‫אסטרטגיות למידה‬
‫ד"ר טלי גור‬
‫שימוש בידע קודם ‪ -‬הטרמה‬
‫הטרמה‬
‫תכנית‬
‫ֶטכנית‬
‫סכימות‬
‫מבנים קוגניטיביים בהן מאוחסן כל הידע הקשור לנושא‬
‫מסוים‪ :‬ידע‪ ,‬חוויות‪ ,‬רגשות‪..‬‬
‫פעם מכונת‬
‫הכביסה‬
‫התקלקלה‬
‫והציפה את כל‬
‫הבית‪...‬‬
‫‪0526-867498‬‬
‫הטלפון של‬
‫הטכנאי (המוצלח)‬
‫הפעלה‪:‬‬
‫להפריד צבעים‬
‫לבחור תכנית‬
‫לסובב כפתור‬‫אדום‬
‫יש עם פתח עליון‬
‫ויש עם פתח קדמי‬
‫רועדת‬
‫ומרעישה‪..‬‬
‫סימנס‪ ,‬אלקטרה‪,‬‬
‫בוש‪...‬‬
‫שונאת לכבס‪...‬‬
‫המשך ‪ -‬סיבות לקשיי הבנה‬
‫‪.2‬סכימות מתאימות קיימות אך המחבר לא סיפק רמזים‬
‫להפעלתן או שהקורא אינו יודע כיצד לעשות זאת‪.‬‬
‫‪ .3‬הקורא חשף את הסכימה הרלוונטית אך מתקשה להשתמש‬
‫בהן בזמן הקריאה‪ :‬קשב מופנה לפענוח‪ ,‬קושי תחבירי וכ"ו‬
‫‪ .4‬הקורא אינו בוחן את הסכימות ששימשו רקע להשערותיו‬
‫הראשוניות‪ .‬מסתפק בהבנת רוח הדברים‪ ,‬אינו מדייק‬
‫בקריאתו וכתוצאה מכך אינו מבין את הנקרא באופן מדויק ‪.‬‬
‫מה אנחנו בתור מורים יכולים לעשות??‬
‫ללמד את התלמיד להיעזר ברמזים המופיעים בטקסט‬
‫עוד לפני שלב הקריאה כדי לפתוח סכימות‬
‫מתאימות‪.‬‬
‫על הקורא להיות מודע ל‪:‬‬
‫ייחודיותו של הטקסט‬
‫(סוג הטקסט)‪,‬‬
‫מטרת הקריאה‬
‫(מודעות למשימה)‪,‬‬
‫אפיוני הקורא‬
‫(ידע אישי וידע קודם)‪,‬‬
‫טיב ההשערות‬
‫לסיכום‪ :‬פעולת הניבוי מתבססת על הידע הקודם שיש‬
‫לקורא‬
‫הניבוי מתבסס על הנתונים המצויים במוחו של הקורא ועל‬
‫הרמזים שהטקסט מספק‪.‬‬
‫כשרואים שאתה ערום‬
‫זה לא נעים‪...‬‬
‫לסיפור קוראים‪" :‬המלך הוא‬
‫עירום"‪ .‬יש ציור של ילד‬
‫שמצביע על מלך שלובש רק‬
‫תחתונים‪...‬‬
‫כנראה יהיה‬
‫מסופר על‪...‬‬
‫תהליך הניבוי הוא תוצאה של מתן תשובות לשאלות אחדות‬
‫כמו‪:‬‬
‫*‬
‫מהי האינפורמציה המסופקת לי בטרם קראתי את‬
‫הטקסט?‬
‫* מה אני יודע על התוכן או הנושא הנרמז?‬
‫* מה יהיה תוכן הטקסט לאור הידע שיש לי ולאור רמזי‬
‫התוכן?‬
‫ניבוי מוצלח ??‬
‫הידע הקודם‬
‫הידע החדש‬
‫בסיס הניבוי הוא הידע הקודם‪.‬‬
‫אם אין לתלמיד מסגרת שאליה תוכל להתקשר‬
‫האינפורמציה החדשה‪ ,‬הקורא אינו יכול לערוך ניבוי‪.‬‬
‫הטרמה תכנית‬
‫כיצד עושים זאת??‬
‫אשאל מה אני יודע על הנושא‬
‫כיצד אעשה זאת?‬
