‫םפר היובל‬ ‫לכבוד‬ ‫לויי ג י נ צ ב ו ר ג‬ ‫ל מ ל א ת ל ו ש ב ע י ם שנה‬ ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪www.hebrewbooks.org‬‬ ‫ע"י חיים תשס״ט‬ ‫ח ל ק עברי‬ ‫נ ו י ר ק ‪ ,‬תש״ו‬ ‫האקדמיה‬ ‫האמרקנית למדעי היהדות‬ ‫ה ק ד מ ה‬ ‫החברים של האקדימיה האמריקנית למדעי היהדות החליטה לפרסם‬ ‫‪,‬‬ ‫ספר יובל לכבוד הפרופ ר׳ לוי גינצבורג לרגל מלאת לו שבעים שנה כדי‬ ‫להביע את רגשי חבתם והערצתם לזקן חכמי ישראל‪ ,‬אחד ממיסדי האקדימיה‬ ‫ונשיאה הראשון‪ .‬האקדימיה החליטה להזמץ את החכמים המומחים בחכמת‬ ‫היהדות בארצות הברית ומחוצה להן‪ ,‬ובפרט אלה שהיה להם קשר אישי עם‬ ‫הפרופ׳ גינצבורג‪ ,‬להשתתף במפעל הזה‪ .‬לשם כך נבחרה מערכת בת ארבעה‬ ‫חברים‪ :‬שאול ליברמן‪ ,‬שלום שפיגל‪ ,‬שניאור זלמן צייטלץ ואלכסנדר מרכס‪,‬‬ ‫יר׳ר‪ .‬כל החכמים שהוזמנו ע״י המערכת נענו בהתלהבות יתרה‪.‬‬ ‫בעשרים ושמונה לחודש נובמבר הגשנו לד״ר גינצבורג חוברת מודפסת‬ ‫כ״הודעה מוקדמת על ספר היובל לכבוד גינצבורג׳׳ ובה נמנו המאמרים‬ ‫)בעברית ובאנגלית( המופיעים)בקצת שינויים(‪.‬בכרכים שלפנינו‪ .‬אחד מהמוזמנים‬ ‫להשתתף בכרך זה‪ ,‬ד״ר יצחק אלבוגן‪ ,‬שבק חיים ל כ ל חי לפני שהספיק‬ ‫‪,‬‬ ‫לכתוב את מאמרו ״ר ישראל לוי האיש והחכם״‪ .‬המאמר היה מקשט את‬ ‫הכרך העברי בהערכה על תלמיד חכם מופלא‪ ,‬אחד מיוצרי שיטת הבקורת‬ ‫המדוייקת של הנוסח והמקורות בספרות התלמודית‪.‬‬ ‫ומי כאלבוגן‪ ,‬תלמידו‬ ‫החביב של ר׳ ישראל לוי‪ ,‬היה מוכשר לתאר את דמות דיוקנו של רבו הגדול‪.‬‬ ‫הנטיה מצד האקדימיה היתה להציע למשתתפים שיצטמצמו בדרך כ ל ל‬ ‫‪,‬‬ ‫באותם המקצועות שהפרופ גינצבורג העשיר אותם ביותר בתרומותיו הכבירות‪,‬‬ ‫בעיקר בשדה ההלכה והאגדה‪ .‬אנו חושבים שהכרכים הללו הם פחות או יותר‬ ‫מעור אחד שלא כרגיל בקבצים ממץ זה‪.‬‬ ‫המערכת מביעה את תודתה לפרופ׳ י‪ .‬נ‪ .‬אפשטין מירושלים על שהואיל‬ ‫בטובו לאסוף את המאמרים שנכתבו ע״י חכמי א״י ולפרופ׳ בועז כהן על‬ ‫שהרשה להדפיס מחדש את ״הביבליוגרפיה של כתבי גינצבורג״ שערך והשלים‬ ‫בערכים שנכתבו בזמן האחרון‪ .‬הדפסת הכרכים לא היתה אפשרית בלי‬ ‫תמיכתה היפה של מרת רבקה קהוט ע״י המוסד לזכרון אלכסנדר קהוט ובלי‬ ‫הקדמה‬ ‫!‪v‬‬ ‫התרומה הנדיבה שסופקה ע״י ד״ר שלמה גולדמן משיקאגו‪ .‬כלם יעמדו על‬ ‫הברכה‪.‬‬ ‫המערכת מחזיקה טובה גם למר משה יעקבם‪ ,‬סגן יו״ר ועד הפועל של‬ ‫החברה להוצאת ספרים באמריקה‪ ,‬בעד עזרתו התמידית והשתדלותו‬ ‫הנאמנה לדיוק הספרים ולשכלולם‪.‬‬ ‫מחמת תנאי המלחמה נמשכה ההדפסה הרבה יותר מאשר צפינו מראש‬ ‫ולא עמרה אלא עד עכשיו‪ .‬העו מגישים איפוא את הכרכים הללו לפרום׳‬ ‫גינצבודג ביום מלאת לו ע״ב שנה‪ ,‬לאות אהבה והערצה של חבריו‪ ,‬ידידיו‬ ‫ותלמידיו המברכים אותו שיזכה להעשיר את המדע העברי בתרומותיו‬ ‫החשובות במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫נוירק‪ ,‬חשוון תש״ו‬ ‫המערכת‬ ‫שאול ליברמן‬ ‫שלום שפינל‬ ‫שניאור זלמן צייטלין‬ ‫אלכסנדר מרכס‪ ,‬יויר‬ ‫לוח הענינים‬ ‫אטלס‪ ,‬שמואל )סינסינטי(‪ :‬הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫א‬ ‫אלבעק‪ ,‬חנוך )ירושלם(‪ :‬מדרש ויקרא רבה‬ ‫כה‬ ‫אסף‪ ,‬ש‪ .‬ררושלם(‪ :‬משהו לחולדוח מהרש״ל‬ ‫מה‬ ‫אפשטיין‪ ,‬י‪ .‬נ‪ .‬ררושלם>‪ :‬כלים פרק כ״ד‬ ‫סה‬ ‫גוטמן‪ ,‬יוליוס )ירושלם(‪ :‬משנתו של יצחק אלבלנ‬ ‫עה‬ ‫היגער‪ ,‬מיכאל <גוירק>‪ :‬פירוש ר׳ משה אבן מוםא על הייג מדות של ר׳ ישמעאל ‪ .‬צג‬ ‫הלקין‪ ,‬א‪ .‬ש‪) .‬גוירק(‪ :‬מפחיחח ר ב סעדיה גאון לפרוש ההורה‬ ‫קכט‬ ‫העשל‪ ,‬אברהם יהושע )גוירק(‪ :‬ההאמין הרמב״ם שזכה לגבואה?‬ ‫קנט‬ ‫ווייס‪ ,‬אברהם מוירק>‪ :‬לשאלת טיב הבית דין של שבעים ואחד‬ ‫קפט‬ ‫טורטשינר‪ ,‬נ‪ .‬ה‪ .‬ררושלם>‪:‬‬ ‫ריז‬ ‫עשה עצמו מסתפק‬ ‫טשרנוביץ‪ ,‬חיים עוירק(‪ :‬הזוגות ומקדש חוניו‬ ‫רכג‬ ‫ליברמן‪ ,‬שאול <נוירק>‪ :‬על חטאים וענשם‬ ‫רמט‬ ‫מארכס‪ ,‬אלכסנדר עוירק(‪ :‬ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה ‪ .‬רעא‬ ‫פינקלשטיין‪ ,‬אליעזר הלוי )נוירק(‪ :‬הערות ותקוני נוסח בחורח כהנים‬ ‫שה‬ ‫פריימאנן‪ ,‬אהרן מוירק(‪ :‬קונטרס המפרש השלם‪ .‬מהדורה שניה‬ ‫שכג‬ ‫פריימן‪ ,‬א‪ .‬ח‪) .‬ירושלם(‪ :‬ספר על עסק החורה מיסוד הר׳ יחיאל אבי הרא״ש ז־ל שנה‬ ‫צייטלין‪ ,‬שניאור זלמן )פילדלפיה(‪ :‬הפקר ויאוש‬ ‫שסה‬ ‫קאסוטו‪ ,‬משה דוד )ירושלם(‪ :‬עשרה דורות שמאדם ועד נח‬ ‫שפא‬ ‫קרויס‪ ,‬שמואל )קנטאבריניא(‪ :‬שער הטרי‬ ‫ריבקיגד‪ ,‬יצחק ‪: > p r p‬‬ ‫שלום‪ ,‬גרשם ררושלם(‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ . .‬שצא‬ ‫תשובת הרב יהודה אריה מודיגה על גלוי הראש ‪ . . . .‬תא‬ ‫פרשה חדשה מן המדרש הגעלם שבזוהר‬ ‫‪vii‬‬ ‫תכה‬ ‫לוח הענינים לחלק האנגלי‬ PAGE G O L D M A N , S O L O M O N (Chicago): T h e Portrait of a Teacher 1 B I B L I O G R A P H Y of Writings of Prof. Louis Ginzberg, by B O A Z C O H K N . . . 19 A L B R I G H T , W . F . (Baltimore): T h e List of Levitic Cities 49 B A R O N , S A L O W . (New Y o r k ) : L e v i Herzfeld, T h e First Jewish Economic Historian 75 B I C K E R M A N , E L I A S J . (New Y o r k ) : T h e Date of Fourth Maccabees. . 105 C O H E N , B O A Z (New Y o r k ) : Civil Bondage in Jewish and Roman L a w . . 113 E F R O S , I S R A E L (New Y o r k ) : Saadyah's Second Theory of Creation in its Relation to Pythagoreanism and Platonism 133 G A N D Z , S O L O M O N (New Y o r k ) : Complementary Fractions in Bible and Talmud 143 G I N S B E R G , H . L . (New Y o r k ) : Psalms and Inscriptions of Petition and Acknowledgement 159 G O R D I S , R O B E R T (New Y o r k ) : Studies in the Relationship of Biblical and Rabbinic Hebrew 173 K 1 S C H , GuiDO (New Y o r k ) : Relations between Jewish and Christian Courts in the Middle Ages 201 MARCUS, RALPH Septuagint 227 (Chicago): Jewish and Greek Elements in the M A R M O R S T E I N , A. (London): The Introduction of R . Hoshaya to the First Chapter of Genesis Rabba 247 N E U M A N , A B R A H A M A. (Philadelphia): T h e Sixteenth Century Historiography 253 Shebet Yehudah and S O N N E , I S A I A H (Cincinnati): T h e Schools of Shammai and Hillel S2en from Within 275 S P E R B E R , A L E X A N D E R (New Y o r k ) : Specimen of a Targum E d i t i o n . . . S P I E G E L , SHALOM 293 (New Y o r k ) : Noah, Danel, and Job, touching on Canaanite Relics in the Legends of the Jews 305 S T R A U S S , L E O (New Y o r k ) : Farabi's Plato 357 ToRREY, C H A R L E S C . (New Haven): A Revised View of First E s d r a s . . 395 WOLFSON, HARRY AUSTRYN Negative Attributes 411 (Cambridge, IX Mass.): Maimonides on ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫)מתוך מסה‪. :‬פרקים בפילוסופיה של המשפט העברי״(‬ ‫מאת‬ ‫שמואל אטלס‬ ‫אנו מוצאים בחלמוד הרבה דונמאוח של מעשה הערמה‪ ,‬שבהן התירו החכמים‬ ‫להערים על הדין‪ .‬כגון בשבת ק״כ א׳‪ :‬כשנפלה דליקה בחצר בשבת שמותר לו לאדם‬ ‫ללבוש בגדים כ ל מה שיכול ולהוציא משם לרה׳־ר‪ ,‬ל ד ע ת רימ מותר לו להערים‬ ‫וללבוש בגדים ולהוציא מן החצר ופושט‪ ,‬וחחר ולובש ומוציא ופושט ואפילו כל היום!‪.‬‬ ‫ובן בביצה ל״ז א׳‪ :‬אותו ואת בגו שגפלו לבור ביו״ט‪ ,‬שאיגו מותר לשחוט את שניהם‬ ‫ביויט‪ ,‬מעלה את הראשון על מגת לשוחטו ואיגו שוחטו וחחר ומערים ומעלה השני‪,‬‬ ‫רצה זה שוחט רצה זה שוחט‪ .‬כיוצא בו במו״ק י״ב ב׳‪ :‬מטילין שכר במועד לצורך‬ ‫המועד וכו׳ ובלבד שלא יערים )שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושהו‬ ‫ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד‪ ,‬רש״י(‪ ,‬ושנו שם בסוף הסוגיא‪ :‬תנאי היא‬ ‫דתגיא אין מערימין בכך ר״י בר יהודה אומר מערימיף‪ .‬כמ׳כ שנו חכמים כמה‬ ‫הלכות בדין מעשר כדי להערים ולהפטר ממגו‪ ,‬שכגראה היו גוהגים לעשות כן‪,‬‬ ‫כגון ברכות ל׳׳א א׳‪ :‬מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו‬ ‫אוכלת ופטורה מן המעשר‪ ,‬וגיטין פ״א ב׳‪ :‬דורות האחרוגים מכניסין פירותיהם ד ר ך‬ ‫גגות וקרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר‪ .‬ולפעמים יעצו החכמים איך להתחכם‬ ‫ולהערים על הדין כדי לצאת מן המיצר שבעיקבות ההלכה‪ ,‬כגון בנדרים מיג א׳‪:‬‬ ‫המודר הנאה מחברו ואין לו מה יאכל‪ ,‬הולך אצל החגוני ואומר‪ :‬איש פלוני גודר‬ ‫הגאה ממגי ואיגי יודע מה אעשה והוא גותן לו ובא וגוטל מזה וכוי‪ :‬היו מהלכין‬ ‫ב ד ר ך ואין לו מה יאכל‪ ,‬נוחן לאחר לשון מתנה והלה מותר בה‪ ,‬אם אין עמהם‬ ‫אחר‪ ,‬מניח על הסלע או ע ל הנדר ואומר הרי הן מופקרים ל כ ל מי שיחפוץ והלה‬ ‫נוטל ואוכל‪ .‬כיו׳ב שנים שאסרו נכסיהם זה ע ל זה ואסורים בדבר של אותה העיר‬ ‫)מפני שאנשי העיר הם שותפין בה(‪ ,‬חקנחם לכחוב חלקם לנשיא עדרים מ״ח א׳(‬ ‫ונמצא שהם אינם נהנים זה מזה אלא מן הנשיא‪.‬‬ ‫‪ 1‬עיי שבת ס־ה‪ ,‬בי‪ :‬בעי א ב ״ אשה סהו שהערים וכוי‪ ,‬תבעי למיד םעריסין וכוי‪.‬‬ ‫‪ 2‬עיי רסבים <הל׳ יו־ט פ־ז היח> שעסק דטותר להערים כר־י בר יהודה‪ ,‬ואע־פ שהוא‬ ‫יחיד דפליני עליה רבנן‪ ,‬ונתן טעם ל פ ס ק ו ‪ :‬שאין הערמה זו ניכרת לרואה געי׳ לק׳ הערה ‪.(3‬‬ ‫ולפעמים אסרו בתלמוד הערמה כמן ר ב אשי ׳?אמר‪ :‬הערמה קא אמרת שאני הערמה דאחסירו‬ ‫בה רבנן טפי םמזיד )ביצה ייז בי(‪ .‬ועיייש ברשיי ותדיה ב ל ב ד ‪.‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫אטלס‬ ‫ןב[‬ ‫כל ההערמות האלה‪ ,‬שיש לקראן בשם מעשיות׳‪ ,‬תכליתן היא להראות את‬ ‫ה ד ר ך בה יכול האדם לילך סביב ה ה ל כ ה ב ד ר ך עקיפין‪ ,‬ואין לנו ענין בהן כאן‪.‬‬ ‫כי מטרתנו מ ה המאמר היא לדון בסונ אחר של הערמה השונה לגמרי מזו שלפניה‪.‬‬ ‫וזו היא כשהמשפט עצמו מערים ואומר שהזיון ידוע יהא חשוב כאילו דומה הוא‬ ‫בכל פרטיו לחזיון משפטי אחר‪ ,‬ומתוך כ ך הוא נכלל בתוך חונ החזיונות והתופעות‪,‬‬ ‫שהצורות המשפטיות הקיימות חופפות ומקיפות אותם‪ .‬כשהמחוקקים ומפרשי המשפט‬ ‫גפגשים בחזיונות ותופעות החיים שלא ניתנו להסדר עפ״י שיטת המשפט הקיימת‬ ‫מכבר‪ ,‬דרכם להערים ולתת צורה חדשה וצביון חדש לחזיונות החיים ואגב זה הם‬ ‫נעשים מוכשרים להיות נכללים בתוך הצורות המשפטיות ולהסדר על פיהן‪ .‬או‬ ‫במלים אחרות‪ :‬כשהמשפט מתלבט בצורך להטביע את חותמו על תופעת חיים‬ ‫חדשה‪ ,‬לפעמים הוא גוזר ואומר שהזיון ‪ x‬יהא נידן כאילו הוא ־‪ ,%‬וזו היא הערמה‬ ‫משפטית או פיקציה‪.‬‬ ‫לכאורה המשפט כ כ ל מ ד ע אחר אין תכליתו אלא לתפוס את המציאות תפיסה‬ ‫שתהא הולמת ושוקלת שקילות גמורה את הריאליות המוחשית‪ .‬אבל השקפה זו אין‬ ‫לה על מה שתסמוך‪ .‬וכשם שהוכיחה תורת ההכרה של הכיוון האידיאלי‪ ,‬שכל מ ד ע‬ ‫אין מטרתו להיות רק גגרר אחר המציאות החמרית‪ ,‬לחקותה ולצלם אותה כמות‬ ‫שהיא‪ ,‬אלא עליו לעקור את עצמו מן העולם המוחשי על מגת לבגות לו עולם של‬ ‫אידיאות שיסודן במחשבה צרופה‪ ,‬ומתוך כך להכניס סדר ושיטה בטבע‪ ,‬כי הוא‬ ‫אינו בא ל כ ל ל סדר של חוקים אלא אנב עיצוב בראשית של המרי מציאות וצורות‬ ‫מחשבה כאחד‪ ,‬כן גם המשפט לפעמים במקום שהוא בא לתפוס את המציאות אין‬ ‫הוא בא ל כ ל ל כ ך אלא אנב יצירה ועיצוב בראשית של צורות משפטיוח‪.‬‬ ‫אילו היה המשפט נמשך אחר המציאות החמרית ומשועבד לה‪ ,‬אז לא היה‬ ‫מקום ליצירה משפטית‪ ,‬כי הריאליות החמרית‪ ,‬המציאות המוחשית מנובשת היא‪,‬‬ ‫מרתקת וכובלת כל שאיפה ליצירה‪ .‬ולפיכך כשרצה המשפט לפרוש את ממשלחו‬ ‫‪ 3‬עיי דברי החי ריח טשרנוביץ‪ ,‬תולדות ה ה ל כ ה היא‪ ,‬עמר ‪ ,182‬שהבחין יפה בין ה ע ר ס ת‬ ‫הדין ל ה ע ר ט ת הסעעה‪ .‬לדעתי תיקון עירובין על ידי ה ע ם ד ת קנה מכאן וקנה מכאן וקנה ע ל‬ ‫נביהן שדינו כחצר היא הערמה דתית או הערמת הדין בלשון החי הניל‪ ,‬ולא ה ע ר מ ת המעשה‪.‬‬ ‫כי זה ה כ ל ל ‪ :‬במקום ששני חזיונות השונים במהותם נידונים באמצעות הכה הדמיון כאילו שווים‬ ‫הם זה לזה‪ ,‬זו היא הערמה משפטית או דתית או הערמת הךין ;עיי לק׳ עמוד ד‪ .‬שם הבאנו‬ ‫את הנדרת ב ל מ ה ם״םון בפיקציה(‪ .‬וכן הוא הדין בתיקון עירובין שהעמדת הקנים הושווה לחצר‪.‬‬ ‫סעאיכ ה ע ר מ ה מעשית שאין בה השוואה של עני חזיונות ונסיון לזהת אותם; ועוד שהנוהנ על‬ ‫פיה נוהנ כ ה ל כ ה ואינו עובר על הדין אלא במחשבה ב ל ב ד ‪ ,‬כגון בםערים ומולח חתיכות רבות‬ ‫ב ב ת אחת ביויט‪ ,‬ואע־פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת‪ ,‬כי למעשה אפשר שכל חתיכה וחתיכה‬ ‫צריכה לו ליויט משום שבשעת םליחתה נראית לו נאה יותר‪ .‬ו ל פ י כ ך כשקבע הרטבים ל ה ל כ ה‬ ‫אחת ההערמות המעשיות הוא הדניש ואמר‪. :‬שאין הערמה זו ניכרת לרואה'‪ ,‬כלוי הוא לא ע ב ר‬ ‫ע ל הדין א ל א רק במחשבה ומשויז היא מותרת )עי׳ לעיל ה ע ר ה ‪ .>2‬זלפייז נראה שההערמה‬ ‫באותו ואת בנו ענפלו לבור ביויט שמעלה את הראשון עימ לשוחטו ואינו שוחטו ואח״כ מ ע ל ה‬ ‫את העני‪ ,‬שהיא הערמה מעשית ולא הערמת הדין‪ ,‬כי באמת אפשר שהשני נאה לו ליויט בשעה‬ ‫שמעלהו מן הבור‪ ,‬ואין כאן השוואה של שני חזיונות‪.‬‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫]ג[‬ ‫נ‬ ‫ע ל חזיונות ותופעות החיים שלא ניתנו להדחק לתוך צורות המשפט הקיימות מכבר‪,‬‬ ‫עקר המשפט את עצמו מן העולם המוחשי על מנת לבנות לו עולם אחר‪ ,‬אידיאלי‪.‬‬ ‫נמצאת ל מ ד שאין המציאות המוחשית ראשונית למשפט והמשפט שני לה‪ ,‬אלא‬ ‫לפעמים המשפט יוצר ריאליות בבחינת מעשה בראשית מתוך הכרח כשאין המציאות‬ ‫החמרית והמוחשית ניתנת להדחק בתוך צורה משפטית מתאימה לה וראויה לה‬ ‫בהחלט‪.‬‬ ‫א ח ד הנילויים הבולטים של מעשה היצירה במשפט הוא בפיקציות ובהערמות‬ ‫המשפטיוח השונות‪ .‬כשיש צורך החיים לחח צורה משפטיה לחזיון חדש שלא ניתן‬ ‫ל ה ד ח ק לתוך הדפוס העתיק של המשפט שעיצבו אותו דורות על דורות‪ ,‬או כשצרכי‬ ‫החיים דורשים לשנוח במה שהוא מן הדפוס העחיק של אחח מהצורות המשפטיות‪,‬‬ ‫בא המשפט באמצעוח ההערמה המשפטיח‪ ,‬הפיקציה‪ ,‬ונחר ואומר‪ ,‬שיהא החזיון‬ ‫החדש נידן כאילו הוא הולם ושוקל שקילות גמורה את אחת הצורות המשפטיות‬ ‫של שיטת המשפט שנתקדשה ע״י המסורה‪.‬‬ ‫בתקופתנו אנו העלה האנס פייהיננר את הרעיון היסודי של פיקציה‪ ,‬העמידו‬ ‫במרכז המחשבה ועשהו פינה ויסוד להבנת כמה חזיונות החיים והמדע‪ .‬הוא הראה‬ ‫ע ל המקום החשוב שהפיקציה תופסת בכל מקצועות ה מ ד ע והפילוסופיה לרבות‬ ‫גם המשפט‪ .‬אמנם במקצוע המשפט כבר קדמוהו רבים‪ ,‬שדנו ע ל הפיקציה המשפטית‬ ‫עוד זמן ר ב לפגי הופעת ספרו של פייהיננר ‪.‬הפילוסופיה של כאילו *‪ .‬גדולי‬ ‫הפילוסופים של המשפט‪ ,‬ט ו ן סאויני‪ ,‬רודולף פון ייהריע*‪ ,‬דימיליוס‪ ,6‬הנרי מיין‬ ‫האננליל ועוד הרחיבו לדון בחזיון של פיקציה במשפט והשתדלו להנדירה ולקבוע‬ ‫אח מקומה הראוי לה זמן ר ב לפני בואו של פייהיננר להעיר את תשומה ל ב החוקרים‬ ‫ע ל מקומה המרכזי שהפיקציה תופסת ב כ ל מקצועות התרבוח‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סאויני מנדיר את הפיקציה המשפטית בערך כזאת‪ :‬כשנולדה צורה משפטית‬ ‫חדשה לרגלי התפתחות החיים וצרכיהם ד ר ך המשפט הוא להכניסה בתוך שיטת‬ ‫המשפט לא כיצירה חדשה לגמרי אלא לקשרה עם אחת הצורות המשפטיות‬ ‫הקיימות‪ ,‬ומתוך כ ך לתת לה צביון של חוק ומשפט שנתקדש כבר עיי המסורה;‬ ‫ובאופן כזה הצורה המשפטית החדשה קובעת לה מקום בתוך המשפט לא כיצירה‬ ‫יש מאין אלא כאזרח שקנה לו שביתה בתוכו מכבר»‪ .‬יש בפרוצס הזה משום הערמה‬ ‫של המחשבה המשפטית שמבקשת לה דרכים ואופנים‪ ,‬בעקיפין אם לא במישרין‪,‬‬ ‫* ההוצאה הראשונה של ה ס פ ר ‪ Die Philosophic des Als-Ob‬של הנס פייהינגר יצאה‬ ‫‪ .1911‬ובמאמרנו זה נשתמש בביטוי של ‪.‬כאילו' כדי לסמן את האופי הפיקטיבי של הפושנ‬ ‫בשנת‬ ‫ובמשמעות דומה לזו שנתן פייהיננר להביטוי ‪.Als-Ob‬‬ ‫‪romischen Rechts, I I I 5‬‬ ‫‪Ihering, Der Geist des‬‬ ‫והלאה‪.‬‬ ‫‪ .Rudolf von‬עמו׳‬ ‫«‬ ‫‪. G . Demelius, Die Rechtsfiktion etc. 1858 6‬‬ ‫י ‪ ,Sir Henry Maine, Ancient Law‬פיב ביהוד ובמקומות רבים בספר‪.‬‬ ‫‪203‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪269‬‬ ‫ד‬ ‫אטלס‬ ‫]ד[‬ ‫כדי להכניס בתוכה את הצורה החדשה ולתת ל ה צביון של פרט בתוך כלל‪,‬‬ ‫כלומר שהחדש אינו אלא פ ר ט שנכלל בתוך כ ל ל ישן‪.‬‬ ‫ונמצא שמטרת ההערמה המשפטית היא להקל ע ל הכנסת צורות חדשות‬ ‫וטופסים משפטיים שנתחדשו בעקבות הזמן לתוך השיטה המשפטית הקיימת‪ .‬צורות‬ ‫משפטיות‪ ,‬שיש בהן לכאורה משום עקירת היסוד של המשפט הקיים‪ ,‬מתקדשות עיי‬ ‫האופי הפיקטיבי שניתן להן‪ ,‬ועיי המושנ של ״כאילו״ החדש נראה כישן‪ .‬ע ל השאלה‬ ‫מה נדחה מפני מה? כלומר הצורה המשפטית החדשה נידחת מפני השיטה או להיפך‪,‬‬ ‫נתנה ההיסטוריה של המשפט תשובה ברורה‪ :‬הצורות והטופסים המשפטיים החדשים‬ ‫נדחים מפני שיטת המשפט‪ ,‬וע׳כ עליהם לקבל צורה פיקטיבית בכדי להכנס לתוך‬ ‫השיטה המשפטית‪ ,‬כי עיי דיחוי זה ניתן לשמור ע ל טהרת המסורה המשפטית ועל‬ ‫השיטה שנתקדשה עיי המסורה‪ .‬ואילו היו הצורות והטופסים החדשים נכנסים לתוך‬ ‫המשפט בעינם וכמו שהם‪ ,‬סכנה כרוכה בדבר שעיי כ ך ישתנו פני שיטת המשפט‬ ‫תכלית שינוי‪ ,‬וע״כ מערים המשפט ונותן צביון פיקטיבי לצורות ולטופסים החדשים‪.‬‬ ‫סוף ד ב ר ‪ :‬הפיקציה היא א ח ד הקרבנות שהאדם מביא לשאיפתו לאחרות‬ ‫ולשיטה‪.‬‬ ‫אמנם הגדרת סאויני עולה יפה רק בנונע לסונ ידוע של פיקציה שיש לקראה‬ ‫בשם פיקציה היסטורית«‪ ,‬שמטרתה היא ל ס ד ר צורה משפטית חדשה בתוך השיטה‬ ‫המשפטית הקיימת עיי זה שנותנים ל ה צביון של ״כאילו׳ ומתוך כ ך החדש נעשה‬ ‫ישן‪ .‬אבל הפיקציה הרבה פנים ל ה )עי׳ לקמן שמנינו ארבעה סונים של פ‪ (.‬ואין‬ ‫בידי הנדרת סאויני להקיף את כולם‪ .‬אכן הנדרה יותר מקיפה‪ ,‬שהולמת את כ ל‬ ‫סוני הפיקציה למיניהם‪ ,‬היא זו של שלמה מייםון‪ ,‬שהיה הראשון להראות ע ל פיקציה‬ ‫בתור מיתודה מדעית‪ ,‬שהנדיר את הפ‪ .‬בערך כזאת‪ :‬פיקציה היא פעולת כ ח‬ ‫הדמיון שעל ידה אנו ממציאים אחדות בתוך ר י ב ו י ‪ -‬א ח ד ו ת שאינה אובייקטיבית‬ ‫ואינה הכרחיתס״‪ .‬ואע״פ שמיימון כוון בזה‪ ,‬כנראה‪ ,‬להנדיר את הפיקציות‬ ‫הפילוסופיות והמטפיזיות‪ .‬כגון המונדות של לייבניץ והאידיאות של קנט‪ ,‬שלדעת‬ ‫מיימון הן אינן א ל א פיקציות״‪ ,‬מ״ם הגדרתו זו עולה יפה גם ביחס לפיקציות‬ ‫המשפטיות למיניהן‪ ,‬שכן כולן אינן במהותן אלא קביעת אחדות בתוך ריבוי של‬ ‫חזיונות שונים בעצם באמצעות כ ח הדמיון‪.‬‬ ‫החזיון של פיקציה מצוי הוא ב כ ל השיטות המשפטיות‪ ,‬בחדשות כבעתיקות‪,‬‬ ‫‪ 9‬אני סשתםש בזה בהנדרתו של ייהריע שהציע את השם פ‪ .‬היסטורית ל כ ל א ל ה הפיקציות‬ ‫שעל ידן החדש נתקשר עם הישן באופן פורמלי‪ .‬וכנון הדונםאות מתולדות הםשפט הרוסי שהבאנו‬ ‫להלן הן פ‪ .‬היסטוריות‪ .‬עי׳ ״הריע שם‪ ,‬עמו׳ ‪.297‬‬ ‫‪ 10‬הנדרתו זו של סייסון נמצאת ב ס פ ר ו ‪ Philosophisches Worterbuch‬עסו׳ ‪.36‬‬ ‫ואני מ ת פ ל א ע ל פייהיננר הדן בארוכה בספרו הגיל ע ל שיטת מייסון בפיקציה‪ ,‬שלא הביא‬ ‫הנדרח ה פ ‪ .‬עפיי מייסון‪ .‬נם פרידריך קונצה בספרו הנדול ע ל סיימון ל א הביאה‪.‬‬ ‫ג נ ל ד ע ת מיימון שהמונדות אינן א ל א פיקציות עי׳ ב ס פ ר ו ‪Streifereien im Gebiete‬‬ ‫‪ ,der Philosophic‬עמו׳ ‪ .30‬ולהשקפתו ע ל האידיאות הקנטיות שהן פיקציות עי׳ בספרו‬ ‫‪ ,Versuch einer neuen Logik‬עמו׳ ‪.206‬‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫]ה[‬ ‫ה‬ ‫ואין המשפט התלמודי בזה יוצא מן הכלל‪ .»2‬בתור משל לפיקציה משפטית במשפט‬ ‫הרומי יכולה לשמש דוגמה זו‪ :‬עפ״י החוק העתיק של רומא צוואה ע ד ר ת כגילוי‬ ‫רצונו האחרון של האזרח הרומי‪ .‬נמצא שאם בשעת גילוי רצונו האחרון אין המצווה‬ ‫אזרח רומי א ל א שבוי הנמצא בידי האויב אינו יכול לצוות כדין וכדת‪ .‬וע״כ כ ל‬ ‫צוואה של רומי הנמצא בשביה אין לה תוקף עפ״י המשפט של רומא העתיקה‪.‬‬ ‫צרכי החיים דרשו שינוי בחוק הזה‪ ,‬שכן אם נקיים בו ‪.‬יקוב הדין את ההר״ יביא‬ ‫לידי קושיים רבים‪ ,‬וביחוד לבני המשפחה של השבוי‪ .‬וע״כ בא החוק בשם ‪Lex‬‬ ‫‪ Cornelia‬וקבע פיקציה ידועה בשם ‪ Fictio legis Cornelia‬ואמר‪ :‬יהא חשוב‬ ‫השבוי ‪.‬כאילו״ הוא מת בשעה שנשבה‪ ,‬ונמצא שהצוואה שעשה האזרח הרומי לפני‬ ‫שעת שביו נחשבת ‪.‬כאילו" היא נילויו האחרון של האזרח הרומי‪.‬‬ ‫וכן דונמה מ ו ‪ :‬עפ״י המשפט העתיק של רומא ר ק ע ל היורש לטעון טענת‬ ‫ירושה לפני הפריטור והוא מזכהו בנכסי המריש‪ .‬אבל בהמשך הזמן צרכי החיים‬ ‫דרשו שנם הקונה‪ ,‬שקנה את נכסי המריש טרם מותו שנמכרו בכדי לשלם את‬ ‫חובותיו‪ ,‬יטעון טענת זכיה לפני הפריטור ע ל מנת לזכותו בנכסי המריש‪ .‬א ב ל זה‬ ‫אפשר היה לעשות רק בשני אופנים‪ :‬או ל ת ת צורה חדשה למשפט העתיק ולנסחו‬ ‫באופן כזה שיהא כולל בו גם את הקונה ולאמר שקונה דינו כיורש‪ ,‬או לאמר שיהא‬ ‫הקונה את נכסי המריש נחשב ‪.‬כאילו" יורש הוא‪ .‬והמשפט הרומי בחר ב ד ר ך השניה‪,‬‬ ‫כלומר המשפט הרומי בכר להחשיב את הקונה כיורש ולקבוע בזה פיקציה משפטית‪,‬‬ ‫כי הקונה אינו יורש במציאות‪ ,‬מלשנות מן המטבע של המשפט העתיק שטבעו בו‬ ‫חכמים‪ .»3‬וכן נם ‪ ,Bonorum possessor‬היינו מי שניתנת לו הרשות ע״י הפריטור‬ ‫לירד בנכסי הפריש עוד טרם שנתבררה זכותו בתור יורש‪ ,‬או ב ע ל חוב היורד‬ ‫בנכסי המריש בנביח חובו ולא בתור יורש כ ל ל וכלל‪ ,‬נידון כיורש ואע״פ שבמציאות‬ ‫אינו יורש‪ ,‬והיא ג״כ פיקציה* ‪.1‬‬ ‫כשם שמיון מדעי הוא ההנחה והדרישה הראשונה של כמה ממדעי הטבע והרוח‪,‬‬ ‫כנון חורה הצמחים‪ ,‬תורת החיות ותורה החברה‪ ,‬כן עלינו להשחדל ולהכניס סדר‬ ‫ושיטה בריבוי של התופעות והטיפוסים הפיקטיביים שבמשפט ההלמודי ולחלקם‬ ‫לסונים שונים כ ד י מתוך כ ך להניע למיון מדעי של החזיון פיקציה‪ .‬וכשנוסיף לחקור‬ ‫בחזיון הזה כדי לעמוד ע ל טיבו נראה שאין א ח ד הוא אצל כ ל התופעות הפיקטיביות‬ ‫א ב ל יחנלו בו שינויים יסודיים‪ ,‬שיוכלו לשמש בסיס לחלוקה מדעית של התופעות‬ ‫האלה‪ .‬ולדעחי יש לחלק את הפיקציוח‪ ,‬ההערמוח המשפטיות שבתלמוד לארבעה‬ ‫‪ 12‬בין החכמים העברים שדנו בחזיון זה של פיקציה משפטית בתלמוד הם הריח טשרנוביץ‪,‬‬ ‫תולדות ה ה ל כ ה חיא‪ ,‬עמו׳ ‪ 174‬ואילך‪ ,‬וחיב עמו׳ ‪ ,147‬והרי־ש צורי זיל שהקדיש לשאלה זו מאמר‬ ‫מיוחד בשם ‪.‬החשבה חוקית' ב ס פ ר היובל לר׳ ביט לוין‪ .‬ואני בחרתי בביטוי ‪ .‬ה ע ר מ ה משפטית״‬ ‫כדי לסמן את החזיון של פיקציה משפטית; ואעיס שהוא צ ר מהכיל את כ ל התופעות השונות‬ ‫של ס‪ ,.‬כי יענן פ‪ .‬כ א ל ה שהן יצירות חדשות משפטיות ואין בהן משום הערמה כ ל ל ‪ ,‬מיס ראוי‬ ‫לדעתי להשתמש בביטוי זה ולהרחיב את תכנו‪.‬‬ ‫‪ 13‬הדונמאות ה א ל ה הן עס׳י ס פ ר ו של ייהריננ‪ ,‬שם עמו׳ ‪ 293‬ואילך‪.‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫עי׳ באנציקלופידיה ‪ , I I I ,Pauly-Wissowa‬עמו׳ ‪ ,208‬עיד התפתחות המושנ הזה‬ ‫ו‬ ‫אטלס‬ ‫סוגים‪ .‬הסוג הא׳ הוא הפיקציה ההיסטורית שכבר הרביתי לדון בה‪ ,‬חו היא הפ‪.‬‬ ‫שעל ידה אנו קובעים מקום לצורה משפטית חדשה בתוך השיטה הטשפטית הקיימת‪.‬‬ ‫הסונ הב׳ כולל את הפיקציוח הבאוח להנביל ולצמצם את זכותו הקנינית של האדם‬ ‫הפרטי‪ ,‬ובחור יסוד להנבלה זו נאמר בהן ״על מנח כן הנחיל יהושע את הארץ"‬ ‫או ״תנאי בי׳ד הוא׳ וכדומה‪ .‬ואני מציע לסמנה בשם פיקציה היסטורית־תנאית‪.‬‬ ‫סונ מיוחד של הערמה משפטית מהוות הפיקציות ה א ל ה שיש לקראן בשם‬ ‫דונםתיות‪ .‬נם בהן מועלות אי־שקילות ואי־התאמה שבין המציאות המוחשית והמציאות‬ ‫המשפטיח‪ ,‬נם בהן אין המשפט נמשך אחר המציאות המוחשית‪ ,‬אינו משועבד לה‬ ‫ואינו קשור בה קשר של סיבה ומסובב‪ .‬אבל ל א הרי הפיקציה הדונמתית כהרי‬ ‫הפיקציה ההסיטוריח‪ ,‬כי בעוד שהאחרונה מטרתה היא לקבוע ולסדר תופעה‬ ‫חדשה בחוך אחת הצורות המשפטיוח הםסורחיוח‪ ,‬חכליהה של הפיקציה הדונסתית‬ ‫היא ליצור צורה משפטית חדשה בהחלט‪ .‬יש בהערמות הדונמחיוח משום יצירה‬ ‫מתוך קפיצה מ ע ל המציאות המוחשית אל עולם אידיאלי ודמיוני‪ .‬בתור דונמה‬ ‫לפיקציה דונמחיח יכול לשמש המאמר התלמודי ״ניטו וידו באין כאחד״*«‪.‬‬ ‫ולבסוף הסונ הד׳ הכולל בו אח הפעולוח הפיקטיביוח‪ .‬בכ׳מ שנאמר בתלמוד‬ ‫״כופין אותו ע ד שיאמר רוצה אני׳ הבעת רצונו כזו של האדם פיקטיבית היא‪ ,‬כי‬ ‫מעשה הנעשה מתוך אונס וכפייה אינו אלא פעולה חיצונית‪ ,‬אבל אין כאן הבעת‬ ‫רצונו החפשי של הסוביעקט המשפטי‪ .‬ובמקום שהמשפט דורש ואומר שרצונו של‬ ‫הסוביעקט הוא המכריע בדבר‪ ,‬נעדר למעשה הנעשה מחוך אונם וכפייה כ ל תוקף‬ ‫משפטי‪ .‬ומ״מ החשיבו חכמי התלמוד לפעמים אח פעולח האדם שבאה מתוך כפייה‬ ‫והכרח ״כאילו׳ היא נעשיח מחוך רצון וחופש ונתנו ל ה ע ר ך משפטי‪ ,‬א ב ל באמת‬ ‫אינה אלא פעולה פיקטיבית‪ .‬ובפרטות אדון על כ ל א ח ד מארבעת הסונים ה א ל ה‬ ‫של פיקציה בהמשך המאמר‪ ,‬שכל א ח ד מד׳ פרקיו מוקדש לסוג מיוחד של הערמה‬ ‫משפטית‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫בריש פ׳ המפקיד‪ ,‬ב״מ ל״נ ב׳‪ ,‬שנינו‪ :‬המפקיד אצל חברו בהמה או כלים‬ ‫ונננבו וכו׳ שילם ולא רצה לשבע וכוי נמצא הגנב משלם תשלומי כ פ ל וכוי‪ ,‬למי‬ ‫משלם? למי שהפקדון אצלו‪ .‬ואמרו בנמ׳‪ :‬מחקיף ל ה רמי בר חמא והא אין אדם‬ ‫‪ 15‬עיי ייהריננ שם‪ ,‬עמו׳ ‪ ,299‬שמסמן את הפיקציה של ‪.‬אישיות טשפטית* בשם פ‪ .‬דונסתית‪.‬‬ ‫החברה‪ ,‬המוסד וכיוצא בהם אינם אישיות במציאות‪ ,‬ומים במובן משפטי אנו מחשיבים את ה ח ב ר ה‬ ‫כאישיות משפטית‪ ,‬ואין זה א ל א פיקציה‪ ,‬והוא כותב להבחין בין שני סוני הפיקציה‪Aber der :‬‬ ‫‪Zweck 1st hier nicht Erleichterung der Anknupfung eines neuen Rechts‬‬‫‪satzes an das bisherige Recht, sondern Erleichterung der juristischen Yor‬‬‫‪ .stellung‬כלו׳ יש בפ‪ .‬הדונמתית משום נתינת שם לצורה טשפטית חדשה בכדי ל ה ק ל על‬ ‫הציור המשפטי‪ ,‬ואעיפ שהמושנ שאנו משתמשים בו כדי לסמן את הצורה החדשה יש לו תוכן‬ ‫ידוע ומסוים שאינו הולם אותה‪.‬‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫ז‬ ‫מקנה ד ב ר שלא בא לעולם? וכוי‪ .‬אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה‬ ‫ותשלמני הרי פרתי קנויה ל ך מעכשיו‪ .‬טעם זה‪ ,‬שהשומר קונה את ה כ פ ל וד׳ והי‬ ‫משום שבעל הפרה הקנה לשומר את ה פ ר ה בשעה שמסרה לו לשמירה בתנאי‬ ‫שישלם לו את דמיה ולא יפטר השומר את עצמו בשבועה‪ ,‬אין זה קביעת עובדה‬ ‫מציאותית שהבעלים באמת מכרו לו את ה פ ר ה על תנאי זה‪ ,‬אלא רבא מבאר את‬ ‫טעם ה ה ל כ ה שבמשנה שהיא מחשיבה את השומר ‪.‬כאילו" הוא ב ע ל הפרה‪ .‬כלומר‬ ‫המשפט דן את השומר כ ב ע ל הפרה משנתמלא תנאי זה‪ .‬ופירוש הדברים ‪.‬נעשה‬ ‫כאומר לו לכשחננב וחרצה וחשלמני הרי פרתי קנויה ל ך מעכשיו" הוא שעלינו‬ ‫להחשיב את השומר כבעלים ואח ב ע ל הפרה ‪.‬כאילו" התנה כזאת‪ ,‬ואין זה אלא‬ ‫פיקציה משפטית‪ .‬וכשהתקיף ר׳ זירא על דברי רבא שם בנמ׳ ואמר‪ :‬אי הכי אפילו‬ ‫ניזותיה וולדותיה נמי‪ ,‬אלמה חניא חוץ מנקותיה וולדוחיה? ואמרה הנמ׳‪. :‬אלא‬ ‫אמר ר׳ זירא נעשה כאומר לו חוץ מניזותיה וולדותיה״ גם הוא לא בא לקבוע עובדה‬ ‫אלא הערמה משפטית ולבאר אח ה ה ל כ ה בזה‪ ,‬שהיא מחשיבה את השומר כבעלים‬ ‫רק כדי לקנות את ה כ פ ל וד׳ והי‪ ,‬אבל לא לקגות גם את הגיזות וולדות‪ .‬והפיקציה‬ ‫בזה עוד בולטת ביותר‪ ,‬שכן השומר נחשב לבעלים רק לשם מטרה ידועה‪ ,‬כלו׳‬ ‫לקנות את הכפל‪ ,‬שהוא ‪.‬שבחא דאתי מעלמא"‪ ,‬אבל לא לקנות גם את הניזות‬ ‫וולדות‪ ,‬שהם ‪.‬שבחא דמנופא"‪ .‬ועפ״י הנדרתו של פייהיער שטיבה של פיקציה‬ ‫להיות סותרת אח עצמה‪ ,!6‬בנידון דידן הסחירה ברורה למדי‪ ,‬שכן השומר נידן‬ ‫כבעלים רק לשם חכליח ידועה )לקנות ה כ פ ל וד׳ והי(‪ ,‬אבל אינו בעלים במציאות‬ ‫ולכל דבר‪ ,‬שהרי אינו קונה את הנקות וולדות מזמן היותה של ה פ ר ה ברשותו של‬ ‫השומר‪ .‬ובצורה ההניונית של הפיקציה ההיסטורית ב כ ל ל כן צורתה בעניננו‪ ,‬שהרי‬ ‫‪) x‬השומר( ניתן לדון כאילו הוא ‪) y‬בעלים(‪.‬‬ ‫ובסוף הסוניא שם‪ :‬א״ד אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתננב ותרצה ותשלמני‬ ‫סמוך לנניבותה קנויה לך‪ .‬ולפי׳׳ז אין להקשוח‪ :‬אי הכי אפי׳ גיזוחיה וולדותיה נסי?‬ ‫אבל ברור שרבא לא ר צ ה לאמר בזה‪ ,‬שבאמת הבעלים מקנים לשומר את ה פ ר ה‬ ‫סמוך לנניבותה כשמוסרה לשמירה‪ ,‬שהרי מסתבר שלא עלה על ד ע ת הבעלים‬ ‫שיבא לידי כ ך ונם אפשר שלא ידע אח דיני שמירה ונניבה ל כ ל פרטיה‪ .‬אין זאת‬ ‫אלא שכוונת רבא היא לאמר שיהא השומר נחשב ‪.‬כאילו" הוא נעשה לבעלים מסמוך‬ ‫לנניבוחה וכאילו מכרוה לו כששלם ולא רצה לישבע‪ .‬ונמצא שנם בזה הסתירה‬ ‫למציאות בולטח למדי‪ ,‬שהרי השומר אינו הבעלים ממש‪ ,‬אלא הדין מחשיב את‬ ‫השומר כבעלים מזמן ידוע בכדי להקנות לו את ה כ פ ל וד׳ והי‪.‬‬ ‫ואביא בזה דונמאוח אחדות מן התלמוד שעפ״י רוב במקום שהש״ס משחמש‬ ‫בביטוי ‪.‬נעשה כ ‪ " . . .‬הוא בא בזה לקבוע פיקציה היסטורית‪ .‬בב״ק ק״ב ב׳‪ :‬רוע!‬ ‫א ח ד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בניו‪,‬‬ ‫כלו׳ אין לו לגזבר לא בכסות אשתו למשכנו בשביל ה ע ר ך וכן לנבי מקדיש לא‬ ‫הוו ב כ ל ל גכסים להקדישו )רש״י(‪ .‬והתקשו שם מ ס ׳ בטעם ההלכה‪ ,‬ובסוף הסוגיא‬ ‫‪ !6‬עי׳ ס פ ר ו הנ״ל‪ ,‬הוצאה שביעית ושסינית‪ ,‬עסו׳ ‪.172‬‬ ‫ח‬ ‫אטלס‬ ‫]ח [‬ ‫שם אמרו‪ :‬אלא אמר ר׳ אבא כל המקדיש נכסיו נעשה כסי שהקנה להן כסות‬ ‫אשתו ובניו מעיקרא‪ .‬הרי נם בזה באור ההלכה הוא בהנחה פיקטיבית‪ ,‬כי אעיפ‬ ‫שאין אנו יודעים בברור אם הקנה את הדברים לאשתו ובניו‪ ,‬מ*מ עלינו להניח כן‪.‬‬ ‫ביהוד עולה האופי הפיקטיבי של ה ל כ ת מעמד שלשתן עפ״י הטעם שנתן לה‬ ‫אמימר בניטין י״נ ב׳‪ ,‬באמרו‪ :‬נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות שעבדנא ל ך ל ד י ד ך‬ ‫ולכל דאחו מחמתך‪ .‬ופי׳ רש״י‪ :‬נעשה כאוסר לו לוה לסלוה בשעת מתן מעות‬ ‫דהלואה משעבדנא מהשתא ל כ ל מאן דאתי מחמחך‪ ,‬ה ל כ ך כי איל תנהו לפלוני‬ ‫אינלאי מילתא דמשעת מתן מעות אשחעבד ליה‪ .‬עפ״י טעם זה בדין מע״ש יוצא‬ ‫שאנו מיחסים ללוה דברים שלא אמרם והחחייבות שלא קבל על עצמו בפירוש אך‬ ‫ורק לשם מטרה זו כדי לתת לדין מעיש מקום בשיטה המשפטיח של החלמוד ולאמר‬ ‫שיסודו של דין זה הוא בהתחייבות שהלוה מקבל על עצמו בשעת ק ב ל ת המעות‪,‬‬ ‫וכשאמר לו המלוה ללוה תנהו לו במעיש אינלאי מילתא למפרע שהלוה השתעבד‬ ‫לו‪ ,‬ואין זה אלא פיקציה‪ .‬ועפ״י הנדרתנו בפיקציה היסטורית‪ ,‬שמטרחה היא לחת‬ ‫לדין חדש טעם ויסוד עפ״י דין ידוע וקבוע מכבר‪ ,‬הפיקציה של מע״ש עפיי הטעם‬ ‫שנתן לו אמימר היא נ״כ היסטוריה‪ .‬והנה בנמ׳ שם הקשה ר ב אשי לאמימר‪ :‬אלא‬ ‫מעתה הקנה לנולדים ד ל א הוי בשעת מתן מעות הינ ד ל א קנו דאפי׳ לר״מ וכוי•‬ ‫וע״כ מציע ר ב אשי טעם הדין‪. :‬בההיא הנאה דקא משתניא ליה בין מלוה ישנה‬ ‫למלוה חדשה נמר ומשעבד נפשיה״‪ .‬לפי טעם זה של ר ב אשי יסוד הדין של מע״ש‬ ‫הוא במציאות ריאליח־ממשיח‪ ,‬כי אנו משערים אח רצונו וחפצו של הלוה ואת‬ ‫נמירת דעתו באופן ריאלי‪ .‬והקשו בנמ׳ על דברי ר ב אשי‪. :‬אלא מעתה כנון הני‬ ‫דבי בר אלישיב דכפתי ושקלי לאלתר ה׳נ ד ל א קנו‪ ,‬וכי תימא ה׳נ א״כ נתת דבריך‬ ‫לשיעורין״‪ .‬כלו׳ אם יסודו של הדין הוא ברצונו של הלוה משום שהוא מבכר מלוה‬ ‫חדשה ע ל מלוה ישנה‪ ,‬נמצא שבמקום שאנו יודעים שאין רצונו ב כ ך ל א יהא דין‬ ‫מע״ש נוהג בו‪ .‬וע״כ מציע מר זוטרא ואומר‪. :‬דעי ת ל ה מילי שתהו רבנן כ ה ל כ ת א‬ ‫בלא טעמא‪ ,‬ח ד א הא* וכוי‪ .‬וכתבו בתום׳‪ :‬כהלכתא בלא טעמא פי׳ מה שמועיל‬ ‫לקנות אבל טעם יש למה תקנו חכמים‪ ,‬מע״ש תקנו שלא יצטרך לטרוח ולעשות‬ ‫קניינים וכוי‪ .‬כלו׳ יש לדין זה טעם תכליתי וסוציאלי אבל ל א טעם סיבתי‪ ,‬כי אין‬ ‫לקבוע לו מקום בשיטה המשפטית הקיימח‪ .‬ועפ״י הנדרחנו בפיקציה הדונמתית‪,‬‬ ‫שמטרתה היא לקבוע דין חדש שאין לו יסוד בשיטה המשפטית‪ ,‬דין מע״ש עפ״י‬ ‫דברי מר זוטרא הוא נ״כ פיקציה דונסתית‪ ,‬כי אע״פ שיש לדין זה יסוד סוציאלי‪,‬‬ ‫מ״מ אין לו יסוד בשיטת הקניינים של המשפט התלמודי‪ .‬נמצא שבםוניא זו יש לפנינו‬ ‫ויכוח ע״ד יסודו של דין מע״ש‪ ,‬אם הוא בפיקציה היסטורית )אמימר>‪ ,‬במציאות‬ ‫ממשית )רב אשי( או בפיקציה דונמתיח )מר זוטרא>ז!‪.‬‬ ‫ז! כנראה ת פ ס הח׳ צורי זיל את דין מעיש כ״החשבה חוקית׳ ר ק עפיי דברי טר זוטרא‬ ‫שאמר שזהו א ח ד משלשת ה ד ב ר י ם אשר ‪.‬עווינהו רבנן ה י ל כ ת א ב ל א טעמא'‪ ,‬א ב ל ע ל ד ב ר י‬ ‫אמימר שמבאר טעם הדין ‪.‬נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות' וכוי הוא כותב עם )עסו׳ קפיח(‪:‬‬ ‫‪.‬אנו רואים נם פ ה שהיה מ ד ר כ ו ל ב ס ס החיובים והשעבודים על פירוש הכוונה׳‪ .‬ואם באמת‬ ‫כוונתו ע ל הלוה היתה להתחייב ל כ ל מי שיבא מחמת הםלוה אין כאן פיקציה‪ .‬א ב ל הנכון הוא‬ ‫] [‬ ‫ט‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫ט‬ ‫עוד דונמא בירושלמי ב״מ פיה היד‪ :‬תני רשב״ג אומר מפרין על שדהו ואינו‬ ‫חושש משום רבית‪ ,‬כיצד קבל הימנו בעשרה בורין הטין איל תן לי ס ל ע אחד ואני‬ ‫נותן ל ך שנים עשר כורין לגורן מותר‪ .‬ר׳ יוחנן אמר מפני שהשדה מצויה להתברך‪.‬‬ ‫דיל אמר נעשה כמשכיר לו שדה ביוקר )היינו טעמא דכשנותן לו המעות לאו‬ ‫אדעתא שיוסיף לו בחכירות בשביל הלואה‪ ,‬אלא דנעשה כמשכיר לו שדה ביוקר‬ ‫יותר‪ ,‬ומפני שזה מוציא המעות על גוף השדה ומתעסק בה יפה יפה משתבחת היא‬ ‫וחבירתה יותר שוה ביוקר משארי שדות‪ ,‬פ״מ>‪ .‬הרי בכאן אע״פ שלא אמר המוכר‬ ‫למשכיר בשעה שבקש ממגו את ה ס ל ע שדעתו להוציא את המעות על גוף השדה‪,‬‬ ‫מ״מ מחשיבים אותו ‪.‬כאילו' הוא לוה את הכסף למטרה זו וכאילו הוא משלם לו‬ ‫שנים עשר כורים לגורן עבור חכירת השדה‪.‬‬ ‫ואביא עוד דוגמאות אחדות אשר יסוד ההלכה שבהן נעוץ בהנחה פיקטיבית‪.‬‬ ‫שנינו במשנה ב״מ צ״ט א׳‪ :‬השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו וכוי‬ ‫ומתה פטור‪ ,‬אמר לו השואל שלחה לי וכו׳ חייב‪ .‬ושאלו בנמ׳‪ :‬ביד עבדו חייב‪,‬‬ ‫יד ע ב ד כיד רבו? אמר שמואל ב ע ב ד עברי וכוי‪ ,‬ר ב אמר אפי׳ תימא ב ע ב ד כנעני‬ ‫נעשה כאומר לו הכישה במקל והיא תבא‪ .‬מיתיבי השואל הפרה ושלחה לו וכוי‪,‬‬ ‫אמר ל ך ר ב לא תימא נעשה כאומר לו אלא אימא באמר לו הכישה במקל וכו׳‪.‬‬ ‫הרי רק מתוך הקושיא שהקשו בגמ' ע ל דברי ר ב מן הברייתא הוכרחו לפרש את‬ ‫דבריו‪ . :‬ל א תימא נעשה כאומר לו אלא אימא באמר לו״ וכו׳‪ ,‬אבל ר ב בעצמו‬ ‫נראה שפירש את דברי המשנה שדינו של השואל הוא ‪.‬כאילו״ אמר לו הכישה במקל‬ ‫ואע״פ שלא אמר כן מפורש‪ ,‬ואין זה אלא הנחה פיקטיבית‪.‬‬ ‫כיוצא בו בכתובות‪ ,‬נ״ח בי‪ ,‬שנינו במשנה‪ :‬המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו‬ ‫עושה ואוכלת‪ ,‬המותר ר״מ אומר הקדש ר״י הסנדלר אומר חולין‪ .‬ואמרו בנמ׳‪:‬‬ ‫אמר ר״ל לא תימא טעמא דרימ משום דקסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם‬ ‫)כלו׳ מעשה ידיה שהקדישן ע ד שלא עשאתן( אלא טעמא דר״מ מתוך שיכול לכופה‬ ‫למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם )כלוי למי שבראן וידים‬ ‫איתנהו בעולם‪ ,‬רש״י>‪ .‬הרי בכאן הוא הקדיש מפורש את מעשה ידיה‪ ,‬ואעפ״כ אנו‬ ‫מחשיבין אותו ‪.‬כאילו״ הוא הקדיש את ידיה לעושיהן‪ .‬יתר על כן‪ :‬אפי׳ כשמקדיש‬ ‫מפורש את ידיה לעושיהן אין הקדש כל מה שהיא עושה‪ ,‬שהרי כולם מודים שהיא‬ ‫עושה ואוכלת‪ ,‬כלו׳ שיש לה מזונות ממעשה ידיה‪ ,‬ור״מ האומר הקדש כוונתו למותר‪,‬‬ ‫ז״א העודף על מזונותיה‪ .‬ונמצא שר״מ מבחין בדברי המקדיש מעשה ידי אשתו‬ ‫ומכניס לתוכם כוונה שאינה הולמת את הדברים עצמם ר ק לשם מטרה זו כ ד י‬ ‫שהעודף על המזונות ממעשה ידיה יהא הקדש‪ ,‬ואע״פ שהוא הקדיש מפורש את‬ ‫מעשה ידי אשתו ולא את ידיה לעושיהן‪ .‬וחכמי התלמוד‪ ,‬כנראה‪ ,‬הרנישו בחידוש‬ ‫שבדבר ובאי־ריאליות שבהלכה זו ושאלו‪ :‬והא לא אמר לה הכי? ושנו‪. :‬כיון‬ ‫דשמעינן ליה לר״מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה נעשה כאומר לה יקדשו‬ ‫שלפי ד ע ת אמיסר ה ל כ ה זו היא פיקציה היסטורית ולפי דברי ס ר זוטרא פ‪ .‬דוגסתיח‪ ,‬וכסו‬ ‫שבארנו‪.‬‬ ‫אטלס‬ ‫]י[‬ ‫ידיך לעושיהך‪ ,‬כלו׳ עלינו להכניס בתוך דברי המקדיש כוונה זו הואיל ואין אדם‬ ‫מוציא דבריו לבטלה‪ .‬ואע״פ שאפשר שמתוך חוסר ידיעה בהלכה זו‪ ,‬שאין אדם‬ ‫מקדיש דבר שלא בא לעולם‪ ,‬כוון המקדיש באמת למעשה ידיה‪ ,‬מ׳מ ה ה ל כ ה‬ ‫מחשיבה את דבריו ‪.‬כאילו* הקדיש את ידיה לעושיהן‪ ,‬והנחה פיקטיבית היא‪.‬‬ ‫עוד דוגמא בכתובות‪ ,‬ע׳ עיא ובי‪ ,‬בענין המדיר אח אשחו מליהנות לו‪ ,‬שאלה‬ ‫ה נ ס ‪ :‬וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה כ ל כמיניה ד מ פ ק ע ליה שעבודיה?‬ ‫ותירצו‪. :‬מתוך שיכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונוחיך נעשה כאומר לה צאי‬ ‫מעשה ידיך במזונוחיך"‪ .‬נם בזה אין יסודה של ה ה ל כ ה בעובדה מציאותית אלא‬ ‫בהנחה פיקטיבית שהדין מחשיבו ‪.‬כאילו׳ הוא אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ונביא בזה עוד דונסאוח אחדות לפיקציה היסטורית מהמשפט הדתי‪ .‬במשנה‬ ‫ר*ה כ״נ ב׳ שנינו‪ :‬בראשונה לא היו זזין משם כ ל היום )כלו׳ העדים שבאו להעיד‬ ‫בקידוש החודש ביום השבת וכו׳ לפי שיצאו חוץ לתחום והיוצא חוץ לתחום אין לו‬ ‫אלא ד׳ אמות‪ ,‬רש״י>‪ ,‬התקין דיג הזקן שיהו םהלכין אלפים אמה ל כ ל רוח‪ ,‬ולא‬ ‫אלו ב ל ב ד אלא אף החכמה הבאה ליילד והבא להציל סן ה ד ל ק ה וכו׳ הרי אלו‬ ‫כאנשי העיר ויש להם אלפים אמה ל כ ל רוח‪ .‬הרי במציאות אלו הבאים להעיד‬ ‫ולהציל ביום השבת אינם מאנשי העיר‪ ,‬אלא שריג התקין שיהיו נחשבים לענין דין‬ ‫זה של יציאה מחוץ לתחום ״כאילו׳ הם מאנשי העיר‪ ,‬ופיקציה היא‪.‬‬ ‫כיוצא בו שאלת נדרים שפותחים בחרטה‪ ,‬כלו׳ שהחכם המתיר את הנדר‬ ‫לפתוח ולאמר לו‪ :‬האם נדרת על ד ע ת כן וכן‪ ,‬ובאופן כזה הוא עושה את‬ ‫לנדר טעוח )נדרים כ׳א ב׳ א אינה אלא פיקציה בלבד‪ .‬כי באמת אין כאן‬ ‫אלא שהחכם המתיר את הנדר הוא שעושהו ‪.‬כאילו׳ בטעות יסודו‪ .‬ומשויז‬ ‫במשנה‪ :‬היתר נדרים פורחין באויר ואין להם ע ל מה שיסמכו )חנינה י׳ אי(‪.‬‬ ‫רשאי‬ ‫הנדר‬ ‫טעות‬ ‫אמרו‬ ‫וכ״נ הדין של דופן עקומה בסוכה יסודו בפיקציה‪ .‬במשנה סוכה י״ב א׳ שנינו‪:‬‬ ‫הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה )דאויר פוסל בשלשה אפיי‬ ‫סן הצד‪ ,‬רשיי( בית שנפחת וסיכך על נביו וכו׳ פסולה וכוי‪ .‬וכתב רש׳י‪. :‬ומכאן‬ ‫אני אומר ומפרש הא דאמרינן שבסכך פסול מן ה צ ד אפרינן דופן עקומה להכשיר‬ ‫ע ד ד״א היינו דחשבינן ל ס כ ך כ א י ל ו מן הדופן ונעקם ונכפל למעלה‪ ,‬ובאוירה‬ ‫ליכא למימר הכי; ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחח ה ס כ ך‬ ‫פסול ומגיע ל ס כ ך כשר וכוי דאיכ גם נכי אויר נמי נימא הכי״י״‪ .‬והרםבים בפיב‬ ‫מהל׳ סוכה הי׳ד כתב‪ :‬אם יש משפת ה ס כ ך הכשר ולכותל ד׳א פסולה פחות מיכן‬ ‫רואין כ א י ל ו הכוחל נעקם ויחשב זה ה ס כ ך הפסול מגוף הכותל וכשרה וכו׳״׳‪.‬‬ ‫והנה בין שנאמר כרש׳י ״דחשבינן את ה ס כ ך כאילו מן הדופן ונעקם* ובין שנאמר‬ ‫כהרמבים ש״רואין כאילו הכותל געקם ויחשב זה ה ס כ ך הפסול מנוף הכותל* אין‬ ‫זה אלא פיקציה‪.‬‬ ‫כיוצא בו יסודה של תקנת ה ל ל בפרחבול הוא בפיקציה‪ .‬בשביעיח פ״י מ׳ג‪:‬‬ ‫‪ 18‬עי׳ עוד רשיי סוכה ד־ א' דיה פחות סד־א‪.‬‬ ‫»‪ 1‬עי׳ נם פי׳ המשניות ל ה ר ס ב י ם לסמנה סוכה י׳ב‪.‬‬ ‫]יא[‬ ‫יא‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫‪,‬‬ ‫פרוזבול אינו משמט זה א ח ד מן הדברים שתקן ה ל ל הזקן ובו ‪ .‬וזה גופו של פרוזבול‬ ‫מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאנבנו‬ ‫כ ל זמן שארצה וכו׳‪ .‬ופי׳ הרמב׳ם‪. :‬מוסר אני לכם אני מעיד אתכם ע ל כ ך וכך‬ ‫וכו׳ וכבר התבאר שהפרחבול הוא מדרבנן"‪ .‬כלו׳ פרחבול אינו א ל א מסירת דברים‬ ‫ב ל ב ד ומשו״ז אינו אלא מדרבנן‪ ,‬אבל המוסר שטרותיו לב״ד אינו משמט מדאורייתא‬ ‫כמפורש שם מ״ב‪ .‬אולם רש״י כ ת ב בפירוש דין פרחבול עיטין ל״ו א׳(‪. :‬מוסרני‬ ‫אני לכם את שטרותי שאתם תהיו נונשים ואני לא אנוש‪ /‬ומשמע לפי״ז שבפרוזבול‬ ‫עליו למסור את שטרותיו לב״ד ותקנת פרוזבול ומוסר שטרותיו לב״ד היינו הך‪.20‬‬ ‫ואע״פ שלדעת כ ל הראשונים חוץ מרש״י פרוזבול ומוסר שטרותיו לב״ד שני‬ ‫דברים הם ואין בפרוזבול א ל א רק מסירת דברים בלבד‪ ,‬מ׳מ משמע מתוך סמיכת‬ ‫תקנת פרוזבול לדין המשנה של המוסר שטרותיו לב״ד שיסודו של א ח ד נעוץ בשני‪,‬‬ ‫והוא לפ״ד בזה‪ ,‬שיסוד תקנת פרוזבול הוא בפיקציה משפטית‪ ,‬שבמסירת דברים‬ ‫לב״ד יהא נחשב כאילו מסר את שטרותיו לב״ד‪ .‬ובאמת כן נראה מן הספרי לפסוק‬ ‫ט״ו נ׳‪. :‬ואשר יהיה ל ך את אחיך ולא של אחיך בידך‪ ,‬מכאן אתה אומר המלוה‬ ‫על המשכון אין שביעית משמטת; את אחיך תשמט ידך ולא המוסר שטרותיו ל ב ׳ ד ;‬ ‫מכאן אמרו ה ל ל התקין פרוזבול ספני תיקון העולם׳ וכו׳‪ .‬הרי המוסר שטרותיו‬ ‫ל ב ׳ ד שאינו משמט נלמד מן הפסוק‪ ,‬והדברים ‪.‬מכאן אמרו ה ל ל התקין פרוזבול״‬ ‫ובו׳ נראה שפירושם הוא לאמר שהלל הסמיך תקנת פרוזבול למוסר שטרותיו לב״ד‬ ‫שהוא דין תורה‪ ,‬שבמסירת דברים לב״ד‪ ,‬שהוא פרוזבול‪ ,‬יהא דינו כמוסר שטרותיו‪.‬‬ ‫וכן נראה נם מן הירושלמי שביעית‪ ,‬פ״י ה״ב‪. :‬מכאן סמכו לפרוזבול שהוא מן‬ ‫התורה‪ .‬ופרוזבול ד ב ר תורה הוא? כשהתקין ה ל ל סמכוהו ל ד ב ר תורה"‪ .‬ופי׳‬ ‫הדברים הוא דהמוסר את דבריו לביד‪ ,‬שזהו עיקר תקנת פרוזבול‪ ,‬יהא דינו כאילו‬ ‫מסר את שטרותיו לב״ד‪ ,‬ואין זה אלא הערמה משפטית‪ ,‬פיקציה‪ .‬ובאמת כן יוצא‬ ‫ברור מדברי הר״ן בפ׳ השולח שכתב‪. :‬דהיכא דמסר שטרותיו ממש דאורייתא‬ ‫היא אלא דאתא ה ל ל ותקן דאע׳ג ד ל א מסר ואפילו אינן בידו נמי כי אמר מוסרני‬ ‫כמאן דמםר דמי״ וכן׳ ‪.21‬‬ ‫‪ 20‬עי׳ סכות נ' ב׳ שם כ ת ב רשיי מפורש‪ :‬מוסר שטרותיו לבייד הוא פרוזבול שהתקין ה ל ל‬ ‫וכוי; ובתוס׳ שם הקעו על רש־׳‪ :‬דהא ב מ ס כ ת שביעית תני המוסר שטרותיו לבי־ד והדר קתני‬ ‫פרוזבול אינו משמט אלמא תרי סילי נינהו וכוי‪.‬‬ ‫‪ 21‬ואפשר ‪2‬נם רש־י ל א ר צ ה לזהת את תקנת פרוזבול עם המוסר שטרותיו לביד‪ ,‬א ל א‬ ‫דע־י מסירת השטר לביד לשעה יהא נידון כטוסר שטרותיו לביד בהחלט‪ .‬ועיי מאמרו של החי‬ ‫אסף‪ ,‬ס פ ר קלחנר‪ ,‬תרצ־ז‪ ,‬עסו׳ ‪ ,231‬שם פ ר ס ם שטר פרוזבול מזמנו של ר־א בן הרםב־ם ז־ל‬ ‫וממנו נראה שהיו נוהנים בפרוזבול מסירת דברים ב ל ב ד ‪ .‬ועיי בלוי ‪Prosbol im Lichte der‬‬ ‫‪ ,griech. Papyri und der Rechtsgeschichte, 1927‬שמשתדל להוכיח שיסוד תקנת‬ ‫ה ל ל הוא בטוסד טשפטי יוני‪ ,‬ומהותו היא הקנאת נכס* הלוה למלוה עיי הב״ד יעטו׳ ‪ .(20‬ולדעתי‬ ‫אפי׳ אם נאסר שהלל ס מ ך בתקנתו ע ל המוסד המשפטי ששרר אז בעולם היוני והסורי‪ ,‬והשם‬ ‫פרוזבול מוכיח כן‪ ,‬א ב ל לא תקן שהביד מקנה למלוה את נכסי הלוה‪ ,‬אלא ר ק שיהא נידון‬ ‫הסלוה ‪.‬כאילו־ קנה בנכסי הלוה‪ ,‬ותו לא‪ .‬והא ראיה שבנוסח פרוזבול עפיי מענה שביעית כלום‬ ‫לא נזכר םקנין נכסים למלוה א ל א ר ק ‪.‬שאנבנו כ־ז שארצה־‪.‬‬ ‫יב‬ ‫אטלס‬ ‫]יב[‬ ‫ומתוך כ ך נעמוד על טיב ההלכות הכרוכות בדין פרחבול שאופי פיקטיבי‬ ‫להן‪ .‬בשביעית פ׳י מיו שנינו‪ :‬אין כותבין פרחבול אלא על הקרקע‪ .‬והנה רש״י‬ ‫וחוס׳‪ ,‬ניטין ל״ז‪ ,‬פירושו הטעם משום דרק במילתא דשכיחא עבוד רבנן תקנתא‪.‬‬ ‫אולם הר־ש בםשנה שם פי׳ דביש קרקע ללוד‪ ,‬הוי החוב כנבוי ביד ב״ד ולא קרינא‬ ‫ביה לא יגוש וכמלוה שיש עליה משכון דמי‪ .‬וטעם דין זה יסודו בפיקציה בלבד‪.‬‬ ‫כי במציאות אין החוב כנבוי אפי׳ כשיש ללוה קרקע‪ .‬וביחוד מתבלט האופי‬ ‫הפיקטיבי של ה ל כ ה זו בדברי המשנה שם‪. :‬אם אין לו מזכה הוא בתוך שדהו כ ל‬ ‫שהוא"‪ ,‬כלו׳ אם אין ללוה קרקע מזכהו המלוה קרקע כ ל שהוא‪ .‬ובנם׳ גיטין שם‬ ‫אמרו‪ :‬וכמה כל שהוא? אמר ר ב חייא בר אשי אמר ר ב אפי׳ קלח של כרוב‪ ,‬אמר‬ ‫ר ב יהודה אפי׳ השאילו מקום לתנור ולכירים כותבין עליו פרוזבול‪ .‬ודי ברור הוא‬ ‫שבקרקע כל שהוא כגון קלח של כרוב‪ ,‬שהמלח־‪ .‬מקנה ללוה‪ ,‬או כשמשאילו מקום‬ ‫לתנור‪ ,‬אין מקום לאמר שזו היא נביית החוב באמת‪ ,‬אלא הרי הוא כאילו גבוי‪.‬‬ ‫וכל ‪.‬כאילו״ אינו אלא פיקציה‪ .‬וכמ״כ יש להבין את דברי הירושלמי שביעית פ״י‬ ‫ה״א‪ :‬המלוה על המשכון שמואל אמר אפי׳ על המחט‪ .‬כלו׳ כשם שאם יש ללוד•‬ ‫קרקע כל שהוא כותבין עליו פרוזבול וכנבוי דמי ואע״פ שאינו חופף את כל החוב‪,‬‬ ‫כן נם במשכון אין צורך שיהא שויו כדמי החוב כולו‪ ,‬כי לענין שמיטה נחשב החוב‬ ‫‪.‬כאילו" הוא נבוי כבר אפי׳ במשכון כל שהוא‪ ,‬ואע״פ שלמעשה המלוה עודנו נושה‬ ‫כלוה לשלם לו את חובו‪.‬‬ ‫וברוח הדברים האלה יש להבין נם את דברי הירושלמי שביעית שם‪ :‬ר׳ חזקיה‬ ‫בשם ר׳ ירמיה ואפי׳ נתונים ברומי‪ .‬כלו׳ אפי׳ אין דיינים בעיר המלוה אומר שלא‬ ‫בפניהם‪ :‬מוסר אני לכם וכו׳ שכל חוב שיש לי שאנבנו כל זמן שארצה‪ .‬ואין ל ה ל כ ה‬ ‫זו טעם אלא רק אם נאמר שאין הב״ד נובים א ח החוב ממש‪ ,‬אלא רק שיש לדונו‬ ‫‪.‬כאילו" הוא נבוי‪ ,‬ויסודו בפיקציה‪ .‬ומעתה יש לדון נם את מוסר הדברים שלא‬ ‫בפניהם ״כאילו" נבוי הוא‪.‬‬ ‫ביהוד בא לידי נילוי האופי הפיקטיבי של ה ל כ ה זו בניטין ל״ז ב׳‪ :‬תגן התם‬ ‫המחזיר חוב בשביעית צריך שיאמר משמט אני‪ ,‬ואם איל אעפ״כ יקבל הימנו שנאמר‬ ‫חה דבר השמיטה; אמר רבה ותלי ליה ע ד דאמר ליה הכי‪ .‬כלו׳ אם נברה ידו‬ ‫של המלוה להכריח את הלוה יש לו לעשות כ ל אשר בידו ולהכריח את הלוה‬ ‫להשיב לו את חובו ולאמר לו אעפיכ )רש״י(‪ .‬בהלכה זו נתבטל באמת דין שמיטה‬ ‫לנמרי‪ ,‬שכן אם מותר למלוה להכריח את הלוה ‪ .‬ע ד דאמר ליה הכי״ לא נשארה‬ ‫אלא צורת ההלכה של המשנה שביעית שאמרה ‪.‬ואם א״ל אעפ״כ יקבל הימנו"‬ ‫ונתרוקן הכנה לנמרי‪ .‬כי פי׳ דברי המשנה בפשוטם הוא שאם הלוה מרצונו הטוב‬ ‫משיב למלוה את חובו מותר למלוה לקבל הימנו ואע״פ שהשמיטה משמטתו‪ .‬וכשבא‬ ‫רבה לאמר שמותר למלוה להכריחו ולכופו לכך‪ ,‬נמצא שאין באמירתו ״אעפ״כ'‬ ‫מתוך הכרח וכפייה עיי המלוה אלא רק כדי שמירת הצורה של ההלכה בלבד‪.‬‬ ‫וכשם שבכימ בתלמוד שאמרו ״כופין אותו ע ד שיאמר רוצה אני״ נתרוקנה ההלכה‬ ‫מתכנה ואינה אלא פיקציה בלבד‪ ,‬כן נם בנידון דידן שהמלוה כופה את הלוה‬ ‫לאמר אעפ״כ אין ל ך נונש נדול מזה‪ .‬ואין להבין את דברי רבה אלא בזה‪ ,‬שבדין‬ ‫]ע[‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫יג‬ ‫שמיטה אע״פ שאין הלוה אלא נראה ‪.‬כאילו" אמר אעפ״כ‪ ,‬כגון שאמר כן מתוך‬ ‫כפייה‪ ,‬יש לדונו ‪.‬כאילו" אמר כן מרצונו הטוב‪.‬‬ ‫כ ל הפיקציות האלה בדין שמיטה לא נשנו ד ר ך מקרה ואינן אלא ארעיות‬ ‫בלבד‪ ,‬אבל כנראה שהארעי מותנה באיזה קבע והלווי כרוך באיזה עצמות שהוא‬ ‫מהלווה לה מחמת קורבה פנימית‪ .‬אין זאת אלא שהלל בתקנת פרוזבול שתקן‬ ‫החווה את ה ד ר ך לפיקציה המשפטיח בדין שמיטה‪ ,‬וכל ההלכות בשמיטה שאין‬ ‫להבינן על יסוד המציאות הריאליח נשנו ברוחה ובצביונה של תקנת ה ל ל שיסודה‬ ‫במציאות מדומה‪ ,‬ב ה ע ר מ ה ״ ‪.‬‬ ‫כתקנת פרחבול כן נם תקנחו השנייה של ה ל ל יסודה בהערמה משפטית‪ .‬המוכר‬ ‫בית בבתי ערי חומה החקין ה ל ל שיהא המוכר יכול ליתן המעות בע״כ שלא בפני‬ ‫הלוקח‪ ,‬ואע׳׳נ ד מ צ ד הדין נתינה בע״כ ושלא בפני הלוקח לאו שמה נתינה‪ .‬בערכין‬ ‫ל״א ב׳ שנינו במשנה‪ :‬בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש כדי שיהא חלוט‬ ‫לו‪ ,‬החקין ה ל ל שיהא חולש מעותיו ללשכה ויהיה שובר אח ה ד ל ה ונכנס‪ ,‬אימתי‬ ‫שירצה הלז יבא ויטול את מעותיו‪ .‬ואמרו שם בנמ׳‪ :‬אמר רבא מתקנתו של ה ל ל‬ ‫וכו׳ מדאיצטריך ליה להלל לתקוני נתינה בע״כ הויא נתינה הא בעלמא נתינה‬ ‫בע״כ לא הויא נתינה‪ .‬כלו׳ עפ״י דין נתינה בע״כ לאו שמה נתינה‪ ,‬ובמגרש ע״מ‬ ‫שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו בע״כ אינה מנורשת; ורק במוכר בית בבתי ערי חומה‬ ‫התקין הלל‪ ,‬גגד אלה שהיו טומנים את עצמם ביום שנים עשר חודש כדי שלא‬ ‫ימצאהו מוכר ליתן לו מעותיו‪ ,‬שיהא נותן מעותיו ללשכה ויהא חשוב ‪.‬כאילו" גאל‬ ‫כדין וכאילו נתן מדעתו של הלוקח‪ ,‬ואין זה אלא הערמה משפטית‪ .‬ועפ״י דברי רב‬ ‫פ פ א ואיתימא ר ב אשי שהתקיף על רבא שם בנמ׳‪. :‬ודילמא כי איצטריכא ליה‬ ‫להלל לתקוני שלא בפניו אבל בפניו בין מדעתו בין בע״כ הויא נתינה"‪ ,‬ר״ל שיסוד‬ ‫ההערמה הוא בזה שאע״פ שנתן שלא בפני הלוקח יהא דינו ‪.‬כאילו" נתן בפניו‪.‬‬ ‫עוד דונמא בניטין נ״ב א׳ שאמרו בדין אפוטרופין‪ :‬תורמין ומעשרין להאכיל‬ ‫ולא להניח ומוכרים להם וכו׳ להאכיל ולא להניח‪ .‬כלו׳ להאכיל ליתומים לאלתר‬ ‫מעשרין האפוטרופין ונם מוכרים את נכסי היחומים לצרכיהם אבל לא להניח‪.‬‬ ‫ובאמת קשה להבין באופן ריאלי אח מצבו המשפטי של האפוטרופוס ואת יחסו‬ ‫לנכסי היתומים‪ .‬כי אם האפוטרופוס נחשב כבעלים בנכסיהם איך אפשר להנביל‬ ‫את זכותו ולאמר שא״א לו למכור רק לצורך דבר ידוע‪ ,‬כגון להאכילם אבל לא‬ ‫להניח; ואם אינו חשוב כבעלים איך אפשר לו למכור את נכסי היתומים לצרכיהם‪,‬‬ ‫שכן לא מצאנו אדנות רק לדבר אחד‪ .‬ובאמח החקשה בזה בעל תום׳ רי״ד וכתב‪:‬‬ ‫‪.‬ואי קשיא כיון שאין האפוטרופין רשאין מן התורה לתרום ולעשר היאך תורמין‬ ‫כדי להאכיל והלא תרומתן היא טבל? וכו׳‪ ,‬י״ל דב״ד הפקירו נכסי היתומים וכוי‪,‬‬ ‫‪ 22‬עיי‬ ‫שהוא ואפי׳‬ ‫הקנאת נכסי‬ ‫העיקרי של‬ ‫ת כ ו ל י ם של‬ ‫בלוי שם‪ ,‬עסו׳ »‪ ,2‬עכותב על דברי הגם' שכותבין פרוזבול אפי׳ על ק ר ק ע כ ל‬ ‫ק ל ח של כרוב‪ ,‬וכדומה‪ ,‬שבזה נתבטל לגמרי הרעיון היסודי של פרוזבול שהוא‬ ‫הלוה לסלוה עבור חובו‪ .‬ולדעתי לא נ ת ב ט ל אלא א ד ר ב א נתקיים בזה הרעיון‬ ‫פרוזבול שאינו אלא פיקציה משפטית‪ ,‬ואין בדברי האמוראים ה א ל ה אלא ה ר ח ב ת‬ ‫פיקציה המונחת ביסוד התקנה‪.‬‬ ‫יד‬ ‫]יד[‬ ‫אטלס‬ ‫ודוקא להאכיל ז יכוהו ביד אבל להניח לא וכוי‪ ,‬שכל םה שעשו לא עשו אלא לתיקון‬ ‫היתומים ואם יעשו ע״י ביד הרי הן בעלים ואם לאו הרי הן כנכרים"‪ .‬כלו׳ באמת‬ ‫האפוטרופוס אינו בעלים אלא הב״ד עשוהו כבעלים למטרה ידועה‪ ,‬ואין זה אלא‬ ‫הערמה משפטית שאנו מחשיבים אותו כבעלים רק לשם תכלית ידועה‪ ,‬או בדברי‬ ‫הנ׳ל‪ :‬אם יעשו עיי ב־ד הרי הן בעלים ואם לאו הרי הן כנכרים‪.‬‬ ‫פייהיננר הדניש ביהוד שטיבה של כל פיקציה הוא שתהא סותרת את עצמה׳‬ ‫ומתוך כ ך הוא מטעים את הריאליות המדוטה שבה‪ .‬כלו׳ אי־הקבלה ואי־התאמה‬ ‫שבין מציאות מוחשית ומציאות דמיונית זו היא חותמה המיוחד של כל פיקציה •‬ ‫וכשם שדין אפוטרופוס שמותר להאכיל ולא להניח סתירתו בצדו‪ ,‬כן יש למצוא‬ ‫דינים אחרים שהאופי הפיקטיבי שלהם מתבלט עיי הסתירה הטבועה בהם‪ ,‬כנון‬ ‫בדין מזון האשד‪ ,‬והבנות דכמאן דכתיבי דמי אמרה הנמ׳ עיטין נ׳ ב׳(‪ :‬כתובין‬ ‫הן אצל בני חורין ואין כתובין הן אצל משועבדין‪ .‬וכן ביתומים עפ״י שיטת האמוראים‬ ‫המאוחרים בדברי שמואל‪ :‬נכסי יתומים הרי הן כהקדש‪ ,‬שרק לטובתם עשו את‬ ‫נכסיהם כהקדש אבל לא לרעתם‪ ,‬שכן אמרו בניטין נ״ב א׳‪. :‬משוך פירי םיתסי וכו׳‬ ‫זול לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש׳ וכוי‪ ,‬דליפוי כה עשאום כהקדש ולא להרעת‬ ‫כח )דשי (״‪ .‬כיוצא בו דין אפוטרופוס‪ ,‬דאע׳פ שאינו רשאי לדון ואינו רשאי למכור׳‬ ‫מ׳מ באופנים שונים קבעו החכמים ואסרו שידו כיד היתומים‪ .‬כנון בדין קנין אנב‬ ‫שאינו מועיל אלא אם הקנה את הקרקע ואת המטלטלין לאחד‪ ,‬אבל אם הקנה את‬ ‫הקרקע ל א ח ד ואת המטלטלין לאחר בעיא היא בקדושין )כ׳ז א׳> שלא נפשטה‬ ‫להלכה; אולם אם אחד הקנה את הקרקע לאפוטרופוס ואת המטלטלין ליתומים‬ ‫קונים הם ‪ .‬ד י ד אפטרופסין כיד יתוטים ושדד‪ ,‬לאפטרופסין ומטלטלין ליתומים קנו*‬ ‫)לשון המ״מ בשם הרשביא‪ ,‬הל׳ מכירה‪ ,‬פ״נ ה י י ( ״ ‪ .‬וכ״נ בדין קנין של מעמד שלשתן‪,‬‬ ‫שאם הקנה האפוטרופוס לאחר בקנין מע״ש אינו מועיל‪ ,‬כי דינו כשליח‪ ,‬וכשם‬ ‫שע״י שליח א״א להקנות במע״ש כן נם אפוטרופוס אינו מקנה במעיש‪ .‬אולם לקנות‬ ‫ליתומים במע׳ש אפשר לאפוטרופוס‪ ,‬וכשקנה האפוטרופוס במעיש הרי הוא ‪.‬כאילו"‬ ‫היתומים עצמם קנו‪ ,‬כי ‪.‬לזכות היתומים שוויוהו רבנן ידו כיד יתומים" ‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 23‬עיי לעיל הערה ‪.16‬‬ ‫‪ 24‬נוטה היה החי צורי זיל לתפוס כ ד ב ר פשוט שבכיס שנאמרה ה ל כ ה בצורה ‪.‬הרי זי‬ ‫כזו׳ כ‪.‬החשבה היקית'‪ ,‬כמו בעניעו שאמר שמואל ‪.‬נכסי יתומים הרי הן כהקדש־‪ .‬ואע־פ שאין‬ ‫להוכיח מזה אלא על השוואה משפטית‪ .‬כי ייל דהא דאין שאר הקנינים א ל א קנין כ ס ף נוהנ‬ ‫בהקדש הוא משום דאין בו אישיות משפטית‪ ,‬וקנין כ ס ף הוא כחליפין‪ ,‬שהכסף נחלף ב ד ב ר‬ ‫הנקנה‪ ,‬ואין צורך בו ב ד ע ת מקנה וקונה במובן חיובי ופעיל כבשאר הקנינים‪ .‬ובזה יש להשוות‬ ‫יתומים לדקדש‪ .‬אולם מדברי האמוראים המאוחרים יוצא שתפסו את דבר• שמואל כתקנה שעשו‬ ‫לטובת היתומים‪ ,‬א ב ל במקום שתצא רעה ל ה ם אין נכסיהם כהקדש; ונמצא שיש בזה משום‬ ‫פיקציה בשל הסחירה שבה‪ ,‬א ב ל יענן הלכות שיסודן בהשוואה בין עני חזיונות משפטיים בשל‬ ‫העיקר ההניוני השוה ביניהם ואין בהם משום פ‪ .‬כ ל ל ו כ ל ל ‪ .‬עיי ויכוחו של ייהריננ ננד דיסיליוס‬ ‫ועם עטוי ‪ (298‬שעמד על ה ה ב ד ל ההניוני שבין השוואה משפטית ופיקציה‪.‬‬ ‫‪ 25‬עיי חידושי ה ר ע ב י א לקדושין כיז‪ ,‬דיה ושדה ל א ח ד וכוי‪.‬‬ ‫‪ 26‬כן כ ת ב ב ע ל תרומת הדשן‪ ,‬סי׳ שםיז‪.‬‬ ‫]טו[‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫טו‬ ‫כיוצא בו בניטין נ׳ה בי‪ :‬גנב והקדיש ואח״כ טבח ומכר משלם תשלומי כ פ ל‬ ‫ואינו משלם חשלומי ד׳ והי‪ ,‬וחני עלה בחוץ כי האי נוונא ענוש כרח‪ .‬והקשו בגמ׳‪:‬‬ ‫וא״א יאוש כדי לא קני כרת מאי עבידתיה? אמר ר ב שקבי כרח מדבריהם‪ .‬והוסיפו‬ ‫להקשוח‪ :‬כרח מדבריהם מי איכא? אמר להו רבא וכו׳ כרח שע״י דבריהן באתה‬ ‫לו אוקמוה רבנן ברשותיה כי חיכי דלחייב עלה‪ .‬כלו׳ רבנן החשיבו את הדבר‬ ‫הגנוב ‪.‬כאילו״ קנהו הננב ואם הקדישו יהא הקדש‪ .‬ואמר רבא עוד‪ :‬הא וודאי קא‬ ‫סיבעיא לי כי אוקמוה רבגן ברשותיה משעת גגיבה או משעת הקדישה‪ ,‬למאי נ״מ‬ ‫לגקותיה וולדוחיה מאי? הדר אמר רבא מסתברא משעת הקדישה שלא יהא חוטא‬ ‫נשכר‪ .‬כלו׳ כדי שלא יקנה הננב בגקות וולדות לא החשיבו החכמים את ה ד ב ר‬ ‫הננוב בקנינו משעת נניבה אלא רק משעח הקדישה‪ ,‬ויתחייב בכרת אם ישחטנה‬ ‫בחוץ אבל לא יקנה את הנקות וולדוח‪ .‬וזו היא פיקציה שסחירחה בצדה‪ ,‬כי אנו‬ ‫מחשיבים את הדבר לקנינו לשם מטרה ידועה‪ ,‬והיינו לחייבו בכרח‪ .‬ועוד אם הננב‬ ‫קנה את הדבר משעה שהקדישה‪ ,‬עלינו לאמר שהקנין ופעולח ההקדש באים בבת‬ ‫אחת‪ .‬שכן אחרי שהקדיש א״א לו לקנות‪ ,‬וקודם שהקדיש הרי אין לו לקנות כדי‬ ‫שלא קכה בניזות וולדות‪ ,‬ובע״כ עלינו לאמר‪ :‬או שהקנין וההקדש באים כ א ח ד‬ ‫)ועי׳ לק׳ פ״נ שקבענו שיסוד הדברים של ‪.‬באים כאחד" הוא בפיקציה דוגמתית(‪,‬‬ ‫או שהננב לא קנה את הדבר כ ל ל וכלל‪ ,‬אלא שהחכמים החשיבו את ה ד ב ר כהקדש‬ ‫‪.‬כאילו" הוקדש ע״י בעליו‪.‬‬ ‫כמ־כ קנין אודיתא יסודה בפיקציה‪ ,‬כי כשאדם מודה על חפץ שהוא שייך‬ ‫לחברו או על מנה שהוא חייב לו אע״פ שאנו יודעים שאין החפץ שייך לו ושאינו‬ ‫חייב לו דבר‪ ,‬מ׳מ דינו שהחפץ נקנה לחברו ושהוא מתחייב לו בהודאחו כאילו‬ ‫היה בדבריו ממש‪ .‬ובעיקר בעל קצוה׳ח הוא שקבע אח יסוד הקנין של אודיחא‬ ‫)סי׳ קצ"ה> וכתב‪ :‬ולענ״ד קנין שלם הוא ולא נופל מ כ ל הקנינים וכו׳ ואע״נ דקמי‬ ‫שמיא נליא שאין הדבר כן כיון דהוא קנין הרי נקנה לו באודיתא וכו׳‪ .‬ובמקום אחר‬ ‫כחב הניל‪. :‬והוא קנין מעליא אע״פ ששניהם יודעים והעדים יודעים שזה החפץ‬ ‫או הקרקע אינו של פלוני קונה‪ ,‬ולהכי נמי בזה שמודה שחייב לפלוני מנה‪ ,‬אע״פ‬ ‫שאינו חייב‪ ,‬זכה בו משום אודיחא כ א י ל ו נעשה בקנין ושטר" וכו׳ )סי׳ מי(‪.‬‬ ‫והאופי הפיקטיבי של הלכה זו יוצא מהגדרת דין אודיתא‪ ,‬שאינו מתחייב על ידה‬ ‫אא״כ אמר בלשון הודאה חייב אני ל ך מכבר‪ ,‬אבל אם אמר מחחייב אני ל ך מנה‬ ‫אינו כלום‪ ,‬אם לא קנו מידו‪ ,‬לפי שאינם אלא דברים בעלמא )קצוה״ח שם(‪ .‬והוא‬ ‫משום כשאומר בלשון הודאה יש לדון אח האודיתא ‪.‬כאילו" היא הודאת בע״ד‪,‬‬ ‫משא״כ כשאומר אני מתחייב לפלוני מנה שאין שום דמיון וצד השוה בין מחחייב‬ ‫והודאה‪ .‬ועוד אף זו‪ :‬יש מן הראשונים הסוברים שאודיתא מועילה אף במקום‬ ‫שיאמר שיש לו קרקע להקנוח אנבה מטלטלין‪ ,‬אפי׳ כשידוע שאין לו )עי׳ תד״ה‬ ‫אלא‪ ,‬ב״ב מ״ד ב׳‪ ,‬מה שכתבו בשם ר״ת‪ ,‬ותוס׳ כתובות נ־ד ב׳‪ ,‬ד״ה אף(‪ .‬וההערמה‬ ‫המשפטית שבהלכה זו בולטת למדי‪ ,‬שהרי הוא נידון ע״י הודאתו ‪.‬כאילו" יש לו‬ ‫קרקע ואע״פ שאנו יודעים שאין לו‪.‬‬ ‫וכן נראה שעיקר קנין אגב יסודו בפיקציה‪ .‬דהנה מן הדין להיות נקנים עם‬ ‫טז‬ ‫אטלס‬ ‫|טז ‪I‬‬ ‫הקרקע דברים שהם לצורך הקרקע ויש לחשבם כ ח ל ק ממנה‪ ,‬ובקביעת דין קנין‬ ‫אנב הרחיבו את הםושנ ואמרו שכל מטלטלין יהו נחשבים כבטלים לקרקע ו‪.‬כאילו*‬ ‫הם חלק ממנה‪ .‬ד ת ה בקדושין כיו אי‪ ,‬שאלו בנם' בקנין אנב‪ :‬בעינן צבורים או‬ ‫לא? ובסוף הסוניא שם אמרו‪ :‬כותבים שטר למוכר אעיפ שאין לוקח עמו כיון‬ ‫שהחזיק עמו בקרקע נקנה שטר בכים שהוא‪ ,‬שים לא בעינן צבורים‪ .‬ושנו‪ :‬שאני‬ ‫שטר דאפסירא דארעא הוא‪ .‬ופי׳ רש*י‪ :‬בית אחיזתה וכנון קרקע דסי‪ .‬ומסקנת‬ ‫הנמ׳ היא‪. :‬והא עלה קתני זו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין וכוי‪ ,‬שימ‬ ‫לא בעינן צבורים'‪ ,‬ופי׳ רשיי‪. :‬אלסא שאר נכסים כשטרי‪ .‬כלו׳ כשם ששטר אפסירא‬ ‫דארעא הוא וחשוב כחלק הקרקע וכאילו הוא בטל לה‪ ,‬כן נם שאר םטלטלין‬ ‫נחשבים ‪.‬כאילו״ הם בטלים לקרקע וכחלק ממנה‪ .‬ולפיכך הבחין הרטבים בקנין‬ ‫אנב בין צבורים בה‪ ,‬שאינו צריך לאמר המקנה קנה אגב קרקע‪ ,‬לאינם צבורים‬ ‫בה‪ ,‬שאינו קונה אנב קרקע אלא איכ אמר קנה אנב קרקע‪ .‬כי בצבורים נחשבים‬ ‫המטלטלין כבטלים לקרקע כיון שהם מונחים בה‪ ,‬אבל באינם צבורים בה צריך‬ ‫שיאמר המקנה קנה אנב קרקע ומתוך כ ך הם נעשים כאילו הם בטלים לה וכחלק‬ ‫ממנה‪ .‬עכיפ יסוד קנין אנב הוא ל א בעובדה מציאותית‪ ,‬אלא בהערמה משפטית‪.‬‬ ‫שאנו מחשיבים ודנים את המטלטלין כבטלים לקרקע )עי׳ פ״נ מהלי מכירה‬ ‫ה׳ט>‪.‬‬ ‫ומתוך כ ך נעמוד נם על דברי ריע‪. :‬קרקע כל שהוא חייב בפאה וכו׳ ונקנין‬ ‫עסה נכסים שאין להם אחריותי )פאה פ׳נ מיו(‪ ,‬ואע׳פ שבקרקע כ ל שהוא אין‬ ‫מקום לאמר שהמטלטלין בטלים לה או שהם םשסשים לצורך הקרקע‪ .‬אין זאת‬ ‫אלא משום שכל עיקר קנין אנב אינו אלא הערמה משפטית‪ ,‬שאנו מחשיבים את‬ ‫המטלטלין ‪.‬כאילו' הם בטלים לקרקע‪ ,‬ואפי׳ במטלטלין כ א ל ה שבמציאות אינם‬ ‫בטלים לקרקע‪ :‬וסעתה אפי׳ בקרקע כל שהוא יש לדון את המטלטלין הנקנים‬ ‫עמה ‪.‬כאילו׳ הם בטלים לה‪.‬‬ ‫‪II‬‬ ‫בנמ׳ ביק פ׳ ב׳ מנו עשרה תנאים שהתנה יהושע בעת שהנחיל את הארץ לביי‪.‬‬ ‫כל התנאים האלה באו להתיר לאחרים לחדור לתוך רשותו הפרטית של הבעלים‬ ‫לשם מטרה ידועה ולהנביל באופנים ידועים את רשות קנינו הפרטי של האדם‪.‬‬ ‫והנה בירושלמי ביב פיה היא מנו בשם ר׳ יהושע בן לוי ארבעה תנאים שהתנה‬ ‫יהושע‪ :‬מלקטין עשבים בכימ וכוי‪ ,‬מת מצוה‪ ,‬שיהו מהלכין בשבילי הרשות‪ ,‬ולוקחין‬ ‫נטיעות בכימ וכוי‪ .‬ובשם ר׳ אלעזר בי ר׳ יוסי מנו שם ארבעה תנאים‪ :‬םלקטין‬ ‫עשבין‪ ,‬מת מצוה‪ ,‬ופונים לאחורי הנדר ורועין בחורשין‪ .‬ואחיכ נמנה בירושלמי שם‬ ‫נם ‪.‬ומסתלקין לצדדין" ומשמע שתנאי זה אינו בין אלה שמנו הניל‪ ,‬ונראה שתנאי‬ ‫זה הוסיפה הנמ׳ עצמה‪ .‬ונם בירושלמי ברכות ס פ ׳ ב מובא דין זה של ומסתלקין‬ ‫לצדדין‪ ,‬אבל לא כתנאי שהתנה יהושע‪ .‬וכשם שבירושלמי יחסו‪ ,‬עפיי ד ע ה אחת‪,‬‬ ‫לר׳ יהושע ביל את המאמר שיהושע התנה הנאים כשהנחיל לבני ישראל את הארץ‪,‬‬ ‫]יז[‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫יז‬ ‫כן גם בבבלי אמרו‪ :‬מאן תנא עשרה תנאים שהתנה יהושע רי׳׳בל היא וכו׳‪ ,‬אבל‬ ‫במספר ההגאים גחלקו הבבלי והירושלמי‪.‬‬ ‫והנה בב״ק שם אמרו שלדעת ר ב יהודה תנאים שהתנה יהושע אפי׳ בבבל‬ ‫ולדעת שמואל אפי׳ בחוץ לארץ‪ ,‬ופי׳ רש׳י‪ :‬וכ״ש בבבל שמצויין שם שיירות ועוברין‬ ‫ושבים והוצרך להתנות‪ .‬ונמצא לפי׳׳ז שיהושע תקן לא על א״י ב ל ב ד אלא אף על‬ ‫חו״ל‪ .‬ודבר זה אינו מתקבל על ה ל ב שיהושע יתקן תקנות לעת הנלות ב׳׳י מארצם‬ ‫כשהנחילם את הארץל־‪ .‬עוד קשה‪ ,‬שאם באמת מסורת היתה בידם על התנאים‬ ‫שהתנה יהושע למה לא נמצא דבר זה במקור יותר עתיק מן הגמ׳‪ .‬ועוד אף זו‪:‬‬ ‫בכמה מקומות במשנה או בדברי תנאים שם הוזכרו ד ר ך אנב אחדים מתנאי יהושע‬ ‫לא נאמר עליהם שיםודם בתנאי שהתנה יהושע‪ ,‬כנון עירובין י׳ז א׳ בענין מלקטין‬ ‫עצים משדותיהם ובדין מת מצוה‪ ,‬וכ״ג בסוטה מ״ה ב׳‪ ,‬ובירושלמי ברכות פ׳׳ה ה״ט‬ ‫שם אמרו‪ :‬תני מםתלקין לצדדין מפגי יתידות דרכים וכוי‪.‬‬ ‫וע׳כ גראה לי‪ ,‬שאין בדברי הגמ׳ ‪.‬תנאים התנה יהושע׳ משום קביעת עובדה‬ ‫היסטורית‪ ,‬שבאמת תיקן יהושע התקנות האלה ועל יסוד זה נוהגים העם ע ל פיהם‪,‬‬ ‫אלא שחכמי התלמוד השתדלו בזה להניח יסוד משפטי למנהנים שהעם נוהנ בהם‬ ‫מכבר‪ .‬כל הדברים שבעשרה תנאים יש בהם משום חדירה לתוך רשותו הפרטית‬ ‫של אדם אחר ואינם הולמים את המושנ ‪.‬קנין׳ שלכאורה מוחלט הוא ואינו סובל‬ ‫כל הנבלה‪ .‬ואם אין ביד הבעלים למחות ננד אלה החודרים לתוך רשות קנינו‪,‬‬ ‫אין זאת אלא שהגבלות אלו בקנינו של אדם נתונות הן מלמפרע ומראשית קנינו‬ ‫ו‪.‬כאילו" הבעלים לא קנו את הקרקע אלא על מגת כן‪ .‬ולפי׳ז מאמר התלמוד‪,‬‬ ‫עשרה תנאים התנה יהושע וכוי‪ ,‬אינו אלא פיקציה היסטורית שמטרתה היא לתת‬ ‫יסוד משפטי למנהגים קבועים ועומדים‪ .‬וכאילו ר״ל בזה‪ ,‬שאין למנהנים האלה כ ל‬ ‫יסוד במשפט‪ ,‬אם לא שנאמר שכל הקונה קרקע ראשית קנינו הוא ע״מ כן‪ ,‬שיהו‬ ‫האנשים רשאים לחדור לתוך רשותו ולהשתמש בו בעשרה האופנים הנ׳ל‪ .‬והרי הוא‬ ‫‪.‬כאילו׳ מתחילת קנינם ויתרו הבעלים על זכותם למחות בידי האנשים שגוועים‬ ‫עפ״י התנאים האלה‪ .‬וע״כ קרא התלמוד את התקנות האלה בשם ‪.‬תנאים׳ לאמר‬ ‫שקונה קרקע הוא ‪.‬כאילו׳ מותנה על כ ך מראשית קנינו‪ .‬ופיקציה היסטורית זו אני‬ ‫מציע לקרוא בשם תנאית‪ ,‬כלו׳ מטרת הפיקציה ההסיטורית הזאת היא לתת באור‬ ‫ויסוד משפטי למנהנים ידועים ע״י קביעת תנאי פיקטיבי שכאילו הותנה האדם על‬ ‫כ ך מראשית קנינו‪.28‬‬ ‫ומעתה נעמוד על דברי רב יהודה האומר שהתנאים האלה גוהגים גם בבבל‬ ‫‪ 27‬עיי שערי התקנות לרמ־א בלאך‪ ,‬ח־א‪ ,‬עמר ‪ ,85‬שנם הוא התקשה בזה‪.‬‬ ‫‪ 28‬ועיין ירושלמי כתובות פי־נ היז‪ ,‬שהקשו ע ל דעת חכמים במשנה‪ ,‬מי שאבדה לו ד ר ך‬ ‫שדהו אין לו רשות ל ל כ ת ד ר ך שדות אחרים‪ ,‬והא תניא הרי שהיה טועה בכרמים ובברות מ ק ד ר‬ ‫ויוצא עד שהוא מניע ל ד ר ך וכו׳ שעים כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ ז ואם תנאי יהושע‬ ‫יסודם בעובדה היסטורית‪ ,‬איך אפשר לאמר בשדה המוקפת מ כ ל צד בשדות אחרים שנם ע ל‬ ‫ה תיקן יהושע‪ .‬אין זאת אלא שתפסו את תנאי יהושע כהנבלה כ ל ל י ת בזכות קנינו ע ל האדם‬ ‫עבאופנים ידועים יש לדון את הבעלים ‪.‬כאילו־ קנו את השדות עיט כן‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ח‬ ‫א ט‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫‪ J‬יד׳ ‪f‬‬ ‫ודברי שמואל האומר שהם נוהגים נם בחו״ל‪ .‬כלו׳ טעם דבריהם הוא לא בעובדה‬ ‫היסטורית שיהושע התקין התקנות האלה על עת הנלות ביי מעל אדמתם‪ ,‬אלא בזה‬ ‫שהואיל והעם גוהנ על פיהם הרי הוא ‪.‬כאילו" האדם מותנה על כ ך מראשית קנינו‬ ‫לבלי למחות בידי החודרים לתוך רשותו ע״מ להשתמש בקנינו באופנים האלה‪.‬‬ ‫והנבלות אלו עבקנינו של אדם יסודן בפיקציה היסטורית־תנאית‪ .‬ומעתה אין להבחין‬ ‫בזה בין איי לבבל וחדל‪.‬‬ ‫והנה מצאנו עוד דברים שנאמר בם שיהושע התנה עליהם‪ .‬בתוספתא ב״ס פי״א‬ ‫שנינו‪ :‬מוציא אדם זיבלו וכו׳ ר׳ יהודה אומר בשעת זבלים מוציא אדם זיבלו וצוברו‬ ‫על פחח ביתו ברהיר וכו׳ שע״מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ <הוצ׳‬ ‫צוקרמנדל(‪ .‬ועפ״י ד ע ה אחת בב״ק קי״ד ב׳ התנה יהושע עוד שלשה הנאים‪ :‬הניא‬ ‫ר׳ ישמעאל בנו של ריב״ב אומר תנאי ביד הוא שיהא יורד לחוך שדה של חברו‬ ‫וקוצץ סוכו של חברו להציל את נחילו ונוטל דמי סובו מתוך נחילו של חברו‪,‬‬ ‫ותנאי ביד הוא שיהא שופך יינו ומציל דובשנו של חברו ונוטל דמי יינו וכוי‪ ,‬ותנאי‬ ‫ביד הוא שיהא מפרק את עציו וטוען פשתנו של חברו ונוטל דמי עציו מתוך פשתנו‬ ‫של חברו שע״מ כן הנחיל יהושע אח הארץ‪ .‬והנה בתנאים שלפנינו יש בהם ניכ‬ ‫משום חדירה לחוך רשוח קנינו של חברו‪ .‬אמנם בעוד שבעשרה תנאים שבפ׳ מרובה‬ ‫ניתנת רשות לאדם לחדור לתוך קרקעותיו של חברו ולהשתמש בהן באופנים ידועים׳‬ ‫בתנאיו של ר׳ ישמעאל הותר לאדם לחדור לתוך רשות חברו ע״מ להשתמש‬ ‫במטלטלין ובחפציו של חברו כדי להציל אח חפציו הוא השוים יותר‪ .‬ובתנאו של‬ ‫ר׳ יהודה יש משום הוספה על שאר התנאים שכן הוא מתיר לעתים קבועות להשתמש‬ ‫ברהיר שהוא קנין הציבור‪ .‬אבל בכל התנאים הנ״ל אין בהם משום קביעת מציאות‬ ‫היסטורית‪ ,‬שבאמת החקין יהושע עליהם‪ ,‬אלא משום ביטוי לרעיון שמראשית קנינו‬ ‫כ ל האדם הוא מותנה על כך להתיר לחברו לחדור לתוך רשותו המשפטית באופנים‬ ‫ידועים‪ .‬ומעניין להעיר שבדברי רי״ש מתחיל המאמר בביטוי ‪.‬תנאי ב״ד הוא״ וחותם‪:‬‬ ‫‪.‬שעמ״כ הנחיל יהושע את הארץ"‪ ,‬וכאילו דיל שתנאי ביד ותנאי יהושע היינו הך‬ ‫הם‪ .‬כלו׳ יש לדון את הבעלים ‪.‬כאילו" הב״ד התנו עמו לוותר על זכותו ולבלי‬ ‫למחות בידי האנשים החודרים לתוך רשותו ע״מ להשתמש בחפציו בתנאים ידועים׳‬ ‫והרי זה ‪.‬כאילו״ עמ״כ הנחיל יהושע את הארץ וכאילו ראשית קנינו של האדם‬ ‫בחפציו הוא ע״מ כן‪ ,‬ופיקציה היסטורית־תנאית היא‪.‬‬ ‫‪III‬‬ ‫בניטין ע״ז א׳ שנינו במשנה‪ :‬הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה וכו׳ היז מגורשת•‬ ‫ושאלו בנמ׳‪ :‬מה שקנתה אשה קנה בעלה? כלו׳ ועדיין לא יצא נט מרשותו של‬ ‫בעל‪ .‬ושנה רבא‪ :‬ניטה וחצרה באין כאחד‪ .‬וכ״נ ע ל השאלה איך מנורשת אשדי‬ ‫כשגותן ה ב ע ל גט לידה ‪.‬אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל" שנו עם‪ :‬גיטה וידה באין‬ ‫כאחד‪ .‬כיוצא בו ב ע ב ד שיוצא בשטר שחרור שאלו שם‪ :‬יד ע ב ד כיד רבו דמיא?‬ ‫ושגו‪ :‬גיטו וידו באין כאהד‪ .‬כ ל האופנים האלה של ‪.‬באין כאחד״ אין ל ה ב י ש ע ל‬ ‫]יט[‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫יט‬ ‫יסוד המציאות הריאלית‪ .‬שכן בכדי שיהא ה ע ב ד משוחרר והאשה תהא מגורשת‬ ‫הם צריכים בראשונה לקנות את הגט‪ ,‬כי קנין הגט הוא תגאי הכרחי לשיחרור‬ ‫ולנירושין‪ ,‬וא״א להם במובן ריאלי לקנות את הגט משום שהוא אינו יוצא מרשות‬ ‫ה ב ע ל והאדון‪ ,‬אין זאת אלא שבעקרון הזה של ‪.‬ניטו וידו באין כאחד" הערימו‬ ‫חכמי התלמוד וקבעו יסוד למציאות פיקטיבית שאין לציירה במובן ריאלי ומוחשי‪.‬‬ ‫יש בעקרון הזה משום יצירת מציאות אידיאלית ובלתי מוחשית‪ ,‬ואיגה אלא הערמה‬ ‫ופיקציה‪ .‬ואני בוחר בשם פ‪ .‬דוגמתית בתור היותר מתאים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לסמן הערמה‬ ‫ממין זה‪ .‬כי המלה פיקציה ננזרת מן הפועל ‪ ,fingcrc‬שפירושו פעל‪ ,‬יצר‪ ,‬עצב‪.‬‬ ‫ומאחר ששונה היא לנמרי מן הפיקציות ההיסטוריות‪ ,‬שבכולן מונח הרעיון היסודי‬ ‫שהזיון אחד נחשב ‪.‬כאילו" דומה הוא בכל פרטיו לתופעה משפטית אחרת‪ ,‬יש‬ ‫לקראה בשם ״דונמתית" בניגוד לפ‪ .‬ההיסטורית‪.‬‬ ‫הראשונים השתמשו לפעמים ברעיון הזה המונח ביסוד הדברים של ‪.‬באין‬ ‫כאחד״ לבאר דיני התלמוד במקום שהתקשו למצוא יסוד ובאור להלכה‪ .‬כנון‬ ‫בכתובות י״א א׳‪ ,‬דאמר רב הונא נר קטן מטבילין אותו על דעת בי״ד משום דזכות‬ ‫הוא לו‪ ,‬והקשו בתום׳‪ :‬והא זכייה היא מטעם שליחות וא״כ היאך זכין לקטן והלא‬ ‫אין שליחות לקטן‪ .‬ובאחד התירוצים כתבו שם‪. :‬כיון דבהאך זכייה נעשה ישראל‬ ‫ה ד ל כישראל נמור לענין זכייה"‪ ,‬והרי הוא כמו ניטו וידו באין כאחד‪ .‬ובהמשך‬ ‫דברי התוס׳ כתבו שם עוד‪. :‬ונכרי קטן כיון שבא להתנייר חשבינן ליה כישראל‬ ‫קטן"‪ ,‬כלו׳ דאע־נ דעודנו נכרי הוא ואין שליחות לעכו״ם‪ ,‬מ״מ חשבינן ליה כישראל‬ ‫כיון שעי״כ הוא נעשה לישראל‪ ,‬ואין זה אלא פיקציה דונמתית עפ״י הנדרתנו‪ ,‬כי‬ ‫במציאות איננו עוד ישראל‪.‬‬ ‫וכ״נ הא דאמר רבא )סנהדרין ט׳ ב׳ > באחד שהעיד ואמר פלוני רבעני לרצוני‬ ‫שהוא ואחר מצטרפין להרנו דפל^ינן דיבורא ומהימנינן ליה לנבי חברו ולא מהימנינן‬ ‫ליה לנבי דידיה דאין אדם משים עצמו רשע‪ ,‬יש בזה משום פ‪ .‬דונמתית‪ .‬כי אנו‬ ‫מנתחים את דברי המעיד ומקבלים את עדותו רק מה שנונע לחברו אבל לא לעצמו‪,‬‬ ‫ומתוך כך אנו יוצרים מציאות חדשה שאינה מתאימה לדברי המעיד‪ .‬כמ״כ אמר‬ ‫רבא שם באחד שהעיר ואמר פלוני בא ע ל אשתי הוא ואחר מצטרפין להורנו א ב ל‬ ‫לא להרגה‪ ,‬לפי שקרוב הוא אצל אשתו‪ .‬נם בזה יש משום יצירת ריאליות חדשה‬ ‫ופיקטיבית מתוך שאנו פלגיגן דיבורא ומקבלים מעדותו רק חלק דבריו הנוגעים‬ ‫לאחר ולא לאשתו‪.‬‬ ‫ובכלל נוטה היה רבא במקומות רבים בש״ס להתיש את האופי היצירתי‬ ‫שבמשפט‪ ,‬שאין תעודתו של המשפט להיות רק ננרר אחר היציאות המוחשית‬ ‫ולהמשך אחריה‪ ,‬אלא לפעמים על המשפט ליצור מציאות חדשה כשניתנו התנאים‬ ‫לכך‪ .‬כנון ביאוש שלא מדעת שחלקו בו אביי ורבא )ב״מ כ״א בי(‪ :‬אביי אמר לא‬ ‫הוי יאוש דהא לא ידע ת פ ל מיניה רבא אמר הוי יאוש וכוי‪ .‬שיטת אביי ננררת‬ ‫בזה אחר המציאות המוחשית‪ ,‬ומאחר שאינו יודע עדיין שנאבד ממנו החפץ אין‬ ‫כאן יאוש‪ .‬אבל שיטת רבא היא‪ ,‬דמאחר שתנאי היאוש נתקיימו באבידה זו שהרי‬ ‫אין לו בה סימן ‪.‬ולכי ידע ת פ ל מיניה מייאש מימר אמר סימנא לית לי בגויה"‬ ‫כ‬ ‫אטלס‬ ‫ב‬ ‫) ‪I‬‬ ‫יש לחשבו כאילו הוא כבר נתייאש טמנה ולדונו כאילו ‪.‬מהשתא הוא דמיאש״‪ .‬הרי‬ ‫מ ה המשפט יוצר מציאות של יאוש על יסוד התנאים שבהם נתונה האבדה‪ ,‬לאמר‬ ‫הואיל ואין לו בה סימן ולכשיודע שנפלה ממנה יתיאש‪ ,‬יש לדונו כאילו הוא כבר‬ ‫נתיאש ממנה‪.‬‬ ‫כיוצא בו בדין ע ד זומם )ביק ע׳ב ב׳(‪ :‬אביי אמר ל מ פ ר ע הוא נפסל ו מ י‬ ‫רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל וכוי‪ .‬יסוד מחלוקתם הוא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בזה שדעת‬ ‫אביי היא שהתורה האמינה ל כ ה השניה ואין בידי המשפט אלא רק לברר וללבן‬ ‫מציאות שנתקיימה מכבר‪ ,‬וא*כ העדים שהחפו נפסלו משעה שהעידו‪ .‬א ב ל רבא‬ ‫מדניש אח החידוש שבעדים זוממים ‪ .‬ד ה א תרי ותרי נינהו מאי חזית דציית להני‬ ‫ציית להני״‪ ,‬לאמר שהתורה לא באה בדין עדים זוממים לסתור אח היסוד המשפטי‬ ‫הקבוע ועומד שתרי ותרי שוים בנאמנותם ואין בידי כ ה אחת לברר ולקיים את‬ ‫השקר שבעדות כת השנייה‪ ,‬אבל אפשר למשפט התורה ליצור מציאות חדשה‬ ‫ולקבוע דין לאמר שיהיו העדים נאמנים מכאן ולהבא‪ .‬יש בדין עדים זוממים משום‬ ‫חידוש שאנו מאמינים להם ואע״פ שתרי ותרי נינהו‪ ,‬ומעתה אין בדין זה משום בירור‬ ‫מציאות שנתקיימה מכבר אלא משום יצירה של מציאות חדשה‪ ,‬ולפיכך אין לר‬ ‫בו אלא משעת חידוש ואילך‪ .‬ונמצא ששיטות רבא ב ע ד זומם וביאוש שלא מ ד ע ת‬ ‫יסוד אחד להן‪ ,‬כי בשתיהן רבא מדניש אח העקרון שהמשפט הוא בבחינת ראשית‬ ‫למציאות ולא שני לה‪.‬‬ ‫ולדעת ה‪.‬איכא דאמרי׳ דאמרו שם מ ס י ‪ . :‬ר ב א נסי כאביי סבירא ליה וכו׳‬ ‫והכא היינו טעמיה דרבא משום פסידא דלקוחות״‪ ,‬יוצא שנם רבא מודה שהתורה‬ ‫האמינה אח ה כ ה המזימה הואיל והיא מעידה רק על נוף העדים‪ ,‬אבל אינם מכחישים‬ ‫את תוכן העדות; אולם משום חקנח לקוחות לא הפסילו את העדים שניזומו אלא‬ ‫מכאן ולהבא‪ .‬ונמצא שמשום פסידא דלקוחות עלינו לדון את העדים ‪.‬כאילו* כשרים‬ ‫הם משעה שהעידו ועד הזמתם‪ ,‬ואע״פ שנתברר ה ד ב ר ע״י הזמה שבשקר העידו‬ ‫ועלינו לפוסלם מלמפרע‪ .‬ואין זה אלא פיקציה משפטית‪ ,‬כי המשפט קובע בזה‬ ‫דין שאין יסודו במציאות אלא מתעד לה‪.‬‬ ‫לסוג זה של פ‪ .‬שייך נם ה א דאמר אביי בב״מ י*נ אי‪ :‬עדיו בחתומיו זכין לו‪.‬‬ ‫ואמרו שם‪ :‬הגי מילי היכא דקא מטו שטר לידיה אבל היכא ד ל א מטו לידיה לא‬ ‫אמרינן‪ .‬כלו׳ כשהניע השטר ליד הםלוה זכו העדים לו ל מ פ ר ע משעת חתימה‬ ‫ונשתעבדו נכסיו של הלוה למלוה מאז כאילו הניע השטר לידו בשעת חתימה‪ ,‬ואין‬ ‫זה אלא פיקציה שהעדים זוכים לקונה מלםפרע ‪.‬כאילו* שלוחים הם‪.29‬‬ ‫כיוצא בו דין של הפקר ב״ד הפקר יסודו בפיקציה דונםתיח‪ ,‬כי ב כ ל ל זה‬ ‫קבעו החכמים שיש בידי כ״ד להפקיר את נכסי אדם או להקנוח ל א ח ד את נכסי‬ ‫חברו‪ ,‬ובזה הם עוקרים ד ב ר ממציאותו ונותנים לו דין של הפקר ואע״פ שבמציאות‬ ‫‪ 29‬ועי׳ בימ ליה בדין שומא‪ ,‬מי ששמו לו ביד ק ר ק ע בחובו‪ ,‬שהיא קנויה לםלוה ל א כ ו ל‬ ‫פירות‪ ,‬ל א ב ״ האומר עדיו בחתומיו זכין לו‪ ,‬משעה שנחתם שטר ה א ד ר כ ת א בביד‪ ,‬ואע־פ שלא‬ ‫בא עדיין השטר לידו של המלוה‪ .‬כי משבא לידו הוא זוכה כפירות ס ל ס פ ר ע ‪.‬‬ ‫ה ע ר מ ה משפטית בתלמוד‬ ‫]כא[‬ ‫בא‬ ‫אינו ה פ ק ר ‪ .‬ו א ם יש ב י ד י כ ח ב ״ ד ל ה ק נ ו ת ל א ד ם א ת נ כ ס י ח ב ר ו ‪ ,‬ה ם נותנים דין ש ל‬ ‫קנין ל א ד ם ב ח פ ץ ו א ע ״ פ שאין ה ד ב ר ש ל ו ‪ .‬בניטין ל״ו ב ׳ ד ר ש ו דין ז ה ש ל ה פ ק ר ב ״ ד‬ ‫ע ז ר א יי‪ :‬ו כ ל א ש ר ל א י ב א ל נ ׳ ימים וכו׳ י ח ר ם כ ל ר כ ו ש ו ‪ ,‬ו מ פ ס ו ק י ה ו ש ע‬ ‫מפסוק‬ ‫י ׳ ט ‪ :‬א ל ה ה נ ח ל ו ת א ש ר נ ח ל ו א ל ע ז ר ה כ ה ן ויהושע ב ן נון ו ר א ש י ה א ב ו ת ונו׳‪ ,‬ו כ י מ ה‬ ‫ענין ר א ש י ם א צ ל א ב ו ת ל ו מ ר ל ך מ ה א ב ו ת מ נ ח י ל י ן וכוי א ף ר א ש י ם מ נ ח י ל י ן ה ע ם‬ ‫כל‬ ‫מ ה ש י ר צ ו ‪ .‬ל פ י ה ד ר ש ה ה ר א ש ו נ ה יש ב י ד י ב י ד ל ה ו צ י א א ת נ כ ס י א ד ם מ ר ש ו ת ו‬ ‫ו ל ה פ ק י ר ם ‪ ,‬א ב ל ל פ י ה ד ר ש ה ה ש נ י ה יש ב י ד י כ ח ב׳׳ד ל ה ו צ י א א ת נ כ ס י א ד ם מ ר ש ו ת ו‬ ‫ולהקנותם‬ ‫הוא‬ ‫ל א ח ר ם י ‪ .‬ו נ מ צ א ש ה פ ק ר ב י ד ה ו א מ ו ס ד מ י ו ח ד במינו‪ ,‬כ י ה פ ק ר ב כ ל ל‬ ‫ד ב ר שאין ל ו ב ע ל י ם )‪ (res nuiiius‬ו ה פ ק ר ב י ד ה ו א ה ק נ א ת ד ב ר ש ל‬ ‫אחד‬ ‫לשני‪ .‬והשימוש ב ש ם ‪ .‬ה פ ק ר " ל מ ו ס ד ז ה פ י ק ט י ב י ה ו א ‪ .‬ו מ ת ו ך ר צ ו ן ל א ח ד ו ת ו ל ש י ט ה‬ ‫ו מ ת ו ך ש א י פ ה ל ה ק ל ע ל ה צ י ו ר ה מ ש פ ט י אנו משתמשים ל פ ע מ י ם במושנים משפטיים‪,‬‬ ‫שיש ל ה ם ת ו כ ן ק ב ו ע ומםויים‪ ,‬כ ד י ל ת ת שם ל מ ו ס ד ו ת מ ש פ ט י י ם ח ד ש י ם י ‪ .3‬ה ר ב ה‬ ‫פעמים‬ ‫כדי‬ ‫בש״ס ה ש ת מ ש ו ח כ מ י ה ת ל מ ו ד ו ה ר א ש ו נ י ם‬ ‫ב כ ל ל זה של ה פ ק ר ב״ד ה פ ק ר‬ ‫ל ב א ר דין ו ל ת ת יסוד ל ה ל כ ה ה מ ת נ ג ד ת ל כ א ו ר ה ל מ ש פ ט הקבוע‪.32‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫בשם‬ ‫פ ע ו ל ו ת פ י ק ט י ב י ו ת יש ל ס מ ן פ ע ו ל ו ת ד ת י ו ת ו מ ש פ ט י ו ת שנעשו מ ת ו ך א ו נ ס‬ ‫ו כ פ י י ה שאנו מ ח ש י ב י ם א ו ת ן ‪ .‬כ א י ל ו " נעשו מ ת ו ך ר צ ו ן ח פ ש י ‪ .‬ב מ ק ו ם ש ה ד י ן ד ו ר ש‬ ‫שרצונו של ה פ ו ע ל ה ו א תנאי ה כ ר ח י ל פ ע ו ל ה ה מ ש פ ט י ת ו ה ד ת י ת ‪ ,‬ק ב ע ו ה ח כ מ י ם‬ ‫לפעמים‬ ‫נעשה‬ ‫ש א ם א נ ס ו א ת ה א ד ם ו נ ת ר צ ה מ ת ו ך כ ך ל פ ע ו ל ה ‪ ,‬שנותנים ל ה ד י ן כ א י ל ו‬ ‫מ ת ו ך רצון‪.‬‬ ‫ב ע ר כ י ן כ ״ א א ׳ שנינו ב מ ש נ ה ‪ :‬ח י י ב ו ע ו ל ו ת ו ש ל מ י ם מ מ ש כ נ י ן‬ ‫א ו ת ן ‪ ,‬א ע ״ פ שאין מ ת כ פ ר ע ד ש י ת ר צ ה ש נ א מ ר ל ר צ ו נ ו ‪ ,‬כ ו פ י ן א ו ת ו ע ד ש י א מ ר ר ו צ ה‬ ‫אני‪ .‬ובגמ׳ ש ם ‪ :‬ת״ר י ק ר י ב א ו ת ו מ ל מ ד ש כ ו פ י ן א ו ת ו ‪ ,‬י כ ו ל ב ע ״ כ ? ת ״ ל ל ר צ ו נ ו ‪ :‬ה א‬ ‫כ ע ד ? כ ו פ י ן א ו ת ו ע ד ש י א מ ר ר ו צ ה אני‪ .‬ה נ ה ל כ א ו ר ה ס ת י ר ה ג ל ו י ה ה י א ‪ ,‬כ י מ א ח ר‬ ‫‪ 30‬ונראה שחלקו הראשונים במהות הדין של ה‪0‬קר ביד‪ .‬עיי רשיי ניטין ל־ו בי‪ .‬שפי־ שרבא‬ ‫האומר ה פ ק ר ביד ה פ ק ר בא להשיב נם על הקושיא הראשונה‪ ,‬ששאלו בנסי ע ל עיקר תקנת‬ ‫ה ל ל ‪ :‬ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטת שביעית והתקין ה ל ל וכו־ ז והוא משום שיש בידי כה‬ ‫ביד להוציא ממון מרשות אדם ולהקנותו לאחר‪ .‬א ב ל שם בתריה מי כתבו שרבא בא לתרץ ר ק‬ ‫את קושית הנמ' השנייה ששאלו על שביעית דרבנן‪ :‬ומי איכא מידי וכו׳ ותקנו רבנן דתשטטז‬ ‫והוא משום שבזה דברי ר ב א עולים יפה אפי׳ אם נאמר שאין בידי כח ביד אלא ר ק להפקיר את‬ ‫נכסי אדם א ב ל לא להקנותם לאחר‪ .‬והרםבים נראה שפי׳ כ ד ב ר י התוס׳‪ ,‬שכן הוא פ ס ק שאין‬ ‫הפרוזבול טועיל אלא בשמיטת כספים בזהיז )פיט שמי‪.‬טה ויובל הטיז>‪ ,‬והוא משום שסבר שאין‬ ‫בידי ביד אלא ר ק ל ה פ ק י ר את נכסי אדם א ב ל לא להקנותם לאחר‪ .‬ו ה ר א ב ׳ ד השינ עליו שם‪,‬‬ ‫ומשמע שהוא ת פ ס כרשיי שתירוצו של ר ב א עולה נם על הקושיא הראשונה של הנם׳‪ .‬ומעניין‬ ‫להעיר שבירושלמי שקלים נ׳ ב׳ הביאו לדין זה של ה פ ק ר ביד ר ק את הדרשה מעזרא ‪.‬יחרם‬ ‫כ ל רכושו'‪ ,‬והרםבים‪ ,‬מ ר א ה ‪ ,‬ה ל ך בשיטת הירושלמי יעי׳ פכיד סהל׳ סנהדרין‪ ,‬היו(‪.‬‬ ‫‪ 31‬עי׳ לעיל הערה ‪.15‬‬ ‫‪ 32‬עיי לדונמא יבמות פיט בי‪ ,‬וניטין סי בי תדיה וכתיב‪ ,‬ודף ניב א׳ בתוס׳ רי״ד‪.‬‬ ‫כב‬ ‫אטלס‬ ‫כב‬ ‫‪11‬‬ ‫שאין לו כפרה ע ד שיתרצה‪ ,‬כיצד ממשכנין אותו? וכופין אותו ע ד שיאמר רוצה‬ ‫אני הוא בבחינת שני הפכים בנושא אחד‪ .‬אמור מעתה שאם האדם נתרצה ואמר‬ ‫‪.‬רוצה אני"‪ ,‬אע״פ שאמר כן מחוך אונס וכפייה‪ ,‬םחשיבין אותו ‪.‬כאילו" נתקיים בו‬ ‫‪.‬יקריב אוחו לרצונו"‪ .‬נדולה מזו אמר ריפ שם שלפעמים נם חייבי חטאות ואשמות‬ ‫ממשכנין אותו‪ ,‬ואע״פ שבמשנה שם הבחינו בין אלה שאין ממשכנין אוחו ‪.‬כיון ד כ פ ר ה‬ ‫הואי )עי׳ ב״ק מ׳ אי( לחייבי עולות ואשמות‪ ,‬מ״מ במקום שיש חשש שםא יפשע‬ ‫בחיובו‪ ,‬כנון בחטאת נזיר‪ ,‬דינו כחייבי עולות‪ ,‬ואע״פ שאין כאן רצון שהוא תנאי‬ ‫הכרחי לכפרה‪ .‬אין זאח אלא שבמקום חשש שמא ישהה ולא יקיים חיובו אמרו‬ ‫החכמים שאמירתו ‪.‬רוצה אני" מחוך אונס נחשבת כאמירה מתוך רצון‪.‬‬ ‫וכ״נ בדין ניטין אמרו במשנה שם‪ :‬כופין אוחו ע ד שיאמר רוצה אני‪ .‬ובב״ב‬ ‫מ״ז בי‪. :‬אמר ר״ה תלויה חבין זביניה זביני מ״ט כ ל דמזבין איניש אי לאו דאנים‬ ‫לא הוה מזבין ואפי׳ הכי זביניה זביני"‪ ,‬כלוי כ ל המוכר חפץ אינו מוכרו אלא מתיר‬ ‫אונס משום שצריך ל כ ס ף ואעפ״כ מכירחו מכירה היא‪ ,‬וא״כ נם כשמכריחין אותי‬ ‫למכור ע״י אונס הוא נמר ומקנה‪ .‬והקשו בנמ׳‪ :‬ודילמא שאני אונסא דנפשיה סאונסא‬ ‫דאחריני? ושנו‪ :‬אלא כדתניא יקריב אותו וכו׳ כופין אוחו ע ד שיאמר רוצה אני•‬ ‫ושאלו עוד‪ :‬ודילמא שאני התם דניחא ליה דחיהוי ליה כפרה‪ .‬ושנו‪ :‬ואלא מסיפא‬ ‫וכן אתה אומר בניטי נשים כופין אותו ע ד שיאמר רוצה אני‪ .‬והוסיפו לשאול‪ :‬ודילמא‬ ‫שאני החם דמצוה לשמוע דברי חכמים‪ .‬וע״כ הסיקו ואמרו‪ :‬אלא סברא היא אגב‬ ‫אונםיה גמר ומקנה‪ .‬מכל זה יוצא ע ד כמה החחבטו והתלבטו חכמי התלמוד למצוא‬ ‫יסוד וטעם לדין זה שהאומר רוצה אני מתוך כפייה דינו כאומר מתוך רצון‪ .‬והרעיון‬ ‫ה כ ל ל י היוצא מדברי הנמ׳ הוא שבמקום שיש מצוד‪ .‬לכוף את האדם לפעולה דתית‬ ‫או משפטיה‪ ,‬ואפשר לאמר ‪.‬דניחא ליה דתיהוי ליה כפרה״ או שהוא רוצה ב כ ך‬ ‫משום שמצוה לשמוע דברי חכמים‪ ,‬עלינו להניח ולאמר שהאדם משעבד את רצונו‬ ‫לרצון ההורה והחכמים‪ .‬ואע״פ שלמעשה אין אנו יודעים אם באמת בטל רצונו‬ ‫מפני רצון התורה והחכמים‪.3 3‬‬ ‫כיוצא בו הא דאמרו במשנה ניטין מ׳ ומ״א‪ :‬מפני תיקון העולם כופין את רבו‬ ‫ועושה אותו בן חורין וכוי‪ ,‬היא פעולה פיקטיבית‪ .‬כי בדין איי למעשה השיחרור כ ל‬ ‫תוקף אלא כשנעשה מתוך רצון‪ ,‬ואעפיכ משום תיקון העולם מ פ י ן את רבו ומחשיבים‬ ‫את מעשה השיחרור ‪.‬כאילו* נעשה מתוך רצון‪ .‬ונם בזה יש להניח שהאדם משעבד‬ ‫את רצונו לרצון החכמים‪ ,‬והנחה זו אינה אלא פיקציה*‪.3‬‬ ‫והנה במוכר חפץ מתוך אונס וכפייה‪ ,‬שאין מקום להנחה זו‪ ,‬צריך שיהא הדין‬ ‫שאין מכירתו מכירה‪ ,‬מ״מ קבעו החכמים שאם אין המוכר מוסר מודעא לפני עדים‬ ‫לאמר‪. :‬דעו שזה שאני מוכר חפץ פלוני או שדה פלונית מפני שאני אנוסי )לשון‬ ‫‪ 33‬ובאופן כזה השתדל הרסבים ל ב א ר ה ל כ ה זו <פיב סנירושין ה־כ>‪.‬‬ ‫‪ 34‬כיוצא בו נחשבת לפיקציה משפטית הנחה זו‪ ,‬שאדם יודע את חוק• המדינה‪ ,‬ו ב ע ב ר י‬ ‫על אחד מהם הוא נענש כמזיד‪ ,‬ואעיפ שלמעשה אפשר ששוננ היה‪ .‬עי׳ אנציקלופידיה בריטניקד‪.‬‬ ‫הוצאה ייד‪ ,‬כ ר ך ‪ ,0‬עסו׳ ‪.220‬‬ ‫]כג[‬ ‫הערמה משפטית בתלמוד‬ ‫כג‬ ‫הרמב״ם הל׳ מכירה פ״י ה"א> מכירתו מכירה‪ .‬כי הואיל ויש בידי המוכר למסור‬ ‫מודעא שהוא אנוס ולבטל את המכירה מבראשונה‪ ,‬נמצא שאם ל א מסר מודעא יש‬ ‫מקום לאמר שאנב אונס גמר ומקני י< ‪.3‬‬ ‫ונראה שדין זה‪ ,‬שקיום המכירה מתוך אונס תלוי בזה שלא מסר המוכר מודעא‬ ‫מבראשונה‪ ,‬התפתחות מאוחרת היא להלכה המקורית של ר״ה שאמר ‪.‬תליוה וזבין‬ ‫זביניה זביני׳; כי כוונת ר״ה נראה שהיתה שכל מכירה מתוך אונס יש לדונה כמכירה‬ ‫ברצון הואיל ונתרצה המוכר בע׳׳פ לאמר ״רוצה אני"‪ ,‬משום שאין אנו מתחשבים‬ ‫אלא עם הגילוי החיצוני של רצון המוכר‪ .‬כיוצא בזה מצינו עוד בתלמוד נסיון‬ ‫להכגיס כווגה אחרת בדברי ר׳׳ה ולאמר שאין לדבריו תוקף א ל א במקום שיש‬ ‫לאמר שבאמת גתרצה המוכר בלבו למכור‪ ,‬כי כן אמרו בב״ב ס״ח א׳‪ :‬״ולא אמרן‬ ‫אלא בשדה סתם א ב ל בשדה זו לא"‪ ,‬כלו׳ רק במקום שהכריחוהו למכור אחת‬ ‫משדותיו והוא בירר מעצמו ומכר את זאת‪ ,‬הוא הראה בזה שאיגו חושש בה כ״כ‬ ‫וגמר ומקגי; אולם כשאגסוהו למכור שדה זו ואותה מכר אין מכירתו מכירה‪ .‬ועוד‪:‬‬ ‫״ובשדה זו גמי לא אמרן אלא ד ל א ארצי זוזי אבל ארצי זוזי לא"‪ .‬כלו׳ כשמגה את‬ ‫המעות הוא גילה בזה את רצונו הפנימי שגתרצה באמת למכור‪ .‬מ כ ל זה יוצא ע ד‬ ‫כמה התחבטו חכמי התלמוד המאוחרים לבאר את שיטת ר״ה בהתאם להשקפתם‬ ‫הם בדבר מהות הרצון‪ ,‬שתגאי מוכרח הוא למכירה‪ .‬כי בעוד שלדעת ר״ה עצמו‬ ‫גראה שהעיקר הוא גילוי רצונו החיצוני של המוכר בלבד‪ ,‬חכמי התלמוד המאוחרים‬ ‫התחשבו עם רצוגו הפגימי של המוכר‪ ,‬ובהתאם לזה בארו את שיטת ר־ה‪.36‬‬ ‫והתפתחות כזו בדבר מהות הרצון מצויה היא ב כ ל השיטות המשפטיות של העולם‬ ‫העתיק‪ .‬הדרנה הראשונה של התפתחות זו היא‪ ,‬שהסכמתו של האדם שבאה לידי‬ ‫ביטוי באמרו ‪.‬רוצה אני" היא שמחליטה בעניני משפט‪ ,‬ואע״פ שבאה מתוך אונס‬ ‫וכפייה‪ ,‬כי המשפט לא התחשב עם כוונתו הפנימית ורצונו של האדם שלא גתגלה‬ ‫משום שאינם אלא דברים שבלב‪ .‬נוטה היה המשפט העתיק לתת תוקף חוקי רק‬ ‫לנילוי רצונו של האדם שקבל צורה מוחשית‪ ,‬ואע״פ שאינה אלא הופעה חיצונית‪.‬‬ ‫וזקוק היה המשפט להתפתחות ארוכה וממושכת ע ד שהגיעה למדרנה אידיאלית כזו‬ ‫לתת ע ר ך משפטי נם לכוונתו הפנימית של האדם ולהתחשב עם דברים שבלב שלא‬ ‫באו לידי ביטוי באופן פורמליד‪ .3‬וכ״ג במשפט התלמודי יש ל ע ק ב אחרי התפתחות‬ ‫‪ 35‬עיי ביב ם׳ אי‪ :‬אסרי נהרדעי כ ל סודעא וכוי‪.‬‬ ‫‪ 36‬ונראה שהבאור לשיטת ריה‪ ,‬ביב מ־ז ב׳‪. :‬סיט כ ל דםזבין איניש אי לאו דאניס לא הוה‬ ‫מזבין ואפיה זביניה זביני־ אינו מדברי ר־ה עצסו אלא הוספה טאוחרת היא לדבריו עפיי‬ ‫שיטת האמוראים המאוחרים‪.‬‬ ‫‪ 37‬עי׳ לדונמא מה שכתב הנרי מיין‪Sir Henry Maine, Ancient L a w , Chap. I X ,‬‬ ‫‪. 303: "for that delicate analysis which mature jurisprudence applies to thep‬‬ ‫‪conditions of mind under which a particular verbal assent is given appears,‬‬ ‫‪in ancient law, to be transferred to the words and gestures of the accom‬‬‫‪panying performance. No pledge is enforced if a single form be omitted or‬‬ ‫‪misplaced, but on the other hand, if the forms can be shown to have been‬‬ ‫כד‬ ‫אטלס‬ ‫]כד[‬ ‫זו מדברי ר״ה עצמו שאמר ‪.‬חליוה חבין זביניה ?ביני'‪ ,‬שכנראה דיל מ ה שאין‬ ‫מתחשבים עם דעתו ומחשבתו של האדם‪ ,‬א ב ל נותנים תוקף משפטי להסכמתו שיי‬ ‫האדם שבאה לידי נילוי פורמלי‪ ,‬ע ד הביאור שנתנו חכמי התלמוד המאוחרים‬ ‫לשיטתו‪ ,‬שהתישו שאין לדברי דיה תוקף א ל א במקום שיש לאםר שסוף כ ל סוף‬ ‫התרצה המוכר באמת למכור את חפצו‪.‬‬ ‫כיו׳ב בניטין מ׳ א׳ אמרו‪ :‬ההוא עבדא דבי תרי קם ח ד מינייהו ושחרריה לפלנא׳‬ ‫אמר אידך השחא שמעי בי רבנן ומפסדי ליה מינאי‪ ,‬אזל אקנייה לבנו קטן וכי'‬ ‫שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו נמולו ישיב לו בראשו‪ ,‬אנן קים לן בינוקא‬ ‫דמקרביה דעתיה לנבי זחי מוקמינן ליה אפוטרופוס ומקרקש ליה זחי‪ .‬ופי׳ ר ש‬ ‫לא יצטרכו ב־ד לכופו שהוא ישחרהו מדעתו בשביל זחי וכו׳‪ .‬נמצא דאעיפ שבדין‬ ‫אין מעשה הקטן כלום‪ ,‬מ־מ נתנו לו ע ר ך משפטי‪ ,‬ואין זה א ל א פעולה פיקטיבית‪.‬‬ ‫ובתוס׳ שם כתבו‪ :‬ל א נהירא לריש פי׳ הקונטרס דמפרש ע ל שמיה דקטן שאין‬ ‫מעשה הקטן כלום וכוי‪ ,‬א ל א נראה לפרש דכתיב ליה ניטא ע ל שמיה דאפוטרופוס‬ ‫ואעינ ד ב ע ל מ א אין האפוטרופין רשאין להוציאן לחירות‪ ,‬ה ב א כיון דעשה שלא‬ ‫כהונן להקנותו לבנו קטן הפקירוהו ביד ונתנוהו לאפוטרופוס לשחררו וכוי‪ .‬הרי‬ ‫התום׳ קבעו בזה שהאפוטרופוס יכול לשחרר את ה ע ב ד ואע׳נ שאין לו בו קנין׳‬ ‫אבל כיון שעשה שלא כהוגן החשיבו את האפוטרופוס כבעלים‪ ,‬ופיקציה היא‪ .‬נמצא‬ ‫שבין לפי׳ רש״י ובין לפי׳ התוס׳ יסוד דברי הנמ׳ הוא בהערמה משפטית‪ ,‬אלא‬ ‫שלפי׳ רש׳י‪ ,‬שנתנו החכמים תוקף למעשה הקטן והחשיבו את פעולתו כפעולת‬ ‫נדול‪ ,‬הערמה זו שייכת לסונ הפעולות הפיקטיביות; ולפי׳ התוס׳‪ ,‬שהחשיבו את‬ ‫האפוטרופוס כבעלים‪ ,‬הערמה זו שייכת לפיקציות הדונמתיות‪.‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫אפשר היה להוסיף עוד דונמאות של הערמה משפטית שכל התלמוד מלא‬ ‫מהן‪ ,‬אבל לא היתה מגמתי בכאן א ל א לתת דוגמאות מארבעת הסונים של הערמה‬ ‫משפטית שמנינו בזה ולנסות להכניס ס ד ר ושיטה בחזיון המשפטי של הערמה‬ ‫בתלמוד‪.‬‬ ‫;‪accurately proceeded with, it is of no avail to plead that the promise w‬‬ ‫"‪made under duress or deception.‬‬ ‫מדרש ויקרא רבה‬ ‫מאת‬ ‫חנוך‬ ‫הויקרא‬ ‫שנקראו‬ ‫אלבעק‬ ‫ר ב ה הוא מ ד ר ש ה מ י ו ס ד ע ל ה פ ס ו ק י ם הראשונים של‬ ‫ב ש ב ת ו ת ל פ י מ נ ה ג בני מ ע ר ב א שסיימו א ת ה ת ו ר ה ב ש ל ש שנים‪,‬‬ ‫שלשים ושבע ד ר ש ו ת ל ס ד ר י ם שבחומש ויקרא‪.‬‬ ‫ל כ ל‬ ‫המדרש‬ ‫אינו‬ ‫איפוא‬ ‫ב י א ו ר‬ ‫ה פ ס ו ק י ם ש ב ס ד ר ‪ ,‬כדונמת הבראשית ר ב ה ‪ ,‬א ל א )כשאר מדרשי הדרשות(‬ ‫ק ו ב ץ‬ ‫ד ר ש ו ת‬ ‫פעמיים‬ ‫בפ־א‬ ‫ה ס ד ר י ם ‪,‬‬ ‫ומכיל‬ ‫שלימות ל פ ס ו ק א ח ד ו ב ר ו ב ן ל פ ס ו ק ראשון של ה ס ד ר ‪ ,‬א ב ל‬ ‫גם ל פ ס ו ק שני )פ״ב ופ״ה‪ ,‬ו ה פ ס ו ק י ם ה ר א ש ו נ י ם נ ד ר ש ו ב פ ר ש י ו ת ש ל פ נ י ה ן ‪,‬‬ ‫ו ד י ( ו פ ע ם א ח ת ל פ ס ו ק שלישי‬ ‫דרשה נפתחת‬ ‫מן ה ד ר ש ה ‪.‬‬ ‫בפתיחה‪,‬‬ ‫)פכ״א‪ ,‬ה פ ס ו ק ה ר א ש ו ן נ ד ר ש בפ"כ>‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ו ל ר ו ב ד ר ש ו ת יש כ מ ה פ ת י ח ו ת ‪ ,‬והן מ ה ו ו ת ח ל ק נ ד ו ל‬ ‫ה פ ת י ח ו ת ב ר ו ב ן ה נ ד ו ל אינן פ ש ו ט ו ת א ל א‬ ‫וביחוד‬ ‫מ ו ר כ ב ו ת נ‪,‬‬ ‫ב ו ל ט ת ה ה ר כ ב ה ב מ ק ו מ ו ת ש ה מ ד ר ש מ ב י א ד ר ש ו ת שונות ל פ ס ו ק ב ת נ ׳ ך ש ב ח ר ל י ס ו ד‬ ‫הפתיחה‬ ‫שעומד‬ ‫ובדרשה‬ ‫בה‪.2‬‬ ‫א ח ר ו נ ה‬ ‫הוא דורש‬ ‫את הפסוק‬ ‫ומחברו‬ ‫לפרשה‬ ‫שבתורה‬ ‫ר ו ב ה מ ק ר א ו ת שהפתיחות נוסדו ע ל י ה ם ל ק ו ח י ם מן ה כ ת ו ב י ם ‪.‬‬ ‫ו ע ש ר י ם ושש פ ת י ח ו ת נ מ צ א ו ת בוי״ר‪ ,‬ו מ ה ן מ א ה ושש ב מ ק ר א ו ת מ כ ת ו ב י ם ‪:‬‬ ‫א ר ב ע י ם ושנים‪,3‬‬ ‫מאה‬ ‫תהלים‬ ‫מ ש ל י ע ש ר י ם ושבעה••‪ ,‬א י ו ב ששה עשרי•‪ ,‬ק ה ל ת ששה עשר«‪ ,‬שיר‬ ‫השירים‬ ‫שלשהי‪ ,‬ד ב ר י ה י מ י ם ב ׳ שנים‪ ,8‬ע ש ר י ם פ ת י ח ו ת ה נ ו ת ר ו ת נ ב נ ו ע ל מ ק ר א ו ת‬ ‫מספרים‬ ‫ישעיה ש ב ע ה » ‪ ,‬י ר מ י ה ש ל ש ה ם י ‪ ,‬ה ו ש ע ש נ י ם ״ ‪ ,‬ח ב ק ו ק שנים־<‪ ,‬א ח ד‬ ‫אלו‪:‬‬ ‫‪ 1‬ראה ל כ ל מה שנאמר כאן בענין הפתיחות במבואי לבראשית ר ב ה עט׳ ‪ 12‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 2‬עי׳ לדונטה פיה א‪-‬נ‪ ,‬פיט א ‪ -‬ד ‪ ,‬פיי א‪-‬נ‪ ,‬פייא א ‪ -‬ד ‪ ,‬פייט א‪-‬נ‪ ,‬פכ־א א ‪ -‬ד ‪ ,‬ופכיו א‪-‬נ‪.‬‬ ‫‪ 3‬פיא )שתי פתיחות(‪ ,‬ני‪ ,‬ז׳‪ ,‬ח׳‪ ,‬טי‪ ,‬יי‪ ,‬י״א‪ ,‬ייב‪ ,‬ייד עיפ(‪ ,‬ט*ז <ב׳פ(‪ ,‬ייז‪ ,‬כי‪ ,‬כיא‪ ,‬כיב‪,‬‬ ‫כיד‪ ,‬כיו עיפ(‪ ,‬כיז‪ ,‬כיט )היפ(‪ ,‬ל׳ <היפ(‪ ,‬ל״א ע"פ>‪ ,‬ליב‪ ,‬ליד )ביפ>‪ ,‬ליה‪ ,‬ליו )ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 4‬פיא )ב־פ>‪ ,‬ד‪ ,‬ו׳ )ביפ>‪ ,‬זי‪ ,‬ט׳‪ ,‬יי‪ ,‬ייא‪ ,‬ייב‪ ,‬יינ )ב'פ>‪ ,‬טיו‪ ,‬טיז‪ ,‬כי‪ ,‬כיא‪ ,‬כיה‪ ,‬כיט‪,‬‬ ‫ל׳ )ביפ(‪ ,‬ליא‪ ,‬לינ‪ ,‬ליד עיפ>‪ ,‬ליה‪ ,‬ליו‪.‬‬ ‫ ‪ 5‬פיה‪ ,‬יי ד <ניפ(‪ ,‬טיו <ביפ(‪ ,‬טיז‪ ,‬ייז‪ ,‬כ׳ )ביפ>‪ ,‬כיה‪ ,‬כיז‪ ,‬כיח‪ ,‬ליא‪< ,‬ב׳פ>‪ ,‬ל־ז‪.‬‬‫‪ 6‬פינ׳ ד׳ )ביפ>‪ ,‬ייד‪ ,‬ט־ז‪ ,‬ייח‪ ,‬ייט‪ ,‬כ׳ )ביפז‪ ,‬כיב‪ ,‬כיה‪ ,‬כיז‪ ,‬כיח‪ ,‬ליב‪ ,‬ליד‪ .‬ליז‪.‬‬ ‫‪ 7‬פייט׳ כינ‪ ,‬ליא‪.‬‬ ‫‪ 8‬פייט‪ ,‬לינ‪.‬‬ ‫‪ 9‬פיג‪ ,‬ייח‪ ,‬כיב‪ ,‬כיד‪ ,‬כיז‪ ,‬כ׳ט‪ ,‬ליו‪.‬‬ ‫‪ 10‬פיב׳ ייב‪ ,‬כיט‪.‬‬ ‫‪ 11‬פיא‪ ,‬כיז‪.‬‬ ‫‪ 12‬פיינ‪ ,‬י״ח‪.‬‬ ‫כה‬ ‫כי‬ ‫אלבעק‬ ‫‪1 3‬‬ ‫משופטים ‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫יחזקאל>׳‪,‬‬ ‫עמוס*!‬ ‫]ב!‬ ‫ו מ י כ ה ״ ׳ ‪ ,‬ושנים מ ן ה ת ו ר ה א ׳‬ ‫םבםדבר‬ ‫‪, 7‬‬ ‫ו א ח ד מ ד ב ר י ם * י‪.‬‬ ‫ר ו ב הפתיחות הן‬ ‫הן‬ ‫מ ת ח י ל ו ת ישר‬ ‫ס ת מ י ו ת‬ ‫בכת־י לונדון ו ר ו מ י‬ ‫ו מ ס פ ר ן שמונים ושמונה‪.‬‬ ‫בפסוק‪ ,‬ב ל י ה מ ל י ם ‪.‬זה ש א פ ר הכתוב־ או‬ ‫‪.‬הה־ד־‬ ‫‪1 0‬‬ ‫הנמצאות‬ ‫ב ד פ ו ס י ם ‪ ,‬ו כ ן אין מ ת ח ב ר ו ת בכי״י ה פ ת י ח ו ת ה ש ו נ ו ת ב מ ל י ם ‪ .‬ד ב ר א ח ר ־ ע ם ה ו ס פ ת‬ ‫ה פ ס ו ק של הפרשה״*‪.‬‬ ‫רבה‪.‬‬ ‫צ ו ר ת ה פ ת י ח ו ת והשימוש ב ס ק ר א ה ם א י פ ו א כ ס ו ב ב ר א ש י ת‬ ‫ו ש א ר ש ל ש י ם ושמונה פ ת י ח ו ת נ מ ס ר ו ע ל ש ם ד ו ר ש י ם א ל ו ‪ :‬ר ׳ א ב א ב ר כ ה נ א‬ ‫‪2 1‬‬ ‫<פ״כ ו פ ׳ ל ( ‪ ,‬א ב ה ו )פ״א ו פ כ י ז ״ ( ‪ ,‬א ח א‬ ‫) פ ל ׳ א ״ ( ‪ ,‬א ח א ב ר ) כ י ה בכי־י> ז ע י ר א‬ ‫)פ״כ(‪ ,‬ב ר ק פ ר א ) פ ל י א ( ‪ ,‬ב ר כ י ה ) פ ״ כ ו פ כ ׳ ט )ב׳ פ ת י ח ו ת ( ( ‪ ,‬ב ר כ י ה ס ב א )פיא‬ ‫ר׳ אבין בשמו(‪ ,‬חייא ב ר א ב א‬ ‫)פיינ‪ ,‬ר ׳ פ נ ח ס ו ר ׳ י ר מ י ה ב ש י ר ח י י א ב ר א ב א ׳‬ ‫) פ כ י ט ‪ ,‬ר ׳ ל ו י ב ש מ ו ועי׳‬ ‫כ י ה בכי״י‪ ,‬ו ב י ל ק ו ט ב ש י ר א ב א ב י כ ( ‪ ,‬ח מ א ב ר ׳ ח נ י נ א‬ ‫א ו ת ‪ ,(x2‬י ה ו ד ה ב ר ׳ נ ח מ ן ) פ כ י ט ( ‪ ,‬י ה ו ד ה ב ר ׳ ס י מ ו ן ) פ כ י ה ( ‪ ,‬י ה ו ש ע‬ ‫)דמן‪ ,‬כ י ה ב כ י י י ( ‪ ,‬נ ל י ה‬ ‫‪2 4‬‬ ‫)פיכ(‪,‬‬ ‫)פכיט(יוד‪,‬‬ ‫)‬ ‫) י ע ק ב ב ר ז ב ד י ‪ ,‬עי׳ א ו ת ‪ ,(22‬י צ ח ק )פיג‪ ,‬ייב׳‬ ‫‪2‬‬ ‫כ ״ נ ‪ ,‬ל ״ א ( ‪ ,‬כ ה ן ) פ י י ט ( ‪ ,‬ל ו י <פ"כי• ‪ ,‬כ י ז ‪ ,‬ו ר ׳ י ה ו ש ע ד ס כ נ י ן ב ש מ ו בפ־א«‪ 2‬ו כ י ה ׳‬ ‫ור׳ חייא ב ר א ב א בשמו ב פ כ ׳ ט ( ‪ ,‬לוי ב ר‬ ‫נחמן‬ ‫ג פ כ ״ ט ( ‪ ,‬שמעון‬ ‫ח י ת א ) פ י ח ‪ ,‬כ י ה ב כ י י ל ( ‪ ,‬מני )פ"ל>׳‬ ‫<פ*כ(דג‪ ,‬ש מ ע ו ן ב ן יוחי‬ ‫‪27‬‬ ‫)פי'נ> ‪ ,‬שמעון בן פזי )פיל‪ ,‬ר'‬ ‫‪4‬נ פכ־ז‪.‬‬ ‫‪ 13‬פיח‪.‬‬ ‫«! פכ־ז‪.‬‬ ‫‪ 15‬פל־נ•‬ ‫‪ !8‬פכיה‪.‬‬ ‫‪ !7‬פל־נ•‬ ‫‪ !9‬עפ־י הצילומים שבספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים‪ .‬כיי לונדון הוא כיזב‬ ‫׳ ‪.105‬‬ ‫י‬ ‫^י‪,‬‬ ‫ל ק‬ ‫היד שעליו נוסד פנים הבראשית ר ב ה בהוצאת תיאודור‬ ‫כיי רומי הוא כה'י שבוואתיקאן ‪.Ebraico 32‬‬ ‫‪ 20‬לדונסה פיד סי׳ ב׳ מתחיל בכי'׳ כ ל עמל אדם לפיהו‪ .‬והמלים ‪.‬דיא נפש כי תחטא‬ ‫ונו זשיה' אינן שם‪ .‬סי׳ נ׳ ד ם םתחיל נם ב ל א ד ע ת וכו׳ <ד'א נפש כ׳ תחטא ל י ת א ‪ .‬וכן בפיח‬ ‫ב׳ ליתא ‪ .‬ד א זה קרבן אהרן זשיה׳‪ ,‬וכן כולם‪ .‬אמנם בכי־י נם בראש הפרשה אין ה ס ק ר‬ ‫שבסדר‪ ,‬ופיא מתחילה ברי תנחום בר חנילאי פתח וולא כתוב ויקרא א ל םשה> ופ־ב ב‪.‬הבי‬ ‫יקיר לי אפרים' <ומן ד ב ר א ל בני ישראל וכו־ עד זשיה ליתא(‪ ,‬ופינ ברבי יצחק פ ת ח וליתא‬ ‫ןוןנפש כי תקריב ןקרבןן סנחה( וכן כולן‪.‬‬ ‫ו א‬ ‫ב ע‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב ט ב ו א‬ ‫ע‪0‬‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫!‪ 2‬בראש פרשה ייא יש בדפוסים עם בדפוס ראשון( ר׳ אהבה מציל ר׳ אבא‪ ,‬ע׳ רדי* י‬ ‫בר כהנא פ ת ח וליתא בכייי‪ .‬ועי להלן‪ :‬חייא ביא‪.‬‬ ‫‪ 22‬כיה בכיי׳ בפכיז ני‪ :‬ר׳ יעקב ב ר זבדי ‪.‬בשם ר׳ אבהי' פתח‪ ,‬וכיה בפסיקתא ע־ה ב'‬ ‫ובתנחוטא אטור ה'‪ ,‬ובדפוסים ליתא בשיר אבהו‪.‬‬ ‫‪ 23‬בדפוסים )סי׳ ה׳( הני׳ ר׳ יהושע דסכנין בשם ר׳ אחא אטר‪ ,‬א ב ל בכיי• הני׳ ר׳ יהושע‬ ‫<בכי'ל נוסף‪ :‬בן לוי( בשיר אחא פתח‪.‬‬ ‫‪ 24‬כיה בכי־י בראש הפרשה‪ :‬ר ־ י צ ח ק פ ח ח כשושנה בין החוחים ר־ יצחק פתר‬ ‫<בכי'ל בשבוש‪ :‬פ ת ח ( קריה וכוי‪.‬‬ ‫‪ 25‬בכייי ח ס ר בסוף סי׳ א׳ בטעות מן ד־א ס ק ר ה א ח ד אלו בני אהרן וכוי ע ד ויצאו‬ ‫שרופין‪ ,‬וסי׳ ב־ מתחיל‪ :‬איר לוי אמרתי להוללים ל ס ע ר ב ב י ה אילו וכוי‪.‬‬ ‫‪ 28‬בסי׳ ה' הני׳ הנכונה בכייל )כייר מטושטש(‪ :‬ר־ יהושע דסכגין בשיר לוי פ ת ח )קריהז‬ ‫ע׳ להלן אות ‪ .51‬ולפני הערוך התחילה כנראה פי׳ב בלשון ר׳ עזריה פתח‪ ,‬ע־ צמץ‬ ‫נד־פ עמי ‪ 181‬אות נ׳‪.‬‬ ‫‪2 7‬‬ ‫]ג ן‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫כז‬ ‫יהודה בשמו(‪ ,‬תנחום ב״ר חייא )פל״ד«‪ ,>2‬תנחום בר׳ חנילאי )פ״א ופכ״ח‪ ,‬תנחומא‬ ‫)פ״א ופכ״זי!־(‪ .‬מחצה מן הפתיחות בשמות נמצאות בפרשיות שנקראו במועדים‪,‬‬ ‫והן נם בפסיקתא ראה להלן‪ .‬וראוי להעיר שקצה מאמרים בויקרא רבה נראים‬ ‫בפתיחות ואינן פתיחות״ג‪.‬‬ ‫הסדרים‪ ,‬שעל פיהם חולקו הפרשיות בוי״ר‪ ,‬אינם מתאימים ב כ ל מקום לסדרים‬ ‫שבמסורה שלפנינו‪ ,‬כי היו מנהנים שונים בראשי הסדרים!י‪ .‬ובפרשיות אחדות־י•‬ ‫מהחילות נם הדרשות בתנחומא‪ ,‬ומזה ראיה שלפניהם היו מקומות אלו ראשי סדרים‪.‬‬ ‫ומעתה גם במקומוח שאין סדר חדש בתגחומא )פ׳׳נ ול״ו( נאמר שלמנהג ויקרא ר ב ה‬ ‫היה כאן ראש סדר‪ .‬ופל״א )לפכ״ד א׳( היא ראש ס ד ר במחברת התיגאן אבל‬ ‫פליב שאחריה אינה ראש סדר שם‪ ,‬ונם הסדר שלפניגו הוא קצר מדאי‪ ,‬רק מתשעה‬ ‫פסוקים )פכ״ד א‪-‬ט(‪ ,‬ואפשר שפל״ב הוא סדר חדש לפי מנהנ אחר‪ ,‬או שקראו‬ ‫ממנו כמה פסוקים בסדר שעבר‪ ,‬לפי שאפשר להוסיף ע ל הסדרים מפרשה‬ ‫אחרת‪.3 3‬‬ ‫א ר צ י ש ר א ל י ואין לראות בו שום השפעה בבליח‪ .‬ווייס‬ ‫המדרש הוא‬ ‫בדור דור ודורשיו חינ ‪ 201‬מצא ‪.‬שהשתמש בקצת דבורים אשר לא מצאנום ר ק‬ ‫בנמרא הבבלית ולא בירושלמי‪ ,‬כמו מה שסצאנו שםשתסש בדבור ‪.‬נופא" לכוונה‬ ‫שכוון בו הבבלי )בכ״מ( ובדבור ‪.‬תנו רבנן" גפל״ד( שלא נמצא רק בבבלי״‪ .‬ולא‬ ‫‪ 28‬בסי׳ ה׳ הני׳ בכי־ל‪ :‬ר׳ תנחום בר׳ חייא ב ש ם ר ־ ח ט א פתח ביום טובה היה‬ ‫בטוב )סבאן ואילך בעני כה־י‪ (:‬א פ ר ר׳ תנחום בר׳ חייה ביום טובתו של ח ב י ר ך הייה עמו‬ ‫ןבטובה‪ ,‬כיה בכייר( ואל תכניס בו עין רעה א׳ ר' אחא ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה‬ ‫אם באת רעה ל ח ב י ר ך הוה מ ס ת כ ל בו היאך לזכות וכוי‪ ,‬וכזה בילקוט‪.‬‬ ‫‪ 29‬בסי׳ בי הני׳ בכי־ל‪ :‬מי הקדימני ואשלם ר׳ תנחום׳ פתר ק ר א ברווק‪ ,‬א ב ל בכי״ר‬ ‫פ ת ח מי הקדיסני ואשלם )וכיה בדפוסים ובפסיקתא עיה א' ותנחוסא‬ ‫הנוסח ר׳ תנחומא‬ ‫אמור ז׳> ר׳ חנחומא פתו קרייא ברווק וכוי‪.‬‬ ‫‪ 30‬ראה פיה ד׳ מתן אדם ירחיב לו וכוי‪ .‬ובאמת בכיי׳ ה ס ד ר מהופך‪ :‬איר אבהו כתיב‬ ‫השפר ל ך וכוי )בדפוסים סוף סי׳ די( מ ה כת׳ בתריה כי ירחיב וכוי מה ענץ זה לזה א פ ר‬ ‫הקביה וכוי ר ׳ ה ו נ א ב ש י ר א ח א ע ב ד טביא פ ר ורבו ט ל ה ו ע ב ד קודם ל ר ב ו‬ ‫דתנן פ ר המשיח ופר וכו׳ ב כ ל סעשה' כ ל זה כחוב ל פ נ י ‪. :‬מחן אדם ירחיב לו )בראש‬ ‫הס׳'( ולפני נדולים ינחנו מעשה בריא ור׳ יהושע ור׳ עקיבא' וכוי‪ .‬וכן בפכינ סי׳ ח׳ ועתה לא‬ ‫ראו אור וכו׳ וסי' ייב הה־ד ועין נואף וכוי אינן פתיחות‪ .‬ו פ כ י ד סי׳ ב־ הוא הסשך הפתיחה‬ ‫בסי׳ אי‪ ,‬ועי׳ רד־ל‪ ,‬לעומתם פיל סי׳ ה׳ ארחץ בנקיון כפי וכו׳ היא פתיחה ויש להשלים בסוף‪:‬‬ ‫ל פ י כ ך משה מזהיר את ישראל ואומר ולקחתם ל כ ם ביום הראשון )ועי׳ בססי׳ זי(‪ .‬וכן בפל־א‬ ‫ו׳ הנ" הנכונה בכי*׳‪ :‬היש מ ס פ ר לנדודיו ר׳ ורבנין וכוי‪ ,‬ו ב פ ל י ב א׳ הני' בכייי‪ :‬ס ב י ב רשעים‬ ‫׳תהלכון ונו׳ ר׳ יהודה ור׳ נחמיה וכוי‪ .‬ובפליו סיום הפתיחה שבסי׳ ד׳ הוא בסוף סי' הי‪.‬‬ ‫‪ 31‬עי׳ רטאיש בית תלמוד ענה נ׳ ‪ 202 ,169‬ואילך‪ ,‬תיאודור בפונטסשריפט ח׳ ליה )‪( 1886‬‬ ‫‪ 307‬ולהלן ) ל ו י ק ר א ו נ ה ו ואי עפשטיין מקדמוניות היהודים ‪ 57‬ולהלן‪.‬‬ ‫‪ 32‬פיז טי‪ ,‬ייא‪ .‬טיו‪ ,‬כ'‪ ,‬ליב‪ .‬פכ׳א <כטו פיכ( היא קריאה ליום הכפוריט )והתחיל‬ ‫הפתיחות בפסוק ני>‪ .‬וכן פכיז כיט ול׳ קריאה לחנים‪ ,‬ונמצאו נם בפסיקתות‪ ,‬ופכ־ז ולי נט‬ ‫בתנחוםא אמור‪ .‬וכן פיב כולה בפסיקתא ורובה בתנחוםא <ולםי׳ א׳ שם ראה תנחוסא ראש‬ ‫ואתחנן(‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬ ‫‪ 33‬עיי מס׳ סופרים פייא היד ובית תלמוד שם ‪.263 ,204‬‬ ‫כח‬ ‫יי'‬ ‫אלבעק‬ ‫ה י א ‪ ,‬ה מ ל ה ‪ .‬נ ו פ א ' ישנה ב פ י ה ה ׳ ‪ ,‬ו ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪ ,‬ז ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪ ,‬ח ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪.‬‬ ‫שבבבלי‪,‬‬ ‫בה‬ ‫שמשתמש‬ ‫על‬ ‫כדי לחזור‬ ‫מ ה שהובא‬ ‫ב כ ל ה פ ק ו ס ו ת אינה במשמעה‬ ‫כבר‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫סתחיל‬ ‫הסדרש‬ ‫ב ב י א ו ר ‪ ,‬א ח ר י הפתיחות״••‪ ,‬ב ל ש ו ן זו‪ ,‬ו פ י ר ו ש ג ו פ א ה ו א כ מ ו נ ו פ ו ש ל גט )גיטין פ י ט‬ ‫ל ( ‪ ,‬נ ו פ ו ש ל פ ר ו ז ב ו ל ) ש ב י ע י ת פ י י ד׳>‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬והיינו ע י ק ר ה ד ב ר ‪ ,‬ו כ ן ב א ע ק י‬ ‫ונוף‬ ‫א ח ר י‬ ‫ה מ ד ר ש‬ ‫א ל ה ה מ ל ה נופא‪.‬‬ ‫ה פ ת י ח ו ת ‪.‬‬ ‫א ב ל מ צ א ת י ה ב כ י ־ ל ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬ב פ י י ב ד ׳ ‪ ,‬פ ל י ג ו׳‪ ,‬פל״י׳‬ ‫נ׳‪ ,‬פ ל ״ ו ו׳‪ ,‬ו פ ל י ז נ׳ וניכ א ח ר י ה פ ח י ח ו ת ‪.‬‬ ‫זו‬ ‫א כ ן ב כ י ־ י ל ו נ ד ו ן ו ר ו מ י אין ב מ ק ו מ ו ת‬ ‫וצריכים ל ו מ ר או ש ה ע ו ר ך השתמש בפלד׳‬ ‫ב כ ל פ ר ש ה ‪ ,‬א ל א שנשמטה מ י ד י ה מ ע ת י ק י ם ‪ ,‬א ו ש ה י א ה ו ס פ ה ‪.‬‬ ‫בה השפעת הבבלי‪.‬‬ ‫לראות‬ ‫בכי״י‪:‬‬ ‫לפי‬ ‫תני‪.‬‬ ‫ל מ ל ת תנו ר ב נ ן ‪,‬‬ ‫ואשר‬ ‫ב כ ל א ו פ ן אי)‬ ‫ב פ ל י ד כ ת ו ב שם‬ ‫א ו ל ם מ ל ה זו נ מ צ א ת גם ב פ כ ״ ו ס ס י י ז׳‪.‬‬ ‫)סי׳ ט *‬ ‫ז (‬ ‫ו ב כ י י י ש ם אין מ א מ ר ירי׳‬ ‫ב פ כ י ד ז׳‪,‬‬ ‫שקיטעוהו ה מ ע ת י ק י ם ורמזו ל מ ד ר ש שמואל‪ ,‬והוא שם‬ ‫ומלת‬ ‫ו‬ ‫ע ו‬ ‫ר ב נ ן א י ע ה ש ם ) א ב ל ישנה ב ת נ ח ו מ א א ס ו ר ס ס ־ י ב ׳ ‪ ,‬ב ו ב ר ע ם ׳ ‪3‬א>‪ ,‬א י כ אין ר א י ר‬ ‫השתמש במונחים ש ב ב ב ל י ‪.‬‬ ‫שהעורך‬ ‫סס״י אי‪:‬‬ ‫הוספה מכבלי‬ ‫ת נ י א א י ר יוסי ש ח ל י ז ק ן א ח ד וכו׳‬ ‫ישנה ב פ ט "‬ ‫כ ת ו ב ו ת עיז ב׳‬ ‫ז‬ ‫)עיי׳ש ב ר ד י ל ורזיו(‪ ,‬ו ה י א ה ו ס פ ת‬ ‫ה ם ע ת י ק י ם ואינה ב כ י י י ג נ ( ‪.‬‬ ‫כ ד י ל ב ר ר א ת זמן ע ר י כ ת ה מ ד ר ש נ ב ד ו ק ב ת ח ל ה א ת‬ ‫ב ר א ש ו נ ה יש‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫ה ם בוייר‬ ‫סספרא‬ ‫לבחון‬ ‫בסתם‪:‬‬ ‫א ת יחסו‬ ‫ל ס פ ר א‬ ‫ה ם ק ו ר ו ת‬ ‫שהוא ניכ‬ ‫שהשתמש‬ ‫מאמרי‬ ‫לויקרא‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פ י ט ח ׳ ל מ ה ש ל מ י ם ב א ח ר ו נ ה שיש ב ה ס י נ י ם ה ר ב י ׳‬ ‫ד ם ו א י מ ו ר י ם ל מ ז ב ח וכו׳ ריש א ו מ ר ס י ש ה ו א ש ל ם ם ב י א ש ל ם י ם ו כ ו ׳ ‪ -‬ס פ ר א ו י ק ר א‬ ‫נ ד ב ה פט״ז ב ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪.‬‬ ‫פ ר ש ה ייד ד ׳ ‪.‬‬ ‫פ ל ״ ב ס ס ״ י ה ׳ ל מ ט ה ד ן ננאי ל א ס ו ננאי ל ו ו כ ו ׳ ‪ -‬ס פ ר א א מ ו ר‬ ‫ונם ב פ כ י ו ט ׳ נ מ צ א מ א מ ר‬ ‫פליה ט׳‪-‬י׳א‪-‬ספרא בחקוחי פ׳א א׳‪-‬ב׳‪.‬‬ ‫בשנויים מ ס פ ר א א מ ו ר פ ר ש ה ב ׳ אי‪ ,‬א ב ל ל י ת א בכייי«‪.3‬‬ ‫מאמרים‬ ‫הסתמית‬ ‫בשני‬ ‫מ ס פ ר א ו ב ת ו כ ם מ ח ל ו ק ו ת בין ר ב נ י ן ו א ם ו ר א ‪ ,‬ו ד ע ת‬ ‫שבספרא‪.‬‬ ‫מקומות מובאים‬ ‫ר ב נ ין‬ ‫היא הדעיי‬ ‫ר א ה פ ל י ב נ ׳ ‪ -‬ד ׳ תני ר ׳ ח י י א מ פ ר ש ת י ו ח ס י ן י צ א ו כ ו ׳ ו ה י א‬ ‫ב ן איש מ צ ר י ר ב נ י ן ו ר ׳ לוי‪ ,‬ר ב נ י ן א מ ר י א ע פ י י ש ל א ה י ו מ מ ז ר י ם ב א ו ת ה ש ע ה ה ו א‬ ‫ה י ה כ מ מ ז ר ד י וכוי‪ ,‬ו כ י ה ב ס פ ר א א מ ו ר פ ר ש ה ייד אי‪.‬‬ ‫ופליו ה׳ ו ל מ ה נאמרו א ב ו ת‬ ‫א ח ו ר נ י ת ר ׳ ב ר כ י ה ו ר ב נ י ן ר ׳ ב ר כ י ה א מ ר וכו׳ ו ר ב נ י ן א מ ר י ר ו א ה א פ ר ו ש ל י צ ח ק‬ ‫כאילו‬ ‫ר׳‬ ‫צבור‬ ‫ברכיה‪.‬‬ ‫עינ‬ ‫המזבח‬ ‫וכו׳‪,‬‬ ‫וכל‬ ‫זה‬ ‫בספרא‬ ‫בחקותי‬ ‫פיח‬ ‫בלי‬ ‫ו׳‪-‬ח־‬ ‫דעת‬ ‫א כ ן מ ח ל ו ק ת ר׳ כ ר כ י ה ורבנין ה י א נם ב ב ר א ש י ת ר ב ה פ צ י ד ה׳ דליי׳‬ ‫ועיש ב ב י א ו ר י ‪ .‬־‬ ‫‪ 34‬חוץ ספ־ה ה׳ שבאמת כ ב ר סי׳ ד׳ אינו פתיחה‪ .‬עי' אות ‪.30‬‬ ‫‪ 35‬הוספות ם ס ד ר אליהו ר ב א <פ־ו]ז(>‪ .‬הוסיפו המעתיקים נם בסוף פרשה א׳ <סי׳ ט'י •‬ ‫פיב )סי׳ חי‪-‬ייב(‪ ,‬עיש ברדיל‪ ,‬ופ־נ )סי' ז׳(‪ .‬ואינן בכייי‪ .‬ועי׳ צונץ גדיפ ‪ .184‬בדפוס ראשון‬ ‫וויניציה <ש'ה( הן ב ס ו ף ויקרא רכה‪ ,‬וכתוב לפניהן‪ :‬נוסחא אחרינא ענםצא בסוף פרשה‬ ‫נוסחא אחרינא בסוף פרשה שלישי <כך!>•‬ ‫א' ‪ . . . .‬במה שכתוב בו סוף פרשה ב׳‬ ‫‪ 36‬המעתיקים קישעו ססי' ז׳ והלן ורסזו למדרש שמואל <ע־ לעיל(‪ ,‬א ב ל י ׳ • ליתא שמי•‬ ‫ועיי להלן אות ‪.66‬‬ ‫(‬ ‫ס‬ ‫־‪ 3‬כיה בכיי רומי‪ ,‬בכיי לונדון משובש וחסר‪ .‬בדפוסים‪ :‬מסזר‪.‬‬ ‫ט‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫]ה[‬ ‫כט‬ ‫ראינו בפל״ב ג׳ שהמדרש העתיק מאמר מספרא בשם ת נ י ר ׳ ח י י א ‪ 8‬ג‪.‬‬ ‫וכן נמצאים רוב תני ר׳ חייא שבוי״ר בספרא‪ 39‬והם‪ :‬פ״א י״א‪ ,‬פ״נ ו׳ )ונוסף‪ :‬א״ר‬ ‫יוחנן ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬ו כ ל ז ה סתם בספרא נדבה פרשה ט׳ אי(‪ ,‬פ׳ו ה׳‬ ‫)עם מאמר ר׳ יוחנן שהוא ג״כ בספרא בחקותי פ״ו א׳ בסתם‪ .‬אבל בכי״י לונדון‬ ‫פי״ז‪ ,‬ו׳ )בספרא מצורע פרשה ה׳‬ ‫ורומי ליתא ״תני ר"ח״>‪ ,‬פי״ג אי‪ ,‬ד׳‪ ,‬פט״ז‬ ‫ד׳ בשם ר׳ יהודה ובניחותא!( פייט ה׳ )בספרא זבים פרשה ה׳ ח ׳ ‪ -‬ט ׳ ‪ :‬ר׳ מונא‬ ‫אומר משום ר׳ יהודה‪ ,‬ובהרחבה‪ ,‬עיי׳׳ש!(‪ ,‬פכ״א י״ב‪ ,‬פכ״נ טי‪ ,‬פ כ ׳ ד ה׳‪ ,‬פיל ו׳‪,‬‬ ‫ח׳‪ ,‬פל־א י׳‪) ,‬פל״ב ל‪ ,‬שהובא לעיל(‪ ,‬פל״ה ז׳!>‪.‬‬ ‫כמה פיסקאות מ מ כ י ל ת א ד מ י ל ו א י ם נמצאות נ־כ בויקרא רבה‪:‬‬ ‫פ׳ג ר )‪-‬מכילתא המילואים מיה ד׳(‪ ,‬פ״ז ד׳ )־מ״ה ל(‪ ,‬פ״י ח׳ )־מ״א בי(‪ ,‬פי״ב‬ ‫ב׳ )‪-‬מ״ה די(‪ ,‬פ״כ ו׳ )‪-‬מיה ל‪ ,‬אבל מקור הוייר הוא הירושלמי בשביעית פיו‪,‬‬ ‫ליו ל(‪ ,‬פ״כ י׳ )‪-‬מיד ד׳(‪ .«2‬לעומת מקומות אלה נמצא בוי״ר פ״ב י״א‪ :‬ר׳ יעקב‬ ‫בר אבין וכו׳ בשיר אחא אמר אילו היו להם בנים היו קודמין לאלעזר ולאיתמר‬ ‫ד ת נ י נ ן ת מ ן כ ל הקודם לנחלה קודם לכבוד ובלבד שיהא נוהג כמנהנ אבותיו‪.‬‬ ‫ומאמר זה הוא בספרא שמיני פיא ב׳‪ :‬רשב״ג אומר משום ר״א בן עזריה וכו׳ ובנים‬ ‫לא היו להם‪ ,‬שאילו היו להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיחמר שכל הקודם בנחלה‬ ‫הוא קודם ב כ ב ו ד ״ ‪ .‬מזה אין להוציא אלא שמאמר זה שאב העורך ממקור‬ ‫אמוראים שהביאו הברייתא כ ל הקודם לנחלה‪ ,‬והכל נמצא בספרא שלנו‪ .‬אבל‬ ‫בשאר המקומות השתמש בספרא וחשב שהוא ברייתת ר׳ חייא‪ ,‬וכינהו בשם זה״•‪.‬‬ ‫ובמקומות שמביא מאמרים מספרא בסתם‪ ,‬לא ע ל שם ר׳ חייא‪ ,‬וודאי היה כן לפניו‬ ‫במקור ששאב מ מ נ ו ״ ‪.‬‬ ‫‪ 38‬בכיי רוסי‪ :‬אחיה‪ .‬ועיי ס ו ע ד קטן כ' ב' ובביאורי לבראשית ר ב ה ‪ !256‬אות ‪.4‬‬ ‫‪ 39‬עי׳ ר ד י ל לפיא אות כיב וסלביים ב ה ק ד ס ה לויקרא והופמן ‪Zur Einleitung in die‬‬ ‫‪ hal. Midraschim‬עמי ‪.22‬‬ ‫‪ 40‬דתני ריח ב ד ד ישב לבדו ישב‪ ,‬ולשון זה היה לפני הראב־ד ב ס פ ר א דף ס־ח אי‪ ,‬ע־ש‪.‬‬ ‫וציון זה ח ס ר א צ ל הופמן שם )ועי׳ בעם׳ ‪.>24‬‬ ‫‪ 41‬ותני ר׳ חייא שאינם ב ס פ ר א הם‪ :‬פ־ד ה' )בכיי רומי‪ :‬תני ר>‪ ,‬פ־ה הי )=ירושלםי‬ ‫ע ב ת פיי‪ ,‬י־ב ני‪ .‬בתוס׳ עקלים פ־ב טיו המאמר בשיר יהודה‪ .‬ובכי־ל ורומי כ ל מאמר ר׳ חייא‬ ‫ליתאו‪ ,‬פיה ו )ירושלמי הוריות פ־נ בסתם‪ ,‬ונמצא בתוס' עם פ־ב די‪ .‬במקום ‪.‬דתנן' כתוב‬ ‫בכיי‪ :‬דכת׳ ו כ פ ר וכוי‪ ,‬ושנה בזה בדדויד חינ עם׳ ‪ ,201‬ולא ידע שכיה בירושלמי ובתוספתא(‪,‬‬ ‫פ׳ כיח ני‪.‬‬ ‫‪ 42‬וראה עוד פיכ ח' ומכילתא המילואים מיה נ׳ וספרא ראש פ׳ אחרי ופסיקתא דריכ‬ ‫קעיב בי‪.‬‬ ‫‪ 43‬ועי גם וייר פייג א׳ הנותרים לאסור ר' פנחס ור־י ביס אמר להון אף אתון לא‬ ‫אישתריתון‪ ,‬ו ס פ ר א שמיני פ־א ב׳ ריא אוסר קרובים היו לשטף וכוי‪ .‬ועוד בוי־ר שם בדבור‬ ‫ענה כננדו ו ס פ ר א שם פ ׳ ב זי‪.‬‬ ‫‪ 44‬עי׳ המקומות שציינתי באות ‪ ,39‬ונם בספרי על מדרשי ה ה ל כ ה עטי ‪ ,110‬ועוד א ד ב ר‬ ‫ע־ז ב ס פ ר י מחקרים בברייתא ותוספתא פ־א וכיי(‪.‬‬ ‫‪ 45‬ועיי פליז סס״י א׳ אסר‬ ‫ריש‬ ‫בחקותי פרשה נ׳ נ׳‪-‬ד' בסתם‪ ,‬ועיייש‪.‬‬ ‫בן‬ ‫יוחי‬ ‫כשם שבנדרים בל יחל וכוי‪ ,‬וכזה ב ס פ ר א‬ ‫ל‬ ‫אלבעק‬ ‫ואשר‬ ‫אליעזר‬ ‫לשאר‬ ‫ה ה ל כ ה‬ ‫מ ד ר ש י‬ ‫‪1‬י(‬ ‫אחד‬ ‫מאמר‬ ‫במכילתא‬ ‫ה ק ע ר ב ר י ב י א ו מ ר וכי ל א ה י ה ב י ד ם של ישראל‬ ‫העולם‬ ‫בא‬ ‫יי‬ ‫פיה‪:‬‬ ‫א ר ב ע מ צ ו ת שאין כ ל‬ ‫כ ד א י ב ה ם ‪ ,‬ש ל א נ ח ש ד ו ע ל ה ע ר י ו ת ו ל א ע ל לשון ה ר ע וכו׳ ד ב ר א ח ר גן‬ ‫נ ע ו ל נן נ ע ו ל ו כ ו ׳ ‪ ,‬מ ו ב א בוי״ר פ ל ־ ב ה ׳ ע ל ש ם‬ ‫ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ל פ נ י כ ן תני‬ ‫ר׳‬ ‫בשם‬ ‫נ חן‬ ‫ר ב‬ ‫בשם ב ר ק פ ר א‬ ‫ה ונא‬ ‫נן נ ע ו ל נן נ ע ו ל וכוי‪ ,‬עיש השינויים‪ ,‬ו כ ן ד ר‬ ‫‪8 ,‬‬ ‫ק צ ר ב מ כ י ל ת א י ת ר ו ב ח ד ש פ ״ ב ) ו ב מ כ י ל ת א ד ר ש ב י י ע ס ׳ ‪ (05‬ע ל ש ה פ ז ו ר ה י ש ר א ל ׳‬ ‫שנמשלו ישראל ל ש ה שאם ל ו ק ה ב א ח ד מ א ב ר י ה כ ל א ב ר י ה מרנישים‪ ,‬מ ו ב א בוייר‬ ‫פיד‬ ‫ב ש ם תני ח ז ק י ה ‪.‬‬ ‫ו׳‬ ‫שדונמתם‬ ‫ה ו א בנונע‬ ‫מקומות‬ ‫ואם נצרף‬ ‫ע ו ד שני‬ ‫ל ס פ ר י‬ ‫בפיינ א׳ מ ו ב א מ א מ ר‬ ‫ב מ ד ב ר ‪.‬‬ ‫כ ע ם משה ו נ ת ע ל מ ה ממנו ה ל כ ה ואלו הן‬ ‫מ א מ ר ז ה ה ו א ב ס פ ר י ס ו ף פ י ׳ קניז‬ ‫שלשה‬ ‫למקומות‬ ‫אלה‬ ‫מקומות‬ ‫בוייר״* אין ע ד י י ן ל ה ס י ק מ ה ם מ ם ק נ א ש ה ו י ׳ ר ה ש ת מ ש‬ ‫המקומות הם‪:‬‬ ‫בן‬ ‫י ר מ י ה‬ ‫כלי‬ ‫א ל ע ז ר‬ ‫)‪ (213‬ב ש י ר‬ ‫מ ת כ ו ח ‪ ,‬אונן‬ ‫ומי‬ ‫ב ש ב ת‬ ‫א ל עז ר‬ ‫ר ב‬ ‫במכילתא‪.‬‬ ‫ה ו נ א‬ ‫ר׳‬ ‫בן‬ ‫מ ר י ב ה ‪.‬‬ ‫עזריה‪,‬‬ ‫איר‬ ‫ב ל ב ד ‪ ,‬איר אלעזר המודעי בא וראה‬ ‫בפייח ד׳ מ ו ב א ל פ ס ו ק והיה ל כ ם ל ז ר א ‪:‬‬ ‫פי׳ צ י ד ‪ ,‬ו ה ב ר י י ת א בוייר ש ם ‪:‬‬ ‫בשם‬ ‫ה כ ל‬ ‫ר י ש ב ן יוחי‬ ‫בספרי‬ ‫ב ס ח ם‬ ‫תני ר ש ב י י ב ש ע ה ש ע מ ד ו י ש ר א ל ע ל ה ר ס י נ י וכוי‬ ‫ב א ו ת ה ש ע ה ל א ה י ו ב ה ם ז ב ו מ צ ו ר ע ו כ ו ׳ נ מ צ א ד ו נ מ ת ה )בשינוי(‬ ‫בספרי‬ ‫ס ו ף פי׳ א׳‪.‬‬ ‫לזקנים‬ ‫וכו׳‪ ,‬ו כ י ה ב ס פ ר י פי׳ צ י ב ב ס ת ם ‪,‬‬ ‫לעתיד‬ ‫‪,‬‬ ‫אב ^‬ ‫ב פ י כ ח ׳ יש‪:‬‬ ‫ו ב ל ב ד שתהיו מ ר ו ח ק י ן ב י ו ת ר מ מ ה ש א ת ם מ ק ר ב י ן בו‪ ,‬ו כ ז ה‬ ‫ל ב א כ ן ‪ ,‬עיש‪.‬‬ ‫בשלשר׳‬ ‫ב ד ׳ מ ק ו מ ו ת מ ז כ י ר מ י ת ת ן ש ל בני א ה ר ן ו ב כ ו ל ן מ ז כ י ר‬ ‫ס ו ר ח נ ן וכוי‪ ,‬ש ל א ה י ה ב י ד ם א ל א עון ז ה‬ ‫אמר‬ ‫וכן‬ ‫ו ב כ ל י מ ת כ ו ת ואתן•‬ ‫כ מ ה מ י ת ת ן ש ל ב נ י א ה ר ן י ק ר ה ל פ נ י ה ק ב י ה וכוי‪ ,‬ו ב ס פ ר י פ י ׳ ק ל י ז‬ ‫א ל ע ז ר ה מ ו ד ע י ‪ ,‬עיש‪.‬‬ ‫במכילתא‬ ‫בשיר‬ ‫שמעון‬ ‫וכזה א פ ש ר ל ו מ ר בתני רשב׳י בפייא ח׳ ש ח ל ק ה ס ק ו ם כ ב ו ד‬ ‫א ב ל ב ס ו ף ה מ א מ ר אומר רשביי שאף‬ ‫ועי׳ ע ו ד וי״ר פ ט י ו ח ׳ ו ס פ ר י פ י ׳ ק י ה ) א ה ר ן ד ר ש אין א ד ם‬ ‫ר ו א ה ננעי ק ר ו ב י ו ( וקיו ) ה ק ב י ה ה ס ב י ר ה ‪ ,‬ט י ם א ה ו ט י ה ר ה ( ‪.‬‬ ‫המקומות‬ ‫לבנון‪-‬ספרי‬ ‫וריש(‪,‬‬ ‫אמר‬ ‫המקבילים‬ ‫ל ס פ ר י‬ ‫פ י ׳ ו׳ ו כ י ח ב ס ת ם ‪.‬‬ ‫פ ל י ה ו ׳ ־ ם פ ר י פי׳ מ׳‪,‬‬ ‫ד ב ר י ם‬ ‫פל״א ד׳‬ ‫הם‪:‬‬ ‫פיא ב׳‪:‬‬ ‫חני ר ש ב י י ו כ ו ׳‬ ‫)ר׳ י ה ו ד ה ו ר * ש ( ‪ -‬ס פ ר י פ י ׳ כ י ו‬ ‫ו ב פ ע י נ ב ׳ יש‪:‬‬ ‫מ ש ל וכו׳ נ מ צ א ב ס פ ר י פ י ׳ שמ״נ ב ס ת ם ‪.‬‬ ‫ע ו ל א‬ ‫ב י ר א ה‬ ‫‪4 7‬‬ ‫)סתם‬ ‫ב ש ם רשב״י‬ ‫ועי׳ ע ו ד פ כ י ב ז׳ ו ס פ ר י פ י ׳ עירי׳‬ ‫פ כ ״ נ י׳א ר ׳ יוחנן א מ ר ל י צ ר ו נ ש ב ע ו ס פ ר י פ י ׳ לינ‪ ,‬פ כ ׳ ד ב׳ ו ס פ ר י ר י פ ל י ב ‪.‬‬ ‫מכל‬ ‫ז ה אין ל ד ע ת א ם ב ע ל ו י ק ר א ר ב ה ה ש ת מ ש ב ש א ר מ ד ר ש י ה ה ל כ ה ח ו ץ ס ב ס פ ר א •‬ ‫ובנונע‬ ‫ל י ר ו ש ל מ י ‪,‬‬ ‫ס פ ק שהשתמש בו‪.‬‬ ‫נ מ צ א י ם ב ו י ׳ ר כ ש ש י ם מ ק ו מ ו ת מ ק ב י ל י ם ל י ר ו ש ל מ י ואין‬ ‫ב ה ל כ ו ת‬ ‫ש ב ו י י ר ה נ מ צ א ו ת ב י ר ו ש ל מ י יש א מ נ ם ל ר א ו ת כ מ ה‬ ‫שינויים‪ ,‬א ב ל א י נ ם נ ד ו ל י ם ב מ ד ד ‪ .‬כ ז ו ש נ א מ ר ש ה י ה ל פ נ י ו י ר ו ש ל מ י ב מ ה ד ו ר ה א ח ר ת ׳‬ ‫‪ >a‬מכילתא בחדש סוף פיו‪-‬וי־ר פ ל י ב אי‪ ,‬ע ם ל ק יתרו פיב על הפסוק רש ואיש תככים‬ ‫נפגשו ונו׳‪-‬וייר פל־ד די‪.‬‬ ‫י* בכיי לונדון ח ס ר סן ל מ ו ן ועד לבנון‪ ,‬ועיכ ח ס ר נם ‪.‬תני רשביי'‪ ,‬ובכיי רומי ה ד ף‬ ‫הראשון סטושטש וקשה לקרותו‪.‬‬ ‫|ז[‬ ‫כמו לפני הבראשית רבה*״‪.‬‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫לא‬ ‫ר א ה פט״ו ד ׳ ש נ ו ס ף‬ ‫ל ס פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ש ב ת פט״ז‪,‬‬ ‫ט״ו נ׳ ה ל כ ה ה נ מ צ א ת ב ש ב ת פ״ח‪ ,‬י״א בי‪ ,‬ו א פ ש ר ש ה י ת ה ל פ נ י ו ב י ר ו ש ׳ ש ם פט״ז‪.‬‬ ‫א ב ל נ ם ב ה ל כ ה ע צ מ ה יש שינוי‪.‬‬ ‫תני‬ ‫בירוש׳ ה ל ש ו ן ‪:‬‬ ‫ח ר ש כ ל ש ה ו א גמי כ ל‬ ‫שהוא מ ו ת ר ל ט ל ט ל ן ב ת ו ך הבית‪ ,‬ר ׳ זעירא ב ש ם שמואל ו ב ל ב ד מן ה מ ו כ ן‬ ‫כן‬ ‫מ נ ו פ ח‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫ח ב י ח‬ ‫ובוי״ר‪:‬‬ ‫כ ל שהוא‪ ,‬ת נ י ) ל י ת א ב כ י י ר ו מ י (‬ ‫מ ג ו פ ת ח ב י ת וכוי‪.‬‬ ‫ש מ ו א ל‬ ‫ר׳‬ ‫ו ש מ ו א ל‬ ‫ח ר ס כ ל שהוא‬ ‫נמי‬ ‫י ו ד ן מש׳ ר ב י ) ה מ ל ה ר ב י ל י ח א בכי״י(‬ ‫ו כ ן ה ה ל כ ה ב פ כ ״ ט י״ב בשינויים בירוש׳ ר ״ ה ר פ ״ ד‬ ‫)וע׳׳ש ע מ ׳ נ״ט נ׳‪ ,‬ו ה ל ש ו ן ב פ ס י ק ת א ד ר ״ כ קנ״ה א י ( ‪.‬‬ ‫ס ו כ ה רפ׳׳ג‪.‬‬ ‫א מ ר‬ ‫וחני‬ ‫ו פ י ל ו׳ ה ו א בשינוי ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫ועי׳ פ ל ״ ד ט״ז וירוש׳ ש ב ת פט״ו‪ ,‬ט׳׳ו א ׳ ו ב י ‪.‬‬ ‫ו כ נ ר א ה ה כ ל מן ל א‬ ‫י ט ו ל א ד ם וכו׳ ה י ה ל פ נ י ו ב י ר ו ש ל מ י ו כ ן ה י ה ל פ נ י ו בירוש׳ ת ע נ י ו ת פ״ג‪ ,‬ס״ו ג׳ ו ד ׳‬ ‫כ ל מ ה ש מ ב י א ב פ ל ״ ה י׳׳ב‪ ,‬עי״ש ‪.4 8‬‬ ‫ב א ג ד ו ת‬ ‫ה ר ב ו ת שבוי״ר שישנן ב י ר ו ש ל מ י יש ל ר א ו ת ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ש ה ע ו ר ך‬ ‫ה ש ת מ ש גם ב מ ק ו ר א ח ר ‪.‬‬ ‫מ ה ו בין צ ר ע ה‬ ‫ר א ה וי״ר פ ״ ח ב ׳ )עפ״י כ י ״ ל ו כ י ״ ר ( ‪:‬‬ ‫ובין א ש ת א ל ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ נ ח מ י ה ו ר ב נ ן ‪ ,‬ר ׳ י ה ו ד ה א מ ר כ מ י ן צ ר ע ה ו ע ד א ש ת א ל‬ ‫היה‬ ‫בשעה שהיתה ר ו ח הקודש שורה עליו ה י ה פ ו ס ע פ ס י ע ה א ח ת כ מ ן‬ ‫ווצ׳׳ל‪:‬‬ ‫צ ר ע ה ו ע ד א ש ת א ל ‪ ,‬וכגי׳ ה ד פ ו ס י ם ‪.‬‬ ‫ו ה מ ל ה ה י ה ל י ח א גם בכי"ר‪ .1‬ר ׳ נ ח מ י ה א מ ר‬ ‫ב ש ע ה ש ה י ת ה ר ו ח ה ק ד ש ש ו ר ה ע ל י ו ה י ו ש ע ר ו ת י ו מ ק י ש ו ת כ מ י ן זג ו ה י ה ק ו ל ו ה ו ל ך‬ ‫כ מ ן צ ר ע ה ו ע ד אשתאל‪ ,‬רבגן אמ׳ בשעה שהיתה ר ו ח ה ק ד ש שורה עליו ה י ה גוטל‬ ‫שני ה ר י ם ומקישן ז ה ל ז ה כ א ד ם ש נ ו ט ל שני צ ר ו ר ו ת ומקישן זו ל ז ו ‪.‬‬ ‫פ״א‪ ,‬י ״ ז ס ׳ ‪:‬‬ ‫הרין‬ ‫ע ל י ו היו פ ס י ע ו ת י ו‬ ‫אמורין‬ ‫כמצרעה‬ ‫ח ד‬ ‫לאשתאל‬ ‫א מ ר‬ ‫ו ח ו ר נ ה‬ ‫ובירוש׳ ס ו ט ה‬ ‫ב ש ע ה שהיה ר ו ח ה ק ד ש שורה‬ ‫א מ ר‬ ‫ב ש ע ה שהיה רוה״ק‬ ‫ש ו ר ה ע ל י ו ה י ו ש ע ר ו ת י ו מ ק י ש ו ת כזונ ו ק ו ל ן ה ו ל ך וכוי‪ .‬אין ס פ ק שעפ״י ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫ל ב ד ל א ה י ה ה ע ו ר ך ב ו ד ה מ ח ל ו ק ת ב י ן ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ ג ח מ י ה ו ה ו ס י ף גם ד ע ת ר ב נ ן ‪,‬‬ ‫א ל א ב ר ו ר ש כ ך ה י ה ל פ נ י ו ב מ ק ו ר ו ‪ .‬ו כ ן ה ו א ב ס פ ו ר שבוי״ר פ י י ט וי‪:‬‬ ‫א מ ר ו כיון‬ ‫ש ע ל ה נ ב ו כ ד נ צ ר ל ה ח ר י ב א ח י ר ו ש ל י ם וכו׳ י ר ד ה ס נ ה ד ר י נ ד ו ל ה ל ק ר א ת ו וכו׳ א מ ר‬ ‫ל ה ם לאו‪.‬‬ ‫בנו‬ ‫א ל א י ה ו י ק י ם מ ר ד ב י וכו׳ וכו׳ כיון ש ה ר נ ו נ ב ו כ ד נ צ ר ה מ ל י ך א ת י כ נ י ה‬ ‫ת ח ת י ו וכו׳‬ ‫שהמלכתי‬ ‫ירדה‬ ‫סנהדרי‬ ‫ת נ ו ה ו ל י וכוי‪.‬‬ ‫גדולה‬ ‫ל ק ר א ח ו וכו׳ א מ ר ל ה ם ל א א ל א‬ ‫אותו‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י ש ק ל י ם פ י ו נ׳ א ׳ נ מ צ א ר ק ה ח ל ק השני ע ל‬ ‫יהויכין‪ ,‬ו כ ל ה ח ל ק ה ר א ש ו ן ע ל י ה ו י ק י ם ל ק ו ח מ מ ק ו ר אחריי*‪.‬‬ ‫ובפל״ו א׳ ה ח ל ק‬ ‫ה ר א ש ו ן מ ן ה מ א מ ר ה ו א ב י ר ו ש ל מ י חנינה פ ״ ב ‪ ,‬ע״ז נ׳ ו ד י ‪ ,‬א ב ל ה ח ל ק השני ה ו א‬ ‫עפ־י ב ״ ר ספ׳׳א‪.‬‬ ‫ו ל ה י פ ך א פ ש ר ל ר א ו ת ב ס ו נ י ת ה ל כ ה ב פ ״ ט ו׳ ש ה י א ב ס נ נ ו ן ה ב ״ ר‬ ‫‪ 48‬עיי מבואי לביר עמי ‪.71‬‬ ‫‪ 49‬ועי׳ עוד פכ־נ ח׳ וירוש׳ ברכות פ־ז‪ ,‬יינ ד׳ וסוכה פ־ד‪ ,‬ניד ני‪ .‬וכנראה היה ה כ ל לפני‬ ‫ה ע ו ר ך במקום אחד‪ .‬ועי׳ בסמוך לפיט ו׳‪.‬‬ ‫‪ 50‬ווייס בדדו״ד חינ ‪ 262‬אות ‪ 15‬לא ק ר א את כ ל הסיפור בוי־ר ולא ראה ששני מעשים הם‪.‬‬ ‫ומה שכתב ניכ שהוייר לקחו מביר‪ ,‬א ד ר ב ה הוא נוסף שם בםפצ־ד בדפוסים מוייר ואינו בכי־י‪,‬‬ ‫ר א ה בהוצאתי ‪ ,1185‬ושם ‪ 1184‬אות ‪ .5‬ושאר הוכחותיו שם )אות ‪ (15 ,14‬אינן מוכיחות כלום‪.‬‬ ‫לפי ששינויים קלים והוספות קטנות אין מראים ע ל מקור אחר‪ ,‬ושנורים הם בספרותנו העתיקה‪.‬‬ ‫לב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫]ח(‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫פ כ ״ ב ה ׳ ‪ ,‬א ב ל בשינוי ו ב ה ו ס פ ה ל ב ס ו ף ע פ י י ה מ ק ו ר ב י ר ו ש ל מ י מ נ י ל ה פ י א ‪ ,‬ע ־ ב‬ ‫מ ז ה יש‬ ‫עיי׳ש‪.‬‬ ‫ו ע ו ד‬ ‫להוציא‬ ‫ב מ ק ו ר ו ת‬ ‫שהשתמש‬ ‫הוא‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫שנמצאים‬ ‫מפא‬ ‫ר׳‬ ‫תני‬ ‫בספרי(‪:‬‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫ר‬ ‫ב ב ר א ש י ת‬ ‫א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫ו ב א מ ת מ ו צ א י ם בוייר נם‬ ‫מביא‬ ‫ונם‬ ‫'‬ ‫רב ׳‬ ‫ב ר י י תו ת‬ ‫שאינן ב ק ב צ י ה ב ר י י ת ו ת ש ל נ ו ו ב מ ק ו מ ו ת‬ ‫שמעון‬ ‫לעיל‬ ‫ר׳‬ ‫פ*ד ו׳‪,‬‬ ‫פיה ח׳‪,‬‬ ‫גבן‬ ‫זפ׳ז נ׳‬ ‫יוחי‪,‬‬ ‫בכייל‬ ‫א מ ר רשב׳י בדפוסים‪ ,‬ובכייר ח ס ר כאן‪ .‬ו‬ ‫חוץ‬ ‫שצוינו‬ ‫מאלה‬ ‫ו ב י ל ק ו ט תני ר ש ב י י ‪,‬‬ ‫פ י י ב א׳‬ ‫במקום‬ ‫) א ב ל ב כ י ׳ י ו ב י ל ק ו ט הני'‬ ‫י ש מ ע א ל כ מ ו ב ס ו ף ה פ ר ש ה ( ‪ ,‬פי״ז וי‪ ,‬פ כ ״ ב ) ס ו ף ( ‪ ,‬פ כ י ו ב ׳ ‪ ,‬ועי׳ ע ו ד פ כ ״ ר א '‬ ‫א מ ר‬ ‫תניא‬ ‫ס׳א(יי‪.‬‬ ‫רשב״י ) ב כ י ״ ל ת נ י א ר ש ב י י ‪ ,‬ו ב כ י י ר א מ ר ר ש ב י י ‪ ,‬ועי׳ מ כ י ל ת א ב ש ל ח‬ ‫ר׳‬ ‫חני‬ ‫פ י ד ה׳‪ ,‬פיו ה׳‪,‬‬ ‫י ש מ ע א ל‬ ‫ס י ב ( ‪ ,‬ם פ י ׳ ב ‪ ,‬פ כ י ב זי‪ ,‬פ כ ״ נ ט׳ ו פ כ י ה ו׳‪.‬‬ ‫בשם‬ ‫ובילקוט‪:‬‬ ‫ו פ י ״ ב ני‪.‬‬ ‫תני‬ ‫פליב‬ ‫ר׳‬ ‫)עי׳‬ ‫תני‬ ‫ר׳‬ ‫יהושע(‪.‬‬ ‫תני‬ ‫בר‬ ‫ק פ ר א‬ ‫פ ל י ד ייד‪.‬‬ ‫פ ל ״ ד טי‪ ,‬פ ל ׳ ה ר‪.‬‬ ‫ה׳‬ ‫‪:‬‬ ‫תני‬ ‫לעיל‬ ‫בשם‬ ‫ר׳‬ ‫פ׳ד‬ ‫ו ר א ה גם‬ ‫נ ח מ י ה‬ ‫)ועי׳‬ ‫יהושע‬ ‫ח ז ק יה‬ ‫ר׳‬ ‫פ י ט ט׳‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫<עי׳‬ ‫י‬ ‫פ״ז ה י ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫לעיל‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫תני‬ ‫ב מ כ י ל ת א ( ‪ ,‬תני ב ש י ר ה ו ש ע י ה פיז ה י ‪,‬‬ ‫ת נ ח ו ם ב ש ם ר ׳ יודן תני פ י י א ו׳‬ ‫ס פ ר י נשא פי'‬ ‫פ ל ״ ד ם ס ־ י ח ׳ )בכי״י‬ ‫ר‬ ‫במכילתא(‬ ‫־ א « ‪ ,‬פ כ י ט אי׳‬ ‫ר׳‬ ‫בשם‬ ‫ב ש י ר יודן‬ ‫נת!‬ ‫פ כ י ב זי‬ ‫מ ע י ׳ י ר ו ש ל מ י י ו מ א פ י א ‪ ,‬ל י ה ב ׳ ( ‪ ,‬ת נ י ר ׳ יורן‬ ‫מש׳ ש מ ו א ל פ ט י ו ד ׳ )עי׳ ל ע י ל ב י ר ו ש ל ס י ( ‪.‬‬ ‫כ י ו ן שבין מ ק ו ר ו ת ה ו י י ר נ מ נ ה נ ם ה ב י ר א פ ש ר ל ה ח ל י ט ש ל א נ ס ד ר ע ד ס ו ף א י‬ ‫אחרי‬ ‫ה מ א ה‬ ‫לבדוק‬ ‫א ת המדרשים‬ ‫אבל‬ ‫ה ח מ י ש י ת ״‪,‬‬ ‫ש ה ש ת מ ש ו‬ ‫כדי‬ ‫לקבוע‬ ‫בו‪.‬‬ ‫כמעט‬ ‫בדיוק‬ ‫ובראשונה נקח‬ ‫א ת זמנו יש‬ ‫א ת התנחומא‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫נ״כ מ ד ר ש ד ר ש ו ת ונם ל ו י ק ר א ‪ ,‬ו נ ר א ה א ת‬ ‫יחס התנחומא ל ו י ק ר א ר ב ה ‪.‬‬ ‫לכאורה‬ ‫קדום‬ ‫ב ה ש ק פ ה ר א ש ו נ ה ר ו א י ם שהוי״ר‬ ‫ל ק ב צ י ה ת נ ח ו מ א שלנו‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫כיון שריש ב ו ב ר ב מ ב ו א ו ל ת נ ח ו מ א ע מ ׳ ‪ 75‬מ ח ל י ט ל ה י פ ך ש ה ו י י ר ה ש ת מ ש ב ת נ ח ו ם א‬ ‫מ ה ד ו ר ת ו ‪ ,‬ויש ב ח ק י ר ה זו‬ ‫ע״כ‬ ‫ב כ ל ל ‪,‬‬ ‫ס ת מ י ו ת‬ ‫ש מ ו ת‬ ‫ושם‬ ‫ו ל א‬ ‫בזה‬ ‫שם‬ ‫ע ל‬ ‫א מ ו ר א י ם‬ ‫נ ק ב ע ו‬ ‫ה א ח ר‬ ‫אאריך‬ ‫ל ה פ י ץ‬ ‫אור‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫בו‪,‬‬ ‫או‬ ‫ה ר כ ב‬ ‫א ס ו ר א י ם ‪,‬‬ ‫ה פ ת י ח ו ת‬ ‫בשמות‪,‬‬ ‫ש ה ש ת מ ש‬ ‫קצת‪,‬‬ ‫על‬ ‫וזה‬ ‫ד ו ק א‬ ‫ב ת נ ח ו מ א‬ ‫ו ב מ ק ו מ ו ת‬ ‫ל ק ו ח ו ת‬ ‫ש ה מ א ס ף‬ ‫ק ב צ י‬ ‫ה פ ת י ח ו ת‬ ‫ה ת נ ח ו מ א‬ ‫ו ה מ ס ד ר‬ ‫בנוגע‬ ‫ש נ ז כ ר י ם‬ ‫ס מ ק ו ס ו ת‬ ‫ציין‬ ‫ה]‬ ‫את‬ ‫ל מ ד ר ש‬ ‫א ח ר י ם ׳‬ ‫ה מ ק ו ר‬ ‫ת נ ח ו מ א‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ 51‬ונסצא רשב־י פתח בפייג בי‪ .‬א ב ל בהוספה לפסייר הוצאת רמאיש קצ־ח א׳ הלשון‬ ‫תניא א ס ר ריש בן יוחי‪ ,‬ובפיכ א׳ ר׳ שסעון פתח הגי' בכי׳׳‪ :‬ריש בר אבי׳‪ ,‬ובםדו־ש ק ה ל ת‬ ‫ר פ י ט ‪ :‬שמעון בר אבא‪ ,‬ובפסיקתא ד ר י כ קסיז בי‪ :‬ר׳ שסואל כריה דרי אבין‪.‬‬ ‫‪ 52‬תני ריא ב פ י כ ו׳‪-‬ז׳ הוא סירושלפי שביעית פיכ ליו גי‪.‬‬ ‫‪ 53‬ר א ה במבואי לביר עסי ‪.98‬‬ ‫|ט[‬ ‫מדרש ויקרא‪,‬ךבה‬ ‫לו‪.‬‬ ‫ה ק ד ו ם‬ ‫שסיימנו‪:‬‬ ‫ונפתח ב מ ה‬ ‫קצת‬ ‫לג‬ ‫ב ת נ ח ו מ א הן‬ ‫פתיחות‬ ‫ע ל שם‬ ‫ר׳‬ ‫ת נ ח ו מ א ו מ ת ח י ל ו ת ב ל ש ו ן ״ כ ך פ ת ח ) ב ה ( ר ׳ ת נ ח ו מ א ) ב ר א ב א ( " ‪ ,‬נ ח ב ׳ ) ב ו ב ר ‪:29‬‬ ‫ב ב י ת ה מ ד ר ש ( ‪ ,‬ל ך ל ך ה ׳ <עי׳ ל ה ל ן ( ‪ ,‬ז ׳ ) ב ו ב ר ‪ ,(64‬מ ש פ ט י ם ט״ו ) ב ו ב ר ‪ ,84‬ב ל י‬ ‫מ ל ת כ ך ‪ ,‬ועיש ב ה ע ר ה ל״ז!(‪ ,‬ת ש א ני‪ ,‬ייד‪ ,‬כ ' ‪ ,‬נשא כ י ד‬ ‫ט״ו א ׳ ( ‪ ,‬ש ל ח י״ד‬ ‫פסיק״ר‬ ‫) ב ו ב ר ‪ ,(72‬ת צ א ו׳‬ ‫פי״ב‪ ,‬מ״ז א ׳ ( ‪.‬‬ ‫א ו ת י׳‬ ‫) ה ו ס פ ת ה מ ד פ י ס מ מ נ ט ו ב ה מכ״י‬ ‫וכן נמצא ‪ .‬כ ך ד ר ש ר׳ תנחומא' נח ב׳ ו ב ה ע ל ו ת ך‬ ‫) ב ו ב ר <=‪<.‬־‪ (.‬ו א ו ת ט״ז‬ ‫י״ז ו נ צ ב י ם ד י ‪,‬‬ ‫) ־ פ ס י ק ת א ר ב ת י פיה‪,‬‬ ‫שלפניו‪-‬‬ ‫סוף‬ ‫) ב ו ב ר ‪• (61-2‬יי•‪ ,‬ו ב ה ו ס פ ו ת ה מ ד פ י ם מ מ נ ט ו ב ה ש ו פ ט י ם‬ ‫ו ב ה ו צ א ת ב ו ב ר ב ר א ש י ת ‪ ,105 ,128‬ש מ ו ת ‪ ,45‬ו י ק ר א ‪ ,111‬פ ת י ח ו ת‬ ‫ו ד ר ש ו ת א ל ו ל ק ח ו ה מ ס ד ר י ם מ ק ו ב ץ ש ה י ה מ י ו ח ס ל ד ׳ ת נ ח ו מ א ו ע ל כ ן כינו א ו ת ן‬ ‫ב ל ש ו ן ‪ .‬כ ך * וכו׳‪.‬‬ ‫ונמצא כ ז ה במעשה ה מ ס ד ר והמעתיק כיי א ו ק ס פ ו ר ד ב׳ שהוסיף‬ ‫כ מ ה מ א מ ר י ם שאינם ב ת נ ח ו מ א ה נ ו ד ע מ כ ב ר א ל א ב ת נ ח ו מ א ב ו ב ר ו ר ש ם ל פ נ י ה ם ‪:‬‬ ‫‪ .‬ת נ ח ו מ א * )עי׳ ב ו ב ר ‪ ,‬מ ב ו א ‪ 120‬ו א י ל ך ( ‪ ,‬והיינו ש ל ק ח מ א מ ר י ם א ל ה מ ק ו ב ץ א ח ר ‪,‬‬ ‫מתנחומא‪ ,‬ועיקר ס פ ר ו ויסודו ל ק ו ח מ‪.‬ילמדנו*‪.‬‬ ‫ו ב א מ ת כ ת ו ב בכ״י ז ה ובכ״י פ א ר מ א‬ ‫בתחלת הספר‬ ‫בחכמה‬ ‫ר א ש ו ן ו ד פ ו ס וויניציה‬ ‫ובדפוס‬ ‫רבינו‬ ‫י ל מ ד נ ו‬ ‫ה׳‬ ‫י ס ד א ר ץ ‪ ,‬א ל א ש ה מ ד פ י ס מ מ נ ט ו ב ה ה ש מ י ט ה מ ל י ם י ל מ ד נ ו ר ב י נ ו כיון שאין כ א ן‬ ‫שאלה‬ ‫היא‬ ‫ב ה ל כ ה ‪ ,‬והצינ ב מ ק ו מ ן ‪ .‬ז ה ש א מ ר הכתוב" ) ב ו ם ־ שם(‪.‬‬ ‫ה כ ו ת ר ת‬ ‫א ו ל ם ילמדנו רבינו‬ ‫ל ס פ ר ששמו ״ילמדנו" ו מ ה ש ה ו ס י ף ה מ ע ת י ק מ ק ו ב ץ א ח ר ק ר א‬ ‫ע ל י ו שם ת נ ח ו מ א ‪ ,‬כיון שהיו נ פ ו צ י ם ק ב צ י ם שונים ב ש מ ו ת ת נ ח ו מ א ו י ל מ ד נ ו ״ ‪.‬‬ ‫וכך‬ ‫עשו ה מ ס ד ר י ם ה ר א ש ו נ י ם ו מ ה ש ה ו ס י פ ו מ מ ק ו ר א ח ר ס י י מ ו וכינו ב ש ם ‪ ,‬ו פ ת י ח ת ר ׳‬ ‫ת נ ח ו מ א ב ל ך ז׳ ) ב ו ב ר ‪ (64‬מ י ו ח ס ת ל ר ׳ א ל י ע ז ר ב ה ו צ ׳ ב ו ב ר ע מ ׳ ‪.69‬‬ ‫ו מ ע ת ה נ ב י ן ש ב פ ׳ ל ך ) א מ צ ע ס י ׳ ה ׳ ‪ ,‬ב ו ב ר ‪ (07‬יש‪:‬‬ ‫כך‬ ‫פ ת ח‬ ‫ר׳ תנחומא‬ ‫) ב ״ א ( ל מ ה נ מ ש ל ו ה צ ד י ק י ם כ ת מ ר וכוי‪ ,‬ואין כ א ן פ ת י ח ה ! א ל א ש מ ע ת י ק ״ פ ת י ח ת‬ ‫ר ׳ תנחומא"‬ ‫בפסוק‬ ‫כתמר‬ ‫מאיזה‬ ‫צ ד י ק כ ת מ ר י פ ר ח ונדרש‪ ,‬ומביא ד ר ש זה ע ל א ב ר ה ם ‪ ,‬שעליו נ א מ ר צ ד י ק‬ ‫י פ ר ח ‪ ,‬ומציין א ת מ ק ו ר ו ב ש ם כ ך פ ת ח ר ׳ ת נ ח ו מ א ‪.‬‬ ‫בשאר מדרשים‪ .‬ר א ה‬ ‫ר׳‬ ‫ס ד ר‬ ‫ב ת נ ח ו מ א‬ ‫שלפניו‪,‬‬ ‫ש כ נ פ ת ח ה‬ ‫הפרשה‬ ‫אבין‬ ‫פ ת ח‬ ‫שיר‬ ‫השירים‬ ‫ד ר ך זו יש ל מ צ א נ ם‬ ‫ר ב ה פ״א ד ׳ ‪ :‬ד״א נ נ י ל ה ו נ ש מ ח ה ב ך‬ ‫ז ה ה י ו ם ע ש ה ד ׳ נ ג י ל ה ו נ ש מ ח ה ב ו א מ ר ר ׳ א ב י ן א י ן אנו‬ ‫י ו ד ע י ם ב מ ה ל ש מ ו ח וכוי‪ ,‬ואין מ ק ו ם כ א ן ל פ ת י ח ה ב א מ צ ע ה ס פ ר ו ה פ ס ו ק ‪ ,‬א ל א‬ ‫שהמאמר‬ ‫ל ו ק ח מ פ ס י ק ת א ד ר ״ כ קמ״ז א׳ ושם ה י א פ ת י ח ה לשוש אשיש‪ ,‬ו מ ט ע ם ז ה‬ ‫כינה אותו בשם‬ ‫ו׳‬ ‫ב א מ צ ע‬ ‫בצורת‬ ‫פתיחה‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫אבין‬ ‫הספר‪,‬‬ ‫פתח‪.‬‬ ‫וכיה בוודאי נם ב פ ת י ח ת ר׳ סימון שם בפ״א‬ ‫ש ל ו ק ח ה מ מ ק ו ר ל א י ד ו ע לנו‪ ,‬ושם ה י ה מ א מ ר ר ׳ ס י מ ו ן‬ ‫ו מ ו צ א י ם כ ז ה גם ב מ ד ר ש‬ ‫ל כ ל מ ק ר ה א ח ד ל צ ד י ק ו ל ר ש ע וגוי(‪:‬‬ ‫ק ה ל ת‬ ‫ל פ ס ו ק ט׳ ב׳ ) ה כ ל כ א ש ר‬ ‫שמעון ב ר א ב א פ ת ח ה כ ל כ א ש ר ל כ ל ו כ ו י ‪,‬‬ ‫‪ 54‬בשני המקומות בבהעלותך וכן בהוצ׳ בובר בראשית ‪! !05‬ועיש הערה נ־ד> נםצא אחר‬ ‫זה ילמדנו רבינו‪ ,‬ונראה שדרש רית שייך ל מ ע ל ה לילמדנו רבינו‪ ,‬וכמו שהוא בכמה כי־י‪.‬‬ ‫‪ 55‬ועל זה אדון אייה במקום אחר‪ .‬והמעתיק ה א ח ר ו ן ק ר א את כ ל ה ס פ ר ‪.‬תנחומא'‬ ‫כמו שכתב בסוף דברים‪ :‬ח ס ל ח ס ד ר א וחסלת תנחוסא וכוי‪ .‬ועיי בהוספה בתנחומא צו אות‬ ‫יינ‪. :‬ותנחומא אמרי‪ ,‬והוא בתנחומא אסור סי' חי‪.‬‬ ‫לד‬ ‫אלבעק‬ ‫פתיחה‬ ‫באמצע‬ ‫לקוחה‬ ‫מוי״ר ר א ש פ ״ כ ‪ ,‬ושם ה י א‬ ‫הספר‬ ‫באותו‬ ‫המתחילה‬ ‫יי ז‬ ‫הפסוק‬ ‫פתיחה‬ ‫שעומד‬ ‫ל א ח ר י מות‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫בו!‬ ‫הפתיחה‬ ‫כל‬ ‫במדרש‬ ‫וכסו שהסיום נם‬ ‫קהלת‪:‬‬ ‫ה ה ״ ד א ח ר י מ ו ת שני בני א ה ר ן ונו׳‪ ,‬ו ה ע ו ר ך ל א שינה א ת ה ל ש ו ן והביאר׳‬ ‫בצורת‬ ‫ו כ ן צ ׳ ל ב פ ת י ח ת ר ׳ ח י י א ב ר נ מ ד א ‪ ,‬ש ם פ ־ ח נ׳‪ ,‬ש נ ל ק ח ה מ מ ד ר ש‬ ‫פתיחה!‬ ‫ב ו פ ת י ח ה ‪ ,‬א ף כ י ב מ ק ו מ ו ת ה מ ק ב י ל י ם ש ל פ נ י נ ו אין זו פ ת י ח ה ״ ‪. * .‬‬ ‫שהיתה‬ ‫בזה‬ ‫אנו‬ ‫במבואו‬ ‫מוצאים‬ ‫לאי״כר‬ ‫״והמסדר‬ ‫עמ׳‬ ‫פתרון‬ ‫!‬ ‫לבעית‬ ‫נם‬ ‫סובר‬ ‫הפתיחות‬ ‫שהפתיחות‬ ‫ב א י כ ה‬ ‫הספר‬ ‫בראש‬ ‫ר ב ת י ‪.‬‬ ‫נסדרו‬ ‫מבי‬ ‫בזמן מאוחר׳‬ ‫ר א ה כ ב ר א ת ה מ ד ר ש א י כ ה ו ש א ב ד ב ר י ם ממנו"‪ ,‬ו מ ב י א ר א י ה ש ה פ ת י ח ה‬ ‫י״ז ה י א ב א י כ ״ ר פ״נ י ׳ ד ‪ ,‬פ ת י ח ה י״ח ב א י כ ״ ר פ י נ ט־ו‪ ,‬פ ת י ח ה כ ־ ח ב א י כ י ר ר א ש פ"‬ ‫ו פ ת י ח ה ל ׳ ב א י כ ״ ר פ ״ ד י״ב‪.‬‬ ‫בעצמו‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫ה פ ר ק י ם ״ • ‪,‬‬ ‫הפסוקים‬ ‫הסלים‬ ‫ו ל א הדגיש כ ל ל שרובן מ ק ו מ ן ב פ ת י ח ו ת ו ל א ב מ ד ר ש‬ ‫ל פ י שאין ה פ ס ו ק י ם ה א ל ו‬ ‫ב א מ צ ע‬ ‫הייתי‬ ‫לא‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ן‪1,‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו ה ס י ו ם ב פ י ג י״ד וטיו ה ו א‬ ‫ש ח ו ק ונו׳‬ ‫ר י פ פ ת ח והסיום!‬ ‫ג‬ ‫השביעני‬ ‫בסדורים‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫א י כ ה‬ ‫ובדפוסים‬ ‫ו ב פ ״ נ ט״ו ה ל ש ו ן ר ׳ א ב י ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫אלא הם‬ ‫י ש ב ה‬ ‫השמיטו‬ ‫ב ד י‬ ‫מ ט ע ם זה‬ ‫פ ח ח השביע במרורים‪ ,‬היא‬ ‫הפסוק‬ ‫ש ע ו מ ד ב ו ואין פ ו ת ח י ם‬ ‫האמינו‪,‬‬ ‫ר ׳ ל ו י )וצ״ל ז ב ד י ב ן ל ו י ? ( פ ת ח ל א ה א מ י נ ו מ ל כ י א ר ץ ! י׳ י ו ב ר ו ר א י פ ו א‬ ‫פתיחה באותו ה פ ס ו ק !‬ ‫וכן הוא‬ ‫לא‬ ‫ב פ י ד ייב‪:‬‬ ‫ל ה י פ ך שעורך המדרש ס ד ר הפתיחות שבראש ה ס פ ר המתחילות בפסוקים מאיכה״‬ ‫גם ל א ו ת ם ה פ ס ו ק י ם ע צ מ ם ט ו ף ה מ ד ר ש ו ל א שנה א ת ה ל ש ו ן ‪ .‬ר י פ‬ ‫במדרשים האחרים‪.‬‬ ‫שראינו‬ ‫בעצמה‪,‬‬ ‫פתח‬ ‫ושם‬ ‫ז ר ז י ר מ ת נ י ו א ו תיש ו כ י ו שאין מ ק ו מ ה ה מ ת א י ם שם״‪,‬־׳‪,‬‬ ‫היה‬ ‫הדרש‬ ‫וכמי‬ ‫וכן נ ר א ה ש ה פ ת י ח ה ה י ח י ד ה ה נ מ צ א ת ר ק ב א י כ ה ר ב ת י‬ ‫ו ל א בין ה פ ת י ח ו ת ש ב ר א ש ה ס פ ר ‪ ,‬ו ה י א ה פ ח י ח ה‬ ‫הזה‬ ‫פתח"‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פ ח י ח ה‬ ‫בלשונו‬ ‫והועבר‬ ‫לכאן‪.‬‬ ‫פ ח י ח ה זו ב ר א ש ה ס פ ר בין א ר ב ע פ ת י ח ו ת מ ר ׳ י צ ח ק‬ ‫בראש פיה‪:‬‬ ‫יצחק‬ ‫ר׳‬ ‫לקוחה ממדרש אחר׳‬ ‫ומפני‬ ‫זה‬ ‫לא‬ ‫הובאה‬ ‫) ח ׳ ‪ -‬י י א ( ל פ י שאינה ש י י כ‬ ‫ח‬ ‫ל מ נ ל ח איכה‪.‬‬ ‫נחזור‬ ‫על‬ ‫לתנחומא‪.‬‬ ‫הלשון‬ ‫כך‬ ‫פ ת ח ר׳‬ ‫מקור ה פ ת י ח ה שנובעת מתנחומא‪.‬‬ ‫ת נ ח ו מ א ב״א‬ ‫ולשון ז ה נ מ צ א גם‬ ‫מ ר א ה ‪ ,‬ל פ י מ ה שביארנו׳‬ ‫ב ש מ ו ת‬ ‫ר ב ה‬ ‫פ‬ ‫ב '‬ ‫כ י ת ש א ) פ ל י ט ‪ ,‬מ ׳ א ׳ ‪ ,‬מ״א א ׳ ‪ ,‬מ ״ ב א ׳ י י ׳ ‪ ,‬מיג אי‪ ,‬מ י ד א ׳ ‪ ,‬מ י ה ה ׳ י*( ו ב פ י ׳ פ ק ו ד י‬ ‫ע״א א ׳ ונ״ב א ׳ ( י « ו ר ו ב ה פ ת י ח ו ת ה ן ב ת נ ח ו מ א ש ל נ ו‬ ‫‪ 56‬וראה נם בםדרש זוכא עפ׳ ‪ :116‬ר' ׳צהל‬ ‫או סתנחוסא ח ק ת ו׳‪ ,‬עהיא ‪v‬ם פתיחה כםש‪.‬‬ ‫‪ 57‬חוץ ספתיחה כיח ל היא בראש פ־נ בסדרש‪.‬‬ ‫‪.‬מגילה א ח ר ת ונו׳ איכה יעבה בדד־‪.‬‬ ‫פחח‬ ‫ב ס ת ם ‪.‬‬ ‫ו ב פ מ ״ ה ה׳ ה פ ת י ח ה‬ ‫וכו ונובע ס פ ס י ק ח א דר־כ לינ ‪'°‬‬ ‫ונראה ע ב ס ו ף הפתיחה צריכים להוסיף׳•‬ ‫‪ 58‬ומה ענפצאים בפתיחה גם אמוראים מאוחרים‪ ,‬וסתחבט בזה בובר בעם ‪ ,5‬ל א קמה‬ ‫כ ל ל כי ד ר ך הםדרעים כן להוסיף כמה דרעוח ולקרוא את הפתיחה על עם הדורש הראשון•‬ ‫עי־ במבואי לב־ר עמי י‪ 1.‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 59‬ונם בביר יש פתיחה המתחילה בפסוק מבראשית‪ ,‬עיי במבואי יו‪.>« .‬‬ ‫‪ 00‬ועיי בירוש׳ ריה היא הינ‪.‬‬ ‫‪ 61‬כאן הנוסח בטעות‪:‬‬ ‫כ ך פ ח ח ר׳ תנחוסא ביא‪.‬‬ ‫ר׳ תנחופא ביא פתח ובתנחומא תעא כ' ה מ ק ב י ל ל פ פ י ב א׳ לנכון‬ ‫‪:‬‬ ‫]יא[‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫לה‬ ‫ה ס ד ר ‪ .‬וקרוב מאד שגם כאן לוקחו הפתיחות ממקור תנחומא‪ ,‬ושם‬ ‫באמצע‬ ‫היה המאמר שבפמ״ה פתיחה‪ .62‬איך שיהיה‪ ,‬בקבצי התנחומא שלגו הבטוי כ ך‬ ‫פתח )דרש> ר׳ תנחומא הוא ציון המקור‪ .‬וכיה במקומות שמביא ה פ ת י ח ו ת‬ ‫ע ל ש ם א מ ו ר א י ם )ר׳ פלוני פתח(‪ ,‬ולא ב ס ת ם כ ד ר כ ו ; הן גובעות‬ ‫ממדרשים אחרים‪ ,‬ראה ל ך ב׳ )בובר ב׳( ר׳ ברכיה פתח‪ ,‬והוא מבראשית רבה‬ ‫פל׳ט ל‪ ,‬וירא ב׳ ר׳ ברכיה בשיר לוי־ב״ר פמ״ח זי‪ ,‬שם ) ‪ -‬מ ב ר די( ר׳ יצחק‬ ‫נפחא־ב״ר פמ״ח ד׳‪ .‬וישלח נ׳ ר׳ יהודה ב״ם־ב־ר פע״ה ב׳ )ועי׳ בובר וישלח אי(‪.‬‬ ‫תשא ד ‪ -‬ו ה כ ל מפסיקתא שקלים‪ .‬ויקרא בובר אות ב׳ ר ׳ ת נ ח ו מ א פ ת ח‬ ‫)בתנחומא אות א׳‪ :‬ר״ת אומר(־ויקרא רבה פ״א ו׳‪ .‬אחרי ב׳‪-‬ה׳ )וכן בהוצ׳ בובר(‬ ‫ה כ ל בויקרא רבה פ״ב ופסיקתא פכ״ז‪ .‬אמור ז׳‪-‬ח׳ )ר׳ ת נ ח ו מ א פ ת ח ‪,‬‬ ‫ר׳ יעקב ב״ז בש־ר אבהו פתח‪ ,‬וכן בהוצ׳ בובר י׳‪-‬י״א(־ויקרא רבה פכ״ז ופסיקתא‬ ‫פיט‪ .‬חקת ד׳‪-‬ו׳ )‪-‬בובר( ה כ ל בפסיקתא פ׳ פרה‪ .‬תצא הי‪ ,‬ח׳ ט׳ )=בובר(‬ ‫ה כ ל בפסיקתא פ׳ זכור ובהוספות מפסי״ר‪ .‬ואין ס פ ק שנם הפתיחה על שם ר׳‬ ‫אחא ה נ ד ו ל שלח ל )=בובר( לוקח ממקור לא ידוע לנו‪ ,‬וביחוד כיון שאמורא‬ ‫בשם זה לא נמצא במקום אחר בתנחומא ובמדרשים‪ .‬ש א ר ה פ ת י ח ו ת ‪ ,‬כמו‬ ‫‪.‬הראשון"‬ ‫ומזה יוצא שכבר המסדר‬ ‫שאמרתי‪ ,‬הן ס ת מ י ו ת ‪,03‬‬ ‫התנחומא‪ ,‬שממנו נובעים התנחומא שנדפס מכבר‬ ‫של‬ ‫רבה‬ ‫ויקרא‬ ‫רבה‪,‬‬ ‫מבראשית‬ ‫שאב‬ ‫בובר‪,‬‬ ‫ומהדורת‬ ‫ו פ ס י ק ת ו ת‪ ,‬והביא הפתיחות כמו שנקבעו בספרים אלה בשמות‪ ,‬ולא בסתם‬ ‫כדרכו‪ .‬וכל דברי בובר במבוא פ״ט‪ ,‬שהתנחומא שהוציא הוא המקור ל כ ל‬ ‫הספרים האלה בטלים ‪.84‬‬ ‫ואשר ל מ ק ו מ ו ת ה מ ק ב י ל י ם בתנחומא וויקרא רבה‪ ,‬שמספרם עולה‬ ‫על המשים‪ ,‬כ ל המשווה אותם יווכח שהתנחומא שאב רובם מוי״ר )וקצתם ממקורות‬ ‫אחרים(‪ ,‬ולא להיפך‪ ,‬כיון שהרבה מהם הם בתנחומא ב ק י צ ו ר ו ב ה ש מ ט ת‬ ‫ש מ ו ח א ו מ ר י ה ם‪ .‬ואם התנחומא שמש מקור לוי״ר מאין ידע עורך זה להוסיף‬ ‫את השמות? ראה וי״ר פ״א אי‪ ,‬ה׳ ו׳ בקיצור ובהשמטת שמות רוב האמוראים‬ ‫ת נ ח ו מ א פ ת ח )אומר( יש‬ ‫בתנחומא אות א׳ )בובר א׳ וב׳>‪ ,‬ובסוף ר ׳‬ ‫זהב וכו׳ )ראה לעיל(‪ ,‬והוא שלא במקומו וקטוע‪ .‬פ״ב ז׳ מאמר ר׳ ברכיה הוא‬ ‫בסתם בתנחומא צו א׳ )ב׳ ‪ .(13‬פ״ד א׳ נ׳ הוא בקיצור ו ב ש ב ו ש ו ב ס ת ם‬ ‫בתגחומא ויקרא ו׳ )ב׳ ‪ .>0‬פ״ה ג׳ הוא נ״כ בקיצור ובלי שם ר׳ אייבןג‪ 8‬בתנחומא‬ ‫‪ 02‬וגם בשסויר רוב הפתיחות הן סתסיות‪ ,‬וכ־ה בפסיקתא רבתי‪ ,‬שהפסיקתות ה ע י ק ר י ו ת‬ ‫מתחילות בל׳נון ‪.‬ילמדנו רביגו׳ ואח־כ באה פתיחה‪ :‬כ ך פ ת ח ר ׳ ת נ ח ו ס א )ברי‪ ,‬בר‬ ‫אבא( להורות על המקור‪ ,‬א ב ל שאר הפתיחות הן סתמיות‪ ,‬אולם על זה אייה במקום אחר‪.‬‬ ‫‪ 63‬ועיי גנזי שכטר סיא <הוצ׳ גינצבורג( עסי ‪ :63‬ר׳ שמעון בן לקיש פתח בו ובתנחומא‬ ‫הוא בסתם‪.‬‬ ‫‪ 64‬ועיי השנת א‪ .‬אפשטיין עליו במאמרו קדמות התנחומא )בית תלמוד שנה ה׳ עס׳ ל‬ ‫ואילך(‪.‬‬ ‫‪ 65‬והלשון לנכון בכייי‪ :‬שלש עשרה מ י ו מ ס א ו ת היו להן אחת ל כ ל שבט ושבט ואחת‬ ‫לו‬ ‫אלבעק‬ ‫י ה ׳ )ב׳ ‪ .(G2‬פ״ז ו׳ ב ס ת ם ו ב ק י צ ו ר ב ת נ ח ו מ א צ ו ב ׳‬ ‫פ ׳ י הי ו ת נ ח ׳ א ח ר י ח ׳‬ ‫תזריע‬ ‫נ׳‬ ‫)ב׳‬ ‫נ׳‬ ‫המעשה‬ ‫‪,(34‬‬ ‫‪1‬יב[‬ ‫)מבר‬ ‫‪ 1 5 , 1 3‬ר א ה עוד‬ ‫(‪.‬‬ ‫)ב׳ ‪ ,(67‬פ י י ט י ‪ ,‬ו ת נ ה ׳ צ ו י״ב <ב׳ ‪ ,(20‬פ י ״ ד נ׳ ו ת נ ח ו מ א‬ ‫פי״ט ה ׳‬ ‫בארמית תורנם‬ ‫ותנה׳‬ ‫לעברית‬ ‫מ צ ו ר ע ו׳ ז׳‬ ‫בתנח'‬ ‫)ב׳ ‪52‬‬ ‫ק ד ו ש י ם ט'‬ ‫ומקוטע‬ ‫)ב׳ ‪(77‬‬ ‫יותר(‪.‬‬ ‫פכ״ד‬ ‫והוא שם‬ ‫שלא‬ ‫ב מ ק ו מ ו ו מ ו כ ח ש נ ו ס ף ) א ח ׳ כ ? ( מ ו י ׳ ר ‪ ,‬פ כ ״ ד ד ' ב ת נ ח ׳ ק ד ו ש י ם ג׳ )ב׳ ‪ (77‬ב ל י ש מ ו ת‬ ‫ד׳‬ ‫חייא‬ ‫פ כ ״ ה ה׳ בתנח׳ קדושים ח'‬ ‫)תני( ודי ל ו י ‪.‬‬ ‫ב׳‪-‬ד׳‬ ‫פ כ ״ ו ז׳ ט ׳ ו ה נ ח ׳ א מ ו ר‬ ‫וסי׳ ט ׳ ל י ת א בכי״י מוי'ר««‪.‬‬ ‫כינ‪-‬כיד‬ ‫אמור‬ ‫ב ע ב ר י ח ובהוספות•‬ ‫)ב׳ ‪(76‬‬ ‫)ב׳ ‪ (8.5-81‬בשינויים ו ב ה ו ס פ ו ח מ מ ק ו ר ו ח א ח ר י ם ׳‬ ‫פ ל י ב ב ׳ ‪ -‬נ ׳ ז י ׳ ב ה ו ס פ ה )מן ה מ ש נ ה ( ו ב ש מ ש ב ת נ ח ו מ א‬ ‫)ב׳ ‪ ,(102-3‬ו ה מ ע ש ה מ ת ו ר נ ם ל ע ב ר י ת ‪.‬‬ ‫וכן נמצאים ב ש א ר ח ל ק י‬ ‫ה ח נ ח ו מ א מ ק ו מ ו ת מ ק ב י ל י ם ל ו י ״ ר ו נ ר א י ם ש ל ו ק ח ו מ ש ם ‪ ,‬עי׳ ח נ ח ו מ א ש מ ו ת כ ״ ט ווי״ר‬ ‫)בתנחומא‬ ‫פי״א ח ׳‬ ‫מ ב ר חיי ש ר ה ז׳ ווי״ר‬ ‫בהשמטוח והוספוח ו ב ע ב ר י ח ( ‪ ,‬חנחומ׳‬ ‫פי״ח אי‪ ,‬ו ע ו ד ‪.‬‬ ‫הפסיקתא וויקרא רבה‬ ‫בפסיקתא‬ ‫ב׳‬ ‫)סיח‬ ‫ד ר ״ כ ישנן ח מ ש פ ס י ק ת ו ת ש ל י מ ו ת ה נ מ צ א ו ת ב ו י ק ר א ר ב ה ‪ ,‬והן פיר׳‬ ‫ולהלן‪,‬‬ ‫בפסיקתא(‪,‬‬ ‫פיט‬ ‫השביעי(‪-‬וי'ר‬ ‫פכיח‬ ‫עומר(‪-‬וי״ר‬ ‫)ע׳נ אי‪,‬‬ ‫פכיט‪.‬‬ ‫) ק ע ׳ ח א׳‪,‬‬ ‫פכ״ח‬ ‫שור‬ ‫)והמעשה‬ ‫או‬ ‫כשב(‪-‬וי"ר‬ ‫פכ״ז‬ ‫)קס״ז ב ׳ ‪,‬‬ ‫ולקחחם‬ ‫לכם(‪-‬וי״ר‬ ‫שלעורך‬ ‫אחרות‬ ‫אחרי‬ ‫שור‬ ‫הוייר‬ ‫בלבד‬ ‫ב כ ל מקורותיו ה ר ב י ם‬ ‫אלו‬ ‫פכ׳׳ז‪.‬‬ ‫פיל‬ ‫)ועי׳‬ ‫ל א היו ד ו ו ק א‬ ‫אבל‬ ‫או‬ ‫לסוכוח(‬ ‫כשב‬ ‫לפסח‪,‬‬ ‫שנדרשו כ ב ר‬ ‫השביעי‬ ‫בויקרא ר ב ה‬ ‫להלן(‪.‬‬ ‫בסי׳‬ ‫)קמ״ט‬ ‫)וסי׳ נ׳‬ ‫לא‬ ‫ב׳‪,‬‬ ‫בחודש‬ ‫כאן קטוע(•‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ד ע ת ק צ ת חוקרים ׳״‬ ‫ד ב ר ז ה ל ע צ מ ו אינו נ ר א ה כ י א י ך א פ ש ר‬ ‫להיפך‬ ‫דרשות שלימות לפרשיות ה נ ק ר א ו ח בחנים‪.‬‬ ‫בחדש‬ ‫פכ״נ‬ ‫א ח ר י טות(‪-‬וי"ר פ״כ‬ ‫פ ר ש י ו ת א ל ו מ י י ד ל ק ו ח ו ת מן ה פ ס י ק ת א ‪.‬‬ ‫שבפסיקתא?״״‬ ‫בריש‬ ‫ברבי‬ ‫ב׳‬ ‫הובא‬ ‫לר״ה‪,‬‬ ‫ל פ ר ש י ו ת א ל ו שום‬ ‫אפשר‬ ‫שםםדר‬ ‫הפסיקתא‬ ‫ואלו הפרשיות מויקרא‬ ‫אחרי‬ ‫מוח‬ ‫ליוה״כ‪,‬‬ ‫ל ק ח משם וספחן ל ס פ ר ו ‪.‬‬ ‫דרשות‬ ‫חפש‬ ‫)עומר•‬ ‫ולקחתם‬ ‫לכם‬ ‫ו ב א ס ח כשמשוים‬ ‫לכולן‪ .‬וכולן חרבו ולא נשתייר מהן <להם> אלא זו ב ל ב ד לידע כ מ ה תיעוב נעשה מהן )להם>‬ ‫ויסתר פנים וכוי‪.‬‬ ‫‪ 66‬עי לעיל ה ע ר ה ‪ ,30‬ואולי נוסף בדפוסים פתנחוסא‪ .‬ואפשר שהמעתיק שקיטע בוי־ר‬ ‫ורמז למדרש שםואל לא ראה בחפזו שסי׳ ט׳ אינו שם‪ .‬אולם לא כן ה ד ב ר בפיל סי׳ ה' וי‬ ‫ראה להלן‪ ,‬ועיי לקמן אות ‪.84‬‬ ‫כדאיתא בתנחומא‬ ‫‪ 67‬בדפוסי וי־ר )כבר בדפוס ראשון( הוסיפו כיצד נאפה וכו׳‬ ‫וליתא כני'׳‪ .‬ובובר במבואו ‪) 75‬ועי׳ משיכ בבית תלמוד שנה ה׳ ‪ (156‬חשב שאפשר שהציון‬ ‫הזה הוא מן עורך הוייר‪ - .‬ועל הפרשיות בוייר )כי‪ ,‬כ׳ז ולי( שהן בפסיקתא ובתנחומא ר א ה להלן•‬ ‫‪ 68‬בובר בסבואו עם עט׳ ליח‪ ,‬תיאודור בטונטסשריפט הכיח <‪ 0878‬עט׳ ‪ .103‬עפשטין‬ ‫מקדמוניות ג‪) ,6‬עי׳ להלן אות ‪ .(70‬וראה נס רסאיש לפסייר עסי קסיט א׳ ונם ציא אי‪.‬‬ ‫‪ 89‬נמצא כזה בשמות ר ב ה פליט‪ .‬א ב ל עורך זה )טפט־ו ואילך( ל ק ח פעמים פרשיות‬ ‫שלימות ‪.‬מחנחומא׳ שלו׳ שעמשו לסקור‪ ,‬וכן עשה כאן‪ .‬ו כ ך היא נס ד ר ך התנחומא שלנו שלקח‬ ‫פוייר ופסיקתא‪ .‬ר א ה לעיל‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫]ע[‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫שאר‬ ‫המקבילים‬ ‫המקומות‬ ‫ב פ ס י ק ת א ווי׳׳ר‪,‬‬ ‫לז‬ ‫שבובר‬ ‫שמקורם‬ ‫מחליט‬ ‫בפסיקתא‪,‬‬ ‫ר ו א י ם ש ל א כ ן ה ו א ‪ ,‬א ל א ש ע י ק ר ם בוי״ר ו מ ש ם נ ע ת ק ו ל פ ס י ק ת א ‪.‬‬ ‫ב פ ׳ פ ר ה )ל׳ א ׳ ‪ -‬ל ׳ ׳ ג ( יש פ ת י ח ת ר ׳ ת נ ח ו ם ב ר ח נ י ל א י ב פ ס ו ק א מ ר ו ת ה ׳ א מ ר ו ת‬ ‫טהורות‪,‬‬ ‫בר‬ ‫א ב ל ב כ ל פ ת י ח ת ו אין ק ש ר ל פ ׳ פ ר ה ‪ ,‬ו ה י א מ ו ב נ ת ר ק עיי מ א מ ר ר ׳ הנין‬ ‫פ ז י שם‬ ‫ו פ ת י ח ת ר ' ת נ ח ו ם ב ״ ח נ ש מ ר ה ב י ס ו ד ה בוי״ר פ כ ״ ו א ׳ ‪ -‬נ ׳ ‪.‬‬ ‫)ל׳נ א׳(‪.‬‬ ‫שם ה ו א א ו מ ר ששתי פ ר ש י ו ת ה כ ת י ב מ ש ה ב ת ו ר ה והן ט ה ו ר ו ת וניתנו עיי ש ב ט ו ש ל‬ ‫ואלו הן פ׳‬ ‫לוי‪,‬‬ ‫ה כ ה נ י ם ונו׳ ״‬ ‫פ ר ה ו פ ר ש ת ט ו מ א ת מת‪ ,‬ומסיים ‪ .‬ו י א מ ר ה׳ א ל משה א מ ו ר א ל‬ ‫ו ה ו א מ פ ר ש א מ ר ו ת ה ׳ א מ ר ו ת ט ה ו ר ו ת ‪ ,‬שתי‬ ‫) כ צ ׳ ל ‪ ,‬וכ״ה בכי״י(‪.‬‬ ‫א מ ר ו ת ט ה ו ר ו ת ניתנו עיי ש ב ט ו ש ל לוי‪ ,‬ש נ ק ר א כ ס ף צ ר ו ף ‪ ,‬פ ר ש ת ט ו מ א ת מ ת א מ ו ר‬ ‫ה כ ה ני ם‬ ‫אל‬ ‫ה כ ה ן‬ ‫כל‬ ‫וכן פ׳ פ ר ה נ א מ ר ה א ל משה ו א ל‬ ‫או ה כ ה ן ל ב ד ‪.‬‬ ‫וכתוב בה אלעזר‬ ‫א ה ר ן‬ ‫וכיון ש ה ס י ו ם ה ו א ל פ ׳ א מ ו ר ו ב ע ל ה פ ס י ק ת א ל ק ח א ת‬ ‫ה ד ר ש ה ל פ ׳ פ ר ה ‪ 0‬ל ‪ ,‬ה ש מ י ט א ת כ ל ה ס י ו ם ו ח ב ר א ל י ה מ א מ ר ר ׳ חנין ב ״ פ‬ ‫שהסב‬ ‫פרה‬ ‫את הפסוק‬ ‫ל פ ר ה‬ ‫ב ל ב ד ‪,‬‬ ‫ב מ ק ו ם ל ה פ ו ך א ת ה ס ד ר שבוי״ר ו ל ה ב י א‬ ‫ל ב ס ו ף ע ם ה פ ס ו ק י ם שבפי פ ר ה ‪.‬‬ ‫ב פ ס י ק ת א א ת ק ר ב נ י ל ח מ י ‪ ,‬ה מ א מ ר ר ׳ א ח א בש׳׳ר חנינא א מ ר ל פ י שהיו י ש ר א ל‬ ‫אומרים‬ ‫ל ש ע ב ר היינו מ ק ר י ב י ם ק ר ב נ ו ת ו מ ת ע ס ק י ם ב ה ם וכוי )עמי ס ׳ ב ׳ ‪ -‬ס ״ א בי‪,‬‬ ‫ו נ מ צ א נ ם ב פ ם י ״ ר פט״ז‪ ,‬פ״נ ב׳> נ ו ב ע מוי״ר פיז נ ׳ ‪ -‬ד ׳ ‪ ,‬א ל א ש ב פ ס י ק ת א ה ש מ י ט ו‬ ‫הדרש‬ ‫אלא‬ ‫) מ מ כ י ל ת א ד מ י ל ו א י ם ( ל ו ע ר ב ה ל ה ׳ מ נ ח ת י ה ו ד ה ‪ ,‬ל פ י שאינו מ ד ב ר ב ע ו ל ה‬ ‫במנחה!ל‪.‬‬ ‫ללמד‬ ‫כ ל המאמר המרים את ע ר ך הקרבנות‬ ‫אולם‬ ‫ו ס ו פ ו‬ ‫ל ת י נ ו ק ו ת בתו״כ‪,‬‬ ‫ב כ ל ל ושמתחילים‬ ‫ע ם ה ל י מ ו ד ש ע ו ל ה כ ו ל ה כ ל י ל ל א י ש י ם שייך‬ ‫ל פ ׳ צ ו ו ל א ל פ ס ו ק א ת ק ר ב נ י ל ח מ ו ונו׳‪.‬‬ ‫בפסיקתא‬ ‫)י״א‬ ‫שקלים‬ ‫ב׳(‬ ‫הפתיחה‬ ‫ר׳‬ ‫יונה‬ ‫בן‬ ‫צ ר ו י ה‬ ‫וכו׳ ו ה ד ר ש ז ה י ש פ י ל ח ה י ר י ם ע ל פ ׳ ש ק ל י ם נ מ ס ר ו ע ל ש ם ר ׳ יונה‪.‬‬ ‫פ י ח א׳ הלשון‬ ‫)כיה‬ ‫העובר‬ ‫ר׳‬ ‫לוי‬ ‫ובר חיתא‪ ,‬כיה בכי״ל!‬ ‫ב ד פ ״ ר ו ד ׳ וויניציה‪ ,‬בכי״י‪:‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫פ ת ח‬ ‫פ ת ח‬ ‫א ב ל בוי׳ר‬ ‫וכו׳ ר ׳ יונה ב ו צ ר י ׳‬ ‫ב צ ר ו י ה ( פ ת ר ק ר י ה ב י ש ר א ל וכו׳ ז ה יתנו כ ל‬ ‫ו פ י ר ו ש ו שר׳ ל ו י פ ת ח פ ר ש ת ז ה ק ר ב ן א ה ר ן ב פ ת י ח ה זו ו ס י י ם ב ה‬ ‫ב מ א מ ר רבנין ש פ ת ר ו א ת ה מ ק ר א זה ירים ע ל א ה ר ן ‪ .‬א ב ל ב ע ל ה פ ס י ק ת א שהשתמש‬ ‫ב פ ת י ח ה זו ל ש ק ל י ם י ח ס א ו ת ה ל ר ׳ יונה ל פ י ש ע ל פ י פ י ר ו ש ו א פ ש ר ל ע ש ו ת מ פ ס ו ק‬ ‫זה‬ ‫פתיחה‬ ‫לשקלים‪,‬‬ ‫ו כ ד ר ך המדרשים־ל‪.‬‬ ‫בוי״ר נ ש א ר ה ל נ ו א י פ ו א ה י ד י ע ה‬ ‫על‬ ‫התהוות ה פ ת י ח ה הזאת‪.‬‬ ‫‪ 70‬המעשה מ ב ר דהוח ליה כ ל א בישא לא הביא‪ ,‬וכן יש שינויים מעטים אחרים‪ .‬ועי׳‬ ‫בהערות רמאיש בפסייר ניח ב׳ אות פ׳ שדעתו שהפתיחה עיקרה לפ׳ אמור ולא ל פ ר ה והלשון‬ ‫בוי־ר נשתנה עיי ‪.‬איזה מעתיקי‪ .‬ואינו נכון‪ ,‬והיא שייכת לאפור ופרה‪ ,‬וכמו שהוא בוייר‪.‬‬ ‫ובילקוט הני׳ ר ק ‪ . .‬ז ו פרשת פרה׳ גולא ‪.‬פרשת המת"(‪ .‬ב כ ל אופן נם דעת איש שעיקרה בוי״ר‪.‬‬ ‫וראה עוד מקדמוניות שם שמונה מקום זה בוייר בין הפסיקתות השלימות שנכנסו לוייר‪ ,‬לפי‬ ‫ה מ א ו ח ר י ם ראו שבמדרשים שהעתיקו מהם חסרות דרשות א ל ה ר ב ה‬ ‫שהססדרים‬ ‫פרשיות׳‪ ,‬אמנם לפ׳ אסור יש דרשות אחרות בוייר!‬ ‫‪ 72‬עי׳ במבואי לביר עט׳ ‪.15‬‬ ‫‪ 71‬ולא כרמאיש שם פיד א׳ אות ניא‪.‬‬ ‫לח‬ ‫]יי(‬ ‫אלבעק‬ ‫ב פ ס י ק ת א נ ח מ ו )קכ״ה א׳ ו ב י ( נ ס ד ר ו ה ד ר ש ו ת ל פ ס ו ק א ה ב ה צ ד ק ותשנא ר ש ע‬ ‫וגו׳ ו ד ר ש ו ה ו ב א ב ר ה ם ו ב י ש ע י ה ‪.‬‬ ‫ואהרן‪.‬‬ ‫א ב ל בוי״ר פ ׳ י א ׳ ‪ -‬נ ׳ ה ד ר ש ו ת ע ל א ב ר ה ם ישעיה‬ ‫וגם ב פ ס י ״ ר פ ל י ג ק״נ א ׳ א ו מ ר ‪:‬‬ ‫שהפסוק הזה נדרש באברהם‪ ,‬באהרן‬ ‫ובישעיהו‪ ,‬ו ה ד ר ש ש ם ב א ו פ ן א ח ר מ מ ה ש נ ד ר ש ב ו י י ר ‪.‬‬ ‫ומשמע שהיה ידוע ל ד ר ש נ י ם‬ ‫ש פ ס ו ק ז ה נ ד ר ש כ ך ‪ ,‬ו ד ר ש ו ת א ל ו נ פ ו צ ו ח היו‪.‬‬ ‫וכן מסיים בפסי״ר שם קניא אי‪:‬‬ ‫כלומר‬ ‫לעורי‬ ‫ב כ ל‬ ‫פ ת ח‬ ‫עורי‪,‬‬ ‫הפרשיות‪,‬‬ ‫א ל ו‬ ‫ש פ ת י ח ה זו מ ש ת מ ש י ם‬ ‫ה ת ע ו ר ר י ה ח ע ו ר ר י ‪ ,‬שוש אשיש‪ ,‬נ ח מ ו נ ח מ ו ‪ ,‬א נ כ י א נ כ י ‪.‬‬ ‫ה ר ב ה פעמים‪.‬‬ ‫ונדרשה‬ ‫הפתיחה‬ ‫בה‬ ‫הרי שהדרשה חזרה‬ ‫א ב ל בפסיקתא ל א נ ס ד ר ה הדרשה ע ל אהרן‪ ,‬לפי שלקח‬ ‫ס ו י ׳ ר ‪ ,‬ושם נ ז כ ר א ה ר ן ל ב ס ו ף ‪ ,‬ל פ י ש ב ו ע י ק ר ה פ ת י ח ה ל מ ק ר א ק ח א ת‬ ‫אהרן‪,‬‬ ‫ו ב ע ל ה פ ס י ק ת א ה י ה צ ר י ך ב ד ר ש ה ע ל ישעיה ע ח מ ו נ ח מ ו ( ו ק י ט ע ו ל א ה ב י א‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫לפני‬ ‫כאן רואים‬ ‫ונם‬ ‫את‬ ‫דרכו‬ ‫לא‬ ‫לסרס‬ ‫את‬ ‫ולהפוך‬ ‫הדרשות‬ ‫)אהרן‬ ‫ישעיה(‪ ,‬כעין זה שראינו ב פ ׳ פ ר ה ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ר ב ה פ י י ה ׳ נ מ צ א ב פ ס י ק ת א ש ו ב ה ק ״ ס א ׳ ו ק ס ־ ג א ׳ ‪ ,‬ואין שום ר א י ה‬ ‫ויקרא‬ ‫שהוי״ר ש א ב ס ן ה פ ס י ק ת א ‪.‬‬ ‫בנוסחו‪.‬‬ ‫והשחםשה‬ ‫ו ל ה י פ ך יש ס י מ ן ש ה פ ס י ק ת א י ד ע ה ו ה כ י ר ה א ת הוי״ר‬ ‫ב פ ס י ק ת א קסינ נוסף‪:‬‬ ‫א מ ר ר׳‬ ‫‪1‬סאין־[‪3‬ד נ ש ב ע ה ק ב י ה שאינו‬ ‫מ ע מ י ד מ י כ נ י ה ב ן י ה ו י ק י ם מ ל ך י ה ו ד ה מ ל ך ה ה ״ ד ו כ ו ׳ כ י מ ש ם א ת ק נ ך ר ׳ חנינא‬ ‫בר‬ ‫י צ ח ק א מ ר מ ש ם אני נ ו ת ק מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד ‪,‬‬ ‫כאן‬ ‫א ל א אתקנך‪,‬‬ ‫למה‬ ‫ע ו ר ך הוי״ר ה ש ם י ט ד ר ש ז ה ה ש י י ך ל ע נ י נ ו ‪.‬‬ ‫)כייר‪:‬‬ ‫בר׳‬ ‫)כייר‪:‬‬ ‫מנין‪,‬‬ ‫א ח ר‬ ‫א ת ק נ ך בתשובה ממקום נחיקתו ת ה א תקנתו‪.‬‬ ‫בירי( ור׳ אבין‬ ‫בר‬ ‫בנימין בש׳‬ ‫ואין ש ו ם‬ ‫א ו ל ם ב כ י י י וייר ה נ ו ס ח ‪:‬‬ ‫ר׳‬ ‫ב ד י ה‬ ‫אבא‬ ‫ר׳ א ח א‬ ‫פ פ י‬ ‫ד ר ב‬ ‫פ א פ י ( נ ד ו ל ה תשובה שמבטלין )שמבטלת( א ת ה ש ב ו ע ה ואת הנזירה‪ ,‬שבועה‬ ‫ח י אני נ א ו ם י׳י כ י א ם י ה י ה כ נ י ה ו ‪.‬‬ ‫א י ת ק נ ך‬ ‫אין‬ ‫כת׳‬ ‫אתקינך‬ ‫משום(‬ ‫א ת ק י נ ך‬ ‫ת ה א‬ ‫)היתד‪(.‬‬ ‫תקנתו‪.‬‬ ‫לקח‬ ‫ד ב ר‬ ‫א נ ת ק ך אין כ ת י ב‬ ‫טעם‬ ‫א ל א‬ ‫א מ ר‬ ‫א ת ק נ ך‬ ‫ב ח ש ו ב ה‬ ‫ונזירה מני‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫משם‬ ‫חנינה‬ ‫)כייר‪:‬‬ ‫שהית ה‬ ‫מ ק ו ם‬ ‫כ ת ב ו א ת האיש וכו׳‪.‬‬ ‫מ מ ק ו ר א ח ר ד ר ש ת ר׳ מ א י ר ופירוש ר׳ חנינא ב ר‬ ‫י צ ח ק‬ ‫בר‬ ‫אין כ ת ו ׳ כ ן א ל א‬ ‫נ ת י ק ת ו‬ ‫מסדר‬ ‫שם‬ ‫הפסיקתא‬ ‫יצחק והביא א ת הנוסח‬ ‫ש ב מ א מ ר ר׳ חנינה ב ר י צ ח ק מ י י ד בלשון ‪ .‬ד ב ר א ח ר י ‪.‬‬ ‫ויקרא‬ ‫ר ב ה פט״ז א ׳ ה ו א נ ם ב פ ס י ק ת א ו ת א ן ד ציון ק ל י ב א ׳ ו ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ובכי״י‬ ‫שבוי״ר ה ל ש ו ן כ ס ע ט כ מ ו ב פ ס י ק ת א ‪ ,‬ואין ד ב ר ש י ו ר ה ע ל ה פ ס י ק ת א כ מ ק ו ר לוי״ר•‬ ‫והפסיקתא‬ ‫את‬ ‫לקחה‬ ‫ה מ ק ר א‬ ‫ציון ע ז ב נ י ה ׳ !‬ ‫כאן‬ ‫ס ו ר ו‬ ‫ה כ ל מאיכה רבתי פיד‬ ‫ט מ א‬ ‫)עס׳‬ ‫‪ (150‬כ י ר ׳ ח נ י נ א פ ת ר‬ ‫) א י כ ה ד ׳ טיו> ב ב נ ו ת צ י ו ן ו ל א ה ק ר א ו ת א מ ר‬ ‫ו ב ע ל ה פ ס י ק ת א מ ב י א כ ל לשון ה א י כ ׳ ר כ ד י ל פ ר ש ‪ .‬ע ז ב נ י ה ׳ ל פ נ י‬ ‫אומות העולם'* ‪j‬‬ ‫ו א ם היו ד ב ר י ר י ח מ ו ס ב י ם ע ל ו ת א מ ר ציון ה י ה צ ר י ך ל ו מ ר ‪:‬‬ ‫‪ 73‬וכיה בפסייר פמיז‪ .‬קפיח כי‪.‬‬ ‫‪ 74‬כפו עהוא לפני כן‪ :‬ד־א עזבני ה׳ לפני אוהיע‪ .‬ובובר פוסק כאן‪ ,‬כמו ב ה ר ב ה מקומות‬ ‫אחרים‪ ,‬לא במקום הראוי‪.‬‬ ‫]טו[‬ ‫לט‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫ד ״ א ו ת א מ ר ציון וגו׳ ר ״ ח פ ת ר ק ר י ה ב ב נ ו ת ציון‪ ,‬ע ז ב נ י ה ׳ ל פ נ י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וכוי‪.‬‬ ‫ובוי״ר יש ה ו ס פ ה ל ב ס ו ף ‪ ,‬כ מ ו ב א י כ ה ר ב ת י ־ ? ‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫<כ״ה בכי׳׳י( א מ ׳‬ ‫ר א ו ב ן‬ ‫לשון יוני ה ו א ס י ר ו ן ס י ר ו ן ‪ ,‬ו ח ס ר ה ב פ ס י ק ת א ‪.‬‬ ‫בסוף‬ ‫פסיקתא‬ ‫ע ל י ל ה ו ס י ף כ מ ה מ ל י ם בגוגע ל פ ר ש ה ל ׳ בוי״ר שהיא‪,‬‬ ‫שלימה‬ ‫פ ת י ח ו ת‬ ‫<פכ־ח>‬ ‫בפסיקתא‪.‬‬ ‫כנאמר לעיל׳‬ ‫בוי״ר ג מ צ א ו ת א ח ר י ה ב י א ו ר י ם‬ ‫ל מ ק ר א שתי‬ ‫ח ד ש ו ת )די י ה ו ד ה ב ש ׳ ר ש מ ע ו ן ב ן פ ז י פ ת ח וכו׳ ר ׳ מני פ ת ח ו כ ו י (‬ ‫ושני מ א מ ר י ם א ח ר י ה ם ס י ׳ י״נ‪-‬ט״ז‪ ,‬ואין ל ד ע ת א ם ה ן ה ו ס פ ו ת מ א ו ח ר ו ת ‪ ,‬א ו ש נ ו ס פ ו‬ ‫מן ה ע ו ר ך ב ע צ מ ו מ מ ק ו ר א ח ר ‪.‬‬ ‫כ ר מ ו ל י שם‬ ‫בכ״י‬ ‫הפיסקא‪,‬‬ ‫ויקרא‬ ‫)עי׳‬ ‫הסימנים‬ ‫)שממנו נ ו ב ע י ם כ י י ל ו נ ד ו ן ו ר ו מ י ( היו כ נ ר א ה‬ ‫בוי׳׳ר‪,‬‬ ‫ה׳‪-‬ו'‬ ‫עד‬ ‫ד ה פ ס ק ת א‬ ‫כ ל‬ ‫בכי׳י‬ ‫כי‬ ‫ש א ת ה‬ ‫)מועתקים סי׳ ה ׳ ‪ -‬ו ׳ (‬ ‫נחל‬ ‫ה ע ר ה קי׳׳ח(‬ ‫פ י ת ח א‬ ‫היו לפניו ב פ ס י ק ת א ״ ד ‪.‬‬ ‫בסי׳‬ ‫קוטע‬ ‫מגיע‬ ‫בתחלת‬ ‫ל פ נ י מ ע ת י ק כ׳׳י‬ ‫חסרים‬ ‫הפרשה‪:‬‬ ‫ב פ ס י ק ת א נם‬ ‫כ ל‬ ‫א ר ח ץ בנקיון כ פ י ב מ ק ח ו ל א‬ ‫פ י ת ח א‬ ‫במל‪...‬‬ ‫כ ך א ד ם ל ו ק ח ל ו ל ב ל ז כ ו ת ) ב ו ( ו א ם ה י ה נזול צ ו ו ח ל פ נ י‬ ‫ד ה פ ס ק ת א‬ ‫ושמחתם( וערבי נחל אלו‬ ‫ה׳‬ ‫נ מ צ א ת ה פ ת י ח ה מ ר ׳ שמעון ב ן פ ז י‬ ‫ו פ ת י ח ת ר ׳ מני ו ה מ א מ ר ש א ח ר י ו ב מ ק ו מ ם כ מ ו בוי״ר‪.‬‬ ‫רבה‬ ‫הקב״ה‬ ‫ב פ ס י ק ת א ק פ ״ ה א ׳ ח ס ר י ם ה ס י מ נ י ם י״נ‪-‬ט־ו‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫בראש‬ ‫עד‬ ‫ש א ת ה‬ ‫מגיע‬ ‫נבכי״ל‪:‬‬ ‫וערבי‬ ‫י ש ר א ל ‪ . . .‬וכיון ש ה ע ת י ק ס י ׳ ה ׳ וו׳ מ ש מ ע ש ל א‬ ‫ובשני כי״י מ ה פ ס י ק ת א )עי׳ ק פ ״ א ב ׳ ה ע ר ה ס ׳ ( מ ת ח י ל ה‬ ‫)מוי׳ר( פ ס י ק ת א ח ד ש ה ב פ ת י ח ה א ר ח ץ בנקיון כ פ י ‪.‬‬ ‫ר ו א י ם מ ז ה שנשתנו‬ ‫ו נ ת ב ל ב ל ו ב פ ר ש ה זו ה ד ב ר י ם ואין ל ע מ ו ד ע ל ע י ק ר ם ל ל‪.‬‬ ‫וכיון‬ ‫לומר‬ ‫שהוכחנו‬ ‫שהפסיקתא‬ ‫דר׳׳כ‬ ‫שאבה‬ ‫בויקרא‬ ‫רבה‪,‬‬ ‫אין‬ ‫כמדומני‬ ‫צורך‬ ‫שגם‬ ‫הפסיקתא‬ ‫רבתי‬ ‫ה ש ת מ ש ה בוי׳׳ר‪.‬‬ ‫א כ ן כ י ו ן שר״מ איש ש ל ו ם ב ה ו צ א ת ו א ו מ ר פ ע ם ש ע י ק ר י ה ד ב ר י ם‬ ‫רבתי‬ ‫הפסיקתא‬ ‫בפסיקתא‬ ‫רבתי‬ ‫ופעם‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫שלדעתו‬ ‫)עי׳‬ ‫במבואו‬ ‫‪(24‬‬ ‫ספר‬ ‫מ ח ו ב ר מ כ מ ה ס פ ר י ם ש נ ת ח ב ר ו ב ז מ נ י ם שונים‪ ,‬ע ״ כ א ו כ י ח ל ה ל ן שאין שום‬ ‫‪ 75‬וראיתי אחיכ שרםאיש בפסי־ר קמ־ו א׳ אומר ל ל א הוכחה ובודאות גמורה שהוייר‬ ‫השתמש באיכה רבתי <וכן דעת מ ב ר במבואו עמ׳ ‪ ,(19‬א ב ל הוא אומר גיכ ש‪.‬בפסיקתא הועתק‬ ‫שנוסף‬ ‫מאיכה ר ב ת י ‪ /‬שוב ראיתי שחיאודור בםונטשריפט חכיח )‪ ( 1879‬עם׳ ‪ 104‬אומר‬ ‫א ח ־ כ המאמר בפסיקתא םאיכיר‪ .‬ועל שאר דבריו שם אייה במקום אחר‪ - .‬מקומות אחרים‬ ‫בפסיקתא המתאימים לוי־ר נמצאים להלן א צ ל פסיקתא רבתי‪ ,‬עיש‪.‬‬ ‫‪ 76‬בכי־י קוטעו הפרשיות ונרמז לפסיקתא בפכיח‪ ,‬כיט‪ ,‬לי‪ .‬א ב ל פיכ )־•פסיקתא כ־ז(‬ ‫ופכיז )=פסיקתא ט׳> לא הושמטו‪ .‬וכנראה לא היו הפסיקתות אלו לפני המעתיק‪ .‬ונם בכיי‬ ‫שדיל ח ס ר ה פסיקתא טי‪ .‬ו ב כ ל ל אין ס ד ר ומספר לפסיקתות‪ ,‬ועל זה במקום אחר‪.‬‬ ‫‪ 77‬ולא כ ס י ל ל ר בהשחר שיב ‪ 392‬שהוציא סזה שהוייר הוסיף ע ל הפסיקתא‪ .‬ונם בשאר‬ ‫ראיותיו שם שהוייר השתמש בפסיקתא אין ממש‪ ,‬והפסיקתא השמיטה את הסיפורים‪ .‬ומשינויים‬ ‫קלים אין ל ל מ ו ד כלום‪ .‬ועי׳ דור דור ודורשיו חינ ‪ 279‬ובהערה הבאה‪.‬‬ ‫מ‬ ‫]טז [‬ ‫אלבעק‬ ‫ר א י ה ש ה ו י ׳ ר ה ש ת מ ש ב א ח ו מ ק ו מ ו ת ב פ ס י ׳ ר ‪ ,‬א ב ל יש ר א י ו ת ש ה פ ס י י ר ב כ ל ח ל ק י ה‬ ‫ש א ב ה מוי״ר‪.‬‬ ‫ויקרא‬ ‫ו ב ח ח ל ה נ ב י א א ת ה מ ק ו מ ו ת שאיש מ ו ד ה ש מ ק ו ר ם בוי״ר‪.‬‬ ‫ר ב ה פ ״ ב ד ׳ ‪ -‬ה ׳ נ מ צ א ב פ ס י ק ת א ש ק ל י ם ט״ו ב ׳ ו ב פ ס י ״ ר פ ״ י ל י ט ב י ‪.‬‬ ‫ה פ ס י ק ת א שוד‪ .‬לוי״ר בשנויים ק ט נ י ם ‪ ,‬א ב ל ב פ ס י י ר ה ד ב ר י ם ק ט ו ע י ם ו ב ס ת ם‬ ‫שמות‬ ‫מוי״ר‬ ‫ה א מ ו ר א י ם‬ ‫או מ פ ס י ק ת א ‪.‬‬ ‫והעתיקם‬ ‫)כעין‬ ‫תנחוםא חשא ח׳(‪.‬‬ ‫וכן מ ע י ר איש־שלום‬ ‫״שעיקר‬ ‫וברור‬ ‫שהפסי״ר‬ ‫אלו המשלים‬ ‫ב ל י‬ ‫ל ק ח ה או‬ ‫ה ם בוי״ר ו ב ו ׳‬ ‫ב ע ל ה פ ס י ק ת א ב פ ׳ שקלים*׳׳ וכו׳ ו ב א ב ע ל ה פ ס י ״ ר ושינה א ת ה מ ש ל י ם‬ ‫בםננונם‪ ,‬ו ע ״ כ ה ש מ י ט ש מ ו ת ה א ו מ ר י ם ׳ ‪.‬‬ ‫פייז ב פ ס י ק ת א ר ב ת י כ ו ל ה ב פ ס י ק ת א פ״ז ) ו ל ק ו ח ה מ ש ם ‪ ,‬ו ל א כ א י ש ב א ו ת ס*ה>•‬ ‫פ י ח ב׳‬ ‫ובעמי‬ ‫המאמר‬ ‫הם‬ ‫) ־ פ ס י ק ת א ם״ה בי( נ מ צ א‬ ‫כ ל סי׳‬ ‫ד׳‬ ‫ב ו י י ר פייז‪.‬‬ ‫ועיקר כוונת‬ ‫שבתחילה‬ ‫שאין ב ע ל ה ר ח מ י ם פ ו נ ע ב נ פ ש ו ת ת ח י ל ה מ ת א י ם ל ב י א ת ע ע י ם ‪,‬‬ ‫ב א י ם ע ל ב י ת א ד ם ו א ח י כ ב ב נ ד י ו ו א ח י כ בנופו‪ ,‬ו ה ב י א ד ו נ ם א ו ת נם מ מ צ ר י ם •‬ ‫וא״כ ע י ק ר ו בוי׳ר ב פ ר ש ת ע ע י ם ומשם ה ו ע ב ר ל פ ס י ק ת א בענין מ צ ר י ם‬ ‫א״ש ב א ו ת נ ׳ ח ( ‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫)וכן ד ע ת‬ ‫ואין ל ה ק ש ו ת ש ב פ ס י ק ת א ו פ ס י י ר ה מ א מ ר נ ע ש ה ל ו ד ו נ מ א מ ע י ן‬ ‫ה ב א ה ו א ב ש ם ר ׳ ח מ א ב ר חנינא‪ ,‬ו ב ו י י ר ה ו א ב ס ת ם ‪ ,‬ה ר י שהוייר ק י ט ע א ת‬ ‫כ י ב א מ ת ב כ י י י מוי״ר הני׳ נ״כ ר ׳ ח מ א ב״ח ונשמט ב ד פ ו ס י ם ‪.‬‬ ‫השם?‬ ‫בוי״ר פ כ ״ א א ׳ ‪ -‬ד ׳ נ ד ר ש ה מ ק ר א ה ׳ א ו ר י וישעי ע ל ה מ צ ר י ם ב י ם ‪ ,‬ה פ ל י ש ת י ם ׳‬ ‫העמלקים‬ ‫וריד‪ .‬ויה״כ‪.‬‬ ‫נרמזו‬ ‫ש ר י א ד ר ש כ נ ג ד מ צ ר י ם ו ר י ש ב ר נ ח מ ן כ נ נ ד נ ל י ת וכוי ו ב ד ר ש ש ב ע מ ל ק י ם‬ ‫האריך‬ ‫בפסייר ספיח‬ ‫)ל׳‬ ‫ב׳(‬ ‫ו ק י ט ע מ ה שאינו מענינו ו ס מ ך ע ל וי״ר‪.‬‬ ‫ב א ח ר י‬ ‫הדרש הוא‬ ‫מות‪,‬‬ ‫ל א סודרו הדרשות בעצמן‪,‬‬ ‫ו כ ן א ו מ ר איש‬ ‫אלא‬ ‫) א ו ת ס׳> ש ע י ק ר‬ ‫א ל א ש ט ע ה ו ח ש ב ש ע י ק ר ה ״ ב פ ס י ק ת א ד א ח ר י מות"‬ ‫) ק ע י ד ב י ( סוי״ר‬ ‫)עד‬ ‫ומשם ה ו ע ת ק לוייר‪ ,‬ו ב א מ ת ב ו ב ר ה ו ס י ף כ ל זה ב פ ס י ק ת א‬ ‫כ ה י י ! ( עפ״י ה ע ר ו ך ‪ ,‬ו ל פ נ י ו א ו ל י היתד‪ .‬פ ס י ק ת א כ ז א ת ש מ ע ת י ק‬ ‫אחר‬ ‫עדות‬ ‫כל‬ ‫ספחה‬ ‫ל פ ס י ק ת א מ ו י ״ ר ‪ - .‬ו נ ם ב ס י מ נ י ם ו' ט ׳ וייא מ ע י ׳ ס י ׳ זי( שבוי״ר ה ש ת מ ש ב ע ל‬ ‫ה פ ס י ״ ר ב פ מ ״ ז <קצ״א א ׳ ובי‪ ,‬ועיש ק פ י ט ב י ( נוקיצ ב ' ווי״ר פ י כ ד ׳‬ ‫) ‪ -‬פ ס י ק ת א ( ‪•1‬‬ ‫ו כ ן א מ ר איש ) א ו ת נ י ר ( ״שזה ה ד ר ו ש ה ו א מ א ו ח ר ״ ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫בר׳‬ ‫הסיפור‬ ‫ט ר פ ו ן בוי״ר‬ ‫ב ע ב ר י ת ובקיצור‪.‬‬ ‫פ ל ׳ ד ט״ז‬ ‫ו כ ב ר ה ע י ר איש‪:‬‬ ‫ב א ר מ י ת נ מ צ א ב פ ס י י ר פ כ י ה ‪ ,‬ק כ י ו ב׳‬ ‫סגנון ה ל ש ו ן מ ו כ י ח ש ע י ק ר ה ס י פ ו ר ה ו א כ מ ו‬ ‫שהוא בוייר‪.‬‬ ‫ועתה‬ ‫רבתי‪.‬‬ ‫נבדוק‬ ‫א ת ה מ ק ו ס ו ת שאיש ס ע י ר‬ ‫ע ל י ה ם ש ל ו ק ח ו בוי״ר ס ן‬ ‫הפסיקתא‬ ‫ע ל פ ס י ״ ר פט״ז <פ״נ ב ׳ ( ה ש ו ה ל פ ס י ק ת א ד ר ״ כ ס ׳ ב ׳ כ ב ר ה ע י ר ו ת י ל ע י ל‬ ‫‪7 0‬‬ ‫ש ה ס ק ו ר ה ו א הוי״ר‪.‬‬ ‫‪ 78‬ולא כ פ י ל ל ר בהשחר שם שחושב שהוייר ל ק ח סן הפסיקתא ‪.‬ושינה סלשון יוני ללמין‬ ‫עברי‪ .‬והיינו ודאי שבסקום פידנונ שבפסיקתא <י'ז אי( כתוב בוייר בן ביתו‪ .‬לפייז הוייד‬ ‫שהשתמש בסלים זרות בלתי שכיחות לא ר צ ה להשתמש ב ס ל ה השכיחה פידנונ! ובסקום זה‬ ‫בעצמו ישנן סלים יוניות שאינן שכיחות כיכ כ מ ל ה פידנונ‪.‬‬ ‫״ עי׳ אות ‪.71‬‬ ‫]יז[‬ ‫סא‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫פ ס י ״ ר פ כ ״ ב קי״ג ב ׳ ‪ -‬ק י ״ ד א ׳ נ מ צ א בוי״ר פ״ו גי‪.‬‬ ‫המאמרים‬ ‫ואיש ) א ו ת ע״ט( מ ע י ר שבוי״ר‬ ‫‪ .‬מ ע ו ר ב ב י ם ומשובשים ו מ ר א י ם ה ד ב ר י ם ש ה מ א מ ר י ם בוי״ר ה ם מ ו ע ת ק י ם‬ ‫ספסי״ר"‪.‬‬ ‫באמת הערבוביה‬ ‫אבל‬ ‫בדפוסים‬ ‫באה‬ ‫ע ל שהוסיפו‬ ‫) מ ס פ י ״ ר קי״נ א ׳ (‬ ‫מ ן א י ר ס י מ ו ן אין מ ו ס ר י ן א ת ה ש ב ו ע ה ל מ י ש ה ו א ח ש ו ד ע ל ה ש ב ו ע ה וכו׳ ע ד נ ש ב ע‬ ‫שקר ס ו פ ה ל צ א ת עליו‪.‬‬ ‫על‬ ‫ד ר ׳ יונה‬ ‫הדא‬ ‫א ב ל בכי״י הני׳‪:‬‬ ‫בחרא‬ ‫עובדא התז‬ ‫ר ׳ ייני )ינאי( הוד‪ ,‬י ת י ב ו ד ר י ש ע ל‬ ‫ד ע ל ת ל מ י ל ש וכו׳‬ ‫בפםי׳׳ר‪.‬‬ ‫ו כ מ ו שהוא‬ ‫ואין‬ ‫שום ר מ ז ש ה ו ע ת ק מ פ ס י ״ ר ‪.‬‬ ‫פסי״ר‬ ‫הדברים‬ ‫מראה‬ ‫פ כ ׳ ׳ ד ק כ ״ ד ב ׳ ‪ -‬ק כ ״ ה א ׳ ־ ו י ״ ר פכ״ג י׳׳ב וי״ג‪.‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫מוי׳׳ר‬ ‫ל ע ו מ ת ז א ת יש ל ה ו כ י ח ש ה ח ל ק השני מ פ ס ק א זו‪,‬‬ ‫פכ״ב‪.‬‬ ‫)משלי‬ ‫א״ש א ו מ ר‬ ‫מ ר א י ם ש ע י ק ר ם ש ל ה מ א מ ר י ם כ א ן ‪ ,‬ו מ כ א ן ה ו ע ת ק ו בוי״ר‪.‬‬ ‫ב ס י ׳ ו׳ וט׳‬ ‫מדובר‬ ‫) ב א ו ת ט״ז(‪:‬‬ ‫ואינני י ו ד ע מ ה‬ ‫ל א וענוב וכו׳ ל ו ק ח‬ ‫ב א י ס ו ר ב מ ה ‪ ,‬ור״א ש א ל א ת ר ׳ ח נ י נ ה‬ ‫ל ׳ ז ׳ ‪ -‬ט ' ( ו כ ח ש ת י ו א מ ר ת י מ י ה ׳ ונו׳ וגנבתי ו ת פ ש ת י שם א ל ה י ‪,‬‬ ‫השניה‬ ‫ע ב ו ד ה ז ר ה א ו ח י ל ו ל ה ש ם ‪ ,‬וא״ל‬ ‫בפסוק‬ ‫מה קשה‬ ‫)כ״ה בכי׳׳י‪ ,‬והיינו ח י ל ו ל ה ש ם ( שמצינו‬ ‫כ מ ו שנ׳‬ ‫ע ל ע׳׳ז ו ל א ע ל ח י ל ו ל ה ש ם ‪,‬‬ ‫)יחזקאל כ ׳ ל״ט מי(‬ ‫שויתר‬ ‫הקב׳׳ה‬ ‫נלוליו‬ ‫ל כ ו ע ב ו ר ו ושם ק ד ש י ל א ת ח ל ל ו ע ו ד ב מ ת נ ו ת י כ ם ו ב נ ל ו ל י כ ם כ י ב ה ר ק ד ש י‬ ‫ונו׳ שם י ע ב ד נ י ‪ ,‬היינו ש ל א י ק ר י ב ו ב א י ס ו ר ב מ ה ש ה ו א ח י ל ו ל ה ש ם ‪.‬‬ ‫איש‬ ‫ובסי׳ ט׳ א״ר‬ ‫יוסי ב׳׳ח אין ה ב מ ה מ ו ת ר ת א ל א עיי נ ב י א וכוי‪ ,‬א ב ל ב פ ס י ק ת א ר ב ת י שם מ ו ב א י ם‬ ‫מאמרים‬ ‫חילול‬ ‫אלו‬ ‫ל ל א תגגוב‪ ,‬ל פ י ש כ ת ו ב‬ ‫השם‪ ,‬ונוסף‬ ‫הוספות‬ ‫ששתיהן‬ ‫פירושים כ א ל ה ‪,‬‬ ‫מ ק ו מ ו שם‪.‬‬ ‫ומובא‬ ‫א ל א שהשניה ק ש ה מ ן ה ר א ש ו ג ה ו ע ו ד‬ ‫ב ד ר ך א ג ב גם ה מ א מ ר‬ ‫ואין ס פ ק א י פ ו א ש ה ו ע ת ק מ ו י י ר ‪.‬‬ ‫ש ה ו ע ת ק בוי״ר מ ן ה פ ס י ״ ר ‪:‬‬ ‫פסי״ר‬ ‫וגנבתי‬ ‫קשות‪,‬‬ ‫פמ״ז‬ ‫)קפ״ח‬ ‫ו ת פ ש ת י שם א ל ה י ‪ ,‬ש ב ג נ י ב ה יש‬ ‫ע ל איסור‬ ‫ב מ ה‬ ‫א ב ל גם ב ח ל ק ז ה ס ו ב ר איש‬ ‫שאין‬ ‫)אות כ ׳ (‬ ‫‪ .‬ו ח י ך א ו כ ל יטעם"!‬ ‫ב׳(‬ ‫שוה‬ ‫פ״י‬ ‫לוי״ר‬ ‫הי‪,‬‬ ‫)אות‬ ‫וא״ש‬ ‫חי(‬ ‫שעיקר‬ ‫סובר‬ ‫המאמרים‬ ‫ב פ ם י ״ ר ‪ ,‬ובוי״ר ה ם מ א ו ח ר י ם ‪.‬‬ ‫ואנחנו ר א י ג ו ל ע י ל ש כ ב ר ה פ ס י ק ת א ש ו ב ה‬ ‫השתמשה‬ ‫וכן‬ ‫שאבה‬ ‫במאמרים‬ ‫שבוי״ר‪,‬‬ ‫אלה‬ ‫ראינו‬ ‫שהפסי״ר‬ ‫מוי״ר‬ ‫פ כ ״ א וא״ש מ ו ד ה ש ‪ .‬ה ד ר ו ש ה ו א מ א ו ח ר " ‪.‬‬ ‫בוי״ר‬ ‫המאמרים‬ ‫א ל א שהפסי״ר‬ ‫נשבע‬ ‫קיטעה וקיצרה‬ ‫) ‪ -‬פ ס י ק ת א ד ר ״ כ קס״נ א ׳ ( ‪ - .‬ו ב ס ו ף‬ ‫יהושע ב ־ ל ה צ ל ל ק ו ח י ם‬ ‫בש״ר‬ ‫ב פ ס ק א זו‬ ‫ובאמת מקור‬ ‫והוסיפה‬ ‫להלן‬ ‫הדברים כאן הוא‬ ‫מאמר ר׳‬ ‫בימינו‬ ‫מאיר‬ ‫)קפ״ט א ׳ ( נ מ צ א מ א מ ר ר ' מנא ד ש א ב‬ ‫ל מ ו ת ו כ ו ׳ שאינו מ ו ב ן‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫ו נ ר א ה ש ח ס ר וצ״ל‬ ‫ר ׳ מני ד ש א ב ר ׳ יהושע ) ד ס כ נ י ן ( בש״ר ל ו י א מ ר ו ב ש ב י ל ד ׳ ד ב ר י ם מ ת ו בני‬ ‫וכו׳‬ ‫בניו‬ ‫)וכמו‬ ‫של‬ ‫השתמש‬ ‫שהוא‬ ‫בוי״ר‬ ‫א ה ר ן וכו׳‬ ‫פ״כ ט׳‬ ‫וכמו‬ ‫כ א ן בפסי׳׳ר‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫כי אי‬ ‫ופסיקתא‬ ‫בוי״ר‬ ‫אפשר‬ ‫קע״ב‬ ‫פ״י‬ ‫ד׳‪.‬‬ ‫לבנות‬ ‫כל‬ ‫בי(‪,‬‬ ‫איך‬ ‫הצל‬ ‫שיהיה‪,‬‬ ‫לקוחים‬ ‫אין‬ ‫אהרן‬ ‫למות‬ ‫לומר‬ ‫ה ס י מ ן בוי״ר מ ן ה מ א מ ר‬ ‫אלו‬ ‫שהוי״ר‬ ‫הקצר‬ ‫בפסי״ר‪.‬‬ ‫ויש ל ה ע י ר ע ו ד ש פ ס י ״ ר פי״ח כ ו ל ה ב פ ס י ק ת א ובוי״ר פ כ ״ ח ו ד ב ר נ ו ע ל י ה ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ו כ ן ר א י נ ו ש פ כ ״ ט בוי״ר ה י א כ ו ל ה‬ ‫בפסי־ר‬ ‫פ־מ קס״ח‬ ‫ב׳‪,‬‬ ‫קס״ט א׳‪,‬‬ ‫בפסיקתא‪.‬‬ ‫קע״א‬ ‫ב׳‬ ‫וסי׳ נ׳ זי‪,‬‬ ‫וקע״ב א׳‬ ‫)י״ב( ו׳‪ ,‬ח ׳ מוי״ר ה ם‬ ‫בשינוי‬ ‫ו ב ל י‬ ‫שמות‬ ‫מב‬ ‫אלבעק‬ ‫ה א מ ו ר א י ם ‪,‬‬ ‫]יח(‬ ‫ואין ס פ ק ש ה מ ק ו ר ה ו א הוי״ר א ו ה פ ס י ק ת א ‪ ,‬ו ל א כ א י ש ש ם א ו ח‬ ‫ל״ז )ועיש א ו ת ל י א ופ״ז!>‪.‬‬ ‫ראינו שויקרא ר ב ה ה ו א מ ד ר ש ק ד ו ם והשתמשו בו ה פ ס י ק ת ו ת ו ה ת נ ח ו מ א ‪.‬‬ ‫עוד‬ ‫א ל א ש נ ר א ה שגם‬ ‫ב א י כ ה‬ ‫ה א י ב ה‬ ‫ה מ פ ו ר ש י ם‬ ‫ב מ ק ו מ ם ‪.‬‬ ‫ר ב ת י‬ ‫ב י א ו ר‬ ‫הדרשות‬ ‫ב ויי ר‬ ‫ה ש ת מ ש‬ ‫נ מ צ א י ם‬ ‫)פתיחה‬ ‫כן‬ ‫איכה‬ ‫)!‪.(y‬‬ ‫נסדר‬ ‫‪0‬‬ ‫איכר׳‬ ‫;‪0‬י‪ ,‬והוסף‪:‬‬ ‫בוייר ה ם ב ה מ ש ך ד ר ש ה שלימה‪ ,‬ו ב א י כ י ר שהוא‬ ‫לבדי״‪.‬‬ ‫הפירוש‬ ‫ב א י כ י ר ל ס ד ר ו י ק ר א אינן ב ו י י ר ‪.‬‬ ‫כ ״ א ( ‪31 ,‬‬ ‫ב מ ד ר ש‬ ‫השוה ה מ ק ו מ ו ת המצויינים ב מ ב ו א ב ו ב ר עמ׳‬ ‫וי״ר פ כ ״ נ ה ׳ ‪ -‬א י כ ״ ר פ ״ א ייז‬ ‫למנלת‬ ‫ר ב ת י‬ ‫בו‪.‬‬ ‫כ ל‬ ‫ולא‬ ‫ה מ ק ר א ו ח‬ ‫להיפך‬ ‫אולם‬ ‫לא‬ ‫הייני‬ ‫מצינו‪,‬‬ ‫עי׳ ל ד ו נ מ א א י כ י ר ה ו צ ׳ ב ו ב ר ע מ י‬ ‫‪1 5‬‬ ‫) פ ת י ח ה כ ׳ ז ‪ ,‬מ ס פ ר א ! ( ‪ ,73 ,43 ,‬וזה מ ר א ה ש ה ו י י ר ל א ה ש ת מ ש‬ ‫באיכיר‪.‬‬ ‫על‬ ‫פי ה א מ ו ר מ ת ב ר ר שהויקרא ר ב ה נ ת ח ב ר בזמן ל א ר ח ו ק מ ב ר א ש י ת ר ב ה ׳‬ ‫ב ע ר ך‬ ‫לתאריך‬ ‫ב ס ו ף‬ ‫הכללי‪.‬‬ ‫של‬ ‫ה מ א ה‬ ‫או‬ ‫ה ח מ י ש י ת‬ ‫ה ר א ש ו ן ה י ד ו ע ל נ ו ש מ ז כ י ר א ת ה ו י ׳ ר ה ו א ר ב ה א י גאון ב ת ש ו ב ה ש ב ת ו ר ת ן‬ ‫ר א ש ו נ י ם ח ״ ב ע מ ׳ מ״ט ובתשוה״ג ה ר כ ב י ס י ׳‬ ‫מכנהו‬ ‫)עזי‬ ‫בשם אגדה של ויקרא‬ ‫שכטר‬ ‫סיב‬ ‫‪:337‬‬ ‫תשובה סי׳ ס י ב נ מ צ א ‪:‬‬ ‫אנדה‬ ‫דויקרא‬ ‫המוסיף‬ ‫ריח‪:‬‬ ‫ב מ א ה‬ ‫ה ש ש י ת‬ ‫רבא‪.‬‬ ‫הנדת‬ ‫)הגדה דויקרא(‪,‬‬ ‫ויקרא(‪.‬‬ ‫אנדה דויקרא‬ ‫ובכיי‬ ‫רומי‪:‬‬ ‫ב ב ר א ש י ת ר ב א פ י ה ס י ׳ ז׳‪.‬‬ ‫בפי׳‬ ‫רבה‪,‬‬ ‫אנדתא‬ ‫פ י ט ‪ ,‬ועיש ס י ׳‬ ‫וכן מ כ נ ה ו‬ ‫ר׳‬ ‫חננאל‬ ‫כ י ד וליו‪.‬‬ ‫ר ב ניםים ב ס ׳‬ ‫המועתק‬ ‫המפתח‬ ‫בתשוהינ‬ ‫וכן כ ת ו ב ב ס ו ף כיי לונדון‪:‬‬ ‫דויקרא‬ ‫רבה‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫הוא‬ ‫היא‬ ‫שערי‬ ‫חסלת‬ ‫נקראת‬ ‫בפי‬ ‫א ב ל ב ס פ ר ה א ש כ ו ל ח ׳ ב ע מ ׳ ‪ 44‬ה ל ש ו ן ב פ י '‬ ‫אגדה של ויקרא‪ ,‬וכיה בפי׳ ריח ה מ ו ע ח ק בפירוש ס פ ר יצירה לר״י ה ב ר צ ל ו נ י‬ ‫ע מ ׳ ‪ 12‬ו ב ח י ׳ ה ר מ ב ״ ן י ב מ ו ת מ י ט ב ׳ ‪:‬‬ ‫מקומות‬ ‫הגדה דויקרא‪.‬‬ ‫בשם ו י ק ר א ר ב ה ‪ ,‬וכן רש׳י ע ל ה ת ו ר ה ‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ב ע ל ה ע ר ו ך מביאו ב ה ר ב ה‬ ‫ו כ ׳ כ ב ת ח ל ת כיי לונדון‪:‬‬ ‫בסיוע נערץ ב ס ו ד קדושים ר ב ה ‪ ,‬נתחיל ל כ ת ו ב ויקרא רבה*‪.8‬‬ ‫ורוצה‬ ‫אני‬ ‫עוד‬ ‫להעיר‬ ‫ש ד ר ך הוייר‬ ‫ב ד ר ש ו ת י ו א י נ ה שונה‬ ‫םדרך‬ ‫התנחומא•‬ ‫‪ 80‬והוא אומר בלא ראיה שהמקור הוא באיכ־ר‪ ,‬ועיי לעיל אות ‪ - .75‬וי־ר פיז ד׳ )וערבה(‬ ‫אצל בובר יש לנכות‪ ,‬כי לקוח מ ס פ ר א ‪ .‬וכן פטיו ד׳ מירושלמי שבת‪ .‬ועי׳ עוד וייר פייב ה'‬ ‫ואיכיר פיב ח׳ )‪.> 114‬‬ ‫‪ 81‬נם באיכיר פיא סי' מיא אפשר לראות שהשתמש בוייר פכיו ח׳ וראש פל־א‪ ,‬עיי בפי׳‬ ‫רזיו‪ .‬ובכיי שבהוצ׳ בובר )‪ (76‬קוטע לפי שאינו שייך לאיכ״ר‪ .‬א ב ל כן ד ר ך המדרשים להביא‬ ‫דרשות ב ד ר ך אנב‪.‬‬ ‫‪ 82‬ויש להעיר שבילקוט דפוס ראשון ב כ ל המקומות חוץ מ ס פ ר ויקרא טצוין לויקרא ר ב ה‬ ‫בשם ‪.‬ויקרא רבה' )ראה לדונמה שמואל א׳ ר׳ ציז‪ ,‬תהלים ר׳ תשסיה ותשציא‪ ,‬שהיש תתקפיו>•‬ ‫א ב ל בס׳ ויקרא מצוין ב‪.‬ויקרא' לבד‪ ,‬ובדפוסים מאוחרים הוסיפו ‪.‬ויקרא ר ב ה ‪ .‬ובראש‬ ‫ר׳ תליב טעו והטעו‪ ,‬שהדפיסו‪ :‬ויקרא מאהל סועד‪ ,‬ו ב ס ק ר א לא כתוב כן‪ ,‬א ל א שבדפיר‬ ‫‪.‬ויקרא' הוא ציון לוייר‪ ,‬ו ‪ .‬מ א ה ל מועדי הוא לשון הכתוב‪ ,‬והמדפיסים חשבו שהכל הוא לשון‬ ‫ה כ ת ו ב והוסיפו את המקור בנליון בשם ‪.‬מדרשי‪ .‬וכן שינו והוסיפו נם במקומות אחרים בציוני‬ ‫המקורות‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫]יט[‬ ‫מדרש ויקרא ר ב ה‬ ‫וגם ה ו א ח ו ז ר פ ע ם ל פ ר ש ה ש ל מ ע ל ה ‪,‬‬ ‫בלשון‪:‬‬ ‫אורח‬ ‫ב ל י‬ ‫מג‬ ‫קשר‬ ‫ל פ ר ש ה‬ ‫ש ד ו ר ש‬ ‫בה‪,‬‬ ‫מ ה כ ת י ב ל מ ע ל ה מ ן ה ע נ י ן )פכ״ו ז׳>‪.83‬‬ ‫ובפכ״ט ה׳ הוא דורש א ת ה כ ת ו ב‬ ‫מי שמשכיל‬ ‫וכן‬ ‫חיים‬ ‫ל מ ע ל ה‬ ‫גמצא בפכ״ו ט׳ הלשון‪:‬‬ ‫למשכיל‪,‬‬ ‫ל מ ע ל ה‬ ‫מן‬ ‫ה ע נ י ן•‬ ‫מה כתיב אחר העניקי‪.‬‬ ‫‪ 83‬ולשון זה נם בפ־א ז׳‪ ,‬ג׳ ד׳‪ ,‬ט־ו ה׳‪ ,‬כ־א ז׳‪ ,‬ועיי בפכ־ה חי‪.‬‬ ‫*‪ 8‬ועיי לעיל אות ‪ 66 ,36‬שםפכיו ז׳ ולהלן קטעו המעתיקים בכיי‪ - .‬ועתה עיינתי בכ־י‬ ‫ממדרש ר ב ה בספריה הלאומית והאוניברסיטאית מ ס פ ר ‪ 515‬וראיתי שנם שם ליתא סי׳ טי‪ ,‬אף‬ ‫שהסיםנים שלפניו לא קוטעו‪ .‬וכן חסר שם בסס־י ז׳ מן ת נ ו ר ב נ ן וכו׳ עד סוף הסי׳‪ .‬ונם‬ ‫בפל״ד סי' טיז כ ת ב שם ‪.‬ועי־ ‪1‬עיי לעיל עטי ‪ .>4‬ו ב כ ל ל שוות הנירסאות בארבעים וחסשה‬ ‫העמודים שנשארו שם מויקרא ר ב ה )מסוף םצורע ואילך‪ ,‬והרבה דפים חסרים( ע ל פי רוב‬ ‫ל א ל ה שהבאתי מ כ י לונדון ורומי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫משהו לתולדות מהרש״ל*‬ ‫מאת‬ ‫ש‪ .‬א ס ף‬ ‫מהרש״ל נ ו ל ד ב פ ח ג א ) ? ( ! ל א ב י ו הנאון ר ׳ י ח י א ל לוריא‪ ,‬ו ה ת י ח ס מ צ ד א ב י ו ע ל‬ ‫מ ש פ ח ח רש״י ז״ל‪.2‬‬ ‫ידוע‬ ‫ה י כ ן ישבו א ב ו ת י ו ש ל מ ה ר ש ״ ל א י ן א נ ו י ו ד ע י ם ב ב ר ו ר ‪ ,‬א ב ל‬ ‫שמהרש־ל נתחנך ב פ ח נ א‬ ‫בבית אבי אמו ר׳‬ ‫י צ ח ק ק ל ו י ב ר ג ‪ ,‬והוא ה ת י ח ס‬ ‫א ח ר י ו ו ח ו ת ם כ מ ה פ ע מ י ם ב ת ש ו ב ו ת י ו ‪ :‬ש״ר י צ ח ק = ש ל מ ה ר ׳ י צ ח ק ׳ ס ‪.‬‬ ‫א ד ם גדול‪ ,‬ומהרש״ל‬ ‫אפילו‬ ‫‪ .‬ל א זכיתי‬ ‫כותב‪:‬‬ ‫ל ק ב ל מאמ״ז‬ ‫זקנו ז ה ה י ה‬ ‫ה ח ס י ד מ ה ר ״ ר י צ ח ק ז״ל‬ ‫כ כ ל ב ה מ ל ק ק מ ן הים" >‪.‬‬ ‫ל פ ע מ י ם ה ו א מ ב י א ק ב ל ו ת שוגות ש ק ב ל מ מ נ ו ‪:‬‬ ‫‪ .‬ו כ ן ק ב ל ת י מ א ד ו ג י מ ו ר י זקגי״ג‪.‬‬ ‫זקגו ז ה ח ב ר גם ק ו ב ץ ש ל ת ש ו ב ו ת • ‪ ,‬ו מ כ א ן שפנו‬ ‫אליו‬ ‫בשאלוח‬ ‫מ ק ה ל ו ח שוגוח‪.‬‬ ‫ח ו ת ג ו ה י ה הגאון ר ׳ ק ל ו ג י מ ו ס ‪,‬‬ ‫‪.‬שקבל‬ ‫מהחסיד‬ ‫ה ג ד ו ל מ ה ר ״ ר ד ג י א ל ז״ל‪ ,‬ש ה י ה ת ל מ י ד מ ו ב ה ק ושימש מ ה ר ״ ר א י ס ר ל ב ע ל ת ר ו מ ו ת‬ ‫ה ד ש ן ז״ל‬ ‫ו ר א ה הגהגתו״ל‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫ק ל ו ג י מ ו ס שימש ב ר ב ג ו ת ב א ו ס ט ר א ה ו מ ש ם ג ת ק ב ל‬ ‫* ע ל מהרש־ל לא נ כ ת ב עדיין המחקר הממצה והמקיף שהוא ראוי לו‪ .‬מ ל ב ד ס פ ר כרם‬ ‫שלמה לרשיא הורודצקי )דרוהוביטש תרניז( = לקורות הרבנות עמי ‪ ,144-123‬נתפרסם‬ ‫בנויארק ‪ 1938‬ס פ ר ו של דיר שמעון הורוויץ ‪ ,The Responsa of Solomon Luria‬שלא עמד‬ ‫יפה ע ל נושא ענינו וטעה בקלות ובתמורות‪ ,‬ועי׳ בבקורת ס ר יעקב סענקעס ‪J o u r n a l s‬‬ ‫‪ .‬במאמרי זה לא באתי אלא להוסיף משהו לתולדותיו‬ ‫‪o‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪JewishBibliography,1,93‬‬‫ולתולדות ספריו‪.‬‬ ‫‪ 1‬בתשובתו סי' ייב כתוב בדפוס ראשון‪. :‬כי כאשר נ ו ל ד ת י בעיר בית אבותי על‬ ‫ברכי זקני'‪ ,‬והכונה כאן לעיר פוזנא‪ ,‬א ב ל בדפוסים םאוחרים תוקן‪. :‬כאשר נ ד ל ת י ־ ‪,‬‬ ‫ותיקון זה נראה מהמשך הדברים‪] - .‬בישיש לקדושין פיא סי׳ נינ כ ת ב ‪. :‬ובעונות׳ מת אבי קודם‬ ‫ן‬ ‫זמן פדיוני‬ ‫‪ 2‬ישיש ליבמות פיר סי׳ לינ‪. :‬ועפיי רשיי יחוס בית אבי סמכתי׳‪ .‬ועי׳ ב כ ת ב היחוס שהובא‬ ‫עי' עפשטיין‪ ,‬משפחת לוריא‪ ,‬עמי ‪. :13‬שכבר ק ב ל ת י מאבותי ומזקני שמסורה בידיהם שהיחוס‬ ‫שלנו נמשך ע ד רשיי זיל'‪.‬‬ ‫‪ 3‬שו״ת מהרשיל סי׳ ייב‪. :‬שלמה הנקרא שיר יצחק'‪ .‬כ ך חתם כנראה ר ק בהיותו צעיר‬ ‫לימים‪.‬‬ ‫* שם סי׳ סיד‪.‬‬ ‫‪ 8‬ישיש ליבמות סייב סי׳ ייח‪.‬‬ ‫‪ 8‬ישיש שם פייר סי׳ ני‪. :‬ועיי ב ח ש ו ב ה א א י ז ה נ א ו ן מ ח ר י ר י צ ח ק זציל‬ ‫בסי׳ סיה‪ ,‬והמה תחת יד ח ד י התורני םוהריר יצחק נריו בכתיבת יד‪ ,‬ואצלי נשרף בעויה״‪.‬‬ ‫במקום אאיז נראה שצריך לומר אמיז‪ ,‬כי םהרשיל חותם את עצמו ב כ ת ב יחוסו )משפחת לוריא‪,‬‬ ‫» • ( ‪ :‬שלמה לוריא במ׳ יחיאל לוריא בם׳ א ב ר ה ם במ׳ יחיאל‪.‬‬ ‫ד שוית םהרשיל סי׳ צ״ט‪ .‬ועי׳ במבואו של ריי פריימן ל ס פ ר ל ק ט יושר עם׳ *‪ .2‬ויש להעיר‬ ‫סה‬ ‫סו‬ ‫אסף‬ ‫בבריסק‪,‬‬ ‫לרב‬ ‫בשם‬ ‫ספורסם‬ ‫בהוראותיו‬ ‫עוד‬ ‫‪.‬ר׳‬ ‫קלונימוס‬ ‫כ מ ה פעמים״‪.‬‬ ‫ב ע ל הנס״‪,‬‬ ‫אחרות־!‪.‬‬ ‫ששימש‬ ‫ברבנות״‪.‬‬ ‫קדושי‪.‬‬ ‫םהרשיל‬ ‫מסתםך‬ ‫כ א ח ד מ ג ד ו ל י ה ד ו ר ופגו א ל י ו ב ש א ל ו ת ! ! ‪,‬‬ ‫ואפילו‬ ‫הוא מביא ב ס פ ר ו ‪,‬ים של שלמה' כ מ ה ה ו ר א ו ת שהורה בימי‬ ‫ו כ ב ר שימש ב ר ב נ ו ת ב א ו ת ו ז מ ף ! ‪.‬‬ ‫בה‬ ‫ו ה י ה שם‬ ‫וקברו‬ ‫רב‬ ‫ל ק ה ל האשכנזים‪ ,‬והוא‬ ‫עליו‬ ‫ויש גם ש ה ו א מ ב י א מ ה ש ק ב ל ס א ב י ו ‪ °‬י ‪.‬‬ ‫בימי ח ו ר פ ו ג ת פ ר ס ם‬ ‫מארצוח‬ ‫חורפו‪,‬‬ ‫ו ב ס ו ף ימיו‬ ‫ע ל ה לירושלים‬ ‫]ב[‬ ‫ברבנות‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫הרביץ‬ ‫חורה‬ ‫אין א נ ו י ו ד ע י ם איזוהי ה ק ה ל ה ה ר א ש ו נ ה‬ ‫הרבה‬ ‫בבריסק‪,‬‬ ‫וכנראה‬ ‫שימש‬ ‫בה‬ ‫ו א פ ש ר נ ם ש ל פ נ י ז ה א ו א ח ר י ז ה ישב ב ק ה ל ו ת ל י ט א י ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬ו ע ״ כ‬ ‫הוא נ ק ר א פ ע ם ב פ י הרמ״א בשם ר׳ ש ל מ ה מליטא‪ .‬אח״כ נ ת ק ב ל ל ר ב ב א ו ס ט ר א ה‬ ‫וישב‬ ‫ב ה שנים ר ב ו ת ‪.‬‬ ‫ב ס ו ף ימיו‬ ‫) ב ש נ ה שכ״ט?(‬ ‫ע ב ר ל ל ו ב ל י ן ו ב ה נ פ ט ר בי״ב‬ ‫כ ס ל ו שליד‪.‬‬ ‫בכל‬ ‫מ ק ו מ ו ת ש ב ת ו ע מ ד ב ר א ש ישיבה נ ד ו ל ה ‪.‬‬ ‫פעולתו ב ה ר ב צ ת התורה היתה‬ ‫שהיו לפהרש־ל שתי נשים )עי׳ ישיש ליבמות פיו סי׳ ליה‪. :‬ונם אני הייתי כן עם אמתי ראשונה‬ ‫ב׳ שנים'(‪ ,‬ואין אנו יודעים אם ר׳ קלוניםוס היה חותנו הראשון או השני‪.‬‬ ‫‪ 8‬עי׳ פ ר ו מ ק י ן • ר י ב ל י ן‪ ,‬תולדות חכמי ישראל בירושלים‪ ,‬חיא עם׳ ‪.08‬‬ ‫‪ 8‬עיי במקומות שציין ר י ב ל י ן שם ב ה ע ר ה ‪ ,3‬ועליהן יש להוסיף ישיש חולין פיח סי' י' י•‬ ‫וכן אני נוהנ אחריו׳‪ .‬ושם סינ סי׳ ליה‪. :‬וכן אני ק ב ל ת י‬ ‫״וראיתי מחמי סהרריק ירושלמי‬ ‫מחמי זיל׳‪.‬‬ ‫‪ !0‬שזית סי׳ פיז‪. :‬וכן מצאתי וראיתי סאסיו שהיה מקובל מרבותיו לשרוף החפץ‬ ‫בהושענות'‪.‬‬ ‫‪ n‬עי׳ ים של שלמה לקידושין פיא סי׳ ניד‪. :‬והא ל ך אשר כתבתי ביפי חורפיי‪ ,‬והיא זו‬ ‫שבתשובות׳ סי׳ זי‪ .‬וכן שם פינ סי׳ בי‪ ,‬ורומז לתשובתו סי׳ ליה‪ .‬אמנם אותה תשובה נ כ ת ב ה‬ ‫בשנת שיז‪ ,‬ופהרשיל היה אז כבן ליה‪ .‬ועי׳ נם ישיש לביצה פינ סי׳ הי‪.‬‬ ‫לארץ‬ ‫‪ 12‬ישיש ליבמות פיו סי׳ םיא‪. :‬והא ל ך תשובה אשר כתבתי ביפי חורפי‬ ‫ת ו נ ר ם ה י‪ ,‬והיא זו שבאה בתשובותיו סי' ייד בענין ח ר ם רנמיה ויש בה חומר ר ב לענין זה‪.‬‬ ‫‪ 13‬עי׳ ישיש ליבמות פיב סי׳ ייח‪. :‬מעשה בא לידי בימי ח ו ר פ י ‪ . . .‬ונתקבצו עלי בני‬ ‫ה ק ה ל ה ‪ , ' . . .‬ועיי נם שם פטיז סי׳ טיו; שם פיר סי' ייז; ביצה פיא סי׳ ליד‪.‬‬ ‫‪ 14‬בעיר זו נפטר אבי זקנו ר׳ יחיאל לוריא‪ ,‬לפי עדות סהרש־ל עצמו‪ ,‬עיין פיל ‪ .13‬נדולה‬ ‫היא הערבוביה בנונע לזמן םושבו בבריסק ולתפקידו שם‪ .‬הורודצקי )לקורות ה ר מ ו ת ‪(124‬‬ ‫אינו מזכיר כ ל ל שישב בבריסק‪ ,‬והוא קובע שמהרשיל נתמנה ל ר ב באוסטראה בהגיעו לשנת‬ ‫הארבעים )היינו בשי שיי בערך(‪ ,‬במקום חותנו ר׳ קלוניםוס שנקרא להיות אביד בבריסק‪ .‬אחר‬ ‫שעזב את אוסטראה ‪.‬התנורר זמן מה בליטא ‪ -‬כאילו קודם ל א היה םעולם בליטא ‪ -‬ומחמת‬ ‫זה נקרא <בשו״ת רסיא סי׳ קליב( רבי שלטה טליטא'‪ ,‬ונמשך בזה בעיקר אחרי מ‪ .‬ס‪ .