אמת ושקר - מכון נועם
הכנה לראיון עבודה "איך הופכים את הראיון למקום עבודה חדש" הראיון כללי הראיון הוא אחד המכשולים הקריטיים במהלך חיפוש עבודה נמשך כחצי שעה מעורר תחושת לחץ אצל רבים גם אנשים מוכשרים ,בעלי ותק וניסיון בעבודה ,שרויים לקראת הריאיון בחששות ובדאגות. אל חשש ! קורס הכנה זה מבוסס על ניסיון מקצועי ורקע מחקרי שנצבר משנת 1992ולאחר הכנה של עשרות אלפי מועמדים לעבודה קורס זה בעל יכולת מוכחת להעצים את יכולת ניהול הראיון שלך ,המועמד ,ולהפחית במידה ניכרת את הלחץ והדאגה לפני ובמהלך הראיון בהצלחה! מה נלמד כאן ? (תוכן עניינים) ההכנה לריאיון איננה כוללת רק הכנה לתשובות ושאלות ההכנה מבוססת על הבנה עמוקה יותר של דמות המראיין וכן של המקום שלך ,המועמד, בסיטואציית הראיון. הכנה חלק 1 המראיין: החשש מהמראיין מיהו המראיין ? מה חושב עלי המראיין? שתלטנות במהלך הריאיון המראיין העוין המראיין הטוב התייחס בענייניות למראיין הכנה חלק 2 הכנה חלק 3 המרואיין (את/ה): הריאיון עצמו: יש לך כוח הערכה עצמית הראיון כמשל למשחק פינג פונג שפת הגוף למד להתייחס לעצמך בכבוד טון הדיבור כניסה לריאיון אל תתנצל היחס לעבודה קובע אמת ושקר לבוש והופעה הכנה חלק 4 שאלות נפוצות והתשובות הנכונות אליהן: "ספר על עצמך" "למה אתה מתאים לתפקיד?"" ,למה עזבת את תפקידך?"" ,לאיזה שכר אתה מצפה?"" ,מהן תכונותיך הטובות?" "מהן תכונותיך השליליות?" "מהן שאיפותיך לעתיד?"" ,תאר את הממונה עליך" "תאר את תפקידך האחרון"" ,מה לא אהבת בתפקידך?"" ,מה אהבת בתפקידך האחרון?" סיפור אישי – "כך נכשלתי בריאיון עבודה" מאת מר דוד משולם – מנכ"ל מכון נועם "בחרתי לפתוח בתיאור חוויה אישית שחוויתי בראיון עבודה לתפקיד ניהולי שרציתי .חשבתי שנכון יהיה לפתוח בתיאור ממקור ראשון ,מכיוון שמניסיון עם אלפי מרואיינים למדתי ,שתחושת הלחץ שחשתי לפני הראיונות דומה לתחושתם של מרואיינים רבים לפני ריאיון העבודה שלהם. והנה הסיפור האישי: כשהשתחררתי בשנת 1989מחיל האוויר בדרגת סגן-אלוף ,לאחר תקופת שירות ארוכה כטייס ומפקד טייסת ,ולאחר שסיימתי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ,הוזמנתי לריאיון עבודה למשרת מנהל אגף החינוך בעיריית חולון .בריאיון ,עמדו לראיין אותי ראש העיר וצוותו .ככל שמועד הריאיון התקרב ,גברה בי תחושת הלחץ. לא ידעתי איך להציג את עצמי ,מה חשוב להגיד בריאיון ומה פחות חשוב. לא היה לי מידע על המראיין ,מלבד תפקידו לא ידעתי כמה מתחרים יש על התפקיד לא ידעתי מה מצפה ראש עיריית חולון ממנהל אגף החינוך. לא ידעתי אם הכישורים שלי מתאימים לתפקיד. לא ידעתי מה אֵ שאל בריאיון.בקיצור ,לא ידעתי איך להתנהג בריאיון. מחשבות אלה עוררו בי חששות ולחץ ככל שמועד הריאיון הלך והתקרב .כשהגעתי לריאיון ביום המיועד ,המתינו במסדרון עוד 15מועמדים .ההמתנה זכורה לי כחוויה מעיקה ביותר ,המועמדים האחרים נראו לי לא פחות טובים ממני, והדבר הוסיף ללחץ שלי .ככל שהתארכה ההמתנה לריאיון ,הרגשתי שסיכויי להתקבל הולכים ופוחתים .הלחץ לפני הריאיון עורר בי מחשבות שאולי איני מועמד הטוב ביותר .בניסיון להתגבר על תחושת הלחץ ,נכנסתי לשירותים כדי להירגע ,ולהתרכז בתוכן הדברים שעלי לומר בריאיון .כעבור כמה דקות נקראתי לריאיון" .... סיפור אישי (המשך) "...המראיינים נראו כבר עייפים ,הם ראיינו כבר עשרה מועמדים לפני ,ידעתי כי עלי לעשות מאמץ כדי להרשים, עשיתי כמיטב יכולתי אך הרגשתי לא ממוקד ,לא משכנע ,ולא הצלחתי להסביר מדוע אני המועמד מתאים לתפקיד .כל הנושאים שהכנתי מראש התבלבלו בראשי. בסיום הריאיון ,הרגשתי מאוכזב ,לא הצלחתי להדגיש את יתרונותיי בבהירות .כתוצאה מהריאיון לא קיבלתי את התפקיד שרציתי. כשנכנסתי למכונית לאחר הריאיון ,חשבתי לעצמי: מדוע הייתי לחוץ כל כך? מהן הסיבות לחוסר הריכוז שלי בזמן הריאיון? למה בשיחה רגילה קל כל כך להתנסח ובריאיון הכול מתבלבל?" אם גם אתה חש לחץ ודאגה לפני ריאיון קבלה לעבודה ,אם גם אתה מרגיש חששות מתוצאותיו ,אם גם אתה מצליח לשכנע בשיחה רגילה אבל מתקשה בריאיון רשמי ,הפרק הזה יעזור לך .בעזרתו תלמד מהם גורמי הלחץ בריאיון ואיך להתגבר עליהם לפני הריאיון ובמהלכו. חלק ראשון המראיין החשש מהמראיין אחד הגורמים שיוצרים את תחושת הלחץ בריאיון הוא החשש מכוחו של המראיין. - הרבה מרואיינים רואים במראיין דמות מאיימת בעלת כוח להשפיע על עתידם. הידיעה שהתרשמות המראיין משפיעה על תוצאות הריאיון ,הופכת אותו בתודעת המרואיין לדמות חזקה ומאיימת. במקרים בהם המראיין הוא פסיכולוג ,הלחץ גדול עוד יותר .המרואיין סבור שהמראיין קורא את מחשבותיו ,שיש לו יכולת ,כמו למכשיר רנטגן ,לחדור לנבכי נפשו ולגלות את חולשותיו. החשש הזה מעורר לחץ ,שעלול לגרום לאחת משתי תגובות ,הסתגרות או תוקפנות. יש מרואיינים הנוטים להסתגר ,להתגונן ,להשפיל מבט ,לענות בקול חלש ,בקצרה ובהצטנעות .כאילו הם מנסים להסתיר את חולשתם .הם מקווים שהמראיין יעריך את עדינותם ,וצניעותם ויראה אותם כיתרון .הם מאמצים לעצמם תפיסה שהמראיין אינו מעוניין במועמדים שיסכנו אותו ולכן עדיף להתנהג מולו בוותרנות ובכניעה. לעומתם ,יש מרואיינים הנוקטים בדרך הפוכה .כדי להתגבר על תחושת הלחץ הם נוטים לזלזל במראיין .כדי להפחית את הלחץ הם מתנגדים למראיין ולריאיון וחושבים לעצמם: "מי הוא בכלל?" "הוא אינו מבין מהי מידת התאמתי לתפקיד". "אני לא מתכוון לשתף איתו פעולה" החשש מהמראיין יש מרואיינים שההתנגדות למראיין הופכת אותם לתוקפנים. - במקום לענות בעניינות על שאלות המראיין הם שואלים שאלות חוזרות בציניות ובהתרסה הם מתייחסים למראיין בחוסר כבוד כאילו שאלותיו אינן לגיטימיות ,ואין ביכולתו להעריך את התאמתם לתפקיד. לדעתם ,אם ייכשלו בריאיון ,הדבר ינבע מחוסר יכולתו של המראיין להעריך את יתרונותיהם ,ולא בגלל היעדר כישורים מתאימים. הם אינם מבינים שתגובתם הרגשית כלפי המראיין נובעת מהלחץ שהם חשים ,מחוסר הביטחון שלהם. לדוגמה ,מנהל שיווק בחברה גדולה ,בן ,43בעל תואר שני במנהל עסקים ,ניגש לריאיון במכון מיון ,כשהוא מגיע מתברר לו שהוא ירואיין על ידי בחורה בת .24 - - בשל תחושת הלחץ והחשש שבחורה צעירה כל כך תקבע את גורלו הוא הופך ביקורתי, המחשבה הראשונה שמתעוררת בראשו היא" :מה היא יודעת בכלל? נראה לי מוזר שנתנו לבחורה כל כך צעירה לראיין אדם מנוסה כמוני". בזמן הריאיון הוא מתנהג אליה בציניות ובזלזול. המראיינת חשה מותקפת ,ומגיעה למסקנה שהמרואיין הוא אדם תוקפני ,לא נעים ,מתנגד לסמכות ,ביקורתי ,וחסר גבולות. היחס המזלזל שלו מתפרש כחוסר ביטחון ,כהעדר יכולת להתמודד עם הלחץ בראיון. מיהו המראיין ? בניסיון להתגבר על החשש מכוחו של המראיין ,יש מרואיינים שעסוקים לפני הריאיון בשאלה, מיהו המראיין? - הם סבורים שאם ידעו פרטים על המראיין עוד לפני הריאיון ,יוכלו להתאים את התנהגותם ואת תשובותיהם לאישיותו ולציפיותיו. השאלות שמעסיקות אותם הם :מיהו המראיין? מהן מחשבותיו? מה מעניין אותו? מה ירשים אותו? הם חושבים שאם יתאימו את תשובותיהם לאישיות המראיין יצליחו לשלוט בריאיון ולהתקבל לתפקיד. הרבה "יועצים" בנושא ראיונות עבודה אף ממליצים על דרך התמודדות זו ,באתרי האינטרנט השונים ממליצים לקבל כמה שיותר מידע על המראיין .לפי גישה זו מומלץ ללמוד מיהו המראיין ,מה הוא אוהב ,מהם תחביביו וכדומה. הניסיון שנרכש ב"מכון נועם" ,בקורסי הדרכה אישית לראיונות עבודה ,מוכיח שהצעה זו מזיקה וגורמת להגברת הלחץ לקראת הריאיון ובמהלכו. - כשאתה מוטרד מאישיותו של המראיין ,ומנסה לדעת מראש מהם נטיותיו ותחביביו ,אתה מעצים את כוחו ומחליש את עוצמתך ,אתה מגביר את כוחו בתודעתך והופך את דמותו לחזקה ואת דמותך לתלותית ומרצה. כשכוחו של המראיין נתפס בתודעת המרואיין כחזק ומאיים ,יכולתו לענות בביטחון על שאלות המראיין נפגמת .מתברר שמרואיינים רבים מאמצים גישה פסולה זאת .היא מהווה את אחד מגורמי הלחץ העיקריים בריאיון עבודה. מיהו המראיין ? (המשך) כלל I הגישה המומלצת היא להימנע מעיסוק מוגבר במראיין. הכוונה אינה להתעלם מהמראיין ,להיפך יש להתייחס אליו בכבוד, אך טעות להעצים את כוחו ולראות אותו כשולט במצב. לא משנה מיהו המראיין ,הוא יכול להיות אדם נעים ונוח או עוין ותוקפני. ככל שהמרואיין יעסוק פחות באישיות המראיין תחושת הלחץ לקראת הריאיון תפחת. מומלץ להתמקד בתחושת הכבוד העצמי ,רצוי להתמקד ביתרונותיך כעובד ,ולוותר על הרצון לדעת מיהו המראיין. מה חושב עלי המראיין? כשהריאיון מתחיל מתעוררת בעיה נוספת שעלולה לפגום בריאיון ,והיא התרכזות בשאלה האם התשובות משכנעות את המראיין. מרואיינים לחוצים עסוקים בזמן הריאיון בשאלה האם התשובות שלהם מתאימות לציפיות המראיין. - הם עסוקים במחשבות" :האם אני עונה נכון?" "האם אני משכנע אותו?" האם זו התשובה לה הוא מצפה?". החשש מכוח המראיין ,מעורר בלב המרואיין דאגה שמא תשובותיו אינן קולעות. במקום לענות באופן עצמאי ,ובלתי תלוי ,מתוך תחושת כבוד עצמי ,הוא עונה בחשש ,וזהירות מוגזמת. הדבר דומה למישהו שמנסה לקפוץ ממקום גבוה ובזמן הקפיצה ,עוצר את עצמו כדי לחשוב מה יקרה אם יכשל בקפיצה .התנהגות זו עלולה לגרום להתרסקותו על הקרקע .כך גם בריאיון הניסיון להתאים התשובות לציפיות המראיין עלולות לגרום לכישלון הריאיון. הניסיון שנצבר ב"מכון נועם" מראה שהתנהגות זו עלולה להוביל את המראיין למחשבה שלפניו יושב מועמד לחוץ ,מודאג וחלש. המציאות מוכיחה שלא ניתן לדעת תוך כדי הריאיון מה המראיין חושב על המרואיין ולכן אין טעם לבזבז על זה מחשבות ודאגות .כשמרואיין מגיע לריאיון ומציג יכולתו מתוך ביטחון וללא דאגה מה חושבים עליו ,הוא מציג דמות חזקה ,עצמאית ,החלטית ,והופך עצמו למועמד ראוי ומכובד. הדוגמאות הבאות ממחישות את הדברים: דוגמה א' :מועמד בעל ביטחון עצמי ,תקיף וכוחני ,מגיע למבחן מיון .במהלך הריאיון מטרידה אותו המחשבה ,שהמראיינת תחשוש מתקיפותו ,מכוחו ,ותחשוב שהוא כוחני מדי לתפקיד .