‫אאסוף נתונים על נושא הטקסט בעזרת רמזי תוכן‬
‫כותרת‬
‫תמונות‬
‫איורים תרשימים משימות‬
‫אבחר מתוך הידע הרב שישי במוחי את הידע המתאים‬
‫אנסח השערות ביחס לנושא הטקסט ותוכנו‬
‫משימות מטרימות‬
‫ניתוח‬
‫כותרת על‬
‫וכותרת משנה‬
‫"תעודת זהות"‬
‫מוען‪ ,‬נמען‬
‫במה‪ ,‬תאריך‬
‫עיון‬
‫ברמזים‬
‫חוץ תוכניים‬
‫ציורים‬
‫מפות‬
‫תרשימים‬
‫עיון‬
‫במשימות‬
‫מבנה הקטע‬
‫סימני פיסוק‬
‫קריאת‬
‫פסקה ראשונה‬
‫ופסקהאחרונה‬
‫של הקטע‬
‫האסטרטגיה לפיתוח המודעות לחשיבות הידע הקודם והדרכים‬
‫לחשיפתו נועדה לפתח בלומד את‪:‬‬
‫‪ .1‬המודעות של הקורא לחשיבות חשיפת הידע הקודם ולגיוס‬
‫הידע הקודם כבסיס להבנת הטקסט‪.‬‬
‫‪ .2‬המודעות לסוגי הידע הקודם הרלבנטיים בכל אחד‬
‫מהמרכיבים של הטקסט (תחבירי‪ ,‬סמנטי‪ ,‬פרגמטי‬
‫וידע עולם) כמסייעים להבנה‪.‬‬
‫‪ .3‬השימוש הנכון בידע קודם לניבוי התוכן ועיצוב‬
‫השערות‪.‬‬
‫‪ .4‬היכולת לקבוע את הידוע והבלתי ידוע לאור האמור בטקסט‬
‫‪ .5‬היכולת להבחין בין העיקר והטפל לאור הידע הקודם עמו‬
‫הקורא בא לטקסט‪.‬‬
‫‪ .6‬היכולת להשלים את החסר והלא נאמר במפורש בטקסט על‬
‫סמך הידוע לקורא מנסיונו או ממקורות אחרים‬
‫המטרות העיקריות להוראת אסטרטגיות הניבוי הן‪:‬‬
‫‪ .1‬הפיכת הקורא ללומד וחושב פעיל‬
‫‪ .2‬הניבוי מגביר את המוטיבציה הפנימית לקריאה‬
‫ תכנית גמישה וניתנת לשימוש ולהתאמה‬‫ שימוש נרחב באסטרטגיה לאורך זמן הופך אותה לתהליך‬‫ספונטני ואוטומטי‪.‬‬
‫כזכור‪...‬שימוש בידע קודם ‪ -‬הטרמה‬
‫הטרמה‬
‫תכנית‬
‫ֶטכנית‬
‫הטרמה ֶטכנית‬
‫‪ .1 ‬מלים תבניתיות‬
‫‪ .2 ‬מלים קשות לפענוח‬
‫‪ .3 ‬מלים קשות להבנה‬
‫‪ .4 ‬סריקה‬
‫‪ .5 ‬יחידות משמעות‬
‫מלים תבניתיות‬
‫‪ ‬מלים שעל הילד לזהות בבת אחת‪ ,‬ללא פענוח‬
‫שּולחַ ן‬
‫ְ‬
‫אילו מלים נקנה לילד בצורה תבניתית?‬
‫‪ .1 ‬מלים שכיחות‬
‫‪ .2 ‬מלים מרכזיות להבנת הקטע‬
‫‪ ‬אפשר לעבוד גם על פירוש המלים‬
‫כיצד מלה תהפוך להיות מלה שנקראת בצורה‬
‫תבניתית?‬
‫‪ ‬כדי להגיע לקריאה תבניתית על הילד "להיפגש"‬
‫עם המלה לפחות ‪ 4‬פעמים‪ ,‬עוד לפני שניגש‬
‫לקרוא את הקטע‪.‬‬
‫פעילות ראשונה להקניית אוצ"מ תבניתי‬
‫‪ ‬הברקת מלים‬
‫עצמאות‬
‫עכשיו‬
‫סליחות‬
‫דוגמאות לפעילויות נוספות להקניית אוצ"מ תבניתי‬