‬ב י ב ר ‪,‬‬ ‫מזכרת לנדולי אוסטראה‪ ,‬עסי ‪ .31‬ואולם נראים הדברים ששימש ת ח ל ה כמה שנים ברבנות‬ ‫בבריסק‪ ,‬ובאותו זמן השיב תשובות <עי׳ לעיל הערות ‪ ,(12 ,11‬כמו שנראה מ ס ד ר כתיבת הנט‬ ‫למהרשיל‪ ,‬כיי בית המדרש ל ר מ י ם בלונדון‪ ,‬רשימת הירשפלד‪ ,‬מ ס פ ר ‪ ,17‬דף קיס עיא‪. :‬בפנינו‬ ‫עדים חים ברביעי בשבת בשבעה ועשרים לירח אלול שנת חמשת אלפים מאתיים ו ת ש ע י ם‬ ‫ב ב ר ס ט י מ ת א דיתבא על נהר‬ ‫ל ב ר י א ת ע ו ל ם לםנין שאנו סונים כאן‬ ‫ותשע‬ ‫מ ה דמחקרי ב ו נ ‪ . ' . . .‬באזתו זמן היה כבן שלשים‪ ,‬ואלה הן ‪.‬יפי חורפיי‪ .‬אחיכ נתמנה ל ר ב‬ ‫באוסטראה‪ ,‬ונסצאהו שם בשנת שייד‪ ,‬עי׳ בתשובותיו סי׳ חי‪ ,‬נם ל א נ ת ב ר ר אם חותנו שימש‬ ‫ת ח ל ה באוסטראה ואחיכ בבריסק או להיפך‪ ,‬וסתי ע ל ה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫]ג[‬ ‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫גדולה‬ ‫הגאון מ ה ר ״ ר ק ל מ ן מ ו ו י ר מ י י ז א מציין‬ ‫מז‬ ‫בהסכמתו‬ ‫על‬ ‫‪.‬ים של‬ ‫ספר‬ ‫שלמה״‪ ,‬שניתנה ע ו ד ב ח י י ה מ ח ב ר ‪ ,‬בש׳ שי״ב‪ . ,‬ש ה ו א מ ו מ ח ה ל ר ב י ם ב ק י ב ו ץ ע ד ר י ם‬ ‫חלמידים‬ ‫לכך"‪.‬‬ ‫חנונים ו ר א ו י י ם ‪ ,‬ל ה י ו ת ם ע ת י ד י ם ל ה ו ר ו ת ה ו ר א ה ב י ש ר א ל ‪.‬‬ ‫ותלמידו ר׳ משה מת‪,‬‬ ‫ת״ח‪,‬‬ ‫בעל‬ ‫אשריו שזכה‬ ‫‪.‬שמשתי‬ ‫‪ .‬מ ט ה משה"‪ ,‬כ ו ת ב ב ה ק ד מ ת ס פ ר ו ‪:‬‬ ‫ב פ ר ט ל ה ר ב ה ג ד ו ל מ א ו ר ה ג ו ל ה ח פ א ר ח גאון י ש ר א ל מ ו ה ר ״ ר ש ל מ ה ל ו ר י א‬ ‫אשר‬ ‫ה ע מ י ד‬ ‫הגדולים‬ ‫מאד‬ ‫ת ל מ י ד י ם‬ ‫ו ל ר ב ב ו ת " ‪.‬‬ ‫ל א ל פ י ם‬ ‫ב ד ו ר ה ב א היו ת ל מ י ד י ו ו ת ל מ י ד י ת ל מ י ד י ו ‪.‬‬ ‫את‬ ‫ישיבתו‬ ‫וכותב‬ ‫עליה‬ ‫סי׳‬ ‫בתשובותיו‬ ‫שכל‬ ‫כמעט‬ ‫א ף מהרש״ל עצמו החשיב‬ ‫ח׳‪:‬‬ ‫ממגה‬ ‫‪.‬אשר‬ ‫חורה‬ ‫תצא‬ ‫ל ר ב י ם ‪ . . .‬מ צ ד ח ב ר י ם המקשיבים לתורתה״‪.‬‬ ‫גם‬ ‫ב ל ו ב ל י ן היו‬ ‫ב א ו ס ט ר א ה גם‬ ‫קשים‬ ‫ל ו מתגגדים‬ ‫מבין‬ ‫חלמידיו‬ ‫ותלמידי‬ ‫ת ל מ י ד י ו ש ל הנאיון ר ׳ ש ל ו ם ש כ נ א מ ל ו ב ל י ף ! ‪ ,‬ש נ ח ש ב ב ז מ ג ו ל ג ד ו ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד‬ ‫והעמיד‬ ‫בפולין‬ ‫מהרש״ל‬ ‫תלמידים‬ ‫ה י ת ה שונה‬ ‫וביניהם‬ ‫הרבה‪,‬‬ ‫ת כ ל י ת שינוי מזו‬ ‫היה‬ ‫של‬ ‫גם‬ ‫הרמ״א‪.‬‬ ‫שיטח‬ ‫שכנא‪.‬‬ ‫רש״ש‬ ‫ר׳ שלום‬ ‫הלימוד‬ ‫היה‬ ‫של‬ ‫מנדולי‬ ‫ת ל מ י ד י ו של ר׳ י ע ק ב פ ו ל א ק ‪ ,‬ואחז ב ד ר ך ה‪.‬חלוקים" ו ה פ ל פ ו ל י ם כ ד י ל ח ד ד ב ה ם‬ ‫התלמידים‪ ,‬א ם כי ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת היה ח ד ו ד ם ק ו ד ם לליבונם‪ ,‬ואילו מהרש״ל‬ ‫את‬ ‫ה ת ר ח ק מ ה ם ואחז ב ד ר ך של ב ק ו ר ת ה נ ו ס ח א ו ת ו ב ד י ק ת ד ב ר י הראשונים והאחרונים‬ ‫ל א ו ר ם ש ל ד ב ר י ה ת ל מ ו ד נופו‪.‬‬ ‫א ף ח ל ק מ ת ל מ י ד י מהרש״ל נמשך בזמן ידוע א ח ר י‬ ‫ת ל מ י ד י רש׳׳ש ובנו ר ׳ י ש ר א ל ו נ ד מ ו ל ו צ ע ר ר ב ‪ ,‬ו ב א ח ת מ ת ש ו ב ו ת י ו )סי׳ ט״ז( ה ו א‬ ‫‪.‬ממדידת‬ ‫מדבר‬ ‫התלמידים‬ ‫ה מ ו ר ד י ם ופושעים בי‬ ‫ובטוחים‬ ‫וסומכים‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ז ק ן ובנו הגאון יצ״ו‪ ,‬ה ם ה מ ו צ י א י ם א ו ת י ח ו ץ ל מ ח י צ ת ו מ ח ס ר י ם גופי‬ ‫מתפלל‬ ‫להציל‬ ‫״‪ ,‬ו ה ו א‬ ‫ל ה ׳ ש ״ י ה פ ך ל ב ם ל ב ה א ב ן ו ה א כ ז ר ל ל ב ב ש ר ‪ ,‬א ו יתן ל י ח י ל ו א מ י ץ כ ח‬ ‫א ת נפשי ונפש ה ת ל מ י ד י ם‬ ‫בארץ‬ ‫גבורת‬ ‫ה כ ש ר י ם מידיהם״‪ ,‬ו ה ו א מ מ ש י ך ‪:‬‬ ‫‪.‬ואף בהיותי‬ ‫א ו י ב י ו כ פ ו י ת ח ת י ד ם ל א מ א ס ו נ ע ל הי״ת ל ה פ ר ב ר י ת ו א ת י ו ה ר ב ה ג ב ו ל י‬ ‫בתלמידים‬ ‫חנונים‬ ‫מכל‬ ‫ארבע‬ ‫והם‬ ‫קצוי ארץ‪,‬‬ ‫בעיניהם"‪.‬‬ ‫כקוצים‬ ‫אף‬ ‫תקיפות‬ ‫ד ע ת ו ש ל מ ה ר ש ״ ל ‪ ,‬ש ל א נשא פ נ י ם ל ש ו ם א ד ם ‪ ,‬ל א ה ר ב ו ל ו י ד י ד י ם ‪.‬‬ ‫והנה ע י ק ר ת ו ל ד ו ת י ה ם ש ל צ ד י ק י ם ה ם מעשיהם ה ט ו ב י ם ו ס פ ר י ה ם ‪ ,‬וע״כ נ ת ע כ ב‬ ‫ביהוד ע ל םפריו‪.‬‬ ‫חבורו‬ ‫הנדול‬ ‫ביותר הוא ס פ ר ו‬ ‫של‬ ‫‪.‬ים‬ ‫שלמה״‪,‬‬ ‫לחבור‬ ‫ס פ ר ז ה ה ק ד י ש שנים ר ב ו ת ‪.‬‬ ‫במסכת‬ ‫י ב מ ו ת א ל א ל ח צ י ה מ ס כ ת ו ע ל כ ת ו ב ו ת ינעתי שנה ת מ י מ ה ו ל א ה נ ע ת י א ל א‬ ‫לשני‬ ‫שבוע‬ ‫כתבתי‬ ‫פרקים‪,‬‬ ‫ובפרק‬ ‫מצות‬ ‫א ח ד ישבתי משתומם‬ ‫בספר״‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫עצמו‬ ‫חליצה‬ ‫הוא עצמו מ ס פ ר ‪:‬‬ ‫‪ .‬ו כ ש מ ו כ ן הוא"‪.‬‬ ‫עסקתי‬ ‫בדמיון ה ש כ ל‬ ‫‪ .‬ו ב ש ת י שנים ל א ה נ ע ת י‬ ‫ח צ י שנה״״!‪.‬‬ ‫ע ד שינעתי‬ ‫מ פ ר ש לנו א ת‬ ‫‪ 15‬ב ע ל צטח דוד‪ ,‬בן זמנו הצעיר‪ ,‬כותב עליו‪:‬‬ ‫דורו‪ ,‬ושמעו יצא מטזרח שמש עד טבואו״‪.‬‬ ‫‪ 16‬ה ק ד מ ה לישיש יבמות וחולין‪.‬‬ ‫ל! ה ק ר ט ה לניטין ולחולין‪.‬‬ ‫דרך‬ ‫‪.‬והעבודה‪,‬‬ ‫שלפעמים‬ ‫ו מ צ א ת י שורש ה ע נ י ן ואז‬ ‫עבודתו‪:‬ל!‪:‬‬ ‫‪.‬וזו ה י א ש י ט ת י ‪:‬‬ ‫‪.‬ראש נלות אריאל‪ ,‬טופלנ ע ל כ ל אנמי‬ ‫אסף‬ ‫מח‬ ‫א ת כ ל ה ד ע ו ת ‪ ,‬קדמאי‪ ,‬אמצעי‪ ,‬ובתראי‪ ,‬פוסקים ומחברים‬ ‫להביא‬ ‫ומגהגים‪ ,‬ה ל כ ה והלכה‪ ,‬בעלי תשובות‪ ,‬כותבי אגרת‪ ,‬קובצים וליקוטים ‪ . . .‬והבאתי‬ ‫כ ל ה ד ע ו ת ‪ . . .‬בלי נשאר אחד מהם"‪ ,‬ועשה כ ך כדי שלא יבוא בעל דין לחלוק‬ ‫ולומר‪ :‬אלמלי ראה המחבר ספר פלוני או תשובה פלונית ל א היה חולק עליה•‬ ‫‪.‬דרשתי וחקרחי היטב בשבע חקירות ובשבע דרישות ובדיקות אחר כ ל מקור‬ ‫הדין ומחצב ההלכה בתכלית היניעה והעיון ובמעט שינה‪ ,‬ברוב שיחה עם חברי‬ ‫ו ת ל מ י ד י ‪ . . .‬וכל הקורא בו יבין וידע וישכיל שלא הנחתי שום מחבר שלא עסקתי‬ ‫בעיוני בו קודם חיתום נמר ד י ך ׳ י ‪ .‬זו היתד׳ אפוא עבודת חיים של אדם נדול‬ ‫ומצויין זה‪ ,‬שהעסיקה אותו רוב ימי חייו‪ ,‬א ב ל לפי ההיקף הגדול שבו נעשתה‬ ‫עבודה זו לא היתד‪ .‬יכולה להסתיים עיי אדם אחד‪ ,‬ויהא גם הגדול שבגדולים״׳‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הספר נדפס על מסכת ביצה‪ ,‬יבמות‪ ,‬כתובות )רק ד׳ הפרקים הראשוגים *(‪.‬‬ ‫גיטין‪ ,‬קידושין‪ ,‬בבא קמא וחולין‪ .‬אמנם תלמידו ר׳ אלעזר אלטשול מדבר‪ ,‬בשער‬ ‫הישיש לבבא קמא ד׳ פראג‪ ,‬על ‪ .‬ש ש ע ש ר ה מ ס כ ת ו ת ש ל י מ ו ת על‬ ‫ים התלמוד שעשה שלמה"‪ .‬אפשר להוכיח שחבר ספרו נם למסכתות שבת נ ־‪ ,‬בבא‬ ‫מציעא‪ ,22‬ובבא ב ת ר א ״ ‪ .‬המסכת הראשונה שבה התחיל היא בבא קמא>‪ ,2‬ואת‬ ‫עבודתו התחיל בכ״ד מרחשון בשנת שיו ג ‪ .2‬בהמשך העבודה ראה שהספר גדל‬ ‫ביותר והשלמתו תארך ביותר‪ ,‬ורעיוניו העירוהו‪. :‬נבול תבול נם אתה נם כ ל‬ ‫העם הקורא ב ו ‪ . . .‬מפני נדלו שילאו בו הקוראים ‪ . . .‬וכמה משאות לא ישאוהו‪• •.‬‬ ‫וכל הכחול ודיו ל א יכלכלוהו‪ ,‬וכל הסופרים לא יכלוהו מרוב ג ד ל ו ‪ . . .‬אלא אם‬ ‫‪ 18‬שם‪.‬‬ ‫‪ 19‬ב ע ל צמח דוד כותב‪. :‬וחבר ח מ ד ו הגדול ע ל כ ל‬ ‫אין ערוך לעומקו ולחריפותו וקרא אותו ים של שלמה*‪ ,‬ולא דק‪.‬‬ ‫‪ 20‬אך םהרשיל גטר חכורו ל כ ל המסכת‪ ,‬עיין ישיש לגיטין פיד סי׳ נ׳ה‪ :‬כתבתי ב פ ר ק‬ ‫ה כ ו ת ב בסי׳ כיב‪ .‬ועיע ישיש לקידושין פיא סי׳ כיז‪ ,‬ליבמות פיד סי׳ ל׳ וסי׳ ליה‪.‬‬ ‫‪ 21‬שוית סי׳ סיד‪ :‬אכן כ ב ר כתבתי בפי בםה פדליקין בחבורי ה ג ד ו ל ‪ ; . . .‬ד ם סי׳ עיג‪:‬‬ ‫ד ב ר זה כתבתי בחבורי ה נ ח ל בפ׳ כ ל כתבי ואעתיק ל ך אות באות; שם סי׳ פיה‪ :‬דיני חגוכה‬ ‫בקיצור מחבורי ה נ ח ל הנקרא ים של שלפה‪ ,‬ועיי נם ישיש לביצה פ׳א סי׳ ליו‪ ,‬מיד; שם פיב‬ ‫סי׳ ד׳ וזי; ניטין פיד סי׳ ניב‪.‬‬ ‫‪ 22‬ישיש לביצה פיה סי׳ ח׳‪ :‬כתבתי ב פ ר ק אלו סציאות‪ .‬ועי׳ נם קידושין פיא סי׳ כיב‬ ‫ויבסות פטיז סי׳ וי‪.‬‬ ‫‪ 23‬ישיש לניטין פיד סי' ניז‪ :‬כתבנו בפ׳ חזקת הבתים; שם פיט סי׳ כיז‪ :‬כמו שכתבתי‬ ‫בפי חיה סי׳ סינ; לביק פיח סי' כיד‪. :‬ועי׳ ב פ ר ק חיה סי׳ קכיט׳‪ .‬ועיי נם בישיש ליבמות‬ ‫פיה סי׳ ב׳ וסי׳ כיה‪ ,‬ובהקדמה שניה למס׳ חולין‪. :‬וכן עשיתי ב מ ס כ ת כ מ ח ט ה בבא בחרא'‪,‬‬ ‫וציל‪ :‬כמדומה ב מ ס כ ת ביב‪.‬‬ ‫‪ 24‬עי׳ בדברי ריא אלטשול ‪ -‬המעתיק והמדפיס את הישיש ל מ ס כ ת זו ‪ -‬בסוף ה מ ס כ ת ‪:‬‬ ‫‪.‬הוא החבור הראשון ובה התחיל‪ ,‬כאשר יראה המעיין בהקדטה־‪.‬‬ ‫‪.‬־׳‪ 2.‬עי׳ ברשימה שבסוף שירו של הסחבר‪ ,‬ובדפוס שטטין‪ :‬תשרי ‪ J‬ריא אלטשול כותב שם‪:‬‬ ‫‪.‬כ׳ זה כטעט כלו ותמו יותר משבעים שנה ו כ ב ר ח ל פ ו והלכו למו דורות כמה וכמה וחיבור‬ ‫זה לא זכו לראותי‪ ,‬והדברים נכתבו בשי שעיו‪ .‬נם נוסח שטר ההרשאה בפיז סי׳ טיו זמנו הוא‬ ‫טיז אייר שיו לפיק‪.‬‬ ‫שטת‬ ‫‪1‬‬ ‫התלמוד‪,‬‬ ‫אשי‬ ‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מ ה ר ש ׳ ל‬ ‫]ה[‬ ‫יאוה‬ ‫מט‬ ‫ל ב ך ל ע ש ו ח ס פ ר ו ח ב ו ר ת ח ב ר ו ב ת כ ל י ת ה ק י צ ו ר ‪ ,‬א ם ל א ה י ב א שיש צ ו ר ך‬ ‫ג ד ו ל ‪ ,‬ש נ פ ל ה מ ב ו כ ה ב ם ו ג י א ד ש מ ע ת א ‪ ,‬ז ה א ו מ ר ב כ ה ה ה א ו מ ר ב כ ה ‪. . .‬״‪.26‬‬ ‫בהקדמתו‬ ‫לקידושין הוא מודיע שיחבר ס פ ר ו‬ ‫מ ס כ ת זו‬ ‫על‬ ‫ואמנם‬ ‫ב ‪ .‬ת כ ל י ת הקיצור״‪,‬‬ ‫ו ב א מ ת ק י צ ר כ א ן ב מ ק צ ת ב י ח ס ל ש א ר ה מ ס כ ת ו ח ‪ ,‬והיה ב ד ע ת ו ‪ .‬ל ס י י ם כ ל ה ח ב ו ר‬ ‫כך"‪ ,‬א ל א שביניתים ב א ל י ד ו ס פ ר ב״י ש ח ב ר ר ׳ י ק א ר ו ע ל ה ט ו ר י ם ) נ ד פ ס ב פ ע ם‬ ‫טוא״ח וטוי״ד ויניציא שי״א‪ ,‬א ה ״ ע ס ב י ו ג י ט ה שי״ג‪ ,‬חו״מ שי״ט>‪.‬‬ ‫ראשונה‪:‬‬ ‫מהרש״ל‬ ‫מציין ל ש ב ח א ח ה ע ב ו ד ה ה ח ר ו צ ה ש ל ר י י ק א ר ו ‪ ,‬ש א ס ף ש פ ע ש ל מ ק ו ר ו ת ‪ . ,‬ו כ מ ע ט‬ ‫ש ל א ה נ י ח מ ק ו ם ל ה ה נ ד ר בו‪ ,‬א ב ל ‪ -‬ה ו א ק ו ב ל ע ל י ו ‪ . -‬ע ש ה פ ש ר ו ת ‪ 27‬בעניני פ ס ק י‬ ‫ה ל כ ו ת מ ד ע ת ו מ ס ב ר ת ה כ ר ס ב ר ו ב ה פ ע מ י ם באו״ה גגד ה ק ב ל ה א ש ר ק ב ל נ ו ונהננו‬ ‫ע ד הנה‪ ,‬ו ה ת ל מ י ד י ם ה ו ל כ י ם א ח ר י ד ב ר י ו ופסקיו‪ ,‬ו ל א ידעו שבנפשם הוא‪ ,‬שהוא‬ ‫כ מ ה פ ע מ י ם גגד ה ת ו ס פ ו ת ו ה פ ו ס ק י ם א ש ר אנו פ ו ס ק י ם כ ו ח י ה ו ‪ . . .‬כ י כ ך‬ ‫הכריע‬ ‫ה ר ע אשר‬ ‫הענין‬ ‫ככרוכיא‬ ‫שאין ה ד י ן כ ן‬ ‫מקומות‬ ‫ב‪.‬כמה‬ ‫ש ה י ת ה עליו"‪.‬‬ ‫בדפוס‪,‬‬ ‫דבריו‬ ‫לפניהם‪,‬‬ ‫לא‬ ‫גם‬ ‫ב ר א י ו ת גמורות או א פ י ל ו‬ ‫ק א ר ו ‪ -‬לעומק‬ ‫ירד‪-‬דיי‬ ‫יעמוד‬ ‫בקבלה‬ ‫ההלכה‬ ‫ל א יחושו ל ד ב ר י ו " ‪.‬‬ ‫לגודל‬ ‫המלאכה‬ ‫הרבה‬ ‫‪ .‬ל א היו לפגיו ס פ ר י ם מוגהים ו ה ע ת י ק ם ב ט ע ו ת ‪ ,‬כ א ש ר ימצאו‬ ‫ו ל פ ע מ י ם ב ג ה י ס ו ד ע ל ה ט ע ו ת ה ה ו א ‪ ,‬ע״כ ה ו כ ר ח ת י ל ה ע ל ו ת ע ל ה ס פ ר‬ ‫באריכותיהם‬ ‫מ ל ב‬ ‫מה שכתוב‬ ‫ב ס פ ר יאמינו ו א ם‬ ‫א ד ם חי וצוח‬ ‫וגלגוליהם‬ ‫ה ת ל מ י ד י ם‬ ‫ל ח ז ו ר‬ ‫למגהגי‬ ‫שלא‬ ‫וצירופיהם‬ ‫יחלו‬ ‫ה ר א ש ו ן‬ ‫במקום‬ ‫ע צ מ ם‬ ‫דאיכא‬ ‫למטעי‪,‬‬ ‫ב ח ב ו ר י ו ‪. . .‬‬ ‫ו ל ה ו צ י א‬ ‫ע־כ‬ ‫ב א ת י‬ ‫ל ה א ר י ך ב כ ל ד י ן ו ד י ן ו ל ה ב י א כ ל חדושיו‪ ,‬א ף‬ ‫ש ל פ ע מ י ם אין ב ה ם צ ו ר ך ‪ ,‬א ל א כ ד י ל ה י ו ת ם מ צ ו י ב ס פ ר י ו ל ר א ו ת ד ע ת י גם אני״‪.28‬‬ ‫מ ו ב ן מ א ל י ו ש נ כ נ ס ו ב ס פ ר ז ה גם ד ב ר י ם שגשא וגתן ב ה ם ע ם ח ב ר י ו ו ת ל מ י ד י ו‬ ‫בישיבתו»‪.2‬‬ ‫כ ן נ כ נ ס ו ב ו ת ש ו ב ו ת ש ש ל ח ב ז מ נ י ם שונים‪ ,‬א ם ב ש ל מ ו ת ן ו א ם בקצור‪0‬צ‪.‬‬ ‫מ צ ד שני ה ו א מ ז כ י ר ב ת ש ו ב ו ת י ו ה מ א ו ח ר ו ח כ מ ה פ ע מ י ם א ח ס פ ר ו ז ה ו מ ב י א מ מ נ ו‬ ‫דברים!‪.3‬‬ ‫הוא ק ו ר א ל ו ‪ .‬ח ב ו ר י הנדול״‪.‬‬ ‫‪ 20‬הקדמה למס׳ יבמות‪.‬‬ ‫‪ 27‬בזה שסמך על שלשת הגדולים הרייף הרםבים והראיש או אחרי רובם‪.‬‬ ‫‪ 28‬הקדמה שניה למס׳ חולין‪.‬‬ ‫‪ 29‬עיי בבא קמא פ־א סי׳ ח׳‪. :‬שוב בא ח כ ם אחד בישיבה להשיב על דבריי‪ .‬ובהקדמה‬ ‫לקידושין‪. :‬עם חברי ותלמידי יותר מכולם׳‪ .‬ובנימין פיב סי׳ י־ב‪. :‬וכן העליתי ב ה ס כ מ ת‬ ‫הישיבה ‪.‬‬ ‫‪ 30‬א‪ .‬ישיש קידושין פ־נ סי׳ בי‪-‬שוית סי׳ ליה‪ :‬והא ל ך התשובה אשר כתבתי בימי‬ ‫ח ו ר פ י ‪ . . .‬וזו נוסחה )והאריך בישיש ה ר ב ה יותר מאשר לפנינו בתשובותיו(; ב‪ .‬ישיש לקידושין‬ ‫פ״א סי׳ ניד‪-‬שוית סי׳ זי‪ :‬והא ל ך התשובה אשר כתבתי בימי ח ו ר פ י ‪ ; . . .‬נ‪ .‬ישיש ליבמות‬ ‫פיב סי׳ ייו־עו״ת סי׳ לינ; ד‪ .‬ישיש ליבמות פיו סי׳ מיא‪-‬שו״ת סי׳ ייד‪ :‬והא ל ך התשובה אשר‬ ‫ל א ר ץ ת ו נ ר ם ה‪ .‬ויש בתשובה זו ידיעות על הקשרים שבין פולין‬ ‫כתבתי בימי חורפי‬ ‫לתורכיה; ה‪ .‬ישיש לחולין פ״ז סי׳ י'ז=שו"ת סי׳ כי‪ . :‬פ ס ק בא לידי מארץ רוסיא'‪ ,‬והמעשה‬ ‫היה ב ק ה ל ה ששימש בה כ ר ב ; ו‪ .‬חולין פיח סי׳ יינ‪-‬שוית סי׳ ני; ז‪ .‬ישיש ביצה פיא סי׳ א י ‬ ‫שות סי׳ ע״ה‪ .‬ועיי שם פינ סי׳ הי‪ :‬ובתשובה שכתבתי ביפי חורפי הארכתי בענין ננד חולקים‪.‬‬ ‫ועיי״ש נם סי׳ ט״ז‪.‬‬ ‫‪ 31‬עי׳ שו־ת סי׳ ל־נ ועוד‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫אסף‬ ‫‪hi‬‬ ‫הספר ישיש הוא אחד הספרים המעולים ביותר בספרות התלמודית‪ ,‬וכ^‬ ‫המבקש לעמוד על שרשיה של כל ה ל כ ה והלכה ועל מ ה ל ך התפתחותה בדורות‬ ‫הבאים בספרי הראשונים והאחרונים יפנה אליו‪ .‬מרצה הוא את הענינים הםסובכים‬ ‫ביותר בהרצאה בהירה ומסודרת‪ ,‬והוא םוליך את הלוםד בהדרנה אל המסקנות‬ ‫שיש להוציא מן הםוניא ה ל כ ה למעשה‪ .‬ב ד ר ך הלוכו הוא מבקר ומברר את דעות‬ ‫הפוסקים השונים‪ .‬מעניין שהוא מביא‪ ,‬לפעמים רחוקות אמנם‪ ,‬נם את משפטיהם‬ ‫של אמות העולם‪ .‬עיי למשל ישיש לב״ק פ״ב סי' כ״נ‪. :‬ושמעתי שיש מקומות חכמי‬ ‫אומות העולם שדנו שאם העמיד מים בכלי פתוח אזי פטור )אם באו עכברים‬ ‫וקלקלו את הבנדים( לפי שאין דרכם לקלקל הבנדים אלא מחמת צמאון וכשיש‬ ‫להם מים מניחים הבנדים‪ ,‬ודבריהם נ ר א ה ‪ . . .‬ודברים א ל ה תלויים לפי ראות עיני‬ ‫הדיין והויות הנפקד והשתנות הזמן והמקום"‪ .‬וכן בישיש לב״ק פיה סי׳ מ״א‪:‬‬ ‫‪.‬בדיניהם אין דנין כ ל ל על סתם אונאה ואומרים על ד ר ך מליצה‪ :‬פקח עיניך‬ ‫ולקח"‪.‬‬ ‫בהזדמנויות שונות הוא מחוה דעתו בשאלות השעה‪ ,‬ודבריו הם תמיד מלאים‬ ‫ענין‪ .‬והרי דוגמאות אחדות‪:‬‬ ‫‪ .1‬ע ל ה ג ר ו ת ‪. :‬עכשיו שאנו בארץ לא לנו וכעבדים תחת יד אדוניהם‬ ‫אם יבוא א ח ד מישראל לקבלו הרי הוא מורד במלכות ומתחייב בנפשו‪ ,‬וקשה לו‬ ‫כספחת‪ ,‬וע״כ א נ י מ ז ה י ר ואומר‪ :‬כ ל מי שמשותף לקבלה זו‪ .‬האידנא‬ ‫במקום שהמלכות מקפדת‪ ,‬שדמו בראשו‪ ,‬בין המתעסק עמו בגרות שלו בין היודע‬ ‫ממנו‪ ,‬והלואי שתהא תקומה ומצב לזרע ישראל בין האומות כ ל ימי משך גליותינו‬ ‫ולא יתרבה עלינו איש זר שלא מאמונתנו‪ ,‬וראוי לחוש מאד מאדי )יש״ש ליבמות‬ ‫פ״ד סי׳ מ״ט(‪ .‬כידוע צמחו מקבלת גרים כמה משפטים וכמה עלילות‪ .‬ועי׳ גם‬ ‫בפנקס ועד הםדינה בליטא סי׳ ת״י ותל״ח‪ ,‬גם עמ׳ ‪.•<so ,279‬‬ ‫שנמצאו‬ ‫לאותם‬ ‫להם‬ ‫‪.‬אוי‬ ‫לנוים‪:‬‬ ‫תורה‬ ‫‪ .2‬ל מ ו ד‬ ‫ספרד ולועז וארץ ישמעאל הלומדים תורת‬ ‫במדינת‬ ‫ה ׳ ע ם ה א ו מ ו ת בעבור הנאתן ותשלומי שכרן‪ ,‬הם המילדים בנים לע״ז‪ ,‬כי‬ ‫אח״כ הם מהפכים למינות‪ ,‬כאשר שסענו וראינו בעו״ה׳ )ישיש לביק פ״ד סי׳ ט׳(‪.‬‬ ‫‪ .3‬ב ר י ח ה ב ש ע ת מ ג פ ה ‪. :‬אין טוב לברוח‪ ,‬בפרט אחר שנתחזק הךבר‬ ‫יש סכנה לבורחים בין האומות יותר מן הדבר‪ ,‬כאשר בעו״ה ידוע‪ ,‬אבל מתחילה‬ ‫ש י ס ד ה ר ו ק ח‪ 32‬דטוב‬ ‫חסידים‬ ‫בספר‬ ‫טוב לברוח‪ ,‬וכן מוכח‬ ‫לברוח‪ .‬ועוד טעמא איכא ל ד ב ר םשום חשש ביעותית‪ ,‬וטהאי טעמא נמצא בתשובה‬ ‫שאין צריכים אבלים להתאבל ולישב על הארץ בשינוי אויר‪ ,‬וכן נוהנין בארץ‬ ‫ל ו מ ב ר ד י א‪ ,‬וכן שמעתי עדיין נוהנין במקומות ידועים' )ביק פיו סי׳ כיו(‪.‬‬ ‫‪ .4‬ע נ ש י ם ל ס ו ס ר י ם ‪. :‬נראה לי ה ל כ ה לסעשה לדון כ ל םוסר רבים‬ ‫ומנזם לרבים ומוחזק ל כ ך ‪ -‬לאבדו אפילו בידים ולא לחוס עליו בנפש‪ ,‬אבל לא‬ ‫‪ 32‬עי׳ משיב פרייםן במבוא ל ס פ ר חסידים עם׳ ייד‪.‬‬ ‫]ז [‬ ‫נא‬ ‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מ ה ר ש ׳ ל‬ ‫ל ח ת ו ך לשונו ו ל נ ק ר עיניו‪ ,‬א ל א ל א ב ד א ת ה ר ע מ ק ר ב נ ו ‪ ,‬ו א ד ר ב א ב ז ה א י כ א ל מ י ח ש‬ ‫ל ו ד א י ש י ת פ ק ר ו י פ ר ו ק ע ו ל ו י צ א ח ו ץ ל ד ת כ ד י ל נ ק ו ם נ ק ם ו י ע ל י ל ח״ו ע ל‬ ‫וקרוב‬ ‫י ש ר א ל ו י ב ד ה מ ל ב ו ד ב ר י ם ש ל א היו‪.‬‬ ‫וכן ראיתי בימי ש ת ק ל ה גדולה ב א ה ל י ש ר א ל‬ ‫מ מ ע ש ה כ ז ה ש נ ק ר ו עיניו ו ח ת כ ו לשונו ש י צ א א ח ״ כ מ ן ה כ ל ל ! ו ג ר ם ו מ ב ו כ ה נ ת ל ה‬ ‫ל ו ל י ר ו ב ר ח מ י ו ו ח ס ד י ו שנתן ל נ ו‬ ‫בישראל‬ ‫‪3‬‬ ‫י ת ב ר ך חנינה" י‬ ‫)יש״ש‬ ‫ליבמות‬ ‫פ״י‬ ‫סי׳ כ ׳ ( ‪.‬‬ ‫יש ב ס פ ר זה נ ם כ מ ה י ד י ע ו ת מ ל א ו ת ענין ע ל ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ו ה ת ר ב ו ת י ש ל‬ ‫י ה ו ד י פ ו ל י ן בזמנו‪.‬‬ ‫והרי דונמאות‪:‬‬ ‫‪ . .1‬ו ע כ ש י ו ש ר ו ב מ ח י י ת ה י ה ו ד י ם עיי ה ק פ ה > ‪ ,3‬ו ר ו ב ם ש ה ם נ ק ר א י ם ס ו ח ר י ם‬ ‫ג כ ס י ה ם מ ו ע ט י ם ‪ ,‬ו מ ה שיש ל ה ם ב י ד ם ה ו א מ ש ל גוים ע ל ח ו ב ל ז מ ן ק צ ו ב ש ל ו ק ח י ם‬ ‫ע ד י ר י ד פ ל ו ג י ‪ ,‬אין ר א ו י כ ל ל ל ד י י ן ל ע כ ב ממוגו ‪ -‬ל פ ג י שהגיע זמן ה פ ר ע ו ן‬ ‫סחורה‬ ‫מחמת‬ ‫כל‬ ‫חשש ש ל א י ש ל ם‬ ‫ב ז מ ג ו ‪ -‬כ ד י ש ל א יבוא ל י ד י ק ו ל ויקפחו מחייתו‪ ,‬ויבואו‬ ‫ה ע ר ל י ם ב פ ע ם א ח ת ע ל י ו ‪ ,‬ויהיה ח י ו ל ע ד י א ו ב ד וגם‬ ‫סוחרים‪.‬‬ ‫ל ע ו ל ם ל א יאמיגו ל ו‬ ‫וגם ר א י ת י ו ש מ ע ת י כ מ ה ס ו ח ר י ם מ ו ל י ם ו ע ר ל י ם ‪ ,‬ש ב ע ב ו ר ש ה ו צ י א ו ע ל י ה ם‬ ‫ק ו ל שהם ב ח ז ק ת סכגה‪ ,‬מ ת ו ך זה באו להיזק גדול ו ל א י כ ל ו ל ע מ ו ד ע ל מ ש מ ר ת ם‬ ‫כ ל ימי חייהם׳׳ )ישיש ל ב ״ ק פ״א ס י ׳ כ ׳ >‪.‬‬ ‫מעניין ה ו א ש ה ו א מ ס ב י ר א ת ה מ נ ה ג שגהגו‬ ‫הנשים ש ל א ל א כ ו ל ב ש ר גם א ח ר י ט ׳ ב א ב ע ד ש ב ת נ ח מ ו ‪ ,‬ב ק מ צ נ ו ת ‪ ,‬ו ה ו א ח ו ש ב‬ ‫שזהו מ נ ה נ ר ע שיש ל ב ט ל ו ) ש ר ת ס י ׳ נ״ד(‪.‬‬ ‫החיים היו א פ ו א פשוטים ו ל ל א ה ד ו ח ה‬ ‫יתרה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בפרט‬ ‫‪ .‬ב ר ו ו ק ‪ -‬שעברו עליו עשרים‬ ‫ש נ ה ‪ -‬ה י ה נכון ונכון‬ ‫) ל כ ו פ ו ל י ש א אשה>‪,‬‬ ‫ב מ ד י נ ו ת ה ל ל ו ב ר ו ו ק י ם שאינן בני ת ו ר ה ‪ ,‬ונם חשודין ב ד ״ א ש ר א ו י ל כ ו פ ן ‪,‬‬ ‫א ל א מ ש ר ב ו הנדוניות‬ ‫מסתייע‬ ‫ב ס ב ח‬ ‫קושי‬ ‫ה ג ל ו י ו ח‬ ‫ו ה מ ח י ה‬ ‫יכול לומר ל א‬ ‫ל י ש א מ צ א זיווג ש ת ס פ ק ל י ב נ ד ו נ י א ‪ ,‬וע״כ ל א נהנו ל כ ו ף ‪ . . .‬א ב ל מ צ ו ה‬ ‫ע ל א ח ר י ם ש י ו כ י ח ו ה ו ע ל כ כ ה " )יש׳׳ש י ב מ ו ת פ׳׳ו ס י ׳ ח י ( ‪.‬‬ ‫נ ו ט ה ה ו א ל ה ק ל מ כ מ ה ט ע מ י ם ב ע נ י ן ק ט ל נ י ת ‪ . ,‬ו נ ם אנו מ ת י מ ע ט ו צ ר י כ י ם‬ ‫אנו ל י ש א מ א ש ר נמצאו״‬ ‫בארץ‬ ‫תוגרמה והסמוכים‬ ‫ומוצא ט ע ם ל ד ב ר בזה‬ ‫הפליטה״‬ ‫‪.4‬על‬ ‫)שם ס י ׳ ל״ד>‪.‬‬ ‫להם‬ ‫הפודים‬ ‫‪ .‬שג ת מ ע ט ו‬ ‫מ ד ב ר הוא בשבחם של‬ ‫א ת השבויים יותר ויותר‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫ב ג ו ל ה‬ ‫‪.‬נומלי ח ס ד י ם‬ ‫מ כ ד י דמיהם"‪,‬‬ ‫ויש ל ח ו ס ע ל י ת ר‬ ‫)גיטין פ ״ ד ס י ׳ ס״ו(‪.‬‬ ‫ראשי‬ ‫ה י ש י ב ו ת‬ ‫ו ה נ ס מ כ י ם ‪:‬‬ ‫‪.‬בערה‬ ‫הנסמכים‬ ‫מרובים‬ ‫!‪ 3:‬םלואים לזה בעוית מהרים מלובלין סי' קליא‪. :‬זכורני ביפי חורפי שאירע בימי הגאון‬ ‫מהדיר שכנא ד ל שהיה בימיו איש בליעל והתיר הגאון לנקר את שתי עיניו ולחתוך את לשונו‪,‬‬ ‫ואחר שעשו לו כ ל א ל ה המיר דתו ונשא נכרית אחת‪ ,‬והוליד בנים זרים והיו הוא ובניו המרעים‬ ‫כ ל ימיהם לרצועת מרדות לישראלי‪ .‬ועיי נם שרת איתן האזרחי סי׳ פ־ד‪.‬‬ ‫‪ 34‬נם בתשובותיו סי׳ לינ הוא מ ד ב ר על ‪.‬הסוחרים ההולכים לםרחקים מביתם לשוקא‬ ‫לטרוף לחם חוקם‪ .‬ולוים ופורעין ומקיפים ממקום למקום׳‪.‬‬ ‫נב‬ ‫אסף‬ ‫מ ו ע ט י ם ‪ ,‬ונזוחי ה ד ע ת נ ת ר ב ו ‪ ,‬שאין א ח ד מ כ י ר א ת מ ק ו מ ו ‪ ,‬ו מ י ד כ ש ה ו א‬ ‫והיודעים‬ ‫נסמך‬ ‫מ ת ח י ל ל ה ש ת ר ר ו ל ק ב ץ בחורים בהון ע ת ק ‪ ,‬כ ד ר ך השרים ששוכרים ע ב ד י ם‬ ‫לרוץ‬ ‫מבינים‬ ‫ל פ נ י ה ם —‬ ‫לתכליתה‬ ‫רק‬ ‫‪...‬‬ ‫ו כ ן יש‬ ‫זקנים‬ ‫זקנים‬ ‫בערה‬ ‫בשנים‪...‬‬ ‫הם‬ ‫סוניא‬ ‫שאפילו‬ ‫הםשתררים‬ ‫דשמעתא‬ ‫הצבור‬ ‫על‬ ‫אינם‬ ‫הלומדים׳‬ ‫ועל‬ ‫ומחרימים ומתירים ומסםיכים ל ת ל מ י ד י ם שלא ל מ ד ו לפניהם‪ ,‬ר ק מ ק ב ל י ם תשלומים‬ ‫ולהנאתם דורשים‬ ‫ונםולים‬ ‫מ׳מ‬ ‫ולמדן‬ ‫הפלפול‬ ‫מעשיו‬ ‫כל‬ ‫הימים‪...‬‬ ‫מקולקלים‬ ‫ו ל נ ד ל השם‪.‬‬ ‫דורש‬ ‫ואינו‬ ‫ואפילו א ם נמצא‬ ‫ולקיום‬ ‫לשמה‬ ‫‪,‬‬ ‫לפעמים‬ ‫הםצוה‪,‬‬ ‫ח ר י ף נדו ^‬ ‫להאריך‬ ‫רק‬ ‫ו ב ד ר ך זו ה ו ל כ י ם ע כ ש י ו כ ל ה ת ל מ י ד י ם ״ ‪ ,‬ת ל מ י ד י ה ח כ מ י ם‬ ‫ת ו ב ע י ם מ ן ה מ ב י י ש א ו ת ם ל י ט ר א ד ד ה ב א ‪ ,‬א ב ל ל ז ה ר א ו י ר ק א ח ד מני א ל ף ‪. ,‬ויש‬ ‫שאינם ר א ו י י ם ל ל י ט ר א ש ל נחושת״‪) 35‬ב״ק פ י ח ס י ׳ נ'ח>‪.‬‬ ‫כוחו של‬ ‫זה‬ ‫מ ה ר ש י ל שאינו נושא פ נ י ם ל ש ו ם א ד ם ו ל ש ו ם ח ו נ ו מ ד ב ר‬ ‫דברים‬ ‫קשים א ף ל ק ר ו ב י ם ב ר ו ח ולידידים‪.‬‬ ‫משתקפים‬ ‫ב ס פ ר ז ה נ ם ה ר ב ה א מ ו נ ו ת ומנהגים ע מ מ י י ם ‪.‬‬ ‫ו ב י ן איש ל א ש ת ו ל נ ‪ ,‬ו א ם ח ו ל ה ס ו ת ר‬ ‫ל ק ו ח י ם מן ה ח י י ם ‪.‬‬ ‫לשאול‬ ‫ב מ כ ש פ י ם עיי נ כ ר י ם * * ‪,‬‬ ‫חשוב‬ ‫אם‬ ‫לקברו כדי‬ ‫בישיש‬ ‫מקלסם‬ ‫אבל‬ ‫ד ע ת מהרשיל‬ ‫לפי‬ ‫‪.‬יוצא‬ ‫וביתר ספריו מביא מהרשיל‬ ‫ו פ ע מ י ם הוא מננה אותם‪.‬‬ ‫ע ל ה מ ו ב א ב ז ה יש ל ה ו ס י ף כ ה נ ה ו כ ה נ ה ‪.‬‬ ‫א ת‬ ‫‪ .‬ס ע ו ד ת‬ ‫מנהגי‬ ‫אשכנז‪,‬‬ ‫ב ר ־ מ צ ו ה‬ ‫פעמים הוא‬ ‫שעושים האשכנזים"‬ ‫‪4‬‬ ‫לדעתו ס ע ו ד ת מצוה א ל א אם כן מחנכים א ת הנער לדרוש באותה ס ע ו ד ה ׳ י‬ ‫‪.‬ביום‬ ‫ה ש ב ת אנו צ ר י כ י ם‬ ‫סרבל‬ ‫לובשים‬ ‫ריינוס״^‪.‬‬ ‫שולהש‬ ‫לא‬ ‫להיות שוכבים‬ ‫א צ ל צדיקים״‪,‬‬ ‫‪.‬נוהגים ה ע ש י ר י ם ל ק נ ו ת מ ק ו ם‬ ‫ב ה פ ס ד ם ‪ ,‬כי אולי אינם ראויים ל כ ך ו י ע נ ש ו ‪ . . .‬ע ל כ ן צ ר י ך ל ר א ו ת היטיב׳‬ ‫ל א שידי ב ע ל י כ י ס י ם ת ק פ ה עלינו•״ י‪.‬‬ ‫אינה‬ ‫הם‬ ‫דברים‬ ‫‪ .‬ב מ ד י נ ת ר ו ם י א ‪ . . .‬אין כ ו ת ב י ן ת ו ס פ ח כ ח ו ב ה ו כ ן ש א ר ש ט ר י‬ ‫י ר ו ש ו ת ו א ו מ ר י ם ב נ י ח ו ש ש ל א י ז כ י ר ו יום ה מ י ת ה ׳ ‪.3 0‬‬ ‫שכרם‬ ‫עניגי כ ש ו ף כ ח ת נ י ם‬ ‫‪3 6‬‬ ‫שקורץ‬ ‫‪.‬ויפה‬ ‫ל ה י ו ת ע ט ו פ י ם ומצויינים‬ ‫קיטל‪,‬‬ ‫מנהג‬ ‫וכן‬ ‫מנה נ‬ ‫ה א ש כ נ ז י ם‬ ‫כמלאכי‬ ‫השרת‪...‬‬ ‫ע י כ אני‬ ‫והוא‬ ‫ממרדכי‬ ‫ה א ש כ נ ז י ם ‪,‬‬ ‫שיש‬ ‫להם‬ ‫בחורים ‪ -‬סמוכים‬ ‫על‬ ‫‪ -‬ב י ו ם השבת"‪ ,‬א ך ה ו א מ ו ס י ף ש ש כ ר ם י ו צ א ב ה פ ס ד ם ב מ ה ש מ ק י י מ י ם ה ע ש י ר‬ ‫ירבה והדל ל א ימעיט״‪.‬‬ ‫ב א ח ת מתשובותיו ה ו א כ ו ח ב ‪:‬‬ ‫‪.‬ועכשיו א ג ל ה קלון‬ ‫‪ 35‬והשוה דבריו בישיש לניטין פיא סי׳ ז׳‪. :‬נתפשט הפנהנ האידנא שחכם העיר מ ס ד ר‬ ‫כ ל ה נ ט ‪ . . .‬ותקנתם ק ל ק ל ת ם ‪ ,‬שאין ספנים ח כ ם בשלטות ה ח כ פ ה הצריכה לו א ל א מי שהוא‬ ‫׳‪.‬סמך ונקרא בשם מורנו הוא ה ח כ ם והמסדר בין •דע בין ל א ידעי‪.‬‬ ‫‪ 38‬ישיש ליבמות פיו סי' ליח‪.‬‬ ‫‪ 37‬שם פיב סי׳ ייח‪:‬‬ ‫‪.‬או שנעשה כשוף נדול ביניהם שלא יכול לראות בפניה'‪.‬‬ ‫‪ 38‬ישיש חולין פיח סי׳ יינ‪-‬תשובותיו סי׳ ני‪.‬‬ ‫‪ 30‬ישיש ליבמות פיד סי׳ כי‪ .‬ועי׳ נם בישיש ליבסות פיד סי׳ נ׳‪ :‬או נתפש סן רוחות רעות וכוי‪.‬‬ ‫‪ 40‬ישיש שם פ׳נ סי׳ טיז‪.‬‬ ‫‪ 41‬ישיש לביק פ׳ז סי׳ ליז‪.‬‬ ‫‪ 42‬זמירות עם פירוש סהרשיל‪ ,‬ויניציאה שסינ דף בינ עיא‪.‬‬ ‫‪ 43‬שם דף כינ עיב‪.‬‬ ‫]ט[‬ ‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬ ‫ה א ש כ ג ז י ם‪.‬‬ ‫נג‬ ‫ב ו ד א י מ י ששותה יין ג ס ך ב מ ל ו ן ש ל גויים ו א ו כ ל ד ג י ם מ ב ו ש ל י ם‬ ‫בכלי‬ ‫שלהם‬ ‫עשיר‬ ‫ו ת ק י ף ‪ ,‬ומי ש ה י ה א ו כ ל ו ש ו ת ה ב ה כ ש ר ר ק ש ה י ה ב ג י ל ו י ר א ש ה י ו ת ו פ ס י ן‬ ‫כאילו‬ ‫אותו‬ ‫אשכנז‬ ‫החשיבו‬ ‫‪ . . .‬אין חוששין ע ל י ו ואין ב ו ד ק י ן א ח ר י ו ונוהגין ב ו כ ב ו ד א ם ה ו א‬ ‫יצא‬ ‫מן‬ ‫הכללי״‪.‬‬ ‫ש מ ג ב י ה י ן‬ ‫ובתשובה‬ ‫ה ט פ ל‬ ‫אחרת‬ ‫ומניחין‬ ‫הוא‬ ‫כותב‪:‬‬ ‫מ א ד ת א ר י ‪ .‬ח ב ר ״ ו‪.‬מורנו"‪ ,‬ו ה ק פ י ד ו ש ל א ישתמשו‬ ‫זה‬ ‫אשכנז‬ ‫יהודי‬ ‫ב ה ם א ל ה שאין ל ה ם‬ ‫זכות ל כ ך ‪ ,‬ומהרש״ל מ ס י ק מזה מ ס ק נ ה מ ר ח י ק ה ל כ ת ב ה ל כ ה ‪:‬‬ ‫אשכנז‬ ‫‪ .‬ז ה ו‬ ‫ה ע י ק ר י ״ ‪.‬‬ ‫מגהג‬ ‫‪.‬האידנא‬ ‫ב א ר ץ‬ ‫ש מ ק ב ל י ם ה ס מ י כ ו ת ח ב ר ומורנו מן הזקנים ו ה נ ד ו ל י ם ה מ ס מ י כ י ם ‪ ,‬וזולת‬ ‫ל א י ק ר א ב ש ם זה‪ ,‬א ם כ ן א ם כ ת ב מ ו ר נ ו ע ל ה ח ב ר א ו ה ח ב ר ע ל מ ו ר נ ו ה ו י‬ ‫כ ש י נ ה שמו מ מ ש ‪ ,‬ו ב ו ד א י י א מ ר ו שאיש א ח ר הוא"‪ ,‬ויש ל ח ו ש שהנט פ ס ו ל ״ ‪.‬‬ ‫אמנם‬ ‫י ה ו ד י פ ו ל י ן ה י ו ל ה ו ט י ם א ח ר י ת א ר י ם א ל ה ‪ ,‬ו א ף ב ק ה ל ה ק ט נ ה שהיו ב ה ר ק ח ם ש י ם‬ ‫בעלי‬ ‫כך‬ ‫ב ת י ם היו ע ש ר י ם מ ה ם ב ע ל י ת ו א ר ה ח ב ר א ו מ ו ר נ ה * ‪.‬‬ ‫ע ל השימוש ב ה ם ‪.‬‬ ‫הקפידו‬ ‫אבל לא הקפידו כ ל‬ ‫ל ש ב ח ם ש ל י ה ו ד י א ש כ נ ז יש ל ו מ ר ש א ף ב ת ע נ י ו ת ב ה ״ ב‬ ‫יותר מ א ש ר יהודי פ ו ל י ן ״ ‪.‬‬ ‫מ ה ר ש ״ ל ה מ ל י ץ גם ע ל כ מ ה מ מ נ ה נ י ה ם ש ל‬ ‫י ה ו ד י אשכגז ב ק ר י א ת ה ת ו ר ה ״ * ‪.‬‬ ‫י ד ו ע ו ת ה ן ה ע ר כ ו ת י ו ש ל מ ה ר ש ״ ל ע ל כ מ ה אישים י ד ו ע י ם ב ה ק ד מ ו ת י ו לישיש‪.‬‬ ‫י ד ו ע י ם ג״כ ד ב ר י ו ה ק ש י ם ע ל ב ע ל ‪ .‬מ ג ד ל עח״‪ 50‬ו ע ל ב ע ל שו״ת בנימין ז א ב ‪ ,‬ו ל א‬ ‫ב א ת י כ א ן א ל א ל צ י י ן כ מ ה ציונים נ ו ס פ י ם ע ל אישים ו ס פ ר י ם מ ס ׳ ים ש ל ש ל מ ה ‪.‬‬ ‫‪ .1‬ה ש א י ל ת ו ת ‪:‬‬ ‫להקל‪,‬‬ ‫ועוד שדבריהם ד ב ר י ק ב ל ה‬ ‫ה ת ל מ ו ד ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.‬ואחרי‬ ‫שדברי‬ ‫ס פ ר‬ ‫השאילתות‬ ‫ו כ ד י‬ ‫מיושרים‬ ‫ל ס מ ו ך‬ ‫מי‬ ‫ע ל י ה ם‬ ‫יחלוק‬ ‫כמו‬ ‫עליהם‬ ‫על‬ ‫) י ב מ ו ת פ׳׳ב ס י ׳ ט״ז(‪.‬‬ ‫חפץ‪:‬‬ ‫‪ .‬ו י ד ו ע ש ד ב ר י ס פ ר ח פ ץ ה ם ד ב ר י ק ב ל ה ב ש ם הגאונים״‬ ‫<ב"ק פ י ו ס י ׳ ל י ( ‪.‬‬ ‫‪ .3‬ה ר י״ ף ‪:‬‬ ‫‪ .‬ה ר י ״ ף בנוי ע ל ק ב ל ת ה ג א ו נ י ם ׳ ‪5‬‬ ‫) י ב מ ו ת פט״ו ס י ׳ י״ג(‪.‬‬ ‫** שוית סי׳ עיב‪.‬‬ ‫« עו״ת סי׳ פ־ה‪.‬‬ ‫« ישיש לניטין פיד סי' ייז‪.‬‬ ‫‪ 17‬יון םצולה לרנינ הנובר‪.‬‬ ‫‪ •»8‬ישיש לניטין פיה סי' כיב‪.‬‬ ‫ישיש שם סי׳ כיד וסי' כיח‪.‬‬ ‫‪ 00‬חוץ מהקדמתו ובישיש לביק פיח סי' י'‪ ,‬הוא פונע בו קשה בכמה םקוםות אחרים‪ ,‬עי׳‬ ‫יבמות פיד סי׳ הי‪. :‬ומה אעשה שכך דרכו שהלשון מ ד ב ר ולבו אין עמו׳; שם פיו סי' כי‪. :‬ומה‬ ‫אעשה עט המשובש ב ע ל מנדל עוזי‪ .‬ועי׳ נם שם סי׳ ייא ופיח סי' ייח‪.‬‬ ‫‪ 51‬עיי נם ישיש לביק פינ סי׳ אי‪. :‬תטיהא על הרי״ף והראיש שלא הביאו כ ל הסוניא‪,‬‬ ‫ונכנס‬ ‫ו א ף שבאלפסי דפוס נ מ צ א ‪ -‬א ל תסמוך עליו‪ .‬כי א ח ד מן הםניהים הוסיף בנליון‬ ‫בפנים ובאלפסי ישן א י נ ו ‪ . . .‬וכן ב פ ר ק קטא נבי האידנא נבי טטטלטלי דיתסי נ כ ת ב בפנים‬ ‫דעת תלמידו ר׳ אפרים החולק עליו‪ ,‬וכולן טעותים נמורים הם'‪ ,‬שם פיז סי׳ ייט הוא מעיר‪:‬‬ ‫‪.‬וטעות הוא בדפוס ובאלפסי ק ל ף אינו'‪ .‬ועי׳ העי ‪.58‬‬ ‫אסף‬ ‫נד‬ ‫‪.4‬‬ ‫אשר‬ ‫‪.‬רש״י ע מ ו ד ה ע ו ל ם ״‬ ‫רש״י‪:‬‬ ‫‪J‬־ ׳‬ ‫ייב(;‬ ‫)חולין פ״א סי׳‬ ‫‪ .‬מ י ה ו א זה ואיזהו‬ ‫מ ל א ו ל ב ו ל ה ק ל ב ד ב ר י רשיי א ש ר מ י מ י ו א נ ו שוחין ו ר ג י ל ה ו א ל ב נ ו ת י ס ו ד ו‬ ‫ע ל הנאונים״ ) י ב מ ו ח פ ״ ד ס י ' כ ״ ב ( ‪.‬‬ ‫ר״ת‬ ‫‪.5‬‬ ‫ור״ש‬ ‫ור״י‬ ‫‪.‬היו בקיאין ב כ ל הירושלמי יותר מ כ ל‬ ‫מ ש א נ ץ‬ ‫א ש ר שמענו״ ) י ב מ ו ח פ ״ ח ס י ׳ ה ׳ ( ‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הסמ״נ‪:‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מ ה ר ״ ם‬ ‫‪ .‬מ ע ה ס מ ״ ג ה ו א ה ר מ ב י ם ו י נ י ק ת ו מ מ נ ר )שו״ת ס י ׳ ל־ה>•‬ ‫‪ .‬ה ר ב ה ג ד ו ל מ ן ה א ח ר ו נ י ם זיל״ )שם פ י ו ס י ׳‬ ‫מ ר ו ט נ ב ו ר ג ‪:‬‬ ‫ל"ח>‪ ,‬ו ה ו א מ ר ב ה ל ה ב י א ת ש ו ב ו ת י ו ‪.‬‬ ‫‪ .8‬ב ע ל‬ ‫להביאו‪,‬‬ ‫מגיד‬ ‫ה ו א מ כ ב ד ו מ א ד )עי׳ ב ה ק ד מ ת ו ל י ש י ש ( ו מ ר ב ה‬ ‫משנה‪:‬‬ ‫‪ .‬ו ת י ר ק זה יספיק ב ד ו ח ק ע ל הישיבה בזמן‬ ‫אולם פ ע ם הוא כותב עליו‪:‬‬ ‫ש מ ע י י ל י ן פ י ל א ב ק ו פ א ד מ ח ט א ל ח ד ו ד י ב ע ל מ א ‪ ,‬ונם פ ל פ ו ל ו אינו שוה ב ע י נ י כ ל ל "‬ ‫)ביצה פ״ב סי׳ כ״ב(‪.‬‬ ‫ו ויי ל‬ ‫‪ .0‬מ ה ר ״ י‬ ‫‪ .10‬מ ה ר ״ י‬ ‫ה ו א ‪.‬זקן מ ו ר ה הוראה״‬ ‫קולון‪:‬‬ ‫)ביק פ י ה סי׳ ל י ה ( ‪.‬‬ ‫מ כ ל מקום דבריו קשורים‬ ‫‪.‬מהרי״ק מ א ר י ך ה ר ב ה ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ ש ל ש ל ת של ב ר ז ל ומניע ע ד ר ו ם שמים ל ר ו ב חריפוחו״ )ביק פ י ח סי׳ ע״ב(‪. ,‬וכ ^‬ ‫זה‬ ‫כ ת ב לפי עומק‬ ‫ד ר ך משא ומתן ל ה ר א ו ת נ ד ל ו ו ת פ א ר ת ו ‪,‬‬ ‫פלפולו‬ ‫כ ס ו דאני‬ ‫מ ע ל י ם ב י ש י ב ה פ י ל ב ק ו פ א ד מ ח ט א ״ ) י ב מ ו ח פ״ח ס י ׳ כ ״ ט ( ‪.‬‬ ‫!‪ .1‬מ ה ר ״ י‬ ‫א י ס ר ל י ן‪:‬‬ ‫‪ .‬ו מ ד ב ר י ו א ל ת ס ו ר כי ה י ה גדול ומופלג בימיו‬ ‫וראה‬ ‫מ ע ש ה ו ק ב ל ה ל כ ה ו י ד ע ל ת ו כ ן מ א ו פ נ י מ נ ה נ י ש ל ל ו מ ד י אשכנז ו א ו ש ט ר י י ך ׳‬ ‫שהיו‬ ‫)שו״ת‬ ‫ח ס י ד י ם ו ב ע ל י מעשה״‬ ‫סי׳ פ״ח(‪.‬‬ ‫את‬ ‫)גיטין פ ״ ד ס י ׳‬ ‫כיד(‪:‬‬ ‫‪.‬אין כ מ ו ה ו באחרוגים׳‬ ‫ועי׳ גם ב ת ש ו ב ו ת י ו ס י ׳ כ ״ ד ‪.‬‬ ‫הישיש‬ ‫ממשפחת‬ ‫לב״ק‬ ‫אלטשול־ג‪,‬‬ ‫הביא‬ ‫לדפוס‬ ‫חתן ה ח ס י ד ר׳‬ ‫ר׳‬ ‫אלעזר‬ ‫י צ ח ק כ״ץ‪.‬‬ ‫בר׳‬ ‫אברהם‬ ‫ההדפסה‬ ‫שע״ו ו נ ס ת י י מ ה ב ד ׳ ס י ו ן שע״ח‪ ,‬ו ב א ו ב ה ס כ מ ה נ ל ה ב ת ע ל‬ ‫ב ע ל ה ש ל י ה ורש״א ל ו נ ט ש י ץ‬ ‫הורביץ‬ ‫להדפיס‬ ‫בעל‬ ‫חנוך‬ ‫התחילה‬ ‫מק־ק‬ ‫פראג‬ ‫ב י י ט חשון‬ ‫ה ה ד פ ס ה הגאוגים דיי‬ ‫עוללות אפרים‪.‬‬ ‫מקודם היה‬ ‫בדעתו‬ ‫א ת ה ס פ ר ב ה ע נ ו י ‪ ,‬ו ב ע ב ר ו ד ר ך פ פ ד ״ מ נ ת נ ו ל ו ה ס כ מ ת ם ה א ל ו פ י ם בגי‬ ‫הישיבה ר׳ משה ביר מנחם ב כ ר ך ‪ ,‬ר׳ שמואל ביר א ב ר ה ם אליסים‪ ,‬ר׳ א ה ר ן ביר‬ ‫יהושע‬ ‫משה‬ ‫וכשגדפס‬ ‫לוריא‬ ‫ור׳‬ ‫ישראל‬ ‫מילהוזן‪,‬‬ ‫ורק‬ ‫אח״כ‬ ‫הוחלט‬ ‫להדפיסו‬ ‫בפראני‬ ‫ה ס פ ר י צ א ו ב ע ל ה ש ל י ה ‪ ,‬רש״א לוגטשיץ‪ ,‬ר ׳ י צ ח ק ב י ר ש מ ע ו ן כ״ץ‪ ,‬ח ח ן‬ ‫מהריל‬ ‫מפראג‪ ,‬ר׳‬ ‫העלר‬ ‫ב כ ר ה שהוכרז ב כ ל בתי ה כ נ ס ת שבפראג‪ ,‬ובו ה ם מזרזים א ת ה ק ה ל ל ק ג ו ח‬ ‫מ ר ד כ י ל י פ ש י ץ ‪ ,‬ר ׳ מ ש ה ב י ר ד ו ד מ ב י ת ל ו י ור׳ יויט ל י פ מ ן‬ ‫‪ 52‬בבחרותו היה ר׳ אלעזר אלטשול תלמיד סהרש־ל‪ .‬בשבתו בלובלין העתיק ‪ .‬כ ס ה‬ ‫ס פ ר י ם ישנים וחדשים'‪ ,‬ו ב כ ל ל ם נט את הישיש לביק‪ .‬את האחרון העתיק בשנת שליב )‪.‬זכני ה'‬ ‫נ ש י ב בבית ה׳ ל א ו ר ך ימים טובים ס ל ה מפתיחת ת ח ל ת ה ה ק ד ס ה עד ת כ ל י ת נטר‬ ‫בשעת‬ ‫סיום ה פ ס כ ת א כולה'‪ ,‬ונראה שצ׳ל‪ :‬ב ש נ ת ל ש י ב(‪.‬‬ ‫משהו‬ ‫]יא‪1‬‬ ‫הספר‬ ‫את‬ ‫כ מ ע ט‬ ‫בק״ק‬ ‫ה ג ד ו ל י ם‬ ‫פ ח נ א ‪ ,‬ע״פ‬ ‫ע״פ ראשי המדינה‪,‬‬ ‫הם‬ ‫בכל‬ ‫תלמידיו"‪.‬‬ ‫ב ת י כגםיותיה‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫וכרוז כזה הכריזו‬ ‫ובקהלות גדולות במדינת‬ ‫מחיר‬ ‫ו ב ק ״ ק ווין ע ״ פ א צ י ל י מגהיגיה‪.‬‬ ‫גקבע‬ ‫הספר‬ ‫ה מ ס כ י מ י ם היו ב ט ו ח י ם ב ה פ צ ת ו ה מ ה י ר ה של ה ס פ ר ‪ ,‬וע״כ ל א‬ ‫ל ה ד פ י ס ו ע ״ י א ח ר י ם ד ק ע ד כ ל ו ת ה ׳ שגים‪.‬‬ ‫אחרי‬ ‫ר׳‬ ‫בזמגיגו‬ ‫ה ס כ מ ת פרגסיה‬ ‫לשגי ז ה ו ב י ם רייגיש‪.‬‬ ‫אסרו‬ ‫ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬ ‫‪ .‬ש ח ב ר ה ת ג א ד א ו ר י י ת א הגאון ה ג ד ו ל מ ה ר ״ ר ש ל מ ה ל ו ר י א ז י ל‬ ‫כ ל‬ ‫מעהרין‬ ‫נה‬ ‫מ ס כ ת ב ״ ק ג ר פ ס היש״ש ל מ ס ׳ ח ו ל י ן ב ק ר א ק א ״ ע ״ י ב ן ב ת ו ש ל מ ה ר ש ״ ל‬ ‫משה ב״ר ל א ז ר‬ ‫)ר׳ ל א ז ר ח ת ן מ ה ר ש ״ ל ה י ה א ח י ו ש ל ה ר מ ״ א ( ‪ ,‬ו ס מ ו ך ל א ו ת ו‬ ‫זמן ג ד פ ס גם ע ל מ ס ׳ ב י צ ה ‪ ,‬ו א ח ״ כ ח ל ה ה פ ס ק ה א ר ו כ ה מ א ד ב ה ד פ ס ת ו ‪ ,‬כ י היש״ש‬ ‫נדפס‬ ‫ליבמות‬ ‫תקכ־א‪,‬‬ ‫ר ק ב ש נ ת ת י ק ‪ ,‬לגיטין בש׳‬ ‫ל ק י ד ו ש י ן בש׳ ת ק כ ״ ו ‪ ,‬ו כ ת ו ב ו ת‬ ‫ב ש נ ת ת ר ״ י ‪ .‬ר ו ב ה מ ס כ ת ו ת ז כ ו ל מ ה ד ו ר ו ת א ח ד ו ת ‪ ,‬והיש״ש ל ח ו ל י ן נ ד פ ס א פ י ל ו שש‬ ‫א ו ל ם אין ס פ ק ש ה י ה ר א ו י ל ה ת פ ש ט ו ת נ ד ו ל ה ה ר ב ה י ו ת ר ‪ ,‬א ל א ש ה ת פ ש ט ו ת‬ ‫פעמים‪,‬‬ ‫השו״ע‬ ‫מ צ ד א ח ד והלהיטות אחרי ה פ ל פ ו ל‬ ‫הספר‬ ‫ה ג ד ו ל הזה‪.‬‬ ‫ספרו‬ ‫נדפס‬ ‫השגי ה ג ד ו ל ה ו א‬ ‫בחיי‬ ‫פיהם‪.‬‬ ‫ח כ מ ח‬ ‫מ צ ד שני ג ר מ ו ל צ מ צ ם א ת ה ת פ ש ט ו ת‬ ‫ש ל מ ה‬ ‫ה מ ח ב ר ‪ ,‬ו ה ש ם ניתן ל ו ע ״ י‬ ‫על‬ ‫המדפיס ר׳‬ ‫התלמוד‪.‬‬ ‫אף‬ ‫ס פ ר זה‬ ‫שמואל בן הקדוש ר׳‬ ‫לא‬ ‫יצחק‬ ‫ל ד ב ר י בניו ב ה ק ד מ ת ם ל א כ י ו ן כ ל ל מ ה ר ש ״ ל ל ה ע ל ו ת א ת ה נ ח ו ת י ו ו פ י ר ו ש י ו‬ ‫ו ה ם שימשו ל ו ר ק ‪ .‬צ י ו נ י ם ו מ ע ב ר ו ח ל י ל ך א ל מ ח ו ז‬ ‫בספר‪,‬‬ ‫א ל א ש ל ה פ צ ר ת ה ר ב י ם שבאו עליהם בטענה‪:‬‬ ‫שלמה"‪,‬‬ ‫ס פ ר ו ה ג ד ו ל ים ש ל‬ ‫‪ .‬ח מ ד ה ננוזה יש ל נ ו ב ב י ת‬ ‫ג נ י ז ת כ ם ו א ת ם מ ב ק ש י ם ל מ נ ו ע ב ר מ א ת נ ו ‪ . . .‬מ ה ל כ ם פ ה ומי ל כ ם פ ה כ י ח צ ב ת ם‬ ‫ל ו ק ב ר ועמו ת מ ו ת חכמתו״‪ ,‬ה ס כ י מ ו ל ה ד פ ס ת ו ‪.‬‬ ‫המסכתות‬ ‫ואם‬ ‫ר׳‬ ‫ש ע ל י ה ם כ ת ב מ ה ר ש ״ ל א ת ה ג ה ו ת י ו ה י ו ‪ .‬ר ו ב ן ד פ ו ס ב ו מ ב ר ג ראשון"‪,‬‬ ‫כ י מגיהי ש״ס ז ה ה י ו ת ל מ י ד י ח כ מ י ם ח ש ו ב י ם ו ב ר א ש ם‬ ‫ע מ ד ה ר ב הויגיציאגי‬ ‫ח י י א מ א י ר ב ״ ר ד ו ד ב כ ל ז א ת יש ב ו ה ר ב ה שיבושים ו ט ע י ו ת ‪.‬‬ ‫מתגצל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫בהם‬ ‫באמת פעמים אחדות על כך‪,‬‬ ‫והנה ק ם מהרש״ל‬ ‫לגקות א ת‬ ‫ור׳ חייא מ א י ר‬ ‫ו מ כ י ר ה ו א שהגיח ל א ח ר י ם מ ק ו ם‬ ‫להתגדר‬ ‫ה ת ל מ ו ד ומפרשיו ה ג ד ו ל י ם מן השבושים ש ע ל ו‬ ‫במשך דורות באשמת מעתיקים ומדפיסים‪.‬‬ ‫א ח ה ע ב ו ד ה הגדולה הזאת עשה‬ ‫ע פ ״ י כ ״ י שונים מ ן ה ת ל מ ו ד ו מ פ ר ש י ו ו ע ל פ י ס פ ר י ה ר א ש ו נ י ם ונם ע״ס ה ס ב ר א ה י ש ר ה‬ ‫והעמוקה‪.‬‬ ‫המו״ל(‪.‬‬ ‫נרסינן"‬ ‫‪.‬לא‬ ‫הניח‬ ‫מלהשינ‬ ‫נמרות‪,‬‬ ‫פ ע מ י ם אין ס פ ו ר ו ת ה ו א מ ז כ י ר‬ ‫רש״י‬ ‫ותוספות‬ ‫של‬ ‫‪ .‬ס פ ר י ם אחרים"‪,‬‬ ‫קלף‬ ‫ישנים"‬ ‫ולפעמים‬ ‫)מדברי‬ ‫‪.‬ביש ס פ ר י ם‬ ‫) כ ת ו ב ו ת י ׳ ע"ב>; ‪ .‬כ י ה ב ס פ ר י ם מ ד ו י י ק י ם ״ )ב״מ ק״ח ע"ב>; ‪ .‬ו כ מ ו ש ה נ ח ת י‬ ‫‪ 53‬בנוגע לזמן ה ד פ ס ת הישיש לחולין יש מבוכה בין רושמי רשימות‪ .‬ה ס פ ר ננםר בדפוס‬ ‫ש ל מ י ה ׳ ‪ ,‬ובן־יעקב ופרידברנ רשמו שעיה‪ ,‬כמנין שלמיה‪ ,‬א ב ל זה‬ ‫האליף‬ ‫‪.‬בשנת‬ ‫אי אפשר‪ ,‬כי המויל כותב בהקדמתו שהישיש לב״ק כ ב ר נ ד פ ס והנהו יקר במציאות‪. ,‬ולא נמצא‬ ‫כי אם א׳ בעיר ובי בפשפחה׳‪ ,‬נם בית דפוסו של ר׳ מנחם נחום סייזילש‪ ,‬שבו נ ד פ ס הספר‪,‬‬ ‫התחיל את קיומו ר ק בשי שיץ‪ ,‬ועיכ נראה שיש ל צ ר ף נם את האותיות ‪.‬אל־ סהאל׳ף‪ ,‬ויוצא‬ ‫שנדפס בשי תיו‪] .‬וכן נרשם א צ ל רמשיש‪ ,‬צ ת ר ‪ ,‬ווינער ב ק ה ל ת משה‪ [.‬מצד אחר יש להעיר‬ ‫שאין הוא מזכיר את הישיש לביצה‪ ,‬שנדפס ע ל ידו בלובלין שצ־ו‪.‬‬ ‫נו‬ ‫]יב‪1‬‬ ‫אסף‬ ‫מ ס פ ר י ם ם ד ו י י ק י ם ' ג ע י ר ו ב י ן ל־ז ב ׳ ( ‪ ,‬ה י ו ל ו כ״י מ ו ג ה י ם ו ס ד ו י י ק י ם מ פ ר ש י י ) ע י ר ו ב י ן‬ ‫מיג אי‪ ,‬ב״מ פ י ו א ׳ ‪ ,‬ש ם ק ׳ ח א י ( ו כ ת ב י י ד שונים מ ן ה ת ו ס פ ו ת ״ * ‪.‬‬ ‫ד ב ר י רשיי ב מ ק ו ם א ח ד ע ל פ י ד ב ר י ו ב ם ק ו ם א ח ר‬ ‫שיגויים ב פ י ר ו ש רשיי מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו כ ן ב ת ו ס פ ו ת ‪.‬‬ ‫נרסאות‬ ‫הראשונים‬ ‫ב ת ל מ ו ד ושמותיהם‬ ‫)כתובות ל ׳‬ ‫ט‬ ‫ה ו א מגיה א ת‬ ‫א׳>‪ ,‬ו ס ע י ר ע י‬ ‫לעתים קרובות הוא מ ב ר ר את‬ ‫בפירוש הסוגיא‪.‬‬ ‫ר ב ו ת הוא געזי‬ ‫פעמים‬ ‫ב ק ב י ע ה ה נ י ר ס א ו ב פ י ר ו ש ה ע נ י ן עיי ס פ ר ה ע ר ו ך )עי׳ ל מ ש ל ב י ם פ ׳ ד בי‪ ,‬פ י ה בי׳‬ ‫פ י ו א ׳ ‪ ,‬פ י ט א׳ ו ע ו ד ( ‪.‬‬ ‫היד‬ ‫ואולם כ מ ה פ ע מ י ם ה ו א מניה א ת ה נ ו ס ח ל מ ר ו ת מ ה ש כ ת ב י‬ ‫ו ס פ ר י ה ד פ ו ס ה ם מ א ו ח ד י ם ב נ י ר ס ת ם )עי׳‬ ‫מציעא‬ ‫י ו ם‪,‬‬ ‫פיה א׳‪:‬‬ ‫‪.‬יתיב מ א ה תעניתא כו׳ ניל‬ ‫כ ך נם ב ב ב א‬ ‫ב י ב צ׳ א׳ ועוד(‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ד כ ל הני מ א ה ט י ס ה ו א והוא‬ ‫י‬ ‫ד ה י י נ ו א ר ב ע י ם ' ‪ ,‬א ל א שממי נ ע ש ה מ א ה ‪.‬‬ ‫ויש ש ה ו א מ נ י ה ע ל י ס ו ד מ ק ו ר ו ת ס פ ר ו ת י י ם שונים‪.‬‬ ‫סיח א׳‪:‬‬ ‫הרי״ף‪,‬‬ ‫‪ .‬ו ר בי נו‬ ‫חם‬ ‫וכו׳ ניל ט ע ו ח ס ו פ ר ו ה ו א‬ ‫א ב ל ד י ת פ י ר ש ב ע נ י ן א ח ר ‪ ,‬עי׳ באשרי‪".‬‬ ‫כ ך הוא םעיר‬ ‫ריח‪,‬‬ ‫בכתובות‬ ‫ודומה לזה פירש‬ ‫מ ע י ן זה נ ם ב ב י מ ע י ה א׳ ו כ י ם ‪.‬‬ ‫ב ס פ ר ו זה מ ו ע ל ה מהרש״ל כ מ ב ק ר ט ק ס ט י ם ח ר י ף המשתמש ב כ ל כ ל י האומנות‬ ‫ש ח ו ק ר י ט כ ס ט י ם מ ש ח מ ש י ם ב ה ם נ ם כ י ו ם ‪ ,‬ו ה ו א ה ר י ה י ה ר א ש ו ר א ש ו ן ב ד ר ך זו׳ א ם‬ ‫כי ל א יחיד בדורו‪.‬‬ ‫נ ז כ י ר א ת ב ן ד ו ר ו ו ב ן א ר צ ו ״ ‪ .‬ה ת נ א ה ג ד ו ל ־ ר ׳ י ו ס ף אשכנזי׳‬ ‫ו א ת ב ן זמנו ה צ ע י ר ר ׳ ב צ ל א ל א ש כ נ ז י ‪.‬‬ ‫א י ן ל נ ו כ מ ד ו מ ה י ד י ע ו ת ע ל י ח ס י ם אישיים‬ ‫בין מ ה ר ש ״ ל ו ב י נ י ה ם ‪ ,‬א ף ש ם ה ר ש ״ ל ב א ב ד ב ר י ם ע ם ח כ מ י ם שישבו ב א ר ץ י ש ר א ל‬ ‫ומצרים‪6‬ג‪.‬‬ ‫‪ 54‬עי׳ בביס יינ אי‪. :‬ובתוספות יענים מצאתי כתובי; עירובין נ־ח בי‪. :‬סצאתי בתוספות‬ ‫פדוייקים׳; שם לינ אי‪. :‬ובתוספות ארוכים מצאתי מ ה הלשון'‪ .‬היו לו נם תוספות שאנץ <‬ ‫רשיש פיא‬ ‫ס־ בי‪ ,‬מיא א׳ ובי‪ .‬עיה בי‪ ,‬פ־נ ב׳ ועוד(‪ .‬היו לו ‪.‬תוספות ארוכים׳ נם ל ב ב א ק‬ ‫סי׳ ח׳‪ ,‬פ־ד סי׳ טי(‪ .‬וכן הוא םזכיר ‪.‬תוספות אחרים' ל מ ס כ ת זו )ישיש לביק פיו סי׳ י־ז>‪ .‬כדאי‬ ‫להביא נם קצת מהערות סהרשיל על התוספות ל מ ס כ ת ו ת שונות וטחבריהם‪. :‬אכן התוספית‬ ‫ד ה כ א <של מס׳ יבמות> ננד התוס׳ של אותן סס׳ קטנות )כםנילה ועוד(‪ ,‬וכן יש ק ב ל ה שהחי '‬ ‫מן המסכתות הנדולות הן תוס׳ של ריא מטון" )ישיש ליבמות פיד סי׳ ליד(‪. :‬וכמדומה לי שאינן‬ ‫)התוס׳ לנדרים( תוס׳ של דיי אלא הוא מדברי ריש סיינבל' )שם סיב סי׳ ייח>; ‪.‬ומכאן י ר‬ ‫שהתוס׳ שלנו )לביצה( אינן תוס׳ דריא טטוך א ל א לקוטים סאחרונים'‪) .‬ביצה סיד סי׳ כ '‬ ‫בתשובותיו סי' הי‪ ,‬אחר שהוא טביא את דברי התוס׳ בטויק כיד ב׳ הוא כותב‪ . :‬ע כ ־ ל תוספות׳‬ ‫והוא א ח ד מן האחרונים‪ ,‬ונוטה שהוא תוס׳ של םהרים'; שם סי׳ סיד; ‪.‬אף שבתוס׳ שלנו‬ ‫ ל ב ר כ ו ת ‪ -‬נמצא כן אינו לא מתוס׳ דטוך ולא פתוס׳ דענץ אלא הוא מדברי האחרונים כאשר‬‫ל ר ו ב בזו הססכתא׳‪.‬‬ ‫שס‬ ‫‪ 0‬א‬ ‫‪0‬‬ ‫א ה‬ ‫( ‪:‬‬ ‫‪ 55‬אפשר אפילו לוםר בן עירו‪ ,‬שהרי דיי אשכנזי היה זמן ידוע בפחנא‪ ,‬שבה נתנדל פהרשיל‬ ‫לפני שעלה לאיי‪.‬‬ ‫ל ז ק נ י י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬וכתב‬ ‫דברי‬ ‫‪.‬ושלחתי‬ ‫»‪ 5‬עי׳ ישיש לניטץ פיב סי׳ ד׳‪:‬‬ ‫לי זקן א ח ד וחכם מופלא שחכמי ירושלים הסכימו לקיו שדנתי־‪ .‬עי׳ נם עו־ת שלו סי׳ ליז‪. :‬זי‬ ‫החשובה שכתב לי מהדיר דוד בלומיש מאיי׳‪ .‬ר׳ דוד היה מתלמידי םהרש׳ל‪ .‬קשריו עם איי‬ ‫נתהדקו בודאי עיי עלית חותנו לארץ הקדושה‪ .‬פענינים ד ב ר י סהרש־ל ע ל סצות העליה לאיי‬ ‫בישיש ליבסות פיו סי׳ ליב‪ ,‬עטי שנדר ל ע ל ו ת ולא ע ל ה אפילו התירו לו עיי פ ת ח וחרטה אוסרים‬ ‫‪ * ,‬׳ אליעזר‬ ‫‪ 1;,‬י ‪_ .‬‬ ‫שמא העון נרם לו שלא יוליד‪ ,‬דסצוה ר ב ה היא ללא י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה ת‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫‪9‬‬ ‫ר‬ ‫]ע[‬ ‫משהו לתולדות מהרש״ל‬ ‫‪:‬ז‬ ‫כמו שנהנ בבדיקת נוסחאות התלמוד ומפרשיו הנדולים נהנ נם בביאורו על‬ ‫הסמ״נ‪ .‬נם מן הסמ״נ היו לפניו כמה כתבי־יד והוצאות דפוס‪ ,‬והוא בוחן ובודק‬ ‫לפיהם כ ל מלה״•‪ .‬מזכיר הוא נם ‪.‬מיימון של דפוס" ו״םיימון של קלף' שהיו לו‬ ‫)שם מצות ל״ת נ״ל(‪ .‬היו לו ממנו ‪.‬ספרים מדוייקים׳ )ישיש לחולין פ׳׳ג סי׳ י"ד>‬ ‫ואף ברא״ש ושאר ספרי הראשונים הוא בוחן ובודק את הנדסאות לאור כה״י וספרי‬ ‫הדפוס שהיו ל פ נ י ו ת ואף כ ל תשובה וכל פסק ופסקא שהוא מביא מן הראשונים‬ ‫נבדקה נרסתם ע ל ידו והוא משתדל לתקן שבושיהם‪ .‬בתשובותיו סי׳ ס״ה הוא‬ ‫מעתיק בשלמותן את תשובות ר׳ שמחה והראבי׳־ה‪ ,‬ומסיים‪. :‬תשובות אלו העתקתי‬ ‫סס׳ ראבי׳׳ה‪ ,‬והתשובות היו בלתי מתוקנות לרוב טעויות‪ ,‬לפי שבאו מסופר אל‬ ‫סופר‪ ,‬ובעזרת האל י נ ע ת י ו מ צ א ת י ל ת ק נ ם על מכונם לפי הירושלמי‬ ‫שהיה לפניהם‪ ,‬ואף ביניהם היה חילוק בנרסתו‪ ,‬אכן בירושלמי שלפנינו גרסא‬ ‫אחרת״‪ .‬אחת מטענוחיו על ר״י קארו היא ש‪.‬לא היו לפניו ספרים מונחים והעתיקם‬ ‫בטעות כאשר ימצאו בדפוס‪ ,‬ולפעמים בנה יסוד על הטעות ההיא״״־׳‪.‬‬ ‫חוץ מהגהות רשם בגליונות השים שלו גם פ י ר ו ש י ם ק צ ר י ם היורדים‬ ‫לעומק פרושו של התלמוד‪ .‬לעתים הוא נם מברר את שיטת רש״י והתוספות‪,‬‬ ‫מקשה ומתרץ‪ .‬ההנדות והפירושים יצאו לו מתוך עיונו המעמיק בלמדו עם תלמידיו‬ ‫בישיבתו‪ .‬והמו״ל הראשון כותב‪ ,‬שמהרש״ל ‪.‬אזן ו ח ק ר \ ת ק ן תלי תלי הלכות על‬ ‫כ ל קוץ וקוץ כ ל מסכתא כאשר למדה ב י ש י ב ת ו ‪ . . .‬וכללא דא נקוט בידך שאנחנו‬ ‫העלינו בדפוס כ ל המסכתות שלמד בישיבה ברבים‪ ,‬ואם באולי מיעוטא דמיעוטא‬ ‫איזה פרק או ד ף שלא נ ת ק ן ‪ -‬ה י ה מ צ ד אחה מניעה‪ ,‬אונס או חולי או ד ר ך של‬ ‫הרבי‪ .‬מסכתוח אלו הן‪ :‬ברכוח‪ ,‬שבח‪ ,‬עירובין‪ ,‬פסחים‪ ,‬ביצה‪ ,‬סוכה‪ ,‬יבמות‪,‬‬ ‫כתובות‪ ,‬ניטין‪ ,‬קידושין‪ ,‬סוטה‪ ,‬בבא קמא‪ ,‬בבא מציעא‪ ,‬בבא בתרא‪ ,‬סנהדרין‪,‬‬ ‫סכות‪ ,‬שבועות‪ ,‬חולין‪ ,‬נדה‪.‬‬ ‫ספר ‪.‬חכמת שלמה״ נדפס בראשונה בקראקא שמ׳׳ב‪ .‬הוא נדפס בפורמט‬ ‫קטן ‪ -‬אם כי ב כ ר ך עבה מאד של יותר משש מאות דפים ‪ . ,-‬כ ד י שכל אחד יוכל‬ ‫לישא אותו בחיקו״‪ .‬באותו זמן הדפיסו האחים יעבץ את הש״ס בקושטא והם הוסיפו‬ ‫בסוף כ ל מסכת את חי׳ מהרש״ל‪ ,‬ואף בפנים הנמרא הגיהו מעט עפ״י מהרש״ל‬ ‫וצייגו בגליון ב צ ד ההגהה‪. :‬רש*לי‪ .«0‬במהדורות הבאות של התלמוד הניהו בחלק‬ ‫אשכנזי לםהרשיל )פורסם עיי ס א ר כ ס בסי היובל ל כ ב ו ד ריי פרייסן עם׳ ‪ (170‬נ כ ת ב מ ר א ה‬ ‫עוד בהיותו במצרים שבה ישב בשנות רציט‪-‬שכיא‪ ,‬כי לפולין בא ר ק בשנת שליה‪.‬‬ ‫‪ 67‬עי׳ מצוות לית י״ט; שם סיה דיה הלש‪. :‬בסיא א י נ ו ‪ . . .‬וכן כתוב ברוב ספרים׳‪ :‬שם‬ ‫דיה בוצע‪. :‬וכיה בספרים מדוייקים׳‪.‬‬ ‫‪ 68‬עי׳ ישיש ליבמות פיו סי׳ כיו‪ :‬מצאתי בטור מ ת י י ק ; ישיש לביצה פיא סי׳ ייח‪ :‬ובספרי‬ ‫הרייף של דפוס כ ת ו ב ‪ . . .‬ואינו מלשון הרייף כאשר ראיתי בספרים‪.‬‬ ‫‪ 50‬עי׳ הע׳ ‪ :28‬עי׳ נם ישיש לניטין סיד סי׳ סיח‪ :‬והקארו ד ח ק ליישב בכדי‪ ,‬ולא ידע‬ ‫דטיס הוא‪ ,‬כאשר נסצא בספרים סדוייקים‪.‬‬ ‫‪ 60‬עי׳ רנינ רבינוביץ‪ ,‬מאמר ע ל ה ד פ ס ת התלמוד‪ ,‬עמ׳ ‪ .64-03‬ועיייש עם׳ ‪ 70‬שטביא שם‬ ‫בשם ב ע ל ‪.‬שפתי ישנים׳‪ ,‬שססכתות אחדות עם הנהות סהרשיל נדפסו כ ב ר בלובלין שליט‪,‬‬ ‫ואיכ הוא ‪ -‬יש ל ה ת פ ל א ע ל שלא נזכר מזה כלום ב ה ק ד מ ת המויל ובני סהרשיל ל ד פ ו ס ראשון‪.‬‬ ‫נח‬ ‫אסף‬ ‫את‬ ‫מהן‬ ‫מסכת‬ ‫התלסוד‬ ‫נוף‬ ‫ההגהות‬ ‫ע״פ‬ ‫והחידושים‪.‬‬ ‫ןייו‬ ‫הנהות‬ ‫םהרש׳ל‬ ‫חוץ מזה‬ ‫נדפס‬ ‫ובחלק‬ ‫הספר‬ ‫סהן‬ ‫בשנות‬ ‫נדפסו‬ ‫בסוף‬ ‫בתשע‬ ‫תניא‪-‬תקע׳ב‬ ‫מהדורות‪.‬‬ ‫כהמשך‬ ‫והערותיו‬ ‫ל ע ב ו ד ת ו ב ה נ ה ת ה ת ל מ ו ד ‪ ,‬רש״י ו ה ת ו ס פ ו ת יש ל ר א ו ת נ ם א ת ה נ ח ו ת י ו‬ ‫הקצרות והקולעות ע ל‬ ‫ה ר י ן ונמוקי י ו ס ף ו ה מ ר ד כ י ! ״ ‪.‬‬ ‫לקצת‬ ‫ה ו א כ ת ב ה ג ה ו ת ע ל הרי״ף־‬ ‫ס פ ר י הראשונים‪.‬‬ ‫אותו ה ד ב ר ע ש ה ע ל הראיש‪ ,‬והנחותיו ע ל הרא״ש‬ ‫ם ס כ ת ו ת נ ד פ ס ו ב ה ו צ א ת ה ש י ם ב ו ו י ל נ א ‪ .‬ו ר י א ב ר ל י נ ר ם ו ס ר ב ־ ‪kiagazin fur‬‬ ‫‪,die wisscnschaft des judenthums‬‬ ‫נמצא עוד טופס‬ ‫‪(Sokob‬‬ ‫‪ ,xvi‬ע מ ׳ ‪, 1 0‬‬ ‫מ ס פ ר משנה‬ ‫תורה‬ ‫ש ב ב י ת ה מ ד ר ש הישן‬ ‫להרסבים‪,‬‬ ‫בםקול‬ ‫עם‬ ‫ד פ ו ס וויניציא שיי‪,‬‬ ‫ה ע ר ו ת ע ל הנליון כ מ ע ט ב כ ל ע מ ו ד ו ע מ ו ד ע ם ח ת י מ ת מ ה ר ש ־ ל ‪.‬‬ ‫הגהותיו ש ל מ ה ר ש ׳ ל ה ן ב ר ו ב ן ה נ ד ו ל ל מ ד נ י ו ת ‪ ,‬נונעות ל ה ב נ ת נופו ש ל ה ת ל מ ו ד‬ ‫ומפרשיו‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫ה מ י ל הראשון של‬ ‫נדול‬ ‫‪ .‬ח כ מ ת שלמה" כ ו ת ב ב ה ק ד מ ת ו ‪ ,‬ש מ ה ר ש י ל ‪ .‬ל א ה נ י ח‬ ‫וקטן ש ל א התקין‪,‬‬ ‫הדבורים‬ ‫ועוד מ ה שהוסיף או נ ר ע‬ ‫והפסיק‬ ‫תיבה או אות‪,‬‬ ‫ו ח ב ר ם י ח ד ‪ ,‬ד י ל ש מ ח ק ה נ ק ו ד ו ת ה מ פ ס י ק י ן ה נ ק ר א י ם טוייזין‪ ,‬א ו ש ב ד פ ו ס‬ ‫ל א ה י ו ב מ ק ו מ ם ו ה ו א ת ק ן אותם*‪.‬‬ ‫של‬ ‫הנדולה‬ ‫מבוססות‬ ‫מהרש״ל‪,‬‬ ‫א ב ל יש‬ ‫כ ך נהנ נם הב״ח‪ ,‬שבהנהותיו מורנשה ה ש פ ע ת ו‬ ‫הבדל‬ ‫ר ב בין‬ ‫הנהות‬ ‫שניהם‪.‬‬ ‫הנהות‬ ‫מהרש״ל‬ ‫במדד‪ .‬יותר ג ד ו ל ה ע ל כ ת ב י ־ י ד ו ע ל נ ו ס ח א ו ת ה ת ל מ ו ד ב ס פ ר י ראשונים׳‬ ‫‪,‬‬ ‫הגהות ה כ י ח מיוסדות ב ר ו ב ן ע ל הרגשתו הלשונית ה ד ק ה ו ע ל השואות ב ]‬ ‫ואילו‬ ‫ה ת ל מ ו ד גופו‪.‬‬ ‫יכולה‬ ‫ועוד‪:‬‬ ‫ס ה ר ש י ל שם ל ב ו להגיה כ ע י ק ר כ ל מ ק ו ם שהגוסחא הסשובשח‬ ‫ל ה ט ו ת א ת ה ל ו מ ד מ ן ה ד ר ך ה י ש ר ה ו ל ה ט ע ו ת ו ‪ ,‬ו ל א ח ש ב י ו ת ר ל ת ק ו ג י לשו!‬ ‫וסגגון ג ר י ד א ‪ ,‬ו א י ל ו ה ב י ח ש ם ל ב נ ם ל כ ל פ ג י מ ה ק ל ה ש ב ק ל ו ת ‪.‬‬ ‫מהרש׳ל‬ ‫בספריו‬ ‫מ צ ט י י ן גם‬ ‫כ ס ה שרידים‬ ‫בעושר‬ ‫מקורותיו‬ ‫מ ס פ ר ו ת הגאוגים‪,‬‬ ‫אפשר‬ ‫למצוא‬ ‫ו מ ה ם שגתגלו ר ק בזמן ה א ח ר ו ן ‪.‬‬ ‫בישיש‬ ‫הספרותיים‪.‬‬ ‫פ ה ושם‬ ‫ל ב י צ ה פ״ג ס י ׳ י׳ ה ו א מ ב י א א ת ת ש ו ב ת ו ה ח ש ו ב ה ש ל ר ב ג ט ר ו ג א י גאון ש נ ד פ ס ה‬ ‫ב‪.‬קבוצת‬ ‫מדוייק‪:‬‬ ‫ח כ מ י ם ׳ ‪ ,‬וויגא ת ר כ י א‬ ‫‪ .‬ו כ י ב ת ש ו ב ו ת הגאוגיט וזיל א פ י ל ו ב ק ר ט ב א ששם מ ק ו ם מ ל כ ו ת‬ ‫מ ר ו ב י ם‬ ‫ישראל‬ ‫) ‪ -‬א ו צ ר הגאונים ל ע י ר ו ב י ן סי׳ ס י ד ( ב נ ו ס ח יותר‬ ‫ו י ש ר א ל י ם‬ ‫אסור'‪.‬‬ ‫מ ר ב חננאל‬ ‫מועטים־״‬ ‫‪,‬‬ ‫א ם יש ל ח ו ש ש מ ר ב י ם ו מ ב י א י ם ב ש ב י ^‬ ‫כ ן ה ו א מ ב י א א ת ס ד ר ת נ א י ם ו א מ ו ר א י ם ‪ « 3‬ה ו א מ ב י א גם ת ש ו ב ו ת‬ ‫ב ל ת י ידועות ממקום אחר««‪,‬‬ ‫ש א ף ה ו א אינו‬ ‫ו כ ו ת י ם‬ ‫ידוע‬ ‫ממקום‬ ‫אחר״‪,‬‬ ‫וקטע סםפר‬ ‫ומהרשיל ור׳‬ ‫מגלת סתרים לר׳‬ ‫שמואל‬ ‫שולם ה ם‬ ‫גסים׳‬ ‫האחרונים‬ ‫ד פ ו ס ראשון‪.‬‬ ‫טעט׳‪ ,‬ו כ ב ר הגיה ה ר כ ב י בתולדות ריש‬ ‫וישמעאלים מרובים וישראל טעט‪.‬‬ ‫תנאים ואפודאים‪.‬‬ ‫‪ 61‬עדות תלמידו ריא אלטשול בשער הישיש לביק‬ ‫‪ 62‬ובקבוצת חכמים‪. :‬וישראל טרוכימ וישמעאל‬ ‫הנגיד )הסאסף‪ ,‬פטרבורג‪ ,‬תרסיב‪ ,‬עמי ‪ 30‬ה ע ר ה ‪:>7‬‬ ‫‪ 63‬ישיש לביצה פיה סי׳ טיו‪ :‬לפי שטצאנו ב ס ד ר‬ ‫‪ 64‬ישיש לביק פיט סי׳ ייד סהנהת ס ר ד כ י ישן‪.‬‬ ‫‪ 65‬בביאוריו לספינ דפוס בסיליאה חיא ד ף כיה עיא ודי‪ .‬קאפוסט חיא ד ף ט׳ םעיא‬ ‫ב ם נ י ל ת ס ת ר י ם דרי נסים נ א ו ן ‪ . . .‬׳ ; ישיש ליבמות פיד סי׳ לינ‬ ‫עיינתי‬ ‫‪.‬ואחיכ‬ ‫‪ .‬כ ת ו ב בםנלת סתרים בזה ה ל ש ו ן ‪ , ' . . .‬ועי׳ מש״כ בתרביץ שנה ייא עס׳ ‪.220‬‬ ‫]טי[‬ ‫משהו לתולדות מהרש״ל‬ ‫נט‬ ‫שהספר היה עדיין למראה עיניהם‪ .‬פה ושם אפשר למצוא בספריו עוד כמה‬ ‫שרידים מספרות הנאונים‪ .‬אמנם רוב יניקתו באה לו מתורתם של חכמי צרפת‬ ‫ואשכנז‪ ,‬שנמשך אחריהם יותר מאשר אחרי חכמי ספרד‪ ,‬אם כי בהקדמתו הוא‬ ‫מתנגד לזה שהספרדי אומר קים לי כספרדים והצרפתי בצרפתים‪. ,‬וכל א ח ד‬ ‫בורר לו את שלו‪ ,‬ועם ועם כלשונו‪ ,‬וסובר התורה ירושה היא למשפחות‪ ,‬ולא זו‬ ‫ה ד ר ך ולא זו העירי‪ .‬מרבה הוא להביא את הראב״ן״‪ ,‬הראבי״הל״‪ ,‬אור זרוע‬ ‫ה נ ד ו ל ואו״ז הקצר‪ ,‬ספר התרומה‪ ,‬הרוקח‪ ,‬פסקי מהרי"ח<ז«‪ ,‬תשובות מהרים‬ ‫מרוטגבורנ והלכות שמחות שלו )שו״ת סי׳ כיד(‪ ,‬ספר הפרנס לד׳ אברהם אחי‬ ‫מהר״םםד‪ ,‬ספר המרדכי‪1‬ד‪ ,‬הגהות מיימוניות‪ .‬לספר שערי דורא חבר באור‪ .‬הוא‬ ‫מביא נם את ספר אור החיים לר״ח אור זרוע‪ ,‬שלקוטים ממנו גדפסו עיי רנ־נ‬ ‫קורוגיל בס׳ חסשה קוגטרסים )ישיש לגיטין פ״ד סי׳ כיה(‪ .‬מחכמי אשכגז‬ ‫המאוחרים יותר החשיב את בעל ספר האגודה‪ ,‬ר׳ מנחם ממרזבורג־ד‪ ,‬ר׳ שלום‬ ‫‪88‬‬ ‫‪.‬וכן מצאתי‬ ‫ב צפנת‬ ‫פענחי;‬ ‫‪.‬אחר כך‬ ‫‪ 68‬ישיש לביק פיט סי׳ נרו‪ ,‬ייז ועוד‪:‬‬ ‫בסי צפנת פענחי‪.‬‬ ‫‪ 67‬ממנו הוא מביא דברים ה ר ב ה מאד‪ .‬עיי ישיש ליבמות סייד סי־ ני‪ . :‬א ח ר כ פ ה שנים‬ ‫חפשתי ב ס פ ר ראבי־ה הגדול ומצאתי־; ישיש לביק פיה סי׳ מיט‪. :‬בתשובה ששאל ר׳ אפרים‬ ‫את ראבייה'‪ .‬ועיע יבמות פייב סימני א'‪ ,‬בי‪ ,‬וי‪ ,‬זי‪ ,‬טי‪ ,‬ייב‪ ,‬טיז‪ ,‬כיב‪ ,‬ל־ג; שם פיח סי׳ י־ב‬ ‫ועוד• ל פ נ י ו ה י ה נ ם ס ׳ א ב י א ס ף ‪ ,‬עי׳ ישיש ליבמות פי״ב סי׳ כיז ופייד סי' ני‪.‬‬ ‫ו ב כ ל המקומות האלה הוא מביא את דברי ראבייה ממקורם הראשון‪ .‬אף בתשובותיו הוא מביא‬ ‫קטעים נדולים ממנו‪ ,‬וריא אפטוביצר )מבוא לראבי״ה עמי ‪ (156‬העיר עיז שהיה לפניו כתיי‬ ‫ראבייה יותר שלם מאשר לפנינו‪ .‬אמנם דבריו‪ ,‬שבספריו ים של שלמה‪ ,‬ביאורים לשערי דורא‬ ‫ולסמינ הוא מביא את דברי הראבייה לרוב ממקורות שניים ושלישיים‪ ,‬אינם מדוקדקים‪.‬‬ ‫‪ 68‬בישיש לניטין פ־ב סי׳ כיו הוא כותב‪. :‬ולא זכיתי להיות בידי האיז הנדול־‪ ,‬א ב ל בביצה‬ ‫‪ .‬ו ע י י נ ת י ב א ־ ז ה ג ד ו ל ־ ‪ .‬וע־ע שם‬ ‫פיא סי׳ א' )‪-‬תשובותיו סי׳ ע־ה( הוא כותב‪:‬‬ ‫פ־ב סי׳ יי‪ . :‬ל פ י שהא־ז כ ת ב ו ז י ל ‪ ; . . .‬שם פ־ה סי׳ ו׳‪ ,‬ב׳ פעמים; יבמות פי־ב סי' ז' וסי'‬ ‫ייט‪ ,‬פי־נ סי' הי‪ .‬וביש־ש לביצה פ־ד סי' י־ט הוא כותב‪ . :‬ו ה א ־ ז ב ע ל ה ו ר א ה ה י ה‬ ‫ובתראי הוא וראוי לחוש לדבריו"‪.‬‬ ‫‪ 69‬ישיש ביק פיט סי׳ כ־ז‪ ,‬שם פיה סי' ס׳ ופיו סי׳ ייא‪. :‬מפסקי םהר״ר חזקיה הנקרא‬ ‫בחבורה םהרייה‪ ,‬ו ה ו א ב ע ל ה ו ר א ה וראוי לסטוך על דבריו'‪ .‬פפסקי פהרי־ה נשפר‬ ‫ר ק כת־י א ח ד באוצר הספרים של ק ה ל ת פראנ‪ ,‬ועיי עליו במאמרו של הריח ב ר ו ד י ב ס פ ר‬ ‫היובל לריא שווארץ‪.‬‬ ‫‪ 70‬שוית סי׳ מיה‪. :‬ועוד מצאתי בפרנס׳‪ ,‬א ך עיי סי׳ ציא‪. :‬אף שמצאתי כתוב ב ש ם‬ ‫הפרנס׳‪ ,‬וכנראה כ ת ב כ ך ספני שאין זה לפנינו בס׳ הפרנס‪ .‬וע״ע יבמות פי״ב סי׳ ייד‪ . :‬ס פ ר‬ ‫הפרנס ד ב ת ר א ה הואי‪.‬‬ ‫‪ 71‬היו בידו כמה כתיי ממנו‪. :‬וכן נמצא ב מ ק צ ת מרדכי להדיא׳ )ישיש ליבפות פיא‬ ‫' י״א(‪ .‬היה בידו מ ר ד כ י א ר ו ך )יבמות שם; ביק פיז סי' ליז‪ ,‬שם פ״נ סי' יינ ושם‬ ‫פיד סי' ו׳; שוית סי׳ פ'ה> ו מ ר ד כ י ק צ ר <שו'ת סי' קיא(‪ ,‬מ ר ד כ י ד ב נ י ר י י נ ו ס‬ ‫)יבמות פייב סי׳ גי(‪ ,‬ו מ ר ד כ י ב כ ת ב ש ה נ י ה נ ד ו ל ב ד ו ר ו מ ה ר ״ ר י ע ק ב‬ ‫פ ו ל א ק ז י ל <שוית סי׳ מיח(‪.‬‬ ‫בםעיל‬ ‫פנחס‬ ‫בהריר‬ ‫םנחם‬ ‫‪ 72‬ביק פיח סי׳ סיו‪ . :‬ע ד כאן דברי ר ׳‬ ‫ש ל ו י ; שם םיא סי׳ םיא‪. :‬ראיתי בתשובת ר׳ פנחס)!( םעיל צדקי; שם‪. :‬שוב‬ ‫צדקה‬ ‫מצאתי בתשובת הפופלנ ר׳ מנחם מיץ׳; ‪.‬בתשובת מהרין)!( מעיל צדקי <שו'ת סי׳ כיה(; נם‬ ‫ס י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫מוינאנז‪,‬‬ ‫של‬ ‫ס‬ ‫]טז[‬ ‫ף‬ ‫וכן היה בידו ש פ ע‬ ‫מ ה ד י י ל ת ‪ ,‬ר ׳ י א י ס ר ל י ן ‪ ,‬פ ה ר ״ י ו ו י י ל ג ז ‪ ,‬ור״י ב ר ו נ א ״ ד ‪.‬‬ ‫מ ק ו ר ו ת מ ה ו ר א ו ת י ה ם ש ל ח כ מ י אשכנז ב מ א ה הי״ד והטיו‪ ,‬ש כ מ ה מ ה ם ל א הגיעי‬ ‫אלינו‬ ‫צנורות‬ ‫דרך‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫הלכות‬ ‫ב ד י ק ו ת אשכנזים‪8‬ד‪,‬‬ ‫מנהנים‬ ‫בידו‬ ‫מרובים‪.‬‬ ‫צ ר פ ת‬ ‫היו‬ ‫ואשכנז‪,‬‬ ‫או‬ ‫בצורת‬ ‫ילקוטים‬ ‫שונים‪,‬‬ ‫הלכות‬ ‫שחיטות‬ ‫‪7 7‬‬ ‫אשכנזים ׳‬ ‫ה ל כ ו ת ב ד י ק ו ת ישנותטל‪ ,‬ת י ק ו נ י ניטין ל ר ו ב ‪ ,‬ו כ ן ס פ י‬ ‫כמה‬ ‫ספרי‬ ‫ק ו ב צ י‬ ‫לקוטיסיי*‬ ‫ת ש ו ב ו ת‬ ‫שהובאו‬ ‫מ ר א ש ו נ י‬ ‫בהם‬ ‫דברי‬ ‫‪,‬‬ ‫ח כ מ י‬ ‫הראשונים‬ ‫ותשובותיהם‪.‬‬ ‫מ ח י ב ו ר י ה ם ש ל ח כ מ י צ ר פ ת ה ד ר ו מ י ת ו ח כ מ י ס פ ר ד מ א ל ה ש מ ה ם נ ד פ ס ו בזמנו‬ ‫ה ו א מ ב י א א ת ת ו ר ח ה א ד ם ל ה ר מ ב ״ ן )ישיש ב י צ ה ס ״ א ס י ׳ י׳ב>‪ ,‬ח י ד ו ש י ה ר ״ ן לבב**‬ ‫בתרא<«‬ ‫)שרת סי׳ ליו(‪ ,‬א ר ח ו ת חיים ל ר י א ה כ ה ן ס ל ו נ י ל ־ י ‪ ,‬ס פ ר ה ת ר ו מ ו ת ועוד•‬ ‫הוא‬ ‫שבהקדמה‬ ‫תמיד(‬ ‫ועל‬ ‫מביא‬ ‫עוד‬ ‫כסה‬ ‫ספרים‬ ‫כתבי־יד‪,‬‬ ‫כנון‬ ‫ספר‬ ‫כתב‬ ‫ה ש נ י ה לישיש ח ו ל י ן ה ו א מ ב י א מ מ נ ו פ י ס ק א ח ש ו ב ה‬ ‫תמים‬ ‫לר״מ‬ ‫תקו׳‬ ‫)ושם ב ט ע ו ת ‪ ,‬כ ת ב‬ ‫שאינה ב א ו ת ו ח ל ק ש ה נ י ע ל י ד י נ ו מ ס פ ר ז ה ו נ ד פ ס ב ״ א ו צ ר נ ח מ ד ׳ ח ו ב ׳ גי׳‬ ‫פי ד ב ר י‬ ‫בעל‬ ‫כ ת ב ת מ י ם נ ם נזר ש ל א ל ו מ ר‬ ‫א מ שייר ה י ח ו ד‬ ‫<עי׳‬ ‫תשובות‬ ‫הרמ״א סי׳ קכ״נ(‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בישיש לביצה פיא סי׳ ני‪ . :‬א ב ל סיב בשם סחיר נחסן םעיל צדקי; ‪.‬תשובת ר׳ פנחס טעי*‬ ‫צדקי‪ ,‬יבמות פיב ייח; ‪.‬וזה לשון סהר־ר מנחם מירזבורנ ב ‪ .‬ל ק ו ט י ס י ‪ .‬יבמות פ־י סי׳ כי•‬ ‫ועיע יבמות פיינ סי' י־ז‪ .‬והוא מ ר ב ה להביא את תשובותיו‪.‬‬ ‫‪ 73‬הוא השיר טנוישטט‪. .‬הגדול טהרריש טווינא פ ם ק ה ל כ ה ל מ ע ש ה ‪ . . .‬ומצאתי בקובץ‬ ‫ישן שכך היתה ד ר ש ה ר ב י ע י ת שלוי )שרת סי׳ ליטז; ‪.‬ושמעתי מזקן ב ע ל הוראה שקבל‬ ‫מן הנדולים אשר באשכנז שאמרו על אותו מהרר־ש כשהיה פורה איזה ד ב ר היפך הטור אמר‬ ‫נברא אנברא קרטית‪ ,‬וכן היה בעיני התלםידים אשר ישבו לפניו׳ <שם סי׳ ע י ט ; ‪.‬שמצאתי‬ ‫‪ .‬בתשובה בשם הישיש הטהור םהריר שלום הזיק ‪ . . .‬ח ל י ל ה לי ל ח ל ו ק ע ל הגאון כי הוא בקי‬ ‫בטיב התקנות ו כ ל דבריו ד ב ר י ק ב ל ה ' )יבמות פ י ד סי׳ טיז>‪. :‬ובתשובה םצאתי בשם הנאון‬ ‫מהריש פווינא שהיה נ ד ו ל ו ס ו פ ל נ ב ד ו ר ו ' )שם פייב סי׳ כ'א>‪ .‬זעיע שם פי׳ב ס י ' ל •‬ ‫(‬ ‫‪ 74‬הלא סכיא כיפ א ת תשלבלתיל זמזעיז ומחשיבו מאד‪.‬‬ ‫<יכפלת עיד סי׳ טיז‪ ,‬לעי׳ נם פיח סי' כ'ט>‪.‬‬ ‫ו‪.‬סהרייל‬ ‫נדו ל‬ ‫בדורי‬ ‫‪ 75‬״זקן מזרה הוראה'‪ ,‬ביק פיה סי׳ ליה‪.‬‬ ‫‪ 78‬היו בידו כמה תשובות טסנו שלא נכנסו לקובץ תשובותיו‪ ,‬עי׳ ניטין סיב סי׳ הי‪.‬‬ ‫פי ד סי׳ כיה‪ ,‬כיו יעוד‪.‬‬ ‫‪ 77‬ישיש חולין פיא סי׳ פ׳ ועוד‪.‬‬ ‫‪ 78‬חולין פינ סי׳ כיו‪ ,‬כיז‪ ,‬ללא‪ ,‬ליב‪.‬‬ ‫‪ 78‬שם סי׳ כיט‪ ,‬ניא‪.‬‬ ‫‪ 80‬טצאת׳ בלקוטים‪ .‬חולין פינ סי' כיט‪ ,‬ליח‪ ,‬ליט‪ ,‬ניא ועוד‪ .‬בישיש לניטין סיד סי׳ כ ' א‬ ‫‪.‬ועוד מצאתי תשובות יענות בשם רשיי׳‪.‬‬ ‫‪ 81‬טרם נדפסו עד היום ונחשבו לאבודים‪ ,‬ורק לפני שניט מועטות נתניה כתיי א ח ד מהם‬ ‫בקהירא‪.‬‬ ‫‪ 88‬מביאו בכמה מקומות‪ ,‬א ב ל על הרוב מתוך ס׳ ביי לריי קארו‪ ,‬שהרבה להשתמש מ ‬ ‫אולם בישיש של ניטין פיא סי' וי‪ :‬וכיכ בארחות חיים דאפילו מבית ל ע ל י ה ציל בפני נ כ ת ב‬ ‫ובפני נחתם )עי׳ בנדפס חיב עסי ‪ ,(180‬חה ל א הובא בביי‪ .‬ועי׳ נם בישיש לחולין פינ סי׳ ציט‪:‬‬ ‫ס י כ בארחות חיים בשם הרי שם טוב פ ל כ ו ‪ .‬ועיע ישיש לביצה סיד סי׳ ני‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫]יז[‬ ‫משהו ל ת ו ל ד ו ת מהרש״ל‬ ‫מובן מ א ל י ו שהוא מ ר ב ה להשתמש ב ס פ ר י ־ ד פ ו ס ‪,‬‬ ‫האחרונות‬ ‫חייו‬ ‫האלוהות‬ ‫על‬ ‫בתורכיה‬ ‫ספר‬ ‫ואיטליה‪:‬‬ ‫הזהר‬ ‫סא‬ ‫ל ר ב ו ת א ל ה שנדפסו בשנות‬ ‫)שו״ת ס י ׳‬ ‫ע״ג‬ ‫ועוד(‪,‬‬ ‫מערכת‬ ‫) ש ר ת ה ר מ ״ א ס י ׳ וי(‪ ,‬ה י כ ל ו ת )ישיש י ב מ ו ח פ י ״ ב ס י ' כ ״ ט ( ‪ ,‬ר י ק א נ א ט י‬ ‫ה ה ו ר ה )שו״ח ס י ׳ ל״ז( צ ר ו ר ה מ ו ר ל ר ׳ א ב ר ה ם ס ב ע )ישיש י ב מ ו ת פ ״ ב ס י ׳‬ ‫י״א(‪ ,‬פ י ר ו ש ר ד ״ ק ל נ ב י א י ם ר א ש ו נ י ם )שם(‪ ,‬פ י ר ו ש ר ׳ ב ח י י ע ל ה ת ו ר ה )שו״ח ס י ׳ ע״ג(‪,‬‬ ‫י ל ק ו ט ל מ ע ו נ י )יש״ש ל ב ״ ק פ ״ ה ס י ׳ יי(‪ ,‬ס פ ר ח ס י ד י ם ) י ב מ ו ת פ ״ ד ס י ׳ ני; שם פ״ו‬ ‫ס י ׳ מ י ו ; שם פ י ״ ב ס י ׳ כ י ו ; ב ״ ק פ״ו ס י ׳ כ י ו ; ח ו ל י ן פ י א ס י ׳ נ ׳ ; גיטין פ ״ ד ס י ׳ מ ‪ /‬‬ ‫ו כ מ ה פ ע מ י ם ב ב י א ו ר ו ל ס מ ״ ג ( ‪ ,‬ל י ק ו ט י ה פ ר ד ס )שו״ת ס י ׳ ס ״ ד ( ‪ ,‬ש ב ל י ה ל ק ט )שו״ת‬ ‫ס י ׳ ס ״ ד וישיש י ב מ ו ח פ י ״ ב ס י ׳ כ״ט>‪ ,‬א ד ם‬ ‫‪ mm‬ל ר ב י נ ו י ר ו ח ם )שו״ת ס י ׳ מ ׳ ( ‪ ,‬שו״ת‬ ‫ה ר י ב ״ ש )יש״ש ניטין פ ״ ד ס י ׳ מ״ח(‪ ,‬שו״ת ה ר ש ב ״ א והרא״ש ו ר ב י ם א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫של בני ד ו ר ו ו ה ס מ ו כ י ם ל ו ‪:‬‬ ‫בספריהם‬ ‫כן השתמש‬ ‫שו״ת מ ה ר י ״ ק ‪ ,‬שו״ת ה ר ד ״ ך )יש״ש י ב מ ו ת‬ ‫פט״ז ס י ׳ ט״ז(‪ ,‬ק ר י ח ס פ ר ל ה מ ב י ״ ט )ישיש קידושין פ ״ ב ס י ׳ כ״ז(‪ ,‬שו״ת בנימין ז א ב ‪,‬‬ ‫ש ר ת מ ה ר י ם מינץ ) ש ל א נ ד פ ס ו ע ו ד ב ז מ נ ו ( ו מ ה ר ־ ם פ ד ו א ה מיטין פ ״ ד ס י ׳ כ ׳ ; שם‬ ‫סי׳ ל״א(‪ ,‬ס פ ר האנור ועוד ר ב י ם ‪.‬‬ ‫היה‬ ‫ל ו ענין ר ב גם ל מ ק ו ר ו ת ה ס ט ו ר י י ם ‪ ,‬כ מ ו ש ת ו כ י ח ת ש ו ב ת ו ה י ד ו ע ה ב ס י ׳‬ ‫כ״ט )עי׳ י ‪ .‬נ‪ .‬אפשטיין‪ ,‬״הקדם"‪ ,‬שנה א ׳ ‪ ,(129‬ונם ם ׳ ה ח י ל ו ק י ם ב י ן ב נ י ב ב ל ו ב נ י‬ ‫א ״ י נ מ צ א ו ע ״ י ת ל מ י ד ו ר ׳ א ל ע ז ר א ל ט ש ו ל מ ו ע ת ק י ם ב כ ת י ב ת ידו‪ ,‬ו ה ד פ י ס ם ב ס ו ף‬ ‫היש״ש ל ב ב א ק מ א ‪.‬‬ ‫נוסיף ע ו ד שורות מועטות ע ל עבודותיו של מהרש״ל בשטחים א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫!‪.‬ס‬ ‫ד ו ר ו‬ ‫מ ה ר ש " ל‪.‬‬ ‫של‬ ‫‪ .‬ב י מ י ח ו ר פ י יגעתי ב ת ל מ ו ד ו ב פ ל פ ו ל ו ל א‬ ‫ב ד ק ד ו ק י ח פ ל ה ״ ‪ ,‬כ ך כ ו ת ב מ ה ר ש ״ ל ב א ח ת מ ת ש ו ב ו ת י ו )סי׳ ס ״ ד ( ‪ ,‬א ב ל ב ז מ ן מ א ו ח ר‬ ‫יותר‬ ‫הפגה‬ ‫תשומת‬ ‫מרובה‬ ‫לב‬ ‫תפלה‪,‬‬ ‫לדקדוקי‬ ‫ו כ ח ב‬ ‫ס ד ו ר‬ ‫לעצמו‪,‬‬ ‫ובאותו ס ד ו ר ה ב י א כ מ ה ד ק ד ו ק י ם ו ה ע ר ו ת י ק ר ו ת הנוגעות ל נ ו ס ח ה ת פ ל ה ולניקודן •‬ ‫שמצא‬ ‫מהרש״ל‬ ‫ב כ מ ה ס ד ו ר י ם ק ד מ ו ג י ם ‪ ,‬גם ה ו ס י ף ע ל י ה ם ג ו פ ך ה ר ב ה מ ש ל ו ‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫ב ש נ ו ת ש״ע‪-‬שע״ז‪.‬‬ ‫להשתמש ר׳‬ ‫שבתי ה ס ו פ ר‬ ‫בהקדמתו הוא כותב‪:‬‬ ‫מפרמישלא‬ ‫ב ס ד ו ר ו של‬ ‫בפירושו לסידור‪,‬‬ ‫שכחב‬ ‫‪.‬גם א ת ז ה ע ש ה ה א ל ו ה י ם ו ה מ צ י א ל י ד י‬ ‫א ת ה ס ד ו ר ש כ ת ב ל ע צ מ ו הגאון מ ה ר ש ־ ל ‪ ,‬ו כ ב ר ה י ה א ו ת ו ה ס ד ו ר ב י ר ו ש ל י ם ת ו ב ״ ב‬ ‫ב י ד הגאון מ ח ר י ר ו י ט ל זצ״ל‪ ,83‬כ י ה ו א ה י ה ח ת נ ו ש ל מ ה ר ש ״ ל ז״ל‪ ,‬ו ע ת ה ה ו ב א‬ ‫א ו ת ו ה ס ד ו ר ל י ד י ו מ צ א ת י ב ו ד ק ד ו ק י ם ו ח י ד ו ש י ם מ א ש ר מ צ א הגאון ז״ל ב ס ד ו ר י ם‬ ‫‪ 83‬ר׳ א ב ר ה ם ע פ ש ט י י ן ‪ ,‬משפחת לוריא‪ 20 ,‬הערה ‪ 3‬מביא פיסקא זו ומוסיף‪. :‬אין‬ ‫ס פ ק שכונת ר׳ שבתי לר׳ חיים וויטל‪ ,‬ובודאי יש כאן איזה טעותי‪ ,‬שהרי ריח וויטל לא היה‬ ‫חתנו של םהרשיל‪ ,‬א ב ל ציל‪ :‬ו י ש ל ‪ -‬ס י ש ל ‪ ,‬והוא ר׳ אפרים פישל חתנו של סהרשיל שעלה‬ ‫לירושלים‪ .‬וטהרשיל כותב בישיש לניטין פיד בשמות האנשים אות וי‪. :‬וישל הוא בוייו אחת‪,‬‬ ‫והוא כינויי למשה או לאפרים׳‪ ,‬כדאי לציין שראיפ הושפע מ ד ר ך למודו של חותנו וכתב הנהות‬ ‫וביאורים ע ל המשניות שריש עדני ם ר ב ה להביאם בספרו ‪ .‬מ ל א כ ת שלמה'‪ ,‬עי׳ ברכות נ׳ נ׳‪,‬‬ ‫שם ד׳ וי; פאה א׳ נ׳‪ ,‬ב׳ ב ‪ ,‬די טי‪ :‬דמאי נ׳ די‪ ,‬ה׳ טי‪ ,‬ו' אי‪ ,‬וי‪ ,‬ז׳ די‪ ,‬ז׳ חי; כלאים ז׳ ז׳‪,‬‬ ‫ועוד‪ ,‬ובכלים פיא כיד הוא םביא‪ . :‬כ ח ב החכם ר׳ אפרים אשכנזי זיל חתנו של ריש לוריא זיל‪:‬‬ ‫נראה לי למחוק מ ל ת הםנונע"‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫אסף‬ ‫י‬ ‫שהביא‬ ‫ישנים‬ ‫כגון‬ ‫בדבריו‪,‬‬ ‫והרבה‬ ‫ס ת ר ו ש ל רש״י‬ ‫אביגדור‬ ‫קרא‬ ‫ולפעסים‬ ‫כ ת ב ס ת ם ‪ .‬ס פ ר י ם מדוייקים״‬ ‫איני‬ ‫אלא‬ ‫לדון‬ ‫יכול‬ ‫כ א ל ה הגאונים‬ ‫על‬ ‫‪ • J‬״ י‬ ‫הסדור‬ ‫ורמ׳ח««‬ ‫ש ה ב י א הגאון‬ ‫וראיקג*‬ ‫מה‬ ‫וריי‬ ‫שמצא‬ ‫ב ר ו נ א ור'‬ ‫שלהם׳‬ ‫בסדורים‬ ‫׳««‪.‬‬ ‫מתוך הציטטות‬ ‫בהקדמתי‬ ‫ה מ ו ב א ו ת ממנו‬ ‫ד‬ ‫ה כ ל ל י ת ש ל ר ׳ ש ב ת י ז * ב ע מ ׳ ‪! ,52 ,31 ,29 ,27 ,25 ,21 ,17 ,11‬׳‪!.‬׳‪,«0 ,05 ,03 ,.‬‬ ‫‪°‬׳‬ ‫‪ ,72 ,70 ,09‬ו מ ה ן נ ר א ה א ת ש ק י ד ת ו ה ע צ ו מ ה ל ב ר ר כ ל ש א ל ה ו כ ל ס פ ק ב נ ו ס ח כ ל‬ ‫ה א ר י ך מ א ד ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ב ש א ל ה א ם יש ל ק ר ו א‬ ‫ת פ ל ה ו ת פ ל ה ‪ ,‬ו ל א פ ח ו ת מזה בניקודן‪.‬‬ ‫‪ .‬ת מ ו ח ס ד י ך * התי״ו ב ק מ ץ א ו ב פ ת ח ‪ ,‬א ו ש ה ו א מ ע י ר ‪:‬‬ ‫פ ת ח ב מ ד ו י י ק י‬ ‫בפרשת‬ ‫ובמקצת‬ ‫א ו ש ט ר י י ך‬ ‫‪.‬קשי ‪ »8‬כ י ה הקו״ף ב ח ט ף‬ ‫נו‬ ‫בשב׳א‬ ‫ספרים‬ ‫ע ק ב א ל ת פ ן א ל ק ש י ה ע ם הזה"‪ ,‬ו כ א ל ה ר ב ו ת ‪.‬‬ ‫הנכון ב ב ר כ ת ולירושלים הוא ו כ ס א ד ו ד ב ת ו כ ה‬ ‫הוא‬ ‫מעיר‪:‬‬ ‫הקב״ה‬ ‫‪ .‬ב ה ר ציןן‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫א ל א פ ך ך ך שך‪ ,‬א ף כי‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ך‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫לבד‪,‬‬ ‫כן הוא מ ב ר ר אם הנוסח‬ ‫ת כ י ן‬ ‫‪1,‬‬ ‫ופסוק הוא‬ ‫או‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫י כ ו ן‪.‬‬ ‫ך‬ ‫ן‪1,‬‬ ‫א‬ ‫‪9‬‬ ‫בתפלת ר״‬ ‫ן^‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫לפני‬ ‫< ן ך‬ ‫)=וכל שכן( כ ל ד ך מ ך שך ודומיהם ל ן ן ע ר ב י‬ ‫ש‬ ‫ו ל א לשון ע ב ר י ״ ) ה ק ד מ ה ע ם ׳ ‪.(05‬‬ ‫העסק‬ ‫בשאלות א ל ו הכניסוהו ל ש א ל ו ת הלשון‬ ‫יותר א ת ה ת ו כ ח ה שהוא מוכיח א ת הרמ״א‪:‬‬ ‫ה ד ק ד ו ק ‪ ,‬כי‬ ‫בחכמת‬ ‫והדקדוק‬ ‫העברי‪,‬‬ ‫נבי‪1‬‬ ‫ומכאן‬ ‫‪ .‬ו ב א ל ף מ ח י ל ו ת יותר היה ל ס ר לעיי!‬ ‫כתביך הם חומה פרוצה ל ר ו ב בנוכח ובנסתר ונקבה ח כ ר ‪.‬‬ ‫ו י ח י ד ו ר ב י ם ־ » « ‪ ,‬כ י ת ל מ י ד ח כ ם צ ר י ך ‪ .‬ל כ ת ו ב שו״ת ו פ ס ק י ד י ן א ף א נ ר ת ש ל ו מ י ם‬ ‫ב צ ח ו ת לשון נ א ה לת״ח״‪.»0‬‬ ‫ובסדור‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ו א נם כ ו ת ב ל ו ‪:‬‬ ‫‪.‬אני ה ג ב ר ר א י ת י‬ ‫כתוב בתפלות‬ ‫ה ב ח ו ר י ם רשום ב ה ן ת פ ל ת א ר י ס ט ו ‪ ,‬חוהי א ש מ ת הנשיא כ מ ו ת ך שמשא ל ה ם‬ ‫פ נ י ם ; מ א ח ר ש א ת ה מ ע ר ב ו ב ד ב ר י א ל ה י ם חיים"!»‪.‬‬ ‫בסדורו‬ ‫התפלה‪,‬‬ ‫חבורו‬ ‫בהם‬ ‫עסק‬ ‫שאף‬ ‫היא‬ ‫כנראה‬ ‫נכתבה‬ ‫בהיותו‬ ‫ה ג ד ו ל ים ש ל ש ל מ ה ‪.‬‬ ‫קרוב‬ ‫שהתחיל‬ ‫הכולל‬ ‫לעסוק‬ ‫ו ב א ו ר י ו‬ ‫בסוף‬ ‫ימיו‪.‬‬ ‫לזקנה‪,‬‬ ‫באותה תשובה הוא מוסר‬ ‫ב ת פ ל ה ‪ ,‬ו כ מ ה חרושים שחדש בה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ח ד ו ש י ו‬ ‫זה‬ ‫ל ע ת זקנתו‪,‬‬ ‫כי‬ ‫בתשובתו‬ ‫החשובה‬ ‫אינו‬ ‫ע ל‬ ‫בפראנ‬ ‫)סי׳‬ ‫מזכירו‪,‬‬ ‫ס״ד(‬ ‫אבל‬ ‫בעניני‬ ‫מזכיר‬ ‫כ מ ה מגהגים שהוא נוהג‬ ‫א ל י ה יש ל ה ו ס י ף גם ת ש ו ב ת ו ב ס י ׳ נ״ו•‬ ‫ה ת ו ר ה‬ ‫שם״ט‬ ‫נדפס‬ ‫ו ע ל‬ ‫ספר‬ ‫‪,‬‬ ‫רש׳ ‪.‬‬ ‫א ף ב ז ה גראד׳‬ ‫י ר י ע ו ת‬ ‫שלמה׳‬ ‫ה ג ה ו ת ו ק צ ת ב י א ו ר ע ל רש״י ש ע ל ה ת ו ר ה ו ק צ ת ה ש ג ו ת ע ל ה ר ״ א ם ‪.‬‬ ‫גכגס כ ג ר א ה ר ק‬ ‫את‬ ‫ח ל ק מביאוריו של מהרש״ל‪.‬‬ ‫בספר‬ ‫ח ל ק מביאוריו והגהותיו נכנם‬ ‫‪ 84‬לא ידעתי מנו‪ .‬ואולי צ־ל‪ :‬רי־ח־ר׳ יהודה חסיד‪ ,‬עיי ב ה ק ד מ ה ה כ ל ל י ת של ר׳ מכתי‪.‬‬ ‫עמ׳ ‪ 89‬שמהרשיל מביא בסדורו דברים בשם רייח‪.‬‬ ‫י‪ - 8.‬ו ר ׳ א ב ר ה ם קלויזנר‪.‬‬ ‫‪ 86‬ל ע ט ע ר ב א ד ע ‪ X I‬עס׳ *•־האסיף תרמיט עסי ‪.127‬‬ ‫‪ 87‬י־ל עי׳ דיא ב ר ל י נ ר‪ ,‬פפדימ תרס־ט‪.‬‬ ‫‪ 88‬ב ת פ ל ח והוא רחום‪ :‬א ל תפן א ל קשינו‪.‬‬ ‫‪ 89‬שרת הרס־א סי׳ ר‪.‬‬ ‫‪ 90‬ישיש חולין פיא סי' טיו‪.‬‬ ‫‪ 91‬שוית הרמיא שם‪ ,‬וכיון שאין אותם סדוריס לפנינו אין ל ד ע ת ל מ ה ירסזון דברי׳‬ ‫]יט[‬ ‫משהו‬ ‫ספרים שנתחברו‬ ‫בכמה‬ ‫בהקדמה‬ ‫לתולדות מהרש״ל‬ ‫ע ל ה ת ו ר ה עיי בני ה ד ו ר ש א ח ר י ו ‪.‬‬ ‫ס פ ר ו ‪ .‬ק י צ ו ר מזרחי״‬ ‫) פ ר א ג שס׳׳ד(‪:‬‬ ‫מ מ ו פ ה ד ו ר נ ו ה נ א ו ן מ ה ר ״ ר ש ל מ ה לוריא"‪.‬‬ ‫םג‬ ‫ר׳‬ ‫יצחק כהן כותב‬ ‫‪ .‬נ ם הניעוני ק צ ת ח י ד ו ש י ם ח ד ש י ם‬ ‫נ ם ב ש ע ר ס פ ר ‪ .‬מ נ ח ת יהודה״ ל ד ׳ י ה ו ד ה‬ ‫ל י ב א י י ל נ ב ו ר ג ) ל ו ב ל י ן שס״ט( כ ת ו ב ‪ ,‬ש ‪ .‬כ ל ו ל י ם ב ו כ ל ב י א ו ר י ה נ א ו ן מ ו ה ר ״ ר ש ל מ ה‬ ‫ל ו ר י א ז״ל‪,‬‬ ‫מת‪,‬‬ ‫ו ב כ ל מ ק ו ם ש ה ב י א ד ב ר י ו כ ת ו ב ב ס ו ף א ו ת ו ד ב ו ר מהרש״ל"‪.‬‬ ‫חלמידו של‬ ‫ופשטים‬ ‫על‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫‪ .‬ו פ ט ו ר י שמעתי"‪,‬‬ ‫או‬ ‫מהרש״ל‪,‬‬ ‫דברים‬ ‫בשם‬ ‫רבו‪:‬‬ ‫‪.‬ומפי‬ ‫מ ו ר י ז״ל‬ ‫המכיל‬ ‫שמעתי"‪,‬‬ ‫דרשוה‬ ‫‪ .‬מ פ י מורי״‪,‬‬ ‫‪ .‬כ ך ש מ ע ת י מ פ י מורי"‪ ,‬ו ה ד ב ר י ם נונעים א ו ל פ י ר ו ש ה כ ת ו ב ע צ מ ו‬ ‫ל פ י ר ו ש ד ב ר י רש־י‪.‬‬ ‫ב ח ו מ ש ורש״י‪.‬‬ ‫מרבה‬ ‫להביא‬ ‫בספרו‬ ‫‪ .‬ה ו א י ל משה״‪,‬‬ ‫ר׳ משה‬ ‫ל כ א ו ר ה נ ר א ה שהיה למהרש״ל שעור ק ב ו ע ע ם ת ל מ י ד י ו‬ ‫ו כ א ן ה מ ק ו ם ל ה ז כ י ר ש ה מ ר ש ״ ל ח ב ר גם השגות ע ל פ י ר ו ש ה ר א ב ״ ע‬ ‫ל ת ו ר ה ‪.9 2‬‬ ‫‪ 92‬עי׳ בדברי תלטידו ר׳ אליעזר אלטשול בשער הישיש לביק דפוס ראשון‪ .‬ידועים דברי‬ ‫מהרשיל ע ל ראביע‪ ,‬בהקדמתו לישיש לביק‪. :‬כי נתן יד למינים ולצדוקים ולקלי האפונה ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כלים פרק כ״ד‬ ‫מאת‬ ‫י‪ .‬נ‪ .‬א פ ש ט י י ן ) י ר ו ש ל י ם (‬ ‫ר ו ב‬ ‫כלים‬ ‫ס ת ם כ ל י ם ה ו א מ ש נ ת ‪ -‬ר ׳ יוסי‪ ,‬ה ו א ש ס י י ם מ ס כ ת זו ב ס י ו מ ה ב ״ א ש ר י ך‬ ‫שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה"!‪.‬‬ ‫ישנם וישנם ב כ ל י ם כ מ ה ס ת מ ו ת ש ל ר ׳‬ ‫פ ר ק‬ ‫אף‬ ‫שלם‪.‬‬ ‫א ב ל ע ל ־ י ד ס ת מ ו ת י ו ה ר ב י ם ש ל ר ׳ יוסי‬ ‫ובין ה ה ל כ ו ת ה ס ת מ י ו ת ישנו‬ ‫י ה ו ד ה ‪,2‬‬ ‫ה ו א פ ר ק כ ״ ד ‪ ,‬ש ר ו ב ר ו ב ו מ ש נ ת ר ׳ י ה ו ד ה הוא‪ ,3‬ו ע ל י ו אנו‬ ‫דנים כאן‪.‬‬ ‫פ כ ״ ד מ״א‪-‬מי״זי־ ה ו א י ח י ד ה ל ע צ מ ה ; ב פ ר ק ז ה שנויות ס פ ו ר ו ת ס פ ו ר ו ת ‪. ,‬שלש״‪,‬‬ ‫‪.‬שלשה״‪,‬‬ ‫‪ . -‬ט ה ו ר‬ ‫בסכימה‬ ‫ידועה‪:‬‬ ‫מכלום"‪.‬‬ ‫א'‬ ‫‪ . -‬מ ד ר ס " ‪,‬‬ ‫ב׳‬ ‫‪ . -‬ט מ א‬ ‫מתי‪,‬‬ ‫וג׳‬ ‫ח ל ק מ ה ל כ ו ת א ל ו מ ק ב י ל ו ת למשניות ש ב כ ל י ם ע צ מ ה ‪,‬‬ ‫שנשנו ב מ ק ו ם א ח ר ו ב ק ש ר א ח ר ‪ ,‬ו ח ל ק מ ה ן‬ ‫ח ו ל ק ו ת‬ ‫בפירוש באותן ה ה ל כ ו ת‬ ‫שנשנו ב פ ר ק י ם א ח ר י ם ש ל כ ל י ם ‪ ,‬ו מ ה ן ה ל כ ו ת מ פ ו ר ש ו ת ב ש ם ר ׳‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫בכלים‬ ‫ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬ו מ ה ן ס פ ו ר ה א ח ת שר׳ יוסי ח ו ל ק ע ל י ה ב פ י ר ו ש ‪.‬‬ ‫כ י ש ו ר ה ש ל ס פ ו ר ו ת ד ו מ ו ת ל א ל ו שנויה ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב י ב פ ״ ב ט י ‪ -‬י ״ א ‪ ,‬ששתים‬ ‫מהן‬ ‫) ה ל כ ה ט ׳ ויי( מ ק ב י ל ו ת ל מ ״ ח ומט״ז ש ל נ ו ב ח י ל ו פ י ם ג ד ו ל י ם ‪ ,‬ו א ח ת מ ה ן ) ה ל כ ה‬ ‫י״א(‪,‬‬ ‫ה מ ק ב י ל ה למט״ו‪ ,‬שנויה ב ת ו ם ׳ ב ש ם ‪ .‬ח כ מ י ם " ‪ ,‬שר׳ יוסי ח ל ו ק ע ל י ה ב פ י ר ו ש ‪.‬‬ ‫וזו ה י א ה ש ו ר ה ש ב ת ו ס ׳ ‪:‬‬ ‫)פכ״ד סיח( ג׳ טטות הן העשויה‬ ‫ז גני ן‬ ‫טטאה טדרס‪ ,‬של‬ ‫לשכיבה‬ ‫טמאה טמא מה ושל ס ר נ י ן טהורה מכלום‪.‬‬ ‫לישיבה‬ ‫)א( שלש מטות הן העשויה‬ ‫טמאה מדרס‪ ,‬ש ם ו כ ר י ן ע ל י ה כ ל י ם‬ ‫טטאה טמא מת‪ ,‬ושל מ ל ב נ י ב נ י ל ו י‬ ‫טהורה מכלום‪.‬‬ ‫הן העשויה‬ ‫עריסות‬ ‫<ב( שלשה‬ ‫לשכיבה טמאה מדרס‪ ,‬ושל בנות טםאה טמא‬ ‫מת‪ ,‬ושל סיירין )ציל‪ :‬כיירין‪ (8‬ושל ציורות‬ ‫טהורה מכלום‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫‪REJ,32,200‬ואילך‪ ,‬וידיעות המכון למדעי היהדות הו׳ ב׳‪.19 ,‬‬ ‫‪ 1‬עיי לפי שעה נרויבארט‪,‬‬ ‫‪ 2‬כנון כלים פ״כ מיו‪ ,‬פכיב מיד ופכיח מ״ב )תרביץ ענה טיו‪ ,‬עט־ ‪ ,(12 ,10 ,8‬ועוד‪.‬‬ ‫צ־ל‪:‬‬ ‫)ריפ(‬ ‫ופכיד הוא מענת ‪.‬חכמים'‬ ‫‪ 3‬ויש לתקן ב‪.‬ידיעותי שם במקום‪:‬‬ ‫יהודה‪.‬‬ ‫‪ 4‬כולו ב ס ד ר זה ברםבים ה' כלים פכיז‪ ,‬חוץ ט ה ל כ ה טיז שהוסיפה מן התוספתא‪.‬‬ ‫י‪ .‬עי־ להלן‪.‬‬ ‫סה‬ ‫סו‬ ‫אפשטיין‬ ‫ע> שלש ס ב כ ו ת הן של ז ק נ ה טמאה‬ ‫טמאה טמא מת‪,‬‬ ‫ילדה‬ ‫ושל‬ ‫מדרס‪.‬‬ ‫מ ק ב ל ת את ר ו ב‬ ‫ואינה‬ ‫נקרעה‬ ‫ה ש ע ר טהורה טכלומ‪.‬‬ ‫‪IJJ‬‬ ‫ילדיי‬ ‫)שם טטיז( נ׳ ס ב כ ו ת הן של‬ ‫ז ק נ ה טמאה‬ ‫טמאה )טומאת( ס ד ר ס ‪ ,‬של‬ ‫טמא מת‪ ,‬ו ש ל י ו צ א ת ה ח ו ץ טהורה‬ ‫מכלום‪.‬‬ ‫ס נ ד ל י ן של אדם טמא‬ ‫<ד( שלשה‬ ‫מדרס‪ ,‬של מ ת כ ת ושלג בהמה טטאה טמא סת‪,‬‬ ‫ושל שעם ושל צעירא טהור מכלום‪.‬‬ ‫)ה( ר י י ו ס י א ו מ ר כ ל הפרנלינין‬ ‫שלשה‬ ‫אוטרים‬ ‫וחכםים‬ ‫טהורין‬ ‫פרנלינין הן של צדי ח י ה טמא מדרס‪ ,‬ושל‬ ‫ע ו פ ו ת טמא טמא מת ושל קיוצין‬ ‫צדי‬ ‫טהור פ כ ל ו פ ‪.‬‬ ‫הלכה‬ ‫דברי‬ ‫<שם סטיו( ני פרקלינין הן על צדי חיה‬ ‫ח נ ב י ם טמא‬ ‫ו ע ו ף טמא ם ד ר ס ‪ ,‬של‬ ‫טסא מת‪ .‬ושל ק י י צ י ן טהור טכלום‪.‬‬ ‫א ח ר ו נ ה זו ש ב ת ו ס ׳ ה מ ק ב י ל ה ל ס ט י ו בשינויים א י נ ה‬ ‫‪ .‬ח כ מ י ם ׳ ש ב ת ו ם ' ‪ ,‬א ל א ש ב מ ק ו ם ‪ .‬ח י ה ' ש ב ת ו ס ׳ שנינו ב ם ש נ ה ‪ .‬ח י ה‬ ‫ובמקום‬ ‫ועוף"׳‬ ‫‪ .‬צ ד י ע ו פ ו ת ׳ שבתום׳ ‪. -‬של חגביםיפ‪.‬‬ ‫ו ה נ ה ס ת ם כ ל י ם פ כ ׳ ו מ ׳ ג ח ו ל ק ע ל פ כ ׳ ד מ ט ׳ ו ‪ ,‬ו ה ו א שונה‪:‬‬ ‫ט ה ו ר י ן‬ ‫יוסי‬ ‫ב ע י ק ר ה‬ ‫וכל בית אצבעות טהורות‬ ‫שבתום׳‪.‬‬ ‫םשל‬ ‫חוץ‬ ‫ו ה פ ר ק ל י מ י ן‬ ‫והוא ה ו א ר'‬ ‫קייצין‪,‬‬ ‫ו א ע ״ פ ש פ ר ק ל י נ י ן ש ל קייצין ט ה ו ר י ן א ף ל ר ׳ יוסי‪ ,‬ה ר י ‪ .‬ב י ת <‪-‬יד>‬ ‫א צ ב ע ו ת ש ל קייצין׳‬ ‫ט ס א ו ת ל‪.‬‬ ‫ו ה מ ש נ י ו ת ח ל ו ק ו ח א ף בין פ כ ׳ ד מ ט ׳ ז ו פ כ ׳ ח מ ׳ ט ; ש כ ן ב פ כ ׳ ח ם ׳ ט שנינו‪:‬‬ ‫של‬ ‫אלא‬ ‫זקנה‬ ‫ח ל ו ק‬ ‫ט מ א ה משום מושב‪,‬‬ ‫של יוצאח ה ח ח‬ ‫העשוי‬ ‫סבכה‬ ‫כ ס ב כ ה‬ ‫טהור‪.‬‬ ‫סתם‬ ‫פ כ ׳ ח שנה א י פ ו א ‪ .‬ש ל ז ק נ ה ' ב מ ק ו ם ‪ .‬ש ל י ל ד ה * ו ב מ ק ו ם ‪ .‬ו ש ל‬ ‫יוצאת‬ ‫החוץ"‪,‬‬ ‫ס ב כ ה‬ ‫של(‬ ‫האחרונה‬ ‫ל א שנה א ו ת ה‬ ‫כלל‬ ‫שנה‬ ‫הוא‬ ‫ב ש ו ר ת שלש ה ‪ .‬ס ב כ ו ת " ‪,‬‬ ‫א ח ר ‪ ,‬ז״א השנוי ב ת ו ס ׳ ש ם ב ש ו ר ה זו‪:‬‬ ‫מכלום‪.‬‬ ‫‪ .‬ח ל ו ק‬ ‫של‪-‬העשוי‬ ‫)כלומר־•‬ ‫כסבכה";‬ ‫זו‬ ‫א ל א שנה ב מ ק ו מ ו שלישי‬ ‫נ ק ר ע ה ואינה מ ק ב ל ת א ת ר ו ב ה ש ע ר ט ה ו ר ה‬ ‫ו א מ נ ם זו שנויה ב מ ק ו מ ה ב פ כ ״ ח מ״י‪:‬‬ ‫ס ב כ ה ש נ ק ר ע ה א ם אינה מ ק ב ל ת א ת‬ ‫רוב השער טהורה‪.‬‬ ‫סתם‬ ‫פכ״ח‪,‬‬ ‫שהוא ר׳‬ ‫יוסי‪,‬‬ ‫מתאימה‬ ‫איפוא‬ ‫ל ש ו ר ה ג׳‬ ‫של‬ ‫התום׳‬ ‫ולא‬ ‫לפכ"ד‪.8‬‬ ‫והשורה‬ ‫מ פ כ י ד מ״ח‪.‬‬ ‫הראשונה של‬ ‫התום׳‬ ‫)שלש‬ ‫מ ט ו ת ( שנויה‬ ‫כאסור‬ ‫בחילופים‬ ‫נדולים‬ ‫ש ת י ם ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ש ו ר ה זו שנויות א ף ב מ ק ו ם א ח ר ו ב ל א צ ו ר ה ש ל‬ ‫‪ 8‬ואולם בכיי מ׳ במענה‪ :‬ע ל צ י י ד י ן כ ס א ס ד ר ס ‪, ,‬ציידין' סתם‪ ,‬וסתפן של אלי‬ ‫‪.‬צדי חיה' הם‪ ,‬ו‪.‬חנבים' הם ‪.‬שרץ ה ע ו ף ההולך על ארבע״ )ויקרא ייא כ׳ ואילך(‪.‬‬ ‫‪ 7‬והשוה מקואות פיט טיז ב‪.‬טטפחות'‪ :‬ר׳ יהודה אוסר אף של קייצין כיוצא בהן )‪.‬שאין‬ ‫חוצצין'(‪.‬‬ ‫‪ 8‬ידיעות המכון שם‪.‬‬ ‫נ‬ ‫‪11‬‬ ‫כלים פרק כיד‬ ‫ס פ ו ר ו ת ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב״מ פ״ט א ׳ ‪:‬‬ ‫מטה‬ ‫סז‬ ‫ש מ ו כ ר י ם‬ ‫ה ר י זו ט מ א ה ט מ א מ ת ‪ ,‬ה י ת ה מ ש מ ש ת י ש י ב ה‬ ‫ע ל י ה‬ ‫ו ש כ י ב ה‬ ‫הכלים״*‬ ‫את‬ ‫ה ר י זו ט מ א ה מ ד ר ס ‪.‬‬ ‫ה ת ו ם ׳ שונה א י פ ו א ‪ .‬ש מ ו כ ר י ם ע ל י ה א ת ה כ ל י ם " ב מ ק ו ם ‪ .‬ש ל זגנין׳ ש ל ה מ ש נ ה ‪,‬‬ ‫ו א ו ל ם ב מ ק ו ם ‪ .‬ו ש ל ס ר ג י ן ״ ס י ש ל ה מ ש נ ה שונה ה ת ו ם ׳ ‪ .‬ו ש ל‬ ‫מ ל ב נ י‬ ‫ח ו שנינו ב כ ל י ם פי״ח מ״נ ו מ י ד )ותום׳ ב״ם פ ״ ה ט י ( ב ש ם ר ׳‬ ‫בני‬ ‫יוסי‬ ‫לוי"‪.‬‬ ‫<ור׳ ש מ ע ו ן (‬ ‫ש ‪ .‬מ ל ב נ י בני לוי מ ה ו ר י ך ‪.‬‬ ‫ש ו ר ה זו ש ל ה ת ו ס ׳ מ ת א י מ ה א י פ ו א ל מ ש נ ת ר ׳ יוסי ואינה מ ת א י מ ה ל פ כ ״ ד ‪.‬‬ ‫אף‬ ‫ו א ו ל ם ש ו ר ה ב ׳ ו ד ׳ ש ב ת ו ם ׳ אין ל ה ן כ ל ה ק ב ל ה ב פ כ ״ ד ‪ ,‬א ב ל יש ל ה ן ה ל כ ו ת‬ ‫מקבילות‬ ‫ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ‪ ,‬ו א ח ת מהן‪ ,‬ש ו ר ה ד ׳ ‪ ,‬ה ו ל כ ת ב ש י ט ת ס ת ם כ ל י ם פ י ״ ד מ״ה‪,‬‬ ‫יוסי‪.‬‬ ‫שהיא כ ו ו ד א י משנת ר ׳‬ ‫כ י ב ש ו ר ה ד ׳ שנינו‪:‬‬ ‫ש ע ם ושל‬ ‫ושל‬ ‫מתכת‬ ‫צפירא‬ ‫ש ל ש ה ס נ ד ל י ן וכו׳ ש ל מ ת כ ת ו ש ל ב ה מ ה ט מ א ה ט מ א מ ת ‪,‬‬ ‫מ כ ל ו ם ‪ ,‬וזו‬ ‫טהור‬ ‫טמאין של שעם טהורין‪.‬‬ ‫ש ל‬ ‫ס נ ד ל של ב ה מ ה‬ ‫סנדלי‬ ‫ומשנתנו זו ה ו ב א ה כ ך נ ם ב ש ב ת נ״ט א ׳‬ ‫)דתניא(‪:‬‬ ‫מ ת כ ת ט מ א ‪ ,‬ו א ו ל ם בכ״י מ ׳ ב ש ב ת שם‪ ,‬ו כ ך ח נ י ה ה ר ש ב ״ ם‬ ‫גבתוס׳ שם ד י ה ס נ ד ל ( ‪:‬‬ ‫בהמה׳‬ ‫כסתם‬ ‫כ ל י ם שם‪:‬‬ ‫בהמה‬ ‫של‬ ‫מתכת!!‪.‬‬ ‫ושאין ‪ .‬ש ל מ ת כ ת " ש ב ת ו ם ׳ ד ו ו ק א ‪ .‬ש ל‬ ‫ושל‬ ‫י ו צ א א ף מ ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ־ ק פ״א י׳‪:‬‬ ‫של‬ ‫מ נ ע ל שלו )‪.‬של‬ ‫ה פ ר צ ו ף ״ (‬ ‫מ ת כ ת ה ר י זה טמא‪.‬‬ ‫והסיפא‪,‬‬ ‫‪ .‬ש ל שעם וכו׳״‪ ,‬היא בוודאי משנת‬ ‫פיו מיה )וכנוסחתו של‬ ‫דברי‬ ‫ר‬ ‫ר׳ מ א י ר ור׳‬ ‫"ע‬ ‫רב‪,‬‬ ‫יוסי‬ ‫שם ס ׳ ו א ׳ ( ‪:‬‬ ‫אוסר‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫ש כ ן שנינו ב ש ב ת‬ ‫יוסי‪,‬‬ ‫ה ק י ט ע יוצא ב ק ב שלו ) ק ב של‬ ‫ו ב ע ד י ו ת פ ״ ב מ י ח שנינו‪:‬‬ ‫ע ל שנים ה ו ד ו ל ו וכו׳ ע ל ס נ ד ל ש ל ס י י ד י ן‬ ‫שלשה ד ב ר י ם א מ ר‬ ‫) ‪ .‬ס נ ד ל ש ל ע ץ ו ש ל קש"( ש ה ו א‬ ‫ט מ א מ ד ר ס וכו׳ ו ה ו ד ו ל ו ; א ב ל ב ת ו ס ׳ ע ד י ו ת פ״א י״נ )ט׳(‪ ,‬שנינו‪ :‬ס נ ד ל‬ ‫ושל‬ ‫לו‪,‬‬ ‫ס י י די ן‬ ‫ש ט מ א מ ד ר ס ו א ש ה ח ו ל צ ת ב ו ויוצאין ב ו ב ש ב ת‬ ‫וכן בתוס׳ כ ל י ם ב ׳ ב פ״ד ה׳‬ ‫של‬ ‫סנדל‬ ‫ר ו ט י א זו‪:‬‬ ‫שר׳‬ ‫ק ש‬ ‫ו ל א‬ ‫הודו‬ ‫ו כ ב ר ת י ר ץ ר ב ה ו נ א ב ש ב ת שם‬ ‫)מתני׳ ד ע ד י ו ת ( ר ׳ מ א י ר ו מ א ן ל א ה ו ד ו ל ו ר ׳‬ ‫יוסי ס ו ב ר ש ס נ ד ל ש ל ע ץ ו ש ל ק ש אינו כ ס נ ד ל ל ש ו ם ד ב ר ‪.‬‬ ‫כלים‬ ‫של‬ ‫עץ‬ ‫ד ר ו ש ׳ י ב מ ו ת פ י ׳ ב ‪ ,‬י״ב ע ־ ד ו ב ב ל י ש ב ת ש ם ( ‪:‬‬ ‫ר ״ ע מ ט מ א וכו׳ ו ל א ה ו ד ו ל ו ‪.‬‬ ‫מאן הודו לו‬ ‫עץ(‬ ‫יוסי‪,‬‬ ‫ו ה נ ה זו כ מ ש נ ת‬ ‫ו ת ו ם ׳ כ ל י ם שם ש ‪ .‬ש ל ש ע ם ט ה ו ר ־ ‪ ,‬כ י ע ץ ו ש ע ם ו כ ד ו מ ה ד י נ ם א ח ד )תום׳‬ ‫י ב מ ו ת פ י ״ ב י״א ו ב ב ל י ק־ג אי‪ ,‬ועי׳ ר מ ב ״ ן ב ח י ד ו ש י ו ו ב מ ל ח ס ו ת ב ש ב ת ש ם ( ‪.‬‬ ‫וסצד‬ ‫עץ‬ ‫א ח ר א נ ו י ו ד ע י ם שר׳ יוסי ה ס ו ב ר ש א ס ו ר ל צ א ת ב ש ב ת ב ק ב ה ק י ט ע ש ל‬ ‫ה ו ל ך בשיטת ר׳‬ ‫אוסר‬ ‫א ל י ע ז ר‬ ‫שם‪,‬‬ ‫)פ"‪ 0‬א ׳ ‪:‬‬ ‫ב ת ו ם ׳ ש ב ת פ״ה‬ ‫ר׳‬ ‫אליעזר‬ ‫ק ב ש ל ק י ט ע א ם יש ל ו ב י ת ק י ב ו ל כ ת י ת י ן יוצאין ב ו ו א ם ל א ו אין יוצאין ב ו ;‬ ‫יי כיו־ב נדרים נ־ו בי‪ :‬מטה המיוחדת לכלים‪ ,‬שאין לה דין ישיבה ושכיבה‪.‬‬ ‫‪. 10‬טטה של סרנין'‪ ,‬היא מקום סודני סרינה‪ ,‬א ב ל בתום׳ כלים ב־ ם פ־ט א׳ ענינו‪ . :‬כ ל י כ ה‬ ‫י‪.‬סטה׳‪ ,‬עיי פש־כ בפיהיג ‪ 110‬הערה ‪ >2‬של חייטין טמאה טמא מת ‪ ,‬מפני שמשמשת את האדט‬ ‫ואת משמשי אדם‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬ ‫ועי׳ סדרי טהרות‪ ,‬דף ריי עיב דיה של מתכת‪ ,‬וכים לכלים סכ־ז הט־ז‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫טח‬ ‫]י[‬ ‫אפשטיין‬ ‫זיא ש ס י פ א ש ל מ ש נ ת ש ב ת ש ם ״ואם יש ל ו ב י ת ק י ב ו ל כ ת י ת י ן ט מ א ״ ‪ -‬ס ו ף ד ב ר י‬ ‫ר ' יוסי ה ם ‪ ,‬ו כ ר ׳ א ל י ע ז ר ‪.‬‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫כ י ר ׳ א ל י ע ז ר ס ו ב ר ש ס נ ד ל ש ל ע ץ אינו כ ס נ ד ל ‪ ,‬ו ר '‬ ‫ח ו ל ק ע ל י ו ו ע ל ר ׳ יוסי‪ ,‬ת ו ם ׳‬ ‫יבמות פי׳ב שם‪:‬‬ ‫יה ו ר ד‬ ‫אמר ר׳‬ ‫אילו‬ ‫ר א ה ר׳ אליעזר ס נ ד ל של עץ של עכשיו היה אומר עליו ה ר י הוא כ ס נ ד ל‬ ‫לכל‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫א״כ איפוא ח ל ק ר׳‬ ‫ע ל ר ׳ יוסי ו ס ו ב ר ש ס נ ד ל ש ל ע ץ כ ס נ ד ל ה ו א ‪:‬‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫ע ל ־ כ ן ל א שנה ה ש ו נ ה ש ל פ כ ״ ד ש ו ר ה ה ש ל ש ה ש ל ס נ ד ל י ם ש ב ח ו ס ׳ כ ל י ם ‪.‬‬ ‫ו ש ו ר ה ב ׳ ש ב ת ו ם ׳ ‪ ,‬שאין ל ה ש ו ם ה ק ב ל ה ב מ ש נ ת נ ו ‪ - ,‬א ף זו שנויה ב ת ו ס ׳ כ ל י ם‬ ‫)לפני‬ ‫ב י ט פ״ט א ׳‬ ‫ע ר י ס ה ש ל ב נ ו ח ה ר י זו ט מ א ה ט ט א‬ ‫ה ק ב ל ה לשו׳ א ׳ ש ל נ ו ( ‪:‬‬ ‫מ ת ‪ ,‬ה י ת ה מ ש מ ש ת ש כ י ב ה ה ר י זו ט מ א ה מ ד ר ס ‪.‬‬ ‫ו ה נ ה ב כ ל י ם פ ט י ז מ ׳ א שנינו‪:‬‬ ‫כלי‬ ‫ע ץ מ א י מ ת י מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ה מ ט ה ו ה ע ר י ס ה ם ש י ש ו פ ם וכוי‪ ,‬ו ב ת ו ם ׳ שם‪ ,‬ב ״ ם פ״ד׳‬ ‫י־ב שנינו‪:‬‬ ‫ע נ ל ה‬ ‫מעין‬ ‫ע ר י ס ה מאימתי מ ק ב ל ת טומאה משתנמר מ ל א כ ת ה ואם ע ת י ד לעשות ל ה‬ ‫ט ה ו ר ה ע ד שיעשה ל ה ע נ ל ה ; ז״א ע ר י ס ה ה ק ב ו ע ה ב ח ו ך ע נ ל ה ‪ ,‬וזו ב ו ו ד א י‬ ‫״ ע ר י ס ה ש ל בנות־‪.‬‬ ‫ו א ש ר ל א ח ר ו ן ב ש ו ר ה זו ״ושל‬ ‫ושל ציורות‬ ‫ס י י ד ין‬ ‫ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ״ ‪ ,‬ו ו ד א י שאין ז ה ״של ס י י ד י ן ׳ כ ה נ ה ת ב ע ל ״ ס ד ר י ט ה ר ו ת ׳ ) ד ף ר י ״ ב‬ ‫ע ״ א ( ‪ ,‬א ל א ״ושל‬ ‫כ י י ד י ן״‪,‬‬ ‫כ מ ו ״וכיירה וציירה־ )ב־ר פ י ט ד ׳ ‪ ,‬פ ׳ י‬ ‫ט‬ ‫׳ ועוד>׳‬ ‫זיא ע ר י ס ה ש ל ב נ ו ת מ כ ו י י ר ת ו מ צ ו י י ר ח ל מ ש ח ק ק ט נ י ם ‪.‬‬ ‫ו א ע ׳ פ שאין ל ש ו ר ה זו ש ל ה ת ו ס ׳‬ ‫שלש‬ ‫מ־ב‪:‬‬ ‫כמטה‬ ‫ע נ ל ו ת‬ ‫הן העשויה‬ ‫כקתדרא‬ ‫)‪,‬העשויה לישיבה׳(‬ ‫) ‪ .‬ש מ נ י ח י ם ע ל י ה כ ל י ם ״ ( ט מ א ה ט מ א מ ת ושל א ב נ י ם ) ״ ע נ ל ה ט ע ו נ ה אבנים״׳‬ ‫ב ״ ב פ״נ מ ׳ ח ( ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ק ב ל ה מ מ ש ה ר י כ י ו צ א ב ה שנינו ב פ כ ־ ד‬ ‫טמאה מדרס׳‬ ‫כאן ל א נזכרה‬ ‫כלל‬ ‫״עגלה של‬ ‫ב ב י צ ה פ ״ ב מ ״ י נשניח זו ד ר ך א נ ב ) א נ ב מ י ט ‪ ,‬ר ח י י ם ש ל פ ל פ ל י ן ( ‪:‬‬ ‫מ ד ר ס ונטלת‬ ‫טמאה‬ ‫ה נ ג ר ר י ם‬ ‫‪(!3‬‬ ‫ר׳‬ ‫ב ש ב ת ואינה ג ג ר ר ח‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫אלא‬ ‫ע ל גבי‬ ‫אומר‬ ‫כל הכלים‬ ‫י ה ו ס ף אשכנזי‪ ,‬ת ר ב י ץ שיו‪ (51 ,‬ח ו ץ מ ן‬ ‫ה ע נ ל ה‬ ‫כלים־!‬ ‫נ ג ר ר י ם‬ ‫)הענלה‬ ‫‪,‬‬ ‫קטן״‪,‬‬ ‫אב ^‬ ‫ע נ ל ה של‬ ‫קט!‬ ‫)על‬ ‫גבי‬ ‫כלים‬ ‫) ל י פ ׳ ו ב ׳ ור'‬ ‫סתם(‬ ‫מ פ נ י שהיא‬ ‫כובשח‪.‬‬ ‫א ף ר ׳ י ה ו ד ה מ ו ד ה ב ע נ ל ה ש ל ק ט ן ש ה י א ט מ א ה מ ד ר מ ‪ ,‬א ל א ש ה ו א אינו שונה‬ ‫בין ה ס פ ו ר ו ת ש ל כ ל י ם ״ ע נ ל ה ש ל ק ט ן ׳ א ל א ״העשויה כ ק ח ד ר א ״ ‪.‬‬ ‫ו ע כ ש י ו אנו ח ח ר י ם ל מ ש נ י ו ת ש ל פ כ ׳ ד ‪ ,‬ה מ ק ב י ל ו ת ו ה ח ו ל ק ו ת ע ל ש א ר כ ל י ם ‪:‬‬ ‫ה מ ק ב י ל ו ת ל ש א ר כ ל י ם ה ן פ כ י ד מ י ד ‪ ,‬מיו‪ ,‬מ״ז‪ ,‬מ י ׳ א ‪ ,‬וסי׳נ‪.‬‬ ‫מיד‪:‬‬ ‫ש ל ש ת י ב ו ת הן‪ ,‬ח י ב ה ש פ ת ח ה מ צ י ד ה ט מ א ה מ ד ר ס ‪ ,‬מ ל ם ע ל ן ט מ א ה ט מ א‬ ‫מת והבאה בסדה טהורה מכלום‪.‬‬ ‫‪ 12‬פייר וסביב סי‪ ,‬לו וסי וקי‪ :‬ה כ ל י ם ; טייר ליתא ‪.‬אלא׳‪ ,‬א ב ל טיס הוא‪.‬‬ ‫‪ 13‬עי׳ כלים סייח סיב ושבת סיד ב׳ ופיו אי‪ ,‬ועי׳ תרביץ שם‪ .‬אני לא פירשתי כפפרשינ‬ ‫‪.‬עינ מדים'‪ ,‬ספני לאי אפשר ל ה ב ד י ל בין ‪.‬כלים׳ אלו ובין ‪.‬כלים׳ שאחריו בסדנה‪ ,‬ו ל ב ב ל י‬ ‫ביצה שם‪ ,‬עי׳ תרביץ שם‪.‬‬ ‫ד‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫כלים פרק כיד‬ ‫‪.‬שפתחה‬ ‫שאיגה‬ ‫מצדה"‪-‬בכלים‬ ‫)ועי׳‬ ‫גבוהה וכו׳‬ ‫פ י י ט מ״ט‪,‬‬ ‫ור׳‬ ‫סט‬ ‫יוסי‬ ‫ת ו ס ׳ ב״מ פ״י ג ׳ ( ;‬ ‫אימתי בזמן‬ ‫מוסיף שם‪:‬‬ ‫‪.‬והבאה‬ ‫‪ .‬מ ל מ ע ל ן ״ ‪ -‬ש ם פי״ט מיז‪.‬‬ ‫ב מ ר ה " ‪ -‬כ ל י ם פט״ו מ״א‪ ,‬ב י ן ל ר ״ מ ו ב י ן ל ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬ ‫מ״ו‪:‬‬ ‫טמאה‬ ‫ש ל ש ב ס ם י ו ה הן‪ ,‬ש ל פ ג י ה מ ט ה ו ש ל פ ג י ס ו פ ר י ם‬ ‫מ ד ר ס ושל ד ל פ ק י ט מ א ה ט מ א מת‪ ,‬ושל‬ ‫‪ .‬ש ל פ ג י ה מ ט ה " ‪ -‬כ ל י ם פ כ ״ ב מיג‪:‬‬ ‫ק ת ד ר א ‪ ,‬ת ו ס ׳ ב״ב פ״א י־ד‪:‬‬ ‫שלפני‬ ‫טמאין‬ ‫מ ד ר ס ‪.‬ושל‬ ‫טמאה‬ ‫מ פ נ י שהשמש ע ו מ ד ע ל י ה ‪.‬‬ ‫מ ג ד ל‬ ‫)ילדים של ב י ח ספר««>‬ ‫טהורה מכלום‪.‬‬ ‫ש ר פ ר ף שניטל א ח ד מראשיו ט מ א וכן ה כ ס א‬ ‫ה ז ה ב )הזרב?> ו ה פ ד ר ש ל פ נ י ה מ ט ה ה ר י א ל ו‬ ‫בסיס דידיה ל מ ה היא‬ ‫ד ל פ ק י י ‪ -‬י ר ו ש ׳ ש ב ת פי״ז‪ ,‬ט״ז ר ע ״ ב ‪:‬‬ ‫ר א ה ע ד א י כ ן ה ח מ י ר ו ב ט ו מ א ה שאפי׳‬ ‫דברים‬ ‫שאין תשמישן ל ש ם ט ב ל ה ט י מ א א ו ח ן ל ש ם ט ב ל ה ‪ ,‬כ ל י ם פ כ ״ ב מ ״ ב ‪:‬‬ ‫השלחן שנטלה‬ ‫מ ג ד ל ־ ‪ -‬כ ל י ם פט״ז מיז‪,‬‬ ‫הטהורים‪:‬‬ ‫מרגליו וכו׳‬ ‫אחת‬ ‫והכסא שתחת‬ ‫מ״ז‪:‬‬ ‫הדלופקי‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫‪.‬ושל‬ ‫בין‬ ‫התיבה‪.‬‬ ‫ש ל ש פ נ ק ס י ו ת הן‪ ,‬ה א פ י פ ו ר י ן ) פ נ ק ס ש ל פ פ י ר ו ס ( ט מ א ה מ ד ר ס ושיש ב ה‬ ‫בית ק י ב ו ל שעוה ט מ א ה ט מ א מ ת ו ח ל ק ה ט ה ו ר ה מכלום‪.‬‬ ‫‪.‬בית‬ ‫‪ .‬ח ל ק ה " ‪ -‬כ ל י ם פייז מי״ז‪:‬‬ ‫קיבול"‪,‬‬ ‫שיש ב ו ב י ת ק י ב ו ל ש ע ו ה‬ ‫פ נ ק ס‬ ‫ט מ א ה ושאין ב ה ט ה ו ר ה ‪.‬‬ ‫מי״א‪:‬‬ ‫ב פ״ כ‬ ‫ה דג‬ ‫ר‬ ‫שבים‬ ‫׳‬ ‫‪.‬ושל עור‬ ‫טהור‪,‬‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫בת״כ‬ ‫ת‬ ‫‪ .‬ה מ ק ב ל י ן כשיעור" מ ו ס י ף ר ׳‬ ‫שהן‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ט ס א י ן מ ד ר ס ושאינן מ ק ב ל י ן כ ש י ע ו ר ט מ א י ן ט מ א מ ת ו ש ל ע ו ר‬ ‫טהור מכלום‪.‬‬ ‫אל‬ ‫כ ל‬ ‫ש ל ש ח מ ת ו ת ושלש ח ו ר מ ל י ן הן‪ ,‬ה מ ק ב ל י ן כ ש י ע ו ר ) ב ש י ע ו ר ן‬ ‫מ ״ א(‬ ‫ה מ פ ו ר ש‬ ‫שם(‪.‬‬ ‫ת״כ‬ ‫אומר‬ ‫יהודה‬ ‫ב כ ל י ם שם‪:‬‬ ‫ה ר נ ״ ‪ -‬כ ל י ם פ ״ י מ״א‪:‬‬ ‫שמיני‬ ‫פרשה‬ ‫כ ל י ים ר א ו י י ם‬ ‫ו׳‬ ‫טי‪.‬‬ ‫לטומאה‬ ‫ו ל ע נ י ן פ ק ד ו ן ‪ ,‬מ כ י ל ׳ ד ר ש ב ־ י ‪:142‬‬ ‫עצמות‬ ‫ובתוס׳‬ ‫אף‬ ‫הרבצל‬ ‫ה ד ג ועורו‪,‬‬ ‫כלים‬ ‫ו ט י ה ר ו ם‬ ‫ב״מ‬ ‫ופי״ז מי״ג‪:‬‬ ‫פ״ז‬ ‫וכו׳‬ ‫והמזודה‬ ‫ד׳‬ ‫)ועי׳‬ ‫שניגו‪:‬‬ ‫ראב״ד‬ ‫י כ ו ל שאני מ ו צ י א א ת כ ל י ה י ם ו כ ו ׳‬ ‫" ל או כ ל י ם דבי ר׳ יהודה׳!‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫ה מ ד ר ס ‪,‬‬ ‫ומי״ג‪:‬‬ ‫שבין‬ ‫ההמתות‬ ‫שבכלים‬ ‫פ״כ‬ ‫מ״ב‬ ‫שנינו‪:‬‬ ‫חמת‬ ‫חלילין‬ ‫טהורה‬ ‫מן‬ ‫וזו ל א נשנית ב פ כ ״ ד כ א ן ב י ן ה ט מ א י ן ט מ א מ ת ‪.‬‬ ‫ש ל ש ה ס ד י נ י ן הן‪ ,‬ה ע ש ו י ל ש כ י ב ה ט מ א מ ד ר ס ‪ ,‬ל ו י ל ו ן ט מ א ט מ א מ ת ו ש ל‬ ‫צורות טהור מכלום‪.‬‬ ‫*‪ 1‬כפו בקידועין פיד מיינ‪ :‬לא י ל מ ד )אדם( רווק סופרים וכוי‪ ,‬וכן בסין‪ ,‬מסעי ל־ה כ״כ‪,‬‬ ‫‪ :‬ו ה מ ל מ ד סופרים והמלמד תינוקות‪.‬‬ ‫י•! במכיל׳ דריי‪ ,‬נזיקין פטיו‪ 289 ,‬בשם ר׳ נתן‪ :‬ר׳ נתן אומר כ ס ף וכוי‪ ,‬כלים להביא‬ ‫חרס‬ ‫ובירוש׳ שבועות פיו‪ ,‬ליו עיד‪ :‬כ ה ד א דתני ר׳ נתן או כלים להביא כלי‬ ‫כלים‪,‬‬ ‫כ ל י ים‪,‬‬ ‫ה ר ב ה ! ( ‪ .‬וציל במכילתא‪ :‬להביא‬ ‫!ובקידושין פיא‪ ,‬נ־ח סעיג‪ :‬ל ר ב ו ת כלים‬ ‫כ ב ל ל ו ן התוס' כ ל י ם והסנילי דרשביי ב ד ב ר י ר׳ יהודה‪ ,‬ובירוש׳ שבועות צ־ל‪ :‬כלי ח ר ם ‪,‬‬ ‫‪ .‬כ ל י ח ר ם <כלים פכינ מיה( ומצודה'‪ . ,‬כ ל י נםא׳ )ישעיה ייח בי(‪.‬‬ ‫‪ 3‬ג ‪3‬‬ ‫ע‬ ‫‪N‬‬ ‫אפשטיין‬ ‫‪.‬העשוי ל ש כ י ב ה וכו׳ ״ ‪ -‬ב כ ל י ם פ ״ כ מ ׳ ו ) ו כ ו ל ה משנת י ה ו ד ה ר ׳ ה י א ‪ ,‬תרבייז‬ ‫כ ל ה ר א ו י ל י ט מ א ט מ א מ ת א ע י פ שאינו‬ ‫שט״ו‪ (10 ,‬ו ב פ כ ״ ז ם ׳ ט ‪ ,‬וננעים פי״א מ י ׳ א ‪:‬‬ ‫ר א ו י ל י ט מ א מ ד ר ס וכו׳ כגון ק ל ע ש ל ט פ י נ ה‬ ‫‪ .‬ו ש ל צורות״ ו ׳ ‪ -‬תום׳‬ ‫ווילון;‬ ‫כ ו‬ ‫ב״מ פ ״ א י״א )ידוש׳ ניטין פ י נ ‪ ,‬מ ׳ ד ר ע ״ ד ( ‪ :‬ע ש ה ל י שני ס ד י נ י ן א ח ד ל צ ו ר ו ת ו א ח ד‬ ‫ל א ו ה ל י ן ה ר י א ל ו טמאין ע ד ש ע ה שיפריש ור׳ שמעון מ ט ה ר ע ד ש ע ה שיפריש‪.‬‬ ‫ו ה ח ו ל ק ו ח‬ ‫הן‪,‬‬ ‫ח ו ץ מ ט ט ״ ו ופט״ז‬ ‫מ־נ‪ ,‬ם ׳ ט ‪ ,‬םי־ב׳‬ ‫ש כ ב ר דננו ב ה ן ‪:‬‬ ‫מ י ״ ד ומי״ז‪.‬‬ ‫‪ (1‬מ״נ‪ :‬ש ל ש ע ר י ב ו ת ה ן ‪ ,‬ע ר י ב ה משני ל ו נ ו ע ד ת ש ע ה ק ב י ן ש נ ס ד ק ה ט מ א ה‬ ‫מ ד ר ס ‪ ,‬שלימה ט מ א ה ט מ א מח‪,‬‬ ‫‪ .‬ע ר י ב ה מ ב ׳ לוג"‬ ‫שנסדקה‬ ‫ו ה ב א ה‬ ‫ב מ ד ה‬ ‫ו כ ו י ‪ -‬כ ל י ם פ״כ מ״ב‪:‬‬ ‫ט מ א ה מ ד ר ס ‪ ,‬ה נ י ח ה בגשמים ו נ ת פ‬ ‫ב ת ו ס ׳ ב ״ מ פי״א א ׳ ‪ -‬ב ׳ ב ש ם ר ׳‬ ‫יוסי(;‬ ‫טהורה מכלום‪.‬‬ ‫ע ר י ב ה מב׳ לונ ו ע ד תשעה קבי!‬ ‫ח ה‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ן כ ו‬ ‫ת‬ ‫׳‬ ‫מ ס י פ א שנויה‬ ‫י ד י ם פ ״ ד מ ״ א ‪ :‬ב ו ב י ו ם נמנו ו ג מ ר ו וכי׳‬ ‫ש ר ״ ע א ו מ ר וכוי‪.‬‬ ‫‪ .‬ו ה ב א ה ב מ ד ה " וכו׳ ‪ -‬כ ר ׳‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫עריבת ב ע ל הבית‬ ‫ב כ ל י ם פטיו ם״א‪:‬‬ ‫וכוי‪ ,‬ו ל א כ ר ׳ מ א י ר ‪.‬‬ ‫‪ (2‬מ ״ ט ‪ :‬ש ל ש מ ש פ ל ו ת הן‪ ,‬ש ל ז ב ל ט מ א ה מ ד ר ס ‪ ,‬ש ל ת ב ן ט מ א ה ט מ א מ ת ׳‬ ‫והפוחלץ‬ ‫) ‪ .‬ו ה פ ו ח ל ץ " ( ש ל נ מ ל י ם ט ה ו ר מ כ ל ו ם )ירוש׳ ח נ י נ ה ס ו ף פ״נ‪ ,‬ע ״ ט סע״ד>•‬ ‫בפי״ט‬ ‫ש נ פ ח ת ה‬ ‫ר׳‬ ‫מ״י‪:‬‬ ‫משפלת‬ ‫‪.‬משפלת"‬ ‫)סתם‬ ‫ז ב ל היא‪,‬‬ ‫של‬ ‫מ"‬ ‫ש ב י ע י ת פ״נ‬ ‫ב (‬ ‫מ ל ק ב ל ד מ ו נ י ם ) ש כ ל כ ל י ב ע ל י ב ת י ם ש י ע ו ר ן ב ר מ ו נ י ם ‪ ,‬פי״ז מ״א(‬ ‫מאיר מטמא‬ ‫)‪.‬סדרם"( וחכמים מ ט ה ר י ם מ‬ ‫פ נ‬ ‫י‬ ‫ש ב ט‬ ‫‪>7‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫יק‬ ‫ר‬ ‫ן כ ו‬ ‫׳‬ ‫<ועי׳ ח ו ס י‬ ‫ב ״ מ פ י ו ט ׳ ור״ש ש ם ( ‪ .‬א ב ל ב א ה ל ו ת פ ״ ח מ ״ ד שנינו‪ :‬א ל ו ח ו צ צ י ן ו ל א מ ב י א י ן ו כ י‬ ‫ו ה מ ש פ ל ו ת ;‬ ‫א״כ‬ ‫מ ש פ ל ו ת אינן‬ ‫המקב^‬ ‫מקבלות טומאה כ ל ל ‪ ,‬שכל ד ב ר‬ ‫ט ו מ א ה אינו ח ו צ ץ ‪ .‬ו כ ן בס״ז ח ו ק ח )ס״ז ב ה ו ׳ ש ל י ‪ ,‬ת ר ב י ץ ש ־ א ם ׳ א ‪:(24 ,‬‬ ‫י ם נ פ ה ) כ ל י ם פ ט י ו ס״נ‪ :‬ו ש ל ב ע ה ״ ב ט ה ו ר ( וכו׳ ו ה פ ו ח ל ץ‬ ‫)פכ״נ מ י ה ב י ן ‪.‬הטמאין"( ו מ י ת ו ח י ס י ט ה‬ ‫‪.‬משפלות״‬ ‫ו‪.‬פוחלין״‬ ‫טהורים‪.‬‬ ‫ריבה‬ ‫)‪.‬והפוחלץ"( ו ה פ ל צ ו ר‬ ‫ו ה ם ש פ ל ו ת שהן ח ו צ צ י ם וכוי; א״כ‬ ‫ו א ו ל ם ב ת ו ס ׳ ב ״ מ פ״ו ו׳ שנינו ל ה י פ ך ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הס ^‬ ‫) ‪ .‬מ ש פ ל ת ״ ‪ ,‬כ מ ו ‪ .‬ה ס ל ״ ב ש ק ל י ם פ י ח מ״ב‪ . ,‬ס ל ו ומנריפו" ב י ר ו ש ׳ ש ב י ע י ת פ״נ‪ ,‬ל י ד‬ ‫ע״ג( ו ה פ ח ל י ן ש ל ג מ ל י ם ו פ י פ י א ר ו ת )עי׳ כ ל י ם פי״ז מ י ג ( שעשאן מ ת ח י ל ת ן מ ק ב ל י ן‬ ‫רמונין טמאין‪ ,‬ו פ פ י א ר ו ת ש ל א עשאן מ ת ח י ל ת ן מ ק ב ל י ן רמוגין‬ ‫ט ה ו ר י ן‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫כ ר ׳ יהושע בפי״ז מ״א‪.‬‬ ‫‪ (3‬מ י י ב ‪:‬‬ ‫ש ל ש ה ע ו ר ו ת הן‪ ,‬ה ע ש ו י ל ש ט י ח ט מ א מ ד ר ס ‪,‬‬ ‫לתכריך הכלים טמא‬ ‫ט מ א מ ת ושל ר צ ו ע ו ת )‪0‬של«י ס נ ד ל י ם ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ‪.‬‬ ‫‪.‬לשטיח" ‪ -‬כ ל י ם פ כ ״ ו מ י ה ‪ :‬א ל ו ע ו ר ו ת ט מ א י ן ס ד ר ם ‪ ,‬ע ו ר ש ח ש ב ע ל י ו ל ש ט י ח ;‬ ‫‪.‬לתכריך‬ ‫ה כ ל י ם " ‪ -‬ש ם פיו‪:‬‬ ‫ע ב כסות ותכריך‬ ‫כ ס ו ת‬ ‫‪ !6‬של‪ ,‬כיה בתפסיר א ל פ א ט אלסשנה‪ ,‬כיי הרכבי ‪ ,32E‬כאן‪.‬‬ ‫ס ד ר ס‪,‬‬ ‫ע ב ארגמן‬ ‫ז‬ ‫)‪1‬‬ ‫כלים פ ר ק כ־ד‬ ‫א ר ג מ ן בש״א‬ ‫ותכריך‬ ‫שטמא‬ ‫כל‬ ‫מדרס‪.‬‬ ‫מ ד ר ס ובה״א ט מ א מ ת ; א״כ‬ ‫ע ו ר שעשאו ל ת כ ר י ך א פ י ל ו‬ ‫א מ ר ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ יוסי ל א נ ח ל ק ו ב״ש וב״ה ע ל ע ו ב י א ת מ ן‬ ‫א ר ג מ ן שהן ט מ א י ן‬ ‫מטמאין‬ ‫ב ‪ .‬ת כ ר י ך כסות״ מודים ביה‬ ‫א ב ל ב ת ו ס ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ ״ ד ט ׳ שנינו‪:‬‬ ‫שהוא טמא‪.‬‬ ‫ותכריך‬ ‫עא‬ ‫וב״ה מ ט ה ר י ן‬ ‫על‬ ‫מה נחלקו‬ ‫)‪.‬ממדרס"(‪.‬‬ ‫על‬ ‫כ ס ו ת ו ת כ ר י ך כ ס ו ת שב״ש‬ ‫עובי‬ ‫א ״ כ פ כ ״ ד מי״ב ש ל א כ ס ת ם פ כ ״ ו מ״ו‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫כתוס׳‪.‬‬ ‫‪.‬ושל ר צ ו ע ו ת של‬ ‫ס פ ר א וכר׳‬ ‫כסתם‬ ‫ס נ ד ל י ם ״ ‪ -‬א ף זו ש ל א כ ‪ .‬ח כ מ י ם " ב מ ש נ ת ג ו ס ו ף פ כ ־ ו ‪ ,‬א ל א‬ ‫יהודה;‬ ‫ש כ ך שנינו ב ס ת ם ס פ ר א )ר׳ י ה ו ד ה ( שמיני פ ר ש ה‬ ‫י" י״א‪ ,‬ב כ י ״ ר ו ק ט ע א ״ פ ‪ ,>1 58‬ו ר א ב ״ ד ו י ל ק ו ט ומה״ג ‪ 229‬ו ד ״ ת ‪:‬‬ ‫אוציא וכו׳ ו ל א אוציא ע ו ר ו ת‬ ‫ת״ל‬ ‫ר צ ו ע ו ת‬ ‫כ ל י י צ א ו ר צ ו ע ו ת ס נ ד ל י ם שאינן כ ל י ‪.‬‬ ‫הנוסחאות‪:‬‬ ‫שנעשו ב ה ם מ ל א כ ה‬ ‫)ו(סנדלים‬ ‫ו כ ן ב ת ״ כ ת ז ר י ע נ נ ע י ם פי״ג י״א ב כ ל‬ ‫א ו צ י א וכו׳ ו ל א א ו צ י א ע ו ר ו ת ר צ ו ע ו ת ס נ ד ל י ם וכו׳ י צ א ו ע ו ר ו ת ר צ ו ע ו ת‬ ‫ס נ ד ל י ם שאינן כ ל י ם ‪.‬‬ ‫וזו מ ש נ ת ר ׳‬ ‫לרצועות‬ ‫כ ל י ם פ כ ״ ו מ״ט‪:‬‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫)ו( ל ס נ ד ל י ם ל!‬ ‫עור שהוא ט מ א ס ד ר ס וחשב עליו‬ ‫דברי ר׳‬ ‫כיון שנתן ב ו א ת ה א ז מ ל ט ה ו ר‬ ‫יהודה‬ ‫ו ח כ ״ א ע ד ש י מ ע ט נ ו פ ח ו ת מ ה ׳ ט פ ח י ם )שיעור ה ע ו ר ל ט ו מ א ה ‪ ,‬פכ״ז מ ״ ב ( ; ש ר צ ו ע ו ת‬ ‫שיש ב ה ן ל צ ר ף ה ׳ ט פ ח י ם ט מ א ו ת ל ח כ מ י ם ‪.‬‬ ‫מ י‬ ‫כ ל ה ר א ו י ל י ט מ א ט מ א מ ת וכו׳‬ ‫"א‪:‬‬ ‫ו כ ך שנינו כ ח כ ס י ם ב ס ת ם נגעים פי״א‬ ‫ו ר צ ו ע ו ת‬ ‫מ נ ע ל‬ ‫ז״א ש פ כ ״ ד מי״ב שלנו ה ו א א ף ה ו א ב ו ו ד א י מ ש נ ת ר ׳‬ ‫*> מ י ״ ד ‪:‬‬ ‫ו ס נ ד ל ‪.•8‬‬ ‫יהודה‪.‬‬ ‫ש ל ש מ ט פ ח ו ת הן‪ ,‬ש ל י ד י ם ט מ א מ ד ר ס ‪ ,‬ש ל ס פ ר י ן ) ‪ .‬ס פ ר י ם ״ ( ט מ א ה‬ ‫ט מ א מ ת ו ש ל ת כ ר י ך )ושל(‪ !9‬נ ב ל י ב נ י ל ו י ט ה ו ר ה מ כ ל ו ם ‪.‬‬ ‫‪.‬של‬ ‫ספרים‪,‬‬ ‫י ד י ם ‪ -‬ש ל ס פ ר י ם " ; ב ״ ש ל ס פ ר י ם ״ שגיגו בגגעים פי״א ש ם ‪:‬‬ ‫כמשנתנו‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫פכ״ח‬ ‫בכלים‬ ‫מטפחות‬ ‫מ ״ ד שניגו‪:‬‬ ‫מ צ ו י י ר ו ת ט ה ו ר ו ת ושאינן מ צ ו י י ר ו ת ט מ א ו ת ‪ ,‬ר״ג א ו מ ר‬ ‫ואמרו‬ ‫בתוס׳‬ ‫במטפחת‬ ‫שמעון‬ ‫כ ל י ם ב״ב ספ״ה ט׳‪:‬‬ ‫ספרים‬ ‫טהורות‪,‬‬ ‫) ‪ .‬ו כ ד ב ר י ו ״ ( אנו מ ו ד י ם‬ ‫) ‪ .‬מ ו ר י ם ״ ( ; א ״ כ ל ר ׳ יוסי ו ר ׳‬ ‫ו ל ע נ י ן כ ל א י ם שנינו‬ ‫מ ט פ ח ו ת ה י ד י ם ‪ ,‬מ ט פ ח ו ת ה ס פ ר י ם מ ט פ ח ו ת ה ס פ ג אין ב ה ן מ ש ו ם‬ ‫ר ׳ א ל י ע ז ר א ו ס ר ; זו מ ש נ ת ד״מ‪ ,‬ש ב ת ו ם ׳ כ ל א י ם פ ״ ה י״ז שניגו‪:‬‬ ‫ידים וכו׳ ר ׳ א ל י ע ז ר א ו ס ר‬ ‫מתיר‬ ‫ספרים‬ ‫ואלו‬ ‫וכו׳‬ ‫ו ח כ ס י ם‬ ‫בה״א‬ ‫ר ׳ יוסי ו ר ׳ שמעון א ו מ ר י ם נ ר א י ן ד ב ר י דיג‬ ‫כ ל מ ט פ ח ו ת ס פ ר י ם טהורות‪ ,‬ש ל א כמשנתנו ב פ כ ״ ד ‪.‬‬ ‫ב כ ל א י ם פ י ט מ״ג‪:‬‬ ‫כלאים‬ ‫ובדבריו‬ ‫אלו‬ ‫ומטפחות של‬ ‫ד ב ר י‬ ‫א ו ס ר י ן‬ ‫ר׳‬ ‫מ א י ר‬ ‫)ירוש׳ שם‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫ל ״ ב ע״א‪:‬‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫מטפחות‬ ‫אומר ר׳ אליעזר‬ ‫א י ת תניי תני ו מ ח ל י ף ( ‪.‬‬ ‫ז‬ ‫! לסנדלים‪ ,‬כיי קי‪ :‬הסנדלים‪ ,‬ואות ה כתוב על הנרד והיה כתוב תחילה ‪.‬לסנדלים'‪,‬‬ ‫וכן היה נוסח ה ר א ב י ד )עיי פי׳ הראביד תיכ שמיני שם(‪.‬‬ ‫‪ 18‬ודחוקי פשרות של המפרשים הם ‪.‬תירוצים*‪.‬‬ ‫‪ 19‬ליתא ברוב כייי וראשונים )חוץ מפי׳ הרים‪ ,‬עי׳ תוייט(‪ ,‬וכו בירוש׳ כלאים פיט‪ ,‬ליב‬ ‫עיא‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫]ח[‬ ‫אפשטיין‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ד ׳ י ה ו ד ה מ ט פ ח ת י ד י ם ו מ ט פ ח ת ס פ ר י ם יש ב ה ן מ ש ו ם כ ל א י ם ‪ ,‬ודין ט ו מ א ה כ ד )‬ ‫כ ל א י ם )עי׳ ידוש׳ ש ם ( ‪.‬‬ ‫ו ל ״ מ ט פ ח ו ת י ד י ם ' א מ ר ו ע ל יוסי ב ן י ו ע ז ר ויוחנן ב ן נ ו ד נ ד א‬ ‫מ ט פ ח ת ו‬ ‫‪.‬והיתה‬ ‫מ ד ר ס לקודש״‪ ,‬א ו ‪ .‬מ ד ר ס ל ח ט א ת ‪/‬‬ ‫ו א ף ה ס י פ א ‪ .‬ו ש ל ת כ ר י ך נ ב ל י ב נ י לויי ‪ -‬מ ש נ ת ר ׳‬ ‫ב ה שנויה ב ת ו ם ׳ ב ״ מ פ ״ ה ט ׳ ‪,‬‬ ‫ר׳ יהודה״־‪:‬‬ ‫נבלין‪. ,‬תיק״ ש ל‬ ‫ת י ק‬ ‫ר ׳‬ ‫י ה ו ד ה היא‪ ,‬שכן כיוצא‬ ‫ב פ י ס ק א ) ל מ ן ה׳ז ו ע ד‬ ‫מ ט פ ח ו ת בני לוי ט ה ו ר ו ת ‪.‬‬ ‫זה ה כ ל ל א מ ר‬ ‫)חנינה פ ־ ב ט '‬ ‫ז (‬ ‫ע ץ‬ ‫ולא‬ ‫יוסי‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ש מ ל ה משני[‬ ‫ב כ ל ל ה״ >‬ ‫ט‬ ‫ו א ו ל ם ב כ ל י ם פט״ז מ־ז שנינו ב י ן ה ט ה ו ר י ם‬ ‫ו כ ו ל ה משנת ר׳ י ו ם‬ ‫‪.‬תכריך״ ‪. -‬מטפחות׳‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: ,‬‬ ‫א ף מייד ה י א איפוא כ ו ל ה משנת ר ׳ יהודה‪.‬‬ ‫‪>s‬‬ ‫המשנה האחרונה‪,‬‬ ‫בנינוד ל ס ת ם כ ל י ם כולו‪,‬‬ ‫מי־ז‪ :‬ש ל ש‬ ‫מ‬ ‫י״‬ ‫ז >‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ו א י נ ה ר ׳ יוסי‪.‬‬ ‫ק ו פ ו ח הן‪,‬‬ ‫מהוהה‬ ‫שטלייה ע ל‬ ‫)‪.‬בלויה״(‬ ‫טמאה"( ה ו ל כ י ן א ח ר ה ב ר י ה ) ‪ .‬ו ט ה ו ר ה ־ ( ‪ ,‬ק ט נ ה‬ ‫עודפת"(‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫א ב‬ ‫‪1,‬‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ה‬ ‫יא‬ ‫עומדת‬ ‫הולכין א ח ר הנדולה‬ ‫הבריה‬ ‫)‪.‬והמהוהי׳‬ ‫)‪.‬טמאה״( ע ל ה נ ד ו ל ה )‪.‬והפנימית‬ ‫) ‪ ,‬ה פ נ י מ י ת ״ ( ‪ ,‬ה י ו שוות ה ו ל כ י ן א ח ר ה פ נ י מ י ת ) ‪ .‬ו א ס‬ ‫ה פ נ י מ י ת ט ה ו ר ה טהור" ר א ב ״ ד ב ה ש מ ת ( ‪.‬‬ ‫ואחריה‪:‬‬ ‫ר׳‬ ‫שמעון‬ ‫)‪.‬טמאה של‬ ‫א ו מ ר כ ף מאזנים‬ ‫מתכת״(‬ ‫שטלייד‬ ‫ע ל ש ו ל י ה מ י ח ם מ ב פ נ י ם ט מ א מ ב ח ו ץ ט ה ו ר וכוי‪.‬‬ ‫כ ל ס ת ם מי״ז זו ח ו ל ק ת ע ל משניות ש ל ס ת ם כ ל י ם ; ש כ ן ב פ כ ־ ו מ ״ ב שנינו‪:‬‬ ‫כ י ס ש ל ש נ צ ו ת וכו׳ ט ל ה ע ל י ו א ת ה מ ט ל ת‬ ‫)‪.‬מטלת‬ ‫טמאה״(‬ ‫כ י ס ל ת ו ך כ י ס שנטמא א ח ד מ ה ן ב מ ש ק ה ל א נטמא חבירו‪.‬‬ ‫מ ל מ ט ן טמא׳‬ ‫ושנינו ב ת ו ס ׳ ב ״ ב פ ״ ר‬ ‫ב ׳ ‪ :‬ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ב ז מ ן שהיו שניהן ש ו י ן א ב ל א ם ה י ה ח י צ ו ן ע ו ד ף ע ל‬ ‫ה פ נ י מ י )נו׳ ה ד פ ו ס י ם ור״ש ו ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ועי׳ מ״ש( נ ט מ א ה פ נ י מ י נ ט מ א ה ח י צ ו ן נ ט מ א‬ ‫ה ח י צ ו ן ל א נ ט מ א ה פ נ י מ י ‪ ,‬ב ד י א ב מ ש ק ה א ב ל ב ש ר ץ שניהן שוין ) ‪ .‬נ ט מ א א ח ד נ ט מ א‬ ‫הכירו״(‪.‬‬ ‫ו מ ה שנינו ב פ ״ ב מ״ז‬ ‫קערות‬ ‫)תוס׳ ב ־ ק פ ״ ב ז ׳ ( ‪:‬‬ ‫ט ב ל א ) ‪ .‬ש ל ח ר ס ״ ( שהיא מלארי‬ ‫) ‪ .‬מ ג ו ר ו ת מגורות״( נ ט מ א ה א ח ת מ ה ם ב ש ר ץ ל א נ ט מ א ו כ ו ל ם‬ ‫שו י ם ״ (‬ ‫א ם יש ל ה ל ז ב י ז‬ ‫ע ו ד ף‬ ‫)‪.‬מפני שהם‬ ‫נ ט מ א ה א ח ת מ ה ן גטמאו כ ו ל ן ו כ ר ‪,‬‬ ‫בית‬ ‫ת ב ל י ן ש ל ע ץ ) ‪ .‬ע ש ו י מ נ ו ר ו ת מגורות״‪ ,‬ת ו ס ׳ ש ם ‪ ,‬ואין ל ה ל ז ב י ז ע ו ד ף ( ש נ ט מ א א ח ד‬ ‫מהם‬ ‫ב מ ש ק ה‬ ‫ל א נטמא חבירו ) א ב ל בשרץ נטמא א ח ד מ ה ם נטמא חבירי׳‬ ‫ש כ ל י ע ץ מ ק ב ל ט ו מ א ה מ נ ב ו ( וכו׳‬ ‫)וסיפא ב ש ם ר י ב ׳ נ ‪ -‬מ ש נ ת ר׳‬ ‫יוסי‬ ‫תוס׳ שם(‪.‬‬ ‫‪ 20‬כטו ‪ .‬כ ל החתיכות טמאות וחתיכת אלתית טהורה׳‪ ,‬שהיא ר׳ יהודה במכשירין פיו‬ ‫ואחריו‪ :‬כ ל הסשקין טפאין וכוי‪ ,‬שהיא כר׳ יהודה בתוס׳ טהרות פיה י׳ )פסח׳ טיז א'‬ ‫ייז בי(‪ :‬ל כ ל טסא‪ ,‬ולא כר׳ יוסי שם‪ .‬א ב ל ע ל כ ל פיסקא זו ו ע ל כלים פטיו ס־ו ה ס ק ב‬ ‫בסקום א ח ר בעיה‪.‬‬ ‫היא׳‬ ‫‪N‬‬ ‫כלים פרק כ־ד‬ ‫ו כ ך שנינו ב פ ״ י מ ״ ד ‪:‬‬ ‫בעליונה‬ ‫עג‬ ‫ל פ ס י ן ) ‪ .‬ש ל ח ר ס " ( זו ב ת ו ך זו ו ש פ ת ו ת י ה ן‬ ‫שוות‬ ‫) ‪ .‬ה פ נ י מ י ת ״ ( א ו ב ת ח ת ו נ ה ה י א ט מ א ה ו כ ו ל ן ט ה ו ר ו ת ‪ ,‬היו ) ‪ .‬נ ק ו ב י ם ״ ( ב כ ו נ ס‬ ‫מ ש ק ה ה ש ר ץ ב ע ל י ו נ ה כ ו ל ן ט מ א ו ת )מעין ד ב ר י ר א ב ״ צ ב ת ו ס ׳ ב ״ ב ס פ ״ ב ‪:‬‬ ‫מבפנים‬ ‫והט‬ ‫השרץ‬ ‫בין‬ ‫ובין‬ ‫נ ק ו ב‬ ‫נ ק ו ב‬ ‫שאינו‬ ‫כ ף וכו׳‬ ‫ט מ א מ ב ח ו ץ נ ק ו ב ט מ א וכוי‪,‬‬ ‫ב ע י ק ר ם כ ד ב ר י ר״ש ש ב מ ש נ ת נ ו ( ‪ ,‬ב ת ח ת ו נ ה ה י א ט מ א ה ו כ ו ל ן ט ה ו ר ו ת )‪.‬שאין‬ ‫נכנסת‬ ‫הטומאה‬ ‫)‪.‬החיצונה"(‬ ‫דרך‬ ‫עודפת‬ ‫שוליו"(‪,‬‬ ‫היא‬ ‫השרץ‬ ‫והתחתונה‬ ‫בעליונה‬ ‫טמאה‬ ‫)‪.‬ואינם‬ ‫)‪.‬אבל‬ ‫נקובים״(‬ ‫פנימית‬ ‫עודפת‬ ‫והתחתונה‬ ‫היא‬ ‫טמאה‬ ‫וחיצונה טהורה"( וכו׳‪.‬‬ ‫א ף פ כ ״ ד מי״ז א י נ ה א י פ ו א מ ש נ ת ר ׳ יוסי כ ס ת ם ר ו ב כ ל י ם ‪ ,‬א ל א ו ו ד א י מ ש נ ת ר ׳‬ ‫יהודה‪.‬‬ ‫ו א ף פ כ ״ ד מיה ח ו ל ק ת ע ל תוס׳ כ ל י ם ‪ ,‬ו א ף היא כ נ ר א ה משנת ר ׳ יהודה‪.‬‬ ‫שלשה‬ ‫ס״ה‪:‬‬ ‫חרכוסיף‬ ‫‪2‬‬ ‫של ספרין‬ ‫הן‪,‬‬ ‫)‪.‬ספרים״‪(22‬‬ ‫מדרס‪,‬‬ ‫טמא‬ ‫שאוכלין‬ ‫ע ל י ו ט מ א ט מ א מ ת ושל זיתים ט ה ו ר מ כ ל ו ם ‪.‬‬ ‫‪.‬תרכוס'‬ ‫ו״של‬ ‫ה ו א ‪,tcrgus‬‬ ‫ע ו ר שמשמש‬ ‫עור‪,‬‬ ‫ס פ ר י ך ה ו א כ פ י ר ו ש הגאונים‬ ‫״ללפף‬ ‫ב ו איגרות"‪ ,‬א ו ‪ .‬ס פ ר י ם ־‬ ‫‪.‬של ס?רים־‬ ‫יעי׳‬ ‫) ‪ .‬ס פ ר י ך גם ב מ י ״ ד ( ‪,‬‬ ‫א ל א ש ‪ .‬ת ר כ ו ס " זה משמש א ף כ ע י ן ‪.‬שלחן״‬ ‫שמניחין ע ל י ו ס פ ר י ם ונשענין ע ל י ו ; שעושין ל ו ע ץ מ פ ו צ ל‬ ‫להלן(‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫)‪.‬אלכתב״>‪ ;23‬שהרי ע ו ר העשוי ‪ .‬ל ת כ ר י ך " ט מ א‬ ‫ט מ א מ ח )מי״ב‪ ,‬עי׳ ל ע י ל ( ו ל א מ ד ר ס ‪.‬‬ ‫ועמוד‪,‬‬ ‫כעין‬ ‫‪,‬שלחן" מ ן ‪ ,‬ש ל ח ״‬ ‫)‪.‬עור"(‪.‬‬ ‫לא‬ ‫‪ .‬ד י ו ק ר ן ‪ , ( \ 0‬ועליו שוטחים א ת ‪.‬העור״‪.‬‬ ‫‪ .‬כ מ י ן שרתוע"‬ ‫ת ר כ ו ס ש ל ס פ ר י ם נשענים‬ ‫ע ל י ו ו ט מ א מ ד ר ס ‪ ,‬וזה ש א ו כ ל י ם ע ל י ו שאין נשענים ע ל י ו ט מ א ט מ א מ ח ‪.‬‬ ‫א ב ל ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ״א י״ב שנינו‪:‬‬ ‫להיות א ו כ ל עליו‬ ‫ט ה ו ר‬ ‫עשה לו עץ‬ ‫ט ר ק ו ש שעשה ל ו עץ‬ ‫ר ח ב‬ ‫ל צ ר כ י ו‬ ‫כמין‬ ‫טמא‪.‬‬ ‫ש ר ת ו ע‬ ‫‪.‬להיות אוכל‬ ‫‪2‬‬ ‫עליו" ל ת ו ם ׳ ‪ .‬ט ה ו ר ־ ‪ ,‬א ע ־ פ ש ה ו א משמש א ת ה כ ל י ם כ ש ו ל ח ף •‬ ‫ובתוס׳‬ ‫טו־כוס>‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫בשולחן‬ ‫ב ״ ב פ״ג ג׳‬ ‫)בהקבלה‬ ‫ל כ ל י ם פ כ ־ ה מ״א( שנינו‪:‬‬ ‫טרכש‬ ‫)בר״ש ש ם ‪:‬‬ ‫ח ל ק ו ט ב ל ה ח ל ק ה ש נ פ ל ו מ ש ק י ן ע ל מ ק צ ת ו וכו׳ ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ר ׳‬ ‫א ו מ ר נ פ ל ו ע ל ת ו כ ו כ ו ל ו ט מ א וכו׳ ) כ מ ו ב מ ח ל ו ק ת ר ״ מ ו ר ׳ י ה ו ד ה שם‬ ‫וטבלה(‪ ,‬ואחריו‬ ‫)ד׳(‪:‬‬ ‫ש ל ח ן ש נ פ ל ו מ ש ק י ן ע ל מ ק צ ת ו וכו׳‬ ‫)סוף ד ב ר י‬ ‫ר׳ יהודה הם(‪.‬‬ ‫י* תרכוסין‪ ,‬ד־ר‪ .‬לו ופרםא וקויפטן ופיה־ג וקטע אלפאט )היוצא בנ־ק סיו> וערוך ורסבים‬ ‫כלים פכיז ה׳ ידיו‪ :‬תרכושין>‪.‬‬ ‫ק׳ ופי מנוקד‪ :‬ס ^ ך י ן )‪•??.‬ריסי(‪ ,‬וכך פירשוהו הרים ועוד‪.‬‬ ‫‪ 23‬פיה־נ‪ :85 ,‬כפין עור שיש לחפות בו ה א י נ ר ו ת ושמו דורג וכוי <עיי ב ה ע ר ו ת ( ‪:‬‬ ‫יכן כנליון כיי פ׳‪ :‬עור עשוי ל ל פ ף אינרות; קטע א ל פ א ט ‪ :‬תרכוסים דרנ אלדי ילף פיה‬ ‫א ל כ ת ב‪ .‬ערוך‪ :‬פי' ענין ארנז הן מן עץ וייא מן עור הם‪.‬‬ ‫‪ 24‬ה כ ל ל של ר׳ יהודה בתום׳ כלים ביפ פיו ז״‪ :‬העשוי לשמש את האדם ואת משפשי‬ ‫האדם כגון השלחן וכו׳ טטאין‪ ,‬לא נאפר כפשוטו אלא לענין כלי ע ץ )שהושוו לשק>‪ ,‬כמו‬ ‫מיוצא פ ת י כ שמיני פרשה ו׳ ד׳ <ועי׳ רסבים בפיהיט ל כ ל י ם פטיז פיזז‪ ,‬ולא לכלי עור‪.‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫עד‬ ‫]י[‬ ‫אפשטיין‬ ‫אף‬ ‫ותוך‪.‬‬ ‫‪ .‬ט ר כ ו ס ׳ מ ש מ ש כ מ ו ש ו ל ח ן ו ט ב ל ה ויש ל ו ל ד ׳‬ ‫כאן‬ ‫ם‬ ‫י ה ו ד ה דין א ח ו ר‬ ‫ו ל ש י ט ת ר ׳ י ה ו ד ה זו ט ר כ ו ס ש א ו כ ל י ן ע ל י ו ט מ א ט מ א מ ת כ ש ו ל ח ן ‪.‬‬ ‫א ף מ ׳ ה כ נ ר א ה משנת ר׳‬ ‫היא‪.‬‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫פכי ׳ ד ח ל ו ק א י פ ו א ע ל ס ת ם כ ל י ם ב כ ל ל ‪ ,‬ו ב כ מ ה ס ה ם ח ו ל ק ע ל י י י ט‬ ‫‪.‬‬ ‫רוב סתם‬ ‫ר ׳ יוסי ב פ י ר ו ש‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫ו כ ע ד ו מ פ ו ר ש ו ת כ מ ה משניות ש ב פ כ ״ ד ב ש ם ר ׳‬ ‫ב‬ ‫עצמו ובמקומוח אחרים‪.‬‬ ‫קרוב‬ ‫ש כ ל‬ ‫איפוא‬ ‫פ ר ק‬ ‫הוא‬ ‫כ י ד‬ ‫ר׳‬ ‫מ ש נ ת‬ ‫ש‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫ע נ ה‬ ‫כאן פ ר ק של ספורות‪.‬‬ ‫כ מ ו ש י ו צ א מ ן מי״א‪:‬‬ ‫ואולם‬ ‫כ ש י ע ו ר‬ ‫המקבלים‬ ‫)כשיעור ה מ פ ו ר ש ב פ י כ‬ ‫מ ״ א ( ומי״ב ומי־נ )עי׳ ל ע י ל ( ו ע ו ד ‪ ,‬נ ר א ה ש כ מ ה מ ה ל כ ו ת א ל ו נשנו א ף ב מ ק ו ם א ח ר ׳‬ ‫ל פ י ס ד ר ו ש ל א ו ת ו ת נ א )ר׳ י ה ו ד ה ( ‪.‬‬ ‫במקומם‪,‬‬ ‫עשה נם ר׳‬ ‫וכך‬ ‫המקבילות‬ ‫מיט‪,‬‬ ‫יוסי‬ ‫בשורת‬ ‫ל פ כ י ד מ י ח ‪ ,‬פ ט י ו ומטיז‪ ,‬ושנויות‬ ‫ואף כ מ ה משאר השורות של‬ ‫בעיקרן‬ ‫פכיד‬ ‫ב ח ל ק ן ב פ י י ח מיג‪,‬‬ ‫)מ״נ‪-‬מ׳ד‪ ,‬מ״ו‪-‬מיז‪,‬‬ ‫פ כ ״ ו מיג ו פ כ י ח‬ ‫מ י ׳ א ‪ -‬מ י ״ ד ( שנויות‬ ‫נ ר א ה ש כ ך ה י ה ל פ נ י ת ל מ י ד י ר ׳ ע א ל ו ב ‪ .‬מ ש נ ה ה ר א ש ו נ ה * ש ל פ נ י ה ם ־־‬ ‫של ספורות‪.‬‬ ‫שבפכ״ד‬ ‫ע ל זה מ ר א ה‬ ‫מי׳ב‪ ,‬ו‪.‬של מ ל ב נ י‬ ‫בני‬ ‫‪.‬תכריך נבלי‬ ‫לוי׳‬ ‫מ ו כ י ח ו ת ע ל שרידים ש ל משנה מזמן ה ב י ת ‪.‬‬ ‫כל‬ ‫שבתוס׳‬ ‫ב כ ל י ם ב מ ק ו מ ם )עי׳ ל ע י ל ( ‪.‬‬ ‫על־כן‬ ‫פרק‬ ‫ה ס פ ו ר ו ת שלו‬ ‫ביב‬ ‫פיב‬ ‫ט׳‪-‬ייב׳‬ ‫בני‬ ‫לויי‬ ‫במשנת ר׳ יהודר‬ ‫ב מ ש נ ת ר ׳ יוסי ש ב ת ו ם ׳ ב ״ ב שם‪ ,‬ש ה ן‬ ‫ועל פי ארכיטיפוס זה ס י ד ר ו א ף הם׳‬ ‫א ח ד ל פ י שיטתו ו ק ב ל ת ו ‪ ,‬א ת משנת ה ס פ ו ר ו ת ‪.‬‬ ‫ו ו ד א י שהיו כ א ן ע ו ד כ ס ה ס פ ו ר ו ת מ מ י ן ז ה ב מ ש נ י ו ת ש ל ח כ מ י ם א ח ר י ם ‪ ,‬ו ש ר י ד י ם‬ ‫כ א ל ו נשארו ע ו ד ‪:‬‬ ‫ב ש ב ת ס ׳ ו א׳‬ ‫תנא‬ ‫ז ה שנה‬ ‫בכלים‪:‬‬ ‫מיד‬ ‫ק ט ע של‬ ‫בוודאי‪:‬‬ ‫ברייתא‪:‬‬ ‫שלשה‬ ‫מ ק ל של זקנים‬ ‫מ ק ל ו ה‬ ‫הם‪.‬‬ ‫ט ה ו ר‬ ‫וישנם‬ ‫מ כ ל ו ם ‪:‬‬ ‫כ מ ה מינים ש ל‬ ‫שכן‬ ‫מקלות‬ ‫פ י י א מיו ו פ י ״ ד מ ׳ ב ) ב ש ל מ ת כ ת ( ‪ ,‬פי״ז מט״ז )בשיש ל ו ב י ת ק י ב ו ל ( ו פ ט י י‬ ‫)מקל הבלשין(‪.‬‬ ‫והאחרון ש ל ש ו ר ת ה ש ל ש ה ה י ה ‪ .‬מ ק ל ש ל זקנים׳‪.‬‬ ‫ו א ף ב י צ ה פ ׳ ב מ ׳ ט ‪ -‬מ ׳ י )עי׳ ל ע י ל ( ל ק ו ח ו ת ב ו ו ד א י מ ש ו ר ת כ ל י ם ש ל ר ׳ מ א י ר ׳‬ ‫א ל א שזו יש ל ה צ ו ר ה א ח ר ח ש ל ש ו ר ו ח ‪ ,‬א ע ׳ פ שנם ה י א ק ש ו ר ה ב ‪ .‬ש ל ש ה ״ ‪.‬‬ ‫ב מ ר ח ש ו ן חש״ד‪.‬‬ ‫משנתו של יצחק אלבלג‬ ‫מאת‬ ‫יוליום נ ו ט מ ן‬ ‫א ל ב ל ג ה ו א ידוע כ א ח ד מן ה פ י ל ו ס ו פ י ם היהודיים‪ ,‬שהפיצו א ת דעותיו‬ ‫יצחק‬ ‫ש ל א ב ן ר ש ד ב ע ו ל ם ה י ה ו ד י ‪ ,‬ושמו ב מ ק ו ם ה א ר י ס ט ו ט ל י ס ם ה מ ת ו ן ש ל ה ר מ ב ״ ם א ת‬ ‫האריסטוטליסם‬ ‫הקיצוני ש ל ב ן ד ו ר ו ה ע ר ב י ‪ ,‬וכסו כ ן ידוע הוא‪ ,‬שהכניס ל ע ו ל ם‬ ‫ה י ה ו ד י א ת ה ת ו ר ה ש ל ה א מ ת ה כ פ ו ל ה ‪ ,‬שנוצרה בזמנו בחוני ה א ב ר ו א י ס ט י ם הנוצריים‪.‬‬ ‫א ב ל ה ח ו ק ר י ם ש ע ס ק ו ב ו ה ס ת פ ק ו ב ק ב י ע ת ה ע ו ב ד ו ת ה א ל ה ב צ ו ר ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ועדין‬ ‫אין ל נ ו ח ק י ר ה מ ד ו י ק ת ל א ע ל ת ל ו ת ו ב א ב ן ר ש ד ו ל א ע ל ד ע ת ו ע ל ה י ח ס בין‬ ‫התורה‬ ‫ובין ה פ י ל ו ס ו פ י ה ‪,‬‬ ‫המאמר‬ ‫הנוכחי היא מפני כ ך ל ה ר א ו ח בפרוטרוט באחו מ ר ה הוא תלוי באבן רשד‬ ‫ולבאר‬ ‫בדברים‬ ‫וביחוד‬ ‫בשאלה האחרונה ל א‬ ‫ירדו ל ס ו ף דעתו‪.‬‬ ‫א ת ד ע ת ו ע ל יחס ה ת ו ר ה לפילוטופיה יתר ביאור מאשר היה אפשר לי‬ ‫הקצרים שהקדשתי ל ו ב ס פ ר י ע ל הפילוסופיה של היהדותי‪.‬‬ ‫מן ההערות‪ ,‬שהוסיף א ל ב ל ג לתרגומו ה ע ב ר י של ה ס פ ר‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫אלגזאלי‪,‬‬ ‫כראשית‪,‬‬ ‫נ‬ ‫יתן‬ ‫‪ .‬ד ע ו ת הפילוסופים"‬ ‫פ ר ס ם שור שלש‪ ,‬ש ה ן מ ע י ן מ א מ ר י ם ש ל מ י ם ‪ ,‬א ת ה מ א מ ר ב מ ע ש ה ־‬ ‫ה מ א מ ר ב פ ו ע ל ה ט ו ב ו פ ו ע ל ה ר ע ו ה מ א מ ר ב ד ע ת עליו ן ‪.‬‬ ‫קטעים‬ ‫אלבלג‪.‬‬ ‫כונת‬ ‫כדי‬ ‫קצרים‬ ‫מן השאר הוא‬ ‫ו פ ר ס ו מ י ו גשארו ע ד ה י ו ם ה מ ק ו ר ה י ח י ד י ש ל י ד י ע ת ג ו‬ ‫להוכיח א ת תלותו‬ ‫באבן רשד אעבור‬ ‫ל פ י כ ך ע ל שלש‬ ‫על‬ ‫ההערות‬ ‫ה א ל ה זו א ח ר זו‪.‬‬ ‫א( המקיפה‬ ‫ו ה ח ש ו ב ה ביגיהן‪,‬‬ ‫המאמר על‬ ‫מעשה‬ ‫בראשית‪,‬‬ ‫מפרש‪-‬ואלבלג‬ ‫מ ר א ה בזה אמנות נ פ ל א ה בפרשנות הפילוסופית ‪ -‬א ת ה פ ר ק של התורה ע ל ב ר י א ח‬ ‫עיין ספרי‪•Die Philosophic des Judentums, p. 217-8 :‬‬ ‫הפרסומים של שור נמצאים בפחברות די‪ ,‬וי‪ ,‬ז' של ‪.‬החלוץ' שלו‪ .‬בינתים נ ד פ ס בדיסרטציה‬ ‫של ‪Heimann Auerbach, Albalag und seine Vbersetzung des Mafcdsid al-Gazzalts‬‬ ‫ה ח ל ק הראשון של החרנום של נזאלי יחד עם ההקדמה שכבר נדפסה עיי שור‪ .‬אעיפ שאוערבך‬ ‫השתמש בכתיי שלא היה בידי שור‪ ,‬הנוסח של ההקדמה הנמצא אצלו אינו עולה על זה של שור‪,‬‬ ‫והתרנום הנרמני של ההקדמה הוא מ ל א שניאות כרמון‪ .‬מהערותיו של אלבלנ אינו מוסיף כלום‬ ‫למה שנדפס עיי שור‪ .‬יהיה רצוי פאר‪ ,‬שנזכה פעם אם לא לתרגומו‪ ,‬עכיפ להערותיו של א ל ב ל נ‬ ‫כשלימותן‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עה‬ ‫עי‬ ‫‪4‬‬ ‫נוטמן‬ ‫וכן מ א מ ר י ם‬ ‫העולם‬ ‫לקוסמולוגיה‬ ‫תבון‬ ‫רבים של‬ ‫התלמוד‬ ‫! ־י‬ ‫והמדרשים ע ל‬ ‫האריםטוטלית‪ ,‬כ מ ו שעשה א ת זה לפניו‬ ‫מעשה‬ ‫בהתאם‬ ‫בראשית‬ ‫ה ר מ ב ׳ ם וגם ש מ ו א ל א ב !‬ ‫ב ס פ ר ו ‪ .‬י ק ו ו ה מ י ם ׳ ‪ ,‬א ב ל בגיגוד ל ר מ ב ׳ ם ה ו א ס פ ר ש א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה ^‬ ‫הדעה‬ ‫האריסטוטלית של‬ ‫שהוא‬ ‫והטטייסיח‪,‬‬ ‫קדמות‬ ‫לתוך‬ ‫מכניס‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫דברי‬ ‫הדעות‬ ‫חלק‬ ‫גדול‬ ‫סן‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫םשותף‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫הפיסקליות‬ ‫לכל‬ ‫האסכולר‬ ‫ה א ר י ס ט ו ט ל י ת ‪ ,‬א ב ל ב כ ל ש א ל ה ‪ ,‬שיש ב ה ל א ב ן ר ש ד ד ע ה מ ש ל ו ‪ ,‬ה ו א נ מ ש ך א ח ר י ו ׳‬ ‫ונם ב כ מ ה פ ר ט י ם א ש ר ב ה ם אין ה ב ד ל בין א ב ן ר ש ד ובין ק ו ד מ י ו ה ו א ב ו ח ר ב א ו ת ו‬ ‫ה נ י ס ו ח ה נ מ צ א א צ ל ו ‪ ,‬ויש פ י ס ק א ו ת ש ל י מ ו ת ש ה ן ל ק ו ח ו ת מ מ נ ו כ מ ע ט ס ל ה ב מ ל ה •‬ ‫כ ן ה ד ב ר כ ב ר ברעיון העיקרי ש ל כ ל ה מ א מ ר ‪,‬‬ ‫חידוש‬ ‫לפי‬ ‫בהוכחה שאפשר‬ ‫לדבר‬ ‫ה ע ו ל ם נם ל פ י ד ע ת ה ק ד מ ו ת ושמפני כ ך אנו ר ש א י ם ל פ ר ש ד ב ר י‬ ‫ד ע ה זו‪.‬‬ ‫דעת‬ ‫הקדמות‬ ‫כשהיא‬ ‫לעצמה‬ ‫היא‬ ‫משותפת‬ ‫לכל‬ ‫התורר‬ ‫האםכולרי‬ ‫האריסטוטלית‪ ,‬ואבן סינא כ ב ר א מ ר נם כן‪ ,‬ש צ ר י ך ל פ ר ש ל פ י ה א ת ד ב ר י ה ק ו ר א !‬ ‫על‬ ‫ב ר י א ת ה ע ו ל מ י א ך א ב ן ר ש ד נותן ל ר ע י ו ן ז ה צ ו ר ה ס י ו ח ד ת ב א מ ר ו ‪ ,‬ש ל פ י‬ ‫ד ע ת ה ק ד ס ו ת ‪ ,‬כ ס ו שהפילוסופים מבינים אותה‪ ,‬א ל ה י ם ראוי יותר‬ ‫ו ה ע ו ל ם ראוי יותר‬ ‫העולם‬ ‫ל ה ק ר א פועל‬ ‫נ‬ ‫ל ה ק ר א מחודש מאשר ל פ י ד ע ת החידוש במובן הזמ ‪£‬‬ ‫כ י פ ו ע ל ב מ ל ו א מ ו ב ן ה מ ל ה ה ו א ר ק א ו ת ו פ ו ע ל שאינו ר ק ה ס י ב ה ל ה ת ה ו ו ת ה נ פ ע ל‬ ‫א ל א נם לקיומו ו ל א אותו פ ו ע ל שהוא ר ק ס י ב ה ל ה ת ה ו ו ת ה נ פ ע ל א ב ל אין ל ו ח^ס‬ ‫בקיומו‪,‬‬ ‫דונמת ה א ד ר י כ ל שהוא ס י ב ה ל ה ת ה ו ו ת ה ב י ת מ ב ל י א ש ר ה ב י ת צ ר י ך לי‬ ‫לקיומו‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫קיומו‬ ‫וכמו כן המחודש ב מ ל ו א מובן ה מ ל ה ה ו א ר ק אותו מחודש התלוי‬ ‫ומציאותו במחדשו‪.‬‬ ‫והנה ל פ י ד ע ת ה פ י ל ו ס ו פ י ם קיום ה ע ו ל ם תלוי ב ת נ ו ע ת‬ ‫הגלנל‪,‬‬ ‫ו ה מ נ י ע ה ר א ש ו ן ש ה ו א ה ס י ב ה ה ת מ י ד י ת ל ת נ ו ע ת ה נ ל נ ל ה ו א ע ל י ד י כ ך גם‬ ‫הסיבה‬ ‫ש‬ ‫התמידית לקיום העולם‪ ,‬אלהים מחדש ה ע ו ל ם תמיד‪ ,‬והעולם הוא מ ח ו י‬ ‫ת מ י ד ע ל ידו‪ ,‬וחידוש נצחי ז ה ראוי יותר ל ש ם חידוש מן ה ח י ד ו ש הזמני שהוא ר ק‬ ‫חד־פעמי׳‪.‬‬ ‫חידוש‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫על‬ ‫מ ה ל ך רעיונות זה בונה‬ ‫אלבלנ את כל‬ ‫המאמר‬ ‫במעשה‬ ‫א ח ר ש ה ר א ה ת ח י ל ה ננד נזאלי ש ל א ר ק ה פ ו ע ל ב ר צ ו ן א ל א נם ה פ ו ע ל‬ ‫ב ט ב ע ה ו א פ ו ע ל מ מ ש ‪ ,‬ונם ב ז ה ה ו א נ מ ש ך א ח ר י א ב ן ר ש ד ל א מ ר ש כ מ ו ש ה א ד ם‬ ‫פועל‬ ‫הוא‬ ‫באמצעות‬ ‫הסיבות‬ ‫הטבעיות‬ ‫שהוא‬ ‫משתמש ב ה ם נם‬ ‫אלהים‬ ‫פועל‬ ‫באמצעות‬ ‫ה ס י ב ו ת ה ט ב ע י ו ת ‪ ,‬ה ו א ע ו ב ר ל ה ב ח נ ה בין ה פ ו ע ל א ש ר ה ו א ר ק סיבר׳‬ ‫להתהוות‬ ‫ה נ פ ע ל ובין ה פ ו ע ל ש ה ו א נ ס ס י ב ת ק י ו מ ו ו מ ב י א ה ה ו כ ח ה ש ל א ב ן ר ש ד‬ ‫ג‬ ‫עיין דסעון בן צ פ ח דוראן‪ ,‬ס פ ר ‪.‬קשת וסנן' ד ף כ א ‪ -‬ב ‪. :‬דעתו )של אבן סינא( היא‬ ‫כ ד ע ת הפילוסוף בקדפות העולם‪ .‬וכשנשאל בפה שבא בספר תורתם שהעולם נתחדש אחר‬ ‫שלא היה ויפסק אחר היותו‪ ,‬השיב וזאת תשובתו‪ :‬הנה בא המופת החותך‪ ,‬שאין בו םדחה‪ ,‬כי‬ ‫הנלנלים הם קדומים נמנע הפסדם‪ ,‬ומה שבא בספר כי הם מחודשים ונמצאו א ח ר שלא היי׳‬ ‫רצונו לומר שאינם סיבה למציאות עצמם א ב ל קדמה להם סיבת מציאותם והם שכליהם הנפרדים‬ ‫שהם קודמים אליהם קדימת זמן )צ־ל קדימה בטבע( ומה שבא ב ס פ ר קדימת זמן הוא הערה‬ ‫למשכילים ולמבינים־‪.‬‬ ‫> עיין ‪ ,Tahafot at Taliafot III ed. Bonyges, p. .167-8‬תרנום נרםני אצל‬ ‫‪ .Horten, Die Hauptlehren des Averroes, p. 151‬השוה נם ‪Tahafot at Tahafot‬‬ ‫‪ I V , p. 264‬תרנום גרמני עם׳ ‪.185-6‬‬ ‫ג‬ ‫‪11‬‬ ‫עז‬ ‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל נ‬ ‫כ ב ל פ ר ט י ה ו ל ו ק ח ממנו נם הדונמה של ה א ד ר י כ ל וכן הדונמה של ה ר ו ח כ ד ב ר‬ ‫שקיומו ה ו א ר ק ב ת נ ו ע ה‬ ‫א ל ה י ם הוא ל פ י זה א צ ל ו כמו‬ ‫) מ ח ב ר ת ו׳ ע ם ׳ ‪.(86/7‬‬ ‫א צ ל א ב ן ר ש ד ר ק המניע ש ל ה ע ו ל ם והוא ר ו א ה ב ו א ת‬ ‫פ ו ע ל ה ע ו ל ם ר ק מפני‬ ‫שקיום‬ ‫ה ע ו ל ם ה ו א בתנועתו‪ ,‬ב ע ו ד ל ד ע ת ו ש ל א ב ן סינא‪ ,‬כ י ה ד ב ר י ם ה ם ב ע צ מ ם‬ ‫אפשרי‬ ‫למציאות‪.‬‬ ‫המציאות‬ ‫וצריכים‬ ‫לאלהים ב ע ל‬ ‫המציאות כ ד י‬ ‫חיוב‬ ‫להגיע‬ ‫לעומת זאת רואה א ל ב ל ג כמו אבן ר ש ד באלהים א ת הסיבה של מציאות הצורות‬ ‫כ ל ו מ ר ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ‪ ,‬ואין ב ז ה ה ב ד ל ב י נ ם ל ב י ן א ב ן סיגא‪ ,‬א ך גם‬ ‫הנבדלות‬ ‫לנביהם הוא ד ו ח ה א ת ה ד ע ה של א ב ן סינא שהם אפשרי המציאות ל ע צ מ ם ומחויבי‬ ‫ה מ צ י א ו ת ע ל י ד י ס י ב ת ם ‪ ,‬ו ה ו א מ צ ט ר ף ל ד ע ת א ב ן ד ש ר שאין ב ה ם א פ ש ר ו ת כ ל ל ‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫אפילו רמז‬ ‫מוצא‬ ‫למחלוקת‬ ‫ביניהם‬ ‫במחלוקת‬ ‫שבתלמוד ע ל‬ ‫ה ה פ ר ש בין‬ ‫ה מ י ם ה ע ל י ו נ י ם ל ה מ י ם ה ת ח ת ו נ י ם )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(89‬‬ ‫על‬ ‫פעולתו של‬ ‫דרך‬ ‫א ל ה י ם אנו‬ ‫אצלו‬ ‫מוצאים‬ ‫העמדה של‬ ‫הפילוסופים‬ ‫הערבים‬ ‫ב א ו ת ו נ י ס ו ח שנתן ל ה א ב ן ר ש ד ‪ .‬ל פ י ד ע ת ם יוצא ה ע ו ל ם מ א ל ה י ם ב א ו פ ן‬ ‫הכרחי‪,‬‬ ‫ו מ א ל י ט ע ן נ נ ד ם ש ל פ י ד ע ת ם א ל ה י ם אינו פ ו ע ל ב ר צ ו ן א ל א ב ט ב ע ו ש ע ל‬ ‫ידי כ ך ה ם‬ ‫לפועל‬ ‫שוללים ממנו א ת‬ ‫ברצון‪.‬‬ ‫מתאימה‬ ‫מ פ נ י שאין‬ ‫ה פ ע ו ל ה לגמרי‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫פ ע ו ל ה אמיתית‬ ‫ע ל זה השיב א ב ן ר ש ד ש ל א ה פ ע ו ל ה ברצון ו ל א ה פ ע ו ל ה ב ט ב ע‬ ‫א ל ה י ם א ל א שיש ל ו ד ר ך פ ע ו ל ה‬ ‫לשלימותו ש ל‬ ‫מ ש ל ו שהיא‬ ‫למעלה‬ ‫מ ש ת י ה ף ‪ .‬ו כ ן א ו מ ר גם א ל ב ל ג ‪ .‬ש פ ע ו ל ת ה ב ו ר א א י נ ה ל א ט ב ע י ת ו ל א ר צ ו נ י ת א ל א‬ ‫מין א ד ר‬ ‫ה א ל ה כ י המינים‬ ‫מ ע ו ל ה משני ה מ י נ י ם‬ ‫ה א ל ה שניהם ה ם‬ ‫בהק‬ ‫חסרון‬ ‫ה פ ו ע ל ה ש ל ם ו נ מ נ ע ב ה ק ו כ מ ו ש נ ת ב א ר ב ס פ ר ה ז ה ׳ ) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪8‬י‪ ,>1.‬א ף ע ל‬ ‫פ י ש ב מ ק ו ם א ח ר ה ו א מ י ח ס ל א ל ה י ם א ת ה פ ע ו ל ה ב ר צ ו ן ו א ו מ ר ר ק ש ה ו א ע ל ידי‬ ‫מ ה ו ת ו מ ו כ ר ח ל ר צ ו ת א ח ה ט ו ב )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (167‬כ מ ו שנם א ב ן ר ש ד ע ו ב ר ב מ ק ו מ ו ת‬ ‫א ח ד י ם מ ן ה ד ע ה שאין ל י ח ס‬ ‫משלו ה ב ו ח ר‬ ‫רצון‬ ‫לאלהים פעולה ברצון כ ל ל‬ ‫באופן ה כ ר ח י בטוב‪.6‬‬ ‫פעולה‬ ‫ברצון‬ ‫ובמקומה ב א‬ ‫אך‬ ‫ל ד ע ת ק ו ד מ י ו שיש ל ו‬ ‫הדעה העיקרית של‬ ‫א ל ב ל נ היא‬ ‫בחכמה‪,‬‬ ‫להביו‬ ‫אצלו‬ ‫הפעולה‬ ‫ואין‬ ‫שאין‬ ‫לאלהים‬ ‫אותה‬ ‫ב מ ו ב ן הרגיל‪ ,‬א ש ר ב ו א ו מ ר י ם נם א ל ה ה מ י ח ס י ם ל ו פ ע ו ל ה ב ר צ ו ן שהוא‬ ‫פועל‬ ‫ב ח כ מ ה ‪ ,‬א ל א כונתו ה י א ש ה ד ב ר י ם יוצאים מ ש כ ל ו ש ל א ל ה י ם שהוא א ח ד ו ת‬ ‫כ ל ה צ ו ר ו ת ב א ו פ ן כ ז ה ש ה צ ו ר ו ת ה מ ה ו ו ת ב ו א ח ד ו ת ג מ ו ר ה מ ת פ ר ד ו ת זו מ ז ו ב ש פ ע ם‬ ‫ס מ נ ו ׳ ‪ .‬ח ה נ א ו ת ל ד ע ח ה פ ל ו ס ו פ י ם ב א מ ר ם ש ה ס ד ר ה מ צ ו י ב כ ל ה נ מ צ א י ם קנוי מ ן‬ ‫ה ס ד ר המצוי ב ח כ מ ת ה ב ו ר א ‪ ,‬ו ש ה ס ד ר ה ה ו א ק ו ד ם ל ס ד ר ה ז ה והוא ראשית ו ה ח ח ל ה‬ ‫לו״ ) מ ח ב ר ת וי‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(87‬‬ ‫בעברי‬ ‫ע ל כ מ ה ק ט ע י ם ק ו ס מ ו ל ו נ י י ם שאין ב ה ם ד ב ר אופיני‪ ,‬א ד ו ן ע ו ד‬ ‫על‬ ‫ת ו ר ה א ח ת ש א ל ב ל ג מ י ח ס ל ה ע ר ך מיוחד ותלותו באבן ר ש ד ב ו ל ט ת ב ה ביותר‪,‬‬ ‫והיא ת ו ר ת ו ע ל ה ת ה ו ו ת ה צ ס ח י ם ו ב ע ל י החיים‪.‬‬ ‫א ל פ ר א ב י ואבן סיגא רואים ב ש כ ל‬ ‫ה פ ו ע ל א ת נותן ה צ ו ר ו ת ‪ .‬ל פ י ד ע ת ם ה ס י ב ו ת ה נ ו פ נ י ו ת ר ק מ כ י נ ו ת א ת ה ח ו מ ר ל ק ב ל‬ ‫‪Tahafot at Ta‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪. 148 .‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪ .‬תרנום‬ ‫ג ר מ נ י ‪ .‬עמי‪,138‬‬ ‫שם ‪ ,p. 151‬תרנום נרמני עטי ‪ ;140‬השוה פורה נבוכים ח ל ק ב׳ פ ר ק כיא‪.‬‬ ‫עח‬ ‫נוטמן‬ ‫הצורות‪ ,‬א ב ל הצורות עצמן שופעות עליו תמיד מן ה ש כ ל ה פ ו ע ל ‪.‬‬ ‫יעי׳‬ ‫ז ו‬ ‫ל‬ ‫ג ב י‬ ‫ה ד ו מ מ י ם אין‬ ‫ה צ‬ ‫יי‬ ‫צורך‬ ‫י ת‬ ‫־‬ ‫כ‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫נ פ ש ו ת‬ ‫י יי‬ ‫בפעולת השכל‬ ‫לצורות‬ ‫האורגניות‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫הפועל‪,‬‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ו ב ע‬ ‫ם‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו א פ ש ר שגם‬ ‫אףיעל־פי שהם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫הר‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫ב‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫אלפראבי‬ ‫מדברים‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫על‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫'‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י ל‬ ‫י‬ ‫*םינא‬ ‫ואבן‬ ‫^‬ ‫הצוייי‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫מתכונים‬ ‫רק‬ ‫בקיצורו‬ ‫ל ס פ ר הנפש השייך כ כ ל הקיצורים ל ת ק ו פ ת ו הראשונה מ צ ט ר ף נם‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ר ש ד ל ד ע ה זו‪ ,‬א ב ל ב פ י ר ו ש ו ל ס ט פ י ז י ק ה ש ל א ר י ס ט ו ה ו א ד ו ח ה א ו ת ה ס פ נ י ש צ ו ׳‬ ‫גופנית ל א ת ו כ ל ל מ א מ צ ו ר ה נ ב ד ל ת ‪ ,‬ו ה ח ד‬ ‫שנתן ל ה א ל כ ס נ ד ר מ א פ ר ו ד י ז י ם ז ‪.‬‬ ‫הצי׳‬ ‫ל ע ס ד ה של אריסטו באותה‬ ‫י‬ ‫ל פ י א ר י ס ט ו ע ו ב ר ת ה נ פ ש ש ה י א צ ו ר ת ד׳‬ ‫האורגני מן ה מ ו ל י ד א ל ה נ ו ל ד ד ר ך ה ז ר ע ‪ ,‬א ב ל כ ד י שיצא מ ן ה ז ר ע צ מ ח או ב ע‬ ‫ח י יש צ ו ר ך ב כ ח מ צ י י ר ש ה ו א ה ח ו ם ש ל‬ ‫דומה לחומר הכוכבים״‪.‬‬ ‫הריח‬ ‫א ך ב ה בשעה שאצל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫<‬ ‫‪a‬‬ ‫^*י״‬ ‫‪( 7‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫?‬ ‫ג‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫לכח‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה ב א מ ן ה מ ו ל י ד ב י צ י ר ת ה ו ל ד ‪ ,‬עושהו א ל כ ס נ ד ר ל כ ח ה מ צ י י ר ה ע י ק ר י ‪ ,‬ו ל פ י ד ע ^‬ ‫ה א ש ה נ מ צ א ב ז ר ע ) ה א ש ב א א צ ל ו ב מ ק ו ם ה ר ו ח ( ה ו א ב ע ל כ ח נפשי ו מ ק ו ר ו‬ ‫בנופים‬ ‫השמימיים»‪.‬‬ ‫באופן‬ ‫דומה‬ ‫אוסר אבן רשד‬ ‫שהכח‬ ‫‪ .‬מ ת י ל ד ב ו מ ב ע ל ה ז ר ע ו ה נ ר מ י ם השמימיים*״י‪ ,‬ו ש כ ח ז‬ ‫ה ׳‬ ‫המהווה‬ ‫ש ד ‪1‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ן א ק ו ר א אותו ב‬ ‫‪ .‬כ ח ט ב ע י אלהי״‪ ,‬נ ע צ ר ב ח ו ם ה י ס ו ד י א ש ר ב ז ר ע ״בדמיון מ ה שתהיה ה נ פ ש נ ע צ‬ ‫בנרמים‬ ‫השמימיים״!י‪.‬‬ ‫בהפלת‬ ‫ההפלה הוא‬ ‫מביא ד ע ה‬ ‫לאלכסנ‬ ‫המתאימה‬ ‫ב‬ ‫לגמרי ו א פ י ל ו מ ר ח י ק ה ל כ ת מפנו‪ ,‬א ם נ ם ל א ב ר ו ר ה ו א א ם ה ו א מ ק ב ל א ו ת ה‬ ‫פרטיה‪.‬‬ ‫ה י א ת ו ל ה א ת י צ י ר ת ה ו ל ד ב כ ח הגפשי‪ ,‬שיש ל ח ו ם ה ש מ י מ י ה נ מ צ א ב ז ר ע ׳‬ ‫ורואה בו א ת מ ק ו ר הנפשות של הצמחים ובעלי החיים‪.‬‬ ‫בהתאם לדעת אלכסנדר‬ ‫ה י א מ י ח ס ת כ ח נפשי גם ל א ר ב ע ת ה י ס ו ד ו ת ‪ ,‬מכיון שגם ב ת ו כ ם נ מ צ א ה ח ו ם ה ש מ י ם •‬ ‫ב א מ צ ע ו ת ה כ ח הנפשי שביסודות מושפעות נפשות ה צ מ ח י ם ו ב ע ל י ה ח י י ם מן ה ג ר מ‬ ‫ה ש מ י מ י י ם ו ע ו מ ד ו ת ת ח ת ה ש נ ח ת ם ‪ ,‬ו א ח ר ה מ ו ת ה ח ר ו ת אלידים•‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫‪£‬‬ ‫פ ש‬ ‫יים‬ ‫שביסודות מזהה א ב ן ר ש ד ע ם השדים מ ה שדומה ל ד ע ת הסטואיים והניאראפלטוניי‬ ‫ע ל הרימונים‪ ,‬ו ב ק ו ה ז ה מ ת נ ל ה ה מ ק ו ר ש ל כ ל ה ה ש ק פ ה הזאת‪,‬‬ ‫שאלכסנדר‬ ‫ס פ ק ל ק ח א ו ת ה מן ה א ס כ ו ל ה ה ס ט ו א י ת ושאחר כ ך אולי נתוםפו ע ל י ה ע ו ד פ ר ט‬ ‫מן‬ ‫המחשבה‬ ‫הניאראפלטונית*!‪.‬‬ ‫את‬ ‫הדברים‬ ‫האלה‬ ‫מקבל‬ ‫אלבלג‬ ‫בשלימותם־‬ ‫‪7‬‬ ‫עיין ע ל הדעות העונות של אבן רשד בשאלה זו את ‪ .‬ס ל ח ס ו ת ה' * של הרלבינ ם א ס ר ה‬ ‫ח ל ק נ־ פ ר ק א' ועל דעתו בפירוש ל פ ה שאחר הטבע במיוחד פ ר ק בי עם )הוצאת ליפצינ ע‬ ‫‪ 225‬ואילך(‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪• Aristotcles, De generatione animalium I I , 3, p. 736b, 29 ff.‬‬ ‫י עיין ‪.Zeilcr, Die Philosophic der Griechen I I I , \ \ p. 828‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עמ׳‪.222‬‬ ‫״ שם‪ ,‬פ ר ק נ' עמ׳ ‪.235‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י־י '‬ ‫" ‪ ,Tahafot at Tahafot X I X , p. 577-8‬תרנום נרפני‪ ,‬עט׳ ‪•276-7‬‬ ‫הניאו־אפלטונית ע ל הדיפוניס פביאיס נם הרמבין בדרשה ‪.‬תורת ה׳ הסיטה׳ )הוצאת י י׳‬ ‫עמ׳ ‪ ,(12‬אלבו‪ ,‬ס פ ר העקרים מאמר ני פ ר ק ח' )הוצאת הוזיק עפ׳ ‪ ,(65-6‬ושמעון בן צםי‬ ‫דוראן )‪.‬מנן אבות" ד ף כ ב ‪ ,‬א ( ‪ ,‬כשם תשובה שהיא מיוחסת לדי האי נאק )כן צ ר י ך לנרוס‬ ‫א צ ל הרמבין במקום רבינו מאיר‪ ,‬עיין ‪.‬החלוץ' מ ח ב ר ת הי עפ׳ ‪ .(153‬בהערה למקום הנזכר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג ט‬ ‫עט‬ ‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל נ‬ ‫א ח ר שפירש שהנהר היוצא מ ע ד ן ו נ פ ר ד‬ ‫הכללית‬ ‫ל א ר ב ע ה ראשים הוא הצורה השביעית‬ ‫השופעת מן הנלנלים ו מ ת ח ל ק ת לצורות א ר ב ע ת היסודות‪ ,‬הוא מזהה א ת‬ ‫ה צ ו ר ה ה ז א ת גם ע ם ה נ ה ר ד י נ ו ר ש ל ד נ י א ל ו מ ב א ר ‪ ,‬ש ה י א נ ק ר א ת נ ה ר ד י נ ו ר מ פ נ י‬ ‫ק ש ר ה ע ם ה ח ו ם ה ג ל ג ל י ש ה ו א ה ס ב ה ש ל ה ה ו י ה ו ה ה פ ס ד ע ־ י ה כ ח ה נ פ ש י שיש בו‪,‬‬ ‫י ע ל כ ח ז ה ה ו א א ו מ ר ‪ .‬כ י ה ט ב ע ו ה כ ח ה מ צ י י ר ו ה נ פ ש ה כ ל ל י כ ו ל ם מ ו ר י ם ע ל עגין‬ ‫א ח ר ו ה ו א ה כ ח הנשוא ב ח ו ם ה נ ל נ ל י הזה״‬ ‫דברי ה פ ל ת ההפלה ב כ ל פרטיהם‪:‬‬ ‫) מ ח ב ר ת ז׳ ע מ ׳ ‪.(159‬‬ ‫א ח ר כ ך באים‬ ‫הנפש ה כ ל ל י ת הזאת היא מקור הנפש ה צ ו מ ח ת‬ ‫ו ה נ פ ש ה ח י ו נ י ת ‪ ,‬יש כ ח גפשי גם ב א ר ב ע ת ה י ס ו ד ו ת מ פ נ י ה ח ו ם ה ט ב ע י ה נ מ צ א ב ה ם ‪,‬‬ ‫ב א מ צ ע ו ת ם ש ו ל ט י ם ה נ ד מ י ם השמימיים‪ ,‬ש ה ם ה מ ק ו ר ש ל ה נ פ ש ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ע ל נ פ ש ו ת‬ ‫הצמחים‬ ‫ו ב ע ל י החיים‪,‬‬ ‫הנפשות‬ ‫ה א ל ה חוזרוח א ח ר מ י ת ח הנוף לנפש ה כ ל ל י ת ‪,‬‬ ‫ו ה כ ה ו ת ה נ פ ש י י ם ש ב ח ו ם ה נ ל נ ל י ה ם ה ם ה ש ד י ם והשמנים )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(159/60‬‬ ‫הוא‬ ‫מ ו ס י ף ל ז ה ע ו ד פ ר ט א ח ד שאינו נ מ צ א א צ ל א ב ן ר ש ד ו ה ו א ה ד ע ה ה נ פ ו צ ה א צ ל‬ ‫הפילוסופים‬ ‫הניאו־אפלטוניים היהודיים‪ ,‬שיחד ע ם הנפש ה צ ו מ ח ת והנפש החיונית‬ ‫חוזרת‬ ‫ל נ פ ש ה כ ל ל י ת ש ב ח ו ם ה נ ל נ ל י נ ם ה נ פ ש ה מ ד ב ר ת ש ל א ו ת ם האנשים‪ ,‬א ש ר‬ ‫שכלם‬ ‫ל א געשה ל ש כ ל ב פ ו ע ל ‪ ,‬ו ש ה ח ו ם ה ג ל ג ל י ה ו א א י פ ו א הגיהנום ש ל ה ת ל מ ו ד‬ ‫והמדרשים‪.‬‬ ‫א ך חוץ מן ה פ ר ט ה ז ה ב א ה ל ו כ ל ה ת ו ר ה ה ז א ת מ א ב ן רשד‪ ,‬כ מ ו‬ ‫ש כ ל ה מ א מ ר ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת בנוי ע ל ה ש ק פ ו ת י ו ו כ מ ע ט כ ל ה ד ע ו ת ה א ו פ י נ י ו ת ש ל‬ ‫א ב ן ר ש ד ע ל יחס א ל ה י ם ל ע ו ל ם ו ע ל יחם עולם העליון ל ע ו ל ם התחתון מוצאות‬ ‫ב ו א ת ביטויין‪.‬‬ ‫ב( המאמר‬ ‫חשובה אהת‪.‬‬ ‫הדעה‪,‬‬ ‫בפועל‬ ‫הטוב ופועל ה ר ע משלים א ת ההשקפות‬ ‫האלה‬ ‫בנקודה‬ ‫א ל פ ר א ב י ו א ב ן ס י נ א ק ב ל ו כ י ד ו ע מ ן ה נ י א ר א פ ל ט ו נ י י ם היוניים א ת‬ ‫ש מ א ל ה י ם יוצא ר ק ע צ ם פ ש ו ט א ח ד ש ה ו א ה ש כ ל ה ע ל ו ל הראשון‪ ,‬מ מ נ ו‬ ‫ש ו פ ע מ ן ה צ ד ה א ח ד ה נ ל נ ל ה מ ו נ ע ע ל י ד ו א ו ע ל כ ל פ נ י ם צ ו ר ת ה ג ל ג ל ה ז ה ‪ ,‬מן‬ ‫ה צ ד השני ה ש כ ל ה נ ב ד ל השני‪ ,‬ו כ ן ה ו ל כ י ם ה ד ב ר י ם ע ד ה ש כ ל ה פ ו ע ל ‪ .‬נ ם ב ש א ל ה‬ ‫זי ה ל ך א ב ן ר ש ד ב ת ק ו פ ת ו ה ר א ש ו ג ה א ח ר י ה ם ‪ ,‬ו כ מ ו ש ה ע י ר א ל ב ל ג נכונה‪ ,‬נ מ צ א ת‬ ‫א ך בתקופתו המאוחרת הוא דוחה‬ ‫הדעה‬ ‫הזאת בקיצורו ל מ ה שאחר הטבע‪.!3‬‬ ‫אותה‪,‬‬ ‫כ נ ר א ה מ פ נ י ה ב ק ו ר ת ש מ ת ח ע ל י ה גזאלי‪ .‬גם אז ה ו א א ו מ ר ש מ א ל ה י ם ש ו פ ע‬ ‫ר ק ד ב ר א ח ד ‪ ,‬א ך ה ד ב ר ה ז ה ה ו א ה ס ד ר ה א ח י ד ש ל ה ע ו ל ם ואין ל ר א ו ת ב ו ע צ ם‬ ‫א ח ד ‪ ,‬ש ר ק ה ו א ש ו פ ע מ א ל ה י ם ב א ו פ ן ישיר‪ .‬ה ס ד ר ה ז ה כ ו ל ל א ת ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ‪,‬‬ ‫שכולם‬ ‫ס‬ ‫ינא׳‬ ‫ש ו פ ע י ם מ א ל ה י ם ב א ו פ ן ישיר ואין ה א ח ד מ ה ם ה ו א ס ב ת השני כ ר ע ת א ב ן‬ ‫א ע ־ פ שיש‬ ‫השכלים‪,‬‬ ‫ה ע ו ל ם הגופני ה ת ל ו י‬ ‫בעולם‬ ‫ה ב ד ל ביגיהם‬ ‫ב ד ר ג ת ם ‪ ,‬וגם א ת‬ ‫מפני שהם מניעים א ת ה נ ד מ י ם השמימיים שמהם כ ח כ ל תנועה‬ ‫בעולם‬ ‫הנופני ושמהם שופעות נם ה צ ו ר ו ת ע ל הנופים ה א ר צ י י ם ‪.‬‬ ‫א ך אע״פ שסידור א ח ד‬ ‫ב ס פ ר העקרים )עיין נם ההוספה בסוף הספר( סביא הוזיק בשם פרופ׳ נינצבורנ הקבלות מן‬ ‫הספרות הרבנית‪ ,‬אך לשון התשובה המסתמכת נם במפורש על הפילוסופים היא קרובה יותר‬ ‫לדעה הניאו־אפלטונית‪.‬‬ ‫נ‬ ‫' עיין ‪.Steinschneider, Hebrdische Vbersetzungen, p. 303‬‬ ‫‪s‬‬ ‫^‬ ‫נוטמן‬ ‫מ ק י ף א ת ה ע ו ל ם ה ש כ ל י ו א ת ה ע ו ל ם ה מ פ נ י יש ל כ ל א ח ד מ ה ם י ס ו ד ו ת מ ש ל ו ‪ ,‬ה י ס ו י‬ ‫עולם השכלים הוא‬ ‫של‬ ‫אלהים‬ ‫הגופני ה ם ה ח ו מ ר ו ה צ ו ר ה ‪,‬‬ ‫של‬ ‫העולם‬ ‫כסכה‬ ‫למציאות השכלים‪,‬‬ ‫העולם‬ ‫היסודות של‬ ‫)אפשר ל ר א ו ת ב צ ו ר ו ת הנופים א ח ד ו ת כפני שהצורות‬ ‫ה צ ו ר ו ת השמימיות(‪,‬‬ ‫ה א ר צ י שופעות מן‬ ‫ובתוך‬ ‫ה א ח י ד של‬ ‫הסידור‬ ‫ה ע ו ל ם יש א י פ ו א ל א ל ה י ם ס י ב ת י ו ת כ פ ו ל ה כ ס י ב ת ה מ צ י א ו ת ש ל ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם‬ ‫ב כ ל זה ע ר ר א ל ב ל‬ ‫ו כ מ א ח ד ה ח ו מ ר ו ה צ ו ר ה ב ע ו ל ם הגופני עיי ה נ ע ת ה ג ל ג ל י ם * • ‪.‬‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫נ ם ה ו א פ ו נ ה ע ד ד ע ת א ב ן ס י נ א שמן ה א ח ד ל א‬ ‫ל‪.‬דעת‬ ‫א ר י ס ט ו ש ה א ח ד יבוא ממנו ר ב י ם ו א ח ד ו ר ב י ם ה ל כ ה כ ר ב י ם ׳ ‪,‬‬ ‫מ ב ח י ן ב י ן שתי ה צ ו ר ו ת ש ל ה ס ב ו ת‬ ‫בעולם השכלי הוא‬ ‫הפועלות‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א ל א אהד ומצכרף‬ ‫ב ע ו ל ם ה ש כ ל י ו ב ע ו ל ם הנופני‪.‬‬ ‫קורא בשם‬ ‫כ ה ו ת שכליים והם‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ה ו א נם‬ ‫את הסבות‬ ‫השכלים‬ ‫הנבדלים‬ ‫מ צ ד פ ע ו ל ת ם ‪ ,‬ו א ת ה כ ה ו ת ה פ ו ע ל י ם ב ע ו ל ם ה ג ו פ נ י ה ו א ק ו ר א כ ה ו ת נפשיים‪ ,‬כ י‬ ‫ה ו א חוזר פ ה ע ל ד ע ת ו ש ה כ ה הנפשי הנשוא ב ח ו ם הגלגלי ה ו א ה ס ב ה ל ב ל ה י‬ ‫ה א ר צ י ושהצורות ש ב ע ו ל ם ה א ר צ י שופעות ממנו‪.‬‬ ‫בעולם‬ ‫באים‬ ‫י ה‬ ‫שני מיני ה כ ה ו ת ה א ל י ׳‬ ‫מ א ל ה י ם שהוא ה ס ב ה של מציאות ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם והמניע של הגלגל ועי‬ ‫‪,‬‬ ‫כ ך ה ס ב ה ל כ ל מ ה שיוצא מ ן ה ג ל ג ל ה ע ל י ו ן ה מ ו נ ע ע ל י ד ו ו מ ן ה ג ל ג ל י ם ה א ח ר י ם‬ ‫ה מ ו נ ע י ם עיי ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ‪.‬‬ ‫מ פ נ י כ ך א פ ש ר ל ר א ו ת בשני מיני ה כ ה ו ת ה א ל י ׳‬ ‫שני מינים ש ל מ ל א כ י ם ) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(101/2‬‬ ‫ב ה ב ח נ ה ב י ן שני ה מ י נ י ם ש ל ה כ ח ו ת‬ ‫ושל ה מ ל א כ י ם ה ו א משתמש כ ד י ל ה ס ב י ר ש פ ו ע ל ה ט ו ב ה ו א נם פ ו ע ל ה ר ע ‪.‬‬ ‫תשובתי‬ ‫העיקרית ע ל השאלה‪ ,‬א י ך ה ר ע יכול ל ב ו א מאלהים‪ ,‬ה י א אמנם התשובה הידועי״‬ ‫שאין ל ר ע פ ו ע ל כ ל ל ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ר ע ה ו א‬ ‫ה ע ד ר ואין פ ו ע ל א ל א‬ ‫למציאות;‬ ‫ל‬ ‫פ י‬ ‫ה ש ק פ ה זו אין ה ב ד ל ב י ן ה כ ה ו ת ה ש כ ל י י ם ו ה נ פ ש י י ם ב ז ה ‪ ,‬כ י ש נ י ה ם ה ם ר ק ס ב י ׳‬ ‫למציאות‬ ‫ו ל ט ו ב ‪ ,‬א ב ל יש‬ ‫ה ב ד ל ב י נ י ה ם מ ב ח י נ ה זו‪,‬‬ ‫ש ב ע ו ל ם ה ש כ ל י אין‬ ‫העיי‬ ‫כ ל ל ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ה ע ד ר ק ש ו ר ע ם ה ח ו ס ר ה נ מ צ א ר ק ב ע ו ל ם הנופני‪ ,‬ו ל פ י כ ך קשוריי‬ ‫רק‬ ‫פ ע ו ל ת ה כ ח ו ת הנפשיים ע ם ה ר ע ‪.‬‬ ‫מורכב‬ ‫שהיא‬ ‫צ ד מיוחד של ה ר ע נמצא‬ ‫ב א ד ם שהוא‬ ‫מ ח ל ק מפני ו ח ל ק שכלי‪ ,‬כ י נופו מונע אותו ם ל ה נ י ע ל ת כ ל י ת ו ה א מ י ת י ת‬ ‫שלימות השכל‪.‬‬ ‫מ ט ע ם זה ק ו ר א י ם א ת ה י צ ר ה ט ב ע י ש ל ה א ד ם ב ש ם יצר‬ ‫ה ר ע א ע ־ פ שהוא ב ע צ מ ו טוב‪ ,‬ומאותו ט ע ם א פ ש ר ל ק ר ו א נם א ת ה כ ה ו ת הנפשיים‬ ‫שמהם ב א היצר הטבעי של האדם‪ ,‬מלאכים רעים‪.‬‬ ‫מ ן ה צ ד ה ז ה יוצא ה ר ע נם‬ ‫מ א ל ה י ם שהוא ה ס ב ה ש ל ה כ ה ו ת הנפשיים ה פ ו ע ל י ם ב ע ו ל ם הנופני‪ ,‬ח ה ה י ס ו ד של‬ ‫לעולם השכלי‬ ‫ה ה ב ח נ ה בין מ ד ת הדין ה ש י י כ ח ל ע ו ל ם הנופני ו מ ד ח ה ר ח מ י ם ה ש י י כ ת‬ ‫)שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(162‬‬ ‫אפשר‬ ‫א ע י פ ש ה ת פ י ס ה ה י ס ו ד י ת ע ל מ ק ו ר ה ר ע אינה מ י ו ח ד ת ל א ב ן רשד׳‬ ‫ל מ צ ו א א ת השפעתו נם פ ה ‪.‬‬ ‫א ל ב ל נ ה ו ל ך אחריו‪ ,‬בקשרו א ת ה ש א ל ה של‬ ‫פועל הטוב ופועל ה ר ע בשאלה א ם מן ה א ח ד ב א ר ק ע צ ם א ח ד או עצמים רבים׳‬ ‫« ‪, ,Tahafot at Tahafot I I I . p. 125-7‬חרנום נרמני‪ ,‬עט׳ ‪ 156‬ואילך במקום אחי•‬ ‫‪) 178‬התרנום הנרטני עפ׳ ‪ 158‬מיוסד ע ל נוסח טשובש( הוא אוסר שהצורות של הנרםים‬ ‫השמימיים שופעים מםניעיהם כנינוד ל פ ה שהוא אומר במקופות אחרים‪ ,‬עאי אפשר שצורה‬ ‫נופנית שופעת מצורה נבדלת• א ך כ ל דעתו על צורות הגלגלים ויחסן לשכלים הנבדלים צריכה‬ ‫עוד לחקירה שאין כאן מקופה‪.‬‬ ‫פא‬ ‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל נ‬ ‫כי א ב ן ר ש ד ר ו א ה א ת ה מ ק ו ר ש ל ה ד ע ה שמן ה א ח ד ב א ר ק א ח ד ‪ ,‬ב ד ע ה ה ק ד ו מ ה ‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פ י ע ל א ה ד ש ל ה ט ו ב ו פ ו ע ל א ח ד ש ל ה ר ע מפני ש ה ה פ כ י ם אינם יכולים ל ב ו א‬ ‫מ מ ק ו ר א ח ד ‪ .‬א ח ר כ ך אמנם חזרו ב ה ם מן ה מ ס ק נ ה הזאת‪ ,‬מפני שראו מן ה ס ד ר‬ ‫ה א ח י ד ש ל ה ע ־ ל ם ‪ ,‬שיש ל ו ר ק פ ו ע ל א ח ד ‪ ,‬א ב ל ל א ה ש ת ח ר ר ו מ ן ה ע ק ר ו ן ש ה ב י א‬ ‫ידי מ ס ק נ ה הזאת‪ ,‬ומפני כ ך נ ד ח ק ו ל ה ר א ו ת א י ך מ ן ה א ח ד י כ ו ל ל צ א ת ר י ב ו י‬ ‫כ ל ז ה נ מ צ א גם א צ ל א ל ב ל נ ‪.‬‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫נם ד ב ר י ו ע ל היצר הטוב והיצר ה ־ ע‬ ‫ש ב א ד ם מ ו ש פ ע י ם מ א ב ן ר ש ד ה מ ב י א א ת ה א ד ם ‪ ,‬שיש ל ו נ פ ש ש כ ל י ת ונפש ב ה מ י ת ‪,‬‬ ‫ד ו ג מ ה ש ל ד ב ר י ם ט ו ב י ם שאינם י כ ו ל י ם ל ה מ צ א מ ב ל י ש י ע ו ר ב ב ה ם נ ם ד ב ר ר ע ‪.‬‬ ‫א‬ ‫ר א ב ן ר ש ד ע ו ס ק ב ע י ק ר ב ש א ל ה א י ך ה ר י ב ו י ב א מ א ל ה י ם ונוגע ר ק ד ר ך א ג ב‬ ‫ב ש א ל ה א י ך יוצא ממנו ה ר ע ‪ ,‬ו א צ ל א ל ב ל נ ה ש א ל ה ה ז א ת ה י א ה ע י ק ר ‪,‬‬ ‫גותנים‬ ‫כפני כ ך‬ ‫ה ר ע י ו נ ו ת ש ה ו א ל ו ק ח מ א ב ן ר ש ד ר ק גוון מ י ו ח ד ל ה ש ק פ ה ה מ ק ו ב ל ת‬ ‫על‬ ‫יחס ה א ל לרע‪.‬‬ ‫ג( ב ש א ל ה א ש ר ע ל י ה ד ן ה מ א מ ר ב ד ע ת עליון אין ח י ל ו ק י ד ע ו ת בין א ב ן ר ש ד‬ ‫יבין ק ו ד מ י ו מ ן ה א ר י ס ט ו ט ל י י ם ה מ ו ס ל מ י י ם ‪.‬‬ ‫כולם מתארים ב ד ר ך אחת את ה ה ב ד ל‬ ‫בין י ד י ע ת א ל ה י ם ו ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם ו ב י ן י ד י ע ת ש כ ל נ ו ‪.‬‬ ‫ע ל יחם ידיעת הנבדלים ל ד ב ר י ם הפרטיים‪.‬‬ ‫הדעה‬ ‫שאלהים‬ ‫והשכלים‬ ‫ב מ י ו ח ד יש ל ה ם א ו ת ה‬ ‫מן ה צ ר ה א ח ד ה ם אומרים‬ ‫ה נ ב ד ל י ם א י נ ם י ו ד ע י ם א ת ה ד ב ר י ם ה פ ר ט י י ם ב פ ר ט י ו ת ם ‪ ,‬ומן‬ ‫ה צ ד השני ה ם מ ד ג י ש י ם שאין ז ה ח ס ר ו ן ב י ד י ע ת ה נ ב ד ל י ם ושיש ל ה ם י ד י ע ה ע ל‬ ‫ה פ ר ט י ם שהיא שלימה יותר מידיעתנו ה ת ו פ ס ת א ו ת ם ב פ ר ט י ו ת ם ‪ .‬א ך בניסוח הרעיון‬ ‫ה ז ה יש ה ב ד ל ב י ן א ב ן ס י נ א ו ב י ן א ב ן ר ש ר ‪ .‬א ב ן ס י נ א א ו מ ר ש א ל ה י ם א מ נ ם אינו‬ ‫י ד ע א ת ה ד ב ר ה פ ר ט י ב ת ו ר כזה‪ ,‬א ב ל יודע אותו ע ד כ מ ה שהוא תלוי ב ס ד ר‬ ‫ד ‪ ,‬כ‬ ‫ללי‬ ‫הפרטי‪,‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל ל‬ ‫של‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫ל פ י א ב ן ר ש ד אין לומר‪,‬‬ ‫שאלהים יודע ר ק‬ ‫הכללי ולא‬ ‫ס כ י ו ן שהניגוד ב י ן ה כ ל ל ו ב י ן ה פ ר ט נ מ צ א ר ק ב י ד י ע ת נ ו ה מ פ ש י ט ה א ת‬ ‫מן הפרטים‪ ,‬א ל א ידיעת אלהים וכן יריעת השכלים הנבדלים היא ל מ ע ל ה‬ ‫מ כ ל ה נ י נ ו ד ה ז ה ו ה י א מ כ י ל ה ב ת ו כ ה א י פ ו א גם א ת י ד י ע ת ה פ ר ט ב א ו פ ן ה ש ל ם‬ ‫כ י ו ת ר * י‪ ,‬ג ם פ ה ב ו ח ר א ל ב ל ג ב ד ר כ ו ש ל א ב ן ר ש ד ו א ו מ ר כ י ‪ .‬ה ש ג ת ה ש כ ל ה נ ב ד ל‬ ‫א פ ר ט י ת ו ל א כ ל ל י ת ־ ‪ ,‬ה ו א י ו ד ע מ ה ש ה ו א ל מ ט ה ממגו‪ . ,‬א ב ל איגו י ו ד ע א ו ת ו ע ל‬ ‫צ ד שהיא ל מ ט ה ׳‬ ‫מעשה‬ ‫) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .(165‬גם מ נ ק ו ד ה שניה ש כ ב ר נגע ב ה ב מ א מ ר‬ ‫ב ר א ש י ת ו ש ה ו א מ ר ח י ב פ ה א ת ה ד י ב ו ר ע ל י ה ‪ ,‬ה ו א גמשך א ח ר י א ב ן ר ש ד ‪.‬‬ ‫כ פ י שראינו ל מ ע ל ה אין א ל ה י ם ל פ י א ב ן ר ש ד ר ק ה מ ק ו ר ש ל כ ל ה צ ו ר ו ת א ל א‬ ‫ש כ‬ ‫ל י ה ו א כ ל ל כ ל ה צ ו ר ו ת ה מ ה ו ו ת ב ו א ח ד ו ת גמורה‪ ,‬ו כ ן כ ל א ח ד מן ה ש כ ל י ם‬ ‫ה נ ב ד ל י ם ה ו א כ ל ל ה צ ו ר ו ת א ם גם א י ן ל ה ם א צ ל ם א ו ת ה ה פ ש ט ו ת ו ה א ח ד ו ת כ מ ו‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ל א ל ה י ם ו כ ל א ח ד מ ה ם שונה מ ח ב ר ו ב מ ד ת ה פ ש ט ו ת ‪.‬‬ ‫האלהי‬ ‫היא היא‬ ‫מהות‬ ‫השכלים‬ ‫הנבדלים‬ ‫האחרים‪,‬‬ ‫ל פ י זה מהות ה ש כ ל‬ ‫והצורות‬ ‫הנמצאות‬ ‫אצלם‬ ‫כ א ח ד ו ת ה ן ה ן ה צ ו ר ו ת ה נ מ צ א ו ת נ ם ב ע ו ל ם הנופני ר ק ב מ צ י א ו ת ש פ ל ה א ש ר ב ה‬ ‫ה ן נ פ ר ד ו ת זו מזו‪ .‬א ב ן ר ש ד ר ו א ה ה י ט ב א ת ה צ ד ה פ נ ת י א י ס ט י ב ת פ י ס ה זו‪ ,‬כ י ה ו א‬ ‫‪5‬‬ ‫י ‪ ,Tahafot at Tahafot X I I I , p. 462‬תרנום נרםני‪ ,‬עס׳ ‪• 241‬‬ ‫פב‬ ‫ח‬ ‫נוטמן‬ ‫מביא‬ ‫לדבריו א ת המאמר של‬ ‫כסמך‬ ‫כל‬ ‫הנמצאים*׳‪.‬‬ ‫זה‬ ‫אלבלג‬ ‫מבאר‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫הקדומים‬ ‫הפילוסופים‬ ‫ב א ר י כ ו ת ונם‬ ‫ממנו‬ ‫שאלהים הוא‬ ‫לא‬ ‫נעלמה‬ ‫כלל‬ ‫הנעימה‬ ‫ה פ נ ת י א י ס ט י ת ב ת פ י ס ה זו‪.‬‬ ‫ד( רק‬ ‫בשתי‬ ‫שאלות‪,‬‬ ‫ש ה ד פ י ס ם שור‪ ,‬ה ו א נוטה‬ ‫האנושי‪.‬‬ ‫מ ד ע ת א ב ן ר ש ד ‪ ,‬והן‬ ‫ה ב ח י ר ה החפשית ומהות השכל‬ ‫ב ש א ל ה הראשונה ה ו א נוטה ל א מ א ב ן ר ש ד ב ל ב ד א ל א מן ה א ר י ס ט ו ט ל י י ם‬ ‫הערביים‬ ‫לדרוש‬ ‫אשר‬ ‫עליהן הוא‬ ‫מדבר‬ ‫בקטעים‬ ‫הקטנים‬ ‫מספרו‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫אותה‬ ‫ה ו א אומר ע ל ד ע ת נזאלי‬ ‫להמון א ב ל אינה נאה‬ ‫לקיים‬ ‫״אמונת א ב ו ח א מ ד נ א ה‬ ‫ב ש א ל ה זו‪:‬‬ ‫למבקשים ד ע ת האמונה‬ ‫)אולי צ״ל‬ ‫ה א מ ת ( א ש ר חיי ה ע ו ל ם ה ב א ת ל ו י י ם ב ה ו א ת ה כ ש ת ד ק ד ק ד ב ר י א ב ו ח א מ ד ת מ צ א ם‬ ‫ב י ט ו ל ב ח י ר ת ה א ד ם והיותו מ ו כ ר ח ל מ ע ש י ו ו ב י ט ו ל ט ב ע ה א פ ש ר ו ת ל נ מ ר י‬ ‫מחייבים‬ ‫ואין ה ס ב ר ו ת ה א ל ה ה כ ח ש ה ל פ י ל ו ס ו פ י א ב ל ב ד א ל א כ פ י ר ה ב ה ק ה ת ו ר ה כ מ ו כן"‬ ‫) מ ח ב ר ת ד ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(91‬‬ ‫א ע ״ פ ששור אינו מ ב י א א ת ד ב ר י א ל נ ז א ל י ‪ ,‬ש נ ג ד ם ה ו א פ ו נ ה ׳‬ ‫ב ר ו ר ה ו א ש ה ו א מ ת כ ו ו ן ל ה ש ק פ ה ה ב א ה ב ‪ .‬ד ע ו ת ה פ י ל ו ס ו פ י ם ' ‪ ,‬שיש ל ר צ ו ן ה א ד ם‬ ‫ב ב ח י נ ת ע צ מ ו ה א פ ש ר ו ת ל ב ח ו ר ב ד ב ר ו ב ה פ כ ו א ב ל שהוא מ ו כ ר ח ע ל ידי ה ס ב ו ת‬ ‫ה מ נ י ע ו ת א ו ת ו ל ב ח ו ר ב א ח ד מ ה ם ז ! ‪ .‬כ מ ו ב כ ל ה ס פ ר מ ב י א גזאלי גם פ ה א ת ד ע ת י‬ ‫והנה א ל ב ל ג‬ ‫ש ל א ב ן ס י נ א ו ל ד ע ה זו מ ס כ י ם נ ם א ב ן ר ש ד א ם נ ם ב נ י ס ו ח א ח ר « ! ‪.‬‬ ‫ל א ר ק ש ה ו א ח ו ל ק ע ל ד ע ה זו ש ל א ב ן ר ש ד ש ב ל י ס פ ק היתד‪ .‬י ד ו ע ה ל ו כ ד ע ת ו ׳‬ ‫א ל א ה ו א מ ד ב ר ע ל י ה ב ז ל ז ו ל גמור כ ע ל ד ע ה ש ה י א ‪ .‬נ א ה ל ד ר ו ש א ו ת ה ל ה מ ו ן ״‬ ‫ושהיא ה כ ח ש ה ל פ י ל ו ס ו פ י א כ מ ו ש ה י א כ פ י ר ה ב ח ק ה ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫א ו ת ו ד ב ר מ פ ל י א אנו‬ ‫מוצאים א צ ל כ ל ה פ י ל ו ס ו פ י ם היהודים מן ה א ס כ ו ל ה של א ב ן ר ש ד ‪.‬‬ ‫כ ו ל ם מחזיקים‬ ‫בחפש‬ ‫ה ב ח י ר ה הנמור ש ל ה א ד ם ‪ ,‬ומשה נרבורני פונה ב מ א מ ר ה ב ח י ר ה שלו‪ ,‬ש נ ד פ ס‬ ‫בקובץ‬ ‫‪ .‬ד ב ר י חכמים״‪ ,‬ב א ו ת ה ה צ ו ר ה ננד א ב נ ר מבורנוש ה מ ח ז י ק ב ד ע ת ו של א ב ן‬ ‫סינא־אלנזאלי כ מ ו א ל ב ל נ ננד מאלי‪.‬‬ ‫בדעה‬ ‫מ א ת ואומר‬ ‫להתנצל‬ ‫ואונס‪.‬‬ ‫על‬ ‫אפילו‪,‬‬ ‫המרתו וכדי‬ ‫שאבנר‬ ‫ה ו א מ ת פ ל א ע ל ח כ ם כמותו שהוא סחזיק‬ ‫כופר‬ ‫ב ב ח י ר ה החפשית של‬ ‫האדם רק‬ ‫ל ו מ ר ש ל א התנצר מרצונו החפשי א ל א‬ ‫מתוך‬ ‫כדי‬ ‫הכרח‬ ‫ובאותו הזלזול ד ו ח ה נם יצחק פ ו ל ק ר ב ס פ ר ‪ .‬ע ז ר ל ד ת י א ת ד ע ת ו של אבנר׳‬ ‫ושניהם א י נ ם מ ת כ ו נ י ם ב ז ה ר ק ל צ ד ה א ם ט ר ו ל ו נ י ש ב ד ע ת ו א ל א ל כ פ י ר ה ב ב ח י ר ה‬ ‫החפשית‬ ‫כשהיא ל ע צ מ ה ‪.‬‬ ‫א ת היחס הזה ל ד ע ה ‪ ,‬ש כ ל נדולי הפילוסופיה ה ע ר ב י ת‬ ‫מחזיקים בה‪ ,‬אפשר ל פ ר ש ר ק ב ד ר ך א ח ת ‪:‬‬ ‫ל א ראו ב ה א ת ד ע ת ם האםיתית א ל א‬ ‫ר ק נסיון‪ ,‬ל ה ש ל י ם ע ם א מ ו נ ת ה נ ז ר ה ה א ל ה י ת ש ל ה א י ס ל א ם ‪ ,‬ו ח ש ב ו ש ב א מ ת ה ס כ י מ ו‬ ‫ל ד ע ת ו של אריםטו המייהם ל א ד ם ח פ ש נמור של ב ח י ר ה ‪ .‬ל ז ה רומז א ל ב ל נ ב א ס ר ו‬ ‫‪6‬‬ ‫י ‪ ,Tahifot at Tahafot X I I I , p. 463‬תרנום גרמני עמ׳ ‪.241‬‬ ‫״ הדברים גסצאים בדעות הפילוסופים ס פ ר ב׳ פ ר ק גי‪ .‬את ה פ ס ק ה העיקרית הדפסתי‬ ‫בתרגום עברי בפאםרי ‪"Das Problem der Wilensfreiheit bei Hasdai Crescas und‬‬ ‫‪den islamischen Aristotelikern" {Jewish Studies in Memory of George A.‬‬ ‫‪.{Kohut., p. 336, note 12‬‬ ‫יי עיין ‪und Theologie von Averroes, p. 107-110‬‬ ‫נרמגי‪ ,‬עמ׳ ‪ ,99-101‬העוה מאמרי הגזבר עמ׳ ‪ 327‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ ,Miiller, Philosophic‬תרגום‬ ‫]ט[‬ ‫פ‬ ‫משנתו ש ל יצחק א ל ב ל ג‬ ‫‪:‬‬ ‫ש ד ע ה זו ה י א ר ק ב ש ב י ל ה ה מ ו ן ו ל פ י כ ך אינו ר ו א ה ב ד ע ת ו ה ו א נ ט י ה מ מ ה ש ח ו ש ב‬ ‫א ב ן ר ש ד א ל א ר ק מ מ ה שהוא א ו מ ר ב ש ב י ל ההמון‪.‬‬ ‫בדעתו‬ ‫א ת דעתו של א ב ן‬ ‫ע ל מ ה ו ת ה ש כ ל האנושי ה ו א מ צ ט ר ף ל א ב ן ס י נ א ‪.‬‬ ‫ר ש ד ש ה ש כ ל ה ו א א ח ד ב כ ל ה מ י ן האנושי ה ו א ד ו ח ה ב י ן מ ט ע מ י ם עיוניים‪ ,‬שנשמטו‬ ‫שור‪ ,‬ב י ן מ פ נ י ניגודה ל א מ ו נ ה ב ש כ ר ועונש‪ ,‬ו ה ו א א ו מ ר ע ל י ה‬ ‫אצל‬ ‫‪ .‬ח ל י ל ה לנו‬ ‫אנחנו מאמיני ה ת ו ר ה להאמין ד ע ת א ב ן ד ש ר ר ק ד ב ר י א ב ו ח א מ ד נראים מ ד ב ר י ו ‪,‬‬ ‫כ י ל ד ב ר י ו אין ג מ ו ל ואין עונש ואין י ת ר ו ן ל ח כ ם ע ל ה כ ס י ל " ) מ ח ב ר ת זי‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(167‬‬ ‫גם ע מ ד ת ו ב ש א ל ה זו ה י א ט י פ ו ס י ת ב ש ב י ל ה א ס כ ו ל ה ה א ב ר ו א י ם ט י ת בין ה י ה ו ד י ם ;‬ ‫ר ו ב ה פ י ל ו ס ו פ י ם היהודים הגמשכים א ח ר י א ב ן ר ש ד דוחים א ת ד ע ת ו ה פ ר ד ו כ ס א ל י ת‬ ‫ע ל א ח ד ו ת ה ש כ ל ב מ י ן אנושי‪.‬‬ ‫וחבל‬ ‫את‬ ‫לא הביא‬ ‫ששור‬ ‫כ מ ו ל ר ל ב ״ ג יש גם ל א ל ב ל א נ ט ע מ י ם עיוניים ג ג ד ה ‪-‬‬ ‫א ו ת ם ‪ -‬ו י ח ד ע ם זה ה ו א ד ו ח ה א ו ת ה מ פ נ י ש ה י א מ ב ט ל ת‬ ‫א ב ל מ ד ב ר י ו יוצא שאין ה ו א מ ת כ ו ן ל ש כ ר ועונש ב מ ו ב ן‬ ‫ה א מ ו נ ה ב ש כ ר ועונש‪.‬‬ ‫ה מ ו ס ר י א ל א ל ה צ ל ח ה ‪ ,‬ש ה ח כ ם מגיע א ל י ה ע ל ידי ש ל י מ ו ת ש כ ל ו ו ל צ ע ר ‪ ,‬ש ה ס כ ל‬ ‫מרגיש מ פ נ י ח ס ר ו נ ו ‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫הרלב׳נ‪,‬‬ ‫האסכולה‬ ‫אך‬ ‫ע ל ה א מ ו נ ה ב ה צ ל ח ה ה נ צ ח י ת ש ל ה ח כ ם ל א ר צ ה ל ו ת ר גם‬ ‫הנאמנות‬ ‫לתורה‬ ‫אלא‬ ‫האמונה‬ ‫הפילוסופית הזאת‬ ‫א ת בגי‬ ‫הביאה‬ ‫ה א ב ר ו א י ס ט י ת ל ז ה ‪ ,‬ל נ ט ו ת ב נ ק ו ד ה זו מ ד ע ת ר ב ם ‪.‬‬ ‫בדרך‬ ‫כ ל ל ה ו ל ך א ל ב ל ג א ח ר י א ב ן ר ש ד גם ב ד ע ו ת ה א ל ה א ש ר‬ ‫בהם‬ ‫ה ו א גוטה ל ג מ ר י מ ן ה מ ס ו ר ת ה ד ת י ת ש ע ו ר ר ו ה ת נ ג ד ו ת י ת י ר ה ב ע ו ל ם ה י ה ו ד י ‪ ,‬כ מ ו‬ ‫דעתו‬ ‫ע ל ידיעת אלקים‪ ,‬ע ל ה כ ר ח פעולתו ו ע ל ק ד מ ו ת העולם‪ ,‬הוא ר ו צ ה ל ה פ י ץ‬ ‫אותם‬ ‫כ ת ב את ספרו לפי דבריו בסוף הקדמתו‬ ‫בחוגים ה ר ח ב י ם אשר‬ ‫די‪,‬‬ ‫)מחברח‬ ‫הפילוסופיה‪,‬‬ ‫‪.(04‬‬ ‫עמ׳‬ ‫בעבורם‬ ‫ב ז ה גם‬ ‫חשיבותו‬ ‫ההיסטורית‪.‬‬ ‫אין‬ ‫לו מקום‬ ‫בתולדות‬ ‫ש ל א ה י ת ה ל ו א פ י ל ו ה כ ו ג ה ל ה ע ש י ר א ו ת ה ע ל ידי ר ע י ו ג ו ת מ ש ל ו ‪.‬‬ ‫ה ו א ר א ה ב ת ו ר ת ו ש ל א ר י ס ט ו ל פ י ה צ ו ר ה שגתן ל ה א ב ן ר ש ד א ת ה מ ל ה ה א ח ר ו ג ה‬ ‫הפילוסופיה‪,‬‬ ‫של‬ ‫עליה‬ ‫ו כ ל כוגתו ה י ת ה ר ק‬ ‫ומבלי לגרוע ממנה‪.‬‬ ‫כאחד‬ ‫ל ה פ י ץ א ו ת ה בין היהודים מ ב ל י ל ה ו ס י ף‬ ‫יש ל ו מ ק ו ם ר ק ב ת ו ל ד ו ת ה מ ח ש ב ה ה ד ת י ת ב י ש ר א ל‬ ‫מ ר א ש י ה ה ש כ ל ה ה ק י צ ו נ י ת ב ח צ י השני ש ל ימי ה ב י נ י ם ‪.‬‬ ‫חשיבות‬ ‫מ ן ה צ ד ה ז ה יש‬ ‫יתירה לדעותיו ע ל יחס התורה לפילוסופיה אשר ב ה ם הוא מ צ ד י ק א ת‬ ‫ע מ ד ת ו לנבי ה מ ס ו ר ת הדתית של היהדות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫דעתו‬ ‫הדעה‬ ‫של‬ ‫ע ל י ח ס ה ת ו ר ה ל פ י ל ו ס ו פ י ה ה י א מ ו ר כ ב ת מ י ס ו ד ו ת שונים ומנונדים‪.‬‬ ‫ש ל כ ל ה א מ ח ע ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה כ ל ו ל ה גם ב ת ו ר ה ה ו א מ צ ר ף‬ ‫האמה הכפולה‪,‬‬ ‫עם‬ ‫א ת הרעיון‬ ‫אשר ל פ י ה ה א מ ת של ה ת ו ר ה יכולה ל ס ת ו ר א ת ה א מ ת של‬ ‫הפילוסופיה‪,‬‬ ‫ו ב ה ב ש ע ה שהוא מ ר ח י ק ל כ ת ב פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ה ת ו ר ה מ כ ל‬ ‫הוא‬ ‫בבירור‬ ‫קודמיו‬ ‫אומר‬ ‫שאין‬ ‫בכוחגו‬ ‫לחדור‬ ‫לתוך סתרי‬ ‫מ ה היא כונתה הפנימית החבויה מ ת ח ת לפשט הכתוב‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫ולדעת‬ ‫אגו צ ר י כ י ם ל ג ת ח א ת כ ל‬ ‫פד‬ ‫]י[‬ ‫נוטמן‬ ‫א ח ד מן הרעיונות ה א ל ה ‪ ,‬כ ד י ל ב ר ר א ת ה י ח ס ביניהם וכדי ל ע מ ו ד ע ל ס ו ף ד ע ת ו‬ ‫ב כ ל הבעיה‪.‬‬ ‫אנו מ ת ח י ל י ם‬ ‫הוא‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫והיהודיים‬ ‫ב ה ק ד מ ת ספרו אשר ב ה הוא‬ ‫יוצא שם מן‬ ‫ההשקפה‬ ‫מיחד א ת‬ ‫המשותפת של‬ ‫הדיבור ע ל‬ ‫האריסטוטליים‬ ‫תכלית‬ ‫המוסלמיים‬ ‫ש ה ת ו ר ה ה י א ח ק א ל ה י הניתן ע ל ידי ה נ ב י א ל ש ם קיום ה ח ב ר ה ואומר‬ ‫כ מ ו ת ם ‪ -‬ודבריו דומים ב י ח ו ד ל א ב ן סינא ‪ -‬שכדי ל א ח ד א ת בני ה א ד ם ‪ .‬ע ל ד ע ת‬ ‫א ח ת ומשפט א ח ד ה ע ר י מ ה ה ח כ מ ה העליונה ל ש פ ו ך מ ר ו ח ה ע ל ר ו ח תמים ה ד ו ר‬ ‫ו ל ע ו ר ר ל ב ו להיות ל ה ם מורה צ ד ק ו ל ל מ ד ם חוקים ומשפטים ישתתפו ב ה ם כ ו ל ם‬ ‫ב ד ר ך א ח ת י ל כ ו ב ו ע ל ס ד ר נכון ו ה ס כ מ ה משותפת״‬ ‫יש נינוד‬ ‫יסודי‬ ‫בינו‬ ‫וביניהם בזה‪,‬‬ ‫שהתכלית‬ ‫) מ ח ב ר ת ד ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.>92‬‬ ‫המדינית‬ ‫והחברתית היא‬ ‫אך‬ ‫בשבילו‬ ‫התכלית‬ ‫ה י ח י ד ה ש ל ה ת ו ר ה ושאינו מ כ י ר ב ט ט ר ה ה נ ו ס פ ת ש ה ם מ י ח ס י ם ל ה ו ש ה י א‬ ‫בשבילם‬ ‫מ ט ר ה זו ה י א ל פ י ה ר מ ב ״ ם ת י ק ו ן ה נ פ ש ע ל י ד י ד ע ו ת‬ ‫המטרה העיקרית‪.‬‬ ‫א מ י ת י ו ת ‪ ,‬ו ה ו א ר ו א ה ב ז ה א ת ה ה ב ד ל ה י ס ו ד י ב י ן ה ח ו ד ר ‪ .‬ה א ל ה י ת ובין ח ו ק נימוסי׳‬ ‫ש ה ת ו ר ה ה א ל ה י ת א י נ ה ר ו צ ה ל ס ד ר ‪.‬עניני בני א ד ם ק צ ת ם ע ם‬ ‫קצתם׳ ב ל ב ד אלא‬ ‫נם ל ה ש ל י ם א ו ת ם ע ל ידי ד ע ו ת א מ י ת י ו ת ע ד כ ס ה ש ה ם יכולים ל ה ב י ן א ו ת ם )מורה‬ ‫נ ב ו כ י ם ח ל ק ב ׳ פ ר ק מ י ‪ ,‬ח ל ק נ׳ פ ר ק כ י ז ( ‪,‬‬ ‫שכונת‬ ‫ובאופן ק צ ת א ח ר אומר א ב ן סינא‬ ‫הנביא היא ל ה ר א ו ת לבני א ד ם א ת ה ד ר ך‬ ‫ה ב א נם יחד*!‪.‬‬ ‫בנינוד נמור ל ז ה א ו מ ר‬ ‫להצלחה‬ ‫בעולם הזה‬ ‫א ל ב ל ג שהאמונות הנזכרות‬ ‫ובעולם‬ ‫ב ת ו ר ה אינן‬ ‫ב א ו ת שם ל ש ם ל י מ ו ד ה א מ ת ולשם תיקון הנפש א ל א ש ה ם משמשות ר ק ה ת כ ל י ת‬ ‫המדינית של התורה‪.‬‬ ‫ה ת ו ר ה מ ב י א ה א ו ת ן כ ד י ל ה נ י ע א ת ה ע ם שאינו ע ו ש ה א ת‬ ‫ה ט ו ב לשמו לקיום מצותיה ומשפטיה מפני ת ק ו ת ה ש כ ר ‪.‬‬ ‫האמונה‬ ‫ע י ק ר ה א מ ו נ ה ה ו א ל פ י זה‬ ‫ב ש כ ר ועונש ו ש א ר ה א מ ו נ ו ת ש ל ה ת ו ר ה ‪ ,‬ה א מ ו נ ה ב א ל ה י ם מ ש כ י ר ומעניש׳‬ ‫ב ה ש א ר ת הנפש ה מ ק ב ל ת א ת נטולה א ח ר ה מ ו ת ובהשגחה ע ל מעשה ה א ד ם ‪ ,‬הן ר ק‬ ‫ה ג ה ו ת ה כ ר ח י ו ת ל א מ ו נ ה ב ש כ ר ועונש‪ ,‬ו מ כ י ו ן ש ה א מ ו נ ו ת ה ל ל ו ה ן ה כ ר ח י ו ת ב ש ב י ל‬ ‫כ ו נ ת ה ת ו ר ה ה א ל ה י ת ה ן מ ש ו ת פ ו ת ל כ ל ה ת ו ר ו ת ה א ל ה י ו ת ‪ .‬גם ב ז ה ה ו ל ך א ל ב ל א נ‬ ‫בדרך‬ ‫ש ס ל ל אותה א ב ן רשד‪ ,‬אשר כ ב ר א מ ר שהאמונה בעיקרי ה ד ת היא נ ח ת ה‬ ‫לקיום‬ ‫ה ח ב ר ה ושמפני כ ך צ ר י ך ל ה ר ו נ א ת ה כ ו פ ר ב ה ם ‪ ,‬ו ה ו א נ ם ש ר א ה ב א מ ו נ ה‬ ‫בשכר‬ ‫ועונש ו ב א מ ו נ ו ת ה ק ש ו ר ו ת ע ס ה א ת ה י ס ו ד ו ת ה מ ש ו ת פ י ם ש ל כ ל‬ ‫‪2 0‬‬ ‫הדתות •‬ ‫א ב ל א ע ״ פ ש א פ ש ר ל מ צ ו א ב מ ק ו מ ו ת כ א ל ה ר מ ז ל ז ה שאין ל ת ו ר ו ת ה א ל ה י ו ת א ל א‬ ‫כ ו נ ה מ ד י נ י ת ל ב ד ‪ ,‬ה נ ה ב כ ל ל ה ו א מ ח ז י ק ב ד ע ה ה מ ק ו ב ל ת ‪ ,‬שהן ר ו צ ו ת ל ה ב י א א ת‬ ‫בני ה א ד ם נ ס ל ה צ ל ח ה ב ע ו ל ם ה ב א ‪ ,‬ר ק א ל ב ל נ משמיט א ת ה צ ד ה ז ה ב ת פ י ס ת ו‬ ‫ל נ מ ר י ו ל ו ק ח ממנו ר ק א ת ה צ ד ה א ח ר ‪.‬‬ ‫ה ו א א מ נ מ מ ו ד ה שהאמונות ש ל ה ת ו ר ה ה ן א מ י ת י ו ת ב י ט ו ד ן ונוטות מ ן ה א מ ה‬ ‫״ עיין שהרסטאני‪ ,‬כ ת ב א ל ס ל ל ואלנחל עס׳ ‪) 394‬תרנום נרסני של ‪ Haarbrucken I I‬י‬ ‫עם׳ ‪ (283‬ר א ה דברי אבן סינא המובאים א צ ל ‪• Strauss, Philosophic und Geselz, p. 113‬‬ ‫״ ‪) Tahafot at Tahafot X X , p. 581-82‬תרמם נרמני עס׳ ‪-ib. X V I I I ;(278-9‬‬ ‫‪) p. 527‬תרגום גרמני עס׳ ‪.(262‬‬ ‫]יא[‬ ‫פה‬ ‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל ג‬ ‫ר ק ב צ ו ר ת ן ‪ ,‬ש ה י א מ ס ו נ ל ת ל ת פ י ס ת ה ה מ ו ן שאינו י כ ו ל ל צ י י ר א ת ה מ ו ש כ ל א ל א ר ק‬ ‫המוחש‪.‬‬ ‫ה ה ב ד ל בינו ובין ה ד ע ה‬ ‫ה כ ל ל י ת אינו‬ ‫ב מ ר ת ה א מ ת שיש ל א מ ו נ ו ת ש ל‬ ‫ה ת ו ר ה א ל א ב כ ו נ ת ה ת ו ר ה א ש ר ב ע ב ו ר ה ה י א מ ב י א ה אותן‪ .‬ל פ י ד ע ת ו הן אמיתיות‬ ‫ב י ס ו ד ן ‪ ,‬א ב ל ה ת ו ר ה א י נ ה מ ב י א ה א ו ת ן כ ד י ל ל מ ד א ת ה א מ ת ‪ ,‬ה ן ל א ‪vera dogmata‬‬ ‫א ל א ‪ pia dogmata‬ב מ ו ב נ ו ש ל ש פ י נ ת ה א ש ר ל ו ה ו א מ ת ק ר ב מ א ד ‪ ,‬ו א ו ל י ה ן ע ו ד‬ ‫פ ח ו ת מ ז ה מ פ נ י שלפיהו אין כונת ה ת ו ר ה לנטוע ב ל ב ההמון א ה ב ה אמיתית ל א ל ה י ם‬ ‫ו ל ב נ י ה א ד ם ‪ ,‬שאין ה ה מ ו ן מ נ י ע א ל י ה ‪ ,‬א ל א ה י א מ ס ת פ ק ת ב ז ה ל ה נ י ע א ו ח ו ל ק י ו ם‬ ‫אלבלנ רואה בזה עדות ל ח כ מ ת התורה‬ ‫מ צ ו ת י ה מ פ נ י ת ק ו ת ה ש כ ר ו פ ח ד העונש‪.‬‬ ‫שאינה נ ו ת נ ת ל ה מ ו ן א ל א מ ה שנחוץ ב ש ב י ל מ ט ר ת ה ושהיא נ ו ת נ ת א ו ת ו ב א ו ת ה צ ו ר ה‬ ‫מהאימה למטרחה‪.‬‬ ‫שהיא‬ ‫״ ו ל פ י כ ך מ ה ש ר א ת ה ה ת ו ר ה מ ן ה ד ע ו ת ה א מ י ת י ו ת שיש‬ ‫ל ה ם שום ת ו ע ל ת ב מ צ י א ו ת ה כ ו נ ה ה ז א ת ז כ ר ה א ו ת ן ב ב א ו ר ‪ ,‬ו מ ה ש ר א ח ה ש א פ ש ר‬ ‫ש ח י ק ב ה ן ל א ז כ ר ה א ו ת ן כ ל ל ‪ ,‬ו מ ה ש ר א ת ה שזכרונו מ ו צ ר ך ב מ צ י א ו ת ה מ נ ה א ב ל‬ ‫ל א ע ל מ ה שהוא ז כ ר ה א ו ת ו ב ד ר ך נוטה מן ה א מ ת ‪ ,‬ו כ ל זה ל א ל ח ס ר ו ן ה ד ע ו ת‬ ‫מ מ נ ה ב ע צ מ ה א ל א ל ח ס ר ו ן ד ע ת השומעים״ גשם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(93‬‬ ‫א ך כ ל זה ל א נאמר א ל א ע ד כ מ ה שהתורה היא מיועדת להמון‪.‬‬ ‫פונה נם ל ח כ מ י ם ‪.‬‬ ‫החכמים‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫א ב ל היא‬ ‫ב ש ב י ל ם יש ב ה ר מ ז ל כ ל ה ד ע ו ת ה א מ י ת י ו ת ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ‪.‬‬ ‫יכולים איפוא למצוא ב ת ו ר ה באמצעות ה כ ר ת ם הפילוסופית כ ל ה ד ע ו ת‬ ‫ו ל א זו ב ל ב ד ‪ ,‬יש ב ת ו ר ה גם ר מ ז י ם ל ד ע ו ת נ ב ו א י ו ת שהן ‪ .‬ל מ ע ל ה מ ן ה ה י ק ש‬ ‫ו ה מ ח ק ר ״ ו ש ר ק ה נ ב י א י כ ו ל להשיג א ו ת ן ו כ ל ה א ח ר י ם ה ח כ ם כ מ ו ה כ ס י ל י ו ד ע י ם‬ ‫עליהן ר ק מ ה שהם מ ק ב ל י ם מן הנביא‪.‬‬ ‫ה ת ו ר ה מ כ י ל ה ב ת ו כ ה ל פ י ז ה שני מ י נ י ם‬ ‫ש ל ס ת ר י ם ד ע ו ת פ י ל ו ס ו פ י ו ת ו ד ע ו ת נבואיות‪.‬‬ ‫ה פ י ל ו ס ו פ י ם שיש‬ ‫א ל ב ל ג חוזר ב ז ה ל ד ע ה ה כ ל ל י ת של‬ ‫ב ת ו ר ה נ נ ל ה שהוא מ י ו ח ד ל ה מ ו ן ו נ ס ת ר ש ה ו א מ י ו ע ד‬ ‫לחכמים‬ ‫ו ש צ ר י ך ל ג ל ו ת א ו ת ו ע ל ידי ה פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ה ת ו ר ה ‪ .‬גם ה ד ע ה ‪ ,‬שיש ב ת ו ר ה‬ ‫דעות‬ ‫נ ב ו א י ו ת שהן‬ ‫ובמיוחד‬ ‫ל מ ע ל ה מ ת פ י ס ת שכלנו‪,‬‬ ‫גמצאת א צ ל ר ב י ם מן הפילוסופים‪,‬‬ ‫ק ר ו ב י ם ד ב ר י ו בניסוחם נם פ ה ל א ב ן ר ש ד האומר כ מ ע ט באותן ה מ ל י ם‬ ‫שבכל‬ ‫ש א ל ה ‪ ,‬א ש ר ב ה ה ק ו ר א ן מ ע ל י ם א ת ה א מ ת מ ן ה ה מ ו ן ‪ ,‬יש ב ו ר מ ז ל א ו ח ה‬ ‫הדעה‬ ‫ש ה מ ו פ ת מ ב י א א ל י ה ׳ * ‪ ,‬ושהוא נ ם מ ב ח י ן ב י ן שני מינים ש ל ס ו ד ו ת ה נ מ צ א י ם‬ ‫ב ק ו ר א ן ‪ ,‬מ י ן א ח ד שהוא ר ק ל מ ע ל ה מ ן ה ש כ ל ש ל ס ו ג מ ס ו י ם ש ל אנשים ומין שני‬ ‫שהוא‬ ‫ל מ ע ל ה מ ת פ י ס ת ה ש כ ל האנושי ב א ו פ ן מ ו ח ל ט ״ ‪.‬‬ ‫א ך מ ה שהוא א צ ל א ח ר י ם‬ ‫ת ו צ א ה הניונית מ ד ע ת ם ע ל כ ו נ ת ה ת ו ר ה ב א א צ ל א ל ב ל נ ב ל י שום ק ש ר ע ם ד ע ת ו‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫א ם ה ח ק ה א ל ה י ד ו א נ ל ה צ ל ח ה ב ע ו ל ם ה ז ה ו ב ע ו ל ם ה ב א גם י ח ד א ם ה ו א‬ ‫‪Philosophic‬‬ ‫״ ‪) Tahafot at Taltafot X I , p. 430‬תרנום גרמני עס׳ ‪ ,(236‬השוה נם‬ ‫‪) und Theologie von Averroes, p. 8‬תרגום גרמני עמי ‪.(7-8‬‬ ‫" ‪) Tahafot at Tahifot I I I , p. 255-6‬תרנום גרמגי עמי ‪ .(180-1‬כמה מקומות‬ ‫א־גר בהם אבן רשד מ ד ב ר על סודות הקוראן שהם למעלה סן השכל נאספו בספרו של‬ ‫‪Gauthier, La Thcorie d'Ibn RocJid sur les rapports de la religion et dc la‬‬ ‫‪ .philosophic p. 126-129‬על הפירוש הנכון של המקומות האלה עיין שם‪ ,‬עמי ‪.148-154‬‬ ‫פי‬ ‫]יב[‬ ‫גוטמן‬ ‫ב א ל ה א י ר א ת ר ו ח בגי ה א ד ם ‪ ,‬מ ו ב ן ה ד ב ר ש ה ו א מ כ י ל א ת ה א מ ת ב ש ב י ל כ ל בני‬ ‫האדם‬ ‫מה‬ ‫אבל‬ ‫בשביל החכמים כמו בשביל ההמון בשביל כ ל א ח ד ל פ י מ ד ת הבנתו‪.‬‬ ‫ל א מ ח ה פ י ל ו ס ו פ י ה ב ס פ ר ח ו ק י ם ה ד ו א נ ר ק ל ק י ו ם ה ח ב ר ה ושהוא מ י ו ע ד ר ק‬ ‫נ ם ה צ ו ר ה א ש ר ב ה ה ו א ע ו ב ר מ ן ה ד ע ה ה א ח ת ל ש נ י ה מ ע י ד ה ע ל ז ה שאין‬ ‫להמון?‬ ‫שום ק ש ר ביניהם‪:‬‬ ‫מביא‬ ‫‪.‬וידוע שאילן ה י ה ל‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה מ ו‬ ‫ן או ל א היה‬ ‫ה פ ס ד ב ת כ ל י ת המכוון ממנו ל א ה י ח ה ה ח ו ר ה מ ע ל מ ת אותו ו ל א ה י ת ה מונעת‬ ‫ט ו ב מ ב ע ל י ו ‪ ,‬א ע י פ שאין ב פ י ל ו ס ו פ י א ש ו ם ד ע ת א מ י ת י ת ש ל א ר מ ז ה א ל י ו ה ת ו ר ה‬ ‫ב ד ר ך שיש ב ה ה ת ע ו ר ר ו ח ל ח כ מ י ם ו ל א ירנישו ב ו ה ט פ ש י ט " ‪.‬‬ ‫ה ה ש ק פ ה ‪ ,‬שיש ל ת ו ר ה‬ ‫רמז ל כ ל ד ע ת אמיחיח של הפילוסופיה אשר היא היסוד ל כ ל הפרשנוח הפילוסופיה‬ ‫של ה ת ו ר ה מופיעה כ ה ו ס פ ה שרירותית ל ד ע ת ו המקורית ע ל כוגת התורה‪ ,‬שעיבד‬ ‫א ו ת ה ב א ו פ ן מ ח ו ש ב ושיטתי‪.‬‬ ‫האמח‬ ‫ה כ פ ו ל ה א י נ ה נ ז כ ר ח ב ה ק ד מ ה כ י ה ד ע ו ת ה ג ב ו א י ו ת ה ן ל פ י ד ב ר י ו שם‬ ‫‪ .‬ל מ ע ל ה מ ן ה ה י ק ש ו ה מ ח ק ר ה ט ב ע י ״ ‪ ,‬א ב ל אינן ס ו ת ר ו ת א ו ת ו ‪.‬‬ ‫בראשיח הן ה ו פ כ ו ת‬ ‫בפורמולה‬ ‫הזאת‬ ‫ל ד ע ו ת שהן מתנגדות‬ ‫ר ק במאמר למעשה‬ ‫ל א מ ת הפילוסופית‪.‬‬ ‫ה ו א מ ש ת מ ש שם‬ ‫ה י ד ו ע ה ש ל ה א ב ר ו א י ס ט י ם ה נ ו צ ר י י ם ש ל זמנו א ש ר א צ ל ם נ ו צ ר ה ה ת ו ר ה‬ ‫ואומר‬ ‫שיכולה‬ ‫ס ת י ר ה בין‬ ‫להיות‬ ‫על‬ ‫‪.‬האמת‬ ‫דרך‬ ‫המופת‬ ‫טבע״ אשר‬ ‫ה פ י ל ו ס ו פ י ע ו ס ד ע ל י ה ‪ ,‬ובין ‪ .‬ה א ס ת ע ל ד ר ך ג ם ׳ ה מ ת ג ל ה ל ג ב י א י ם ו ‪ .‬ש ה נ מ ג ע א צ ל‬ ‫המחקר‬ ‫ההיקשי מ צ ד מנהנ ה ט ב ע א פ ש ר שתחייבהו ההשגה ה נ ב ו א י ת ס צ ד המנהינ'‬ ‫ושצריך‬ ‫) מ ח ב ר ה ו׳‪ ,‬ע מ י‬ ‫ל ק ב ל ה א ח ד מ צ ד ה ח ק י ר ה ה ה י ק ש י ת והשני מ צ ד ה א מ ו נ ה‬ ‫‪.23(93/4‬‬ ‫ל פ י ר ו ש זה ש ל ה ס ת י ר ו ת בין ה א מ ת ש ל ה ח ק י ר ה ובין ה א מ ת ש ל ה ג ב ו א ה‬ ‫שהחקירה‬ ‫יודעת ר ק ע ל החום ה ט ב ע ו ע ל ה ח ו ק י ם השולטים ב ו ושהגבואה יודעת‬ ‫גם ע ל מ ה ש ל מ ע ל ה מן ה ת ח ו ם ה ז ה ה ו א ס ו ס י ף ע ו ד ט ע ם א ח ר ה ת ו ל ה א ת ה ס ת י ר ה‬ ‫ב י ג י ה ם בגיגוד ב י ן ד ר ך ה ה ש ג ה ה ע י ו נ י ת ובין ד ר ך ה ה ש ג ה ה ג ב ו א י ה ‪ . .‬ו ה ט ע ם כ י ד ר כ י‬ ‫ה ש ג ח ם מ ש ו נ ו ח זו מ ז ו ו ל א ע ו ד א ל א ה פ כ י ם ‪ ,‬ל פ י שזה משיג ה מ ו ש כ ל ב מ ו ד ג ש וזה‬ ‫ישיג ה ס ו ר ג ש ב ם ו ש כ ל ‪ ,‬ואין ס פ ק כ י כ ר ח ו ק ד ר כ י ה ש ג ו ח ם כ ן ר ח ק ו ה ה ש ג ו ח ע ד‬ ‫בספרי‬ ‫ש י ת כ ן ל ז ה ל ה ש י ג ם צ ד ס ט ה ה י פ ך ס ה שישיג ז ה ם צ ד ס ע ל ה ׳ )שם‪ ,‬ע ם ׳ ‪.(94‬‬ ‫ע ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ש ל ה י ה ד ו ת ) ע ם ׳ ‪ (218‬פ י ר ש ת י א ת ה ד ב ר י ם ה ס ת ו ס י ם ה א ל ה כ כ ה ‪,‬‬ ‫שהגביא א ש ר‬ ‫הכרתו היא‬ ‫מ ו ר כ ב ת מן‬ ‫השכל‬ ‫והדמיון‬ ‫‪.‬ישיג‬ ‫המושכל‬ ‫במודגש"‬ ‫ו ש ה פ י ל ו ס ו ף א ש ר ה כ ר ת ו ה י א כ ו ל ה ש כ ל י משיג א ת ה מ ו ר ג ש ‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת ה ד ב ר י ם‬ ‫ש ל ה ע ו ל ם המוחשי‪,‬‬ ‫אומר‬ ‫בסאםר‬ ‫בדעת‬ ‫במושכל‪.‬‬ ‫א ך נ ר א ה יותר ל פ ר ש ‪ ,‬שהנביא א ש ר עליו א ל ב ל ג‬ ‫עליון שהוא‬ ‫יוצא‬ ‫‪.‬םסעלח‬ ‫ה ד ע ת האנושי‬ ‫לםעלת‬ ‫הדעת‬ ‫עיין ‪Mandonnet, Siger de Brabant et VAverroisme latin au X I I I sihde I I ,‬‬ ‫‪. 153-4: Quaerimus enim hie solum intentionem philosophorum et praecipuep‬‬ ‫‪Aristotelis, etsi forte Philosophus senserit aliter quam Veritas se habeat‬‬ ‫‪et per revelationem aliqua de anima tradita sint, quae per rationes naturales‬‬ ‫‪concludi non possunt. Sed nihil ad nos nunc de Dei miraculis, cum de na‬‬‫‪.turalibus naturaliter disseramus‬‬ ‫ינ‬ ‫‪11‬‬ ‫פז‬ ‫משנתו של יצחק א ל ב ל ג‬ ‫העליון" כ ל ו מ ר ל מ ע ל ח ה ש כ ל י ם ה נ ב ד ל י ם‬ ‫) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳ <־‪ (!0‬משינ א ת ה מ ו ר נ ש‬ ‫החושני מ ן‬ ‫ושהפילוסוף‬ ‫במושכל‪,‬‬ ‫המפשיט‬ ‫משיג‬ ‫את‬ ‫כלומר‬ ‫העולם‬ ‫הצד‬ ‫של‬ ‫הטהור‪,‬‬ ‫השכל‬ ‫א ח מ ו ש כ ל י ו מ ן ה מ ו ח ש משיג מ פ נ י זה א ת ה מ ו ש כ ל מ ת ו ך המורגש‪ ,‬ש ה ו א‬ ‫‪ .‬ט צ ד מטה" ו ה ג ב י א‬ ‫השאלה‬ ‫‪ .‬מ צ ד מעלה"‪.‬‬ ‫ל מ ה ה ה ב ד ל הפטיכולוגי‬ ‫שהפילוסוף‬ ‫ל פ י פירוש זה‬ ‫א פ ש ר גם‬ ‫על‬ ‫להשיב‬ ‫‪ .‬ב ד ר כ י ההשגה״ מ ב י א ל ט ת י ר ה ב ת ו כ ן ההשגה‪,‬‬ ‫ה ש ו א ב א ה מושגיו מ ן ה מ ו ר ג ש י כ ו ל ל ה ב י ן ר ק א ת ‪ .‬ה א מ ת ש ל ה ט ב ע "‬ ‫ו ש ה נ ב י א ה מ ב י ט ע ל ע ו ל ם ה ט ב ע מ צ ד ה ע ו ל ם ה ש כ ל י מ כ י ר גם מ ה ש ה ו א ‪ .‬א מ ת ע ל‬ ‫ד ר ך נס"‪.‬‬ ‫אלבלנ‬ ‫הכפולה‬ ‫בתורה‬ ‫אינו מ ו צ א‬ ‫כ נ ר א ה שום קושי‬ ‫עם ההשקפה המקובלח שכל‬ ‫לאחד את‬ ‫התורה‬ ‫ה ח ד ש ה של‬ ‫האמת‬ ‫‪ .‬ד ע ה אמיתית״ ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה נ מ צ א ת נם‬ ‫ו ש צ ר י ך ל ג ל ו ת א ו ת ה ב ד ב ר י ה ע ל ידי ה פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ה כ ת ו ב ‪.‬‬ ‫יש‬ ‫ס ת ר י ת ו ר ה מן המין ה פ י ל ו ס ו פ י ומן המין הנבואי‪ ,‬א ת הראשוגים צ ר י ך ל ג ל ו ת ב ד ר ך‬ ‫המחקר‬ ‫העיוני‪,‬‬ ‫המחקר‬ ‫והמופת‪.‬‬ ‫את‬ ‫האחרונים‬ ‫צריך‬ ‫ל ק ב ל אע״פ שהם‬ ‫סותרים‬ ‫את‬ ‫ה א מ ת של‬ ‫א ך ה פ ש ר ה הנוחה והשטחית הזאת היא ח ס ר ה כ ל ע ר ך מעשי כ ל‬ ‫ע ו ד אין אנו יודעים‪ ,‬מ ת י צ ר י ך ל פ ר ש א ת ד ב ר י ה כ ת ו ב ב א ו פ ן ה א ח ד ומתי ב א ו פ ן‬ ‫ו ב ש א ל ה זו א ל ב ל נ אינו גוגע‬ ‫השני‪,‬‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫ו מ ה ש מ פ ל י א ב י ו ת ר אין ה ו א מ ש ת מ ש‬ ‫ב ר ע י ו ן ה א מ ת ה כ פ ו ל ה ל ג ב י ס ת ר י ה ת ו ר ה מן המין הגבואי א ל א לגבי פשט ה כ ת ו ב ‪.‬‬ ‫על‬ ‫אותו ה פ ש ט שהוא ל פ י ד ב ר י ו מיועד ר ק להמון הוא א ו מ ר ‪.‬ואם נמצא ל ד ע ת‬ ‫כ ת ו ב ס ו ת ר א ו ת ו גאמין גם כ ן פ ש ט ה כ ת ו ב ע ל ד ר ך גס וגאמין שאין ה ד ע ת‬ ‫ההוא‬ ‫התורגית ה ה ו א ז ר ה א צ ל דעתגו א ל א ל ה י ו ת ה מן ה ד ע ו ת ה א ל ה י ו ת ה מ י ו ח ד ו ת בהשגת‬ ‫הנביאים־‬ ‫) מ ח ב ר ת זי‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(03‬‬ ‫צ ר י ך איפוא ל ק ב ל א ת פשט ה כ ת ו ב פ ע ם כ ד ע ה‬ ‫נ ב ו א י ח ש ה י א ל מ ע ל ה מ ן ה ש כ ל ו פ ע ם ל ר א ו ח ב ו ר ק ד ע ה ה מ ו נ י ת מ ב ל י שנבין מ ת י‬ ‫להחיחס‬ ‫המקום‬ ‫א ל י ו ב א ו פ ן זה ומתי ב א ו פ ן א ח ר ‪.‬‬ ‫ו ל א זו ב ל ב ד ‪ ,‬ה ר י ש ו ר ו ת א ח ד ו ת ל פ נ י‬ ‫ה נ ז כ ר ה ו א פונה נגד א ל ה ה ד ו ח י ם א ת ד ע ת ה ק ד מ ו ת מפני שפשט ה כ ה ו ב‬ ‫ס ו ת ר א ו ת ה ו א ו מ ר ש מ ק ו ר ה ס ת י ר ה ה ו א ר ק ‪ .‬ה פ ר ס ו ם ההמוני‪ ,‬א ש ר נ ח פ ר ס ם ל ר ו ע‬ ‫ה ב נ ת ה כ ת ו ב ואין ה פ ר ס ו ם ה ה מ ו נ י כ ד י ל ס מ ו ך ע ל י ו ב י ד י ע ת ה א מ ת ־ )שם(‪.‬‬ ‫המבוכה‬ ‫הזאת נמצאת ר ק להלכה‪,‬‬ ‫אך כל‬ ‫למעשה ד ר כ ו של א ל ב ל נ היא ב ר ו ר ה למדי‪.‬‬ ‫ה ו א מ פ ר ש ת מ י ד א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה ב ר ו ח ה פ י ל ו ס ו פ י ה ‪ ,‬ואין א ף מ ק ו ם א ח ד ‪ ,‬א ש ר ב ו‬ ‫ה ו א נ מ נ ע מ ל ע ש ו ת א ת ז ה מ פ נ י ש פ ש ט ה כ ת ו ב שייך ל א ו ת ן ה ד ע ו ת ה נ ב ו א י ו ת שהן‬ ‫למעלה‬ ‫מן השכל‪,‬‬ ‫להתאים‬ ‫א ת ד ב ר י ה פ י ל ו ס ו פ י ה ל ד ע ת ה ת ו ר ה כ ד ר כ ו של הרמב״ם ב ש א ל ת חידוש‬ ‫העולם‬ ‫ומשתדלים‬ ‫הוא משתמש ב ע ק ר ו ן‬ ‫‪.‬לחזק‬ ‫ולקיים‬ ‫הדעת‬ ‫האמת‬ ‫ההוא‬ ‫ה כ פ ו ל ה ר ק ננד‬ ‫בטענות‬ ‫עיוניות‬ ‫אלה‬ ‫חזקות‬ ‫הרוצים‬ ‫מטענות‬ ‫ה פ י ל ו ס ו פ י ם ב פ נ י ה ם ע ד אשר יחשבו כי ה פ י ל ו ס ו פ י ם טועים ב ט ע נ ו ת ם וחושבים שהם‬ ‫מ ו פ ת י ו ת ואינם כן" )שם(‪.‬‬ ‫א ב ל א ף פ ע ם אינו מ ש ת מ ש ב ו ע ד א ל ה ה מ ו צ י א י ם א ת‬ ‫דברי‬ ‫ה כ ת ו ב מפשוטם כ ד י ל ה ת א י ם אותם ל ד ע ו ת הפילוסופיוח והוא ב ע צ מ ו מכניס‬ ‫לתוך‬ ‫ד ב ר י ה ת ו ר ה א ת ה ד ע ו ת ה ק י צ ו נ י ו ת ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ש ל זמנו‪ ,‬א ש ר ל פ י ה ם‬ ‫כ מ ע ט אין מ ק ו ם ע ו ד ל נ ס י ם ו ל ״ א מ ח ע״ד נס"‪.‬‬ ‫ר ק ב צ ו ר ה א ח ת הוא משתמש ב ע ק ר ו ן‬ ‫פח‬ ‫ן יד[‬ ‫נוטמן‬ ‫ה א מ ת ה כ פ ו ל ה כ ד י ל ק י י ם גט א ת פ ש ט ה כ ת ו ב ‪.‬‬ ‫על‬ ‫א ח ר שפירש א ת כ ל ד ב ר י ה ת ו ר ה‬ ‫ב ר י א ת ה ע ו ל ם ב ה ת א ם ל ד ע ת ‪.‬החידוש הנצחי׳ ואמר פ ע ם א ח ר פ ע ם שהתורה‬ ‫מדברת‬ ‫ע ל ה ח י ד ו ש הזמני ש ה ו א ‪ .‬ה ח י ד ו ש ה נ ר ו ע ׳ ר ק ב ש ב י ל ה ע ם ה ו א א ו מ ר ב ס ו ף‬ ‫המאמר‬ ‫‪ .‬ו ה א מ ת א צ ל י כי א פ י ל ו החידוש ה נ ר ו ע אי א פ ש ר ל ה כ ח י ש ו מ צ ד האמונה‬ ‫אפשר‬ ‫אבל‬ ‫האמת‬ ‫ל ה כ ח י ש ו מ צ ד העיון'‬ ‫הכפולה‬ ‫תכסיםיח‪,‬‬ ‫בשום‬ ‫מראה‬ ‫כדי‬ ‫‪.(160‬‬ ‫אין א ח ד מ ב י ן ב ע ל י‬ ‫) מ ח ב ר ת ז׳‪ ,‬ע מ ׳‬ ‫ב צ ו ר ה צ י נ י ת כ ז א ת ש ת ו ר ה זו ה י א‬ ‫תחבולה‬ ‫בשבילו‬ ‫רק‬ ‫ל ה ר ח י ק א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה מ ת ח ו ם ה פ י ל ו ס ו פ י ה ושאין ה ו א מ א מ י ן‬ ‫א מ ת ה ס ו ת ר ת א ח ה א מ ה של‬ ‫אין ל ה ו צ י א מ ז ה ה מ ס ק נ ה‬ ‫ה ה כ ר ה העיונית‪.‬‬ ‫שאינו מ ו ד ה כ ל ל ב ש ו ם ה כ ר ה ש ה י א ל מ ע ל ה מ ן ה ה כ ר ה ש ל ה מ ח ק ר ה ע י ו נ י ב ה ת א ם‬ ‫ל ד ע ת ו ש ה נ ב י א אינו ז ק ו ק ע ו ד ל ה כ ר ה ה ד י ס ק ו ר ס י ב י ת ש ל ה מ ח ק ר מ פ נ י ש ב ו ‪ .‬ה ש כ ל‬ ‫האנושי מ נ י ע ל נ ב ו ל א ש ר‬ ‫העלול‬ ‫לא‬ ‫י צ ט ר ך ל ק נ ו ת ה ד ע ת מן ה י ד ו ע ו ל ד ע ת ה ע י ל ה מן‬ ‫ב ד ע ת ההיקשי א ב ל ידע אותו מ ע צ מ ו ל פ י ש כ ל הידועים מצויים בו בפועל"‬ ‫) מ ח ב ר ת זי‪ ,‬ע מ י ‪ ,(165‬ה ו א י כ ו ל ל י ח ס ל נ ב י א ה כ ר ה שאין ה ה כ ר ה ה ה י ק ש י ת ת ו כ ל‬ ‫להניע‬ ‫של‬ ‫א ל י ה ‪ .‬כ ן צ ר י ך ל ה ב י ן נ ם א ת י ח ס ו ל ק ב ל ה ה ק ד ו מ ה ‪ .‬ה ו א ר ו א ה ב ה שיור‬ ‫ה כ ר ה נ ב ו א י ת כ ז א ת ‪ ,‬א ם יש ל ו נ ם ס פ י ק ו ת א ם ה מ ס ו ר ת מ ז מ ן ה נ ב י א י ם ב א ה‬ ‫אלינו ב ט ה ר ת ה ‪,‬‬ ‫א ב ל ה י א בעיניו י ו ת ר ה כ ר ה ש כ ל י ת ס ד ר נ ה ע י ל א י ת ם א ש ר ה כ ר ה‬ ‫מ י ס ט י ת ממש*׳־‪.‬‬ ‫ב מ ו ב ן זה ה י ה א פ ש ר ל ו מ ר שהוא מ ו ד ה‬ ‫כל‬ ‫ב ס ת ר י ת ו ר ה מן המין הנבואי‪.‬‬ ‫אך‬ ‫ע מ ד ת ו ל נ ב י ס ת ר י ה ת ו ר ה נ ע ש י ת מ פ ו ק פ ק ת עיי כ ך ‪ ,‬ש ה ו א ש ו ל ל א ת ה א פ ש ר ו ת‬ ‫לחדור‬ ‫ל ת ו ך ה ס ת ר י ם ה א ל ה ‪ ,‬ל נ כ י ס ת ר י ה ת ו ר ה מן המין הנבואי ה ו א ש ו ל ל א ו ת ה‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫רק‬ ‫סה‬ ‫ה ס ו ד ו ת ה א ל ה ה ם ידועים ר ק לנביא‪,‬‬ ‫וכל‬ ‫א ד ם א ח ר יודע ע ל י ה ם‬ ‫שהוא מ ק ב ל מן הנביא‪. ,‬ואין יתרון ל ח כ ם ע ל ה כ ס י ל בהשגתם׳‪.‬‬ ‫אפשר‬ ‫ו מ כ י ו ן שאי‬ ‫ל ע ס ו ד ע ל י ה ם ד ר ך ה מ ח ש ב ה העיונית‪ ,‬נם אי א פ ש ר ל ס צ ו א א ו ת ם ב ד ב ר י‬ ‫הכתוב‪,‬‬ ‫קיצין‬ ‫ל פ י כ ך כ ל ה ח ו ש ב להשיג כ ו נ ת ה נ ב י א מ ד ע ת ו א ו מ ד י ו ק ה כ ת ו ב י ם כ מ ח ש ב‬ ‫ו ז ו ל ת ם אינו א ל א ט ו ע ה ו ה ט ע ו ת ה ז ה ד י‬ ‫)מחברת‬ ‫בארצנו׳‬ ‫עס׳‬ ‫ד‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.(94‬‬ ‫א ל ב ל נ מ כ י ר ב ק ב ל ה ר ק ע ד כ מ ה שהיא ‪ .‬ק ב ל ה ' ב מ ו ב ן אמיתי כ ל ו מ ר מ ס ו ר ת מ פ י‬ ‫הנביאים‬ ‫א ב ל ה ו א ש ו ל ל כ ל מ ח ש ב ה ע צ מ י ת ב ש ד ה ה ק ב ל ה בין א ם ה י א מ ח ש ב ה‬ ‫ספקולטיבית‬ ‫בחריפות‬ ‫ט ה ו ר ה בין א ם‬ ‫יתירה ננד‬ ‫בכחובים‬ ‫‪.‬בעלי‬ ‫היא‬ ‫מיוסדת‬ ‫הנסתר‬ ‫אשר‬ ‫על‬ ‫פירוש‬ ‫בארצנו׳‬ ‫דברי‬ ‫אשר‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫‪.‬דרכם‬ ‫והוא‬ ‫לעיין‬ ‫ומה שיראה ל ה ם ו י ע ל ה ב מ ח ש ב ת ם ש ר ו ב ה כ ת ו ב י ם נוטים א ל י ו‬ ‫פונה‬ ‫ולחפש‬ ‫ומעידים‬ ‫ל ו א ע ׳ פ ש ל א י ד ע ו מ ד ר ך א ח ר ל א מ ק ו ב ל ו ל א מ ו פ ת י שהענין ה ה ו א א מ ת ב ע צ מ ו‬ ‫אותו‬ ‫יקהו‬ ‫)סחברת‬ ‫איפוא‬ ‫וי‪ ,‬ע מ י‬ ‫לנלות‬ ‫הפילוסופי‬ ‫> נ‬ ‫לאמונה‬ ‫כל‬ ‫אינם‬ ‫וימסרו אותו‬ ‫‪.(90‬‬ ‫א ת ה ס ו ד ו ת הנבואיים החבויים‬ ‫עוד הנביא‬ ‫אמנם‬ ‫בסתר‬ ‫לדומים‬ ‫ל ה ם מן המאמינים‬ ‫לא‬ ‫נעלמים‬ ‫פירש‬ ‫ממנו‬ ‫אותם‬ ‫באותו‬ ‫ב ד ב ר י ה ת ו ר ה אי א פ ש ר‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫אופן‬ ‫לכל‬ ‫דבר"‬ ‫סתרי‬ ‫ה ת ו ר ה מן המין‬ ‫מוחלט‪.‬‬ ‫שהדעוח‬ ‫השוה םחברת ד׳ עם׳ ‪ ,94 ,87-89‬סחב׳ ז׳ עט׳ ‪ 162‬ועוד‪.‬‬ ‫מכיון‬ ‫]טי[‬ ‫משנתו של י צ ח ק א ל ב ל ג‬ ‫הפילוסופיות‬ ‫בדברי‬ ‫פט‬ ‫ע צ מ ן י ד ו ע ו ת ל נ ו ב ד ר ך ה מ ו פ ת ‪ ,‬אנו י כ ו ל י ם ו ר ש א י ם ג״כ ל ח פ ש א ו ת ן‬ ‫ולפרש‬ ‫הכתוב‬ ‫התורה‬ ‫על‬ ‫אבל‬ ‫פיהן‪.‬‬ ‫בניגוד נ מ ו ר‬ ‫לדבריו‬ ‫בהקדמה‪,‬‬ ‫ש ה ת ו ר ה ר ו מ ז ת ע ל י ה ם ‪ .‬ב ד ר ך שיש ב ו ה ת ע ו ר ר ו ת ל ח כ מ י ם ו ל א ירנישו ב ו ה ט פ ש י ם ־‬ ‫א ו מ ר ב מ א מ ר ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת שנם א צ ל ם א י א פ ש ר ל ד ע ת א ם ת פ ס נ ו א ת‬ ‫הוא‬ ‫הכונה האמיתית של התורה‪.‬‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ה ו א מדגיש שם שאינו ב ט ו ח ‪ ,‬א ם כיון ב פ י ר ו ש י ו ל ד ע ת‬ ‫כ י ‪ .‬א פ י ל ו ה ד ע ת ה מ ו פ ת י א ש ר ה כ ת ו ב ס ו ב ל א ו ת ו איני מ ו ח ז ק ב ו ש ה ו א‬ ‫כ ו נ ת ה כ ת ו ב ב ו ד א י ואינה זולתה"‪ ,‬ו ע ד א ל ה ה ד ו ח י ם א ת ד ע ת ה ק ד מ ו ת מ פ נ י ש ה י א‬ ‫ס ו ת ר ת א ת ד ע ת ה ת ו ר ה ‪ ,‬הוא טוען ל א ר ק שהם מכחישים א ת ה מ ו פ ת ‪.‬ונחרים עליו‬ ‫‪ .‬ע ל רעיונם כי הוא כונת הנביא ו כ ב ר זכרתי‬ ‫שאינו מופת" א ל א נ ם ש ה ם נ ח ר י ם‬ ‫כפתיחה‬ ‫ה ס פ ר ה ז ה כ י כ ו נ ת ה ת ו ר ה א י א פ ש ר לגו ל ה ש י ג ה מ ס ב ר ח נ ו ה ש נ ה ב ל ת י‬ ‫מסופקת"‬ ‫) מ ח ב ר ת וי‪ ,‬ע מ ו ד ‪ .(93/4‬גם ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד אין ה ו א מ י ח ס י ד י ע ה ב ט ו ח ה‬ ‫יותר‬ ‫הנסתר‬ ‫על‬ ‫שבדברי‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫עד‬ ‫כ מ ה שאינם‬ ‫יכולים‬ ‫להביא‬ ‫לדעותיהם‬ ‫ה ע י ו נ י ו ח ר א י ה מ פ ש ט י ה כ ת ו ב ‪ ,‬מ ס ת פ ק י ם גם ה ם ב ז ה ל מ צ ו א ל ה ם א י ז ה ס מ ך ב ד ב ר י‬ ‫כ ל ז ה איגו ר ק ב י ט ו י ש ל ז ה י ר ו ת ה מ ת ח ש ב ת ע ם ה א פ ש ר ו ת שאגו ט ו ע י ם‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫בהבנת‬ ‫עצמו‬ ‫כונת התורה‪ ,‬א ל א של ספקנות עקרונית לנבי הפרשנות הפילוסופית‪.