ב.שיעור משתנים ומדידה
ב "ה משתנים ומדידה משתנים )(variables משתנים הם מושגים שמדענים יוצרים אותם. בשלב ראשון המושג היומיומי הופך למושג תיאורטי על ידי שהוא מוגדר היטב על ידי המדענים ונקרא משתנה שמי )נומינלי(-תיאורטי. בשלב שני משתנים נומינליים-תיאורטיים הללו עוברים תהליך של מדידה .ברגע שניתן למדוד אותם הופכים המושגים המדעיים הללו למשתנים ).(variables כעת נגדיר את מושג ה"משתנה" אותו מודדים המדענים: משתנה הוא כל דבר שיכול לקבל לא פחות משני ערכים או יותר. ערכים הם תוצאות של נתונים המתקבלים על ידי מדידה של המשתנה מדידה פירושה מתן ערכים מספריים לתכונות איכותיות של המשתנה. במלים אחרות :תרגום תכונות איכותיות למספרים כמותיים במידת האפשר. לקבוע יש ערך אחד שלא משתנה "גובה" הוא משתנה שיכול לקבל שני ערכים :גבוה או נמוך. דוגמא נוספת" :מהירות של מכונית" -משתנה בעל ערכים רבים 100 :קמ"ש300 , קמ"ש 400קמ"ש. אבל" :מהירות האור" -הוא דבר קבוע ) 300,000ק"מ לשניה( "מהירות הקול" -משתנה כי תלוי דרך מה הוא עובר. במדעי החברה אין הרבה קבועים כי ישנם הבדלים אינדיבידואליים. המדידה: המשתנה הוא "משקל" ואז אני מודד ויש לי ערכים שונים ערכים ערכים של משתנה ערכים של משתנה משתנה גיל ק"ג משקל: אינטליגנציהIQ : צעיר 120 70ק"ג בוגר 100 65ק"ג מבוגר 95 81ק"ג אפשר גם לתאר משתנה ולאו דווקא למדוד אותו .זה קורה אם המשתנה אינו בר- מדידה ואז יש לתת ערכים במילים .זו אינה מדידה אלא תיאור והערכה. 19 .2מהות המשתנה מבחינת המדידה שלו קיימות שתי קטגוריות :א .משתנים איכותיים ב .משתנים כמותיים המשתנה האיכותי הנו משתנה שאין לו ערכים מספריים של גודל או כמות, וערכיו מתוארים במילים .כמו למשל :צבע עיניים ,צורות התיישבות ,סוגי הוראה, תכונות אישיות וכו' .משתנה איכותי מתארים בלבד. המשתנה הכמותי מבוטא באמצעות גודל וכמות במספרים .משתנה זה סופרים או מודדים בד"כ )ציוני בית ספר ,גובה,משקל(. משתנה כמותי קיים משני סוגים: .1 משתנה כמותי בדיד – שניתן לספור אותו ,והוא מקבל ערכים של מספרים שלמים בלבד .כמו למשל :מספר ילדים בכיתה ,מספר חדרים בדירה ,מספר מכוניות למשפחה וכו'. .2 משתנה כמותי רציף ניתן למדוד אותו והוא מקבל ערכים על פני רצף ציר המספרים ,וכולל גם מספרים שאינם מספרים שלמים .כמו למשל גובה, טמפרטורה ,ציונים ,גיל וכו'. ניתן בקלות רבה לשנות משתנה כמותי לאיכותי על ידי קטיגוריזציה למשל :גובה לחלק לגבוה ,בינוני ,נמוך .אך אז רמת הדיוק יורדת. האם אפשר לשנות משתנים איכותיים לכמותיים? אלה שבמקורם היו כמותיים – כן .אך משתנה איכותי טהור -לא ניתן. דוגמא קטגורזציה של משתנה "גיל" הנתון בשנים: ינקות 0-2 גיל הרך 2-6 ילדות 6-12 התבגרות 12-18 איכותי-בדיד כמותי חשוב להדגיש שאם אספתי נתונים על משתנה כמותי בשאלון אך בצורה איכותית, יש איבוד אינפורמציה כי לאחר איסוף שאלונים לא ניתן לעבור ממשתנה שנאסף בשיטה איכותית לכמותי למרות שהוא כזה. ההבחנה בין משתנה בדיד לבין משתנה רציף תלויה במה שנקרא :סולמות מדידה )ראה בהמשך(. 