‫‪ .1 ‬משחק זיכרון‬
‫‪.‬‬
‫שּולחַ ן‬
‫ְ‬
‫אַ ריֶה‬
‫שּולחַ ן‬
‫ְ‬
‫המשך – דוגמאות לפעילויות‬
‫‪ ‬לוטו‬
‫ראש השנה‬
‫שולחן‬
‫מפתח‬
‫אריה‬
‫ראש השנה‬
‫סליחות‬
‫תפילה‬
‫לפעמים‬
‫עכשיו‬
‫המשך – דוגמאות נוספות‬
‫‪ ‬משחק מסלול‬
‫המשחק של‬
‫גילי ושירה‬
‫המשך דוגמאות לפעילות‪ :‬הקניית אוצ"מ תבניתי‬
‫‪ ‬דפי עבודה‪:‬‬
‫העיקרון‪ :‬קריאה חוזרת של המלים‬
‫קראת יפה! כל הכבוד!!‬
‫שירה‬
‫שולחן‬
‫עכשיו‬
‫שולחן‬
‫עצמאות‬
‫עכשיו‬
‫עכשיו‬
‫עצמאות‬
‫עצמאות‬
‫שולחן‬
‫זמן ‪ 46 :1‬ש'‬
‫זמן ‪ 39 :2‬ש'‬
‫עכשיו‬
‫סריקה וסימון במרקר‬
‫ידה‬
‫חֲ ִס ָ‬
‫ידה‬
‫יֹותם ָראָ ה חֲ ִס ָ‬
‫ָ‬
‫יֹותם הָ יָה בַ גִ ינָה ‪.‬‬
‫ָ‬
‫יֹותם הָ יָה בַ גִ ינָה‪.‬‬
‫גַם סַ בָ א ֶשל ָ‬
‫ידה בַ גִ ינָה ‪.‬‬
‫ָראָ ה ָ‬
‫יֹותם חֲ ִס ָ‬
‫סס ָ ָ‬
‫גַם סַ בָ א ָראָ ה אֶ ת הַ חֲחֲ ִ ִ‬
‫ידהה‪.‬‬
‫יד‬
‫יֹותם ‪:‬‬
‫אָ ַמר סַ בָ א ְל ָ‬
‫ידהה יָפָ ה‪".‬‬
‫"הַ חֲחֲ ִסִס ָ‬
‫ידָ‬
‫יֹותם אָ ַמר ְלסַ בָ א ‪:‬‬
‫גַם ָ‬
‫ידהה יָפָ ה"‪.‬‬
‫יד‬
‫סס ָ ָ‬
‫" הַ חֲחֲ ִ ִ‬
‫לסיכום‪ :‬שלבים בעבודה על הקניית מלים תבניתיות‬
‫‪.1‬הברקת כל מלה בנפרד‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילויות נוספות להפיכת מלה לתבניתית‬
‫‪ .3‬סריקת הקטע‬
‫‪ .4‬צביעת המלים התבניתיות‬
‫ במרקר (לא צבע אטום)‬‫‪ -‬תמיד באותו צבע‬
‫המשך‪ :‬הטרמה טכנית‬
‫‪ .2‬מלים קשות לפענוח‬
‫‪ ‬נבחר מספר קטן של מלים שיתכן והילד יתקשה‬
‫לפענח‪.‬‬
‫אילו מלים נבחר לפענוח?‬
‫מלים ארוכות ומורכבות (הכפלות של אותיות )‬
‫מלים בהן תנועות שאנו מתרגלים (לא בשלב של‬
‫הקנייה)‬
‫ִב ְס ִביבָ ָתה‪.‬‬
‫ְמבַ ְלבֵּ ל‬
‫ַדבֶ ֶשת‬
‫בחרו ‪ 4‬מלים תבניתיות ו‪ 3-‬מלים לפענוח מתוך הקטע‬
‫הבא‬
‫הגמל‬
‫יונק מעלה גרה ושסוע פרסה‪.‬‬
‫הגמלים הם חיות גדולות‪ ,‬שמבנה גופן ותכונותיהן‬
‫מתאימים לחיים באזורים מדבריים‪ .‬על גב הגמלים‬
‫דבשת או שתיים שבהן נאגר שומן (ולא מים כפי‬
‫שסבורים לפעמים בטעות)‪ .‬בתקופות מחסור במזון‬
‫ניזון גוף הגמל משומן זה‪ .‬רגלי הגמל ארוכות‪ ,‬ואת‬
‫אצבעותיו מחבר עור קשה במיוחד‪ ,‬שיוצר משטח‬
‫דריכה רחב ועמיד בפני החום הצורב של החול‬
‫במדבר‪ .‬הלשון מכוסה חומר קרני‪ ,‬ולכן היא עמידה‬