‬‬ ‫הוא אומר‪:‬‬ ‫העיוניות‪,‬‬ ‫על‬ ‫‪ .‬ח ה ד ר כ י ב כ ל מ ה שאני ס ו מ ך ל ת ו ר ה ו ל ת ל מ ו ד מ ן ה ד ע ו ת‬ ‫כ י אני מ ע י י ן ה כ ת ו ב ו א ם א מ צ א ה ו ס ו ב ל הענין ה מ ו פ ת י א פ ר ש א ו ת ו ע ל‬ ‫הדרך‬ ‫ה ה ו א ו א ם אינו ס ו ב ל כ ל ו ם מ ן ה ע נ י נ י ם ה מ ב ו א ר י ם כ מ ו פ ת ל א א פ ר ש ב ו‬ ‫כלום‬ ‫ר ק א ו מ ר שאיני מ ב י ן א ו ת ו ושכונתו נ ע ל מ ת מ מ נ י ל פ י שאין זה מ ן ה ד ע ו ח‬ ‫הפילוסופיות‬ ‫א ל א מן ה ד ע ו ת הנבואיות א ש ר ל א נ מ ס ר ו כ י א ם ל א ש ר חננם א ל ה י ם‬ ‫ר ו ח ד ע ת עליון״ )שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(90‬‬ ‫כ מ ו שהוא א ו מ ר פ ה ו ב מ ק ו מ ו ח א ח ר י ם ‪ ,‬כ ל מנמתו‬ ‫היא ר ק ל מ צ ו א כ ת ו ב ‪ .‬ה ס ו ב ל ״ א ת ה ד ע ה ה פ י ל ו ס ו פ י ת שהוא מ ב ק ש ל ה ס מ ך ‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫ה ו א נ ם א ו מ ר ע ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד ‪ ,‬ש ה ם ‪ .‬מ ב א ר י ם הענין ע ל ד ר ך ה ע י ו ן ו א ח ״ כ א ם‬ ‫ימצאו‬ ‫לשום‬ ‫כ ת ו ב שפשטו מ ו ר ה ע ל י ו מ ב י א י ם אותו ל ר א י ה ואם ל א ימצאו י ס מ כ ו א ו ח ו‬ ‫כתוב‬ ‫פילוסופיים‬ ‫ב ל ת י מכוון לענין ההוא‬ ‫ולפיכך‬ ‫ת מ צ א ם דורשים‬ ‫ב פ ס ו ק י ם ענינים‬ ‫שאין פ ש ו ט י ה כ ת ו ב י ם מ ו ר י ם ע ל י ה ם א ל א ה ו ר א ה רחוקה"‪,‬‬ ‫וכל אחד‬ ‫מ ה ם מ ב ק ש מ ן ה כ ת ו ב ר ק ‪ .‬ר מ ז ק ט ן ב ל ב ד ש א פ ש ר ל ו ל ס מ ו ך ה ד ע ת העיוני ה ה ו א‬ ‫א ש ר ה ו א ס ב ר ח ו ״ ‪ ,‬ו ה ו א א פ י ל ו א ו מ ר ש ה כ ת ו ב ה י ה ל ה ם ר ק ‪ .‬ל ז כ ר ו ן ל מ י שאין ב ו‬ ‫ל ה ב י ן הענין ה ה ו א מ ן ה ה י ק ש כ ה מ ו ן ה ע ם ״ )שם‪ ,‬ע מ י ‪.(90‬‬ ‫כח‬ ‫ה ת ו ר ה נ ה פ ך ע״י כ ך לפירוש ב ד ר ך ה א ס מ כ ת א ‪.‬‬ ‫של‬ ‫‪.‬אסמכתא‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫אחרים‬ ‫ממש׳‬ ‫מ ן ה כ ת ו ב " אינו ר ו צ ה ‪,‬‬ ‫כדרכו‬ ‫ב כ ל דיונו‬ ‫כ ל פירוש פילוסופי‬ ‫יותר מ א ש ר ל ב ק ש ל ד ע ו ח י ו‬ ‫ו ע ר ך ג ד ו ל י ו ת ר מ ז ה נ ם אינו מ י ח ס ל פ י ר ו ש י‬ ‫ע ל יחס‬ ‫החורה‬ ‫ל פ י ל ו ס ו פ י ה הוא מטשטש ב מ ק ו מ ו ת‬ ‫א ת ד ע ת ו ו מ ד ב ר כ א י ל ו הוא ר ו א ה בפירוש הפילוסופי של התנ״ך פירוש‬ ‫א ב ל ד ב ר י טשטוש כ א ל ה איגם ב א י ם ב ח ש ב ו ן ל ג ב י ד ב ר י ו ה ב ר ו ר י ם שאינם‬ ‫נ ש מ ע י ם לשני פ נ י ם ‪.‬‬ ‫מ כ ל זה יוצא ב ר ו ר ש ה ת ו ר ה ח ד ל ה ל ג מ ר י ל ה י ו ת מ ו ר ה ד ר ך ב ש א ל ו ת ה ה כ ר ה‬ ‫המטפיסיח‪.‬‬ ‫פשט ד ב ר י ה מ י ו ע ד ר ק להמון‪ ,‬א ח ה ס ו ד ו ח הנבואיים אי א פ ש ר ל ל מ ו ד‬ ‫צ‬ ‫גוטמן‬ ‫אלא‬ ‫מדבריה‬ ‫‪N‬‬ ‫ר ק מ מ ס ו ר ת מ י ו ח ד ת ה ב א ה מן הנביאים‪,‬‬ ‫מעמיד‬ ‫אותנו ה מ ו פ ת‬ ‫כשהוא‬ ‫מ ת א ר א ת ד ר ך שימושו ב ד ב ר י ה ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫את האמת‬ ‫להכיר‬ ‫א ל ב ל נ מוציא‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫האמת הפילוסופית‬ ‫ועל‬ ‫את המסקנה הזאת‬ ‫ב ד ר ך המופת ורק אחר‬ ‫ב ב ה י ר ו ת גמורר׳‬ ‫הוא מדניש ת מ י ד ש צ ר י ך ת ח י ל ה‬ ‫לחפש‬ ‫כך‬ ‫לה‬ ‫ב ד ב ר י התורה׳‬ ‫סמך‬ ‫ו א ם מ ו צ א י ם ס מ ך משתמשים בו‪ ,‬ו א ם ל א ו מ ק ב ל י ם א ת ה א מ ת ש ל ה מ ו פ ת ב ל י ס מ י‬ ‫ל ל מ ו ד ה א מ ת מן ה מ ו פ ת ולעיין אח״כ‬ ‫ואם נמצאו‬ ‫בתורה‪,‬‬ ‫דבריי‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫‪.‬יש‬ ‫מתישבים‬ ‫ע ל ה ד ע ת ה מ ו פ ת י נאמין ה ד ע ת ה ה ו א מ צ ד העיון ו מ צ ד ה א מ ו נ ה ו א ם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫נ מ צ א ל ד ע ת ה ה ו א כ ת ו ב ס ו ב ל א ו ת ו נ א מ י ן א ו ת ו מ צ ד ה ע י ו ן ב ל ב ד ״ גשם‪ ,‬ע ס ׳ ‪• * ( 9 3‬‬ ‫הפילוסופית נוצרת מבלי לההחשב‬ ‫הדעה‬ ‫ומוריד‪,‬‬ ‫עם‬ ‫ד ע ת ה ת ו ר ה ואין ז ה מ ע ל י י‬ ‫א ם אפשר למצוא ל ה ס מ ך ב ת ו ר ה או ל א ‪.‬‬ ‫נ ה‬ ‫כלל‬ ‫היחס הזה א ל התורה שי‬ ‫ת כ ל י ח שינוי ל א ר ק מ י ח ס ה א מ ו נ ה ה ת מ י מ ה א ל י ה ‪ ,‬א ל א נ ם מ ן ה י ח ס ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ם‬ ‫ש ה ר מ ב ״ ם נתן‬ ‫היהודיים‪,‬‬ ‫א ת ביטויו‬ ‫לו‬ ‫ה י ש ר ת הראשונים והאחרונים"‬ ‫מקור‬ ‫בקראו‬ ‫הקלסי‬ ‫אה‬ ‫‪ .‬ס פ ר שהוא‬ ‫התורה‬ ‫‪1‬‬ ‫ה ם רואים בתורה אי‬ ‫אליה‪ ,‬היא‬ ‫)מורה נבוכים א׳‪ ,‬פ ר ק ב ׳ ( ‪.‬‬ ‫ה א מ ת ה ע ל י ו נ ה ל א ר ק מ פ נ י שיש ב ה א מ ת שאין ל ש כ ל מ ב ו א‬ ‫נ ו ת ג ת גם ל א מ ת ה ש כ ל י ת א ת א י ש ו ר ה ה א ח ר ו ן ו ה י א מ י ש י ר ה א ת ה ש כ ל ל מ צ ו א א מ ת‬ ‫היה‬ ‫שלא‬ ‫מתיש‬ ‫יכול‬ ‫במיוחד‬ ‫לעמוד‬ ‫עליה‬ ‫רציונליסטן‬ ‫בלי‬ ‫ה ה ע ר ה שמצא‬ ‫כמו‬ ‫מובהק‬ ‫הרלב״נ‪.‬‬ ‫בדבריה‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אומר‬ ‫הדבר‬ ‫על‬ ‫האחרון‬ ‫שהיא‬ ‫התורה‬ ‫‪.‬מישרת אותנו ב ת כ ל י ת מ ה שאפשר ל ה ש נ ת האמת״ ו ב מ י ו ח ד ל ה ש נ ת ‪.‬דרושים עמוקים‬ ‫יקשה ל א ד ם ה ה נ ע ה עליהם"‬ ‫מאד‬ ‫) מ ל ח מ ו ח ה ׳ ‪ ,‬ה ק ד מ ה ע מ ׳ ‪ ,(7‬ו ה ו א מ ס פ ר ע ל‬ ‫עצמו שעמד ע ל ה א מ ת ב ש א ל ת החידוש ר ק ע״י ההישרה שמצא אותה ב ד ב ר י התורה‬ ‫)עמ׳ ‪.>»!9‬‬ ‫מוצאת‬ ‫ל פ י א ל ב ל נ א י ן ה פ י ל ו ס ו פ י ה ז ק ו ק ה ל ח י ז ו ק מ ו פ ת י ה ע ״ י ה ת ו ר ה ואיני׳‬ ‫ב ה הישרה בחקירתה‪.‬‬ ‫הוא מעמיד אותה לנמרי ברשות ע צ מ ה ומנתק כ ל‬ ‫ק ש ר בינה ובין ה ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫לפי‬ ‫סן‬ ‫ת פ י ס ה זו אין מ ק ו ם ל א ס ו נ ה‬ ‫בסתרי‬ ‫ה ו ר ה בין מן המין ה פ י ל ו ס ו פ י בין‬ ‫הסין הנבואי‪ ,‬כי סן הנםנע הוא ל ח ש ו ב שהתורה ר ו ם ז ת ע ל י ה ם‬ ‫שאי א פ ש ר ל נ ל ו ת א ו ת ם ב ד ב ר י ה ‪.‬‬ ‫בצורה‬ ‫מאת‬ ‫ל ע ו ס ת זאת היא סתאיםה היטב ל ד ע ת ה ה ק ד מ ה ׳‬ ‫שאין ל ח ו ר ה א ל א כ ו נ ה מ ד י נ י ה ו ש ה א מ ו נ ו ח ה ב א ו ח ב ה מ ש ם ש ו ת ר ק א ת ה כ ו נ ה ה ז א ת •‬ ‫כזה‬ ‫בספר‬ ‫אססכתא‬ ‫לכל‬ ‫אין‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫לחפש‬ ‫סודות‬ ‫סניתוח‬ ‫מטפיסיים‪,‬‬ ‫ההקדסה‬ ‫ואם‬ ‫יצא לנו‪,‬‬ ‫מוצאים‬ ‫שהדברים‬ ‫אוהם‬ ‫בסופה‪,‬‬ ‫בו‬ ‫אין‬ ‫זה‬ ‫אלא‬ ‫שהתורה רומזת‬ ‫ד ע ה א ס י ת י ת ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ה ם ה ו ס פ ה ‪ ,‬שאין ל ה שום ק ש ר פ נ י מ י ע ם מ ה ל ך‬ ‫הרעיונות העיקרי של ה ה ק ד מ ה ‪.‬‬ ‫הרעיונות‬ ‫עכשיו ה ת ב ר ר לנו‪ ,‬ש א ל ב ל נ נשאר נאמן ל מ ה ל ך‬ ‫ה ע י ק ר י ה ז ה ושהוא ה י ס ו ד‬ ‫ל כ ל יחסו לתורה‪.‬‬ ‫נ ם ל פ י ע מ ד ה זו נ ש א ר‬ ‫עוד מקום מ ה ל ה ס ב ר פילוסופי של התורה‪.‬‬ ‫כ ש א ל ב ל נ ד י ב ר ב ה ק ד מ ה ע ל האמונות‬ ‫שהן מ ש ו ת פ ו ת ל כ ל ה ת ו ר ו ת ה א ל ה י ו ת ה ו א‬ ‫א מ ר ע ל י ה ן שאינן מ ת נ נ ד ו ת ל א מ ת ש ל‬ ‫ההכרה‬ ‫‪ 5‬ג‬ ‫ביסודן א ל א נוטוח ממנה ר ק ב צ ו ר ח ן שהיא מ ס ו נ ל ת ל ה ב נ ת ההמון‪.‬‬ ‫הוא אמנם מוסיף‪:‬‬ ‫על ד ר ך נס"‪.‬‬ ‫‪.‬ואם נמצא ל ד ע ת ההוא כתוב סותר אותו‪ ,‬נאמין גיכ פשט‬ ‫אך על ד ב ר זה כבר דיברנו מקודם ואין צורך לחזור על דברינו‪.‬‬ ‫עמדה‬ ‫‪M‬‬ ‫צא‬ ‫משנתו ש ל י צ ח ק א ל ב ל ג‬ ‫זו מ ר ש ה ל ו ל ה ו כ י ח כ י יש ה ת א מ ה י ס ו ד י ת ב י ן ה א מ ו נ ו ת ש ל ה ת ו ר ה ובין ה ה כ ר ו ת‬ ‫ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה ו ל ה ר א ו ת ד ר ך מ ש ל ש ה ח י ד ו ש הזמני ש ל ה ת ו ר ה ו ה ח י ד ו ש ה נ צ ח י‬ ‫ש ל ה פ י ל ו ס ו פ י ה א י נ ם שונים ז ה מ ז ה ב ע י ק ר ם א ו ש ה א מ ו נ ה ה מ ס ו ר ת י ת ב נ מ ו ל ועונש‬ ‫א ח ר המות מתאימה ביסודה ל ד ב ר י הפילוסופיה ע ל ה ה צ ל ח ה הנצחית של השכל‪,‬‬ ‫א ב ל אין לנו רשות ל ח פ ש ב ת ו ר ה רמזים‬ ‫לדעות‬ ‫ל ע מ ד ה הפילוסופית‬ ‫עיוניות שאין ל ה ן שום ק ש ר ע ם ה כ ו נ ה ה מ ע ש י ת ש ל‬ ‫ב ה רמזים‬ ‫למצוא‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫משחק‬ ‫כ א ל ה אינו א ל א פ י ר ו ש‬ ‫סתרי‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫ב ד ר ך אסמכתא‪ ,‬או‬ ‫ו כ ל נסיון‬ ‫בדברים אחרים‬ ‫א ל ב ל נ אינו ר ו צ ה ל ו ת ר ע ל ה מ ש ח ק ה ז ה ‪ ,‬וגם אינו מעיז ל ש ל ו ל מ ן‬ ‫התורה א ת ה א מ ת העליונה מ כ ל וכל‪.‬‬ ‫ה ת ו ר ה ומפני כ ך הוא‬ ‫הפילוסופים‬ ‫ע צ מ ה ו מ כ ל שכן‬ ‫מפני כ ך באים ב ס ו ף ה ה ק ד מ ה ה ד ב ר י ם ע ל‬ ‫ע ו ב ר ב כ ל ס פ ר ו מלשונו ה ו א ללשון ה ר ג י ל ה ש ל‬ ‫ה ס ו ב ר י ם שיש ב ת ו ר ה ח ו ץ מ ן ה ע ל ה נ ם נ ס ת ר ‪ ,‬ש א פ ש ר ל נ ל ו ת א ו ת ו‬ ‫ע״י ה פ י ר ו ש ה פ י ל ו ס ו פ י ש ל ד ב ר י ה ‪ .‬ה ו א מ ש ת מ ש ב א מ נ ו ת נ פ ל א ה ב מ י ת ו ד ה ש ל ב ע ל י‬ ‫החפשיות‪,‬‬ ‫הדעות‬ ‫ו ל כ ס ו ת ט פ ח י ם ‪ ,‬א ו יותר נכון ל כ ס ו ת פ ע מ י ם מ ה‬ ‫לנלות ט פ ח‬ ‫שנילה פ ע ם א ח ת ‪ ,‬ל ש ם זה ה ו א משתמש פ ע ם ב ת ו ר ת ה א מ ת ה כ פ ו ל ה ‪ ,‬פ ע ם ב ד ע ה‬ ‫שיש ב ת ו ר ה ע ל ה ו נ ס ת ר ‪ .‬א ב ל ד ע ת ו ה א מ י ת י ת ה י א ב ר ו ר ה ל מ ד י ו ה י א שאין ל ת ו ר ה‬ ‫ענין ל א מ ת ה מ י ט פ י ס י ת ‪ ,‬ש ה י א ר ק עגין ל פ י ל ו ס ו פ י ה ‪.‬‬ ‫על‬ ‫בדברי‬ ‫ה ה ק ד מ ה ה צ ב ע ת י ע ל ה ה פ ר ש ב י ן ד ע ה זו ש ל א ל ב ל ג ע ל כ ו נ ת‬ ‫ה ת ו ר ה ובין ד ע ת ה פ י ל ו ס ו פ י ם ה א ר י ס ט ו ט ל י י ם ש ק ד מ ו ה ו ‪.‬‬ ‫אינה חדשה‪.‬‬ ‫א ך גם ד ע ת ו ש ל א ל ב ל ג‬ ‫מ ח ב ר י ם ע ר ב י י ם ו י ה ו ד י י ם שונים פוגים ע ד ה ש ק פ ו ת כ א ל ה ‪ ,‬ש כ ג ר א ה‬ ‫היו נפוצות ב ת ק ו פ ה הראשונה ש ל ה מ ח ש ב ה הפילוסופית א צ ל ה ע ר ב י ם בין בחוגים‬ ‫מ ו ס ל מ י י ם ב י ן ב ח ו ג י ם י ה ו ד י י ם ‪ .‬ב מ ק ו ם א ח ר ב ד ק ת י א ת ה צ ו ר ו ת השונות ש ל ה ש ק פ ה‬ ‫והראיתי‬ ‫הזאה‬ ‫שמקורה הוא‬ ‫ב פ י ל ו ס ו פ י ה היונית״ ג‪.‬‬ ‫יחד עם‬ ‫הקיצונית‬ ‫העמדה‬ ‫ש כ ל ה ד ת ו ת ה ן ר ק י צ י ר ו ת אגושיות נ מ צ א ח גם ה ד ע ה ש מ ק ו ר ן ה ו א ב ג ב ו א ה א ב ל‬ ‫ב נ ב ו א ה שאינה מ ת כ ו נ ת א ל א ל ס י ד ו ר עניני ה ח ב ר ה ב ל ב ד ז ־ ‪ .‬אין בידינו ל ה כ ר י ע ‪,‬‬ ‫אם‬ ‫דעות‬ ‫כ א ל ו היו ידועות‬ ‫האריסטוטליים‬ ‫לאלבלנ‪ ,‬או ר א ה‬ ‫ב ע מ ד ה זו א ת ה ‪ .‬נ ס ת ר "‬ ‫בדברי‬ ‫ע צ מ ם ‪ .‬א ב ל כ ב ר ר א י נ ו ל מ ע ל ה ש א ב ן ר ש ד ‪ ,‬א ע ״ פ שאינו ש ו ל ל א ת‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫מדגיש‬ ‫בהפלת‬ ‫ה ה פ ל ה הדגשה‬ ‫יתירה‬ ‫את‬ ‫התכלית‬ ‫הטרגטצגדגטית של‬ ‫תכליחה‬ ‫ה מ ד י נ י ת ו א ת ה ת ו ע ל ת ה מ ד י נ י ת ש ל א מ ו ג ו ת י ה ‪ .‬אין פ ל א א י פ ו א ש ת ל מ י ד י ו‬ ‫ה ר ח י ק ו ל כ ת ב א ו ת ו כוון‪ .‬כ ב ר ש מ ו א ל א ב ך ת ב ו ן א ו מ ר ש ה ת ו ר ה ה י א מ י ו ע ד ת ב ע י ק ר‬ ‫ל ה מ ו ן ו ר ק ב ד ר ג ה השניה ל ח כ מ י ם ‪,‬‬ ‫ו א ל ב ל ג עושה א ת ה צ ע ד ה א ח ר ו ן ו ר ו א ה ב ה‬ ‫ס פ ר מדיני מ י ו ע ד להמון ב ל ב ד ‪.‬‬ ‫הוא הראשון ב פ י ל ו ס ו פ י ה ה ע ב ר י ח ה ט ב י ע ד ע ה‬ ‫באיזו מ ר ה‬ ‫ובדורות‬ ‫זו‬ ‫בצורה‬ ‫שאחריו‪,‬‬ ‫‪2 6‬‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫ב ל ת י י ד ו ע לגו‪.‬‬ ‫השפיע‬ ‫על‬ ‫ההשכלה‬ ‫היהודית‬ ‫בדורו‬ ‫יוסף ד י ל מדינו מ ב י א א ת ה ד ע ה ה ז א ת ב ש ם ‪ .‬א ח ד מ ח כ מ י‬ ‫עיין סאסרי ‪der Offenbarungsreligion in der islamischen und‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬ ‫'‬ ‫‪j‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫עיין 'חובות הלבבות' שער שלישי פ ר ק רביעי )מקור ערבי הוצאת יהודה עסי ‪146‬‬ ‫ל ך ‪ ,‬תרנום עברי הוצאת שטרן עטי ‪ 148‬ואילך(‪ ,‬הדעה השניה והשלישית והשוה שהרסטאני‬ ‫עט׳ ‪.(Haartbriicken I I , p. 1-2) 201-2‬‬ ‫‪3 1‬‬ ‫י א י‬ ‫‪Kritik‬‬ ‫‪Zur‬‬ ‫צב‬ ‫]יח[‬ ‫גוטמן‬ ‫ישראל המתפלספים׳‬ ‫) ת ע ל ו מ ו ת ח כ מ ה ‪ ,‬ד ף כ ׳ ט ‪ ,‬א ׳ ( ‪ ,‬א ב ל אינו מ ז כ י ר ל א א ת ש ם‬ ‫ה א י ש ו ל א א ת זמן חייו‪ ,‬ויש מ ק ו ם ל ח ש ו ש ש ה מ ת פ ל ס ף ה ז ה ל א ה י ה ו ל א נ ב ר א א ל א‬ ‫א ב ל יש ל ה נ י ח ש ד ע ו ח כ א ל ה ה י ו נ פ ו צ ו ת ה ר ב ה י ו ת ר מ א ש ר‬ ‫שהוא ב ד ה אוחו מ ל ב ו ‪.‬‬ ‫יוצא מן ה ס פ ר ו ת ה פ י ל ו ס ו פ י ה ושהיהה ל ה ם ה י ס ט ו ר י ה א ר ו כ ה ט ר ם מ צ א ו בטוים‬ ‫הסופי‬ ‫א צ ל שפינתה‪.‬‬ ‫להסתפק‬ ‫בזה‬ ‫א ך ה ה י ס ט ו ר י ה ה ז א ת נ ע ל מ ה ממנו‪ ,‬ו ל ע ת ע ת ה אנו צ ר י כ י ם‬ ‫ש א ל ב ל ג שייך‬ ‫בגויה ע ל ה ע ס ד ה ה ז א ת ‪.‬‬ ‫למיצויה ושכל‬ ‫דעהו‬ ‫על‬ ‫יחס‬ ‫התורה לפילוסופיה‬ ‫פירוש ר׳ משה אבן מוסא על הי״ג מדות של ר׳ ישמעאל‬ ‫ה ו צ א ע פ ׳ י כ י י ב ל ו י ת מ ב ו א ו ה ע ר ו ת ושנויי נ ו ס ח א ו ת‬ ‫ע״י‬ ‫מיכאל‬ ‫היגער‬ ‫מבוא‬ ‫מ ו צ י א ל א ו ר א ת ה פ י ר ו ש ע ל הי״ג מ ד ו ת ל ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס א מכ״י א ח ד‬ ‫הנני‬ ‫שבביהמ״ד‬ ‫פ י ׳ מ ד ת ק״ו ל ך מ ו ס א כ ב ר נ ד פ ס ל ב ד ו ב ו י נ י צ י א ה‬ ‫לרבנים דנויארק‪.‬‬ ‫שניט ב ס ׳ מ ה ר ר י נ מ ר י ם ‪.‬‬ ‫הפירוש שבכ״י ח ס ר בראשו ומחחיל ב א מ צ ע ה מ ר ה ההיא‪,‬‬ ‫ממהררי‬ ‫את‬ ‫אותו‬ ‫והשלמתי‬ ‫נמרים‪.‬‬ ‫ובשנויי‬ ‫הבאתי‬ ‫הנוסחאות‬ ‫ממהררי‬ ‫נמרים‬ ‫השנויים ש ל ס ו ף מ ד ת ה ק ־ ו ה נ מ צ א ב כ י י הנ׳׳ל ) כ ־ י א ח ר ש ל פ י ר ו ש ז ה ע ל כ ל הי״נ‬ ‫ולפי עדותו של טוליראנו נ כ ת ב הכ׳י ההוא‬ ‫מ ד ו ת ה ו א ב ר ש ו ת ו ש ל רי״מ ט ו ל י ד א נ ו ‪.‬‬ ‫ב ש נ ת ר מ ־ ח ב ע י ר ת ל מ ס א ן ב א ל נ י ר י ה עיי ר ב מ ר ז ו ק ב י ר ע מ ר ם א ב ן ט א ו ו א ‪.‬‬ ‫ראה‬ ‫ה ר ב י ץ שנה י׳׳ר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(142‬‬ ‫גם ה ב א ת י בשנויי ה נ ו ס ח א ו ת א ת השנויים ש ב מ א מ ר י ם ה מ ו ב א י ם מ פ י ר ו ש ו ש ל א ב ן‬ ‫ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד כ ־ י ל ד ׳ מ ש ה ן׳ דאגון מ פ ו ר ט ו ג א ל ‪ ,‬ת ל מ י ד ו ש ל ר ׳‬ ‫מוסא‬ ‫אחדים‬ ‫אבוהב‪.‬‬ ‫יצחק‬ ‫מ ה מ א מ ר י ם ה א ל ה מ ו ב א י ם שם ב פ י ר ו ש ב ש ם ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס א ‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫ה ר ב ה מ ה ם מ ו ב א י ם ס ת מ א ‪ ,‬וגמצאים כ מ ע ט מ ל ה ב מ ל ה בפירושו של רימ בן‬ ‫מוסא‬ ‫) ו ע י ר ח כ מ י ם א ח ר י ם ש ה ע ת י ק ו מ פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ס א ב ל י ה ז כ ר ת שמו‪ ,‬ר א ה‬ ‫מ א מ ר ו ש ל ר י ר כ ה ן ‪ ,‬״קיו לן׳ מוסא"‪ ,‬ת ר ב י ץ ‪ ,‬שיג‪.(210-215 ,‬‬ ‫ש ל ן׳‬ ‫פירושו‬ ‫מוסא מכיל‬ ‫כ מ ה מ א מ ר י ם גוספים של המעתיק‪.‬‬ ‫ב ג ו ף ה פ י ר ו ש ע״ש ‪ .‬ו א נ י ה כ ו ת ב ״ ‪.‬‬ ‫הם מובאים‬ ‫ו כ ב ר ה י ו ה ה ו ס פ ו ת ה א ל ה ל פ ג י ר ׳ מ ש ה דאגון‪,‬‬ ‫שהגה גם ה ו א מ ב י א א ו ת ן ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד ש ל ו ב י ח ד ע ם מ א מ ר י ן׳ מ ו ס א עיש ‪.‬ואני‬ ‫הכוחב"‪,‬‬ ‫כ מ ו שנמצאים‬ ‫בפירושו‬ ‫ע ל ן׳‬ ‫מ ו ס א שלפנינו‪.‬‬ ‫ורק‬ ‫במקום‬ ‫א ח ר מביא‬ ‫ד א ג ו ן מ א מ ר ב ש ם ה ר ׳ מ ש ה ‪ ,‬ו ה ר ׳ מ ש ה ז״ל ה ק ש ה ובו׳‪ ,‬ה נ מ צ א ב פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ס א‬ ‫ע״ש ה כ ו ת ב ‪:‬‬ ‫ונכונה‬ ‫ו ל י ה כ ו ת ב קשיא וכו׳‬ ‫) ר א ה ה ע ר ה קכ״ו(‪.‬‬ ‫ה ש ע ר ת ו ש ל כ ה ן ב מ א מ ר ו הנ״ל ששמו ש ל ה מ ח ב ר ה י ה ר ׳‬ ‫משה‬ ‫אבן‬ ‫מ ו ס א ‪ ,‬כיון ש ד א נ ו ן מ ז כ י ר א ו ת ו ב ש ם ז ה כ מ ה פ ע מ י ם ב ה ב י א ו א ת ה מ א מ ר י ם ב ס פ ר ו‬ ‫הלל‬ ‫מ פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ס א ‪.‬‬ ‫כ ה ן ג״כ מ ו כ י ח שם שר׳ מ ש ה ז ה ח י‬ ‫ב ס פ ר ד בזמן‬ ‫הריב״ש‪ ,‬כיון ש ב ה ש ו ב ה א ח ת בריב״ש‪ ,‬ס י מ ן ר ע ־ ט ‪ ,‬ש א ל ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ם א ו ק ל י ש‬ ‫מ ה ר י ב ״ ש ע ־ ד מ א מ ר א ח ר ב ב ־ מ צ״ה א ׳ בעגין ק״ו‪ ,‬ו ב ש א ל ת ו א ו מ ר ן׳ מ ו ס א ‪:‬‬ ‫מ פ ר ך ק״ו‬ ‫ד כ ל ש ו א ל ש ו מ ר ש כ ר וכו׳‬ ‫אומר‬ ‫דהכא‬ ‫בגנבה‬ ‫ד ל א ג ר ע מ ש ו מ ר ש כ ר וכוי‪.‬‬ ‫ואגי‬ ‫ו ב ל א ו ק״ו אני י ו ד ע ד ח י י ב‬ ‫ו א ו ת ם ה ד ב ר י ם מ ב ו א ר י ם נ״כ ב ק י ו ל ן ׳ מ ו ש א‬ ‫צג‬ ‫צד‬ ‫היגער‬ ‫בסופו‪.‬‬ ‫]ב[‬ ‫ו ע ו ד יש ל י ר א י ה א ח ר ה ל ז ה ‪ ,‬ש ה נ ה בין ח מ ש ש א ל ו ת ה א ח ר ו ת ש ש א ל ן'‬ ‫מ ו ם א מ ה ר י ב ״ ש )שם‪ ,‬ס י מ ן ר ע ״ ה ‪ -‬ר ע ״ ח ; ר י פ ( ‪ ,‬ש ח י ם מ ה ן ה י ו ב ע נ י נ י מ ר ו ת ב ת ל מ ו ד‬ ‫)סימן ר ע ׳ ׳ ז ‪ -‬ר ע ׳ ׳ ח ( ‪.‬‬ ‫ו ב ר ו ר ש ל א ב ן מ ו ס א ז ה שימש ענין ה מ ר ו ח נושא מ י ו ח ד ‪.‬‬ ‫ואעפ״כ ס פ ק נרול הוא א ם ר׳ משה אבן מ ו ס א היה יליד ס פ ר ד ‪.‬‬ ‫ששלח הריב״ש ל ר ׳‬ ‫אחת‬ ‫ביטל‬ ‫שהנה מ ח ש ו ב ה‬ ‫ד ו ד ב ן ט ו ר י ל מ א ו פ ט י א נ ו ל מ ד י ם שר׳ מ ש ה מ א ו ק ל י ש‬ ‫א ת ה מ נ ה נ שם‪ ,‬שנהגו ב כ מ ה ק ה ל ו ת ב ס פ ר ד ‪ ,‬ל ו מ ר ב ר כ ו א ח ר ק ר י ש א ח ר ו ן‬ ‫ו מ ח ש ו ב ה ה ה י א מ ש מ ע ש ה מ נ ה נ הישן ה ה ו א שנהנו ב ס פ ר ד מ כ מ ה שנים‬ ‫מן ה ת פ ל ה ‪.‬‬ ‫ל א ה י ה י ד ו ע ל א ב ן מ ו ס א ) ר א ה ש ר ת ה ר י ב ־ ש ‪ ,‬ס י מ ן של־׳ר(‪.‬‬ ‫מ ש ה ב ן מושה״ ה ש ת ת ף ב ו ו י כ ו ח ע ם ה נ ו צ ר י י ה ו ש ע ה ל ו ר ק י ב ט ו ר ט ו ש ה ‪,‬‬ ‫‪.‬הר׳‬ ‫ב ש נ ת קע״ג‪.‬‬ ‫)ראה‬ ‫יוסף‬ ‫ב א ל ט ו ר ט ו ש א מ ק ל ע ח ־ א י ו ב ב י ח ד ע ם הנשיא דון ש מ ו א ל‬ ‫הוא‬ ‫ש ב ט י ה ו ד ה לר׳׳ש ב ן וירנא‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,68‬ה ו צ ׳ ו ו י ע נ ע ר ( ‪.‬‬ ‫הלו‬ ‫‪,‬‬ ‫ולפי עדותו של ר׳‬ ‫מ ס ע ר א צ ק ב ד ו ר ד ו ר ו ד ו ר ש י ו שלו‪ ,‬ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס י נ פ ט ר ב ש נ ת ק ״ פ ) י ע י ד‬ ‫מ ש פ ח ח א ב ן מ ו ס ה ‪ ,‬ר א ה ר ״ ד ק ו י פ מ נ ן ‪ ,‬ב י ח ה ל מ ו ד ‪ ,‬ח״ב‪ ;125-110 ,‬נ ר ץ ‪ ,‬כ ר ך ח י ׳‬ ‫‪1899‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לאזולאי‪,‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪ ,‬ע מ ׳ ‪;134‬‬ ‫‪1 9 0 1 ,‬‬ ‫ה ׳ ע״ב‪ ,‬ס י מ ן ‪ ,80‬ה ו צ ׳ ב ן י ע ק ב ; ו ט ו ל י ד א נ ו ‪ ,‬נ ר ה מ ע ר ב ‪.(159 ,‬‬ ‫השם‬ ‫העיקרי של‬ ‫ס י מ ן ‪,342‬‬ ‫שלמה‪,‬‬ ‫הפירוש‬ ‫נרשם‪:‬‬ ‫‪:158‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בדרכי‬ ‫ע״י‬ ‫מ ד ו ת איננו‬ ‫ע ל הי״נ‬ ‫עשרה מדות‬ ‫ידוע‪.‬‬ ‫שההורה נדרשת‬ ‫בקהלת‬ ‫ב ה ן ע״ד‬ ‫וכן ה י ר ש פ ע ל ד ב ר ש י מ ת ה ס פ ר י ם של מונטופיורי׳‬ ‫‪Commentaryon the Thirteen Rules of interpreting the L a w‬סימן‪la‬‬ ‫‪by Moses b. Musa‬‬ ‫המרות"‬ ‫לאבן‬ ‫מוסא‬ ‫‪.‬פירוש שלש‬ ‫החניון מ ר ׳ מ ש ה ב ן מ ו ס א ז״ל"‪.‬‬ ‫שהו״ל‬ ‫‪ , x i n‬ע מ ׳ ‪;409‬‬ ‫שם‬ ‫הנדולים‬ ‫ו ב פ י ׳ א ח ד ע ל רש״י ע ל ה ת ו ר ה מ ו ב א ‪:‬‬ ‫)רשימת‬ ‫האקדמיה‬ ‫כ ר מ ו ל י ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,57‬ס י מ ן ‪; 100‬‬ ‫האמרקנית‬ ‫היהדות‪,‬‬ ‫למדעי‬ ‫ור״א‬ ‫‪ ,‬ה ר ב אבן מוס]א[‬ ‫פריימנן‪,‬‬ ‫ב ס פ ר רש״י‬ ‫ע מ ׳ ‪.(81‬‬ ‫מ ח ל ק ו ת ה מ ד ו ת וחשבונן‬ ‫לפי‬ ‫הלמד‬ ‫מ ק ו ר ו ת א ח ד י ם ‪ ,‬ה מ ר ו ת כ ל ל ו פ ר ט ו פ ר ט ו כ ל ל נחשבו ל מ ד ה א ח ת ‪ ,‬ו ד ב ר‬ ‫מענינו ו ד ב ר ה ל מ ד ב ס ו פ ו ‪ -‬ל ש ת י מ ד ו ת ‪.‬‬ ‫א ב ל יש ש ס ו ב ר י ם ל ה י פ ך ‪ ,‬ש כ ל ל‬ ‫ו פ ר ט ו פ ר ט ו כ ל ל ה ן שתי מ ד ו ת ‪ ,‬ו ד ב ר ה ל מ ד מענינו ו ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו מ ד ה א ח ת‬ ‫מ ה ב ר י י ת א ד ר ׳ י ש מ ע א ל ה ע י ק ר י ת ש ב ר י ש ס פ ר א א״א ל ה כ ר י ע ‪.‬‬ ‫היא‪.‬‬ ‫‪ .‬ו ה ר י ל ך חשבונם ע ל פ י הנקודות"‪.‬‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ובפי׳ ה ר א ב ״ ר‬ ‫א ב ל ל פ י הנקודות ה נ מ צ א ו ת שם י ע ל ה‬ ‫ה מ ס פ ר לט״ו‪.‬‬ ‫ה ב ר י י ת א די״נ מ ד ו ת מ ו ב א ה נ״כ ב מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י ‪ ,‬ר י ש מ ש פ ט י ם‬ ‫של‬ ‫מורי ה פ ר ו פ ׳ ר׳‬ ‫ב ס ו ף ה ב ר י י ת א שם‪:‬‬ ‫ופרט‬ ‫א ל כ ס נ ד ר מ א ר כ ס ‪ ,‬נ מ צ א ה ב כ ־ י ש ל מ ד ר ש ה נ ד ו ל ה ו ס פ ה זו‬ ‫‪ .‬כ ך מ פ ו ר ש ב ת ו ר ת כהנים"(‪.‬‬ ‫ל פ י ה נ ק ו ד ו ת שם‪ ,‬ה מ ר ו ת מ כ ל ל‬ ‫מ פ ר ט ו כ ל ל נ ח ש ב ו ל מ ד ה א ח ת ‪ ,‬ו ד ב ר ה ל מ ד מענינו ו ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו שתי‬ ‫מ ד ו ת הן‬ ‫דר״י‬ ‫)ולפי עדותו‬ ‫) ו כ י ה ב פ י ר ו ש ו ש ל ר ׳ ס ע ד י ה גאון ע ל הי״ג מ ד ו ת ( ‪.‬‬ ‫שבמדרש‬ ‫הנדול‪ ,‬הוצ׳‬ ‫רבינוביץ‪,‬‬ ‫ובהוצ׳ הופמנן‬ ‫)שהו״ל‬ ‫ו כ י ה ג״כ ב ב ר י י ת א‬ ‫ב ס פ ר היובל‬ ‫של‬ ‫]נ[‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫ברלינו־(‪.‬‬ ‫ה ח כ מ י ם ה א ל ה ח ל ק ו ל כ א ו ר ה א ת ה מ ר ו ת כן ל פ י ה מ ל ה ‪.‬כיצר״ ה ב א ה‬ ‫שם ב ס ו ף כ ל מ ר ה ו מ ר ה ‪ ,‬כ מ ו ק״ו כ י צ ר ‪ ,‬גז״ש כ י צ ר וכוי‪.‬‬ ‫שם׳‬ ‫צה‬ ‫‪ .‬מ כ ל ל ו פ ר ט מ פ ר ט וכלל״‪.‬‬ ‫אחר המרה‬ ‫א ב ל ה מ ל ה ההיא ח ס ר ה‬ ‫מ כ ל ל ופרט‬ ‫ובברייתא שבספרא‪:‬‬ ‫כ י צ ד ו כ ר ‪ ,‬מ פ ר ט ו כ ל ל כ י צ ד וכוי‪.‬‬ ‫בפירוש‬ ‫ופרט‬ ‫ופרט‬ ‫למדה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫וכלל‪:‬‬ ‫ע ל הי״ג מ ד ו ת ‪ ,‬וגם‬ ‫בספר‬ ‫ו כ ל ל גחשבו לשתי מדות‪,‬‬ ‫ודבר‬ ‫רש״י‬ ‫כ ר י ת ו ת לר״ש מקינון‪,‬‬ ‫ה ל מ ד מעגיגו ו ד ב ר‬ ‫המרות‬ ‫הלמד‬ ‫כלל‬ ‫מסופו‪-‬‬ ‫וכ״ה ל כ א ו ר ה ג״כ ר ע ת ו ש ל ר ־ מ א ב ן מ ו ס א ב א מ ר ו בעגין כ ל ל ו פ ר ט‬ ‫כ ל ל ופרט‬ ‫‪ .‬ב מ ר ה ה ז ו נ כ ל ל ו שתי ה ר א ש ו נ ו ת‬ ‫וגם ר ׳ מ ש ה‬ ‫פ ר ט וכלל"‪.‬‬ ‫ו׳ ד א נ ו ן ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד ש ל ו הנ״ל <עמ׳ ע ־ ד א ׳ ‪ -‬ב ׳ ( מ ו נ ה ו ה ו ל ך א ת הי״נ מ ד ו ת‬ ‫ד ר ך זו‬ ‫לפי‬ ‫) ו א פ ש ר ש ה ע ת י ק כ ל ז ה מ פ י ר ו ש ו ש ל ן׳ מ ו ם א ש ה י ה ל פ נ י ו ( ‪:‬‬ ‫י״נ מ ד ו ת ו ה א ל ך ס ד ר מנינים‬ ‫‪1‬‬ ‫נשלמו‬ ‫)המספרים בראשי השורות ה ם שלי(‪:‬‬ ‫‪ -‬ק״ו‪ ,‬אי‪.‬‬ ‫‪ .2‬נ״ש‪ ,‬ב ׳ ‪.‬‬ ‫צ ‪ .‬מ ב נ י ן א ב ו כ ת ו ׳ א ח ד בנין א ב ושני כ ת ו ב י ׳ ‪ ,‬ני‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫מ כ ל ל ו פ ר ט ‪ ,‬די‪.‬‬ ‫י־׳•‪.‬‬ ‫מ פ ר ט ו כ ל ל ‪ ,‬ה׳‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫כ ל ל ו פ ר ט ו כ ל ל ‪ ,‬ו׳‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מ כ ל ל ש ה ו א צ ר י ך ל פ ר ט ו מ פ ר ט ש ה ו א צ ר י ך ל כ ל ל ‪ ,‬ז׳‪.‬‬ ‫א‪ .‬כ ל ד ב ר שהיה‬ ‫אלא‬ ‫ב כ ל ל ויצא מן ה כ ל ל‬ ‫ללמד‬ ‫]לא[‬ ‫ללמד‬ ‫] ע ל ע צ מ ו יצא‬ ‫ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל כ ל ו י צ א [ ‪ ,‬חי‪.‬‬ ‫מ‪ .‬כ ל ד ב ר ש ה י ה ב כ ל ל ו י צ א ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ה ו א כעניינו‪ ,‬ט׳‪.‬‬ ‫‪ .1°‬י צ א ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ל א כעניינו‪ ,‬י ׳ ‪.‬‬ ‫״‪.‬‬ ‫] כ ל ד ב ר ש ה י ה ב כ ל ל ו י צ א ל י ר ו ן ב ד ב ר ה ח ר ש [ ‪ ,‬י״א‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ד ב ר ה ל מ ד מעניינו ו ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו ‪ ,‬י״ב‪.‬‬ ‫»!‪ .‬ושני כ ת ו ב י ם ה מ כ ח י ש י ן ז ה א ת זה‪ ,‬י״ג‪.‬‬ ‫שנוגע ל ט י ב ו ש ל גוף ה פ י ר ו ש ש ל א ב ן מ ו ם א ‪,‬‬ ‫מה‬ ‫‪ .‬מ ר ת קיו"‬ ‫של‬ ‫)‪ ,07‬ה ע ר ה א׳‪,‬‬ ‫כ ב ר ה ע י ר שווארץ‬ ‫בספרו‬ ‫ק ר א ק א ת ר ס ״ ה ‪ - .‬א ב ל ש ו ו א ר ץ ט ע ה ב א מ ר ו שם ששמו‬ ‫ה מ ח ב ר ה י ה ר ׳ א ב ר ה ם א ב ן מ ו ס א ( ע״ד ב י א ו ר ו ש ל א ב ן מ ו ס א ע ל מ ר ה ה ה י א ‪:‬‬ ‫‪ .‬א ב ן מ ו ס א ה ו ל ך ב ע ק ב ו ת שדשו ב ה ן ר ב י ם ‪ ,‬ה ו א מ ב א ר א ת ה פ י ר כ ו ת א ר י ש ד י נ א‬ ‫וסוף‬ ‫דינא ומזכיר‬ ‫מאומה‬ ‫ב ק צ ר ה א ת כ ל ל י ה פ י ר כ ו ת ש ל ריש ל ק י ש ‪ ,‬נ ם ה ו א איננו י ו ר ע‬ ‫מ ה ר ח ב ת ה ק ו ״ ח ‪ ,‬כ י א ם א ת השנוי‬ ‫התולדות‬ ‫וההבלעה‬ ‫ב ל ב ד ‪ ,‬ואינו מ א ר י ך ב ב א ו ר‬ ‫ה ס ו ת ר ו ת ש ל קו״ח‪ ,‬ב ע נ י ן ב ן ב נ ו ש ל קו״ח‪,‬‬ ‫ו ב כ ל ל אין מ ז ה י ר י ן ועונשין‬ ‫מן ה ד י ן ‪ ,‬י ו ת ר מ ן הראוי״‪.‬‬ ‫א ו ל ם ת ר ו מ ת ו ה ע י ק ר י ת ש ל א ב ן מ ו ס א יש ל ר א ו ת ב ז ה‬ ‫על‬ ‫למרה;‬ ‫שהרגיש‬ ‫את‬ ‫ושהסביר‬ ‫ב א ו פ ן מ א ד ג ע ל ה א ת המוגהים של ה מ ר ו ת ה א ל ה ‪.‬‬ ‫ן׳‬ ‫מוסא‬ ‫האחרוגים‬ ‫השאלה‬ ‫מביא‬ ‫ע ל הת״כ"‪.‬‬ ‫בספרו‬ ‫נקודות־ההשוואה‬ ‫את‬ ‫החכמים‬ ‫ושל‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫החילוקים‬ ‫רש־י‪,‬‬ ‫שבין‬ ‫תוספות‪,‬‬ ‫ה ר ב ה מ מ א מ ר י ו ש מ ב י א מרש״י איגם מ ת א י מ י ם‬ ‫מרה‬ ‫ו‪.‬אחד‬ ‫מגדולי‬ ‫ל ד ב ר י רשיי‬ ‫צו‬ ‫ה‬ ‫ו א פ ש ר ש ה י ה ל פ נ י ן׳‬ ‫שלפנינו‪.‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫]ד[‬ ‫ר‬ ‫מ ו ס א א י ז ה פ י ר ו ש רש״י‬ ‫וכן משמע מ מ ה שאומר ב ס ו ף ה מ ר ה ‪,‬‬ ‫ע ל ה ב ר י י ת א די־ג מ ד ו ת ‪.‬‬ ‫‪.‬דבר הלמד מסופר‪:‬‬ ‫‪.‬פשוט׳‬ ‫ה‬ ‫י א ו ל א פירש‬ ‫ב ה רש״י ז״ל״‪.‬‬ ‫ש ב מ ה ר ר י נ מ ר י ם יש‬ ‫בק״ו‬ ‫נירסאות‬ ‫ה ר ב ה שבושים וטעויות ה ד פ ו ס ‪.‬‬ ‫א ח ר ו ת שהן מ ע ו ל ו ת ו נ כ ו נ ו ת י ו ת ר מ ה נ י ר ס א ו ת ש ב כ ״ י ‪.‬‬ ‫בפנים‪,‬‬ ‫עליהן‬ ‫ורמזתי‬ ‫בשנויי‬ ‫הנוסחאות‪.‬‬ ‫ואנב‪,‬‬ ‫במקומות‬ ‫א ב ל ש ם יש נ׳׳כ‬ ‫אחרות מהן הכנסתי‬ ‫שנזכר‬ ‫‪.‬תלמוד״׳‬ ‫בכיי‬ ‫ב מ ה ר ר י נמרים ה ו א ‪. :‬נמרא״‪.‬‬ ‫בזה ל ה ב י ע א ת תודתי למורי ה פ ר ו פ ׳ ר׳‬ ‫והעי‬ ‫ל פ ר ס ם כ״י ז ה ‪.‬‬ ‫ברשותו‪.‬‬ ‫לר׳מ‬ ‫אלכסנדר‬ ‫מ א ר כ ס ג׳כ העירגי‬ ‫פרופ׳‬ ‫על‬ ‫ה צ י ט ט ו ת ש ל ן׳‬ ‫ן׳ דאגון‪ ,‬ו ע ל מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם ש ה ש ת מ ש ת י ב ה ם ‪.‬‬ ‫לירידי‬ ‫מארכס‬ ‫ב ע ר עצתו‬ ‫ה ו א ה מ צ י א ל י ב ט ו ב ו א ת ה כ ״ י ‪ ,‬וגם א ת ה ה ע ת ק ה ש ל הכ׳׳י ש ה י ת ה‬ ‫מוסא‬ ‫בכללי‬ ‫התלמוד‬ ‫ו כ ן הגגי מ ב י ע א ת ת ו ד ת י‬ ‫ה פ ר ו פ ׳ ר ׳ א ה ר ן פריימגן שהעירגי ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת ע״ד חייו ש ל א ב ן מ ו ס א‬ ‫ומשפחתו‪.‬‬ ‫ביהמ״ד‬ ‫ה ט ו ב יזכר‬ ‫ועל‬ ‫ידידי‬ ‫ה מ ו מ ח ה בכיי‪ ,‬ר׳‬ ‫ל ר ב נ י ם דנויארק‪ ,‬שעזר לי‬ ‫בבירור‬ ‫משה לוצקי‪,‬‬ ‫הטקסט‪,‬‬ ‫וביחוד‬ ‫מ ה ס פ ר י ה של‬ ‫במאמרים הנמצאים‬ ‫בשולי הנליון ש ב כ ׳ י ‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫ב ד ו ר י ה מ ר ו ת ‪ ,‬ח״א‪ ,‬ל ר י ח ה י ר ש ע נ ז א ה ן ‪ ,‬י ר ו ש ל ם ת ר פ ״ ט ‪.‬‬ ‫ב ר י י ת א דייג מ ד ו ת ‪ ,‬ע ם פ י ר ו ש י ם ‪:‬‬ ‫ה> ש ל י ה ה ק ד ו ש ;‬ ‫ד ( ריש מקינון;‬ ‫א ( ר ב ס ע ד י ה גאון;‬ ‫ו( ר ׳ יוחגן ט ר י ו ו ש ;‬ ‫ב> ר ש י י ; נ> ה ר א ב ״ ר ;‬ ‫ז( ה ג ה ו ת הגר״א‪,‬‬ ‫ועור׳‬ ‫ווילנא ת ר פ י ה ‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫כללי‬ ‫והתלמוד‪ ,‬סיד‪ ,‬ל ד ׳ ד ו ד גאלאמב‪ ,‬סעאיני ת ר צ י ב ‪.‬‬ ‫ה ת ל מ ו ד ל ר י ב אשכגזי‪ ,‬ה ו צ ׳ ר י א מ א ר כ ס ‪ ,‬ס פ ר ה י ו ב ל ש ל ר ד ־ צ ה ו פ מ נ ן ׳‬ ‫ברלין תרעיד‪.‬‬ ‫ספרא‬ ‫ד ב י ר ב ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר ״ מ איש ש ל ו ם ‪ ,‬ב ר ע ס ל ו י א ת ר ע ׳ ה ‪.‬‬ ‫ק י ו לן׳ מ ו ס א ‪ ,‬מ א ת ד ׳ כ ה ן ‪ ,‬ת ר ב י ץ ‪ ,‬שיג‪.216-215 ,‬‬ ‫קונטרס‬ ‫‪des‬‬ ‫ה כ ל ל י ם ‪ ,‬ל ר ״ א י ע ל ל י נ ע ק ‪ ,‬וויגא ה ר ל ״ ח ‪.‬‬ ‫‪Middot‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪den‬‬ ‫‪zu‬‬ ‫‪Kommentare‬‬ ‫‪hebraischen‬‬ ‫‪Die‬‬ ‫‪Freimann,‬‬ ‫‪A.‬‬ ‫‪Rabbi Istnael (in Schwarz Festschrift).‬‬ ‫‪pp. 219-20, London 1857: "Meth-‬‬ ‫‪M . Steinschneider, Jewish Literature,‬‬ ‫"‪Works.‬‬ ‫לוח הסימנים בשנויי נוסחאות‬ ‫א־פירושו של אבן מוסא‪.‬‬ ‫ד־כללי‬ ‫ה ת ל מ ו ד ש ל ר״מ דאנון‪ .‬ד א ; ד ב ‪ -‬ר א ה ה ע ר ו ת פ״ב; ק כ ״ ח‬ ‫מ‪-‬הק׳׳ו ש ב מ ה ר ר י נמרים‪.‬‬ ‫‪odological‬‬ ‫|ה[־‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״נ מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫צז‬ ‫פירוש ר׳ משה אבן מוסא על הי״ג מדות של ר׳ ישמעאל‬ ‫מק״ו״ כ י צ ד ‪ ,‬ו א ב י ה י ר ו ק י ר ק ב פ נ י ה ה ל א ת כ ל ם ז׳ ק״ו ל ש כ י נ ה י״ד יום‪ ,‬א ל א‬ ‫ב‬ ‫ד י ו ל ב א מ ן ה ד י ן ל ה י ו ת כנדון‪ ,‬ת ס נ ר ז׳ ימים ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫פ י ר ו ׳ ש ל ו מ ד ה ק ל מ צ ד ה ח מ ו ר ל ה ק ל ל ו ע ל י ו ב ק ו ל א שנמצא׳ ב ח מ ו ר ‪ ,‬ו ה ד ע ת‬ ‫מחייב‬ ‫ד ב ר זה‪ ,‬ש א ם ה ח מ ו ר נ מ צ א ת ב ו ק ו ל א ‪ ,‬כ״ש ש ת ה א א ו ת ה ק ו ל א ב ק ל ‪ ,‬ו כ ן‬ ‫ללמוד‬ ‫ח ו מ ר א * ׳ מ ן ה ק ל ל ח מ ו ר ב ד ר ך זו‪ ,‬וזה ה ו א הק״ו ש מ ב י א ל מ ש ל ‪ ,‬א ם א ב י ה‬ ‫י ר ו ק י ר ק וכוי‪.‬‬ ‫והתו׳־ ה ק ש ו ש ה י ל ״ ל ק־ו ל ש כ י נ ה ע ר ע ו ל ם ל א י ן ס ו ף ‪ ,‬ו ת ר צ ו אה״נ‬ ‫א ל א ד נ ק ט ל פ י ה ע ר ך ששנינו ב ב ר י י ת א ב נ י ד ה י‪ ,‬ד א י ת מ ר ה ת ם נ׳ ש ו ת פ י ם יש ב א ד ם‬ ‫וכו׳ ו ה ק ב ״ ה נותן ל ו י׳‪ ,‬ו כ א ן ה ם מנויין ל ו כ מ ו כן‪ ,‬ו מ ס י ק א ל א דיו ל ב א וכו׳‪ ,‬שאע״פ‬ ‫ש ה ר ע ׳ נותנ׳ ל ה ע ד י ף ה ל מ ד ב ר י ן זה ע ל ה מ ל מ ד ל פ י ע ר ך ק ו ל ׳ זו ו ח ו מ ר ת זו‪ ,‬מ־מ‬ ‫אמרה‬ ‫ת ו ר ה ד י ו ת כ ל ם ז׳ ימים ו ל א יותר‪.‬‬ ‫ל פ ע מ י ם י ב נ ה הק״ו ע ל מ ע ל ו ת ס ב ר א‬ ‫כ ז ה ש ל ה ב ־ ה ‪ ,‬ו א ב י ה י ר ו ק י ר ק ‪ ,‬ו כ מ ו ה ו ר ב י ם ‪ ,‬כ מ ו הק׳׳ו ש ל א ב ו ת נזקין״‪ ,‬ו פ ע מ י ם‬ ‫מ ע ל ו ת ש ל דינין ל ה ב י א ח ו מ ר א ו ק ו ל א כ ה ה ו א ק׳׳ו דפ׳׳ק ר ק ר ו ש י ן י נבייי! כ ס ף‬ ‫על‬ ‫ש ט ר ו ב י א ה ‪ ,‬ו ה ה ו א ק״ו ד פ ־ ק ר ח ו ל י ף נ ב י תורי׳ ובני יונה‪ ,‬ו כ ל הני ד מ י י ת י ה ת ם ‪.‬‬ ‫ו א ם נ מ צ א שום מ ע ל ה ב מ ל מ ד שאינה ב ל מ ד ‪ ,‬נ ס ת ו ר הק״ו ב ס ב ת זה‪ ,‬ו ל א נ ל מ ו ד‬ ‫א ו ת ו דין א ש ר ר צ י נ ו ל ל מ ו ד ‪ ,‬שאנוי׳ ת ו ל י ן ש ב ע ב ו ר א ו ת ה ה מ ע ל ה ! ש י ‪ 2‬ב מ ל מ ד‬ ‫ש‬ ‫יש‪ 3‬מ ע ל ת ד י ן זה‪ ,‬וא״כ ה ל מ ד שאין לו* א ו ת ה מ ע ל ה ‪ ,‬כ מ ו שידוע ל נ ו כ ב ר ‪ ,‬ל א‬ ‫נתן ל ו מ ע ל ח דין זה‪ ,‬ש א ם אין י ד ו ע גם א ו ח ה מ ע ל ה ‪ ,‬נ ל מ ו ר ב ק ־ ו זו‪ ,‬ו כ ב ר זה נ מ צ א‬ ‫ב נ מ ר א ‪ ,‬כ ש א ו מ ר מ ה ל פ ל ו נ י ‪ ,‬פי׳ שאין ל ו כ ך ‪ ,‬ת א מ ר וכו׳‪ ,‬כשאינו י ד ו ע ח ו ז ר ה נ מ ר א‬ ‫לקיים‬ ‫ב א מ ר ו ו ה י א ג ו פ א ת י ת י בק״ו‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם יא‪5‬ןר ה נ מ ר א פ ל ו ׳ יוכיח‪ ,‬פי׳ שאין‬ ‫ב ו ה מ ע ל ה ה ז א ת ש נ מ צ א ת ב מ ל מ ד ואינה ב ל מ ד ‪ ,‬ו א י ה יש ל ו דין זה ש ב א נ ו ל ל מ ו ד‬ ‫ב ה א י ק״ו‪ ,‬א ב ל א ת ה א ל ת ת מ ה ע ל ה מ ל מ ד ־ שנתן ב ו דין זה‪ ,‬אעפ־י שאין ב ו א ו ת ה‬ ‫מ ע ל ה ש ה י ה ב ל מ ד ־ ‪ ,‬ש ה ר י ה ל מ ד ה ו א ר א ו י ל כ ך ב ע ב ו ר א ו ת ה ה מ ע ל ה שעשינו ב ה‬ ‫‪a‬‬ ‫! חומרא! מ‪ .‬קולא‬ ‫‪ a‬שיש[ ד‪] .‬לו!‪.‬‬ ‫צ‬ ‫<י‪ 1‬נבי[ מ‪ .‬ניב‪.‬‬ ‫‪ 4‬לו! ד‪ .‬בו‬ ‫יש[ ד‪] .‬לי!‪.‬‬ ‫‪ 1‬המעלה! ד‪ .‬במעלה‪.‬‬ ‫א מכאן עד המאמר ‪.‬ואני הכותב היה דעתי־‪ ,‬חסר בכיי‪ ,‬והעתקתי אותו מ ס פ ר מהדר‬ ‫נמרים‪ ,‬דויו שנים‪ .‬בריש המאמר במהררי נמרים שם נאמר‪. :‬ואתחיל קיו לן' מוסא דלי‪.‬‬ ‫ב ברייתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סימן ני‪ ,‬הוצ׳ ווייס‪ .‬וראה ביק כיה א'‪ ,‬ובנסמן שם‪.‬‬ ‫ז ב ח י ם סיט ב'‪ ,‬בדיה קיו‪.‬‬ ‫י נדה ליא אי‪.‬‬ ‫ה משנה‪ ,‬ביק כיד בי‪-‬כ־ה אי‪.‬‬ ‫י קידושין ד' בי‪-‬ה' א ‪.‬‬ ‫י חולין כיב א׳‪-‬בי‪.‬‬ ‫ח מכאן עד ‪.‬שאין לו אותה מעלה׳ פובא בכללי התלפוד לר׳ פשה דאנון בשם ן׳ מוסא‬ ‫וכת׳ ן' מוסא בפי' המרות וזיל ש א נ ו ‪ . . .‬אותה מעלה וכוי עיכ )עמי •‪.(30‬‬ ‫ט כלומר‪ ,‬ה מ ל מ ד הב׳‪.‬‬ ‫י כלומר‪ ,‬ב מ ל מ ד האי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫צח‬ ‫הינער‬ ‫ואם‬ ‫הק״ו‪,‬‬ ‫י מ צ א שום‬ ‫‪J‬״ ‪1‬‬ ‫מ ע ל ה בב׳ייי ז ה ש א י נ ה‬ ‫להקשוח מה לפלוני‬ ‫ב ל מ ד ‪ ,‬נחזור‬ ‫ש כ ן יש ל ו כ ך ח א מ ר וכוי‪ ,‬ו א ם ז א ח ה מ ע ל ה א י נ ה נ מ צ א ה ב מ ל מ ד ה א ׳ ‪ ,‬י ח ז ו ר ה ג מ ר א‬ ‫ל ו מ ר ה א ׳ י ו כ י ח ‪ ,‬ו ח ז ר ה ד י ן ‪ ,‬ל א ר א י ז ה כ ר א י ז ה ה צ ד ה ש ו ה ש ב ה ן וכו׳‪ ,‬פי׳ נ ח ז ו ר‬ ‫ה ד י ן ל א י ח ג ו ח ז ר הק״ו‪ ,‬ש ה מ ע ל ו ה ש כ א ל ו ה מ ל מ ד י ם א י ג ם ג ו ר מ י ם ה ד י ן ‪ ,‬ה צ ר ה ש ו ה‬ ‫וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ה מ ע ל ה ש נ מ צ א ת ב ה ם י ח ד ה י א ה נ ו ר מ ׳ ה ד י ן ה ז ה ‪ ,‬א ף אני א ב י א פ ל ו נ י‬ ‫זה‬ ‫ה ל מ ד ש נ מ צ א ה ב ו מ ע ל ה זו ונתן ע ל י ו ד י ן זה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב ם ו ף ‪ -‬נ ק ד ו ש י ך ־ ‪ ,‬כ ש מ ע ת ׳ ר ב ת גר ז כ ר ‪ ,‬פ ר ש ׳ י ד ב ה צ ד ה ש ו ה ש ב ה ן ש ד ק ד ו ק‬ ‫שיש ה נ א שעושה צ ד שוה א פ י ל ו משני חומרותי* ד ד מ ו ק צ ת ל ה ד ד י ‪ ,‬כ ה נ ה ו ד ה ת ם‬ ‫ה צ ד ה ש ו ה שבד‪ ?•,‬שאינם ב ר ב י * ק ה ל ‪ ,‬פרש׳׳י ש ח ל ו ק י ם מ ש א ר ק ה ל ‪ ,‬פ י ר ו ש ח ל ל "‬ ‫בעבירה‪,‬‬ ‫שיצירחו‬ ‫לבא‬ ‫ומצרי שאסור‬ ‫בקהל‪,‬‬ ‫א א ״ א י־־יי‬ ‫ב ח נר<<» שאיגה»‬ ‫‪8‬‬ ‫ברב‬ ‫ק ה ל ‪ , ! °‬מ״מ כ ל א ח ד יש ב ו ! • ח ו מ ר ה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬ו ל כ ן א י נ ה ה ת ם * ! ד פ ל י נ ‪ ,‬ו ל א י ל י ף‬ ‫ב ה א י ד י נ א ‪ ,‬כיון ד ל א ה ו י ה צ ד ה ש ו ה ‪ ! 3‬ב ח ו מ ר א א ח ה ב מ ל מ ד ו ב ל מ ד * ! ‪ ,‬וזה ד ו מ ה *‬ ‫כצד‬ ‫ב מ ה ־ ! ש מ ב א ר ב ס מ ו ך ב פ ר כ א ‪ ,‬מ ה ל ה צ ר השוה‪ ,!6‬ואם נ מ צ א ע ו ד ב ב ׳ א ל ו‬ ‫המלמדים‬ ‫נאמר<>!‬ ‫מהם‪,‬‬ ‫תהי‬ ‫‪, 4‬‬ ‫מ ע ל ה ע ו ד ^ ! שאינה‬ ‫שהיא הגורמ׳‬ ‫ל מ ל מ ד א ו ת ו דין‪ ,2°‬ו מ פ נ י שאין ל ו‬ ‫ולשון ד ‪ .‬ג מ ר א י ‪ 2‬ב ז ה ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫נמצאתי‬ ‫ב ל מ ד ‪ ,‬נעשה‬ ‫פ ר כ א מ מ נ ה ל ס ת ו ר הק״י׳‬ ‫מה‬ ‫ל ה צ ד השוד‪.22,‬‬ ‫ופרכינן‬ ‫ב ל מ ד הזה‪,‬‬ ‫צ ד השוה‪23‬‬ ‫לא ילמד‬ ‫אפילו‬ ‫לא‬ ‫ק ן ל ־ ‪ 2 3‬ו ח ו מ ר א ‪ 2 4‬ש ה ר ע ת נותגת«‪ 2‬ש ב ע ב ו ר ם ע ד י פ י ‪ ,‬א ל א ד ב ר שוה ג מ צ א‬ ‫א‬ ‫שבשניהם‪,26‬‬ ‫ואינה‬ ‫בו‬ ‫קולא‬ ‫ולא‬ ‫ח ו מ ר א ד ‪ , 2‬והאיי׳*‬ ‫אמריגן‬ ‫בגמרא‬ ‫במה‬ ‫הצר‬ ‫‪2 0‬‬ ‫פרכינן כ ל דהוא‪.‬‬ ‫ו ל פ ע מ י ם ״ ׳ י מ צ א ב ג מ ר א ‪ 3 0‬מ ל מ ד נ׳‪ ,‬ו י א מ ר פ ל ו נ י י ו כ י ח שאין ב ו מ ע ל ה ה נ מ צ א ת‬ ‫ז שבהםן ד• לי•‬ ‫« משני חומרות[ ד‪ .‬מתרי חומרי‪.‬‬ ‫‪ 5‬שדקדוק[ ד‪ .‬יש נ״כ דקדוק‪.‬‬ ‫« שאינה[ ד‪ .‬שאינו‪.‬‬ ‫׳'‪ 8‬בת נר[ מ‪ .‬בסתר‪.‬‬ ‫*‪ 8‬ח ל ל [ מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 8‬ברבי[ ד‪ .‬ברוב‪.‬‬ ‫‪ !1‬בון ד‪ .‬לו•‬ ‫‪ 10‬ק ה ל [ ד‪] .‬שבא מטפה פסולה‪ ,‬ואפ־ע שכוללן ברוב ק ה ל [ ‪.‬‬ ‫‪ 14‬ב מ ל מ ד‬ ‫‪ !3‬הצד השוה[ ד‪ .‬צד שוה‪.‬‬ ‫‪ 12‬אינה התם[ ד‪ .‬איכא התם ]תנא[‪.‬‬ ‫*‪ 1‬כ צ ד במה! ד‪ .‬ק צ ח‬ ‫‪ n‬דומה[ מ‪ .‬דאמה‪.‬‬ ‫ו ב ל מ ד ! ד‪ .‬במלמדין ובמלמד‪.‬‬ ‫‪ 18‬נמצאת[ ד‪ .‬לי‬ ‫ז! עוד[ ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 16‬השוה[ ד‪] .‬שבהם[‪.‬‬ ‫למה‪.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ 21‬הנמרא!‬ ‫‪ 20‬ל מ ל מ ד אותו דין[ ד‪ .‬ל ה ם אותו הדין‪.‬‬ ‫ה! נאמר[ ד‪ .‬ונאמ׳‪.‬‬ ‫‪ 23‬ופרכינן צד השוה ן ד‪ .‬וסרכי צד שוה‪.‬‬ ‫‪ 22‬השוה[ ד‪] .‬וכוי[‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התלמוד‪.‬‬ ‫‪ 25‬נותנת! ד‪ .‬נותן•‬ ‫‪ 24‬קולא וחומרא[ ד‪ .‬מחומרא וקולא‪.‬‬ ‫*‪ 23‬קולא! מ‪ .‬קורא‪.‬‬ ‫‪ 27‬ו א י נ ה ‪ . . .‬חומרא[ ד‪ .‬ואין בו לא‬ ‫‪ 26‬ש ו ה ‪ . . .‬שבשניהם[ ד‪ .‬שזהש נמצא ביניהם‪.‬‬ ‫‪ 20‬במה ה צ ד [ ד‪ .‬כ ל מ ה צ ד השוה‪.‬‬ ‫‪ 28‬והאי[ ד‪ .‬והכי‪.‬‬ ‫קולא וחומרא‪.‬‬ ‫‪ 30‬ולפעמים ‪ . . .‬בנמרא[ ד‪ .‬לפעמים ימצא התלמוד‪.‬‬ ‫יא כלומר‪ ,‬ב מ ל מ ד הבי‪.‬‬ ‫ינ סכאן עד סוף המאמר‪,.‬‬ ‫• נ קידושין עיח אי‪.‬‬ ‫פרכינן כ ל דהוא'‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמי ‪.a38‬‬ ‫י י ־ ט י ב כ ל ל י התלמוד‪ :‬אפי אני אביא )ראה לקמן‪ ,‬ה ע ר ה י״ז>‪.‬‬ ‫כ ז מכאן עד סוף המאמר‪ . ,‬ב ח ר א מתרתי לאי‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי לי'‬ ‫]ז [‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ם א ע ל הי״נ מ ר ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫הראשונים‪,‬‬ ‫בשנים‬ ‫אותהי!‪30‬‬ ‫ו א פ י ל ו ה כ י יש ב ו דין זה‪ ,‬אא׳׳א׳׳ ה ל מ ד * ‪3 0‬‬ ‫צט‬ ‫שאעפ״י שאין ב ו‬ ‫מ ע ל ה ‪ ,‬שיהיה ב ו דין זה‪ ,‬ו א ם נ מ צ א ע ו ר בנ׳ ז ה ה מ ע ל ׳ ! ‪ 3‬שאינה ב ל מ ד ‪,‬‬ ‫פ ר כ י נ ן ל ה ל ס ת ו ר הק״ו‪ ,‬ו נ ע מ י ר ה ו א ם א י נ ה ב ׳ ‪ 3 2‬ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ו נ א מ ‪ 3 3‬שני ה ר א ש ו נ י ם‬ ‫ב‬ ‫יוכיחו‪-‬״‬ ‫חומר«‪3‬‬ ‫וחזר‬ ‫כבתחלה‪,‬‬ ‫הדין‬ ‫ר‬ ‫פרכא‬ ‫ו כ ן אם>» נ מ צ א‬ ‫ב‬ ‫קןל ‪35‬‬ ‫כל‬ ‫א‬ ‫ד ה ו א או‬ ‫כ ל ד ה ו א ל ג ב ש ל ש ת ן שאינה ב ל מ ד ‪ ,‬נ ס ת י ר ה ק ץ ‪ , 3 8‬ו א ם בנ׳ זה»» ל א נ מ צ א‬ ‫ב ו פ ר כ ת י « מ ע ל ה ב ו ל ב ד ו ‪ ,‬כ י א ם פ ר כ ת ! * כ ל ר ה ו א ‪ ,‬א פ י ל ו ה י ‪ > 2‬שוה ב ו ובשנים‬ ‫ה‬ ‫הראשונים‪,‬‬ ‫א״ל‬ ‫ל א פ ר כ י נ ן מ י נ ה אלאי־־• פ ר כ ת מ ע ל ה ‪ ,‬ו ה כ י א י ת א‬ ‫פ ר ק‬ ‫כ ל ה ב ש ר יי׳‬ ‫‪>3‬‬ ‫ר ב מ ר ד כ י ל ר ב א ש י ״ משמיה דריש לקיש‪ ,‬ח ר א מ ח ר ׳ ק ו ל א ו ח ו מ ר א פ ר כ י נ ן‬ ‫‪5‬‬ ‫ק׳׳!־ ״‪,‬‬ ‫דהוא‬ ‫כל‬ ‫מתלתאי״‪,‬‬ ‫פרכינן‪,‬‬ ‫לא‬ ‫מתרתי‬ ‫חד׳‬ ‫כל‬ ‫אפילו‬ ‫פרכינן‪,‬‬ ‫דהוא‪>6‬‬ ‫ה ד ר ד י נ א פ ר כ י נ ן כ ל ד ה ו א ‪ ,‬ואי ל א ל א פ ר כ י נ ן כ ל ד ה ו א ‪,‬‬ ‫חרא‬ ‫אבל כל‬ ‫ק ו ל א ו ח ו מ ר א פ ר כ י נ ף ״ ‪ ,‬ו ר ו ק א ח ר א מ ת ל ת ׳ « יש ח ל ו ק בין ה ד ר ד י נ א בין ל ‪ * 0‬ה ד ר‬ ‫א‬ ‫רינא‪ .‬א ב ל ב ח ר א מ ת ר ת י ל א ‪.‬‬ ‫פרכת׳‬ ‫אם‬ ‫‪0‬‬ ‫הצן־״‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫‪,‬ך‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫לעשות‬ ‫מהם‬ ‫‪7‬‬ ‫וכי׳ י‪,‬‬ ‫פרכא‪,‬‬ ‫וכבר‬ ‫ד ו ד א י אינהו‬ ‫בנמרא‬ ‫נמצא‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ד י " ג׳‪ ,‬א ב ל ל א נ ח ב ר שתי ח ו מ ר ו ת א ו ב ׳‬ ‫ל א גרמי‪,‬‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫ב ב‬ ‫• ‪ 6 2‬מ ל מ ד י ם ‪ ,‬א ו בני‪,‬‬ ‫ק ו ל ו ״ שנמצאו א ח ת ״ ב כ ל א ח ד‬ ‫כראמרףי•‬ ‫ה פ ך מ ז ה לכאור׳י׳י•‪,‬‬ ‫מעקרא‬ ‫פרק אלו‬ ‫ל א ראי‪.‬־*‪•-‬׳ ז ה‬ ‫נערות־ פריך»* מה‬ ‫ל ה צ ר השוהי״> ש כ ן יש ב ה ם צ ד ח מ ו ר ויש ב ה ם צ ד ק ל ‪ ,61‬ורש״י ז י ל פ י ר ש שם ב פ ש ט‬ ‫החמור‬ ‫הצד‬ ‫השוה‬ ‫החומרות‬ ‫שבעלמא‬ ‫והצר‬ ‫יסתר‬ ‫הקל‬ ‫‪ 30‬ה ל מ ד [ מ‪ .‬לי‪.‬‬‫‪,‬‬ ‫א ם נ ח ב ר שני ה ק ו ש י ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ‪,‬‬ ‫‪ 30'-‬אותה[‬ ‫אינה בבין ד‪ .‬אינם בשנים; מ‪ .‬איכא בי‪.‬‬ ‫יוכיחו! מ‪ .‬ב האי‪.‬‬ ‫ה ק ו ל ו ת שאמרנו והקשו‬ ‫ב ח ב ר הנה‪,‬‬ ‫מ‬ ‫‪ 34‬אם!‬ ‫‪ 37‬כ ל דהוא[ ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״*« א ל א [ מ‪ .‬ולא‪.‬‬ ‫י•* קיו[ ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫פר י ‪.‬‬ ‫כ‬ ‫י ־‬ ‫נ ן‬ ‫‪ 40‬דהוא!‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫ד‪ .‬בחדא מילתא‪.‬‬ ‫«• בבין‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ע נ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 35‬בקולא[‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ק‬ ‫ולא‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪ 41‬פ ר כ ת ! ד‪ .‬פ י‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ב פ ר‬ ‫‪! .‬לא[‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י־‪-‬־• אחת ן ד‪ .‬אחד‪.‬‬ ‫י• כראי זה•‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫‪4‬‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫‪ 50‬י ן ל‬ ‫] א‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫• • •‬ ‫ו ( <‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫א (‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ר כ א‬ ‫‪ 42‬היה[ ד‪ .‬הוא‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 44‬אשי! ד‪] .‬הכי אמרינן[‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫כ‬ ‫‪1,‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪ .‬ללא‪.‬‬ ‫ך י |‬ ‫ד‬ ‫_‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫יי‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫< ן (‬ ‫‪.‬‬ ‫אי‪ .‬ו כ ב ר ‪ . . .‬לכאור'! ד‪ .‬ולפי' תפצא‪.‬‬ ‫‪ 40‬חדא מתלת!‬ ‫‪ 54‬או ב׳ קולוין ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫־‪ 56‬ראי! מ‪ .‬די‪.‬‬ ‫‪ 61‬ו י ש ‪ . . .‬ק ל ! ד‪ .‬וכוי !והוא ה פ ך מה שאפרנו!‪.‬‬ ‫י ט מכאן עד ‪.‬ויש בהם צד קל־ מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי ל־ח בי‪.‬‬ ‫־ כתובות ל״ב אי‪.‬‬ ‫״• ו כ י !‬ ‫‪ 50‬פריך ן ד‪ .‬דקאמ׳ התם‪.‬‬ ‫י י כ כ ל ל י התלמוד‪ :‬אפ אני אביא‪.‬‬ ‫'י׳ חולין קשיו ב׳‪-‬קט״ז אי‪.‬‬ ‫־א שם‪ ,‬בדיה שכן‪.‬‬ ‫‪ >8‬לא‬ ‫‪ 51‬פ ר כ ת הצד! ד‪ .‬ופירכת הצד‪.‬‬ ‫‪ 56‬כדאמרןן ד‪ .‬כדאמרינן‪.‬‬ ‫"‪ 6‬השוה! ד‪] .‬שבהן[‪.‬‬ ‫‪ 39‬זה! ד‪ .‬הזה‪.‬‬ ‫‪ 47‬מתלתאי[ ד‪ .‬מתלת ]אי[‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫•‪.‬‬ ‫שני‬ ‫‪ 36‬חומר! ד‪ .‬חוםרא‪.‬‬ ‫‪ 38‬נסתיר הק־ו[ ד‪ .‬נסתור הדין‪.‬‬ ‫»* נמצא בו פ ר כ ת ! ד‪ .‬נמצאת פירכא‪.‬‬ ‫נ‬ ‫‪ .‬אינה‪.‬‬ ‫ו נ ד ח ק ו שם‬ ‫‪ 31‬זה המעל•[ ד‪ .‬הזה מעלה‪.‬‬ ‫‪ 33‬ונאמר ן ד‪ .‬ענאמ'‪.‬‬ ‫ד‬ ‫בתוספות־*‬ ‫כל‬ ‫הצד‬ ‫]ח[‬ ‫היגער‬ ‫צ ר ה ש ו ה ב ש ג י ה ם ה ח מ ו ר ו ה ק ל ע ד שיהי׳ א ׳ ב ש נ י ה ם ‪ ,‬ו ה ב י א ו שם ד ו ג מ ת‬ ‫להשוות‬ ‫ק״ו ד ט ב ו ל יום ב פ ר ק כ ש ם ב מ ס כ ה ס ו ט ה כ ב ‪ ,‬ו פ י ר ש ו ה ו כ ף י ‪.‬‬ ‫הכותב‬ ‫ואני‬ ‫היה‬ ‫לומ׳‪«2‬‬ ‫דעתי‬ ‫מחומרות‬ ‫שאפי׳‬ ‫נקשה‬ ‫חלוקות‬ ‫חמור‬ ‫צד‬ ‫כ פ ר ש ״ י ‪ ,‬ו ב ת נ א י ש ל א י ב נ ה מ ת ח ל ‪ « 3‬ה ד י ן ע ל ה ק ־ ו כ י א ם ע ל מ ה מציגו‪ ,‬ד כ י ו ף י‬ ‫ה‬ ‫דבלמד‬ ‫אין‪ 64‬שום‬ ‫מיוחדה‬ ‫ע ל ה ל מ ד ‪ ,‬א י כ אין לן‪ «8‬ל ל מ ו ד מ ה ם ל י ח ן ד י ן • • ז ה‬ ‫נלמורמל‪,‬‬ ‫וניתי־ל‬ ‫מעלה‬ ‫המלםדין״‪,‬‬ ‫א ״ כ ל מ ה ט ר ח ה כ ת ו ׳ י ל ל כ ח ו ׳ ד י ן ז ה בשני מ ק ו מ ו ת ל כ ת ו ׳ ב ל מ ד ה ק ^‬ ‫ת ר ו י ה ו ג ל מיניה‪,‬‬ ‫כתלמוד^ל‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫ו כ ב ר מצינו««‬ ‫ב כ ל א ׳ מהן‪67‬‬ ‫מעלה‬ ‫בלמד‪ ,‬דאי א מ ר ת‬ ‫בהם«ל‬ ‫דהא‬ ‫ח מ י ר י > ל טפי‪ ,‬ואתי‬ ‫ל ש מ ע י ׳ ק י ל י ת א וכיש ח מ י ר ת א ״ ל ‪ ,‬א ל א‬ ‫דחמירי‪,‬‬ ‫א ע י פ שאין‬ ‫שוה‪,‬‬ ‫חומרתן‬ ‫בקיו‬ ‫דאלים‪,‬‬ ‫ו כ י ה״ג מ ק ש י ם‬ ‫מ ד ה ק פ י ד ה ל ל ת ו ר ה ל כ ת ו ׳ די)‬ ‫דלא»ל‬ ‫ש״מ‬ ‫ילפי׳‬ ‫מניהו‪,‬‬ ‫אבי‬ ‫‪1‬‬ ‫כ ש נ ב נ ‪ 8 0‬ה ד י ן ב ק י ו ‪ ,‬אין ל ה ק ש ו ת ב ן ל כ ת ו ׳ ב ל מ ד ו כ י ש ב מ ל מ ד י ן ד ח מ י ר י ב ה נ י י "‬ ‫ה‬ ‫תרי‬ ‫חומרי דאית‪ 82‬בהו‪,‬‬ ‫ד ה כ י ‪ 8 3‬נמי א י כ א ח ו מ ר א‬ ‫‪4‬‬ ‫ב ל מ ד א ו ת ה שעשינו מ מ נ ו *‬ ‫ק׳ן‪ 85‬מ ת ח ל ה ‪ 8 6‬ו ל א הוד‪ .‬י ל פ י ׳ מיניה‪ ,‬ו ה ה י א ד א ל ו נ ע ר ו ת ל « ת ח ל ת ו מ ה מ צ י נ ו ‪ ,‬ו ה ה י א‬ ‫דפי‬ ‫כ ש ם ד ס ו ט ה ‪ 8 8‬אע״ג ד מ י י ת י ק"ו‪ ,«°‬אינו ק י ו מ מ ש ‪ ,‬א ל א כ מ ו מ ה מ צ ע ו ‪ ,‬ו ס ו נ י א‬ ‫ד פ ״ ב ד י ״ ט ־ י ב ש מ ע ה ׳ ד ס מ י כ ׳ ־ י מ ו כ י ח זה<״>‪ ,‬ו כ ן ה ד ע ת נותן א ם ל א נ מ צ א ה כ ח ש ה‬ ‫שאמ׳‬ ‫ה ת ל מ ו ד ״ י ק י ו בתחלד‪2,‬י>‪ ,‬ו ל כ ש י נ י ע ל צ ד ה ש ו ה י ק ש ה מ צ ד ח מ ו ר א ו מ צ ר‬ ‫‪ : ,‬מ‬ ‫‪1 ,‬‬ ‫ק ל ‪ ,‬נ ם צ ״ ע ל כ ל מ ה ה צ ד ה ב נ ו י ע ל מ ה מ צ י נ ו ‪ ,‬ל מ ה אינו מ ק ש ה כ ן ל פ י ד ב ר י * ׳‬ ‫א ו ל ם ה מ ע ו י ן ב כ ״ מ ו מ ק ו ם יתן ט ע ם ל ש ב ח ׳ ‪.0 5‬‬ ‫כשמקשה‬ ‫מה‬ ‫לפלוני‬ ‫ה מ ל מ ד שכן‬ ‫וכו׳‪,‬‬ ‫נקראת‬ ‫פרכא‬ ‫אעקר׳‬ ‫דדינא‪,‬‬ ‫אך‬ ‫כשאומ׳‪6‬י> פ ל ו ׳ י ו כ י ח ש ה י א ל ״ ח מ ו ר כ ח ו מ ר ת ל מ ד ז ה ואין ב ו ד י ן זה‪ ,‬א ף א ת ה א ל‬ ‫‪ 64‬ד כ י ו ן ‪ . . .‬אין[ ד‪ .‬כשאין ב ל מ ד ‪:‬‬ ‫‪ 63‬מ ת ח ל ה [ ס‪ .‬ס ת ח ל ת ‪.‬‬ ‫‪ 62‬לוס׳[ ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 66‬ו כ ב ר מצינון ד‪ .‬וסציגי•‬ ‫‪,‬׳‪ 0.‬הםלמדין[ ד‪ .‬הלםדין‪.‬‬ ‫ס‪ .‬כיון ד כ ל טי שאין‪.‬‬ ‫‪ 70‬נ ל מ ו י [‬ ‫»« דין ן ד‪ .‬ל־‪.‬‬ ‫*« לו[ ד‪ .‬ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 67‬מ ע ל ה ‪ . . .‬טהן[ ט‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 73‬תרויהון ד‪ .‬תריהי•‬ ‫‪ 72‬וניתי[ ד‪ .‬וניתו; ט‪ .‬וליתי‪.‬‬ ‫!‪ 7‬ה כ ת ו [ ס‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ט‪ .‬ללסוד‪.‬‬ ‫‪ 75‬ו כ י ‪ . . .‬בתלמודן ט‪ .‬וא־ת סקשינן בגםרא•‬ ‫‪ 74‬דהא המירי ן מ‪ .‬דחםירי‪.‬‬ ‫‪ 77‬מ ד ה ק פ י ד ה [ מ‪ .‬אם‬ ‫‪ 76‬ל ש מ ע י ׳ ‪ . . .‬חמירתא[ מ‪ .‬לשמועינן דקילא וכיש דחמירא‪.‬‬ ‫ד ל א ‪ [ 7 9‬ד‪ .‬מ׳מ לא‪ :‬מ‪ .‬מים שיט דלא•‬ ‫שימ‬ ‫בהט[ ד‪ .‬מ‪ .‬כהני‪.‬‬ ‫‪s7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הקפידה‪.‬‬ ‫‪ 82‬דאית! מ‪ .‬דלית•‬ ‫‪ 81‬בהנין מ‪ .‬בדיני‪.‬‬ ‫‪ 80‬כשנבנה! א‪ .‬כ ש נ ‪ ; . . .‬מ‪ .‬כשנבי׳‪.‬‬ ‫‪ 86‬מ ת ח ל ה [‬ ‫‪ 85‬קיו ן ד‪ .‬הקיו‪.‬‬ ‫‪ 84‬ממנו[ ד‪ .‬בה; מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 83‬דהכי[ מ‪ .‬והכא‪.‬‬ ‫‪ 80‬קיו ן ס‪ .‬בקיו•‬ ‫‪ 88‬דסוטהן פ ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 87‬נערות[ ם‪ .‬נעתק‪.‬‬ ‫ס‪ .‬תחלה‪.‬‬ ‫‪ 01‬שאמי ה ת ל מ ו ד [ א‪ .‬שאמי הכתו׳ !ועל הנלייה‬ ‫‪ 00‬מוכיח זה[ מ‪ .‬מרוח זה ןוכו ן‪.‬‬ ‫‪ 03‬או מ צ ד ן מ‪ .‬ומצד•‬ ‫‪ 02‬קיו ב ת ח ל ה ן מ‪ .‬בקיו תחלה‪.‬‬ ‫ניא ת ל מ ו ד ( ; מ‪ .‬בנמרא שאמרו‪.‬‬ ‫‪ 06‬כשאומ׳[ מ‪ .‬כשסקשה‪.‬‬ ‫‪ 05‬אולם ‪ . . .‬לשכה׳[ ס‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 94‬ד ב ר י [ ט‪ .‬דברינו‪.‬‬ ‫‪ 97‬שהיא[ מ‪ .‬שהוא‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫« כ־ט בי‪.‬‬ ‫ב נ עד כאן העתקתי סס׳ מהררי נםרים‪.‬‬ ‫נ י מכאן עד ‪.‬הוה ילפי׳ מיניה׳ מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עסי ליח ב׳‪-‬ל־ט אי‪.‬‬ ‫נ י ביצה כ׳ בי‪.‬‬ ‫ב ו על הנליון‪ :‬ניא סוםכית ד ב ר י כ ל ם <ז>‪.‬‬ ‫‪1‬ט[‬ ‫קא‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ם א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫ת ת מ ה א ם לא«י> נתן ד י ן ז ה ב ל מ ד ה ח מ ו ר ה ז ה ‪ ,‬זוי>י> ת ק ר א פ ר כ ׳ א ס ו ף ״ ״ ׳ דינא‪,‬‬ ‫ח ד א י « י מ ח ר א ד פ ר כ י ׳ צ י ״ כ י ה א י פירכ׳‪ ,‬א ב ל ה צ ר השוה ל א ‪,‬‬ ‫ירוק׳‬ ‫והכי איתא‬ ‫‪3‬‬ ‫ב פ ׳ כ ל ב ש ר « י ‪ ,‬א ״ ל ר ב מ ר ד כ י ל ר ב אשי א מ ר י ׳ ‪ !0 4‬מ ש מ י ה ר ר י ש ל ק י ש כ ל מ ה‬ ‫ה צ ד ה ש ו ה ־ ס ! פ ר כ י ׳ מנופיה•©!‪ .‬מ ע ל מ א ל א פ ר כ י ׳ ב י ‪.‬‬ ‫ו ל פ י ר כ א ד ע י ק ׳ ל ‪ °‬י ד ר י נ א ישנה«‪ »0‬הק״ו בעניףסנ א ח ר כ ד י ש ל א ת ו כ ל ל ע ש ו ת‬ ‫א ו ת ה פ י ר כ ׳ ‪ ,‬וזה««« נ ק ר א הק״ו ה מ ק ו מ ו ת ! ! ! ‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫או ״‬ ‫ו ש ם‬ ‫‪ • « 2‬זה יועיל כ ש ת ה א פ ר כ ׳ ז ו‬ ‫מ ס ב ר א ‪ ,‬א ו ס ס ע ל ח » ״ דין‪ ,‬שאינה ר ו מ ה ל ק י ו ‪,‬‬ ‫‪1 1 3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ס ב ר א כ י פ י ׳ ה ה ו א ק״ו‬ ‫דבב"ק‪ ,116‬ו מ ה שן ו ר נ ל ד פ ט ר י ל ״ ב ר ־ ה מ ח י י ב י ב ר ש ו ח ה נ ז ק נ ז ק ש ל ם ‪ ,‬ק ר ן ד מ ח י י ב‬ ‫‪8‬‬ ‫והח׳‬ ‫ומ־מ א נ ו פ י ה דק״ו‪8‬ג‪ 1‬א י כ ׳‬ ‫פ ל י ג י א י א מ ר י ׳ דיו‪,‬‬ ‫בר"ה י»‬ ‫אינו ד י ן וכו׳‪,‬‬ ‫למיפרך‪,‬‬ ‫מ ה ל ש ן ו ר נ ל ש כ ן היזיקן מצוי‪ ,‬ו ע ל ז ה מ ת ר צ י ם ם ג !‬ ‫ת ע ש ה הק׳׳וי‬ ‫‪12‬‬ ‫מ מ ק ו מ ו ח ‪ ,‬ומה‪22‬י ר׳׳ה ש ה ר נ ל פ ט ו ר • ־ ‪ 2 3‬׳ ‪ ,‬ה ק ר ן ח י י ב ב ו ר ש ו ת הניזק ש ה ר נ ל ח י י ב‬ ‫כ‬ ‫י*‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪ ,‬אינו ד י ן ש ה ק ר ן ח י י ב בו«‪2‬י‪ ,‬וקישת' פ י ר ׳ ‪ 1 2 9‬ד ה י ז ק ו מצוי ל א שייכא‪ ,‬ד ל א‬ ‫כ‬ ‫ילפי׳ א ל א מרשוח ל ר ש ו ת נ ח ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ץ‬ ‫ד‬ ‫ש א י נ ן‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ל ‪.‬ן‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ש כ ן מ ש ל ם ‪ ! 2 0‬מ ן ה ע ל י י ה ‪ ,‬נ״כ כשנשנה‪!30‬‬ ‫לרשות׳ אין ל ה ק ש ו ח מ ה לר״ה‪ ,‬כ פ י ר כ א‬ ‫זו‬ ‫הדיף‬ ‫מק״ו‬ ‫בעגלה‬ ‫ט‬ ‫פ י ׳ הק״ו‪131‬‬ ‫לעשות מרשות‬ ‫‪ ,13 2‬א ו כ י ו צ א ב ז ה ‪ ,‬ד ה א ל א שייך‪.‬‬ ‫א מ ר ו ה ת ו ס פ ו ת ב פ י ק ד ח ו ל י ן ל גבי ק״ו ד פ ר ה ו ע ג ל ה ‪,‬‬ ‫ד ע ג ל ה ‪ ,‬ד ל א מהגיא ב ה שחיטה‪,‬‬ ‫ד נ י מ‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש ן ‪8‬‬ ‫‪ 1 2‬ורגל‬ ‫ד ב ע‬ ‫וכן‬ ‫י ‪ 1 3 3‬למילף עריפה בפרה‬ ‫ומהגיא ב ה ע ר י פ א ‪ ,‬ו כ ן ש ת ו ע י ל ש ח י ט ה ‪.‬‬ ‫מ ק ׳ ו ד פ ר ה ‪ ,‬ד ל א מ ה ג י א ב ה ע ר י פ א ‪ ,‬ומהגיא ב ה שחיטה‪ ,‬ו ה ק ש ו נימ׳ מ ה‬ ‫א‬ ‫‪0 8‬‬ ‫‪ 101‬ח ד ‪1‬‬ ‫‪ 100‬אסוף[ ‪ .‬לסוף‪.‬‬ ‫«‪ 9‬זו ן ‪ .‬וזו‪.‬‬ ‫ל א [ ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 103‬בפי כ ל בשרן מ‪ .‬התם פ ר ק כ ל הבשר‪.‬‬ ‫‪ 102‬דפרכי׳[ ם‪ .‬ד פ ר כ ת ‪.‬‬ ‫ס• אחדא‪.‬‬ ‫‪ 106‬פרכי• מנופיה! ם‪ .‬פגופיה פרכינן‪.‬‬ ‫‪ 105‬השוה! ‪ .‬ל י ‪.‬‬ ‫י ״ אמריי[ ס‪ .‬ליתא‪.‬‬ ‫‪ !10‬וזה[‬ ‫״‪ 10‬בענין[ מ‪ .‬לענין‪.‬‬ ‫‪ 108‬ישנה[ מ‪ .‬נלמוד‪.‬‬ ‫יעיק׳[ מ‪ .‬דמעקרא‪.‬‬ ‫‪ 113‬כשתהא‬ ‫‪ 112‬ושם[ מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ m‬הק־ו דמקומות[ פ‪ .‬ק־ו במקומות‪.‬‬ ‫‪• •°‬‬ ‫‪ us‬ממעלת! מ‪ .‬מתועלת‪.‬‬ ‫‪ .‬ל־‪.‬‬ ‫«‪!,‬‬ ‫פ ר ט זו[ מ‪ .‬כ ש י‬ ‫! ו פ ה ‪ . . .‬דפטרין מ‪ .‬פ ה ‪. . .‬‬ ‫‬‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪ 120‬ו ע ל זה מתרצים!‬ ‫ךק‪-‬ןן ‪ .‬דקי‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬‫׳‬ ‫דפטורץ‪.‬‬ ‫‪ 123‬פטור‬ ‫‪ 122‬ומה! א‪ .‬וט־ה‪.‬‬ ‫‪ !21‬ת ע ש ה הק־ו! מ‪ .‬ונעש׳ הק־‪.‬‬ ‫ס• ו כ י ומתרצין‪.‬‬ ‫‪ 126‬וקישת׳ פירכיו‬ ‫‪ 125‬בו! מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ !24‬בון ם‪ .‬נזק שלם‪.‬‬ ‫בי! ט‪ .‬פטורה‪.‬‬ ‫‪ !20‬סשלם[ ם‪ .‬משלםין‪.‬‬ ‫‪ !28‬לשן! ‪ .‬ל ‪.‬‬ ‫י ן ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪127‬‬ ‫ס‪ .‬והשתא אי פרכת‪.‬‬ ‫‪ 132‬כפירכא זון ם‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ !30‬כשנשנה! מ‪ .‬כשנעש׳‪.‬‬ ‫‪ 133‬רבעי[ מ‪ .‬דאתא‪.‬‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫‪4‬‬ ‫ת א‬ ‫מ‬ ‫‪1 0 7‬‬ ‫ז ה‬ ‫ת ה‬ ‫ק‬ ‫(‬ ‫ס‬ ‫_‬ ‫כ ה ה ן א‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ה ז א ח <‬ ‫א ו [‬ ‫]‬ ‫‪ 8‬נ ‪1‬‬ ‫ס‬ ‫]‬ ‫ב ר‬ ‫ה (‬ ‫א >‬ ‫ה כ‬ ‫ר‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫‪p‬‬ ‫‪B‬‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫‪1 3 1‬‬ ‫פ י‬ ‫ה ק‬ ‫ו (‬ ‫ש ו ן‬ ‫מ‬ ‫נ ׳ ר א ה חולץ קט־ו בי‪.‬‬ ‫נ ח ראה ביק כ־ה א׳־כ־ו אי; ותוספות שם‪ ,‬כיה אי‪ ,‬בדיה אני‪.‬‬ ‫״ ני' ה ל י ‪ ,‬כשנשנה הדין‪ ,‬היא הנכונה‪ .‬דהנה עיקר המאמר מיוסד על שאלת שינוי הק־ו‪.‬‬ ‫י א ה לקטן‪ . :‬א ב ל כשהפרכ׳ מעין הק־ו אז ל יועיל מה שמשנה'‪.‬‬ ‫ל חולין כינ ב׳‪ ,‬בדיה ותהא‪.‬‬ ‫א‬ ‫קב‬ ‫היגער‬ ‫שכן מ ט ה ר ת ‪ ,‬מ ה‬ ‫לפרה‬ ‫לשחיטה‪,‬‬ ‫ומה‬ ‫בעגלהי>‪3‬׳‪,‬‬ ‫שחיטה‬ ‫אינו‬ ‫דין‬ ‫ל ע ג ל ה שכן‬ ‫דלא‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫מהניא‬ ‫והשתא‬ ‫י י‬ ‫מכפרת‪,‬‬ ‫בעגלה‬ ‫ליכא‬ ‫ת ע ש ה הק״ו‬ ‫ותרצו‬ ‫מ ה ג י א ‪!3 5‬‬ ‫מיפרך‬ ‫תו‬ ‫מהעריפה‬ ‫בפרה‪,‬‬ ‫עריפא‬ ‫וההיא?‪!3‬‬ ‫פירכא‬ ‫‪1 3 4‬‬ ‫שמהניא‬ ‫‪1‬‬ ‫דלעי* ׳‬ ‫ש ה ע ד י פ ה והשחיטה דילהן ה ף י י ה מ כ פ ר ח והמטהרת‪ ,!30‬כי ל א שייכא ה ך פ ר כ א ׳‬ ‫כ ש ה פ ר כ ׳ מ ע י ן ״ ! הק׳׳ו אז ל א י ו ע י ל מ ה שמשנה‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫המשל כאותו ק"ו!‬ ‫והקרן‬ ‫‪ 4‬ז‬ ‫דשן ורנל‪ ,‬א ט ״ ! ה י ה נ מ צ א ״ ! ר ש ו ח א ח ר שחייבין ב ו‬ ‫‪1 4 4‬‬ ‫׳‬ ‫פ ט ו ר בו‪ ,‬כ ש נ ק ש ה ונאמ׳ מ ה ל ש ף « ! ו ר נ ל ש כ ן ח י י ב י ן ב ר ש ו ת פ ל ו נ י ‪ ,‬כ א ^ י‬ ‫ה ו א ר ש ו ת ה ש ו ת פ י ן ‪ ,‬ת א מ ׳ ב ק ר ן וכוי‪ ,‬א פ י ׳ נשנה ה ק ־ ו מ מ ק ו מ ו ת אין ר י ו ח ב ז ה ‪ ,‬כ י‬ ‫‪4‬‬ ‫כ ש ת א מ ר • ! ר ש ו ת ה נ י ז ק ש ח י י ב ב ו שן ו ר נ ל אינו ד י ן ש ה ק ר ן ח י י ב ב ו ‪ ,‬א ש י ב ך ר ש ו ת‬ ‫^‬ ‫ה ש ו ת פ י ן י ו כ י ח שחייבין ב ו השן ו ה ר ג ל ‪ ,‬ו ה ק ר ן פ ט ו ר בוד«!‪ ,‬א ף א ת ה א ל ת ת מ ה‬ ‫ר ש ו ת הגיזק א ם ת ת ח י י ב • ‪ ! 4‬ב ו שן ו ר ג ל ו ת פ ט ו ר ב ו ל * ! א ת ה ק ר ן ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ו מ ש ל א מ ת י ה ה ו א י י ! ק״ו ד פ ״ ק ד ק ד ו ש י ן ל א ‪ ,‬ד פ ר י ך ו ס ה ‪! « 0‬‬ ‫מכנים‪,‬‬ ‫כ ס ף שאינו מ ו צ י א‬ ‫ב‬ ‫ש ט ר ש מ ו צ י א אינו ד י ן שמכניס!י•!‪ ,‬ד פ ר כ י ׳ ע ל ה ‪ ,‬מ ה ל כ ס ף ש כ ן פ ו ד י ן‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ק ד ש ו ת ו מ ע ש ר שני‪ ,‬ד כ י מ ש נ י ת ל י ה ל ק ״ ו ו א מ ר ת ו מ ה גירושין־*! שאין ה כ ס ף מ ו ע ^‬ ‫ב ה ן ‪ ,‬ש ט ר מ ו ע י ל ב ה ן ״ ! ‪ ,‬קידושי׳ ש ה כ ס ף מ ו ע י ל ב ה ן ‪ ,‬אינו ד י ן ש ה ש ט ר י ו ע י ל ב ה ן ׳‬ ‫‪4‬‬ ‫ס ו ף ס ו ף ס ו ת ר י ׳ ל י ה י • ׳ ‪ ,‬דאע׳׳נ ד ל א ש י י כ א ה ה י א פ י ר כ ׳ ל ע י ק ר ׳ ״ ! ד ד י נ א ‪ ,‬ש י י ב א‬ ‫א ס ו ף דינא״י•!‪ ,‬ד א מ ר י ׳ פ ר י ו ן ה ק ד ש ו ' ‪ ,‬י ו כ י ח ‪ ,‬ש ה כ ס ף מ ו ע י ל ב ה ן ו ל א שטרלי•׳‪ ,‬א ף‬ ‫אתה‬ ‫‪8‬‬ ‫אל י•! ת ח מ ה ע ל הקדושי׳ א ם יועיל ב ם כ ס ף » ג י ו ל א ש ט ר ״ • ׳ ‪.‬‬ ‫ועיקרים א ל ו הם‪«°‬י ל ע ו ל ם ב ד ר ך זה ל ה מ ל ט מן ה פ ר כ ׳ י י ׳ ! כ מ ו שאמרנו‪ ,‬ו ל א‬ ‫לשנות קיו א ל א כשבנוי ע ל פ ט ו ר וחיוב‪,‬‬ ‫שייך‬ ‫בזה‪,‬‬ ‫כמו ומה פלוני שפטור‬ ‫כ י הני ר ל ע י ' ‪ ,‬א ו כ ש ר ו ת א ו פ ס ו ל ו ת ־ ״ ! ‪ ,‬א ו כ י ו צ א ב ה ן ‪,‬‬ ‫סברא‪,‬‬ ‫כמו‬ ‫ומה‬ ‫פלו׳‬ ‫הקל‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דארבע •!‬ ‫אבוח‪,‬‬ ‫ל א שייך‬ ‫בזה חייב‬ ‫‪7‬‬ ‫א ב ל א ם בנוי ע *‬ ‫ב ה ו שנוי‬ ‫מקומות‬ ‫‪, 6 4‬‬ ‫•‬ ‫ו פ י ר כ ׳ ל נ ד ע י ק ר ׳ ־ י ״ ר ד י ג א ‪ ,‬א ם ה י א מ ס ח ב ר א • • ! ‪ ,‬כגון פ י ר כ ׳ מ ה ל ק ר ן ש כ ן מ נ ת ו‬ ‫‪ 135‬ה ל א ‪ . . .‬מהניא[ ט‪ .‬שאינה מועלת בעגלה‬ ‫‪ 131‬הק־ו מהעריפהן מ‪ .‬קיו מעדיפה‪.‬‬ ‫‪ 138‬דילהן ה!(‬ ‫‪ 137‬ההיא[ מ‪ .‬האי‪.‬‬ ‫‪ 136‬שמהניא בענלה[ מ‪ .‬דמהניא‪.‬‬ ‫מועלת‪.‬‬ ‫‪ 141‬קיו[ ס‪ .‬הק״י•‬ ‫‪ !40‬מעין[ מ‪ .‬מענין‪.‬‬ ‫‪ 139‬והמטהרתן מ‪] .‬לה[‪.‬‬ ‫מ‪ .‬דילה היא‪.‬‬ ‫‪ 145‬לשןן א‪ .‬לשין‬ ‫‪ 144‬בו[ מ‪ .‬ןשן ו מ ל ן ‪.‬‬ ‫‪ 143‬נמצא[ מ‪ .‬ומצד‪.‬‬ ‫‪ !42‬אם[ מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 148‬תתחייב[ מ‪ .‬תחייב•‬ ‫‪ 147‬בון מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫! כ׳ כשתאמר[ מ‪ .‬שכשתאמר‪.‬‬ ‫‪4 0‬‬ ‫‪ 152‬ומה נירושין[‬ ‫‪ 151‬שמכניסן מ‪ .‬שיכניס‪.‬‬ ‫‪ 150‬ומה[ א‪ .‬וכה‪.‬‬ ‫‪ 149‬ההוא[ מ‪ .‬הנון‪.‬‬ ‫‪ !55‬לעיקרי ‪I‬‬ ‫‪ 154‬ליה ן מ‪ .‬ל•‪.‬‬ ‫‪ 153‬שטר מועיל בהן ן א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ט‪ .‬טה לגירושין‪.‬‬ ‫א‪ 15‬א ל ן א‪ .‬ע^•‬ ‫‪ 157‬שטרן ט‪ .‬השטר‪.‬‬ ‫‪ 150‬דיגא[ ט‪ .‬דדיגא‪.‬‬ ‫מ‪ .‬אעיקרא‪.‬‬ ‫‪ 162‬א ו ‪• • .‬‬ ‫‪ 161‬מן ה פ ר כ ׳ [ פ‪ .‬פ ה פ ר כ א ‪.‬‬ ‫‪ 1«0‬הם[ מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ !59‬כ ס ף [ מ‪ .‬הכסף‪.‬‬ ‫‪ 164‬מקוסותן א‪ .‬מקו • • •‬ ‫‪ 163‬ד א ר ב ע ן מ‪ .‬כנון הני די‪.‬‬ ‫פסולות[ מ‪ .‬דכשרות ופסולות‪.‬‬ ‫‪ 166‬היא ס ס ת ב ר א [ ד‪ .‬היא מ ס ב ר א ‪ :‬פ‪ .‬היה מסתבר•‬ ‫‪ !65‬דעיקר׳ן ד‪] .‬דני[; מ‪ .‬אעקרא‪.‬‬ ‫לא קידושין ה׳ אי‪.‬‬ ‫לב מכאן עד סוף המאמר‪. ,‬וכן פירשו התו׳ בביק״‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד לר־ם דאנון‪.‬‬ ‫עט׳ ל• ט א׳‪-‬ב׳‪.‬‬ ‫]יא[‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫ל ה ז י ק ו ד ו מ ה לו‪ ,‬נ כ נ י ס‬ ‫ומה‬ ‫‪1 6 9‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫א ו ת ה בק״ו א ם ה ו א בנוי ע ל פ ט ו ‪ 6 8‬נ וחיוב‪ ,‬כ י צ ד א מ ר נ ו ‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ק ר ן שאינו מ ש ל ם א ל א ח צ י נזק ח י י ב ב ו ב ר ־ ה ‪ ,‬שן ו ר נ ל ש מ ש ל ם נ ז ק ש ל ם‬ ‫אינו דין ו כ י ׳ א ם ‪ 7 0‬י ב א ת ל ה ק ש ו ת ו ל ו מ ׳ ! ‪ 7‬י מ ה ל ק ר ן ש כ ן כוונתו ל ה ז י ק ‪ ,‬נ כ נ י ס ״ ׳‬ ‫אותה‬ ‫שלם‬ ‫ב ק י ו ונאמ׳‬ ‫ל‬ ‫כ ן ״ י‪ ,‬ו מ ה ק ר ן ש מ ה שכוונתן ל ה ז י ק‬ ‫א‬ ‫י ל ן ‪ 4‬ד נ ל ח י י ב ו נזק‬ ‫ה ו ע‬ ‫ב ח צ ר הניזק‪ ,‬ה ו ע י ל ל ו ל ח י י ב ו ח צ י נ ז ק ב ר ׳ ה ‪ ,‬שן ו ר נ ל ש מ ה שאין כוונתו* ל י‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7 6‬‬ ‫ל ה ז י ק ׳ ל א נ ד ע ם מ נ ז ק א ״ י ש ל ם ‪ ,‬אינו דין ש ל א י נ ר ע ם מ ל ח י י ב ם * ‪ 7‬י ב ר ״ ה ‪ ,‬ו כ ף ׳‬ ‫פ י ר ש ו ה ה ו ס פ ו ח ל נ בב״ק‪.180‬‬ ‫ל ד‬ ‫אך‬ ‫כ י ש ת ה י ה ה פ ר כ ׳ מ ד י ף ‪ 8‬י ש נ מ צ א ה ׳ ב מ ל מ ד ו ל א ב ל מ ר ‪ 8 3‬י ‪ ,‬פ ר כ ׳ כזו‬ ‫‪8‬‬ ‫ל א שייך‪84‬י ל ה כ נ י ס ב ק י ו ‪ ,‬כ י מ ט ע ם הק״ו נחרש‪85‬י ה פ ר כ א ל מ ה ר צ י ת ל ה ש ו ו ת • ׳‬ ‫הלמד‬ ‫ל מ ל מ ד מ צ ד שהואז‪8‬י ח מ ו ר ממנו בשום ד ב ר ‪ ,‬א ד ר ב ה ה ר י הוא גרוע ממנו‬ ‫ב ז ה ‪ 8 8‬י ה ר ב ר ‪ 8 9‬י ה א ח ר ‪ ,‬ו כ ב ר יש ל נ ו כ ל ל ב ת ל מ ו ד י ‪ ,‬שאפי׳ ‪01‬׳ יש מ א ה ח ו מ ר ו ת‬ ‫א ם יש א ח ר ב מ ל מ ד שאינה‬ ‫בלמד‪»2‬י‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ן ‪ 9 3‬י לא‪«4‬י נ ל מ ו‬ ‫מ מ נ ה‬ ‫ד‬ ‫‪ , 1 0 5‬והיא‪»6‬י כ מ ו‬ ‫ת ו כ י ח ד ס ו ף ד » י ד י נ א ‪ ,‬ד כ י ה י כ י ד ה ל מ ד ‪ 9 8‬י נ ר ו ע ב ד י ן זה‪»0‬׳‪ ,‬א ל ת ת מ ה א ם ה ו א‬ ‫באותו אשר‬ ‫גרוע‬ ‫ת ב ו א ! ‪20‬‬ ‫ואם‬ ‫ללמוד‪,‬‬ ‫ה‬ ‫בנוי‬ ‫ק״ו‪202‬‬ ‫חשיבות‬ ‫על‬ ‫נ ס ת ו ‪ 2 0 3‬א ו ‪ 2 0 4‬ב פ ר כ ת ס ב ר א ‪ ,‬כ מ ו א ם י א מ ‪ 2 0 5‬ו מ ה ק ר ן שאין‬ ‫ת ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫סברא‪,‬‬ ‫‪2 0 0‬‬ ‫אז‬ ‫י יקו‪ 206‬מצוי‬ ‫ז‬ ‫ח י י ב ב ר ״ ה ‪ ,‬ר נ ל ושן ד ה י ז ק ׳ מ צ ו י וכו׳‪ ,207‬אז שייך ש פ י ר להקשות‪ 208‬פ ר כ ת ס ב ר א‬ ‫ינאמ׳‬ ‫וכיש‬ ‫‪2 0 9‬‬ ‫מ ה ל ק ר ן ש כ ו ו נ ת ו ל ה י ק ו ‪ , 2 ! 0‬ו ל א שייך ב י ה ה כ נ ס ת ! ! ‪ 2‬פ י ר כ‬ ‫ז‬ ‫פ ר כ ת ‪ 3‬י ־ מ ע ל ת דין‪,‬‬ ‫פרכת‪215‬‬ ‫א ם היתה נמצאת בקרן ולא ברגל‪,‬‬ ‫א ‪ 2‬ג‬ ‫דפרכי׳‬ ‫‪ 2‬כלל‪,‬‬ ‫מינה״‪2‬‬ ‫מ ע ל ת דין צ ר י ך שתהיי י ד ו ע ה שאינה ב ל מ ד ‪ 0‬י ‪ 2‬מ כ ח פ ק ‪ , 2 1 7‬א ו ד ו מ ה‬ ‫ס ו‬ ‫ל ו ‪ ,‬ש א ם ל א כ ן א י נ ה פ ר כ א ‪ ,‬וגאמ׳‪ 2!8‬ה י א ג ו פ א תיתי ב ק י ו ‪.‬‬ ‫‪6 7‬‬ ‫!‬ ‫נ כ נ י ס (‬ ‫‪1 8‬‬ ‫ך >‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ף‬ ‫ו‬ ‫[‬ ‫‪g‬‬ ‫פ י ט ן ר <‬ ‫ך <‬ ‫‪0‬‬ ‫‪] a‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫[‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ה‬ ‫‪ 170‬אם‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ט‬ ‫‪ !73‬כ א‪ .‬קרן‪.‬‬ ‫‪ 172‬נכניס[ א‪ .‬נכנס‪.‬‬ ‫‪ !71‬ולוט׳! ד‪ .‬ם‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫לי•‬ ‫! לא ה ו ע י ל ו ‪ . . .‬להזיק[ ס• לי•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 175‬כוונתו[ ד‪ .‬כ ו‬ ‫׳ הועילו[ ד‪ .‬הועיל לו‪.‬‬ ‫‪ 179‬וכן[‬ ‫‪ 178‬סלחייבם[ א‪ .‬לחייבם‪.‬‬ ‫‪ !77‬גרעם פנזקא[ ד‪ .‬נרעם מנזק; מ‪ .‬נרע ם ק ‪.‬‬ ‫‪ 180‬התוספות בב־ק[ ד‪ .‬התוספות בבי קטא; ם‪ .‬שם בביק התוספות‪.‬‬ ‫י• ם• כך‪.‬‬ ‫כ י ‪ . . .‬טדץ[ ד‪ .‬כשתהיה הפירכא טדץ ריל תורה; ט‪ .‬כשתהיה ר־ל טתוכה שהיה חזקה‬ ‫‪ 184‬שייך[ ד‪ .‬שיוום )!>‪.‬‬ ‫‪ 183‬ב ל מ ד ! א‪ .‬םלםד‪.‬‬ ‫‪ 182‬שנמצא[ ד‪ .‬שנםצאו‪.‬‬ ‫מהן•‬ ‫‪ 188‬בזה!‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ !87‬ש‬ ‫‪ 186‬להשוותן מ‪ .‬לתשובת‪.‬‬ ‫‪ 186‬נחדש! מ‪ .‬מחדש‪.‬‬ ‫‪ 191‬שאפיין מ‪ .‬אפי׳‪.‬‬ ‫‪ 190‬בתלמודן מ‪ .‬בנמר׳‪.‬‬ ‫‪ !89‬ה ד ב ר [ מ‪ .‬דבר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מזה‪.‬‬ ‫‪ 194‬לא! א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ .‬ל•‪.‬‬ ‫‪ 193‬שאינה‬ ‫״ ! מ א ה ‪ . . .‬ב ל מ ד [ מ‪ .‬מהחומרות נלםד‪.‬‬ ‫‪ 198‬דכי • • •‬ ‫׳‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪97‬‬ ‫!‬ ‫‪ !96‬והיא[ מ‪ .‬ו ה י ‪.‬‬ ‫‪05‬׳ ממנה! ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫!‪ 20‬תבוא[‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫ד ה ל מ ד [ מ‪ .‬ו כ י ‪ . . .‬ד ת ל ‪.‬‬ ‫‪ 203‬אז נסתור[ ד‪ .‬אז נסתיר; ם‪ .‬אם נסתור‪.‬‬ ‫א(‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫‪202‬‬ ‫מ‪ .‬תבנה‪.‬‬ ‫‪ 207‬רנל • • •‬ ‫‪ .‬זקו‪.‬‬ ‫‪ 200‬ה י י‬ ‫‪ 205‬יאמר! ד‪ .‬נאמי; מ‪ .‬נאסר‪.‬‬ ‫‪ 204‬אותו[ מ‪ .‬אותה‪.‬‬ ‫‪ 208‬א ז ‪ . . .‬להקשות[‬ ‫יכו׳[ מ‪ .‬שן ורנל שהיזקן מצוי אינו דין שיהא חייב ברשות הרבים‪.‬‬ ‫‪ 210‬להזיקון ד‪ .‬מ‪ .‬להזיק‪.‬‬ ‫‪ 209‬ונאמ׳[ ד‪ .‬נאם•; ‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫מ‪ .‬שאז שייך להקשות ]לשםן‪.‬‬ ‫‪ 213‬פ ר כ ת ! ד‪ .‬פירכא‪.‬‬ ‫‪ 212‬פירכא[ א‪ .‬לי; מ‪ ] .‬ק ‪. -‬‬ ‫!‪ 21‬הכנסת[ א‪ .‬הכנסה‪.‬‬ ‫‪ 216‬ש ת ה י י ‪ . . .‬ב ל מ ד [ ס‪ .‬שתהא ידוע שדין‬ ‫‪ .‬ל•‪.‬‬ ‫‪!5‬‬ ‫‪ 214‬מינה! מ‪ .‬מיניה‪.‬‬ ‫‪ 218‬שאם ‪ . . .‬ונאמ׳[ מ‪ .‬דאל־כ נאמר‪.‬‬ ‫‪ 217‬פסוק[ ד‪ .‬הפסוק‪.‬‬ ‫המלמד‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪7 4‬‬ ‫‪7 6‬‬ ‫ו נ ת ם‬ ‫נז‬ ‫‪1 8 1‬‬ ‫ה ו א ‪1‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪2‬‬ ‫ב ו [‬ ‫ה‬ ‫פ ד‬ ‫ה ק‬ ‫ו (‬ ‫‪1 0 8‬‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫[‬ ‫‪n‬‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫‪cn1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫>‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ד ס ו פ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫[‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫] ה ו‬ ‫ז‬ ‫ק ו [‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫ו (‬ ‫מ‬ ‫לג ראה תוספות‪ ,‬ב־ק כיה אי‪ ,‬בדיה אני; כיו א׳‪ ,‬בדיה או‪.‬‬ ‫לי מכאן ע ד סוף המאמר‪. ,‬היא מ פ א תיתי בקיו׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עסי ליט בי‪.‬‬ ‫קי‬ ‫הינער‬ ‫ולפעמיםיי־‬ ‫בהם‬ ‫יטעה האדם»י‪2‬‬ ‫]יב‪1‬‬ ‫ב ח ו מ ר ו ת הק״ו או‬ ‫ובאשר!־‪ 2‬נדקדק‬ ‫הפר ׳‪«0‬‬ ‫כ‬ ‫יחייבו ה פ ך כ ו ו נ ת ו ‪ ,‬ו ע ל כ י ו צ א ב ז ה מ ש י ב ה ת ל מ ו ד ־ ־ ־ ה י א ה נ ו ח נ ח ‪ ,‬ו כ ן א ם '‬ ‫החלמוד‪3‬־־‬ ‫מייתי׳‪224‬‬ ‫ל פ ע מ י ם ה א י מ י ל ת ׳ ל א ו ב ת ו ר ת קיו מייתי׳*־־ ל ה ‪ ,‬א ל א ב ת ו ר ת ט ע ם ׳‬ ‫לה«‪,22‬‬ ‫כי‪0‬־‪2‬‬ ‫החומרוח או‬ ‫הקולותל־־‬ ‫ד ב ר י ם ‪ 8‬־ ג שאין‬ ‫יחייבו‬ ‫הרעת‬ ‫ס ו ב ל ן ‪ 9‬־ ‪ 2‬ל פ י הענין‪.‬‬ ‫כ ש נ ם ח ו ר ל י הק״ו מ כ ח ‪ 3 0‬־ ס ו ף ! ‪ 2 3‬דינא‪ ,232‬ד ה י י נ ו פ ל ו נ י י ו כ י ח ‪ ,‬צ ר י ך ‪ 2 3 3‬ש ל א‬ ‫י ה א א ו ח ו פ ל ו נ י נ ר ו ע מ ה ל מ ד ב ש ו ם ד ב ר ‪ ,‬ש א ם ה ו א נ ר ו ע א י נ ה ה ו כ ח ה ‪ ,‬ויאמ׳ מ ה‬ ‫ל פ ל ו ׳ ה מ ו כ י ח דין ה ו א ש י ה א גרוע«‪3‬־ ב ד י ן ז ה ש כ ן נועע‪ 235‬ב ר י ן פ ל ו ׳ ‪ ,‬ח א מ ׳ ב ל מ ר‬ ‫ש ה ו א ח ש ו ב בוא‪3‬־‪.‬‬ ‫הק־ול׳ נ ס ת ו ר א ו ת ו כ ש ה פ ס ו ק או מ׳ ל ה פ ך ‪ ,‬א ו נ״ש‪ ,‬א ו ה י ק ש ‪ ,‬א ו אי זוז*־ מ ר ה‬ ‫‪ 3 8‬ג‬ ‫מי״נ מ ד ו ת ‪ ,‬וכשהנ׳ש א ו ה ה י ק ש י כ ו ל ל ה ה ק י י ם ב ד ב ר א ח ר » ‪ 3‬־ נ ת ק י י ם ״ ־ ז ה וזה‪ ,‬כ ן‬ ‫כתבו‬ ‫התוספות״‬ ‫סתורי׳״־‪,‬‬ ‫תיקום‬ ‫בסוף!‪24‬‬ ‫דקדושין־‪,24‬‬ ‫פ״ק‬ ‫ואם‬ ‫סות!־‬ ‫הק״ו‪>3‬־‬ ‫לקיו‬ ‫שניהם‬ ‫א מ ר י ׳ ב נ מ ׳ כיון‪ 2>5‬ד א י כ ׳ ל מ י מ ׳ ה כ י ו א י כ ׳ ל מ י מ ׳ ה כ י כ ל ח ד ו ח ר‬ ‫‪2 > 0‬‬ ‫חבחים‬ ‫‪ 5 0‬ג‬ ‫אדוכתיהל*־‪,‬‬ ‫ודוק׳״־‬ ‫כשהסתירה‬ ‫ממש‪,‬‬ ‫עקירה״־‬ ‫כגון‬ ‫הך‬ ‫‪0‬‬ ‫שאומ׳ ת ה ל ה ל ‪ ,‬ו ת ו ת ר י ! * ־ אנינות‪ 252‬ל כ ה ן ה ד י ו ט מק״ו דכ״ג‪ 253‬וכו׳>»־‪ ,‬ו ב ת ר ה כ י‬ ‫קאמ׳‬ ‫ולא‬ ‫שקוליף״‪,‬‬ ‫תותר‬ ‫יעמר‬ ‫אנינות‬ ‫כל‬ ‫אחד‬ ‫לכ"נ‪2*5‬‬ ‫מקיומי•־‪,‬‬ ‫במקו ‪,260‬‬ ‫מ ו‬ ‫שהוא‪258‬‬ ‫זה‪87‬־‬ ‫ולא נלמוד‬ ‫עקירה‬ ‫ל א לזה ולא לזה‪,‬‬ ‫ממש‪,‬‬ ‫והן‬ ‫א ב ל אם‬ ‫א‬ ‫‪ 220‬הק־ו או ה פ ר כ א ן ד‪ .‬ה ל י י‬ ‫‪ 219‬ולפעמים ‪ . . .‬ה א ד ם [ ד‪ .‬לפעמים ‪ . . .‬אדם‪.‬‬ ‫‪ 222‬התלמוד ן מ‪ .‬בגמרא•‬ ‫‪ 221‬וכאשר‪ [.‬מ‪ .‬כאשר‪.‬‬ ‫הפירכות‪ :‬מ‪ .‬בקיו או ב פ ר כ א ‪.‬‬ ‫‪ 225‬א ל א ‪ . . .‬ל ה ן מ‪ .‬לי•‬ ‫‪ 224‬מייתי׳ן ד‪ .‬מייתי‪.‬‬ ‫‪ 223‬ה ת ל מ ו ד [ מ‪ .‬הגמרא‪.‬‬ ‫‪ 228‬דברים[‬ ‫‪ 227‬החומרות או הקולות[ מ‪ .‬הקולות והחומרות‪.‬‬ ‫‪ 226‬כי[ א‪ .‬מן‪.‬‬ ‫‪ 231‬סוף ן ד‪ .‬סוטי•‬ ‫‪30‬־ מ כ ח ן מ‪ .‬דכה‪.‬‬ ‫‪ 229‬סובלן! מ‪ .‬סובלחן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ס‪ .‬ד ב ר ‪.‬‬ ‫‪ 235‬שכן‬ ‫( ‪ .‬ל־‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ 233‬צריך ן ס‪ .‬שצריך‪.‬‬ ‫‪ 232‬דינא[ מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 237‬או א'‬ ‫‪ 236‬שהוא חשוב בון ד‪ .‬ט‪ .‬וכוי‪.‬‬ ‫גרוע[ מ‪ .‬נאמר מה לפלוני שכן הוא גרוע‪.‬‬ ‫‪ 240‬נתקיים[ י•‬ ‫‪39‬־ א ח ר ! א‪ .‬ד‪.‬אחד‪.‬‬ ‫‪38‬־ מ ד ה [ ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫זו[ א‪ .‬אי או זו‪.‬‬ ‫‪ 243‬ואם‬ ‫‪ 242‬כ ן ‪ . . .‬דקתשיןן ף‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 241‬בסוף[ מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫נקיים; ס‪ .‬יתקיים‪.‬‬ ‫‪ 245‬כיון[‬ ‫•‪ 24‬שניהם סתורי׳[ ד‪ .‬שניהם ס ו ת ר י ׳ ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫הקיון ד‪ .‬אם קיו; ס‪ .‬ואם ק־ו‪.‬‬ ‫‪ 247‬תיקום אדוכתיה[ ד‪ .‬תיקי‬ ‫‪ 246‬כ ל ח ד וחד[ ם‪ .‬ו כ ל חד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הכי כיון; מ‪ .‬הכי‪.‬‬ ‫‪49‬־ עקירה! א‪ .‬קעקירה; ד‪ .‬בעיקרה‪:‬‬ ‫‪ 248‬ודוק׳ ן מ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫אדוכתי; ם‪ .‬תיקום בדוכתיה‪.‬‬ ‫‪ 251‬ותותרין א‪ .‬ותורתי; ד‪ .‬ותותר•‬ ‫‪ 250‬ה ך דזבחים[ ם‪ .‬ההיא דוכתי׳‪.‬‬ ‫ם‪ .‬עקור׳‪.‬‬ ‫‪ 255‬ולא —‬ ‫‪ 254‬ו ת ו ת ר י ‪ . . .‬וכן׳ ן ‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 253‬דכינ[ א‪ .‬לכינ‪.‬‬ ‫‪ 252‬אנינות[ ד‪ .‬דאנינות‪.‬‬ ‫‪ 258‬שהוא[ ד• לי־‬ ‫‪ 257‬זה[ ד‪ .‬זהו; ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 286‬מקיון ם‪ .‬וםקיו‪.‬‬ ‫לכינ[ מ‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 260‬במקומון מ‪ .‬ןולא נ ל מ ד לא לזה במקומון‪.‬‬ ‫‪ 259‬והן שקולין[ ד‪ .‬והם שקולים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ס‬ ‫נ ר ן ע‬ ‫;‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫לח מכאן‬ ‫לי מכאן‬ ‫ל׳ מכאן‬ ‫לח ראה‬ ‫לט ר א ה‬ ‫ע ד סוף המאמר‪ . ,‬ל פ י הענין'‪ ,‬מובא ב כ ל ל • התלמוד ה ל ל ‪ ,‬עמי פ׳ בי‪.‬‬ ‫ע ד סוף המאמר‪. ,‬שהוא חשוב בוי‪ ,‬מובא ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד הניל‪ ,‬עמי מ׳ אי‬ ‫ע ד ‪.‬ליחן בזה האמור בזה'‪ ,‬מובא ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד הניל‪ ,‬עמ׳ מיא בי‪.‬‬ ‫תוספות‪ ,‬קידושין ליט אי‪ ,‬בדיה ההוא‪.‬‬ ‫זבחים טיז ב׳‪-‬ייז א׳‪.‬‬ ‫‪M‬‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫אינו‬ ‫‪2 6 1‬‬ ‫ע ק י ר ה ממש‪ ,‬א ל א‬ ‫בפרהי•‬ ‫עריפה‬ ‫איפכ'‬ ‫למימי‬ ‫כפרה‪,‬‬ ‫כזה‬ ‫‪2‬‬ ‫מדמהניא‬ ‫ב ‪266‬‬ ‫ד ע ר י פ ה ושחיט׳‪,‬‬ ‫שחיטה ד ל א‬ ‫ה‬ ‫י ׳ ‪ 263‬ל מ י מ י‬ ‫‪2‬‬ ‫בעגלהל• ‪,‬‬ ‫מהניא‬ ‫ר ת ח נ י ם שחיטה ב ע ג ל ה כפרה‪ 2«0‬מרמהניאסל‬ ‫כ ל כיוצא‬ ‫‪2 7 4‬‬ ‫כהנהן‪«2‬‬ ‫ד‬ ‫ב ע‬ ‫בזה!ל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שהכל‪3‬ל‬ ‫א י נ ו ״ ה כ ח ש ה ממש‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫להני‪4‬״‬ ‫אעיג‬ ‫דאיכ׳‬ ‫ב ה ע ר י פ ה שאינה‬ ‫להתקיים ליתן‬ ‫יכול‬ ‫‪2‬‬ ‫ה א מ ו ר בזה‪ ,‬כ ד ר ך ‪ 6‬ל מ ה מצעו‪ ,‬זה הוא‪6‬ל כתו׳ ב פ ׳ ק ד ח ו ל י ף ‪.‬‬ ‫בתהןד״‬ ‫וצ״ע ש ם ב ה ה י א פ ר ק ׳‬ ‫‪.‬ן‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫« ‪ 2 7‬כ ל י ם לענין אויר‬ ‫ן ש א ר‬ ‫ו ט ו מ א ת גבי»ל‪ ,2‬ד מ ע י ק ר ׳ ב ע י ל מ י ל ף ש י ט מ א ו כ ל י ח ר ס מ ג ב ן םק״ו מ ש א ר כ ל י ם ‪.‬‬ ‫ו כ ס ו ף ש מ ע ת ׳ דגץ‪ 280‬א י פ כ א ‪ ,‬ו ל א יהו כ ל ה כ ל י ם מ ט מ א י ן מגבן!‪ 28‬מק״ו ו מ ה כ ל י‬ ‫‪2‬‬ ‫ח ר ס וכו׳ייי‪ ,‬והני ת ר י ק י ו ס ו ת ר י ׳ ז ה א ת ז ה מ מ ש ‪ ,‬ו א פ ־ ה ח ש ב ל ה ו ה ת ל מ ו ד ״ ‪,‬‬ ‫ולא ס ת ר להו א ל א מ כ ח קראי‪.‬‬ ‫ק״ו ג׳ שאינו ס ת י ‪ 2 8 3‬מ מ ש ‪,‬‬ ‫ו ב ל מ ד י ה ו ק ש ה ל י ‪ ,‬ו א מ ר ת י כ י א ו ל י ב ע ב ו ר שיש‬ ‫רבעי למילף‬ ‫ר ה‬ ‫ד ל י ט מ א אויר בשא ‪ 284‬כ ל י ם מק׳ו‬ ‫ר‬ ‫ד כ ל י ח ר ס ‪ ,‬שאינו ס ת י ר ה ל א ל מ א י ר ב ע י ל מ י ל ף ר ל י ט מ א כ ל י ח ר ס מגבו‪,‬‬ ‫למאי דבעי ל מ י ל ף ר ל א ליטמאו שאר כלים מ‬ ‫ה ׳‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫‪2 8 6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מ א ו ת ם ‪89‬‬ ‫כ‬ ‫ק״ו‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫<‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫נ ב ן‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫נ כ ו ן‬ ‫ם‬ ‫מ א‬ ‫י ‪ 8 8‬־ שנא א ל ו‬ ‫דאניגות‪.‬‬ ‫נסתור״־‬ ‫‪2 0 2‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪ ,‬אע״ ‪ 286‬ד א י נ ה ו א ה ד ד י א כ ח ש י ‪,‬‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ולא‬ ‫הק־ו‬ ‫ב‬ ‫ל ‪ 2 9 0‬שום‬ ‫פרכא‪ ,‬אם‬ ‫א‬ ‫ד ח מ ץ ד ר י יהודה‪ ,‬ח מ ץ ‪0 3‬‬ ‫ע צ י ם יושב ו ע ו ב ר ע ל‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ב ש ר‬ ‫החומרא‬ ‫‪ 2 9 4‬מק״ו דנותר»»‪ ,8‬והשיבו ל ו אין ל ו‬ ‫פ ה‬ ‫ל‪ 297‬יראה ו ב ל‬ ‫תשוב‬ ‫קולא!•־‪ ,‬כי ההוא‬ ‫‪1 0‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫‪ 2 9 8‬ר ת ש ב י ת ו דהיינו ב י ע ו ר ‪,‬‬ ‫ן א ע ש ה‬ ‫‪2‬‬ ‫וכיון ד ח ו מ ר א זו ג ו ר מ ת ל ע ב ו ר ע ל ד ב ר י ת ו ר ה אין ל ת ן ק ־ ו ב ז ה ״ י י •‬ ‫‪2 6 1‬‬ ‫א ל א [ ס‪ .‬ולא‪.‬‬ ‫י• ליהני; ט‪ .‬להאי‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 267‬ב ע ל‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 270‬ם‬ ‫ד‪ .‬ה כ ל ‪.‬‬ ‫לל בהנהו[ ם‪ .‬בההוא‪.‬‬ ‫ה [‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ד ט ה נ‬ ‫כ‬ ‫א ‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫‪ 262‬כהנהון ד‪ .‬כהנו‪.‬‬ ‫‪ 265‬ב פ ר ה [ א‪. .‬‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫(‬ ‫ם <‬ ‫א ץ >‬ ‫‪M‬‬ ‫‪l‬‬ ‫ם‬ ‫‪8‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫) א ת [ <‬ ‫‪2‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫ד ם ה נ י א <‬ ‫‪2 7 4‬‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫[‬ ‫‪8‬‬ ‫פ‬ ‫‪2‬‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪2 7 6‬‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫[‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪m‬‬ ‫א‬ ‫ך ; ת ל ם ן ד ‪1‬‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫‪2 7 2‬‬ ‫ך‬ ‫ם‬ ‫[‬ ‫‪ 278‬ושאר ן ס‪ .‬משאר‪.‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 264‬להני[‬ ‫‪ 263‬דבעי׳[ ס‪ .‬דבעי‪.‬‬ ‫‪ 266‬םדמהניא בה! ם‪ .‬דםהניא ביה•‬ ‫‪ 269‬כ פ ר ה [ ס‪ .‬כ כ פ ר ה ‪.‬‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 273‬שהכל[‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪ 276‬זה הוא( ם‪ .‬וזהו•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 280‬דנץ‪I‬‬ ‫‪ 279‬נבין ס‪ .‬נב‪.‬‬ ‫‪ 2 8 3‬שאינו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫ד‬ ‫ו ז ה‬ ‫א י נ ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪ 285‬אעינ!‬ ‫‪ .‬ל י י ‪ . . .‬דשאך‪.‬‬ ‫‪ ...‬ב‬ ‫‪ 284‬ד ל י‬ ‫סתירה‪ I‬מ‪ .‬שאץ הסתיר׳‪.‬‬ ‫‪ 287‬לתת בו[ ם‪ .‬לכותבו•‬ ‫‪ 286‬א ה ד ד י ‪ . . .‬הנ׳[ ס‪ .‬הדדי םכחישץ טבח‪.‬‬ ‫• אעפיי•‬ ‫!‪ 29‬החוםרא‬ ‫‪ 290‬ב ל א [ ם‪ .‬בלי‪.‬‬ ‫‪ 289‬אלו סאות•[ א‪ .‬א ל א סאות‪.‬‬ ‫מאי[ ט‪ .‬אי‪.‬‬ ‫‪ 292‬כי ההוא ק־ו! ד‪ .‬כההוא ק ו ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫קולא[ ד‪ .‬החוסרא ל ק ו ל א ; ט‪ .‬הקולא‬ ‫ש א ר [‬ ‫ט ס א‬ ‫ס‬ ‫ט ם‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫‪2 8 8‬‬ ‫ח ו מ ר‬ ‫ט‪ .‬ןדפסחים פ ר ק כ ל שעהן‪.‬‬ ‫‪205‬‬ ‫ד נ ו ת ד (‬ ‫ך <‬ ‫‪3‬ע‪ 2‬ח פ ץ [‬ ‫^‬ ‫• • • ב ל [ ט‪ .‬ישב ועובר ב ב ל ‪.‬‬ ‫ן ה ע י ב ו‬ ‫ל ן [‬ ‫ד‬ ‫ך <‬ ‫‪.‬‬ ‫ם‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ן ה ע י ב‬ ‫‪ 208‬ואעשה[ ם‪ .‬ועשה‪.‬‬ ‫ל ן‬ ‫]‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫‪ 294‬בשריפה[ ד‪ .‬בשריבה•‬ ‫‪ 297‬יושב‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ו ה ש‬ ‫ב ו‬ ‫‪ 209‬מ ה ן פ‪ .‬כזה•‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חולין כ־ג ב ׳ ‪ -‬כ ־ ד א׳‪.‬‬ ‫•י ר א ה חולין כ י ד ב ׳ ‪ -‬כ י ה אי‪.‬‬ ‫״־ טכאן ע ד סוף הטאסר‪. ,‬אין ל ח ן קיו בזה־‪ ,‬סובא ב כ ל ל י ה ת ל פ ו ד הנ־ל‪ .‬עפ‬ ‫‪°‬י ר א ה פסחים כ־ז ב ׳ ‪ -‬כ י ח אי‪.‬‬ ‫סא‬ ‫קי‬ ‫הינער‬ ‫כל‬ ‫פ י‬ ‫‪M‬‬ ‫ד ב ר ל מ ד י ן מק״ו‪ ,‬ב י ן א י י ת י ה מ ק ר ‪0‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪3 0‬‬ ‫ב ג‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י ק ! ‪ 3 0‬במלמד‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ב ה‬ ‫ו ב ק ד ש י ם אינו כ ן ‪ ,‬שיש צ ד ד י ם י ד ו ע י ם שאין ל מ ד י ן ב ה ם ל מ ד מ ן ה ל מ ד ‪ ,‬א ב ל בעי^מ׳‬ ‫נ ל מ ו ד ב כ ל ענין‪ ,‬ח ו ץ מ ד ב ר ה נ ל מ ד ‪ 3 0 2‬ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס י נ י שאין ל מ ד י ן מ מ נ ה ל י ׳‬ ‫‪0‬‬ ‫ו כ ן ד ב ר ה ב א בק׳׳ו נ ל מ ו ר מסנן‪ ,303‬ו ל ב ׳ נ ק ר א נ ו ק״ו ב נ ו‬ ‫ש‬ ‫ל ק״ו‪ ,304‬ך<׳‪ 30.‬פרש׳׳י "‪.‬‬ ‫כ‬ ‫א ך ל פ י ה מ ק ו מ ו ת שראיתי ה ו א ע ל ד ב ר דמסתבר«י׳‪ 3‬ט פ י מ כ מ ה אנפי ו מ ד ר ג ו ת‬ ‫‪3 0 7‬‬ ‫זו ע ל זו‪ ,‬ו א י ף ‪ 3 0‬ב ו ס ת י ר ה כ ל ל ‪ . 3 0 0‬פ ר ש ׳ י בפ״ק‪ 3 10‬ד ש ב ו ע ו ת ״ י ד כ ל מ ר ה ל מ ד י ן‬ ‫‪2 -‬‬ ‫ל מ ד מ ל מ ד ! ! ‪ 3‬ב ק ד ש י ם ‪ ,‬ח ו ץ מ ד ב ר ה ל מ ד ב ה ק ש ‪ 3 ! 2‬שאינו ח ו ז ר ו מ ל מ ד ב ה י ק ׳‬ ‫ושם נ ר א ה ד ד ב ‪ 3 ! 3‬ה ל מ ד ב ה י ק ש ח ח‬ ‫ר‬ ‫ומלמד‬ ‫בהי‬ ‫שלא יוכל‬ ‫ק ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ב נ‬ ‫ו‬ ‫‪,‬ן‬ ‫א ב‬ ‫‪ 3 ! 4‬חוזר‬ ‫‪ 3 ! 5‬בקדשים‪ ,‬והוא ק צ ת תימה ד ב ג י ף ! ‪ 3‬א ב ה ל מ ד בהיקש י ל מ ד מ ה‬ ‫ללמוד‬ ‫מ ל מ ד ו הראשון‬ ‫ש מ ל מ ד ? ‪31‬‬ ‫ב יק‬ ‫ה‬ ‫ש ׳‬ ‫לי‬ ‫ו א ו‬ ‫ט ע מ‬ ‫לפי‬ ‫ן ‪ 3 ! 8‬הוי‬ ‫ד מ ו כ ח ש ם ד ה ה ו א ‪ 3 ! 0‬בנין א ב אינו א ל א נ ל ו י ב ע ל ׳ ‪ 3 2 0‬ל פ י ה כ ת ו ׳ ב ו ‪.‬‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫א ד ם ׳ ד ן ק״ן!‪ 32‬מ ע צ מ ו ‪ ,‬א ע ״ פ‬ ‫הדין‪,‬‬ ‫שאין‬ ‫פי׳‬ ‫התוספות‪-‬״‬ ‫לאסו ‪325‬‬ ‫ר‬ ‫רנהי‪ 327‬ד ל‬ ‫א‬ ‫בלאו‬ ‫של‬ ‫מק״ו‪,‬‬ ‫א ‪2 2‬‬ ‫‪ 3‬קבלן‪ 323‬מ ר‬ ‫וב ׳‪326‬‬ ‫פ‬ ‫ב ו‬ ‫‪.‬‬ ‫אלמנה״‬ ‫לק״־‪ 327‬מ כ ח ק׳ן‪ ,328‬א י ס ו ר א מ י‬ ‫ה א ‪0‬‬ ‫א‬ ‫ין‪ 324‬מזהירין מן‬ ‫לכהן‬ ‫‪32‬‬ ‫נתל‬ ‫ג ם ר י‬ ‫׳‬ ‫ב‬ ‫כתבו‬ ‫ק״ן ‪.33‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫ו כ ן א מ ר ו אין עונשי׳ מ ן ה ר י ן ‪ ,‬פ י ׳ ל ח י י ב עונש!‪ 33‬מ י ת ה ו כ ר ת ‪ ,‬ו ט ע ם נ ת ל יש ב ר ב ר ׳‬ ‫כ י הק׳׳ו ס ב ר א מ ו כ ר ח ת ‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם יש ל ו ס ת י ר ו ת מ כ מ ה א נ פ י ה שהזכרנן‪ ,332‬ו א ו ל י‬ ‫‪ 302‬הנלמד‪I‬‬ ‫‪ 301‬בהיקש! ‪ ] .‬א ן ‪.‬‬ ‫‪ 300‬בין אייתיה מקרא! ם‪ .‬דין איתיה בסקרי‪.‬‬ ‫‪ 304‬בנו של קיו! א‪ .‬לי; ד‪ .‬בן בנו של ק״י•‬ ‫‪ 303‬סמנו! ם‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫ם‪ .‬נלםד‪.‬‬ ‫‪ 307‬וסדרנות! ס‪ .‬סדרנות‪.‬‬ ‫‪ 306‬ד ם ס ת ב ר ן ם‪ .‬ה ס ס ת ב ר ‪.‬‬ ‫‪ 305‬כ ך ! ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 310‬בפיק! ד‪ .‬מ• פיק‬ ‫‪ 309‬כ ל ל ! ד‪] .‬לשון ן׳ סוסה זיל‪ ,‬ועוד כתין‪.‬‬ ‫‪ 308‬ואין! ד‪ .‬אין‪.‬‬ ‫‪ 313‬ד ד ב ר ! ד‪ .‬דבר‬ ‫‪ 312‬בהקש! ד‪ . . . .‬יקש; ס‪ .‬טהקש‪.‬‬ ‫ם ל פ ד ! א‪ .‬ה ל ס ד ‪.‬‬ ‫‪ 316‬דבניןן א‪ .‬ל׳ גהכיי קריעי•‬ ‫‪ 315‬בהיקש! ד‪ .‬ס‪ .‬לי‪.‬‬ ‫א ב ! א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 310‬דההוא! ט‪ .‬דההיא‪-‬‬ ‫‪ 318‬טעםו! ט‪ .‬טעסא‪.‬‬ ‫‪ 317‬שטלטד! א‪ .‬שלומד‪.‬‬ ‫‪ 323‬קבלו!‬ ‫‪ 322‬שלא! א‪ .‬שלו‪.‬‬ ‫‪ 321‬ק־ו! ט‪ .‬בק־ו‪.‬‬ ‫‪ 320‬בעלפ'! ס‪ .‬במעלא‪.‬‬ ‫‪ 325‬לאסור! ד‪ .‬לאיסור ] ד ב ר [‬ ‫‪ 324‬אין! ד‪] .‬ולפי התלמוד! אין‪.‬‬ ‫ס‪ .‬ק ב ל ה ‪.‬‬ ‫‪ 327‬ת ה י ן א‪ .‬דהני; ם• לי•‬ ‫‪ 326‬ובפי! ד‪ .‬לי; מ‪ .‬וביבמו׳ פרי‪.‬‬ ‫מ‪ .‬לאסור ]דבר!‪.‬‬ ‫‪ 330‬א י ס ו ר א ‪ . . .‬ב ל י !‬ ‫‪ 329‬מיהאן א‪ .‬פהא‪.‬‬ ‫‪ 328‬קיו! א‪ .‬מק־ו‪.‬‬ ‫*־‪ 327‬לקי! מ‪ .‬לקיו‪.‬‬ ‫‪ 332‬שהזכרנו!‬ ‫‪ 331‬עונש! ד‪] .‬האדם נוף!; מ‪] .‬ונוף!‪.‬‬ ‫ס‪ .‬איסור מיתה נמרינן מק־ו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שהזכריו; ם‪ .‬הזכרנו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫(‬ ‫‪3 1 1‬‬ ‫‪3 1 4‬‬ ‫;‬ ‫פ י מכאן ע ד ‪.‬חוזר ו מ ל מ ד בהיקש בקדשים׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד הנ־ל‪ ,‬עפ׳ מ־א ב ' ‪ -‬ם '‬ ‫א׳‪ ,‬בשם ן׳ םוסא‪.‬‬ ‫כ ה ר א ה רשיי‪ ,‬זבחים ני בי‪.‬‬ ‫סי ר א ה שבועות י׳ אי‪ ,‬ורשיי שם‪.‬‬ ‫פ׳ םכאן ע ד סוף המאמר‪. ,‬מבוארת בתורה׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד‬ ‫מיא אי‪.‬‬ ‫ה נ‬ ‫ב‬ ‫־ ל ‪ ,‬עפ׳ סיב א •‬ ‫פ ״ כ ל המאפר‪ ,‬ובפי אלמנה ו מ י מ כ ח קיו‪ ,‬נמצא בכיי ע ל הנליון‪.‬‬ ‫‪ BD‬לא מצאתי זה בתוספות שם‪ .‬וראה פ ח ד יצחק‪ ,‬ע ר ך אין מזהירין מן הדין‪.‬‬ ‫נ ע ל הנליון בכיי נמצא‪. :‬וכן אמרו התוספות בב׳ק פ־א בדיבור ועדים זופמין וכי י ‪ .‬ראה‬ ‫תוספות שם‪ ,‬ד׳ ב'‪ ,‬בדיה ועדים; ו פ ח ד יצחק הניל‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫קז‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫]טו[‬ ‫ל כ ף ‪ 3 3‬ל א הניחה‬ ‫יעלמן‪ 333‬ל פ י ש ע ה ‪,‬‬ ‫לסבראדיי‪ ,‬כי‬ ‫ה ת ו ר ה י ‪ -‬ג ג עונשי הגוף״*‪:‬‬ ‫א ם לנזירח מלך‪ 338‬מ ב ו א ר ח בחורה‪.‬‬ ‫ולפעמיםני•‬ ‫נלויי מ י ל ת א‬ ‫דנבעלה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫‪9‬‬ ‫ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ל ׳‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪>,‬‬ ‫ה ן א‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪< 3‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ב נ מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫מ ז ה‬ ‫י ין‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫הר‬ ‫ן‬ ‫י ף > ‪ , 3 4‬ומשני‬ ‫לכהן ג ל‪ ,342‬רנפק׳ לן מ ק ר א‬ ‫ר ו‬ ‫ה‬ ‫ל פ ס ו ל ל ה א ס ו ר ‪ 3 4 3‬ב ת ר ו מ ה ־ נ ‪ ,‬ו י ל י ף פ ס ו ל כ ה ו נ ה מק״ו ר נ ר ו ש ה ר ש ר י א‬ ‫ה‬ ‫ופסלה‬ ‫בתרומה‬ ‫בל ‪346‬‬ ‫ל כ ה ו נ ה ‪,3 4 4‬‬ ‫ג ר ו ש ה יש ל ל ‪3 4‬‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫לאו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י ‪ 3 4‬ק׳׳ו גלויי מ י ל ת ׳‬ ‫ה א‬ ‫ב ע ל מ ׳ הוא‪ ,‬כלומ׳‬ ‫‪6‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫יל‬ ‫ה ו א‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫‪ 3 4‬מחמת מה‬ ‫ב ת ר ן מ ה ‪8‬‬ ‫ש א י ר ע כ י ב ק ל נ פ ס ל ‪ 3 4 9‬ל כ ה ו ג ה י ו ת ר מ ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל א מייתי גרושה א ל א ל ה ב י א‬ ‫ת‬ ‫וראיה‪50‬‬ ‫דוגמא‬ ‫בהמה‬ ‫ו‬ ‫‪<3‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ן מ‬ ‫ב ז ה ‪2‬‬ ‫ט מ א ה שאין ב ה ס י מ נ י ט ה ר ה כ ל ל ‪ ,‬ד ה י א ‪ 3 » 3‬ב ע ש ה ‪ ,‬מ ד כ ת י ׳ ב ט ה ו ר ה א ו ת ה‬ ‫תאכלו‪,‬‬ ‫ומייתי א י ס ו ר ל‬ ‫טהרה‬ ‫סימני‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ר‬ ‫ו א ס‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫‪> 3 5 6‬‬ ‫ק ״ ן ‪ 3 5 4‬ד ש פ ן ו א ר נ ב ת נ מ ל וחזיר‪ ,‬ר ב ת י ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫שהאוכל בשר ס ו ס וחמור‬ ‫‪P‬‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫צ‬ ‫‪,‬ך ל‬ ‫׳‬ ‫‪ 3 5‬ש מ ב י א ב ת ״ כ ״ גבי‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫לקי‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫‪ 3 5 9‬׳‬ ‫ה ר ץ ׳ א ל א ו ר א י נלויי מ י ל ת ׳‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫א ע‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫מ נ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫‪3 7‬‬ ‫ט ה ר ה‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫‪5‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫«‬ ‫‪0‬‬ ‫ק‬ ‫‪3‬‬ ‫לל‬ ‫־‬ ‫ו ׳‬ ‫׳‬ ‫ן כ‬ ‫ב ה ו ‪5‬‬ ‫ו א‬ ‫‪ 3 5‬קצת‬ ‫ין‪3.8‬‬ ‫ספק‬ ‫י ! ‪ 3 6‬מזהירין‬ ‫ב ע ל מ א ה ו א ‪ ,‬והיינו ט ע מ ׳ ד מ ה שפי׳‪ 362‬ה כ ת ו ב‬ ‫כ כ ל א ח ‪ 3 6 3‬מ א ל ו מ ה ש ח ס ‪ 3 « 4‬ב ו מ ס י מ נ י ט ה ר ה ‪ ,‬כ מ ו ו פ ר ס ה ‪ 3 « 5‬איננו מ פ ר י ס ‪,‬‬ ‫ד‬ ‫והוא‬ ‫דכל‬ ‫ר‬ ‫נר ‪66‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫כיוצא ב ה ם‬ ‫ל‬ ‫י ג ר <‬ ‫מ‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ה ? ‪3 8‬‬ ‫ב ח ס ן ‪ 3 6 9‬סימני‬ ‫מ י מ ׳‬ ‫^‬ ‫ז‬ ‫]‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫ט ה ר ה א ל ו אסירי‬ ‫ר ו‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו ר א‬ ‫א‬ ‫י ‪ 3 6 8‬להודיענו‬ ‫כ מ ו ת ‪ 3 7 0‬ולרקין ע ל י ה ם ׳‬ ‫ם‬ ‫וכה״נ א מ ר י ׳ נ ב י ת ו ל ! ‪ 3 7‬ש א ר כ ל י א ו כ ל נ פ ש ח ו ץ מ ר ח י ם ו ר כ ב ד ל ו ק ה ־ י משום‬ ‫ב‬ ‫כ י נ פ ש ה ו א ח ו ב ל ‪ ,3 7 2‬ד א י ל ה כ י ל א א ת א ל ש ת ו ק ק ר א מיניה‪ ,‬וכיון ש נ ל ה ל נ ו ה כ ת ו ׳‬ ‫‪ 33‬י‬ ‫ע ל ס ו [‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫‪D‬‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫‪3 3 4‬‬ ‫ן‬ ‫‪ 336‬עונשי הנוף[ ד‪ .‬עונעו‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫מ <‬ ‫(‬ ‫‪,‬ל‬ ‫‪ 337‬ל ס ב ר א [ א‪.‬‬ ‫כ ן‬ ‫‪ 335‬התורה[ א‪ .‬וזורה•‬ ‫‪.‬‬ ‫מסתב‬ ‫ר א ‪:‬‬ ‫ב‬ ‫מ י‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫*‪ 33‬כ י ‪. . .‬‬ ‫ם‬ ‫‪ 339‬ולפעמים אנו[ ד‪ .‬ואם תמצא לפעמים שאנו‪.‬‬ ‫ל‪ [1‬ט• כ׳ אין נזרת ה פ ל ך ‪.‬‬ ‫גדול[‬ ‫‪ 342‬כי‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 340‬ה‬ ‫‪ 344‬ו פ ס ל ה לכהונה[ מ‪ .‬ויליף לה‬ ‫‪ 343‬אסורה! ‪] .‬לאכול[‪.‬‬ ‫מ‪ .‬כההוא ד פ ר ״ לעיל‪.‬‬ ‫‪ 347‬לה!‬ ‫‪ .‬ןלא‪.‬‬ ‫ל‬ ‫_‬ ‫פ ל‬ ‫‪ 350‬וראיה[‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫ס‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 353‬דהיא[ מ‪ .‬דאי‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‪ .‬וכר‬ ‫‪ 356‬ואסירי[‬ ‫‪ ,‬ל ‪.‬‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫]נא‬ ‫‪ 359‬וחמור דלקי[‬ ‫‪ . , ,‬אין‪.‬‬ ‫ם‪ .‬ו א ס י‬ ‫‪ 362‬דמה שפי'[‬ ‫‪ 36.‬וכי! ס‪ .‬דאין‪.‬‬ ‫‪ 360‬א ל א [ ס‪ .‬ולא‪.‬‬ ‫ט• או חמור דלוקה‪.‬‬ ‫‪ 305‬ופרסה[ מ‪ .‬פרסי‪.‬‬ ‫‪ 364‬שחסר[ א‪ .‬ש ח ‪.‬‬ ‫‪ 363‬א ח ד [ ס‪ .‬חד‪.‬‬ ‫מ‪ .‬דמי שפיר‪.‬‬ ‫‪ 308‬ודאי[ מ‪ .‬ןבא[‪.‬‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫לי‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 366‬והוא‬ ‫‪ 370‬כמותם[ מ‪ .‬במותם•‬ ‫ין‪.‬‬ ‫_ ; ‪.‬‬ ‫‪ 369‬ד כ ל ‪. . .‬‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫[‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ך <‬ ‫[‬ ‫א ל ו ס‬ ‫] ן ה נ‬ ‫ה ו א [‬ ‫ב ע ל מ‬ ‫ס‬ ‫ס ו‬ ‫כ ה ו נ ה‬ ‫‪8‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫״‬ ‫ן ק ף י‬ ‫[‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ס ר ה [‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 3 5 4‬ם ק‬ ‫ר<‬ ‫ל‬ ‫‪3 5 7‬‬ ‫‪q‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ן כ י ן צ א [‬ ‫י [‬ ‫מ‬ ‫ס י ס נ י‬ ‫[‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪Q‬‬ ‫ר‬ ‫מ <‬ ‫ן א מ ר י נ ן‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫[‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫״ ‪ 3 4‬ב‬ ‫‪3 4 8‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫‪/‬‬ ‫ב ק י ן <‬ ‫[‬ ‫ה א י <‬ ‫‪3 5 2‬‬ ‫‪3 5 5‬‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫[ מ‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ם <‬ ‫[‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫] ו א‬ ‫״‬ ‫ס‬ ‫‪ 8S‬א‬ ‫‪ 3‬ו‬ ‫א‬ ‫[‬ ‫נ פ ס‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה ו ‪1‬‬ ‫זר‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫[‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ו ה‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫!‪ 37‬ח ו ב ל ! מ‪ .‬חובלי‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ן נ ר ה‬ ‫ל‬ ‫כ י ן צ א‬ ‫‪3 6 7‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה [‬ ‫א‬ ‫ד מ ח ס ר‬ ‫‪ 372‬ח ו ב ל [ מ‪ .‬ןכל[‪.‬‬ ‫יא ריש המאפר‪ ,‬ולפעמים וכוי ומשני וכוי בעלמ׳ הוא‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמי‬ ‫מ־א א ׳ ‪ -‬ב ׳ ‪,‬‬ ‫נ ב ר א ה יבמות ס־ח בי‪.‬‬ ‫» ס פ ר א ‪ ,‬שפיני‪ ,‬ס ר ק ני‪ ,‬ה־ב‪ .‬וראה ווייס שם‪ ,‬הערה ‪•'P‬‬ ‫יי ר א ה ב־ם קט־ו אי‪.‬‬ ‫קח‬ ‫ה‬ ‫ששאר‬ ‫להו‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫]טז ‪I‬‬ ‫ר‬ ‫ב ה מ ו ת ח ס ר י ס י מ נ י ט ה ר ה ‪ 3 7 3‬א פ י ׳ ק צ ת ם א ס י ר י ‪ ,‬א ״ כ הני‪4‬ל‪ 3‬ב ה מ ו ת ד‬ ‫ה א ח ס ר י ם ‪ 3 7 6‬א ו ת ם ק צ ת ‪ ,‬ומשום דנרעי‪ 377‬ט פ י מ ש א ר‬ ‫כלל»ל‪,3‬‬ ‫ד ל י ת ל ה ו כלל‪ 379‬אלימי טפי‪ ,‬ד ב כ ל ל מאתים מנה‪ ,‬ו ל‬ ‫ב‬ ‫מהכתו׳‬ ‫איסור !‪38‬‬ ‫ם‬ ‫כמו שאמרתי‪,‬‬ ‫שאמרו ב ג מ ׳ י י נלוי וידוע ל פ נ י‬ ‫מ‬ ‫אלא‬ ‫א ‪0‬‬ ‫? ז י ח‬ ‫בהמות‬ ‫‪3 7 8‬‬ ‫‪ 3 8‬קיו היה יבול להוכיח‬ ‫לאלומי הדרשה אתא‪3 2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ו כ‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫ל פ י מיי‬ ‫ש‬ ‫י ‪ 3 8 3‬ש א ם ׳ ו ה י ה ה ע ו ל ם שאין ל ך מ ע ל ה נ ר ה ט מ א‬ ‫א ל א נמל‪ ,‬וכן כ ל ‪. 3 8 4‬‬ ‫ם‬ ‫וכן‬ ‫שכר‬ ‫נ ר א ה ל פ ׳ בק־־ו ד פ ק ‪ 3 8 8‬ה ש ו א ל ״ ‪,‬‬ ‫ר‬ ‫לחיובי ‪387‬‬ ‫בנניבה ואבירה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ופרי׳‬ ‫ה א ניח׳‪»°‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א ה י ‪ 3 9 3‬ק״ו‬ ‫נ‬ ‫הטע ‪395‬‬ ‫ם‬ ‫אלא‬ ‫דיו‬ ‫אמרי׳‬ ‫ל מ א ן ר א י ת ל י ה דיו‪ ,‬אלא‪301‬‬ ‫ל מ ימי‪ ,‬ו ק ש ה ל ת ו ס פ ו ת‬ ‫דנימ׳‬ ‫ד ב ע י ל מ י ל ף ש ו א ל מק״ו‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ה ‪8‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫דשומ'‬ ‫לפוטרן‪388‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪3 8 8‬‬ ‫בבעלים•‬ ‫‪,‬ן‬ ‫ס‬ ‫א י איכ׳‬ ‫ד כ ״ ע א י ת ל ה ו ד י ו ה י כ א ד ל א מ י פ ר ך ‪ 3 0 2‬ק׳׳ו ב י ה כ א ׳‬ ‫לחייבו‬ ‫שלא‬ ‫ואהני דיו‬ ‫בבעלים‪,‬‬ ‫בב לי‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫פ ן ט ר‬ ‫ן‪,394‬‬ ‫וניל‬ ‫משום ד ב כ ל ל שומר ש כ ר הוי שואל‪ ,‬ד מ ה ל י ש כ ר מ ע ו ת מ ה ל י ה נ א ת‬ ‫שמוש ב ב ה מ ה ע צ מ ה ‪ ,‬ו ב ע ב ו ר ‪ 3 9 6‬ש פ ר ש בן‪ 397‬ה כ ת ו ׳ וחייב!־‪ 398‬ב א ו נ ס ‪ ,‬ל א ה פ ס י ד‬ ‫כל‬ ‫ח י ו ב ש ו מ ר ש כ ר ממילא‪9‬״י‪ ,3‬ו א י ה ו ה א מ ר י ׳‬ ‫לנמרי‪,‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫מיפרך *‬ ‫ד י ו ב ה ה ו א ק״ו ה ו ה‬ ‫ד ל ה ש ו ו ח ו ! ״ אין צ ו ר ך הןא‪.>02‬‬ ‫מ ג ז ר ה ש ו ה כ י צ ד ‪ ,‬נ א מ ׳ ב ש ו מ ׳ ש כ ר א ם ל א ש ל ח ירו‪ ,‬ו נ א מ ׳ ב ש ו מ ׳ ח נ ם א ם ^‬ ‫שלח‬ ‫א‬ ‫ידו‪ ,‬מ ה ש ו מ ר ש כ ר שנא׳ ב ו א ם ל א ש ל ח פ ט ר ב ו א ת ה י ו ר ש י ם ‪ ,‬א ף ש ו מ ר‬ ‫ח נ ם שנא׳ ב ו א ם ל א ש ל ח פ ט ר ב ו א ת ה י ו ר ש י ם ־ ח ‪.‬‬ ‫נראה‬ ‫נ ט‬ ‫רגזייי׳‬ ‫‪4 0 3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י" ^‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫‪3‬‬ ‫י׳ '‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נזור ‪>04‬‬ ‫משאר‬ ‫ה‬ ‫תי‬ ‫ב ו ת‬ ‫באותם‬ ‫‪«05‬‬ ‫‪ 375‬דלית להו כ ל ל !‬ ‫‪ 374‬הני[ ס‪ .‬הנהו‪.‬‬ ‫‪ 373‬ח ס ר י ‪ . . .‬טהרה[ ס‪ .‬הסירי סיסנין‪.‬‬ ‫‪ 378‬בהמות!‬ ‫‪ 377‬דנרעי[ ס‪ .‬דנריע‪.‬‬ ‫‪ 376‬הא ח ס ר י ם [ ט‪ .‬החסרים‪.‬‬ ‫ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 381‬איסורם(‬ ‫‪ 380‬ו ב ל א [ ט‪ .‬ו ב ל ‪.‬‬ ‫‪ 379‬כ ל ל [ א‪ ] .‬ל א [ ; ם‪ .‬לי‪.‬‬ ‫א‪ .‬סימנים‪.‬‬ ‫י ( א‪ .‬מה‬ ‫‪ 382‬ל א ל ו מ י ‪ . . .‬אתא[ ס‪ .‬לנלוי ה ד ר‬ ‫מ‪ .‬אסורם‪.‬‬ ‫א ו‬ ‫ש ה‬ ‫ה ן א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫‪3 8 3‬‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫י מ י‬ ‫‪3 8 4‬‬ ‫ל פ נ י ‪ . . .‬כ ל ם [ מ‪. .‬לפני סי וכוי איכ הנהו יתורין דלית בהו סימנין כ ל ל אתו וקיו א ל‬ ‫‪ 387‬לחיוכיה!‬ ‫‪ 386‬מקיו רשום׳ ן מ‪ .‬דקיו שומר‪.‬‬ ‫‪ 385‬ד פ ר ק ( א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫בעלמא הואי‪.‬‬ ‫‪ 390‬הא ניח'! •‬ ‫‪ 389‬לפוטרו[ מ‪ .‬ל פ ט ר ה ‪.‬‬ ‫‪ 388‬דיו בה! ט‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ט‪ .‬לחיובי‪.‬‬ ‫י א‪ .‬הבי•‬ ‫‪393‬‬ ‫‪ 392‬ם י פ ר ך [ מ‪ .‬טפריך‪.‬‬ ‫‪ 391‬ל מ א ן ‪ . . .‬א ל א [ ס‪ .‬לי‪.‬‬ ‫הניחא‪.‬‬ ‫ל ב ע ל י ם ל פ ט ר ו ]וייל דסרין־ ס ב ר א שלא אמרו בנמרא‪•1‬‬ ‫‪ 394‬ב ב ע ל י ם לפוטרו[ ט‪.‬‬ ‫«»‪ 3‬וחייבי!‬ ‫‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 396‬ו ב ע ב ו ר [ פ‪ .‬ואף ע ל פי‪.‬‬ ‫‪ 395‬ה ט ע ם ( ס‪ .‬דטעםא‪.‬‬ ‫‪ 400‬הוה ם י פ ר ך (‬ ‫‪ 399‬פ פ י ל א ן ט‪ .‬ד פ פ י ל א ]פשםע דין זה בשואל(‪.‬‬ ‫פ‪ .‬לחייבו‪.‬‬ ‫‪ 403‬נראה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 402‬הוא[ ‪.‬‬ ‫‪ 401‬דלהשוותון א‪ .‬דלשהוותו‪.‬‬ ‫ם‪ .‬הוא פ פ ר ך ‪.‬‬ ‫‪ 404‬שהיא נזורהן ד‪ .‬שהוא‬ ‫דנזירה! ד‪ .‬והר׳ סשה ן׳ ס ו ס א ‪ . . .‬פי' וזיל שנראה שנזירה‪.‬‬ ‫‪ 405‬פשאר תיבות! ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫נרורה‪.‬‬ ‫מ‬ ‫א ה נ‬ ‫ב ו (‬ ‫‪3 9 7‬‬ ‫ס‬ ‫(‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה ו א‬ ‫נו בים ציה אי‪.‬‬ ‫נ י חולין ניט אי‪.‬‬ ‫נ ׳ בים שם‪ ,‬בדיה הניחא‪.‬‬ ‫‪ :‬ח ברייתא דרי ישםעאל‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬סיםן די‪.‬‬ ‫נ ‪ 8‬מכאן עד ‪.‬אין אדם דן ניש טעצםו׳‪ ,‬סובא ב כ ל ל י ה ת ל ס ו ד לר׳ סשה‬ ‫אי‪ ,‬בשם ‪.‬הרי משה ן׳ םוסא״‪.‬‬ ‫ד‬ ‫א ן ‪ ,‬עם‬ ‫נ ו‬ ‫ם‬ ‫‪M‬‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״נ מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫שחוברו‬ ‫אותיות‬ ‫בה‪,‬‬ ‫קט‬ ‫וקבלו‬ ‫שוה ר״ל‪ *06‬ש נ כ ת ב ו ת י ב ו ת שוות בשני מקומות״׳••‪,‬‬ ‫הלכה‪ *><8‬ל מ ש ה מסיני‪ «<9‬שנכתבו׳־ ל ל מ ד מזו לזו־״‪ ,‬שכן ה ו א ב ת ל מ ו ד ־ ־ ‪ ,‬אין א ד ם‬ ‫ד ן ג״ש מ ע צ מ ו א ל א א׳׳כ ק ב ל ה מ ר ב ו ‪ ,‬כ י ה א ד מ י י ת י נ־ש ד ש ל י ח ו ת י ד ש ל י ח ו ת י ד‬ ‫ל מ י פ ט ר יורשים ב ש ו מ ר ח נ ם כ י ה י כ י ד פ ט י ר י ב ש ו מ ר ש כ ר ‪ ,‬ד כ ת י ׳ ה ת ם ש ב ו ע ת י״י‬ ‫תהיה״!*‬ ‫שניהם‪,‬‬ ‫בין‬ ‫בין‬ ‫ודייקי׳‬ ‫ולא‬ ‫שניהם‬ ‫היורשים״׳‪,‬‬ ‫בין‬ ‫אית‬ ‫דאיהו‬ ‫ליה‬ ‫ל א י ש ת ב ו ע י א ו י ש ל ם ‪ ,‬ד ה כ י כ ת י ׳ ו ל ק ח ב ע ל י ו ‪ ,‬פי׳ ש ב ו ע ה ‪ ,‬ו ל א ישלם‪ ,‬א ב ל יורשים‬ ‫לית‬ ‫ל ה ו ל א י ש ת ב ו ע י א ם ל א ש ל ח י ד א ב י ה ם ‪ ,‬ו א פ י ה פ ט י ר י ‪ ,‬ו ט ע מ ׳ משום ד ל י ת‬ ‫להו‬ ‫ל מ י ד ע ב מ ל י ד א ב ו ה ו ן ‪ ,‬ו כ ן ב כ ל ה ת ו ר ה דנין בנ׳׳ש כ י ה־ג‪.‬‬ ‫ו כ י ת י מ ׳ כיון ש כ ל ג׳׳ש מ ק ו ב ל ת ‪ ,‬מ ה נתן ל נ ו ל ד ר ו ש ‪ ,‬ה ר י ה כ ל נאמ׳‪ ,‬י׳׳ל כ י‬ ‫א ף ש ל א ק ב ל ו ה מ ק ו מ ו ת א ל א ה ת י ב ו ת ל ב ר ‪ ,‬יבקשו ה ם ה מ ק ו מ ו ת ב כ ה‬ ‫החכמים‬ ‫א ו ל פ י הענין‪ ,‬ו ש ל א י ס ת י ר פ ס ו ק א ו דין ידוע‪ ,‬א ו ב ע ב ו ר ה י ו ו ע מ ו פ נ י ם‬ ‫הסברא‬ ‫במקומוח‬ ‫כ ל ו מ ׳ ש א ו ת ם ת י ב ו ת ה ם י ת י ר ו ת ל פ י פשוטי‬ ‫א ל ו ולא בשאר מקומות‪,‬‬ ‫ה פ ר ש ה ‪ ,‬וכיון ש ל מ ד נ ו ת י ב ו ת כ א ל ה לג־ש‪ ,‬נ א מ ׳ ב ו ר א י א ל ה ש ה ם מ ו פ נ י ם ה ם ה ם ‪,‬‬ ‫לפעמים‬ ‫גם‬ ‫מקובלי׳‬ ‫המקומות‪,‬‬ ‫ה ל מ ד ו ה מ ל מ ד ‪ ,‬ונשאר‬ ‫ר־ל‬ ‫על‬ ‫החכמים‬ ‫לתן‬ ‫ו ל ב ק ש ח י ב ו ח הג׳׳ש‪ ,‬א ע ״ פ ש ל א ג ת ק ב ל ו ה ת י ב ו ת ב ע י י ‪ ,‬ו כ ן פי׳ ה ת ו ס פ ו ת ־ י גבי א ו נ ס‬ ‫ו מ פ ת ה גביא ש ק ר ת ק ן מ מ ר א ‪.‬‬ ‫נ צ ר כ ה ה ה פ ג א ה ל ע ג י ן א ח ר ‪ ,‬ש א פ י ׳ יש‬ ‫ונם‬ ‫חומרא‬ ‫מעלת‬ ‫ו ק ו ל א ל א נקשה‬ ‫מ מ נ ה ‪ ,‬ו כ ן ה ו א לשון ה ת ל מ ו ד ־ י‪ ,‬מ ו פ נ ה ד א י ל א ו מ ו פ נ ה א י כ א ל מ י פ ר ך מ ה ל פ ל ו נ י‬ ‫כך‬ ‫‪1 2‬‬ ‫א»׳ «‬ ‫אין‬ ‫למדין הימנה״*‪ ,‬מופנה מ צ ד א ח ר לד׳‬ ‫למדין‬ ‫י ע מ‬ ‫‪409‬‬ ‫ו כ ך ‪ ,‬ופליני ביה תנאי ואמוראי‪ ,‬כרנרסי׳־י ב מ ס כ ׳ נרה!!* פ׳ ה מ פ ל ח ־ י ‪,‬‬ ‫ר ב י ה ו ד ה א מ ׳ ש מ ו א ל מ ש ו ם ר ׳ י ש מ ע א ל כ ל נ־ש שאינה מ ו פ נ ה כ ל ע י ק ר‬ ‫ומשיבין‪,‬‬ ‫עאל‬ ‫י• לסיפניז•‬ ‫מב׳‬ ‫לדברי‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ ר‬ ‫ואין‬ ‫ין‬ ‫משיבין‪,‬‬ ‫ולר׳»‪><3‬‬ ‫מ א י א י כ ׳ ב י ן מ ו פ נ ה מ צ ר א ח ד בין מ ו פ נ ה * ! * מ ב ׳ צ ר ר י ן ‪ ,‬נ פ ק א מיניהי‪-‬י>‬ ‫‪ *00‬דיל[‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪0p B‬‬ ‫מופנה‬ ‫צרדין‬ ‫י ש מ ע א ל ל מ ד י ן ואין משיבין‬ ‫לרבנן‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫] ל פ י [ ‪1‬‬ ‫ן > ״‬ ‫‪8‬‬ ‫״‬ ‫ה י ט נ ה [‬ ‫‪4 0 7‬‬ ‫^‬ ‫ך <‬ ‫א‬ ‫ב ש נ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪[ m m ? 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י ה י ה‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ב מ ק ו ס ו ת‬ ‫ד <‬ ‫כ ד נ ר ס י‬ ‫ן ל ר‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪.‬‬ ‫ןי<‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫‪..‬‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪.• .‬‬ ‫ל י‪.‬‬ ‫ע נ‬ ‫ם‬ ‫נ ד ה [‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ם פ‬ ‫ר‬ ‫*‪ 40‬ה ל כ ה [ ד• לי•‬ ‫‪ 2 *.‬א מ י (‬ ‫‪ 4.4‬בין מופנה!‬ ‫״ * מיניה[ ד‪ .‬פינה‪.‬‬ ‫־ ב כ ל ל י התלמוד הגיל‪ ,‬המאמר‪ ,‬תיבות שוות וכר שנכתבו‪ ,‬נמצא שם על ועליון‪ ,‬ואפשר‬ ‫‪,‬‬ ‫שנשמט בפנים בטיס מן ‪.‬שנכתבו' עד ‪.‬שנכתבו ‪.‬‬ ‫»» ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ .‬עם׳ מ ־ ‪ : -‬ואולי יאמ׳ הר׳ משה ן־ סוסה שעל הרוב קאם‬ ‫שצריך תיבות שוות ובו׳‪.‬‬ ‫‪0‬־ פסחים סיו אי; נדה ייט בי‪.‬‬ ‫שבועות מיז א׳‪.‬‬ ‫י תוספות‪ ,‬כתובות ל־ח בי‪ ,‬בדיה אימא‪.‬‬ ‫״ שבת סיד א־‪.‬‬ ‫"י מכאן עד ‪ .‬ו ל מ ר כדאית ליה‪ ,‬אין משיבין ממנה׳‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד ה • ‪ ,‬עמ׳ מ־ה‬ ‫בי‪-‬מיו אי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫־׳ נדה כיב ב־‪-‬כינ אי‪.‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪,‬‬ ‫היגער‬ ‫דאי‬ ‫‪ 1‬ייי‬ ‫איכ׳ מופנה מ צ ד א ח ד ומופנה מ ב ׳ צדדין‪ ,‬שבקי׳‬ ‫א ח ד וגמרי'‬ ‫מופנה מ צ ד‬ ‫מ ו פ נ ה מ ב ׳ צ ד ד י ף ! ״ ‪ ,‬ר ב א ח א ב ד י ה ד ר ב א מתני ל ה משמיה ד ר ׳ א ל ע ז ר ל ק ו ל א ‪,‬‬ ‫נ״ש שאינה מ ו פ נ ה‬ ‫כל‬ ‫כ ל ע י ק ר ל מ ד י ן ומשיבין‪ ,‬מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ל ר ׳‬ ‫ישמעאל‬ ‫ל מ ד י ן ואין משיבין‪ ,‬ל ר ב נ ן ל מ ד י ן ומשיבין‪ ,‬מ ו פ נ ה משני צ ד ד י ן ל ד ב ר י ה כ ל ל מ ר ץ‬ ‫ואין משיבין‪ ,4!7‬ו ל ר ב נ ף י • מ א י א י כ א בין מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ל ש א י נ ה ‪ « ! 8‬מ ו פ נ ה‬ ‫ע י ק ר ‪ ,‬נ פ ק ׳ מ י נ ה ד ה י כ ׳ ד א י כ ׳ ג״ש מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ‪ ,‬ו א י כ ׳ נ מ י ש א י נ ה מ ו פ נ ה ב ל‬ ‫וליכא‬ ‫עיקר‪,‬‬ ‫מצד‬ ‫ממופנה‬ ‫הכא‬ ‫פרכא‬ ‫לא‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫כולה‬ ‫הך‬ ‫ולא‬ ‫הכא‪,‬‬ ‫מימרא‬ ‫שבקי׳‬ ‫דנידה‬ ‫מופנה‬ ‫שאינה‬ ‫פשוטה היא‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ל ל ‪ , 4 2 0‬וגמרי׳‬ ‫דקאמ׳‬ ‫ומאי‬ ‫למדין‬ ‫ומשיבין!‪ ,>2‬פי׳ ל מ ד י ן ז ה מ ז ה א ן אין ת ש ו ב ה ‪ ,‬ו א ם י ‪ « 2 2‬ת ש ו ב ה משיבין‪ ,‬פ י ׳ ת ש ו ב ה‬ ‫ש‬ ‫יש מ ע ל ה‬ ‫אם‬ ‫ולמר‬ ‫ב ל מ ד ‪ ,‬וכשהיא מופנה מצ ‪,>23‬‬ ‫ב מ ל מ ד שאינה‬ ‫ד‬ ‫כ ד א י ת ל י ה ‪ ,‬אין משיבין מ מ נ ה ‪.‬‬ ‫מצד‬ ‫ומדקאמ׳ נפק׳‬ ‫א ח ר ו נ י ‪ ,‬נ ל מ ו ד מ ה ש א מ ר ת י שנשאר‬ ‫מ ז ה‬ ‫ש מ ה הנ״ש‪ ,‬וזה מ צ ד ה ה פ נ א ה‬ ‫למר‬ ‫כ ד א י ת לירי‬ ‫לן מנה ד כ י איכא מופנה‬ ‫ל ס ב ר ת חכמים‬ ‫ל ב ק ש ה מ ק ו ם שנדרוש‬ ‫׳ י ל פ י ף ‪ > 2‬ד י ן ועונשין מ כ ח נ׳׳ש‪ ,‬כ י ה ה י א ד ב ת ו‬ ‫נ‬ ‫מ א נ ו ס ת ו ״ ״ ד י ל פ י ׳ לה‪ >25‬בנ׳׳ש ה נ ה ה נ ה ז מ ה ז מ ה ‪.‬‬ ‫ב י ל פ ו ת א דנ״ש ו מ ה מ צ י נ ו פ ל י נ י ת נ א י ב נ מ ׳ א י א מ ר י ׳ ד ו ן מ י נ ה ומינה א ו ר ו ן‬ ‫מינה‬ ‫ס‬ ‫ו א ו ק י ר באתרא‪,‬‬ ‫תנאים‬ ‫ו ה כ י ‪ °‬פירוש׳‬ ‫נ כ ת ב ו שני עניינים ב ת ו ר ה ‪ ,‬ו ב כ ל א ח ר‬ ‫י ש‬ ‫י ד ו ע י ם ‪ ,‬ו ב א נ ו ל ל מ ו ד ה א ח ד מ ח ב ר ו שינהונ ב ד ב ר פ ל ו ׳ כ מ ו ה ו ‪ ,‬א י ת ד א מ ׳‬ ‫אותו משם‬ ‫שילמוד‬ ‫בלמד?״‬ ‫לדבר‬ ‫ב מ ל מ ד ‪ ,‬ו א י ת מ ״ ר ד ו ד א י י ל פ י ׳ שינהוג‬ ‫כ פ י ה ת נ א י ם שנוהנין‬ ‫כ מ ו שנוהנ ב מ ל מ ד א ף כ פ י ת נ א י ה ד ב ר י ם ש נ כ ת ב ו ב ל מ ‪ > 2 7‬ב פ י ׳ ‪ ,‬ד ו נ מ א‬ ‫ד‬ ‫ה ה י א ד פ ׳ שבועות‪ >28‬ה ע ד ו ת ע ‪ ,‬ילפי׳‪ 429‬שבועות‪430‬‬ ‫העדות‪,‬‬ ‫ה פ ק ת ן משבועות׳‬ ‫‪4 3‬‬ ‫מ ה ל ה ל ן ב ע ד ו ת מושבע מ פ י א ח ר י ם חייב‪ ,‬ד כ ת י ב ושמעה ק ו ל א ל ה ‪ ,‬א ף‬ ‫ב פ ק ד ו ן מ ו ש ב ע מ פ י א ח ר י ם ח י י ב ‪ ,‬ר ב י מ א י ר ס ב ר ד ו ן מ י נ ה ומינה‪ ,‬כ י ה י כ י ד ב ע ר י ת‬ ‫דוק׳‬ ‫בביר‬ ‫כ פ ר ׳ ‪ « 2‬ב ב י ר חיי ‪ ,433‬א ף מושבע מפי א ח ר י ם ד ח י י ב בפקדון‪ ,‬דוק׳ ר כ פ ר‬ ‫‪> 3 4‬‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫כי ה ת ם ‪ ,‬ורבנן ס ב ר י דון מינה ואוקי ב א ת ר א ‪ ,‬דון מינה» > מ ה ל ה ל ן מ פ י‬ ‫א ח ר י ם ח י י ב ‪ ,‬א ף פ ק ת ן מ פ י א ח ר י ם ח י י ב ‪3 6‬״‪ ,‬ו א ו ק י ב א ת ר א כ י ה י כ י ד מ ו ש ב ע מ פ י‬ ‫עצמו‬ ‫כתי׳‪,‬‬ ‫הנכת׳‬ ‫ב פ ק ד ו ן ו נ ש ב ע ע ל ש ק ר ‪ 43 7‬מ י י ר י בין ב ב ״ ד בין ש ל א ב ב ׳ ׳ ד ד ס ת מ ׳‬ ‫א ף מ ו ש ב ע מ פ י א ח ר י ם ש ה ב א ת ‪ ,‬ד כ ת י ׳ א ם ל א יניד ונשא ונו׳ ר ב ע י ׳ מ ק ו ם‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 418‬ולרבנן[ ד‪ .‬וספי׳‬ ‫‪ 417‬ל ר ב נ ן ‪ . . .‬משיביןן א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 418‬צדדין( א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 421‬כ ו ל ה ‪ . . .‬ומשיבי![‬ ‫‪ 420‬כ ל ל [ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 419‬לשאינה[ א‪ .‬לאינה‪.‬‬ ‫התם לרבנן‪.‬‬ ‫‪ 425‬ל ה [‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪,‬ל ‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 423‬מ צ ד ן ‪.‬‬ ‫‪ 422‬ישן א‪ .‬אין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 428‬דפי שמעות[‬ ‫‪ 427‬ב ל ס ד [ ד‪ .‬ב ם ל ם ד ‪.‬‬ ‫‪ 428‬ואוקי[ א‪ .‬דאוקי‪.‬‬ ‫א• לא•‬ ‫!‪ 43‬פשבועות[‬ ‫‪ 430‬שבועות[ ד‪ .‬שבועת‪.‬‬ ‫‪ 429‬ילפי׳ [ ד‪ .‬דילפינן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דשבועת‪.‬‬ ‫‪ 434‬ד כ פ ר ן ד‪ .‬בכפר‬ ‫‪ 433‬חייב( ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 432‬כפרי[ ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬משבועת‪.‬‬ ‫‪ 437‬ונשבע על שקר! ד‪ .‬לי•‬ ‫‪ 436‬חייב[ ד‪ .‬חייבי‪.‬‬ ‫דון מינה! ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫] א ח ד [‬ ‫‪4 2 4‬‬ ‫פ‬ ‫נ ן [‬ ‫א‬ ‫‪4 3 5‬‬ ‫ס ח סנהדרין עיו אי‪.‬‬ ‫גט מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמי מיה א׳‪-‬ב׳‪.‬‬ ‫ע השוה שבועות ל־א א׳‪-‬בי‪.‬‬ ‫יט‬ ‫‪( 1‬‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הייג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫הגדה‪ ,438‬ח י י ב ב י ן ב ב ״ ד ב י ן ש ל א ב ב י ר ‪ ,‬ש ל א יהיה‬ ‫קיא‬ ‫ל ן ק ‪ « 9‬זה ש ב א ב ל מ ו ד ג״ש‪°‬״‬ ‫ח‬ ‫ו מ ה מצינו מ א ו ת ם נ ״ ש נ כ ח ב ו ב ק ר א ־ ״ ב ל מ ד ‪.‬‬ ‫מבנין א ב ו כ ת ו ב א ח ר כ י צ ד ‪ ,‬ל א ה ר י ה מ ש כ ב כ ה ר י המושב‪ ,‬ו ל א ה ר י המושב‬ ‫כ ה ר י ה מ ש כ ב ‪ ,‬ה צ ד ה ש ו ה ש ב ה ן שהן עשוין ל נ ח ת א ד ם ל ב ד ו ה ז ב מ ט מ א א ו ת ו ב ז ו ב ו‬ ‫ל ט מ א א ר ם ב מ נ ע ו ב מ ש א ו ל ט מ א ב נ ד י ם ‪ ,‬א ף כ ל ש ה ו א עשוי ל נ ח ת א ר ם ל ב ד ו י ה א‬ ‫ה ז ב מ ט מ א אותו בזובו ל ט מ א א ד ם במגע ובמשא ו ל ט ס א « «‬ ‫ש ה‬ ‫בגדים‪ ,‬יצא ה מ ר כ ב‬ ‫י א עשוי ל ס ב ל י ן א ח ר עי•‪.‬‬ ‫פי׳ ע‬ ‫‪3‬‬ ‫כלומ׳ כ ל‬ ‫בנין א ב ‪,‬‬ ‫הדומה‬ ‫הדבר״‪4‬‬ ‫ה נ כ ת ׳ ״ * ב ל א כ ח ג״ש‬ ‫לדבר‬ ‫יק״י׳ א ל א ב ע ב ו ר שאיגו ג ר ו ע ממנו‪ ,‬והוא»‪ «4‬ד ו מ ה ל ו ב ש ו ם‬ ‫שיהא ש ו ה ל ו ב ד י ג ו ‪ ,‬ו ה ג כ ת ׳ ה ו א כ א ב ‪ ,‬ו ה ל‬ ‫מ ד‬ ‫י ף ‪ > 4‬ממגו כ י‬ ‫ד ב ר‬ ‫ו צ א‬ ‫‪ , > 4 7‬נ ל מ ו ר ממנו‬ ‫י ‪ 4 4‬ירכו‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מ כ ת ו ב א ח ד ‪ ,‬פ ר ש ־ י ז י ל מענין א ח ד ע י ‪ ,‬ב מ ש כ ב ם ״ ו ב מ ו ש ב ‪ ,‬י כ ת ב ו ב ז ה ‪ ,‬ובשגיהם‬ ‫כתובים‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ן א מ‬ ‫<‬ ‫׳ ל‬ ‫ה ר‬ ‫א‬ ‫י ! ‪ 4 5‬ה מ ש כ ב כ ה ר י המושב‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ׳ ש נ כ ת ׳ מ ש כ ב ש מ ט מ א ב מ ש א וכו׳‪ ,‬ל מ ה נ כ ת ׳ ד י ן ז ה ב מ ו ש ב ‪ ,‬ה ר י י כ ו ל‬ ‫מ מ ש כ ב ב מ ה מ צ ע ו ש ה ו א בנין א ב ‪ ,‬ו ה ת ש ו ב ה ל א ה י ‪ 4 5 - 3‬ה מ ש כ ב כ ה ר י‬ ‫ללמוד‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ה מ ו ש ב ‪ ,‬כ ל ו מ ׳ ל א ה י ה ל מ ר מ ו ש ב מ מ ש כ ב ‪ ,‬ד א י כ א ל א ק ש ו י מ ה ל מ ש כ ב ש כ ן שיעורו‬ ‫ג ד ו ל ב ר ׳ ט פ ח י ם ‪ ,‬ח א מ ׳ ב מ ו ש ב ששיעורו ק ט ן ב ט פ ח ‪ ,‬ל כ ן ה ו צ ר ך ל כ ת ו ב מושב‪ ,‬ו כ ן‬ ‫א ם נ כ ת ב ב מ ו ש ב ל א ה י י ת י ל מ ד מ ש כ ב מ מ נ ו ל נ ב י ד י ן זה‪ ,‬ד מ ה ל מ ו ש ב ש כ ן מ ט מ א‬ ‫בטפח‪,‬‬ ‫אפי׳‬ ‫ב מ ש כ ב ה ק ל שאין ב ו ד י ן ט ו מ א ה ע ד שיהא ב ו שיעור נ ת ל ‪,‬‬ ‫תאמר‬ ‫דהיינו ד ׳ ט פ ח י ם ‪ ,‬ל כ ך ה ו צ ר כ ו ל כ ת ו ׳ שניהם‪ ,‬ו מ ע ת ה ה ם בנין א ב ל ל מ ו ד מ ה ם כ ל‬ ‫ה ד ו מ י ם ׳ ו ל א נ ד ר ו ש ל ש י ע ו ר נ ת ל וקטון‪ ,‬ש ה ר י שנים א ל ו ח ל ו ק י ם ה ם ב ש י ע ו ר י ה ם ‪,‬‬ ‫י א פ ־ ה השוו ב ט ו מ א ה זו‪ ,‬ש״מ ש ה ש י ע ו ר ל א מ ע ל ה ו ל א מ ו ר י ד ‪ ,‬ו ל א ב ר ב ר א ח ר ‪,‬‬ ‫ה ט ע ם שמצינו ב ש נ י ה ם שוה ש ה ם א י נ ם כ י א ם ל ש כ י ב ת א ד ם ו ל י ש י ב ת ו ל ב ד ‪,‬‬ ‫כלומ׳‬ ‫א ם נשארו ב ו ע ל ה מ ש כ ב א ו ע ל המושב‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ארוך‬ ‫פסל‬ ‫‪8‬״‬ ‫!‪ 44‬פ‬ ‫ד כ ת י‬ ‫וכסא‬ ‫‪_ _ ,‬‬ ‫י‬ ‫א ו ת ‪[ 0‬‬ ‫א‬ ‫• לטםא•‬ ‫י‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫וקתדרא‪,‬‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫[‬ ‫דינם‬ ‫ל‬ ‫‪ 444‬ה ד ב ר [ ד ד‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד‬ ‫כ א ל ה שאינם עושין‬ ‫‪,‬‬ ‫‪4 3 9‬‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 450‬במשכב[ א‪ .‬מ ש ‪.‬‬ ‫כ ב‬ ‫ר‬ ‫[‬ ‫^‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ר‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪4 8 1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪J‬‬ ‫כ ת פ ק ׳ לן ב ת ו ר ת כהניםעי מקראי‬ ‫א‬ ‫י ה י ה‬ ‫ק‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫[‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ך <‬ ‫[‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ד ‪-‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל ד ב ר א ח ר זולתי‬ ‫ח‬ ‫ב ו‬ ‫ל‬ ‫ו ק‬ ‫ב ה ה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫לנחת‬ ‫‪ 440‬־ ש ד ת־ש‪.‬‬ ‫‪ 443‬ולטמא[‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫‪ 446‬והוא[‬ ‫‪ 445‬הנכת־[ ד‪ .‬נכת• ]בתורה[‪.‬‬ ‫> י א י [ א‪ .‬כיוצא‪.‬‬ ‫ן ה ל ס ד י ן [‬ ‫‪ .‬ל•‪.‬‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ץ‬ ‫<‬ ‫‪40‬‬ ‫כ‬ ‫ו צ‬ ‫‪ 452-3‬הרי[ א‪! .‬הם[‪.‬‬ ‫׳« ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סימן ה־‪ ,‬בשנויים קטנים‪ .‬והשוה ירושלמי ביק‪ ,‬רפיא•‬ ‫ע־ מכאן ע ד ‪.‬כיוצאי ירכו־ מובא ב כ ל ל י התלמוד ת ־ ל ‪ ,‬עמי פיח בי‪ ,‬בשם הרי פשה ‪P‬‬ ‫מוסה‪ :‬וטהר׳ משה בן מוסא נ־כ נראה כי מצי׳ ללמוד במרת בנין א ב כמו מה מצעו שהוא ז ל‬ ‫" וכוי‪.‬‬ ‫פ‬ ‫עי ר א ה פרש־י לברייתא דר־י; זבחים נ׳ אי‪ ,‬בד־ה בבניין א ב ; ומיתות עץ אי‪ ,‬בד־ה וא‬ ‫ס בירא לן‪.‬‬ ‫עי ספרא‪ .‬מצורע‪ ,‬זבים‪ ,‬פ ר ק ב ; ה־ה‪.‬‬ ‫קיב‬ ‫]ב[‬ ‫היגער‬ ‫א ד ם ‪ ,‬ו כ ל ש ה ו א גם ל ה ע מ י ס מ ש א ל א מ ט מ א ל י ה ז ב ב י ש י ב ת ו ע ל י ו ל ט מ א א ד ם‬ ‫ו ל ט מ א בגדים‪.‬‬ ‫חד‪ ,‬שאגו מ ל מ ד י ף ״ * ״ מ ל מ ד י ן מ ה ם ל כ ל ה ד ו מ י ם ל ה ם ‪ ,‬ב ע ב ו ר ה צ ר י כ ו ת ש ל א‬ ‫ל מ ד זה מ ז ה ‪ ,‬ה א ל א ו ה כ י הוו ל ה ו שגי כ ח ו ב י ם ה ב א י ם כ א ח ר שאין מ ל מ ר י ן‬ ‫היה‬ ‫ל א ח ר י ם ‪ ,‬ד א י מ ל מ ד י ן ל א ח ר י ם ל י ש ת ו ק א ח ד ו י ל מ ו ד גם ה ו א כ כ ל ה מ ל מ ד י ן מ ח ב ר ו ׳‬ ‫מ ד כ ת י ב ביה תרויהו ל א ילפי׳ מהם‪ ,‬ומ׳ה צ ר י ך התגא ל ל מ ד ג ו ת ח ל ה מ ש כ ב‬ ‫אלא‬ ‫ומושב‪,‬‬ ‫ד ב ה כ י תליא מילת׳ שנלמוד‬ ‫אחד‬ ‫במקום‬ ‫למלמד‬ ‫‪ 8‬ג >‬ ‫ג ל מ ו ד אותן‪456‬‬ ‫מ‬ ‫ב ל״>‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל י‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫המקומות‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫ט‬ ‫לל‬ ‫הדומים‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫לו‪,‬‬ ‫ל ה דין ש ג כ ת ב‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫כשלא‬ ‫מעלר׳‬ ‫תהא‬ ‫ע ל ה ל מ ד י ‪ > 5‬ממגו‪ ,‬וזה ג ק ר א מ ה מציגו ד ק א מ ר י ׳ ב ת ל מ ו ד ת י ת י מ ב נ י ]‬ ‫ן ‪9‬‬ ‫א ב ‪ ,‬ו א מ ר י ׳ גמי ז ה בגה««> א ב ‪ ,‬פ י ׳ פ ס ו ק י « « בגין א ב ל כ ל ה פ ס ו ק י ם ה ד ו מ י ם לו•‬ ‫מ ב נ י ן א ב ושגי כ ת ו ב י ם כ י צ ד ‪ ,‬ל א ר א י פ ר ש ת ה נ ר ו ת כ ר א י ש ל ו ח ט מ א י ם ‪ ,‬ו^א‬ ‫ראי‬ ‫ה צ ד השוה שבהן ש ה ם בציווי מ י ד‬ ‫פ ר ש ח שלוח טמאים כ ר א י פ ר ש ת הנרות‪,‬‬ ‫ו ל ד ו ר ו ח ‪ ,‬א ף כ ל ציווי י ה א מ י ד ו ל ד ו ר ו ת ע י ‪.‬‬ ‫פ י ׳ שני כ ת ו ב י ם ‪ ,‬שני ע י י י י‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫לל‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ע נ י ן‬ ‫ר‬ ‫ס ע נ‬ ‫י‬ ‫ן ׳‬ ‫א ו משני‬ ‫ענינים‪ ,‬כ י הני ד ב ר י ח ׳ ‪ ,‬ו נ ל מ ו ר מ ר ח זו ו ח נ א י ה ב מ ר ת בנין ו כ ת ו ׳ א ח ד ‪ ,‬ופי׳ דמיו)‬ ‫ה ב ר י ת ׳ ה ו א זה‪ ,‬בשני פ ר ש י ו ת א ל ה כ ת י ׳ צ ו ‪ ,‬ומצינו ב ה ם זירוז מ י ד ו ל ד ו ר ו ח ‪ ,‬ד ב נ ר ו ח‬ ‫כתי׳‬ ‫ויעש כ ן א ה ר ן ‪ ,‬ו ב ש ל ו ח ט מ א י ם כ ת י ב ויעשו כ ן בני י ש ר א ל ‪ ,‬ו ל ד ו ר ו ת ב נ ר ו ת‬ ‫כחי׳‬ ‫ל ד ו ר ו ח י כ ם ‪ ,‬ו ב ש ל ו ח כ ח י ׳ מ ק ד ש והיינו ד ו ר ו ת ע ׳ ‪ ,‬ו ב ס פ ר י ע ת א י כ א מ א ן ר י ל י ף‬ ‫ליה‬ ‫כדי לאסוקי‬ ‫מ מ ד ו ת וכמד‪ >«2,‬ע י ק ר י ‪ ,‬ו ת נ א מ צ ר י ך ו א ז י ל שניהם‬ ‫למילחיה‬ ‫ל מ ה נכת׳‪,‬‬ ‫ד ב כ ל כתי׳ צו ה ר י זרח‪ ,‬ו ק א מ ׳ ע ־ ־ ל א פ ר ש ת נ ר ו ת וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ׳‬ ‫אם‬ ‫‪4 8 3‬‬ ‫נ כ ח ׳ ה א י זרוז ב נ ר ו ח ‪ ,‬ל א ה ו ה ילפי ן‪ 464‬ש ל ו ח ‪ ,‬ד א י כ א ל מ פ ר ך מ ה ל נ ר ו ח דין ה ו א‬ ‫נ‬ ‫שיהא‬ ‫מיד‪,‬‬ ‫ד ב ה ה ו א זמנא‪>65‬‬ ‫ה ו ק ם המשכן‪,‬‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ה‬ ‫םנורד;‪ >6:‬מ ז ב ח פנימי‪ ,‬ח א מ ׳ ב ש ל ו ח ט מ א י ם ד א פ ש ר ‪ 4 6 8‬ד ל א‬ ‫‪ 4*6‬אותו! ד‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 454-5‬םלםדיןן א‪ .‬ילםדין‪.‬‬ ‫‪ 459‬הלפדיןן ד‪ .‬הפלפדין‪.‬‬ ‫‪ 458‬ל ס ל ם ד [ א‪ .‬ל ל ם ד ‪.‬‬ ‫‪ 463‬כלום׳ אם[ ד‪ .‬ואם‪.‬‬ ‫‪ 462‬ו כ פ ה [ א‪ .‬וקסא‪.‬‬ ‫א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 406‬ה כ ל [ א‪ .‬הכלי‪.‬‬ ‫‪ 465‬דבההוא ומנא[ ד‪ .‬דבההיא זיפנא‪.‬‬ ‫‪ 469‬הוי[ א‪ .‬הני; ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫דאפשר[ א‪ .‬דאי אפשר‪.‬‬ ‫‪4 6 0‬‬ ‫ב נ ה [‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ה ו‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ה כ‬ ‫ל‪,460‬‬ ‫שלחן‬ ‫י ‪ 4 6 9‬זרוז מ י ד ע ד‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫‪ 457‬ב כ ל [ ד• ל ל •‬ ‫!‪ 46‬פסוק[‬ ‫‪ .‬ין‪.‬‬ ‫‪ 464‬ילפינן! א‪ .‬לי•‬ ‫‪ 467‬מנורה ן ד‪ .‬ומנורה‬ ‫בנ‬ ‫‪4 6 8‬‬ ‫עי מכאן ועד סיף ה מ א פ ר מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי פיח ב׳‪ ,‬בשם הר־ פשה ב!‬ ‫סוסה‪ :‬סהר׳ פשה בן סוסה וכו׳ וכת׳ עוד שכל דין וכוי‪.‬‬ ‫ע י ברייתא ד ר ״ י ‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬סיסן וי‪ .‬וראה ם‪ .‬הינער‪ ,‬אוצהיב‪ ,‬סינ‪ , 8 1 ,‬פיסן קיר‬ ‫?׳ ר א ה ירושלמי ביק‪ ,‬רפיא‪.‬‬ ‫ע י ספרי‪ ,‬ריש נשא‪.‬‬ ‫א‬ ‫•‬ ‫ןט מכאן עד סוף המאמר סובא‪ ,‬ב ס ד ר אחר‪ ,‬ב כ ל ל י ה ת ל פ ו ד הניל‪ ,‬עסי נ־נ בי‪-‬נ־ד‬ ‫זלפי׳ נאס׳ שפי׳ ל א הרי פרשת נרות וכוי‪ ,‬כלומ׳ כיון שנכתב פרש׳ נרות שיש בה מיד ןלרורי‬ ‫ל פ ה נכתב' פרש׳ שילוח טמאים הרי יכול ל ל מ ו ד מפרש׳ נרות בבמה מצי׳ שהוא בנין אב׳‬ ‫והתשובה לא הרי פרשי נרות כהרי פרשת שילוח טםאים‪ ,‬לא היה ל פ ד פרש׳ נרות פפרש׳ שי‬ ‫טמאים‪ ,‬מה לשילוח ‪ . . .‬ואם נ כ ת ב האי זירוז ב נ ר ו ת ‪. . .‬‬ ‫קיג‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫]כא[‬ ‫‪7 0‬‬ ‫עולמים‪,‬‬ ‫בנץ *‬ ‫ב ש ל ו ח ויעשו כ ן ‪ ,‬ו כ י א מ ר ת ל א נ כ ת ו '‬ ‫ל ה כ י ה ו צ ר ך לכתו׳!‪47‬‬ ‫ב נ ר ו ת וילפי׳ משלוח‪ ,‬איכ׳ לאקשויי מ ה ל ש י ל ו ח שכן שכינה שרויה ביניהם משהוקם‬ ‫המשכן‪,‬‬ ‫ל ש ל ו ח י טמאים‪ ,‬משום ר א י ת‬ ‫ומיבעי לי ‪472‬‬ ‫ה‬ ‫ד ל י ת בהו איסור כ ר ת ‪,‬‬ ‫בנרות‬ ‫ב ה ו‬ ‫‪ 4 7 3‬איסור כ ר ת ‪ ,‬תאמי‬ ‫אפשר לעכובינהו ע ד ב י ת עולמים‪ ,‬ל כ ך הוצרכו‬ ‫שניהם׳ ו ל א ה ו ו שני כ ת ו ב י ם ה ב א י ם כ א ח ד ‪ ,‬ל כ ך נ ל מ ו ר מ ה ם ל כ ל מ ק ו ם ר ב ת י ׳‬ ‫צו‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ז ר ן ז‬ ‫א‬ ‫השיבי־‪7‬יי‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לא ל>‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫‪1,‬‬ ‫ך ן ר ן ת ‪4 7 4‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ן א פ י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫)‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪£‬‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪,‬י‬ ‫פ ר כ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י י ‪ 47 5‬ד ל א‬ ‫ה ו‬ ‫נ‬ ‫ד כ י ו ן ד ל י ת נ ה ו ש ת י ה ם י ח ד ב ש נ י ה ם ‪ ,‬כ ל א ח ר יוכיח ע ל ח ב ר ו ש מ ע ל ת ו‬ ‫חשיבא‪,‬‬ ‫ו א‬ ‫ל א נכת׳ א ל א א ח ד מהם‪,‬‬ ‫לו‪478‬‬ ‫לומדין׳ ל א ח ב ר ו ‪ 4 8 .‬ן ל‬ ‫ובמאי‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫מהם‬ ‫לא אחר‬ ‫ה י י נ ו ‪4 8 0‬‬ ‫‪4 7 9‬‬ ‫קי יל‪.482‬‬ ‫ע‬ ‫ל ד ק ד ק דפשיט׳ ד ל א יליף‬ ‫ד ק א מ ׳ ב ה ך ב ר י ת ׳ מ י ד ו ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬יש ל י‬ ‫א ל א ה א ח ד או מ י ד או לדורות‪ ,‬ר כ ל מצוה א ם ל א תהיה תמיד‪ ,‬או תהיה תמיד׳‬ ‫א ו ת ה י ה מ י ד ‪ ,‬א ו ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ו ב ע י ׳ ל מ י ׳ ר כ ל ה י כ א ד כ ת י ׳ צ ו ב ע י ׳ ז ר ח בשניהם‪,‬‬ ‫ל כ ן פרש׳י‪ 483‬ה מ ש א ו ה מ ת ן ה ו א ע ל מ ל ת מ י ד ״ ‪ ,‬ו ל ד ו ר ו ת ־ * פשיט׳ לן‪ >84‬כ ל כ מ ה‬ ‫י כ‬ ‫י׳‬ ‫'‬ ‫ב ה י ‪ 4 8 5‬ל מ ע ו ט י נ ה ו ‪ ,‬ו כ ן ה פ ר כ ו ת ש ה ב י א רש״י ל כ א ו ר ה ל א שייכי‬ ‫קרא‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫א ל א א ם הדין הוא ע ל מי ‪486‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה ו י צ ו מ י ד ‪ *1rn89‬א ו ל א ‪ ,‬ד מ א י ד ה ו ה‬ ‫י ‪ 4 8 7‬ל פ י זה ד ל י כ ׳ נ פ ק ו ת א ב מ י ד י ־ ־ ״‬ ‫ק ש‬ ‫א‬ ‫ה ו‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 4‬״ א ל א ל מ ס ב ר ק ר א י כ ל היכ׳‬ ‫י־כתי׳ צי‪ ,‬ו ע ו ד יש ל ו מ ר ד ה ה ״ נ א י ת ל מ י ל ף ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ו מ י ‪4 9 ,‬‬ ‫מ מ‬ ‫ד‬ ‫י ל א קאי‪ ,‬ד ל מ ה‬ ‫‪4‬‬ ‫ל א י ז ד ר ‪ > 9 2‬ל מ צ ו ה מ י ד ‪ ,‬כ ל ד ל א ת ל י א ב ק ר ק ע א ו ב ב י א ה ל א ר ץ ״ ‪ , .‬ורש״י ז ״ ל ״‬ ‫זו‬ ‫פ י ׳ ה א ח ד והה״נ״״« ל א י ד ך ‪ ,‬א ב ל ל ד ו ר ו ת ה ו ה א מ י נ א ד ל א ל נ ה ו ג א ל א ה י כ א ר כ ת י ׳‬ ‫כהדיא‬ ‫ד ו ר ו ת ‪ ,‬ד ה א א ש כ ח ן מ צ ו ת פ ה ף י * מ י ד ל ב ר ‪ ,‬ו מ ה ן ל ד ו ר ו ת ו ל א מ י ד ‪ ,‬בנון‬ ‫איסור‬ ‫ב מ ו ת ‪ ,‬מ ש א עגלות‪ ,>97‬ו א י ס ו ‪ 4 9 8‬ב ש ר ת א ו ה ‪ ,‬נ ס כ י ם ‪ ,‬ק ד ו ש ת ב כ ו ר ו ת ‪ ,‬וכן‬ ‫ר‬ ‫בנרות ושלוח‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪5 0‬‬ ‫אמשכן‪,‬‬ ‫ו ש ל ו ח נ מ י א מ ש כ ן ‪ ,‬ד כ ת י ׳ מ ן ה מ ח נ ה ‪ ,‬ומשום ד ק י י מ י כ ו ל ה ו ב ח ר מ ת י ״‬ ‫בדגלים‬ ‫ס ב י ב ל מ ש כ ן ‪ ,‬ז ר ז ם ר ל א ל י ז ל ז ל ו ב מ ו ר א ה מ ש כ ף ״ ‪ ,‬מ ה שאין כ ן ב מ ק ד ש ‪,‬‬ ‫‪ 0‬ד ‪4‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ד א‬ ‫‪,‬‬ ‫כ א‬ ‫י• ח׳־יב‪.‬‬ ‫‪ 480‬ה י י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪483‬‬ ‫ני[‬ ‫‪ 9‬י ע‬ ‫ד‪ .‬ל‪..‬‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ ע ט‬ ‫י ‪ 4 9 9‬ד ל א צוה ב ה ד ל ק ה אלא‬ ‫‪7g4‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב נ י ״‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫_‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫י ז‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫‪ 477‬ל‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫^ ^‬ ‫א‬ ‫א [‬ ‫ן‬ ‫[‬ ‫ן‬ ‫ר ו ז‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫ד <‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪4 8 1‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫‪ 0‬פ ‪4‬‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫‪r‬‬ ‫ק‬ ‫ז ‪4 9‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫[‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫‪n‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ך <‬ ‫כ ת‬ ‫ט‬ ‫[‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב ה ד י א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫בם ד(‬ ‫א‬ ‫ה ו א‬ ‫‪m‬‬ ‫>‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫‪1‬‬ ‫ל ח ב ר ו‬ ‫‪4 8 6‬‬ ‫‪4 8 8‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ט י נ י ה ו [‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י־ ׳ י‬ ‫"״ל‬ ‫‪ 478‬ואלו[ א‪ .‬ואלו יאלי•‬ ‫‪ 482‬דלעיל[ א‪ .‬דלעלי•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 486‬ו כ ן ‪ . . .‬מיד!‬ ‫ן ‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪ 489‬צו סיד‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 49.‬לדורות ומיד[ ד‪ .‬דורות או מיי•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬ב ב ק ר ק ע או בביאה‬ ‫‪ ...‬לא‬ ‫‪ 496‬מה|‪1‬‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 499‬למעט ן‬ ‫> ‪ ,‬ן ‪ .‬ל‪.‬‬ ‫‪ 50,‬ל י ז ל ז ל ו ‪ . . .‬המשכן( ד‪ .‬יזלזלו במוראת משכן•‬ ‫ר‬ ‫ף‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫‪m‬‬ ‫ה ו‬ ‫מ נ‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪4 7 9‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫יד״[ ד‪ .‬ז י‬ ‫‪ 492‬ד ל מ ל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 500‬מתי[ ד‪ .‬ד י ‪,‬‬ ‫י • לסיטעי‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫‪ .‬ל•‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫ל כ ו ן ן ‪[ 1‬‬ ‫ך >‬ ‫‪,‬‬ ‫‪4 7 2‬‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ה (‬ ‫א‬ ‫‪ .‬ל ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬ד‪ 4‬דאית בהו(‬ ‫‪ 476‬תשיבי(‬ ‫ן‬ ‫ל ן ן ן <‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫‪/‬‬ ‫ר ץ [‬ ‫ע‬ ‫ג ‪ 4 6‬ו ה ה‬ ‫‪8 8‬‬ ‫ן א‬ ‫ס ן ר‬ ‫נ [‬ ‫ד‬ ‫ו ה‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬ ‫ו!‬ ‫״ ר א ה רשיי‪ ,‬קידושין כ־ט א׳; ומבוא‪.‬‬ ‫»« מכאן ע ד המאמר‪ ,‬ורש־י ז־ל פירש הצריכות וכו־ ע ל דורות‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד‬ ‫הנ׳ל‪ .‬עמי נ־ד • ‪.‬‬ ‫א‬ ‫הינע‬ ‫קיד‬ ‫שכץן‪«02‬‬ ‫]כבז‬ ‫ר‬ ‫ד ל א ק י י מ י ג ב י ה א י כ ׳ מ ו ר א ט פ י ‪ ,‬גם ש ל ו ח ט מ א י ם מ ש א ר ע י י ר ו ת ‪ ,‬ס ר ״ א‬ ‫ד ל א חיישי׳ כיון ד ר ח ו ק י ם מן ה מ ק ד ש א ו מ ׳ אין חושש ל ז ר ‪ « 0 3‬כ מ ו ב מ ד ב ר ‪ ,‬ורש״'‬ ‫ז‬ ‫ז"ל>»> פ י ר ש ה צ ר י כ ו ת ע ל מ י ד ‪ ,‬והה״ג ע ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬וגם ל פ י ׳ ז ה ג ו כ ל ל ק י י ם ק צ ת‬ ‫פ ר כ ו ת ש ה ב י א רשיי ז״ל‪ ,‬ו כ פ י ׳ ז ה נ ר א ה ב ד מ י י ת י ב ס פ ר י ר א י ה ל נ ר ו ת מ י ר‬ ‫אותם‬ ‫ושלוח ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ולפי׳ ק מ א צ ר י ך ל ו מ ר א י צ ט ר י ך לאייתוי ב ה ל ד ו ר ו ת משום ד כ ת י ב‬ ‫ב ה ו מיד‪ ,‬ד ל א תימ׳ דוק׳ ה ו א ומיד כ ב ר א י צ ט ר י כ י ל י ה בתרויהו‪.‬‬ ‫ו ע ו ר ״ יש ל י ל ד ק ד ק ‪ ,‬ל מ ה ה ו צ ר כ ו שתי מ ד ו ת א ל ו ב ע נ י ן א ח ד ובשני ענינים׳‬ ‫וי״ל ד א י א ש מ ע י ׳ בנין א ב בענין א ח ד ‪ ,‬ה ו ה א מ י נ א דבע ין‪4‬י>־ א ח ד י ל פ י ׳‬ ‫נ‬ ‫דאיכ׳‬ ‫פירכי«‪°‬ג‪,‬‬ ‫מלה‬ ‫‪0 5‬‬ ‫ואפי׳ ?‬ ‫פ ר כ ׳ ‪ ,‬ואי אשמעינן בשני עניינים ה ו ה א מ י נ א בשני עניינים י ל פ י נ ן ץ פ י ׳ ד א י כ א‬ ‫ל כ ך ה ו צ ר כ ו שתיהםל״*‪ ,‬ו ע ו ד י׳׳ל ד ב ש נ י ענינים ל א נ ל מ ו ד א ל א פ י ׳ א י ׳‬ ‫כ י ה כ א ד י ל פ י ׳ לכ"מ»״י• ש נ א מ ר ב ו ‪ °‬י י • צ ו ש ה ו א זרוז מ י ד ו ל ד ו ר ו ת ‪ ,‬ו ל ש א ר‬ ‫דינין ש ל א נאמ׳ ב ה ן צ ו ל א נ ל מ ו ד ז ר ח ‪ ,‬כיון ד ל א ה ו ו מ ח ד ענינא‪ ,‬ו ב ב נ י ף ו י • א ב‬ ‫מכתו׳‬ ‫היכי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5 1 2‬‬ ‫‪5 1 3‬‬ ‫נ ל מ ו ד ״ * ד ב ר מ ד ב ר אע״נ ד ל א כ ת י ׳ מ ל ה כ ל ל ‪ ,‬כ י‬ ‫דבעי‪ 518‬ל ל מ ו ד מ ש כ ב‬ ‫ו ד ב ר י ם ש ל א נ כ ת ב ו נמי נ ח י י ב ה ״ י • ב ד י ן‬ ‫א ח ד ‪ ,‬פי׳ מ ב נ י ן א ׳‬ ‫י ד ו ע אי ד מ ו ל ד ב ר שנכת׳‬ ‫ממושבי‪,‬‬ ‫פ ר כ א לעשות‪ ,‬כי‬ ‫ב ו ד י ן ז ה בתורה‪18‬י•‪ ,‬ואין ב י נ י ה ם‬ ‫ה י כ י ד י ל פ י ׳ ב ה ה י א מ ר ה ס פ ס ל ו ק ת ד ר א ו כ ס א ‪ ,‬אע״נ ד ל א כ ת י ב י ב ה ד י א ‪ ,‬ו ב ע י‬ ‫‪5 1 6‬‬ ‫נמי ל ל מ ו ד מ ש כ ב מ מ ו ש ב אי ל א ו ה פ ר כ א ‪ ,‬מ ה ל מ ו ש ב ש כ ן ב ט פ ח ‪ ,‬מ ה ל מ ש כ ב ש כ ן‬ ‫‪8‬‬ ‫בשלשה ׳‬ ‫בנה‬ ‫אב‬ ‫ט פ ח י ם ‪ ,‬אע״ג ד ל י כ ׳ מ י ל ה י ד ו ע ה ש נ כ ת ב ה ב ה ם ‪ ,‬ו א מ ר י ׳‬ ‫כל‬ ‫‪5 2 0‬‬ ‫מקום שנאמר‬ ‫שה׳‬ ‫‪5 2‬‬ ‫בתלמוד*׳־ זה‬ ‫אינו א ל א ל ה ו צ י א א ת ה כ ל א י ם ‪,‬‬ ‫תופס‬ ‫מלה‬ ‫ל פ י ש ה ו א ב ב ׳ ענינים‪ ,‬ו כ ן ר ב י ם ‪.‬‬ ‫ו ד ק ד ו ק ז ה יש ל י ק צ ת ר א י ה מ מ ה ש כ ת ׳ ב פ י ׳ ת״כ ב ש ם א ח ד מ נ ד ו ל י ה א ח ר ו נ י ם ׳‬ ‫ע ל ש ה ק ש ו מ ד ת הק״ו ל מ ה נ ת נ ה ‪ ,‬ת פ ו ק ל י מ מ ר ת בנין א ב ‪ ,‬ד ה י י נ ו מ ה מצינו‪ ,‬ו ת י ר צ ו‬ ‫דק׳׳ו ה ו צ ר ך ל ו מ ר א פ י ׳ ב ב ׳ ענינים ד ל א ד מ ו ‪ ,‬ד ב ב נ י ן א ב ל א י ל פ י ׳ א ל א ה י כ ו‬ ‫ד ר מ ו והוו מ ע נ י ן א ח ר‬ ‫‪ 8‬ה‬ ‫‪5 2 2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 505‬ואפי'[‬ ‫‪ 504‬דבענין! א‪ .‬בענין‪.‬‬ ‫‪ 503‬לזרזן א‪ .‬לזה‪.‬‬ ‫‪ 502‬שכיון[ ד‪ .‬דכיון‪.‬‬ ‫פי [ ד‪ .‬איכ•‬ ‫‪s50‬‬ ‫שתיהם[ ד‪ .‬עניהם‪.‬‬ ‫לי‪.507‬‬ ‫‪ 508‬ו א י ‪ . . .‬פירכי[ א‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אפיי‪.‬‬ ‫‪ 512‬א ב [‬ ‫‪ 511‬ובבנין[ דא‪ .‬דב‪ .‬ובנין‪.‬‬ ‫‪ 510‬בהן[ ד‪ .‬בו‪.‬‬ ‫‪ 509‬ל כ י ס [ ד‪ .‬ב כ ל פקום‪.‬‬ ‫צ‪ 5:‬ר ב ע י [‬ ‫‪ 514‬נ ל פ ו ד [ ד ב ‪ .‬ל ל פ ו ד ‪.‬‬ ‫‪ 513‬פי' פבנין אי[ דא‪ .‬דב‪ .‬לי‪.‬‬ ‫דא‪ .‬אחד‪.‬‬ ‫‪ 517‬גחייבו[ דא‪ .‬פחייבי׳; ד ב ‪ .‬מחייבון•‬ ‫‪ 516‬פפושב[ דא‪ .‬ופושב‪.‬‬ ‫ד ב ‪ .‬דבעי׳‪.‬‬ ‫!‪ 52‬שנאסר‬ ‫‪ 20‬ל ‪ .‬ל ‪.‬‬ ‫‪ 519‬ובעי[ ד‪ .‬ובעי׳‪.‬‬ ‫‪ 518‬בחורה[ דא‪ .‬דב‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 522‬היכון א‪ .‬אינו׳ )!>‬ ‫שהן א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כ‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫« מכאן עד ‪.‬ואין ביניהם פרכא' סובא ב כ ל ל י החלפוד‪ .‬הנ־ל‪ ,‬בשם הרי פשה ן׳ סוסא‪-‬‬ ‫עסי ניא בי‪ .‬יהסאטר לקטן‪ ,‬ובבנין א ב מכתו׳ א ח ד וכו׳ עד ‪ .‬פ ה לפושב שכן בטפח׳ םובא ניכ‬ ‫שם‪ ,‬עטי טיח בי‪-‬טיט אי‪ .‬ובענו״ הנוסחאות רשםתי את השנויים בפאםרים הכפולים ה א ל ה‬ ‫בשם דא‪ .‬ודב‪.‬‬ ‫<״ ולעיל אטד‪ :‬בד׳ טפחים‪ .‬ר א ה פ ע י ל ה ייח אי; וירושלםי ביק‪ ,‬רפיא‪.‬‬ ‫״י טאטרו של רבא‪ ,‬ביק ע־ז ב׳; חולין עיח בי‪.‬‬ ‫*י• השוה ס פ ר כריתות‪ ,‬בתי טדות‪ ,‬ביח ני‪.‬‬ ‫]בג[‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש ש ע א ל‬ ‫מכלל״י‬ ‫קטו‬ ‫ו פ ר ט כ י צ ד ״ ׳ ‪ ,‬מ ן ה ב ה מ ה כ ל ל ‪ ,‬מ ן ה ב ק ר ומן ה צ א ן פ ר ט ‪ ,‬ואין ב כ ל ל‬ ‫א ל א מ ה שבפרט‪»23‬׳‪..‬‬ ‫פי׳‬ ‫‪2 4‬‬ ‫אלאי׳״ מ ן ל ״ ה ב ה מ ה ה ו ה אמינא אפי׳ חיה‪,‬‬ ‫ראי‪,‬׳‪.‬״ ל א כתי׳‬ ‫י•‬ ‫קי״ל ח י ה‬ ‫ב ה מ ה * ״ ‪ ,‬ב ק ר וצאן פ ר ט ונתמעטה‬ ‫בכלל‬ ‫‪2‬‬ ‫החיה» יי‪,‬‬ ‫רהא‬ ‫וכיון ר פ ר ט ‪6 3 0‬‬ ‫ב ק ר ו צ א ן א י ן ל נ ו י ״ • ל ר ב ו ח שום ד ב ר א פ י ׳ ר מ י ל ב ק ר וצאן‪ ,‬ואע״נ דחזי‪2‬ג« ל מ י ל ף‬ ‫מ י ד י אחרעאגג‪,‬־‪.‬‬ ‫בכלל־‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ק»ן‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ צ ע ו <‬ ‫נמעט אותו*״ ם כ ח כ ל ל ופרט‪.‬‬ ‫ו פ ר ט ה מ ר ו ח ק י ם ז ה מ ז ה ‪ ,‬פ ל י נ י ת נ א י ״ א י רנין א ו ת ו ב כ ל ל ו פ ר ט א י‬ ‫ל א ‪ ,‬ו ד ו ק ׳ ר ק י י מ י י • ״ ב ח ד עניינא‪ ,‬א ב ל ב ב ׳ ענינים ד ב ר י ה כ ל א י ן ד נ י ף ‪ ,‬ר כ י ו ף ״‬ ‫י ק י ״ ל אין מ ו ק ר ם ו מ א ו ח ר ב ת ו ר ה ‪ ,‬ב ת ר י ע נ ע י ד ״ ל א ב ר י ר ל ן ה י ק ד י ם א י כ ל ל‬ ‫אי פרט‪.‬‬ ‫פרט״‬ ‫ו כ ל ל נ ע ש ה כ ל ל מ ו ס ף ע ל ה פ ר ט * ״ כ י צ ד ‪ ,‬כ י יתן איש א ל ר ע ה ו ח מ ו ר‬ ‫א ו ש ו ר א ו שה‪ ,‬ה ר י פ ר ט ‪ ,‬ו כ ל ב ה מ ה לשמור<>״ ה ר י ז ה כ ל ל ‪ ,‬נ ע ש ה כ ל ל מ ו ס ף ע ל‬ ‫ה פ ר ט צ ב‪.‬‬ ‫פי׳‬ ‫מידי‬ ‫‪5 4 0‬‬ ‫ו ב מ ר ה ז ח ״ נ ר ב ה כ ל ד ב ר ו א פ י ׳ ד ל א ר מ י מ מ ש ל פ ר ט ‪ ,‬ואע״ג ד א י כ ׳‬ ‫ל מ ע ו ט י מ ש ו ם ק׳׳ו א ו מ ה מ צ ע ו מ ר ב י נ ן ל ה ב ה ך מ ר ה ‪ ,‬ו כ י חימ׳ ל מ ה נ כ ת ׳‬ ‫הפרט‬ ‫די לנו‬ ‫בכלל לבד‬ ‫שהפר ‪ 542‬שקדם אלים ליה‬ ‫איכא למימ׳‬ ‫ט‬ ‫לכלל‪3‬״‬ ‫ל ר ב ו ת ״ ‪ -‬־ • כ ל מ ל י ‪ ,‬ו ל א ניחוש לק״ו״‪-‬ן א ו מ ה מ צ ע ו ש י מ ע ט שום ד ב ר ‪ ,‬ו כ ן ב כ ל ל‬ ‫ו פ ר ט ל־ל ה כ ל ל ש ק ר ם ‪ ,‬ר ע ח ה ה ו י ה פ ר ט פ י ר ו ש ה כ ל ל ‪ ,‬ואי ל א נ כ ת ׳ ה כ ל ל ‪ 6‬״ ‪,‬‬ ‫הייתי ל מ ד מ ן ה פ ר ט ב מ ה מ צ ע ו א ו ב ק י ו ‪.‬‬ ‫כ ל ל ו פ ר ט ו כ ל ל אי א ת ה דן א ל א כעין ה פ ר ט כיצר‪ ,‬ונתת ה כ ס ף ב כ ל אשר‬ ‫תאוה‬ ‫ב ב ק ר ו ב צ א ן וביין ו ב ש כ ר פ ר ט ‪,‬‬ ‫נפשך ה ר י זה כ ל ל ‪,‬‬ ‫‪5 2 3‬‬ ‫ובכל אשר תשאלך‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 524‬פי [ ד‪ .‬ןםן הבהטה כ ל ל הוא לחיה שהחיה‬ ‫ו א י ן ‪ . . .‬שבפרט ן א‪ .‬ל־‪.‬‬ ‫‪ 527‬סן( ד‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪ 625‬י [ ‪ .‬ואי‪.‬‬ ‫כ כ ל ל בהסה(‪.‬‬ ‫‪ 530‬ד פ ר ט ! א‪ .‬דפטר‪.‬‬ ‫י א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 520‬ב ק ר ‪. . .‬‬ ‫»צ‪ 6‬ה ה א ‪ . . .‬בהסה[ ד‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 633‬פידי אחרינא( ד‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 532‬ואע־נ דחזי( ד‪ .‬אע־ג דפצי‪.‬‬ ‫לני( א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 637‬בתרי‬ ‫‪ 530‬דכיוןן ד‪ .‬פיון‪.‬‬ ‫‪ 535‬דקייסי! ד‪ .‬דסקיימי‪.‬‬ ‫אותי[ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 640‬פיי( ד‪ .‬ןעל‬ ‫‪ 539‬לשפור( ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 538‬נעשה ‪ . . .‬ה פ ר ט ן ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫עניני[ ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ה פ ר ט שלפניו‪ ,‬ונתרבה כ ל פ ה ש ב כ ל ל שהן שאר בהפות והדומה להן כנון ד ב ר ה ט ט ל ט ל‬ ‫‪ 543‬ל כ ל ל [ ד‪ .‬ל ‪.‬‬ ‫‪ 542‬שהפרט! ד‪ .‬דהפרט‪.‬‬ ‫‪ 1‬ן א‪. .‬‬ ‫ונופו ממון(‪.‬‬ ‫‪ 540‬ו א י ‪ . . .‬ה כ ל ל [ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 545‬ניחוש לקיו! א‪ .‬כחוש ־ ו ‪.‬‬ ‫‪44‬ג לרבות[ ד‪ .‬לרבי׳‪.‬‬ ‫ד א‬ ‫‪ 5 2 6‬א‬ ‫ד‬ ‫ה ח‬ ‫א‬ ‫[‬ ‫א‬ ‫ה [‬ ‫‪5 3 1‬‬ ‫‪6 3 4‬‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 54‬ז ו‬ ‫ז ה‬ ‫ה ק‬ ‫»י מכאן ע ד סוף המאמר‪ . ,‬פ כ ח כ ל ל ופרט־‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עם׳ ניר בי‪.‬‬ ‫‪s‬‬ ‫׳ ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סימן זי‪.‬‬ ‫»י׳ מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עסי נ׳ה בי‪-‬נ־ו אי‪.‬‬ ‫ביק פ־ה אי‪.‬‬ ‫* ר א ה תוספות‪ ,‬ב־ק שם‪ ,‬בדיה כ ל ל ‪.‬‬ ‫מכאן ע ד ‪ .‬מ ה מצינו שימעט שום דברי‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עסי נ״ו אי‪.‬‬ ‫*‪ -‬ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סיפן חי‪ .‬וראה פי׳ הראב״ד שם; וסי כריתות‪ ,‬בתי מדות‪,‬‬ ‫כית וי‪.‬‬ ‫הי‬ ‫קטז‬ ‫]כי‪f‬‬ ‫ג ע ר‬ ‫נפשך חזר ו כ ל ל כ ל ל ‪ ,‬כ ל ל ו פ ר ט ו כ ל ל אי א ת ה ד ן א ל א כעין ה פ ר ט ‪ ,‬לימי ל ך‬ ‫ה פ ר ט מפו׳‬ ‫מה‬ ‫ד ב ר שהוא ו ל ד ו ל ר ו ח ה א ר ץ ‪,‬‬ ‫אף‬ ‫כל‬ ‫‪8 4 7‬‬ ‫ד ב ר שהוא ו ל ד ו ל ר י ח‬ ‫הארץ*׳‪.‬‬ ‫ב מ ר ה הזו נ כ ל ל ו שתי ה ר א ש ו נ ו ת כ ל ל ו פ ר ט ‪ ,‬פ ר ט ו כ ל ל * י ‪ ,‬ל כ ן מ ש מ ש ת ב ש ת י ה ן‬ ‫מזונות ח ד ‪ ,‬ש ה ר י מ ר ב ה כ ל ה ד ו מ ה ל פ ר ט ‪ ,‬ו מ מ ע ט ת מ ה שאינו ד ו ם ׳ ‪ ,‬ו פ ל י ג י ב ה ן‬ ‫בנמ׳‬ ‫מרה‬ ‫עיקר‬ ‫דעירוביףי‪ ,‬איכא מיד‬ ‫ק מ א » « עיקר‪,‬‬ ‫כללא‬ ‫ב מ ר ה זו מ כ ל ל ‪ ,‬ו נ מ ע ט א פ י ׳ ה ד ו מ ה ‪,‬‬ ‫דדמיה‬ ‫וכלל‬ ‫א ל א שבא‬ ‫ש‬ ‫בתרא לרבות כ^‬ ‫ל י ה ב כ ל צ ד ד י ו ד ו ק ׳ ‪ ,‬ו א י כ א מ י ד כ ל ל א ב ת ר א ע י ק ר ‪ ,‬ויש ל ד ו נ ו‬ ‫בפרט‬ ‫ל ר ב ו ת כ ל מ י ל ׳ אע׳׳נ ד ל א ד מ י ‪ 9‬״ ל פ ר ט ‪ ,‬א ל א ד א ת א כ ל ל ק מ א ל ע ש ו ת ו‬ ‫נטי כ ל ל ו פ ר ט ל מ ע ו ט י כ ל ד ל א ד מ י ל כ ל ל א פ י ׳‬ ‫ואם*׳‬ ‫לפרט‬ ‫הקשה׳״‬ ‫לכיר״‬ ‫‪8‬‬ ‫ב ר ב ר ס ״ אחד*י‪.‬‬ ‫כ ל ל א ק מ א ע י ק ר ‪ ,‬ד ל א מ י י י ׳ ‪ 553‬א ל א ד ד מ י לירי‬ ‫ת‬ ‫לנמרי‪ ,‬א״כ ל מ ה נ כ ת ב ו ה כ ל ל י ם ‪ ,‬מ ה פ ר ט ל ב ד ו נ ל מ ו ד כ ל ד ד מ י ל י ה ב מ ה‬ ‫ד ה י י נ ו * ״ בנין א ב ‪ ,‬וניל ד ל א ק ש ה‬ ‫מצינו‬ ‫דרמי״‬ ‫כלל‬ ‫‪8‬‬ ‫ובהני‬ ‫‪8 8 8‬‬ ‫‪ ,‬בבנין‪ 556‬א ב ל ״ ל א םייתי׳ א ל א מ א י‬ ‫ל פ ר ט ב ק ו ל י ו ח ו מ ר י ‪ ,‬ש ב ע ב ו ר ם מ ס ת ב ר א שינהונ ב ו ה ד י ן ה ה ו א ‪ ,‬ו ב מ ד ח‬ ‫ו פ ר ט ו כ ל ל אעינ ד ל א ד מ י במידי‬ ‫הפרט‬ ‫אחר‬ ‫כלומ׳‬ ‫כללא‬ ‫שי‬ ‫לנו לעשות‬ ‫דטעמ'‬ ‫‪8 8 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מ י י ח י ' ״ ‪ ,‬כ י ה ך דמיון ד מ ה‬ ‫מ פ ו ר ש ד ב ר ש ה ו א ו ל ד ו ל ר ו ח ה א ר ץ ‪ ,‬א ו כ י ה ה י א ד ה מ ט ל ט ל ונופו מ מ ו ן ׳‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫צ ד ד י ף ״ א י ן ״ אנו צ ר י כ י ן ל ב ק ש ב ה ם ט ע ם ו ס ב ר א ״ ל ר ב ו ח ‪ ,‬ו ע ו ד ט ע ם‬ ‫ש ב מ ד ה ז ו * ״ אנו מ ו כ ר ח י ן ל ל מ ו ד ו ל ב ק ש ב פ ר ט י ם ‪ 5 6 5‬צ ד ד י ם ששוים ב ה ם‬ ‫ובאחריםז״‬ ‫ל ר ב ו ת ק צ ת ו ל מ ע ט ק צ ה ‪ ,‬ו א פ י ׳ א ם יש פ ר כ ׳‬ ‫ל א נחוש*״‪ ,‬כי ע ל‬ ‫‪8‬‬ ‫פ נ י ם יש ל ע ל ל מ ו ד ‪ 9‬״ ד ב ר ‪ ,‬ומ״מ נ ת פ ו ש ה מ ו ע ט ״ ‪ ,‬א ב ל ב מ ה מ צ ע ו א ם‬ ‫כל‬ ‫נוכל‬ ‫לא‬ ‫‪3‬‬ ‫נלמוד ״‬ ‫דבר‬ ‫ללמוד‬ ‫מחמת‬ ‫פ ר כ ׳ שיש‬ ‫במלמד‬ ‫לא‪2‬״‬ ‫‪5 6 6‬‬ ‫נלמוד‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫ב מ ד ה * ״ מ ה ס צ י נ ו א ם אין ש ם פ ר כ ׳ ‪ ,‬ואין ח ו ב ה ל מ ע ט ‪,‬‬ ‫כל‬ ‫אבל‬ ‫‪8 7 1‬‬ ‫דבר‬ ‫במרה‬ ‫‪ 660‬ב ד ב ר ן א‪ .‬בהר‬ ‫‪ 549‬הסין א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 648‬ק ס א ן א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 54‬ל ך ן א‪ .‬לי‪.‬‬‫‪ 654‬דהיינו!‬ ‫‪ 553‬סייתי׳[ א‪ .‬י י י ‪.‬‬ ‫‪ 552‬לסיד! א‪ .‬לסד‪.‬‬ ‫יי• ואם תקשה[ ד‪ .‬וא־ת‪.‬‬ ‫‪ 557‬א ב [‬ ‫ין‪.‬‬ ‫‪ 556‬כבנין[ ד‪.‬‬ ‫‪ 555‬וניל ד ל א קשה[ ד‪ .‬ולא קשיי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שהוא‪.‬‬ ‫‪ 659‬במידי דטעםין ד‪ .‬לקולי וחוםרי‪.‬‬ ‫‪ 558‬דדם׳[ ד‪ .‬דדאםי )ליהן‪.‬‬ ‫א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ד ב נ‬ ‫‪ 660‬מייתי'[ א‪ .‬טייתי‪.‬‬ ‫‪ 661‬כי‬ ‫‪ 562‬אין[ ד‪ .‬ואין‬ ‫ה ך ‪ . . .‬צדדיןן ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪6 , , 3‬‬ ‫‪ 565‬ולבקש בפרטים[ ד• לי•‬ ‫‪ 504‬ו ע ו ד ‪ . . .‬זו[ ו ב ט ד ת בנין אב‪.‬‬ ‫וסברא[ ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 507‬ובאחרים[‬ ‫‪ 566‬בהם[ ד‪ .‬ןאבל ב פ ר ת כ ל ל ופרט ו כ ל ל לא נכתבו הכללי׳ בחנס כי א ( ‪.‬‬ ‫‪ 570‬הפועט[‬ ‫‪ 569‬יש לנו ל ל מ ו ד [ ד‪ .‬נלמוד‪.‬‬ ‫‪ 568‬נחוש[ א‪ .‬כחוש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 573‬נ ל פ ו א‪ .‬ללמוד•‬ ‫‪ 572‬ל א [ ד‪ .‬ולא‪.‬‬ ‫‪ 571‬אם! ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הטעוטי‪.‬‬ ‫‪ 574‬ב פ ד ה [ ד‪ .‬בפדת‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ד [‬ ‫‪,‬‬ ‫« ברייתא ד ר ׳ ‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬סיםן ח׳‪ ,‬בשנויים קטנים‪.‬‬ ‫* י ראה מבוא‪.‬‬ ‫* י ׳ עירובין כיח א׳‪.‬‬ ‫*י ראה דשיי‪ ,‬חולין ס־ה ב׳‪ ,‬בדיה וכית‪.‬‬ ‫*׳ סכאן ע ד סוף המאמר מובא כ כ ל ל י התלמוד הנ׳ל‪ ,‬עס׳ ניח ב׳‪-‬ניט א־‪.‬‬ ‫]כה[‬ ‫ז‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי־נ מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫‪7‬‬ ‫יי׳• •'• ש ל‬ ‫בדברים‬ ‫כלל‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫לל‬ ‫ן כ‬ ‫ע‬ ‫‪ 7 6‬ג <‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫נ ו‬ ‫קיז‬ ‫ל ב ק ע ב פ ר ט צררין שימצאו‬ ‫‪8‬ל‪5‬‬ ‫א ח ר י ם ונרבהיילי• א ו ת ם ‪ ,‬ו ל א י מ צ א ו ב א ח ר י ם ונמעטשסאי••‬ ‫רש״י ז״ל ה ב י א ב כ א ן מ ר ה א ח ר ח כ י ו צ א ב ז ה ל ל מ ד כ ל כ ע י ן ה פ ר ט מ מ ש ה י א‬ ‫פרט‬ ‫ופ‬ ‫וכלל‬ ‫ה ת‬ ‫ר ט <‬ ‫׳‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב נ ז‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫‪-‬‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫י י י ׳ ‪ ,‬ו ה ו א ר ל א מ ר ד כ י מעיינינן‬ ‫ף‬ ‫נ‬ ‫שפיר‬ ‫הני ת ר י מ ד ו ת ד ו מ ו ת ושוות‪ ,‬ר ה כ ׳ א י כ ׳ נמי ב ׳ ‪ ,‬ה ר א ש ו ן פ ר ט ו כ ל ל ‪ ,‬ו ה ב ׳‬ ‫כלל‬ ‫ו פ ר ט ‪ ,‬כ מ ו ש נ מ צ א ו כ ש ה פ ר ט ב י ן ! ״ שני ה כ ל ל י ם ‪ ,‬ו כ ת ׳ ע ו ד ר ה ת ם ב ע י מ א י‬ ‫א י כ ׳ ביני וכיני‪ ,‬א י כ א ד א י ל ו ״ י • פ ר ט א ר ד מ י ל י ה ב כ ל צ ר מ ר ב י ׳ אפי׳*״ ת ר י פ ר ט י‬ ‫ו כ‬ ‫מ‬ ‫האק‬ ‫ללא׳‬ ‫כללי‬ ‫חרחין‬ ‫ופר‬ ‫‪ « 8‬אי איכ•‬ ‫ט א ‪3‬‬ ‫פרטא‬ ‫בחד צר‬ ‫ד ר מ י ל י ה אפי׳‬ ‫י ב י ׳ " ‪ ,‬ויש ח נ א ח ו ל ק ע ל ר ׳ י ש מ ע א ל ו ד ר י ש כ ל ה ת ו ר ה ב ר ב ר י ו כ מ ע ו ט י ‪ ,‬ורש״י‬ ‫יל‬ ‫ד ב ר י ב ה ומיעט‬ ‫מפרש החם‬ ‫למאן דדריש כ ל ל י ופרטי‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫כ ך כמו ב כ ל ל ופרט וכלל‬ ‫ל ב ד מייחי ב י ה כ ל‬ ‫והיינו ט ע מ ׳ כ ל ל ו פ ר ט הוי ה פ ר ט פי׳ ה כ ל ל ‪ ,‬ו א י ל י " •‬ ‫שני אין ל ך ב ו א ל א פירושו‪ ,‬ו א ה נ י כ ל ל א ב ת ר א ל ר ב ו ת כ ל ד ר מ י ל פ ר ט י ‪ ,‬א ב ל‬ ‫הרבוי‪,‬‬ ‫ת ר ב ה כי אם‬ ‫א ל א שממעט מרבויו שלא‬ ‫בריבה‬ ‫ו מ י ע ט אין ה מ י ע ו ט פ י ׳‬ ‫הדומה‬ ‫ל מ י ע ו ט ל ב ד ‪ ,‬ו ב ר י כ ה ו מ י ע ט ו ר י ב ה אנו מ ר ב י ם כ ל ד ב ר ‪ ,‬ז ו ל ת י כ פ י מנין‬ ‫המעוטין נ מ ע ט כ ל ה ר י ח ו ק מ ה ן ב ד מ י ו ן יותרק־‪ .‬ו ל פ י זה נ ר א ה ר מ ת ו ך הנמ׳ ד מ י ע ט‬ ‫ו ר י ב ה ט י י ת י ט פ י מ פ ר ט ו כ ל ל ו פ ר ט ‪ ,‬ר ב ע י ׳ ב נ מ ׳ ־ מ א י א י כ ׳ בין מ י ע ט ו ר י ב ה ל פ ר ט‬ ‫ק‬ ‫יילל׳‬ ‫א‬ ‫איכ׳‬ ‫ע‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫לו‬ ‫פ‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫י י ק א ׳ ואין מ ר ה ח ש ו ב ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ן‬ ‫(‬ ‫‪£‬‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ן כ‬ ‫לל‬ ‫מ ר ב‬ ‫^‬ ‫‪,‬׳‬ ‫א פ‬ ‫י׳‬ ‫ע‬ ‫ל י ן ו ל ו ל ב י ף ״ ‪ ,‬ומיעט וריבה ל ו ל ב ן‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫כ פ ר ‪ 8‬״ ו כ ל ל שבא להוסיף ע ל ה פ ר ט‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫^‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ל י ׳ ך זה‬ ‫פ‬ ‫ל טילי א ף ד ל א‬ ‫אלא בחד‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫™‪LL1.1‬‬ ‫צ י ‪ .‬ו כ ן י ע ש ה ר י ב ה ו מ י ע ט ל ב ד ‪ ,‬כ מ ו ש פ ר ש ״ י ־ ־ ־ ב פ י ק ד״ב״גיי"'״׳‬ ‫׳ ^ רהיא קרובה ל פ ר ט ו כ ל ל ש ה א‬ ‫וריבה היא מ ר ה ש מ ר ב ה יוחד‪ ,‬כ ד מ ו כ ח ב‬ ‫הגמלה שבכלם‪.‬‬ ‫נ‬ ‫״ ד‬ ‫״ ״ «[ י ‪ .‬לי‪.‬‬ ‫כה(‬ ‫י‬ ‫] א י ת י‬ ‫א‬ ‫‪ 6‬״ וכלל(‬ ‫ד‬ ‫‪6 8 0‬‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ו נ ס‬ ‫״עכ־־‪1‬א‪-‬עי־ •‬ ‫‪7‬‬ ‫ט ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ . . .‬וא לי[ א ואילי‬ ‫י־ ‪• T‬‬ ‫ע י •‬ ‫‪•1‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫ו פ ר ט א ‪1‬א‬ ‫מדר‬ ‫‪u‬‬ ‫‪ " 3‬תי ו‬ ‫• ‪ -‬י א י ל ו ן א‪ .‬ל ‪.‬‬ ‫‪ ,‬ב כ ל צדדיו‬ ‫^ ' ׳־־ ‪ t‬־‬ ‫‪ . 8 0‬מ מ ע ט ת ‪ ,‬ד‪ .‬ם ס ע ל ״ •‬ ‫י י ילילביו! א• לי‪.‬‬ ‫דאמי‬ ‫'‬ ‫\‬ ‫‪1‬‬ ‫• ״ "« ‪ I‬י•‬ ‫« י י י [ א‪ .‬מ ר ב ה כ ס ר ט ‪.‬‬ ‫‪ . . .‬דמו[ ד‪ .‬ראם •‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫יהכי‬ ‫ת י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫־‬ ‫‪5 8 7‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪1‬‬ ‫| ‪ 1‬מ‬ ‫י‬ ‫פ ר ט‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫‪5 9‬‬ ‫ע פ‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫[‬ ‫י ש ־ י [ ד‪ .‬ןז־ל(‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫י כ ל‬ ‫‪ 0 3‬־ כ ד מ ו כ ח מ ס י [ ד‪ -‬לי‬ ‫־״ ר א ה רש־י‪ ,‬נזיר ליד בי‪-‬ל־ה אי; ותוספות שם‪ ,‬ליה א־‪ ,‬בדיה ור׳ אלע׳ר•‬ ‫״ ע ל הגליין‪ :‬א ב ל ‪.‬‬ ‫ק נכי' יש סימני מחיקה ע ל ה ס ל ה ‪.‬האי‪.‬‬ ‫ל״ ר א ה נזיר ליה בי‪.‬‬ ‫ק ב ר א ה רש״‪ ,‬נזיר ליה א׳־ב־‪.‬‬ ‫י ‪ :‬ג ז י ד‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫׳ מוסא‬ ‫׳‬ ‫' '•‬ ‫?י מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עמ׳ נ־ט א־‪-‬ב׳‪ ,‬בשם הר־ ממה ‪1‬‬ ‫ה‬ ‫? ר א ה רשיי‪ ,‬שבועות ד׳ ב׳‪-‬ה׳ אי‪.‬‬ ‫קיח‬ ‫היגער‬ ‫ואני ק י מ ט ו פ ק ב ש ח י > ״ מ ד ו ת א ל ו מ י ע ט ו ר י ב ה א ו ר י ב ה ו מ י ע ט ו ר י ב ה ‪ , « 0 8‬איזו‬ ‫טפי‪,‬‬ ‫מרבה‬ ‫באמצע‪,‬‬ ‫ולפי ד ע ת י כי ר י ב ה ומיעט וריבה היא הגדולה‪,‬‬ ‫כיון שאין זה פ י ר ו ש ל ז ה ו א י כ ׳ ת ר י רבויי<>״‪.‬‬ ‫שאע״פ שהמיעוט‬ ‫ו מ י ע ט ה וריבה‪ ,‬וריבי׳‬ ‫ו מ י ע ט * ״ ‪ ,‬אין ק פ י ד ה ב א י ז ה מ ה ם ק ו ד ם ל ח ב ר ו ‪ ,‬ה ר י ב ו י ל מ י ע ו ט א ו ה מ י ע ו ט ל ר ב ו י •‬ ‫מכלל»״‬ ‫שהוא צ ר י ך ל פ ר ט ו מ פ ר ט שהוא צ ר י ך‬ ‫ל כ ל ל כיצד‪ ,‬קרש לי כ ל‬ ‫בכור‪,‬‬ ‫יכול א ף ה נ ק ב ו ת במשמע‪ ,‬ת ׳ ל ז כ ר ‪ ,‬אי ז כ ר אפיי י צ א ה ה נ ק ב ה לפניו‪ ,‬ת״ל‬ ‫פטר‬ ‫ר ח ם ‪ ,‬אי פ ט ר ר ח ם י כ ו ל אפי׳ נ ו ל ד ל א ח ר יוצא דופן‪ ,‬ת י ל ב כ ו ר ‪ ,‬זהו כ ל ל‬ ‫ש צ ר י ך ל פ ר ט ו פ ר ט שהוא צ ר י ך ל כ ל ל ק ׳ ‪.‬‬ ‫פי׳ ש ה ו א צ ר י ך ‪ ,‬כ ל ו מ ר ד ל א ידעי׳ פי׳ ש ל כ ל ל דהיינו ב כ ו ר א ל א ע״י ה פ ר ט‬ ‫דהיינו ז כ ר ‪ ,‬ו ה כ י נמי ל א ידעי׳ פ ר ט א ח כ ר מ ה ו א ל א מ כ ח פ ט ר ר ח ם ש ה ו א כ ל ל •‬ ‫ורש״י ז״ל ה ב י א ק ו ש י ו ת ד מ ק ש י ׳ ב נ מ ׳ ק י ׳ א ה ך ב ר י ח י ‪ ,‬ד ב ר י ש א ק א מ ׳ א י ז כ ר‬ ‫יכול‬ ‫א פ י ל ו י צ א ה נ ק ב ה לפניו‪ ,‬מ ש מ ע ד ם ל ת ב כ ו ר אינה ד ו ק ׳ ע ל ה ק ו ד ם ‪ ,‬כ י נם‬ ‫יכול‬ ‫ב ת ר דאית לן‬ ‫ל ה י ו ת ל מ י שיצאה נ ק ב ה לפניו‪ ,‬ד ה א ה ך ד ק א מ ׳ ד א י ז כ ר ‪,‬‬ ‫ב כ ו ר ו ז כ ר פ ר י ׳ ל ה ‪ ,‬ו ב ס ו פ ה ק א ם ׳ אי פ ט ר ר ח ם י כ ו ל א פ י ל ו ק ד מ ה נקבד‪ 600,‬ד ר ך‬ ‫ד ו פ ן ‪ ,‬ת י ל ב כ ו ר ק ‪ , °‬ד י ל מ י ש ל א ק ד ם ל ו ד ב ר ב ש ו ם מ ק ו ם ‪ ,‬ומשני ד ל ע ו ל ם ב כ ו ר‬ ‫ל נ מ ר י מ ש מ ע ש ל א ק ד ם ל ו א ח ר כ ל ל ‪ ,‬כ ד מ ש מ ע ב ס ו פ י ‪ ,‬וריש׳ ה״ק‪ ,‬א י ב כ ו ר ז כ ר‬ ‫יכול אפי׳ יצא ד ר ך דופן‪ ,‬ו ל ע ו ל ם ל א ק ד ם ל ו א ח ר ‪ ,‬ת ׳ ל פ ט ר ר ח ם ‪ ,‬דבעינ׳ שיצא‬ ‫ר ח ם ‪ ,‬אי פ ט ר ר ח מ ‪ ,‬כ ל ו ט ׳ ליכתו׳ פ ט ר ר ח ם ולישחוק מ ב כ ו ר ‪ ,‬ד ה א מ ר ח ם‬ ‫דרך‬ ‫נ מ ע ט ד ר ך ד ו פ ן ‪ ,‬ו פ ט ר משמ׳ ר א ש ו ן ! ״ א פ י ׳ ק ד מ ה נ ק ב ה ד ר ך ד ו פ ן ‪ ,‬ד ה ש ת ׳ ק ר י נ א‬ ‫ל ה א י ז כ ר ד א ה י ב ח ר א ד ר ך פ ט ר ר ח ם ‪ ,‬ת״ל ב כ ו ר ‪ ,‬ד מ ש מ ע ש ל א ק ד ם ל‬ ‫שפיר‬ ‫ו‬ ‫א ח ר כשום מקום‪.‬‬ ‫ו ה ח ו ס פ ו ח ק י ה ק ש ו ב פ ׳ כ ס ו י ה ד ם ק ־ * ‪ ,‬ד ה כ י הוו נטי כ ל ל ו פ ר ט ד ע ל ם ׳ ‪ ,‬כ י‬ ‫לולי‬ ‫כלל‪,‬‬ ‫ה פ ר ט נ ר ב ה כ ל ד ב ר ‪ ,‬והוא צ ר י ך ל פ ר ט שיפרשהו בהני ד ל ע י ל ‪ ,‬מן ה ב ה מ ה‬ ‫ב ק ר ו צ א ן פ ר ט ‪ ,‬ונתת׳‬ ‫‪2‬‬ ‫ה כ ס ף ״ וכוי‪ ,‬ו ח י ר צ ו ד ש א ר‬ ‫כללים‬ ‫כוללים‬ ‫כל‬ ‫‪3‬‬ ‫ד ב ר י ח ד ״ ו ל א מ ש ח מ ע ח ד מנייהו ט פ י מ ח ב ר י ה ‪ ,‬ו פ ר ט א ל א אתי‪ 604‬א ל א ל מ ע ו ט י‬ ‫‪ 598‬ואיכ־ תרי רבויין ד• לי•‬ ‫‪ 595‬וריבה[ א‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 594‬בשחין ד‪ .‬בשני‪.‬‬ ‫‪ 599‬ס כ ל ל [ א• לי•‬ ‫‪ 598‬ו ר י ב ה ‪ . . .‬ומיעט[ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 597‬וטיעט[ א‪ .‬וטיעוטי‪.‬‬ ‫‪ 602‬ונתתי ה כ ס ף [‬ ‫‪ «01‬ראשון[ א‪ ] .‬כ ך [ <עם סיטני מחיקה!‪.‬‬ ‫‪ 600‬נקבה[ א‪ .‬לנקבה‪.‬‬ ‫‪ 604‬אחי[ ד‪ .‬אתי׳‪.‬‬ ‫‪ 60:1‬יחד! ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ק י מכאן ע ד סוף המאמר סובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עם׳ ניט בי‪.‬‬ ‫ק ׳ ברייתא דריי‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬סוף פרשה אי; ובכורות י־ט אי‪ .‬וראה ם‪ .‬הינער‪ ,‬אוצה־ב‪.‬‬ ‫סיו‪ ,»85 ,‬סיסן רסיב‪.‬‬ ‫ק י ׳ ראה בכורות י״ט אי‪ ,‬ורש׳׳ שם‪ .‬ו ב כ ל ל י התלמוד לרימ דאנון‪ ,‬עמי ס׳ ב׳‪ ,‬סובא םאמר‬ ‫זה בשנויים בשם הרטיה זיל‪.‬‬ ‫ק ט ע ל הנליון‪ :‬״טשםע בכורי‪.‬‬ ‫ק י מכאן עד ‪ .‬א ל א למעוטי לכלל״‪ ,‬מובא ב כ ל ל י התלטוד הניל‪ ,‬עט׳ טיא אי‪.‬‬ ‫ק י א דאה תוספוח‪ ,‬חולין פיח בי‪ ,‬בדיה כ ל ל ‪.‬‬ ‫‪1‬כז‪1‬‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ם א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫לכלל‪,‬‬ ‫קיט‬ ‫ו א מ ׳ ר ה כ י כ ת ׳ רש׳׳י ב ב כ ו ר ו ת א ה ך ר ר י ש ק מ י י ת א ‪ ,‬ד א י כ ת ׳ ב כ ו ר ‪ ,‬י כ ו ל‬ ‫א פ י ׳ נ ק ב ה ‪ ,‬ת ״ ל ז כ ר ‪ ,‬הוי נמי כ ש א ר כ ל ל י ‪ ,‬ו ל א מ י ק ר י צ ר י ך ל פ ר ט ‪ ,‬א ל א א א מ צ ע ו ת ׳‬ ‫ד ת א מ ׳ א י ב כ ו ר ז כ ר י כ ו ל א פ י ׳ י צ א ה נ ק ב ה ל פ נ י ו ‪ ,‬משום ד ב כ ו ר ז כ ר מ ש מ ע‬ ‫קאי‪,‬‬ ‫הנולד‬ ‫אתא‬ ‫ר א ש ו נ ה ‪ ,‬א פ י ׳ נ ו ל ד ה נ ק ב ה ל פ נ י ו ‪ ,‬ר ק שהוא ב כ ו ר ל ז כ ר י ם ה ב א י ם א ח ר י ו ‪,‬‬ ‫פרטא‬ ‫ר ח ם ועק׳‬ ‫דפטר‬ ‫ל י ה משמעותיה‪.‬‬ ‫ו כ ן מ ש מ ע מ ל ש ו ן רש״י ש פ י ר ש‬ ‫כ א ן ?־= א ה ך ד ו כ ס ה ו ב ע פ ר מ ק ר י ל י ה ת ל מ ו ד כ ל ל ה צ ר י ך ל פ ר ט ‪ ,‬ואין רנין א ו ת ו‬ ‫ו פ ר ט ‪ ,‬ופי׳ ד א י ה ו ה כ ת י ׳ ו כ ס ה ו ‪ ,‬ה ו ה משמ׳ ב כ פ י י ת כ ל י ‪ ,‬כ ד ק ת נ י ב ר י ש ׳‬ ‫ככלל‬ ‫ומשמ׳ נמי כ ס ו י ע פ ר ‪ ,‬ו ה כ י ב י א ר ו כ ו ו נ ת מ כ ס ה ו משמ׳ כ פ י י ת כ ל י ד ב ר‬ ‫דברית׳‪,‬‬ ‫שאינו נ ב ל ע ‪ ,‬ו ה כ י משמ׳ ט פ י מ כ ס ו י ר ע פ ר שהוא נ ב ל ע ‪ ,‬ו צ ר י ׳ מ ר ב ה ל כ ס ו ת ו פ ן‬ ‫ב ת ו ך ה ד ם ‪ ,‬וכן ר ו ב כסוי ר ק ר א ה ם בכפייה‪,‬‬ ‫יבולע‬ ‫ויכסהו‬ ‫ה י‬ ‫לכ׳‬ ‫א ת ערות אביהם‪ ,‬ואתא פ ר ט א‬ ‫כמו ותכסהו בשמיכה‪ ,‬או‬ ‫ד ע פ ר ל ה ו צ י א א ת ה כ ל ל ממשמעותו»‪,»0‬‬ ‫אין ל ד ו נ ו ב כ ל ל ו פ ר ט כיון ר ה ו א צ ר י ׳ ‪ ,‬ע״כ לשונם ב מ ע ט שנוי‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ללמד‬ ‫ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא מן ה כ ל ל‬ ‫ל ל מ ד ל א ל ל מ ד ע ל עצמו יצא א ל א‬ ‫ע ל ה כ ל ל כ ל ו י צ א כ י צ ד ‪ ,‬ו ה נ פ ש א ש ר ת א כ ל מ ב ש ר ז ב ח ה ש ל מ י ם א ש ר לי־י‬ ‫וטומאתו‬ ‫הכלל‬ ‫ע ל י ו ו נ כ ר ת ה וכו׳‪,‬‬ ‫ללמד‪ ,‬לא לל‬ ‫ם ד‬ ‫והלא שלמים‬ ‫בכלל‬ ‫כ ל ה ק ד ש י ם היו‪ ,‬ו כ ש י צ א ו מ ן‬ ‫‪ 0 0 0‬ע ל ע צ מ ן יצאו‪ ,‬א ל א ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל כ ל ו יצא‪ ,‬ל ו מ ׳‬ ‫מ ה שלמים מיוחדים שקדושים ק ד ו ש ת מזבח‪,‬‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫אין ל י א ל א ד ב ר ש ק ד ו ש ת ו ק ד ו ש ת‬ ‫מ ז ב ח ק׳‪.:‬‬ ‫בכלל‬ ‫פי׳‬ ‫הקדשים‬ ‫יקרב‬ ‫ד‬ ‫א ש ר י ק י ש ן ‪ 6 0 7‬ב נ י י ש ר א ל לי־י ו ט ו מ א ת ו ע ל י ו ו נ כ ר ת ה וכו׳‪ ,‬ו ה א י א ש ר‬ ‫ד‬ ‫מפ׳‬ ‫לא‬ ‫כ ל ה ק ר ש י ם היו‪ ,‬ד ה א כ ת י ב כ ל איש א ש ר י ק ר ב מ כ ל ז ר ע כ ם א ל‬ ‫ב ס פ ר א קיי ר ל א הוי נגיעה א ל א א כ י ל ה ‪ ,‬ו נ ק ט א ש ר י ק ר ב ל ה ש מ י ע נ ו‬ ‫מ ח י י ב ע ד ש ה ו כ ש ר ל י ק ר ב ‪ ,‬בנון ש ק ר ב ו מ ת י ר י ן ח ט א ת ו א ש ם ו ש ל מ י ם מ ת י ר י ׳‬ ‫דייהוא‬ ‫ואמורין‪ ,‬ו מ ה ש כ ל ו כ ל י ל ואין ל ו מ ת י ר י ן כגון מ ח מ ת כ ה נ י ם ע ד ש י ק ד ש‬ ‫בכלי‪,‬‬ ‫ו ל ה כ י א פ ק י ה בלשון כי יקרב‪ ,‬ו ל ע ו ל ם ל א מחייב א ל א ב א כ י ל ה‬ ‫לחודה‬ ‫ל א מ ח י י ב כ ר ח ‪ ,‬השח׳ מ ק ש ה שפיר חנא‪ ,‬ו ה ל א שלמים ב כ ל ל כ ל ה ק ר ש י ם‬ ‫ה י‬ ‫ו׳‬ ‫דאנניעה‬ ‫ל מ ה יצאו‪.‬‬ ‫וא׳׳ת קטי אי ל א ו‬ ‫ה א‬ ‫י ‪ « 0 8‬ק ר א רשלמים רבתי׳ ב י ‪ 6 0‬בהדיא אכיל ‪ ,«10‬הוה‬ ‫ה‬ ‫ה ‪9‬‬ ‫א מ י נ א ! ! ‪ 6‬ר א ג ג י ע ה גמי מ ח י י ב ‪ ,‬א ״ כ ל ג ו פ י ה א י צ ט ר י ׳ ‪ ,‬וי״ל מ ד א ש כ ח ה ת ׳ ב ס מ ו ך ר ב ת י ׳‬ ‫‪ 605‬ססשטעותו[ א‪ .‬משמעותו‪.‬‬ ‫‪6 0 8‬‬ ‫«' לאי האי[‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫נ ב‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪ 606‬לא ל ל מ ד [ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫א ו‬ ‫ה כ‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪ 609‬ביה‪ 1‬א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 607‬יקדישו[ א‪ .‬יקריבו‪.‬‬ ‫‪ 610‬אכילה! ד‪ .‬פי׳‬ ‫‪,‬‬ ‫אשר ת א כ ל טבשר זבח השלמים‪.‬‬ ‫!‪ 61‬הוה אסינא[ ד‪ .‬ה־ה‪.‬‬ ‫‪ 612‬ד כ ת י [ א‪] .‬התם[‪.‬‬ ‫קיכ חולין שם‪ ,‬בד־ה כ ל ל הצריך לפרט‪.‬‬ ‫קי< ברייתא ד ר ‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬ריש פ ר ק אי•‬ ‫קיי ס פ ר א ‪ ,‬אטור‪ ,‬פרשה ד׳‪ ,‬היז‪.‬‬ ‫קמי מכאן ע ד סוף המאמר טובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עם׳ ס־ד א׳‪ ,‬בשם‬ ‫טיסה•• וא־ת וכו׳ לגופיה איצטריך‪ ,‬וזה לשון הר׳ משה בן סוסה‪ ,‬וי־ל וכוי•‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪6 1 2‬‬ ‫קכ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫]כח[‬ ‫ר‬ ‫‪3‬‬ ‫כ ל ט ה ו ר י א כ ל ב ש ר ‪ ,‬שמעי׳ ה ט מ א ל א י א כ ל ‪ ,‬ו כ י ענש ב ט ו מ א ה ! « ו ד א י א א כ י ל ה ר א י י ר י‬ ‫ב ה * י « עונש‪ ,‬ו א ז ה ר ת י ה י • ׳ * מ ה א י ק ר א ‪ ,‬ב כ ל ק ד ש ל א ת ג ע ו א ל ה מ ק ד ש ל א ת ב ו א ׳‬ ‫ד כ י ה י כ י ד מ ק ד ש הוי ר ב ד שיש ב ו נ ט י ל ת נשמה‪ ,‬א ף ק ד ש « י « שיש ב ו נ ט י ל ת נשמד׳‬ ‫אכילה‪,‬‬ ‫דהיינו‬ ‫האי‬ ‫כולי«<«‬ ‫ללמד‪°‬״‬ ‫ואפקיד‪.‬‬ ‫קרא‬ ‫בלשון עיעה‪,‬‬ ‫דשלמים‬ ‫למה‬ ‫לומ׳‬ ‫נאמ׳‪,‬‬ ‫ש ל ו ק ה נםל‪«1‬‬ ‫הא‬ ‫כל‬ ‫בכלל‬ ‫על‬ ‫מ נ ע ק ר ש ‪ ,‬מעתרי‬ ‫הקדשים‬ ‫ה ו‬ ‫י‪,818‬‬ ‫אלא‬ ‫ע ל ה כ ל ל וכ׳‪1‬עי׳‪.‬‬ ‫ואני ק״‬ ‫דשלמים‬ ‫ז‬ ‫ה כ ו ת ב הייתי ט ב ו ר‬ ‫דכתי׳‬ ‫‪3‬‬ ‫דאתיא ״‬ ‫קרא‬ ‫ביה‬ ‫אכילה‪,‬‬ ‫דשלמימ>״‬ ‫לתרץ‬ ‫הייתי‬ ‫לנופיה‪,‬‬ ‫ה ך קושיא ה כ י ‪,‬‬ ‫מפ׳‬ ‫אשר‬ ‫יקרב‬ ‫‪8‬‬ ‫להשמיענו ״‬ ‫רנ י‪622‬‬ ‫ה‬ ‫עיעה‬ ‫אכילה‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ממ‪,2‬‬ ‫אפי‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫לאו קרא‬ ‫י‬ ‫ולהכי‬ ‫ד‬ ‫אמרי‬ ‫‪1‬‬ ‫ייק ‪ «2‬התנא‬ ‫‪8‬‬ ‫ש פ י ר ‪ ,‬דמ׳׳מ ה א נ ל ו י י ל ״ ד א כ י ל ה ל מ ה נ כ ת ב ה ב ש ל מ י ׳ ו פ ר ט ‪ 6 2 8‬א ל ו יותר‪ «29‬מ כ ל‬ ‫קדשים‪,‬‬ ‫באו‬ ‫‪3‬‬ ‫ל ל מ ד ! * ע ל ה כ ל ל ו כ ו ׳ ‪ ,‬א ל א שיש ל ס ת ו ר ת י ר ו ץ ־ ־ ״ ז ה ‪ ,‬ר א י ה כ י ה ו א‬ ‫דיקרב‬ ‫על‬ ‫ל י כ ת ו ׳ האי‪ 630‬נלויי ד א כ י ל ה ה ת ם גבי ס ת ם ק ד ש י ם ‪,‬‬ ‫א ל א ודאי דשלמים‬ ‫‪8 3 3‬‬ ‫ל א ידעי׳ ד ה ו י א כ י ל ה ‪ ,‬א ל א מ ד כ ת י ׳ א כ י ל ה גבי ש ל מ י ם ‪ ,‬א י כ מ ׳ ל ד ל נ ל ו י י‬ ‫י ק ר ב אתי ד ל ה ו י א כ י ל ה ‪ ,‬ל ע ו ל ם אימ׳ ל ך ד ע י ע ה הוי כ פ ש ט י ה ‪ ,‬ו א א כ י ל ה פ ט ו ר‬ ‫אי ל א נ נ ע > ״ ‪ ,‬כגון ש ת ח ח ל ו ב ב י ח ה ב ל י ע ה ‪ ,‬ו ק ר א ד ש ל מ י ׳ י צ א ל י ר ו ן ב ד ב ר ה ח ר ש‬ ‫דבאכילה‬ ‫לבד‬ ‫לחייב‬ ‫‪3 8‬‬ ‫‪ /‬ואי א ת ה י כ ו ל ל ה ח ז י ר ו‬ ‫ה ו צ ר ך רש״י ל פ ׳ קי׳‪ ,‬ד מ ה ה ו א ענין ד כ ת י ׳‬ ‫ל כ ל ל ו ל ח י י ב ו בנגיעה‪,‬‬ ‫כ ל ט ה ו ר י א כ ל בשר‪ ,‬שמעי׳‬ ‫להב‬ ‫‪,‬‬ ‫דיקרב‬ ‫א כ י ל ה הוי‪ ,‬מ ע ת ה ל א ח ד ש ד ב ר ב ש ל מ י ם שאינו כ ת ו ׳ ב כ ל ל ק ד ש י ם ‪ , « a 3‬א י כ ל מ י ׳‬ ‫יצאו שלמים‪ ,‬א ל א ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל כ ו ל ו יצא‪.‬‬ ‫בפ״ק‬ ‫קיי׳‬ ‫פ‬ ‫‪7‬‬ ‫ד ש ב ו ע ו ח פרש״י ק י ז ״ ל ״ ע ל ם ד ה זו ד א י י ת י ה ת ם ‪ ,‬ל מ ה ל א נ ד ר ש‬ ‫בכלל‬ ‫ו פ ר ט ‪ ,‬ל ו מ ׳ אין ב כ ל ל א ל א מ ה ש ב פ ר ט ‪ ,‬ש ל מ י ם אין מ י י ‪ 6 3 8‬א ח ר י נ א ל א ׳‬ ‫ותירץ‬ ‫ל ה כ י א י נ ך ‪ 9‬״ ל פ י שהן מ ר ו ח ק י ן ‪ « 4 0‬ב ת ר י עניני‪ ,‬ו ע ו ד ה ק ש ה מ ה בין מ ר ר ׳‬ ‫ד‬ ‫‪ 615‬ואזהרתיהן א‪ .‬ואהזרתיה•‬ ‫‪ 6:4‬בה! א‪ .‬ביה‪.‬‬ ‫‪ 613‬בטומאה( ד‪ .‬טוסאה‪.‬‬ ‫‪ 619‬ה ר ן ד• היי•‬ ‫‪ 618‬כולי( ד‪ .‬כוליה‪.‬‬ ‫‪ 617‬נם( א‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 016‬קדש! ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 623‬דאתיא[‬ ‫‪ 622‬הנהי! א‪ .‬דהני‪.‬‬ ‫‪ 621‬וכי[ ד‪ .‬ל ‪.‬‬ ‫‪ 620‬ל ל מ ד ! א‪ .‬ללמוד‪.‬‬ ‫‪ 620‬דייק[‬ ‫‪ 626‬להשמיענו( ד‪ .‬לאשמועינן‪.‬‬ ‫‪ 624‬דשלםים( א‪ .‬לשלמים‪.‬‬ ‫א‪ .‬דאיתיא‪.‬‬ ‫‪ 629‬יוחד( א• לי•‬ ‫‪ 628‬ו פ ר ט ן א‪ .‬ופרטי‪.‬‬ ‫‪ 627‬האנלויי( ד‪ .‬נל‪1‬ו ‪.‬‬ ‫א‪ .‬דיק‪.‬‬ ‫‪ 633‬הוא(‬ ‫‪ 632‬תירוץ! ד‪ .‬תירוצי‪.‬‬ ‫‪ 631‬ל ל מ ד ן ד‪ .‬ללטוד‪.‬‬ ‫‪ 630‬האי! ד‪ .‬הא‪.‬‬ ‫‪ 636‬קדשיס( א‪ .‬שלטי'•‬ ‫‪ 635‬לחייבן א‪ .‬ל־‪.‬‬ ‫‪ 634‬עע( ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היה‪.‬‬ ‫‪ 639‬לה כי אינך( א‪ .‬לה כי אניך <!(; ד• לי•‬ ‫‪ 638‬מידי( א‪ .‬מדה‪.‬‬ ‫‪ 637‬זיל( ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ «>°‬שהן טייחקיןן א‪ .‬שאין מרוחקין; ד‪ .‬שהם מרוחקים‪.‬‬ ‫י‬ ‫?»׳ מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הגיל‪ ,‬עמי סיד א ׳ ‪ -‬ב ׳ ‪ :‬ואני ה כ ו ת ב ו כ י ‬ ‫ד ׳ ראה רשיי‪ ,‬כריתות ב׳ ב׳‪ ,‬בדיה ב כ ל ל כ ל הקדשים; מעי לה י י ב׳‪ ,‬בדיה תיל אשר‬ ‫יקרב; ושבועות ז׳ אי‪ ,‬בדיה שלש כריתות‪.‬‬ ‫קיי׳ מכאן עד סוף המאמר מובא ב ד ר כ י משה הנ־ל‪ ,‬עס׳ סיד ב׳‪-‬סיו אי‪ ,‬בשם הרי משה‪:‬‬ ‫בפיק דשבועות וכו׳ והקשה הר׳ משה בשם הרשיי חיל מה בין מ ד ה זו וכוי‪.‬‬ ‫ק י ט ר א ה רש־י‪ ,‬שבועות ז׳ א׳‪ ,‬בדיה אחת ל כ ל ל ‪.‬‬ ‫]כט[‬ ‫קכא‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי׳־ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫זי ל ב י ן מ ד ה י > « א י א ת ה ד ן א ל א כ ע י ן ה פ ר ט ‪ ,‬ר ״ ל ל פ י ר ע ת י ל מ ה ש נ ה ־ ״ לשונו‬ ‫‪ 7‬י ו מ ׳‬ ‫אלא‬ ‫׳‬ ‫ומביא‬ ‫על‬ ‫ללמד‬ ‫הכלל‬ ‫ד ב ר י ׳ שאינף><>‬ ‫כ ל ו יצא‪ ,‬ופי׳‬ ‫הכלל‪,‬‬ ‫במשמעות‬ ‫ר מ ד ת כעין‬ ‫ואם כללו*>«‬ ‫הפ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫אתה«‪ 6‬מרבה‬ ‫מצד‬ ‫מרבה‪«*6‬‬ ‫כללות‬ ‫ומצדל>י> הענין‪ ,‬כ י האי**י׳ ד כ י יתן איש א ל ר ע ה ו ‪ ,‬א ע ״ פ ש כ ו ל ל כ ל ד ב ר נתינה•‬ ‫גם מ צ י נ ו כ י יתן‪ «>°‬מ ו ם ב ע מ י ת ו ״ ״ ‪ ,‬ונם מ ת ן ד מ י ם ‪ ,‬א ך מ ת ו ך הענין ש ה ו א ל ש מ ו ר‬ ‫כ ל מ ה שיתן ל ש מ ו ר ‪ ,‬ל א מ מ ש מ ע ו ת‬ ‫גבין‬ ‫זי ש ב א‬ ‫ה‬ ‫ה ם‬ ‫ל ל מ ד א י נ ו א ל א גלוי ל פ ר ש כ ל ל ‪,‬‬ ‫ימקרי‬ ‫רמשמעותו*״‬ ‫ר ק א ‪ 3‬״ הקדשים‬ ‫י‬ ‫כל‬ ‫ק ד ש א פ י ׳ ל א ו ד מ ז ב ח ‪ ,‬א ת א ק ר א ד ש ל ם י ם ל ג ל ו י י ד ב ר ה ק ר ב ל מ ז ב ח אין‪,‬‬ ‫דומיא רשלמים‪ ,‬ל ב ד ק ה ב י ת ל א ״ « ‪.‬‬ ‫ילא‬ ‫קי ‪,651‬‬ ‫ו ר ן‬ ‫ק ‪ 6 5 2‬ותשכח‪ ,‬א ב ל ב מ ר ה‬ ‫שייכי ל ה ב י א‬ ‫ו ע ו ר ת י ר ץ ר ב מ י ד ה ז ו ־ ״ « יש ל ה ב י א ד ב ר י ם‬ ‫ב מ ר ת ״ ״ כ ע י ן ה פ ר ט ‪ ,‬ו ה ו א כ ש ב א ל פ ר ש שום ד י ן ל ״ ב פ ר ט‬ ‫שאינו מ ו ב ן מ ן ה כ ל ל ‪ ,‬א ך ה ד ב ר ע צ מ ו ‪ 8‬״ איגו ח ד ש ‪ ,‬ודין זה ש ה ט י ל ה ת ו ר ה ע ל‬ ‫הפרט‬ ‫ה ה ו א ש ה ו צ י א מ ן ה כ ל ל ‪ • 6 0‬״ « ‪ ,‬ח ו ז ר ו מ ל מ ד ו ל כ ל ה כ ל ל שינהוג ב ה ם ה ד י ן‬ ‫יזהוא‪,‬‬ ‫כ י ה ה י א ד ה ב ע ר ה » ״ ל ח ל ק י צ א ת ״ ״ ‪ ,‬פי׳ ל ח י י ב ע ל י ה ק ר ב ן ב פ נ י ע צ מ ה ‪,‬‬ ‫אף‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א ם ע ש א ה ע ם מ ל א כ ו ת ר ב ו ת ב ה ע ל ם א ח ת ‪ ,‬ר ס ד ״ א ל א יהא חייב א ל א ק ר ב ן‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫על‬ ‫מהאחרוח‬ ‫כלם‪,‬‬ ‫שיביא‬ ‫ומלמדות״־‬ ‫‪6 7‬‬ ‫לפי *‬ ‫הבערה‬ ‫לכך‬ ‫ייחד‬ ‫הכהו׳‬ ‫קרבן‬ ‫אחד‬ ‫עליה‪,‬‬ ‫בלאו*״‬ ‫כל‬ ‫ועל‬ ‫בפני‬ ‫האחרות‬ ‫עצמה‬ ‫קרבן‬ ‫לחלקה״י‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫וחוזרין‬ ‫ש א ר מ ל א כ ו ת מ מ נ ה ל ו מ ׳ ש י ב י א ק ר ב ן ע ל כ ל א ח ת ‪ ,‬ה ר י ש ב מ ר ה זו‬ ‫ד ר ך ז ה אינו מ פ ר ש מ ה ו מ ל א כ ה ‪ ,‬א ב ל ‪ 8‬״ כ ל כ ע י ן ה פ ר ט ב א ל פ ר ש מ ה ו ת‬ ‫ה כ ל ל ש ה ו א כ ע י ן ה פ ר ט ‪ ,‬ל א שיטעון דין ע ל ה כ ל ל ב ש ו ם פ נ י ם ‪ ,‬ו כ י ו צ א ב ז ה ‪ ,‬ש ב י ע י‬ ‫ה י ה וכוי‪ ,‬ו כ ן א ו ב וידעוני ב כ ל ל י ן ‪ , 6 6 9‬ה ר י ש מ ר ה זו מ ש ט ש ת ב ב ׳ פ נ י ם ‪,‬‬ ‫בכלל‬ ‫ה‬ ‫ל פ ר ש ו ל ג ל ו ת מ ה ו ה כ ל ל ‪ ,‬נם ל ה ט ע י ן ל כ ל ל דין שנתפרש ב פ ר ט ‪.‬‬ ‫ק כ‬ ‫מס‬ ‫‪641‬‬ ‫ליי׳ל* ה כ ו ת י נ ר א ה ל ה פ ר י ש ב י נ י ה ם ע ו ד ‪ ,‬ד ב כ ע י ף ״ ה פ ר ט ל א נ ל מ ו ד ־ ״‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫‪ 0‬י ך ‪[ :‬‬ ‫ץ‬ ‫^‬ ‫‪6 4 4‬‬ ‫שאינן[ ד‪ .‬שאינה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אן‬ ‫‪.‬‬ ‫ינתן‬ ‫‪.‬‬ ‫"‪ 0‬דמשמעותו[ ‪.‬‬ ‫‪ 666‬ל ‪,‬‬ ‫‪60‬־‬ ‫‪63‬‬ ‫ומל‬ ‫ד‬ ‫‪658‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ס ן‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫[‬ ‫ט ד ו ת [‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש ס ש ם ע ו ת ו‬ ‫ה כ‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6 > 8‬‬ ‫‪1M‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫‪m‬‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ד <‬ ‫ה ה י א <‬ ‫י‬ ‫‪s5fl‬‬ ‫[‬ ‫(‬ ‫ן‬ ‫ש ע ה <‬ ‫‪ 646‬כ ל ל ו [ א‪ .‬כ ל כ ל ל ‪.‬‬ ‫ס צ ד <‬ ‫כ ו (‬ ‫‪m‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ף <‬ ‫ל‬ ‫‪8 4 9‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א ו ן א‬ ‫״‪,‬‬ ‫ל ה ן צ י א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪_,‬‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫‪n‬‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫כ י‬ ‫‪6‬‬ ‫ב ל א ן ן‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה ה י א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫י ת ן [‬ ‫״‬ ‫‪2‬‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫‪/‬‬ ‫[‬ ‫א (‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל פ י [‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ש ‪1‬‬ ‫ו ד ו ק‬ ‫ן ה ן א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ג ‪6 8‬‬ ‫י‬ ‫] א‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫‪ 647‬ו מ צ י !‬ ‫‪ 646‬מרבה[ ד‪ .‬הרבה‪.‬‬ ‫‪ 050‬בעמיתו[ ד‪] .‬כן‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ק ר א ‪ [ 6 5 3‬א‪ .‬מן‪.‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫«‪ 655‬זו[ ד‪] .‬לפעמים!‪.‬‬ ‫ל‪...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 658‬עצמו! ד‪ .‬בעצמי‪.‬‬ ‫ן‪.‬‬ ‫‪ 662‬יצאת[ ד‪ .‬יצתה‪.‬‬ ‫‪ .‬ל•‪.‬‬ ‫‪ 606‬וחוירין‬ ‫ל ‪ . ,‬ל ל ‪.‬‬ ‫‪ 669‬היי[‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫‪ .‬ל‬‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫״«‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪ .‬אי אתה; ד‪ .‬אתי‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫[‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫‪6 6 8‬‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫(‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫א ף‬ ‫]תניא ב פ ר ק א ר ב ע מיתות א ח ד האיש ואחד האשה‪ ,‬אלא ד ב ר הכתו׳ בהווה‪ ,‬שהנשים‬ ‫ל ־ לך‪ ,‬מה‬ ‫‪,‬‬ ‫ןל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪ 67.‬דבכעין[‬ ‫‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫ל‬ ‫כ ש פ נ י ו ת‬ ‫א ו כ‬ ‫ן י ד ע ן נ י‬ ‫ד‪ .‬דבכענין‪.‬‬ ‫ן י ד ע ן ג י‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ב ס ק י ל ה [ <‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ה ס ב ש פ י ם <‬ ‫‪6 7 0‬‬ ‫י [‬ ‫ם ה‬ ‫צ א ו >‬ ‫ו מ‬ ‫ד‬ ‫‪ 672‬נלמוד! ד‪ .‬אלמוד‪ .‬־‬ ‫‪«» L L‬י‪«1‬יי« יעיל טם׳ ״׳ א׳‪ :‬ונם הכותב נראה‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫ק כ מכאן ע ד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ ל‪ ,‬עם ס‬ ‫יכו׳‪.‬‬ ‫קכב‬ ‫היגער‬ ‫אלא‬ ‫זו‬ ‫]ל ‪f‬‬ ‫ה מ ע ט ש א ו כ ל ‪ ,‬כדפרי׳‪3‬ז<> ב כ מ ה ד ו כ ת י ן ‪ ,‬ו א י מ ׳ « ז « מ ה ה פ ר ט מ פ ו ר ש ‪ ,‬ו פ ר כ ׳‬ ‫ל ע ו ל ם ל מ ע ט ‪ ,‬ו ב מ ד ד ‪ ,‬זו אנו ל מ ד י ן כ ל‬ ‫ד ד מ י ״ « ליה קצת‪,‬‬ ‫הכי‬ ‫דאי לאו‬ ‫‪6 7 8‬‬ ‫נימ׳ מ ה ש ל מ י ם ק ד ש י ם ק ל י ם ‪ ,‬ד ה א א י כ ׳ מ י ל י ד ח מ י ר י מ ח ט א ת ו א ש ם ‪ ,‬א ו נימ׳ מ י ר י‬ ‫‪2‬‬ ‫ל מ י כ ל ב ט ה ר ה א ס ר ת י ‪ 6 7 8‬ל ך ב ט ו מ א ה ‪ ,‬ל א פ ו ק י ע ו ל ה ‪ ,‬אע״נ ד ה ו י קרי׳ ־‬ ‫דמשרן‪677‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מזבח‪,‬‬ ‫ו א ו ל י שזה ב כ ל ל ט ע ם רש״י‪ ,‬ד כ י ו ן ד מ ש מ ע ו ח ק ד ש י ׳ כ ו ל ל ‪ 6‬ז ‪ 6‬כ ל ר ב ד ‪ ,‬ל א‬ ‫נמעט‬ ‫א ל א ה מ ע ט שנוכל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ו ע ו ד ? יי יש‬ ‫לפרט‬ ‫לי‬ ‫לומ׳‬ ‫טעם‬ ‫אחר ק ״ ‪,‬‬ ‫דכעין‪680‬‬ ‫אנו‬ ‫הפרט‬ ‫הדומה‬ ‫מביאין‬ ‫ב ד ב ר י ם שאינן ל א ק ו ל א ו ל א ח ו מ ר א ! ‪ , 6 8‬כ ה ה י א דדבר‪ ><82‬ה מ ט ל ט ל ו ג ו פ ו‬ ‫‪6 8 3‬‬ ‫מ מ ו ן ‪ ,‬שאין ס ב ר א ב ז ה י ו ת ר מ ז ה ‪ ,‬ו מ ד ה זו ל א י נ ל ה ע ל ה כ ל ל‬ ‫א ל א ב מ ה שידמה‬ ‫בעבורם‪,‬‬ ‫כ י הא««« ד ק ר ש י‬ ‫בדברי׳‬ ‫לפרט‪,‬‬ ‫ש ב ע ב ו ר ם ראוי ל ז כ ו ת בדין ההוא«««‬ ‫מזבח המירי טפי מקדשי ב ד ק הבית‪.‬‬ ‫דם־‪ 686‬שהיה ב כ ל ל ויצא ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר שהוא כענינו יצא ל ה ק ל ו ל א‬ ‫כל‬ ‫כ י צ ד ‪ ,‬ו ב ש ר כ י י ה י ה ב ו ב ע ו ר ו שחין ו ג ר פ א א ו ב ש ר כ י י ה י ה ב ע ו ר ו מ כ ו ח‬ ‫להחמיר‬ ‫אש‪ ,‬ו ה ל א שחין ו ם כ ו ה ב כ ל ל כ ל ה נ ג ע י ם היו‪ ,‬ו כ ש י צ א ו ל‬ ‫ולא‬ ‫להחמיר‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫קנ ‪.-‬‬ ‫להקל‬ ‫עליהם‬ ‫שלא‬ ‫ידונו‬ ‫במחיה‪,‬‬ ‫ט ע ן‬ ‫ושלא‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ידונו‬ ‫׳‬ ‫י ן‪ 687‬להקל‬ ‫צ א‬ ‫אלא‬ ‫בשבוע‬ ‫‪8 8 8‬‬ ‫‪,‬‬ ‫פי׳ ו ה ל א שחין ו מ מ ה כיון ד ת ל י ׳ ר ח מ ׳ ה נ נ ע י ם ב מ ר א ו ת ש א ת ו ב ה ר ת ‪ ,‬ו ה כ א נמי‬ ‫א י כ ׳ הני מ ר א ו ת ‪ ,‬פשי׳ ד מ ט מ ו ‪ ,‬וחזינ׳ ד י צ א ו ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ה ו א כ ע נ י נ ו ‪ ,‬ד מ ט מ ו‬ ‫ב מ ר א ו ת ש א ת ו ב ה ר ת אי א י ת ב ה ו ש ע ר ל ב ן ‪ ,‬ו מ ט ס ו בפיסיון‪ ,‬כ י ה י כ י ד מ ט מ ו ש א ר‬ ‫ננעים‬ ‫דעור‬ ‫ובשר‬ ‫לבן‪,‬‬ ‫שיצאו‬ ‫ל ה ק ל ‪ ,‬נאמ׳‬ ‫דיצאו‬ ‫ש ל א ידונו‬ ‫להטמות‬ ‫במחיה׳‬ ‫ד ב ש א ר נ נ ע י ם כ ח י ׳ ו ב י ו ם ה ר א ו ח ב ו ב ש ר ח י י ט מ א ‪ ,‬ו א ל ו נ ב י מ כ ו ה ק ־ י מ״מ מ מ ע ט י '‬ ‫ס י מ ן מ ח י ה ‪ ,‬מ ד כ ת י ׳ מ כ ו ה ה י א ‪ ,‬ו ל א ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ר ש א ר נ נ ע י ם כ י ל א פ ש ה נמי מ ס נ ר‬ ‫ל ה ו ש ב ו ע שני‪ ,‬ובשחין ו ב מ כ ו ה ל א ידונו ב ה ס נ ר ש ב ו ע שני כ י ל א פ ש ה כ ל‬ ‫ו ל י ק־י ה כ ו ח ב קשי׳‪ ,‬ד נ י מ ׳ איפכא<>‪,68‬‬ ‫להקל‬ ‫בכי‬ ‫ל א פשה‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫•‬ ‫ד ל א מסנר ליה‬ ‫‪ 678‬דדמין ד‪ .‬דדאםו•‬ ‫‪ 674‬ואימי[ ד‪ .‬ואם׳‪.‬‬ ‫‪ 673‬כ ד פ ר י ׳ [ ד‪ .‬כ ד פ ר ש ״ ‪.‬‬ ‫‪ 679‬כ ו ל ל [‬ ‫‪ 678‬אסרתי[ ד‪ .‬אמרתן‪.‬‬ ‫‪ 677‬דמשרו[ ד‪ .‬דשרו‪.‬‬ ‫‪ 676‬הכי[ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 681‬ל א ‪ . . .‬חומראן ל‪ .‬ק ו ל א וחומרא•‬ ‫‪ 680‬דכעין[ ד‪ .‬דכענין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שכולל‪.‬‬ ‫‪ 685‬כי הא[‬ ‫‪ 684‬ההוא[ ד‪ .‬הוא‪.‬‬ ‫‪ 683‬ינזפו[ ד‪ .‬ונופי‪.‬‬ ‫‪ 682‬ד ד ב ר ן ד‪ .‬ד ב ר ‪.‬‬ ‫‪ 688‬בשבוע[ א‪ .‬בשבועה•‬ ‫‪ 687‬יצאו[ א‪• .‬צא‪.‬‬ ‫‪ 686‬כ ל ד ב ר [ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ 689‬א י פ כ א [ א‪ .‬איפרכ׳‪.‬‬ ‫קנא‬ ‫קכב‬ ‫ק«‬ ‫קני‬ ‫קני•‬ ‫סכאן ע ד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י ה ת ל ם ו ד הניל‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫אולי שנם זה מדברי ‪.‬הכותב׳ הוא‪.‬‬ ‫ברייתא דד׳ ישסעאל‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬פ ר ק אי‪ ,‬ה׳ב‪.‬‬ ‫בכיי‪, :‬מחיה'‪ .‬ועל הנליון שם‪. :‬ניא םכוה׳‪.‬‬ ‫השוה ס פ ר כריתות‪ ,‬בתי מדות‪ ,‬ריש בית עשירי‪.‬‬ ‫ק נ י מכאן עד סוף ה ם א ם ר סובא ב כ ל ל י ה ת ל ם ו ד הניל‪ ,‬עסי ס׳ז ב'‪ ,‬בשם ר׳ משה‪:‬‬ ‫משה זיל הקשה וזיל קשיא וכוי‪.‬‬ ‫והר‬ ‫]לא[‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫וטהור״״‪,‬‬ ‫על‬ ‫ו ל א ל ה ח מ י ר ש ל א ידונו‬ ‫א ל א ד מ ח מ ר י ם ב ס ו ף ש ב ו ע ראשון‪ ,‬ל ו מ ׳ ד י ס נ ר ‪ 6‬״ שני א ו ל י י פ ש ה ל ״ ‪ ,‬ו ה ך‬ ‫וחששא‬ ‫חומר׳‬ ‫‪8‬‬ ‫שאינו ״‬ ‫ם‬ ‫היא‪,‬‬ ‫ע ל י ו לשון‬ ‫ו ב מ י ש ל א נוהג ז ה נ א מ ׳‬ ‫ל ה ח מ י ר ‪ ,‬נ ם כיון‬ ‫ולא‬ ‫פ ס ק » ״ ט ו מ א ה מ מ ש א ל א ה ס נ ר שני ב ע ל מ א ‪ ,‬ע ד שנראה‪00‬ל א ם יפשה!‪70‬‬ ‫ל א ו ‪ ,‬אין ז ה א ל א ח ו מ ר א ב ע ל מ א ‪ ,‬א ב ל ס י מ ן מ ח י ה ד ב ש א ר נגעים הוא‪02‬ל ט מ א‬ ‫נמוד‪,‬‬ ‫ו כ ש ח י ן ו מ כ ו ה א י ן דנין ב ו ‪ ,‬ה ו י ק ו ל א נ מ ו ר א ‪ ,‬מ ה ש א י נ ך מ ט מ א ו ב ה ן ק־י‪.‬‬ ‫גם‬ ‫בכלל‬ ‫שהיה‬ ‫ויצא‬ ‫דלא‬ ‫כשנאמרו‪09‬ל‬ ‫‪7 1‬‬ ‫לא'‬ ‫נ‬ ‫ק ״ י ש ל י ״ ל לשאול ק‬ ‫ושמאל״‬ ‫א‬ ‫דלשון*״ חומרא נופל‬ ‫ד ב ר ‪ 3‬״ ח ש ש א כ י ה א ד ה ס ג ר ש נ י > ״ ‪ ,‬דכי‪ 608‬ל א פ ש ה כ ל ל ט ה ו ר א פ י ׳ ב ש א ר‬ ‫נגעים׳‬ ‫א‬ ‫ב ס י מ ן ! ״ מחיה‪ ,‬ואולי‬ ‫קכג‬ ‫הכלל‬ ‫אמרי׳‬ ‫בפרט‬ ‫ללמד‬ ‫בשלימוח‬ ‫מן‬ ‫מרה‬ ‫דעי‬ ‫הכלל‬ ‫והגיח מ ה ם ‪,‬‬ ‫ד מ א י שנא מ ר ה זו מ מ ד ה ‪ 0 4‬ל ש ל מ ע ל ה מ מ נ ה ‪ ,‬ד ב ר‬ ‫ללמד‬ ‫ההיא‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫ט‬ ‫לא‬ ‫דללמר‬ ‫על‬ ‫בפי׳‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫הכלל‬ ‫לן‪!2‬ל‪,‬‬ ‫כ‬ ‫אבל‬ ‫ד ה א ל א ‪ ! 3‬ל גכת׳‬ ‫על‬ ‫ללמד־סל‬ ‫הכלל‬ ‫כולו‬ ‫מיותר‬ ‫הכא‬ ‫עצמו‬ ‫רלא‬ ‫י‬ ‫יצא‬ ‫לגמרי‪!0‬ל‪,‬‬ ‫ג כ ת ב ו דיני‬ ‫בו>!ל ד י ף ! ל‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫‪ 0 6‬ל‬ ‫וכו׳‬ ‫וכן־‪08‬ד‪,‬‬ ‫א״כ‬ ‫הכלל‬ ‫קל‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫לא‬ ‫בא‬ ‫בפרט‬ ‫ל א פ ש ה א ם יוסגר שגית‪,‬‬ ‫ו ה ד י נ י ם ש נ כ ח ב ו ה ן כ ע י ן ה כ ל ל ‪ ,‬מ ע ח ה יש ל י לירון*« ל ד ל ג ו פ י ה י צ א ד י ן ז ה מ ה כ ל ל‬ ‫ה‬ ‫ולא להחמיר‪.‬‬ ‫ל קל‬ ‫ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ל א כענינו יצא ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר‬ ‫וכל‬ ‫כ י צ ד ‪ ,‬ואיש א ו א ש ה כ י י ה י ה ב ו גגע ב ר א ש א ו בזקן‪ ,‬ו ה ל א ר א ש וזקן ב כ ל ל ב ש ר‬ ‫היו‪,‬‬ ‫ו כ ש י צ א ו ל ט ע ו ם ט ע ם א ח ר ש ל א כעניגו‪ ,‬י צ א ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר ‪,‬‬ ‫ל ה ק ל עליהם‬ ‫ש ל א ידונו ב ש ע ר ל ב ן ‪ ,‬ו ל ה ח מ י ר ע ל י ה ם שידונו ב ש ע ר צ ה ו ב ק ל א ‪.