יחידה :ציונות ואהבת האר פעולה" :דע מאי באת ולא אתה הול" לבקש לפני הפעולה מהחניכי שישאלו ואפילו יכתבו את סיפור העלייה שלה או של ההורי שלה, או סבי ,או קרוב משפחה ,יביאו תמונות או עוד חפצי מענייני לספר את הסיפור שלי? מאיפה הגעתי? מאיפה הגיעו סבא וסבתא שלי? מאיפה ההורי שלי? מה הסיפור שלה? סיפורי של עדות שונות מה הסיפור של העדה שלי? מטרות: להכיר את הסיפור האישי שלי ,להכיר את השורשי ,את מי משפחתי ,וכיצד זה חלק למי אני. ליצור נקודת זינוק משותפת לקבוצה ,לוודא שכל אחד שמעוניי מספר את הסיפור שלו בקצרה. להבי כיצד כל אחד מהסיפורי שלנו בוני את הסיפור של הע שלנו ושל מדינת ישראל להביט לאחור ,אל העבר המשפחתי ולהביא אותו לכדי סיפור אחד ,משולב. כיצד מספרי סיפורי על עלייה ? )דגשי למדריכי( חשוב! להביא כל חני להרגיש בנוח לספר את הסיפור שלו– בי א הוא בנוע" מגיל צעיר ,היה במחנה או רק היו הצטר לתנועה .החשיבות טמונה ביכולת שלכ ,מד"צי ,לגרו לכל אחד להבי שזה לא משנה מה היה לפני ,אלא עכשיו את קבוצה חזקה וכול חברי ,שלא יתביישו במקור שממנו הגיעו! אפשר לנצל את הפעולה הזו כדי לקרב את המשפחה לנוע'' ובמיוחד לסני $שלנו! אפשר להזמי אות ,סבי, הורי לבוא ולספר את הסיפור שלה ,של העדה שלה ,את המנהגי שלה .אפשר לעשות עמדות שכל משפחה מקימה וכול מסתובבי בי העמדות כדי להכיר את הסיפור של כול! כיווני לפעולה: • • • • סיפור העלייה האישי שלנו מאילו מקומות הגענו? מה הבאנו איתנו? מה השארנו מאחור? מה משות לכל הסיפורי של הקבוצה? )קשיי ,אתגרי( מה מהמקו והתרבות המקורי של המשפחה שלי נטמע בזהות שלי? • • • הסיפור של שוור מה המסלול ששוור $מתאר? הא הצליח לדעתכ לשמור על זהותו כרומני ג לאחר שעלה לאר $ונלקחו בגדיו? הא יש משהו משות לנו /להורינו /סבינו ולסיפור של שוור?$ • • • סיפורי עדות מה הבאנו איתנו מהארצות האחרות ,או מאר $ישראל עצמה? מה המנהגי ,הסיפורי וזיכרונות של העדה שלי? מה מיוחד בכ שע"א המנהגי השוני של העדות& כול חוגגי את חגי ישראל? [email protected] טלפון | 02-5658022 :פקס| 02-6246871 : כתובת :דרך חברון 98ירושלים | מען למכתבים :ת.ד 37153 .מיקוד 91371ירושלים הסיפור שלנו היו) :מעובד מתו סיפור העלייה של יצחק שוור $מרומניה שסיפרה נכדתו( זה הסיפור שלי ,קוראי לי יצחק שוור ,$נולדתי ברומניה .הסיפור שלי ,הוא סיפור קשה...אבל ע סו טוב! אחרי מלחמת העול והשואה חזרנו ממחנות ריכוז מאוקראינה לרומניה – ש גרנו בבית היש שלנו אבל היו מהומות ,לכ עברנו מהצד הרוסי לצד הרומני .