מדריך - מחשבת בצלאל

‫מבית‬
‫מרכז פסג"ה "מחשבת בצלאל" בני ברק‪.‬‬
‫מדריך למורה‬
‫לקריאה‬
‫מיומנויות‬
‫אוריניות‬
‫פונולוגיות‬
‫תורניות‬
‫חברתיות‬
‫"הקודש והחול יחד משפיעים הם‬
‫על רוח האדם‪ ,‬והוא מתעשר על ידי‬
‫קליטתו מכל אחד‪"...‬‬
‫(הראי"ה קוק אורות הקודש א' ס"ז ס"ח)‬
‫‪1‬‬
2
‫חמד של קריאה‬
‫עשר החוברות בתכנית‬
‫‪ .1‬שער האותיות א‪-‬ת (קמץ‪-‬פתח)‬
‫‪ .2‬שער השבת (שווא)‬
‫‪ .3‬שער הבוקר (חיריק)‬
‫‪ .4‬שער הברכות (חולם‪-‬סגול)‬
‫‪ .5‬שער לסידור (קובוץ‪-‬שורוק)‬
‫‪" .6‬תיקון קוראים"‬
‫‪ .7‬שער חגי תשרי‬
‫‪ .8‬שער ימי ההודאות‪:‬‬
‫חנוכה‬
‫פורים‬
‫‪ .10 + 9‬שער הרגלים‪:‬‬
‫מפסח‬
‫לשבועות‬
‫תכנית להוראת קריאה בגישה פונולוגית תרבותית ערכית‬
‫פיתוח השיטה‪ :‬חדוה רון‪ ,‬מפקחת ומדריכה מחוזית לאוריינות‬
‫כתיבת המדריך‪ :‬חדוה רון וטובה ברית‬
‫עיצוב ועריכה‪ :‬זאב יבניאלי‬
‫פיתוח‪ :‬מרכז לפיתוח סגלי הוראה "מחשבת בצלאל"‬
‫תודות‪:‬‬
‫לגב' אסתר אורנבוך מחמ"ד מחוז ת"א ‪ -‬על העידוד והליווי לאורך כל הדרך‪.‬‬
‫לגב' דליה סגל שותפה לכתיבה במהדורה הראשונה‪.‬‬
‫לגב' אסתר ליברמן ‪ -‬מדריכה בתכנית‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫אין להעתיק או לשכפל חומר זה או חלקים ממנו בשום צורה‬
‫או בשום אמצעי אלקטרוני או מכני ללא אישור בכתב‪.‬‬
‫מרכז פסג"ה "מחשבת בצלאל" בני‪-‬ברק‬
‫טל' ‪03-5791123‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫הנושאים‬
‫עמ'‬
‫מקרא סימנים‬
‫‪6‬‬
‫רציונאל התכנית‬
‫‪8-7‬‬
‫סיבות לפיתוח התכנית‬
‫‪10-9‬‬
‫עשרת "אבות" התכנית‬
‫‪11‬‬
‫עשרת ה"תולדות" ‪ -‬מטרות‬
‫‪12‬‬
‫ייחודיות השיטה‬
‫‪20-13‬‬
‫"חמד של קריאה" בהלימה להמלצות‬
‫‪30-21‬‬
‫הוועדה להוראת קריאה‬
‫מה בערכה?‬
‫‪31‬‬
‫מה בסביבה הלימודית?‬
‫‪35-32‬‬
‫דגמי שיעורים להקנייה ‪ -‬מן השדה‬
‫‪46-36‬‬
‫העצמ"ה ‪ -‬בנק "אם‪-‬אז"‬
‫‪53-47‬‬
‫‪4‬‬
‫נספחים‬
‫נושאים‬
‫עמ'‬
‫‪ .1‬הצעה לערב הורים ראשון‬
‫‪54‬‬
‫‪ .2‬שירים לתרגול פיענוח‬
‫‪57‬‬
‫‪ .3‬מפתח לשיחה נאותה‬
‫‪58‬‬
‫‪ .4‬ה"לב החי" ‪-‬שאלות לברור‬
‫‪59‬‬
‫‪ .5‬תפילת המורה‬
‫‪60‬‬
‫ביבליוגרפיה מומלצת‬
‫‪61‬‬
‫‪5‬‬
‫"חמד של קריאה"‬
‫הבנת‬
‫הנקרא‬
‫שער השבת‬
‫התנועות‪:‬‬
‫קמץ‪ ,‬פתח‪ ,‬שווא‪.‬‬
‫הערך‪:‬‬
‫"לחם משנה"‬
‫הבנת‬
‫הנקרא‬
‫יאה‬
‫ְק ִר ָ‬
‫כתיבה‬
‫ַ ּגלּ וּי‬
‫פענוח‬
‫פענוח‬
‫ָחזו ִּתי‬
‫יאה‬
‫ְק ִר ָ‬
‫ערכים‬
‫לשון‬
‫‪6‬‬
‫רציונאל התכנית‬
‫שיטה‬
‫פונולוגית‬
‫–תרבותית‬
‫ערכית‬
‫השפה‬
‫העברית‬
‫"לשון‬
‫הקודש"‬
‫שיטת הקריאה “חמד של קריאה” מבוססת על גישה‬
‫פונולוגית‪-‬תרבותית‪-‬ערכית‪ ,‬מותאמת לחינוך הממלכתי דתי‪.‬‬
‫השיטה מבוססת על הגישה הפונטית המחייבת טיפול ממוקד בכל האותיות‬
‫ובכל התנועות בדרך של אנליזה וסינתזה‪ ,‬תוך שאיפה לקריאה רהוטה‪,‬‬
‫מדויקת ושוטפת‪.‬‬