כדי להתגונן מכך הוא מנסה במהלך הריאיון להתחנף ,להיות נחמד, מנומס ,להתנהג כאדם ותרן ונכנע. - התוצאה -הרושם שמקבלת המראיינת הוא שהמועמד חסר ביטחון דבר שפוגע בסיכוייו להתקבל לתפקיד. דוגמה ב' :מועמד רגיש וטוב לב ,חושב במהלך הריאיון שהמראיין יזהה ויעריך את טוב ִלבו ,את עדינותו ואת נכונותו לעזור לכולם .לכן בזמן הריאיון הוא מנסה להתאים את תשובותיו לציפיות אלה ,ומספר למראיין עד כמה כולם אוהבים אותו ,עד כמה הוא מוכן תמיד לעשות הכול למען כולם .במקום להדגיש את מקצועיותו ואת יכולתו בעבודה ,הוא עסוק בתיאור תחומים שלהערכתו המראיין ישמח לשמוע. - התוצאה – המרואיין עסוק אפוא יותר מדי בשאלה" ,מה חושב עלי המראיין?" מחשבה זו מסיטה את תשומת ִלבו מן העניין העיקרי – הדגשת יכולתו המקצועית. אין למרואיין כל דרך לדעת במהלך הריאיון על מה המראיין חושב. השקעת אנרגיה במחשבות אלה הופכת את המרואיין לדמות מודאגת ולחוצה. שתלטנות במהלך הריאיון החשש מן המראיין ,גורם לחלק מהמרואיינים לנסות לשלוט בריאיון ,לקבוע לאיזה כיוון השיחה תתפתח .הם מנסים אפוא להשפיע בהתנהגות ובתשובות שמשתלטות על השיחה .שתלטנות בריאיון היא טעות שנובעת מלחץ. שתלטנות בזמן ריאיון מאופיינת בדרכים האלה: .1תשובות ארוכות מדי –כשמועמד עונה בתשובות ארוכות מדי הוא למעשה משתלט על הריאיון. לדוגמה ,המראיין שואל :ספר על עצמך .המועמד עונה בתשובה ארוכה ומפורטת של 20דקות, וכך לא נשאר למראיין זמן לשאלות נוספות. טכניקה זו אינה מומלצת ,היא מעוררת אצל המראיין תחושת לחץ ,הוא חש שאין לו אפשרות לשאול שאלות ,שהמרואיין לא מכבד אותו. .2תשובות קצרות מדי –יש מועמדים הבוחרים בגישה הפוכה .כשמראיין שואל שאלה ,הם עונים במשפט קצר אחד .אם המראיין שואל" :ספר על עצמך הם עונים "הכול מופיע בקורות החיים". כך הם מכריחים את המראיין לשאול שאלות נוספות ,הם לא משתפים פעולה ,נמנעים ממתן תשובה עניינית ומכובדת ,וכך חשים כשולטים בריאיון. .3חסימת המראיין –יש מועמדים ,שעוד קודם שהמראיין מתחיל לשאול שאלות ,משתלטים על השיחה ,מתחילים לדבר על נושאים שונים ,ומושכים את המראיין לכיוונים לא ענייניים. מטרתם לטרפד את השאלות המתוכננות של המראיין ,לא לתת לו לפתח את השיחה ,להכתיב את הנושאים בריאיון ולהשתלט על הריאיון. בהרבה מקרים מועמדים מאריכים בדברם לא מתוך כוונת תחילה להשתלט על הראיון אלא מחוסר בטחון והתוצאה היא השתלטות על הראיון ללא כוונה. שתלטנות במהלך הריאיון (המשך) כלל II המראיין קובע את השאלות באופן בלעדי ,והמרואיין מחליט איך בדעתו לענות. יש להימנע מניסיון להשפיע על שאלות המראיין ,אלא להגיב עליהן באופן ענייני ובכבוד .מומלץ לענות באופן ממוקד וענייני המראיין העוין מתברר שלאישיות המראיין יש השפעה על מרואיינים רבים. יחס עוין ולא מתחשב מצד המראיין ,משפיע על תחושת הביטחון ,והוא אחד מן הגורמים לכישלון בריאיון. ככל שמרואיין תלותי יותר ,מושפע מידי מאחרים ,ולא מאמין מספיק בעצמו ,הוא יושפע יותר מהתנהגותו של המראיין. מרואיין תלותי ורגיש מידי מצפה שהמראיין יתייחס אליו בחמימות ,הבנה ,ואנושיות. כאילו הריאיון הוא פגישה חברית ,כאילו המראיין הוא חבר טוב .כשציפייה זו אינה מתגשמת והמרואיין נתקל במראיין עוין ,הוא עלול לחוש מאוים ולחוץ. המרואיין עלול לחשוב לעצמו: - "אם המראיין עוין כל כך כלפי אין לי עניין לעבוד אתו". - "אני לא מעוניין לשתף פעולה עם אדם כל כך עוין". זו גישה מוטעית ,ומצביעה על תלות גבוהה ,פגיעות ,וחוסר יכולת להתמודד במצבי לחץ .תגובה כזאת חושפת את חוסר יכולתו של המרואיין לעמוד מול סמכות פורמאלית, ועלולה לגרום לכישלון בריאיון. המראיין העוין כלל III גם מול מראיין עוין יש להגיב באדיבות ,באופן ענייני ומקצועי .מטרתך להוכיח שגם מול מראיין עוין אתה מצליח להתמודד ,לענות בענייניות ,להציג באופן משכנע את יכולתך המקצועית. אם תאמין בעצמך ,תוותר על הרצון להתחנף למראיין ,תעריך באופן חיובי את יכולתך ,תצליח להתמודד גם מול מראיין עוין. בקורסי הכנה למבחני מיון ב"מכון נועם" מרבים המרואיינים לתאר קושי גדול מול מראיין עוין ,או מראיין שמתעלם מהם בגסות .כמתואר בדוגמה שלפניכם: "הגעתי למבחן מיון לתפקיד חשוב מאוד ,במהלכו הוכנסתי לריאיון עם פסיכולוג שהיה עסוק ,בשעה שנכנסתי ,בסיכום הריאיון הקודם .הוא בירך אותי לשלום ואמר שיתפנה אלי מייד .במהלך הדקות הבאות ,הוא עלעל בניירות שהיו מונחים על שולחנו ,תוך התעלמות מוחלטת ממני .כעבור 5דקות איבדתי את סבלנותי ,פניתי אליו בכעס וביקשתי שיתחיל בריאיון". המרואיין הגיב בקוצר רוח וכעס ,וגרם לכך שהמראיין חשף את התנהגותו חסרת הסבלנות ואת חוסר יכולתו לעמוד בלחץ. גם מול מראיין עוין ולא נוח יש להתמודד באופן ענייני .כשמראיין עוין נפגש עם מרואיין ענייני ,הוא רוחש לו הערכה רבה .הוא יודע שפגש מועמד שיהיה קל להסתדר אתו ,מועמד בעל כושר עמידות שיודע להתמודד גם במצבים לא נעימים. המראיין הטוב מרואיינים תלותיים ורגישים מידי עלולים להיכשל לא רק מול מראיין עוין אלה גם מול מראיין חם ואנושי. במקרים בהם המראיין מתנהג באופן חביב ,נוח ולבבי המרואיין עלול לחשוב בטעות שהיחס החם והלבבי נובע מסימפטיה שחש כלפיו המראיין. הטעות עלולה לגרום למרואיין לחוש שמחה והקלה ,שעלולה לגרום לו להתנהגות פזיזה ובלתי שקולה. יש מרואיינים שבריאיון מול מראיין נעים ונוח נוטים לגלות פתיחות מופרזת ,מעין הכרת תודה בלבם: למראיין על טוב ִלבו ,הם חושבים ִ "אם המראיין נחמד כל כך ,אין לי ממה לחשוש ,כנראה מצאתי חן בעיניו מהרגע הראשון .אני יכול להגיד לו הכול בלי כל דאגה". תגובה כזאת עלולה להכשיל את המועמד בריאיון ולגרום לו חשיפה מיותרת ומזיקה. להלן דוגמה המציגה בעיה זו: - בריאיון לתפקיד מנהל כספים ואדמיניסטרציה בחברת היי-טק ,פוגש המועמד מראיינת חביבה, חייכנית וידידותית .היא מתעניינת בעברו האישי ונראה כאילו היא נהנית מן ההזדמנות להכירו .הוא חש מחוזר ,נינוח ,משוכנע שהמראיינת באמת מתעניינת בו אישית .כשהיא שואלת אותו ,האם הוא עסק גם בתחום הכספים או רק בתחום האדמיניסטרטיבי ,הוא ממהר לענות שעסק בעיקר בצד האדמיניסטרטיבי .מכיוון שהיא חביבה ונדיבה הוא מנסה להקל עליה ,ממהר לנדב מידע שפוגע במועמדותו. היות והוא מועמד לניהול כספים ואדמיניסטרציה ,זו הייתה טעות לענות שעסק רק בתחום אחד. בתשובה זו פגע בסיכוייו להתקבל לתפקיד. המראיין הטוב (המשך) מראיין נינוח וידידותי ,הוא על פי רוב מראיין מקצועי שיודע "לפתות" את המרואיין להתנהג באופן חופשי מדי .יש מרואיינים שמול מראיין כזה ימהרו לגלות את חולשתם, לחשוף עצמם ואחר כך יתפלאו שמועמדותם לתפקיד נפסלה. כלל IV הריאיון הוא מקום להצגת יכולת ולא מקום ליצירת קשר אישי או לקבלת סימפטיה .בדיוק כשם שמול מראיין עוין אין להיפגע ולכעוס אלא להתמודד באופן ענייני ,כך מול מראיין נוח אין סיבה לחגיגה. מומלץ להתמקד בהצגה עניינית ומקצועית של היכולת בעבודה. אין להיחפז ולספר על חולשות כדי לגמול למראיין על טוב ִלבו. התייחס למראיין בענייניות שינוי היחס כלפי המראיין הוא שלב חשוב בהכנות לריאיון מוצלח. במקום לחשוש מכוחו של המראיין ,ובשל כך להתנהג בביטול עצמי ,או בתוקפנות ,מומלץ ללמוד להתייחס אליו בצורה עניינית. התייחסות עניינית לאדם אחר היא יכולת חשובה ביותר .מתברר שקל יותר להיעלב ,להיפגע, להתקיף או לזלזל ,מאשר להתייחס בענייניות. לדוגמה ,נאמר שהמנהל שלך ,או חברך לעבודה ,מעיר לך על ביצוע לקוי של משימה שהיית אמור לבצע .אתה יכול לראות בהערתו פגיעה אישית ,להרגיש ממורמר ונעלב ,ולראות בו אדם עוין, יריב ,וכתוצאה מכך להתייחס אליו בביקורת ובביטול לחילופין ,אתה יכול לייחד תשומת לב ראויה להערתו ,לנסות להבין מהן בדיוק דרישותיו מתוך כוונה אמיתית לתקן את הטעון תיקון .התייחסות עניינית מסייעת ליצירת תקשורת טובה ,לפתרון יעיל של בעיות ולהבנה בין אנשים. מתברר ,שלרבים יש קושי להתייחס בענייניות לממונים או לאנשים שמתייחסים אליהם בביקורתיות .בדרך כלל רובנו נוטים להיפגע ,להיעלב ,או לחילופין להתייחס לאנשים שמאיימים עלינו ,בביקורת ובביטול .כך אנו פוגעים ביכולתנו לפתור בעיות באופן ענייני. רגישות ופגיעות ,הם גורמים עיקריים לכישלון בריאיון עבודה .הרבה מרואיינים רואים בשאלות המראיין חטטנות ,הם נפגעים משאלות אישיות וחודרניות ,ומגיבים לעיתים בתחושת עלבון ופגיעות .תגובה זאת חושפת את חולשתם ועלולים לגרום לכישלון. התייחסות בצורה עניינית למראיין היא הדרך ליצירת תקשורת טובה מול סמכותו של המראיין. התייחס למראיין בענייניות (המשך) כדי להתייחס למראיין בענייניות לפני ריאיון חשוב לשנות את היחס למראיין ,ולהפנים מספר עובדות: א -המראיין אינו מנסה להכשיל אותך ,הוא מנסה להתרשם מיכולתך .אם אתה באמת מאמין בעצמך ,לא יהיה לך כל קושי מול המראיין .עובדה זו נראית כאילו מובנת מאליה ,אך מתברר שיותר מ -90%מן המרואיינים מאמינים בסתר ִלבם שהמראיין מנסה להכשילם ,או לפגוע בהם .חששות אלה פוגעים ביכולתך להרגיש בטוח בריאיון .נסה להפנים את העובדה :המראיין אינו מנסה להכשילך או לפגוע בך, הוא מנסה להעריך אם אתה מועמד טוב .ככל שתצליח להפנים עובדה זו ,תחזק את גישתך העניינית בזמן הריאיון. ב -המראיין ,בדרך כלל ,הוא אדם מקצועי ובעל יכולת לאבחן האם אתה מתאים לתפקיד או לא .לכן ,חשוב ונכון להתייחס אליו בכבוד .מרואיינים רבים מגיעים לריאיון עמוסי ביקורת והתנגדות למראיין .הם נוטים לחשוב ,שבפגישה בת 20דקות ,אין למראיין יכולת לדעת אם הם מועמדים טובים או לא .הם מאמינים, שהמראיין אינו מבחין ביתרונותיהם האמיתיים ,ואם יפסול אותם אין זה אלא בגלל חוסר המקצועיות שלו .מחשבה זו מוטעית ,המראיין הוא בדרך כלל אדם מקצועי ,שראיין עשרות ואולי מאות עובדים ,זו עבודתו הקבועה ויש לו על פי רוב מיומנות להחליט ,מי מועמד מתאים יותר לתפקיד. הניסיון שנצבר ב"מכון נועם" מראה שבגלל רגישות ,פגיעות ותחושת לחץ ,מועמדים רבים מתייחסים למראיין בחוסר ענייניות ופוגעים בסיכוייהם להצליח בריאיון. חלק שני המרואיין יש לך כוח כפי שנאמר ,מקצת המרואיינים חושבים ,שהם הצד החלש ושלמראיין יש את הכוח לקבוע את תוצאות הריאיון ואת גורלם. - התחושה הפנימית שלהם היא" :אני קטן והמראיין גדול"" ,אני חלש והמראיין חזק"" ,אני תלוי במראיין". למעשה המצב שונה .