כשהגענו לש הצטרפתי לתנועת הנוער "הבוני"& בתנועה הזאת עברנו הכשרה לעבודת כפיי ,רחוק מההורי ,כדי שנתחיל להסתגל לחיי באר $ישראל. כעבור זמ מה בקיבו $הגיע שליח מהסוכנות היהודית והודיע שאנו עולי לאר $ישראל ,אבל בלי המשפחה. העלו אותנו על רכבת משא ונסענו לבולגריה לי השחור ,ש האונייה היה "פניורק" אוניית משא שבנו עליה דרגשי .היינו בער 500איש ,האוכל היה כמנות קרב )ביסקוויטי יבשי ומרק בלי טע( ,ההיגיינה הייתה מאוד ירודה והשירותי היו על הסיפו. כשהגענו למימי י התיכו – קרוב לאר ישראל ,שתי ספינות קרב בריטיות נתנו הוראה לחזור לקפריסי ואיימו שא לא נחזור יטביעו אותנו .שהגענו לקפריסי שמו אותנו במחנה ע גדרות מה שהזכיר לנו את השואה ,אבל היתרו הוא שנתנו לנו אוכל ל 3אנשי נתנו ביו מנת מרק ומרגרינה .באו מדריכי מהאר והרצו לנו עליה .הגיע היו המיוחל :ילדי מתחת לגיל 18יכלו לעלות לאר )הייתי ב ,(14נפרדנו לשלו מהקפריסאי. כשהגענו לאר העלו אותנו על אוטובוסי וחילקו אותנו לקיבוצי ,אני הייתי בקיבו "אשדות יעקב" שבעמק הירד .התחלנו ללמוד חצי יו עברית וחצי יו עסקנו בעבודת כפיי... כשהגענו לישראל הבאנו את הבגדי המרופטי והקרועי .יו אחד כשחזרנו הבגדי נעלמו .מאוד התעצבנו אבל הביאו לנו חליפה אחרת :גופייה כהה ,חולצה ולבנה ומכנס חאקי.כשאכלנו בקיבו היתה זאת הפע הראשונה בחיי שאכלתי כמה שאני רוצה .למזלנו זמ קצר אחרי שעלינו האנגלי הלכו ,הכריזו על הקמת מדינת ישראל!. "אשדות יעקב" הייתה קרובה לירד אז עברנו אימוני לעזרת היישובי באזור .באחד הימי ביקשו מתנדבי למרות שלא ידעתי למה ישר התנדבתי ,מסתבר שהיינו צריכי לעזור לעולי צפו אפריקה לרדת מהאונייה .האבסורד שבכל העניי :האונייה הייתה אותה אונייה שאנו נסענו בה" :פניורק" אבל היא שנתה את שמה ל" :קוממיות". זרעי – שורשי מתודות: • שמירת השורשי& אפשר להכי ראש דשא לקבוצה ,שהמטרה שלו לעבור בי כל חני מבית לבית במהל כל השנה ,כאשר כל אחד צרי לרשו את התהלי שעבר בזמ שהיה בבית שלו )נקלט טוב /הצמיח עלה וכו'( • ג )לנבטי&ניצני( :ברשותכ מזוודה אחת בלבד שאת יכולי לקחת לא"י .הכינו רשימה של 10הפריטי הכי חשובי )שאפשר להכניס למזוודה( שאת לא יכולי לוותר עליה. • להביא מפה של העול ענקית או לשרטט על בריסטול גדול )וממוחזר( את מפת העול בקווי כלליי .כל אחד מגיע )המדרי יעזור לה( ומסמ את את הדר שעשו את המשפחה ,הוא או ההורי/סבי שלו כדי להגיע לאר .$ואז לדבר על המסלולי השוני ,מה היה מאתגר לכל אחד מאית ,מה עברו... • נסו לתאר את החיי שלכ באנייה לאר $ישראל :אי היית מדמייני את חופי האר) ?