬‬
‫‪Martml. IV.5.7; Scnpt. Hist. Aug., Anton. Pius X I . l ; ibid. V I . 4 ; ibid‬‬‫• * ‪ ,Alex. Sev. X X U‬ועוד בכיס‪.‬‬
‫‪YXXVI 2‬‬
‫שם‬
‫‪a‬‬
‫‪I‬‬
‫‪i‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪U‬‬
‫‪q‬‬
‫‪r‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1‬‬
‫‪m‬‬
‫‪U‬‬
‫‪n‬‬
‫‪P‬‬
‫‪n‬‬
‫‪a C‬‬
‫‪S C‬‬
‫‪S l l v e‬‬
‫ו ע‬
‫‪a‬‬
‫ץ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫ד‬
‫ק‬
‫צ‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫א א‬
‫]‬
‫ע א ו ל ן ס‬
‫‪9 4‬‬
‫‪Eusebius‬‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫ח• פי־כ‪ ,‬סי׳ ׳ ‪.‬‬
‫ ‪ - ,‬׳ ‪ .‬והשוה בבלי כתובות ע ז ב ­‬‫‪ ,‬ל‬
‫ל ‪,‬‬
‫״״ עיין נם ב כ ‪,‬‬
‫‪•Revue Benedictine, vol. X X V (1908), p‬‬‫׳‬
‫_ ‪_ .‬‬
‫‪_ m OS‬‬
‫על הדמיון בין קטע ׳‬
‫שם עט׳ ‪•149‬‬
‫רובה נעתקה א צ ל ‪ Silverstein‬עט׳ ‪ .70‬והוא היחידי שהע‬
‫א‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫ר ו נ‬
‫ק ו ן‬
‫ש‬
‫ר ח ס‬
‫א‬
‫פ ט‬
‫א‬
‫ר י י ז י ד י‬
‫כיז סיםן נ״ו של מעשי תומא‪.‬‬
‫»‬
‫ש ה ע < ר‬
‫ה‬
‫]יי‬
[
L
‫ליברמן‬
‫רסב‬
1
hi angelus domini convallem altam quae vocatur gehenna,
'
sulphore et bitumine; et in illo loco sunt multae
p
ae peccatorum et taliter ibi cruciantur diversis tormentis.
aliqui pendentes natura, alii autem Unguis, quidam
oculis, alii inversi pendentes; et foemine mammillis suis
ula
"
'
i b u s pendentes; quaedam in cratiDo
^
uruntur et quaedam figuntur animae perpetuae
^ °• ^
ipsa vero varia supplicia ostenditur uniuscuiusque
qui
^
l i u m dolores utique adulteri sunt et pederasti;
Unguis suspcnduntur blasphemi sunt, falsi etiam
dal' ' . ^
^ vero cremantur hii sunt qui in videndo scanvero^
'
P*cientes in concupiscencia reatu gesta; qui
.^"
pendebant, hii sunt odientes iusticiam dei, pravi
So t "'. ° ^ s q u a m fratri consentit, merito et in poenis
iul
t u r . Nam quod foeminae mammillis torqueri
t u r , istae sunt quae in ludibrio corpus suum tradiderunt
c u l i s ; ideoque et ipsi iuxta erunt in tormentis manibus
. pendentes propter hanc rem
C n S q U e
U n t u r
V e r Q
c
a
t U r C t
V l r
u
v
e
n
e
s
m a n
l n e s
a
e r
a c t
S
a t u r a
a u t e ‫ ״‬1
t e s t e
S
U 1
1
S
O C u
U
n
s
res
t
V e r s 1
C 0 n s
n e
C n C l a e
u r u n
n
ls
100
‫ה‬
‫ה‬
‫מ‬
: ‫מ ר‬
‫ת‬
‫צ‬
‫ן ח‬
‫ן‬
‫ט‬
^
‫לזינוי‬
‫צ‬
‫ייחם‬
‫א‬
‫ג‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ג‬
,
‫י‬
‫ו‬
/
‫ב‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ב ת י‬
‫ת‬
:‫ו א ל ו הן‬
‫כ‬
‫ד‬
‫מ‬
‫כ‬
‫והיא‬
‫ק‬
‫ל‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ע‬
0
7 1
‫א ל י ה ו‬
‫ואף‬.
‫ה׳‬
‫מלאך‬
.‫ והן מ ת י י ס ר ו ת ב י ס ו ר י ם שונים‬, ‫נשמות ש ל ב ע ל י ע ב ר ה‬
‫י נ ו י‬
• " ‫ע‬
‫ו‬
‫א‬
‫ט‬
‫ט‬
‫נ‬
‫ל ו ף‬
‫א‬
‫לו‬
‫ה‬
‫ה נ ב י א‬
.‫ב ק ע ה ע מ ו ק ה ששמה ניהנום‬
. ‫ מקצתן בעיניהן ומקצתן כשראשן ל מ ט ה‬,‫ע״י שתלויים בעדותן‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ו‬
0 ,
‫אלו‬
‫נ‬
‫ר‬
‫בידיי ־‬
‫ל‬
‫ש‬
.‫מעיד שכך ראה‬
‫ת‬
‫ב‬
‫י‬
‫ו‬
‫״‬
‫יגשים‬
‫ע י נ ו י‬
‫ת‬
‫פ‬
‫מק‬
3
‫(ןיים‬,
‫אים‬
‫מ‬
‫וכן הוא‬
‫ת‬
'
‫ז‬
‫ה‬
‫אי‬
‫כ‬
‫^ לזנוח‬
‫מ‬
‫׳‬
‫בשפוד‬
‫מיוחדים‬
‫הערוה‬
‫עינויי‬
0
‫ם‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ם‬
‫לןיי‬
‫ו ה ת‬
[‫]ע״י שתלויות‬
‫ו מ ק צ ת נשמות ק ב ו ע ו ת‬
‫והתלויים״ * בעיניהם ה ם‬
‫ל‬
‫ה‬
‫לע‬
‫ב ד ד י ה ן ו ב ח ו ר י ם עיי שתלויים‬
1 0 2
;‫עברה‬
:‫בעליו‬
‫מעשה‬
0
• ‫באסכלה׳‬
‫על‬
‫מלמד‬
.‫בלשונם מנדפים ה ם ועדי שקר‬
‫במעשי‬
‫בתאוה‬
‫מסתכלין‬
‫שהיו‬
‫מ‬
•‫י שבלעיו‬
‫ז‬
•!‫ כפי שראה המו'ל לנכי‬,‫ הקטע הזה הוא תרנום מיוונית‬100
‫טעית‬
‫^ ?ן‬
‫קצת שהטחבר שאב ט ס פ ר יווני והוא בעצטו תרנט את הפיסקא שהעתיק׳‬
‫י ךקרושים‬
'‫ל‬
‫יק‬
‫ל י‬
•James ‫! עיין ט׳ש הטו״ל בשם‬01
‫'ר שצלו‬
‫ יש לפנינו עינוי רניל במשפט האכזרי של רוטא שנזכר תכיפות‬,‫ לדעתי‬.‫בתרנום‬
E. L
^ '
' ‫ )סיח פ‬Eusebius ‫ בתולדות הכנסיה של‬,‫ לדונטא‬,‫ עיין‬.‫של הנוצרים‬
.‫ןערח‬
*‫ ^ י‬P
*
martyrs,‫ ועיין‬.(kaxapats) ‫את הנוצרים באסכלות‬
‫ ובתטונה שם אפשר לראות אדם שטוח ע ל מ כ ב ר ומתחתיו‬.292 ‫ עם׳‬,Paris, 1893
• 135 ‫ עמ׳‬,Dieterich, Abraxas ‫ והשוה‬.‫ ד׳ ואילך‬,‫ זי‬,‫ועיין מקביים ב‬
‫יןןניה‬
.‫ נצלות בשפוד‬,‫! כלומד‬02
‫י ש‬
‫ה‬
‫ו ם כ א‬
‫ו ח‬
‫י ס ו י‬
‫ם‬
e ‫מ‬
‫ה‬
‫ש א י ז‬
‫ב‬
‫ס י‬
‫ב‬
‫ט י‬
‫ב ה ח‬
‫צ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
3 0
e
s
e r s
c u t e u r s
e t l e s
‫ב‬
‫ש‬
‫א‬
‫ם‬
Silv
‫ג ה‬
e r
e
‫מ ו ט‬
‫ת י נ י ם‬
‫כ א‬
‫ש י ש‬
'
‫ ׳‬n ‫ועיין עכשיו מיש‬
‫ק‬
‫ד‬
‫צ‬
‫כ‬
‫י ט‬
‫ה ח‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫ל ״־׳טייל‬
-cremantur ‫! במקור‬°3
.pendentes . . . oculis :‫וכן מפורש לעיל‬
,upenantvoi
.70 ‫ עמי‬, Visio Pauli ‫בספרו‬
‫]טו[‬
‫ן‬
‫משפט‬
‫י‬
‫אלקים‪,‬‬
‫ו ע צ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ן‬
‫׳‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫ח‬
‫י‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ן‬
‫נ‬
‫‪1,‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫רסג‬
‫ם‬
‫י‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ן‬
‫י ח מ ו ל > ‪ , « °‬ובדין‬
‫א‬
‫ה ם נ ש ר פ י ם ב י ס ו ר י ם ע ל ] ע ק ש ו ת [ ל ב ם ‪ .‬ו מ ה שננזר ע ל ה נ ש י ם ל ה צ ט ע ר ב ד ד י ה ן ‪,‬‬
‫ו ה ל ל ו כ מ ו ת ן ב י ס ו ר י ן יהיו‪,‬‬
‫א ל ו הן ש מ ס ר ו א ת נופן לאנשים למעשי חידודין;‬
‫ותלויים ב י ד י ה ם ב ג ל ל ה ד ב ר הזה״‪.‬‬
‫זה של‬
‫בקטע‬
‫שבמדרש‬
‫א ל י ה ו)?(‬
‫ח ז י ו ן‬
‫מוצאים א ת‬
‫אנו‬
‫כל‬
‫ש ל נ ו ‪ ,‬ו ל א ע ו ד א ל א ששני ס ו נ י ם מ ן ה ת ל ו י י ם ‪ ,‬ו ה י י נ ו ה ת ל ו י י ם ב ע ר ו ה‬
‫וכשדים אינם נ ז כ ר י ם ב מ ק ו ר ו ת ה ק ד ו מ י ם ש ל הנוצרים«‪.«°‬‬
‫הנוצרי‬
‫התלויים‬
‫מעתיק את הקטע‬
‫א ל י ה ו)?(‬
‫מ ח ז ו ן‬
‫י ת ר ע ל כן;‬
‫כדי להוכיח‪:‬‬
‫המחבר‬
‫‪de‬‬
‫‪quo‬‬
‫‪quisque in membrum peccaverit homo per ipsum utique et‬‬
‫‪ .torquetur‬ו נ ם מ ח ז ה ה נ י ה נ ו ם ש ל ה ק ט ע ש ב ד ר כ י ת ש ו ב ה ה נ ״ ל מ ס ת י י ם מ מ ש‬
‫‪ .‬ה א י ב ר י ם שעושין ע ב י ר ה ד נ י ן ב נ י ה נ ם י ו ת ר מ ש א ר ה א י ב ר י ם ״‬
‫במלים אלו‪:‬‬
‫‪1 0 0‬‬
‫•‬
‫מ כ א ן נ ר א ה ששניהם ש א ב ו מ מ ק ו ר יהודי א ח ד ‪.‬‬
‫ס ו ף ד ב ר ‪ ,‬ה ק ט ע ה ק ד ו ם ב י ו ת ר מ מ ח ז ה גיהנום ב ס פ ר ו ת ה ר ב נ י ת ה ו א ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ה ו א שמש י ס ו ד ל מ ד ר ש שממנו ש א ב ב ד ר כ י ת ש ו ב ה ה נ ׳ ל ‪ ,‬ו ב ו פ ו ע ל‬
‫חנינה הנ״ל‪.‬‬
‫ומשם‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬נ ח פ ח ח ו חזיונוח מ א ו ח ר י ם ‪ ,‬מ ה ם ק ד ו מ י ם י ו ת ר‬
‫אליהו הנביא‪.‬‬
‫‪1 0 7‬‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫יוחד מאוחרים שבהם‪ ,‬כנראה‪ ,‬ניכרת כ ב ר השפעת ה א י ס ל ם » י ‪.‬‬
‫ומהם‬
‫*״» ידידי‬
‫ר ח‬
‫־‬
‫א‬
‫״‬
‫נ י נ ז ב ר ג‬
‫א‬
‫ה‬
‫א‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪,‬‬
‫ר ס‬
‫ל‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ע‬
‫ט‬
‫ה‬
‫הפקוד‬
‫׳ ‪ ,‬י־ח‪ ,‬ועל פיו ח ת מ ת י כן‪.‬‬
‫י‪-‬שתסש כאן‪ ,‬כנראה‪ ,‬ב פ ו ע ל ‪.avixTtaBku‬‬
‫»״! בחזיון פאולוס סי׳ ל־ט‪ ,‬הוצ׳ ‪ James‬עמ־ ‪ 32‬אנו מוצאים נשים נענשות בעד זנות•‬
‫*"‪, ,viros ac mulieres suspenses a supercilits ac cap‬נכרים ונשים תלויים בנביניהס‬
‫י לטעון שיש לפנ ני‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫יכשערו ‪,‬‬
‫ת‬
‫ט כ י ן ן ן‬
‫ה ם ‪/‬‬
‫ק‬
‫ף‬
‫ה‬
‫א ח ד <‬
‫ר‬
‫י ע‬
‫י‬
‫א ו ל י‬
‫‪ 5‬״ ״‬
‫מ ק ו ם‬
‫ם‬
‫ל נ ן ק ר נ‬
‫זה היי ה נ ב י י ם‬
‫ו ל ‪ 5‬י‬
‫‪£‬ל״י‬
‫ס^•‬
‫שיבוש כאות אחת‪ ,‬והייני ‪ P » » Papillis‬״‬
‫והנשים בדדיהם ב ע ד מעשי עבירה ב ר ם אינני רואה שים יסוד לתיקון כזה‪ .‬העונש בשער בעד‬
‫‪ ,‬עיין מ־ש להלן בנספח‪.‬‬
‫טעשה‬
‫ז נ י ת‬
‫ש ה‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ ט ר ו פ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה נ ב י נ י ם‬
‫‪a‬‬
‫‪t‬‬
‫‪n‬‬
‫תלוי נבר‬
‫זנות‪.‬‬
‫בע פ פי‬
‫‪8‬‬
‫ש ו ר ה‬
‫‪b‬‬
‫^‬
‫ש‬
‫ע א‪ :‬יש מרשעים תלויים‬
‫עמ־‬
‫}‬
‫ל‬
‫'א ק‬
‫יאשד לתלייה בנבינים‪ .‬כנראה‪ ,‬נם‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י" היא‬
‫ז^‬
‫ל נק‬
‫ה א‬
‫ס‬
‫ס‬
‫צ‬
‫א‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ל‬
‫‪6‬‬
‫‪t‬‬
‫‪a‬‬
‫(‬
‫ע‬
‫‪u‬‬
‫ו ה י ה‬
‫ם‬
‫מ‬
‫‪p‬‬
‫ע‬
‫נ ו ה ג‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ל מ ע ש ה‬
‫ע ב י י ה‬
‫‪e s s e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪k‬‬
‫‪u‬‬
‫‪t‬‬
‫ש‬
‫׳‬
‫‪s‬‬
‫‪t‬‬
‫ה‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪o‬‬
‫‪n‬‬
‫‪B‬‬
‫‪W‬‬
‫' י?״' • ״ ‪T‬‬
‫‪ J‬״ ‪auperaha ,‬‬
‫‪u‬‬
‫‪n‬‬
‫עיניהם ‪ . . .‬מפני שמסתכלים בנשים י פ ו ת וכן בחז ון‬
‫;‬
‫‪2‬‬
‫ב ר י ס יעיניו(‪8‬‬
‫‪fl0J‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪X <pW0r‬‬
‫‪W‬‬
‫א‬
‫‪a‬‬
‫ט י פ י ס י‬
‫י ה י ד י‬
‫׳‬
‫« ‪ .‬כעי‬
‫אעפ‬
‫; ^‪"n'LITT‬‬
‫אין מן הצורך להדניש שהעונש מ ר ה " י‬
‫™ ממנו‬
‫‪f‬‬
‫» נ ל עטים אחרים ) ל ע י ל הערה ‪ .(56‬עיין סוטה פ־א ט־' י א י ל י י ק‬
‫״ ח י ל בעבירה טטני‬
‫*יייביץ עט־ ‪ 131 •23‬ובכ־מ‪ .‬ובספרי נ^א פיס׳ ייה‪ ,‬עס׳ ‪ :22‬א ב ר‬
‫‪ J‬די‪-‬פ'‬
‫ייי׳ " '׳‬
‫•‬
‫י י א טתחיל הפורענות ובכימ‪ .‬ביחוד מדניש הבבלי‬
‫"י׳ י ‪ 1‬י ‪ ,‬יסוד‬
‫'‬
‫ליו ^ ־‬
‫י י ם ל״כ א׳‪ ,‬סוטה ייא א׳‪ .‬סנהדרין צ־ א־‪ ,‬ק־ח ־‬
‫‪ZLI‬‬
‫י ׳‬
‫' '־‬
‫מס בניהנום נוהנת מ ד ה כננד ס ר ה ‪ ,‬עיין בבלי ניטין נ־ז א׳‪ ,‬כ ת י ב‬
‫)עיי־ש עמ־ ‪ (237 ,122 ,119‬חיק טישלם׳‬
‫ל י נ ד י ‪) Asin‬עיין ל ע י ל ה׳ ‪ (8‬ש ת א ה‬
‫• יעיין לעיל הערה ‪.86‬‬
‫ב י ל ו ת ‪:‬‬
‫ב מ‬
‫ש ה‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ע י י ז‬
‫זי‬
‫‪,‬‬
‫ח י‬
‫י‬
‫א ׳‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ע י י י ז‬
‫י ת‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב ו‬
‫כ ‪0‬‬
‫ז ו‬
‫י י י א‬
‫ב ו ר נ‬
‫י ה‬
‫ק‬
‫‪7‬‬
‫הליקוט^ שבכ״ניקיז‬
‫משה‪^ ,‬‬
‫של » < מדרש נדילת^ ^‬
‫ש‬
‫ל‬
‫‪ ' °‬הקטע מן הנניזה שפרסם ה ר ׳ ל נ י נ צ‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ר‬
‫׳‬
‫^‬
‫ט ע‬
‫י‬
‫ה ר ו ס י‬
‫ר‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ן ן מ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה נ‬
‫‪,‬״״״י״ ד ש ו נ ו ת‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫ת‬
‫^ ל ך? ב ד ע ד‬
‫ובהערית‬
‫‪ ''*I‬י '• ד ד י‬
‫א‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ע ס‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ו א‬
‫ד‬
‫ליברמן‬
‫רסד‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫החקירה‬
‫בני א ד ם ע ל ה צ ד ק המשפטי‪,‬‬
‫דברו‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ח‬
‫מ‬
‫בחזיונוח א ל ו‬
‫ועונ‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ש ן‬
‫‪> 1 0‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ת‬
‫חתוך‬
‫איברים‪,‬‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ע‬
‫^‬
‫ת‬
‫אלא‬
‫ד‬
‫ה‬
‫האכזריים ש ל השלטון הרומאי הוכנסו לניהנום מ!‬
‫ה מ ח ב ר י ם א ל א בהווה‪.‬‬
‫ריסוק‬
‫נ‬
‫ב מ ח ז ו ת ה נ י ה נ ו ם אינה עניין ר ק ל ח ו ב ב י מ ם ט ו ר י ז י ^ ׳ ׳ ^ ^‬
‫א ל א ה י א ב ע ל ח ה י ק ף ה ר ב ה יותר ר ח ב ‪.‬‬
‫העינויים‬
‫‪J‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫טות‬
‫י‬
‫ם‬
‫מן‬
‫שכמה^‬
‫ל ^ ״ ל ‪.no‬‬
‫רושם הניהנום ש ל מ ט ה ניכר בניהנום ש ל מ ע ל ה‬
‫הלשון‪,‬‬
‫קטיעח‬
‫ש ר י פ ה העיניט‪,‬‬
‫^‬
‫ידים ורנלים ה מ‬
‫ב ס פ ו ד י מעשי הקדושים‪ ,‬ב כ ת ב י ה ס ו פ ר י ם היוונים ו ה ר ו מ א י ם ו ב ס פ ר ו ת‬
‫מצאו א ת תיקונן נם א צ ל ס ל א כ י ה ח ב ל ה ‪.‬‬
‫הדמיון‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ודם‪.‬‬
‫וההפרש‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ע‬
‫י‬
‫ם‬
‫פ‬
‫ש‬
‫שבין‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ב‬
‫י‬
‫כ‬
‫מלכותא‬
‫כ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫מ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ה ס פ ר ו ת ה ר ב נ י ת נוהגי‬
‫דארעא‬
‫*׳‬
‫י‬
‫א‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ובין‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ח‬
‫פ‬
‫מלכותא‬
‫ת‬
‫י‬
‫א‬
‫מ‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫»ל‬
‫ה‬
‫ל‬
‫דרקיעא•‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ג‬
‫פ‬
‫ע‬
‫י‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪1 1‬‬
‫י‬
‫במדרש*»י‬
‫באמרה‬
‫נאמר‬
‫על‬
‫ושתי‬
‫שלפי‬
‫מנהני ב י ת‬
‫דן א ת הרשעים‬
‫ת בז ה‬
‫ב‬
‫?‬
‫ר‬
‫ש‬
‫‪ .‬על‬
‫המלכה‬
‫א‬
‫אביה‬
‫י‬
‫פ‬
‫‪, ,‬‬
‫שסרבה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫צ‬
‫לבוא‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫וברד׳ל שם‬
‫) ת ח ל י ם ע״נ‪ ,‬כ ׳ ( ‪.‬‬
‫‪ .‬נ ם פ ש י ט א שאין עניין ל מ ל ב ו ש י ם‬
‫י‬
‫^‬
‫ד‬
‫א ל א ערומים‪ ,‬ומה ט ע ם‬
‫ה‬
‫כ‬
‫מוחק א ת‬
‫ר‬
‫ג‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ב‬
‫המלה‬
‫ב‬
‫ל ה י ו ת בניהנם'•‬
‫ערומה‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫ש ה‬
‫יו‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫^‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫י‬
‫ג‬
‫את‬
‫מנהנ‬
‫ב ב ל שלא‬
‫שרפו‬
‫חנניה‬
‫אח‬
‫במלבושיהם‪ ,‬א ב ל הנוהנ ש ל ה מ ל כ ו ת ה ר ש ע ה‬
‫ע ר ו מ י ם ^ י‪.‬‬
‫המתייסרים‬
‫מישאל‬
‫ש‬
‫ב‬
‫בתמונות ובציורים ש ל הזמן‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫הע‬
‫ם‬
‫"‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫‪f‬‬
‫ת י‬
‫עי‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪8‬‬
‫ק "‬
‫ה‬
‫ועיין מיש ר״א אפשטין בסגצין של‬
‫שם‪.59 .‬‬
‫עט׳‬
‫עיין לעיל העדה‬
‫‪.in‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ך‬
‫ו‬
‫נ‬
‫‪1 7‬‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ק‬
‫‪56.‬‬
‫‪ "0‬כ פ י שראה לנכון ‪ ,Dieterich, Nekyia‬עם׳ ‪202‬‬
‫‪.101 ,95 ,86‬‬
‫נ‬
‫‪9‬‬
‫ו א י‬
‫ך‬
‫ן ע‬
‫י‬
‫‪,7‬‬
‫״ ן ל ע י ל בהע‬
‫‪ m‬עיין מיש ב־?‪ 7^7‬ח ל ׳ ה )‪ (1944‬עט׳ ‪ 17‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 2‬״ אטחד ד כ ה ספינ‪.‬‬
‫‪ 3‬״ תהליס פעינ‪ ,‬עט׳ ‪.5‬‬
‫‪ m‬פיא‪ ,‬הוצ׳ בובר ח׳ עיא‪.‬‬
‫ס נ ו ז ך ר‬
‫‪.‬‬
‫‪ "5‬עיין במלונו של ‪Cabrol‬‬
‫פיו מינ‪ ,‬שהדי שם ר צ ו ל ה ק ל ע ל צ ע ר הנידון‪.‬‬
‫ח י‬
‫ב‬
‫ע ס‬
‫׳‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫ן ב ס ן ‪ 3‬ן‬
‫ש א ז ן‬
‫ז ה‬
‫ע נ‬
‫ין‬
‫י י ן לסשנת ס‬
‫‪ ,‬פר ‪,287‬‬
‫ס‬
‫« ״ עיין בצורות שבספרו של ‪) L e Blant‬ציינתי לו ל ע י ל הערה ‪ (101‬ע '‬
‫‪ .295‬ועיין ‪ Cabrol‬הניל‪ .‬ועיין אסתר ר ב ה שם פינ ס ו ף סי׳ אי‪.‬‬
‫‪ 7‬״ שם עסי ‪.292‬‬
‫ם‬
‫את‬
‫! ל ובין‬
‫)‪ (1888‬עם׳ ‪ 80‬וס ש‬
‫‪1,‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ז‬
‫כשהם ערומים‪ ,‬ונם א ת ה ה ב ד ל בין ה נ צ ל ה כשהוא ע ר ו ם‬
‫ברלינר חט״ו‬
‫ר‬
‫נ ו ר י י ז‬
‫**![‬
‫פ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ש‬
‫י‬
‫ועזריה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ב״ח‬
‫א ב ל ה א מ ת ה י א שאין כ א ן א ל א ה י ק ש מ מ ה ש ל מ ט ה ע ל מ ה ש ל מ ע ל ה ־‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫ס‬
‫״* ט ו ע ו ­‬
‫ב ג י ה נ ם‬
‫שם‪ ,‬שהרי כ ן מ ע ת י ק נם ב י ל ק ו ט ה מ כ י ר י ג י י ‪ ,‬ו כ ן מ ב י א נם ב מ ד ר ש‬
‫‪1 0 8‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫א ס ת פ ק כאן בדונמא אחח‪.‬‬
‫ב נ י ה נ ם‬
‫כשהם‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו ב ע ל כ ר ח ך א ת ה א ו מ ר שחכמינו ז״ל ל א נמנעו ל ל מ ו ד מ מ ה ש ל מ ט ה‬
‫מה שלמעלה‪.‬‬
‫שבחו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫א‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫^‬
‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬
‫חנניה מ י ש א ל ועזריה ב כ ל מ ל ב ו ש י ה ם * ״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫ל‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ה מ ד ר ש אינו א ל א מ ג ד י ל א ת ה מ י ו ן‬
‫ב ע ל י ע ב ר ה ו מ ע י ר ש ה ם י ה י ו נ י ד ו נ י ם בגיהנוםיייי מ מ ש כ מ ו ש ה י ח ה ה מ ל כ ו ת‬
‫נוהגת ב י מ י ה ם ‪.‬‬
‫בדומה‬
‫תלויות‬
‫ל‬
‫ז‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ע‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫‪20‬י‪:‬‬
‫ת ו מ א‬
‫ב ר נ ל י ה ן וראשן ל מ ט ה והן מתעשנות בנפרית<‪.•2‬‬
‫חוזרת‬
‫וראשם‬
‫ל מ ט ה ו ה י ו נ ח נ ק י ן ב ע ש ן ה ח ו מ ר ה ד ו ל ק ש ה י ה נ י צ ת מ ל מ ט ה ״ יל‬
‫י‬
‫ה כ ו ת ב ״י‬
‫וכי אין כ א ן תמונה‬
‫מ ס פ ו ר ‪Eusebius‬‬
‫כ י‬
‫שהנוצרים היו‬
‫ו ר א י ת י נשמות‬
‫ברנליהם‬
‫לפעמים נתלים‬
‫ולהפך‬
‫א י ן ב ת א ו ר ‪•» E u s e b i u s‬־ י מ ח ז ה מ מ ש מ ס ד ר י ניהנום?‬
‫ל מ ד י ם ש ה נ י ה נ ו ם ש ל מ ט ה ב ו ו ד א י ה ש פ י ע ע ל ה נ י ה נ ו ם ש ל מ ע ל ה ‪ ,‬ויש‬
‫נמצאנו‬
‫ל ש א ו ל ‪ ,‬ה א ם ל א ה י ח ה גם ה ש פ ע ה ח ו ז ר ת ‪ ,‬ש ה ע ל י ו ן ה ש פ י ע ע ל ה ת ח ת ו ן ‪.‬‬
‫הנוצרים‬
‫המושלים‬
‫ה כ י ר ו י פ ה א ת חזיונות הניהנום בין מן ה כ ת ב ובין מן ה ד ר ש ו ת ש ל‬
‫ה כ מ ר י ם ב ע ל פ ה ‪ ,‬ו כ ל ו ם יש ל ה ת פ ל א א ם ה ח ז י ו נ ו ת ע ש ו ע ל י ה ם רושם?‬
‫האינקוויזיציה‬
‫מצאה‬
‫מוכנים‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ס‬
‫ב‬
‫הספרדית‬
‫פ‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ך‬
‫ר‬
‫תכנית‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ן‬
‫קבועה‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ו מ פ ו ר ט ת ש ל עינויים‬
‫ו‬
‫?‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ת‬
‫וכי ל א‬
‫אכזריים‬
‫ל א ע ל העונש‬
‫ה ר ג י ל ב י מ י ה כ י נ י ם ל ת ל ו ת א ת ה פ ו ש ע י ם ב ר נ ל י ה ם ו ר א ש ם ל מ ט ה * ־ ! ‪ ,‬ו ה ר י עונש‬
‫זה נזכר‬
‫ביגלים‬
‫כ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ד‬
‫על מוקד בוער‬
‫ר‬
‫י‬
‫ג י ה נ ן ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה נ ן צ ר‬
‫ו ל א ע ו ד א ל א שנם ה ח ל י י ה‬
‫י «‪.12‬‬
‫ם‬
‫ב ס מ ו ך מ צ א א ת תיקונו בימי‬
‫מ ל מ ט ה שהזכרנו ל ע י ל‬
‫‪1 1 8‬‬
‫שם עסי ‪291‬‬
‫• ״ וכן‬
‫‪.‬‬
‫ק ן ר א י ם‬
‫א נ ן‬
‫} ‪Q‬‬
‫ב ח ז י ן ן‬
‫ס י‬
‫פ א י ל ן ס‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫׳‬
‫ט‬
‫ה ו צ‬
‫•‬
‫‪s‬‬
‫‪e‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ J‬עם׳ ‪E t iterum aspexi :31‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Uhc v‬‬
‫‪ac mulieres incisis manibus et pedibus constitutos ac nudos‬‬
‫וערום‬
‫לי‬
‫‪,‬‬
‫^ ^‬
‫^‬
‫‪,ve‬‬
‫‪l r o s‬‬
‫‪n‬‬
‫‪a‬‬
‫‪C‬‬
‫‪d‬‬
‫‪e‬‬
‫‪a‬‬
‫‪l‬‬
‫א נ ש י ם‬
‫‪g‬‬
‫ס ק ן ט ע י‬
‫ן נ ש י ם‬
‫י ד‬
‫כמקום כפור ושלנ׳‪ .‬נם כאן לא נמנע המחבר להעיר שהנידונים היו‬
‫את הקור‪.‬‬
‫‪1 2 0‬‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ו ר נ‬
‫כדי‬
‫ערומים‪.‬‬
‫סי׳ נ־ו‪ .‬הוצ׳ ‪ .Bonnet‬עמ׳ ‪.172‬‬
‫‪deiov‬‬
‫‪Ka«v*o08\-"01a‬‬
‫‪Kal‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Kaicvbv‬‬
‫‪Ke<pa\r)s,‬‬
‫‪Kai‬‬
‫‪a,u‬‬
‫‪Kard‬‬
‫‪D i e t e‬‬
‫ז‬
‫‪x,A‬‬
‫‪5‬‬
‫ע ס‬
‫‪2‬‬
‫‪Kn‬‬
‫י‬
‫'‪; ? ,‬‬
‫׳‬
‫«< תולדות הכנסיה סיח פי־ב סי' א־‪ .‬ועיין ‪ c h , Nekyia‬״‬
‫ידידות‬
‫״‬
‫?‬
‫‪™«P™Ht™p‬‬
‫‪Kai‬‬
‫״‬
‫‪u‬‬
‫‪M«nevrjsv\ s‬ובמעשי הקדושים שלהם נזכרת תלייה כזו לעתים קרובות‬
‫^ ‪4 w v i 7 0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪K‬‬
‫‪v‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬״‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ס‬
‫^‬
‫״‬
‫^‬
‫‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫י ע י י ן‬
‫‪ JQR .‬ס ד ר א הדשה‪ .‬הל־ה‬
‫ב‬
‫‪R‬‬
‫)‪ (1944‬עם׳ ‪.17‬‬
‫‪.‬״‪1‬ל עונש זה פרופ׳ יצחק נוידא ‪ ,‬״ » ד ל ו‬
‫״•«‬
‫קיש'‪ v‬י! ‪p,Historia Judaica Vol • V‬‬
‫ש ע‬
‫עעייון ם‬
‫•‪.seq‬‬
‫‪1 2 5‬‬
‫ס‬
‫״«« חזיון פ ס ר סי־ סי‪ ,‬חוצ׳ ‪ James‬עם־ ‪ :91‬חזיון פאיליס‬
‫»‪Testa*en‬‬
‫"‬
‫ס י‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪New‬‬
‫‪8‬‬
‫צ‬
‫‪The Apocryphal‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪a m e s‬‬
‫‪0‬‬
‫‪J‬׳‬
‫*'‬
‫י כ ן‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫‪J‬‬
‫« ״ ״‬
‫׳ ‪°‬־י‬
‫ע‬
‫עמ׳ ‪ 128‬ה ע ד י ־‬
‫ל * ‪) Asm‬ראה לעיל הערה ‪(8‬‬
‫היהודים‬
‫א טצאתי‬
‫ל‬
‫‪( 5 4 5‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪2‬‬
‫ל‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫) י‬
‫‪.‬‬
‫'׳‬
‫‪W‬‬
‫־‬
‫™‬
‫ל‬
‫״'‬
‫‪1‬‬
‫‪ £‬מוחמר‬
‫״ ד ר י ידנים‬
‫י" ‪S T‬‬
‫״דמדיימר‬
‫־‬
‫‪ • , ,‬ע‪-‬א‪ ,‬הוצ וודםה מ י‬
‫‪0 5‬‬
‫ע ל ו נ‬
‫ט‬
‫־ ׳‬
‫‪2 4 6‬‬
‫ק‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ליברמן‬
‫הכינים״!‪.‬‬
‫לחזיונות‬
‫]‬
‫ב ד ו מ ה ל ז ה ה ת ל י י ה י ח ד ע ם כ ל ב י ם ‪ ,‬שנשכו א ת‬
‫הנוצרים״י‪.‬‬
‫כמו‬
‫לא‬
‫כן‬
‫המלכות‬
‫מאסה‬
‫ז‬
‫ה ת ל ו י ה ‪ ,‬איני‬
‫המגונה‬
‫בעינוי‬
‫י ח ‪1‬‬
‫ר‬
‫שהזכרני‬
‫למעלה‪.130‬‬
‫סוף‬
‫ה ר ב ה כ מ ה מן‬
‫דבר‪,‬‬
‫לגיהנום‬
‫שלמעלה‪,‬‬
‫שולטים‬
‫ב ע ו ל ם הזה‪.‬‬
‫זוקקו‬
‫העינויים‬
‫ו צ ו ר פ ו שם‪,‬‬
‫האכזריים של‬
‫חזרו‬
‫ושוב‬
‫ה מ ל כ ו ת הרשעה עלו‬
‫השקר‪,‬‬
‫לעולם‬
‫ה‬
‫ועדייו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫עס־ ביו ועם׳ כ׳ז( ובכרוניק של ירחמיאל )עטיו סי׳ א׳‪ ,‬הוצ׳ גסטר עמ׳ ‪•(34‬‬
‫היה נוהנ למעשה‪ ,‬עיין להלן בסמוך‪ .‬וכן אנו מוצאים א צ ל ‪n a r i a , 300) Plautus‬‬
‫זה ל ע ב ד )‪ .(pendes per pedes‬ועיין ‪ ,Dieterich, Nekyia‬עמ׳ ‪ 203‬ואילך­‬
‫‪ G . Kisch‬שם עס׳ ‪ .130‬ועיין ‪ Dieterich‬הניל עמ׳ ‪ 205‬ה ע ר ה ‪• 1‬‬
‫ם‬
‫ס‬
‫ע י‬
‫נ»‬
‫‪{ A s i‬‬
‫‪1 2 7‬‬
‫‪1K‬‬
‫‪128sch‬‬
‫ה נ‬
‫ע ס‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫ה ן ‪ 5‬ר ה‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ >,, L‬׳ •'(‪44‬‬
‫'‬
‫'ל‬
‫• ! ‪Vifi; J‬‬
‫‪ '29‬חזיון סרים הבתולה‪ ,‬נוסח הכושי‪ ,‬לפי תדנומו של ‪ ) Chaine‬י‬
‫‪ 3.110s h‬י‬
‫י‬
‫״‬
‫‪,‬ן קיש‬
‫‪nomines in medio flammarum suspensos . . . canes ignis mordebant‬‬
‫‪. eos‬וראיחי אנשים אחרים תלויים בתוך ל ה ב ו ת ‪ . . .‬ו כ ל ב י אש היו נושכים אותם •‬
‫‪ p‬חולר‬
‫' '‬
‫'‬
‫"‬
‫שם סוף עם׳ ‪ ,126‬והשוה ‪ ,Eusebius‬תולדות י‬
‫‪ ,‬דונמאי‬
‫' י‬
‫'‬
‫'‬
‫׳‬
‫‪ ! 3 0‬הערה ? • יעיין ‪'°‬‬
‫^ ‪ 0!*?°‬וחיתוי‬
‫)י ׳‬
‫הכנסיה‪ ,‬ס־ח פייב סי׳ ז׳‪ Dieterich .‬ב ס פ ר ו ' ל ע‪'°‬‬
‫מזכירי‬
‫'‬
‫'‬
‫ל •‬
‫אחרות לעינוי זה‪ .‬ה מ ל כ ו ת הרשעה נהנה כסנהנ ס ל א כ ׳‬
‫‪ J‬יין ‪J .‬‬
‫)‪ (kuTtuvuv‬מצוי בין עונשי המלכות‪ ,‬עיין ‪ Dieterich‬י׳ניל‬
‫האבר‬
‫' י ר‪,‬מלכ‬
‫'‬
‫' יי•‬
‫‪ Eusebius‬ב ס פ ר ו ע ל קרישי ' "‬
‫‪ ( T,‬נמצא‬
‫‪ Juster‬בספרו )שצ״נחי לו להלן‪ ,‬נספח‪ ,‬ה׳ ‪ (8‬ע ל מ צ ב החוקי ל‬
‫‪ ,‬ו ד ה כנני‬
‫'י׳ '‬
‫הוויסטנוטים עסי ה׳ וי‪ .‬בספרות הסדרשית )פסיקתא ד ר ב‬
‫‪•, 1‬ל‬
‫ששםואל ס ר ס את אננ‪ .‬יתכן שהאםורא שהוסיף עונש זה לשאר העונשים התכזייז‬
‫ונתעביי'‬
‫'‬
‫^‬
‫מדה‪ ,‬שכן מביא ר׳ שלטה דוראן ) ב ס פ ר י‬
‫קורוח‬
‫״‬
‫שכאשר ה ב י א ו ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאול את אננ( ונתנו בבית הסוהר ב א ע ^‬
‫לי‬
‫ממנו ומאותו עבור היה המן בעולם*‪) .‬מדרש זה לא סצאתי ב ס פ ר ו ת הזיל‪ ,‬וכ!‬
‫^ ^ " ללללה‪ .‬ע !‬
‫'‬
‫'‬
‫שציין ל ה ם הדיל נינצבודנ באנדות‬
‫מנילה י״נ רעיא‪ ,‬ועיין בדקדוקי סופרים שם‪ (.‬עיפ מדה זו התנהנו הרוצחים של ק י‬
‫‪ Suetonius‬בתולדות קיסר זה פניח סי׳ ני‪.‬‬
‫ה‬
‫א ה‬
‫ז כ נ ס י ה‬
‫‪9‬‬
‫‪v‬‬
‫‪s‬‬
‫‪u‬‬
‫‪i‬‬
‫‪o‬‬
‫‪n‬‬
‫‪e‬‬
‫‪t‬‬
‫‪u‬‬
‫‪S‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫נ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ס י‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫ה ג‬
‫פ י‬
‫ב‬
‫ס‬
‫‪4‬‬
‫ס י‬
‫ה ח ב‬
‫י ת‬
‫ו‬
‫ו ה ש ו ה‬
‫ק ‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫ע י‬
‫‪2‬‬
‫ב ד‬
‫ה‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ע ר ה‬
‫ו‬
‫‪u‬‬
‫‪s‬‬
‫‪b‬‬
‫‪i‬‬
‫ח‬
‫‪e‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ע‬
‫נ ס‬
‫ה‬
‫ס י י‬
‫י‬
‫ע‬
‫א‬
‫י‬
‫פ‬
‫ז‬
‫ס י‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ש‬
‫״‬
‫ים‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫ה י ה י ד י ם‬
‫‪n‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ג‬
‫א‬
‫ע‬
‫כ‬
‫י ם ק ב י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ה י ה י ד י ם‬
‫ח‬
‫ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫ק‬
‫י ש ר א‬
‫צ‬
‫ש ד י י ש‬
‫ט‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ח‬
‫א‬
‫ח‬
‫ה‬
‫א י נ י‬
‫נ‬
‫ג ‪0‬‬
‫ם‬
‫צ‬
‫א‬
‫ב כ ג‬
‫י‬
‫ע מ‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫א כ‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪1‬‬
‫י נ‬
‫]יט[‬
‫על‬
‫רסז‬
‫ח ט א י ם וענשם‬
‫נספח‬
‫נ ל ו ח ה ש ע ר ו ת ו ג י ל ו י ה פ נ י ם בנשי י ש ר א ל‬
‫ב מ ח ז ו ת הגיהגום ש ל ה י ה ו ד י ם והגויים ש ה ב א נ ו ל מ ע ל ה ׳ ר א י נ ו אנשים ) ב י ה ו ד‬
‫נשים( מ צ ו ע ר י ם ב ש ע ר ו ח י ה ם ע ל ש ל א ה ח נ ה נ ו כ ש ו ר ה ‪ ,‬ו ה ו כ ח נ ו ש כ ן נ ה ג ה ה מ ל כ ו ת‬
‫הרשעה‬
‫למעשה‪.‬‬
‫ירושלם‬
‫קשורה‬
‫ראה‬
‫אלעזר בר׳‬
‫ר׳‬
‫בשערה‬
‫מ צ ב ה שגלוף‬
‫צ ד ו ק מ ע י ד לנו־ ש ר א ה אשה א ח ח מ י ק י ר ו ח‬
‫בזנב הסום‪.3‬‬
‫מ ס פ ר ‪ « Suetonius‬ש נ י ד ו ן ק י ס ר‬
‫וכן‬
‫‪5‬‬
‫ע ל י ה ח י י ל מ נ ל י א כ פ ו י ו נ ס ח ב ב ש ע ר ו ת י ו ע״י פ ר ש ר ו מ י •‬
‫עמים נ ק ט ה ה מ ל כ ו ה בשני העונשים יחד‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫אותה •‬
‫ת ל ו אשה בשערוחיה‪ ,‬ואח כ נלחו‬
‫ב י מ י ה כ י נ י ם ) ב ש נ ח ‪ ( 6 8 1‬מ ו פ י ע א צ ל ה ו ו י ס ט נ ו ט י ם עונש מ י ו ח ד ל י ה ו ד י ם ‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫והוא מ ל ק ו ת ו ק ר י ח ת שער הראש? ב נ ל ל ח ט א י ם שונים •‬
‫ב ז י ו ן ז ה ש ל ג י ל ו ח ה ר א ש ה י ה גוהג ב י מ י ם ק ד מ ו נ י ם א צ ל כ מ ה ע מ י ם כ ע ו נ ש‬
‫‪8‬‬
‫ל א ש ה פ ר ו צ ה ‪ ,‬א ב ל אין ה ו כ ח ו ח שנם ה י ה ו ד י ם נהנו ב ו ב ת ק ו פ ת ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד ‪.‬‬
‫ה ח ל מ ו ד י ח ו ה מ ד ר ש י ח ה ק ד ו מ ה אין‬
‫בספרות‬
‫שמזכירו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הוא‬
‫ש נ א מ ר שם‪:‬‬
‫פרקי דר׳א״י‬
‫רמז‬
‫לעונש זה‪.‬‬
‫ונתן ל א ש ה תשע‬
‫המדרש היחידי‬
‫קללות‬
‫ובו‬
‫ומות‬
‫הערות ‪.105 .86‬‬
‫ירושלמי כתובות ספ־ה‪ ,‬איכה ר ב ה פ־א—ט״ז‪ ,‬הוצ׳ בובר עם׳ ‪.86‬‬
‫‪ 3‬באיכה ר ב ה ב ד פ ו ס ראשון‪ :‬שקשרו ש ע ר‬
‫^‬
‫^‬
‫ששתי‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ם‬
‫ה א ח ר ן נ ן ת‬
‫א ח י <‬
‫נ כ נ ס ן‬
‫ו ת י ה‬
‫ע י י ן‬
‫ב ז ג ב‬
‫ס ו ס י ה ם‬
‫פ‬
‫ס פ ר י‬
‫‪- ,‬‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫״ ו ד‬
‫ה ו צ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י ‪'<™",\jV‬‬
‫׳ פעקעלשטיין‪ .‬עם‬
‫ב‪ 23‬ובמקבילות שציין שם‪.‬‬
‫* ‪.Nero 41.2‬‬
‫‪,‬‬
‫» ‪'MiHtem Galium ab equite Romano oppressum trahi crinibus‬‬
‫‪ M‬ט ל‬
‫!‪(A‬‬
‫‪°‬‬
‫׳‬
‫י‬
‫‪rpixas Ure^y‬‬
‫כיימינה )‪etc.‬‬
‫*־'*טינה ‪(Acta Sanctorum, Julii 24, Julii V, p. 527: tunc iudex iussit earn‬‬
‫ד ״ ‪b w S‬‬
‫> "‬
‫׳‬
‫‪ (ablatis crinibus decalvar. etc.‬על קריספינה‬
‫!‪ti‬‬
‫י " ׳‪f‬‬
‫ז‬
‫‪ (P• f‬יעוד‪ .‬ולפעטים ננזר עליהן שיתלשו שעריתיהו•‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫וכ‬
‫‪TO. i‬‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫ס‬
‫‪V‬‬
‫‪m‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫פ‬
‫‪X‬‬
‫‪C‬‬
‫‪7‬‬
‫י‬
‫״‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪1‬‬
‫‪G‬‬
‫‪m a H y r‬‬
‫ע‬
‫}‬
‫ל ‪1 1 0‬‬
‫יכן סתאד ‪ Lucianus‬ב ס פ ר ו ‪ / ^ 33‬ש ה י ר ס י ס ‪ p‬את קנתירום לטי״ה‪ .‬ובראשונה תלשי‬
‫‪0‬‬
‫‪ . T T 0 X 0 1 . T 0‬״‬
‫‪os‬׳‪1rapaTiXX6/iei‬‬
‫י ‪centum flagella decalvatus suscipiat; publica decalvatione turpatus‬‬
‫‪ r ,‬״‪-‬‬
‫‪ • : turpiter decalvetur etc.; publice dccalvabitur e‬־‬
‫‪a‬‬
‫‪l‬‬
‫‪f‬‬
‫‪p‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪P‬‬
‫‪e t c‬‬
‫י‬
‫ש ה ע ת י‬
‫‪L e g‬‬
‫ק‬
‫ד ן‬
‫‪L a Z L l ^ r‬‬
‫‪,‬‬
‫־ "י‬
‫״ כמעט ב כ ל סעיף של ‪ X I I . 3‬י ׳ ״ ״ * ״ ^ "‬
‫^‬
‫‪° » W l e des Juifs sous les rois Visigoths, pp. 14,‬‬
‫‪.‬״• ‪6 ,4‬‬
‫‪a o‬״«>‪n‬‬
‫־? ־‪,‬‬
‫־‬
‫‪u‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8;4‬‬
‫י •יל‪^",‬ב‪,‬ז«‪/‬‬
‫? ‪ V‬לעיל הערה ‪ 6‬יעיין ב מ א ם י י י‬
‫‪.‬‬
‫^‪InternaUonal Cntual‬‬
‫ב י ר " ם ‪ ,1905 .‬עט׳ ‪ 91‬ואילך‪ ,‬ועיייש עט׳ ‪ 7‬״ ‪ .‬ועיין‬
‫‪ Commentary‬לאנרת א׳ לקורינתיים פ י ־ א ‪ -‬ה ׳ ‪.‬‬
‫‪.102‬‬
‫‪C 0 n d l h‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫ח ש י ב‬
‫ש ל‬
‫א‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ב‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ס‬
‫‪J‬‬
‫ליברמן‬
‫וראשה מ כ ו ס ה כ א ב ל ]ומנדלתש ע ר כלילית[•«‪.‬‬
‫מ ז נ ו ת־י‪.‬‬
‫א ל א‬
‫פריצות‬
‫לענוש‬
‫המביא‬
‫המנולחת‬
‫היהודים‬
‫בפרקי‬
‫מ ג ל ח ת‬
‫השער‪.‬‬
‫ערביים‬
‫וביכלעד״‬
‫שנהגו‬
‫ב ר ח ו ב ו ת ובשווקים‪.‬‬
‫מעתיק א ת‬
‫)הערביים(‬
‫דברי‬
‫!‬
‫לנלח אשה‬
‫פרוצה‬
‫ולחזר‬
‫מ כ א ן ה ו א נוטה ל ה ס י ק ה שהעונש ה ז ה חודש א‬
‫רואה‬
‫מ פ נ י ה ש פ ע ת ה ע ר ב י ם ‪ F r i e d l a n d e r .0 .‬ז ׳‬
‫‪, 8‬‬
‫‪Goldzihcr‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫י ם‬
‫ב ר ם מ ס פ ר ו ת הגאוגים<־‪ 1‬א נ ו ל מ ד י ם ש נ ו ה נ י ם ה י ו ה י ה ו ר‬
‫בגילוח‬
‫ממקורות‬
‫ו א י נ ה‬
‫א י‬
‫ו‬
‫‪| J‬‬
‫י(‬
‫ל‬
‫צ‬
‫במנהנ זה שנזכי‬
‫ד ר י אר מ ז לזמנו ש ל המדרש‪.‬‬
‫ב ר ם אין‬
‫ל מ ס ק נ ו ת א ל ו שום‬
‫יסוד‪ ,‬שכן אנו קוראים‬
‫ה ע ר ב י * י ‪,™De alterc. eccl. et synagogae‬‬
‫בספר‬
‫שהכנסיה‬
‫קדום‬
‫אומרת‬
‫לכבוש‬
‫הכנסח‬
‫לבית‬
‫‪:‬‬
‫‪^uia officina et mulieres tuas depilato capite a c decalvato in‬‬
‫‪damnatas‬‬
‫ו נ ש ו ת י ך‬
‫‪.asinis saepe v i d i‬‬