המראיין אכן שולט בשאלות הריאיון ,במשך הזמן של הריאיון ,ביחס שלו למרואיין ,אך אין לו שליטה על תוצאות הריאיון .מי שקובע למעשה את תוצאות הריאיון הוא המרואיין ולא המראיין .למראיין אין מידע רב על המרואיין ,חסר לו ידע על תפקוד בעבר ועל תכונותיו ויכולותיו .מרגע שהריאיון מתחיל ,המראיין נדרש בתוך כמה דקות להתרשם ממועמד שאינו מכיר ,וזה בהחלט מצב לא פשוט. - כלומר ,המחשבה שהמראיין הוא כל יכול ,רואה הכול ושולט בריאיון ובתוצאותיו אינה מדויקת .התחושה שהמראיין חזק ושולט נובעת מתפיסה מוטעית של המרואיין ,מתחושת הלחץ בה הוא מצוי. הדבר דומה לאדם חולה שבשל חולשתו והלחץ מהמחלה חושב שהרופא הוא כל יכול ,זו טעות. הרופא הוא אדם רגיל ,הוא בהחלט אדם מקצועי שצריך לכבד ,אך המחשבה שהוא כל יכול נובעת מחולשת החולה ולא מעובדה קיימת .כך גם הנטייה לראות את המראיין כגדול וחזק בשעת הריאיון. שלא כמקובל לחשוב ,המרואיין הוא זה שקובע את תוצאות הריאיון, על ידי התנהגותו ותוכן תשובותיו .כלומר למרואיין הכוח לשלוט בתוצאות הריאיון יש לך כוח כמרואיין אתה קובע: את תוכן תשובותיך ,מה תדגיש ומה תצניע. את טון וקצב הדיבור שלך במהלך הריאיון. האם תנהג באופטימיות ,בפסימיות או בביטחון? את הופעתך החיצונית. האם תתייחס למראיין בכבוד? האם תגלה אסרטיביות בזמן הריאיון? את מידת הריכוז ביכולות הטובות שלך בעבודה. כלל V יש לך כוח להשפיע על תוצאות הריאיון .בהתנהגותך ובתשובותיך, אתה קובע אם תקבל את המשרה או לא .נצל את ההזדמנות שלך והצג עצמך בענייניות ובמקצועיות .הימנע ממאבק עם המראיין על חלקים שאינם בשליטתך ,למשל ,אילו שאלות הוא שואל ,איך הוא מתייחס אליך ,האם הוא נחמד או לא .מרכיבים אלו הם בשליטתו וטעות לנסות להשפיע עליהם. התחושה הפנימית שתעזור לך להצליח בריאיון היא :אני מכבד את המראיין ,אך אני מכבד גם את עצמי. הערכה עצמית על אף שלמרואיין יש כוח להשפיע על תוצאותיו של הריאיון ,פעמים רבות הוא מתקשה לנצל את כוחו. - הסיבה לכך היא עודף ביקורתיות והערכה עצמית נמוכה. מקצת המרואיינים מתייחסים לעצמם ולניסיונם המקצועי בחוסר כבוד ואינם מעריכים את יכולתם .במקום לראות את יתרונותיהם ,הם רואים בעיקר את חסרונותיהם. כשמרואיין מעריך את עצמו ומכבד את תרומתו בעבודה ,קל לו לתאר עצמו בריאיון, כשהוא ביקורתי כלפי עצמו ,ומייחס לתרומתו בעבודה ערך נמוך ,הוא יתקשה להציג עצמו בצורה משכנעת. מועמד ביקורתי ינסה להסתיר את מחשבותיו האמיתיות (הביקורתיות) מהמראיין וכך יפגע ברושם שהוא יוצר. - הדבר דומה לאדם שמנסה להסתיר בכל כוחו את העובדה שחסרה לו שן קדמית בפה .כדי להסתירה הוא מניח את ידו על פיו ,הניסיון להסתיר את העדרה של השן בולט כל כך ,עד שהוא מדגיש יותר את חסרונה של השן במקום להסתירה. בדיוק כך קורה בראיונות רבים .הרבה מועמדים ,במקום להתייחס לעצמם בכבוד, במקום להעריך את תרומתם ,ולהתרכז במסירותם ,בהשקעתם בתפקיד ,עסוקים בעת הריאיון בהסתרת חולשות שלהערכתם תתגלינה במהלכו. - דוגמא מעבר לדף...... הערכה עצמית דוגמה: - מרואיין עזב את עבודתו בגלל משכורת נמוכה .בריאיון הוא מוטרד ,איך להסביר למראיין את סיבת עזיבתו .בגלל הערכה עצמית נמוכה ועודף ביקורתיות הוא חושב שסיבת העזיבה עלולה להתפרש בידי המראיין באופן שלילי ,בשל עודף ביקורת עצמית הוא לא חושב שעזיבה בשל משכורת נמוכה היא סיבה סבירה והגיונית להחלפת מקום עבודה ,כבר בתחילת הריאיון קודם שנשאל על הסיבות לעזיבת מקום עבודתו ,הוא נדרש לנושא ביוזמתו .במקום להתרכז בהצגת יכולתו בתפקיד ,הוא נחפז להעלות את נושא הפסקת עבודתו ,מתוך צורך להצדיק את העזיבה ,מתוך תחושת לחץ שהעזיבה עלולה להיתפס על ידי המראיין כחוסר אחריות ,תגובה זו מתפרשת בידי המראיין כהתנצלות ,כחוסר אמונה עצמית ,היא חושפת את חוסר הביטחון של המראיין לגבי החלטותיו ,ועלולה להפוך למוקד השאלות הבאות של המראיין .המראיין חש שהמרואיין לחוץ מהעזיבה ולכן חושב שיש צורך לחקור וממשיך לשאול שאלות בנושא שבתחילת הריאיון לא עניין אותו כל כך .במו ידיו ,בשל ביקורתיות עצמית מוגזמת ,המרואיין הפך את עצם פרישתו הקודמת בנסיבות סבירות לחלוטין לנושא שיש עימו בעייתיות ומכשיל את עצמו .במקום שיציג בריאיון את יכולתו וכישוריו לתפקיד ,הוא חושף חולשתו. הערכה עצמית ביקורתיות והערכה עצמית נמוכה נוצרות בתקופת הילדות .מחקרים מראים שהורים המרבים לבקר את מעשי ילדיהם ,מטמיעים בהם תחושה של הערכה עצמית נמוכה .ילדים אלה נעשים בוגרים ביקורתיים שמתייחסים בחוסר כבוד לעצמם ולאחרים. מתברר שהרבה אנשים סבלו בילדותם מיחס ביקורתי וזו הסיבה שקשה להם לכבד את עצמם, לקבל עצמם כמו שהם ,ולאהוב את מה שהם עושים .הם נוטים לבקר ,לזלזל ולהתייחס בחוסר כבוד לעצמם ולאחרים. אם תסתכלו סביבכם ,תראו שהביקורתיות וחוסר הפרגון שולטים בכול .בתכניות טלוויזיה שמראות בעיקר שערוריות ואסונות ,בכתבות בעיתונים שעוסקות בעיקר במה שלא בסדר ,ובשיחות ערב שבת בין חברים שעוסקות רוב הזמן "בקיטורים" ,בטענות ובהשמצות. ביקורתיות וחוסר הערכה עצמית משפיעים באופן שלילי על תוצאות הריאיון. כלל VI מי שלא מתייחס לעצמו ולעבודתו בכבוד והערכה ,יתקשה בריאיון להציג עצמו באופן חיובי .אחד הכללים החשובים בריאיון עבודה הוא התייחסות בהערכה ובכבוד לכישוריך. למד להתייחס לעצמך בכבוד שינוי בהערכה עצמית הוא תהליך שמתחיל במחשבה. כדי לשנות את התייחסותך לעצמך ,עליך להתמקד במחשבה על יתרונותיך. כדי להצליח יש להתמיד ולהתמקד בחיובי ,למחוק את השלילי "להינעל" על הקביעה החיובית. לקראת מבחן המיון מומלץ לבצע תרגול קצר שמטרתו התמקדות ביתרונותיך ובנקודות החוזק שלך. סמן מהן התכונות הטובות שמאפיינות אותך: מסירות יוזמה מתינות חריצות חוכמה עקשנות התמדה יושר חברותיות מנהיגות החלטיות דייקנות טוב לב מחויבות יצירתיות גמישות כושר ארגון סדר למד להתייחס לעצמך בכבוד לאחר שסימנת ,שנן שוב ושוב את יתרונותיך .תרגל את מחשבתך על ידי חזרה כדלהלן: - "אני עובד מסור". - "אני בעל כושר מנהיגות". - "אני עובד אחראי ושקדן". - "אני אדם אינטליגנטי ויצירתי". נסח את המשפט באופן חיובי ככל שאתה יכול ,אמור אותו לפחות מאה פעמים .לאחר שתחזור בלבך ובראשך. מאה פעמים לפחות ,תתחיל המחשבה למצוא נחלה ובית ִ - טכניקה טובה היא לומר את המשפטים החיוביים ,תוך הסתכלות במראה שבדירתך .הדבר אולי נראה מגוחך ,בייחוד לאנשים ביקורתיים ,אך הוא יעיל ביותר .תוך כדי אמירה יעלו בקרבך קולות שליליים שמתנגדים לאמירה .החזק מעמד ,התגבר על הקולות השליליים ,חזק את קביעתך החיובית. חזור ושנן את יתרונותיך לעתים קרובות ככל שתוכל .אתה יכול להרחיב את המשפטים לתחומים נוספים כמו: - "אני אדם מרוצה". - "אני אדם אופטימי". - "אני אדם בעל ערך". כוחן של הקביעות הוא בחזרה עליהן .ככל שתרבה בהן ,כן תגבר יעילותן והן יחדרו למודעות העצמית שלך. כשאתה בדרכך לראיון ומחשבותיך מרוכזות ביתרונותיך אתה בדרך להצלחה. היחס לעבודה קובע נאמר שאתם נפגשים עם ידידים ומשוחחים על שביעות רצונכם מהעבודה ,איך תתארו את עבודתכם? האם תתארו עבודה שאתם נהנים ממנה או עבודה שמשעממת אתכם? התשובה חשובה מכיוון שהיא מבטאת את יחסכם לעבודתכם ,יחס זה קשור לכבוד שאתם רוחשים לעצמכם ,והוא משפיע על יכולתכם להצליח בריאיון. מרואיינים שמכבדים את עצמם יכבדו גם את עבודתם ,ויתארו את ניסיונם המקצועי באופן חיובי. לעומתם מרואיינים שאינם שבעי רצון ,יתקשו לתאר את ניסיונם המקצועי באופן חיובי ועלולים להיכשל בריאיון. מתברר שלא מעט אנשים שמרגישים חוסר סיפוק מעבודתם מסיבות שונות: - יש המרגישים מאוכזבים מיחסם של הממונים עליהם. - יש המרגישים שהעבודה משעממת. - אחרים כועסים על שלא אפשרו להם להביא לידי ביטוי את מלוא יכולתם ,ומרגישים מתוסכלים בשל כך. - יש אנשים שיגידו בפה מלא שהם היו נוטשים את מקום עבודתם אם היה להם כסף די צורכם. ובלבו ביקורת על עבודתו ,כעס על מה כשמרואיין מגיע לריאיון ִ שהוא חווה בעבודתו ,ותחושת אכזבה ממה שהשיג בה ,התחושות האלה יורגשו בריאיון ועלולים לגרום לכישלונו. היחס לעבודה קובע כשאתה חש כעס וטינה ,כשכולך מלא רגשות שליליים ,אנשים עמם יש לך קשרי עבודה יראו לך עוינים ,עקב כך עלולים להתעורר בך היסוסים ,וחוסר ביטחון .התחושות השליליות ישפיעו לרעה על התנהגותך ,והדבר ישאיר רושם שלילי על המראיין. כיוון שתחושות המרואיין לגבי עבודתו חשובות להצלחה בריאיון ,ננסה להבין מדוע הרבה אנשים מרגישים חוסר סיפוק ואכזבה מעבודתם. חוסר סיפוק מהעבודה נובע ,בדרך כלל ,מחוסר הצלחתו של העובד להיות מעורב ,מרכזי ומשפיע בעבודה. - היכולת להיות מעורב ומרכזי תלויה ביכולת ההתמודדות וההתמדה. - יש אנשים שלא ניחנו בכוחות נפשיים מספיקים לזה .הם נכנסים לעבודה נחושים בדעתם לעשות מאמץ ולהצליח ,ואכן ,בתקופה הראשונה לעבודתם הם אופטימיים ,מתארים את העבודה כמעניינת ,ומרוצים מכך שסוף סוף מצאו עבודה מספקת .אבל ,מיד כשמתעורר קושי כלשהו ,או משהו משתבש הם נרתעים ,מתייאשים ואינם מצליחים להתאים עצמם לדרישות התפקיד .כשהם נכשלים ,הם בדרך כלל נוטים להסביר את כישלונם בכך שהעבודה משעממת ,שהממונים אינם נוהגים בהם כבוד. - הם נעשים מרירים וביקורתיים.יחס זה משפיע באופן שלילי על יכולתם להציג עצמם בריאיון. היחס לעבודה קובע לדוגמה ,במהלך ריאיון המרואיין נשאל: - "למה החלטת לעזוב את תפקידך האחרון?" הוא עונה: - "הרגשתי שמיציתי את עצמי ,בהתחלה היה לי מעניין ,נהניתי ,היה כיף .אך לאחר שנה המשימות חזרו על עצמן ,התחלתי להשתעמם ,החלטתי לחפש אתגרים חדשים". המרואיין מציג את עבודתו כמשעממת .