‬‬ ‫‪690‬‬ ‫‪ 693‬ד‬ ‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬ד‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫כ ר (‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה ס נ ר‬ ‫״‬ ‫‪7 0 4‬‬ ‫ש‬ ‫ג ‪ 0‬ר י ‪1‬‬ ‫ד א‬ ‫ד ל א‬ ‫(‬ ‫;‬ ‫‪6 9 7‬‬ ‫שנראה[ א‪ .‬נראה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ונס י ‪.‬‬ ‫ל‪,‬‬ ‫לסל וש‬ ‫‪ 7.0‬ל‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לא‪,‬‬ ‫ס א ‪1‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫‪6 8 1‬‬ ‫ר‬ ‫ך <‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫!‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫[‬ ‫פ‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫[‬ ‫י‬ ‫_‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫‪7 0 8‬‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫לל‬ ‫‪ .‬ל•‪.‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫[‬ ‫ס ד (‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫‪ 703‬נם יש לי!‬ ‫א‪ .‬או‪.‬‬ ‫־‪70‬‬ ‫‪ 706‬ע ל ‪ . . .‬יצא[ א‪ .‬ל׳‪.‬‬ ‫‪ .‬לפך‪.‬‬ ‫‪ 709‬כשנאמרו! דא‪ .‬כשנאמרה‪.‬‬ ‫‪13‬ל זיהא‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬ף‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪ 7.6‬לי לירון! דב‪ .‬לי ליון•‬ ‫‪ .‬ל‪,‬‬ ‫‪7 1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נ כ ת ב ן >‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫(‬ ‫ד‬ ‫ה ו א [‬ ‫‪7 0 5‬‬ ‫ד ב‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ 6 8 5‬ד‬ ‫‪ 70.‬יפשהן ד‪ .‬פשה‪.‬‬ ‫ד <‬ ‫‪4‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫<‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫‪6 9 4‬‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫]‬ ‫‪9‬‬ ‫‪p .6‬דלשין! א‪ .‬בלשון ןםחיה[‪.‬‬ ‫‪ 696‬דיסנרן‬ ‫‪ .‬לי‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪ 699‬פ ס ק ן א‪ .‬ספק‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪7 1 5‬‬ ‫ד‬ ‫ץ‬ ‫(‬ ‫כ‬ ‫ו (‬ ‫ד א‬ ‫צ א [‬ ‫ד ב‬ ‫א‬ ‫ושמעתי מי שהקשה‬ ‫ק ־ ׳ הטעמים האלו מתרצים נ־כ הקושיא ב ס פ ר כריתות הנ־ל‪ ,‬שם‪:‬‬ ‫כ י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ן דאמר ל ה ק ל למה לי עוד ולא להחמיר וכוי‪.‬‬ ‫ק » ל מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הנ־ל‪ ,‬עם־ ס־ז ב׳‪-‬ס־ת א•‪ :‬ונם יש לשאול‬ ‫י כ י ; ונם סובא זה כפול‪ ,‬שם‪ ,‬ס־ט א ; בשם הר־ משה ן־ םוסא )בשנויי הנוסתאות‪ :‬דא‪ ;.‬דב‪.(.‬‬ ‫ז‬ ‫ש ל א ח‬ ‫‪1,‬‬ ‫' • ‪..‬‬ ‫" ״ אולי נם זה מ ד ב ר י ‪.‬הכותב־ הוא‪ .‬וראה לקמן‪ .‬הערה‬ ‫?ל ע ל מ ל י ו ן בכיי‪) :‬ולא( !ולין נראה להפריש ביניהם‪ ,‬דיצא מן ה כ ל ל ללמדנו ו ל ל מ ד‬ ‫ד ב ר סתום שאיני יודע אותו הרין אם לא היה מנלהו‪ ,‬כמו הא דלהלן‪ ,‬וכמו הא דמה שביעי‬ ‫רע‬ ‫ה ל‬ ‫י י > אף ששי רשות‪ ,‬זה שיצא מן ה כ ל ל ל ל מ ד לא ל ל מ ד ע ל עצסו‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫צ א‬ ‫אלא ל ל ס ד ע ל‬ ‫ל ל כילו יצא‪ ,‬ומרה דיצא לטעון טעם אחר שהוא כענינו‪ ,‬פי׳ שהקל בפירוש במקצת הקולות‬ ‫ילא החמיר בשום חומרא‪ ,‬זה יצא ל ל מ ד שנתן לו כ ל הקולות ולא נתן לו חומרא כלל•‬ ‫קלי•‬ ‫ברייתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬ריש ספרא‪ ,‬פ ר ק א'‪ ,‬הינ•‬ ‫קכד‬ ‫היגער‬ ‫פי׳ ו כ ש י צ א ל ט ע ו ם ט ע ם א ח ר ש ל א כ ע נ י נ ו ‪ ,‬ד ש א ר ע ע י ם ע ו ר ו ב ש ר מ ט מ א ו ח‬ ‫ב מ ר א ו ת ש א ת א ו ב ה ר ת ‪ ,‬ו ר א ש וזקן ב מ ר א ה נ ת ק י ם‬ ‫כדאי׳״!ל‬ ‫שמתק‪,‬‬ ‫ד ו‬ ‫ק ׳ ולא‪8‬נל‬ ‫‪7 , 7‬‬ ‫בשאר מראות׳‬ ‫ל ק מ ׳ בפי׳ דנגעים‪ ,‬יצא ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ל ה ק ל ש ל א י ט מ א ב ש ע ר ל ב ן‬ ‫אע״נ ד ה ו י ס י מ ן ט ו מ א ה‬ ‫ב ש א ר נגעים‪,‬‬ ‫ולהחמיר‬ ‫צ ה ו ב הוי סימן‬ ‫דשער‬ ‫טומאה בנתקים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב מ ד ד ‪ ,‬קל ז ו יש ל נ ו ל ד ק ד ק נמי‪ ,‬א מ א י ל א ק ר י ׳ ט ע ו ן ש ל א כ ע נ י נ ו ה א ד מ ט מ א •‬ ‫‪7 1 8‬‬ ‫ב צ ה ו ב ו ל א ב ל ב ן ‪ ,‬ויצא ל ה ק ל ד ל א מ ט מ א ב ש א ר מ ר א ו ח ‪ ,‬ו ל ה ח מ י ר ד מ ט מ א ב מ ר א ה‬ ‫נתקיםיי•״‪ ,‬ואולי ל פ י ש ע י ק ר הנגע ה ו א ב מ ר א ה ט פ י מסימן ה ש ע ר ‪ ,‬כ ד א מ ר י ׳ ק ר מ ה‬ ‫בהרת‬ ‫ל ב ה ר ת ט ה ו ר קלי‪ ,‬מ ש ו ם ה כ י‬ ‫לשער טמא‪ ,‬ק ד ם שער‬ ‫ע ב י ר עיק׳‬ ‫הטעם‬ ‫פ ה ס ר א ו ת ״ ״ ‪ ,‬ש ה ם משונות ב ר א ש ו ב ז ק ן ם ב ש א ר נגעים‪ ,‬ו י צ א ל ה ק ל ו ל ה ח מ י ר ב ש א ר‬ ‫ה ד י נ י ם ״ ג ל ד ל א ה ו ו * ״ ע י ק ר כ ל כ ך ‪ ,‬דהיינו ס י מ נ י ש ע ר ‪.‬‬ ‫ע ו ד ק ש י א ל ן קלי‪ ,‬ד כ ל הני י״נ מ ד ו ח פשיט׳ ד א ח ו ל ה ש מ י ע נ ו ד כ ל ה י כ ׳ ת מ צ א‬ ‫להם‬ ‫ד ו מ ה יש ל ד ר ו ש ק ל‬ ‫ה‬ ‫כ י ו צ א ב ה ם ‪ ,‬ו ה כ א צ ר י ך לומ׳‪23‬ל ד ה י כ ׳‬ ‫ת מ צ א מדד׳‬ ‫כ י ו צ א בזו‪ ,‬ד ב ר י ו צ א מ כ ל ל א ח ד ל ט ע ו ן ט ע ם א ח ר ש ל א כ ע נ י נ ו ‪ ,‬ד ו ד א י ב א ל ה ק ל‬ ‫ו ל ה ח מ י ר אפי׳ כ י ל א נכת׳‪ ,‬שאםי־ל ב כ ל מ ק ו ם צ ר י ך שיכת׳ ה ק ו ל א ו ה ח ו מ ר א ‪ ,‬כי‬ ‫הכא‬ ‫ב ה א י נ ת ק י ־ ־ ל ר א ש וזקן‪ ,‬א ״ כ ל מ ה ל ל מ ת ו ‪ 6‬־ ל מ מ ד ה זו‪ ,‬א ל א נ ל מ ו ד א פ י ׳‬ ‫ל א נכת׳‪ ,‬ובשלמ׳‬ ‫וזקף״‬ ‫ל ה ק ל דהיינו ח ו מ ר א ל ־ ל ד כ ת י ׳ ה ת ' ‪ ,‬כ י ה כ א ד מ ט ה ר י ן ב ר א ש‬ ‫סימ׳ ש ע ר ל ב ן ד ה ו י ס י ס ׳ פ ־ ל ט ו מ א ה ב ש א ר ננעים‪ ,‬א ב ל ל ה ח מ י ר ‪ ,‬בשלמי‬ ‫להקל‬ ‫א י הוי פ י ׳‬ ‫ולהחמיר‬ ‫להחמיר‬ ‫‪3‬‬ ‫דאית׳‪ °‬ל‬ ‫בחומרא‬ ‫ב כ ל ל ‪ ,‬אז!‬ ‫‪3 3‬‬ ‫ב כ ל ד ו כ ת י כ מ ו נ ב י ל ננעים‪ ,‬א ב ל השת׳‬ ‫‪7 3‬‬ ‫נימ׳‬ ‫דמשכחן‪32‬ל‬ ‫דמפר׳ הכ׳‬ ‫ל ה ח מ י ר דהיינו‬ ‫שער צהוב‪ ,‬והוא ד ב ר ש ל א נכח׳ ב ש א ר ע ע י ם ל א ל ט ה ר ו ל א ל ט מ א ‪ ,‬א י כ ב ע ל מ ׳‬ ‫מאין נ ו ד ע ל ח ד ש ח ו מ ר א מ ע צ מ ו ב פ ר ט ‪ ,‬כיון ד ל א כ ת י ׳ > ‪ 3‬ל ב כ ל ל ב ש ו ם ענין‪ ,‬כ ר י‬ ‫ל מ ד ה זו מ מ ש ‪,‬‬ ‫שידמה‬ ‫ולהחםי ‪36‬ל‬ ‫ר‬ ‫‪7 1 9 8‬‬ ‫חומר׳‬ ‫ושמא‬ ‫בעלמ׳‬ ‫ילפי׳‬ ‫ד כ ת י ׳ ב י ה ‪ ,‬והשח׳ הוי‬ ‫להקל‬ ‫להחמיר‬ ‫בחומרא‬ ‫דכתי׳‬ ‫ד ו מ ה קלי ל ו ‪ ,‬ו ל א‬ ‫בכלל־‬ ‫‪7 3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫להחמיר‬ ‫«‪ 71‬כדאי•[ א‪ .‬כדאי‬ ‫«‪1‬ל ולאן א‪ .‬ל•‪.‬‬ ‫‪ 717‬מטמאות! א‪ .‬מטמוח‪.‬‬ ‫‪ 720‬מהמראות[‬ ‫נ ת ק י ם א ‪ .‬נתיק״; ד‪ .‬נתקיים‪.‬‬ ‫‪[ b 7 1 9‬‬ ‫דטטמא[ א‪ .‬דםטםי‪.‬‬ ‫‪ 723‬צריך לוטי!‬ ‫‪ 722‬הוו[ ד‪ .‬הוי‪.‬‬ ‫‪ 721‬בשאר הדינים[ ד‪ .‬משאר‪.‬‬ ‫א‪ .‬שהמראות‪.‬‬ ‫‪ 728‬למה ללמדנו[‬ ‫‪ 72s‬בהאי נתקין ד‪ .‬דנתקי‪.‬‬ ‫‪ 724‬שאם[ א‪ .‬הכי ! ז ת ה י ז ( ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סיל‪.‬‬ ‫‪ 728‬סיםי[‬ ‫‪ 728‬בראש וזקן ן ד‪ .‬בראש או מ ק ן ‪.‬‬ ‫‪ 727‬חומראן ד‪ .‬מחוםדא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מה למדנו‪.‬‬ ‫‪ 733‬במו‬ ‫‪ 732‬דמשכחןן ד‪ .‬דמשכח׳־‪.‬‬ ‫‪ 731‬אז [ א‪ .‬ןסיס׳ ן‪.‬‬ ‫‪ 730‬דאיתי [ א‪ .‬דאי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 736‬ולהחמיר[ ד‪ .‬להחמיר•‬ ‫‪ 735‬ב כ ל ל ן א‪ .‬בכללי‪.‬‬ ‫‪ 734‬כת״ ן ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫נבי[ ד‪ .‬לי‪.‬‬ ‫ק ל ג מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ .‬עם׳ ע• אי‪ .‬בשם הרי משה‬ ‫סוסי‪ :‬והר׳ פשה בן טוסי הקשה אמאי וכוי‪.‬‬ ‫קלנ משנה‪ ,‬ננעים ספיד‪.‬‬ ‫‪P‬‬ ‫קלי מכאן עד סוף המאמר מובא ב כ ל ל י התלמוד הניל‪ ,‬עמי ע׳ א'‪-‬בי‪.‬‬ ‫ק ל ה הכיי כאן מטושטש‪ .‬א ב ל ב כ ל ל י ה ת ל מ ו ד נמצאות המלות‪ :‬יש לדרוש‪.‬‬ ‫קלי על הנליון‪. :‬פי׳ דומה לו שנקל מהחומר שנכת׳ ב כ ל ל ‪ ,‬נוחמיר בדוס׳ שנכתבו‪ ,‬פי'‬ ‫לא להחמיר דלעיל‪ ,‬שהחומרא נכח׳ בפירוש והוא שער צהובי‪.‬‬ ‫נ‬ ‫‪1‬ל ‪1‬‬ ‫קכה‬ ‫פירוש ר׳ משה א ב ן מוסא ע ל הי־ג מדות של ר׳ ישמעאל‬ ‫י ל ע י ל ‪ ,‬וכי ת י מ ׳ ״ ל מנא ידעי׳ ל ה כ ר י ע ״ ל באיזה נחמיר ו ב א י ‪ 3 9‬ד נקל‪ ,‬יהיה ע ל‬ ‫‪ 4 1‬ד ‪ ,‬לפי מקום מדרש המרה‪,‬‬ ‫הדרך שפירש ‪ 40‬ל ‪ ,‬ל‬ ‫בכל־יל מקום ל ב ן מ ק ו ם ״ ל ל פ י ״ ל מ ה שהוא‪ ,‬או י ה י ״ ל פי׳ להחסיר שום קולא‬ ‫שנמצא בהדיא בכלל‪ ,‬ל א נדון כן בפרט אלא להחמיר‪ ,‬ואע־ג רלא דמי ממש להאי‬ ‫״‬ ‫שנמצא בהדיא בכלל‪ ,‬ל א גרון‬ ‫ד ה ח מ י ר ״ ל ד ה ה ‪ ,‬דהאי הוי חומרא חדשה לגמרי‪ ,‬שער צהוב שלא נזכר בשום‬ ‫דהחמיר»‪4‬ד דהכ׳‪ ,‬דהאי הוי חומרא חדשה לנמרי‪ ,‬שער צהוב ש ‪- — « 7‬‬ ‫י אולי עיי מ ד ה זו נכריחל>ל פי׳ שום פסוק שיבא להחמיר חומרא ה ד נ ה ‪.‬‬ ‫^‪°‬י‬ ‫׳ י אולי עיי מ ר ה זו נכריחליל פי׳ שום פסוק שיבא להחמיר חומרא חרכה‪.‬‬ ‫וכל ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא לירון ב ד ב ר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו‬ ‫וכל ד ב ר שהיה ב כ ל ל ויצא לירון ב ד ב ר החדש אי אתה יכול להחזירו ל כ ל ל ו‬ ‫ע ד שיחזירנו הכחוב ל כ ל ל ו בפירוש כ ע ד ‪ ,‬ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את‬ ‫ע ד שיחזירנו הכחוב ל כ ל ל ו בפירוש כיצד‪ ,‬ושחט אח הכבש במקום אשר ישחט את‬ ‫‪ 4‬ל הוא לכהן‪,‬‬ ‫החטאת ואח העולה במקום הקדש‪ ,‬שאין ת״ל כי כחטאת‬ ‫ה א ש ס ״ ל הוא לכהן‪,‬‬ ‫‪y‬‬ ‫יי״״‬ ‫א ל א ל פ י שידון ב ד ב ר החדש בבהן יד ב ב ה ף « ל רגל ובאזן ימינית‪ ,‬יכול ל א טעה‬ ‫יטעון‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫יכול‬ ‫ימינית‪.‬‬ ‫ובאזן‬ ‫רגל‬ ‫ל‬ ‫>‬ ‫ף‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫יד‬ ‫בבהן‬ ‫החדש‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫שידון‬ ‫י‬ ‫לפ‬ ‫תיל כי כחטאת האשם הוא לכהן‪ ,‬החזירו הכחי‬ ‫‪A‬״‬ ‫החזירוקלי•‬ ‫ייתי מ ז ב ח‬ ‫הכחו‬ ‫דמים ואמורים לגבי מזבח‪ ,‬תיל כי כחטאת האשם הוא לכהן‪,‬‬ ‫לו בס״‪ ,‬לומ׳ מ ה חטאת טעוגה מתן מזבח‪ ,‬א ף אשם טעון מתן מזבח ק ' •‬ ‫פי׳ שאין תיל כי כחטאח האשם‪ .‬ד ה א כתי־ מתחילה והקריב אותו לאשם‪ ,‬ואי‬ ‫־*יעי׳ דהוו ל כ ה ן כחטאת‪ ,‬ממילא ידעי׳ ליה דמקרי אשם‪ ,‬כדאית׳ בפרשת‬ ‫‪ J‬תורת האשם‪ ,‬א ל א ל פ י שיצא מן ה כ ל ל לירון ברבר החרש‪ ,‬לים׳ ל א ליטעון‬ ‫מתן מזבח‪ ,‬להכי אתא כי כחטאת האשם הוא‪.‬‬ ‫גס בזה צרי׳ ל ד ק ד ק מ ה שנוי יש בין מרה זו של מעלה ממגה שיהא קרויה‬ ‫טעון אחר שלא כענינו‪ ,‬ולזה ד ב ר החדש‪ ,‬ונרא׳ משום ד ה א קל״ הוי חדש ממש ושנוי‬ ‫אלא ב א ש ם ״ ל של‬ ‫לגמרי‪0‬‬ ‫לנמרי‪ ,‬רהא‬ ‫‪ ,‬ו מ ד ״ ל י ל לאו חדש‬ ‫^‬ ‫‪ ,‬ל^‬ ‫מ מ ד ע ‪ .‬להכי‬ ‫—‪.‬‬ ‫‪°‬צירע׳ להכי קרי ליה ד ב ר הו״‬ ‫כראש ו ב ז ק ן ״ ל נמי בעי׳ מראה י ע מ ו ק ״ ל מן העור‪ ,‬ובעי כרי לטומאה מיד‪ ,‬ונדונה‬ ‫‪ °‬״ ׳־׳־ ־‬ ‫‪ 4‬־ ל מן העור‪ ,‬ובעי כרי‬ ‫כראש ו ב ז ק ן ״ ל נמי בעי׳ מ ר א י‬ ‫" " ״ " י י ׳ י י ־ ‪ -‬׳ י־יי *שיוו בשאר גגעים‪ ,‬א ל א שטען שלא כעניגו בשנוי מראות‬ ‫בהסגר שבועים ז ה ״ ל דין פשיון בשאר נגעים‪ ,‬א ל א שטען שלא כענינו בשנוי מראות‬ ‫• — יי־ייי־ח ותולדותיהם לבד‪.‬‬ ‫ראש תקן במראה נתקי׳ ל ב ד ‪ ,‬ושאר עעים נדונים בשאת ובהרת ותולדותיהם לבד•‬ ‫ודבר ה ל מ ד מענינו כ ע ד ‪ ,‬כי ימרט ראשו‪ ,‬יכול יהא טהור מ כ ל טומאה‪ ,‬כשהוא‬ ‫י ט ׳ וכי יהיה בקרחה או בגבחת וגו׳‪ ,‬דבר ה ל מ ד מענינו‪ ,‬שאינו טהור מ כ ל ט מ א ה ‪.‬‬ ‫א ל א מטומאת נחקי׳ ל ב ד קלי־‪.‬‬ ‫זה‬ ‫נו‬ ‫ע‬ ‫‪7‬‬ ‫א ן‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫‪H‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫מ ק י ס‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א ת‬ ‫ו א ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫ה ק ר ש <‬ ‫‪n‬‬ ‫ע א י ן‬ ‫כ‬ ‫כ י‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫‪8‬‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ד ל א ‪7 5 1‬‬ ‫‪75‬׳‬ ‫ן‬ ‫מ צ י נ ן‬ ‫ק ר‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה ח ר ש‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ו א ז ן‬ ‫ב ו ה נ ו ת‬ ‫ה ן א‬ ‫ע‬ ‫ל ט ו‬ ‫ה‬ ‫ב י ז י ‪ ,‬י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫״‪,. ,‬‬ ‫ל‪3‬ל ובי‬ ‫ד >‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ל‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫׳ נ ס ר י [ ד‪ ] .‬ב ד ב ר שיצא לירון ב ד ב ר החדשן‪.‬‬ ‫• ]זה ן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ו‬ ‫‪7‬‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫״‬ ‫ף‬ ‫ן ן ק ן‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פ‬ ‫ישסעאל‪^ ,‬ריש ספרא• ^ י ק‬ ‫קלזל ״ברייתא דר׳‬ ‫^‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫‪P‬‬ ‫א ׳‬ ‫כ‬ ‫‪ I‬טיסא‪ :‬ותירץ הר׳ םשה ן׳ םוסא ד ה א וכוי‪.‬‬ ‫?לי• ברייתא דריי‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬פ ר ק א׳‪ ,‬היה‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪ 739‬ובאיזה[‬ ‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫ף‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫‪ 755‬זה ן א‪ .‬זב•‬ ‫ה‬ ‫־ 'י־‬ ‫ל‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 751‬ד ל א ( י•‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫‪ .‬אן באי זה•‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫<‬ ‫ע ם‬ ‫׳‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫ט‬ ‫ד׳ משה‬ ‫א‪ » , , .‬״‬ ‫בשם ר‬ ‫קכו‬ ‫ה‬ ‫כשהוא אומ׳ וכי יהיה‬ ‫פי׳‬ ‫אדמדם‪,‬‬ ‫אית‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫]לד[‬ ‫ר‬ ‫ב ק ר ח ת דמשמ׳ דהוי‬ ‫ט מ א א י א י ת ב י ה נגע ל ב ן‬ ‫‪,‬‬ ‫מ כ ל ל דהאי לאו טהור ‪«8‬ז לנמרי הוא‪ ,‬א ל א מ ט ו מ א ת נתקים ל ב ד ‪ ,‬ר א פ ׳‬ ‫ביה שער צ ה ו ב טהור מנתק‪,‬‬ ‫ד ל א מ ק ר י נ ת ק א ל א כ ש נ מ ר ק כ נ ר י ס או יותר‬ ‫ב מ ק ו ם שער‪.‬‬ ‫איני י כ ו ל ל ה ב י ן מ ר ה זו‪ ,‬ד ה א א פ י ׳ י ה י ה ש ל א מ ע נ י נ ו יש ל י ל פ ר ש ה א י ק ר א‬ ‫י מ ר ט ד ל א ו ט ה ו ר מ כ ל ט ו מ א ה הוא‪ ,‬מ כ ח ה ה ו א ק ר א ד ו כ י יהיה ב ק ר ח ת אי‬ ‫דכי‬ ‫ב נ ב ח ת ננע ל ב ן א ד מ ד ם ‪ ,‬אפי׳‬ ‫דעשרת‬ ‫ל א יהיה ה כ ת ו ׳ בענין‪ ,‬ד ב ש ל מ ׳ ה ה י א ד ל א ת נ נ ו ב‬ ‫ה ד ב ר ו ת ‪ ,‬ד י ל פ י ׳ ד ב נ ו נ ב נ פ ש ו ת מ י י ד י ק ‪ , °‬ד ב ר ה ל מ ד מענינו‪ ,‬ד כ ת י ׳ ה ת ם‬ ‫ל א ת ר צ ח ‪ ,‬ל א ת נ א ף ‪ ,‬ו כ ן ל א תגנובו ד פ ר ש ׳ ק ד ו ש י ם ת ה י ו ד מ י י ר י ב נ ו נ ב מ מ ו ן ד ל מ ד‬ ‫מענינו ניח׳‪ ,‬ד א י‬ ‫בממון‪,‬‬ ‫דוכי‬ ‫ל א כ ת י ב י הני ק ר א י ה ת ם א צ ל‬ ‫וכן ב א י ד ך אפי׳ בנפשות‪ ,‬א ב ל‬ ‫יהיה‬ ‫בקרחת‪,‬‬ ‫יכריחנו‬ ‫לפרשו‬ ‫ל א תננוב‪ ,‬הייתי מ פ ר ש ו אפי׳‬ ‫ב ה ך דהכ׳ קשה במה‬ ‫ד כ ת י ׳ ״ ז פ ס ו ק זד׳‬ ‫ראשו‬ ‫ל נ מ ר י הוא•‬ ‫קרא‬ ‫דכי‬ ‫ימרט‬ ‫דלאו‬ ‫ד א ל ״ ‪ 5 8‬ד ק ש ו א ה ד ד י ‪ ,‬ו ל פ י ד ע ת י שאינם ב ׳ כ ת ו ב י ׳ א ל ו כ מ ו שני כ ת ו ב י ׳ ה מ כ ח י ש י ן‬ ‫כ‬ ‫ז ה א ת זה‪ ,‬ד א י ן ל מ ד י ן מ ה ם ע ד ש י ב א ה כ ת ו ׳ ה ש ל י ש י ו י כ ר י ע ב י נ י ה ם ‪ ,‬ד כ י ו ן ד ק ר א‬ ‫ימרט ראשו כ ו ל ל ט ה ר ה ‪ ,‬ו ק ר א ד ו כ י יהיה‬ ‫דוכי‬ ‫ב ק ר ח ת או ב ג ב ח ת מ פ ׳ ט ו מ א ה‬ ‫י ד ו ע ה ‪ ,‬מ ק י ׳ ט ה ו ר ד ו כ י י מ ר ט ב מ ה שאינו מ ט ה ב א י ד ך ק ר א ‪ ,‬ד ה י י נ ו נ ת ק י ׳ ‪ ,‬ו ע ו ר‬ ‫דאין זה ד ו מ ה ל ה נ ה ו‬ ‫קשה‬ ‫ל מ ד מענינו ד ל ע י ל ‪ ,‬ד ה נ ה ו ל מ ד י ן מן העגין ל פ ר ש ם‬ ‫כ מ ו ה ו ‪ ,‬א ב ל ד ו כ י י מ ר ט ר א ש ו אין א ת ה ל ו מ ד ״ ל פ י ׳ שיהיה כ מ ו ה ע נ י ן ד ה י י נ ו ו ה י ה‬ ‫ב ק ר ח ת א ו ב ג ב ח ת ‪ ,‬ל א ק ר י ל י ה ענינו‪ ,‬א ל א נ ל ו ו ע ל ו כ י י מ ר ט ד ל א ו ב ה כ י‬ ‫ונראה‬ ‫מיירי׳‬ ‫ד ב ה ך פ ר כ ׳ בתריית׳ מ ת ר צ א קמיית׳‪ ,‬ד ק ר א ד ו כ י יהיה ב ק ר ח ת או ב ג ב ח ח‬ ‫ל א ק ר י ל י ה עניינו א ל א גלוי ע ל ו כ י י מ ר ט ד ל א ו ט ה ו ר ל נ מ ר י ק א מ ׳ ‪ ,‬ו מ ד כ ת י ׳ ב ע נ י ן‬ ‫נ ת ק י ׳ ידעי׳ ד ל א ו ט ה ו ר ה ו א א ל א מ נ ת ק י ׳ ד א י י ר י ב י ה ‪ ,‬ה ש ת ׳ ה ו י ד ו מ י א ד כ ל ל מ ר‬ ‫מענינו‪ ,‬ומי׳ לשון ה ב ר י ת ׳ אינו מ י ו ש ב ה י ט ב וצ״ע‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫ה ל מ ד מ ם ו פ ו כ י צ ד ‪ ,‬ו נ ת ת י נ נ ע צ ר ע ת ב ב י ת א ר ץ א ח ז ת כ ם ‪ ,‬מ ש מ ׳ שיש ב ו‬ ‫א ב נ י ם ו ע צ י ם ו ע פ ר ו ב י ת שאין ב ו א ב נ י ם ו ע צ י ם ו ע פ ר ב מ ש מ ' ‪ ,‬ו כ ש ה ו א א ו מ ׳ ו נ ת ץ‬ ‫א ת ה ב י ת ‪ ,‬ד ב ר ה ל מ ד מ ס ו פ ו ‪ .‬שאין ה ב י ת מ ט מ ׳ ב נ נ ע י ם ע ד ש י ה א ב ו א ב נ י ם ו ע צ י ם‬ ‫ועפר קפא‪.‬‬ ‫פשוט׳ ה י א ו ל א פ י ר ש ב ה ר ש ״ י ז״ל ק ט ב ‪.‬‬ ‫ושני‬ ‫כ ת ו ב י מ המכחישין זה א ת זה ע ד שיבא ה כ ת ו ב השלישי ו י כ ר י ע ביניהם‬ ‫כ י צ ד ‪ ,‬כ ת ו ׳ א ׳ ״ י א ו מ ר ו י ר ד י ״ י ע ל ה ר סיני‪ ,‬ו כ ת ו ׳ א ׳ א ו מ ר א ת ם ר א י ת ם כ י מ ן‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 7 5 6‬טהור[ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫" לוטד[ א‪ .‬לוטי‪.‬‬ ‫‪ 7 5 7‬במה דכתי׳! א‪ .‬ב ם ‪ . . .‬כחיי‪.‬‬ ‫‪ 6 0‬ז אי[ א‪ .‬לי‪.‬‬ ‫‪ 7 6 8‬ד א ל ־ כ ן א‪ .‬דא־כ לא‬ ‫ק ס סנהדרין פיו אי‪.‬‬ ‫ק פ א ברייתא דר׳ ישסעאל‪ ,‬ריש ס פ ר א ‪ ,‬פ ר ק אי‪ ,‬היו‪.‬‬ ‫ק פ נ ו ב כ ל ל י התלטוד לריט דאנון‪ ,‬עט׳ עיד א׳‪. :‬ופשוטה היא ואין צריך לפנים־‪.‬‬ ‫טבוא‪.‬‬ ‫וראה‬ ‫פ י ר ו ש ר ׳ מ ש ה א ב ן מ ו ס א ע ל הי״ג מ ד ו ת ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל‬ ‫]לה[‬ ‫דברתי עמכם‪,‬‬ ‫השמים‬ ‫הארץ‬ ‫קכז‬ ‫ה כ ר י ע ביניהם‪ ,‬מן השמים השמיע׳ א ת ק ו ל ו ל י ס ר ך ו ע ל‬ ‫ה ר א ך א ת אשו ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬מ ל מ ד ש ה ר כ י ן ה ב ״ ה שמי ה ש מ י ם ה ע ל י ו נ י ם ע ל ר א ש‬ ‫‪:‬‬ ‫ו ד ב ר ע מ ה ם מ ן ה ש מ י ם ‪ ,‬ו כ ן ה ו א א ו מ ר ויט שמים ו י ר ד ק‪. °‬‬ ‫ההר‬ ‫מ ב י א ב ב ר י ת ׳ ד מ י ו ן ל מ ר ה זו‪ ,‬וזה לשון ה ב ר י ת ׳ שם ק־י‪ ,‬כ ת ו ׳ א׳ אומ׳‬ ‫עור‬ ‫ב ב א מ ש ה א ל א ה ל מ ו ע ד ‪ ,‬וכתו׳ א׳ אומ׳ ו ל א יכול משה ל ב א א ל א ה ל מועד!‪6‬ל‪,‬‬ ‫א י א י פ ש ר ל ו מ ׳ ו ב ב א ש כ ב ר נ א מ ׳ ו ל א י כ ו ל מ ש ה ל ב ו א ‪ ,‬ואי א פ ש ר ל ו מ ׳ ו ל א י כ ו ל ‪,‬‬ ‫נ א מ ר ו ב ב א ‪ ,‬ה כ ר י ע ב י נ י ה ם ‪ ,‬כ י שכן ע ל י ו הענן‪ ,‬א מ ו ר מ ע ת ה כ ל זמן ש ה י ה‬ ‫שכבר‬ ‫ה ע נ ן שם ל א ה י ה מ ש ה נ כ נ ס ‪ ,‬נ ס ת ל ק ה ע נ ן מ ש ה ה י ה נ כ נ ס ו מ ד ב ר עמו‪ ,‬ו כ ן ה ו א א ו מ ׳‬ ‫ו ל א יכלן‪ 7 02‬ה כ ה נ י ם ל ע מ ו ד ל ש ר ת ‪ ,‬מ ל מ ד שנתנה ר ש ו ת ל מ ח ב ל י ם ל ח ב ל ‪ ,‬ו כ ן ה ו א‬ ‫א ו מ י א ש ר נ ש ב ע ת י ב א פ י א ם יבואון א ל מנוחתי‪ ,‬כ ש א ש ו ב ״ ל מ ח ר ו ן א פ י יבואון א ל‬ ‫מנוחתי‪,‬‬ ‫ר ה ו ה ל י ה לומר‪ 784‬אשר נשבעתי ותו לא‪ ,‬ו מ ר ק א מ ר באפי‪ ,‬משמע ב א פ י‬ ‫ה‬ ‫נ ש ב ע ת י ו ב ע ב ר ת ה א ף ‪ ,‬ו ה ו ת ר ה ש ב ו ע ה ‪ ,‬יבואון א ל מ נ ו ח ת י ק= ‪.‬‬ ‫תם תם בילא׳׳ו בילא״ו‬ ‫‪7 6 1‬‬ ‫י מ ז‬ ‫ו כ ת ן‬ ‫‪_ _ ,‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫[‬ ‫א‬ ‫ל ‪< 1‬‬ ‫‪7 6 2‬‬ ‫לוםר! א‪ .‬ל ‪. . .‬‬ ‫פ נ‬ ‫ק ברייתא דר־י‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬ה־ז‪.‬‬ ‫? י ראה ברייתא דר״י‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬היח‪.‬‬ ‫? ראה פי־ הראב־ד‪ ,‬ברייתא דר־י‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פ ה‬ ‫‪.‬‬ ‫כ ל ו |‬ ‫א‬ ‫‪ , .‬ל‪.‬‬ ‫כ ו‬ ‫‪ 703‬כשאשוב[ א‪ .‬כשאתשוב‬ ‫מפתיחת ר ב סעדיה גאון לפרוש התורה‬ ‫מאת‬ ‫א ‪ .‬ש‪ .‬ה ל ק י ן‬ ‫י א מ ר ר י ב ל י ן ש ה ק ד מ ת ר ׳ ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ו ה א ר ו ך ל ת ו ר ה ה י א מ ע י ן‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ה ק ד ש י‪ .‬א מ נ ם ל א ג צ ל ה ה ה ק ד מ ה מ ד ע ה ש ל שכחה‪ .‬א ו ל ם מ ן השרידים‬ ‫ו מ ן ה ק ט ע י ם ה מ ת ג ל י ם מ פ ע ם ל פ ע ם ‪ ,‬ו מ ת ו ך ד ב ר י ו ש ל רם״ג־ ו כ ן מ ת ו ך‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ז ן‬ ‫ש ל מ ת נ ג ד י ו ו א ח ר י ם ״ ‪ .‬יש ב י ד י נ ו כ ד י ת פ י ס ת ר ו ב ת כ נ ו א ם ל א כ ל ת כ נ ו‬ ‫'^‬ ‫ס פ‬ ‫‪3‬‬ ‫יאה כ ל ל ‪ .‬מי ש ק ר א א ת ד ב ר י פתיחתו לפרושיו ע ל ת ה ל י ם משלי ואיוב כ ב ר‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫כ ו א‬ ‫־ ג ם מ ן ה נ מ צ א ב י ד נ ו ע ד ע כ ש י ו יש ל ע מ ו ד ע ל ה י ק פ ו ה ר ב ‪ .‬ואין ע ו ב ד ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫ל ^‬ ‫‪V‬‬ ‫נוהג ל ה א ר י ך ב ד ב ר י ו ה ר א ש ו נ י ם כ ד י ש י ד ע ה ק ו ר א כ י צ ד ל ג ש ת א ל‬ ‫ל מ ע ן יבין א ו ת ם ‪ .‬ד ר כ ו ל ה ר צ ו ת ב ה ק ד מ ו ת ע ל ת כ ן ה ס פ ר ‪ ,‬מגמתו ו ס ת ר ו ‪,‬‬ ‫י כ ל ק ש י ה ע ל ו ל ל ה ת ע ו ר ר ‪ ,‬כ ל ס פ ק שיטריד‪ ,‬כ ל ס ת י ר ה ה ע ל ו ל ה להגלות‪,‬‬ ‫*‪ 1‬ע ל ה ק ו ר א מ פ נ י ה מ ב ו כ ה ו ה ס פ ק ‪.‬‬ ‫^‬ ‫כ ן ל ר י כ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫פ ת ר ן‬ ‫^‬ ‫ן ^ י ייל הכהן פישסף‪ .‬דבריו ע ל ‪ .‬ס פ ר פתרון התורה הנרול׳ הולמים יוחד את המבוא‬ ‫י ב ס פ ר אמונות ודעות‪ ,‬ב ה ק ד מ ה <הוצ׳ לנדויאר‪ ,20 ,‬הוצ׳ סלוצקי‪ ,110 .‬בדברו ע ל ‪.‬שבעה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫] י לבחון ב ה ם א ת ה מ ד ע ההכרחי‪ ,‬הוא אומר‪. :‬וכן נשתמש בהם בעניני ההנדה‬ ‫) א ‪ 0‬נ ת‬ ‫נם‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫י א ה‬ ‫מאמרו ‪.‬הקדמות רס־נ כמבוא לכתבי הקדש־ <רב סעדיה נאון‪ ,‬קובץ תורני םדעי‪,‬‬ ‫ב ‪ 0‬א ט‬ ‫^‬ ‫י צ ה‬ ‫י‬ ‫ס ‪ 5‬ר‬ ‫כ‬ ‫לומר ס פ ר י ה נ ב י א י ם ‪ . . . .‬ו כ ב ר בארתי פ!ה קצת נ ר ח ב בפתיחת פרוש התורה׳‪.‬‬ ‫' י לנד• ‪ .84-83‬סלוצקי ‪ >44‬הוא אופר‪. :‬ואין השער הזה צריך להרחיב בפרושו‬ ‫'יי׳ ושנבאר ד ר כ י ההעברות והשםושים ורחב הלשון‪ ,‬כי כ ב ר בארתי מזה שעור ר ח ב‬ ‫פ‬ ‫‪,‬‬ ‫פירוש ה ת ו ר ה ‪ .‬מ ס ת ב ר שהרמיזה היא ל ח ל ק המבוא שנדפס ממנו ק ט ע בטכסטים כאן‬ ‫^‬ ‫‪ * ~ ^ ,‬ע ל הציטטות ב ס פ ר י קראים ר א ה להלן‪ .‬האחרים הם ר׳ יהודה בן ברזלי )ר־ להלן(‬ ‫ב פ י ס ק ה שהדפיס שטיינמיידר בהםזכיר‪ ,‬שנה חי‪ ,‬עסי ‪ ,71‬ובצורה יותר שלמה‬ ‫ב‬ ‫פט‪ ,313-312 ,1893 ,‬וזו לעונה‪ :‬והנה הנאון רבינו סעדיה א ס ר בפתיחת פרוש התורה‬ ‫ר המעתיק להזהר בעניני ההעתקה ענינים חוץ מעניני העשרה מאמרות והנלוה א ל י ה ם ‪. . .‬‬ ‫* \ ס ל י ם ואולי הכינה שצריך להזהר ולהעתיק ענין כפשוטו מ ל ב ד במקום שאחד‬ ‫ הסאסרית )הקטינוריות של א ר י ס ט ח מיוחס לשם‪ .‬א ם נכון פרושי‪ ,‬יוצא שבהקדמה ט פ ל‬‫^ א ל ה שהוא דן ב ה באריכות במאמרו השני בס׳ אםו־ד‪ ,‬לנר‪ ,107-92 .‬סלוצקי ‪.55-48‬‬ ‫הנוסחה הערבית של ה ה ק ד מ ה לתהלים יחד עם פרוש א ר ו ך לדי הפרקים הראשונים‬ ‫^עפפענשטיין תמצא ב ס פ ר היובל להרכבי‪ ,160-135 ,‬ואת תרגומה האשכנזי‬ ‫• !‪ ;188‬את ה ה ק ד מ ה לםשלי‪ ,‬ב כ ל כתבי רס־נ‪ ,‬כ ר ך ו‪ ,‬בעריכת דירינבורנ‪,‬‬ ‫ול‬ ‫• את ה ה ק ד מ ה לאיוב‪ .‬שם‪ ,‬כ ר ך ה‪ ,‬בעריכת בכר‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫א‬ ‫‪ 0‬ו נ ט ס ע‬ ‫ח ד‬ ‫י‬ ‫כ י‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫י י פ ט‬ ‫ם ב ף ט‬ ‫קכט‬ ‫קל‬ ‫]ב‪I‬‬ ‫הלקץ‬ ‫מ ן ה ח ל ק י ם שהיו י ד ו ע י ם ל נ ו ע ד כ ה כ ב ר‬ ‫אלמלא‬ ‫לחורה‪.‬‬ ‫שהפיסקה‬ ‫שהגאון‬ ‫עדותו‬ ‫הנאמנה של ר׳‬ ‫יהודה‬ ‫ידענו כ י‬ ‫בן‬ ‫רוחב ומדה‬ ‫ברזלי‬ ‫להקדמתו‬ ‫בפרושו ל ס ׳‬ ‫יצירה‬ ‫ה מ ו ב א ה ב ס פ ר ו * ה י א מ פ ח י ח ח ו ש ל ר ס ״ נ ל ח ו ר ה ‪ ,‬ל א היינו נ ו ט י ם ל ה א מ י ן‬ ‫י ט פ ל שם ב ב ר ו ר פ י ל ו ס ו פ י ש ל המושנים ראשון ואחרון ב י ח ס ל ב ו ר א ‪ .‬ואם‬ ‫מ ק ו ר ו ש ל ה ק ט ע ש ה ד פ י ס ה י ר ש פ ל ד * שנוי ב מ ח ל ו ק ח ‪ ,‬א ף כ י ה ד י ן ע ם מ ל ט ר שנם‬ ‫ה ו א נ מ צ א ב פ ת י ח ה ל פ ר * ‪ , « 8‬ה ר י א י ן ל ת מ ו ה ‪ .‬ו כ י מ ה ענין מ ד ו ח ה נ פ ש א צ ל מ ב ו א‬ ‫ל ס ׳ בראשיח א ל א א ם ה נ ‪ 4‬ב ר גולל מגלה א ר כ ה לפנינו ו ע ו ס ק ב ש א ל ו ת ש ל כ א ו ר ה‬ ‫אין ל ה ן ק ש ר ע ם הנדון‪ .‬א כ ן ה ק ט ע י ם ה א ל ה ק ו ב ע י ם א ת פ ר צ ו פ ו ש ל ה פ ר ש ן רס׳ג׳‬ ‫רב־ההיקף ורחב־ההסברה‪.‬‬ ‫ונם א ר ב ע ת ה ש ר י ד י ם ה נ ד פ ס י ם כ א ן א ח י ם ה ם ל ש א ר ‪.‬‬ ‫ה ם נ ת נ ל ו ב י ן ק ט ע י הנניזה‬ ‫השמורים ב ס פ ר י ה של ב י ח ה מ ד ר ש לרבנים ב א מ ר י ק ה ד ‪ ,‬וחשיבות יחרה נודעת להם•‬ ‫ה ם ע ו ד מ ר ח י ב י ם א ח נ ב ו ל ו ה ה מ ב ו א ‪ .‬ו ל א זו ב ל ב ד ‪ .‬א ם ב מ ה ש נ ו ד ע ע ד כ ה א נ ו‬ ‫זקוקים‬ ‫ל ע ד ו ת ם של אחרים‪ ,‬ואם ק ט ע א ר ו ך עודנו ב ב ח י נ ת ס ת ו ם ב ש א ל ת מקורו׳‬ ‫א י ן ח ש ש ו ת ב ד פ י ם א ל ו ‪ .‬ת כ נ ם מ ע י ד ע ל י ה ם ל ו א נ ם ל א ה י ו ס מ ו כ י ם א ח ר י ם בידנו•‬ ‫הענינים ה כ ל ו ל י ם ב ה ם מ ק ו מ ם ב ה ק ד מ ה ‪ .‬א ח ד מ ה א ר ב ע ה * מ ו ק ד ש ל ד ק ד ו ק ‪ ,‬ו י ת ר ם‬ ‫לתושבעיפ‬ ‫וחוצאוחיה‪ .‬ה ד ף‬ ‫מפורטת‪-,‬דן‬ ‫מטרחו היא‬ ‫באותיות‬ ‫המטפל‬ ‫השמושיות‬ ‫מ ט ר ח הפרשן היודע‬ ‫יודע ה ו א ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬שבהגיעו‬ ‫ב ד ק ד ו ק ‪ - ,‬י ח כ ן שהוא ח ל ק‬ ‫בעבריה‬ ‫ששמושן ז ר‬ ‫שפעמים‬ ‫רבות‬ ‫ל פ ס ו ק והנותר‬ ‫בבשר‬ ‫יוטל‬ ‫ובלחם‬ ‫בכמה‬ ‫עליו‬ ‫מ ה ר צ א ה יותר‬ ‫מקומות‬ ‫בתנ״ך•‬ ‫לנמק א ת‬ ‫פרושי•‬ ‫)ויק׳ ח ‪ ,‬ל ב ( ו ל כ מ ו ת ו‬ ‫יהיה ע ל י ו ל ה צ ד י ק א ת חרנום ה ב ׳ ב‪.‬מן'‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ו א מ ח ב ר ר ש י מ ה ש ל ה ‪ .‬ח מ ו ר ו ת ״‬ ‫ה ל ל ו כ ד י ל ה פ ט ר מ ח ו ב ח נמוק מיוחד ב כ ל מקום»‪.‬‬ ‫ב ח ל ק שנתגלה קיימים ד ב ר י ו‬ ‫ע ל ה א ו ת י ו ת א ‪ ,‬ב ‪ ,‬ה ‪ ,‬ו‪ ,‬י‪ ,‬כ ‪ ,‬ל ‪ ,‬מ ‪ ,‬נ‪ ,‬ושן‪ ,‬ת ‪.‬‬ ‫ב ד פ י ם ה ע ו ס ק י ם ב ת ו ש ב ע ־ פ נ ש מ ר ו ל נ ו ש ל ש ה ענינים‪ ,‬א ב ל כ ל ם ל ו ק י ם ב ת ח ל ת ם‬ ‫ובסופם‪ .‬א ח ד מ ה ם מ ס ב י ר א ת שטת הפרוש הנכונה ב ה ב נ ת התנך‪ .‬בשורות הראשונות‬ ‫> פרוש ס׳ יצירה‪ ,‬בעריכת שזחיה <הוצ׳ מקיצי נרדמים( ‪.92-80‬‬ ‫‪ 5‬ההשקפה האננלית‪ ,‬ס ד ר ישן‪ .325-317 ,18 ,‬הירשפלד היה ס ב ו ר שהקטע הוא פפרושו‬ ‫לירסיהו‪ ,‬וכן היתד‪ ,‬נם דעתו של עפפענשטיין‪.‬‬ ‫‪ 6‬חייו ופפעליו של סעדיה נאון‪ 311 ,‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 7‬תודתי נתונה לפרופ׳ א ל כ ס נ ד ר ם ר כ ס שהזמינני לעיין ב כ מ ה דפים בודדים בערבית״‬ ‫יהודית ב ס פ ר י ה ולעמוד ע ל טיבם‪ ,‬שםתוך כ ך נ ת ק ל ה עיני בשרידים אלו של רס־נ‪ ,‬פ ד ת ה ר ף‬ ‫‪ 32‬כנטיסטר א ו ר ך וכ‪ 21‬סנט׳ ר ו ח ב גשו ל ה ד ף שהיה בתוך ה כ ר י כ ה ח ס ר ; ה ד ף השלישי היה‬ ‫כנראה כ ר ו ך פ ה ו פ ך כפי שיש להכיר םשוליו החסרים(‪ .‬עשרים וארבע שורות לעסוד‪ .‬ה כ ת ב‬ ‫פ ר ו ב ע וקל לקרוא ט ל ב ד בםקום ענטחקו האוחיוח או נטשטשו‪ .‬ב א ח ד סן הדפים ח ס ר רוב!‬ ‫של חפש שורות‪ ,‬ובאחד ששה חצאי שורה‪.‬‬ ‫‪ 8‬ס ד ר הדפים כפי שקבעתיו כאן הוא ם ס ב ר ה ה ס ו פ כ ת ב ח ל ק ה ע ל קרקסאנ׳‪.‬‬ ‫‪ 9‬מענין שאבן נינאח העושה כמעשה הנאון בס׳ ה ר ק מ ה פ ר ב ה בדונפאוח םםחברנו‪ ,‬מפני‬ ‫שהוא ח ב ר סלונים ודקדוקים‪ ,‬ואלו רס־נ דיו בציון ההופעה‪ .‬הוא נם נותן רשימה יותר ארוכי׳‬ ‫של תפורות פזו הנמצאת כאן‪ ,‬וקשה ל ד ע ת אם יש לזקוף את פרוטו ע ל חשבון הידיעות היתרות‬ ‫שנצטברו במשך הדורות או ע ל ה ה ב ד ל שבטטרותיהם‪.‬‬ ‫^‬ ‫קלא‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫ש ל ה ד ף ה ו א מ ס י י ם א ת ה ג ד ר ת ם ו י ס ו ד ם ש ל ש ל ש ת סוגי ה י ד י ע ו ת ה ד ר ו ש ו ת ל ה ב נ ת‬ ‫איתורה‪ ,‬ו ה ם ה ש כ ל ו ה כ ת ב ו ה ק ב ל ה ‪ .‬י ד ו ע ה ל ג ו ה ש ק פ ת ו ש ל הגאון ע ל ה ע נ י ן ה ז ה‬ ‫! !דמתו‬ ‫^‬ ‫ה ג י ו נ‬ ‫י׳‬ ‫הקצרה‬ ‫לתרגום‬ ‫התורהס!‬ ‫ו מ ס פ ר ו אמוגות‬ ‫ו ד ע ו ת ! י ; ו כ ן גם‬ ‫סדורם‬ ‫כלומר שלפי דעתו השכל קודם לתורה שבכתב והקבלה ב א ה לאחריה‪,‬‬ ‫י ע ל נ ו מ א ו ת ם ה מ ק ו מ ו ת ‪ .‬ש א ר ה ד ף ד ן גם ה ו א בעגין ש ה ו ב ר ר ב מ ח ק ר ו ה פ י ל ו ס ו פ י ‪.‬‬ ‫ט‬ ‫יידה‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫אותו שאלת הסתירות העלולות להגלות ב ל מ ו ד כ ת ב י הקדש‪ .‬ל פ י כ ך הוא‬ ‫‪ °‬ומניח ש ב ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ‪ ,‬ו כ ן ב ש א ר הלשונות‪ ,‬משתמשים ב מ ל י ם א ו כ פ ש ו ט ן‬ ‫ע ל ד ר ך ה ה ע ב ר ה ‪ ,‬ה כ ל ל פ י הענין‪ .‬ו א ח ר כ ן ה ו א ק ו ב ע כ ל ל ש א ת ל ש ו ן ה ת ו ר ה‬ ‫חייבים‬ ‫לפרש‬ ‫כפשוטה‬ ‫מ ל ב ד במקום‬ ‫שהפשט מתנגד‬ ‫לאחד‬ ‫מ א ר ב ע ה מיני‬ ‫דית׳‬ ‫כ ד ל ק מ ן ‪ .‬א ם הידיעות המוחשיות א ו הידיעות השכליות דוחות א ת פ ש ט‬ ‫‪,‬‬ ‫א ו א ם פ ס ו ק א ח ר מ פ ו ר ש מ כ ח י ש א ת הפשט*!‪ ,‬א ו א ם ק ב ל ה ב ר ו ר ה מ י ד‬ ‫‪3‬‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫א י ם ס ו ת ר ת א ת פ ש ט הפסוקב!‪ ,‬אנו מוכרחים ל ב א ר א ת ה כ ת ו ב ל א כפשוטו‬ ‫ע ל ד ר ך ה ה ע ב ר ה ע ד שיסכים ל א ו ת ה ע ו ב ד ה ש ל כ א ו ר ה התגגד ל ה ‪ .‬ל א ח ר‬ ‫ן א ת ד ר ך ה ב א ו ר נתן דוגמאות ל ה ע י ד ע ל ה ה כ ר ח ב ה ע ב ר ה ב מ ק ר י ם הגזברים‪.‬‬ ‫נ ו ת ר ה ל נ ו ה ד ו נ מ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ה פ ס ו ק כ י ה י א ה י ת ה א ם כ ל ח י ) ב ר א ׳ ג‪ ,‬כ>‬ ‫ג‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫לידיעחנו המוחשיח שהרי השור והארי אינם בני חוה‪ ,‬ו ע ל כ ר ח נ ו אנו ת ו פ ס י ם‬ ‫^ ^ ח י ב מ ע ו ט ו ‪ ,‬כ ל ו ׳ כ ל מ ד ב ר ‪ .‬הגאון ח ז ר ע ל ה כ ל ל י ם ה א ל ה ב מ א מ ר ה ש ב י ע י‬ ‫א מ ו נ ו ת ו ד ע ו ת ‪ ,‬ו ב ק צ ו ר נ ם ב מ א מ ר השני‪ ,‬ו א ף ה ד ו ג מ א ה מ ו ב א ה כ א ן ח ו ז ר ת שם‪.‬‬ ‫נכון היו גם ש א ר הדוגמאות אותן הנמצאות ב ס ׳ אמונות ודעות*!‪.‬‬ ‫הקטע‬ ‫התושבע״פ‪.‬‬ ‫השלישי מ כ י ל א ת‬ ‫ש ב ע ת העניגים‬ ‫המחייבים א ת מציאות המשגה או‬ ‫ידועים לגו ט ע מ י ו א ל ו מ כ ב ר ‪ ,‬גם מ ד ב ר י מתגגדיוג! נ ם מ ד ב ר י א ח ד‬ ‫ת מידיו*י‪ .‬וראוי ל ס פ ר ב ש ב ח ו ש ל ה ק ר א י ק ר ק ס א נ י שהוא מ צ ט ט בנאמנות י ת ר ה‬ ‫ך ב ע ר י כ ת דירינבורנ‪.4-3 ,‬‬ ‫^ י! מ א ס ר ני‪ .‬לנד‪ 120-113 .‬ו‪ ,128-126‬סלוצקי ‪ 61-58‬ו‪ .66-65‬יש להעיר ששלשת מקורות‬ ‫הנמנים ב ט כ ס ט שלנו ובמקומות הנ־ל ב ס פ ר אמו־ד הם יסודות ההנהגה הדתית )המביאות‬ ‫^ ' שלמות העבודה‪ ,‬בלשונו של הגאון( ואץ ל ע ר ב ב ם עם שלשת המקורות גאו א ר ב ע ת ם לסי‬ ‫‪ °‬של הידיעה ב כ ל ל ‪ ,‬והם החושים והשכל והידיעה ההכרחית וההנדה הנאמנת כפי שהוא‬ ‫ן ‪ 5‬ה‬ ‫מ ב א ר אותם ב ה ק ד מ ה לספרו‪.‬‬ ‫כ ך הורו חז־ל‪ :‬כ ל מקום שאתה מוצא שתי מקראות א ח ד מקיים עצמו ומקיים חבירו‬ ‫^‬ ‫‪1 2‬‬ ‫ד‬ ‫^‬ ‫סקיים עצמו ו מ ב ט ל את חבירו פניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים‬ ‫סו ומקיים חבירו‪ .‬מנחות‪ ,‬יט‪ ,‬ע־ב‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫! יחכו שנמוקו הוא ל א זו ב ל ב ד שקבלה מסורה היא ו ל פ י כ ך כ ח ה גדול‪ ,‬א ל א שלפי‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ה ק ב ל ה ל כ ת י ב ת התורה <ראה דבריו בנספח אי(‪ ,‬אם כי בעצם זמנה הוא אחר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י צ דידזון(‪ ,‬שער ני‪ ,‬עש‪ 95-42 .‬ועסי ‪ .(50-47‬ת ת ׳ ק‪ .‬ב ‪ .‬ר ב סעדיה גאון־‪ ,‬רעז‪.‬‬ ‫י ולכן כוחה כ כ ח כתוב םפורש שהזכיר קודם‪.‬‬ ‫«! לנד‪ ,213-212 .‬סלוצקי ‪.109‬‬ ‫סתירה לידיעה השכלית ישגה בפסוק כי ה׳ אלהיך אש‬ ‫ה‪ ,‬והאש ברואה וכופה כ ב ה ‪ .‬סתירה ל כ ת ו ב מפורש ישנה בפסוק ובחנוני נא בזאת‪ ,‬וכתוב‬ ‫י ^אומר ל א תנכי‪-‬‬ ‫)‬ ‫ו ל ק ב ל ה בפסוק ארבעים יכנו‪ ,‬ואפרו ר ר ל שהם מלשים ותשע‪.‬‬ ‫קרקכאני יהוצ׳ דמוי(‪) 3-2 ,14 , \ \ ,‬עסי ‪ ;(125-124‬סלמון בן ירוחים‪ ,‬מלחמות הי‬ ‫«י ר א ה להלן‪.‬‬ ‫קלב‬ ‫]ד[‬ ‫הלקין‬ ‫א ת ד ב ר י ו ש ל הגאון כ פ י ש א פ ש ר ל ק ב ו ע מ ן ה ח ל ק י ם ה מ ש ו ת פ י ם לשני ה מ ק ו ר ו ת •‬ ‫א מ נ ם ה ו א מ ש מ י ט מ ה שאינו ד ר ו ש ל ו ‪ ,‬ו מ כ נ י ס ל פ ר ק י ם שנוי ק ל ב ד ב ר י ו ש ל רס״ג׳‬ ‫א ב ל א י ע ו מ ו ס י ף מ ש ל ו ואינו מ ת כ ו ן‬ ‫ל ס ר ס א ת דברי המקור‪ .‬ב ר ט טובה ראיה‬ ‫מ ש מ י ע ה ‪ ,‬והישג ח ש ו ב ה ו א ש ה צ ל ח נ ו ל ח ש ו ף א ת ד ב ר י ב ע ל ה ד י ן ע צ מ ו מ ת ו ך מ ט מ ו נ י‬ ‫הנניזה‪ .‬כ ב ד ה ע י ר‬ ‫שהצד‬ ‫שיסודות המשנה הנ״ל ה ם ש ב ע ה ש ה ם א ח ד מפני‬ ‫פחעסקיז!‬ ‫השוה ש ב כ ל ם ה ו א ש ה ת ו ר ה ש ב כ ת ב הניחה א ת ה מ צ ו ו ת סתומות‪ ,‬או ש‬ ‫הזכירה‬ ‫? ‪ 1‬א‬ ‫אוחן כ ל ל ‪ ,‬ח ק ו ק י ם אנו ל ס י ו ע ה ש ל התושבע״פ כ ד י ל ד י י ק ב ה ן ולקיימן‬ ‫כראוי*!‪.‬‬ ‫הקטע‬ ‫האחרון כ ל ו ה ה ק פ ה ‪ :‬טענה ע ל ה ק ר א י ם שהתישו א ח ההיקש והרבי‬ ‫ל ה ש ח ם ש ב ו יי נ‪ ,‬ו ד ח י ת ע ר ע ו ר י ם מ צ ד ם ע ל ה ח ו ש ב ע ׳ פ ‪ .‬ה ו א מ ו נ ה א ר ב ע ה ד ר כ י ם‬ ‫ש ל ה י ק ש ששמושם ר נ י ל א צ ל ה ק ר א י ם ו מ ש י ב ש ל א י ח כ ן ל ה ש ע ן ע ל י ה ם‬ ‫דיני‬ ‫ה ה ו ר ה ‪ .‬ה ו א נם מ ו ס ר לנו ש ח ב ר ס פ ר‬ ‫ב ב ט ו ל ה ה י ק ש ‪.20‬‬ ‫בברור‬ ‫ה ו ד ע ת ו זו ה ו ע י ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ל פ ת ו ר פ ת ר ו ן א ח ר ו ן ש א ל ה ש מ ת ח ב ט י ם ב ה ה ח ו ק ר י ם ז ה מזמן!‪ .2‬ידועים ל נ ו מ כ מ ה‬ ‫מ ק ו מ ו ת ו ח ע ו ד ו ח א ר ב ע ה ש מ ו ח ד ו מ י ם ש ל ס פ ר א ו ס פ ר י ם ש ח ב ר הגאון‪ ,‬ו ה ם ‪ :‬כ ת א ב‬ ‫אלשראיע‬ ‫תחציל‬ ‫)ספר‬ ‫המצוות(;‬ ‫כתאב‬ ‫אלשראיע אלסמעיה‪;23‬‬ ‫אלקיאם עלי‬ ‫אלסמעיה־־;‬ ‫אלשראיע‬ ‫כתאב‬ ‫כ ת א ב גמע אלשראיע ) ס פ ר קובץ המצוות(‪ .‬א ה‬ ‫ה ד ע ו ח השוגוח ע ל י ח ם ה ש מ ו ת א י ש ל ר ע ה ו ו ע ל מ ס פ ר ה ח ב ו ר י ם שיש ל י ח ס ל ר ם י ג‬ ‫ע ל ס מ ך ה ש ס ו ח ה א ל ה ס כ ם בנעט>‪ .2‬א ח ד ה י ה ה י ר ש פ ל ד ש ש ע ר כ י ה ס פ ר כ ת א ב‬ ‫א ל ק י א ם ע ל י א ל ש ר א י ע ‪ #‬ל ס מ ע י ה אין ל ו כ ל ענין ע ם ה ש א ר ‪ .‬ר א י ה ל ד ב ר י ו מ צ א‬ ‫‪ 17‬צ‪.‬פ‪.‬ה‪.‬ב‪ ,173 ,3 ,.‬הערה ח‪.‬‬ ‫‪ 18‬דבריו ע ל זכות הקיום של התושבע״פ ביחס לתושביכת דוסים לדבריו ע ל זכות הקיים‬ ‫של התושב־כת ביחס לשכל ) א ס י ד ‪ ,‬ס א ט ר נ׳‪ ,‬לנד‪ ,120-118 .‬םלוצקי‪.(«2-«1 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 19‬היקש הוא תרנום המלה הערבית קיאס‪ ,‬א ב ל היקפה ר ח ב ס פ ד ת ההיקש שלנו‪ .‬לפי‬ ‫דבריו של רם־נ יוכן לסי השקפת הסוסלםים‪ ,‬ר א ה להלן( הוא ב ו ל ל ל א ר ק א ת ההיקש ממש‬ ‫א ל א נם ק ל וחומר וראה להלן(‪ .‬סובן‪ .‬ל א נעלם פן הנאון שחז־ל הרבו להשתמש בםדות הללי‬ ‫והרי ח ב ר פרוש ע ל הבריתא דבי ר׳ ישמעאל ן כ ל כתבי רס־נ‪ ,‬כ ר ך ט‪ ,‬הוצ׳ מיללער‪•([83-73 ,‬‬ ‫וקרקסאני הטלנלנ עליו על שהוא דוחה אח ה ק ר ח וטזכירהו שהוא נטנה בין שלש עשרה המרות‬ ‫‪ , I I ,10,2‬עמי ‪ (99-98‬ר ק מכניס תבן לעפריים‪ .‬נראה לי שהנאון לשטתו שאין אנו רשאים‬ ‫להפשיך את פעולות חכמינו מפני שהם עשו מה שעשו ע ל פי מסורת וקבלה‪ ,‬ופעולות הקראים‬ ‫הן חרוש שאין לו יסוד והוא אסור‪ .‬םענין שנם רשיי סבור שכל המדות חוץ פקויח לא ניתני‬ ‫עליו‪ ,‬וראה‬ ‫‪- - ,‬י‬ ‫לדרוש םעצסן‪ ,‬סס׳ סוכה‪ -‬לא ע־א דיה ל א סקשינן‪ ,‬והתו ׳‪,‬‬ ‫קצור כללים משלש עשרה מדות‪ ,‬ם ד ה ראשונה קיו‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ע ם‬ ‫ד‬ ‫הן ר‬ ‫ה ק ש ו‬ ‫‪ 20‬וקד א ל פ ת כתאבא פי בטלאן מא יקולונה סן ד ל ך מ כ ב ר חברתי ס פ ר בבטול מה‬ ‫שיאפרו בזה <דף ד׳ עטי א(‪.‬‬ ‫‪ 21‬את קצור השאלה מ ס ר ט ל ט ד בספרו‪ ,401-400 ,‬ו מ ע ט בםאסרו ‪ .‬ה ת ח ל ת ס פ ר המצוות‬ ‫ל ר ב סעדיה* ב ס פ ר היובל שהוציא פישמן <דאה העדה ‪ , u‬שסה‪-‬שסז‪.‬‬ ‫« עיין כנעט‪ ,‬שם‪ ,‬שסה‪ ,‬הערה ‪.7‬‬ ‫‪ 33‬שם‪ ,‬שסו‪ ,‬ה ע ר ה ‪.10‬‬ ‫‪ 24‬שם‪ ,‬שסו‪-‬שסז‪.‬‬ ‫]ה[‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫בפיסקה‬ ‫קלג‬ ‫ב פ ר ו ש ו ש ל י פ ת ב ן ע ל י הלוי‪ .26‬ו ע ל י ס ו ד מ ה ש ק ר א שם ת ק ן א ת ה ש ם‬ ‫וקרא‪ :‬כ ת א ב א ב ט א ל א ל קיאס פ י אלשראיע א ל ס מ ע י ה ) ס פ ר ב ט ו ל ההיקש במצוות‬ ‫השמעיות>‪.‬‬ ‫ה צ ע ת ו ש ל ה י ר ש פ ל ד נ ד ח ת ה בראשונה ע ל ידי כ ל ה ח ו ק ר י ם ״ ‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1921‬פ ר ס ם מ א נ ן ש ר י ד מ ר ש י מ ת ח ב ו ר י ו ש ל הנאון שהכינו בניו ש א ר י ת ־ א ל ו ף ו ד ו ס א ‪,‬‬ ‫ו ב ה נמנים כ ת א ב ל מ ע מ ש ר א י ע ) ק ר י א ל ש ר א י ע ( ו כ ת א ב א ל ‪ . .‬ע א ב ט א ל‬ ‫‪2 7‬‬ ‫ה •‬ ‫כ מ א מ ר ו ע ל ה ר ש י מ ה ה ז א ת פוזננסקי מ ו ד י ע שהוא נוטה ל ה ו ר ו ת ל ו ל ה י ר ש פ ל ד כ י‬ ‫ה ש ם ה מ ק ו ט ע ה ו א ש ם ח ב ו ר ג ג ד ה ה י ק ש ״ ‪ .‬ויש ל ה ב ד י ל בינו ו ב י ן ס פ ר ג מ ע א ל‬ ‫ב נ ע ט ש ה ד פ י ס עכשיו ק ט ע מ ס פ ר ה מ צ ו ו ת עודנו מ ה ס ס מפני כ מ ה ט ע מ י ם‬ ‫שי־איע‪.‬‬ ‫ואומר‪ :‬מוטב להניח א ת ה ש א ל ה ל ע ׳ ע בסימן יקן‪ .28‬א ב ל ל א ח ר דבריו הברורים‬ ‫ת‬ ‫ש ל הגאון מ ס ת ל ק י ם כ ל ה ט פ ק ו ת ‪ ,‬ו א פ ש ר ל ו מ ר ב פ ה מ ל א ש ח ב ר מ א מ ר ל ד ח ו ת‬ ‫א ת ש ט ת ה ה י ק ש ש ל ה ק ר א י ם ‪ .‬גם ה צ י ט ט ה ב פ ר ו ש ו ש ל י פ ת מ ת ב א ר ת ב ז ה ‪ .‬א מ נ ם‬ ‫א ץ ל ק ב ו ע ב ב ר ו ר א ת שם ה מ א מ ר ; מ כ ל מ ק ו ם ל א ר ח ו ק ה ה ס ב ר ה ש ה ס פ ר נ ק ר א‬ ‫ב ש ם ד ו מ ה ל נ ס ו ח ו ש ל ה י ר ש פ ל ד א ם ל א ב ש ם ה ז ה ממש‪ ,‬שכן ע ק ר מ ל ח מ ת ו ה י א‬ ‫נ נ ד ה ה י ק ש ב מ צ ו ו ת השמעיותםג‪.‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫ההשקפה האננלית‪ ,‬ס ד ר ישן‪ ,‬יח‪ 600 ,‬ו‪ 606‬ואילך‪ .‬הנה טופס הדברים מפרישו של יפת‬ ‫^‬ ‫ל ה ‪ .‬ני‪ :‬ומנהם מן ת ע ל ק עלינא בטריק אלקיאס פאתנהו )קרי‪ :‬פאתגהה( פי נהאת‬ ‫^ ס א ל ס ק ר ס אולא א ב ט א ל אלקיאס פי אלשראיע אלסמעיה ו ד ל ך במא ר ד ד ת ב ה עלי‬ ‫א ל כ ת א ב א ל ד י א ל פ ת ה ל ה יוסהנז מי שפנע בנו ב ד ר ך ההיקש‪ ,‬ואצא לקראתו‬ ‫י ה דרכים‪ ,‬והראשון בטול ההיקש במצוות השמעיות‪ ,‬והוא כמו שהשבתי למסתייעים בו‬ ‫שחברתי לו‪ .1‬הירשפלד טוען בצדק שהלשון הזאת אינה לשונו של יפת א ל א של הנאון‪,‬‬ ‫^‬ ‫י סביא כדי לדחותה‪ .‬פינסקר ) ל ק ר ק ר ‪ (20‬מביא נס הוא ציטטה דומה ל ה מאותו מקום‬ ‫‪ .‬א ל א שלא הבין את הדברים כסי שנראה סתרנוסם לעברית‪ ,‬ועיין פוזננסקי‪,‬‬ ‫^‬ ‫תגנדיי הקראים ב כ ת ב של רס־ג‪.89-07 .‬‬ ‫מלטר‪ ,‬שם‪ .‬הירשפלד עצמו נפתה להאמין שםאטר זה ובבטול ההיקש!( נשתלב לתוך‬ ‫אמויד <ספר היובל להרמן כהן‪ ,(266-265 ,‬ונם ט ל ט ר ק ב ל דעתו‪ .‬אולם לסוף חזר בו‬ ‫^‬ ‫י ר ש פ ל ד ‪ .‬ר א ה ההשקפה האננלית‪ ,‬ס ד ר חדש‪ ,‬ח‪.167 ,‬‬ ‫‪ 27‬ההשקפה האננלית‪ .‬ס ד ר חדש‪ ,‬יא‪ 423 ,‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 23‬שם‪ ,‬יג‪.395 ,‬‬ ‫‪ 29‬כמאמרו‪ ,‬שם‪ ,‬שסז‪ ,‬הערה ‪.17‬‬ ‫^ ‪ 30‬ראויים להשמע דבריו של קרקסאני‪ :‬ודבריו !של הרסינן בענין הזה כ ל ם מוייס על‬ ‫עה כנכה אחריה יעקב בן אפרים השאמי <ראה את מאמרו של פוזננסקי עליו ב ס פ ר הזכרון‬ ‫קופםן>‪ ,‬והיא שהמצוות הן משני מינים‪ ,‬שכליות ושמעיות‪ ,‬והשכליות הן כמו אסור ההרנ‬ ‫יהננבה ומה שדומה להם‪ ,‬רצוני שלוא גם ל א נאמרה ב ה ם םצוה היה השכל מחייב‬ ‫אסרו‪ .‬והשסעיות הן כסו שבת ופסח וציצית ומילה ומה שדומה להם‪ ,‬אשר אין ל ה ם יסור‬ ‫ושכל כ ל ל והם ידועים ר ק מפי השסועה‪ .‬א ם ר )יעקב בן אפרים(‪ :‬בסין הראשון סן המצוות‬ ‫ותר להשתמש בהיקש כיון שהן מ ר ו ת עליו‪ ,‬כלומר הן קיימות במושכל‪ .‬והמין השני‪ ,‬והן‬ ‫הםצוות העמעיות אסור להשתמש בהיקש בענינן‪ ,‬כיון שאין להן יסוד במושכל שההיקש בנוי‬ ‫יו‪ .‬והפיוס ‪ ,‬א ף כי ל א הקדים את ההבחנה הזאת לדבריו‪ ,‬הנה אמרו ‪ .‬מ מ ה שיבטל את‬ ‫ההיקש במצוות השמעיות׳ יחייב זאת‪ ,‬וכן במקום א ח ר כפי שנלה ב ח ל ק סדבריו והוא אמרו‬ ‫‪.‬והנה מ כ ל המצוות והשכליות כגזרות השכליות וההגדיות אשר לא תוקשנה אלו ע ל א ל ו וכו"‪.‬‬ ‫י ה י ' ב ר ר שעל המצוות השכליות מקישים ואין מקישים ע ל המצוות השמעיות‪ 16 ,9 .‬ועסי‬ ‫? ‪ 1‬ע‬ ‫ה‬ ‫פ י‬ ‫ע ו נ ה (‬ ‫‪3 6‬‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ז נ ו ת‬ ‫‪,‬‬ ‫קלי‬ ‫]י ‪I‬‬ ‫הלקין‬ ‫ע כ ש י ו ש נ ת ג ל ת ה ע ד ו ת ו ש ל הגאון ע צ מ ו ש ח ב ר ס פ ר פ ו ל מ ו ס מ י ו ח ד נ ג ד ה ה י ק ש י‬ ‫ודינה כ ד י ן מ א ה עדים‪ ,‬א פ ש ר ל ה נ י ד כ ב ט ח ו ן שנשתמר ק צ ו ר ס פ ר ו ב ח ב ו ר ה מ ק י ף‬ ‫ש ל ק ר ק ס א נ י ‪ .‬ב פ ר ק ט ׳ מ ח ל ק ו השני ה ו א מ ס כ ם א ת ט ע ג ו ה י ו ש ל ר ס י ג נ נ ד ה ה י ק ש ׳‬ ‫ש ל א ח ר י ו ה ו א ד ו ח ה א ת כ ל ן ‪ .‬ר א ש י ת מ ח ש ב ת י היתד‪ ,‬ש ה ט ע נ ו ת ה ל ל ו הל‬ ‫ובפרק‬ ‫מהקדמתו‬ ‫חלק‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫לפרוש‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫אולם‬ ‫לאחר‬ ‫עייני‬ ‫בשאלה‬ ‫דחיתי א ת‬ ‫סברתי‬ ‫ב ט כ ס ט שלנו אין ד ו נ מ א ו ת לשני ס ו נ י ה ה י ק ש ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ו א ל ו ק ר ק ס א נ י‬ ‫מ ב י א ד ו ג מ א ו ת ב ש ם הגאון נ ם ל א ל ו נ ‪ .3‬ואין ל ה ש י ב ש מ פ נ י צ ו ר ת ו ה ל ק ו י ה ש ל ה ק ט ע‬ ‫נולד‬ ‫ה ה ב ד ל הזה‪ ,‬שהרי הדוגמה לסוג הרביעי ב א ה מ ע ב ר ל ע מ ו ד ‪,‬‬ ‫כלומר יחר‬ ‫ע ם ה ע ר ע ו ר ע ל השמוש ב ו ‪ .‬א מ נ מ הגאון א ו מ ר ב ק ש ר ע ם ה ר א ש ו נ י ם ש ה ו א ע ת י ר‬ ‫ל ב א ר ל מ ה ה ם בטלים‪ ,32‬א ך ה ע ו ב ד ה שכאן ת פ ס ס ד ר א ח ר מן ה ס ד ר השמור‬ ‫א צ ל ה ק ר א י ר א י ה ה י א ש ה א ח ר ו ן אינו ה ע ת ק מ ן ה ר א ש ו ן ‪ .‬ע ו ד ר א י ה יש ל מ צ א ב ז ה‬ ‫ש ב ק ט ע ש ל נ ו מנויים א ר ב ע ה ס ו נ י ם ש ל ה י ק ש ‪ ,‬ו א צ ל ק ר ק ס א נ י ה מ ס פ ר ה ו א שלשה•‬ ‫א ף כ י ה ו א מ ח ל ק א ת ה א ח ר ו ן לשני ע נ פ י ם ‪ .‬ב ע ק ר ח ש ו ב פ ר ט ז ה ‪ :‬ב ת ש ו ב ת ו ע ל‬ ‫‪3 3‬‬ ‫טענות הנאון ב ז כ ו ת ה ת ו ש ב ע ׳ פ ‪ ,‬כ ל ו מ ר ע ל פ ת י ח ת ה פ ר ו ש ל ת ו ר ה ‪ ,‬ק ר ק ס א נ י כ ו ת ב ' •‬ ‫ומה שאמר‪ ,‬הנה אזכיר ד ר כ י ההיקש והם א ר ב ע ה ‪ ,‬כ ב ר הזכרנום ק ו ד ם ל כ ן ואת‬ ‫הרצאתו‬ ‫בענין זה והראינו ב ט ו ל מ ה ש א מ ר ‪.‬‬ ‫ב ר ו ר שכונתו‬ ‫ל ד ח י ת ערעוריו של‬ ‫הגאון ש ס כ מ ב פ ר ק ט ׳ ו ד ח ה ב פ ר ק י ׳ ‪ ,‬ו ש א ל ו י צ א ו מ מ ק ו ר א ח ר ‪ .‬ל א ח ר ו נ ה יש ל ה ב י א‬ ‫נ ם ט ע נ ה זו‪ :‬ד ח י ת ט ע ג ו ת י ה ם ש ל‬ ‫לדבריו‬ ‫על‬ ‫ההיקש‪,‬‬ ‫ובספרו של‬ ‫הקראים ע ל התושבע״פ‬ ‫קרקסאני ה ם‬ ‫מובאים‬ ‫סמוכה‬ ‫חיכף‬ ‫ב ט כ ס ט שלנו‬ ‫לאחר‬ ‫הפיסקר׳‬ ‫‪3‬‬ ‫ש ה ע ת ק ת י ל ע י ל * ‪ ,‬ו א ל ו ב פ ר ק ט׳ א ו י׳ אין ל ה ם ז כ ר ‪ .‬נם מ ז ה יוצא ש מ מ ק ו ר א ח י‬ ‫לוקחו‬ ‫ה ד ב ר י ם ב ש ם הגאון ה מ ו ב א י ם ב פ ר ק י ם ה ה ם ו ל א מ ן ה ה ק ד מ ה ‪ .‬ל פ י כ ך אני‬ ‫מאמין ש ק צ ו ר ה ט ע נ ו ח נ נ ד ה ה י ק ש ש נ מ ס ר ב ש ם הגאון ו נ ד ח ה ב א ו ח ם ה פ ר ק י ם ה ו א‬ ‫תמצית‬ ‫ה ס פ ר ה מ י ו ח ד ש כ ת ב הרס״נ נגד ההיקש שהוא מ ק ו ר ה ה ל כ ה היוחר פ ו ר ה‬ ‫ש ל ה ק ר א י ם ‪ .‬ו ל א ל מ ו ת ר יהיה ל צ ר ף ל מ א מ ר ה ז ה א ת ק צ ו ר ד ב ר י ו ש ל ה ג א ו ן ב ס פ ר ו‬ ‫גגד ה ה י ק ש ‪, 3 5‬‬ ‫נ ו ס ף ע ל ט ו פ ס ד ב ר י ו ש ל ה נ א ו ן ר א י ת י ל ת ה מ ק ו ם כ א ן לשני נ ס פ ח י ם ק ר ו ב י ם‬ ‫‪3 8‬‬ ‫ל ע נ י ע ו ‪ .‬ה א ח ד ס כ ו ם ד ב ר י ו ש ל רם״נ ל ט ו ב ת ה ת ו ש ב ע ״ פ כ פ י ש מ ס ר ם ל נ ו ק ר ק ס א נ י •‬ ‫ב ר י ל י ש כ ל ה ח ו מ ר ה ז ה מקומו ב ה ק ד מ ה ‪ .‬אנו מוצאים בו א ת ש ב ע ראיותיו של‬ ‫רס״ג ל ז כ ו ח ק י ו ם ־ ה ס ש נ ה ‪ ,‬וגם א ח ד ב ר י ו ה א ח ר ו נ י ם ש ב ק ט ע י נ ו ‪ ,‬ו כ ן נ ם ז כ ר ע ר ע ו ר י ו‬ ‫מענין‬ ‫‪33‬‬ ‫שאדם‬ ‫מלומד‬ ‫‪.(87-86‬‬ ‫דוגמאותיו‪.‬‬ ‫‪ 31‬עמ׳ ‪.84-82‬‬ ‫‪ 32‬ד ף ח׳ עיא‪.‬‬ ‫‪< ! I I ,15,2‬עמ׳ ‪.(133‬‬ ‫בקרסאנ׳ ל א ידע שזוהי‬ ‫דעתו של‬ ‫הגאון‬ ‫והדוגמאות‬ ‫ח‬ ‫‪ 34‬שם‪ .‬גם ב פ ר ק יד הוא מרצה את הדברים האלו )עמי ‪ ,(128-127‬א ל א ששם הוא מדלג‬ ‫לגמרי ע ל דברי רס־נ כענין ההיקש‪.‬‬ ‫‪ 35‬ר א ה נספח נ‪.‬‬ ‫‪)II,14‬עס־ ‪.( 128-124‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫]ז ‪I‬‬ ‫קלה‬ ‫ע ל ה ה י ק ש ‪ ,‬כ פ י שצוין ל ע י ל ‪ .‬ה ע ת ק ת ד ב ר י ו ש ל ה ק ר א י ה י א מ ע י ן ה ש ב ת א ב ד ה‬ ‫ו ה ש ל מ ת ח ל ק הגון מ ה ק ד מ ת ר ׳ ס ע ד י ה ל פ ר ו ש ו ה א ר ו ך ל ת ו ר ה ‪ .‬ה ג ם פ ח השני כ ו ל ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ת ש ו ב ו ת ל ט ו ע ן ע ל ש ב ע ה ר א י ו ת ל מ ש נ ה ש ק ב ץ הגאון‪ .‬שריינר‪ ,‬ש ה ד פ י ס ם ר א ש ו נ ה ל ‪,‬‬ ‫היה סבור‬ ‫ש מ ח ח ת ע ט ו ש ל ר ס י נ י צ א ה ה ת ש ו ב ה ‪ ,‬וגם פ ח נ נ ס ק י ה ו ד ה ש ל כ א ו ר ה‬ ‫ה ס ב ר ה מ ו ש כ ת א ת ה ל ב ‪ ,‬א ל א ש ה ו כ י ח שאין ל ק ב ל ה * * ‪ .‬ה ו א ה ר א ה ב ע ל י ל ש ה ת ש ו ב ה‬ ‫מ כ ו ו נ ת גגד ס ל מ ו ן ב ן י ר ו ח י ם וטענותיו«‪,3‬‬ ‫ו ה ח ל י ט שכיון ש ס ל מ ו ן ה י ה צ ע י ר מ ר י‬ ‫ס ע ד י ה ל א י כ ל ה ה ת ש ו ב ה ל ה י ו ת פ ר י ר ו ח ו ש ל הגאון א ל א ש ל א ח ד מתלמידיו״•־‪,‬‬ ‫וגם ד ו י ח ו ן ק ב ל ד ע ת ו ״ ‪ .‬כ י ו ן ש ה ת ש ו ב ה מ ש מ ש ת פ ר ו ש ל ד ב ר י הגאון שהוא גם נ א ה‬ ‫נם מדויק אמרתי‪ :‬ט ו ב להלבישה לבוש עברי‪.‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫עם הגהת‬ ‫ה מ א מ ר נ ת נ ל ה ל י שגם ב נ י מ י ן ק ל א ר ה כ י ר כ י ד ב ר י ו‬ ‫ש ל ר ס ־ ג ה מ ו ב א י ם ב ק ר ק ס א ג י ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 79‬ו א י ל ך ה ם ‪ .‬מ ת ו ך ח י ב ו ר ש ל ר ס ־ ג ב ת ש ו ב ה‬ ‫ע ל ההיקש"‪,‬‬ ‫‪.(20‬‬ ‫הערה‬ ‫ובזה ‪ .‬נ ת א ש ר ה ה ש ע ר ת ו ש ל ה י ר ש פ ל ד וכו׳ ־‬ ‫)תרביץ‪ ,‬ט׳ו‪,‬‬ ‫ח ב ל ש ל א ר א י ת י ד ב ר י ם א ל ו ב ש ע ת ם והייתי ק ו ב ע ם בגוף ה מ א מ ר ‪.‬‬ ‫‪ 3‬צ‪.‬ס‪.‬ה‪.‬ב‪ ,03-01 ,3 ,.‬וסבואו בעמי ‪.00-88‬‬ ‫‪3 8‬‬ ‫ש ס‬ ‫‪2‬‬ ‫׳ ל ! ואילך‪.‬‬ ‫הוא הדפיס את טענותיו של סלמון‪ ,‬ודוחון שהוציא לאור את ה ס פ ר מלחמות ה׳ לעלמוי‬ ‫!יסם שוב ישער נ׳ שורה ‪ 41‬ע ד סוף השער‪ ,‬עט׳ ‪.(50-47‬‬ ‫‪ 4°‬שם‪ ,‬ו ב כ ר ך ‪ ,10‬עפ׳ ‪ 43‬ואילך‪.‬‬ ‫* מביא למלחמות הי‪ ,‬עס־ ‪.28‬‬ ‫‪3 9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,39‬‬ ‫הלקין‬ ‫המקור הערבי‬ ‫עמ׳‬ ‫א‬ ‫‪1‬אלאלף קיזאמה מקאם א ל ה א ב ק ו ל ך‬ ‫נאתח‪1‬בר יהושפט ה א ד ר ש א ד ר ש‬ ‫ןאשזכם ו ד ב ר ומא מ א ת ל ה ם‬ ‫ומן‬ ‫‪1‬מגזאז א ל ב א ק י א מ ה א מ ק א ם מ ן ב ק ו ל ך‬ ‫)והנחתר בבשר ו ב ל ח ם באש תשרפו‬ ‫ומן מגאז א ל ה א‬ ‫ובקד‪1‬שים ל א י א כ ל‬ ‫‪1‬קיא‪1‬מה מ ק א ם א ל א ל ף ב ק ו ל ך ב י ד ד ו ד‬ ‫נ ע ב ד ד הושיע א ת עמי ישראל מ ע נ א ה‬ ‫‪1‬אוש‪1‬יע ה מ ר כ א ש ר ע ש י ת י מ ע נ א ה‬ ‫‪1‬אנזר ‪ 1‬ו מ א א ש ב ה ה ם‬ ‫וכון א ל ה א פ י א ו ל‬ ‫נ א ל כ ל מ ‪ 1‬ה כ א נ ה ינפיהא ולים בנאפי כ ק ו ל ך‬ ‫‪1‬‬ ‫נ ה ע ל ‪1‬ה נ נ ל י ת י ל ב י ת א ב י ך ה ו ‪1‬‬ ‫) נ ג ל ה ( נ ג ל י ת י ו מ א מ א ת ל ה ומן מגאז א ל ו א ו‬ ‫נקיאמה( פי א ו ל כ ל מ ה ניר נ א פ ע כ ק ו ל ך‬ ‫ןוחמ‪1‬ש ע ש ר ה א מ ה ק ל ע י ם ל כ ח ף ו ת ק ו ל‬ ‫) ו א ל ‪ 1‬ה ר א ש י ב י ת א ב ו ח ם וישעי ו מ א‬ ‫)שא‪1‬כלהמא וקיאמה מ ק א ם או פי מ ת ל‬ ‫נ ק ו ל ‪1‬ך ו מ כ ה א ב י ו ו א מ ו ו ל ש מ ש א ו ל י ר ח‬ ‫נונמזאירהמא‬ ‫ומן מנאז א ל יוד ק י א מ ה א‬ ‫נמקןאם א ל א ל ף פי מ ח ל ק ו ל ך ו א ס ל ד ה ב ח י ל ה‬ ‫‪ 1‬ל א ! י ח מ ו ל יעני ל א א ח מ ו ל‬ ‫וםקאם‬ ‫נ א ל ת א ! פ י מ ח ל ק ו ל ך ו א ם ל א יגאל הניח־! ל י‬ ‫גומא! ש א כ ל ד ל ך‬ ‫ומן מגאז א ל כ א ף‬ ‫)אגצ*‪1‬אפהא א ל י ק ב ל א ל פ ע ל ב ה י פ י א ל פ ע ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ע ר ה ‪ :‬סלים או אותיות שהן חסרות בכת־ וסלאתין‪ ,‬שםתי בתוך סוגריים‪ .‬מקום שקריו‬ ‫היא ס ב ר ה ל ב ד ‪ ,‬אס מלה‪ ,‬ציינתיה בסיסן שאלה; ואם אות‪ ,‬בנקודה על נכה‪.‬‬ ‫אותיות שצורתן מטושטשת וססכת׳ על דעתי‪.‬‬ ‫קונדיים‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ p‬ג‪P °‬‬ ‫חסרות שלא ידעתי לכוונן ציינתי מ ק ו ר ו ת ב‬ ‫]ט‪1‬‬ ‫מפתיחת‬ ‫ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫קל׳‬ ‫התרגום העברי‬ ‫עמ׳ א‬ ‫האלף עמדה במקום ההא! כאמרך‬ ‫א ת ח ב ר יהושפטג ה א ד ר ש א ד ר ש ‪3‬‬ ‫א ש כ ם ו ד ב ר * ו ה ד ו מ ה ל ה ם ‪ .‬ומן‬ ‫תמורת הבית עמדה במקום מ ף כאמרך‬ ‫והגותו־ ב ב ש ר ו ב ל ח ם ב א ש ת ש ר פ ו ‪6‬‬ ‫ב ק ד ש י ם ל א י א כ ל ז‪ .‬וסן ת מ ו ר ת ה ה א‬ ‫עמדה במקום ה א ל ף‪ 8‬כ א מ ר ך ביד דוד‬ ‫ע ב ד י ה ו ש י ע א ת ע מ י י ש ר א ל ‪ 8‬ענינו‬ ‫אושיע ה ג ז ר כ א ש ר עשיתים! ע ג ע ו‬ ‫אנזר ודוגמתם‪ .‬ותהיה ה ה א בראשית‬ ‫ה מ ל ה כ א ל ו ל ד ח ו ת ה ואיננה ד ו ח ה כ א מ ר ך‬ ‫ה ע ל ה עליתי ל ב י ת אביך!‪ 1‬הוא‬ ‫ע ל ה ע ל י ח י ו ה ד ו מ ה לו‪ .‬ומן ת מ ו ר ת הואו‬ ‫שתהיה בראשית מ ל ה ל ל א ת ו ע ל ת ־ ! כ א מ ר ך‬ ‫ו ח מ ש ע ש ר ה א מ ה ק ל ע י ם ל כ ת ף ‪ !3‬ו ת א מ ר‬ ‫ו א ל ה ר א ש י ב י ח א ב ו ח ם וישעי*! ו כ י ו צ א‬ ‫ב ה ם ו ח ע מ ד ב מ ק ו ם או«! ד ו ג מ ת‬ ‫א מ ר ך ו מ כ ה אביו ו א מ ו ״ ולשמש או ל י ר ח ד י‬ ‫ו מ ק ב י ל י ה ם ‪ .‬ומן ה מ ו ר ח ה י ו ד ע מ ד ה‬ ‫ב מ ק ו ם ה א ל ף כגון ב א מ ר ך ו א ס ל ד ה ב ח י ל ה‬ ‫ל א י ח מ ו ל ‪ ! 8‬ענינו ל א א ח מ ו ל ו ב מ ק ו ם‬ ‫התיו מ ו ן ב א מ ר ך ואם ל א ינאל הנידה לי»י‬ ‫וכיוצא בו‪ .‬ומן ת מ ו ר ת ה כ ף‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫א ל לפני ה פ ע ל ‪ . . .‬בפעל‪20‬‬ ‫‪ 1‬ר׳ יונה בן ננאח‪ ,‬ס פ ר הרקמה‪ ,‬כ ב ; ראב־ע‪ ,‬צחות‪ ,‬יג עיב‪.‬‬ ‫‪ 2‬דבהי־ב‪ ,‬כ‪ .‬ל ה ; עי׳ רד־ק‪ ,‬מ כ ל ו ל <הוצ׳ ליק(‪ .‬ס ד עיב‪.‬‬ ‫‪ 3‬יחזקאל יד‪ ,‬נ‪ ,‬וע׳ מ כ ל ו ל נד ע־ב‪.‬‬ ‫‪ 5‬רקמה‪ ,‬פ ד ; צחות‪ ,‬טו‪ ,‬עיא‪.‬‬ ‫»• ירמ׳ כה‪ ,‬ג‪ ,‬ובכתוב אשכים‪.‬‬ ‫‪ 7‬שם כב‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ 6‬ויקרא ח‪ ,‬לב‪.‬‬ ‫‪ 9‬שמואל ב׳ נ‪ ,‬יח‪.‬‬ ‫‪ 8‬רקמה‪ ,‬קח‪.‬‬ ‫‪ 11‬שמואל א׳ ב‪ ,‬בז‪ ,‬וע׳ רקמה‪ ,‬קב‪ ,‬וצחות‪ ,‬יח עיב‪.‬‬ ‫‪ 10‬זכריה ז‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫‪ 13‬שמות מ ‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪ 12‬רקטה‪ ,‬סנ‪.‬‬ ‫*‪ 1‬דבהייא ה‪ ,‬כד‪ ,‬ובכתוב‪ :‬ואלה ראשי בית אבותם ו ע פ ר וישעי‪.‬‬ ‫‪ 16‬שטות כא‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ 15‬רקמה‪ ,‬סו‪.‬‬ ‫‪ 18‬איוב ו‪ ,‬י‪.‬‬ ‫‪ 17‬דברים ח‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ 19‬רות ד‪ ,‬ד‪ ,‬וע׳ רקמה‪ ,‬שכח‪.‬‬ ‫‪ 20‬איני יודע לתרגם שורה זו‪ ,‬אולם מתוך הענין נראה שרצונו להורות כי ה כ ף משמשת‬ ‫כמובן טרם‪.‬‬ ‫ד־׳לקין‬ ‫עמ׳‬ ‫ו ב ע ד ה נחו ק ו ל ך ו ל א יבאו ] ל ר א ו ת כ ב ל ע ן‬ ‫ב‬ ‫פענאה ט ר ם ב ל ע וכהשחית נמענאה!‬ ‫וטרם השחית ועלי מ א ה ד ה ו א נ ש ‪t . .‬‬ ‫בינה׳ פי מ ו צ ע ה א‬ ‫ומן מנאז א ל ל א ם‬ ‫ק י א מ ה א מ ק א ם ס ן כ ק ו ל ך ה ב א נים ז‬ ‫ל מ ל ח מ ה מ ע נ א ה מן ה מ ל ח מ ה ו נ ת ק ו ל ז‬ ‫ויבא שלמה ל ב מ ה אשר בנבעון‬ ‫מ ע נ א ה מ ן ה ב מ ה ו ס ק ו ט ה א פ י כ ל נ מ ה ‪21‬‬ ‫תנייר ו א נ ת ק א ל כ א י נ א ד ל ך א ל א נ ת ק א ל נמא?ן‬ ‫א מ א באלנוהר או ב א ל ע ר ץ או נבאלגאיה?[‬ ‫כאן‬ ‫כ ק ו ל ך והיו ל ד ם ו ה י ה ל כ נ י ם ו ת ק נול ו ה י ה‬ ‫ל א ת ו ת והיו ל מ א ר ו ת ב ר ק י ע ‪3‬‬ ‫ונתקולן‬ ‫וישימני ל א ב ל פ ר ע ה ו ל א ד ו ן ל כ ל ב נ י ת ח‬ ‫ומן מגאז א ל מ י ם ס ק ו ט ה פ י מ ת ‪1‬ל‪1‬‬ ‫ע ד מ מ ח ר ת ה ש ב ת ואנמא י ב ק א מ נ ה ר ת [‬ ‫ומן מנאז א ל נ ו ן ם ק ו ט ה פ י מ ת ל א ש ר נ נ ש ב ר ת י [‬ ‫וכון א ל ק ו ל ע ל י מעני ש ב ר ת י ונאלשין[‬ ‫ל א מנאז פ י ה א ו א נ מ א מ ק א מ ה א נ מ ת ל ? ז‬ ‫מא זירת מ ק א ם כ ק ו ל ך שבשפלנו ונתקול[‬ ‫שהנחלים ונטאירהמא‬ ‫קואמהא*‬ ‫ומן מ נ א ז‬ ‫נאלתא!‬ ‫מ ק א ם אליוד כ ק ו ל ך ותנהי!‬ ‫י ש ר א ל מ ע נ א ה ויהי י ש ר א ל ו ה א נ ך !‬ ‫לאוחק פי אואכר א ל כ ל מ א ח ל ה א אינצא[‬ ‫מ נ א ז א ת מ ת ל ו ת ש ל י ך ב מ צ ו ל ו ח ים‬ ‫‪ J‬אולי הנכון ה ו א ‪:‬‬ ‫ביאנה‪.‬‬ ‫‪ 2‬א ו ל י יש ל ק ר א ר ק ‪:‬‬ ‫בל‪.‬‬ ‫‪ 3‬ח ס ר ה ה פ ל ה ש פ י ם ‪ ,‬ו א ף כ י יש ר ו ח אין ל ה כ י ר ס י ס ן ס ל ה ‪.‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫> כן ב כ ת ; ק ר י ק י א מ ה א ‪.‬‬ ‫]יא[‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫עמ׳‬ ‫ב‬ ‫קלט‬ ‫ואחריו כ ד ר ך א מ ר ך ו ל א יבאו ל ר א ו ת כ ב ל ע • ‪2‬‬ ‫ענינו ט ר ם ב ל ע ו כ ה ש ח י ת ‪ 2 2‬ענינו‬ ‫ט ר ם השחית ו ב כ ל הדומה ל א ל ה א פ ר ש‬ ‫מ ו ב נ ו ב מ ק ו מ ו ומן ת מ ו ר ת ה ל מ ד‬ ‫ע מ ד ה ב מ ק ו ם מן‪ 23‬כ א מ ר ך ה ב א י ם‬ ‫ל מ ל ח מ ה ‪ 2 4‬ענינו מ ן ה מ ל ח מ ה ו א מ ר ך‬ ‫ו י ב א ש ל מ ה ל ב מ ה א ש ר בגבעון‪2 5‬‬ ‫ענינו מ ן ה ב מ ה ו ה י א נ ו פ ל ת ב מ ל ת‬ ‫שנוי ותנועה‪ 26‬ויהי השנוי ה ז ה‬ ‫מ ה שיהיה א ם ב ע צ ם ו א ם ב מ ק ר ה ו א ם ב ת כ ל י ת‬ ‫כ א מ ר ך ו ה י ה ל ד ם ל ‪ 2‬ו ה י ה ל כ נ י ם ‪ 2 8‬ו ת א מ ר והיו‬ ‫ל א ת ו ת ‪ 2 9‬והיו ל מ א ר ו ת ב ר ק י ע ‪1‬השמים‪ 301‬ו ת א מ ר‬ ‫וישימני ל א ב ל פ ר ע ה ו ל א ד ו ן ל כ ל ב י ת ו ! ‪3‬‬ ‫ו מ ת מ ו ר ת ה מ ס שהיא נ ו פ ל ת בכגון‬ ‫‪3‬‬ ‫ע ד מ מ ח ר ח ה ש ב ת ־ ו א ך ישאר מ ח ר ת‬ ‫ו מ ת מ ו ר ת הגון ש ה י א ג ו פ ל ח ב כ ג ו ן א ש ר נ ש ב ר ת י ‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ו י ה י ה ה פ ס ו ק ב מ ו ב ן ש ב ר ת י והשין‬ ‫אין ב ה ח מ ו ר ה א ל א מ ק ו מ ה ד ו ג מ ת‬ ‫מ ה שגוספה>‪ 3‬ב מ ק ו ם ‪ 3 5‬כ א מ ר ך שבשפלגו‪ 36‬ו ח א מ ר‬ ‫ש ה ג ח ל י ם ? ‪ 3‬ו מ ק ב י ל י ה ם ‪ .‬ומן ת מ ו ר ת ה ת י ו‬ ‫ע מ ד ה ב מ ק ו ם היוד כ א מ ר ך ותהי‬ ‫י ש ר א ל ‪ 3 8‬ענינו ויהי י ש ר א ל ‪ .‬ו א ל ו ה ם‬ ‫צ ר ו פ י ם ב ס ו פ י ה מ ל ו ח שגם ל ה ם‬ ‫ת מ ו ר ו ת כגון ו ת ש ל י ך ב מ צ ו ל ו ת ים‪3 9‬‬ ‫‪ 22‬דבהי״ב בא‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫בטדי ד‪ ,‬כ‪.‬‬ ‫‪ 24‬בטד׳ לא‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫רקטה‪ ,‬נה‪.‬‬ ‫דבהי־ב א‪ ,‬יג; ורדק חולק ע ל ריב־נ‪ ,‬ראה בפרושו לפסוק‪.‬‬ ‫אולי מנתו שאץ ה ל מ ד מתרגמת לערבית‪ ,‬ע׳ רקמה‪ ,‬נג‪.‬‬ ‫‪ 28‬שם ח‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫שמות ד‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ 30‬שם שם‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫בראשי א‪ ,‬יך‪,‬‬ ‫‪ 32‬ויקרא בג‪ ,‬טז‪ ,‬ועי רקטה עד‪.‬‬ ‫שם טה‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫יחזקאל ו‪ ,‬ט ‪ .‬והמדקדקים שלאחריו לא הסכימו לדעתו‪ ,‬ראה רקטה‪ ,‬קפו ומכלול‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪33‬‬ ‫כ ב עיא‪.‬‬ ‫‪ 34‬דבריו איגם ברורים; אפשר רצוגו כי היא רומה ל ‪ .‬ט א הנוספת' בערבית )עיין ר ״ ט ‪.‬‬ ‫דקדוק ערבי‪ ,‬מהדורה נ‪ !83 , \ \ ,‬ו‪ ,(224‬ואולי מנתו שהיא כמו פא)=ש> הנוספת במקום אשר‪,‬‬ ‫ראה רקמה‪ ,‬מז‪.‬‬ ‫‪ 36‬תהלים קלו‪ ,‬כנ‪.‬‬ ‫‪ 35‬יתכן שיש להוסיף אשר‪ ,‬ראה בהערה הקודמת‪.‬‬ ‫‪ 38‬שמרב כד‪ ,‬ט‪ ,‬ועי רקמה שכא ושפח‪.‬‬ ‫‪ 37‬ק ה ל ת א‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ 30‬טיכה ז‪ ,‬יט‪ .‬הנאון ר צ ה לומר שחטאתם הוא בסקום חטאתינו‪ ,‬וראה רקמה‪ ,‬שכח‪.‬‬ ‫הלקין‬ ‫עמ׳ ג‬ ‫ת ע ל ק א ל ט ר ף כ ל מן ת ע ל ק ב א ל ט ר ף‬ ‫ואתכל עלי מא יתפהמה אלנאטר פי‬ ‫כתאכנא ה ד א פ ד ל ך שרח א ל ת ל ת ה‬ ‫אלטעארף‬ ‫אלמעטיאת כ מ א ל אלטאעד‪.‬‬ ‫ללמומנין א ל ת י הי א ל מ ע ק ו ל ו א ל מ כ ת ו ב ונאל‪1‬מננקול'‬ ‫ו א ד ק ד א ס ת ו פ י ת ש ר ה עיון ה ד נ ה [‬ ‫אלתלתה‬ ‫אלמעארף אלתי לא ב ד ל מ פ ס ר‬ ‫א ל ת ו ר א ה מן א ל ו ק ו ף ע ל י ה פ א ר י אן א ת ב נ ת !‬ ‫ב ת ק ד מ ה כ י פ י ה ת פ ס י ד א ל ת ו ר א ה מ ע ס א ניר [‬ ‫כ ת ב אלאנביא ואקול ל מ א כ א נ ת ארכ‪1‬אן‪1‬‬ ‫מעאני א ל כ ת ב ה ד ה א ל ת ל ת ה מ ע א ר ף א ל מ נ ס ב ק ו‬ ‫דכרהא‬ ‫ו ב א ף כ ל כ ל א ם ל א ב ד מן אן יק נעז‬ ‫פ י ה א ל מ ח כ ם ו א ל מ ת ש א ב ה א ד כ ל לגה ע נליז‬ ‫ה ד ה אלבניה הי מבניה וכאנת א ל ת ו ר א ה‬ ‫במתל‬ ‫ד ל ך א ד נזלת ב א ח ר י א ל ל נ א ת ונגב!‬ ‫ע ל י כ ל מ ע ב ר ל ה א אן יגעל מ א ו א פ ק‬ ‫אלמעלומאת אלתי ק ב ל ה א ואלמנקולאת‬ ‫א ל ת י ב ע ד ה א הי א ל מ ח כ מ א ת א ל א ל פ א ט וינגעל[‬ ‫כל מא כאלף אחדיהמא מתשאבהא‬ ‫ו א ד א ז ד ת פ י כ ש ף ד ל ך ק ל ת יגב‬ ‫ל ד י א ל ע ק ל אן י א כ ד ל כ ת א ב א ל ת ו ר א נ ה !‬ ‫אבדא‬ ‫ב ח ק א ל ט א ה ר מן א ל פ א ט ה א‬ ‫א ל מ ש ה ו ר פ י מ א בין א ה ל ל ג ה ה ו א ל כ ת י ר‬ ‫אלאסתעמאל‬ ‫עמ׳ ד‬ ‫א ד כ ל כ ת א ב אגמא א נ ר א ד ? [‬ ‫נאן ת ע ל מ ע א נ י ה א ל י ק ל ב ם א ס ע ה א ו צ ו ל א‬ ‫נ ת ‪ 1‬א מ א א ל א א ן יכון א ל ע ל ם א ל ח ס י א ו א ל ע ק ל י‬ ‫‪1‬יצא‪1‬דאן מ ש ה ו ר ד ל ך א ל ק ו ל א ו יכון ד ל ך « מ ש ה ו ר‬ ‫נאלקול ‪ 1‬יצאד מכחובא א כ ר א מ ח כ מ א‬ ‫נאו י [ צ א ר א ת ר א מ ן א ת ר א ד א ל א נ ב י א‬ ‫נ פ א ד ן א ר א י א נ ה אן ת ר ך ד ל ך א ל ק ו ל ע ל י‬ ‫‪ 5‬כן בכתיי; קרי כאן‪.‬‬ ‫« ס ל ה זו כתוכה ם ס ע ל לעורה‪.‬‬ ‫הנמך‪.‬‬ ‫אתאר‪.‬‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫יג(‬ ‫עמ׳ ג‬ ‫י ח ל ה ב ק צ ה כ ל מי שיתלה בקצה‪>°‬‬ ‫ו א ב ט ח ב מ ה שיבין ה מ ע י י ן‬ ‫ב ס פ ר ג ו זה‪ .‬ח ח פ ר ו ש שלש‬ ‫הידיעות ה מ ב י א ו ת א ח המאמיגים לידי‬ ‫ש ל מ ו ח ה ע ב ו ד ה והן ה מ ו ש כ ל ו ה כ ת ו ב ו ה מ ק ו ב ל ‪.‬‬ ‫ועכשיו שהשלמחי פ ר ו ש טיבן‬ ‫ש ל ש ל ש ה י ד י ע ו ח ה ל ל ו ‪ ,‬ש ל א ימגע מ פ ר ש‬ ‫ה ח ו ר ה מ ל ע מ ד ע ל י ה ן ‪ ,‬אני ר ו א ה ח ו ב ה ל ע צ מ י‬ ‫לקבוע‬ ‫ב ה ק ד מ ה כ י צ ד יש ל פ ר ש א ח ה ת ו ר ה‬ ‫ו א ח ש א ר ס פ ר י הנביאים‪ .‬ו א ו מ ר ‪ :‬כיון שיסודות‬ ‫עגיני ה ת נ ך ה ם ש ל ש ה י ד י ע ו ת ה נ ז כ ר ו ת‬ ‫ל ע י ל ‪ ,‬וכיון ש ד ב ר ש ב ה כ ר ח ה ו א ש ב כ ל מ ל ה י ח ו ל‬ ‫פ ר ו ש מ ו ח ל ט א ו מ ש ח מ ע ל כ מ ה פ נ י ם ‪ ,‬ש ה ר י כ ל לשון‬ ‫ב נ ו י ה ב ת ב נ י ת זו‪ ,‬ו א ף ה ת ו ר ה כ ן‬ ‫ל א ח ר שנתנה ב א ח ת ה ל ש ו נ ו ת ‪ ,‬ח ו ב ה מ ו ט ל ת‬ ‫על‬ ‫כ ל מי שיבאר אוחה‪ ,‬שיפרש כפשוטן כ ל‬ ‫ה מ ל ו ת שהן ב ה ס כ ם ע ם ה מ ו ש כ ל ו ת ה ק ו ד מ ו ת ל ה‬ ‫ו ה מ ק ו ב ל ו ת ה מ א ו ח ר ו ת ממנה‪ ,‬ושיפרש‬ ‫ד ר ך ד ר ש כ ל ה מ ל ו ת ה ס ו ת ר ו ת סוג א ח ד מ ן השנים ‪. 4 1‬‬ ‫וכשאוסיף ב ב ר ו ר ה ד ב ר הזה א ו מ ר ‪ :‬יתחייב‬ ‫שבעל שכל יתפס תמיד את ס פ ר התורה‬ ‫ל פ י פשט דבריו ה מ פ ו ר ס ם‬ ‫בין אנשי לשונו והשגור ב פ י ה ם‬ ‫כיון ש כ ל ס פ ר א כ ן מ ג מ ח ו‬ ‫עמ׳‬ ‫ד‬ ‫ש י מ ס ו עניגיו א ל ל ב ש ו מ ע י ה ם מ י ס ה‬ ‫שלמה‪ ,‬א ל א א ם הידיעה המוחשית או השכלית‬ ‫סוחרוח הפרוש ה מ פ ו ר ס ם של אוחו מאמר‪ ,‬או א ם הפרוש‬ ‫ה מ פ ו ר ס ם של אותו מ א מ ר ס ו ת ר פ ס ו ק א ח ר מפורש‬ ‫או יסחור ה נ ד ה מהגדות הנביאים‪.‬‬ ‫וכשהוא ר ו א ה שאם יעזב א ח ה מ א מ ר ל פ י‬ ‫‪ 40‬שורה זו שייכת לענין שכלו חסר‪ ,‬ואין להבינה‪.‬‬ ‫‪ 41‬כלומר‪ ,‬המושכלות והמקובלות‪.‬‬ ‫קמא‬ ‫הלקין‬ ‫קמב‬ ‫‪1‬אל!משהור מן ל פ ט ה א ל ב ה א ל א מ ר א ל י אן‬ ‫ד ז ע ת ק ד ו א ח ד א מן ה ד ה א ל א ר ב ע ה א ל ת י‬ ‫נ ת ן ב י ת ה א פיגב ע ל י ה אן י ע ל ם אן ל י ם ד ל ך‬ ‫ןאל (קול ע ל י משהורה ב ל פ י ה ל פ ט ה או‬ ‫)אל (פאט ק ד גאאת מג״ אלמגאז ואנהא א ד א‬ ‫‪1‬ו‪1‬קף ע ל י ה א א י צ ר ב מ ן צ ר ו ב א ל מ ג א ז ה י‬ ‫‪1‬אל ‪1‬תי ת ר ד א ל י א ל מ ח כ ם ע א ד ד ל ך א ל מ כ ת ו ב‬ ‫נבןמואפקה אלמחסוס ואלמעקול ואלמבתוב‬ ‫‪1‬אלט(אהר ואלמאתור ואסבק ב ע ק ב ה ד א‬ ‫‪1‬אלי? ת מ ז ת י ל מ ת א ל א ת ל ה ד ה א ל א ר ב ע ה‬ ‫נ ו א ן ק ו ל מ א ינחאו* א ל י א ל ב א ב א ל א ו ל א ן‬ ‫] א ל ת (וראה ת ק ו ל ו י ק ר א ה א ד ם שם אשתו‬ ‫נ ח ה ה כי היא היתה א ם כ ל חי פאן ת ר כ ת‬ ‫]לפטה(‬ ‫כ ל חי ע ל י מ ש ה ו ר ה א מן א ל ע מ ו ם‬ ‫] ד פ ע ז נ א א ל מ ח ס ו ם א ד ד ל ך יוגב א ן יכון‬ ‫] א ל א ס ד ( ו א ל ת ו ר ו א ל ח מ א ר ו ס א י ר א ל ח י ו א ן בני‬ ‫‪1‬חוה( פ ל מ א ל ם ח ך ח י ל ה פ י ד פ ע א ל מ ח ס ו ס‬ ‫‪1‬בר ( ה נ א א ן פ י א ל פ ס ו ק כ ל מ ה מ צ מ ר ה‬ ‫עס׳‬ ‫ה‬ ‫ל א ‪ °‬יסור ל ב ב ו ו כ ס ף‬ ‫]וזהב ל א י ר ב ה ל ו מ ‪ 1‬א ד ומא א ש ב ה ד ל ך‬ ‫‪1‬ואל ח א ג ה א ל י ה ד ה א ( מ ס ל א ן א ל כ מ י ה א ס ב ק‬ ‫‪1‬מן א ל כ י פ י ה פ י א ל ת ר ת י ‪1‬ב ו א ל ת א ל ת ל א ן פ י ה‬ ‫)שראיע ל ם ישרח! ב מ א ד א ת ע ל ם כ מ א‬ ‫נאנה ל א י נ ס ב ‪ ! °‬ד ל י ל א ! ח ס י א ע ל י יום א ל ס ב ח‬ ‫א י יום ה ו ו ל א ע ל י ר א ם א ל ש ה ר ד ל י ל א‬ ‫! ח ם י ז א א י יום ה ו ו א נ מ א א ח א ל נ א פ י א ל א ס ח ד ל א ל‬ ‫נ ע ל י ד ל ך ‪ 1‬ע ל י ] א ( ת א ר א ל ר ס ו ל ואן ט ן ט א ן‬ ‫] א ז ן א ל נ ץ נץ ע ל י שי מ ן ד ל ך פ ס נ ב י ן פ י ו ס ט‬ ‫‪ 8‬הנכון‪ :‬ינחו‪.‬‬ ‫<עמ'‬ ‫‪ L /‬ל‬ ‫‪ 0‬הנה ת ח ל ת הענין הזה כפי שהעתיקה קרקסאני )להלן‪ :‬ק ( ב ס י ׳‬ ‫‪ * V‬תל‬ ‫' "'‬ ‫‪ :(124‬וענד אלתחציל ננד ס ב ע ה אצול סן אלשרע א ל כ ב ר י תצטרנא‬ ‫‪°‬תל‬ ‫כ ל ואחד פוק א ל א כ ר פאלאול לאן פי א ל כ ת א ב שראיע‬ ‫אלציצית ו א ל ס כ ה ופא שבההפא ואלתאני לאן פיה שראיע ל ס ישרה כםיאתהא י י י י י‬ ‫אלתרופה נז» פן כ ס ולא כסיה א ל ם א ל ואלנסא ואלכיל אלדי לא יגוז אן י מ ן ל ל ם ל ד‬ ‫פנהא וקד ק א ל פ׳ כ ל ואחד לא יכי‪/‬ר לה ןודלך אנה ק א ל ר ק לא ירבה לו סוסים ונו־ יק ^‬ ‫ולא ירבה לו נ ש י ם ‪< . . .‬זאת הוספתי פסברה>‪ .‬החוסר לחצאי השורות החסרים לקוח נם‬ ‫םאותו סקור‪.‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫פ ר‬ ‫א ‪ 1 7‬י‬ ‫? ‪ 1‬ם‬ ‫י ש ר ח‬ ‫פ י ה א‬ ‫א ?‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫‪0‬נ ק ‪ :‬ינצב‪.‬‬ ‫]טי!‬ ‫מפתיחת‬ ‫ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫קמנ‬ ‫ה מ פ ו ר ס ם מ מ ל ו ח י ו ‪ ,‬יגרום ל ו ה ד ב ר‬ ‫להאמין ב א ח ד מ א ר ב ע ה א ל ה אשר‬ ‫ק ב צ ת י ‪ ,‬ה ו א ח י י ב ל ד ע ה שאין‬ ‫ה מ א מ ר ההוא כ פ י ה מ פ ו ר ס ם א ל א הוא מ כ י ל מ ל ה‬ ‫א ו מ ל ו ת שהן ע ל ד ר ך ה ה ע ב ר ה ו ש א ם‬ ‫ישחמש ל פ ר ו ש ה ב א ח ד מ א ו ת ם סוגי ה ה ע ב ר ה‬ ‫א ש ר יגיעו א ל ה פ ש ט ‪ ,‬ישוב ה כ ת ו ב ה ה ו א‬ ‫ויסכים א ל המוחש והמושכל והכתוב‬ ‫ה מ פ ו ר ש והסוגר‪ .‬ו ב ע ק ב הענין ה ז ה א ק ד י ם‬ ‫ואמשל משלים ל א ר ב ע ה א ל ו‬ ‫ו א ו מ ר ‪ :‬מ ה שיכון א ל ה ש ע ר ה ר א ש ו ן ה ו א‬ ‫ש ה ה ו ר ה א מ ר ה ו י ק ר א ה א ד ם שם א ש ת ו‬ ‫ח ו ה כ י היא ה י ת ה א ם כ ל חי ואם אגיח‬ ‫בטוי כ ל חי כ פ י שהוא מ פ ו ר ס ם ב ה מ ו ן‬ ‫נ ד ח ה א ת המוחש שהרי היוצא מזה הוא‬ ‫ש ה א ר י והשור ו ה ח מ ו ר ושאר ה ח י ו ת ה ם בני‬ ‫ח ו ה ‪ ,‬ו א ח ר שאין שום ד ר ך ל ד ח ו ת א ת ה מ ו ח ש‬ ‫הרי הוכחנו שבפסוק כ ל ו ל ה מ ל ה נ ס ת ר ת ״‬ ‫ל י א ״ יסור ל ב ב ו ו כ ס ף‬ ‫עמ׳ ה‬ ‫וזהב ל א ירבה לו מ א ד וכיוצא בו‬ ‫ו ה צ ר ך ב ז ה נ כ ר יותר מפני ש ה כ מ ו ת ק ו ד מ ת‬ ‫ל א י כ ו ת ב ס ד ר ה מ ע ל ו ת ‪ .‬והשלישי מ פ נ י שיש ב ו‬ ‫אין ל ה ב י א ר א י ה מ ו ח ש י ת ע ל יום ה ש ב ת‬ ‫א י ז ה יום ה ו א ו ל א ע ל ר א ש ה ח ד ש ר א י ה‬ ‫מ ו ח ש י ח א י ז ה יום ה ו א ״ ו א מ נ ם גזר ע ל י נ ו ב ב ק ש ה‬ ‫הידיעה הזאת ל ל כ ת ב ע ק ב ו ת השליח‪ .‬ואם יחשב חושב‬ ‫ש ה כ ת ו ב מ פ ר ש משהו מזה הנה נוכיח ב ת ו ך‬ ‫‪ 42‬כסי שהוא מסיק באמויד‪ ,‬מאמר ז יסלוצקי‪ ,(100 ,‬חי פרושו ‪ .‬מ ד ב ר מבני א ד ם ‪/‬‬ ‫‪ 43‬ה ד ף הזה ס מ ל את טענותיו של רסינ מ כ ו ת המענה‪ ,‬וראה מה שכחבתי בהקדמה‪ .‬דבריו‬ ‫בראש הדף הם סיומה של הטענה השניה‪ ,‬והנה השלמת החסר כפי שהוא טובא א צ ל קרקסאני‪:‬‬ ‫ובקצור נמצא שבעה שרשים סן התורה שבכתב שיכריחונו לשוב א ל התושבע־פ‪ ,‬ו כ ל אחד עולה‬ ‫ע ל חברו‪ .‬הראשון ספני שבתורה יש םצוות שלא נתבררה איכותן‪ ,‬וזה כנון ציצית וסכה והדומה‬ ‫להן‪ .‬והשני מפני שיש בה מצוות שלא נתבררה כמותן‪ ,‬וזה כנון התרופה אחת סכמה‪ ,‬ולא כמות‬ ‫הרכוש והנשים והסוסים שאסור שיהיה ל מ ל ך יותר ממנה לאחר שאמר ב כ ל אחד לא ירבה לו‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ 44‬לפרוש הטענה הזאת ראה בנספח נ‪.‬‬ ‫‪ 45‬הדמיון בין שבת וריח אינו שוה כמובן‪.‬‬ ‫הלקין‬ ‫נאןלכחאב בטלאן מא תוהמה‬ ‫ואלראבע‬ ‫נלןאן פ י ה שראיע ל ס ״ ישרח מ א ה י ת ה א ג ! פ י‬ ‫‪ 1‬נ ‪ 1‬פ ם ה א כ מ א ל ם נ ב י ף ! מא>< הי>! א ל א ע מ א ל‬ ‫‪1‬אל!מהמורה פי א ל ס ב ת ואנמא ק א ל כ ל מ ל א כ ה‬ ‫נב‪1‬אלדכר‬ ‫פקט‬ ‫ו כ ד ל ך ל ם יבין מ א י ׳ ה י‬ ‫‪1 4‬‬ ‫נאןלאניה א ל ת י ת ק ב ל א ל נ נ א ס ה ואנמא ק א ל‬ ‫נכ‪1‬ל כ ל י פ ק ט ב א ל ד כ ר ומא א ש ב ה י ! ד ל ך‬ ‫נפזאן ה ד ה אלאשיא א ל ת י ל ם ישרה מ א הי‬ ‫נ ח ל א ב מ א ד א הי מ ע ל ו מ ה פ ו ק מ א ת ק ד ם‬ ‫! ב ז א ל ת ר ת י ב אעני א ק ד ם‬ ‫ואלכאמס לאן‬ ‫נ א ל ן א מ ה מ ג מ ע ה ״ אן ל ל ה ע ל י ה א ז ! ש ר א י ע‬ ‫‪1‬ל ‪1‬ם ת ד כ ר פ י א ל ת ו ר ה א ס מ א ה א פ צ ל א ע ל י «‬ ‫‪1‬‬ ‫נבןמיאתהא וכיפיאתהא״׳ ד ל ך כ א ל צ ל ו ה‬ ‫נ א ל ‪ 1‬ת י ק ד אגמענא‪ 20‬ע ל י א נ ה א ‪ 2 0‬ת ל ת ה צ ל‬ ‫עס׳ ו‬ ‫צ ל ו א ת פ י כ ל יום ו ‪ 1‬ל י ס ת מ נ צ ו צ ה ו א ל ת ז ו י נ ז‬ ‫א ל ד י נחן מגמעון ע ל ד אן ל א ב ד פ י ה מן ‪t‬‬ ‫צ ד א ק אעני כ ת ב ה ולנים במנצוץ ומאז‬ ‫אשבה ד ל ך‬ ‫ו י ת ב ע נ ה ד א מן א ל א ח כ א ם נ‬ ‫א ל ת י ל ם י ד כ ר פי י ‪ 2‬א ל כ ת א נ ב מנהא ק ל י ל ו ל א נ‬ ‫כתיר מא ל א אחציה נואלצרורה תדעו אלין‬ ‫אלתמאם‬ ‫מערפתהא‬ ‫ואלסאדס תאנריך!‬ ‫אלסנין ו א ל א כ ב א ר מך‪ 22‬פארקונא‪ 23‬א ל א נ ב י א נאלי‬ ‫ע צ ר נ א ה ד א פ א נ ה שי ל א י ח צ ל א נ ב ד א א ל א ן‬ ‫מן גהה א ל נ ק ל פ נ ע ל ם ‪ 2 4‬כ ם א ק א ם א ל ב י ת א ל ת א נ י‬ ‫מ ע מ ו ר א ומא כ א ן פ י ה מן א ל ח ו א ד ת עלינא‬ ‫אלסארה‬ ‫ו א ל צ א ר ה וכיף כ א ן כ ר א ב ה ו כ ם מן‬ ‫ד ל ך א ל ח י ן א ל י א ל א ן ו מ מ א יבין א ן ה ד ה‬ ‫אלאשיא פוק מא ה ק ד ם לאן א ל ה ו ר א ה ל מ א‬ ‫ג א א ח פ י ה ד ה א ל א ג ז א מן א ל ז מ א ן ו ג ב א ן‬ ‫‪ 12‬ק ‪ :‬סאהיאתהא‪.‬‬ ‫‪ H‬ק ‪ :‬טאהיה‪.‬‬ ‫‪ 11‬ק ‪ :‬לא‪.‬‬ ‫‪ 1 3‬ק ‪ :‬יבין‪ ,‬ונכון‪.‬‬ ‫‪ 1 5‬ק ‪ :‬שבה‪.‬‬ ‫ד! ק ‪ :‬עלינא‪.‬‬ ‫‪ 16‬ק‪ :‬ט‪3‬טועה‪.‬‬ ‫‪ 1 8‬וכן בק א ל א שהעורך טתקן וקורא ען לפי כ ל ל י ה ד ק ד ו ק הערבי ה ק ל ס ׳‬ ‫‪ 19‬ק‪ :‬כסיתהא וכיפיתהא‪.‬‬ ‫‪ 20‬ק ‪ :‬אלםגמע עלי ו‪5‬ובהא‪.‬‬ ‫‪ 22‬ק ‪ :‬פנד‪.‬‬ ‫‪ 21‬ח ס ר בק‪.‬‬ ‫‪ 24‬ק ‪ :‬פיעלפ‪.‬‬ ‫‪ 23‬ק ‪ :‬פארקנא‪.‬‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫|יז[‬ ‫הספר‬ ‫קמה‬ ‫ב ט ו ל מ ה שהוא משער‪ .‬ו ה ר ב י ע י‬ ‫מ פ ג י שיש ב ו מ צ ו ו ת ש ל א ג ת ב ר ר ט י ב מ ה ו ת ן‬ ‫כמו שלא הודיע מ ה הן ה מ ל א כ ו ת‬ ‫האסורות בשבת ורק אמר כ ל מ ל א כ ה‬ ‫ב ז כ י ר ה ב ל ב ד ‪ ,‬וכן ל א הודיע מ ה ה ם‬ ‫הבלים המקבלים טומאה ורק אמר‬ ‫כל‬ ‫כ ל י ב ז כ י ר ה ב ל ב ד ‪ ,‬וכיוצא בו‪.‬‬ ‫והנה ה ד ב ר י ם ה א ל ה א ש ר ל א ג ח ב ר ר מ ה ה ם‬ ‫ו ל א ב מ ה ה ם ידועים עולים ע ל מ ה ש ק ד ם‬ ‫בסדר‬ ‫ה מ ע ל ו ח ‪ ,‬רצוני‪ ,‬ה ם ר א ש ו נ י ם ב מ ע ל ה ‪ .‬ו ה ח מ ש י מ פ נ י‬ ‫ש ה א ו מ ה מ ס כ י מ ה שנתן ל ה ה ש ם מ צ ו ו ת‬ ‫א ש ר ל א נ ז כ ר ו שמותיהן ב ח ו ר ה‬ ‫וכמויותיהן ואיכויותיהן ל א כ ל שכן כ ח פ ל ה‬ ‫ש כ ב ר ה ס כ מ נ ו שהיא שלש‬ ‫עמ׳ ו‬ ‫ת פ ל ו ת ב כ ל יום ואינה מ פ ו ר ש ת ו ה ק ד ו ש י ן‬ ‫ש מ ו ס כ ם א צ ל נ ו שאין ב ה ם מ נ ו ס‬ ‫מ מ ו ה ר כ ל ו מ ר כ ח ו ב ה ואינם מ פ ו ר ש י ם ו מ ה‬ ‫ש ד ו מ ה ל ז ה ‪ .‬ו ה ו א ה ד י ן ב מ צ ו ו ת שאין ל מ נ ו ח ן מ ר ו ב‬ ‫אשר ל א נזכר מהן בתורה ל א מעט ולא‬ ‫ה ר ב ה ו ה ה כ ר ח דורש‬ ‫שנשיג י ד י ע ח ן ‪ .‬והששי ת ו ל ד ו ח‬ ‫השנים ו ה מ ע ש י ם מ ז מ ן שעזבונו ה נ ב י א י ם ע ד‬ ‫ת ק ו פ ת נ ו זו‪ ,‬וזהו עגין ש ל א יושג ל ע ו ל ם א ל א‬ ‫מ צ ד ה ק ב ל ה ו כ ך נ ד ע כ מ ה זמן ה י ה ה ב י ת השגי‬ ‫קיים ומה היה בו מן ה ק ו ר ו ת לנו‬ ‫הישועות ו ה צ ר ו ת ו ב ע ד ח ר ב ו כ מ ה מן‬ ‫ה ע ח ה ה י א ו ע ד ע ח ה ; ו מ ה שיוכיח ש ה ד ב ר י ם‬ ‫ה א ל ו עולים ע ל מ ה שקדם הוא שההורה‬ ‫ל א ח ר שנתנה ב ח ל ק י ם ה א ל ה מ ן ה ז מ ן ״ צ ר י ך א פ ו א‬ ‫‪ 46‬דבריו אינם ברורים‪ ,‬ואולי כונתם שהתורה נתנה לאחר שהתחיל םנין השנים‪ ,‬כ ל ו ס ר‬ ‫לאחר‬ ‫הזסן‪.‬‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬ו ל פ י כ ך היא קשורה‬ ‫מסן‪,‬‬ ‫ויחס שומריה אליה צריך שיסד מדת‬ ‫הלקין‬ ‫א ן יכון ח א מ ל ו ה א ע א ר פ י ן ב מ ק ד א ר‬ ‫אלזמאן א ל ת י ס א ר ו ה ב ה א פקטעודז‬ ‫ואלחואדת אלתי ח ד ת ת עליהם פשדו פיהא‬ ‫ו א ל ס א ב ע מ א נחן ראגוך‪ 25‬אן י ג ד ד ה‬ ‫א ל ל ה לנא פי א ב ר אלזמאן אלדי ק ד ק ס ט ת‬ ‫פי תפסידי ל ב ע ץ א ל כ ת א ב א ק ס א מ א פאן‬ ‫נמיעד‪ 2 6,‬ל א י ח צ ל ל ל א מ ה ח צ ו ל א ת ר נ ו ה‬ ‫א ל א מ ע ‪1‬ת(עוילהא עלי ת פ ס י ד א ל נ א ן ק ל י ן ו‬ ‫ל א נ ה א אן ל ם ת ר כ ן ע ל י ד ל ך ו א ס ת ע מ נ ל ת ‪ 1‬ד ‪2‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ז‬ ‫לא י‬ ‫אלרצ‬ ‫אנה‬ ‫באצנדאד(‬ ‫ו כ ד ל ‪ 1‬ך ‪ 2 8‬מ א יני ב ה ה ד א א ל נ ח ו ו א ע ל ם ו פ ק ך ‪1‬‬ ‫‪1‬אל‪1‬לה אן מ נ כ ר י ה ד א א ל ת א ל ת ל ‪ 1‬מ א א צ ט ר ח א ל י‬ ‫אן אשיא ל י ס ת מ כ ת ו ב ה מן ט א ו ה י א ת ! ״ ו כ י פ י א ‪ 1‬ת ז‬ ‫ג ק א ל ח אן א ל ח כ י ם‬ ‫וכמיאת אלשראיע א ל כ ב ר י ה‬ ‫אנמא ת ר כ ה א כ ד א ך לאנה אחאלנא פיהא‬ ‫עלי א ל ק י א ס ו ק ד א ל פ ת כ ת א ב א פי ב ט ל א ן מ א‬ ‫יקולונה מן ד ל ך ו ל א ב ד מן אן א ד כ ר ע נ ד‬ ‫תוסטי שרה ה ד א א ל כ ת א ב ט ר פ א כ ב י ר א‬ ‫מנה א ע ר ף‬ ‫ם‬ ‫ן‪ 30‬מואד אלקיאם א ר ב ע קיאס‬ ‫] א ל מ מ ט י ק י י ף נ והו א ל מ א כ ו ד מן א ל א ר ב ע א ל ע ל ל‬ ‫‪25‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫‪ 28‬ק ‪:‬‬ ‫ראנון‪.‬‬ ‫דלך‪.‬‬ ‫‪ 27‬ה נ ה ס ו ף ה ט ע נ ה ל פ י ק‬ ‫אלפדכורה‬ ‫ונמיע‬ ‫)‬ ‫‪ , I I ,14,3‬ע פ ׳‬ ‫ק ד כ א נ ת פי זמאן‬ ‫בעץ‬ ‫אלפלוך‬ ‫א ל ב ע א ר א ת פ י ב ט ל נפיע פ א דנוה‪.‬‬ ‫‪ 28‬ר א ה ק ‪ .‬ע מ י ‪ ,127‬ע ו ר ה ‪.20‬‬ ‫‪ 29‬ק ‪ ,‬ע ם ‪ ,‬ע ו ר ה ‪:21‬‬ ‫‪ 30‬א ו ל י יש ל ק ר א ‪ :‬א ן ‪.‬‬ ‫וי‪ .‬הנכון‪ :‬אלמנטקיין‪.‬‬ ‫מאייאת‪.‬‬ ‫‪:(125‬‬ ‫מתל‬ ‫פ י ה א ל ר א י נאז אן‬ ‫ח ז ק י ה ו וטן‬ ‫בעדה‬ ‫ת מ ן נסיע‬ ‫וכדלך‬ ‫אחיא‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫]יט[‬ ‫קמז‬ ‫שיהיו נושאיה י ו ד ע י ם מ ד ת‬ ‫הזמן ש ה ל כ ו ב ה ו פ ס ק ו‬ ‫ו ה מ א ו ר ע ו ת שאירעו ל ה ם ונתנסו ב ה ם ‪.‬‬ ‫ו ה ש ב י ע י מ ה שאנו מ ק ו י ם ש י ח ד ש‬ ‫לנו השם ב א ח ר י ה הימים ו כ ב ר ח ל ק ח י ו‬ ‫ל ח ל ק י ם בפרושי ל א ח ד ס פ ר י התנך‬ ‫ו כ ל ז ה ל א יושנ ע ל ידי ה א ו מ ה כ פ י שהיא מ ק ו ה‬ ‫א ל א א ם היא ם ו מ כ ח ע ל פרוש א ל ו שמסרוהו ב ק ב ל ה‬ ‫מ פ נ י ש א ם ל א ה ש ע ן ע ל ז ה וחשחמשל*‬ ‫עמ׳ ז‬ ‫לא י ‪. . .‬‬ ‫ה‪...‬‬ ‫שהוא‬ ‫בהפך‬ ‫וכן מ ה שיביא ה ד ר ך הזה‪ .‬ו ד ע י ע ז ר ך‬ ‫ה א ל שמכחישי השלישי ה ז ה כ ש ה ו כ ר ח ו ל ה ו ד ו ת‬ ‫שישנם ד ב ר י ם שאינם כ ח ו ב י ם מ מ ה ו י ו ח‬ ‫ה מ צ ו ו ת ההגדיות וכמויותיהן ואיכויותיהן א מ ר ו‬ ‫א כ ן הניחם ה ח כ ם כ ך מפני שהטיל עלינו‬ ‫את ההיקש ב ה ם ו כ ב ר ח ב ר ת י ס פ ר ב ב ט ו ל מ ה‬ ‫שיאמרו ב ע נ י ן ״ זה א ך מן הנמנע ש ל א א ז כ י ר‬ ‫ח ל ק הנון מ מ נ ו ע כ ש י ו שאני נ כ נ ס ל ת ו ך ב א ו ר‬ ‫ה ס פ ר הזה‪ .‬ו א ו ד י ע ״ א ר ב ע ה ח מ ר י ה י ק ש ס ג ‪ :‬היקש‬ ‫ההגיוניים!« ו ה ו א ה ל ק ו ח מ א ר ב ע ה ס ב ו ת ״‬ ‫‪ 47‬את סוף הטענה יש למלא מספרו של קרקסאני‪ :‬ואם ישתמשו בו בסברות יתכן שכבר‬ ‫נתקימו כ ל ההבטחות הנזכרות בימי א ח ד המלכים שהיו כנון חזקיהו וסי שלאחריו‪ ,‬וכן תחית‬ ‫הםתים ו כ ל הבשורות ויבטל כ ל מה שקוו בו‪ .‬וראה נם בנספח ני‪.‬‬ ‫‪ 48‬ראה בטבוא‪.‬‬ ‫‪ 49‬אולי חרנומן של מלים אלו‪ :‬דע שחמרי ההיקש ארבעה‪.‬‬ ‫‪ 50‬בספרו בבטול ההיקש הוא מונה נ׳ אלא שהוא מ ח ל ק את השלישי לשנים )עיין להלן(‪.‬‬ ‫בספרי החניון נמנים יותר מארבעה )ראה לדונמא מלות ההגיון לרטבם‪ ,‬שער ח(‪ ,‬אולם הנאון‬ ‫סונה כנראה ר ק אלו שיש להם יסוד בריא‪ .‬את ‪.‬ההקשים התלמודיים' הרםבם מזכיר )סוף‬ ‫שער ז( ואינו מ ט פ ל בהם‪.‬‬ ‫‪ 51‬הוא ההיקש המכונה מופתי בספרי ההגיון‪.‬‬ ‫‪ 62‬כלומר‪ ,‬שהחומר שבו בונים את ההיקש מתחלק לפי א ר ב ע הסבות הללו‪.‬‬ ‫הלקין‬ ‫נאלענצנריה ואלצוריה ו א ל פ א ע ל ה ואלתמאמיה‬ ‫נואבינן אן שראיענא א ל ס מ ע י ה ל א ת ק ו ם‬ ‫ו ב א ח ד מן? ן ד ל ך ו ק י א ס א ל נ ד ל י י נ ן ! ו ה ו א ג ר א ח כ ם‬ ‫נ א ל ע ל נ ה פי כ ל מ ע ל ו ל ב ה א ואשרח אן ד ל ך‬ ‫נאיצןא ל א יסחקים פי פ ר א י צ נ א וקיאס‬ ‫נ א ל פ ק נ ה א והי א ן ח ק א ס א ל ח א ד ח ה ב א ק ר ב‬ ‫נתשרפזה א ל י ה א ואכשף אן ד ל ך ל א יסיר‬ ‫נפי ש ר ז א י ע נ א מ ע פ ס א ד ה פ י נ פ ס ד ‪ .‬א ד ל י ס‬ ‫‪ 1‬ה ד ו ד ל א ק ר ב א ל תשרף ו א ב ע ד ה וקיאם‬ ‫נ‬ ‫נ א ל מ ו ל ‪ 1‬פ י ן ו ה ו א ן י ח כ ם ל כ ל גוע ח כ מ א גא פ י‬ ‫הדא‬ ‫יונב‬ ‫טוינלז‬ ‫כהד‬ ‫זכא‬ ‫באצדאד‬ ‫ד ל ך ואכשף נאיצנא אן פ ר א י צ נ א‬ ‫ל מ א ר א י נ א ה א ה פ ר ק בין א ח כ א ם א ל א ש י א‬ ‫א ל מ נ ח ס ב ה א ל י נ ו ע ו א ח נ ד ח ת ס א ו נ י ! בין א ל א ח כ א ם‬ ‫פ י א ל א ש י א א ל ם נ ת ס ב ה א ל י ף ‪ 3‬נועין נץ א ל נ ץ ע ל י‬ ‫ב ט ל א ן מ א י ח א ו ל ו נ ה ו ד ל ך כ ס א פ ר ק ת בין‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫]בא[‬ ‫העצמית״‬ ‫קמט‬ ‫ו ה צ ו ר י ח ״ והפועלת‪ 58‬והתכליתית‪«6‬‬ ‫ו א ו כ י ח שמצוותיגו ה ש מ ע י ו ת ל א חושגגה‬ ‫באחת‬ ‫מ א ל ה ״ ‪ ,‬והיקש הנצוחיים והוא ה מ ש ב ח ח ק‬ ‫הסבה‬ ‫ב ב ל ה מ ס ו ב ב ממגה‪ 58‬ו א ב א ר שגם‬ ‫ז ה אין ל ו מ ק ו ם ב ס צ ו ו ח ע ו ״ ו ה י ק ש‬ ‫אנשי ה ד ת ‪ 60‬ו ה ו א ש ח ו ק ש נ ה ס צ ו ה ! ה ח ד ש ה ב ז ו ש ה י א ק ר ו ב ה‬ ‫ביוחר אליה בחשיבוחה ואנלה שלא חהיה זאת‬ ‫ב מ צ ו ו ח י נ ו ע ם ב ט ו ל ה ב ע צ ם ט י ב ה ש ה ר י אין‬ ‫! ל ק ב ו ע ‪ 1‬ג ד ר י ם ב ק ר ו ב ב ח ש י ב ו ת א ו ב ר ח ו ק ! ‪ 6‬והיקש‬ ‫ה מ ח ב ר י ם ‪ 6 2‬ו ה ו א ש י ק ב ע ל כ ל סוג ח ק ש ב א ב ‪1‬פרט!‪63‬‬ ‫עמ׳ ח‬ ‫הזה‬ ‫יחייב‬ ‫ארוך‬ ‫הזה‬ ‫ב ה פ ך מ ז ה ו א ג ל ה כ מ ו כ ן שמצוותיגו‬ ‫ל א ח ר שראיגו שהן מ ב ד י ל ו ח בין ח ק י ה ד ב ר י ם‬ ‫ה מ ת י ח ס י ם ע ל סוג א ח ד ומשווה בין ה ח ק י ם‬ ‫ב ד ב ר י ם ה מ ת י ח ם י ם ע ל שגי סוגים‪ ,‬ה ו ד י ע ה כ ת ו ב‬ ‫ב ט ו ל מ ה שזממו ל ה נ ה י ג ה ל מ ש ל ‪ ,‬ה ב ד י ל ו בין‬ ‫‪ 53‬לדונמה רסיג מביא היקש זה )יש לציין שהוא בוחר בהיקש שאינו עוסד כדי ל ב ט ל אח‬ ‫יסודותיו‪ ,‬והוא הדין בשאר הדונמאות הניתנות‪ .‬ולמען האמת יש להזכיר שלא קשה לקרקסאני‬ ‫לדחות את ערעוריו(‪ :‬כדי שיהיה בשר בהמה מותר צריך שתהיה הבהמה מעלת נרה ומפרסת‬ ‫פרסה‪ .‬והנה נבלה או טרסה או בשר קדש הבאים ממעלת גרה ומפרסת פ ר ס ה ה ס ב ה העצמית‬ ‫סצויה בהם‪ ,‬ואעסי׳כ אין הבשר נאכל‪) .‬דונמה זו והבאות הן מספרו של קרקסאני‪ ,‬ט‪,11-0 ,‬‬ ‫והתשובות הן ב פ ר ק י‪.(15-12 ,‬‬ ‫‪ 54‬דונמה‪ :‬אנו מוצאים את המצורע טמא מפני ס ב ה צורית שחלה בו‪ ,‬ונםצאהו טהור אף‬ ‫כי ה ס ב ה ההיא עודה נמצאת בו‪ ,‬והוא כשפשה הלבן ב כ ל נופו‪.‬‬ ‫‪ 65‬דונמה‪ :‬אנו מוצאים שהכהן חייב לאכול את המנחה מפני שהקריב אותה‪ ,‬והנה נראהו‬ ‫מקריב סנחה שאסור לו ל א ב ל ה ככתוב ו כ ל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל‪.‬‬ ‫‪ 56‬דונמה‪ :‬המזבח נבנה כדי להקריב עליו עולות ושלמים‪ ,‬ו ב כ ל זאת ימצא מזבח שלא‬ ‫יעלו עליו עולות ושלמים והוא בשבת ויום הכפורים‪.‬‬ ‫‪ 57‬כפי כנסה להוכיח בדונמאות הנ־ל‪.‬‬ ‫‪ 58‬הנדרת רסינ עונה מן הרנילה‪ .‬עיין מלות החניון‪ ,‬שער ח <הוצ׳ אפרת‪ ,‬עפ׳ פ א ( ‪:‬‬ ‫אלפאראבי‪ ,‬אחצא אלעלום‪ ,‬כ ב ‪ -‬כ נ ; אבן סינא‪ ,‬א ל א ע א ר א ת ואלתנביהאת‪ ,‬עס׳ פ‪.‬‬ ‫‪ 59‬דונםה‪ :‬טעם אסור שפיכת דם המדברים הוא מפני שהם כ צ ל ם הנכבד‪ ,‬שנאמר כי‬ ‫ב צ ל ם אלהים )רסינ מ ה ת ם את המלים‪ :‬בצורה שריפה( עשה את האדם‪ ,‬ואעפי־כ התורה מתרת‬ ‫דם כופר ודם עוברי עברות המורות אף כי נם הם ב צ ל ם אלהים‪.‬‬ ‫‪ 60‬בספרו ב ב כ ו ל ההיקש‪ ,‬ההיקש הכליעי מקיף עלש םדות אלו‪ :‬א> ההעואה בין עני‬ ‫דברים םלחוים בענין כנודע במצות א ח ד מהם‪ :‬ב( ה ה ב ד ל ה בין עני דברים נבדלים‪ :‬נ> הטלת‬ ‫הלקין‬ ‫שור ושה א ל מ ט ר ו ק י ן ו ק ד ב י ע א ו ה מ א ח י ו א ן‬ ‫ו ס א ו ת ב י ן שור ו ש ל מ ה א ל מ ג ח ו ד י ן פ י א ל ו ד י ע ה‬ ‫ו א ח ד ה מ א חיואן ו א ל א כ ר נ ב א ח פ ע נ ד‬ ‫ב י א נ י ד ל ך ב ל מ ן ו ק ו ף ד י א ל פ ה ם ע ל ני מ א (‬ ‫ק ד מ ת ה האהנא חול נמיע מ א ידנעון(‬ ‫וילחגון ב א ל צ ר ו ר ה א ל י א ל ר ג ו ע א ל י א ל נ ק ל ! ו מ נ ה ם ‪1‬‬ ‫מ ן י נ ע ל א נ כ א ר ב ע ץ א ל א מ ה ל ה ט נענא ז‬ ‫עליה‪ 33‬ולו כ א ן כ מ א י ט ף נ ל כ א ן א נ כ א נ ר ו ״ י‬ ‫בעצהא־ג‬ ‫ל ל מ כ ת ו ב ט ע נ א ע ל י ה אי נצא ‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ומנהם מן ע ע ל ‪ 3 6‬ה כ ל ף ב ע צ ה א ‪ 3 7‬ען חנפטה!״ ׳•‬ ‫טענא פיה ולו כאן כ ד ל ך ל כ א ן ח כ נ ל ף ן‬ ‫ב ע צ ה א ען ח פ ט א ל מ כ ת ו ב ט ע נ א פ י נ ה (‬ ‫כאן‬ ‫כ ד ל ך ל כ א ן ח כ ל ף ב ע צ ה א ען נ ח פ ט (‬ ‫א ל מ כ ח ו ב טענא פיה ואנמא א ח כ י‬ ‫‪ — 1‬׳‬ ‫‪ 33‬ק‪ ,128 ,‬שורה ‪ ,3‬מוסיף‪ :‬יעני מא ׳דעונה מן א ל נ ק ל )כלומר מה שהם סבורים‬ ‫הקבלה(‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ק‪,‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫ק‪:‬‬ ‫שם‪ :‬יקול ויטן‪.‬‬ ‫אנכארהא‪.‬‬ ‫צעל‪.‬‬ ‫בעצהם‪.‬‬ ‫הפכו אלסנקול‪.‬‬ ‫|כג|‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫קנא‬ ‫שור ושה שנגנבו ו נ מ כ ר ו א ף כ י ה ם ח י ו ת‬ ‫והשוו בין שור ו ש ל מ ה ש ה ו כ ח ש ו ב פ ק ד ו ן‬ ‫ו ה א ח ד ב ה מ ה והשני צ ו מ ח ‪ .‬ו ה נ ה ל א ח ר‬ ‫ב א ר י זאת‪ ,‬ו י ו ת ר מ ת ו ך ש י ע מ ו ד ב ע ל ה ש כ ל ע ל מ ה‬ ‫שהקדמתי כ א ן י פ ס ק כ ל מ ה שהם ס ב ו ר י ם‬ ‫ו ע ל כ ר ח ם יאולצו לשוב א ל ה ק ב ל ה ‪ .‬ומהם‬ ‫מי ש י ח ש ב ה כ ח ש ח ה ק ב ל ה מ צ ד ח ל ק מ ן ה א ו מ ה ט ע נ ה‬ ‫עליה‪ ,‬ולוא היה כ פ י שהוא ס ב ו ר ה י ת ה ה כ ח ש ת ה כ ח ו ב‬ ‫מ צ ד ח ל ק מ מ נ ה ט ע נ ה גם ע ל י ו ;‬ ‫ו מ ה ם מי שיחשב ש ס ר ו ב ח ל ק ממנו ל ש מ ו ר א ח ה ק ב ל ה‬ ‫טענה עליה‪ ,‬ולו היה כ ך היה ס ר ו ב‬ ‫ח ל ק ממנה לשמר א ח ה כ ח ו ב טענה עליו‬ ‫<היה‪ 65‬כ ך ה י ה ס ר ו ב ח ל ק מ מ נ ה ל ש מ ר‬ ‫א ח ה כ ח ו ב טענה עליו( ואכן אניד‬ ‫מה ענצטוה בו ה ק ל על החםור‪ .‬נם אבן חזם בספרו אלאחכאם פי אצול אלאחכאם‪ ,‬כ ר ך ז‪,‬‬ ‫עמי נד‪-‬נה‪ ,‬מונה שלשה חלקים בהיקש אנשי הדת‪ ,‬והם‪ :‬א( ח ל ק הדומה יוחד והראוי יוחד;‬ ‫ב> ח ל ק ההשואה; נ( ח ל ק הקרוב‪ .‬ואלנזאלי בספרו כ ת א ב א ל מ ח ך מצין נם הוא שיש שלש‬ ‫מ ד מ ו ת בהיקש הדתי )ואולם נראה שהוא מונה ר ק שתים>‪ :‬א( שיהא דינו של המובא דין של‬ ‫על אחת כמה וכמה <הוא קורא לזו המדרנה היותר עליונה(; ב> שיהא הדין ב ד ר ך ההשואה‪.‬‬ ‫הסונ המנוי כאן מ ק ב י ל כנראה ל ק ל וחומר שבספרו‪.‬‬ ‫‪ 61‬הוא מביא דונמאות רבות ל ב ט ל את השמוש בקויח‪ ,‬למשל‪ :‬הםעליל על אשתו שזנתה‬ ‫בית אביה ענשו מאה כסף‪ ,‬והמאנס אותה בעודה בית אביה ענשו חםשים כ ס ף ; והשכל מחייב‬ ‫שחטא העושה חמור מחטא החושב יקרק‪ .‬שם‪ .(14 ,‬ועיין במשנה ערכין ספ׳נ‪.‬‬ ‫‪ 62‬המלה הערבית ותרנוםה הם מ ס ב ר ה )כהצעתו של הדיר אפרת‪ ,‬ותורתי נתונה לו(‪.‬‬ ‫המונח ‪.‬תאליף' רניל בחכמת ההגיון ופרושו בנין ה‪.‬סילוגיזםי‪ .‬אם ה ס ב ר ה צודקת יתכן שהוא‬ ‫משתמש במלה במובן ‪.‬תמתיל'‪ ,‬כלו׳ השואה‪.‬‬ ‫‪ 63‬כאן כנראה הוא מתכון להיקש ההשואה ו ה ה ב ד ל ה שבספרו הנ־ל‪.‬‬ ‫‪ 64‬גם לבטול ההיקש הזה הוא מביא דוגמאות רבות בספרו ואחת מהן זו הנזכרת בטכסט‬ ‫שלנו‪ .‬עוד דונמה‪ :‬התורה השותה מי ששחת עין עבדו וטי ששחת את שנו אף כי השכל טבדיל‬ ‫ב נ ד ל הנזק‪ ,‬והבדילה בין הורנ ע ב ד ובין הורנ בן חורין‪ ,‬והשכל משוה אותם כיון שאינו לא ב ע ל‬ ‫נפש ה ע ב ד ולא ב ע ל נפש החפשי וקרק׳ שם‪.(13 ,‬‬ ‫‪ 85‬המוקף בסונריים הוא ר ק חזרה‪.‬‬ ‫קנב‬ ‫הלקין‬ ‫נספח‬ ‫]כיז‬ ‫א״‬ ‫נוספות ל פ ת י ח ת התורה מקרקסאני‬ ‫השער ה א ר ב ע ה עשר‬ ‫ה ר צ א ת ד ב ר י ה פ י ו ט י ע ל ה ק ב ל ה ו ב ו נ ו ס פ ו ת ע ל ה ס ת י ר ו ת שנזדמנו ל נ ו‬ ‫‪ .1‬ה ו א ס ב ו ר ש ה מ צ ו ו ת ש ב כ ת ב ה ן משני ס ו נ י ם ‪,‬‬ ‫והשכליות‬ ‫בטופס‬ ‫ל ו א גם ל א נ ז כ ר ו‬ ‫מ ה ן ש כ ל י ו ת ו ס ה ן שמעיות•‬ ‫ל פ י כ ך כשימצאו‬ ‫ב ס פ ר השינו ע ו ב ד י ה ש ם י ד י ע ת ם ‪.‬‬ ‫מ צ ו ת ן מ ל ו ת ה מ ש ת מ ע ו ת ל כ מ ה פ נ י ם ל א יביאונו ל י ד י ס פ ק מ פ נ י ש ה ש כ ל‬ ‫י ת ע ו ר ר ע ל י ה ן ו י צ ר פ ן ו י ל ב נ ן ב מ ש פ ט ו צ ד ק ‪ .‬א ב ל ה ש מ ע י ו ת ‪ ,‬ה י ו ת ו ל א השננון ל ו ל‬ ‫א‬ ‫נקבעו‬ ‫בספר‪,‬‬ ‫נבוכים‬ ‫ב ה כ ש א נ ו ע ו מ ד י ם ב פ נ י ה מ ש מ ע ו ת ה ר ב י ם ואנו ז ק ו ק י ם ל ד ב ר מ י ש ר א ה א ת‬ ‫ל פ י כ ך א ם ת מ צ א ב ט ו פ ס מ צ ו ת ן מ ל ה ה מ ש ת מ ע ת ל כ מ ה פ נ י ם ‪ ,‬אנו‬ ‫ש‬ ‫ה ש ל י ח כ ד י ש ע ל ידיו ת ב א נ ה א ו ת ן ה מ ל ו ת ה מ ס ו פ ק ו ת ב מ צ ו ו ת ה ה ג ד י ו ת ל י ד י פ ר י‬ ‫כ מ ו כ ן יגזור ה ש כ ל ש ל א יניח ה ח כ ם צווייו ו א ז ה ר ו ת י ו ב ח ז ק ת‬ ‫ברור‪.‬‬ ‫שאיש נעלמים‪,‬‬ ‫אמר‬ ‫כ מ א מ ר ו ל א נ פ ל א ת היא ממך‪,‬‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ק ‪ ,‬והרי‬ ‫ו א ד ר ב ה ה ע י ד ה ח כ ם שדים‬ ‫ב ר ו ר י ם מ פ ו ר ש י ם כיון ש א מ ר כ ל ם נ כ ח י ם ל מ ב י ן ‪.‬‬ ‫‪ 2‬ו‪ .3‬ש ב ע ת י ס ו ד ו ת ה מ ש נ ה ‪ ,‬ת מ צ א ל ע י ל ב ד ף ג‪.‬‬ ‫‪ .4‬א מ ר ‪ :‬ו ר א ו י ש א ו מ ר א י ך נ מ ס ר ו ה ד ב ר י ם‬ ‫האומה אוחן המהויות והכמויות והאיכויות‬ ‫ראתה‬ ‫הללו‬ ‫מקבלת‬ ‫ואומר‬ ‫הנביאים‪,‬‬ ‫כ פ י שקיים אותן ה ש ל י ח משר‬ ‫א ר ב ע י ם שנה ל פ נ י ש נ כ ת ב ה ה ת ו ר ה ; מ פ נ י ש ה כ ת ו ב מ נ ל ה ש ה ת ו ר ה נ כ ת ב ה ר ק ב‬ ‫הארבעים‬ ‫‪:‬‬ ‫ו ה ו א שהשמ י ת ר ו מ ם ו י ש ת ב ח א מ ר ל ש ל י ‪:‬‬ ‫ח ו‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫אלהיט׳‬ ‫ו ה ק ר י א לפניו מ ל ה מ ל ה ‪ ,‬והוא כ ו ת ב מ ב ר א ש י ת ע ד ושמה ל א ת ע ב ר ‪ .‬ו ק צ ר בשבילו‬ ‫תולדות‬ ‫כתיבת‬ ‫א ל פ י ם ו א ר ב ע מ א ו ת ושמונים שנה‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ע ד שימצא‬ ‫נ‬ ‫ב ע ר ך ‪ ,‬ו ז א ת א מ ת ת מ ה שנאמין ב ע י ז‬ ‫כ ל ה ק ו ר א א ו ת ה מ ל א י מ ס פ י ק מן ההברות והמצוות‬ ‫ה ד ר ו ש ו ת ומן ה ה ל כ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ו כ ב ר ה ו ד י ע ה ש ל י ח ל א ו מ ה א ת כ ל ה מ צ ו ו ת ו ה ח ק י ם‬ ‫נ צ ט ו ה ‪ ,‬ו ה ו א ששם ע ל י ה ם ש ר י א ל פ י ם ושרי מ א ו ת ו ה ש א ר כ ד י שידינו ב מ ה‬ ‫אשר‬ ‫שלמד‬ ‫או‬ ‫א ו ת ם ‪ .‬ו ל א יתכן שצוה א ו ת ם ל א כ ל מ צ ה ו ל א י ב ר ר ל ה ם מ א י ז ה מין ז ר ע ׳‬ ‫ל ה ב ד ל מן ה ט ו מ א ו ת ו ל א י ב א ר‬ ‫ל ה ם מ ה גדר ה ז ב והזבה והדומה לו‪.‬‬ ‫ול‬ ‫פ י‬ ‫ה ה כ ר ח ה ז ה י ת ח י ב ש ק ד מ ה י ד י ע ת ה ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה א ר ב ע י ם שנה ל כ ת י ב ת זו ש ב כ ת ב ‪.‬‬ ‫‪ .5‬ו כ ל זמן שהיו ב נ י י ע ק ב ב ד ע ה א ח ת ע ל י ה ב א ר ץ ה מ י ו ח ד ת ה י ו ה מ ל ך ו ה כ ה ו‬ ‫שומרים‬ ‫א ת ה ק ב ל ו ת ה א ל ה ח ה י ר י ם ב ה ן ‪ ,‬ו ב פ ר ט ב ת ק ו פ ת ה נ ב י א י ם ‪ .‬וכשגלינו נ ל ו ת‬ ‫ר א ש ו נ ה ו פ ס ק ו ה נ ב י א י ם חששו ה מ ל ו מ ד י ם ש מ א ה ש כ ח ה י ד י ע ה ה ל מ ו ר י ת ונתנו ד ע ת ם‬ ‫על‬ ‫תמציתה‪,‬‬ ‫ו ק ב ע ו ה ו ק ר א ו ה משנה‪ ,‬ו ה ש א י ר ו ע נ פ י ה מ ת ו ך ת ק ו ה ש י ש מ ר ו מ כ א ן‬ ‫ו א י ל ך ל א ח ר ק ב י ע ת ה ת מ צ י ח הזאה‪ .‬והיה כ ך ‪ ,‬ו ל א ח ד ל ה שמירח הענפים הנשארים‬ ‫* ד א ה בסבזא עטזד «‪.‬‬ ‫]כה[‬ ‫קנג‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ^ ה ת ו ר ה‬ ‫ע ד שגלינו ג ל ו ת שניה ו נ ת פ ז ר ג ו י ו ת ר מ ב פ ז ו ר ה ר א ש ו ן ‪ .‬וחששו אז ה ת ל מ י ד י ם ל ק י ו ם‬ ‫מה‬ ‫קבעו‬ ‫שלא‬ ‫הקודמים‬ ‫י מ ח ה ונתנו ד ע ת ם‬ ‫ל ה ם שמא‬ ‫עליו וקבעוהו וקראוהו‬ ‫תלמוד‪.‬‬ ‫‪ .6‬א ס ר ו א ם י ש א ל ש ו א ל א י ך ז ה י ו ח ס ו מ א מ ר י ם ב ה ם ‪ ,‬ר צ ו נ י ב מ ש נ ה ו ב ת ל מ ו ד ‪,‬‬ ‫מבני אדם‪,‬‬ ‫ליחידים‬ ‫נ א מ ר ‪ :‬מפני שהם‬ ‫הם‬ ‫שהעלו אותם‬ ‫על‬ ‫ל ב העדה‪,‬‬ ‫ומפני‬ ‫שהזכירוה ז כ ר ה א ו ת ם ו ק ר א ה א ו ת ם ע ל שמם‪ ,‬ו ל א מפני שחדשו אותם‪ ,‬כ ש ם ש י ח ס ה‬ ‫התורה‬ ‫ספור‬ ‫כל‬ ‫דבר‬ ‫אשר‬ ‫באש‬ ‫יבא‬ ‫לאלעזר‬ ‫משום‬ ‫שהזכירו‬ ‫לא‬ ‫משום‬ ‫שהמציאו‪.‬‬ ‫‪ .7‬א מ ר ו א ם י ש א ל ש ו א ל א י ך זה נ פ ל ה ב ה ם כ ל ו מ ר ב מ ש נ ה ו ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬מ ח ל ו ק ת‬ ‫ה מ ו ס ר י ם ‪ ,‬נ א מ ר ‪ :‬א י ן זו מ ח ל ו ק ת ב א מ ת ו ה י א ר ק נ ר א י ת כ מ ח ל ו ק ת ב ר א ש י ת‬ ‫בין‬ ‫כשיגלה לשומע‪ .‬ואלו ל א מ ח ה היא‬ ‫הענין‬ ‫ב ת ש ל ש ה מינים‪ .‬ה ר א ש ו ן ‪ ,‬שנהנ‬ ‫אחד‬ ‫ה ח כ מ י ם כ ל פ י ח ב ר ו כ א ל ו הוא ח ו ל ק עליו ועורר קגאתו ע ד ש ע מ ד ע ל טיבו‪ ,‬כ א ש ר‬ ‫ה ר א ה מ ש ה ק צ ף ע ל א ה ר ן ובגיו ב ש ר פ ם א ח ש ע י ר ה ח ט א ה ע ד שגלו ל ו א ח ד ע ח ם ;‬ ‫ל א יאמן ש י ש ר פ ו א ו ת ו מ ב ל י ה ד ע ת ‪ .‬והשגי‪ ,‬שיהיה ד ב ר שיצא מ פ י ה ג ב י א‬ ‫שהרי‬ ‫בשני פ נ י ם א ח ד ל ה י ת ר ו א ח ד ל א ס ו ר ‪ ,‬ו ה ק ד י ם א ח ד ה ח כ מ י ם ו ה ז כ י ר א ת ה ה י ת ר‬ ‫והשני א ח ה א ס ו ר ‪ ,‬ושניהם צ ו ד ק י ם ב ד ב ר י ה ם ‪ ,‬כיון שאותו ד ב ר מ ו ת ר ב א ו פ ן א ח ד‬ ‫ואסור‬ ‫ב א ו פ ן א ח ר ; והוא כ מ ו שאמר ב ח ו ר ה ל א חשחית א ת ע צ ה ו א מ ר ר ק ע ץ‬ ‫אשר‬ ‫ת ד ע כי ל א עץ מ א כ ל הוא אותו תשחיח ואמר ו ב ח כהן כי חהיה לאיש זר‬ ‫ואמר‬ ‫ל א ח א כ ל ואחר אמר ובה כהן כי חהיה אלמנה ואמר מ ל ח ם אביה ת א כ ל ‪.‬‬ ‫ה ב ד ל ב מ ק ב י ל ו ח בין א ם מ ה שיישב א ו ת ן ס מ ו ך ל ש ת י ה ן בין א ם י ר ח ק מ ה ן‬ ‫ואין‬ ‫מרחק פסוק ויחברר אחר כך!‪.‬‬ ‫‪ .8‬והשלישי‪ ,‬א ם ש מ ע א ח ד ה ח כ מ י ם ד ב ר ח ל ק י ו י ש ע ר ה ו ש ל ם ‪ ,‬ו ה ש א ר ש מ ע ו‬ ‫ס ו פ ו של ד ב ר ‪ .‬וכשהזכיר ה א ח ד מ ה ששערו טענו ע ל י ו ו א מ ר ו ‪ :‬ה ר י שמענו ס ו פ ו ש ל‬ ‫ובו מ ה שיצמצם א ת ששמעת א ח ה ‪ .‬ומקומו כ מ י ש י ק ר א ב ח ו מ ש השלישי מן‬ ‫דבר‬ ‫ה ח ו ר ה ו ב ג ד כ ל א י ם שעטנז‪ ,‬ו י ש ע ר ה ו כ ו ל ל ‪ ,‬ו כ ש ה ו א א ו מ ר ו ל פ נ י מ י ש ק ר א א ת כ ל‬ ‫ההורה‬ ‫הוא‬ ‫מודיעו שהוא‬ ‫מצמצמו‬ ‫ב ח ל ק ה ח מ ש י ועושהו‬ ‫מפורט‬ ‫באמרו צמר‬ ‫ו פ ש ת י ם ‪ .‬ו כ ן מ ה שיהיה ל פ י ה ד ר ך ה ז ה ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ .9‬א מ ר ו ד ע י ע ז ר ך ה ש ם ש מ כ ח י ש ה י ד י ע ה ה ז א ת כ ש ה ו כ ר ח ו ל ה ו ד ו ת שישגם‬ ‫ד ב ר י ם שאיגם כ ת ו ב י ם מ מ ה ו י ו ת ה מ צ ו ו ת ה ה ג ד י ו ת ו כ מ ו י ו ת י ה ן ו א י כ ו י ו ת י ה ן א מ ר ו א כ ן‬ ‫הניחם‬ ‫ה ח כ ם כ ך מ פ נ י ש ה ט י ל ע ל י נ ו א ח ה ה י ק ש ב ה ם ‪ .‬ו כ ב ר ה ז כ ר ג ו מ ה שגטען ע ל‬ ‫ה ה י ק ש ו ה ר א י נ ו ה פ ס ד ו ‪ .‬ש ו ב א מ ר א ח ר כ ך ‪ :‬ו מ ה ם מי ש י ח ש ב ה כ ח ש ח ו מ צ ד ח ל ק‬ ‫מ ן ה א ו מ ה ט ע נ ה ע ל י ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר מ ה ש ה ם ב ו ד י ם ב ע נ י ן ה ק ב ל ה ‪ ,‬ו ל ו א ה י ה כ פ י שהוא‬ ‫סבור‪,‬‬ ‫חלק‬ ‫ה י ח ה ה כ ח ש ת ה כ ת ו ב מ צ ד ה ט ע נ ה נם עליו‪ .‬א מ ר ‪ :‬ו מ ה ם מי שיחשב ס ר ו ב‬ ‫מ מ נ ה ל ש מ ו ר א ח ה מ ק ו ב ל ט ע נ ה עליו‪ ,‬ולוא היה כ ן היה ס ר ו ב ח ל ק מ מ נ ה‬ ‫לשמור א ח ה כ ח ו ב טענה עליו‪.‬‬ ‫‪ 1‬ס ס ת ב ר שרסינ נוגע באן במרת סטובי‪.0‬‬ ‫קגד‬ ‫נ‬ ‫הלקין‬ ‫נספח‬ ‫כ י [‬ ‫ב*‬ ‫)קצור ס פ ר ו של הנאון ב ב ט ו ל ה ה י ק ש מ ק ר ק ס א נ י (‬ ‫ה ר צ א ת מ ה שאמר הפיוסי ב ד ח י ת ההיקש‬ ‫‪ .1‬א מ ר ‪ :‬ה ס ב ה ש ע ו ר ר ה א ת ה מ ת ע ד י ם ל ה א מ י ן‬ ‫שהצרך‬ ‫דברים‬ ‫בהם‬ ‫דורש שיודע‬ ‫אם‬ ‫הם‬ ‫ב ס ב ר א ובהיקש היא שמצאו‬ ‫סותרים‬ ‫או‬ ‫אסורים‪,‬‬ ‫ואינם‬ ‫כתובים‬ ‫ב ת ו ר ה ‪ ,‬וכן נם כמויות ואיכויות ב ל ת י מ ב ו ר ר ו ת ‪ .‬ע ם ז ה ה ם יודעים ש ה ב ו ר א י ש ת ב ח‬ ‫ל א י ת כ ן ל ו מ ר ע ל י ו ש ה נ י ח א ת ה א נ ש י ם נ ב ו כ י ם ‪ .‬ו א ד ר ב ה א י ן ס פ ק ששם‬ ‫ויתרומם‬ ‫מ ה ש י נ ח ם א ל מ ב ו ק ש ם ‪ .‬כ מ ו כ ן ה ם י ו ד ע י ם ש א ם יודו ב ה נ ח ה ה ז א ת י ל‬ ‫לפניהם‬ ‫י ת י מ ר ו ש ה ה י ק ש ה ו א ה מ ד ר י ך ש ה ק י ם ה ש ם ל ה נ ח ו ת א ת ע ו ב ד י ו ב מ ה שאינו ב ס פ ר ׳‬ ‫לא‬ ‫י ת מ ה מ ה ו ויודו ב ע ל כ ר ח ם ב א מ ת ת ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד א ש ר ב ה ם ב א ו ר כ ל‬ ‫ק פ צ ו ע ל ה א מ ו נ ה ב ה י ק ש ‪ ,‬מ ת ו ך ר צ ו ן ל ה ח ל ץ מן ה מ צ ר ו ל ה ו ד ו ת‬ ‫לפיכך‬ ‫המסרת‪,‬‬ ‫ז ה‬ ‫־‬ ‫באמת‬ ‫ת‬ ‫ו א מ ר ו ‪ :‬דיינו ב ה י ק ש ואין כ א ן מ ס ו ר ת נ ש ו א ה מ ן ה נ ב י א ‪.‬‬ ‫‪ .2‬א מ ר ‪ :‬ו נ ת ח י ל ר א ש ו נ ה‬ ‫מ כ י ר ת הראיות שהביאו ל ק ב ו ע א ת ההיקש ב ח ק י ם‬ ‫ה ה נ ד י י ם ‪ ,‬ו א ח ר כ ך ע ל ה ט ע ו ת ו ‪ .‬ו ה נ ה ענן ה ס ת י י ע ב ק ב י ע ת ה ה י ק ש ב א מ ת ש ה ל ו ח ז‬ ‫היה‬ ‫כתבם‬ ‫וכמטמונים‬ ‫שחפוש‬ ‫ברור‪!.‬‬ ‫ובנימין ה ב י א ר א י ה‬ ‫לכך‬ ‫מדבר‬ ‫אם‬ ‫הנביא‬ ‫תבקשנה‬ ‫כבםו*‬ ‫ח ח פ ש נ ה אז ת ב י ן י ר א ת ה ׳ ‪ ,‬ו כ ב ר ה ז כ י ר ז ה נ ם ענן‪ .‬ו ד ע ת שניהם די‬ ‫ה ח כ מ ה ש צ ו ה ו ה נ ב י א ה ו א ק ב י ע ת מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה כ פ י מ ה ש י ח י ב ה ו העיון•‬ ‫ח ה ב ט ל ‪ ,‬ל פ י ש ל א נ מ צ א שחפוש י פ ל ב ל ש ו ן ע ל ק ב י ע ת ט י ב המצוד‪ ,,‬א ב ל ה ח פ ו ש‬ ‫רק‬ ‫נוזר ש ה מ ב ק ש מ ב ק ש ד ב ר ש ה ו א נ מ צ א א צ ל ז ו ל ת ו ‪ ,‬ו ה ו א מ ב ק ש ל ד ע ת ו ‪ .‬ב ט י‬ ‫בענין ה נ ב י ע ויחפש ב נ ד ו ל ה ח ל ו ב ק ט ן כ ל ה ‪,‬‬ ‫שאמר‬ ‫ועצמותו מצויה‪ ,‬וכן ויחפש‬ ‫ו ל א מ צ א א ת ה ת ר פ י ם ו כ ן ו ח פ ש ת י א ת ו ב כ ל א ל פ י י ה ו ד ה ‪ .‬א ב ל ח פ ו ש ש ר צ ו נ ו ני‬ ‫ו‬ ‫ו ה מ צ א ת מ ה ש ה ו א ח ס ר ע ד ש ת ק ב ע ע צ מ ו ת ו אינו ב ל ש ו ן‬ ‫‪ .3‬א מ ר ‪ :‬ומן ה מ ח ד ש י ם מ י ש י ב י א‬ ‫מארשה‬ ‫ראיה‬ ‫מ ד ב ר השם בנערה‬ ‫לחייב ההיקש‬ ‫כ י כ א ש ר י ק ו ם איש ע ל ר ע ה ו ו ר צ ח ו נ פ ש כ ן ה ד ב ר ה ז ה ‪ ,‬ו י א מ ר ‪ :‬כ ש ם‬ ‫שהקיש ה כ ת ו ב כ א ן א ת ה נ ו ב ר ע ל ה נ ע ר ה ל נ ו ב ר ע ל ה נ ר צ ח כ ן י ת ח י ב ל ה ק י ש ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫לדבר‬ ‫ה ד ו מ ה ל ו ‪ .‬א ס ר ‪ ,‬ו נ א מ ר ל ו ‪ :‬ר א ש י ת ה ג ד ל נ ו ב ע נ י ן ה פ ס ו ק ה ז ה שעשיתו‬ ‫הקשה‪,‬‬ ‫ה א ם נ ת ן א ו ת ו ה ק ד מ ו ן מ פ נ י ש ה י ת ה ח ו ב ה ע ל י ו ל ה ק י ש א ו מ פ נ י ש ל א היתד׳‬ ‫ח ו ב ה ע ל י ו ‪ .‬ו א ם י א מ ר מ פ נ י שהיתר‪ ,‬ח ו ב ה ע ל י ו ה ו א מ א מ י ן ש ה ק ד מ ו ן י ש ת ב ח ו י ת ר ו מ ם‬ ‫אינו ר ש א י ל ח ד ש מ צ ו ה ע ל ע ו ב ד י ו א ל א ב ה י ק ש כיון ש ח ו ב ה‬ ‫ה‬ ‫י א עליו‪ ,‬ויצאו‬ ‫׳‬ ‫בהכרח‬ ‫ענינים שונים ב ז ה ‪ ,‬מ ה ן ש ה ב ו ר א י ש ח ב ח ו י ח ר ו מ ם אינו ר ש א י ל ח ד ש ח ק ע‬ ‫עובדיו‬ ‫מ ל כ ח ח ל ה ב ל י היקש ל ד ב ר א ח ר ‪ ,‬ומהן ש א ם ח ק ו ח י י ב שיהיה מוקש ל ה ק‬ ‫שקדם‬ ‫ל ו ‪ ,‬ח י י ב שנם פ ע ו ל ת ו ח ה י ה מ ו ק ש ה‬ ‫ל פ ע ו ל ה שקדמה לה‪ ,‬ויבטלו‬ ‫* ראה במבוא עמוד ‪.4‬‬ ‫! ראיה זו אינה מ ו מ ה לי‪ .‬ק ל א ר )תרביץ‪ ,‬טיו‪ (39 ,‬קורא; נלא[ היה ברור‪.‬‬ ‫חיי‬ ‫]בז[‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה גאון ל פ ר ו ש ה ת ו ר ה‬ ‫הדברים‬ ‫בחיבם הקשת קצתם‬ ‫שהמצוה‬ ‫ק ד מ ו נ י ת ע ד ל א י ן ת כ ל י ת ; וכיון ש ל א י ה י ה‬ ‫כבר‬ ‫לקצתם‬ ‫קנה‬ ‫ע ד לאין ת כ ל י ת ‪ ,‬וכן יצא‬ ‫בהכרח‬ ‫להם‬ ‫נ ה ח ק [ א ל א ב ק ב ו ץ שנצטוה‬ ‫ה ת ח י ב ה ק ד מ ו ת ה מ י ן האנושי ע מ ו ‪ .‬ו א ם י א מ ר ו ל א ה י ה ז ה ח ו ב ה ה ו ד ו ש ה ה י ק ש‬ ‫אינו ח ו ב ה ‪ ,‬ו ר ק ח ק ח ד ש ה ו א מ צ ד ה ב ו ר א י ש ת ב ח ו י ת ר ו מ ם ש ה ת א י ם ל ה י ק ש ‪.‬‬ ‫‪ .4‬א מ ר ‪ ,‬ו כ ן י א מ ר ל ה ם ‪ :‬ה ה י ק ש ל פ י ד ע ת כ ם י ח ו ל ר ק ל א ח ר ש ת ה י ה ב י ן שני‬ ‫המוקשים ה ס כ מ ה ב ש ע ר ושערים‪ ,‬ו מ כ ם מי שיאמר ב א ו ת ו שער‪ .‬הנידו לנו‬ ‫הדברים‬ ‫א פ ו א מ ה ה פ נ י ם ש ב ה ם יתאים ה ר צ ח ל ב י א ה ? ו א ת ם יודעים ש ה ר צ ח ל א יתכן שיותר‬ ‫בכסף‬ ‫ו ע ד י ם ‪ ,‬ו ה ב י א ה י ת כ ן ש ת ו ת ר ב כ ס ף ו ע ד י ם ‪ ,‬ו ה ר צ ח אין ד ר ך ה ע ו ל ם ש י ב א ו‬ ‫הרוצח‬ ‫ו ה נ ר צ ח ל י ד י ה ס כ ם עליו‪ ,‬ו ה ב י א ה הן יתכן שיסכימו האיש והאשה להזדונ‪,‬‬ ‫וכיון שאין כ א ן ש ע ר ה ת א מ ה ק ו ד ם ב י נ י ה ם ‪ ,‬י פ ל מ ה ש י א מ ר שזה ה י ק ש ‪ ,‬ש ה ר י אין‬ ‫ה ת א ם ש ה ת א י מ ו כ ד י שיהיה ה ה י ק ש ה ז ה ‪ .‬א מ ר ‪ :‬ומן ה ר ו ח ק ש ב י נ י ה ם ה ו א גם‬ ‫שם‬ ‫שעונש ה ר ו צ ח ד ו מ ה ל מ ע ש ה ו ואין עונש ה מ ז נ ה ד ו מ ה ל מ ע ש ה ו ‪ ,‬ו ה ר ו צ ח שוגג נ א ס ר‬ ‫והעובר‬ ‫בכי‬ ‫ע ל גלוי ע ר י ו ת שוגג אינו נ א ס ר ‪ .‬א מ ר ‪ :‬וכיון ש כ ך ב ט ל מ ה ש א מ ר ו ה י ו צ א י ם‬ ‫כאשר‬ ‫יקום‬ ‫על‬ ‫איש‬ ‫ר ע ה ו וג׳‬ ‫שהוא‬ ‫היקש‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫הוא‬ ‫התחלה‬ ‫שהחחיל‬ ‫הבורא‪.‬‬ ‫‪ .5‬ע ו ד ה ו א ס ב ו ר ש א מ ר ו כ י כ א ש ר י ק ו ם אינו ג ז ר ה א ל א ר ק א פ ש ר ו ת מ פ נ י‬ ‫ש א ל ו ה י ה מ ר ה ־ ‪ . . .‬ה פ ך זה כיון ש ה י ה ‪ . . .‬ב ו ה ו א ש ה ח כ ם א מ ר ל א ת ו מ ת ה נ ע ר ה‬ ‫ה ז א ה כ י ו ן ‪ . . .‬ש א ו ל י צ ע ק ה ו ל א נושעה‪ ,‬ויהיה ענין צ ע ק ה ם ח ו ם א ו ל י צ ע ק ה ‪ ,‬ו א מ ר‬ ‫לעובדיו‪:‬‬ ‫א ת ם א י נ כ ם י ו ד ע י ם ‪ ,‬וכיון ש א פ ש ר שזו פ ט ו ר ה א ל ת מ י ת ו ה והניחו ל ה ‪,‬‬ ‫ו ה ר י אין ז ה נ ע ל ם ממני‪ .‬א מ ר וזה ד ב ר ב ר ו ר ‪ .‬א מ ר ‪ :‬ו ל ו א נ ת א מ ת ש ה ס פ ר ה ק י ש‬ ‫ל א ה י ה מ ו ח ר לנו להקיש‪ ,‬כשם שהוא מ ח ד ש נמצוהו ו ל א ה ו ת ר לנו ל ח ד ש ‪.‬‬ ‫‪ .6‬א מ ר ‪ :‬ומן ה מ ח ד ש י ם כ מ ו כ ן מ י ש י א מ ר ‪ :‬א ח ר שראינו איש ש ה ו א ח י מ ה נ ו ע ע‬ ‫מרגיש ו נ ת ח י ב ל נ ו ב ז ה ש ה ו א מ ח ו ד ש ‪ ,‬ואגו ח י י ב י ם ל ג ז ו ר ע ל‬ ‫כ ל א ד ם שהוא כ ך ‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬כשאנו י ו ד ע י ם דין ב ד ת ל ד ב ר שהוא‪ ,‬נ ח ח י ב שנגזור ב כ מ ו ח ו ע ל כ ל ה ד ו מ ה ל ו ‪.‬‬ ‫א מ ר ‪ ,‬וזה ה י ק ש ש ש ב י ר ת ו גלויה‪ ,‬מ פ נ י ש ה א ד ם השני ל א גזרנו ע ל י ו ב ה י ק ש ל ר א ש ו ן‬ ‫ש ה ו א מ ח ו ד ש א ל א ל ו א ל א ר א י נ ו א ת ה ר א ש ו ן כ ל ל ו ר א י נ ו א ת השני כ י ע ת ה גזרגו‬ ‫ע ל י ו שהוא מ ח ו ד ש ‪ ,‬כיון ש ה ר א י ה ה מ ו ר ה ע ל ח ר ו ש ה ר א ש ו ן מ צ ו י ה נ ם בשני‪ .‬א מ ר ‪,‬‬ ‫ואלו ב מ צ ו ו ת ה נ ה ל ו א ל א ידענו מ ה הדין בענין הראשון ל א היה לנו ד ר ך ל ח י י ב‬ ‫א ת הדין כ ל ל בשום ד ב ר ‪.‬‬ ‫‪ . 7‬א מ ר ‪ :‬ואמנם ה ח ק י ם ה ש כ ל י י ם והשמעיים דומים ב ש ע ר הזה ל מ ר ו ת ה ש כ ל י ו ת‬ ‫ו ה ה ג ד י ו ח א ש ר ל א ח ו ק ש נ ה א ל ה ל א ל ה ‪ .‬מ פ נ י ש ה א ד ם כיון ש נ ת א מ ת א צ ל נ ו מ ה ו כ ח ח‬ ‫השכל‬ ‫ש ה ו א ח י מ ד ב ר מ ת נ ה ח י ב שיהיה כ ל א ד ם כ ך כ י ו ן ש ל א נגזור א ח ה ג ז ר ה‬ ‫הזאת‬ ‫ע ל איש א ח ד ב פ ר ט ; א ב ל א ם נ ת א מ ת א צ ל נ ו ב ה נ ד ה ש א ד ם כ ו ת ב ו מ ח ש ב‬ ‫לא‬ ‫י ת ח י ב שיהיה כ ל א ד ם כ ו ת ב ו מ ח ש ב כיון ש ה ג ז ר ה ה ז א ת ר ק גגזרה ל א ד ם א ח ד‬ ‫בפרט‪.‬‬ ‫כ ך א ם הגנבה‬ ‫ת ו ע ב ה מן ה ש כ ל ‪,‬‬ ‫‪ 2‬לקויים א ל ה נמצאים במקור הערכי‪.‬‬ ‫תתועב‬ ‫כ ל גנבה מפני‬ ‫שקצתה היקש‬ ‫ח‬ ‫(‬ ‫ל ק צ ת ה ‪ ,‬ו א ם יהיה מ ה ש א כ י ל ת ו ב ת ו ר ת נ ו ת ו ע ב ה ‪ ,‬י א ס ר ר ק ה ו א ב פ ר ט ו ל א י ו ק‬ ‫א ל י ו זולתו‪.‬‬ ‫ש‬ ‫קנו‬ ‫}‬ ‫הלקץ‬ ‫כ‬ ‫‪ .8‬א מ ר ‪ ,‬ע ו ד נ א מ ר ‪ :‬ו א י ך י א ו ת ה ה י ק ש ב מ צ ו ו ת ה ה נ ד י ו ת ו ה ר י ה ן ע צ מ ן אינ]‬ ‫מ י ו ס ד ו ת ע ל ה י ק ש ‪ ,‬ו א ם ש ר ש י ה ם א י נ ם כ ך א ס ו ר שיהיו ע נ פ י ה ם כ ך ו י ת נ נ ד ו ה ע נ פ י ם‬ ‫לשרשים‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫א מ ר ‪ :‬והרי מי שרוצה להקיש שואף להקיש כ ד י ל ה ת א י ם ןלא להקיש‬ ‫ל ה ת נ ג ד ‪ ,‬ו א ם ש ם ע נ פ י ה ן ע ל ה י ק ש ואין ש ר ש י ה ן ע ל ה י ק ש ‪ ,‬ה ר י מ צ ד ש ר צ ה‬ ‫ב ה ס כ מ ה מ צ ד זה התנגד‪.‬‬ ‫׳‪ .9‬א מ ר ‪ :‬ע ו ד נ ב א ר כ י צ ד מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה מ י ו ס ד ו ת ע ל ז ו ל ת ה ה י ק ש ‪ .‬א מ ר ‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ע נ‬ ‫נמן ה מ צ ר ז ו י א מ ר ה נ ה ת נ א י ם א ל ו‬ ‫א‬ ‫י נ ם‬ ‫שפני ה ה י ק ש נ ׳ ‪ ) . . .‬א ת ה ס ו נ י ם ו ה ע ר ע ו ר י ם ע ל י ה ם ת מ צ א ל ע י ל ( ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .10‬א מ ר ‪ :‬ו א ם י ד מ ה מ ד מ ה ש י ח ל ץ‬ ‫א ת ה ס ב ו ח ה ל ל ו כיון ש ה ם כ י ו צ א י ם מ ן ה כ ל ל ‪ ,‬נ א מ ר ‪:‬‬ ‫סותרים‬ ‫ל א ח ר שיש ב ה ן‬ ‫יוצאים ותנאים ב ט ל ו מ ל ה י ו ח ס ב ו ח שרשים ב ח ק ה ה נ ד י כ פ ר ט ‪.‬‬ ‫‪ .11‬ה ה י ק ש ה נ צ ו ח י ו ה ט ע נ ו ת ע ל י ו ‪ ,‬ת מ צ א ל ע י ל ‪.‬‬ ‫‪ .12‬א מ ר ‪ :‬ו א מ י ו כ י ח מ ו כ י ח מ ה ם ב ה ו ס פ ה ע ל ה ס ב ו ח ה ל ל ו ו ב נ ר י ע ה מ ה ן ה ר‬ ‫ה פ ס י ד ן מ ל ה י ו ת ס ב ו ת ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ס ב ו ת ה ן א ש ר אין ה ו ס פ ה ע ל י ה ן ו ל א ג ר י ע ה מהן•‬ ‫‪ .15-13‬ב ט ו ל ה ה י ק ש י ם ה ד י נ י י ם ‪ ,‬ת מ צ א ל ע י ל‬ ‫‪ .16‬א ת ת ר מ ם ה ד ב ר י ם ת מ צ א ב מ ב ו א ‪ ,‬ה ע ר ה ‪.30‬‬ ‫נ ס פ ח ג״‬ ‫מ ת ש ו ב ו ת י ו ש ל ת ל מ י ד הגאון ל ט ו ע ן‬ ‫שוב מ צ א ת י ו א ו מ ר ‪ :‬א ם אנו זקוקים ל מ ש נ ה כ ד י ש נ ד ע מ ד ת ה צ י צ י ת ו ה ס ו כ ה ׳‬ ‫ג א מ ר אגו ש א ד ו ע ו ה ת י ר ל נ ו א ת ה מ ד ה ‪ :‬כ פ י ש נ ע ש ה ‪ ,‬י ר צ ה ל ו ‪ .‬ט ע ה ב כ ל ט ע ו ה‬ ‫נחלה‪,‬‬ ‫מ פ נ י ש ל ו א א מ ר ה ה ת ו ר ה ועשו ל ה ם ד ב ר ע ל כ נ פ י ב ג ד י ה ם ‪ ,‬ע ם כ י א י ן זי׳‬ ‫מחקת‬ ‫ה ח כ מ ה ‪ ,‬ה י ה ב ר ש ו ת ו ל ה ו ר ו ת ה י ת ר ל ע צ מ ו ‪ :‬ו כ א ש ר א מ ר ה צ י צ י ת ‪ ,‬מני! י י‬ ‫שחוט א ח ד י ק ר א ציצית ולוא ל א נ ח ל ה א ל א קשר א ח ד יקרא ציצית? זה ל א י ו‬ ‫ע ל ידי ע ד ־ ר א י ה ש ר א ה א ח ה נ ב י א כ י צ ד ע ש א ה ‪ .‬וכן‬ ‫אלא‬ ‫בסוכה‪,‬‬ ‫ע ג‬ ‫לולא צותה‬ ‫ה ת ו ר ה ל ש ב ת ח ח ח י ה ה י ה כ ל ד ב ר מ צ ל שיעשה ל ו ה י ה ו ד י ד י לו‪ ,‬ו כ ש צ ו ת ה ל ש ב ת‬ ‫נחחיב‬ ‫ש נ ד ע א ם ה ס פ י ק ל ו כ ש ה ו א ע ו מ ד א ו יושב א ו שיהיו ר ג ל י ו מ ש ו כ ל ו ת ‪ .‬א י‬ ‫ק ו פ ץ א ו ישן‪ ,‬א ו י ס פ י ק ל ו ו ל א ש ח ו א ו ל ש נ י ה ם ו ל ב נ י ה ם א ו ז ו ל ח ז ה ‪ .‬ונם ט ע ן ש מ ד ת‬ ‫ה ח ר ו מ ה ר ש ו ח ואין ל ו ר א י ה א ם ש ל ש ה נ ר ע י נ י ח ט י ם א ו שנים א ו א ח ד י ק ר א ו ת ר ו מ ה •‬ ‫לוא‬ ‫היו נאמנים ל ד ר ך ה ה י ק ש ש ל ה ם היו מ ו כ ר ח י ם ל פ ס ו ק ש ה ת ר ו מ ה מ ד ה ידועה‬ ‫כ ש ם ש ה מ ע ש ר ה ו א מ ד ד ‪ .‬י ד ו ע ה ‪ .‬ונם ט ע ן ש י ד י ע ת ז ה ו ת ו ש ל יום ה ש ב ת א י נ ה ז ק ו ק ה‬ ‫ל ק ב ל ה מ פ נ י ש כ ל בני ה א ד ם ש ב ע ו ל ם מ ס כ י מ י ם ע ל י ד י ע ת ה ‪ .‬ו ה ז מ ת ו ב ט ע נ ה ה ז א ת‬ ‫* ראה בםבוא עמוד ‪.4‬‬ ‫]כט[‬ ‫קנז‬ ‫מ פ ת י ח ת ר ב ס ע ד י ה נאיי ל פ ר י ש ה ת ו ר ה‬ ‫ג ל ו י ה ו ב ר ו ר ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ל א י מ צ א ב י ן ה ע מ י ם מי ש י כ י ר א ת יום ה ש ב ת א ל א ג׳ ו ה ם‬ ‫המודים‬ ‫אשר‬ ‫ב ת ו ר ה ‪ ,‬ו ה ר י ה ם ל ו ק ח י ם א ת יום ה ש ב ת מ ב נ י י ש ר א ל ‪ ,‬ו א ל ו ש א ר ה א ו מ ו ת‬ ‫ל א י ד ע ו א ת ה ת ו ר ה כ ה ו ד י י ם ו ה פ ר ס י ם ו ז ו ל ת ם אין א צ ל ם כ י א ם ימי ה ח ד ש‬ ‫מנויים ו ת ו ל א ‪ ,‬ו ל א י כ י ר ו א ת ימי ה ש ב ו ע ‪ .‬ונם א מ ר ש נ ד ר י ה כ ל י ם י ד ו ע י ם ל ו ו ב ה ם‬ ‫פ ט ו ר מ ן ה מ ש נ ה ‪ ,‬ו ג ד ר י ה ם ‪ :‬כ ל כ ל י א ש ר יעשה מ ל א כ ה ב ה ם ‪ .‬א ת מ ה ה ! א ם‬ ‫הוא‬ ‫המלאכה‬ ‫ה ז א ת ה י א ה מ פ ו ר ס מ ת בלשון ה ר י א מ ר ה ה ת ו ר ה כ ל מ ל א כ ה ! ‪ ,‬ו א ם כן‪,‬‬ ‫כ ל י ה מ ק ב ל ט ו מ א ה שמושו א ס ו ר ב ה ‪1‬בשבת‪ 1‬כ ש ל ח ן ו ה ת ב ש י ל ‪1‬והלחם‪ 21‬ו י ד‬ ‫כל‬ ‫ו ה מ ר ב ד ו ה ד ו מ ה ל ו ‪ ,‬ו א ם אינו ר ו א ה ה כ ר ח ב ז ה ה ר י ה ו א ס ו ת ר א ת ד ב ר י ו ‪.‬‬ ‫הכלי‬ ‫ונם‬ ‫א מ ר ש מ א מ ר ה א ל ו ה ת פ ל ל ת ם א ל י פ ו ט ר ו מן המשנה‪ ,‬וריקות ס ב ר ת ו ב ש ע ר‬ ‫הזה‬ ‫ר ב ה ‪ .‬מי ה ו א זה שהכחיש ש ה ת פ ל ה נוהנת ב א ו מ ה ע ד שיורה ע ל י ה ב מ א מ ר ו‬ ‫והתפללתם‬ ‫א ל י ? ו א ו ל ם ה מ ב ו ק ש י ם ה ם ח י ו ב ה ו ע ת י ה ו כ מ ו י ו ת י ה ו א י כ ו י ו ת י ה ‪ .‬א ם יש‬ ‫ב י ד ו ל ה ו כ י ח ש כ ל א ל ה כ ת ו ב מ פ ו ר ש וצווי מ צ ו ו ה י ב י א ם ע ד ‪ ,‬ו א ם ל א ו ישתוק ו י ו ד ה ‪.‬‬ ‫ו א מ נ ם ו ה ת פ ל ל ת ם א ל י ה ו א ד ו ג מ ת ו ק ר א ת ם א ל י ‪ ,‬אינו מ ו ר ה ל א כ מ ה ו ל א א י ך ו ל א‬ ‫א י מ ת י ‪ .‬ו א מ ר אין אנו ח י י ב י ם ל ד ע ת כ מ ה שנים מ ז מ ן ח ו ר ב ן ב י ת שני‪ ,‬א ב ל אנו אין‬ ‫א נ ו ז ק ו ק י ם ל ת א ר י ך מ ש ח ר ב ב י ת שני ל ב ד ‪ ,‬ר ק א מ ר נ ו ש ב כ ת ב י ה ק ד ש ר ש מ ו בנין‬ ‫ב י ת שני ו ת ק ו נ ו ע ד ו ל ק ר ב ן ה ע צ י ם ‪ , 3‬ו פ ס ק ה ה נ ב ו א ה ‪ .‬ומן ה ה כ ר ח שיש ק ץ ל ס פ ו ר‬ ‫ה ז ה ‪ ,‬ו ה ו א כ מ ה ה י ה ב י ח שני ק י י ם ‪ ,‬ו מ ה ה י ה ב ז מ נ ו מ ן ה צ ר ו ת ו מ ן הישועות‪ ,‬ו כ י צ ד‬ ‫היה‬ ‫ח ר ב נ ו ‪ ,‬ו כ מ ה מ א ז ו ע ד ע ת ה ; א ת כ ל א ל ה אנו ת ו ב ע י ם מ ה ם ‪ ,‬א ם יש ב י ד ם‬ ‫ו א ם ל א ו י ח ד ל ו ‪ .‬ו ל ו א היו נ א מ נ י ם‬ ‫ינידו‪,‬‬ ‫בכללותה‬ ‫ל ד ר ך ההיקש ש ל ה ם צ ר י ך שירעו זאח‬ ‫ל ב י ת שני כ ש ם ש ה ם י ו ד ע י ם א ו ח ה‬ ‫ב כ ל ל ו ח ה ל ב י ת ראשון‪ .‬ש ו ב א מ ר‬ ‫ש ה י ש ו ע ו ת ו ה נ ח מ ו ת י ד ו ע ו ת ואנו פ ט ו ר י ם ב ה ן מ ן ה ק ב ל ה ‪ ,‬ו ה ו א ע ו ד נ ו שרוי ב ט ע ו ת‬ ‫ואינו י ו ד ע ש ל ו א ה ס ת פ ק ה ה א ו מ ה ב א מ ו נ ח ה ב י ש ו ע ו ת ו ב ת ח י ת ה מ ת י ם ב כ ת ב י ה נ ב ו א ו ת‬ ‫ב ל י ק ב ל ה עמן‪ ,‬ה י ה א פ ש ר ל ו ת ר ע ל כ ל ה נ ח מ ו ת ב ה נ ח ה שהיו ב י מ י ב י ת שני כ ד ר ך‬ ‫ש ו ת ר ו ה נ ו צ ר י ם ו ח ל ק מ ן ה מ כ נ י ם ע צ מ ם יהודים•׳‪ .‬ו ל ו א נ ס מ כ ו מ ן ה כ ת ו ב ה י ה א פ ש ר‬ ‫ע ל י ה ן ב ת ח י ת שלטון או ת ח י ת מ ל ך כ פ י שותרו ר ב י ם מבני ה א ד ם ‪.‬‬ ‫שנותר‬ ‫‪8‬‬ ‫אבל‬ ‫א ד ו נ נ ו ב ר ח מ י ו שם ל ה ן שרש ש י א מ ח ל ה ן כ ל א ל ה ו י ס י ר מ ע ל י ה ן א ל ה ‪ . . .‬ו ה ו א‬ ‫הקבלה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ה מ ק ו ב ל ת ע ל י ו ‪ . . .‬נ ר א ה ונשמע ל א ה כ ת ו ב ‪. . .‬‬ ‫בענין השבת‪ :‬לא תעשה כ ל מלאכה‪.‬‬ ‫מ ל ה זו נוספת מן ה כ ת שהוציא שריינה‪.‬‬ ‫נהמיה י‪ ,‬לה‪ ,‬ועיין פוזננסקי בצ‪ .‬פ‪ .‬ה‪ .‬ב‪.3 .‬‬ ‫עיין פוזננסקי‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫לקויים א ל ה נמצאים במקור הערבי‪.‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫מאת‬ ‫אברהם‬ ‫יהושע‬ ‫העשל‬ ‫א‬ ‫ר א ה ב מ ה יגיעות יגע ה ר מ ב ׳ ׳ ם ב ע נ י ן ה נ ב ו א ה ‪.‬‬ ‫ב כ ל פנות שפנה‪ ,‬ל ב ו נ ט ה א ח ר י ה ‪.‬‬ ‫חשב‬ ‫כ ל ימיו ל א ה ס י ח ד ע ת ו מ מ נ ה ‪.‬‬ ‫בהיוחו צעיר הכין ל ב ב ו לדרוש ולתור בה‪.‬‬ ‫ל ח ב ר ח ב ו ר בפני ע צ מ ו ב ש ם ‪ ,‬ס פ ר הנבואה״‪ !,‬א ף ה ת ח י ל ב כ ת י ב ת ו ‪,‬‬ ‫ש מ ש ך י ד ו מ מ נ ו מ ט ע מ י ם שונים‪2.‬‬ ‫ונקי‪,‬‬ ‫נצלה‬ ‫שואל‬ ‫ו מ ש י ב ב ס ו ג י ה זו‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫א מ נ ם א ף ש ל א ב צ ע מ ח ש ב ת ו ‪ ,‬ת מ צ י ת משנחו‪ ,‬ק ב‬ ‫במספר‬ ‫כ נ ר א ה מ ת ה ו ם הנשיה‪.‬‬ ‫פרקים‬ ‫‪ .‬מ ו ר ה נבוכים״‬ ‫בספרו‬ ‫הוא‬ ‫ו ד ב ר ג ד ו ל א ו ד ב ר ק ט ן ש ל א הגיע ל פ ר ק י ם א ל ה ה פ י ץ‬ ‫ע ל פ נ י ה ס פ ר ז ע י ר שם‪ ,‬ז ע י ר שם‪.‬‬ ‫ס ו ג י ה זו ה י א ל פ ע מ י ם ע ק ר ש ה כ ל ה ו ל ך א ח ר י ו ‪.‬‬ ‫מ ה נ ש ת נ ה ענין ה נ ב ו א ה מ כ ל הענינים? מ ר ו ע ד ב ק ה נפשו ב ס ו ג י ה זו? מ פ נ י מ ה‬ ‫במחשבתה‬ ‫שנה‬ ‫בחשיבות?‬ ‫מחקרי‬ ‫ת מ י ר ? ה א י ן מושנ‬ ‫האלהים ושאלת‬ ‫בריאת‬ ‫העולם‬ ‫עולים‬ ‫עליה‬ ‫אין ז ה כ י א ם ה ע ס ק ב ה ה י ה ב ש ב י ל ו ד ב ר ה נ ו נ ע ב נ פ ש ו ה ו א ו ל א ענין‬ ‫בעלמא‪.‬‬ ‫ס ב ו ר ה י ה שהזוכים‬ ‫לנבואה אוצר‬ ‫חכמה‬ ‫בלום‬ ‫פתוח‬ ‫לפניהם‪,‬‬ ‫לאחורי‬ ‫ושהרבה‬ ‫ש א ל ו ת ש ה ע ס י ק ו א ת מ ו ח ו ת ש א ר נ ה ב ע ר פ ל כ ל זמן ש ל א יציץ‬ ‫הפרגוד‪.‬‬ ‫ה נ ב ו א ה כ ח ה כ ר ה ה י א ‪ ,‬ו ה מ ש ת מ ש ב כ ח ז ה מ נ י ע ל מ ק ו ם שאין י ד ה ש כ ל‬ ‫מגעת‪.‬‬ ‫מחוך‬ ‫הדורות‪,‬‬ ‫רמזים‬ ‫ב כ ח ב י ה ר מ ב ״ ם יגונב ל נ ו ה ד ב ר ש א ב י ר ה ח כ מ י ם ו ר ב ן ש ל‬ ‫ש כ מ ה מ מ ל ו מ ד י ה ז מ ן ה ח ד ש רגגו א ח ר י ו שגפשו ס ל ד ה מ כ ל מ ס ח ו ר י ן ו ק צ ה‬ ‫ב מ ה שמחוץ ל ג ב ו ל ה ש כ ל ‪ ,‬היה נ כ ס ף ומתאווה לנבואה‪3.‬‬ ‫לא‬ ‫מ א ו מ ד ו ל א משמועה א ל א מ ת ו ך סימנים‬ ‫תרמה‬ ‫כל‬ ‫ב נ פ ש ך ש פ ר ס ם א ת א ו ו ת נפשו ב נ ל ו י ‪.‬‬ ‫לחעלומוח לבם‪.‬‬ ‫מובהקים‬ ‫ד ב ר זה אנו ל ו מ ד י ם‬ ‫המצטרפים‬ ‫לראיה‪.‬‬ ‫ואל‬ ‫אין ד ר כ ם ש ל ח כ מ י ם ל ע ש ו ת פ ו מ ב י‬ ‫ח ש ו ק ה ל נ ב ו א ה ל א כ ל ש ב ן שאין ה י א מ ן ה ד ב ר י ם ש א ד ם ח י ב‬ ‫‪. 1‬ויצטרך לענין זה ס פ ר בפני עצמו ואולי השם יסייע עליו עם מה שראוי ל ח ב ר מ ה‬ ‫הענין״‪ ,‬ה ק ד מ ת המשנה להרמבים‪ ,‬הוצ' האמבורנער‪ .‬עפ׳ ‪.11‬‬ ‫‪ .‬ב ס פ ר הנבואה שאני מתעסק בוי‪ ,‬פבוא ל פ ר ק ח ל ק פפירוש המשנה להרםבים‪ ,‬היסוד‬ ‫השביעי‪ ,‬הוצ׳ האלצער‪ ,‬עפ׳ ‪ .24‬עי׳ שמונה פרקים‪ ,‬ז‪. :‬אני עתיד להשלים זה ב ס פ ר הנבואה ‪.‬‬ ‫עי׳ שם‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 2‬מורה נבוכים‪ ,‬פתיחה <הוצ׳ ווילנא ‪ ,1904‬ו‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 3‬ד ע ה זו הבעתי בספרי ‪ ,Maimonides‬ברלין ‪ ,1936‬עמ׳ ‪ 28‬והלאה‪.‬‬ ‫קנט‬ ‫קס‬ ‫העשל‬ ‫להכריז‬ ‫על‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫א מ נ ם כ ד א י ל ה ו צ י א ל א ו ר ת ע ל ו מ ה זו‪.‬‬ ‫אישיותו ע ל ה ר מ ב ׳ ׳ ם ו ת ו ר ת ו ‪.‬‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫]ב[‬ ‫כ י ב א ו ר ה יאיר אור ח ד ש‬ ‫רצונך שתכיר טיבו ע ל‬ ‫כ ל ל זה נקוט ב י ד ך ‪.‬‬ ‫ל מ ו ד תשוקותיו ש מ ת ו ך כ ך א ת ה מ כ י ר א ת ת כ ו נ ת נפשו ו מ ק ו ר מחשבותיו‪.‬‬ ‫״לבות‬ ‫להסתיר‬ ‫ק ב ר י הסודות"‪.‬‬ ‫החכמים‬ ‫נ ס ת ר ו ת ; ס ו ד ד׳ ליראיו‪.‬‬ ‫קרובות‬ ‫לעתים‬ ‫בהיותו צעיר‬ ‫דבר‬ ‫כתב‪:‬‬ ‫על‬ ‫הרמב״ם‬ ‫החובה‬ ‫״וכשעלה הקב״ה‬ ‫לאדם‬ ‫מ ה ש מ ר א ה ל ו מ ז ה ר א ו י ל ו ל ג נ ז ו ‪ . . .‬ו א ם י ר מ ו ז מ מ נ ו מ ע ט ‪ ,‬י ר מ ו ז ל מ י שיש ל ו ש כ ל‬ ‫וידיעה אמתית״‪.‬׳‬ ‫שלם‬ ‫ולכסות טפחים‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫ע ל ע ק ר ז ה ע מ ד כ ל ימי חייו‪*.‬‬ ‫מנהנו ה י ה ל נ ל ו ת ט פ ח‬ ‫ב פ ה מ ל א י א מ ר ב פ ת י ח ה ל ‪ .‬מ ו ר ה ג ב ו כ י ם ׳ ש ל א י ג ל ה מן ה ‪ .‬ס ו ד ו ת "‬ ‫״ראשי פ ר ק י ם ״‬ ‫״ואפילו ה ר א ש י ם ה ה ם אינם‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫במאמר הזה מסודרים׳‬ ‫ו ל א זה א ח ר זה‪ ,‬א ב ל מ פ ח ד י ם ו מ ע ו ר ב י ם בענינים א ח ר י ם מ מ ה שגבקש ל ב א ר ו ‪ ,‬כי‬ ‫שיהיו ה א מ ח י ו ת מ ו ש ק פ ו ת מ מ נ ו ו א ח ר‬ ‫כונחי‬ ‫יעלמו‬ ‫עד שלא‬ ‫תחלוק‬ ‫ע ל הכוונה‬ ‫ה א ל ה י ת אשר ע מ ה ה א מ ת י ו ת ה מ י ו ח ד ו ת בהשגתו נ ע ל מ ו ח מהמון העם״‪«.‬‬ ‫ה ר מ ב ״ ם ש ה י ה נ ז ה ר ש ל א ל ה ו צ י א ד ב ר י ם ל ב ט ל ה מ ש ת מ ש ב ל ש ו ן ״ ו ל פ י שהורוני‬ ‫מ ן ה ש מ י ם ׳ ‪ .‬ז י ח ר ע ל כ ך ה ו א מ ו ד ה ב מ ק צ ה שהגיע ל ״ ח ח ל ח מ ד ר ג ו ח ה נ ב ו א ה ״ ‪ .‬מ ס פ ר‬ ‫ה ו א ב ל י ע ק י פ י ם שהגיע ל ו ״עזר א ל ה ׳ ״ ‪ ,‬מין ה ש ר א ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬ב ל מ ו ד מ ע ש ה מ ר כ ב ה • *‬ ‫אלהי" ה ו א‬ ‫״עזר‬ ‫שהניע‬ ‫ע ל פ י שיטתו‬ ‫ל ז ה אינו נ מ נ ה‬ ‫ושוקט ע ל שמריו‪.‬‬ ‫‪ .‬ח ח ל ח מ ד ר ג ו ח הנבואה"‪,‬‬ ‫ב כ ל ל נביאים‪».‬‬ ‫אבל‬ ‫מ ע ל ה לנבואה‪,‬‬ ‫וארם‬ ‫ל א היה הרמב״ס עומד ב מ ע ל ה א ח ת‬ ‫ועל הפקחים‬ ‫פ ע מ י ם א ח ד ו ת ר מ ז לנו שהגיע ל מ ד ר ג ה בנבואה‪*.‬״‬ ‫ל ד ע ת ר מ ו ז ו והניונו‪.‬‬ ‫עד‬ ‫ב פ ת י ח ה ל‪.‬מורד‪ .‬נבוכים' אומר‪:‬‬ ‫״ולא ת ח ש ו ב ש ה ס ו ד ו ת ה ע צ ו מ ו ת ה ה ם י ד ו ע ו ה‬ ‫ל א ח ד ממנו‪.‬‬ ‫ה א מ ה‬ ‫חכליחם‬ ‫עד‬ ‫ואחריהם‬ ‫ש נ ח ש ב נ ו‬ ‫יום‬ ‫ל א כן‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫פעם‬ ‫י וצץ‬ ‫ו א ח ר כן יעלימוהו ה ט ב ע י ם והמנהנים‬ ‫לנו‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ד שנשוב ב ל *‬ ‫‪1‬‬ ‫ח ש ו ך ק ר ו ב ל מ ה שהיינו ת ח ל ה ‪ ,‬ו נ ה י ה כ מ י ש י ב ר ק ע ל י ו ה ב ר ק פ ע ם א ח ר פ ע ם ו ה ו א‬ ‫ב ל י ל הזק החשך‪.‬‬ ‫ביניהם‬ ‫ו ה נ ה יש מ מ נ ו מ י ש י ב ר ק ל ו ה ב ר ק פ ע ם א ח ר פ ע ם ב מ ע ט ה פ ר ש‬ ‫ע ד כ א ל ו הוא באור תדיר‬ ‫ל א יסור‪ ,‬וישוב ה ל י ל ה א צ ל ו כיום‪ ,‬וזאת ה י א‬ ‫מ ר ר נ ת נ ד ו ל ה נ ב י א י ם ‪ . . .‬ויש מ י ש י ה י ה ל ו בין ב ר ק ו ב ר ק ה פ ר ש ר ב ו ה י א מ ד ר נ ה‬ ‫רוב‬ ‫הנביאים״‪.‬״‬ ‫הברק‪.‬‬ ‫כ א ן נלד‪ .‬ל נ ו ב א ו פ ן שאינו מ ש ת ס ע ל ש נ י פ נ י ם שנם ב ח י י ו ה ב ר י ק‬ ‫א ב ר ב נ א ל בפירושו הרניש ו ה ה ק ש ה ב ז ה ‪:‬‬ ‫״אם‬ ‫הרב מדבר‬ ‫ב ע צ מ ו והוא‬ ‫‪ 4‬ה ק ד מ ת המענה‪ ,‬עמי ‪.46‬‬ ‫‪ 5‬עי' מוינ‪ ,‬ה ק ד מ ה לחינ‪.‬‬ ‫‪ 6‬פתיחה <ד‪ ,‬כ ‪ -‬ה ‪ ,‬א>‪.‬‬ ‫‪ 7‬תשובות הרטב־ם‪ ,‬הוצ' פריפן‪ ,‬סי־ שעיא‪ .‬בהוראת הבטוי הזה אדון במ־א‪.‬‬ ‫‪. 8‬והנה עוררתני בו המחשבה הטיושבת והעזר האלה׳ א ל ענין שאספרהו־ <וקד חרכתנ׳‬ ‫א ל פ כ ר ה א ל ם ס ד ד ה ואלמעונה אלאלאהיה(‪ ,‬מו־נ‪ ,‬דרנ‪ ,‬ה ק ד מ ה יא‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ 9‬עם ח״ב‪ ,‬פמיה יצ‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫<‪ !1‬על םדרנות הנבואה ע׳ שם חיב‪ ,‬פפיה‪.‬‬ ‫‪ n‬פתיחה )ה‪ ,‬א(‪ .‬בפקור הערבי‪. :‬ילוח לנא אלהק״‪ .‬ובתרנופו של אלחריזי‪ . :‬פ ע ם‬ ‫יופיע לנו ה א מ ת ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫]ג[‬ ‫קסא‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫אינו נ ב י א א י ך א מ ר ו ה מ ש י ל ע צ מ ו ל נ ב י א י ם ר ו א ה ה ב ר ק י ם ‪" ? 1‬‬ ‫א ת הקושיה ב ד ו ח ק ‪.‬‬ ‫ה ן גופי ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫ע ל כנון ז ה אנו א ו מ ר י ם ‪:‬‬ ‫ושמא ת א מ ר ‪:‬‬ ‫ה ב ר ק יותר מ פ ע ם א ח ת ‪.‬‬ ‫ההוא‬ ‫אשר‬ ‫הקטן‬ ‫ה ר ב ה מ ק ר א ו ת שראויין ל י ש ר ף ה ן‬ ‫אין מ ב י א י ם ך א ‪ :‬ה ס ך א י ה א ח ת ‪.‬‬ ‫ה ו ר א ת ב ע ל דין כ מ א ה ע ד י ם ‪.‬‬ ‫יזריח‬ ‫ת ד ע שהבריק עליו‬ ‫אומר הוא בעצמו‪. :‬האור‬ ‫ע ל י ג ו ‪ . . .‬א י ג ו תדיר‪,‬‬ ‫א ב ל יציץ ו י ע ל ם ׳ כ א ל ו‬ ‫הוא‬ ‫להט החרב‬ ‫פעם‬ ‫א ח ח ב ל י ל ו כ ל ו ו ה י א מ ד ר נ ת מ י ש נ א מ ר ב ה ם ו י ת נ ב א ו ו ל א יספו"‬ ‫כשגגש‬ ‫המתהפכת״‪.‬״‬ ‫‪12‬‬ ‫ס ש ת ד ל הוא לישב‬ ‫הרי שעלה הרמב״ם ע ל מדרגת ‪.‬מי שיבריק ל ו‬ ‫ל ב א ר מעשה מ ר כ ב ה שהם ס ת ר י ת ו ר ה ‪. -‬הענין ה נ כ ב ד ו ה י ק ר והגדול‬ ‫א ש ר ה ו א י ת ד ש ה כ ל ח ל ו י ב ו ו ע מ ו ד ש ה כ ל נשען עליו״ ‪ -‬הדגיש ה ר מ ב ״ ם ש י ד י ע ת ם‬ ‫ג פ ס ק ה מ ן ה א ו מ ה ל ג מ ר י ‪ ,‬״ ע ד ש ל א ג מ צ א ממגו ד ב ר ק ט ן א ו ג ד ו ל ‪ . . .‬ו ל א ח ו ב ר ב ו‬ ‫ס פ ר כלל"‪.‬‬ ‫השאלה‪:‬‬ ‫ב א ת נ י‬ ‫בו‬ ‫ועל עצמו אומר‪:‬‬ ‫א י ך הגיע ה ו א‬ ‫בו‬ ‫נ ב ו א ה‬ ‫ה מ ח ש ב ה המיושרח‬ ‫אדם‬ ‫מכחיש‬ ‫לגחוץ‬ ‫‪ .‬ו ל א ק ב ל ח י מ מ ה שאאמינהו בו ממלמד"‪.‬‬ ‫ליריעת סתרי תורה אלה?‬ ‫א ל ה י ת‬ ‫ו ה ע ז ר‬ ‫ואומר הוא לנו‪:‬‬ ‫‪ .‬ו ל א‬ ‫ל ה ו ד י ע נ י שכן נ ת כ ו ו ן ב ע נ י ן ‪ . . .‬ו ה ג ה ע ו ר ר ת נ י‬ ‫ה א ל ה י"‪.‬״‬ ‫ד ב ר שאינו ב ג ד ר ה א פ ש ר ו ת ‪.‬‬ ‫ל א מ ר ש ל א הניעה לו‪.‬‬ ‫ומתעוררת‬ ‫המשפט הזה פלאי‪.‬‬ ‫ח ז ק ה ‪ ,‬אין‬ ‫ר ק מי ש ח ו ש ד י ם א ו ח ו ב נ ב ו א ה י מ צ א‬ ‫ה כ ח ש ה זו כ ו ל ל ת ה א פ ש ר ו ח ‪.‬‬ ‫כנראה בא להוציא‬ ‫מ ל ב ו ש ל ת ל מ י ד ו ר ׳ י ו ס ף א ב ן עקגין ש ח ש ב א ו ל י ש ר ב ו הגיע ל ה ש ג ו ת ב ד ר ך ה נ ב ו א ה‬ ‫ולאמר‪:‬‬ ‫פירוש מעשה מ ר כ ב ה ל א ב א א ל י בגבואה‪.‬‬ ‫ס ו ף ס ו ף אין ה ג ב י א מ ת ג ב א‬ ‫‪ .‬כ ל ימיו ב ה ת ד ב ק ו ת ‪ ,‬א ב ל י ת ג ב א ע ת ו ת פ ר ד ממגו ה ג ב ו א ה עתים״‪!«.‬‬ ‫גשנית‬ ‫נזרה‪,‬‬ ‫קבלה‬ ‫ב ‪ .‬א ג ר ת ת ח י ח המחים״‪ . . :‬ו ד ע שאלו היעודים וכיוצא‬ ‫שלא‬ ‫ב א ח נ ו‬ ‫ג ב ו א ה‬ ‫ל ח כ מ י ם מהנביאים״‪7.‬ג‬ ‫מ ה ש ם‬ ‫ה כ ח ש ה זו‬ ‫ב ה ם אין ד ב ר ג ו זה‬ ‫שהודיעחגו שהוא מ ש ל ו ל א מצאגו‬ ‫ב ט ו י זה ב ל ת י מ צ ו י ה ו א ב ס פ ר ו ת נ ו ו ל א ה י ה ר ג י ל‬ ‫ע ל לשונו ש ל ה ר מ ב ״ ם ב ה י ו ת ו צ ע י ר ‪• 8 .‬‬ ‫‪. 12‬ואסר א ח ד פהפפרשים כי יראה לדבקים באלוק יחי קצת מה שיראה לנביאים‪ .‬ואשר‬ ‫יראה להם אולי יהיה כמו ברק חוטף הראות‪ ,‬לא יחקיים‪ ,‬ואחר כן ישוב‪ ,‬ואם ישוב אולי יתקיים‪,‬‬ ‫או יהיה חוטף‪ .‬ואם יתקיים אולי יאריך מקומו ואולי לא יאריך‪ ,‬ואולי יראה בענין א ח ד או‬ ‫ישתנה לענינים רביט'‪ ,‬פלקיירא‪ ,‬טורה הטורה'‪ .‬עטי ‪.0‬‬ ‫‪ 13‬יש נביא שלא ‪.‬יניע למדרנה העליונה ההיא אלא פעם אחת ב ב ל ימיו ואח־כ תשולל‬ ‫ממנוי‪ ,‬חיב‪ ,‬פמ־ה )צ‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪. 14‬עלינו׳ ב כ ל כתבי היד של תרגומו של אבן תיבון שהיו לפני מונק וכן בכיי זולצברנר‬ ‫‪ J T S‬ובהוצ׳ הראשונה )לפני ‪. .( 1480‬עלינא' במקור הערבי‪ .‬בכיי א ד ל ר ‪ J T S ,308‬ובכיי‬ ‫ירושלים <עי׳ פו־נ הוצ' קויפמן(‪ :‬עליו‪ ,‬קריאה זו כנראה מעשה ידי מתקן היא‪.‬‬ ‫‪ 15‬ולא אתאני בה וחי אלאהי יעלמני אן אלאמר הכדא קצד בה ולא תלקנת פא אעתקדה‬ ‫פי ד ל ק ען מעלם‪ ,‬חינ‪ ,‬הקדמה‪ .‬אלחריזי‪. :‬ולא באה אלי רוח הקדש־; עיי ח״א‪ ,‬פיי <כח‪ ,‬א>‪:‬‬ ‫‪.‬הניע חכמה ממנו והשפעת נבואה על קצחנו*‪.‬‬ ‫‪ 16‬טוינ ח־ב‪ ,‬פמ״ה )צ‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ז! הוצ׳ פינקל‪ ,Proceedings of the Am. Academy for Jewish Research ,‬כ ר ך ‪, I X‬‬ ‫עפ׳ ‪) 22‬ערבית(‪ .‬עברית ‪.22‬‬ ‫‪. !8‬ודע שהדברים אשר אומר בפרקים א ל ו ‪ . . .‬אינם דברים בדותים מעצמי ו ל א‬ ‫קסב‬ ‫]‪fi‬‬ ‫הע ל‬ ‫ש‬ ‫בפירוש מ ו ד ה הרמב״ם שזכה למין התגלות ב ה ב נ ת ס פ ר איוב שהוא משל ‪.‬שנתלו‬ ‫בו‬ ‫פ ל י א ו ת ו ד ב ר י ם ש ה ם כ ב ש ו נ ו ש ל ע ו ל ם ו ה ת ב א ר ו ב ו ס פ ק ו ת נ ד ו ל ו ת ונגלו מ מ נ ו‬ ‫תעלומוח‬ ‫ל מ ע ל ה מהן״‪.‬‬ ‫שאין‬ ‫מפיו ההודאה‪:‬‬ ‫ה ע נ י נ י ם‬ ‫א ל ו‬ ‫היחה‬ ‫כ ד מ ו ח‬ ‫ל ו נ ב ו א ה ממש‪,‬‬ ‫הטענה‪.‬‬ ‫א ח ר שפירש א ת ה מ ק ו מ ו ת ע ל‬ ‫‪ .‬ו ה ב ן זה הענין ו ה ש ח כ ל מ ה מ א ד נ פ ל א ו ר א ה‬ ‫נבואה׳‪.‬״׳‬ ‫אלא החנלוח דומה‬ ‫א י ך‬ ‫ב י ר י‬ ‫ע ל ו‬ ‫א כ ן מן ה ב ט ו י ‪.‬דמות" מ ס ת ב ר ש ל א‬ ‫ל ה בענין‪20.‬‬ ‫א ל נשכח ש‪.‬המתנבא מ ה שלא שמע‬ ‫ש ק ר ומיתחו בחנק״‪a !.‬‬ ‫ד ב ר השטן נזרקה‬ ‫במראה‬ ‫לנו די‬ ‫שהודה‬ ‫הנבואה‪...‬‬ ‫במקצת‬ ‫ה ר י זה נביא‬ ‫כנוי נ ב ו א ה‬ ‫ו ה ר מ ב ״ ם ודאי ש ל א ז ל ז ל ב ב ט ו י ‪ .‬ד מ ו ת נבואה״‪.‬‬ ‫כנבואה‪.‬‬ ‫ואמ‬ ‫ישאל‬ ‫הגבואה‬ ‫השואל‬ ‫ה ר מ ב ״ ם שהשיג מ ד ר ג ה‬ ‫איך האמין‬ ‫והלא‬ ‫בנבואה‬ ‫ע ם מ ו ח חגי ז כ ר י ה ו מ ל א כ י ? י ב א ב ע ל ד י ן ו י ע מ ו ד ע ל ה ג ר ו ן ‪.‬‬ ‫שהשאיר‬ ‫וזה ל ש ו נ ו ‪:‬‬ ‫ה ר מ ב ־ ם ל ב א י ע ו ל ם ו ע ל פ י ה יקום ד ב ר ‪.‬‬ ‫פסקה‬ ‫ע ר ו ת היא‬ ‫‪.‬מה שנספר עתה‬ ‫י ד ו ע ל נ ו ל א מ ת ותהינו ע ל ד י ו ק ה מ פ נ י ש ה ד ב ר א י ר ע ל פ נ י זמן ק ר ו ב ב ע ר ך <‪•>!122‬‬ ‫איש‬ ‫ונעלה‪,‬‬ ‫חסיד‬ ‫לאנרלוס‪...‬‬ ‫שהמשיח‬ ‫נתנלה‬ ‫למשיח‪...‬‬ ‫אחד‬ ‫מחכמי‬ ‫הנודע‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫בשמו‬ ‫משה‬ ‫מר‬ ‫והעם ה ת ק ב ץ אליו מפני חסידותו‪ ,‬מ ע ל ה ו וחורחו‪.‬‬ ‫ושהשם‬ ‫הודיע‬ ‫לו‬ ‫אח‬ ‫בחלום‪,‬‬ ‫זה‬ ‫אבל‬ ‫לא‬ ‫דרעי‪• •.‬‬ ‫הוא הודיע ל ה ם‬ ‫החזיק‬ ‫ר‬ ‫ז״ל‪.‬‬ ‫את‬ ‫עצמו‬ ‫ה ע ם נ ה ר א ח ר י ו ו ה א מ י ן ל ד ב ר י ו ‪ ,‬ו א ד ו נ י א ב י ז כ ר ו נ ו ל ב ר כ ה גהיינו ר ב‬ ‫מימון הדיין ב ק ו ר ד ו ב ה ( ה ש ת ד ל ל מ נ ו ע א ת ה ע ם מ ל כ ת א ח י ן ן ל‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ג ז ו ר‬ ‫עליו לעזוב‬ ‫א ב ל ר ק מ ע ט י ם שמעו ל ד ב ר י ו ורובם‪ ,‬ו כ מ ע ט כ ו ל ם ‪ ,‬ה ל כ ו א ח ר י מ ר משה‬ ‫א ח ר י כ ן ה ת ח י ל ל נ ב א ד ב ר י ם שנתקיימו לנכון‪.‬‬ ‫‪,‬התקבצו‬ ‫ל מ ה ר ו ד ב ר זה או זה יארע׳‪.‬‬ ‫מנהנו ה י ה ל ה ו ד י ע ל ה ה מ ו ן ‪:‬‬ ‫ובאמת כן היה ה ד ב ר ‪.‬‬ ‫פעם אחת אמר‬ ‫ש ב ש ב ו ע ז ה י ר ד מ ט ר ש ו ט ף ב ד ם ‪ ,‬כ י ז ה ה ו א א ו ת ה מ ש י ח א ש ר ה ש ם כיון ל ו ב פ ס ו ק‬ ‫‪ .‬ו נ ת ת י מ ו פ ת י ם ב ש מ י ם ו ב א ר ץ ד ם ואש" ו כ ו ׳‬ ‫‪:‬‬ ‫)יואל נ‪ .‬ז ( ‪ .‬ז ה ה י ה ב ח ו ד ש מ ר ח ש ו ן •‬ ‫נשם ח ז ק ו ר ב י ר ד ב ש ב ו ע ז ה ו ה מ י ם ה י ו א ד ו מ י ם ו ע כ ו ר י ם כ א ל ו ה י ו ב ל ו ל י ם ב ט י ט •‬ ‫הזה‬ ‫ה מ ו פ ת‬ ‫ד ב ר‬ ‫א מ נ ם‬ ‫ש ב א ר ח י‬ ‫ב י א ת‬ ‫ל ך‬ ‫ה ו כ י ח‬ ‫איננו‬ ‫זה‬ ‫בנונע‬ ‫ה מ ש י ח‪...‬‬ ‫ו מ ת שם‪ ,‬יהי ז כ ר ו ב ר ו ך ‪.‬‬ ‫ל ע י נ י‬ ‫ב ל ת י‬ ‫ל נ ב ו א ה‬ ‫כ ל‬ ‫שהוא‬ ‫א פ ש ר י‬ ‫ש ת ח ז ו ר‬ ‫נ ב י א‬ ‫מ צ ד‬ ‫באין‬ ‫ה ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫)לישראל(‬ ‫ספק•‬ ‫כ מ ו‬ ‫קורי"‬ ‫א ר ץ י ש מ ע א ל ל א י כ ל ה ע ו ד ל נ ש ו א א ו ת ו ו ב כ ן ה ל ך לא"'‬ ‫כ פ י שאמרו לי א ל ה שראו אותו כשנסע ) ל א ר ץ ישראל(‪.‬‬ ‫פרועים עחדשתים‪ .‬אמנם הם ענינים לקטחים מדברי חכמים ב ם ד ר ע ו ת ותלמוד ‪ . . .‬ו ס ד ב י '‬ ‫הפילוסופים נ־כ הקדמונים והחדשים־‪ ,‬ה ק ד מ ה לשפונה פרקים; עיי פלקיירא‪ ,‬ראשית חכמה•‬ ‫עפ׳ ‪.0‬‬ ‫א ‪:‬‬ ‫‪ 10‬וארי כיף ת ח צ ל ח לי הדה אלםעני שבה אלוחי‪ ,‬סו־נ‪ ,‬ח־נ‪ ,‬פכ־ב <הוצ׳ מונק‪ ,‬מו•‬ ‫עברית לב‪ ,‬ב‪-‬לנ‪ ,‬א(‪ .‬ה ע ר ת הרמב־ם לא נתעלמה מעין ה מ ת ת ם ‪. :‬ואותם המאסרים והרמיזות‬ ‫אשר רמז אדוננו יריה באוחו חפ׳ עד פתיחת איוב אשר היא באמת דומה לנבואה׳‪ ,‬ר׳ שמואל‬ ‫‪. X I,HUCA,354‬‬ ‫אבן תבון במכתבו א ל הרםבים‪ ,‬הוצ' דיזנדרוק‪,‬‬ ‫‪ 20‬עיי פו־נ חינ‪ ,‬פ־ז <ח‪ ,‬ב ‪ ; 1‬חיא‪ ,‬פ־א )ינ‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ 21‬משנה חורה הלי עכוים פיה‪ ,‬היח‪.‬‬ ‫ההאמין‬ ‫]ה[‬ ‫נבא‬ ‫הרמב״ם שזכה‬ ‫לנבואה?‬ ‫קס‪:‬‬ ‫ע ל מ ה ש א י ר ע א ח ר י כ ן ל י ה ו ד י ה מ ע ר ב ‪ ,‬ד ב ר ג ד ו ל ו ד ב ר קטן" )היינו ה ש מ ד‬ ‫ש ל ה א ל מ ו ח ד י ם מ ש נ ת ‪ 1140‬ו ה ל א ה (‬ ‫ו ל מ ה ת ש ח ו מ ם ע ל זה?‬ ‫יסופר‪.‬‬ ‫מארץ‬ ‫ה ל א א ף ח כ מ י צ ר פ ה ר א ו ב ה ו פ ע ה נ ב י א ד ב ר יאומן כ י‬ ‫ב א ג ר ת ש ה ר י צ ו א ל ה ר מ ב ״ ם מ ז כ י ר י ם כ י הגיע א ל י ה ם‬ ‫כ ת ב ש ב א ו אנשים‬ ‫מ ר ח ק ל ה ג י ר ל ה ר מ ב ״ ם ‪ .‬כ י שם ק ם ג ב י א ב י ש ר א ל ו ד ב ר ע ל ב י א ת ה ג ו א ל • ‪2 3 .‬‬ ‫ו ה ר מ ב ״ ם ו ד א י ש ל א ב נ ה מ ג ד ל פ ו ר ח ב א ו י ר כ ש ס פ ר ע ל אגשי ח כ מ ה שקוו ל ג ב ו א ה‬ ‫והתפלאו‬ ‫באוחה‬ ‫מכל‬ ‫‪ .‬א י ך ל א ינבאו א ם ת ה י ה ה נ ב ו א ה מ מ ה שבטבע״‪24.‬‬ ‫ה ת ק ו פ ה השחמשו ב ר ו ח הקודש‪.‬־‪24‬‬ ‫עם‪ ,‬ל א‬ ‫חשב‬ ‫שדרכם‬ ‫גבוה‬ ‫ה ר ב ה מנדולי ישראל‬ ‫והרמב־ם‪ ,‬שמשכמו ו מ ע ל ה היה גבוה‬ ‫מדרכו‪ ,‬שפליאה‬ ‫ד ע ח ממנו‪ ,‬גשגבה‬ ‫לא‬ ‫יוכל‬ ‫לה‪.‬‬ ‫י ת ר ע ל כ ך ‪ ,‬מ ר ה א ח ה ש ל ג ב ו א ה ‪ ,‬ח ל ק ג ר ו ל י ו ח ר מ א ח ד בששים‪ ,‬ה י ת ה מ צ ו י ה‬ ‫ו ש כ י ח ה ב ז מ נ ו ‪ .‬ה א מ י ן ה ר מ ב ״ ם ב ‪ .‬ק ו ס מ י ם ו ה ו ב ר י שמים ו ב ע ל י ‪ . . .‬כ ה ו ת ה נ פ ש י ו ת ‪. . .‬‬ ‫שאנו ר ו א י ם א ו ת ם עין ב ע י ן ב כ ל יום מ ג י ד י ם מ ה ש ע ח י ד ל ר א ו ת ״ ‪2 5 .‬‬ ‫מסביר הוא‬ ‫ש כ ש ר ו ן ז ה י ב ו א ל א ר ם א ם ה ש פ ע ה א ל ה י יגיע ל כ ח ה מ ד מ ה ל ב ר ו ל א ישפיע ע ל‬ ‫השכל‪.‬‬ ‫כ ש ר ו ן ז ה ה ו א מ ע מ י ר ב ש ו ר ה א ח ת ע ם ה כ ש ר ו ן ל ה י ו ת מנהיג מ ד י נ ו ת א ו‬ ‫מניח נ מ ו ס י ‪2 0 .‬‬ ‫ם‬ ‫הצודקים״‬ ‫את‬ ‫הוא‬ ‫א ף א ת ה ח ל ו ם חשב ל צ ו ר ה של התנלות‪.‬‬ ‫ו ה נ ב ו א ה מ מ י ן א ח ר ה ם ואין ב י נ י ה ם א ל א ה ב ד ל ש ב מ ד ר ג ה ‪.‬‬ ‫משל ה ח כ מ י ם שהחלום הוא‬ ‫הפרי‬ ‫ע ל פ י שיטתו ה ‪ .‬ח ל ו מ ו ת‬ ‫ב ע צ מ ו ואישן‬ ‫אלא‬ ‫‪ .‬נ ו ב ל ת נבואה״‪:‬‬ ‫שנפל‬ ‫קודם‬ ‫‪.‬וזה דמוי‬ ‫משבח הוא‬ ‫נ פ ל א ‪ . . .‬כי נובלת‬ ‫ש ל מ ו ת ו ו ק ו ד ם שיתבשל"‪.‬‬ ‫א ו ל ם יש‬ ‫‪ 2 2‬אגרת תימן‪ ,‬בתרנומו של יעקב מאנן‪ ,‬התנועות המשיחיות בימי מסעי הצלכ‪ ,‬התקופה‪,‬‬ ‫כ ר ך יג‪ ,‬עמי ‪ . 3 5 0 - 3 5 5‬לדעתו של הרטבים ‪ .‬כ ל מגיד בנעלם מצד הקסם ומצד המשער או‬ ‫מ צ ד מחשבה צודקת הוא גם כן יקרא נביא ולזה יקראו נביאי ה ב ע ל ונביאי האשרה נביאים׳‪,‬‬ ‫מוינ ח״ב‪ ,‬פל״ב יסית‪ ,‬ב>‪ .‬אולם כאן הרטז לשיבת הנבואה יוכיח שרי משה דרעי היה בעיני‬ ‫הרמבים נביא אמת ו צ ד י ק ‪ - .‬א י ן מ ת ק ב ל על הדעת שנביא זה היה המשורר משה דרעי שחי‬ ‫*ולי באותו זמן‪.‬‬ ‫‪ 2 3‬א‪ .‬פ ר כ ס ‪ , I I I , H U C A ,‬עמי ‪. 3 4 9‬‬ ‫‪ 24‬סויג חיב‪ ,‬פליו יעה‪ ,‬א>‪ .‬השוה דעת הפילוסופים ‪.‬שהאיש הפעולה השלם בשכליותיו‬ ‫ובמדותיו כשיהיה המדמה על מה שאפשר להיות מן השלמות‪ ,‬ויזמין ע צ מ ו ‪ . . .‬יתנבא בהכרחי‪,‬‬ ‫פוינ ורב‪ ,‬פליב <סז‪ ,‬א‪.1‬‬ ‫»‪ 24‬בעגין זה אדון במאמרי ‪.‬השגת רוח הקדש בימי הבינים"‪.‬‬ ‫‪ 2 5‬הקדמת המענה‪ ,‬עמי ‪ . 1 2‬עיי מוינ ח־נ‪ ,‬פםיו )נח א(‪. :‬כי ה ד ם ‪ . . .‬היו אוכלים אותו‬ ‫מפני שהיו חושבים שהוא מזון השדים‪ ,‬וכשאכל אותו מי שאכלו כ ב ר השתתף עם השדים ‪. . .‬‬ ‫ויבאו להם השדים ההם לפי מחשבתם בחלום וינידו להם עתידות ויועילו להם‪ .‬עי׳ משנה תורה‪,‬‬ ‫הל׳ עכוים פי־א היו‪ ,‬י ‪ ,‬טז‪. :‬אינהו ק ו ס ם ‪ . . .‬זה העושה מעשה משאר הםעשיות כדי שישום‬ ‫ותפנה מחשבתו מ כ ל הדברים עד שיאסר ד ב מ ם שעתידים ל ה י ו ת ‪ . . .‬איזהו הובר זה שםדבר‬ ‫בדברים שאינן לשון עם ואין להן ענין‪ ,‬ומעלה על דעתו בסכלותו שאותן הדברים מ ו ע י ל י ן ‪. . .‬‬ ‫והדברים האלו כולן דברי שקר וכזב ה ן ‪ . . .‬כ ל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן‬ ‫ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה א ב ל התורה אסרתן אינו אלא מן הסכלים ומחסדי‬ ‫הדעת"‪.‬‬ ‫‪ 28‬פוינ חיב‪ ,‬פל־ז יפ‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫קסד‬ ‫!ו ‪I‬‬ ‫העשל‬ ‫ו״הערה״*•* ב א ה ל א ד ם ב ח ל ו ם ו א י נ ה נ ב ו א ה כ ל ל ‪* * .‬‬ ‫השכל‬ ‫אל‬ ‫מקבל‬ ‫נם‬ ‫אל‬ ‫כח‬ ‫המדמה‪.‬‬ ‫שאין‬ ‫מה‬ ‫ב נ ב ו א ה יניע ש פ ע א ל ה י גם‬ ‫בחלום‪,‬‬ ‫כן‬ ‫בו‬ ‫כי‬ ‫המרמה‬ ‫רק‬ ‫השפע‪2«.‬‬ ‫אף‬ ‫בחזון‬ ‫המציאוח‪.‬‬ ‫ולדמות‬ ‫העתידות ל א ר א ה‬ ‫הרמב׳ם‬ ‫ה מ ע ר כ ו ח או ד ב ר‬ ‫שדוד‬ ‫ל ה פ ך כ ל א ד ם יש ל ו ח ל ק כ כ ח ה כ ר ת ה ע ת י ד ‪.‬‬ ‫מראש א ח אשר‬ ‫אינטואיציה‬ ‫יקרה‬ ‫כח‬ ‫בעתיד‪20.‬‬ ‫ר ח ו ק מ!‬ ‫יש כ ח ב נ פ ש ל ש ע ר‬ ‫א ל ש ע ו ר ( אי‬ ‫המשער הזה )קוה‬ ‫‪ .‬נ מ צ א ב כ ל ה א נ ש י ״ ‪ 3 0 ,‬א ל א ש א צ ל נ ב י א י ם ה כ ח ה ז ה מ ת ח ז ק ע ל ירי‬ ‫ם‬ ‫שפע הרוח היורד עליהם‪3!.‬‬ ‫ב כ ח זה אפשר להניע לידיעות ב ל י ה ק ד מ ו ת ולמור‬ ‫ו ב ו ‪.‬ינידו ק צ ת בני א ד ם ע ת י ד ו ת עצומוח'‪.‬‬ ‫נזהר ה י ה‬ ‫הרמב״ם שלא‬ ‫לפענח‬ ‫נעלסוח‪.‬‬ ‫ו מ ע ו ל ם ל א ה ו ד ה ב פ ה מ ל א שהחכונן לנבואה‪.‬‬ ‫ל פ ה לפרשו‪.‬‬ ‫ויאמר‪:‬‬ ‫חס‬ ‫על‬ ‫כ ב ו ד השם‬ ‫הסתר‬ ‫דבר‬ ‫ענין כ ז ה ק ש ה ל א ו מ ר ו ו א י א פ ש ר‬ ‫נקי ה ד ע ת ו ב ע ל נפש א צ י ל ה כ ר מ ב ׳ ם ל א יראה ע ל ע צ מ ו ב א צ ב ע‬ ‫הנון ו ר א ו י אני ל ש ל מ ו ת ה ע ל י ו נ ה ‪ .‬א י ן א ד ם מ ש י ם ע צ מ ו נ ב י א ‪.‬‬ ‫אמנם הסוד‬ ‫ש ה י ה כ מ ו ס ע מ ד ו מ ב צ ב ץ מ ת ו ך ר מ ז י ם ב כ ח ב י ו ‪ ,‬עניים ב מ ק ו ם א ח ד ו ע ש י ר י ם ב מ ק ו ם‬ ‫א ח ר ‪ .‬ו מ ה ש ל א ח פ ץ ל נ ל ו ת ב ס פ ר י ם ל ק ה ל ה ק ו ר א י ם ‪ ,‬יוצא מ פ ו ר ש מ ת ו ך ה מ כ ת ב י ם‬ ‫שהריצו‬ ‫ביניהם‬ ‫הרמב״ם‬ ‫ותלמידו‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ו ס‬ ‫ף‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫יך‪^,‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ע ק נ‬ ‫ין‪3 .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מתוך‬ ‫המכתבים‬ ‫ה א ל ה יוצאת ר א י ה ב ר ו ר ה שהשאיפה ל נ ב ו א ה ב ע ר ה ב ל ב ו של ‪ .‬ה ת ל מ י ד‬ ‫החשוב'‪.‬‬ ‫ו ה ר ב ‪ ,‬שהיה ס י פ ק בידו ל מ ח ו ת ב ת ל מ י ד ו ‪ ,‬ל א ר ק ש ל א ה י ה מ מ ח ה א ל א‬ ‫אדרבה‬ ‫החזיק בידיו‪ ,‬ו ל ב ס ו ף א ף ה ו ר ה ל ו א ת ה ד ר ך ל נ ב ו א ה כ א ד ם ש ה ל ך ב ה‬ ‫ב ע צ מ ו והניע ל מ ט ר ה ‪.‬‬ ‫א ב ן עקנין מחונן ה י ה ב כ ש ר ו נ ו ה ה ד ע ח והנפש‪.‬‬ ‫אגור ב ד ב ר י חורה‪ ,‬ס ו פ ר ר ב‬ ‫‪.‬‬ ‫<פו‪ ,‬א ( ‪. :‬שבאה ה ע ר ה <תנביה( ס א ת השם לאיש ההוא׳‪.‬‬ ‫‪ 27‬שם ח׳ב‪ ,‬פטיא »‪'£‬ז‪ .‬א>; עי׳ עקרים ד‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪ 28‬שם חיב‪ ,‬פליו <עו‪ ,‬ב‪-‬עז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ . 29‬כ ח משער הוא שם ל כ ח שבו יחשוב ה א ד ם שכך יהיה‪ .‬ל א שיהיה בו שום ידיעה'‪ ,‬ר '‬ ‫אבן תבון‪ ,‬פירוש הםלות הזרות‪.‬‬ ‫‪ 30‬סוינ חיב‪ ,‬פל־ח יפא‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ 31‬שם <פא‪ ,‬ב>‪. :‬ותםצא סבני א ד ם ם׳ שדסיונו וסשערו חזק ס א ד נכון ע ד עאפשר ע כ ל‬ ‫אשר ידמה היותו יהיה כמו שידמה או יהיה קצתו וסבות זה רבות םעניניס רבים קורמים‬ ‫ומתאחרים והווימ‪ ,‬א ל א שפכה זה המשער יעבור השכל ע ל ההקדמות ההם כ ל ם ויוליד מהם‬ ‫בזמן מועט ע ד שיחשב שזה ב ל א זמן‪ ,‬ובזה ה כ ח ינידו ק צ ת בני א ד ם עתידות עצומות'‪.‬‬ ‫‪ 32‬שם <פא‪ ,‬א ( ‪. :‬ואי אפשר מבלתי היות שתי הכהות האלו בנביאים חזקות מאד‪ ,‬ר" ל‬ ‫כ ח הנבורה וכח המשער‪ ,‬ובהשפיע השכל עליהם יחזקו שני הכחות ה א ל ה מאדי‪.‬‬ ‫‪ , G e s a m m e l t eSchriften,1‬עס׳ ‪ 35‬והלאה‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ידר‪,‬‬ ‫ההאמין‬ ‫]ז[‬ ‫הרמב״ם שזכה‬ ‫לנבואה?‬ ‫קסה‬ ‫ח נ ו ב ה ‪ 3 4 ,‬ה ו ג ה ר ע ו ת ו ר ו פ א ‪ ,‬ח ב ר ש י ר י ם מ ל א י ם ‪ .‬ת ש ו ק ה ע ז ה ל ד ב ר י ם העיוניים״‪35.‬‬ ‫לפנים‬ ‫היה חי‬ ‫הדור‪,‬‬ ‫אבן רושד‪.‬‬ ‫שיצוק‬ ‫כדי‬ ‫למסתורין‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫ב ס י ב ט ה )‪(Ceuta‬‬ ‫מים‬ ‫שבמרוקו‬ ‫ולמד‬ ‫פילוסופיה‬ ‫א ח ד מגדולי‬ ‫אצל‬ ‫מ פ ג י ת ל א ו ת ה ז מ ן וגזירוח ה ש מ ד ב ר ח מ א ר ץ מ ו ל ר ח ו ל מ צ ר י ם‬ ‫ירי‬ ‫על‬ ‫ש פ ר ס ו מ ו הגיע‬ ‫הרמב״ם‬ ‫בעל‬ ‫למרוקו‪38.‬‬ ‫צמאה‬ ‫גפש‬ ‫ל א ה י ה ל ב ו מ ה ס ס ל ד ר ש ל ת י א ב ו ן ו ל ש א ו ל ‪ :‬מ ה ל א ח ו ר ? ו ל א זז מ ה א ו ח ו‬ ‫ט י ב חיי ה ע ו ל ם ה ב א ‪3 7 .‬‬ ‫א ל א גם ל ה כ נ ס ל פ ר ד ס ‪.‬‬ ‫ת א ב היה ל ס פ ו ג ל א ר ק תורתו הגגלית של מורו‬ ‫ל א היה ר ׳ יוסף בעיניו טירון למסתורין‪.‬‬ ‫הנה ידע שהרבה‬ ‫ח כ מ י ם ש ב א ו ל פ נ י ו ב א ר ו א ח ס פ ר ‪ .‬ש י ר השירים" ע ל ד ר ך ה פ ש ט א ו ה ד ר ו ש ‪ ,‬א ב ל‬ ‫הוא‬ ‫ה ח פ א ר בהיוחו הראשון שבארו ע ל ד ר ך ה ס ו ד‬ ‫הוא‬ ‫כ ס ו פ י הנפש ה מ ד ב ר ת ה מ ת ו א ר ח כ כ ל ה ‪ ,‬ר ע י ה ואחות א ל ה ד ו ר ‪ ,‬שהוא ‪ .‬ה ש כ ל‬ ‫הפועל״‪.‬‬ ‫מ ו ב ט ח היה שהוציא ל א ו ר ת ע ל ו מ ו ת ‪,‬‬ ‫ליחידי סגולה‪,‬‬ ‫למדרגה‬ ‫ל א ל ה שהגיעו ל מ ד ר נ ח ה ש ל מ ו ח ‪.‬‬ ‫זו ג ו ר ם‬ ‫רעה‬ ‫סבור‬ ‫לתלמידיו‪.‬‬ ‫אמנם הוא כ ת ב ו בשביל הדורות הבאי ‪38.‬‬ ‫ם‬ ‫)שרח א ל ב א ט ן ( ובלה שחוכנו‬ ‫‪ .‬פ נ י נ י ם נ ס ת ר ו ת " שאין מ נ ל י ם א ל א‬ ‫ו כ ל ה מ נ ל ה אוחן ל מ י ש ל א הניע‬ ‫ר ק מעטים‬ ‫ה י ה שפרושו ה ו ל ם‬ ‫בדורו‪.‬‬ ‫ו ר ׳ י ו ס ף גשא גפשו ל ג ד ו ל ו ת ו י ג ב ה ל ב ו‬ ‫ב ר ר כ י ה ר ו ח ויבקש להיות לנביא‪.‬‬ ‫ראה‬ ‫רוח‪,‬‬ ‫מ ה בין ה ר ב ו ה ת ל מ י ד ‪.‬‬ ‫מהיר ומתלהב‪.‬‬ ‫לגבואה‬ ‫התלמיד‬ ‫ה ר ב א ר ך ר ו ח ‪ ,‬נ צ ו ר ל ב ומתון‪ ,‬ו ה ת ל מ י ד ק צ ר‬ ‫ה ר ב מ ח נ ה ל לאטו‪ ,‬ו ה ח ל מ י ד ד ו ח ק ומאיץ‪.‬‬ ‫ו ב ט ו ח שאיגה גשגבה ממנו‪,‬‬ ‫והרב‬ ‫מתעכב‪.‬‬ ‫לבסוף‬ ‫התלמיד מעפיל‬ ‫פקעה‬ ‫סבלנותו‬ ‫של‬ ‫ו ס ע ר מתגורר של תביעות וקובלגות ח ל ע ל ראש ה ר ב ‪.‬‬ ‫מאז‬ ‫בואו א ל ה ר מ ב ״ ם ‪ .‬מ ק צ ו ת הארץ״ ג ד ל ה מ ע ל ת ו בעיני ה ר ב ל ר ו ב זריזותו‬ ‫בדרישת‬ ‫מהשגתו?״‬ ‫אמגם‬ ‫החכמה‪.‬‬ ‫מחחלה‬ ‫שקל‬ ‫הרב‬ ‫בדעחו‪:‬‬ ‫״אולי‬ ‫חשוקחו‬ ‫גדולה‬ ‫א ח ר ש ה ה ה ע ל ק ג ק ג ו ו ק ר א ע מ ו ב ח כ מ ה ה ת כ ו ג ה ו מ ל א כ ת ההגיון ד ב ק ב ו‬ ‫לאהבה‪.‬‬ ‫ו כ ך כותב אליו‪:‬‬ ‫״נקשרה ח ו ח ל ת י ב ך ו ר א י ת י ך ר א ו י ל ג ל ו ת‬ ‫ל ך סודוח‬ ‫ספרי‬ ‫ה נ ב ו א ה ‪ ,‬ע ד ש ה ש ק י ף מ ה ם ע ל מ ה ש צ ר י ך שישקיפו ע ל י ו ה ש ל מ י ם ‪.‬‬ ‫לרמז‬ ‫ל ך ברמיזות וראיתיך מ ב ק ש ממני ת ו ס פ ת ב א ו ר ו פ ו צ ר פי ל ב א ר ל ך ד ב ר י ם‬ ‫מן הענינים האלהיים"‪3».‬‬ ‫והחלותי‬ ‫ו כ ל כ ך ה ת ח ב ב ה ת ל מ י ד ע ל ה ר ב ע ד שקרא עליו‪:‬‬ ‫״כי‬ ‫‪ 34‬הוא ח ב ר ספרים לפני בואו א ל הרמב־ם‪ ,‬עיי שטינשנידר‪Gesammelte Schriften ,‬‬ ‫‪.47 ,1‬‬ ‫‪ 35‬םורה נבוכים‪ ,‬פתיחה <נ‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ 36‬הוא קורא את הרםב־ם ‪.‬סופת הדור־‪ ,‬בפירושו ל‪.‬אבותי‪ ,‬ס פ ר םוסר‪ ,‬הוצ׳ ב כ ר ‪.‬‬ ‫‪. 37‬שמעתי טפי סהרין כי שני חברים סתבודדים היו ה א ח ד יהודי <=אבן עקניןז והאחר‬ ‫ישטעאלי )‪,‬אבן אליקיפטי( והשביעו זה לזה שכאשר יטוח ה א ח ד שיבא בלילה ראשונה למיתתו‬ ‫להכירו ויניד לו אמת מענין העוהיב אשר נתנלה לו‪ .‬ואירע שהישטעאל׳ טת ת ח ל ה בלילה‬ ‫ההוא בא בהלום א ל היהודי חבירו ואמר לו בלשון ע ר ב י ‪ . . .‬דע כי ה כ ל כ ל והחלק ח ל ק‬ ‫וא־א לי לנלות ל ך יותר על זה‪ .‬כלומר כ ל אשר קשר את נפשו ב כ ל ל ה כ ל הוא ה ש י י ‪ . . .‬ו ה ח ל ק‬ ‫ח ל ק ר־ל אשר ד ב ק ה נפשו בהבלי העו׳ ה ז ה ‪ . . .‬נפשו בו תדבק־‪, ( X V , M W J ,(1888,‬‬ ‫‪.106-105‬‬ ‫‪ 38‬עי׳ ניבואר‪n ,x!X-MGWJ08739.,‬‬ ‫מורה נבוכים‪ ,‬פתיחה ע‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫קסו‬ ‫ה‬ ‫א ת ה ח ל ק י מ כ ל עמלי״‪>°.‬‬ ‫ו ק ר ו ב לשלימות״‪*!.‬‬ ‫לא‬ ‫אמנם‬ ‫העחים‬ ‫כל‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫]ח[‬ ‫ל‬ ‫והוא מונה שבחו‪:‬‬ ‫שווח‪.‬‬ ‫‪ .‬ו א ח ה ח כ ם ‪ ,‬ב ע ל ד ת ו ב ע ל די!‬ ‫פעם אחת סרב הרב‬ ‫‪.‬הסודות"‬ ‫לגלות א ת‬ ‫ל ת ל מ י ד ו ‪ .‬א ב ן עקנין ש ה ר ב ה ב י ט ע ל י ו ב א ח ר ו נ ה כ ע ל א ח ד ‪ .‬ה ש ל מ י ם ־ ושתשוקתו‬ ‫היתה ב ל י‬ ‫הרוחניח‬ ‫מבעליו‪.‬‬ ‫כחובה‬ ‫התנעש כי‬ ‫מצרים‬ ‫מ ת ו ך מ פ ח נפש ל א שם‬ ‫שבה ‪.‬שפך‬ ‫בחרוזים‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫היטב ח ר ה לו ע ל‬ ‫ש‬ ‫ך ל י‬ ‫פ‬ ‫ו ׳‬ ‫‪r j n‬‬ ‫ש י ח ו ‪ . . .‬והוציא‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫שהרמב״ם מנע‬ ‫ר‬ ‫כ ל רוחו״‪.‬‬ ‫א ר ש ‪ .‬ב א מ ו נ ה כ ד ת ו כ ה ל כ ה " ונשא א ת ה ח כ מ ה ‪,‬‬ ‫בנפשה‪.‬‬ ‫?‪, 1‬‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫טוב‬ ‫י ץ א ל ץ אנרת‬ ‫ה ר‬ ‫טענתו‬ ‫ה י ת ה שהיא‬ ‫‪ .‬ב ח ו ״ ש ל ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ו ק ש ר נפשו‬ ‫א ו ל ם ה כ ל ה ב ע מ ד ה ב ח ו ך ח ו פ ח ה זנחה ועזבה אותו‪.‬‬ ‫אביה‪ ,‬הרמב״ם‪ .‬ל א‬ ‫ס ר ב ב י ד י ב ת ו ו א ו ל י א ף נ ר ם ל ז ה ש ע ז ב ה א ת ד ו ד ה ‪ ,‬ו ה ת ל מ י ד ד ו ר ש מ ן ה ר ב שיחזיר‬ ‫לבעלה‪:‬‬ ‫האשה‬ ‫והתפלל‬ ‫ב ע ד ך וחיה״‪.‬‬ ‫ברור‬ ‫תובע‬ ‫‪.‬ועתה השב אשת‬ ‫כי‬ ‫האיש‬ ‫נ ב י א‬ ‫או‬ ‫ה ו א‬ ‫י‬ ‫י ה‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫והוא ח ו ח ם מ כ ח ב ו ב ד ב ר י ד נ י א ל ‪ .‬א ש ר י ה מ ח כ ה ויניע״• '‬ ‫כשמש שאבן עקנין מ ו ב ט ח ה י ה שסופו‬ ‫מ ח ב י ר ו ד ב ר א ל א א ם כ ן יש ל ו ע ל י ו ‪.‬‬ ‫להיות נביא‪.‬‬ ‫א‬ ‫ח ז ק ה ‪ ,‬אין‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫בשים ל ב ל כ ל הרמיזות לנבואה‬ ‫שמצאנו ב כ ח ב י ה ר מ ב ״ ם ע ל כ ר ח ך א ח ה ל ו מ ד כ א ן ס ח ו ם מן ה מ פ ו ר ש ‪ .‬מ ה‬ ‫התלמיד‬ ‫ט ו ע ן ט ע נ ח נ ב י א ל פ נ י ר ב ו ‪ ,‬ר ב ו ל א כ ל ש כ ן ‪ .‬כ א ן ה נ י ד ו ן ר ו מ ה ל ר א י ה ‪ .‬כ י מ י נתן‬ ‫ל ו פתחון פה? ה ל א ה ר ב ‪.‬‬ ‫ו כ ל כ ח ו ש ל ה ח ל מ י ד ל א ב א א ל א מ כ ח ר ב ו ‪ ,‬שהיה‬ ‫מ ו ר ה ל ו ד ר ך ‪.‬להניע א ל השלמות״‪.‬‬ ‫ואנן ק י י מ א ל ן ‪ .‬ה ז מ נ ה מ י ל ת א היא'•‬ ‫ו א ל ת ח ש ו ב שטענת א ב ן עקנין ל א ה י ח ה א ל א פ ל י ט ח ה ק ו ל מ ו ס או נ ב ו ב ד ב ר י ם‬ ‫בעלמא‪.‬‬ ‫שרבו‬ ‫ל ה פ ך ‪ ,‬ב כ ח ט ע נ ה זו ב א‬ ‫ל ק ר ו א תנר ע ל מדותיו של הרמב״ם‪.‬‬ ‫ע ש א ה מ ט ר ה ל ח צ י ו ונושא ענין ת ש ו ב ת ו ‪.‬‬ ‫התלמיד‪.‬‬ ‫ומתפלל‬ ‫התר״ך‬ ‫עזות‪...‬‬ ‫הרמב״ם‬ ‫ה פ ע ם האריך ה ר ב במקום שקצר‬ ‫בתשובתו ל מ כ ה ב זה מוכיח אוחו ה ר מ ב ״ ם ע ל א מ ר ו ‪ .‬כ י‬ ‫ב ע ד ך ‪ . . .‬והנה ע ם‬ ‫נ ב י א י ם‬ ‫ע ל י ‪ . . .‬ונשאך ל ב ך ל ה מ נ ו ת‬ ‫ו א מ נ ם ב נ י מ ח ש ב ו ת י ך נוי‬ ‫נ ב א‬ ‫הוא‬ ‫נ ב י א‬ ‫כ ס ו מ א ב א ר ו ב ה ״ ‪ ,‬ו מ מ ש י ך ‪. :‬יעו‬ ‫ב ל ה ק ת‬ ‫אובד‬ ‫תרע‬ ‫נ ב י א י ם ‪. . .‬‬ ‫ע צ ו ח ‪ . . .‬הנה‬ ‫כמעט‬ ‫עניתיר‬ ‫א י‬ ‫ו ז‬ ‫א ש ח ך ק ח ולך׳•‬ ‫ר ו צ ה ל ה ו צ י א מ ל ב ו ש ל א ב ן ע ק נ י ן א ת ע צ ם ה ש א י פ ה ל נ ב ו א ה ‪ ,‬ו א ף איו‬ ‫כ ו נ ת ו ל ה ח ל י ש ד ע ת ו ו ל ה מ י ס א ת ל ב ו ש ל ה ת ל מ י ד ל א מ ו ר ל א ז כ ה מ פ נ י שאינו ר א ו י‬ ‫לנבואה‪.‬‬ ‫ה ו א ר ק מ ו כ י ח א ו ת ו ע ל ש ד מ ה ב נ פ ש ו ש כ ב ר השינ ה מ ע ל ה ה ז א ת ‪.‬‬ ‫אי*‬ ‫ה צ ל ח ה ז א ת הזמן נ ר מ ה ‪ :‬או ששעת ה נ ב ו א ה ע ו ד ל א הניעה א ו ש ס א ת ה ה ש ת ל מ ו ת‬ ‫וההכנה‬ ‫עור‬ ‫הנבואות‪,‬‬ ‫לא‬ ‫נתמלאה‪.‬‬ ‫וכך‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫ו ל א בנאות ועיניך רואות‪,‬‬ ‫א ל א‬ ‫מפני‬ ‫כאשר‬ ‫ר א ו י ‪ ,‬ואני‬ ‫ש ה ש ע ה‬ ‫צ ר י כ ה‬ ‫ל א‬ ‫‪.‬ואל‬ ‫ישיאך‬ ‫מפני‬ ‫ל כ ך ‪.‬‬ ‫לבך‬ ‫לעלות‬ ‫ש ד ר כ ן נ ב ה‬ ‫ושמא‬ ‫ב ח כ מ ח י ה א י ח נ י א ע ש ה כ ן נ ם אני‪ ,‬א ם‬ ‫במעלות‬ ‫מ ד ר כ ו ׳‬ ‫ת א מ ר ה ל א שמואל‬ ‫חכמח חכמת ל ך‬ ‫נבא‬ ‫להביו‬ ‫‪ 09 >1‬ח״ב‪ ,‬לא‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ 40‬קובץ ח־ב׳ ל• א•‬ ‫‪ *2‬אדלמן‪ ,‬חמדה ננוזה‪ ,‬יז‪-‬יח; ‪ M u n k ,Notice sur Joseph ben Iehouda‬׳ ע '‬ ‫‪ ;81-80‬קובץ ח־ב‪ ,‬כט‪ ,‬א‪-‬נ‪.‬‬ ‫‪ 43‬האם כונתו לשיבת הנבואה בשנת ‪ !1210‬עי׳ להלן ב ם א ס ר זה‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ההאמין‬ ‫]ט[‬ ‫קסז‬ ‫הרמב׳׳ם שזכה לנבואה?‬ ‫ו ל ה ו ר ו ת ‪ ,‬אין ל ך ע ס ק ב נ ס ת ר ו ת ‪ ,‬ואין ל ך ר א י ה ל ה ב י א מ ד א מ ר י נ ן ח כ ט ע ד י ף מ נ ב י א ‪,‬‬ ‫ל א חוגר ח ר ב ר ש א י ל ק ט ו ל ו ל א כ ל ה ר ו צ ה ל י ט ו ל א ת ה ש ם י ט ו ל ‪.‬‬ ‫כי‬ ‫נ ב א ו ה פ ל י א פ ל א י ם ‪ ,‬הגם שאול בגביאים‪.‬‬ ‫שמואל‬ ‫ועוד אם‬ ‫ל פ י כ ך א ל ת ת ח כ ם יותר ו א ל‬ ‫ת ה י גאה‪ ,‬ושים ב ל ב ך ל ע נ ו ת ה ק ד מ ו נ י ם ו ר א ה ‪ ,‬כ י ל נ ב י א ה י ו ם י ק ר א ל פ נ י ם ה ר ו א ה ‪,‬‬ ‫ו א ל ת ב ק ש ל ך ג ד ו ל ו ת א ל ת ב ק ש ‪ . . .‬בין כ ך ובין כ ך י ר ב ו כ מ ו ת ך בישראל"‪.‬‬ ‫אבותיגו ראויים ל ש ב ח ע ל שהשתדלו לשמור ע ל ה מ כ ת ב י ם ה א ל ה ‪,‬‬ ‫דבריהם‬ ‫הרבה‬ ‫נודעת תביעת ה ת ל מ י ד לנבואה‪.‬‬ ‫רמזים ב כ ת ב י הרמב״ם‪.‬‬ ‫לאור‬ ‫כידוע ח ב ר את‬ ‫המכתבים‬ ‫חבורו פרקים פרקים‪.‬‬ ‫במצרים‬ ‫ה א ל ה גשכיל‬ ‫‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" ב ש ב י ל‬ ‫ה ח ב י ב " ״ שבינתים ע ז ב א ת ק ה י ר ה והתישב ב א ר ם צובה‪««.‬‬ ‫שמכותלי‬ ‫להבין‬ ‫‪.‬תלמידו‬ ‫לשם שלח ה ר ב את‬ ‫כ נ ר א ה נ כ ת ב ו ה מ כ ת ב י ם ה א ל ה ב ז מ ן ישיבתו ש ל א ב ן ע ק נ י ן‬ ‫והיה ס י פ ק בידו לשמוע‬ ‫ל ק ח מפי הרב‪.‬‬ ‫ה ד המשא והמתן שבו נ ת פ ס‬ ‫ה ת ל מ י ד ע ל נ ב ו א ה אנו ש ו מ ע י ם מ ת ו ך ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" כ ש ה ר ב מ ז כ י ר ב ו א ת ה ת ל מ י ד‬ ‫שאפשר‬ ‫א ד ם יכין ע צ מ ו ת מ י ד ל נ ב ו א ה ‪ ,‬י ק ו ה ל ה ו ל א י ת נ ב א ‪.‬‬ ‫זה א ת ד ב ר י ירמיהו שהשתמש ב ה ם ב מ כ ת ב ו א ל ה ת ל מ י ד ‪.‬‬ ‫אל‬ ‫תבקשי‪*•.‬‬ ‫או כ ש מ צ ט ט ב ק ש ר‬ ‫‪.‬ואתה תבקש ל ך גדולות‬ ‫ה ו א ל א ר ק מגנה א ת א ל ה ה מ ת פ א ר י ם ב נ ב ו א ה ש ב א ה ל ז ו ל ת ם ‪ ,‬ל *‬ ‫א ל א א ף מ ז ה י ר א ו ת ו ל ה ב ד י ל בין ה ג ב ו א ה ל ד ו מ ה ל ה ‪.‬‬ ‫‪.‬ומה שצריך שיתאמת א צ ל ך‬ ‫הוא״ ש ק צ ת אנשים ‪ .‬י ת ח ד ש ו ל ה ם ד מ י ו נ ו ת נ פ ל א ו ת ו ח ל ו מ ו ת ו ט ר ו פ י ם ב ע ת ה י ק י צ ה‬ ‫ב ד מ ו ת מ ר א ה ה נ ב ו א ה ע ד שיחשבו ב ע צ מ ם ש ה ם נ ב י א י ם ו י פ ל א ו מ א ד ב מ ה שישיגוהו‬ ‫ה ר מ י ו ג ו ת ו י ח ש ב ו ש כ ב ר הגיעו ל ה ם ח כ מ ו ת ל א ב ל מ ו ד ו י ב ו א ו ב ב ל ב ו ל י ם נ ד ו ל י ם‬ ‫ב ע נ י נ י ם ה ע צ ו מ י ם העיוניים ו י ת ע ר ב ו ל ה ם הענינים ה א מ ת י י ם ב ע נ י נ י ם ה ד מ י ו נ י י ם ע ר ו ב‬ ‫נפלא״‪*8.‬‬ ‫ל א ל ח ג ם חשוב היה בעיני ה ר מ ב ״ ם שיתאמת ה ד ב ר הזה א צ ל ת ל מ י ד ו ‪.‬‬ ‫ק א ס ל ק א ד ע ת ך שהתלמיד חשב עצמו לנביא ו ת ל ה ד ע ת ו ע ל בלימה?! ודאי שהיתה‬ ‫ו א ו ל י ה ת ח ר ש ו ל ו ‪ .‬ד מ י ו נ ו ת נ פ ל א ו ת " ‪ .‬ב ד מ ו ת מ ר א ה הנבואה"‪.‬‬ ‫לו יתד ל ה ת ל ו ת בה‪.‬‬ ‫גלגל ה ו א שחוזר ב ע ו ל ם ‪.‬‬ ‫יחסו לשאיפת תלמידו‪.‬‬ ‫אף הרמב״ם ל א עמד ע ל דעתו‪.‬‬ ‫מ ק ץ ימים שנה א ת‬ ‫מתוך ה מ כ ת ב ששלח הרמב־ם ל ת ל מ י ד ו עמ המנחה החשובה‪,‬‬ ‫ס פ ר ו ‪ .‬מ ו ר ה גבוכים״‪ ,‬יוצא ש ל א ר ק ה ס כ י ם ה ר ב ע ל י ד ה ת ל מ י ד א ל א גם א מ ץ א ת‬ ‫לבו‬ ‫ואף גסה להורות לו א ת ה ד ר ך המוליכה להשגת הגבואה‪.‬‬ ‫בבטוי‬ ‫‪ .‬ת ב ק ש ל ך גדולות" ש י ר מ י ה ו ה ג י ד ל ב ר ו ך ב ן נ ר י ה א ח ר י ש ה ב י ע ו ל מ ד ו ו ק ו ה‬ ‫שיעשה ל ג ב י א ‪ ,‬א ב ל ה פ ע ט ב ט ו י ז ה גותן ט ע ם ל ש ב ח ‪.‬‬ ‫לאמר‪:‬‬ ‫מבין‬ ‫יגלה‬ ‫משתמש הוא שוב‬ ‫‪.‬אתה חלקי מכל‬ ‫תדרוש לעלות‬ ‫ל ך מצפוני‬ ‫כפלים‪.‬‬ ‫ויפתח ד׳‬ ‫ע מ ל י ‪ . . .‬גפש ח כ ם‬ ‫מ ע ל ו ת‬ ‫ג ד ג ל ו ת‬ ‫ה ח כ מ ה ‪ . . .‬ויגדיל ו י ו ס י ף‬ ‫ה ו א גומר ע ל י ו א ת ה ה ל ל‬ ‫ח ב קש‬ ‫ו מ צ ב ו ת‬ ‫לך‬ ‫ל ך‬ ‫ג ד ו ל ו ח‬ ‫ורוח‬ ‫נ ב ד ל ו ת ‪ . . .‬אלהים‬ ‫ב ח כ מ ה ‪ . . .‬ובהבגת סתרי תורה‬ ‫ל ך א ת אוצרו ה ט ו ב א ת השמים ויביא א ו ת ך א ל‬ ‫חדריו‪...‬‬ ‫‪. 44‬ועוררתני פרידתך ל ח ב ר המאמר הזה אשר חברתיו ל ך ולדומים ל ך ‪ ,‬פתיחה יג‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫עיי קובץ חיב‪ ,‬ל‪ ,‬נ; ח־ג‪ ,‬טז‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ 46‬מוינ ח״ב‪ ,‬פליב יסז‪ ,‬ב ‪ -‬ס ח ‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ 45‬קובץ ח״ב‪ ,‬ל‪ ,‬א; חינ‪ ,‬טז‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ 48‬שם ח־ב‪ ,‬פליז <פא‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ 47‬שם ח״ב‪ ,‬פיס <פד‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪°P‬‬ ‫העשל‬ ‫זאת‬ ‫ובכל‬ ‫בספר‬ ‫י ח ז ה ‪ . . .‬כ י‬ ‫הודח‬ ‫הוא‬ ‫משה‬ ‫עליו‬ ‫ה ד ר ך‬ ‫]י[‬ ‫השלום‬ ‫אשר‬ ‫דרוש‪,‬‬ ‫ד ר ך‬ ‫וממנו‬ ‫כ ל‬ ‫מ ח ז ה‬ ‫חוזה‪,‬‬ ‫שדי‬ ‫ס ו ל ם‬ ‫והוא‬ ‫ה מ ח ז ה ״‪40.‬‬ ‫רצונו של הרמב״ם ל ה א צ י ל‬ ‫ע ל חלמידו מרוחו ולהכניסו ת ח ת כנפי הנבואה‬ ‫שם ה ו א ק ו ב ע מ ס מ ר ו ת ו מ ו ר ה א י ר‬ ‫י ו צ א מ פ ו ר ש מ פ י ו ב ס ו ף ה ס פ ר ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים"‪.‬‬ ‫‪.‬להגיע א ל ה ע ב ו ד ה ההיא אשר היא ה ת כ ל י ת‬ ‫ישר א ל ת ל מ י ד ו ו א ו מ ר ‪:‬‬ ‫שתגיע‬ ‫התפלה‬ ‫בעת‬ ‫ולעמוד‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫‪60/‬‬ ‫‪.‬ומכאן אתחיל להיישירך א ל תכונת ההרגל והלמוד ע ר‬ ‫ל ז א ת ה ת כ ל י ת ה נ ת ל ה ׳ •״׳‬ ‫והלמוד‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫י יע‬ ‫א‬ ‫לי‬ ‫ה א ד ם‬ ‫פונה הוא‬ ‫כ י צ ד ? ע ל י ד י ש י פ נ ה ל ב ו מעניני ה ע ו ל ם ה ז ה‬ ‫ו ב ע ת שיהיה‬ ‫לפניו ע ל ה ד ר ך האמתית׳‪.‬‬ ‫שיכין ע צ מ ו ל ה מאנשי ה ח כ מ ה ב ז ה‬ ‫חפשי‬ ‫מעסקיו‬ ‫ה‬ ‫‪.‬זאת‬ ‫ת‬ ‫ה ד ר ך מן‬ ‫כ‬ ‫לי‬ ‫‪.‬וישתדל‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫ההרנל־‪.‬״‬ ‫א‬ ‫להתקרב‬ ‫א ל השם‬ ‫י‬ ‫אליה ם׳‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫אמנם‬ ‫ה נ‬ ‫ע‬ ‫ה מ ר ת ה שארם‬ ‫יהיה ‪ .‬מ ס פ ר ע ם בני א ד ם ו מ ת ע ס ק ב צ ר כ י נופו‪ ,‬ו ש כ ל ו כ ל ו ב ע ת ה ה י א י ה י ה ע‬ ‫השי״ת ו ה ו א ל פ נ י ו ת מ י ד ב ל ב ו ‪ ,‬ו א ע ״ פ שנופו ע ם בני‬ ‫ם‬ ‫א ד ם ‪ . . .‬ז א ת ה מ ד ר ג ה איני‬ ‫א ו מ ר שהיא מ ד ר ג ח כ ל הנביאים‪ ,‬ר ק א ו מ ר שהיא מ ד ר נ ת משה רבינו ע ל י ו ה ש ל ו ם • • •‬ ‫ואין ז א ת מ ד ר ג ה שיחשוב כ י ו צ א ב י ל ה י י ש י ר ל ה ג י ע א ל י ה ‪ ,‬א ב ל ה מ ד ר ג ה ה ה י א א ש ר‬ ‫ז כ ר ה לפני זאת אפשר ל ה ש ת ד ל להגיע ב ה ר ג ל ההוא אשר זכרנוהו‪,‬‬ ‫קדם‬ ‫נשא ת ח נ ה ו ה פ ל ה ל ה ס י ר ו ל ה ר ח י ק ה מ ו נ ע י ם ה מ ב ד י ל י ם בינינו ו ב ע ד ‪ .‬״‬ ‫מוציא‬ ‫ברם‬ ‫ר ק א ת מ ד ר נ ת משה מ ת ח ו ם ההשנה‪,‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ל השם‬ ‫כאן הרמבים‬ ‫‪ .‬מ ר ת ת כ ל הנביאים״ ה א ח ר י ם‬ ‫היא ה מ ט ר ה שרוצה להיישיר א ת ת ל מ י ד ו להניע א ל י ה ‪.‬‬ ‫נשא‬ ‫ה ר מ ב ׳ ם משלו ואמר‪:‬‬ ‫ה מ ל ך יושב‬ ‫ב ת ו ך המדינה ו ק צ ת ם חוץ למדינה‪.‬‬ ‫ב ה י כ ל ו ואנשי‬ ‫מלכותו‬ ‫ק צ ת ם נרים‬ ‫א ל ה א ש ר ב ח ו ך ה מ ד י נ ה ‪ ,‬יש מ ה ם מ י ש א ח ו ר י ו‬ ‫א ל ב י ת ה מ ל ך ו מ נ מ ת פ נ י ו ב ד ר ך א ח ר ת ‪ ,‬ויש מ ה ם מי ש ר ו צ ה ל ל כ ת א ל ב י ת ה מ ל ר‬ ‫ומנמתו אליו‪ ,‬ומבקש ל ב ק ר ב ה י כ ל ו ו ל ע מ ו ד לפניו‪ ,‬א ל א ש ע ד היום ל א ר א ה א י‬ ‫חומת בית המלך‪.‬‬ ‫מ ן ה ר ו צ י ם ל ב ו א א ל ה ה י כ ל ‪ ,‬יש מ ה ם מ י שהגיע א ל ה ב י ת ו ה ו א‬ ‫מ ת ה ל ך ס ב י ב י ו ו מ ב ק ש ל מ צ ו א ה ש ע ר ‪ ,‬ו מ ה ם מי ש נ כ נ ס ב ש ע ר ו ה ו א ה ו ל ך ב פ ר ו ז ד ו ר •‬ ‫ויש מ י ש ה נ י ע א ל ת ו ך ה ב י ת ו נ מ צ א ע ם ה מ ל ך ב ב י ת ה מ ל ך ‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ת ו ך ה ב י ת ל א י ר א ה א ת ה מ ל ך מיד או י ד ב ר עמו‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫אמנם א ף‬ ‫ה ג‬ ‫י ע ו אל תוך ה ב י‬ ‫עליו ל ה ש ת ד ל ה ש ת ד ל ו ת א ח ר ה ע ד שיעמוד לפני ה מ ל ך ויראהו מ‬ ‫או ישמע ד ב ר ה מ ל ך או י ד ב ר ע מ ו ‪ .‬״‬ ‫וזהו ה נ מ ש ל ‪:‬‬ ‫ר ח ו‬ ‫ק או מ ק ר ו ב ׳‬ ‫א ל ה אשר ה ם‬ ‫ן ץ למדינה‬ ‫ה ם בני א ד ם ב ל י ד ת ו א מ ו נ ה ל א מ ד ר ך עיון ו ל א מ ד ר ך ק ב ל ה ‪.‬‬ ‫הם‬ ‫בתוך המדינה א ב ל אחוריהם ל ה י כ ל‬ ‫והרוצים‬ ‫מ‬ ‫י שהניע‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫א ל ה האנשים אשד‬ ‫ה מ ל ך ה ם ב ע ל י אמונה ב ל ת י אמיתיה•‬ ‫ל ב א א ל בית ה מ ל ך ולהכנס אצלו א ל א שלא ראו בית ה מ ל ך כ ל ל הם‬ ‫״ ה מ ו ן אנשי ה ת ו ר ה ‪ ,‬ר ״ ל ע ם ׳ ה א ר ץ ה ע ו ס ק י ם ב מ צ ו ת " ‪.‬‬ ‫והמניעים א ל ה ב י ת והולכים‬ ‫סביבו ה ם ‪ .‬ה ת ל מ ו ד י י ם ‪ . . .‬המאמינים ד ע ו ת אמתיות מ ד ר ך קבלה״‬ ‫‪ 49‬קובץ ח־ב‪ ,‬כט‪ ,‬ד ‪ -‬ל ‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫‪ 51‬שם סה‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ 53‬שם סי‪ ,‬א ‪ -‬כ ‪.‬‬ ‫‪ 50‬סויג חיג‪ ,‬פניא <סד‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫‪ 52‬עם סה‪ ,‬ב‪-‬סו‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 54‬שם סד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ל י עיון ו ח ק י ר ה‬ ‫ההאמין‬ ‫]יא[‬ ‫בשרשי התורה‪.‬‬ ‫הרמב״ם שזכה‬ ‫קסט‬ ‫לנבואה?‬ ‫‪.‬ואשר הכניסו ע צ מ ם לעיין ב ע ק ר י ה ד ת כ ב ר נכנסו ל פ ר ו ז ד ו ר ‪. . .‬‬ ‫א ב ל מ י שהניע ל ר ע ת מ ו פ ת כ ל מ ה ש נ מ צ א ע ל י ו מ ו פ ת ‪ ,‬ו י ד ע מ ן ה ע נ י נ י ם ה א ל ה י י ם‬ ‫כ ל מ ה שאפשר ש ת ו ד ע א מ ת ת ו ‪ . . .‬כ ב ר הניע ע ם ה מ ל ך ב ת ו ך הבית״‪.‬‬ ‫אמתת‬ ‫היא מ ד ר ג ת ה ח כ מ י ם ‪ ,‬והיא ק ר ו ב ה ל מ ע ל ת הנביאים ומביאה א ל י ה ‪.‬‬ ‫המעלה‬ ‫ל מ ע ל ה זו אין ה ח כ מ י ם ב א י ם ע ד ס ו ף כ ח ו ת י ה ם ‪.‬‬ ‫בהגיעם‬ ‫מ מ ד ר ג ת מ י שהגיע‬ ‫לעלות‬ ‫פעולות‬ ‫ההשתדלות הדרושה כדי‬ ‫ל מ ד ר ג ה זו יגיע ‪ .‬מ י שישים ב ל מ ח ש ב ת ו א ח ר ש ל מ ו ת ו‬ ‫ו י ה י ה כ ל ו נ ו ט ה א ל ה ש ם י ח ע ל ה ‪ ,‬ו ה ו א מ פ ג ה מ ח ש ב ח ו מ ז ו ל ח ו ‪ ,‬וישים כ ל‬ ‫שכלו להתבונן‬ ‫ב כ ל הנבראים‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫ה נ ה ג ח ו א ו ח ם ע ל א י ז ה צ ד א פ ש ר שחהיה״‪.‬‬ ‫הנביאים‬ ‫אמנם‬ ‫‪ .‬ע ם ה מ ל ך ב ת ו ך הבית" ל מ ד ר ג ת ר ו א י פגי ה מ ל ך ה י א‬ ‫ד ב ר שהוא ל פ י כ ח ו של ח כ ם ‪.‬‬ ‫באלהוח‪,‬‬ ‫זאת‬ ‫ללמוד מהם ראיה‬ ‫ע ל הש״י‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫ברצונו להביא א ת תלמידו לידי מ ע ל ת‬ ‫הרמב״ם מציע לפני תלמידו ה ד ר כ ה שתמציתה ה ה ש ת ד ל ו ת הזאה ומעיר‬ ‫ר ו ח ו ל ש י ם ‪ .‬מ ח ש ב ת ו ב ש ם ל ב ד ו א ח ר שהניע א ל ידיעתו״ ע ל פ י ‪ .‬ש י ש כ ל ה ו ה ש כ ל ‪.‬‬ ‫כ ן ח ח ח י ל ל ה מ ס ר א ל י ו ו ת ש ח ד ל ל ה ח ק ר ב ל ו י ח ח ז ק ה ד ב ו ק א ש ר ב י נ ך ובינו‪,‬‬ ‫אחר‬ ‫והוא השכל"‪.‬‬ ‫ולחשים‬ ‫אליו‪,‬‬ ‫ל א קנין י ד י ע ו ת ע ק ר א ל א ה ק ד ש ת כ ל ה מ ח ש ב ו ת ל א ל ה י ם ‪:‬‬ ‫‪.‬להמסר‬ ‫הרוב‬ ‫בבדידות‬ ‫המחשבה‬ ‫השכלית‬ ‫חםיד‪.‬‬ ‫בחשקו‬ ‫וזה‬ ‫ישלם‬ ‫על‬ ‫ו ב ה ח פ ר ד ו ח ומפני זה י ר ב ה כ ל ח ס י ד ל ה פ ר ר ו ל ה ת ב ו ד ד ו ל א י ת ח ב ר ע ם א ר ם ר ק‬ ‫לצורך‬ ‫‪.‬מורה‬ ‫הכרחי"‪.‬״‬ ‫סוף‬ ‫מוכיח‬ ‫הספר‬ ‫על‬ ‫כונח‬ ‫כל‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫חוהם‬ ‫את‬ ‫הרמב״ם‬ ‫גבוכים" ב ג ל ו י ד ע ת ששם ב ו ‪ .‬מ מ ה ש א ח ש ו ב ש ה ו א מ ו ע י ל מ א ד ל כ י ו צ א ב ך ‪.‬‬ ‫ואני מ ק ו ה ע ל י ך ש ע ם ה ה ש ח כ ל ו ח ה ט ו ב חשיג כ ל העגיגים ש כ ל ל ת י ב ו בע״ה״‪56.‬‬ ‫ו ל א ה י ה א ב ן עקנין ל ב ד ו ב ז ה שחשב ע צ מ ו לנביא‪ ,‬״ א ף א ח ר י ם חשבוהו לנביא‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫יהודה אלחריזי שהכיר אותו פנים א ל פנים מ ס פ ר ב״תחכמוני״‪:‬‬ ‫ה מ ל ו כ ה היא א ר ם צובה‬ ‫לעיר‬ ‫‪.‬ומשם ב א ת י‬ ‫ה ב ר ו כ ה ‪ . . .‬ב א א ל י ה זה שלשים ש נ ה ‪. . .‬‬ ‫החכם‬ ‫ר ב י יוסף מ ע ר ב י ‪ . . .‬ומפיו ילמדו ח כ מ ה ח כ מ י ם ואם ה ם כ א ל י ש ע הוא כ ח ש ב י ‪. . .‬‬ ‫ולו‬ ‫יהיה‬ ‫ה ד ו ר‬ ‫ד ו ר‬ ‫ה נ ב ו א ה‬ ‫משחו‬ ‫א ל‬ ‫ב י ש ר א ל‬ ‫לנביא‪88/‬‬ ‫לשון ש ב ח ז ה ה י ה י ק ר ו ק ד ו ש ב י ש ר א ל ו ל ע ו ל ם ל א ה י ח ה מ ל י צ ח אנשים מ ל ו מ ד ה ‪.‬‬ ‫על‬ ‫א ח ח כ מ ה ו כ מ ה ש ל א נהנ א ל ח ר י ז י ק ל ו ח ר א ש ב ח ר ח י ם ש כ ח ב כ נ ר א ה א ח ר כ ך‬ ‫ושבהם‬ ‫הוסיף‬ ‫ב מ ע ר ב‬ ‫ע ל הראשונים‬ ‫ו ב מ ז ר ח‬ ‫ב ח א ר ו א ח א ב ן עקנין‪:‬‬ ‫מ ש ח ך‬ ‫אל‬ ‫לנביא״‪.‬״‬ ‫‪ .‬ו ח י י ה‬ ‫נ ב י ר‬ ‫ו ר ב‬ ‫כ א ן נ א מ ר ב פ י ר ו ש שעקנין‬ ‫השינ מ ע ל ח ה נ ב ו א ה א ח ר י ש ע ז ב א ח מ ו ל ר ח ו ‪ ,‬א ח מ ר ו ק ו ‪ ,‬ו ה נ י ע ל מ צ ר י ם א ו ל א ר ם‬ ‫‪ 46‬שם פנ״ד‪ ,‬עא‪ ,‬א‪.‬‬ ‫•יי‪ .‬שם סה‪ ,‬א‪ .‬עפ־י אבן תיבון ואלחריזי‪.‬‬ ‫לי• כדאי לציין שבפירושו ל‪.‬שיר השירים׳ ‪.‬גלוי הרזים והופעת האורות' העומד לצאת‬ ‫לאור ע״י א ב ר ה ם הלקין משתמע אבן עקגין בבטוי ‪.‬מםא פאץ סן גור אלבארי עלי"‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫‪. G e s .Schriften,1,65‬‬ ‫שהאציל עלי הבורא‪ ,‬עי׳ שטיגשגידר‪,‬‬ ‫‪ 58‬תהכפוגי שער פיו‪ .‬אלחריזי תפש כאן לשון הבת קול‪. :‬יש כאן אדם <הלל‪ ,‬שמואל‬ ‫הקטן( שראוי לרהיק אלא שאין דורו זכאי לכך'‪ ,‬תוספתא סוטה יג‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ .‬פרופ‪ .‬ש‪ .‬שפיגל העירגי‬ ‫על כעין זה בשירו של ר׳ יהודה הלוי ל כ ב ו ד ר׳ נ ת ן ‪ . . .‬סופר הישיבה בעיר סצרים‪. :‬ולו הדור‬ ‫כדי יהיה לנביא אזי נבא ונקרא איש חמודות"‪ ,‬דיואן‪ ,‬הוצ׳ בראדי‪ ,‬היא‪.192 :113 ,‬‬ ‫‪59‬שם שער נ‪ .‬וכן בכיי‪ , J T S ((1791‬עט׳ ‪ ,262a‬כיי ‪ ,a90‬עם׳ ‪.a144‬‬ ‫‪VP‬‬ ‫]יב[‬ ‫העשל‬ ‫צובה‪ ,‬זאת אומרת אחרי ש ה ת ק ר ב א ל הרמב״ם‪.‬״״‬ ‫הניעה‬ ‫ע ל פ י שנים ע ד י ם י ק ו ם ד ב ר •‬ ‫לידינו ‪.‬קינה ע ל י ח כ ם ' ב מ ח ז ו ר א ר ם צ ו ב ה ש ח ו ב ר ה כ נ ר א ה ע ל מותו של‬ ‫ו נ ב י א‬ ‫ר ׳ י ו ס ף א ב ן ע ק נ י ן ושם נ א מ ר ‪ . .‬י ו ם א ו ר פ ל ו נ י ה ח ב י א נ ע ד ר ח כ ם‬ ‫וכבה‬ ‫נר מ ע ר ב י ו ח ר ב מ ק ד ש האמת״‪.‬נ‪8‬‬ ‫ג‬ ‫כאשר‬ ‫להסתכל‬ ‫זכינו‬ ‫אנו מ ר ב י ם‬ ‫שהניעה‬ ‫מתכוונים‬ ‫ספר‬ ‫להתעמק‬ ‫ב פ ר ק ח ש ו ב ז ה בחיי ה ר מ ב ״ מ ‪ ,‬כ ן אנו מ ט י ב י ם‬ ‫ל ת ו ך ס ת ר ה מ ד ר נ ה הנביאית ששאף א ל י ה ו ל מ צ ו א ר א י ו ת ל ש א י פ ה הזאת•‬ ‫לידינו‬ ‫ל‪.‬פרקים‬ ‫תעודה‬ ‫המאפשרת‬ ‫חשובה‬ ‫דעת רוב‬ ‫ב ה צ ל ח ה ׳ שעפ״י‬ ‫זה ה מ כ ו נ ה בשם ‪ .‬ח ו ת ם ה מ א מ ר ׳‬ ‫ב ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים׳‬ ‫המחבר‬ ‫לנו‬ ‫להציץ‬ ‫החוקרים‬ ‫בין‬ ‫החרכים‪.‬‬ ‫יצאו מידי‬ ‫אני‬ ‫הרמבים•‬ ‫‪8 2‬‬ ‫)מורה נבוכים( מפני שמקיף כ ל מ ה ש כ ל ל‬ ‫‪ .‬ב ת כ ל י ת ו וסופו׳‬ ‫כתוב בשביל‬ ‫‪ .‬ת ל מ י ד ו החשוב׳ שהוא‬ ‫י ו ס ף א ב ן עקנין‪63.‬‬ ‫בספר‬ ‫הנבואה‪.‬‬ ‫לו‬ ‫זה‬ ‫הודה‬ ‫הרמב׳ם‬ ‫ולא‬ ‫בוש‬ ‫שהניע‬ ‫ה ו ד א ה זו י ו צ א ת נ ל ו י ה ו מ פ ו ר ש ת ‪.‬‬ ‫אל‬ ‫‪.‬הצלחה‬ ‫למררנח‬ ‫האחרונה׳‪,‬‬ ‫ם ע ם י ד ה ו א ה כ ל ל שהאיש א ש ר הניעה‬ ‫‪.‬השלמות׳ י צ ט ר ך להשלים זולתו ולהשפיע ע ל א ח ר י ם מ מ ה שהשפיע ה א ל ה י ם‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫תמידית׳‬ ‫ט י ב ה ש ל ש ל מ ו ת זו מ ה י ? זו מ ד ר נ ת ‪ .‬מ י ש ה ש פ י ע ה א ל ע ל י ו ה ש פ ע ה‬ ‫א‬ ‫‪ 80‬אלחריז׳ משחפש פעמים אחדות בכנוי נבואה כשרוצה ל פ א ר משוררים עברים; ר‬ ‫על עצמו אומר‪. :‬וישלח השכל אח י ד ו ‪ . . .‬ויאמר ל י ‪ . . .‬ובחזון השיר נביא לנוים נתחיו'‬ ‫יתחכמוני‪ ,‬הקדמה(‪ .‬על פשוררי ס פ ר ד אומר ‪.‬דור המשוררים הנפלאים הקרואים ח ב ל הנביאים‬ ‫אשר היה מהם ר׳ יהודה הלוי־ <שער יח‪ ,‬א; עיי שער יח‪ ,‬ד ‪ :‬נ‪ ,‬ו(‪ .‬אמנם נכרים ד ב ר י מליצה‪.‬‬ ‫‪ 1 , ,‬י י לא ר ק‬ ‫וקל להבחין ביניהם לדבריו ע ל אבן עקנין הברורים וחותכים‬ ‫שקראהו נביא אלא נם פרט והזכיר ש‪.‬נסשח לנביאי ודייק ל ס פ ר בהדיא המקום בו נמשח‪ .‬פרטים‬ ‫א ל ה מוכיחים שאלחריזי ד ב ר משום מעשה שהיה ולא לשם םליצה‪ .‬יתר ע ל כ ך אפשר להבי‪1‬‬ ‫שבדברו על משוררים נ ל כ ד בפרי המשל הקרוב בענין והשוה אותם לנביאים‪ .‬אולם אבן עקניז‬ ‫לא בזכות שירתו נתן לו אלהריזי את תואר הנביא‪ .‬כדאי לציין שאף ב ד ב ר ו על שירי ר׳ יהודה‬ ‫הלוי נזהר הוא בלשונו ואומר ‪ .‬כ א ל ו מכוכבי רום נדולה או מרוח הקדש אצילה־ <נ׳ •‬ ‫הרםבים מכונה בשיר אחד בשמ ‪.‬נביא חכמה'‪ ,‬עיי ח‪ .‬בראד׳‪ ,‬מכתמים על הרםב׳ם‪ ,‬מאזנים׳‬ ‫‪ ,1935‬עם׳ ‪.407‬‬ ‫כ ד ר ב ו נ ו ת י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ח ר‬ ‫ז‬ ‫ו (‬ ‫‪ 61‬שזח־ה‪ .‬קובץ על יד‪ ,‬כ ר ך ח‪ ,‬שנה י־ד‪ .‬המליצה ‪ .‬ו ה ת פ ל ה ע ל כ ל נביאיו יחדין• שאבן‬ ‫עקנין םשתסש בה בראש סאםרו ‪.‬בםחויב הםציאות׳ <הוצי סאננס‪ ,‬עפ׳ ‪ (3‬ושהתקשה בה ‪M .‬‬ ‫‪ .Drei Abhandlungen von Josef ben Jehuda) L o w y‬עם׳ ‪ 2‬ה ע ר ה ‪ (2‬רנילה בפי מחברים‬ ‫יהודים כותבי ערבית ונם בסי םתרנםי ס פ ר י ם מערבית לעבריה‪ .‬מעין עקיפה ־ א שלא ל ה ו צ '‬ ‫דברי ב ר כ ה על מ ח ס ד שבהם הערבים פותחים פאםריהם‪.‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪ 62‬במקום אחר אשתדל ביה לחזק ד ע ת ם של שטינשנידר ו ב כ ר ש״פרקי הצלחה• פרי רוחו‬ ‫של הרםבים הם‪.‬‬ ‫‪. 63‬והטה אזניך אחה אחי א ל הבנת מה שנמשך אליו זה הענין‪ ,‬לפני שאני שמתיו חותם‬ ‫הטורה ויקיף ב כ ל ס ה ש כ ל ל אותו בתכליתו וסופו׳‪ ,‬פרקים בהצלחה‪ ,‬הוצ׳ דוידוביץ׳ עם'‬ ‫]יג[‬ ‫ההאמין הרמב׳׳ם שזכה לנבואה?‬ ‫רבקה‪,‬‬ ‫דבור‬ ‫קעא‬ ‫ב ל ת י מ ת מ ר ד ת " ‪ ,‬מ ד ר ג ת מ י ‪ .‬ש מ נ ל י ן ל ו מ ן שמיא ר ז י ת ו ר ה " ‪ .‬״‬ ‫מ ו ס י ף ו מ ס פ ר שהוא הישיר ו ה ד ר י ך א ר ם‬ ‫‪.‬הנעח‬ ‫עקנין‪-‬אל‬ ‫זאח‬ ‫המדרגה״‪.‬״•‬ ‫בזה‬ ‫ותוך כדי‬ ‫א ח ר ‪ -‬ש ה ו א כגראה תלמידו אבן‬ ‫הודה‬ ‫בפה‬ ‫מלא‬ ‫שהוא‬ ‫בעצמו‬ ‫זכה‬ ‫ל מ ד ר ג ה הנבואה‪.‬‬ ‫ל ה ב מ פ י ו יצא ב ד ב ר ו ע ל ה מ ר א ה הנביאי‪.‬‬ ‫בצבעים לוהטים מ ת א ר הוא מ צ ב‬ ‫ז ה ב מ ר ה ש ר ק א ד ם ה מ ד ב ר מ ת ו ך נסיון י כ ו ל ל ע ש ו ת ‪ ,‬ומשנן ל ת ל מ י ד ו שאין ה נ ב ו א ה‬ ‫נקנית‬ ‫היא‬ ‫אלא‬ ‫ב ה ז ד כ כ ו ח ה נ פ ש ‪ ,‬ז‪ .‬א ‪ .‬ב ט ה ר ח ה ח ו ש י ם ‪ ,‬ה ש כ ל ו ה מ ר מ ה ‪« « .‬‬ ‫צ ו ר ך חיוני ו מ צ ב ה מ י ד י ‪.‬‬ ‫כך‬ ‫הנבואה‬ ‫כשם ש ה א ד ם ימוח א ם יעמוד ר נ ע א ח ד מלהתנשם‪,‬‬ ‫ימוח ל ש ע ה כ ש ר ו ח ה ק ד ש או הגבואה ע ח ב ת א ו ת ו ‪ .‬ל •‬ ‫מ א י ד ך גיסא א ם ה א ד ם‬ ‫מ ו כ ן וראוי‪ ,‬אז י ז כ ה שהשכיגה ת ז ר ח ע ל י ו וגשמתו ח ק ב ל ב ל י ה ר ף ש פ ע א ל ה י ‪• 8‬‬ ‫ותאיר‬ ‫של‬ ‫באור אלהי ובכבוד מלאכי‪•».‬‬ ‫ה ת פ ש ט ו ת הגשמיות ו ע ל י ת ה ג ש מ ה‬ ‫בכח‬ ‫יכול הוא‬ ‫ל ע ו ל ם עליון‪,‬‬ ‫‪ .‬ע ו ל ם השכלים״‪ ,‬שבו יביט‬ ‫ה מ ד מ ה ו י ר א ה א ת ה ע ת י ד כ מ ו ש ר ו א ה א ת ה ע ב ר ואז י ה י ה ל א ל י ר ו ל ה ג י ד‬ ‫עתידות ולגלות מראש מ ה שיתרחש ב ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫לא‬ ‫ל ה ג י ע ‪ -‬ע ל ידי‬ ‫תפלה‪-‬למצב‬ ‫יהיה ב ע ו ל ם‬ ‫ד ב ר ג ע ל ם ממנ!־‪70.‬‬ ‫מ ל ח מ ה או ר ע ב ‪ ,‬מ ו ת או חיים‪.‬‬ ‫שהנבואה ניתנת ל ו ב ל י התרנשות ו ב ל י ק ו ל ‪ .‬נ ד‬ ‫במחשבתו‬ ‫הענין‬ ‫ועצתו‪,‬‬ ‫בקצור‪,‬‬ ‫כ ל זה מ ת ר ח ש ב מ ח ש ב ת ו של א ר ם ב ש ע ה‬ ‫ה נ ב ו א ה ת ר ד ע ל לשונו‪ ,‬ב ל ת י ח ל ו י ה‬ ‫‪ .‬ז ו ל ת מ ה ש י נ ד נ ד ו ב ו שפחיו״‪.‬‬ ‫ה א ד ם אינו פ ו ע ל‬ ‫ומחולל‬ ‫אח‬ ‫‪ .‬ה י ו ר ד עליו"‪ ,‬ה ו א נ כ נ ע ו מ ק ב ל ‪ 2 .‬ל‬ ‫‪. 84‬אכן יצטרך האיש אשר הניע לו השלמות )כ(שישלים זולתו וישפיע ע ל האנשים ממה‬ ‫שהשפיע ה א ל ית׳ א ל י ו ‪ . . .‬השפעה תמידית ד ב ק ה בלתי מתפרדת‪ ,‬אפרו וטנלין לו מן שמיא‬ ‫רזי תורה' שם‪ ,‬עמ׳ ‪.10‬‬ ‫‪. 65‬ואל הנעת זאת המדרנה אשר היא מיועדת לפי שנשלפו אליו אלה הפנות והשרשים‬ ‫ועשה מה שהישרתי אותו אליו"‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪.11‬‬ ‫‪. 66‬התלמיד החשוב‪ ,‬אולי כאשר נזדכך ל ב ך ונבדלו ממנו העננים יתבאר ל ך מה שנתבאר‬ ‫‪ , J Q R ,‬עמי ‪ ,271‬הערה ‪.5‬‬ ‫‪1897‬‬ ‫ידים המוכנים להמצא ב ק ה ל השכלים"‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ו‪ .‬עי׳ בכר‪,‬‬ ‫‪. 67‬והנה רוח תיבה פשותפת פעם נבארה נשיםה ופעם נבארה נבואה‪ .‬וכאשר היה חיות‬ ‫ה ל ב עם זאת הנשימה ה מ ק ר ר ת ממנו אשיות והתלהבות‪ ,‬וכאשר שקטה ממנו רגע קטון היה זה‬ ‫ס ב ה למותו הנה כן בחייך כאשר בוטלה רוח הקודש מזה ה ל ב ימות לשעתו וזו היא מיתתו׳‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬עסי ‪.2‬‬ ‫‪. 08‬ותהיה אז נפשך הנכבדה בלתי ס ר ה םקנינים רבניים וסחורות םלאכיות׳‪ .‬שם‪ ,‬עמי ‪.14‬‬ ‫‪. 69‬ולמה שהוא דרישת החכמה מביאה א ל ההשנה ה נ ב ו א י ת ‪ . . .‬וכאשר נבר ביראת ד׳‬ ‫אשר היא תכלית התורה הניעתהו היראה א ל דעת קדושים עד שישפיעו עליו המלאכים'‪ ,‬עפ׳‬ ‫‪ ,12‬עיי עם׳ ‪.3‬‬ ‫‪. 70‬נכנעה נפשו ה נ כ ב ד והוציאה אותו טן ה ט ו ח ש ו ת ‪ . . .‬ויביט עם הכח המדמה ויראה‬ ‫וישמע םה שלא יהיה בו ספק‪ .‬לפי שהעתידים ועוברים הם בםדרנה אחת א ל אותם הענינים‬ ‫לפי שהם נםצאים יחד בענינים מבוארים להם‪ ,‬הנה יביט בעתידים כמו שיביט בעוברים׳‪ ,‬שם‬ ‫עפ ‪.8-7‬‬ ‫‪ 71‬שם עם׳ ‪.11‬‬ ‫‪. 72‬רחש לבי‪ ,‬והיא פליצה נפלאה פן הנבואה היורדת עליו פבלתי שפה ולשון ולא קול‬ ‫זולת פ ה ש י נ ת ח בו שפתיו‪ ,‬וישלחהו ה א ל ית׳ ע ל לשונו מבלתי פחשבה ועצה בענין היורד‬ ‫עליו״‪ ,‬שם עמ׳ ‪.13‬‬ ‫העשל‬ ‫קעב‬ ‫א ד ם עשוי ש ל א‬ ‫הרמב״ם‬ ‫י ד ן‬ ‫‪1‬‬ ‫להשביע א ת עצמו ולהראות א ת יקר‬ ‫‪,‬‬ ‫רני ׳‬ ‫ת פ א ר ת רוחו‬ ‫ל ה ס ת י ר מ ה שבמחבואי ל ב ו ולשמור לפיו מחסום‪ .‬מי ג ר ם ל ו לגלות א ה‬ ‫א ה ב ת ו ל ‪ .‬ת ל מ י ד ו ה ח ש ו ב ״ ש ה א י ץ ו ה פ צ י ר ב ו ע ד שנענה ל ב ק ש ת ו ו ה כ נ י ס‬ ‫הסוד?‬ ‫אותו ל פ ר ד ס ‪.‬‬ ‫תשוקת‬ ‫א ה ב ה מ ק ל ק ל ת השורה‪.‬‬ ‫ה ר מ ב ״ ם ל נ ב ו א ה ל א נ ו ל ד ה ב ו מ ת ו ך כונה ל ה ש ת מ ש ב‪.‬תנא" ולעשות‬ ‫א ה‬ ‫נסים ונפלאות‪3.‬ד א ח ר ש ה ת א ב ק ע ם בעיות וחידות העומדות ברומו של עולם ו ר‬ ‫ש פ ת ר ו ג ן מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ה ש כ ל האנושי‪ ,‬ת א ב ה נפשו ל ע ב ו ר א ת ה נ ב ו ל ‪.‬‬ ‫ח ב ב ה ר מ ב ״ ם א ת ה נ ב ו א ה יותר מ כ ל ד ר כ י העיון‪ .‬מי שהיה א ר י ש ב ח ב ו ר י ״‬ ‫ומושל‬ ‫שליט‬ ‫בהרבה‬ ‫השערים‬ ‫ח כ מ ו ת ‪ ,‬הרגיש ש ל א כ ל‬ ‫שהרבה‬ ‫פתוחים לפניו‪,‬‬ ‫א ו צ ר ו ת ם ם ו י י ם מ ע י נ י ההגיון‪. ,‬שיש ל ש כ ל האנושי ג ב ו ל י ע מ ו ד אצלו״‪•!.‬ז י ד ע ה ו א‬ ‫‪.‬דע‬ ‫ש ח י ר ו ת שונות ה מ ס ת כ ל ב ה ן עיניו כ ה ו ת ו ס ו פ ו כ ס ו מ א ה מ מ ש ש ב א פ י ל ה ‪ * .‬י‬ ‫ח‬ ‫ה א ד ם יש ל ה ק ץ ו כ ל ז מ ן ש ה נ פ ש ב נ ו ף א י נ ה י כ ו ל ה ל י ד ע מ ה ל מ ע ל ה מ ן ה ט ב ע •‬ ‫שהיא שורה‬ ‫ולפי‬ ‫א‬ ‫ב ט ב ע א י א פ ש ר ל ה ל ח ז ו ת ו ל ר א ו ת ל ס ע ל ה ״ ‪ 7 8 .‬יש ענינים‬ ‫כ‬ ‫יגיעו ש כ ל י ה א ד ם ל י ד י ע ת ם ‪ . ,‬ו ה ט ר י ח ה מ ח ש ב ו ת ב מ ה ש ל א יגיעו ל ה ש ג ת ו ואין‬ ‫ל ה ם שיגיעו ב ה ‪ . . .‬ה ו א ח ס ר ו ן ד ע ת א ו מ י ן פ ח ש ג ע ו ך ‪ ? ? .‬א כ ן יש‬ ‫למעלה‬ ‫‪.‬מעלה בדעה‬ ‫מ מ ע ל ה ה פ י ל ו ס ו פ י ם ו ה י א ה נ ב ו א ה ־ ‪ .‬״ ל ב ה א ד ם משיג מ ה ש ל א ישיג ב כ ה‬ ‫מקום‬ ‫השכל‪.‬״ ל‬ ‫שהגביאים‬ ‫פילוסופים‬ ‫עומרים אין‬ ‫יכולים‬ ‫גמורים‬ ‫אף‬ ‫לעמוד‪.‬‬ ‫אריסטו‪ ,‬ש ד ע ח ו ‪ .‬ה י א ת כ ל י ת ד ע ת האדם״‪ ,‬ע ר כ ו ק ט ן מ א ל ה ‪.‬שגשפע א ל י ה ם ה ש פ ע‬ ‫ה א ל ה י ע ד שישיגו א ל מ ע ל ח ה נ ב ו א ה א ש ר א י ן מ ע ל ה ל מ ע ל ה מ מ נ ה ״ ‪.‬‬ ‫‪8 0‬‬ ‫י נ י ?‬ ‫מ ה ר א ה ה ר מ ב ״ ם ל ה ק י ש נ ב ו א ה ל פ י ל ו ס ו פ י ה ? מ ה ענין א ר י ס ט ו א צ ל ה ר ם‬ ‫ע‬ ‫היקש ז ה ל א ה י ה חדוש ע נ ח ח ד ש ב ב י ח מ ד ר ש ו ש ל ה ר ם ב ״ ם ‪ .‬ה ו א ל א ד ן נזירה‬ ‫זו מ ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫ה ב ל ע ת ת ח ו מ י ם זו נ ע ש ת ה‬ ‫וה‬ ‫ב פ ו ל מ ו ס קדמון‪ .‬ה י א מ ע ש ה בני ישרא‬ ‫ש‬ ‫‪ . 73‬כ ל נ ב י א ש י ע ס ו ד ל נ ו ו י א ם ר ש ה ש ם ש ל ח ו אינו צ ר י ך ל ע ש ו ת א ו ת • • •‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫׳ ‪ 2‬נ י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫םנהנו ש ל ע ו ל ם ‪ .‬א ל א ה א ו ת ש ל ו ש י א ם ר ד ב ר י ם ה ע ת י ד י ם ל ה י ו ת ב ע ו ל ם ויאמנו דבריו'‪ .‬י ס י י‬ ‫ה ת ו ר ה פ י י ‪ ,‬ה י א ־ )עיי פ ־ ז ‪ ,‬ה י ז ; פ י ה ‪ ,‬ה ' ב > ‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫נביא שיקים ‪ .‬ל א לעשות ד ת ה ו א ב א‬ ‫ע ל ד ב ר י ה ת ו ר ה ולהזהיר ה ע ם ש ל א יעברו עליה'‪ .‬פיט‪ ,‬היב‪.‬‬ ‫‪ 74‬פ ו י נ ‪ ,‬ח ־ א ‪ ,‬פ ל ־ ב ע א ‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ . 75‬ל א ת ש ל ח ש כ ל ך א ל א ב פ ד ‪ ,‬ש א פ ש ר ה א ד ם ל ה ש י נ ו א ב ל ה ע נ י ן א ש ר א י ן ב ט ב ע ה‬ ‫‪ .‬ו כ ש ת ט ר י ח עיניך ו ת פ ל י נ בעיןן ו ת‬ ‫ל ה ש י ג ו ‪ ,‬ה ע ס ק ב ו פ ז י ק פ א ד ' ‪ ,‬פ ו י נ ה א ‪ ,‬פ ל י ב <נא‪ ,‬א ( ‪.‬‬ ‫לעיין ע ל ר ו ח ק גדול יותר א ר ו ך ט פ ה ש ב כ ח ך לעיין ב ד ו ח ק ו ‪ . . .‬י ח ל ש ר א ו ת ך י ל‬ ‫שהיית כ ו ל‬ ‫להשיג‬ ‫ק ו ד ם ה פ ל ג ת ה ה ב ט ה ו ה ה ט ד ח ה ׳ ‪ ,‬ש פ <פט‪ ,‬נ ( ‪ :‬עיי‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫'‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫!‬ ‫ס א פ ר הייחוד•‬ ‫ש ט י נ ש נ י ד ד ‪ ,‬ע ם ׳ ‪.17‬‬ ‫‪ 78‬מ כ ת ב ה ר ס ב י ם ל ר ־ ח ס ד א י ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬ק ו ב ץ ח י ב ‪ ,‬כ י נ ‪ ,‬ב ‪.‬‬ ‫‪ 77‬מ ו ר ה נ ב ו כ י ם ח י ב ‪ ,‬פ כ י ד ע א ‪ ,‬א > ‪.‬‬ ‫‪ 78‬ק ו ב ץ ח י ב ׳‬ ‫‪ 78‬פ ו ר ה נ ב ו כ י ם ח ׳ ב ‪ ,‬פ כ י ד <נא‪ ,‬א > ; פ ל י ח < פ ב ‪ ,‬ב > ‪ .‬ע י ' י ש י ט‬ ‫^‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫החכם האפתי ע ל א‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫)‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫א ב‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 1‬ל ק י י י ' • יי"'‬ ‫אמת‬ ‫‪, 1,‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪ . I . N . S .JQR,489‬ע ״ י ‪ .‬ג ו ט מ ן ‪Judentums ,‬‬ ‫מחכמי המחקרי‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫כ נ‬ ‫נ‬ ‫׳ •‬ ‫ה‬ ‫‪s‬‬ ‫ן ת‬ ‫‪d e‬‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫‪losophie‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪'* °‬‬ ‫‪ 80‬א נ ר ת ה ר ס ב י ם ל ר ־ ש ט ו א ל א ב ןתבון‪,N.S‬ק ו ב ץ ח י ב ‪ .‬כ י ח ‪ ,‬ד ‪ .‬ע י ׳‬ ‫יןת‬ ‫‪402‬‬ ‫פלטר‪,‬‬ ‫ג‬ ‫‪ J Q R , .‬׳ ׳‬ ‫‪2‬‬ ‫|טו[‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫בתקופה‬ ‫תחומו‬ ‫ההילניסטית‪.‬‬ ‫של יפת‪.‬‬ ‫היתה רומה?‬ ‫כל‬ ‫קעג‬ ‫ב ש ע ה שהשעו בני י פ ת א ת נ ב ו ל י שם‪,‬‬ ‫ב ז מ ן שהשנים כ ת י ק ו נ ן ו י ש ר א ל ש ת י י ם ע ל א ד מ ת ם ת ו ר ת ם ל מ ה‬ ‫ל ב א ר ע מ ו ק ה מ ל א ה מ י ם ‪ ,‬והיו מ י מ י ה צוננים ו מ ת ו ק י ם ו ט ו ב י ם ‪.‬‬ ‫והיו‬ ‫ב נ י ה ע י ר ד ו ל י ם מ מ נ ה ושותים ה מ י ם ו ד ע ת זקנים ע ם נ ע ר י ם נ ו ח ה מ ה ם ‪.‬‬ ‫עד‬ ‫ש ב א א ד ם ח ר ש ו ה ב י א ח ב י ו ת מ ל א ו ת יין ו ע ש ה ב ה ן ס ח ו ר ה ‪.‬‬ ‫יין נ כ נ ס ט ע מ ו ב כ ל א ב ר ו א ב ר ושמח ל ב ב ם ‪.‬‬ ‫היתה‬ ‫כך‬ ‫יצאו א ל ה ו ע ק ר ו‬ ‫כשטעמו הקונים ט ע ם‬ ‫ה ת ח י ל ו ל ה י ו ת ל ה ו ט י ם א ח ר יין ו ל א‬ ‫ד ע ת ם מ י ו ש ב ת ע ר ש נ ס כ ו יין ל ת ו ך כ ד י מ י מ י ה ם כ ד י ש י ט ע מ ו ב ה ם ט ע ם יין‪.‬‬ ‫נעשו‬ ‫ב ת ק ו פ ה ק ד ו מ ה ‪.‬ימי מרוקיהם" של הנביאים‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫ה נ ב י א ‪ .‬ל א י ש אחר"‪.‬‬ ‫עוד הפעם נהפך‬ ‫איש ה ר ו ח נ ע ש ה ל ח כ ם ‪ ,‬ל ב ע ל השגות עיוניות‪.‬‬ ‫אין א ד ם ר ו א ה א ל א מ ה ר ה ו ר י ל ב ו ‪.‬‬ ‫ה ר מ ב ״ ם שהיו ב ו ת ו ר ה ו פ י ל ו ס ו פ י ה ב מ ק ו ם‬ ‫א ח ד אזן ו ח ק ר ו ת ק ן מ ש ל י ם ה ר ב ה כ ד י ל ה ט י ל ש ל ו ם בין ה ת ו ר ה והעיון‪.‬‬ ‫ת ו מ ו כשציין א ת ה נ ב ו א ה כ ש ל מ ו ת ‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫להשיג‪.‬‬ ‫השכל‬ ‫הוא ס ח‬ ‫כ י כ ו ל ת להשיג השגות גשגבות שאין ב י ד‬ ‫‪ .‬ה ג ב י א י ם ה א מ ת י י ם יגיע ל ה ם השגות עיוניות ב ל א ס פ ק ל א י ו כ ל‬ ‫ה א ד ם ב ע י ו ן ל ב ד להשיג ה ס ב ו ת א ש ר י ת ח י י ב מ ה ן ה י ד ו ע ההוא״‪ .‬מ ג י ר י ם ה ם ‪ .‬ד ב ר י ם‬ ‫יוכל ה א ד ם‬ ‫לא‬ ‫האדם‬ ‫ב ס ב ר א ובמשער‬ ‫י כ ו ל להשיג‬ ‫ה כ ו ל ל לבד" להגיד‪«1.‬‬ ‫‪ .