‫שנתחייבו בדיף־־‬
‫‪.‬הרבה פעמים‬
‫ז ו נ ו תי ל‬
‫ראיתי א ת‬
‫]ויצאו ר כ ו ב ו ת [ ע ל ה ח מ ו ר י ם ־ ־‬
‫‪2 0‬‬
‫וראשן ממורט‬
‫ומוקרח״‪.‬‬
‫כ מ ו כ ן עלינו ל ת ק ן א ת ד ב ר י‬
‫ביכלע ‪3‬־‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ל י‬
‫ש‬
‫ט‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ן‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫ל ל א גחנו‬
‫״ כיה בילקוט בראשית סי׳ כיז יכתשב־ץ ח־נ סי' קצ־א‪ .‬ולפיז עלינו למנות ‪ .‬כ ע ב ר עו^ם‬
‫י י ן ביכלער‬
‫‬‫ל‬
‫וכשפחה וכי׳ י ל ק ל ל ה אחת‪ .‬וכן משסע באמת מ‬
‫שם עמ׳ ‪ 102‬הערה ‪ ,1‬ונעלמה ממנו נירסת הילקוט‪ ) .‬א ב ל בפרקי דריא כתיי ביה־מ לרבניט‬
‫בניויורק פי׳א‪ 17 ,‬ע ׳ ב חסרות המלים המוקפות(‪.‬‬
‫׳‬
‫־< אמנם בכתיי הנ־ל‪ :‬ואינה מנלת אותו א ל א מזנות‪ ,‬וכן בילקוט שם בד־ר‪ :‬ואינה‬
‫ו א י ן סנלה את ראשה י אם ב י נ י " !‬
‫ראשה כ׳ אם בינות)!(‪ ,‬וכן בילקוט כת־י אוקספורד‪:‬‬
‫ולפיז אינט מ ד ב ר י ם בנילוח כ ל ל ‪ ,‬א ל א מ י ל ו י ראשה של סוטה עיי הכהן‪ .‬ב ר ם הנירסא‬
‫ב פ ר ק י דריא‪ ,‬שהיא נם נירםת התשביץ הנ־ל‪ ,‬היא כנראה המקורית והנכונה ומתאימה ל ‪ .‬מ נ ר ל‬
‫שער כלילית׳‪.‬‬
‫» עיין ב י כ ל ע ר שם עמ׳ ‪ 103‬ואילך‪ 119 ,‬ואילך‪ .‬ועיין ב ה ל כ ו ת קצובות הוצ׳ ד י ר מ ר ד כ י‬
‫מרנליות עט׳ ‪ 123‬ובהערות שם; עם־ ‪ 137‬ובהערות שם‪.‬‬
‫שם עמי ‪.106‬‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ה ג ד ן‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת ע ס‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫ו ע‬
‫מ נ ל ר‬
‫כ‬
‫ע ל נ‬
‫ת‬
‫‪.Muham.‬‬
‫‪Stud. I , p. 185, n. 4 15‬‬
‫‪ »6‬ועיייש נם בעם׳ ‪.137‬‬
‫ל» בתרנומו של פרקי דריא עמ׳ ‪.439‬‬
‫« נתחבר במאה החמישית‪ ,‬עיין ‪ J . Juster‬ב ס פ ר ו ‪« Juifs dans Vempire Remain‬׳*־‬
‫חיא עמ׳ ‪ 74‬ה ע ר ה ‪. 1‬‬
‫י ג ‪ ,Migne P L X L I I‬סוף עמ׳ ‪.1134‬‬
‫‪0‬־ עיין ‪ H . J . Rose, The Journal of Theological Studies‬כ ר ך ‪ ,1933 ,34‬עמ׳ ‪•64‬‬
‫‪1‬־ מתוך תוכן הדברים שם מוכח ברור שהנשים נידונו עיי ב י ת דיו של ישראל ו ל ע '‬
‫הנוים‪.‬‬
‫פלוטיר־‬
‫‪.‬‬
‫־־ כלומר‪ ,‬שהיו םחזרין אותן בשווקים ו ב ר‬
‫‪)!,‬דל ‪w yvvaiK&v‬‬
‫‪i‬‬‫‪:kiri‬‬
‫• • ‪potxeiq. \71<p9ei<rav.‬‬
‫‪\Kalri]v‬׳״‪6r71‬ע‪0‬ע‪6,‬׳ ‪. fi $ov « r‬אשה שנמצאה‬
‫‪ax^^a1rep7KVKXIO‬‬
‫‪K T \ .‬׳‬
‫ו נ ה ‪ . . .‬היו מרכיבים אותה ע ל חמור‪ .‬ואחרי שמחזירים אותה בעיר וכוי‪ .‬ועיין בדברים רבי'‬
‫הוצ׳ ליברמן עמ־ ‪ 50‬ובמקבילות שצויינו בהערה ‪ 1‬שם‪.‬‬
‫־ שם עמי ‪.98‬‬
‫א‬
‫ח ן ב ו ת‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ן‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪T‬‬
‫‪a‬‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫^‬
‫ר‬
‫על חטאים וענשם‬
‫ס‬
‫ט‬
‫כ‬
‫ל ל לכסות את פניהן‪ .‬הוא מסתמך על דברי הירוניסוס״ שמפרש את המלה‬
‫‪rpa‬־‪*0€p10‬־ בדברים הללו‪. :‬ויש להן )כלומר‪ ,‬לנשים( נם צעיפים‪ ,‬שאנו‬
‫יכולים לקרוא להם אפיליונין‪ ,‬שבו נתעטפה גם רבקה ושבו מתכסות נשי ערב‬
‫וארם נהרים נם כיום‪ ,‬בעברית קוראים להם הרדידים וביוונית ‪.™"depiarpa‬‬
‫מכיוון שהירונימוס נוקט לדונמא ר ק את נשי ערב וארם נהרים ואינו מזכיר את‬
‫היהודים שישב ביניהם‪ ,‬הרי מוכח שהיהודיות ל א כסו את פניהן‪.‬‬
‫ברם לאמיתו של ד ב ר לא בא כאן הירונימוס לפרש את כיסוי הפנים אלא‬
‫את מהות הרדיד בלבד‪ .‬לפי דבריו בנד זה א י ן אפיליון שאפשר לעטוף‬
‫בו את הנוף ואת הראש לרבות גם את הפגים‪ .‬והוא אומר שבבגד זה מתעטפות‬
‫הערכיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬הן הן רעלות » ל התלמוד והמשנה‪ .‬וכן באמת מתרגם‬
‫הירושלמי״ את הרעלות שבישעיה )ג׳ ייט(‪ :‬בלנידיא־־־‪ ,^xXavidia ,‬מעילי‬
‫נשים • מכאן איגו מוכח אלא שגשי היהודים ״ י לא השתמשו בבגד זה׳ ׳‬
‫כדי לכסות את פניהן‪ ,‬א ב ל אין ראייה שלא כסו את פניהן כלל‪.‬‬
‫מ ע‬
‫ה ו‬
‫‪3‬‬
‫‪30‬‬
‫ב א‬
‫ולא ‪.‬עוד אלא שמדברי הירונימוס במקום אחר י ל ללמוד את ההפך•‬
‫י ‪. 3‬ומיד‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬ל ‪1,‬‬
‫בתאורו‬
‫כשהן )כלומר‪ ,‬הצנועות הציימניות( רואות את מי שהוא הן נאנחות‪ ,‬משפילות את‬
‫״ ‪ . 3 3‬והוא אינו‬
‫עי ‪,‬‬
‫מזכיר כ ל ל את הערביות*־‪ .‬יתר על כן‪ ,‬שני התלמודים מאשרים את דבריו‪.‬‬
‫צנועות‬
‫וכיה בבבל‪ : •-‬עץ אחת הא לא כחלי? אמר ר ב הונא שכן‬
‫כוי׳לות עין אחת‪ .‬ופירש״י‪ :‬צנועות שהולכות מעוטפות‪ ,‬ואין מגלות אלא עין‬
‫ד ‪ . . . 3‬שכן אשה כוחלת אחת‬
‫׳‬
‫אחת• וכן מפורש י ל ‪. ,‬‬
‫ש‬
‫ה נ פ‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫ה ן‬
‫א ש‬
‫ן מ כ ק ן ת‬
‫ה < צ נ ן ע ן ת‬
‫א‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ן ס ג ל ן ת‬
‫פ נ י ה ן‬
‫ן ס נ ן‬
‫ך‬
‫ע‬
‫ק‬
‫א‬
‫ץ‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ב ן ת ב‬
‫כ ך י‬
‫ר‬
‫ל‬
‫א‬
‫ן‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫ב‬
‫‪PL‬‬
‫ל‬
‫ה צ י י מ נ י ן ת‬
‫ך ן א‬
‫נ ו‬
‫ב מ כ ת ב‬
‫ו ‪2‬‬
‫ר ו ש‬
‫‪3 6‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ר‬
‫מ‬
‫נ‬
‫א‬
‫כ ־ נ ‪• d 7 0‬‬
‫כפירושו לישעיה נ׳‬
‫‪,Migne‬‬
‫‪ .‬ו‪ .‬״ ‪f‬״‪Hpho‬‬
‫תרגום השבעים של ‪.‬הרדידים'‪.‬‬
‫‪est It IX‬‬
‫־‪t‬‬
‫‪° P‬‬
‫«־ ‪Possumus apeilare, quo obvoluta‬‬
‫‪et Rebecca. E t hodie quoque Arabiae et M e s o p o t a m i a operiuntur‬‬
‫‪6ep^ P •feminae,‬‬
‫‪quae Hebraice dicuntur ardiditn, Graece‬‬
‫‪2 8‬‬
‫‪a I l i a‬‬
‫‪s‬‬
‫‪n‬‬
‫‪e‬‬
‫‪a‬‬
‫״‬
‫‪q‬‬
‫‪t r‬‬
‫‪a‬‬
‫‪2 7‬‬
‫‪2 8‬‬
‫שבת פ־ו‪ ,‬ח־ עיב‪.‬‬
‫במכירי ישעיה עם׳ ‪ :32‬כלנדיא‪ ,‬וכצ־ל נם בירושלמי‪ :‬כלנידייא•‬
‫י*‬
‫א ו‬
‫‪t a‬‬
‫^ ‪ x X a‬לפי נירמת המכירי‪.‬‬
‫׳‬
‫‪3 0‬‬
‫את הרדידיס מתרנם הירושלמי שם‪ :‬לסוטה‪.‬‬
‫עיין במשנת שבת פיו מיו‪.‬‬
‫• ‪quae, statim ut aliquem a‬‬
‫ ‪•P‬‬‫»» ‪Eustochium X X I I . 2 7‬‬
‫« ‪viaermt, mgemescunt, demittunt supercillium‬‬
‫‪ d‬כותב• הערביות הנויוח‬
‫‪Hberant ad videndum‬‬
‫י ומגלות ר?‬
‫י _‪L‬‬
‫‪™T‬‬
‫״ ‪ Tertullian‬בספרו‪velandis, X V I I .‬‬
‫‪ ,‬ר^כלער שם עמ׳ ‪•97‬‬
‫^‬
‫יחייכו )ידונו( אתכן‪ ,‬שהרי הן ם‬
‫אחת כדי לראות‪ ,‬ומסתפקות בהנאה מחצי אור גרידא וכי׳• וע ‪J‬‬
‫‪ 36‬שם פיח‪ ,‬ייא עיב•‬
‫י ' שבת פ׳ ׳ ‪,‬‬
‫‪3 1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪m‬‬
‫‪u‬‬
‫‪I‬‬
‫‪u‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪ist‬‬
‫‪o‬‬
‫‪m‬‬
‫‪u‬‬
‫‪E‬‬
‫‪n‬‬
‫‪x‬‬
‫‪U‬‬
‫‪v‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ntbus‬‬
‫ה פ נ‬
‫כ ס ו ת‬
‫א‬
‫ז ‪ 3‬בן דורו הזקן של הירונימוס•‬
‫ד‬
‫ק‬
‫א‬
‫ת‬
‫ם‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫ליברמן‬
‫רע‬
‫מעיניה ומממנת‬
‫)שה״ש ד י ‪ ,‬ט ׳ ( ‪.‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ת‬
‫ק‬
‫י‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ובפרקי‬
‫י‬
‫ן‬
‫א‬
‫ח‬
‫ח ב י ר ת ה ויוצא לשוק‪.‬‬
‫וכן ב פ ס י ק ת א דר״כ^נ‪:‬‬
‫ת‬
‫'‬
‫דרבינו ה ק ד ו ש ה מפורש‪:‬‬
‫]בב[‬
‫ל ב ב ת‬
‫היו מ צ‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ צ מ‬
‫י‬
‫ין‪30‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ח‬
‫עצמן‬
‫ת‬
‫‪ **"u‬תחי]‬
‫ככל‬
‫ה‬
‫י‬
‫נשיהן ש ל י ש ר א ל י ו צ א ו ת פ נ י ה ]‬
‫ונשים ש ל נ ו י ו צ א ו ת מ נ ו ל ו ת ‪.‬‬
‫ובמעין‬
‫גנים‬
‫על‬
‫איוב‬
‫מכוסות‬
‫‪,‬‬
‫לריש‬
‫מסנות‬
‫‪4 1‬‬
‫מעתיק‬
‫בשם‬
‫רז״ל‬
‫וכיון ש ה י ח ה א ש ח ה ח ו ל ה ש ו מ ע ת כ ך ‪ ,‬היתד‪ ,‬מ ט פ ח ת ע ל פ נ י ה‬
‫פ נ י ה‬
‫פ‬
‫)ליתא‬
‫י נ ן‬
‫ל‬
‫פ‬
‫^‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫ח‬
‫א‬
‫ומגלי׳‬
‫ו ס ו ח ר ח א ח ש ע ר ה וכוי‪.‬‬
‫‪ 38‬שוש אשיש‪ ,‬הוצ׳ בובעד‪ t'op ,‬עיב‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪>0‬‬
‫נםצאת‬
‫!«‬
‫מכסות‪.‬‬
‫הוצ׳ שענבלום כיו עיא ) ע ל זמנו של מדרש ‪ nr‬עיין מיש בשקיעין עם׳ ‪•(17‬‬
‫נם בקטע עתיק מן הגניזה שערסם הדיל גינצבורנ בגדי שכטר חיא עמ׳ ‪•4‬‬
‫כיט יינ‪ ,‬עם׳ ‪.92‬‬
‫יסקא זי‬
‫פ‬
‫‪1‬‬
‫ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬
‫מאת‬
‫אלכסנדר‬
‫דרכי‬
‫מארכס‬
‫ה ר נ ס נ ס ב א י ט ל י ה השפיעו‪ ,‬כנודע‪,‬‬
‫עשירי‬
‫ב מ ר ה מ ר ו ב ה ע ל היהודים‪.‬‬
‫ישראל כ ת ק ו פ ת ה ת ח י ה ה ל כ ו ב ע ק ב ו ת שכניהם העשירים הנוצרים‪ ,‬אשר ת מ כ ו ב י ד‬
‫ב ח צ ר ו ת השרים נמצאו חכמים‬
‫ר ח ב ה ב כ ל ענפי ה מ ד ע והחכמה‪ ,‬האמנוח והספרוח‪.‬‬
‫מצוינים ש נ ת מ כ ו ח מ י כ ה ח מ י ד י ח ‪ ,‬ה י ו ס מ ו כ י ם ע ל ש ל ח ן ה מ צ נ ט י ם ו נ ת פ ר נ ס ו ב כ ב ו ד‬
‫ה ח כ מ י ם ה א ל ה האםירו א ת נריביהם והרימו א ת כ ב ו ר בתי פטרוניהם‬
‫ע ל ידיהם‪.‬‬
‫א ש ר ב כ ב ו ד ם ה ח א מ ר ו ‪ .‬ע ש י ר י ה י ה ו ד י ם ח ק ו א ח ה ש ר י ם ה נ ו צ ר י ם ‪ ,‬ו כ ן אנו מ ו צ א י ם‬
‫ג ד ו ל י ה ה ו ר ה ו ח כ מ י י ש ר א ל ב מ א ה הט־ז ס מ ו כ י ם ע ל ש ל ח נ ם ש ל י ה ו ד י ם א ד י ר י מ מ ו ן‬
‫שזכו לשגי ש ל ח נ ו ח ‪ ,‬ל ח ו ר ה ו ל ג ד ו ל ה ‪ ,‬והיו ב ע ל י ה ש פ ע ה ר ב ה ב ק ר ב א ח י ה ם ו ל ע ח י ם‬
‫הנוצרים‪.‬‬
‫גם בין‬
‫ור׳‬
‫)‪(Ferrara‬‬
‫להזכיר‪,‬‬
‫די‬
‫ישמעאל‬
‫ד ר ך משל‪,‬‬
‫בסיינה‬
‫מריאיטי‬
‫את‬
‫ו‬
‫ד‬
‫יצחק‬
‫ן‬
‫)‪.(Siena‬‬
‫אברבגאל‬
‫הגבירים‬
‫בפיררה‬
‫ה א ל ה היו‬
‫להם‬
‫ר ב נ י ם מ פ ו ר ס מ י ם א ש ר ח י ו ב ב ח י ה ם ו ל מ ד ו א ו ת ם ו א ת ב נ י ה ם ובני ב נ י ה ם ת ו ר ה וגם‬
‫שסשו ל ה ם ב ח ו ר מ ד ר י כ י ם ו מ ו ר י ה ו ר א ה ל ד י נ י מ ס ח ר ו כ ל כ ל ה וגם כ י ו ע צ י ם בענינים‬
‫כללים‪.‬‬
‫ר׳‬
‫ב נ ד י ט א כ ס י ל ר ד ‪ ,‬ר א ש ר ב נ י ויניציאה ב ר א ש י ת ה מ א ה הטיז‪ ,‬כ ו ת ב י ש ל מ ד‬
‫ע ם ת ל מ י ד י ם כ מ ה שנים ו ד ב ק ב מ ר ת מ ו ר ו ר ׳ י ה ו ד ה מינץ‪ ,‬ה מ ה ר י י ק ו ר ב נ י ם א ח ר י ם‬
‫שלמדו ת ל מ ו ד‬
‫ב‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫ן‬
‫י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ש‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫א‬
‫<‬
‫ל‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫ידוע א ם ה ר ב נ י ם ה א ל ה ה ו‬
‫ע ו‬
‫‪,‬‬
‫אנשי כ י ח ס ש ל ח ל מ י ד י ה ם ה ע ש י ר י ם ‪.‬‬
‫כ ש ב א א ל י ה ו ק פ ש א ל י ה צ ע י ר לויניציאד‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ד י ל מידינו‪ ,‬ו ח מ ו ת ה ר ב ק ה א ת ר ׳ ק ו פ י ל מ א ן ‪ . ,‬ר ב ן ״ ‪,‬‬
‫ל ה‬
‫כ י א ו א ל ביחן‬
‫בפדובה‪.‬־‬
‫אליהו ק פ ש א ל י נ מ ר א ע ם פירש׳י ותוספות‪.‬‬
‫תנאי ה ע ב ו ד ה ש ל ה מ ל מ ד ‪.‬‬
‫ ‪- ,‬‬‫י פסקים‪ ,‬ויניציאה‬
‫‪ ™ . B o o k l o r e‬יורק « » ‪ , 1‬ע ס ־ » ‪. 1 2‬‬
‫ר ע‬
‫ט‬
‫ו‬
‫׳‬
‫בשנח ר ס ־ ח או ר ס י ט ש כ ר ה מ ר ת ש פ ר ה א ח מ ה ד ר‬
‫' ״ ל א ל איסדלן‪ ,‬מי שהיה אח״כ ר ב ברומה‪ ,‬ל ל מ ד א ת‬
‫^‬
‫ת‬
‫ש פ‬
‫‪,‬‬
‫ר ה‬
‫*‬
‫‪h‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫'‬
‫ל ק ב ל פני ה ת ל מ י ד ה צ ע ר‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ט‬
‫א‬
‫ב‬
‫™ ‪™ i‬‬
‫ב מ ק ר ה ז ה נשתיירו י ד י ע ו ת מ פ ו ר ט ו ת‬
‫ה ו א ק ב ל ל־ן פ ר ח י ם ל ש‬
‫ע‪. -‬‬
‫נ‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫‪W‬‬
‫נ ה ‪3‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל ע ל שלחנה כ ל‬
‫עי־ ספרי ‪ Jewish History and‬״‪Studies i‬‬
‫י־ ח ל אביב‬
‫‪ 2‬פאדגעם‪ R E J ,‬כ ר ך ע ‪ ;38 -‬ש‪ .‬אסף‪ ,‬םקורות לתולדות התנוך כ ר ך ב ׳‬
‫תרציא‪ ,‬ק־ז‬
‫ט‬
‫אח הסי־ר ‪ .‬״‬
‫י‬
‫ו ץ‬
‫ל ן‬
‫״‬
‫ע ־‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫־‬
‫‪ M‬ע‬
‫ל קלף‪ D! .‬״ ״ אכל על ״י"!‬
‫מארכס‬
‫רעב‬
‫ורק‬
‫השבוע‬
‫ב כ ל יום ל מ ד ד ׳ ש ע ו ת ע ם‬
‫ב ע ר ב שבת שב לביתו‪.‬‬
‫א‬
‫^‬
‫ד‬
‫ח‬
‫תלמידיו‪.‬״•‬
‫ר׳‬
‫שנה‬
‫יהודה אריה ממודעה‪ ,‬היה לו בביתי‬
‫מ ר ד כ י מ מ ו ד ע ה ‪ ,‬זקנו ש ל ר ׳‬
‫מ ו ת ו ‪ ,‬שנת ד י ן )‪ ,(1530‬מ ל מ ד ל ב נ י ו ר ׳ י צ ח ק ג א ל י ק ו ‪ .‬י •‬
‫״‬
‫ר׳ י צ ח ק צ ר פ ת י בן ר׳ א ב ר ה ם צ ר פ ת י מ ק ו ס ט א נ צ א‬
‫הרביץ‬
‫בעד‬
‫ו‬
‫ף‬
‫מכתבו‬
‫‪C o s t a n z a‬‬
‫)‬
‫^‬
‫נ ב י ר ו ס ׳ ‪ .‬מ ע ר כ ת ה א ל ה ו ת ' ב ש נ ת שי׳־ו )‪«.(1555‬‬
‫‪o‬‬
‫(‬
‫ב א י ק י פ ר ו ת )‪(Cyprus‬‬
‫מלמד‬
‫‪r‬‬
‫‪s‬‬
‫‪a‬‬
‫‪P‬‬
‫‪e‬‬
‫‪m‬‬
‫)‬
‫‪a‬‬
‫‪3‬‬
‫‪t‬‬
‫‪a‬‬
‫‪u‬‬
‫‪s‬‬
‫ב‬
‫‪g‬‬
‫ח‬
‫ב‬
‫י‬
‫ע ס‬
‫ת‬
‫ק‬
‫מ ע נ ת‬
‫י ם‬
‫^"‬
‫ו‬
‫) ‪( 1 5 7 3‬‬
‫‪3‬‬
‫בפיסארו‪ ,‬אשר ר צ ה‬
‫מנחם‬
‫אבי‬
‫מפוליניו‪,‬‬
‫ב ע נ י‬
‫ש נ כ ת ב ו‬
‫^‬
‫ו י'‬
‫א ל מ נ ת אחיו ה צ ע י ר‬
‫ליבם‬
‫ב‬
‫י ו ס‬
‫'‬
‫ר‬
‫'‬
‫ד‬
‫ו‬
‫המיבם‪:‬‬
‫מנחם‬
‫ר׳‬
‫יעקב‬
‫בר‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ש‬
‫״ פ ע מ י ם ושלש״‪,‬״! ר ׳ י ש ר א ל ב ן י ו ס ף מ א ר י ם ע ו )‪Rimini‬‬
‫יוסף פ י ס‬
‫ר׳ יוסף המיבם‪ • •,‬והרביעי‪ ,‬ר׳‬
‫מ‬
‫א ב ר ב נ א ל ־ ב פ י ר ר ה ‪ .‬־ • מ ק ו ד ם היה ר׳ יצחק ב ר עמנואל‬
‫ת‬
‫‪.‬מרב״ז‬
‫י‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב נ י‬
‫^‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ד‬
‫^‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ל‬
‫ח‬
‫)פסי(‬
‫א‬
‫ק‬
‫ט‬
‫א‬
‫‪.‬המורה‬
‫ש‬
‫א ב ר ב נ א‬
‫^‬
‫כהן‬
‫אליקיט‬
‫ללמד‬
‫פראנטו‬
‫א ח בניו‪,‬‬
‫ח‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫‪ °‬אשתו‬
‫^‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪e‬‬
‫‪e‬‬
‫^ ' ™‬
‫‪d‬‬
‫ה‬
‫(‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫לצדקי׳‬
‫‪3‬‬
‫)‬
‫^"׳‬
‫ב‬
‫ב‬
‫'‬
‫‪s‬‬
‫) ?‬
‫^‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב י ן ‪ /‬ו‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫תוררי‬
‫^‬
‫ב‬
‫ךןן‬
‫‪3‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫(‬
‫(‬
‫‪a‬‬
‫!‬
‫‪ °‬כרובו‬
‫ת‬
‫כ ע ש ר י ם ושלשה‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪(da‬‬
‫ק‬
‫‪a‬‬
‫נ ם ר ׳ י ה ו ד ה א ר י ה מ מ ו ד ע ה ‪ ,‬ב ס ו ף ה מ א ה הט״ז‪ • >,‬י ש ב ב ק ב י ע ו ת‬
‫א ך ל ו היו‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ג‬
‫ש‬
‫‪a‬‬
‫‪Q‬‬
‫א‬
‫׳‬
‫ר ו ש ה‬
‫מפי‬
‫‪m‬‬
‫‪°‬‬
‫ש ע מ ד שם ו׳ שנים‪,‬״ ור׳ מ ש ה ב ר ש ל מ ה א ל י ע ז ר מ פ א נ ו )‪(da Fano‬‬
‫בביחו‬
‫(‬
‫א‬
‫ל ק ר ו ב י ו ב א י ט ל י ה כ ש נ ח ש כ ״ ד )‪ (1503‬מ ז כ י ר א ח •‬
‫המנוחה‪ *,‬נמצאו שמות ד׳ ח כ מ י ם שלימדו ת ו ר ה ב ב ת י עשירים‪:‬‬
‫ר׳‬
‫^‬
‫להועיל ב ב י ת תפארתכם״‪.‬ז‬
‫ל‬
‫)‪(da Foiigno‬‬
‫של‬
‫'‬
‫ת ו ר ה ב א ר י מ י נ ו )‪ (Rimini‬ב ב י ת ר ׳ מ ש ה מ ר י ק א נ א ט י ) ‪Wa R o c a n a t i‬‬
‫מפאמאנושטא‬
‫ר׳‬
‫מ ‪7 : 1‬‬
‫ו ת‬
‫?חיק‬
‫‪,‬י‬
‫ך‬
‫י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ב ה י ו ח ו שם‪.‬י• ז‬
‫ף נח!‬
‫‪,‬‬
‫שללי‬
‫' '‬
‫ב כ ל יום וביום ו׳ <בכ־י ב ט ע י‬
‫‪" ^ ' °‬פרחיס‬
‫העבודה נ פ ס ק ה עיי ל כ י ד ת עיי‬
‫החשבון הסשוער ל כ ל השיס שאילו ננםר היה עולה לת י‬
‫‪ ,45-44‬כ ר ך ע׳^ ‪ ;40-39‬אסף‪ ,‬שם‪ ,‬עם' קי'•‬
‫שם‪ ,‬קיט‪-‬קיי‪.‬‬
‫י ן ס‬
‫יוסף והיה לו זי שעות עבודה‬
‫חסשים פרחים ב ע ד הקלפים‪.‬‬
‫היהודים ור׳ יוסף ירד מנכסיו‪.‬‬
‫נראה סנוזם; עיי פארנעס‪ ,‬שם‪,‬‬
‫‪ 4‬פארנעס‪ ,‬שם‪ ;42 ,‬אסף‪,‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫צ‬
‫א‬
‫ת‬
‫א ‪,‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ב י י ם‬
‫ד‬
‫(‬
‫נ‬
‫ב‬
‫כ ה נ א‬
‫י י ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ת‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪25‬‬
‫י ‪ 1‬עם' ‪• °‬‬
‫י '‬
‫"יי " ־׳‬
‫׳ ק‬
‫י‬
‫י• "‬
‫אשחחיה‬
‫« כיי די רוסי ‪ : • 0 7 3‬עיי ‪ - C . Bernheimer, Paleografia Ebraica‬פ י ר י *‬
‫' ו ל ן ונם‬
‫'‬
‫• י י‬
‫‪ 7‬ד ם ע ם ר כ ר ך נ׳ הוצאת לונץ‪ ,‬׳רושלם חר" ׳‬
‫א ל המשכיל כמו־ה םנחם יציו ו ל א ס ה ‪ " . . .‬האם הוא אולי ר׳ מנחם טפוליניו שנזכיר‬
‫אסה זה היה א ח ד מהמלמדים שבביתוז‬
‫יי• נדפסו ב פ ח ד יצחק ע ר ך ‪.‬חליצה אם קודםת ליבום׳‪ ,‬דף כיא‪-‬כיו‪.‬‬
‫‪ 1 0‬שם‪.‬‬
‫‪ 9‬שם דף כיו עיב‪.‬‬
‫‪ 12‬שם ד ף כיב עיב‪.‬‬
‫‪ u‬שם דף כיו ע״נ‪.‬‬
‫ג! עוית ר'׳ לאכאש‪ ,‬הוצ׳ ס‪ .‬צ‪ .‬פ ר י ד ל ע נ ד ע ר ‪ ,‬וינא תריכ‪. 1 5 8 ,151 ,‬‬
‫אי &‬
‫•‬
‫•‬
‫• ‪ 1‬חיי יהודה‬
‫»ו ׳נם «‪ .2‬שטות הטלטדים הפרטיים האלה מצאת־ תוך הקריאה בזמן האחרון י‬
‫להוסיף עליהם ה ר ב ה מאד‪.‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫נ צ י‬
‫פ‬
‫‪2 6 8‬‬
‫א ? ו י ה ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫ם י י ‪ 1‬ו כ‬
‫‪7‬‬
‫‪2 0‬‬
‫ר (‬
‫‪s 2 2 0‬‬
‫ב ו ך‬
‫(‬
‫^‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה ב ס י י נ ה‬
‫ישעיה ז נ ה ב מ א מ ר ו ה מ צ ו י י ן‬
‫הדיר‬
‫הט״ז׳י"‬
‫ר‬
‫׳‬
‫םזכיר‬
‫אברהם‬
‫את‬
‫יוסף‬
‫ר׳‬
‫‪ .‬ל ת ו ל ד ו ת ק ה י ל ת בולונייה‬
‫םארלי‬
‫מ ר ו ו י ק ו )‪(da Rovigo‬‬
‫)‪,(d'Arii‬‬
‫משה‬
‫ר׳‬
‫רעג‬
‫בחחלת המאה‬
‫באסולה‬
‫)‪,(Basoia‬‬
‫ו ר ׳ י צ ח ק מ ל א ט א ש )‪ (de Lattes‬ב ת ו ר ‪ .‬ר ב נ י ם‬
‫כ ע ל י ס מ י כ ה ‪ ,‬ש ל א היו קשורים לשום ק ה י ל ה א ל א ל ח ו מ כ י ם נדיבים ב ל ב ד ״ ו מ ב ט י ח‬
‫עליהם‬
‫ל ה ר ח י ב א ח ה ד ב ו ר ע ל ה ר ב נ י ם ה א ל ה ‪ ,‬ש ה ו א מ כ נ ה א ו ח ם ‪ .‬ר ב נ י ם נודדים״‪.‬‬
‫יש ל ה ו ס י ף גם א ח ר ׳ יוחנן טריוויש‪17.‬‬
‫ד ב ר ע ב ו ד ח ם ה ל מ ו ר י ח ש ל ה ר ב נ י ם ה א ל ה ל א נ מ צ א ה כ מ ע ט שום י ר י ע ה‬
‫על‬
‫במקורותינו‪.‬‬
‫שלהם‬
‫יש ל ש ע ר‬
‫בלבד‪.‬‬
‫כ י ב ר ר ך כ ל ל ל א היו מ ל מ ד י ם א ל א א ת מ ש פ ח ו ת ה שרים׳‬
‫פ ר ט ל ר ׳ י ה ו ד ה א ר י ה מ מ ו ד ע ה ה מ ו ד י ע לנו‪ ,‬כ מ ו ש נ ז כ ר ל ע י ל‬
‫לי עוד חלמידים נוספים‪ ,‬כ נ ר א ה כ ל ם צעירים‪.‬‬
‫שהיו‬
‫ע ל כן אמרתי שכדי להוציא לאור‬
‫ת מ צ י ת א י א ל ו ח ע ו ד ו ח ש מ ה ן א נ ו ל מ ד י ם כ י א ח ד מ ה ר ב נ י ם ה א ל ה ‪ ,‬ר ׳ י ו ס ף איש‬
‫א ר ל י ‪ ,‬ח פ ש י ש י ב ה שנים מ ס פ ר ב ס י י נ ה ב ב י ח ה ע ש י ר ה מ פ ו ר ס ם ר ׳ י ש מ ע א ל מ ר י א י ט י‬
‫‪t e‬‬
‫< ^‪R‬‬
‫על‬
‫‪(da‬‬
‫מצוחו‪.‬‬
‫פי‬
‫האלה‬
‫המכחבים‬
‫קוים‬
‫מוסיפים‬
‫מעטים‬
‫לחולדוח‬
‫ה י ש י ב ו ח ב א י ט ל י ה ‪ ,‬א ש ר ע ל י ה ן אין ל נ ו מ ק ו ר ו ת מ פ ו ר ט י ם ח ו ץ מן ת א ו ר ישיבהו ש ל‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה מינץ ע ל ידי ר ׳ א ל י ה ו ק פ ש א ל י ‪! 8 .‬‬
‫מדי כדי‬
‫יותר‬
‫העי מ צ ט ט ומביא קטעים אולי ארוכים‬
‫ל ה ב י א ד ו נ מ א ו ת מ ס ע ה ה ד ו ר ואופן כ ת י ב ת מ כ ת ב י ם בזמן ההוא‪.‬‬
‫י מ ־ ! ! ‪ .‬חשבתי ש ת ע ו ד ו ת א ל ו םקוסן ‪-1‬עעי ״ י * ־ ׳‬
‫׳התעניין ב י ה ו ד גם ב ח ו ל ד ו ח ה ח נ ו ך ב י ש ר א ל ו מ א מ ר ו ה מ צ ו י י ן ‪ihe Rabbinical‬‬
‫‪Student‬‬
‫ד ן בעגין ז ה ‪.‬‬
‫ב ס פ ר ו "‪Students, Scholars and Saints"19‬‬
‫‪I‬‬
‫ר ׳ יוסף מארלי מלמד לבנו של ריאיטי‬
‫ר׳‬
‫של‬
‫ג י ס ו‬
‫יש‬
‫ל‬
‫מ ע א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪, , ,‬‬
‫א‬
‫ג י ס ן‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ש‬
‫׳‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח‬
‫‪ ,‬ל‬
‫מ‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫א‬
‫ס‬
‫)‪ ,(da Pisa‬י ד ו ע ל ג ו מ ס פ ו ר ו‬
‫ד ו ד ה ר א ו ב נ י ה ק ו ב ל ע ל י ו ש ל א ה מ ך ב ו ו ל א ה ע נ י ק ו ב ע י ן י פ ה כ ד ר ך שעשה‬
‫‪-‬‬
‫‪ 0‬ג‬
‫א ך נ ר א ה שהיה איש נ ד י ב ו מ ו ק י ר רבנן‪.‬‬
‫רב‬
‫טריוויש‬
‫ב ש נ ת ה ר צ י ו )‪ (1536‬ה י ה ר ׳ יוחנן‬
‫ב ב י ת ו ‪ .‬״ ו א ח ר י ו שמש ר ׳ י ו ס ף מ א ר ל י כ ר ב ו ה פ ר ט י ל ע ר ך כ ־ ה ש נ ה ‪" ,‬‬
‫כ‬
‫* * י י • ייו־יורס‬
‫‪L‬‬
‫'‬
‫" ־‬
‫י‪ ' 1‬י‬
‫•! ה ד פ ס ה םיוחדת סן ‪H U C A‬‬
‫י• עי׳ סאמרי ‪.‬ר׳ יוסף איש ארלי ירי יוחנן טריוויס־‪ ,‬בקובץ םדעי לזכר ם‪ .‬שור‪ ,‬נ ו ורק‬
‫‪1 9‬‬
‫‪1 8‬‬
‫^‬
‫‪2‬‬
‫‪ °° ' °‬־‬
‫פ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ל ה ל‬
‫>‬
‫ו‬
‫א נ י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫א‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ז ה‬
‫‪1 9 2 4‬‬
‫ז‬
‫ס‬
‫ב‬
‫‪3 4‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪3 5‬‬
‫נ‬
‫ס‬
‫־‬
‫י‬
‫נ‬
‫ט‬
‫י‬
‫א ר ל י‬
‫ן ע י‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ב‬
‫י ט י י י י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י ׳‬
‫״'•‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ך‬
‫>־ ק ־ י ־ ק ־ ה ‪.‬‬
‫‪ ,Philadelphia‬עם׳ ‪.87-59‬‬
‫‪ 2°‬ס פ ו ר דוד הראובני הוצאת א‪ .‬ז‪ .‬אשכלי‪ ,‬ירושלים תיש‪.5! ,‬‬
‫‪1 9 2 8‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪• ' V‬ארלי וטריויש׳‪.199 ,‬‬
‫‪ 22‬ש‪.192 0‬‬
‫ע‬
‫‪, .‬‬
‫ח‬
‫אסף• שם‬
‫‪ •3,‬אסף‬
‫״‪ , ,‬״‪3‬‬
‫‪.3,-30‬‬
‫‪ 9 8 3‬נ‬
‫מארכס‬
‫דעי‬
‫ואחריו ב א ע ל מקומו ר ׳‬
‫ביהוד‬
‫[‬
‫ני‬
‫יצחק מלאטאש‪.‬‬
‫נ‬
‫כ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫׳‬
‫ר‬
‫ל ל מ ד א ת בנו ה צ ע י ר ‪ ,‬ב ן זקונים‪ ,‬ש ב ת י א ל ח נ ן ‪.‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫יש ל נ ו‬
‫ע‬
‫ל א ת הארלי‬
‫א‬
‫ע‬
‫מ כ ת ב מעני!‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ת ח ל ת ב ו א ו ש ל ר ׳ י ו ס ף א ל ב י ת ר י א י ט י ו י ח ם ו א ל ת ל מ י ד ו ה צ ע י ר ‪ ,‬ש ה י ה אז ו‬
‫שמחה‬
‫‬‫נכוןן‬
‫לנכו‬
‫^"'‬
‫ט״ז ש נ ה ‪ . .‬כ ת ב ש ב ט מ ו ס ר ל ח ל מ י ד ״ ע ק‬
‫המו״ל שיער‬
‫ל‬
‫ל‬
‫א ס ף מכ״י א ו כ ס פ ו ר « ‪2‬‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ט‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ן‬
‫שהוא ע ר ו ך א ל בנו ש ל ר ׳ ישמעאל מריאיטי‪.‬‬
‫׳‬
‫ל ו מ ד י ם ממנו חכונוח נפש ה ר ב ו ה ת ל מ י ד ׳‬
‫ו‬
‫ה מ‬
‫מ ד‬
‫ל‬
‫בדרכי‬
‫מ כ‬
‫צ‬
‫ק‬
‫ח ו‬
‫פ י ר‬
‫׳‬
‫ב י י ת ר‬
‫ל‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ו י‬
‫ד‬
‫^‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ ‪ /‬ג ש י‬
‫י‬
‫ןך‬
‫ע מ‬
‫א ת דרכיו האמתיים בשבועוח ה‬
‫וכפחי אשר‬
‫ישמע‬
‫במלמדו‬
‫‪n n j w‬‬
‫ימלא כ ל‬
‫ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫ו‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ט‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ם‬
‫י ׳ ^‬
‫משאלוח‬
‫ו‬
‫ו‬
‫א‬
‫׳‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ה מ כ ח ב מענין מ כ מ ה צדדים•‬
‫י־ י טשירין‬
‫—‬
‫׳‬
‫^ ^ ^ ב ל ל‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫פ‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫^‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ד י ת ש‬
‫ל‬
‫ש‬
‫א ?‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב י ת י‬
‫'‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ח נ י כ יואי‬
‫^‬
‫ת‬
‫הצעיר ע ד‬
‫ח‬
‫ר‬
‫פ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ל‬
‫>‬
‫ע‬
‫א‬
‫׳ ^"‬
‫ה‬
‫שחשב‬
‫א‬
‫ש‬
‫ת‬
‫^‬
‫ה ר א ה‬
‫ב‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ז‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ז‬
‫?‬
‫ע‬
‫מ‬
‫מ ו ס ר י הנ״ל• א נ ו ר ו‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫' מנהגי‬
‫ער‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫י ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ז‬
‫'‬
‫ם‬
‫ה‬
‫אין כ א ן מ ק ו ם ל ה א ר י ך ב ס ר ט י ם ‪ ,‬ו ה ק ו ר א י ו כ ל ל מ צ א ם‬
‫כ י ה ר ב מאיים ע ל‬
‫להעיר‪,‬‬
‫וישמע ל מ ו ס ר ו ‪.‬‬
‫י‬
‫שעוררו‬
‫שהעריב‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע ה‬
‫כ‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ב‬
‫להתפ^‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו ע ל ה ע ל מטתו‪ ,‬ו ל א הניח ל‬
‫ב ש ע ת א ר ו ח ת ם ש א ל ממנו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ד ‪ ,‬י י ם‬
‫^‬
‫ה‬
‫׳‬
‫כ‬
‫׳‬
‫ש‬
‫אפילו רגע‬
‫א‬
‫מ‬
‫מ‬
‫נ‬
‫‪0 3‬‬
‫ד‬
‫ל ח ז ו ר ע ל איזה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫א ב י ו‬
‫ת‬
‫‪A‬‬
‫‪U‬‬
‫‪E‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫ס‬
‫‪E‬‬
‫י‬
‫וס‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫ל ו א ח‬
‫יש י‬
‫למור׳‬
‫ח‬
‫ב א ח ת מאנרוי‬
‫ט‬
‫י‬
‫ם‬
‫״ '‬
‫^‬
‫‪ 23‬ב כ י י ד י ר ו ס י ‪ 1424 ,6‬ב פ ר מ א ‪ - :‬ר ש י מ ת‬
‫י ו ס ף א י ש א ר ל י ל ת ל ס י ד א־ ב פ ר ש ת ל ו ח כ מ ו י ש כ י ל ו ז א ת י ; כ י י ה ׳ ס י ־ ל י ב י‬
‫כ כ‬
‫'שהיו‬
‫בני‬
‫מ ו ד י ו‬
‫הבית‪.‬‬
‫כ‬
‫ער‬
‫‪°‬‬
‫כתיבה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר ׳ יוסף ה י ה ש ב ע רצון מ ת ל מ י ד ו והרניש ש ד ב ר י ו עשו רושם‪.‬‬
‫י ן‬
‫ד‬
‫'‬
‫ו ל ט י נ י ת ש ב ה ם יש ל ו ל ה ת ע ס ק א ח ר ה ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫ב‬
‫'‬
‫‪'V°‬‬
‫ג‬
‫ב‬
‫כרי‬
‫• ‪" 1‬‬
‫י ש נ ד‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ב‬
‫א‬
‫ע ל ע צ ם ה ל מ ו ד י ם אינו מ ד ב ר ב פ ר ט ‪ ,‬ר ק מ ז כ י ר ל מ ו ד ה ל כ ו ת ‪ ,‬ר ״ ל‬
‫ש‬
‫ח‬
‫'שבט‬
‫ל‬
‫א‬
‫א נ ו‬
‫ח ו פ ש‬
‫ל‬
‫ב‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ב‬
‫^‬
‫ב י‬
‫במכחב הנד‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪•Kfin‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ל אחר‬
‫ד י ן‬
‫ת ל מ י ד ו ב ן טיז שיענשו ב ר צ ו ע ה א ם ל א‬
‫ה מ ל מ ד ל א ה ע ל י ם עין מ ח ל מ י ד ו‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ו‬
‫וימשול‬
‫ד‬
‫^ '‬
‫•‬
‫לי י ׳ א י ׳‬
‫ע ל שנוי י ח ס ז ה מ ו ד י ע ר ׳ י ו ס ף ל ת ל מ י ד ו‬
‫ה‬
‫א י ם‬
‫^ ‪' ^ l‬‬
‫יוסף‬
‫^‬
‫גלה לו ר‬
‫ה ח ד ש ויהיה ל ו כ ח ב ר שירשה ל ו ל ע ש ו ת כ ל מ ה ש ל ב ו‬
‫ז‬
‫ע‬
‫שהסחכל‬
‫נהפך ל מ ל מ ד קשה וקפדן‪.‬‬
‫מסובין‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ס‬
‫א נ ו‬
‫ו ה ב ‪ 1 7‬י‬
‫א‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫פ‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪£‬‬
‫ח‬
‫‪2‬‬
‫נ‬
‫פ‬
‫י‬
‫י ש‬
‫י‬
‫ס‬
‫ם‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫ח‬
‫‪2‬‬
‫הבוחר"‬
‫' שיו‬
‫ן ע כ‬
‫" " ' " ‪ * ° "°‬ב ה י ו ת י‬
‫ק יי " ' " "‬
‫ר ק ש ם ה כ ו ת ב ‪ '• :‬ר י י " ‪1‬‬
‫ף^י‪.‬‬
‫ב ב י ח ה מ ד ר ש שלנו ד ף פ ־ ז ‪ -‬צ ; כיי ר ׳ סי' קכ־נ ו ש ם ‪ . . .‬כ ת ב ו ה א ר ל י ל ת ל " *‬
‫ב ס י י נ ה ‪ ' . . .‬ב כ י י א ו כ ס פ ו ר ד ‪< 2225‬בלי ש מ ו ח ( ו ב ל י ס פ ק נ ם ב ק ו ב צ י ם א ח ר י ם ש ל א נ ר ו ת‬
‫‪,‬ף‬
‫ע ל ה כ י ׳ ה ׳ ‪ .‬ר ' ‪ ,‬מ ׳ ‪ ,‬ק ־ ש ה ש ת מ ש ח י ב ה ם עיי ‪ .‬ח א ו ר ה כ י ׳ ׳ ב ס ו ף ‪.‬‬
‫‪, 1 7‬‬
‫‪1‬‬
‫וכ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫נ‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫"‬
‫א‬
‫'‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫ר ו א‬
‫־‬
‫‪ 24‬ש‪ .‬א ס ף ‪,‬‬
‫מקורות‬
‫לתולדות החנוך‬
‫פ ה א י ז ה ת ק ו נ י ם ע ל פ י נ׳ כ י י ש ב ס פ ר י ת נ ו ‪,‬‬
‫‪ 5‬עחה‬
‫היות שר‬
‫י הקרובימ אליך‬
‫בפרשה‪...‬‬
‫ו נ נ י ד ; ‪ ] 6/7‬א י ך !‬
‫בישראל כ ר ך ד׳‪,‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ם‬
‫נ‬
‫פ‬
‫צ‬
‫קניח ל ך ח ב ר‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ירושלים‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫ס‬
‫'‬
‫ת ש‬
‫כ‬
‫נ‬
‫" ׳‬
‫'‬
‫א‬
‫ע י‬
‫!ביום[ ב א י ‪ .‬ע ם ׳ כ י ב‬
‫ן ס א ד ב פ י ך ך ‪ e .‬ל ת ו ר ו ל ד ר ו ש ב כ ל ד ר כ י ך ; ‪ ] 10‬א ם א ר א ה‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫א ן ס‬
‫‪-‬‬
‫כ ה‬
‫י‬
‫‪0 8‬‬
‫ב‬
‫)‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫''‬
‫‪:‬‬
‫^‬
‫‪L‬‬
‫ר‬
‫איות;‬
‫ודע‬
‫נ ב‬
‫ח ‪:‬‬
‫‪1,‬יך‪.‬‬
‫*!יכל‬
‫‪N‬‬
‫ר׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬
‫ר׳‬
‫אל‬
‫י ש מ ע א ל ״ הודיעו‪:‬‬
‫הדבור‪,‬‬
‫‪.‬עם פלוני‬
‫רעה‬
‫ןבנך א ל ח נ ן ן ה ר ח ב ת י פ ה ה א ר כ ת י לשון‬
‫ה ס י ר ו ח י מ ק י ר ו ח ל ב ו כ ל נגעי מ ח ש ב ו ת י ו ה ז ר ו ת א ש ר ש ם ימים יקננו מ א ז ‪.‬‬
‫מ ל ת י ו פ ר ע ח י ע ר ל ה כוונוחיו ב כ ל כ ח י ‪ ,‬ק פ ץ ונשבע כ י ל ב ח ד ש ו ר ו ח ח ד ש ה ת ח ל‬
‫לפעמו‬
‫ה ן ל ו יהי כ ן ו ל א ישנה א ת ט ע מ ו ‪ ,‬כ י א ז י ל כ ו יונקותיו‬
‫ל ת ל הימים הבאים‪.‬‬
‫ע ל פני חוץ ל ש ם ו ל ת פ א ר ת ״ ‪.‬‬
‫י׳‬
‫היה‬
‫י ו ס ף ב א ל ב י ח ר י א י ט י ב ג פ ו ו ה נ י ח א ת מ ש פ ח ח ו ב מ ק ו ם מ ו ש ב ו ה ק ו ד ם ושם‬
‫ר ק ל א ח ר זמן ב א ו בגי מ ש פ ח ת ו ל ס י י ג ה ‪.‬‬
‫מ ב ק ר אותם לעתים חכופוח‪.‬‬
‫אולי‬
‫ט ר ם ע ז ב ו ל ב ק ר בגי ב י ת ו כ ת ב ע ו ד מ כ ת ב ש ב ו ה צ י ע ל ת ל מ י ד י ו ס ד ר ה נ ה ג ת ם ‪ .‬״‬
‫המכתב‬
‫ה ז ה מ ע י ד שאז ה י ו ל ו ל א ר ל י שני ת ל מ י ד י ם ‪ ,‬א ל ח ג ן מ ר י א י ט י ו ח ב ר ו‬
‫ה צ ע י ר ממנו‪.‬‬
‫ש מ ו ה נ ז כ ר ב כ ״ י ר ׳ * ־ ה ו א ר ק כנוי‪ ,‬ו כ ן שני ש מ ו ת א ח ר י ם ב כ ״ י ז ה‬
‫ל א ו שמוח אמיתיים ה ם ‪.‬‬
‫פונה‬
‫מכתבו‬
‫אהבתי״‪.‬‬
‫כתב‬
‫המלמד‬
‫ו א ו ל י ‪ ,‬כ מ ו שאני מ ש ע ר ל ה ל ן ‪ ,‬ה י ה ש מ ו י ע ק ב ‪.‬‬
‫אל‬
‫בדבריו‬
‫ומכנהו‬
‫אלחנן‬
‫‪.‬בחירי‬
‫הפעם‬
‫בראשית‬
‫תלמידי‬
‫אשר‬
‫מ ד ב ר י ו נ י כ ר ע ד כ ס ה ה ו ט ב ה י ח ס בין ה ת ל מ י ד ו ה ר ב מזמן כ ת ב ו א ל י ו‬
‫שבט‬
‫האגרת‪.‬‬
‫מוסר‪.‬‬
‫‪.‬אתה‬
‫כ ח ב ר שאין צ ר י ך ה ת ר א ה ״ ‪,‬‬
‫הוא‬
‫כותב‬
‫הוא‬
‫במרוצת‬
‫מ צ ו ה א ו ח ו ל ח ז ו ר ולשנות פ ר ק ראשון מ מ ס כ ת ב ב א מ צ י ע א בעיון ו ל ה ת ח י ל‬
‫כ ל מ ו ד ז ה ב כ ל יום ח י כ ף א ח ר י ש ו ב ו מ ב י ת ה ת פ ל ה ע ד זמן א ר ו ח ת ה ב ק ר ‪.‬‬
‫ה צ ה ר י ם יש ל ו ל ה ק ד י ש ש ע ה א ו ש ח י ם‬
‫אכילת‬
‫ללמוד‬
‫למוד‬
‫‪2‬‬
‫הגמרא שיפסיק ר ק ל ה ת פ ל ל‬
‫ל ‪ .‬ח ק המכתב״ ולשוב א ח ר זה‬
‫כמו‬
‫ת פ ל ת מנחה בצבור‪.‬‬
‫כ‬
‫ישקוד נ ם ע ל‬
‫ן‬
‫ה ל ט י נ י ת א ש ר ל ש ם ז ה י ל ך ב כ ל יום א ל ב י ת מ ל מ ד ו ה כ ו מ ר ה נ ו צ ר י ‪.‬‬
‫הערב‬
‫סעודת‬
‫אחרי‬
‫אחר‬
‫י ת ע ס ק ב מ ו ס י ק א ע ד ש י ש כ ב א ב י ו ‪ ,‬א ז ישמש א ו ת ו ו י ל ך לישן ג ם‬
‫הוא‪.‬‬
‫ס‬
‫ב‬
‫״ " ט־ י ף ל־ב ע־כ• י ־ י ‪ °‬י " ל ' י ע י י‬
‫״‬
‫* * * * ‪ .an‬לפי התיכן נ כ ת ב ה האנרת זטי ‪"P‬־‬
‫‪ ,‬י י י‬
‫‪ ,‬״‪,‬‬
‫כ הכלות של‬
‫א‬
‫ז‬
‫א‬
‫ח‬
‫ן‬
‫א‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫כ‬
‫א‬
‫ר‬
‫נ נ ל י י ו‬
‫ר‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה ב‬
‫‪S‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ ! ,‬״ ^ ^כיי‬
‫‪u‬‬
‫"‬
‫‪ Z‬אב‬
‫?״י‬
‫'‬
‫״‪J‬‬
‫י‬
‫ל י ם ‪ ,‬סשה ישראלי‬
‫א‬
‫ל ס י י נ ה‬
‫י‬
‫ה ג ד ו‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪3‬‬
‫״ *״ יאי ל נשא את שרה^ בת ד־‬
‫מטידינה י ? ^ ע י ״ " ״״ " ‪•" ',I‬‬
‫מרהכי ^‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ק‬
‫י‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ן ן ! י ן‬
‫א‬