20 תרגיל רשום לגבי המשתנים הבאים האם הם משתנים איכותי או כמותי )בדיד או רציף( המשתנה כמות המשקעים כמותי רציף מספר התושבים בתל אביב כמותי בדיד גובה ההרים כמותי רציף מקום המגורים איכותי סוגי מחלות איכותי כמות הנמרים במדבר יהודה כמותי בדיד דרגות צבאיות איכותי כוכבים של בתי מלון איכותי אחוז הכולסטרול בבשר כמותי רציף עוצמת הרעש כמותי רציף כמות השתייה הממוצעת ליום כמותי רציף מספר הילדים במשפחה כמותי בדיד שמות הציפורים איכותי 21 .3סולמות מדידה עקרונות המדידה :מדידה קשורה בדיוק .המדידה מאפשרת בין השאר להבחין בין שני נבדקים בעלי אותה תכונה אך עם עוצמת שונות של התכונה לכל אחד .בדרך שאיננה "מדידה" לא ניתן היה להבחין ביניהם בקלות .ישנם סולמות מדידה המאפשרות למדוד משתנים ב 4-רמות של דיוק על פי תכונותיהם .רמת הדיוק של סולם המדידה קשורה בשאלה באיזה אופן ניתן להשוות תוצאה של שתי מדידות של שני נבדקים ,בעצם איזו פעולה מתימטית ניתן לבצע כדי להשוות בין שתי תוצאות שונות שנתקבלו במדידת הערכים של המשתנה .אפשר לבדוק את הדבר הזה אם בוחרים שני ערכים כלשהם ממשתנים שונים ,ובודקים את היחס וההשוואה ביניהם .יש ערכים שאפשר להכפיל זה בזה או לחלק זה בזה ,ויש שניתן להשוות רק את הסדר בין ערכי המשתנה וכך הלאה. ככל שהמדידה משוכללת יותר בסולם המדידות ,היא כוללת גם את הסולם הקודם לה ,כפי שיובהר בהמשך. קיימים ארבעה סולמות מדידה: א .סולם שמי-נומינלי ב .סולם דירוגי-סידורי-אורדינלי ג .סולם רווחי-אינטרוולי ד .סולם מנה-רציונלי א .סולם שמי-נומינלי המשתנים הנמדדים בסולם מדידה זה הנם משתנים איכותיים-בדידים שסדר ומרווח בין ערכי המשתנה אינם רלוונטיים לגביהם .האינפורמציה שאנו יודעים להפיק מסולם זה היא ,האם ערכים נתונים שייכים לקטגוריה אחת או לקטגוריה אחרת .לדוגמא :משתנה מין )מגדר( מתואר בסולם מדידה שמי ,ערכיו הנם זכר ונקבה .כל מה שניתן לומר על זכר/נקבה האם נבדק כלשהו שייך לקטגוריה של זכר או לקטגוריה של נקבה .שיטת הוראה הנו משתנה שנמדד בסולם מדידה שמי ,שערכיו הנם :למידה שיתופית ,למידה פרטנית ,למידה מול מחשב .כל מי שלומד בלמידה שיתופית לא יכול להשתייך ללומדים בלמידה פרטנית .למעשה סולם זה עוסק בזיהוי לאיזה קטיגוריה שייך האדם. הערכים של משתנה בסולם שמי-נומינלי מושווים ביניהם על פי העיקרון של שוויון או אי-שוויון בלבד .כל מה שניתן לומר על הערכים בסולם שמי הוא :האם הם שווים זה לזה או שונים זה מזה. הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא שווה או לא שווה ) = ≠ (. דוגמא :בשיטות הוראה )דוגמא לסולם אמיתי נומינלי( מה שאפשר להגיד האם השיטה הפרונטלית שווה/שונה מהשיטה הקבוצתית ואז נגיד פרונטלי ≠ קבוצתי. דוגמא נוספת :המשתנה: הערכים: שמות הילדים .1יוסי לוי .2יוסי לוי .3יוסי כהן מספר טלפון 6798562 9582145 6932541 22 זה משתנה בסולם נומינלי – הערכים ,פעמיים יוסי לוי ,נראים שווים זה לזה ויתכן שהם אותו ילד ,אלא אם כן נקבל את מספר תעודת זהות שלהם ,שיאפשרו לראות שמדובר ב 2 -ילדים שונים .