‬ב ה ק ד מ ו ת ו ת ו ל ד ה ומחשבה״‪8 2.‬‬ ‫ה ם משיגים מ ה שאין‬ ‫כי הגבואה ‪.‬עולם א ח ר ולא‬ ‫י ת כ ן ב ה ר א י ה ומשא ו מ ת ן ש מ א ח ר ש נ ת ב ר ר שזו ג ב ו א ה ל א גשאר מ ק ו ם ל ר א י ה ‪. . .‬‬ ‫ל מ ע ל ה מ ן ה ר א י ה ‪ . . .‬אין ה ר א י ה מ נ ע ת מ ק ו ם ש ה נ ב ו א ה מנעת״‪83.‬‬ ‫שהנבואה‬ ‫גדול היה רגיל בפי הרמב״ם‪:‬‬ ‫כלל‬ ‫כ י זה כ ו נ ת כ ל ה ת ו ר ה ‪ .‬״‬ ‫ת כ ל י ת ה א ד ם להגיע ל י ד י שלמות הנפש‪,‬‬ ‫א ל ת ה א שמח ב ח ל ק ך‬ ‫זאת עצתו היעוצה ל כ ל א ד ם ‪:‬‬ ‫ה ר ו ח נ י ‪ ,‬א ב ל ת ה א ש ק ו ר ל ע ל ו ת מ ע ל ה מ ע ל ה ‪ .‬ו ל א ל ש ו א זרז ל פ ע ו ל ו ת ‪ .‬מ ו ב ט ח ה י ה‬ ‫שיכולת ביד כ ל א ד ם ‪.‬להיות צדיק כמשה רבינו"‪.‬‬ ‫יושב‬ ‫ודורש‬ ‫והכל‬ ‫אם‬ ‫ירצה‬ ‫הוראה‬ ‫י ו ד ע י ם שקיים‬ ‫שיקבלו‬ ‫‪85‬‬ ‫ק ל לצייר א ת הרמב״ם כשהוא‬ ‫ב ע צ מ ו מ ה שהציע‬ ‫אחרים‬ ‫הוראתו‬ ‫צריך‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫כ ל זקן ש מ ו ר ה‬ ‫לקימה‬ ‫מעשיו‬ ‫הוא‬ ‫בעצמה‪.‬‬ ‫מ ו כ י ח י ם ע ל י ו ש כ ל ימיו ה י ת ה נפשו ש ו ק ק ת ע ל י ו להשיג מ ט ר ו ת נשגבות‪.‬‬ ‫ו כ ל ח פ צ ו היה להגיע א ל השלמות‪.‬‬ ‫מ כ ל הגמצאות״‪86.‬‬ ‫לדעת‬ ‫ומהי השלמות?‬ ‫כ ל ישעו‬ ‫ל ד ע ת ‪ .‬כ ל מ ה שיכולת ה א ד ם‬ ‫להשיג ‪ .‬ד ע ו ת א מ ת י ו ת ב א ל ה י ו ת ‪ /‬ל *‬ ‫אמגם ‪.‬היותר עליוגה‬ ‫ש ב מ ד ר ג ו ת ה א ד ם ו ת כ ל י ת ה ש ל מ ו ת א ש ר א פ ש ר ש י מ צ א למינו" ה י א ה ג ב ו א ה ‪8 8 .‬‬ ‫ידים‬ ‫מ ו כ י ח ו ת ש ה ר ב ה סוגיות שגשגו ב ‪ .‬מ ו ר ה גבוכים״ ל א ג א מ ר ו א ל א ל מ י ש ה ש ת ד ל ל ה ג י ע‬ ‫אל‬ ‫ו ל מ י ה ת כ ו ו ן כ ש ה ז כ י ר ב ס פ ר ו ‪ .‬מ י ש י ב ח ר ב ש ל מ ו ת האגושי ושיהיה‬ ‫השלמות‪89.‬‬ ‫איש ה א ל ה י ם ב א מ ת ״ א ם ל א ל ע צ מ ו ?‬ ‫‪ 81‬פורה גבוכים ח־ב‪ ,‬פל־ח <פב‪ .‬א>; פכיב <גא‪ ,‬ב>‪. :‬התורה הגידהנו ענין לא יגיע כהנו‬ ‫להעגתו׳‪.‬‬ ‫‪ 82‬שם חיב‪ ,‬פל״ח )פב‪ ,‬ב>‪ ,‬עיי פםיה )צד‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ 84‬חיג‪ ,‬פל־ג <םז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫ץ‬ ‫‪ 80‬פוינ חיג‪ ,‬פכיז <ם‪ ,‬אי‪.‬‬ ‫‪ 85‬מענה תורה‪ ,‬הלכות תשובה פיה‪ ,‬ה־ב‪.‬‬ ‫‪ 88‬שם חיב‪ ,‬פליו <עו‪ ,‬א>‪.‬‬ ‫־ <‪ y‬א>‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪. 89‬וזה ה ע נ י ן ‪ . . .‬צריך לבארו לאשר לקחו עצמם בשלםות האנושי׳‪ ,‬שם תיא‪ ,‬פכיו‬ ‫ימב‪ ,‬ב‪-‬פנ‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪8 7‬‬ ‫ק ו ב‬ ‫ע‬ ‫ש ם‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ג ‪1‬‬ ‫כ נ‬ ‫‪ 3‬נ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫׳‬ ‫?»י‬ ‫]טז[‬ ‫העשל‬ ‫ה ר ב ה פ ע מ י ם הוענש בגבולי ה מ ח ש ב ה ה ט ב ע י ת ‪.‬‬ ‫זקוקה‬ ‫האדם‬ ‫בשאלות‬ ‫דבר‬ ‫בוצינא‬ ‫ל ע ז ר ת ההשגה הנבואית‪.‬‬ ‫ו ל א א ח ת ר א ה והרניש ש ת כ ו נ ת‬ ‫מקיטפיה ידע‪.‬‬ ‫בנעוריו‬ ‫התכלית‪ ,‬ה כ ל י ה כ ל היקום והכליה כ ל ד ב ר ודבר‪.‬‬ ‫י צ ט ר ך ע ל כ ל פנים להיות ל ו ת כ ל י ת אשר ב ש י ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫התלבט‬ ‫מובטח היה‬ ‫‪.‬שכל‬ ‫‪00/‬‬ ‫אולם‬ ‫מ צ‬ ‫‪,‬‬ ‫א ן ת ו‬ ‫נ ב ו ך ה י ה כ ש ה ע מ י ד בנין א ב ז ה ע ל ה מ ב ח ן ו ה ת ח י ל ח ו ק ר ו ב ו ד ק ב ט י ב ה ש ל ת כ ל י ת‬ ‫היחיד‬ ‫או ה פ ר ט ‪.‬‬ ‫תכלית‬ ‫הפרטים?‬ ‫א ף א ח ר שמצא ת כ ל י ת כ ל היקום‪,‬‬ ‫הצירה לו השאלה‪:‬‬ ‫‪.‬למה המציא ה ט ב ע ק צ ת הנמלים‬ ‫מהי‬ ‫ב כ נ פ י ם ו ק צ ת ב ל י כגפים?‬ ‫ו ל מ ה ה מ צ י א גם כ ן ת ו ל ע י ם מ ר ב ה ר ג ל י ם ו א ח ר י ם מ ע ו ט י ר ג ל י ם ? ו מ ה י ת כ ל י ת ז א ת‬ ‫ה ת ו ל ע ת וזאת הנמלה?״ אנוס ה י ה ל ה ו ד ו ת ע ל ה א מ ת ב פ ח י גפש‪:‬‬ ‫ונעלמת‬ ‫"‪.‬אבל‬ ‫‪ .‬ת כ ל י ת ם צפונה‬ ‫ע ד שלא ת ו ר ע כ ל ל א ל א א ם כן שתודע בנבואה או ב כ ח מודיע העתירות‬ ‫‪J0‬‬ ‫ב ח ק י ר ת ה ד ע ת אי א פ ש ר שהרי אין ב י כ ו ל ת ה א ד ם ל ח ק ו ר ע ד‬ ‫ס ת ם יאוש ב ת ב ו נ ת ה א ד ם אינו ק ו נ ה ד ב ר ‪.‬‬ ‫פ ס ק ה מישראל‬ ‫הנבואה‬ ‫א ו ל ם כ א ן יאוש ו ת ק ו ה י צ א ו מ ב ו ר כ י ם •‬ ‫א ב ל התקוה לשיבת הנבואה‬ ‫לא פסקה‪.‬‬ ‫ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ם פ ס ק ה ה נ ב ו א ה ל א מ פ נ י ח ט א י נ ו ו ל א מ ש ו ם שנגנז ה א ר ו ן ׳ ״‬ ‫‪ .‬ס פ נ י ה י ו ת ם בגלות״‪,‬‬ ‫שרויים‬ ‫בהן‪.‬‬ ‫עוד‬ ‫כל‬ ‫‪ .‬ב ל א ספק" מפני‬ ‫בגלות‬ ‫שישראל‬ ‫‪ .‬ה ע צ ל ו ת והעצבות״ שבני‬ ‫כעין‬ ‫הוא‬ ‫חזונים א ש ר ק ב צ ו ה ע ד ר ה ד ב ר ה א מ ת י ו ת ג ב ו ר ת‬ ‫‪90‬‬ ‫ה ק ד מ ת המשנה‪ .‬עס׳‬ ‫‪01‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫שם‪ .‬עסי‬ ‫‪ 92‬ע פ י י‬ ‫עוונותינו‪.‬‬ ‫שנרם‬ ‫ספרי‬ ‫החטא ונחרב‬ ‫וסבת‬ ‫‪.50‬‬ ‫ד ב ר י ם יח‪.‬‬ ‫יא‬ ‫והוצ'‬ ‫בית קדשנו שפשם‬ ‫ן‬ ‫ק ז >‬ ‫עי׳ סו־נ ח־נ‪ ,‬פייג‪.‬‬ ‫(‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫א י ן‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫השלהבת‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫עלינו‬ ‫ה‬ ‫םטנ׳‬ ‫המקדש‬ ‫הנורם‬ ‫חזיל‬ ‫הבדילו‬ ‫בין‬ ‫בתוך‬ ‫הארון‬ ‫)‪.‬מה‬ ‫אל‬ ‫עסקו‬ ‫ו ה ש פ ע ‪ . . .‬כי הארון ו ה כ ר ו ב י ם לרפיון‬ ‫בפתילה‬ ‫וט‬ ‫הנבואה‬ ‫הקודש‬ ‫של ארון זה!‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ולזה‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫יחידים‬ ‫א ל א שהיו‬ ‫וחדושם‬ ‫ע ל ה י ר ו ש ל ט ׳ ‪ ,‬חיג‪,‬‬ ‫ל ע ו ל ם ' ‪ ,‬ב י ר נה‪ ,‬נ;‬ ‫)ביב כ ה ‪,‬‬ ‫‪,383‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫כ ש‬ ‫ב ה ע ל ו ת ך י ‪ ,‬ת ש כ ט ‪ :‬עי׳ ת ו ס ׳‬ ‫השכינה‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ע ל הראוים היה הארון והכרובים‬ ‫רוח‬ ‫היתה קבועה ותדירית‬ ‫‪.‬הנור•‬ ‫נ‬ ‫ו ל א ל הנבואי׳‬ ‫בהיות ה מ ק ד ש הראשי!‬ ‫שרות‬ ‫השראת‬ ‫י ל ק ו ט שמעוני‪,‬‬ ‫היה‬ ‫הנבואה‬ ‫לנביאים ולחכמים'•‬ ‫ו ה כ ב ו ר דםייי‬ ‫והאור הםתאחז ונקשר‬ ‫הנחל‬ ‫משך‬ ‫והחכמה נמשך‬ ‫)עבודת הקדש‪ ,‬ח ל ק סתרי תורה‪ ,‬פכ'ד‪:1‬‬ ‫ופשט היה פ ת פ ש ט האור‬ ‫יוצאה‬ ‫פרי‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫׳‬ ‫נקנה‬ ‫לםכלים‬ ‫כ ל ה ת א ו ו ת ה ב ה מ י ו ת ואין ל א ל‬ ‫מ ה ש ק פ ה זו ח ז ר ב ז ק נ ו ת ו ‪.‬‬ ‫ח ו ל ר ו ח ה ק ד ש ושרות השכינה‬ ‫בתוכו‪,‬‬ ‫‪.‬עבד‬ ‫נעבר‬ ‫ישראל‬ ‫ו ד ע ת ה ר ש ב ־ א <שו־ת‪ ,‬ח ־ א ‪ ,‬ס י ' צ־ד> ה י א ש ‪ .‬ב ע ו ן ה ד ו ר נ ס ת ת פ ו פ ע י נ ו ת ה ח כ ם ה א ח ר י‬ ‫ו ע ל פי ר' מ א י ר א ב ן נבאי‬ ‫קיים‬ ‫שיבת הנבואה‬ ‫‪2‬‬ ‫כיצד?‬ ‫אלא‬ ‫שיבין‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫והשראת‬ ‫לוחות‬ ‫ביב‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫כבוד‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪M‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫השכינה‬ ‫ה ב ר י ת נתונות‬ ‫כ ה ‪ ,‬א‪ ,‬ד י ה‬ ‫‪ .‬ת ד י ר ה ב ש כ י נ ה ־ ; עי׳‬ ‫‪ (397‬ו כ נ ר א ה ר א י‬ ‫הפתילה‬ ‫ב ה תנאי ו פ ק ו ד‬ ‫יי‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫אלין‪.‬‬ ‫ם‬ ‫נםצ‬ ‫אין ע ו ד נביא••‬ ‫ן‬ ‫בקדשי‬ ‫הקדשים‬ ‫ב ת ו כ ו והשכינה‬ ‫וצבא השמים ‪.‬‬ ‫(‬ ‫דברי טהרל־נ‬ ‫)‪.‬א ן‬ ‫ר ו‬ ‫א‬ ‫‪...‬‬ ‫ה‬ ‫דרה‬ ‫השראה‬ ‫ייו‪ ,‬פירושים‬ ‫לםקום שאורה‬ ‫י ר י ב ר כ ו ת פ ־ ד ‪ ,‬ח ‪ ,‬נ( ל ה ש ר א ת ר ה י ק ע ל י ח י ד י ם ש ב י ש ר א ל ‪ .‬כ ש ס פ ר י‬ ‫ל ד ׳ יוחנן ד ב ר י ר ב ב י ח ל ר י ל ש א ם היו בני‬ ‫ב ב ל ע ו ל י ם ביטי ע ז ר א לאיי ה י ת ה ר ו ה י ק שורה ב י ם‬ ‫‪,‬‬ ‫ב י ת עני ע נ ה ר׳ יוחנן‪ :‬א ף א ס ‪ .‬ס ל י ק ו כ ו ל ה ו ביטי ע ז ר א ל א ה ו ה ש ר י א שכינה ב ם ק ד ש עני ד כ ת י ב‬ ‫יפת‬ ‫שם׳‬ ‫אלהים‬ ‫ל י פ ת וישכן‬ ‫ר ו מ א ט‪,‬‬ ‫ב‪,'-‬‬ ‫א(‪.‬‬ ‫באהלי שם‬ ‫אף‬ ‫ע ל נב‬ ‫דיפת אלהיט‬ ‫ל י פ ת אין ה ש כ י נ ה ש ו ר ה‬ ‫א פ ש ר שר׳ יוחנן ה ב ד י ל בין ש כ י נ ה ו ר ה י ק‬ ‫)חמשה‬ ‫באהל'‬ ‫ד ב ר י ם היו ח ס ר י ם‬ ‫ב פ ק ד ש שני‪ . :‬א ר ו ן ו כ פ ו ר ת ו כ ר ו ב י ם ! ר ש ־ ׳ ‪ :‬כ ו ל י ה ח ד א ם ל ת א ן א ש ו ש כ י נ ה ו ר ה ׳ ק ו א ז ר י ם ו ח ו מ י ם‬ ‫]רשיי‪ :‬ושכינה ל א ש ר ת ה ב ו ו ר ה י ק ל א ה י ת ה ב נ ב י א י ם ; ביר׳ חעניח ר פ י ב ‪ ,‬ס ה ‪ ,‬א‪ ,‬ה נ ו ס ח ה ו א‬ ‫א ש וארון ו א ו ר י ם וחומים ושמן ה מ ש ח ה‬ ‫ב י ת שני‬ ‫ל א מ פ נ י ר ש ל נ ו ת ם ש ל בני‬ ‫ורהיק!(‬ ‫ו ס ב ר שזו ת ל ו י ה בזו‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כ ל ו פ ר ר ה י ק פ ס ק ה בים׳‬ ‫ב ב ל א ל א פפני ש נ ס ת ל ק ה השכינה‪.‬‬ ‫]יז[‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫ידן״‪<3.‬י‬ ‫א מ נ ם ה נ א ו ל ה ת נ ק ה א ו ת נ ו מ ה ת א ו ו ת ה ר ע ו ת ו ת כ ש י ר נפשותינו ל ק ב ל ת א ו ר‬ ‫הנבואה‪.‬‬ ‫כי‬ ‫*״אז י ק ו מ ו נ ב י א י ם ויגלו ע מ ו ק ו ת ‪.‬‬ ‫ה נ ב ו א ה בין ה ד ב ר י ם שבין ה ע ו ל ם ה ז ה ל י מ ו ת ה מ ש י ח ‪.‬‬ ‫האמונה‬ ‫תמציתה‪.‬‬ ‫כסופים‬ ‫מפני‬ ‫על‬ ‫אצלם‬ ‫ה ר ב ה חכמים ראו בתשועת הרוח ל א פ ר פ ר א ו ת לגאולה‬ ‫ה צ פ י ה למשיח יצאה מ ח ו ך חשוקה‬ ‫לנאולח הרוח‪,‬‬ ‫מתוך‬ ‫ל ע ו ל ם ש ב ו ‪ ,‬צ ד י ק י ם יושבים ו ע ט ר ו ת י ה ם ב ר א ש י ה ן ונהנין מזיו השכינה״‪96.‬‬ ‫מ ה נתאוו‬ ‫כל‬ ‫ישראל‪ ,‬נביאיהם ו ח כ מ י ה ם ‪ ,‬ימות המשיח?‬ ‫כ ל העולם״‪ ,‬א ל א ‪ ,‬אומר הרמב״ם‪,‬‬ ‫לעסוק‬ ‫הימים‬ ‫ידועה ומפורסמת‬ ‫ש ב א ח ר י ת ה י מ י ם ת ש ו ב ה ש כ י נ ה ל ש ר ו ת ע ל ה ע ם כ ב ש נ י ם ק ד מ ו נ י ו ת ויהיו‬ ‫כ ל בני י ש ר א ל נביאים‪»«.‬‬ ‫אלא‬ ‫קעה‬ ‫״ ל א כ ד י שישלטו‬ ‫״ כ ר י שינוחו מ מ ל כ י ו ת שאינן מ נ י ח ו ת ל ה ן‬ ‫ב ת ו ר ה ו ב מ צ ו ו ת כהוגן ו י מ צ א ו ל ה ם מ ר ג ו ע ו י ר ב ו ב ח כ מ ה ‪ . . . 9 7‬ל פ י ש ב א ו ת ן‬ ‫ת ר ב ה ה ד ע ח ו ה ח כ מ ה ״ ״ ויהיו בגי י ש ר א ל ״ ח כ מ י ם ג ד ו ל י ם ו י ו ד ע י ם ד ב ר י ם‬ ‫הסתומים‬ ‫ה ע מ ו ק י ם וישיגו ד ע ת ב ו ר א ם כ פ י כ ח ה א ד ם ״ ‪9 9 .‬‬ ‫ו ר ב ס ע ד י ה גאון מ ת א ר‬ ‫ש ב י מ ו ת ה מ ש י ח ״ ת ח ו ל ה נ ב ו א ה ב ת ו ך ע מ נ ו ע ר שבנינו ו ע ב ד י נ ו י ת נ ב א ו ‪ . . .‬ע ר ש א ם‬ ‫י ל ך א ח ד מ ב נ י י ש ר א ל א ל א ח ת ה א ר צ ו ת ו י א מ ר ‪ :‬כ י אני מ י ש ר א ל ‪ ,‬י א מ ר ו ל ו ‪ :‬א מ ו ר‬ ‫ל נ ו מ ה יהיה ל מ ח ר א ו מ ה ה י ה א ת מ ו ל מ מ ה ש ה י ה ס ו ר א צ ל ם ‪.‬‬ ‫יתברר‬ ‫וכאשר יאמר ל ה ם‬ ‫ל ה ם ש ה ו א מישראל״‪ 00.‬ג‬ ‫י ד ע ה ר מ ב ״ ם ש א ף ב ח ז ר ח ה ל א ת ש ר ה ה נ ב ו א ה א ל א ע ל מ י שיהיה ר א ו י ו מ ו כ ן‬ ‫אליה‪.‬‬ ‫כ י ל א מ ר ש ״ ה פ ת א י י ם מ ע מ י ה א ר ץ ״ ינבאו‪ ,‬ז ה ‪ ,‬כ א פ ש ר ו ת ה נ ב א ח מ ו ר א ו‬ ‫צפרדע׳‪1°!.‬‬ ‫ואין הגון ל נ ב ו א ה א ל א מי ש ה ו א ״מאנשי ה ח כ מ ה ו ה א מ ו נ ה ו ה פ ר י ש ו ת‬ ‫ו ה ש כ ל ו נ ו ע ם כ ל המרות״‪!02.‬‬ ‫ב ר ם א ם היו ב ד ו ר ו מ י ע ל י ה ר א ו י י ם ש ה ש ר ה ע ל י ה ם‬ ‫ואל יהא ה ד ב ר‬ ‫ק ל בעיניך ש כ ב ר בימי‬ ‫שכינה‬ ‫וראי שחשב עצמו ל א ח ד מהם‪.‬‬ ‫נעוריו‬ ‫ל א נ כ ח ד מ מ נ ו ש ס ו ד ו ת ה ח כ מ ה ה נ ע ל מ י ם אין א ד ם ל ו מ ד א ו ת ם מ פ י מ ו ר ה‬ ‫ואינו ע ו מ ד ע ל י ה ם מ ע צ מ ו א ל א א ם כ ן מ ס י ר ה ק ב ״ ה ״ מ ס ו ה ה ס ת כ ל ו ת ״ מ ן ה ל ב ‪! 0 3 .‬‬ ‫‪ 93‬טורה נבוכים ח״ב‪ ,‬פל־ו <עט‪ ,‬א(‪ .‬ר׳ יצחק ביר יעקב די לאטיש‪ ,‬שערי ציון‪ ,‬הוצ׳‬ ‫באבער‪ ,‬עט׳ ‪ ,14‬רואה את הסבה ל ה פ ס ק ת הנבואה ב ‪ .‬ר ו ב טרדותינו בטלחםות׳‪.‬‬ ‫‪ 9 4‬העצבות משפיעה ל ר ע ה על ה כ ה הטרסה שהוא כח נופני‪. ,‬יחלש וילאה ויפסד עת‬ ‫ויבריא עת אחרת־ )שם‪ ,‬עח‪ ,‬בו‪ .‬ושלמות המדמה היא תנאי ל ק ב ל ת הנבואה‪.‬‬ ‫‪ 95‬על אמונה זו עי׳ מאמרי ‪.‬השראת רוח הקדש בימי חכמי התלמודי‪.‬‬ ‫‪ 96‬מ ס כ ת כ ל ה רבתי‪ ,‬פ״ב‪ ,‬הוצ׳ הינער‪ ,‬עמי ‪ !04‬והלאה‪ .‬מתוך המשך הענין יוצא‬ ‫שהדברים נאסרו ליפות הפשיח‪ .‬עיי זוהר תולדות‪ ,‬פדרש הנעלם‪ ,‬קל־ה‪ ,‬א‪ ,‬פירושו של ר׳‬ ‫;והלאה‪342‬עם׳רסבין‪,‬‬ ‫‪, J Q R , .‬‬ ‫‪X X V I ,N.S‬‬ ‫ל מ ס כ ת כלה‪ ,‬הוצ' היגער‪,‬‬ ‫חשבון קץ הגאולה‪ ,‬נוי יארק תרסיר‪ ,‬עמי כי‪. :‬מפני שאנחנו מצפים ל ה ‪ . . .‬שנשינ מן ה ק ר ב ה‬ ‫א ל ה א ל ה י ם ‪ . . .‬זה עקר תאותגו והכספתגו א ל ימי המשיחי‪.‬‬ ‫‪ 97‬עיי משגה תורה‪ ,‬הלכות מלכים‪ ,‬פייב‪ ,‬היד‪.‬‬ ‫‪ 99‬שם‪. ,‬הלכות םלכים פייב‪ ,‬היה‬ ‫‪ s9‬שם‪ ,‬הלכות תשובה פיט‪ ,‬היב‪.‬‬ ‫‪ 100‬האסוגות והדעות‪ ,‬הוצ׳ םלוצקי‪ ,‬עם׳ ‪ .126‬אחר תחית המתים ‪.‬יהיו כ ל ישראל גביאים'‪,‬‬ ‫אוצר הנאונים‪ ,‬סוכה‪.74 ,‬‬ ‫דומה לזה דעת המעתצילה אבן מנוס‪ ,‬עי׳ שהרסתאני‪-‬הרבריקר‪,‬‬ ‫חיא‪.63 ,‬‬ ‫‪ 102‬הקדמת המשנה‪ ,‬עם׳ ‪.10‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 101‬מוינ חיב‪ ,‬פליב )סח‪,‬‬ ‫‪ 103‬השוה הבטוי ‪.‬עין הלב׳‪ ,‬םענה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה‪ ,‬פיר‪ ,‬ה־ז‪. :.‬והצורות שאין‬ ‫ב (‬ ‫‪VP‬‬ ‫]יח[‬ ‫העשל‬ ‫כ י אין ‪ .‬ל א ד ם ע ם ה ח כ מ ה ו ה ד ר י ש ה ב ה ש ת ד ל ו ת א ל א ל ה ת ה ל ך א ת ב ו ר א ו ו ל ה ת פ ל ל‬ ‫ו ל ה ח ח נ ן שיבוננהו ו י ו ל י כ נ ו‬ ‫אליו‬ ‫הכתוב'‪><>.‬׳‬ ‫ב ד ר ך הישר‬ ‫ה ס ו ד ו ת הגנוזות‬ ‫ולגלות לו‬ ‫וכנראה שבעל ה ק ו ר ה נכנס ב ע ב י ה של קורה‪.‬‬ ‫ברברי‬ ‫השתדל להיות עתיר‬ ‫ליום׳שיבת הנבואה‪.‬‬ ‫ת ו ר ה ה נ ב ו א ה ש ל ה ר ס ב י ם ד ו ם ה ל כ פ י פ ה שאין ל ה א ז נ י ם ‪.‬‬ ‫ה ח ק י ן ע צ מ ו ל ק ב ל נ ב ו א ה כ א י ל ו עושה ל ה אזנים‪.‬‬ ‫פילוסופים‪:‬‬ ‫נבואה‬ ‫מתחיל‬ ‫בזמן ה ק ר ו ב ‪.‬‬ ‫כאן‬ ‫ע ל פ י ר ו ב ד ב ר ה ת ו ר ת ו בלשו!‬ ‫לשון נ ק י ה ‪ ,‬ע י ו נ י ת ו מ ו פ ש ט ת מ ע ו ל ם ה מ ע ש ה ‪.‬‬ ‫בצורך הדור‪,‬‬ ‫שואל ודורש‬ ‫השערתנו שהרמב״ם‬ ‫ב ד ב ר שהיה‬ ‫אמנם כשמגיע‬ ‫לעמוד‬ ‫עתיד‬ ‫למסכת‬ ‫הפר?‬ ‫על‬ ‫א י ך יכין א ר ם ע צ מ ו ל ק ב ל ה ס ג ו ל ה ה י ק ר ה ש כ ל ח פ צ י ם ל א ישוו ב ה ?‬ ‫ב א הרםב׳־ם ובידו ח ל מ ו ד ה מ ב י א ל י ד י מעשה‪.‬‬ ‫כ ז ק ן ו ר ג י ל ‪ ,‬כ ב ק י ו ב ע ל גםיון‬ ‫מ ע נ י ק ה ו א גם ח כ מ ה גם ע צ ה ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אין ד ר כ ם ש ל בני א ד ם ל ה ה ב ו ג ן ב ד ר כ י ם ‪.‬‬ ‫של ה ר מ ב ״ ם לענין הנבואה‪.‬‬ ‫אין ה ו א ש ו א ל‬ ‫א מ ג ם ח ן ד ע ח ך ע ל גישחו ה מ י ו ח ד ת‬ ‫ל א היחד‪ ,‬ה י א ה ד ר ך ש ב ה ר ו ב ע ו ב ר י ם ו ש ב י ם מצויים•‬ ‫כ ר ב סעדיה‪:‬‬ ‫נבואה לשם‬ ‫מה?״׳‬ ‫א ל א ‪ :‬מ ה ו ת ה מהי? איזה ד ב ר‬ ‫מ ת ר ח ש בשעה שאדם מ ק ב ל נבואה? מ ה ה ם התנאים המכשירים א ת הנפש להשגחה?‬ ‫נושא‬ ‫מ ח ק ר ו הוא מ ק ו מ ה של ר ו ח ה ק ד ש בחיי הנביא ו ל א ת פ ק י ד ה בחיי האומה•‬ ‫הסיע‬ ‫והכופרים‬ ‫א ת יפיה‬ ‫אליה‪.‬‬ ‫ולא נכנס‬ ‫אח לבו מלהוכיח‬ ‫אלא‬ ‫ונדולתה‪,‬‬ ‫הרמבים‬ ‫הפלינ‬ ‫את אמתחה‬ ‫ר ע ת ו לענין‬ ‫ומלהראוח א ח העמים‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫להורות איך‬ ‫ל ת ו ך משא ומתן בענין ה נ ב ו א ה ע ד ש ב ט ל‬ ‫להניע‬ ‫‪ .‬ד ע ת המון ה פ ת א י ם ' שהנבואה‬ ‫ה י א כעין נ ס מן ה ע מ י ם ושורה ע ל מי ש י ב ח ר ב ו ה ש ם ל ש כ ן ב ו ה ר ו ח‬ ‫ו נ ם אין‬ ‫תהא‬ ‫צורך לעשות מאומה‬ ‫כדי‬ ‫להכשיר‬ ‫א ח הנפש‬ ‫ל ק ב ל ה הנבואה‪<00.‬‬ ‫ה ע ו ב ד ה ק ל ה בעיניך שראשית ד ב ר י ו מ ט פ ל ת בענין זה‪.‬‬ ‫שמאסו‬ ‫כסה‬ ‫‪.‬הפחאים" היהה ל ר א ש פנה בתורתו‪.‬‬ ‫גדול‬ ‫בסעודה‬ ‫טרח?‬ ‫כהו‬ ‫אלא‬ ‫על‬ ‫ארם‬ ‫לסגל‬ ‫עצמו‬ ‫א ם כ ן יש ס ו ע ד י ם ‪.‬‬ ‫ואל‬ ‫בעית ההכנה לנבואה‬ ‫להוציא מ ל ב ם של א ל ה ע מ ר והורה‬ ‫ל ה ש ג ת מ ע ל ה זו‪.‬‬ ‫ודאי‬ ‫ו ש‬ ‫א י אפשר‬ ‫ח ז ק ה ‪ ,‬אין‬ ‫‪.‬ברגפשיה טרחי‪.‬‬ ‫ואם‬ ‫אדם טורה‬ ‫חאמר‬ ‫לאחרים‬ ‫כ ל ה מ ב ק ש ב ע ד ה ב י ר ו והוא צ ר י ך ל א ו ח ו ד ב ר ה ל א הוא נענה ה ח ל ה •‬ ‫בפה‬ ‫מ ל א הורה שהנבואה היא ת כ ל י ת כ ל המעשים‪.‬‬ ‫כשעטד ל ה ל ל את מסכת‬ ‫אבוח‪ ,‬שעליה א מ ר ו הזיל ‪.‬האי מאן ר ב ע י למהוי ה ס י ד א לקיים מילי ד א ב ו ת ׳ ‪ ,‬ר א ה‬ ‫ע ר כ ה ב ז ה ‪ .‬ש מ ב י א ה א ל ש ל מ ו ח נ ד ו ל ו ה צ ל ח ה א מ ה י ח ‪ . . .‬ואין א צ ל נ ו מ ע ל ה נ ד ו ל ה‬ ‫מחםידוח‬ ‫א ל א הנבואה‪ ,‬והיא ה מ ב י א ה א ל י ה כ מ ו שאמרו ‪,‬חסידוח מ ב י א לידי ר ו ח‬ ‫ל ה ם נ ו ל • אינון ני־אין לעין אלא בעין ה ל ב הן ידועיך‪ ,‬עי־ ה ע ר ת שטינשנידר‪ ,‬מאמר הייחוי•‬ ‫עם ‪.17‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ !04‬ה ק ד ם ת הםשנה‪ ,‬עטי ‪.45‬‬ ‫‪,‬־‪ 10.‬האטונות והדעות‪ ,‬טאטר ח'‪ ,‬הוצ' סלוצקי‪ ,‬עט׳ ‪.125‬‬ ‫‪0‬״! טוינ חיב‪ ,‬פל־ב <סו‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫]יט[‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫הנה‬ ‫הקדש׳‪,‬‬ ‫מדבריהם‬ ‫התבאר‬ ‫שעשות‬ ‫זאת‬ ‫מוסרי‬ ‫קעז‬ ‫מביא‬ ‫המסכת‬ ‫לידי‬ ‫נבואה‬ ‫)‪.‬אלנבוו־״(״‪07.‬ז‬ ‫הרבה‬ ‫בעיח‬ ‫בה‬ ‫קבין ח כ מ ה ירדו ל ת ו ך תורת הנבואה של הרמב״ם‪.‬‬ ‫ההכשרה‪:‬‬ ‫מה‬ ‫עידית חכמתו‪.‬‬ ‫עצמו‬ ‫ההכנוח הדרושות להשגת הנבואה? ולא ל ח נ ם השקיע‬ ‫ד ע ת ו היתה ק ר ו ב ה א צ ל עצמו‪.‬‬ ‫ח ח ל ה ואחר כ ך לקשט אחרים‪.‬‬ ‫רואים‬ ‫של‬ ‫הן‬ ‫הרמב״ם‪.‬‬ ‫את תורת הנבואה חדש לקשט‬ ‫ואין אנו מ ע ר י כ י ם א ו ת ה כ ר א ו י א ל א א ם כ ן‬ ‫ב ה ה ד ר כ ה ש ה ל מ ה א ת נפשו ה ו א ‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫ר ו ב ם נכנסו ל ת ו ך‬ ‫א ם נ ע ש ה אזנינו‬ ‫אמנם השאיפה ל נ ב ו א ה נשארה כבשונו‬ ‫כ א פ ר כ ס ת נלמוד‬ ‫ח כ מ י ם צ ר י כ י ם ז ה ל ז ה ‪ ,‬ש מ ה שזה נ ו ע ל ז ה פ ו ת ח ‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫מתוך‬ ‫דברי‬ ‫ו פ ת א ו ם אנו מ ו צ א י ם ר מ ז ‪ -‬כ ת ו ב ‪,‬‬ ‫שנוי‪ ,‬ו מ ש ו ל ש ב כ ח ב י ו ‪ -‬שנוגע ה י ה ב ד ב ר ‪.‬‬ ‫ה ד ב ר י ם כ ש ה ם יוצאים מ פ י עושיהם‪.‬‬ ‫נאים‬ ‫ה ק ו ד ש • ‪00‬‬ ‫רוח‬ ‫מ א ת השם‬ ‫השופע‬ ‫יתברך‬ ‫האדם ת ח ל ה ואחר כ ך על כ ח המדמה‪09.‬י‬ ‫שיקבל א ת השפע הזה‬ ‫כדי‬ ‫המדמה‪,‬‬ ‫כח‬ ‫שלשה‬ ‫אליה‬ ‫התגאים‬ ‫התהלל‬ ‫ב( שלמות‬ ‫א( שלמות השכל‪,‬‬ ‫ה ב ה נ ר א ה א ם האמין ה ר מ ב ״ ם שנתקיימו ב ו‬ ‫ב ח כ מ ו ת עיוגיות‪112,‬‬ ‫שמגיעים‬ ‫ש ל מ ו ח זו ה י א ת נ א י ל נ ב ו א ה מ פ נ י ש ה נ ב י א משיג ד ב ר י ם‬ ‫הרמב״ם שכמוהו‬ ‫בשלמות‬ ‫הפועל(‬ ‫על‬ ‫שכל‬ ‫ק ב ל ת ה ש פ ע ‪ .‬ת ה י ה ב מ ר א ה או בחלום"‪.‬‬ ‫עולמות ה ש כ ל היא ש ל מ ו ת‬ ‫ע ל ידי ל מ ו ך ‪ ! 3 .‬י‬ ‫גשגבים‪!>.‬י‬ ‫)באמצעות השכל‬ ‫י צ ט ר ך ה א ד ם להשינ‬ ‫ג( ו ש ל מ ו ת ח מ ד ו ת ‪! ! ! .‬‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫כ ך ה ג ד ר ת ו ש ל נ ב ו א ה ‪ :‬ש פ ע )של‬ ‫ל א היה ואחריו‬ ‫חכמתו‪ ,‬א ב ל‬ ‫וראי‬ ‫שלא‬ ‫ל א ק ם ב י ש ר א ל ע ר היום הזה ל א‬ ‫נ ע ל מ ה ממנו‬ ‫ה י א ב א ד ם שיש ל ו ‪ .‬מ ד ו ת אנושיות ט ה ו ר ו ת שוות״‪ !5.‬י‬ ‫מעלתו‪.‬‬ ‫שלמות חמדות‬ ‫אדם כזה ‪ .‬ה ח ב ט ל ה מחשבתו‬ ‫ו ת ש ו ק ת ו ל ע נ י נ י ם ה ב ה מ י י ם ר ״ ל ב ח י ר ת תעגוג ה מ א כ ל ו ה מ ש ת ה ו ה מ ש ג ל • ‪ 6 .‬״ ש ל מ ו ת‬ ‫זו ה י א ת נ א י ל ה ש ג ת ה נ ב ו א ה ‪ . ,‬כ י מ ע ל ת ה מ ר ו ח ה ם ה צ ע ו ת ל מ ע ל ו ת ה ד ב ר י ו ת ״ ו ל א‬ ‫יניע ל ש ל מ ו ת ה ש כ ל א ל א איש ‪ .‬מ ל ו מ ד ב מ ת ח ‪ ,‬ב ע ל נ ח ת ו י ש ו ב " ‪ .‬ל י !‬ ‫השלם‬ ‫עסקיו‬ ‫כשירבו‬ ‫בעגיגים‬ ‫ו ל א ישיג מ ה ש ב כ ח ו להשיג״‪ !8.‬נ‬ ‫שמגה‪.‬‬ ‫לרפואה‬ ‫גופניים‬ ‫‪.‬יחלשו‬ ‫תשוקותיו‬ ‫העיוניות‬ ‫ואפילו ה א ד ם‬ ‫וישתקעו‪...‬‬ ‫ה ר מ ב ״ ם ירע ב ע צ מ ו שהיה מ ו ש ל ם ב כ ל ה מ ע ל ו ת‬ ‫מ ת ו ך מ כ ת ב ו ל ר ׳ ש מ ו א ל א ב ן ת ב ו ן אגו ר ו א י ם א י ך ה ק ד י ש ע צ מ ו ב ס ו ף ימיו‬ ‫ח ו ל י ם ‪ ,‬גויים ו י ה ו ד י ם ‪ ,‬ע ד כ ד י מ ס י ר ת גפש‪.‬‬ ‫א ף שהיה‬ ‫‪ .‬ג כ ס ף ומשתוקק״‬ ‫‪ 107‬עםונה פרקים‪ ,‬הוצ׳ גארפינקל‪ ,‬עם׳ ‪.8‬‬ ‫‪. 1 0 8‬רוח ‪ . . .‬והוא נם השפע השכלי האלהי אשר ישפיע ע ל הנביאים ויתנבאו בוי‪ ,‬פוינ‬ ‫חיא פימ <ס‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ no‬שם חיב‪ .‬פס״ד !פיט‪ ,‬א>‪.‬‬ ‫‪ 1 0 9‬שם ח״ב‪ ,‬פ ליו <עיו‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪ m‬יש עור פ ד ה אחת שאף על פי שאין ק ב ל ת שפע הנבואה תלויה בה‪ ,‬אין הנביא יכול‬ ‫לקיים תעודתו מבלי שתהיה בו חזקה מאד‪ ,‬וזה כח הנבורה‪ .‬בו יתגבר על המניעות ולא יפחד‬ ‫ולא ירא משום אדם <שם חיב‪ ,‬פל״ח‪ ,‬פא‪ ,‬ב ‪ -‬פ ב ‪ ,‬א(‪ .‬אמנם אף מדה זו ידע הרמבים בעצמ‪:‬‬ ‫יפתיחה ט‪ ,‬ב>‪ .‬עיר כח המשער עיי לעיל הערה ‪.31‬‬ ‫‪ 113‬שם חיב‪ .‬סליו <ע'ח‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 112‬שם ח״ב‪ ,‬ל ץ )עין(‪.‬‬ ‫פ‬ ‫‪ 114‬עי־ למעלה‪ ,‬הערה ‪.81‬‬ ‫‪ us‬מו־נ חיב‪ ,‬פליו <עיח‪ ,‬א>‪.‬‬ ‫‪ 116‬שם חיב‪ .‬פליו <עח‪ ,‬א ‪ -‬ב ( ‪.‬‬ ‫‪ 117‬שם חיא‪ ,‬פל״ד עד‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 118‬שם ינה‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫‪VP‬‬ ‫‪n‬‬ ‫!כ[‬ ‫העשל‬ ‫ל ר א ו ת א ת פ נ י מ ת ר נ ם ס פ ר ו ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" ו ה י ה ‪.‬שש ו ע ל ז ושמח״‬ ‫יעץ ל י ש ל א ל ב ו א אליו‪ ,‬כ י י ד ע ש ל א יהיה ל ו פנאי‬ ‫אפילו שעה א ח ת ‪ » .‬״‬ ‫כותב הוא לר׳‬ ‫‪ .‬ו ב כ ל ל אני מ ב ק ש מ מ ך א ם א ת ה תלמידי"‪,‬‬ ‫י ו ס ף א ב ן עקנין‪ ,‬ש ת ל ך ב ד ר כ י ו ב מ ד ו ת י ‪ .‬״ • ו כ ך ה ו א מ ע י ד ע ל ע צ‬ ‫אכוון‬ ‫ל ק ר א ת פניי׳‬ ‫‪ .‬ל ה ת י י ח ד ו ל ה ת ב ו ד ד ' עמו‬ ‫מ ו‬ ‫‪ .‬ו ר ע שאני‬ ‫‪:‬‬ ‫ל ע ש ו ת כ ל מ ה שיש ב י ע נ ו ת נ ו ת ו א ע ״ פ שיזיק ל נ ו א צ ל ה ה מ ו ן מ א ד ‪ .‬ו כ ל מ י‬ ‫שרוצה‬ ‫ל ר א ו ת שלמותו בחסרוני ואפילו ה ו א מקטני ה ת ל מ י ד י ם מחלנו בו ב ז ה • • •‬ ‫ואפילו‬ ‫ג פ ו נ ע ב כ ב ו ד י ( א ו ע ש ה ל פ נ י ל א ה י י ת י חושש‬ ‫ר א י ת י בעיני ושמעתי באזני‬ ‫א ל א א ד ר ב א הייתי נ כ נ ע א ל י ו ומשיבו ד ב ר י ם ט ו כ י ס ו ר כ י ם א ו א ש ת ו ק א ו אשיב ל פ י‬ ‫‪ .‬ו ת ״ ל א פ י ל ו ש מ ע ת י באזני‬ ‫הענין ד ב ר י ם נאים ו ד ב ר י ענוה כ פ י ה צ ו ר ך והשעה־‪!.‬־ י‬ ‫ו י ד ע ת י ב ו ד א י ש א ד ם פ ל ו נ י ה ת כ ב ד ב ק ל ו נ י ‪ . . .‬איני מ ר נ י ש ו ל א מ ק פ י ד ע ל ז ה א ל א‬ ‫ואסלח׳‪.‬־־!‬ ‫אםחול‬ ‫הדעה‬ ‫ששלמות כ ח ה מ ד מ ה דרושה‬ ‫שני ה פ כ י ם ב נ ו ש א א ח ד ‪.‬‬ ‫ל כ א ו ר ה מעי!‬ ‫ל ק ב ל ת ש פ ע הנבואה היא‬ ‫זוונ ה ש כ ל ו ה מ ד מ ה ה ו א כ ע י ן ב נ ד כ ל א י ם ‪ .‬ע ל פ י ר ע ה ו‬ ‫של הרמב״ם ה כ ח המדמה הוא ‪ .‬י צ ר ה ר ע באמת‪ ,‬כ י כ ל חסרון ב ר ב ר או במדות‬ ‫ה ו א פ ע ל הדמיון או נמשך א ח ר פעלן׳‪123.‬‬ ‫ולבהמה‬ ‫לאדם‬ ‫מועיל בנבואה‪.‬‬ ‫והאי־שכלי‪:‬‬ ‫לכלל‬ ‫ועפ״י‬ ‫אולם מ ה‬ ‫והפכו‪.‬״׳‬ ‫הנביאים י ל כ ו ב ו ו ב ע ל י העיון יכשלו ב ו ‪.‬‬ ‫שמזיק‬ ‫במרע׳‬ ‫ה נ ב ו א ה ה י א מזינת ה ש כ ל י‬ ‫מ ב ו י מ פ ו ל ש מ ס ו ף ה ע ו ל ם ע ד ס ו פ ו ל מ ו פ ש ט ולמוחשי‪ ,‬למין ולאישים׳‬ ‫ולפרט‪.‬״׳‬ ‫נקנית‬ ‫תפקירו צ ר ת‬ ‫השכל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ג ו פ נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ס פ‬ ‫ק ״ ‪ 1 2 4‬משותף‬ ‫ש ל מ ו ת כ ח ה מ ר מ ה ה י א ת כ ו נ ה מ ו ט ב ע ת ב ט ב ע היחיד‪ .‬אין‬ ‫בהנהנה א ו ב ל מ ו ד א ל א תלויה במזנ ה א ד ם ‪ 2 7 .‬נ‬ ‫כ ש ש פ ע ה נ ב ו א ה מגיע ל כ ה‬ ‫ה מ ד מ ה אז ה נ ב י א ר ו א ה ד ב ר י ם ‪ -‬ב מ ר א ה א ו ב ה ק י ץ ‪ -‬כ א ל ו ה ם ח ו ץ ל נ פ ש ‪* .‬‬ ‫י ד י כ ה ה מ ד מ ה יגיד ה נ ב י א ע ת י ר ו ת וישינ ה ד ב ר י ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪1 2‬‬ ‫על‬ ‫‪ .‬כ א ל ו ה ם ענינים כ ב ר הרנישי‬ ‫ב ה ם החושים"‪.‬״! ע ל פ י מ ק ר ה מדמן לגו ר מ ז שמובטח ה י ה הרמב״ם ש כ ח ה מ ר מ ה‬ ‫‪ !20‬ש ם ) ל א ‪ ,‬ב ( ‪.‬‬ ‫» ! ! ק ו ב ץ ח ׳ ב <כח‪ ,‬ב‪-‬נ>‪.‬‬ ‫‪1‬ג! ם כ ת ב ל ר ׳ י ו ס ף א ב ן ע ק נ י ן ‪ ,‬ק ו ב ץ ח ־ ב ‪ ,‬כ ט ‪ ,‬ד ; ל א ‪ ,‬א ‪ .‬ע י י מ כ ת ב ו ל ר ׳ י ו ס ף ב ן נ א ב י ר‬ ‫<שם ט ז ‪ ,‬א ( ‪. :‬שיש מ י ש מ ד ב ר ע ל י ג ו ר ע ו ת ו ה ו א מ ב ק ש‬ ‫ט י שיעשה ז ה‬ ‫כותב‪:‬‬ ‫ב ש ב י ל ס כ ל ו ת ו ־ ‪ .‬א ף הגאון ר ׳‬ ‫להתכבד‬ ‫שטואל הלוי‬ ‫ב ק ל ו נ י ‪ . . .‬שאגו מ ו ח ל י ם‬ ‫םבגדד‪ ,‬ב ר‬ ‫פלוגתא ש ל‬ ‫לכל‬ ‫הרטבים׳‬ ‫‪.‬והניעו א ל י נ ו ט ו ב ו ת ס ד ו ת י ו ‪ . . .‬וענותנותו״‪ ,‬ק ו ב ץ ה י א ‪ ,‬ס י ' ק נ ה ) ל ב ‪ ,‬ד ( ‪.‬‬ ‫‪ 122‬א נ ר ת ל ר ׳‬ ‫פ נ ח ס ב ר ס ש ו ל ם ‪ ,‬ק ו ב ץ ח ־ א <כה‪ ,‬א > ‪.‬‬ ‫ו ה ש ר ר ו ת ש ל ־הודים ע ת ה ב ז ה הזמן אינם‬ ‫טעוטה'‪,‬‬ ‫אצלי‬ ‫‪.‬וכבוד ה ב ן יודע‬ ‫הצלחהולא‬ ‫טובה‬ ‫כ‬ ‫י א ל ו הגדולות‬ ‫שליטה טכוונת ו ל א‬ ‫רעה‬ ‫ק ו ב ץ ח־ב‪ ,‬ל א ‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫ג‪ 12‬פ ו ־ נ ח ־ ב ‪ ,‬פ י ־ ב <כ"ט‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ 124‬ש ם ח י ב ‪ ,‬פ ל י ו <ע־ח‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ !2.1‬ע ם ח ־ א ‪,‬‬ ‫פע־ב‬ ‫<קכב‪ ,‬ב ( ‪:‬‬ ‫‪.‬ואין פ ע ל ה ר פ י ו ן פ ע ל‬ ‫‪ !26‬ד ם ה י א ‪,‬‬ ‫פעינ‬ ‫יקכנ‪ ,‬א ( ‪.‬‬ ‫ד י ז נ ד ר ו ק ‪der ,‬‬ ‫עי‬ ‫צ‪.‬‬ ‫ה ש כ ל א ב ל הפכו־‪.‬‬ ‫‪von‬‬ ‫*‪Maimonides‬‬ ‫‪Lehre‬‬ ‫‪ ,Prophetie, Israel Abrahams Memorial Volume‬ע ם ׳ ‪ 99‬ו ה ל א ה ‪ .‬א ו ל י ד ע ת ה ר ם ב י ם‬ ‫ש ע ל ידי כ ח ה מ ד מ ה ה ת ו פ ס א ת האיש ו א ת ה פ ר ט י כ ו ל הנביא להשינ ת כ ל י ת‬ ‫הערה‬ ‫‪.91‬‬ ‫‪ 127‬ם ו ־ נ ח ־ ב ‪ ,‬פ ל י ו י ע ו ‪ ,‬ב ( ‪.‬‬ ‫‪ 129‬ש ם פ ל ־ ח <פב‪ ,‬א ( ‪.‬‬ ‫‪ 128‬ש ם <ע‪ ,‬א ‪ -‬ב > ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫;‬ ‫‪£‬‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫‪ ,‬עי׳‬ ‫למעלה׳‬ ‫]בא[‬ ‫ה ה א מ ץ הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫שלו היה ב ת כ ל י ת השלימות‪.‬‬ ‫במצרים‪.‬‬ ‫ברוחו‪.‬‬ ‫ד ב ר ז ה אנו ל ו מ ד י ם מ ת ו ך ק ט ע ש נ מ צ א ב ״גניזה" א ש ר‬ ‫ב ו יסופר שהרמב״ם ה ע י ד ע ל עצמו‪:‬‬ ‫ל א ש ל ט ה בי בימי נעורי״‪0.‬ג!‬ ‫קעט‬ ‫‪ .‬ה ש כ ח ה שבני א ד ם ט ו ב ל י ם מ מ נ ה‬ ‫ד י ה י ה ל ו ל ק ר א ס פ ר פ ע ם א ח ת ותוכנו ה י ה ק ר ו ץ‬ ‫כ ח ה ז כ ר ו ן ת ל ו י ב כ ח ה מ ר מ ה ע ל פ י ת ו ר ת ו ש ל א ר י ט ט ו ‪ ^ ! ,‬ש נ ת ק ב ל ה גם‬ ‫כ ן ע ל י ד י ה ר מ ב ״ ם ‪ !3 2 .‬ו א ם כ ח ז כ ר ו נ ו ה י ה ב ת כ ל י ת ה ש ל מ ו ת ו ר א י ש א ף כ ח ה מ ר מ ה‬ ‫ש ל ו ה י ה ב מ ע ל ה זו‪.‬‬ ‫י פ ה ה י ה כ ח ו ב ש כ ל ‪ ,‬ב כ ח ה מ ד מ ה ו ב מ ד ו ת מ כ ל בני דורו‪.‬‬ ‫כ ל ו ם יש א ד ם ש ש ו כ ח א ת ע צ מ ו ? כ ל ו ם ח ש ב ש ב ן ח ו ר י ן ה ו א ל ה ב ט ל מ נ ב ו א ה ?‬ ‫בא‬ ‫הרמב״ם וחרש שהנבואה‬ ‫שראוי ל נ ב ו א ה יתנבא‪.‬‬ ‫נ פ ל א ו ל מ ע ל ה מ ד ר ך ה ט ב ע ה ו א א ם א ד ם ש כ ז ה אינו מ ת נ ב א ‪.‬‬ ‫הגעה לנבואה היא פ ע ו ל ה טבעית‪.‬‬ ‫לנבואה‬ ‫מ ל ה י ו ת נביא‪34.‬י‬ ‫ע ל האלהים ל ה ת ע ר ב כ ד י למנוע ה א ד ם הראוי‬ ‫ת ו ר ה זו פ ו ר צ ת כ ל ה נ ד ר י ם ‪.‬‬ ‫ב כ ל ה ד ו ר ו ת השתוממו ע ל י ה \ ‪ 3‬י‬ ‫כי א ם ה ע ד ר הנבואה הוא הפלא?!‬ ‫פנימיים‪,‬‬ ‫תופעה‬ ‫ט ב ע י ת היא‪!33.‬‬ ‫מדרך‬ ‫ה ט ב ע כ ל מי‬ ‫נושאי כ ל י ו ש ל ה ר מ ב ״ ם‬ ‫היא מעין ‪ .‬א פ כ א מ ס ת ב ר א " ‪:‬‬ ‫ל א השנת ה נ ב ו א ה‬ ‫ר ג ל י ם ל ד ב ר ש ד ע ה זו ה ו ר ת ה ו ל י ד ת ה ב ש ר ע פ י ם‬ ‫ב ה ר ה ו ר י ל ב ו ע ל ח ל ק ו ונורלו‪ .‬ה ו א ח ז ה ע ל ה נ ב ו א ה מ ב ש ר ו ודן נזירה‬ ‫שוה מ ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫מ י ה י ה מ ס ו ג ל ‪ ,‬ר א ו י והגון ל נ ב ו א ה כ מ ו ת ו ? ו א ף גם ז א ת ל א ש ר ת ה‬ ‫ע ל י ו שכיגה כ פ י כ ח ו ת י ו ו מ ד ו ת י ו ‪ .‬אין ז ה כ י א ם א צ ב ע א ל ה י ם ‪.‬‬ ‫מאידך‬ ‫להשיגה‪.‬‬ ‫גיסא‪:‬‬ ‫אין ס ו מ כ י ם ע ל ה נ ס ‪.‬‬ ‫כ ל המכין עצמו לגבואה בדין ש ק ו ה‬ ‫מ פ ג י כ ך ה ו ר ה ב ו ד א ו ת ג מ ו ר ה ש ג ב ו א ה ה י א ב כ ר י הישג‪ . :‬ת ד ע כ י כ ש ה י ה‬ ‫איש מ ן האגשים ע צ ם מ ו ח ו ב ע ק ר‬ ‫ב ר י א ת ו ע ל ת כ ל י ת ש ו ו י ו ‪ . . .‬ו א ח ר כ ן האיש‬ ‫ה ה ו א ל מ ד ו ה ת ח כ ם ע ד שיצא מ ן ה כ ה א ל ה פ ע ל ו ה י ה ל ו ש כ ל אנושי ע ל ש ל מ ו ת ו‬ ‫ו ת מ ו ת ו ‪ ,‬ו מ ד ו ת אנושיות ט ה ו ר ו ת שוות‪ ,‬ויהיו תשוקותיו כ ל ם ל ר ע ת ס ו ד ו ת ז ה ה מ צ י א ו ת‬ ‫‪ 1 3 0‬וכאן יקול מן לפטה אן אלנסיאן אלדי יעתרי אלנאס םא כאן יעתריגי פי זטאן שכיבתי‬ ‫ב ל לם יכון יחתאג אן יקף עלי א ל כ ת א ב מוי שפעה ואהדה ו ק ד ארתסטת אנראצה‬ ‫‪ , ( L V I I , Z D M G , E i n Geniza Fragment, E . Mittwoch (1003‬עסי ‪. 6 3‬‬ ‫‪. D eMemoria,1‬‬ ‫'‪13‬‬ ‫‪. 1 3 2‬והחלק המדמה הוא הכח אשר יזכור רשומי המוחשיט אחר ה ע ל ס ם פ ק ר ב ת החושים‬ ‫אשר השיגום ‪ ,‬שמונה פרקים‪ ,‬א‪ . .‬ו כ ב ר ידעת עוד פעולת זה הכח המדמה מזכיר המוחשים‬ ‫והרכבתם והחקוי אשר בטבעו'‪ ,‬מו״נ ח־ב‪ ,‬פל־ו <עו‪ ,‬ב ו ‪. :‬ונשארו רשוםיהם חקוקים בדמיונם״‪,‬‬ ‫עם ח־ב‪ ,‬פל־ח <פב‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ 1 3 3‬כ ל פעולות השכל הן פרי השפעת ‪.‬השכל הפועל״ כי הוא הםוציא שכל האדם פן‬ ‫הכה א ל הפועל <ח"ב פ־ד‪ ,‬כ‪ ,‬ב(‪ .‬אטגם כשהשפע שופע על השכל ב ל ב ד יניע האדם ל ח כ פ ה ‪,‬‬ ‫כשיגיע ל כ ח המדמה ב ל ב ד יהיה האדם מכת מגהיגי הסריגות‪ ,‬הקוסמים ובעלי חלופות הצודקים‬ ‫יח־ב‪ ,‬פל־ז‪ ,‬פ‪ ,‬ב> וכשהשפע מניע א ל הכח הדברי והמדמה יגיע לגבואה‪ - .‬ע ל תורת הגבואה‬ ‫של הרמבים עיי ‪ , X X X I I , J Q R , H . A. Wolfson‬עמ׳ ‪ 349‬והלאה; ‪ , X X X I I I‬עמ׳ ‪70‬‬ ‫והלאה; ‪ ,Philosophie und Gesetz, L . Strauss‬עמי ‪ 87‬והלאה‪.‬‬ ‫‪. 1 3 4‬שאנחנו נאמין שהראוי לנבואה המכין עצמו לה‪ ,‬אפשר שלא יתנבא חה ברצון אלהי‪,‬‬ ‫וזה אצלי כדמות הנפלאות כ ל ם ונמשך כמנהנם‪ ,‬שהענין הטבעי כ ל מי שהוא ראוי לפי בריאתו‬ ‫ויתלמד לפי גדולו ולמודו שיתנבא"‪ ,‬מו׳נ ח״ב‪ ,‬פל־ב )סז‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 1 3 5‬עי׳ אפודי‪ ,‬שם טוב ואחרים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪P‬‬ ‫העשל‬ ‫סבותיו‪,‬‬ ‫וידיעה‬ ‫בידיעח‬ ‫ומחשבחו‬ ‫]כב‪1‬‬ ‫ה נ כ ב ד י ם ‪ ,‬והשבחתו א מ נ ם ה י א‬ ‫ל ע ו ל ם נ ש ק פ ח לענינים‬ ‫ה א ל ו ב ח י נ ח פ ע ו ל ו ח י ו ו מ ה ש צ ר י ך שיאמן ב ז ה ‪ ,‬ויהיה מ י ש כ ב ר ה ת ב ט ל ה‬ ‫ותשוקחו לענינים‬ ‫מחשבתו‬ ‫לרשויות ו ל ש ר ר ו ת שאינם א מ ת י ו ת ‪,‬‬ ‫הבהמיים‪...‬‬ ‫ב ק ש ת ה נ צ ו ח ‪ . . .‬והאיש א ש ר ז ה ת א ר ו‬ ‫א ל ה י ים‬ ‫ענינים‬ ‫ומלאכיו‪,‬‬ ‫ו ל א ישער‬ ‫נ פ ל א י ם‬ ‫אין‬ ‫ס פ ק ‪. . .‬‬ ‫ו ל א‬ ‫מ א ד‬ ‫ולא תהיה לו ידיעה‬ ‫ש ל א‬ ‫י ד א ה‬ ‫ז‬ ‫ישינ‬ ‫ל ת‬ ‫ה א י‬ ‫ו‬ ‫א ל א בענינים ה ם‬ ‫ר״י‬ ‫א ל א‬ ‫ד ע ו ת אמתייה‬ ‫ו ה נ ה נ ו ת כ ו ל ל ו ת ל ת ק ו ן א ד מ ק צ ת מ ע ם קצתם״‪<38.‬‬ ‫ד ן ה ר מ ב ׳ ם בענין ה נ ב ו א ה ‪ .‬ב מ ש נ ה ת ו ר ה ׳ ל כ ל פ ר ט י ה כ א י ל ו ה י ה ד ב ר הנוהג‬ ‫בכל‬ ‫רמז‬ ‫מ ק ו ם ו ב כ ל זמן ואינו מ ז כ י ר ש ה נ ב ו א ה נ ס ת ל ק ה‬ ‫ל ד ע ה ש ה נ ב ו א ה ה י א ב כ ד י הישג?‬ ‫עליה‬ ‫רוח‬ ‫כ ע ל ד ב ר שאפשר לרכוש‪:‬‬ ‫ה ק ד ש שורה‬ ‫עליר‪.‬״!‬ ‫מי‬ ‫ש ר א‬ ‫ה א ם שתיקתי‬ ‫ל‪<37.‬‬ ‫לחקור‪ ,‬שהנבואה ע ו מ ד ת לשוב? מ ד ב ר הוא‬ ‫‪ .‬א ד ם שהוא מ מ ו ל א ב כ ל ה מ ר ו ת ה א ל ו ‪ . . .‬מ י י‬ ‫המלה‬ ‫םתנוססת במקומה‪.‬‬ ‫‪.‬מיד"‬ ‫כליו של‬ ‫ונושאי‬ ‫ה ר מ ב ״ ם התקשו בה‪!39.‬‬ ‫אף‬ ‫ה ר מ ב ״ ם ה ס ת כ ל כ ל פ י מ ע ל ה ו צ פ ה ליום שבו ע ת י ד ה ק ב ״ ה ל ה ש ר ו ת שוב‬ ‫רוח הנבואה ע ל ישראל‪.‬‬ ‫שמצמצם‬ ‫א כ ן שונה ד ע ת ו ב פ ר ש ה זו מ ד ע ו ת ה ח כ מ י ם ה א ח ר י ם בזי׳‬ ‫ה ו א א ח חונ ה ש ר א ת ה נ ב ו א ה ו מ ק ד י ם א ח זמן ש י ב ח ה ‪.‬‬ ‫שראיגו ל מ ע ל ה ‪ ,‬שנם ל ע ח י ד ל ב א ל א ח ש ר ה ה נ ב ו א ה ע ל כ ל י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫הוא סובר‪ ,‬בי‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪ £‬י‬ ‫ע ל יחידים‬ ‫‪ 136‬פוינ ח״ב‪ .‬מליו <עח‪ ,‬ב>‪. .‬פי שיכין עצמו לנבואה ויהיה נפרש ס ם ה שזולת האלי ויזבי‬ ‫נ פ ש ו ‪ . . .‬אין ס פ ק שהמלאכים ירחפו על כפו הנפש )הזאת( ויתדבקו ברוח הקדש‪ .‬וכאשר‬ ‫הניעה זאת אין ס פ ק שכבר השינה ה ס ע ל ה העליונה והסלאכים׳‪ ,‬פ א פ ר הייחוד‪ ,‬הוצ׳ שטינשנידר•‬ ‫עפ׳ ‪.19-18‬‬ ‫י כדי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 137‬ב‪.‬פשנה תורה' נפצא ר ק רפז לזה‬ ‫להשלים שפנה מ ד י ם ואעפ״ שלא היו נשאלין בהן‪ .‬ומפני מה לא היו שואלין בהן פפנ׳ ש ל‬ ‫ל י ן אין נשאלין‬ ‫‪,‬‬ ‫היחה שם רוח הקודש ו כ ל כהן שאינו מ ד‬ ‫בוי‪ ,‬ה ל כ ו ת כלי הפקדש‪ ,‬פיי‪ ,‬היי‪ .‬לפנינו ב ב ב ל י נזכר שבימי בית שני בקשו חכמים אבנים‬ ‫‪ ,‬י א ענ‪ ,‬בז•‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ל א פ ו ד )קדושין לא‪ .‬א( ושכל כ‬ ‫והרםבים צרף שני הדברים עפיי הססורת על ד ב ר הסתלקות הנבואה‪.‬‬ ‫י א ‪ ,‬עם'‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‪,‬‬ ‫?>‬ ‫‪ 138‬מקור ל ד ע ה זו א פ‬ ‫א נ ב‬ ‫א ו ר ח א‬ ‫ב‬ ‫״ ע ע ן‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע נ י‬ ‫א ו ר י ם‬ ‫ו ת ן מ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫כ ר‬ ‫ה ן‬ ‫ש ר‬ ‫‪:(167‬‬ ‫ש א‬ ‫םצןא‬ ‫נ ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫כ ר ו ח‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א ק‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ב ר ן ח‬ ‫ה ן‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ן א י ן‬ ‫ק‬ ‫‪ r‬״ ‪> m‬‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ש כ‬ ‫א י ן‬ ‫פ ט < ן‬ ‫נ ה‬ ‫ע י א‬ ‫) ה ו צ‬ ‫ש י ר ה‬ ‫י ם‬ ‫א י ש‬ ‫ע‬ ‫ו ט‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪ 0‬ו‬ ‫פ‬ ‫‪.‬ואם ק ר א א ד ם תורה יקרא נם נביאים ואם ק ר א נביאים יקרא נם כתובים אם ק ר‬ ‫א‬ ‫כתובים ישנה נמ משנה ה ל כ ו ת טדרש ואנדות וירבה בישיבה ויטעט בסחורה אז סיד שורה עליי‬ ‫רוח הקודש׳‪.‬‬ ‫‪. !39‬מיש ר בינו מיד רוה־ק שורה עליו משפע ל כ א ו ר ה‬ ‫מוכן ולא כ ת ב כן ) ב מ י נ ו ‪ . . .‬א ל א דבעי רצון אלקי‪ .‬ל כ ך‬ ‫הוא עם הרצון האלקי א ב ל אפשר שיהיה מוכן ולא יחול‬ ‫פירשו שהוא מסכים ל ד ע ת הפילופוף מים פשט דבריו שם‬ ‫זה הפ׳ מעורב מקצת החכמות עם דברי רזיל׳‪ ,‬מנדל עח‪.‬‬ ‫ד ע כ י פ י ל עליו הנבואה כשהיא‬ ‫נראה ודאי שמשיש כאן פיד רוהיק‬ ‫ת ב ו א ה אעיפ שמפרשי דבריו שם‬ ‫ל א משמע כן׳‪ ,‬ל ח ם פשנה‪ . .‬כ ל‬ ‫ח ו‬ ‫‪ J‬פג[‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫המוכנים‬ ‫והראויים ל ה‬ ‫בלבד‪.‬״!‬ ‫קפא‬ ‫מ ל ב ר זאת הוא כאילו ד ו ח ק א ת השעה ומורה‬ ‫ב ע ו ד ל א ל ה שאמרו שברור שלפני ביאת‬ ‫ל ב י א ת הנואל‪.‬‬ ‫ששיבת‬ ‫הנבואה ת ק ד ם‬ ‫המשיח‬ ‫ת ר ב ה ה ס כ ל ו ת ו ת ה י ה ה א מ ת נ ע ד ר ת ע ר ש ל א יהיו ב ו ‪ .‬ל א ר א ש י ישיבות‬ ‫וגאון י ע ק ב ‪ ,‬ל א ר ו ע י ם נאמנים‪ ,‬ו ל א ח ס י ד י ם ו ב ע ל י ש ם ״ ‪ ! ,‬״ ה א מ י ן ה ו א ש ל פ נ י ב א‬ ‫תתנרל‬ ‫המשיח‬ ‫ולתורה״‪.‬״!‬ ‫חכמתם‬ ‫של‬ ‫בני‬ ‫אדם‬ ‫‪.‬ותרבה‬ ‫זכותם‬ ‫ותשוקתם‬ ‫א ף ה ו א ה ו ר ה ש א ח ד מי״נ ע ק ר י ה ד ת ה ו א‬ ‫) ה מ ש י ח ( ו ל א ל ח ש ו ב שיתאחר״‪!>3.‬‬ ‫לשם‬ ‫יתברך‬ ‫‪.‬להאמין ו ל א מ ת שיבא‬ ‫ע ק ר ז ה ה י ה ל פ נ י עיניו כ ש ה ת ב ו נ ן ב צ ר ו ת ב נ י‬ ‫‪.‬נמשכו לנו ש מ ד ב ק צ ו י ה ע ו ל ם מ מ ז ר ח ומערב"‪.‬‬ ‫דורו‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫תימן‬ ‫במבוכתם שדעת קצת מהם‬ ‫ספק‬ ‫ו נ ת ע ל פ ה ס ב ר ת ם ״ ‪ ,‬נ ח ם א ו ת ם ה ר מ ב ״ ם ב א מ ר ו שאין‪ .‬ס פ ק ש א ל ו ה ם‬ ‫‪ .‬נ ע ד ר ה ו נ ת ב ל ב ל ה ונעה‬ ‫מ ש י ח א ש ר היו ה ח כ מ י ם מ ת פ ל ל י ם ל ש ם ש ל א ל ר א ו ת ם ״ ‪!4 4 .‬‬ ‫כשפנו א ל י ו יהודי‬ ‫ל ב ב ם והתחדש ל ה ם‬ ‫‪.‬חבלי‬ ‫אמנם בו בזמן ש ל ב ו ת‬ ‫בגי י ש ר א ל היו מ ל א י ם ח ק ו ה ש ה ג א ו ל ה ה ש ל י מ ה מ מ ש מ ש ת ו ב א ה ‪ ! « » ,‬ש ה ג י ע ה ה ע ת‬ ‫יקבוץ ה א ל ה י ם א ת עמו ישראל מ כ ל ה א ר צ ו ח א ל ירושלים כ פ י שהבטיח ע ל‬ ‫אשר‬ ‫י ד י ע ב ד י ו ה נ ב י א י ם ו ה ר ב ה מ ה ם ת ו ע י ם א ח ר י משיחי ש ק ר ‪ ,‬נ מ נ ע ה ר מ ב ״ ם ל ת ת י ד‬ ‫ל מ ח ש ב י ק צ י ם ל ב י א ת ה נ ו א ל ‪ . ,‬ל פ י ש י כ ש ל ו ב ה ם ה ה מ ו ן ושמא י ט ע ו ב ר א ו ת ם ש ב א ו‬ ‫הקצים ולא בא״‪.‬״!‬ ‫ת ח ת זה ע מ ר ו ב י ש ר א ת ש י ב ת ה נ ב ו א ה ‪.‬‬ ‫ה ר מ ב ״ ם ש ה י ה ת ו כ ו כ ב ר ו ‪ ,‬פ י ו ו ל ב ו שוים‪ ,‬ו ד א י ש ה י ה נ א ה ד ו ר ש ו נ א ה מ א מ י ן ‪.‬‬ ‫אולי שעם שיבת הנבואה חהיה‬ ‫חשב‬ ‫שמצוה‬ ‫ל ה ד ר כ ה שלו חשיבות מעשית‪.‬‬ ‫ד ר מ י א ע ל י ו ל ח ב ר מ ש נ ה שבני א ד ם צ ר י כ י ם ל ה ‪.‬‬ ‫חשב אולי‬ ‫נזהר היה ש ל א ל ב ל ו ת‬ ‫א ח ע ו ל מ ו ב מ ש א ו מ ח ן ב ר ב ר ש ל א י ב א ל ע ו ל ם ר ק משום ד ר ו ש ו ק ב ל ש כ ר ‪ ,‬ב ד ב ר י ם‬ ‫שיש‬ ‫בהם‬ ‫‪ .‬א ב ו ד הזמן ו מ ע ט‬ ‫בנבואה מבחינה היסטורית‪.‬‬ ‫התועלת״‪7.‬״!‬ ‫ו ל א ה י ה מעונין‬ ‫בהיסטוריה‬ ‫ד ב ר ש ע ב ר זמנו ל א ל ק ח א ת ל ב ב ו ‪.‬‬ ‫לטפל‬ ‫מ ע ו ל ם ל א יגע‬ ‫‪ 140‬סרג ח״ב‪ ,‬פל״ב )סח‪ ,‬ב>‪.‬‬ ‫‪ 141‬אותיות הסשיח‪ ,‬בית המדרש חיב‪ .‬עסי ניח‪ .‬עיי סנהדרין צ‪ ,‬א‪:‬‬ ‫י‬ ‫שיתסעטו התלמידים*‪.‬‬ ‫‪ 142‬מענה תורה‪ ,‬הלי סנהדרין פ־א‪ ,‬ה־נ‪ .‬דעתו שחדוש הנבואה יהיה ראשית הנאולה הורה‬ ‫בהלכות פלכים פייב‪ ,‬היב‪. :‬שבתחלת ימות המשיח תהיה מלחמת נונ וםנונ‪ ,‬ושקודם מלחמת‬ ‫נונ ומגונ יעםוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם"‪ .‬עי׳ נייבואר‪. : M J C ,‬היהודים יישר בפיץ‬ ‫וסביבותיה ונם הישמעאלים הם אומרים איך אתה נביא או משיח ז‬ ‫‪ 143‬ה ק ד פ ה ל פ ר ק חלק‪ ,‬היסוד השנים עשר‪.‬‬ ‫‪ 144‬קובץ ח־ב‪ ,‬א‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫‪ 145‬ע־ד הצפיה לפשיח בדורו של הרמבים עי׳‪ , ( L X X , M G W J , F . Baer(»10‬עפ׳‬ ‫‪ 113‬והלאה; ‪ ,Maimonides , S . Zeitlin‬עפ׳ ‪ 84‬והלאה‪.‬‬ ‫‪ 146‬עם ה‪ ,‬ב‪ .‬עפ־י ר׳ משה אבן עזרא‪ ,‬שירת ישראל‪ ,‬תרמם הלפרין‪ ,‬עמי קס״ו‪. ,‬אין‬ ‫עום ס פ ק עהאלהים ינלה את הקץ קודם בואו א ל הםעולים שבחכםים כפו שכתוב ‪,‬ומשכילי‬ ‫העם יבינו' י‪.‬‬ ‫‪ 147‬הרםביס הרניש כנראה שהזמן הוא תפקיד בהשראת הנבואה‪ ,‬כי אם לא כן לא היה‬ ‫מזכיר יחזקאל את השנה החודש והיום שבו ראה את המראה‪ ,‬שם ח־נ‪ ,‬פ־ז <ח‪ ,‬א(‪ .‬עי׳ אפודי‬ ‫ושם טוב‪ .‬מוזר ה ד ב ר שנמנע ל ב א ר את זה‪ ,‬אף ע ל פי שמעיר שזה ד ב ר ‪.‬שצריך לבקש לו‬ ‫ענין־‪.‬‬ ‫‪.‬אין בן דוד בא עד‬ ‫קפב‬ ‫ה‬ ‫לריק ולא זרה חכמתו לרוח‪.‬‬ ‫בשם ״למוד הנבואה״‪«.‬״‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫]כד[‬ ‫ו ל א מ ק ר ה ה ו א ש מ י ח ד ה ו א א ת ד ע ו ת י ו ב ע נ י ן זר׳‬ ‫‪1‬‬ ‫א כ ן ה נ ב ו א ה ל א ה י ת ה נ פ ל א ת ממנו ו ל א ר ח ו ק ה ‪ ,‬ל א ב ש מ י ם ו ל א מ ע ב ר לין ׳‬ ‫כי‬ ‫ק ר ו ב ה היחד‪ .‬ה י ש ו ע ה ל ב א ‪.‬‬ ‫ונפלאח‪ ,‬ק ב ל ח י‬ ‫נדולה‬ ‫אוחה‬ ‫כ ך הוא כ ו ת ב ליהודי תימן‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״יש א צ ל נ ו ק ב ל י‬ ‫מאבי ש ק ב ל מאביו ומאבי אביו והוא‬ ‫הרבי‬ ‫קבל‬ ‫וכן ה ד ב ר ע ד ת ח ל ת ה נ ל ו ת ש ל ירושלים‪ . . . .‬ש ב נ ב ו א ה ב ל ע ם ר מ ז שחחזור הנבואה‬ ‫אחר שתפסוק‬ ‫לישראל‬ ‫ליעקב‬ ‫בלעם‬ ‫מ ה ם ‪ . . .‬שזה ש א מ ר‬ ‫כ ע ת יאמר‬ ‫) ב מ ד ב ר כנ‪ ,‬כג(‬ ‫י ש‬ ‫ו ל י ש ר א ל ם ה פ ע ל א ל ‪ ,‬יש ב ו ס ו ד ש ס ן ה ע ח ה ה י א יש ל ח ש ב כ מ נ י ן ש‬ ‫ימי‬ ‫מששת‬ ‫הנביאים‬ ‫בראשיח‬ ‫מה פעל‬ ‫ועד‬ ‫ה ע ח וחחזור‬ ‫אוחה‬ ‫ל י ש ר א ל ואז‬ ‫הנבואה‬ ‫להם‬ ‫יאמרו‬ ‫א ל ‪ . . .‬ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה חחזור הנבואה לישראל‬ ‫ב ש נ ת א ר ב ע ת א ל פ י ם ת ת ק ״ ע ל י צ י ר ה )‪ (1210‬ואין ס פ ק ש ח ז ר ח ה נ ב ו א ה ה י א ה ק ד מ ה‬ ‫המשיחי‪14 9.‬‬ ‫הרמב״ם‬ ‫הנבורות‬ ‫פי‬ ‫חוקי‬ ‫נולד‬ ‫ומת‬ ‫ב ש נ ת ‪1135‬‬ ‫ולראות בשיבת הנבואה‪.‬‬ ‫ח כ מ ח ה ר פ ו א ה יזכה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫‪ 1 2 0 5‬־‬ ‫י כ ן‬ ‫‪1,‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪pt,‬‬ ‫ה‬ ‫‪m‬‬ ‫ש‬ ‫י י‬ ‫ג‬ ‫לשנות‬ ‫ע‬ ‫ה ל א ה ו א ה י ה מי ש ה ב ט י ח ש א ד ם המתנהג ע ל‬ ‫ל א ר י כ ו ת ימים‪:‬‬ ‫בדרכים אלו‬ ‫״כל המנהינ עצמו‬ ‫שהורינו אני ע ר ב ל ו שאינו ב א ל י ד י ח ו ל י כ ל ימיו ע ד שיזקין ה ר ב ה ו י מ ו ת ואינו‬ ‫צריך‬ ‫ל ר ו פ א ויהיה נופו ש ל ם ו ע ו מ ד ע ל בוריו כ ל ימע‪/‬םי־!‬ ‫להעלות‬ ‫אי א פ ש ר‬ ‫ח‬ ‫‪. 1 4 8‬וזהו אסתת ענין הנבואה והדעות ההם אשר ״ ו ח ד בהם לסוד הנבואה־‪ ,‬םו־נ‬ ‫פל־ח <פב‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ב‬ ‫" '‬ ‫‪ . ! 4 9‬ל כ ן ענדנא רואיה נריבה ארויהא ען אבי ען נדי ען אביה ען נדה זצ־ל ה כ ד א אלי איל‬ ‫נלותנא פן ירושלם כ פ א שהד אלאנביא וקאל ובלות ירושלים אשר ב ס פ ר ד והי אן פי נצוץ נ ב‬ ‫י אלתורה‬ ‫ל‬ ‫ל בע‬ ‫ב ל ע ם נץ פיה אלאשארה אלי רנוע אלנבוה י י‬ ‫י ה‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫ש ר א‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ ן‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫נ א‬ ‫א ו‬ ‫י ע ק ב‬ ‫ל‬ ‫נצוץ ואן כאן אל‪3‬רץ בהא םעני פא יכון פיהא אשארה לפעני אצר נחי ק י ל‬ ‫' |־‬ ‫רדו שפה לאנא אקפנא פי פ צ ר סנין רדו סאיתין ועשר סנין‪ .‬ו כ ד ל ך ק ו ל משה‬ ‫' ^‬ ‫בנים ובני כניס ונוי‪ .‬אקפנא פ• ארץ ישראל פן יום דצלנאהא אלי נלות ה ס ל ר‬ ‫ל‪ ,‬לך‬ ‫ונושנאם והי תמאן םאיה וארבעין סנה ומתל הדא כאיר‪ .‬כ ד ל ר ק ל‬ ‫פי‬ ‫כעת יאפר ל י ע ק ב פיה ס ר אן סן ד ל ך אלוקת יעני מ ת ל פ א סן ששת ימי ב ר א ש‬ ‫ל אלפין‬ ‫א ל ו ק ת ותרנע אלנבואה לישראל ויקולון ל ה ם אלאנביא פ ה פ ע ל אל• י‬ ‫לד ע ל י‬ ‫י"‬ ‫א ל ס נ ה אלאאסאנה זאלאאין סן כרונהם סן פ צ ר יכון פן אול א ל ת א ר י ר‬ ‫' ^ ף‬ ‫ל‬ ‫וארבע םאיה וכםסה ותפאנין סנה לאן פי אול סנה תפאניה וארבע׳] כ‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫הדא אלקיאס והדא אלתאויל תרנע אלנבוה לישראל פי סנה סבע׳)‬ ‫‪.‬‬ ‫ליצירה ) ‪ ( 1 2 1 0 = 4 9 7 0‬ולא שך אן רנוע אלנבוה לישראל ה׳ סן ם ק ד ם א ת א ל‬ ‫י ילי דרי‬ ‫ינבאו בניכם ובנותיכם‪.‬׳ כ ך לשון הרםב־ם בפקור הערבי ע ' י "‬ ‫לרבנים שבאפריקה( שהשויתי עם כיי ‪ British Museum add. 2 7 5 4 2‬שהעתיק בשב‬ ‫ל‬ ‫)‪.(1210-‬‬ ‫פינקל‪ .‬בשניהם התאריך לשיבת הנבואה הוא תחקיע‬ ‫‪1‬‬ ‫ר ב י‬ ‫י ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫י ה י י ב‬ ‫ז‬ ‫? > נ א‬ ‫י‬ ‫ק ו ? ‪ 1‬ה‬ ‫א ן‬ ‫ט‬ ‫א ע נ‬ ‫ד‬ ‫י ח‬ ‫א‬ ‫ה ד א‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫ק‬ ‫א י ‪ 1‬י‬ ‫פ‬ ‫א נ ת‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫א י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו א י ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫מ ש י ח‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫‪6 2 5‬‬ ‫ש‬ ‫״ ' " ' ‪ " ! ,‬לוני ע ל‬ ‫בתרנופו של אבן תבון והוצ׳ האלוב‪ ( 4 6 ,‬התאריך הוא תתקעיב‬ ‫« הזח‬ ‫^ '‬ ‫•‬ ‫ר׳ נחום המערבי )קובץ‪ ,‬חיב‪ ,‬ו‪ ,‬נ(‪ :‬תתקעיו < =‬ ‫• ח יצאו‬ ‫‪,‬‬ ‫ס פ ר יצירה‪ ,‬הוצ׳ שזח־ה‪ , 2 3 9 ,‬תתקעיכ < ‪ . ( < 2 1 4 -‬היז א ל ה שערערי‬ ‫ל הרמב‬ ‫ל‬ ‫‪j‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ב פ י ר ו ש י‬ ‫‪(1216‬‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ב ז ה י ת י‬ ‫‪ 1 4‬׳‬ ‫‪ ,‬עיי ב כ ר‬ ‫‪2‬‬ ‫;‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫״‬ ‫‪y‬‬ ‫[‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪R‬‬ ‫(‬ ‫כ ה י ו ס‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫מ י‬ ‫ש י ט י‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫‪ , X X X I V•REJ,1 0 1‬ופוזננסקי ‪V - M G W J‬‬ ‫‪ 1 5 0‬ה ל כ ו ת דעות פיד‪ ,‬היכ‪. .‬אמנם שיאריך ה א ד ם יפים רבים בהנהנה טובה‬ ‫‪I‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪4 0 1‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫‪ 0‬״ ‪t‬‬ ‫]כה[‬ ‫על‬ ‫קפג‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫ה ד ע ח ש ב ע ל נפש צ מ א ה ל ש ל מ ו ח ה ר ו ח כ מ ו ת ו יהיה מ ח מ י ץ א ת שעת ה כ ו ש ר‬ ‫ל ד ע ת א ת הזכות להשנת ה מ ע ל ה הזאת‪.‬‬ ‫ויאבד‬ ‫לבו‪.‬‬ ‫ק ר ו ב ל ו ד א י ש ת ק ו ה זו מ ש כ ה א ח‬ ‫ו ד א י שמי ש ה י ה ס ר ס ו ר ל ב ש ר ה ב ש ו ר ה ה י ה מ צ פ ה ב ע צ מ ו ל י ש ו ע ה ‪.‬‬ ‫קריינא‬ ‫ר א ג ר ח א איהו ליהוי פרונקא‪.‬‬ ‫לא‬ ‫דבר‬ ‫היה הרמב״ם יחיד באמונחו‪.‬‬ ‫ח ר ו ש ה נ ב ו א ה ב ש נ ת ‪1210‬‬ ‫ירושלמי‪!51‬‬ ‫נשארה‬ ‫צרפת‬ ‫היו ל ו ה ר ב ה א ח י ם ל א מ ו נ ה ‪.‬‬ ‫א ו ‪1212‬‬ ‫והיא מ ו ב א ה א צ ל ר׳‬ ‫עתיקה היא;‬ ‫יהודה א ל ב ר צ ל ו נ י ‪ .‬״ י‬ ‫חקוה טובה א ל א הביאה לידי מעשה רב‪.‬‬ ‫ורבגי אגגליה‬ ‫מצאו‬ ‫‪.‬לעלות לארץ הקדושה״‪.‬״!‬ ‫המסורח על‬ ‫ל ה רמז‬ ‫בתלמוד‬ ‫ג ד ו ל ה מ ס ו ר ת זו ש ל א‬ ‫ב ש נ ת ‪ 1211‬ה ע י ר ה ש ם ר ב נ י‬ ‫ב א ו ת ה שנה ה ח ק י י מ ה א ס י פ ת‬ ‫ר ב ג י ם ב ל ו ג ד ו ן ב ע ג י ן ש י ב ת ציון‪ ,‬ו י ו ת ר מ ש ל ש מ א ו ת ר ב ג י ם ע ז ב ו א ת מ ו ל ד ת ם ו ע ל ו‬ ‫לי‬ ‫ר ו ש‬ ‫לי ‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה י ן‬ ‫״ ר ב י נ ו‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ה ג ר ן‬ ‫ל״‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ה ו נ ת‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ן מ ל ע י ל ‪ ,‬־ ״ ! מעריצו‬ ‫ש ל ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ו ר ׳ שמשון מ ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת ‪ ,‬מ מ ת ג ג ד י ה ר מ ב ״ ם ‪.‬‬ ‫ע ל י ת שיירה ג ד ו ל ה‬ ‫וחשובה כזו ל א ר ץ ישראל ל א ה י ת ה כ מ ו ה מימים קדמוגים והיא ק ו ב ע ת מ א ו ר ע חשוב‬ ‫ב ק ו ר ו ת עמנו‪.‬‬ ‫ה ר ב ג י ם ה ע ו ל י ם ה א ל ה ה י ו מגיחי ה י ס ו ד ל ש י ב ת ציון ה ג מ ש כ ת ו ה ו ל כ ת‬ ‫ע ד היום הזה‪!5*.‬‬ ‫מ ה ג ר ם פ ת א ם ל ע ל י ה זו? מ ד ו ע ע ל ו ד ו ק א ר ב נ י ם ‪ . ,‬ב ע ל י ח כ מ ה‬ ‫ו ס ב ר א ו ב י נ ה ו י ר א ה ״ ‪ ,‬־ ־! ו ל א ה מ ו ן ע ם ‪ ,‬ב ע ל י ם ס ח ר ו מ ל א כ ה ? אין ז ה א ל א ש ק ש ו ר ה‬ ‫היחה העליה בחקוה לחרוש הנבואה‪.‬״!‬ ‫כ ך ד ע ת ו ש ל צוגץ ש ס ת ם א ת ד ב ר י ו ו ל א‬ ‫שוה קרוב מאד בעיני חכםי המחקר ובעיני חכמי הרפואות'‪ ,‬ריטביא‪ ,‬ס פ ר הזכרון‪ ,‬הצופה‪,‬‬ ‫כ ר ך ז׳‪ ,‬עם׳ ‪. .303‬חשב אחד מן הקדמונים שיוכל אדם לעשות )הנהנה( שיחיה לנצח והלעינ‬ ‫עליו נלינוס איך היה אומר שיוכל א ד ם להיות לנצח‪ ,‬א ך הודה שיוכל לחיות זמן מרובה בהנהנה‬ ‫טובה אם טזנו טובי‪ ,‬שער השםים‪ ,‬םאםר ד׳‪ ,‬רעדעלהיים‪ ,‬כב‪ ,‬א‪ .‬עיי רמבין‪ ,‬בראשית ה‪ ,‬ד‪,‬‬ ‫שהשינ ע ל דעתו של הרסב״ם ב ד ב ר אריכת ימים של הדורות הראשונים‪.‬‬ ‫שבת פ י ו ט י ט )ח‪ ,‬ד ( ‪ . :‬כ ע ת יאמר ליעקב ולישראל טה פ ע ל אל‪ ,‬אםר ר׳ חנינא‪,‬‬ ‫‪M1‬‬ ‫בריה דרי אבהו כבחצי ימיו של עולם היה אותו רשע עומד־‪ .‬בעלי ‪ .‬ק ר ב ן העדה" ו ‪ .‬ס ד ר‬ ‫הדורות׳ <ד'א תתקעיבז פירשו את המאמר הזה עפיי ‪.‬אנרת תימן"‪ .‬עיי ‪.‬מאור עינים" לר׳ עזריה‬ ‫סן הארוסים‪ ,‬פמינ; מנלת המנלה לר' א ב ר ה ם בר חייא‪ ,‬עטי ‪ ,38‬ודברי י ‪ .‬נוטמן במבוא‪ ,‬עמ׳‬ ‫‪ ; X I I‬ריש ליברםן‪ ,‬ירושלטי כפשוטו‪ ,‬חיא‪ ,‬קטז‪-‬קיז; הצופה‪ ,‬ה‪ ,‬עסי ‪.188‬‬ ‫‪ 152‬פירוש לס׳ יצירה‪ ,‬עט׳ ‪.239‬‬ ‫‪ . 153‬ו כ ב ד ם ה פ ל ך כ ב ו ד נדול ויבנו להם שם בתי כנסיות ו ם ד ר ש ו ת ‪ . . .‬ונעשה להם נס‬ ‫ו ה ת פ ל ל ו על הנשםים ונענו ונחקדש שם שםים ע ל ידם׳‪ ,‬שבט יהודה‪ ,‬הוצ׳ ווינער‪ ,‬עם׳ ‪ .113‬עי׳‬ ‫מ כ ת ב המסע פאחד העולים‪ ,‬ר׳ שפואל בר׳ שמשון‪ ,‬אצל ‪Itineraires de la ,Carmoly‬‬ ‫‪ ,Terre Sainte‬עמי ‪ ;122-121‬אוצר טוב‪ ,1878 ,‬עסי ‪ ;38-35‬כנסת ישראל )רבינוביץ(‪ ,‬ח״ב‬ ‫)‪ ; 132-127 ,( 1887‬הרכבי בהוספות לנרץ‪ ,‬חיה‪ ,‬עמ׳ ‪ ,12‬מ פ ק פ ק בקביעת הזמן‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סן‪.‬‬ ‫היה חסיד ופרוש מהבלי ה ז מ ן כ ל היום יהנה בקול ערב‪,‬‬ ‫ב ק ר עד ע ר ב ‪ . . .‬ונם ב ל י ל ה לא שכב ל ב ו ‪ . . .‬ובטעדני הזטן ב ע ט ‪ . . .‬ולא היחה פרנסתו‬ ‫א ל א במה שתזין חיתו‪ ,‬ב כ ך ה ת י ל מקטנותו עד ימי זקנותו'‪ ,‬נ‪ .‬וידר‪ ,‬מצודה‪ ,‬תשיד‪ ,‬עט׳ ‪.124‬‬ ‫‪ 164‬בר טוביה‪ ,‬העתיד‪ ,‬ה‪ ,‬עמ׳ ‪.182‬‬ ‫‪ 155‬מלחמות ד׳ לר' א ב ר ה ם בן הרמבים‪ ,‬קובץ נ‪ ,‬עמ׳ טז‪ ,‬נ‪ .‬בין העולים היה אולי נם‬ ‫ר׳ פנחס ורדיסשי )‪ (Verdimas‬שבעליתו נעשו נפלאות כפי הסטופר בשלשלת הקבלה‪ ,‬ד״א‬ ‫‪ , G e s a m m e l t eSchriften,1‬עפ׳ ‪.168‬‬ ‫ץ‪ ,Literaturgeschichte ,‬עפ׳ ‪;328‬‬ ‫) ‪ ( V I I,REJ,1 7 6‬שרוע המצב ב צ ר פ ת‬ ‫‪ 156‬השערתם של נרץ )חיז‪ ,‬הוצ׳ די‪ ,‬עסי ‪ (11‬ונרוס‬ ‫קפד‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫נתן ל א ר א י ה ו ל א מ ק ו ר ל ה ש ע ר ת ו ‪ .‬״ !‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫]גבי ‪f‬‬ ‫א מ נ ם יש פ ר ט א ח ר ה מ פ י ץ א ו ר ע ל העני!•‬ ‫אחדים‬ ‫מ ע ו ל י נ ו ל ה א ל ה ל א ה ל כ ו ישר א ל מ ח ו ז ח פ צ ם א ל א נ ס ע ו ק ו ד ם ל מ צ ר י ם ׳‬ ‫כנראה‬ ‫אברהם‬ ‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה ומשם‬ ‫ב נ ו ש ל הרמב״םי׳י•! ו ל א‬ ‫לדחוח א ח‬ ‫האלה‬ ‫לפוסטט־דרך כמה‬ ‫ה ל כ ו ישר‬ ‫למען‬ ‫עליחם‬ ‫מצרפח‬ ‫י מ י ם ‪ -‬ל ה ק ב י ל פני ר׳‬ ‫הדרומיח‬ ‫ל ב ק ר א צ ל ר׳‬ ‫לעכו‪.‬‬ ‫מה ראו‬ ‫א ב ר ה ם ? אין ז ה כ י א ם‬ ‫לשמוע מפיו של זה ד ע ה ו של הרמב־ם ע ל ד ב ר ה מ א ו ר ע ה ע ו מ ר ל‬ ‫ב ‪ .‬א ג ר ח חימן'‬ ‫ע ל זה‬ ‫הגורם‬ ‫ואולי ה י ה ה ו א‬ ‫החכמים‬ ‫ל ע ל י ה זו‪ .‬ז ה‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫הרצון‬ ‫א הכריז‬ ‫ו‬ ‫י ס ב י ר ל נ ו גם‬ ‫אה‬ ‫ה ע ו ב ד ה ש ל א ע ל ה א ל א ‪ .‬ה כ ר ח י והפלחי'‪ .‬אין ה נ ב ו א ה פ ר ג מ ט י א שהדיוטוח קופצים‬ ‫ו‬ ‫ה ר ב ה מעריצים עמדו להרםב׳־ם ולתורתו‪ ,‬א ב ל באמונה‬ ‫ב ר א כרעיה דאבוה‪.‬‬ ‫ו ב ח ב ה ע ל ה ע ל כולם בנו ר ב י אברהם‪ ,‬שמלא מקום אביו ב ת‬ ‫ו ר‬ ‫כ ל ימיו נ ל ח ם ב ע ו ז ו ב ט ו ב ט ע ם ל ה נ י ן ע ל כ ב ו ד ו ש ל ה ר מ ב י ם ‪.‬‬ ‫א ב י ו ונקי ה ד ע ת כ מ ו ה ו ו ד א י ש ל א ה י ה מ ק ב ל ש ט ה‬ ‫הרמב״ם‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫שומר אמונים ל ר ו ח‬ ‫ב מ ח ש ב ה ש ה י ח ה ז ר ה לתורו*‬ ‫א פ ש ר ד ב ר שהתננד ל ו אותו צ ד י ק יכשל ב ו זרעו?‬ ‫תנועת‬ ‫אברהם‬ ‫הצופים‪ ,‬כ ת ב ע ל י ס ס ת ו ר י ך מוסלמיים‪ ,‬ח ז ק ה ה י ת ה מ א ד בימיו ש ל ר׳‬ ‫והשפיעה ה ר ב ה ע ל‬ ‫והפלינ‬ ‫בשבח‬ ‫החסידים‬ ‫קדושחם‪.‬‬ ‫מ ה ל ך רוחו ודעותיו‪ .‬ה ו א ה ע ר י ץ א ת הצופים‬ ‫אף‬ ‫י‬ ‫חכמי‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫‪1,‬‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ה צ ו פ י ם ב ר צ ו נ ם ש מ ה ם י ל מ ד ו ו כ ן יעשו ב נ י י ש ר א ל ‪.‬‬ ‫ר'אברהם‬ ‫על־פי‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ישיבה•‬ ‫מאי‬ ‫ע ל מעשי‬ ‫ס פ ר‬ ‫א ו ל ם ה ע ר צ ת ו של‬ ‫ל ת נ ו ע ה זו ה נ י ע ה ע ד כ ד י כ ך ש א ל מ ל א מ ק ר א כ ת ו ב א י א פ ש ר ל א מ ר ו •‬ ‫ד ע ה ו הצופים הולכים ב ע ק ב י הנביאים ב ז ה שמואסים בתאוות‪ ,‬מכניעים א ח‬ ‫יצר ה ר ע ומתבודדים מבני א ר ם ‪.‬‬ ‫ואומר‬ ‫האלה‬ ‫שהמעשים‬ ‫ח ש ו ב ו ת א נ ו ד ו ח י ה ם ב ע י נ י ו ב ל ה ק ו ת ‪ .‬ב נ י הנביאים"‬ ‫שלפנים היו‬ ‫בקרב‬ ‫מצויים‬ ‫ישראל‬ ‫לצופים‪.‬‬ ‫מ צ ט ע ר ה ו א ע ל שעזבו בני‬ ‫אבוחיהמ‪,‬‬ ‫ובקשר זה ה ו א מ צ ט ט ד ב ר י חזיל‪ . :‬ו א ם ל א חשמעוה ב מ ס ח ר י ם ת ב כ ה‬ ‫גפשי מ פ ג י גוה‬ ‫ישראל א ח‬ ‫נ ס ת ל ק ו מ א ת נ ו ונהנו‬ ‫ה ד ר ך הנבואיח שהיתה סנולה‬ ‫) י ר מ י ה ו יג‪ ,‬יז(‪ .‬מ א י מ פ ג י גוה? מ פ ג י ג א ו ח ן ש ל י ש ר א ל ש נ י ט ל ה מ ה !‬ ‫ו נ י ח נ ה ל א ו מ ו ח ״ )חגיגה ה ‪ ,‬ב > ‪ 9 .‬ג !‬ ‫ציון ש ל ר ׳‬ ‫והבת‬ ‫יהודה הלוי נרסו‬ ‫ל ע ל י ה זו‪,‬‬ ‫‪, R E J ,Rabbins en Palestine (28‬‬ ‫העליה‬ ‫(‬ ‫•‪Mittelalters‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ו ה ש ע ר ת ו ש ל ק ר ו י ס )‪Emigration de'- 300‬‬ ‫‪ L X X X I I‬־ ! ( ‪ ,‬ע פ ־ ‪ ,352-333‬ע י ׳ ע פ ׳ ‪( 7‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫שמטריז‬ ‫ה י ת ה ל ד י ן ב כ ת ב י ה ר ם ב י ם ) ע י ׳ ‪•A History of the Jews in England . C . Roth‬‬ ‫‪H. J .‬‬ ‫‪Zimmels,‬‬‫‪,(1930) L X X I V ,MGVVJ ,literatur des spa ten‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪V,REJ‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪48-48‬‬ ‫‪.‬‬ ‫" ‪ , I I I ,Gesammelte Schriften 1‬ע ם ׳ ‪.227‬‬ ‫‪ 158‬ק ו ב ץ‬ ‫נ <‬ ‫ט‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ץ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ש ע‬ ‫‪1,‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪1,‬‬ ‫ע כ ן‬ ‫< ש ? ‪ 1‬א‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ל א‬ ‫עבי‬ ‫ד ר ך עלינו'‪.‬‬ ‫‪,Highways‬‬ ‫״ ! א ב ר ה ם בן‬ ‫הרםב־ם‪,91!a‬‬ ‫‪7b5‬‬ ‫]כז[‬ ‫קפה‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה לנבואה?‬ ‫ל א נהנו מ ד ת ס נ פ נ ו ת ל ש מ ה א ל א ע ל מ נ ת ל ק ב ל ״הארות״ ‪< 7 y‬‬ ‫הצופים‬ ‫‪>nw‬‬ ‫‪!59a‬‬ ‫ה ם ח י ו ח י י עוני‪ ,‬ה ק ד י ש ו ע ת ו ת ם ל ל מ ו ד ה ק ו ר א ן ו ל ע י ו ן ת פ ל ה ו ה ש ת ד ל ו ל ט ה ר א ת‬ ‫נפשותיהם‬ ‫ככל‬ ‫‪.‬ולהקביל‬ ‫ל ב ו ב כ ל נפש פני ה ש כ י נ ה ‪ /‬י י ״ !‬ ‫בכל‬ ‫המוחמדים שמיסד ד ת ם היה‬ ‫ל מ ד ר ג ה נ מ ו כ ה בנבואה‪!«><.‬‬ ‫ויאמר‪:‬‬ ‫קול‬ ‫א ף ע ל פ י שהאמינו‬ ‫ל א ל ידם להגיע‬ ‫‪ .‬ח ו ת ם הנביאים"‪ ,‬ח ש ב ו שיש‬ ‫א ל ג ז א ל י מ ס פ ר ששמע ‪ .‬מ ל מ ד מ ז ק נ י כ ת ה צ ו פ י ם י ר י ם‬ ‫בגי א ד ם ד ע ו ל כ ם ש ה ה ו ל ך‬ ‫לאל‬ ‫י ת ע ל ה יראה ה ע ו ל ם ה ב א והוא‬ ‫ב ע ו ל ם הזה‪ ,‬ו ה פ ר ד ס העליון ה ו א ע מ ו ב ת ו ך ל ב ו ‪ ,‬א ל ו יתכן ל ו ל ה כ ג ס בו‪.‬‬ ‫היא‬ ‫הכנסתו‬ ‫האלהיים‬ ‫בהפשיטו‬ ‫עד‬ ‫שיגלו‬ ‫מעצמו‬ ‫לו‬ ‫ת א ו ת הזמן‬ ‫האלהית‬ ‫בהארה‬ ‫והשתדלו‬ ‫ב כ ל נפשו‬ ‫וההנעה‬ ‫נסתריהם;‬ ‫לחשוב‬ ‫לזה‬ ‫ואולם‬ ‫בענינים‬ ‫הענין‬ ‫היא‬ ‫ההצלחה״‪!81.‬‬ ‫גדול‬ ‫כלל‬ ‫)אלהאם(‪,‬‬ ‫נשגבות‪.‬‬ ‫לתוך‬ ‫אבות‬ ‫בתורת הצופים‪:‬‬ ‫ואין מ ע כ ב י ם ז ה א ת זה‪.‬‬ ‫ה ל מ ו ד ו ה ה א ר ה העליוגה‬ ‫ה ה כ ר ה שנים‪:‬‬ ‫יש א ד ם ש ל א ק ר א ו ל א שגה ח ו כ ה ל ה א ר ו ת‬ ‫ה א ר ה זו כ י צ ר ? אין א ד ם י ו ד ע א י ך ‪ ,‬מ א י ן א ו מ ד ו ע ו פ ת א ם מ ש ה ו ג ז ר ק‬ ‫לבו‬ ‫בחסד‬ ‫עליון‪.‬‬ ‫החשיבו‬ ‫הצופים‬ ‫א ת הידיעות הנקגות‬ ‫ירי‬ ‫על‬ ‫הארה‬ ‫פ ת א ו מ י ת מ ן ה י ר י ע ו ת המושגות ע ל ידי ל מ ו ד ‪.‬‬ ‫ב ה משיגים מ ח ש ב ו ת שאינן נ ק נ ו ת ע ל‬ ‫כ ל א ד ם זוכה‬ ‫ר ק חסידים‬ ‫ידי‬ ‫ח ק י ר ה ועיון‪.‬‬ ‫וקדושי‬ ‫סר‬ ‫מעליו‪,‬‬ ‫לעתים‬ ‫של‬ ‫א מ ג ם אין‬ ‫עליון זוכים ל מ ת ן ת ו ר ה מן השמים‪.‬‬ ‫אדם‬ ‫תופס‬ ‫דברים‬ ‫ל ״ א ת ע ר ו ת א דלעילא"‪.‬‬ ‫בהקיץ או בחלום‪,‬‬ ‫כשמסוה החושים‬ ‫הרגילה‬ ‫עליהם‪62.‬י‬ ‫ג ע ל מ י ם שאין‬ ‫הידיעה‬ ‫חלה‬ ‫ה ח ס י ד י ם ל א ר ק שמגיעים ל י ד י ע ל י ת גשמה‪ !«3,‬א ל א א ף מ ת ר ו מ מ י ם ב ס צ ב‬ ‫א כ ס ט ז ה ‪ ,‬ש ל ה ת פ ש ט ו ת הגשמיות‪ ,‬ל ם ד ר ג ת ה נ ב י א י ם ‪ 6 4 .‬נ‬ ‫שני מיני נ ב ו א ה ‪:‬‬ ‫כ י ל ד ע ת ה צ ו פ י ם יש‬ ‫התגלות ה ב א ה ליחידים ע ל מגת שימסרו א ת תוכגה ל א ו מ ה מחי(‬ ‫והתגלות המגיעה ליחידים והמיועדת ל ה ם ל ב ד ם )אלהאם(‪.‬‬ ‫נ ב ו א ה זו מ ע ל ה א י ש י ת‬ ‫היא‪ ,‬מ ב ל י היות ל ה ת פ ק י ד בחיי האומה‪!85.‬‬ ‫ל ד ו ג מ א גזכיר בן ד ו ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ם ‪,‬‬ ‫‪1165‬‬ ‫בסיבטה‬ ‫מגדולי‬ ‫ובמצרים‪.‬‬ ‫הצופים‪,‬‬ ‫אבן‬ ‫אלערבי‬ ‫)גולד‬ ‫‪>Murria*n‬‬ ‫והתגורר‬ ‫זמן‬ ‫ה ו א ה י ה א ו מ ר ש מ ק ו ר השגות ד ת י ו ת ה י א ה ה א ר ה ה א ל ה י ת ו ל א העיון‪,‬‬ ‫והאמין ש ל א ד ם ה ז ו כ ה מגלים ב כ ח ב ד ב ר י ם מן השמים‪.‬‬ ‫ל ג ב י א י ם ‪ ,‬כ י ה א ל ה י ם מ ג ל ה ל ה ם ר ז י ם ב א ו פ ן ישר‪.‬‬ ‫אף הוא חשב את הצופים‬ ‫א ו ל ם אין ב ג ב ו א ח ם מ ש ו ם ח ו ר ה‬ ‫‪X I I , E R E , R . A . Nicholson., 14‬‬ ‫<‪ 1591‬א ל נזאלי‪ ,‬מאזני צדק‪ ,‬עם׳ ‪.48‬‬ ‫‪Der Sub‬‬ ‫‪ T h e Mystics of Islam , R . A . Nicholson‬עמ׳ ‪.51‬‬ ‫‪ ,jektivismus Al Gazali's‬עמי ‪.99‬‬ ‫‪ 161‬מאזני צדק‪ ,‬עמי בו‪. .‬עיי דברי ר׳ משה אבן עזרא‪ ,‬ערונת הבושם‪ ,‬ציון <פ'פ מיין‪,‬‬ ‫תר'ב>‪ ,‬כ ר ך בי‪ ,‬עמי ‪ 120‬והלאה‪.‬‬ ‫‪ ,Studies in Islamic Mysticism , R . A. Nicholson 162‬עמ׳ ‪ 77‬והלאה‪.‬‬ ‫‪ ,Die religiosen Erlebnisse der Persischen Mystiker , E . Brogelman 163‬עמי‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪ ,The Mystics of Islam , R . A. Nicholson 164‬עמי ‪ 122‬והלאה‪.‬‬ ‫‪ ,Encyclopaedia of Islam , D . B . Macdonald 165‬ב ע ר ך ‪.ilham‬‬ ‫‪ ,Religious Attitude and Life in Islam‬עמי ‪ 252‬והלאה‪ ,‬עמי ‪ 275‬והלאה‪.‬‬ ‫עי׳‬ ‫ספרו‬ ‫‪•Obermann-‬‬ ‫קפו‬ ‫העשל‬ ‫חדשה‪.‬‬ ‫העיד‬ ‫)פח[‬ ‫ה ם שואבים ת ו ר ת מ ח מ ד מ מ ק ו ר ממנו ש א ב‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ש ר א ה מ ר א ו ת נשגבים ו ק ב ל ד ב ר י ם מ פ י מ ל א כ י ם ‪.‬‬ ‫שלו‬ ‫והרבה‬ ‫בעולם‬ ‫נהרו‬ ‫מעריצים‬ ‫ואף‬ ‫אחריו‪.‬לי>׳‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫>‬ ‫ו‬ ‫ע ל עצמו‬ ‫‪,..‬‬ ‫כ ב ר ב ח י י ו י צ א ו מוניטין‬ ‫במצרים‪,‬‬ ‫שבתו של‬ ‫מקום‬ ‫ה ר מ ב ם‪ ,‬ע ש ה ל ע צ מ ו שם ו פ ר ס ו ם‬ ‫ר ׳ א ב ר ה ם ב ן ה ר מ ב ״ ם שיטתו ב מ ו ס ר ק ר ו ב ה מ א ד ל ע ו ל ם ה מ ח ש ב ה ה צ ו פ י •‬ ‫ע ק ר כונת ס פ ר ו ‪ . -‬כ ת א ב כפאיה א ל ע א ב ד י ך ‪ -‬ל ה ו ר ו ת ש ת כ ל י ת ה א ד ם היא‬ ‫‪7 9‬‬ ‫רג‬ ‫יי‬ ‫א ל ה ש ל מ ו ת העליוגה‪ ,‬א ל ה ט ו ב העליון‪ .‬ומהי ה ש ל מ ו ת העליונה? הוי א ו מ ר הנבו‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫והכשרה‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‪°‬‬ ‫ה כ נ ה זו‬ ‫‪ :‬א‬ ‫ל‬ ‫ה י ם‬ ‫מ‬ ‫•‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כיצר? כר׳‬ ‫א‬ ‫ז ו‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫פ נ ח ס בן‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫יאיר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫בשעתו‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫‪1 0 0‬‬ ‫ה‬ ‫לפגי‬ ‫מעמיר הוא‬ ‫ה ק ו ר א י ם ס ו ל ם ה מ ר ו ת שבו א ד ם ע ו ל ה מ מ ד ר ג ה ל מ ד ר ג ה ע ר שמגיע ד ר ך ה ת ב ו ר‬ ‫חיצונית ל י ד י ה ת ב ו ד ד ו ת פגיםית‪ ,‬ל י ר י ד ב ק ו ת ב ח י ה ע ו ל מ י ם ‪ ,‬ל י ד י יחוד גבואי‬ ‫האלהים‪.‬‬ ‫היו חסידים‬ ‫שמעון ב ן יוחאי ו ב‬ ‫דרך‪.‬‬ ‫נ ו‬ ‫ב ד ו ר ו ת שונים שהיו ק ר ו ב י ם מ א ד‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫לן‬ ‫א‬ ‫ג ז ר‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪1,‬‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ם‬ ‫‪1,‬ל‬ ‫ל ם ר ר נ ת הנביאים׳‬ ‫כ ת‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ז ן‬ ‫ל י ע ז ר ת מי‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה ר ב ה אבני נגף ע ל ו ל י ם ל ה כ ש י ל ו ו ק ל מ א ד ל ת ע ו ת א ו ל נ ט ו ת ם ן ה מ ס‬ ‫יש ו א ד ם ח ו ש ב ש ז כ ה ל י ח ו ד ע ם ה א ל ה י ם ואינו א ל א ט ו ע ה ‪ .‬״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪C y s t i c a ! Philosophy of Mufcyid Din Ibnul 'Arabf , A . E . Affifi‬‬ ‫עפ׳ ‪ 96‬והלאה‪.‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪;525-516,LXX‬‬ ‫‪, Z D M G , S c h r e i n e r187^eschichtede‬‬ ‫"'‬ ‫‪ . : 1 0 8 - 1 0 0,IdeenTarjuman,Nich‬השוה ‪in , E . Jabra J u r j i‬‬ ‫;הקדמה‪I V ,El,Massignon,685-681,‬‬ ‫; ‪•Nicholson‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.271 ,Kashf A l - M a h j u b‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪1 D‬‬ ‫ה צ‬ ‫פ י ת‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ג י י ג י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫־‪ !67‬ה ר ב ה פעמים דוח ק ר ו ב ה לרוח התנועה‬ ‫השוה דעתו ‪.‬כי ראשית ציור השכל הוא שחרבן הנפש בתקון הנוף ותקוץ הנפש‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫<הקדפה לפשנה‪ ,‬עפ׳ ‪ ,(53‬וכי הסנפנית וההתבודדות‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫אפשר למצא בין משנתו של הרםב־ם ותורת הצופים‪ .‬ב פ א פ ר א ח ר אני‬ ‫ע ל סוניה זו‪ .‬לדונפא נזכיר שפשל ה ב ר ק בפתיחה ל ‪ .‬פ ו ר ה נבוכים׳ <ה‪ ,‬ב ‪ :‬עי' ל‬ ‫נפצא א צ ל אלנזאלי יפאזני צדק‪ ,‬עסי ‪ .(50‬ב ד ב ר ו ע ל ד ר כ י הצופים א ו ס ר ל‬ ‫ל ד ב ק י ם בהשם לראות ‪ .‬ק צ ת פ ה שנראה לנביאים‪ .‬ואת אשר יראה להם• אילי‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪ P‬יחזיר י י ל ' ׳ ה א ח י •‬ ‫ב ר ק חוטף ל א יתקיים׳‬ ‫נתקיים אולי יאריך קיוטו או אול• ל א יאריך‪ ,‬ואולי יראה בענין א ח ד או ישתנה ל ע נ‬ ‫• ''‬ ‫׳‬ ‫א ל ה ה ם ד ר כ י הצופים'‪ .‬כדאי לציין שבעצמו נהנ הרטבים‬ ‫ת נ א י ם‬ ‫ה‬ ‫ה ש נ ת‬ ‫ם‬ ‫ם י ת‬ ‫י ! ש‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫י הנוף'‬ ‫בחרבן י‬ ‫הדבור‬ ‫י ‪>u‬‬ ‫‪,‬‬ ‫' ‪£‬‬ ‫כמו‬ ‫א ת‬ ‫י ח ד‬ ‫ע י‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י ח ז ו‬ ‫א י‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י ת ק י י ם‬ ‫ה ד‬ ‫א ו‬ ‫ת מ ד ד י ‪ ,‬ז‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ג ז‬ ‫י ה י ה‬ ‫ש י ה‬ ‫ה‬ ‫ו ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ן א ‪0‬‬ ‫ה‬ ‫ח י ט‬ ‫י נ י ם‬ ‫'*ים‬ ‫ר ב‬ ‫^‬ ‫משה‬ ‫ו ן ף‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ס‬ ‫‪3‬‬ ‫י" לטבעני‬ ‫ל ד ׳ אלעזר אזכרי‪ ,‬הוצ׳ ויניצייא ‪ ,1601‬עם׳ ‪,10‬א‪ . :‬מ צ א ת י • • •‬ ‫״‪1n‬‬ ‫*‪°‬‬ ‫ל‬ ‫טאור הנלה ‪ . . .‬בליל א ח ת נכנסתי לים ‪ . . .‬וביום שבת • • • ע מ י ע ל‬ ‫י יושב‬ ‫והיה זעף נדול בים ונדרתי עלי ששני היםים ה א ל ה אצום בהן י א נ‬ ‫מ שלא‬ ‫י י י‬ ‫אני ואנשי ביתי י כ ל הנלוים עלי ואצוה ע ל בני להעשות ‪ P‬ע י ‪1‬‬ ‫ן‬ ‫ל ב ד י בעשירי באייר ל א א ר א ה א ד ם א ל א מ ת פ ל ל וקורא כ ל היום ביני לבי! ע ' ‪,‬‬ ‫ו ל א אשב עמו א ל א‬ ‫מצאתי בים אותו היום א ל א הקדוש ב ר ו ך •הוא‪ ,‬כ ך ל א א ר א ה‬ ‫פרז‬ ‫נאנסתי"‪.‬‬ ‫י נ ו‬ ‫ה י ג‬ ‫ס י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫נ ח ש י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫שבי‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫צ מ י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪H1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ע ם‬ ‫״‬ ‫‪a‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫‪92b411737‬‬ ‫י‬ ‫'?ל או‪°‬לר׳‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫‪ g‬׳‬ ‫‪y s of Perfection * 168‬‬ ‫אופר שהוראת ה ד ר ך ל א נ ס ס ר ה לו א ל א לזולתו‪ .‬ה א ם התכוון ל כ ת ה צ ו פ י ם ^ ב כ ל‬ ‫ההאמין הרמב״ם שזכה‬ ‫]כט[‬ ‫הרמב״ם‬ ‫קפז‬ ‫לנבואה?‬ ‫ה י ה ל ו ל מ ו פ ת גם ב ז ה י ר ו ת ו ל ה ס ת י ר ס ו ד ו ת ‪! « .‬‬ ‫‪ .‬ו ב מ צ ב י הנבואה"‪,‬‬ ‫כותב‬ ‫ר ׳ א ב ר ה ם ‪. ,‬יש ס ו ד ו ת שאינם מ ו ב נ י ם ‪ ,‬ו מ ה שניתן ל ה ב י ן מ ה ם א ס ו ר ל נ ל ו ת ו‬ ‫כיצד‬ ‫ל א י ז ה מ א ו ר ע ו ל א י ז ה ס ו ד ו ת כוון?‬ ‫אף‬ ‫אירע‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫כבוד‬ ‫ירע‬ ‫אלהים‬ ‫כנראה‬ ‫ה ס ת ר דבר״‪!70.‬‬ ‫א ל א ששם‬ ‫‪ .‬כ י צ ד אירע״‬ ‫יד‬ ‫פה‪.‬‬ ‫על‬ ‫מעשה‬ ‫בנים‬ ‫סימן‬ ‫לאבות‪.‬‬ ‫ר ק ה א ר י ש ב ח ב ו ר ה א ל א כ ל בני ה ח ב ו ר ה ‪ ,‬ה י ד ו ע י ם ל נ ו כ ק ר ו ב י ם ל ר ו ח‬ ‫לא‬ ‫צפו לנבואה‪.‬‬ ‫הרמב״ם‪,‬‬ ‫נוסף ע ל ת ל מ י ד ו ה ח ש ו ב ו ע ל בנו יחידו הוא ר ׳ שמואל‬ ‫א ב ן תיבון‪ ,‬ש ת ר ג ם ‪ .‬מ ו ר ה נבוכים" ל ע ב ר י ת ‪.‬‬ ‫עומק‬ ‫עליו העיר הרמב״ם ‪.‬כי הוא ירד ע ר‬ ‫עניני ס ו ד ו ת ס פ ר מ ו ר ה נ ב ו כ י ט ו ש א ר ח ב ו ר י ו ו ה ב י ן‬ ‫והשיג א ת ה ר מ י ז ו ת‬ ‫כשהרגיש‬ ‫שגתגלה ל ו ‪:‬‬ ‫בגו ש ל ר ׳‬ ‫ור׳ ש מ ו א ל‬ ‫מנתר‪.‬״!‬ ‫‪ .‬ב ס ת ר י מ ע ש ה ב ר א ש י ת ובםתמותיו" א ו מ ר‬ ‫‪.‬וכאלו ב א לי ברוח הקודש׳‪.‬־ד!‬ ‫א ב ר ה ם היה לו ע ס ק בגסתרות‪.‬‬ ‫על מה‬ ‫ו א ף ג ב ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ס ר׳ ד ו ד הנגיד‬ ‫ה ו א ח ב ר פירוש ע ל ה א פ ו ק ל י פ ס ה ‪,‬‬ ‫‪ .‬ג ב ו א ת ה י ל ד א ש ר ח ז ה גחמן ק ט ו פ א ״ א ח ר י ש ח כ מ י ב ר צ ל ו ג ה כ ת ב ו א ל י ו ‪ .‬ל ח ל ו ת‬ ‫פניו ל ה ו ד י ע ם א ם נ מ צ א א צ ל ו א י ז ה ד ב ר ב ר ו ר ב ס ו ד ה ק ץ " ‪ » .‬ל !‬ ‫לא‬ ‫ב מ ק ר ה היה ה ד ב ר שסמוך ל ת ק ו פ ת הרמב״ם ק ם ר׳ א ב ר ה ם בן שמואל‬ ‫אבולעפיא‬ ‫הדור‪.‬‬ ‫כעין‬ ‫) נ ו ל ד ‪(1240‬‬ ‫מתקבל‬ ‫על‬ ‫תורת‬ ‫ויסד‬ ‫ה ד ע ת שאבולעפיא‬ ‫המצאח ספוק לשאיפה נפרצת‪.‬‬ ‫באשכנז‬ ‫ה ק ב ל ה הנבואית‪•.‬ד!‬ ‫ב ק ע ה מ צ א וגדר‬ ‫חזקה‬ ‫המחשבות‬ ‫ב ה גדר‪.‬‬ ‫כפי‬ ‫שיטתו ה י ת ה‬ ‫ידוע לנו מ ס פ ר שמות ש ל ח כ מ י ם ו ח ס י ד י ם‬ ‫ו צ ר פ ת שהיה ל ה ם ע ס ק ע ם נבואה‪.‬‬ ‫ואין ס פ ק ש ה פ ר ו ץ מ ר ו ב ה ע ל ה ע ו מ ד‬ ‫ו ש ה ר ב ה שמות נשחכחו ב ר ו ב הזמנים ו ה ת ל א ו ת ‪.‬‬ ‫בן ל־א היה א ב ו ל ע פ י א כשנדמה לו שזכה ל ק ב ל נבואה‪.‬‬ ‫ו ל ה ע ל ו ת חזונותיו ע ל ה כ ת ב ‪ 5 .‬ל !‬ ‫והוא המשיך ל ה ת נ ב א‬ ‫יתר ע ל כ ך ‪ ,‬הוא נם ה ו ר ה איך להניע א ל ה מ ע ל ה‬ ‫וכעין ח י ד ה ב ת ו ך ח י ד ה ‪ ,‬ק ו פ ל א י‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫התכוון ל ה ר ב י ץ נבואה ו ל ה ע מ י ד נביאים‪.‬‬ ‫באדם‬ ‫ש כ ל ו מתמיה‪ ,‬הוא יחסו של א ב ו ל ע פ י א א ל הרמב״ם‪:‬‬ ‫א ף הוא א מ ר שמפי‬ ‫יוסף אבן עקנין שהרםב־ם הורה לו אח ה ד ר ך לנבואה‪.‬‬ ‫ר' א ב ר ה ם היה בן תשע עשרה שנה‬ ‫הנבואה‪ ,‬תשובות ר׳‬ ‫כ ד ; עיי‬ ‫כשמת הרסב־ם‪.‬‬ ‫‪. 1 8 9‬וזהו סור־ אומר‬ ‫בענין‬ ‫א ב ר ה ם בן הרסבים‪ ,‬סי׳‬ ‫טז‪ ,‬מנ‪.‬‬ ‫שם סי' ל‪ ,‬עטי ‪.39‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪ 171‬קובץ נ‪ ,‬עמי טז‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫‪ 1 7 2‬יקוו הםים‪ ,‬עמי ‪.9‬‬ ‫‪ !73‬סמברי אצל נייבואר ‪ , M J C‬עמי ‪ . 13,5‬עי׳ שטינשנידר‪,Polemische Literatur ,‬‬ ‫עמי ‪.367‬‬ ‫‪ ! 7 4‬עי׳ נ‪ .‬שלום‪ ,Major Trends in Jewish Mysticism ,‬עמי ‪.152-119‬‬ ‫‪ 1 7 5‬עיי ס פ ר האות‪ ,‬ב״עטרת צבי"‪ ,‬הוצ' יעללינעק‪ ,‬ס פ ר היובל לכבודו של נרץ‪ ,‬עם׳‬ ‫‪;88-65‬‬ ‫עס׳‬ ‫‪.16‬‬ ‫וזאת ליהודה אנרת ששלח ר״א אבולעפיא ננד הרשביא‪ ,‬ננזי ח כ ם ת הקבלה‪ ,‬הוצ׳ יעללינעק‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫]ל[‬ ‫העשל‬ ‫ת ו ר ת ו ש ל ה ר מ ב י ם ח י ושמימיו ש ת ה ‪ :‬ה א ם ב ש ר י ר ו ת ל ב ו ה ל ך כ ש ה ר י ם א ת ‪ .‬מ ו ר י ־‬ ‫ע ל נס והכריז‬ ‫נבוכים‬ ‫המחר?‪»7.‬‬ ‫עליו ו ע ל ‪ .‬ס פ ר‬ ‫לחכמת‬ ‫יצירה' כ ע ל ה מ ק ו ר ו ח היחידים‬ ‫א ו ל י ד ב ר י ם בגו‪ .‬ש ס א ע ל ה ל ו ר ז ש ה ו א נ ס ח ר מ ע ד עינינו‪ .‬ל א ל ה י ם‬ ‫י ש‬ ‫ה י‬ ‫‪ 1 7 6‬עי׳ שלום‪ ,‬שם‪ ,‬עפ׳ ‪ . 1 2 4‬אבולעפיא חיבר פירוש ע ל ‪.‬סודה נבוכים־ < ‪ .‬ר ‪ °‬ים‬ ‫נבואה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫פורה הנבוכים‪ ,‬סחרי תורה'‪ ,‬כיי ‪ JTS, <2‬ק ל •‬ ‫י האחי‬ ‫ה ד ר כ ה ל ק ב ל ת הנבואה‪. .‬ואם ח ר צ ה ל ל כ ת ב י ר י י י ל ק ל‬ ‫ק ב ל עליך ת ח ל ה עו־ל פ ל מ י ת שמיים וכוי‪ ,‬עם׳ סט‪ ,‬ב; ו ע ל הרםב־ם כותב‪. :‬ואמנם‬ ‫יכיר השבעת ה ר ב שלא לנלות פ ה שנלהו השם כמו שרסז בראש ה ח ל ק השלישי׳‪ ,‬עמי ז• ב‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ה {‬ ‫ו‬ ‫ו א ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫רי‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ז ה‬ ‫ה ו ס פ ה ל ה ע ר ה ‪.151‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ה צ ו ) ‪ 1‬ה‬ ‫‪n‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫" ׳ ' ״ ' ' ‪ " ^ °‬י*' " * וזהה‬ ‫פרופ׳ א ל כ ס נ ד ר ס א ר כ ס העירני ע ל ה ק ט ע שפרסם *‬ ‫'‪,1,‬‬ ‫'‬ ‫כי׳ ׳‪:‬נכתב ק ר ו ב ל ס ו ף ה א ל ף החטישי )‪ (1235-1220‬ושסחברו חי ב א ׳‬ ‫? ^ הנוצרי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫‪.‬ויעטעאל א ח ד ר צ ה ל כ ת ו ב ל‬ ‫הולדתי‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫ל ־ ‪~1‬‬ ‫ל‬ ‫‪ .‬י היה‬ ‫'‬ ‫• י‬ ‫"*׳ יי•‬ ‫וממתן תורה ע ד שנולד ישו הנוצרי יינ מאות ׳‬ ‫^‬ ‫של ישו הנוצרי ‪ . . .‬ואותו ישמעאל שהניד לר׳ פשה ב ר פייסון ל א בא א ל א פן ה ק ב ה‬ ‫‪°‬הראשון‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫י ל‬ ‫ס פ ר א ח ד מצאו בבית נקדימון בן נוריון בשעת‬ ‫'^ ין‬ ‫'‬ ‫לידי ישמעאלים ונקדיםון בן נוריון ירש אותו ס פ ר מן הקדמונים‬ ‫לף‪ .‬אעפיי שאין‬ ‫וחנוך ומתושלח ‪ . . .‬וישעיהו ויחזקאל וירמיה כ ך בא ל נ י י‬ ‫מן אנדה זרה כזאת‪ ,‬אין המוהל יוצא ידי צחצוחי שמן‪.‬‬ ‫־ כ נ ז‬ ‫ב‬ ‫א ו‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ג‬ ‫ד ב י נ‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י ה נ י ד‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י ה י ה‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫? ג י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫כ ר‬ ‫י ס י ת‬ ‫ס י י ם ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪ :‬ג י ם‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫‪2‬‬ ‫ה ח‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע נ י ם‬ ‫ר ב‬ ‫מ‬ ‫ה ס‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ת י י י‬ ‫י ה י ד‬ ‫י ה י י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י ‪ :‬י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י ? ‪ 1‬א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫י צ י ם‬ ‫כ נ י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח א ח‬ ‫י א י ת י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪ 0‬ר‬ ‫לשאלת טיב הבית דין של שבעים ואחד‬ ‫מאת‬ ‫אברהם‬ ‫למותר‬ ‫ובקורות‪,‬‬ ‫ווייס‬ ‫ל ה ד ג י ש א ת ע ר ך ב ע י ת ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬ ‫לה ערכה כשלעצמה בהלכה‬ ‫ובה כרוכות כ מ ה וכמה שאלות בהיסטוריה‬ ‫ב ע י ה זו ל ס פ ר ו ת מ ש ל ה ‪! .‬‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫באמת זכתה‬ ‫כבר‬ ‫א כ ן אין ב ד ע ת י ל ג ו ל ל פ ה כ ל פ ר ש ת ה ב ״ ד ש ל ע י א ‪.‬‬ ‫ב מ ס ג ר ת זו אין א פ י ל ו ה מ ק ו ם ל ה ק י ף א ת כ ל ה מ ק ו ר ו ת ה ת ל מ ו ד י י ם ו ל ב ר ר ם ‪ ,‬ו מ ל ב ד‬ ‫אלה‬ ‫פה‬ ‫ע ו ד מ ק ו ר ו ח ח ו ץ ש ב ב י ר ו ר מ ק י ף ב ה כ ר ח ל ה ק צ י ב מ ק ו ם גם ל ה ם ‪.‬‬ ‫ממטרתי‬ ‫ל ב ר ר ב ע י ק ר ה ד ב ר ר ק שני מ ק ו ר ו ת ת ל מ ו ד י י ם ב ל ב ד ‪ :‬א ת ה מ ש נ ה ב ס נ ה ד ר י ן‬ ‫פ׳׳א מ״ה‪ ,‬ה ק ו ב ע ת א ת ט י ב ה ב ״ ד ש ל ע״א מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ה ה ל כ ה ‪ ,‬ו ב ר י י ת א ‪ -‬מ ו ב א ת‬ ‫בבבלי‬ ‫פ ״ ח ב ׳ ו ב י ר ו ש ל מ י שם פ״א ה ״ ד ו ב ת ו ס פ ת א שם פ״ז ה״א ו ב ח ג י נ ה פ ׳ ב ה״ט ‪-‬‬ ‫טבועה‬ ‫ס ד ר ם ש ל ב ת י דיגים‬ ‫בחוחם‬ ‫כי‬ ‫היסטורי‪,‬‬ ‫ממטרחה‬ ‫למסור‬ ‫פרטים‬ ‫על‬ ‫ומהותם‪.‬‬ ‫מ ק ו ר ו ת א ל ה שונים ז ה מ ז ה ה ן מ פ א ת מ ה ו ת ם ו ת ו כ ג ם ה ן מ פ א ת א ו פ י ם‬ ‫וצורחם‪.‬‬ ‫א ו ל ם שגיהם גם י ח ד מ כ נ י ס י ם א ו ת נ ו ב א ו פ ן ב ל ת י א מ צ ע י ל ת ו ך ע צ ם ש א ל ת‬ ‫מהותו של הב״ד של עיא כב״ד וכמוסד‪ ,‬כי ה ם מפיצים אור מסוים‬ ‫ע ל ב ע י ת חוג‬ ‫פ ע ו ל ת ו ש ל ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬ ‫א׳‬ ‫פרק‬ ‫ס נ ה ד ר י ן‬ ‫פ״א‬ ‫מ י ה ‪:‬‬ ‫אין דנין ל א א ת ה ש ב ט ו ל א א ת נ ב י א ה ש ק ר ו ל א א ת כ״ג א ל א ע פ ״ י ב ״ ד ש ל‬ ‫ע ׳ א ואין מ ו צ י א י ן ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת א ל א ע פ ״ י ב ״ ד ש ל ע״א אין מ ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר‬ ‫ועל‬ ‫ה ע ז ר ו ת א ל א עפ׳׳י ב י ד ש ל ע״א אין עושין ס נ ה ד ר י ו ת ל ש ב ט י ם א ל א ע פ ״ י ב ״ ד‬ ‫ש ל ע׳׳א אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת א ל א ע פ ״ י ב ״ ר ש ל ע׳׳א אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת ב ס פ ר‬ ‫ולא‬ ‫ש ל ש א ב ל עושין א ח ת א ו שתים‪.‬‬ ‫‪ 1‬ע׳ ביכלר בספרו על הסנהדרין בנרסנית בדויה של ביהמ־ד לרבנים בוינה סשנת ‪,1902‬‬ ‫וש־ס‪ .‬ס פ ר ו של ב י כ ל ר םצטיין בזה שהוא מקיף את החוסר התלםודי ומסילא נם החוסר היסודי‬ ‫הנדון פה‪ .‬אכן על נקלה לראות שלי נישה אתרת לחוסר זה‪ ,‬ונם הםסקנות הן אחרות‪ ,‬לכן לא‬ ‫נכנסתי פה לשום פולמוס‪.‬‬ ‫קפט‬ ‫]נ[‬ ‫ווייס‬ ‫א‬ ‫ב ר א ש ו נ ה הענינים‬ ‫מ ש נ ה זו מ ס י י מ ת ר ש י מ ת ה ע נ י נ י ם ה נ ד ו נ י ם ב ב ת י ד י ן השונים‪.‬‬ ‫ש ב ב י ר ש ל ש ל ש ה ‪ :‬דיני מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה וכוי‪ ,‬א ח ׳ כ א ל ה ש ב ב ״ ר ש ל ע ש ר י ם ןשלשרי'•‬ ‫א ו ל ם ברשימה‬ ‫דיני נ פ ש ו ת בכ״ג ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ב ס ו ף ‪ ,‬ה ע נ י נ י ם ש ב כ י ר ש ל ע ׳ א ‪ ,‬היינו משנתנו‪.‬‬ ‫ה ע נ י נ י ם ש ב כ י ר ש ל ג׳ ס ד ר ת כ נ י ת י ב ה צ ע ת ה ס ו נ י ם ונם ט ע ם ו נ י מ ו ק ל צ י ר ו ף פ ר ט י ם‬ ‫ב ת ו ך סוג א ח ד ‪ .‬־‬ ‫בתחלה‪:‬‬ ‫והוא הדין ב ס ד ר הענינים ש ב ב י ד ש ל‬ ‫כ‬ ‫ל ע ו מ ת זה במשנתנו‬ ‫׳ ‪3.‬‬ ‫ג‬ ‫אין ד נ י ן ל א א ת ה ש ב ט ו ל א א ת נ ב י א ה ש ק ר ו ב ו ׳ ‪ ,‬היינו א נ ש י ם ה נ ד ו נ י ם‬ ‫אח״ז‪ :‬ואין מ ו צ י א י ן ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת ‪ ,‬היינו ענין מ י י ‪.‬‬ ‫בד"נ‪>.‬‬ ‫ד‬ ‫וא‬ ‫נ‬ ‫וכו׳‬ ‫אין עושין ס נ ה ר ר י ו ת ו כ ו ׳ ‪ ,‬היינו ענין צ כ ו ר י ס ת ם ‪.‬‬ ‫עיר‬ ‫ה נ ד ח ת ‪ ,‬היינו ש ו ב א נ ש י ס ה נ ד ו נ י ם ב ד ־ נ ‪ ,‬ש ב ה ם פ ת ח ת ח ל ה ‪.‬‬ ‫ולשון‪:‬‬ ‫ואחכ׳ז‬ ‫ח ר‬ ‫י‬ ‫ו ‪:‬‬ ‫אין מ ו ס י פ י !‬ ‫עועייו‬ ‫ב ס ו ף ‪ :‬אין‬ ‫וכן בנוגע לסננו!‬ ‫ד י נ י‬ ‫ב מ ש נ ו ת ה ק ו ד מ ו ת לשון ק צ ר ה ו ב ל ת י א מ צ ע י ת ‪ :‬דיני מ מ ו נ ו ת ב נ ׳ וכו׳‬ ‫נפשות בכיג וכו׳‪.‬‬ ‫ו ב מ ש נ ת נ ו לשון א ר ו כ ה ב צ ו ר ה ש ל י ל י ת ו א מ צ ע י ת ‪ :‬אין ת י ן ל א ‪• .‬‬ ‫א ל א • ‪ . .‬אין מוציאין •‬ ‫בע״א‪...‬‬ ‫מ ד ו ע אין גם ב מ ש נ ת נ ו ב ק צ ר ה ‪ :‬ה ש ב ט • • •‬ ‫א ל א ‪ . . .‬וכו׳‪.‬‬ ‫מ ו ס י פ י ן ‪ . . .‬בע״א וכו׳‪.‬‬ ‫מדוע‪:‬‬ ‫ועוד‪,‬‬ ‫‪...‬‬ ‫תין‬ ‫‪...‬‬ ‫ע ל פי‬ ‫צ י ל ‪ :‬דנין ב ב ־ ד ‪ ,‬ו ל א ‪ :‬דגין ע פ ־ י ב ׳ ד ‪.‬‬ ‫ושלעה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫‪-‬‬ ‫א <‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל י‬ ‫ח ו‬ ‫פ‬ ‫ק י הסגנמ‬ ‫במשנות ה ק ו ד מ ו ת ב א מ ת ‪ :‬בשלשה‪ ,‬בעשריט‬ ‫ו ז ה ס ו ף ס ו ף ל א ר ק שינוי סגנון ג ר י ד א ‪ ,‬כ י ל א פ י ר ו ש ו ש ל דנין ב ב ״ י‬ ‫כ פ י ר ו ש ו ש ל דנין ע פ ״ י ב י ד ‪ .‬ב נ ד ו ן ז ה א מ נ ם ב כ מ ה ו כ מ ה מ ב ע ל י ה נ ו ס ח * כ ב ר ד י‬ ‫ג י ׳ ‪:‬‬ ‫ד נ י ן ב ב י ר ‪ ,‬א ב ל אין ה ד ע ת ג ו ו ע ת ש ז א ת ה י א הגי׳ ה ר א ש ו נ י ת ‪ .‬א ם גי׳ זו מ ק ו ר י ת איו‬ ‫בשום א ו פ ן ל פ ר נ ס ה ת ה ו ו ת הגי׳‪ :‬דנין ע פ ״ י ‪ .‬א פ י ל ו כ ש ע י‬ ‫ל מ ל ח מ ת ה ר ש ו ת א ל א עפ״י וכו׳‪ ,‬יותר‬ ‫רלישנא‪,‬‬ ‫על‬ ‫ש‬ ‫כ י אין א ש ג ר ת א ר ל י ש נ א מ ס י פ א ל ר י ש א ‪.‬‬ ‫נקלה‬ ‫ולהתאימו‬ ‫‪0QW‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫לנמק‬ ‫את‬ ‫התהוותה‬ ‫הגי׳‪:‬‬ ‫של‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫‪0‬עפ‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫י״‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫ש נ‬ ‫א‬ ‫י ‪ :‬ואין מוציאין‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫לאשנרתא‬ ‫ם‬ ‫א ו ל ם כשהני׳‪ :‬עפיי‪ ,‬ראשוניה׳‬ ‫ב ‪, . . .‬‬ ‫בשאיפה‬ ‫יסודה‬ ‫ל ת ק ן הלשה‬ ‫לחוקי המנון‪.‬״‬ ‫ח‬ ‫‪ 2‬ס ד ר הסונים ברשימה זו הוא כזה‪ :‬בראשונה‪ :‬דיני טמונות‪ ,‬היינו כ ל תביעות וטעני‬ ‫י ממון•‬ ‫‪,‬‬ ‫שיסודן בעסקי ססון‪ .‬אחיז‪ :‬נזלות ו ח ל ‪ ,‬״‬ ‫אחריהם‪ :‬נזק וחצי נזק וכר‪ ,‬היינו טענות ותביעות םסון שםלבד שאין יסודן בעסקי סםון הן נ כ‬ ‫ופעונש‪ ,‬קנס סמי!‬ ‫מכאן באים ל ‪ :‬א‪1‬נס ו פ פ ת ה וכר‪ ,‬שכולו קנס‪.‬‬ ‫ניכ לפעםים לנדר קנס‪.‬‬ ‫עוברים לעונש הניף‪ :‬סכות‪ .‬והיות דין סכות ל פ ע ם י ם נם בלי תובע‪ ,‬א ל א הביד סעצםו כ ם ו ם י‬ ‫צבורי הוא כאילו התובע‪ .‬בא אחיז‪ :‬עיבור החדש ועיבור השנה וסמיכת זקנים וכר‪ ,‬ענינים שעי‬ ‫הביר כ ט ו ס ד צבורי ל ס ד ר ם בלי שום תובע שהוא‪ .‬אחכיז‪ :‬החליצה והםיאונין ונטע רבעי י י י‬ ‫‪ .‬ןעיע בסאסר׳‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫חי‬ ‫ענינים שהם אמנם בשלשה א ב ל ל א בנ•‬ ‫ב ס פ ר הזכרון עיש הפרופ‪ .‬םשה שור‪ ,‬שם אני טאריך בבירורה של םשנה זו‪.‬‬ ‫‪ 3‬ה ס ד ר ‪ :‬דיני נפשות‪ ,‬הרובע והנרבע‪ ,‬שור הנסקל‪ ,‬הזאב והארי וכר‪ ,‬ברור‪ .‬בראש סתם‬ ‫דיני נפשות‪ ,‬היינו כ ל דינים שבעולם שבהם משפט סות ל א ד ם ‪ .‬אחריהם דינים שבהם משטט‬ ‫סות ל א ד ם ו ל ב ה ם ה נם יחד‪ .‬בסוף דין שבו פשפט מות ר ק ל ב ה מ ה ב ל ב ד ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ו ת‬ ‫ה‬ ‫נ ן‬ ‫ן ט ע נ ן ת‬ ‫ו ז כ י ע ו ת‬ ‫ם ס ן ן‬ ‫ש י ס ו ד ן‬ ‫א‬ ‫ע ו‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫נ ס ו ח‬ ‫כ‬ ‫ם ו ‪0‬‬ ‫ז‬ ‫חבר‪r‬‬ ‫* לסודות השיס ע׳ להלן•‬ ‫‪ 6‬ע׳ מ ל א כ ת שלמה‪ ,‬שם מ ד ו ב ר מפורש ע ל הנהה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ה ד‬ ‫ן ט ו ת‬ ‫‪ 5‬ע־ דים וריח ושיס‪.‬‬ ‫]נ[‬ ‫ל ש א ל ח ט י ב ה ב י ח דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫כדאי‬ ‫‪7‬‬ ‫ב׳‪,‬‬ ‫קצא‬ ‫ע ו ד ל צ י י ן כ א ן ‪ ,‬ש ב ס ו ג גי‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן וכוי‪ ,‬אין ש׳נ בנוגע ל ‪:‬‬ ‫עפ׳׳י‪-‬‬ ‫א ע פ ״ י ש ב ש ב ו ע ו ח פ ״ ב מ ״ ב ‪ :‬שאין ס ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר ו ע ל ה ע ז ר ו ת א ל א ב מ ל ך‬ ‫ואורים וחומים‬ ‫וגביא‬ ‫לדבר‬ ‫ש ל ע״א וכו׳‪».‬‬ ‫ו ב ם ג ה ד ר י ן‬ ‫ע ל א ש ג ר ת א ד ל י ש ג א מ ס ו ג ב ׳ ‪ :‬אין מ ו צ י א י ן ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫פה כבר‬ ‫לכאורה מקום‬ ‫א כ ן משנת שבועות מ ו כ י ח ה‬ ‫שגם ב ס ו ג ב ׳ א פ ש ר ל ג ר ו ס ‪ .‬ב ־ ב מ ק ו ם ע פ ״ י ‪ ,‬א ם ל א ג א מ ר שמשגת ש ב ו ע ו ת ל ח ו ר‬ ‫םגהדרין‬ ‫ומשגח‬ ‫דלישגא‪.‬‬ ‫ל ח ו ד ‪ • ,‬וכשמשגח ס ג ה ר ר י ן‬ ‫ל ח ו ר אין מ ק ו ם‬ ‫לטעם‬ ‫של אשגרתא‬ ‫א י ך ש י ה א מ״מ ב ס ו ג ג׳ ל א ת ק נ ו ו ל א הגיהו מ ש ו ם ט ע ם פ ש ו ט מ א ד ‪ :‬ב ל ש ו ן ‪:‬‬ ‫דנין ע פ ״ י ‪ ,‬ה ק ו ש י הסגגוגי ב ל ש ו ן ה מ ש ג ה ב ו ל ט ‪ ,‬ל כ ן הגיה ותיקגו כ ב י כ ו ל ‪.‬‬ ‫משא״כ‬ ‫ב ס ו ג ג׳‪ ,‬מ ג ק ו ר ח ר א ו ה ח ו ק י הסגנון אין שום קושי ב ל ש ו ן ‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן א ל א ע פ ״ י ‪.‬‬ ‫מ ש ו ם ז ה גשאר פ ה לשון ז ה ב ל י ה ג ה ה ותיקון‪.‬‬ ‫ו ע ת ה לשון סוג ה א ח ר ו ן ו ת ו כ נ ו ‪ :‬אין עושין ע י ר ה ג ר ח ת וכו׳ אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת‬ ‫בספר‬ ‫ואם‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מ ר ו ע ה ל ש ו ן ‪ :‬עושין‪,‬‬ ‫ו ל א ‪ :‬דנין‪.‬‬ ‫ה א ם עושין ע י ר ה נ ר ח ת ב ל י דין‪.‬‬ ‫ב ד י ן ו ב ב ״ ד קיימינן ה ע י ק ר דנין ו ל א עושין‪!0.‬‬ ‫ועור‪ ,‬מ ה ר א ו ל ה צ י ע ברשימה‬ ‫זו א ת ה ד י נ י ם ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ה ב ס פ ר וכוי‪.‬‬ ‫ה ח ל מן‪:‬‬ ‫ב כ ל הרשימה כולה‪,‬‬ ‫דיני מ מ ו נ ו ת בני‪ ,‬ו ע ד כ א ן ר ק ר ש י מ ת ענינים ב ל ב ד ‪ :‬ענין זה א ו ענינים א ל ה ב ב ׳ ׳ ד‬ ‫כזה‪ ,‬ותו ל א מידי‪.‬‬ ‫בעיר‬ ‫ודיני כ ל ענין וענין ב מ ק ו מ ו ו ב מ ס ג ר ת ו ב ס ד ר משנתנו‪.‬‬ ‫א ך ורק‬ ‫ה נ ד ח ח ה ד י נ י ם ה ל ל ו נ מ צ א י ם פ ה ו ל א ל ה ל ן פ ״ י מ ״ ר ב מ ש נ ת דיני ע י ר ה נ ד ח ת‬ ‫ובמסנרחם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫אכן‬ ‫בה‪,‬‬ ‫כ ד י ל ע מ ו ד ע ל מ ה ו ח ה ש ל מ ש נ ה זו ע ל י נ ו ל ב ר ר כ מ ה ב ע י ו ת ה כ ר ו כ ו ת‬ ‫ובראשונה ט י ב הענינים המנוים ב ה ‪.‬‬ ‫ס ו ג ר א ש ו ן מ כ י ל ג׳‬ ‫רבים‬ ‫ה מ ר כ ב מ מ ס פ ר מסוים ש ל יחידים א ל א ח ל ק מן ה א ו מ ה ש ב ל ע ר ו היא ל ק ו י ה‬ ‫ובלתי שלמה‪!.‬י‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫פ ר ט י ם ‪ :‬השבט‪ ,‬גביא ה ש ק ר וכהן גדול‪.‬‬ ‫מ ז ה ‪ ,‬שדין ש ב ט א י ע ו ד י ן מ ס פ ר אגשים ס ת ם א ל א ד י ן כ ל ה א ו מ ה‬ ‫נ ב י א ה ש ק ר ה ו א א מ נ ם ר ק י ח י ד שגדון‪ ,‬א ב ל ע ל י ס ו ד מ א ו ר ע ו ת ה י ס ט ו ר י י ם‬ ‫י ד ו ע י ם מ ק ו ם ל ה ג ה ה שגם ד י נ ו ה ו א ענין כ ל ה ע ם כ ו ל ו ‪.‬‬ ‫גושא מ ש ר ת ה ע ם ה ג ב ו ה ב י ו ת ר ‪ .‬־ י‬ ‫הצד‬ ‫ש ב ט איננו ס ח ם‬ ‫השוה‬ ‫שבהם שהם‬ ‫ו כ ן ד י ן כ״נ‪ ,‬היינו רינו ש ל‬ ‫ו ב כ ן אמגם ל כ ל פ ר ט ו פ ר ט סגולתו הוא‪ ,‬א ב ל‬ ‫כ ו ל ם ד י נ י ם ש ב ה ם מעונין‬ ‫כ ל העם‪.‬‬ ‫הוא הדין בסוגים‬ ‫‪ 7‬ע׳ דיס אות ז׳ ואות חי‪.‬‬ ‫‪ 8‬נם שם אין ש־נ‪ ,‬ע׳ דיס שם‪.‬‬ ‫א ב ל עי ע רסב׳ם בית הבחירה פיו הי־א‪.‬‬ ‫‪ 9‬לבעיה זו ע׳ להלן בפנים‪.‬‬ ‫‪ 10‬שם פ״י פיו‪ :‬עושים דין בעיר הנדחת‪.‬‬ ‫‪ 11‬השוה שופטים כיא‪ ,‬וי‪ :‬ננדע היום שבט אחד םישראל‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬י״ז‪ :‬ולא יפחה שבט‬ ‫פישראל‪ .‬וע״ע הוריות פיא פיה ובבבלי ובירוש־ שם‪ ,‬ושים‪.‬‬ ‫‪ 12‬ע׳ בסוניא שם ט־ז רעיא‪.‬‬ ‫קצב‬ ‫ווייס‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫^‬ ‫י ת‬ ‫מ ל ח מ ה והוספה ע ל העיר ועל העזרות כמרכז קדושת ה ע ם ודתו או ע ש‬ ‫סנהדרין‬ ‫ל ש ב ט י ם אינן ענין ש ל י ח י ד א ו י ח י ד י ם א ל א ענינו ש ל כ ל ה ע ם ‪.‬‬ ‫ה א ח ר ו ן ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת וכוי‪ ,‬נ כ נ ס ל נ ד ר ז ה ‪.‬‬ ‫נם ה ס י‬ ‫ג‬ ‫ע י ר ה נ ד ח ת ה י א ב ע י ק ר עני!‬ ‫ש ל ה נ נ ה ל א ו מ י ת ‪ ! 3 :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ה ב ס פ ר ו כ ו י ‪.‬‬ ‫ה ד ב ר י ם ה מ נ ו י ם פ ה כ ע נ י נ י ם שנדונים א ו נ ע ש י ם ע פ י י ב י ר‬ ‫לכל‬ ‫ש ה ם ענין כ ל ה ע ם ‪.‬‬ ‫המשותפת‬ ‫כ ע נ י ן כ ל ה ע ם ד נ י ם ו ע ו ש י ם א ו ת ם עפ״י ב י ת ד י נ ו‬ ‫ש ל כ ל ה ע ם ‪ ,‬היינו ב י ת ד י נ ו ה נ ב ו ה ב י ו ח ר ‪.‬‬ ‫לעיונים‬ ‫ובירורים‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ל עיא התכונה‬ ‫במלחמה ובהוספה‬ ‫ו ם‬ ‫א כ ן ב י נ י ה ם גם ה ב ד ל י ס ו ד י ה ג ו ת ן מ ק‬ ‫ע ל העיר‬ ‫ועל העזרות ובעשית םנהדריות‬ ‫ל ש ב ט י ם יש ר ק ע צ ם מ ע ש ה ה מ ל ח מ ה ו ה ה ו ס פ ה ו ע ש י ח ה ס נ ה ר ר י ו ח ‪ ,‬ו ב ע צ ם מ ע ש י י‬ ‫מעונין‬ ‫זה‬ ‫השקר‪.‬‬ ‫לא‬ ‫כ ל ל האומה‪.‬‬ ‫כ מ ו כ ן מעונין‬ ‫כל‬ ‫ה ת ע נ י נ ו ח ה כ ל ל ה י א ל ר נ ל י ט י ב ה ד י ן ו ל א ל ר נ ל י ט י ב ו ש ל ה א י ש הנרון•‬ ‫כ ן בנוגע ל ש ב ט ‪ ,‬כ ה ן ג ד ו ל ועיר ה נ ד ח ה ‪.‬‬ ‫האישיוח הגדוגה ו ל א ל ר ג ל י ע צ ם המעשה‪.‬‬ ‫ד י ן ז ה ב ב ״ ד ש ל ע״א ו א ח ר ל א ‪.‬‬ ‫בכל‬ ‫ז א ח גם‬ ‫ל ה ם ד י נ י ם וענינים‬ ‫יש ל ה ב ח י ן ב י ן ד י ן ל ר י ן ‪.‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫על‬ ‫שבט‬ ‫ה כ ל ל כולו‬ ‫ב ע צ ם המעשה של נ ב י‬ ‫א‬ ‫ב ה ם ה כ ל ל מ ע ו נ י ן ל ר נ ל י אופיר״ מ‬ ‫מ ז ה שאין ב ה ם ל ה ב ח י ן‬ ‫ב‬ ‫י ן ך י ן לרין•‬ ‫א ו ל ם גם מ ק ו ם ל ס ב ר א ‪ ,‬ש ה ג ם ה ע ם מ ע ו נ י ן ב ה ם ׳‬ ‫פ ר ט י י ם שאין‬ ‫לעם‬ ‫ולפי‬ ‫כ ע ם ש ו ם ענין ב ה ם ‪,‬‬ ‫ועוד‪ ,‬פ ה ושם קשיים ב ו ל ט י ם בנוגע ל כ ל ל י מ ש פ ט י ס ו ד‬ ‫ב ר ם ב ע י ק ר כ ב ר עמדו ע ל זה בסוגית ה ב ב ל י והירושלמי‪:‬‬ ‫ה ע ב ט ש ב מ ש נ ת נ ו א י ת א ע ם ט״ו ב ׳ ו ל ה ל ן ‪ :‬ה א י ש ב ט‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫א במאי אילימא‬ ‫ש ח ל ל א ת ה ש ב ת א י מ ר ד פ ל י נ ר ח מ נ א בין י ח י ד י ן ל מ ר ו ב י ן ל ע נ י ן ע מ י ם ב ש א ר‬ ‫מי פליג א ל א בשבט שהודח‬ ‫מצוח‬ ‫‪...‬‬ ‫כ מ א ן ר ל א כ ר ב י יאשיה ו ל א כ ר ב י יונח!‬ ‫ד ת נ י א ע ד > ׳ כ מ ה עושין ע י ר ה ג ד ח ח מ ע ש ר ה ו ע ד מ א ה ד י ר י א ש י ה ר י ״ א מ מ א ה ו ע ר‬ ‫ר ו ב ו ש ל ש ב ט ו א פ י ל ו ד י י ל א ק א מ ר א ל א ר ו ב ו א ב ל כ ו ל ו ל א א י ר מ ת נ א ה כ א בנשיא‬ ‫שבט‬ ‫ש ח ט א עסקינן וכו׳ ע ו ל א א י ר א ל ע ז ר ב ב א י ן ע ל ע ס ק י נ ח ל ו ת ו כ ת ח י ל ת ה ש‬ ‫א״י‪...‬‬ ‫בשבט‬ ‫אי מ ה ח ח י ל ח ה ק ל פ י וכו׳ א ל א מ ח ו ו ר ת א ^ י כ ד ר ב מ ת נ א ר ב י נ א א מ ר ל ע ו‬ ‫ש ה ו ד ח ו ד ק א ק ש י א ל ך ב ד י ג א ד ר ב י ם דייגיגן ל י ה אין אע״נ ד ק ט ל י נ ן ב י ח י ר‬ ‫‪ 13‬עושים עיר הנדחת‪ ,‬כדי להנץ ע ל ס ו ד קיוםו הרוחני של העם‪ .‬ובתנאים ססויסים נמנעים‬ ‫מלעשותה לשם הננה סםש‪ ,‬ע׳ חוס׳ סנהדרין פי־ד היא‪ ,‬ב ב ל י שם ט־ז ס ע י וידוע• שם‬ ‫ב‬ ‫ש ה‬ ‫ה‬ ‫יר‬ ‫‪.‬‬ ‫" •‬ ‫‪ u‬ירוש׳ פיי היז‪ :‬עיר לא כ ס ר עיר לא כ ר ך והיא שתהא מחמשה ועד עשרה ד ר‬ ‫‪.‬‬ ‫רבי יהודה אומר ממאה ועד רובו של שבט‪.‬‬ ‫•‬ ‫ק • ל *' ל '‬ ‫‪ 15‬א ל א סחוורתא באםצע הסוניא ולפני אוקימתת המסקנא‬ ‫כסיום ובפסקנא‪ .‬השוה פסחים נ׳ה ב׳ <פ־ק י״נ בי(‪ ,‬דיה ד׳ א'‪ ,‬ס כ ו ת ב׳ בי׳ י י ' י*‬ ‫ל א"‬ ‫?‬ ‫'‬ ‫א ב ל עיע ע ב ת קל־ב סע־א‪ ,‬עירובין ציו א׳ ותענית די בי‪ .‬אכן לפי סונית‬ ‫אין שום מקום לקושיא‪ :‬אי מה תחילתה קלפי‪ .‬האם באמת ה כ ל ה ח ל פן‪ :‬וכתחילתה‬ ‫וכוי‪ ,‬מאוחר‪.‬‬ ‫ם ו ז ר‬ ‫צ ח‬ ‫‪,‬‬ ‫ג י ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫ה י ר ו ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫]ה[‬ ‫בי‬ ‫קצג‬ ‫ד י נ א ד ר ב י ם דיינינן ל י ה מי ל א א״ר ח מ א ב ר ׳ יוסי א״ר א ו ש ע י א ו ה ו צ א ת א ת‬ ‫‪ . . .‬ה כ א נ מ י ‪ . . .‬אי א ח ה מוציא כ ל השבט כ ו ל ו לשעריך‪.‬‬ ‫האיש‬ ‫כ ל י ס ו ד ה ש ל סוגיא זו ב ה נ ח ה ‪ ,‬ש ש ב ט דינו ב ב ״ ד ש ל ע״א א ך ו ר ק מ כ ח מ ר ו ב י ן‬ ‫ו ה נ ה גם ע י ר ה נ ר ח ת ד י נ ה שונה מ כ ח מ ר ו ב י ן ‪.‬‬ ‫סחם‪.‬‬ ‫מ ה שאין ב ז ה ‪.‬‬ ‫א״כ ר ק ב ש ב ט שהודח‪.‬‬ ‫א ב ל בשבט שהודח היכי משכחת לה‪ ,‬ה ל א‬ ‫א פ י ל ו ר״י ל א ק א מ ר א ל א ע ד רובו של שבט‪.‬‬ ‫שבט‬ ‫כאן‬ ‫שבט‬ ‫א ל א גשיא ש ב ט ‪,‬‬ ‫בשבעים‬ ‫ואחד‬ ‫דומיא‬ ‫ע ל זה א ו ק י מ ת ת ר ב מ ת נ א ‪ ,‬שאין‬ ‫ר כ ה ן גדול‪.‬‬ ‫ב ג ל ל האישיוח‬ ‫מ ז ה ששניהם שוים ואין ב ז ה‬ ‫הנדונה‪,‬‬ ‫ו א ו ק י מ ת ת ר״א‪ ,‬שאין כ א ן ד י ן‬ ‫אלא‬ ‫דין‬ ‫בע״א‬ ‫נחלות‬ ‫כתחילתה‬ ‫ש ל א״י‪.‬‬ ‫ל ש ת י א ו ק י מ ת ו ת א ל ו ג ש א ר ת ב מ ק ו מ ה ה ה ג ה ה ה מ ש מ ש ת י ס ו ד םוגיתנו‪.‬‬ ‫כע״א יתכן ר ק מ כ ח מרובין ס ת ם ‪.‬‬ ‫דין ש ב ט‬ ‫ו ה י ו ת ע י ר ה ג ד ח ת גם ה י א מ כ ח מ ר ו ב י ן ‪ ,‬ו ע י ר‬ ‫הגדחח‬ ‫ר ק ב ע כ ו ״ ם ‪ ,‬ו ל כ ל ה י ו ת ר ע ד ר ו ב ו ש ל ש ב ט ‪ ,‬אין ב כ ל ל מ ק ו ם ל ש ו ם מושג‬ ‫מרובין‬ ‫כ א י ש י ו ת הגדוגה‪.‬‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫ל פ י כ ך אין ב מ ש נ ה‬ ‫כ ל הדין של השבט בע״א‬ ‫מ נ ק ו ד ת ר א ו ת לשון ה מ ש נ ה ו ב י א ו ר ה א מ ג ם מ ק ו ם ל ה ק ש ו ת ‪ ,‬ו ה א ש ב ט קתגי‪ ,‬ו ל א גשיא‬ ‫ש ב ט כר״מ׳ ו ל א ע ל ע ס ק י נ ח ל ו ח כר״א‪ ,‬א ב ל השיטה כ ש ל ע צ מ ה היא עכ״פ ע ק ב י ת ‪,‬‬ ‫אין ש ב ט ב מ ש נ ה ‪.‬‬ ‫עתה‬ ‫א ו ק י מ ת ת ר ב י נ א ‪ :‬ל ע ו ל ם ב ש ב ט ש ה ו ד ח וכוי‪.‬‬ ‫בין מ ר ו ב י ן ר ע י ר ה נ ד ח ח ובין ש ב ט כמרובין‪.‬‬ ‫ו ב י ה דין ש ל ע ־ א ‪.‬‬ ‫א ו ק י מ ת א זו מ ב ח י נ ה כ ב ר‬ ‫למרובין רעיר הנדחת מיהה א ח ר ת‬ ‫ב מ ר ו ב י ן ד ש ב ט אין ב כ ל ל מ י ת ה א ח ר ת ‪ ,‬א ב ל ת מ י ד ד י נ ם ב ע ״ א ‪.‬‬ ‫ו ב כ ן ‪ ,‬יענם עני מיני מ ר ו ב י ן ‪ ,‬מ ר ו ב י ן ש ל ע י ר ה נ ד ח ת ל ח ו ד ‪ ,‬ו מ ר ו ב י ן ש ל ש ב ט ל ח ו ר ‪.‬‬ ‫לפי״ז‪ ,‬מ ד ו ע ר ק ב ש ב ט ש ה ו ד ח ו ל א ב ש ב ט ש ח י ל ל א ת ה ש ב ת ‪.‬‬ ‫אולם‬ ‫הלא‬ ‫כל‬ ‫ה ק ו ש י ‪ :‬א י מ ר ר פ ל י ג ר ח מ נ א בין יחירין ל מ ר ו ב י ן לעגין ע כ ו ־ ם ב ש א ר מ צ ו ה מי פ ל י ג ‪,‬‬ ‫י ס ו ד ו ב ה ג ה ה שיש ר ק מושג מ ר ו ב י ן א ח ד ‪ ,‬ו ר ב י ג א ד ו ח ה ה ג ח ה זו ו מ ב ח י ן בין מ ר ו ב י ן‬ ‫ד ע ב ט ובין מ ר ו ב י ן ר ע י ר ה נ ר ח ת ‪.‬‬ ‫ואין ה ד ע ת נותנת‪ ,‬שמשום זה ר ב י נ א מ ק י י ם א ת ח ל ק ה ה נ ח ה ה א ו מ ר ‪ ,‬שאין ב כ ל ל‬ ‫ל ח ל ק בין יחידין ובין א י ז ה מ ר ו ב י ן ש ה ם ו א פ י ל ו מ ר ו ב י ן ש ל ש ב ט א ל א ל ע נ י ן עכו״ם‪,‬‬ ‫ע ה ה ב ה נ ה ה י ח י ד ה בין יחידין ל מ ר ו ב י ן ש ב ת ו ר ה ה י א ר ק ל ע נ י ן ע כ ו ־ ם ‪.‬‬ ‫מפני‬ ‫כי‬ ‫ה ב ח ג ה זו ה י א ל ג ב י מ י ת ה א ח ר ת ‪ ,‬ו ב ש ב ט אין מ י ת ה א ח ר ח ‪ ,‬א״כ אין ה נ ד ו ן ד ו מ ה‬ ‫לראיה‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫‪ . . .‬ה״ג‬ ‫האיש‬ ‫כחוב‪.‬‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫פ כ איגו ג ר א ה ל ה ג י ר ‪ ,‬ש כ ל זה י ס ו ד ו ב ס י ו ם ה ס ו ג י א ‪ :‬ו ה ו צ א ה א ת‬ ‫‪ . . .‬אי א ת ה מוציא כ ל השבט כ ו ל ו לשעריך‪ ,‬ו פ ס ו ק זה בעכו״ם‬ ‫כ י י ס ו ד ה ס ו ג י א א י נ נ ה ה ש א ל ה ‪ :‬ש ב ט מנין‪ ,‬ו ל כ ל העגין‪ :‬מ י ל א א״ר ח מ א‬ ‫ר ק א ו פ י ש ל ס מ ך ו ת ו ס פ ת ר א י ה ל ס ב ר א ש ל פ נ י כן‪ ,‬ו ל א מ י ל ף ה מ ש מ ש י ס ו ד‬ ‫ובסיס‪.‬‬ ‫ברם‬ ‫בע״א‬ ‫מסוים‬ ‫עסקינן‪.‬‬ ‫מ״מ ב א ו ק י מ ת ת ר ב י נ א ב י א ו ר ל מ ש נ ה ה ה ו ל ם א ת לשונה‪.‬‬ ‫מ כ ח האישיות ה נ ד ו נ ה שאיננה ס ח ם מ ר ו ב י ן ‪,‬‬ ‫ע ל העם‪.‬‬ ‫ה ש ב ט דינו‬ ‫א ל א שבט שלט המהוה‬ ‫חלק‬ ‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬ה מ ש נ ה מ ר ב ר ח ע ל ש ב ט ש ה ו ד ח ‪ ,‬ו ב כ ן ‪ ,‬ב ד י נ י נ פ ש ו ת‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫]י[‬ ‫ווייס‬ ‫ד‬ ‫בירוש׳ א י ת א עיי משנתנו‪ :‬א י ת א ח מ י שנים אין ד נ י ם ל א כ ל ש כ ן ש ב ט א מ ר‬ ‫ר ב י מ ת נ א בנשיא ש ב ט י ם ה י א מ ת נ י ת א א מ ר ר ב י א ל ע ז ר ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ה י א‬ ‫מתניתא‪.‬‬ ‫ה ק ו ש י א ‪ :‬שנים אין ד נ י ם ו כ ר ‪ ,‬ה מ ש מ ש ת פ ה י ס ו ד ל א ו ק י מ ת ו ת ר ״ מ ו ר י א ‪ ,‬ה י א‬ ‫כחדה‬ ‫סתומה‪.‬‬ ‫לדונו‬ ‫יש מ פ ר ש י ם ‪ ! « :‬שנים אין ד נ י ם ב י ו ם א ח ד ל א כ ל ש כ ן ש ב ט שאין‬ ‫ביום א ח ד ‪.‬‬ ‫לתוכן‬ ‫לפירוש זה‬ ‫עולה‬ ‫ה א ו ק י מ ת ו ת ש ל ר״מ ור״א‪?.‬׳‬ ‫והבבלי‬ ‫ל כ א ו ר ה הירוש׳‬ ‫א ח ר בנוגע‬ ‫בקנה‬ ‫ה י ו ת ואין ד נ י ם שנים ב י ו ם א ח ד א ו מ ר ר״מ׳‬ ‫שאין ב מ ש נ ה כ ל ל ש ב ט א ל א נשיא ה ש ב ט ‪ ,‬ו ר ״ א א ו מ ר שאין ב מ ש נ ה ש ב ט בע׳׳א מ כ ה ו‬ ‫א ל א ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ה י א מ ת נ י ת א ו כ ת ח י ל ת ה ש ל א ׳ י ‪.‬‬ ‫כשבט‬ ‫ר״א בירוש׳ א פ ש ר‬ ‫השבט‬ ‫אכן את דברי‬ ‫ב ה ח ל ט ל פ ר ש א ח ר ת ‪ ,‬היינו ש ה מ ש נ ה מ ד ב ר ת ע ל ד י ן ש ב ו כ ל‬ ‫כ ו ל ו כ ב ע ל דין א ח ד ‪ ,‬כנון ח ו ר ש שבין שני ש ב ט י ם ‪ ,‬שבנוגע ל ד י נ ו כ ל ה ש ב ט‬ ‫ה ו א אישיות מ ש פ ט י ת א ח ת ‪.‬‬ ‫ב ז ה ה ר ו ח נ ו שאין ל ה ק ש ו ת ע ל ר ״ א ו ה א ש ב ט קתני•‬ ‫כ י לפי״ז ב א מ ת ש ב ט ב ע י א מ כ ח ה א י ש י ו ת ה נ ד ו נ ה ‪ ,‬ו ל א מ פ נ י ש ה ד י ן ע צ מ ו ה ו א ב ע ״ א‬ ‫כ ת ח י ל ת ה ש ל איי‪.‬‬ ‫ויש מ פ ר ש י ם ‪ ! « :‬שנים אין ד נ י ם ‪ ,‬ד י ל השנים ה א ח ר י ם ש ב מ ש נ ה ‪ ,‬היינו נ ב י א ה ש ק ר‬ ‫וכ״נ אין ד נ י ם א ל א ב ב ״ ד ש ל ע ׳ א ל א כ ל ש‬ ‫של‬ ‫עיא‪.‬‬ ‫בנשיא‬ ‫ור״א‬ ‫ובכן‪:‬‬ ‫פשיטא‪ ,‬מ ע נ ה י ת ר ה‬ ‫ש ב ט י ם ‪ ,‬היינו ש ה מ ש נ ה‬ ‫אומר‬ ‫כ ן‬ ‫ל מ ה לי‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ע א‬ ‫ין‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א ל א בב״ר‬ ‫ב ה ת א ם ל ז ה פירוש ד ב ר י‬ ‫ב א ה ל ל מ ד נ ו שנשיא ש ב ט‬ ‫ר"‬ ‫מ ‪:‬‬ ‫כ ש ב ט ו ב ב י ר ש ל ע״א•‬ ‫ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ‪ ,‬היינו שמן ה מ ש נ ה ה י ת ר ה ש א פ י ל ו דיני מ מ ו נ ו ת‬ ‫ש ל ש ב ט ב ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬ ‫לפי‬ ‫ושינוים‪.‬‬ ‫על‬ ‫פירוש העני‬ ‫ע ו מ ד דין המשנה ששבט‬ ‫בעיא‬ ‫במקומו‬ ‫י ת ר ע ל כ ן ‪ ,‬ל א ר ק ע ב ט א ל א נ ם נשיא ה ש ב ט ‪,‬‬ ‫ע ב ט א ל א נם ד י מ של ע ב ט ‪ ,‬ובריא‪.‬‬ ‫ב ל י שום‬ ‫וכ ״‬ ‫ר‬ ‫ם ;‬ ‫ו ב כ ן כ ל דין ע ב ט בע״א‪.‬‬ ‫א ו‬ ‫הנבלוח‬ ‫‪ :‬ל א ר ק ר"‬ ‫נ‬ ‫לדין ע ו מ ד חלין‬ ‫כ ס ו י ם ע ל ה ע ם ‪ ,‬ל כ ן מ ה עיהיה ט י ב הדין‪ ,‬ממון או נפעות‪ ,‬ה ו א ב ב ׳ ר הגבוה ביותר•‬ ‫ל פ י ר ו ש ה ר א ע ו ן ד ו ה ק ר י מ א ת מענתנו ה א ו מ ר ת מ פ ו ר ש ש ב ט ומקיימה בנשיא שבטים׳‬ ‫כ י ע נים אין ד נ י ם ב י ו ם א ח ד ע ב ט ל א כ ל שכן‪ ,‬ו ב כ ן ה ו א ד ו ח ה א ת משנתנו מ פ נ י‬ ‫מענה‬ ‫כי‬ ‫אהדת‪.‬‬ ‫א כ ן א י ך ע י ה א מ״מ ח ס ר ל פ י ר ו ש ר א ע ו ן ע י ק ר ה ק ו ש י א מ ן ה ס פ ר ׳‬ ‫״ביום א ה ד ״ מ א ן‬ ‫האחרים‬ ‫ד כ ר עמיה‪<.‬״‬ ‫ו ל פ י ר ו ש שני ה ב י ט ו י ‪:‬‬ ‫שנים‪,‬‬ ‫ב מ ו ב ן השנים‬ ‫ה מ ו ב א י ם במשנה ה ו א יותר מ מ ח ר ‪.‬‬ ‫‪ !0‬ק־ע‪ ,‬וכן ב כ כ ר לאדן‪ ,‬אולם שם כ ב ר ‪ :‬א ב ל קיל ע׳ז דתנא לא איירי השתא בדינא ביום א ח י‬ ‫וכוי ויי ל דספשטא פשפע אנב נררא דביוס א ח ד דנין את השבט דזםיא דנביא‪ ,‬ועיע להלן בפנים‪.‬‬ ‫‪ !7‬ע׳ בפפרשים הניל‪.‬‬ ‫‪ 18‬פיט ויפיע‪ ,‬וע״ע רידביז‪.‬‬ ‫‪ ! 9‬ואולי הקושיא‪ :‬שנים אין דנים‪ ,‬פירושה‪ :‬שנים אין דנים כאחד‪.‬‬ ‫ב פ ר ה ידועה בביטוי שנים‪.‬‬ ‫הפושנ כ א ח ד כ ל י ל‬ ‫]ז [‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫ברם‬ ‫קצה‬ ‫א י ך ש י ב א ר ו א ח לשון ק ו ש י ח הירוש׳ מ״מ ה ק ו ש י א ב ב ב ל י ל ח ו ד ו ה ק ו ש י א‬ ‫ב י ר ו ש ׳ ל ח ו ד ‪ .‬ומשניהם‪ ,‬ש ל פ נ י נ ו א מ נ ם ד ב ר י ר״מ ור״א כ א ו ק י מ ת ו ת ל מ ש נ ה ‪ ,‬א ב ל אין‬ ‫ב י ד נ ו ה ק ו ש י ששימש ב ס י ס ל א ו ק י מ ת ו ת א ל ו ‪ :‬ק ו ש י ת ה ב ב ל י א ו זו ש ל הירוש'‪ ,‬ו א ם‬ ‫זו ש ל הירוש'‪ ,‬מ ה פ י ר ו ש ה ‪ :‬שנים ב י ו ם א ח ר ‪ ,‬א ו שנים ה א ח ר י ם שבמשנה‪.‬‬ ‫מ ר ו ב ה גם ת ו כ ן ה א ו ק י מ ת ו ת ‪.‬‬ ‫במרה‬ ‫ובזה תלוי‬ ‫ע ל יסור הסוגיות שלפנינו נ ר א ה ב ר ו ר ש ל כ ל‬ ‫ה פ ח ו ח בימי ב ע ל י סוגיא א ח ת ל א היו א ל א ה א ו ק י מ ת ו ת ב ל ב ד ‪ ,‬והקושיא ה י א מ י ס ו ד ם‬ ‫הם‪1 «3.‬‬ ‫מ ׳ מ ע ו מ ד ב מ ק ו מ ו ה ק ו ש י ‪ :‬ו ה א אין ד נ י ם שנים ב י ו ם אחד‪.‬יי*‬ ‫ר״מ ור״א ב א ו ת ל ת ר ץ קושי ז ה אין ב ז ה ל י י ש ב א ת משנתנו‪.‬‬ ‫אפילו כשאוקיםחוח‬ ‫ר״מ ד ו ח ה א ת משנתנו‪.‬‬ ‫ו א פ י ל ו ר ״ א ל פ י פ י ר ו ש נ ו הנ״ל מ ק י י מ ה ר ק ב ד י נ י מ מ ו נ ו ת ש ל ש ב ט ולאייבד״נ ש ב ה כ ר ח‬ ‫לתן‬ ‫כל‬ ‫אח‬ ‫א ח ר ואחר לעצמו‪.‬‬ ‫שנים ל א כ א ח ר ו ל א ב י ו ם א ח ד ‪.‬‬ ‫ר ק עיוני‪.‬‬ ‫מ ס פ ר ה ש ב ט ע ו ל ה ל כ ה ״ פ ל א ל פ י ם ואין דנין‬ ‫ואין ה ר ע ת נ ו ת נ ת נ״כ שדין ה מ ש נ ה ע ל ה ט ב ט ה ו א‬ ‫מ פ נ י שגם ב ד י ן עיוני ב ה כ ר ח ש ת ה י ה איזו א פ ש ר ו ת ש ל מ צ י א ו ת ‪.‬‬ ‫א ו ל ם נ ש א י ר ל ע ״ ע א ח ד י ן ה ש ב ט ע ל ה ק ש י י ם ש ב ו ו נ ע ב ו ר ל פ ר ט השלישי ש ב ס ו ג‬ ‫שלנו‪ ,‬היינו ל כ ה ן ג ד ו ל ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪2‬‬ ‫ל ש י ט ח ה ב ב ל י י כ״ג ב ב ״ ד ש ל ע״א ר ק ב ד י נ י נ פ ש ו ח ‪ ,‬א ב ל ב ד י נ י מ מ ו נ ו ח ו ב מ כ ו ח‬ ‫דינו‬ ‫בב״ד של ל ‪.‬‬ ‫ע ל מ ש נ ת נ ו ‪ :‬ו ל א א ת כ״ג‪ ,‬א י ח א שם ט׳׳ז א ׳ ‪ :‬מנה״מ א״ר א ר א ב ר א ה ב ה ד א מ ר‬ ‫קרא‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל יביאו א ל י ך ד ב ר י ו של ג ד ו ל מיתיבי ד ב ר ה נ ד ו ל ד ב ר ה ק ש ה‬ ‫אינו א ל א ד ב ר י ו ש ל ג ד ו ל כ ש ה ו א א ו מ ר א ת ה ד ב ר ה ק ש ה יביאון ה ר י ‪2 2‬‬ ‫דבר‬ ‫קשה א מ ו ‪ 2‬־ הוא ד א מ ר כי האי תנא רתניא ד ב ר גדול דבריו של גדול א ת ה אומר‬ ‫י‬ ‫בעי‬ ‫וכוי‬ ‫ר ב י‬ ‫א ל ע ז ר‬ ‫שורו‬ ‫של‬ ‫כ״ג‬ ‫ב כ מ ה‬ ‫למיתת בעלים דידיה‬ ‫מדמינן ליה או ד י ל מ א ל מ י ת ת ב ע ל י ם ד ע ל מ א מדמינן ליה א מ ר‬ ‫מ י ב ע י א‬ ‫מהו‬ ‫ליה‬ ‫ד חי מ א‬ ‫‪1 9 4‬‬ ‫שורו‬ ‫מ כ ל ל‬ ‫ר מ מ ו נ ו‬ ‫פ ש י ט א‬ ‫א ב יי‬ ‫לי ‪3‬־‬ ‫ה‬ ‫מ ד ק א‬ ‫פ ש י ט א‬ ‫הואיל ו כ ח ב כ ל ה ד ב ר הגדול כ ל ד ב ר י ו של גדול קמ״ל‪.‬‬ ‫ע׳ ע להלן עיי ה ע ר ה ‪.69‬‬ ‫‪ 20‬לשיטת ה ב ב ל י פיו אי‪ :‬ליש אלא בעתי פיתות וכוי‪ ,‬ע׳ יפיע ליה א' דיה בעתי סיתות‪.‬‬ ‫ה ב ע ל יפ־ע סעיר שם לנכון שהירוש׳ אינו נכנס לנדר הבחנה זו‪ .‬עיע להלן הערה ‪.38‬‬ ‫‪ 21‬עיי רש־׳ שם ייח ב' דיה ד ב ר נ ת ל םםש‪ ,‬ועי רםבים בכלי םקדש פיר הכיב ובטלים‬ ‫שם‪ ,‬ובש־ם‪ .‬וע״ע להלן הערה ‪.28‬‬ ‫‪ 22‬לשון זה הוא‪ .‬בלתי אפשרי‪ .‬הוא כאלו מקוצר ו ב ה כ ר ח להשלים‪ :‬אלא טה אני םקיים‬ ‫ד ב ר נ ת ל דבריו של נדול‪ ,‬וזה דוקא ה ה פ ך סן הצריך להיות‪ .‬לכן העיקר כני' דיס הנורס‬ ‫במקום כ ל זה‪ :‬הוי ד ב ר קשה‪.‬‬ ‫‪ 23‬לקושיח רעיא ור׳ יהודה ב כ ר ך ‪ :‬ליל לאביי לדייק בדברי ר־א הלא מפורש בברייתא‬ ‫שד־מ שלו בני‪ ,‬ע׳ בדברינו להלן על הברייתא‪.‬‬ ‫ק צ ו‬ ‫ועל‬ ‫ועל‬ ‫ןן״‬ ‫]ח[‬ ‫ס‬ ‫ה ב ר י י ת א ‪ :‬כ־ג ש ה ר ג א ת ה נ פ ש ב מ ז י ד נ ה ר ג ובשוננ ג ו ל ה ו ע ו ב ר ע ל ע ש ה‬ ‫ל א ת ע ש ה ו ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬א י ת א ש ם י״ח ב ׳ ‪ :‬ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט‬ ‫ל כ ל ד ב ר פ ש י ט א ס ד ״ א ה ו א י ל ותכן אין דגין ל א א ת ה ש ב ט ו כ ו ׳ ו א י ר א ר א ב ר א ה ב י ׳‬ ‫כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל יביאו א ל י ך ד ב ר י ו ש ל גדול אימא כ ל ד ב ר י ו ש ל‬ ‫ג ד‬ ‫ן ל ק ס ״ ל ואימא‬ ‫ה״נ מ י כ ת י ב ד ב ר י ג ד ו ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל כ ת י ב ד ב ר ״ ג ד ו ל מ מ ש ‪ .‬י ־‬ ‫א ח ת מ ק י י מ ת א ו ת ו ב א ד ם גדו^•‬ ‫ב מ ד ר ש ה כ ת ו ב ‪ :‬כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל ‪ ,‬שתי ש ט ו ת ‪.‬‬ ‫ולשגיה אין ל פ ס ו ק ש ו ם ענין ל א ל כ ״ נ ו ל א ל ש ו ם ג ד ו ל א ח ר ‪.‬‬ ‫האתר‪:‬‬ ‫יביאו‬ ‫וכן ב מ כ י ל ת א ע ל‬ ‫ד ב ר י ם ג ד ו ל י ם א ל י ך י ב י א ו ‪ . . .‬א ו אינו א ל א ד ב ר י ם ש ל ב נ י א ר ם ג ד ו ל י ם‬ ‫א ל י ך ‪ . . .‬אינו‬ ‫מדבר‬ ‫בבגי‬ ‫אדם‬ ‫אלא‬ ‫גדולים‬ ‫בדברים‬ ‫מדברי‬ ‫הכתוב‬ ‫ה מ כ י ל ת א י ו ד ע ת א ת ה מ ד ר ש ד ב ר י ו ש ל נ ד ו ל ו ד ו ח ה א ו ת ו ו מ פ ר ש ת ה פ ס ו ק כמשמעו׳•‬ ‫ב ד ב ר י ם נדולים ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪.‬‬ ‫הפסוק‬ ‫אח‬ ‫נ ר א ה ששיטת ה מ כ י ל ת א ה י א ה ק ד ו מ ה ‪.‬‬ ‫כפשוטןג־ והשיטה השניה‬ ‫ד ו ר ש ת אותו‪.‬‬ ‫אכן‬ ‫היא מ ב א ר ת‬ ‫כבר‬ ‫כשנכנסים‬ ‫מ ד ר ש יש ב פ ס ו ק מ פ ו ר ש כ ל ד ב ר י ו ש ל ג ד ו ל כ ס ל ק א ד ע ח ך ב ס ו ג י א ש ם ט״ז‬ ‫ה ו א י ל ו כ ח ב כ ל ה ד ב ר ה ג ד ו ל כ ל ד ב ר י ו ש ל גדול‪ ,‬וכן בסוגיא י׳ח ב׳ ה ל ל ‪.‬‬ ‫ל צ מ צ ם ש ר ק בד״נ ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪.‬‬ ‫איפה‬ ‫הדבר‬ ‫לנרי‬ ‫א‬ ‫'י•‬ ‫םניי[‬ ‫ב ס ו ג י א ש ם י״ח ב ׳ ‪ :‬מ י כ ת י ב ד ב ר י נ ר ו י‬ ‫הגדול כתיב‪°,‬־ אוחזים א ת ה ח ב ל בשתי הקצוות‪.‬‬ ‫א ם ‪.‬הגדול־ הוא ה נ ד‬ ‫י ת‬ ‫‪ .‬ה ד ב ר " אני ע ו מ ד כ ב ר ע ל ק ר ק ע ה ש י ט ה ה מ ק י י מ ת א ת ה פ ס ו ק ב ד ב ר י ם ג ר ^ י ם‬ ‫ו ל א ב ב נ י א ד ם נ ת ל י ם ואין ל י כ״נ כ ל ל ‪.‬‬ ‫והנה‬ ‫עוד‬ ‫הברייתא‪ :‬הרי הוא‬ ‫כהדיוט‬ ‫לכל‬ ‫מלשון‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫הברייתא משמע‬ ‫ש ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר מ ו ס ב גם ע ל ה ר י ש א ‪ :‬כ״ג ש ה ר נ א ת ה נ פ ש ו כ ר ‪.‬‬ ‫פירושו‪ ,‬מ ש פ ט ו כ ה ד י ו ט ‪ ,‬הייגו עוגשיו א י ג ם שוגים מעוגשי ה ד י ו ט ‪.‬‬ ‫החוספחא‬ ‫פ ־ ד ה י א וה״ב‪.‬‬ ‫ב ה ״ א שם בש״ק‬ ‫ה ב ר י י ת א שלנו‪,‬‬ ‫ע ד וראיה ל ד ב ר‬ ‫בה״ב אותי‬ ‫ואחריה‬ ‫הענין ו א ו ת ו ה ל ש ו ן ע צ מ ו ב נ ו נ ע ל מ ל ך ‪ :‬מ ל ך י ש ר א ל אינו ע ו מ ד ב ש י ר ה‬ ‫העם‬ ‫כל‬ ‫והכי‬ ‫‪ • . .‬ויבא‬ ‫ל ה ב ר ו ת א ת ד ו ד וגו׳ ו א מ ע ב ר ״ ע ל מ צ ו ת ע ש ה ו ע ל מ צ ו ת ל א ת ע ש ה ו ש א ר‬ ‫מ צ ו ת ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר ל א ח ו ל ץ וכו׳‪.‬‬ ‫אין ד נ י ם א ו ת ו ב ב י ר ש ב ו ד נ י ם א ת ה ה ד י ו ט ‪.‬‬ ‫ל כ ל השיטות‬ ‫מ ל ך ישראל‬ ‫ל כ ן נ ר א ה ‪.‬שהברייתא ל א ב א ה להוציא‬ ‫מ מ ש נ ת נ ו ו ל ה ג ב י ל ש ר ק ב ד י ג כ״ג ב ב י ר ש ל ע י א ‪,‬‬ ‫א ל א היא ב א ה‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫לקבוע את‬ ‫ט י ב העונשים‪.‬‬ ‫עחה‬ ‫ב ע י ת ר ״ א שורו ש ל כ י נ ב כ מ ה ו ד י ו ק ו ש ל א ב י י ‪.‬‬ ‫ע ל ד ב ר י אביי‪ :‬מ ר ק א‬ ‫מ י ב ע י א ל י ה שורו מ כ ל ל ד מ מ ו נ ו פ ש י ט א ל י ה ‪ ,‬מ ק ש י ט ‪ :‬פ ש י ט א ‪ ,‬היינו מ ה ו ה ח י ד ו ש‬ ‫בדיוקו של אביי‪ ,‬ה ל א זה כ א ל ו מ פ ו ר ש ב ד ב ר י ריא‪.‬‬ ‫ע ל זה עונים‪ :‬מ ה ו ד ת י מ א‬ ‫וכוי‪ ,‬היינו ב ל י א ב י י ל א ה י י ת י מ ד י י ק כ כ ה ב ד ב ר י ר ״ א א ל א ה י י ת י מ ב י נ ם כ ד ר י‬ ‫*‪ 2‬כ ל זה ליתא בדיש‪ ,‬ועיש אות ני‪.‬‬ ‫זה תוספת ביאור מאוחר‪.‬‬ ‫»‪ 2‬וכן באמת בתיא ובתיי וברשיי שם‪.‬‬ ‫‪ 26‬לסיום‪ :‬ד ב ר נ ת ל ממש‪ ,‬ע׳ ל ע י ל ה ע ר ה *‪ ,2‬ונם מזה שהתירוץ אינו ם ב ו ס ם די צרכי‬ ‫ו כ מ ל ך ליתא‪ :‬הרנ את הנפש בפזיד נהרנ בשוננ נולה‪ ,‬פפני שזה נ כ ל ל במצות עשה י‬ ‫תעשה‪ .‬ובכינ איצסריכא ליה לאשמעינן שבשוננ נולה‪ ,‬ע׳» י׳ח סעיא‪.‬‬ ‫ברס־ה‪ :‬ד ב ר נ ת ל ד ב ר א ח ד סשסע‪ .‬ונראה שבל‬ ‫‪3 7‬‬ ‫ל א‬ ‫]ט [‬ ‫קצז‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫אחרח‪.‬‬ ‫אין א מ נ ם ל ר א ו ת ד ר ך זו‪ ,‬א ב ל מ״מ ל פ י ת י ר ו ץ זה‪ ,‬א ב י י עושה ב ע י ת ר ״ א‬ ‫למקור‬ ‫ק ש ה ל ב א ר ‪ :‬פ ש י ט א ‪ ,‬היינו ל א י ז ה מ ט ר ה‬ ‫ה ש י ט ה ש ר ק ד״נ ש ל כ־נ ב ע ״ א ‪.‬‬ ‫מדגיש אביי ד י ו ק זה‪.‬‬ ‫הסלקא‬ ‫כזה‬ ‫כ י לפי״ז צ ״ ל ב ת י ר ו ץ ‪ :‬צ ר י כ א מ ה ו ד ת י מ א וכוי‪.‬‬ ‫ד ע ח ך של הפשיטא ב ל ח י מובן כ ל ל ‪,‬‬ ‫ועור‪ ,‬באופן‬ ‫ה ל א ב ז ה ב ה ח ל ט מן ה ח ר ו ש‬ ‫שד״מ ש ל כ״ג בג׳‪.‬‬ ‫מ כ ל זה ש ל פ י ה ס ו ג י ו ת שלפניגו כ ל י ס ו ד ש י ט ת ה ב ב ל י ‪ ,‬שכ"ג»‪ 2‬ב ע ״ א ר ק בד״ג‪,‬‬ ‫דיוקו של אביי ב ב ע י ת ר ב י אלעזר‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫מדרש ה כ ת ו ב כשלעצמו מתנגד לשיטה‬ ‫זו‪ ,‬וגם ב ב ר י י ח א ‪ :‬ה ר י ה ו א כ ה ד י ו ט ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬אין ל ה שום ס ע ד ‪.‬‬ ‫זו מ פ ו ר ש ה ב ס ו ג י ח ה ב ב ל י ‪.‬‬ ‫א ו ל ם מ״מ ש י ט ה‬ ‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬ה ש י ט ה כ ש ל ע צ מ ה ע ק ב י ת ‪ ,‬ר ק דיגי ג פ ש ו ח‬ ‫בע״א‪ .‬ו ל א י ו ח ר ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ב י ר ו ש ׳ פ ״ ב ה״א א י ת א בגוגע ל כ ״ ג ‪ :‬דיגי מ מ ו ג ו ת ש ל ו ב כ מ ה ב ש ל ש ה ועי‪2‬רים»‪2‬‬ ‫נישמעינהו מ ה ד א ‪ . . .‬ה א ח מ י ב ש ב ע ה אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ל א כ ל שכן ב ש ל ש ה ה ד א‬ ‫אמרה‬ ‫ד״מ ש ל ו בכ״ג א ״ ר ל ע ז ר כ ה ן ג ד ו ל ש ח ט א מ ל ק י ן א ו ת ו ואין מ ע ב י ר י ן א ו ת ו‬ ‫‪ . . .‬ר ״ ח כ ת ו ב א ר ״ א ב ש ם ר ״ ל כ ה ן ג ד ו ל ש ח ט א מ ל ק י ן אותו‪ 3°‬אין ת י מ ר‬ ‫מגדולתו‬ ‫כ כ ״ ג נ מ צ א ת ע ל י י ת ו י ר י ד ת ו ו ר ״ ל א מ ר נשיא ש ח ט א מ ל ק י ן א ו ת ו ב ב ־ ד ש ל ש ל ש ה וכוי‪.‬‬ ‫ה ח ל מ ן א י ר ל ע ז ר כ׳׳ג ש ח ט א וכו׳ גם ב ה ו ר י ו ת רפ״ג ואין ל ה כ ר י ע א י פ ה מ ק ו ר‬ ‫המקבילה‪.‬‬ ‫א ו ל ם י ה א מ ק ו ר ה כ א ן א ו שם‪ ,‬מ״מ כ ל ה ט ו ג י א כ מ ו ש ה י א ק ש ה מ א ר ‪.‬‬ ‫כ ב ר ה ש א ל ה ‪ :‬ר״מ שלו ב כ מ ה ב ש ל ש ה ועשרים‪ ,‬חמוה‪.‬‬ ‫ס ת ם שכינ ב ב ״ ד ש ל ע׳׳א‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ה ע‬ ‫ס‬ ‫ה ל א אין ל נ ו ר ק משנחגו‬ ‫א כ ן בנוגע ל ע צ ם ה ש א ל ה ‪ :‬ב כ מ ה ‪ ,‬י ת כ ן ש י ס ו ד ה בהגיון‪,‬‬ ‫ל ו ענינים שאין ל צ ב ו ר שום ע ס ק ב ה ם א ע ״ פ ש ה ו א כ־ג‪ ,‬ו ב מ ש נ ה כ״ג ד ו מ י א ת ב י א‬ ‫יקר•‬ ‫א ב ל מ ה ה ו א ה ל ש ו ן ‪ :‬ב כ מ ה ב ש ל ש ה ו ע ש ר י ם ‪ ,‬ש מ ש מ ע ו שזהו ה ב ״ ר ב ה א‬ ‫ה י ד י ע ה עיבו נ ד ו ן ה כ ה ן ה נ ד ו ל ‪ .‬מנין ל ו ב כ ל ל ע ש ר י ם ושלשה‪ ,‬ה ל א ל ע ״ ע א נ ו י ו ד ע י ם‬ ‫ר ק ט ח ד ג י ס א כ״ג ב ב י ר ש ל ע״א ו מ א י ד ך ג י ס א ר ע י מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה ‪ .‬ו ע ו ד ‪ ,‬ה ת ש ו ב ה ‪:‬‬ ‫ד״מ ש ל ו ב כ י ג ‪ ,‬כ״ג מ א י ע ב י ד ת י י ה ו ‪ ,‬א ו ל י א ו ב ע ״ א א ו בגי‪.‬‬ ‫ל י ש ב ‪ .‬מנין ל ו ע ב כ ״ ג כ ן כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪.‬‬ ‫ו א ם בשלשה אין כ ב ו ד ו‬ ‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬א ם בכ״ג כ ן כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪ ,‬ו כ ב ו ד ו‬ ‫ל י ש ב ה ו א ה נ כ ו ק ל ד ו נ ו ב ב ״ ר א ח ר ‪ ,‬מ ד ו ע ב כ ל ל ר ע ו ב ע ״ א ו ל א בכ״ג‪.‬‬ ‫ואין ה ר ע ת‬ ‫״ ע׳ לעיל הערה ‪ .ai‬וע־ע דשי׳ טיז א־ דיה מדקא םיבעיא ורםבים סנהדרין פיה היא‬ ‫ופייז היח ובכיס שם‪ .‬ומ־ש בשייק ר פ י ב דסנהדרין דיה הדא א ס ר ה בנונע לנוסח ברמבים אינו‬ ‫מ ת ק ב ל ע ל הדעת‪ .‬נראה יותר שהסלים‪ :‬דכינ‪ ,‬הן תוספת ביאור‪ ,‬ותו לא מידי‪ .‬וס־ש שם עוד‬ ‫מיגע לסונית ה ב ב ל י ‪ :‬ואין םכאן שום הוכחה שהבבלי חולק ע ל הירוש׳ דפשיטא ליה דססונו‬ ‫' ן ‪ ,‬י ' • • ‪ .‬כ ד ס ס י ק ב ב ב ל י שם א ב ל כ״נ בעינן משום כבודו של כהינ וכסוניין‪ ,‬אינו נראה כ ל ל‬ ‫י ל ל • כ ב ב ל י אין שום עקבות ל ס ב ר א סשום כבודו ואיננו יודע ניכ שום ד ב ר ע ל עשרים ושלשה‪.‬‬ ‫«‪ 2‬בשרייר כ כ ר ‪ :‬בעשרים ושלשה‪ .‬אולם נס בירוש׳ הסובא להלן ריפ בי‪ :‬שלשה ועשרים‪.‬‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫‪ 30‬בהוריות ובשר״ר‪ :‬אותו בביד של שלשה‪.‬‬ ‫קצח‬ ‫ווייס‬ ‫ש כ ל זה יסודו ב ה נ ח ה שאת הכינ דנים ת מ י ד‬ ‫נוחנח‬ ‫ה ב ״ ד ש ב ו דנין א ו ח ו ה ד י ן ש ל ה ד י ו ט ‪.‬‬ ‫על‬ ‫ב ד ר ג א מן‬ ‫ב ב ׳ ד שהוא גבוה‬ ‫כ י כ נ ר א ה אין ס ו נ י ח ה י ר ו ש ׳ י ו ד ע ה ונשעני‬ ‫מדרש ה כ ת ו ב ה ד ב ר הנדול דבריו של נדול‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ולפי׳ז‬ ‫ה ד‬ ‫י ן שאין‬ ‫תיו‬ ‫ח‬ ‫דניז‬ ‫א ל א עפ״י ב י ד ש ל ע ׳ א י ס ו ד ו ב ס ב ר א ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪ ,‬היינו אין‬ ‫הכ״נ‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫א ח גושא ה מ ש ר ה ה ג ב ו ה ב י ו ת ר א ל א עפ״י ב ״ ד ה ג ב ו ה ב י ו ת ר ‪.‬‬ ‫בהמשך‪ :‬איר לעזר‬ ‫ועוד‪,‬‬ ‫‪ . . .‬ר י ח כ ח ו ב א ר ׳ א ב ש ם ר י ל כ־ג ש ח ט א‬ ‫א ו ח ו ו כ ר ‪ ,‬מ פ ו ר ש ‪ 3 ! ,‬ש א ח הכ״ג מ ל ק י ן ב ב י ד ש ל ש ל ש ה ‪.‬‬ ‫על‬ ‫מלקיז‬ ‫כ ש ג ל מ ד ה מ ש ך זה כקושיא‬ ‫ה ח ש ו ב ה ‪ :‬ה ד א א מ ר ה ד ׳ מ ש ל ו בכ״ג‪ ,‬הייגו ש ח ש ו ב ה זו ה ו פ ר כ ה ‪ ,‬ו מ ל ק ו ת‬ ‫ו ה ו א ה ד י ן ד״מ בג׳‪ .‬א ח מ ה ה ‪ ,‬ב ש ב ע ה אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ל א כ ל ש כ ן ב ל ‪.‬‬ ‫כי ה ל א‬ ‫ה ס ב ר א ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ה י א נ ם ה ב ס י ס ש ל ה ק ו ש י א ‪ ,‬כ ד א י ת א ‪ :‬אין ח י מ ר בכ״ג‬ ‫גמצאת‬ ‫מכיל‬ ‫עלייתו ירידתן‪.‬־‪3‬‬ ‫שיטה א ח ר ת ‪.‬‬ ‫ובהמשך‬ ‫ר״ל ש ב ק ט ע ה ק ו ד ם שיטה ה א ו מ ר ת ד י מ בכיג והיה מ ל ק ו ת ׳‬ ‫ש י ט ה ה ס ו ב ר ח ש מ ל ק ו ח בג׳ ו ה י ה ד י מ ‪.‬‬ ‫ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ‪.‬‬ ‫יציבא‬ ‫ו כ ש נ א מ ר ש ב ה מ ש ך ז ה עגין‬ ‫ל ע צ מ ו ‪ ,‬איגו‬ ‫נראה‬ ‫שהוא‬ ‫מ פ נ י ש ב ש נ י ה ם גם י ח ד ה ס ב ר א‬ ‫ל כ ן ב ה ח ל ט שיטה א ח ת בשניהם‪:‬‬ ‫ב א ר ע א וגיורא ב ש מ י שמיא‪.‬‬ ‫ב ז ה ה כ ״ נ בני‪ ,‬ו ב ד ״ מ ה ו א ב כ ׳ נ ‪.‬‬ ‫מ ל ק ו ת בג׳‬ ‫ו ד י מ בכ״נ׳‬ ‫ב מ ל ק ו ת ח ו ל ק ר״י ל ע י ל ב מ ש ג ה ו א ו מ ר בב״נ׳‬ ‫ו ב ש ו ם א ו פ ן איגו נ ר א ה מ ח ד ג י ס א ל ה ח מ י ר ב ר "‬ ‫מ‬ ‫מ פ ג י שאין כ ב ו ד ו ל י ש ב ו מ א י ד ך נ י ס א ל ה ק ל ב מ ל ק ו ת מ ש ו ם ש ע ל י י ת ו זו ה י א י ר י ד ת ו ׳‬ ‫כשמקילים‬ ‫להחמיר‬ ‫בד״מ‪.‬‬ ‫אכן‬ ‫ולפי״ז‬ ‫בה‪.‬‬ ‫ב ם ל ק ו ח ה ל כ ה ל ה ה ס ב ר א ש ל אין כ ב ו ד ו ל י ש ב ואין כ ב ר שום ס ב ר ׳‬ ‫בגוגע ל ס ו ג י ח הירוש׳ ו ש י ט ח ה ע ו ד מ ק ו ם‬ ‫ל ה ב ח י ן בין‬ ‫ה ה מ ש ך ‪ :‬א״ר ל ע ז ר וכו׳‪ ,‬עגין ל ע צ מ ו ואיגו ג כ ג ס‬ ‫ת י ן ובין מ ל ק י ן ׳‬ ‫כ ל ל ל ג ד ר שאנו ע ו ס ק י ם‬ ‫אנו ע ו מ ד י ם ב ש א ל ה ‪ :‬דגין‪ ,‬הייגו דיון ה ד י ן ‪ ,‬ו ב ה מ ש ך ז ה מ ד ו ב ר ע ל ‪:‬‬ ‫היינו ה ו צ א ה דין מ כ ו ח מ כ ח א ל ה פ ו ע ל ‪.‬‬ ‫ההכאה‬ ‫עצמה בנ׳‪.‬״‬ ‫ד י ן מ כ ו ח איננו בג׳‬ ‫מלקיו׳‬ ‫א ב ל מ ל ק י ן ‪ ,‬הייני‬ ‫א ו ל ם ה ק ו ש י כ״נ מ א י ע ב י ד ח י י ה ו ע ו מ ד ב מ ק ו מ ו ‪ ,‬ה ן ב נ י נ ע‬ ‫ל ל ש ו ן ה ש א ל ה ‪ :‬ב כ מ ה ב ש ל ש ה ו ע ש ר י ם ‪ ,‬ה ן ב נ ו נ ע ל ע צ מ ה ת ש ו ב ה ‪ :‬ד ״ מ ש ל ו בכ״ג•‬ ‫כבר‬ ‫העירוה‬ ‫‪,‬‬ ‫לעיל‬ ‫ע ל א י א ל ה ק ש י י ם ב מ ש נ ח נ ו בגוגע ל ע י ר ה נ ר ח ת ‪.‬‬ ‫עיי משנתנו אין ב נ ד ו ן ז ה כ ל ו ם ל א ב ב ב ל י ‪ 34‬ו ל א ב י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬ ‫ל ע ו מ ת זה איתא‬ ‫ברם‬ ‫ע״י‬ ‫מ ש נ ה ח ל ק ‪ :‬ואינן נהרנין ע ד ‪ . . .‬ו ע ד ש י ו ד ח ר ו ב ה ‪ ,‬ס ו נ י א ה נ כ נ ס ת ל נ ד ר ב ע י ת נ ו •‬ ‫‪ 31‬ע־ בהערה הקודמת‪ .‬ואפילו כשני׳ הדפוס בסנהדרין ראשונית אין להבין את הדברים‬ ‫ב ד ר ך אחרת‪.‬‬ ‫‪ 32‬נס כשנאמר שמשפט זה סיסודו של הסקשן לא הרווחנו כלום‪ ,‬כי סויס הוא מ ק ב ל טעם‬ ‫זה כהנחה‪.‬‬ ‫‪ 33‬ע׳ מכות כינ א׳ ותוס׳ שם פיה הטיו‪.‬‬ ‫‪ 34‬ל ד ב ר י ר ב שם טיז ב׳‪ :‬בביד א ח ד הוא דאין עושין וכר‪ ,‬אין ענין לכאן‪.‬‬ ‫|יא[‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫שם‬ ‫נמצא‬ ‫ק י י ב א ׳ ‪ :‬ה י כ י ע ב ד י נ ן א ״ ר י ה ו ד ה דנין וחובשין דנין וחובשין א ״ ל ע ו ל א‬ ‫א ת ה מ ע נ ה א ת דינו ש ל‬ ‫איתמר״‬ ‫ר ב י יוחנן א מ ר‬ ‫דיניו איני ו ה א י ר‬ ‫העיר‬ ‫קצט‬ ‫ח‬ ‫מ א‬ ‫‪36‬‬ ‫ד נ‬ ‫ין‬ ‫אלה אלא אמר‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫לץ‬ ‫ד נ‬ ‫ין‬ ‫ו ס ו‬ ‫ע ו ל א ת י ן ו ס ו ק ל י ן דנין ו ס ו ק ל י ן‬ ‫ק ל י ף ‪ 3‬ור״ל א מ ר מ ר ב י ן‬ ‫ב ר יוסי א״ר א ו ש ע י א ו ה ו צ א ת‬ ‫‪ . . .‬ואי א ת ה‬ ‫להן בתי‬ ‫מוציא‬ ‫כל‬ ‫כ ו ל ה ל ש ע ר י ך א ל א מ ר ב י ן ל ה ן ב ח י דינין ומעיינין ב ד י נ י ה ן ו מ ם ק י נ ן ל ה ו ל ב י ד‬ ‫ה נ ד ו ל ת מ ר ו ל ה ו לדינייהו ו ק ט ל י להו‪.‬‬ ‫בין‬ ‫שנבאר‬ ‫א ח ה ש א ל ה ‪ :‬היכי עבדינן‪,‬‬ ‫במובן‬ ‫ה ל א אין דנין שנים כ א ח ד ‪ ,‬ד י •‬ ‫בין ש נ ב א ר ה ‪ ,‬ה ל א אין ת י ן ל א שנים כ א ח ד ו ל א שנים ב י ו ם א ח ר ‪ 3 8 ,‬מ״מ ע צ ם ה ק ו ש י‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫הרחה‬ ‫ה י א ך אני י כ ו ל ל ר ו ן ע י ר ה נ ד ח ת ‪ :‬אין ע י ר ה נ ד ח ה ע ד ש י ו ד ח ר ו ב ה ‪ ,‬ו ל ק ב ו ע‬ ‫ה ר ו ב ב ה כ ר ח ק ד ם כ ל ל ד ו ן כ ל י ח י ר ו י ח י ד ל ע צ מ ו ‪ ,‬ודין י ח י ד ל ח ו ד ודין‬ ‫אנשי ע י ר ה נ ד ח ח ל ח ו ד ‪ ,‬ו כ ש א נ י ד ן א ח ה י ח י ד אני י כ ו ל ל ד ו נ ו ר ק ב ד י נ י יחיד‪39,‬‬ ‫א י כ ע י ר ה נ ר ח ח ה י כ י מ ש כ ח ת ל ה ‪ .‬ו ב כ ן קושי ה ק ר ו ב ל ה י ו ת שוה ל ק ו ש י ‪ :‬שנים אין‬ ‫‪ 35‬כ ל זה ליתא בריס‪ .‬וכן בכ־ט עכוים פ־ד ה־ו ד־ה םיד‪ :‬והשיב הר׳ אהרן ב־ר סשולם‬ ‫כ כ ל ספרינו לא נסצא כתוב ולא נזכר שם רבי יוחנן בכולה שםעתא אלא עולא הוא וכוי‪ .‬ועיע‬ ‫אכן נראה שני׳ הדפוס עיקר וםעתיק טעה ודילנ םסוקלין לסוקלין‪ ,‬או‬ ‫בדים שם אות לי‪.‬‬ ‫שהשמיטוהו כמיותר‪.‬‬ ‫כדאי לציין שבכ־י ק ר ל ס ר ו ה הסובא בריס שם איתא‪ :‬ת י ן והורנין‪ .‬והנה עוד לשון רשיי‬ ‫בדיה ת י ן וסוקלין‪ :‬עד תציין דסחזקינן להו כיחידים ודנין וסוקלין וסחציין ואילך נ ת ב ר ר ה ד ב ר‬ ‫ל מ פ ר ע שהודחו רובא והוו בסייף וממונם א ב ד ומחציין ואילך אי אתה רשאי למשכן למיתה‬ ‫חמורה‪ .‬ב ד פ ו ס סונצינו ליתא‪ :‬והוו בסייף‪ ,‬א ב ל נראה שזאת היא הנהה‪ ,‬כי הביטוי‪ :‬והוו בסייף‪,‬‬ ‫קשה‪ ,‬ספני שהם נדונו בסקילה‪ .‬אכן נם הביטוי‪ :‬ודנין וסוקלין‪ ,‬אחרי‪ :‬כיחידים‪ ,‬הוא לכהיפ‬ ‫מיוחד‪ .‬כ־כ מיוחר‪ :‬ומחציין ואילך‪ ,‬אחרי‪ :‬וממונם אבד‪ .‬וכמעט שיש םקום להשערה שיש כאן‬ ‫הנהה שנכנסה פנימה‪ .‬ההנהה היא‪ :‬ותין וסוקלין ומחציין ‪ . . .‬וממונם אבד‪ .‬והנהה זו במקורה‬ ‫היתה לפי ני' כי׳ ק׳‪ :‬דנין והורנין‪ ,‬אלא כשנכנסה כאן החליפו הורנין בסוקלין‪ .‬מ׳מ ני־ הכ־י‬ ‫?י' הודגין‪ ,‬איננה ט־ס כ ד ע ת ה ר ב ב ע ל דיס‪ ,‬א ל א ל כ ל היותר תיקון שיצא פתחת יד בר ס פ כ א‬ ‫שהתקשה מ י י ‪ :‬שלפנינו‪ .‬כ• לפי ני׳ זו ובהנהה הנ־ל לסי השערתנו מתיישבת היטב אוקימתא זו‪.‬‬ ‫‪3 6‬‬ ‫ע׳ ל ע י ל טיז ב׳ וע׳ דיס‪ .‬הנירסאות נתהוו לרנלי פתירת רית ריח•‬ ‫ע רש״י שם דיה היכי ודיה וריל אמר‪ ,‬וע׳ בסוגיא שם פיו אי‪.‬‬ ‫‪ 38‬בתוס־ ננעים פ״א מהייא מפורש‪ :‬אין דנין שני דינין כ א ח ד ואפילו נואף ונואפת אלא דנין‬ ‫את הראשון ואחיכ ת י ן את השני ואין נםנין על שני דברים כ א ח ד ואין שואלץ שתי שאלות כ א ח ד‬ ‫ל א ‪ . . .‬ואח־כ נשאלין ע ל השניה אין משקין שתי סוטות כאחת וכוי אין שורפין שתי פרות וכו׳‬ ‫ואין עורפין שתי ענלות וכו׳ ואין עושין שלש עיירות הנדחות וכוי אנשי עיר הנדחת אין דנין שנים‬ ‫מהם כ א ח ד א ל א ת י ן את הראשון ואחיכ דנין את השני‪ .‬הברייתא‪ :‬אין רנץ שני דינין ‪ . . .‬ואחיכ‬ ‫ל ן ע ל השניה‪ ,‬נם בסנהדרין פיז היב ושם ביום אחד במקום כאחר‪ .‬אמנם כנראה בסנהדרין‬ ‫ומנעים אותו המקור עצמו‪ ,‬והנוסח‪ :‬ביום אחד‪ ,‬בסנהדרין יסורו במשנה שם פיו סיד‪ :‬אין דנין‬ ‫ביום אחד‪ .‬אולם נם בסונית הירוש׳ שם פיד סהיט‪ :‬ואין דנין שני דינין ביום א ח ד איר א מ ן ואפילו‬ ‫נואף ונואפת‪ .‬מ כ ל זה‪ ,‬שביום א ח ד וכאחד בחדא מחתא פחתינהו‪ ,‬ובשניהם אפילו ע ב ר ה אחת‬ ‫ומיתה אחת• ע־ע לעיל הערה ‪.20‬‬ ‫‪3 7‬‬ ‫א‬ ‫נ ש א‬ ‫י‬ ‫‪ 39‬כיס בפיד םעכו־ם היו בדדיה מיד‪ :‬בעי בנמרא היכי עבדינן כלומר שאם אתה אומר‬ ‫י י ו איתי וסוקלין אותו כדין היחיד היאך תמצא שיודח רובו וידונו בדין עיר הנדחת וכן אין‬ ‫לומר שדנין וחובשין שא־כ אחה סענה דינם של אלו ואםיקנא מרבין להם בתי דינין כלומר‬ ‫יכו׳‪ .‬דברי ה ר ב בליס נכונים‪ ,‬אולם דא עקא‪ ,‬שהאוקיםתא‪ :‬דנין וסוקלין‪ ,‬לא הופרכה‪ ,‬וציע‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬יב‪1‬‬ ‫ווייס‬ ‫מ‬ ‫י כ י‬ ‫דנין ל א כ ל ש כ ן ש ב ט ‪ .‬גם ש ם ב א מ ה ה ק ו ש י ‪ :‬ש ב ט ר ׳‬ ‫ש ב ש ב ט ישנו ר ק ה ק ו ש י ש ל ‪.‬שנים' ו כ א ן מ ל ב ד ז ה ד י ן א ח ר‬ ‫למרובין‪.‬‬ ‫ועחה‬ ‫אוקיםתת‬ ‫האוקיטתות‪.‬‬ ‫וחובשין א ו ת ו ‪ ,‬ה ו פ ר כ ה‬ ‫כ‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫יז‬ ‫ט‬ ‫יהודה‪:‬‬ ‫רב‬ ‫א‬ ‫נ י‬ ‫ע ז‬ ‫ת‬ ‫אני‬ ‫ד‬ ‫מ צ ר פ ו עוד ה פ ע ם לטרובין‪.‬‬ ‫ועוד‪,‬‬ ‫א כ‬ ‫ר׳דיז•‬ ‫שלא ה ו פ ר כ ה ‪ ,‬׳ * צ ר י כ א ע ו ד לפני ולפנים‪.‬‬ ‫^‬ ‫דנין וחובשין‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫אחר‬ ‫י'‬ ‫ל י ח י ד ודי?‬ ‫ר‬ ‫היינו נ ו ט ר י ן‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו ם י‬ ‫!‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫א ח ר י שדנוהו בדין יחיד ו ם ק ל י ה י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫?'^‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י י נ י‬ ‫ב‬ ‫ה א י ך אני ד ן א ו ת ו ע ו ד ה פ ע ם ב ד י ן מ ר ו ב י ן ו מ א ב ד א ת מ ט י ט ׳‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫^איר‬ ‫}‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫שם‬ ‫'‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫מפורש‪ :‬חומר ביחידים מבמרובין שהיחידים ב ס ק י ל ה ל פ י כ ך ממונם פ ל ט ו ה ם‬ ‫ל פ י כ ך ממונם א ב ד ‪.‬‬ ‫בסייף‬ ‫וממילא‬ ‫ו כ ש ח צ י מאנשי ע י ר נ ם ק ל ו פ ל ט כ ב ר ח צ י ע י ר‬ ‫ה ל ך ל ו כ ל דין ע י ר ה נ ד ח ת ‪.‬‬ ‫כנכסי‬ ‫י‬ ‫א ו‬ ‫ואין ל ו מ ר ש א ח ר י ש נ ם ק ל ו נ כ ס י ה ם‬ ‫ו‬ ‫צדיקים שבתוכה‪ ,‬כי ה ל א ה ם ה ם םהוים א ת ה ר ו ב של הנדחים‬ ‫?"‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫אין ר ו ב ‪.‬‬ ‫ל א ו ק י מ ת ת ר ״ ל ‪ :‬ס ר ב י ן ל ה ן ב ת י דינין‪ ,‬ס ל ק א ד ע ת ך ו ס ם ק נ א ‪.‬‬ ‫דין עיר‬ ‫סדר‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫מ ח ו‬ ‫^ק‬ ‫מ ר ב י ם ב ״ ד ומעיינים ב ד י נ י ה ם‬ ‫וקטלי להו‪.‬‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫ו א ח‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫"‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ו מ נ י‬ ‫ם‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ד י נ י‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו ס‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫בזה נקבעה חלוקת התפקידים של הביד דיונים׳‬ ‫ש מ ר ב י ם ל ה ם ונם זה ש ל ה ב ״ ד ש ל ע׳א‪.‬‬ ‫י ם‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫לפי המסקנא‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫‪F *T1‬‬ ‫ייהו‬ ‫^ ‪-‬‬ ‫תם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫^ ל ' " •‪a °‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א כ ן מ ה שיהא ה ט ע ם ל ם ר ב י ן ל ה ן ב ד ׳‬ ‫מ ׳ מ ע ל ב י ד ה ג ד ו ל ע ו ד ה פ ע ם ל ח ז ו ר ע ל כ ל מ ה ש ב ח י דינין א ל ה כ ב ר עשו‪.‬‬ ‫א‬ ‫ז ה פ ש ו ט ע ד כ ל ר ו ח ו ש ל מ ש פ ט דיני ג פ ש ו ת ה ח ל ט ו ד י ‪ ,‬ש ה ב ״ ר ה מ ו צ י א‬ ‫למיחה‬ ‫על‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ם‬ ‫?‬ ‫ב‬ ‫ל א י ר א ה ו ל א י ש מ ע ל א א ת ה נ ד ו נ י ם ו ל א א ח ה ע ד י ם א ל א ישעז‬ ‫י‬ ‫א ח ר י ם שאיגם כ ל ל ב י ד ה ג ו מ ר א ח ה ד י ן ומקיימו‪ *3.‬ו כ ש ע ל ב י ר ה נ ד ו ל‬ ‫ולעיין בדיניהם‪ ,‬מ ה ה י א ה ת ו ע ל ת ב ת ק נ ה ‪ :‬מ ר ב י ן ל ה ן ביד‪.‬‬ ‫דיל‬ ‫כ מ ו שהם ב ל י ת ו ס פ ת בירור וביאור‪.‬‬ ‫ב ד י ן אנשי ע י ר‬ ‫ענין‬ ‫אחה‪.‬‬ ‫בבה‬ ‫הנדחה‪:‬‬ ‫מרכין‬ ‫להם‬ ‫י‬ ‫מדבריו‬ ‫ביד‬ ‫כד‬ ‫א י כ מ ה פ י ר ו ש ה מ ש נ ה ‪ :‬אין עושין ע י ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫והנה הם״ר׳‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ש א י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫הנרחת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל ^ "‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ל ‪ 1‬ר‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה י י נ י‬ ‫ר‬ ‫‪^ ,‬‬ ‫ן ם‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫עפיי‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ש ל‬ ‫ב ד‬ ‫עיא‪.‬״‬ ‫‪ *0‬כ׳ בלי נסיד אין עינוי הדין‪.‬‬ ‫״ א ב ל ע׳ לעיל בהערה ‪39‬‬ ‫« ע; יש״ ׳־ס י־ה יי־ל ולעיל ע־י הערות ‪.38 ,37‬‬ ‫« ׳ע ספרי דברים ספי׳ קפיח‪ ,‬סכות פ־א סס־ט‪ ,‬יבשות ל־א ב• ובתום• שם דיה דחזו ומישי‬ ‫ושיט‪.‬‬ ‫עדות‬ ‫יר ס ב‬ ‫ה דד ‪ ,,‬וש מ‪.‬‬ ‫״י עפ ננ ה‬ ‫־־‪ -‬ם <׳‬ ‫הס״יא‪ :‬איני יכו׳‪ ,‬היא‪ :‬הלא דין אנשי עיר הנדהת בעיא ולא כ ב י ד סתם׳ אי־‬ ‫הא ך אתה אוסר לדינם בביד שפרבין‪.‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫רא‬ ‫פרק ב׳‬ ‫ה ב ר י י ת א‬ ‫בסנהדרין‬ ‫פיח‬ ‫ב‬ ‫בירוש־‬ ‫שם‬ ‫פיא‬ ‫היד‪:‬‬ ‫בתוספתא שם רם־ז ובחגיגה‬ ‫פיב היד‪45:‬‬ ‫איר יוסי בתחלה‪ 48‬לא‬ ‫איר יוסי בראשונה לא‬ ‫תניא איר יוסי מתחילה‬ ‫לא היו !סרביןן מ ח ל ו ק ת היתה םחלוקת בישראל א ל א היתה מחלוקת בישראל א ל א‬ ‫בישראל א ל א ביד של עיא סנהדרין של עיא היחה יושבת ביד של ע־א היה בלשכת‬ ‫יושבין כ ל ש כ ת המית ושני בלשכת הנזית ושני בתי דינץ הגזית )ושאר בתי דינים של‬ ‫)עשרים של <שלשה שלשה( היו יושבין עשרים ושלשה היו בעיירות‬ ‫של‬ ‫דינין‬ ‫בתי‬ ‫ושלשה( א ח ד יושב )על פ ת ח א ח ד גבחיל ואחד ב ה ר הבית( איי( ושני בתי דינים של‬ ‫הד הבית ואחד יושב ע ל ובתי דינין של שלשה ועשרים )שלשה שלשה( היו בירושלים‬ ‫בחי היו יושבין ב כ ל עיירות איי )אחד בהר הבית ואחד בחיל(‬ ‫העזרה( ושאר‬ ‫פתח‬ ‫דינין של עשרים ושלשה צ ר ך א ח ד מהן לשאול ד ב ר נ צ ר ך א ח ד מהם הולך א צ ל‬ ‫•ושבין ב כ ל עיירות ישראל ה ל כ ה היה בא ושואלה בביד ביד שבעירו ]אין בידן ה ו ל ך‬ ‫הוצרך ה ד ב ר לשאול שואל שבעירו א ס שטעו אמרו לו א צ ל ביד הסמוך לעירו א ם‬ ‫םביד שבעירו א ם שמעו אפרו ואי ל א היה הוא !והמופלא[ שמעו אמרו ל ה ם א ס לאו הוא‬ ‫להן ואס לאו באין לזה שלהן באין ושואלין אותה !ומופלא( שבהן באין לביד‬ ‫שסמוך לעירו אם שםעו אמרו בביר הסמוך לעירו א ס שמעו )שבהר הבית( אם שמעו‬ ‫להן ואם לאו באין לזה <שעל אמרו להן ואי לא היה הוא אמרו ל ה ם ואם לאו הוא‬ ‫פ ת ח ה ר הבית( א ם שמעו !ומופלא ן שלהן באץ ושואלין ןוםופלאן שבהם באין לביד‬ ‫)שבהר הבית( אם )שבחיל( אס שמעו אמרו‬ ‫אסרו להן ואם לאו באין לזה בביר‬ ‫)שעל פ ת ח העזרה( !!אופר שמעו אמרו להן ואי לא היה להם אם לאו אלו ואלו‬ ‫כ ך דרשתי ו כ ך דרשו חבירי כ ך הוא ]ומופלא ן שלהן באין באין לביד‪ 47‬שבלשכת הנזית‬ ‫לסדתי ו כ ך לםדו חבירין אם ושואלין אותה בביד )שבחיל( ‪ j‬ףביד שבלשכת הגזית אעיפ‬ ‫שמעו אפרו להן ואם לאו אלו אם שמעו אמרו להן ואם לאו שהוא של עיא אין פחות סכיג‬ ‫ואלו כאין ל ל ש כ ת הנזיח ששם היו אילו ואילו )מתכנסין(»‪ 46‬נ צ ר ך א ח ר מהם לצאת רואה‬ ‫יושבין מתמיד של שחר ע ד לבית דין הנדול שבלשכת הנזית אם יש כינ יוצא ואם לאו אין‬ ‫בין‬ ‫של‬ ‫תמיד‬ ‫הערבים ןשםשם תורה יוצאה ורווחת יוצא עד שיהו שם כ'נן‪ 48‬היו‬ ‫ובשבתות וביטים טובים יושבין ל כ ל ישראל שנאסר סן המקום יושבין מתמיד של שחר עד‬ ‫הערבים‬ ‫בין‬ ‫של‬ ‫)בחיל( נשאלה שאלה בפניהם ההוא אשר י ב ח ר ר׳ ונו׳ תמיד‬ ‫א ם שפעו אפרו ל ה ם ואם לאו‬ ‫טובים‬ ‫ובימים‬ ‫הנזית ובשבתות‬ ‫שבלשכת‬ ‫סנהדרין‬ ‫עופדץ לפניין רבו הפטפאים אעסיי שהיתה של עיא ל א היו )נכנסים לבית המדרש שבהר‬ ‫טמאו רבו הפטהרין טהרו פחותין מכינ צ ר ך א ח ר מהן הבית( נשאלה ה ל כ ה אם‬ ‫משרבו תלמידי שמאי ו ה ל ל ל צ א ת היה מ ס ת כ ל א ס יש שמעו אמרו להם ואם לאו‬ ‫רבו‬ ‫אם‬ ‫לםנין‬ ‫שלא שמשו כ ל צ ר כ ן ר ב ו שם כ״נ היה יוצא ואם לאו עומדין‬ ‫בישראל‬ ‫מחלוקת‬ ‫ונעשית ל א היה יוצא ן והיו יושבי ן הטטםאין טימאו א ם ר ב ו‬ ‫« העתקתי מחנינה ואי א ל ה שינוים אני רושם בהערות הבאות‪.‬‬ ‫* בסנהדרין כבירוש׳‪ :‬בראשונה‪ .‬מזה אולי שהביטוי בראשונה יותר עתיק‪.‬‬ ‫‪68.‬‬ ‫> ע־ ל ה ל ן ה ע ר ה‬ ‫שם‪ :‬ל ב י ד הנדול‪.‬‬ ‫שם‪ :‬ושם היו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪a6‬‬ ‫‪4 8‬‬ ‫רב‬ ‫]יי‪1‬‬ ‫ווייס‬ ‫כשתי‬ ‫תורד‪,‬‬ ‫תורות פשם פ ת פ י ד של שחר ע ד תפיד הטטהרין טיהרו !םשם ה ל כ ה‬ ‫כותבין ושולחין ב כ ל פקופות של כין הערבים ובשבתות יוצאה רווחח בישראל[ םשרבי‬ ‫כ ל סי שהוא ח כ ם ושפל ב ר ך ‪ I‬ובימים טובים היו יושבין תלמידי שטאי ו ה ל ל שלא‬ ‫ודעת הכריות נוחה היפנו )בבית המדרש שבהר הבית* שמשו כ ל צרכן ה ר ב ו מחלוקת‬ ‫אם שפעו בישראל ונעשו כשתי תורות‬ ‫הלכה‬ ‫!יהא דיין בעירו! םשם פעלין נשאלה‬ ‫)להר הב־ת>‬ ‫אותו‬ ‫סשם אפרו להן ואי לא עוםדין על ומשם היו ׳ושבין ובודקץ כ ל‬ ‫)לעזרה( סשם ללשכת הנזית ‪ ,‬הפיניין רבו הפזכין זיכו רבו מי שהוא ח כ ם ועניו ושפר‬ ‫!שלחו ס ת ם איזהו בן העולם פחייבין חייבו רבו הפטהרין וירא חטא וסרקו טוב ורוח‬ ‫הבא ענוותן ושפל ב ר ך שייף ‪ I‬טיהרו רבו הטטטאין טיפאו ‪ .‬הבריות נוחה היסט ןעושין‬ ‫ונפיק‬ ‫שייף‬ ‫עייל‬ ‫ונריס ןשםשם תורה יוצאה ורווחת אותו דיין בעידו סשנעשה‬ ‫באורייתא תדירא ולא פחזיק ל כ ל ישראל! משרבו תלמידי דיין בעירו! ס ע ל ץ וםושיבץ‬ ‫ובהר הבית> וטשם‬ ‫ו ה ל ל שלא שימשו אותו‬ ‫טיבותא לנפשיה יהבי ביה שמאי‬ ‫רבנן עינוהי ב ר ב עולא בר רביהן כצורכן רבו מחלוקות סעלין וטושיבין אותו ובחיל׳‬ ‫אבאן‪.‬‬ ‫בישראל ונעשו שתי תורות ומשם מ ע ל ץ וטושיבין אותו‬ ‫ומשמ היו שולחין ב כ ל עיירות בלשכת הגזית !ושם יושבין‬ ‫שבאי׳ ו כ ל מי שהיו מוצאין ובודקין יחסי כהונה ויחסי‬ ‫אותו ח כ ם עניו שפוי עין לויה כהן שנמצא בו פ ס ו ל‬ ‫! טובה נפש שפלה רוח נמוכה לובש שחורין ומתעטף שחורין‬ ‫‪ i‬ל ב טוב יצר טוב ח ל ק טוב יוצאסי• והולך לו‪ 40‬ושלא‬ ‫כביד ! נמצא בו פ ס ו ל לובש לבנים‬ ‫אותו‬ ‫מושיבין‬ ‫היו‬ ‫נכנס‪«8‬‬ ‫לבנים‬ ‫כ ך וםתעטף‪49‬‬ ‫‪) :‬שבהר הבית( ואחר‬ ‫<שבחיל> ואחר כ ך ומשמש עם אחיו הכהניס‬ ‫בביד‬ ‫הגזית ויוסט* טוב הין עושין שלא‬ ‫שבלישכת‬ ‫כביד‬ ‫י נמצא פ ס ו ל בזרעו של אהרן‪*9‬‬ ‫ןסנהדרין היחד‪ .‬כחצ׳‬ ‫גורן ומביא עשירית האיפה משלו‬ ‫| ענו לה והנשיא היה‬ ‫בידו אעיפ שאיו‬ ‫יושב ועובדה‬ ‫כדי שיהו‬ ‫כאטצע‬ ‫רואין‬ ‫נתל‬ ‫קולו‬ ‫ושופעין‬ ‫אותו‬ ‫איר המשמר שלו א ח ד כהן‬ ‫לעזר בי רבי צדוק‬ ‫כשהיה‬ ‫ו א ח ד כהן הדיוט שעבדו ע ד‬ ‫רבן נפליאל יושב ביבנה היה‬ ‫שלא הביאו עשירית האיפה‬ ‫אבא ואחיו יושבין פיפינו‬ ‫שלהן עבודתן כשרה!‪.‬‬ ‫וזקנים פשפאלו פפני כ ב ו ד‬ ‫הזקן• ן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫מלבד‬ ‫שינוי סננון ק ל י ם נ ם שינוים‬ ‫חשובים‬ ‫בשינוי לשון ו ס ד ר ‪ ,‬ה מ ט ב י ע י ם א ת ח ו ת מ ם ע ל‬ ‫כל‬ ‫מקבילה‬ ‫לחטיבה‬ ‫בפני‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫אכן‬ ‫כבר‬ ‫ורבי ע ר ך ‪ ,‬הן‬ ‫ב ח ס ר וביתר‬ ‫יו‬ ‫כ ל ה ב ר י י ת א כ ו ל ה ועושים כ מ ע ט‬ ‫מהשואה‬ ‫שטחית‬ ‫ל ר א ו ת שלפנינו‬ ‫‪ 49‬שלשת טשפטים א ל ה ליתא שם‪ .‬אולם הטשפט‪ :‬יוצא והולך לו‪ ,‬נם ב ם מ ה סוף סרות•‬ ‫וכן ברסבים ביאת הפקדש פיו הייא‪ :‬ויוצא פן העזרה‪ .‬וכן בטשנה שפ הפשפט‪ :‬וטתעטף לבנים‬ ‫נכנס‪ .‬א ב ל ברסבים שם אין‪ :‬ופתעטף לבנים‪ .‬בנונע ל ה ע ד ר ו של הפשפט‪ :‬וסתעטף לבנים׳‬ ‫אין להכריע אס לפנינו השסטה או הוספה‪ .‬כי כפו שאפשר ל ד ב ר ע ל אשנרתא דלישנא מ צ י‬ ‫]טי[‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫מקבילה‬ ‫א״ר‬ ‫ע ם שינוים ו ל א מ ק ו ר ב מ ה ד ו ר ו ת שונות‪.‬‬ ‫יוסי‪,‬‬ ‫מרובד‪:‬‬ ‫עד‬ ‫רג‬ ‫פ ה ושם א ו ת ה ה מ ס ג ר ת ה מ ש ו ת פ ת ‪:‬‬ ‫ו פ ה ושם א ו ת ו ה ת ו כ ן ה ע ק ר י ו ה י ס ו ד י ו א ו ת ה‬ ‫שעליהן‬ ‫ה צ ע ת הנקודות‪,‬‬ ‫ע ל א ו פ י ה ב ת י דינין ש ב י ר ו ש ל י ם ו ב ש א ר ע י י ר ו ת ‪ ,‬ע ל ה ד ר ך ש ה ש ו א ל ע ו ב ר‬ ‫ש ה ו א ב א ע ם ש א ל ת ו ל ב ־ ד ש ב ל ש כ ת הגזית‪ ,‬ע ל הזמן‪ ,‬ה מ ק ו ם ו ס ד ר ה ד י ו ן ש ל‬ ‫ש ב ל ש כ ת הגזית‪,‬‬ ‫הב״ד‬ ‫הבחירה‬ ‫התחלת‬ ‫על‬ ‫המחלוקות שבה‬ ‫הברייתא‬ ‫ע ל אופן‬ ‫פותחת‪,‬‬ ‫של ח ב ר י ב־ד‪.‬‬ ‫לפי״ז אין ל ה ט י ל ס פ ק ב ד ב ר ‪ ,‬ש ב ש ל ש ת ה מ ק ו ר ו ח גם י ח ד א ו ח ו ה מ ק ו ר ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫וכמו כן במקום‬ ‫אלא‬ ‫ל ר נ ל י ס ב ו ח שונוח ב מ ק ו ם א ח ר ה ו ס פ ה שאיננה ב מ ק ו ם השני‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫ה ל ש ו ן ה ר א ש ו נ י ת ב צ ו ר ה ה ו ב ה ו י ח ה ‪ ,‬ו ב מ ק ו ם שני שינוי לשון א ו ס ד ר ‪ ,‬ש י ס ו ד ו‬ ‫ב ת ק ו ן ו ה ג ה ה מ כ ו ו ג ה א ו ס ת ם ב ש י פ ו ר לשון ו ב א ש ג ר ת א ד ל י ש נ א ‪ ,‬ו כ י ו צ א ב ז ה ‪.‬‬ ‫קרם‬ ‫פה‬ ‫כל‬ ‫ועלינו‬ ‫ל ב ר ר ט י ב השינוים ו מ ה ו ת ם ו ל ה ש ת ד ל ע ד כ מ ה ש א פ ש ר ל ע מ ו ד ע ל‬ ‫ו נ ח ח י ל ב י ת ר ש ב מ ק ו ם א ח ד ה ח ס ר ב מ ק ו ם שני‪ ,‬שינוים‬ ‫הטעמים‬ ‫והנמוקים שלהם‪.‬‬ ‫עשמחים‬ ‫במסגרוח מרובעות‪:‬‬ ‫ב‬ ‫בבבלי‪:‬‬ ‫מ ר ב ץ ל י ת א בירוש׳ ו ב ת ו ס פ י ‪.‬‬ ‫ל א היו מ ר ב י ן מ ח ל ו ק ו ת ‪.‬‬ ‫וכן ל י ת א‬ ‫ב כ י ״ מ ‪ ,‬ו ב ד ־ ס ש ם א ו ח ח ׳ ‪ :‬ו ג ו ס ח ה ר פ ו ס ע ד י ף ש כ ב ר ג ח ל ק ו ב ס מ י כ ה ־ ״ ־ וכוי‪.‬‬ ‫ה י א ה נ ו ת ג ח ש ג ו ס ח ה ד פ ו ם י ס ו ד ו ב ה ק ו ן ה ב א ל י י ש ב קושי זה‪.‬‬ ‫אולם‬ ‫מ״מ ה ע י ק ר כ י ר ו ש ׳‬ ‫ו ת ו ם ׳ ‪ ,‬וכי״מ מ ו כ י ח שזה ת ו ס פ ת ב י ר ו ר מ א ו ח ר ה מ א ד ‪.‬‬ ‫ב ח ו ס ׳ ‪ :‬אין ב ״ ר ב ע י ר ו ה ו ל ך ל ב י ר ה ס מ ו ך ל ע י ר ו ‪.‬‬ ‫ובבבלי‪.‬‬ ‫להן‬ ‫א ו ל ם בכי״מ א ו ת י׳‬ ‫ואם‬ ‫הסמוך‬ ‫לעירו‪.‬‬ ‫ובהגהה‪.‬‬ ‫ע״ז‬ ‫לאו‬ ‫בתוס׳‬ ‫כ ב ר ני׳ כ ז ו ‪ :‬ש ו א ל מ ב ״ ר ש ב ע י ר ו א ם ש מ ע ו א מ ר ו‬ ‫שעל‬ ‫באין‬ ‫לזה‬ ‫הדבר‬ ‫ב ו ל ט שגוסח החום׳‬ ‫שבעירו‪,‬י־*‬ ‫ליתא‬ ‫פחח‬ ‫הר‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫ע ל הגי׳‬ ‫ליתא‬ ‫לגמרי‬ ‫הב״ר‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫בכי״מ ובד״ס‬ ‫יסודם‬ ‫בתקון‬ ‫ה ק ו ש י ה ו א ‪ ,‬מ ר ו ע ר ו ק א ל ב ־ ד ה ס מ ו ך ל ע י ר ו ו ל א ג״כ ל ב ת י דין א ח ר י ם ‪ .‬נ »‬ ‫כ ת י ר ו ץ ‪ :‬אין‬ ‫ב י ד בעירו‪.‬‬ ‫כ ל הענין ש ל ב״ד ה ס מ ו ך ל ע י ר ו ‪.‬‬ ‫בירוש׳‬ ‫אין ב י ד ב ע י ר ו ל י ת א בירוש׳‬ ‫ובתום׳ איתא‬ ‫ו ב כ י ״ מ ו ב ד ״ ס ה ש מ י ט ו ל ר ג ל י קושי ז ה א ת‬ ‫ו ב כ ן ‪ ,‬גם פ ה ת ו ס פ ת ב י א ו ר מ א ו ח ר ה ‪.‬‬ ‫ב כ ל פ ע ם שהמופלא ה ו ל ך עם השואל‪ :‬ה מ ו פ ל א שבב״ר‬ ‫ה מ ו פ ל א שבב״ר ה ס מ ו ך לעירו‪ ,‬ה מ ו פ ל א שבב״ד שבהר הבית‪.‬‬ ‫כ ל ל המופלא‪.‬‬ ‫ברם‬ ‫ובבבלי‬ ‫כ נ ר א ה ב ב ב ל י ה ש מ ט ה ב כ ו ו נ ה ‪ ,‬ש י ס ו ד ה ב ב ר י י ת א שם‬ ‫מעתיק כן נם מקום ל ד ב ר על אשגרחא דלישנא בפקוד הפשנה עצםה‪.‬‬ ‫והעדר המשפט‪ :‬יוצא‬ ‫ה ו‬ ‫י ל ‪ 1‬לו‪ ,‬יסודו כנראה בטיס‪ .‬ועל הפשפט‪ :‬וירט ‪ . . .‬אהרן‪ ,‬ע• להלן הערה ‪.61‬‬ ‫‪5 0‬‬ ‫עיע בהנהות םהרציה חיות שם‪.‬‬ ‫»* ע׳ דיס שם‪.‬‬ ‫מ ‪ 5‬נ י‬ ‫א ב ל עיע בכים ממרים פיא היד‪ ,‬ושם ס ב ר א להפך‪ ,‬שזה סובן סאליו‪,‬‬ ‫שעליו לחזר אחרי ביד שיש לו פפי השמועה‪.‬‬ ‫״‬ ‫לשון התוס׳ פקוצר פה‪.‬‬ ‫יתכן שהקיצור בא לרנלי התקון‪ :‬אין ביד בעירו‪.‬‬ ‫ל ב ר ר אם היה בתוס־ נם ה פ ו פ ל א בביר שבעירו‪.‬‬ ‫מ׳מ אין‬ ‫ןטז(‬ ‫ווייס‬ ‫רד‬ ‫המשמיט׳‬ ‫‪ ,‬רמשמיט‬ ‫אלא‬ ‫* י‬ ‫י ־ "‬ ‫פ״ו סעיב‪ :‬ת״ר כי יפלא ממך דבר במופלא שבכיר‬ ‫י ן אחר׳‬ ‫ן‬ ‫‪,‬ן‬ ‫סברו ש ה ן ל א‬ ‫ל י בי בזקן‬ ‫• ‪— •-‬י ״ י — • ״ — > ! — • ‪ -‬י —! ־‬ ‫—•—‬ ‫את המופלא‬ ‫השמיטו את‬ ‫זה השמיטו‬ ‫משום זה‬ ‫משרה‪ ,‬משום‬ ‫נושא משרה‪,‬‬ ‫הוא נושא‬ ‫המופלא הוא‬ ‫המופלא‬ ‫בברייתא^ שלנו׳ לי יסולר•‬ ‫־י"‬ ‫המופלא‬ ‫ממרא הוא השואל‪.‬״ לפי״ז בלי ס פ ק נוסח הירוש׳ והתוס׳ עיקר וגי׳ הבב י‬ ‫למדו‬ ‫בהנהה‪.‬‬ ‫‪u0‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א ע נ ן‬ ‫ע‬ ‫ש ב ך י נ י ם‬ ‫ה ס צ ן‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫‪3‬‬ ‫ב ‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ן י ת ב‬ ‫י כ י‬ ‫מ מ צ ו‬ ‫‪w‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫ב ב ב‬ ‫ה נ ו ס‬ ‫י ‪:‬‬ ‫ד ר ש ת י‬ ‫‪3‬‬ ‫ד י ש ו‬ ‫ו כ ך‬ ‫ש‬ ‫ח ב ר י‬ ‫י כ‬ ‫‪70‬‬ ‫^ "‪ ^ T‬ס ש פ ט‬ ‫י"‬ ‫^‬ ‫ו*‬ ‫המשפט‬ ‫חברי‪ ,‬הוא הוספה עפיי המשנה שם פיו ב׳‪ .‬ובאמת בכי־מ בהתאם למשנה‬ ‫נוסף כזה גם אחרי‪ :‬באין לזה שעל פתח הר הביח‪>.‬‬ ‫ג‬ ‫ע ט‬ ‫אחרי‪ :‬אלו ואלו מתכגסין לביד הגדול שבלשכה הגזיה‪ ,‬איהא‬ ‫חורה יוצאה ורווחת ל כ ל ישראל שגאמר מ! ק י‬ ‫שבלשכת הגזית א ע פ ״ י שהיחד• של עיא ל א היו פחותין מכיג צרך‬ ‫ה מ‬ ‫‪0‬‬ ‫ה י ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י ש‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ש ם‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫ה י ה‬ ‫י צ א‬ ‫י א ם‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫א ו‬ ‫ה ה ו א‬ ‫ה י ד ‪,‬‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י ב ח ר‬ ‫כ‬ ‫י צ א‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫'‬ ‫ש‬ ‫ך ך‬ ‫ו מ‬ ‫'‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫‪,‬ן‬ ‫י‬ ‫‪ °‬לצאת‬ ‫מה‬ ‫י‬ ‫^ ל‬ ‫בב‬ ‫י>‬ ‫ז י‬ ‫' ^ ' ל* הוספה‬ ‫^ ^‬ ‫"‬ ‫י"־*‬ ‫׳‬ ‫והחלק הראשון‪ :‬שמשם תורה ‪ . . .‬יבחר ד׳ וגו׳‪ ,‬ליתא גם בתום׳•‬ ‫יבחר י‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫בחלק‬ ‫י י י‬ ‫' י‬ ‫ייי׳ק׳ '•‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫?‬ ‫וגו׳‪ ,‬הגמצא רק בירוש׳ בלבד‪ ,‬על ערכו וחשיבותו של הביר שבלשכת‬ ‫ב׳‪ :‬סנהדרין שבלשכת הגזית ‪ . . .‬לא היה יוצא‪ ,‬החסר רק בבבלי׳‬ ‫״ ! ! לביר‬ ‫הקטן ביותר של חברי הביר של ע״א‪ .‬חלק א׳ בשלסותי‬ ‫על יד‪ :‬םתכנםין‬ ‫פיו ב ׳ ‪ ,‬״ ואין להטיל ס פ ק בדבר שהוא נובע משם‪.‬‬ ‫א ו ל ם‬ ‫ז ו‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ג ם‬ ‫א‬ ‫מ ש נ י‬ ‫ת ו כ נ ד‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫]‪,‬‬ ‫הגזי‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש ם‬ ‫ו ב ה י י ת ו‬ ‫ש‬ ‫ז ו‬ ‫ה‬ ‫ה ת כ נ ס ו‬ ‫ם‬ ‫‪1‬‬ ‫נ ם‬ ‫ש ם‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 2‬‬ ‫כ י‬ ‫י כאן‪-‬‬ ‫^ '‬ ‫שבלשכת המית‪ ,‬העיר המוסיף בהבאת ציתתי׳ ׳‬ ‫מחוקקים העליון הקבוע בתורה‪ .‬אולם מה ענין החלק השני של ההוספה‬ ‫ודוקא חלק זה איתא גם בתום׳ וליתא רק בבבלי בלבד‪.‬‬ ‫* ז־יא מובאת‬ ‫» »‬ ‫‪.‬‬ ‫!‬ ‫יטיס‬ ‫יתר על כן‪ ,‬הוספה זו כשלעצמה ידועה גם ל ב ב י ' ׳‬ ‫כמקור לעצמו‪ .‬כבר מזה‪ ,‬שלולי היתד‪ ,‬בבבלי גם בברייתא שלנו‪ ,‬לא י׳יי‬ ‫לשמש‬ ‫^‬ ‫אותה משם‪ .‬ועוד‪ ,‬היא גם בירוש׳ ובתום׳ לכאורה ^ ^‬ ‫ייתא•‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^ ־‬ ‫מפרידה בין הדבקים ל ל א מטרי׳ י ^‬ ‫ן'‬ ‫גורט להשמטתה בבבלי‪ ,‬כי לרגלי גםוק פורמלי כזה ל א השמיטו בבא‬ ‫^ סיפי‬ ‫^‬ ‫אבל מזה בהחלט שבירוש׳ ובתום׳ כאן הוספה•‬ ‫ברס מה הוא הטעס והנמוק שבעלי העסח בירוש׳ ובתוס׳ ראו אותו ובגללי‬ ‫ב ט ק ו ם‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫מ ש מ‬ ‫ש ך י א‬ ‫א מ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ת ו ע‬ ‫ה ע נ י‬ ‫א‬ ‫ז ה‬ ‫ו כ ם ע ט‬ ‫‪171:1‬‬ ‫י כ י‬ ‫מ ב ר י‬ ‫ב ו ד א י‬ ‫ט ע מ י‬ ‫מ ו ם י ף‬ ‫ק ו‬ ‫ו נ‬ ‫ריח'‪ 13‬ש‪•0‬‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪B‬‬ ‫‪H‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה ט צ ו י ז‬ ‫ח נ‬ ‫' ׳ ^ ‪°‬‬ ‫‪ 53‬הני׳ שלנו שפשה כנראה סקור לרטבים‬ ‫לעצם הענין ע׳ בפירושים וחידושים בירושלפי לרבי לוי נינצבורנ‪ ,‬שם ח־נ ט ע '‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ה ם י פ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ט י כ י ח‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ש ט ו ע‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫פ י ר י ע י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪2 1 2‬‬ ‫סקיף‬ ‫‪,‬‬ ‫ב י ר י י‬ ‫ה‬ ‫י ן צ א‬ ‫י""*' שהפופל*‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫ל • יל'‬ ‫על ע י‬ ‫נם פנוסח הירוש׳ והתוס׳‪ .‬אכן לולי כדברינו בפנים נראה שבעלי הגי׳ שבבבלי סברו י‬ ‫היה ב ע ל פשרה‪ .‬ולפייז נם שיטה זו כשלעצםה די קדוסה‪.‬‬ ‫‪ 54‬עיע בד־ס שם אות כי‪.‬‬ ‫‪ 55‬ללשון הםשנה ע׳ ד־ס שם‪ .‬זעיע סיסרי דברים פי׳ קניב‪ .‬אכן ב כ ל הפקבי י‬ ‫הביטוי רווחת‪ .‬עיע ניטין פיד אי‪ .‬וע־ע לקפן הערה ‪.58‬‬ ‫»‬ ‫‪ 58‬סנהדרין ליז א׳ וסוטה פיה בי‪ ,‬ובקצור נם בסנהדרין ייד בי‪.‬‬ ‫ע‬ ‫יז‬ ‫] ‪f‬‬ ‫ל ש א ל ח ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫אוחה‬ ‫לא‬ ‫ההוספה‪,‬‬ ‫הנוסח‬ ‫ובעלי‬ ‫ל א הרגישו א ו‬ ‫בבבלי‬ ‫לא‬ ‫רה‬ ‫הכירו‬ ‫ב ו ומשום‬ ‫זה‬ ‫הוסיפוה‪.‬‬ ‫א כ ן נ ש א י ר ל ע ״ ע ב ע י ה זו ו נ ר א ה ה ל א ה א ת ט י ב השינוים‪.‬‬ ‫מ ש ר ב ו ח ל מ י ד י ש מ א י ו ה ל ל ובו׳‪ ,‬בירוש׳ ו ב ח ו ס ׳ ‪ :‬ומשם ה ל כ ה ר ו ו ח ח‬ ‫לפני‪:‬‬ ‫ב מ ש פ ט ז ה מ ת ו ס פ ת ב י א ו ר ו ה ב ל ט ת שיגוי ה מ צ ב ש ח ל ל ר ג ל י זה‪ ,‬ש ר ב ו‬ ‫בישראל‪.‬״‬ ‫ח ל מ י ד י שמאי ו ה ל ל וכו׳‪.‬‬ ‫במחלוקת‪5 8.‬‬ ‫ה ל כ ה ר ו ו ח ת היינו ה ל כ ה מ ס כ מ ה בגגוד ל ה ל כ ה השנויה‬ ‫מ ז ה ו מ ה ע ד ר כ ל ז ה ב ב ב ל י ‪ ,‬שהוא נ ו ס ף אח"כ‪*».‬‬ ‫ל פ נ י‪ :‬מ ש ם מ ע ל י ן וכוי‪ ,‬ב ב ב ל י ו ב ת ו ס ׳ ‪ :‬ריין ב ע י ר ו ‪ -‬ע ו ש י ן א ו ת ו ריין ומשנעשה‬ ‫בעירו‪.‬‬ ‫דיין‬ ‫עקלים‬ ‫ת ו כ ן ה ו ס פ ה זו מ פ ו ר ש ו כ ו ו נ ת ה‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫בתוספתא‬ ‫וכנראה יסודה‬ ‫ס פ ״ נ ‪ :‬אין מושיבין ב ל י ש כ ת הגזית א ל א א ם כ ן נ ע ש ה דיין ב ע י ר ו משנעשה‬ ‫דיין ב ע י ר ו מ ע ל י ן ומושיבין א ו ח ו ב ה ר ה ב י ח מ ש ם מ ע ל י ן ומושיבין א ו ח ו ב ח י ל ומשם‬ ‫מעליו‬ ‫ומושיבין א ו ח ו ב ל ש כ ח הגזיח‪.‬‬ ‫עיסו‬ ‫ב‬ ‫ר ה‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫<‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫הסגנון ה ש ו נ ה ב י ג י ה ם ‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫אומר‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל כ א ו ר ה א מ נ ם מ ק ו ם ל ה ג י ר ‪ ,‬שבירוש׳ ה ש מ ט ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫לץ‬ ‫ש ב ב ב‬ ‫ל י ‪ « 0‬ובתוס׳‬ ‫ו מ א י ד ך גיסא‬ ‫מ״מ‬ ‫ב מ ר ה מ ר ו ב ה שגם כ א ן ג ב ג ס י ם ל ג ד ר ה ו ס פ ה ‪.‬‬ ‫כ ר א י לציין‪ ,‬שגם ב ש ק ל י ם ש ם ה ר ה ב י ח ו ח י ל כ ב ח ו ס ׳ ובירוש׳ ו ל א ע ז ר ה כ ב ב ב ל י‬ ‫ובמשגה‪.‬‬ ‫והנה ע ו ד ה ס י ו ם השונה‪:‬‬ ‫הסיום‬ ‫אמוראי‬ ‫ש ב ב ב ל י ‪ :‬ש ל ח ו מ ת ם ו כ ר ‪ ,‬ל א ידוע לי מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬ ‫אולם הוא כולו‬ ‫שבינו ובין‬ ‫ברור‪,‬‬ ‫ה ת ו ס פ ת י הוא‬ ‫ואופיו‬ ‫מדוח‬ ‫בברייתא‬ ‫על‬ ‫המביאות‬ ‫א ת ב ע ל י ה ן לעוה׳׳ב‪.‬‬ ‫בולט‬ ‫ונכר‪.‬‬ ‫ח ב ר ה ב ״ ד ו ע ל זה‬ ‫הקשר‬ ‫הברייתא‬ ‫על מרות‬ ‫ד ר ך אגב‪ :‬שלחו מ ת ם וכר‪,‬‬ ‫ב י ר ו ש ׳ כ ס י ו ם ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ה י ח ה כ ח צ י גורן ע ג ו ל ה והגשיא ה י ה יושב ב א מ צ ע ‪. . .‬‬ ‫מפני כ ב ו ד הזקן‪.‬‬ ‫סנהדרין‬ ‫‪5 7‬‬ ‫ה מ ש פ ט ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ . . .‬ע נ ו ל ה ‪ ,‬א י ת א ב מ ש ג ה שם ל־ו ס ע ־ ב ‪.‬‬ ‫פ ־ ח ה״א מ ש נ ה זו ע ם ה ה מ ש ך שלפנינו‪ ,‬היינו ה כ ל י ח ד כ ב י ר ו ש ׳ ‪.‬‬ ‫ובחום׳‬ ‫בסוף‬ ‫יו ני׳ התוס׳ סנהדרין‪ ,‬עיע בהערות הבאות‪ .‬ובני• תוס׳ חנינה וירוש־ כ ב ר השפעת לשון‬ ‫הטשנה‪.‬‬ ‫‪ 58‬השוה יבמות " ד ב׳ וחוס׳ שם פיא‪ :‬א־ר יוחנן בן נורי היאך ה ל כ ה זו רווחת בישראל‬ ‫נעשה כ ד ב ר י ב־ש הולד ממזר לדברי ביה וכוי‪.‬‬ ‫•‪5‬‬ ‫מ׳מ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ת‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א ו ת ה‬ ‫הביטוי הנוסף רווחת‪ ,‬ע׳ לעיל הערה ‪. 5 5‬‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫פ ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬ולעיל עפ״ המשנה בלשונה מ ל ב ר‬ ‫בתוס׳ איתא הוספה זו ר ק פה‪ .‬הביםוי הנוסף רווחת‬ ‫ניכע כנראה ספה‪ .‬האם םזה שההוספה שם םאוחרה‪ ,‬והםוסיף רצה להביא רעיון זה סן הסשנה‪.‬‬ ‫עכ פ נראה שהן נתוספו עיי סוסיפים שונים‪.‬‬ ‫‪6 0‬‬ ‫ע׳ דיס‪ ,‬ושם באםת ב כ ל פ ע ם הביטוי סעלין‪.‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ווייס‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫ה ב ר י י ת א שלנו ע ל ה ב ע י א ‪ ,‬מ ה י כ ן והאין־ מ מ נ י ם ל ב ׳ ד ש ב ל ש כ ת ה מ י ת ‪ :‬ם ש ם ש ו ל ח י ן‬ ‫ב כ ל ע י י ר ו ת ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ב כ ן ע ל ענין ה נ כ נ ס ל נ ד ר ש א ל ת א י ר נ ו ן‬ ‫מוסיף‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ע ל י ס ו ר זה ב א‬ ‫ר‬ ‫ס נ ה ד ר י ן היתד‪ ,‬כ ח צ י‬ ‫ו ה מ ש י ך א ת ה ב ר י י ת א ב כ ו ו ן ז ה עיי ה מ ק ו ר ה נ ו ס ף ‪:‬‬ ‫גורן ע ג ו ל ה והנשיא ה י ה יושב ב א מ צ ע ו כ ו י ‪.‬‬ ‫בתום׳‬ ‫עשירית‬ ‫ראות‬ ‫ב א כ ס י ו ם ‪ :‬ו ש ם יושבין ‪ . . .‬ש ל א נ מ צ א פ ס ו ל ב ז ר ע ו ש ל א ה ר ן‬ ‫האיפה משלו‬ ‫עבודתן‬ ‫‪...‬‬ ‫הן‬ ‫כשרה‪.‬‬ ‫מ‬ ‫מ ק ב י ל ו ת לפנינו כ א ן ק ט ע ה מ ר כ ב‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫'‬ ‫י ם‬ ‫^יי‬ ‫ב‬ ‫ש ל א ה ר ן ‪ ,‬מ ד ב ר ע ל ב ד י ק ת י ח ס י כ ה ו נ ה וליידי עי'‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫"י‬ ‫ובצורתו נם ב מ ד ו ת ספיד‪ .‬כ ס י ו ם ה מ ס כ ת ‪ .‬׳ «‬ ‫כבר‬ ‫מתקרב‬ ‫‪8‬‬ ‫ע ל חינוך ה כ ה ן‬ ‫תחלה‬ ‫ג‬ ‫ב ע ב י ר י ׳ י***"*‬ ‫לעבודה‬ ‫ם‬ ‫ח ל ק בי‪:‬‬ ‫מביא עשירית שלו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫א ת הדבור ע ל הביד התופס מקוס בראש ב כ ל ד׳בי״ייא‬ ‫ב‬ ‫מב‬ ‫מ נ ק ו ד ת ר א ו ת הענין הן מ נ ק‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫מב‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י א‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫' "‬ ‫‪"°‬‬ ‫ועובדה‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י י ש ב י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫' בלשונו‬ ‫‪3‬‬ ‫™‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ב י ד ו א ח ד כדי?‬ ‫כ‬ ‫כהן הדיוט שעבדו ע ד ש ל א הביאו עשירית איפה ש ל ה ם ע ב י ד ת ם‬ ‫ש‬ ‫ב ת ו ס פ ת א ו ע ש א ו ס י ו מ ה ב ר י י ת א שלנו‪.‬‬ ‫רבר‬ ‫‪0‬‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫'משיר‬ ‫ר‬ ‫כהן‬ ‫ואחר‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫"‬ ‫‪6‬‬ ‫ר‬ ‫‪6 1‬‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ס י ס בידנו ה מ ק ו ר ו ת ש מ ה ם נ‬ ‫ה ה ו ס פ ה שלפנינו‪.‬‬ ‫העובדא‪,‬‬ ‫ב‬ ‫שאב‬ ‫ז‬ ‫מ א ד ‪ ,‬ש ב ר י י ח א זוניי נ ל מ ד ה ב א י ז ה מ ק ו ר ב י ח ד ע ם מ ש נ ת מ ד ו ת ‪ ,‬ו מ מ ק ו ר‬ ‫המוסיף‬ ‫י א‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫ש ב כ ל א ח ת משלש ה מ ק ב י ל ו ת סיום א ח ר ‪ ,‬מוכיחה‪ ,‬ש כ ל הסיומים‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫? < < ‪ 7‬כ ח‬ ‫ה ע‬ ‫ז‬ ‫? ‪ 1‬ש כ ת‬ ‫'‬ ‫וכוי לשכת הגולה עם היה וכוי לשכת הגזית שם‬ ‫וכהן ענםצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף‬ ‫לובש לבגים וםתעטף לבגים נכגס ופשפש עם‬ ‫בזרעו של אהרן ו כ ך היו אומדים ברוך המקום‬ ‫ו ז ג י ? ‪ 1‬ה‬ ‫ה ג ז י ת‬ ‫? ‪ 1‬ש כ ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫׳ '‬ ‫ל ל'‬ ‫ה‬ ‫נ ד ו ׳‬ ‫^‬ ‫ו ש ב ח‬ ‫היתה ס נ ה י י !‬ ‫^‬ ‫שחורים‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫אחיי‬ ‫ברוך הוא שלא גפצא פ פ ו ל‬ ‫ר י ז ג א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י ה י‬ ‫ו י י‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ה י י‬ ‫י ש‬ ‫ע ו ש י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫י הכרוני‬ ‫* י פסול‬ ‫פסול‬ ‫אהרן‬ ‫^‬ ‫בזרעי‬ ‫״‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫וברוך הוא שבחר באהרן ובניו לעמוד לשרת לפני ד׳ בבית קדש הקדשים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נדולה וכוי‪ .‬באה כפירוש ‪L‬למשנה ה ק ו ד מ ח‬ ‫כ לו הסשנה‪ :‬שם היתה סנהדרין‬ ‫משמשת‬ ‫לשכת ‪ . . .‬הנזית‪ ,‬וכתשובה ע ל השאלה‪ :‬לשכת הנזית פ ה היתה סשםשת‪ .‬וםשנה זי‬ ‫יסוד ל ק ט ע הסופי שבברייתא שלנו‪.‬‬ ‫י ן לו וכי'׳‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫אולם בסשנה סיום שאין בתוספתא‪.‬‬ ‫ע׳ ל ע י ל ה ע ר ה »״•‪ .‬ובחנינה ליחא סן‪ :‬ו כ ך היו אוםרים וכוי‪ .‬אכן ס ח ר ניסא ליתא נם ב ש ט '‬ ‫הפשפט הסופי‪ :‬וברוך הוא שבחר ‪ . . .‬הקדשים‪ .‬ומאידך ניםא אין באמת ב כ ל ההמשך‪ :‬י נ י‬ ‫היו אומרים וכוי‪ ,‬כלום מן החרוש‪ .‬כ ב ר מזה‪ ,‬שאין כאן ענין של מקורות‪ ,‬א ל א שאלת העתקי׳•‬ ‫ועוד‪ ,‬בשביל המשך הברייתא‪ :‬ופביא עשירית האיפה וכוי‪ ,‬אין באמת צורך ב כ ל הסיום‪ :‬ייי'‬ ‫היו עושין וכוי‪ .‬לכן נראה ני' סנהדרין עיקר ובחנינה כ ב ר הפשך נוסף ע פ ״ הפשנה‪ .‬פ־ם‬ ‫ע ל יסוד שינוי זה להכנס לשום בעית מקורות‪ .‬ב ר ם עוד שינוי א ח ד שבו ל כ א ו ר ה ב ה ח ל ט מ ב ע‬ ‫מקורות שונים‪.‬‬ ‫במשנה‪ :‬ושם היתה סנהדרין נדולה יושבת ודנה א ת הכהונה‪ ,‬ובתזס׳‪ :‬ושם היו יושבין ובודקי!‬ ‫יחסי כהונה ויחסי לויה‪ .‬ל פ י הסענה כאן ענין מ ל דין וביד‪ ,‬ולא ר ק של ביד ס ת ם א ל א‬ ‫סנהדרין נדולה‪ .‬לעוםת זה אין לפי הברייתא כאן שום ענין לא של דין ו ל א י ‪ .‬אכן נם כאן‬ ‫ר ק שינ ולא ענין של מקורות‪ ,‬ע׳ להלן פינ סימן די‪.‬‬ ‫‪ 82‬ע־ע תום׳ שקלים ספינ‪ ,‬ס פ ר א צו פרשה נ׳‪ ,‬שם‪ :‬פסולה‪ ,‬במקום‪ :‬כשרה‪ ,‬א ב ל זה א‬ ‫נונע לעניננו‪ ,‬ע־ע בהנהת הנריא ובסענת אליהו לשקלים שם‪.‬‬ ‫‪ 63‬ע׳ לעיל ה ע ר ה ‪.61‬‬ ‫ י י ז ‪ -‬מ ח ‪:‬‬‫•‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫י ן ן א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫‪ 0‬ן ‪:‬‬ ‫ן י ף ט‬ ‫ה י ן‬ ‫שביי‬ ‫ע ו ש‬ ‫‪0‬‬ ‫ט‬ ‫א י ז‬ ‫י ח‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫‪, ,‬‬ ‫יט‬ ‫‪1 1‬‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ואחד‬ ‫י ח ד ה ם ה ו ס פ ו ת שנתוספו אח״כ‪.‬‬ ‫להשערה‪,‬‬ ‫נותן נ״כ מ ק ו ם‬ ‫רז‬ ‫א ו ל ם ע צ ם ה ד ב ר ‪ ,‬שיש ס י ו ם נ ו ס ף ב כ ל מ ק ב י ל ה ‪,‬‬ ‫ש ב צ ו ר ת ה ה ר א ש ו נ י ת ש ל ה ב ר י י ת א שלנו ה י ה‬ ‫ששימש ג ו ר ם ל ה ו ס פ ת ס י ו ם ‪.‬‬ ‫דבר מה‬ ‫ה א ם היה ב ס ו פ ה איזה סימן קיצור ה א ו מ ר ‪ :‬כ א ן ע ו ד‬ ‫להמשיך‪ ,‬או איזה ד ב ר א ח ר כ י ו צ א בזה‪ ,‬מי ה ח כ ם שירע‪.‬‬ ‫ועתה‬ ‫ה א ח ר י ם שצייגתי א ו ת ם‬ ‫השיגוים‬ ‫במסגרות‬ ‫בפגים‬ ‫כ ל שיגויס‬ ‫עגולות‪.‬‬ ‫א ל ה מ ח ר כ ז י ם ב ע י ק ר ב ש א ל ח ט י ב שני ה ב ת י דין ש ב י ר ו ש ל י ם ו מ ק ו ם מ ו ש ב ם ‪ :‬מ ל ב ר‬ ‫ה ב ׳ ׳ ד ש ל ע״א ש ב ל ש כ ת הגזית היו שם ע ו ד שני ב ת י דין‪.‬‬ ‫לפי‬ ‫ה י ר ו ש ׳ ו ה ת ו ם ׳ ״ שגי ב י ד א ל ה ישבו א ח ד ב ה ר ה ב י ת ו א ח ד ב ח י ל ו ל פ י‬ ‫ה ב ב ל י א ח ר ע ל פ ת ח ה ר הבית ואחר ע ל פ ת ח העזרה‪.‬‬ ‫ההכרח להכנס‬ ‫מן‬ ‫היו‬ ‫אחד‬ ‫שם‬ ‫ל ע צ ם בעית ה י י‪85.‬‬ ‫ש‬ ‫יושב‬ ‫יושב ב ל ש כ ה הגזית‪.‬‬ ‫של‬ ‫פתח‬ ‫על‬ ‫ב מ ש נ ה שם פ י ו ב ׳ א י ת א ‪ :‬ש ל ש ה ב י ר‬ ‫נ ו‬ ‫הר‬ ‫בגוגע לשיגוי ז ה אין א פ י ל ו‬ ‫ואחר‬ ‫הבית‬ ‫על‬ ‫יושב‬ ‫פתח‬ ‫גי׳ ה ב ב ל י י ס ו ד ה ב ל י ס פ ק ב מ ש נ ה זו‪.‬‬ ‫העזרה‬ ‫ואחר‬ ‫מזה שהנוסח המקורי‬ ‫ה ב ר י י ת א ה ו א ג ו ם ח הירוש׳ ו ה ח ו ם ׳ ‪.‬‬ ‫ב ש ב ת ו ת וביו״ט ישב ה ב י ר ל פ י חידוש׳ ו ה ת ו ם ׳‬ ‫ע ו ד בגוגע ל מ ק ו ם ק ב י ע ת ב י ר ‪.‬‬ ‫אכן ב ע ר ו ך ע ר ך חיל איתא כ ב ר ‪:‬‬ ‫בבית המדרש שבהר הבית ולפי ה ב ב ל י בחיל‪.‬‬ ‫ו ב ש ב ת ו ח ו ב י מ י ם ט ו ב י ם יושבים ב מ ד ר ש <כצ״ל‪ ,‬ש ם ‪ :‬ל מ ד ר ש ( ה ג ד ו ל ש ב ח י ל ‪.‬‬ ‫זו ה ה ב ר ל ה ו א ר ק ב ז ה ש ב י ר ו ש ׳ ו ב ת ו ס ׳ ‪ :‬ה ר ה ב י ח ‪ ,‬ו ב ב ב ל י ‪ :‬ח י ל‬ ‫ב נ ת ן זה נ ו ס ח ה י ר ו ש ׳ ו ה ת ו ם ׳ ע י ק ר ‪.‬‬ ‫שנם‬ ‫לני׳‬ ‫וקצת נראה‬ ‫ה ח י ל א מ נ ם יותר ק ר ו ב ל מ ק ד ש ‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫ל פ י נ ו ס ח ה מ ש נ ה ל א ה י ה ב י מ ו ח ה ח ו ל שום ב י ר יושב ב ח < ‪ « 6‬ל כ ן ה ח ל י פ ו ה ר‬ ‫בחיל‪.‬‬ ‫הכיח‬ ‫ו ה ג ה השינוי ע ל ט י ב ה ב ת י ד י ן ‪ :‬ב י ר ו ש ׳ ו ב ת ו ס ׳ ה ב ת י ריגין ש ב ה ר ה ב י ת ו ש ב ח י ל‬ ‫ש ל שלשה ו ב ב ב ל י ה ם ש ל עשרים ושלשה‪.‬‬ ‫הם‬ ‫אין ל ה ט י ל ס פ ק ב ד ב ר ש א ח ח מ ש ח י ה ג י ר ס א ו ת ה ל ל ו י ס ו ד ה ב ה ג ה ה א ו ב ט ע ו ת ‪.‬‬ ‫ע ד כ מ ה ש י ד ו ע ל י אין ל א ב מ ש ג ת ג ו ״ ו ל א ב מ ק ו ם א ח ר ח ו מ ר ה י כ ו ל ל ש מ ש‬ ‫אכן‬ ‫ל ג י ר ס א ו ח א ל ו ‪ ,‬מ ש ו ם זה ה ס ב ה ב ה כ ר ח ב ב ר י י ח א ע צ מ ה •‬ ‫מקור‬ ‫«• וכן בתוספתא‬ ‫‪65‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫קל'‬ ‫ם‬ ‫ש ה ש י נ ן י‬ ‫ש ם‬ ‫•‬ ‫ב‬ ‫ן ן ן א‬ ‫ן ל א‬ ‫ל‬ ‫ב ע נ י ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫נ ם‬ ‫ב מ‬ ‫ה ח‬ ‫ו ם ‪:‬‬ ‫‪ .‬״ ״ ״ י‪-‬י״דד‬ ‫‪L‬‬ ‫י ל שעי פתח העזרה‬ ‫ה ב י ת‬ ‫ה‬ ‫‪D‬‬ ‫״ ' ״ ™‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י־יא חיל• לפי־׳ בסשנה ר ק הגררה וקביעת פקום יותר פסייסה•‬ ‫י יייק‪ :‬על פתח הר הבית‪ .‬ובפקום‪ :‬חיל‪ ,‬בפשגה הגדרה ם ת י ק ת ‪ :‬על פתח העזרה ה‬ ‫״‪« 2‬ז'רת‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫ח י ל שעל פחח העזרה‪ .‬ועד ודאיה ל י י •‬ ‫לשער היוצא פ ע ׳ י ת‬ ‫יכפתח העזרה היה פתוקן ק ל ל ובו׳‪ ,‬ובתום־ שם פיב ודד בפקום זה‪:‬‬ ‫כ י ת‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ה ב י‬ ‫ב א י‬ ‫מ‬ ‫ב א ו‬ ‫ח‬ ‫‪ °‬ל ' ל יקילולי של אבן היו קבועין ומי•‬ ‫״ ‪-‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^ י ^‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ע כ־ם שם דיה בשבתות ובלח־ם שם‪ .‬א ב ל לא סן הנםגע שהרפבים גרס כן בבבלי‬ ‫‪6 6‬‬ ‫‪6 7‬‬ ‫ע‬ ‫שם ס ת ם ‪ :‬ג׳ ביד היו שם‪ ,‬ולא יותר‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ץ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו ב ס נ ד ו‬ ‫‪ t‬״״ ״‬ ‫ל עוז שס‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ווייס‬ ‫‪.‬‬ ‫הרושם‬ ‫‪, 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ה ר א ש ו ן ה ו א שגי׳ ה י ר ו ש '‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ו ש נ י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪r‬‬ ‫ג‬ ‫‪V‬‬ ‫‪D‬‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ט‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫י ת‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫^ "‬ ‫^‬ ‫^ ' ׳‬ ‫"‬ ‫^ *‬ ‫'יי׳ ׳'‬ ‫ב כ ל ע י ר ה ר א ו י ה ל כ ך ב י ד ש ל כ״נ‪ ,‬ה י ת כ ן ש ד ו ק א ב י ר ו ש ל י ם ל א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫אמנם‬ ‫הוז•‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫^ כזה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫שבשני‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫^ " '‬ ‫"‬ ‫^ "‬ ‫"‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫כ כ ו ל ם מגיהים וגורסים גם בירוש׳ ו ב ת ו ס ׳ ‪ :‬ע ש ר י ם ושלשה‪ ,‬כ ס ו כ ב ב ל י •‬ ‫ה י א ה נ ו ת נ ת ‪ ,‬שגי׳ ה י ר ו ש ׳ א י ן י ס ו ד ה פ ש ו ט ב ט י ס ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫י ט‬ ‫^ ר ו ק א‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ראשית‪ ,‬זה ה י ה מ ק ר ה זר‬ ‫ועוד‪ ,‬ע צ ם‬ ‫מ ק ו ר ו ת שונים נ פ ל ה ש ג י א ה נ ס ה כ ז א ת ‪.‬‬ ‫ק ש י י ם ב ו ל ט י ם כ א ל ה ‪ ,‬ב מ ק ו ם ש ה נ ו ס ח השני ישר ו ח ל ק ׳‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫יי^*‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫‪7‬‬ ‫ח‬ ‫עלינו‬ ‫להתיחס‬ ‫והתוס׳‬ ‫ל ר נ ל י ה ק ו ש י הנ״ל‪.‬‬ ‫׳ ^‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫כ ר א ש ז נ י ת ע ל נ ק ל ה ל פ ר נ ס ה ת ה ו ו ת ני׳ ה ב ב ל י ‪ ,‬י ס ו ד ה ב ה נ ה ה מ כ ו ו נ ה‬ ‫תיקון‬ ‫ב כ ו ב ד ר א ש ו ל א להגיהו כט" •‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫העוברא׳‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א ו ל ס מ י ס ה ק ו ש י שבני׳ ה י ר ו ש ׳ ו ה ת ו ם ׳‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ירוש׳‬ ‫' י" ל ש ם‬ ‫במקומו ע‬ ‫ה י ת כ ן ש ב י ר ו ש ל י ם ל א ה י ה כ ל ל ב י ד ש ל כ״נ‪.‬‬ ‫ב ר ם כ נ ר א ה ע מ ד ו כ ב ר גם ב ע ל י הירוש׳ ו‬ ‫ה ת ן ס‬ ‫׳‬ ‫ל ע נ י ‪ :‬ן ^ ל קלשי ז ה ו ת י ר צ ו ה י •‬ ‫ש‬ ‫ר א י נ ו ה ה ו ס פ ו ת ש ב י ר ו ש ׳ ו ש ב ת ו ס ׳ יש ב ה ן ב נ ו ת ן ט ע ם ‪ ,‬מ ל ב ד ה ת ו ס פ ת ‪ :‬ס נ ד ׳ ר י ^‬ ‫י י צ א‬ ‫ש ב ל ש כ ת הגזית א ע פ ״ י • • ‪ .‬ל א ה י ה‬ ‫ו ד ‪ ,‬נ ה‬ ‫'‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫א מ נ ם ב י ד ש ל ע״א כ מ ו ס ד ק ב ו ע א ב ל ל מ ע ש ה יום‬ ‫ו‬ ‫היינו שהב־׳ד ש ל ע ״ א כ ב י ד מ צ ט מ צ ם‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ב ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫‪5‬‬ ‫י "•‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫"‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‪1‬‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫^ * '‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫" ' " ל כ״נ‬ ‫"‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ר י‬ ‫‪1D|:<0‬‬ ‫ל בינ‬ ‫ש‬ ‫ל ש א ל ה ‪ ,‬א י כ מ ה ה ו א ט י ב ו ש ל ה ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬ו מ ה ה ו א מ ה ו ת ה ש ל ב י ר‬ ‫ה י ו צ א מ צ מ צ ו ם ה ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬ו מ ה ה ו א ה י ח ס ה ה ד ד י ש ב י נ י ה ם ‪.‬‬ ‫י)‬ ‫א ב ל איך‬ ‫מ״מ ב י ר ו ש ל י ם כ ב ר ב י ד ש ל כ״נ מ ל ב ד שני ה ב ״ ד ש ל נ׳ נ׳ ש ב ה ר ה ב י ח ו ש ב ח‬ ‫ו ה נ ה ה ו ס פ ה זו ר ק בירוש׳ ו ב ת ו ם ׳ ‪ ,‬ב מ ק ו ם ששני ב י ד א ל ה ה ם ש ל ש ל ש ה ש ל ש ה •‬ ‫מ ז ה ‪ ,‬ש כ ו ו נ ת ה מ ו ס י ף בירוש׳‬ ‫בירושלים ב י ד ש ל כינ‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ליישב‬ ‫ובתום׳‬ ‫כ‬ ‫ב ה ו ס פ ה זו א ת ה ק ו ש י ‪,‬‬ ‫*של‬ ‫היה ]‬ ‫ת י ר ו צ ם ה ו א ‪ ,‬שהב״ד ש ל ע״א ה צ ט מ צ ם ונעשה ל ב י ד‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫" '‬ ‫לפייז הרנישו ב ע ל י הירוש׳ והתום׳ כ ב ע ל י ה ב ב ל י פ ה בקושי ז ה ׳ א ׳ ^‬ ‫‪D‬‬ ‫לשה ב מ ק ו ם שלשה ו ב ע ל י‬ ‫שלפניהם‬ ‫‪9nrr1‬‬ ‫הירוש '‬ ‫יימו‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫'‬ ‫‪n‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫‪i‬‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫!‪/‬‬ ‫‪L‬‬ ‫ותירצוהו ב ה ו ס פ ת ה ק ט ע ‪ :‬סנהדרין ש ב ל ש כ ת הנזית אעפ״י ‪. . .‬‬ ‫לי‬ ‫יה‬ ‫לא‬ ‫י ו צ א ‪ ,‬ה מ י י ש ב ל נ כ ו ן א ת הגי׳ ה ר א ש ו נ י ת ‪ ,‬ו ל א ה ו ס י פ ו ק ט ע ז ה ב ר א ש ה ב ר י י ת א א ח ר •‬ ‫ה נ ז י ת‬ ‫ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א ה י ת ה יושבת ב ל ש כ ת‬ ‫פ‬ ‫׳‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ז י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫חר‬ ‫ת י כ ף ו ס י ד א ת ה ב ר י י ת א ל ג ז ר י ם ‪ .‬א ל א ה ו ס י פ ו ה ו ל פ נ י ‪ :‬ה י ו יושבין מ ת מ י ד ש ל ש‬ ‫וכוי‪ ,‬ל פ ג י ח ל ק ה ב ר י י ת א ה מ ד ב ר ע ל ס ד ר ו ש ל ה ב י ר ‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ב ת י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫דינין‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫של‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש ו‬ ‫ן‬ ‫ע ש ר י ם‬ ‫ושני ב ״ ד ש ל ש ל ש ה ש ל ש ה ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫הבחי‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ו ש ל ש ה‬ ‫בירוש׳‬ ‫׳ ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה י ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫«‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב ע י י ר ו ת‬ ‫ה ג ז‬ ‫ש‬ ‫ו ב ב ב ל י ס ד ר י ו ת ר חניוני‪,‬‬ ‫דינין ש ב י ר ו ש ל י ם ו א ח ר י ה ם ה ב ״ ד ש ב ע ״ ר ו ח •‬ ‫יעיי׳‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫'‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫ת‬ ‫וש א‬ ‫יש ר א ^‬ ‫ב‬ ‫בראשונה‬ ‫ה‬ ‫ולא‬ ‫ב ח י דינין ו כ ו ׳ ‪ ,‬כ פ ש ו ט ו ו כ מ ש מ ע ו א ו מ ר ‪ ,‬ש נ ם ל פ נ י כ ן מ ד ו ב ר ע ל ב י ד ש ל כ נ׳‬ ‫ע ל ב י ד ש ל ע״א‪.‬‬ ‫א ל א כ נ ר א ה ר צ ו כ ב ר ב א מ ת בשינוי ז ה ל ה ע י ר ש ה ב י ד ש ל ע‬ ‫]כא[‬ ‫רט‬ ‫לשאלח ט י ב הביח דין של שבעים ואחד‬ ‫מ צ ט מ צ ם ב ע י ק ר ל ב ״ ד ש ל כ״ג ו ל א ח ק ש ה ל ך ‪ ,‬א י פ ה ה ו א ה ב ״ ד ש ל כ״ג ש ב י ר ו ש ל י ם ‪.‬‬ ‫לפי״ז‬ ‫ע ו ל ה שינוי ז ה ב ק נ ה א ח ר ע ם ה ה ו ס פ ה הנ״ל ו מ ש ל י מ ה ‪ ,‬כ י ה ו א נ מ צ א כ ב ר‬ ‫בראש‬ ‫הברייתא‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א י ך ש י ח י ח ס ו ל פ ר ט א ח ד א ו לשני‪ ,‬מ״מ א נ ו מ ק ב ל י ם ע״י ב י ר ו ר י ם א ל ה א ת‬ ‫הברייחא‬ ‫ב ע ר ך ב צ ו ר ח ה ה ר א ש ו נ י ח ‪ ,‬ו ב ה ש ב י ר ו ש ל י ם ל א ה י ה א ל א ב ״ ר ש ל ע״א‬ ‫ושני ב ת י דינין ש ל‬ ‫שלשה‪.‬‬ ‫והתשובה ע ל‬ ‫השאלה‪,‬‬ ‫איפה הוא‬ ‫ה ב ״ ד ש ל כ״ג‬ ‫ש ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ה י א ח ש ו ב ח הירוש׳ ו ה ת ו ס ׳ ‪ ,‬ה ב ״ ד ש ל ע״א ה ו א ה ו א ה ב י ר ש ל כ״נ‬ ‫שבירושלים‪.‬‬ ‫א כ ן כ ש כ י ג מ ח ב ר י ב י ר ש ל ע ׳ א ה ם ה ב ־ ר ה י ח י ד י ש ל כ״נ ש ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ב ה כ ר ח‬ ‫שחוג‬ ‫פ ע ו ל ח ו ה ו א ז ה ש ל ב ״ ד ש ל כ״נ ס ח ם ‪.‬‬ ‫היינו כ ל הענינים‬ ‫שבב״ד‬ ‫של‬ ‫כ״נ ש ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬מ ו ן ד״נ‪ ,‬ה ר ו ב ע ו ה ג ר ב ע ושור ה נ ס ק ל ‪ ,‬ב א ו ל פ ג י ה ם ו ה ם ד ג ו א ו ת ם ‪.‬‬ ‫כ י ה ל א ל א י ע ל ה א פ י ל ו ע ל ה ד ע ה ‪ ,‬שכשהיה דין כ ז ה בירושלים שלחו אוחו ל פ נ י‬ ‫ב״ד ש ב ע י ר א ח ר ת לדוגו‪.‬‬ ‫ב ר ם לפי״ז מ ה ט י ב ו ש ל ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬ ‫ה ע ש ר י ם ו ש ל ש ה ש ל ו ‪ ,‬ה י ו ש ב י ם שם‬ ‫ב ק ב י ע ו ת ‪ ,‬ה ם ס ו ף ס ו ף ב ״ ד ש ל כ־ג כ ש א ר ב ת י ד י ן ש ל כ־ג ש ב ע י י ר ו ת י ש ר א ל ‪ ,‬ב ל י‬ ‫ש ו ם גוון ש ה ו א א ח ר ה ב א כ פ ו ע ל י ו צ א מ ן ה ע ו ב ד א ש ה ם ח ב ר י ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬ ‫ל כ ל העגיגים שבכ״ג ש ב י ר ו ש ל י ם ב ג ר ו ן ז ה ד י ן א ח ר ‪.‬‬ ‫אחרת‬ ‫וכב״ד ה מ ר כ ב םע״א ח ב ר היו‬ ‫יושבים ל כ ל ה י ו ח ר ל ע ח י ם ר ח ו ק ו ח ב ל ב ד ‪ :‬א ע פ ׳ י ש ה י ח ה ש ל ע י א ל א ה י ו פ ת ו ח י ן‬ ‫מכ״ג ו כ ר ‪ ,‬מ צ ב ה י ו צ א ב ה ח ל ט מ ג ד ר כ ל ט י ב ו ש ל ב״ד‪ ,‬ו מ ח ג ג ד נגור גמור‬ ‫לכל‬ ‫מ ה ו ת ש ל ב ״ ד ש מ ה פ ק י ד ו ל ד ו ן ב כ ל ע ח דינים ה ב א י ם ל פ נ י ו ‪ :‬צ ר ך א ח ד מ ה ם ל צ א ח‬ ‫ה י ה מ ס ת כ ל א ם יש כ״נ וכוי‪ ,‬ו ב כ ן ‪ ,‬ב ״ ד צ ר י ך ל ה י ו ת מ ו כ ן ל ד ו ן ‪.‬‬ ‫א ו ל ם נשוב נ א‬ ‫ע ח ה ל מ ש נ ת נ ו אנו‪.‬‬ ‫פרק‬ ‫ב י ר ו ר י ם‬ ‫ל‬ ‫ו ס ס ק נ ו ח‬ ‫א‬ ‫לשון משנחנו‪ :‬אין ת י ן ‪ . . .‬א ל א עפ״י‪ ,‬כ פ ש ו ט ה ו כ מ ש מ ע ה א ו מ ר ‪ ,‬שאין דנין‪,‬‬ ‫היינו שאין עושים ד י נ י ם א ל ה ‪ ,‬א ל א עפ״י ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬היינו עפ״י ה ח ל ט ח ב ־ ר ש ל‬ ‫ע״א•‬ ‫ע ל ה ב ״ ד ש ל ע״א ל ה כ ר י ע ו ל ה ח ל י ט ‪ ,‬א ם ב כ ל ל ל ד ו ן דינים א ל ה ‪ ,‬ו ל א י ו ח ר ‪.‬‬ ‫מ ז ה ‪ ,‬ש י ח כ ן ש א ח ר י ה כ ר ע ח ם גם דינים א ל ה א י נ ם נ ד ו נ י ם ב ב י ר ש ל ע״א‪ ,‬א ל א ב א י ז ה‬ ‫כ״ד אחר‪.‬‬ ‫במשנה ר ק שדנים ע ל פ י ה ם ו ל א שדנים ב ה ם ‪.‬‬ ‫ב ה ח א ם ל ז ה גמצא‪,‬‬ ‫כ ב‬ ‫ג ׳‬ ‫ווייס‬ ‫ה ש ל י ל י ‪ :‬אין דנין א ל א ‪ ,‬ש ב מ ש נ ת נ ו ‪,‬‬ ‫שהםננון‬ ‫בג׳ ו ב כ ־ נ ‪ ,‬ש ב מ ש נ ו ת ה ק ו ד מ ו ת ‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫העיקר‬ ‫ההדגשה‬ ‫שאין‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫עושין‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ב מ ק ו ם הלשון‬ ‫א‬ ‫דין‬ ‫ב‬ ‫ץ‬ ‫זה‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫אלא‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ה פ ע ו ט ה ‪ :‬דין‬ ‫ה‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫אלא‬ ‫א‬ ‫יסוד‬ ‫ה ו‬ ‫הכרעת‬ ‫ו ז‬ ‫זי‬ ‫י‬ ‫א הכרחי•‬ ‫שי‬ ‫הב־ר‬ ‫ע׳־א‪.‬‬ ‫בברייתא‬ ‫הב׳ד‬ ‫שלנו ע י ק ר ה ק ן ע י‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ש ל ע״א ו ה ו א כ ו ל ו כ א ל ו ה י ו ל י ו ל ל א ש ו ם פ ע ו ל ה מ ע ש י ת ש ה י א ‪.‬‬ ‫שאפילו ה צ ר י ך לשאול ד ב ר ה ל כ ה א י‬ ‫של‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫כ׳ג‬ ‫שבירושלים‪:‬‬ ‫אלו‬ ‫ואלו‬ ‫באין‬ ‫ב‬ ‫נ ו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫לביר‬ ‫‪,‬‬ ‫פ נ‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫הנדול‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫א ‪1‬‬ ‫שבלשכת‬ ‫א‬ ‫ל טיב‬ ‫מלשונה׳‬ ‫ל א לפני הב״י‬ ‫יושבי!‬ ‫ה מ י ת ששס‬ ‫מ ת מ י ד ש ל ש ח ר ו כ ו ׳ ‪ ,‬ושם ב ר ג י ל ל כ ה ״ פ ר ק ב ״ ר ש ל כ ־ ‪ :‬א ע פ ״ י ש ה ו א שלי ע "‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫פ ח ו ת מכיג וכו׳‪.‬‬ ‫אין‬ ‫א כ ן ב ב ר י י ת א ר ק ע ל מ ס פ ר ח ב ר י ה ב ת י ד י ן השוגים‪ ,‬מ ק ו ם מ ו ש ב ם וזמן י ש י ב ת ם ׳‬ ‫ועל‬ ‫השואל ד ב ר ה ל כ ה למי הוא פוגה בשאלתו‪.‬‬ ‫א ב ל אין ש ם כ ל ו ם ‪ ,‬ל א ע ל‬ ‫פ ע ו ל ת ב ־ ד ש ל ע ׳ א ו ל א ע ל חוג פ ע ו ל ח ו ש ל א י ז ה ב י ד א ח ר ‪.‬‬ ‫דיני מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה ו כ ו ׳ דיני נ פ ש ו ת ב ע ש ר י ם ו ש ל ש ה‬ ‫ב ״ ד ש ל ע״א ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫מזה ש ה ב ר י י ת א והמשנה‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ח ו ג‬ ‫ל י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ן כ ן‬ ‫ז ו‬ ‫ת‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫ע ל כ ל זה ב מ ש נ ת נ י‬ ‫א‬ ‫ין‬ ‫ת‬ ‫ז ן‬ ‫ד נ‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ין‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪ . . .‬אלא ע "‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ללמור‬ ‫ע ל הב״ד של ע׳א כ מ ו ס ד ל ע צ מ ו ועל חבריו כ ח ב ר י בית הדין ב כ ל ל ‪.‬‬ ‫ה ב ״ ד ש ל ע״א ל א ה י ה ב י ד ה ד ן ד י נ י ם ‪ ,‬א ל א כ א ל ו מ ו ס ד ר פ ר ז נ ט ט י ב י ע ל י ו ן ׳‬ ‫מעין סינט ש מ ת פ ק י ד ו נמ ל פ ע מ י ם‬ ‫הנוגעים‬ ‫ב כ ב ו ד האומה וקיומה‬ ‫דין א ל א ע ל פיו‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫כשבט‪ ,‬נביא השקר‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫כינ ועיר‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ו‬ ‫בענינים‬ ‫לא‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ה נ ד ח ת אין‬ ‫ו ש י ם‬ ‫ל ע ו מ ת ז ה מ ה ו י ם ע ש ר י ם ושלשה«« מ ח ב ר י ו ב י ר ש ל כ ׳ ג ה ע ו נ י ׳‬ ‫כ נ ר א ה ע ל ש א ל ו ת ב ה ל כ ה ה ב א ו ת ל פ נ י ב״ד ה נ ד ו ל שבירושלים‪ ,‬ודן נם דינים כ ש א ר‬ ‫ב ״ ד ש ל כ״נ‪.‬‬ ‫כל‬ ‫וממילא באים לפניהם‬ ‫ה ל א ה ם ה ב ״ ד של כינ היחידי שבירושלים‪,‬‬ ‫הדיגים שבכ׳ג שבירושלים‪.‬‬ ‫לפי״ז אין כ ב ר ל ה ת ק ש ו ת ב ד ב ר י ה י ר ו ש ׳ בגוגע ל כ ה ן ג ד ו ל ‪ :‬ד ״ מ ש ל ו בשלשר׳‬ ‫ועשרים‬ ‫במשגתגו א מ ג ם שאיל‬ ‫‪ . . .‬ה ד א א מ ר ה ד ״ מ ש ל ו בכ״ג‪ ,‬כ־ג מ א י ע ב י ד ת י י ה ו ‪.‬‬ ‫דנין כ״ג א ל א ע פ ״ ׳ ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬א ב ל א ח ר י ה כ ר ע ת ה ב ״ ד ש ל ע ׳ א גם ד י ן כ ה ן נ ר י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫או בכ״נ או מ ׳ ‪.‬‬ ‫כ י ה ל א אין כ ״ ד א ח ר שידון ד י נ י ם ‪.‬‬ ‫משום זה כ ב ר ב ש א ל ה ‪:‬‬ ‫בב‬ ‫ב ש ל ש ה ו ע ש ר י ם ‪ ,‬היינו ב ב ״ ד ה ד ן ד י נ י ם ה נ ב ו ה ב י ו ת ר ‪.