זו דוגמה ליחס ביקורתי שעלולה להתפרש באופן שלילי בידי המראיין. לעומת זאת ,אנשים המצליחים להתמודד עם הקשיים בעבודה ,שמתמידים גם במצבים מתסכלים ושגרתיים ,שלא נעלבים מכל בעיה שמתעוררת בעבודה ,יעריכו יותר את עבודתם .יחסם החיובי יעזור להם להוכיח שהם מועמדים ראויים. שינוי היחס לעבודה כפי שתואר לעיל ,יחס שלילי לעבודתך הקודמת עלול לגרום לכישלון בריאיון. - לקראת ראיון למד להתייחס בחיוב ,בכבוד ובהערכה לעבודתך בעבר. כשבלבך אכזבה מעבודתך .רגשות שליליים יגבירו את חוסר ביטחונך בריאיון. ִ אל תבוא לראיון - רגשות שליליים מעצם טבעם משפיעים לרעה על ההתנהגות .אם למשל ,אתה חש כעס בשעה שאתה נוהג ,התנהגותך כלפי נהגים אחרים תהיה שלילית. יחס לעבודה משתנה מאדם לאדם .יש אנשים שימצאו בכל עבודה את החיובי ,יש שימצאו תמיד סיבות לכעס ולאכזבה מעבודתם .למעשה ,יחס לעבודה תלוי במידה רבה בהחלטתו של אדם. כדוגמה אציג סיפור אמיתי שהוקרן בטלוויזיה ,על קבוצת נידונים למוות בכלא אמריקני ,שביצוע גזר דינם עוכב. בקבוצה זו היו אסירים שלמרות המאסר וסופו הצפוי השקיעו בעבודה.אסיר אחד ,למד משפטים והיה לעורך דין מצטיין שמייצג עשרות לקוחות ברחבי המדינה. אסיר אחר ,השקיע בלימודי דת והפך לכומר ומנהיג מאות אסירים מאמינים. כלומר ,גם בתנאי מאסר בלא תקווה לשחרור ,יש אנשים הרואים ערך בעבודה .לעומתם ,יש אנשים שלאיראו כל טעם להשקיע ,הם יעדיפו לבלות בכעס ,במרירות ובשנאה על החברה שכלאה אותם. -הכול תלוי אפוא בתפיסת עולמו של האדם. לפני ריאיון ,גם אם חווית חוסר הצלחה בעבודתך ,גם אם העבודה בעבר שיעממה אותך ,גם אם לדעתך הממונה התעלם ממך ,גם אם התייחסו אליך באופן שלילי ,שנה את יחסך למה שקרה ,למד לסלוח ,ראה את חוסר ההצלחה כהזדמנות ללמידה ,כחוויה ממנה ניתן ללמוד איך להשתפר .גם אם אתה עובד בעבודה פשוטה או עבודה המשעממת אותך למד לכבד את עבודתך ,להעריך את תרומתך והשקעתך .היכולת להעריך מה שיש לך ולקבל כל עבודה כאתגר מאפיינת מצליחנים, ווינרים ,אנשים שכדאי להעסיק. שינוי היחס לעבודה (המשך) את שינוי הגישה יש להתחיל במחשבה .כדי להצליח נדרש תרגול ורצון להתגבר על הביקורתיות והחשיבה השלילית .כשתנסה לחשוב על יתרונותיה של עבודתך ,על ערכה ועל חשיבותה לחייך, יתעוררו בך קולות הביקורת ויעלו בך זיכרונות ומחשבות שליליות על עבודתך .קולות הביקורת יזכירו לך עד כמה לא מתחשב היה הממונה ,כמה משעממת הייתה העבודה ,איך לא העריכו ולא הבינו אותך. אל תיתן לקולות הביקורת והכעס לשלוט בך ,למד לראות את החלקים הטובים בעבודתך ,סלח לאנשים שהתייחסו אליך באופן שלילי ,ותר על הכעס לגבי מה שקרה ,שכח את האכזבה, התרכז בחיובי ,בטוב ,ביתרונות עבודתך בעבר. חזור והתרכז במחשבתך: א -בדברים שתרמת בתפקידך ב -בתחומים שגרמו לך סיפוק ותחושת ערך ג -באנשים הטובים בחברה שבה עבדת ד -ביתרונותיו של הממונה עליך כשקולות הביקורת ,הכעס והאכזבה ירוסנו ויירגעו ,כשתצליח לראות את החיובי בעבודתך, כשתלמד להתייחס בהערכה לממונים עליך ,על אף שהם לא היו מושלמים ,כשתתייחס בהערכה לתרומתך בתפקיד ,באותה שעה תוכל להיות שקט ובטוח ,אתה בדרך לריאיון מוצלח ,בדרך להתקבל לעבודה חדשה. חלק שלישי הראיון עצמו הריאיון כמשחק פינג פונג הדרך היעילה להתנהגות בזמן ריאיון היא לענות על כל שאלה באופן ענייני בלי התחמקות ובלי התחכמות. כמו במשחק פינג פונג ,שבו שחקן אחד מעביר את הכדור למגרשו של האחר ,ועל השחקן האחר מוטלת החובה להחזיר את הכדור למגרשו של הראשון ,כך גם בריאיון ,כשהמראיין שואל שאלה, ענה בדיוק על מה שנשאלת .לכאורה אין פשוט מזה ,אך מתברר שלא כך הדבר .הרבה מרואיינים חוששים שיטעו בתשובתם ונוטים שלא להשיב על מה שנשאלו. - דוגמה א' :המראיין שואל" :מה עשית בשנים "?1998-1996 - המועמד עונה" :האמת שעל השנים האלה לא כל כך חשוב לספר .לעומת זאת אני חושב שכדאי שתדע שבשנים 1996-1994עסקתי בכמה פרויקטים הרבה יותר חשובים שעשויים לעניין אותך". המרואיין אינו עונה לשאלה שנשאל ,וכך יוצר רושם גרוע על המראיין .ככל שאתה מצליח לענות באופן ענייני וממוקד ,כך אתה מפגין יכולת טובה יותר בריאיון .הדבר אמנם מחייב מאמץ ,אבל הוא בלי ספק כדאי. - דוגמה ב' :המראיין שואל" :תאר את תפקידך האחרון?" - המועמד עונה" :בתפקידי האחרון ניהלתי צוות של 8אנשי פיתוח .הייתי אחראי על פרויקט שעסק בפיתוח מכשיר חדש לגילוי תקלות במנועים של מטוסים". - זו תשובה פשוטה ,קצרה ועניינית. שפת הגוף יש מומחים בנושא שפת הגוף המייעצים כי במהלך הריאיון יש לשמור על קשר עין ,על ישיבה זקופה ,על חיוך ,על אופטימיות ,ולהימנע מעצבנות ולחץ .אלה אמנם עצות טובות להתנהגות בריאיון ,אבל יש כאן קושי ,זו הצעה שעלולה להכניס את המרואיין ללחץ מיותר .אם המרואיין עסוק במחשבות ,איך לחייך באופן נעים ,איך לשמור על קשר עין ,איך להימנע מתנועות עצבניות וכדומה ,מחשבותיו אינן ממוקדות בתשובות לשאלות המראיין אלא בהתנהגותו המוחצנת. התמקדות בשפת הגוף דומה להתמקדות בשאלה" ,האם התשובה שלי נכונה?" .בשני המקרים אנו חוששים שאנחנו לא בסדר ,שאנחנו צריכים לעשות הצגה כדי לשכנע .זו גישה מוטעית! - כשתשומת לב המרואיין מופנית לנקודות חולשה ,לתנועות גוף לא מתאימות ,ולסממנים החיצוניים של ההתנהגות ,היכולת והריכוז לענות באופן ענייני בריאיון נפגמת. שפת הגוף היא תוצאה של תחושות המרואיין .כשהוא מוטרד מדמותו של המראיין ,הוא יענה על שאלותיו בקול חלש ויתקשה להקרין אופטימיות .כשהוא חושש ששפת הגוף שלו אינה מתאימה הוא הופך תלותי ומהוסס לאורך הריאיון. כלל VII ההמלצה אפוא היא ,לא להתרכז בסממנים החיצוניים של שפת הגוף( ,בדיוק כפי שלא מומלץ להתמקד בשאלה" ,האם התשובה שלי מתאימה לציפיות המראיין?") אלא בשינוי היחס כלפי המראיין ,כלפי העבודה ,ולהתרכז בהערכה עצמית חיובית .כשמתרחש שינוי בתחושות הפנימיות הוא ניכר בשפת הגוף .התחושות הפנימיות משפיעות על ההתנהגות החיצונית. שפת הגוף כלל VII כשמרואיין מרגיש שהריאיון הוא הזדמנות ,שפת הגוף משדרת כאילו הוא רוצה לזנק קדימה .שמרואיין מעריך שיכולתו בעבודה טובה ,שפת הגוף משדרת ביטחון .כשמרואיין חושב שהמראיין הוא אדם חיובי ,שפת הגוף שלו מבטאת נינוחות ושלווה .כשמרואיין אינו מרוכז בחששות על טיב תשובותיו אלה עונה מתוך תחושה של כוח והערכה עצמית ,שפת הגוף משדרת את זה. טון הדיבור ריאיון הוא כמו שיר ,יש בו מילים ומוזיקה .המילים הם תוכן התשובות של המרואיין ,המוזיקה היא טון הדיבור ,קצב הקול ,תחושת הכוח שלו. כמו שיש שירים מלאי עוצמה וכוח המלהיבים את השומע ,ויש שירים נוגים ועצובים המעציבים ומדאיגים ,כך גם בריאיון. - מרואיין שעונה מתוך תחושה של עוצמה ילהיב את המראיין ,ייתן לו תחושה של ביטחון. - לעומתו מרואיין שעונה בקול חלש ומהוסס ,ישמע כמו מנגינה של שיר איטי ועצוב ,יעורר במראיין תחושת דאגה וספק ,המראיין יחשוב לעצמו" :הוא מעורר בי תחושת חוסר ביטחון ,האם הוא באמת מתאים לתפקיד?" הספק שמתעורר בלב המראיין בשל טון הדיבור של המרואיין עלול להכשיל את הריאיון. כשהמנגינה בריאיון נשמעת כמו תרועת חצוצרות המתארת ניצחון ,היא משכנעת. - כשהמנגינה בריאיון נשמעת כמו שיר עצוב היא מעוררת ספק. - הרבה מרואיינים בטוחים שתוכן התשובות בריאיון קובע את הצלחת הריאיון ,הם בטוחים שאם יענו תשובות נכונות ישכנעו את המראיין. - האמת בתוכן התשובות חשוב אך טון הדיבור משפיע יותר .טון הדיבור מבטא את הכוח הפנימי של המרואיין ,את סמכותו ,את יכולתו להתמודד ,להילחם ,לעמוד על דעתו .טון הדיבור מבטא את תחושת הביטחון של המרואיין ומשפיע על תחושת הביטחון של המראיין .מרואיין יכול לענות תשובות נהדרות ולהיכשל בריאיון בשל טון דיבור מהוסס ונבוך. טון הדיבור כדי שטון הדיבור ישדר עוצמה הוא צריך לצאת כמו פגז מלוע תותח ,כמו מסור שחותך בהחלטיות את לוח העץ ,כמו פטיש שמכה בעוז ללא היסוס או פחד .מרואיין שעונה מתוך אמונה בעצמו יענה על שאלות המראיין בטון הנכון .מרואיין שחש שהוא בעל יכולת מקצועית גבוהה יענה בטון בוטח ועוצמתי כמו מנגינה של חצוצרות המודיעות על הגעת אישיות חשובה .לעומת זאת כשהמרואיין ביקורתי כלפי עצמו ,ולא מעריך את עבודתו ,טון הדיבור יהיה מתנדנד ,חורק ,חלש ,כמו סירה המתנדנדת בים סוער ולא ברור אם תגיע ליעדה ,כמו מנגינה של כינור שמיתרו נקרע שנשמעת מקרטעת, מהוססת ,לא בטוחה .מועמד ביקורתי יכול לענות תשובות מצויינות אך לא יצליח בריאיון בשל טון הדיבור המהוסס. כניסה לריאיון השניות הראשונות מהרגע שפתחת את הדלת ועד שהתיישבת מול המראיין הן מכריעות .עוד קודם שנשאלה אפילו שאלה אחת ,ועוד לפני שפתחת את פיך להציג את עצמך ,הכניסה שלך לחדר ,הופעה הראשונית שלך מעבירה מסר. חשוב שהמסר הראשוני יהיה חיובי ,ישדר נוכחות של מועמד משמעותי ,בעל הופעה וביטחון, שכדאי להעסיקו .מי שנכנס לחדר בחשש ובדאגה ,עלול להכשיל את עצמו עוד קודם שהריאיון התחיל. היכנס לחדר בצעד בוטח ,מתוך נכונות להתמודד ,להילחם ,האמן שאתה המועמד הראוי ביותר, שמור על קשר עין ,הזדקף ,חייך ,השאר את דאגותיך וחששותיך מחוץ לחדר. - זכור! אתה אדם מקצועי ,בעל יכולת טובה להצליח בתפקיד ,אתה שמח להזדמנות להציג את כישוריך לפני המראיין .ראה את הריאיון כזכות ולא כחובה ,כהזדמנות ולא ככורח. אל תתנצל לעתים מרואיין מגיע למבחן מיון כשבעברו נקודת חולשה שבעיניו היא משמעותית ביותר .לדוגמה: - היעדר השכלה מתאימה ניסיון מקצועי מועט גיל מבוגר מדי נכות (צליעה ,פזילה ,גמגום) החלפת מקומות עבודה לעתים קרובות קשיי שפה (עולים חדשים) בריאיון ,המרואיין חושש אפוא ,משאלות הנוגעות לנקודת החולשה. - כשהמראיין שואל שאלה בנושא הם נלחצים ומגיבים בהתנצלות. לדוגמה ,כשהמראיין שואל אותם על גילם המבוגר ,הם מסמיקים ואומרים שבהרבה מקומות עבודה אין מקבלים אותם בשל גילם .ההתנצלות הזו מחריפה את הבעיה ,והופכת את הגיל לבעיה שעלולה להכשיל את הריאיון ברגע שנקודת החולשה מטרידה את המרואיין היא הופכת לנקודה בולטת בריאיון ועלולה לגרום לכישלון ,לעומת זאת ברגע שהחולשה אינה מטרידה את המרואיין, חשיבותה יורדת והיא לא משפיעה על תוצאות הריאיון התנצלות בריאיון היא טעות ונובעת מחוסר ביטחון .