מספרי תעודת זהות הם מספרים שמיים-נומינליים )מזהים בלבד( ואין להם שום משמעות מבחינה כמותית )לחבר ,להכפיל(. סימן עזר לזיהוי סוג הסולם של סוג זה של המשתנים :כל משתנה שמתחיל במילה" :סוגי ה…" הוא משתנה בסולם נומינלי. למשל :סוגי מחלות ,סוגי ספרים ,סוגי רהיטים ועוד. למעשה המושג המקורי כפי שהגדרנו מלכתחילה ,והפריטים שלו -הוא משתנה נומינלי הכולל משפחות של דברים. סוגי מחלות -משתנה נומינלי -כי אין קשר בין מחלה אחת לשניה. ב .סולם דירוגי-סידורי-אורדינלי סולם זה בנוסף לאינפורמציה לגבי האם נתון שייך או לא שייך לקטגוריה מסוימת )סולם שמי(, הרי כאן יש אינפורמציה על סדר ודירוג הנתונים .על פי סולם זה ,אנו יודעים מי לפני מי ,אך אין לנו אינפורמציה לגבי המרווח ביניהם .כלומר אנו יכולים לומר שרן הוא התלמיד הטוב ביותר בכתה ,יובל שני וורד שלישית .אך אין אנו יודעים את מרווח הציונים בין רן ,יובל וורד .כלומר: אנו יכולים לדעת מי טוב או גרוע ממי אך לא בכמה. אם נדרשנו לדרג את הרגשתנו לגבי הלמידה דרך האינטרנט מ 1 -בכלל לא שבע רצון עד 5שבע רצון מאד .אנחנו יכולים לומר שמי שדרג את שביעות רצונו בדרגה 5הוא יותר שבע רצון מזה שדרג .4אך איננו יכולים לומר בכמה מכיוון שהפער בין דירוג 5לדירוג 4שווה בדיוק לפער בין דירוג 3לדירוג .2הסולם הזה נותן לנו אינפורמציה לגבי סדר הנתונים מי גדול ממי ,אך לא לגבי המרווח ביניהם .במקום "להסתפק" בסולם מדידה שמי לגבי משתנים רבים ,נשתמש בטכניקה של "דירוג" על מנת לשכלל את סולם המדידה שלהם .כמו למשל מידת העניין בשיעור .במקום למדוד בסולם שמי כלומר משעמם – מעניין ,נבקש דירוג מידת העניין מ - 5 :מעניין מאד– 4 , מעניין – 3 ,מעניין במידה בינונית – 2 ,מעניין במידה מועטה -1 ,לא מעניין. הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול מ / -קטן מ . -ניתן לומר על הערכים הנמדדים בסולם סידורי-אורדינלי :האם ערך אחד של המשתנה גדול מערך אחר של המשתנה או קטן מממנו .אך איננו יודעים בכמה. הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא גדול מ -קטן מ< > - דוגמא: משתנה: רהיטים )נומינלי( רהיטים )דירוגי( ערכים: כסא כורסא → הכי גדול שולחן מיטה כסא → בינוני שרפרף → קטן 23 דוגמאות נוספות לסולם דירוגי: למשל :שאלוני עמדות )עמדה -יחס שלילי/חיובי כלפי אובייקט כלשהו(. שאלות לגבי טלפון סלולרי: האם אתה חושב שלכל ילד במשפחה צריך להיות טלפון סלולרי? לא מסכים בכלל 7 6 5 4 3 2 1מסכים מאוד זה הסולם ) 7דרגות( נקבע ע"י חוקר בשם ליקרט וקרוי סולם ליקרט. שאלות לגבי רמת דתיות: עד כמה אתה דתי? 1חילוני מושלם 2 3 4 5 6 7 דתי מאוד כשמבקשים לסמן בדירוג מ 1-עד 7המשתנה הוא בדיד )אין אמצע . (3.5 -סולם כזה לא מספק, ואז אפשר לשנות ולשאול כך :מקם את דרגת דתיותך מ 1-10 -כאשר = 1בכלל לא דתי ו= 10- דתי מאוד ,או יותר משוכלל :תן לעצמך ציון מ 1-100 -לגבי מידת דתיותך .הפכנו את סולם המדידה לרציף. המגמה היא להפוך את המשתנה הבדיד בסולם דירוגי למשתנה רציף. בעיבוד הנתונים היום כבר מתייחסים כאילו סולם ליקרט ) (1-7הוא סולם רווחים.. הערה :בסטטיסטיקה ההבחנה היא בין משתנה בדיד למשתנה רציף משנה גם לגבי צורת ההצגה בגרפים ובטבלאות. סימן עזר לזיהוי סוג הסולם של סוג זה של המשתנים :כל משתנה שמתחיל במילה" :דרוג ה"... הוא משתנה בסולם דירוגי-סידורי,אורדינלי. למשל :דירוג שירים ,דירוג מלכות יופי ,דרוג ימי השבוע ועוד. ג .