‫ל ן ‪:‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪S‬‬
‫ל‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ל‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪e‬‬
‫‪h‬‬
‫‪U‬‬
‫‪a‬‬
‫‪H‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ע‬
‫כ ? ‪ 1‬י ת י י‬
‫א ז ל‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ר ו ס‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א ומ׳ יודיםא ^ כ ר י ת‬
‫הנזכרות‬
‫ר י א י ט י‬
‫ י‪-‬ייי «ו‪1‬דת•‬‫‪.‬‬
‫•‬
‫^‬
‫ב כ ת ב שבט מוסר )אסף שם ע פ כ־י> ‪P‬‬
‫אסף‪ ,‬שס‪ .‬כ־ה‪-‬כיז; כיי ה׳ סי׳ ר ס י ד עם הכותרת הנדפסת; כ־׳ ר־ סי ס ד ב ל‬
‫‪2 6‬‬
‫כ‬
‫' קי י ף כיא עיב‪-‬כ־ב בלי כותרת•‬
‫כ‬
‫ן אוסיף איזה תקעים ישני״ם ע ל ־'י ' י‬
‫ה נ‬
‫־‬
‫ל ‪:‬‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫״‬
‫כ ה‬
‫״'‪,‬‬
‫‪'1‬‬
‫‪ ' VJ/?p‬ו ו י נ א‬
‫ע‬
‫י ׳ ק׳ תשמיד פ ע ם ; ‪ 0‬ח ק הלימוד; ״ ס ב ל י י י י י ״י־‬
‫‪, , s‬‬
‫־‬
‫יהו‬
‫‪02‬‬
‫־ ־ ־ י י * • ‪ :‬־ו עט ה ר ב י ם ; »< ןוהשםר‬
‫פ‬
‫"‬
‫ו‬
‫מר״יתי•‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ל‬
‫־‬
‫י‬
‫ל ע י י‬
‫׳‬
‫א נ ה ;‬
‫‪n‬‬
‫‪3‬‬
‫‪e‬‬
‫‪d‬‬
‫‪u‬‬
‫‪J‬‬
‫י ״ "‬
‫מטבח(‬
‫<‪3‬‬
‫ל‬
‫?ד;לפי‬
‫דעת‬
‫רעי‬
‫]י[‬
‫מארכס‬
‫ע ש ר ה ש ו ר ו ת ש א ח ר ז ה ל ־ כ נ ר א ה מ כ ו ו נ ו ת א ל ה ת ל מ י ד השני ש ב א‬
‫ריאיטי‪ ,‬ל פ י השערחי‪,‬‬
‫מצוה‬
‫ללמוד דרכי‬
‫אוחו לעשוח כ ל אשר‬
‫ימלא מקום המלמד‪.‬‬
‫והוא‬
‫יאמר‬
‫ובשבח‬
‫לביתו‬
‫ה ח נ ו ת ‪ ,‬״ ו ד ר ך א ג ב גם ל ל מ ו ד ת ו ר ה ‪ .‬ר ׳ י ו ס י‬
‫יאמר ל ו אלחנן‪ ,‬כ י ה ו א נ ד ו ל ממנו‬
‫א ל ח נ ן י ל מ ד ע מ ו משניוח מ ס כ ח י ו מ א‬
‫ה ה פ ט ר ה בגגון ו י ז ה ר מ ן ה ט ע י ו ת ‪.‬‬
‫ב ח כ מ ה ובשנים‬
‫פ ע מ י ם ב כ ל יום׳‬
‫ה ת ל מ י ד חזה‬
‫יתר אזהרותיו א ל‬
‫מ ח י ח ס ו ח ל ה ח נ ה ג ו ח ו » ‪ 2‬ו מ ד ו ח י ו ואין ל ה ן ענין ל נ ו ש א מ א מ ר י ז ה ‪.‬‬
‫מעניין כ י ה א ר ל י מ צ ו ה ל א ל ח נ ן שישגיח ע ל מ ע ש י ח ב ר ו‬
‫מ ה שיראה בו‪.‬‬
‫ולמ‬
‫ל ו א ח ר י כ!‬
‫ס ו ר‬
‫ד ע ח ו ע ל ח ל מ י ר ו ז ה א י נ ה י ד י ד ו ח י ח ב י ו ח ר ; ב ע י נ י ו ה י ה מ ל א איי‬
‫ו מ ר מ ה ‪ ,‬ר ו ע ל ב ב ו וזדונו ג ל ו י י ם ל פ נ י ו ‪ ,‬ו ה ו א מ כ נ ה ו פ ו ש ע ‪.‬‬
‫ש ל שני ה צ ע י ר י ם א י ן א נ ו י ו ד ע י ם מ א ו מ ה ו א י‬
‫ע ל ד ב ר היחס ההררי‬
‫אפשר לומר א ם באמת קוה‬
‫מ ר‬
‫המל‬
‫ש א ח ד יוציא ד ב ת ו ר ע ה ע ל ח ב ר ו ‪ .‬ס ו ף ה א נ ר ת מ ל א ה א י ו מ י ם ע ל שני ה ת ל מ י ד י ם‬
‫א ם ל א ישטעו א ל ד ב ר י ו ב ר ו ח ‪ .‬כ ח ב ש ב ט מ ו ס ר ״ א ש ר ד ב ר נ ו ע ל י ו ‪.‬‬
‫ה א ר ל י ח ח ר ו מ ז כ י ר א ת שני‬
‫כנראה א ל התלמיד‬
‫חלטידיו ב ט כ ח ‪ 3 0‬ה ע ר ו ך‬
‫ב‬
‫השג׳‪ ,‬כ י כ ח ב ב ו ״גט א ח ה נ מ ר ע ך א ש ר כ נ פ ש ך ה א י ש א ל ח נ ן ״ ‪.‬‬
‫י ע ק ב‬
‫‪.‬בבית‬
‫ומרי'‬
‫קסט‬
‫אולי‬
‫שהבחורימ‬
‫‪.‬לכבד‬
‫ר א י ת י ש ע ר ו ר י ה ' ומן ה מ ש פ ט ‪.‬ויזד‬
‫לשער‬
‫אפשר‬
‫ששמו ש ל‬
‫מחחלח המכתב‬
‫י ע ק ב !‪3‬‬
‫ע ל זאת חטאת‬
‫יעקב‪.‬‬
‫מתאונן‬
‫החלמיד היה‬
‫הכותב‬
‫מ ב ל י ם זמנם ב ש ח ו ק ה כ ד ו ר ו ל א ה ק ד י ש ו ה פ ג א י ל מ ל א כ ת ה כ ת י ב ה שהיא‬
‫חשיבות ה מ כ ת ב ‪ .‬א ש ר ה ו א חיום‬
‫א ד ם ־ ‪ 3‬ב ר י ב ו ו ב ע ס ק ו ב כ ל א ש ר יפנה׳‪.‬‬
‫ע ט ר ח צ ב י ל כ ל יודעיו' מדגיש ה א ר ל י גם ב ״ כ ח ב ש ב ט מ ו ס ר ׳ ׳ ‪3 3 .‬‬
‫יפנו א ל י ו ב מ כ ת ב י ם ו ה ו א ישיב א ל י ה ם ד ב ר ‪.‬‬
‫התלמידים‬
‫אני א ה י ה כ ט ל ל כ ם והיה‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫א ס ף ש ם ‪ ,‬כיו שר‬
‫‪,‬‬
‫‪ 29‬מ ז ה י ר ו‬
‫ד ב ר י נכון‬
‫‪.‬ונם‬
‫אס‬
‫י ו ר ה ומלקוש"•‬
‫‪.B19-2‬‬
‫‪ s2‬ש ם ‪28-27 ,‬שוי ‪:‬‬
‫לבלי‬
‫להשיב א ל‬
‫חוהם הוא בסופו‪:‬‬
‫אנרותיכם‬
‫כ‬
‫נראה שרצה‬
‫י‬
‫ת ר ד בזריזות א ל החנות‪ ,‬ש מ ה תשסור‬
‫התערב עם‬
‫ה נ ע ר ה והאיש ה נ ז כ ר י ם‬
‫א‬
‫לעשות כ ב ל‬
‫ב ה ע ר ה ‪ 26‬ו ש ל א‬
‫‪1‬‬
‫ש‬
‫•ח‬
‫י '" ‪'"V‬‬
‫ל י ל ך א ל יי‬
‫א ז ה ר ה זו‪ ,‬ש ל א ל י ל ך א ל ה ק ו צ י נ ה ‪ ,‬נוחן נ מ ל א ל ח נ ן ש ת י פ ע מ י ם ‪.‬‬
‫‪ 30‬כ י י ה ׳ ס י ' צ י נ ; כ י י ר ׳ ס י ׳ פ י ב ב ש נ י ה ם ב ל י‬
‫א ס ף ‪ ,‬ש ם כ־ז‪ ,‬ס כ י ׳ א ו כ ס פ ו ר ד ‪ .‬איזה הקונים‪ :‬שר‬
‫ת‬
‫‪2‬‬
‫ת‬
‫ר‬
‫•‬
‫כי‬
‫בךלתים;‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ד‬
‫א‬
‫;‬
‫נ‬
‫ר‬
‫‪A‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫א‬
‫כ‬
‫׳‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪L‬‬
‫א ל ח נ ן‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫יצ־ו‪:‬‬
‫‪ 6‬ב ל כ ת כ ם כ ל היום בעציון נ ב ר ‪.‬‬
‫‪ 31‬ע ל פ י ה פ ס ו ק ב ר א ש י ח כ י ה ‪ ,‬כ י ט ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫כ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ס‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ה‬
‫;‬
‫א‬
‫ס‬
‫ף‬
‫‪L‬‬
‫־‬
‫‪ 33‬א ס ף ‪ ,‬ש ם ‪ ,‬כ י ד שוי ‪.26‬‬
‫ניכר‬
‫הוי ה י נ ע ר ‪ ,‬נ ו י א ר ק‬
‫נמצא‬
‫ת ר צ י ה ‪114 ,‬‬
‫ח‬
‫המאסר‬
‫ובקולסוסו ל א מצאתי בםקום אחר‪.‬‬
‫לתק!‬
‫ה ס נ נ ו‬
‫וי‬
‫המשל‬
‫שההוספה‪:‬‬
‫צריך‬
‫‪ ,‬י ע ^ן‪ Q‬ףי ‪g‬‬
‫א‬
‫ף‬
‫ב‬
‫ש‬
‫קן‬
‫ב‬
‫ף‬
‫ד‬
‫בשנויים‬
‫ך‬
‫ה ו ד‬
‫נ‬
‫צ‬
‫ל יי‬
‫נוסח אשר‪,‬‬
‫לפי‬
‫יע '‬
‫באותו‬
‫כ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ם‬
‫א‬
‫המושלים‪:‬‬
‫ס‬
‫ב צ ד ק שהיא‬
‫א‬
‫ך‬
‫ץ‬
‫״‬
‫רבים‪:‬‬
‫ב כ י ס ו ב כ ו ס ו ב כ ע ס ו ו ב ע ט י פ ת ו ןנ־א א ו ל י ט ו ב ב י ו ת ר ‪:‬‬
‫הנוסח‬
‫נמצא‬
‫הארלי סוסיף שם‪:‬‬
‫בכוסו בכיסו ובכעסו‪ ,‬ואסרי ל ה בקולסוסו‪ .‬א ס ף העיר‬
‫סיה עיב‪ ,‬א ך שם הנוסח‪:‬‬
‫ניכר‬
‫ע ל כן יאסרו‬
‫ל » ד האדם‬
‫ט‬
‫פ‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫=‬
‫ד‬
‫בארבעה‬
‫ו‬
‫ובכסוחי!׳‬
‫י‬
‫ירובין‬
‫א‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫דבר‬
‫ש‬
‫ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫ר‬
‫י‬
‫'י׳ייי׳‬
‫הנראה‪,‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה‬
‫היה‬
‫ס‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫שנור‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫ס‬
‫באיטליה‬
‫ר‬
‫ע‬
‫׳‬
‫פ‬
‫בסאה‬
‫י‬
‫א‬
‫ן‬
‫ם‬
‫א‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ן‬
‫־‬
‫ז‬
‫' •‬
‫ן‬
‫כ‬
‫פ‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫' '‬
‫י‬
‫)‬
‫נ‬
‫ן‬
‫^ !וי* א מ ר י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫׳‬
‫נ‬
‫ה ט‬
‫ן‬
‫‪°‬‬
‫^‬
‫ב ק ו ל מ ו ס ו מ י ו ס ד ע ל מ א מ ר ר ב ‪ ,‬ח ו ל י ן ט ׳ ר י ש ע י א ‪ ,‬ה מ ו נ ה כ ת ב ב י ן נ׳‬
‫ללמוד‪.‬‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ת דרי"‬
‫ן‬
‫א ב ל ידידי ס ר י צ ח ק ריבקינד‪ ,‬א ש ר ע‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫ארץ‬
‫ג‬
‫ם‬
‫‪ .,‬ן‬
‫ך‬
‫טירני‬
‫ה‬
‫ז‬
‫דברים‬
‫(‬
‫־‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫ח‬
‫‪M‬‬
‫רעז‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה ב ס י י נ ה‬
‫בפי ה מ ל מ ד‬
‫ה כ ו ת ב ה י ה יושב ח ו ץ ל ס י י נ ה ל א ה י ה י ו ר ע ע ל ש ח ו ק ם ש ל ה צ ע י ר י ם ‪.‬‬
‫ה ק פ ד ן ה ה ו כ ח ה היא נוחה ביוחר‪.‬‬
‫נם ב מ כ ח ב ק צ ר א ל ר ׳ י ש מ ע א ל מ ר י א י ט י א ש ר נ ס פ ח ל א נ ר ו ח בניו ל ב ו ל ו נ י י ה ״‬
‫‪.‬שני ת ל מ י ד י א ש ר א מ ר ח א ר ו נ י א ך ט ו ב ל ל מ ד ם ב ר כ ה ה ע ץ ב מ ק ל ו ת‬
‫כותב הארלי‪:‬‬
‫א ש ר פ צ ל ח י ו ב פ ר ט ב נ ך יצ״ו‪ ,‬ה ל א י ד ע ת א ר ו נ י כ י ד ר ך צ ד י ק י ם ישמור ו ל ב ח כ ם‬
‫ר א י נ ו א פ ו א כ י גם ה א ב י ע ץ ל מ ל מ ד ל ר ד ו ת‬
‫לימיני‪.‬‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ל ע ל תלמידיו‪.‬‬
‫ק‬
‫ר׳ יוסף‬
‫מ ו ס י ף שם כ י ‪ .‬כ ל א ח ד ש ו מ ר מ ש מ ר ת ו ע ל ע ב ו ד ת ו ו ע ל משאו‪ ,‬וזמנין ת ל ת א ב י ו מ א‬
‫מהמכחבים‬
‫בית א ל ק י ם נ ה ל ך ברנש ל ה ח פ ל ל ע ל י ך ׳ ומצפים לשובו ה ב י ח ה בשלום‪.‬‬
‫ה א ל ה נ ר א ה כ י ב ז מ ן ה ר א ש ו ן ל א היו ל א ר ל י כ י א ם שני ה ל מ י ד י ם א ל ח נ ן מ ר י א י ט י‬
‫ו ח ב ר ו י ע ק ב א ש ר א ו ד ו ת ו ל א מ צ א ת י שום י ד י ע ה א ח ר ה ‪.‬‬
‫ה א נ ר ת הזאת נמצאה ב צ ר ו ר ‪ .‬כ ת ב י ם נכתבו ל כ מ ה ר ׳ ר ישמעאל מריאיטי בהיותו‬
‫חדש‬
‫בכולונייא‬
‫א‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫) ‪( 1 5 4 0‬‬
‫ץ‬
‫״‬
‫ב כ‬
‫י״ ‪3 .‬‬
‫ר‬
‫ה כ ת ב י ם ה א ל ה ל א נעתקו כ ס ד ר‬
‫‪5‬‬
‫שמות ה כ ו ת ב י ם ל א נזכרו‬
‫וצריך‬
‫ל ע ר כ ם ע ל פי תכנם‪.‬‬
‫רובם‬
‫יצאו מ ע ט ו ש ל א ל ח נ ן מריאיטי או ש ל ה א ר ל י ‪.‬‬
‫תלמידו ולא נמנע מ ל ה ז כ י ר ו ב כ ל פ ע ם ‪.‬‬
‫על‬
‫מ ו‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ה ר ב מ ד ב ר תמיר בשבח‬
‫כ נ ר א ה נ ת ע כ ב ר י א י ט י ב ב ו ל ו נ י י ה זמן ר ב י­‬
‫כ ן מ ב י ע ה א ר ל י ב ר מ י ז ה מ ב ו ק ש ו ל ב ק ר ו שם ע ם ת ל מ י ד ו כ ד י ל ה ר א ו ת כ מ ה‬
‫התקדם‬
‫בלמודיו‪.‬‬
‫ייעו־‪3‬‬
‫נ כ ו‬
‫ה‬
‫‪ ,‬א ך אין כ ל ס פ ק כ י‬
‫ו‬
‫ח י כ ף א ח ר י ק ב ל ה ה ב ש ו ר ה כי הריאיטי הניע בשלום לבולונייה‬
‫הרב‪ ,‬כדי ל ח ח שמחה‬
‫‪.‬כי הנעים בנך י ׳ ו ה ו ל ך ואור ע ד‬
‫ב ל ב האב‪,‬‬
‫צ‬
‫במכחבים‬
‫ו ל א ימיש מ ח ו ך ה א ה ל ‪ ,‬ע ו ש ה ו מ צ ל י ח ״ ‪.‬‬
‫י ‪ 7‬י ־ ‪.‬המשכיל ח ל מ ד‬
‫ם‬
‫א ח ר‬
‫* ־ י ל א יזח חשן ה ש נ ח ח י מ ע ל י ו ‪ ,‬ונם ה ו א מ ע צ מ ו יעשה ו י צ ל י ח ונשא ע נ ף ו ע ש ה פ ר י‬
‫ובעל‬
‫ה‬
‫א‬
‫הל‬
‫ועשה‬
‫פ נ י‬
‫ת‬
‫ן‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫;‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ן‬
‫א‬
‫י‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ר‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ך‬
‫ל‬
‫‪ * , ,‬ץ ל א ימוש מ ת ו ך‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ו ע ל ד ל ח י ה ל מ ו ד ישקוד‪ ,‬ל א ס ר מ כ ל ה מ צ ו ה ‪ ,‬גם מ ר א ה ס י מ ן י פ ה ב ם ש נ ח ו‬
‫והצליח‪.‬‬
‫ב‬
‫מ י יתן א י פ ו א ו ה י ה ל נ ו ר ש ו ת ל ב א ה י ו ם ו ל ב ק ר‬
‫מ ע ל ת ך אני ו ה ו א ‪.‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ י י ד ע ח י נ ם שם י ר ח י ב ל ו מ ק ו ם ל ש ב ת בין היושבים‪ ,‬ו ל ע מ ו ד‬
‫כין ה ע ו מ ד י ם ׳ ו ע ל ד ר כ י ה ח ל מ ו ד ירוץ‪ ,‬ל א נ ו פ ל ה ו א מ א ל ה א י פ ה ה ם ל פ נ י ך ש מ ה •‬
‫ר י א י ט י נ פ ל ע ל ע ר ש ד ו י ב ב ו ל ו נ י י ה ‪ ,‬ובני ב י ת ו ח ר ד ו ל ש ל ו מ ו מ ל א י ד א נ ה ׳ א ף‬
‫את משרתם‬
‫שלחו‬
‫זמן ק‬
‫ב‬
‫צ ר >‬
‫ש‬
‫ר‬
‫משה‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫רושו‬
‫א ך ן נ י ן‬
‫ל ר א ו ת מ ה ש ל ו ם אדוניו‪.‬‬
‫ן א ן‬
‫ל א י ת נ ן <‬
‫לו‪ ,‬ו ה ו ס י ף נ ם ה פ ע ם ‪ . :‬ע ל ה מ ש כ י ל ב נ ך‬
‫ע ל צ ד ק ו א ל יטט מ ד ר כ י ך ל ב ו ‪ .‬ו ל ב י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ל‬
‫״ ‪ £‬ו‬
‫‪ 4‬י‬
‫ך‬
‫‪,‬‬
‫ק י‬
‫‪,‬‬
‫^ ^‬
‫י‬
‫^‬
‫^‬
‫ע‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ן‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה א ר‬
‫י‬
‫ל י ‪ 3‬ו ב ט א ש מ ח ת ו שה‬
‫‪9‬‬
‫י נ י ח‬
‫ד‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ת‬
‫^‬
‫מ‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫^‬
‫ע י ‪1‬‬
‫ה י ק י י ם‬
‫יצ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ס‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ל ת ו ‪:‬‬
‫"‬
‫'י‬
‫* ס י ף ומה אתן ל א ד ו נ י ‪ . . .‬אחרי כי לא הניחו‬
‫» סי־ ' ׳ ־ ק ׳ ‪ .‬נם סי׳ פי‪ ,‬יאילי י ׳ ‪, -‬־ייכים לקבוצה זי• " ־ י ׳‬
‫^‬
‫׳־ינים ואין להן בוחרות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 39‬כיי ‪•1‬‬
‫כ ה סי׳ נו‪ ,‬כיי ר' סי׳ פ־ז‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫'‪ 3‬ד י ו ‪, . _ ,_.‬‬
‫כ ה סי׳ ציז‪ ,‬כיי ר׳ סי׳ ציא‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫*‪ 3‬כיי ‪ 1‬׳‬
‫כ ה ס ״ קיא‪ ,‬כיי ר׳ סי׳ ציה‪.‬‬
‫‪ 3°‬כיי ר׳ סי׳ צ׳ט‪.‬‬
‫פ‬
‫;‬
‫י ׳‬
‫עליו ל י ל ה כיום ו כ‬
‫^‬
‫ט‬
‫בחזרו משם אחר‬
‫רפא‬
‫א‬
‫]‪1‬י ״‬
‫*‬
‫ד‬
‫עיי‬
‫ו א נ כ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ו‬
‫י‬
‫י ע ב ד ך םה‬
‫‪ ^ V‬ליי מפוזרות‬
‫^‬
‫ה א נ י ו ת‬
‫ה א ל י‬
‫]ח[‬
‫מארכס‬
‫רעח‬
‫ה ג י ע ו‬
‫א‬
‫לירי‬
‫לי‬
‫אלחנן כ ת ב לאביו ב כ ל שבוע ושמע‪ ,‬אך לפעמים אגרותיי ל‬
‫ישמעאל‪ .‬אביו מוכיחו ע ל שלא כ ת ב לו‪ ,‬ואלחנן מת ל‪ 40‬שהאשמי׳‬
‫טירה״•‬
‫הכחבים שמעלו בשליחוחם‪ ,‬בחמש אנרותיי לבולונייי׳‬
‫לםור‬
‫׳ "‬
‫ק‬
‫^‬
‫י‬
‫" יי‬
‫^‬
‫י‬
‫ן' ערל‬
‫'‬
‫אצל מורהו הנוצרי היה לטינית או לעז איטלקי‪ .‬כנראה נם אביו נם רבו יחס‬
‫נדול ללמודים האלה‪ ,‬אך ל א נודעו שום פרטים עליהם במקורותינו•‬
‫‪ * - , L‬י י משני‬
‫•‬
‫ל חורי״‬
‫'‬
‫זה לשונו במכחבו ה ר א ש ו ן‬
‫אשר‬
‫׳‬
‫למעלחך ולהודיעך כי אני ע ל משמרחי‬
‫ללכת‬
‫‪'°‬‬
‫' י י ‪°‬עסק‬
‫וממצותיך לא סרחי ימין ושמאל• א י‬
‫המות׳‬
‫הייתי שומע מפי מלמדי בגראמאטיקה‪ ,‬חה היי‬
‫^ י ןףןן‬
‫במונטאלצינו )‪ (Montalcino‬ל פ ק ח ע ל עסקי אחיו העומד בין ה‬
‫? י רותיו•‬
‫^‬
‫י ׳ ^ "־‬
‫^"׳‬
‫'‬
‫™‬
‫זה‬
‫שלום מצד האלוף מלמדי יצ״ו״‪ .‬את שמות מלמדיו אי!‬
‫לו ושבי‬
‫ק י עי •**‬
‫הי׳ יא‬
‫י‬
‫'‬
‫‪ s‬כמשפט‬
‫י ל‬
‫חזר המורה לסיינה‪ ,‬ואלחנן כותב ל א ב י ו‬
‫שם‬
‫מדרשו חדש ימים‪ ,‬אך זה יום או יוםים שב ע ל כנו וגם‬
‫‪ ^*T‬משפטי‬
‫הראשון בבית יאן בטיסטה פיקולומיני ) ‪i‬‬
‫י עטרה‬
‫י‬
‫ב "‬
‫׳ ויום יום ידרשוו‬
‫ע‬
‫משפטי‬
‫* ״‬
‫ע ל‬
‫צדקך״‪ .‬בפעם אחרת ה ר‬
‫^ הולך‬
‫המדרש ליושנה‪ ,‬ל א יעפו ולא ינעו כחותי מלהגות בתדירות‬
‫ועלי‬
‫[‬
‫צדקך לשמור ולעשות‪ .‬וגם בבית סי' פלוני ]יאן בטיסטה ק‬
‫‪ * 1 ,‬י מימי‬
‫פעם ביום‪ ,‬כי שם תקע אהלו מלמדי יצ״ו להורות ל י לייצקיס‬
‫ל ך ולא יחרף ל ב ב‬
‫ן ל‬
‫‪ ,‬ל ‪,‬‬
‫ל ‪, ,‬‬
‫ן ל‬
‫ופניך ל א יחודו״‪.‬‬
‫ב י‬
‫ב‬
‫מ‬
‫נצ‬
‫ש ב כ ״ י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫ל ‪7‬‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו מ ר ח י ב‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ב ר י ם‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ל מ ו ד י‬
‫ת‬
‫ך‬
‫נ‬
‫י!יא‬
‫נ ר א מ א‬
‫ה ח ו ל‬
‫ה‬
‫מ י ד י‬
‫ב י‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ז‬
‫א‬
‫מ ק ו מ ו‬
‫ת‬
‫ש‬
‫י ? י א‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ד‬
‫י‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ר‬
‫? ‪ ,‬א‬
‫י מ י ם‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪42‬‬
‫א ד ו נ י‬
‫י ע ת ה‬
‫י ו ש ב‬
‫י ה י י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ט‬
‫א י ז‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪( 1‬‬
‫נ ט י ת‬
‫ה ל י צ י ו נ י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫א נ ס ו‬
‫ס פ נ י‬
‫) ‪n i‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה ב י י ח‬
‫י‬
‫ח י י ם ו ב י‬
‫ז ה‬
‫‪v‬‬
‫י מ י ם‬
‫מ ב‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ד ה‬
‫א‬
‫י ד ע ת י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫א‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ת‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫א ג‬
‫ה‬
‫ח י‬
‫מ‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה ז כ י‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫‪7 0‬‬
‫‪2‬‬
‫ש‬
‫נ פ ס‬
‫דיי‬
‫‪43:‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫ב‬
‫מ ד י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ל‬
‫א‬
‫י מ י ס‬
‫א‬
‫מ‬
‫ט‬
‫א נ י‬
‫י‬
‫ז‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫א‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫ק ב‬
‫מדרשו‬
‫כ ח ו ת י‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪i‬‬
‫‪m‬‬
‫‪73‬‬
‫מ ו ד י‬
‫‪o‬‬
‫‪l‬‬
‫ל‬
‫א כ י ו ‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫ב‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪i‬‬
‫‪a‬‬
‫‪P‬‬
‫י‬
‫‪s‬‬
‫‪t‬‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫ב כ ל‬
‫א ג י ד‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪t‬‬
‫‪a‬‬
‫נ פ ש י‬
‫א ד י נ י‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫פ י‬
‫ע‬
‫פ ן ע‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ן ה ש ק ט‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ת ת‬
‫נ כ ן‬
‫ב‬
‫ב‬
‫כ י‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ט י‬
‫י א‬
‫ה ח ז ר ו ז י‬
‫ה ו ר י ח נ י‬
‫מ‬
‫ש מ‬
‫י‬
‫ו ל ו מ י נ י‬
‫פ נ י‬
‫ן‬
‫‪B‬‬
‫י‬
‫א נ י‬
‫ם‬
‫י י‬
‫׳‬
‫א‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י ד י ו‬
‫מ פ ר‬
‫בישיבה‪.‬‬
‫'‬
‫בנסיעחו לבולונייה ל ק ח עמו ר׳ ישמעאל מ י י‬
‫' ת ו על‬
‫' ?‬
‫ע י ל י •‬
‫<לא נזכר שמו במכחבנו >׳ ל ע‬
‫ל לו ייה‪ 4 0‬ליחן רע‬
‫ורעו אלחנן אשר יכנהו ״אחיי שאל ממנו בראשית‬
‫מ ו ד‬
‫‪45‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ב ה י ו ת י‬
‫ת ו‬
‫בו‬
‫ב ן א ן‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ם‬
‫א‬
‫ר‬
‫תי‬
‫נ‬
‫‪.‬‬
‫״י כ י ה־ סי׳ ציט‪ ,‬כיי ר׳ ‪0‬י׳ צינ‪.‬‬
‫‪*2‬‬
‫!> כיי ה׳ סי׳ ציט‪ ,‬ק׳‪ ,‬ציו‪ ,‬ציה‪ ,‬ניא‪ ,‬כיי ר׳ צינ‪ ,‬ציד‪ ,‬צי‪ ,‬ציב <ר סי‬
‫כיי ה' סי' קי‪ ,‬כיי ר ׳ סי׳ ציד‪.‬‬
‫‪-- .‬׳׳‬
‫נ א ׳‬
‫** כיי ה־ סי׳ ציה‪ ,‬כיי ר ׳ סי׳ ציב‪ .‬טענין כי ב ס כ ח ב זה נשמט ה ע ם פיקי‬
‫ה כ ח ב י יד‪ ,‬ובשניהם נזכר עסו ב ט כ ת ב הקודם!‬
‫‪,‬‬
‫‪ 45‬אפשר כי היה זה ר׳ יצחק הכהן סויטרבו אשר עליו אספתי איזה חוסר׳ ע‬
‫‪.215-209‬‬
‫וטריוויש׳ עסי‬
‫ס‬
‫ה‬
‫א‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ה מ‬
‫ב ר ת‬
‫!"‬
‫«‪ 4‬כיי ה׳ סי׳ ניד‪ ,‬כיי ק׳ ד ף כ י ד עיב‪ ,‬א ך שם נשמטה י ד‬
‫ש כ ת ב ‪ ,‬א ל הכי״‬
‫‪j ,‬‬
‫‪j1‬‬
‫^‪,,‬‬
‫ן ^‬
‫הכותב‪ - .‬ב מ כ ת ב ו‬
‫ה ר א ע ן‬
‫א‬
‫א כ י ו‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ך‬
‫ה‬
‫‪( 4 0‬‬
‫‪ jn‬טןביר‬
‫‪H‬‬
‫א י‬
‫ל‬
‫א‬
‫לי‬
‫בי‬
‫ן־עוםד‬
‫ר‬
‫‪N‬‬
‫רעט‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬
‫ה ק ש י ו ת ו ת ר ו צ י ס א ש ר ישמע ב י ש י ב ה ו ב ש ו ב ו ה ב י ת ה סיינה ישנה ל פ נ י א ל ח נ ן ו י ת ר‬
‫רעיו‬
‫כמובן עוררו‬
‫ה פ ל פ ו ל י ם א ש ר ש מ ע שם‪.‬‬
‫מ כ ת ב ו להשניח ע ל אביו‬
‫בסוף‬
‫כ כ ל עת‪.‬‬
‫זהו כ ל מ ה ש מ צ א ח י ע ל ל מ ו ר י ו ש ל א ל ח נ ן מריאיטי ו ע ל ע ב ו ד ת ו של ר ׳ יוםף‬
‫נראה‬
‫איש א ר ל י ב ב י ח ר ׳ י ש מ ע א ל ו ה צ ט י י נ ו ת ו ע ל ש ד ה ה ח נ ו ך ב מ ש ך ע ש ר שנים‪.‬‬
‫ל ה ל ן כ י ל מ ו ר י ו ע ש ו פ ר י ו ח ב ר י ו ש ל א ל ח נ ן כ ח ב ו ב ה ע ר צ ה נ ת ל ה ע ל כשרונותיו‪.‬‬
‫בקיאותו וחריפוחו ב פ ל פ ו ל חברים‪.‬‬
‫‪II‬‬
‫הישיבה בסיינה ותלמידיה‬
‫‪ » »,‬י א י י ל י ס ד ישיבה ב ב י !יתו‬
‫ע ל ידי קנא‬
‫‪L‬‬
‫)‪ (1546‬ע ל ה ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ב ד ע ת י ׳‬
‫קנאח‬
‫^ ‪ n » v‬אלחנן מסיינה‪ ,‬ק ר ו ב ה‬
‫ז‬
‫' •‬
‫השערתי נכונה כ י נסגרה הישיבה אחרי צ א ת‬
‫היחד‪ ,‬ה מ ט ר ה ה ר א ש י ת ‪.‬‬
‫י‬
‫כ ש נ ת ש״ו‬
‫להנדיל תורה‬
‫חברים‪ ,‬א ך א ם‬
‫ה ס ב ר ה כי זאח‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ט‬
‫א‬
‫י‬
‫ב ס י‬
‫נ ה‬
‫א י‬
‫א‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ע‬
‫י‬
‫ם‬
‫א‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ר ' שלמה ממודעה‪ ,‬תלמיד הישיבה‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ך‬
‫^‬
‫ה‬
‫^‬
‫^‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫^‬
‫ן‬
‫מ מ ן ך י נ ה ‪1‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫א‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ת‬
‫שרה‬
‫נשאה ל ש מ ו א ל ‪ ,‬כ נ ו השני ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ל ע ר ך שנת ש ־ ‪ ,(1542,‬ו ה ו ד י ע ו כ י ב ד ע ת‬
‫ב‬
‫ל ב א לסיינה ע ם אחיו ה צ ע י ר אבטלייז•‬
‫^ ^‬
‫^ ^‬
‫לי‬
‫ב‬
‫ש כ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ן‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ן‬
‫א‬
‫^‬
‫ש‬
‫' ‪°‬ע‬
‫^‬
‫י׳‬
‫ק י ן‬
‫א ל‬
‫ע‬
‫נ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫*?‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ר‬
‫צ‬
‫ן‬
‫ס‬
‫‪InZ‬‬
‫‪7‬‬
‫‪°‬‬
‫י ע שמחתו‬
‫ה ב‬
‫ל ר א ו ת ם ע מ ו ב ב י ח ו ו כ ח ב ל ו כ מ ה אגרות לזרזו ל ה ו צ י א מ ח ש ב ת ו מן ה כ ה א ל‬
‫ה ע ו‬
‫נם לניסו ה צ ע י ר כ ת ב שלש אגרות‪ > .‬שמח הוא כ י נ ר ב ה רוחו ‪ .‬ל ה ת‬
‫על•"‬
‫‪8‬‬
‫נזיר שמים ע ל ה ה ו ר ה ו ע ל ה ע ב ו ד ה ב ס י י ג ה‬
‫ב‬
‫ב‬
‫היום א ב ד ו ק ב א ח י ה י ק ר י ם ל צ ל ע ח י תמ־א׳ ל ע‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫י נ י‬
‫כ‬
‫ט ה ר ה ו פ ר י ש ו ת ‪ . . .‬מ ה נ כ ב ד ח י היום ל * * ״ י ״‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫נ‬
‫א‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ץ‬
‫נ‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫א‬
‫צ‬
‫ק‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י צ ״ י‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫צ‬
‫־‪ 1‬י‬
‫א‬
‫‪W‬‬
‫‪11‬י‬
‫! ‪ 1‬ל ״‬
‫?•י * מ ר ח "‬
‫נ ד ו ל ה כ ז א ת ושלישים ע ל כ ל מ ש פ ח ת ה ל ה ו ר ו ת ו ל ה א י ר נ ת י ב ב ה א ת פ א ר ‪ ,‬כ א מ ר ת‬
‫ל‪,‬‬
‫כ‬
‫ו ם‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ם‬
‫_‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ו ם ח ד ן ש י‬
‫י ד ש‬
‫‪,‬‬
‫אלי תנופה‬
‫ב ה‬
‫שיכו כ ש ל ו ם ‪/‬‬
‫כ ס ה העמים ברמזי על הערה כוונתי לפנים השייך לה­‬
‫ה‬
‫‪4 7‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‬
‫כ ל זה לטדנו סאנרת שםואל הנזכר להלן‪ :‬עי'‬
‫'‬
‫• י כ־י ה׳ סי׳ קט־ר בלי כותרת‪ ,‬כ ־ י ר׳ סי׳ ק ־‬
‫‪' T‬‬
‫‪£‬־״ליין ממי׳ ניסו‪ .‬באנרת זו כותב‪. :‬יעם י " י‬
‫מ ל ‪ 0‬כ׳ עתה מיצא שפתיך תשטור וקמת ועלית‪ ,‬עיר ה פ ע ס י י ק י‬
‫י ׳אתי‪,‬‬
‫ם‬
‫ע י ‪,• °‬‬
‫ה ‪:‬‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ל ז י ז‬
‫ל ט י ס‬
‫‪ ^ L‬י א י ט י לכ־מ‬
‫‪ 1‬ר ת י ז ה שלש‬
‫‪ ,‬לסורר‬
‫י‬
‫'‬
‫ר‬
‫נ ט י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫]י[‬
‫א ו ל י א ב נ ה נ ם א נ כ י מ מ נ ה ‪ . . .‬א ז ישיר ל ב ב י ו א ו מ ר יש מ ש פ ח ה ל א ש י ׳ ־ ־ י‬
‫ח מ ד ת ה ז ק ן א ״ א יצ״ו א ש ר מ ק ד ם ז ה ד ר כ ו ל ה י ו ת מגן‬
‫כל‬
‫להילכי‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י ב ג י‬
‫‪,‬‬
‫פ ע ם א ל גיסו ש ל מ ה ב ל ו ל י ו ) א ב ( שיו‬
‫אביו‬
‫‪e 1 5 4‬‬
‫<‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫ט‬
‫״‬
‫>‬
‫י‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫כ י‬
‫״‬
‫נ‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫"‬
‫י‬
‫א‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫ג‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ומכתביו וחזר ע ל תשוקתו ה ג ד ו ל ה‬
‫ח‬
‫ע‬
‫'‬
‫ק‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫י‬
‫ע‬
‫א‬
‫ז‬
‫ש ל ח נ ו‬
‫ר‬
‫׳‬
‫ל‬
‫א‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫‪4‬‬
‫כ‬
‫כ‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ש‬
‫כ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ש‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫ב‬
‫י‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ה‬
‫י‬
‫צ‬
‫ר‬
‫י‬
‫־‬
‫‪£‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫מאבלי‬
‫ב א ל ה שמן ח ל ק י י‬
‫‪8‬‬
‫שלמה מסודינה ל ר ׳‬
‫ד י ר ה ב ב י ת איש ס פ י ס א ר ו ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫ישמעאל ׳ ' *‬
‫י‬
‫‪1 3 , , 0‬‬
‫א ב ? >‬
‫""'‬
‫נ‬
‫ר ׳ י ש מ ע א ל ל א ה י ה א ז ב ב י ת י ׳ ידי‬
‫א ח ר ת ל ר נ ל י עסקיו‪ ,‬ו פ ק ד ע ל ה א ר ל י להשיב מ כ ת ב ל ר ׳ ש ל‬
‫מ ה‬
‫ע‬
‫ס‬
‫א‬
‫א‬
‫־‬
‫‪3‬‬
‫לעיי‬
‫‪1,‬יו‬
‫ן יו כי‬
‫ח‬
‫בשם ג ב י ר ו ת כ י ‪ .‬ה ד ב ר י צ א מ פ י ה מ ל ך לעשות נכון ל ש ב ת ך ב ב י ת ו ובחום ^‬
‫י‬
‫ןאותך ו א ת א ח י ך [ א ה ב ו כ ל מורשי ל ב ב ו ה ת א י י תאיי׳‬
‫ב י ת ו יהיו א כ ס נ י א‬
‫ב נ י‬
‫כ ל בני ה י צ ה ר‬
‫י‬
‫י צ‬
‫ש‬
‫למ‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ‬
‫פ‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י ש י ר ו‬
‫"י יתייעעי י *‬
‫ש‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה מ ש כ י ל פ ל ו נ י ]שמואל ן ג י ס ך השלם"‪ .‬א ר ל '‬
‫ב‬
‫דירתו ב ב י ח האיש מפיםארי‬
‫ו‬
‫ש‬
‫פ נ י ם‬
‫ם‬
‫ו‬
‫׳‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫נ‬
‫צ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ד‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ח‬
‫י‬
‫ואחיו בעיני ישמעאל ה ו א שולח ל ו ה א נ ר ת‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ק ל‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ג‬
‫י‬
‫ש‬
‫ג‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ק‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫ש נ י כ ס‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫כ‬
‫? ‪ 1‬א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫'‬
‫ש‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ס מ ו ך ע ל ד ב ר י כ י י ד ע ת ב כ ל ב י ח ו נ א מ ן אנכי״ ל ה ר א ו ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫ל מ ח נ ה ש כ י נ ה ‪ . . .‬א ם ט ו ב בעיניך ל ה י ו ת י ק ר בעיני מ ע ל ת‬
‫י‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫}‬
‫נ‬
‫‪,°‬‬
‫ו‬
‫»»• כיי ה׳ סי׳ קל־ד‪ ,‬כיי ר׳ סי׳ קס־ו בלי התאריך‪.‬‬
‫‪ 50‬כיי ה' סי׳ רל*ח בלי כותרת ובלי הזכרת כ ל שסלת‪.‬‬
‫'׳ י • • •י•‬
‫א ל הנורא גבירנו יציו ע ל אודות ביאת ה נ‬
‫ח ט ד‬
‫‪1‬‬
‫ג־‬
‫'וגם‬
‫ח‬
‫ונפרם‬
‫י«‬
‫תהיה‬
‫י‬
‫'‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ו‬
‫ב‬
‫חוץ‬
‫ש‬
‫ק‬
‫הוא‬
‫ר‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫**מבקש‬
‫^‬
‫ת‬
‫מוגז‬
‫ע‬
‫ממנו ליחן שלומו ל א ח י ו ה ג ד ו ל ‪ ,‬׳ ‪ 5‬כ ׳ אותו א ה ב וקנה אדון ל ע צ מ ו ו ב כ ל‬
‫דביר‬
‫א ח י‬
‫תחילתו‪. :‬מאן היה‬
‫ני‬
‫‪ S‬בחורה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ם ס י ד י נ א‬
‫ח‬
‫ם‬
‫כ‬
‫עםעיי״‬
‫!‪"1‬‬
‫•‬
‫‪ 51‬הוא יצחק מםודינא‪ .‬אבי הריא־מ‪ .‬אביו הרופא ר' ס ד ד כ‬
‫ל א נזכרי׳‬
‫'‬
‫' '‬
‫י‬
‫ק‬
‫׳‬
‫י'‬
‫י'‬
‫כ מ ה ל ך לעילטי‬
‫נם ננוח•‬
‫‪ °‬י"‬
‫*‬
‫'‬
‫'׳'' ז‬
‫ו ע‬
‫ךיתה‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל טאנרת שמואל סריאיטי א ל ס ר ת ״נטילה‪ ,‬אלסנת ר׳ םרדכי‪ ,‬נ ר‬
‫' בין‬
‫ה ו א טכקש שלא תפחות טוהר כלתו‪. ,‬תורה א ח ת וטשפט א ח ד להן׳ גבי' י ' '‬
‫להיות‬
‫ל ה אפוא ל כ ל הפחות עוד בת אחרת‪ .‬באנרונות נסצאו נם שתי אנרות ה א ר ל י‬
‫האחים שהתחילו ל ע ר ך שייא ‪) (1550‬חיי יהודה עם׳ ‪ >13‬ובהן הוא מ ד ב ר שלום ומיע‬
‫י טמודינה׳‬
‫' י' ־ ל ' '‬
‫׳ "‬
‫' ' ' ‪'°‬‬
‫ד ר ך אנב בכיי שוית סתנות ב א ד ם שבספריה נטצאה תשובה ששלח ר׳ ם ר ר כ‬
‫־ סי׳‬
‫אבי המשפחה‪ ,‬לארלי; עי׳ סאםרי העברתו של ארלי עם׳ ]‪3‬ן העי •‬
‫נם בנו הנדול של ר׳ ׳שטעאל טריאיטי היה נשוי לאשה ממשפחה ממודעה כי‬
‫ב‬
‫ה צ‬
‫י ר‬
‫ו‬
‫א ב ט‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ב ן‬
‫צ‬
‫ת‬
‫י‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י ע‬
‫) ‪>1 5 3 0‬‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ה נ י ח‬
‫? ‪ 1‬ע י‬
‫ע‬
‫ב נ י ם‬
‫ד‬
‫י‬
‫ת‬
‫י צ ח‬
‫נ כ י י‬
‫י י א‬
‫א‬
‫ס‬
‫ש‬
‫< ח י י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫י ה ו ד ה‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ש נ י ם‬
‫‪v‬‬
‫א ה‬
‫ש ה י י‬
‫(‬
‫נ‬
‫ס‬
‫י‬
‫מ ת ו נ י ס ‪:‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫^ ' כ ו ל כ ם‬
‫בריאה״‪.‬‬
‫אותו‬
‫ר‬
‫ברעתי‬
‫א ח ר זה כ ת ב ר׳‬
‫וכותלי‬
‫ע‬
‫בהם‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ס י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ס י‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫א‬
‫^ ם כ ת ב‬
‫גם אביי‬
‫ק‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫ל ר א ו ת ו בביתו‪.‬‬
‫ב ס ע ו ד ה שיש ב ה ד ב ר י ת ו ר ה ‪ ,‬ח כ ה ו י ת ע ע ב כ ם כ י‬
‫לשכור‬
‫י‬
‫ת‬
‫א ו ? ‪ 1‬ם‬
‫י‬
‫׳‬
‫כ‬
‫האומן א ת היונק‪ .‬ו מ ה מ א ד יוסיף ע ל י ך ש מ ח ה וגיל בשגם ע צ מ י ובשרי‬
‫ר • • •״‬
‫ק י‬
‫צ‬
‫פ ך ן ן‬
‫ת ו ם‬
‫ב ד ק ה ה ו ר ה ו ל ו מ ד י ה ‪ ,‬ו ב ח י ק ו ישא כ ל מ י ש ל ב ו ח פ ץ ל פ נ ו ח ד י ר י '׳‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ב ן ח‬
‫ג‬
‫‪ 6‬ז‬
‫ה‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫'' ‪1‬‬
‫ר ׳ יוסף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬
‫לשרתי•‬
‫רפא‬
‫א פ ש ר ש א ר ל י ב א לבולונייה מ ק ו ד ם ל ד ב ר ע ם בני מ ו ד ע ה ע ל אורות ב י א ת‬
‫שני ה א ח י ם א ל ישיבתו‪.‬‬
‫ה מ ק ו ר ו ח שלנו אינם מ נ ל י ם א ם א ב ט ל י ו ן ‪ .‬״ א ש ר ה י ה א ח ׳ כ ידירו ש ל ר ׳ עזריה‬
‫מהאדומים׳‪)-‬ולפי‬
‫יורי‬
‫לקולו‬
‫נכתב‬
‫מהר־ר‬
‫ד ב ר י ר י א ״ מ ר ו ב ס פ ר מ א ו ר עינים ‪ .‬ק מ ח ש ט ח ן ב ר י ח י י ם ש ל‬
‫«‬
‫^‬
‫‪n‬‬
‫]‬
‫‪V‬‬
‫_‬
‫‪r‬‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ג י ס ן‬
‫ן‬
‫ה ג ר‬
‫ול‬
‫ואחרי הניעו לסיינה ב ח ב לאחיו‬
‫ל ב ו ל ו נ י י ה ע״י כ ׳ ר‬
‫ישמעאל מריאיטי י צ ו ׳‬
‫שלמה‬
‫ב‬
‫‪, L,‬‬
‫‪D‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ח‬
‫צ‬
‫א‬
‫‪n r‬‬
‫ל ‪.‬‬
‫ו‬
‫א ך שלמה שמע‬
‫א‬
‫או ל א ח ר מאוהביו״‬
‫ק‬
‫מ מ ו ד ע ה ע ל ד ב ר הישיבה הנעשיח‬
‫‪.‬בחב‬
‫ב ב י ח ב״מ‬
‫ב ה ח פ ע ל ו ח נ ד ו ל ה ה ו א מ ד ב ר ע ל מ ש פ ח ת ריאיטי וביחוד‬
‫ע ל ה ב ן השלישי‪ ] ,‬א ל ח נ ן ן‪ ,‬א ש ר ה ו א ר ו צ ה ל י ל ך ב ע ק ב ו ת י ו ‪ . ,‬מ ע ת י ק ה ר י ם ב פ ל פ ו ל ו ‪,‬‬
‫מ ש ב י ח שאון י מ י ה ק ו ש י ו ת ו כ ל מ ו ט ה י נ ת ק ‪ ,‬י כ ר ו ת ז ל ז ל י ה ס פ ק ו ת והנטישות ה ס י ר‬
‫התר‪.‬‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ל‬
‫״‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ך‬
‫ק‬
‫נ‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫יעל העבודה ס ו ד ה׳ ל ו ‪. . .‬‬
‫טלאים‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫מסדר‬
‫ת‬
‫‪1,‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ו‬
‫״‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ו ח‬
‫ת‬
‫י ל ‪ ,‬ע ל התורה‬
‫מ פ ח ח ו ח חצוניות ו פ נ י מ י ו ת ‪ . . .‬בזרועו יקבץ‬
‫ו ב ר ו ח שפחיו ימחיק ה מ י ם ליונקים ע ל ירו ב ה ל כ ה ר ו ו ח ת ע ם שלמוח זר‬