כמרואיין עליך להוכיח, שעל אף נקודות החולשה ,אתה מועמד ראוי .אל תיתן לטון המתנצל לחדור לריאיון שלך. אל תתנצל יש אנשים שלמרות נכותם מתפקדים ללא בעיות ,לעומת זאת יש אנשים שהנכות שלהם הופכת לבעיה שעוצרת אותם .היחס לנקודות החולשה שלנו משפיע יותר מהחולשה עצמה .באותה מידה היחס של המרואיין לנקודות החולשה שלו קובע את תוצאות הריאיון ,מרואיין שמתנצל על חולשתו מגיב בצורה מוטעית רוב האנשים בטוחים שהיחס של המראיין לחולשתם קובע את התוצאות -זו טעות ,היחס של המרואיין לעצמו ולחולשותיו קובע את תוצאות הריאיון - אם אתה מבוגר מדי ,תוכיח שיש לך ניסיון ואמביציה. אם אתה עולה חדש ,הסבר למראיין שעל אף קשיי השפה והתרבות ,אתה מועמד מעולה. אם אתה חסר השכלה ,הוכח שלמרות היעדר ההשכלה ,כדאי מאוד להעסיקך בגלל יתרונות מקצועיים. אם ניסיונך המקצועי קצר ,הוכח שיש לך מוטיבציה ורמתך האישית גבוהה. אם החלפת מספר רב של מקומות עבודה ,הדגש את הניסיון המגוון שרכשת ,או תאר למראיין רק מקצת ממקומות העבודה. בכל מקרה הדגש את יתרונותיך .אל תתנצל לפני המראיין על נקודות החולשה שלך .הוכח שעל אף נקודות החולשה אתה מועמד טוב. זכור! הריאיון נועד לבחון את מידת התאמתך לתפקיד ,התנצלות עלולה להתפרש כהעדר ביטחון בהתאמתך ,כחוסר אמונה בכך שאתה המועמד הטוב ביותר לתפקיד. אמת ושקר אחת השאלות המטרידות לפני ריאיון היא ,האם להגיד רק אמת ,או האם כדאי לשקר במהלך הריאיון. - לדוגמה: אם הסתכסכת עם הממונה עליך בתפקידך הקודם ואתה נשאל על כך במהלך הריאיון, האם לספר על כך או לשקר? אם השתעממת מאד בתפקידך האחרון והרגשת שהתפקיד חסר ערך ,מה תענה כשתישאל" :תאר בבקשה את תפקידך האחרון ".האם תאמר למראיין את האמת? אם פוטרת בשל חוסר התאמה ,האם תגיד למראיין שהאמת היא חוסר התאמתך? מתברר שהדילמה הזאת מצויה בהרבה מצבים יום-יומיים ולא רק בריאיון .יש מצבים שבהם אין מנוס מן הכורח לשקר ,יש מצבים שבהם מקובל להציג רק מקצת האמת ,ויש מצבים שבהם מרבית האנשים יציגו רק אמת. - משבוי מלחמה מצפים לאמירת שקר כדי להטעות את האויב .אם ימסור לשוביו את כל האמת ייחשב לבוגד .דוגמה זו ממחישה מצב קיצוני שבו ההתנהגות הנכונה היא אמירת שקר. יש שהצגת רק מקצת האמת נחשבת נכונה ולגיטימית .למשל ,מחברת פרסום המשווקת מוצר מצפים לאמירת מקצת האמת. חברת הפרסום צריכה להדגיש רק את יתרונות המוצר ולהימנע מחשיפת חסרונותיו .חברה המפרסמת משקה קל תוסס ,תדגיש את הטעם המיוחד ותסתיר את העובדה שהמשקה אינו בריא ומשמין( .המשך בעמוד הבא) בריאיון מומלץ להציג בעיקר את האמת שמדגישה את יתרונותיך .הצגת כל האמת כמו בייעוץ פסיכולוגי או בשיחה בין חברים קרובים ,היא טעות שעלולה לגרום לכישלון אמת ושקר - - יש מצבים שבהם מצופה מאדם להגיד את כל האמת ,למשל ,מאדם שפונה לייעוץ פסיכולוגי ,מצופה שיגיד אך ורק את האמת ,אם ישקר יפגע באפשרות לעזור לו .ביחסים בין חברים ,מקובל בדרך כלל להגיד את כל האמת ,שכן היחסים ביניהם בנויים על אמון הדדי .אך גם ביחסי חברות ,יש חברים שלא כדאי להגיד להם את כל האמת .יש חברים שאמירת כל האמת בשיחה איתם עלולה להיות טעות ,הם עלולים להשמיץ אותך מאחורי גבך בעקבות מה שסיפרת להם .כלומר אדם בוגר לומד למי להגיד את כל האמת ולמי להגיד רק חלק מהאמת. זה המצב גם בריאיון עבודה. ננסה להמחיש נושא זה באמצעות הדוגמה הבאה: - המראיין שואל" :למה עזבת את מקום עבודתך?" המרואיין עונה":הסיבה האמיתית היא חוסר הערכה והתייחסות פוגעת של הממונה עלי". המרואיין ענה באופן שפוגע בסיכוייו לעשות רושם טוב .הוא בחר בהצגת האמת כולה ,כאילו הוא פנה לייעוץ פסיכולוגי ,כאילו שוחח עם חבר קרוב ,בכך חשף את חולשתו .המראיין יכול להבין שאם הממונה הקודם לא העריך את המועמד ,אולי יש לכך סיבה. - זו גישה מוטעית שעלולה לפגוע בסיכוי להצליח בריאיון .רצוי לענות תשובה שלא תגרום נזק אלא תביא תועלת למרואיין .המועמד היה יכול לענות" :סיבת העזיבה הייתה הרצון להתקדם לחברה בעלת טכנולוגיה מתקדמת יותר ".כך הוא היה מציג עצמו בדרך שמיטיבה עימו ומשווק עצמו בצורה טובה יותר. בריאיון אתה נמצא במצב דומה לחברת פרסום ,עליך להדגיש את יתרונותיך .כשאתה מוסר את האמת כולה ,כמו בשיחה עם ידיד או עם פסיכולוג ,אתה עלול לחשוף את חסרונותיך ולהציג עצמך כאדם שאינו מתמודד עם מצב הלחץ בשעת הריאיון .מצופה ממך להציג את יתרונותיך .הימנעות מהצגת יתרונותיך נתפסת כחולשה. לעתים ,אתה אף נדרש להסתיר מקצת האמת .אם למשל פוטרת מן העבודה בגלל יחסים גרועים עם הממונה עליך ,ההמלצה היא שלא להגיד זאת בריאיון .אמירת כל האמת במקרה כזה דומה למצב שבו חברת פרסום תודה שיש מקרים שבהם המוצר שהיא מפרסמת גורם נזק. אמת ושקר דוגמה :מרואיינת לתפקיד מנהלת כספים בארגון נשאלת "מהן הסיבות שגרמו לך להחליף את מקום עבודתך האחרון?" העובדות במקרה זה היו שהמועמדת הייתה מנהלת כספים במושב גדול ,שחלוקת הכספים בו נקבעהעל ידי המועצה האזורית .החלטתה לעזוב נבעה מכך שיחסיה עם המועצה השתבשו על רקע מחלוקת על סכום הכסף שהמושב זקוק לו. המרואיינת עונה" :המועצה החליטה שאני לא מתאימה לתפקיד". תשובה זו מציגה אותה באופן שלילי ביותר ,בשעה שהעובדות היו מורכבות מזה. תשובה אפשרית מוצעת:" המועצה שלטה בכספים של המושב ,כך שהיכולת שלי לבצע את תפקידי הוגבלה .החלטתי לעזוב ולחפש תפקיד עם יותר סמכויות". מתברר שיש מרואיינים הנוטים להציג אמת שנובעת מפגיעה רגשית שהם חוו .הם חשים פגועים כל כךממה שאירע להם בעבודה ,עד שהם מעונינים לזכות בהזדהותו של המראיין וממהרים לספר לו את כל העובדות .זו גישה מוטעית ,תפקיד המראיין אינו הזדהות עם חוויות המרואיין. יש אנשים שסמוכים ובטוחים שאמירת כל האמת תזכה להערכת המראיין ,תוכיח שהם אמינים ,ולכן הואיעדיף אותם .לאמיתו של דבר ,המראיין יעדיף בדרך כלל מועמד שמציג את עצמו באופן חיובי ,על פני מועמד בעייתי שאומר את כל האמת. הריאיון הוא מקום להצגה עצמית חיובית ולא לחשיפה אישית .הניסיון מראה שאמירת כל האמת היא טעות שנובעת על פי רוב מחולשה ,מרגישות מוגברת ,מחוסר יכולת להתמודד בריאיון ,ומרצון לרצות את המראיין כדי לזכות באהדתו. זכור! -המראיין אינו כומר הווידוי שלך ,לא באת לריאיון כדי לחשוף בפניו את חולשותיך וצרותיך. לבוש והופעה לקראת ריאיון ומבחן מיון יש להתלבש באופן שמתאים למסגרת שאליה אתה מועמד. - אם אתה מועמד לתפקיד ניהולי בבנק ,מומלץ להגיע בלבוש הולם כמו חליפה ועניבה. אם אתה ניגש למבחן מיון לתפקיד שטח ,כמו מנהל אחזקה ,טעות להגיע לבוש בחליפה ועניבה ,עדיף להופיע בבגד יום-יומי כמו ג'ינס וחולצת כותנה. בכל מקרה הלבוש צריך להיות סולידי ,נקי ומסודר ולא צועק ומצועצע. צבעים לבן ,כחול ,ירוק ,אפור ,חום ושחור הם צבעים מומלצים. ודא שרמת הייצוגיות שלך בריאיון תהיה מעט גבוהה יותר מן הנדרש בתפקיד .מצופה ממך להתייחס בכבוד לבוחנים ולריאיון גם מבחינת ההופעה והלבוש. חלק ארבע: שאלות נפוצות והתשובות הנכונות אליהן שאלה" :ספר על עצמך" למרבית המרואיינים יש קושי לענות על שאלת פתיחה כזאת. ככל שמרואיין תלותי יותר וחושש יותר מכוחו של המראיין הוא יתקשה יותר לענות בביטחון וענייניות. השאלה אינה מוגדרת בבירור ,ויוצרת אצל חלק מהמרואיינים קושי להחליט באיזו דרך להגיב כדי למצוא חן בעיני המראיין ,כדי לענות על ציפיותיו .תשובותיהם של המרואיינים הן בדרך כלל: - "למה אתה מתכוון?" "תהיה יותר ספציפי". "זו שאלה שתמיד אני מתקשה לענות עליה". הסיבה לתגובות מסוג זה היא התעסקות מיותרת בכוונות המראיין .בניסיון להבין מה הוא מעוניין לשמוע ,לנחש מהן כוונותיו .במקום להתמקד במה הינך מעוניין להשמיע הוא עסוק במחשבות ,מה מטרת השואל. תגובה זו מציגה חוסר ביטחון כבר בשאלה הראשונה ועלולה להשפיע על התפתחות הריאיון. השאלה הראשונה היא בעלת חשיבות גדולה ,היא יוצרת את הרושם הראשוני ,הרושם הזה משפיע מאוד על תוצאות הריאיון .פתיחה מהוססת ומודאגת עלולה להכריע את גורל הריאיון כבר אחרי 20שניות .פתיחה גרועה בריאיון יוצרת לעיתים מצב בו קשה לחזור להחזיר את הריאיון לפסים ענייניים .היכולת לחזור מפתיחה גרועה היא נחלתם של מעטים. זכור! הגעת למבחן כדי להצליח .אם המראיין נותן לך הזדמנות לספר על עצמך ,ענה באופן תכליתי וממוקד ,אל תחשוש ,אל תהסס ,פתח את הריאיון בתחושת כוח ,ובהתלהבות. הדגש את יכולתך המקצועית ,התמקד בתכנים שמראים כושר ביצוע בתפקיד. שאלה" :ספר על עצמך" דוגמה :בריאיון לתפקיד של מנהל פרויקט בחברת מחשבים ,המראיין מציג למועמד את השאלה" :ספר על עצמך". - מרואיין א' עונה: "שמי דרור בן צור ,מהנדס תעשייה וניהול .ב 4 -השנים האחרונות ניהלתי פרויקט בחברת מחשבים בעבור חברת תקשורת ,לפני כן הייתי איש צוות במחלקת תפ"י (תכנון ופיקוח ייצור) ,אני בן 29נשוי ואב לבת ,מתגורר בכפר סבא". המרואיין בחר לענות באופן ממוקד על תחומים שמראים יכולת שקשורה למשרה בה הוא מעוניין. - מרואיין ב' עונה: "שמי ירון לב ,נולדתי למשפחה חמה ואוהבת במושבה כינרת ,אני בן 29נשוי למירי ,יש לנו 2בנות נחמדות שאני מאוד אוהב .אני חושב שאבהות ,ובכלל זה הקשר שלי עם בנותיי ,היא אחת התכונות החשובות שלי אני מקפיד יותר מכל להיות בן אדם ,לשמור על קשר אנושי וחם עם חברי ומשפחתי" . המרואיין מעוניין להפוך את השיחה לאישית ,לעורר סימפטיה והזדהות ,הוא סבור שהתייחסות אישית תעורר אצל המראיין יחס דומה ,יחס אישי ולבבי .גישה זו אינה מתאימה לעקרון שהוצג בפרקים הקודמים על חשיבות הגישה העניינית בריאיון מר ירון לב ענה על השאלה באופן לקוי .הוא השאיר רושם של אדם רגיש מדי ,המציג תכנים רגשיים במקום יכולת מקצועית ,לכן יש להניח שיהיה מנהל רך מדי וחלש. - - בדוגמה א' ,מר דרור בן צור ,יצר לעצמו יתרון כבר מן השאלה הראשונה בכך שהתמקד בניסיונו המקצועי. בתשובה לשאלה "ספר על עצמך" אל תתעסק בשאלה מה כוונת המראיין ,למראיין אין כוונות נסתרות הוא בסך הכול מנסה להכירך, להתרשם ממך כמועמד. השאלה הראשונה היא הזדמנות להשאיר רושם תכליתי ומקצועי .