‫בפני צמחי המדבר הקוצניים‪ ,‬שהם מזונו של הגמל‪.‬‬
‫פענוח מלים – דוגמאות לפעילויות‬
‫ְת‬
‫ְתכּו‬
‫ְתכּונֹות‬
‫כּונֹותיהֵּ ן‬
‫ֵּ‬
‫ְת‬
‫סיכום‪ :‬מלים לפענוח‪ -‬שלבי עבודה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .1‬פענוח המלים‬
‫פעילויות לתרגול פענוח ולוח צירופים‬
‫סריקת הקטע‬
‫מירקור בצבע שונה (מאשר צבע מירקור מלים‬
‫תבניתיות)‬
‫הטרמה טכנית‪:‬‬
‫‪ .3‬מלים קשות להבנה‬
‫‪ ‬נבחר מלים מרכזיות להבנת הקטע שיש לשער‬
‫שהילד אינו מכיר את פירושן‬
‫‪ ‬צורך בתרגול‪ :‬משחק זיכרון‬
‫דפי עבודה‪...‬‬
‫הטרמה טכנית‪:‬‬
‫‪ .4‬יחידות משמעות‬
‫‪ ‬סימני פיסוק המסמנים סוף משפט‪:‬‬
‫נקודה‬
‫סימן שאלה‬
‫סימן קריאה‬
‫הקנייה מדורגת‬
‫שלבי עבודה‪ :‬יחידות משמעות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הסבר‬
‫בניית כרטיס ניווט‬
‫סריקת הקטע‬
‫סימון במרקר בקטע‬
‫‪ ‬בואו נתרגל בחירת מלים מסוגים שונים‪:‬‬
‫בטקסט הבא בחרו‪:‬‬
‫ מלים תבניתיות‬‫ מלים קשות לפענוח‬‫‪ -‬מלים קשות להבנה‬
‫זנב הקנגורו‬
‫זנב הקנגורו ארוך‪ ,‬עבה וחזק במיוחד‪ .‬זנבו של‬
‫הקנגורו האדום מגיע לאורך של מטר!‬
‫בשעת מנוחה משמש הזנב את בעליו כמשענת‬
‫נוחה‪ ,‬והקנגורו יכול להזדקף על רגליו האחוריות‬
‫בקלות‪ ,‬כאשר הוא נשען לתמיכה ולשיווי משקל על‬
‫זנבו‪ .‬בזמן רעייה‪ ,‬כשהקנגורו מתקדם בשלווה‬
‫בעשב‪ ,‬הוא משתמש בזנבו כמו ברגל נוספת ‪-‬‬
‫כשהוא רוצה לקדם את רגליו האחוריות‪ ,‬הוא נשאר‬
‫לרגע כשרק רגליו הקדמיות וזנבו על הקרקע‪.‬‬
‫בשעת מנוסה‪ ,‬כשהקנגורו מנתר לגובה של‬
‫שלושה מטרים ולמרחק עשרה מטרים ‪ -‬הזנב משמש‬
‫אותו כהגה‪ .‬בשל היותו כבד וגדול‪ ,‬כל תנועה בזנב‬
‫משנה את הכיוון והאיזון של הקפיצה‬
‫מי לא היה רוצה זנב משענת והגה משוכלל?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫איזה בעל חיים אתה רואה?‬
‫_________________________________________________‬
‫מה מיוחד בו?‬
‫_________________________________________________‬
‫הטרמה על פי כותרת‬
‫מה מיוחד בזנב הקנגורו?‬
‫________________________________________________‬
‫איזה זנבות של בעלי חיים אחרים אתה מכיר? מה ההבדל בניהם?‬