‫ז ה ב הלשון ו א ד ר ח ה כ ח ב והמכחב״‪.‬‬
‫חוץ‬
‫הכלליים‬
‫מהדברים‬
‫האלה‪-‬שנוסף‬
‫למור‬
‫על‬
‫יחעסקו‬
‫התלמוד‬
‫גם‬
‫כ מ ל א כ ה ה כ ח י ב ה ו ה מ ל י צ ה ‪ -‬אינו מ ו ד י ע ש ו ם ד ב ר ע ל ל מ ו ר י ה י ש י ב ה ‪ ,‬א ש ר נ פ ח ח ה‬
‫זה מ ק ר ו ב ‪.‬‬
‫מ א ח ר ש ש ל מ ה ל א ב א ל ס י י נ ה ע ד ע ב ו ר א י ז ה זמן מ ן א ב ש׳ו כ ש כ ח ב‬
‫א ל י ו גיסו‪ ,‬מ ס ח מ א ל א ב א ל ש ם ע ד ר א ש י ח ש נ ח ש״ז‪ ,‬א ח ר י ע ב ו ר ה מ ו ע ד י ם •‬
‫אילי נם ‪ .‬כ ח ב א ח ר ע ל ד ב ר הישיבה־״ יצא מעטו של שלמה כתשובה ל א ח ד‬
‫מ א ח י ו א ו מ א ו ה ב י ו ה ו א י ל ו כ מ ה מ ל י צ ו ת נ כ פ ל ו ש ם ו נ י כ ר שיווי בסגנון‪.‬‬
‫משבח‬
‫את‬
‫משפחח‬
‫ו‬
‫ריאיטי וראש הישיבה‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫על‬
‫ר‬
‫עניני‬
‫בשניהם היא‬
‫ל מ ו ד באותו אופן•‬
‫״ ה מ ד ר י ך הנאמן מ ו ר ה צ ד ק א ש ר אין ע ל ע פ ר משלו לישר ולהשלים ע צ מ ו ת ש כ ל‬
‫ה ת ל מ י ד י ם היושבים לפניו ל ה ע ל ו ת ם מ ע ל ה מ ע ל ה ‪ ,‬א ל פני ציור ועמוק ה ה ל כ ה ע ם‬
‫התפארות‬
‫מ‬
‫א‬
‫סעשה ירי‬
‫י' יטי•"‬
‫ס ו פ ר מהיר״‪.‬‬
‫מפזר‬
‫הוא‬
‫אלחנ‬
‫ת ה ל ו ת והשבחות נם ע ל‬
‫בשני ה מ כ ח ב י ם מ ו ד י ע ה כ ו ח ב ש מ צ א ח ן ב ע י נ י ה מ ו ר ה ל ר ו ב ה ת מ ד ת ו‬
‫י ע ל הדרישה״‪ . .‬א י ן ז ה כ י א ם ב י ת א ל ק י ם אין כ מ ו ה ו ב א ל ה ׳ •‬
‫דברי שבח‬
‫כ א ל ה יש ל ה ם‬
‫חשיבוח ב פ ה ר׳‬
‫ם מ י ד‬
‫‪ .‬כ ח ב כחבי ה ר ב ב ע י ר‬
‫'‬
‫נ ה‬
‫ל כ‬
‫א‬
‫שלמה‬
‫ט ‪0‬‬
‫־‬
‫ממודעה אשר היה בי‬
‫ס‬
‫״י‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ט‬
‫ז‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫י י‬
‫' ב ‪ "4‬בכ־י‬
‫‪ 1 .‬האלה‬
‫*׳‬
‫*‬
‫^‬
‫™'‬
‫' •‬
‫ר * ״'‬
‫־ ' נ׳ ״ ‪ H X‬ה ב ת ב בלי בותרת ושם בסוף הכיי נ׳ תעורות ע ל פ ר י מ ת האחים האלה­‬
‫׳* ז‪-‬ש״ח‪.‬‬
‫'‪' .‬רר^ר פעםיס‬
‫׳‬
‫עי׳ עליי בלוי‪ .‬כתבי ה ר ב יהודה י '‬
‫»רחיבסכ״ב‬
‫י ־™״ ^ " ' ־‬
‫׳‬
‫* כ ״ ה׳ סי־ ט־• כ־י י־ סי־ קל־ב•‬
‫‪W‬‬
‫! ז ‪ ,‬צ ג ס ממירינה‬
‫‪ £‬י מ י ת אלו אה כיחב ‪.‬ארוני־ לאחיי שהיא נדיל ס ״ י י ' י‬
‫! ״ ו ד ם > ־י י‬
‫‪™ °‬‬
‫*‬
‫"‬
‫י ע ׳־איני ם מ י משפחתם‪ .‬מ כ ת ב ״ נ ע י ר ל‬
‫‪ »« ,‬כ ־ י ה׳ סי• קכ־ד‪ ,‬ו ע ל הנליון‪ :‬ו כ ת ב א ח ר יש בסימן ט׳ )היא ה מ כ ת ב הקידםי•‬
‫ק ל ג טיסיף בכותרת‪ :‬הישיבה ת י ל ‪.‬‬
‫» ‪.‬העוקר הרים בעיון ה ה ל כ ה ‪ ,‬מבהיל השומע‪ ,‬מפחיד המתכתי־•‬
‫ס י י י נ ה‬
‫י צ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫א ח י ו‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ב‬
‫משנו״‬
‫ם‬
‫‪8 2‬‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫ב ה‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ס ם י ד י נ ה‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב ו ל ו נ‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ס א‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ס י‬
‫ל‬
‫א‬
‫נ י ס א‬
‫ד‬
‫י‬
‫™‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫ד‬
‫ק י‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫]יב[‬
‫סארכס‬
‫רפב‬
‫!‬
‫כ ב ‪ -‬כ ״ ד שנים״ בבואו לסיינה וכבר בקר ישיבות אחרות מקודם‬
‫מוריו על התמדתו‪ .‬הוא בא לבית ריאיטי ותורתי‬
‫בנ׳ אדר שיו )‪ ,(1546‬כחצי שנה לפני בואו‪ ,‬נסמך בבולונייה על‬
‫דלאטאש‪ ,‬סמיכ ‪ 57‬שהיה בה משום נזרח רב‪ .‬ר׳ יצחק כותב‪. :‬אני נחי‬
‫ו ג ם‬
‫ו ס מ י כ ת‬
‫ב י ד ו‬
‫<»‪ n‬שבחוריו‬
‫י‬
‫י"׳ יצחק‬
‫‪v‬‬
‫ר ב נ י ת‬
‫‪u‬‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫י ר י‬
‫‪,1,‬ך‬
‫^‬
‫ה‬
‫ש ת‬
‫ם מ י כ ת י‬
‫ב‬
‫ה ו א‬
‫ז א ת‬
‫ב י ז‬
‫מ ו נ ד ‪ ,‬ו‬
‫ב ת ו ר ה‬
‫ה י ג ע י ם‬
‫י‬
‫י ו מ ם‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ושו‬
‫^ ‪' ?,‬ויותר‬
‫^‬
‫"‬
‫"׳‬
‫ק ל‬
‫ימושו ספיהם דברי אלקים חיים‪ ,‬ולא יחושו לחוס על חושיהם ה ג י ‪ °‬׳‬
‫^ ףאוח‪,‬‬
‫י‬
‫שמכתתים רנליהם ל ל כ ה מעיר לעיר ללמוד חורה״ ומעיר י‬
‫הרים וזה בזה טוחן‪ ,‬וכן צרפחיך ויצאח נ א מ ן ‪ . . .‬בחנתיך וראיתיך בקי‬
‫‪.‬‬
‫מקפיד על לשונו״‪.‬‬
‫?^ ' ״‬
‫אין פלא על הכבוד המיוחד שחלק ישמעאל מריאיטי לו׳ ל‬
‫ש מ י‬
‫ק ר‬
‫ב‬
‫כ י‬
‫פ‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א ע ר‬
‫ח ו‬
‫א ח י‬
‫ב‬
‫?{י‬
‫ה כ י ו‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ב ב י ת‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ש ב ב י ת ו‬
‫ת‬
‫ו ב י ז‬
‫ב י נ י‬
‫י‬
‫ה א ר‬
‫ז ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ע נ ה‬
‫נ ן ר‬
‫ש‬
‫סרב‬
‫'‬
‫^ • ^‬
‫הוא‬
‫יחרה ב מ כ ח ב ״ המעיד על ענוחנוחו‪ ,‬והוא אפיי לאיש צעיר אשר‬
‫‪ ! °‬יל'נא‬
‫י‬
‫י‬
‫להיות מוסמך‪ .‬אין הוא כדי‪ ,‬לפי דבריי׳ ל ל‬
‫‪ 7 .‬בעיגי‬
‫ז‬
‫מוכרח להטריח את שניהם בעת שהוא עומד מכסאו‪ .‬הוא‬
‫להורידו למקום המתייחס לו לפי מדרגתו בישיבה הזאת שלא יהיה ללעג‬
‫תבו‬
‫חבריו•‬
‫הגדול‬
‫‪*1‬‬
‫אבל בכל עגותגותו היה בטוח שיעשה פרי בלמודיו•‬
‫‪ /‬לרוח‬
‫ה״ר שלמה לכ״ר יצחק ממודעה אחיו בהיותו בסיינה"‬
‫כ נ ר א ה‬
‫ה כ ב ו‬
‫כ‬
‫ו נ ב ו‬
‫ה ז ה‬
‫ה ו א‬
‫מ ת ח נ‬
‫ש‬
‫ו א‬
‫? ‪ 1‬פ ג י י‬
‫ב ס ו‬
‫ה ו א‬
‫ו‬
‫י נ ו ח‬
‫א מ ו‬
‫ר‬
‫? { ב ב כ‬
‫י ד י‬
‫פ ו ע‬
‫ה‬
‫כ י‬
‫א ו מ ר‬
‫י א י ר י‬
‫כ י ו ם‬
‫תנוםם‬
‫^‬
‫׳‬
‫^‬
‫‪^ °‬‬
‫״‬
‫^‬
‫יז איעף‬
‫׳ י׳ ' *‬
‫^‬
‫^‬
‫רצוני המחאזר להשינ במושכלות‬
‫^ י " " ׳ י הטוב‬
‫יל‬
‫לשבח בית אביגו הגאון ז״ל• ועל זאת‬
‫ם א‪°‬‬
‫?‬
‫•‬
‫'׳‬
‫ולא איגע‪ ,‬ארדוף אשיג וראיחם ושש לבבכם׳ לא‬
‫ועלינו יציץ נזרו"‪ .‬אשער שאנרת זו נכתבה באביב ש״ח )‪ (1548‬ובה שאל או‬
‫ירצו שיבא לבקרם או אולי שיעזוב את הישיבה ויחזור לביתו‪.‬‬
‫כ כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫‪v‬‬
‫‪3‬‬
‫ת ש כ נ ו‬
‫ש א ת‬
‫ב‬
‫ט‬
‫‪7 0‬‬
‫ב ב כ ם‬
‫ח‬
‫ת ו ס י פ ו‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ד א ב ה‬
‫ה‬
‫נ ם‬
‫כ‬
‫נ ם‬
‫‪80‬‬
‫י‬
‫‪ 56‬אחיו הנדול נולד לפי עדות בנו בשנת רפ־ב והיה אז בן כיה אן כיו שנים•‬
‫מאחיותיו או שחים נולדו קודם לשלמה‪.‬‬
‫א‬
‫א י‬
‫‪ .‬ניר‬
‫ע‬
‫י " םאסקיל'‬
‫ל‬
‫‪ 57‬סמיכה זו כתובה בחתיכה ק ל ף נדולה וחתומה מיד ר‬
‫ר העת ?‬
‫ל ]"‬
‫והוא העתיקה מ ל ה ב ס ל ה בסוף ‪.‬שויח םערבי נחל ועץ עבות' ל י י‬
‫התשובות‬
‫' '‬
‫" י‬
‫ע י י•‬
‫עט׳ חכ־ח‪ .‬עי׳ ‪.‬ארלי וטריוויש׳ ע '‬
‫ה ר ב ה מהתשובות םהאורינינלים שהיו באוצרו בהוספה ׳דיעוח חשובות ב כ ו ת ר י‬
‫א‬
‫‪, ,‬‬
‫ט‬
‫א‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ם‬
‫צ‬
‫א‬
‫י ח י א‬
‫‪2 1 3‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה כ‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ‬
‫? ‪ 1‬י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י ד י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫א י‬
‫ש‬
‫ב י ט‬
‫ר‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ו ב ‪ 1 7 : ,‬י ו נ ו ת‬
‫ז ה‬
‫פ י‬
‫? ‪ 1‬ה נ י ה‬
‫י ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪ 1,‬י יבח מ ק י‬
‫ל‬
‫•‬
‫' * פ ה מאי" '‬
‫יי *‬
‫'י‬
‫י‬
‫י " ל‪ °‬י‬
‫•‬
‫" ' ' ק״'‬
‫בבית הכנסת וםקום תפלה׳‪ .‬הםעתיק הוסיף‪. :‬הוא עתק בענוה ובוז׳‪ ,‬ועל הנליין • י‬
‫כ״י ר׳ ס" קל״ה עם הכותרת הנ־ל‪.‬‬
‫כ‬
‫‪5 8‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ז‪:‬‬
‫ס י‬
‫כ ת ב‬
‫כ ת ב‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ס מ ו ד י ג ד‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪ 1 7‬כ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ע‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ה‬
‫י פ‬
‫ח‬
‫ט‬
‫‪-, 1,‬תור כשיפי‬
‫" ' ‪• " "°‬‬
‫״‬
‫מצוחר‬
‫ל‬
‫ל‬
‫׳‬
‫היום‪ ,‬לא מלאני לבי ללבוש םחלצות כסות בקרה‪ ,‬עד בא ד ב ר הורחי הטעטירה עם‬
‫אשר‬
‫אשר חצוני‪ ,‬דםינך וסינה תסתיים את כ ל אשר אעשה'‪.‬‬
‫בראשית האנרת שאל אח אחיו על ד ב ר ‪.‬הטליוני )‪ ,taglioni‬מסים או קנם‬
‫‪8 0‬‬
‫ה ו א‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫ע ד י ן‬
‫א נ כ י‬
‫ב ו ש‬
‫ב נ ד י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ש ר ת‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ה ז מ י ר‬
‫ו ב‬
‫ת (‬
‫ינ‬
‫‪1 1‬‬
‫רפג‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה ב ס י י נ ה‬
‫אחותו שרה‪ ,‬אשת שמואל מריאיטי‪ ,‬ל א נזכרה באגרות ש ל מ ה האלו‪.‬‬
‫שנתים‬
‫אחרי‬
‫״גיסיו׳‬
‫בודאי ליצחק‪,‬‬
‫בואו‬
‫הלכה‬
‫לסיינה•־‬
‫אחרי מותה‬
‫לעולמה‪.‬‬
‫ב ל‬
‫כתב‬
‫ע‬
‫כשנה או‬
‫‪2‬‬
‫ה‬
‫לאחר‬
‫‪6‬‬
‫לא‬
‫ה נ ד ו ל שבאחיה‪ ,‬שהוא מ ק ו ה ש ב ר י ת הידידות ביניהם‬
‫תפסק‬
‫ע ל ידי ה א ס ו ן ה ז ה ‪ ,‬ב י ח ו ר כ י י ל ד י ו ע צ מ ם ו ב ש ר ם ש ל א ח י א ש ת ו ה מ נ ו ח ה‬
‫הם‪.‬‬
‫‪ 8‬ה י ה ע ד י י ן יושב ע מ ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ך‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ך‬
‫י‬
‫ר‬
‫^‬
‫ם‬
‫א‬
‫א‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י י‬
‫מ ג‬
‫ן ‪3‬‬
‫ס‬
‫ב ב י ת א ב י ו ? א פ ש ר ש ש ל מ ה ע ז ב א ח מ ק ו מ ו א ח ר שגשא גיסו א ש ה א ח ר ה ‪ .‬״‬
‫ה ר י ר ש ל מ ה ה ח י י ש ב א ח ״ כ ב פ י ר ר ה ו ה ו א נ ז כ ר ע ל ידי ר ׳ ע ז ר י ה מ ן ה א ד ו מ י ם‬
‫ל ‪ -‬א ) ‪ ( 1 5 7 1‬בין א ל ה א ש ר‬
‫‪1, .‬‬
‫ו‬
‫במאור ע י י‬
‫נ‬
‫הביזילינ׳‪.‬‬
‫ם ‪6 5‬‬
‫ואת‬
‫מ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ר‬
‫מ‬
‫<‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ל‬
‫כ ל נבולנו שם‬
‫ה י ם‬
‫א ‪7‬‬
‫ל‬
‫לנו‬
‫ח ר ד ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ה‬
‫•‪.‬‬
‫אולי אפשר‬
‫ש‬
‫ת‬
‫לקבוע זמן‬
‫על יי'‬
‫הכתיבה‬
‫עני מכתבים הבאים בכיי ה׳ חיכף אחר זה‪ ,‬סי־ ק־כ וקכ־א‪ ,‬שלח שלמה מםודינה לידידי‬
‫ל ל שלא הצליח למלא בקשתו ‪ .‬ל ה ב א‬
‫ל‬
‫״‬
‫א ב י ה ם מהטוב‬
‫מרחוק כ ס פ ך וזהבך אשר אמרת היה ל ך ל ק ב ל מאנשים מתחלפים האלה שלמים •‬
‫א ל אשה אחרת‪ ,‬בת‬
‫<« זמן מותה הםדוייק אין אנו יודעים‪ - .‬איזה זמן אחרי מותה‬
‫י מנחם מפולניו‪ ,‬הנזכר בראשית מאמר זה‪.‬‬
‫)‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪e‬‬
‫‪B‬‬
‫‪e‬‬
‫‪I‬‬
‫ל ב ו ל ו נ‬
‫‪( D‬‬
‫) ? ז‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ה ת נ צ‬
‫‪,‬‬
‫ש מ ו‬
‫נ ש א‬
‫‪6 2‬‬
‫כיי ה׳ סי׳ קטיב בלי כותרת ושמות‪.‬‬
‫»• אז טרם פרצו הםריבוח בין יצחק ואחיו הצעירים‪ .‬עי• הערה ״ •‬
‫‪,‬‬
‫^ ^‬
‫ע ז ב‬
‫א ן ל י‬
‫ל‬
‫ה י ש י ב ה‬
‫ח‬
‫א‬
‫ה נ ד ן ל ׳‬
‫ץ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫י ב‬
‫י צ ח ק‬
‫י ע‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ף‬
‫ת‬
‫החנית‬
‫עמו בעסק‬
‫י‬
‫דכו^ב‬
‫^‬
‫׳‬
‫^ הע»ים•‬
‫ל י נ ל •הסליינ״ )הערה ״«> אשי‬
‫ח ע־א בלי כותרח אשר בה נקרא בשם יצחק‪ ,‬אחיו ה נ ח ל של הכותב ומקבל האנרת‪ .‬הכותב‬
‫‪ u‬״‪.‬״• חיוש‬
‫ו•‬
‫י איפיא א ח ד מן האחים הצעירים‪ ,‬שמעיה‬
‫א ו‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪.‬שמעה אזני ותבן אח כ ל הדברים‬
‫‪5‬‬
‫לא ' ׳ "‬
‫י‬
‫שהדיןי כ ך‬
‫לא‬
‫א‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫א ח‬
‫י‬
‫^ל ' י ־‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ע‬
‫'־ ‪,‬‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ה י י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫א ב ט ל י ו‬
‫י'‬
‫ל‬
‫ב י נ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫כ‬
‫י ז ה‬
‫ו‬
‫'‬
‫א‬
‫י‬
‫ח‬
‫ע ס ק י‬
‫י‬
‫י‬
‫ל ש ו נ ו ‪:‬‬
‫ן י ג‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ה‬
‫! \‬
‫י‬
‫ל ה ק‬
‫ג‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪ 1‬ל‬
‫ט‬
‫באמרי‬
‫ר‬
‫תורה מתחת‬
‫ל ך כי יהיה‪ f‬״ירד‬
‫מונחת‬
‫ם‬
‫כקרן זיית ופתחי שטרי!‪ -‬ר « » « ‪ ,‬״ ״ ‪ -‬ל י ״ י יי ד ל ת הננעלת שלא במהרה תפתח‪.‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫אתה‪ ,‬אחי׳‬
‫עושה להניח‬
‫עזני ותפארתני‬
‫״״•‪ ,‬׳‬
‫‪,.‬‬
‫‪,‬‬
‫־ ״׳ויי מים חיים‪ ,‬מ י ‪ . . .‬יקים סכתנו‪ ,‬מי יפריח נטיעות התורה «»‪.‬‬
‫"•••‬
‫' ל ׳ אף בשרי עליו יכאב אם הסח־ם יודעים‬
‫'‬
‫כ י נ ו‬
‫מ א י מ ה‬
‫ז‬
‫ר ת‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ם‬
‫מ ס י ד י נ ה‬
‫•ל '‬
‫ב כ ״ ה־ סי׳ ניט נסצאה עוד א נ‬
‫' " י יבלי כיתרת‪ .‬הכוחב‪ .‬שמואל מריאימ׳‪' * ™ D ,‬‬
‫א ל י כפתע פתאום ״ ל ו אליי נשואי בתי ינ‪ °‬י י י י י '‬
‫הברית והחסד אשר כ ר ת ע מ ו ‪ .‬ע ל אודות ס׳ מקורי נתחייב״‬
‫כ י‬
‫כ‬
‫א‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ע ל ם ה‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו כ ב י ד נ י‬
‫א‬
‫י כ‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ר א י ח י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫'‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ל‬
‫כ י ם‬
‫א‬
‫'‬
‫‪°‬‬
‫ר‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ץ‬
‫ל‬
‫ך ז א ת‬
‫"״‬
‫ר‬
‫כ ח נ ו‬
‫ל י ם‬
‫״ ח‬
‫ייינה ‪ ,‬״ ‪ ,‬י ל פ ר ע להם‬
‫ש טענה נם‬
‫עו^ם‬
‫" ״ ™‬
‫‪ . . .‬הנשיא ן ״ ע י‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫א ט‬
‫כ פ י‬
‫י‬
‫ת‪W‬‬
‫'ד ! ‪; :‬‬
‫לו‬
‫צ‬
‫' ' ״ » ״ • ! • צדסנו‬
‫"‬
‫״ ‪ \ T u‬י אחי לסיים‬
‫״‪,‬יייירוםיהלקול‬
‫"‪1‬‬
‫ו‬
‫האיל‬
‫לדת נן‬
‫ל‬
‫י‬
‫צ‬
‫־‬
‫צ י ו‬
‫ב כ‬
‫י‬
‫י ה פ צ י י‬
‫^ ״ י ש‬
‫^‬
‫״‪P‬‬
‫‪T‬‬
‫ר‬
‫•למען כ ב ו ד בית א ב י י‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫י י • ייאיס׳ מיכן להלוות לו המעות י ל ־ י י ע ה ‪°‬‬
‫ל • * מ י א ל מזכיר כי אחיו הנדול‪ ,‬משה‪ ,‬כ ב ר כ ת ב‬
‫״‬
‫א חני‬
‫ד‬
‫•‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י צ‬
‫י ‪:‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ך‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪1 1‬‬
‫‪ m‬הארלי באנרחי א ל א ח ד מחלמידיו ‪.‬להלן‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ר ה‬
‫מאור עינים הוצאח ק א ס ס ע ל ‪ ,‬ווילנא חרכיו‪ ,‬עם׳ ‪•21‬‬
‫‪3 0‬‬
‫ם‬
‫י ל א‬
‫א‬
‫א‬
‫ה נ ו ן‬
‫איחס פה בביתני להיצאיתני•‬
‫לה מנוחה אשר לזה היום כ ל הפונות שאני פונה ‪• . .‬י•‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ל‬
‫״ אימר ‪.‬אחרי צאת‬
‫ש ם‬
‫ר‬
‫ד‬
‫פ‬
‫י‬
‫] י‬
‫םארכס‬
‫‪1‬‬
‫ג ד ל ש כ ם באנעי ה ח י ל והגדיבות‪ .‬בן אחיו ריא־מ‪°‬־ ה ע י ד שהוא ‪ .‬ג ד ל ויחכם מ א י‬
‫ב ת ו ר ה ו ח כ מ ה ואגי ג ע ק ח י ידיו פ ע ם א ׳ ב פ י ר א ר ה ה ח ד ש א ש ר מ ת ב ו ח י‬
‫שגח השים״‪.‬‬
‫ש‬
‫ב‬
‫א‬
‫ר׳ יוסף ע ל תכנית למורי הישיבה‬
‫ש‬
‫יש ב א ג ר ו ג ו ח גם כ ח ב‬
‫בעצ‬
‫הארלי‬
‫ש‬
‫^‬
‫חורה‬
‫^‬
‫ח נ ו‬
‫מ ו‬
‫ו מ נ מ ‪ 5‬ו ת‬
‫'‬
‫'‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו‬
‫מ‬
‫יי'‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ב ח צ ר ו ח ק ד ש ו ‪ ,‬ויורני ו י א מ ר‬
‫י‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫יי '‬
‫י‬
‫^‬
‫ע‬
‫י‬
‫^‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫^‬
‫י ש י ב ת נ ו‬
‫^‬
‫י‬
‫ל‬
‫פ‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ף‬
‫ת ב נ ד‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה נ ו נ י ם‬
‫׳‬
‫ב ח ו ר ח ה׳ ח פ צ ו לסיינה לישיבה ה ח ד ש ה‬
‫פ‬
‫^‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫צ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫^‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ט‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫י‬
‫א‬
‫א ר‬
‫י ד י‬
‫מ‬
‫ד ‪ ,‬ו א‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד ב ר י ו‬
‫ס‬
‫ז‬
‫ה‬
‫א‬
‫נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫א‬
‫ג‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫י צ‬
‫ח‬
‫"‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫ש‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ת‬
‫׳‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫צורים‬
‫?‬
‫‪B7‬‬
‫י א ש‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע י נ י‬
‫י‬
‫^‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫ע‬
‫י י‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫לאביי‬
‫‪,‬‬
‫*'למידים•‬
‫']ו^ובמעשה‬
‫‪0 1‬‬
‫י^‬
‫למידים‬
‫' ב נ ו אשר‬
‫‪m‬‬
‫^‬
‫ק‬
‫ם‬
‫יל‬
‫ל ד ‪ 1‬ר‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫^‪L‬‬
‫מ‬
‫^‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ו ת כ ו נ ן‬
‫׳‬
‫ן‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת ג ז ו ר‬
‫‪.‬ועל שכירות ל א חחקשה כי ממשפטיך ל א אםור׳‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ר‬
‫לקייא‬
‫ב ח ב ו ר ת ה מ ש כ י ל י ם ב נ י א ד י ר י כ ל ח פ צ י במ"‪ .‬ר ' יוסי"‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫י י ( י א‬
‫ד ‪ 8‬א ל עשיר א ח ד א ו ה ב ח ו ר ה מוקיר ר ב נ ן ש ת ל מ י ד‬
‫ולהאדיר‬
‫׳‬
‫ש י‬
‫ל'‬
‫ע‬
‫ל‬
‫מ ת‬
‫י׳ק‬
‫ה י ש י ב ד‬
‫ב‬
‫'‬
‫ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫ירי‬
‫סמוכים‬
‫‪ L‬י יו או‬
‫ג‬
‫ת‬
‫מ‬
‫י"* ‪°‬‬
‫־‬
‫'" ^"׳‬
‫נכון יוחר מ א ב ו ח י ה ם ‪ ,‬איזה ס כ ו ם ב ע ד ט ר ח ו ‪ .‬ת ש ל ו ם כ ז ה נ ז כ ר ע ו ד ב מ כ ה‬
‫נ ד ב ר עליו להלן‪ .‬א ב ל ב ד ר ך כ ל ל ל א נזכרו פ ר ט י ם כ א ל ה באגרותיגו•‬
‫ר אשר‬
‫‪68‬‬
‫נ כ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫כ‬
‫מ‬
‫לל‬
‫ידיעות פרטיות ע ל למורי הישיבה‬
‫אשר נ ע ר ך א ל א מ ו ש ל א ח ד מתלמידיו ויצא ל א ו ר ב ס פ ר ו‬
‫ז ה ה ו א נוחן ח כ נ י ח מ ל א ה יום־יומיח ש ל ה ל מ ו ד י ם ‪:‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫^ ' י ^ * מכתבי‬
‫ב‬
‫ל אסף‪.‬‬
‫ף‬
‫‪6 9‬‬
‫ש‬
‫ם ן‬
‫ר‬
‫‪ .‬ב ל י ל ה א נ ו ל ו מ ד י ם ע ר א ש ר יקשקשו א ר ב ע ש ע ו ח ‪ ,‬ו ב ל ש ו !‬
‫מורה‬
‫הראשונה )דיל ע ד‬
‫‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪p. m‬‬
‫‪1‬‬
‫אחרי כן נרד‬
‫>‪.‬‬
‫א‬
‫ללחום‬
‫עליו‬
‫בהלכוח‪...‬‬
‫מקיפים אוחו‬
‫ל ש ע ה ופלג או ב׳ שעוח‪.‬‬
‫;‬
‫״ל ע ד‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫י"‬
‫׳‬
‫‪4‬‬
‫‪a‬‬
‫(‬
‫י‬
‫‪. ( a . m‬‬
‫וחבילי‬
‫י ו ת‬
‫הקוש‬
‫•‬
‫י י‬
‫‪9 8‬‬
‫א‬
‫א ח ר י כ ן איש ע ל מ ש כ ב ו י ע ל ה • • • ע‬
‫ש ע ו ת‬
‫ק ר ו ב‬
‫מ‬
‫י‬
‫^‬
‫נ‬
‫א‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫]‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫ך‬
‫‪/‬‬
‫^!‪3‬‬
‫ז‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫^‬
‫ם אי‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ב‬
‫שעוה‬
‫י‬
‫ה ב‬
‫ןקר‬
‫?« י‬
‫נשוב‬
‫י‬
‫ביר‬
‫ב‬
‫ח ן ר‬
‫צ‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ו ד ז ב ר י י‬
‫^‬
‫־י^י ־ ־ י‬
‫אחרי כן ביח אלהים נ ה ל ך ‪ . . .‬והכף ב כ ל ו ח ה ח פ‬
‫*‬
‫‪ 66‬חיי יהודה‪ ,‬עם׳ ‪.12-11‬‬
‫‪ 67‬כיי ה׳ סי' ק־ח‪ ,‬כ ־ י ר׳ סי׳ קיד ‪ .‬כ ת ב נ כ ת ב להביא ב‬
‫ישמעאל סריאיטי יציר‪ .‬עם הכותב לא נזכר‪.‬‬
‫ה ע‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ז‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫גם ש ם ג׳ פ ע מ י ם ב ש ב ו ע א ח ד מ ן ה ח ל ם י ד י ם יושב ו ס פ ר ש ס ו נ י ה א ח ה‬
‫ה‬
‫^‬
‫ח‬
‫א׳ ל ל מ ו ד תורה‬
‫‪B , 0‬‬
‫׳"י•‬
‫'‬
‫ע" ליילז‬
‫'‬
‫‪ 69‬כ ר ך ד׳ עם׳ כי‪-‬כיא עם כותרת ארוכה מכ־י אוכספורי•‬
‫ע ל דאשה ר ק ‪ .‬כ ת ב לאשה׳‪ ,‬ובכיי ר׳ סי׳ קנ־נ בלי כותרת‪ .‬בשניהם ת ח ל ה‬
‫תרנעי‪ ,‬למען ת ד ר כ י נפשך עז‪ ,‬נ כ ר ת ממלכות‪ ,‬אמרח• היום היטב א ט י‬
‫פרי ב ט נ ך ‪ . . .‬עם׳ כ׳ שורה ‪ 3‬של ה ם כ ת ב ה ל י נורסים‪ :‬א ת ה ה י כ ל ׳‬
‫ונשוב; עסי כיא ‪ 8‬תססוכי; ‪ e‬לעשות עסו ב ר כ ה ; ‪ 10‬שרתי בתכונות תנוח‬
‫בבית; ‪ 15‬ב ע ב ו ת י ם ‪ . . .‬דלתי ביתך; ‪ !0‬ל כ ת ו ב א ל י ך ; ‪ »7‬ומשלום הילד‪.‬‬
‫ב כ‬
‫‪ ,,‬ליא ת ו ב‬
‫למען‬
‫יי‬
‫' ל *אודיה‬
‫י ^‬
‫‪18‬‬
‫י"‬
‫אתך‬
‫מחשבתך•••‬
‫כ‬
‫י‬
‫ס י‬
‫ה‬
‫י א‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫‪ 3‬י‬
‫ע‬
‫ת‬
‫נ ן ח ;‬
‫‪7‬‬
‫ב ם ח י‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ט ו‬
‫י [‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬
‫וגלמוד ה ל כ ה א ח ר ח ‪.‬‬
‫התוספות‪...‬‬
‫הצהרים‪,‬‬
‫רפה‬
‫א ח ר י כ ן י א כ ל ו ה נ ע ר י ם ל ח ם ב כ ו ת ב ת ‪ ,‬ו ע ו ד ישובו ע ל מ צ ו ד ת‬
‫שעות‬
‫ו א ח ר י ע ב ו ר ייט‬
‫) ר‬
‫׳ל‬
‫‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪.‬‬
‫!> אנו ה ו ל כ י ם ל ס ע ו ד ס ע ו ד ת‬
‫‪p‬‬
‫ח ה ה ת נ א י אני מ נ י ח‬
‫ו א ח ר נשוב ו ל א נ ל מ ו ד ע ו ד ד ב ר ח ד ש ע ד ה ל י ל ה ‪.‬‬
‫ל ה ם ל מ ע ן ח ח ח ל ק ל נ ר א מ א ט י ק ה ‪ ,‬כ י אז י ב א ה מ ל מ ד נ צ ר י ל ש נ ו ח ה פ ר ק פ ה ב ב י ח ‪.‬‬
‫ע ל אמון ה מ כ ח ב עדיין ל א ש ל ח ת י י ד י ‪ . . .‬כי א מ ר ת י נוחיל ע ר יעבור הסחיו‬
‫והגשם י ח ל ו ף ‪ ,‬כ י אז י א ר י כ ו ה י מ י ם ‪ ,‬ו י כ ש ר ל ע ש ו ח ח י ל ב ח כ מ ה ההיא״‪.‬‬
‫ג ר א ה ש ת כ ג י ת זו ג ח ם א ק א ת נ י ‪ ,‬כ י ע ל פ י ה ל א נתן ל ב ח ו ר י ם שום פ נ א י כ ל ה י ו ם‬
‫ח ו ץ מ ש ע ה א ו ש ח י ם א ח ר ס ע ו ד ח ה צ ה ר י ם ‪ .‬וגם זה ר ק ל י מ י ה ח ו ר ף ‪ ,‬כ י א ח י כ י ח ח י ל‬
‫־׳״ר ל י‬
‫הא‬
‫׳׳י ל ל מ ד ם מ ל א כ הח כ ח י ב ה ו מ ל י צ ה ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫‪nn‬‬
‫״יו‬
‫הגיחח ר ק י ־ א‬
‫נגם‬
‫ם ל ש י נג ה ל א ה נ י‬
‫ד‬
‫•‬
‫מ ה שאיגו ס ס פ י ק ל ב ח ו ר י ם כ א ל ה ‪.‬‬
‫‪ . . .‬י‪1‬י‪«1‬יי•‬
‫ו‬
‫כ מ ו ב ן ל א כ ל הזמנים שנקבעו ל ל מ ו ד‬
‫כ מ ו י ״ ב ‪ -‬י י ד שעות‪ ,‬היו ש ע ו ר י ם ק ב ו ע י ם ש ב ה ם ל מ ר ר ׳ י ו ס ף ע ם ת ל מ י ד י ו‬
‫כודאי‬
‫להכגה‪,‬‬
‫הקדישו‬
‫כסעודה הערב‪.‬‬
‫התפלה‬
‫אחרת‬
‫לחזור‬
‫ו ל ה ס ב י ר הסוגיה אשר‬
‫ע ל השעורים‬
‫־׳ ׳ ש ע ו ת‬
‫ה‬
‫י זתח לל ממ ו ד ‪.,‬‬
‫ה׳‬
‫זמן מ ה‬
‫‪.^ -‬‬
‫יפלפלו‬
‫א ו ל י ש ע ו ת ה ב ק ר ק ו ד ם ת פ ל ת ש ח ר י ת היו ק ב ו ע ו ת ל ה כ ג ת ם ‪.‬‬
‫בה‬
‫אחר‬
‫ל מ ד ו ‪ ,‬כ פ י ה ג ר א ה ‪ ,‬איזו מ ס כ ת א ל מ ו ר שטחי‪ ,‬ו א ח ר א ר ו ח ת ה ב ק ר מ ס כ ח א‬
‫ב ע ר ב למדו עוד הפעם‬
‫ע ם ת ו ס פ ו ת ו פ ל פ ו ל ‪><.‬ל‬
‫א‬
‫‪ .‬ד ב ר חרש‬
‫ח כ מ ו ת חצוגיוח‪ ,‬ג ר א מ א ט י ק ה ‪ ,‬ע ם ה מ ו ר ה ה ג ו צ ר י ‪.‬‬
‫א ו פ ן ל א ר צ ה ה א ר ל י ש ה ב ח ו ר י ם י ב ט ל ו גם זמן מ ו ע ט ב ט י ו ל י ם ו מ ש ח ק‬
‫ככל‬
‫ל א ה י ה ל ו חוש כ ל ש ה ו א ל מ ע ש י י ל ד ו ת ‪ ,‬ש ב ה ם יש ב א מ ה צ ו ר ך‬
‫כ א ש ר כ ב ר ראינו‪.‬‬
‫כימי הנעורים‪.‬‬
‫כ ו ת ב א ל‬
‫דרי‬
‫מ י‬
‫כ ל ל ל א פ ס ק ו ל מ ו ר י ה י ש י ב ה גם ב י‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י ץ‬
‫ק‬
‫א‬
‫־‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ל״ידו‬
‫‪ .‬כ ט ל ה ד ע ת נ ו א צ ל כ ל א ד ם ‪ ,‬גם נשתגינו מ ח ו ק ו ת ה ג ר ם ‪ ,‬א ש ר ב י ו ם ש ר ב ושמש ס ג ר ו‬
‫כ ד ל ח ו ח נחשה ובריחי ב ר ז ל פ ח ח י ה ל מ ו ד ‪ ,‬ולא ילמדו עוד ע ד יעבור שלום ה צ ל‬
‫ע ל י ה ם ונצוצי השמש י ח ל י פ ו כ ח ‪ ,‬ו ב א ב י ה נ ח ל ב א ה ל י ם נטע ה׳ י ח ה ל כ ו כ ל‬
‫י ׳ א ל ה ׳ ירויון מ ד ש ן ח ע ג ו ג ו ח ב נ י א ד ם ‪.‬‬
‫ה מ ם‬
‫‪,‬‬
‫ואנחגו צ א ג ך בגי מ ר ע י ח ך ל א כ ן אגחגו עושים‪ ,‬ר ק כ א ש ר ירוצון ב ס ל ע סוסים^‬
‫יכן א ח ר י ה ׳ נ ל ך ע ל ש ע ר י ה ל מ ו ד ה מ צ ו י י נ י ם ב ה ל כ ה מ ד י יום‬
‫וגס ההגיון‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫}‬
‫א‬
‫נ‬
‫ן‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ך‬
‫^‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ת‬
‫א‬
‫לי‬
‫ע‬
‫נ ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו ותכן ה ה ל כ ו ת‬
‫ו מ‬
‫לעשות נחת ר ו ח ליוצרני‬
‫ל מ * א חן ב ע י נ י ך ‪.‬‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ז‬
‫ר‬
‫כ‬
‫כ י‬
‫א‬
‫ג ם‬
‫צ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫^ ל א מ ‪7‬‬
‫ב מ כ ח ב ע ל חכניח ה ל מ ו ד י ם ‪ -‬ב ס י י‬
‫‪ .‬ה י ל ד ה נ ח מ ד ־ י צ ח ק ה ק ט ן • ב א ע ם א ח י ו ל ס י י נ ה ‪ ,‬ור׳ י ו ס ף מ ב ש ר ש ל ו מ ו ל א מ ו ­‬
‫׳ ענין י ל ד י ם ב י ש י ב ה ס י י נ ה אין א נ ו י ו ד ע י ם ‪.‬‬
‫פ ו ר י ם‬
‫ל‬
‫*‬
‫‪7 3‬‬
‫ח‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫י‬
‫^ י ד ט ד‬
‫" יי ׳‪' ,‬‬
‫׳‬
‫ה א ג ן ת ה ז א ה נ כ ח ב ה זמן מ ה ל פ נ י‬
‫יכול ל ה ב י א א ח אשחו לסיינה מפני שהפצירו בו להניחה במקום מ ג ו ר ה ע י‬
‫‪7 0‬‬
‫עי־ להלן העי ‪.94‬‬
‫״ כי' ר׳ סי׳ ע׳; כיי ק׳ ד ף ל־ז ע־ב‪ ,‬שניהם בלי כותרת ומסות­‬
‫•‬
‫‪ 73‬עיי להלן הע׳‬
‫‪69.‬‬
‫‪ 'V‬ע׳‬
‫‪7 2‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ג ״‬
‫]טז[‬
‫מארכס‬
‫רפו‬
‫שיבא פלוני ל ר א ו ת ה בימי ה פ ו ר י ם ‪.‬‬
‫אולי‬
‫מ‬
‫ב ל י ס פ ק נ ט ע ה אשתו‬
‫ל ב י ת אבותיה‪ .‬כ ב ר היתה בסיינה בשנת‬
‫ש‬
‫י‬
‫ס‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫^ ‪T ' ,‬עריה‬
‫׳‪ 74,‬ו ב כ ל אופן קשה להניח‬
‫ך‬
‫ה א ר ל י ב ס י י נ ה פ ר ו ש מ מ ש פ ח ת ו ע ש ר שנים‪.‬‬
‫נם ב א נ ר ת א ח ר ת א ל א ם ח ל מ י ת ג ל ה ר ב ה ה א ר ל י ל ה ל ל ו ע ל‬
‫אגב הזכיר כי ‪ .‬מ א ס‬
‫ע‬
‫כ‬
‫י ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ו כ‬
‫ב ד ר כ י הטיול ו כ ל בטול‬
‫‪71‬‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ש‬
‫‪ ,‬ו א‬
‫י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת ת ע ב נפשי•‬
‫ח י‬
‫פ‬
‫ב‬
‫י‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫יי‬
‫‪1 0 7 0‬‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ב ג ר א‬
‫מ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ד‬
‫׳‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ח‬
‫׳‬
‫ע י נ ו‬
‫" ^‬
‫א‬
‫נם‬
‫ר‬
‫ט י ק‬
‫אנשים׳‬
‫‪1‬‬
‫^ ^‬
‫^‬
‫י‬
‫^ י " ^׳‬
‫^‬
‫^‬
‫‪° ? f‬‬
‫פ ה הוא מודיע שעוד ל א ה ת ח י ל ‪ .‬ל ה ד ר י כ ו ב ד ר כ י הלשיו‬
‫א‬
‫ר ק ל א ט ה ד ר כ ת י ה ו מ ע ט מ ז ע ר ‪ ,‬ו ח כ י ת י ע ד ב א ימי ה ז מ י ר והגשם יחליר"׳‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה ו‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ע נ י נ ת גט א ג ר ת ו ש ל ה א י ל * עי׳‬
‫התלמיד‬
‫הנזכר‪.‬‬
‫החולים‬
‫ו ה ו ל ך ו ח ז ק ו כ ב ר שונה ה ו א‬
‫ת‬
‫ד‬
‫א‬
‫ה ו א כ ו ת ב עליו כ י זה יותר מ ש ב ו ע ח ד ל ה ה ק ר ח ת‬
‫ידשן ע צ מ ו‬
‫כ‬
‫בהלכות‬
‫ה‬
‫ב י ד ו ל ב ל ת י ה ט ר י ח א ח ע צ מ ו ב ע ו מ ק ה ש^‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫ת‬
‫ס‬
‫^‬
‫י‬
‫ח ך ? ‪ 1‬ה‬
‫ח‬
‫י א י ? ‪ 1‬י‬
‫ו‬
‫׳‬
‫ל‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י ו ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫א‬
‫א‬
‫*‬
‫י‬
‫^‬
‫ע‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ ו ח‬
‫ה מ ו י ה‬
‫^‬
‫א‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫"' *ממטי‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ש‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫לאיתנו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫‪ .‬י ן מן‬
‫נ‬
‫ב מ א כ ל י ם בריאים‪ . .‬א ך מן ה פ י ר ו ת הזהרתיהו והיא‬
‫ה נ ר ו נ ר ו ת ומן ה ד ב ל ה " ‪.‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫מ‬
‫ה ז ר ן נ י ם‬
‫ם‬
‫' למירו•‬
‫לריוייעו‬
‫ב ס ו ף ה מ כ ת ב שואל ה א ר ל י מ מ ק ב ל מ כ‬
‫יוסף‪7,‬ז ה ל כ ו ל ה ם מבולונייה‪ .‬שם ה י ה א פ ו א מ ק ו ם מושבה של מ ש פ ח ת ת‬
‫‪7 8‬‬
‫ר׳ אליהו מפיסארו‪ ,‬תלמיד הישיבה‬
‫ש ם ה ת ל מ י ד ה ז ה ל א נ ז כ ר ל ד א ב ו נ נ ו ‪ .‬א ב ל יש ל נ ו א ג ר‬
‫י ת‬
‫ה‬
‫הנזכר בשמו ו ע ל פיהן אפשר לייחס ל ו נם אנרוח אחרות•‬
‫א‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ל‬
‫מ‬
‫! " אליי׳‬
‫בחשון‬
‫^ ^‬
‫מ פ י ס א ר ו ה י ד ו ע לנו ע ל ידי מ כ ח ב ו ש כ ח ב ל ק ר ו ב י ו ב א י ט ל י ה מ פ א מ א ג ו ש ט א‬
‫ע‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ת‬
‫< ע י‬
‫ש‬
‫‪9‬‬
‫ע י ?‬
‫' ' ' ' ^ ‪ ! ,‬־ ‪ /‬כ י י ר'‬
‫'‬
‫‪ 74‬כאי מאנרותיו לר׳ ישמעאל כשחלה בבולונייה‬
‫האדלי‪. :‬ואת האשה אשר נתן לי אלקים ובנה עמה אמרח יחי אדוני ה מ ל ך לעי^‬
‫סי' צ'ט>‪ ,‬ו ב א ח ר ת )כיי ה' צ־ז‪ ,‬כיי ר׳ צ״א; לעיל העי ‪. (37‬הנער בני ו ע ב ד ך יצ ו‬
‫‪ 75‬כיי ה׳ סי' רניח בלי כותרת‪.‬‬
‫ךארלי׳‬
‫‪ 70‬כיי ה׳ סי׳ דנ־ז ניכ בלי כותרת‪.‬‬
‫״ ״ ‪I. S‬‬
‫‪1‬י‬
‫' יי‬
‫‪ 77‬בחשובוח ר׳ עזריאל דיאינה‪ ,‬כיי זנה סי׳ קפ־נ נזכר‬
‫ז־ז '‪P of‬‬
‫־‬
‫אהיו הצעיר יצחק יציו סארלי בכימ ד ו ד עזייאל " ל • עי'‬
‫‪• ^Dec. 1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫ה ד פ ס ה מיוחדת מתוך ‪ ,Bulletin of the New York Public Library‬כ ר ך ם״י•‬
‫ר נ‪0‬‬
‫עמי ‪ 13‬העי ‪ ,33‬עמי ‪ 14‬העי ‪ .34‬חוץ מזה אין לנו שום ידיעה ע ל אודותם‪.‬‬
‫אמו‬
‫‪ 78‬אין לזהות ע ל פ׳ זה את ה ח ל ם י ד אשר ח ל ה בסיינה עם ר׳ שלמה י י ^ " "‬
‫ן ד‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫זצ‬
‫ם‬
‫י ו ס‬
‫א ב‬
‫‪J‬‬
‫ט‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪or‬‬
‫‪s‬‬
‫‪Books‬‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫‪0 0‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ו נ י ס י‬
‫א ח ו ת‬
‫ם ר י א י ט י‬
‫ש ם ו א‬
‫י י‬
‫מ ב‬
‫ת‬
‫ל י כ ת ב אל יי‬
‫^‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ל‬
‫היא היה •ליד בילינ״ה•‬
‫ עלום'‪,‬‬‫‪V‬‬
‫ואחיו‪ .‬נס הארלי היה כותב בסננין אחר א ל יצחק םםודינה אשר ידע א י י‬
‫* ^ נ א דברי‬
‫ל‬
‫שלסה טרם בואו לסיינה )עיי לעיל העי ‪ . >»0‬א ל השלם א ח י י‬
‫‪ >72 ,‬ניבי‬
‫י ‪/‬‬
‫כי אותו אהבתי וקניתיהו אדון ל ע צ ם י ‪ . . .‬כי הריני שכירו ולקיטו ב ב ל‬
‫<עי׳‬
‫ל י‬
‫‪1,‬‬
‫ך•‪.‬‬
‫אלי ב כ ל שעה ו ב כ ל רגע י ל‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ה ג ד ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ת ״ נ י א‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ש‬
‫פ ו‬
‫ה צ ו ר‬
‫ב‬
‫ט‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫א‬
‫ם‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ז ה‬
‫אחיו הילד יצחק ומזה נראה שהיה בחור ממשפחה א ח ר ת ולא מבני מודינה‪.‬‬
‫ע‬
‫יז‬
‫‪t 1‬‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬
‫שכ״ד‬
‫י׳‬
‫ב מ כ ח ב י ו נ מ צ א ו כ מ ה ידיעות חשובות ע ל ישיבת סיינה וראשה‪,‬‬
‫<‪».>1563‬ל‬
‫י ו ס ף איש א ר ל י ‪ ,‬א ם כ י נ ם פ ה ל א נ ז כ ר שמו‪.‬‬
‫שבעיר‬
‫רפז‬
‫מולדתו‪,‬‬
‫ל ש ל ו ח בנו‬
‫ומיעצו‬
‫הוא כ ו ת ‪ 8 0‬א ל א ח ד מידידיו‬
‫ב‬
‫לומד‬
‫ב כ ו ר ו לישיבה שהוא‬
‫בה‬
‫<ר״ל‬
‫עתה‬
‫ל ס י י נ ה > ‪ .‬ל ע ש ו ת ל ו ש ם ב נ ד ו ל י ם ‪ . . .‬כ י י ד הגאון ב א ה ב ת ו א ו ת ו בין ז ר ו ע ו ת ת ו ר ת ו‬