חשוב שהתשובה תהיה קצרה וממוקדת ,כ 40 -שניות שמציגות את עיקר ניסיונך .מומלץ להימנע מתשובות ארוכות ועמוסות פרטים .תשובות ארוכות מעייפות את המראיין כבר בתחילת הריאיון ,הן יוצרות תחושה של שתלטנות .המראיין לא מתעניין בכל החוויות האישיות שלך ,הוא רוצה להכיר אותך כדי להחליט אם אתה מועמד טוב. לכן התמקד ביתרונות העיקריים שלך ולא בסיפורים אישיים .ענה בהתלהבות מתוך נכונות לשתף פעולה עם המראיין ,הוא לא האויב שלך ,הוא מנסה ללמוד אם לפניו יושב מועמד טוב ,הוכח לו שאתה כזה .התמודד עם המצב ברצון ,אל תשקע ברחמים עצמיים ,אתה מועמד טוב בעל כוח להשפיע על הריאיון ,האמן בעצמך ,נצל את השניות הראשונות באופן מיטבי .התמקד בתכנים שמציגים את יכולתך המקצועית. כלל VIII התחל בתפקידך האחרון ,תאר מה היו תחומי האחריות שלך (שלושה עד ארבעה משפטים). המשך בתיאור הניסיון המקצועי שלך בתפקיד קודם ,הצג גם אותו בקצרה (משפט אחד או שני משפטים) ,וכך לגבי תקופות עיקריות נוספות .אם השכלתך אקדמית ורלוונטית ,הצג אותה .אם השכלתך אינה רלוונטית ,ותר על תיאור ההשכלה .לסיום ,הצג את תכונותיך הטובות המכשירות אותך לתפקיד שאלה" :תאר את תפקידך האחרון" בשאלה זו המראיין מעוניין ללמוד מה עשה המועמד בתפקידו האחרון ,ועד כמה ניסיונו מתאים לדרישות התפקיד .כלומר התשובה צריכה להיות ממוקדת בנקודות החשובות בתפקיד האחרון תוך הדגשת תחומים רלוונטיים לתפקיד אליו המרואיין מתראיין .בדרך כלל הקושי של המרואיין בשאלה זו נובע מן הצורך להחליט מה כדאי לספר ,מה להדגיש ומה להצניע בתיאור התפקיד. לדוגמה :מהנדס מכונות נשאל בריאיון" :תאר את תפקידך האחרון ".הוא עונה" :בסך הכול העבודה הייתה טובה ,רוב הזמן נפגשתי עם הלקוחות ויצרתי אתם קשרי עבודה טובים .מה שהפריע לי זה שידי היו קשורות ,ולא נתנו לי לבטא את כישורי". - במקום להתמקד אך ורק בהצגת יכולתו המקצועית ,להרחיב בתיאור אחריותו הרבה ,להדגיש את מעורבותו ותרומתו הרבה בפרויקטים בהם היה מעורב ,המרואיין מתאר גם בעיות וקשיים שהתעוררו בעת מילוי תפקידו ,דבר שעלול לגרום למראיין לשאול שאלות נוספות על הקשיים ,במקום להתרכז במקצועיותו של המועמד. כל תפקיד אפשר לתאר בדרכים רבות ,בריאיון חשוב להתמקד באותם חלקים שמציגים תרומה, אחריות ,השקעה ,מעורבות ,אכפתיות .כלומר המראיין צריך לחוש שמולו מועמד שמעורב ,תורם ולוקח אחריות. זכור! המראיין אינו מנסה להכיר את בעיותיך כדי לפתור אותן ,מטרתו ללמוד האם אתה מועמד שיתרום לו ,שיתרום לארגון ,שישקיע ויביא תועלת בתפקיד שהוא מציע .יש מרואיינים הסבורים שהמראיין מתעניין בהם באופן אישי ,הם בטוחים שהוא מתעניין באישיותם ,האם הם אנשים נעימים ,האם הם אנושיים .זו טעות ,המראיין ממוקד בשאלה האם למועמד שיושב מולו יש יכולת לבצע את העבודה בצורה טובה ומקצועית. שאלה" :תאר את תפקידך האחרון" מועמד שניגש לתפקיד מנהל מכירות ,תפקיד שכולל מגע עם לקוחות ,יכולת מכירה ,יכולת עסקית, מוטיבציה להשיג יעדים ,ויכולת ניהול ,מוטב שיציג את התפקיד האחרון תוך שימת דגש על התחומים שעניינם מגע עם לקוחות ,השגת יעדי מכירות ,התמודדות מול מתחרים ,ניהול משא ומתן ,הפעלה וניהול אנשי מכירות .אלה התחומים העיקריים בעבודתו הנוכחית שיכולים להיות בעלי חשיבות בתפקיד החדש שלקראתו הוא נבחן. לעומת זאת ,מועמד שניגש לתפקיד רואה חשבון בחברה כלכלית ,מוטב שידגיש בתשובתו את החלקים הקשורים לצד המקצועי החשבונאי ,ואת תחומי אחריותו העסקית בתפקידו האחרון ,כמו כן את מעורבותו והשפעתו על תהליכים כלכליים בחברה. בתיאור התפקיד חשוב להציגו כתפקיד בעל חשיבות וערך ,תפקיד מקצועי בו המרואיין תרם והגיע לתוצאות. הצגת תפקיד בדרך שכזאת מעלה את ערכו של המרואיין ומדגישה שהוא עבד בארגון טוב ותרם מבחינה מקצועית לקידום המשימות של התפקיד. למרואיינים בעלי גישה ביקורתית או למועמדים שלא תרמו ולא השקיעו בתפקיד יהיה קושי בתיאור תפקידם באופן חיובי .אנשים שלא תרמו ולא השקיעו חייבים לשנות את גישתם לעבודה .הפרק שינוי היחס לעבודה עוסק בכך .מועמדים כאלה עלולים לענות באופן לקןי ולאבד את העניין של המראיין במועמודותם. להלן דוגמא לשני מרואיינים לתפקיד מנהל מכירות ,הנשאלים לגבי שירותם הצבאי. - - המראיין שואל" :תאר את שירותך הצבאי". מרואיין א' עונה" :האמת שלא כל כך אהבתי את הצבא ,לא אהבתי את המדים ,המשמעת מאוד הפריעה לי ,היו שם אנשים מאוד מרובעים ,השתדלתי לעבור את השירות בשלום". המרואיין עונה כך ,מכיוון שלא התמודד כראוי עם השירות בצבא .הוא אינו מודע לעובדה שחוסר הצלחתו נבעה מיכולת התמודדות נמוכה .הוא סבור שהצבא הוא חממה שצריכה להגן עליו ולא מקום שבו הוא נדרש להשקיע ולהתמודד. במקום לענות באופן שיתאר את ההשקעה ,את האחריות ואת האכפתיות במהלך השירות הצבאי ,הוא בוחר בקו ביקורתי שיוצר אצל המראיין הערכה שלילית. מרואיין ב' עונה" :השירות הצבאי היה בשבילי תקופה חשובה ,הרגשתי שאני תורם תרומה חשובה לצבא ,אהבתי את האחריות הרבה ואת הערכה שזכיתי לה מהמפקדים". מרואיין זה נותן הרגשה של מועמד שביצע שירות טוב וחשוב ,דבר המוכיח שיש לו יכולת תפקוד טובה במסגרת. שאלה" :תאר את תפקידך האחרון" בתשובה לשאלה "תאר את תפקידך האחרון" - התייחס לעצמך ולעבודתך בכבוד. למד לכבד את הארגון בו עבדת ואת השקעתך בתפקיד. התמקד בתחומים שבהם תרמת והמראים יכולת ביצוע. אם תפקידך העתידי הוא בעל אופי ניהולי ,התמקד בתכנים ניהוליים ,באחריות על אנשים, בהנעת צוות עובדיך ,ביכולת קבלת החלטות ,בעבודה מול לקוחות ,ביחסים תקינים עם ממונים והמסגרת הארגונית בה פעלת. שאלה" :מה אהבת בתפקידך האחרון?" לאחר שהמראיין קיבל תשובה מה היו תחומי אחריותו של המועמד ,הוא מנסה ללמוד על יחסו לתפקיד .האם נהנה מתפקידו האחרון? מהם התחומים שאהב? מהם הדברים שבהם היה מעורב? כך יוכל להעריך את התחומים שמעניינים את המרואיין ,שבהם ייהנה גם בתפקיד המוצע. יש מרואיינים החשים מבוכה כאשר עליהם לענות על שאלה זו ,בעיקר אלה שלא אהבו את תפקידם .אם יענו שאהבו אותו ירגישו שהם משקרים ולכן הם יתקשו לענות. - דוגמה א' :בריאיון לתפקיד מנהלת מערכות מידע עונה המרואיינת על השאלה" :מה אהבת בתפקידך האחרון?" "אהבתי את מגוון הפעילויות ,הצוות היה נפלא ,האווירה הייתה נעימה מאד והרגשתי שם כמו בבית". זו אמנם תשובה חיובית ,המרואיינת מציגה תחומים שבהם נהנתה מתפקידה ,אך היא מדגישה את ההיבטים הרגשיים ולא את הצדדים המקצועיים .המראיין לא קיבל כל מידע מה היא תרמה בתפקיד ,מה היו המשימות בהן נהנתה. תשובה משכנעת יותר יכולה להיות: - "אהבתי את תחום הניהול ,את היכולת שלי להניע עובדים ואת ההשפעה שלי בארגון". דוגמה ב' :בריאיון לתפקיד מנהל שיווק ,עונה המרואיין על השאלה" :מה אהבת בתפקידך האחרון? "אהבתי את האתגר ,כל פעם צצו דברים חדשים ,אין מונוטוניות ,אהבתי לקבל משוב טוב מאנשים". גם בדוגמה ב' ,המועמד מתאר אמנם הנאה מתפקידו ,אך מתייחס לכך שנהנה משינויים ומיחס חיובי, ולא מיכולתו לנהל ולהביא להישגים בשיווק .זו תשובה מתארת את תחושותיו של המנהל ולא את הישגיו .מנהל שיווק נבחן ביכולתו להביא להישגים מסחריים וכספיים. מומלץ היה לענות כך" :אהבתי לנהל את העובדים ,אהבתי את הפעילות העסקית של החברה ,את יכולתי להשפיע ולקדם את התחום השיווקי תוך השגת תוצאות טובות". בתשובה לשאלה "מה אהבת בתפקידך האחרון?" בתשובה לשאלה "מה אהבת בתפקידך האחרון"? - תמקד בהישגים שהשגת ,בתוצאות הטובות של פעילותך. הדגש שאהבת להשפיע על אחרים ,להשיג יעדים ,להתמודד עם משימות מורכבות. הימנע מתשובה רגשית המתארת את תחושותיך וחוויות אישיות ,כגון 'נהניתי מהאווירה, מיחס האנשים ומהתנאים' .תשובה כזאת מציגה אותך כמישהו שדואג יותר לנוחיותו מאשר מנהל שיכול לתרום ולהביא להישגים. שאלה" :תאר את הממונה עליך" בשאלה זו המראיין מנסה ללמוד על יחסו של המועמד למסגרת ולממונים. - - יחס לממונים ולמסגרת חשוב מאוד בעת ביצוע כל תפקיד ארגוני. אנשים שמסתדרים טוב בארגון ובמסגרת ישתלבו לרוב טוב יותר בעבודה מאנשים שזקוקים לחופש ומרחב. יש מרואיינים שבעבר התקשו להסתדר עם ממונים ,הם התנגדו להחלטותיהם ,חששו מהם והיו בעימותים חוזרים ונשנים עם ממונים שונים לאורך הקריירה .מועמדים אלה עלולים לראות בשאלה הזדמנות ל"חיסול חשבונות" עם המעסיק האחרון שלהם .הם עלולים להציג את המעסיק כאדם חסר יכולת ולהאמין שרק בזכותם העבודה בוצעה. תשובה זו מציגה את המרואיין כאדם שמתקשה לקבל מרות ,שלא מעריך את הממונה ומזלזל במעמדו ובסמכותו .חלק ממרואיינים אלה יתקשה גם בזמן הריאיון ,הקושי לקבל מרות עלול לעורר בהם התנגדות גם עם סמכותו של המראיין בריאיון. יש מרואיינים המתארים את הממונה כאדם נפלא ,משכמו ומעלה ,אדם מיוחד ,עילוי. תיאור זה אינו מאוזן ,הוא רגשי מדי ,יש בו הקצנה שמציגה את הממונה באופן לא ענייני .תשובה זו מציגה את המועמד כתלותי וכמעריץ של הממונה .מועמדים אלה יהיו לרוב ילדותיים יותר ,רגישים יותר ,גם בריאיון הם ייצפו מהמראיין להיות אדם מיוחד ונפלא .זו גישה לא בוגרת שעלולה להשאיר רושם לקוי על המראיין. עדיף להתרכז בהערכה מקצועית של הממונה ,למשל" :הוא היה ממונה אחראי ,שקדן, בעל מוטיבציה ויכולת ניהול טובה ".כשמרואיין מתאר את הממונה באופן מקצועי וחיובי, הוא מציג את עצמו כעובד שנוהג כבוד באחרים ובעצמו ,שמקבל סמכות ,שמסתדר במסגרת ,שיודע להעריך את תרומתו של הממונה. שאלה" :תאר את הממונה עליך" מקצת הקוראים מגחכים מן הסתם וחושבים" :איך אפשר לתאר את הממונה האידיוט באופן חיובי?" אם אתה חושב כך ,הדברים המוצגים כאן יכולים לעזור לך בריאיון העבודה הבא. - היכולת להתייחס בכבוד לממונה ,להשתלב בנוחות במסגרת פורמאלית ,ולקבל סמכות קשורה במסגרת בה המועמד גדל. מועמד שגדל עם הורים סמכותיים ,במסגרת עם כללים וחוקים ברורים יסתדר עם מסגרת בצורה טובה יותר ממועמד שגדל במסגרת הורית לא סמכותית. מי שגדל במסגרת משפחתית ללא חוקים ,בה כל אחד היה רשאי לעשות מה שהוא רוצה, יתקשה להסתדר גם במסגרת פורמאלית בעבודה .