‬‬ ‫לכן‬ ‫אולי נם מ ק ו ם ל ה ש ע ר ה ‪ ,‬שכוונתה של‬ ‫ב ע י ת ר ב י א ל ע ז ר ‪ :‬שורו ש ל כ״נ‬ ‫ב כ מ ה ‪ ,‬היתד‪ .‬מ ע י ק ר א ‪ ,‬א ם גם א ת שורו אין דנין א ל א‬ ‫ה י ר ו ש ׳ אין שום מ ק ו מ ל ב ע י ה ב מ ו ב נ ה ה ג ו כ ח י ‪.‬‬ ‫לשמש‬ ‫וגם‬ ‫ע פ‬ ‫•‪,‬‬ ‫ב‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ ‪.‬‬‫א‬ ‫ב‬ ‫י לשיטת‬ ‫ב ב ב ל י אין מ ק ו ר א ח ר ה י כ ו י‬ ‫ב ס י ס ל ש א ל ה ב צ ו ר ה ו ב ה ו י ה שלפנינו‪.‬‬ ‫בדין ה ש ב ט שבמשנה ע ל ה א ו ק י מ ח ו ח של ר ב מהנא ורבי א ל ע ז ר עלינו ב א מ ת‬ ‫לפרנס‬ ‫ר ק א ח האוקימתות ב ל ב ד ‪ ,‬כי במשנה ר ק ע ל‬ ‫כשסדנישים ביהוד את הביטוי שבלשון ה י ר ו ש ׳ ע ׳ לעיל ה ע ר ה‬ ‫השלשה שבחיל נפנים על חברי ביד הנדול‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה כ ר ע ת ב״ד ש ל ע־א׳ א ם‬ ‫‪ ,a46‬פקום להניד‪ .‬מגם‬ ‫]בג[‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫לרונר‬ ‫א כ ן ה ק ו ש י ששימש ב ס י ס‬ ‫או לא‪.‬‬ ‫ריא‬ ‫לאוקימתות אלו מוטל לכה״פ בספק‪««,‬‬ ‫משום זה ל א נחטיא א ו ל י ל ג מ ר י א ת ה מ ט ר ה כ ש ע י ר שהוא היה ר ק מעין היכי דמי‪.‬‬ ‫היינו ד י ן ש ב ט ב א ב ר א ש ו נ ה ל פ נ י ב י ר ש ל ע״א‪ ,‬א ב ל א י ך אני ק ו ב ע מ ר א ש ש ל ד י ן‬ ‫ע ו מ ד ש ב ט שלם‪.‬י>ד‬ ‫השבט‬ ‫נם‬ ‫ע ל זה ר״מ‪:‬‬ ‫בנשיא ש ב ט י ם ‪ ,‬ד י ל עיי נשיא ה ש ב ט אני ק ו ב ע א ם‬ ‫ע ו מ ד ל ד י ן ‪ .‬ור״א ע ל ז ה ‪ :‬ב ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ‪ ,‬ר ״ ל שזה א פ ש ר ל ב ר ר מ ר א ש‬ ‫ע ל יסוד הדין עצמו‪,‬‬ ‫תיכף‬ ‫כ מ ו ש ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם נ כ ר‬ ‫מ ו ן ח ו ר ש שבין ש ב ט י ם ‪.‬‬ ‫כ ד י ן כ ל ה ש ב ט כ ן ע ו ר מ ע ש י ם וענינים ה נ כ ר י ם מ ר א ש כ ר י ן כ ל ה ש ב ט ‪.‬‬ ‫ל מ ש נ ת נ ו ‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר ו ע ל ה ע ז ר ו ת א ל א ע פ ״ י ב ״ ד ש ל ע״א‪ ,‬מ ק ב י ל ה‬ ‫בשבועות‬ ‫ואורים‬ ‫עתה‬ ‫בולט‪.‬‬ ‫אלא‪:‬‬ ‫כן‬ ‫פ ״ ב מ ״ ב ו ד ל ‪ :‬שאין מ ו ס י פ י ן ע ל ה ע י ר ו ע ל ה ע ז ר ו ת א ל א‬ ‫ו ת ו מ י ם ו ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א ו ב ש ת י ת ו ר ו ת ובו׳‪,‬‬ ‫ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א‪.‬‬ ‫בטכס‬ ‫הנכנס‬ ‫ה ה ב ד ל העניני שביניהן ה ו א‬ ‫בשבועות מדובר ע ל ט כ ס מעשה ההוספה‪.‬‬ ‫ועל‬ ‫ההוספה‪.‬‬ ‫כמוסד‬ ‫הסנהדרין‬ ‫ב מ ל ך ונביא‬ ‫משום ז ה ל א ‪ :‬ע פ י י ב״ד‪,‬‬ ‫ה ש ת ת פ ה גם‬ ‫הרפרזגטטיבי העליון‬ ‫ט כ ס מ ע ש ה ז ה ב מ ש נ ת ש ב ו ע ו ת ‪ ,‬כ י שם ל פ נ י כ ן ‪ :‬א ח ד‬ ‫ל ע ז ר ה ו א ח ד ה נ כ נ ס ל ת ו ס פ ת ע ז ר ה ‪ ,‬ל כ ן ע ל ה מ ש נ ה שם ל ק ב ו ע איזו ת ו ס פ ת‬ ‫עזרה היא כעזרה‪.‬‬ ‫ל א כן בסנהדרין‪,‬‬ ‫ו ר ק ת ו ס פ ת שנתוספה ב ט כ ס זה היא כעזרה‪.‬‬ ‫שם ק ו ב ע י ם ח ו נ פ ע ו ל ת ב ת י ד י ן השונים ו ב י נ י ה ם גם ז ה ש ל ה ב י ר ש ל ע״א‪ ,‬ע ד כ מ ה‬ ‫אופי הגכגט ל ג ד ר‬ ‫שלפעולחו‬ ‫כ ה כ ר ע ה א ם ל ר ו ן א ת ה ש ב ט וכו׳ א ם‬ ‫פ ע ו ל ת ב״ד‪,‬‬ ‫להוציא‬ ‫ל מ ל ח מ ה ר ש ו ח א ם ל ה ו ס י ף ע ל ה ע י ר וכו׳ א ם ל ע ש ו ת ע י ר ה נ ד ח ת ״ ג ל היינו‬ ‫מציעים‬ ‫במשנת‬ ‫לפניהם‬ ‫ועפ״י‬ ‫שאלה‬ ‫עושים‬ ‫תשובתם‬ ‫המעשה‪.‬‬ ‫את‬ ‫זה‬ ‫משום‬ ‫ס נ ה ד ר י ן ‪ :‬אין מ ו ס י פ י ן ‪ . . .‬א ל א ע פ ״ י ב י ד ש ל ע״א‪ ,‬ו ל א ‪ :‬ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע ״ א ‪ .‬־ ל‬ ‫מ ש ו ם ז ה ב ס י פ א ש ל משנחנו ה ל ש ו ן ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת ‪ ,‬ו ל א אין רנין ע י ר‬ ‫השאלה‬ ‫הנדחת‪.‬‬ ‫הנדחת‬ ‫בספר‬ ‫עיר‬ ‫על‬ ‫אי לא‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ו ל א ל ד ו ן א ח דינה‪.‬‬ ‫היא‪,‬‬ ‫דינים א ל ה מ ק ו מ ם פ ה ‪ ,‬כ י ה ם מ כ ר י ע י ם ב ש א ל ה ‪ ,‬א ם‬ ‫הנדחה‪,‬‬ ‫עצם‬ ‫ה ע ו מ ד ת ל פ נ י ה ב ׳ ׳ ך ע ל ע״א‬ ‫אם‬ ‫ב כ ל ל ל ע ש ו ת רין עיר‬ ‫ל פ י כ ך כ א ן ה ד י נ י ם ‪ :‬אין עושין ע י ר ה נ ד ח ת‬ ‫שאלה‬ ‫הנדונה‬ ‫בביר‬ ‫עיר‬ ‫הנדחח‬ ‫ואנשיה‪,‬‬ ‫דיני‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫ל ע ו מ ח זה‬ ‫הנדונים‬ ‫יסוד‬ ‫על‬ ‫להלן‬ ‫הכרעח‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ל ל לעשוח‬ ‫שם‬ ‫ביד‬ ‫בפ׳י‬ ‫מ״ד‬ ‫של‬ ‫ע״א‬ ‫כמרובין‪.‬‬ ‫‪6 9‬‬ ‫ע׳ לעיל ה ע ר ה »<״‪.‬‬ ‫‪7 0‬‬ ‫ו א ן ל י‬ ‫^‬ ‫ששבט עומד לדץ‪.‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א י ן‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ע ב ט <‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ ‪ ,‬איך אני יודע מראש‬‫כ‬ ‫‪< 1 9‬‬ ‫‪ 71‬בעשית סנהדריות לשבטים בודאי ל ב ־‬ ‫»'‪ 1‬מ ל ארגון בתי דין‪ ,‬ולא של דין והכרעה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ל עיא יותר מ ה כ ר ע ה נרידא‪ ,‬אכן הוא כולו‬ ‫‪,‬‬ ‫ ז יתכן שמשום זה בשבועות‪ :‬טנהדרין‪ ,‬םפני ששם ענין של הפרזנטציה‪ ,‬ו ב ס נ ה ד ר ן •‬ ‫שם נכנסים לנדר פעולה מסונ ביד‪.‬‬ ‫‪.,‬ן‬ ‫׳‬ ‫]כר‪1‬‬ ‫ד־נ‬ ‫י‬ ‫ווייס‬ ‫יי״ לק־׳־•׳ על שאלת הסיניא ש‪ 0‬ק־־כ א•‪ :‬היכ• עבדינ!‪* .‬ני‪!*1‬‬ ‫׳‪Pj ™1‬‬ ‫ייניז לי•! » ־ י־נ־ן‪ .‬השאלה‪ :‬ה‪-‬כ׳ עברי־‪ .,‬ע‪ -‬ד‪ ,‬שנה פה י » י י ‪£‬‬ ‫» י על י־) עיי הניחת ואנשיה‪• .‬סודה בהנחה‪ .‬שב־ד של כ‪ -‬אחי ח < ‪.‬‬ ‫» ׳ ־ י ‪ Jinn‬יבאפת היעת טתנת שב־י זה היא הב־ד של ב־נ ‪* TO‬‬ ‫לי־ז עיי של־ה‪ .‬לכן ־־טבע הענץ שהב־י הין או״ה ‪ mn‬הב־י • י *‬ ‫‪ .‬״ ‪,‬פחי נ ‪£‬‬ ‫ע י ״ ‪ .‬וימו‪.‬הב־י שב־י״ל־ס‪ .‬על זה ר‪-‬ל‪ :‬פיבץילה‪,‬‬ ‫לסתם ניי ׳ י‬ ‫על כה״ל־־ ליי! סייבץ ביים «׳י‪ .‬י־אייך נ ‪ -‬״ ‪,‬קיק‬ ‫כ נ‪ .‬אנ מיבה את מספר בתי היין בהתאם ל«יך‪.‬‬ ‫? ‪1.‬‬ ‫לפח סיר הענמיס שבמשנתנו היא‪ :‬בראשונה‪ :‬אץ יני‪ 1‬לא א"‬ ‫*שקי ילא אי־ מ וכי'‪ ,‬ענ־־יס שבל ההכרעה היא ביר׳ הב־י של ע •‬ ‫»‬ ‫ב י ״ כ י ׳ נ ״ י ^ י * י־‪ •1‬א״־׳‪ :‬אין פו־־יאין וכי• אין סיס‪-‬־־ין יפי' יי‪ 1‬״ ״ י‬ ‫ע־־־״ *‬ ‫^ '‬ ‫״ ״ ״ וכי‪ .‬לכ ע״ים ח״לרם בכל‬ ‫י נ ס אלא עסקי הכלל תירכי הצביר‪ .‬בפיף‪ :‬אין עושץ עיר הניחת וכי־• * '‬ ‫יי'• א־ל לא הכל חליי בהכרעת הביי שליע‪-‬א‪ » .‬א') י ז ' י‬ ‫לייננ־ כ־ייב־ז‬ ‫‪ r w‬״ ‪ r‬יין ־חייים‪ .‬על הנ־י של ע‪-‬א‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫‪v n‬‬ ‫‪T 3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫י ק‬ ‫סא‬ ‫ה ש ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א ל‬ ‫ע‬ ‫א י‬ ‫א ‪0‬‬ ‫ר ק‬ ‫״ ‪ £ ,‬י ן אוי‬ ‫ן ר‬ ‫למשנתנו‬ ‫ואין עושין‬ ‫העגלה‬ ‫מעמידין‬ ‫ל‬ ‫ב ״ ר ואין מ ב י א י ן‬ ‫מ מ ר א עפ״י‬ ‫כ‬ ‫ועריפת‬ ‫פר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ח ו ד‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫פ י‬ ‫מ‬ ‫>‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪ f‬ת‬ ‫׳ ^‬ ‫' ^‬ ‫ו ה ע ד ל ע י ל רמ״ג מ פ ו ר ש ‪ :‬ם מ‬ ‫יוצאין‬ ‫וחופרין‬ ‫שם‬ ‫רפ׳ט‬ ‫ע ר ו פ ה ‪ . . .‬שלשה‬ ‫יותר‬ ‫מפ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫פ ה אפילו ביד שבלשכת המית‪.‬‬ ‫ע ם ה ת ו ס ׳ ה ג י ל ‪ :‬אין ע ו ר פ י ן א ת ה ע נ ל‬ ‫הדורש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫"י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫"‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ז ק נ י ך זו‬ ‫סנהדרין‪?*,‬‬ ‫מ׳מ‬ ‫ה‬ ‫בם‬ ‫שבמשנת ס ו ט ה מ פ ו ר ש ששלשה‬ ‫ש‬ ‫ים‬ ‫נ‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י ז‬ ‫ב‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫אלה הם מחברי‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י נ י‬ ‫'‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫" ׳‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה י ן‬ ‫סימנים‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫'‬ ‫ן‬ ‫ב ש י ט‬ ‫ביהי‬ ‫ז‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫יי‬ ‫בשלשר״‬ ‫ה‬ ‫ביד הגדול‪.‬‬ ‫ת‬ ‫וימרו‬ ‫מ‬ ‫ואפילו כשעיר שבברייי^‬ ‫״ י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י י צ א י‬ ‫ו ק ו ב ר י ן א ו ת ו ומצייגין א ת מ ק ו מ ו ע ד ש י ב ו א י ל ב ״ י‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫ז ק נ‬ ‫‪,‬‬ ‫בסוטה פיט מיא‪ :‬עגלה‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫ינים‬ ‫י כ‬ ‫ב ה ו ל פ י ה ת ו ם ׳ נ ם ענינים א ל ה ‪.‬‬ ‫ובתום'‬ ‫ר‬ ‫ה ע נ‬ ‫עגלה בשלשה‪.‬‬ ‫אכן‬ ‫אעפ״י‬ ‫העלם‬ ‫א‬ ‫דבר‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ל א מ ל ך ו ל א כ״ג א ל א כ ב י ד ש ל ע*א‪>.‬ז‬ ‫המפורשים‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מ ק ב י ל ה ב ת ו ס ׳ פ ׳ ג ה י ד ח י ל ‪ :‬אין ש ו ר פ י ן א ת ה פ ר‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫אין‬ ‫י ו נראה‬ ‫ואינ‬ ‫ש ם ש נ ת ס נ ה ד ר י ן ו מ ש נ ת ס ו ט ה שנויה ב מ ח ל ו ק ת ‪ ,‬ו ש ל ש מ ח ל ו ק ו ת ב ד ב ר •‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 73‬לאוקיםתות האחרות שבסוניא שם ע׳ לעיל בבירור ההוגיא ובהערות ‪• » .35‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 74‬ע׳ ר ס ב י ם בית הבחירה פיו הייא וסנהדרין פיה היא‪ ,‬ושיס‪.‬‬ ‫‪ 7 5‬ע׳ סוטה סיה א׳ ובניש‪ .‬אולם בירוש׳ שם סהיא ובניש‪ :‬זקניך זה ביד הנדול•‬ ‫כה‬ ‫‪[ 1‬‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫בענין‬ ‫כ״כ‬ ‫ברגליהם‬ ‫טבול‬ ‫שריפת‬ ‫בפרה‬ ‫הפרה‪.‬‬ ‫פ־ג‬ ‫ממ־ז‪:‬‬ ‫וזקני‬ ‫רע‬ ‫ישראל‬ ‫מקרימין‬ ‫היו‬ ‫‪ . . .‬ו מ ט מ א י ן ה י ו א ת ה כ ה ן ‪ . . .‬ס מ כ ו י ד י ה ם ע ל י ו ו א ו מ ר י ם ל ו אישי כ״ג‬ ‫ב מ ש נ ה א מ נ ם ‪ :‬זקני י ש ר א ל ‪ ,‬א ב ל ב ת ו ם ׳ ש ם פ״ג‪ :‬ו מ ע ש ה ב א ח ד‬ ‫א ח ת וכוי‪.‬‬ ‫ש ה ע ר י ב שמשו ו ב א ל ש ר ו ף א ת ה פ ר ה ו י ד ע ב ו ר ב ן יוחנן ב ן ז כ א י ו ב א ו ס מ ך שתי‬ ‫ידיו ע ל י ו וכוי‪.‬‬ ‫מ כ ל ז ה שגם פ ה ה מ ד ו ב ר ע ל זקני ב ״ ר ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ‪7 6 .‬‬ ‫ם‬ ‫ו ע ל ז ק ן מ מ ר א ע פ ״ י ב ״ ד ב ס נ ה ד ר י ן פ י ׳ א מ מ ׳ ב ‪ :‬זקן מ מ ר א ע פ ־ י ב ״ ר ‪ . . .‬ג׳‬ ‫ב ״ ד ה י ו ש ם • • • א ל ו ו א ל ו ב א י ן ל ב ״ ד ש ב ל ש כ ת ה נ ז י ת שממנו י ו צ א ת ת ו ר ה‬ ‫י ש ר א ל • • ‪ .‬אין מםיתין א ו ת ו ל א‬ ‫לכל‬ ‫ב ב י ר שבעירו ו ל א בב״ד שביבנה א ל א מעלין‬ ‫א ו ת ו ל ב ״ ד ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם ו כ ו ׳ ד ב ר י ר ״ ע ר ב י י ה ו ד ה א ו מ ר אין מ ע נ י ן א ת ד י נ ו‬ ‫ה ס י פ א ‪ :‬א י ן מ מ י ת י ן וכו׳‪ ,‬א י ג ה ב א ה ב ח ש ב ו ן ‪ ,‬כ י מ ע ל י ן א ו ת ו ל ב י ד ה ג ד ו ל‬ ‫וכי‪.‬‬ ‫ה ו א שיטת ר״ע ור״י ח ו ל ק עליו‪.‬‬ ‫ביבנה והב״ך‬ ‫הביר‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ש ב‬ ‫י‬ ‫ו ע ו ר ‪ ,‬ה י א נ ר א י ת גם ל ה י ו ת מ ק ו ר ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו ה ע ד‬ ‫ר ו ש‬ ‫לי ‪.‬ד‪7‬‬ ‫ם‬ ‫א ו ל ם נם ברישא‪ :‬באין ל ב י ר ש ב ל ש כ ת‬ ‫הגזית‪7 8.‬‬ ‫פר‬ ‫ועל‬ ‫העלם‬ ‫דבר‬ ‫של‬ ‫צבור‬ ‫בהוריות‬ ‫הורו‬ ‫םפ׳א‪:‬‬ ‫ביד‬ ‫של‬ ‫אחר‬ ‫מן‬ ‫ה ש ב ט י ם ‪ . . .‬אותו ש ב ט ה ו א ח י י ב ‪ . . .‬ר י ר יהודה וחכ״א אין חייבים א ל א ע ל הודיית‬ ‫כ״ד ה נ ד ו ל ב ל ב ד וכו׳‪.‬‬ ‫ואין ה ד ע ת נותנת‪ ,‬ש ה ת ו ט ׳ ב ש י ט ת ה ח כ מ י ם ומשנתנו ב ש י ט ת‬ ‫ר ב י יהודה‪.‬‬ ‫ו ה נ ה ע ו ד ס ו ט ה פ ״ א מ ״ ר ‪ :‬ה י ו מ ע ל י ן ל ב י ד ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם ומאיימין ע ל י ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫של‬ ‫ו ב כ ל ז א ת א י ן ל א ב מ ש נ ה ו ל א ב ת ו ם ׳ ‪ :‬אין משקין א ת ה ס ו ט ה א ל א ע פ ־ י ב ־ ד‬ ‫ע״א‪9.‬ד‬ ‫אכן‬ ‫מחבריו‬ ‫לעריפח‬ ‫הנדול‬ ‫כבר‬ ‫ר א י נ ו ‪ ,‬שיש‬ ‫ל ה ב ח י ן ב י ן ב ״ ד ש ל ע״א‬ ‫ה מ ה ו ה ב״ר ס ת ם כ ש א ר ב ת י דין בישראל‪.‬‬ ‫עגלה‪.‬‬ ‫במקום אחד‪:‬‬ ‫ש ב י ר ו ש ל י ם ה י ו יוצאין‪.‬‬ ‫המרכב‬ ‫כ מ ו ס ד ל ע צ מ ו ובין מ ס פ ר‬ ‫ו ע ת ה ה מ ש נ ה ה מ ק ב י ל ה בגוגע‬ ‫ע ר י פ ה עגלה בשלשה‪,‬‬ ‫ו ב מ ק ו ם שני‪ :‬ש ל ש ה מ ב ׳ ׳ ר‬ ‫מ ז ה מ פ ו ר ש ‪ ,‬שענין א ו ד י ן ה נ ס ר ר א ו נדון ב ב ־ ר‬ ‫מ ח ב ר י ה ב ״ ד ש ל ע״א אינו נ כ נ ס כ ל ל ל ת ו ך חוג פ ע ו ל ת ו ש ל ה ב י ר ש ל ע״א‬ ‫כמוסד‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫בהכרח‬ ‫מ ר כ ב מ ח ב ר י ה ב ״ ד ש ל ע״א‪.‬‬ ‫ממטרת‬ ‫פ ע ו ל ה זו א י נ ה נ מ נ ה ע ל פ ע ו ל ו ח ב י ר ש ל ע ־ א א פ י ל ו כ ש ב ״ ד ז ה‬ ‫משנתנו‬ ‫לקבוע‬ ‫פ ע ו ל ת ב י ד ש ל ע״א כ מ ו ס ר ל ע צ מ ו ו כ ב י ר ה מ כ ר י ע‬ ‫יעפ״י ה כ ר ע ח ו מ ס ד ר י ם או דנים א ח הענין הנדון‪.‬‬ ‫מ ש ו ם ז ה אין ב מ ש נ ת נ ו ל א מ ש ק י ן‬ ‫‪7 6‬‬ ‫‪1 ,‬‬ ‫ע׳ ב מ צ פ ה שמואל לתום־ שם‪.‬‬ ‫‪ 7 7‬בנימין נ־י בי‪ :‬תן לי י מ ה וחכמיה‪ ,‬ובכן‪ ,‬עוד לפני החורבן‪ :‬יבנה וחכמיה‪ .‬ו ב ר ה ל א‬ ‫" ׳ י א ‪ :‬וכננדן נלתה סנהדרין מנמרא מלשכת הנזית לחנות וםחנות לירושלים וםירושלים ל ב נ ה‬ ‫י פ י ‪ .‬לרנלי החרבן נלחה כנראה מירושלים ליבנה‪ .‬עפייז •תכן כנראה לקבוע את הזמן שא׳יו‬ ‫מתכוון מקור זה‪.‬‬ ‫‪7 8‬‬ ‫ע׳ ה ע ר ה הבאה‪.‬‬ ‫‪ 7 9‬בתוס׳ שם ז׳ רע־ב דיה‪ :‬משום דנסר דין של סוטה הקן מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ר א‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫לא היה בב־ד של ע •‬ ‫וכיזיס׳ שאנץ שם בשם ה־ר אלחנן‪ :‬תנא ושייר‪ .‬א ב ל ע־ע בהערה הבאה•‬ ‫ווייס‬ ‫ריד‬ ‫ה ס י ט ה‬ ‫א ת‬ ‫‪°‬‬ ‫‪8‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ש ר פ ת‬ ‫_‪ .‬רייעע‪..‬‬‫ש ל ע־־ א כ מ ו ס ד ה ס כ‬ ‫צורך‬ ‫פ‬ ‫ה י‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ע ג‬ ‫ע ר י פ ת‬ ‫כ י כ‬ ‫ה‬ ‫^ ׳‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫^ ^‬ ‫מ ע‬ ‫א י נ ם‬ ‫י ם‬ ‫»לסידורז‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש ל‪,u‬׳ ׳ ‪- -‬‬ ‫ענינים ההננעעששייםם בב יי ר ו ^‬ ‫ססווטטהה וופפררהה ההןן ע נ י נ י ם‬ ‫בביר‪ ,‬מ מ י ל א ב ׳ ד זה מ ח ב ר י ה ב י ר שבירושלים‪.‬‬ ‫ש‬ ‫‪,‬־‪.‬ירי‬ ‫חבי‬ ‫וכן ענלה ערופה‪.‬‬ ‫ה ב ד ה ג ד ו ל עושים א ח ה מ ד י ד ה ‪ • « .‬ו ה מ ד י ד ה ה י א ענין ש ב י ן ש ת י ע ר י ם ‪,‬‬ ‫הענין ש ע ל ה ב י ד שבירושלים ל ס ד ר א ת ה ד ב ר ‪.‬‬ ‫ומט^‬ ‫ואין ב מ ש ג ת נ ו ל א פ ר ה ע ל ם‬ ‫ה‬ ‫ש ל צ ב ו ר ו ל א ז ק ן מ מ ר א ‪ ,‬כ י ג ם ה ב ׳ ד ש מ מ נ ו י צ א ה ה ו ר א ה איננו ש ל ע־א׳‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע ל י ו מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ׳ ו ב ת ו ם ׳ ‪ :‬א ע פ י י ש ה י ה ש ל ע ׳ א ל א ה י ה פ ח ו ח מ כ י ג וכי׳•‬ ‫‪ ^ , ^ m‬ל‬ ‫לפי־ז א מ נ ם המשנה ל ח ו ד‬ ‫ח ו ד‬ ‫מ ר א מ ר ח ד א ומר א מ ר ח ר א ו ל א פליני‪.‬‬ ‫להכריע‬ ‫א‬ ‫ל ל‬ ‫ב‬ ‫ש ה ן‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח ן‬ ‫במשנה ע ל מ ו ס ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫אלא בבי‬ ‫ק ן ת ׳‬ ‫‪-‬‬ ‫ז י נ ח‬ ‫ל עיא‪ ,‬ש ב ר‬ ‫ד ש‬ ‫י‬ ‫ב ע נ י נ י ם ה ש י י כ י ם ל ו כ ה כ ר ח ש מ ס פ ר ח ב ר י ו י ה י ה ע ״ א ‪ .‬ב ב ר י י ת א ענינים‬ ‫ע ד ח כ ר ל ד ב ר בלשון הברייתא‪ :‬בב״י‬ ‫שהולכים ונסדרים עיי ח ב ר י ב י ד ש ל ע־א‪.‬‬ ‫ש ל ע־א‪ .‬ב מ ק ו ם ‪ :‬עפ״י ב י ר ש ל ע ׳ א ‪ ,‬שבמשנה‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ו ק ר ו ב מ א ד ש מ ט ע ם ז ה אין ב‬ ‫ש‬ ‫מ ל ך וכהן גדול‪ ,‬כ י גם ב ב ר י י ת א ר ק ע ל ה ש ת ת פ ו ת ם ב ט כ ס מ ע ש ה ה ה ע מ ד ה ‪ ,‬י ו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫מ י א‬ ‫דמשנת שבועות פ ״ ב מ י ב הגיל‪.‬‬ ‫י״ולה יושבת‬ ‫במשגת מ ד ו ת ‪ :‬־ « ושם ה י ה ה ס נ ה ד ר י ן‬ ‫והגה ע ו ד מ ק ב י ל ה א ח ת ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫יי לדח‬ ‫י י ח ם‬ ‫כ י ‪ ,‬י נ ד‬ ‫לןיןז‪.‬‬ ‫' ‪,‬‬ ‫'‬ ‫ו ת ה א ת ה כ ה ו נ ה ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א ש ם ‪ :‬ושם ה י ו יושבין ו ב ו ד ק י !‬ ‫‪12‬‬ ‫*‪ °‬ו מ ז ח‬ ‫^ " ™‬ ‫ובכן‪ :‬ס נ ה ד ר י ז ג ד ו ^ ה ד נ ה ׳ מ ו ^ ס ת ם ‪ :‬י ו ש ב י ' ו ם ד ק י ן ־‬ ‫א מ נ ם בירוש׳ ס נ ה ד ר י ן פ י ד ה י ז ‪ :‬א ף ב פ ס ו ל מ ש פ ח ה ם ח ח י ל י ן מ !‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫י נ ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫לדין‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫י י ח ס י ן‬ ‫נפשוח‪.‬‬ ‫סנהדרין‬ ‫בזה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד י ז‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫בהחלט הוכחה‬ ‫ס‬ ‫ז‬ ‫לל‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ש ו‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י ד נ ד‬ ‫ל‬ ‫גדולה‪ ,‬ו ל א ‪ :‬ב י ד של עיא‪ ,‬או ס ת ם ‪ :‬סנהדרין׳‬ ‫ו‬ ‫"‬ ‫ת‬ ‫ש י ד ‪,‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫כ א ו ר ד‬ ‫י‬ ‫‪N‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א פ י‬ ‫׳‬ ‫‪r‬‬ ‫ל‬ ‫‪,.‬‬ ‫ע‬ ‫א ת משנתנו ב ס נ ה ד ר י ן שאינה מ ב י א ה נ י כ ‪ :‬אין דנין א ת ה כ ה ו נ ה א ל א ע "‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫פ ״ א מ י ו ‪ :‬ס ג ה ד ר י ג ד ו ל ה היחד‪ ,‬ש ל ע י א ו ק ט נ ה ש ל כ י נ ו כ ר ‪ ,‬מ ו כ ח ‪ ,‬ש ה‬ ‫י א‬ ‫ע י א ‪ .‬ב י ד ש ל ע״א ל ח ו ד ו ס נ ה ד ר י ן נ ד ו ל ה ל ח ו ד ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אולם מהמשי‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫לשון•‬ ‫לפרנם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫של‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ר י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫ע״א ה ו א ה ס נ ה ד ר י ן ג ד ו ל ה ‪ ,‬כ י א ח ר ה א י ן ש ם ש ו ם מ ק ו ם ל מ ש נ ה זו‪ ,‬יחי‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ואין ג ם‬ ‫כתוספתא‪:‬‬ ‫מ ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ק ז‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪H‬‬ ‫'‬ ‫ה ש ו ה לשון ה ר ס ב י ם ס ו ט ה פ י נ ה ' ב ‪ :‬ה נ י ע ו ל י ר ו ש ׳ ב י ד ה נ ד ו ל‬ ‫יטאייטי? ע ^‬ ‫ל ה ם שטא‬ ‫על‬ ‫י ה‬ ‫כ‬ ‫י י'•‬ ‫אבל‬ ‫ת א ס ר ו וכוי‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ועיע‬ ‫ת ל ס י ד ה ס ל ם ד זכות‪,‬‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫י ן‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫'‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ע ד ו ת פייז ה י ב ‪.‬‬ ‫בסנהדרין‬ ‫פ‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ובאסת‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫"^‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ה ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫״"‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫םי שי‬ ‫הביטוי‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪B‬‬ ‫צ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫ט י ד‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫'‪1‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫כמשני׳‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫םישיב׳'‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫' '*ייני ה ן‬ ‫^ אוסרים‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫לי ל ל ם ד ע‬ ‫ס ע ל י ן א ו ת ו וסושיבין א ו ת ו ביניהן ו כ ר ‪.‬‬ ‫‪ 81‬ב ת ו ס ' ה נ ־ ל ס פ ו ר ש ‪ :‬ו י ס ד ו ‪ ,‬ו כ ן ש ם י ־ ד ב י ‪ :‬ש י צ א ו ל ט ד י ד ת ע נ ל ה ‪.‬‬ ‫‪ 82‬ע י ׳ ל ע י ל ה ע ד ה ‪.61‬‬ ‫‪ 83‬ה ט ש נ ה כ ל ש ו נ ה נ ם ב פ ר י ה פ ס ח י ם נ׳ ב ׳ ו ב פ ה י ט ל ר פ ב י ם ק י ד ו ש י ן פ י ד ס ׳ ה •‬ ‫ליו זכית‬ ‫י‬ ‫כז‬ ‫] ‪1‬‬ ‫רטו‬ ‫ל ש א ל ת ט י ב ה ב י ת דין של שבעים ו א ח ד‬ ‫מ ל ב ד משנת מ ר ו ת ה מ ק ו ם היחידי שבו ע ו ד הביטוי‪ :‬סנהדרין גדולה‪ ,‬הוא ב ס נ ה ד ר י ן‬ ‫ה ב י ט ו י ‪ :‬ב ״ ד ש ל ע״א ו ב ־ ד ש ל כ׳ג‪ ,‬ה ו א‬ ‫שם ס״א מיו‪ ,‬ושם ל א י ת כ ן ב י ט ו י א ח ר ‪.‬‬ ‫כ ל ת י א פ ש ר י ‪ ,‬כ י פ ה ה ו א ב א ל ק ב ו ע א ת ה מ ס פ ר י ם ‪ :‬ע״א וכ״ג‪ .‬ו ל א י ת כ ן ג״כ ה ב י ט ו י ‪:‬‬ ‫כ״ד‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬מ פ נ י שיש א מ ג ם ב ״ ר ה ג ד ו ל ‪ ,‬א ב ל אין ב ״ ד ג ד ו ל ו ב י ד ק ט ן ‪.‬‬ ‫ובאמת‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫כ ב ר ב ש ב ו ע ו ת פ ״ ב מ ״ ב ‪ :‬שאין מ ו ס י פ י ן ‪ . . .‬ו ב ס נ ה ד ר י ן ש ל ע״א‪ ,‬ו ל א ‪:‬‬ ‫מלבד‬ ‫הסנהדרין‬ ‫זה‪,‬‬ ‫איעה‬ ‫כאן‬ ‫ב־‬ ‫בבחינת‬ ‫אלא‬ ‫ד‬ ‫מבחינת‬ ‫מ ו ס ד ר פ ר ז ג ט ט י ב י המיצג א ת ה ע ם ‪ ,‬ו ה ע ר ‪ :‬ב מ ל ך ונביא ואורים ותומים‪.‬‬ ‫המקומות‬ ‫נצינ‬ ‫או‬ ‫וכן ב כ ל‬ ‫ש ב ה ם ה ב י ט ו י ‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬ת ו כ ן ב י ט ו י זה ה ו א כ ל ל י ‪ ,‬היינו ל א מ ר ו ב ד שם‬ ‫ע ל ב ״ ד ה י ו ש ב ו ד ן ד י ן ז ה א ו א ח ר ‪ ,‬ו ב ר ג י ל מ ש מ ע ו ס ג ה ד ר י ן ג ד ו ל ה ו ק ט ג ה גם יחד• ע ׳ ‪:‬‬ ‫פ״ט‬ ‫ס ו ט ה‬ ‫משבטלה‬ ‫מי־א‪:‬‬ ‫ב ט ל ה השיר וכו׳‪.‬‬ ‫הסנהדרין‬ ‫בירוש׳‬ ‫שם א מ נ ם מ פ ו ר ש ‪ :‬ו כ י מ ה ה י ח ה ס נ ה ד ר י ן ג ד ו ל ה מ ו ע ל ת וכו׳‪ ,‬א ב ל ב ת ו ם ׳ שם פ ט י ו‬ ‫ליחא‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫נתלה‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫ב כ ל ל אנדה ולא הלכה‪.‬‬ ‫פה‬ ‫פ־ד‬ ‫קידושין‬ ‫ב י י ק ץ ‪ . . .‬ו ל א מן ה ס ג ה ר ר י ן ו ל מ ע ל ה ו כ ל מי שהוחזקו אבוחיו משוטרי‬ ‫וגבאי צ ד ק ה וכו׳‪.‬‬ ‫כירוש׳‬ ‫מזה‬ ‫הרבים‬ ‫כ ד א י ל צ י י ן ש ב מ ש נ ה שבירוש׳ ל י ת א ‪ :‬ו ל א מן ה ס נ ה ד ר י ן ו ל מ ע ל ה ‪.‬‬ ‫אין גם ס ו נ י א ל מ ש נ ה זו‪.‬‬ ‫ההמשך‪:‬‬ ‫מ״ה‪:‬‬ ‫ו ל ס ו ג י ה ה ב ב ל י ש ע ל י ה ע׳ בג״ש‪.‬‬ ‫ו כ ל מ י ש ה ו ח ז ק ו וכוי‪ ,‬ה י א ג ר א י ת ק צ ה כ ם י ו ח ר ה ‪.‬‬ ‫ובאמת אחרי‬ ‫א ו ל ם ה ג ם שאין ע ד י י ן‬ ‫להסיק‬ ‫ע ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ‪ ,‬מ ׳ מ נ ם כ א ן כ ל המושג‪ :‬ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬ה ו א ד י כ ל ל י •‬ ‫ס נ ה ד ר י ן‬ ‫סיג•*‬ ‫מ י ה ‪:‬‬ ‫פ״א‬ ‫אין עושין ס נ ה ר ר י ו ח ל ש ב ט י ם ‪,‬‬ ‫ס נ ה ד ר י ן ה י ח ה כ ח צ י גורן ע ג ו ל ה ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫נ׳‪.‬‬ ‫ז ה כ ו ל ל נ״כ ב ״ ד ש ל‬ ‫ושם‬ ‫פ י ר‬ ‫פ ה א״א ל ה ש ה מ ש ב ב י ט ו י ‪ :‬ב י ח דין‪ ,‬כ י ב י ט ו י‬ ‫פ״א‬ ‫מ כ ו ח‬ ‫שלא חהא הסנהדרין שומעת‬ ‫מ מ ־ ט ‪:‬‬ ‫מפני החורנמן ‪ . . .‬ס נ ה ד ר י ן נוהגה ב א ר ץ ו ב ח ו ׳ ל ס ג ה ד ר י ן ההורגת א ח ח ב ש ב ו ע ‪. . .‬‬ ‫ר״ט ו ר ׳ ע א ו מ ר י ם א ל ו הייגו ב ס ג ה ד ר י ן ל א גהרג א ר ם מ ע ו ל ם ו כ ר ‪.‬‬ ‫ל כ ל משנה זו‬ ‫אופי משלה‪ ,‬וביחוד אופיו וטעמו לביטוי סגהדרין הנמצא בה‪.‬‬ ‫לעומח‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫זה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ב מ ק ו מ ו ח שהמכוון‬ ‫‪^ /‬‬ ‫א‬ ‫פ ע ו ל ה מ ס ו י מ ה ואנשים מ ס ו י מ י ם ה ב י ט ו י ‪ :‬ב ״ ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ TD:1 v‬מ ע‬ ‫‪r‬‬ ‫ל י ן לב״ד ה ג ת ל שבירושלים‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬ש ם פ י ט מ י א ‪ :‬ש ל ש ה מ ב ״ ד ה ג ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם היו יוצאין וכו׳‪ ,‬גיטין פ ו מ ז •‬ ‫אפילו‬ ‫זקן‬ ‫הגדול‬ ‫הגדול‬ ‫כל‬ ‫אמר‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫<‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8 5‬‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫א י ן‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫‪ . . .‬מעלין אותו ל ב ד‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫א ל א ע ל הודיית‬ ‫בר‬ ‫כלבד‪.‬‬ ‫ז ה מ ט י ל א י פ ה ל כ ה י פ א י ז ה ח ש ד ע ל לשון מ ש נ ת מ ר ו ת ‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫<‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫מכאן אמרו ס ק ו ם היה אחורי בית‬ ‫מ‪:‬‬ ‫|‬ ‫ע ע‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫_‬ ‫ב‬ ‫ש ב י ^ ל ‪^ ,‬‬ ‫התוספתא‬ ‫‪£‬זא‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ל ב י ד ה נ ד ו ל ש ב י ר ו ש ל י ם וזנו גט ל א ש ת ו וכוי‪ ,‬ס נ ה ד ר י ן פי״א‬ ‫ממב‪.‬‬ ‫ר‬ ‫פ י‬ ‫‪.‬‬ ‫ק ט‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה פ ס‬ ‫ו ה נ ה ע ו ד לשון‬ ‫ו ק ‪ :‬מבית לפרוכת״‬ ‫ל פ ר ו כ ת ״ ששם ב ו ד ק י ם יחוסי כ ה ו נ ה ‪.‬‬ ‫א ח ו ר י ב י ח ל פ ר ו כ ח ‪ ,‬ה ו א ד י כ ל ל י ‪ ,‬ופירושו כ נ ר א ה ‪ :‬א ח ו ר י ‪ ,‬היינו ב צ פ ו ן‬ ‫‪ '9‬לעיל עיי ה ע ר ה ‪.77‬‬ ‫ע׳ כמאיר עין שם‪ ,‬אכן מלשון הפסוק שנירסתנו עיקר‪.‬‬ ‫]נח[‬ ‫רטז‬ ‫ווייס‬ ‫בדרום‬ ‫אי‬ ‫של‬ ‫ה כ י ח משיך ל מ ז ר ח‬ ‫ביח‬ ‫ל ש כ ה הנזיח ל פ י ה מ ק ו ב ל ‪.‬‬ ‫תמה‬ ‫ל פ ר ו כ ת ‪ ,‬היינו‬ ‫בכל‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ההיכל‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫בעיי‬ ‫ובכן‬ ‫ב ו ד ק י ם יוזוסי‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ל ז ה ^ ב ק י ד ו ש י ן עיי כ ׳ ‪ :‬ד א מ ר מ ר ששם ה י ו יישבין מ י י ח ס י כ ה ו נ ה ולויה•‬ ‫לשון ה ס פ ר י ו ה ב ב ל י מ א ש ר י ם א ח לשון ה ח ו ס ׳ כ ע י ק ר ‪.‬‬ ‫טלדה‪.‬‬ ‫להשערה‪,‬‬ ‫הה‬ ‫ש ב מ ש נ ה מ ר ו ח שיניי לשון‪.‬‬ ‫*‬ ‫ע ל י ס ו ר זה מסיט‬ ‫ע ל השאלה לשכה המיה מה היחה‬ ‫ס ע ק ר א ב מ ש נ ה כ ח ש ו ב ה ‪ :‬שמ ה י ו יושבין ו ב ו ד ק י ן ו כ ר ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫* * *‬ ‫והביאן שם ר ק‬ ‫ז ה ב ל ב ד ‪ .‬ו ל א ‪ ,‬ששם ישב ב ־ י ה ג ד ו ל ‪ ,‬כ י ר צ ו ל ה ב י א ר ב ד מענינו‪ ,‬ה י ע ו ע ת י ף ?‬ ‫עבודה בביח המקדש‪.‬‬ ‫מיד‬ ‫א ח הסנהדרין‬ ‫המסו‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫א ח ־ כ הרגישו א ח ה ע ד ר ו ש ל ה ב י ר ה ג ד ו ל ו ל ר ג‬ ‫ן‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ל י‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫אני‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫שאין דנין א ח ה כ ה ו נ ה א ל א ע פ ׳ י ב ־ ד ה ג ד ו ל ‪.‬‬ ‫ברם‬ ‫ע י ק ר הן שיסודה‬ ‫א י ך שיהא‪ ,‬ה ן שגי־ מ ש נ ת מ ד ו ת‬ ‫ג‬ ‫בתיקון ובהגהה׳‬ ‫*‬ ‫ב ה ר ק ז ה ב ל ב ד ‪ ,‬ש מ ח ב ר י ה ס נ ה ד ר י ן ה ג ד ו ל ה א ו ה ב י ר ש ל ע י א ד ג י ם גם א ת ה ב ה י נ י‬ ‫מבדקים‬ ‫יחוסי כ ה ו נ ה ולויה‪.‬‬ ‫כי ב כ ל‬ ‫א ו פ‬ ‫ן‪:‬‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫י ‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪ -‬א ל א היו פ‬ ‫ח ו ת י ז‬ ‫^ אחכיז נראה שמחד גיסא היה מוסד מרכב מע־א חבר‪ .‬למוסר זה כמוסר ^‬ ‫ע א חבר מלבד תפקידי גציגות‬ ‫פיב ם‪°‬‬ ‫‪^-,‬י״ית פ י ב‬ ‫‪ . ,u‬ב ש ב ו ע ו ת‬ ‫־ ללה מ ס ו י ם מ ש ל ו‬ ‫ב‬ ‫נ ם‬ ‫ח ו ג‬ ‫פ ע ו‬ ‫ה‬ ‫דונמא מ ת פ ק י ד י הנציגוח שלו‪ ,‬ובמשגח סגהדר׳‬ ‫רין פ י א מ י ה ע ל חוג פ ע ו ל ת ו ‪.‬‬ ‫ג י ס א ה י ו ע א ח ב ר י ‪-‬כ י•ד —ש ׳כ ׳ל ‪ -‬כ‪-‬׳ נ ‪ -‬מ״ ה«ם סהוי‬ ‫׳‪-‬״‪!,‬ים ב ״ ד ש ל כ״ג ל כ ל ד ב ר י ו ‪ .‬ב ״ י‬ ‫םא‬ ‫י ר‬ ‫^‬ ‫כ ג ז ה ה ו א ה ב ׳ ד ש ל כיג ה י ח י ד י ש ב י ר ו ש ל י ם ה ד ן כ ל ה ד י ג י ם ש ב כ ׳ ג ש ב י ר ו ש ל י ם •‬ ‫לא‬ ‫ד ק ז א ח ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א ה ו א ג ׳ כ ה ב י ר ה ג ד ו ל ש ב ל ש כ ת ה ג ז י ת שממגו י ו צ א ת ה ו ד א י‬ ‫שעל פיו הזקן מ מ ר א ו נ ת ן ל ר נ ל י זה כזקן מ מ ר א עפיי ב־ד‪.‬‬ ‫למדידח עגלה ערופה ולשרפח הפרה‪.‬‬ ‫ו מ ח ב ר י ו גס ה י ו צ א‬ ‫וכן מ ה ם שדנים א ח ה כ ה ו ג ה ו ב ו ד ק י ם‬ ‫כ מ ן כן מ ה ם שמאיימים ע ל ה ס ו ט ה ‪ .‬ע ל‬ ‫כ ל זה ב מ ק ו ר ו ת‬ ‫י ם‬ ‫י ח ו ם י‬ ‫האחי*‬ ‫כהוגה‬ ‫ולויה‪.‬‬ ‫ת ל ‪.‬‬ ‫ל כ ו ל ם י ח ד במשגה השם ס ג ה ד ר י ן או ב י ד ה ג ד ו ל ש ב ל ש כ ת הגזית ושבירושליב•‬ ‫א ו ל ם השם סגהדרין של ע׳א או ב י ד של ע׳א ר ק ל מ ו ס ד בן עיא ח ב ר ב מ י ל ו א ם •‬ ‫ו ה ש ם ס נ ה ד ר י ן נ ת ל ה ס ו ף ס ו ף ר ק ב מ ש נ ת מ ד ו ת ב ל ב ד ו ל פ י הגי׳ ש ל פ נ י נ ו ‪.‬‬ ‫‪ 86‬ל ה ב ד ל שכין סנהדרין של ע־א וב־ד של ע־א ע־ע לעיל ה ע ר ה‬ ‫‪8 6‬‬ ‫עשה עצמו מתפסק‬ ‫מאת‬ ‫נ‪ .‬ה ‪ .‬ט ו ר ט ש י נ ר‬ ‫הסיפור‬ ‫מסופר‬ ‫ה י ד ו ע ע ל ר ב י מ א י ר ‪ ,‬ש ה ט י ל ש ל ו ם בין איש ל א ש ת ו ב ר ו ב ענוותנותו‪,‬‬ ‫הוא מ ו ב א בארמית בירושלמי ס ו ט ה‬ ‫ב מ ק ו ר ו ת ה ת ל מ ו ד י י ם ב נ ו ס ח א ו ת שונות‪.‬‬ ‫א‪ ,‬ד ; ב מ ד ר ש ר ב ה ו י ק ר א ט‪ ,‬ט ; ב מ ד ב ר ט‪ ,‬ב‪ ,‬ו ב ע ב ר י ת ב ד ב ר י ם ר ב ה ה‪ ,‬ק ר ו ב‬ ‫הנוסחה הארמית המובאת‬ ‫לסוף‪.‬‬ ‫בבמדבר רבה‪,‬‬ ‫בפרשת הסוטה‪ ,‬לקוחה מתוך‬ ‫פ ר ש ת ה ס ו ט ה ש ב י ר ו ש ל מ י ואיננה שונה מ מ נ ה א ל א ב פ ר ט י ם ק ט נ י ם ‪ ,‬ה מ ו ב א י ם ל מ ט ה‬ ‫ב ל ב ד ) פ ר ט לשינויי כ ת י ב ח ס ר י ח ש י ב ו ת ( ‪.‬‬ ‫בהערות‬ ‫הנוסחה שבויקרא ר ב ה מ ר א ה‬ ‫שינויים מעניינים‪ ,‬ו ע ל כ ן א ע מ י ד כ א ן נ ו ס ח א ו ת א ל ו זו ע ל י ד זו‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י'‬ ‫ר ן ש‬ ‫‪1,‬‬ ‫ויקרא ר ב ה‬ ‫מ י‬ ‫מאיר הוה יליף דריש‬ ‫ר־מ הוה יתיב ודרש ב ל י ל י ש ב ת א‬ ‫בכנישתא ר ח מ ת א ! כ ל לילי שבתא‬ ‫הוה תמן ח ר א איתתא יציבא‬ ‫והוד! ת מ ה ח ר א א י ת ת א י ל י פ ה ש מ ע ה ק ל י ה‬ ‫ושמעה ל י ה תנתא> מ ד ר ש א‬ ‫ח ד זמן עני ד ר י ש‬ ‫אמתינת ע ר ר י ח ס ל ממדרש‬ ‫אזלת בעית מיעול לבייתה‬ ‫אזלה לביתה‬ ‫ואשכחת בוצינא מיטפי‬ ‫א ש כ ח א בוצינא ט פ י‬ ‫א מ ר ל ה ב ע ל ה ה ן הויית‬ ‫א מ ר ל ה ב ע ל ה אן הויח‬ ‫א מ ר ה ליה מישמעא־ ק ל י ה דררושא‬ ‫א מ ר ה ל י ה אנא יתיבא ושמעא ק ל י ה‬ ‫דרושה‬ ‫אמד ל ה מ כ ך ו כ ך דלית ההיא־ איתתא‬ ‫א מ ר ל ה כן וכן ל ה אעיילת ל ה כ א‬ ‫עללה‬ ‫ע ד ר א ז ל ת ורוקת באנפי דרושה‬ ‫ל ה כ א לבייתה‬ ‫ע ד זמן ד ה י א א ז ל ה‬ ‫י ת י ב ש ב ת א ק מ י י ת א תנינא ו ת ל י ת א‬ ‫י ק ק ה גי א פ ו י ד ד ר ו ש א‬ ‫אמרין ל ה מנירתא כ ד ו אתון צהבין‬ ‫אתינן ע מ ך ל ג ב י ד ר ו ש ה‬ ‫ר‬ ‫*****‬ ‫כ י ו ן ר ח מ י יתהון ר "‬ ‫‪1‬‬ ‫אין כ ב פ ׳ ר ‪.‬‬ ‫‪ 2‬כסיר‪ :‬הוינא שפעת‪.‬‬ ‫צ כפיר‪ :‬לא הוי‪.‬‬ ‫צ״ל אתעני רסטרוב(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ריז‬ ‫מ‬ ‫‪hj‬‬ ‫ריח‬ ‫טורטשינר‬ ‫צ פ ה ר״מ ב ר ו ח ה ק ו ד ש‬ ‫ברוח הקודש‬ ‫צפה‬ ‫ו ע ב ד ג ר מ י ה חשש ) ב ( ע י י נ י ה‬ ‫א מ ר ל ה ו א י ת מנכון איתתא‬ ‫א מ ר כ ל איתתא רידעה* מילחוש לעיינה‬ ‫תיתי חילחושי‬ ‫ם י‬ ‫ב‬ ‫ן ש‬ ‫ע‬ ‫**‬ ‫דחכימא ל ^ י‬ ‫אמרין ל ה מ נ י ר ת א כ ד ו א ה‬ ‫באנפיה ותשרי ל ב ע ל ך‬ ‫אמרין ל ה מנירתא ה א ענייתיך‬ ‫תעילין לביתיך‬ ‫‪ ,‬ל י ׳ ורוסי*‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ע ב ד י גרמיך לחשה )ליה(‬ ‫ו א ת ר ק ק ה נו עייניה‪.‬‬ ‫אתת לנביה‬ ‫אמר‬ ‫כיון ד י ת ב א ק מ י‬ ‫ל ה ח כ מ ה א ח מילחוש לעיינא‬ ‫א י ד ח י ל ת מיניה א מ ר ה ל י ה‬ ‫מ א י מ ת י ה ע ל ) י (ה א ס ר ה ל י ה ל א‬ ‫ר ב י ל י ת א נ א ח כ י מ א ל מ י ל ח ש עינא‬ ‫אמר‬ ‫א מ ר ל ה ו ר ו ק ק י ף בנויה ש ב ע‬ ‫ל ה אפ״ה רוקי באנפי שבע‬ ‫זימנין ו ה ו ט ב ל ל י ה ‪.‬‬ ‫זימנין ו א נ א מ ע ש י ם‬ ‫מן ד ר ק ק ת א מ ר ל ה‬ ‫עברה הכן אמר לה‬ ‫אזלין אמרין ל ב ע ל י ך‬ ‫איזילי א מ ר י ל ב ע ל י ך‬ ‫ח ד זמן א מ ר ת לי)ד‪(.‬‬ ‫א ח א מ ר ת ח ד א זימנא‬ ‫ו ה י א ר ק ק ה ש ב ע זימנין‪ .‬ו כ ו ׳‬ ‫ו א נ א ר ק י ח » ש ב ע זימנין ו מ י ‪.‬‬ ‫‪^1,‬‬ ‫א ך הנוסחה ה ע ב ר י ה ש ב ד ב ר י ם ר ב ה כ ו ח ב ח ב מ ק ו ם זה‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש י‬ ‫ה‬ ‫^ י ל לו‬ ‫״מעשה ב ר ב י מ א י ר ש ה י ה יושב ו ד ו ר ש ו כ ו י ‪ .‬ה ל כ ה אוחד‪ ,‬אשיי ^‬ ‫י<^ר ‪\j‬‬ ‫‪1m\.IIW^II‬י‪1‬ו ו ״ י י•—•‬ ‫‪ 1‬׳ * ו ו ו ו ו ‪ */ 11 11- iv‬ו‬ ‫‪1‬‬‫‪1‬‬ ‫שללהה ש‬ ‫ש ב ת ויממצצ א ה ההננרר ש‬ ‫שככבבהה אאממרר לל הה בב עע לל הה ההייככןן ההייייתה עעדי ע כ ש י ו * י ן א ת‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫שומעת‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫י׳'"‬ ‫י•‬ ‫ל י '‬ ‫נכנסת לביתי ע ד שתלכי ו ת י י ק‬ ‫ה י״י־•‬ ‫ז כ ו ר ל^טט ו ב ע ל ר ב י מ א י ר א מ ר ל ו ה ר י ב ש ב י ל ךד י צ א‬ ‫האשד‪ ,‬׳ ‪-‬מ ״ב י־ ״‬ ‫י*אד־>ה י ׳ * ׳ ״‬ ‫ה י י ת י‬ ‫ר ב י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב פ נ י ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י צ ז‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫‪4‬‬ ‫זכור‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ב א ת ה א ו ת ה א ש ה ל ה ת פ ל ל ו ר א ה א ו ת ה ועשי׳‬ ‫ל ע י ן א מ ר ה ל ו א ו ת ה אשד‪ ,‬אני ב א ת י‬ ‫‪^ribb‬‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪DBn‬‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ב פ נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ט ו ב ה י א ך ה י ה ה מ ע ש ה מ ה עשה ר ב י מ א י ר ה ל ך וישב ל‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל ה אליי׳י‬ ‫\ אלייי‬ ‫י‪-‬ירול‬ ‫״ר״ הנרו ׳‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪°‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫במקום‬ ‫הביטוי‬ ‫‪.‬עשה עצמו‬ ‫י ן א״ל א מ ר י ל ב ע‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫שבנוסחה‬ ‫בלשון ה ת ל מ ו ד והמדרשים‪ ,‬כ ת ו ב א פ ו א ב נ ו ס ח ת הירושלמי‬ ‫חשש ב ע י י נ י ה ׳ ‪ ,‬ע ש ה א ת ע צ מ ו ח ו ל ה עין‪.‬‬ ‫לראות‬ ‫כאן‬ ‫צ‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫כםיר‪:‬‬ ‫בסיר‪:‬‬ ‫בפיר‪:‬‬ ‫בפיר‪:‬‬ ‫פועל‬ ‫ה ת פ ס ק‬ ‫דחכםה‪.‬‬ ‫ורוקית בנוה‪.‬‬ ‫והיא ט ב לה‪.‬‬ ‫והא דרוקה‪.‬‬ ‫בהוראת‬ ‫ח‬ ‫‪7‬‬ ‫ר ק ק ת י בפניו של ר ב י מאיר א י ל ל כ י ה ת ר צ י ל ב ע ל י ך ' •‬ ‫מ ת פס ק י‬ ‫ל ןש‬ ‫‪ " ^ °‬ל י ד הרי‬ ‫ו ל פ י זה רגילים‬ ‫ח ל ה בעיניו‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫ר‬ ‫המפ‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫רוגמתו‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ר ש‬ ‫"‬ ‫גרמיי׳‬ ‫ע ב ד‬ ‫'‪°‬‬ ‫ואולם‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫לונא'‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫]ג[‬ ‫עשה עצמו מ ת פ ס ק‬ ‫כ ז א ת איננה מ ו ב נ ת ואיננה א פ ש ר י ת מ ש ו ר ש זה‪.‬‬ ‫המקרא‬ ‫ה ר י אין ‪ ,‬פ ס ק ״ א ל א ‪ .‬פ ש ק ״ ש ב ל ש ו ן‬ ‫) פ ו ש ק ש פ ת י ו ‪ ,‬ו ת פ ש ק י א ת ר ג ל י ך ( ‪ ,‬לשון ה ר ח ק ה ו ה פ ס ק ה ‪ ,‬ו ב ש ו ם א ו פ ן אין‬ ‫כ י צ ד נ ו ל ד ה ב פ ו ע ל זה ה ה ו ר א ה ‪:‬‬ ‫לראוה‬ ‫מקום‬ ‫ריט‬ ‫ו ל א זו ב ל ב ד ‪:‬‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫ח ל ה בעיניו‪ ,‬ש א ף ל א נ ש מ ר ה •לנו ב ש ו ם‬ ‫ע צ ם ה ב י ט ו י ש ב י ר ו ש ל מ י ״ ע ב ד ג ר מ י ה חשש בעיינה"‬ ‫) ו ב מ ד ב ר ר ב ה ‪ ,‬שאיגו א ל א ה ע ת ק ה מ א ו ת ו מ ק ו ר ‪,‬‬ ‫אינו ב א א ל א ב מ ק ו ר ז ה ב ל ב ד‬ ‫ושאף תוקן ע ל פ י נוסח הירושלמי שלפני מפרשי ה מ ד ר ש ( ‪.‬‬ ‫בנוסחה שבויקרא ר ב ה‬ ‫אין ה מ ש פ ט ה ז ה ‪ ,‬ו נ ק ל ל ר א ו ח כ י צ ד נ ו ל ד מ ט ע מ י ם ש ב ה ב נ ה העניין ו ב נ ו ס ח ‪.‬‬ ‫החרופה‬ ‫שאף‬ ‫הרי‬ ‫שרבי מ א י ר מ ב ק ש ל ע צ מ ו ‪ ,‬היא לחישה לעין‪ ,‬ו ע ל כן ק ל היה ל ח ש ו ב‬ ‫ה מ ח ל ה ה י א ב ע י ג י ו ‪ -‬ו א כ ן ל מ ע ש ה ג ח ש ב ה ה ל ח י ש ה בעיגיים כ ח ר ו פ ה גגד כ ל‬ ‫מיני מ ח ל ו ח ‪ ,‬ו א ף ל א נגר מ ח ל ו ח ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א גם ר ע ו ח א ח ר ו ת כ מ ו ל מ ש ל גגד עין‬ ‫ה ר‬ ‫ו ע ל כ ן א פ ש ר ל ה ב י ן ש ב מ ק ו ם מ ל ה ק ש ה זו‪ ,‬ש נ מ צ א ה ב מ ק ו ר ו ח ה ק ד ו מ י ם‬ ‫ע•‬ ‫בעבריה‬ ‫עצמו‬ ‫א ו ב א ר מ י ח ‪ ,‬ו ש ל א ה ב י נ ו ה ה מ ע ח י ק י ם ‪ ,‬כ ח ב ו ‪ ,‬ל פ י ה ב נ ת ם בעניין‪:‬‬ ‫ח ו ל ה עיניים‪.‬‬ ‫של‪:‬‬ ‫עשה‬ ‫ו א פ ש ר א פ י ל ו שאין כ א ן א ל א ט ע ו ת ה ב נ ה א ו ט ע ו ת ק ר י א ה‬ ‫כ ״ ל מ י ח ו ש בעינא"‬ ‫‪ .‬מ י ל ח ו ש בעיינא"‪,‬‬ ‫כלו׳‬ ‫בעין‪,‬‬ ‫לחוש‬ ‫לחוש‪ ,‬ו מ ה‬ ‫במקום‬ ‫שכתוב היה ב מ ק ו ר ו ת הקדומים‪ ,‬ע ם ה מ ל ה הקשה שנשמרה בנוסח ה ע ב ר י והושמטה‬ ‫קושיה‪:‬‬ ‫מפני‬ ‫בקירוב‪,‬‬ ‫בנוסח‬ ‫‪ .‬ע ב ד לגרמיה‬ ‫עצמו‬ ‫עשה‬ ‫)או ב ע ב ר י ת ‪ :‬ע ש ה ע צ מ ו (‬ ‫מ ה פ ס ק‬ ‫ועל‬ ‫ל ל ח י ש ת עין‪.‬‬ ‫מ ס ת פ ק ל מ ל ח ו ש עינא״‬ ‫מ ל ה ק ש ה כגון‬ ‫הירושלמי עצמו מ ע י ד ה ל ר ע ת י א ף צ ו ר ח הסיפור‬ ‫במנורת‬ ‫אל־נקאווה‬ ‫הירושלמי‬ ‫״שעיני‬ ‫)הוצאת‬ ‫המאור‬ ‫כרך‬ ‫ענלאו‬ ‫ד‪,‬‬ ‫‪.‬מתפסק"‬ ‫ב ה ע ת ק ת ו ה ע ב ר י ת של‬ ‫‪,(546‬‬ ‫בעקבות‬ ‫ההולכת‬ ‫)עי׳ ה ע ר ח ע נ ל א ו ש ם ( ‪ ,‬א ב ל ב מ ק ו ם ‪ .‬ע ב ד ל ג ר מ י ה חשש בעיינה" כ ח ו ב ‪:‬‬ ‫מ ר ד ה‬ ‫ו א י ל ו ה י ח ה ל פ נ י ו ה נ ו ס ח ה שלפנינו‪,‬‬ ‫עלי״‪,‬‬ ‫היה‬ ‫כותב‬ ‫באותה‬ ‫ש‬ ‫ל י ן א ף ב ע ב ר י ה ‪. :‬שאני ח ש בעיני"‪.‬‬ ‫א ל א ‪ ,‬מ ה ש צ ר י ך ל ה י א מ ר ל פ י כ ל העניין ה ו א ‪ ,‬ש ל א‬ ‫אין ‪ .‬מ ח פ ס ק ׳ ח ו ל ה עינים‪.‬‬ ‫יכול היה ר׳ מאיר ו ל א ר צ ה ל א מ ו ר לאשה ממש‪:‬‬ ‫תואנה‪,‬‬ ‫רוקי בפני‪.‬‬ ‫ו ע ל כן ביקש ל ו‬ ‫ב י ק ש ל ו ח י ר ו ץ ‪ ,‬כ א ל ו צ ר י ך ה ו א ל ל ח י ש ה בעיניים‪.‬‬ ‫ו ע ל כ ן אין ס פ ק‬ ‫ש כ ת ו ב ה י ה ב מ ק ו ר ה ע ב ר י א ו ה א ר מ י ה ק ד ו ם שר׳ מ א י ר ע ש ה ע צ מ ו ‪ ,‬כ ל ו ׳ ה ע מ י ד‬ ‫)כ(מסחקף‪,‬‬ ‫פנים‪,‬‬ ‫זה‬ ‫פועל‬ ‫כלשון‬ ‫כמתעלל‪,‬‬ ‫‪ .‬ה ס ח ק ף ׳ ‪,‬‬ ‫תואנה‬ ‫כמבקש‬ ‫ו ח י ר ו ץ ל ל ח י ש ת עיניו‪.‬‬ ‫ה ס ק ו פ א‪,‬‬ ‫‪ .‬א ס ח ק ף ׳ ‪ ,‬וממנו כ ש ם ע צ ם‬ ‫התנאים והתרנוםים ב ע ב ר י ת ובארמית במשמעות‪:‬‬ ‫כי‬ ‫מצוי הוא‬ ‫בקש לו תואנה לפלוני‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫מ ה מ ק ו ר ו ו מ ש מ ע ו ת ו ה מ ד ו י ק ת ש ל פ ו ע ל זה? יש מ ב א ר י ם א ו ת ו משורש ‪ .‬ס ק ף "‬ ‫כמשמעות‬ ‫בן‬ ‫אונקלוס‬ ‫^‬ ‫הזהיר‬ ‫ה כ ה ‪ ,‬ח ב ט ‪ ,‬ומכאן ‪.‬הסתקף״ לפלוני‪ ,‬כ א י ל ו ח ב ט א ת עצמו ע ל פלוני‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫ערך‬ ‫סקף(‪.‬‬ ‫ל ב ר א ש י ח מג‪ ,‬יח‬ ‫י ל א ס ת ק פ א‬ ‫מפניה‪,‬‬ ‫ולכאורה אפשר‬ ‫) ל ה ת ג ו ל ל עלינו‬ ‫ע ל נ א ־ ; א ב ל אין‬ ‫באסרו‪:‬‬ ‫ל ה ס ח מ ך ב פ י ר ו ש זה‬ ‫ו ל ה ת נ פ ל‬ ‫ז ו‬ ‫עלינו(‪:‬‬ ‫ע ל תרנום‬ ‫‪.‬לאתרברבא‬ ‫א ל א ט ע ו ת ‪ ,‬א ש ר רש־י ב פ י ר ו ש ו כ ב ר‬ ‫‪ .‬ו א ו ג ק ל ו ס ש ת ר ג ם ו ל א ס ת ק פ א ע ל ג א ה י א לשון ל ה ת ע ו ל ל‬ ‫כדמתו־גמיגן‬ ‫עלילות‬ ‫המקרא"‪.‬‬ ‫אין ה ס ת ק ף ה ת ג פ ל ‪ ,‬ואין שורש ‪ .‬ס ק ף ־ ב מ ו ב ן ה כ ה ב ע ב ר י ת ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ילין‬ ‫ולא‬ ‫תרגמו‬ ‫א ח ר‬ ‫לשון‬ ‫מקורה‬ ‫כ‬ ‫טורטשינר‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫על ם‬ : ‫ש מ ט‬ ^Pon^^L ‫ב‬ ‫מאין‬ ‫ה ס פ ר י‬ ‫׳‬ ‫מ ד ב ר י‬ ‫האמיתי של הטלה יוצא ברורות‬ ‫מריבה ס ק י נ פ נ ט י ׳ נ ס ת ק פ ה‬ ‫ וס‬.‫)ציל נםתקפת‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד ב ר י ם‬ 0 ‫ו מ ר י ט‬ ‫א ה ר ז‬ ‫ה מ ו ר י ם‬ w ‫ש ם‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ , ‫מ ש ד‬ ‫ם‬ ‫א‬ ( V ) B n m ‫י"' ללוו‬ ‫׳‬ ‫עי‬ •‫'׳י‬ P £ ‫ התעוללוח׳‬, > ‫ ^ ^ « ״ ז‬, ‫סקינפנטי׳ אלא המלה היוונית ס י ק ו פ נ ט י ה‬ ‫אבי‬ , ‫הכירו מזמן )עי׳ קרוי‬ ‫ל א פיעל ע י‬ , ‫ברור כמו כן שאין הפועל ה ס ת ק ף‬ ‫ז א‬ > ‫ז ה‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ן ה ר ן ט י ן ת‬ ‫ה י ן ן נ י ן ת‬ ‫ה מ ל י ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב ס פ ר ן‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ז ו א‬ ‫א ל א‬ ‫ב מ ש מ ע ן ת‬ ‫נ ס ת ק ף‬ ‫ אין הסחקף‬.‫העברית‬ ‫הסתקף‬ ‫במשמעות זו של‬ <pavrtiv‫לקטן‬ « w « ‫נם ״ « ׳‬ ‫ועי׳ נם‬ *J? .0ovK ‫ ובאיזו הוראה מדויקת עברה‬,‫ואולם מה מקור המלה היוונית עצמה‬ ‫ שעל ידה נס השם ה א‬,‫לעברית ולארמית? הרכבת המלה סיקופנטיה היוונית‬ ‫ר י‬ : ‫י‬ ^ ‫ ב מ‬awo^mp ‫סיקופנטיס‬ ‫ל ל לפלוני׳ ״‬ ,‫ ואשר לפירוש ההוראה ה ע ל ל על פלוני‬. ‫)על( ת א נ ה‬ £‫י‬ ‫שמבארים אותה בעיקר בהעללה על אדם הרוצה ל מ כ ו ר ת א נ י ם‬ ° •‫ אבל ברור שפירוש זה רחוק ודחוק היא‬.‫ וכדומה‬,‫לארץ בשנת בצורת‬ ^‫י‬ ‫ הנקראת עד היום‬,‫ על ירי התנועה הידועה‬.‫ בצדק‬,‫נוהגים לבאר את המלה‬ ‫ל אטיםולוג‬ . ‫ ה י א ה‬:‫לשונות אירופה‬ ‫ י‬,(924 ‫ עמ־‬,‫של הלשון היוונית‬ ‫( בספרו על תנועות אברי הגוף ל יוונים ורומאים‬Sittl) ‫ואלה דברי זיטל‬ ‫י‬ :‫! וכר‬02 ‫עמ׳‬ ‫ימ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב ר ן ר הה‬ ‫ת ו א נ ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ש מ ע ו ת‬ ‫י‬ ‫ה ת ע ו‬ ‫ל ח‬ ‫י ה י ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ ״‬B o i ‫ב‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ; ••n i c h t b e s s e r e n U r s p r u n g h a t die F E I G E , d. h. D a u m e n ^;ischen Zeige- und Mittelfinger durchgcsteckt. D e r be^ c h n e n d c heutige N a m e erklart sich samt der Sache daraus, ^ s d a s a l t g r i e c h i s c h e CVKOV u n d d a s i t a l i e n i s c h e " f i c a den n n u s nach seiner F o r m bezeichnen; ebensowenig misszuverh e n i s t d i e n e u g r i e c h i s c h e B c z e i c h n u n g ye1\0K07ra), welche d e m g l e i c h b e d e u t e n d e n yelXov a b g e l e i t e t i s t . . . g l e i c h e m c m fe«chen der schiimmsten V c r a c h t u n g hcrrscht die G e b a r d e noch * a l i e n ( f a r l a fica o d e r l e fiche) e u p h e m i s t i s c h f a r c a s t a g n e , von d e m Einschnitte, den m a n in die K a s t a n i e n vor d e m B r a ten J a c h t , F r a n k r e i c h ( f a i r e l a figue), S p a n i e n ( h a z c r l a h i g a ) u n d J: tugal (dar h u m a figa); im Mittelalter hatten italienische atuten die Feige (facerc ficham) gegen Kruzifixe, M a n e n J d H e i l i g e n b i l d e r m i t S t r a f e belegt. xVoch 1522 e r k l a r t sie p ‫״‬ n h c i t der W a l h e n " ; erst die fremden ^ I d n e r h e e r s b r a c h t e n sie n a c h D e u t s c h l a n d u n d z u d e n S l a v c n , ^och o h n e d e n ursprunglichen Sinn, weshalb m a n liberal! ahnungs°s den fremden N a m e n beibehielt. a s L u s t e m 1 0 r S t ‫״‬ a u l i f U r e i n e G c w o h ‫]ה[‬ ‫ר‬ ‫עשה״״עצמו מ ת פ ס ק‬ ‫מעשה‬ ‫המסתקף‪,‬‬ ‫הסיקופאנט‪,‬‬ ‫תנועה‬ ‫נסה‪,‬‬ ‫ביהוד‬ ‫במובן ‪ipwraws‬‬ ‫ומשמעות‬ ‫עלילה‬ ‫לאדם‬ ‫מתוך‬ ‫העממית‬ ‫בקשת‬ ‫לעברית‬ ‫שכיבה׳‬ ‫מס ת ק ף‬ ‫מוכן‬ ‫דרך‬ ‫מציאת‬ ‫באשה‪.‬‬ ‫להתעלל‬ ‫‪ ,‬א ל א ה י א גם ה ו ר א ה זו‪ ,‬ש ע ב ר ה‬ ‫הרי‬ ‫ן אלו‪:‬‬ ‫כ ‪ 1‬ו‬ ‫בקש‬ ‫ב א גם‬ ‫כך‬ ‫ה מ ת ק ף‬ ‫הפועל‬ ‫‪ .‬ו מ צ א ה איש ב ע י ר א ל ו ל א י צ א ת‬ ‫ל ה ‪ ,‬ב ע י ר מ ל מ ד ש פ ר צ ה ק ו ר א ה לגגב; ושכב עמה‪,‬‬ ‫) ס פ ר י ד ב ר י ם ר מ ב ( ‪ :‬א ב ר ה ם ג ל ה ו י צ ח ק גלה‪ ,‬א ב ר ה ם ג ס ת ק פ ו ע ל‬ ‫ויצחק ג ס ת ק פ ו ע ל אשתו‬ ‫והואיל‬ ‫בל‬ ‫ב ר‬ ‫ולארמית‪.‬‬ ‫מינית זו ב פ ר ט ב מ ק ו מ ו ת‬ ‫ל א היה‬ ‫אשתו‪,‬‬ ‫ענבים‪,‬‬ ‫ב כ ל ל ‪ ,‬היא ל א הקדומה‬ ‫הלשון‬ ‫כעיר‬ ‫למשכב‪.‬‬ ‫תאנה‬ ‫הוא‬ ‫בעיקר‬ ‫ו כ ך משמש ה פ ו ע ל היווני ‪ 0)ovK0<pavTt‬גם‬ ‫ע מ מ י ת זו‪ ,‬א ש ר א ך מ מ נ ה ה ת פ ת ח ה א ח ל כ ך ה ה ו ר א ה ה כ ל ל י ת ‪:‬‬ ‫כהוראה‬ ‫כל‬ ‫המזמינה אשה‬ ‫הראיית‬ ‫באצבעות‪,‬‬ ‫אפוא‬ ‫כ‬ ‫ב ר א ש י ת בו‪ ,‬א‪ ,‬ה ו צ א ת ש כ ט ר ( ;‬ ‫)מררש הגדול‬ ‫ו מ ל ה ז א ח ע ב ר ה ל ל ש ו ן ה ח כ מ י ם מ ת ו ך לשוגם ה ג ס ה ש ל ה מ ו ן ה ע ם ‪ ,‬א ף‬ ‫ביותר‬ ‫למה‬ ‫‪,‬סיקופסיס״‪,‬‬ ‫כך‬ ‫ניטשטשה‬ ‫צורתה‬ ‫ונתקצר‬ ‫הגגזר‬ ‫הפועל‬ ‫או‬ ‫מ‪.‬סיקופאנטיה־‬ ‫ע ד לצורתו ‪.‬הסתקף״‪.‬‬ ‫נ ו צ ר ביוונית פ ו ע ל ר ג י ל‬ ‫מ א ד למשמעות ה כ ל ל י ת ה ת ע ל ל לפלוני מתוך‬ ‫ביטוי המציין א ת התגועה ה ג ס ה ה ק ו ר א ת ל מ ש כ ב ‪ :‬ה ר א ה חאגה‪.‬‬ ‫ו כ י צ ד מ ב ו ט א א ו ת ו העניין‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫ה ת ע ל ל‬ ‫מצא ד ר ך עקיפה לעשות‬ ‫לפלוני‪,‬‬ ‫מ ה לפלוני‪,‬‬ ‫ב ע ב ר י ה ה מ ק ר א י ח ? ב מ ק ר א משמש ב ה ו ר א ה זו ה ב י ט ו י ה מ ו ב א‬ ‫על שמ‬ ‫ד‬ ‫(‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬ואביו• ואמו ל א ידעו כ י מה׳ הוא‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫תאןה‬ ‫בסיפור‬ ‫כי‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ש ו ן‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫)‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר ׳‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ן כ ן < ;‬ ‫ת‬ ‫א י ן‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫אלא‬ ‫ז ו‬ ‫כ מ ש מ ע ו ח מ ע ש ה מ ש כ ב א ש ה ל ל א א ח ר י ו ח ! ש ה ר י נ א מ ר ו ה ד ב ר י ם ע ל שמשון‪ ,‬א ש ר‬ ‫הוריו ר צ ה ל ק ח ת אשה ממש‪,‬‬ ‫לרעת‬ ‫ב ח א נ ה‪,‬‬ ‫לא רצה אלא‬ ‫כ ד ת וכדין‪ ,‬מ ב נ ו ת ה פ ל ש ת י ם‬ ‫ו א מ נ ם ה מ ד ק ד ק י ם נ ח ר י ם ‪ .‬ת א נ ה ׳ זו מן ‪.‬אנה״ ) ל פ ו ע ל‬ ‫אז ה י ה צ ו ר ך ל נ י ק ו ר‬ ‫אבל‬ ‫ואמנם‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ע ל הביטוי הנס‪.‬‬ ‫הנקבה‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ה ת א נ ה‬ ‫‪.‬תאנה׳ או ‪.‬תאנה' כדוגמת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫א י נ ן‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א ב ל שאין ת א נ ה זו א ל א‬ ‫א‬ ‫ו א ו‬ ‫‪n^r,‬‬ ‫דרכיה‬ ‫פרא‬ ‫בן‬ ‫יבנה‬ ‫לאשור‬ ‫ל י יש ב ז ה ה כ ו ו נ ה ל ה ק ל‬ ‫ממש‪ ,‬ו ש פ י ר ו ש ה ב ע י ק ר א ב ר‬ ‫ת‬ ‫ב ה‬ ‫מדבר‬ ‫והיא(‬ ‫המדבר‪,‬‬ ‫בכרה‬ ‫בא‬ ‫גפשה‬ ‫‪ 1‬ת‬ ‫‪.‬בכרה קלה משרכת‬ ‫ה ק ו ש ר ת ‪ ,‬גגד‬ ‫<ק‬ ‫ש‬ ‫ר י (‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫הטבע‪,‬‬ ‫ת‬ ‫?‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫כ ל מ ב ק ש י ה ל א ייעפו ב ח ד ש ה ימצאונה׳; כ ל ו ׳ ה פ ר א‬ ‫ולמצרים(‬ ‫ה ת ח י י ב ו‬ ‫מכאן‬ ‫^ ע י ל‬ ‫המטושטש‪,‬‬ ‫לטו ‪,‬‬ ‫למד‬ ‫)כלו׳‬ ‫קלה‪,‬‬ ‫י ס ר ב‬ ‫ח ‪ ,‬ה ו א‬ ‫לשכב‬ ‫לה‬ ‫י ר א ה‬ ‫אח‬ ‫)‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ב א השימוש ש ל ‪ .‬ב ק ש חאנה־׳‬ ‫בפלוני; מצא ד ר ך ע ק ״ ז‬ ‫ל‬ ‫מ ב ל י ל ח ש ו ב ע ל מ ק ו ר ה הגס‪ ,‬השתמשו‬ ‫ל ‪,‬ל‬ ‫כ ג ן ן‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש ר א‬ ‫א‬ ‫!‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪°‬‬ ‫)שהוא ה מ ו נ ה‬ ‫ל ל א‬ ‫מ ש כ ב‬ ‫ח א נ ה‪.‬‬ ‫אי‬ ‫א‬ ‫ל(‬ ‫את‬ ‫נ‬ ‫דרכיה‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫עי׳ לקמן>׳‬ ‫ת ה ל ה ‪ ,‬תחנה״ ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬ ‫ו מ ש כ ב ה ‪ ,‬ה ר י זה יוצא ב מ פ ו ר ש מ י ר מ י ה ב‪ ,‬כ ג ‪ -‬כ ר ‪:‬‬ ‫כפרא‪,‬‬ ‫יש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫א ב ל למעשה‬ ‫ב מ ש כ ב של ח ר פ ה ‪ ,‬ר צ ה ל ה ר א ו ת האנה לפלשתים‪.‬‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ה ט‬ ‫ו כ ש ם ש ע ז ר פ ו ע ל מ י ו ח ד ביווניח ו ב ל ש ו ן ה ח כ מ י ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫‪ , ZH‬ר‬ ‫• יישרכווה‬ ‫״ ״ י‬ ‫י א ף ב מ ק ו ם שהכוונה‬ ‫י ן איש לאשתו•‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫ט ו‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י צ ה‬ ‫ב‬ ‫) ה ס ת ק ף ( מן סיקופנטיה‪ ,‬כ ך‬ ‫רכב‬ ‫טורטשינר‬ ‫נוצר א ף בלשון ה מ ק ר א פ ו ע ל מ ק ו צ ר מן הביטוי ה מ ל א ‪ .‬ב ק ש תאנה״ ו כ ד ו מ ה‬ ‫ה נ מ צ א ב מ ל כ י ם ב ה ‪ ,‬ז‪:‬‬ ‫אלי‬ ‫‪ .‬ו י א מ ר ) ה מ ל ך ( ה א ל ה י ם אני ל ה מ י ת ו ל ה ח י ו ת כ י ז ה ש ל‬ ‫ל א ס ף איש מ צ ר ע ת ו כ י א ך ד ע ו נ א ו ר א ו כ י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫המסורת‬ ‫לי״‪.‬‬ ‫נ ק ד ה א ת ה פ ו ע ל כ א י ל ו הוא ה ת פ ע ל מן ‪.‬אנה'‪ ,‬ואולי א ף ביטאו כ ך ב א מ ת ‪.‬‬ ‫אין ל ב א ר א ת מ ש מ ע ו ת ה פ ו ע ל מ ן ‪ .‬א נ ה ' ל א ב מ ש מ ע ו ת ק ר ה ‪,‬‬ ‫א ב ל ותונה‪.‬‬ ‫אין ס פ ק ‪ ,‬ש כ א ן ק י צ ו ר ה ב י ט ו י ה מ ל א ‪:‬‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫כ י ת א נ ה ה ו א מ ב ק ש ממני•‬ ‫ג‬ ‫ימצא'‪ ,‬כלו׳ תאנות ע ל י ימצא‪.‬‬ ‫ב כ מ ה ראיות‪ ,‬מתורנם הוא מארמית‪.‬‬ ‫שכן‬ ‫של‬ ‫ו כ נ ר א ה אין כ א ן ה י פ ו ך א ו ת י ו ת ב נ ו ס ח ה ע ב ר י ׳‬ ‫הא נן‬ ‫או‬ ‫הנאן‬ ‫בסיום ה ז כ ר או הנקבה‪.‬‬ ‫התמונה הזאה‬ ‫התאנה‪ ,‬ה י ד ו ע ה לנו ע ד היום ב מ ו ב ן זה ראשונה סן ה ע ו ל ם ה ק ל א ס י ‪ ,‬קרומיי‬ ‫ושנורה‬ ‫בדרשות‬ ‫נמר‬ ‫ס פ ר איוב‪,‬‬ ‫כפי‬ ‫‪.‬הן תנואוה‬ ‫שהוכחתי בפירושי‬ ‫ב ע ב ר י ת ריבוי של ‪.‬תאנה־ ה ו א תאנים ו ל א תאנות‪ ,‬א ל א ב כ ת י ב א ר מ י ח ס ר ׳‬ ‫שאין ל ה ב ד י ל ב ו בין‬ ‫היא‬ ‫ואמנם‬ ‫אבי‬ ‫ולא במשמעות‬ ‫כ מ ה מ פ ר ש י מ כ ב ר הרנישו ש א ו ת ה ה מ ל ה מ ס ת ת ר ת נ ם ב א י ו ב ל ‪ ,‬י‪:‬‬ ‫עלי‬ ‫הוא‬ ‫ח‬ ‫ה י ת ה גם‬ ‫בלשונות השמיות‬ ‫הזיל‪ ,‬הדורשים‬ ‫הקדומות‪.‬‬ ‫ואם‬ ‫באות‬ ‫תמונות מעין זה‬ ‫ב ד ר ך ק ר ו ב ה א ת שם אשתו ה נ ו א פ ת ש ל הושע הנביא׳‬ ‫ל‬ ‫ב ת ד ב ל י ם ‪ ,‬המשווים א ח ה א ש ה ל ח א נ ה ב ד ר נ ו ח ה ח פ ח ח ו ח ה ‪ ,‬פ נ ה ‪ ,‬ב ו ח ל ו צ ם ׳‬ ‫המשתמשים‬ ‫בתמונתם‬ ‫ל י ח ס י איש ו א ש ה‬ ‫ב ב י ט ו י כנון‬ ‫אכל‬ ‫אותה‬ ‫ה ו ל כ י ם ה ם ב ע ק ב ו ת שימושי לשון ק ד ו מ י ם ‪ ,‬ש נ ו ל ד ו ב ד י ב ו ר ה ה מ ו נ י ‪.‬‬ ‫פנה‪,‬‬ ‫וכדומי״‬ ‫הזוגות ומקדש חוניו‬ ‫מאת‬ ‫חיים‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫א‬ ‫הזוגות‬ ‫בשלשלת‬ ‫נזכרו‬ ‫ה ק ב ל ה בין הנביאים והתנאים‪:‬‬ ‫מ ק ו ב ל אגי מ ר ב י מ י א ש א ש ק ב ל מ א ב א ש ק ב ל‬ ‫למשה‬ ‫) פ א ה פ״ב‪ ,‬מיו(‪.‬‬ ‫מסיני כו׳‬ ‫מזוגות‬ ‫הלבלר‬ ‫א מ ר נחום‬ ‫ש ק ב ל ו מן הנביאים ה ל כ ה‬ ‫ב מ ס כ ת א ב ו ת גמגו הזוגות‪ ,‬מ ב ל י שיהיה נ ק ר א‬ ‫ע ל י ה ם ש ם ‪.‬זוגות״ מ פ ו ר ש ‪ ,‬א ח ר י ש מ ע ו ן ה צ ר י ק ואגטיגגוס איש ס ו ב ו ע ר ה ל ל ושמאי‬ ‫ה ם ‪ :‬יוסי ב ן י ו ע ז ר ו י ו ס י ב ן יוחגן‪ ,‬יהושע ב ן פ ר ח י ה ו נ ת א י ה א ר ב ל י ‪ ,‬י ה ו ד ה‬ ‫יאלו‬ ‫כ ן ט ב א י ושמעון ב ן שטח‪ ,‬ש מ ע י ה ואבטליון‪,‬‬ ‫על‬ ‫ה ל ל ושמאי‪.‬‬ ‫ה ס מ י כ ה ב מ ס כ ח ח נ י נ ה <פ״ב מ ״ ב ( ש נ א מ ר ע ל י ה ן ‪:‬‬ ‫הראשונים )שהוזכרו ראשון‬ ‫ו ב ח ו ס פ ח א שם )ב‪ (8‬נ א מ ר ע ל י ה ם ‪:‬‬ ‫כ כ ל זוג( ה י ו נ ש י א י ם ושניים ל ה ם א ב ו ת ב י ת דין‪.‬‬ ‫ה מ ש ה זוגות ה ן ‪:‬‬ ‫ו ה ן ה ן הזוגוח ש נ ח ל ק ו‬ ‫ש ל ש ה מ ז ו נ ו ח ה ר א ש ו נ י ם ש א מ ר ו ש ל א ל ס מ ו ך ה י ו נשיאים ושניים‬ ‫א כ ו ת ב י ת דין‪ ,‬שנים מ ז ו נ ו ח ה א ח ר ו נ י ם ש א מ ר ו ל ס מ ו ך ה י ו נשיאים ושניים א ב ו ת ב י ת‬ ‫ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם ש מ ע ו ן ב ן ש ט ח ה י ה נשיא ו י ה ו ד ה ב ן ט ב א י‬ ‫יין‪,‬‬ ‫א כ ב י ח דין‪.‬‬ ‫ענין ה ז ו נ ו ח ה י א פ ר ש ה ס ח ו מ ה ‪:‬‬ ‫כל‬ ‫ע מ ת ר ו ק א ב ח ק ו פ ה זו שני אנשים‬ ‫למה‬ ‫כראש‬ ‫ה ע ם א ו ה ס נ ה ד ר י ן ‪ ,‬מ נ ה נ ש ל א מציגו ל א ל פ נ י ה ם ו ל א ל א ח ר י ה מ ‪ ,‬כ י א ח ר י‬ ‫שמעון‬ ‫הלל‬ ‫ו ש מ‬ ‫הצדיק‬ ‫א'!‬ ‫ייקא‬ ‫ב א אנטינגוס איש ס ו כ ו ל ב ד ו ‪ ,‬א ח ־ כ ב א ו הזוגות ו נ פ ס ק ו ע ם‬ ‫ע ו ד י ו ח ר מ ס ו ב כ ה ה י א מ ח ל ו ק ח ה ס מ י כ ה ה מ י ו ח ס ח להזוגוח‪ ,‬ל מ ה נ ח ל ק ו‬ ‫בסמיכה? כ ל ו ם היתה ה ס מ י כ ה חשובה‬ ‫יכולים‬ ‫לבוא‬ ‫והאבות‬ ‫ב י ת דין‬ ‫אמר‬ ‫לירי‬ ‫הסכם‬ ‫בעדה‪,‬‬ ‫בה?!‬ ‫כל‬ ‫כ ך ע ד ש כ מ ה ד ו ר ו ת ל א היו‬ ‫ו ל מ ה ה י ו ל ע ו ל ם ר ו ק א הגשיאים גגר ה ס מ י כ ה‬ ‫ח ו ץ משגים ה א ח ר ו ג י ם ‪,‬‬ ‫ל ס מ ו ך ו ה א ב ־ ב י ת דין א מ ר ש ל א ל ס מ ו ך ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שגהפך ס ד ר המחלוקח‪:‬‬ ‫הנשיא‬ ‫ב ר י ‪ ,‬שאין זו מ ח ל ו ק ת ס ת מ י ת ב י ן‬ ‫עי במשפטי ההוראה לר׳ צבי הירש חיות שנתקשה בזה‪ ,‬לםה נשארה מחלוקת הסמיכה‬ ‫^‬ ‫ולא עמדו למנין להכריע כשם שעםדו לסנין ב כ ס ה דברים והכריעו‪ ,‬אף ל א ח ר‬ ‫י‬ ‫ב י ד הנדול‪ ,‬כנון בפיז דידים‪ :‬נסנו ונטרו דשיר השירים סטמא את הידים ובעלית בית‬ ‫״ י נמנו ונטרו שבני דברים יהרנ ואל יעבור )סנהדרין עד‪ (:‬וכדוטה בכסה דברים‬ ‫‪'.,‬‬ ‫^ א נ׳>‪ .‬נס ב ע ל חות יאיר סי־ קצ־ב נתעורר בזה‪ ,‬נם ה ר ב טוהר־ד נוטה בספרו כוזרי‬ ‫נ׳ סי' כיה טורה שלא טצא טענה לקושיא זו‪ ,‬עי״ש‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫)ע‬ ‫פ‬ ‫ע נ י‬ ‫כ ו ח‬ ‫רכג‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬ ‫ד‬ ‫טשרנוביץ ‪J‬‬ ‫שונים‪,‬‬ ‫חכמים‬ ‫שמטעם‬ ‫א ל א ה מ ח ל ו ק ת ה י א בין הנשיאים ו א ב ו ת בית־דין ב י ח ו ך !‬ ‫י ד ו ע ע מ ד הנשיא ע ל צ ד א ח ד ו ה א כ ״ ד ע ל צ ד שני‪.‬‬ ‫ל פ י ה מ ק ו ב ל היתד‪ ,‬ה מ ח ל ו ק ת ב ס מ י כ ה ב י ו ם ט ו ב ‪ ,‬ו כ ן א מ ר ר ב ש מ ן ב ר‬ ‫לעול‬ ‫א מ ר ר ׳ יוחנן‪:‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש ב ו ת ו נ ח ל ק ו ב ה ג ד ו ל י ה ד ו ר )חנינה ש ט ט־ז>‪.‬‬ ‫יוסי ב ר ׳‬ ‫רבי‬ ‫בחגיגה‪,‬‬ ‫י ה ו ד ה שביש ו ב ־ ה נ ח ל ק ו‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ ה‬ ‫א ו ל ם ב ב י צ ה ב ב ר י י ת א תניא‬ ‫הסמיכה‬ ‫על‬ ‫לאפוקי ממאן ד א מ ר ב ס מ י כ ה נופה פליני(‪.‬‬ ‫)שם‬ ‫עצמה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ג ם‬ ‫כ ‪ .‬ועי׳ש‬ ‫ובכלל לפי המשך המשנ‬ ‫מ ש מ ע ש ה מ ח ל ו ק ת ש ל ב״ש וב״ה ב מ ש נ ה ג׳ ש ב פ ר ק ב׳ ב ח ג י ג ה ‪:‬‬ ‫ש ל מ י ם ואין ם ו מ כ י ן ע ל י ה ן א ב ל‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א ל א משום‬ ‫י ו ה‬ ‫ב־ש א ו מ ר י ם מ ב י א י !‬ ‫ל א ע ו ל ו ח וב״ה א ו מ ר י ם מביאין ש ל מ י ם ועילוי‬ ‫ו ס ו מ כ י ן ע ל י ה ן כו׳ ה ו א ענין א ח ר ל ‪ -‬מ ר י ואין ל ו ש י י כ ו ח כ ל ל א ל ה מ ש נ ה ש ל פ נ‬ ‫ה ד נ ה ב ע י ק ר ה מ ח ל ו ק ת של הזונוח‪:‬‬ ‫נכנס‬ ‫שמאי‪ ,‬ש מ א י א ו ס ר ש ל א ל ס מ ו ך ‪,‬‬ ‫מ ח ו ב ר ו ת זו א ח ר זו‬ ‫של‬ ‫הקישור‬ ‫‪.‬לסמוך׳‬ ‫כן‪,‬‬ ‫יוסי כ ן י ו ע ז ר א ו מ ר ש ל א ל ס מ ו ך‬ ‫המלה‬ ‫ה ל ל אומר לסמוך‪.‬‬ ‫ל א מפני ח י ב ו ר הענין‬ ‫כידוע‬ ‫‪,‬סמיכה׳‪,‬‬ ‫כ ו‬ ‫׳ יצא מנחם‬ ‫ב ר ו ר ששתי ה מ ש נ י ו ת‬ ‫גם‬ ‫לשון‬ ‫עצם‬ ‫פ‬ ‫המחלוקת‬ ‫ב כ ל ל מוקשה מ א ד ל ק ב ל א ח ה ד ע ה ש ב כ מ ה דורוה‬ ‫יהיו ח ו ל ק י ם ר א ש י ה ד ו ר ו ח ז ה א ח ר‬ ‫לעולם אל‬ ‫שאמר‪:‬‬ ‫ת ה א שבות‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ק ל ה בעיגיך וכו׳‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫אתה‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫׳ יוחנן ע צ מ ו‬ ‫ל מ ד שהוא ק ו ר א‬ ‫ו מ ב ק ש ה ת נ צ ל ו ת ע ל זה‪ ,‬ל מ ה נ ח ל ק ו ע ל ד ב ר ק ט ן כ ז ה כ ל ג ד ו ל י ה ד ו ר ‪.‬‬ ‫שהרי כ ל ל ה ו א אין ש ב ו ח ב מ ק ד ש‬ ‫פ״א הט״ז‪ ,‬מ ט ע י ם ה ד ב ר‬ ‫ביותר וזיל‪:‬‬ ‫)פסחים ם־ה והרמב׳ם בה׳‬ ‫הוא(‪.‬‬ ‫ה י ת ר‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ולא עיי‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫פסח׳‬ ‫ן‬ ‫שאין א י ס ו ר ש ב ו ת ב מ ק ד ש א פ י ל ו‬ ‫שאינו צ ו ר ך ע ב ו ד ה ‪ ,‬א י ס ו ר ש ב ו ת ב מ ק ד ש‬ ‫שהרי‬ ‫י‬ ‫‪ .‬ש ל א ל ס מ ו ך ׳ מוכיח ש ב ס מ י כ ה גופה ג ח ל ק ו ו ל א ב ס מ י כ ה ביום טוב‪ ,‬שאם‬ ‫ה ע י ק ר ח ס ר מן ה ס פ ר ‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫י ח‬ ‫א ל א מפני צ י ר ו ף ה מ ח ש ב ו ת ע ל‬ ‫ב ר ו ב המשניות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ברבר‬ ‫ובאמת המוח הרבי־‬ ‫כ מ ה מ ל א כ ו ת ח ש ו ב ו ת ה א ס ו ר ו ת מ ד א ו ר י י ת א נ ע ש ו ת ב ק ר ב ן ב י ו ם ט ו ב באיל‬ ‫ב ס מ י כ ה שהיא‬ ‫חולק‪,‬‬ ‫ודוקא‬ ‫נחלקו‬ ‫ב ה גדולי ע ו ל ם !‬ ‫ל ס מ י כ ה אינו מ ו ב ן ‪.‬‬ ‫עבודה‬ ‫ק ל ה שבקלות‪,‬‬ ‫מ ש ו ם שימוש‬ ‫ב ב ע ל י חיים׳‬ ‫ב כ ל ל כ ל ע י ק ר ה ח ש ש ש ל ‪.‬שימוש ב ב ע ל י ח י י ם ׳ ב י ח ס‬ ‫א י ז ה שימוש ב ב ה מ ה יש ב ס מ י כ ה ה י ד י ם ע ל ר א ש ה ק‬ ‫ר ב‬ ‫ן ? כלום‬ ‫מ‬ ‫יש כ א ן שימוש ש ל ע ב ו ד ה ו מ ל א כ ה ר ג י ל ה ? ו א ף א ם ס מ י כ ה ב כ ל כ ח ו ב ע י נ ן ׳‬ ‫שימוש ב ב ע ל ח י י ם יש כ א ן ? ו ב א מ ת נ ר א ה ש ב ג מ ר א ג ו פ א פ ק פ ק ו ב ז ה ו א מ ר ו ‪:‬‬ ‫מ י נ ה ס מ י כ ה ב כ ל כ ח ו בעינן‪ ,‬ד א י ס ׳ ד ל א ב ע י נ ן‬ ‫)חגיגה ט״ז‪.>:‬‬ ‫ליסמוך!‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כ ח ך <‬ ‫א ף אנו נ א מ ר ‪ ,‬א ף א ם ס מ י כ ה ב כ ל‬ ‫א י‬ ‫ק א‬ ‫י‬ ‫שמע‬ ‫?‬ ‫ע בי י‬ ‫כחו‪-‬מאי קא עביי‬ ‫?‬ ‫ליסמוך!‬ ‫במשגה ס ו ט ה )פ׳ט מ׳ו( גאמר‪:‬‬ ‫איש‬ ‫מ ש מ ת יוסי ב ן ׳ ו ע ז ר א י ש צ ר י ר ה ויוסי‬ ‫ירושלים ב ט ל ו האשכולות‪ ,‬ו ע ל זה א מ ר ו בירושלמי‪:‬‬ ‫שעמד‬ ‫ר׳‬ ‫עקיבא‪ ,‬ו כ ל‬ ‫ו א ל ו ל א שמשו פ ר ג ס ו ת ‪:‬‬ ‫בן ׳ועזר‬ ‫מימוח‬ ‫משה?‬ ‫הזוגו ח‬ ‫תגי כ ל‬ ‫ל א היו אשכולות?‬ ‫הז וגו ח‬ ‫‪ p‬יוחנן‬ ‫ולא ע מ ד אשכול‬ ‫עי‬ ‫א ל א א ל ו שמשו פ ר נ ס ו ת‬ ‫ש ע מ ד ו מ י מ ו ח מ ש ה ו ע ד ש ע מ ד ו יוסי‬ ‫א פ ש ר ל י ת ן ב ה מ ד ו פ י כ ו י ‪ ,‬ה ל ש ו ן מ ו ק ש ה ‪ ,‬א י ה אנו מ ו צ א י ם זוגות‬ ‫אדרבא‪,‬‬ ‫הלא‬ ‫כל‬ ‫השופטים‬ ‫והמלכים‬ ‫היו‬ ‫דנים‬ ‫יחידים‪,‬‬ ‫חח‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫מעזרא‬ ‫חכמים‪2.‬‬ ‫ונחמיה‬ ‫אולם‬ ‫ששמשו‬ ‫זונ‬ ‫שניהם‬ ‫ב ת ו ס פ ה א נמסר ה מ א מ ר בנוסח א ח ר ‪:‬‬ ‫מ ש מ ח‬ ‫לישראל‬ ‫בנמרא‬ ‫ופרנסו‬ ‫ביחד‬ ‫בבלי‬ ‫כל‬ ‫ס ו ט ה ט״ו‪:‬‬ ‫שעמדו‬ ‫אשכולוח‬ ‫ואף‬ ‫ה א ש כ ו ל ו ת‬ ‫מ ש ה ו ע ד ש ע מ ד ו יוסי ב ן יועזר בו׳‬ ‫ה א ש כ ו ל ו ת אינן הזוגוח‪.‬‬ ‫והמלה‬ ‫אח‬ ‫כל‬ ‫ישראל‬ ‫בזה‬ ‫כ‬ ‫נחלקו‬ ‫שעמדו להן‬ ‫<ב״ק פ י ח ‪ (13‬ו כ ן ה ו א‬ ‫מימוח‬ ‫לישראל‬ ‫כר‬ ‫משה‬ ‫ובכן‬ ‫ו ב ו ד א י נ ש ח ב ש כ א ן לשון ה י ר ו ש ל מ י כ א ש כ ו ל ו ת לזונוח‪3.‬‬ ‫אשכולות היא סחומה‪.‬‬ ‫ב ג מ ר א פ י ר ש ו א ש כ ו ל ו ח ‪ -‬איש ש ה כ ל ב ו ) ס ו ט ה‬ ‫מ׳׳ז‪ :‬ח מ ו ר ה ט״ו‪ >:‬ונם מ ו ב ן ז ה אינו ב ר ו ר ; מ ה פ י ר ו ש איש ש ה כ ל ב ו ? ב ס ו ט ה פ י ר ש ו‬ ‫שהכל‬ ‫בו‪-‬חורה‬ ‫הגמרא‬ ‫בתמורה‪:‬‬ ‫באמחה‬ ‫דופי‬ ‫ואין‬ ‫ו מ ח ל ו ק ח‪,‬‬ ‫ושכחה‬ ‫הראשונה וכפירש״י שם‪:‬‬ ‫י ש‬ ‫כי‪-‬‬ ‫יאל‬ ‫חסרים‪.‬‬ ‫י ש‬ ‫י ז ל‬ ‫לי‪.‬‬ ‫והיא‬ ‫ו ל ה כ י ג ק ט ס מ י כ ה ר ה י א ה י ת ה מ ח ל ו ק ת ר א ש ו ג ה בו׳ ו כ ן‬ ‫אולם‬ ‫שם‬ ‫בתמורה‬ ‫והיא ל פ י ק ס ״ ד שם‪:‬‬ ‫יאל;‬ ‫לפי‬ ‫מסקנה‬ ‫דופי ש ל ס מ י כ ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר של מ ח ל ו ק ת ה ס מ י כ ה שהיתה ה מ ח ל ו ק ח‬ ‫פירש׳׳י ב מ ש נ ה ס ו ט ה ש ם ע ל ה מ ל ה א ש כ ו ל ו ת ‪:‬‬ ‫פירש״י‬ ‫ע ד ימיהם ל א היתה מ ח ל ו ק ת ב ח כ מ י‬ ‫שהכל‬ ‫ויראת‬ ‫בו‪-‬חורה‬ ‫ונמילוח‬ ‫חטא‬ ‫ד ו פ י ש ל ח ט א ל א היו ב א ש כ ו ל ו ת שעמדו פ ר נ ס י ם ע ל‬ ‫א ב ל ל פ י פירוש זה א ח ה מ ט י ל דופי ב ב ל ה ח כ מ י ם שעמדו א ח ר האשכו ות‬ ‫כ א ל ו ר ק ב ה ם היה ח ו ר ה ו י ר א ח ח ט א וגמילוח ח ס ד י ם ‪.‬‬ ‫ו ה מ ר ו ת ש כ ל ת״ח מ צ ו י ן ב ה ן !‬ ‫ה ר א ש ו נ ה‬ ‫הראשונים‪,‬‬ ‫המיוחסות‬ ‫להטיל‬ ‫יש‬ ‫ו ה ל א הן הן ה מ ע ל ו ת‬ ‫גם ב ע צ ם ה ה ג ח ה ש מ ח ל ו ק ת ה ס מ י כ ה ה י ת ה ה מ ח ל ו ק ת‬ ‫ספק‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫שהרי‬ ‫מחלוקות‬ ‫ה מ ק ו ב ל היו‬ ‫עתיקות‬ ‫אצל‬ ‫ש כ ב ר נ ח ל ק ו בימי שאול ודוד ע ל מ ל ו ה ופרוטה ועור כ מ ה מחלוקות‬ ‫לקדמוני קדמוגיס‬ ‫)עי׳ חגיגה טז‪.‬‬ ‫ב ת ו ס פ ו ת ר״ה יוסי ו ב מ ש פ ט י ה ה ו ר א ה‬ ‫ל ר צ ״ ה ח י ו ת פ ׳ א ועי׳ נ ם ח ו ל ד ו ח ה ה ל כ ה ח״א‪ ,‬ש ע ר ה א מ ו נ ה ( ‪.‬‬ ‫ואפשר‬ ‫‪2‬‬ ‫ל פ ר ש ה ל ש ו ן ‪ .‬א י ש ש ה כ ל ב ו י ב מ ו ב ן ד ן יחידי‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ה י ה ב ו ח ו ר ה‬ ‫ה א ם נ ה‬ ‫ע״ תולדות ה ה ל כ ה ח־נ‪ ,‬בתוספות והערות לשער‬ ‫‪ 3‬נם הלשון כ ל הזונות ‪ . . . .‬א פ ש ד‬ ‫ב‬ ‫ל״ן‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫כ י‬ ‫ד ו פ י‬ ‫ע ם‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫נ ש ת ב ש‬ ‫'‬ ‫‪, 3 4 8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ו צ י י‬ ‫'‬ ‫״ ‪ ,‬״״״ד‬ ‫‪n o J ,‬‬ ‫י‬ ‫ים בזס‬ ‫" ™‬ ‫‪°‬‬ ‫•‬ ‫^ =‪ P"1‬ע ד י ™ ™ »‬ ‫'‬ ‫‪tn‬‬ ‫"ילאה> הזונות הס נזכרים שהיו פפונים על כ ל עניני הציבור ושהיו עופרים שנים שנים בזמנם‬ ‫כ י ז ם‬ ‫י ו ע‬ ‫ל‬ ‫ה נ ר ס א‬ ‫‪W‬‬ ‫י‬ ‫) א י י ש י י פ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫הקדומים והם הם האשכולות הםכותים‬ ‫ה ם‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י * " ״ ״ י״"״ ר י ר נשיא‬ ‫ה י ו נ י ת‬ ‫א ב ל אינה מכוונת א ל המציאות ואל כ ל ההסברים של פקודות התלפוד‪ ,‬שאחד פהם ז‬ ‫י^'‬ ‫א כ כייו־יץ‪ .‬ד ב ר שהתלמוד‪ ,‬לפי דבריי•‬ ‫* *‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫™‪1‬‬ ‫' י י ־ י י י׳־א עבי‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫׳"י‬ ‫ל ^‬ ‫ע א‬ ‫™‬ ‫א‬ ‫בכלל‬ ‫'‬ ‫נ ו‬ ‫ל‬ ‫' יי״י‬ ‫ם‬ ‫‪0‬‬ ‫ס‬ ‫י כ י ל ו ה ־ וביחס לזונות‪ .‬אפשר ש מ ם י א‬ ‫א‬ ‫י ע י ר מלין( ואחריו יוסט מבארים‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ ט‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ם ע מ ת‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫לא די‬ ‫ל* י " אםכיליתז עי־ ד ר נ ב ו ר ‪ ,‬משא אי׳<‬ ‫י ב׳ה יאץ אחת מהן ס ״ י ״ ב ח ע ל ׳ =‬ ‫'‬ ‫יעי־ עוד שם ח־נ ע״־ « ־ ע י‬ ‫״‪, - .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח י א מיי ל ב ע ל י‬ ‫ו‬ ‫נ א‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫י <‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫‪2‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫?‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫דרס"‬ ‫‪T*-TV‬‬ ‫י‬ ‫תא‬ ‫" ‪ I‬נ ד • וביה‬ ‫״‬ ‫' '»"־'‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫תות מונע‬ ‫^‪V l‬‬ ‫ב ל דרש ית‬ ‫^ ‪ L T‬על המלה‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫ר ״ פ איש שכ י‬ ‫׳ ™‬ ‫־‬ ‫״ ה ט ר^כל‬ ‫ל אף השערה זו רחוקה מן השכל•‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ת ו ר ה‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫‪ w‬ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע י ט ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ל ' ־‬ ‫כ ס י י מ ה‬ ‫־‬ ‫ה‪.‬שא‬ ‫^ ״ליו בצדק‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ע י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪0‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫טשרנוכיץ‬ ‫וגדולה‬ ‫במקום אחד‪.‬‬ ‫והכוונה‬ ‫ל פ י ז ה יש ל ג ר ו ס‬ ‫‪N‬‬ ‫‪.‬משע ״‬ ‫י ן ס י‬ ‫ס ד‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫לא‬ ‫׳‬ ‫‪.‬משטחי׳‬ ‫ב ו‬ ‫כ ל ו מ ר ש ע ד ש ע מ ד ו הזוגות ה י ו ה פ ר נ ס י ם אנשי א ש כ ו ל ו ת ‪ ,‬איש ש ה כ ל‬ ‫׳‬ ‫מ פ נ י ש כ ח ה ע ל ט ו ן נ צ ט מ צ ם ב א י ש י ו ת א ח ת ‪ ,‬א ב ל מ ש ע מ ד יוסי ב ן י ו ע ז ר ו ע מ ו דייר׳‬ ‫ז ו נ‬ ‫בן‬ ‫ב י‬ ‫כ ב ר ל א ה י ה ה פ ר נ ס ד ן יחידי‪. ,‬איש ש ה כ ל ב ר ‪ ,‬כ י נ ח ל ק ה ה ש ר ר ה‬ ‫ז‬ ‫הנשיא ו א ב ב י ת דין‪ ,‬וזה ה י ה ד ו פ י ש ל ס מ י כ ה ש נ ח ל ק ו ע ל י ה ה ז ו נ ו ת ‪.‬‬ ‫מן מ א מ ר י ה מ ו ס ר ו ה פ ת נ מ י ם ש ל הזונות ש ב פ ר ק י א ב ו ת י אי א פ ש ר ל ד ו ן ה ר ב י‬ ‫לא‬ ‫ע ל מ א ו ר ע ו ת זמנם ו ל א ע ל שיטותיהם ב ד ר כ י ה ה ל כ ה ו ה מ ד ר ש ‪ ,‬כי ה ם ד ב י י‬ ‫מ ו ס ר כ ל ל י י ם היכולים להיות נאמרים ב כ ל דור ודור ו ב כ ל מאורעות החיים‪.‬‬ ‫י ם‬ ‫רב‬ ‫אמנם מבקשים בפחנמים ה ל ל ו רמזים ע ל מ א ו ר ע ו ת חייהם‪ ,‬א ב ל הרמזים ה ל ל ו ה ם‬ ‫ה ש ע ר ו ת שאי א פ ש ר ל ב נ ו ת ע ל י ה ן י ס ו ד ו ת מ ו צ ק י ם ‪* .‬‬ ‫ברובם‬ ‫אמנם‬ ‫אבל‬ ‫ה ה ל כ ו ת המיוחסות להזוגות היו י כ ו ל ו ת לשמש יסוד ל מ א ו ר ע ו ת חייהם׳‬ ‫ל צ ע ר נ ו הן כ ל‬ ‫עי‬ ‫כ ך ק ט ו ע ו ת ו ס ת ו מ ו ת ו ב י ח ו ד ה ן מ פ ו ז ר ו ת ב ע נ י נ י ם שונים‬ ‫א ו‬ ‫שקשה ל מ צ ו א ב ה איזה ק ד ש ו ה כ ד י ל ד ו ן ע ל ש ל ש ל ת ה ס ט ו ר י ת ב ת צביון א ח ד‬ ‫י ד ו ע ה ש ל שיטות ו ה ש ק פ ו ת ה ל כ ו ת י ו ת ו מ ד ר ש י ו ת ו ל מ צ ו א ב ה ן‬ ‫התפתחות‬ ‫ל ה פ ר ו ב ל י מ ה ש ל הזונות ב ד ר ך כ ל ל ‪.‬‬ ‫ה כ ל ל י‬ ‫המפחי‬ ‫האופיות ביותר שבהן הן ה ע ר‬ ‫י ו ח‬ ‫מ י ו ס י ב ן יועזר‪ ,‬א ח ד מן הזוגות ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ש א פ ש ר ל ר א ו ת ב ה ן ה ד ק ו ל ש ל ה ת ק ו פ ה‬ ‫ו א ף ב ה ן גתקשו ח כ מ י ם‬ ‫שהיה חי בד‪-‬‬ ‫ט ע מ י זמגיהם‪ ,‬וזיל ה מ ש ג ה ‪:‬‬ ‫דכן‪,‬‬ ‫י ‪,‬‬ ‫ו ס‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י ו ע ז ר‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫‪1,‬‬ ‫דש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫נ ת נ ו‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫(‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ע ל מ ש ק ה ב י ת מ ט ב ח י י א דאינון דכיין ו ד א י ק ר ב ב מ י ת א מ ס ת א ב )עדיות פ ״ י ן‬ ‫מיד(‪.‬‬ ‫כ ב ר ג ת ל ב ט ו ה ר ב ה ב ג מ ר א ב כ ו ו נ ת ע ד ו ת זו‪.‬‬ ‫חנינא‬ ‫הכהגים‬ ‫סגן‬ ‫האמוראים‬ ‫ומטרתן‪,‬‬ ‫יש‬ ‫ליז‪(.‬‬ ‫וע׳ז‬ ‫מן‬ ‫)פ‬ ‫השקלא־וטריא‬ ‫לדון שכבר נשחקעה‬ ‫מהם‬ ‫י‬ ‫ס ח‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫״ ‪ .‬ו א י ל ך בסוגיה ר'‬ ‫ז‬ ‫הארוכה‬ ‫ראשוני‬ ‫של‬ ‫המסורה האמיתית של‬ ‫העריות‬ ‫ש ב מ ס ו ר ה זו ה י א מ ה ש ה ק ש ו ב ג מ ר א ש ם ‪:‬‬ ‫* עי׳‬ ‫לדונטא‬ ‫דרכי‬ ‫המענה‬ ‫בהסבר‬ ‫הסתירה הגרילה‬ ‫ראשית‪ ,‬מ ה חידוש הוסיף י י ע ל ה מ ק ר א‬ ‫ו ס‬ ‫שהגוגע ב מ ת ט מ א ‪ ,‬ה ל א ז י ל ק ר י ב ׳ ר ב ה ו א !‬ ‫שהראשון‬ ‫ואחרוני‬ ‫ושנית‪ ,‬כ ל ו ם ק ו ל א ה י א זו?‬ ‫המאמרים‬ ‫א מ ר מ א ס ר ו ‪ .‬ק נ ה ל ך ח ב ר והוי ד ן א ת כ ל‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫האדם‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫ב ן‬ ‫ע‬ ‫ע ר ח‬ ‫ל כ ף זכותי‬ ‫יד‪,‬‬ ‫הפרושים‬ ‫•והנן פ ן‬ ‫טובן של שלטון ושררה‬ ‫ושכן‪.‬‬ ‫חבר‬ ‫כשאסר‬ ‫רטז‬ ‫נם‬ ‫‪.‬ואל‬ ‫ל ד ע ת ווייס‬ ‫תתחבר‬ ‫רחוק‪ .‬יוחד‬ ‫וכדרך‬ ‫סוסר‬ ‫ז ס ן יש ר ש ע י ם‬ ‫שרידי‬ ‫‪,‬‬ ‫״תאי‬ ‫לרשע׳‪,‬‬ ‫ה ד ע ת נוטה‬ ‫הכתוב‪:‬‬ ‫אשרי‬ ‫שצריכים‬ ‫מקומו״(‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫רחוק‬ ‫בשעה‬ ‫לצםצט‬ ‫כ ח ב ר ושכן ר ע ‪ ,‬ש ה ם כ ׳ כ ר נ י ל י ם ו פ ע ו ם י ם והמכוונים‬ ‫<דד'וד ח ־ א ע פ ׳‬ ‫במובן‬ ‫שזוהי‬ ‫אזהרה‬ ‫עצה‬ ‫האיש אשד‬ ‫להתרחק םהם‪.‬‬ ‫‪ (!26‬ה י ה‬ ‫כ ל פ י יוחנן‬ ‫טובה‬ ‫מוסדית‬ ‫לא הלך‬ ‫בעצת‬ ‫פ ע ש ה י ו ח נ ן נ נ ד עיני נ ח א י‬ ‫שהתחבר עם‬ ‫בכלל‬ ‫לאדם‬ ‫רשעים ונר‪.‬‬ ‫ו א ם היא פ כ ו ו נ ת ד ו ק א לזפנו‪,‬‬ ‫הצדוקים‪,‬‬ ‫להתרחק‬ ‫שהרי‬ ‫אפשר‬ ‫לכי‬ ‫הארבל'‬ ‫א ב ל נם‬ ‫פן‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ז ה י‬ ‫הרשעים‬ ‫ב כ ל דור‬ ‫שנאסרה‬ ‫ובכל‬ ‫פ‬ ‫כל '‬ ‫הסתיונים או כ ל פ י הצדוקים ב כ ל ל ‪.‬‬ ‫» עי׳‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫< ד ה ׳ פ ע ס י ‪ 33-32‬ו ש ם‬ ‫במבטאים‬ ‫בהערה עוד‬ ‫הל‬ ‫ב ע ו ד י ד יוחנן‬ ‫אבל‬ ‫א‬ ‫הארבי '•‬ ‫הפרושים ונחשב ל ח ב ו ר ח ם ‪ ,‬א ב ל נתאי א מ ר ה ר ח ק משכן ר ע ו א ל ת ת ח ב ר ל ר ש ע‬ ‫שנפרד‬ ‫הללי‬ ‫החוקרים האחרונימ מ ש ת ד ל י ם ל ה מ צ י א ל ה ן ט ע ם ה ס ט ו ר י ו ל ק ש ר זה ע ם‬ ‫הנזירה המיוחסח ל ו ע ל ט ו מ א ת א ר ץ ה ע מ י ם ו ע ל כ ל י זכוכית‪.‬־‬ ‫עם‬ ‫לך דר‬ ‫ע ל פי‬ ‫י ל קמצא‬ ‫ד ד ־ ו ד ‪ ,‬ח ־ א ע ט י ‪!00‬‬ ‫ירושלים תרציה‪.‬‬ ‫ו ד ה ־ פ ע פ ׳ ‪ 32‬ועי׳ ר ־ ל נ י נ צ ב ו ר נ ‪,‬‬ ‫פקופה של‬ ‫ההלכה‬ ‫בחכמי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪N‬‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫ה י א זו‪ ,‬ו ל מ ה ג ק ר א ‪ .‬י ו ס י ש ר י א • !‬ ‫חומרא‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ר ו ס י ש ר י א ‪ ,‬יוסי א ס ר י מ י ב ע י ל י ה ו ע ו ד‬ ‫ד א ו ר י י ת א ה י א ‪ ,‬ע״ז ש ם ‪( .‬‬ ‫וגראה‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ההסטורי‬ ‫שהפתרון‬ ‫לעריות‬ ‫ביותר‬ ‫ס פ ק טומאה ברשות הרבים התיר‬ ‫ה ל ל ו ה ו א ז ה שגתנו‬ ‫ל ה ם ו כ ן שם ב ב ר י י ת א ‪:‬‬ ‫בגמרא גופה‬ ‫ת נ י א גמי ה כ י ‪,‬‬ ‫ר׳ יהודה א ו מ ר ק ו ר ו ת נעץ ל ה ם ואמר ע ר כאן רשות הרבים‪ ,‬ע ד כאן רשות היחיד‪.‬‬ ‫הביאור‬ ‫שיוסי ה י ה חי‪ ,‬כ י ד ו ע ‪ ,‬ב ז מ ן מ ל ח מ ו ח היונים ונהרג ע ל פ י א ל ק י מ ו ס‬ ‫הוא‪:‬‬ ‫ובזמנו ה י ו ב ו ד א י כ מ ה ח ס י ד י ם שחששו ל ק ב ר י מ ה י ם ו ל ע צ מ ו ח א ד ם שהיו מ ת ג ו ל ל י ם‬ ‫לפעמים‬ ‫שמא‬ ‫נמצאו שם ע צ מ ו ת מתים‪6,‬‬ ‫שהוא‬ ‫ספק‬ ‫והיו נ מ נ ע י ם א ־ ע מ ל צ א ת ל מ ל ח מ ה ‪.‬‬ ‫ע צ מ ו ה י ה ח ס י ד ש ב כ ה ו נ ה ‪ ,‬א ב ל מ פ ג י מ ל ח מ ה מ צ ו ה ע ם חיוגים ה ת י ר ל ה ם‬ ‫ט ו מ א ה כ ז ו ש ב ר ה ׳ ר וזוהי ע ד ו ת ו ‪:‬‬ ‫ודאית‬ ‫‪P‬‬ ‫ב ח ו צ ו ח ואין ק ו ב ר ‪ ,‬ו ה י ח ה ל פ י ז ה כ ל ה א ר ץ ב ח ש ש ט ו מ א ו ח מ ח י ם מ ס פ ק ‪,‬‬ ‫ב מ י ת א מ ס ת א ב ‪ ,‬כ ל ו מ ר נניעה‬ ‫די קר ב‬ ‫ב מ ה מ ט מ א ה ‪ ,‬א ב ל ט ו מ א ה ב ר ה ׳ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ט ו מ א ת ס פ ק אינה מ ט מ א ה ‪ ,‬שאם‬ ‫ל ד ב ר סוף‪.‬‬ ‫אין‬ ‫מסחתרים‬ ‫מ כ ת ה ח ס י ד י ם שהיו‬ ‫ו ע ל ידי ה ה י ת ר ה ז ה נ ת ר ב ו ה ל ו ח מ י ם‬ ‫ב מ ע ר ו ח ו ל א יצאו ל ש ד ה ה מ ל ח מ ה מחשש ט ו מ א ה ‪ .‬ל‬ ‫העתה‬ ‫שכמה‬ ‫ויוסי א ע ״ פ‬ ‫‪ .‬מ ש ק ה ב י ח מ ט ב ח י י א ר כ ן ־ יש ל ה נ ׳ כ ש י י כ ו ת ל י מ י ה מ ה ו מ ו ת ‪.‬‬ ‫השניה‬ ‫מ ן ה כ ה נ י ם ה מ ח י ו נ י ם ה י ו ע ו ז ב י ם א ח ע ב ו ר ח ה מ ק ד ש והיו ה ו ל כ י ם ל ר א ו ת‬ ‫א ת המתגוששים ב א צ ט ד י ו ן מ ת ח ת ל ה ר ה ב י ת )חשמוגאים א׳> ו כ פ י שהיו שם נ ם נוים‬ ‫יונים ה י ו חוששים ש מ א נ ט מ א ו ע ל ידי מ ג ע ע ר ל י ם והיו נ מ נ ע י ם מ ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת‬ ‫•‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫א נ ן‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪q‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י י י‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י י העצים יבקשו לנזור טוםאה על ירושלים‪ ,‬ע מ י יי‬ ‫^‬ ‫עצמית מתים בבית המקרש ב פ ס ח ‪,‬קרם‪ .‬י־״׳ =־׳‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ו י‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ע ם (‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י א ה‬ ‫״‬ ‫לי‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫ם ח‬ ‫נ‬ ‫'‬ ‫פ י ר‬ ‫'‬ ‫א י ל‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫כ י‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ ש ה‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫י ו ס ף‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫‪ 7‬״ השלימ‬ ‫‪3‬‬ ‫ד־ונייס‬ ‫״ "'‬ ‫‪ °‬״ ™‪:?" "*"1‬ושד מ ל י י‬ ‫•‬ ‫< ח‬ ‫״ ״ ״א‬ ‫יוטזר ב ה ל כ ה זי‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫'‬ ‫־ • י ״ ג ר הנמרא דנ־ל ורז־ף בדהים‬ ‫ב ה ע י ה ‪ .‬אילם פ ה שאוסר ווייס‬ ‫"‪°‬‬ ‫ן ‪ 0‬ההלבה‪ ,‬איני סביון‪ ,‬בי ב א ס ״‬ ‫י‬ ‫לכה שדניהם ל ר ב י א ה י ™ ״ ־ א ל «‬ ‫‪0‬‬ ‫ה י א‬ ‫ע א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י׳‬ ‫עם׳‬ ‫™‬ ‫שם•‬ ‫י ב י י יי '‬ ‫יי' '‬ ‫‪3 2‬‬ ‫ט‬ ‫ה י ד ה‬ ‫™‪' ' » °‬‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה ס‬ ‫י נ ב־ בשניי לשון ק צ ת ‪ ,‬מעשה זה מתאים ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י ה ו ע‬ ‫לני שננזור טומאה על עיר אבותינו‪ ,‬איה מתי סביל׳ א '‬ ‫׳‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ס צ‬ ‫א ו עצמות בלשכת‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה ע נ י י‬ ‫י ה י י ה‬ ‫'‬ ‫ה י ד ה‬ ‫*״‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫™ כפ• שהוכיח‬ ‫‪ J‬״ • איל להם‬ ‫'‬ ‫^ " " ‪ I‬בסנר א ח י‬ ‫^ ? ה י ו ס להבדיל‬ ‫ר^ות ר י ב ו ע י‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪^ ' 1‬‬ ‫ה י י ה‬ ‫י‬ ‫‪Z‬‬ ‫״ י ד י ה ״ ה באו־ן‬ ‫י א פסתאב־‬ ‫? י‬ ‫״ ״‬ ‫'‬ ‫־ "‬ ‫"‬ ‫•‬ ‫׳ה ש ר !‬ ‫״העמיד קירות לסמן בין ר ה ־ י ורהיר וכתבו על הקורות הסיפן ‪.‬ודיקרב בס‬ ‫י‬ ‫ו ע‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה ר א ש ו נ י ם‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ע ם‬ ‫‪8‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב ס‬ ‫׳־דעי שהיא רשות היחיד לטוסאה ואסור ל י ק ר ב לשם‪ .‬והיא השערה הר פר•‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫מ ש ו ם ט ו מ א ה משקין ב ע ז ר ה ש ד ם ‪.‬‬ ‫ש ב כ ה ו נ ה ו ה ת י ר ל ה ם מ ש ו ם קרשיו‬ ‫סמך‬ ‫‪y1‬‬ ‫״״ ״‬ ‫מן‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ו ס‬ ‫התורה‬ ‫‪,‬‬ ‫]‬ ‫ב‬ ‫כ ל עיקר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫) פ ס ח י ם ט״ז‪,>.‬‬ ‫ו‬ ‫כדי שלא‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫לעכב את‬ ‫ש א‬ ‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫•‬ ‫״‪,‬״״״‬ ‫ע ב ו ד ת בית המקדש•‬ ‫ו ה ה י ת ר ה ש ל י ש י ‪ ,‬א י ל ק מ צ א ד כ ן ' ג ׳ כ מ ת ב א ר ע ל פ י מ א ו ר ע ו ת זמנו‪ ,‬שהיו‬ ‫מסתתרים‬ ‫חסידים‬ ‫להחפרנס‬ ‫להם‬ ‫ב מ ע ר ו ת ו ה י ה קשר‪.‬‬ ‫להם‬ ‫לצאת‬ ‫ל ב ק ש מ ז ו נ ו ת והיו‬ ‫הר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫מוכרחים‬ ‫מ ע ו פ ו ח והנכים‪ ,‬ואיל ק מ צ א ה י ה ב ו ד א י מין ח ג ב שהיה מצוי שם והתיר‬ ‫ל א כ ל ו ‪ ,‬כ י מציגו שהיו ר ג י ל י ם ל ה ח פ ר ג ס מ ח נ כ י ם‬ ‫בזםני‬ ‫ה ם‬ ‫מ‬ ‫<עי׳ ב ר י ח ‪,‬‬ ‫ת י‬ ‫גי‪ ,‬ד י ; מ ר ק ו ס אי‪ ,‬וי(‪.‬‬ ‫ח ו ץ מ ע ד ו ח זו‪ ,‬ש מ מ ג ה א פ ש ר ל ל מ ו ד ג ז י ר ה ש ו ה כ ל ש ה י א ע ל י ח ס ה ה ל כ ה א ל‬ ‫חיי א ו ת ה ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬אין ב י ד נ ו ל ק ש ר ק ש ר ש ל ק י מ א א ת ה ה ל כ ו ת ו ה פ ת ג מ י ם ש נ מ ס ר ו‬ ‫לגו מהזוגוח ע ם מ א ו ר ע ו ח ח י י ה ם ; כ ל ה ד ר ש ו ח ש ד ר ש ו ע ל ז ה ה ר א ש ו נ י ם ו ה א ח ר ו נ י ם‬ ‫תלוימ‬ ‫מה ר׳‬ ‫ע ל ב ל י מ ה ואיגן פ ו ת ר ו ח א ף ב מ ק צ ח א ח כ ל ה פ ר ו ב ל י מ ה ה ז א ת ‪:‬‬ ‫י ה‬ ‫ת פ ק י ד ם ש ל הזוגות‪ ,‬ו ל מ ה ה ת ח י ל ה ת ק ו פ ת הזוגות ב ח ח י ל ת מ מ ש ל ת חיוגים ע ם יוסי‬ ‫ב ן יועזר ויוסי ב ן יוחנן ו נ פ ס ק ה ע ם ה ל ל ושמאי ב ת ח י ל ת מ מ ש ל ת ה ו ר ד ו ס ‪ ,‬גם ע צ ם‬ ‫מ ש מ ע ה ש ל ה מ ל ה ‪.‬זונוח־ ו מ ה ה י ו ה ז ו נ ו ח ס ש ס ש י ם ‪ -‬ע ד י ן ס ח כ ה ל פ ח ר ו ן ‪.‬‬ ‫כ‬ ‫בכדי‬ ‫ל ה פ ר ו ב ל י ם ה ש ל הזונוח עלינו לשום‬ ‫למצוא אח הספחח‬ ‫ל‬ ‫למאורע‬ ‫ב‬ ‫ה ס ט ו ר י ח ש ו ב ש ה ת ר ח ש ב ת ק ו פ ה ה ה י א ‪ ,‬שרישומו ה י ה נ י כ ר ב ח י י ה ד ח ושעדיין‬ ‫הפיצו‬ ‫ל‬ ‫עליו ההםטוריונים א ו ר כראוי‪ ,‬מפני ש ה מ ק ו ר ו ת הניחו ל ו ר ק רמזים ק ל י ם‬ ‫בודדים‪.‬‬ ‫כצדה‬ ‫לו‬ ‫א‬ ‫אנו מ כ ו ו נ י ם ל מ ק ד ש חוניו ש נ ב נ ה ב מ צ ר י ם ‪,‬‬ ‫בצדו‪.‬‬ ‫כ ת ב נ י ת ה מ ק ד ש שבירושלים׳‬ ‫כ ו ת ב י ה ה ם ט ו ר י ה מ ד ב ר י ם ע ל מ ק ד ש חוניו ד ר ך א נ ב ‪ ,‬ואינם מ י ח ס י ם‬ ‫חשיבות מ ר ו ב ה בחיי ה ע ם ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א ב ל א ם ב י ת ה מ ק ד ש בירושלים ה י ה מ ר כ ז חי ‪.‬‬ ‫הדח‬ ‫שבשביל ביטול ע ב ו ד ח ו ה ה פ ר צ ה מ ל ח מ ת החשמונאים ו כ ל טובי ה ע ם מ ס ר ו‬ ‫נפשם‬ ‫ע ל זה‪ ,‬א י א פ ש ר ש מ ק ד ש א ח ר ע ם ע ב ו ד ת ה ק ר ב נ ו ת ו כ ח נ י ם כ ד ת ‪ ,‬ש ה ו ע מ ד‬ ‫כמתכונתו של ביהמ״ק שבירושלים‪ ,‬ולוא א ף ב א ר ץ נכר‪ ,‬ל א יהא ח ו פ ם מ ק ו ם בחיים‬ ‫ה ד ת י י ם ש ל ה ע ם ‪ ,‬ו ש ל א י ה י ה א י ז ה ק ש ר ו י ח ס בין שני ה מ ק ד ש י ם ה ל ל ו ‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫ולא עוי׳‬ ‫ש כ י ד ו ע ה י ה ב י ח ה מ ק ד ש משמש ל א ר ק ב י ת ע ב ו ד ה ו ת פ ל ה א ל א נ ם‬ ‫מדרש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ל ה ל כ ה ו ל מ ש פ ט ש ה ס נ ה ד ר י ן ה י ח ה י ו ש ב ה ש ם ב ל ש כ ה הנזית‪ ,‬ו א ם ב י ת חוניי‬ ‫ה י ה ב י ח ה מ ק ד ש ‪ ,‬ה ל א ה י ה מ ו כ ר ח נ ם ש ם ל ה י ו ח ב י ח ־ ד י ן נ ד ו ל ש מ מ נ ו ח ו ר ה יוצאת•‬ ‫ואיה כ ל ה ר ס ז י ם ל כ ך ?‬ ‫ע ל פ י ס ס ו ר ח ה ה ל מ ו ד נ ב נ ה מ ק ד ש חוניו ע״י ק נ א ח שני א ח י ם ‪ ,‬ב נ י ה ם ש ל ש מ ע ו ן‬ ‫הצדיק‪.‬‬ ‫מה‬ ‫כר‪.‬‬ ‫ח ה לשון ה א נ ד ה ‪:‬‬ ‫א ו ח ה שנה ש מ ח ש מ ע ו ן ה צ ד י ק א מ ר ל ה ן שנה זו ה ו א‬ ‫בשעח פטירחו אמר להמ‪:‬‬ ‫חוניו בני ישמש ח ח ת י ‪.‬‬ ‫ש ה י ה נ ד ו ל מ מ נ ו שחי שנים ו מ ח צ ה ‪ ,‬א מ ר ל ו ‪:‬‬ ‫נתקנא בו שמעי אחיו‬ ‫בא ואלמדך ס ד ר העבודה‪.‬‬ ‫הלבישו‬ ‫ה ל ך ל א ל כ ס נ ד ר י ה של‬ ‫אחריי‪-‬‬ ‫ר׳ מאיר‪.‬‬ ‫דברי‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫אלא‬ ‫א מ ר ל ו ר׳ יהודה‪ ,‬ל א כ ך היה המעשה‪.‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪.‬‬ ‫ח מ י ו ש ה י ה ש מ ע י א ח י ו ג ד ו ל מ מ נ ו שתי שנים ו מ ח צ ה ‪ ,‬ו א ף ע ל פ י כ ן נ ת ק נ א ב ו חוניו‬ ‫‪.‬‬ ‫בשמעי אחיו‪ ,‬א מ ר ל ו ‪:‬‬ ‫)את‬ ‫שמעי( ס ח ל ה ם‬ ‫לאלכסנדריה‬ ‫ב א ו א ל מ ד ך ס ד ר ע ב ו ד ה כ ר בקשו אחיו הכהנים ל ה ר ג ו‬ ‫כ ל ה מ א ו ר ע ב ק ש ו ל ה ר ו ג א ח חוניו ר ץ מ פ נ י ה ם כ ר‬ ‫הלך‬ ‫ש ל מ צ ר י ם ו ב נ ה שם מ ז ב ח ו ה ע ל ה ע ל י ו ל ש ם שמים שנאמר‪:‬‬ ‫והיה‬ ‫ב י ו ם ה ה י א י ה י ה מ ז ב ח ל ה ׳ ב ת ו ך א ר ץ מ צ ר י ם כ ו ׳ ) מ נ ח ו ת ק״ט‪•>:‬‬ ‫כמובן‬ ‫בתוספוח‬ ‫וחגור‬ ‫שאין ל מ ד י ן מ ד ב ר י א נ ד ה זו‪,‬‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ש כ ו ל ה חמוהה‪ ,‬ו כ ב ר ת מ ה ו ע ל י ה גם‬ ‫וכי ל א ר א ה ה ב ן כ ה ן ג מ ל משמש ל ע ו ל ם ‪ ,‬שהיה ל ו ב ש ב א ו נ ק ל י‬ ‫ב צ ל צ ו ל ? ו ע ו ר ש ה ר י אינו ג ע ש ה כ ה י נ ע ד ש י ע ש ה‬ ‫אכיו א מ ר ‪:‬‬ ‫אביו‪,‬‬ ‫ס ג ן ׳‬ ‫‪ .‬ח ו נ י ו ב נ י ישמש תחתי" ה י ה י ד ו ע ל ו ב ו ר א י ש ה ו א ר א ו י ל מ ל א ו ת מ ק ו ם‬ ‫ח ה ל א היה יודע ס ד ר ה ע ב ו ד ה ! כ ר ‪.‬‬ ‫שמעי‬ ‫ו ל א עוד א ל א שאם‬ ‫נ ת ל מ ח ו נ י ו ש ח י שנים‬ ‫ב י ה ו ד ק ש ה ל מ ס ו ר ת ר׳ מ א י ר שהיה‬ ‫ב ס ד ר ה ע ב ו ד ה יותר מאחיו‬ ‫ו מ ח צ ה ונם ה י ה ב ק י‬ ‫ו א ע פ י ־ כ מ י נ ה ש מ ע ו ן ה צ ד י ק ד ו ק א א ח חוניו ל כ ה ן נ ת ל ת ח ת י ו ו ל א א ת ש מ ע י ! ו ח ו ץ‬ ‫מזה ק ש‬ ‫ה ׳‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ילא היה אשם‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ך ז ן נ ץ‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫‪ ,‬א ל א שלא ידע ס ד ר עבירה‬ ‫ע‬ ‫ב ד ב ר שהתלבש בבגדי אהובתו ע ל פי רמאות אחיו ו א ע פ כ ה ל ך‬ ‫י ב נ ה מ ז ב ח ל ש ם ע ב ו ד ה ז ר ה ‪ ,‬ו ל פ י מ ס ו ר ה ר ׳ י ה ו ד ה ל ה י פ ך שחוניו ה י ה ר ש ע שמשום‬ ‫ב י ז ה א ח ב נ ד י ה כ ה ו נ ה ‪ ,‬ד ו ק א ה ו א ה ל ך ו ב נ ה מ ז ב ח ל ש ם שמים?‬ ‫קנאה‬ ‫מסתברא!‬ ‫איפכא‬ ‫אדרבה‪.‬‬ ‫כ ל האנדה הזאת תמוהה‪ ,‬מ ה שאפשר ל ל מ ו ד מדברי א ג ד ה ״‬ ‫ה י א ‪ ,‬שהיו‪ .‬מ ס ו ר ו ת שונוח מ ח ה ל כ ו ח ב י ן ה ח כ מ י ם ע ל מ ק ר ש חוניו‪ ,‬א ח ת ד ר ש ה מ ק ד ש‬ ‫חיניו ל ש ב ח ‪ ,‬ש ה י ה מ ק ד ש ל ש ם ש מ י ם ‪ ,‬ו א ח ת‬ ‫ד ר‬ ‫שהיה ל ש ם ע ב ו ד ה‬ ‫ש ה א ו ת ו לגנאי‬ ‫ז ר ה ‪ ,‬וזוהי ה מ ח ל ו ק ח ש א נ ו מ ו צ א י ם ע ל י ו ב ה ל כ ה ‪ ,‬כ פ י ש נ ר א ה ה ל א ה •‬ ‫כיוסף‬ ‫•ידד‬ ‫ה כ ה ן יש ס ת י ר ו ת ב ה ר צ א ת ו ע ל בנין ב י ת חוניו‪.‬‬ ‫הפריפ• ריש‬ ‫פל‬ ‫ליברמן העירני ע ל דברי‬ ‫ו ט ר ך‬ ‫‪ ,‬שאמר מ ה י ל ‪:‬‬ ‫‪:Gracchac, 58 (•3‬‬ ‫•עבודה‬ ‫?״*‬ ‫שהש‬ ‫אחיי ד "‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ז ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כשהיא‬ ‫<הקרבן>‬ ‫' י ™ 'יי*‬ ‫' ™ ‪ V‬״‬ ‫‪°‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫נ ה ג‬ ‫י נ‬ ‫ם‬ ‫כ ה נ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫א נ ב‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ז ה‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י ס‬ ‫״ ־‬ ‫"״״"‬ ‫‪n‬‬ ‫״ ‪ °‬׳‬ ‫־‬ ‫ל ה י ט ורץ ספניהם ל א ל כ ״ י י ‪ -‬י ז •‬ ‫^‬ ‫~‬ ‫על ס ו פ ‪ ,‬אולס ברבי״ ה י ‪-‬‬ ‫‪ ^ ^ ,‬ל י ׳ ס כ י ד את ה ד ב ר הםוזר הזה‪ ,‬שכה־נ יעבוד עבודתו‬ ‫‪P‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ב מ‬ ‫‪aest.-n‬״‪Q‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ‪A‬‬ ‫^ י ר א ד היה א ח ד‬ ‫‪ 1‬ומפניהכן בק״י‬ ‫״;־סר ב » לע־'•‬ ‫י י " ״ י ש ר א ל לא היי‬ ‫^ א • האניה‪.‬‬ ‫״ י ^‬ ‫ד י אעה‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫עיקר הסתירה היא‬ ‫‪,‬‬ ‫ה מ ת‬ ‫‪8‬‬ ‫יל‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫שלפי‬ ‫‪N‬‬ ‫מ פ ו ת ב מ ל ח מ ו ת )א‪ .‬א ‪ .‬א ‪ .‬ז‪ .‬י‪ .‬ב־נ> נ ב נ ה מ ק ד ש ז ה ע ל י ד י חוניו ה ש ל‬ ‫ב נ ו ש ל שמעון ה צ ד י ק כ מ ס ו ר ה ה ת ל מ ו ד י ת ‪,‬‬ ‫ב ש נ ת ‪!97‬‬ ‫י ש י‬ ‫׳‬ ‫ש ב ר ח מ צ ר י מ ה בימי מ י ד ת אנטיוכום׳‬ ‫ב ע ר ך ‪ ,‬ו ל פ י ה ר צ א ת ו ב ק ד מ ו נ י ו ה ע ‪ .‬נ ‪ ; .‬ו ב ‪ ,‬ט‪ ,‬ז> ה ב נ י ן נ ע ש ה ל א ע ל‬ ‫ידי חוניו השלישי א ל א ע ל ידי ב נ ו חוניו ה ר ב י ע י ‪ ,‬ב ש נ ו ת ‪.102-100‬‬ ‫אמנם הסתירות‬ ‫ב ה ש ם אינן ח ש ו ב ו ת כ ל כ ך מ צ ד ע צ מ ן ‪ ,‬א ב ל יש ל ז ה ח ש י ב ו ת ל ע צ ם ת כ ל י ת ו ש ל‬ ‫בנין ה מ ק ד ש ה ז ה ‪.‬‬ ‫אמתלה‬ ‫הבניז‬ ‫א ם ה מ י ס ד ה י ה חוניו ב נ ו ש ל ש ס ע ו ן ‪ ,‬יש ל ר א ו ת ב י ס ו ד‬ ‫דתית־פוליטית‪ ,‬שבהיות שבית ה מ ק ד ש ב י ר ו ש ל י ם נ ת ח ל ל ע ל ירי אנטיוכוס‪-‬‬ ‫נתן ל ב ו ל י ס ד מ ק ד ש א ח ר כ ד י ל מ ל א ב ו א ת ה ת פ ק י ד ה ד ת י ל ה ק ר י ב ק ר ב נ ו ת ל ש ם‬ ‫ו א ם ה ס י ס ד ה י ה חוניו ה ר ב י ע י ‪,‬‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫כמקדם‬ ‫היתה‬ ‫בשעה שסדר העבודה חזר לבית המקיש‬ ‫ואלקימוס היה ל כ ה ן נדול‪ ,‬א ם כן כ ב ד ל א היה בבנין זה צ ו ר ך דתי ולא‬ ‫כ א ן א ל א ק נ א ת איש מ ר ע ה ו ‪ ,‬מ פ נ י שחוניו קוד‪ ,‬שימנו א ו ת ו ל כ ה ן ג ד ו ל ‪ .‬ש ל י‬ ‫ה י ה מ ש פ ט ה י ר ו ש ה ‪ ,‬ו ב כ ן ל א היתד‪ ,‬כ א ן כ ו נ ה ל ש ם ש מ י ם ‪.‬‬ ‫שנם‬ ‫נראה‬ ‫י ו ס ף שתי ש מ ו ע ו ת ש מ ע ‪,‬‬ ‫ו כ פ י ש נ ל ך ו נ ב א ר ‪ ,‬היתד‪,‬‬ ‫ההשקפה‬ ‫על‬ ‫ק ד ו ש ת ב י ת חוניו ת ל ו י ה ב ש מ ו ע ו ת ה ש ו נ ו ת ה ל ל ו ע ל מ י ס ד ה ב י ת ו ת כ ל י ת בניני‬ ‫כ ל ל ‪ ,‬ע ד כ מ ה ש א פ ש ר ל ד ו ן מ ת ו ך ה ה ר צ א ה ש ל י ו ס ף ‪ ,‬ה י ה ה ו א נוטי׳‬ ‫בדרך‬ ‫ש ל ב י ת חוניו היתד‪ .‬ק ד ו ש ה כ ק ד ו ש ת ב י ת ה מ ק ד ש ‪ ,‬ש כ ן ה ו א א ו מ ר ‪ ,‬ש ח ו ץ מ ן ה מ ט י י ׳‬ ‫שהיתה ת ל ו י ה מן ה ת ק ר ה ו ל א ע ו מ ד ת ע ל ה ר צ פ ה ה י ה ה מ ז ב ח ושאר‬ ‫עשוים‬ ‫בתבנית‬ ‫ממש‬ ‫בית המקדש‪.‬‬ ‫וכן נם‬ ‫הקטורת‬ ‫ולחם‬ ‫הפנים‬ ‫כ‬ ‫ל י המקדש‬ ‫) מ ל ח מ ו ת שם‬ ‫ז‪ .‬י ב ‪ .‬ג׳( י ו ס ף ס ו מ ך נ ם ה ו א כ ב ע ל י ה ת ל מ ו ד א ח י ס ו ד ה ב נ י ן ל נ ב ו א ת י ש ע י ה ‪:‬‬ ‫יהיה‬ ‫ההוא‬ ‫מזבח‬ ‫לה׳‬ ‫בתוך ארץ‬ ‫מ צ ר י ם ונו׳‬ ‫ה מ ס ו ר ה נתן ת ל מ י ה ר ש י ו ן ל ב נ י ן ה מ ק ד ש ‪.‬‬ ‫)ייט‪ ,‬י"ט> ש מ פ נ י‬ ‫נ ב ו א ה זו‬ ‫ו ב ו ד א י ה י ח ה מ ס ו ר ה זו ש נ ו ר ה‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ביום‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י יהודי‬ ‫א ל כ ס נ ד ר יה‪9.‬‬ ‫מה‬ ‫שקשה מן ה צ ד ה ה ס ט ו ר י הוא‪,‬‬ ‫שחכמי‬ ‫א ל כ ס נ ד ר י ה ופילון‬ ‫ב ר א ש ם אינם‬ ‫מ ז כ י ר י ם א ח מ ק ד ש חוניו כ ל ע י ק ר ו ל א ב א ז כ ר ו ב כ ל ה ס פ ר ו ח ה ע ב ר י ה ה ה ל נ י ס ט י ת ־‬ ‫ונתקשו‬ ‫ידי‬ ‫ב פ ר ו ב ל י מ ה זו כ מ ה מ ה ח ו ק ר י ם ה א ח ר ו נ י ם ‪.‬‬ ‫המאסף‬ ‫לכל‬ ‫מחנוח‬ ‫החוקרים‬ ‫האחרונים‬ ‫השערה חדשה נאמרה בזה ע ל‬ ‫ב ב ע י ה זו א ‪.‬‬ ‫ציריקובר‬ ‫)היהודים‬ ‫והיונים‪ ,‬עי״ש מ ע מ ׳ ‪ 283‬ו ה ה ע ר ו ת ( ש ה נ י מ ו ק ש ל מ ק ד ש חוניו ה י ה ל א ל ש ם ה ת ח ר ו ת‬ ‫ב מ ק ד ש ש ב י ר ו ש ל י ם ונם ל א ל ש ם י צ י ר ת מ ר כ ז ד ת י ל י ה ו ד י מ צ ר י ם ‪ ,‬א ל א ל ש ם ה מ ו ש ב ת‬ ‫הצבאית‬ ‫ב ל א ו נ ט ו פ ו ל ו ס ו ל א ה י ה א ם כ ן ל ב י ת חוניו א ל א ע ר ך מ ק ו מ י ‪ ,‬כ ב י ת מ ק ר ש‬ ‫או כ ב י ת כ נ ס ת של מושבה ה צ ב א י ת ‪.‬‬ ‫של‬ ‫ה ש ע ר ה זו פ ו ת ר ת ב מ ר ה י ד ו ע ה א ת ש ת י ק ו ת י‬ ‫ה ס פ ר ו ח ה ע ב ר י ח ה ה ל נ י ס ט י ת ע ל מ ק ד ש חוניו‪ ,‬ש מ ז ה א פ ש ר ל ד ו ן ש ב י ת חוניי‬ ‫י! ס כ ל ל הרצאת הדברים של יוסף בסלחםוח זי‪ ,‬יי‪ ,‬ב׳‪-‬נ׳ יש ל ל מ ו ד שיסוד מקדש חיניי‬ ‫היה יותר מחמת חילול המקדש על ידי אנטיוכוס‪ ,‬שהרי חוניו אטד‪ .‬לעי דבריו‪ ,‬לתלסי שהמקדש‬ ‫אשר יבנה בסצרים יעורר את בני ישראל ל ה ס ת פ ח א ל תלטי ולהנקט נם הם סאנטיומס מ ח ר י ב‬ ‫הפקדש‪ .‬אעפיי שהוא טוסיף שם שחוניו לא היה יכול ל ס ל ו ח לשונאיו בירושלים שנרשוהו מכהן‬ ‫בכהונה נדולה‪ ,‬וחשב שעל ידי מקדש זה שבנה ימשיך אליו רבים מייהודי ירושלים‪ ,‬ואפשר שזה‬ ‫וזה היה בדעתו‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫ר‬ ‫הזוגות ומקדש חוניו‬ ‫ת פ ס מקום ניכר בחיי היהדות האלכסנררונית‪,‬‬ ‫לא‬ ‫הסתפק‬ ‫של‬ ‫ל‬ ‫א ב ל אינה מ מ כ י ר ה מ ד ו ע ל א‬ ‫ח מ י ו ב ב נ י ן ב י ח כ ג ס ח ר ג י ל ו ל מ ה ה י ה ל ו ל ב נ ו ת ב י ת מ ק ר ש ע ל פ י סגנונו‬ ‫ביח‬ ‫המקדש‬ ‫הפרובלימה‬ ‫הירושלמי?‬ ‫ההלכה‪,‬‬ ‫מצד‬ ‫ח ש ו ב ח ו שם‬ ‫שנלך‬ ‫כפי‬ ‫אינה‬ ‫ונבאר‪,‬‬ ‫מספקת‪,‬‬ ‫ונם‬ ‫שהקושיה‬ ‫אינה‬ ‫במקומה‬ ‫מסברת‬ ‫עומדח‪,‬‬ ‫אח‬ ‫כיצד‬ ‫ה ק ר י ב ו ב ב מ ה ב ז מ ן ה מ ק ד ש ? ח ו ץ מ ז ה ה נ ח ת ו זו ס ו ת ר ת א ת כ ל ה ר צ א ו ת י ו ש ל י ו ס ף‬ ‫הכהן‬ ‫ב ק ד מ ו נ י ו ח ו ב מ ל ח מ ו ח ש ב ו ל ט מ ה ן ש מ ק ד ש חוניו ה י ה ל ו י ו ת ר‬ ‫כ נ ס ת מקומי‪.‬‬ ‫ההוא‬ ‫ו ה ר י אי א פ ש ר ל ב ט ל מ י ס ו ד ה א ת מ ס ו ר ח יוסף ה כ ה ן שהיה חי בזמן‬ ‫והיו י ד ו ע ו ח ל ו ב י ח ו ד ה ל כ ו ח כ ה ו נ ה ומנהגי ב י ח ה מ ק ד ש ‪.‬‬ ‫ל א ה י ה שום ז כ ר‬ ‫ל ה צ ב א היהודי‬ ‫ח מ י ו ה ת ק י י ם זמן‬ ‫‪.‬מיושבי‬ ‫לאחר‬ ‫רב‬ ‫א ד מ ה חמיו׳ ב מ צ ר י ם ‪.‬‬ ‫שבמצרים‬ ‫נם‬ ‫ע ר ך מביח‬ ‫ולא עור אלא‬ ‫שמקדש‬ ‫אבד‬ ‫שכבר‬ ‫א מ נ ם ק ש ה מ ה ש פ י ל ו ן ומנהיני ה י ה ו ד י ם ה ר ש מ י י ם‬ ‫א ב ל א פ ש ר ש ב ס ו ף זמן ה ב י ת כ ב ר‬ ‫ע ו ב ר י ם ב ש ח י ק ה ע ל מ ק ר ש ח מיו‪.‬‬ ‫ל ב י ח חמיו ה ע ר ך ה פ ו ל י ט י והדתי שהיה לו בזמן התיסרו‪ ,‬ואפשר שהיתה ב ז ה‬ ‫השפעת חכמי‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫שרובם‬ ‫ירושלים‬ ‫ל מ ק ד ש חוניו‬ ‫ההיחסו‬ ‫כ פ י שנראה‬ ‫בשלילה‪,‬‬ ‫ו ל א ס י ח ו ש ל ד ב ר ה ס ת י ר ה ש ב ס י פ ו ר י י ו ס ף ב י ן ח מ י ו ה א ב וחוניו ה ב ן א י נ ה‬ ‫כ־כ‬ ‫גדילה‬ ‫בשבילה‬ ‫שמפריזיס‬ ‫כפי‬ ‫ובכל‬ ‫ההסטוריונים‪,‬‬ ‫כדאית‬ ‫אופן אינה‬ ‫לבטל‬ ‫כדי‬ ‫א ח כ ל ה מ ס ו ר ה ‪ ,‬כ י מ פ נ י שווי ה ש מ ו ת ק ר ו ב ש נ ת ח ל ף ה ב ן ב ה א ב ו ל ה י פ ך ‪.‬‬ ‫נ ם ה ה ב ד ל ב ז מ ן ‪ -‬ס ו ף ס ו ף אינו ג ד ו ל כ ל כ ך ‪ ,‬ר ק שנים א ח ר ו ה ‪ ,‬ו כ י ד ו ע ש ה ק ד מ ו נ י ם‬ ‫מ ל ל ל א ד ק ד ק ו בזה‪.‬‬ ‫י‬ ‫אלא ש‬ ‫מ פ נ‬ ‫‪0‬נ מחקר‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫חשוב‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ו א פ ש ר ע ו ד ל ש ע ר שחוניו השלישי ה ת ח י ל ב ב נ י ן ה מ ק ד ש ‪.‬‬ ‫ל ע ל ידי ב נ ו ‪ 0 .‬נ‬ ‫ל‬ ‫ץ‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ע ל יסוד בנין בית חוניו נמצא בםאסף של ‪Jews College Jubilee‬‬ ‫־‬ ‫* ‪P• ^ - 8 0 : The Temple of Onias, G . 1• H i r‬‬ ‫״כיא כ ל דברי חכמי ישראל שקדםיחי ב ס ח ק י‬ ‫‪_._u,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫׳‪ ,u‬מב‪ 7‬באסור ‪y‬׳‪ 77‬אי‬ ‫י ־‬ ‫‪_L‬‬ ‫לקביע בזה מסמרות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ז ה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ו מ ת י כ ח‬ ‫‪ . . ! _ . . . ....‬״‬ ‫‪d‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫'‬ ‫‪V 0 1 U m e‬‬ ‫ב ד ב ר י ה ם‬ ‫•‬ ‫‪*,‬״ילייז‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫»‪3‬ית‬ ‫™ ™‬ ‫•‬ ‫‪J , .‬‬ ‫חוניו היה לשם‬ ‫י‬ ‫‪ umi‬׳ —~ן ־ !‬ ‫על מין מקדש חוניו נאסרו כ ס ה השערות פורחיח•‬ ‫״ ‪ P‬השומרונים שרצה ל ק ר ב את היהודים ל ח י י •‬ ‫ת ם‬ ‫^‬ ‫‪™ Z‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫כ ד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש ט י ס‬ ‫ר‬ ‫ג;‪r?l‬ד‬ ‫ז ‪™ 1‬‬ ‫ל י ש ב‬ ‫אחד‬ ‫ם‬ ‫^"' ‪T‬‬ ‫ס ש ר ‪ Z 7‬ה ח ש בי‬ ‫"י‬ ‫״״יי ״״י״״ ™ ‪°‬‬ ‫ד״ת״סד על‬ ‫™ ™‬ ‫״‬ ‫על י י השומרונים‪ .‬בראשון עסק חייי י ב ״ י י א‬ ‫"™ ד ו כ ח שהיה‬ ‫‪" T‬‬ ‫־ ״ ״ ־ י ם יקריב לסלכית‪ .‬ב י כ ל ר ססתיעה בזה שהספרות‬ ‫ספירי על‬ ‫ם ד‬ ‫‪,rn‬‬ ‫^‬ ‫!לפאוס‬ ‫‪?P°‬‬ ‫שיוסי‪.‬״‬ ‫" ״‬ ‫נד בסצרי‬ ‫? י ' ‪°‬רשי‬ ‫היהייים יהשופרונים ע־ד הפקדש ב י י י '‬ ‫‪A m Z n ? T u‬‬ ‫״ ל י י ״ י כ י י שיכריע ביניהם• לפי י ע ה ב י‬ ‫' ‪! \°‬־ ‪nr‬קיימים‬ ‫* ל צ י דרש שהמקדש יססר לרשותו ‪" die Oniaden im‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ע‬ ‫‪W‬‬ ‫ל‬ ‫ז י ט א י ס‬ ‫ם‬ ‫ה י י ג י ת‬ ‫ביו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪V‬‬ ‫™ ' ™‬ ‫ב ז ה‬ ‫ש ל‬ ‫‪,V‬‬ ‫א ו‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫כ ל ר‬ ‫ה י כ י ח‬ ‫י צ א‬ ‫‪d‬‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫״*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י***‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫״*‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪u‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫? ־ " ־ " ״ ״ פוס‬ ‫‪D‬‬ ‫י־‬ ‫‪ r‬מקדש ח י‬ ‫‪S‬‬ ‫‪Z^Z:T^^^^ :4‬‬ ‫את‬ ‫—‬ ‫״־י‬ ‫י‬ ‫נ י ט ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י*־‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫כדי‬ ‫ל ע מ ו ד ע ל א ו פ י ו ש ל מ ק ר ש חוניו יש‬ ‫ס ו ף ס ו ף יש ל ב ק ש ל ע ו ל ם‬ ‫הפרגוד שלה‪.‬‬ ‫על‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫ל ב ר ר א ת יחס ה ה ל כ ה אליי׳‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫מאחורי‬ ‫ם‬ ‫גם ב נ ו נ ע ל ב ע י ה זו יש ל מ צ ו א ב ה ל כ ה א ת ה ש ק פ ו ת ח כ מ י ה ד י ר י ם‬ ‫המקדש הזה המפיצה אור‬ ‫בםחלוקות‬ ‫ע ל הגרעיגים ה ה ס ט ו ר י י ם הטמוגים‬ ‫י ה ס‬ ‫של חכמי ה ה ל כ ה ‪.‬‬ ‫וזה לשון ה מ ש נ ה ‪:‬‬ ‫לא‬ ‫הרי עלי עולה‪ ,‬יקריבגה במקדש‪ ,‬ואם ה ק ר י ב ה בבית ח י‬ ‫י צ א ‪ ,‬ה ר י ע ל י ע ו ל ה ש א ק ר ב נ ה ב ב י ח חוניו י ק ר י ב נ ה ב מ ק ד ש ‪,‬‬ ‫ב ב י ח חוניו‪ ,‬י צ א ‪.‬‬ ‫המשנה‬ ‫)מנחות‬ ‫ר ׳ שמעון א ו מ ר אין זו ע ו ל ה כ ו ׳‬ ‫ואם ה ק ר י ב י‬ ‫־ ‪. .‬‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫נ י ו‬ ‫מסתם רבי'‬ ‫(‬ ‫כ פ ש ו ט ה מ ש מ ע ש ל ד ב ר י ת י ק מ ק ד ש חוניו ד י נ ו כ ד י ן ב מ ה כ ש ר ה ל ה ק ר י ?‬ ‫ע ל י ה ק ר ב נ ו ת ‪ ,‬ש ה ר י ה ו א א ו מ ר י צ א ידי ח ו ב ת ק ר ב נ ו‬ ‫פ ש ו ט ה מ ש מ ע ש מ ק ד ש חוניו ע ו מ ד‬ ‫פחותה‬ ‫בס‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ר ג ד ו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫א ף מרישא ש ל המשנה ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫ל א בסדיני‬ ‫א‬ ‫מ ק ד ו ש ת ה מ ק ד ש ‪ ,‬ש ה ר י ע צ ם ה ש א ל ה א ם ה ו א י ו צ א י ר י ק ר ב נ ו שם׳‬ ‫אמר‬ ‫ס ת מ הרי עלי עולה‪,‬‬ ‫מעלה על‬ ‫א י ס ו ר שחוטי ח ו ץ‬ ‫לא נתעוררה‬ ‫בדבר‬ ‫אולם‬ ‫והעלה(‪.‬‬ ‫ה ד ע ת שאפשר‬ ‫כלל‬ ‫־‬ ‫שמעון‬ ‫‪-‬׳‬ ‫־ ־‬ ‫‪-‬‬ ‫׳־״יי‬ ‫״‬ ‫‪£‬‬ ‫השא‬ ‫ר‬ ‫בתוספות קיט‪:‬‬ ‫)דשוחט‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ל ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה ו א ואיהי‬ ‫ץ‬ ‫ו נ ד ח ק ו ב נ ם ר א ל י י ש ב א ת המשני׳‬ ‫י‬ ‫ב מ ש נ ה ודי מ א י ר‬ ‫)עי׳ש‬ ‫קטלה!‬ ‫א י ח י י ב ב ע ו ל ה מ כ י א מ ר ה ר י ע ל י ע ו ל ה ‪ .‬רש־י>‪.‬‬ ‫באופני!‬ ‫ל ה ק ר י ב נ ם שם‪.‬‬ ‫במשנה‬ ‫ב נ מ ר א ה ק ע ו ‪ :‬יצא? ה א מ ק ט ל‬ ‫פ י‬ ‫י‬ ‫״תקבלת על הדעת‬ ‫— ״ היא‬ ‫וו»־«‬ ‫ב ב ר י י ת א ‪ ,‬שחוניו ה ע ל ה ל ש ם‬ ‫״ •‬ ‫«‬ ‫עבודה‬ ‫ז ר ה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ ,‬ולפי שסתם‬ ‫מ ש נ ה ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬ה י ה ק ש ה ל ה א מ ו ר א י ם ס ת ם מ ש נ ה שלנו‪ ,‬ש א ם ה ק ר י ב ה ב ב י ת חוניו׳‬ ‫ל פ י כ ך א ו ק מ ו ה ש י צ א וענוש כ ר ת מ ש ו ם ש ח ו ט י ח ו ץ ‪.‬‬ ‫יצא‪,‬‬ ‫נחעוררה‬ ‫גם‬ ‫כ ל ל ש א ל ח שחוטי ח ו ץ ‪ ,‬ש א ל מ ל י כ ן ה י ח ה ה י א מ ז כ י ר ה ז ה ל פ ח ו ת ב ר מ ז •‬ ‫המשנה‬ ‫והיה‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫א ב ל ב ר ו ר שבמשנה ל א‬ ‫ש ל א ח ר י ה מ ו כ י ח ה ש ה י א ה ו ל כ ת ב ש י ט ה ש ב י ת חוניו ה י ה ל ש ם שמים‬ ‫ל ו דין ב מ ה ו כ פ י שדייקו ב צ ד ק ב נ מ ר א ‪:‬‬ ‫מ ד ק א מ ר ואין צ ר י ך ל ו מ ר‬ ‫מ כ ל ל ד ב י ת חיניי ל א ע כ ו י ם ה ו א ) ש ם ‪. ( :‬‬ ‫לרבי‬ ‫א ב ל א ם כ ן ‪ ,‬ל מ ה א מ ר ה משני׳'•‬ ‫לזה שתכלית בנינו היתה כדי שישסש ס ר ט ל כ ל היהודים ב ט ל ח פ ת ט ע ד אנטיומס‪ .‬מםנים‬ ‫האחרונים ננלו ערידי טקדש חוניו בחפירות סצריט באותו הםקום שסציין אותן יוסיפום ונם‬ ‫ל י ספאי׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫לן‪.‬‬ ‫הפרטים םחאיםיס למסופר‬ ‫קושיים במין‪ .‬עי׳ )ב( ‪ .W. M . F . Petrie, Egypt and Israel‬ה פ ח ב ר ם ב א ר את ת‬ ‫טקדש חוניו וכליו ל כ ל פרטיה עפי' החפירות שעשה בתל יהודיה‪ " ,‬ב טילים לצפון קהירי‬ ‫ל הדעח‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫" עיי דד־וד ׳ ‪,‬‬ ‫שיוצא א ד ם בקרבן והייב כ ר ת ע ל ה ק ר ב ת ו ! אולם פ ה שהוא אוטר שם שהברייתות על '‬ ‫!‬ ‫‪.‬כאשר נטצא‬ ‫הנפרא‬ ‫ססקנת‬ ‫על פי‬ ‫התוספתא אינן קדומות דק נתיסדו‬ ‫ז‬ ‫ב ה ר ב ה ברייתות שבתוספתא׳‪ ,‬הוא הולך מ ה לשיטתו ע ל הבדייתות שהן פאוחרות‪ ,‬א ב ל‬ ‫זה פחוור‪ ,‬לפחות בפה שנונע לתוספתא‪ ,‬כפי שהוכחתי זה בסקופ אחר‪ .‬ואדרבה‪ ,‬כפי שהוכחתי‬ ‫בפנים‪ ,‬תוספתא זו לאו פשבשתא היא והיא פפיצה אור על כ ל הענין הזה שנתלבטו בנפרא‬ ‫א ו‬ ‫א צ‬ ‫ת כ נ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ר ן ש‬ ‫כ נ י ח‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ע ס‬ ‫‪1 2 4‬‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ך ן א‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ן ן ׳‬ ‫ב י‬ ‫א י ך‬ ‫י ע‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫א י‬ ‫יא‬ ‫‪1 1‬‬ ‫דלג‬ ‫הזוגות ומקדש חוניו‬ ‫הכהנים ששמשו בבית חוגיו ל א ישמשו במקדש שבירושלים‪ ...‬שגאמר אך לא יעלו‬ ‫כהני הבמות א ל מזבח ה׳ בירושלים ובו׳‪ ,‬אם הקריבו בבית חוניו לשם שמים‪,‬‬ ‫למה הכהנים שהקרים־ שם פסולים לעבודה במקדש? הפרובלימה מתבארת ע ל‬ ‫פי התוספתא שם ודל‪ .‬הכהנים ששמשו בבית חוניו או במקומות אחרים‪ ,‬בשעת‬ ‫א י ס ו ר הבמה‪ ,‬אסור‪ ,‬ב ש ע ת ה י ת ר ב מ ה ‪ ,‬מותר‪ ,‬שנאמר א ך לא יעלו‬ ‫כהני כמות כ י ‪ .‬לכאורה אין לזה מובן כלל‪ ,‬הרי מקרש חוגיו עמד בזמן שבית‬ ‫המקדש היה קיים ועל זה אמרו‪ :‬באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן היתר‬ ‫כ י )זבחים פי״ר‪ ,‬מ־א‪ ,‬וגמרא שם מקי־ב ואילך(‪ ,‬ובכן מה שייך כאן בשעת איסור‬ ‫ובשעת היתר הבמות? הרי מקרש חוניו ע מ ד לעולם בשעת איסור הבמות! )הלשון‬ ‫•או כמקומוח אחרים" הוא רק הוספה ‪.‬לבית חוגיר והכוונה בלי ס פ ק למקומות‬ ‫אחרים ה ד ו מ י ם לבית חוניו‪ ,‬ואפשר ששמעו ממקדש ייב וכווגו לו(‪.‬‬ ‫אין ל ד ב ר הסבר אלא זה‪ ,‬שבאמת מקרש חוגיו גופו היה לפעמים בזמן איסור‬ ‫כמה ולפעמים בזמן היחד במה‪ ,‬כלומר כשאי אפשר היה להקריב בירושלים כגון‬ ‫בשעת חרת אנטיוכוס שהעמידו שיקוץ משומם ובטל התמיר‪ ,‬אז היה נחשב לזמן‬ ‫היתר הבמות‪ ,‬וכששבה העבודה למקומה‪ ,‬שוב חזר זמן איסור הבמות למקומו‪.‬‬ ‫וכזה אפשר להסביר היחס השונה לבית חוניו‪ ,‬שהיה תלוי לפי הזמנים‪.‬‬ ‫הנה מובא בספר חשמונאים שבזמן מלחמות יהודה ואחיו כשהיה המקרש והעיר‬ ‫כידי האויבים קבעו מקום במצפה לבכורים ולהבאת המעשרוח ולהתנלחת הנזירים‬ ‫ל א ו ימי נזירוחם )חש״א א׳‪ ,‬ג׳(‪ ,‬והרי אין תגלחת בלי הבאת קרבן‪ ,‬אם כן בודאי‬ ‫הביאו נם את קרבנותיהם‪ ,‬אעפ״י שהבאת הקרבנות לא הוזכרה‪ ,‬אבל דבר זה יוצא‬ ‫* ל י ו ע ל פי ה ה ל כ ה ולא היה בזה צורך להזכיר‪ .‬ואמנם דעת רנ״ק היא שבייר‬ ‫ל חשמונאים פסק להתיר נזירות בתגלחת ל ב ר מפני הוראת שעה )םונ־הז עיע‪,‬‬ ‫היצ׳ רבידוביר( א ב ל אין להנחתו יסוד‪ .‬יותר הרעת נוטה שהתירו במה מפני‬ ‫הוראת שעה‪ ,‬שאיסור במה מפוקפק בתורה ובנביאים ‪ -‬משיתירו תגלחת בנזיר בלי‬ ‫קרבנות‪ ,‬ננד דין מפורש בחורה‪ .‬בודאי דנו בי״ר של חשמונאים‪ ,‬שכשהיה המקדש‬ ‫חרב הותרו הבמוח וכן משמע מלשון הספור ‪.‬כי מצפה לפנים מקום חפלה‬ ‫לישראלי )שם א‪.‬נ‪.‬מ‪ (.‬שהכוונה שבחרו במצפה להעמיד שם במה‪ ,‬במקום שהיתה‬ ‫כמה לפנים‪ .‬נם נזכר שם שהביאו אח ב נ ד י ה כ ה ו נ ה ‪ .‬לאיזה צורך הביאי‬ ‫את בנדי הכהונה‪ ,‬אם לא לכהנים לשמש בעבודת הקרבנות? נראה אם כן‪ ,‬ש ב י ד‬ ‫* ל חשמונאים דנו‪ ,‬שמכיון שלא נתקיים בהם‪ :‬כי לא באתם ער עתה אל המנוחה‬ ‫ש מ‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ואל הנחלה‪ ,‬הוא זמן היתר הבמות‪ ,‬כי כשאין מנוחה ‪-‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫מ מ ל ב י‬ ‫ד‬ ‫ב י ת‬ ‫א י‬ ‫ו‬ ‫נ ח ל ה‬ ‫ח ש ס ן נ א‬ ‫‪,‬‬ ‫י כ‬ ‫•‬ ‫י "**'?‪I?L‬‬ ‫לצדוק ם‬ ‫כ ש נ ה פ כ ו‬ ‫יזזינו בחכמי ישראל ורבים מהם ברחו לאלכסנדריה של מצרים‪ ,‬ולא היתה לחכם‬ ‫הפרושים מנוחה מהם‪ ,‬ואם כן דרשו החכמים‪ ,‬שכשאין מנוחה אין נחלה‪ ,‬ואם כן‬ ‫־* ו ך ן היתר במה בביח חוניו‪ ,‬ולפי שהיה הרבר שקול‪ ,‬שמושג מנוחה הוא דבר‬ ‫‪S‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ג ם‬ ‫ה‬ ‫ז מ נ י ם‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ה י ט ב‬ ‫ב נ ת י ם‬ ‫י‬ ‫‪rrtZZ‬‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫יע ־ י יי‬ ‫ח * ז לשבח ויש שדנוהו לגנאי‪ ,‬ולא הכריעו חכמים בדבר‪ .‬ומכאן שורש המחלוקת‬ ‫אס סקדיכץ כביה חוניו או ל א‬ ‫‪3‬‬ ‫‪' 'I‬‬ ‫‪L‬‬ ‫רלד‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫ו ז‬ ‫ה נ ח ה זו יש ל ה ח י ז ו ק מ ד ב ר י ה א מ ו ר א י ם ־ •‬ ‫ש מ‬ ‫י'י‬ ‫י ב י‬ ‫קדושה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ראשוגה‬ ‫ח ו נ י ו‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ן‪1,‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫"ל‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ח ו נ י ו‬ ‫ק‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪1,‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ע ת י ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ב ו‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י צ ח‬ ‫'‬ ‫ק‬ ‫‪,‬‬ ‫וקסבי‬ ‫' "יל‬ ‫‪7‬‬ ‫ז ר י‬ ‫<ע־ש‬ ‫הסוגיה‬ ‫כל‬ ‫מ ג י ל ה י‪.(.‬‬ ‫ממש‬ ‫‪.‬ומשחרבה‬ ‫נאסרו‬ ‫הותרו‬ ‫הבמות לעולם‬ ‫האמוראים‬ ‫לפי‬ ‫הבמות־‬ ‫ב ת ו ס פ ו ת ד י ה ומאי ט ע מ א ‪,‬‬ ‫)עיש‬ ‫ל כ ל הדעות‪,‬‬ ‫ה י ה ובזמנו‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א ב ל הוא דוחק(‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ה מ ק ו ב ל ב־‪3‬ד א ח ר י ה ס פ י ר ה ו ע ר כ ו‬ ‫כיצד‬ ‫‪1,‬‬ ‫מ ק ד ש‬ ‫ירד‬ ‫אבל‬ ‫כ‬ ‫ח ן נ י ן ׳‬ ‫שמשבאו‬ ‫הלא‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫לירי״׳‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ז ה מז‬ ‫ק‬ ‫יו‬ ‫ח ו נ‬ ‫י כ ו ל ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ר י ב י ן ב ב י ת חוניו ‪ .‬ב ז מ ן ה ז ה ׳ ? א ל א ב ו ד א י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ מ ה שנים ק ו ד ם ה ח ר ב ן ‪ ,‬א ם‬ ‫׳‬ ‫י ט‬ ‫ב‬ ‫‪P‬׳‬ ‫שמועה‬ ‫ק‬ ‫ר ח ו ק ה ש מ ע ‪ ,‬כ ל ו מ ר ה ו א מ ו ס ר ק ב ל ה ע ח י ק ה ש ש מ ע מ פ י ח כ מ י ם שהיו ב ז מ ן ש ב י ה‬ ‫חוניו ה י ה ק י י ם ‪ ,‬ש מ ו ת ר ה י ה ל ה ק ר י ב ש ם ב ז מ ן ה ה ו א ו ע ל ז ה ס ו ב ב ת‬ ‫ע ל י ו בסוניה מן ה מ ש נ ה ‪:‬‬ ‫והקשו‬ ‫לי‬ ‫משבאו‬ ‫לי‬ ‫ר ו ש‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ל הסוגיה•‬ ‫כ‬ ‫ןלא היה‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫היתר‪,‬‬ ‫ו ב כ ן ה ק ו ש י ה ה י א ‪ ,‬כ י צ ד ה ת י ר ו ח כ מ י ם ב י ח חוניו‪ ,‬ש ה י ה ל ו ד י ן ב מ ה ‪ ,‬ב ז ם ן‬ ‫שבית‬ ‫שהחכמים שהתירו א ת בית חורי‬ ‫ה מ ק ד ש היה קיים? ו ע ל זה‬ ‫ב א התירוץ‪,‬‬ ‫סברו‬ ‫שקדושה ראשונה‪,‬‬ ‫לבא‪,‬‬ ‫ובכן ב ע ל י ת עזרא ל א נתקדשה ה א ר ץ מאליה‪ ,‬שהקדושה הראשונה בטלי׳‬ ‫לאחר‬ ‫כ ל ו מ ר כ י ב ו ש יהושע‪ ,‬ק ד ש ה ל ש ע ת ה ו ל א ק ד ש ה ל ע ת י י‬ ‫ח ו ר ב ן ב י ת ראשון‪*.‬‬ ‫נמצאת‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫לעתיד‬ ‫א ו מ ר ‪ ,‬ש י ט ה זו ח ו ל ק ח ע ל ה ה ל כ ה ש מ ש ב א ו ל י ר ו ש ל י ם נ א ס ר ו ה ב מ י ה‬ ‫ל פ י שאיסור ה ב מ ו ת תלוי ב ה נ ח ה שקדושה ראשונה ק ד ש ה ל ש ע ת ה ו ק ר‬ ‫ש ה‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫לבוא‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫למיד‬ ‫לא קדשה‬ ‫לבוא‬ ‫לעתיד‬ ‫ה ב מ ו ת‬ ‫ה ו ת ר ו‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ב י ת שני‪.‬‬ ‫כך‬ ‫את‬ ‫מ ש מ ע נם ס ן הסוניה שם מ ד ב ר י ר ׳ י ש מ ע א ל ב ר ׳ יוסי‪:‬‬ ‫אלו? א ל א ש כ ש ע ל ו בני ה נ ו ל ה מנו א ת א ל ו וקדשום‪,‬‬ ‫ל מ ה מנו ח כ מ י ם‬ ‫כ ל ו מ ר שבעלית עזרא‬ ‫ש ל א כ ב ש ו א ת ה א ר ץ כ ו ל ה ‪ ,‬א ל א ל א ט ל א ט ב מ ש ך ז מ נ י ם שונים‪ ,‬כ י ה כ ב ו ש ה כ ל ל י‬ ‫ה א ח ר ו ן נעשה‪ ,‬כ י ד ו ע ‪ ,‬בימי ב י ת חשמונאי‪ ,‬א ט כ ן ל א ח ל‬ ‫ה ק ד ו ש ה מאליה‪ ,‬א ל א מ ה שקרשו ע ל י י‬ ‫ד‬ ‫לא‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫ן‬ ‫׳‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל מלי־‬ ‫ל א כבשי‬ ‫ש‬ ‫נ ת ק ד ש <ע"ש ב ת ו ס פ ו ח ד ״ ה ל מ ה ו ב י ב מ ו ת פ ׳ ב ‪ :‬ד ׳ ה י ר ו ש ה ר א ש ו נ ה וצ״ע>•‬ ‫היוצא‬ ‫חוניו‪,‬‬ ‫מ ד ב ר י נ ו שהיו שתי ש י ט ו ת‬ ‫מהל‬ ‫כ ו ת‬ ‫ב‬ ‫ץ‬ ‫ח‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫א מ מ ק ר י ב י ן ב ו א ו ל א ‪ ,‬ש ה ר י ל מ ק ד ש חוניו ה י ה ד י ן‬ ‫השאלה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫למקדש‬ ‫ב מ ה גדולה‪ ,‬והימי‬ ‫‪1‬‬ ‫א ם מ ק ד ש חוניו נ ח ש ב ל ז מ ן ה י ת ר ה ב מ ו ת א ו ל ז מ ן א י ס ו ר ה ב מ ו ת ‪ ,‬ו ש א ל ה‬ ‫זו ת ל ו י ה ב מ ח ל ו ק ת זו‪ ,‬א ם ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה ק ד ש ה ל ש ע ת ה ו ק ד ש ה ל ע ת י ד ל ב ו א א‬ ‫ן ם‬ ‫*עי' בריטביא במקומו שצתב‪ :‬ור־ס לא חזר משמועתו לגמרי ולהורות כ ד ב ר י ס י‬ ‫טשגתינו א ל א ש כ פ ר ש ל א ק ב ל כ ן ‪ ,‬כדי שלא יקשו לו וכו־‪ .‬ו ע ל ‪.‬כפירה' ט י ע ׳‬ ‫בירושלמי כפשוטו ח־א עסי ‪ .*73‬ש‪ .‬ל‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪M‬‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫ואם תמצא‬ ‫לא‪-‬‬ ‫שהיתה‬ ‫גדולי‬ ‫יליי‬ ‫ל ו מ ר ‪ ,‬זו ה י ת ה מ ח ל ו ק ת י ס ו ד י ת בנוגע‬ ‫בבמות‬ ‫להקרבה‬ ‫בכלל‪,‬‬ ‫נ מ ש כ ת ו ה ו ל כ ת ע ו ד מ ז מ ן ב י ח ראשון‪ ,‬ש א ף ב ז מ ן ה ה ו א ל א ה כ ר י ע ו ב ה‬ ‫ה מ ח ל ו ק ח בין ה ס ו פ ר י ם ו ה נ ב י א י ם ו ה ע ם‬ ‫העם והתמידה‬ ‫כ ל ימי ה ב י ת ‪ ,‬יש‬ ‫שהיו מ ת ג ג ד י ם ל ב מ ו ח ‪ ,‬כ נ ר א ה מ ן ה ל ש ו ן ש ל ננאי ״ ע ו ר מ ז ב ח י ם ו מ ק ט ר י ם ב ב מ ו ת ־‬ ‫ויש ש ה ב מ ו ח נעשו‬ ‫ב‪.‬תולדות‬ ‫כהיחר‪.‬‬ ‫להם‬ ‫<כבר‬ ‫א ח עגין‬ ‫הסברנו‬ ‫בהרחבה‬ ‫זה‬ ‫במקומו‬ ‫ה ה ל כ ה ׳ ח״ב‪ ,‬ש ע ר ה פ ו ל ח ן ‪ ,‬פ־נ‪ >.‬ושהי ה ס י ע ו ח מ צ א ו ס מ ו כ י ן ל ד ב ר י ה ן‬ ‫מ ן ה כ ח ו ב ‪ ,‬יש ש ד ר ש ו ‪ .‬ה ע מ ד ל ך פ ן ה ע ל ה ע ו ל ו ת י ך ב כ ל מ ק ו ם א ש ר תראה"‪ ,‬ויש‬ ‫‪ .‬ב כ ל ה מ ק ו ם א ש ר א ז כ י ר א ת שמי א ב ו א א ל י ך ו ב ר כ ת י ך ׳ ‪ ,‬א ל א ש ב מ ק ו ם‬ ‫שדרשו‬ ‫שהראשונים‬ ‫בקדושח‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫חלו‬ ‫אח‬ ‫ה א ר ץ‬ ‫השאלה‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫בקרושח‬ ‫המקום‪,‬‬ ‫ו ה ר ח י ב ו א ח מושג‬ ‫תלו האחרונים‬ ‫את השאלה‬ ‫‪.‬המקום׳ לאו דוקא‬ ‫ע ל ירושלים‬ ‫לאו ת ק א ע ל א ר ץ ישראל‪ ,‬א ל א א ף ע ל חוץ ל א ר ץ ‪.‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫ע ל פ י ה נ ח ה זו י ת ב א ר ו כ ל ה פ ק פ ו ק י ם ו ה ס ת י ר ו ת ש ב ד ב ר י ה ל כ ה ו א ג ד ה ב ק ש ר‬ ‫מ ק ד ש חוניו‬ ‫עם‬ ‫חילול‬ ‫זמן‬ ‫ה מ ק ד ש ה ז ה נ ב נ ה ע ל ידי חוגיו ה א ב א ו ה ב ן ; מ ת ח י ל ה ‪ ,‬ב ש ע ח‬ ‫ב י ה ה מ ק ד ש ע ל ידי היונים ו א ח ר כ ך ע ל ידי ה מ ל ח מ ו ת ה פ נ י מ י ו ת שנמשכו‬ ‫ר ב ע ד ש ש ק ט ו ה מ ה ו מ ו ח ‪ ,‬ה ח ק י י מ ה שם ה ע ב ו ד ה ב ל י ח ו ל ק ‪,‬‬ ‫ההוא היה גחשב לזמן ה י ת ר ב מ ה ‪.‬‬ ‫א ח י ם ׳ אי א פ ש ר ל ב ר ר ‪.‬‬ ‫אישית‬ ‫קדושח‬ ‫אין‬ ‫ל פ י ש כ ל הזמן‬ ‫א ם ה י ת ה ב י ס ו ד ו גם נ י מ ה אישיח מ ש ו ם ק נ א ת‬ ‫ב כ ל אופן א ף א ם ה י ת ה כ א ן מ ת ח י ל ה ת ע ר ו ב ת של פניה‬ ‫מחחללת‬ ‫המקדש‬ ‫כך‪,‬‬ ‫ע ל ירי‬ ‫כמתכונתו של‬ ‫כי נבנה‬ ‫בית‬ ‫*! ו כ ך היא שיטת הרמבים‪ :‬כ ל שהחזיקו עולי סצרים ונתקדש קרושה ראשונה כיון שגלי‬ ‫כ ט ל ה קדושתן‪ ,‬שקדושה ראשונה‪ ,‬לפי שהיתה ספני הכיבוש בלבד‪ ,‬קדשה לשעתה ולא קדשה‬ ‫לעתיד לבוא‪ .‬כיון שעלו בני הנולה והחזיקו ב פ ק צ ת הארץ‪ ,‬קדשוה קדושה שניה העומדת‬ ‫לעולם לשעתה ולעתיד לבוא <ה׳ תרוטה‪ ,‬פ־א‪ ,‬ה־ה‪ .,‬אולם בהלכות בכורים )פיה‪ ,‬ה־ח> אומר‬ ‫‪, ,‬לא עולי ב ב ל שהיא םכזיב ועד‬ ‫ל‪,‬‬ ‫הרמב־ם‪:‬‬ ‫א מ נ ה ‪ . . .‬ש ה ר י ל א נ ת ק ד ש ה א ו ת ה ה א ר ץ ב י ס י ע ז ר א וקדושה ראשונה‬ ‫כ ט ל ה םשנלו כוי‪ ,‬םשטע שלא כ ל הארץ נתקדשה בעלית עזרא‪ ,‬אלא באותו ה ל ק שהחזיקו•‬ ‫ו ק אומר הרםבים ה' בית הבחירה פיו‪ .‬ה־ז‪ :‬וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש‬ ‫ילא כחזקה שהחזיקו בה ו ל פ י כ ך כ ל מקום שהחזיקו בה עולי ב ב ל ונתקדש בקדושת עזרא השניה‬ ‫היא מקודשת היום‪ ,‬כוי‪ .‬ופשינ עליו הכ־מ ושואל‪ :‬איני יודע מה כח חזקה נ ת ל ס כ ח כיבוש כי‬ ‫עיי ם ל ח ם ה ובין חזקה של‬ ‫א ב ל הכימ לא עםד ע ל ה ה ב ד ל הםוסרי שיש בין כ י‬ ‫התישבות אטית בשלוה‪ ,‬ה ב ד ל שהרסב־ם עםד על זה‪ .‬היוצא פ ר ב ר י הרפב־ם במקומות‬ ‫המפוזרים ה י ל שהוא סובר שקדושה בניה של עזרא היא אםנם קדושה עולסית‪ ,‬א ב ל א נ ה‬ ‫מתפשטת על כ ל ארץ ישראל‪ ,‬כי חזקת עזרא לא היתה א ל א ח ז ק ה חלקית‪ ,‬ובפקוסות שהו״יק‬ ‫י ‪ , .‬אולם ‪,‬בסוף פיא םיא תרומות‬ ‫בהם בפיעל יש להם קדושה‪ ,‬א ב ל לא בסקוסות שלא‬ ‫ב ב ל ואפ לו‬ ‫שהחזיקו עולי‬ ‫אומר בזהיל‪ :‬התרופה מ פ ן הזה ואפילו ב ס ק ו ם‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ע ו‬ ‫ם‬ ‫מ צ ר‬ ‫ב ן ש‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫‪nil,‬‬ ‫<"‬ ‫^ ' עזרא אינה מן התורה א ל א פ ד ב ר י ה ם שאיו ל י‬ ‫י ס פ ! שכל ישראל ש ם ‪ . . . .‬כשהיו בירושה ראשונה וכמו שהן עוםדין לחזיר בירושה • ל י מ ת ‪.‬‬ ‫לא כשהיו בירושה שניה שהיתה בימי עזרא‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫בהשגות‬ ‫ו נ ת א ט צ ן‬ ‫ס פ ר ע י ו‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל ד י י ק‬ ‫ח ס ר י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ם ל ע ן ן‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫י י ש ה‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫‪.‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪0‬‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫י־‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫"י‬ ‫‪.‬‬ ‫ן ב ז ם ן‬ ‫‪P‬‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫‪\l£‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ל ישראל שם‬ ‫‪S‬‬ ‫?™?‪°riw«^y‬‬ ‫׳‬ ‫ו ק‬ ‫ולשיטתי תרומה בזמן הזה מדרבנן לא מטעם‬ ‫כילכם ילא כביאת מקצתן‪ .‬ולפי שביאת עזרא היתה ביאת מקצתן‪ .‬ל פ י כ ך לא חייבה אותן ס!‬ ‫י אעפ־י שקדושתה במקומה עומדת‪.‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫יי׳ י‬ ‫]יי ‪I‬‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫המקדש‪ ,‬ובודאי היו משמשים בו כדגים מבית בייתום שעברו אח״כ לירושלים על‬ ‫ידי הורדום )קדמ‪ .‬ט״ו‪ ,‬ט׳‪ ,‬ייג(‪ .‬כפי שבכל משך מלכות בית חשמונאי ש ה י‬ ‫תקופת הזוגות לא שקטו המריבות בץ הצדוקים והפרושים‪ ,‬והרדיפות ע ל א ל‬ ‫לאלכסנדריה‬ ‫האחרונים ועל ‪.‬חכמי ישראלי ביחוד לא חדלו ורבים מהם ב‬ ‫של מצרים‪ ,‬היה מקדש חוניו נחשב באוחו הזמן בעיני החכמים למקדש כ‬ ‫והקריבו בו קרבגות ‪.‬לשמ שמים"‪ .‬גם יוסף בקדמי י״ד‪ .‬ב‪ .‬א‪ ,‬מספר שבזמן מלחמת‬ ‫הורקנוס ואריסתובולוס שהיה בפרוס הפסח הלכו רבים מנכבדי ירושלים למצרים׳‬ ‫בודאי הלכו שם להקריב את הפסח בבית חוניו <ע"י יעבץ ח־ד‪ ,‬מוצא דבר‪ ,‬ד •‬ ‫אולם כשחדלו הרדיפות ע ל הפרושים מצד המלכות עם נפילות בית חשמונאי ונם‬ ‫עצם פולמוס הצדוקים והפרושים עבר לביח המדרש במקום מלחמת השלטמן‬ ‫באופן שבית המקדש שבירושלים נעשה המרכז הדחי היחידי המקובל ל‬ ‫הספלנות‪ ,‬ואם נחלקו לא נחלקו אלא בפרטי סדר העבודה‪ ,‬ה ל ך מקדש חוניו‬ ‫ה ל ך וירד מקדושתו‪ ,‬כי לא היה בו עוד צורך‪ ,‬וגם יהודי אלכסנדריה התרכזו‬ ‫מסביב לבית המקדש שבירושלים‪ ,‬ואז גפלו בזה חלוקי דעות בין החכמים‪ ,‬הללי‬ ‫ל י ל ו ן וחכם׳‬ ‫דרשוהו לשבח והללו דרשוהו לננאי‪ .‬ובזה מ‬ ‫אלכסנדריה ע ל מקדש חוניו‪ ,‬כי בימיהם כבר א ב ד לו ה ע ר ך של בית מקרש‪ ,‬ואם‬ ‫עלית ביח‬ ‫ל‬ ‫י>‬ ‫‪1,‬‬ ‫י‬ ‫החקיים‪ ,‬לא התקיים ל‬ ‫בייתום וחנמאל המצרי )הבבלי( לירושלים בימי ההורדוסיס חדלו להקריב‬ ‫קרבנות כ ל עיקר‪.‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר ח ו‬ ‫ע ר‬ ‫(‬ ‫ב ל‬ ‫ת ב א ר ת‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫כ ב‬ ‫ת‬ ‫פ ו‬ ‫ח ן‬ ‫רגי‬ ‫א ן‬ ‫כ ב ס ה ־‬ ‫ה ש ת י ק ה‬ ‫ע‬ ‫ן א פ ש ר‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ב ו‬ ‫שאלה שלא נתעוררה כ ל ל בהלכה ביחס למקדש חוניו היא נזרת טומאת א י ‪£‬‬ ‫העמים המיוחסה ליוסי בן יועזר‪ .‬לפי זה הרי המקדש טמא והכהנים שם טמא‬ ‫לעולם ואסור להקריב בטומאה‪ ,‬ונם אין סמיכה בטמאים )שנאמר וסמך ושחט׳‬ ‫מה שחיטה בטהורים אף סמיכה בטהורים‪ ,‬זבחים ל׳׳ב‪ .‬ובספרא‪ ,‬עה״פ וסט!" י‬ ‫ן^יין שם‬ ‫ויקרא א‪ ,‬ד‪-‬ה‪ ,‬הנרסא‪ :‬מה סמיכה בטהוריט אף שחיטה בטהורים‬ ‫בתוספות דיה מאי שנא‪ ,‬וברסבים ה׳ מעשה הקרבנות פ״נ הי״ב(‪ .‬ואמנם בנמ‬ ‫גופא נתקשו במסורה זו המיוחסת ליוסי בן יועזר ושאלו‪ :‬והא רבנן דשמונים ש י‬ ‫גזרו )עבת ט״ו‪ .‬ואילך( על כל פנים היתה טומאת ארץ העמים קבלה עתיקה ותמ ^‬ ‫הדבר שכל חכמי הגמרא‪ ,‬התנאים והאמוראים שדנו במקדש ח ין‪ ,‬לא עוררו‬ ‫שאלת טומאת ארץ העמים‪ ,‬חוץ מבעלי התוספות שהיו הראשוגים לעורר שא‬ ‫זו‪3.‬י‬ ‫ש‬ ‫ונ‬ ‫ה א‬ ‫ט ו‬ ‫ג ז ר ו‬ ‫‪ 13‬שם מנילה י ׳ תוספות ד־ה שמעתי‪ :‬קשיא היאך מקריבין שם בטומאה י‬ ‫על ארץ העסיס! וי־ל דטשום הא לא נזרו חכםים טומאה‪ .‬כיון שמן התורה יכול להקריב•‬ ‫‪».‬יןל‬ ‫יי"‬ ‫הוא תירוץ דחוק‪ ,‬הרי נם תרומה אין םביאין מחי׳) לאי׳ז ל ץ‬ ‫‪ .‬שמן‬ ‫פ פני שהיא טטאה בארץ העטיט גירושי סוף ח ל ה ורםב־ם ה' תרומות פ־ב הי־ז> א ע‬ ‫א ר‬ ‫ו א ם‬ ‫ה ב י א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫חש‬ ‫ל‬ ‫‪5‬‬ ‫‪°‬‬ ‫ב ל‬ ‫ט י‬ ‫‪[ 1‬‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫ובאמת‪,‬‬ ‫פרעה‬ ‫ג ז ר ת ה ט ו מ א ה ע ל א ר ץ ה ע מ י ם מ ן הזוג ה ר א ש ו ן מ ע ו ר ר ת ת מ ה ו ן ו ה י א‬ ‫סתומה‪.‬‬ ‫במובן‬ ‫חוץ‬ ‫לכל‬ ‫יל‬ ‫ז‬ ‫גקבל‬ ‫אם‬ ‫לארץ‪,‬‬ ‫הוראת‬ ‫א ם כן‪ ,‬ה ר י‬ ‫‪ .‬א ר ץ העמים״‬ ‫כ ל הגולה‬ ‫המקובלת‪,‬‬ ‫במשמעותה‬ ‫כלומר‬ ‫ע מ ד ה ת ח ת גזירת ה ט ו מ א ה וזה ס ו ת ר‬ ‫ה מ צ ב ה ד ת י ש ל ק י ב ו צ י ה י ה ו ד י ם ב ת ק ו פ ת ב י ת שגי‪ ,‬כ י כ י ד ו ע ‪ ,‬ה י ת ה ה ג ו ל ה‬ ‫ל א ר ץ ג ד ו ל ה כ מ ע ט מ א ר ץ י ש ר א ל גופה‪ ,‬ב ב ב ל ‪ ,‬ב א ר ם גהרים‪,‬‬ ‫בחיץ‬ ‫של‬ ‫מצרים‬ ‫חיי‬ ‫היהדוח‬ ‫באלכסנדריה‬ ‫ו ב כ ל ת פ ו צ ו ת ה ג ו ל ה ה י ו ק י ב ו צ י ם ג ד ו ל י ם צ פ ו פ י ם ש ה ט ת ר ר ו אז עפ״י‬ ‫והלכותיה‪,‬‬ ‫כל‬ ‫כלום‬ ‫אלה‬ ‫הקיבוצים‬ ‫ע ל גזירח ה ט ו מ א ה ו ל א‬ ‫עברו‬ ‫חששו ל ה ? ו ל א ע ו ד א ל א ש ר ב י ם מ ג ד ו ל י ה ד ו ר כ י ה ו ש ע ב ן פ ר ח י ה ‪ ,‬י ה ו ד ה ב ן ט ב א י ‪,‬‬ ‫ולדעת‬ ‫עלה‬ ‫א ח ר י ם נם שמעון ב ן ש ט ח‬ ‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה של מצרים‪,‬‬ ‫ברחו‬ ‫והלל הבבלי‬ ‫מ ב ב ל ונעשה לנשיא‪ ,‬ו ל א נ ז כ ר בשום מ ק ו ם איזה רמז ש נ מ ל י ה ח כ מ י ם ה ל ל ו‬ ‫לטומאה ארץ העמים‪.‬‬ ‫חששי‬ ‫הפרושים‬ ‫]אף‬ ‫ובין ה צ ד ו ק י ם ‪,‬‬ ‫ש כ מ ה מ מ ל כ י ב י ת חשמונאי‪ ,‬בין‬ ‫ג ד ו ל ה מ ז ו מצינו‪,‬‬ ‫ל א ר ץ וגם ש ל ח ו ש ל ו ח י ה ם‬ ‫ה ל כ ו לעשות מלחמוח בחוץ‬ ‫ב ל א צ ו ר ך מ ל ח מ ה געי׳ מ ק ב י ם א ‪ ,‬י״ב מ״ח ו ע ו ד ( ה ל כ ו כ ה נ י ם ג ד ו ל י ם ל ח י ל ‪,‬‬ ‫לסוריה‬ ‫ולמצרים‬ ‫במקדש‪,‬‬ ‫כחנן ה מ צ ר י וביח בייחוס ועור‪ ,‬וכהגים ה ל א בודאי מוזהרים ע ל הטומאה‪,‬‬ ‫בו‬ ‫כיוצא‬ ‫ב ל י שום‬ ‫מסופר‪,‬‬ ‫ידועות‬ ‫עבודות‬ ‫שהביאו‬ ‫במקדש‬ ‫פ ק פ ו ק ‪ ,‬גם‬ ‫לבית‬ ‫)יומא‬ ‫כ מ ה כהנים‬ ‫ה מ ק ד ש אומנין‬ ‫תוספתא‬ ‫פ״‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫גדולים באו מ מ צ ר י ם‬ ‫מאלכסנדריה של‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ל־ ‪.‬‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ולא נזכר‬ ‫(‬ ‫מצרים‬ ‫לשמש‬ ‫לשם‬ ‫בשום מ ק ו ם‬ ‫שחששו ל ט ו מ א ת ם א ו ש ד ר ש ו מ ה ם ט ב י ל ה ו כ י ו צ א )ועי׳ להלן>•‬ ‫אמנם‬ ‫קכלו‬ ‫טומאת‬ ‫חיל‬ ‫במשנה‬ ‫מהן‬ ‫חלה נאסר‪:‬‬ ‫א ל כ ס נ ד ר י ה הביאו חלות מאלכסנדריה ולא‬ ‫אנשי‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י שם‪ ,‬ה ט ע ם מ ש ו ם‬ ‫)פ״ד מ״י( ו כ פ י ה י ו צ א מ מ ש מ ע ו ת ה ג מ ר א‬ ‫א ר ץ ה ע ם י ם ‪ ,‬א ב ל יש ל ז ה ס ח י ר ה מ ס ת ם מ ש נ ה ר א ש ו נ ה ב פ ר ק ב ׳ ‪:‬‬ ‫ש נ כ נ ס ו ל א ר ץ ח י י ב י ם ב ח ל ה ‪ ,‬ו ל א חששו ב ם ח ם ל ט ו מ א ח א ר ץ ה ע מ י ם ‪.‬‬ ‫פירות‬ ‫אמנם‬ ‫ל ש י ט ה ר ׳ י ה ו ד ה ה ל כ ה זו ב ם ח ל ו ק ח שנויה ב י ן ר ״ א ור״ע‪ ,‬א ב ל ה ט ע ם ה ו א מ ש ו ם‬ ‫דרשה‬ ‫יי׳א‬ ‫הכחוב‪:‬‬ ‫דרש‬ ‫‪.‬באכלכם"‬ ‫]כירושלמי‬ ‫לענין‬ ‫ע‬ ‫‪ .‬א ש ר אני מ ב י א א ח כ ם ש מ ה ‪ ,‬ר ״ ע ד ר ש ‪.‬שמה״ ו מ פ נ י י כ ה ו א מ ח י י ב‬ ‫מלחם‬ ‫הארץ‬ ‫תקא‬ ‫ע ם ( ו ב כ ן ל א ה י ה ה שם ש א ל ח ט ו מ א ה‬ ‫חיוב פ י ר ו ח חו־ל‪ ,‬ומפני זה ה ט ע ם‬ ‫יזכיאו‪,‬‬ ‫עלתה‬ ‫)וכן ה ו א‬ ‫מפני ע ס ב ר ו כר־א‪,‬‬ ‫א ב ל ל א משום טומאה‪,‬‬ ‫כ ל ל על רעחם שאלח הטומאה‪.‬״‬ ‫שם‪:‬‬ ‫כ ל ו ם‬ ‫ביתר‪-‬שם‬ ‫>•‬ ‫ב ח ו ץ‬ ‫א ד ר ב ה ‪ ,‬ה ל א המביאים ל א‬ ‫א ב ל לפי״ז ק ש ה ‪ ,‬ל מ ה ל א ק ב ל ו מ נ י ת א י‬ ‫לארץ‪,‬‬ ‫ב א‬ ‫״ י ! אמנם ה ר ע ״ ב מ פ ר ש במשנה‬ ‫)הרמב״ם‬ ‫ו כ ן פ י ר ש ר־ש‬ ‫ל א פירש‬ ‫א ו ל ם ה ם ב ו ד א י פ י ר ש ו ל פ י הענין‪ ,‬ל פ י ש ה י ה ק ש ה ל ה ם ‪ ,‬א ם זוהי‬ ‫י^ ״ ״ ^'״‬ ‫*» ע״‬ ‫חול‬ ‫כ‬ ‫כ א ר‬ ‫״ל‬ ‫כ‬ ‫ל ל ‪ ,‬א ל א שאלה עקרונית‬ ‫ל א ק ב ל ו מבני א ל כ ס נ ד ר י ה א ה ה ח ל ו ת‬ ‫איש ת ק ו ע ש ה ב י א ה ל ו ח מ ב י ח ר ‪ ,‬ה ל א ב י ה ר ה י א‬ ‫מקום‬ ‫ח ו‬ ‫בספרא‬ ‫ב מ ד ב ר ס״ו י״ח‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫‪^ • ™^n n P‬י י ל ל י י^א ״ ‪.‬״ י "‬ ‫< ע י‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ח < א‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫כ ״ ס ״ ת ״ ב כ ‪ ,‬רות ב־ו‪ :‬ד־ה ובי הזאה יש ל ‪,‬‬ ‫נו‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫׳ » ' י א ל כ י עי׳ש‪.‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫ע א י ן‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫לא‬ ‫זה״ ״ ״ ב א‬ ‫" ‪,‬י ״‪ , -‬י אין^ י י‬ ‫מתבארר אא ל א‬ ‫ה ד ץ‬ ‫ב‬ ‫דםשי‪°‬‬ ‫י כ ן ל‬ ‫‪0‬‬ ‫בתר‬ ‫ל‬ ‫ט ו‬ ‫‪°‬‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א ת‬ ‫ם‬ ‫״‪!^!,‬דדילר״ויזה‬ ‫א ל א אם ‪ P‬ל ר ו ׳ ה‬ ‫]טז[‬ ‫רלח‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ש ב א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫" ׳ ל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫?‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫)‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫'"י‬ ‫ת‬ ‫תענית‬ ‫‪ .‬ו נ ל כ ד ה ביתר"‬ ‫למקום‬ ‫ש ב ח י ל בשם ביתר‪ ,‬היתה היא צ ר י כ ה לפרש‪.‬‬ ‫ו כ ת פ ה היא ביתר‬ ‫ש‬ ‫ההטטורי ׳‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה מ ש נ ז‬ ‫גם ש ם‬ ‫י‬ ‫[‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫^לתהמניי^‬ ‫' י ש תקוע"‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫מ ו כ י ח ש ה מ ע ש ה ה י ה ב א ״ י ‪ ,‬ש ה ר י ת ק ו ע ה י א ב א י י גועי״ש בר״ש>•‬ ‫שבא‬ ‫ז ו‬ ‫א ו ל ם בתוי״ט מ פ ר ש ‪ ,‬ש ה מ ש נ ה מ ד ב ר ת ב ב י ת ר‬ ‫זוהי ב י ת ר ה ס מ ו כ ה ל י ר ו ש ל י ם א ו ב י ת ר א ח‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫פ י‬ ‫ש‬ ‫ב ב ל‬ ‫ידועה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ל " ׳‬ ‫ע ו ל י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ו א ף זו‬ ‫מ מ נ ו‬ ‫‪3‬‬ ‫? ^י‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫י ת‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫׳‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ל ק‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫• ע ו ד יותר‪,‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫*י ׳‬ ‫ב‬ ‫יע לי‬ ‫ב‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫(‬ ‫ל •‬ ‫ש‬ ‫ל׳‬ ‫ש נ ר א ה מ ז ה שגזרו‬ ‫כיצד‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫את‬ ‫לצרף‬ ‫׳ע‬ ‫ה‬ ‫)‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫"‬ ‫מ‬ ‫מ י ם‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א ר ץ‬ ‫ב‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א ך ‪ ,‬שאיגי׳‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫}‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫'‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪°‬‬ ‫נ‬ ‫לר‪%‬‬ ‫ס‬ ‫״ י עצמי״‬ ‫*!ן ‪0‬םהבר‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ^שו‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫!‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫•‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כייהי ^‬ ‫מ י ם‬ ‫מושג‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד ‪,‬‬ ‫טומאת ארץ‬ ‫טומאת ארץ‬ ‫אפשר‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫א שהו‬ ‫"׳ ^‬ ‫ה‬ ‫ב כ ל ל טומאת ארץ העמים׳‬ ‫ן‬ ‫וקשה‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫)ועי׳ ע״ז ת ב ו א ת ה א ר ץ ע מ ׳ ע״ז‪ ,‬ש ה י א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫‪0‬‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה ע מ י ם‬ ‫שבארץ‬ ‫ס‬ ‫המקובל‪,‬‬ ‫שארץ‬ ‫אלא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ה ע מ י ם שנזרו‬ ‫הכוונה‬ ‫׳שובי‬ ‫עליה‬ ‫מ ד ו ר י‬ ‫א ו ת ם‬ ‫טומאה‬ ‫מתחילה‬ ‫ה ע מ י ם‬ ‫הגויים‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫כ ר כ י ם כבשו עולי‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ש ה ת י ש נ ו‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫'‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫? ^ ן פ יי׳‬ ‫נ‬ ‫ש ב א ר ץ‬ ‫כבשו עולי ב ב ל ר ק ח ל ק קטן מ א ד‬ ‫הרבה‬ ‫^‬ ‫לארץ‬ ‫ונראה‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י ש ר א ל ?‬ ‫כידוע‪,‬‬ ‫ם‬ ‫לירושלים•‬ ‫בארץ‬ ‫ג‬ ‫ד ‪ ,‬י ד ‪,‬‬ ‫ישראל•‬ ‫ב א ר ץ‬ ‫אז‬ ‫ה‬ ‫ישראל׳‬ ‫ד ‪ ,‬ג ו י י ם‬ ‫י ^‬ ‫^‬ ‫מצרים ו ל א כבשו עולי ב ב ל‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ת חבל‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מףו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫? ^ ר י ש גטי!‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫) ח ו ל י ן ז' יעי‬ ‫ת ו ס ׳ ד״ד‪ ,‬א ש ק ל ו ן ( ‪.‬‬ ‫בספר‬ ‫היהודים‬ ‫בסכנה‬ ‫שהיו‬ ‫נ‬ ‫בישוב׳ הנדים‬ ‫היהודים שם‬ ‫ג‬ ‫ה ג‬ ‫ו ע ל י ה ם‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ו ד ‪ ,‬י ו‬ ‫(‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה נ ו י י ם‪,‬‬ ‫נזר‬ ‫יוסי‬ ‫ה ם‬ ‫בן‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו ה ג‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫׳ עי‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ממעשיהם‪.‬‬ ‫ו ח ב ר י י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ותפסו‬ ‫מאליה‪,‬‬ ‫א‬ ‫כי משבטל‬ ‫בטלה‬ ‫ממילא‬ ‫הגזירה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גזרת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ ש ת‬ ‫לפיכל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫יו‬ ‫ש ל א ח ר ב ה ב י ת ‪ ,‬שע״י מ ל כ י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫הגוים‬ ‫ב א ר ץ גופה ואח״כ נם ע ל ח ד ל ‪ ,‬כ ד י‬ ‫תעי‬ ‫? ג ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫״‬ ‫מארי‬ ‫‪0‬‬ ‫ילמרי‬ ‫ב י‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫א "‬ ‫שנתישבו מנוים‪ ,‬נ ת ע ו ר ר ה ש ו ב נ ז י ר ת א ר ץ ה ע מ י ם ‪ ,‬מ ת ח י ל ה‬ ‫להמעיט א ת‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ק א‬ ‫להתישב‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫א ף א צ ל ה ח כ מ י ם ‪ ,‬ו ל א ‪ .‬ק ב ל ו מ נ י י ה ר מ פ נ י ש ל א ה י ה ברי‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫שהיו‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫נ ק ר א י ם‬ ‫א ה‬ ‫״ י‬ ‫שם‬ ‫‪°‬ל ?הוציא‬ ‫‪ .‬א ר ץ‬ ‫א ו ל ם כ ש נ ב ר ו מ ל כ י ב י ת ח ש מ ו נ א י ונרשי‬ ‫הטעם‬ ‫'‬ ‫ב‬ ‫*‬ ‫< ו מ ש י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫וגראי׳‬ ‫ה י ש ו ב י ם‬ ‫ה ם‬ ‫בטלה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה ה ם‬ ‫היתד׳ כ ע י ן ‪.‬בויקוט״ ע ל ה נ ו י ם ה ז ר י ם ו נ ם כ ד י ל ה נ י ע א ת‬ ‫את‬ ‫ב‬ ‫‪,‬‬ ‫שם משום ס כ נ ת האויבים ה א ו ר ב י ם ע ל י ה ם ‪ ,‬ו ב כ ל ל כ ד י ש ל א‬ ‫כ ל ארץ‬ ‫א‬ ‫ש ה י ו‬ ‫^"׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ש ב א ר ץ‬ ‫י ו עז ר‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫צ‬ ‫)חשמ׳ א ׳ ה ׳ כ״נ ו ח ש מ ׳‬ ‫ב פ ע ם א ח ת ולהעבירם ליהודה‪.‬‬ ‫שהיו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י׳יייז‬ ‫ב מ ס פ ר מועט מ א ד שהתגיריי‬ ‫י" "‬ ‫מ ד ו ר‬ ‫‪7‬‬ ‫שבגלעד׳‬ ‫מ א י מ ת הנוים והביאום ל י ה ו ד ה‬ ‫ל ' ל « ל'ל‬ ‫כולם‬ ‫כ‬ ‫חשמונאים מ ס ו פ ר ש ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ו ת ע‬ ‫שנמצאו‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫סמים‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪D‬‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫י ‪,‬‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*‪ l‬ך״ארץ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪2‬‬ ‫יועזר‬ ‫יד ע ר‬ ‫י אלילות‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל מריר‬ ‫ש‬ ‫הבריחה מארץ‬ ‫ישראל‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש ח מ י ו‬ ‫לחיל‬ ‫ילט‬ ‫זהו‬ ‫שהתחילה ס מ ו ך לחורבן מ ח מ ת המהומות והרדיפות של מ ל כ ו ת רומא‪.‬‬ ‫ה ג ר ע י ן ה ה ס ט ו ר י ש ב ג ז ר ה זו ו מ פ ג י שיש כ א ן ע י ר ו ב פ ר ש י ו ת ‪ ,‬ג ס ת ב כ ו ב ע נ י ן ז ה מ ק ו ר י‬ ‫ומפרשיהם ומפרשי מפרשיהם‪,‬‬ ‫ההלכה‬ ‫ל ת ו ך ה מ ק ו ר ו ת הראשונים‬ ‫א ב ל לכשגחדור‬ ‫נ מ צ א פ ה ושם ר מ ז י ם ל ה ש ת ל ש ל ו ת ג ז י ר ה זו ב מ ו ב ן ש ה צ ע נ ו ‪.‬‬ ‫ה ר א י ה ה ח ז ק ה ב י ו ת ר ל ה ג ח ה זו ה י א ע צ ם המושג ‪ .‬א ר ץ ה ע מ י ם ״ ‪.‬‬ ‫ונשתרשו‬ ‫בלשון‬ ‫שהמבטא‬ ‫״חוץ ל א ר ץ ״ ה ר ג י ל מ ש מ ש מושג י פ ה ו מ ד ו י ק ל א ר צ ו ת ש מ ח ו ץ ל ג ב ו ל י א ר ץ‬ ‫י ש‬ ‫יאל?‬ ‫‪.‬חוץ לארץ" ט ו ן ב ת ו ס פ ת א מקוואות‪,‬‬ ‫א ר ץ‬ ‫לבעלי‬ ‫ה ע מ י ם‬ ‫קריין‪-.‬הנה‬ ‫משסע‬ ‫שארץ‬ ‫שמשמעה‬ ‫נכנס‬ ‫מבטאים‬ ‫פ‬ ‫ץ א׳‪:‬‬ ‫הלא הם הבדילו‬ ‫העמים‬ ‫חוץ‬ ‫אינה‬ ‫והיא‬ ‫לארץ‬ ‫הנה ארץ העמים‬ ‫שם‬ ‫ותוספתא‬ ‫לחוד‬ ‫א ר ץ‬ ‫וחוץ‬ ‫עירות‬ ‫ב מ ק ב י ל ו ת שגיגו‪:‬‬ ‫ל א ר ץ‬ ‫עם‬ ‫אחת‬ ‫הכותים‬ ‫ארץ‬ ‫כיוצא בו ת ו ס פ ת א מכות ד׳ ד!‬ ‫ה ע מ י ם‬ ‫לארץ‬ ‫ה כ ו ת י ם‬ ‫כשרים‬ ‫ל א ר ץ ובין א ר ץ ה ע מ י ם ‪,‬‬ ‫במדרגה‬ ‫ש ו מ ר ו ן ו ג ב ו ל ו ת י ה ש ה כ ו ת י ם יושבים שם‪.‬‬ ‫העמים־‬ ‫טהורה‬ ‫ש ב ח ו ץ‬ ‫מ פ ו ר ש בין חוץ‬ ‫בעת‬ ‫‪ .‬א ר ץ העמים״ ב צ ד‬ ‫א ר ץ‬ ‫ט מ א ה כו׳ מקוואוח ה ע מ י ם‬ ‫ל ב י ת ה פ ר ס או ל מ ד ו ד א ת‬ ‫כי‬ ‫כ‪.‬ארץ‬ ‫‪.‬מדור‬ ‫ו ל א ע ו ד א ל א ש ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת אנו מ ו צ א י ם ה מ ב ט א‬ ‫המבטא‬ ‫כי‬ ‫המשגה‬ ‫חרשים‬ ‫העמים׳‪,‬‬ ‫מאין נשתלשלו‬ ‫לחוד‪.‬‬ ‫או שיצא‬ ‫כיוצא‬ ‫ל ח ו ץ‬ ‫בו‪ ,‬ב מ ש נ ה‬ ‫ה מ ו ב ל ע ו ת בא״י‪,‬‬ ‫ל א ר ץ‬ ‫אהלות‬ ‫סוף‬ ‫כגון ס ו ס י ת א ו ח ב ר ו ת י ה ‪,‬‬ ‫אשקלון‬ ‫ו ח ב ר ו ח י ה א ע פ ״ י ש פ ט ו ר ו ת מ ן ה מ ע ש ר ומן ה ש ב י ע י ת אין ב ה ן מ ש ו ם א ר ץ‬ ‫‪-‬‬ ‫ת ו ס פ ו ת ריש גטין‪ ,‬ד י ה א ש ק ל ו ן ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫יעי׳‬ ‫י ש‬ ‫אשקלון היתה ב ת ח ו ם א ר ץ ישראל‬ ‫י׳‬ ‫) ע‬ ‫כ פ ת ו ר ו פ ר ח עמ׳ רס״ט‪ ,‬שמה שהוא מ ו ב ל ע ב א ר ץ ישראל הוא ב ת ח ו ם א ר ץ‬ ‫יאל>‬ ‫היתה‬ ‫כה‬ ‫שהסביבה‬ ‫אלא‬ ‫ה י ת ה גויית ו ה י ש ו ב‬ ‫מ ע ו ר ב מגויס‬ ‫היה‬ ‫ולפיכך‬ ‫ויהודים‬ ‫ה ש א ל ה ב ה א ם היא ב כ ל ל א ר ץ העמים‪ ,‬כ מ ו שאמרו שם‪ :‬אשקלון מ ה א ת מ‬ ‫)כלומר מה תהא‬ ‫השאלה‬ ‫) ה כ ו ת י ( א ר ב ע י ם יום(‪ ,‬א ם כ ן‬ ‫ב ה מ א ר ץ ה ע מ י ם כשישהה‬ ‫ל א ה י ת ה ע ל ה מ ק ו ם ‪ ,‬שהרי ה ד ב ר ידוע שאשקלון היא בגבול א ר ץ ישראל‪,‬‬ ‫א ל א מ כ י ו ו ן ש ר ו ב ה ה י ת ה מ י ו ש ב ת מ כ ו ת י י ם ו א פ ש ר שהישוב ש ל הגויים ל א ה י ה ק ב ו ע‬ ‫ב ה ‪ ,‬שהיו ה נ ו י ם י ו צ א י ם ו ב א י ם ש מ ה ‪ ,‬ל כ ן ה י ו מ ס ו פ ק י ם ב ז ה ע ד כ מ ה יהיו ה כ ו ת י י ם‬ ‫ב ה כדי לעשותה ל מ ד ו ר העמים‪.‬־ י‬ ‫דרים‬ ‫״ ואמנם ד ע ת שירד היא שאשקלון לא היתה ם ע י ל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪. 94‬‬ ‫‪p <23‬‬ ‫״‬ ‫§‬ ‫?{‪y‬‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י ר‬ ‫ר‬ ‫י ה י ד‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫}‬ ‫‪te‬‬ ‫־‬ ‫נ‬ ‫‪p ch‬‬ ‫‪!L‬‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‬ ‫על‬ ‫^‬ ‫ונתן‪.‬‬ ‫™^‪ -L‬לאחותו'‬ ‫‪™L‬״‬ ‫™‬ ‫' י־‬ ‫־ ־' ־‬ ‫״‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ ,‬ס־א‪ ,‬ה׳ ובמלחמות ב‪ ,‬י׳‪ ,‬ני שהורדוס היה לו ארמון באשקלון שעבר בירושה לאחו‪v‬‬ ‫בה ה נ ם‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫שול ‪_ ,‬‬ ‫ב ק י פ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫»‪0‬ן ר כ היתה כ ב ר נ ח ש ״ ל ע י י‬ ‫‪ *' £,‬ק ל י ‪1‬‬ ‫‪ 0‬ע י ן‬ ‫היד•״‪,‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫ש נ ש ת ק ע ו‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ב ס‬ ‫™ י־‪ 1‬סיביי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ף‬ ‫^‬ ‫ק‬ ‫כ א‬ ‫ע מ‬ ‫ח ע ס י נ‬ ‫ן א ם נ ם‬ ‫ב ע ם‬ ‫׳‬ ‫ז‬ ‫שישבו בה ריינים‬ ‫לפי ^‬ ‫נ ק י א^ עיר^ יונית ^‬ ‫ת‬ ‫‪°‬ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ך י ר נ ב ן ר נ‬ ‫ב‬ ‫ש ט ח‬ ‫עיז ו‬ ‫א'־‬ ‫עיז‬ ‫י‬ ‫״ דתל ' ?‬ ‫^ י י לא היי פיחפים הנהנות דינים יפשפפים ל‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ״ ח*סינא'‪ .‬עסי ‪ !34‬ועמ־ ‪ 6‬״ ‪ .‬יענה השערה ל‬ ‫ם ל כ‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫^'•‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ י‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב י ת‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ץ‬ ‫ל‬ ‫‪m‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫פ י י‬ ‫יר‬ ‫ל *‪ T‬ה ת״ ד‬ ‫ה׳‪ J‬י‬ ‫'‬ ‫ה ס‬ ‫^״‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ע ס‬ ‫™‬ ‫‪ 5 ,‬חומר‬ ‫'‬ ‫ש ר א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫>™‬ ‫א ש ק‬ ‫ל ‪ ,‬עם‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫י ן‬ ‫״ ‪ ,‬הער‪,‬‬ ‫״‪ei1K‬‬ ‫י ‪•f‬‬ ‫‪ 1 ' T‬־ ״זלדית‬ ‫ג‬ ‫י י •י בלומר'‬ ‫מאשקלון‬ ‫‪.‬שמונים נשים‬ ‫‪5‬‬ ‫ג ר ו ס‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪u‬‬ ‫״^‬ ‫כליסי‬ ‫]יח[‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫רמ‬ ‫‪ U‬ייחדטא ‪,‬איץ‬ ‫ן!‬ ‫בכלל‬ ‫מכמה‬ ‫נראה‬ ‫מ ק ו מ ו ת שהמושג‬ ‫ע‬ ‫העמימ" ש מ ש מ ע ו ה י ש ו ב י ם‬ ‫מדור‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪.‬מדור‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ה ע מ י ם ו ב י ה ה פ ר ס ב ח ר ל ־ ש ב ח י ל איז‬ ‫מ ג ו י י ם‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כשדברו ע ל‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫׳ע '‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪°‬‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫׳‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫העמים"‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫'‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ש ב א‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫!<‬ ‫נ ד ו ל ה מזו מצינו ש ל פ ע מ י ם ק ר א ו ל מ ק ו מ ו ת ש ל ישובים‬ ‫י‬ ‫מ ד‬ ‫יי‬ ‫ד‬ ‫׳ע‬ ‫מ י ם‬ ‫ט‬ ‫״׳‬ ‫העמים' ב מ ב ט א‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ד ‪ ,‬י ו‬ ‫ש ג ו י ם‬ ‫‪ p a‬לארץ'‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫׳‬ ‫‪£‬‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל ח ו ץ‬ ‫סשום ד א ס ו ר ל צ א ת מ א ר ץ ישראל‬ ‫ת‬ ‫מ כ ב ו ש ב י ת שני כ מ ב ו א ר ב י ר ו ש ל מ י פ י י ד ש ב י ע י ת‬ ‫ר‬ ‫שביעית פ י ד וכן ב ב ב ל י כ ת ו ב ו ת קייב‬ ‫ע כ ו כ א י י ל נ ט י ן ‪ ,‬ל נ ט י ן אין‪,‬‬ ‫בירושלמי שם‪:‬‬ ‫משמע‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫) ו‬ ‫ל ע ב ד י ם לא•‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫‪°‬‬ ‫^‬ ‫^*‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫תחומי א ר ץ ישראל כו׳ שהחזיקו עילי‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ר ש‬ ‫כ ו‬ ‫'•‬ ‫ק‬ ‫ג ט י‬ ‫" ׳‬ ‫ט ר‬ ‫החזיקו ב ה ם עולי ב ב ל ‪ ,‬ו א ם ל א החזיקו‪ ,‬ה ר י ה י א ב ג ד ר‬ ‫וכן אמרו ב ת ו ס פ ת א דמאי פ״א‪:‬‬ ‫העמים‪,‬‬ ‫ע ד‬ ‫ח ז ק ת חו״ל פ ט ו ר ע ד ש י י ד ע‬ ‫ל ח ז ק ת‬ ‫א ל א וודאי הכוונה‬ ‫כשאמרו‪:‬‬ ‫׳ ו א חייב•‬ ‫הישוב‬ ‫אם‬ ‫ה‬ ‫יא‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫״ ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫‪U‬‬ ‫מ‬ ‫ה ג ב‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫‪1‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ו מ ו ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י''‬ ‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫אמרו'׳‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫לל‬ ‫י‬ ‫שעל‬ ‫'‬ ‫ך חוץ‬ ‫י‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫הענין‬ ‫ץ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫(‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫‪^5‬א‬ ‫ןהלשיז‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ח ז ק ה איי ח י י ב ע ד‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫ז ו ה י‬ ‫א'‬ ‫‪,‬‬ ‫ל איי‬ ‫ו א ע ) ‪ £‬י‬ ‫ע ט י ן ח ׳ ו י ר ו ש ל מ י שם>‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫־‬ ‫ב‬ ‫ץ‬ ‫מפטר‬ ‫א י ־ א י ל ו מ ק ו מ ו ת ‪ ,‬כגון ע ל א ש ק ל ו ן ו כ ד ו מ ה ל א נ ח ל ק ו ‪ ,‬א ל א מ פ נ י שד׳'‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ב ן ג כ ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה ג מ ל י ם אין שייך ס פ ק ‪ ,‬ש כ ב ר ק ב ע ו ח כ מ י ם א ת ה ת ח ו מ י ם ־ •‬ ‫ש‬ ‫ץ‬ ‫לל‬ ‫ב ‪ :‬כ‬ ‫י‬ ‫ש ה ס פ ק היה ל א ע ל הגבולים‪ ,‬א ל א א ם החזיקו ב ה ם‬ ‫ל א ר ץ כ ל ששופע מטורי א מ נ ה ולפנים כו׳‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ישראל‬ ‫ו ע כ ו ה ר י דייהי׳‬ ‫ש‬ ‫ע״"‬ ‫י‬ ‫בגביל'‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫י ם בה• '‬ ‫״ א ר‬ ‫כגון‪ :‬גטין ע י ו ‪ :‬כ י ה ו ו מ פ ט ר י ר ב נ ן‬ ‫ל א ר ץ ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מיושבי׳‬ ‫‪1‬‬ ‫נ ו פ ה ב ש ם ‪ p n‬ל א ר ץ ‪ ,‬ואין ז ה מ ת ב א ר א ל א ע ל י ד י ז ה ש ה י ש ו ב‬ ‫נ ת ח‬ ‫ר‬ ‫״ן‬ ‫אין‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ם פ כ‬ ‫'‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫'‬ ‫ו י ‪/‬‬ ‫‪°‬‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א פטור׳‬ ‫ה‬ ‫‪a‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫קה?‬ ‫ח ז‬ ‫י ם‬ ‫ם‬ ‫^ י ו צ א בי‬ ‫כ‬ ‫‪J‬‬ ‫ישראל‬ ‫ר ב י ה ת י ר ב י ת שאן‪ ,‬ל א ה י ה ס פ ק ש ב י ת שאן ה י א ב ג ב ו ל א ר ץ‬ ‫לארץ׳‬ ‫כסנדזרי '‬ ‫י"^‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫שהנשים י א ק ל ז י‬ ‫י השליי׳‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫' '' "‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫כפי המסופר ‪ °‬ע‬ ‫)נם‬ ‫י‬ ‫הנדולה‪ ,‬יינה תרפיה‪ ,‬עס׳ ‪ .37‬א ב ל זוהי השערה רחוקה וננד כ ל הנוסחאות•‬ ‫אין להביא ראיה למאורעות הסטוד״ם‪ .‬כ׳ נכתבו בזמנים מאוחרים ל ע צ ם הםא‬ ‫•מ ה ק‬ ‫‪1,‬‬ ‫הספורים שם באו פתוך פנסה ידועה‪.‬‬ ‫ויץ•‬ ‫נם הרמבימ מצטט התוספתא הניל <ה' טומאת פת‪ ,‬פייא‪ ,‬ה י ' א > י ע‬ ‫‪a1‬‬ ‫י ם • שאיני‬ ‫׳ז‬ ‫שט‪ :‬היכי שייך לומר כן‪ ,‬והלא חויל כולה טטאה יותר פ ט ו ס‬ ‫ן ר‬ ‫‪°‬‬ ‫בדוחק‪ ,‬א ב ל לא ירד לסוף ד ע ת הרמבים‪ ,‬שעמד ע ל המובן האטת׳ של •‬ ‫‪ 1,‬ל י בבל‬ ‫'־‬ ‫בנדר ח י ל ‪ ,‬א ל א שזהו באיי‪ .‬ועיי שם בלח־ס‪ ,‬שכנראה פ פ ל פ י ל י‬ ‫» לארץ‬ ‫‪P‬‬ ‫ל '" י •‬ ‫לחוד וחויל לחוד‪ .‬ועי׳ עוד תוספתא‬ ‫העפים‬ ‫' ^ ל ח ו ד והא‬ ‫א ף ע ל פי שמובלעות בארץ העטיט טהורות• ייילא ל‬ ‫לומר‬ ‫'ל ל‬ ‫ומה שייך לומר סובלעוח בארץ העםים אם ארץ העמים "‬ ‫ן ץ‬ ‫ס‬ ‫ה י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ש י‬ ‫כ‬ ‫ה ה נ ה ד י ‪,‬‬ ‫ד ‪ ,‬ש‬ ‫ט‬ ‫י ח י ם‬ ‫ה י ד‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫‪n s‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‪,‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫נ ת י נ י‬ ‫ו ע י ד‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ע י‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ט י י ב ש‬ ‫י‬ ‫ה נ ש י א‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫יט‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫& ה‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫סח‬ ‫א ת‬ ‫ה‬ ‫א ר‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ס ד ו ר‬ ‫ידי‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫א ה‬ ‫ח‬ ‫ו ת‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‬ ‫ה ה ב ד‬ ‫ס‬ ‫‪f n‬‬ ‫י‬ ‫ג י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ע י ל י‬ ‫ח ו‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫הזה‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ע י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו י א י‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪D‬‬ ‫?‬ ‫‪l‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י א פ י ל ו‬ ‫'‬ ‫ע ו ש י ן ארץ העםיםז ה ל א נבולות ח ר ל ידועים מ צ ד עצמם ולא‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫כ י‬ ‫יי?! ליי״הדר׳‬ ‫עשה‬ ‫נעשים‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫שם א ל א ע ל ידי ה נ מ ל י ם ‪ ,‬א ל א מ ד א י הבזזנד‪ ,‬ל ס ח ר העמים שבארץ‬ ‫לארץ העמים ע ל ידי הנוים הדרים ובאה ה ה ל כ ה להשמיענו שכל נוי ה ד ר שם‬ ‫המקום לארץ העסיס‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ש ה י א‬ ‫ה‬ ‫עו‬ ‫את‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫)יהושע י־ז י״א( א ל א ב ש ב י ל ש ב י ח שאן ה י ה מ ר ו ר ה ע מ י ם ש ל א ה ח ז י ק ו ב ו י ש ר א ל‬ ‫ובן ת ו ס פ ת א א ה ל ו ת שם ע ל ק ס ר י ן שהחזיקו ב ה י ש ר א ל ו ה ת י ר ו ה ש ל א במנין ו ק ס ר י ן‬ ‫ארץ‬ ‫ב כ ל העירוה ה ל ל ו היחה השאלה ע ל חזקת עולי ב ב ל ‪.‬‬ ‫ישראל היא‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫א מ ר ו בע״ז י״ג‪ :.‬ם ע ש ה ב י ו ס ף ה כ ה ן ש ה ל ך א צ ל ר ב ו ל צ י ד ו ן ל ל מ ו ד ת ו ר ה ) ב מ ס כ ת‬ ‫הגירסא שהיה‬ ‫שמחוח‬ ‫כטומאה(‬ ‫לפי‬ ‫עד‬ ‫והולך‬ ‫מטמא‬ ‫וצידון ה ר י ה י ב א ׳ י‬ ‫רבו‬ ‫אחר‬ ‫אופן‬ ‫לצידון‪-‬בכל‬ ‫הענין‬ ‫א ל א לענין ט ו מ א ת א ר ץ ה ע מ י מ היא כ ח ו ץ‬ ‫הוא‬ ‫לארץ‬ ‫ש ל א ישבו ש ם בגי י ש ר א ל מ ע ו ל ם ו א ף י ו א ב כ ש ה ל ך ל מ נ ו ת א ת י ש ר א ל ה ל ך‬ ‫ד ן ו ע ד צ י ד ו ן <ש־ב כ ־ ד ‪ ,‬ה ׳ ( ‪.‬‬ ‫החזקה‪,‬‬ ‫כ ל ל ו של ד ב ר ‪ ,‬ל א התחוםין ה ם העיקר א ל א‬ ‫ש ה כ ל ת ל ו י א ם החזיקו ב ה ם ע ו ל י ב ב ל ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ף בזמן מ א ו ח ר היו‬ ‫מ ס ו פ ק י ם א ם ה י ה ב ז מ ן ב י ת שני ה מ ק ו ם מ ר ו ר י ש ר א ל י ם א ו מ ד ו ר ה ע מ י ם ‪.‬‬ ‫היוצא‬ ‫שטומאת‬ ‫מדברינו‪,‬‬ ‫העמים‬ ‫ארץ‬ ‫נזירה‬ ‫היחה‬ ‫בזמן‬ ‫לשעה‬ ‫המהומות‬ ‫ו ה מ ל ח מ ו ת ע ם מ ל כ ו ת יון‪ ,‬ו ע י ק ר ה ג ז י ר ה ה י ה ע ל מ ד ו ר ו ת ה ע מ י ם ש ב ת ו ך ג ב ו ל י א ר ץ‬ ‫י ש ר א ל ‪ ,‬ש ה ת ח י ל ה ב ז מ ן ה מ ה ו מ ו ת ש ל מ ל כ ו ת יון ו נ ת ב ט ל ה ע ם כ י ב ו ש כ ל א״י ע״י‬ ‫ונתעוררה נזירה‬ ‫^ ׳ ג ^ ירי ה ת פ ש ט ו ת ישוב הגוים ב ג ב ו ל ו ת א ״ י ו נ ת פ ש ט ה ה נ ז י ר ה נ ם ע ל ח ו ץ ל א ר ץ‬ ‫• מ פ ג י ש ח ש ב ו שזוהי ג ז י ר ה ע ת י ק ה מ ן הזוג ה ר א ש ו ן ש נ ש ת ק ע ה ‪.‬‬ ‫ו^ב‬ ‫אבל באמת ער‬ ‫ס ו ף זמן ה ב י ת ל א נ ת ע ו ר ר ה ש א ל ת ט ו מ א ת א ר ץ ה ע מ י ם כ ל ל ו מ פ נ י כ ן ל א‬ ‫מקרש‬ ‫לעולם‬ ‫חמיו‬ ‫א ל א היה‬ ‫ח ח ח חשש ט ו מ א ה ‪,‬‬ ‫בקדושתו‬ ‫עומר‬ ‫להללו‬ ‫׳ ה ק ר י ב ו ב ו ל ש ם שמים‪!7.‬‬ ‫ז! הצעתי ה ד ב ר לפני ם ה ר י ל נינצבורנ ו כ ת ב לי שהיא הנחה ‪.‬עמוקה וחריפה׳‪ ,‬א ב ל אינה‬ ‫עוסדת לדעתו בעני כ מ ה מקורות התלמוד שמשמע שטומאת ארץ העפים במובן חוץ לארץ‬ ‫היתה כ ב ד מ פ ו ר ס פ ה בזמן הבית ולא הטיל אדם בה ס פ ק ‪ .‬הראיה ה נ ח ל ה ביותר לדעתו היא‬ ‫מהמעשה כהילנ׳ ה מ ל כ ה שנדרה בנזירות והיתה נזירה שבע שנים ובסוף שבע שנים ע ל ת ה לארץ‬ ‫‪ , - ,‬־ י ועי׳ שם בגפ׳ כ‪ (.‬והנה‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫והוריד‪,‬‬ ‫אמנם לפי ה מ ק ו ב ל במפרשים וכפי שמשמע ם ס ת ם סונית הש־ס הטעם היה משום טוםאת ארץ‬ ‫עטיס• א ב ל ם ס ת ם ד ב ר י המשנה ל א משמע כן והוא באמת תמוה‪ ,‬כיצד יכול נזיר ‪.‬להשלים‬ ‫נזירותי בטומאה‪ ,‬אם ארץ העמים היא נא־אה ל ד ב ר י ה כ ל כ כ ל טוםאה‪ .‬ובתוספתא מבואר‬ ‫מפורש שנזירות נוהנת בארץ ישראל ובחוץ לארץ < א׳ ‪ (5‬ואםנם הרםב־ם בפירוש המשניות‬ ‫* ‪ °‬ע ל הםשנה ע פ ד בזה ופירש שהנזירות א‪-‬א ב ח ר ל ספני הטופאה ומה שאםרו בתוספתא שכל‬ ‫מי שחייב עצמו בנזירות ב ח ר ל ‪ ,‬נתחייב בזה ע ל צר הקנס‪ .‬ל פ י כ ך יעלה לאיי ויתחייב שם‬ ‫" ׳ י ב‬ ‫מ י י י ו ת יעל זה חולקים לפירושו ב־ש וביה כמה יהיה הקנס‪ ,‬ע‪-‬ש• ^‬ ‫לא משמ‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫נ‪,‬י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫)‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫שם‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ר ן ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל פ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״ ״ ח י י כ י ז אותו לעלות‪ ,‬א ל א שמשמע שבאקראי ע ל ה לארץ לאחר שהשלים נזירותו א‬ ‫לארץ‪ .‬ל ב ש א !‬ ‫להביא קרכנותיו יעייקר השאלה היא אם נזירות נוהנת ב כ ל ל‬ ‫׳־עלה ״ —‬ ‫נזירות‬ ‫ופסת כ ל ל בחייל א ל א אם כוונתו היתה מתחילה על ארץ ישראל ו ל פ י כ ך הוא חייב‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫ירות שהיא שלשים יום כשעלה לאיי‪ .‬ולב־ה נזירות תופסת נם ב ח ר ל אלא שלא עלתה‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫ן ל א‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ץ‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫לאיי והוא חייב בזמן הנזירות שקבל עליו בחו־ל‪.‬‬ ‫כנ־ל בטעם המחלוקת ביסודה‬ ‫^ ^ ו ם בוסאת ארץ העסיס‪ .‬ואף אם המשמעות היא כפי המקובל מפני טומאת העמים זהו‬ ‫י ר ה האחרונה של פ׳ שנה קודם שחרב הבית שאז נ ת ק ב ל ה במובן חוץ לארץ‪ ,‬וצ־ע‪.‬‬ ‫י מצאתי ס ע ד ל ד ב ר נם בראשונים שרמזו ע ל המושנ ארץ העמים במובן מדור הנוים‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫רמב‬ ‫ונראה שלא עוד שמקדש חוניו לא היה פסול אצל הממונים שבמקדש בירושל‬ ‫^‬ ‫אלא שלפעמים עוד היתד! השפעת נומלין בין שני המקדשים הללי•‬ ‫ה נ ה‬ ‫א מ י ו‬ ‫ב י ו מ א‬ ‫ד ‪ ,‬מ ש נ ה‬ ‫ט‬ ‫)פ‬ ‫ט (‬ ‫ו‬ ‫ו א‬ ‫נ ר מ י‬ ‫ב י ת‬ ‫^‬ ‫'* "‬ ‫^‬ ‫על מעשה לחם הפנים טי‪ .‬שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריה י‬ ‫ב י ת‬ ‫א ב ט י נ ס‬ ‫צ י‬ ‫י‬ ‫^ י‬ ‫ה י ו‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫מעשר׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ב ק י א י ן‬ ‫ע ש ר‬ ‫ב ר ן י א י ז‬ ‫ה י ו‬ ‫!" והיו‬ ‫לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין‪ ...‬של‬ ‫^ ‪' ,‬היחה‬ ‫׳ ^‬ ‫^‬ ‫עליי‬ ‫הקטורת‬ ‫'ן‪£‬־ב‬ ‫בקיאין במעשה הקטורת‪ ,‬ובמעלה עשן לא היו בקיאין‪ ,‬של‬ ‫מתמדת ועולה ופוסה ויורדת ושל אילו היתה פוסה מיד כו׳ )תוספתא‬ ‫^‬ ‫וירושלמי ובבלי שמ על המשנה(‪1«.‬‬ ‫ב מ‬ ‫ע ש ן‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר צ ו‬ ‫מ ד‬ ‫ש‬ ‫י ה ב י א ו‬ ‫ח ו‬ ‫מ א‬ ‫א ו מ נ י ז‬ ‫כ ס נ י‬ ‫ב י ת‬ ‫י י ד‬ ‫א ב ט י נ ס‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫הספור תמוה ביותר‪ ,‬באי־אילו אומנין המשנה מדברת? אם בסתם ע ^‬ ‫ט ו ר ת‬ ‫ד‬ ‫ח ם‬ ‫ו‬ ‫שאי‬ ‫ה פ נ י ם‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫נן‬ ‫י אומניז‬ ‫^‬ ‫וכי מה ענינם אצל עבודת ביה׳מק‪ ,‬כמעשה ׳ ק‬ ‫‪,‬ן‬ ‫י‬ ‫אלא ע״י כהנים הבקיאים בעבודה ולא עיי אנשים מן החוץ? א ל‬ ‫ל ' כפי‬ ‫הללו היו ידועים לבקיאין ומומחים בעבודה המקובלה במקדש׳‬ ‫*מנויות‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫היתה ידועה עבודת המקדש להאומנין היושבים‬ ‫ל^‬ ‫המסופר במשנה‪ ,‬הנה המשפחות הללו שלא רצו ללמד על פרטי ה ע‬ ‫שם היו ממיוחסי הכהונה הממונים שבמקדש )שקלים פ״ה מ״א( וד׳ ל‬ ‫מחוץ‬ ‫׳‬ ‫את הסודות של עבודתם במקדש‪ ,‬שלא נילו אף ל א ח‬ ‫ל משמרת‬ ‫''‬ ‫׳‬ ‫‪1‬‬ ‫עלתה על דעת ממוני בית המקדש ל '‬ ‫‪ ° L‬ריה‪.‬‬ ‫לארץ ושהם יהיו בקיאים בטיב העבודה יותר מן הכהנים‬ ‫ק א מאלכסנ‬ ‫‪,‬ן‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫י‬ ‫הקודש בעבודתם‬ ‫ה‬ ‫ו ו ר א י‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה ק ו ש י ה‬ ‫ב א‬ ‫כ ס נ ד ר י ה ?‬ ‫מ א‬ ‫ה י‬ ‫א‬ ‫ע י י‬ ‫ב ו ד ו ת‬ ‫ם‬ ‫ר צ י‬ ‫א‬ ‫כ י ‪ :‬ג ך‬ ‫י ה ם‬ ‫ה ב‬ ‫א‬ ‫ח י ?‬ ‫א ו מ נ י‬ ‫ה כ ה נ י ם‬ ‫ו נ י י ם‬ ‫א‬ ‫מ א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ ס נ ד‬ ‫ה ן ג ו מ ד י ם‬ ‫ב ב‬ ‫ת‬ ‫ה מ ק ד ש ?‬ ‫ע‬ ‫ח ן‬ ‫ה ב י א‬ ‫ד ו ו‬ ‫א ו מ נ‬ ‫כלום שם היו האומנין מתמחים בעבודת בית המקדש שבירושלים? אתמחה•‬ ‫רוםות שמפני‬ ‫ץ‬ ‫‪,‬‬ ‫שבאי׳ נופה‪ ,‬ע׳ ב ס פ ר ‪.‬כפתור ופרח־ פיי דף דיל ו ד ל ‪ :‬והנה נמצא בא" ע‬ ‫א‬ ‫״ ‪1,‬‬ ‫שבהם פועב הנוים קורין להם א ר ץ ה ע פ י ם ‪ .‬אסנם אח־כ הוא א ו מ י‬ ‫ישוב‬ ‫י‬ ‫העפים ולשון חוצה לארץ ה כ ל אחד שחויל היא ארץ העפים וארץ ה ע‬ ‫מ א ח םח‬ ‫"‬ ‫• י"*‬ ‫נגע ולא ננע בזה ולא הוציא את המסקנה הפחויבת שעיקר‬ ‫ץ‬ ‫‪1, °‬‬ ‫המים בארץ ישראל‪ .‬יעי׳ עוד שם לרע־ב ו ב כ ל פ ר ק ייא‪ ,‬ועיי במשנה ל ם ל ר ׳‬ ‫‪^' .°‬ףן״א י ־‬ ‫פייא היו‪ ,‬ש פ פ ל פ ל בזה הענין ואומר מתחילה וז־ל‪ :‬ודע דהא דאםרינ!‬ ‫י ם‬ ‫העפים‪ ,‬כ ל ח ד ל קרי לה ארץ העפים‪ ,‬כי אחר שכתבתי כ ל זה‪ ,‬ראיתי לפהרים״ט‬ ‫^ י • פה׳‬ ‫י‬ ‫מיז שכתב בפשיטות ד כ ל ש ל א ה ח ז י ק ו ב נ י ב ב ל ט מ א‬ ‫י*^ ^ ש נ ת ק ׳‬ ‫כוי‪ .‬ומדבר• רבנו פיה בה' בכוריס נראה כ ס ב ר ת מהרימ־ט• ז‬ ‫ו ונפלי‬ ‫‪P‬‬ ‫'‬ ‫‪P‬‬ ‫צלי והדבר אצלי צריך ת ל פ ו ד כוי‪ .‬ואפנם ל‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫בסתם םעולם פושנ ‪.‬ארץ העפים־ בטשפעות חוץ לארץ‪ ,‬ולא יכלו להשתחרר מ ק‬ ‫בסבוכה‪ .‬אולם אם מ ל כ ת ח י ל ה נעמיד את המבטא הזה על פשםעותו הנכונה ח‬ ‫לצל‬ ‫הקי׳־ייח•‬ ‫" י א של‬ ‫‪u‬‬ ‫‪ 18‬כפו כן אנז פזצאים בתוספתא ערכין כיד‪ :‬ח ל י ל שבםקדש‬ ‫ומימיי‬ ‫ץ‬ ‫שבפקדש של נחשת היה יפיפות פשה היה נפנם‪ ,‬שלחו חכטים והביאי‬ ‫?‪ ^1‬ונטלי‬ ‫^‬ ‫מצרים ׳גתקנוהו ולא היה קולו ע ר ב כמות שהיה‪ .‬פכתשח ש ב מ ק‬ ‫י ל א ה י ת ה‬ ‫״‬ ‫‪ t‬מרובי‬ ‫‪u‬‬ ‫משה היתה‪ ,‬נפנםה וכלהו חכםים והביאו אומנין ס א ל כ ס נ ד ר י א‬ ‫י‬ ‫את פנימתה חזרה לתחילתה‪ .‬וכן הוא בנסרא ערכין‪ :‬בשינוי לשון קצת‪ .‬ו ב כ ל‬ ‫צ ט ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫א ר‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ה ו‬ ‫א‬ ‫ם י ם‬ ‫ת ו‬ ‫א‬ ‫ה ם ו ע נ‬ ‫מ ע ס ע‬ ‫ה ע ט י ם‬ ‫ה‬ ‫א ר‬ ‫ד נ ז ר ו‬ ‫אד‬ ‫טי‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫‪1‬‬ ‫ה ז ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫‪B‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪s‬‬ ‫‪,3‬‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ב ל ה‬ ‫נ ה‬ ‫כ‬ ‫)‪£‬י‬ ‫צ‬ ‫י ד‬ ‫ק נ ה‬ ‫ר‬ ‫א י ם נ‬ ‫ד ש‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫נ י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ן ת י ק נ ו ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫כא‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫^‪1‬‬ ‫אין‬ ‫מסתבר‬ ‫הדבר‬ ‫שהאומנים‬ ‫אלא‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה ל ל ו ששלחו‬ ‫מאלכסנדריה‬ ‫להביא‬ ‫ג‬ ‫של‬ ‫מ צ ר י ם היו מ ה כ ה נ י ם ששמשו ש ם ב מ ק ד ש חוניו‪ ,‬שהיו ע ו ס ק י ם ב א ו ת ן ה ע ב ו ד ו ת מ מ ש‬ ‫שבמקדש‪,‬‬ ‫ח‬ ‫כ פ י שהבאנו ל מ ע ל ה בשם יוסף ה כ ה ן שהמזבח ו כ ל כ ל י הקודש ב מ ק ד ש‬ ‫י נ י ו ה י ו עשוים מ מ ש ב ת ב נ י ת כ ל י ה מ ק ד ש והיו משמשים א ו ת ו השמוש ש ב מ ק ד ש‬ ‫וכך‬ ‫חיץ מן ה מ נ ו ר ה ש ה י ת ה ת ל ו י ה מ ן ה ת ק ר ה ו ל א ע ו מ ד ת ע ל ה ר צ פ ה כ ב מ ק ד ש ‪.‬‬ ‫ה י ת ה נם מ ס ו ר ת ה ח כ מ י ם כ מ ב ו א ר ב מ ס ׳ ע ב ו ר ה ז ר ה נ י ב ‪ :‬ב ע א מיניה ר ׳ יוסי ב ן‬ ‫שאיל‬ ‫כ ו‬ ‫׳‬ ‫מרבי‪,‬‬ ‫עי״ש‪.‬‬ ‫כ ל י ם ש ה ש ת מ ש ו ב ה ם ב ב י ת חוניו מ ה ו שישתמשו ב ה ם ב ב י ת ה מ ק ד ש‬ ‫ל פ י זה ב ו ד א י ה י ה שם מ ע ש ה ה ק ט ו ר ת ו ל ח ם הפנים נעשה כ ב מ ק ד ש ‪,‬‬ ‫אפשר ב ק צ ת‬ ‫הכהנים‬ ‫שינוי‬ ‫שהיו מ מ ו נ י ם‬ ‫שכרם‪,‬‬ ‫חמיו‪,‬‬ ‫שבירושלים‪.‬‬ ‫כדרכי‬ ‫שהם‬ ‫בקיאים‬ ‫בודאי‬ ‫כ ה נ ים‬ ‫במשמרת‬ ‫כדי להעלות את‬ ‫אומנים ה ע ו ס ק י ם ב ע ב ו ר ה ב ב י ת‬ ‫וכפרטיה‬ ‫העבודה‬ ‫המקדש‬ ‫בכהני‬ ‫א ב ל נ ת ב ר ר ‪ ,‬ש ה כ ה נ י ם ש ב ב י ת חוניו ל א ה י ו ב ק י א י ם ב ס ו ד ו ת י ד ו ע י ם‬ ‫ה ע ב ו ד ה ו ב ד ק ד ו ק י ה ו פ ר ט י ה כ ה כ ה נ י ם ששמשו ב מ ק ד ש ‪.‬‬ ‫בדברי‬ ‫ע י ש י‬ ‫ב מ ק ד ש בקשו ל ז כ ו ת במונופולין ל ע צ מ ם ‪,‬‬ ‫שלחו חכמים ל ה ב י א במקומם‬ ‫בחשבם‬ ‫ו‬ ‫ל פ י ה ס פ ו ר ה ז ה ש ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬ל פ י כ ך ה ד ע ת נותנת שכשםשפחות‬ ‫ההתנצלות של‬ ‫‪P‬‬ ‫בית נרמי ובית אבטינס שלא‬ ‫זרה‬ ‫ל ע ב ו ד ה‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ו א פ ש ר שיש ל ב ק ש‬ ‫ללמד‬ ‫ו‬ ‫‪ .‬כ ד י ש ל א יהיו‬ ‫כ ד ר ך שעושין ל פ נ י ה מ ק ו ם ״ ‪ ,‬ד ק י ר ת ר מ ז כ ל פ י ב י ת‬ ‫חמיו׳ כ י ב ו ד א י היו ה כ ה נ י ם ש ב י ר ו ש ל י ם מ ת י ח ס י ם ל ב י ת חוניו בגנאי ו ה י ה ב ע י נ י ה ם‬ ‫ש‬ ‫בית‬ ‫ל ‪ .‬ע ב ו ד ה ז ר ה ׳ ‪ -‬מ ב ט א ש ה י ה שגור נ ם ב פ י כ מ ה מ ה ח כ מ י ם ש ה ת ע ר ו ל מ ק ד ש‬ ‫״מיז‪-‬ואמרו‬ ‫כיח‬ ‫עליו ‪.‬שהקריבו בו ל ע ב ו ד ה ז ר ה ;‬ ‫י אין ה ד ע ת נ ו ת נ ת שחששו מ פ נ י‬ ‫כ‬ ‫ע כ ו ד ה ז ר ה מ מ ש ש ל נוים ש ל א י ח ק ו א ת ע ב ו ד ת ה מ ק ר ש ‪ ,‬ש א ם‬ ‫סיף?‬ ‫כ‬ ‫אין ל ד ב ר‬ ‫ן‬ ‫ו כ י צ ד י כ ו ל י ם ל ה נ י ע נוים ש י ר צ ו ל ח ק ו ת ה ע ב ו ד ו ת ה ר ג י ל ו ת ב ב י ת ה מ ק ד ש‬ ‫הידועות ומפורסמות ל כ ל ?‬ ‫שש‪°‬‬ ‫עובדים‬ ‫היו‬ ‫שבירושלים‬ ‫אותן‬ ‫א ל א ו ד א י שכוונו ל ב י ת חוניו ש ה י ה ב ע י נ י ה ם ‪ .‬ב י ת ע ז‬ ‫שבבית‬ ‫העבודות‬ ‫המקדש‪,‬‬ ‫ל ש מ ו ר ב ס ו ד כ מ ה מן ה ע ב ו ד ו ת ש ע ס ק ו‬ ‫לפיכך‬ ‫ב ו‬ ‫רצו‬ ‫המקדש‬ ‫כהני‬ ‫‪ ,‬כ ר י שכהני ב י ת ח ו נ ו ל א‬ ‫כ‬ ‫י ל י ל ה ש ת מ ש ב ה ן ‪ ,‬ושיהיה ה ב ד ל ב י נ י ה ם ‪.‬‬ ‫שכל‬ ‫ואפשר‬ ‫שכירישלים‬ ‫*יכיס‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫אלא‬ ‫את‬ ‫בית‬ ‫ע ל ז ה ש ל ב י ת חוניו ו ב א ל ל מ ר נ ו ‪ ,‬ש א ע פ ״ י ש ע ב ד ו ב ב י ת חוניו ע פ‬ ‫הסדר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫להגדיל‬ ‫מעלת‬ ‫המקדש‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫שבמקדש‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫ל א כוונו ש ם‬ ‫אבל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫לדקדק‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫בפרטי‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫העבודה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כבמקדש‬ ‫מיתה‬ ‫ב‬ ‫והוא ה ר ן‬ ‫ל כ ל מעשי ה ק ר ב נ ו ת ו ס ד ר י ה ע ב ו ד ה ש ה כ ל צ ר י ך ל ה י ו ת ב ד י ו ק נ מ ר ץ ו ע פ י ה ל כ ו ת‬ ‫העבידה‬ ‫כדאיי•‬ ‫ולפי‬ ‫שרקיוקי‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫״ ־‬ ‫‪9‬‬ ‫ה‬ ‫י " \ ‪L‬‬ ‫^‬ ‫מ ס‬ ‫‪1‬״ד^דות‬ ‫ל ה מ מ מ י ס ש ב מ ק ד ש שהיו נ ש מ ר י ם א צ ל ם ב ס ו ד ‪ ,‬היו ז ה י ר י ם ל ב ל י ל ג ל ו ת א ת ח ס ו ת ה‬ ‫כחי מקדש זרים ו ל כ מ ו ת שהעמידו במקומות אחרים‪.‬‬ ‫‪ £‬י ״ ץ כ מ י ס ששיסשי בסקדש חיניו‪ ,‬שאין ה ד ב ר ע ו ל י על ה י ע ״‬ ‫ק ‪ 1‬כ ל י הסקדש‪.‬‬ ‫ע י‬ ‫ל ת‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫א י פ נ י ם‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫רמד‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫ב‬ ‫מ כ י ו ן ש פ ק ד ש חוניו ה י ה כ ת ב נ י ת ב י ה מ ״ ק ש ב י ר ו ש ל י ם ׳‬ ‫גם ש ם בי*ד ש ל כ ה נ י ם ו ב י ׳ ד ה נ ד ו ל‬ ‫מזבח‪.‬‬ ‫הטסו‬ ‫היתד‪.‬‬ ‫(‬ ‫)בנין ב י ת ה כ נ ס ת ה ג ד ו ל ב א ל כ ס נ ד ר י ה‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫הגרסא‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ושבעים(‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫קתד‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ם נ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫א (‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ס‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫? ! " ‪ ,‬גלולה‬ ‫ב‬ ‫‪'f‬‬ ‫י י י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫ו ב א מ ת היתה שם ס ג ה ד ר י ה כ פ י ה מ ס ו פ ר ב ת ו ס פ ת א‬ ‫)בירושלמי‬ ‫פ‬ ‫בכלל‪ ,‬עפ׳י‬ ‫ו‬ ‫ר ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫" ' ‪ ,‬י אצל‬ ‫"‬ ‫ו ש ב‬ ‫!‬ ‫ואחת‬ ‫ג י ם‬ ‫)סוכר׳‬ ‫^‬ ‫זלנים׳‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫^ ל הרעת‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫ל‬ ‫יא‬ ‫" י'‬ ‫^‬ ‫כ ל ו מ ר שהיו ע י א ז ק נ י ם יושבים כ ל א ח ד ב ק ת ד ר א ש ל ו ‪ ,‬שאין ה ד ב ר ע ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ק ת ד ר א ו ת ר י ק ו ת לנוי ס ת ם ‪.‬‬ ‫שהעמידו‬ ‫ס נ ה ד ר י ן ‪.‬‬ ‫כמבואר‬ ‫מצינו‬ ‫ובאמת‬ ‫וכן פירש״י‬ ‫בכמה‬ ‫ב ת ו ס פ ת א פ א ה פ ״ ד כוי‬ ‫מקומות‬ ‫של‬ ‫ובנמרא‬ ‫כהנים‬ ‫ב ר א ש ו נ ה‬ ‫משמע‬ ‫מזה‬ ‫בירושלים‪.‬‬ ‫)כחובוח‬ ‫ספני שבי׳ד‬ ‫‪7 ,‬‬ ‫שהיה‬ ‫הלשון‪:‬‬ ‫כ״ה(‬ ‫בי׳ד‬ ‫שבאלכסנדריה היה‬ ‫בודאי‬ ‫חזקות‬ ‫יושב‬ ‫ו‬ ‫בי״ר׳‬ ‫אף‬ ‫ה‬ ‫בירוש׳‬ ‫בודק‬ ‫כת‬ ‫לכהונה‬ ‫ב מ ק ד ש חוניו א ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫לכהונה‬ ‫כ‬ ‫ך ג ר‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ו ב‬ ‫'‬ ‫•ש בן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫^‪•,‬ך‬ ‫ם‬ ‫!‬ ‫‪2‬‬ ‫< פ‬ ‫‪,‬‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫ים‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫אלכסנדריה‬ ‫שם וכן ה ו א‬ ‫שהיה‬ ‫ב‬ ‫באלבםגרי "׳‬ ‫ב ר א ש ו נ ה‬ ‫ק בו עין‬ ‫הבי״ד הזה היה‬ ‫ו ת ו ס פ ו ת ש ם דירי ‪,‬‬ ‫ו כ ת ו ב ו ת פינ‪ ,‬שתי‬ ‫א ל ע ז ר אומר א ף ב א ל כ ס נ ד ר י ה כשהיה שם‬ ‫י ד ; י י‬ ‫ול‪.‬‬ ‫‪.(,.‬‬ ‫^‪tj,‬‬ ‫ש‬ ‫כבי״ר‬ ‫' ין‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ס מ ו ך לו׳‬ ‫ס‬ ‫ש ב ל ש כ ת הגזית‪.‬‬ ‫מ י ה י ו ר א ש י בי״ד ה ג ד ו ל ה ז ה ש ב א ל כ ס נ ד ר י ה‬ ‫א י נ ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫גזירת ה ש מ ד ו א ח ר י ה כ ש ב א ו ה ר ד י פ ו ת‬ ‫שבשעת‬ ‫ישראל היו כ ו ל ם ב ו ר ח י ם‬ ‫הרדיפות‬ ‫הפרושים‪.‬‬ ‫המפורסמים‬ ‫בהלמוד‬ ‫לאלכסנדריה‬ ‫הללו‬ ‫לך‬ ‫כל‬ ‫גמשכו‬ ‫ל‬ ‫ימי‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ה ו ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה ז ו ג ו ת‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫אלכסנדריה‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה לאמרי•‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב ת ו כ ז‬ ‫י‬ ‫ו א נ י‬ ‫~‬ ‫פ‬ ‫א מ ״ ד ו י ר ו ש ל מ י ח נ י נ ה פ׳יב ה ״ כ ו ס נ ה ר ר י ו‬ ‫קורא‬ ‫לאלכסנדריה‬ ‫‪.‬בעלה'‬ ‫בלשון‬ ‫ו ה‬ ‫ש‬ ‫" ־‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫רושים‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫' ^‬ ‫‪,‬‬ ‫יןשנ‬ ‫הורש‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫‪D‬‬ ‫פ‬ ‫בבלי‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫בולט‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫‪0‬‬ ‫ב ה י ו ח ו יושב ב י ר י ׳ ' ׳‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫לירושלים‪,‬‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫כלומר‬ ‫שבירושלים‪.‬‬ ‫עומד‬ ‫שהוא‬ ‫בייד‬ ‫וכן משמע מ ס ח ם נוסח הסיפור‬ ‫פ ר ח י ה ה י ה כ ב ר נשיא א ו א ב ב י ת ד י ן ‪.‬‬ ‫ל ר ב נ ן שמעון‬ ‫של מצרים‪.‬‬ ‫הנדול‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫שניה‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫לך אלכסנדרי‬ ‫מיז(‪ .‬א ו ל ם בירושלמי הנוסח‪:‬‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫לירושל •‬ ‫מ‬ ‫י הוא‬ ‫ה‬ ‫י ם‬ ‫שבאלכסנדריי‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ ד הוה קטיל‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫כ י ה ו ה ש ל מ א ש ל ח ל י ה שמעון בן ש ט ח ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ליצר׳‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫‪%‬‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ך‬ ‫* " ‪ J‬בן‬ ‫ב ב ב ל י ש ה ב ר י ח ה ה י ח ה כשיהושע‬ ‫וזיל ה ב ב ל י ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ כ ו ו ן ב ו ד א י ל נ ש י א ה ס נ ה ד ר י ן ש ה ו א ש ר ו י ב ח ו כ ה ומשמש ש ם‬ ‫בראש‬ ‫' טבאי•‬ ‫י ר ו ש ? ‪ 1‬י ם‬ ‫<‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ו י ה ו ד ד ‪,‬‬ ‫‪, 8‬‬ ‫שיהושע בן פ ר ח י ה ת פ ס א ו ת ה ה מ ש ר ה ש ה פ ס‬ ‫אחוח‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י (‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ ס ו פ ר שכשנצח שמעון בן ש ט ח א ת ה צ ד ו ק י ם ויהושע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫'‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫‪°‬‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫תקופת‬ ‫ש ב ר ח ו אז ל א ל כ ס ג ד ר י ה י ד ו ע י ם ל נ ו י‬ ‫ב א ל כ ס נ ד ר י ה ש ל ח שמעון ד ב ר י ם‬ ‫דפוס‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫‪1‬‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י"' " ' ל ךזכמי‬ ‫לחכמי‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫יהושע ב ן פ ר ח י ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫נא‬ ‫ק לאלכסנ‬ ‫י‬ ‫מני ירושלים‬ ‫ו א נ י‬ ‫ד‬ ‫כ ע י ן‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ע י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫}‬ ‫ס פ נ י ן י ת י ה נשיא׳‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫אזל‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫עי־ק‬ ‫מן‬ ‫ל א ל כ ס נ ד רי א ‪.‬‬ ‫השררה‪,‬‬ ‫לה‬ ‫עלה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ ש מ ע ש ב ר ח ק ו ד ם שמינוהו נשיא ויש ב מ ש מ ע ו ת זו ג ם ש ב ר ח‬ ‫ל א מ ח מ ת ה ר ד י פ ו ת כי אליו מיוחס המאמר‪:‬‬ ‫כ ו פ ת ו ונודעו ל פ ג י‬ ‫ל ש ר ר ה אני‬ ‫ו ת ו ס פ ו ת שתי ל ש ו נ ו ת ( ‪.‬‬ ‫כו׳‬ ‫ארי‬ ‫בתחילה כ ל האומר‬ ‫)מנחות‬ ‫ועי״ש ברש׳־י‬ ‫ק־ט‪:‬‬ ‫ו ל פ י שמשרת הנשיאות ב ס נ ה ד ר י ן שבירושלים ה י ת ה מ ש ר ה‬ ‫ש ל ש ר ר ה ו ש ל ט ו ן ‪ ,‬ל פ י כ ך ב ח ר ל ה י ו ת א ב ־ ר ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬שמינוי ז ה ש ם ל א ה י ה‬ ‫של‬ ‫א ל א של‬ ‫שררה‬ ‫והירושלמי‪,‬‬ ‫חכמי‬ ‫לימוד והודאה‪!•.‬‬ ‫הבבלי‬ ‫ו א פ ש ר שאין ס ח י ר ה ב י ן ס י פ ו ר‬ ‫כ י ה ר ד י פ ו ת ש ל ינאי ה י ו מ כ ו ו נ ו ת ב י ח ו ר ע ד ‪ .‬ח כ מ י י ש ר א ל י ‪ ,‬כ ל ו מ ר‬ ‫ה ס ג ה ד ר י ן מגהיגי ה מ ש פ ט ו ה מ ו צ י א י ם א ו ת ו ל פ ו ע ל ‪ ,‬ו כ פ י שיהושע ב ן פ ר ח י ה‬ ‫היה‬ ‫ל ה מ נ ו ת לנשיאות הסנהדרין‪,‬‬ ‫מן העומדים‬ ‫ח ל ה עליו ביותר‪,‬‬ ‫ה י ח ה הגזירה‬ ‫ל פ י כ ך ה ק ד י ם ל ב ר ו ח ל א ל כ ס נ ד ר י ה ושם ג מ נ ה ל א ב ״ ד ‪.‬‬ ‫את‬ ‫לכשנצרף‬ ‫ע ל בריחת החכמים לאלכסנדריה בשעת‬ ‫כ ל רמזי המקומות‬ ‫ה ר ד י פ ו ת ע ל ה פ ר ו ש י ם מ מ ל כ י ב י ח חשמונאי ומזמן ה מ ה ו מ ו ת שלפניהם‪ ,‬נ ב ו א ב ה כ ר ח‬ ‫לידי‬ ‫שהיו‬ ‫מסקנה‬ ‫ההוא‬ ‫בזמן‬ ‫מרכזים‬ ‫שני‬ ‫אחר‬ ‫לתורה‪,‬‬ ‫בירושלים‬ ‫ואחר‬ ‫ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬וזו ה א ח ר ו נ ה נ ת מ ל א ה מ ח ו ר ב נ ה ש ל ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ח כ מ י י ר ו ש ל י ם ש ב ר ח ו‬ ‫היו מ ר א ש י ה ב י ״ ד ה ג ד ו ל שם‪ ,‬והן ה ן ה‪.‬זוגות״‬ ‫לאלכסנדריה‬ ‫׳‬ ‫כלומד‬ ‫א ח ד היה‬ ‫נשיא ה ס נ ה ד ר י ן ב י ר ו ש ל י ם ו א ח ד ה י ה ה א ב ב י ־ ד ב ב י ת ד י ן ה ג ד ו ל ש ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪.‬‬ ‫כששקטו‬ ‫לפעמים׳‬ ‫שבאלכסנדריה‬ ‫והרדיפות‬ ‫המהומות‬ ‫ח ו ז ר ל י ר ו ש ל י ם ויושב‬ ‫חדלו‬ ‫קט‪,‬‬ ‫לזםן‬ ‫האב‬ ‫היה‬ ‫ביודדין‬ ‫ב צ ד הנשיא ועדיין ה י ה ה ש ם אביבית־דין‬ ‫נ ש א ר ע ל י ו מ צ ד מ ש ר ת ו ה ק ו ד מ ת ‪ ,‬כ פ י ש ה י ה מ ע ש ה ב י ה ו ד ה ב ן ט ב א י ויהושע ב ן‬ ‫כ מ ב ו א ר ‪ .‬ו ב ה מ ש ך ה ז מ ן ג ע ש ה ה ר ג ל ל מ נ ו ת ל ע ו ל ם שני ל נ ש י א ‪ ,‬ב ש ם א ב‬ ‫פרחיה‪,‬‬ ‫א ו ל ם המנוי ה ז ה ל א נ ע ש ה ק ב ע א ל א ב י מ י‬ ‫ב י ת דין‪ ,‬שהיה משמש ב ח ו ר ס נ ן לנשיא‪.‬‬ ‫ה נ ש י א י ם ש ל א ח ר ה ח ו ר ב ן ‪ ,‬ו ה ח כ מ י ם ד נ ו מ ן ה מ א ו ח ר ע ל ה מ ו ק ד ם ו צ י י ר ו א ת ה‪.‬זוגות״‬ ‫ש ר א ו ל פ נ י ה ם ‪ ,‬שני מ מ ו נ י ם ע ו מ ר י ם ב ר א ש הגשיאות ש ל ה ס נ ה ד ר י ן‬ ‫כתמונה‬ ‫אחד‬ ‫נשיא ו א ח ד א ב ב י ת ד י ן ‪ .‬ל ד ע ת י ה ת ח י ל ד ר מ י נ ו י ז ה ב ז מ ן נשיאותו ש ל ר ב ן ג מ ל י א ל‬ ‫דימה‬ ‫ד ‪ ,‬נ ש י‬ ‫ע״י ה מ ח ל ו ק ח ע ם‬ ‫א׳‬ ‫ר א ב ׳ ע שמינוהו מ ה ה י ל ה נשיא ע ׳ י ה מ ר י ב ה כ ע ד ב י ת‬ ‫ו א ח ־ כ כ ש נ ע ש ה ש ל ו ם ‪ ,‬ע ש ו פ ש ר ה ש ר א ב ״ ע נ ת מ נ ה ל א ב ב י ״ ד ב צ ד הנשיא‬ ‫ב‬ ‫•י יוסף כשם ס ט ר א ב א םזכיר א ח ראש היהודים‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ס‬ ‫‪H‬‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל ו‬ ‫ה ח‬ ‫ש ב י‬ ‫י מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל י‬ ‫ל פ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫‪5‬‬ ‫י־״‬ ‫™ 'ייע ל ‪-‬‬ ‫‪P‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫כי‬ ‫כהן‪,‬‬ ‫י ט ה‬ ‫^‬ ‫והערותיו‪.‬‬ ‫‪° ,‬‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬ ‫ף‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ צ ד השני ק‬ ‫^ ' ^י ' '‬ ‫ל‬ ‫י ט כ ש‬ ‫ה ל כ ו ן ן י ן‬ ‫• י י ז י ב י *״ע‪ .‬ואכ־ס‪.