‫יניחהו ו י נ ה ל ה ו ב כ ל ל ב ב ו ו ב כ ל נפשו"‪.‬‬
‫כ ב ר ה י ה בישיבוח א ח ר ו ת ק ו ר ם לזה‪ ,‬ו ל פ י ד ע ת ו אי א פ ש ר להשוותן ע ם‬
‫אליה‬
‫שם ה י ה ל מ ו ד ו ר ק ‪ .‬ב ש י ר ש ל פ ג ע י ם ‪ ,‬ב פ ת ר ו ן ה מ ל ו ח ‪ ,‬ו ב ת י ב ו ת‬
‫ישיבת ס י י ג ה ‪.‬‬
‫היתה‬
‫לי ידיעה‪,‬‬
‫רדת‬
‫ל ע מ ק ה של ה ל כ ה ‪ ,‬ר ק ב פ ג י ע ה ו ל א בגגיעה‬
‫כאשר ראיתי היום‬
‫כונת ד ק ד ו ק י רש״י ו ח ו ס פ ו ח ‪.‬‬
‫אשר‬
‫א‬
‫י‬
‫ב ר ו ב ה מ ד ר ש ו ת זה ד ר כ ם כ ס ל ל מ ו ל ב ל ת י‬
‫ואגכי ל א כ ן‬
‫ת‬
‫נ‬
‫יתהל‬
‫ע ל ק ל י פ ת הפשט‪ ,‬ב ל י‬
‫כ ו‬
‫לי אלקים גחלה פ ה במקום הקדוש‬
‫ן‬
‫כ א מ ת א ל מ ל א נ ש ת כ ח ה ת ו ר ה מ י ש ר א ל ראויין הן ח ב ר י א ל ה ל ה ח ז י ר ה‬
‫ונם‬
‫א מ נ ה הגאון מ ל מ ד נ ו ב ח י ק ו ישא ע ׳ פ נ י ם ש ב ה ן ה ה ו ר ה נ ד ר ש ת ‪ ,‬ו ר א ו י ל ק ב ו ע ה ל כ ה‬
‫כמותו כ כ ל מקום״‪.‬‬
‫הראשיח של אגרחו היא להתחנן לפני מ ק ב ל המכתב‪ ,‬אשר אולי היה‬
‫המגמה‬
‫אפוטרופוס‬
‫הש־ס‬
‫א‬
‫א‬
‫ל ב נ י מ ש פ ח ת א ל י ה ו א ח ר מ י ת ת א ב י ה ם ‪ ,‬שישתדל א צ ל אחיו שישלחו ל ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ן‬
‫א‬
‫ד‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ה‬
‫א‬
‫״ כ י‬
‫ן‬
‫י‬
‫ן‬
‫א‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫ל ‪ * . ,‬״ ‪ . 8‬ו א נ י א נ ה אני ב א ‪ .‬א ם‬
‫ם‬
‫ץ‬
‫פני ה ו ל כ י ם ויוצאים ב ק ר ב ה פ ל פ ו ל י ם ה נ ו פ ל י ם ב ת ו ך הישיבה ה ז א ח מ ל א ה ע ל‬
‫כל‬
‫גדותיה ת ל י ת ל י ם ש ל ה ל כ ו ת א ש ר מן הנמנע ה ו א ל ה י ו ת ב מ ח נ ה א ם ל א יהיה‬
‫א צ ל י ה ש י ח א ס ד ר י כלו"‪ .‬כ ב ר כ ח ב א ל א ח י ו ב א י ז ו ד ר ך י ש ל ח ו ל ו ה ס פ ר י ם מ ו ל‬
‫בעזרה‬
‫צ‬
‫מקבל המכתב‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ייאיטי»׳‬
‫א ם ל א י מ ל א ו ב ק ש ת ו ישלח לויגיציאה ב ה ו צ א ה ר ב ה כ‬
‫א מי שילוה ל ו ה מ ע ו ח לקגין השים‪.‬‬
‫סכחבו‬
‫‪,‬‬
‫עשה פ ר י ו א ח ר שגחבשר ש ה ס פ ר י ם נ ש ל‬
‫אשר‬
‫היחה‬
‫בביחו‬
‫אליו כ ת ב א ל‬
‫ח ן‬
‫ר‬
‫ד י ר ת ו ו ב ק ש ממגו ר ש ו ת ל ע ש ו ת מ ח י צ ה‬
‫׳ ישמעא‬
‫ק ל ה של‬
‫נ ס ר י ם ה מ צ ו י י ם ב ב י ת ־ * ב ז ו י ת א ח ת ב ע ל י ת ה ב י ת א ש ר שם מ ו ש ב ה מ ש ר ת י ם ‪.‬‬
‫זוית ע ם ש ל ח ן ס מ ו ך ל ח ל ו ן ו א פ ש ר ל ע ש ו ת מ מ נ ו ע ל י ת ק י ר ק ט נ ה‬
‫ש‬
‫ל "ס‬
‫עצמו‬
‫ו ב‬
‫ואלפסי‪ «3‬אשר יבאו אליו מביתו ב ק י‬
‫לשעורים‬
‫ה ו צ א ו ח בנין‬
‫בישיבה‪.‬‬
‫ו‬
‫׳‬
‫המחיצה‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ק‬
‫חהיינה‬
‫‪7‬‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י ס ד ר‬
‫ש שם‬
‫יקבע מקום‬
‫‪nil 1‬‬
‫ע ל חשבונו והוא‬
‫שלם‬
‫מכיסו לפועלים‪.‬‬
‫^‬
‫‪7 9‬‬
‫^‬
‫ל ן נ ץ‬
‫^‬
‫^ ^‬
‫ל‬
‫י‬
‫ע‬
‫^‬
‫ל‬
‫ך‬
‫ש‬
‫ן ע ם‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ש א ו‬
‫ל י ע ר ך מכתבי א ל‬
‫מנחם ספוליניו‪ .‬ה מ כ ת ב נעתק ללשון אשכנזית וצרפתית‪.‬‬
‫י * כיי ה׳ שי׳ פ־ד‪ ,‬כ ־ י ר׳ סי׳ ם־נ‪ ,‬בשניהם בלי כותרת ובלי שמית­‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫כי׳‬
‫ר׳‪-‬‬
‫‪80‬‬
‫ו פ ת נ ם י ה ם‬
‫ע״ א‪ .‬הימאן‪ ,‬אוצר דברי חכמים‬
‫ב‬
‫ק׳י‪:‬‬
‫ב־י ה׳ ‪ .‬סי׳‬
‫^‬
‫ק ל‬
‫כתבי י'‬
‫כ ח^ ‪,‬‬
‫ד ‪:‬‬
‫א‬
‫ף‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫א ל‬
‫מ‬
‫״‬
‫ה‬
‫'‬
‫י‬
‫ס‬
‫א‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ף‬
‫ן‬
‫ס‬
‫'‬
‫ל‬
‫א‬
‫כ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ת‬
‫׳‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫'‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫?‪, °* *V‬״"‪«•,",‬ליד בעדו‪:‬‬
‫ל י‬
‫‪ .‬־‬
‫י‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫א‬
‫ל‬
‫ס ר‬
‫יהעליה‬
‫הב ת‬
‫‪ , ,‬י ללעשות‪ Z‬ר ב‬
‫ת והע‬
‫א‬
‫ט‬
‫בעדו‪.‬‬
‫המשרת משה רושו »«‪>R«s‬‬
‫‪83‬‬
‫‪,‬‬
‫המכתב‬
‫הקודם‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ל‬
‫א‬
‫״‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ה נ ז כ‬
‫ן ז ק ן ד ם‬
‫י ל׳ל‬
‫_‬
‫א‬
‫ב‬
‫ל‬
‫< ע‬
‫יל‬
‫א‬
‫ץ‬
‫ה‬
‫"‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ש א‬
‫ה‬
‫^‬
‫לי ‪,‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ע‬
‫״‬
‫ל אנרת זי׳‬
‫ד י ר נם כותב‬
‫רפח‬
‫]יח‪1‬‬
‫מארכס‬
‫המדרש‬
‫בבית‬
‫להגדיל‬
‫הריאיטי‬
‫לא‬
‫מקום‬
‫מצא‬
‫לספריו‪.‬‬
‫פנוי‬
‫ה‬
‫כמובן‬
‫ח ו ר ה אשר היה ע מ ו ד אש ל ה א י ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫י ם‬
‫לדבק‬
‫ה‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫מעשי‬
‫‪, ,‬‬
‫אחר‬
‫ו ה ו‬
‫'‬
‫‪ °‬ובזר‬
‫ח ו ר ח ו ל נ ח ו ת ם ב ד ר ך ישר‪ ,‬פ ו ר ר י ם ה ע כ ו ב י ם ל פ ג י ה ם ו ה ע מ י ד ר ג ל ם ב מ ר ח ב‬
‫אמץ ל ב ב ו לפנוח אליו בבקשהו‪.‬‬
‫ריאיטי‬
‫לשאלחו‬
‫נעחר‬
‫ל‬
‫האומנים‬
‫אבל‬
‫הבטחחם‬
‫לא מלאו‬
‫בי‬
‫לבוא‬
‫ו ם‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫(‪studio.‬‬
‫^ )והוא ק ו ה ש י ב א ו ב ש ב ו ע ה ב א ל ה כ י ן ל ו ה ס ט ו ר י א ו‬
‫‪n‬‬
‫כן‬
‫ב ס ו ף א ג ר ה מוזרה‪««.‬‬
‫כל‬
‫)‬
‫כ ח ב ל ש מ ו א ל מ ר י א י ט י א ש ר ה י ה אז ב ק ס א ל י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫‪I‬‬
‫‪s‬‬
‫‪C‬‬
‫א‬
‫א ל י ה מ ח א ו נ ן מ ר ע ל מ ש ר ח הביתי‪-‬א ש ה א ש י מ ו‬
‫היומ הוא א ו כ ל פ י ר ו ת‬
‫ת‬
‫‪c‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫(‬
‫יייו בי‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ק‬
‫וכדר!"‬
‫שאין ע ו ד פ ח ש ל י מ ה ב ס ל ‪.‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ז "יי?‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ק‬
‫כ‬
‫? ‪ 1‬י פ ת ם‬
‫א‬
‫ז ו י ו ת‬
‫י‬
‫^‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ש‬
‫כ‬
‫'‬
‫ע‬
‫צ‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ת‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫ער‬
‫ן‬
‫ניגור‬
‫^‬
‫^‬
‫צ ר ל ו ל א ל י ה כ י ש מ ו א ל איננו ב ס י י נ ה ל ה י ו ת ל י‬
‫כ ל פ י מקטרגיו‪ .‬כ נ ר א ה ש מ ו א ל נהנ מנהג ר י ע ו ח ע ם ב ח ו ר י הישיבה‪.‬‬
‫י‬
‫!‬
‫ר׳ אליהו מ פ י ם א ר ו היה בן עשירים ואביו הניח נ כ ס י ם מ ר ו ב י ם‬
‫מםכחבו‬
‫ל‬
‫י ה ׳‬
‫לבניו׳‬
‫‪7 Q‬‬
‫״‬
‫ח‬
‫ה נ ז כ ר ם ש נ ח ש כ י ר אנו ר ו א י ם ש ה י ה מ מ ש י ך ל מ ו ר י ו ו נ ע ש ה ת ל מ י ר‬
‫ו ל מ ד ב י ח ד ע ם ר׳ אליעזר אשכנזי‪»8.‬‬
‫חוץ מ מ כ ח ב י ם ה א ל ה א פ ש ר‬
‫ש‬
‫ג‬
‫א‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ה ו כ נ ס ו א ל האגרונוח שלנו‪.‬‬
‫נם‬
‫אין‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫לנו‬
‫ס פ נ י שיש‬
‫חותך‬
‫ה‬
‫במכתבו‬
‫לנו‬
‫לב‬
‫עד‬
‫^‬
‫ה‬
‫להשפעת‬
‫ש ת‬
‫ה מ כ ת ב י ם יצאו מ ת ח ת השגחתו‪ ,‬ו א ב ו ת י ה ם ש ל ש ל‬
‫ע ת ה מתו ק ו ד ם שנכנסו לסייגה‪.‬‬
‫ע‬
‫לנו א ם‬
‫ש‬
‫א ו ל י יש ל י ח ס ה ל א ל י ה‬
‫לשים‬
‫על‬
‫ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪0‬‬
‫י ד י‬
‫גם ב א נ ר ח א ח ר ח ב ל י כ ו ח ר ת » « ש נ כ ח ב ע ׳‬
‫ישא ע ׳ פ נ י ם ש ב ה ם ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת ״ ‪.‬‬
‫מופת‬
‫ת‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ו‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫יחוס מאבימ>‪ 8‬נ מ צ א ה ב ט ו י שהשחסש בו‬
‫ש‪.‬בחיקו‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ש‬
‫א‬
‫^'‬
‫ה‬
‫ה‬
‫כ ל פגים‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫^‬
‫למיד‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫א‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה מ כ ח ב מוסיף‬
‫נ י‬
‫ב‬
‫א ש י‬
‫י‬
‫ק‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ליהם‬
‫י‬
‫רשים‬
‫ו י מ‬
‫ז‬
‫י י י ״*" ' יבמות‬
‫'‬
‫ל ח א ו ר הישיבה‪ .‬הוא מ ת ח י ל ב ת ה ל‬
‫א כ ו ל ו ש ב ע ה חנויי ד א ב י ׳ ו ר ב א ‪ ,‬ל פ ח ו ח ר ל ח י ם ו ב ר י ח ל ח ו ר ה ב ב ב א ק מ א‬
‫ה‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ש‬
‫ר‬
‫נ‬
‫מ י מ י ו‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫ם‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫‪ 84‬כ י י ה ׳ ס י ׳ ק כ י ח ‪ :‬ש ל ח ו ר ' א ל י ה ס פ י ס א ר ז ל ב י ר ש מ ו א ל יצ־ו ס ר י א י ט י ב ה י ו ת ו‬
‫כי׳ ר׳ סי׳ ק מ י ט ‪:‬‬
‫כ ת ב ש ל ח ביר א ל י ה ס פ י ס א ר ו בקסאלי<!> ל ב י ר שמואל מריאיטי•‬
‫י‪ ».‬ע ב ד ך ה א ד ו ם ה א ד ו ט ה ז ה ‪ ,‬ת ר נ ו ט ש מ ו ה א י ט ל ק י ‪ ; Rosso‬עיי ה ע י‬
‫«‪ 8‬ב ‪ .‬כ ת ב כ ת ב ו א ל י ה ם פ י ס א ר ו ל א ח י ו ע ־ ד ה ח ל ו ק ה ו כ ל י י ]‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ז‬
‫צ א‬
‫•‬
‫ש‬
‫י‬
‫<כיי ה' ס י ׳ ק ״ ל ‪ ,‬כ י י ר ׳ ס י ׳ קניב> א נ ו ר ו א י ם ש ה י ו ל ו ס כ ס ו כ י ם ע ם מ ש פ ח ת‬
‫על‬
‫ב?‬
‫אליה‬
‫ברכה׳‬
‫וםסרב‬
‫לפיכארו‪,‬‬
‫‪.‬יכלה‬
‫שם‬
‫טורי ז ה ב ונקודוח‬
‫בידו‬
‫למזימות אחיו אשר‬
‫ה כ ס ף אשר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ה‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ד‬
‫' יא מנה‬
‫ו ‪ ,‬י ז ו צ‬
‫י ן ם‬
‫מ ס ר ו בני‬
‫א‬
‫ה ש א י ר לנו הזק]‬
‫הנהלה‬
‫הםשפחה‬
‫ב י ת ז ב ו ל כלנו‪ ,‬ונם א ל י ה יהיה שם ו י ד ב ר עמו פנים בפנים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫ל‬
‫כ‬
‫י•‬
‫ר י א י ט‬
‫ם א ת י ם להוסיף ט ו מ א ת זיבה ע ל מנע שרץ אשר השדיצו ד ר כ י תעתועי מריביתיר‬
‫ח ר ד כי‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ב‬
‫'‬
‫י‬
‫נ‬
‫•‪.‬‬
‫^ל א ח ר י ו‬
‫ו‬
‫\‬
‫‪Q‬‬
‫'‪°‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫הקטנים‬
‫ס ק ו ה שנם א ח י ה ם‬
‫י ס כ י ס ו עטו‪ ,‬ו ב כ ל א ו פ ן ה ח ל י ט ל ה צ י ל ח ל ק ו מן ה נ ח ל ה ‪.‬‬
‫‪ 87‬ה ס ע ס ד‬
‫שם‬
‫)העי‬
‫עם׳‬
‫‪>79‬‬
‫‪.253‬‬
‫‪ 88‬ש ם ע ם ׳ ‪.281‬‬
‫‪ 80‬כ י ׳ ה ׳ סי־ ק ל י ז ‪ ,‬כ י י ר ׳ ס י ' ק נ י ו ‪.‬‬
‫י‬
‫‪ 90‬כ ן נ ר א ה ס ת ח ל ת‬
‫ד‬
‫הפרני‬
‫אלקים‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫־ נ ם‬
‫י י ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪, ,‬‬
‫ח‬
‫ע ד‬
‫‪,‬ן‬
‫לחלןחיח‬
‫ב א ר ץ הזאת ע ל ב ר כ י ה א ל ו ף מ ו ר ה צ ד ק יציר‪.‬‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫של‬
‫אבא ‪P‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫]יט[‬
‫׳‬
‫ר‬
‫מצאתי‬
‫ן‬
‫י‬
‫ס‬
‫ף‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫ש‬
‫באוצרוחיו סגולה ‪. . .‬‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ושיחתו‬
‫מ‬
‫ך‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ה‬
‫צריכה‬
‫גס ע ל ח ב ר י ו מ ד ב ר‬
‫הם‬
‫חלמידי‬
‫ממשפחוח‬
‫בהתלהבות‪.‬‬
‫חכסים‬
‫פ ל פ ו ל מהירים בקושיוח וחרוצים‪.‬‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ב ס‬
‫תלםור*‪....0‬‬
‫וגס מ צ א ח י ח ן בעיגי כ ל ה ע ם ה ז ה ‪ ,‬ר מ ו ל י תגיא‬
‫ר‬
‫‪.‬איגם מ‬
‫‪.‬וההורה‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫יי‬
‫ק ב‬
‫מ‬
‫רפט‬
‫נ ה‬
‫לחכי‬
‫ופריו מתוק‬
‫ל י מחגיחין־‪.‬‬
‫ו‬
‫ל י ן א ל א מן‬
‫ה מ כ י ר י ם‬
‫כולם‬
‫אכסגיה‬
‫שלהם״‪ ,‬ה ם‬
‫בעלי‬
‫על‬
‫חוזרת‬
‫לגחיצח ה ל מ ו ד ל א יוכל ה כ ו ת ב להאריך‪.‬‬
‫כ א ן ג א מ ר ב ה ד י ה ש ל מ ד ו ב כ ל יום ב ש ת י מ ס כ ת ו ת ‪ ,‬ב ״ ק ו י ב מ ו ת ‪ .‬״‬
‫א ח י אנו ק ו ר א י ם כ ב ר ע ל ה בידינו מ ס כ ת עירובין ו פ ס ח י ם ‪ .‬־ ״‬
‫בסוף מ כ ח ב‬
‫‪3‬‬
‫קצרה ״‬
‫באגרת‬
‫אשר כ ת ב ת ל מ י ד א ח ר א ל א ח י ו ‪ .‬א ס ר נ ו חג בישיבתו ב ע ב ו ת ו ח כ ח ו ב ו ח וערכין׳ • • •‬
‫ב ב ק ר ו ע ר כ י ן ב ע ר ב " ‪ ,‬א ב ל ר ק כ ת ו ב ו ת ל מ ת בעיון ע ם ת ו ס פ ו ת ‪ ,‬מ ס כ ת‬
‫כתובות‬
‫ע ר כ י ן גרסו ב ד ר ך פ ש ט ‪ .‬ל צ א ת ירי ח ו ב ת ה ה ת ע ס ק ו ת בקדשים״ ל מ ד ו איפוא מ ס כ ת‬
‫א ח ת ב ל מ ו ד שטחי‪ ,‬מ ס כ ת שגיה ד ר ך עיון ע ם פ ל פ ו ל ‪ ,‬כ א ש ר כ ב ר ה ע י ר ו ת י ל ע י ל •‬
‫‪8 4‬‬
‫מענין ש ב ס ו ף ה ו א ש ו א ל א ח א ח י ו ‪ .‬ל ש ל ו ח א ל י ו מ א ה ח ר י ט י ן ‪ ,‬היינו נ מ ו ת ש ל א ו ח ׳‬
‫כ ב ר כ ל ו ‪ . . .‬מ ה ש ה ב א ח י מ ה ן ב ב ו א י משם"‪.‬‬
‫לכתוב בהן נ צ ר י‪,‬‬
‫תלמידים נוספים‬
‫תלסידי‬
‫כין‬
‫סבולתייה‪.‬״•‬
‫ישיבה‬
‫נ מ נ ה גם‬
‫סיינה‬
‫ר‬
‫יחיאל‬
‫׳‬
‫) ״ ‪ (del B‬א ו בנו‬
‫מהטוב‬
‫‪e‬‬
‫‪e‬‬
‫ה ו א נ פ ל ל מ ש כ ב פ ע מ י ם א ח ד ו ת ואביו ה פ צ י ר בו ל ה מ ש י ך‬
‫כ מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬כ י ל פ י ד ע ח ו א ו י ר מ י י נ ה ל א ה י ה י פ ה למזגו‪.‬‬
‫למורו‬
‫ב ת ח ל ה נטה הבן ל מ ל א‬
‫»‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫•‬
‫‪b‬‬
‫עי׳ ר־ה פיב ס־א‬
‫ב‬
‫״ כסוף א נ י ח שנשלחה <אל ר' י ו ס ף "‬
‫ע ל ה בירינו ביב ו י‬
‫איני'^*^"י‬
‫מתכתית‬
‫תכנית הלמודים‬
‫ו ם‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ח‬
‫בעד ת ל ם י י '‬
‫י‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ג י ל‬
‫י ס ח י נ‬
‫פ‬
‫ה א ר ל‬
‫ה‬
‫סיכה ילולב‬
‫י? '""־‬
‫״‬
‫ת‬
‫ט ק צ ת ן‬
‫ע‬
‫ל‬
‫מ‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ואחר‬
‫״ ים יאוי להחזיד העטדה לישנה‪ ,‬וקצת ס כ ‪' °‬‬
‫לנ״־י המשניות‪ ,‬ואחדים הנדוליט ילמדו ה ל " ״‬
‫הכתיבה‪ ,‬י‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ל ם ד ו‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫ס‬
‫'‬
‫א י ל ם‬
‫־•‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫א מ ר ת‬
‫ר‬
‫א‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫ש ב י ע ו‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ס ד י ע נ י‬
‫א‬
‫ב‬
‫^‬
‫' ^‬
‫‪.‬‬
‫ס ד ר נ ת ו‬
‫ע י א י י‬
‫ד ל י י‬
‫י ד‬
‫'‬
‫^ ד בס י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬ל ‪ ^ 1‬ם ^ ל נ י‬
‫• יי ״‬
‫י‬
‫ח‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫״ "!רתלטנהלו‬
‫א ש י ע‪3‬יי‬
‫'‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ם ס‬
‫נ ד ה‬
‫‪ £‬ידארישפה‬
‫ע ו נ י ם‬
‫'‬
‫י ״ ״ ו כ ח ל ק ה נ ־ י שאיננו בא מסיינה‬
‫י י ״־ל־ ‪ .‬ה ל א ייעחט‪ ,‬בניס היקדיס‪ .‬בי א ך זה היי‪°‬‬
‫י " המנה‪ ,‬כאופן כי זה חדש יסיס נ ת ״ ל‬
‫ד‬
‫מ‬
‫? ^"'‬
‫עירי! נתחיל‬
‫ב ג ז ר ת‬
‫ב נ י‬
‫ם‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ס י‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ד‬
‫'‪T?1'°‬‬
‫־ל קצ״כם‬
‫״ תוציאו במעשה‬
‫‪ T‬לכבוד ד ואיש‬
‫"י״‬
‫׳ י יצליח לכבוד ה ‪.‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫י‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י ש א י‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ץ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ד נ ו‬
‫ק י ס י יבא בשלום‪/‬‬
‫‪ 02‬ע׳‬
‫ה׳ סי׳ קצ־ד; עי׳ להלן הע׳ ‪.113‬‬
‫» כיי הי סי׳ יל*‪-‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ל‬
‫‪::‬‬
‫ק‬
‫‪1‬‬
‫ה ‪:‬‬
‫ל ב‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪w‬‬
‫ה‬
‫ט‬
‫י‬
‫נ‬
‫ד ״ ״ "י » ־ ־ י להיצ•״ ב נ ‪ -‬י ו י ־ ‪ ,‬ה מ ו ו י ו ו »ם י'‬
‫^‬
‫‪w‬‬
‫‪ P‬־‬
‫‪, ,‬־‪. .‬ל ‪ -‬״ י ­‬
‫‪ . . ,‬״‪.‬‬
‫" י ? ״‬
‫ו ‪ " °‬״ י »‪™V‬‬
‫י‬
‫‪W‬‬
‫"״‬
‫שלמה ־ ‪ -‬י י ־‬
‫‪.1‬י״י»‬
‫מהטוב׳ ׳ י י‬
‫אכרהם ליי י ״‬
‫‪2‬״י‬
‫סםודינה שתי‬
‫•־•־קי־ב ר׳‬
‫אשר ו אליו כ ת‬
‫״״_‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אכרהיז ו ז ‪ . , - ,‬״‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫איל‬
‫אנרות•־ ‪" :‬עי׳' " ל ; "‪« v‬־‬
‫־‬
‫א נ ר ן ת‬
‫‪« .‬י לע ‪yn 7‬‬
‫מארכס‬
‫רצ‬
‫א ב י ו‬
‫משאלת‬
‫כ‬
‫׳ אבל‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ז ל‬
‫ה ז מ‬
‫א‬
‫ס ר ב ל ע ז ו ב מ ק ו מ ו ״כי א י ך‬
‫הערוכה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫צ‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫ו א י‬
‫אחדל‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ס‬
‫א‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫פ‬
‫מ‬
‫^‬
‫ה פ ו ן‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ע‬
‫לפני פה‪ ,‬והלכחי לנוד א ל אבן אופל ציה ל מ ו צ‬
‫*''‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ת‬
‫א י‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫נ פ ש י‬
‫א‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ר‬
‫א‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫י‬
‫רעיון‬
‫^‬
‫פ‬
‫נ‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ז‬
‫י‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫"‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ל ש נ ו ח מ ק ו מ ו ‪.‬והנני ה י ו ם יושב ו ש ו ק ד ע ל‬
‫ז‬
‫ל > י‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ח‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫< ‪ £‬ה‬
‫י‬
‫נ י ז‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ע‬
‫‪1 1 3‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫׳״׳ יי‬
‫ע‬
‫א‬
‫ז‬
‫‪0 ,‬‬
‫*‬
‫י‬
‫ד׳ל‬
‫א י ך א ב ל ע ואיך אשחית נחלתי•‬
‫א‬
‫ידע‬
‫ת‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫נ ז י‬
‫'‬
‫ק‬
‫ש‬
‫יי^י‬
‫מ‬
‫י‬
‫א ם ח ל ה ל א ה מ ק ו ם נרם‪ ,‬כי כ ל ה א ר ץ ט ו ב ה ובריאה בסיינה ו‬
‫לעז‪.‬‬
‫ש‬
‫^ ת ר " דים‬
‫אשר‬
‫‪ JT‬מב ^‬
‫ו י ו‬
‫‪9 7‬‬
‫‪,‬‬
‫א ה‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ב אח‬
‫י‬
‫?‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ז ?‬
‫א י‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫י ח‬
‫ב‬
‫?‬
‫י‬
‫?‬
‫ז‬
‫צ‬
‫י‬
‫• ‪0‬‬
‫א‬
‫מ ל א ך ה מ ו ת מ ה ל י ה כ א ‪ ,‬מ ה ל י ה ח ם ‪ 0 8 ,‬יש ל ב ט ו ח ע ל דיי•‬
‫‪8‬‬
‫עליה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫אחי‪-‬‬
‫‪b‬‬
‫ויד המורים ע ל י כ ל היום לטובה‪ ,‬מאשר יקרחי בעיניהם נ כ ב ד ח ׳ ׳ שיים׳‬
‫י ם‬
‫י‬
‫כי‬
‫ה‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ז״ ^‬
‫'‬
‫י׳‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ח ב ק ש ה י ו ם ל ע ק ו ר נ ט ו ע ‪ .‬ה ל א י ד ע ח קנין פ י ר ו ת‬
‫בעיני"‪ .‬ה ו א מ צ א ל ו ח ב ר נ א מ ן א ש ר ה ק ד י ש ע מ ו ל נ ז י ר ו ת ו ל ה ם ל‬
‫ו א י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ח‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫התוריי‬
‫'אוחי‬
‫הוא‬
‫י ב י‬
‫ן ח י‬
‫מיעץ א ח אביו ל ב ו א ל ע י ר ו ח ד ש ימים ל מ צ א א ר ו כ ה ל מ כ א ו ב י ו כ י שם י ח ל י ף‬
‫ז‬
‫נם‬
‫ה ח ל מ י ד י ם היו‬
‫מ מ כ ח ב ה ז ה אנו ר ו א י ם כ י‬
‫י‬
‫ו ל מ ו ר ם ‪ ,‬ר ׳ י ו ם ף איש א ר ל י ‪ ,‬א ש ר כ נ ר א ה‬
‫למוד‬
‫אח‬
‫ההורה‬
‫עליהם‬
‫ד‬
‫והיה ב ל י ס פ ק‬
‫‪l‬‬
‫אדוקים‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ע "׳ לא‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ת‬
‫מלמד בעל‬
‫ד‬
‫לישיבה‬
‫מ‬
‫‪u‬‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ו‬
‫כשרון‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ןלחבב‬
‫ה‬
‫^‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ו‬
‫נרול׳‬
‫ת‬
‫ב‬
‫שפעתי‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ה י ה ה י ח ס ה ה ד ד י בין ה ח ל מ י ר י ם נעים ב י ו ח ר ‪.‬‬
‫כ ו ת ב א ל אחיו ע‬
‫א ח ר ה ח ל מ י ר י ם ש ח ז ר ל ס י י נ ה ס ב ק ו ר בבולוגייה<>‪1°‬‬
‫^‬
‫ה ב ח ו ר י ם חוגגים ע ל שובי‪ ,‬ש מ ח ו וירעו״‪.‬‬
‫ח ו‬
‫^‬
‫מ ר‬
‫א‬
‫'‬
‫^‬
‫כ מ ה ה י ה מ ס פ ר ה ב ח ו ר י ם ה א ל ה ל א גזכר בשום מקום־‬
‫מריאיטי‪ ,‬ר ׳ ש ל מ ה ממודיגה‪ ,‬ר ׳ א ל י ה מ פ י ס א ר ו ‪ ,‬ר ׳ יחיאל מ ה ט ו ב נודע‬
‫ח נ‬
‫^ן‪-‬ק‬
‫ר ׳ י צ ח ק ה כ ה ן מ ו י ט ר ב ו ‪ > » .‬׳ י ח ר ה ת ל מ י ד י ם ה ם ל ד א ב ו ג ג ו ע ל ו מ י שם­‬
‫‪l‬‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫ה‬
‫? ‪ 1‬א ב י ו‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ג‬
‫ם‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה ו א‬
‫ו‬
‫מ‬
‫הרו״‬
‫י‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫"? "^רביאני‬
‫׳‬
‫ממכחב אחד‬
‫ל י'טבעי‬
‫"י׳ י ׳ ' '‬
‫ק‬
‫'‬
‫בביאתו לישיבת‬
‫ע ד ה ל ו ט נוח ח ע ו ד ה ‪ . . .‬כ מ ע ט ש ע ב ר ח י מחיי ע ו ל ם ‪ . . .‬ואנכי מנעורי גר‬
‫כ‬
‫ס‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ‬
‫לשלמיט‪.‬‬
‫נזיר‬
‫סייגה‪,‬‬
‫אך‬
‫ל ז א ת י ת ר ו ע ע ו א ף ישירו כ ל י ו ת י ו ל ב י כ י ד ׳‬
‫נ נ י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ם‬
‫י י*‬
‫מ ח צ ב ה ס ו ר ו ח ו ח ב ו ג ו ח ‪ . . .‬וגם פ ה ק ו י ת י ל ה ס י ר מ ע ל פ נ י פ ר כ ת ה ם ו •‬
‫‪ ypynU‬ב ל‬
‫סטרופו‬
‫נם לי‬
‫'‬
‫י׳‬
‫ליו ל‬
‫‪ 90‬אביו כ ת ב לו ל ב א לעיר‬
‫בירת שלמות הלמוד אשר עושין‪ ,‬לרעות בננות בולונייה‪ ,‬ללקו‪4‬ז שושני ה ב ט ל ה עמה • • •‬
‫נם ל ך יתנלנל כדי מיון וקצף אם א ב ח ר ד ר כ י שמה‪ ,‬לימים ולשנים'‪.‬‬
‫‪ 97‬נטין מיז ע־ ב‪.‬‬
‫ש‬
‫א ו‬
‫י ה י א‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ש א י נ ו‬
‫ר ו צ ד‬
‫‪ 88‬טשנה נטין פיה טיא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 89‬ב־ס ל־י ע־א•‬
‫‪ 100‬כי׳ ה' סי' רייא בלי כותרת ובלי שטות‪ .‬בטכתבו הוא שואל את אחיי‬
‫נישואי בולונייה כי נורא הוא‪ .‬כנראה היה לו לעזוב את ביתו קודם הנישואים הא‬
‫ה מ כ ת ב הוא סעוררו ל ת ס ו ך ידי אחיהם הקטן ו ל ק ר ב ו ללםודים‪.‬‬
‫‪ !01‬עיי ‪ .‬א ר ל י וטריויש׳ עמ׳ ‪ 209 ,200‬וכוי‪.‬‬
‫‪ 102‬כיי ה׳ סי' קנ״נ‪ .‬בלי כותרת ובלי שטות‪.‬‬
‫ל ד ‪ ,‬נ‬
‫‪,1,‬‬
‫‪ J‬י‬
‫ם ע‬
‫שה‬
‫ף‬
‫ג ס ו‬
‫‪M‬‬
‫רצא‬
‫ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬
‫אשר לפנים היו מבדילים ביני ובין שרשי הרעות הצודקות‪ .‬כי גם פה המטיר ה׳‬
‫נשם נדבות ומימי תבונות להפריח כדשא תרוצי הספקות אשר המה ישקיטו שאון‬
‫י ־ ‪ . 0‬שאין אמתה של תורה מצויה‬
‫_‬
‫ל‬
‫המוני מחשבותי‬
‫אלא במי שמשחיר פניו עליה‪ ,‬ע ד אשר לא ימצא ח ל ל בחסרון ההכנה‪ .‬על כן‬
‫אמרתי הריני בודל בין השמשוח מחנרח פעולח הטיול והבטלה‪ ,‬והעי כ ל היום‬
‫ל א ל ‪ ,‬רק אחרי דרך‬
‫אסור‬
‫ב כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ן ב ש ק ת ן ת‬
‫מ ק ן ב ל נ י‬
‫ה ש ק י ד ה ׳‬
‫ל‬
‫מ ב י ת‬
‫א‬
‫א ב‬
‫ע‬
‫א ) ‪ £‬נ ה‬
‫‪2‬‬
‫ל‬
‫א ו‬
‫י מ י ן‬
‫ש מ‬
‫ע‬
‫מבוא ידיעח ביח רבי אשר היא האמחיח שחמתית ונמצאת לבנה מלובנת מכל‬
‫ספק‪/‬‬
‫הצעיר הזה הושפע הרבה מהארלי והוא הסיר כ ל ספקותיו באמונות ורעות‬
‫והדריכו להקדיש כ ל רנע ללמודיו בלי שום הפסקה ובטול‪ .‬ההתמדה כנראה‬
‫היתה אפיינית בבית מדרשו‪.‬‬
‫ב‬
‫ח ו ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫ה‬
‫ך‬
‫ו‬
‫ע‬
‫צ‬
‫ל‬
‫ל פ ] י‬
‫א ך ן י ן ‪) 0 3‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ה‬
‫אליו שאין עתותיו‬
‫כ ת ו ב‬
‫מספיקות לזה‪. .‬אמרתי לא מן ה > ‪ . 0‬הוא זה לאבר זמני במשאת שוא המכתב‬
‫י י‬
‫עם מדוחי הדברים שאין בהם צורך‪ ,‬ובפרט אחרי כי כ ל י ג י ע ?‬
‫לא א ב ש‬
‫‪ ,‬ל‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ה‬
‫ש ם‬
‫ה ק‬
‫ן ע ל‬
‫ת ו ר ה‬
‫ט ן ‪ £‬ל‬
‫‪n‬‬
‫מ ט י ך ן ן ת‬
‫ע ע נ‬
‫ש ת‬
‫מ ע ן‬
‫כמחנות חברים מקשיבים‪ .‬וגם יד המורה מלמדנו יצ״ו תקפה עלינו ב פ ל פ ו ל ם‬
‫חזקים כראי מוצק יוצקים מרומו של עולם יכשר לכלות בהם ימים ולילות •‬
‫כמובן גם משפחוח בחורי הישיבה העריכו את גדולת הארלי במקצוע ההוראה•‬
‫^ ״שנד‬
‫ח י י של אחד מהם כ ו ח ב ‪ -‬אל ר׳ יוסף‪ . :‬ו ב ח ש ב י ‪,‬‬
‫ויעל כיונק לפני מכ ת ומשנה‬
‫לנ״ע נאמן אחי יצ״ו אשר בין כתפות תורתך‬
‫‪1 0 6‬‬
‫א‬
‫כ י‬
‫ש כ ן‬
‫לא זזה מ מ ק ו מ ה ‪ - .‬מקום רגליך א כ ב י ׳ א ש י ר‬
‫הוא י‬
‫ע א ר‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ש‬
‫ע ן ל ם‬
‫ת ש י מ ה ן‬
‫ל ה‬
‫ה‬
‫י כ י ן‬
‫מ נ ו ר ה‬
‫כ י‬
‫׳‬
‫ע‬
‫נ מ ל‬
‫‪ 1 u'7‬ד‬
‫עלי קרת בשוק‬
‫י‬
‫מ ן ש ב ו‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ע‬
‫מ ש כ נ ו ת‬
‫™ ״דנים‬
‫^‬
‫^ י‬
‫של טבחים העורכים לתורה‬
‫* י לעמו כי שם גמצאו שם היו מחזיקי הברק ב ח י י ‪:‬‬
‫ודינים‪ ,‬כתות כחוח של תלמידים מרייקי במצות וחביל גופייהו במלחמתה של‬
‫תורה״‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ה א‬
‫!‪ 'm'JJT‬על ענ‪-‬נ־ם ח ו ס י ״ ם בקשר עם ה ל פ ח ״ ם‬
‫?‬
‫א‬
‫ה א ל י‬
‫א י ז י י‬
‫‪, 0‬‬
‫אינ‬
‫כ‬
‫י‬
‫^‬
‫ה מ ז כ‬
‫ה‬
‫פ‬
‫מ‬
‫‪M‬ד־לה‬
‫ללי י‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫פ ל י נ‬
‫כאמת הוא מאמר התלמוד‪ ,‬עירובין כ־ב עיא•‬
‫כיי ה׳ סי' קס־ב‪ .‬בלי כותרת ובלי שמות‪.‬‬
‫בכיי סן הי!‬
‫‪1 0‬‬
‫•‬
‫כ ־ י ה׳ ס״ קליח‪ .‬כ־י ר׳ סי' קנ־ה‬
‫«י>י כ־' ה׳ בחשבי‪ .‬ב ל א ו י ‪ ,‬כנראה זה רק ח ל ק סן האגרת• ה ם א ם י‬
‫׳״' יבמות ל' ע־א וכר‪.‬‬
‫נ׳ דברים האחרונים ליתא בהי‪.‬‬
‫‪1 0 5‬‬
‫ב ל י‬
‫‪1 0‬‬
‫‪10°‬‬
‫'‬
‫י‬
‫ד י י ה‬
‫דיי‬
‫_״‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫י־ ה סי קציר בלי כותרת ושסוח‪.‬‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו ש ם י ת‬
‫‪M‬‬
‫'^‬
‫'‬
‫« ‪ 1‬־ ‪ w‬־ ־ ״ ב מעט א ״ י י ״ * י י ׳ י ל‬
‫"‪•»7‬‬
‫‪T‬‬
‫• ״‬
‫״ * " י י י י ל־־־ ״ י ע ז « אילי ™ ״ י‬
‫^ י נ י להכין הענץ לא־־תו‪ .‬לפני זמן קצר ־נה הכותב א ל‬
‫ל‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫י י ת‬
‫ה א נ ץ ת‬
‫‪u‬‬
‫ל א‬
‫‪ .‬״ ״ י ר ראשיתה•‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ת‬
‫‪P‬‬
‫ןכב[‬
‫רצב‬
‫כ נ ר א ה‬
‫מארכס‬
‫ס כ ו ם‬
‫א ב י ו‬
‫ו ד‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ז ה ב‬
‫ש‬
‫א ו ל י‬
‫פ ק ‪ 1‬ו נ י‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫^ ןעחי׳‬
‫׳‬
‫י‬
‫אל‬
‫קצוב ק '‬
‫׳ לשלוח‬
‫אחיי‬
‫מריאיטי‪ ,‬אל מקום משכנו‪ ,‬כי משורח הדין שכירות משחלמח לב ‪*1‬־‬
‫הניע זמן והםעוח לא באו‪ ,‬אביו)?( בינחים נסע למסעיו והוא משחר‬
‫״למלאה אח מקומו לדבר מצוה לחח לכסף מוצא״‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫סי‬
‫פ‬
‫ל ם ן ן ו‬
‫א ח י ו‬
‫ב‬
‫ש‬
‫מ מ נ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ם‬
‫א ב י ו ) ? >‬
‫ל‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה ב י ת ה‬
‫מ א ו י נ‬
‫‪3‬‬
‫ל ח ת פח‬
‫^ ^׳ ^ י " ^‬
‫י‬
‫ק‬
‫הםנין׳‬
‫על סוס ק ל להפיק רצונו‪ .‬״אך עדין מוטין ועומדין חשוקות‬
‫‪L'1°‬לדבר‬
‫בסלי לחורה ולחעודה‪ .‬כי ראיחי החכמים ב נ פ ש‬
‫ל‬
‫ועל משענח זהב וכסף אין להשען כי הנה כלו כעשן כלו׳ היא י א '‬
‫ן ״כני"‬
‫אל אביו)?( בדברים נעיסים לקבל חנחומים על אי־ביאתי "‬
‫" ‪ T‬ן״באיזי‬
‫אנשי ביחו ועם החנו הנבחר יחקלס‪,‬־״ ונם סזכרוני ע • "‬
‫עלה בידינו מם׳ עירובין ופסחים‪ 3 ,‬״ עדין לא ישב חברי להפריש הרומח <‬
‫מסכחא נכנס נזיח עייונינו נעלמה״‪.‬‬
‫ה כ ו ם פ י ת‬
‫ותם‬
‫ה י ו ם‬
‫ע‬
‫ו‬
‫] ‪D‬‬
‫ה ז ה‬
‫מ א י ז י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ו י ש מ ח‬
‫י ת‬
‫א‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ז ה‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫יחס הארלי א ל תלמידיו‬
‫כאסור איעו ברור אם הסכום ששאל הכותב היה שכר דירה או א י ^ ^ ף ע ר‬
‫נכתבי׳‬
‫'‬
‫למוד‪ .‬רק באנרח אהה*!! מצאתי רמז םפורש לפרעה‬
‫י היד‬
‫א‬
‫ו •‬
‫ופונדיון שהיה נוחן לי בשכרי״ ונם כאן לא נזכר‬
‫' סננו!‬
‫^‬
‫ביד הארלי אל ריאיטי‪ ,‬דבר שאינו ברור‪ ,‬אנו לומדים‬
‫בביחו של ריאיטי ונם הוא למד עם תלמידים אשר אינם מבית ר י א • ^ ל‬
‫ין‬
‫הםכחב חריף ביוחר‪ ,‬כםעט נס‪ .‬הכוחב נשלח למונטאלצינו ) ‪' n o‬‬
‫‪ 1,‬א‬
‫ידי גבירו לעשוח שלום בין בעלי חזקח חנויוח שם והצליח בשליחותו•‬
‫״ וחוא‬
‫י "^"‬
‫וחשבון קצר הוא מוסיף ששמע שאיש אחד בקש מאדי‬
‫״במזוזה פחחי ב״מ ר׳ פלוני מ ק ר י ד ר ד ק י ב ח צ ר ו ת ‪ "^ P‬ןןףנגול‪,‬‬
‫הן‬
‫קובל על האיש ‪.‬כי זה ירח יסים נהג גזיפה בעצמי היחה כרבלתי‬
‫'"ים' ער‬
‫'~‬
‫ותאלצהו אשחו הדוכיפת '‬
‫‪ u °‬כ י ד ה'‬
‫!‬
‫פ ל ו נ י ‪ . . .‬ובימים ההט לא רצה פלוני הגז׳ להטפל‬
‫לבלתי‬
‫אשר במו פי החחננחי לפניו וצויחיהו‪ ,‬יהיה חופף עליו כ ל‬
‫לי‬
‫הטובה‪ .‬כי לזה לא אקפיד וכל זה עשה פלוני הנזכר לסרב ל ן‬
‫ח ל ל אח שמי״‪ .‬כנראה הוא קובל על המלמד שהיה נתון חחח השגחה‬
‫והחעמר בו‪.‬‬
‫ה מ ל מ ד‬
‫ה ס כ‬
‫א‬
‫ם‬
‫ד ‪,‬‬
‫ם‬
‫ה ז א ת‬
‫ג ר ת‬
‫ל‬
‫ג ם‬
‫כ י‬
‫י י ד י י‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫יטי‬
‫ע‬
‫‪o n t a , C I‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫בו‬
‫ניי‬
‫כ י‬
‫ג ם‬
‫מכ‬
‫‪1‬‬
‫רש‬
‫כ‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ה ב‬
‫י‬
‫ש נ ו ת‬
‫ס ד ר י ו‬
‫כ א ש ר‬
‫ב ו‬
‫ע ש ד ‪,‬‬
‫) ב כ ה ן ? (‬
‫ל י‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫ם‬
‫‪V‬‬
‫‪3‬‬
‫״ ‪75‬‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫ה י ו ם‬
‫י‬
‫ו‬
‫מ א‬
‫ב י‬
‫ך א ר‬
‫‪ no‬בים סיה ע־א‪.‬‬
‫‪. i n‬יותר מ ס ה עהעזבד רוצה פ ר ה רוצה<ז> וסי יתן והיה ל א ל ידי ל ל א משא‬
‫הוא מתחיל דבריו ע ל ענין זה‪.‬‬
‫ם‬
‫‪ ! 1 2‬אולי נקבעו אירוסי או נשואי אחוחו לזמן החג ולזה הזמינו אותו לביתו­‬
‫ר עי׳ לעיל הע׳ ‪. 9 2‬‬
‫‪ 114‬כ־י ם׳ ד ף ל־ה ע״ב בלי כותרת כנהונ בכ־י זה‪.‬‬
‫‪ 11.1‬עי׳ לעיל הע׳ ‪.73‬‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫ג‬
‫פ‬
‫־ י‬
‫^‬
‫רצ‪:‬‬
‫ר' יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬
‫בהמשך האגרת התרעם ע ל תלמיד אשר מ ר ד בו‪. .‬ויהי לימים בא אחיו של‬
‫סלוני )המלמר?( והפציר בפיוסים אלי שאתרצה לקחת את בנו להיות לפני יושב‬
‫ולומד כמשפט הראשון אשר הייתי משקהו כרת שכלו הקלוש ומלוכלך בטיט‬
‫אז נעתרתי לקולו ומחלתי ע ל עלבוני תרגלתיהו בין זרועות הלמוד‬
‫ל קיאו‪ ,‬יושב ומחזר אחר במה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ כ ל אשר‬
‫חדשה כאילו איני כדאי למלאה מקום פלוני‪ .‬חי ה׳ אשר עשה לי הנפש כי איני‬
‫מרגיש ומקפיד לשום ד ב ר רק לרוב גסותו של פלוני‪ .‬ומה לי לדינר ופונריון שהיה‬
‫י ? איך זה יחל על‬
‫ל ׳ פלוני‬
‫ו לי ב ש י‬
‫על פרשת נרולח חרננולין‬
‫י ׳ הלא על כרחו אנא רביה ורבא ד ר ב י ‪.‬‬
‫א ל אני )איני?( מקפיד כי באמצעות מעלתך יכניסו ויוציאו כרצונם ‪ . . .‬בדבר‬
‫האחרונים רמז הוכחה לגבירו ח ב ל שגעלמו כ ל השמוח מאגרה המעניינת הזאת•‬
‫אם באמת יצאה מעטו של ר׳ יוסף מארלי אגו רואים אותו הפעם באור חדש ומצר‬
‫כלתי יפה‪.‬‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ר ‪/‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ף‬
‫ן‬
‫ן ה נ ה‬
‫ה י ן ם‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ר א י ת‬
‫ש‬
‫ה ו‬
‫ע‬
‫ב‬
‫נ ת‬
‫כ ר‬
‫כ כ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ל י‬
‫ן‬
‫א‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ר ש ן ת ו‬
‫מ מ נ‬
‫ר‬
‫ד י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ף‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪8‬‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫ש א י נ י המו‬