הוא יתקשה מול מנהלים סמכותיים ויהנה יותר עם ממונים שאינם פורמאליים ,כשנותנים לו יותר חופש ועצמאות. היכולת להשתלב במסגרת ,מחייבת השקעה לא פשוטה .כשאתה לומד להעריך את הממונה עליך באופן חיובי ,גם כשיש לו חסרונות ,ולומד להעריך את מקצועיותו ,אתה בוחר בדרך שמובילה להצלחה בריאיון ,דרך שמובילה בהמשך גם להצלחה בתפקיד. בתשובה לשאלה "תאר את הממונה עליך" בתשובה לשאלה "תאר את הממונה עליך"? - תאר את הממונה באופן חיובי ומקצועי, הדגש את יתרונותיו הניהוליים ואת הפנים החיוביים ביכולתו המקצועית. למד להתייחס לממונה בכבוד אפילו אם הוא לא היה אדם מושלם. מועמד שיודע לכבד את המסגרת בה הוא עובד הוא מועמד טוב יותר ולכן יקבל עדיפות בעיני המראיין. הימנע מביקורתיות ,מזלזול או מתיאור מוגזם של הממונה. שאלה" :מה לא אהבת בתפקידך?" בשאלה זו המראיין מבקש ללמוד ,מהם החלקים בתפקיד שפחות עניינו את המועמד בתפקיד שקדם לזה המוצע .זו בהחלט שאלה קשה שמציגה בפני המרואיין אתגר מורכב .הוא נדרש לפרט היבטים שליליים שהיו בעבודתו. המלצות: - - ענה בביטחון ,השתדל לא להסס או לענות בציניות על השאלה. יש מרואיינים שרואים בשאלה כזו פגיעה ,כאילו המראיין מנסה לערער את ביטחונם .אבל מומלץ לזכור שזכותו המלאה של המראיין לשאול שאלה כזו. התייחס לעניינים ספציפיים ומוגדרים שחשיבותם פחותה לצורך ההצלחה בתפקיד העתידי. לדוגמה ,מנהל שיווק יכול להשיב שהדברים שאהב פחות בתפקידו היו עבודת הניירת ועבודות משרדיות .אלה הם בדרך כלל תחומים שאינם מרכזיים בתפקידו של מנהל שיווק, שכן ,עיקר תפקידו הוא הקשר עם הלקוחות וניהול משא ומתן. סיים את התשובה בחזרה על נקודות שעניינו אותך ושבהם הוכחת יכולת. דוגמה א': - בריאיון לתפקיד מנהל פיתוח בחברת היי-טק המראיין שואל" :מה לא אהבת בתפקידך?" המרואיין עונה" :כמובן שהיו דברים שלא אהבתי .זה טבעי ,לא? אני חושב שפחות נהניתי ממצב החברה ,מן האופן הניהולי של החברה ,מן הנפשות הפועלות ומן היחסים עם ההנהלה הבכירה שלא הייתה קשובה למה שקורה אצלנו במחלקה". שאלה" :מה לא אהבת בתפקידך?" גישה זו ביקורתית מדי .המרואיין מתייחס לממונים ולמסגרת בה עבד בחוסר הערכה. הוא מתאר קשיים עם אנשים בארגון עובדה שעלולה להתפרש על ידי המראיין כקושי אובייקטיבי ,כחולשה של המרואיין בקשר עם אנשים .הוא מתאר חלקים שלא אהב שמצביעים על בעיות מרכזיות ולא שוליות .הוא מגלה קושי בקבלת החלטות ההנהלה, הוא מציג קושי בקשר עם אנשים בהנהלת החברה .עובדות אלה עלולות להכשילו בריאיון ולעודד את המראיין לשאול שאלות נוספות בכיוון זה. דוגמה ב': - - בריאיון לתפקיד מנהלת כספים עונה המועמדת" :לא אהבתי את התקופה האחרונה, הרגשתי שאי אפשר להתקדם ,הכול מאד שעמם אותי ,לא היה עתיד ,לא נמצא לי תפקיד מתאים". במקום להתמקד בעניין ספציפי מגלה המרואיינת קושי מהותי .היא מגלה שבסוף תקופת עבודתה התקשתה להתמודד עם שיגרה .המראיין יכול לפרש זאת כחוסר יכולת להתמודד עם תסכול ,עם שגרה ,עם מצב לא נעים .פרוש זה עלול להכשילה בריאיון .היא מתארת מצב בו השתעממה בתפקידה והנהלת החברה לא מצאה אותה מתאימה לקידום .המראיין יכול לחשוב שההנהלה לא קידמה אותה בשל רמת תפקוד נמוכה. דוגמה ג': - בריאיון לתפקיד מנהל מכירות עונה המועמד" :לא אהבתי את המקרים שבהם לא הצלחנו לעמוד ביעד המכירות ופחות אהבתי עבודת ניירת .נהניתי מאוד כשהצלחנו להשיג הישגים טובים במכירות". מועמד זה עונה באופן נכון שמדגיש קשיים מציאותיים ,קשיים רגילים .הצגה זו אינה פוגעת ברושם על יכולתו כמנהל מכירות טוב .הוא מציג תחומים שפחות אהב ,אך התשובה אינה מציגה חולשה בתפקודו כמנהל מכירות. בתשובה לשאלה "מה לא אהבת בתפקידך?" בתשובה לשאלה "מה לא אהבת בתפקידך"? התמודד עם השאלה ,אל תנסה להתחמק ,הצג דברים שלא אהבת ,אך כאלה שהשפעתם על הצלחתך בתפקיד הייתה נמוכה. מומלץ לתרגל את התשובה הזאת כמה וכמה פעמים מול מאמן אישי או חבר. שאלות המבקשות לתאר קשיים עלולות לעיתים להכניס את המרואיין לדאגנות ולחץ. זו אחת השאלות שקשה להשיב עליהן כראוי וכדאי להתכונן אליה באופן יסודי. שאלה" :למה עזבת את תפקידך?" מטרת השאלה ללמוד מהן הסיבות להחלפת מקום העבודה. - יש חשיבות רבה למידע על הגורמים להחלטה על עזיבת מקום עבודה .לדוגמה ,אם מועמד עזב את מקום עבודתו הקודם על רקע סכסוך עם המנהל שלו ,הדבר עלול להצביע על קשיים שיש לו עם סמכות, ועם מסגרת. במקרים בהם הסיבה לעזיבה היא התקדמות לתפקיד בכיר יותר ,או הצעת שכר גבוהה יותר ,התשובה לשאלה יכולה להיות ישירה ופשוטה. מרואיינים שעזבו תפקיד בשל התקדמות לתפקיד בכיר יותר עושים רושם טוב על כל מראיין .גם מרואיינים שעזבו בשל הצעת שכר טובה יותר עושים רושם של מועמדים מבוקשים ומוערכים .במקרים אלה יש לענות בכנות ובביטחון. לעומת זאת במקרים בהם סיבת העזיבה של העבודה היא משבר ביחסי עבודה ,חוסר התאמה וכו', הדבר מורכב יותר. מרואיינים שעזבו את מקום עבודתם בשל סכסוך עם הארגון ,או פוטרו בשל חוסר התאמה או בשל קלקולים בתפקודם ,עלולים להתקשות לענות על השאלה. - - - אם יענו בכנות שהסיבה לעזיבה היא סכסוך ,הם עלולים להכשיל את עצמם .במצב זה מרואיין עלול לחוש לחץ וחשש מהשאלה .מצד אחד הוא חושש לשקר ,ומצד שני אמירת האמת עלולה להכשילו. כאשר הגורמים לעזיבת העבודה בעיתיים המרואיין נמצא במצב מורכב המחייב התמודדות וחשיבה יצירתית. במקרים בעייתיים ,לדוגמה ,אם פוטרת בשל סכסוך עם הממונה עליך ,ההתמודדות עם הבעיה מורכבת ולעיתים אין ברירה אלא לענות בשקר .שקר אינו מקובל בחברה בה אנו חיים ,הוא בניגוד לכללי האתיקה והחינוך המקובלים ,אך המציאות מוכיחה שלעיתים במצבים שונים בחיים זו האפשרות היחידה להתמודדות עם המצב. כפי שהוסבר בעמודי "אמת ושקר" יש מצבים שאמירת כל האמת עלולה לגרום לכישלון מיידי בריאיון. אין ספק שמועמד שיענה בריאיון שהסיבה לעזיבת העבודה היא סכסוך עם הממונה יכשיל את עצמו. במצבים אלה עדיף להסתכן בשקר מאשר בכישלון .הצדקנים יגידו שתמיד עדיף להיות אמיתי ,ולהגיד רק אמת ,הגישה של קורס זה היא שהמציאות מוכיחה שבמצבים בעייתיים שקר הוא האפשרות העדיפה. שאלה" :למה עזבת את תפקידך?" במצבים קשים כאלה אפשר לתאר את העזיבה באחת מהדרכים הבאות: - רצון להתקדם בתפקיד, שיפור תנאי שכר, קבלת הצעה מחברה מתקדמת יותר, שינוי תחום מקצועי, שינוי מקום מגורים, החלטה לצאת לתקופת לימודים, יציאה לחופשת לידה ,ועוד. דוגמה א': - בריאיון לתפקיד מנהל אדמיניסטרציה המראיין שואל" :למה עזבת את תפקידך?" המרואיין עונה" :עזבתי כי התנאים לא היו מספקים ,הבטיחו לי דברים שלא קוימו, הממונה עלי היה אדם לחוץ ,שהפר חוזים עם אנשים באופן קבוע". במקום להסתפק ברצון לשפר תנאים כלכליים ,מתאר המרואיין מערכת יחסים לא תקינה עם הממונה .זו גישה מוטעית שעלולה להכשיל את הריאיון. בתשובה לשאלה "למה עזבת את תפקידך?" בתשובה לשאלה "למה עזבת את תפקידך"? - הימנע מלחפש אשמים לעזיבתך. אל תאשים לא את המסגרת ולא את הממונה עליך. אם אתה חש פגיעה וכעס מהסיבה שבגללה עזבת את עבודתך ,אל תציג זאת בראיון ,שכן אין זה המקום לפרוק כעסים .כשאתה מגיב בכעס ,אתה חושף עצמך לשאלות מביכות. הצג שיקולים ענייניים לעזיבה ,כמו: – – – – – – – תפקיד מעניין יותר, חברה מתקדמת יותר, טכנולוגיה מתקדמת יותר, קידום בשכר, קידום לתפקיד בכיר יותר, סיום חוזה, רצון לשנות תחום התמחות. שאלה" :מהן תכונותיך הטובות?" מרואיינים בעלי הערכה עצמית נמוכה נבוכים בדרך כלל מן השאלה .הם מגיבים בחיוך נבוך ועונים" :אני מעדיף שאחרים יציגו את יתרונותיי". אחרים ,שוב בגלל הערכה עצמית נמוכה ,נוטים לניפוח והגזמה ומתארים עצמם כ"סופרמנים" .שתי התגובות מורות על חוסר ביטחון ואינן עושות רושם טוב .הגזמה בתיאור התכונות הטובות ,או הימנעות מהצגתן ,יוצרים רושם לקוי. מי שמגיע לריאיון בתחושת הערכה עצמית ,יראה את השאלה כהזדמנות להציג את יתרונותיו .מועמד כזה יחוש בטוח בתכונותיו הטובות ויציגן בביטחון ובטון החלטי. בריאיון עבודה מומלץ להציג תכונות שיש להן משמעות לגבי ההצלחה בתפקיד, ושמדגישות את הצד המקצועי והרציני כעובד. לתפקידי ביצוע וניהול מומלץ לפרט 4-3תכונות שמאפיינות אותך מתוך הרשימה הבאה: - כושר שכנוע החלטיות ייצוגיות כושר ארגון וסדר סמכותיות יוזמה הנעת אחרים - אחריות חברתיות מסירות הישגיות חריצות דינאמיות מנהיגות שאלה" :מהן תכונותיך הטובות?" לתפקידי ביצוע וניהול הימנע מהצגת תכונות פסיביות כמו: - לתפקידי שיווק מומלץ להוסיף: - כושר הדרכה יחסי אנוש כושר ארגון לתפקיד מהנדס מומלץ להוסיף: - יכולת ארגון אחריות ,סדר דייקנות לניהול כוח אדם מומלץ להוסיף: - יכולת שכנוע יצירתיות אנרגטיות עמידות יוזמה לניהול כספים מומלץ להוסיף: - יצירתיות יחסי אנוש יוזמה ותכנון לניהול מכירות מומלץ להוסיף: - כנות הקשבה יושר תובנה אנושיות התחשבות רגישות תכנון כושר טכני יחסי אנוש לתפקיד מהנדס תוכנה :מומלץ להוסיף: - שיטתיות ארגון סבלנות כושר ניתוח יצירתיות בתשובה לשאלה "מהן תכונותיך הטובות?" אל תצטנע ,האמן ביכולותיך הטובות ,התייחס לעצמך בהערכה ,הצג תכונות טובות שיש בך ומתאימות לדרישות התפקיד .ענה באופן ישיר ובוטח. שאלה" :מהן תכונותיך השליליות?" מרואיינים רבים מתקשים לענות על שאלה זו. - יש שעונים למראיין במבוכה" :איני יודע". יש שעונים למראיין בציניות" :איני חושב שיש לי תכונות שליליות ".אחרים מנסים לעקוף את השאלה בתשובה לא משכנעת כמו" :אני עובד שעות רבות מדי והדבר פוגע בחיי המשפחה שלי". תגובות אלה מציגות את המרואיין באופן לקוי ,כמועמד שאינו מתמודד כשמוצגות לו שאלות קשות. מומלץ לענות באופן ישיר ,בוטח ,לא מהוסס .