סולם רווחים לגבי המשתנים שנמדדים בסולם מדידה זה קיימות שתי התכונות של הסולמות הקודמים :א. האם הנתון שייך או לא שייך לקטגוריה מסוימת )שווה /לא שווה( .ב .סדר הנתונים כלומר מי גדול ממי .מתווספת אינפורמציה חדשה הנותנת את המרווח – לא רק האם ערך גדול או קטן מהשני אלא בכמה ערך או נתון מסוים גדול מהאחר. למשל :שלושה תלמידים קבלו ציונים .55 70 80התלמיד שקבל 80הוא הראשון ,אחריו תלמיד שקבל 70ושלישי שקיבל . 55אנו יודעים את הסדר .ובנוסף לכך אנו יודעים שהתלמיד שקבל ,80 הוא ב 10 -נקודות יותר מהתלמיד השני ,והשני יותר ב 15 -נקודות מהתלמיד השלישי .אנו לא יכולים לומר פי כמה התלמיד הראשון יותר טוב מהשני ומהשלישי .דוגמא נוספת :מי שה IQ -שלו 150הוא ב 50נקודות IQיותר גבוה מזה שה IQ -שלו ,100אבל אין לנו דרך לומר שהוא פי 1.5 יותר אינטליגנטי. לגבי משתנים שהתוכן שלהם בא מתוך מדעי החברה הסולם הרווחי הוא בדרך כלל סולם המדידה הגבוה ביותר. הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול ב / -קטן ב . -ניתן לומר על הערכים הנמדדים בסולם רווחיים-אינטרוולי ,שערך אחד של המשתנה גדול ב -או קטן ב -מערך אחר. הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא חיבור או חיסור ).(- + 24 דוגמאות אופייניות למשתנים בסולם זה: משתנה: ציוני בית ספר ערכים: 90 100 45 80 תל אביב 23° 70 120 אילת 40° מדידת אינטליגנציה מדידת חום )טמפרטורה( מעלות בצלזיוס חיפה 20° ציוני IQ בטבלה אפשר להגיד :כי יש פער של 20נקודות בין התלמיד הראשון לשני . או הפער בין של 20נקודות IQבין הראשון לשני . או באילת ב 20° -יותר מאשר בחיפה. ניתן לראות במשתנה ציוני ביה"ס דוגמא יפה של התפתחות הדיוק במדידה: משתנה: ערכים: ציוני בית ספר בסולם שמי-נומינלי ציוני בית ספר בסולם ציוני בית ספר בסולם סידורי-רווחים-אורדינלי רווחים-אינטרוולי עבר גבוה מצויין 10 100 נכשל בינוני טוב מאוד חלש טוב כמעט טוב מספיק 9 8 7 6 90 80 70 60 מספיק בקושי 5 בלתי מספיק 4 50 40 ד .סולם מנה סולם זה נותן אינפורמציה לגבי: א .האם הנתון שייך )שווה( או לא שייך )שווה( לקטגוריה מסוימת ב .סדר הנתונים כלומר מי גדול ממי ג .המרווח ,בכמה נתון מסוים גדול מהאחר ד .פי כמה נתון מסוים גדול או קטן מהאחר. ניתן לחשב פי כמה רק לגבי משתנים שקיימת הגדרת אפס ברורה וחד משמעית ,ואלה בדרך כלל משתנים שהתכנים שלהם באים ממדעי הטבע .כמו למשל זמן צפייה בטלביזיה – האחד צופה שעה האחר שעתיים והשלישי שלוש .ניתן לסדר את הצופים לפי זמן הצפייה ,ניתן לחשב את המרווח וכן את היחס בין זמני הצפייה. הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול פי /קטן פי .ניתן לומר על הערכים הנמדדים בסולם יחס-מנה ,שערך אחד של המשתנה גדול פי או קטן פי מערך אחר של המשתנה. הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא כפל וחילוק ).