$אפשר לעשות דמיו מודר לחניכי ,ע מוסיקה מתאימה של י(. • להזמי הורה /סבי שיספר את סיפור העלייה ,של העדה שלו ,וכ'... • אפשר להכי ספר שיעבור בי החניכי וכל אחד כותב ש את הסיפור של המשפחה שלו ,מוסי תמונות וכו'... • כל חני תכי ספר שורשי– ע תמונות ,ראיונות להורי ,סבי ,דודי ,ושה תבקשו שיספרו לה סיפור על מנהגי הבית ,של העדה וכו'... • אפשר כפעולה המש לעשות יו סניפי של תחנות של אוכל ,מוסיקה ,לבוש וכו' של המקומות השוני שעלו את המשפחה שלנו ,ושל העדות שאנו שייכי לה... שאלות לדיו : הא את הכרת את סיפור העלייה ,של העדה של המשפחה שלכ? מה אומר לכ שכל אחד יגיעה מי מקו אחר )פיזי וג לגבי תרבות ,ומנהגי(? מה היו האתגרי שלה? מה האתגרי היו של העולי חדשי ,של העדות כדי לשמור על זהות? הא שורשי בהכרח חשובי לעתיד ,למה חשוב לדעת מעי הגנו? [email protected] טלפון | 02-5658022 :פקס| 02-6246871 : כתובת :דרך חברון 98ירושלים | מען למכתבים :ת.ד 37153 .מיקוד 91371ירושלים שאלות לדיו על הסיפור שלנו היו מה הדר שעבר יצחק שוור?$ למה לפי דעתכ הפרידו את הילדי מהוריה? את יכולי לחשוב על מעשה כזה כיו? מה היה ההבדל בי מחנות המעצר לבי המחנות בתקופת מלחמת העול השנייה? למה לפי דעתכ החליפו ליעקב את הבגדי שאית הגיע? מה הסיפור של יצחק אומר על הגעתו לאר $ותחילת בניה חיי חדשי? מה סיפור של יצחק מספר על ההיסטוריה שלנו כע? נית להוסי את המסע של שוור $למפה העולמית שציירנו בתחילת הפעולה. נבטי – ניצני מתודות: • כל חני תכי ספר שורשי– ע תמונות ,ראיונות להורי ,סבי ,דודי ,ושה תבקשו שיספרו לה סיפור על מנהגי הבית ,של העדה וכו'... • אפשר להכי ספר שיעבור בי החניכי וכל אחד כותב ש את הסיפור של המשפחה שלו ,מוסי תמונות וכו'... • החניכי נעמדי בשורה ,ואחרי כל שאלה& א התשובה נכונה ה מתקדמי צעד אחד קדימה .מי נולד בארצות הברית? מי ברוסיה? מי ארגנטינה? מי באנגליה? מי בצרפת? מי שני ההורי שלו נולדו במדינה אחרת? מי אחד מההורי? מי ארבע מהסבי שלו נולדו במדינה אחרת"? שלוש? שתיי? אחד? כל פע מראי לה מי נשאר "אחורה" ומי קדימה" מבחינת מספרת ומדברי על מה זה אומר... • להביא מפה גדולה של העול או לשרטט על בריסטול גדול )וממוחזר( את מפת העול בקווי כלליי .כל אחד מגיע )המדרי יעזור לה( ומסמ את הדר שעשו את המשפחה ,הוא או ההורי/סבי שלו כדי להגיע לאר .$ואז לדבר על על המסלולי השוני ,מה היה מאתגר לכל אחד מאית ,מה עברו? • להזמי הורה /סבי שיספר את סיפור העלייה ,של העדה שלו ,וכ'... • אי חוגגי אצלנו את החג? ד ע כל החגי שמחלקי לחניכי וצריכי כל אחד לענות ע''פ עדה באותו ד שאלות יישאלו ג על מנהגי מיוחדי לחגי .