‫________________________________________________‬
‫אני משער שהקטע יעסוק ב…‬
‫________________________________________________‬
‫שער‪ ,‬מה תפקיד זנב הקנגורו?‬
‫________________________________________________‬
‫סוג הטקסט‪______________________________________ :‬‬
‫תחום הדעת‪_____________________________________ :‬‬
‫עוד לפני הקריאה העצמאית של הילד‪ ,‬נעבוד על‪:‬‬
‫שיפור שטף ומהירות קריאה‬
‫‪ ‬קריאת ‪1,2,1‬‬
‫אֵ יְך נֹוצֶ ֶרת ַמפֹּ לֶ ת ְׁשלָ גִ ים?‬
‫בֹוהים יֵש ַה ְׁרבֵ ה ִשכְׁ בֹות ֶשלֶ ג‪ִ .‬אם‬
‫בַ ְׁפ ָסגֹות ֶשל ֶה ָה ִרים ַהגְׁ ִ‬
‫זֹורחַ ת ְׁלאַ חַ ר סּופַ ת ֶשלֶ ג‪ְׁ ,‬פנֵי ַה ֶשלֶ ג ַמ ְׁפ ִש ִירים‪.‬‬
‫ַה ֶש ֶמש ַ‬
‫ִאם ַה ַמיִם יֵעָ ׂשּו אַ חַ ר כְָך ֶק ַרח ‪ ,‬יִצּור ַה ֶשלֶ ג ַהבָ א ִשכְׁ בָ ה‬
‫נִ ְׁפ ֶר ֶדת עַ ל ְׁפנֵי ַה ֶק ַרח‪ַ .‬ה ְׁשכָבֹות ַהשֹונֹות יְׁכֹולֹות ְׁל ִהפָ ֵרד זֹו‬
‫מֹורד ָה ָהר ְׁבכֹּחַ עָ צּום‪ַ .‬מפֹולֹות ְׁשלָ גִ ים‬
‫ִמזֹו ו ְִׁלגְׁ לֹוש ְׁב ַ‬
‫אֲ חֵ רֹות נֹוצָ רֹות ְׁבאֹותֹו אֹּ פֶ ן ֶשבֹו נֹוצַ ר כַדּור ֶשלֶ ג גָדֹול‪.‬‬
‫יֹונִ ית‬
‫פַ ְׁרפָ ר‬
‫שֹוש ָנה‬
‫ַ‬
‫ִאיש‬
‫יֹונִיֹונִיתית ָראֲ ָתה פַ ְׁפַר ְׁפָרפָר רלָ בָ ן עָ ף‪.‬‬
‫ָההיָפָ ה‪.‬‬
‫שֹוש ַנ‬
‫ַ‬
‫י ַָשב ַהפַ ְׁרפַ ְׁפָרפָר רעַ ל‬
‫שֹוש ָנ‬
‫ית לָ ַק ַחת אֶ ת ַהפַ ְׁרפַפָ ְׁררפָ‪.‬ר‬
‫ָר ְׁצ ָתה יֹונִיֹונִית‬
‫ָר ְׁדפָ ה יֹונִיֹונִית‬
‫יתאַ ַחר ַהפַ ְׁרפַפָ ְׁררפָ‪.‬ר‬
‫עָ בָ ר ָׂשם ִא ִאיש‪.‬‬
‫יש‬
‫ית‪" :‬אָ סּור לָ גַ עַ ת בַ פַ ְׁרפַפְָׁררפָ‪.‬ר"‬
‫כָעַ ס עַ ל יֹונִיֹונִית‬
‫יש ָמה?‬
‫יש לָ‬
‫ָשאָ לָ ה יֹונִיֹונִית‬
‫ית אֶ ת ָה ִא ִא‬
‫ה ִא ִא‬
‫ישישל ֹּא עָ נָה‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ָ‬
‫יֹונִ ית‬
‫ְׁתה‪,‬‬
‫ר ר ַהבַ י ָ‬
‫ָר ְׁצ ָתה יֹונִ י לָ ַק ַחת אֶ ת ַהפַ ְׁרפַ ְׁפָרפָ‬
‫אֲ בָ ל ַהפַ ְׁפַר ְׁפָרפָררכְׁ בָ ר עָ ף‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬שלבי הטרמה‬
‫א‪ .‬הטרמה תֹּכנית‬
‫ איסוף נתונים עוד לפני הקריאה‪ :‬כותרת‪ ,‬איור ‪,‬‬‫ השערת השערות‬‫ בדיקת ההשערות בסיום הקריאה‬‫ב‪ .‬הטרמה ֶטכנית‬
‫ מלים תבניתיות‬‫ מלים לפענוח‬‫‪ -‬יחידות משמעות‬