(: X 25 דוגמאות אופייניות למשתנים בסולם זה :גיל ,גובה ,משקל. למשל :אם גובה של הילד הגדול הוא 1מ' ושל חבירו 1/2מטר ,אפשר לומר שגובהו של הראשון גדול פי שניים מגובהו של התלמיד השני. דוגמא מסכמת :משתנה גיל: אם האבא בן 40והבן בן .20אפשר לדבר על 4סוגי האינפורמציות של 4הסולמות: סולם שמי-נומינלי: גיל האב שונה מגיל הבן. כי . 40 ≠ 20 כל אחד שייך לקטיגוריה אחרת של גיל. סולם דירוגי-אורדינלי-סידורי: גיל האב גדול מגיל הבן. סולם רווחים-אינטרוולי: גיל האב גדול ב 20 -שנה מגיל הבן .כי . 40 – 20 = 20 סולם יחס-מנה: גיל האב גדול פי 2מגיל הבן. כי . 40 > 20 כי .40 : 2 =20 בכל משפט יש תוספת אינפורמציה על קודמו. הסולם לפיו יימדד המשתנה נקבע לפי מידת השכלול שקיים במדע למדידת המשתנה ועל פי מטרת המחקר. תרגיל .1במחקר מסוים נאספו בין השאר הנתונים הבאים אודות קבוצה של אנשים .סווגו את המשתנים על פי סולמות המדידה שלהם: שם ___________________ :תעודת זהות ____________ גיל _______ מין _______ מצב משפחתי ______מס' שנות הלימוד _____ סוג ביה"ס האחרון בו למד ___________ האם שרת בצבא _____ דרגתו בצבא _______ מקצוע כיום ______________________ גובה משכורתו _________ כמות הכסף שהוא חוסך כל חודש בממוצע _______________ פתרון שם שמי תעודת זהות שמי גיל רווחי )מנה( מין שמי מצב משפחתי שמי מס' שנות הלימוד מנה סוג ביה"ס האחרון בו למד שמי האם שרת בצבא שמי דרגתו בצבא סודר מקצוע כיום שמי גובה משכורתו מנה כמות הכסף שהוא חוסך כל חודש בממוצע מנה ניתן למיין כל משתנה על פי כל אחת מצורות המיון ללא כל סתירה ביניהן. 26 דוגמא לניתוח סוגי משתנים על פי סולמות מדידה סוג המשתנה : בדיד / רציף בדיד סוג הסולם 3דוגמאות לערכי המשתנה מכשיר המדידה סוג שם המשתנה : המשתנה איכותי / כמותי ערים בארץ איכותי שמי בגדים איכותי בדיד שמי רהיטים איכותי בדיד שמי רהיטים איכותי בדיד סידורי איכותי בדיד סידורי ירושלים, חיפה ,אילת חולצה, מכנסיים, גרביים כסא ,שולחן, מיטה כורסא ,כסא, שרפרף מנהל ,סגן, יועצת תיאור בדיד סידורי בדיד סידורי כמותי בדיד סידורי כמותי בדיד סידורי כמותי בדיד יחס תפקידים בבית הספר איכותי הרגשת חום קומות בנין כמותי חום רב, בינוני ,מועט ראשונה, שניה מקום ראשון, שני ,שלישי ... יום א' ,ב' ,ג' ... 25 ,38 ,40 יחידת מדידה תיאור תיאור דירוג תיאור תיאור דירוג דירוג שירים סדר ימי השבוע מספר ילדים בכתה כמות תיבות תפוזים חום ספירה ילד כמותי - בדיד יחס ,500 ,4000 200 ,20 ספירה תיבה כמותי רציף רווחים 0 0 0 40 , 20 , 37 מד חום משקל כמותי רציף יחס גיל כמותי רציף יחס 65ק"ג17 , ק"ג 70 ,42 ,25 ,12 שקילה מעלות צלסיוס ק"ג שאלון שנים טבלת סיכום סוגי משתנים בהיבט הסטטיסטי שלהם: משתנה איכותי משתנה כמותי משתנה בדיד משתנה רציף משתנה בדיד דירוגי /סידורי שמי-נומינלי גדול מ ,-קטן מ- שווה ,לא שווה = ≠ קטיגוריאלי > < אורדינלי סדר הילדים סוגי מחלות במשפחה דרגות בצבא סוגי ספרים רווחים/אינטרוולי יחס-מנה/רציו גדול פי ,קטן פי גדול ב ,-קטן ב- - + : X גובה ציוני בי"ס יחס-מנה/רציו גדול פי ,קטן פי : X מס' הילדים בכתות ה מס' תיבות תפוזים רהיטים קומות בבניין תכשיטים שלבי התפתחות ציוני I.Q. חום )טמפרטורה( פסיכומטרי משקל גיל בשנים מהירות נסיעה 27 איך קובעים את סוג המשתנה? כלל :1כדי לדעת באיזה סולם נמצא משתנה מסוים עלי לבדוק את הערכים שלו .