המדרי יאסו את הדפי ,וננסה שבכ חדר יחגגו את החג לפי העדה של החדר ,יעברו סדנת בישול וישמעו מוסיקה מתאימה. • אפשר כפעולה המש לעשות יו סניפי של תחנות של אוכל ,מוסיקה ,לבוש וכו' של המקומות השוני שעלו את המשפחה שלנו ,ושל העדות שאנו שייכי לה... שאלות לדיו : הא את הכרת את סיפור העלייה ,של העדה של המשפחה שלכ? מה אומר לכ שכל אחד יגיעה מי מקו אחר )פיזי וג לגבי תרבות ,ומנהגי(? מה היו האתגרי שלה? מה האתגרי היו של העולי חדשי ,של העדות כדי לשמור על זהות? הא שורשי בהכרח חשובי לעתיד ,למה חשוב לדעת מעי הגנו? שאלות לדיו על הסיפור שלנו היו מה הדר שעבר יצחק שוור?$ למה לפי דעתכ הפרידו את הילדי מהוריה? את יכולי לחשוב על מעשה כזה כיו? הא את רואי בלקיחת הבגדי של שוור $והחלפת באחרי רצו להחלי לעולי את הזהות שעמה הגיעו? וא כ& למה שיירצו לעשות מעשה שכזה? מה אפשר ללמוד מהסיפור? מה הסיפור של יצחק אומר על הגעתו לאר $ותחילת בניה חיי חדשי? מה סיפור של יצחק מספר על ההיסטוריה שלנו כע? [email protected] טלפון | 02-5658022 :פקס| 02-6246871 : כתובת :דרך חברון 98ירושלים | מען למכתבים :ת.ד 37153 .מיקוד 91371ירושלים אמירי – צמרת מתודות: • • פסטיבל עדות :כל אחד מגיע ע הלבוש המיוחד של העדה שלו ,וע מאכל מיוחד והסבר עליו. חידו מוסיקלי :אפשר להביא מוסיקה שקשורה לעדות ,מדינות ,והחניכי ינסו לזהות לאיזו עדה, מדינה היא שייכת. מזמיני לקבוצה את ה"שפי" של משפחה& 2&3הורי/סבי שיכולי לבשל לכל הקבוצה ,וכ החניכי יעברו "סדנאות בישול" שונות .שוב& אפשרי ג ברמה הסניפית. אי חוגגי אצלנו את החג? ד ע כל החגי שמחלקי לחניכי וצריכי כל אחד לענות ע''פ עדה באותו ד שאלות יישאלו ג על מנהגי מיוחדי לחגי .המדרי יאסו את הדפי ,וננסה שבכ חדר יחגגו את החג לפי העדה של החדר ,יעברו סדנת בישול וישמעו מוסיקה מתאימה. • אפשר כפעולה המש לעשות יו סניפי של תחנות של אוכל ,מוסיקה ,לבוש וכו' של המקומות השוני שעלו את המשפחה שלנו ,ושל העדות שאנו שייכי לה... • • שאלות לדיו : מה המשמעות של להכיר כל העדות? מה הוא מאפשר לכל אחד? מהי החשיבות של להכיר את העבר שלנו? )אפשר לדבר על הש של הפעולה" :דע מאי באת ולא אתה הול". הא שורשי בהכרח קשורי לעתיד ,או שאפשר להסתדר ג בלעדיה? שאלות לדיו על הסיפור שלנו היו מה הדר שעבר יצחק שוור?$ למה לפי דעתכ הפרידו את הילדי מהוריה? את יכולי לחשוב על מעשה כזה כיו? הא את רואי בלקיחת הבגדי של שוור $והחלפת באחרי רצו להחלי לעולי את הזהות שעמה הגיעו? וא כ& למה שיירצו לעשות מעשה שכזה? מה אפשר ללמוד מהסיפור? מדוע לדעתכ הנכדה של שוור $סיפרה את הסיפור שלו? סיכו : א עורכי פסטיבל אז חשוב לסכ ג בחדרי הפעילות לפי עדות )מה למדנו על העדה שלנו ,אילו דברי חידשו לי, מה חשוב לי להמשי ולקיי ע משפחתי( וג ברמה הסניפית& כינוס ושיר של הסני ,שהוא כמו עדה בתו שאר סניפי נוע". א לא בוחרי בפסטיבל ,לחזור על החשיבות שבפעולה "והגדת לבנ" ,ועל הצור שלנו לשמר מה שהיה פע ,כדי שלא ייעל. חשוב שאחרי הפעולה הזו תישאר לחניכי מזכרת של הפעולה ,ספר שורשי פרטי ו /או קבוצתי; ד ראיונות למשפחה וכל דבר שישמור על הסיפור שלו! עוד חומרי לעיו והשראה )ג באינטרנט: (... מ"דר האוכל" ,ערו – 2הובא על ידי אילנית / 12העדה העיראקית בישראל "קהילת יהדות בבל היא אחת העתיקות .