‫ת ל מ י ד‬
‫׳ ^‪,‬דג״ר‬
‫עוד גמצא בכ״י זה אגרת ה א י ל י ־ מיזאינו ע‬
‫הזאת ערוכה א ל אבי התלמיד‪ ,‬איש גכבד ועשיר מ פ ו ר ס ם ‪ ,‬ומדברת בלשת גק ה‪.‬‬
‫רזקר בו‬
‫המורה עשה זה שנתים כ ל מה שבכחו להרריכו בדרך הישר‪ ,‬יסרו בשמאל‬
‫‪m‬‬
‫='‪1'°‬׳‪ '-‬במסתרים ד ב ר עמו משפטים‬
‫ז‬
‫•ראיתיהי ‪ °‬ל‬
‫״ י י ע י י ף ל כ ל תוכחותיו ולא השגי ל י י ל‬
‫א י ס י ף‬
‫‪ Z‬ררעי'‬
‫יי‬
‫״ * ‪ K‬פיתח‪ ,‬אזניו יכביד יעיניי‬
‫ועתה חובת ה א ב להשיב לבו על בנו יחידו ‪.‬פן יפרע תחת הקלקולים‪ ,‬ותחת הרוג‬
‫הרשול והבטלה יפול"‪ .‬פרטים ע ל יסודות תרעומתו אינו מודיע­‬
‫" ‪* u‬־ ^ ר ל ד ג ת ה‬
‫ו״‪ ,‬שתי העובדות האלו יוצאות מן הכלל•‬
‫‪ I‬א ח ר אשר‬
‫י‬
‫יהיא השחחף ב כ ל עגיגיהם בחבה ™‬
‫^‬
‫‪ .‬״ י י‪1‬י«‪11‬‬
‫? ^ ^‬
‫»>י שכתב לקהלת ויטרבו?•! לטובח חלמידו י י י ^ •‬
‫אל־‬
‫״*״י‬
‫״ ־ מ י י היי תלמידיו של ארלי כתב לי ל ' ‪°‬‬
‫ב ד ב ר י‬
‫ח‬
‫‪™ \'lZV‬‬
‫‪ZnZ‬‬
‫‪CI‬‬
‫ר צ י י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע ת י‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫י ח ס י‬
‫ב ר ג י ל‬
‫ב‬
‫ה מ ל י ץ‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ע י נ ץ‬
‫ה י י‬
‫ת‬
‫ועל‬
‫* י ל ‪' °‬דיפ־ ם ק ״ ‪,‬״ ‪ ,‬כני־ •על ־‪^ 1‬א־־י״־ א י *״י י י י ‪? ,‬‬
‫אל ר ׳« ‪! ,‬ה יע לל מ י ע י‬
‫ק ד ת‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫צ‬
‫צ‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ט‬
‫‪m‬‬
‫?׳<ל ־ י ' ת ־ ־ ו נ י ו ‪ . . .‬כ ל יס־ם א ש י יהיי תחי׳ ־ ״‬
‫ה‬
‫* " ־ ־׳>™ י י כ ל ה־־ייים י י ״ • • ־ י‬
‫ה‬
‫‪£‬‬
‫ק‬
‫כ ץ‬
‫ט‬
‫א‬
‫\‬
‫נ פ ג ת ב‬
‫ה‬
‫™ ל א ‪°‬א׳ ״ י י ל ״ ׳ ״ ל ק‬
‫ל‬
‫ט ל א י ם‬
‫ן‬
‫ב‬
‫״‬
‫‪ . " ,‬״ 'יכ'‬
‫־׳י?‬
‫"‪T‬־‬
‫ע ל‬
‫ח ת י ם‬
‫'‬
‫^‬
‫ל‬
‫ל ‪ « n‬־ ר מ י י עי‬
‫י ‪ 1‬ע י ת‬
‫ה פ ק ו ת‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫" ^ ל ב י‬
‫'‬
‫‪ ,‬״ ס ר י ם עינ י י ב‬
‫"י י י י י י ע‪-‬נ‪-‬־‪.1-‬‬
‫״ " »" מ נ ו ה מי‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫*‬
‫‪0‬‬
‫‪°‬‬
‫א‬
‫‪ .‬א י ל י וטריייש׳ עסי ‪.207-206‬‬
‫‪U‬‬
‫‪9‬‬
‫א ״ ף‬
‫ע׳‬
‫ע‬
‫‪. -‬‬
‫י‬
‫ף ‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪,‬״ ״ ל בנו של האיש‬
‫י' עיא•‬
‫ע־א‪ .‬בשתי‬
‫<ס י ף ליה _‬
‫י ־אלי‪,‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ך‬
‫ד ב ר י ו‬
‫ב‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ן ך‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ף‬
‫ב‬
‫י י‬
‫ן ן ב ן‬
‫ל‬
‫א‬
‫ב ע ם י‬
‫י‬
‫ק‬
‫ע‬
‫< ב נ ך‬
‫ל‬
‫ב נ י ו‬
‫כ י‬
‫אשר א ד ב‬
‫‪,‬‬
‫אהב״‪.‬‬
‫? 'י‬
‫פ ל ו נ‬
‫את יצ ס־‬
‫את‬
‫]נר[‬
‫מארכס‬
‫רצד‬
‫מ‬
‫ע ל א ח ד מתלמידיו‪ ,‬ב ח ו ר בן עשרים‪ ,‬ה ו א כ ו ת ב ם ־ ! שהיא ״בעל‬
‫ב ע ב ר י ת‬
‫יקבץ ד ע ת ותבוגה‪,‬‬
‫ו נ צ ר י ת‬
‫ידיו ר ב ל ו ‪ ,‬גם ב ח‬
‫ש ל ם ‪ ,‬ש ב ת ו ו מ ע ו נ ת ו בציוגי ה ה ל כ ו ת ש ם ל ו ב ח ק ו מ ש פ ט ׳‬
‫ו מ‬
‫היותו ראוי ל ה י ו ת ל ו ישיבה ב ע ז ר ת פלוני׳‬
‫ש י ו‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ר ב ו ה ו‬
‫יק‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י ר ו‬
‫ח‬
‫ו‬
‫שנים ו ה ו א מ ק ו ה ל ר א ו ה ו‬
‫ב ק ר ב הימים מ ו ס מ ך ל ר ב ‪.‬‬
‫ה ש מ ו ת ע ל ידי ה מ ע ת י ק ‪.‬‬
‫ראשיתו‬
‫אוכל‬
‫ואני‬
‫^‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ כ ת ב בעגוה יתרה‪.‬‬
‫על‬
‫שישימו‬
‫ראשי‬
‫ה‬
‫נם‬
‫‪1 2 2‬‬
‫ב כ ״ י ק ד ם ל ס מ י כ ה זו מ כ ת ב‬
‫כלילא‬
‫אם‬
‫דורדא‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‬
‫‪1 2 4‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ר ׳ י ו ס ף א י ש א ר ל י ל ס מ י כ ה זו‪.‬‬
‫ש‬
‫ז ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪.‬ליגע‬
‫בעטרה‬
‫האור‬
‫שהשיטו א ל י שגי‬
‫לסמיכה שחיטה"‪.‬‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ם‬
‫מ‬
‫התלמיד‬
‫הללים‬
‫ה‬
‫המאורות‬
‫פ‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ד‬
‫פ‬
‫הגדיים‬
‫ה‬
‫מ‬
‫־‬
‫א‬
‫מ‬
‫ל‬
‫־‬
‫מ‬
‫מ‬
‫־‬
‫ר‬
‫^יוני‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫נ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫י‬
‫צ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫‪8‬‬
‫ב‬
‫י ׳‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫איככה‬
‫ר‬
‫" לילא‬
‫א‬
‫י‬
‫ו‬
‫ים‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫צ‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ה ו‬
‫^‬
‫ק‬
‫ה‬
‫י‬
‫ק‬
‫כ‬
‫ע‬
‫עם‬
‫ל נ ו נולו‬
‫י‬
‫י‬
‫לבי‬
‫ר‬
‫י*"*"‬
‫על‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ת‬
‫לו‬
‫ב צ‬
‫ש י ב נ‬
‫^‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫פ נ‬
‫ב‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫ע ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫?כחלמי‬
‫פו‬
‫שרבים‬
‫ש‬
‫א‬
‫<‬
‫הינף‬
‫צוארי׳‬
‫‪1 2 7‬‬
‫מ כ ת ב ר׳‬
‫ש‬
‫אער‬
‫י‬
‫? ‪ 1‬א ז ו ב‬
‫‪2‬‬
‫י‬
‫לש‬
‫עלמו‬
‫מ ב פ נ‬
‫ז‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ £‬נ‬
‫מ י ר‬
‫כ‬
‫ל‬
‫"י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ילםור י‬
‫יוסף א ל א ח ד‬
‫א‬
‫‪2 8‬‬
‫מתלמידיו '‬
‫ש‬
‫גתן א ת כ ל כ ל י ו א ל ת י ב ה ו ק ש ר ם ל ש ל ח ם א ל ב י ת ו ‪.‬‬
‫ה ש ? ‪ 1‬י ם‬
‫ר‬
‫א‬
‫ה ו א ח ש ד א ת ה מ ו ר ה שהוא ל ק ח ח ב י ל ו ת‬
‫ש‬
‫ה א ר ל י כ י ל ח נ ם ח ש ד ו ‪ .‬אין ה ו א ד ל ט ו ר ל ה ו ד י ע ו‬
‫ל א יבוזו ל נ נ ב כ י יננוב ס פ ר י ם ל ה ע ח י ק ם " ־‬
‫ש ל א ה י ה שם ב ע ח ה ז א ה ‪.‬‬
‫ה׳ סי׳ רניב בלי כותרת ושטות‪.‬‬
‫ק' ד ף כיה עיב‪-‬כ־ו ע״א‪.‬‬
‫שבת קנ״ב עיא‪.‬‬
‫הוריות ייג עיב‪.‬‬
‫‪1 2 8 3‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ח‬
‫כ‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ק‬
‫א ב ל כאשר ק‬
‫ש‬
‫ר א ה כי ה ו ס ר ו מן ה ת י ב ה שלו ק ו ב ץ ש ל מ כ ת ב י ם‬
‫‪120‬‬
‫‪!21‬‬
‫‪!23‬‬
‫‪!25‬‬
‫‪0‬‬
‫^ ‪ - .‬ן‬
‫ד׳ ל‬
‫ו ע ז ב ישיבת סיינה ו ק ב ל מ ש ר ה ב ת ו ר מ ו ר ה ת ל מ ו ד ב מ ק ו ם‬
‫כיי‬
‫כיי‬
‫עי׳‬
‫עי׳‬
‫ו‬
‫אז‬
‫כ‬
‫איני‬
‫ם‬
‫ע‬
‫מ מ כ ת ב זה אנו ל ו מ ד י ם כ י ‪.‬הגאון ה מ ר ו מ ם‬
‫כמיכל־«־׳‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ח‬
‫י ת פ א ר‬
‫ו ה א כ י ל נ י מ פ י ר ו ת י ו ת ל ת א שני והניעני ע ד ה ל ו ם ‪ ,‬ו ה ל ו א י א ה י ה כ ד י‬
‫מלמדו‪.‬‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫פ‬
‫ל ב ר ך ה ו ד מ ע ל ת ך אשר בידו נובלת ח כ מ ה של‬
‫מענין‬
‫ר‬
‫י ס נ ן‬
‫מ ב ח ו ץ ! א ח ר י ע מ ד י ע ל מומי ונליתי ח ר פ ת י לעיני השמש׳‬
‫צאנו״‪.‬‬
‫י‬
‫ו למרר׳‬
‫י**! *‬
‫ה ו א מ ר ג י ש שאינו כ ד י‬
‫ד ח ל פ י ״ ! ‪ . . .‬אין ס ו מ כ י ן ל ש ד ה ת ב ו א ה ח ר ד ל ‪.‬‬
‫ולי נאה‬
‫מ‬
‫א בן‬
‫ל כ ן ק ו ם נ א ש ב ה ב ש כ ל ך ל ח ק ו ר מ צ ד י א ל ה מ ר ו מ ם ני‬
‫א ם יש ד ע ת ו ע ל י ו ‪ ,‬כ י אז א ש ת ד ל ע ם ה ב ח ו ר ל ה ב י א ו ש מ ה‬
‫וראיתי‬
‫^‬
‫ם‬
‫א ח ד < ־ ! נ מ צ א ס מ י כ ת ח ב ר ו ת שנתן ל א ח ד מ ת ל מ י ד י ו‬
‫חסרה‪,‬‬
‫עליו‬
‫ן ה ן‬
‫פ‬
‫ק‬
‫בשכבר חעו אלקים פ ת בסלו לעשות לו ש ם ‪ . . .‬ל א מ צ א ה‬
‫בכ״י‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ה‬
‫איש ח י ל ‪ ,‬ר ו פ א א ו מ ן ‪ ,‬נ ו ד ע ב י ה ו ד ה ז ה ש מ ו פ ל ו נ י ‪ • . . ,‬א ]‬
‫ידעתיהו ע ד עתה‪.‬‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ו ך ן י‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ו‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫זו‪,‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ת‬
‫^‬
‫י‬
‫ק א‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫ג‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ו‬
‫'‬
‫א‬
‫'‬
‫״‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ש ת י ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ע‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש‬
‫א‬
‫ה‬
‫^‬
‫י‪ 1,‬י‬
‫‪ 3‬נ‬
‫ל‬
‫לץ'‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪°‬‬
‫התיבה‬
‫‪ S‬אוהו‬
‫י‬
‫ל‬
‫נ ש י‬
‫" ל ר משם‬
‫ש מ נ י‬
‫ח י‬
‫‪,‬‬
‫נ א‬
‫מר‬
‫תפלין‬
‫עמונרה‬
‫א ו ל ם ה ו א מ ו צ א צ ד ט ו ב בעניז‬
‫‪ 122‬שט ד ף כיה‪.‬‬
‫‪ 124‬כלאיט פיב טיח‪.‬‬
‫‪ 1 2 6‬עיפ שטות י״ט‪ ,‬כיא•‬
‫ת ר ת‬
‫י• י רן העי‬
‫‪ ! 2 8‬כיי ה׳ סי׳ רלינ בלי כ י • ‪,‬‬
‫‪ 127‬סנחות פיט טיח‪.‬‬
‫*‪ 128‬ע׳ מרדכי בימ ספיג בשם מדרש משלי סובא עיי באבער‪ ,‬מדרש משלי דף‬
‫ט‪ .‬היגער‪(.‬‬
‫דרי מ‪.‬‬
‫זה דרי‬
‫)העירני עעלל זה‬
‫כיז‪ .‬להעירני‬
‫הינער‪(.‬‬
‫‪of the‬‬
‫‪the Jews‬‬
‫נינצבורנ‪Jews ,‬‬
‫עי׳ גינצבורנ‪,‬‬
‫״־ג! עי׳‬
‫>‪12‬‬
‫־ י‬
‫‪ ,Legends < of‬כ ר ך וי‪ ,‬פ י ל א ד ל פ י א ‪ ,1828‬עס‬
‫־ כנראה רטז לשתי כלותיו של ריאיט‬
‫׳‬
‫‪4‬‬
‫ע‬
‫‪ 1‬כ ה‬
‫‪1‬‬
‫רצה‬
‫ר ׳ יוסף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬
‫ה ת ל מ י ד ע ת ה ב י נ י ע ת ב ש ר ל ע ב ו ד להשיג ‪ .‬ת פ א ר ת ה מ כ ת ב א ש ר כ מ ע ט כ ב ר נתנו‬
‫‪V‬‬
‫א‬
‫לחק‬
‫לקז־‬
‫בידך‪,‬‬
‫י ת ע ט ר ה ו ‪ . . .‬ה ס ת כ ל כ ב ב ו א ת מנהגי א ש ר ש מ ת י‬
‫בכבוד והדר‬
‫כ ל ל מ כ ל מעשה קולמוס‪ ,‬אשר ה נ ד ל ת י‬
‫ל ב ל ת י השאיר בידי שריד טופס‬
‫והוספתי"‪ .‬מ פ נ י ז ה ח ר ה ל ו ל א ר ל י כ י ח ש ד ו ב ד ב ר א ש ר ל א ע ל ה ע ל ל ב ו ‪.‬‬
‫ל י‬
‫‪.‬ומה‬
‫א צ ל שום ב ר ב י ר ב א ו ת ל מ י ד ו ח ב ר א ח ר ז ו ל ת ך א ש ר כ ל ם כ א י ן ננרי?" • • •‬
‫ד ב ר מ ו ז ר א ם נ ת ב ו נ ן ע ל מ ס פ ר ה ר ב ש ל א נ ר ו ת י ו ש נ מ צ א ו בידינו ה י ו ם ! א ך א ם ר ׳‬
‫י ו ק‬
‫ל א ה ש א י ר ב י ד ו ה ע ת ק ו ת מ כ ת ב י ו ‪ ,‬ידידיו ו מ ע ר י צ י ו ‪ ,‬כ מ ו ש מ ו א ל מ ר י א י ט י ׳‬
‫ף‬
‫ב ו ד א י צ פ ו ש ל א י צ א ה מ פ ת ח ב י ת ם איזו א ג ר ת ש כ ת ב בסגנונו ה מ י ו ח ד א ש ר ה ת ע נ ג ו‬
‫עליו‬
‫כל‬
‫ר׳ יוסף מ ר א ה א ה ב ת ו וידידותו א ל‬
‫כ ך ק ו ר ם שעשו מ מ ג ה ה ע ת ק ה ‪.‬‬
‫ה ת ל מ י ד ומבטיחו שיבא ל ב ק ר ו במקומו אחרי ‪.‬צאתי מ צ ר ת ה ב ת ״ •‬
‫‪1 3 0‬‬
‫הישיבה‬
‫סגירת‬
‫ו!‪ i-iv‬י‬
‫סגירת‬
‫פעם אחת נסגרה הישיבה כמי שלשה שביעית מחמה חילי‪. .‬ריבם של תלמידים‬
‫‪1‬‬
‫מעלי‪ ,‬י<אץ‪ ,‬מירח ‪ ,‬צדק ^נפלו למשכב »^׳ • " ״ ^״ " י ־‬
‫״יי״‬
‫ה ח ל‬
‫^י‪-‬י••‬
‫א‬
‫כ‬
‫פ‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫א‬
‫ד‬
‫מ א י ה ב י י ־ ־‬
‫יאילי נ ע ת הזאת כתב "אילי ל ׳‬
‫ח ה‬
‫ח‬
‫ה ת‬
‫כ י‬
‫ע ת‬
‫נ‬
‫‪Z‬‬
‫ל‪ T‬י י" ‪? r £‬‬
‫לאתייאשי‬
‫ר‬
‫פ‬
‫' ״‬
‫ה ב‬
‫ם‬
‫‪L‬״‪l‬בכל‬
‫ק י י‬
‫״ ‪ ,‬״ י ינלי‬
‫'‬
‫״ ־ אליי ימים מה ידנייי אינם ב י י ר ה * • ' '‬
‫״ * ' עושה אל פני השי כ־פ • ע ק ב ש ל ם ה י ו פ א י צ ‪ -‬ו ת ש ם ב ס י ת ל ‪.‬‬
‫א י כ‬
‫א‬
‫ל לקום מפניך י ר ך מבוא המליצות איוכית'•‬
‫‪,‬‬
‫‪ m‬שנים נמר ר' ישמעאל מייאיט׳ ב י ׳ י י * ״ י ״ י ג‬
‫לי״י‬
‫^‬
‫" ־ י ־עםקי החנות ולבטל הישיבה‪ .‬י• 'יסי ־ א י ל ;‬
‫‪S£‬‬
‫״ ף י " על פקוד‪ -‬הייאימ׳ אשי קיים ‪,‬לכתוב י * ׳ י * ? " '‬
‫" ל י עד כה‬
‫י? י‬
‫' ל ! " " > ‪ .‬היא מסיים‪ . :‬ת י י ™‬
‫כמלאר י ה‬
‫חכם כ מ ל א‬
‫י‪,‬איוני ׳ י ח‬
‫"ל־‬
‫לצביי י ‪ ,‬ל ה י ״ ' ״ י ־ י ־ י י י ל ־ ‪,°‬‬
‫כ ת ב‬
‫אל‬
‫‪3‬‬
‫פ ל א י ם‬
‫נ‬
‫ת‬
‫כ ג ‪ 1‬י‬
‫‪M‬‬
‫י ל י י ‪ 0‬ם‬
‫ע‬
‫א ח נ י‬
‫ף‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫א ל ק‬
‫^‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א ש י‬
‫ו א נ ש ״‬
‫־‪:‬נאות הטיב בעיניי יעשה‪ .‬כי לא יתכן שיאמר חימי לימדו פה תעשה •‬
‫• ״‪.‬‬
‫" ״ ‪ "V‬סוף‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫_״‬
‫י‪ !3‬כיי‬
‫׳‪ -‬ה סי קצ־ח בלי כותרת‪.‬‬
‫^ • ט י ה׳ סי' כ־א ‪ .‬כ ת ב התנצלות מ ה ר ב שלא כ ת ב לאוהבו ימים מ ה •‬
‫ד לו• מהרתי‬
‫'‬
‫"‬
‫י' " ׳‬
‫‪ 4‬יי' ‪'°‬‬
‫" ‪ , 1‬לא אוכל‬
‫'‬
‫»» מ ר א ה מתוך דבריו לא היה שבע רצון ב ם‬
‫״•'״« מלכי‪ ,‬ומה‬
‫"‪"1‬‬
‫י‬
‫כ לפלוני כאשר צויתני‪ .‬אף ירא אנכי כי ל"‬
‫?" מרפי•‬
‫ל כ כ אייני העמוקים מני ים ועוד לא ה י ר ^‬
‫^‬
‫לכותי‬
‫״ י ע ו ס כ ל מקים הנה מםרתיהו )הכתב( ביד ״ ״ ו י ל ' '‬
‫ל ״ י ובחצר‬
‫^‬
‫^‬
‫‪. ,.5‬‬
‫ה ע‬
‫ד‬
‫״‬
‫‪13‬‬
‫ף ‪7‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫ב כ‬
‫כ ר נ י ל‬
‫ז ה‬
‫י‬
‫ב ? ‪ 1‬י‬
‫כ י ת י ת‬
‫צ י ת‬
‫כ י‬
‫נ ב י ר ו‬
‫כ‬
‫ת ת ג ד‬
‫ו ז י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ת‬
‫ם‬
‫א‬
‫ת‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫לכתוב‬
‫להב !‬
‫ידע‬
‫‪,‬‬
‫ת י‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫ח ז ר ו ן י‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ם‬
‫פ ל ן נ י‬
‫י וסעודת שלמה ב מ ל כ ו ת ו ‪ . . .‬׳‬
‫נ‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ת‬
‫י‬
‫ג ך ו ל‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ר‬
‫פ‬
‫יש״'‬
‫]כו[‬
‫מארכס‬
‫רצו‬
‫לן כלל‬
‫אלחנן‪,‬‬
‫וכלל‪.‬‬
‫ס‬
‫כמובו׳‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ע‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ה ע נ י ן‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ר שצור׳‬
‫מ‬
‫א ב י ו כ נ ר א ה אז ל א ה י ה ב ס י י נ ה ו כ ח ב מ צ ו ח ו ל ב נ ו ‪ .‬ה ל י ע?*׳‬
‫י‬
‫מ‬
‫א ב ל ל א השיב א ל האנרות ע ד שראה כ י נדמה ל ר ׳ ישמעאל כאילו‬
‫לו‪.‬‬
‫ס‬
‫'ל‬
‫אז כ ת ב ל ו א נ ר ת ‪ 3 6‬נ ש כ ד י ל ה ע ת י ק ה ב ש ל מ ו ת ‪:‬‬
‫א‬
‫‪ .‬ע ו ט ה א ו ר א ל נ כ ח פ נ י ה י ה ד ב ר אדוני ב מ ע ש ה‬
‫י ד פלוני ב מ נ ל ת ס פ ר כתוב‪.‬‬
‫ואם ל כ ל אגרוח מ ע ל ח ך‬
‫כ‬
‫ל א ב מ ר ד ו ל א ב מ ע ל היה ה ד ב ר הזה׳‬
‫ארבע‬
‫מ‬
‫א ת ה‬
‫י‬
‫א ד ו נ י‬
‫׳‬
‫ב‬
‫יו‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ע‬
‫י‬
‫׳‬
‫ד‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ן‪0‬‬
‫^ " ‪ L‬לבי'שאינן‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ר‬
‫הלכתי‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫אמות ב ל א ק ב ל ת ע ו ל שם ק ד ש ך ו ת פ א ר ת ך ‪ .‬א ך השיביהי‬
‫צריכות‬
‫ש‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ע‬
‫א‬
‫ש‬
‫י‬
‫י תי דברי‬
‫פ‬
‫תשובה‪ ,‬א מ ר ת י ל א‬
‫ט‬
‫י‬
‫צ‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ה‬
‫המדרש הוא‬
‫י‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫>‬
‫ע‬
‫העקר א ל א‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ה מ ע‬
‫י לשמור‬
‫ודי‬
‫שה ‪,‬־‪136‬‬
‫׳‬
‫ל‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫^ ל ״ י י אחצוב‬
‫^‬
‫י ׳‬
‫י שיחחך‬
‫ל'‬
‫‪.‬ועתה כ י ראיתי בדברי מ ע ל ח ך האחרונים כי‬
‫אשר‬
‫ל י ב ו ר ו ת נשברים א ש ר ל א יכילו‪ .‬בינותי ב ד ב ר ו ת ק ד ש ך א ל י‬
‫ל רחבי‬
‫!‪' £‬‬
‫י " "‬
‫ה פ ע ם צ ר י כ ה ה ל מ ו ד ‪ ,‬ז ‪ ! 3‬אחשבי׳‬
‫‪0m‬ח‬
‫ה ל מ ו ד‬
‫ד ל ח ו ח‬
‫ל ס ג ו ר‬
‫י ד ע ח ‪ ,‬רזני‪ ,‬כ י ל א מ ל ב י ה י ה‬
‫שר‪,‬ש‬
‫‪L.‬״«יו•‬
‫‪1 . .‬‬
‫א ל י לאמור‬
‫ל‬
‫יך‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ה ע ס ק י ם ושטי ה ח נ ו י ו ת ‪,‬‬
‫שאם‬
‫כ י עשה א ע ש ה ל י כ נ פ י ם ב ה ש ת ד ל ו ת ד ר ך א ר ץ באומנות נקיה׳ ״ י י ‪-‬‬
‫צ ר י כ ה‬
‫ב‬
‫ת‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫ז‬
‫א‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫כ ז‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ח‬
‫א‬
‫פ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫״‬
‫א‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ר‬
‫אין ק מ ח אין חורה‪.‬‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ב‬
‫נ‬
‫עשיחי‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ק ‪,‬‬
‫ס‬
‫סע‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ע‬
‫ל ‪.‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫כ א פ ר כ ס ח ו ל ה ו ר ה מ צ ו ח י ך ה ט י ח י אזני כ י ה נ ה‬
‫וכדונג נ מ ס הייתי ה מ י ר ב י ד ך ‪.‬‬
‫בארוה‬
‫פ‬
‫א‬
‫ל‬
‫ואנכי בשמעי ד ב ר י ך א ל ה אז נ פ ע מ ת י כ מ ת מ ל ב ‪ ,‬כ י‬
‫דמיחי יהיה ע ם ל ב ב ך ל ס פ ח נ י א ל מזוזת‬
‫אזני‬
‫מ‬
‫ת‬
‫אמרחי אשחה מ י ם‬
‫ך כ‬
‫ן‬
‫ב‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫יבכר‬
‫ה‬
‫כחמר ביר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י ו צ ר‬
‫כ ב ו ד פ ק ו ד י ך ונחלים מ ה י י‬
‫ע צ ה ך ‪ ,‬ו ב כ ל אשר א פ נ ה ע ל פ י ך אשכיל א ם כ י ב י נשבעתי היחה ע י‬
‫ה ע ת ק ת עצמי מן הלמודים קשה כ ק ר י ע ח ים סוף‪.‬‬
‫ועם כ ל זאח נהעוררחי מעצמי להיוח ק ו ב ע עחים ו ל צ א ח ירי ח ו ב ת ת ל‬‫ו ד ר ך א ר ץ שיגיעח שגיהם מ ש כ ח ח‬
‫ו ע ו ד ה י ו ם ידי א ו ח ז ח ב ז ה וגם מ ז ה ! ף‬
‫עון‪!3«.‬‬
‫א ג י ח ‪ ,‬כ י ר א י ת י זו ה י א ד ר ך י ש ר ה ו ח פ א ר ח ל ע ו ש ה ‪ ,‬ו ב פ ר ט א ח ר י צ א ת ה א י ש פ‬
‫ממשמרת הפגקס ל‬
‫א‬
‫י‬
‫כ ן‬
‫ל ‪,‬‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ט‬
‫מ‬
‫מ ו ר‬
‫ה‬
‫י‬
‫ן‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ל ו נ י‬
‫מ ה‬
‫ש‬
‫ב ח ג ו ת ע ל ד ר ך ב מ ק ו ם שאין אגשים ה ש ח ד ל ל ה י ו ת ‪ * .‬״‬
‫א‬
‫‪ .‬ו ע ת ה ‪ ,‬רזגי‪ ,‬ד ר ך מ צ ו ח י ך הביגגי כ ב א ו ר ר ח ב ו א ש ע ה ב ח ק י ך ח מ י ‪ ,‬ו א ם יש‬
‫ה‬
‫ד‬
‫גפשך ל ד ר ו ך ה ס כ מ ת ך הראשוגה אשר ד ב ר ח א ל י ל א מ ר העי ד ר ך מצוחיך אדרי•‬
‫ו א ם ר ו ח א ח ר ה ע מ ך ‪ ,‬רזגי‪ ,‬ה י ו ם א ל כ ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫™‬
‫ת ט נ‬
‫י ‪ .‬ל א אהרהר‬
‫א‬
‫ר‬
‫ח‬
‫מ ד ו ח י ך כ ל ימי צ ב א י כ י י ד ע ח י א ל נ ב ו ן ל א י צ א כ י א ם ט ו ב מ ס ו ר ש י ל ב ב ך ‪ ,‬א ל‬
‫כ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ואשובה א ל מקומי הראשון ל ה ע י ר ל י אזן לשמוע ב ל מ ו ד י ם ‪ .‬א ך א ת ה ד ב ר‬
‫«‪ 13‬כיי ס׳ דף ס׳‪.‬‬
‫*‪ 136‬א מ ת פיא ם׳ יינ‪.‬‬
‫‪ !37‬עיז ייט עיב‪.‬‬
‫‪ 138‬א מ ת פיב טיב‪.‬‬
‫»‪ 13‬שם מיו‪.‬‬
‫ר ׳ יוסף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה‬
‫^‬
‫תעשה‬
‫יי‬
‫ב ס‬
‫רצז‬
‫נ ה‬
‫לי ל ע ש ו ח פירוש ל ד ב ר י ך ל מ ע ן יהיה ל ב י חמים ב ח ק י ך ו א ד ע ה מ ה ח ד ל‬
‫ואל‬
‫ב ח ס ד ו ב ר ח מ י ם א ר ך ימים י צ י ב ך ל פ נ י נ ו ל ח ר ן ו ל נ ס‬
‫שדי א ר י ם ק ו ל י‬
‫‪,‬‬
‫מ ח נ ה כ ב ו ד נ ו ו ב צ ל כ נ פ י ע צ ח ך הנחנו ותנהלנו ל ש ם ו ל ח פ א ר ח ‪.‬‬
‫תל‬
‫־ מ ת ו ך מ כ ח ב ז ה אנו ל ו מ ד י ם כ י ר ׳‬
‫לתלי‬
‫הרפחקאוח‬
‫צריכה‬
‫ל כ ך ש א ם אין ק מ ח אין ח ו ר ה ‪.‬‬
‫בעסקיו‬
‫והפסדים‬
‫ישמעאל מריאיטי ה ח ל י ט לסגור הישיבה‬
‫ודררא‬
‫כאשר‬
‫דממונה‬
‫ל ב נ ו שהשעה‬
‫בחב‬
‫ו א ו ל י מ פ נ י זה י צ א ה א י ש פ ל ו נ י מ מ ש מ ר ת‬
‫פ נ ק ס ן ו ר י א י ט י ה ו כ ר ח ל ע ש ו ת א ת ב נ ו ע ו ר ך ח ש ב ו ן ב ח נ ו ת ה ל ו א ה שלו•‬
‫במכחב‬
‫ה א ר ל י ^ י א ש ר כ ח ב זטן ק צ ר א ח ר זה ב ה כ נ ע ה נ ת ל ה א ל ר י א י ט י ה ו א‬
‫על‬
‫א ש ר א ה ב ת יצ״ו כ י ר ח‬
‫מדבר‬
‫י‬
‫תל י‬
‫מ‬
‫ד ן‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ש‬
‫יל‬
‫ר‬
‫‪K‬ק׳ ההווללךך ווככצצאאתת ההששממשש בבגגבבווררתתוו‪..‬‬
‫^‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫ו י דו יעד עא ת‬
‫יק ‪.‬‬
‫תמ‬
‫א‬
‫ז‬
‫ר א‬
‫ק מו‬
‫קמ ןה מ‬
‫ה‬
‫״ ו‬
‫ת‬
‫ע‬
‫י‬
‫ך‬
‫א‬
‫א‬
‫מ ן דמ ח ך‬
‫ע‬
‫ל‬
‫י‬
‫יט ד ן ו ב‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ן‬
‫א‬
‫ל‬
‫פ‬
‫י‬
‫ו נ‬
‫]בנך א ל ח נ‬
‫״‬
‫אזנים ללתתווררהה‪ ,,‬הה בב יי ןן ד‬
‫‪ n‬ר כ״ ה•‬
‫עעוודר ייחחללייףף ללעעששוותת אזנים‬
‫‪ xnm‬ק ו ב ע ע ת יים ו מ ו ד ע ללבבי נג ה‬
‫‪. ,‬‬
‫עליו ל ה מ ר‬
‫ח ןמ ן ו ש ד ן ב ר‬
‫ה‬
‫ך‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ף מי םק‬
‫י‬
‫כ‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ע‬
‫<‬
‫ן‬
‫י‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ו‬
‫א‬
‫א‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ע‬
‫י‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ר‬
‫כ ב ו ד ה מ ו ש כ ל ו ח ב ע ס ק י ח ג ו ח שאין ב ם מ ו ע י ל ו ל ה ג י ה חיי ע ו ל ם ב ש ב י ל חיי שעה•‬
‫ו ה ו א ר א ה ו י ד ע ה י ו ת ע ס ק י ע ו ל ם ל ע ת כ ז א ת א צ ל ו מ ע י ן גרפש‪ ,‬מ ק ו ר מ ש ח ה ‪ ,‬ו ח ו ר ה‬
‫ח ס ד היתה ע ל ל‬
‫ש ן נ ן‬
‫מ‬
‫נ‬
‫החגות ב פ ג ק ס פ ת ו ח ה ויד‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ר‬
‫י‬
‫כו‬
‫ן‬
‫ת‬
‫נ ן ז ל י ם‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ז‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ב נ ו ן‬
‫לך‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫י‬
‫ע ל צ ד ה ה כ ר ח ת פ ס אוםגות‬
‫ף‬
‫ע ל י ו מ א ח ך חהלחי"‪.‬‬
‫א‬
‫אולי ב ע ת ה ז א ח ירא ר ׳ יוסף כ י גבירו ישלחהו ה ח ו צ ה‬
‫מפני השתנות ה מ צ ב ו ע ל כן צ פ ה ל מ צ ו א‬
‫אל‬
‫ככולונייה‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ח‬
‫‪n‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫־‬
‫ש‬
‫א ח ד מבני ר׳ ישמעאל ה נ ת ל י ם י ק‬
‫מ‬
‫נ‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ה‬
‫בהיר‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ב‬
‫\‬
‫?‬
‫‪u‬‬
‫ע‬
‫ל ת ת ל ו מ ק ו ם ב ב י ח ה ‪ .‬ל ה א צ י ל מן ה ר ו ח אשר‬
‫כ נ י ה יצ״ו כ י הנני מ ו כ ן ל ע ל ו ח שמה״•‬
‫* ‪T‬‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪n‬‬
‫ו כ‬
‫י אין מ ע מ ר ל מ ש ר ת ו‬
‫א‬
‫ו‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪W ™ £‬‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫‪0‬‬
‫^‬
‫י‬
‫ר‬
‫־‬
‫יצ־ו ל ש ל ו ח ל ו ע ל פ נ י ח ו ץ ה מ ש כ י ל ח ל מ י ד י א ח י ך י צ ׳ ר ‪.‬‬
‫ל‬
‫‪P‬‬
‫כ י‬
‫ר‬
‫» ‪S‬‬
‫אפשר כי אלחנן‬
‫ל א היה ע ס ו ק ב ח נ ו ה סיינה ר ק ב ס נ י ף אשר ב פ י ס ה או ב מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫גם‬
‫אגרת‬
‫מ כ ח כ אוזר״! אפשר נכחב ע ל י י‬
‫מ‬
‫הזאח ע ר ו כ ה א ל חמיו של גבירו א ש י‬
‫ל ה ר ח י ב ג ב ו ל זמן ה ק י ו ם א ש ר ל י‬
‫חתנו‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫מ ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ל י נ ד‬
‫עי ק‬
‫ע‬
‫ת‬
‫‪b^JZl‬‬
‫"‪T‬‬
‫ת‬
‫‪1 .‬‬
‫׳‬
‫‪ ^ U‬ל דלי‬
‫* ‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫שנה!( ו ה ו ס י ף א ם י ע מ ו ד מ ש ה ו ש מ ו א ל ל פ נ י ‪ -‬ש נ י בניו ה ג מ ל י ם ש ל‬
‫א‬
‫צ ד ק ח ו יצא ל א ו ר כי א נ י‬
‫ז יקוה ל ה צ ל י ח ‪.‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫כ‬
‫‪-IZZ‬‬
‫שמעאל‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪ I‬ימ ר‬
‫‪T‬‬
‫ו ע ו ד יהיה ל ו ן ל ר ׳ י ש ם ע א ל ? ( ש ם ל ע ז ר ו ל ה ו ע י ל כ י א ו ה ב ו א ה ב ת ע ו ל ם ‪.‬‬
‫ב ס‬
‫ ה׳ ״יל ‪ £ A p‬כותרת ‪ " -‬ל י ' " ־ י‬‫"‬
‫ד " ל י ־ ™ י ' ״י׳ ־י י ־ '‬
‫‪S S‬‬
‫=«ל״ייה היתה אם אשתי הדאשונה של * ^ ל ™‬
‫״‬
‫«י «‬
‫מתה כ ״ צ־י שנים <היי יהודה עם׳‬
‫שיהסי שמיאל עם הסיתי זו‪»< .‬״ •לייי•‬
‫כמריה של משפחת אשתי של סשה טריאיטי בגו הנדול‬
‫ס נ י ח‬
‫ל כ‬
‫נ‬
‫‪ £‬יי״״י‬
‫ב‬
‫״‬
‫‪1 4 3‬‬
‫ט‬
‫קי‬
‫כ‬
‫ם ל ט י‬
‫י‬
‫‪w‬‬
‫מ‬
‫ם‬
‫י‬
‫ף‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪L‬‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ה‬
‫מ ו‬
‫נ ש א ר י‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬תלמידי אחיך־‪ .‬ובםקום‪. :‬חמותך• ו נ‬
‫' י ה׳ סי׳ קעיב בלי כותרת ושסוח‪.‬‬
‫י‬
‫!לי ^‬
‫־‬
‫ד ;‬
‫ ״ י " •‬‫‪ L‬דאדיכה ימים‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫ל‬
‫־ ‪ r‬׳ ^ ‪ r‬״ " ״ ‪ 4‬ע' העיה‬
‫ת בתה‬
‫״‬
‫" " " " ‪ ? ™ ? T‬י ק ח נמצא‬
‫•‬
‫של ישםעאל־ לא‬
‫ע‬
‫ב כ‬
‫ש ת ו‬
‫ה נ‬
‫ם ע‬
‫גם‬
‫קוה‬
‫ש מ ט‬
‫ס‬
‫נ י ד ע‬
‫‪. :‬אשר בבולונ״ה'>•‬
‫)‬
‫‪M‬‬
‫ק נ‬
‫ר‬
‫ח‬
‫צ‬
‫מארכס‬
‫שהאיש א ש ר פ ו נ ה א ל י ו י ש ל ח ל ו‬
‫ב נ ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫״‬
‫ס‬
‫נ‬
‫?‬
‫ה‬
‫לל‬
‫[‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ש‬
‫בסוף‬
‫אז‬
‫ה מ כ ח ב מ ז כ י ר ‪ .‬ה נ ע ל ה ח מ י ך יצ״ו*‪.‬‬
‫ו ל ן למוריט•‬
‫ל י כנראי‬
‫ל‬
‫ש ן‬
‫א ר‬
‫א ם ה מ כ ח ב פ ר י עטו‬
‫ש נ י‬
‫עשה איזה ד ב ר ב ל ת י מ ר ו צ ה בעיני נבירו ו ל א ק ב ל מ ת ח ל ה הצטדקותו•‬
‫המכתבים‬
‫כ ח [‬
‫מעידים ע ל אי־השלוה של הרבנים ו מ ל מ ד י ם התלויים ב ב ל ברצון ע‬
‫ע י ר‬
‫אחד‪.‬‬
‫מה‬
‫זהו‬
‫מתלמידיו‬
‫שמצאתי‬
‫בארבעה‬
‫האגרו‬
‫נ ו ת‬
‫ל‬
‫ש‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ב‬
‫׳‬
‫ר‬
‫איש א ר‬
‫הותיקים ה מ ס ו ר י ם ל ל מ ו ד ה ת ו ר ה ב כ ל ל ב ב ם ו ב כ ל נפשם‪.‬‬
‫ג‬
‫? ‪ 1‬י‬
‫לו נ ו ר‬
‫ם‬
‫ל נ ו ש מ ו ת כ ל ה כ ו ת ב י ם ידיעותינו ע ל ה י ש י ב ה ל א ת ה י י נ ה ע ש י ר ו ת ו מ פ ו ר ט ו ת ‪.‬‬
‫ע ו‬
‫אפשי׳‬
‫כ מ ו ב ן ‪ ,‬שאין כ ל ה ש ע ר ו ת י ל י ח ס ה מ כ ת ב י ם ל א ר ל י ו ל ת ל מ י ד י ו נ כ ו נ ו ת ‪.‬‬
‫א ב ל גם‬
‫א‬
‫כוללים‬
‫תעודות‬
‫עי‬
‫מדברים‬
‫קצתם‬
‫ע ל ישיבוח‬
‫באמח‬
‫בכל‬
‫אחרות‬
‫הם‬
‫אופן‬
‫?‬
‫ה ל מ ו ד ב א י ט ל י ה ב פ ר ק הזמן הזה‪.‬‬
‫עניני ישיבה ואוניברסיטה‬
‫חוץ‬
‫מ ן ה ת ע ו ד ו ת שיש ל ה ן י ח ס ישר‬
‫מכחבים‬
‫על‬
‫ישיבת סיינה ע ו ר מ צ א ת י‬
‫ש נ כ ח ב ו מ א נ ש י ם שונים א ל א ח י ה ם ע ל ל מ ו ר י א ח י ה ם ה צ ע י ר י ם ו מ ד ב ר י ם‬
‫ד ר י ש ת מ ק ו ם הנון ל ש ל ח ם ש מ ה ‪.‬‬
‫לראוח‬
‫אל‬
‫ארב‬
‫ע ה‬
‫מ כ ו ל ם אנו ר ו א י ם כ מ ה נ ת ל‬
‫א ח ד מביניהם ע ו ס ק ב ח ו ר ה ל ש מ ה ל ע ש ו ת ל ה ם שם‪.‬‬
‫אבותיהם‬
‫ח‬
‫ש ק המשפחי‬
‫ח‬
‫מתנאים ה ם ב י ר י ע‬
‫שהיו ח כ מ י ת ו ר ה ו מ ת א ו ו י ם ש ת ה א ה ת ו ר ה מ ח ז ר ת ל א כ ס נ י ה ‪.‬‬
‫ו ח‬
‫ם‬
‫שנים מ י‬
‫א פ ש ר שנתייחסו לסיינה‪.‬‬
‫ב‬
‫היו‬
‫מ‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ק‬
‫צ‬
‫ר‬
‫מאדי־׳ י מ ב ק ש השואל מאחיו ל ר א ו ת ‪ .‬ר א ש כ כ ב י השלמיות אשי‬
‫באבוחינו הראשונים‪,‬‬
‫רחמיך‬
‫ו ל מ ע נ ם ינולו‬
‫ל‬
‫ע ל אחינו ה ק ט ן‬
‫ו‬
‫בחמלתך ע י ׳‬
‫ב ש ב ע ה עינים ת ע מ ו ד צ ו פ ה ו מ ב י ט ל ה כ י ן א ו ת ו ו ל ס ע ד ו ב כ ל מ ח ס ו ר ו א ש ר י ח ס ר‬
‫ה ל מ ו ד ‪ ,‬שאין ד ו ר ש י ן א ל א מ ן הםכיריףי״י•‬
‫בעסק‬
‫רך‬
‫עמו‬
‫לא‬
‫יגלה‬
‫וימינו‬
‫נם‬
‫מקרבו‪.‬‬
‫יוכיחו‬
‫בסתר‬
‫אם‬
‫ימצא‬
‫אשר‬
‫בו‬
‫לא‬
‫כמותך‪.‬‬
‫איזה‬
‫פניו‬
‫יעצהו כי דבורו‬
‫קלקול‬
‫יחוורו‪.‬‬
‫הילדות‬
‫הוא‬
‫יכסהו‬
‫בטוח‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫וערי‬
‫ח ר‬
‫שיורה‬
‫הוראות‬
‫ץ‬
‫לא עבי‬
‫בישראל‪.‬‬
‫השני*״‬
‫בה‬
‫ר ו צ ה ל ע ק ו ר ד י ר ת אחין‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ק‬
‫מ‬
‫<‬
‫ו‬
‫ע‬
‫איש‪ ,‬ש מ ה ושאיה‪ ,‬א ם כ י מ צ ד ה נ א ו ן מ ו ר ה‬
‫להניחו שם יוצק מים ע ל ידר‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ל‬
‫מ‬
‫פ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‪,‬‬
‫ע‬
‫ם‬
‫א‬
‫׳‬
‫ר‬
‫צ ד ק אשר אתו שמה היה ר א י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ נ א‬
‫י לפרשם‬
‫‪.‬יהיה ל ו ולנו ל כ ב ו ד ו ל ת פ א ר ת ע ם ח ל ק ת ה ת ו ע ל ת ספון‪ ,‬ל ה ב י א ו פ ה מ ק ו ם פ‬
‫]סיינה?[‪...‬‬
‫כי כ א ש ר תשוטטנה‬
‫ע‬
‫‪, ,‬‬
‫נ‬
‫מ ק ו ם מ ו כ ן ב ע ב ו ר ו ל כ ל ה ש ל מ י ו ח כזה"‪.‬‬
‫לאחר‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ל‬
‫פ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל י ל א ראיתי‬
‫משביע הוא א ת אחיו ש ל א לגלות ה ר ב י‬
‫‪ .‬ר ק ל ג ו ר א ה ה ו ר ת ג ו תמיא" ] ה כ ו ר ך מגשים א מ ן ן‪.‬‬
‫‪ !43‬כיי ה' סי׳ קיץ בלי כותרת ושמות‪.‬‬
‫‪ 141‬כיי ה׳ סי׳ רנינ בלי כותרת ושמות‪.‬‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ע‬
‫א‬
‫צ‬
‫ל ו נ י‬
‫‪M‬‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה ו ר א ש ישיבה ב ס י י נ ה‬
‫במכתב‬
‫ה ש ל י ש י * ״ ה כ ו ת ג ש ו א ל מ א ח י ו ל ק ר ב א ח י ה ם ה צ ע י ר ‪ ,‬ע ו ל ימים‪ ,‬ע ל‬
‫התורה ועל העכורה‪.‬‬
‫עז‬
‫רצט‬
‫ותושיה‬
‫ה ו א ש מ ח ב ש מ ע ו כ י ‪ .‬ל ק ח ו ה ב י ת ה הגאון פ ל ו נ י י ד ע ת י ת ע ש ו‬
‫ומכת‬
‫ו נ ר פ א ננע הטייול‪,‬‬
‫הבטלה‬
‫ת ה י ה ע ו ר בכם״‪.‬‬
‫לא‬
‫ה מ כ ת ב מ ד ב ר ע ל פ ס ק שהשיג ב ע ד ם ו ש ל ח א ל י ה ם ע ל ידי ה כ ה ן ‪.‬‬
‫בהמשך‬
‫אפשר שהכותב‬
‫היה משה מריאיטי אשר ע ר ך א ת ד ב ר י ו א ל אחיו שמואל ו מ ד ב ר ע ל ביאת ה א ר ל י‬
‫לסיינה? הכהן‪ ,‬מ ו ב י ל ה פ ס ק היה א ם כן פ ק י ד החנות אשר ה ל ך לבולונייה עם ר׳‬
‫ישמעאל‬
‫א ב ל ז ה ו ת ה כ ו ת ב איננה ב ר ו ר ה כ י ר ק מ ע ט אנו שומעים‬
‫ונזכר ל ע י ל ‪.‬‬
‫ממשה מריאיטי באנרות האלו‪.‬‬
‫המכתב‬
‫לתלמוד‬
‫ה ר ב י ע י • ״ ע ר ו ך מ א י ש א ל א ח י ו א ש ר כ ת ב ל ו ע ל כ ו נ ת ו ל ה ק ד י ש זמנו‬
‫ח ו ר ה ושאל ממנו להיוח לו‬
‫‪ .‬פ ר ק ל י ט וסנינור ל ה ב י א א נ י ת מ ח ש ב ת ו א ל‬
‫ה י כ ש ה ל ת ת ל ו מ ה ל כ י ם בין ה נ ו ל י ם ל מ ק ו ם ת ו ר ה ‪ . . .‬ל מ ע ן ה ק י ם מ ש פ ח ת א ב ו ת י נ ו‬
‫ה ו ת י ק י ם שהיו ק ו ר ץ א ו ת ה ע ם ה ג ץ ה פ ל פ ו ל ו ה ס ב ר ו ת ויהיו ל ג ס ב י ה ו ד ה ו ב י ש ר א ל •‬
‫האח‬
‫מלא שמחה‬
‫מקום‬
‫אשר ייטב ל ו‬
‫א ב ל לפי דעתו‬
‫ע ל מחשבתו‪,‬‬
‫ל ב ת ק ולחפש‬
‫צ ר י ך בראשוגה‬
‫ל כ ל השייך ב ע ס ק ה ל מ ו ד הן מ צ ד ה מ ו ר ה ‪ ,‬הן מ צ ר האויר•‬
‫‪, ,‬‬
‫ואז ה ו א מ ו כ ן ב כ ל ל ב ו ל ה י ו ת ל ו ל ע ז ר ‪.‬‬
‫הרבה‬
‫י ו ת ר מעגין מ כ ת ב ד ״ א ל ב ח ו ר א ח ד ה ל ו מ ד ב ב ו ל ו ג י י ה ו ב ד ע ת ו ל י ל ו‬
‫לויניציאה‬
‫אחיו או י ר י ת אשר לו הודיע מחשבתו זאת מ ס ר ב‬
‫לה‬
‫י א‬
‫אצל מורה אחר‪.‬‬
‫מ כ מ ה ס ב ו ה הן מ צ ד ה מ ו ר ה הן מ צ ד ה מ ק ו ם ‪:‬‬
‫עמקא‬
‫ל א גחיח‪ ,‬ה ר י שור ש ח ו ט ל פ נ י ך ‪ . ,‬״ צ א ו ר א ה ה ש ו ת י ם מימין ע ד י ן לשונם‬
‫כ צ מ א נ ש ת ה ויינו יין מזוג‪ ,‬ג ר י ר ו ל א ס ע י ד ‪.‬‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ל‬
‫׳‬
‫א‬
‫תלמוד‪.‬‬
‫אמית•‬
‫‪ .‬ה א ׳ כ י י ד ע ת י ה ו ר פ ה ה ע וץ׳‬
‫ע‬
‫^‬
‫ך‬
‫^‬
‫^‬
‫ה ש נ‬
‫^‬
‫כ‬
‫^‬
‫ה‬
‫שלישיה ע ו ד ה נ ה בויניציאה ק צ י‬
‫יאחה אחי כ ב ר הורגלה להיות ע ל‬
‫א ו ס ר י ם ניט‬
‫י‬
‫י לא‬
‫מ‬
‫צ‬
‫י‬
‫ע‬
‫^‬
‫ע‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫א‬
‫ח‬
‫ח‬
‫כ מ ן נ י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫לק‬
‫ה‬
‫׳ ל ו במדינייות אחוזה‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫ד‬
‫ש‬
‫‪p n‬‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ח‬
‫™‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ח‬
‫צ‬
‫י‬
‫י‬
‫פ ס ו ל ה ו א ז ה א ש ר בויגיציאה‪ ,‬ו ע ם ט מ א ש פ ת י ם ה ר ב ה ב ת ו כ ו ׳ ע‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ל פ י ד ע ה ו ל א י ו כ ל ל ע מ ו ד שם‪.‬‬