לתת לפחות 3 דוגמאות. כלל :2לבחור את הערכים הכי משוכללים שלו )דוגמא :ציוני בי"ס ,פעם דיברו על עבר/נכשל, אח"כ על טוב ,טוב מאוד וכו' ואח"כ על אחוזים -שהיא רמת המדידה המשוכללת ביותר(. רציף )רציפות( -אפשר להכניס אין סוף נקודות בין המשתנים. .4שאלת המחקר קיימות שתי קטגוריות: א. משתנה בלתי תלוי ב. משתנה תלוי המשתנה הבלתי תלוי הנו המשתנה המסביר ,המנבא ,המשפיע ,הסיבה המשתנה התלוי הנו המשתנה המוסבר ,המנובא ,המושפע ,התוצאה. לדוגמא :בשאלת המחקר הבודקת את השפעת שיטות הוראה שונות על הישגי התלמידים ורמת שביעות הרצון שלהם מבית הספר ,המשתנה הבלתי תלוי הוא "שיטות ההוראה" שהערכים שלו יכולים להיות הוראה פרונטלית ,הוראה בעזרת מחשב ,הוראה יחידנית וכו' .המשתנים התלויים הנם "הישגי התלמידים" ו"רמת שביעות הרצון" .אנחנו רוצים לבדוק כיצד שיטות ההוראה השונות משפיעות על הישגי התלמידים ושביעות רצונם .במילים אחרות ,להסביר את ההבדלים בהישגי התלמידים וברמת שביעות הרצון שלהם בעזרת שיטות ההוראה השונות. דוגמא :בשאלת המחקר הבודקת את הקשר בין רמת החרדה של התלמידים לבין ההישגים הלימודיים ורמת הדימוי העצמי שלהם ,המשתנה הבלתי תלוי הנו רמת החרדה שבעזרתו אנחנו רוצים להסביר ולנבא את הישגי התלמידים ואת רמת הדימוי העצמי שלהם המהווים משתנים תלויים. כל שאלת מחקר חייבת לכלול לפחות משתנה בלתי תלוי אחד ומשתנה תלוי אחד ,שאם לא כן זו אינה שאלת מחקר. כותרת של מאמר מכילה בדרך כלל משתנה בלתי תלוי ומשתנה תלוי או אחד הערכים החשובים )שהחוקר רוצה להדגיש( של משתנים אלה. דרך הכתיבה של שאלת מחקר או כותרת של מאמר הנה ,בדרך כלל ,קודם כל המשתנה הבלתי תלוי ואחריו המשתנה התלוי. 28 תרגיל נסו לקבוע מי הם המשתנים הבלתי תלויים והתלויים בכל אחת מהכותרות של המאמרים הבאים: הבדלים בין בנים ובנות בייחוס סיבות להצלחה וכישלון בלימודי המתמטיקה. מהכותרת אנו רואים שהמאמר מנסה להסביר את ההבדלים בסיבות שאנשים נותנים להצלחותיהם או לכישלונם ,על פי המין .במילים אחרות בנים ובנות יסבירו את הצלחתם וכישלונם בעזרת סיבות שונות .המשתנה הבלתי תלוי בכותרת זו הוא המין שהערכים השונים שלו הנם זכר ונקבה ,ואילו המשתנה התלוי הוא "הסיבות השונות" שהערכים שלו יכולים להיות "אני אשם" "המבחן קשה" "לא למדתי" וכו'. הכותרת הבדלים בעמדותיהם של בנים ובנות כלפי שיעורי הבית השפעת מודעות עצמית על עוצמת הרצון להשתחרר ממילואים למידה שיתופית בקבוצות קטנות והישגיהם של תלמידים חקר הקשר בין זמן ריכוז במשימה והישגים לימודיים השוואת העמדות של ישראלים ממוצא מזרחי ושל ישראלים ממוצא מערבי כלפי אינטגרציה בבית הספר ייעוץ בחינוך הרגיל וייעוץ בחינוך המיוחד על פי תפיסתם של מורים מאפייני אישיות של אנשים העוסקים באומנות ושל אנשים העוסקים בבידור פתרון הכותרת משתנה בלתי תלוי משתנה תלוי הבדלים בעמדותיהם של בנים ובנות כלפי שיעורי הבית מין א .בנים ב .