‬‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ב ם צ י א י ת‬ ‫ש ה י י‬ ‫נ ס‬ ‫ה‬ ‫ל ה נ י ח‬ ‫ב י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש פ י ל י ו‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ס י ח‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫?"‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪P‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"‪!'"V‬‬ ‫צ‬ ‫'‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫‪P i r e‬‬ ‫כ ע י נ ע י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫^‬ ‫^?™‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫‪£‬‬ ‫כי‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫כאל‬ ‫באלכסנדריה באופן שיש להניח‪ .‬שההלכות שפיליי * י *‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ ס נ ד ר‬ ‫*‪ 1‬לני ידיעות נכונות ע ל טיכ כי״ דיני ש ב א ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫^ ‪ C l V‬ד^פטית^לו‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב ד י נ‬ ‫‪,‬‬ ‫< ' ״ ״ ‪Philo‬‬ ‫‪ W‬ודיני הבי־י‬ ‫? ! • יילםיוסטר‬ ‫‪ \ Z * t‬ש ה י ה נהינ‬ ‫״ שלא ה י‬ ‫«‪-‬יו דפרושים מקילים‬ ‫עין‪ i‬טמ^‬ ‫‪ T,‬ע״י ן ״ ״‬ ‫תחת״ ‪V‬‬ ‫נ פ ע ן ת‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫טשרנוביץ‬ ‫ר״נ כ מ ב ו א ר ב ב ר כ ו ת כ י ח ‪.‬‬ ‫‪ 1‬י^‬ ‫ו ב ה מ ש ך ה ז ם ן נ ו ס ף ע ו ד מינוי ב ת ו א ר‬ ‫ע י מ ע ש ה שהיה‪ ,‬כ ש ב י ל ה מ ל‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪-‬‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ז ר‬ ‫‪ .‬ח כ ם ־ ‪ ,‬ונם‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫‪ ,‬במבו*‬ ‫נ ת ן‬ ‫ר‬ ‫ב ס ו ף הוריות‪ ,‬ו ה ע ב י ר ו ח כ מ י ה ד ו ר ו ת א ת הציור ה ז ה ע ל ה‪.‬זונותי הסנויות ב פ י ק ׳‬ ‫א ב ו ת שהתחילו בזמן מ ל ח מ ת החשמונאים ו נ ת ב ט ל ה ע ם ע ל י י ת ה ל ל ה ב ב ל י לאיי*‬ ‫י ש ר א ל שמאז ב ט ל ו ה‪.‬זונות׳ מפני ש ב ט ל ב י ת דין ה נ ח ל ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪,‬‬ ‫אף‬ ‫באלכסנדריה‬ ‫כשהיה שט ב י ת דין כ ל ל ‪.‬‬ ‫ב ר א ש ו נ ה‬ ‫באלכסנדריה‬ ‫ע ם ב י א ת ה ל ל לא׳י ועלייחו לנשיאוח?‬ ‫במקוט א ח ר‬ ‫) ב צ ר ו ן ‪ ,‬ת ש ׳ ד ‪ ,‬נליוני ט ב ת ו ש ב ט ע ל ‪ .‬ה ל ל‬ ‫שאף ה ל ל‬ ‫כקצרה‪,‬‬ ‫מאלכסנדריה‪,‬‬ ‫הבבלי כא‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫הטעם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫י שאמרו•‬ ‫פ‬ ‫ולמה ב ט ל הבייי‬ ‫ה‬ ‫א כפי שהובחן‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ה ב ב ל י • ( וארמוז‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ובקשו ל ע ש ו ח ב י י‬ ‫חכמים‬ ‫נ‬ ‫אמכם וכר‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ה ם‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫<‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫)‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י י‬ ‫‪7‬‬ ‫ה ל ל ה ז ק ן לשון ה ד י ו ט כ ש ה י ו ב נ י א ל כ ס נ ד ר י ה מ ק ד ש י ן נשים ו מ י ו ב א מ ע ש ה‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫כתיבי*‬ ‫) פ י ר ‪ (6‬ו ב י ר ו ש ל מ י י ב מ ו ח פ י י ר ‪ ,‬ה ־ נ ו כ ח ו ב ו ה פ ״ ד ה ׳ ח ו ב ב ל י ב ׳ פ ק ׳ ד ‪: > :‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫י*•‬ ‫ה‬ ‫לי כחיב‬ ‫(‬ ‫מן הלשון ה ז ה מ ב ו א ר ש ה ל ל ה י ה ר א ש ח כ מ י א ל כ ס נ ד ר י ה שנצח א *‬ ‫ה ח כ מ י ם שם‪.‬‬ ‫י‬ ‫ח י ל ו ף ש ם ב ב ל י י ם ב א ל כ ס נ ד ר י י ם ר נ י ל מ א ד ב ח ל מ ו ד )עי׳‬ ‫מ א‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ע ל ה מ ש נ ה ו כ ב ש ע ש ו ל ו מ פ נ י ה ב ב ל י י ם ‪ ,‬ל א ב ב ל י י ם ה י ‪ ,‬א ל א א ל כ ס נ ד ר י י ה רי'‬ ‫ו כ ן ה י א שם ב ת ו ס פ ת א יומא‬ ‫הכהן‬ ‫ד‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫{‬ ‫ה ג ד ו ל ש ב א מ ב ב ל ) ק ד מ ‪ .‬ט״ו ב ׳‬ ‫בשם חנמאל‬ ‫מ ו צ א ם‬ ‫ה מ צ ר י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ו ע‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יי׳‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫(‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ף‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫) פ ר ה פ׳ג‪ ,‬מ י א ( ו ה כ ו ו נ ה ב ח י ל ו ף ז ה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ע ל חנסאי‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י ם ס‬ ‫מפו‬ ‫א‬ ‫י א שהללו‬ ‫מ ב נ י ב ב ל ‪ ,‬א ב ל ב א מ ת ה י ו יושבים ב א ל כ ס נ ד ר י ה < י׳ ק‬ ‫י מ י א פ י ו ן >׳ י ‪. 0‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫י ה‬ ‫ה‬ ‫׳ י״ט ה ׳ ב‬ ‫ר מ‬ ‫ל פ י זה כ ש ה ל ל ה ב ב ל י ע ל ה מ א ל כ ס נ ד ר י ה לירושלים‬ ‫ט ל‬ ‫נתב‬ ‫ה ב י ׳ ד ש ם ש ע ל י ו א מ ר ו ש ה י ה ש ם ‪.‬בראשונה"‪ ,‬ו ע ם ז ה נ ת ב ט ל ו נ ם ה ‪ .‬ז ו נ ו ת י‬ ‫כ‬ ‫ע פ ׳ י ה נ ח ה זו שהזונות ה י ו מ ש מ ש י ם זוג ש ל ת ״ ח ש ע מ י י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫^ י אב‬ ‫י ב ש‬ ‫י‬ ‫ב ת י ד י נ י ם שונים‪ ,‬א ח ד ב י ר ו ש ל י ם ו א ח ד ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬ב ר א ש י ז‬ ‫« י » יים‬ ‫‪,‬ייח כ י ן הנש‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בית־דין‪ ,‬ת ת ב א ר ל נ ו נ מ מ ח ל ו ק ה ה ס מ י כ ה ש נ מ ש כ ה ו ה ל כ ה כ מ ה ד י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר ו ת ב‬ ‫ך‬ ‫ו א ב ו ת ב ת י דינין‪.‬‬ ‫ח ו נ י ו‪,‬‬ ‫בבמה‪,‬‬ ‫מ ח ל ו ק ת זו היתד‪ ,‬מ ל כ ת ח י ל ה‬ ‫ב ד ב ר‬ ‫ה‬ ‫כ ל ו מ ר א ם נוהנת שם ס מ י כ ה ב ק ר ב נ ו ת אי ל א •‬ ‫שנאמר צפונה לפני ה׳‬ ‫סמיכה‬ ‫טעונים‬ ‫שהסמיכה‬ ‫)מנחות צ״ב(‬ ‫ב מ‬ ‫י‬ ‫קב ל‬ ‫ו ת (‬ ‫משמשת‬ ‫לפיכך‬ ‫מתאמצים‬ ‫חוניו‪,‬‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫חוניו‬ ‫וכל‬ ‫ש ת ה א ס מ י כ ה נוהגת ש ם‬ ‫התנגדו‬ ‫הנשיאים‬ ‫כהני‬ ‫מקדש‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫החכמים‬ ‫כבמקדש‬ ‫ל ס מ י כ ה שם‪ ,‬ו נ מ צ א ק ד ו ש ת ו‬ ‫י ח י ד‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ש א י ן‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪P‬‬ ‫א‬ ‫ר ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫שהיא‬ ‫עיקר טעם ד י ק ‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א ם כן‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫שהחזקי‬ ‫ירושלים׳‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫בבי״ד ה ג ד ו ל שבירושלים ו א ב ו ה בי״ד ב ב י ח דין‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ררש‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫חלקי‬ ‫ז‬ ‫ועל ד ב ר‬ ‫ת‬ ‫׳‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫^ "'בוראי‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫'‬ ‫‪7‬‬ ‫‪°‬‬ ‫ו‬ ‫יהללי‬ ‫ב ט ל ה מאליה‪.‬‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪ ,‬ש ם ל״ו‪ >:‬ו ה נ ה א ם מ ק ד ש חוניו ה י ה ל ו ד י ן‬ ‫אין ש ם ס מ י כ ה ואין ש ם ק‬ ‫בטל‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫<ין ס מ י כ‬ ‫‪**.‬יכה‬ ‫*יו ס מ י כ ה‬ ‫‪£‬‬ ‫^ ף ן !‬ ‫ה ו ו ד ו י ע ל י ו ‪ ,‬ש ה ס מ י כ ה ו ה ו ו ד ו י א ח ד ה ו א )יומא פ״ג‪ ,‬מ״ד׳‬ ‫דברים‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫וסמך ו ע ל זה ב א ה ה ה ל כ ה ודרשה׳‬ ‫ב ב מ ה ואין צ פ ו ן ב ב מ ה ) ס פ ר א ‪ ,‬ו י ק ר א ‪ ,‬א׳ ד ׳ ו‬ ‫יחיד‬ ‫ה ס מ י כ ה‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫כמק‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י ה ‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה ר א ש ו נ י ם שהיו גגד מ ק ד ש חוניו‪ ,‬א מ ר ו ל א ל ס מ ו ך ‪ ,‬ו ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬שהיו ב ע ר י ׳‬ ‫אמרי‬ ‫כה‬ ‫^ [‬ ‫הזוגות ו מ ק ד ש חוניו‬ ‫לסמוך‪.‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ב ה מ ש ך הזמן נשתקע ע י ק ר ה מ ח ל ו ק ת ע ל מ ה שנחלקו גדולי ע ו ל ם ו ה ס ב י ר ו‬ ‫ה מ ח ל ו ק ת ע ל ס מ י כ ה ביום ט ו ב או ע ל ה ס מ י כ ה ב כ ל ל ‪ .‬״ ־‬ ‫ע ל פ י ה נ ח ה זו א פ ש ר גם ל ה ס ב י ר ל מ ה נ ה פ ך ה ס ד ר בין הנשיאים ו א ב ו ת בי״ד‬ ‫ה א ח ר ו נ י ם ש א ב ט ל י ו ן ה א ב ־ ב י ׳ ׳ ר א מ ר ש ל א ל ס מ ו ך ו ה ל ל הנשיא א מ ר ל ס מ ו ך ‪.‬‬ ‫קשה‬ ‫אמנם‬ ‫ל ה ע מ י ד א ח ש מ ו ח ה ח ו ל ק י ם ו א ת מ ש ר ו ת י ה ם ב ד י ו ק ‪ ,‬מ י ש ה י ה ה א ב בי״ד ומי‬ ‫מ ה ם ה י ה הנשיא ו כ ב ר נ ח ל ק ו ב ז ה ה נ א י ם ראשונים‪ ,‬ל ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ה י ה י ה ו ד ה ב ן‬ ‫ט כ א י נשיא ושמעון ב ן ש ט ח א ב בי״ר‪ ,‬ו ל ד ב ר י ח כ מ י ם ל ה י פ ך ה י ה י ה ו ד ה ב ן ט ב א י‬ ‫א ב ב י ת ד י ן ושמעון ב ן ש ט ח גשיא ש ג י נ ה שם ו י ר ו ש ל מ י שם פ ״ ב ה ״ ב ו ס נ ה ד ר י ן פ״ו‬ ‫נ ר א ה ש ה ח כ מ י ם ה מ ח ל י פ י ם א ת ש מ ו ת ה ח ו ל ק י ם מ ח ל י פ י ם גם א ת ה מ ח ל ו ק ת‬ ‫ה־י(‪.‬‬ ‫ב י נ י ה ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל מ א ן ד א מ ר י ה ו ד ה ב ן ט ב א י א ב בי״ר ה נ ה ה י ה ה ו א ש א מ ר ל ס מ ו ך‬ ‫ומן‬ ‫המסופר‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י שם‬ ‫עליו‬ ‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה מ פ נ י ש ר צ ו ל מ נ ו ת ו נשיא‬ ‫שברח‬ ‫ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬מ ש מ ע ש ב ר ח ק ו ר ם שמינוהו נשיא ב י ר ו ש ל י ם ו ה י ה א ב ב י י ד ב א ל כ ס נ ד ר י ה ‪,‬‬ ‫כ פ י שרמזנו ע ל ז ה ל מ ע ל ה ‪.‬‬ ‫שאמי‬ ‫לסמוך‬ ‫שלא‬ ‫א ו ל ם ה ח י ל ו ף ש ל שנים ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬א ב ט ל י ו ן ה א ב ב י ־ ד‬ ‫שאמר‬ ‫ו ה ל ל הנשיא‬ ‫לסמוך‬ ‫לחכמי אלכסנדריה‪ ,‬כנראה ממאמרו באבות‪:‬‬ ‫המים‬ ‫וזה‬ ‫וכו׳‬ ‫הרעים‬ ‫חכמים‬ ‫שלדעת‬ ‫כוונתו‬ ‫בזה‪,‬‬ ‫שמא ת ח ו ב ו ח ו ב ת גלות ותגלו ל מ ק ו ם‬ ‫היתה‬ ‫א מ ר כגגד ע צ מ ו שגתחייב ח ו ב ת גלות‬ ‫אלכסנדריה‬ ‫מתבאר‬ ‫שאבטליון‬ ‫התער‬ ‫האלכסנדרונית־־‬ ‫להפילוסופיה‬ ‫ל א ל כ ס נ ד ר י ה ומפני כן התנגד ל ח כ מ י‬ ‫ו ל כ ל ה י ש ו ב ה י ה ו ד י ה א ל כ ס נ ד ר ו נ י ו ב ט ב ע ה ד ב ר ש ה ת ש ־ גם ל מ ק ד ש‬ ‫חיניו‪ ,‬ו מ פ נ י כ ן א מ ר ש ל א ל ס מ ו ך ‪.‬‬ ‫לחכמי‬ ‫מ ה שאין כ ן‬ ‫אלכסנדריה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ל ל ש ל א מצאנו ל ו ה ת ע ר ו ת כזו‬ ‫מ‬ ‫ל ע י ל ‪ ,‬שהיה יושב ו ר ן ל פ נ י‬ ‫שהיתה‬ ‫לרבו אבטליון‬ ‫חכמים‬ ‫ב א ל כ ס נ ד ר י ה ו ל א ה י ח ה ל ו ע י ל ה ל ה ת נ נ ד ל מ ק ד ש חוניו‪.‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ו ל פ י כ ך החזיק‬ ‫ב ד ע ת ח כ מ י א ל כ ס נ ד ר י ה ש ל א ה ת ע ר ו ל מ ק ד ש חוניו‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל ר א ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ל ‪:‬‬ ‫י ה ו ש ע‬ ‫א ו ל‬ ‫י ! י א‬ ‫'‬ ‫״־‬ ‫־‬ ‫היניו>‬ ‫י > י ה ‪ °‬ך א בדעחו חשש רחוק למען היאייז‬ ‫‪' /‬‬ ‫"‬ ‫‪ P‬כ ל מנחותיהם אשר יקריבו בבית חייי‬ ‫» עי׳ דרנבירנ‪ ,‬משא ארץ ישראל‪ .‬עט׳ ל־ט‪ ,‬הערה י י ׳ ־‬ ‫י עות הרעות הנזכר בזה יהיה אלכסנדריאי‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫'‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י ח‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע ם‬ ‫™‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪2 5‬‬ ‫ל‪:‬‬ ‫״‬ ‫ד י‬ ‫‪X‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ , ,‬ד ם סיס הרעים‬ ‫"‬ ‫ד‬ ‫ץ‬ ‫ב‬ ‫י ע‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫בספק טומאה‬ ‫מ ק י ם‬ ‫‪5‬‬ ‫על חטאים וענשם‬ ‫מאת‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ליברמן‬ ‫כין היצירות הקדומות של הדמיון האנושי מצוי סוג ספרותי מיוחד המספר‬ ‫על אנשים חיים שזכו לראות בחייהם את מחזות גן העדן והגיהנום‪ .‬ספרות‬ ‫המזרח והמערב עשירה בחזיונות המציירים את העלייה לגן עדן ואת התענונים‬ ‫שבי ואת הירידה לגיהנום ואת חיסורים שבו‪ .‬מקצתם ספרו מה שראו בעיניהם‬ ‫ממש׳ כעיני בשר ודם‪ ,‬מקצתם ספרו מה שראו במחזה הנבואה‪ ,‬ויש מהם שמסרו‬ ‫מה שראו בחלומם‪ .‬ספורים ותאורים אלו של מחזות גן עדן וניהנום מרובים‬ ‫כספרות המזרח והמערב בימי קדם ובימי הכינים‪ .‬וכבר חקרו החוקרים‬ ‫יכתבו הכותבים י על היחס וההשפעה בספרות זו בין המזרח למערב ובין‬ ‫היהדות לנצרות‪.‬‬ ‫רבי משה גסטר תרנם לאנגלית את המדרש גדולת משה )ועוד כמה מדרשים‬ ‫קטנים(־‪ ,‬ובהערותיו ציין לפעמים את ההקבלות בספרות הנוצרית הקדומה‪.‬‬ ‫יעתי של גסטר שהנוצרים הקדמונים שאבו ממדרש גדולת משה אינה זקוקה‬ ‫י אלא לקט מכמה ספרים שונים‪ .‬מכ וון‬ ‫‪,‬‬ ‫לבטול‪ .‬המדרש‬ ‫י אין לתמוה אם נמצאת בו השפעה‬ ‫‪3‬‬ ‫שמדרש זה היה‬ ‫מישלמית‪ .‬כן‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הוא מונה ר ק ששה מדורים ל עינויים*‪ ,‬ו מ כ א ן ‪ -‬ה ח ל « י‬ ‫שהמדרש שלנו מקוטע וחסר‪ .‬אבל שם נאמר מפורש )הוצ׳ וורטהיימר עמ כ י ;‬ ‫ל ת ח י ל ה גיהנם‪ ,‬ראה משה וכו׳‪ ,‬ולבסוף א גומר )שם עמ כ ח ( ־‬ ‫»*י‬ ‫בניהנם׳‬ ‫כ י צ ד הם‬ ‫יאמד נסדניאל למשה‪ ,‬ל ך וראה את הרשעים‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫מ א ו ח ר‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫נ ו‬ ‫ו א‬ ‫ה ר‬ ‫ע ר ב‬ ‫ש‬ ‫ה ו‬ ‫‪Neul‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪Hennecke‬‬ ‫עיין ב ס פ ר ו ת שציין‬ ‫^ « ־ י י‬ ‫‪Te571‬‬ ‫\‪*^»m‬‬ ‫ה נ י ו ל של ‪G0U und Holle‬‬ ‫‪E‬‬ ‫'‬ ‫‪Josef Kroll‬‬ ‫י ב ס פ ר‬ ‫י ם הדשומיס בי׳ יע ‪ 1‬ל י י‬ ‫‪Studies and‬‬ ‫‪seq.‬‬ ‫ש ל י‬ ‫» יירטהייפריפ^סם אוחי בבח׳ ס ד ר ״ ח‬ ‫' '‬ ‫י ׳ ™"‬ ‫ד""״‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫ייי>^הייים‬ ‫ע‬ ‫ה י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫‪l‬‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב ב‬ ‫ה‬ ‫‪m‬‬ ‫(‬ ‫ס‬ ‫<‬ ‫ב י ת‬ ‫י׳‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ע מ‬ ‫)‬ ‫ז‬ ‫‪9‬‬ ‫׳ י*'‬ ‫‪J‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪«T‬‬ ‫ק ו ם שהדח‬ ‫ש‬ ‫ן ן ן א‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫נ נ ר א ה‬ ‫— ‪.110‬‬ ‫•‬ ‫«»׳ ‪ 418‬רי» ה ע י "‬ ‫כפי שעמד עין ה ר ׳ ל‪ ,‬גינצבורנ שם עט‬ ‫‪8‬‬ ‫רםט‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ס‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫^ ^‪w^'CX‬‬ ‫המושלםית‬ ‫^‬ ‫ליברמן‬ ‫י ו ת‬ ‫׳‬ ‫וכיצד שורפים אותם־ וכו׳‪ ,‬וזה תמוה‪ ,‬שהרי כ ב ר ר א ה משה את ב ל ה מ ר ו‬ ‫ומה זה שוב ‪ .‬ל ך וראה את הרשעים כ י צ ד הם בניהנם״? אבל‪ ,‬כנראה׳‬ ‫לפנינו כאן בתחילה חמשת מדורי בית הצריפה ) ‪ ( P u r g a t o r i u m‬המושלםיה׳‬ ‫•‬ ‫ואח׳־כ בא הניהנום עצמו•‪ ,‬שבו נידונין הרשעים לעולם‪ ,‬כמו שמפורש‬ ‫כי תולעתם לא תמות ו כ ו ׳ ל ‪ .‬ממש עיפ התכנית של הניהנום המושלמיי׳‪ ,‬ו ה ה ב ר‬ ‫כין המדור החמישי והששי אינו א ל א ביסודי עולם‪ .‬כסו כן רוב ה ע ו נ ש‬ ‫והעינויים שנמנו במדרש שלנו מצויים נם בניהנום של מוחמר״‪ .‬אותם ה ד ב ר‬ ‫אינו מיניי‬ ‫ניתנו להאמר נם על הליקוט שבכרוניקון ל י ר ‪ ,‬ל ״ ‪. ,‬‬ ‫אלא חמשה מדורי גיהגומיי‪ ,‬ואחיכ הוא אומר־י‪ :‬שלשה יורדי• לגיהניס‬ ‫י בא‬ ‫ל‪,‬‬ ‫‪ ,‬ל יין‬ ‫עולים‬ ‫ואינם‬ ‫‪ ,‬כנר ״'‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ואח״כ בשלג ושוב באש‪ ,‬כציור שבירו ל י‪.13‬‬ ‫החיליא האחרונה בשלשלת המדרשים שנדון עליהם ל ה ל ן ‪ .‬״‬ ‫ש י ט‬ ‫ש ס‬ ‫ל‬ ‫ים‬ ‫י ם‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ח מ‬ ‫ה ן א‬ ‫ג ם‬ ‫ע‬ ‫ו כ ן ‪/‬‬ ‫כ ד א‬ ‫ש ב‬ ‫צ‬ ‫ן ה‬ ‫ק ן ט‬ ‫ה‬ ‫נ י ד ן נ י ן‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫אר‬ ‫ש‬ ‫מ ד ר ש‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ה ם‬ ‫י‬ ‫נ ו ם‬ ‫אנו נצטמצם כאן בעיקר וביחוד בהארת ק ט ע א ח ד קדום של מחזה נ י ה‬ ‫שנשדד לנו בירושלמי ונראה את נורלו ונלגוליו במשך דורות‪ .‬מכיוון ש‬ ‫י אינו מבחיז‬ ‫רשות לדמיון האנושי לדרוש במכוסה ובמופלא‬ ‫עיקר ובין טפל; הוא נוטה לפאר ולקשט אלז הנרעין ש מ ל י ו ולהוםיר‬ ‫נופך משלו‪ .‬במשך דורות משתנה הספור העיקרי ע ד כ ד י כ ך שאין שוב ל ה כ י י‬ ‫בו את מקורו הראשון• ואין ל ך סונ ספרותי שעלול יותר ל ק ב ל הוספות‬ ‫נ י ח נ ד‬ ‫ב י ו‬ ‫ה ר‬ ‫מ מ נ ו‬ ‫פ נ‬ ‫צ א‬ ‫מ‬ ‫אסר שר של נהינם לפשה ל ר ראה את הרשעים בנהינם‬ ‫־ בדפוס שלוניקי ה׳ רע־א‪:‬‬ ‫הם נדונים באש ובו־‪.‬‬ ‫אבדון‪ ,‬כנירסת ההוצאות הקדומות‪.‬‬ ‫? ב ד פ ו ס שלוניקי )ד׳ עיב( נאמר על המדור החמישי‪ :‬ודנים אותם‬ ‫ע ‪ J‬ל ‪ -0‬א ב ל בהוצ׳ וורטהיימר עס׳ כיח חסרות המלים ‪.‬תמיד לעולמי‪.‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב י צ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪6‬‬ ‫עיי!‬ ‫‪357,1‬‬ ‫• הלל‬ ‫ואש )דפוס‬ ‫התלםודית‬ ‫כנראה שיש‬ ‫עתיק מאד‪.‬‬ ‫ח‬ ‫בנהינס‬ ‫‪0‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪M‬‬ ‫־‬ ‫ב ס פ ר י של ‪Asin Palacios, La Escalologia Musulntana en la‬‬ ‫‪pp.‬‬ ‫עם׳ ‪ 364 ,246 ,237 ,128 ,122 ,119‬ועוד בכ־ס שם‪ .‬התאור של העונש ג ץ‬ ‫שליניקי ה׳ עיא‪ .‬הוצ־ יורטהיימר עמ׳ כ׳ח( שינה במקצת סן הציור שבספרי"‬ ‫‪ , - - ,‬וש־נ‪ .‬א ב ׳‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳ ‪,‬‬ ‫)ירושלםי סנהדרין פ"‪ ,‬ביט‬ ‫הציור שבירושלמי י '‬ ‫כאן שיסוש בםדרש אבא נוריון פיר הוצ־ בוכר י־ז ע־ב‬ ‫עיין ‪ ,A. Dieterich, Nekyia, Leipzig 1893‬עט־ ‪.(202‬‬ ‫ג‬ ‫ס ע‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫ד ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫כ >‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫י א‬ ‫‪ 1°‬הוצ׳ ר׳ט נסטר פטיו‪ ,‬א׳—ח׳ עמ׳ ‪.34‬‬ ‫י ‪) .‬אמנם ב נ י‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫‪ n‬ה מ ל ה ‪.‬הדאנ" נזכרה שם חמש פעמים כ פ ת י‬ ‫ל המעי''‬ ‫‪,.,‬‬ ‫ נסטר שציינתי לו בה׳ ‪ ,2‬עמ־ ‪_ 0 0‬‬‫םקבילה‬ ‫ראה שהכותב הוסיף׳ כדי להמציא שבעה מדורים!( המדור החמישי הוא ממש הציור ש ׳‬ ‫‪.‬‬ ‫מהר׳‬ ‫ק‬ ‫•‬ ‫‪ . P m d a r u s‬יעיין ‪t c r i c h , Nekyia‬‬ ‫ס ט ט ו איני אלא הוספה‪ ,‬עיין נסטר הניל עפ׳ ‪601‬‬ ‫גז סי׳ ו׳ עט׳ ליה‪.‬‬ ‫ס ח א‬ ‫ח ה‬ ‫ט‬ ‫‪6‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫< ה ר א נ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א צ‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪D i e‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫עיין לעיל העדה ‪.9‬‬ ‫היצ׳ בובר‪ ,‬יין עיא‪.‬‬ ‫«‬ ‫‪.‬סדרי ניהנום'‬ ‫ע ס‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫(‬ ‫‪ 1‬הפסו‬ ‫והשוה הנוסח שבכרוניקון פי־ז סי' א׳ והלשון באנדת אסתר‬ ‫י‬ ‫שבידינו אינם‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫'׳‬ ‫‪1‬‬ ‫שלטים‪.‬‬ ‫כן‪,‬‬ ‫לדונסא סביא‬ ‫הקראי‬ ‫אלקרקסאני‬ ‫בס‬ ‫< ‪ £‬ר‬ ‫^‬ ‫ר נ א‬ ‫ע ל חטאים וענשם‬ ‫מיני מקורות מאשר הסוג האפוקליפטי הזה‪ .‬ובאמת‪ ,‬וכי אפשר ל ד ו ן ל כ ף‬ ‫חובה את הסופרים החסידים שהוסיפו שמן על מדורת הגיהנום ושהמציאו‬ ‫יסורים ועינויים שוגים ומשוגים לרשעים ובעלי עברה? הרי כווגתם היתה‬ ‫רצויה׳ ל ה פ ח י ד את ההמון ולהכריחו מן העברה‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬מצויים שלשה ספרים גוצריים מזמן המשגה והתלמוד שבהם מתוארים‬ ‫בפרוט מדורי גיהגום ועיגויי הרשעים בשאול‪ .‬ואלו הם‪ ,‬חזיון פטר־! המצייר‬ ‫) י י ואילך(‪ .‬ספר זה‪ ,‬שנתחבר‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫את חיסורים ה י ל‬ ‫במאה השניה לספירה הרגילה‪ ,‬היה מפורסם מאד בין הגוצרים בארץ ישראל‬ ‫ד ! שנתחבר לא יותר מאוחר‬ ‫‪,‬‬ ‫במאה ה ר ב י י ‪,‬‬ ‫מן המאה הרביעית*!‪ ,‬ובו מצויים התאורים ״ ל ‪ . ! 9‬ואחרון אחרון הוא חזיון‬ ‫פאולוס״* ה מ ר ב ה לצייר את מדורות הניהנום לפרטיו ופרטי פ ר ט י ו ״ ‪ .‬הנוסח‬ ‫הרומי )השלם ביותר( שנתפרסם ע״י ‪ J a m e s‬מכת״י של המאה השמינית הוא‬ ‫תרגום מיוונית)?(״ שנעשה בזמן שחל בין המאה הרביעית והששית״‪ ,‬א ב ל‬ ‫ש ו נ‬ ‫ע‬ ‫ת ‪6‬‬ ‫ם‬ ‫־‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ב ג‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה נ ו ם‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ ן‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה נ‬ ‫המקור עצמו הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬מן המאה השלישית**‪.‬‬ ‫ספר זה חשוב בשבילנו ביותר‪ ,‬מפני שבו ניכרת ההשפעה הרבנית בלי שום‬ ‫ספק‪ ,‬כפי שהוכיח ר׳ ישראל לוי מפריס במאמרו ע ל מנוחת השבת של הרשעים‬ ‫הנידונים בגיהנום״‪ .‬אמנם הנחתו של לוי שספר זה נכתב ראשונה ארמיח אין‬ ‫המאורות וסנדלי הצופים )הוצ׳ הרכבי עם׳ ‪ ,298‬תרנום ניסוי בספר השנתי של ביה־מ בסינסיניטי‬ ‫פ‬ ‫‪01 33‬‬ ‫ס ק א‬ ‫‪0 0‬‬ ‫ג י ה נ ו ם‬ ‫ש‬ ‫י נ ה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ M D‬ואיי״ר‬ ‫י'"‬ ‫א‬ ‫יי‬ ‫'‬ ‫י'‬ ‫‪ ivi. K . James, London 1892, p. 89‬ו א ‪ 7‬ך‬ ‫וכתרנום של הקטעים הכושיים של הניל בספרו ‪the Apocryphal New Testament, Oxford‬‬ ‫‪1924, P- 510 seq‬‬‫‪ P‬״ ‪ M i g‬ובספרי‬ ‫‪L X V I I , 1477c‬‬ ‫‪W w • u‬‬ ‫של ‪ James‬הנ־ל עם׳ ‪•46‬‬ ‫‪vv. Wright ,Apocryphal Acts etc., London 1871,‬‬ ‫׳‬ ‫קע־ב •‪) vol. I , p‬ובתרניסו האננלי שם ח־ב עט׳ ‪ 146‬ואילך( ו ב נ י '‬ ‫^‬ ‫‪, L‬‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫•‪•Acta Philippi et Acta Thomae, p. 99 seq‬‬ ‫‪1 8‬‬ ‫‪1 9‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪1 7‬‬ ‫ס ח‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י י נ י‬ ‫‪t‬‬ ‫ל‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫‪1 8‬‬ ‫י ם‬ ‫ה ח י‬ ‫א י ת י‬ ‫מ ק ד י ם י ם‬ ‫‪M‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪M‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪R‬‬ ‫א ה‬ ‫‪C B‬‬ ‫‪,‬‬ ‫קי‬ ‫‪ Wright‬שם עם׳ ‪ • X I V‬ריב‬ ‫בואו של‬ ‫‪-• Bornkamm, Mythos und Legende in den apokryphen Thomas-Akten,‬י‬ ‫‪W‬‬ ‫‪.Gottingen 1933, p. 51- n‬‬‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫•» סורית עס׳ רכ־ה ואילך; יוונית‪ ,‬סי׳ נ׳ה‪ ,‬עם־ ‪ 171‬ואילו•‬ ‫^ ‪C ^ t , A‬‬ ‫‪°‬‬ ‫‪dota,‬‬ ‫!‪Cambr.dge !893, p. 1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. Silverstein, Visio Sancti Pauli, London 1935,‬‬ ‫•‪ P‬יאילך ובנוסח היווני הוצ׳ ‪•<~ !•schendorf, Lipsiae 1866, p. 34 seq.‬‬ ‫|» "י׳ ליא ואילך‪.‬‬ ‫‪R P r^c‬‬ ‫‪™ r‬׳‬ ‫‪ Silverstein‬שם עס׳ ‪ 99‬העיי׳ •‬ ‫עיין מיש‬ ‫^־ ־‬ ‫׳‬ ‫‪of Theological Studies, vol. 34 (1933),‬‬ ‫עיין מיש‬ ‫•‪.p. 2, nn. 5, 6; Silverstein, P‬‬ ‫‪ Silverstein‬שם עם׳ ‪ 3‬ובהערות שם עם׳ ‪ 91‬ה׳ ‪•2‬‬ ‫עיין‬ ‫•‪•Revue des Etudes Juives vol. X X V (1892), p. 1 seq‬‬ ‫ז‬ ‫‪Anec‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪C r y p h a‬‬ ‫;‬ ‫‪P‬‬ ‫‪s e q‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 3‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ר נ ב‬ ‫‪, 1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ליברמן‬ ‫‪28‬‬ ‫לה ב ס י ס ‪ ,‬אבל אין לפקפק בהוכחותיו על היסודות הרבניים שבספר זי•‬ ‫כן‪ ,‬לדונמא‪ ,‬שביתת הניהנום ביום ראשון לקוחה בלי ס פ ק מדעות היהודים ־‬ ‫בביר אנו מוצאים״ )בשם ר׳ עקיבא(‪ :‬כל ימות השבת אנו נדונין ובשבת אנ]‬ ‫נינוחין‪ .‬ובחזיון פאולוס אנו קוראים״־‪die enim qua resurrexi a :‬‬ ‫‪° t u i s , dono vobis omnibus qui estis in penis noctem et diem‬‬ ‫‪, .refrigerium in perpetuum‬באותו יום שקמתי מן המתים )כלומר‪ ,‬ב‬ ‫ראשון( אני נותן ל כ ל כ ם הנידונין לילה ויום מנוחה לעולם״י•‪) .‬מעניינת באז‬ ‫גם הטירמינולוגיא‪ .‬לנידונץ״־ מתאים הביטוי ‪ ,esse in poenis‬ולניניחיז‬ ‫מתאים בדיוק ^‪ . frigerium)32‬ל י‪ »3‬מביא עוד כמה דונמאות מעין א ׳‬ ‫ל ‪ ,‬ף ‪ .‬אנו‬ ‫‪• ,‬‬ ‫ואין מן הצורך לחזור עליהם ולדון‬ ‫נדון כאן בעיקר בהוספות שנכנסו לספרים אלו ונשוה אותן לנוסחא א י‬ ‫של הספרות הרבנית המאוחרת‪ ,‬נוסחא מורחבת ומוגדלת שעיקרה נ ע ה‬ ‫בירושלמי‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪l n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י ו ם‬ ‫י ל ו‬ ‫י‬ ‫‪re‬‬ ‫כ‬ ‫ב ה ם ׳‬ ‫נ ר א י ם‬ ‫ה ד ב ר י ם‬ ‫‪3 3‬‬ ‫ע‬ ‫‪1‬ח‬ ‫ים‬ ‫מעשה בשני חסידים באשקלון שהיו אוכלים כאחד‪ ,‬שותים כאחד ויגע‬ ‫בתורה כאחד‪ .‬גפטר אחד מהם לעולמו ולא השגיחה בו בדיה‪ ,‬מת המוכס ב!‬ ‫המעים ובטלה כ ל העיר ממלאכתם כדי לגמול לו חסד‪ .‬התחיל אותו חסיי‬ ‫ל ן ״ ‪. .‬בחר‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫לן‬ ‫להצטער וכו׳ עד ש נ‬ ‫יומין חמא ההוא חסידא לחםידא חבריה מטייל נו גנין גו פרדיסין גו מבועין‬ ‫דמיי• וחמא לבדיה דמעין מוכס לשונו שותת על פי הנהר בעי ממטי מיא ולא‬ ‫ד א ה‬ ‫ח ב ר ו‬ ‫ו ם‬ ‫ב ח‬ ‫ך‬ ‫ו א מ ר‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪ 26‬עיין עכשיו ‪ Silverstein‬שם עסי ‪ 99‬הערה ‪.3‬‬ ‫‪ 27‬לוי שם עט׳ ‪ 2‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 28‬פי״א—הי‪ ,‬הוצ׳ תיאודור־אלכעק עם׳ ‪.94‬‬ ‫!‪51‬‬ ‫‪ 29‬סי׳ טיר‪ ,‬הוצ׳ ‪ James‬עסי ‪ ,36‬הוצ' ‪ Silverstein‬עט׳ ‪.147‬‬ ‫‪30‬עיין על כ ל השאלה אצל ‪) Casey‬ראה ה׳ ‪ 23‬למעלה( עס׳ ‪ 18‬ואצל‬ ‫‪ 1,‬י‬ ‫עמ׳ ‪ 79‬ואילך ועם׳ ‪ 95‬ה׳ ‪.28‬‬ ‫‪ 31‬על ד ר ך הרשעים נידונין בניהנום‪ ,‬דינו דההוא נברא במאי וכדומה‪ .‬והשוה‬ ‫‪^ p‬‬ ‫מויק פ־א ה־ה‪ ,‬פ׳ רעיד )ומקבילות(‪ :‬ש נ י נ ו ח ו אבותיו מן ה ד י ן‪.‬‬ ‫"‪Rtfrigerium‬״ ^ ‪ref • P‬‬ ‫‪ 32‬בנוסח היווני‪ .avavavats ,:‬ועיין בספרו של ‪dans‬‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫‪p‬‬ ‫מצי!‬ ‫‪' p °‬‬ ‫ובין ‪s1‬־‪a‬׳‪1ra7d‬׳*‪ ) d‬ויש להוסיף שם נם את הפיסקא שלנו(‪ .‬ועיין ב י י ל ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ייב‪ ,‬ומיש ‪ L e Blant, Les persecuteurs et les martyrs‬עמי ‪ 238‬ואילך• ‪° t‬‬ ‫^ ‪ k‬יפות‬ ‫י "‬ ‫ששני המונחים מסמנים מושנ אחד בכתובוח ה ק ' •‬ ‫היהודים‪ .‬עיין בספרי האננלי ‪.‬היוונית באיי היהודית' עמ׳ ‪ 70‬ובהוספות הר־ל נינצבורנ‬ ‫ערוך השלם של קרויס צד תייז סעיא‪.‬‬ ‫^ ‪,‬‬ ‫‪ 33‬הצופה הצרפתי שם עס׳ ‪ 11‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ ,‬עור‬ ‫«‪ 33‬הנחת ‪) Asin‬עיין לעיל ה׳ ‪ ,(8‬עם׳ ‪ ,237‬שהזיון פאולוס סישפע י‬ ‫אין לה שום יסוד‪ ,‬עיין ‪ Silverstein‬הניל עמ׳ ‪ 19-18‬ובהערות שם עמ׳ ‪ .102‬הדברים‬ ‫יותר ברורים למי שרניל בספרות הרבנית‪.‬‬ ‫ן י ל ך אני מעת ו‬ ‫‪,‬ן‬ ‫‪ 34‬ירושלמי חנינה פיב היב עיז ע י ) ק ‪^ ,‬‬ ‫י‬ ‫‪e‬‬ ‫נטד‬ ‫‪?[,,‬‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫ז‬ ‫׳ ‪t‬‬ ‫ס‬ ‫ןש‬ ‫‪a r r‬‬ ‫ם‬ ‫‪a r r‬‬ ‫ר ב ך‬ ‫ב ר‬ ‫ם‬ ‫ו נ ם‬ ‫נוח‬ ‫ש ל נ ו‬ ‫ם צ ו י‬ ‫‪a‬‬ ‫ב א ו ת ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה מ ו‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫לשון הירושלמי עצמו‪.‬‬ ‫ן פ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב ס נ ה ד ר‬ ‫מ כ א‬ ‫ו א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫‪1e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪stei‬־‬ ‫^‬ ‫ר נ ג‬ ‫ע ל חטאים וענש•‬ ‫‪3 8‬‬ ‫מטי‬ ‫למרים‬ ‫וחמא‬ ‫ב ר ת‬ ‫ת ל י י א בחיטי ביזייא‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫למה‬ ‫לון‬ ‫ע ל י‬ ‫ר׳‬ ‫ב צ ל י ם ‪.‬‬ ‫בר׳‬ ‫לעזר‬ ‫אמר‬ ‫יוטה‬ ‫ר ׳ יוסי ב ן חנינא א מ ר צ י ר א ד ת ר ע א ת י ה נ ם ק ב י ע ב א ו ר נ ה ‪.‬‬ ‫אמר]ון[‬ ‫ד א כן‪.‬‬ ‫ואית דאמרי‬ ‫ליה דהוות ציימה ומפדסמה‪.‬‬ ‫ד ה ו ו ת צ י י מ ה ח ד יום ו מ ק ז ה ל י ה ת ר י ‪.‬‬ ‫החזיון הוא‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ק ד ו ם מ א ד ‪.‬‬ ‫שטח‪,‬‬ ‫כן‬ ‫נחלקו אמוראים‬ ‫וכבר‬ ‫בפירושו‪,‬‬ ‫בעונשה ש ל מרים‬ ‫והיינו‬ ‫בת עלי‬ ‫בצלים‬ ‫ובטיב חטאה‪.‬‬ ‫ומובן‪:‬‬ ‫ה ח ס י ד ר א ה א ח ח ב ר ו מ ט י י ל ב ת ו ך גנים‪ ,‬ב ת ו ך פ ר ד ס י ם ו ב ת ו ך מ ע י י נ ו ת‬ ‫מים‬ ‫עלינו ל ב ד ו ק יפה א ת הוכנו‪.‬‬ ‫ו ר א ה א ת ה מ ו כ ס ב ן ה מ ע י ם לשונו ל ח ו ב ה‬ ‫למים ואינה יכולה‪.‬‬ ‫ה ח ל ק הראשון הוא פשוט‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י הנהר«‪,3‬‬ ‫פ‬ ‫רוצה להגיע‬ ‫ל פ י ת א ו ר ע ת י ק ש ל זמן הנאוניםלג ה י ה נ ה ר זה ב צ ד ע צ י‬ ‫ו ה פ ר ד ס י ם ש ה ח ס י ד ט י י ל ב ת ו כ ‪ , 3 8‬ו ל פ י ז ה ה י ה עונש ב ן ה מ ע י ם‬ ‫הנן‬ ‫כפול‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫אחר״‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫היה בן המעים‬ ‫מ א ד יש ל פ נ י נ ו ה ־‬ ‫ננו‬ ‫הירושלמי מייחס אותו לזמנו של שמעון‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫‪q‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ע ק ו ל‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ברגליו!(‪.‬‬ ‫‪Refrigerium‬‬ ‫במובנו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫)לפי נוסח‬ ‫‪3 « ,‬‬ ‫ת א ו ר זה של הניהנום ה ו א ע ת י ק‬ ‫והרשע אינו י כ ו ל ליהנות‬ ‫הקדום״‬ ‫‪4 2‬‬ ‫ח ז י ו ן ז ה מ צ ו י גם ב ס פ ר ו ת ה נ ו צ ר י ם ה ע ת י ק ה •‬ ‫מ ת א י ם ב י ו ת ר ה ל ש ו ן ש ל ח ז י ו ן פ א ו ל ו ס ״ ‪e s p e x i e t:Et1 -‬‬ ‫‪vidi alios pendentes super canela aque, e t lingue e o r u m siccae‬‬ ‫‪satis, e tm u l t i fructus constituti i n conspectu e o r u m , e t n o n‬‬ ‫‪Permittebantur s u m e r e e x h i s . . . H i i s u n t q u i a n t e c o n s t i t u t a‬‬ ‫‪,‬והבטתי וראיתי אחרים תלויים ע ל נ ח ל מים‬ ‫‪.ora solvunt ieiunium‬‬ ‫היו‬ ‫ולשונותיהם‬ ‫ו ה ר ב ה פ י ר ו ח היו מונחים‬ ‫יבשוח מ א ד ‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫ל מ ר א ה עיניהם‬ ‫הניחו א ו ת ם ל ק ח ת מ ה ם ‪ . . .‬א ל ו ה ם שהפסיקו א ת התענית לפני ה ס ו ע ד הקבוע״‪.‬‬ ‫נ ר א ה שיש כ א ן ל פ ג י ג ו ה ו ס פ ה ל ג ו ף ה ס פ ר ‪ ,‬ש ה ר י כ ל ז ה א י נ ו ל א ב כ ת י‬ ‫אמנם‬ ‫המשובח‬ ‫אבל‬ ‫שפרסם‬ ‫‪Silverstein‬‬ ‫‪(!43‬‬ ‫)עמ׳‬ ‫ו ל א ב נ ו ס ח היווני‪ ,‬ה ס ו ר י ו ה ק ו פ ט ׳ ׳‬ ‫ה ו ס פ ה זו ק ד ו מ ה ה י א ״ ‪ ,‬ש ה ר י ה כ ח ׳ י ב ע צ מ ו ה ו א מ ן ה מ א ה ה ש מ י נ י ת ‬ ‫כ‬ ‫ג ‪3‬‬ ‫יליו סטי•‬ ‫ה מ י ד‬ ‫‪3 6‬‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫והשוה ‪ Odyss.‬סייא‪582 ,‬‬ ‫ן א‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ס ע י י ן‬ ‫יל ‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ק י י ם‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫ף‬ ‫נ ה ר א‬ ‫י ממטי םיא‬ ‫ב ע‬ ‫ועיין להלן הערה ‪ .44‬ועיין בפירוש ר‬ ‫ך‬ ‫דיי‬ ‫לאבות פ־ב מיז‪ ,‬הוצ׳ קרינפיס עם׳ ליז‪.‬‬ ‫לפי הנוסח בסנהדרין‪ :‬ראה את המוכס בן הםעים עומד ע ל שפת הנהר‪.‬‬ ‫חבור יפה מן הישועה לרבינו נסים‪ ,‬דפוס אמשטרדם ד׳ רעיא•‬ ‫עיין ס פ ר חנוך כיב‪ ,‬ט; לוקס ט־ז‪ ,‬כיד‪.‬‬ ‫‪3 7‬‬ ‫‪3 8‬‬ ‫עיין מדרש חהלים סוף פכינ ומדרש משלי ‪ ,,•00‬ייא‪ ,‬הוצ׳ בובר עסי ‪•83‬‬ ‫‪3 9‬‬ ‫‪4 0‬‬ ‫ם‬ ‫ברייתא ד מ ס כ ת נדה הוצ׳ הורוביץ ע '‬ ‫‪Dieterich, Ne‬‬ ‫) צ י י נ‬ ‫‪1 5‬‬ ‫‪p. 86‬‬ ‫־‪seq‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪*,‬יי ™ ‪P a r‬‬ ‫•‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יע״י‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש ל‬ ‫‪P O t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ז י לי ל ע י ל ה׳ ‪ (32‬עמ׳ ‪ 105‬ואילך‪.‬‬ ‫עיין לוקס ט־ז‪ ,‬כיד ובספרו של ‪ Parrot‬ה ל ל עמ׳ ‪ 143‬ואילך‬ ‫״מ׳ ‪(207‬‬ ‫‪ci‬‬ ‫סי׳ ליט‪ ,‬הוצ׳ ‪ James‬עם' ‪•32‬‬ ‫לפניהם 'פ ירריחת‬ ‫לעיל( ורואים ^ ^ ‪Z‬‬ ‫]‪Tu‬‬ ‫חזייו פאילי‪°‬‬ ‫סענ״ן נם הנוסח של י י י ק צי י א ם א י ח י‬ ‫׳־לפיי ר א‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪4 3‬‬ ‫ת‬ ‫‪4 4‬‬ ‫ה‬ ‫א ו ה ם‬ ‫ע ן ס ד י ם‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ן ז ן‬ ‫מ י ם‬ ‫)‬ ‫‪n‬‬ ‫״‬ ‫ש‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n m‬‬ ‫ל‬ ‫ה ל ש ן ן‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ליברמן‬ ‫רנד‬ ‫ב‬ ‫ה נ‬ ‫ט ע‬ ‫•ל ובי]‬ ‫יל‬ ‫^ נהי‬ ‫^ לכןו‬ ‫במחזה זה בולט העונש לפי החוק של מרה כנגד מרה בין ק‬ ‫בקטע שבירושלמי‪ .‬השם בריה דמעין‪ ,‬בן המעיםי־ ‪ ,‬מוכיח ש ה מ י‬ ‫יו‬ ‫להשביע את כריסו ולמלא את תאותו‪ ,‬והוא נענש ביסורים של‬ ‫של מים חיים‪ .‬לעומת זה טעון ברור החלק השני שבחזיון החסיד•‬ ‫ז שני‬ ‫האמוראים בטיב חטאה של מרים‪ .‬יש שאמרו שהיתה‬ ‫היחד‬ ‫^‬ ‫תעניותיה‪ ,‬ויש שאמרו שהיתה צמה יום א ח‬ ‫ל גם‬ ‫צומות‪ .‬ובלשון אחרת‪ ,‬יש שאמרו שהיתר‪ ,‬בתולה ציימניתי׳ ׳‬ ‫ל‬ ‫נם פרושה קיזאית ‪ ,‬אילו ואילו מודים שהיתה צבועה‪ .‬יתכן‬ ‫'אח‬ ‫כינוייה‪ :‬ברת עלי בצלים״ ‪ ,‬כלומר‪ ,‬עלי בצלים המכסים‬ ‫י לפית‬ ‫י‬ ‫שמשו אצלם סמל לצביעות‪ .‬וכן שנינו בב״ר‪°‬‬ ‫ע ש ו נ ל י ת י א ת מ ס ת ר י ו ) ‪ 1‬י ״ ‪ ,‬י׳(‪ .‬׳ י ן אמר ‪P‬‬ ‫בצליה‪ .‬וכנראה שיש לפנינו פתנם שנור על נלוי החנפים ‪.‬‬ ‫י‬ ‫כס‬ ‫‪4‬‬ ‫צ מ א‬ ‫ר ג‬ ‫בצ‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫א ת‬ ‫צ‬ ‫ו ה י ת ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫מ נ כ ה‬ ‫מ‬ ‫ע ב ר ו ת‬ ‫ו י ש‬ ‫‪4‬‬ ‫‪47‬‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ש א מ י ו‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ש מ כ‬ ‫ך ; ב צ‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫מ ר י ר י ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪:4‬‬ ‫ה ט‬ ‫ר מ‬ ‫כ י‬ ‫א נ‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫‪5‬‬ ‫מ ו‬ ‫‪50‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫^ ^‪ 2‬סיורה‬ ‫^‬ ‫ואשר לעונשה‪ ,‬נבדוק ב ר א ש‬ ‫‪ *!aLu‬וכן‬ ‫שהיה קבוע באזנה‪ .‬עינוי זה אינו נזכר בחזיונות הקדומים ״ ל ׳‬ ‫ל פטר‬ ‫היהודית עניין סיבוב הציר של ד ל ת באברו של א ל‬ ‫‪E‬‬ ‫אנו קוראים נם בנוסח של מעשה ר׳ יהושע בן לוי שנשדד לנו בספרי‬ ‫‪ubt‬‬ ‫!‬ ‫מקלינו ‪Pharao prostratus jacens in inferno; caput :‬‬ ‫‪ip j‬‬ ‫''‬ ‫‪portae inferni tenens, cujus portae cardo fiebat‬‬ ‫‪ P °‬־ ^ ‪ °‬ל שטוח‬ ‫‪autem ad introitum animarum circum‬‬‫מש‬ ‫‪^ ' •Q Q‬‬ ‫‪vertebatur super oculum ipsius‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וע‬ ‫בניהנום‪ ,‬ראשו נתון מתחת לאיםקופת פתחו של ניהנום‪,‬‬ ‫ה ד ל ת ‪ .‬הדלת היתד‪ ,‬מסתובבת ל עינו ל כ ל ר‬ ‫לציר‬ ‫חור‬ ‫בכניסת הנשמות"‪.‬‬ ‫ונה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה צ י ר‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה נ‬ ‫י ם‬ ‫י!נ‬ ‫‪5 ,‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז ר‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫‪m‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪m e n‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪C r‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪r t a‬‬ ‫‪u e‬‬ ‫‪U s‬‬ ‫פ ר‬ ‫‪u a‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪C U‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫‪Q‬‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫‪u‬‬ ‫‪P‬‬ ‫<‪a m a‬‬ ‫‪<, ' ,‬ן גם‬ ‫מ כ ל הפינים ואינם פורשים לקחת מהם ב ל ו ם ‪ u m videntes u n i v e r s i ) .‬־ » ‪I a‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪;generis fructus ante illos, et non sinebantur quicquam ex eis capere‬‬ ‫• ^ ^ ^ ' ר ה ‪•76‬‬ ‫בנוסח הכושי של חזיון סרים שפרסם ) ‪Aethiopici, ser. I , vol. V I I‬‬ ‫ובתדנוםו שם עמי ‪ 65‬שוי ‪ 36‬ואילך‪ .‬ועל ‪.‬עזב־ במובן להניח‪ ,‬להרשות‪ ,‬עיין להלן דיע‬ ‫י‬ ‫« בבבלי סנהדרין מיד בי‪ :‬בעייא מוכסא‪ .‬ואולי יש לפנינו קיצור ם • '‬ ‫‪,‬‬ ‫עיין ידוש׳ סוטה פ־נ היד‪ ,‬י־ט עיא‪.‬‬ ‫ןע‬ ‫‪>t‬‬ ‫ח‬ ‫‪Scri‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מ ע י י א‬ ‫ן ‪1 0‬‬ ‫ב‬ ‫‪7‬‬ ‫ו ת‬ ‫ו ע י י‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ ר י • בח‬ ‫' ' ־ " י " ' ^‪°‬‬ ‫> עיין ירוש׳ שם פיה היז‪ ,‬כ׳ ע־נ ו ס ק ' ל •‬ ‫ל יס‬ ‫*‬ ‫‪ «8‬אמנם במדרש עשרת הדברות‪ ,‬ביהימ הוצ׳ יעלינעק חיה עם'‬ ‫ם נ י ל א י‪ ,‬ברם מקוריות הנירסא שלנו נראית לעין‪ ,‬וכיה נם בירוש׳ סנהדרין‪ :‬ו ח ‪°‬‬ ‫בת עלי בצלים‪ .‬ועיין הנוסח בפי׳ ר' דוד הנניד לאבות פ״א‪ ,‬הוצ־ קרינפים ע ' י‬ ‫טים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ •19‬פרש׳ פיב—י״ב‪ ,‬הוצ' תיאודור א ל ב ע ק עמ׳ ‪•990‬‬ ‫( מלאכי ה ח ב י׳‬ ‫‪b‬‬ ‫)‬ ‫‪P‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫את העור )‪ (avadepovres‬של הצבועים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מ ר ס‬ ‫ס ר‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫פ ן ע‬ ‫‪de sera‬‬ ‫‪5 1‬‬ ‫ו נ ע ט י ד ע‬ ‫ז‬ ‫"‬ ‫‪ 52‬עיין בהוספה לאבות דרין הוצ׳ שכטר ע ׳‬ ‫תהלים ספקיד‪ .‬ועיין מיש בשקיעין עסי ‪ 39‬ה׳ ‪.4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪Migne P L 189, 632‬אני מעתיק םהוצ׳‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 1 5‬׳‬ ‫‪,‬ל‬ ‫ק ן ט‬ ‫ש ס ע ן נ‬ ‫ס־‬ ‫‪L‬‬ ‫י וילך רמז תתק‬ ‫‪0‬‬ ‫סדר»‬ ‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬ ‫^‬ ‫גם ה ע ו נ ש ה ש נ י ש ל ת ל י י ה‬ ‫הנוצרים‬ ‫אברים‪,‬‬ ‫לעיל״‪,‬‬ ‫שהזכרתי‬ ‫ב ע ו ק צ י ה ד ד אינו נ מ צ א‬ ‫אע״פ שהם‬ ‫כפי שנראה להלן‪.‬‬ ‫העונשים‬ ‫באחד‬ ‫של‬ ‫לתאר‬ ‫מרבים‬ ‫ב ס פ ר ו ת החזיונות של‬ ‫התלייה‬ ‫את‬ ‫מיני‬ ‫בכל‬ ‫כ מ ו כ ן יש ל צ י י ן ש ה ח ו ק ש ל מ ד ה כ נ נ ד מ ר ה א י נ ו‬ ‫בולט כאן כמו ב ח ל ק הראשון‪.‬‬ ‫קביעת הציר‬ ‫מ ס פ ר י החזיונות‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫אין ה ת א מ ה נ מ ו ר ה בין ה ח ט א ש ל צ ב י ע ו ת ובין‬ ‫והתלייה שנזכרו בירושלמי‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫ב ס פ ר ז ה ישנה ה ק ב ל ה ב י ן ה ח ט א ו ע ו נ ש ו ״ ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫<‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ך‬ ‫א ו ת ו ה ד ב ר מ צ ו י נם‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫מקום‬ ‫לא בכל‬ ‫ב ס פ ר י ם המאוחרים נשמרת ה ק ב ל ה‬ ‫זו ב מ ר ה י ו ח ר נ ד ו ל ה ״ ‪.‬‬ ‫הר׳ל‬ ‫מדורות‬ ‫גיגצבורג‬ ‫גיהגום‪.‬‬ ‫פרסם‬ ‫לפי‬ ‫בשגת‬ ‫עדות‬ ‫ה‬ ‫ת ר פ ״ ח ״ ק ט ע מ ן הגניזה‬ ‫הסופר‬ ‫מסדר‬ ‫הקטע הוא‬ ‫שישעיהו‬ ‫שהן א ו ח ז י ן ] כ ד י [ מ י ם‬ ‫א ד ם‬ ‫״ובני‬ ‫א י נ ן‬ ‫השיבה לו רוה־ק‪:‬‬ ‫החמודות‬ ‫וממלאין ומשליכין‬ ‫ע ז ו ב י ן־‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫א ל י ה ו‬ ‫ב ר ם ה ד ב ר י ם איגם מצויים ב ה ו צ א ו ת ש ל א ל י ה ו ר ב ה שבידיגו‪.‬‬ ‫ה נ ב י א ר א ה ח מ ש ה ב ת י דינין בגיהנום‪.‬‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫רבה‬ ‫‪8‬‬ ‫ה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ק ט ע זה נאמר‬ ‫ב ב י ת הראשון ר א ה בני א ד ם‬ ‫לתוך באר‬ ‫כששאל‬ ‫ו ה ב א ר אינה מתמלאת•‬ ‫ה נ ב י א ע ל ט י ב החזיון ה ז ה‬ ‫א י ל ו ה ם בני א ד ם שהיו ב א ו ת ו ע ו ל ם א ו כ ל י ם ושותים ושדות‬ ‫ו כ ר מ י ם ו נ ע י מ ו ת ע ו ל ם ] ל ה ם [ ו ע ו ב ר י ן ע ל מ ה ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה שנ‬ ‫לא‬ ‫תחמוד בית רעך‪.‬‬ ‫כ ב י ת שני ר א ה ב נ י א ד ם ח ל ו י י ם ב ל ש ו נ ם ע ל ש ע ב ר ו‬ ‫רכיל‪.‬‬ ‫בבית‬ ‫ש‬ ‫לי י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫על‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ל לא‬ ‫הלך‬ ‫אחרי‬ ‫בנות‬ ‫ע‬ ‫שהלכו‬ ‫הגויים‪.‬‬ ‫בבית‬ ‫בנוח‬ ‫רביעי ראה‬ ‫ישראל‬ ‫ו י ו ת‬ ‫תל‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ץ‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫^‬ ‫שהיו פ ו ר ע ו ת א ת ר א ש י ה ן ו מ ו ר מ ו ת ס ט ר י ה ן ו י ו ש ב ו ת ב ש ו ק ו מ נ י ק ו ת ‪ ,‬ו מ ב י א ו ת ב נ‬ ‫אדם לידי חטא‪.‬‬ ‫ב ב י ת ח מ י ש י ר א ה ש ה ו א מ ל א עשן‪ ,‬ו ה פ ח ו ת ו ה ס נ נ י ם ו ה נ ז כ ר י ם יושבין ו פ ר ע ה‬ ‫יושב ו מ ש מ ר פ ת ח י ה ן ‪ ,‬ו א ו מ ר ל ה ם ש ו ט י ם ל א ה י ה ל כ ם ל ל מ ו ד מ מ נ י ו כ ו י ‬ ‫‪5 4‬‬ ‫<^י]‬ ‫ועיין בס׳ תולרות ישוע הנוצרי הוצ• ‪Huldricus‬‬ ‫א ב ל עיין טיש להלן בהערה ‪.105‬‬ ‫‪ (1705‬עט׳ ‪ 32‬ובספרו של קרויס ‪ ,Das Leben Jesu‬עם׳ ‪224‬־‬ ‫‪5 5‬‬ ‫‪ L‬״ ״ ‪,‬״יל היהודים‬ ‫עיין בסעיפים י׳—ייב‪ .‬ט־ו—כי•‬ ‫ד‬ ‫‪ I n t f‬אבל‪.‬‬ ‫‪I N; k y i a‬‬ ‫־‬ ‫ע^ם ההטעםה של ס ר ה כננד ס י י א ע ק‬ ‫‪ • t‬׳ ? " » « ‪ ,‬״ י יל! לעיל‬ ‫• '‬ ‫^‬ ‫‪ °‬אצל עפים א ח י י • עיין׳ ליינםא־ ־‬ ‫*‬ ‫ל י ״ )עיין בספרו של ‪ ,Asm‬שציינת לי לע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪i‬‬ ‫« ״ ‪ n n‬יסי ה י י‬ ‫ה‬ ‫ל א‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪8‬‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ו כ ן‬ ‫‪M‬‬ ‫ת י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫‪B‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ה ח ז‬ ‫ו נ ו ת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪1 0 6‬‬ ‫>‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ י נ ד ש ת‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬ ‫**‪,‬י רם בביה־ס‬ ‫?™־‬ ‫עס־ ‪36‬‬ ‫י • ?־ !‪™ .‬‬ ‫\‬ ‫ל פט־‪ ,,‬א ׳ ‪ . -‬הוצ נ ס ט י ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪Bp‬‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫;יעפ כמעט פ ל ה ב ס ל ה כפו בביה׳ם הנ־ל(‪.‬‬ ‫עיין ננז׳ שכטר שם עם׳ ‪ 198‬שו׳ ‪ ,18‬ועיין תפיד ליב בי•‬ ‫‪5 8‬‬ ‫ם צ י‬ ‫ס‬ ‫׳ עם׳ ‪ •237 ,122 ,119‬יעיין לי־לו יי׳‬ ‫״ גנזי שכטר היא עט׳ ‪ !96‬ואילך‪ ,‬ועיי־ש‬ ‫ן א י ל ך‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה ט ו ש‬ ‫ן ב כ ר ו נ י ק ן ן‬ ‫מ א ד‬ ‫‪0‬‬ ‫י ה י א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫רני‬ ‫‪N‬‬ ‫ליברמן‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫שלנו ה י ה ה ח ט א ש ל ה ר ש ע י ם‬ ‫וכרמיהם‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫לא‬ ‫על‬ ‫ה‬ ‫נזכר כ ל ל שהעבריינים‬ ‫לא‬ ‫תחמוד‬ ‫ושני‬ ‫עברות‬ ‫האנשים‬ ‫נרידא‪.‬‬ ‫שהתעננו‬ ‫להשליכן‬ ‫שהזכרנו‬ ‫לפיכך‬ ‫עונשים‪,‬‬ ‫כרניל‬ ‫כ ל ימי‬ ‫לבור שלא‬ ‫נ‬ ‫נראה‬ ‫יתמלא‬ ‫ם‬ ‫כעונש ב ע ד‬ ‫בטלה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫לי‬ ‫וישבו‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫בטלים‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫נענשו‬ ‫עונש ז ה‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ותיחם‬ ‫נ י ‪ ,‬נ ו‪0‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫בים‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫ומשליכים‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אותם‬ ‫מ‬ ‫•‬ ‫צ‬ ‫לחבית‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ש ל ע ו נ ש א ח ר ‪ ,‬ו ה י י נ ו ״ובני א ד ם א י נ ן ע ז ו ב י ן ״ ׳ « ‪,‬‬ ‫]לשתות[ מן המים שהם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫הרבבר‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫נמצא‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫פ נ י נ ו‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ל שהי‬ ‫ש‬ ‫ל לן(‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה נ ו‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫'‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫‪L‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א י ם‬ ‫אנשים‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪ q‬׳‬ ‫שריר‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫שים‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ןן‪-‬‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫על‬ ‫ף‬ ‫ד ב ר זה מ ז כ י ר לנו ק צ ת א ת הירושלמי הנ״ל שבו נאט‬ ‫בן ה ט ע י ם שלשונו ה י ת ה ש ו ת ת ע ל ה נ ה ר ו ל א י כ ל ה ל ה ג י ע ל מ י ם ‪.‬‬ ‫ב ר ם יש ל נ ו‬ ‫ב ר ו ר ה ע ל השימוש ש ל‬ ‫הוכחה‬ ‫בבית ד׳ ר א ה הנביא בנות ישראל תלויות‬ ‫ה ק ט ע שלנו‬ ‫ב ח ו ט י ן‬ ‫ד‬ ‫ב ד‬ ‫כ א ן א ו ט ע ו ת ס ו פ ר ‪ ,‬א ו שגגת ה מ ס ד ר ש ל א ה ב י ן א ת ה ב י ט ו י‬ ‫בייייא"׳‬ ‫העתיקה‪.‬‬ ‫בפרקי‬ ‫ו ה נ כ ו‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫המלונים‬ ‫דר׳א‬ ‫ת‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫שלנו‬ ‫ד ד י נשותיהן וכוי‪.‬‬ ‫כרגיל אצלם‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫הביאוהו ר ק‬ ‫)פנ״ב( אנו‬ ‫חיטי( ד ד י נשיהם וכוי‪.‬‬ ‫אותה‪,‬‬ ‫ם‬ ‫יעוםי‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫ב ע צ מ ם גושאים‪ ,‬מ ד ה כ ג ג ד מ ר ה ב ע ד‬ ‫'כרי‬ ‫ך‬ ‫׳‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫רות‬ ‫^ " ' י‬ ‫נקובה שלא‬ ‫ש‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5 9‬‬ ‫אלא‬ ‫בטעינת כרי‬ ‫אינו‬ ‫ל‬ ‫״""‬ ‫להם‬ ‫ת‬ ‫ב ס פ ר ו ת הפגנים ובציוריהם‪ ,‬שבהם אנו‬ ‫בעולם‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬א ב ל א י ן ס פ ק שיש ל פ נ י נ ו נושאי ה מ י ם‬ ‫טעונים כ ד י מים‬ ‫שלהם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ק ר ו ב מ א ד שיש כ א ן‬ ‫במדרשים‬ ‫חייהם‬ ‫של הניהנום ה ע ת י ק המצוי‬ ‫ונשים‬ ‫ו‬ ‫לל‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א ל א ח מ ד ו ר כ ו ש ש ל א ח ר י ם ו ע ב ר ו גם ע ל ל א ת ח מ ו ד ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫בעי ׳ ־‬ ‫וישבו ב ט ל י ם ‪ ,‬ו א ע פ ׳ י ש ל א ה י ה ח ס ר ל ד ׳‬ ‫בעילם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫! ‪ ^ 1‬הנוסח‬ ‫מוצאים‪:‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ ה עשה ריקב"‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫אבל‬ ‫‪,‬‬ ‫ב מ ד ר ש הנדול ׳•״‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫'‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ו ב פ ס י ק ת א דר״כ־״ אנו קוראים•‬ ‫ה ס ו פ ר י ם השמיטו א ת ה מ ל ה הקשה‬ ‫ג‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י׳‬ ‫שב‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ייבש‬ ‫מפורש‪:‬‬ ‫״ ותנו‬ ‫ב ס‬ ‫^‪t‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫פ ר‬ ‫י‬ ‫ס י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪.‬חיטי"׳‬ ‫ו‬ ‫י ר ו ש‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫ן ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫!"' שיש‬ ‫היטי‬ ‫ט‬ ‫י״‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫?צ"ל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ח ו ט מ י‬ ‫‪:‬‬ ‫ייבש‬ ‫? '‬ ‫י‬ ‫שגם‬ ‫י ו‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫ך ד‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫ד ד ‪4‬׳‬ ‫ה‬ ‫‪ 59‬ביה״ם הנ־ל וגנזי שכטר עס׳ ‪ .204‬ועיין בתיקון הדיל גינצבורג עם עמי ‪197‬‬ ‫ל ן ואילו׳‬ ‫א ב ל הדברים אינם משתנים כ ל ל ‪ ,‬אפילו אם נקבל את תיקוני•‬ ‫ח עם'‬ ‫‪°‬‬ ‫'‬ ‫‪ "0‬עיין על כיז א צ ל ‪ J . G . Frazer‬בפירושי ל'‬ ‫פועלים‬ ‫'‬ ‫‪'" if‬‬ ‫והערה ‪ •6‬ועיי!‬ ‫'וביחודעם‪,‬ואילך‬ ‫‪ .69-70‬ובויקרא ר ב ה עייכ—ב )ומקבילות(‪ :‬משל ל ט ר ס ק ל נקוב ששכר בעליי‬ ‫לטלאתו‪.‬‬ ‫•« על צורת ה פ ו ע ל נדון להלן‪ .‬ועיין הנירסא בגנזי שכטר שם עט׳ ‪ 204‬עו׳ ‪•3‬‬ ‫‪ 02‬שוש אשיש‪ ,‬קטיו ע״ב‪.‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪u‬‬ ‫נ‬ ‫‪a‬‬ ‫ם‬ ‫‪P‬‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪011‬‬ ‫ע‬ ‫‪Nekyia‬‬ ‫«•« כנראה שזהו תיקון ע־פ ה ב ב ל י נדה ט״ז אי‪ ,‬וע״יש ברש״י ובתוספות•‬ ‫חיים אריה נינזברנ העירני על הפיסקא האונדית‪ :‬ינקם באף שד‪ .‬כלומר‪ ,‬י מ ק י‬ ‫)עיין כרש נורדון‪ ,Ugaritic Gramm.tr ,‬עסי ‪ 21‬סי׳ ‪.(4.22‬‬ ‫ו י ד י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪N‬‬ ‫ר‬ ‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬ ‫נשיהן‬ ‫ו ב ר ו ר ש ה ג י ר ס א ‪,‬חיטי״ נכונה‪ ,‬וכן ב ס ו ר י ת ‪:‬‬ ‫וכי‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫חטתא דתדא‪ ,‬חיטת‬ ‫‪8 8‬‬ ‫השד ‪ ,‬כלומר‪ ,‬עוקץ הדד‪.‬‬ ‫הביטוי ה ב ל ת י ר נ י ל שהשתמש בו ה ק ט ע שלנו מ ו כ י ח שהוא ש א ב מן ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫ולא המציא אותו מעצמו‪.‬‬ ‫ו ל א ע ו ד א ל א ש ב י ד י נ ו נ מ צ א מ ד ר ש א ח ר ששימש ח ו ל י א מ ק ש ר ת ב י ן ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫ה ק ט ע שלנו‪.‬‬ ‫ובין‬ ‫מעשה‬ ‫לעשות‬ ‫וככה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת ש ו ב ה למהר"מ««‬ ‫וכן מעתיק ב ד ר כ י‬ ‫ממדרש‬ ‫ל ר ש ע כ ל צ ר כ ו ו ל ע ס ו ק ב ק ב ו ר ת ו ‪ ,‬ו ל צ ד י ק ל א ב א איש‪.‬‬ ‫בכי נדול ע ל אשר‬ ‫בא‬ ‫א ל י‬ ‫לר‬ ‫עמו‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫«ל‬ ‫והביאו‬ ‫ו ה מ י ם‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫לפני‬ ‫א צ ל ה‬ ‫ל‬ ‫ו ׳‬ ‫מ‬ ‫ניהנם‪,‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫והראה‬ ‫ו א י נ ה‬ ‫דלח‬ ‫שציר‬ ‫של‬ ‫כענבוחיהן‪,‬‬ ‫רתמים‪.‬‬ ‫ל•‬ ‫גיהנם‬ ‫היה ל ו חתנו‪,‬‬ ‫ל א ב א א י ש ] ל ק ב ו ר ת [ ח מ י ו ‪ ,‬ו נ פ ל ע ל י ו ש י נ ה וישן‪.‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו כ ו‬ ‫לו‬ ‫ר ש א ה‬ ‫׳‪.‬‬ ‫א‬ ‫־ל‬ ‫נשמה‬ ‫אחת‬ ‫ליהנות‬ ‫ממ‬ ‫א ל י ה ו ‪,‬‬ ‫פתחה‬ ‫באוזנה‪,‬‬ ‫וסגרה‬ ‫והראה‬ ‫ל ך עמי•‬ ‫שצועקת מים‪,‬‬ ‫נ ה‬ ‫א־ל‬ ‫‪.‬‬ ‫נ ש מ ת ו ש ל א ו ח ו ר ש ע שעושין ל ו כ ל ה כ ב ו ד ה א ל ה ב ע ו ל ם ה ז ה ‪.‬‬ ‫ו ש א‬ ‫ב ל ת י ידוע‪:‬‬ ‫שמת ב ע י ר א ח ת צ ד י ק ורשע ביום א ח ר ‪ ,‬ובשעה אחת‪ ,‬ה ל כ ו כ ל ה ק ה ל‬ ‫לו‬ ‫אליהו‪,‬‬ ‫מים‪,‬‬ ‫זהו‬ ‫והראה ל ו אשה‬ ‫בני‬ ‫שתלויין‬ ‫אדם‬ ‫ו ה ר א ה ל ו נשים ש ח ל ו י י ן ב ד ד י ה ן ‪ ,‬ו ה ר א ה ל ו ] א [ נ ש י ם ש פ י ה ם ג ח ל י‬ ‫איל‬ ‫א‬ ‫לי‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪ ,‬׳‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫‪-‬ל‬ ‫ה ן‬ ‫‪.‬‬ ‫א״ל ש א ל ממני ואנידה ל ך •‬ ‫א י ל א ל י ה ו ‪ ,‬א ו ת ה א ש ה שציר ד ל ת ש ל גיהנם פ ת ח ה ו ס נ ר ה באזנה ה י י ח ה‬ ‫מתענה‬ ‫כ ל ימיה ו א ו מ ר ת כ א ב ל ב י בתענית‪ ,‬ו ב ש מ ע ה ש מ ס פ ר י ן לשון ה ר ע ואוגאת‬ ‫דברים‬ ‫כ ד י לשמוע ו ל ו מ ר ל ב ע ל י ה כ ד י לשגוא ה ב ר י ו ת‬ ‫בעיני‬ ‫ה ט ]ת[ ה‬ ‫בעלה‪,‬‬ ‫מופקרים‬ ‫בניהם‬ ‫א ו ח ו אוזן ס ו ב ל דין ניהנם‪ ,‬ובני א ד ם שתלויין ב ע ר ו ה ה ם היו‬ ‫ו ב ו ע ל י זונות ב ע ו ל ם הזה‪ ,‬ובני א ד ם שתלויין ב ד ד י ה ם ה ם היו מיניקות‬ ‫בגלוי וראו האנשים דדיהם‪.‬‬ ‫שסספרי׳‬ ‫שיחה‪,‬‬ ‫א ז ג ה‬ ‫הכנסת‬ ‫בבית‬ ‫בשעת‬ ‫ובני א ד ם שפיהם גחלי ר ת מ י ם ה ם בני א ד ם‬ ‫תפילה‬ ‫להודיע כי ה ק ב ׳ ה שופט צדיק‪.‬‬ ‫ב נ י ה נ ם‬ ‫י נ י ו‬ ‫מ ש א ר‬ ‫י ו ת ר‬ ‫מדברי‬ ‫ופוסקין‬ ‫ה א י ב ר י ם‬ ‫תורה‬ ‫ועוסקין‬ ‫ש ע ו ש י ן‬ ‫בדברי‬ ‫ע ב י ר ד‬ ‫ה א י ב ר י ם ‪.‬‬ ‫מ ד ר ש ז ה כ ו ל ל א ת כ ל ה פ י ס ק א ש ב י ר ו ש ל מ י ) ב ה ו ס פ ת ד ב ר י ם ו פ ר ו ש י ם ( וגם‬ ‫ח ל ק מ ה ק ט ע ש ל נ ו ) ב נ י א ד ם תלויים בענבותיהן‪ ,‬הפירוש לעונש ה ת ל ץ ה ב ד ד י ם ( ‪,‬‬ ‫ו נ‬ ‫יאי‬ ‫בעליל‬ ‫כירושלמי‪,‬‬ ‫והבאורים‬ ‫שמוצאם‬ ‫אבל‬ ‫ממקור‬ ‫הטפל שבהם‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫רב‬ ‫הגרעין שבמדרשים‬ ‫אמגם‬ ‫על העיקר‪.‬‬ ‫ה ל ל ו נמצא‬ ‫עניין ה ת ל ו י י ם בלשון‪,‬‬ ‫בערוה‬ ‫ל ע ו נ ש ה ג ש י ם ה ת ל ו י ו ת ב ד ד י ה ן ‪ ,‬עיגויי ה פ ח ו ת ו ה ס ג נ י ם ש ב ב י ת ח מ י ש י ‪,‬‬ ‫וכן הפירוש ב ד ר כ י תשובה לעוגש גקיבח האוזן ו ה א כ ל ת גחלי ר ת מ י ם ב ע ד ד ב ו ר‬ ‫כבית‬ ‫הכנסת״‬ ‫ממקור אחר‪.‬‬ ‫״‬ ‫ע י י ן‬ ‫איגו גזכר‬ ‫ב א ן צ ר ו‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫כלל‬ ‫בירושלמי‪.‬‬ ‫^ ‪^ .‬‬ ‫וברור שכל ההוספות הללו באו‬ ‫^‬ ‫נ ה‬ ‫נ כ ו נ ה‬ ‫ן כ נ ר א ה‬ ‫ע ג ם‬ ‫ב ל ש ן ן‬ ‫ז ו‬ ‫ה ב‬ ‫י‬ ‫ט ו‬ ‫י אינו ת י ל ‬ ‫‪.‬״‪,-,,‬י יי׳ראו‬ ‫•‬ ‫ש‪ .‬והאטיםולוניה של הסלונים שלני א '‬ ‫«« כסיף שרת פ ה ר י ט פרוטנכרנ דפוס פראג‪ .‬וכנראה שהוא העתיק סן הזכרון‪ ,‬ומכאן‬ ‫׳ שין הטנוםנטת‪ .‬ועיין הורוביץ‪ ,‬תוספתא עתיקתא‪ ,‬חיה עם׳ ו ד ‬ ‫ל עונש זה בעד ה פ ס ק ה פדית בשיחת דברים בטלים מקורו בחנינה ייב ב וש נ•‬ ‫ליברמן‬ ‫רנח‬ ‫ב‬ ‫נבדוק בראשונה א ת ה ה ו ס פ ו ת ש ב ד ר כ י תשובה ש ל א נזכרו‬ ‫מ פ נ י‬ ‫ק ו ר א י ם שם שציר ד ל ת הגיהנם היה נתון באוזן אשד׳‬ ‫ש ה י ח ד‬ ‫י מ פ נ י‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש י‬ ‫ש מ י ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ר‪,‬‬ ‫מ ת ע נ‬ ‫ש‬ ‫י ת ה‬ ‫‪£‬‬ ‫לסער‬ ‫ע‬ ‫הנ״ל׳‬ ‫^ *‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ומפרסמת׳‬ ‫‪ k‬מרי‬ ‫ל ב ע ל ה כ ד י להשניא א ת ה ב ר י ו ת בעיניו‪ .‬ה ט ע ם ה ר א ל‬ ‫‪**1‬‬ ‫" \' ‪,‬‬ ‫והטעם השני נוסף ע ״ י ב ע ל ה מ ד ר ש כ ד י ל ה ס ב י ר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ *Op&irovs‬יי * ‪•v«« ° f‬‬ ‫כננד מ ר ה ‪ .‬וכן אנו מוצאים נם בחזיון עזרא" ‪:‬‬ ‫~ י ‪ ,‬״ ׳ * ?׳‪01 Pat‬׳‬ ‫׳‬ ‫‪f‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫י ׳ ‪/‬‬ ‫׳‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪r a w r a a u 7 wcrr‬‬ ‫ש ו‬ ‫א‬ ‫‪6‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫נ ז כ ר‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ו ק‬ ‫ח‬ ‫‪,1‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫•••‬ ‫ב ח ו ך אזניהם ‪. . .‬‬ ‫'אוזז‬ ‫וצירימ של אש מ ס ח ו ב ב י ם‬ ‫דברים‬ ‫)המצותתים ע ל ה פ ת ח י ם ( ״ ״ ‪.‬‬ ‫ת ו ל ה ‪.avrrj00VO& T‬‬ ‫‪els TOVS OLKOVS TOVS‬‬ ‫‪aXXoTpiOVS‬‬ ‫‪7rpos‬‬ ‫‪TO i r o i e l v/ua‬‬ ‫יותר‬ ‫מ‬ ‫ואלה ה ‪°‬‬ ‫נ‬ ‫ברורים‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫‪6‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מרים‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב ח ז י ו ן‬ ‫ם‬ ‫‪6‬׳‪1‬‬ ‫‪V..‬‬ ‫‪7ra‬‬ ‫}‪PO-Kp00}fX,€U7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫?‪J‬‬ ‫‪KCL‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪a v r i j s , x a l (TV/ufiaWovaa‬‬ ‫‪ .\yovs‬״וראתה אשה ת ל ו י ה בשתי א ז נ י ‪ 2‬ז ‪ . . .‬והיא‬ ‫‪irovrjpovs6‬‬ ‫ע ל בתים א ח ר י ם ובחי ח ב ר ו ת י ה ו מ ו ס י פ ה לשון ה ר ע כ ד י ל ה ט י ל מ ח ל ו ק ת ־‬ ‫‪n‬‬ ‫־‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ג ח‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ב ? ג ד‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫א י ז‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬ ‫א ? ‪ 1‬א‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫ודמיון לעונש ב ע ד שיחה ב ט ל ה ב א מ צ ע ל י מ ו ד התורה•‬ ‫מושקעים בני א ד ם ע ד ב ר כ י ה ם ב נ ח ל של נ פ ד י ת וזפת מפני שדברו‬ ‫הכנסיה ‪.‬‬ ‫ו ב ח ז י ו‬ ‫‪73‬‬ ‫"'לום‬ ‫בתיו‬ ‫‪7 4‬‬ ‫ל ‪ 1‬ס ד‬ ‫ב ה‬ ‫י ה ו‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫יתכן‬ ‫א מ י נ ו‬ ‫!"ארס‬ ‫י •‬ ‫י אל‬ ‫נשוב עכשיו ל ק ט ע ה מ ד ר ש ה מ י ו ח ס‬ ‫^ ' ' ' \ י ה את‬ ‫י ׳‬ ‫ר‬ ‫כי הנרעין של המחזה ב ב י ת הראשון‬ ‫יי ^ ‪non‬‬ ‫^׳‬ ‫^‬ ‫מורשים‬ ‫אינן ע ז ו ב י ן ״‪ ,‬במובן אינם‬ ‫הנוסח הרומי שבחזיון פ א ו ל ו ס סי׳ ל ״ ט ‪ -non permittebantur :‬אי‬ ‫‪sinebantur.‬‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב י‬ ‫מ י‬ ‫ו ש ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש ת ו ת‬ ‫ז‬ ‫ש ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו ב‬ ‫ר‬ ‫‪75‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪28‬הוצ׳ ‪68‬‬ ‫‪6 9‬‬ ‫ה כ ו ו ג ה‬ ‫‪Lipsiae‬‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫נ ש י ם‬ ‫ה‬ ‫‪C‬‬ ‫• ‪1866‬‬ ‫‪Tischendorf, Apocalypses Apocryphae,‬‬ ‫‪p,‬‬ ‫‪, r m‬‬ ‫ונות‬ ‫"‪i‬‬ ‫ל‬ ‫\ •‬ ‫מביא את המלה היוונית משני סופרים ומתרגםה‪Sophocles‬ל‪' P P e r ' .‬‬ ‫‪)'•,‬במובן‬ ‫׳‬ ‫‪y‬‬ ‫התרגום הזה במקום שלנו מתאשרת עיי הפיסקא הבאה להלן• יע״‪7‬‬ ‫‪ . 2 2 0 8‬נם הפועל ‪ ra.paKpoa.op.at1‬שסופוקליס מביאו מסופרים מאוחר‬ ‫נב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪i a‬‬ ‫הערה‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫‪2‬‬ ‫ז‬ ‫‪m‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪N e k‬‬ ‫<‬ ‫‪r‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪ C h‬״ ‪t e‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 71‬סי׳ ‪ X‬הוצ׳ ‪ James‬עס׳ ‪.118‬‬ ‫‪ 72‬תלויים באזניהם נטצאים נם במדרש גדולת משה )ביהימ של וורטהייםר ח ד ‪V‬‬ ‫א ב ל ב ע ד חטא אחר‪ .‬ועיין להלן הערה ‪.78‬‬ ‫כ‬ ‫‪1 5 1‬‬ ‫•‬ ‫‪ 3‬ד סי׳ ל״א‪ ,‬לפי הקטע של בתיי ווינה‪ ,‬הוצ׳ ‪ Silverstein‬ע‪'°‬‬ ‫‪ , I n ipsa ecclesia exercuerunt eloquia‬א ב ל בשאר הנוסחאות‬ ‫ולפי חזיון פטר )סי' ייד הוצ׳ ‪ James‬עמ׳ ‪ (92‬טוצקת אש לתוך פיהם ל עדי שק‬ ‫הכרוניקון של ירחטיאל )פטיו סי׳ ב׳( טאכיליט נחליט לוחשות לםנדפים•‬ ‫מ‬ ‫‪7 4‬‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א ח‬ ‫ת‬ ‫יו(‬ ‫׳‬ ‫רת‪.‬‬ ‫‪,‬לפי‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫"‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל ע‬ ‫‪'°‬‬ ‫י נ‬ ‫ג‬ ‫' '‬ ‫‪ a7‬עיין לעיל הערה‬ ‫אד שנתפשט‬ ‫_!‬ ‫‪ 4 4‬ו א ש ר לשימוש ב‪.‬עזב' במובן להניח‪ ,‬להרשית׳‬ ‫ג ר‬ ‫י‪.‬‬ ‫א‬ ‫י ‪1‬‬ ‫ר‬ ‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬ ‫המחזה‬ ‫נ‬ ‫ב ב י ת שני כ ו ל ל ב נ י א ד ם ת ל ו י י ם ב ל ש ו נ ם ב ע ד מ ל ש י נ ו ת ו ר כ י ל ו ת ‪.‬‬ ‫וכן אנו ק‬ ‫ו ר א‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ה י ן ן נ י‬ ‫ל‬ ‫מ ק צ ת ן היו תלויות בלשון ‪. . .‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫י׳‬ ‫א ס‬ ‫‪.‬וראיתי נפשות תלויות;‬ ‫נ׳ולד‪:‬‬ ‫הולכות רכיל‬ ‫הנפשות ה ת ל ו י ו ת בלשון ]היו[‬ ‫‪7‬‬ ‫ומדברות שקרים ונבול פה‪. 8‬‬ ‫ב ב י ת ג׳ ת ל ו י י ם ב נ י א ד ם ב ע ד ו ת ן ב ג ל ל ש ה ל כ ו א ח ר י ב נ ו ת ה נ ו י ם ״ ד ‪.‬‬ ‫זה ל א מ צ א ת י מ ק ב י ל ה ב ח ז י ו נ ו ת‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ק> יל‪.«0‬‬ ‫ו‬ ‫לעונש‬ ‫א ב ל ‪Lucianus‬‬ ‫ע‬ ‫ב פ ר ו ד י א ש ל ו ע ל ה נ י ה נ ו ם מ ס פ ר ש ר א ה * ״ * א ת ק י נ י ר ס ת ל ו י ב ע ר ו ת ו <« כ ע ו נ ש‬ ‫ב ע ד בריחתו עם אשת אי ‪.82‬‬ ‫ש‬ ‫בבית‬ ‫ר ב י ע י ר א ה נשים ת ל ו י ו ת ב ח י ט י ד ד י ה ן ב נ ל ל ז ה שהיו פ ו ר ע ו ת א ת‬ ‫ראשיהן ו פ ו ר מ ו ת ס ט ר י ה ן ויושבות בשוק ו ב ד ר כ י ם ומניקות‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬נזכר‬ ‫כ ב ר צ ע ו ר ז ה ב י ר ו ש ל מ י ח נ י נ ה א ב ל כ ע ו נ ש ב ע ד ח ט א א ח ר ‪ .‬ל פ י ה ־ ‪lex talionis‬‬ ‫שנקט בו ה ק ט ע שלנו ה י ה מ ח א י ם לעונש זה ר ק ה ע ו ן ש ל ה נ ק ה ב פ ר ה ס י א ‪.‬‬ ‫ביסי ה י י ‪,‬‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫״ ז י‬ ‫ע י י ן‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ף‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬ ‫ע ם ׳‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י ה ו ד ה ‪1‬‬ ‫ן ב ן‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ו ן ׳‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ף‬ ‫ע ז ב‬ ‫ר ך‬ ‫וכן‬ ‫‪ .‬והשוה הוספת‬ ‫ח‬ ‫י אלבק בהערות תיאודור‪ ,‬בביר פע־ה סוף עם׳ ‪•887‬‬ ‫‪ . , ,‬״‪» ,‬‬ ‫•‬ ‫״ סימן זה אינו אלא הוספה מאוחרת ואינו בנוסח העיקרי•‬ ‫">‪alV‬‬ ‫בניהגם הסושלסי תלויים בלשונם הולכי ר כ י ל ודוברי שקרים‪ .‬עיין בספרו של ‪) Asm‬ציינת לי‬ ‫לעיל ה׳ ‪ (8‬עם־ ‪ .364‬וכן במדרש נדולת סשה )וורטהייסר עס־ כיו(‪ :‬והתלויים בלשונם הם‬ ‫שלוניקי מורכבים חד‬ ‫‪.‬‬ ‫המספרי•‬ ‫שני עונשין ושתי עבירות‪ .‬וכ־ה שם )ד׳ ע־א(‪ :‬וראה ביא תלוים באוזניהם ובלשונם‪ .‬א ל למה‬ ‫ל י תלוים באוזניהם ובלשונם‪ .‬איל מפני שהיו מבטלים דברי תורה ומספרים לשון הרע ודבר ם‬ ‫הערה ‪• 83‬‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫^ ‪. ,‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫כ ל‪,‬‬ ‫ה ס ו ר י‬ ‫‪W‬‬ ‫‪X‬‬ ‫׳‬ ‫‪o‬‬ ‫ל ש ו ן‬ ‫ה‬ ‫‪f‬‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ו ס ר ג י ל י ם‬ ‫‪•01‬‬ ‫ל ע ן נ ם‬ ‫‪tiaiv,‬וכ‬ ‫‪K‬‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ב ט ל י ם‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫י ף ח ‪ 0‬י א ל‬ ‫ן ד ב ר י‬ ‫ס י‬ ‫ת ל י‬ ‫ב נ י‬ ‫ם‬ ‫ן ע‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה ל ן‬ ‫ץ‬ ‫ב ל ש י ג ם‬ ‫? זר‬ ‫ל ״‬ ‫"‬ ‫א כ ל כחזיון פ ט ר )סי־ ז־ הוצ׳ ‪ James‬עם־ ‪(91‬‬ ‫ו * י ק ‪ .‬יברידקציא ב־ של חזיון פאוליס )סי־ ד־ הוצ־ ‪ ,Silverstein‬עמ־ ‪ (156‬נזכר עונש ׳ה‬ ‫‪M‬‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ו ו ר ט ה י י מ י‬ ‫ל‬ ‫‪n‬‬ ‫ס‬ ‫‪H‬‬ ‫' ‪«, ° l‬״«י״ידמ‬ ‫ל לא החטא• ועיין דברים ר ב ה ספיי ובאיצי‬ ‫» במדרש גדולת משה‪ ,‬דפוס שלוניקי • ע־א‪ :‬וראה בניהנם בני אדם תלוים ב ע ו ו ל ו ת הם‬ ‫ג ״ י ר ״ מפי‬ ‫יקשירים י ד י ה ם ‪ . . .‬מפני שהיו נואפים ונונבים ורוצחים וחורגים ) ^‬ ‫ר ד ‪(44‬‬ ‫'!?ל‬ ‫\‬ ‫'‬ ‫עונשים בעד שתי עבירות‪ ,‬כ ד ר ך מדרש זה‪ .‬א ב ל בבייניקיו‬ ‫™‬ ‫׳‬ ‫״היי גיאפים(‪ .‬ובנוסח הכושי של חזיון מרים‪ ,‬תדגים‬ ‫‪cLJi‬‬ ‫^ ™ ‪• f‬‬ ‫זכר עונש אחר בעד זנות נוצרי עם בת ישראל• ברם ע‬ ‫׳ ״ ‪>™35U3(!vZ‬‬ ‫<‬ ‫)‬ ‫‪s‬‬ ‫‪de Ponte (d‬‬ ‫<‬ ‫( שדנו את היהודי ‪ d o n u s‬״ ‪ P‬לחיתוך האבר ‪pJof‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪a m L ^ t‬‬ ‫•‬ ‫־־־‬ ‫שיאה כעיגיי את העונש הםנונה• יי־ל־ ״‪™ i‬‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫^ ‪ t cuius nomen erat Pandonus et ego‬״ ‪ d e m n a v e r u‬״ ‪°‬‬ ‫‪W W‬‬ ‫'^‬ ‫ק‬ ‫‪) .virilia incisa ante palacium‬העתק״'‬ ‫(‬ ‫‪B‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪,‬למי‪sand‬‬ ‫‪ .Court Decisions‬בו דן פרופ׳ קיש בפרוטרוט ע ל הצד היורידי של עבירות ממין א לי(•‬ ‫ע״‪ 1‬להלן הערה ‪.130‬‬ ‫ד‬ ‫נ ם‬ ‫ל ‪:‬‬ ‫ה נ‬ ‫א ו‬ ‫ת ל‬ ‫ס ו י כ ב‬ ‫י י ם‬ ‫ר ט‬ ‫‪e‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י נ ש‬ ‫‪a‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ס ע י ו‬ ‫מ‬ ‫ע ם‬ ‫ז ה‬ ‫ת‬ ‫בנלל‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫‪2‬‬ ‫ה י ה‬ ‫‪6‬‬ ‫)‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ י ה נ‬ ‫‪2‬‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪a‬‬ ‫‪S C r i p s i‬‬ ‫‪i u d e u‬‬ ‫‪P r e d i C t a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫פ י ס‬ ‫א‬ ‫ז י‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫‪3‬‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ °‬א ב ל עיין להלן עט׳ רסינ‪.‬‬ ‫״ ‪.Ver. hist. U• U‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪tv0V‬‬ ‫‪rr\pTt\P‬‬ ‫שם סי׳ ‪.26‬‬ ‫הגיל‬ ‫ל‬ ‫‪h‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫׳‬ ‫‪8 2‬‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫‪1‬יב‬ ‫‪L‬‬ ‫ליברמן‬ ‫ר‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫באמת במדרש‬ ‫הבנים בנלוי נרידא‪.‬‬ ‫פריעה‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫בקלעי‬ ‫צניעוח‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫‪ ,‬נ‬ ‫י 'ל‬ ‫ו ה ר כ י ב אותו‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫ו ר א י ת י‬ ‫שערותיהן‪...‬‬ ‫כלל‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ונראה ק ר ו ב מ א ד שהמדרש ש ל‬ ‫הראש ממקום אחר‬ ‫ומקצתן‬ ‫ובלי‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫]‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫יחד‬ ‫ת‬ ‫ואלה שה‬ ‫והחהלכו בעולם‬ ‫ת‬ ‫י ו‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫נ ו‬ ‫עם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ע י‬ ‫ב נ י ל ו י ראש״>‪.8‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫הנק‬ ‫ו י ו ת ‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫^**‪^MM‬‬ ‫״!‪83‬‬ ‫י‪-‬״י־הסיא י‬ ‫לשונן‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ה י ו‬ ‫ו‬ ‫וכן‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ל ב ו ש י י‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה י ו‬ ‫בגיהנום‬ ‫למי‬ ‫המום‬ ‫ת ל ו י ו ח נשים מ ח ו ס ר ו ח ב ו ש ה ב ש ע ר ף ‪ 8‬ש ה י ה נ ת ו ן ל מ ר א ה ה נ כ ר י ם •‬ ‫י ם‬ ‫י ם‬ ‫ב ב י ת ה ח מ י ש י ר א ה ש ה ו א מ ל א עשן‪ ,‬ושם ה פ ח ו ח ו ה ס נ נ י ם ו ה נ ז ב ר‬ ‫ו פ ר ע ה יושב ומשמר פ ת ח י ה ן ש ל ג י ה נ ו ם ״ וכוי‪.‬‬ ‫הקדומים‬ ‫שהזכרחי‬ ‫שלנו שמזכיר‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫ח מ ש ה‬ ‫וכבר‬ ‫ד א ה הר״ל‬ ‫בחי דינין ב מ ק ו ם‬ ‫ג‬ ‫אין ל ז ה מ ק ב י ל ה‬ ‫נינצב‬ ‫ו ר ג‬ ‫מ‬ ‫ש ב ע ה‬ ‫«‪8‬‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫את‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ף‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י ד ו ש‬ ‫הח‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫ח נ ן‬ ‫י ם‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ה ר ג י‬ ‫‪8 8‬‬ ‫\ל ‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8 8‬‬ ‫המושלמי ׳‬ ‫ל כ א ו ר ה יש ל ר א ו ת כ א ן א ת ב י ת ה צ ר י פ ה ) ‪( P u r g a t o r i u m‬‬ ‫)רפים‬ ‫ה ד פ ו ס י ם‬ ‫שחלי*י‬ ‫"" "יי‬ ‫"‬ ‫‪ 8 3‬ה ר כ ב ה זו ממש נמצאת בנוסחאות‬ ‫׳ ‪ .‬אבל‬ ‫'‬ ‫בייייל‬ ‫י‬ ‫בשעריהן‬ ‫שלוניקי ד׳ עיא(‪ :‬וראה נשים תלויות‬ ‫\ ( רריריט‬ ‫ו ש ע ר י ה ן מעני שהיו מנלין דדיהן ו ש ע ר י ה ז ל‬ ‫בדדיהן‬ ‫‪ Q ° L‬ךריהם‬ ‫) ' •‬ ‫על‬ ‫בהוצ׳ וורטה״מר )עם׳ כיו(‪ :‬והנשים תלויות בדדיהם מפני‬ ‫ומניקים את בניהם ויראו הבחורים וכוי‪ .‬וכן בכרוניקון הניל שם‪ :‬מפני שהיו מגלי‬ ‫לפני אנשים ומחטיאות אותם‪ .‬ועיין לעיל הערה ‪.78‬‬ ‫>‪/za> irtpiayovaai 8‬־‪>60c3/‬־‪.yvfivoKepaXot ev 7‬‬ ‫על‬ ‫‪ 88‬לפי ‪) Asin‬ראה למעלה הערה ‪ (8‬עמי ‪.364‬‬ ‫‪ 1 ,‬י ו ת חליי'‬ ‫'‬ ‫צי •‬ ‫‪ 86‬כנראה שהמלכות נהנה לפעמים לתלות את הנוצריות‬ ‫‪* .‬י ‪L y s i a s‬‬ ‫‪'I,p1802T h . Ruinart, Acta M a r t y r u m .‬לשמיר(‬ ‫תיאולוגיה )‪143‬‬ ‫יםשלי ׳‬ ‫בשערה ושיגלחו אחיכ את ראשה בתער חד )‪P n s a m capillis . . .‬‬ ‫ובחיייי‬ ‫'‬ ‫‪ .(novacula acuta radite caput ejus‬וכן נזכר עונש זה ב‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪d‬‬ ‫׳‬ ‫' ׳ ‪.34‬‬ ‫פטר )סי' ט׳ הוצ׳ ‪ James‬עסי ‪ (91‬נאמר שנשים היו תלויות בקלעי שערותיהז‬ ‫•‬ ‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫\‬ ‫‪6‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪a‬‬ ‫נה(‪C.‬‬ ‫)‪vj,‬׳‪l‬‬ ‫והשווה הלשון בםשנת סוטה פ־א מיז ובתוספתא שם פינ « ‪) 2 9 5‬כנירסת הדפוסים‬ ‫נחנאיי‬ ‫"״*‬ ‫'‬ ‫כנראה שכבר ראו הנוצרים ק‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫י ש‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫י ה‬ ‫ו כ י‬ ‫ח‬ ‫נ ש י ס‬ ‫י‬ ‫פ נ י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י ם‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫כ ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ל ‪:‬‬ ‫י ס‬ ‫כ ש‬ ‫ו כ‬ ‫י ה ן‬ ‫ק י‬ ‫א נ י‬ ‫‪57‬‬ ‫‪c‬‬ ‫כ ט ה‬ ‫‪s u s‬‬ ‫א ג ד ו ת‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ה י‬ ‫י ו ש‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ע‪0‬‬ ‫י‬ ‫ו כ ת‬ ‫ה‬ ‫ד ם ו נ י ם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ס י ט ה‬ ‫י ס ‪ 1‬י‬ ‫ה נ‬ ‫ה ע ו נ ש‬ ‫ל ‪:‬‬ ‫ה ז י‬ ‫ש מ ש י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י כ ו‬ ‫ן ‪ $‬י נ י י‬ ‫ס‬ ‫א ב מ‬ ‫י פאולי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫‪ James‬שם עסי ‪ .(96‬וכן בסשגת‬ ‫\ יין ל‬ ‫בשערו ל פ י כ ך נתלה בשערו‪ .‬ועיין בבלי שם י׳ ב׳ ובפרקי דד׳ אליעזר ' '‬ ‫^ ונש אבל‬ ‫™‬ ‫סי׳ ליט )הוצ׳ ‪ James‬עם׳ ‪ (32‬סס פר שהנשים היו תלויות ב ש ע ר י ת י ה ו‬ ‫׳ לוי‬ ‫זה להלן הערה ‪ .105‬א ב ל ברידקציא ב׳ שם‪ ,‬הוצ׳ ‪ Silverstein‬עם׳ ‪ 6‬׳‬ ‫ד י‬ ‫לא החטא(‪ .‬ובוי־ר פיט—ה׳ )ובמקבילות שציין ה ר ד י ל שם אות י׳ב(‪ :‬ר ' י ו ד ז‬ ‫י שע‬ ‫תולה אות!‬ ‫אסר אלו בני אדם שנותנים התר בשפחות בעולם הזה הקביה‬ ‫מוצאים‬ ‫ל ע ת י ד ל ב ו א ‪ ,‬ההיד אך אלקים י ט ח ׳ ז‬ ‫ראשיהם‬ ‫וגם שב‬ ‫^"'‬ ‫'‬ ‫וכו׳ )תהלים סיח כיב(‪ .‬ועיין בתרנום יונתן שם וסיש לי״ילל‬ ‫סוף ‪ (fugitivi‬שהירקליס איים על ע ב ד שיתלה אותו בזקנו•‬ ‫אצל‪Lucianus(31‬‬ ‫׳ ‪ 5‬העיר׳‬ ‫היא סדה כננד מדה‪ ,‬ספני שהעבד התחפש כפילוסוף‪.‬‬ ‫‪ 87‬שוטר הפחח נזכר בבבלי חנינה טיו ב׳‪ .‬ועיין ‪ ,Dieterich, Nekyia‬עם‬ ‫ועיין סיש ‪ Asin‬בספרו )צויין לעיל ה׳ ‪ (8‬עט׳ ‪.137‬‬ ‫‪y 80‬״‪ j‬לעיל עמ׳ רינ•‬ ‫‪191.‬‬ ‫*‪ 8‬גנזי שכטר שם ריש עם׳‬ ‫ג‬ ‫פ נ‬ ‫ב ח ז י ו‬ ‫ן ע‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫‪1 5‬‬ ‫ה‬ ‫נ ‪ ,‬כ ר‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫ב ‪5‬‬ ‫ר‬ ‫ב נ ס פ ח‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א ו י ב י ו‬ ‫ק‬ ‫‪p‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫כ ד א י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫על חטאים וענשם‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫לפ״ז תמוה שלא הזכירו כ ל ל את עצם הניהנום‪ .‬ברם כשנסתכל בנוסח היווני‬ ‫שבמעשי תומא הנ״ל נראה שנם שם נמנו חמשה מדורי ניהנום‪ ,‬כפי שהיטיב לראות‬ ‫ד־ר בורנקם ‪ ,‬והוא הסמיך לו את חמשת המדורות של המניכיאים‪ .‬ובאמת‪,‬‬ ‫לפי ‪ Augustinus‬י» המדור החמישי )האחרון( הוא מלא חשך ועשן‪ ,‬ושם נמצא‬ ‫השר הענקי‪ ,‬הראש וההינמון של כולם‪ ,‬ומסביבו שרים בלי מספר והוא עצמו‬ ‫הוא המח והמקור של כולם־ ‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ואשר לעונש הפחוח והסננים עיי עשן‪ ,‬יש אולי להביע השערה שנם כאן‬ ‫נקטו במדה כנגד מדה‪ .‬הפקידים הנבוהים של הממשלה עשקו ונזלו אח העם‬ ‫נס בהבטחות שוא שלא קיימו אותן‪ .‬הבטחות שוא אלו היו ידועות בשם ‪fumum‬‬ ‫ך אסוירוס*״ שדן את י ד י ת‬ ‫ל ל‬ ‫‪:. cndcrc‬״‪ ,‬ל‬ ‫יייקיניאוס טורינום למיתה עיי חניקה בעשן‪ ,‬ואמר‪. :‬מוכר עשן ידון בעשן׳‬ ‫‪ . • » ( f‬נמצאנו למדים שאין לראות‬ ‫)‪punitur qui vendidit fumum‬‬ ‫במדרש שלנו סימני ילדות מובהקים‪ ,‬כמו במדרש גדולת משה‪ .‬עיקרו נעוץ‬ ‫בספרות התלמודית אלא שצמחו בו גידולים ממקורות יותר מאוחרים‪ .‬אפשר‬ ‫שהוא שימש אח״כ שלד ושדרה למדרשים המאוחרים‪ ,‬מעין גדולת משה‪ ,‬שקלטו‬ ‫נם יסודות זרים‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ע ש ן <‬ ‫מ כ ו ר‬ ‫מ ם ו פ ר‬ ‫ן ב ן‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫כ כ ‪ 1‬נ‬ ‫‪u m o‬‬ ‫חלק מסדר‬ ‫מכאן נודעת חשיבות יתירה לעדות הסופר שהקטע‬ ‫א ל י ה ו ר ב ה ‪ .‬יתר על כן במדרש שהעתיק ממנו בדרכי תשובה הנ ל‬ ‫נאמר מפורש ש א ל י ה ו ב ע צ מ ו הראה ל ח ס י ד ״ את מדורות הגיהנום‪.‬‬ ‫‪ » T .‬פיסקא מעניינת מספר כת״י‬ ‫והנה לפני‬ ‫ק )לא יותר מאוחר מן המאה השמינית(** הנוגעת לענייננו‪ .‬מכיוון ש ע ד‬ ‫‪ 9 0‬ולא תורגמה כ ל ל לשום‬ ‫‪,‬‬ ‫כסה ש י‬ ‫ה ו א‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫‪e‬‬ ‫ם‬ ‫‪y‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ע ת י‬ ‫ד ו ע‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫שין״ הריגי מעתיקה כאן ומתרגמה לעברית‪ .‬וכ״ה שם‪:‬‬ ‫‪Ostendit, inquit,‬‬ ‫‪9 0‬‬ ‫‪18‬׳‬ ‫‪denique testatur propheta helias vidissc.‬‬ ‫‪• G . Bornkamm, Mythos und Legende etc., Gottingen 1933, p. 48 seq-‬‬ ‫‪! • 9 1‬‬ ‫־;״;״‪ra)i‬‬‫‪r‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫‪•Contra epist. fundjmenti‬‬ ‫‪t°‬‬ ‫‪duxTZ‬‬ ‫״‬ ‫»• ‪ ™ n i s princeps omnium et‬״ ‪™ n i b a t u r i‬‬ ‫‪16-15‬‬ ‫?‪',‬י‬ ‫‪L‬‬ ‫*״‪ c i p e s , quorum omnium ipse erat me‬״ ״ ‪^ P‬‬ ‫־ ? ד ‪Mar fa? T v‬‬ ‫‪ .‬הוצ׳ ״ ‪- t e i‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ e or.g°‬״ ‪. t q‬‬ ‫‪Martml. IV.5.7; Scnpt. Hist. Aug., Anton. Pius X I . l ; ibid. V I . 4 ; ibid‬‬‫• * ‪ ,Alex. Sev. X X U‬ועוד בכיס‪.‬‬ ‫‪YXXVI 2‬‬ ‫שם‬ ‫‪a‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪a C‬‬ ‫‪S C‬‬ ‫‪S l l v e‬‬ ‫ו ע‬ ‫‪a‬‬ ‫ץ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫א א‬ ‫]‬ ‫ע א ו ל ן ס‬ ‫‪9 4‬‬ ‫‪Eusebius‬‬ ‫ס‬ ‫‪0‬‬ ‫ח• פי־כ‪ ,‬סי׳ ׳ ‪.‬‬ ‫ ‪ - ,‬׳ ‪ .‬והשוה בבלי כתובות ע ז ב ‬‫‪ ,‬ל‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫״״ עיין נם ב כ ‪,‬‬ ‫‪•Revue Benedictine, vol. X X V (1908), p‬‬‫׳‬ ‫_ ‪_ .‬‬ ‫‪_ m OS‬‬ ‫על הדמיון בין קטע ׳‬ ‫שם עט׳ ‪•149‬‬ ‫רובה נעתקה א צ ל ‪ Silverstein‬עט׳ ‪ .70‬והוא היחידי שהע‬ ‫א‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר ו נ‬ ‫ק ו ן‬ ‫ש‬ ‫ר ח ס‬ ‫א‬ ‫פ ט‬ ‫א‬ ‫ר י י ז י ד י‬ ‫כיז סיםן נ״ו של מעשי תומא‪.‬‬ ‫»‬ ‫ש ה ע < ר‬ ‫ה‬ ‫]יי‬ [ L ‫ליברמן‬ ‫רסב‬ 1 hi angelus domini convallem altam quae vocatur gehenna, ' sulphore et bitumine; et in illo loco sunt multae p ae peccatorum et taliter ibi cruciantur diversis tormentis. aliqui pendentes natura, alii autem Unguis, quidam oculis, alii inversi pendentes; et foemine mammillis suis ula " ' i b u s pendentes; quaedam in cratiDo ^ uruntur et quaedam figuntur animae perpetuae ^ °• ^ ipsa vero varia supplicia ostenditur uniuscuiusque qui ^ l i u m dolores utique adulteri sunt et pederasti; Unguis suspcnduntur blasphemi sunt, falsi etiam dal' ' . ^ ^ vero cremantur hii sunt qui in videndo scanvero^ ' P*cientes in concupiscencia reatu gesta; qui .^" pendebant, hii sunt odientes iusticiam dei, pravi So t "'. ° ^ s q u a m fratri consentit, merito et in poenis iul t u r . Nam quod foeminae mammillis torqueri t u r , istae sunt quae in ludibrio corpus suum tradiderunt c u l i s ; ideoque et ipsi iuxta erunt in tormentis manibus . pendentes propter hanc rem C n S q U e U n t u r V e r Q c a t U r C t V l r u v e n e s m a n l n e s a e r a c t S a t u r a a u t e ‫ ״‬1 t e s t e S U 1 1 S O C u U n s res t V e r s 1 C 0 n s n e C n C l a e u r u n n ls 100 ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ : ‫מ ר‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫ן ח‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ^ ‫לזינוי‬ ‫צ‬ ‫ייחם‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ג‬ , ‫י‬ ‫ו‬ / ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב ת י‬ ‫ת‬ :‫ו א ל ו הן‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫והיא‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ע‬ 0 7 1 ‫א ל י ה ו‬ ‫ואף‬. ‫ה׳‬ ‫מלאך‬ .‫ והן מ ת י י ס ר ו ת ב י ס ו ר י ם שונים‬, ‫נשמות ש ל ב ע ל י ע ב ר ה‬ ‫י נ ו י‬ • " ‫ע‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ל ו ף‬ ‫א‬ ‫לו‬ ‫ה‬ ‫ה נ ב י א‬ .‫ב ק ע ה ע מ ו ק ה ששמה ניהנום‬ . ‫ מקצתן בעיניהן ומקצתן כשראשן ל מ ט ה‬,‫ע״י שתלויים בעדותן‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ 0 , ‫אלו‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫בידיי ־‬ ‫ל‬ ‫ש‬ .‫מעיד שכך ראה‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫יגשים‬ ‫ע י נ ו י‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫מק‬ 3 ‫(ןיים‬, ‫אים‬ ‫מ‬ ‫וכן הוא‬ ‫ת‬ ' ‫ז‬ ‫ה‬ ‫אי‬ ‫כ‬ ‫^ לזנוח‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫בשפוד‬ ‫מיוחדים‬ ‫הערוה‬ ‫עינויי‬ 0 ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫לןיי‬ ‫ו ה ת‬ [‫]ע״י שתלויות‬ ‫ו מ ק צ ת נשמות ק ב ו ע ו ת‬ ‫והתלויים״ * בעיניהם ה ם‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫לע‬ ‫ב ד ד י ה ן ו ב ח ו ר י ם עיי שתלויים‬ 1 0 2 ;‫עברה‬ :‫בעליו‬ ‫מעשה‬ 0 • ‫באסכלה׳‬ ‫על‬ ‫מלמד‬ .‫בלשונם מנדפים ה ם ועדי שקר‬ ‫במעשי‬ ‫בתאוה‬ ‫מסתכלין‬ ‫שהיו‬ ‫מ‬ •‫י שבלעיו‬ ‫ז‬ •!‫ כפי שראה המו'ל לנכי‬,‫ הקטע הזה הוא תרנום מיוונית‬100 ‫טעית‬ ‫^ ?ן‬ ‫קצת שהטחבר שאב ט ס פ ר יווני והוא בעצטו תרנט את הפיסקא שהעתיק׳‬ ‫י ךקרושים‬ '‫ל‬ ‫יק‬ ‫ל י‬ •James ‫! עיין ט׳ש הטו״ל בשם‬01 ‫'ר שצלו‬ ‫ יש לפנינו עינוי רניל במשפט האכזרי של רוטא שנזכר תכיפות‬,‫ לדעתי‬.‫בתרנום‬ E. L ^ ' ' ‫ )סיח פ‬Eusebius ‫ בתולדות הכנסיה של‬,‫ לדונטא‬,‫ עיין‬.‫של הנוצרים‬ .‫ןערח‬ *‫ ^ י‬P * martyrs,‫ ועיין‬.(kaxapats) ‫את הנוצרים באסכלות‬ ‫ ובתטונה שם אפשר לראות אדם שטוח ע ל מ כ ב ר ומתחתיו‬.292 ‫ עם׳‬,Paris, 1893 • 135 ‫ עמ׳‬,Dieterich, Abraxas ‫ והשוה‬.‫ ד׳ ואילך‬,‫ זי‬,‫ועיין מקביים ב‬ ‫יןןניה‬ .‫ נצלות בשפוד‬,‫! כלומד‬02 ‫י ש‬ ‫ה‬ ‫ו ם כ א‬ ‫ו ח‬ ‫י ס ו י‬ ‫ם‬ e ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש א י ז‬ ‫ב‬ ‫ס י‬ ‫ב‬ ‫ט י‬ ‫ב ה ח‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן‬ 3 0 e s e r s c u t e u r s e t l e s ‫ב‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ם‬ Silv ‫ג ה‬ e r e ‫מ ו ט‬ ‫ת י נ י ם‬ ‫כ א‬ ‫ש י ש‬ ' ‫ ׳‬n ‫ועיין עכשיו מיש‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫כ‬ ‫י ט‬ ‫ה ח‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ל ״־׳טייל‬ -cremantur ‫! במקור‬°3 .pendentes . . . oculis :‫וכן מפורש לעיל‬ ,upenantvoi .70 ‫ עמי‬, Visio Pauli ‫בספרו‬ ‫]טו[‬ ‫ן‬ ‫משפט‬ ‫י‬ ‫אלקים‪,‬‬ ‫ו ע צ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫‪1,‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫רסג‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫י ח מ ו ל > ‪ , « °‬ובדין‬ ‫א‬ ‫ה ם נ ש ר פ י ם ב י ס ו ר י ם ע ל ] ע ק ש ו ת [ ל ב ם ‪ .‬ו מ ה שננזר ע ל ה נ ש י ם ל ה צ ט ע ר ב ד ד י ה ן ‪,‬‬ ‫ו ה ל ל ו כ מ ו ת ן ב י ס ו ר י ן יהיו‪,‬‬ ‫א ל ו הן ש מ ס ר ו א ת נופן לאנשים למעשי חידודין;‬ ‫ותלויים ב י ד י ה ם ב ג ל ל ה ד ב ר הזה״‪.‬‬ ‫זה של‬ ‫בקטע‬ ‫שבמדרש‬ ‫א ל י ה ו)?(‬ ‫ח ז י ו ן‬ ‫מוצאים א ת‬ ‫אנו‬ ‫כל‬ ‫ש ל נ ו ‪ ,‬ו ל א ע ו ד א ל א ששני ס ו נ י ם מ ן ה ת ל ו י י ם ‪ ,‬ו ה י י נ ו ה ת ל ו י י ם ב ע ר ו ה‬ ‫וכשדים אינם נ ז כ ר י ם ב מ ק ו ר ו ת ה ק ד ו מ י ם ש ל הנוצרים«‪.«°‬‬ ‫הנוצרי‬ ‫התלויים‬ ‫מעתיק את הקטע‬ ‫א ל י ה ו)?(‬ ‫מ ח ז ו ן‬ ‫י ת ר ע ל כן;‬ ‫כדי להוכיח‪:‬‬ ‫המחבר‬ ‫‪de‬‬ ‫‪quo‬‬ ‫‪quisque in membrum peccaverit homo per ipsum utique et‬‬ ‫‪ .torquetur‬ו נ ם מ ח ז ה ה נ י ה נ ו ם ש ל ה ק ט ע ש ב ד ר כ י ת ש ו ב ה ה נ ״ ל מ ס ת י י ם מ מ ש‬ ‫‪ .‬ה א י ב ר י ם שעושין ע ב י ר ה ד נ י ן ב נ י ה נ ם י ו ת ר מ ש א ר ה א י ב ר י ם ״‬ ‫במלים אלו‪:‬‬ ‫‪1 0 0‬‬ ‫•‬ ‫מ כ א ן נ ר א ה ששניהם ש א ב ו מ מ ק ו ר יהודי א ח ד ‪.‬‬ ‫ס ו ף ד ב ר ‪ ,‬ה ק ט ע ה ק ד ו ם ב י ו ת ר מ מ ח ז ה גיהנום ב ס פ ר ו ת ה ר ב נ י ת ה ו א ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫ה ו א שמש י ס ו ד ל מ ד ר ש שממנו ש א ב ב ד ר כ י ת ש ו ב ה ה נ ׳ ל ‪ ,‬ו ב ו פ ו ע ל‬ ‫חנינה הנ״ל‪.‬‬ ‫ומשם‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬נ ח פ ח ח ו חזיונוח מ א ו ח ר י ם ‪ ,‬מ ה ם ק ד ו מ י ם י ו ת ר‬ ‫אליהו הנביא‪.‬‬ ‫‪1 0 7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יוחד מאוחרים שבהם‪ ,‬כנראה‪ ,‬ניכרת כ ב ר השפעת ה א י ס ל ם » י ‪.‬‬ ‫ומהם‬ ‫*״» ידידי‬ ‫ר ח‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫נ י נ ז ב ר ג‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ס‬ ‫ל‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש ע‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫הפקוד‬ ‫׳ ‪ ,‬י־ח‪ ,‬ועל פיו ח ת מ ת י כן‪.‬‬ ‫י‪-‬שתסש כאן‪ ,‬כנראה‪ ,‬ב פ ו ע ל ‪.avixTtaBku‬‬ ‫»״! בחזיון פאולוס סי׳ ל־ט‪ ,‬הוצ׳ ‪ James‬עמ־ ‪ 32‬אנו מוצאים נשים נענשות בעד זנות•‬ ‫*"‪, ,viros ac mulieres suspenses a supercilits ac cap‬נכרים ונשים תלויים בנביניהס‬ ‫י לטעון שיש לפנ ני‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫יכשערו ‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ט כ י ן ן ן‬ ‫ה ם ‪/‬‬ ‫ק‬ ‫ף‬ ‫ה‬ ‫א ח ד <‬ ‫ר‬ ‫י ע‬ ‫י‬ ‫א ו ל י‬ ‫‪ 5‬״ ״‬ ‫מ ק ו ם‬ ‫ם‬ ‫ל נ ן ק ר נ‬ ‫זה היי ה נ ב י י ם‬ ‫ו ל ‪ 5‬י‬ ‫‪£‬ל״י‬ ‫ס^•‬ ‫שיבוש כאות אחת‪ ,‬והייני ‪ P » » Papillis‬״‬ ‫והנשים בדדיהם ב ע ד מעשי עבירה ב ר ם אינני רואה שים יסוד לתיקון כזה‪ .‬העונש בשער בעד‬ ‫‪ ,‬עיין מ־ש להלן בנספח‪.‬‬ ‫טעשה‬ ‫ז נ י ת‬ ‫ש ה‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫פ ט ר ו פ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה נ ב י נ י ם‬ ‫‪a‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪n‬‬ ‫תלוי נבר‬ ‫זנות‪.‬‬ ‫בע פ פי‬ ‫‪8‬‬ ‫ש ו ר ה‬ ‫‪b‬‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫ע א‪ :‬יש מרשעים תלויים‬ ‫עמ־‬ ‫}‬ ‫ל‬ ‫'א ק‬ ‫יאשד לתלייה בנבינים‪ .‬כנראה‪ ,‬נם‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י" היא‬ ‫ז^‬ ‫ל נק‬ ‫ה א‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫‪u‬‬ ‫ו ה י ה‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫‪p‬‬ ‫ע‬ ‫נ ו ה ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל מ ע ש ה‬ ‫ע ב י י ה‬ ‫‪e s s e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ש‬ ‫׳‬ ‫‪s‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ה‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪W‬‬ ‫' י?״' • ״ ‪T‬‬ ‫‪ J‬״ ‪auperaha ,‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪n‬‬ ‫עיניהם ‪ . . .‬מפני שמסתכלים בנשים י פ ו ת וכן בחז ון‬ ‫;‬ ‫‪2‬‬ ‫ב ר י ס יעיניו(‪8‬‬ ‫‪fl0J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‪X <pW0r‬‬ ‫‪W‬‬ ‫א‬ ‫‪a‬‬ ‫ט י פ י ס י‬ ‫י ה י ד י‬ ‫׳‬ ‫« ‪ .‬כעי‬ ‫אעפ‬ ‫; ^‪"n'LITT‬‬ ‫אין מן הצורך להדניש שהעונש מ ר ה " י‬ ‫™ ממנו‬ ‫‪f‬‬ ‫» נ ל עטים אחרים ) ל ע י ל הערה ‪ .(56‬עיין סוטה פ־א ט־' י א י ל י י ק‬ ‫״ ח י ל בעבירה טטני‬ ‫*יייביץ עט־ ‪ 131 •23‬ובכ־מ‪ .‬ובספרי נ^א פיס׳ ייה‪ ,‬עס׳ ‪ :22‬א ב ר‬ ‫‪ J‬די‪-‬פ'‬ ‫ייי׳ " '׳‬ ‫•‬ ‫י י א טתחיל הפורענות ובכימ‪ .‬ביחוד מדניש הבבלי‬ ‫"י׳ י ‪ 1‬י ‪ ,‬יסוד‬ ‫'‬ ‫ליו ^ ־‬ ‫י י ם ל״כ א׳‪ ,‬סוטה ייא א׳‪ .‬סנהדרין צ־ א־‪ ,‬ק־ח ־‬ ‫‪ZLI‬‬ ‫י ׳‬ ‫' '־‬ ‫מס בניהנום נוהנת מ ד ה כננד ס ר ה ‪ ,‬עיין בבלי ניטין נ־ז א׳‪ ,‬כ ת י ב‬ ‫)עיי־ש עמ־ ‪ (237 ,122 ,119‬חיק טישלם׳‬ ‫ל י נ ד י ‪) Asin‬עיין ל ע י ל ה׳ ‪ (8‬ש ת א ה‬ ‫• יעיין לעיל הערה ‪.86‬‬ ‫ב י ל ו ת ‪:‬‬ ‫ב מ‬ ‫ש ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ע י י ז‬ ‫זי‬ ‫‪,‬‬ ‫ח י‬ ‫י‬ ‫א ׳‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע י י י ז‬ ‫י ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב ו‬ ‫כ ‪0‬‬ ‫ז ו‬ ‫י י י א‬ ‫ב ו ר נ‬ ‫י ה‬ ‫ק‬ ‫‪7‬‬ ‫הליקוט^ שבכ״ניקיז‬ ‫משה‪^ ,‬‬ ‫של » < מדרש נדילת^ ^‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫‪ ' °‬הקטע מן הנניזה שפרסם ה ר ׳ ל נ י נ צ‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫ט ע‬ ‫י‬ ‫ה ר ו ס י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ן ן מ‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה נ‬ ‫‪,‬״״״י״ ד ש ו נ ו ת‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ת‬ ‫^ ל ך? ב ד ע ד‬ ‫ובהערית‬ ‫‪ ''*I‬י '• ד ד י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ע ס‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ו א‬ ‫ד‬ ‫ליברמן‬ ‫רסד‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫החקירה‬ ‫בני א ד ם ע ל ה צ ד ק המשפטי‪,‬‬ ‫דברו‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫בחזיונוח א ל ו‬ ‫ועונ‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫ש ן‬ ‫‪> 1 0‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫חתוך‬ ‫איברים‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫אלא‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫האכזריים ש ל השלטון הרומאי הוכנסו לניהנום מ!‬ ‫ה מ ח ב ר י ם א ל א בהווה‪.‬‬ ‫ריסוק‬ ‫נ‬ ‫ב מ ח ז ו ת ה נ י ה נ ו ם אינה עניין ר ק ל ח ו ב ב י מ ם ט ו ר י ז י ^ ׳ ׳ ^ ^‬ ‫א ל א ה י א ב ע ל ח ה י ק ף ה ר ב ה יותר ר ח ב ‪.‬‬ ‫העינויים‬ ‫‪J‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫טות‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫מן‬ ‫שכמה^‬ ‫ל ^ ״ ל ‪.no‬‬ ‫רושם הניהנום ש ל מ ט ה ניכר בניהנום ש ל מ ע ל ה‬ ‫הלשון‪,‬‬ ‫קטיעח‬ ‫ש ר י פ ה העיניט‪,‬‬ ‫^‬ ‫ידים ורנלים ה מ‬ ‫ב ס פ ו ד י מעשי הקדושים‪ ,‬ב כ ת ב י ה ס ו פ ר י ם היוונים ו ה ר ו מ א י ם ו ב ס פ ר ו ת‬ ‫מצאו א ת תיקונן נם א צ ל ס ל א כ י ה ח ב ל ה ‪.‬‬ ‫הדמיון‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ודם‪.‬‬ ‫וההפרש‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫שבין‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫מלכותא‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ה ס פ ר ו ת ה ר ב נ י ת נוהגי‬ ‫דארעא‬ ‫*׳‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ובין‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫מלכותא‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫»ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫דרקיעא•‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪1 1‬‬ ‫י‬ ‫במדרש*»י‬ ‫באמרה‬ ‫נאמר‬ ‫על‬ ‫ושתי‬ ‫שלפי‬ ‫מנהני ב י ת‬ ‫דן א ת הרשעים‬ ‫ת בז ה‬ ‫ב‬ ‫?‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫‪ .‬על‬ ‫המלכה‬ ‫א‬ ‫אביה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫‪, ,‬‬ ‫שסרבה‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫לבוא‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫וברד׳ל שם‬ ‫) ת ח ל י ם ע״נ‪ ,‬כ ׳ ( ‪.‬‬ ‫‪ .‬נ ם פ ש י ט א שאין עניין ל מ ל ב ו ש י ם‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫א ל א ערומים‪ ,‬ומה ט ע ם‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫מוחק א ת‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫המלה‬ ‫ב‬ ‫ל ה י ו ת בניהנם'•‬ ‫ערומה‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ה‬ ‫יו‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫את‬ ‫מנהנ‬ ‫ב ב ל שלא‬ ‫שרפו‬ ‫חנניה‬ ‫אח‬ ‫במלבושיהם‪ ,‬א ב ל הנוהנ ש ל ה מ ל כ ו ת ה ר ש ע ה‬ ‫ע ר ו מ י ם ^ י‪.‬‬ ‫המתייסרים‬ ‫מישאל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫בתמונות ובציורים ש ל הזמן‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫הע‬ ‫ם‬ ‫"‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪f‬‬ ‫ת י‬ ‫עי‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬ ‫ק "‬ ‫ה‬ ‫ועיין מיש ר״א אפשטין בסגצין של‬ ‫שם‪.59 .‬‬ ‫עט׳‬ ‫עיין לעיל העדה‬ ‫‪.in‬‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫‪1 7‬‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫‪56.‬‬ ‫‪ "0‬כ פ י שראה לנכון ‪ ,Dieterich, Nekyia‬עם׳ ‪202‬‬ ‫‪.101 ,95 ,86‬‬ ‫נ‬ ‫‪9‬‬ ‫ו א י‬ ‫ך‬ ‫ן ע‬ ‫י‬ ‫‪,7‬‬ ‫״ ן ל ע י ל בהע‬ ‫‪ m‬עיין מיש ב־?‪ 7^7‬ח ל ׳ ה )‪ (1944‬עט׳ ‪ 17‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 2‬״ אטחד ד כ ה ספינ‪.‬‬ ‫‪ 3‬״ תהליס פעינ‪ ,‬עט׳ ‪.5‬‬ ‫‪ m‬פיא‪ ,‬הוצ׳ בובר ח׳ עיא‪.‬‬ ‫ס נ ו ז ך ר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ "5‬עיין במלונו של ‪Cabrol‬‬ ‫פיו מינ‪ ,‬שהדי שם ר צ ו ל ה ק ל ע ל צ ע ר הנידון‪.‬‬ ‫ח י‬ ‫ב‬ ‫ע ס‬ ‫׳‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ן ב ס ן ‪ 3‬ן‬ ‫ש א ז ן‬ ‫ז ה‬ ‫ע נ‬ ‫ין‬ ‫י י ן לסשנת ס‬ ‫‪ ,‬פר ‪,287‬‬ ‫ס‬ ‫« ״ עיין בצורות שבספרו של ‪) L e Blant‬ציינתי לו ל ע י ל הערה ‪ (101‬ע '‬ ‫‪ .295‬ועיין ‪ Cabrol‬הניל‪ .‬ועיין אסתר ר ב ה שם פינ ס ו ף סי׳ אי‪.‬‬ ‫‪ 7‬״ שם עסי ‪.292‬‬ ‫ם‬ ‫את‬ ‫! ל ובין‬ ‫)‪ (1888‬עם׳ ‪ 80‬וס ש‬ ‫‪1,‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫כשהם ערומים‪ ,‬ונם א ת ה ה ב ד ל בין ה נ צ ל ה כשהוא ע ר ו ם‬ ‫ברלינר חט״ו‬ ‫ר‬ ‫נ ו ר י י ז‬ ‫**![‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ועזריה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב״ח‬ ‫א ב ל ה א מ ת ה י א שאין כ א ן א ל א ה י ק ש מ מ ה ש ל מ ט ה ע ל מ ה ש ל מ ע ל ה ־‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫״* ט ו ע ו ‬ ‫ב ג י ה נ ם‬ ‫שם‪ ,‬שהרי כ ן מ ע ת י ק נם ב י ל ק ו ט ה מ כ י ר י ג י י ‪ ,‬ו כ ן מ ב י א נם ב מ ד ר ש‬ ‫‪1 0 8‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫א ס ת פ ק כאן בדונמא אחח‪.‬‬ ‫ב נ י ה נ ם‬ ‫כשהם‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו ב ע ל כ ר ח ך א ת ה א ו מ ר שחכמינו ז״ל ל א נמנעו ל ל מ ו ד מ מ ה ש ל מ ט ה‬ ‫מה שלמעלה‪.‬‬ ‫שבחו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫^‬ ‫ע ל ח ט א י ם וענשם‬ ‫חנניה מ י ש א ל ועזריה ב כ ל מ ל ב ו ש י ה ם * ״ ‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ה מ ד ר ש אינו א ל א מ ג ד י ל א ת ה מ י ו ן‬ ‫ב ע ל י ע ב ר ה ו מ ע י ר ש ה ם י ה י ו נ י ד ו נ י ם בגיהנוםיייי מ מ ש כ מ ו ש ה י ח ה ה מ ל כ ו ת‬ ‫נוהגת ב י מ י ה ם ‪.‬‬ ‫בדומה‬ ‫תלויות‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫‪20‬י‪:‬‬ ‫ת ו מ א‬ ‫ב ר נ ל י ה ן וראשן ל מ ט ה והן מתעשנות בנפרית<‪.•2‬‬ ‫חוזרת‬ ‫וראשם‬ ‫ל מ ט ה ו ה י ו נ ח נ ק י ן ב ע ש ן ה ח ו מ ר ה ד ו ל ק ש ה י ה נ י צ ת מ ל מ ט ה ״ יל‬ ‫י‬ ‫ה כ ו ת ב ״י‬ ‫וכי אין כ א ן תמונה‬ ‫מ ס פ ו ר ‪Eusebius‬‬ ‫כ י‬ ‫שהנוצרים היו‬ ‫ו ר א י ת י נשמות‬ ‫ברנליהם‬ ‫לפעמים נתלים‬ ‫ולהפך‬ ‫א י ן ב ת א ו ר ‪•» E u s e b i u s‬־ י מ ח ז ה מ מ ש מ ס ד ר י ניהנום?‬ ‫ל מ ד י ם ש ה נ י ה נ ו ם ש ל מ ט ה ב ו ו ד א י ה ש פ י ע ע ל ה נ י ה נ ו ם ש ל מ ע ל ה ‪ ,‬ויש‬ ‫נמצאנו‬ ‫ל ש א ו ל ‪ ,‬ה א ם ל א ה י ח ה גם ה ש פ ע ה ח ו ז ר ת ‪ ,‬ש ה ע ל י ו ן ה ש פ י ע ע ל ה ת ח ת ו ן ‪.‬‬ ‫הנוצרים‬ ‫המושלים‬ ‫ה כ י ר ו י פ ה א ת חזיונות הניהנום בין מן ה כ ת ב ובין מן ה ד ר ש ו ת ש ל‬ ‫ה כ מ ר י ם ב ע ל פ ה ‪ ,‬ו כ ל ו ם יש ל ה ת פ ל א א ם ה ח ז י ו נ ו ת ע ש ו ע ל י ה ם רושם?‬ ‫האינקוויזיציה‬ ‫מצאה‬ ‫מוכנים‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫הספרדית‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫תכנית‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫קבועה‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ו מ פ ו ר ט ת ש ל עינויים‬ ‫ו‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫וכי ל א‬ ‫אכזריים‬ ‫ל א ע ל העונש‬ ‫ה ר ג י ל ב י מ י ה כ י נ י ם ל ת ל ו ת א ת ה פ ו ש ע י ם ב ר נ ל י ה ם ו ר א ש ם ל מ ט ה * ־ ! ‪ ,‬ו ה ר י עונש‬ ‫זה נזכר‬ ‫ביגלים‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫על מוקד בוער‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ג י ה נ ן ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה נ ן צ ר‬ ‫ו ל א ע ו ד א ל א שנם ה ח ל י י ה‬ ‫י «‪.12‬‬ ‫ם‬ ‫ב ס מ ו ך מ צ א א ת תיקונו בימי‬ ‫מ ל מ ט ה שהזכרנו ל ע י ל‬ ‫‪1 1 8‬‬ ‫שם עסי ‪291‬‬ ‫• ״ וכן‬ ‫‪.‬‬ ‫ק ן ר א י ם‬ ‫א נ ן‬ ‫} ‪Q‬‬ ‫ב ח ז י ן ן‬ ‫ס י‬ ‫פ א י ל ן ס‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ט‬ ‫ה ו צ‬ ‫•‬ ‫‪s‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ J‬עם׳ ‪E t iterum aspexi :31‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪Uhc v‬‬ ‫‪ac mulieres incisis manibus et pedibus constitutos ac nudos‬‬ ‫וערום‬ ‫לי‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫‪,ve‬‬ ‫‪l r o s‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪l‬‬ ‫א נ ש י ם‬ ‫‪g‬‬ ‫ס ק ן ט ע י‬ ‫ן נ ש י ם‬ ‫י ד‬ ‫כמקום כפור ושלנ׳‪ .‬נם כאן לא נמנע המחבר להעיר שהנידונים היו‬ ‫את הקור‪.‬‬ ‫‪1 2 0‬‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ו ר נ‬ ‫כדי‬ ‫ערומים‪.‬‬ ‫סי׳ נ־ו‪ .‬הוצ׳ ‪ .Bonnet‬עמ׳ ‪.172‬‬ ‫‪deiov‬‬ ‫‪Ka«v*o08\-"01a‬‬ ‫‪Kal‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Kaicvbv‬‬ ‫‪Ke<pa\r)s,‬‬ ‫‪Kai‬‬ ‫‪a,u‬‬ ‫‪Kard‬‬ ‫‪D i e t e‬‬ ‫ז‬ ‫‪x,A‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ע ס‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Kn‬‬ ‫י‬ ‫'‪; ? ,‬‬ ‫׳‬ ‫«< תולדות הכנסיה סיח פי־ב סי' א־‪ .‬ועיין ‪ c h , Nekyia‬״‬ ‫ידידות‬ ‫״‬ ‫?‬ ‫‪™«P™Ht™p‬‬ ‫‪Kai‬‬ ‫״‬ ‫‪u‬‬ ‫‪M«nevrjsv\ s‬ובמעשי הקדושים שלהם נזכרת תלייה כזו לעתים קרובות‬ ‫^ ‪4 w v i 7 0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י ע י י ן‬ ‫‪ JQR .‬ס ד ר א הדשה‪ .‬הל־ה‬ ‫ב‬ ‫‪R‬‬ ‫)‪ (1944‬עם׳ ‪.17‬‬ ‫‪.‬״‪1‬ל עונש זה פרופ׳ יצחק נוידא ‪ ,‬״ » ד ל ו‬ ‫״•«‬ ‫קיש'‪ v‬י! ‪p,Historia Judaica Vol • V‬‬ ‫ש ע‬ ‫עעייון ם‬ ‫•‪.seq‬‬ ‫‪1 2 5‬‬ ‫ס‬ ‫״«« חזיון פ ס ר סי־ סי‪ ,‬חוצ׳ ‪ James‬עם־ ‪ :91‬חזיון פאיליס‬ ‫»‪Testa*en‬‬ ‫"‬ ‫ס י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪New‬‬ ‫‪8‬‬ ‫צ‬ ‫‪The Apocryphal‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪a m e s‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪J‬׳‬ ‫*'‬ ‫י כ ן‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫‪J‬‬ ‫« ״ ״‬ ‫׳ ‪°‬־י‬ ‫ע‬ ‫עמ׳ ‪ 128‬ה ע ד י ־‬ ‫ל * ‪) Asm‬ראה לעיל הערה ‪(8‬‬ ‫היהודים‬ ‫א טצאתי‬ ‫ל‬ ‫‪( 5 4 5‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫) י‬ ‫‪.‬‬ ‫'׳‬ ‫‪W‬‬ ‫־‬ ‫™‬ ‫ל‬ ‫״'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ £‬מוחמר‬ ‫״ ד ר י ידנים‬ ‫י" ‪S T‬‬ ‫״דמדיימר‬ ‫־‬ ‫‪ • , ,‬ע‪-‬א‪ ,‬הוצ וודםה מ י‬ ‫‪0 5‬‬ ‫ע ל ו נ‬ ‫ט‬ ‫־ ׳‬ ‫‪2 4 6‬‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ליברמן‬ ‫הכינים״!‪.‬‬ ‫לחזיונות‬ ‫]‬ ‫ב ד ו מ ה ל ז ה ה ת ל י י ה י ח ד ע ם כ ל ב י ם ‪ ,‬שנשכו א ת‬ ‫הנוצרים״י‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫המלכות‬ ‫מאסה‬ ‫ז‬ ‫ה ת ל ו י ה ‪ ,‬איני‬ ‫המגונה‬ ‫בעינוי‬ ‫י ח ‪1‬‬ ‫ר‬ ‫שהזכרני‬ ‫למעלה‪.130‬‬ ‫סוף‬ ‫ה ר ב ה כ מ ה מן‬ ‫דבר‪,‬‬ ‫לגיהנום‬ ‫שלמעלה‪,‬‬ ‫שולטים‬ ‫ב ע ו ל ם הזה‪.‬‬ ‫זוקקו‬ ‫העינויים‬ ‫ו צ ו ר פ ו שם‪,‬‬ ‫האכזריים של‬ ‫חזרו‬ ‫ושוב‬ ‫ה מ ל כ ו ת הרשעה עלו‬ ‫השקר‪,‬‬ ‫לעולם‬ ‫ה‬ ‫ועדייו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫עס־ ביו ועם׳ כ׳ז( ובכרוניק של ירחמיאל )עטיו סי׳ א׳‪ ,‬הוצ׳ גסטר עמ׳ ‪•(34‬‬ ‫היה נוהנ למעשה‪ ,‬עיין להלן בסמוך‪ .‬וכן אנו מוצאים א צ ל ‪n a r i a , 300) Plautus‬‬ ‫זה ל ע ב ד )‪ .(pendes per pedes‬ועיין ‪ ,Dieterich, Nekyia‬עמ׳ ‪ 203‬ואילך‬ ‫‪ G . Kisch‬שם עס׳ ‪ .130‬ועיין ‪ Dieterich‬הניל עמ׳ ‪ 205‬ה ע ר ה ‪• 1‬‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫ע י‬ ‫נ»‬ ‫‪{ A s i‬‬ ‫‪1 2 7‬‬ ‫‪1K‬‬ ‫‪128sch‬‬ ‫ה נ‬ ‫ע ס‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה ן ‪ 5‬ר ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ >,, L‬׳ •'(‪44‬‬ ‫'‬ ‫'ל‬ ‫• ! ‪Vifi; J‬‬ ‫‪ '29‬חזיון סרים הבתולה‪ ,‬נוסח הכושי‪ ,‬לפי תדנומו של ‪ ) Chaine‬י‬ ‫‪ 3.110s h‬י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪,‬ן קיש‬ ‫‪nomines in medio flammarum suspensos . . . canes ignis mordebant‬‬ ‫‪. eos‬וראיחי אנשים אחרים תלויים בתוך ל ה ב ו ת ‪ . . .‬ו כ ל ב י אש היו נושכים אותם •‬ ‫‪ p‬חולר‬ ‫' '‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫שם סוף עם׳ ‪ ,126‬והשוה ‪ ,Eusebius‬תולדות י‬ ‫‪ ,‬דונמאי‬ ‫' י‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫‪ ! 3 0‬הערה ? • יעיין ‪'°‬‬ ‫^ ‪ 0!*?°‬וחיתוי‬ ‫)י ׳‬ ‫הכנסיה‪ ,‬ס־ח פייב סי׳ ז׳‪ Dieterich .‬ב ס פ ר ו ' ל ע‪'°‬‬ ‫מזכירי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל •‬ ‫אחרות לעינוי זה‪ .‬ה מ ל כ ו ת הרשעה נהנה כסנהנ ס ל א כ ׳‬ ‫‪ J‬יין ‪J .‬‬ ‫)‪ (kuTtuvuv‬מצוי בין עונשי המלכות‪ ,‬עיין ‪ Dieterich‬י׳ניל‬ ‫האבר‬ ‫' י ר‪,‬מלכ‬ ‫'‬ ‫' יי•‬ ‫‪ Eusebius‬ב ס פ ר ו ע ל קרישי ' "‬ ‫‪ ( T,‬נמצא‬ ‫‪ Juster‬בספרו )שצ״נחי לו להלן‪ ,‬נספח‪ ,‬ה׳ ‪ (8‬ע ל מ צ ב החוקי ל‬ ‫‪ ,‬ו ד ה כנני‬ ‫'י׳ '‬ ‫הוויסטנוטים עסי ה׳ וי‪ .‬בספרות הסדרשית )פסיקתא ד ר ב‬ ‫‪•, 1‬ל‬ ‫ששםואל ס ר ס את אננ‪ .‬יתכן שהאםורא שהוסיף עונש זה לשאר העונשים התכזייז‬ ‫ונתעביי'‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫מדה‪ ,‬שכן מביא ר׳ שלטה דוראן ) ב ס פ ר י‬ ‫קורוח‬ ‫״‬ ‫שכאשר ה ב י א ו ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאול את אננ( ונתנו בבית הסוהר ב א ע ^‬ ‫לי‬ ‫ממנו ומאותו עבור היה המן בעולם*‪) .‬מדרש זה לא סצאתי ב ס פ ר ו ת הזיל‪ ,‬וכ!‬ ‫^ ^ " ללללה‪ .‬ע !‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫שציין ל ה ם הדיל נינצבודנ באנדות‬ ‫מנילה י״נ רעיא‪ ,‬ועיין בדקדוקי סופרים שם‪ (.‬עיפ מדה זו התנהנו הרוצחים של ק י‬ ‫‪ Suetonius‬בתולדות קיסר זה פניח סי׳ ני‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א ה‬ ‫ז כ נ ס י ה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ס י‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה ג‬ ‫פ י‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫‪4‬‬ ‫ס י‬ ‫ה ח ב‬ ‫י ת‬ ‫ו‬ ‫ו ה ש ו ה‬ ‫ק ‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ע י‬ ‫‪2‬‬ ‫ב ד‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ע ר ה‬ ‫ו‬ ‫‪u‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ח‬ ‫‪e‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫נ ס‬ ‫ה‬ ‫ס י י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ז‬ ‫ס י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ים‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫ה י ה י ד י ם‬ ‫‪n‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫י ם ק ב י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ה י ה י ד י ם‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫י ש ר א‬ ‫צ‬ ‫ש ד י י ש‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫א י נ י‬ ‫נ‬ ‫ג ‪0‬‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ב כ ג‬ ‫י‬ ‫ע מ‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫א כ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י נ‬ ‫]יט[‬ ‫על‬ ‫רסז‬ ‫ח ט א י ם וענשם‬ ‫נספח‬ ‫נ ל ו ח ה ש ע ר ו ת ו ג י ל ו י ה פ נ י ם בנשי י ש ר א ל‬ ‫ב מ ח ז ו ת הגיהגום ש ל ה י ה ו ד י ם והגויים ש ה ב א נ ו ל מ ע ל ה ׳ ר א י נ ו אנשים ) ב י ה ו ד‬ ‫נשים( מ צ ו ע ר י ם ב ש ע ר ו ח י ה ם ע ל ש ל א ה ח נ ה נ ו כ ש ו ר ה ‪ ,‬ו ה ו כ ח נ ו ש כ ן נ ה ג ה ה מ ל כ ו ת‬ ‫הרשעה‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫ירושלם‬ ‫קשורה‬ ‫ראה‬ ‫אלעזר בר׳‬ ‫ר׳‬ ‫בשערה‬ ‫מ צ ב ה שגלוף‬ ‫צ ד ו ק מ ע י ד לנו־ ש ר א ה אשה א ח ח מ י ק י ר ו ח‬ ‫בזנב הסום‪.3‬‬ ‫מ ס פ ר ‪ « Suetonius‬ש נ י ד ו ן ק י ס ר‬ ‫וכן‬ ‫‪5‬‬ ‫ע ל י ה ח י י ל מ נ ל י א כ פ ו י ו נ ס ח ב ב ש ע ר ו ת י ו ע״י פ ר ש ר ו מ י •‬ ‫עמים נ ק ט ה ה מ ל כ ו ה בשני העונשים יחד‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אותה •‬ ‫ת ל ו אשה בשערוחיה‪ ,‬ואח כ נלחו‬ ‫ב י מ י ה כ י נ י ם ) ב ש נ ח ‪ ( 6 8 1‬מ ו פ י ע א צ ל ה ו ו י ס ט נ ו ט י ם עונש מ י ו ח ד ל י ה ו ד י ם ‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫והוא מ ל ק ו ת ו ק ר י ח ת שער הראש? ב נ ל ל ח ט א י ם שונים •‬ ‫ב ז י ו ן ז ה ש ל ג י ל ו ח ה ר א ש ה י ה גוהג ב י מ י ם ק ד מ ו נ י ם א צ ל כ מ ה ע מ י ם כ ע ו נ ש‬ ‫‪8‬‬ ‫ל א ש ה פ ר ו צ ה ‪ ,‬א ב ל אין ה ו כ ח ו ח שנם ה י ה ו ד י ם נהנו ב ו ב ת ק ו פ ת ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד ‪.‬‬ ‫ה ח ל מ ו ד י ח ו ה מ ד ר ש י ח ה ק ד ו מ ה אין‬ ‫בספרות‬ ‫שמזכירו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הוא‬ ‫ש נ א מ ר שם‪:‬‬ ‫פרקי דר׳א״י‬ ‫רמז‬ ‫לעונש זה‪.‬‬ ‫ונתן ל א ש ה תשע‬ ‫המדרש היחידי‬ ‫קללות‬ ‫ובו‬ ‫ומות‬ ‫הערות ‪.105 .86‬‬ ‫ירושלמי כתובות ספ־ה‪ ,‬איכה ר ב ה פ־א—ט״ז‪ ,‬הוצ׳ בובר עם׳ ‪.86‬‬ ‫‪ 3‬באיכה ר ב ה ב ד פ ו ס ראשון‪ :‬שקשרו ש ע ר‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ששתי‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ה א ח ר ן נ ן ת‬ ‫א ח י <‬ ‫נ כ נ ס ן‬ ‫ו ת י ה‬ ‫ע י י ן‬ ‫ב ז ג ב‬ ‫ס ו ס י ה ם‬ ‫פ‬ ‫ס פ ר י‬ ‫‪- ,‬‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫‪.‬‬ ‫״ ו ד‬ ‫ה ו צ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י ‪'<™",\jV‬‬ ‫׳ פעקעלשטיין‪ .‬עם‬ ‫ב‪ 23‬ובמקבילות שציין שם‪.‬‬ ‫* ‪.Nero 41.2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫» ‪'MiHtem Galium ab equite Romano oppressum trahi crinibus‬‬ ‫‪ M‬ט ל‬ ‫!‪(A‬‬ ‫‪°‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫‪rpixas Ure^y‬‬ ‫כיימינה )‪etc.‬‬ ‫*־'*טינה ‪(Acta Sanctorum, Julii 24, Julii V, p. 527: tunc iudex iussit earn‬‬ ‫ד ״ ‪b w S‬‬ ‫> "‬ ‫׳‬ ‫‪ (ablatis crinibus decalvar. etc.‬על קריספינה‬ ‫!‪ti‬‬ ‫י " ׳‪f‬‬ ‫ז‬ ‫‪ (P• f‬יעוד‪ .‬ולפעטים ננזר עליהן שיתלשו שעריתיהו•‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪I‬‬ ‫וכ‬ ‫‪TO. i‬‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫ס‬ ‫‪V‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫‪X‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪m a H y r‬‬ ‫ע‬ ‫}‬ ‫ל ‪1 1 0‬‬ ‫יכן סתאד ‪ Lucianus‬ב ס פ ר ו ‪ / ^ 33‬ש ה י ר ס י ס ‪ p‬את קנתירום לטי״ה‪ .‬ובראשונה תלשי‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ . T T 0 X 0 1 . T 0‬״‬ ‫‪os‬׳‪1rapaTiXX6/iei‬‬ ‫י ‪centum flagella decalvatus suscipiat; publica decalvatione turpatus‬‬ ‫‪ r ,‬״‪-‬‬ ‫‪ • : turpiter decalvetur etc.; publice dccalvabitur e‬־‬ ‫‪a‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪e t c‬‬ ‫י‬ ‫ש ה ע ת י‬ ‫‪L e g‬‬ ‫ק‬ ‫ד ן‬ ‫‪L a Z L l ^ r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־ "י‬ ‫״ כמעט ב כ ל סעיף של ‪ X I I . 3‬י ׳ ״ ״ * ״ ^ "‬ ‫^‬ ‫‪° » W l e des Juifs sous les rois Visigoths, pp. 14,‬‬ ‫‪.‬״• ‪6 ,4‬‬ ‫‪a o‬״«>‪n‬‬ ‫־? ־‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪u‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8;4‬‬ ‫י •יל‪^",‬ב‪,‬ז«‪/‬‬ ‫? ‪ V‬לעיל הערה ‪ 6‬יעיין ב מ א ם י י י‬ ‫‪.‬‬ ‫^‪InternaUonal Cntual‬‬ ‫ב י ר " ם ‪ ,1905 .‬עט׳ ‪ 91‬ואילך‪ ,‬ועיייש עט׳ ‪ 7‬״ ‪ .‬ועיין‬ ‫‪ Commentary‬לאנרת א׳ לקורינתיים פ י ־ א ‪ -‬ה ׳ ‪.‬‬ ‫‪.102‬‬ ‫‪C 0 n d l h‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ח ש י ב‬ ‫ש ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫‪J‬‬ ‫ליברמן‬ ‫וראשה מ כ ו ס ה כ א ב ל ]ומנדלתש ע ר כלילית[•«‪.‬‬ ‫מ ז נ ו ת־י‪.‬‬ ‫א ל א‬ ‫פריצות‬ ‫לענוש‬ ‫המביא‬ ‫המנולחת‬ ‫היהודים‬ ‫בפרקי‬ ‫מ ג ל ח ת‬ ‫השער‪.‬‬ ‫ערביים‬ ‫וביכלעד״‬ ‫שנהגו‬ ‫ב ר ח ו ב ו ת ובשווקים‪.‬‬ ‫מעתיק א ת‬ ‫)הערביים(‬ ‫דברי‬ ‫!‬ ‫לנלח אשה‬ ‫פרוצה‬ ‫ולחזר‬ ‫מ כ א ן ה ו א נוטה ל ה ס י ק ה שהעונש ה ז ה חודש א‬ ‫רואה‬ ‫מ פ נ י ה ש פ ע ת ה ע ר ב י ם ‪ F r i e d l a n d e r .0 .‬ז ׳‬ ‫‪, 8‬‬ ‫‪Goldzihcr‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫י ם‬ ‫ב ר ם מ ס פ ר ו ת הגאוגים<־‪ 1‬א נ ו ל מ ד י ם ש נ ו ה נ י ם ה י ו ה י ה ו ר‬ ‫בגילוח‬ ‫ממקורות‬ ‫ו א י נ ה‬ ‫א י‬ ‫ו‬ ‫‪| J‬‬ ‫י(‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫במנהנ זה שנזכי‬ ‫ד ר י אר מ ז לזמנו ש ל המדרש‪.‬‬ ‫ב ר ם אין‬ ‫ל מ ס ק נ ו ת א ל ו שום‬ ‫יסוד‪ ,‬שכן אנו קוראים‬ ‫ה ע ר ב י * י ‪,™De alterc. eccl. et synagogae‬‬ ‫בספר‬ ‫שהכנסיה‬ ‫קדום‬ ‫אומרת‬ ‫לכבוש‬ ‫הכנסח‬ ‫לבית‬ ‫‪:‬‬ ‫‪^uia officina et mulieres tuas depilato capite a c decalvato in‬‬ ‫‪damnatas‬‬ ‫ו נ ש ו ת י ך‬ ‫‪.asinis saepe v i d i‬‬ ‫שנתחייבו בדיף־־‬ ‫‪.‬הרבה פעמים‬ ‫ז ו נ ו תי ל‬ ‫ראיתי א ת‬ ‫]ויצאו ר כ ו ב ו ת [ ע ל ה ח מ ו ר י ם ־ ־‬ ‫‪2 0‬‬ ‫וראשן ממורט‬ ‫ומוקרח״‪.‬‬ ‫כ מ ו כ ן עלינו ל ת ק ן א ת ד ב ר י‬ ‫ביכלע ‪3‬־‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ל י‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל ל א גחנו‬ ‫״ כיה בילקוט בראשית סי׳ כיז יכתשב־ץ ח־נ סי' קצ־א‪ .‬ולפיז עלינו למנות ‪ .‬כ ע ב ר עו^ם‬ ‫י י ן ביכלער‬ ‫‬‫ל‬ ‫וכשפחה וכי׳ י ל ק ל ל ה אחת‪ .‬וכן משסע באמת מ‬ ‫שם עמ׳ ‪ 102‬הערה ‪ ,1‬ונעלמה ממנו נירסת הילקוט‪ ) .‬א ב ל בפרקי דריא כתיי ביה־מ לרבניט‬ ‫בניויורק פי׳א‪ 17 ,‬ע ׳ ב חסרות המלים המוקפות(‪.‬‬ ‫׳‬ ‫־< אמנם בכתיי הנ־ל‪ :‬ואינה מנלת אותו א ל א מזנות‪ ,‬וכן בילקוט שם בד־ר‪ :‬ואינה‬ ‫ו א י ן סנלה את ראשה י אם ב י נ י " !‬ ‫ראשה כ׳ אם בינות)!(‪ ,‬וכן בילקוט כת־י אוקספורד‪:‬‬ ‫ולפיז אינט מ ד ב ר י ם בנילוח כ ל ל ‪ ,‬א ל א מ י ל ו י ראשה של סוטה עיי הכהן‪ .‬ב ר ם הנירסא‬ ‫ב פ ר ק י דריא‪ ,‬שהיא נם נירםת התשביץ הנ־ל‪ ,‬היא כנראה המקורית והנכונה ומתאימה ל ‪ .‬מ נ ר ל‬ ‫שער כלילית׳‪.‬‬ ‫» עיין ב י כ ל ע ר שם עמ׳ ‪ 103‬ואילך‪ 119 ,‬ואילך‪ .‬ועיין ב ה ל כ ו ת קצובות הוצ׳ ד י ר מ ר ד כ י‬ ‫מרנליות עט׳ ‪ 123‬ובהערות שם; עם־ ‪ 137‬ובהערות שם‪.‬‬ ‫שם עמי ‪.106‬‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה ג ד ן‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת ע ס‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ו ע‬ ‫מ נ ל ר‬ ‫כ‬ ‫ע ל נ‬ ‫ת‬ ‫‪.Muham.‬‬ ‫‪Stud. I , p. 185, n. 4 15‬‬ ‫‪ »6‬ועיייש נם בעם׳ ‪.137‬‬ ‫ל» בתרנומו של פרקי דריא עמ׳ ‪.439‬‬ ‫« נתחבר במאה החמישית‪ ,‬עיין ‪ J . Juster‬ב ס פ ר ו ‪« Juifs dans Vempire Remain‬׳*־‬ ‫חיא עמ׳ ‪ 74‬ה ע ר ה ‪. 1‬‬ ‫י ג ‪ ,Migne P L X L I I‬סוף עמ׳ ‪.1134‬‬ ‫‪0‬־ עיין ‪ H . J . Rose, The Journal of Theological Studies‬כ ר ך ‪ ,1933 ,34‬עמ׳ ‪•64‬‬ ‫‪1‬־ מתוך תוכן הדברים שם מוכח ברור שהנשים נידונו עיי ב י ת דיו של ישראל ו ל ע '‬ ‫הנוים‪.‬‬ ‫פלוטיר־‬ ‫‪.‬‬ ‫־־ כלומר‪ ,‬שהיו םחזרין אותן בשווקים ו ב ר‬ ‫‪)!,‬דל ‪w yvvaiK&v‬‬ ‫‪i‬‬‫‪:kiri‬‬ ‫• • ‪potxeiq. \71<p9ei<rav.‬‬ ‫‪\Kalri]v‬׳״‪6r71‬ע‪0‬ע‪6,‬׳ ‪. fi $ov « r‬אשה שנמצאה‬ ‫‪ax^^a1rep7KVKXIO‬‬ ‫‪K T \ .‬׳‬ ‫ו נ ה ‪ . . .‬היו מרכיבים אותה ע ל חמור‪ .‬ואחרי שמחזירים אותה בעיר וכוי‪ .‬ועיין בדברים רבי'‬ ‫הוצ׳ ליברמן עמ־ ‪ 50‬ובמקבילות שצויינו בהערה ‪ 1‬שם‪.‬‬ ‫־ שם עמי ‪.98‬‬ ‫א‬ ‫ח ן ב ו ת‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪T‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫על חטאים וענשם‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ל ל לכסות את פניהן‪ .‬הוא מסתמך על דברי הירוניסוס״ שמפרש את המלה‬ ‫‪rpa‬־‪*0€p10‬־ בדברים הללו‪. :‬ויש להן )כלומר‪ ,‬לנשים( נם צעיפים‪ ,‬שאנו‬ ‫יכולים לקרוא להם אפיליונין‪ ,‬שבו נתעטפה גם רבקה ושבו מתכסות נשי ערב‬ ‫וארם נהרים נם כיום‪ ,‬בעברית קוראים להם הרדידים וביוונית ‪.™"depiarpa‬‬ ‫מכיוון שהירונימוס נוקט לדונמא ר ק את נשי ערב וארם נהרים ואינו מזכיר את‬ ‫היהודים שישב ביניהם‪ ,‬הרי מוכח שהיהודיות ל א כסו את פניהן‪.‬‬ ‫ברם לאמיתו של ד ב ר לא בא כאן הירונימוס לפרש את כיסוי הפנים אלא‬ ‫את מהות הרדיד בלבד‪ .‬לפי דבריו בנד זה א י ן אפיליון שאפשר לעטוף‬ ‫בו את הנוף ואת הראש לרבות גם את הפגים‪ .‬והוא אומר שבבגד זה מתעטפות‬ ‫הערכיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬הן הן רעלות » ל התלמוד והמשנה‪ .‬וכן באמת מתרגם‬ ‫הירושלמי״ את הרעלות שבישעיה )ג׳ ייט(‪ :‬בלנידיא־־־‪ ,^xXavidia ,‬מעילי‬ ‫נשים • מכאן איגו מוכח אלא שגשי היהודים ״ י לא השתמשו בבגד זה׳ ׳‬ ‫כדי לכסות את פניהן‪ ,‬א ב ל אין ראייה שלא כסו את פניהן כלל‪.‬‬ ‫מ ע‬ ‫ה ו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ב א‬ ‫ולא ‪.‬עוד אלא שמדברי הירונימוס במקום אחר י ל ללמוד את ההפך•‬ ‫י ‪. 3‬ומיד‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ל ‪1,‬‬ ‫בתאורו‬ ‫כשהן )כלומר‪ ,‬הצנועות הציימניות( רואות את מי שהוא הן נאנחות‪ ,‬משפילות את‬ ‫״ ‪ . 3 3‬והוא אינו‬ ‫עי ‪,‬‬ ‫מזכיר כ ל ל את הערביות*־‪ .‬יתר על כן‪ ,‬שני התלמודים מאשרים את דבריו‪.‬‬ ‫צנועות‬ ‫וכיה בבבל‪ : •-‬עץ אחת הא לא כחלי? אמר ר ב הונא שכן‬ ‫כוי׳לות עין אחת‪ .‬ופירש״י‪ :‬צנועות שהולכות מעוטפות‪ ,‬ואין מגלות אלא עין‬ ‫ד ‪ . . . 3‬שכן אשה כוחלת אחת‬ ‫׳‬ ‫אחת• וכן מפורש י ל ‪. ,‬‬ ‫ש‬ ‫ה נ פ‬ ‫נ‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ן‬ ‫א ש‬ ‫ן מ כ ק ן ת‬ ‫ה < צ נ ן ע ן ת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ן ס ג ל ן ת‬ ‫פ נ י ה ן‬ ‫ן ס נ ן‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב ן ת ב‬ ‫כ ך י‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‬ ‫‪PL‬‬ ‫ל‬ ‫ה צ י י מ נ י ן ת‬ ‫ך ן א‬ ‫נ ו‬ ‫ב מ כ ת ב‬ ‫ו ‪2‬‬ ‫ר ו ש‬ ‫‪3 6‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫כ ־ נ ‪• d 7 0‬‬ ‫כפירושו לישעיה נ׳‬ ‫‪,Migne‬‬ ‫‪ .‬ו‪ .‬״ ‪f‬״‪Hpho‬‬ ‫תרגום השבעים של ‪.‬הרדידים'‪.‬‬ ‫‪est It IX‬‬ ‫־‪t‬‬ ‫‪° P‬‬ ‫«־ ‪Possumus apeilare, quo obvoluta‬‬ ‫‪et Rebecca. E t hodie quoque Arabiae et M e s o p o t a m i a operiuntur‬‬ ‫‪6ep^ P •feminae,‬‬ ‫‪quae Hebraice dicuntur ardiditn, Graece‬‬ ‫‪2 8‬‬ ‫‪a I l i a‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪a‬‬ ‫״‬ ‫‪q‬‬ ‫‪t r‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪2 7‬‬ ‫‪2 8‬‬ ‫שבת פ־ו‪ ,‬ח־ עיב‪.‬‬ ‫במכירי ישעיה עם׳ ‪ :32‬כלנדיא‪ ,‬וכצ־ל נם בירושלמי‪ :‬כלנידייא•‬ ‫י*‬ ‫א ו‬ ‫‪t a‬‬ ‫^ ‪ x X a‬לפי נירמת המכירי‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪3 0‬‬ ‫את הרדידיס מתרנם הירושלמי שם‪ :‬לסוטה‪.‬‬ ‫עיין במשנת שבת פיו מיו‪.‬‬ ‫• ‪quae, statim ut aliquem a‬‬ ‫ ‪•P‬‬‫»» ‪Eustochium X X I I . 2 7‬‬ ‫« ‪viaermt, mgemescunt, demittunt supercillium‬‬ ‫‪ d‬כותב• הערביות הנויוח‬ ‫‪Hberant ad videndum‬‬ ‫י ומגלות ר?‬ ‫י _‪L‬‬ ‫‪™T‬‬ ‫״ ‪ Tertullian‬בספרו‪velandis, X V I I .‬‬ ‫‪ ,‬ר^כלער שם עמ׳ ‪•97‬‬ ‫^‬ ‫יחייכו )ידונו( אתכן‪ ,‬שהרי הן ם‬ ‫אחת כדי לראות‪ ,‬ומסתפקות בהנאה מחצי אור גרידא וכי׳• וע ‪J‬‬ ‫‪ 36‬שם פיח‪ ,‬ייא עיב•‬ ‫י ' שבת פ׳ ׳ ‪,‬‬ ‫‪3 1‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪ist‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ntbus‬‬ ‫ה פ נ‬ ‫כ ס ו ת‬ ‫א‬ ‫ז ‪ 3‬בן דורו הזקן של הירונימוס•‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ליברמן‬ ‫רע‬ ‫מעיניה ומממנת‬ ‫)שה״ש ד י ‪ ,‬ט ׳ ( ‪.‬‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ובפרקי‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ח ב י ר ת ה ויוצא לשוק‪.‬‬ ‫וכן ב פ ס י ק ת א דר״כ^נ‪:‬‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫דרבינו ה ק ד ו ש ה מפורש‪:‬‬ ‫]בב[‬ ‫ל ב ב ת‬ ‫היו מ צ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫מ צ מ‬ ‫י‬ ‫ין‪30‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫עצמן‬ ‫ת‬ ‫‪ **"u‬תחי]‬ ‫ככל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נשיהן ש ל י ש ר א ל י ו צ א ו ת פ נ י ה ]‬ ‫ונשים ש ל נ ו י ו צ א ו ת מ נ ו ל ו ת ‪.‬‬ ‫ובמעין‬ ‫גנים‬ ‫על‬ ‫איוב‬ ‫מכוסות‬ ‫‪,‬‬ ‫לריש‬ ‫מסנות‬ ‫‪4 1‬‬ ‫מעתיק‬ ‫בשם‬ ‫רז״ל‬ ‫וכיון ש ה י ח ה א ש ח ה ח ו ל ה ש ו מ ע ת כ ך ‪ ,‬היתד‪ ,‬מ ט פ ח ת ע ל פ נ י ה‬ ‫פ נ י ה‬ ‫פ‬ ‫)ליתא‬ ‫י נ ן‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ומגלי׳‬ ‫ו ס ו ח ר ח א ח ש ע ר ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ 38‬שוש אשיש‪ ,‬הוצ׳ בובעד‪ t'op ,‬עיב‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪>0‬‬ ‫נםצאת‬ ‫!«‬ ‫מכסות‪.‬‬ ‫הוצ׳ שענבלום כיו עיא ) ע ל זמנו של מדרש ‪ nr‬עיין מיש בשקיעין עם׳ ‪•(17‬‬ ‫נם בקטע עתיק מן הגניזה שערסם הדיל גינצבורנ בגדי שכטר חיא עמ׳ ‪•4‬‬ ‫כיט יינ‪ ,‬עם׳ ‪.92‬‬ ‫יסקא זי‬ ‫פ‬ ‫‪1‬‬ ‫ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫מאת‬ ‫אלכסנדר‬ ‫דרכי‬ ‫מארכס‬ ‫ה ר נ ס נ ס ב א י ט ל י ה השפיעו‪ ,‬כנודע‪,‬‬ ‫עשירי‬ ‫ב מ ר ה מ ר ו ב ה ע ל היהודים‪.‬‬ ‫ישראל כ ת ק ו פ ת ה ת ח י ה ה ל כ ו ב ע ק ב ו ת שכניהם העשירים הנוצרים‪ ,‬אשר ת מ כ ו ב י ד‬ ‫ב ח צ ר ו ת השרים נמצאו חכמים‬ ‫ר ח ב ה ב כ ל ענפי ה מ ד ע והחכמה‪ ,‬האמנוח והספרוח‪.‬‬ ‫מצוינים ש נ ת מ כ ו ח מ י כ ה ח מ י ד י ח ‪ ,‬ה י ו ס מ ו כ י ם ע ל ש ל ח ן ה מ צ נ ט י ם ו נ ת פ ר נ ס ו ב כ ב ו ד‬ ‫ה ח כ מ י ם ה א ל ה האםירו א ת נריביהם והרימו א ת כ ב ו ר בתי פטרוניהם‬ ‫ע ל ידיהם‪.‬‬ ‫א ש ר ב כ ב ו ד ם ה ח א מ ר ו ‪ .‬ע ש י ר י ה י ה ו ד י ם ח ק ו א ח ה ש ר י ם ה נ ו צ ר י ם ‪ ,‬ו כ ן אנו מ ו צ א י ם‬ ‫ג ד ו ל י ה ה ו ר ה ו ח כ מ י י ש ר א ל ב מ א ה הט־ז ס מ ו כ י ם ע ל ש ל ח נ ם ש ל י ה ו ד י ם א ד י ר י מ מ ו ן‬ ‫שזכו לשגי ש ל ח נ ו ח ‪ ,‬ל ח ו ר ה ו ל ג ד ו ל ה ‪ ,‬והיו ב ע ל י ה ש פ ע ה ר ב ה ב ק ר ב א ח י ה ם ו ל ע ח י ם‬ ‫הנוצרים‪.‬‬ ‫גם בין‬ ‫ור׳‬ ‫)‪(Ferrara‬‬ ‫להזכיר‪,‬‬ ‫די‬ ‫ישמעאל‬ ‫ד ר ך משל‪,‬‬ ‫בסיינה‬ ‫מריאיטי‬ ‫את‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫יצחק‬ ‫ן‬ ‫)‪.(Siena‬‬ ‫אברבגאל‬ ‫הגבירים‬ ‫בפיררה‬ ‫ה א ל ה היו‬ ‫להם‬ ‫ר ב נ י ם מ פ ו ר ס מ י ם א ש ר ח י ו ב ב ח י ה ם ו ל מ ד ו א ו ת ם ו א ת ב נ י ה ם ובני ב נ י ה ם ת ו ר ה וגם‬ ‫שסשו ל ה ם ב ח ו ר מ ד ר י כ י ם ו מ ו ר י ה ו ר א ה ל ד י נ י מ ס ח ר ו כ ל כ ל ה וגם כ י ו ע צ י ם בענינים‬ ‫כללים‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫ב נ ד י ט א כ ס י ל ר ד ‪ ,‬ר א ש ר ב נ י ויניציאה ב ר א ש י ת ה מ א ה הטיז‪ ,‬כ ו ת ב י ש ל מ ד‬ ‫ע ם ת ל מ י ד י ם כ מ ה שנים ו ד ב ק ב מ ר ת מ ו ר ו ר ׳ י ה ו ד ה מינץ‪ ,‬ה מ ה ר י י ק ו ר ב נ י ם א ח ר י ם‬ ‫שלמדו ת ל מ ו ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫<‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ידוע א ם ה ר ב נ י ם ה א ל ה ה ו‬ ‫ע ו‬ ‫‪,‬‬ ‫אנשי כ י ח ס ש ל ח ל מ י ד י ה ם ה ע ש י ר י ם ‪.‬‬ ‫כ ש ב א א ל י ה ו ק פ ש א ל י ה צ ע י ר לויניציאד‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ד י ל מידינו‪ ,‬ו ח מ ו ת ה ר ב ק ה א ת ר ׳ ק ו פ י ל מ א ן ‪ . ,‬ר ב ן ״ ‪,‬‬ ‫ל ה‬ ‫כ י א ו א ל ביחן‬ ‫בפדובה‪.‬־‬ ‫אליהו ק פ ש א ל י נ מ ר א ע ם פירש׳י ותוספות‪.‬‬ ‫תנאי ה ע ב ו ד ה ש ל ה מ ל מ ד ‪.‬‬ ‫ ‪- ,‬‬‫י פסקים‪ ,‬ויניציאה‬ ‫‪ ™ . B o o k l o r e‬יורק « » ‪ , 1‬ע ס ־ » ‪. 1 2‬‬ ‫ר ע‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫בשנח ר ס ־ ח או ר ס י ט ש כ ר ה מ ר ת ש פ ר ה א ח מ ה ד ר‬ ‫' ״ ל א ל איסדלן‪ ,‬מי שהיה אח״כ ר ב ברומה‪ ,‬ל ל מ ד א ת‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫ש פ‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ה‬ ‫*‬ ‫‪h‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ל ק ב ל פני ה ת ל מ י ד ה צ ע ר‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫™ ‪™ i‬‬ ‫ב מ ק ר ה ז ה נשתיירו י ד י ע ו ת מ פ ו ר ט ו ת‬ ‫ה ו א ק ב ל ל־ן פ ר ח י ם ל ש‬ ‫ע‪. -‬‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪W‬‬ ‫נ ה ‪3‬‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל ע ל שלחנה כ ל‬ ‫עי־ ספרי ‪ Jewish History and‬״‪Studies i‬‬ ‫י־ ח ל אביב‬ ‫‪ 2‬פאדגעם‪ R E J ,‬כ ר ך ע ‪ ;38 -‬ש‪ .‬אסף‪ ,‬םקורות לתולדות התנוך כ ר ך ב ׳‬ ‫תרציא‪ ,‬ק־ז‬ ‫ט‬ ‫אח הסי־ר ‪ .‬״‬ ‫י‬ ‫ו ץ‬ ‫ל ן‬ ‫״‬ ‫ע ־‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫־‬ ‫‪ M‬ע‬ ‫ל קלף‪ D! .‬״ ״ אכל על ״י"!‬ ‫מארכס‬ ‫רעב‬ ‫ורק‬ ‫השבוע‬ ‫ב כ ל יום ל מ ד ד ׳ ש ע ו ת ע ם‬ ‫ב ע ר ב שבת שב לביתו‪.‬‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫תלמידיו‪.‬״•‬ ‫ר׳‬ ‫שנה‬ ‫יהודה אריה ממודעה‪ ,‬היה לו בביתי‬ ‫מ ר ד כ י מ מ ו ד ע ה ‪ ,‬זקנו ש ל ר ׳‬ ‫מ ו ת ו ‪ ,‬שנת ד י ן )‪ ,(1530‬מ ל מ ד ל ב נ י ו ר ׳ י צ ח ק ג א ל י ק ו ‪ .‬י •‬ ‫״‬ ‫ר׳ י צ ח ק צ ר פ ת י בן ר׳ א ב ר ה ם צ ר פ ת י מ ק ו ס ט א נ צ א‬ ‫הרביץ‬ ‫בעד‬ ‫ו‬ ‫ף‬ ‫מכתבו‬ ‫‪C o s t a n z a‬‬ ‫)‬ ‫^‬ ‫נ ב י ר ו ס ׳ ‪ .‬מ ע ר כ ת ה א ל ה ו ת ' ב ש נ ת שי׳־ו )‪«.(1555‬‬ ‫‪o‬‬ ‫(‬ ‫ב א י ק י פ ר ו ת )‪(Cyprus‬‬ ‫מלמד‬ ‫‪r‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫)‬ ‫‪a‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ב‬ ‫‪g‬‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ע ס‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫מ ע נ ת‬ ‫י ם‬ ‫^"‬ ‫ו‬ ‫) ‪( 1 5 7 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בפיסארו‪ ,‬אשר ר צ ה‬ ‫מנחם‬ ‫אבי‬ ‫מפוליניו‪,‬‬ ‫ב ע נ י‬ ‫ש נ כ ת ב ו‬ ‫^‬ ‫ו י'‬ ‫א ל מ נ ת אחיו ה צ ע י ר‬ ‫ליבם‬ ‫ב‬ ‫י ו ס‬ ‫'‬ ‫ר‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫המיבם‪:‬‬ ‫מנחם‬ ‫ר׳‬ ‫יעקב‬ ‫בר‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫״ פ ע מ י ם ושלש״‪,‬״! ר ׳ י ש ר א ל ב ן י ו ס ף מ א ר י ם ע ו )‪Rimini‬‬ ‫יוסף פ י ס‬ ‫ר׳ יוסף המיבם‪ • •,‬והרביעי‪ ,‬ר׳‬ ‫מ‬ ‫א ב ר ב נ א ל ־ ב פ י ר ר ה ‪ .‬־ • מ ק ו ד ם היה ר׳ יצחק ב ר עמנואל‬ ‫ת‬ ‫‪.‬מרב״ז‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ב נ י‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫)פסי(‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫‪.‬המורה‬ ‫ש‬ ‫א ב ר ב נ א‬ ‫^‬ ‫כהן‬ ‫אליקיט‬ ‫ללמד‬ ‫פראנטו‬ ‫א ח בניו‪,‬‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ °‬אשתו‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫^ ' ™‬ ‫‪d‬‬ ‫ה‬ ‫(‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫לצדקי׳‬ ‫‪3‬‬ ‫)‬ ‫^"׳‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫‪s‬‬ ‫) ?‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב י ן ‪ /‬ו‬ ‫|‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫תוררי‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ךןן‬ ‫‪3‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫‪a‬‬ ‫!‬ ‫‪ °‬כרובו‬ ‫ת‬ ‫כ ע ש ר י ם ושלשה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪(da‬‬ ‫ק‬ ‫‪a‬‬ ‫נ ם ר ׳ י ה ו ד ה א ר י ה מ מ ו ד ע ה ‪ ,‬ב ס ו ף ה מ א ה הט״ז‪ • >,‬י ש ב ב ק ב י ע ו ת‬ ‫א ך ל ו היו‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫‪a‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫ר ו ש ה‬ ‫מפי‬ ‫‪m‬‬ ‫‪°‬‬ ‫ש ע מ ד שם ו׳ שנים‪,‬״ ור׳ מ ש ה ב ר ש ל מ ה א ל י ע ז ר מ פ א נ ו )‪(da Fano‬‬ ‫בביחו‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫ל ק ר ו ב י ו ב א י ט ל י ה כ ש נ ח ש כ ״ ד )‪ (1503‬מ ז כ י ר א ח •‬ ‫המנוחה‪ *,‬נמצאו שמות ד׳ ח כ מ י ם שלימדו ת ו ר ה ב ב ת י עשירים‪:‬‬ ‫ר׳‬ ‫^‬ ‫להועיל ב ב י ת תפארתכם״‪.‬ז‬ ‫ל‬ ‫)‪(da Foiigno‬‬ ‫של‬ ‫'‬ ‫ת ו ר ה ב א ר י מ י נ ו )‪ (Rimini‬ב ב י ת ר ׳ מ ש ה מ ר י ק א נ א ט י ) ‪Wa R o c a n a t i‬‬ ‫מפאמאנושטא‬ ‫ר׳‬ ‫מ ‪7 : 1‬‬ ‫ו ת‬ ‫?חיק‬ ‫‪,‬י‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ב ה י ו ח ו שם‪.‬י• ז‬ ‫ף נח!‬ ‫‪,‬‬ ‫שללי‬ ‫' '‬ ‫ב כ ל יום וביום ו׳ <בכ־י ב ט ע י‬ ‫‪" ^ ' °‬פרחיס‬ ‫העבודה נ פ ס ק ה עיי ל כ י ד ת עיי‬ ‫החשבון הסשוער ל כ ל השיס שאילו ננםר היה עולה לת י‬ ‫‪ ,45-44‬כ ר ך ע׳^ ‪ ;40-39‬אסף‪ ,‬שם‪ ,‬עם' קי'•‬ ‫שם‪ ,‬קיט‪-‬קיי‪.‬‬ ‫י ן ס‬ ‫יוסף והיה לו זי שעות עבודה‬ ‫חסשים פרחים ב ע ד הקלפים‪.‬‬ ‫היהודים ור׳ יוסף ירד מנכסיו‪.‬‬ ‫נראה סנוזם; עיי פארנעס‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫‪ 4‬פארנעס‪ ,‬שם‪ ;42 ,‬אסף‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א ‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב י י ם‬ ‫ד‬ ‫(‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫כ ה נ א‬ ‫י י ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫י ‪ 1‬עם' ‪• °‬‬ ‫י '‬ ‫"יי " ־׳‬ ‫׳ ק‬ ‫י‬ ‫י• "‬ ‫אשחחיה‬ ‫« כיי די רוסי ‪ : • 0 7 3‬עיי ‪ - C . Bernheimer, Paleografia Ebraica‬פ י ר י *‬ ‫' ו ל ן ונם‬ ‫'‬ ‫• י י‬ ‫‪ 7‬ד ם ע ם ר כ ר ך נ׳ הוצאת לונץ‪ ,‬׳רושלם חר" ׳‬ ‫א ל המשכיל כמו־ה םנחם יציו ו ל א ס ה ‪ " . . .‬האם הוא אולי ר׳ מנחם טפוליניו שנזכיר‬ ‫אסה זה היה א ח ד מהמלמדים שבביתוז‬ ‫יי• נדפסו ב פ ח ד יצחק ע ר ך ‪.‬חליצה אם קודםת ליבום׳‪ ,‬דף כיא‪-‬כיו‪.‬‬ ‫‪ 1 0‬שם‪.‬‬ ‫‪ 9‬שם דף כיו עיב‪.‬‬ ‫‪ 12‬שם ד ף כיב עיב‪.‬‬ ‫‪ u‬שם דף כיו ע״נ‪.‬‬ ‫ג! עוית ר'׳ לאכאש‪ ,‬הוצ׳ ס‪ .‬צ‪ .‬פ ר י ד ל ע נ ד ע ר ‪ ,‬וינא תריכ‪. 1 5 8 ,151 ,‬‬ ‫אי &‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫• ‪ 1‬חיי יהודה‬ ‫»ו ׳נם «‪ .2‬שטות הטלטדים הפרטיים האלה מצאת־ תוך הקריאה בזמן האחרון י‬ ‫להוסיף עליהם ה ר ב ה מאד‪.‬‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫נ צ י‬ ‫פ‬ ‫‪2 6 8‬‬ ‫א ? ו י ה ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫ם י י ‪ 1‬ו כ‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫ר (‬ ‫‪s 2 2 0‬‬ ‫ב ו ך‬ ‫(‬ ‫^‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה ב ס י י נ ה‬ ‫ישעיה ז נ ה ב מ א מ ר ו ה מ צ ו י י ן‬ ‫הדיר‬ ‫הט״ז׳י"‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫םזכיר‬ ‫אברהם‬ ‫את‬ ‫יוסף‬ ‫ר׳‬ ‫‪ .‬ל ת ו ל ד ו ת ק ה י ל ת בולונייה‬ ‫םארלי‬ ‫מ ר ו ו י ק ו )‪(da Rovigo‬‬ ‫)‪,(d'Arii‬‬ ‫משה‬ ‫ר׳‬ ‫רעג‬ ‫בחחלת המאה‬ ‫באסולה‬ ‫)‪,(Basoia‬‬ ‫ו ר ׳ י צ ח ק מ ל א ט א ש )‪ (de Lattes‬ב ת ו ר ‪ .‬ר ב נ י ם‬ ‫כ ע ל י ס מ י כ ה ‪ ,‬ש ל א היו קשורים לשום ק ה י ל ה א ל א ל ח ו מ כ י ם נדיבים ב ל ב ד ״ ו מ ב ט י ח‬ ‫עליהם‬ ‫ל ה ר ח י ב א ח ה ד ב ו ר ע ל ה ר ב נ י ם ה א ל ה ‪ ,‬ש ה ו א מ כ נ ה א ו ח ם ‪ .‬ר ב נ י ם נודדים״‪.‬‬ ‫יש ל ה ו ס י ף גם א ח ר ׳ יוחנן טריוויש‪17.‬‬ ‫ד ב ר ע ב ו ד ח ם ה ל מ ו ר י ח ש ל ה ר ב נ י ם ה א ל ה ל א נ מ צ א ה כ מ ע ט שום י ר י ע ה‬ ‫על‬ ‫במקורותינו‪.‬‬ ‫שלהם‬ ‫יש ל ש ע ר‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫כ י ב ר ר ך כ ל ל ל א היו מ ל מ ד י ם א ל א א ת מ ש פ ח ו ת ה שרים׳‬ ‫פ ר ט ל ר ׳ י ה ו ד ה א ר י ה מ מ ו ד ע ה ה מ ו ד י ע לנו‪ ,‬כ מ ו ש נ ז כ ר ל ע י ל‬ ‫לי עוד חלמידים נוספים‪ ,‬כ נ ר א ה כ ל ם צעירים‪.‬‬ ‫שהיו‬ ‫ע ל כן אמרתי שכדי להוציא לאור‬ ‫ת מ צ י ת א י א ל ו ח ע ו ד ו ח ש מ ה ן א נ ו ל מ ד י ם כ י א ח ד מ ה ר ב נ י ם ה א ל ה ‪ ,‬ר ׳ י ו ס ף איש‬ ‫א ר ל י ‪ ,‬ח פ ש י ש י ב ה שנים מ ס פ ר ב ס י י נ ה ב ב י ח ה ע ש י ר ה מ פ ו ר ס ם ר ׳ י ש מ ע א ל מ ר י א י ט י‬ ‫‪t e‬‬ ‫< ^‪R‬‬ ‫על‬ ‫‪(da‬‬ ‫מצוחו‪.‬‬ ‫פי‬ ‫האלה‬ ‫המכחבים‬ ‫קוים‬ ‫מוסיפים‬ ‫מעטים‬ ‫לחולדוח‬ ‫ה י ש י ב ו ח ב א י ט ל י ה ‪ ,‬א ש ר ע ל י ה ן אין ל נ ו מ ק ו ר ו ת מ פ ו ר ט י ם ח ו ץ מן ת א ו ר ישיבהו ש ל‬ ‫ר ׳ י ה ו ד ה מינץ ע ל ידי ר ׳ א ל י ה ו ק פ ש א ל י ‪! 8 .‬‬ ‫מדי כדי‬ ‫יותר‬ ‫העי מ צ ט ט ומביא קטעים אולי ארוכים‬ ‫ל ה ב י א ד ו נ מ א ו ת מ ס ע ה ה ד ו ר ואופן כ ת י ב ת מ כ ת ב י ם בזמן ההוא‪.‬‬ ‫י מ ־ ! ! ‪ .‬חשבתי ש ת ע ו ד ו ת א ל ו םקוסן ‪-1‬עעי ״ י * ־ ׳‬ ‫׳התעניין ב י ה ו ד גם ב ח ו ל ד ו ח ה ח נ ו ך ב י ש ר א ל ו מ א מ ר ו ה מ צ ו י י ן ‪ihe Rabbinical‬‬ ‫‪Student‬‬ ‫ד ן בעגין ז ה ‪.‬‬ ‫ב ס פ ר ו "‪Students, Scholars and Saints"19‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ר ׳ יוסף מארלי מלמד לבנו של ריאיטי‬ ‫ר׳‬ ‫של‬ ‫ג י ס ו‬ ‫יש‬ ‫ל‬ ‫מ ע א‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪, , ,‬‬ ‫א‬ ‫ג י ס ן‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫)‪ ,(da Pisa‬י ד ו ע ל ג ו מ ס פ ו ר ו‬ ‫ד ו ד ה ר א ו ב נ י ה ק ו ב ל ע ל י ו ש ל א ה מ ך ב ו ו ל א ה ע נ י ק ו ב ע י ן י פ ה כ ד ר ך שעשה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 0‬ג‬ ‫א ך נ ר א ה שהיה איש נ ד י ב ו מ ו ק י ר רבנן‪.‬‬ ‫רב‬ ‫טריוויש‬ ‫ב ש נ ת ה ר צ י ו )‪ (1536‬ה י ה ר ׳ יוחנן‬ ‫ב ב י ת ו ‪ .‬״ ו א ח ר י ו שמש ר ׳ י ו ס ף מ א ר ל י כ ר ב ו ה פ ר ט י ל ע ר ך כ ־ ה ש נ ה ‪" ,‬‬ ‫כ‬ ‫* * י י • ייו־יורס‬ ‫‪L‬‬ ‫'‬ ‫" ־‬ ‫י‪ ' 1‬י‬ ‫•! ה ד פ ס ה םיוחדת סן ‪H U C A‬‬ ‫י• עי׳ סאמרי ‪.‬ר׳ יוסף איש ארלי ירי יוחנן טריוויס־‪ ,‬בקובץ םדעי לזכר ם‪ .‬שור‪ ,‬נ ו ורק‬ ‫‪1 9‬‬ ‫‪1 8‬‬ ‫^‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ °° ' °‬־‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ל ה ל‬ ‫>‬ ‫ו‬ ‫א נ י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ז ה‬ ‫‪1 9 2 4‬‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫‪3 4‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪3 5‬‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫א ר ל י‬ ‫ן ע י‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י ט י י י י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י ׳‬ ‫״'•‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫>־ ק ־ י ־ ק ־ ה ‪.‬‬ ‫‪ ,Philadelphia‬עם׳ ‪.87-59‬‬ ‫‪ 2°‬ס פ ו ר דוד הראובני הוצאת א‪ .‬ז‪ .‬אשכלי‪ ,‬ירושלים תיש‪.5! ,‬‬ ‫‪1 9 2 8‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪• ' V‬ארלי וטריויש׳‪.199 ,‬‬ ‫‪ 22‬ש‪.192 0‬‬ ‫ע‬ ‫‪, .‬‬ ‫ח‬ ‫אסף• שם‬ ‫‪ •3,‬אסף‬ ‫״‪ , ,‬״‪3‬‬ ‫‪.3,-30‬‬ ‫‪ 9 8 3‬נ‬ ‫מארכס‬ ‫דעי‬ ‫ואחריו ב א ע ל מקומו ר ׳‬ ‫ביהוד‬ ‫[‬ ‫ני‬ ‫יצחק מלאטאש‪.‬‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫ל ל מ ד א ת בנו ה צ ע י ר ‪ ,‬ב ן זקונים‪ ,‬ש ב ת י א ל ח נ ן ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫יש ל נ ו‬ ‫ע‬ ‫ל א ת הארלי‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫מ כ ת ב מעני!‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ת ח ל ת ב ו א ו ש ל ר ׳ י ו ס ף א ל ב י ת ר י א י ט י ו י ח ם ו א ל ת ל מ י ד ו ה צ ע י ר ‪ ,‬ש ה י ה אז ו‬ ‫שמחה‬ ‫‬‫נכוןן‬ ‫לנכו‬ ‫^"'‬ ‫ט״ז ש נ ה ‪ . .‬כ ת ב ש ב ט מ ו ס ר ל ח ל מ י ד ״ ע ק‬ ‫המו״ל שיער‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א ס ף מכ״י א ו כ ס פ ו ר « ‪2‬‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫שהוא ע ר ו ך א ל בנו ש ל ר ׳ ישמעאל מריאיטי‪.‬‬ ‫׳‬ ‫ל ו מ ד י ם ממנו חכונוח נפש ה ר ב ו ה ת ל מ י ד ׳‬ ‫ו‬ ‫ה מ‬ ‫מ ד‬ ‫ל‬ ‫בדרכי‬ ‫מ כ‬ ‫צ‬ ‫ק‬ ‫ח ו‬ ‫פ י ר‬ ‫׳‬ ‫ב י י ת ר‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ו י‬ ‫ד‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ ‪ /‬ג ש י‬ ‫י‬ ‫ןך‬ ‫ע מ‬ ‫א ת דרכיו האמתיים בשבועוח ה‬ ‫וכפחי אשר‬ ‫ישמע‬ ‫במלמדו‬ ‫‪n n j w‬‬ ‫ימלא כ ל‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י ׳ ^‬ ‫משאלוח‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ה מ כ ח ב מענין מ כ מ ה צדדים•‬ ‫י־ י טשירין‬ ‫—‬ ‫׳‬ ‫^ ^ ^ ב ל ל‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ד י ת ש‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א ?‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב י ת י‬ ‫'‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ח נ י כ יואי‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫הצעיר ע ד‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫>‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫׳ ^"‬ ‫ה‬ ‫שחשב‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫ה ר א ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫?‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫מ ו ס ר י הנ״ל• א נ ו ר ו‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫' מנהגי‬ ‫ער‬ ‫ט‬ ‫‪,‬‬ ‫י ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫'‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫אין כ א ן מ ק ו ם ל ה א ר י ך ב ס ר ט י ם ‪ ,‬ו ה ק ו ר א י ו כ ל ל מ צ א ם‬ ‫כ י ה ר ב מאיים ע ל‬ ‫להעיר‪,‬‬ ‫וישמע ל מ ו ס ר ו ‪.‬‬ ‫י‬ ‫שעוררו‬ ‫שהעריב‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע ה‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫להתפ^‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ו ע ל ה ע ל מטתו‪ ,‬ו ל א הניח ל‬ ‫ב ש ע ת א ר ו ח ת ם ש א ל ממנו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ד ‪ ,‬י י ם‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫אפילו רגע‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫‪0 3‬‬ ‫ד‬ ‫ל ח ז ו ר ע ל איזה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א ב י ו‬ ‫ת‬ ‫‪A‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫ס‬ ‫‪E‬‬ ‫י‬ ‫וס‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫‪0‬‬ ‫ל ו א ח‬ ‫יש י‬ ‫למור׳‬ ‫ח‬ ‫ב א ח ת מאנרוי‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫״ '‬ ‫^‬ ‫‪ 23‬ב כ י י ד י ר ו ס י ‪ 1424 ,6‬ב פ ר מ א ‪ - :‬ר ש י מ ת‬ ‫י ו ס ף א י ש א ר ל י ל ת ל ס י ד א־ ב פ ר ש ת ל ו ח כ מ ו י ש כ י ל ו ז א ת י ; כ י י ה ׳ ס י ־ ל י ב י‬ ‫כ כ‬ ‫'שהיו‬ ‫בני‬ ‫מ ו ד י ו‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ער‬ ‫‪°‬‬ ‫כתיבה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר ׳ יוסף ה י ה ש ב ע רצון מ ת ל מ י ד ו והרניש ש ד ב ר י ו עשו רושם‪.‬‬ ‫י ן‬ ‫ד‬ ‫'‬ ‫ו ל ט י נ י ת ש ב ה ם יש ל ו ל ה ת ע ס ק א ח ר ה ס ע ו ד ה ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫‪'V°‬‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫כרי‬ ‫• ‪" 1‬‬ ‫י ש נ ד‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ע ל ע צ ם ה ל מ ו ד י ם אינו מ ד ב ר ב פ ר ט ‪ ,‬ר ק מ ז כ י ר ל מ ו ד ה ל כ ו ת ‪ ,‬ר ״ ל‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫'שבט‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א נ ו‬ ‫ח ו פ ש‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ב י‬ ‫במכחב הנד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪•Kfin‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ל אחר‬ ‫ד י ן‬ ‫ת ל מ י ד ו ב ן טיז שיענשו ב ר צ ו ע ה א ם ל א‬ ‫ה מ ל מ ד ל א ה ע ל י ם עין מ ח ל מ י ד ו‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫וימשול‬ ‫ד‬ ‫^ '‬ ‫•‬ ‫לי י ׳ א י ׳‬ ‫ע ל שנוי י ח ס ז ה מ ו ד י ע ר ׳ י ו ס ף ל ת ל מ י ד ו‬ ‫ה‬ ‫א י ם‬ ‫^ ‪' ^ l‬‬ ‫יוסף‬ ‫^‬ ‫גלה לו ר‬ ‫ה ח ד ש ויהיה ל ו כ ח ב ר שירשה ל ו ל ע ש ו ת כ ל מ ה ש ל ב ו‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫שהסחכל‬ ‫נהפך ל מ ל מ ד קשה וקפדן‪.‬‬ ‫מסובין‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫א נ ו‬ ‫ו ה ב ‪ 1 7‬י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪£‬‬ ‫ח‬ ‫‪2‬‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י ש‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫‪2‬‬ ‫הבוחר"‬ ‫' שיו‬ ‫ן ע כ‬ ‫" " ' " ‪ * ° "°‬ב ה י ו ת י‬ ‫ק יי " ' " "‬ ‫ר ק ש ם ה כ ו ת ב ‪ '• :‬ר י י " ‪1‬‬ ‫ף^י‪.‬‬ ‫ב ב י ח ה מ ד ר ש שלנו ד ף פ ־ ז ‪ -‬צ ; כיי ר ׳ סי' קכ־נ ו ש ם ‪ . . .‬כ ת ב ו ה א ר ל י ל ת ל " *‬ ‫ב ס י י נ ה ‪ ' . . .‬ב כ י י א ו כ ס פ ו ר ד ‪< 2225‬בלי ש מ ו ח ( ו ב ל י ס פ ק נ ם ב ק ו ב צ י ם א ח ר י ם ש ל א נ ר ו ת‬ ‫‪,‬ף‬ ‫ע ל ה כ י ׳ ה ׳ ‪ .‬ר ' ‪ ,‬מ ׳ ‪ ,‬ק ־ ש ה ש ת מ ש ח י ב ה ם עיי ‪ .‬ח א ו ר ה כ י ׳ ׳ ב ס ו ף ‪.‬‬ ‫‪, 1 7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וכ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫"‬ ‫א‬ ‫'‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫ר ו א‬ ‫־‬ ‫‪ 24‬ש‪ .‬א ס ף ‪,‬‬ ‫מקורות‬ ‫לתולדות החנוך‬ ‫פ ה א י ז ה ת ק ו נ י ם ע ל פ י נ׳ כ י י ש ב ס פ ר י ת נ ו ‪,‬‬ ‫‪ 5‬עחה‬ ‫היות שר‬ ‫י הקרובימ אליך‬ ‫בפרשה‪...‬‬ ‫ו נ נ י ד ; ‪ ] 6/7‬א י ך !‬ ‫בישראל כ ר ך ד׳‪,‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫צ‬ ‫קניח ל ך ח ב ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ירושלים‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫'‬ ‫ת ש‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫" ׳‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫ע י‬ ‫!ביום[ ב א י ‪ .‬ע ם ׳ כ י ב‬ ‫ן ס א ד ב פ י ך ך ‪ e .‬ל ת ו ר ו ל ד ר ו ש ב כ ל ד ר כ י ך ; ‪ ] 10‬א ם א ר א ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ט‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫א ן ס‬ ‫‪-‬‬ ‫כ ה‬ ‫י‬ ‫‪0 8‬‬ ‫ב‬ ‫)‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫''‬ ‫‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪L‬‬ ‫ר‬ ‫איות;‬ ‫ודע‬ ‫נ ב‬ ‫ח ‪:‬‬ ‫‪1,‬יך‪.‬‬ ‫*!יכל‬ ‫‪N‬‬ ‫ר׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫ר׳‬ ‫אל‬ ‫י ש מ ע א ל ״ הודיעו‪:‬‬ ‫הדבור‪,‬‬ ‫‪.‬עם פלוני‬ ‫רעה‬ ‫ןבנך א ל ח נ ן ן ה ר ח ב ת י פ ה ה א ר כ ת י לשון‬ ‫ה ס י ר ו ח י מ ק י ר ו ח ל ב ו כ ל נגעי מ ח ש ב ו ת י ו ה ז ר ו ת א ש ר ש ם ימים יקננו מ א ז ‪.‬‬ ‫מ ל ת י ו פ ר ע ח י ע ר ל ה כוונוחיו ב כ ל כ ח י ‪ ,‬ק פ ץ ונשבע כ י ל ב ח ד ש ו ר ו ח ח ד ש ה ת ח ל‬ ‫לפעמו‬ ‫ה ן ל ו יהי כ ן ו ל א ישנה א ת ט ע מ ו ‪ ,‬כ י א ז י ל כ ו יונקותיו‬ ‫ל ת ל הימים הבאים‪.‬‬ ‫ע ל פני חוץ ל ש ם ו ל ת פ א ר ת ״ ‪.‬‬ ‫י׳‬ ‫היה‬ ‫י ו ס ף ב א ל ב י ח ר י א י ט י ב ג פ ו ו ה נ י ח א ת מ ש פ ח ח ו ב מ ק ו ם מ ו ש ב ו ה ק ו ד ם ושם‬ ‫ר ק ל א ח ר זמן ב א ו בגי מ ש פ ח ת ו ל ס י י ג ה ‪.‬‬ ‫מ ב ק ר אותם לעתים חכופוח‪.‬‬ ‫אולי‬ ‫ט ר ם ע ז ב ו ל ב ק ר בגי ב י ת ו כ ת ב ע ו ד מ כ ת ב ש ב ו ה צ י ע ל ת ל מ י ד י ו ס ד ר ה נ ה ג ת ם ‪ .‬״‬ ‫המכתב‬ ‫ה ז ה מ ע י ד שאז ה י ו ל ו ל א ר ל י שני ת ל מ י ד י ם ‪ ,‬א ל ח ג ן מ ר י א י ט י ו ח ב ר ו‬ ‫ה צ ע י ר ממנו‪.‬‬ ‫ש מ ו ה נ ז כ ר ב כ ״ י ר ׳ * ־ ה ו א ר ק כנוי‪ ,‬ו כ ן שני ש מ ו ת א ח ר י ם ב כ ״ י ז ה‬ ‫ל א ו שמוח אמיתיים ה ם ‪.‬‬ ‫פונה‬ ‫מכתבו‬ ‫אהבתי״‪.‬‬ ‫כתב‬ ‫המלמד‬ ‫ו א ו ל י ‪ ,‬כ מ ו שאני מ ש ע ר ל ה ל ן ‪ ,‬ה י ה ש מ ו י ע ק ב ‪.‬‬ ‫אל‬ ‫בדבריו‬ ‫ומכנהו‬ ‫אלחנן‬ ‫‪.‬בחירי‬ ‫הפעם‬ ‫בראשית‬ ‫תלמידי‬ ‫אשר‬ ‫מ ד ב ר י ו נ י כ ר ע ד כ ס ה ה ו ט ב ה י ח ס בין ה ת ל מ י ד ו ה ר ב מזמן כ ת ב ו א ל י ו‬ ‫שבט‬ ‫האגרת‪.‬‬ ‫מוסר‪.‬‬ ‫‪.‬אתה‬ ‫כ ח ב ר שאין צ ר י ך ה ת ר א ה ״ ‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫כותב‬ ‫הוא‬ ‫במרוצת‬ ‫מ צ ו ה א ו ח ו ל ח ז ו ר ולשנות פ ר ק ראשון מ מ ס כ ת ב ב א מ צ י ע א בעיון ו ל ה ת ח י ל‬ ‫כ ל מ ו ד ז ה ב כ ל יום ח י כ ף א ח ר י ש ו ב ו מ ב י ת ה ת פ ל ה ע ד זמן א ר ו ח ת ה ב ק ר ‪.‬‬ ‫ה צ ה ר י ם יש ל ו ל ה ק ד י ש ש ע ה א ו ש ח י ם‬ ‫אכילת‬ ‫ללמוד‬ ‫למוד‬ ‫‪2‬‬ ‫הגמרא שיפסיק ר ק ל ה ת פ ל ל‬ ‫ל ‪ .‬ח ק המכתב״ ולשוב א ח ר זה‬ ‫כמו‬ ‫ת פ ל ת מנחה בצבור‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ישקוד נ ם ע ל‬ ‫ן‬ ‫ה ל ט י נ י ת א ש ר ל ש ם ז ה י ל ך ב כ ל יום א ל ב י ת מ ל מ ד ו ה כ ו מ ר ה נ ו צ ר י ‪.‬‬ ‫הערב‬ ‫סעודת‬ ‫אחרי‬ ‫אחר‬ ‫י ת ע ס ק ב מ ו ס י ק א ע ד ש י ש כ ב א ב י ו ‪ ,‬א ז ישמש א ו ת ו ו י ל ך לישן ג ם‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫״ " ט־ י ף ל־ב ע־כ• י ־ י ‪ °‬י " ל ' י ע י י‬ ‫״‬ ‫* * * * ‪ .an‬לפי התיכן נ כ ת ב ה האנרת זטי ‪"P‬־‬ ‫‪ ,‬י י י‬ ‫‪ ,‬״‪,‬‬ ‫כ הכלות של‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫נ נ ל י י ו‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה ב‬ ‫‪S‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ ! ,‬״ ^ ^כיי‬ ‫‪u‬‬ ‫"‬ ‫‪ Z‬אב‬ ‫?״י‬ ‫'‬ ‫״‪J‬‬ ‫י‬ ‫ל י ם ‪ ,‬סשה ישראלי‬ ‫א‬ ‫ל ס י י נ ה‬ ‫י‬ ‫ה ג ד ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫״ *״ יאי ל נשא את שרה^ בת ד־‬ ‫מטידינה י ? ^ ע י ״ " ״״ " ‪•" ',I‬‬ ‫מרהכי ^‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ן ן ! י ן‬ ‫א‬ ‫ל ן ‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫כ ? ‪ 1‬י ת י י‬ ‫א ז ל‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ר ו ס‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א ומ׳ יודיםא ^ כ ר י ת‬ ‫הנזכרות‬ ‫ר י א י ט י‬ ‫ י‪-‬ייי «ו‪1‬דת•‬‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫ב כ ת ב שבט מוסר )אסף שם ע פ כ־י> ‪P‬‬ ‫אסף‪ ,‬שס‪ .‬כ־ה‪-‬כיז; כיי ה׳ סי׳ ר ס י ד עם הכותרת הנדפסת; כ־׳ ר־ סי ס ד ב ל‬ ‫‪2 6‬‬ ‫כ‬ ‫' קי י ף כיא עיב‪-‬כ־ב בלי כותרת•‬ ‫כ‬ ‫ן אוסיף איזה תקעים ישני״ם ע ל ־'י ' י‬ ‫ה נ‬ ‫־‬ ‫ל ‪:‬‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬ ‫״‬ ‫כ ה‬ ‫״'‪,‬‬ ‫‪'1‬‬ ‫‪ ' VJ/?p‬ו ו י נ א‬ ‫ע‬ ‫י ׳ ק׳ תשמיד פ ע ם ; ‪ 0‬ח ק הלימוד; ״ ס ב ל י י י י י ״י־‬ ‫‪, , s‬‬ ‫־‬ ‫יהו‬ ‫‪02‬‬ ‫־ ־ ־ י י * • ‪ :‬־ו עט ה ר ב י ם ; »< ןוהשםר‬ ‫פ‬ ‫"‬ ‫ו‬ ‫מר״יתי•‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫ל ע י י‬ ‫׳‬ ‫א נ ה ;‬ ‫‪n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י ״ "‬ ‫מטבח(‬ ‫<‪3‬‬ ‫ל‬ ‫?ד;לפי‬ ‫דעת‬ ‫רעי‬ ‫]י[‬ ‫מארכס‬ ‫ע ש ר ה ש ו ר ו ת ש א ח ר ז ה ל ־ כ נ ר א ה מ כ ו ו נ ו ת א ל ה ת ל מ י ד השני ש ב א‬ ‫ריאיטי‪ ,‬ל פ י השערחי‪,‬‬ ‫מצוה‬ ‫ללמוד דרכי‬ ‫אוחו לעשוח כ ל אשר‬ ‫ימלא מקום המלמד‪.‬‬ ‫והוא‬ ‫יאמר‬ ‫ובשבח‬ ‫לביתו‬ ‫ה ח נ ו ת ‪ ,‬״ ו ד ר ך א ג ב גם ל ל מ ו ד ת ו ר ה ‪ .‬ר ׳ י ו ס י‬ ‫יאמר ל ו אלחנן‪ ,‬כ י ה ו א נ ד ו ל ממנו‬ ‫א ל ח נ ן י ל מ ד ע מ ו משניוח מ ס כ ח י ו מ א‬ ‫ה ה פ ט ר ה בגגון ו י ז ה ר מ ן ה ט ע י ו ת ‪.‬‬ ‫ב ח כ מ ה ובשנים‬ ‫פ ע מ י ם ב כ ל יום׳‬ ‫ה ת ל מ י ד חזה‬ ‫יתר אזהרותיו א ל‬ ‫מ ח י ח ס ו ח ל ה ח נ ה ג ו ח ו » ‪ 2‬ו מ ד ו ח י ו ואין ל ה ן ענין ל נ ו ש א מ א מ ר י ז ה ‪.‬‬ ‫מעניין כ י ה א ר ל י מ צ ו ה ל א ל ח נ ן שישגיח ע ל מ ע ש י ח ב ר ו‬ ‫מ ה שיראה בו‪.‬‬ ‫ולמ‬ ‫ל ו א ח ר י כ!‬ ‫ס ו ר‬ ‫ד ע ח ו ע ל ח ל מ י ר ו ז ה א י נ ה י ד י ד ו ח י ח ב י ו ח ר ; ב ע י נ י ו ה י ה מ ל א איי‬ ‫ו מ ר מ ה ‪ ,‬ר ו ע ל ב ב ו וזדונו ג ל ו י י ם ל פ נ י ו ‪ ,‬ו ה ו א מ כ נ ה ו פ ו ש ע ‪.‬‬ ‫ש ל שני ה צ ע י ר י ם א י ן א נ ו י ו ד ע י ם מ א ו מ ה ו א י‬ ‫ע ל ד ב ר היחס ההררי‬ ‫אפשר לומר א ם באמת קוה‬ ‫מ ר‬ ‫המל‬ ‫ש א ח ד יוציא ד ב ת ו ר ע ה ע ל ח ב ר ו ‪ .‬ס ו ף ה א נ ר ת מ ל א ה א י ו מ י ם ע ל שני ה ת ל מ י ד י ם‬ ‫א ם ל א ישטעו א ל ד ב ר י ו ב ר ו ח ‪ .‬כ ח ב ש ב ט מ ו ס ר ״ א ש ר ד ב ר נ ו ע ל י ו ‪.‬‬ ‫ה א ר ל י ח ח ר ו מ ז כ י ר א ת שני‬ ‫כנראה א ל התלמיד‬ ‫חלטידיו ב ט כ ח ‪ 3 0‬ה ע ר ו ך‬ ‫ב‬ ‫השג׳‪ ,‬כ י כ ח ב ב ו ״גט א ח ה נ מ ר ע ך א ש ר כ נ פ ש ך ה א י ש א ל ח נ ן ״ ‪.‬‬ ‫י ע ק ב‬ ‫‪.‬בבית‬ ‫ומרי'‬ ‫קסט‬ ‫אולי‬ ‫שהבחורימ‬ ‫‪.‬לכבד‬ ‫ר א י ת י ש ע ר ו ר י ה ' ומן ה מ ש פ ט ‪.‬ויזד‬ ‫לשער‬ ‫אפשר‬ ‫ששמו ש ל‬ ‫מחחלח המכתב‬ ‫י ע ק ב !‪3‬‬ ‫ע ל זאת חטאת‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫מתאונן‬ ‫החלמיד היה‬ ‫הכותב‬ ‫מ ב ל י ם זמנם ב ש ח ו ק ה כ ד ו ר ו ל א ה ק ד י ש ו ה פ ג א י ל מ ל א כ ת ה כ ת י ב ה שהיא‬ ‫חשיבות ה מ כ ת ב ‪ .‬א ש ר ה ו א חיום‬ ‫א ד ם ־ ‪ 3‬ב ר י ב ו ו ב ע ס ק ו ב כ ל א ש ר יפנה׳‪.‬‬ ‫ע ט ר ח צ ב י ל כ ל יודעיו' מדגיש ה א ר ל י גם ב ״ כ ח ב ש ב ט מ ו ס ר ׳ ׳ ‪3 3 .‬‬ ‫יפנו א ל י ו ב מ כ ת ב י ם ו ה ו א ישיב א ל י ה ם ד ב ר ‪.‬‬ ‫התלמידים‬ ‫אני א ה י ה כ ט ל ל כ ם והיה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א ס ף ש ם ‪ ,‬כיו שר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 29‬מ ז ה י ר ו‬ ‫ד ב ר י נכון‬ ‫‪.‬ונם‬ ‫אס‬ ‫י ו ר ה ומלקוש"•‬ ‫‪.B19-2‬‬ ‫‪ s2‬ש ם ‪28-27 ,‬שוי ‪:‬‬ ‫לבלי‬ ‫להשיב א ל‬ ‫חוהם הוא בסופו‪:‬‬ ‫אנרותיכם‬ ‫כ‬ ‫נראה שרצה‬ ‫י‬ ‫ת ר ד בזריזות א ל החנות‪ ,‬ש מ ה תשסור‬ ‫התערב עם‬ ‫ה נ ע ר ה והאיש ה נ ז כ ר י ם‬ ‫א‬ ‫לעשות כ ב ל‬ ‫ב ה ע ר ה ‪ 26‬ו ש ל א‬ ‫‪1‬‬ ‫ש‬ ‫•ח‬ ‫י '" ‪'"V‬‬ ‫ל י ל ך א ל יי‬ ‫א ז ה ר ה זו‪ ,‬ש ל א ל י ל ך א ל ה ק ו צ י נ ה ‪ ,‬נוחן נ מ ל א ל ח נ ן ש ת י פ ע מ י ם ‪.‬‬ ‫‪ 30‬כ י י ה ׳ ס י ' צ י נ ; כ י י ר ׳ ס י ׳ פ י ב ב ש נ י ה ם ב ל י‬ ‫א ס ף ‪ ,‬ש ם כ־ז‪ ,‬ס כ י ׳ א ו כ ס פ ו ר ד ‪ .‬איזה הקונים‪ :‬שר‬ ‫ת‬ ‫‪2‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫•‬ ‫כי‬ ‫בךלתים;‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫;‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫‪A‬‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪L‬‬ ‫א ל ח נ ן‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫יצ־ו‪:‬‬ ‫‪ 6‬ב ל כ ת כ ם כ ל היום בעציון נ ב ר ‪.‬‬ ‫‪ 31‬ע ל פ י ה פ ס ו ק ב ר א ש י ח כ י ה ‪ ,‬כ י ט ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫;‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ף‬ ‫‪L‬‬ ‫־‬ ‫‪ 33‬א ס ף ‪ ,‬ש ם ‪ ,‬כ י ד שוי ‪.26‬‬ ‫ניכר‬ ‫הוי ה י נ ע ר ‪ ,‬נ ו י א ר ק‬ ‫נמצא‬ ‫ת ר צ י ה ‪114 ,‬‬ ‫ח‬ ‫המאסר‬ ‫ובקולסוסו ל א מצאתי בםקום אחר‪.‬‬ ‫לתק!‬ ‫ה ס נ נ ו‬ ‫וי‬ ‫המשל‬ ‫שההוספה‪:‬‬ ‫צריך‬ ‫‪ ,‬י ע ^ן‪ Q‬ףי ‪g‬‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫קן‬ ‫ב‬ ‫ף‬ ‫ד‬ ‫בשנויים‬ ‫ך‬ ‫ה ו ד‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫ל יי‬ ‫נוסח אשר‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫יע '‬ ‫באותו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫המושלים‪:‬‬ ‫ס‬ ‫ב צ ד ק שהיא‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ץ‬ ‫״‬ ‫רבים‪:‬‬ ‫ב כ י ס ו ב כ ו ס ו ב כ ע ס ו ו ב ע ט י פ ת ו ןנ־א א ו ל י ט ו ב ב י ו ת ר ‪:‬‬ ‫הנוסח‬ ‫נמצא‬ ‫הארלי סוסיף שם‪:‬‬ ‫בכוסו בכיסו ובכעסו‪ ,‬ואסרי ל ה בקולסוסו‪ .‬א ס ף העיר‬ ‫סיה עיב‪ ,‬א ך שם הנוסח‪:‬‬ ‫ניכר‬ ‫ע ל כן יאסרו‬ ‫ל » ד האדם‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫ד‬ ‫בארבעה‬ ‫ו‬ ‫ובכסוחי!׳‬ ‫י‬ ‫ירובין‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫דבר‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫'י׳ייי׳‬ ‫הנראה‪,‬‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫היה‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫שנור‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫באיטליה‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫׳‬ ‫פ‬ ‫בסאה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫' •‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫' '‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫^ !וי* א מ ר י‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫נ‬ ‫ה ט‬ ‫ן‬ ‫‪°‬‬ ‫^‬ ‫ב ק ו ל מ ו ס ו מ י ו ס ד ע ל מ א מ ר ר ב ‪ ,‬ח ו ל י ן ט ׳ ר י ש ע י א ‪ ,‬ה מ ו נ ה כ ת ב ב י ן נ׳‬ ‫ללמוד‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ת דרי"‬ ‫ן‬ ‫א ב ל ידידי ס ר י צ ח ק ריבקינד‪ ,‬א ש ר ע‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫ארץ‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫‪ .,‬ן‬ ‫ך‬ ‫טירני‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫דברים‬ ‫(‬ ‫־‬ ‫ח‬ ‫‪.‬‬ ‫ח‬ ‫‪M‬‬ ‫רעז‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה ב ס י י נ ה‬ ‫בפי ה מ ל מ ד‬ ‫ה כ ו ת ב ה י ה יושב ח ו ץ ל ס י י נ ה ל א ה י ה י ו ר ע ע ל ש ח ו ק ם ש ל ה צ ע י ר י ם ‪.‬‬ ‫ה ק פ ד ן ה ה ו כ ח ה היא נוחה ביוחר‪.‬‬ ‫נם ב מ כ ח ב ק צ ר א ל ר ׳ י ש מ ע א ל מ ר י א י ט י א ש ר נ ס פ ח ל א נ ר ו ח בניו ל ב ו ל ו נ י י ה ״‬ ‫‪.‬שני ת ל מ י ד י א ש ר א מ ר ח א ר ו נ י א ך ט ו ב ל ל מ ד ם ב ר כ ה ה ע ץ ב מ ק ל ו ת‬ ‫כותב הארלי‪:‬‬ ‫א ש ר פ צ ל ח י ו ב פ ר ט ב נ ך יצ״ו‪ ,‬ה ל א י ד ע ת א ר ו נ י כ י ד ר ך צ ד י ק י ם ישמור ו ל ב ח כ ם‬ ‫ר א י נ ו א פ ו א כ י גם ה א ב י ע ץ ל מ ל מ ד ל ר ד ו ת‬ ‫לימיני‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ל ע ל תלמידיו‪.‬‬ ‫ק‬ ‫ר׳ יוסף‬ ‫מ ו ס י ף שם כ י ‪ .‬כ ל א ח ד ש ו מ ר מ ש מ ר ת ו ע ל ע ב ו ד ת ו ו ע ל משאו‪ ,‬וזמנין ת ל ת א ב י ו מ א‬ ‫מהמכחבים‬ ‫בית א ל ק י ם נ ה ל ך ברנש ל ה ח פ ל ל ע ל י ך ׳ ומצפים לשובו ה ב י ח ה בשלום‪.‬‬ ‫ה א ל ה נ ר א ה כ י ב ז מ ן ה ר א ש ו ן ל א היו ל א ר ל י כ י א ם שני ה ל מ י ד י ם א ל ח נ ן מ ר י א י ט י‬ ‫ו ח ב ר ו י ע ק ב א ש ר א ו ד ו ת ו ל א מ צ א ת י שום י ד י ע ה א ח ר ה ‪.‬‬ ‫ה א נ ר ת הזאת נמצאה ב צ ר ו ר ‪ .‬כ ת ב י ם נכתבו ל כ מ ה ר ׳ ר ישמעאל מריאיטי בהיותו‬ ‫חדש‬ ‫בכולונייא‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫) ‪( 1 5 4 0‬‬ ‫ץ‬ ‫״‬ ‫ב כ‬ ‫י״ ‪3 .‬‬ ‫ר‬ ‫ה כ ת ב י ם ה א ל ה ל א נעתקו כ ס ד ר‬ ‫‪5‬‬ ‫שמות ה כ ו ת ב י ם ל א נזכרו‬ ‫וצריך‬ ‫ל ע ר כ ם ע ל פי תכנם‪.‬‬ ‫רובם‬ ‫יצאו מ ע ט ו ש ל א ל ח נ ן מריאיטי או ש ל ה א ר ל י ‪.‬‬ ‫תלמידו ולא נמנע מ ל ה ז כ י ר ו ב כ ל פ ע ם ‪.‬‬ ‫על‬ ‫מ ו‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ה ר ב מ ד ב ר תמיר בשבח‬ ‫כ נ ר א ה נ ת ע כ ב ר י א י ט י ב ב ו ל ו נ י י ה זמן ר ב י‬ ‫כ ן מ ב י ע ה א ר ל י ב ר מ י ז ה מ ב ו ק ש ו ל ב ק ר ו שם ע ם ת ל מ י ד ו כ ד י ל ה ר א ו ת כ מ ה‬ ‫התקדם‬ ‫בלמודיו‪.‬‬ ‫ייעו־‪3‬‬ ‫נ כ ו‬ ‫ה‬ ‫‪ ,‬א ך אין כ ל ס פ ק כ י‬ ‫ו‬ ‫ח י כ ף א ח ר י ק ב ל ה ה ב ש ו ר ה כי הריאיטי הניע בשלום לבולונייה‬ ‫הרב‪ ,‬כדי ל ח ח שמחה‬ ‫‪.‬כי הנעים בנך י ׳ ו ה ו ל ך ואור ע ד‬ ‫ב ל ב האב‪,‬‬ ‫צ‬ ‫במכחבים‬ ‫ו ל א ימיש מ ח ו ך ה א ה ל ‪ ,‬ע ו ש ה ו מ צ ל י ח ״ ‪.‬‬ ‫י ‪ 7‬י ־ ‪.‬המשכיל ח ל מ ד‬ ‫ם‬ ‫א ח ר‬ ‫* ־ י ל א יזח חשן ה ש נ ח ח י מ ע ל י ו ‪ ,‬ונם ה ו א מ ע צ מ ו יעשה ו י צ ל י ח ונשא ע נ ף ו ע ש ה פ ר י‬ ‫ובעל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫הל‬ ‫ועשה‬ ‫פ נ י‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫;‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫‪ * , ,‬ץ ל א ימוש מ ת ו ך‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו ע ל ד ל ח י ה ל מ ו ד ישקוד‪ ,‬ל א ס ר מ כ ל ה מ צ ו ה ‪ ,‬גם מ ר א ה ס י מ ן י פ ה ב ם ש נ ח ו‬ ‫והצליח‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מ י יתן א י פ ו א ו ה י ה ל נ ו ר ש ו ת ל ב א ה י ו ם ו ל ב ק ר‬ ‫מ ע ל ת ך אני ו ה ו א ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫כ י י ד ע ח י נ ם שם י ר ח י ב ל ו מ ק ו ם ל ש ב ת בין היושבים‪ ,‬ו ל ע מ ו ד‬ ‫כין ה ע ו מ ד י ם ׳ ו ע ל ד ר כ י ה ח ל מ ו ד ירוץ‪ ,‬ל א נ ו פ ל ה ו א מ א ל ה א י פ ה ה ם ל פ נ י ך ש מ ה •‬ ‫ר י א י ט י נ פ ל ע ל ע ר ש ד ו י ב ב ו ל ו נ י י ה ‪ ,‬ובני ב י ת ו ח ר ד ו ל ש ל ו מ ו מ ל א י ד א נ ה ׳ א ף‬ ‫את משרתם‬ ‫שלחו‬ ‫זמן ק‬ ‫ב‬ ‫צ ר >‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫משה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫רושו‬ ‫א ך ן נ י ן‬ ‫ל ר א ו ת מ ה ש ל ו ם אדוניו‪.‬‬ ‫ן א ן‬ ‫ל א י ת נ ן <‬ ‫לו‪ ,‬ו ה ו ס י ף נ ם ה פ ע ם ‪ . :‬ע ל ה מ ש כ י ל ב נ ך‬ ‫ע ל צ ד ק ו א ל יטט מ ד ר כ י ך ל ב ו ‪ .‬ו ל ב י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫״ ‪ £‬ו‬ ‫‪ 4‬י‬ ‫ך‬ ‫‪,‬‬ ‫ק י‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ^‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה א ר‬ ‫י‬ ‫ל י ‪ 3‬ו ב ט א ש מ ח ת ו שה‬ ‫‪9‬‬ ‫י נ י ח‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫ע י ‪1‬‬ ‫ה י ק י י ם‬ ‫יצ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ל ת ו ‪:‬‬ ‫"‬ ‫'י‬ ‫* ס י ף ומה אתן ל א ד ו נ י ‪ . . .‬אחרי כי לא הניחו‬ ‫» סי־ ' ׳ ־ ק ׳ ‪ .‬נם סי׳ פי‪ ,‬יאילי י ׳ ‪, -‬־ייכים לקבוצה זי• " ־ י ׳‬ ‫^‬ ‫׳־ינים ואין להן בוחרות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 39‬כיי ‪•1‬‬ ‫כ ה סי׳ נו‪ ,‬כיי ר' סי׳ פ־ז‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫'‪ 3‬ד י ו ‪, . _ ,_.‬‬ ‫כ ה סי׳ ציז‪ ,‬כיי ר׳ סי׳ ציא‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*‪ 3‬כיי ‪ 1‬׳‬ ‫כ ה ס ״ קיא‪ ,‬כיי ר׳ סי׳ ציה‪.‬‬ ‫‪ 3°‬כיי ר׳ סי׳ צ׳ט‪.‬‬ ‫פ‬ ‫;‬ ‫י ׳‬ ‫עליו ל י ל ה כיום ו כ‬ ‫^‬ ‫ט‬ ‫בחזרו משם אחר‬ ‫רפא‬ ‫א‬ ‫]‪1‬י ״‬ ‫*‬ ‫ד‬ ‫עיי‬ ‫ו א נ כ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י ע ב ד ך םה‬ ‫‪ ^ V‬ליי מפוזרות‬ ‫^‬ ‫ה א נ י ו ת‬ ‫ה א ל י‬ ‫]ח[‬ ‫מארכס‬ ‫רעח‬ ‫ה ג י ע ו‬ ‫א‬ ‫לירי‬ ‫לי‬ ‫אלחנן כ ת ב לאביו ב כ ל שבוע ושמע‪ ,‬אך לפעמים אגרותיי ל‬ ‫ישמעאל‪ .‬אביו מוכיחו ע ל שלא כ ת ב לו‪ ,‬ואלחנן מת ל‪ 40‬שהאשמי׳‬ ‫טירה״•‬ ‫הכחבים שמעלו בשליחוחם‪ ,‬בחמש אנרותיי לבולונייי׳‬ ‫לםור‬ ‫׳ "‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫" יי‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ן' ערל‬ ‫'‬ ‫אצל מורהו הנוצרי היה לטינית או לעז איטלקי‪ .‬כנראה נם אביו נם רבו יחס‬ ‫נדול ללמודים האלה‪ ,‬אך ל א נודעו שום פרטים עליהם במקורותינו•‬ ‫‪ * - , L‬י י משני‬ ‫•‬ ‫ל חורי״‬ ‫'‬ ‫זה לשונו במכחבו ה ר א ש ו ן‬ ‫אשר‬ ‫׳‬ ‫למעלחך ולהודיעך כי אני ע ל משמרחי‬ ‫ללכת‬ ‫‪'°‬‬ ‫' י י ‪°‬עסק‬ ‫וממצותיך לא סרחי ימין ושמאל• א י‬ ‫המות׳‬ ‫הייתי שומע מפי מלמדי בגראמאטיקה‪ ,‬חה היי‬ ‫^ י ןףןן‬ ‫במונטאלצינו )‪ (Montalcino‬ל פ ק ח ע ל עסקי אחיו העומד בין ה‬ ‫? י רותיו•‬ ‫^‬ ‫י ׳ ^ "־‬ ‫^"׳‬ ‫'‬ ‫™‬ ‫זה‬ ‫שלום מצד האלוף מלמדי יצ״ו״‪ .‬את שמות מלמדיו אי!‬ ‫לו ושבי‬ ‫ק י עי •**‬ ‫הי׳ יא‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫‪ s‬כמשפט‬ ‫י ל‬ ‫חזר המורה לסיינה‪ ,‬ואלחנן כותב ל א ב י ו‬ ‫שם‬ ‫מדרשו חדש ימים‪ ,‬אך זה יום או יוםים שב ע ל כנו וגם‬ ‫‪ ^*T‬משפטי‬ ‫הראשון בבית יאן בטיסטה פיקולומיני ) ‪i‬‬ ‫י עטרה‬ ‫י‬ ‫ב "‬ ‫׳ ויום יום ידרשוו‬ ‫ע‬ ‫משפטי‬ ‫* ״‬ ‫ע ל‬ ‫צדקך״‪ .‬בפעם אחרת ה ר‬ ‫^ הולך‬ ‫המדרש ליושנה‪ ,‬ל א יעפו ולא ינעו כחותי מלהגות בתדירות‬ ‫ועלי‬ ‫[‬ ‫צדקך לשמור ולעשות‪ .‬וגם בבית סי' פלוני ]יאן בטיסטה ק‬ ‫‪ * 1 ,‬י מימי‬ ‫פעם ביום‪ ,‬כי שם תקע אהלו מלמדי יצ״ו להורות ל י לייצקיס‬ ‫ל ך ולא יחרף ל ב ב‬ ‫ן ל‬ ‫‪ ,‬ל ‪,‬‬ ‫ל ‪, ,‬‬ ‫ן ל‬ ‫ופניך ל א יחודו״‪.‬‬ ‫ב י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫נצ‬ ‫ש ב כ ״ י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫ל ‪7‬‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ו מ ר ח י ב‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב ר י ם‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ל מ ו ד י‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫נ‬ ‫י!יא‬ ‫נ ר א מ א‬ ‫ה ח ו ל‬ ‫ה‬ ‫מ י ד י‬ ‫ב י‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫מ ק ו מ ו‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫י ? י א‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫? ‪ ,‬א‬ ‫י מ י ם‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫‪42‬‬ ‫א ד ו נ י‬ ‫י ע ת ה‬ ‫י ו ש ב‬ ‫י ה י י‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫א י ז‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪( 1‬‬ ‫נ ט י ת‬ ‫ה ל י צ י ו נ י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א נ ס ו‬ ‫ס פ נ י‬ ‫) ‪n i‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה ב י י ח‬ ‫י‬ ‫ח י י ם ו ב י‬ ‫ז ה‬ ‫‪v‬‬ ‫י מ י ם‬ ‫מ ב‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ד ה‬ ‫א‬ ‫י ד ע ת י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א ג‬ ‫ה‬ ‫ח י‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה ז כ י‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫‪7 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ש‬ ‫נ פ ס‬ ‫דיי‬ ‫‪43:‬‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫מ ד י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י מ י ס‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫א נ י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫ק ב‬ ‫מדרשו‬ ‫כ ח ו ת י‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪i‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪73‬‬ ‫מ ו ד י‬ ‫‪o‬‬ ‫‪l‬‬ ‫ל‬ ‫א כ י ו ‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ב‬ ‫‪c‬‬ ‫‪c‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪P‬‬ ‫י‬ ‫‪s‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ב כ ל‬ ‫א ג י ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫נ פ ש י‬ ‫א ד י נ י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫פ י‬ ‫ע‬ ‫פ ן ע‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ן ה ש ק ט‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ת ת‬ ‫נ כ ן‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫כ י‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ט י‬ ‫י א‬ ‫ה ח ז ר ו ז י‬ ‫ה ו ר י ח נ י‬ ‫מ‬ ‫ש מ‬ ‫י‬ ‫ו ל ו מ י נ י‬ ‫פ נ י‬ ‫ן‬ ‫‪B‬‬ ‫י‬ ‫א נ י‬ ‫ם‬ ‫י י‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫י ד י ו‬ ‫מ פ ר‬ ‫בישיבה‪.‬‬ ‫'‬ ‫בנסיעחו לבולונייה ל ק ח עמו ר׳ ישמעאל מ י י‬ ‫' ת ו על‬ ‫' ?‬ ‫ע י ל י •‬ ‫<לא נזכר שמו במכחבנו >׳ ל ע‬ ‫ל לו ייה‪ 4 0‬ליחן רע‬ ‫ורעו אלחנן אשר יכנהו ״אחיי שאל ממנו בראשית‬ ‫מ ו ד‬ ‫‪45‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ב ה י ו ת י‬ ‫ת ו‬ ‫בו‬ ‫ב ן א ן‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫תי‬ ‫נ‬ ‫‪.‬‬ ‫״י כ י ה־ סי׳ ציט‪ ,‬כיי ר׳ ‪0‬י׳ צינ‪.‬‬ ‫‪*2‬‬ ‫!> כיי ה׳ סי׳ ציט‪ ,‬ק׳‪ ,‬ציו‪ ,‬ציה‪ ,‬ניא‪ ,‬כיי ר׳ צינ‪ ,‬ציד‪ ,‬צי‪ ,‬ציב <ר סי‬ ‫כיי ה' סי' קי‪ ,‬כיי ר ׳ סי׳ ציד‪.‬‬ ‫‪-- .‬׳׳‬ ‫נ א ׳‬ ‫** כיי ה־ סי׳ ציה‪ ,‬כיי ר ׳ סי׳ ציב‪ .‬טענין כי ב ס כ ח ב זה נשמט ה ע ם פיקי‬ ‫ה כ ח ב י יד‪ ,‬ובשניהם נזכר עסו ב ט כ ת ב הקודם!‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 45‬אפשר כי היה זה ר׳ יצחק הכהן סויטרבו אשר עליו אספתי איזה חוסר׳ ע‬ ‫‪.215-209‬‬ ‫וטריוויש׳ עסי‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה מ‬ ‫ב ר ת‬ ‫!"‬ ‫«‪ 4‬כיי ה׳ סי׳ ניד‪ ,‬כיי ק׳ ד ף כ י ד עיב‪ ,‬א ך שם נשמטה י ד‬ ‫ש כ ת ב ‪ ,‬א ל הכי״‬ ‫‪j ,‬‬ ‫‪j1‬‬ ‫^‪,,‬‬ ‫ן ^‬ ‫הכותב‪ - .‬ב מ כ ת ב ו‬ ‫ה ר א ע ן‬ ‫א‬ ‫א כ י ו‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫‪( 4 0‬‬ ‫‪ jn‬טןביר‬ ‫‪H‬‬ ‫א י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫לי‬ ‫בי‬ ‫ן־עוםד‬ ‫ר‬ ‫‪N‬‬ ‫רעט‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫ה ק ש י ו ת ו ת ר ו צ י ס א ש ר ישמע ב י ש י ב ה ו ב ש ו ב ו ה ב י ת ה סיינה ישנה ל פ נ י א ל ח נ ן ו י ת ר‬ ‫רעיו‬ ‫כמובן עוררו‬ ‫ה פ ל פ ו ל י ם א ש ר ש מ ע שם‪.‬‬ ‫מ כ ת ב ו להשניח ע ל אביו‬ ‫בסוף‬ ‫כ כ ל עת‪.‬‬ ‫זהו כ ל מ ה ש מ צ א ח י ע ל ל מ ו ר י ו ש ל א ל ח נ ן מריאיטי ו ע ל ע ב ו ד ת ו של ר ׳ יוםף‬ ‫נראה‬ ‫איש א ר ל י ב ב י ח ר ׳ י ש מ ע א ל ו ה צ ט י י נ ו ת ו ע ל ש ד ה ה ח נ ו ך ב מ ש ך ע ש ר שנים‪.‬‬ ‫ל ה ל ן כ י ל מ ו ר י ו ע ש ו פ ר י ו ח ב ר י ו ש ל א ל ח נ ן כ ח ב ו ב ה ע ר צ ה נ ת ל ה ע ל כשרונותיו‪.‬‬ ‫בקיאותו וחריפוחו ב פ ל פ ו ל חברים‪.‬‬ ‫‪II‬‬ ‫הישיבה בסיינה ותלמידיה‬ ‫‪ » »,‬י א י י ל י ס ד ישיבה ב ב י !יתו‬ ‫ע ל ידי קנא‬ ‫‪L‬‬ ‫)‪ (1546‬ע ל ה ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ב ד ע ת י ׳‬ ‫קנאח‬ ‫^ ‪ n » v‬אלחנן מסיינה‪ ,‬ק ר ו ב ה‬ ‫ז‬ ‫' •‬ ‫השערתי נכונה כ י נסגרה הישיבה אחרי צ א ת‬ ‫היחד‪ ,‬ה מ ט ר ה ה ר א ש י ת ‪.‬‬ ‫י‬ ‫כ ש נ ת ש״ו‬ ‫להנדיל תורה‬ ‫חברים‪ ,‬א ך א ם‬ ‫ה ס ב ר ה כי זאח‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב ס י‬ ‫נ ה‬ ‫א י‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ר ' שלמה ממודעה‪ ,‬תלמיד הישיבה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫מ מ ן ך י נ ה ‪1‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫שרה‬ ‫נשאה ל ש מ ו א ל ‪ ,‬כ נ ו השני ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ל ע ר ך שנת ש ־ ‪ ,(1542,‬ו ה ו ד י ע ו כ י ב ד ע ת‬ ‫ב‬ ‫ל ב א לסיינה ע ם אחיו ה צ ע י ר אבטלייז•‬ ‫^ ^‬ ‫^ ^‬ ‫לי‬ ‫ב‬ ‫ש כ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫' ‪°‬ע‬ ‫^‬ ‫י׳‬ ‫ק י ן‬ ‫א ל‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫*?‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫‪InZ‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪°‬‬ ‫י ע שמחתו‬ ‫ה ב‬ ‫ל ר א ו ת ם ע מ ו ב ב י ח ו ו כ ח ב ל ו כ מ ה אגרות לזרזו ל ה ו צ י א מ ח ש ב ת ו מן ה כ ה א ל‬ ‫ה ע ו‬ ‫נם לניסו ה צ ע י ר כ ת ב שלש אגרות‪ > .‬שמח הוא כ י נ ר ב ה רוחו ‪ .‬ל ה ת‬ ‫על•"‬ ‫‪8‬‬ ‫נזיר שמים ע ל ה ה ו ר ה ו ע ל ה ע ב ו ד ה ב ס י י ג ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫היום א ב ד ו ק ב א ח י ה י ק ר י ם ל צ ל ע ח י תמ־א׳ ל ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י נ י‬ ‫כ‬ ‫ט ה ר ה ו פ ר י ש ו ת ‪ . . .‬מ ה נ כ ב ד ח י היום ל * * ״ י ״‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ץ‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י צ ״ י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫־‪ 1‬י‬ ‫א‬ ‫‪W‬‬ ‫‪11‬י‬ ‫! ‪ 1‬ל ״‬ ‫?•י * מ ר ח "‬ ‫נ ד ו ל ה כ ז א ת ושלישים ע ל כ ל מ ש פ ח ת ה ל ה ו ר ו ת ו ל ה א י ר נ ת י ב ב ה א ת פ א ר ‪ ,‬כ א מ ר ת‬ ‫ל‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ו ם‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫_‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ו ם ח ד ן ש י‬ ‫י ד ש‬ ‫‪,‬‬ ‫אלי תנופה‬ ‫ב ה‬ ‫שיכו כ ש ל ו ם ‪/‬‬ ‫כ ס ה העמים ברמזי על הערה כוונתי לפנים השייך לה‬ ‫ה‬ ‫‪4 7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ה‬ ‫כ ל זה לטדנו סאנרת שםואל הנזכר להלן‪ :‬עי'‬ ‫'‬ ‫• י כ־י ה׳ סי׳ קט־ר בלי כותרת‪ ,‬כ ־ י ר׳ סי׳ ק ־‬ ‫‪' T‬‬ ‫‪£‬־״ליין ממי׳ ניסו‪ .‬באנרת זו כותב‪. :‬יעם י " י‬ ‫מ ל ‪ 0‬כ׳ עתה מיצא שפתיך תשטור וקמת ועלית‪ ,‬עיר ה פ ע ס י י ק י‬ ‫י ׳אתי‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ע י ‪,• °‬‬ ‫ה ‪:‬‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ל ז י ז‬ ‫ל ט י ס‬ ‫‪ ^ L‬י א י ט י לכ־מ‬ ‫‪ 1‬ר ת י ז ה שלש‬ ‫‪ ,‬לסורר‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ר‬ ‫נ ט י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫]י[‬ ‫א ו ל י א ב נ ה נ ם א נ כ י מ מ נ ה ‪ . . .‬א ז ישיר ל ב ב י ו א ו מ ר יש מ ש פ ח ה ל א ש י ׳ ־ ־ י‬ ‫ח מ ד ת ה ז ק ן א ״ א יצ״ו א ש ר מ ק ד ם ז ה ד ר כ ו ל ה י ו ת מגן‬ ‫כל‬ ‫להילכי‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י ב ג י‬ ‫‪,‬‬ ‫פ ע ם א ל גיסו ש ל מ ה ב ל ו ל י ו ) א ב ( שיו‬ ‫אביו‬ ‫‪e 1 5 4‬‬ ‫<‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫״‬ ‫>‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫כ י‬ ‫״‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ומכתביו וחזר ע ל תשוקתו ה ג ד ו ל ה‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫'‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ש ל ח נ ו‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫‪4‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪£‬‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫מאבלי‬ ‫ב א ל ה שמן ח ל ק י י‬ ‫‪8‬‬ ‫שלמה מסודינה ל ר ׳‬ ‫ד י ר ה ב ב י ת איש ס פ י ס א ר ו ‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ישמעאל ׳ ' *‬ ‫י‬ ‫‪1 3 , , 0‬‬ ‫א ב ? >‬ ‫""'‬ ‫נ‬ ‫ר ׳ י ש מ ע א ל ל א ה י ה א ז ב ב י ת י ׳ ידי‬ ‫א ח ר ת ל ר נ ל י עסקיו‪ ,‬ו פ ק ד ע ל ה א ר ל י להשיב מ כ ת ב ל ר ׳ ש ל‬ ‫מ ה‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫‪3‬‬ ‫לעיי‬ ‫‪1,‬יו‬ ‫ן יו כי‬ ‫ח‬ ‫בשם ג ב י ר ו ת כ י ‪ .‬ה ד ב ר י צ א מ פ י ה מ ל ך לעשות נכון ל ש ב ת ך ב ב י ת ו ובחום ^‬ ‫י‬ ‫ןאותך ו א ת א ח י ך [ א ה ב ו כ ל מורשי ל ב ב ו ה ת א י י תאיי׳‬ ‫ב י ת ו יהיו א כ ס נ י א‬ ‫ב נ י‬ ‫כ ל בני ה י צ ה ר‬ ‫י‬ ‫י צ‬ ‫ש‬ ‫למ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י ש י ר ו‬ ‫"י יתייעעי י *‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה מ ש כ י ל פ ל ו נ י ]שמואל ן ג י ס ך השלם"‪ .‬א ר ל '‬ ‫ב‬ ‫דירתו ב ב י ח האיש מפיםארי‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫פ נ י ם‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ואחיו בעיני ישמעאל ה ו א שולח ל ו ה א נ ר ת‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ק ל‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫‪0‬‬ ‫ש נ י כ ס‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫? ‪ 1‬א‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫'‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ס מ ו ך ע ל ד ב ר י כ י י ד ע ת ב כ ל ב י ח ו נ א מ ן אנכי״ ל ה ר א ו ת‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל מ ח נ ה ש כ י נ ה ‪ . . .‬א ם ט ו ב בעיניך ל ה י ו ת י ק ר בעיני מ ע ל ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫}‬ ‫נ‬ ‫‪,°‬‬ ‫ו‬ ‫»»• כיי ה׳ סי׳ קל־ד‪ ,‬כיי ר׳ סי׳ קס־ו בלי התאריך‪.‬‬ ‫‪ 50‬כיי ה' סי׳ רל*ח בלי כותרת ובלי הזכרת כ ל שסלת‪.‬‬ ‫'׳ י • • •י•‬ ‫א ל הנורא גבירנו יציו ע ל אודות ביאת ה נ‬ ‫ח ט ד‬ ‫‪1‬‬ ‫ג־‬ ‫'וגם‬ ‫ח‬ ‫ונפרם‬ ‫י«‬ ‫תהיה‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫חוץ‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫הוא‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫**מבקש‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫מוגז‬ ‫ע‬ ‫ממנו ליחן שלומו ל א ח י ו ה ג ד ו ל ‪ ,‬׳ ‪ 5‬כ ׳ אותו א ה ב וקנה אדון ל ע צ מ ו ו ב כ ל‬ ‫דביר‬ ‫א ח י‬ ‫תחילתו‪. :‬מאן היה‬ ‫ני‬ ‫‪ S‬בחורה‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ם ס י ד י נ א‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫עםעיי״‬ ‫!‪"1‬‬ ‫•‬ ‫‪ 51‬הוא יצחק מםודינא‪ .‬אבי הריא־מ‪ .