‫פלוני אשר ב א מ ת ש ל מ ה‬
‫פרפראות‬
‫‪«1‬״י‬
‫* י ־‬
‫נפש שונאים ע ם ל ו ע ז ‪ ,‬שאיגו כותאי"‪.‬‬
‫לכן‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫צר כה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫א ב ל ט ו ב יהיה ש ב ת ו ב ב ו ל ו נ י י ה‬
‫ע‬
‫ן ג ט ן ק ו‬
‫על התורה ועל העבודה‬
‫מ ו‬
‫ל ח כ מ ה ע מ ו ל ה י ו ת שעשועים ע מ י ׳ י ע‬
‫ם‬
‫א‬
‫נ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ם‬
‫מ ר י נ י י ם‬
‫ת‬
‫א‬
‫אצל‬
‫והרבה‬
‫^ טל‬
‫יש שם ר ח ב ת ה מ ק ו ם ו כ ל ט ו ב נ מ צ א ב ע י ר ה ז א ת ‪ .‬נ ם מ ו ס י ף ‪ .‬כ י ה ה ש ת נ ו ת י ו ר ה ע ל‬
‫רפיון ה ש כ ל בבחירות״‪.‬‬
‫אדמה‬
‫י‬
‫^י‬
‫י"‬
‫»‬
‫•«!‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪48‬‬
‫כי מ ש פ ט זה‬
‫ע ל שני‬
‫המורים‬
‫כ י ה׳ סי׳ ר׳ בלי כותרת ושמות‪.‬‬
‫כיי ה סי• ר־ו בלי כותרת ושמות;‬
‫כיי ה• סי• ריב‪.‬‬
‫כתובות מיז ע ־‬
‫רמז לניטו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ב כ‬
‫‪-‬י‬
‫בבולונייה‬
‫ס‬
‫־‬
‫ד‬
‫ף‬
‫כ‬
‫ובויניציאה‬
‫־ א ע־ב בשנויים‬
‫נכתב‬
‫בהשפעת‬
‫ש‬
‫מארכם‬
‫הארלי‪.‬‬
‫^‬
‫ודעת זאת תתיחם גם ל א ג ר ת א ח ר‬
‫ט‬
‫ח נ‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ס‬
‫צ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫ת ‪ 4 0‬ז‬
‫י ד ו ע‬
‫ש‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ת‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ב‬
‫א‬
‫צ‬
‫מ ש פ ט‬
‫ן‬
‫י‬
‫ל‬
‫ל‬
‫י י‬
‫ן‬
‫י׳ יי‬
‫בסוף אגרת זו כ ת ו ב ‪ . :‬כ ב ר העליתי גרות עיוגי ב ד ב ר אחינו יצ״י‬
‫א‬
‫ת מ‬
‫ו ח ר ת י‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ל לגריעי^‬
‫" ׳‬
‫ר‬
‫מ ט ריוי •‬
‫ב י ל ד להגלותו במקום מים הרעים‪.‬‬
‫ו‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א ו ס י‬
‫מ‬
‫א‬
‫ה א‬
‫ת‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר ג‬
‫ר א י ת י‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ש‬
‫מ א מ ר י‬
‫ם‬
‫א י ס י‬
‫ד ‪ ,‬נ נ י‬
‫ק‬
‫\ ^ י הורתנו‬
‫' יש‬
‫ל‬
‫פ נ‬
‫ע‬
‫הא‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪* ' °‬לי חחטאי‬
‫ל ל‬
‫לי ידובר‬
‫״״‬
‫ל‬
‫׳‬
‫‪ 1‬ע ר׳‬
‫הארץ הגה ר ח ב ת ידים״‪ ...‬ה א ם‬
‫מ‬
‫ט‬
‫א ח י‬
‫ם‬
‫ע‬
‫י א‬
‫‪0 1 3‬‬
‫א ו‬
‫בשני ה מ כ ת ב י ם ע ל אוחו ה ב ח ו ר מ ט ן שרי יוחנן טריויש ד ר בויניציאד׳‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ע ו ד‬
‫‪*1‬‬
‫י‬
‫י> הארל •‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪11‬‬
‫^" "‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫פ‬
‫?‬
‫ו״« י‬
‫לח ו‬
‫נ‬
‫א‬
‫‪s‬‬
‫‪ u‬י‬
‫ס‬
‫ב‬
‫א‬
‫בבקרי‬
‫ש‬
‫' בפיסה׳‬
‫•‬
‫ומדבר ע ל •טשרה ב א ו נ י ב ר ס י ט ה‬
‫מבלאניש״*׳‬
‫בפיםר׳‬
‫א ת א ר ל י בסיינה‪ ,‬נ ל ה ל ו כי משאת נפשו היתה להיוח מ ו‬
‫‪ ,‬ן אצל‬
‫ושאל ממנו שיבקש עזר מנבירו‪ .‬ר׳ ישמעאל מריאיטי‪ ,‬אשר ק ל ^‬
‫ו ? כסאו‬
‫ל‬
‫מהדוכוס מפיורינצה‪ ,‬היחה ל ו השפעה נדולה שם ו‬
‫ל ריאיטי‬
‫האצילים‪ .‬ה א ר ל י התאמץ ה ר ב ה פעמים א צ ל ריאיטי ל ט ו ב ת בלאניש‬
‫סארי•‬
‫ע ל נפי מרומי מ ס פ ר ה ר ו ט ו ר הלומדים שם ויושבים בקתדרא"•‬
‫י הנזכר‬
‫השתדל אז ב ע ד נכדו‪ ,‬ה ח כ ם ה ר ו פ א ר׳ פלוני‪ ,‬אשר ה ש‬
‫‪ , £‬י י ' שבו‬
‫וסוף כ ל ס ו ף ב א ה שעה הכושר ‪ .‬כ י חשקה נפש הדוכוס יר"‬
‫ע‬
‫? '‬
‫ב ל ש ו ן ע ב ר י ‪ ,‬ישלח שרשיו ע ל יובל ה ר ק ר ו ק‬
‫קורא‬
‫י ל ך ‪ -‬י לא קבע‬
‫ל ‪,‬‬
‫‪,‬ן‬
‫נברא ה ע ן ל ם ‪ /‬־ ם ג !‬
‫ב א ו נ י ב ר ם י ט ה‬
‫ר ה‬
‫ב‬
‫ב י‬
‫א‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫ח נ ו ת‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ם‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫י ב ו‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ר‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫ש‬
‫י‬
‫פ‬
‫כ ד‬
‫ו נ‬
‫ד‬
‫א‬
‫ב ס ט ו ר י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ב‬
‫א‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו ‪ :‬י ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫א ל א בחצוניוח‪.‬‬
‫ל י‬
‫א ו ח י ו ת‬
‫ר‬
‫ב ‪ 0‬ה‬
‫^ *פעם‬
‫אז העיד ה א ר ל י כי ‪.‬אין איש בארץ היודע ל צ ר ף‬
‫העבר‬
‫‪"1‬‬
‫ע‬
‫ה ד ק ד ו ק ו ב כ ל חושיה יתנלע‪ ,‬ימין ושמאל יפרוץ ו ק‬
‫י'גבירי‬
‫בעבריח‪ ,‬כרצון מ ע ל ה ה ד ו כ ו ס יריד‪,‬״‪ ,‬כ מ ו אלחנן מבלאניש א‬
‫ך ךבר‬
‫מהקיים בידו כמו ח כ מ ו ת החצוניות עם שלמות המרוח‪ .‬דבריו‬
‫ןטורי‪,‬‬
‫'‬
‫ובמצוחו הוא כ ו ח ב א ל בלאניש א ם רצונו ע ח ה ל ק ב ל ה מ‬
‫היה‬
‫כן הוא‪ ,‬הריאיטי בעצמו ימליץ ב ע ד ו א צ ל הדוכוס‪ .‬שכרו‬
‫ו ^ בעצ‬
‫ו ל‬
‫א ב ל ה ס כ ו ם ל א נודע לו‪ .‬הזמן באוניברסיטה מהחיל ב ר‬
‫‪ ,‬ף או ל ב‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫ך‬
‫‪ ,‬ך‬
‫לי‬
‫קרוב בעת כ ת‬
‫י‬
‫פ‬
‫ר א‬
‫ב נצ‬
‫ם‬
‫ש ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫י י‬
‫ב א ז נ‬
‫נ כ נ ס ו‬
‫(‬
‫ש ר ה‬
‫א ם‬
‫ה ז א ת‬
‫ר‬
‫כ‬
‫י ה י ה‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫א ש ו‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ‬
‫מ ו‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫ס י י נ ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה א ר‬
‫מ‬
‫ר י א י ט י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ז ה <‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל פ‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ‬
‫א‬
‫צ ר י‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ו‬
‫?‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫י ן ת‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫•‬
‫ע ‪°‬‬
‫ל‬
‫ובזה נשלם ר ו ב מ מ ה שמצאחי באנרונוח ה א ל ו מחוג‬
‫כ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ל‬
‫נ‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫'‬
‫כ‬
‫יוס‬
‫י‬
‫ט‬
‫ו‬
‫י"‬
‫ו‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫זזר<י‬
‫הלטודים באיטליה ב א מ צ ע ה מ א ה הט״ז‪ .‬אקוד‪ .‬שהקוראים יסכימו‬
‫משום חרומה ל ה ו ל ד ו ח החנוך והתרבוח באיטליה‪.‬‬
‫‪ !>9‬כיי ה׳ סי׳ ריי‪.‬‬
‫‪ 150‬כיי ה׳ סי׳ קיע‪. :‬לר־ אלחנן םבלאניש חביב לבריות ומרוצה ׳ לום';‬
‫׳‬
‫‪r‬‬
‫‪e‬‬
‫‪n‬‬
‫‪z‬‬
‫‪e‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ק‬
‫פירענצי ‪ ,1»18‬עטי ‪ 185‬בהערה‪.‬‬
‫‪ a150‬עי׳ נינצבורנ‪ ,‬שם <הע׳ ‪ (129‬כ ר ך ה׳ עמי‬
‫‪8‬‬
‫‪e‬‬
‫לי על‬
‫רזה‬
‫‪"J‬‬
‫שיש‬
‫ע‪°‬‬
‫<ז‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ס י‬
‫‪b‬‬
‫‪ .‬ק‪-‬פ‪:‬‬
‫‪,Qlj‬‬
‫‪£‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪r‬‬
‫‪205.‬‬
‫שא‬
‫ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬
‫תאור כתבי היד‬
‫המקורוח שמהם שאבתי החומר הזה הם אוספי מכתבים שנאספו באיטליה‬
‫בתור םפרי־למוד לסננון ומליצה לכותבי אנרות; זאת אומרת שהמאספים שמו לבם‬
‫לצורת המכתבים ולמליצותיהם ולא ל ח ‪ .‬על ‪ p‬לא העתיקו הרבה פעמים‬
‫שמות הכותבים והמקבלים ומקומות מנוריהם ונם העלימו שמות הנזכרים במקרה‬
‫כסתם פלוני אלמוני‪ .‬אך לאשרנו המעתיקים לא היו עקביים במלאכתם והשאירו‬
‫הכותרות והשמות באיזה מקומות‪ ,‬ומה שנמצא סתום בכ״י אחד נמצא מפורש עם‬
‫כל השמוח בכ״י שני‪ ,‬ביהוד בשני כ״י הראשונים‪.‬‬
‫כ נ ם‬
‫‪,51‬‬
‫אני משתמש בשלשה אגרונות כ״י שנמצאו באוצר בית מדרשנו אשר מהם הוצאתי‬
‫כ כ איזו אגרות במקומות אחרים״! וכ־י רביעי בספרית קאלומביה‪.‬‬
‫א( כ״י רשזח״ה ‪) 450‬לעיל ״ י ׳ ‪ ,‬ולפגים כ־י ר׳ ר־ג ראביגאוויטץ רשימה‬
‫ח׳ מן כ׳ב אלול הדמיה‪ ,‬ע׳ ‪ 86‬גו׳ ‪ .6‬הכיי היה י ל קע׳א דפים שמהם חסרים‬
‫א׳‪-‬קיו‪ ,‬מכיל רעיב מכתבים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫כ׳ט והוא מ ו ר‬
‫אשר מהם הסרים מסי׳ י״ב עד אמצע סי׳ י ״ )רף ׳ ‪ -‬י ־ א ‪ .‬רוב המכתבים הם‬
‫על ירי בניו ותלמידיו‬
‫‪ ,‬ל ‪,‬‬
‫מהארלי‬
‫ל י אך נוספו עליהם כמה אגרות‬
‫ומי ביתו ובלי‬
‫שיצאו מעט אנשים אחרים‪ .‬חמוה כי בתוך המכתבים מהמאה הט״ז נמצאה בס‬
‫אגרת הרמבם על‬
‫ף ל‬
‫"א )רף ה׳ עד אמצע דף ח׳ ע־א‪ ,‬שאר‬
‫האצטגגיגות‪ !".‬על כמה מכתבים גמצאו כותרות עם שם הכותב או המקבל אך‬
‫ברובם חסרה כל ידיעה וגם בגוף האגרות גחלפו כמה שמות אגשים ומקומות ל ‪ .‬פ מ •‬
‫י‬
‫כ‬
‫(‬
‫ה‬
‫מ כ‬
‫ס ן‬
‫כ ב‬
‫ב‬
‫ם <‬
‫א ן ם פ‬
‫ה ר א ש ן ן‬
‫ה א ו ס ף‬
‫ף‬
‫ד‬
‫ח‬
‫נ כ ת ב ן‬
‫א ן‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ב ב י ת‬
‫ק‬
‫ף |‬
‫ר ן ב ם‬
‫י ש מ ע א ל‬
‫ב‬
‫נ ב ת ב ן‬
‫ט‬
‫מ ר י א י ט‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ץ‬
‫(‬
‫ע‬
‫א ו‬
‫ח‬
‫ה א ר‬
‫ה ד‬
‫ק (‬
‫ח‬
‫בראש הכ״י כהב המעהיק‪ . :‬א ג ר ו ח ש ל ה ח כ ם ה ג ע ל ה פ ה ־ ר‬
‫רף ל־ב קורם סי׳ נ״ח‪ :‬וגם אלה‬
‫״ל לי׳ ׳‬
‫ף איש ל ל י‬
‫ייי‪.‬‬
‫האגרות מהחכם מהדיר יוסף איש ארלי הגז׳ אשר ה ע ק י‬
‫' א י ל אלי כ׳מ שמואל מריאיט‪-‬״ נובימ׳ של״‪ (1577) ,‬בפיררה״ בסוף דף ק‬
‫ל חזק‬
‫‪,‬‬
‫מסיים המעחיק‪. :‬חמו המכחבים האלה עיי הצעיר‬
‫פה צ י נ ט ו ‪ :‬״ ‪.‬‬
‫י ק‬
‫) ! (‬
‫ר‬
‫א‬
‫זצ‬
‫ו ב ר א ש‬
‫ג ‪1 5 3‬‬
‫ת‬
‫עד‬
‫ת‬
‫ס‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ר‬
‫) ש‬
‫ע‬
‫ש‬
‫נ ״‬
‫ע‬
‫יהע׳ ‪4 4‬‬
‫‪,‬׳‬
‫ט‬
‫״‬
‫י‬
‫אוכספורד מהרל אסף׳‬
‫‪ -‬י‬
‫י‬
‫‪5 1‬‬
‫•‬
‫ב ס‬
‫‪9 5‬‬
‫‪6‬‬
‫י ף • י• •‬
‫ע‬
‫א ן ד ן ״‬
‫ל‬
‫׳‬
‫ף <‬
‫‪1 4 ,‬‬
‫•^‬
‫א י ע‬
‫א‬
‫ף‬
‫ל‬
‫ס ן‬
‫י‬
‫ה ר ב נ ו ח‬
‫תיב׳*׳ ח'‪,‬‬
‫כנו־ ‪vvnn‬‬
‫על ‪ ,‬״‬
‫‪L‬‬
‫ן ה ש ב ת ו‬
‫‪• :‬אילי וטריוויש׳ עי׳ לעיל הע׳ ‪.17‬‬
‫‪1 8 3‬‬
‫״‬
‫ל‬
‫‪J‬‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪4 9‬‬
‫< ע ל‬
‫‪1 8‬‬
‫ע‬
‫‪Q‬‬
‫ע‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫כ‬
‫מ‬
‫א‬
‫עי׳‬
‫‪1 5 3‬‬
‫‪ . I I I MUCA‬עם׳ ‪.339‬‬
‫‪.‬‬
‫לקץ יעטר אסן‪.‬‬
‫ב כ‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫ו י פ ם א ו‬
‫ד י ד‬
‫‪P‬‬
‫״־‪°‬‬
‫י ‪ < 1‬ט‬
‫™‬
‫ק‬
‫־‬
‫» ע י כאן כותרת זו נטצאה נם‬
‫ ‪:‬‬‫‪ n d Bucher in der Bibliothek des‬״ ‪ Handschriften‬״‬
‫^ארלי‬
‫™ > ? • ‪ T‬׳ "‬
‫‪•Professors D r . DavidKa‬‬
‫‪ T‬ו ה י‬
‫‪ • 1 Z‬י ‪u‬‬
‫^ ׳‬
‫נמצאו נם ככיי ה־‪ .‬נם‬
‫ל ‪,‬ק טכ־ר צ ^‬
‫‪, .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪5‬״‬
‫‪e‬‬
‫י נ ם‬
‫ס י‬
‫‪h‬‬
‫‪c‬‬
‫‪u‬‬
‫‪r‬‬
‫‪s‬‬
‫‪M‬‬
‫צ נטו‬
‫ב כ‬
‫י‬
‫א‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫ל ף‬
‫ש ם ע א‬
‫ח‬
‫״‬
‫‪ .‬״‪,‬‬
‫ס‬
‫ווייס‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪H‬‬
‫‪Kataloir L‬‬
‫ל הםכתבים‬
‫א‬
‫]ל‬
‫מארכס‬
‫ב [‬
‫אחר זה חסרים ט״ז דפים שנחחכו‪ ,‬אולי רובם היו חלקים‪ ,‬כי ברף קכ״ג מתחיל‬
‫קנ׳׳ה(‪ .‬אחר‬
‫‪. ,‬‬
‫‪,‬‬
‫סי׳ ב׳ מהאוסף השני אשר בו נמ‬
‫קם״א‪-‬קס״ו( לא נ‬
‫חסרים ד׳ דפים )קנ״ו‪-‬קנ״ט( ומדף ק״ס‪-‬ק״ע )חסרים‬
‫‪.‬ע״י הצעיר‬
‫‪ .‬י‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫המכחבים אבל שייכים ל י‬
‫י ש מ ע א ל ח ז ק יצ״ו בן המפואר כמה״ר שלמה חזק זצ״ל"‪ .‬בסוף הכ״י עיי‬
‫איזה מכחבים בכחיבה מאוחרח‪ ,‬א׳ בסנטובה י־א כסלו ח ל ־ ואי באיטלקית•‬
‫ז ה‬
‫נו‬
‫ם‬
‫ה מ כ ת ב‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ק י‬
‫ס י‬
‫) ר ף‬
‫ז‬
‫ס מ נ ו‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ה נ ר א ה‬
‫א ו ס ף‬
‫ה ש נ‬
‫ף‬
‫ב ס ן ף‬
‫ף‬
‫ד‬
‫ע ע‬
‫ק‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫ד׳‬
‫‪156‬‬
‫רוב המכחבים באוסף השני הם מאיש ששמו אברהם כמו שהעיר רשזח׳׳ה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ nmst‬ז‪-‬י‪«-‬י‪».‬‬
‫מחלק זה והוא משער י אולי י י‬
‫ע״ד ס׳ מאור עינים‬
‫הדפיס שני מכחבים‬
‫אשר‬
‫‪r‬‬
‫—‬
‫הכוהב •החנבי‬
‫נוקב‬
‫ק״ו‬
‫לסי׳‬
‫בכוחרח‬
‫אך‬
‫פרובינצאלי‪.‬‬
‫פרוביו‬
‫דוד‬
‫בן‬
‫אברהם‬
‫ר׳‬
‫‪ !-‬י יי עי ״‪*.!•-‬מ‪/‬׳‪ .‬אך בכוהרה לסי׳ קץ נוקב ן‪,‬׳‪.‬״״־‬
‫‪ . L . . .‬ז־לוא‬
‫א‬
‫כ‬
‫ה א ר ״ י‪ ,‬ומכחב זה הוא אל דודו ר׳ יוסף מריוירי וסי׳ ט׳ על מה שאירע בבית‬
‫דודו כ״ר יהודה מריוירי וסי׳ כ־ד וכ״ה ‪.‬כחב חנחומים על דודי כ״מ יהודה מרי ר‬
‫חנצב״ה‪ ,‬יום ד׳ ט״ו אב‪ ,‬כ״ז לוליו שמ״א נפל שדוד״‪ .‬על כן עלה ברעתי שאולי‬
‫שמו‬
‫היה א ב ר ה ם מריוירי? סי׳ ס״ח כחב אל אביו מביח ‪.‬דורו כ״ר יהו^‬
‫יעלה יצ״ו׳‬
‫וי‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ג‬
‫י ת י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫כ‬
‫מ‬
‫המעחיק ישמעאל חזק היה אוהבו ואיש סודי ל‬
‫קס׳ז ע״ב כתב אברהם כי קרא האנרות שנהן מקבל המכתב ליי‬
‫זה בא שם פיררה איש סודנו ר׳ ישמעאל "י ל לי‬
‫ל‬
‫יל « י‬
‫שאחר זה ‪.‬הנה זה בא בארמנותיך‬
‫אל כ ל הדברים שמחי בפיו סביב לעסק הלז" גענין שתכין(‪.‬‬
‫יצ‬
‫כ‬
‫ה מ ש כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫? * ' והנח‬
‫? י• י ימבחב‬
‫י • ישמע‬
‫יצ״ו‪ ,‬כב‬
‫י ש מ‬
‫מ צ פ ו נ י‬
‫ש מ ע א‬
‫ם‬
‫י‬
‫ח ז ק‬
‫נ י ב י ם‬
‫בנליון הכ״י נמצאו צורוח יד בהרבה מקומוח‪ ,‬כנראה להראוח על‬
‫ל ב המעתיק או הקורא ונם נכחב כמה פעמים על הגליון יפה או‬
‫׳‬
‫ל‬
‫בראש המכתבים‪ .‬כ ל הכ״י נכחב בסוף המאה הט״ז בכתב‬
‫ונוח לקריאה‪ .‬מחוך חלק הראשון הוצאתי לאור ב׳ מכתבים בתרביץ ח‬
‫ונ׳ במאמרי על ר״י ארלי ור״י טריוויש ע׳ ‪.212-211 ,207-206‬‬
‫י פ ה‬
‫מ‬
‫א י ט‬
‫ק י‬
‫ק ו י‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫מר‪,‬‬
‫‪ ,‬ה‬
‫‪!84-1‬‬
‫ן כ ר ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ס י‬
‫י פ‬
‫^‬
‫כ‬
‫ה‬
‫״‬
‫י‬
‫‪Le‬‬
‫^‪ttenf‬‬
‫^‬
‫ב( כ״י שקניתי מאח הרב המנוח ד״ר חיים רוזנברג‬
‫^אמ^ע‬
‫ך׳> מכיל ק״מ דפים ומהם ח׳ חלקים‪ .‬בסופו נכתב •‬
‫^ ^ **שונים‬
‫‪ ,Antonio Costanzi‬אשר היה מבקר ספרים עברים ב‬
‫‪ "2‬י הכ״י‬
‫המאה הייה‪ !*?.‬דיר רוזנברנ ציין מספרי הדפים בעמדות י *‬
‫ל‪600‬‬
‫המכילים מפחח של ההחלוח המכחבים י ' ע י "‬
‫)בהשמטה ו׳ אנרוח שאין להן מספר על ידי שננה(‪ .‬רוב הכ״י נכתב סביב‬
‫‪f a m 1 1 1 a r i‬‬
‫‪G i o‬‬
‫ר ו מ ה‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫ז‬
‫ק פ‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫מ ש נ י‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ מ נ ו‬
‫ש‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ם‬
‫!‬
‫י י שלנו•‬
‫‪ L ,‬המספרים‬
‫כנראה מ כ ו ת ב כיי הי‪ .‬איפשר כי בין ת־ב אנרות שבכ־י זה נ ם‬
‫' ‪ 1‬לו‬
‫^‬
‫לפי עדות נייבויער נכתבו המכתבים ס ב י ב לענת ‪ ,1613_5373‬א ב ל אפשר ^‬
‫זציל ‪ ,5337‬השנה שבה ה׳גאיל ישמעאל חזק אנרות הארלי משמואל מריאיטי‪ ,‬כמו מנ‬
‫ה ם ס פ ר י ם ברשימת ר׳ חיים מ י כ א ל ‪ 565‬במקום ‪ 556‬באותו ה ל י ‪.‬‬
‫‪Censur‬‬
‫עי •‬
‫‪ . 156‬ת פ ל ה למשה־ ל כ ב ו ד הרםשיש‪ ,‬לפסיא תרנ־ו‪ ,‬עמי ‪ 8 ,7‬וע־ש‬
‫‪hebraischer Biicher im‬‬
‫‪,The‬‬
‫^""‪Ce‬‬
‫‪ ,Kirchenstaate‬פפד״מ ‪ ff 21 ,32. ,1 ,1891‬וכוי; וו‪ .‬פ א פ פ ע ר ‪nsorship f ,‬‬
‫‪. f f118,142‬‬
‫‪ ,Hebrew Bo‬נויארק ‪,1899‬‬
‫ג כ‬
‫צ א ו ת‬
‫כ‬
‫ג ם‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫ב ה‬
‫‪n‬‬
‫‪o‬‬
‫‪l‬‬
‫‪t‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪i‬‬
‫‪s‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪f‬‬
‫ה‬
‫‪n‬‬
‫‪o‬‬
‫‪C‬‬
‫פ ו‬
‫^‬
‫ש‬
‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה ו ר א ש ישיבה ב ס י י נ ה‬
‫כאותיות קורסיביות איטלקיות יפות א ך קשות לקריאה‪.‬‬
‫כ כ ת י ב ה א ח ר ת שאינה י פ ה א ב ל נ ם כ ן ק ש ה מ א ד ‪.‬‬
‫כמה דפים באמצע ובסוף‬
‫ב ס ו ף הכ׳׳י נ׳ ת ע ו ד ו ת ע ל מ ר י ב ת‬
‫ה א ח י ם יהושע ו י ע ק ב מ מ ו ד ע ה מ ש נ ת ש י ״ ח ‪ .‬״ ״‬
‫ב י ן קצ״ג א ג ר ו ת ב כ י י ר ׳ ל א נ מ צ א ו ר ק ל ׳ שאינם בכ״י ה ׳ )ביניהם ה ע ת ק ת שני‬
‫א ר י ט י נ ו )‪(Arretino‬‬
‫מכתבי‬
‫א ך ס ד ר ה א ג ר ו ת ה ו א משונה‬
‫ו מ כ ח ב א׳ ש ל צ י צ י ת ( ‪.‬‬
‫ל ג מ ר י כשני הכ״י וגם נ מ צ א ו ה ר ב ה פ ע מ י ם כ ו ת ר ו ת ע ל מ כ ח ב י ם בכ״י א ח ד ש נ מ צ א ו‬
‫ס ת ם בשני ח ו ץ משיגויים א ח ר י ם ‪.‬‬
‫כ ב ר ה ש ת מ ש ת י בכ״י ז ה ב ה ו צ א ת א י ז ה מ ה מ כ ת ב י ם‬
‫מכ״י ה ׳ ‪.‬‬
‫נ> כ׳׳י ש ק נ י ח י מ ע ז ב ו ן ה ר ב ד ״ ר מ ‪ .‬ז‪ .‬מ ר ג ו ל י ס ב פ י ו ר י ג צ ה ) ל ע י ל כ ״ י ‪ ,‬ף ‪ C‬א ח ר‬
‫א׳ מזכרוגות ע ל ל י ד ת בגים ובגות ל מ ש פ ח ת‬
‫‪V‬‬
‫ ז ו כ ר‬‫ג‬
‫ה כ ר י ת‬
‫א ל י ק ו‬
‫עי‬
‫בן‬
‫פנקס‬
‫י צ ח ק‬
‫הבריתות‬
‫כל‬
‫ש מ ר י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ג א‬
‫ל י ק ו ‪ 1679-1646‬מ ת ח י ל ב ד ף ב‬
‫שאעשה‬
‫ל י ק ו‬
‫א‬
‫ש ל מ ה‬
‫אני‬
‫'אליקו גפטר‬
‫א ב ר ה ם‬
‫י צ ״ ר ק ע י ט ר ש י מ ו ת משנות ת ז‬
‫תנ״א וביניהן ש ת י ם ש נ ז כ ר ה ב ה ן ת נ ו ע ת ש ב ח י צ ב י ‪ .‬״ ״‬
‫ב ע ר ב י״כ חג״ב‬
‫המוהל שלמה א ב ר ה ם‬
‫) ד ף כ״נ ע"ב> ו ה מ ש י ך ע ב ו ד ת ו בנו ש מ ו א ל נ א ל י ק ו‬
‫פוזנ״ח ע ד ת צ ״ ח <כ"ב מ י ל ו ת ( ‪ ,‬ו מ ת צ ״ ט ע ד ת ק כ ״ ה )ט״ז מ י ל ו ת ( יששכר א ר י ה ש ב ח י‬
‫נ א‬
‫ליקו‪,‬‬
‫ג כ ר ו ו ח ת ג ו ש ל ש מ ו א ל ‪ ,‬מ ת ק כ ״ ז ע ד תקנ״ט )ל״ט מ י ל ו ת ( בגו ש ל מ ה א ר ה‬
‫אברהם‪.‬‬
‫ה ר ש י מ ה ה א ח ר ו ג ה בכ״י ה י א מ י ל ה בן ל י ה ו ד ה חיים גאליקו בן ה ח כ ם ה ש ל ם‬
‫שלמה א ר י ה א ב ר ה ם הג־ל בשגת תק־ס ו מ ל אותו אחי ה א ב יוסף יצחק זאב‪.‬‬
‫יהודה‬
‫ב ת כ מ ו ה ר ״ ר ד נ י א ל טרגי‪.‬‬
‫חיים ה י ת ה‬
‫אשת‬
‫כ״י ז ה ב ן ל״ז ר פ י ם ג כ ת ב ב כ ת ב‬
‫יש״י א ו ק ו ר ס י ב י ו ב י ״ ב ד פ י ם ה א ח ר ו ג י ם ה ת ו ס פ ו כ מ ה פ ע מ י ם גם ר ש י מ ו ת ב ל ש י ]‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫איטלקי‪.‬‬
‫אחר‬
‫כ ל ה מ ו ה ל י ם הג״ל חייו ב ס י י ג ה ‪.‬‬
‫כ ך מ ת ח י ל כ״י שגי‬
‫מ״א שורות‪,‬‬
‫בראשו‪.‬‬
‫הסר‬
‫ב כ ת י ב ה א י ט ל ק י ת ק ו ר ס י ב י ת ק ט נ ה ‪ ,‬ג״ה ד פ י ם בני‬
‫בראשית הב"‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ק צ ר י ם בגי ש ו ר ה א ו ש ו ר ו ת י ם ש מ צ א ם יפים׳‬
‫שנכתבו‬
‫הערות‬
‫ו מ ד ף י״ב‬
‫בפועל‬
‫גמצאו‬
‫ואילך‬
‫א‬
‫ח‬
‫״‬
‫מ‬
‫כ‬
‫א‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ט‬
‫ף‬
‫ע‬
‫ל‬
‫י‬
‫ם‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫מכתבים'שלמים‪.‬‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫ו ת ב י‬
‫^״די״‬
‫ר‬
‫ר״ר‬
‫מרגוליס‬
‫הוסף‬
‫ק צ ר ו ה ב ל ש ו ן ו כ ח ב א ש כ נ ז י ב ג ל י ו ן א י ז ה מ כ ת ב י ם ו ה ע י ר שאיזה מ ה ם ג כ ת ב ו‬
‫‪5‬‬
‫* י ע״ ה ע ר ה ‪ 51‬בסוף‪.‬‬
‫י•! סי• יי‪-‬י•• ‪u‬‬
‫‪9‬‬
‫‪:‬י‪°‬‬
‫״ י ‪ -‬י י •‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪.‬יייי•‬
‫ל ״ ־‬
‫^‬
‫‪n‬‬
‫^‬
‫־'‬
‫״‬
‫‪K‬‬
‫׳ י ז ״ ל ד ‪ -‬ד ל‬
‫ב‬
‫;״״״״‪^T,‬ד^ ‪™r‬ו‬
‫י* י•‬
‫״‪-‬יא חיי ימים לחדש טבת שנת הוזכ‬
‫‪-‬‬
‫י >‬
‫‪;r‬ד‪•-^^ ^^t‬י‬
‫יהי רצון סלכניו יח׳ שיחנן וירחם עליי י ע‬
‫*י־*«־ ״ב ‪-‬״לי ‪P‬‬
‫ל י נ י‬
‫ל‬
‫ג א ל נ ו‬
‫‪ -‬י \ ‪-‬‬
‫‪7‬י‬
‫א נ ־ ו‬
‫״‪:‬ל‬
‫־ ״ ­ נ ­‬
‫״• מו דספרדים‬
‫ך‬
‫צ ב י ״‬
‫‪X‬‬
‫שם הנעי‬
‫‪A‬‬
‫‪23‬‬
‫‪V‬י‬
‫״‬
‫‪ °‬־‬
‫^‬
‫^‬
‫״׳;־מילד ופדיון קבלנו‬
‫"‬
‫עי‬
‫י' ל‬
‫דמ‪I .‬‬
‫ו״‬
‫;‬
‫;‬
‫המהול שבתי והיא בבור‪ .‬ודרשתי בביתו אמש ליל ש־ק יאםי״י‬
‫הישועה‬
‫נ ק ב ל זאת‬
‫ג ״ ל ח מצרים יכן בזבות המילה ופדיון הבן‬
‫א‪ .‬ויזכהו לראות בנין בית קדשנו ותפארתנו‪ .‬אכי־ר•‬
‫ב י ו‬
‫י נ ו ל י‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ה‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫ס‬
‫פ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ו נ ק ר א‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫י ו ם‬
‫ה‬
‫ם ר‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ש‬
‫נ‬
‫‪1 6 0 6‬‬
‫‪e‬‬
‫‪l‬‬
‫״‬
‫‪P‬‬
‫פ‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ע‬
‫שי‬
‫מ‬
‫א‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ל ד [‬
‫נ‬
‫ס‬
‫עיי ר׳ ישמעאל מריאיטי או גשלחו אליו או שנמצאו גם בין אגרות ל ׳ יוסף איש‬
‫ארלי אשר בקובץ כיי של גיסו ר׳ דוד קופמאנןס״י ובכ״י אגרות יקרות מר׳ ידויי‬
‫נירון בפירגצי‪ .‬דף מ־ד‪-‬ג־ה גכתבו ע״י מעתיקים אחרים ובדמים האלה גמצאו א‬
‫כותרוח בראש המכתבים מה שלא גמצא כ ל ל וכלל בדפים הקודמים‪ .‬בין מכתבים‬
‫שגכחבו בפועל ישגם בדפים האתרוגים גם מכתבים קצרים ללמד‪.‬‬
‫ר‬
‫יזו‬
‫בסוף דף ליו כחוב )מאח דיר קאםוטו?( שחסרים שני דפים‪ .‬איזה שנים אחי‬
‫שקניחי כיי זה באו לירי ד׳ דפים והכרחי כי שייכים לכיי זה ומקומם שם• י״י‬
‫‪yschrifi‬‬
‫!‪A. Berliner‬‬
‫מרנוליס הרל ב׳ מכחבים מכיי זה הא׳ )כיי דף מ י‬
‫ל ‪ -‬״ > ב־^»״*א‬
‫׳ ‪,-‬‬
‫עמ׳ ‪) 272-271‬ועיש ‪ 265‬דבריו ל « ‪,‬‬
‫ל הקובי!;‬
‫‬‫׳‬
‫‪ hraeiitka‬כ ר ך נ׳‪,1906 ,‬‬
‫דיר מ‪ .‬ד‪ .‬קאסוטו הו״ל ארבעה מכחבים ע״ד סיינה ב‪.‬הצופה לחכמת י ש ר‬
‫כ ר ך ח׳‪ ,1924 ,‬עמ׳ ‪ .43-42‬אז היו חסרים ד׳ דפים הניל שבראשם נמצא סיר‬
‫מכחב ר׳‪ .‬מכחב א׳ נםצא נ״כ בכ׳י ה׳ סי׳ קפ׳ט‪ .‬ומשם נראה שמעחיק ב"‬
‫השטיט כמה משפטים מאנרח הזאה‪.‬‬
‫ט (‬
‫ע‬
‫ע מ‬
‫ה כ‬
‫‪; 1 5 4‬‬
‫ן ע‬
‫(‬
‫ן ה ב‬
‫ש‬
‫‪1 0 5‬‬
‫) כ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ף‬
‫ב ׳‬
‫ט‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ע‬
‫אל‬
‫‪,‬‬
‫בספרו ש ו מ ר ה ח ו מ ו ח עמ׳ ‪) 67-65‬ועיש עמ׳ ‪ (54‬השחמש ריר‬
‫ברנשטיין ב‪.‬קינה שעשה יוחנן אלטרינו על הצדיק יוסף םראלוו שנשרף ח‬
‫קרוש ה" הנמצא בדף נ״א‪ .‬ארבע מכחבים השייכים לעניני מריבוח ר׳‬
‫מארלי הוצאחי לאור ‪.‬ארלי וטריוויש" עמ׳ ‪.209-208 ,206‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫ע ל‬
‫י ו ס ף‬
‫מעם•‬
‫— • י • י* ו **‪ v‬י* ־״ יי ״ ״ ״* ׳״״ ‪u‬‬
‫—‬
‫ל^המעו‬
‫י^ "‬
‫מקורן באיזה אוסף מסייגה‪ .‬אולי גמ איזה מ כ ח ב‬
‫י ‪Q,‬‬
‫הכ״י גכרך שלא כסדר באיזה מקומוח‪ .‬רף ייז הוא המשך דף חי׳ יי)*‬
‫' ? ^מצאי׳‬
‫ד ף כ״ד‪ .‬ראשיה המכחב שבדף כ״ה וסוף המכחב שביד ״׳"י‬
‫ה‬
‫בדף מ״ח ע״ב ומ״ט גכחבו בארייו )‪ Arezzo‬או ‪ .(Rcggio‬גם בב"‬
‫? | " מגואי‬
‫ל‬
‫שום כוחרח ורוב שמוח אגשים ומקומוח נחלפו ל ״פלי ״ ‪1‬‬
‫י ״י נכתב‬
‫^‬
‫עקבי והשאיר כמה שמוח וביגיהם מפורסמים‬
‫מקרופולי‪ ,‬אבטליון ממודינה‪ ,‬ידידיה מריקאגאטי‪ ,‬עזריאל טרבוט וכוי‪ .‬חב‬
‫בטאה הי״ז בכחב איטלקי קורסיבי קשה לקריאה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י ם‬
‫ע א ח ר י‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ז‬
‫‪a‬‬
‫ח ס ר י ם‬
‫‪,‬‬
‫ז ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪180‬‬
‫עיי‬
‫ה ע •‬
‫‪.154‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪D‬‬
‫כ ר נ י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה ס ו‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ה י‬
‫הערות ותקוני־נוסח בתורת כהנים‬
‫מאת‬
‫אליעזר הלוי פינקלשטין‬
‫גורלו של התורת כהגים! כגורלם של שאר מדרשי התנאים‪ .‬הספר הגיע לידינו‬
‫בגוסח משובש ומקולקל‪ .‬המוציאים לאור ל א סילקו את השבושים שבכתה״י‪ ,‬אלא‬
‫אדרבא הוסיפו שגיאות חדשות משלהם‪ .‬בספרא שבידיגו מצויות הרבה ברייתות‬
‫שבודאי‪.‬לא היו בגוף ה ס פ ר המקורי‪ ,‬ואפילו ההלכות המקוריות שבתוצאות שלגו‬
‫עכרו גלגולים מגלגולים שונים וצורתן עוברה‪ .‬המו״ל ‪.‬הניהו־ את הנוסח העתיק‪.‬־‬
‫המבארים ‪ .‬ת ק נ י אותו‪ ,‬ולפעמים תקג״ן קלקלתו‪,‬‬
‫כ‬
‫י ע ‪ .‬בין אלה הרבה להגיה‬
‫ת‬
‫את הגוסח הרב הגדול ב ע ל קרבן אהרן‪ ,‬והוסיף וגרע מדעתו וגוסחתו עברה לתוך‬
‫רוב הדפוסים שבאו אחריו‪.‬‬
‫ו׳ ‪ -‬א <ר׳ וויגיציא מ־ה‬
‫יהדי ל ך דוגמא להגהה זו‪ .‬שגעו בחו״כ קדושים‬
‫" > • ‪.‬מניין לאוכל מן הבהמה ע ד שלא חצא נפשה עובר בלא תעשה ת ל לא‬
‫א כ ל י ע ל הרס ר״א ל א חאכלו ע ל הדם א ל חאכל מן הבשר והדם במזרק קיים •‬
‫נוסח זה מובא בלי שום שנוי באוצרו של אוגליני‪ .‬בספר תומת ישרים מעיר ע ל‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪11‬‬
‫‪°‬י‬
‫י ח א זו ו י ל ‪.‬חסר לשון וכצ״ל קיים במזיק• י ׳‬
‫הדם שאין מברין ע ל הרוגי ביה דיך‪ .‬ונראה שנוסח זה היה לפני בעל הפירוש‬
‫י א ‪.‬שאין מברין על הרוגי בית דין‬
‫המיוחס לריש משגץ שכן הוא מעתיק את‬
‫" * י י ן על המאמר שאין מתאבלים עליהם‪ ,‬סנהדרין ס־ ע ־ ‪ .‬לנוסח בעל תומת‬
‫‪mZ‬‬
‫יערים מתאימוח הניסוח הנמצאות ברוב כתה״י‪ ,‬י א א ב ג י ‪' 1‬‬
‫?‪£ ™ n‬‬
‫‪u‬‬
‫הביי^‬
‫חכמים‪ .‬בילקוט ד׳ שאלוניקי דפ־י׳‬
‫)סנהדרין ס״נ ע"א> וזה נוסח הילקוט שם‪ :‬׳ עקיבא אומר מנין לסנהדרים שהרגו‬
‫' ל ‪ 1‬״‬
‫ל לן‬
‫את הנפש שאין טועמים כלום כ ל אותו היום שנאמר ל‬
‫»ל ל א תאכלו ה ר ם‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫מנין ל‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ד‬
‫ת‬
‫א י‬
‫י י ס א‬
‫ה פ‬
‫א‬
‫ל‬
‫ס ק‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫א‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫י ב כ ת‬
‫‪P‬‬
‫ו‬
‫״ ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת א כ‬
‫ז ר ם‬
‫ע‬
‫ז י‬
‫א ו כ ל‬
‫ע‬
‫‪p‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫א‬
‫א‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ת‬
‫א‬
‫א‬
‫ד ו ס א‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ה ח‬
‫י‬
‫;‬
‫״ ‪ £ £ V‬לורד‬
‫ל א תאכל בשר ועדיין הדם ‪ l ™ a‬־ י ׳‬
‫י‬
‫‪ ,‬י ל מ ל ן אינו ליקה‬
‫בית י י ן י״א אזהרה לבן סורר ומורה ואמר ׳‬
‫ח ז ו ה ליה לאו שבכללות‪ /‬בילקוט בתיי אוקספורד הציון ר׳ מיתות נסמך בגל ו‬
‫ל*דל מ‬
‫ל י י ׳ עקיבא אומר וכו׳־‪ .‬הרי ל ך מפורש שהילגז״ ;‬
‫‪ T‬״ ל דדם‬
‫‪*VI‬‬
‫וכעין זה נהג ב ע ל מהי ויה » ״ י • ' ־‬
‫^‬
‫״ ל ל א תאכלו ע ל הרם•‬
‫הכה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫א‬
‫ב‬
‫ץ‬
‫א‬
‫ר ח‬
‫‪ 7‬ע ת י ק‬
‫ל א‬
‫א‬
‫ת‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ג‬
‫ס ה‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫צ‬
‫א‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ש י ך א‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪1 0‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫פינקלשטין‬
‫ד״א ל א ח א כ ל ו ע ל ה ד ם א ל‬
‫ת‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ב‬
‫^‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ם‬
‫מנין שאין מ ב ר י ן ע ל ה ר ו ג י ב י ח ד י ן ת י ל ל א ח א כ ל ו ע ל ה ד ם‬
‫ל ס ג ה ד ר י ן שהרגו א ה ה נ פ ש שאין ט ו ע ס י ן כ ל ו ם‬
‫הדם‬
‫ל‬
‫כ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ק‬
‫׳‬
‫ד‬
‫ו‬
‫א אומר‬
‫ס‬
‫׳ ע ק י ב א א ו מ ר מני[‬
‫ם‬
‫ל‬
‫״ ל לא תאכלי ע‬
‫ת‬
‫א מ ר ר ׳ יוסי ב ן חגיגא א ז ה ר ה ל ב ן ס ו ר ר ו מ ו ר ה מגין ת ״ ל ל א ת א כ ל ו ע ל ה ר ‪°‬‬
‫ח א כ ל ו א כ י ל ה ה מ ב י א ה ל י ד י ש פ י כ ו ח דמים״‪.‬‬
‫לא‬
‫ברם‬
‫בד־‬
‫פי‬
‫ה‬
‫וויגיציא כ ל ה מ ו ב א ב ס ג ה ר ר י ן מ ד ב ר י ר ״ ע וגם‬
‫ר׳‬
‫בעל‬
‫אהרן‬
‫קרבן‬
‫הגיה‬
‫ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם ס ג ה ד ר י ן ע׳ ‪.(170‬‬
‫בתו׳־כ‬
‫על‬
‫ב ב‬
‫ל‪,‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫יוסי‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫על‬
‫ף‬
‫ב א‬
‫המו‬
‫) ע‬
‫בן חגי נ א‬
‫"‬
‫וזה ג ו ס ח ה ח ו ״ כ ע ל פ י ג ר ס ה ב ע ל ק י א ‪:‬‬
‫מ נ י י ו‬
‫ם‬
‫ל א ו כ ל מן ה ב ה מ ה ע ד ש ל א ח צ א גפשה ע ו ב ר ב ל א תעש׳ ה י ל ל א ת א כ ל ו ע ל ה ר ־‬
‫א ח ר ל א ח א כ ל ו ע ל ה ד ם א ל ה א כ ל מן ה ב ש ר ו ה ד ם ק י י ם ב מ ז ר ק ר ב י‬
‫דבר‬
‫אומר‬
‫מנין‬
‫מנין שאין‬
‫לסנהדרין‬
‫מברין‬
‫שהרנו‬
‫על‬
‫אח‬
‫הרוגי‬
‫ב״ד‬
‫הנפש‬
‫שאין‬
‫לא‬
‫היל‬
‫האכלו‬
‫טועמין‬
‫על‬
‫כלום‬
‫הדם‬
‫אוחו‬
‫ת א כ ל ו ונו׳ ור׳ יוסי ב״ח א מ ר א ז ה ר ה ל ב ן ס ו ר ר ו מ ו ר ה מנין‬
‫ת‬
‫ר״ע‬
‫ת״ל‬
‫היום‬
‫״ ל לא תאכלו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫א‬
‫ס‬
‫מ‬
‫אי‬
‫ל‬
‫?‬
‫ע‬
‫ל‬
‫הרם"‪.‬‬
‫זו‬
‫נרסה‬
‫הועתקה‬
‫בכל‬
‫מ כ ל החוקרים שדברי ריע‬
‫ב ש ו ם נ ו ס ח ישן ש ל ה ס פ ר א ‪.‬‬
‫הדפוסים‬
‫ו ר י ב״ ח‬
‫ראה״וו‬
‫וביניהם נם הוצ׳‬
‫ל‬
‫ומהרי״ר ו נ ת ק ב‬
‫י ם‬
‫נ מ צ א י ם ב ח ו ״ כ ‪ ,‬ו ה ר י ה ו כ ח נ ו שאינם נ מ צ א‬
‫כ ן נהנ ב ע ל ק י א ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ח ‪.‬‬
‫מ פ נ י ה ט ע י ו ח ה ר ב ו ח ה ש כ י ח ו ח ב נ ו ס ח י ה ת ו ״ כ ש ב י ד י נ ו בין מ צ ד ט ע י ו ת ה ס ו פ ר י ם‬
‫ו ה מ ע ה י ק י ם ‪ ,‬בין מ צ ד ה נ ה ו ה ה מ ב א ר י ם ו ה מ ו ״ ל י ם ‪ ,‬יש צ ו ר ר ה כ ר ח י ל ה ו צ א ה מ ר ע‬
‫של החו״כ‪.‬‬
‫י ת‬
‫בשנים ה א ח ר ו נ ו ח ה ק ד ש ח י כ מ ה זמן ל ה ש ו ו א ה נ ו ס ח ה ס פ ר א שבידינו ע ם כ ת ה "‬
‫ו ה צ ט ט י ם ב ד ב ר י הראשונים‪ ,‬כ ר י ל ק ב ץ ח ו מ ר ל ה ו צ א ה מ ד ע י ה של ה ס פ ר ה ק ר י‬
‫ו ה נ כ ב ד הזה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ב מ ש ך ל מ ו ר י ו ע ב ו ר ח י ‪ ,‬ע ל ה ב י ד י ל מ צ א פ ת ר ל ס ב ו כ י ם וקושיים ע ת י ק י ם ב נ ו ס ח‬
‫הספר‬
‫!ר‪ ,‬ו ה נ ה א מ ר ח י א צ י נ א ח ר י ם מ ה ם ל פ נ י ה ק ו ר א ‪ ,‬ל כ ב ו ד מ ו ר נ ו ׳ ל ו י גינצבורג׳‬
‫ר‬
‫ה י ו ב ל הזה‪.‬‬
‫בספר‬
‫א׳(‬
‫גרסינן‪:‬‬
‫ב ח ו ״ כ ב ח ו ק ו ח י ‪ ,‬פ ר ק י״ב ה״ז‪< ,‬הוצי ויניציא נ־ט ע״נ‪ ,‬ה ו צ ׳ ווייס קט״ו ע ״‬
‫‪.‬מניין ל מ ח ו י י ב י ס י ח ו ה ו ל א ח ר ש א מ ר ע ר כ י ע ל י ו מ ה ח ״ ל ח ר ם ל א י פ ר ר •‬
‫אין ל י א ל א מ ח ו י י ב י מ י ח ו ח ה ה מ ו ר ו ח ו מ ח ו י י ‪,‬‬
‫ב‬
‫לא‬
‫יפרה‪.‬‬
‫שלא‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ס נ ץ <‬
‫״ל‬
‫כ‬
‫ל חרם‬
‫י כ ו ל ע ד ע ל א ע מ ר דינו ח י ל א ש ר י ח ר ם מ ן ה א ד ם ל א י פ ד ה ו ל א ע ר‬
‫גגמר דינו״‪.‬‬
‫המשפט‬
‫קיא‪,‬‬
‫ה ר א ש ו ן ש ל ה ב ר י י ח א אין ל ו ה ב נ ה ב צ ו ר ח ו שלפנינו‪ ,‬ו ל כ ן ה ג י ה ב ע ל‬
‫ו נ ר ס ‪. :‬מניין ל מ ח ו י י ב י מ י ת ו ת ש א מ ר ע ר כ י ע ל י ל א א מ ר כ ל ו ם ת״ל ח ר ם ל א‬
‫יפדה•‬
‫חרם‬
‫א (‬
‫אין ל י א ל א מ ח ו י י ב י מ י ה ו ח ה ה מ ו ר ו ה ו מ ח ו י י ב י מ י ת ו ת ה ק ל ו ת מנין ה י ל‬
‫ל א יפדה‪.‬‬
‫י כ ו ל ע ד ש ל א נ נ מ ר דינו ח י ל א ש ר י ח ר ם מ ן ה א‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ל א יפרה ולא‬
‫ם‬
‫ע ד ש ל א ננמר דינר‪.‬‬
‫ב פ י ר ו ש ק י א אין שום ז כ ר ל נ ו ס ח ויניציא ש ל ב ר ״ ת א‬
‫ז ו ׳‬
‫ו ה‬
‫ק‬
‫ו ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫ל א נשתמש‬
‫^‬
‫‪m‬‬
‫הערות ותקוני־נוסח בתורת כהנים‬
‫בד״ר של הספר ל א ידע שיש כאן הגהה‪ .‬כ ל המויל שבאו אחרי‬
‫ל קיא <חוץ‬
‫ב ע‬
‫מאינליני כאוצר שלו( העתיקו את הברייתא בצורתה שנתן ל ה בעל ק־א•‬
‫ואמנם ההנהה שהכניס בעל ק״א לנוסח הברייתא היא עתיקה הרבה מזמנג‬
‫היא נמצאת בכת״י אחרים ונם בציטט של הברייתא בספר המצוות להרמב־ם ז״ל‬
‫)ש׳ ח׳‪ -‬הוצ׳ כ ל א ך ע׳ ‪ ,32‬הוצ׳ ר׳ חיים ה ע ל י ׳ ע‪-‬א(‪ .‬בכל הנוסחאות האלה‬
‫הוגהה הברייתא ע ל פי ההשוואה עם נוסח הברייתא בבבלי‪ ,‬ערכין ו׳ ע״ב‪ ,‬וז״ל‪:‬‬