בנות עמדות כלפי שיעורי בית השפעת מודעות עצמית על עוצמת הרצון להשתחרר ממילואים מודעות עצמית רצון להשתחרר ממילואים למידה שיתופית בקבוצות סוגי הלמידה א .שיתופית ב. הישגים קטנות והישגיהם של תלמידים מהכותרת אי אפשר לדעת, יכול להיות פרונטלית ,יחידנית וכו' חקר הקשר בין זמן ריכוז במשימה והישגים לימודיים זמן ריכוז השוואת העמדות של ישראלים מוצא א .מזרחי ב .מערבי ממוצא מזרחי ושל ישראלים הישגים עמדות כלפי אינטגרציה 29 ממוצא מערבי כלפי אינטגרציה בבית הספר ייעוץ בחינוך הרגיל וייעוץ בחינוך המיוחד על פי תפיסתם סוג בית הספר א .רגיל ב. מיוחד תפיסת הייעוץ של מורים מאפייני אישיות )מהכותרת אי התעסוקה א .אומנות ב .בידור מאפייני אישיות של אנשים העוסקים באומנות ושל אנשים אפשר לדעת אילו מאפייני אישיות נבחרו( העוסקים בבידור .5תפעול המשתנה קיימים שני סוגים של משתנים :א .משתנים מופעלים ב .משתני ייחוס א .משתנים מופעלים הנן משתנים אשר החוקר עושה בהם שינוי ומתפעל אותם )מניפולציה( במחקר .כמו למשל במחקר הבודק את הקשר בין החרדה וההישגים במבחן – מחלק החוקר את הנבדקים שלו לשתי קבוצות לאחת הוא נותן שוקולד ,זמן למכביר ומרגיע אותם במוסיקה ובדברים ואילו לקבוצה השניה נותן החוקר מעט זמן ,דואג לומר להם שמי שלא יעבור את המבחן לא יוכל להתקבל למשלחת לחו"ל וכו' .פה "שלט" החוקר ברמת החרדה בקרב שתי קבוצות שבמחקר ,באחת יצר רמת חרדה גבוהה ובשנייה נמוכה. ב .משתני ייחוס הנם משתנים שהחוקר מקבל אותם כנתונים ואינו מנסה להשפיע עליהם .ישנם משתני ייחוס שהנם בלתי ניתנים להשפעה כמו :מין ,מוצא ,משתני אישיות ,גיל וכו' .ישנם משתנים שאף על פי שהם ניתנים לתפעול החוקר לא עושה בהם שינוי ומקבל אותם כנתונים. למשל חרדה ,בדיקת רמת החרדה על ידי שאלון "מצלמת" מצב נתון שהחוקר אינו מתערב ביצירתו. דוגמא חוקרים רוצים לבדוק את השאלה בדבר השפעת ארוחת הבוקר על רמת הזכירה של התלמידים. חוקר א' לוקח שלוש קבוצות של תלמידים לאחת נותן ארוחת בוקר המכילה דגנים לשניה פרות והשלישית לא אוכלת ארוחת בוקר .כל הקבוצות עוברות מבחן בזכירת מספרים .חוקר ב' עורך מבחן בזכירת מספרים אך לפני כן הוא שואל כל נבדק אם הוא אכל ארוחת בוקר ומה הוא אכל. חוקר ג' אוסף את כל הנבדקים שלו ,שואל אותם מי אכל ארוחת בוקר ומה אכל ועל פי התשובות מחלק אותם לשלוש קבוצות ,האחת קבוצה שאכלה דגנים השניה פרות והשלישית שלא אכלה ובודק אותם בזכירת מספרים .אצל כל שלושת החוקרים המשתנה הבלתי תלוי הוא "ארוחת הבוקר" והתלוי הנו הזכירה של מספרים ,אך חוקר א' מפעיל את המשתנה הבלתי תלוי ואילו חוקרים ב' וג' מודדים מצב נתון. תרגיל לפניך משתנים שונים ,א .ציין איזה מהם הנו משתנה ייחוס תמיד ב .למשתנה שניתן לתפעול הצע אפשרויות. שיטות הוראה דימוי עצמי גיל 30 "דיאטה" אינטליגנציה תכניות טלביזיה מין קצב קריאת נתונים פתרון שיטות הוראה ניתן לתפעול ,למשל :פרטנית ,קבוצתית, פרונטלית ,עם מחשב וכו' דימוי עצמי ייחוס גיל ייחוס "דיאטה" ניתן לתפעול ,למשל :אכילת חסה ,פחמימות, נטילת כדורים ,אוכל +ספורט וכו' אינטליגנציה ייחוס תכניות טלביזיה ניתן לתפעול ,למשל :חדשות ,סרטים אלימים, טלה-נובלות וכו' מין ייחוס קצב קריאת נתונים ניתן לתפעול ,למשל 5 :מילים בשניה 5 ,מילים בדקה וכו' מושגי משתנים ומדידה משתנה הוא מושג תצפיתי שיש לו הגדרה אופרציונלית המפרטת את אופן המדידה של התופעה האמפירית במחקר. ערך ציון בודד המתקבל מתיאור או ממדידה של המשתנה. קבוע ערך מספרי קבוע שאינו משתנה בשום הקשר .