המראיין מצפה שגם מול שאלה לא נעימה המרואיין יוכיח כושר התמודדות .לעיתים קרובות הטון של התשובה משפיע יותר מהתוכן .הטעות של מרואיינים רבים היא להסס, לחשוש מהשאלה ,להיזהר מהתשובה ,לפחד שתשובה אחת תכשיל את כל הריאיון .מרואיינים לחוצים לעיתים מנסים להתחמק מהתמודדות עם השאלה ועונים":אני לעיתים מקפיד מידי על עקרונותי ,אך אני מודע לכך" .זו תשובה מתחמקת שעושה רושם גרוע בריאיון. הדרך לעבור בהצלחה את השאלה היא לענות על תכונות חלשות אמיתיות ,ללא פחד .גם מרואיין שיענה שאחת מתכונותיו החלשות היא עודף רגישות ,יצליח לעשות רושם טוב אם טון התשובה יהיה ישיר ובוטח .לעומת זאת מרואיין שיענה את אותה התשובה בחשש יעשה רושם גרוע. מומלץ כמובן לא להפריז בהצגת תכונות חלשות ,המטרה אינה להתפאר בתכונות החלשות ,מצד שני אין להתחמק מתשובה אמיתית .כדאי להתמקד בתכונות שליליות שפחות חשובות להצלחה בתפקיד העתידי. השיטה המומלצת כהכנה לשאלה זו היא לערוך רשימה מפורטת של תכונות חלשות שיש בך ,ולבחור מתוכן את אלה שפחות חשובות בעיניך לתפקיד. דוגמה :בריאיון לתפקיד של מנהל כספים בחברה תעשייתית המראיין שואל" :מהן תכונותיך השליליות?" המרואיין יודע שהוא אדם אימפולסיבי ,לפעמים קצת תוקפן ועקשן ,ביקורתי כלפי עצמו וכלפי אנשים אחרים ,מנהל נוקשה ולוחץ. בתשובה לשאלת המראיין ,הוא בוחר להציג רק מקצת תכונותיו השליליות שאינן פוגעות בהצלחה בתפקיד. המרואיין עונה" :אני ביקורתי כלפי עצמי ועקשן ". זו תשובה שמתארת אמנם חלק מהתכונות השליליות ,אבל התשובה אינה פוגעת פגיעה כלשהי בסיכויי המועמד. בתשובה לשאלה "מהן תכונותיך השליליות?" בתשובה לשאלה "מהן תכונותיך השליליות"? אל תתחמק ,ענה באופן ישיר ובוטח .אל תהסס ואל תחשוש להציג תכונה חלשה ,לכל האנשים שחיים על כדור הארץ יש תכונות חלשות ,כך שאין טעם לברוח מהשאלה. התמודד באופן ישיר ,הצג תכונות שליליות אמיתיות אך לא בצורה מופרזת ,תכונות שהשפעתן על ההצלחה בתפקיד נמוך. תכונות שליליות שמומלץ להציג בראיון הן: - חשדנות עקשנות ביקורתיות פרפקציוניזם תובענות (דרישה בלתי מתפשרת) שתלטנות (לתפקידי ניהול ומכירות) חוסר חוש הומור רגישות( .לתפקידי שירות ,כח אדם והדרכה) חוסר אסרטיביות (לתפקידי תוכנה) שאלה" :מהן שאיפותיך לעתיד?" המראיין מבקש ללמוד על שאיפותיו של המועמד ולבדוק האם הן מתאימות לדרישות התפקיד. יש מרואיינים שמתלבטים בתשובתם" :זה תלוי ,או שאמשיך בשיווק או שאפנה לתחום חדש ".יש מרואיינים שעונים בהתחמקות" :איני יודע ,מי יכול לדעת מה יהיה בעוד כמה שנים?" יש מרואיינים שעונים בשאלה" :באיזה תחום אתה מתכוון?" יש שעונים על תחומים אישיים" :בשנים הבאות אני מקווה להרחיב את משפחתי". הסיבות לתגובות אלה הן: - המרואיין חסר החלטיות .הוא אינו יודע באיזה כיוון תעסוקתי הוא מעוניין ,הרושם שהוא יוצר על המראיין הוא של מועמד חסר החלטיות. המרואיין חושש ממה שהמראיין חושב עליו ומציג התלבטות כדרך להתגונן. המרואיין מרוכז במשפחתו יותר מאשר בקרירה שלו. זכור! הגעת לראיון כי אתה רואה את עתידך בתחום אליו אתה מתראיין .אם אינך רואה עצמך ממשיך בכיוון התפקיד אין טעם להגיע לראיון. מומלץ להשיב באופן ממוקד שמדגיש שאיפות בתחום העבודה שאליה פונים .לדוגמה" :בשנים הבאות אני מתכוון להתקדם בתחום המכירות". בתשובה לשאלה "מהן שאיפותיך לעתיד?" בתשובה לשאלה "מהן שאיפותיך לעתיד"? ענה באופן החלטי ,הצג שאיפות בתחום העבודה המוצעת .אין הגיון להתלבט לפני המראיין לגבי כיוונים נוספים ,הכיוון של המשרה המוצעת הוא הרלוונטי ובו מומלץ להתמקד .חשוב להציג שאיפות ריאליות ורלוונטיות. - לדוגמה ,אם אתה מתמודד לתפקיד ניהולי ,הצג שאיפות לעתיד בתחום הניהולי .אם את מועמדת לתפקיד מהנדסת תוכנה ,הציגי שאיפות להמשיך ולעסוק בפיתוח תוכנה .אם אתה מועמד לעבודה בבנק ,הצג שאיפות להתקדם בתחום הכלכלי הניהולי. השאיפות העתידיות צריכות להתאים לתפקיד העתידי ,שאם לא כן ,נוצרת חוסר התאמה בין צורכי התפקיד ובין השאיפות העתידיות של העובד. שאלה" :לאיזה שכר אתה מצפה?" אחת השאלות שמחפשי עבודה מתקשים להתמודד איתה במהלך ראיון עבודה היא השאלה: "לאיזה שכר אתה מצפה?" יש מרואיינים שחוששים שאם ידרשו שכר גבוה הם יפסלו ,ולכן הם מציגים דרישת שכר נמוכה ,הם בדרך כלל יענו: "השכר אינו החלק שמעניין אותי ,חשוב לי יותר להתקבל לעבודה ".תשובה זו מצביעה על הערכה עצמית נמוכה ומשאירה רושם שלילי. מרואיינים אחרים חוששים שאם יבקשו שכר נמוך מידי ,הם יוערכו פחות ולכן הם מגזימים בדרישת השכר ,אם לדוגמה השכר הממוצע במקצוע שלהם הוא ₪ 9000הם יענו" :אני מצפה לשכר של ₪ 13000לחודש ".הם יודעים שהדרישה אינה סבירה ,אך הם מקוים שזה יעשה רושם על המראיין .טקטיקה זאת אינה מומלצת, דרישות השכר בריאיון חייבות להיות הגיוניות ומתאימות למצב המשק. אם המשק במצב של חוסר בעובדים ניתן לבקש יותר שכר ,אך אם המשק במצב של עודף עובדים יש להתאים את דרישות השכר למצב. מצב דומה מתפתח לעיתים ביחסי אהבה .לדוגמא ,גבר מכיר בת זוג חדשה שמושכת אותו מאוד .היא יפה, משכילה ,כריזמטית ובתוכו הוא מלא התלהבות מהאישה שפגש .אך בתוכו מתעוררים גם קולות אחרים ,בגלל הערכה עצמית נמוכה הוא חושש שהיא לא תתלהב ממנו באותה מידה ולכן הוא מתנהג כאילו הוא לא מעוניין בה ,בזלזול ,כאילו יש לו אהבות אחרות ,כאילו הפגישה אינה חשובה לו .כמו מרואיין שמציג דרישות שכר מופרזות כדי להרשים ,גם הגבר מתנהג בצורה מטעה כדי לעשות רושם .גישה זו מוטעית .ביחסי אהבה ובמשא ומתן על שכר מומלץ להציג את צרכיך באופן מכובד ואמיתי. שאלה" :לאיזה שכר אתה מצפה?" ההמלצה היא איפה לבקש שכר ריאלי ,שמתאים לדרישות השוק .כל מעסיק מוכן לקבל עובד טוב אם עלות שכרו הגיונית .אם המשק במצב של ביקוש עובדים ניתן לדרוש שכר גבוה יותר .לעומת זאת אם המשק במצב של חוסר של מקומות עבודה יש לקחת את זה בחשבון ולדרוש שכר שמתאים למציאות בו המשק מצוי. מי שמאמין בעצמו מציג עצמו באופן אמיתי ,ללא חשש ודורש שכר שמתאים לתפקיד אליו הוא מועמד .הפרזה או הצגת דרשות שכר נמוכות חושפות את חוסר בטחונו של המועמד. מכיוון שמשא ומתן על שכר הוא נושא מורכב שעלול לעורר מחלוקת וקשיים ,מומלץ במידת האפשר לדחות את הדיון בעניין זה לפגישה הקובעת .מומלץ לא ליזום דיון על שכר בריאיון ראשון. המטרה בריאיון ראשון היא ליצור רושם חיובי ולא לעורר התנגדויות מיותרות .כשההחלטה לגבי המועמד חיובית ,קל יותר לנהל משא ומתן על שכר. יש מקרים בהם המראיין מבקש לקבל תשובה על גובה השכר כבר בראיון הראשון .הוא מעוניין להכניס את נתון השכר כגורם המשפיע על ההחלטה את מי מרשימת המועמדים לבחור לתפקיד. באופן טבעי מעסיק יעדיף מועמד שדורש פחות שכר ,אך הדבר אינו נכון תמיד .בהרבה מקרים המראיין יהיה מוכן להציע שכר גבוה יותר למועמד ששכנע אותו ,שעשה עליו רושם בוטח ומקצועי, כך שהצלחה בריאיון מאפשרת גם לנהל משא ומתן מנקודת כוח. בכל מקרה לפני ראיון מומלץ להכיר מראש את השכר הממוצע לתפקיד המוצע ולדרוש באופן בוטח והחלטי שכר דומה .בחברות מבוססות ניתן לדרוש מעט יותר ,מועמדים עם ניסיון טוב יכולים לדרוש שכר גבוה יותר ,מועמדים בעלי השכלה ממוסדות מוערכים כמו הטכניון יכולים לבקש מעט יותר ,אך בכל מקרה יש להימנע מהפרזה ,מדרישת שכר לא הגיונית. בתשובה לשאלה "לאיזה שכר אתה מצפה?" בתשובה לשאלה "לאיזה שכר אתה מצפה"? הכלל החשוב ביותר -דרוש שכר הוגן .בריאיון ראשון מומלץ להימנע מעיסוק בשכר .משא ומתן על שכר הוא תהליך מורכב וקשה .יש להימנע מלעסוק בו בריאיון ראשון .במקרים בהם המראיין דורש תשובה במהלך הפגישה הראשונה יש להשיב על כך .הכר את תנאי השכר הנהוגים במשרה אליה אתה מתראיין, ודרוש שכר מתאים שאלה" :למה אתה מתאים לתפקיד?" מרואיינים בעלי הערכה עצמית נמוכה נלחצים משאלה זו ,הם לעיתים אפילו רואים בה שאלה עוינת ופרובוקטיבית ,כאילו המראיין מערער על יכולתם להתאים לתפקיד .ככל שהמרואיין פגיע ורגיש יותר ,כך הוא יתקשה לענות באופן משכנע על שאלה זו. זכור! למראיין זכות לשאול שאלה זו ,זכותו לבחון את היכולת שלך .חובתך לענות על השאלה באופן משכנע ,להוכיח את התאמתך ולהתגבר על ספקנותו של המראיין .הדרך המומלצת היא התמקדות בניסיון העבר. דוגמה :בריאיון לתפקיד מנהל שיווק ,המראיין שואל" :למה את חושבת שאת מתאימה לתפקיד?" המרואיינת עונה" :בשנים 1999-1995ניהלתי את מערך השיווק בחברת "מקסימה" .במהלך עבודתי הבאתי לגידול של 40%בהיקף המכירות של החברה מדי שנה .ניהלתי צוות של 15אנשי מכירות והייתי חברה בהנהלת המפעל .הניסיון הזה מוכיח באופן ברור שאני מתאימה לנהל את מערך השיווק בחברתכם". המרואיינת לא ראתה בשאלת המראיין שאלה עוינת ,אלא הזדמנות להציג את ניסיונה החיובי בעבר כראיה להתאמתה לתפקיד המוצע .זו הגישה הנכונה. בתשובה לשאלה "למה אתה מתאים לתפקיד?" בתשובה לשאלה "למה אתה מתאים לתפקיד"? התמקד בניסיונך בעבר ,בתחומים שהצטיינת בהם ,הצג נתונים מעברך המקצועי שמראים שיש לך יכולת לבצע את התפקיד בהצלחה. תרגול והדרכה לקראת ראיון חשוב לתרגל את מהלך הראיון עם חבר או עם איש מקצוע קודם שהראיון נערך בפועל .כדאי לתרגל את כל השאלות שסביר כי יועלו במהלך הראיון .ככל שמתרגלים את השאלות בצורה רצינית ויסודית יותר ,הסיכויים להצליח עולים. הכנה אישית לראיון ב"מכון נועם" כוללת מפגש בן שעתיים עם פסיכולוג .במהלך המפגש הפסיכולוג מציג בפני המרואיין את השאלות הקשות והמביכות ביותר .הפסיכולוג המדריך בוחן את יכולתו של המרואיין להתמודד באופן יעיל עם שאלות המראיין ,בייחוד עם שאלות מביכות לגבי עברו התעסוקתי .לאחר ביצוע התרגול ,הפסיכולוג נותן משוב שכולל הערות לגבי תוכן הראיון, כיצד להציג את דברי המרואיין בצורה יעילה יותר ,ובאופן שישפר את סיכוייו לקבל את התפקיד. הפסיכולוג גם נותן משוב התנהגותי שיסייע למרואיין לשפר את התנהגותו במהלך הראיון. להכנה אישית ניתן להירשם ב"מכון נועם" או להתקשר 1-800-42-42-43
© Copyright 2024