זוהי קהילה גדולה ומפוארת ששמרה לאור כל השני על קשר הדוק ע אר$ הקודש .קהילה גדולה ישבה בבגדד ,כמו ג בבצרה ובאזורי הכורדיי .במהל השני התגבש בקרב הקהילות מטבח עשיר ומפואר ,מטבח מגוו מאד ,שעושה שימוש נרחב בדגני&מיני הבורגול ,חיטה ,סולת וקמח כמוב .במיוחד ידועי מטבחי אלה בשלל מיני הקובה ,אות כופתאות ממולאות מכל מיני סוגי ,ומיני מילויי ,כשה מבושלי בשלל צורות וטכניקות :קובה מטוג ,מבושל ,מבושל במיני רוטב ,מבושל במרק ,בקיצור ,פסיפס מרהיב של כופתאות ממולאות ,מה מתקתקות ,מה חמצמצות ומה חריפות. לאור ההיסטוריה היו בני הקהילה ידועי בשל כשרו המסחר שלה ,דבר שהביא לאורח חיי בו כרוכות נסיעות ונדודי לארצות רחוקות& להודו למשל .חלק מקהילת יהודי קוצי' שבדרו הודו ,מקור ביהודי עיראק שהגיעו לש [email protected] טלפון | 02-5658022 :פקס| 02-6246871 : כתובת :דרך חברון 98ירושלים | מען למכתבים :ת.ד 37153 .מיקוד 91371ירושלים למטרות מסחר .לא פלא שלהודי בקוצי' יש מאכל שנקרא "חובה" ,שה כופתאות סולת ,ממולאות בשר ,מבושלות ברוטב עגבניות ע במיה .אפילו התיבול ההודי לא מצליח להסתיר את מקורה של המנה ,לא בשמה ,לא במראה ,לא בטכניקות בה היא הוכנה .רק הטע נעשה קצת "הודי" יותר. העמבה ,לעומת זאת ,עשתה את הכיוו ההפו .במקורה היא אחת מעשרות סוגי הצ'אטני שקיימי במטבח ההודי והיא הגיעה לעיראק על ידי סוחרי יהודיי ואומצה ש בחו רב. ג המטבח העות'מאני ששלט באזור תקופה ארוכה ,השפיע השפעה מבורכת על מטבחי האזור. באר $נמשכה מסורת הבישול העיראקי ובשני האחרונות נכנסו מאכלי רבי של המטבח העיראקי לתודעה כלל הציבור וחלק אומצו בחו והפכו לחלק אינטגראלי במטבח המתהווה באר".$ מאכלי עדות ומתכוני באתר http://ifeel.co.il/page/11456 מתכוני מטבח טוניסאי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=771&msgid=115885523 מנהגי עדות ישראל באתר: http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/shaar-2.htmמחולקי לפי עדות ,כדאי לוודא מאי הגיעו החניכי ולעשות לוח ביחד אית של כל המנהגי המשפחתיי ,ואולי ליצור מנהגי משותפי של הקבוצה בנוע". [email protected] טלפון | 02-5658022 :פקס| 02-6246871 : כתובת :דרך חברון 98ירושלים | מען למכתבים :ת.ד 37153 .מיקוד 91371ירושלים
© Copyright 2024