במדעי החברה יש קבועים "זמניים" ,כמו ממוצע למשל. סולם שמי -נומינלי -זיהוי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של שוויון או אי שוויון .מספרים או שמות או ערכים בסולם זה משמשים לזיהוי קטיגורי בלבד .ערך משתנה אחד יכול להיות שווה או לא שווה לערך משתנה אחר. למשל :שיטות הוראה :פרונטלי ,קבוצתי ,יחידני. סולם דירוגי ,סודר -אורדינלי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של דרגה וגודל .ערך משתנה אחד יכול להיות גדול מ- או קטן מ -מערך משתנה אחר. למשל :דירוג ספורטאים :מקום ,1מקום ,2מקום .3 סולם רווחים -אינטרוולי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של פער והפרש .ערך משתנה אחד יכול להיות גדול ב- או קטן ב -מערך משתנה אחר. למשל :ציוני הישגים :ציון 75גדול ב 4 -נקודות מציון .71 סולם יחס ,מנה בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של יחס ומנה .ערך משתנה אחד יכול להיות גדול פי או קטן פי מערך משתנה אחר .למשל :גיל :בן 40גדול פי 2מבן 20שנה. 31 משתנה איכותי משתנה שערכיו מתוארים לפי איכות תכונות המשתנה ,למשל :מוצא ,ישוב וכד'. משתנה כמותי משתנה שערכיו נמדדים באמצעות סולמות מדידה ומובעים בערכים מספריים. משתנה כמותי -רציף משתנה שערכיו הם רציפים ואינסופיים ומובעים בשבר ,למשל :גובה משקל. משתנה כמותי -בדיד )קטגוריאלי( משתנה שערכיו הם מספרים שלמים :מספר ילדים ,מספר לידות ,שיעור תאונות. קטגוריזציה הפיכת משתנה רציף לבדיד על ידי יצירת קטיגוריות .למשל :גיל :ילד -מ 10עד 14נער -מ 15- 18בוגר מ 19ומעלה. מדידה הליך מחקרי בו נותנים ערכים מספריים לתכונות איכותיות של תופעות אמפיריות במחקר. תצפית הליך מחקרי בו מתארים בדרך כלל במלים תופעות אמפיריות במחקר. מדד מספר בודד הנותן תמונה מסכמת של תופעה בנתונים. ציון ערך מספרי או תיאורי המתקבל מתצפית או ממדידה. נתונים ציונים שנאספו במהלך מדידה או תצפית על תופעה מסוימת. משתנה דיכוטומי אמיתי משתנה בעל שני ערכים באופן טבעי אמיתי כמו :מין -שני ערכים :זכר ונקבה משתנה דיכוטומי מלאכותי משתנה בעל שני ערכים באופן מלאכותי ,למשל :עבר -נכשל משתנה דמי זהו משתנה דיכוטומי המקבל קוד של שני ערכים 0 :ו 1-בדרך כלל. משתנה תלוי משתנה מושפע ,מוסבר ,מנובא ,נגרם ,תוצאה משתנה בלתי תלוי משתנה משפיע ,מסביר ,מנבא ,גורם ,סיבה משתנה מתווך משתנה שהוא גם משפיע ,אך גם מושפע בו זמנית משתנה מיוחס )משתנה רקע ,דמוגרפי( משתנה שערכיו נתונים בנבדקים מראש .החוקר יכול רק למדוד אותם אך לא להפעילם בניסוי. משתנה מתופעל )מניפולטיבי ,ניסויי( משתנה בלתי תלוי שהחוקר מתפעל אותו תוך שליטה ובקרה ,ועורך מניפולציות בערכי המשתנה בהתאם לתכנון המחקר. 32
© Copyright 2024