‬אביו הרופא ר' ס ד ד כ‬ ‫ל א נזכרי׳‬ ‫'‬ ‫' '‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫׳‬ ‫י'‬ ‫י'‬ ‫כ מ ה ל ך לעילטי‬ ‫נם ננוח•‬ ‫‪ °‬י"‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'׳'' ז‬ ‫ו ע‬ ‫ךיתה‬ ‫‪,‬‬ ‫א ב ל טאנרת שמואל סריאיטי א ל ס ר ת ״נטילה‪ ,‬אלסנת ר׳ םרדכי‪ ,‬נ ר‬ ‫' בין‬ ‫ה ו א טכקש שלא תפחות טוהר כלתו‪. ,‬תורה א ח ת וטשפט א ח ד להן׳ גבי' י ' '‬ ‫להיות‬ ‫ל ה אפוא ל כ ל הפחות עוד בת אחרת‪ .‬באנרונות נסצאו נם שתי אנרות ה א ר ל י‬ ‫האחים שהתחילו ל ע ר ך שייא ‪) (1550‬חיי יהודה עם׳ ‪ >13‬ובהן הוא מ ד ב ר שלום ומיע‬ ‫י טמודינה׳‬ ‫' י' ־ ל ' '‬ ‫׳ "‬ ‫' ' ' ‪'°‬‬ ‫ד ר ך אנב בכיי שוית סתנות ב א ד ם שבספריה נטצאה תשובה ששלח ר׳ ם ר ר כ‬ ‫־ סי׳‬ ‫אבי המשפחה‪ ,‬לארלי; עי׳ סאםרי העברתו של ארלי עם׳ ]‪3‬ן העי •‬ ‫נם בנו הנדול של ר׳ ׳שטעאל טריאיטי היה נשוי לאשה ממשפחה ממודעה כי‬ ‫ב‬ ‫ה צ‬ ‫י ר‬ ‫ו‬ ‫א ב ט‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ב ן‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫י ע‬ ‫) ‪>1 5 3 0‬‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ה נ י ח‬ ‫? ‪ 1‬ע י‬ ‫ע‬ ‫ב נ י ם‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י צ ח‬ ‫נ כ י י‬ ‫י י א‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫< ח י י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ש נ י ם‬ ‫‪v‬‬ ‫א ה‬ ‫ש ה י י‬ ‫(‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫מ ת ו נ י ס ‪:‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫^ ' כ ו ל כ ם‬ ‫בריאה״‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫ר‬ ‫ברעתי‬ ‫א ח ר זה כ ת ב ר׳‬ ‫וכותלי‬ ‫ע‬ ‫בהם‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ס י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ס י‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫^ ם כ ת ב‬ ‫גם אביי‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬ ‫ל ר א ו ת ו בביתו‪.‬‬ ‫ב ס ע ו ד ה שיש ב ה ד ב ר י ת ו ר ה ‪ ,‬ח כ ה ו י ת ע ע ב כ ם כ י‬ ‫לשכור‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א ו ? ‪ 1‬ם‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫כ‬ ‫האומן א ת היונק‪ .‬ו מ ה מ א ד יוסיף ע ל י ך ש מ ח ה וגיל בשגם ע צ מ י ובשרי‬ ‫ר • • •״‬ ‫ק י‬ ‫צ‬ ‫פ ך ן ן‬ ‫ת ו ם‬ ‫ב ד ק ה ה ו ר ה ו ל ו מ ד י ה ‪ ,‬ו ב ח י ק ו ישא כ ל מ י ש ל ב ו ח פ ץ ל פ נ ו ח ד י ר י '׳‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ק‬ ‫ב ן ח‬ ‫ג‬ ‫‪ 6‬ז‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫'' ‪1‬‬ ‫ר ׳ יוסף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫לשרתי•‬ ‫רפא‬ ‫א פ ש ר ש א ר ל י ב א לבולונייה מ ק ו ד ם ל ד ב ר ע ם בני מ ו ד ע ה ע ל אורות ב י א ת‬ ‫שני ה א ח י ם א ל ישיבתו‪.‬‬ ‫ה מ ק ו ר ו ח שלנו אינם מ נ ל י ם א ם א ב ט ל י ו ן ‪ .‬״ א ש ר ה י ה א ח ׳ כ ידירו ש ל ר ׳ עזריה‬ ‫מהאדומים׳‪)-‬ולפי‬ ‫יורי‬ ‫לקולו‬ ‫נכתב‬ ‫מהר־ר‬ ‫ד ב ר י ר י א ״ מ ר ו ב ס פ ר מ א ו ר עינים ‪ .‬ק מ ח ש ט ח ן ב ר י ח י י ם ש ל‬ ‫«‬ ‫^‬ ‫‪n‬‬ ‫]‬ ‫‪V‬‬ ‫_‬ ‫‪r‬‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ג י ס ן‬ ‫ן‬ ‫ה ג ר‬ ‫ול‬ ‫ואחרי הניעו לסיינה ב ח ב לאחיו‬ ‫ל ב ו ל ו נ י י ה ע״י כ ׳ ר‬ ‫ישמעאל מריאיטי י צ ו ׳‬ ‫שלמה‬ ‫ב‬ ‫‪, L,‬‬ ‫‪D‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫‪n r‬‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫א ך שלמה שמע‬ ‫א‬ ‫או ל א ח ר מאוהביו״‬ ‫ק‬ ‫מ מ ו ד ע ה ע ל ד ב ר הישיבה הנעשיח‬ ‫‪.‬בחב‬ ‫ב ב י ח ב״מ‬ ‫ב ה ח פ ע ל ו ח נ ד ו ל ה ה ו א מ ד ב ר ע ל מ ש פ ח ת ריאיטי וביחוד‬ ‫ע ל ה ב ן השלישי‪ ] ,‬א ל ח נ ן ן‪ ,‬א ש ר ה ו א ר ו צ ה ל י ל ך ב ע ק ב ו ת י ו ‪ . ,‬מ ע ת י ק ה ר י ם ב פ ל פ ו ל ו ‪,‬‬ ‫מ ש ב י ח שאון י מ י ה ק ו ש י ו ת ו כ ל מ ו ט ה י נ ת ק ‪ ,‬י כ ר ו ת ז ל ז ל י ה ס פ ק ו ת והנטישות ה ס י ר‬ ‫התר‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫יעל העבודה ס ו ד ה׳ ל ו ‪. . .‬‬ ‫טלאים‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫מסדר‬ ‫ת‬ ‫‪1,‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ו ח‬ ‫ת‬ ‫י ל ‪ ,‬ע ל התורה‬ ‫מ פ ח ח ו ח חצוניות ו פ נ י מ י ו ת ‪ . . .‬בזרועו יקבץ‬ ‫ו ב ר ו ח שפחיו ימחיק ה מ י ם ליונקים ע ל ירו ב ה ל כ ה ר ו ו ח ת ע ם שלמוח זר‬ ‫ז ה ב הלשון ו א ד ר ח ה כ ח ב והמכחב״‪.‬‬ ‫חוץ‬ ‫הכלליים‬ ‫מהדברים‬ ‫האלה‪-‬שנוסף‬ ‫למור‬ ‫על‬ ‫יחעסקו‬ ‫התלמוד‬ ‫גם‬ ‫כ מ ל א כ ה ה כ ח י ב ה ו ה מ ל י צ ה ‪ -‬אינו מ ו ד י ע ש ו ם ד ב ר ע ל ל מ ו ר י ה י ש י ב ה ‪ ,‬א ש ר נ פ ח ח ה‬ ‫זה מ ק ר ו ב ‪.‬‬ ‫מ א ח ר ש ש ל מ ה ל א ב א ל ס י י נ ה ע ד ע ב ו ר א י ז ה זמן מ ן א ב ש׳ו כ ש כ ח ב‬ ‫א ל י ו גיסו‪ ,‬מ ס ח מ א ל א ב א ל ש ם ע ד ר א ש י ח ש נ ח ש״ז‪ ,‬א ח ר י ע ב ו ר ה מ ו ע ד י ם •‬ ‫אילי נם ‪ .‬כ ח ב א ח ר ע ל ד ב ר הישיבה־״ יצא מעטו של שלמה כתשובה ל א ח ד‬ ‫מ א ח י ו א ו מ א ו ה ב י ו ה ו א י ל ו כ מ ה מ ל י צ ו ת נ כ פ ל ו ש ם ו נ י כ ר שיווי בסגנון‪.‬‬ ‫משבח‬ ‫את‬ ‫משפחח‬ ‫ו‬ ‫ריאיטי וראש הישיבה‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫על‬ ‫ר‬ ‫עניני‬ ‫בשניהם היא‬ ‫ל מ ו ד באותו אופן•‬ ‫״ ה מ ד ר י ך הנאמן מ ו ר ה צ ד ק א ש ר אין ע ל ע פ ר משלו לישר ולהשלים ע צ מ ו ת ש כ ל‬ ‫ה ת ל מ י ד י ם היושבים לפניו ל ה ע ל ו ת ם מ ע ל ה מ ע ל ה ‪ ,‬א ל פני ציור ועמוק ה ה ל כ ה ע ם‬ ‫התפארות‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫סעשה ירי‬ ‫י' יטי•"‬ ‫ס ו פ ר מהיר״‪.‬‬ ‫מפזר‬ ‫הוא‬ ‫אלחנ‬ ‫ת ה ל ו ת והשבחות נם ע ל‬ ‫בשני ה מ כ ח ב י ם מ ו ד י ע ה כ ו ח ב ש מ צ א ח ן ב ע י נ י ה מ ו ר ה ל ר ו ב ה ת מ ד ת ו‬ ‫י ע ל הדרישה״‪ . .‬א י ן ז ה כ י א ם ב י ת א ל ק י ם אין כ מ ו ה ו ב א ל ה ׳ •‬ ‫דברי שבח‬ ‫כ א ל ה יש ל ה ם‬ ‫חשיבוח ב פ ה ר׳‬ ‫ם מ י ד‬ ‫‪ .‬כ ח ב כחבי ה ר ב ב ע י ר‬ ‫'‬ ‫נ ה‬ ‫ל כ‬ ‫א‬ ‫שלמה‬ ‫ט ‪0‬‬ ‫־‬ ‫ממודעה אשר היה בי‬ ‫ס‬ ‫״י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י י‬ ‫' ב ‪ "4‬בכ־י‬ ‫‪ 1 .‬האלה‬ ‫*׳‬ ‫*‬ ‫^‬ ‫™'‬ ‫' •‬ ‫ר * ״'‬ ‫־ ' נ׳ ״ ‪ H X‬ה ב ת ב בלי בותרת ושם בסוף הכיי נ׳ תעורות ע ל פ ר י מ ת האחים האלה‬ ‫׳* ז‪-‬ש״ח‪.‬‬ ‫'‪' .‬רר^ר פעםיס‬ ‫׳‬ ‫עי׳ עליי בלוי‪ .‬כתבי ה ר ב יהודה י '‬ ‫»רחיבסכ״ב‬ ‫י ־™״ ^ " ' ־‬ ‫׳‬ ‫* כ ״ ה׳ סי־ ט־• כ־י י־ סי־ קל־ב•‬ ‫‪W‬‬ ‫! ז ‪ ,‬צ ג ס ממירינה‬ ‫‪ £‬י מ י ת אלו אה כיחב ‪.‬ארוני־ לאחיי שהיא נדיל ס ״ י י ' י‬ ‫! ״ ו ד ם > ־י י‬ ‫‪™ °‬‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫י ע ׳־איני ם מ י משפחתם‪ .‬מ כ ת ב ״ נ ע י ר ל‬ ‫‪ »« ,‬כ ־ י ה׳ סי• קכ־ד‪ ,‬ו ע ל הנליון‪ :‬ו כ ת ב א ח ר יש בסימן ט׳ )היא ה מ כ ת ב הקידםי•‬ ‫ק ל ג טיסיף בכותרת‪ :‬הישיבה ת י ל ‪.‬‬ ‫» ‪.‬העוקר הרים בעיון ה ה ל כ ה ‪ ,‬מבהיל השומע‪ ,‬מפחיד המתכתי־•‬ ‫ס י י י נ ה‬ ‫י צ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א ח י ו‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫משנו״‬ ‫ם‬ ‫‪8 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫ב ה‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ס ם י ד י נ ה‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב ו ל ו נ‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫ס א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ס י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ י ס א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫™‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ד‬ ‫ק י‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫]יב[‬ ‫סארכס‬ ‫רפב‬ ‫!‬ ‫כ ב ‪ -‬כ ״ ד שנים״ בבואו לסיינה וכבר בקר ישיבות אחרות מקודם‬ ‫מוריו על התמדתו‪ .‬הוא בא לבית ריאיטי ותורתי‬ ‫בנ׳ אדר שיו )‪ ,(1546‬כחצי שנה לפני בואו‪ ,‬נסמך בבולונייה על‬ ‫דלאטאש‪ ,‬סמיכ ‪ 57‬שהיה בה משום נזרח רב‪ .‬ר׳ יצחק כותב‪. :‬אני נחי‬ ‫ו ג ם‬ ‫ו ס מ י כ ת‬ ‫ב י ד ו‬ ‫<»‪ n‬שבחוריו‬ ‫י‬ ‫י"׳ יצחק‬ ‫‪v‬‬ ‫ר ב נ י ת‬ ‫‪u‬‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬ ‫ר‬ ‫י ר י‬ ‫‪,1,‬ך‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ש ת‬ ‫ם מ י כ ת י‬ ‫ב‬ ‫ה ו א‬ ‫ז א ת‬ ‫ב י ז‬ ‫מ ו נ ד ‪ ,‬ו‬ ‫ב ת ו ר ה‬ ‫ה י ג ע י ם‬ ‫י‬ ‫י ו מ ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ושו‬ ‫^ ‪' ?,‬ויותר‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫"׳‬ ‫ק ל‬ ‫ימושו ספיהם דברי אלקים חיים‪ ,‬ולא יחושו לחוס על חושיהם ה ג י ‪ °‬׳‬ ‫^ ףאוח‪,‬‬ ‫י‬ ‫שמכתתים רנליהם ל ל כ ה מעיר לעיר ללמוד חורה״ ומעיר י‬ ‫הרים וזה בזה טוחן‪ ,‬וכן צרפחיך ויצאח נ א מ ן ‪ . . .‬בחנתיך וראיתיך בקי‬ ‫‪.‬‬ ‫מקפיד על לשונו״‪.‬‬ ‫?^ ' ״‬ ‫אין פלא על הכבוד המיוחד שחלק ישמעאל מריאיטי לו׳ ל‬ ‫ש מ י‬ ‫ק ר‬ ‫ב‬ ‫כ י‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א ע ר‬ ‫ח ו‬ ‫א ח י‬ ‫ב‬ ‫?{י‬ ‫ה כ י ו‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ב ב י ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ש ב ב י ת ו‬ ‫ת‬ ‫ו ב י ז‬ ‫ב י נ י‬ ‫י‬ ‫ה א ר‬ ‫ז ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ע נ ה‬ ‫נ ן ר‬ ‫ש‬ ‫סרב‬ ‫'‬ ‫^ • ^‬ ‫הוא‬ ‫יחרה ב מ כ ח ב ״ המעיד על ענוחנוחו‪ ,‬והוא אפיי לאיש צעיר אשר‬ ‫‪ ! °‬יל'נא‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫להיות מוסמך‪ .‬אין הוא כדי‪ ,‬לפי דבריי׳ ל ל‬ ‫‪ 7 .‬בעיגי‬ ‫ז‬ ‫מוכרח להטריח את שניהם בעת שהוא עומד מכסאו‪ .‬הוא‬ ‫להורידו למקום המתייחס לו לפי מדרגתו בישיבה הזאת שלא יהיה ללעג‬ ‫תבו‬ ‫חבריו•‬ ‫הגדול‬ ‫‪*1‬‬ ‫אבל בכל עגותגותו היה בטוח שיעשה פרי בלמודיו•‬ ‫‪ /‬לרוח‬ ‫ה״ר שלמה לכ״ר יצחק ממודעה אחיו בהיותו בסיינה"‬ ‫כ נ ר א ה‬ ‫ה כ ב ו‬ ‫כ‬ ‫ו נ ב ו‬ ‫ה ז ה‬ ‫ה ו א‬ ‫מ ת ח נ‬ ‫ש‬ ‫ו א‬ ‫? ‪ 1‬פ ג י י‬ ‫ב ס ו‬ ‫ה ו א‬ ‫ו‬ ‫י נ ו ח‬ ‫א מ ו‬ ‫ר‬ ‫? { ב ב כ‬ ‫י ד י‬ ‫פ ו ע‬ ‫ה‬ ‫כ י‬ ‫א ו מ ר‬ ‫י א י ר י‬ ‫כ י ו ם‬ ‫תנוםם‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫‪^ °‬‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫יז איעף‬ ‫׳ י׳ ' *‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫רצוני המחאזר להשינ במושכלות‬ ‫^ י " " ׳ י הטוב‬ ‫יל‬ ‫לשבח בית אביגו הגאון ז״ל• ועל זאת‬ ‫ם א‪°‬‬ ‫?‬ ‫•‬ ‫'׳‬ ‫ולא איגע‪ ,‬ארדוף אשיג וראיחם ושש לבבכם׳ לא‬ ‫ועלינו יציץ נזרו"‪ .‬אשער שאנרת זו נכתבה באביב ש״ח )‪ (1548‬ובה שאל או‬ ‫ירצו שיבא לבקרם או אולי שיעזוב את הישיבה ויחזור לביתו‪.‬‬ ‫כ כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫‪v‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ת ש כ נ ו‬ ‫ש א ת‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫‪7 0‬‬ ‫ב ב כ ם‬ ‫ח‬ ‫ת ו ס י פ ו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ד א ב ה‬ ‫ה‬ ‫נ ם‬ ‫כ‬ ‫נ ם‬ ‫‪80‬‬ ‫י‬ ‫‪ 56‬אחיו הנדול נולד לפי עדות בנו בשנת רפ־ב והיה אז בן כיה אן כיו שנים•‬ ‫מאחיותיו או שחים נולדו קודם לשלמה‪.‬‬ ‫א‬ ‫א י‬ ‫‪ .‬ניר‬ ‫ע‬ ‫י " םאסקיל'‬ ‫ל‬ ‫‪ 57‬סמיכה זו כתובה בחתיכה ק ל ף נדולה וחתומה מיד ר‬ ‫ר העת ?‬ ‫ל ]"‬ ‫והוא העתיקה מ ל ה ב ס ל ה בסוף ‪.‬שויח םערבי נחל ועץ עבות' ל י י‬ ‫התשובות‬ ‫' '‬ ‫" י‬ ‫ע י י•‬ ‫עט׳ חכ־ח‪ .‬עי׳ ‪.‬ארלי וטריוויש׳ ע '‬ ‫ה ר ב ה מהתשובות םהאורינינלים שהיו באוצרו בהוספה ׳דיעוח חשובות ב כ ו ת ר י‬ ‫א‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י ח י א‬ ‫‪2 1 3‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה כ‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫? ‪ 1‬י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫י ד י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ט‬ ‫א י‬ ‫ש‬ ‫ב י ט‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ו ב ‪ 1 7 : ,‬י ו נ ו ת‬ ‫ז ה‬ ‫פ י‬ ‫? ‪ 1‬ה נ י ה‬ ‫י ש‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫‪ 1,‬י יבח מ ק י‬ ‫ל‬ ‫•‬ ‫' * פ ה מאי" '‬ ‫יי *‬ ‫'י‬ ‫י‬ ‫י " ל‪ °‬י‬ ‫•‬ ‫" ' ' ק״'‬ ‫בבית הכנסת וםקום תפלה׳‪ .‬הםעתיק הוסיף‪. :‬הוא עתק בענוה ובוז׳‪ ,‬ועל הנליין • י‬ ‫כ״י ר׳ ס" קל״ה עם הכותרת הנ־ל‪.‬‬ ‫כ‬ ‫‪5 8‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‪:‬‬ ‫ס י‬ ‫כ ת ב‬ ‫כ ת ב‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ס מ ו ד י ג ד‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪ 1 7‬כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫י פ‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫‪-, 1,‬תור כשיפי‬ ‫" ' ‪• " "°‬‬ ‫״‬ ‫מצוחר‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫היום‪ ,‬לא מלאני לבי ללבוש םחלצות כסות בקרה‪ ,‬עד בא ד ב ר הורחי הטעטירה עם‬ ‫אשר‬ ‫אשר חצוני‪ ,‬דםינך וסינה תסתיים את כ ל אשר אעשה'‪.‬‬ ‫בראשית האנרת שאל אח אחיו על ד ב ר ‪.‬הטליוני )‪ ,taglioni‬מסים או קנם‬ ‫‪8 0‬‬ ‫ה ו א‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫ע ד י ן‬ ‫א נ כ י‬ ‫ב ו ש‬ ‫ב נ ד י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ש ר ת‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה ז מ י ר‬ ‫ו ב‬ ‫ת (‬ ‫ינ‬ ‫‪1 1‬‬ ‫רפג‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה ב ס י י נ ה‬ ‫אחותו שרה‪ ,‬אשת שמואל מריאיטי‪ ,‬ל א נזכרה באגרות ש ל מ ה האלו‪.‬‬ ‫שנתים‬ ‫אחרי‬ ‫״גיסיו׳‬ ‫בודאי ליצחק‪,‬‬ ‫בואו‬ ‫הלכה‬ ‫לסיינה•־‬ ‫אחרי מותה‬ ‫לעולמה‪.‬‬ ‫ב ל‬ ‫כתב‬ ‫ע‬ ‫כשנה או‬ ‫‪2‬‬ ‫ה‬ ‫לאחר‬ ‫‪6‬‬ ‫לא‬ ‫ה נ ד ו ל שבאחיה‪ ,‬שהוא מ ק ו ה ש ב ר י ת הידידות ביניהם‬ ‫תפסק‬ ‫ע ל ידי ה א ס ו ן ה ז ה ‪ ,‬ב י ח ו ר כ י י ל ד י ו ע צ מ ם ו ב ש ר ם ש ל א ח י א ש ת ו ה מ נ ו ח ה‬ ‫הם‪.‬‬ ‫‪ 8‬ה י ה ע ד י י ן יושב ע מ ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫י י‬ ‫מ ג‬ ‫ן ‪3‬‬ ‫ס‬ ‫ב ב י ת א ב י ו ? א פ ש ר ש ש ל מ ה ע ז ב א ח מ ק ו מ ו א ח ר שגשא גיסו א ש ה א ח ר ה ‪ .‬״‬ ‫ה ר י ר ש ל מ ה ה ח י י ש ב א ח ״ כ ב פ י ר ר ה ו ה ו א נ ז כ ר ע ל ידי ר ׳ ע ז ר י ה מ ן ה א ד ו מ י ם‬ ‫ל ‪ -‬א ) ‪ ( 1 5 7 1‬בין א ל ה א ש ר‬ ‫‪1, .‬‬ ‫ו‬ ‫במאור ע י י‬ ‫נ‬ ‫הביזילינ׳‪.‬‬ ‫ם ‪6 5‬‬ ‫ואת‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫<‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫כ ל נבולנו שם‬ ‫ה י ם‬ ‫א ‪7‬‬ ‫ל‬ ‫לנו‬ ‫ח ר ד ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫•‪.‬‬ ‫אולי אפשר‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫לקבוע זמן‬ ‫על יי'‬ ‫הכתיבה‬ ‫עני מכתבים הבאים בכיי ה׳ חיכף אחר זה‪ ,‬סי־ ק־כ וקכ־א‪ ,‬שלח שלמה מםודינה לידידי‬ ‫ל ל שלא הצליח למלא בקשתו ‪ .‬ל ה ב א‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫א ב י ה ם מהטוב‬ ‫מרחוק כ ס פ ך וזהבך אשר אמרת היה ל ך ל ק ב ל מאנשים מתחלפים האלה שלמים •‬ ‫א ל אשה אחרת‪ ,‬בת‬ ‫<« זמן מותה הםדוייק אין אנו יודעים‪ - .‬איזה זמן אחרי מותה‬ ‫י מנחם מפולניו‪ ,‬הנזכר בראשית מאמר זה‪.‬‬ ‫)‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ל ב ו ל ו נ‬ ‫‪( D‬‬ ‫) ? ז‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ה ת נ צ‬ ‫‪,‬‬ ‫ש מ ו‬ ‫נ ש א‬ ‫‪6 2‬‬ ‫כיי ה׳ סי׳ קטיב בלי כותרת ושמות‪.‬‬ ‫»• אז טרם פרצו הםריבוח בין יצחק ואחיו הצעירים‪ .‬עי• הערה ״ •‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ^‬ ‫ע ז ב‬ ‫א ן ל י‬ ‫ל‬ ‫ה י ש י ב ה‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה נ ד ן ל ׳‬ ‫ץ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י ב‬ ‫י צ ח ק‬ ‫י ע‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ף‬ ‫ת‬ ‫החנית‬ ‫עמו בעסק‬ ‫י‬ ‫דכו^ב‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫^ הע»ים•‬ ‫ל י נ ל •הסליינ״ )הערה ״«> אשי‬ ‫ח ע־א בלי כותרח אשר בה נקרא בשם יצחק‪ ,‬אחיו ה נ ח ל של הכותב ומקבל האנרת‪ .‬הכותב‬ ‫‪ u‬״‪.‬״• חיוש‬ ‫ו•‬ ‫י איפיא א ח ד מן האחים הצעירים‪ ,‬שמעיה‬ ‫א ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪.‬שמעה אזני ותבן אח כ ל הדברים‬ ‫‪5‬‬ ‫לא ' ׳ "‬ ‫י‬ ‫שהדיןי כ ך‬ ‫לא‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א ח‬ ‫י‬ ‫^ל ' י ־‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫'־ ‪,‬‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ה י י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א ב ט ל י ו‬ ‫י'‬ ‫ל‬ ‫ב י נ‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫י ז ה‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ע ס ק י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל ש ו נ ו ‪:‬‬ ‫ן י ג‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫! \‬ ‫י‬ ‫ל ה ק‬ ‫ג‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪ 1‬ל‬ ‫ט‬ ‫באמרי‬ ‫ר‬ ‫תורה מתחת‬ ‫ל ך כי יהיה‪ f‬״ירד‬ ‫מונחת‬ ‫ם‬ ‫כקרן זיית ופתחי שטרי!‪ -‬ר « » « ‪ ,‬״ ״ ‪ -‬ל י ״ י יי ד ל ת הננעלת שלא במהרה תפתח‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫אתה‪ ,‬אחי׳‬ ‫עושה להניח‬ ‫עזני ותפארתני‬ ‫״״•‪ ,‬׳‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־ ״׳ויי מים חיים‪ ,‬מ י ‪ . . .‬יקים סכתנו‪ ,‬מי יפריח נטיעות התורה «»‪.‬‬ ‫"•••‬ ‫' ל ׳ אף בשרי עליו יכאב אם הסח־ם יודעים‬ ‫'‬ ‫כ י נ ו‬ ‫מ א י מ ה‬ ‫ז‬ ‫ר ת‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫מ ס י ד י נ ה‬ ‫•ל '‬ ‫ב כ ״ ה־ סי׳ ניט נסצאה עוד א נ‬ ‫' " י יבלי כיתרת‪ .‬הכוחב‪ .‬שמואל מריאימ׳‪' * ™ D ,‬‬ ‫א ל י כפתע פתאום ״ ל ו אליי נשואי בתי ינ‪ °‬י י י י י '‬ ‫הברית והחסד אשר כ ר ת ע מ ו ‪ .‬ע ל אודות ס׳ מקורי נתחייב״‬ ‫כ י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ע ל ם ה‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ו כ ב י ד נ י‬ ‫א‬ ‫י כ‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ר א י ח י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫'‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫כ י ם‬ ‫א‬ ‫'‬ ‫‪°‬‬ ‫ר‬ ‫‪0‬‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ץ‬ ‫ל‬ ‫ך ז א ת‬ ‫"״‬ ‫ר‬ ‫כ ח נ ו‬ ‫ל י ם‬ ‫״ ח‬ ‫ייינה ‪ ,‬״ ‪ ,‬י ל פ ר ע להם‬ ‫ש טענה נם‬ ‫עו^ם‬ ‫" ״ ™‬ ‫‪ . . .‬הנשיא ן ״ ע י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א ט‬ ‫כ פ י‬ ‫י‬ ‫ת‪W‬‬ ‫'ד ! ‪; :‬‬ ‫לו‬ ‫צ‬ ‫' ' ״ » ״ • ! • צדסנו‬ ‫"‬ ‫״ ‪ \ T u‬י אחי לסיים‬ ‫״‪,‬יייירוםיהלקול‬ ‫"‪1‬‬ ‫ו‬ ‫האיל‬ ‫לדת נן‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫־‬ ‫צ י ו‬ ‫ב כ‬ ‫י‬ ‫י ה פ צ י י‬ ‫^ ״ י ש‬ ‫^‬ ‫״‪P‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ר‬ ‫•למען כ ב ו ד בית א ב י י‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫י י • ייאיס׳ מיכן להלוות לו המעות י ל ־ י י ע ה ‪°‬‬ ‫ל • * מ י א ל מזכיר כי אחיו הנדול‪ ,‬משה‪ ,‬כ ב ר כ ת ב‬ ‫״‬ ‫א חני‬ ‫ד‬ ‫•‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י צ‬ ‫י ‪:‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ך‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪ m‬הארלי באנרחי א ל א ח ד מחלמידיו ‪.‬להלן‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר ה‬ ‫מאור עינים הוצאח ק א ס ס ע ל ‪ ,‬ווילנא חרכיו‪ ,‬עם׳ ‪•21‬‬ ‫‪3 0‬‬ ‫ם‬ ‫י ל א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה נ ו ן‬ ‫איחס פה בביתני להיצאיתני•‬ ‫לה מנוחה אשר לזה היום כ ל הפונות שאני פונה ‪• . .‬י•‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫״ אימר ‪.‬אחרי צאת‬ ‫ש ם‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫] י‬ ‫םארכס‬ ‫‪1‬‬ ‫ג ד ל ש כ ם באנעי ה ח י ל והגדיבות‪ .‬בן אחיו ריא־מ‪°‬־ ה ע י ד שהוא ‪ .‬ג ד ל ויחכם מ א י‬ ‫ב ת ו ר ה ו ח כ מ ה ואגי ג ע ק ח י ידיו פ ע ם א ׳ ב פ י ר א ר ה ה ח ד ש א ש ר מ ת ב ו ח י‬ ‫שגח השים״‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר׳ יוסף ע ל תכנית למורי הישיבה‬ ‫ש‬ ‫יש ב א ג ר ו ג ו ח גם כ ח ב‬ ‫בעצ‬ ‫הארלי‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫חורה‬ ‫^‬ ‫ח נ ו‬ ‫מ ו‬ ‫ו מ נ מ ‪ 5‬ו ת‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫יי'‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב ח צ ר ו ח ק ד ש ו ‪ ,‬ויורני ו י א מ ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫יי '‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫י ש י ב ת נ ו‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ף‬ ‫ת ב נ ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה נ ו נ י ם‬ ‫׳‬ ‫ב ח ו ר ח ה׳ ח פ צ ו לסיינה לישיבה ה ח ד ש ה‬ ‫פ‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א ר‬ ‫י ד י‬ ‫מ‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ד ב ר י ו‬ ‫ס‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י צ‬ ‫ח‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫צורים‬ ‫?‬ ‫‪B7‬‬ ‫י א ש‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ע י נ י‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ע‬ ‫י י‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫לאביי‬ ‫‪,‬‬ ‫*'למידים•‬ ‫']ו^ובמעשה‬ ‫‪0 1‬‬ ‫י^‬ ‫למידים‬ ‫' ב נ ו אשר‬ ‫‪m‬‬ ‫^‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫יל‬ ‫ל ד ‪ 1‬ר‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫^‪L‬‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ו ת כ ו נ ן‬ ‫׳‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת ג ז ו ר‬ ‫‪.‬ועל שכירות ל א חחקשה כי ממשפטיך ל א אםור׳‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫לקייא‬ ‫ב ח ב ו ר ת ה מ ש כ י ל י ם ב נ י א ד י ר י כ ל ח פ צ י במ"‪ .‬ר ' יוסי"‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י י ( י א‬ ‫ד ‪ 8‬א ל עשיר א ח ד א ו ה ב ח ו ר ה מוקיר ר ב נ ן ש ת ל מ י ד‬ ‫ולהאדיר‬ ‫׳‬ ‫ש י‬ ‫ל'‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫מ ת‬ ‫י׳ק‬ ‫ה י ש י ב ד‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ירי‬ ‫סמוכים‬ ‫‪ L‬י יו או‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫י"* ‪°‬‬ ‫־‬ ‫'" ^"׳‬ ‫נכון יוחר מ א ב ו ח י ה ם ‪ ,‬איזה ס כ ו ם ב ע ד ט ר ח ו ‪ .‬ת ש ל ו ם כ ז ה נ ז כ ר ע ו ד ב מ כ ה‬ ‫נ ד ב ר עליו להלן‪ .‬א ב ל ב ד ר ך כ ל ל ל א נזכרו פ ר ט י ם כ א ל ה באגרותיגו•‬ ‫ר אשר‬ ‫‪68‬‬ ‫נ כ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫לל‬ ‫ידיעות פרטיות ע ל למורי הישיבה‬ ‫אשר נ ע ר ך א ל א מ ו ש ל א ח ד מתלמידיו ויצא ל א ו ר ב ס פ ר ו‬ ‫ז ה ה ו א נוחן ח כ נ י ח מ ל א ה יום־יומיח ש ל ה ל מ ו ד י ם ‪:‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫^ ' י ^ * מכתבי‬ ‫ב‬ ‫ל אסף‪.‬‬ ‫ף‬ ‫‪6 9‬‬ ‫ש‬ ‫ם ן‬ ‫ר‬ ‫‪ .‬ב ל י ל ה א נ ו ל ו מ ד י ם ע ר א ש ר יקשקשו א ר ב ע ש ע ו ח ‪ ,‬ו ב ל ש ו !‬ ‫מורה‬ ‫הראשונה )דיל ע ד‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪p. m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אחרי כן נרד‬ ‫>‪.‬‬ ‫א‬ ‫ללחום‬ ‫עליו‬ ‫בהלכוח‪...‬‬ ‫מקיפים אוחו‬ ‫ל ש ע ה ופלג או ב׳ שעוח‪.‬‬ ‫;‬ ‫״ל ע ד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫י"‬ ‫׳‬ ‫‪4‬‬ ‫‪a‬‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫‪. ( a . m‬‬ ‫וחבילי‬ ‫י ו ת‬ ‫הקוש‬ ‫•‬ ‫י י‬ ‫‪9 8‬‬ ‫א‬ ‫א ח ר י כ ן איש ע ל מ ש כ ב ו י ע ל ה • • • ע‬ ‫ש ע ו ת‬ ‫ק ר ו ב‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫]‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫‪1‬‬ ‫ם‬ ‫ך‬ ‫‪/‬‬ ‫^!‪3‬‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ם אי‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫שעוה‬ ‫י‬ ‫ה ב‬ ‫ןקר‬ ‫?« י‬ ‫נשוב‬ ‫י‬ ‫ביר‬ ‫ב‬ ‫ח ן ר‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ו ד ז ב ר י י‬ ‫^‬ ‫־י^י ־ ־ י‬ ‫אחרי כן ביח אלהים נ ה ל ך ‪ . . .‬והכף ב כ ל ו ח ה ח פ‬ ‫*‬ ‫‪ 66‬חיי יהודה‪ ,‬עם׳ ‪.12-11‬‬ ‫‪ 67‬כיי ה׳ סי' ק־ח‪ ,‬כ ־ י ר׳ סי׳ קיד ‪ .‬כ ת ב נ כ ת ב להביא ב‬ ‫ישמעאל סריאיטי יציר‪ .‬עם הכותב לא נזכר‪.‬‬ ‫ה ע‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫גם ש ם ג׳ פ ע מ י ם ב ש ב ו ע א ח ד מ ן ה ח ל ם י ד י ם יושב ו ס פ ר ש ס ו נ י ה א ח ה‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ח‬ ‫א׳ ל ל מ ו ד תורה‬ ‫‪B , 0‬‬ ‫׳"י•‬ ‫'‬ ‫ע" ליילז‬ ‫'‬ ‫‪ 69‬כ ר ך ד׳ עם׳ כי‪-‬כיא עם כותרת ארוכה מכ־י אוכספורי•‬ ‫ע ל דאשה ר ק ‪ .‬כ ת ב לאשה׳‪ ,‬ובכיי ר׳ סי׳ קנ־נ בלי כותרת‪ .‬בשניהם ת ח ל ה‬ ‫תרנעי‪ ,‬למען ת ד ר כ י נפשך עז‪ ,‬נ כ ר ת ממלכות‪ ,‬אמרח• היום היטב א ט י‬ ‫פרי ב ט נ ך ‪ . . .‬עם׳ כ׳ שורה ‪ 3‬של ה ם כ ת ב ה ל י נורסים‪ :‬א ת ה ה י כ ל ׳‬ ‫ונשוב; עסי כיא ‪ 8‬תססוכי; ‪ e‬לעשות עסו ב ר כ ה ; ‪ 10‬שרתי בתכונות תנוח‬ ‫בבית; ‪ 15‬ב ע ב ו ת י ם ‪ . . .‬דלתי ביתך; ‪ !0‬ל כ ת ו ב א ל י ך ; ‪ »7‬ומשלום הילד‪.‬‬ ‫ב כ‬ ‫‪ ,,‬ליא ת ו ב‬ ‫למען‬ ‫יי‬ ‫' ל *אודיה‬ ‫י ^‬ ‫‪18‬‬ ‫י"‬ ‫אתך‬ ‫מחשבתך•••‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ס י‬ ‫ה‬ ‫י א‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 3‬י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫נ ן ח ;‬ ‫‪7‬‬ ‫ב ם ח י‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ט ו‬ ‫י [‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫וגלמוד ה ל כ ה א ח ר ח ‪.‬‬ ‫התוספות‪...‬‬ ‫הצהרים‪,‬‬ ‫רפה‬ ‫א ח ר י כ ן י א כ ל ו ה נ ע ר י ם ל ח ם ב כ ו ת ב ת ‪ ,‬ו ע ו ד ישובו ע ל מ צ ו ד ת‬ ‫שעות‬ ‫ו א ח ר י ע ב ו ר ייט‬ ‫) ר‬ ‫׳ל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪.‬‬ ‫!> אנו ה ו ל כ י ם ל ס ע ו ד ס ע ו ד ת‬ ‫‪p‬‬ ‫ח ה ה ת נ א י אני מ נ י ח‬ ‫ו א ח ר נשוב ו ל א נ ל מ ו ד ע ו ד ד ב ר ח ד ש ע ד ה ל י ל ה ‪.‬‬ ‫ל ה ם ל מ ע ן ח ח ח ל ק ל נ ר א מ א ט י ק ה ‪ ,‬כ י אז י ב א ה מ ל מ ד נ צ ר י ל ש נ ו ח ה פ ר ק פ ה ב ב י ח ‪.‬‬ ‫ע ל אמון ה מ כ ח ב עדיין ל א ש ל ח ת י י ד י ‪ . . .‬כי א מ ר ת י נוחיל ע ר יעבור הסחיו‬ ‫והגשם י ח ל ו ף ‪ ,‬כ י אז י א ר י כ ו ה י מ י ם ‪ ,‬ו י כ ש ר ל ע ש ו ח ח י ל ב ח כ מ ה ההיא״‪.‬‬ ‫ג ר א ה ש ת כ ג י ת זו ג ח ם א ק א ת נ י ‪ ,‬כ י ע ל פ י ה ל א נתן ל ב ח ו ר י ם שום פ נ א י כ ל ה י ו ם‬ ‫ח ו ץ מ ש ע ה א ו ש ח י ם א ח ר ס ע ו ד ח ה צ ה ר י ם ‪ .‬וגם זה ר ק ל י מ י ה ח ו ר ף ‪ ,‬כ י א ח י כ י ח ח י ל‬ ‫־׳״ר ל י‬ ‫הא‬ ‫׳׳י ל ל מ ד ם מ ל א כ הח כ ח י ב ה ו מ ל י צ ה ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫!‬ ‫‪nn‬‬ ‫״יו‬ ‫הגיחח ר ק י ־ א‬ ‫נגם‬ ‫ם ל ש י נג ה ל א ה נ י‬ ‫ד‬ ‫•‬ ‫מ ה שאיגו ס ס פ י ק ל ב ח ו ר י ם כ א ל ה ‪.‬‬ ‫‪ . . .‬י‪1‬י‪«1‬יי•‬ ‫ו‬ ‫כ מ ו ב ן ל א כ ל הזמנים שנקבעו ל ל מ ו ד‬ ‫כ מ ו י ״ ב ‪ -‬י י ד שעות‪ ,‬היו ש ע ו ר י ם ק ב ו ע י ם ש ב ה ם ל מ ר ר ׳ י ו ס ף ע ם ת ל מ י ד י ו‬ ‫כודאי‬ ‫להכגה‪,‬‬ ‫הקדישו‬ ‫כסעודה הערב‪.‬‬ ‫התפלה‬ ‫אחרת‬ ‫לחזור‬ ‫ו ל ה ס ב י ר הסוגיה אשר‬ ‫ע ל השעורים‬ ‫־׳ ׳ ש ע ו ת‬ ‫ה‬ ‫י זתח לל ממ ו ד ‪.,‬‬ ‫ה׳‬ ‫זמן מ ה‬ ‫‪.^ -‬‬ ‫יפלפלו‬ ‫א ו ל י ש ע ו ת ה ב ק ר ק ו ד ם ת פ ל ת ש ח ר י ת היו ק ב ו ע ו ת ל ה כ ג ת ם ‪.‬‬ ‫בה‬ ‫אחר‬ ‫ל מ ד ו ‪ ,‬כ פ י ה ג ר א ה ‪ ,‬איזו מ ס כ ת א ל מ ו ר שטחי‪ ,‬ו א ח ר א ר ו ח ת ה ב ק ר מ ס כ ח א‬ ‫ב ע ר ב למדו עוד הפעם‬ ‫ע ם ת ו ס פ ו ת ו פ ל פ ו ל ‪><.‬ל‬ ‫א‬ ‫‪ .‬ד ב ר חרש‬ ‫ח כ מ ו ת חצוגיוח‪ ,‬ג ר א מ א ט י ק ה ‪ ,‬ע ם ה מ ו ר ה ה ג ו צ ר י ‪.‬‬ ‫א ו פ ן ל א ר צ ה ה א ר ל י ש ה ב ח ו ר י ם י ב ט ל ו גם זמן מ ו ע ט ב ט י ו ל י ם ו מ ש ח ק‬ ‫ככל‬ ‫ל א ה י ה ל ו חוש כ ל ש ה ו א ל מ ע ש י י ל ד ו ת ‪ ,‬ש ב ה ם יש ב א מ ה צ ו ר ך‬ ‫כ א ש ר כ ב ר ראינו‪.‬‬ ‫כימי הנעורים‪.‬‬ ‫כ ו ת ב א ל‬ ‫דרי‬ ‫מ י‬ ‫כ ל ל ל א פ ס ק ו ל מ ו ר י ה י ש י ב ה גם ב י‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י ץ‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ל״ידו‬ ‫‪ .‬כ ט ל ה ד ע ת נ ו א צ ל כ ל א ד ם ‪ ,‬גם נשתגינו מ ח ו ק ו ת ה ג ר ם ‪ ,‬א ש ר ב י ו ם ש ר ב ושמש ס ג ר ו‬ ‫כ ד ל ח ו ח נחשה ובריחי ב ר ז ל פ ח ח י ה ל מ ו ד ‪ ,‬ולא ילמדו עוד ע ד יעבור שלום ה צ ל‬ ‫ע ל י ה ם ונצוצי השמש י ח ל י פ ו כ ח ‪ ,‬ו ב א ב י ה נ ח ל ב א ה ל י ם נטע ה׳ י ח ה ל כ ו כ ל‬ ‫י ׳ א ל ה ׳ ירויון מ ד ש ן ח ע ג ו ג ו ח ב נ י א ד ם ‪.‬‬ ‫ה מ ם‬ ‫‪,‬‬ ‫ואנחגו צ א ג ך בגי מ ר ע י ח ך ל א כ ן אגחגו עושים‪ ,‬ר ק כ א ש ר ירוצון ב ס ל ע סוסים^‬ ‫יכן א ח ר י ה ׳ נ ל ך ע ל ש ע ר י ה ל מ ו ד ה מ צ ו י י נ י ם ב ה ל כ ה מ ד י יום‬ ‫וגס ההגיון‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫}‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫לי‬ ‫ע‬ ‫נ ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ו ותכן ה ה ל כ ו ת‬ ‫ו מ‬ ‫לעשות נחת ר ו ח ליוצרני‬ ‫ל מ * א חן ב ע י נ י ך ‪.‬‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫כ י‬ ‫א‬ ‫ג ם‬ ‫צ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫^ ל א מ ‪7‬‬ ‫ב מ כ ח ב ע ל חכניח ה ל מ ו ד י ם ‪ -‬ב ס י י‬ ‫‪ .‬ה י ל ד ה נ ח מ ד ־ י צ ח ק ה ק ט ן • ב א ע ם א ח י ו ל ס י י נ ה ‪ ,‬ור׳ י ו ס ף מ ב ש ר ש ל ו מ ו ל א מ ו ‬ ‫׳ ענין י ל ד י ם ב י ש י ב ה ס י י נ ה אין א נ ו י ו ד ע י ם ‪.‬‬ ‫פ ו ר י ם‬ ‫ל‬ ‫*‬ ‫‪7 3‬‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫^ י ד ט ד‬ ‫" יי ׳‪' ,‬‬ ‫׳‬ ‫ה א ג ן ת ה ז א ה נ כ ח ב ה זמן מ ה ל פ נ י‬ ‫יכול ל ה ב י א א ח אשחו לסיינה מפני שהפצירו בו להניחה במקום מ ג ו ר ה ע י‬ ‫‪7 0‬‬ ‫עי־ להלן העי ‪.94‬‬ ‫״ כי' ר׳ סי׳ ע׳; כיי ק׳ ד ף ל־ז ע־ב‪ ,‬שניהם בלי כותרת ומסות‬ ‫•‬ ‫‪ 73‬עיי להלן הע׳‬ ‫‪69.‬‬ ‫‪ 'V‬ע׳‬ ‫‪7 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ג ״‬ ‫]טז[‬ ‫מארכס‬ ‫רפו‬ ‫שיבא פלוני ל ר א ו ת ה בימי ה פ ו ר י ם ‪.‬‬ ‫אולי‬ ‫מ‬ ‫ב ל י ס פ ק נ ט ע ה אשתו‬ ‫ל ב י ת אבותיה‪ .‬כ ב ר היתה בסיינה בשנת‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫^ ‪T ' ,‬עריה‬ ‫׳‪ 74,‬ו ב כ ל אופן קשה להניח‬ ‫ך‬ ‫ה א ר ל י ב ס י י נ ה פ ר ו ש מ מ ש פ ח ת ו ע ש ר שנים‪.‬‬ ‫נם ב א נ ר ת א ח ר ת א ל א ם ח ל מ י ת ג ל ה ר ב ה ה א ר ל י ל ה ל ל ו ע ל‬ ‫אגב הזכיר כי ‪ .‬מ א ס‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫י ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ו כ‬ ‫ב ד ר כ י הטיול ו כ ל בטול‬ ‫‪71‬‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫‪ ,‬ו א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת ת ע ב נפשי•‬ ‫ח י‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫יי‬ ‫‪1 0 7 0‬‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ב ג ר א‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫׳‬ ‫ע י נ ו‬ ‫" ^‬ ‫א‬ ‫נם‬ ‫ר‬ ‫ט י ק‬ ‫אנשים׳‬ ‫‪1‬‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫^ י " ^׳‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪° ? f‬‬ ‫פ ה הוא מודיע שעוד ל א ה ת ח י ל ‪ .‬ל ה ד ר י כ ו ב ד ר כ י הלשיו‬ ‫א‬ ‫ר ק ל א ט ה ד ר כ ת י ה ו מ ע ט מ ז ע ר ‪ ,‬ו ח כ י ת י ע ד ב א ימי ה ז מ י ר והגשם יחליר"׳‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה ו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ע נ י נ ת גט א ג ר ת ו ש ל ה א י ל * עי׳‬ ‫התלמיד‬ ‫הנזכר‪.‬‬ ‫החולים‬ ‫ו ה ו ל ך ו ח ז ק ו כ ב ר שונה ה ו א‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה ו א כ ו ת ב עליו כ י זה יותר מ ש ב ו ע ח ד ל ה ה ק ר ח ת‬ ‫ידשן ע צ מ ו‬ ‫כ‬ ‫בהלכות‬ ‫ה‬ ‫ב י ד ו ל ב ל ת י ה ט ר י ח א ח ע צ מ ו ב ע ו מ ק ה ש^‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ח ך ? ‪ 1‬ה‬ ‫ח‬ ‫י א י ? ‪ 1‬י‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י ו ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ ו ח‬ ‫ה מ ו י ה‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"' *ממטי‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫לאיתנו‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫‪ .‬י ן מן‬ ‫נ‬ ‫ב מ א כ ל י ם בריאים‪ . .‬א ך מן ה פ י ר ו ת הזהרתיהו והיא‬ ‫ה נ ר ו נ ר ו ת ומן ה ד ב ל ה " ‪.‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה ז ר ן נ י ם‬ ‫ם‬ ‫' למירו•‬ ‫לריוייעו‬ ‫ב ס ו ף ה מ כ ת ב שואל ה א ר ל י מ מ ק ב ל מ כ‬ ‫יוסף‪7,‬ז ה ל כ ו ל ה ם מבולונייה‪ .‬שם ה י ה א פ ו א מ ק ו ם מושבה של מ ש פ ח ת ת‬ ‫‪7 8‬‬ ‫ר׳ אליהו מפיסארו‪ ,‬תלמיד הישיבה‬ ‫ש ם ה ת ל מ י ד ה ז ה ל א נ ז כ ר ל ד א ב ו נ נ ו ‪ .‬א ב ל יש ל נ ו א ג ר‬ ‫י ת‬ ‫ה‬ ‫הנזכר בשמו ו ע ל פיהן אפשר לייחס ל ו נם אנרוח אחרות•‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫! " אליי׳‬ ‫בחשון‬ ‫^ ^‬ ‫מ פ י ס א ר ו ה י ד ו ע לנו ע ל ידי מ כ ח ב ו ש כ ח ב ל ק ר ו ב י ו ב א י ט ל י ה מ פ א מ א ג ו ש ט א‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫< ע י‬ ‫ש‬ ‫‪9‬‬ ‫ע י ?‬ ‫' ' ' ' ^ ‪ ! ,‬־ ‪ /‬כ י י ר'‬ ‫'‬ ‫‪ 74‬כאי מאנרותיו לר׳ ישמעאל כשחלה בבולונייה‬ ‫האדלי‪. :‬ואת האשה אשר נתן לי אלקים ובנה עמה אמרח יחי אדוני ה מ ל ך לעי^‬ ‫סי' צ'ט>‪ ,‬ו ב א ח ר ת )כיי ה' צ־ז‪ ,‬כיי ר׳ צ״א; לעיל העי ‪. (37‬הנער בני ו ע ב ד ך יצ ו‬ ‫‪ 75‬כיי ה׳ סי' רניח בלי כותרת‪.‬‬ ‫ךארלי׳‬ ‫‪ 70‬כיי ה׳ סי׳ דנ־ז ניכ בלי כותרת‪.‬‬ ‫״ ״ ‪I. S‬‬ ‫‪1‬י‬ ‫' יי‬ ‫‪ 77‬בחשובוח ר׳ עזריאל דיאינה‪ ,‬כיי זנה סי׳ קפ־נ נזכר‬ ‫ז־ז '‪P of‬‬ ‫־‬ ‫אהיו הצעיר יצחק יציו סארלי בכימ ד ו ד עזייאל " ל • עי'‬ ‫‪• ^Dec. 1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה ד פ ס ה מיוחדת מתוך ‪ ,Bulletin of the New York Public Library‬כ ר ך ם״י•‬ ‫ר נ‪0‬‬ ‫עמי ‪ 13‬העי ‪ ,33‬עמי ‪ 14‬העי ‪ .34‬חוץ מזה אין לנו שום ידיעה ע ל אודותם‪.‬‬ ‫אמו‬ ‫‪ 78‬אין לזהות ע ל פ׳ זה את ה ח ל ם י ד אשר ח ל ה בסיינה עם ר׳ שלמה י י ^ " "‬ ‫ן ד‬ ‫ש‬ ‫‪1‬‬ ‫זצ‬ ‫ם‬ ‫י ו ס‬ ‫א ב‬ ‫‪J‬‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪or‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪Books‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫‪0 0‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ו נ י ס י‬ ‫א ח ו ת‬ ‫ם ר י א י ט י‬ ‫ש ם ו א‬ ‫י י‬ ‫מ ב‬ ‫ת‬ ‫ל י כ ת ב אל יי‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫היא היה •ליד בילינ״ה•‬ ‫ עלום'‪,‬‬‫‪V‬‬ ‫ואחיו‪ .‬נס הארלי היה כותב בסננין אחר א ל יצחק םםודינה אשר ידע א י י‬ ‫* ^ נ א דברי‬ ‫ל‬ ‫שלסה טרם בואו לסיינה )עיי לעיל העי ‪ . >»0‬א ל השלם א ח י י‬ ‫‪ >72 ,‬ניבי‬ ‫י ‪/‬‬ ‫כי אותו אהבתי וקניתיהו אדון ל ע צ ם י ‪ . . .‬כי הריני שכירו ולקיטו ב ב ל‬ ‫<עי׳‬ ‫ל י‬ ‫‪1,‬‬ ‫ך•‪.‬‬ ‫אלי ב כ ל שעה ו ב כ ל רגע י ל‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ה ג ד ו‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת ״ נ י א‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫פ ו‬ ‫ה צ ו ר‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ז ה‬ ‫אחיו הילד יצחק ומזה נראה שהיה בחור ממשפחה א ח ר ת ולא מבני מודינה‪.‬‬ ‫ע‬ ‫יז‬ ‫‪t 1‬‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫שכ״ד‬ ‫י׳‬ ‫ב מ כ ח ב י ו נ מ צ א ו כ מ ה ידיעות חשובות ע ל ישיבת סיינה וראשה‪,‬‬ ‫<‪».>1563‬ל‬ ‫י ו ס ף איש א ר ל י ‪ ,‬א ם כ י נ ם פ ה ל א נ ז כ ר שמו‪.‬‬ ‫שבעיר‬ ‫רפז‬ ‫מולדתו‪,‬‬ ‫ל ש ל ו ח בנו‬ ‫ומיעצו‬ ‫הוא כ ו ת ‪ 8 0‬א ל א ח ד מידידיו‬ ‫ב‬ ‫לומד‬ ‫ב כ ו ר ו לישיבה שהוא‬ ‫בה‬ ‫<ר״ל‬ ‫עתה‬ ‫ל ס י י נ ה > ‪ .‬ל ע ש ו ת ל ו ש ם ב נ ד ו ל י ם ‪ . . .‬כ י י ד הגאון ב א ה ב ת ו א ו ת ו בין ז ר ו ע ו ת ת ו ר ת ו‬ ‫יניחהו ו י נ ה ל ה ו ב כ ל ל ב ב ו ו ב כ ל נפשו"‪.‬‬ ‫כ ב ר ה י ה בישיבוח א ח ר ו ת ק ו ר ם לזה‪ ,‬ו ל פ י ד ע ת ו אי א פ ש ר להשוותן ע ם‬ ‫אליה‬ ‫שם ה י ה ל מ ו ד ו ר ק ‪ .‬ב ש י ר ש ל פ ג ע י ם ‪ ,‬ב פ ת ר ו ן ה מ ל ו ח ‪ ,‬ו ב ת י ב ו ת‬ ‫ישיבת ס י י ג ה ‪.‬‬ ‫היתה‬ ‫לי ידיעה‪,‬‬ ‫רדת‬ ‫ל ע מ ק ה של ה ל כ ה ‪ ,‬ר ק ב פ ג י ע ה ו ל א בגגיעה‬ ‫כאשר ראיתי היום‬ ‫כונת ד ק ד ו ק י רש״י ו ח ו ס פ ו ח ‪.‬‬ ‫אשר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב ר ו ב ה מ ד ר ש ו ת זה ד ר כ ם כ ס ל ל מ ו ל ב ל ת י‬ ‫ואגכי ל א כ ן‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫יתהל‬ ‫ע ל ק ל י פ ת הפשט‪ ,‬ב ל י‬ ‫כ ו‬ ‫לי אלקים גחלה פ ה במקום הקדוש‬ ‫ן‬ ‫כ א מ ת א ל מ ל א נ ש ת כ ח ה ת ו ר ה מ י ש ר א ל ראויין הן ח ב ר י א ל ה ל ה ח ז י ר ה‬ ‫ונם‬ ‫א מ נ ה הגאון מ ל מ ד נ ו ב ח י ק ו ישא ע ׳ פ נ י ם ש ב ה ן ה ה ו ר ה נ ד ר ש ת ‪ ,‬ו ר א ו י ל ק ב ו ע ה ל כ ה‬ ‫כמותו כ כ ל מקום״‪.‬‬ ‫הראשיח של אגרחו היא להתחנן לפני מ ק ב ל המכתב‪ ,‬אשר אולי היה‬ ‫המגמה‬ ‫אפוטרופוס‬ ‫הש־ס‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל ב נ י מ ש פ ח ת א ל י ה ו א ח ר מ י ת ת א ב י ה ם ‪ ,‬שישתדל א צ ל אחיו שישלחו ל ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫״ כ י‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל ‪ * . ,‬״ ‪ . 8‬ו א נ י א נ ה אני ב א ‪ .‬א ם‬ ‫ם‬ ‫ץ‬ ‫פני ה ו ל כ י ם ויוצאים ב ק ר ב ה פ ל פ ו ל י ם ה נ ו פ ל י ם ב ת ו ך הישיבה ה ז א ח מ ל א ה ע ל‬ ‫כל‬ ‫גדותיה ת ל י ת ל י ם ש ל ה ל כ ו ת א ש ר מן הנמנע ה ו א ל ה י ו ת ב מ ח נ ה א ם ל א יהיה‬ ‫א צ ל י ה ש י ח א ס ד ר י כלו"‪ .‬כ ב ר כ ח ב א ל א ח י ו ב א י ז ו ד ר ך י ש ל ח ו ל ו ה ס פ ר י ם מ ו ל‬ ‫בעזרה‬ ‫צ‬ ‫מקבל המכתב‪.‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ייאיטי»׳‬ ‫א ם ל א י מ ל א ו ב ק ש ת ו ישלח לויגיציאה ב ה ו צ א ה ר ב ה כ‬ ‫א מי שילוה ל ו ה מ ע ו ח לקגין השים‪.‬‬ ‫סכחבו‬ ‫‪,‬‬ ‫עשה פ ר י ו א ח ר שגחבשר ש ה ס פ ר י ם נ ש ל‬ ‫אשר‬ ‫היחה‬ ‫בביחו‬ ‫אליו כ ת ב א ל‬ ‫ח ן‬ ‫ר‬ ‫ד י ר ת ו ו ב ק ש ממגו ר ש ו ת ל ע ש ו ת מ ח י צ ה‬ ‫׳ ישמעא‬ ‫ק ל ה של‬ ‫נ ס ר י ם ה מ צ ו י י ם ב ב י ת ־ * ב ז ו י ת א ח ת ב ע ל י ת ה ב י ת א ש ר שם מ ו ש ב ה מ ש ר ת י ם ‪.‬‬ ‫זוית ע ם ש ל ח ן ס מ ו ך ל ח ל ו ן ו א פ ש ר ל ע ש ו ת מ מ נ ו ע ל י ת ק י ר ק ט נ ה‬ ‫ש‬ ‫ל "ס‬ ‫עצמו‬ ‫ו ב‬ ‫ואלפסי‪ «3‬אשר יבאו אליו מביתו ב ק י‬ ‫לשעורים‬ ‫ה ו צ א ו ח בנין‬ ‫בישיבה‪.‬‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫המחיצה‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫חהיינה‬ ‫‪7‬‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י ס ד ר‬ ‫ש שם‬ ‫יקבע מקום‬ ‫‪nil 1‬‬ ‫ע ל חשבונו והוא‬ ‫שלם‬ ‫מכיסו לפועלים‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪7 9‬‬ ‫^‬ ‫ל ן נ ץ‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫ן ע ם‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ש א ו‬ ‫ל י ע ר ך מכתבי א ל‬ ‫מנחם ספוליניו‪ .‬ה מ כ ת ב נעתק ללשון אשכנזית וצרפתית‪.‬‬ ‫י * כיי ה׳ שי׳ פ־ד‪ ,‬כ ־ י ר׳ סי׳ ם־נ‪ ,‬בשניהם בלי כותרת ובלי שמית‬ ‫‪1‬‬ ‫"‬ ‫כי׳‬ ‫ר׳‪-‬‬ ‫‪80‬‬ ‫ו פ ת נ ם י ה ם‬ ‫ע״ א‪ .‬הימאן‪ ,‬אוצר דברי חכמים‬ ‫ב‬ ‫ק׳י‪:‬‬ ‫ב־י ה׳ ‪ .‬סי׳‬ ‫^‬ ‫ק ל‬ ‫כתבי י'‬ ‫כ ח^ ‪,‬‬ ‫ד ‪:‬‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א ל‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ף‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫?‪, °* *V‬״"‪«•,",‬ליד בעדו‪:‬‬ ‫ל י‬ ‫‪ .‬־‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ס ר‬ ‫יהעליה‬ ‫הב ת‬ ‫‪ , ,‬י ללעשות‪ Z‬ר ב‬ ‫ת והע‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫בעדו‪.‬‬ ‫המשרת משה רושו »«‪>R«s‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪,‬‬ ‫המכתב‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ה נ ז כ‬ ‫ן ז ק ן ד ם‬ ‫י ל׳ל‬ ‫_‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫< ע‬ ‫יל‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ה‬ ‫"‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ש א‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫לי ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ל אנרת זי׳‬ ‫ד י ר נם כותב‬ ‫רפח‬ ‫]יח‪1‬‬ ‫מארכס‬ ‫המדרש‬ ‫בבית‬ ‫להגדיל‬ ‫הריאיטי‬ ‫לא‬ ‫מקום‬ ‫מצא‬ ‫לספריו‪.‬‬ ‫פנוי‬ ‫ה‬ ‫כמובן‬ ‫ח ו ר ה אשר היה ע מ ו ד אש ל ה א י ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י ם‬ ‫לדבק‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫מעשי‬ ‫‪, ,‬‬ ‫אחר‬ ‫ו ה ו‬ ‫'‬ ‫‪ °‬ובזר‬ ‫ח ו ר ח ו ל נ ח ו ת ם ב ד ר ך ישר‪ ,‬פ ו ר ר י ם ה ע כ ו ב י ם ל פ ג י ה ם ו ה ע מ י ד ר ג ל ם ב מ ר ח ב‬ ‫אמץ ל ב ב ו לפנוח אליו בבקשהו‪.‬‬ ‫ריאיטי‬ ‫לשאלחו‬ ‫נעחר‬ ‫ל‬ ‫האומנים‬ ‫אבל‬ ‫הבטחחם‬ ‫לא מלאו‬ ‫בי‬ ‫לבוא‬ ‫ו ם‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫(‪studio.‬‬ ‫^ )והוא ק ו ה ש י ב א ו ב ש ב ו ע ה ב א ל ה כ י ן ל ו ה ס ט ו ר י א ו‬ ‫‪n‬‬ ‫כן‬ ‫ב ס ו ף א ג ר ה מוזרה‪««.‬‬ ‫כל‬ ‫)‬ ‫כ ח ב ל ש מ ו א ל מ ר י א י ט י א ש ר ה י ה אז ב ק ס א ל י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫‪I‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪C‬‬ ‫א‬ ‫א ל י ה מ ח א ו נ ן מ ר ע ל מ ש ר ח הביתי‪-‬א ש ה א ש י מ ו‬ ‫היומ הוא א ו כ ל פ י ר ו ת‬ ‫ת‬ ‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫(‬ ‫יייו בי‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫וכדר!"‬ ‫שאין ע ו ד פ ח ש ל י מ ה ב ס ל ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ז "יי?‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫? ‪ 1‬י פ ת ם‬ ‫א‬ ‫ז ו י ו ת‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫'‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ער‬ ‫ן‬ ‫ניגור‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫צ ר ל ו ל א ל י ה כ י ש מ ו א ל איננו ב ס י י נ ה ל ה י ו ת ל י‬ ‫כ ל פ י מקטרגיו‪ .‬כ נ ר א ה ש מ ו א ל נהנ מנהג ר י ע ו ח ע ם ב ח ו ר י הישיבה‪.‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫ר׳ אליהו מ פ י ם א ר ו היה בן עשירים ואביו הניח נ כ ס י ם מ ר ו ב י ם‬ ‫מםכחבו‬ ‫ל‬ ‫י ה ׳‬ ‫לבניו׳‬ ‫‪7 Q‬‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫ה נ ז כ ר ם ש נ ח ש כ י ר אנו ר ו א י ם ש ה י ה מ מ ש י ך ל מ ו ר י ו ו נ ע ש ה ת ל מ י ר‬ ‫ו ל מ ד ב י ח ד ע ם ר׳ אליעזר אשכנזי‪»8.‬‬ ‫חוץ מ מ כ ח ב י ם ה א ל ה א פ ש ר‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ה ו כ נ ס ו א ל האגרונוח שלנו‪.‬‬ ‫נם‬ ‫אין‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫לנו‬ ‫ס פ נ י שיש‬ ‫חותך‬ ‫ה‬ ‫במכתבו‬ ‫לנו‬ ‫לב‬ ‫עד‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫להשפעת‬ ‫ש ת‬ ‫ה מ כ ת ב י ם יצאו מ ת ח ת השגחתו‪ ,‬ו א ב ו ת י ה ם ש ל ש ל‬ ‫ע ת ה מתו ק ו ד ם שנכנסו לסייגה‪.‬‬ ‫ע‬ ‫לנו א ם‬ ‫ש‬ ‫א ו ל י יש ל י ח ס ה ל א ל י ה‬ ‫לשים‬ ‫על‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪0‬‬ ‫י ד י‬ ‫גם ב א נ ר ח א ח ר ח ב ל י כ ו ח ר ת » « ש נ כ ח ב ע ׳‬ ‫ישא ע ׳ פ נ י ם ש ב ה ם ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת ״ ‪.‬‬ ‫מופת‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫יחוס מאבימ>‪ 8‬נ מ צ א ה ב ט ו י שהשחסש בו‬ ‫ש‪.‬בחיקו‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫^'‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ ל פגים‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫למיד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה מ כ ח ב מוסיף‬ ‫נ י‬ ‫ב‬ ‫א ש י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ליהם‬ ‫י‬ ‫רשים‬ ‫ו י מ‬ ‫ז‬ ‫י י י ״*" ' יבמות‬ ‫'‬ ‫ל ח א ו ר הישיבה‪ .‬הוא מ ת ח י ל ב ת ה ל‬ ‫א כ ו ל ו ש ב ע ה חנויי ד א ב י ׳ ו ר ב א ‪ ,‬ל פ ח ו ח ר ל ח י ם ו ב ר י ח ל ח ו ר ה ב ב ב א ק מ א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫מ י מ י ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪0‬‬ ‫ם‬ ‫‪5‬‬ ‫ו‬ ‫‪ 84‬כ י י ה ׳ ס י ׳ ק כ י ח ‪ :‬ש ל ח ו ר ' א ל י ה ס פ י ס א ר ז ל ב י ר ש מ ו א ל יצ־ו ס ר י א י ט י ב ה י ו ת ו‬ ‫כי׳ ר׳ סי׳ ק מ י ט ‪:‬‬ ‫כ ת ב ש ל ח ביר א ל י ה ס פ י ס א ר ו בקסאלי<!> ל ב י ר שמואל מריאיטי•‬ ‫י‪ ».‬ע ב ד ך ה א ד ו ם ה א ד ו ט ה ז ה ‪ ,‬ת ר נ ו ט ש מ ו ה א י ט ל ק י ‪ ; Rosso‬עיי ה ע י‬ ‫«‪ 8‬ב ‪ .‬כ ת ב כ ת ב ו א ל י ה ם פ י ס א ר ו ל א ח י ו ע ־ ד ה ח ל ו ק ה ו כ ל י י ]‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫צ א‬ ‫•‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫<כיי ה' ס י ׳ ק ״ ל ‪ ,‬כ י י ר ׳ ס י ׳ קניב> א נ ו ר ו א י ם ש ה י ו ל ו ס כ ס ו כ י ם ע ם מ ש פ ח ת‬ ‫על‬ ‫ב?‬ ‫אליה‬ ‫ברכה׳‬ ‫וםסרב‬ ‫לפיכארו‪,‬‬ ‫‪.‬יכלה‬ ‫שם‬ ‫טורי ז ה ב ונקודוח‬ ‫בידו‬ ‫למזימות אחיו אשר‬ ‫ה כ ס ף אשר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫' יא מנה‬ ‫ו ‪ ,‬י ז ו צ‬ ‫י ן ם‬ ‫מ ס ר ו בני‬ ‫א‬ ‫ה ש א י ר לנו הזק]‬ ‫הנהלה‬ ‫הםשפחה‬ ‫ב י ת ז ב ו ל כלנו‪ ,‬ונם א ל י ה יהיה שם ו י ד ב ר עמו פנים בפנים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י•‬ ‫ר י א י ט‬ ‫ם א ת י ם להוסיף ט ו מ א ת זיבה ע ל מנע שרץ אשר השדיצו ד ר כ י תעתועי מריביתיר‬ ‫ח ר ד כי‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫•‪.‬‬ ‫^ל א ח ר י ו‬ ‫ו‬ ‫\‬ ‫‪Q‬‬ ‫'‪°‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫הקטנים‬ ‫ס ק ו ה שנם א ח י ה ם‬ ‫י ס כ י ס ו עטו‪ ,‬ו ב כ ל א ו פ ן ה ח ל י ט ל ה צ י ל ח ל ק ו מן ה נ ח ל ה ‪.‬‬ ‫‪ 87‬ה ס ע ס ד‬ ‫שם‬ ‫)העי‬ ‫עם׳‬ ‫‪>79‬‬ ‫‪.253‬‬ ‫‪ 88‬ש ם ע ם ׳ ‪.281‬‬ ‫‪ 80‬כ י ׳ ה ׳ סי־ ק ל י ז ‪ ,‬כ י י ר ׳ ס י ' ק נ י ו ‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪ 90‬כ ן נ ר א ה ס ת ח ל ת‬ ‫ד‬ ‫הפרני‬ ‫אלקים‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫־ נ ם‬ ‫י י ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ח‬ ‫ע ד‬ ‫‪,‬ן‬ ‫לחלןחיח‬ ‫ב א ר ץ הזאת ע ל ב ר כ י ה א ל ו ף מ ו ר ה צ ד ק יציר‪.‬‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫של‬ ‫אבא ‪P‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫]יט[‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫מצאתי‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫באוצרוחיו סגולה ‪. . .‬‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ושיחתו‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫צריכה‬ ‫גס ע ל ח ב ר י ו מ ד ב ר‬ ‫הם‬ ‫חלמידי‬ ‫ממשפחוח‬ ‫בהתלהבות‪.‬‬ ‫חכסים‬ ‫פ ל פ ו ל מהירים בקושיוח וחרוצים‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ב ס‬ ‫תלםור*‪....0‬‬ ‫וגס מ צ א ח י ח ן בעיגי כ ל ה ע ם ה ז ה ‪ ,‬ר מ ו ל י תגיא‬ ‫ר‬ ‫‪.‬איגם מ‬ ‫‪.‬וההורה‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫יי‬ ‫ק ב‬ ‫מ‬ ‫רפט‬ ‫נ ה‬ ‫לחכי‬ ‫ופריו מתוק‬ ‫ל י מחגיחין־‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ל י ן א ל א מן‬ ‫ה מ כ י ר י ם‬ ‫כולם‬ ‫אכסגיה‬ ‫שלהם״‪ ,‬ה ם‬ ‫בעלי‬ ‫על‬ ‫חוזרת‬ ‫לגחיצח ה ל מ ו ד ל א יוכל ה כ ו ת ב להאריך‪.‬‬ ‫כ א ן ג א מ ר ב ה ד י ה ש ל מ ד ו ב כ ל יום ב ש ת י מ ס כ ת ו ת ‪ ,‬ב ״ ק ו י ב מ ו ת ‪ .‬״‬ ‫א ח י אנו ק ו ר א י ם כ ב ר ע ל ה בידינו מ ס כ ת עירובין ו פ ס ח י ם ‪ .‬־ ״‬ ‫בסוף מ כ ח ב‬ ‫‪3‬‬ ‫קצרה ״‬ ‫באגרת‬ ‫אשר כ ת ב ת ל מ י ד א ח ר א ל א ח י ו ‪ .‬א ס ר נ ו חג בישיבתו ב ע ב ו ת ו ח כ ח ו ב ו ח וערכין׳ • • •‬ ‫ב ב ק ר ו ע ר כ י ן ב ע ר ב " ‪ ,‬א ב ל ר ק כ ת ו ב ו ת ל מ ת בעיון ע ם ת ו ס פ ו ת ‪ ,‬מ ס כ ת‬ ‫כתובות‬ ‫ע ר כ י ן גרסו ב ד ר ך פ ש ט ‪ .‬ל צ א ת ירי ח ו ב ת ה ה ת ע ס ק ו ת בקדשים״ ל מ ד ו איפוא מ ס כ ת‬ ‫א ח ת ב ל מ ו ד שטחי‪ ,‬מ ס כ ת שגיה ד ר ך עיון ע ם פ ל פ ו ל ‪ ,‬כ א ש ר כ ב ר ה ע י ר ו ת י ל ע י ל •‬ ‫‪8 4‬‬ ‫מענין ש ב ס ו ף ה ו א ש ו א ל א ח א ח י ו ‪ .‬ל ש ל ו ח א ל י ו מ א ה ח ר י ט י ן ‪ ,‬היינו נ מ ו ת ש ל א ו ח ׳‬ ‫כ ב ר כ ל ו ‪ . . .‬מ ה ש ה ב א ח י מ ה ן ב ב ו א י משם"‪.‬‬ ‫לכתוב בהן נ צ ר י‪,‬‬ ‫תלמידים נוספים‬ ‫תלסידי‬ ‫כין‬ ‫סבולתייה‪.‬״•‬ ‫ישיבה‬ ‫נ מ נ ה גם‬ ‫סיינה‬ ‫ר‬ ‫יחיאל‬ ‫׳‬ ‫) ״ ‪ (del B‬א ו בנו‬ ‫מהטוב‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫ה ו א נ פ ל ל מ ש כ ב פ ע מ י ם א ח ד ו ת ואביו ה פ צ י ר בו ל ה מ ש י ך‬ ‫כ מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬כ י ל פ י ד ע ח ו א ו י ר מ י י נ ה ל א ה י ה י פ ה למזגו‪.‬‬ ‫למורו‬ ‫ב ת ח ל ה נטה הבן ל מ ל א‬ ‫»‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫•‬ ‫‪b‬‬ ‫עי׳ ר־ה פיב ס־א‬ ‫ב‬ ‫״ כסוף א נ י ח שנשלחה <אל ר' י ו ס ף "‬ ‫ע ל ה בירינו ביב ו י‬ ‫איני'^*^"י‬ ‫מתכתית‬ ‫תכנית הלמודים‬ ‫ו ם‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫בעד ת ל ם י י '‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ג י ל‬ ‫י ס ח י נ‬ ‫פ‬ ‫ה א ר ל‬ ‫ה‬ ‫סיכה ילולב‬ ‫י? '""־‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫ט ק צ ת ן‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ואחר‬ ‫״ ים יאוי להחזיד העטדה לישנה‪ ,‬וקצת ס כ ‪' °‬‬ ‫לנ״־י המשניות‪ ,‬ואחדים הנדוליט ילמדו ה ל " ״‬ ‫הכתיבה‪ ,‬י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ל ם ד ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫'‬ ‫א י ל ם‬ ‫־•‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫א מ ר ת‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש ב י ע ו‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ס ד י ע נ י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫' ^‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ד ר נ ת ו‬ ‫ע י א י י‬ ‫ד ל י י‬ ‫י ד‬ ‫'‬ ‫^ ד בס י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬ל ‪ ^ 1‬ם ^ ל נ י‬ ‫• יי ״‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫״ "!רתלטנהלו‬ ‫א ש י ע‪3‬יי‬ ‫'‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ם ס‬ ‫נ ד ה‬ ‫‪ £‬ידארישפה‬ ‫ע ו נ י ם‬ ‫'‬ ‫י ״ ״ ו כ ח ל ק ה נ ־ י שאיננו בא מסיינה‬ ‫י י ״־ל־ ‪ .‬ה ל א ייעחט‪ ,‬בניס היקדיס‪ .‬בי א ך זה היי‪°‬‬ ‫י " המנה‪ ,‬כאופן כי זה חדש יסיס נ ת ״ ל‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫? ^"'‬ ‫עירי! נתחיל‬ ‫ב ג ז ר ת‬ ‫ב נ י‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫ס י‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫'‪T?1'°‬‬ ‫־ל קצ״כם‬ ‫״ תוציאו במעשה‬ ‫‪ T‬לכבוד ד ואיש‬ ‫"י״‬ ‫׳ י יצליח לכבוד ה ‪.‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י ש א י‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ץ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ד נ ו‬ ‫ק י ס י יבא בשלום‪/‬‬ ‫‪ 02‬ע׳‬ ‫ה׳ סי׳ קצ־ד; עי׳ להלן הע׳ ‪.113‬‬ ‫» כיי הי סי׳ יל*‪-‬‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫‪::‬‬ ‫ק‬ ‫‪1‬‬ ‫ה ‪:‬‬ ‫ל ב‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ד ״ ״ "י » ־ ־ י להיצ•״ ב נ ‪ -‬י ו י ־ ‪ ,‬ה מ ו ו י ו ו »ם י'‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ P‬־‬ ‫‪, ,‬־‪. .‬ל ‪ -‬״ י ‬ ‫‪ . . ,‬״‪.‬‬ ‫" י ? ״‬ ‫ו ‪ " °‬״ י »‪™V‬‬ ‫י‬ ‫‪W‬‬ ‫"״‬ ‫שלמה ־ ‪ -‬י י ־‬ ‫‪.1‬י״י»‬ ‫מהטוב׳ ׳ י י‬ ‫אכרהם ליי י ״‬ ‫‪2‬״י‬ ‫סםודינה שתי‬ ‫•־•־קי־ב ר׳‬ ‫אשר ו אליו כ ת‬ ‫״״_‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אכרהיז ו ז ‪ . , - ,‬״‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫איל‬ ‫אנרות•־ ‪" :‬עי׳' " ל ; "‪« v‬־‬ ‫־‬ ‫א נ ר ן ת‬ ‫‪« .‬י לע ‪yn 7‬‬ ‫מארכס‬ ‫רצ‬ ‫א ב י ו‬ ‫משאלת‬ ‫כ‬ ‫׳ אבל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ז ל‬ ‫ה ז מ‬ ‫א‬ ‫ס ר ב ל ע ז ו ב מ ק ו מ ו ״כי א י ך‬ ‫הערוכה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו א י‬ ‫אחדל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫ה פ ו ן‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫לפני פה‪ ,‬והלכחי לנוד א ל אבן אופל ציה ל מ ו צ‬ ‫*''‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫א י‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫נ פ ש י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫רעיון‬ ‫^‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫"‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ל ש נ ו ח מ ק ו מ ו ‪.‬והנני ה י ו ם יושב ו ש ו ק ד ע ל‬ ‫ז‬ ‫ל > י‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫< ‪ £‬ה‬ ‫י‬ ‫נ י ז‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫‪1 1 3‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫‪0‬‬ ‫׳״׳ יי‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫‪0 ,‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫ד׳ל‬ ‫א י ך א ב ל ע ואיך אשחית נחלתי•‬ ‫א‬ ‫ידע‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫נ ז י‬ ‫'‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫יי^י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א ם ח ל ה ל א ה מ ק ו ם נרם‪ ,‬כי כ ל ה א ר ץ ט ו ב ה ובריאה בסיינה ו‬ ‫לעז‪.‬‬ ‫ש‬ ‫^ ת ר " דים‬ ‫אשר‬ ‫‪ JT‬מב ^‬ ‫ו י ו‬ ‫‪9 7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב אח‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ז ?‬ ‫א י‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫י ח‬ ‫ב‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫• ‪0‬‬ ‫א‬ ‫מ ל א ך ה מ ו ת מ ה ל י ה כ א ‪ ,‬מ ה ל י ה ח ם ‪ 0 8 ,‬יש ל ב ט ו ח ע ל דיי•‬ ‫‪8‬‬ ‫עליה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫אחי‪-‬‬ ‫‪b‬‬ ‫ויד המורים ע ל י כ ל היום לטובה‪ ,‬מאשר יקרחי בעיניהם נ כ ב ד ח ׳ ׳ שיים׳‬ ‫י ם‬ ‫י‬ ‫כי‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ז״ ^‬ ‫'‬ ‫י׳‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ח ב ק ש ה י ו ם ל ע ק ו ר נ ט ו ע ‪ .‬ה ל א י ד ע ח קנין פ י ר ו ת‬ ‫בעיני"‪ .‬ה ו א מ צ א ל ו ח ב ר נ א מ ן א ש ר ה ק ד י ש ע מ ו ל נ ז י ר ו ת ו ל ה ם ל‬ ‫ו א י‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫התוריי‬ ‫'אוחי‬ ‫הוא‬ ‫י ב י‬ ‫ן ח י‬ ‫מיעץ א ח אביו ל ב ו א ל ע י ר ו ח ד ש ימים ל מ צ א א ר ו כ ה ל מ כ א ו ב י ו כ י שם י ח ל י ף‬ ‫ז‬ ‫נם‬ ‫ה ח ל מ י ד י ם היו‬ ‫מ מ כ ח ב ה ז ה אנו ר ו א י ם כ י‬ ‫י‬ ‫ו ל מ ו ר ם ‪ ,‬ר ׳ י ו ם ף איש א ר ל י ‪ ,‬א ש ר כ נ ר א ה‬ ‫למוד‬ ‫אח‬ ‫ההורה‬ ‫עליהם‬ ‫ד‬ ‫והיה ב ל י ס פ ק‬ ‫‪l‬‬ ‫אדוקים‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫ע "׳ לא‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫מלמד בעל‬ ‫ד‬ ‫לישיבה‬ ‫מ‬ ‫‪u‬‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫כשרון‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ןלחבב‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫נרול׳‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫שפעתי‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ה י ה ה י ח ס ה ה ד ד י בין ה ח ל מ י ר י ם נעים ב י ו ח ר ‪.‬‬ ‫כ ו ת ב א ל אחיו ע‬ ‫א ח ר ה ח ל מ י ר י ם ש ח ז ר ל ס י י נ ה ס ב ק ו ר בבולוגייה<>‪1°‬‬ ‫^‬ ‫ה ב ח ו ר י ם חוגגים ע ל שובי‪ ,‬ש מ ח ו וירעו״‪.‬‬ ‫ח ו‬ ‫^‬ ‫מ ר‬ ‫א‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫כ מ ה ה י ה מ ס פ ר ה ב ח ו ר י ם ה א ל ה ל א גזכר בשום מקום־‬ ‫מריאיטי‪ ,‬ר ׳ ש ל מ ה ממודיגה‪ ,‬ר ׳ א ל י ה מ פ י ס א ר ו ‪ ,‬ר ׳ יחיאל מ ה ט ו ב נודע‬ ‫ח נ‬ ‫^ן‪-‬ק‬ ‫ר ׳ י צ ח ק ה כ ה ן מ ו י ט ר ב ו ‪ > » .‬׳ י ח ר ה ת ל מ י ד י ם ה ם ל ד א ב ו ג ג ו ע ל ו מ י שם‬ ‫‪l‬‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫? ‪ 1‬א ב י ו‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה ו א‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫הרו״‬ ‫י‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫"? "^רביאני‬ ‫׳‬ ‫ממכחב אחד‬ ‫ל י'טבעי‬ ‫"י׳ י ׳ ' '‬ ‫ק‬ ‫'‬ ‫בביאתו לישיבת‬ ‫ע ד ה ל ו ט נוח ח ע ו ד ה ‪ . . .‬כ מ ע ט ש ע ב ר ח י מחיי ע ו ל ם ‪ . . .‬ואנכי מנעורי גר‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫לשלמיט‪.‬‬ ‫נזיר‬ ‫סייגה‪,‬‬ ‫אך‬ ‫ל ז א ת י ת ר ו ע ע ו א ף ישירו כ ל י ו ת י ו ל ב י כ י ד ׳‬ ‫נ נ י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י י*‬ ‫מ ח צ ב ה ס ו ר ו ח ו ח ב ו ג ו ח ‪ . . .‬וגם פ ה ק ו י ת י ל ה ס י ר מ ע ל פ נ י פ ר כ ת ה ם ו •‬ ‫‪ ypynU‬ב ל‬ ‫סטרופו‬ ‫נם לי‬ ‫'‬ ‫י׳‬ ‫ליו ל‬ ‫‪ 90‬אביו כ ת ב לו ל ב א לעיר‬ ‫בירת שלמות הלמוד אשר עושין‪ ,‬לרעות בננות בולונייה‪ ,‬ללקו‪4‬ז שושני ה ב ט ל ה עמה • • •‬ ‫נם ל ך יתנלנל כדי מיון וקצף אם א ב ח ר ד ר כ י שמה‪ ,‬לימים ולשנים'‪.‬‬ ‫‪ 97‬נטין מיז ע־ ב‪.‬‬ ‫ש‬ ‫א ו‬ ‫י ה י א‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ש א י נ ו‬ ‫ר ו צ ד‬ ‫‪ 88‬טשנה נטין פיה טיא‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 89‬ב־ס ל־י ע־א•‬ ‫‪ 100‬כי׳ ה' סי' רייא בלי כותרת ובלי שטות‪ .‬בטכתבו הוא שואל את אחיי‬ ‫נישואי בולונייה כי נורא הוא‪ .‬כנראה היה לו לעזוב את ביתו קודם הנישואים הא‬ ‫ה מ כ ת ב הוא סעוררו ל ת ס ו ך ידי אחיהם הקטן ו ל ק ר ב ו ללםודים‪.‬‬ ‫‪ !01‬עיי ‪ .‬א ר ל י וטריויש׳ עמ׳ ‪ 209 ,200‬וכוי‪.‬‬ ‫‪ 102‬כיי ה׳ סי' קנ״נ‪ .‬בלי כותרת ובלי שטות‪.‬‬ ‫ל ד ‪ ,‬נ‬ ‫‪,1,‬‬ ‫‪ J‬י‬ ‫ם ע‬ ‫שה‬ ‫ף‬ ‫ג ס ו‬ ‫‪M‬‬ ‫רצא‬ ‫ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫אשר לפנים היו מבדילים ביני ובין שרשי הרעות הצודקות‪ .‬כי גם פה המטיר ה׳‬ ‫נשם נדבות ומימי תבונות להפריח כדשא תרוצי הספקות אשר המה ישקיטו שאון‬ ‫י ־ ‪ . 0‬שאין אמתה של תורה מצויה‬ ‫_‬ ‫ל‬ ‫המוני מחשבותי‬ ‫אלא במי שמשחיר פניו עליה‪ ,‬ע ד אשר לא ימצא ח ל ל בחסרון ההכנה‪ .‬על כן‬ ‫אמרתי הריני בודל בין השמשוח מחנרח פעולח הטיול והבטלה‪ ,‬והעי כ ל היום‬ ‫ל א ל ‪ ,‬רק אחרי דרך‬ ‫אסור‬ ‫ב כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ן ב ש ק ת ן ת‬ ‫מ ק ן ב ל נ י‬ ‫ה ש ק י ד ה ׳‬ ‫ל‬ ‫מ ב י ת‬ ‫א‬ ‫א ב‬ ‫ע‬ ‫א ) ‪ £‬נ ה‬ ‫‪2‬‬ ‫ל‬ ‫א ו‬ ‫י מ י ן‬ ‫ש מ‬ ‫ע‬ ‫מבוא ידיעח ביח רבי אשר היא האמחיח שחמתית ונמצאת לבנה מלובנת מכל‬ ‫ספק‪/‬‬ ‫הצעיר הזה הושפע הרבה מהארלי והוא הסיר כ ל ספקותיו באמונות ורעות‬ ‫והדריכו להקדיש כ ל רנע ללמודיו בלי שום הפסקה ובטול‪ .‬ההתמדה כנראה‬ ‫היתה אפיינית בבית מדרשו‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ח ו ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫ל פ ] י‬ ‫א ך ן י ן ‪) 0 3‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫אליו שאין עתותיו‬ ‫כ ת ו ב‬ ‫מספיקות לזה‪. .‬אמרתי לא מן ה > ‪ . 0‬הוא זה לאבר זמני במשאת שוא המכתב‬ ‫י י‬ ‫עם מדוחי הדברים שאין בהם צורך‪ ,‬ובפרט אחרי כי כ ל י ג י ע ?‬ ‫לא א ב ש‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ש ם‬ ‫ה ק‬ ‫ן ע ל‬ ‫ת ו ר ה‬ ‫ט ן ‪ £‬ל‬ ‫‪n‬‬ ‫מ ט י ך ן ן ת‬ ‫ע ע נ‬ ‫ש ת‬ ‫מ ע ן‬ ‫כמחנות חברים מקשיבים‪ .‬וגם יד המורה מלמדנו יצ״ו תקפה עלינו ב פ ל פ ו ל ם‬ ‫חזקים כראי מוצק יוצקים מרומו של עולם יכשר לכלות בהם ימים ולילות •‬ ‫כמובן גם משפחוח בחורי הישיבה העריכו את גדולת הארלי במקצוע ההוראה•‬ ‫^ ״שנד‬ ‫ח י י של אחד מהם כ ו ח ב ‪ -‬אל ר׳ יוסף‪ . :‬ו ב ח ש ב י ‪,‬‬ ‫ויעל כיונק לפני מכ ת ומשנה‬ ‫לנ״ע נאמן אחי יצ״ו אשר בין כתפות תורתך‬ ‫‪1 0 6‬‬ ‫א‬ ‫כ י‬ ‫ש כ ן‬ ‫לא זזה מ מ ק ו מ ה ‪ - .‬מקום רגליך א כ ב י ׳ א ש י ר‬ ‫הוא י‬ ‫ע א ר‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ע ן ל ם‬ ‫ת ש י מ ה ן‬ ‫ל ה‬ ‫ה‬ ‫י כ י ן‬ ‫מ נ ו ר ה‬ ‫כ י‬ ‫׳‬ ‫ע‬ ‫נ מ ל‬ ‫‪ 1 u'7‬ד‬ ‫עלי קרת בשוק‬ ‫י‬ ‫מ ן ש ב ו‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ ש כ נ ו ת‬ ‫™ ״דנים‬ ‫^‬ ‫^ י‬ ‫של טבחים העורכים לתורה‬ ‫* י לעמו כי שם גמצאו שם היו מחזיקי הברק ב ח י י ‪:‬‬ ‫ודינים‪ ,‬כתות כחוח של תלמידים מרייקי במצות וחביל גופייהו במלחמתה של‬ ‫תורה״‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה א‬ ‫!‪ 'm'JJT‬על ענ‪-‬נ־ם ח ו ס י ״ ם בקשר עם ה ל פ ח ״ ם‬ ‫?‬ ‫א‬ ‫ה א ל י‬ ‫א י ז י י‬ ‫‪, 0‬‬ ‫אינ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ה מ ז כ‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫‪M‬ד־לה‬ ‫ללי י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫פ ל י נ‬ ‫כאמת הוא מאמר התלמוד‪ ,‬עירובין כ־ב עיא•‬ ‫כיי ה׳ סי' קס־ב‪ .‬בלי כותרת ובלי שמות‪.‬‬ ‫בכיי סן הי!‬ ‫‪1 0‬‬ ‫•‬ ‫כ ־ י ה׳ ס״ קליח‪ .‬כ־י ר׳ סי' קנ־ה‬ ‫«י>י כ־' ה׳ בחשבי‪ .‬ב ל א ו י ‪ ,‬כנראה זה רק ח ל ק סן האגרת• ה ם א ם י‬ ‫׳״' יבמות ל' ע־א וכר‪.‬‬ ‫נ׳ דברים האחרונים ליתא בהי‪.‬‬ ‫‪1 0 5‬‬ ‫ב ל י‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪10°‬‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ד י י ה‬ ‫דיי‬ ‫_״‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫י־ ה סי קציר בלי כותרת ושסוח‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו ש ם י ת‬ ‫‪M‬‬ ‫'^‬ ‫'‬ ‫« ‪ 1‬־ ‪ w‬־ ־ ״ ב מעט א ״ י י ״ * י י ׳ י ל‬ ‫"‪•»7‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ״‬ ‫״ * " י י י י ל־־־ ״ י ע ז « אילי ™ ״ י‬ ‫^ י נ י להכין הענץ לא־־תו‪ .‬לפני זמן קצר ־נה הכותב א ל‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫י י ת‬ ‫ה א נ ץ ת‬ ‫‪u‬‬ ‫ל א‬ ‫‪ .‬״ ״ י ר ראשיתה•‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫‪P‬‬ ‫ןכב[‬ ‫רצב‬ ‫כ נ ר א ה‬ ‫מארכס‬ ‫ס כ ו ם‬ ‫א ב י ו‬ ‫ו ד‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ז ה ב‬ ‫ש‬ ‫א ו ל י‬ ‫פ ק ‪ 1‬ו נ י‬ ‫‪0‬‬ ‫ר‬ ‫^ ןעחי׳‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫אל‬ ‫קצוב ק '‬ ‫׳ לשלוח‬ ‫אחיי‬ ‫מריאיטי‪ ,‬אל מקום משכנו‪ ,‬כי משורח הדין שכירות משחלמח לב ‪*1‬־‬ ‫הניע זמן והםעוח לא באו‪ ,‬אביו)?( בינחים נסע למסעיו והוא משחר‬ ‫״למלאה אח מקומו לדבר מצוה לחח לכסף מוצא״‪.‬‬ ‫‪110‬‬ ‫סי‬ ‫פ‬ ‫ל ם ן ן ו‬ ‫א ח י ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ מ נ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫א ב י ו ) ? >‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה ב י ת ה‬ ‫מ א ו י נ‬ ‫‪3‬‬ ‫ל ח ת פח‬ ‫^ ^׳ ^ י " ^‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫הםנין׳‬ ‫על סוס ק ל להפיק רצונו‪ .‬״אך עדין מוטין ועומדין חשוקות‬ ‫‪L'1°‬לדבר‬ ‫בסלי לחורה ולחעודה‪ .‬כי ראיחי החכמים ב נ פ ש‬ ‫ל‬ ‫ועל משענח זהב וכסף אין להשען כי הנה כלו כעשן כלו׳ היא י א '‬ ‫ן ״כני"‬ ‫אל אביו)?( בדברים נעיסים לקבל חנחומים על אי־ביאתי "‬ ‫" ‪ T‬ן״באיזי‬ ‫אנשי ביחו ועם החנו הנבחר יחקלס‪,‬־״ ונם סזכרוני ע • "‬ ‫עלה בידינו מם׳ עירובין ופסחים‪ 3 ,‬״ עדין לא ישב חברי להפריש הרומח <‬ ‫מסכחא נכנס נזיח עייונינו נעלמה״‪.‬‬ ‫ה כ ו ם פ י ת‬ ‫ותם‬ ‫ה י ו ם‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫] ‪D‬‬ ‫ה ז ה‬ ‫מ א י ז י‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ו י ש מ ח‬ ‫י ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ז ה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יחס הארלי א ל תלמידיו‬ ‫כאסור איעו ברור אם הסכום ששאל הכותב היה שכר דירה או א י ^ ^ ף ע ר‬ ‫נכתבי׳‬ ‫'‬ ‫למוד‪ .‬רק באנרח אהה*!! מצאתי רמז םפורש לפרעה‬ ‫י היד‬ ‫א‬ ‫ו •‬ ‫ופונדיון שהיה נוחן לי בשכרי״ ונם כאן לא נזכר‬ ‫' סננו!‬ ‫^‬ ‫ביד הארלי אל ריאיטי‪ ,‬דבר שאינו ברור‪ ,‬אנו לומדים‬ ‫בביחו של ריאיטי ונם הוא למד עם תלמידים אשר אינם מבית ר י א • ^ ל‬ ‫ין‬ ‫הםכחב חריף ביוחר‪ ,‬כםעט נס‪ .‬הכוחב נשלח למונטאלצינו ) ‪' n o‬‬ ‫‪ 1,‬א‬ ‫ידי גבירו לעשוח שלום בין בעלי חזקח חנויוח שם והצליח בשליחותו•‬ ‫״ וחוא‬ ‫י "^"‬ ‫וחשבון קצר הוא מוסיף ששמע שאיש אחד בקש מאדי‬ ‫״במזוזה פחחי ב״מ ר׳ פלוני מ ק ר י ד ר ד ק י ב ח צ ר ו ת ‪ "^ P‬ןןףנגול‪,‬‬ ‫הן‬ ‫קובל על האיש ‪.‬כי זה ירח יסים נהג גזיפה בעצמי היחה כרבלתי‬ ‫'"ים' ער‬ ‫'~‬ ‫ותאלצהו אשחו הדוכיפת '‬ ‫‪ u °‬כ י ד ה'‬ ‫!‬ ‫פ ל ו נ י ‪ . . .‬ובימים ההט לא רצה פלוני הגז׳ להטפל‬ ‫לבלתי‬ ‫אשר במו פי החחננחי לפניו וצויחיהו‪ ,‬יהיה חופף עליו כ ל‬ ‫לי‬ ‫הטובה‪ .‬כי לזה לא אקפיד וכל זה עשה פלוני הנזכר לסרב ל ן‬ ‫ח ל ל אח שמי״‪ .‬כנראה הוא קובל על המלמד שהיה נתון חחח השגחה‬ ‫והחעמר בו‪.‬‬ ‫ה מ ל מ ד‬ ‫ה ס כ‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ד ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ה ז א ת‬ ‫ג ר ת‬ ‫ל‬ ‫ג ם‬ ‫כ י‬ ‫י י ד י י‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יטי‬ ‫ע‬ ‫‪o n t a , C I‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫בו‬ ‫ניי‬ ‫כ י‬ ‫ג ם‬ ‫מכ‬ ‫‪1‬‬ ‫רש‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ה ב‬ ‫י‬ ‫ש נ ו ת‬ ‫ס ד ר י ו‬ ‫כ א ש ר‬ ‫ב ו‬ ‫ע ש ד ‪,‬‬ ‫) ב כ ה ן ? (‬ ‫ל י‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫ם‬ ‫‪V‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״ ‪75‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫ה י ו ם‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫מ א‬ ‫ב י‬ ‫ך א ר‬ ‫‪ no‬בים סיה ע־א‪.‬‬ ‫‪. i n‬יותר מ ס ה עהעזבד רוצה פ ר ה רוצה<ז> וסי יתן והיה ל א ל ידי ל ל א משא‬ ‫הוא מתחיל דבריו ע ל ענין זה‪.‬‬ ‫ם‬ ‫‪ ! 1 2‬אולי נקבעו אירוסי או נשואי אחוחו לזמן החג ולזה הזמינו אותו לביתו‬ ‫ר עי׳ לעיל הע׳ ‪. 9 2‬‬ ‫‪ 114‬כ־י ם׳ ד ף ל־ה ע״ב בלי כותרת כנהונ בכ־י זה‪.‬‬ ‫‪ 11.1‬עי׳ לעיל הע׳ ‪.73‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫־ י‬ ‫^‬ ‫רצ‪:‬‬ ‫ר' יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫בהמשך האגרת התרעם ע ל תלמיד אשר מ ר ד בו‪. .‬ויהי לימים בא אחיו של‬ ‫סלוני )המלמר?( והפציר בפיוסים אלי שאתרצה לקחת את בנו להיות לפני יושב‬ ‫ולומד כמשפט הראשון אשר הייתי משקהו כרת שכלו הקלוש ומלוכלך בטיט‬ ‫אז נעתרתי לקולו ומחלתי ע ל עלבוני תרגלתיהו בין זרועות הלמוד‬ ‫ל קיאו‪ ,‬יושב ומחזר אחר במה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ כ ל אשר‬ ‫חדשה כאילו איני כדאי למלאה מקום פלוני‪ .‬חי ה׳ אשר עשה לי הנפש כי איני‬ ‫מרגיש ומקפיד לשום ד ב ר רק לרוב גסותו של פלוני‪ .‬ומה לי לדינר ופונריון שהיה‬ ‫י ? איך זה יחל על‬ ‫ל ׳ פלוני‬ ‫ו לי ב ש י‬ ‫על פרשת נרולח חרננולין‬ ‫י ׳ הלא על כרחו אנא רביה ורבא ד ר ב י ‪.‬‬ ‫א ל אני )איני?( מקפיד כי באמצעות מעלתך יכניסו ויוציאו כרצונם ‪ . . .‬בדבר‬ ‫האחרונים רמז הוכחה לגבירו ח ב ל שגעלמו כ ל השמוח מאגרה המעניינת הזאת•‬ ‫אם באמת יצאה מעטו של ר׳ יוסף מארלי אגו רואים אותו הפעם באור חדש ומצר‬ ‫כלתי יפה‪.‬‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ר ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ף‬ ‫ן‬ ‫ן ה נ ה‬ ‫ה י ן ם‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ר א י ת‬ ‫ש‬ ‫ה ו‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫נ ת‬ ‫כ ר‬ ‫כ כ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל י‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ר ש ן ת ו‬ ‫מ מ נ‬ ‫ר‬ ‫ד י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪8‬‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫ש א י נ י המו‬ ‫ת ל מ י ד‬ ‫׳ ^‪,‬דג״ר‬ ‫עוד גמצא בכ״י זה אגרת ה א י ל י ־ מיזאינו ע‬ ‫הזאת ערוכה א ל אבי התלמיד‪ ,‬איש גכבד ועשיר מ פ ו ר ס ם ‪ ,‬ומדברת בלשת גק ה‪.‬‬ ‫רזקר בו‬ ‫המורה עשה זה שנתים כ ל מה שבכחו להרריכו בדרך הישר‪ ,‬יסרו בשמאל‬ ‫‪m‬‬ ‫='‪1'°‬׳‪ '-‬במסתרים ד ב ר עמו משפטים‬ ‫ז‬ ‫•ראיתיהי ‪ °‬ל‬ ‫״ י י ע י י ף ל כ ל תוכחותיו ולא השגי ל י י ל‬ ‫א י ס י ף‬ ‫‪ Z‬ררעי'‬ ‫יי‬ ‫״ * ‪ K‬פיתח‪ ,‬אזניו יכביד יעיניי‬ ‫ועתה חובת ה א ב להשיב לבו על בנו יחידו ‪.‬פן יפרע תחת הקלקולים‪ ,‬ותחת הרוג‬ ‫הרשול והבטלה יפול"‪ .‬פרטים ע ל יסודות תרעומתו אינו מודיע‬ ‫" ‪* u‬־ ^ ר ל ד ג ת ה‬ ‫ו״‪ ,‬שתי העובדות האלו יוצאות מן הכלל•‬ ‫‪ I‬א ח ר אשר‬ ‫י‬ ‫יהיא השחחף ב כ ל עגיגיהם בחבה ™‬ ‫^‬ ‫‪ .‬״ י י‪1‬י«‪11‬‬ ‫? ^ ^‬ ‫»>י שכתב לקהלת ויטרבו?•! לטובח חלמידו י י י ^ •‬ ‫אל־‬ ‫״*״י‬ ‫״ ־ מ י י היי תלמידיו של ארלי כתב לי ל ' ‪°‬‬ ‫ב ד ב ר י‬ ‫ח‬ ‫‪™ \'lZV‬‬ ‫‪ZnZ‬‬ ‫‪CI‬‬ ‫ר צ י י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע ת י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י ח ס י‬ ‫ב ר ג י ל‬ ‫ב‬ ‫ה מ ל י ץ‬ ‫ע‬ ‫‪5‬‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע י נ ץ‬ ‫ה י י‬ ‫ת‬ ‫ועל‬ ‫* י ל ‪' °‬דיפ־ ם ק ״ ‪,‬״ ‪ ,‬כני־ •על ־‪^ 1‬א־־י״־ א י *״י י י י ‪? ,‬‬ ‫אל ר ׳« ‪! ,‬ה יע לל מ י ע י‬ ‫ק ד ת‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫‪m‬‬ ‫?׳<ל ־ י ' ת ־ ־ ו נ י ו ‪ . . .‬כ ל יס־ם א ש י יהיי תחי׳ ־ ״‬ ‫ה‬ ‫* " ־ ־׳>™ י י כ ל ה־־ייים י י ״ • • ־ י‬ ‫ה‬ ‫‪£‬‬ ‫ק‬ ‫כ ץ‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫\‬ ‫נ פ ג ת ב‬ ‫ה‬ ‫™ ל א ‪°‬א׳ ״ י י ל ״ ׳ ״ ל ק‬ ‫ל‬ ‫ט ל א י ם‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫‪ . " ,‬״ 'יכ'‬ ‫־׳י?‬ ‫"‪T‬־‬ ‫ע ל‬ ‫ח ת י ם‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ל ‪ « n‬־ ר מ י י עי‬ ‫י ‪ 1‬ע י ת‬ ‫ה פ ק ו ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫" ^ ל ב י‬ ‫'‬ ‫‪ ,‬״ ס ר י ם עינ י י ב‬ ‫"י י י י י י ע‪-‬נ‪-‬־‪.1-‬‬ ‫״ " »" מ נ ו ה מי‪,‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫*‬ ‫‪0‬‬ ‫‪°‬‬ ‫א‬ ‫‪ .‬א י ל י וטריייש׳ עסי ‪.207-206‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪9‬‬ ‫א ״ ף‬ ‫ע׳‬ ‫ע‬ ‫‪. -‬‬ ‫י‬ ‫ף ‪7‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪,‬״ ״ ל בנו של האיש‬ ‫י' עיא•‬ ‫ע־א‪ .‬בשתי‬ ‫<ס י ף ליה _‬ ‫י ־אלי‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫ד ב ר י ו‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ן ך‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ף‬ ‫ב‬ ‫י י‬ ‫ן ן ב ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב ע ם י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫< ב נ ך‬ ‫ל‬ ‫ב נ י ו‬ ‫כ י‬ ‫אשר א ד ב‬ ‫‪,‬‬ ‫אהב״‪.‬‬ ‫? 'י‬ ‫פ ל ו נ‬ ‫את יצ ס־‬ ‫את‬ ‫]נר[‬ ‫מארכס‬ ‫רצד‬ ‫מ‬ ‫ע ל א ח ד מתלמידיו‪ ,‬ב ח ו ר בן עשרים‪ ,‬ה ו א כ ו ת ב ם ־ ! שהיא ״בעל‬ ‫ב ע ב ר י ת‬ ‫יקבץ ד ע ת ותבוגה‪,‬‬ ‫ו נ צ ר י ת‬ ‫ידיו ר ב ל ו ‪ ,‬גם ב ח‬ ‫ש ל ם ‪ ,‬ש ב ת ו ו מ ע ו נ ת ו בציוגי ה ה ל כ ו ת ש ם ל ו ב ח ק ו מ ש פ ט ׳‬ ‫ו מ‬ ‫היותו ראוי ל ה י ו ת ל ו ישיבה ב ע ז ר ת פלוני׳‬ ‫ש י ו‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ר ב ו ה ו‬ ‫יק‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י ר ו‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫שנים ו ה ו א מ ק ו ה ל ר א ו ה ו‬ ‫ב ק ר ב הימים מ ו ס מ ך ל ר ב ‪.‬‬ ‫ה ש מ ו ת ע ל ידי ה מ ע ת י ק ‪.‬‬ ‫ראשיתו‬ ‫אוכל‬ ‫ואני‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ כ ת ב בעגוה יתרה‪.‬‬ ‫על‬ ‫שישימו‬ ‫ראשי‬ ‫ה‬ ‫נם‬ ‫‪1 2 2‬‬ ‫ב כ ״ י ק ד ם ל ס מ י כ ה זו מ כ ת ב‬ ‫כלילא‬ ‫אם‬ ‫דורדא‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫‪1 2 4‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ר ׳ י ו ס ף א י ש א ר ל י ל ס מ י כ ה זו‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ז ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪.‬ליגע‬ ‫בעטרה‬ ‫האור‬ ‫שהשיטו א ל י שגי‬ ‫לסמיכה שחיטה"‪.‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫התלמיד‬ ‫הללים‬ ‫ה‬ ‫המאורות‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫הגדיים‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫ר‬ ‫^יוני‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫‪8‬‬ ‫ב‬ ‫י ׳‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫איככה‬ ‫ר‬ ‫" לילא‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ים‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫ה ו‬ ‫^‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫עם‬ ‫ל נ ו נולו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫לבי‬ ‫ר‬ ‫י*"*"‬ ‫על‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫לו‬ ‫ב צ‬ ‫ש י ב נ‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫פ נ‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫?כחלמי‬ ‫פו‬ ‫שרבים‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫<‬ ‫הינף‬ ‫צוארי׳‬ ‫‪1 2 7‬‬ ‫מ כ ת ב ר׳‬ ‫ש‬ ‫אער‬ ‫י‬ ‫? ‪ 1‬א ז ו ב‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫לש‬ ‫עלמו‬ ‫מ ב פ נ‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ £‬נ‬ ‫מ י ר‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫"י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ילםור י‬ ‫יוסף א ל א ח ד‬ ‫א‬ ‫‪2 8‬‬ ‫מתלמידיו '‬ ‫ש‬ ‫גתן א ת כ ל כ ל י ו א ל ת י ב ה ו ק ש ר ם ל ש ל ח ם א ל ב י ת ו ‪.‬‬ ‫ה ש ? ‪ 1‬י ם‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה ו א ח ש ד א ת ה מ ו ר ה שהוא ל ק ח ח ב י ל ו ת‬ ‫ש‬ ‫ה א ר ל י כ י ל ח נ ם ח ש ד ו ‪ .‬אין ה ו א ד ל ט ו ר ל ה ו ד י ע ו‬ ‫ל א יבוזו ל נ נ ב כ י יננוב ס פ ר י ם ל ה ע ח י ק ם " ־‬ ‫ש ל א ה י ה שם ב ע ח ה ז א ה ‪.‬‬ ‫ה׳ סי׳ רניב בלי כותרת ושטות‪.‬‬ ‫ק' ד ף כיה עיב‪-‬כ־ו ע״א‪.‬‬ ‫שבת קנ״ב עיא‪.‬‬ ‫הוריות ייג עיב‪.‬‬ ‫‪1 2 8 3‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫א ב ל כאשר ק‬ ‫ש‬ ‫ר א ה כי ה ו ס ר ו מן ה ת י ב ה שלו ק ו ב ץ ש ל מ כ ת ב י ם‬ ‫‪120‬‬ ‫‪!21‬‬ ‫‪!23‬‬ ‫‪!25‬‬ ‫‪0‬‬ ‫^ ‪ - .‬ן‬ ‫ד׳ ל‬ ‫ו ע ז ב ישיבת סיינה ו ק ב ל מ ש ר ה ב ת ו ר מ ו ר ה ת ל מ ו ד ב מ ק ו ם‬ ‫כיי‬ ‫כיי‬ ‫עי׳‬ ‫עי׳‬ ‫ו‬ ‫אז‬ ‫כ‬ ‫איני‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫מ מ כ ת ב זה אנו ל ו מ ד י ם כ י ‪.‬הגאון ה מ ר ו מ ם‬ ‫כמיכל־«־׳‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫י ת פ א ר‬ ‫ו ה א כ י ל נ י מ פ י ר ו ת י ו ת ל ת א שני והניעני ע ד ה ל ו ם ‪ ,‬ו ה ל ו א י א ה י ה כ ד י‬ ‫מלמדו‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫פ‬ ‫ל ב ר ך ה ו ד מ ע ל ת ך אשר בידו נובלת ח כ מ ה של‬ ‫מענין‬ ‫ר‬ ‫י ס נ ן‬ ‫מ ב ח ו ץ ! א ח ר י ע מ ד י ע ל מומי ונליתי ח ר פ ת י לעיני השמש׳‬ ‫צאנו״‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו למרר׳‬ ‫י**! *‬ ‫ה ו א מ ר ג י ש שאינו כ ד י‬ ‫ד ח ל פ י ״ ! ‪ . . .‬אין ס ו מ כ י ן ל ש ד ה ת ב ו א ה ח ר ד ל ‪.‬‬ ‫ולי נאה‬ ‫מ‬ ‫א בן‬ ‫ל כ ן ק ו ם נ א ש ב ה ב ש כ ל ך ל ח ק ו ר מ צ ד י א ל ה מ ר ו מ ם ני‬ ‫א ם יש ד ע ת ו ע ל י ו ‪ ,‬כ י אז א ש ת ד ל ע ם ה ב ח ו ר ל ה ב י א ו ש מ ה‬ ‫וראיתי‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫א ח ד < ־ ! נ מ צ א ס מ י כ ת ח ב ר ו ת שנתן ל א ח ד מ ת ל מ י ד י ו‬ ‫חסרה‪,‬‬ ‫עליו‬ ‫ן ה ן‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫בשכבר חעו אלקים פ ת בסלו לעשות לו ש ם ‪ . . .‬ל א מ צ א ה‬ ‫בכ״י‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫איש ח י ל ‪ ,‬ר ו פ א א ו מ ן ‪ ,‬נ ו ד ע ב י ה ו ד ה ז ה ש מ ו פ ל ו נ י ‪ • . . ,‬א ]‬ ‫ידעתיהו ע ד עתה‪.‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ו ך ן י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫זו‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ק א‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫א‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ש ת י ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫י‪ 1,‬י‬ ‫‪ 3‬נ‬ ‫ל‬ ‫לץ'‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪°‬‬ ‫התיבה‬ ‫‪ S‬אוהו‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫נ ש י‬ ‫" ל ר משם‬ ‫ש מ נ י‬ ‫ח י‬ ‫‪,‬‬ ‫נ א‬ ‫מר‬ ‫תפלין‬ ‫עמונרה‬ ‫א ו ל ם ה ו א מ ו צ א צ ד ט ו ב בעניז‬ ‫‪ 122‬שט ד ף כיה‪.‬‬ ‫‪ 124‬כלאיט פיב טיח‪.‬‬ ‫‪ 1 2 6‬עיפ שטות י״ט‪ ,‬כיא•‬ ‫ת ר ת‬ ‫י• י רן העי‬ ‫‪ ! 2 8‬כיי ה׳ סי׳ רלינ בלי כ י • ‪,‬‬ ‫‪ 127‬סנחות פיט טיח‪.‬‬ ‫*‪ 128‬ע׳ מרדכי בימ ספיג בשם מדרש משלי סובא עיי באבער‪ ,‬מדרש משלי דף‬ ‫ט‪ .‬היגער‪(.‬‬ ‫דרי מ‪.‬‬ ‫זה דרי‬ ‫)העירני עעלל זה‬ ‫כיז‪ .‬להעירני‬ ‫הינער‪(.‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪the Jews‬‬ ‫נינצבורנ‪Jews ,‬‬ ‫עי׳ גינצבורנ‪,‬‬ ‫״־ג! עי׳‬ ‫>‪12‬‬ ‫־ י‬ ‫‪ ,Legends < of‬כ ר ך וי‪ ,‬פ י ל א ד ל פ י א ‪ ,1828‬עס‬ ‫־ כנראה רטז לשתי כלותיו של ריאיט‬ ‫׳‬ ‫‪4‬‬ ‫ע‬ ‫‪ 1‬כ ה‬ ‫‪1‬‬ ‫רצה‬ ‫ר ׳ יוסף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫ה ת ל מ י ד ע ת ה ב י נ י ע ת ב ש ר ל ע ב ו ד להשיג ‪ .‬ת פ א ר ת ה מ כ ת ב א ש ר כ מ ע ט כ ב ר נתנו‬ ‫‪V‬‬ ‫א‬ ‫לחק‬ ‫לקז־‬ ‫בידך‪,‬‬ ‫י ת ע ט ר ה ו ‪ . . .‬ה ס ת כ ל כ ב ב ו א ת מנהגי א ש ר ש מ ת י‬ ‫בכבוד והדר‬ ‫כ ל ל מ כ ל מעשה קולמוס‪ ,‬אשר ה נ ד ל ת י‬ ‫ל ב ל ת י השאיר בידי שריד טופס‬ ‫והוספתי"‪ .‬מ פ נ י ז ה ח ר ה ל ו ל א ר ל י כ י ח ש ד ו ב ד ב ר א ש ר ל א ע ל ה ע ל ל ב ו ‪.‬‬ ‫ל י‬ ‫‪.‬ומה‬ ‫א צ ל שום ב ר ב י ר ב א ו ת ל מ י ד ו ח ב ר א ח ר ז ו ל ת ך א ש ר כ ל ם כ א י ן ננרי?" • • •‬ ‫ד ב ר מ ו ז ר א ם נ ת ב ו נ ן ע ל מ ס פ ר ה ר ב ש ל א נ ר ו ת י ו ש נ מ צ א ו בידינו ה י ו ם ! א ך א ם ר ׳‬ ‫י ו ק‬ ‫ל א ה ש א י ר ב י ד ו ה ע ת ק ו ת מ כ ת ב י ו ‪ ,‬ידידיו ו מ ע ר י צ י ו ‪ ,‬כ מ ו ש מ ו א ל מ ר י א י ט י ׳‬ ‫ף‬ ‫ב ו ד א י צ פ ו ש ל א י צ א ה מ פ ת ח ב י ת ם איזו א ג ר ת ש כ ת ב בסגנונו ה מ י ו ח ד א ש ר ה ת ע נ ג ו‬ ‫עליו‬ ‫כל‬ ‫ר׳ יוסף מ ר א ה א ה ב ת ו וידידותו א ל‬ ‫כ ך ק ו ר ם שעשו מ מ ג ה ה ע ת ק ה ‪.‬‬ ‫ה ת ל מ י ד ומבטיחו שיבא ל ב ק ר ו במקומו אחרי ‪.‬צאתי מ צ ר ת ה ב ת ״ •‬ ‫‪1 3 0‬‬ ‫הישיבה‬ ‫סגירת‬ ‫ו!‪ i-iv‬י‬ ‫סגירת‬ ‫פעם אחת נסגרה הישיבה כמי שלשה שביעית מחמה חילי‪. .‬ריבם של תלמידים‬ ‫‪1‬‬ ‫מעלי‪ ,‬י<אץ‪ ,‬מירח ‪ ,‬צדק ^נפלו למשכב »^׳ • " ״ ^״ " י ־‬ ‫״יי״‬ ‫ה ח ל‬ ‫^י‪-‬י••‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫מ א י ה ב י י ־ ־‬ ‫יאילי נ ע ת הזאת כתב "אילי ל ׳‬ ‫ח ה‬ ‫ח‬ ‫ה ת‬ ‫כ י‬ ‫ע ת‬ ‫נ‬ ‫‪Z‬‬ ‫ל‪ T‬י י" ‪? r £‬‬ ‫לאתייאשי‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫' ״‬ ‫ה ב‬ ‫ם‬ ‫‪L‬״‪l‬בכל‬ ‫ק י י‬ ‫״ ‪ ,‬״ י ינלי‬ ‫'‬ ‫״ ־ אליי ימים מה ידנייי אינם ב י י ר ה * • ' '‬ ‫״ * ' עושה אל פני השי כ־פ • ע ק ב ש ל ם ה י ו פ א י צ ‪ -‬ו ת ש ם ב ס י ת ל ‪.‬‬ ‫א י כ‬ ‫א‬ ‫ל לקום מפניך י ר ך מבוא המליצות איוכית'•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ m‬שנים נמר ר' ישמעאל מייאיט׳ ב י ׳ י י * ״ י ״ י ג‬ ‫לי״י‬ ‫^‬ ‫" ־ י ־עםקי החנות ולבטל הישיבה‪ .‬י• 'יסי ־ א י ל ;‬ ‫‪S£‬‬ ‫״ ף י " על פקוד‪ -‬הייאימ׳ אשי קיים ‪,‬לכתוב י * ׳ י * ? " '‬ ‫" ל י עד כה‬ ‫י? י‬ ‫' ל ! " " > ‪ .‬היא מסיים‪ . :‬ת י י ™‬ ‫כמלאר י ה‬ ‫חכם כ מ ל א‬ ‫י‪,‬איוני ׳ י ח‬ ‫"ל־‬ ‫לצביי י ‪ ,‬ל ה י ״ ' ״ י ־ י ־ י י י ל ־ ‪,°‬‬ ‫כ ת ב‬ ‫אל‬ ‫‪3‬‬ ‫פ ל א י ם‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫כ ג ‪ 1‬י‬ ‫‪M‬‬ ‫י ל י י ‪ 0‬ם‬ ‫ע‬ ‫א ח נ י‬ ‫ף‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫א ל ק‬ ‫^‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א ש י‬ ‫ו א נ ש ״‬ ‫־‪:‬נאות הטיב בעיניי יעשה‪ .‬כי לא יתכן שיאמר חימי לימדו פה תעשה •‬ ‫• ״‪.‬‬ ‫" ״ ‪ "V‬סוף‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫_״‬ ‫י‪ !3‬כיי‬ ‫׳‪ -‬ה סי קצ־ח בלי כותרת‪.‬‬ ‫^ • ט י ה׳ סי' כ־א ‪ .‬כ ת ב התנצלות מ ה ר ב שלא כ ת ב לאוהבו ימים מ ה •‬ ‫ד לו• מהרתי‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫י' " ׳‬ ‫‪ 4‬יי' ‪'°‬‬ ‫" ‪ , 1‬לא אוכל‬ ‫'‬ ‫»» מ ר א ה מתוך דבריו לא היה שבע רצון ב ם‬ ‫״•'״« מלכי‪ ,‬ומה‬ ‫"‪"1‬‬ ‫י‬ ‫כ לפלוני כאשר צויתני‪ .‬אף ירא אנכי כי ל"‬ ‫?" מרפי•‬ ‫ל כ כ אייני העמוקים מני ים ועוד לא ה י ר ^‬ ‫^‬ ‫לכותי‬ ‫״ י ע ו ס כ ל מקים הנה מםרתיהו )הכתב( ביד ״ ״ ו י ל ' '‬ ‫ל ״ י ובחצר‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪. ,.5‬‬ ‫ה ע‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫‪13‬‬ ‫ף ‪7‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ב כ‬ ‫כ ר נ י ל‬ ‫ז ה‬ ‫י‬ ‫ב ? ‪ 1‬י‬ ‫כ י ת י ת‬ ‫צ י ת‬ ‫כ י‬ ‫נ ב י ר ו‬ ‫כ‬ ‫ת ת ג ד‬ ‫ו ז י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫לכתוב‬ ‫להב !‬ ‫ידע‬ ‫‪,‬‬ ‫ת י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ח ז ר ו ן י‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫פ ל ן נ י‬ ‫י וסעודת שלמה ב מ ל כ ו ת ו ‪ . . .‬׳‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ג ך ו ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫יש״'‬ ‫]כו[‬ ‫מארכס‬ ‫רצו‬ ‫לן כלל‬ ‫אלחנן‪,‬‬ ‫וכלל‪.‬‬ ‫ס‬ ‫כמובו׳‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ה ע נ י ן‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ר שצור׳‬ ‫מ‬ ‫א ב י ו כ נ ר א ה אז ל א ה י ה ב ס י י נ ה ו כ ח ב מ צ ו ח ו ל ב נ ו ‪ .‬ה ל י ע?*׳‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א ב ל ל א השיב א ל האנרות ע ד שראה כ י נדמה ל ר ׳ ישמעאל כאילו‬ ‫לו‪.‬‬ ‫ס‬ ‫'ל‬ ‫אז כ ת ב ל ו א נ ר ת ‪ 3 6‬נ ש כ ד י ל ה ע ת י ק ה ב ש ל מ ו ת ‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪ .‬ע ו ט ה א ו ר א ל נ כ ח פ נ י ה י ה ד ב ר אדוני ב מ ע ש ה‬ ‫י ד פלוני ב מ נ ל ת ס פ ר כתוב‪.‬‬ ‫ואם ל כ ל אגרוח מ ע ל ח ך‬ ‫כ‬ ‫ל א ב מ ר ד ו ל א ב מ ע ל היה ה ד ב ר הזה׳‬ ‫ארבע‬ ‫מ‬ ‫א ת ה‬ ‫י‬ ‫א ד ו נ י‬ ‫׳‬ ‫ב‬ ‫יו‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ן‪0‬‬ ‫^ " ‪ L‬לבי'שאינן‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫הלכתי‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫אמות ב ל א ק ב ל ת ע ו ל שם ק ד ש ך ו ת פ א ר ת ך ‪ .‬א ך השיביהי‬ ‫צריכות‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י תי דברי‬ ‫פ‬ ‫תשובה‪ ,‬א מ ר ת י ל א‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫המדרש הוא‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫>‬ ‫ע‬ ‫העקר א ל א‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ה מ ע‬ ‫י לשמור‬ ‫ודי‬ ‫שה ‪,‬־‪136‬‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫^ ל ״ י י אחצוב‬ ‫^‬ ‫י ׳‬ ‫י שיחחך‬ ‫ל'‬ ‫‪.‬ועתה כ י ראיתי בדברי מ ע ל ח ך האחרונים כי‬ ‫אשר‬ ‫ל י ב ו ר ו ת נשברים א ש ר ל א יכילו‪ .‬בינותי ב ד ב ר ו ת ק ד ש ך א ל י‬ ‫ל רחבי‬ ‫!‪' £‬‬ ‫י " "‬ ‫ה פ ע ם צ ר י כ ה ה ל מ ו ד ‪ ,‬ז ‪ ! 3‬אחשבי׳‬ ‫‪0m‬ח‬ ‫ה ל מ ו ד‬ ‫ד ל ח ו ח‬ ‫ל ס ג ו ר‬ ‫י ד ע ח ‪ ,‬רזני‪ ,‬כ י ל א מ ל ב י ה י ה‬ ‫שר‪,‬ש‬ ‫‪L.‬״«יו•‬ ‫‪1 . .‬‬ ‫א ל י לאמור‬ ‫ל‬ ‫יך‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ה ע ס ק י ם ושטי ה ח נ ו י ו ת ‪,‬‬ ‫שאם‬ ‫כ י עשה א ע ש ה ל י כ נ פ י ם ב ה ש ת ד ל ו ת ד ר ך א ר ץ באומנות נקיה׳ ״ י י ‪-‬‬ ‫צ ר י כ ה‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כ ז‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫אין ק מ ח אין חורה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫עשיחי‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ק ‪,‬‬ ‫ס‬ ‫סע‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫כ א פ ר כ ס ח ו ל ה ו ר ה מ צ ו ח י ך ה ט י ח י אזני כ י ה נ ה‬ ‫וכדונג נ מ ס הייתי ה מ י ר ב י ד ך ‪.‬‬ ‫בארוה‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ואנכי בשמעי ד ב ר י ך א ל ה אז נ פ ע מ ת י כ מ ת מ ל ב ‪ ,‬כ י‬ ‫דמיחי יהיה ע ם ל ב ב ך ל ס פ ח נ י א ל מזוזת‬ ‫אזני‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫אמרחי אשחה מ י ם‬ ‫ך כ‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫יבכר‬ ‫ה‬ ‫כחמר ביר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י ו צ ר‬ ‫כ ב ו ד פ ק ו ד י ך ונחלים מ ה י י‬ ‫ע צ ה ך ‪ ,‬ו ב כ ל אשר א פ נ ה ע ל פ י ך אשכיל א ם כ י ב י נשבעתי היחה ע י‬ ‫ה ע ת ק ת עצמי מן הלמודים קשה כ ק ר י ע ח ים סוף‪.‬‬ ‫ועם כ ל זאח נהעוררחי מעצמי להיוח ק ו ב ע עחים ו ל צ א ח ירי ח ו ב ת ת ל‬‫ו ד ר ך א ר ץ שיגיעח שגיהם מ ש כ ח ח‬ ‫ו ע ו ד ה י ו ם ידי א ו ח ז ח ב ז ה וגם מ ז ה ! ף‬ ‫עון‪!3«.‬‬ ‫א ג י ח ‪ ,‬כ י ר א י ת י זו ה י א ד ר ך י ש ר ה ו ח פ א ר ח ל ע ו ש ה ‪ ,‬ו ב פ ר ט א ח ר י צ א ת ה א י ש פ‬ ‫ממשמרת הפגקס ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ ן‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫מ ו ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל ו נ י‬ ‫מ ה‬ ‫ש‬ ‫ב ח ג ו ת ע ל ד ר ך ב מ ק ו ם שאין אגשים ה ש ח ד ל ל ה י ו ת ‪ * .‬״‬ ‫א‬ ‫‪ .‬ו ע ת ה ‪ ,‬רזגי‪ ,‬ד ר ך מ צ ו ח י ך הביגגי כ ב א ו ר ר ח ב ו א ש ע ה ב ח ק י ך ח מ י ‪ ,‬ו א ם יש‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫גפשך ל ד ר ו ך ה ס כ מ ת ך הראשוגה אשר ד ב ר ח א ל י ל א מ ר העי ד ר ך מצוחיך אדרי•‬ ‫ו א ם ר ו ח א ח ר ה ע מ ך ‪ ,‬רזגי‪ ,‬ה י ו ם א ל כ ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫™‬ ‫ת ט נ‬ ‫י ‪ .‬ל א אהרהר‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫מ ד ו ח י ך כ ל ימי צ ב א י כ י י ד ע ח י א ל נ ב ו ן ל א י צ א כ י א ם ט ו ב מ ס ו ר ש י ל ב ב ך ‪ ,‬א ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ואשובה א ל מקומי הראשון ל ה ע י ר ל י אזן לשמוע ב ל מ ו ד י ם ‪ .‬א ך א ת ה ד ב ר‬ ‫«‪ 13‬כיי ס׳ דף ס׳‪.‬‬ ‫*‪ 136‬א מ ת פיא ם׳ יינ‪.‬‬ ‫‪ !37‬עיז ייט עיב‪.‬‬ ‫‪ 138‬א מ ת פיב טיב‪.‬‬ ‫»‪ 13‬שם מיו‪.‬‬ ‫ר ׳ יוסף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה וראש ישיבה‬ ‫^‬ ‫תעשה‬ ‫יי‬ ‫ב ס‬ ‫רצז‬ ‫נ ה‬ ‫לי ל ע ש ו ח פירוש ל ד ב ר י ך ל מ ע ן יהיה ל ב י חמים ב ח ק י ך ו א ד ע ה מ ה ח ד ל‬ ‫ואל‬ ‫ב ח ס ד ו ב ר ח מ י ם א ר ך ימים י צ י ב ך ל פ נ י נ ו ל ח ר ן ו ל נ ס‬ ‫שדי א ר י ם ק ו ל י‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ח נ ה כ ב ו ד נ ו ו ב צ ל כ נ פ י ע צ ח ך הנחנו ותנהלנו ל ש ם ו ל ח פ א ר ח ‪.‬‬ ‫תל‬ ‫־ מ ת ו ך מ כ ח ב ז ה אנו ל ו מ ד י ם כ י ר ׳‬ ‫לתלי‬ ‫הרפחקאוח‬ ‫צריכה‬ ‫ל כ ך ש א ם אין ק מ ח אין ח ו ר ה ‪.‬‬ ‫בעסקיו‬ ‫והפסדים‬ ‫ישמעאל מריאיטי ה ח ל י ט לסגור הישיבה‬ ‫ודררא‬ ‫כאשר‬ ‫דממונה‬ ‫ל ב נ ו שהשעה‬ ‫בחב‬ ‫ו א ו ל י מ פ נ י זה י צ א ה א י ש פ ל ו נ י מ מ ש מ ר ת‬ ‫פ נ ק ס ן ו ר י א י ט י ה ו כ ר ח ל ע ש ו ת א ת ב נ ו ע ו ר ך ח ש ב ו ן ב ח נ ו ת ה ל ו א ה שלו•‬ ‫במכחב‬ ‫ה א ר ל י ^ י א ש ר כ ח ב זטן ק צ ר א ח ר זה ב ה כ נ ע ה נ ת ל ה א ל ר י א י ט י ה ו א‬ ‫על‬ ‫א ש ר א ה ב ת יצ״ו כ י ר ח‬ ‫מדבר‬ ‫י‬ ‫תל י‬ ‫מ‬ ‫ד ן‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫יל‬ ‫ר‬ ‫‪K‬ק׳ ההווללךך ווככצצאאתת ההששממשש בבגגבבווררתתוו‪..‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫ו י דו יעד עא ת‬ ‫יק ‪.‬‬ ‫תמ‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ר א‬ ‫ק מו‬ ‫קמ ןה מ‬ ‫ה‬ ‫״ ו‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מ ן דמ ח ך‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫יט ד ן ו ב‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ו נ‬ ‫]בנך א ל ח נ‬ ‫״‬ ‫אזנים ללתתווררהה‪ ,,‬הה בב יי ןן ד‬ ‫‪ n‬ר כ״ ה•‬ ‫עעוודר ייחחללייףף ללעעששוותת אזנים‬ ‫‪ xnm‬ק ו ב ע ע ת יים ו מ ו ד ע ללבבי נג ה‬ ‫‪. ,‬‬ ‫עליו ל ה מ ר‬ ‫ח ןמ ן ו ש ד ן ב ר‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ף מי םק‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫<‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫כ ב ו ד ה מ ו ש כ ל ו ח ב ע ס ק י ח ג ו ח שאין ב ם מ ו ע י ל ו ל ה ג י ה חיי ע ו ל ם ב ש ב י ל חיי שעה•‬ ‫ו ה ו א ר א ה ו י ד ע ה י ו ת ע ס ק י ע ו ל ם ל ע ת כ ז א ת א צ ל ו מ ע י ן גרפש‪ ,‬מ ק ו ר מ ש ח ה ‪ ,‬ו ח ו ר ה‬ ‫ח ס ד היתה ע ל ל‬ ‫ש ן נ ן‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫החגות ב פ ג ק ס פ ת ו ח ה ויד‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫כו‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫נ ן ז ל י ם‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ב נ ו ן‬ ‫לך‬ ‫ס‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע ל צ ד ה ה כ ר ח ת פ ס אוםגות‬ ‫ף‬ ‫ע ל י ו מ א ח ך חהלחי"‪.‬‬ ‫א‬ ‫אולי ב ע ת ה ז א ח ירא ר ׳ יוסף כ י גבירו ישלחהו ה ח ו צ ה‬ ‫מפני השתנות ה מ צ ב ו ע ל כן צ פ ה ל מ צ ו א‬ ‫אל‬ ‫ככולונייה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫‪n‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫ש‬ ‫א ח ד מבני ר׳ ישמעאל ה נ ת ל י ם י ק‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫בהיר‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫\‬ ‫?‬ ‫‪u‬‬ ‫ע‬ ‫ל ת ת ל ו מ ק ו ם ב ב י ח ה ‪ .‬ל ה א צ י ל מן ה ר ו ח אשר‬ ‫כ נ י ה יצ״ו כ י הנני מ ו כ ן ל ע ל ו ח שמה״•‬ ‫* ‪T‬‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‪n‬‬ ‫ו כ‬ ‫י אין מ ע מ ר ל מ ש ר ת ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫‪W ™ £‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪0‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫־‬ ‫יצ־ו ל ש ל ו ח ל ו ע ל פ נ י ח ו ץ ה מ ש כ י ל ח ל מ י ד י א ח י ך י צ ׳ ר ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪P‬‬ ‫כ י‬ ‫ר‬ ‫» ‪S‬‬ ‫אפשר כי אלחנן‬ ‫ל א היה ע ס ו ק ב ח נ ו ה סיינה ר ק ב ס נ י ף אשר ב פ י ס ה או ב מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬ ‫גם‬ ‫אגרת‬ ‫מ כ ח כ אוזר״! אפשר נכחב ע ל י י‬ ‫מ‬ ‫הזאח ע ר ו כ ה א ל חמיו של גבירו א ש י‬ ‫ל ה ר ח י ב ג ב ו ל זמן ה ק י ו ם א ש ר ל י‬ ‫חתנו‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫מ ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל י נ ד‬ ‫עי ק‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫‪b^JZl‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫ת‬ ‫‪1 .‬‬ ‫׳‬ ‫‪ ^ U‬ל דלי‬ ‫* ‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫שנה!( ו ה ו ס י ף א ם י ע מ ו ד מ ש ה ו ש מ ו א ל ל פ נ י ‪ -‬ש נ י בניו ה ג מ ל י ם ש ל‬ ‫א‬ ‫צ ד ק ח ו יצא ל א ו ר כי א נ י‬ ‫ז יקוה ל ה צ ל י ח ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫‪-IZZ‬‬ ‫שמעאל‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪ I‬ימ ר‬ ‫‪T‬‬ ‫ו ע ו ד יהיה ל ו ן ל ר ׳ י ש ם ע א ל ? ( ש ם ל ע ז ר ו ל ה ו ע י ל כ י א ו ה ב ו א ה ב ת ע ו ל ם ‪.‬‬ ‫ב ס‬ ‫ ה׳ ״יל ‪ £ A p‬כותרת ‪ " -‬ל י ' " ־ י‬‫"‬ ‫ד " ל י ־ ™ י ' ״י׳ ־י י ־ '‬ ‫‪S S‬‬ ‫=«ל״ייה היתה אם אשתי הדאשונה של * ^ ל ™‬ ‫״‬ ‫«י «‬ ‫מתה כ ״ צ־י שנים <היי יהודה עם׳‬ ‫שיהסי שמיאל עם הסיתי זו‪»< .‬״ •לייי•‬ ‫כמריה של משפחת אשתי של סשה טריאיטי בגו הנדול‬ ‫ס נ י ח‬ ‫ל כ‬ ‫נ‬ ‫‪ £‬יי״״י‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫‪1 4 3‬‬ ‫ט‬ ‫קי‬ ‫כ‬ ‫ם ל ט י‬ ‫י‬ ‫‪w‬‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫‪L‬‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫מ ו‬ ‫נ ש א ר י‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬תלמידי אחיך־‪ .‬ובםקום‪. :‬חמותך• ו נ‬ ‫' י ה׳ סי׳ קעיב בלי כותרת ושסוח‪.‬‬ ‫י‬ ‫!לי ^‬ ‫־‬ ‫ד ;‬ ‫ ״ י " •‬‫‪ L‬דאדיכה ימים‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫ל‬ ‫־ ‪ r‬׳ ^ ‪ r‬״ " ״ ‪ 4‬ע' העיה‬ ‫ת בתה‬ ‫״‬ ‫" " " " ‪ ? ™ ? T‬י ק ח נמצא‬ ‫•‬ ‫של ישםעאל־ לא‬ ‫ע‬ ‫ב כ‬ ‫ש ת ו‬ ‫ה נ‬ ‫ם ע‬ ‫גם‬ ‫קוה‬ ‫ש מ ט‬ ‫ס‬ ‫נ י ד ע‬ ‫‪. :‬אשר בבולונ״ה'>•‬ ‫)‬ ‫‪M‬‬ ‫ק נ‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫מארכס‬ ‫שהאיש א ש ר פ ו נ ה א ל י ו י ש ל ח ל ו‬ ‫ב נ ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫?‬ ‫ה‬ ‫לל‬ ‫[‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫בסוף‬ ‫אז‬ ‫ה מ כ ח ב מ ז כ י ר ‪ .‬ה נ ע ל ה ח מ י ך יצ״ו*‪.‬‬ ‫ו ל ן למוריט•‬ ‫ל י כנראי‬ ‫ל‬ ‫ש ן‬ ‫א ר‬ ‫א ם ה מ כ ח ב פ ר י עטו‬ ‫ש נ י‬ ‫עשה איזה ד ב ר ב ל ת י מ ר ו צ ה בעיני נבירו ו ל א ק ב ל מ ת ח ל ה הצטדקותו•‬ ‫המכתבים‬ ‫כ ח [‬ ‫מעידים ע ל אי־השלוה של הרבנים ו מ ל מ ד י ם התלויים ב ב ל ברצון ע‬ ‫ע י ר‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫מה‬ ‫זהו‬ ‫מתלמידיו‬ ‫שמצאתי‬ ‫בארבעה‬ ‫האגרו‬ ‫נ ו ת‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫איש א ר‬ ‫הותיקים ה מ ס ו ר י ם ל ל מ ו ד ה ת ו ר ה ב כ ל ל ב ב ם ו ב כ ל נפשם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫? ‪ 1‬י‬ ‫לו נ ו ר‬ ‫ם‬ ‫ל נ ו ש מ ו ת כ ל ה כ ו ת ב י ם ידיעותינו ע ל ה י ש י ב ה ל א ת ה י י נ ה ע ש י ר ו ת ו מ פ ו ר ט ו ת ‪.‬‬ ‫ע ו‬ ‫אפשי׳‬ ‫כ מ ו ב ן ‪ ,‬שאין כ ל ה ש ע ר ו ת י ל י ח ס ה מ כ ת ב י ם ל א ר ל י ו ל ת ל מ י ד י ו נ כ ו נ ו ת ‪.‬‬ ‫א ב ל גם‬ ‫א‬ ‫כוללים‬ ‫תעודות‬ ‫עי‬ ‫מדברים‬ ‫קצתם‬ ‫ע ל ישיבוח‬ ‫באמח‬ ‫בכל‬ ‫אחרות‬ ‫הם‬ ‫אופן‬ ‫?‬ ‫ה ל מ ו ד ב א י ט ל י ה ב פ ר ק הזמן הזה‪.‬‬ ‫עניני ישיבה ואוניברסיטה‬ ‫חוץ‬ ‫מ ן ה ת ע ו ד ו ת שיש ל ה ן י ח ס ישר‬ ‫מכחבים‬ ‫על‬ ‫ישיבת סיינה ע ו ר מ צ א ת י‬ ‫ש נ כ ח ב ו מ א נ ש י ם שונים א ל א ח י ה ם ע ל ל מ ו ר י א ח י ה ם ה צ ע י ר י ם ו מ ד ב ר י ם‬ ‫ד ר י ש ת מ ק ו ם הנון ל ש ל ח ם ש מ ה ‪.‬‬ ‫לראוח‬ ‫אל‬ ‫ארב‬ ‫ע ה‬ ‫מ כ ו ל ם אנו ר ו א י ם כ מ ה נ ת ל‬ ‫א ח ד מביניהם ע ו ס ק ב ח ו ר ה ל ש מ ה ל ע ש ו ת ל ה ם שם‪.‬‬ ‫אבותיהם‬ ‫ח‬ ‫ש ק המשפחי‬ ‫ח‬ ‫מתנאים ה ם ב י ר י ע‬ ‫שהיו ח כ מ י ת ו ר ה ו מ ת א ו ו י ם ש ת ה א ה ת ו ר ה מ ח ז ר ת ל א כ ס נ י ה ‪.‬‬ ‫ו ח‬ ‫ם‬ ‫שנים מ י‬ ‫א פ ש ר שנתייחסו לסיינה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫היו‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫מאדי־׳ י מ ב ק ש השואל מאחיו ל ר א ו ת ‪ .‬ר א ש כ כ ב י השלמיות אשי‬ ‫באבוחינו הראשונים‪,‬‬ ‫רחמיך‬ ‫ו ל מ ע נ ם ינולו‬ ‫ל‬ ‫ע ל אחינו ה ק ט ן‬ ‫ו‬ ‫בחמלתך ע י ׳‬ ‫ב ש ב ע ה עינים ת ע מ ו ד צ ו פ ה ו מ ב י ט ל ה כ י ן א ו ת ו ו ל ס ע ד ו ב כ ל מ ח ס ו ר ו א ש ר י ח ס ר‬ ‫ה ל מ ו ד ‪ ,‬שאין ד ו ר ש י ן א ל א מ ן הםכיריףי״י•‬ ‫בעסק‬ ‫רך‬ ‫עמו‬ ‫לא‬ ‫יגלה‬ ‫וימינו‬ ‫נם‬ ‫מקרבו‪.‬‬ ‫יוכיחו‬ ‫בסתר‬ ‫אם‬ ‫ימצא‬ ‫אשר‬ ‫בו‬ ‫לא‬ ‫כמותך‪.‬‬ ‫איזה‬ ‫פניו‬ ‫יעצהו כי דבורו‬ ‫קלקול‬ ‫יחוורו‪.‬‬ ‫הילדות‬ ‫הוא‬ ‫יכסהו‬ ‫בטוח‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫וערי‬ ‫ח ר‬ ‫שיורה‬ ‫הוראות‬ ‫ץ‬ ‫לא עבי‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫השני*״‬ ‫בה‬ ‫ר ו צ ה ל ע ק ו ר ד י ר ת אחין‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫<‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫איש‪ ,‬ש מ ה ושאיה‪ ,‬א ם כ י מ צ ד ה נ א ו ן מ ו ר ה‬ ‫להניחו שם יוצק מים ע ל ידר‪.‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫צ ד ק אשר אתו שמה היה ר א י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫פ נ א‬ ‫י לפרשם‬ ‫‪.‬יהיה ל ו ולנו ל כ ב ו ד ו ל ת פ א ר ת ע ם ח ל ק ת ה ת ו ע ל ת ספון‪ ,‬ל ה ב י א ו פ ה מ ק ו ם פ‬ ‫]סיינה?[‪...‬‬ ‫כי כ א ש ר תשוטטנה‬ ‫ע‬ ‫‪, ,‬‬ ‫נ‬ ‫מ ק ו ם מ ו כ ן ב ע ב ו ר ו ל כ ל ה ש ל מ י ו ח כזה"‪.‬‬ ‫לאחר‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל י ל א ראיתי‬ ‫משביע הוא א ת אחיו ש ל א לגלות ה ר ב י‬ ‫‪ .‬ר ק ל ג ו ר א ה ה ו ר ת ג ו תמיא" ] ה כ ו ר ך מגשים א מ ן ן‪.‬‬ ‫‪ !43‬כיי ה' סי׳ קיץ בלי כותרת ושמות‪.‬‬ ‫‪ 141‬כיי ה׳ סי׳ רנינ בלי כותרת ושמות‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ל ו נ י‬ ‫‪M‬‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה ו ר א ש ישיבה ב ס י י נ ה‬ ‫במכתב‬ ‫ה ש ל י ש י * ״ ה כ ו ת ג ש ו א ל מ א ח י ו ל ק ר ב א ח י ה ם ה צ ע י ר ‪ ,‬ע ו ל ימים‪ ,‬ע ל‬ ‫התורה ועל העכורה‪.‬‬ ‫עז‬ ‫רצט‬ ‫ותושיה‬ ‫ה ו א ש מ ח ב ש מ ע ו כ י ‪ .‬ל ק ח ו ה ב י ת ה הגאון פ ל ו נ י י ד ע ת י ת ע ש ו‬ ‫ומכת‬ ‫ו נ ר פ א ננע הטייול‪,‬‬ ‫הבטלה‬ ‫ת ה י ה ע ו ר בכם״‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ה מ כ ת ב מ ד ב ר ע ל פ ס ק שהשיג ב ע ד ם ו ש ל ח א ל י ה ם ע ל ידי ה כ ה ן ‪.‬‬ ‫בהמשך‬ ‫אפשר שהכותב‬ ‫היה משה מריאיטי אשר ע ר ך א ת ד ב ר י ו א ל אחיו שמואל ו מ ד ב ר ע ל ביאת ה א ר ל י‬ ‫לסיינה? הכהן‪ ,‬מ ו ב י ל ה פ ס ק היה א ם כן פ ק י ד החנות אשר ה ל ך לבולונייה עם ר׳‬ ‫ישמעאל‬ ‫א ב ל ז ה ו ת ה כ ו ת ב איננה ב ר ו ר ה כ י ר ק מ ע ט אנו שומעים‬ ‫ונזכר ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ממשה מריאיטי באנרות האלו‪.‬‬ ‫המכתב‬ ‫לתלמוד‬ ‫ה ר ב י ע י • ״ ע ר ו ך מ א י ש א ל א ח י ו א ש ר כ ת ב ל ו ע ל כ ו נ ת ו ל ה ק ד י ש זמנו‬ ‫ח ו ר ה ושאל ממנו להיוח לו‬ ‫‪ .‬פ ר ק ל י ט וסנינור ל ה ב י א א נ י ת מ ח ש ב ת ו א ל‬ ‫ה י כ ש ה ל ת ת ל ו מ ה ל כ י ם בין ה נ ו ל י ם ל מ ק ו ם ת ו ר ה ‪ . . .‬ל מ ע ן ה ק י ם מ ש פ ח ת א ב ו ת י נ ו‬ ‫ה ו ת י ק י ם שהיו ק ו ר ץ א ו ת ה ע ם ה ג ץ ה פ ל פ ו ל ו ה ס ב ר ו ת ויהיו ל ג ס ב י ה ו ד ה ו ב י ש ר א ל •‬ ‫האח‬ ‫מלא שמחה‬ ‫מקום‬ ‫אשר ייטב ל ו‬ ‫א ב ל לפי דעתו‬ ‫ע ל מחשבתו‪,‬‬ ‫ל ב ת ק ולחפש‬ ‫צ ר י ך בראשוגה‬ ‫ל כ ל השייך ב ע ס ק ה ל מ ו ד הן מ צ ד ה מ ו ר ה ‪ ,‬הן מ צ ר האויר•‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ואז ה ו א מ ו כ ן ב כ ל ל ב ו ל ה י ו ת ל ו ל ע ז ר ‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫י ו ת ר מעגין מ כ ת ב ד ״ א ל ב ח ו ר א ח ד ה ל ו מ ד ב ב ו ל ו ג י י ה ו ב ד ע ת ו ל י ל ו‬ ‫לויניציאה‬ ‫אחיו או י ר י ת אשר לו הודיע מחשבתו זאת מ ס ר ב‬ ‫לה‬ ‫י א‬ ‫אצל מורה אחר‪.‬‬ ‫מ כ מ ה ס ב ו ה הן מ צ ד ה מ ו ר ה הן מ צ ד ה מ ק ו ם ‪:‬‬ ‫עמקא‬ ‫ל א גחיח‪ ,‬ה ר י שור ש ח ו ט ל פ נ י ך ‪ . ,‬״ צ א ו ר א ה ה ש ו ת י ם מימין ע ד י ן לשונם‬ ‫כ צ מ א נ ש ת ה ויינו יין מזוג‪ ,‬ג ר י ר ו ל א ס ע י ד ‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫תלמוד‪.‬‬ ‫אמית•‬ ‫‪ .‬ה א ׳ כ י י ד ע ת י ה ו ר פ ה ה ע וץ׳‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה ש נ‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫שלישיה ע ו ד ה נ ה בויניציאה ק צ י‬ ‫יאחה אחי כ ב ר הורגלה להיות ע ל‬ ‫א ו ס ר י ם ניט‬ ‫י‬ ‫י לא‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫כ מ ן נ י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫לק‬ ‫ה‬ ‫׳ ל ו במדינייות אחוזה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫‪p n‬‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫™‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ ס ו ל ה ו א ז ה א ש ר בויגיציאה‪ ,‬ו ע ם ט מ א ש פ ת י ם ה ר ב ה ב ת ו כ ו ׳ ע‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ל פ י ד ע ה ו ל א י ו כ ל ל ע מ ו ד שם‪.‬‬ ‫פלוני אשר ב א מ ת ש ל מ ה‬ ‫פרפראות‬ ‫‪«1‬״י‬ ‫* י ־‬ ‫נפש שונאים ע ם ל ו ע ז ‪ ,‬שאיגו כותאי"‪.‬‬ ‫לכן‬ ‫‪,‬‬ ‫ח‬ ‫צר כה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫א ב ל ט ו ב יהיה ש ב ת ו ב ב ו ל ו נ י י ה‬ ‫ע‬ ‫ן ג ט ן ק ו‬ ‫על התורה ועל העבודה‬ ‫מ ו‬ ‫ל ח כ מ ה ע מ ו ל ה י ו ת שעשועים ע מ י ׳ י ע‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫מ ר י נ י י ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫אצל‬ ‫והרבה‬ ‫^ טל‬ ‫יש שם ר ח ב ת ה מ ק ו ם ו כ ל ט ו ב נ מ צ א ב ע י ר ה ז א ת ‪ .‬נ ם מ ו ס י ף ‪ .‬כ י ה ה ש ת נ ו ת י ו ר ה ע ל‬ ‫רפיון ה ש כ ל בבחירות״‪.‬‬ ‫אדמה‬ ‫י‬ ‫^י‬ ‫י"‬ ‫»‬ ‫•«!‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪48‬‬ ‫כי מ ש פ ט זה‬ ‫ע ל שני‬ ‫המורים‬ ‫כ י ה׳ סי׳ ר׳ בלי כותרת ושמות‪.‬‬ ‫כיי ה סי• ר־ו בלי כותרת ושמות;‬ ‫כיי ה• סי• ריב‪.‬‬ ‫כתובות מיז ע ־‬ ‫רמז לניטו‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ב כ‬ ‫‪-‬י‬ ‫בבולונייה‬ ‫ס‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ובויניציאה‬ ‫־ א ע־ב בשנויים‬ ‫נכתב‬ ‫בהשפעת‬ ‫ש‬ ‫מארכם‬ ‫הארלי‪.‬‬ ‫^‬ ‫ודעת זאת תתיחם גם ל א ג ר ת א ח ר‬ ‫ט‬ ‫ח נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת ‪ 4 0‬ז‬ ‫י ד ו ע‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫י ו‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫מ ש פ ט‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫י י‬ ‫ן‬ ‫י׳ יי‬ ‫בסוף אגרת זו כ ת ו ב ‪ . :‬כ ב ר העליתי גרות עיוגי ב ד ב ר אחינו יצ״י‬ ‫א‬ ‫ת מ‬ ‫ו ח ר ת י‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ל לגריעי^‬ ‫" ׳‬ ‫ר‬ ‫מ ט ריוי •‬ ‫ב י ל ד להגלותו במקום מים הרעים‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א ו ס י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה א‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר ג‬ ‫ר א י ת י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫מ א מ ר י‬ ‫ם‬ ‫א י ס י‬ ‫ד ‪ ,‬נ נ י‬ ‫ק‬ ‫\ ^ י הורתנו‬ ‫' יש‬ ‫ל‬ ‫פ נ‬ ‫ע‬ ‫הא‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫‪* ' °‬לי חחטאי‬ ‫ל ל‬ ‫לי ידובר‬ ‫״״‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫‪ 1‬ע ר׳‬ ‫הארץ הגה ר ח ב ת ידים״‪ ...‬ה א ם‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫א ח י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫י א‬ ‫‪0 1 3‬‬ ‫א ו‬ ‫בשני ה מ כ ת ב י ם ע ל אוחו ה ב ח ו ר מ ט ן שרי יוחנן טריויש ד ר בויניציאד׳‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ע ו ד‬ ‫‪*1‬‬ ‫י‬ ‫י> הארל •‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪11‬‬ ‫^" "‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫?‬ ‫ו״« י‬ ‫לח ו‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫‪s‬‬ ‫‪ u‬י‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫בבקרי‬ ‫ש‬ ‫' בפיסה׳‬ ‫•‬ ‫ומדבר ע ל •טשרה ב א ו נ י ב ר ס י ט ה‬ ‫מבלאניש״*׳‬ ‫בפיםר׳‬ ‫א ת א ר ל י בסיינה‪ ,‬נ ל ה ל ו כי משאת נפשו היתה להיוח מ ו‬ ‫‪ ,‬ן אצל‬ ‫ושאל ממנו שיבקש עזר מנבירו‪ .‬ר׳ ישמעאל מריאיטי‪ ,‬אשר ק ל ^‬ ‫ו ? כסאו‬ ‫ל‬ ‫מהדוכוס מפיורינצה‪ ,‬היחה ל ו השפעה נדולה שם ו‬ ‫ל ריאיטי‬ ‫האצילים‪ .‬ה א ר ל י התאמץ ה ר ב ה פעמים א צ ל ריאיטי ל ט ו ב ת בלאניש‬ ‫סארי•‬ ‫ע ל נפי מרומי מ ס פ ר ה ר ו ט ו ר הלומדים שם ויושבים בקתדרא"•‬ ‫י הנזכר‬ ‫השתדל אז ב ע ד נכדו‪ ,‬ה ח כ ם ה ר ו פ א ר׳ פלוני‪ ,‬אשר ה ש‬ ‫‪ , £‬י י ' שבו‬ ‫וסוף כ ל ס ו ף ב א ה שעה הכושר ‪ .‬כ י חשקה נפש הדוכוס יר"‬ ‫ע‬ ‫? '‬ ‫ב ל ש ו ן ע ב ר י ‪ ,‬ישלח שרשיו ע ל יובל ה ר ק ר ו ק‬ ‫קורא‬ ‫י ל ך ‪ -‬י לא קבע‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫‪,‬ן‬ ‫נברא ה ע ן ל ם ‪ /‬־ ם ג !‬ ‫ב א ו נ י ב ר ם י ט ה‬ ‫ר ה‬ ‫ב‬ ‫ב י‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ח נ ו ת‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫י ב ו‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫כ ד‬ ‫ו נ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ב ס ט ו ר י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו ‪ :‬י ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א ל א בחצוניוח‪.‬‬ ‫ל י‬ ‫א ו ח י ו ת‬ ‫ר‬ ‫ב ‪ 0‬ה‬ ‫^ *פעם‬ ‫אז העיד ה א ר ל י כי ‪.‬אין איש בארץ היודע ל צ ר ף‬ ‫העבר‬ ‫‪"1‬‬ ‫ע‬ ‫ה ד ק ד ו ק ו ב כ ל חושיה יתנלע‪ ,‬ימין ושמאל יפרוץ ו ק‬ ‫י'גבירי‬ ‫בעבריח‪ ,‬כרצון מ ע ל ה ה ד ו כ ו ס יריד‪,‬״‪ ,‬כ מ ו אלחנן מבלאניש א‬ ‫ך ךבר‬ ‫מהקיים בידו כמו ח כ מ ו ת החצוניות עם שלמות המרוח‪ .‬דבריו‬ ‫ןטורי‪,‬‬ ‫'‬ ‫ובמצוחו הוא כ ו ח ב א ל בלאניש א ם רצונו ע ח ה ל ק ב ל ה מ‬ ‫היה‬ ‫כן הוא‪ ,‬הריאיטי בעצמו ימליץ ב ע ד ו א צ ל הדוכוס‪ .‬שכרו‬ ‫ו ^ בעצ‬ ‫ו ל‬ ‫א ב ל ה ס כ ו ם ל א נודע לו‪ .‬הזמן באוניברסיטה מהחיל ב ר‬ ‫‪ ,‬ף או ל ב‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫ך‬ ‫‪ ,‬ך‬ ‫לי‬ ‫קרוב בעת כ ת‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ר א‬ ‫ב נצ‬ ‫ם‬ ‫ש ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫י י‬ ‫ב א ז נ‬ ‫נ כ נ ס ו‬ ‫(‬ ‫ש ר ה‬ ‫א ם‬ ‫ה ז א ת‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫י ה י ה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א ש ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫מ ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ס י י נ ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה א ר‬ ‫מ‬ ‫ר י א י ט י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז ה <‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ל פ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫צ ר י‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫?‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י ן ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫•‬ ‫ע ‪°‬‬ ‫ל‬ ‫ובזה נשלם ר ו ב מ מ ה שמצאחי באנרונוח ה א ל ו מחוג‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫'‬ ‫כ‬ ‫יוס‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫י"‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫זזר<י‬ ‫הלטודים באיטליה ב א מ צ ע ה מ א ה הט״ז‪ .‬אקוד‪ .‬שהקוראים יסכימו‬ ‫משום חרומה ל ה ו ל ד ו ח החנוך והתרבוח באיטליה‪.‬‬ ‫‪ !>9‬כיי ה׳ סי׳ ריי‪.‬‬ ‫‪ 150‬כיי ה׳ סי׳ קיע‪. :‬לר־ אלחנן םבלאניש חביב לבריות ומרוצה ׳ לום';‬ ‫׳‬ ‫‪r‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫פירענצי ‪ ,1»18‬עטי ‪ 185‬בהערה‪.‬‬ ‫‪ a150‬עי׳ נינצבורנ‪ ,‬שם <הע׳ ‪ (129‬כ ר ך ה׳ עמי‬ ‫‪8‬‬ ‫‪e‬‬ ‫לי על‬ ‫רזה‬ ‫‪"J‬‬ ‫שיש‬ ‫ע‪°‬‬ ‫<ז‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ס י‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ .‬ק‪-‬פ‪:‬‬ ‫‪,Qlj‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪F1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪205.‬‬ ‫שא‬ ‫ר׳ יוסף איש ארלי בתור מורה וראש ישיבה בסיינה‬ ‫תאור כתבי היד‬ ‫המקורוח שמהם שאבתי החומר הזה הם אוספי מכתבים שנאספו באיטליה‬ ‫בתור םפרי־למוד לסננון ומליצה לכותבי אנרות; זאת אומרת שהמאספים שמו לבם‬ ‫לצורת המכתבים ולמליצותיהם ולא ל ח ‪ .‬על ‪ p‬לא העתיקו הרבה פעמים‬ ‫שמות הכותבים והמקבלים ומקומות מנוריהם ונם העלימו שמות הנזכרים במקרה‬ ‫כסתם פלוני אלמוני‪ .‬אך לאשרנו המעתיקים לא היו עקביים במלאכתם והשאירו‬ ‫הכותרות והשמות באיזה מקומות‪ ,‬ומה שנמצא סתום בכ״י אחד נמצא מפורש עם‬ ‫כל השמוח בכ״י שני‪ ,‬ביהוד בשני כ״י הראשונים‪.‬‬ ‫כ נ ם‬ ‫‪,51‬‬ ‫אני משתמש בשלשה אגרונות כ״י שנמצאו באוצר בית מדרשנו אשר מהם הוצאתי‬ ‫כ כ איזו אגרות במקומות אחרים״! וכ־י רביעי בספרית קאלומביה‪.‬‬ ‫א( כ״י רשזח״ה ‪) 450‬לעיל ״ י ׳ ‪ ,‬ולפגים כ־י ר׳ ר־ג ראביגאוויטץ רשימה‬ ‫ח׳ מן כ׳ב אלול הדמיה‪ ,‬ע׳ ‪ 86‬גו׳ ‪ .6‬הכיי היה י ל קע׳א דפים שמהם חסרים‬ ‫א׳‪-‬קיו‪ ,‬מכיל רעיב מכתבים‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫כ׳ט והוא מ ו ר‬ ‫אשר מהם הסרים מסי׳ י״ב עד אמצע סי׳ י ״ )רף ׳ ‪ -‬י ־ א ‪ .‬רוב המכתבים הם‬ ‫על ירי בניו ותלמידיו‬ ‫‪ ,‬ל ‪,‬‬ ‫מהארלי‬ ‫ל י אך נוספו עליהם כמה אגרות‬ ‫ומי ביתו ובלי‬ ‫שיצאו מעט אנשים אחרים‪ .‬חמוה כי בתוך המכתבים מהמאה הט״ז נמצאה בס‬ ‫אגרת הרמבם על‬ ‫ף ל‬ ‫"א )רף ה׳ עד אמצע דף ח׳ ע־א‪ ,‬שאר‬ ‫האצטגגיגות‪ !".‬על כמה מכתבים גמצאו כותרות עם שם הכותב או המקבל אך‬ ‫ברובם חסרה כל ידיעה וגם בגוף האגרות גחלפו כמה שמות אגשים ומקומות ל ‪ .‬פ מ •‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫(‬ ‫ה‬ ‫מ כ‬ ‫ס ן‬ ‫כ ב‬ ‫ב‬ ‫ם <‬ ‫א ן ם פ‬ ‫ה ר א ש ן ן‬ ‫ה א ו ס ף‬ ‫ף‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫נ כ ת ב ן‬ ‫א ן‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ב ב י ת‬ ‫ק‬ ‫ף |‬ ‫ר ן ב ם‬ ‫י ש מ ע א ל‬ ‫ב‬ ‫נ ב ת ב ן‬ ‫ט‬ ‫מ ר י א י ט‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ץ‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫א ו‬ ‫ח‬ ‫ה א ר‬ ‫ה ד‬ ‫ק (‬ ‫ח‬ ‫בראש הכ״י כהב המעהיק‪ . :‬א ג ר ו ח ש ל ה ח כ ם ה ג ע ל ה פ ה ־ ר‬ ‫רף ל־ב קורם סי׳ נ״ח‪ :‬וגם אלה‬ ‫״ל לי׳ ׳‬ ‫ף איש ל ל י‬ ‫ייי‪.‬‬ ‫האגרות מהחכם מהדיר יוסף איש ארלי הגז׳ אשר ה ע ק י‬ ‫' א י ל אלי כ׳מ שמואל מריאיט‪-‬״ נובימ׳ של״‪ (1577) ,‬בפיררה״ בסוף דף ק‬ ‫ל חזק‬ ‫‪,‬‬ ‫מסיים המעחיק‪. :‬חמו המכחבים האלה עיי הצעיר‬ ‫פה צ י נ ט ו ‪ :‬״ ‪.‬‬ ‫י ק‬ ‫) ! (‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫זצ‬ ‫ו ב ר א ש‬ ‫ג ‪1 5 3‬‬ ‫ת‬ ‫עד‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫) ש‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫נ ״‬ ‫ע‬ ‫יהע׳ ‪4 4‬‬ ‫‪,‬׳‬ ‫ט‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫אוכספורד מהרל אסף׳‬ ‫‪ -‬י‬ ‫י‬ ‫‪5 1‬‬ ‫•‬ ‫ב ס‬ ‫‪9 5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫י ף • י• •‬ ‫ע‬ ‫א ן ד ן ״‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫ף <‬ ‫‪1 4 ,‬‬ ‫•^‬ ‫א י ע‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ל‬ ‫ס ן‬ ‫י‬ ‫ה ר ב נ ו ח‬ ‫תיב׳*׳ ח'‪,‬‬ ‫כנו־ ‪vvnn‬‬ ‫על ‪ ,‬״‬ ‫‪L‬‬ ‫ן ה ש ב ת ו‬ ‫‪• :‬אילי וטריוויש׳ עי׳ לעיל הע׳ ‪.17‬‬ ‫‪1 8 3‬‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫‪J‬‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪4 9‬‬ ‫< ע ל‬ ‫‪1 8‬‬ ‫ע‬ ‫‪Q‬‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫עי׳‬ ‫‪1 5 3‬‬ ‫‪ . I I I MUCA‬עם׳ ‪.339‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לקץ יעטר אסן‪.‬‬ ‫ב כ‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫ו י פ ם א ו‬ ‫ד י ד‬ ‫‪P‬‬ ‫״־‪°‬‬ ‫י ‪ < 1‬ט‬ ‫™‬ ‫ק‬ ‫־‬ ‫» ע י כאן כותרת זו נטצאה נם‬ ‫ ‪:‬‬‫‪ n d Bucher in der Bibliothek des‬״ ‪ Handschriften‬״‬ ‫^ארלי‬ ‫™ > ? • ‪ T‬׳ "‬ ‫‪•Professors D r . DavidKa‬‬ ‫‪ T‬ו ה י‬ ‫‪ • 1 Z‬י ‪u‬‬ ‫^ ׳‬ ‫נמצאו נם ככיי ה־‪ .‬נם‬ ‫ל ‪,‬ק טכ־ר צ ^‬ ‫‪, .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪5‬״‬ ‫‪e‬‬ ‫י נ ם‬ ‫ס י‬ ‫‪h‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪M‬‬ ‫צ נטו‬ ‫ב כ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ל ף‬ ‫ש ם ע א‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫‪ .‬״‪,‬‬ ‫ס‬ ‫ווייס‪.‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪Kataloir L‬‬ ‫ל הםכתבים‬ ‫א‬ ‫]ל‬ ‫מארכס‬ ‫ב [‬ ‫אחר זה חסרים ט״ז דפים שנחחכו‪ ,‬אולי רובם היו חלקים‪ ,‬כי ברף קכ״ג מתחיל‬ ‫קנ׳׳ה(‪ .‬אחר‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סי׳ ב׳ מהאוסף השני אשר בו נמ‬ ‫קם״א‪-‬קס״ו( לא נ‬ ‫חסרים ד׳ דפים )קנ״ו‪-‬קנ״ט( ומדף ק״ס‪-‬ק״ע )חסרים‬ ‫‪.‬ע״י הצעיר‬ ‫‪ .‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫המכחבים אבל שייכים ל י‬ ‫י ש מ ע א ל ח ז ק יצ״ו בן המפואר כמה״ר שלמה חזק זצ״ל"‪ .‬בסוף הכ״י עיי‬ ‫איזה מכחבים בכחיבה מאוחרח‪ ,‬א׳ בסנטובה י־א כסלו ח ל ־ ואי באיטלקית•‬ ‫ז ה‬ ‫נו‬ ‫ם‬ ‫ה מ כ ת ב‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ק י‬ ‫ס י‬ ‫) ר ף‬ ‫ז‬ ‫ס מ נ ו‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ה נ ר א ה‬ ‫א ו ס ף‬ ‫ה ש נ‬ ‫ף‬ ‫ב ס ן ף‬ ‫ף‬ ‫ד‬ ‫ע ע‬ ‫ק‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ד׳‬ ‫‪156‬‬ ‫רוב המכחבים באוסף השני הם מאיש ששמו אברהם כמו שהעיר רשזח׳׳ה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ nmst‬ז‪-‬י‪«-‬י‪».‬‬ ‫מחלק זה והוא משער י אולי י י‬ ‫ע״ד ס׳ מאור עינים‬ ‫הדפיס שני מכחבים‬ ‫אשר‬ ‫‪r‬‬ ‫—‬ ‫הכוהב •החנבי‬ ‫נוקב‬ ‫ק״ו‬ ‫לסי׳‬ ‫בכוחרח‬ ‫אך‬ ‫פרובינצאלי‪.‬‬ ‫פרוביו‬ ‫דוד‬ ‫בן‬ ‫אברהם‬ ‫ר׳‬ ‫‪ !-‬י יי עי ״‪*.!•-‬מ‪/‬׳‪ .‬אך בכוהרה לסי׳ קץ נוקב ן‪,‬׳‪.‬״״־‬ ‫‪ . L . . .‬ז־לוא‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ה א ר ״ י‪ ,‬ומכחב זה הוא אל דודו ר׳ יוסף מריוירי וסי׳ ט׳ על מה שאירע בבית‬ ‫דודו כ״ר יהודה מריוירי וסי׳ כ־ד וכ״ה ‪.‬כחב חנחומים על דודי כ״מ יהודה מרי ר‬ ‫חנצב״ה‪ ,‬יום ד׳ ט״ו אב‪ ,‬כ״ז לוליו שמ״א נפל שדוד״‪ .‬על כן עלה ברעתי שאולי‬ ‫שמו‬ ‫היה א ב ר ה ם מריוירי? סי׳ ס״ח כחב אל אביו מביח ‪.‬דורו כ״ר יהו^‬ ‫יעלה יצ״ו׳‬ ‫וי‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫י ת י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫המעחיק ישמעאל חזק היה אוהבו ואיש סודי ל‬ ‫קס׳ז ע״ב כתב אברהם כי קרא האנרות שנהן מקבל המכתב ליי‬ ‫זה בא שם פיררה איש סודנו ר׳ ישמעאל "י ל לי‬ ‫ל‬ ‫יל « י‬ ‫שאחר זה ‪.‬הנה זה בא בארמנותיך‬ ‫אל כ ל הדברים שמחי בפיו סביב לעסק הלז" גענין שתכין(‪.‬‬ ‫יצ‬ ‫כ‬ ‫ה מ ש כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫? * ' והנח‬ ‫? י• י ימבחב‬ ‫י • ישמע‬ ‫יצ״ו‪ ,‬כב‬ ‫י ש מ‬ ‫מ צ פ ו נ י‬ ‫ש מ ע א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ח ז ק‬ ‫נ י ב י ם‬ ‫בנליון הכ״י נמצאו צורוח יד בהרבה מקומוח‪ ,‬כנראה להראוח על‬ ‫ל ב המעתיק או הקורא ונם נכחב כמה פעמים על הגליון יפה או‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫בראש המכתבים‪ .‬כ ל הכ״י נכחב בסוף המאה הט״ז בכתב‬ ‫ונוח לקריאה‪ .‬מחוך חלק הראשון הוצאתי לאור ב׳ מכתבים בתרביץ ח‬ ‫ונ׳ במאמרי על ר״י ארלי ור״י טריוויש ע׳ ‪.212-211 ,207-206‬‬ ‫י פ ה‬ ‫מ‬ ‫א י ט‬ ‫ק י‬ ‫ק ו י‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫מר‪,‬‬ ‫‪ ,‬ה‬ ‫‪!84-1‬‬ ‫ן כ ר ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ס י‬ ‫י פ‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪Le‬‬ ‫^‪ttenf‬‬ ‫^‬ ‫ב( כ״י שקניתי מאח הרב המנוח ד״ר חיים רוזנברג‬ ‫^אמ^ע‬ ‫ך׳> מכיל ק״מ דפים ומהם ח׳ חלקים‪ .‬בסופו נכתב •‬ ‫^ ^ **שונים‬ ‫‪ ,Antonio Costanzi‬אשר היה מבקר ספרים עברים ב‬ ‫‪ "2‬י הכ״י‬ ‫המאה הייה‪ !*?.‬דיר רוזנברנ ציין מספרי הדפים בעמדות י *‬ ‫ל‪600‬‬ ‫המכילים מפחח של ההחלוח המכחבים י ' ע י "‬ ‫)בהשמטה ו׳ אנרוח שאין להן מספר על ידי שננה(‪ .‬רוב הכ״י נכתב סביב‬ ‫‪f a m 1 1 1 a r i‬‬ ‫‪G i o‬‬ ‫ר ו מ ה‬ ‫ח‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ק פ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫‪1‬‬ ‫מ ש נ י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫נ מ נ ו‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫!‬ ‫י י שלנו•‬ ‫‪ L ,‬המספרים‬ ‫כנראה מ כ ו ת ב כיי הי‪ .‬איפשר כי בין ת־ב אנרות שבכ־י זה נ ם‬ ‫' ‪ 1‬לו‬ ‫^‬ ‫לפי עדות נייבויער נכתבו המכתבים ס ב י ב לענת ‪ ,1613_5373‬א ב ל אפשר ^‬ ‫זציל ‪ ,5337‬השנה שבה ה׳גאיל ישמעאל חזק אנרות הארלי משמואל מריאיטי‪ ,‬כמו מנ‬ ‫ה ם ס פ ר י ם ברשימת ר׳ חיים מ י כ א ל ‪ 565‬במקום ‪ 556‬באותו ה ל י ‪.‬‬ ‫‪Censur‬‬ ‫עי •‬ ‫‪ . 156‬ת פ ל ה למשה־ ל כ ב ו ד הרםשיש‪ ,‬לפסיא תרנ־ו‪ ,‬עמי ‪ 8 ,7‬וע־ש‬ ‫‪hebraischer Biicher im‬‬ ‫‪,The‬‬ ‫^""‪Ce‬‬ ‫‪ ,Kirchenstaate‬פפד״מ ‪ ff 21 ,32. ,1 ,1891‬וכוי; וו‪ .‬פ א פ פ ע ר ‪nsorship f ,‬‬ ‫‪. f f118,142‬‬ ‫‪ ,Hebrew Bo‬נויארק ‪,1899‬‬ ‫ג כ‬ ‫צ א ו ת‬ ‫כ‬ ‫ג ם‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫ב ה‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ה‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪C‬‬ ‫פ ו‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫ר ׳ י ו ס ף איש א ר ל י ב ת ו ר מ ו ר ה ו ר א ש ישיבה ב ס י י נ ה‬ ‫כאותיות קורסיביות איטלקיות יפות א ך קשות לקריאה‪.‬‬ ‫כ כ ת י ב ה א ח ר ת שאינה י פ ה א ב ל נ ם כ ן ק ש ה מ א ד ‪.‬‬ ‫כמה דפים באמצע ובסוף‬ ‫ב ס ו ף הכ׳׳י נ׳ ת ע ו ד ו ת ע ל מ ר י ב ת‬ ‫ה א ח י ם יהושע ו י ע ק ב מ מ ו ד ע ה מ ש נ ת ש י ״ ח ‪ .‬״ ״‬ ‫ב י ן קצ״ג א ג ר ו ת ב כ י י ר ׳ ל א נ מ צ א ו ר ק ל ׳ שאינם בכ״י ה ׳ )ביניהם ה ע ת ק ת שני‬ ‫א ר י ט י נ ו )‪(Arretino‬‬ ‫מכתבי‬ ‫א ך ס ד ר ה א ג ר ו ת ה ו א משונה‬ ‫ו מ כ ח ב א׳ ש ל צ י צ י ת ( ‪.‬‬ ‫ל ג מ ר י כשני הכ״י וגם נ מ צ א ו ה ר ב ה פ ע מ י ם כ ו ת ר ו ת ע ל מ כ ח ב י ם בכ״י א ח ד ש נ מ צ א ו‬ ‫ס ת ם בשני ח ו ץ משיגויים א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫כ ב ר ה ש ת מ ש ת י בכ״י ז ה ב ה ו צ א ת א י ז ה מ ה מ כ ת ב י ם‬ ‫מכ״י ה ׳ ‪.‬‬ ‫נ> כ׳׳י ש ק נ י ח י מ ע ז ב ו ן ה ר ב ד ״ ר מ ‪ .‬ז‪ .‬מ ר ג ו ל י ס ב פ י ו ר י ג צ ה ) ל ע י ל כ ״ י ‪ ,‬ף ‪ C‬א ח ר‬ ‫א׳ מזכרוגות ע ל ל י ד ת בגים ובגות ל מ ש פ ח ת‬ ‫‪V‬‬ ‫ ז ו כ ר‬‫ג‬ ‫ה כ ר י ת‬ ‫א ל י ק ו‬ ‫עי‬ ‫בן‬ ‫פנקס‬ ‫י צ ח ק‬ ‫הבריתות‬ ‫כל‬ ‫ש מ ר י‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ג א‬ ‫ל י ק ו ‪ 1679-1646‬מ ת ח י ל ב ד ף ב‬ ‫שאעשה‬ ‫ל י ק ו‬ ‫א‬ ‫ש ל מ ה‬ ‫אני‬ ‫'אליקו גפטר‬ ‫א ב ר ה ם‬ ‫י צ ״ ר ק ע י ט ר ש י מ ו ת משנות ת ז‬ ‫תנ״א וביניהן ש ת י ם ש נ ז כ ר ה ב ה ן ת נ ו ע ת ש ב ח י צ ב י ‪ .‬״ ״‬ ‫ב ע ר ב י״כ חג״ב‬ ‫המוהל שלמה א ב ר ה ם‬ ‫) ד ף כ״נ ע"ב> ו ה מ ש י ך ע ב ו ד ת ו בנו ש מ ו א ל נ א ל י ק ו‬ ‫פוזנ״ח ע ד ת צ ״ ח <כ"ב מ י ל ו ת ( ‪ ,‬ו מ ת צ ״ ט ע ד ת ק כ ״ ה )ט״ז מ י ל ו ת ( יששכר א ר י ה ש ב ח י‬ ‫נ א‬ ‫ליקו‪,‬‬ ‫ג כ ר ו ו ח ת ג ו ש ל ש מ ו א ל ‪ ,‬מ ת ק כ ״ ז ע ד תקנ״ט )ל״ט מ י ל ו ת ( בגו ש ל מ ה א ר ה‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫ה ר ש י מ ה ה א ח ר ו ג ה בכ״י ה י א מ י ל ה בן ל י ה ו ד ה חיים גאליקו בן ה ח כ ם ה ש ל ם‬ ‫שלמה א ר י ה א ב ר ה ם הג־ל בשגת תק־ס ו מ ל אותו אחי ה א ב יוסף יצחק זאב‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫ב ת כ מ ו ה ר ״ ר ד נ י א ל טרגי‪.‬‬ ‫חיים ה י ת ה‬ ‫אשת‬ ‫כ״י ז ה ב ן ל״ז ר פ י ם ג כ ת ב ב כ ת ב‬ ‫יש״י א ו ק ו ר ס י ב י ו ב י ״ ב ד פ י ם ה א ח ר ו ג י ם ה ת ו ס פ ו כ מ ה פ ע מ י ם גם ר ש י מ ו ת ב ל ש י ]‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫איטלקי‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫כ ל ה מ ו ה ל י ם הג״ל חייו ב ס י י ג ה ‪.‬‬ ‫כ ך מ ת ח י ל כ״י שגי‬ ‫מ״א שורות‪,‬‬ ‫בראשו‪.‬‬ ‫הסר‬ ‫ב כ ת י ב ה א י ט ל ק י ת ק ו ר ס י ב י ת ק ט נ ה ‪ ,‬ג״ה ד פ י ם בני‬ ‫בראשית הב"‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ק צ ר י ם בגי ש ו ר ה א ו ש ו ר ו ת י ם ש מ צ א ם יפים׳‬ ‫שנכתבו‬ ‫הערות‬ ‫ו מ ד ף י״ב‬ ‫בפועל‬ ‫גמצאו‬ ‫ואילך‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫ף‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫מכתבים'שלמים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫ו ת ב י‬ ‫^״די״‬ ‫ר‬ ‫ר״ר‬ ‫מרגוליס‬ ‫הוסף‬ ‫ק צ ר ו ה ב ל ש ו ן ו כ ח ב א ש כ נ ז י ב ג ל י ו ן א י ז ה מ כ ת ב י ם ו ה ע י ר שאיזה מ ה ם ג כ ת ב ו‬ ‫‪5‬‬ ‫* י ע״ ה ע ר ה ‪ 51‬בסוף‪.‬‬ ‫י•! סי• יי‪-‬י•• ‪u‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪:‬י‪°‬‬ ‫״ י ‪ -‬י י •‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬יייי•‬ ‫ל ״ ־‬ ‫^‬ ‫‪n‬‬ ‫^‬ ‫־'‬ ‫״‬ ‫‪K‬‬ ‫׳ י ז ״ ל ד ‪ -‬ד ל‬ ‫ב‬ ‫;״״״״‪^T,‬ד^ ‪™r‬ו‬ ‫י* י•‬ ‫״‪-‬יא חיי ימים לחדש טבת שנת הוזכ‬ ‫‪-‬‬ ‫י >‬ ‫‪;r‬ד‪•-^^ ^^t‬י‬ ‫יהי רצון סלכניו יח׳ שיחנן וירחם עליי י ע‬ ‫*י־*«־ ״ב ‪-‬״לי ‪P‬‬ ‫ל י נ י‬ ‫ל‬ ‫ג א ל נ ו‬ ‫‪ -‬י \ ‪-‬‬ ‫‪7‬י‬ ‫א נ ־ ו‬ ‫״‪:‬ל‬ ‫־ ״ נ ‬ ‫״• מו דספרדים‬ ‫ך‬ ‫צ ב י ״‬ ‫‪X‬‬ ‫שם הנעי‬ ‫‪A‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪V‬י‬ ‫״‬ ‫‪ °‬־‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫״׳;־מילד ופדיון קבלנו‬ ‫"‬ ‫עי‬ ‫י' ל‬ ‫דמ‪I .‬‬ ‫ו״‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫המהול שבתי והיא בבור‪ .‬ודרשתי בביתו אמש ליל ש־ק יאםי״י‬ ‫הישועה‬ ‫נ ק ב ל זאת‬ ‫ג ״ ל ח מצרים יכן בזבות המילה ופדיון הבן‬ ‫א‪ .‬ויזכהו לראות בנין בית קדשנו ותפארתנו‪ .‬אכי־ר•‬ ‫ב י ו‬ ‫י נ ו ל י‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ו נ ק ר א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י ו ם‬ ‫ה‬ ‫ם ר‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫‪1 6 0 6‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪l‬‬ ‫״‬ ‫‪P‬‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫שי‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ל ד [‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫עיי ר׳ ישמעאל מריאיטי או גשלחו אליו או שנמצאו גם בין אגרות ל ׳ יוסף איש‬ ‫ארלי אשר בקובץ כיי של גיסו ר׳ דוד קופמאנןס״י ובכ״י אגרות יקרות מר׳ ידויי‬ ‫נירון בפירגצי‪ .‬דף מ־ד‪-‬ג־ה גכתבו ע״י מעתיקים אחרים ובדמים האלה גמצאו א‬ ‫כותרוח בראש המכתבים מה שלא גמצא כ ל ל וכלל בדפים הקודמים‪ .‬בין מכתבים‬ ‫שגכחבו בפועל ישגם בדפים האתרוגים גם מכתבים קצרים ללמד‪.‬‬ ‫ר‬ ‫יזו‬ ‫בסוף דף ליו כחוב )מאח דיר קאםוטו?( שחסרים שני דפים‪ .‬איזה שנים אחי‬ ‫שקניחי כיי זה באו לירי ד׳ דפים והכרחי כי שייכים לכיי זה ומקומם שם• י״י‬ ‫‪yschrifi‬‬ ‫!‪A. Berliner‬‬ ‫מרנוליס הרל ב׳ מכחבים מכיי זה הא׳ )כיי דף מ י‬ ‫ל ‪ -‬״ > ב־^»״*א‬ ‫׳ ‪,-‬‬ ‫עמ׳ ‪) 272-271‬ועיש ‪ 265‬דבריו ל « ‪,‬‬ ‫ל הקובי!;‬ ‫‬‫׳‬ ‫‪ hraeiitka‬כ ר ך נ׳‪,1906 ,‬‬ ‫דיר מ‪ .‬ד‪ .‬קאסוטו הו״ל ארבעה מכחבים ע״ד סיינה ב‪.‬הצופה לחכמת י ש ר‬ ‫כ ר ך ח׳‪ ,1924 ,‬עמ׳ ‪ .43-42‬אז היו חסרים ד׳ דפים הניל שבראשם נמצא סיר‬ ‫מכחב ר׳‪ .‬מכחב א׳ נםצא נ״כ בכ׳י ה׳ סי׳ קפ׳ט‪ .‬ומשם נראה שמעחיק ב"‬ ‫השטיט כמה משפטים מאנרח הזאה‪.‬‬ ‫ט (‬ ‫ע‬ ‫ע מ‬ ‫ה כ‬ ‫‪; 1 5 4‬‬ ‫ן ע‬ ‫(‬ ‫ן ה ב‬ ‫ש‬ ‫‪1 0 5‬‬ ‫) כ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ף‬ ‫ב ׳‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫אל‬ ‫‪,‬‬ ‫בספרו ש ו מ ר ה ח ו מ ו ח עמ׳ ‪) 67-65‬ועיש עמ׳ ‪ (54‬השחמש ריר‬ ‫ברנשטיין ב‪.‬קינה שעשה יוחנן אלטרינו על הצדיק יוסף םראלוו שנשרף ח‬ ‫קרוש ה" הנמצא בדף נ״א‪ .‬ארבע מכחבים השייכים לעניני מריבוח ר׳‬ ‫מארלי הוצאחי לאור ‪.‬ארלי וטריוויש" עמ׳ ‪.209-208 ,206‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫ע ל‬ ‫י ו ס ף‬ ‫מעם•‬ ‫— • י • י* ו **‪ v‬י* ־״ יי ״ ״ ״* ׳״״ ‪u‬‬ ‫—‬ ‫ל^המעו‬ ‫י^ "‬ ‫מקורן באיזה אוסף מסייגה‪ .‬אולי גמ איזה מ כ ח ב‬ ‫י ‪Q,‬‬ ‫הכ״י גכרך שלא כסדר באיזה מקומוח‪ .‬רף ייז הוא המשך דף חי׳ יי)*‬ ‫' ? ^מצאי׳‬ ‫ד ף כ״ד‪ .‬ראשיה המכחב שבדף כ״ה וסוף המכחב שביד ״׳"י‬ ‫ה‬ ‫בדף מ״ח ע״ב ומ״ט גכחבו בארייו )‪ Arezzo‬או ‪ .(Rcggio‬גם בב"‬ ‫? | " מגואי‬ ‫ל‬ ‫שום כוחרח ורוב שמוח אגשים ומקומוח נחלפו ל ״פלי ״ ‪1‬‬ ‫י ״י נכתב‬ ‫^‬ ‫עקבי והשאיר כמה שמוח וביגיהם מפורסמים‬ ‫מקרופולי‪ ,‬אבטליון ממודינה‪ ,‬ידידיה מריקאגאטי‪ ,‬עזריאל טרבוט וכוי‪ .‬חב‬ ‫בטאה הי״ז בכחב איטלקי קורסיבי קשה לקריאה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ם‬ ‫ע א ח ר י‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫‪a‬‬ ‫ח ס ר י ם‬ ‫‪,‬‬ ‫ז ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫‪180‬‬ ‫עיי‬ ‫ה ע •‬ ‫‪.154‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪D‬‬ ‫כ ר נ י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה ס ו‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה י‬ ‫הערות ותקוני־נוסח בתורת כהנים‬ ‫מאת‬ ‫אליעזר הלוי פינקלשטין‬ ‫גורלו של התורת כהגים! כגורלם של שאר מדרשי התנאים‪ .‬הספר הגיע לידינו‬ ‫בגוסח משובש ומקולקל‪ .‬המוציאים לאור ל א סילקו את השבושים שבכתה״י‪ ,‬אלא‬ ‫אדרבא הוסיפו שגיאות חדשות משלהם‪ .‬בספרא שבידיגו מצויות הרבה ברייתות‬ ‫שבודאי‪.‬לא היו בגוף ה ס פ ר המקורי‪ ,‬ואפילו ההלכות המקוריות שבתוצאות שלגו‬ ‫עכרו גלגולים מגלגולים שונים וצורתן עוברה‪ .‬המו״ל ‪.‬הניהו־ את הנוסח העתיק‪.‬־‬ ‫המבארים ‪ .‬ת ק נ י אותו‪ ,‬ולפעמים תקג״ן קלקלתו‪,‬‬ ‫כ‬ ‫י ע ‪ .‬בין אלה הרבה להגיה‬ ‫ת‬ ‫את הגוסח הרב הגדול ב ע ל קרבן אהרן‪ ,‬והוסיף וגרע מדעתו וגוסחתו עברה לתוך‬ ‫רוב הדפוסים שבאו אחריו‪.‬‬ ‫ו׳ ‪ -‬א <ר׳ וויגיציא מ־ה‬ ‫יהדי ל ך דוגמא להגהה זו‪ .‬שגעו בחו״כ קדושים‬ ‫" > • ‪.‬מניין לאוכל מן הבהמה ע ד שלא חצא נפשה עובר בלא תעשה ת ל לא‬ ‫א כ ל י ע ל הרס ר״א ל א חאכלו ע ל הדם א ל חאכל מן הבשר והדם במזרק קיים •‬ ‫נוסח זה מובא בלי שום שנוי באוצרו של אוגליני‪ .‬בספר תומת ישרים מעיר ע ל‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪°‬י‬ ‫י ח א זו ו י ל ‪.‬חסר לשון וכצ״ל קיים במזיק• י ׳‬ ‫הדם שאין מברין ע ל הרוגי ביה דיך‪ .‬ונראה שנוסח זה היה לפני בעל הפירוש‬ ‫י א ‪.‬שאין מברין על הרוגי בית דין‬ ‫המיוחס לריש משגץ שכן הוא מעתיק את‬ ‫" * י י ן על המאמר שאין מתאבלים עליהם‪ ,‬סנהדרין ס־ ע ־ ‪ .‬לנוסח בעל תומת‬ ‫‪mZ‬‬ ‫יערים מתאימוח הניסוח הנמצאות ברוב כתה״י‪ ,‬י א א ב ג י ‪' 1‬‬ ‫?‪£ ™ n‬‬ ‫‪u‬‬ ‫הביי^‬ ‫חכמים‪ .‬בילקוט ד׳ שאלוניקי דפ־י׳‬ ‫)סנהדרין ס״נ ע"א> וזה נוסח הילקוט שם‪ :‬׳ עקיבא אומר מנין לסנהדרים שהרגו‬ ‫' ל ‪ 1‬״‬ ‫ל לן‬ ‫את הנפש שאין טועמים כלום כ ל אותו היום שנאמר ל‬ ‫»ל ל א תאכלו ה ר ם‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫מנין ל‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫א י‬ ‫י י ס א‬ ‫ה פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ס ק‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ב כ ת‬ ‫‪P‬‬ ‫ו‬ ‫״ ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת א כ‬ ‫ז ר ם‬ ‫ע‬ ‫ז י‬ ‫א ו כ ל‬ ‫ע‬ ‫‪p‬‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ד ו ס א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה ח‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫״ ‪ £ £ V‬לורד‬ ‫ל א תאכל בשר ועדיין הדם ‪ l ™ a‬־ י ׳‬ ‫י‬ ‫‪ ,‬י ל מ ל ן אינו ליקה‬ ‫בית י י ן י״א אזהרה לבן סורר ומורה ואמר ׳‬ ‫ח ז ו ה ליה לאו שבכללות‪ /‬בילקוט בתיי אוקספורד הציון ר׳ מיתות נסמך בגל ו‬ ‫ל*דל מ‬ ‫ל י י ׳ עקיבא אומר וכו׳־‪ .‬הרי ל ך מפורש שהילגז״ ;‬ ‫‪ T‬״ ל דדם‬ ‫‪*VI‬‬ ‫וכעין זה נהג ב ע ל מהי ויה » ״ י • ' ־‬ ‫^‬ ‫״ ל ל א תאכלו ע ל הרם•‬ ‫הכה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ר ח‬ ‫‪ 7‬ע ת י ק‬ ‫ל א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ס ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ש י ך א‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪1 0‬‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫פינקלשטין‬ ‫ד״א ל א ח א כ ל ו ע ל ה ד ם א ל‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫מנין שאין מ ב ר י ן ע ל ה ר ו ג י ב י ח ד י ן ת י ל ל א ח א כ ל ו ע ל ה ד ם‬ ‫ל ס ג ה ד ר י ן שהרגו א ה ה נ פ ש שאין ט ו ע ס י ן כ ל ו ם‬ ‫הדם‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫א אומר‬ ‫ס‬ ‫׳ ע ק י ב א א ו מ ר מני[‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫״ ל לא תאכלי ע‬ ‫ת‬ ‫א מ ר ר ׳ יוסי ב ן חגיגא א ז ה ר ה ל ב ן ס ו ר ר ו מ ו ר ה מגין ת ״ ל ל א ת א כ ל ו ע ל ה ר ‪°‬‬ ‫ח א כ ל ו א כ י ל ה ה מ ב י א ה ל י ד י ש פ י כ ו ח דמים״‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ברם‬ ‫בד־‬ ‫פי‬ ‫ה‬ ‫וויגיציא כ ל ה מ ו ב א ב ס ג ה ר ר י ן מ ד ב ר י ר ״ ע וגם‬ ‫ר׳‬ ‫בעל‬ ‫אהרן‬ ‫קרבן‬ ‫הגיה‬ ‫ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם ס ג ה ד ר י ן ע׳ ‪.(170‬‬ ‫בתו׳־כ‬ ‫על‬ ‫ב ב‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫יוסי‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫על‬ ‫ף‬ ‫ב א‬ ‫המו‬ ‫) ע‬ ‫בן חגי נ א‬ ‫"‬ ‫וזה ג ו ס ח ה ח ו ״ כ ע ל פ י ג ר ס ה ב ע ל ק י א ‪:‬‬ ‫מ נ י י ו‬ ‫ם‬ ‫ל א ו כ ל מן ה ב ה מ ה ע ד ש ל א ח צ א גפשה ע ו ב ר ב ל א תעש׳ ה י ל ל א ת א כ ל ו ע ל ה ר ־‬ ‫א ח ר ל א ח א כ ל ו ע ל ה ד ם א ל ה א כ ל מן ה ב ש ר ו ה ד ם ק י י ם ב מ ז ר ק ר ב י‬ ‫דבר‬ ‫אומר‬ ‫מנין‬ ‫מנין שאין‬ ‫לסנהדרין‬ ‫מברין‬ ‫שהרנו‬ ‫על‬ ‫אח‬ ‫הרוגי‬ ‫ב״ד‬ ‫הנפש‬ ‫שאין‬ ‫לא‬ ‫היל‬ ‫האכלו‬ ‫טועמין‬ ‫על‬ ‫כלום‬ ‫הדם‬ ‫אוחו‬ ‫ת א כ ל ו ונו׳ ור׳ יוסי ב״ח א מ ר א ז ה ר ה ל ב ן ס ו ר ר ו מ ו ר ה מנין‬ ‫ת‬ ‫ר״ע‬ ‫ת״ל‬ ‫היום‬ ‫״ ל לא תאכלו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫אי‬ ‫ל‬ ‫?‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫הרם"‪.‬‬ ‫זו‬ ‫נרסה‬ ‫הועתקה‬ ‫בכל‬ ‫מ כ ל החוקרים שדברי ריע‬ ‫ב ש ו ם נ ו ס ח ישן ש ל ה ס פ ר א ‪.‬‬ ‫הדפוסים‬ ‫ו ר י ב״ ח‬ ‫ראה״וו‬ ‫וביניהם נם הוצ׳‬ ‫ל‬ ‫ומהרי״ר ו נ ת ק ב‬ ‫י ם‬ ‫נ מ צ א י ם ב ח ו ״ כ ‪ ,‬ו ה ר י ה ו כ ח נ ו שאינם נ מ צ א‬ ‫כ ן נהנ ב ע ל ק י א ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ח ‪.‬‬ ‫מ פ נ י ה ט ע י ו ח ה ר ב ו ח ה ש כ י ח ו ח ב נ ו ס ח י ה ת ו ״ כ ש ב י ד י נ ו בין מ צ ד ט ע י ו ת ה ס ו פ ר י ם‬ ‫ו ה מ ע ה י ק י ם ‪ ,‬בין מ צ ד ה נ ה ו ה ה מ ב א ר י ם ו ה מ ו ״ ל י ם ‪ ,‬יש צ ו ר ר ה כ ר ח י ל ה ו צ א ה מ ר ע‬ ‫של החו״כ‪.‬‬ ‫י ת‬ ‫בשנים ה א ח ר ו נ ו ח ה ק ד ש ח י כ מ ה זמן ל ה ש ו ו א ה נ ו ס ח ה ס פ ר א שבידינו ע ם כ ת ה "‬ ‫ו ה צ ט ט י ם ב ד ב ר י הראשונים‪ ,‬כ ר י ל ק ב ץ ח ו מ ר ל ה ו צ א ה מ ד ע י ה של ה ס פ ר ה ק ר י‬ ‫ו ה נ כ ב ד הזה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ב מ ש ך ל מ ו ר י ו ע ב ו ר ח י ‪ ,‬ע ל ה ב י ד י ל מ צ א פ ת ר ל ס ב ו כ י ם וקושיים ע ת י ק י ם ב נ ו ס ח‬ ‫הספר‬ ‫!ר‪ ,‬ו ה נ ה א מ ר ח י א צ י נ א ח ר י ם מ ה ם ל פ נ י ה ק ו ר א ‪ ,‬ל כ ב ו ד מ ו ר נ ו ׳ ל ו י גינצבורג׳‬ ‫ר‬ ‫ה י ו ב ל הזה‪.‬‬ ‫בספר‬ ‫א׳(‬ ‫גרסינן‪:‬‬ ‫ב ח ו ״ כ ב ח ו ק ו ח י ‪ ,‬פ ר ק י״ב ה״ז‪< ,‬הוצי ויניציא נ־ט ע״נ‪ ,‬ה ו צ ׳ ווייס קט״ו ע ״‬ ‫‪.‬מניין ל מ ח ו י י ב י ס י ח ו ה ו ל א ח ר ש א מ ר ע ר כ י ע ל י ו מ ה ח ״ ל ח ר ם ל א י פ ר ר •‬ ‫אין ל י א ל א מ ח ו י י ב י מ י ח ו ח ה ה מ ו ר ו ח ו מ ח ו י י ‪,‬‬ ‫ב‬ ‫לא‬ ‫יפרה‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ס נ ץ <‬ ‫״ל‬ ‫כ‬ ‫ל חרם‬ ‫י כ ו ל ע ד ע ל א ע מ ר דינו ח י ל א ש ר י ח ר ם מ ן ה א ד ם ל א י פ ד ה ו ל א ע ר‬ ‫גגמר דינו״‪.‬‬ ‫המשפט‬ ‫קיא‪,‬‬ ‫ה ר א ש ו ן ש ל ה ב ר י י ח א אין ל ו ה ב נ ה ב צ ו ר ח ו שלפנינו‪ ,‬ו ל כ ן ה ג י ה ב ע ל‬ ‫ו נ ר ס ‪. :‬מניין ל מ ח ו י י ב י מ י ת ו ת ש א מ ר ע ר כ י ע ל י ל א א מ ר כ ל ו ם ת״ל ח ר ם ל א‬ ‫יפדה•‬ ‫חרם‬ ‫א (‬ ‫אין ל י א ל א מ ח ו י י ב י מ י ה ו ח ה ה מ ו ר ו ה ו מ ח ו י י ב י מ י ת ו ת ה ק ל ו ת מנין ה י ל‬ ‫ל א יפדה‪.‬‬ ‫י כ ו ל ע ד ש ל א נ נ מ ר דינו ח י ל א ש ר י ח ר ם מ ן ה א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ל א יפרה ולא‬ ‫ם‬ ‫ע ד ש ל א ננמר דינר‪.‬‬ ‫ב פ י ר ו ש ק י א אין שום ז כ ר ל נ ו ס ח ויניציא ש ל ב ר ״ ת א‬ ‫ז ו ׳‬ ‫ו ה‬ ‫ק‬ ‫ו ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ל א נשתמש‬ ‫^‬ ‫‪m‬‬ ‫הערות ותקוני־נוסח בתורת כהנים‬ ‫בד״ר של הספר ל א ידע שיש כאן הגהה‪ .‬כ ל המויל שבאו אחרי‬ ‫ל קיא <חוץ‬ ‫ב ע‬ ‫מאינליני כאוצר שלו( העתיקו את הברייתא בצורתה שנתן ל ה בעל ק־א•‬ ‫ואמנם ההנהה שהכניס בעל ק״א לנוסח הברייתא היא עתיקה הרבה מזמנג‬ ‫היא נמצאת בכת״י אחרים ונם בציטט של הברייתא בספר המצוות להרמב־ם ז״ל‬ ‫)ש׳ ח׳‪ -‬הוצ׳ כ ל א ך ע׳ ‪ ,32‬הוצ׳ ר׳ חיים ה ע ל י ׳ ע‪-‬א(‪ .‬בכל הנוסחאות האלה‬ ‫הוגהה הברייתא ע ל פי ההשוואה עם נוסח הברייתא בבבלי‪ ,‬ערכין ו׳ ע״ב‪ ,‬וז״ל‪:‬‬ ‫״מיין היוצא ליהרנ ואמר ערכי עלי שלא אמר כלום תלמוד לומר כ ל חרם ל א‬ ‫י יכיל אפילו קודם שגגמר דינו הלמוד לומר מן האדם ולא כ ל האדם"‪.‬‬ ‫המעחיקים הקדמוגים‪ ,‬וגם ר׳ אהרן ן׳ חיים‪ ,‬בעל קרבן אהרן‪ ,‬זיהו את‬ ‫הברייתא בתו״כ עם ברייתא זו בערכין‪ ,‬וזה גרם להם שיגיהו את גוסח הספרא‬ ‫על פי המובא בבבלי‪ .‬אמנם כ ב ר הקשה הראב־ר ד ל ע ל נוסח המוגה הזה‪ .‬ח ל‬ ‫; ‪ P‬״ ‪ w‬לי האי נרסא‪ ,‬כי מאחר שננמר דעו להרעה מה לי מיתה קלה‪ ,‬מה‬ ‫לי מיתה חמורה״‪ .‬כי בודאי שאין להבדיל בעניין ערכין בין מחריבי מיתות קלות‬ ‫למחריבי מיתות חמורות‪ ,‬כיון שגגמר דינם‪ .‬באמת בברייתא המובאה בערכין לא‬ ‫נזכר ה ה ב ד ל בין מחריבי מיתות חמורות למחוייבי מיתות קלות ופירש ה ר א ב ר‬ ‫ז ל שם ‪.‬וניל כי הוא עגין אחר לגמרי‪ ,‬לפי שכלל הכתוב בכללו שכל המומת‬ ‫ואפי׳ ע ל יד עצמן‪ ,‬מאי טעמא דחשבינן ליה כמת ואין המת נערך ל מ ת י‬ ‫ן‬ ‫^ י ל יכול להנצל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫עכשיו‬ ‫י הוא כחי ויש לו ערך‪ ,‬וה*תא דילפען הכי מהדין ל ל א אצטריכען ל מ מ ר‬ ‫ל ' א ל א חייבי מיתות חמורות שלא גתגה שמתן לכפרה כנון מסית ו מ ד י ומברר‬ ‫ל תיעשנה בע נ‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י פ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫א י נ‬ ‫מ ן‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪] Q‬‬ ‫י כ ן ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב ש ן ם‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ י מ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש ה ו‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫^ ‪L 21.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דכר שיש בו מעשה כרררשינן בסדר ויקרא; הילבר‬ ‫שלא יהא להם פדיון בדמים; א ב ל חייבי מיתות קלו״ ט ו ן מחלל ו כ ו צ א בו‬ ‫" י ״י "־ ‪ ,‬״ ‪ 1‬ד‬ ‫שנתנה שנגתן ל כ פ ר ה מנין שלא יהא להם פי־יה‬ ‫שלא נגמר דינו כן ת״ל מן האדם ולא כ ל האדם‪ .‬ודוגמת זו הגרסא שפירשתי ישנה‬ ‫ב‬ ‫בערכין‪ ,‬דתניא לפי שמצעו וכו׳ ״‪.‬‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫‪1‬‬ ‫ל‬ ‫עכ״ל‪.‬‬ ‫וכעין זה פירש במיוחס לריש משרץ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫והנה הראב״ד ז״ל הוכרח לפרש כן מפני שבכתח״י שלפניו היה הגוסח כמו‬ ‫בעל ק״א ז״ל‪ ,‬אמנם בכתה״י היותר עתיקים שלפנינו‪ ,‬והם כת י רומ א ‬ ‫^‬ ‫רשמים‬ ‫יידי פרמא‪ ,‬וכה״י ברסלוי‪ ,‬הנרסה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י ב מ ק י מ ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫‪ , I .‬מכא^‬ ‫ב ר י ׳ אמנם בכח״י ברסלוי נמחקה‬ ‫׳ " ? ״ ‪L^tn‬‬ ‫?‬ ‫•לא אמד כלום"; א ב ל ברור שאין זי אלא‬ ‫* ן ע לדברי; שכן היה ד ר כ ם של המבארים והמעתיקים לשנות את נוסח הספרא‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ל ת י ק י ם‬ ‫ה‬ ‫על פי הבבלי‪.‬‬ ‫ש‬ ‫נ ו‬ ‫י ו ת ר‬ ‫^ ח נ י ו מ‬ ‫לאמיתו של ד ב ר הברייתא ל‬ ‫לרםש^מר‬ ‫)שרמז ל ה הדאביד( וזה נ ו ס ח ^ « ל ב י י‬ ‫ב י ו ק ה אומר לפי שמצינו למומתי׳ בידי שמים שנותנין ממון ומהכפר להם שנאמר‬ ‫ת נ‬ ‫א‬ ‫ר ב י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫‪.‬‬ ‫]‬ ‫פינקלשטין‬ ‫‪h‬‬ ‫א ם כ ו פ ר יושת ע ל י ו י כ ו ל א ף ב י ר י א ד ם כ ן ה ־ ל כ ל ח ר ם ל א י פ ר ה אין ל י א ל *‬ ‫מ י ח ו ח ה מ ו ת ח ש ל א ניהנה שעחן ל כ פ ר ה מ י ת ו ת ק ל ו ת שנתנה שעתן ל כ פ ר ה מנ !‬ ‫ח״ל כ ל ח ר ם ״ ‪.‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫ל פ י ב ר י י ת א זו יש מ ק ו ם ל ה ב ד י ל בין מ ח ו י י ב י מ י ח ו ח ה ח מ ו ר ו ת ל מ ח ר י ב י מ י ת ו ת‬ ‫כ מ ו ש ב י א ר ה ר א ב ־ ד ; ב ר ם כיון ש נ ה ב ר ר ש ה ב ר י י ת א ב ס פ ר א א י נ ה מ ת א מ ת‬ ‫הקלוח‪,‬‬ ‫לברייהא‬ ‫מבואר‬ ‫אלא‬ ‫הראשונה שבערכין א ל א‬ ‫נ ם כ ן שאין ל ה נ י ה‬ ‫הנירסה‬ ‫שיש ל ק י י ם‬ ‫ל ד ב ר י ו של ר׳‬ ‫היי‬ ‫י ש מ ע א ל בנו ש ל ר י ב ׳ ב ‪,‬‬ ‫ב כ ח ה ׳ י ו ב נ ו ס ח ח ם כ מ ו שהגיהו ה מ ע ח י ק י ם ו ה מ ב א ר י ם‬ ‫העחיקה‬ ‫‪.‬מנין‬ ‫והעיקריח כ מ ו שהיא‪:‬‬ ‫ם‬ ‫למחוייבי‬ ‫י ח‬ ‫י‬ ‫ל ה‬ ‫ל א ח ד ש א מ ר ע ר כ ו ע ל י ו ס ת ׳ ר ק ב ה ו ס פ ת י ר ד )שנשמטה מ פ נ י ה י ר ד ש ב ס ו ף ה מ‬ ‫הקודמת׳‬ ‫הלכה‬ ‫עלי(‬ ‫י‬ ‫ו צ י ל ‪.‬מנין ל מ ח ר י ב י מ י ח ו ח ל א ח ר ש א מ ר ע ר כ ו ע ל י‬ ‫זו מ ה א י מ ה ל ר ב ד י ו ש ל‬ ‫ר‬ ‫יי‬ ‫ב נ ו‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫פ י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫' •‬ ‫למומתים‬ ‫ב י ר י ש מ י ם שנותנין מ מ ו ן ו מ ה כ פ ר ל ה ם ש נ א מ ר ו כ ו ׳ י כ ו ל א ף ב י ר י א ד ם כ ן ו כ י ׳ "׳‬ ‫ע ד י י ן ק ש ה ה מ ש פ ט הנ׳ ש ל‬ ‫ברם‬ ‫הב יי‬ ‫ר‬ ‫ת א‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫> י כ ן‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י נ ו‬ ‫ל א עמר ר‬ ‫וכו׳ ״‪ .‬ו כ י מ ה ענין ז ה ל ש ל פ נ י ו ‪ ,‬ו כ י ע ר ש ל א ע מ ר ד י נ ו יש ל ק ב ל כ ו פ ר ל מ ח ו י י ב‬ ‫מ י ח ח כ י ח דין‪.‬‬ ‫צ־ל‬ ‫וכאן‬ ‫ל פ י כ ך נ ר א ה שנשמט מ ש פ ט ש ל ם מ ן ה ב ר י י ח א ה ז א ת ע ל י ד י ה ד ו מ ו ת ‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫בברייחא‬ ‫בערכין‬ ‫עלי‬ ‫שלא‬ ‫המובאה‬ ‫לעיל‪,‬‬ ‫ל י ו צ א‬ ‫י פ ד ה ־‬ ‫ו ע כ ש י ו מ ס י ק ה ח נ א ‪ .‬י כ ו ל ע ד ש ל א ע מ ר דינו ח ״ ל א ש ר י ח ר ם מ ן ה א ר ם‬ ‫לא‬ ‫כ ל‬ ‫ח־ל‬ ‫ל‬ ‫ח ר ם‬ ‫א‬ ‫ו א מ ר‬ ‫ב׳(‬ ‫כ ל ו ם‬ ‫ליהי‬ ‫ע ר כ י‬ ‫י פ ד ה ו ל א ע ד ש ל א ע מ ר דינו־‪.‬‬ ‫א מ ר‬ ‫‪.‬מנין‬ ‫ג‬ ‫ובזה הברייתא מ ב ו א ר ח בתקונה‪.‬‬ ‫ב ח ו ״ כ ב ח ו ק ו ח י פ ר ק ה ׳ ה״נ )ד״וו נ״ז‬ ‫ע־‬ ‫ב ;‬ ‫ה‬ ‫וצ׳‬ ‫ר א ה‬ ‫״ ו ו קי״א ע ״ ר ‪:‬‬ ‫מ ה ר י ־ ד ק״ט ע ־ ב ( גרםיגן‪ ,‬ע ל פ י ה ו צ ׳ ויניציא‪ . :‬ו ח ם ל ר י ק כ ח כ ם ‪,‬‬ ‫ה כ ר ם ויש א ו מ ׳ ז ה ה פ ש ה ן ויש א ו מ ר י ׳ זה ה כ ו ח ״ ‪.‬‬ ‫אח המלה‬ ‫לבאר‬ ‫כ ח כ ם‬ ‫ע ל ה כ ר ם או ע ל ה פ‬ ‫ה ו צ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י א ו מ ר זה‬ ‫ולכאורה קשה מ א ד איר א‬ ‫ש ת ן ־‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫בעל‬ ‫ק‬ ‫'‬ ‫״ א ח״ל‬ ‫פ ש ר‬ ‫‪.‬ר‬ ‫י‬ ‫ר ב י‬ ‫י י‬ ‫א מ ר שהוא ה כ ר ט ש צ ר ל כ ח ו ט ו ר ח ה ר ב ה מפגי ש י צ ט ר ר ל ע ב ו ת ־ ר ב ו ת או ש מ‬ ‫ה כ ר ׳ כ ח ל פ י שהיין י ו צ א ממגו גוחן כ ח ו ב ר י א ו ח ל א ד ם ‪.‬‬ ‫קרא‬ ‫צריך‬ ‫ה פ ש ת ן שהוא ג"‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫לעבודוח רבוח'‪.‬‬ ‫וכעין זה פירשו ה ס ל ב י ״ ם ו ה ח פ ץ חיים‪.‬‬ ‫עשיריח ה א י פ ה פירש‬ ‫בעל‬ ‫ד י ר ה ק ב ל ה וז״ל‪ . :‬ו ת ם ל ר י ק ‪ :‬שונא א ת ה ח כ מ י ם‬ ‫כ י ה ח כ מ י ם יש ל ה ם כ ח ל ע ל ו ח כ ל מ צ ו ח ו ה ה ו ר ה ו ח פ י ל ו ח המוניי׳ ש א ץ ל ה ם ה א ר י‬ ‫בנפשם‬ ‫א ב ל כיון ש ה ו א שונא‬ ‫וחלמידיהם‬ ‫אפי׳‬ ‫אלא‬ ‫אוחם‬ ‫כהו‬ ‫לריק‬ ‫כלה‬ ‫כי‬ ‫באמח הדבק‬ ‫בחכמ‬ ‫ו מ ע ל ה אני ע ל י ך כ א ל ו ע ל י ת ל מ ר ו ם ו נ ע ל ת ׳ ו ל א ש ע ל י ת ו נ ע ל ת ב ש‬ ‫י ט‬ ‫ל ו ם‬ ‫כ א ל ו ע ש י ח מ ל ח מ ה ו נ פ ל ח ה עין ס י פ ר י ע ק ב ו ה ו א מ ה ם ׳ שנא׳ ח כ מ י‬ ‫חם‬ ‫ל ר י ק כ ה ו ינע ל ר י ק ו מ ו ל י ד ל ב ה ל ה ‪ :‬ז ה ה כ ר ם ש צ ר י ך ל ע ב ו ד ת ר מ ת ‪ :‬כ ר ם‬ ‫ד׳‬ ‫צ ב א ו ח ב י ח י ש ר א ל ו ח כ מ י ם ר ו פ א י ה נ פ ש ו ׳ ע ו ב ד י ן ה כ ר ם ל ח ק נ ם ו ל ק ש ט ם והוא‬ ‫שונא א ח ה ח כ ס י ם א י ן ל ו ח ל ק ב כ ר ם ד ׳ צ ב א ו ת ואין ל ו ת י ק ו ן ל ע ו ל מ ת ‪:‬‬ ‫סוד‬ ‫ה ע ל א ה םיין נ ו ק ב י ן‬ ‫ל ה ע ל ו ח הנצוצין והנשמות‬ ‫הפשהו‬ ‫פשחן‬ ‫ידוע‬ ‫אלהי‬ ‫ל א ו ר ה ש כ י נ ה וזה ה ו א ע ב ו ד ח ה ח כ ס י ם ב ח כ ס ה א ח ב ר י ר ו ו ה ר ש ע ת ם‬ ‫ותשוקה‬ ‫עבי‬ ‫ר ח‬ ‫לריס‬ ‫שט‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫ה ע ר ו ת ותקוני־נוסח ב ת ו ר ת כהנים‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ל ו ח ל ק ב א ל ה י י ש ר א ל ע״י ע ו ן ששנא א ת ה ח כ מ י ם ו ת ל מ י ד י ה ם א י ן מי‬ ‫\ א ץ‬ ‫א‬ ‫שיעלה‬ ‫ו ת ו‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ת ר ן מ ה‬ ‫ץ‬ ‫ן א י ן‬ ‫ל מ כ ת ן‬ ‫ח‬ ‫ל ן‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫ל ע ן ה‬ ‫ו ע‬ ‫ב‬ ‫׳י‬ ‫ליצנות ע ל ה ח כ מ י ם‬ ‫׳ כ ע ו ר כ ע י ק ר כ י אין ל ך א ל א שופט ש ב י מ י ך שכמו ש א ת ה מתנהג ב י מ י ך א ם ב ק ד ו ע ה‬ ‫ודביקות‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י ה י ה‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ש ן ן ‪ £‬ט‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ל י ישראל ואם לאו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו ה כ ל גגזור מ ש מ י ם ואין ל ך ל ש ג ו א ש ו ם מגהיג ו ח כ ם שגם ה ו א צ ר י ך ל ע ב ו ד ת ר ב ו ת ••‬ ‫ש ל פ י ה ב י א ו ר י ם ה א ל ה ה י ה ר א ו י ל ו מ ר ‪.‬זו ע ב ו ד ת ה כ ר ם א ו ע ב ו ד ת‬ ‫וקשה‬ ‫ה פ ש ת ן כ ׳ ה כ ר ם א ו ה פ ש ת ן איגו ה כ ח ה ת ם ב ק ל ל ת ה כ ת ו ב ‪ ,‬ר ק ה ע ב ו ד ה ש ע ו ב י‬ ‫ב ה ה י א ת מ ה ל ר י ק ‪ ,‬שאינה מ ב י א ה פ י ר ו ת ‪.‬‬ ‫ה כ ד י ם‬ ‫זה‬ ‫כענכי‬ ‫]הכרום[ במקום‬ ‫ד כ ד ו ם ו כ ת ב ‪.‬פי׳‬ ‫וכצררה‬ ‫זה‬ ‫מ פ נ י ק ו ש י א זו ה צ י ע ה ז י ת ר ע נ ן ל ה ג ה‬ ‫ה כ ר ם‬ ‫וציין ל ב ״ ם פ ‪ -‬י‬ ‫נ ת ק ל ק ל ו וייא ז ה ה פ ש ח ן ש צ ר י ך ג ׳ כ ט ו ר ח ג ד ו ל‬ ‫ע כ ל הז״ר‪ ,‬ו מ ב י א ו מ ה ר י ״ ר ב ה ג ה ו ת י ו ‪.‬‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫< ו סוף עב>‬ ‫שהתליעו בין ב צ י ר ה ל ד ר י כ ה וא׳כ ל א ח ר שטרח ב ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ן י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫י י ק ונפיץ ו נ ת ק ל ק ל ו‬ ‫ד ר‬ ‫ו‬ ‫י ‪ ,‬ואלו הן הגרסאות‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫מ ר י ם‬ ‫ה‬ ‫‪£‬‬ ‫הגרסה ‪.‬ותם ל ר י ק כ ח כ ם זה הכר?׳‬ ‫בכת״י ר ו מ י‬ ‫? ‪ °‬־ ‪™ ,‬‬ ‫ל "‬ ‫)וגראה שמי ש ה ו א ה ע ב י ר ק ו ל מ ו ס ע ל הםם־ר׳‬ ‫חסרים העלים האחרונ ם‬ ‫ה כ ר ס ו ל א ה כ ר ם ; בכת׳י ת ט י‬ ‫היה כתוב‬ ‫י י ש‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫של ה ס פ ר א ו ח ב ל ע ל ראברין(‪.‬‬ ‫כ‬ ‫בכת״י פ ר מ א ה ג ר ס ה ר ק ‪ .‬ו ת ם ל ר י ק‬ ‫י ' ה י א כ ג ר ס ת כת״י ר ו מ י‬ ‫כ‬ ‫א ‪.‬ותם ל י ?‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ז י‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫א ו מ‬ ‫‪m‬‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬ ‫ה מ ח‬ ‫‪TO‬‬ ‫׳?^•ר?ח״‬ ‫"'‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪ T‬ר י ם זה‬ ‫כ מ ה י ג <ע׳ ‪ (009‬ה ג ר ס ה ‪ .‬ו ח ם ל ר י ק כ ח כ ם ‪ ,‬ר ב י א ו מ ר ז ה ה כ ר ס ‪ ,‬ויש א ו מ ר ם ז ה‬ ‫׳‪ »-‬׳ ג >‪ urn, noun (oou y‬י ‪- r‬‬‫הכוח‪/‬‬ ‫י א ותם לריק׳ י‬ ‫״•‬ ‫פוסים —‬ ‫אומים‬ ‫י־י* ו ת ם ל ר י ק ‪ ,‬שר־ ח כ ^‬ ‫!ח׳יא ^‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫׳‬ ‫‪1‬‬ ‫ה כ ו ח‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ז ה ה כ ר ם ויש א ו מ ׳ ז ה ה פ ש ת ן ו ב ן ה ג ר ס ה‬ ‫ה ד‬ ‫ב‬ ‫כ ת ״ י ח ס ר ה ה ב ר י י ח א ל ג מ ר י ‪ ,‬וגם ל א ה ע י ר י‬ ‫חסרה‬ ‫בנוסחאוחיהם‪.‬‬ ‫׳‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ל ל ו ר א ב ״ ד יאילי‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫^^‬ ‫י ד ה‬ ‫ב ג ל י ו ן‬ ‫לטופס עתיק‬ ‫ש‬ ‫‪.‬‬ ‫פינקלשטין‬ ‫שלא‬ ‫^‬ ‫ע מ ל ו ל א ח ר ש ו ל א ז ר ע ו ל א נ י כ ש ו ל א כ י ס ו ח וקיא ע י ר ר ו ב ש ע ת ה ק צ י ר‬ ‫שדפון‬ ‫ו י ר ק ו ן ו ח י ל ק ה אין‬ ‫א ב ל א ד ם ש ע מ ל ו ח ר ש ו ז ר ע וניכש‬ ‫ב כ ך כלום‬ ‫ו ע י ד ר ו ב ש ע ה ה ק צ י ר ב א ש י ד פ ו ן ו י ר ק ו ן ו ה י ל ק ה ה ר י שיניו ש ל ז ה קיהות״‪.‬‬ ‫בכחיי‬ ‫נם‬ ‫פרמא‪,‬‬ ‫ובדפוסים‪.‬‬ ‫וחם‬ ‫הברייחא‬ ‫הנרשם‬ ‫בשנוי‬ ‫לעיל;‬ ‫הסדר‬ ‫בכת״י‬ ‫ס‬ ‫י ז ג‬ ‫ובמ‬ ‫של‬ ‫ל ר י ק‬ ‫זו‬ ‫כ ח כ ם‬ ‫ה כ ר ס‬ ‫ה ר י‬ ‫)או‬ ‫וכו׳‬ ‫בתו‬ ‫א ד ם‬ ‫ע מ ל‬ ‫ש ל א‬ ‫ו‬ ‫וכי׳׳‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫זו‬ ‫ונם ה ב ר י י ח א ש ל‬ ‫ה כ ר ס‬ ‫ה מ‬ ‫זה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫(‬ ‫דפוס‬ ‫ה מ י ו ח ס ו ח ל ר ״ ח )עיי׳ ב ח ש ו ׳ מ ה ר ״ ם ב ר‬ ‫פ ר א ג סי׳‬ ‫א‬ ‫א ב ל ה ב ר י י ח א השניה ה י ח ה ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ב ט ו פ ס ה ס פ ר א ש ה מ ח ט ״‬ ‫מ ן‬ ‫ב ע ל ל ק ח ט ו ב ‪ ,‬ש ה ו א מ ב י א א ו ח ה ‪ ,‬וגם מ ו ב א ה ה ב ר י י ת א ב נ ו ס ח א ו ת א ח ר ו ח‬ ‫החקגוח‬ ‫כ‬ ‫הכרם(‪.‬‬ ‫ב כ ת ״ י מ״ח ח ס ר ה ה ב ר י י ח א ש ל‬ ‫א ת‬ ‫וכן‬ ‫נם‬ ‫ב‬ ‫וכן‬ ‫לוי‪,‬‬ ‫ר ס‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב כ ח ־ י א ק ס פ ר ד ‪ ,‬ולונדון‪ ,‬ו ב י ל ק ו ט ‪ ,‬ה נ ד ס ה מ ה ו פ כ ת ‪ ,‬ו ב ר א ש ו נ ה מ ו ב ^‬ ‫הברייחא‬ ‫בו‬ ‫ב‬ ‫*‬ ‫ב ס פ ר ה י ש ר ל ר י ח טי׳ ח ק ע ״ ט ;‬ ‫חהקל־ד‪,‬‬ ‫‪ .‬ש ל ט ו ן ע צ מ י ש ל ה י ה ו ד י ם כ י ס י הביגים־‪ ,‬ע ׳‬ ‫י‬ ‫ב ר ו ך ד פ ו ס קרימוגא‪,‬‬ ‫וראה‬ ‫ב‬ ‫ע״ ;‬ ‫ס ׳‬ ‫הערותי‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫‪.(165‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ע י ר ו ח י פ ע מ י ם א ח ר ו ה ש ב ג ל י ו נ ו ח א ל ה מ צ ו י ו ח ב י ו ח ר ט״ס‪ ,‬מ פ נ י ש ר ]‬ ‫ככר‬ ‫בדוחק‪,‬‬ ‫כתובות‬ ‫השכיחים‬ ‫באותיות קטגות‪,‬‬ ‫ו ל כ ן אין‬ ‫אצלגג‬ ‫ע ר שהיה ק ש ה ל ק ר ו ת ם ‪,‬‬ ‫ש ב ב ר י י ח א זו ר ב ו‬ ‫להמוה‬ ‫כ מ ו הגליונות‬ ‫השמשים‬ ‫ת‬ ‫בכ י‬ ‫ב‬ ‫והחלופים‬ ‫ו‬ ‫הגוסחאוח‪.‬‬ ‫ו ה ג ה א ח ר י עיון ב כ ל ה ג ס ח א ו ח ב ר י ש ה ג ר ס ה‬ ‫ה כ ר ם ‪.‬‬ ‫זה‬ ‫רומי‪,‬‬ ‫כהי‬ ‫והגמוקים‬ ‫וברסלוי‪ ,‬ע ל גוסח‬ ‫רומי וברסלוי‬ ‫והדפוסים‪,‬‬ ‫זו‬ ‫ל ה ח ל ט ה זו ה ם ר א ש י ת ‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‪,‬‬ ‫א‬ ‫ע ה י ק ו ח הן‪,‬‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ן י ל‬ ‫ן‬ ‫זו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫יש ל ה‬ ‫ולוגרון‪.‬‬ ‫ש ל פ ע מ י ם גשתבש‪,‬‬ ‫הבגה‬ ‫השבוש‬ ‫בכולן‪.‬‬ ‫הקללה‬ ‫ה י א ש י ח ו ס כ ה ה כ ר ס ‪ ,‬ו ל כ ן ה ע ל ה ק ל ל ה גם ב מ ה ש י א כ ל ו ‪.‬‬ ‫א ל א ש ל פ י ג ר ס ה זו ע ד י ן יש מ ק ו ם ל ש א ו ל מ ה פ י ר ו ש‬ ‫הגמצא‬ ‫ככח־י א ק ס פ ר ד ולוגתן‬ ‫המעחיקים‬ ‫הוא‬ ‫אח‬ ‫ה מ א מ ר הזה‬ ‫ו ג ם‬ ‫מדעהם‪,‬‬ ‫ט‬ ‫אלא‬ ‫ה כ ר ם‬ ‫זה‬ ‫פירש החנא א ח ה מ ק ר א א ח‬ ‫כמו‬ ‫ה כ ר ס‬ ‫אבל‬ ‫כאן?‬ ‫ה כ ר ם ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫זה‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ה פשהן‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫בנוגע‬ ‫מקום‬ ‫ל ר י ק‬ ‫אל‬ ‫כ ח כ ם‬ ‫זה‬ ‫ד‬ ‫זו‬ ‫ועוד כ ל הקושיוח המוגעוה מ ל ק ב ל א ח ה ג ר ס ה‬ ‫זה‬ ‫ה פ ש ה ן‪.‬‬ ‫ה פ ש ה ן"?‬ ‫ר‬ ‫ה כ ר ם ‪,‬‬ ‫מ‬ ‫היו י כ ו ל י ם ל ק ד ו ח נם א ח ״ כ‬ ‫ל פ י ה ח ל ט ת ג ו אגו ש ה ג ר ס ה ה נ כ ו נ ה ה י א‬ ‫הגרסה‬ ‫<‬ ‫זה‬ ‫מחאימה א ל הנדסה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪ v.‬י ״ א‬ ‫מ‬ ‫זה‬ ‫ל‪,‬‬ ‫בכלל‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫זה‬ ‫א‬ ‫ו ט‬ ‫וילק ׳‬ ‫א‬ ‫ונש י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה פ ש ת ו '‬ ‫ש‬ ‫ל א המציא‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫חהודאימפנ‬ ‫ל פ י שתי ה נ ר ס א ו ח‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל ה‬ ‫את ח מ‬ ‫ו‬ ‫הפשתן•‬ ‫ה כ ר ס ‪,‬‬ ‫זה‬ ‫ך‬ ‫שלדעת‬ ‫ה ע ח י ק ו א ו ה ו נ״כ מ ן ועליון•‬ ‫ש מ א מ ר זה מ ו ב א ר ק ב נ ו ס ח א ו ח ה נ ו ר ס ו ח‬ ‫שהנדסה‬ ‫הלא‬ ‫ב‬ ‫‪,‬ל‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ברורה‪,‬‬ ‫א‬ ‫נ י‬ ‫שהגוסחאות‬ ‫<‬ ‫אקספרד‪,‬‬ ‫א ח ד הן גובעות‪,‬‬ ‫ה כ ר ס‬ ‫היא הגכוגה‬ ‫׳‪/‬‬ ‫ת‬ ‫ש ב כ ל ל יש י ת ר ו ן ל ג ו ס ח‬ ‫והגוסחאוח של כח״י‬ ‫הן מאוחרוח‪ ,‬וכולן מ מ ק ו ר‬ ‫ושגיה‪ ,‬ש ג ר ס ה‬ ‫ל‬ ‫ה כ ר ס‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מהעניןל‬ ‫ה כ ר ם‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ג־כי«ל י‬ ‫מ ה זה שיאמר ההנא‬ ‫• י ץ‬ ‫א ם ה ע ב ו ד ה מ צ ל י ח ה והפשתן מ ת ג ר ל ומתרבח‬ ‫אין זו ק ל ל ה א ל א ב ר כ ה ‪ ,‬ו א ם אין ה פ ש ח ן מ ח ב ר ך א ח ר כ ל ה ע ב ו ד ה א‬ ‫ה ק ל ל ה היא ל א בפשחן‪ ,‬א ל א ב מ ה שלא ה ב י א ה ה ע ב ו ד ה ל ח כ ל י ח מבוקשה•‬ ‫ם‬ ‫כ ן‬ ‫^‬ ‫ש י א‬ ‫הערות ותקוני־נוסח בתורת כהנים‬ ‫י ״ א ז ה ה ש ת ן ‪ ,‬לומר‬ ‫‪.‬‬ ‫לכן מציע אני ל י‬ ‫שהקללה היא‪ ,‬לפי הי״א לא בכרס כדברי י ‪ ,‬אלא בהוצאת מי רגלים‪ ,‬וזהו‬ ‫י י ע חולי מסוכן ומכאיב ביותר‪ .‬המעתיקים שקראו ברברי רבי ז ה ה כ ר ם ׳‬ ‫נשתבשו בהעתקת דברי הי״א נ״כ ומפני שלא י ר ת לסוף דעתו של התנא‪ ,‬העתיקו‬ ‫פ ש ת ן במקום מ ש ת ן ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ה ג‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫א ו‬ ‫ן‬ ‫ר ב‬ ‫כ י‬ ‫ועכשיו מתבררח גם כן הדרשה ‪.‬וי״א זה הכוח״‪ ,‬הנמצאת ברוב הנוסחאות‪.‬‬ ‫הדרשה היא קשה ובלתי מובגת‪ ,‬שהרי אין לפרש כאן ‪.‬כחי כפשוטו‪ ,‬כי לפי סגנון‬ ‫י ו ממש(״‪ .‬ועוד יש‬ ‫המדרש היה צריך להיות‪ . :‬ו ת ם ל ר י ק כ‬ ‫להעיר שהמלה ה כ ו ח נכחבה כאן בכל הנוסחאות מלא‪ .‬לכן נראה שצריך‬ ‫במלאפום‪ ,‬ולא בחולם‪ ,‬והוא‬ ‫‪,‬‬ ‫לומר ז ה ה י‬ ‫י ע ו המצוי ב ד ב ר י ו ‪ r‬ל‪.‬‬ ‫י‬ ‫וש י‬ ‫ג כ מש׳ כ ח‪.‬‬ ‫ולפי זה עלינו לפרש ‪.‬וחם לריק כחכם״ על מחלת החזה והשעול החזק שמחל א‬ ‫את הלחה מן הגרון‪ ,‬והוא הכיח‪ .‬בודאי חולי זה מרעיד ומשבר את כ ל הנוף׳‬ ‫להוציא את הלחה•‬ ‫וה ל‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫מ ל‬ ‫כ‬ ‫ח ו‬ ‫ה‬ ‫נ ר א ה‬ ‫ב ן‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ח ה‬ ‫ל פ ע מ י ם‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫א ן‬ ‫׳‬ ‫ב‬ ‫ז ו‬ ‫כ מ ס ן כ ן <‬ ‫א ן ל י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ן מ ת ע י ף‬ ‫ח‬ ‫מ ן‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫) א‬ ‫ו ר א‬ ‫׳‬ ‫ן נ‬ ‫ו‬ ‫ה צ ע ר‬ ‫ה ע ( ע ן ל ן מ ן‬ ‫ומתאים היטב לחולי זו הכחוב ‪.‬וחם לריק כחכם"‪.‬‬ ‫י ״ ע״ ‪ ,‬הוצ׳ ווייס מ י ו ע ד ת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫‪,‬‬ ‫ג׳(‬ ‫ובין הטהור‬ ‫ל אילו הערכים‪ .‬י ן ה‬ ‫גרסינן‪. :‬ולהבדיל בין הקודש ובין‬ ‫א ו ת ‪ .‬את כל החוק ם‬ ‫י‬ ‫אילו‬ ‫אילו המדרשוח‪ .‬אשר דיבר ה׳ אליהם אילו ההלכות‪ .‬ביד משה זה המקרא‪ .‬כול‬ ‫אף התרגום תלמוד לומר ולהודות־‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש מ י נ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫) ה ן צ‬ ‫א כ‬ ‫ן י נ י צ‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה ח ו‬ ‫ה ט מ א ו ת‬ ‫ן ל ה ן ר ן ת‬ ‫ן ה ט ה ר ן ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫ב נ י‬ ‫ל ו‬ ‫א‬ ‫ט מ א‬ ‫ה ה ו ר‬ ‫תשת‬ ‫א‬ ‫י א ו ס ר ת‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫^ ד ‪3‬‬ ‫"׳‬ ‫ג ד ל שם‬ ‫׳‬ ‫" "״ ״ " " ‪.‬יי ר ט מ א‬ ‫ברייתא זו מבארת את הכתוב ‪.‬יין ושכר ^‬ ‫ץ‪ ,‬כמו העבודה‪ .‬לכאורה דברי הברי^א‬ ‫לה‪ ,‬המובאה בבבלי‪) ,‬כריחוח י״ג ע״ב( שונה‬ ‫\״דרשות‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪ .‬ח י ולהבדיל בין הקודש ובין החיל אלי י ו‬ ‫‪ L‬י‬ ‫יכין הטהור אלו טמאוה וטהרוה ולהורי"‬ ‫י ל אף המשנה ת־ל ולהורות ר‬ ‫אשר דבר ה׳ זו הלכה י‬ ‫בר יהודה אימר יכיל אף נמרא ח־ל ולהורוח"‪.‬‬ ‫פ ש ו ט י ם‬ ‫א‬ ‫מ ז ו‬ ‫מ י‬ ‫ו‬ ‫ז ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז ה‬ ‫ג מ ר א‬ ‫ש ב ת ו‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש נ י ס ח‬ ‫כ ‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה ב י י י ת‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ ו‬ ‫ה ב‬ ‫מ ו ב א ה‬ ‫ת‬ ‫י״ ‪^^1‬ת‬ ‫^‬ ‫כפי׳ רביגו ה ל ל וגם בפירושי של ר׳ וייל‬ ‫^י*>‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫מיסח הנמצא בבבלי‪ ,‬וכן הגיה הגר׳א• ^‬ ‫‪L‬‬ ‫^‪Js^L^L-0‬‬ ‫בדייתא זי והעי סודרם לפני הקורא <‬ ‫) < י ? ב‬ ‫ל‬ ‫•להבדיל )ולהבדיל בדהומרט בין הקדש יביו‬ ‫? ‪ ,‬ל לתתח‬ ‫״ ‪ P‬״ ״ ״ > ט> ה ע ר כ ^ ד ^ ם וחרמים והקרשיח^‬ ‫‪ £‬את כל‬ ‫יטמא יכין הטהור אילו הטמאוח )טמאות ט‬ ‫ט (‬ ‫‪-2‬לדבר‬ ‫את * י ישראל אילו הוריוח )ההוריית בדומפ ‪ :‬ה ה ו י א ו ת ה י‬ ‫‪D‬‬ ‫כ‬ ‫ב כ ת ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫נ ו ס ח‬ ‫א י ל י‬ ‫ה ח י‬ ‫מ‬ ‫(‬ ‫כיהומרט( החקים אילו המדרשות‬ ‫‪3‬ךהי‪0‬פרט> ״ה׳ אליהם^)להם ט> אילי‬ ‫תלמיד‬ ‫) כ ן‬ ‫כ כ ת‬ ‫א ג ך ן ;‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫) מ ד ר ש ו ת‬ ‫ה ה ל כ י ת‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫>‬ ‫) ו ט ה י י ת‬ ‫‪V‬‬ ‫) ה‬ ‫ו ב ג‬ ‫ל‪1‬‬ ‫ם ת‬ ‫ץ ן‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪.‬״־'משה זה‬ ‫כול אאףף‬ ‫המקרא( י ‪4‬‬ ‫?‪,‬־רא(‬ ‫שיב‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫פינקלשטין‬ ‫מ ה דהומ>‬ ‫ה מ ק ר א (‬ ‫התרגום‪ P<,‬ב א ג ר ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ו ב בין השטים‬ ‫דהוט>‬ ‫)יורי‬ ‫מ>‬ ‫<ר‬ ‫אמ׳ )אי‬ ‫ב‬ ‫יכול » « ‪r‬‬ ‫ה ת ל ם ו ר;‬ ‫ג‬ ‫ת ל ם ו ד ל ו ט ר ו ל ה ו ר ו ת ר ׳ יוסי )יוטה‬ ‫ל ר ׳ יוסי ב ר ׳ י ה ו ד ה ו כ ו ׳ ( ׳ ‪.‬‬ ‫כ‬ ‫בם־־ומ‪.‬‬ ‫]ח[‬ ‫• אמר‬ ‫ב‬ ‫>‬ ‫ד ה ו מ‬ ‫׳ י י‬ ‫ר‬ ‫בק‪5‬‬ ‫ך ב ר ׳ יהירי‬ ‫(‬ ‫ו ס‬ ‫א ף התרגום‬ ‫ת‬ ‫« ל ולהורי"‬ ‫ע ל פ י השוואת כ ל ה ג ר ס א ו ת ה ל ל ו ע ם ג ר ס ת ה ב ב ל י ‪ ,‬ג ר א ה שגוסח ה ב ר י י ה‬ ‫בעיקרה היה‪:‬‬ ‫הטהור׳‬ ‫‪ .‬ו ל ה ב ד י ל ב י ן ה ק ר ש ובין ה ח ו ל ‪ ,‬א י ל ו ה ע ר כ י ם ‪.‬‬ ‫אילו הטמאוח והטהורות‪.‬‬ ‫אילו המדרשות‪.‬‬ ‫החקים׳‬ ‫המקרא•‬ ‫ו ל ה ו ר ו ח א ח בגי ישראל‪,‬‬ ‫אשר ד ב ר ה׳‬ ‫אילו‬ ‫אליהם‪,‬‬ ‫יכול א ף ה ח ל מ ו ד הלמוד לומר ולהורוח‪.‬‬ ‫ובין ה ט מ א ובי]‬ ‫כ‬ ‫א י ל ו ההוריות•‬ ‫ההלכות‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪J‬‬ ‫ב י ר משה‪,‬‬ ‫ר ׳ יוסי ב ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר י ב י י‬ ‫א ף החרגום ח ל ׳ לו׳ ולהורות״‪.‬‬ ‫אין ס פ ק א צ ל י שהחגא ב א ר ה מ ל י ם‬ ‫יץ ל ל מ ד מ ק ר א ‪ :‬ב ר ם‬ ‫ב י ד מ ש ה‬ ‫ח ו י י‬ ‫ע ל המקרא‪ ,‬ואסר ל ש‬ ‫ל ל מ ד א ה ה ח ל מ ו ר שהוא מ ש א ומתן ש ל ת ל מ י ד י חכמים‬ ‫ל א ג א ס ר ל פ י ד ע ת ו ‪ .‬א ל ה ש מ ס ר ו א ח ה ב ר י י ח א ב ב ב ל ‪ ,‬ושחיו ב י מ י ם ש ר ו ב ע ס ק ט‬ ‫ש ל ח״ח ה י ה ה ח ל מ ו ד ‪ ,‬ו ל ה ם ה י ה ה ח ל מ ו ד ר ו ב ח ו ר ה ש ב ע ל פ ה ‪ ,‬ב ו ד א י ה מ ר ו ע ל‬ ‫ק ו ל א זו‪ ,‬ו ל כ ן הגיהו ‪ .‬כ י ד מ ש ה ‪,‬‬ ‫ללמד‬ ‫זה‬ ‫ו ב ז ה א ס ר ו ל מ ת י י יי!‬ ‫הגמרא״‪,‬‬ ‫ג מ ר א א ו ה ל מ ו ד ‪ ,‬ומפגי ש ל ד ע ה ם ה ה ל מ ו ד א ו ה ג מ ר א‬ ‫מידה‬ ‫במשגה‬ ‫מידה‬ ‫ואיגה‬ ‫המשגה"‬ ‫הסיקו ‪.‬יכול א ף‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫והחירו‬ ‫העיקר‪ ,‬והעייף‬ ‫א‬ ‫ל ש ח ו י י יין‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫משגה‪.‬‬ ‫כ ג ר א ה ס ב ר גם ר ׳ יוסי ב ״ ר י ה ו ד ה שאין ל ש ת ו י י יין ל ע ס ו ק ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬ו ל ט י נ י‬ ‫ג ר ס ה ו א ב ב ר י י ת א ‪ .‬י כ ו ל א ף ה ח ר ג ו ס וכו׳ ״ כ ל‬ ‫ת ר ג ו ם ‪.‬‬ ‫א ב ל מותר ל ו ל ל מ ד‬ ‫המלים‬ ‫זו‬ ‫ה מ ק ר א‬ ‫י כ ו ל‬ ‫א ף‬ ‫גמרא‪,‬‬ ‫ד ׳ ( ב ח ו ־ כ שמיגי‪,‬‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ץ‬ ‫ש ת ו‬ ‫י י יין ל ל מ ד ת ל מ ו ר ׳‬ ‫מ ן ה ב ר י י ח א ‪ ,‬ה ו כ ר ח ו ל ה ג י ה ב ד ב ר י ר ׳ יוסי ב ״ ר יהורי־‬ ‫כ ד י ש י ח א י מ ו ד ב ר י ו ל ד ב ר י ח״ק‪.‬‬ ‫<הוצ׳ ויגיצא כ ־ ה ע״ד‪ ,‬ה ו צ ׳ ווייס ג׳ ע " א‬ ‫פ ר ש ה ג׳ ה ״ ט‬ ‫גרסיגן‪ . :‬ש ק ץ ה ו א ל כ ם ל א ס ו ר א ח‬ ‫ע י ר ו ב ם כ מ ה יהיה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י ה ו ד ה א ו מ ר ר ב י ע י ת כ ס א ח י ם ‪ .‬ר ב י יוסי א ו מ ׳ א ח ד ב ש ש ה ע ש ר‬ ‫מן ה ע צ מ ו ח ו ל א מן הסגפירי׳‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫אח‬ ‫השקצו‬ ‫גבלחם‬ ‫שסיען״‪.‬‬ ‫ולכאורה‬ ‫״ י « ' למעלה(‪. :‬שקץ‬ ‫™‬ ‫ע רוביהם‬ ‫(‬ ‫< ^ ^ ‪1‬‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ח מ ש בדהוח(‬ ‫ב‬ ‫הר‬ ‫ב‬ ‫ר ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מבשרם‬ ‫היבהו‬ ‫ל ה ב י א מן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ע { י ס‬ ‫ג ח ב ר ר ה היטב׳‬ ‫אמגם עדין ל א‬ ‫ה ע ר ב ו ב י א ו ה ס ב ו ך מ ח ג ד ל י ם ע ל י ד י השגויים ה ר ב י ם ב כ ח ה ״ י ו ה ר פ ו ם י ס •‬ ‫ו א ל ה ה ן ה ג ר ס א ו ח ע ו ף ה ב ר י י ח א ע ל פ י כח״י‬ ‫)‬ ‫ו‬ ‫אסור רבי‬ ‫׳י‬ ‫ב ר י י ח א זו כ ב ר ד ג ו ב ה ר ב י ם ו כ ן ש ל מ י ם ‪,‬‬ ‫ל‬ ‫צי‬ ‫(‬ ‫ז ו ז‬ ‫ויהא א ס ו ר עשר‬ ‫ב י ה ו ד ה שהן ע ש ר ס ל ע י ם ב ג ל י ל ב ג ר ב שמחזיק ס א ח י ם ד ג ט מ א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א מ ג ם כיון ש מ ו ס ר י ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י ה ס י ר ו‬ ‫ח‬ ‫בגרב(‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫הח‪ :‬ע י ר ו ב ם‬ ‫״‪r‬‬ ‫)ושקץ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫והשגויים ה ם ע ל פ י ה ג ס ח א ו ת‬ ‫ה‬ ‫ך( כ ס ה ) כ מ א‬ ‫בד‪ :‬נ ׳ א ב‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫(‬ ‫ב( י ה י ה‬ ‫ל‬ ‫‪p‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ויהא א ס ו ר משקל‬ ‫> ב י ה ו ד ה שהן עשרים‬ ‫)‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ס ל ע י ם ב ג ל י ל ו כ ל ג ר ב <‪ P‬ב ג ד ך ‪ :‬ב א ו כ ן ג ר ב ‪:‬‬ ‫שהוא‬ ‫מחזיק‬ ‫)שמחזיק‬ ‫הן‪>-‬‬ ‫סאחים‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫לאסור אה‬ ‫; עשר‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫כל‬ ‫) מ א ח י < ו ב ו > פ ( רג‬ ‫ם‬ ‫יי‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫ה ע ר ו ת ותקוני־נוסח ב ת ו ר ת בהנים‬ ‫צייו‬ ‫יהודה אומר‬ ‫אסור ר׳‬ ‫<‬ ‫רביעית סאתים‬ ‫ב ן‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ל ׳ ן> ר ׳ י ו ס ה )יוסי ד י ( א ו מ ר א ח ר מ ש ש ה )בששה‬ ‫העצ‬ ‫ל‬ ‫ט ו ת‬ ‫שלהם(‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫•‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ואת נ ב ל ת ם תשקצו‪ ,‬ל ה ב י א ) ל ר ב ו ת‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫> את‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב ס א ת ים;‬ ‫ר‬ ‫ע ש ר בו‪.‬‬ ‫(‬ ‫מ‬ ‫מ ב ש ר ם ל א מן‬ ‫השינים ל א מן ה צ י פ ר נ י ם‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫) מ ן‬ ‫> היבחושין )היבהושין‬ ‫(‬ ‫‪ ^V^i‬מהחלה‬ ‫־‬ ‫™ »‬ ‫ב א ה ח ; שס״ו‬ ‫»•> " ־ ‪P> U‬‬ ‫ה ס נ פ י ר י ן ; ובכת״י ך‬ ‫ש ה י ה ב ח ו ב שם‪,‬‬ ‫ה צ י פ ר נ י י ם‬ ‫ו כ ל ו נ ו ס פ ה בי״ח ל פ נ י ה מ ל ה‬ ‫ג ר ב ונמחקה ה מ ל ה‬ ‫י כ ל‬ ‫בגרב(‪.‬‬ ‫לקרות‬ ‫׳־• » ‪ J -‬ו ב ( ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫לומר שש‬ ‫גרב‬ ‫‪1‬‬ ‫ב ר י י ת א זו מ ת ב א ר ת ר ק ע ל ירי ה ש ו ו א ה ע ם ה מ ש נ ה‬ ‫‪3‬‬ ‫יסק‬ ‫) ת ר ו מ ו ת פ ״ י מ״ח> ששם‬ ‫)לפי ד ׳ ג א פ י ל י ( ‪ . :‬ד ג ט מ א שכבשו ע ם ד ג ט ה ו ר כ ל ג ר ב שהוא מחזיק ס א ת י ם‬ ‫א ם יש ב י מ ש ק ל ע ש ר ה זין ב י ה ו ד ה שהן ח מ ש ס ל ע י ם ב ג ל י ל ד ג ט מ א צ י ר ו א ס י ר‬ ‫ר‬ ‫י ה ו ד ה א ו מ ר ר ב י ע י ת ב ס א ת י ם ר ' יוסי א ו מ ר א ח ר מששה ע ש ר בו"‪.‬‬ ‫תנא‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫‪0 3‬‬ ‫יי'‬ ‫ד ס פ ר א ב ו ד א י כ י ו ן א ל השגוי במשגתגו‪,‬‬ ‫א כ ‪.‬שהן‬ ‫בגליל״‪,‬‬ ‫ע ש ר י ם‬ ‫י ׳ יאין ס פ ק ש ה מ ע ת י ק כ ת ב‬ ‫כ ׳ יריע‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ז ו ז‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫) א ן‬ ‫עשר‬ ‫(‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫)והגרסה שבר״ר‬ ‫במקום‬ ‫ר‬ ‫ב ר ם קשה מ א ד הגרסה הנמצאת‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫עשר‬ ‫שבכת׳י שהעתיק ממני^‬ ‫ע ש ר י ם‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪m‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מתאמת לגרסה‬ ‫ץ ב ג ל י ל ‪ ,‬ו ע ש ר י ם זין ה ם‬ ‫ז‬ ‫ה מ ש ה ס ל ע י ם ‪ ,‬כ י כ ל ס ל ע יש ב ו ד ׳ זוז ב י ן ב י ה ו ד ה בין ב ג ל י ל ‪.‬‬ ‫י ע ו ד י ו ת ר ק ש ה ש ב מ ש ג ה ע צ מ ה ה ו צ ׳ ל ו ‪ ,‬גם כ ן יש ג ר ס ה ה ד ו מ ה ל ז ו ש ל ‪ ,‬ה ס פ ר *‬ ‫ח י נ י ס ח ת ל ו ‪ ,‬ב מ ש נ ה זו‪ . :‬ד ג ט מ א ש כ ב ש י ע ם‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫א ס יש‬ ‫ב‬ ‫כיהודה‬ ‫כסאחים‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫שהן ע ש ר י ם‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫עשרים‬ ‫כל‬ ‫י‬ ‫מ ו נ‬ ‫מליל‪,‬‬ ‫ס‬ ‫הגוסחאות גראה‬ ‫ל ‪, ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ולכן‬ ‫ש‬ ‫צ‬ ‫‪ 7‬פ י השניה‬ ‫שהן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫כאשר‬ ‫יהודה אומ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫אי זקן ש ל א ר א ה ל ו ב נ י‬ ‫ם‬ ‫כ ו‬ ‫ם‬ ‫‪3‬‬ ‫את‬ ‫רב ע ת‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫עתיקה‪ ,‬מימי‬ ‫ז בהירה‬ ‫ר‬ ‫ז ו‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫שבאו‬ ‫ל‬ ‫״חי‬ ‫אמגם‬ ‫אס«‬ ‫טשרים‪,‬‬ ‫ויהיו ל א ח ר‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫סופר‬ ‫הבייי״א‪ ,‬״ ""‬ ‫ע ש ר י ‪°‬‬ ‫_ ‪ L‬״ ‪ .‬״‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫<‬ ‫'‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫זי זו ס נ ה ד ר י נ ד ו ל ה ה י ו ש ב ת ב ל ש כ ת ה ג ז י ת‬ ‫י‬ ‫שלפגיגו‬ ‫ב‬ ‫ל י ל ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫ת‬ ‫לי‬ ‫טעות‬ ‫ה‬ ‫העתיקו‬ ‫ב‬ ‫בחו״כ ד ב ו ר א ד ח ו ב א‬ ‫ע״א(‪ .‬ב ע נ י ן פ ר ה ב א ע ל‬ ‫מה‬ ‫ס‬ ‫ץ‬ ‫ם‬ ‫שהם‬ ‫ע ש ר י ם‬ ‫ה מ ש ו ב ש ח ‪ ,‬שאין ל ה ש י‬ ‫״׳ז‬ ‫ל‬ ‫ב ג‬ ‫ס ל ע י ם בגליל דג ט מ א צירו א ס ו ר ר׳‬ ‫ב י ה ו ד ה‬ ‫זין‬ ‫ע ש ר ה‬ ‫״_ ‪. .‬‬ ‫א ח ר י ה ח ‪,‬״‪,‬‬ ‫ה׳(‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ר ׳ יוסי א ו מ ר א ח ד מ ש ש ה ע ש ר בו״‪.‬‬ ‫א ח ר השוואח‬ ‫המעתיקים ה ק ד‬ ‫הם‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫סלטמ‬ ‫^‬ ‫ל י ל או מ ש ק ל חמש ס ל ע ן‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫ה ו‬ ‫א‬ ‫צ ׳ ראהייו י"‬ ‫' ל מ י ו ח ד ת שבישראל יא‬ ‫נ‬ ‫<יי‬ ‫ל י ו חייבים‬ ‫ד)‬ ‫ע ד ה א מ ו ר ה ל ה ל ן כ ל ם ראויים להוריה א ף‬ ‫ן‬ ‫ג>‬ ‫׳ ^ א ח ד מ ה ם גר א ו‬ ‫?‪,‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫™‬ ‫‪n‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ט‬ ‫ז ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ולהלן נאמר ע ר י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫שיהו כ ל ם‬ ‫ג‬ ‫פינקלשטין‬ ‫שיד‬ ‫אינו‬ ‫מ ה ם‬ ‫א ח ר‬ ‫ראויים להוריה )היד( ל א היה מ ו פ ל א של בית דין שם או אמר‬ ‫יודע או שאמר ל ה ם טועים אתם יכול יהו חייבין ה״ל ]ואם ל [ ע ד ת ישר‬ ‫ע ד שיורו כ ל ם‬ ‫י שדבריו‬ ‫יש ל ה ע י ר שלכאורה הרישא של ברייתא )היד( בתו״כ היא‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל ‪ ,‬נו‬ ‫ע‬ ‫כ‬