‫״מיין היוצא ליהרנ ואמר ערכי עלי שלא אמר כלום תלמוד לומר כ ל חרם ל א‬
‫י יכיל אפילו קודם שגגמר דינו הלמוד לומר מן האדם ולא כ ל האדם"‪.‬‬
‫המעחיקים הקדמוגים‪ ,‬וגם ר׳ אהרן ן׳ חיים‪ ,‬בעל קרבן אהרן‪ ,‬זיהו את‬
‫הברייתא בתו״כ עם ברייתא זו בערכין‪ ,‬וזה גרם להם שיגיהו את גוסח הספרא‬
‫על פי המובא בבבלי‪ .‬אמנם כ ב ר הקשה הראב־ר ד ל ע ל נוסח המוגה הזה‪ .‬ח ל‬
‫; ‪ P‬״ ‪ w‬לי האי נרסא‪ ,‬כי מאחר שננמר דעו להרעה מה לי מיתה קלה‪ ,‬מה‬
‫לי מיתה חמורה״‪ .‬כי בודאי שאין להבדיל בעניין ערכין בין מחריבי מיתות קלות‬
‫למחריבי מיתות חמורות‪ ,‬כיון שגגמר דינם‪ .‬באמת בברייתא המובאה בערכין לא‬
‫נזכר ה ה ב ד ל בין מחריבי מיתות חמורות למחוייבי מיתות קלות ופירש ה ר א ב ר‬
‫ז ל שם ‪.‬וניל כי הוא עגין אחר לגמרי‪ ,‬לפי שכלל הכתוב בכללו שכל המומת‬
‫ואפי׳ ע ל יד עצמן‪ ,‬מאי טעמא דחשבינן ליה כמת ואין המת נערך ל מ ת י‬
‫ן‬
‫^ י ל יכול להנצל‬
‫^‬
‫^‬
‫עכשיו‬
‫י הוא כחי ויש לו ערך‪ ,‬וה*תא דילפען הכי מהדין ל ל א אצטריכען ל מ מ ר‬
‫ל ' א ל א חייבי מיתות חמורות שלא גתגה שמתן לכפרה כנון מסית ו מ ד י ומברר‬
‫ל תיעשנה בע נ‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫א‬
‫ר‬
‫י פ‬
‫ז‬
‫ה‬
‫א י נ‬
‫מ ן‬
‫ה‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ש‬
‫א‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪] Q‬‬
‫י כ ן ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב ש ן ם‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫כ י מ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ש ה ו‬
‫ח‬
‫א‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫^ ‪L 21.‬‬
‫‪,‬‬
‫דכר שיש בו מעשה כרררשינן בסדר ויקרא; הילבר‬
‫שלא יהא להם פדיון בדמים; א ב ל חייבי מיתות קלו״ ט ו ן מחלל ו כ ו צ א בו‬
‫" י ״י "־ ‪ ,‬״ ‪ 1‬ד‬
‫שנתנה שנגתן ל כ פ ר ה מנין שלא יהא להם פי־יה‬
‫שלא נגמר דינו כן ת״ל מן האדם ולא כ ל האדם‪ .‬ודוגמת זו הגרסא שפירשתי ישנה‬
‫ב‬
‫בערכין‪ ,‬דתניא לפי שמצעו וכו׳ ״‪.‬‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ם‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫עכ״ל‪.‬‬
‫וכעין זה פירש במיוחס לריש משרץ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫והנה הראב״ד ז״ל הוכרח לפרש כן מפני שבכתח״י שלפניו היה הגוסח כמו‬
‫בעל ק״א ז״ל‪ ,‬אמנם בכתה״י היותר עתיקים שלפנינו‪ ,‬והם כת י רומ א ­‬
‫^‬
‫רשמים‬
‫יידי פרמא‪ ,‬וכה״י ברסלוי‪ ,‬הנרסה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ת‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א‬
‫א‬
‫מ‬
‫י ב מ ק י מ ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪ , I .‬מכא^‬
‫ב ר י ׳ אמנם בכח״י ברסלוי נמחקה‬
‫׳ " ? ״ ‪L^tn‬‬
‫?‬
‫•לא אמד כלום"; א ב ל ברור שאין זי אלא‬
‫* ן ע לדברי; שכן היה ד ר כ ם של המבארים והמעתיקים לשנות את נוסח הספרא‬
‫ה‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ל ת י ק י ם‬
‫ה‬
‫על פי הבבלי‪.‬‬
‫ש‬
‫נ ו‬
‫י ו ת ר‬
‫^ ח נ י ו מ‬
‫לאמיתו של ד ב ר הברייתא ל‬
‫לרםש^מר‬
‫)שרמז ל ה הדאביד( וזה נ ו ס ח ^ « ל ב י י‬
‫ב י ו ק ה אומר לפי שמצינו למומתי׳ בידי שמים שנותנין ממון ומהכפר להם שנאמר‬
‫ת נ‬
‫א‬
‫ר ב י‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ע‬
‫א‬
‫ל‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪.‬‬
‫]‬
‫פינקלשטין‬
‫‪h‬‬
‫א ם כ ו פ ר יושת ע ל י ו י כ ו ל א ף ב י ר י א ד ם כ ן ה ־ ל כ ל ח ר ם ל א י פ ר ה אין ל י א ל *‬
‫מ י ח ו ח ה מ ו ת ח ש ל א ניהנה שעחן ל כ פ ר ה מ י ת ו ת ק ל ו ת שנתנה שעתן ל כ פ ר ה מנ !‬
‫ח״ל כ ל ח ר ם ״ ‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫ל פ י ב ר י י ת א זו יש מ ק ו ם ל ה ב ד י ל בין מ ח ו י י ב י מ י ח ו ח ה ח מ ו ר ו ת ל מ ח ר י ב י מ י ת ו ת‬
‫כ מ ו ש ב י א ר ה ר א ב ־ ד ; ב ר ם כיון ש נ ה ב ר ר ש ה ב ר י י ת א ב ס פ ר א א י נ ה מ ת א מ ת‬
‫הקלוח‪,‬‬
‫לברייהא‬
‫מבואר‬
‫אלא‬
‫הראשונה שבערכין א ל א‬
‫נ ם כ ן שאין ל ה נ י ה‬
‫הנירסה‬
‫שיש ל ק י י ם‬
‫ל ד ב ר י ו של ר׳‬
‫היי‬
‫י ש מ ע א ל בנו ש ל ר י ב ׳ ב ‪,‬‬
‫ב כ ח ה ׳ י ו ב נ ו ס ח ח ם כ מ ו שהגיהו ה מ ע ח י ק י ם ו ה מ ב א ר י ם‬
‫העחיקה‬
‫‪.‬מנין‬
‫והעיקריח כ מ ו שהיא‪:‬‬
‫ם‬
‫למחוייבי‬
‫י ח‬
‫י‬
‫ל ה‬
‫ל א ח ד ש א מ ר ע ר כ ו ע ל י ו ס ת ׳ ר ק ב ה ו ס פ ת י ר ד )שנשמטה מ פ נ י ה י ר ד ש ב ס ו ף ה מ‬
‫הקודמת׳‬
‫הלכה‬
‫עלי(‬
‫י‬
‫ו צ י ל ‪.‬מנין ל מ ח ר י ב י מ י ח ו ח ל א ח ר ש א מ ר ע ר כ ו ע ל י‬
‫זו מ ה א י מ ה ל ר ב ד י ו ש ל‬
‫ר‬
‫יי‬
‫ב נ ו‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫ל‬
‫״‬
‫פ י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י‬
‫צ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ח‬
‫' •‬
‫למומתים‬
‫ב י ר י ש מ י ם שנותנין מ מ ו ן ו מ ה כ פ ר ל ה ם ש נ א מ ר ו כ ו ׳ י כ ו ל א ף ב י ר י א ד ם כ ן ו כ י ׳ "׳‬
‫ע ד י י ן ק ש ה ה מ ש פ ט הנ׳ ש ל‬
‫ברם‬
‫הב יי‬
‫ר‬
‫ת א‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ר‬
‫פ‬
‫א‬
‫ל‬
‫> י כ ן‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ד‬
‫י נ ו‬
‫ל א עמר ר‬
‫וכו׳ ״‪ .‬ו כ י מ ה ענין ז ה ל ש ל פ נ י ו ‪ ,‬ו כ י ע ר ש ל א ע מ ר ד י נ ו יש ל ק ב ל כ ו פ ר ל מ ח ו י י ב‬
‫מ י ח ח כ י ח דין‪.‬‬
‫צ־ל‬
‫וכאן‬
‫ל פ י כ ך נ ר א ה שנשמט מ ש פ ט ש ל ם מ ן ה ב ר י י ח א ה ז א ת ע ל י ד י ה ד ו מ ו ת ‪.‬‬
‫כמו‬
‫בברייחא‬
‫בערכין‬
‫עלי‬
‫שלא‬
‫המובאה‬
‫לעיל‪,‬‬
‫ל י ו צ א‬
‫י פ ד ה ־‬
‫ו ע כ ש י ו מ ס י ק ה ח נ א ‪ .‬י כ ו ל ע ד ש ל א ע מ ר דינו ח ״ ל א ש ר י ח ר ם מ ן ה א ר ם‬
‫לא‬
‫כ ל‬
‫ח־ל‬
‫ל‬
‫ח ר ם‬
‫א‬
‫ו א מ ר‬
‫ב׳(‬
‫כ ל ו ם‬
‫ליהי‬
‫ע ר כ י‬
‫י פ ד ה ו ל א ע ד ש ל א ע מ ר דינו־‪.‬‬
‫א מ ר‬
‫‪.‬מנין‬
‫ג‬
‫ובזה הברייתא מ ב ו א ר ח בתקונה‪.‬‬
‫ב ח ו ״ כ ב ח ו ק ו ח י פ ר ק ה ׳ ה״נ )ד״וו נ״ז‬
‫ע־‬
‫ב ;‬
‫ה‬
‫וצ׳‬
‫ר א ה‬
‫״ ו ו קי״א ע ״ ר ‪:‬‬
‫מ ה ר י ־ ד ק״ט ע ־ ב ( גרםיגן‪ ,‬ע ל פ י ה ו צ ׳ ויניציא‪ . :‬ו ח ם ל ר י ק כ ח כ ם ‪,‬‬
‫ה כ ר ם ויש א ו מ ׳ ז ה ה פ ש ה ן ויש א ו מ ר י ׳ זה ה כ ו ח ״ ‪.‬‬
‫אח המלה‬
‫לבאר‬
‫כ ח כ ם‬
‫ע ל ה כ ר ם או ע ל ה פ‬
‫ה ו צ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י א ו מ ר זה‬
‫ולכאורה קשה מ א ד איר א‬
‫ש ת ן ־‬
‫ו‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ש‬
‫בעל‬
‫ק‬
‫'‬
‫״ א ח״ל‬
‫פ ש ר‬
‫‪.‬ר‬
‫י‬
‫ר ב י‬
‫י י‬
‫א מ ר שהוא ה כ ר ט ש צ ר ל כ ח ו ט ו ר ח ה ר ב ה מפגי ש י צ ט ר ר ל ע ב ו ת ־ ר ב ו ת או ש מ‬
‫ה כ ר ׳ כ ח ל פ י שהיין י ו צ א ממגו גוחן כ ח ו ב ר י א ו ח ל א ד ם ‪.‬‬
‫קרא‬
‫צריך‬
‫ה פ ש ת ן שהוא ג"‬
‫א‬
‫כ‬
‫לעבודוח רבוח'‪.‬‬
‫וכעין זה פירשו ה ס ל ב י ״ ם ו ה ח פ ץ חיים‪.‬‬
‫עשיריח ה א י פ ה פירש‬
‫בעל‬
‫ד י ר ה ק ב ל ה וז״ל‪ . :‬ו ת ם ל ר י ק ‪ :‬שונא א ת ה ח כ מ י ם‬
‫כ י ה ח כ מ י ם יש ל ה ם כ ח ל ע ל ו ח כ ל מ צ ו ח ו ה ה ו ר ה ו ח פ י ל ו ח המוניי׳ ש א ץ ל ה ם ה א ר י‬
‫בנפשם‬
‫א ב ל כיון ש ה ו א שונא‬
‫וחלמידיהם‬
‫אפי׳‬
‫אלא‬
‫אוחם‬
‫כהו‬
‫לריק‬
‫כלה‬
‫כי‬
‫באמח הדבק‬
‫בחכמ‬
‫ו מ ע ל ה אני ע ל י ך כ א ל ו ע ל י ת ל מ ר ו ם ו נ ע ל ת ׳ ו ל א ש ע ל י ת ו נ ע ל ת ב ש‬
‫י ט‬
‫ל ו ם‬
‫כ א ל ו ע ש י ח מ ל ח מ ה ו נ פ ל ח ה עין ס י פ ר י ע ק ב ו ה ו א מ ה ם ׳ שנא׳ ח כ מ י‬
‫חם‬
‫ל ר י ק כ ה ו ינע ל ר י ק ו מ ו ל י ד ל ב ה ל ה ‪ :‬ז ה ה כ ר ם ש צ ר י ך ל ע ב ו ד ת ר מ ת ‪ :‬כ ר ם‬
‫ד׳‬
‫צ ב א ו ח ב י ח י ש ר א ל ו ח כ מ י ם ר ו פ א י ה נ פ ש ו ׳ ע ו ב ד י ן ה כ ר ם ל ח ק נ ם ו ל ק ש ט ם והוא‬
‫שונא א ח ה ח כ ס י ם א י ן ל ו ח ל ק ב כ ר ם ד ׳ צ ב א ו ת ואין ל ו ת י ק ו ן ל ע ו ל מ ת ‪:‬‬
‫סוד‬
‫ה ע ל א ה םיין נ ו ק ב י ן‬
‫ל ה ע ל ו ח הנצוצין והנשמות‬
‫הפשהו‬
‫פשחן‬
‫ידוע‬
‫אלהי‬
‫ל א ו ר ה ש כ י נ ה וזה ה ו א ע ב ו ד ח ה ח כ ס י ם ב ח כ ס ה א ח ב ר י ר ו ו ה ר ש ע ת ם‬
‫ותשוקה‬
‫עבי‬
‫ר ח‬
‫לריס‬
‫שט‬
‫^‬
‫כ‬
‫ה ע ר ו ת ותקוני־נוסח ב ת ו ר ת כהנים‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל ו ח ל ק ב א ל ה י י ש ר א ל ע״י ע ו ן ששנא א ת ה ח כ מ י ם ו ת ל מ י ד י ה ם א י ן מי‬
‫\ א ץ‬
‫א‬
‫שיעלה‬
‫ו ת ו‬
‫א‬
‫ן‬
‫ת ר ן מ ה‬
‫ץ‬
‫ן א י ן‬
‫ל מ כ ת ן‬
‫ח‬
‫ל ן‬
‫ק‬
‫ל‬
‫־‬
‫ל ע ן ה‬
‫ו ע‬
‫ב‬
‫׳י‬
‫ליצנות ע ל ה ח כ מ י ם‬
‫׳ כ ע ו ר כ ע י ק ר כ י אין ל ך א ל א שופט ש ב י מ י ך שכמו ש א ת ה מתנהג ב י מ י ך א ם ב ק ד ו ע ה‬
‫ודביקות‬
‫א‬
‫ן‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י ה י ה‬
‫י‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ש ן ן ‪ £‬ט‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ן‬
‫א‬
‫ב‬
‫ן‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ל י ישראל ואם לאו‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו ה כ ל גגזור מ ש מ י ם ואין ל ך ל ש ג ו א ש ו ם מגהיג ו ח כ ם שגם ה ו א צ ר י ך ל ע ב ו ד ת ר ב ו ת ••‬
‫ש ל פ י ה ב י א ו ר י ם ה א ל ה ה י ה ר א ו י ל ו מ ר ‪.‬זו ע ב ו ד ת ה כ ר ם א ו ע ב ו ד ת‬
‫וקשה‬
‫ה פ ש ת ן כ ׳ ה כ ר ם א ו ה פ ש ת ן איגו ה כ ח ה ת ם ב ק ל ל ת ה כ ת ו ב ‪ ,‬ר ק ה ע ב ו ד ה ש ע ו ב י‬
‫ב ה ה י א ת מ ה ל ר י ק ‪ ,‬שאינה מ ב י א ה פ י ר ו ת ‪.‬‬
‫ה כ ד י ם‬
‫זה‬
‫כענכי‬
‫]הכרום[ במקום‬
‫ד כ ד ו ם ו כ ת ב ‪.‬פי׳‬
‫וכצררה‬
‫זה‬
‫מ פ נ י ק ו ש י א זו ה צ י ע ה ז י ת ר ע נ ן ל ה ג ה‬
‫ה כ ר ם‬
‫וציין ל ב ״ ם פ ‪ -‬י‬
‫נ ת ק ל ק ל ו וייא ז ה ה פ ש ח ן ש צ ר י ך ג ׳ כ ט ו ר ח ג ד ו ל‬
‫ע כ ל הז״ר‪ ,‬ו מ ב י א ו מ ה ר י ״ ר ב ה ג ה ו ת י ו ‪.‬‬
‫^‬
‫א‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫< ו סוף עב>‬
‫שהתליעו בין ב צ י ר ה ל ד ר י כ ה וא׳כ ל א ח ר שטרח ב ה‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ן י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י י ק ונפיץ ו נ ת ק ל ק ל ו‬
‫ד ר‬
‫ו‬
‫י ‪ ,‬ואלו הן הגרסאות‪:‬‬
‫ם‬
‫ס‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ז‬
‫מ ר י ם‬
‫ה‬
‫‪£‬‬
‫הגרסה ‪.‬ותם ל ר י ק כ ח כ ם זה הכר?׳‬
‫בכת״י ר ו מ י‬
‫? ‪ °‬־ ‪™ ,‬‬
‫ל "‬
‫)וגראה שמי ש ה ו א ה ע ב י ר ק ו ל מ ו ס ע ל הםם־ר׳‬
‫חסרים העלים האחרונ ם‬
‫ה כ ר ס ו ל א ה כ ר ם ; בכת׳י ת ט י‬
‫היה כתוב‬
‫י י ש‬
‫ט‬
‫א‬
‫ם‬
‫ב‬
‫של ה ס פ ר א ו ח ב ל ע ל ראברין(‪.‬‬
‫כ‬
‫בכת״י פ ר מ א ה ג ר ס ה ר ק ‪ .‬ו ת ם ל ר י ק‬
‫י ' ה י א כ ג ר ס ת כת״י ר ו מ י‬
‫כ‬
‫א ‪.‬ותם ל י ?‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ם‬
‫ז י‬
‫׳‬
‫ש‬
‫א ו מ‬
‫‪m‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫ה מ ח‬
‫‪TO‬‬
‫׳?^•ר?ח״‬
‫"'‬
‫^‬
‫י‬
‫‪ T‬ר י ם זה‬
‫כ מ ה י ג <ע׳ ‪ (009‬ה ג ר ס ה ‪ .‬ו ח ם ל ר י ק כ ח כ ם ‪ ,‬ר ב י א ו מ ר ז ה ה כ ר ס ‪ ,‬ויש א ו מ ר ם ז ה‬
‫׳‪ »-‬׳ ג >‪ urn, noun (oou y‬י ‪- r‬‬‫הכוח‪/‬‬
‫י א ותם לריק׳ י‬
‫״•‬
‫פוסים —‬
‫אומים‬
‫י־י* ו ת ם ל ר י ק ‪ ,‬שר־ ח כ ^‬
‫!ח׳יא ^‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫ה כ ו ח‬
‫י‬
‫א‬
‫ט‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ת‬
‫א‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ז ה ה כ ר ם ויש א ו מ ׳ ז ה ה פ ש ת ן ו ב ן ה ג ר ס ה‬
‫ה ד‬
‫ב‬
‫כ ת ״ י ח ס ר ה ה ב ר י י ח א ל ג מ ר י ‪ ,‬וגם ל א ה ע י ר י‬
‫חסרה‬
‫בנוסחאוחיהם‪.‬‬
‫׳‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ל ל ו ר א ב ״ ד יאילי‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫^^‬
‫י ד ה‬
‫ב ג ל י ו ן‬
‫לטופס עתיק‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫פינקלשטין‬
‫שלא‬
‫^‬
‫ע מ ל ו ל א ח ר ש ו ל א ז ר ע ו ל א נ י כ ש ו ל א כ י ס ו ח וקיא ע י ר ר ו ב ש ע ת ה ק צ י ר‬
‫שדפון‬
‫ו י ר ק ו ן ו ח י ל ק ה אין‬
‫א ב ל א ד ם ש ע מ ל ו ח ר ש ו ז ר ע וניכש‬
‫ב כ ך כלום‬
‫ו ע י ד ר ו ב ש ע ה ה ק צ י ר ב א ש י ד פ ו ן ו י ר ק ו ן ו ה י ל ק ה ה ר י שיניו ש ל ז ה קיהות״‪.‬‬
‫בכחיי‬
‫נם‬
‫פרמא‪,‬‬
‫ובדפוסים‪.‬‬
‫וחם‬
‫הברייחא‬
‫הנרשם‬
‫בשנוי‬
‫לעיל;‬
‫הסדר‬
‫בכת״י‬
‫ס‬
‫י ז ג‬
‫ובמ‬
‫של‬
‫ל ר י ק‬
‫זו‬
‫כ ח כ ם‬
‫ה כ ר ס‬
‫ה ר י‬
‫)או‬
‫וכו׳‬
‫בתו‬
‫א ד ם‬
‫ע מ ל‬
‫ש ל א‬
‫ו‬
‫וכי׳׳‬
‫א‬
‫ח‬
‫זו‬
‫ונם ה ב ר י י ח א ש ל‬
‫ה כ ר ס‬
‫ה מ‬
‫זה‬
‫ע‬
‫י‬
‫(‬
‫דפוס‬
‫ה מ י ו ח ס ו ח ל ר ״ ח )עיי׳ ב ח ש ו ׳ מ ה ר ״ ם ב ר‬
‫פ ר א ג סי׳‬
‫א‬
‫א ב ל ה ב ר י י ח א השניה ה י ח ה ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ב ט ו פ ס ה ס פ ר א ש ה מ ח ט ״‬
‫מ ן‬
‫ב ע ל ל ק ח ט ו ב ‪ ,‬ש ה ו א מ ב י א א ו ח ה ‪ ,‬וגם מ ו ב א ה ה ב ר י י ת א ב נ ו ס ח א ו ת א ח ר ו ח‬
‫החקגוח‬
‫כ‬
‫הכרם(‪.‬‬
‫ב כ ת ״ י מ״ח ח ס ר ה ה ב ר י י ח א ש ל‬
‫א ת‬
‫וכן‬
‫נם‬
‫ב‬
‫וכן‬
‫לוי‪,‬‬
‫ר ס‬
‫ה‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב כ ח ־ י א ק ס פ ר ד ‪ ,‬ולונדון‪ ,‬ו ב י ל ק ו ט ‪ ,‬ה נ ד ס ה מ ה ו פ כ ת ‪ ,‬ו ב ר א ש ו נ ה מ ו ב ^‬
‫הברייחא‬
‫בו‬
‫ב‬
‫*‬
‫ב ס פ ר ה י ש ר ל ר י ח טי׳ ח ק ע ״ ט ;‬
‫חהקל־ד‪,‬‬
‫‪ .‬ש ל ט ו ן ע צ מ י ש ל ה י ה ו ד י ם כ י ס י הביגים־‪ ,‬ע ׳‬
‫י‬
‫ב ר ו ך ד פ ו ס קרימוגא‪,‬‬
‫וראה‬
‫ב‬
‫ע״ ;‬
‫ס ׳‬
‫הערותי‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ר‬
‫פ‬
‫‪.(165‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ע י ר ו ח י פ ע מ י ם א ח ר ו ה ש ב ג ל י ו נ ו ח א ל ה מ צ ו י ו ח ב י ו ח ר ט״ס‪ ,‬מ פ נ י ש ר ]‬
‫ככר‬
‫בדוחק‪,‬‬
‫כתובות‬
‫השכיחים‬
‫באותיות קטגות‪,‬‬
‫ו ל כ ן אין‬
‫אצלגג‬
‫ע ר שהיה ק ש ה ל ק ר ו ת ם ‪,‬‬
‫ש ב ב ר י י ח א זו ר ב ו‬
‫להמוה‬
‫כ מ ו הגליונות‬
‫השמשים‬
‫ת‬
‫בכ י‬
‫ב‬
‫והחלופים‬
‫ו‬
‫הגוסחאוח‪.‬‬
‫ו ה ג ה א ח ר י עיון ב כ ל ה ג ס ח א ו ח ב ר י ש ה ג ר ס ה‬
‫ה כ ר ם ‪.‬‬
‫זה‬
‫רומי‪,‬‬
‫כהי‬
‫והגמוקים‬
‫וברסלוי‪ ,‬ע ל גוסח‬
‫רומי וברסלוי‬
‫והדפוסים‪,‬‬
‫זו‬
‫ל ה ח ל ט ה זו ה ם ר א ש י ת ‪,‬‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‪,‬‬
‫א‬
‫ע ה י ק ו ח הן‪,‬‬
‫ק‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ן י ל‬
‫ן‬
‫זו‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ן‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ם‬
‫י‬
‫יש ל ה‬
‫ולוגרון‪.‬‬
‫ש ל פ ע מ י ם גשתבש‪,‬‬
‫הבגה‬
‫השבוש‬
‫בכולן‪.‬‬
‫הקללה‬
‫ה י א ש י ח ו ס כ ה ה כ ר ס ‪ ,‬ו ל כ ן ה ע ל ה ק ל ל ה גם ב מ ה ש י א כ ל ו ‪.‬‬
‫א ל א ש ל פ י ג ר ס ה זו ע ד י ן יש מ ק ו ם ל ש א ו ל מ ה פ י ר ו ש‬
‫הגמצא‬
‫ככח־י א ק ס פ ר ד ולוגתן‬
‫המעחיקים‬
‫הוא‬
‫אח‬
‫ה מ א מ ר הזה‬
‫ו ג ם‬
‫מדעהם‪,‬‬
‫ט‬
‫אלא‬
‫ה כ ר ם‬
‫זה‬
‫פירש החנא א ח ה מ ק ר א א ח‬
‫כמו‬
‫ה כ ר ס‬
‫אבל‬
‫כאן?‬
‫ה כ ר ם ‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ר‬
‫א‬
‫ע‬
‫ל‬
‫זה‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ה פשהן‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫בנוגע‬
‫מקום‬
‫ל ר י ק‬
‫אל‬
‫כ ח כ ם‬
‫זה‬
‫ד‬
‫זו‬
‫ועוד כ ל הקושיוח המוגעוה מ ל ק ב ל א ח ה ג ר ס ה‬
‫זה‬
‫ה פ ש ה ן‪.‬‬
‫ה פ ש ה ן"?‬
‫ר‬
‫ה כ ר ם ‪,‬‬
‫מ‬
‫היו י כ ו ל י ם ל ק ד ו ח נם א ח ״ כ‬
‫ל פ י ה ח ל ט ת ג ו אגו ש ה ג ר ס ה ה נ כ ו נ ה ה י א‬
‫הגרסה‬
‫<‬
‫זה‬
‫מחאימה א ל הנדסה‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪ v.‬י ״ א‬
‫מ‬
‫זה‬
‫ל‪,‬‬
‫בכלל‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫זה‬
‫א‬
‫ו ט‬
‫וילק ׳‬
‫א‬
‫ונש י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה פ ש ת ו '‬
‫ש‬
‫ל א המציא‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ע‬
‫נ‬
‫חהודאימפנ‬
‫ל פ י שתי ה נ ר ס א ו ח‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל ה‬
‫את ח מ‬
‫ו‬
‫הפשתן•‬
‫ה כ ר ס ‪,‬‬
‫זה‬
‫ך‬
‫שלדעת‬
‫ה ע ח י ק ו א ו ה ו נ״כ מ ן ועליון•‬
‫ש מ א מ ר זה מ ו ב א ר ק ב נ ו ס ח א ו ח ה נ ו ר ס ו ח‬
‫שהנדסה‬
‫הלא‬
‫ב‬
‫‪,‬ל‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ם‬
‫ברורה‪,‬‬
‫א‬
‫נ י‬
‫שהגוסחאות‬
‫<‬
‫אקספרד‪,‬‬
‫א ח ד הן גובעות‪,‬‬
‫ה כ ר ס‬
‫היא הגכוגה‬
‫׳‪/‬‬
‫ת‬
‫ש ב כ ל ל יש י ת ר ו ן ל ג ו ס ח‬
‫והגוסחאוח של כח״י‬
‫הן מאוחרוח‪ ,‬וכולן מ מ ק ו ר‬
‫ושגיה‪ ,‬ש ג ר ס ה‬
‫ל‬
‫ה כ ר ס‬
‫ו‬
‫א‬
‫מהעניןל‬
‫ה כ ר ם‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ג־כי«ל י‬
‫מ ה זה שיאמר ההנא‬
‫• י ץ‬
‫א ם ה ע ב ו ד ה מ צ ל י ח ה והפשתן מ ת ג ר ל ומתרבח‬
‫אין זו ק ל ל ה א ל א ב ר כ ה ‪ ,‬ו א ם אין ה פ ש ח ן מ ח ב ר ך א ח ר כ ל ה ע ב ו ד ה א‬
‫ה ק ל ל ה היא ל א בפשחן‪ ,‬א ל א ב מ ה שלא ה ב י א ה ה ע ב ו ד ה ל ח כ ל י ח מבוקשה•‬
‫ם‬
‫כ ן‬
‫^‬
‫ש י א‬
‫הערות ותקוני־נוסח בתורת כהנים‬
‫י ״ א ז ה ה ש ת ן ‪ ,‬לומר‬
‫‪.‬‬
‫לכן מציע אני ל י‬
‫שהקללה היא‪ ,‬לפי הי״א לא בכרס כדברי י ‪ ,‬אלא בהוצאת מי רגלים‪ ,‬וזהו‬
‫י י ע חולי מסוכן ומכאיב ביותר‪ .‬המעתיקים שקראו ברברי רבי ז ה ה כ ר ם ׳‬
‫נשתבשו בהעתקת דברי הי״א נ״כ ומפני שלא י ר ת לסוף דעתו של התנא‪ ,‬העתיקו‬
‫פ ש ת ן במקום מ ש ת ן ‪.‬‬
‫ה‬
‫ה ג‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ש‬
‫א ו‬
‫ן‬
‫ר ב‬
‫כ י‬
‫ועכשיו מתבררח גם כן הדרשה ‪.‬וי״א זה הכוח״‪ ,‬הנמצאת ברוב הנוסחאות‪.‬‬
‫הדרשה היא קשה ובלתי מובגת‪ ,‬שהרי אין לפרש כאן ‪.‬כחי כפשוטו‪ ,‬כי לפי סגנון‬
‫י ו ממש(״‪ .‬ועוד יש‬
‫המדרש היה צריך להיות‪ . :‬ו ת ם ל ר י ק כ‬
‫להעיר שהמלה ה כ ו ח נכחבה כאן בכל הנוסחאות מלא‪ .‬לכן נראה שצריך‬
‫במלאפום‪ ,‬ולא בחולם‪ ,‬והוא‬
‫‪,‬‬
‫לומר ז ה ה י‬
‫י ע ו המצוי ב ד ב ר י ו ‪ r‬ל‪.‬‬
‫י‬
‫וש י‬
‫ג כ מש׳ כ ח‪.‬‬
‫ולפי זה עלינו לפרש ‪.‬וחם לריק כחכם״ על מחלת החזה והשעול החזק שמחל א‬
‫את הלחה מן הגרון‪ ,‬והוא הכיח‪ .‬בודאי חולי זה מרעיד ומשבר את כ ל הנוף׳‬
‫להוציא את הלחה•‬
‫וה ל‬
‫ח‬
‫ח‬
‫כ‬
‫מ ל‬
‫כ‬
‫ח ו‬
‫ה‬
‫נ ר א ה‬
‫ב ן‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ח ה‬
‫ל פ ע מ י ם‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א ן‬
‫׳‬
‫ב‬
‫ז ו‬
‫כ מ ס ן כ ן <‬
‫א ן ל י‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ה‬
‫א‬
‫ו‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ן מ ת ע י ף‬
‫ח‬
‫מ ן‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ם‬
‫) א‬
‫ו ר א‬
‫׳‬
‫ן נ‬
‫ו‬
‫ה צ ע ר‬
‫ה ע ( ע ן ל ן מ ן‬
‫ומתאים היטב לחולי זו הכחוב ‪.‬וחם לריק כחכם"‪.‬‬
‫י ״ ע״ ‪ ,‬הוצ׳ ווייס מ י ו ע ד ת‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪,‬‬
‫ג׳(‬
‫ובין הטהור‬
‫ל אילו הערכים‪ .‬י ן ה‬
‫גרסינן‪. :‬ולהבדיל בין הקודש ובין‬
‫א ו ת ‪ .‬את כל החוק ם‬
‫י‬
‫אילו‬
‫אילו המדרשוח‪ .‬אשר דיבר ה׳ אליהם אילו ההלכות‪ .‬ביד משה זה המקרא‪ .‬כול‬
‫אף התרגום תלמוד לומר ולהודות־‪.‬‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש מ י נ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫א‬
‫ט‬
‫ח‬
‫) ה ן צ‬
‫א כ‬
‫ן י נ י צ‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה ח ו‬
‫ה ט מ א ו ת‬
‫ן ל ה ן ר ן ת‬
‫ן ה ט ה ר ן ת‬
‫א‬
‫ת‬
‫ב‬
‫י ש ר א ל‬
‫ב נ י‬
‫ל ו‬
‫א‬
‫ט מ א‬
‫ה ה ו ר‬
‫תשת‬
‫א‬
‫י א ו ס ר ת‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫^ ד ‪3‬‬
‫"׳‬
‫ג ד ל שם‬
‫׳‬
‫" "״ ״ " " ‪.‬יי ר ט מ א‬
‫ברייתא זו מבארת את הכתוב ‪.‬יין ושכר ^‬
‫ץ‪ ,‬כמו העבודה‪ .‬לכאורה דברי הברי^א‬
‫לה‪ ,‬המובאה בבבלי‪) ,‬כריחוח י״ג ע״ב( שונה‬
‫\״דרשות‬
‫״ ‪T‬‬
‫‪ .‬ח י ולהבדיל בין הקודש ובין החיל אלי י ו‬
‫‪ L‬י‬
‫יכין הטהור אלו טמאוה וטהרוה ולהורי"‬
‫י ל אף המשנה ת־ל ולהורות ר‬
‫אשר דבר ה׳ זו הלכה י‬
‫בר יהודה אימר יכיל אף נמרא ח־ל ולהורוח"‪.‬‬
‫פ ש ו ט י ם‬
‫א‬
‫מ ז ו‬
‫מ י‬
‫ו‬
‫ז ו‬
‫ב‬
‫ד‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ז ה‬
‫ג מ ר א‬
‫ש ב ת ו‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ר‬
‫א‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש נ י ס ח‬
‫כ ‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א‬
‫ה ב י י י ת‬
‫כ‬
‫ל‬
‫א‬
‫כ ו‬
‫ה ב‬
‫מ ו ב א ה‬
‫ת‬
‫י״ ‪^^1‬ת‬
‫^‬
‫כפי׳ רביגו ה ל ל וגם בפירושי של ר׳ וייל‬
‫^י*>‬
‫^‬
‫"‬
‫מיסח הנמצא בבבלי‪ ,‬וכן הגיה הגר׳א• ^‬
‫‪L‬‬
‫^‪Js^L^L-0‬‬
‫בדייתא זי והעי סודרם לפני הקורא <‬
‫) < י ? ב‬
‫ל‬
‫•להבדיל )ולהבדיל בדהומרט בין הקדש יביו‬
‫? ‪ ,‬ל לתתח‬
‫״ ‪ P‬״ ״ ״ > ט> ה ע ר כ ^ ד ^ ם וחרמים והקרשיח^‬
‫‪ £‬את כל‬
‫יטמא יכין הטהור אילו הטמאוח )טמאות ט‬
‫ט (‬
‫‪-2‬לדבר‬
‫את * י ישראל אילו הוריוח )ההוריית בדומפ ‪ :‬ה ה ו י א ו ת ה י‬
‫‪D‬‬
‫כ‬
‫ב כ ת ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ה‬
‫י‬
‫פ‬
‫א‬
‫נ ו ס ח‬
‫א י ל י‬
‫ה ח י‬
‫מ‬
‫(‬
‫כיהומרט( החקים אילו המדרשות‬
‫‪3‬ךהי‪0‬פרט> ״ה׳ אליהם^)להם ט> אילי‬
‫תלמיד‬
‫) כ ן‬
‫כ כ ת‬
‫א ג ך ן ;‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ה‬
‫) מ ד ר ש ו ת‬
‫ה ה ל כ י ת‬
‫ד‬
‫ן‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ת‬
‫>‬
‫) ו ט ה י י ת‬
‫‪V‬‬
‫) ה‬
‫ו ב ג‬
‫ל‪1‬‬
‫ם ת‬
‫ץ ן‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪.‬״־'משה זה‬
‫כול אאףף‬
‫המקרא( י ‪4‬‬
‫?‪,‬־רא(‬
‫שיב‬
‫׳‬
‫״‬
‫פינקלשטין‬
‫מ ה דהומ>‬
‫ה מ ק ר א (‬
‫התרגום‪ P<,‬ב א ג ר ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ו ב בין השטים‬
‫דהוט>‬
‫)יורי‬
‫מ>‬
‫<ר‬
‫אמ׳ )אי‬
‫ב‬
‫יכול » « ‪r‬‬
‫ה ת ל ם ו ר;‬
‫ג‬
‫ת ל ם ו ד ל ו ט ר ו ל ה ו ר ו ת ר ׳ יוסי )יוטה‬
‫ל ר ׳ יוסי ב ר ׳ י ה ו ד ה ו כ ו ׳ ( ׳ ‪.‬‬
‫כ‬
‫בם־־ומ‪.‬‬
‫]ח[‬
‫• אמר‬
‫ב‬
‫>‬
‫ד ה ו מ‬
‫׳ י י‬
‫ר‬
‫בק‪5‬‬
‫ך ב ר ׳ יהירי‬
‫(‬
‫ו ס‬
‫א ף התרגום‬
‫ת‬
‫« ל ולהורי"‬
‫ע ל פ י השוואת כ ל ה ג ר ס א ו ת ה ל ל ו ע ם ג ר ס ת ה ב ב ל י ‪ ,‬ג ר א ה שגוסח ה ב ר י י ה‬
‫בעיקרה היה‪:‬‬
‫הטהור׳‬
‫‪ .‬ו ל ה ב ד י ל ב י ן ה ק ר ש ובין ה ח ו ל ‪ ,‬א י ל ו ה ע ר כ י ם ‪.‬‬
‫אילו הטמאוח והטהורות‪.‬‬
‫אילו המדרשות‪.‬‬
‫החקים׳‬
‫המקרא•‬
‫ו ל ה ו ר ו ח א ח בגי ישראל‪,‬‬
‫אשר ד ב ר ה׳‬
‫אילו‬
‫אליהם‪,‬‬
‫יכול א ף ה ח ל מ ו ד הלמוד לומר ולהורוח‪.‬‬
‫ובין ה ט מ א ובי]‬
‫כ‬
‫א י ל ו ההוריות•‬
‫ההלכות‪.‬‬
‫ל‬
‫‪J‬‬
‫ב י ר משה‪,‬‬
‫ר ׳ יוסי ב ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר י ב י י‬
‫א ף החרגום ח ל ׳ לו׳ ולהורות״‪.‬‬
‫אין ס פ ק א צ ל י שהחגא ב א ר ה מ ל י ם‬
‫יץ ל ל מ ד מ ק ר א ‪ :‬ב ר ם‬
‫ב י ד מ ש ה‬
‫ח ו י י‬
‫ע ל המקרא‪ ,‬ואסר ל ש‬
‫ל ל מ ד א ה ה ח ל מ ו ר שהוא מ ש א ומתן ש ל ת ל מ י ד י חכמים‬
‫ל א ג א ס ר ל פ י ד ע ת ו ‪ .‬א ל ה ש מ ס ר ו א ח ה ב ר י י ח א ב ב ב ל ‪ ,‬ושחיו ב י מ י ם ש ר ו ב ע ס ק ט‬
‫ש ל ח״ח ה י ה ה ח ל מ ו ד ‪ ,‬ו ל ה ם ה י ה ה ח ל מ ו ד ר ו ב ח ו ר ה ש ב ע ל פ ה ‪ ,‬ב ו ד א י ה מ ר ו ע ל‬
‫ק ו ל א זו‪ ,‬ו ל כ ן הגיהו ‪ .‬כ י ד מ ש ה ‪,‬‬
‫ללמד‬
‫זה‬
‫ו ב ז ה א ס ר ו ל מ ת י י יי!‬
‫הגמרא״‪,‬‬
‫ג מ ר א א ו ה ל מ ו ד ‪ ,‬ומפגי ש ל ד ע ה ם ה ה ל מ ו ד א ו ה ג מ ר א‬
‫מידה‬
‫במשגה‬
‫מידה‬
‫ואיגה‬
‫המשגה"‬
‫הסיקו ‪.‬יכול א ף‬
‫ו‬
‫ה‬
‫והחירו‬
‫העיקר‪ ,‬והעייף‬
‫א‬
‫ל ש ח ו י י יין‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ר‬
‫מ‬
‫משגה‪.‬‬
‫כ ג ר א ה ס ב ר גם ר ׳ יוסי ב ״ ר י ה ו ד ה שאין ל ש ת ו י י יין ל ע ס ו ק ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬ו ל ט י נ י‬
‫ג ר ס ה ו א ב ב ר י י ת א ‪ .‬י כ ו ל א ף ה ח ר ג ו ס וכו׳ ״ כ ל‬
‫ת ר ג ו ם ‪.‬‬
‫א ב ל מותר ל ו ל ל מ ד‬
‫המלים‬
‫זו‬
‫ה מ ק ר א‬
‫י כ ו ל‬
‫א ף‬
‫גמרא‪,‬‬
‫ד ׳ ( ב ח ו ־ כ שמיגי‪,‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ץ‬
‫ש ת ו‬
‫י י יין ל ל מ ד ת ל מ ו ר ׳‬
‫מ ן ה ב ר י י ח א ‪ ,‬ה ו כ ר ח ו ל ה ג י ה ב ד ב ר י ר ׳ יוסי ב ״ ר יהורי־‬
‫כ ד י ש י ח א י מ ו ד ב ר י ו ל ד ב ר י ח״ק‪.‬‬
‫<הוצ׳ ויגיצא כ ־ ה ע״ד‪ ,‬ה ו צ ׳ ווייס ג׳ ע " א‬
‫פ ר ש ה ג׳ ה ״ ט‬
‫גרסיגן‪ . :‬ש ק ץ ה ו א ל כ ם ל א ס ו ר א ח‬
‫ע י ר ו ב ם כ מ ה יהיה‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י ה ו ד ה א ו מ ר ר ב י ע י ת כ ס א ח י ם ‪ .‬ר ב י יוסי א ו מ ׳ א ח ד ב ש ש ה ע ש ר‬
‫מן ה ע צ מ ו ח ו ל א מן הסגפירי׳‬
‫שלהם‪.‬‬
‫אח‬
‫השקצו‬
‫גבלחם‬
‫שסיען״‪.‬‬
‫ולכאורה‬
‫״ י « ' למעלה(‪. :‬שקץ‬
‫™‬
‫ע רוביהם‬
‫(‬
‫< ^ ^ ‪1‬‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ח מ ש בדהוח(‬
‫ב‬
‫הר‬
‫ב‬
‫ר ו‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫מבשרם‬
‫היבהו‬
‫ל ה ב י א מן‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע { י ס‬
‫ג ח ב ר ר ה היטב׳‬
‫אמגם עדין ל א‬
‫ה ע ר ב ו ב י א ו ה ס ב ו ך מ ח ג ד ל י ם ע ל י ד י השגויים ה ר ב י ם ב כ ח ה ״ י ו ה ר פ ו ם י ס •‬
‫ו א ל ה ה ן ה ג ר ס א ו ח ע ו ף ה ב ר י י ח א ע ל פ י כח״י‬
‫)‬
‫ו‬
‫אסור רבי‬
‫׳י‬
‫ב ר י י ח א זו כ ב ר ד ג ו ב ה ר ב י ם ו כ ן ש ל מ י ם ‪,‬‬
‫ל‬
‫צי‬
‫(‬
‫ז ו ז‬
‫ויהא א ס ו ר עשר‬
‫ב י ה ו ד ה שהן ע ש ר ס ל ע י ם ב ג ל י ל ב ג ר ב שמחזיק ס א ח י ם ד ג ט מ א‬
‫י‬
‫א‬
‫א מ ג ם כיון ש מ ו ס ר י ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י ה ס י ר ו‬
‫ח‬
‫בגרב(‬
‫ז‬
‫ח‬
‫הח‪ :‬ע י ר ו ב ם‬
‫״‪r‬‬
‫)ושקץ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ג‬
‫ד‬
‫והשגויים ה ם ע ל פ י ה ג ס ח א ו ת‬
‫ה‬
‫ך( כ ס ה ) כ מ א‬
‫בד‪ :‬נ ׳ א ב‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ר‬
‫פ‬
‫(‬
‫ב( י ה י ה‬
‫ל‬
‫‪p‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ויהא א ס ו ר משקל‬
‫> ב י ה ו ד ה שהן עשרים‬
‫)‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ס ל ע י ם ב ג ל י ל ו כ ל ג ר ב <‪ P‬ב ג ד ך ‪ :‬ב א ו כ ן ג ר ב ‪:‬‬
‫שהוא‬
‫מחזיק‬
‫)שמחזיק‬
‫הן‪>-‬‬
‫סאחים‬
‫כ‬
‫א‬
‫ם‬
‫לאסור אה‬
‫; עשר‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ב‬
‫כל‬
‫) מ א ח י < ו ב ו > פ ( רג‬
‫ם‬
‫יי‬
‫ג‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫^‬
‫ש‬
‫ה ע ר ו ת ותקוני־נוסח ב ת ו ר ת בהנים‬
‫צייו‬
‫יהודה אומר‬
‫אסור ר׳‬
‫<‬
‫רביעית סאתים‬
‫ב ן‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ל ׳ ן> ר ׳ י ו ס ה )יוסי ד י ( א ו מ ר א ח ר מ ש ש ה )בששה‬
‫העצ‬
‫ל‬
‫ט ו ת‬
‫שלהם(‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫נ‬
‫ס‬
‫•‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫א‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ואת נ ב ל ת ם תשקצו‪ ,‬ל ה ב י א ) ל ר ב ו ת‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫ן‬
‫מ‬
‫> את‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב ס א ת ים;‬
‫ר‬
‫ע ש ר בו‪.‬‬
‫(‬
‫מ‬
‫מ ב ש ר ם ל א מן‬
‫השינים ל א מן ה צ י פ ר נ י ם‬
‫ן‬
‫ר‬
‫) מ ן‬
‫> היבחושין )היבהושין‬
‫(‬
‫‪ ^V^i‬מהחלה‬
‫־‬
‫™ »‬
‫ב א ה ח ; שס״ו‬
‫»•> " ־ ‪P> U‬‬
‫ה ס נ פ י ר י ן ; ובכת״י ך‬
‫ש ה י ה ב ח ו ב שם‪,‬‬
‫ה צ י פ ר נ י י ם‬
‫ו כ ל ו נ ו ס פ ה בי״ח ל פ נ י ה מ ל ה‬
‫ג ר ב ונמחקה ה מ ל ה‬
‫י כ ל‬
‫בגרב(‪.‬‬
‫לקרות‬
‫׳־• » ‪ J -‬ו ב ( ‪.‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫לומר שש‬
‫גרב‬
‫‪1‬‬
‫ב ר י י ת א זו מ ת ב א ר ת ר ק ע ל ירי ה ש ו ו א ה ע ם ה מ ש נ ה‬
‫‪3‬‬
‫יסק‬
‫) ת ר ו מ ו ת פ ״ י מ״ח> ששם‬
‫)לפי ד ׳ ג א פ י ל י ( ‪ . :‬ד ג ט מ א שכבשו ע ם ד ג ט ה ו ר כ ל ג ר ב שהוא מחזיק ס א ת י ם‬
‫א ם יש ב י מ ש ק ל ע ש ר ה זין ב י ה ו ד ה שהן ח מ ש ס ל ע י ם ב ג ל י ל ד ג ט מ א צ י ר ו א ס י ר‬
‫ר‬
‫י ה ו ד ה א ו מ ר ר ב י ע י ת ב ס א ת י ם ר ' יוסי א ו מ ר א ח ר מששה ע ש ר בו"‪.‬‬
‫תנא‬
‫״‬
‫ז‬
‫‪0 3‬‬
‫יי'‬
‫ד ס פ ר א ב ו ד א י כ י ו ן א ל השגוי במשגתגו‪,‬‬
‫א כ ‪.‬שהן‬
‫בגליל״‪,‬‬
‫ע ש ר י ם‬
‫י ׳ יאין ס פ ק ש ה מ ע ת י ק כ ת ב‬
‫כ ׳ יריע‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ז ו ז‬
‫ה‬
‫ן‬
‫) א ן‬
‫עשר‬
‫(‬
‫ץ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ה‬
‫)והגרסה שבר״ר‬
‫במקום‬
‫ר‬
‫ב ר ם קשה מ א ד הגרסה הנמצאת‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ה‬
‫עשר‬
‫שבכת׳י שהעתיק ממני^‬
‫ע ש ר י ם‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪m‬‬
‫ם‬
‫ו‬
‫א‬
‫מתאמת לגרסה‬
‫ץ ב ג ל י ל ‪ ,‬ו ע ש ר י ם זין ה ם‬
‫ז‬
‫ה מ ש ה ס ל ע י ם ‪ ,‬כ י כ ל ס ל ע יש ב ו ד ׳ זוז ב י ן ב י ה ו ד ה בין ב ג ל י ל ‪.‬‬
‫י ע ו ד י ו ת ר ק ש ה ש ב מ ש ג ה ע צ מ ה ה ו צ ׳ ל ו ‪ ,‬גם כ ן יש ג ר ס ה ה ד ו מ ה ל ז ו ש ל ‪ ,‬ה ס פ ר *‬
‫ח י נ י ס ח ת ל ו ‪ ,‬ב מ ש נ ה זו‪ . :‬ד ג ט מ א ש כ ב ש י ע ם‬
‫^‬
‫ל‬
‫א ס יש‬
‫ב‬
‫כיהודה‬
‫כסאחים‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ק‬
‫שהן ע ש ר י ם‬
‫ש‬
‫ח‬
‫עשרים‬
‫כל‬
‫י‬
‫מ ו נ‬
‫מליל‪,‬‬
‫ס‬
‫הגוסחאות גראה‬
‫ל ‪, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫ולכן‬
‫ש‬
‫צ‬
‫‪ 7‬פ י השניה‬
‫שהן‬
‫ם‬
‫א‬
‫ר‬
‫כאשר‬
‫יהודה אומ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ג‬
‫פ‬
‫ג‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ת‬
‫צ‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫ן‬
‫אי זקן ש ל א ר א ה ל ו ב נ י‬
‫ם‬
‫כ ו‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫את‬
‫רב ע ת‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ש‬
‫עתיקה‪ ,‬מימי‬
‫ז בהירה‬
‫ר‬
‫ז ו‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫שבאו‬
‫ל‬
‫״חי‬
‫אמגם‬
‫אס«‬
‫טשרים‪,‬‬
‫ויהיו ל א ח ר‬
‫ת‬
‫ד‬
‫י‬
‫ר‬
‫סופר‬
‫הבייי״א‪ ,‬״ ""‬
‫ע ש ר י ‪°‬‬
‫_ ‪ L‬״ ‪ .‬״‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ש‬
‫נ‬
‫<‬
‫'‬
‫ג‬
‫ר‬
‫זי זו ס נ ה ד ר י נ ד ו ל ה ה י ו ש ב ת ב ל ש כ ת ה ג ז י ת‬
‫י‬
‫שלפגיגו‬
‫ב‬
‫ל י ל ‪,‬‬
‫ה‬
‫׳‬
‫ת‬
‫לי‬
‫טעות‬
‫ה‬
‫העתיקו‬
‫ב‬
‫בחו״כ ד ב ו ר א ד ח ו ב א‬
‫ע״א(‪ .‬ב ע נ י ן פ ר ה ב א ע ל‬
‫מה‬
‫ס‬
‫ץ‬
‫ם‬
‫שהם‬
‫ע ש ר י ם‬
‫ה מ ש ו ב ש ח ‪ ,‬שאין ל ה ש י‬
‫״׳ז‬
‫ל‬
‫ב ג‬
‫ס ל ע י ם בגליל דג ט מ א צירו א ס ו ר ר׳‬
‫ב י ה ו ד ה‬
‫זין‬
‫ע ש ר ה‬
‫״_ ‪. .‬‬
‫א ח ר י ה ח ‪,‬״‪,‬‬
‫ה׳(‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ר‬
‫י‬
‫ר ׳ יוסי א ו מ ר א ח ד מ ש ש ה ע ש ר בו״‪.‬‬
‫א ח ר השוואח‬
‫המעתיקים ה ק ד‬
‫הם‬
‫ע‬
‫ך‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ב‬
‫סלטמ‬
‫^‬
‫ל י ל או מ ש ק ל חמש ס ל ע ן‬
‫ס‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫'‬
‫'‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫ה ו‬
‫א‬
‫צ ׳ ראהייו י"‬
‫' ל מ י ו ח ד ת שבישראל יא‬
‫נ‬
‫<יי‬
‫ל י ו חייבים‬
‫ד)‬
‫ע ד ה א מ ו ר ה ל ה ל ן כ ל ם ראויים להוריה א ף‬
‫ן‬
‫ג>‬
‫׳ ^ א ח ד מ ה ם גר א ו‬
‫?‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫^‬
‫ה‬
‫™‬
‫‪n‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫ז ו‬
‫א‬
‫י‬
‫ולהלן נאמר ע ר י‬
‫כ‬
‫א‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ר‬
‫שיהו כ ל ם‬
‫ג‬
‫פינקלשטין‬
‫שיד‬
‫אינו‬
‫מ ה ם‬
‫א ח ר‬
‫ראויים להוריה )היד( ל א היה מ ו פ ל א של בית דין שם או אמר‬
‫יודע או שאמר ל ה ם טועים אתם יכול יהו חייבין ה״ל ]ואם ל [ ע ד ת ישר‬
‫ע ד שיורו כ ל ם‬
‫י שדבריו‬
‫יש ל ה ע י ר שלכאורה הרישא של ברייתא )היד( בתו״כ היא‬
‫א‬
‫י‬
‫ל ‪ ,‬נו‬
‫ע‬
‫כ‬