‫השיטה בנויה על עיקרון האלפבית ומתייחסת לסדר הקניית האותיות מאלף‬
‫עד תיו ולשליטה בשמותיהן שכן על פי המסורת היהודית ישנה קדושה בשפה‬
‫העברית המכונה “לשון הקודש”‪ .‬באותה מידה ישנה קדושה גם בתנועות‬
‫ובאותיות עצמן‪-‬בתמונתן‪ ,‬שמותיהן ובקריאתן – וכן ישנה משמעות גם לרצף‬
‫האותיות ולקשר בינהן‪.‬‬
‫מחקרים עדכניים מוכיחים שלהיכרות עם האותיות לשליטה בשמותיהן‬
‫יש השפעה על טיפוח הזיכרון הפונולוגי ועל ההבחנה החזותית‪ ,‬מה שמנבא‬
‫הצלחה ברכישת הקריאה‪.‬‬
‫ייחודיות החמ"ד‬
‫חשוב לדעת‪ :‬הציבור הממלכתי‪-‬דתי הוא אחת מהקבוצות הקיימות בחברה הישראלית‪ .‬קבוצה‬
‫זו משלבת בהוויית קיומה ערכים‪ ,‬נורמות ומחויבויות למסורת הדתית‪ ,‬יחד עם מחויבויות למודרנה‬
‫המערבית ולהוויה הלאומית‪-‬ציונית‪.‬‬
‫שילוב‬
‫במסגרת‬
‫הממלכתית‬
‫עם התגבשותו של חוק החינוך הממלכתי בישראל (‪ )1953‬החליט הזרם הדתי להשתלב במסגרת‬
‫הממלכתית‪ ,‬תוך הבטחת הזכות של חינוך דתי לכל דורש‪ ,‬ומתוך הבטחת אוטונומיה חינוכית‬
‫פנימית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ראויה לציטוט תשובת האדמו”ר הרש”ב לשאלה העקרונית‪:‬‬
‫מה אנו רוצים להשיג בדרך לימוד הא‪-‬ב?‬
‫תשובתו היא‪:‬‬
‫“והיה אם השפה הסכמית ‪ -‬מקרית בלבד‬
‫אזי תהיה השיטה אשר תהיה‬
‫ובלבד שידע הילד לקרוא‬
‫כי אז הלימוד‬
‫אינו אלא אמצעי בלבד לקריאה‪.‬‬
‫אך אם לשיטתנו אשר קדושה יש בה בשפה‬
‫לרבות אותיותיה ונקודותיה‬
‫הרי אז הלימוד‪,‬‬
‫נוסף על היותו אמצעי‪ ,‬הינו גם ובעיקר‬
‫תכלית ומטרה בפני עצמה והיא‪:‬‬
‫החדרה הקדושה בנפש הילד‬
‫ויש לקוות שילך בדרך התורה והמצווה”‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הסיבות והצרכים שהובילו לפיתוח התכנית‪:‬‬
‫“חמד של קריאה”‪.‬‬
‫ציפיות‬
‫של הורי‬
‫התלמידים‬
‫בחמ"ד‬
‫הכניסה לבית‪-‬הספר מהווה נקודת ציון משמעותית ביותר בחייו של כל‬
‫פרט‪ .‬הכניסה לכיתה א’ מלווה בהתרגשות גדולה וציפיות עצומות מצד הילד‪,‬‬
‫מצד משפחתו‪ ,‬ומצדה של מערכת החינוך‪ .‬המאפיין את כיתה א’ הוא תחילת‬
‫הלימוד הפורמלי של השפה הכתובה – רכישת הקריאה‪.‬‬
‫התמודדות עם שפת התפילה‬
‫שפת‬
‫התפילה‬
‫"גירסא‬
‫דינקותא"‬
‫התכנית “חמ”ד של קריאה” מפגישה את הילדים עם שפת התפילה דרך‬
‫הלימוד החוויתי בהקשרים שונים ובליווי מנגינות‪.‬‬
‫באמצעות הלימוד החווייתי מסוגל התלמיד להתמודד עם רכישת אוצר‬
‫מילים סביל גדול ומגוון‪ ,‬שאולי אינו שימושי לו באופן מיידי אבל יאפשר לו‬
‫לחקור בעתיד את המשמעויות האמיתיות של אוצר המילים שרכש בשעתו‪.‬‬
‫ראוי לתת את הדעת לדבריה של הבלשנית דר’ צ‪ .‬ולדן (‪:)1990‬‬
‫“ילד מסוגל בקלות לשיר שיר שאת מילותיו הוא מבין באופן חלקי או סביל‪ .‬כשהזיכרון שלו נתמך‬
‫על ידי הנעימה או הקצב שלה‪.‬‬
‫הילד מסוגל לשמר תצורות ומבנים שאיננו משתמש בהם בשפתו הפעילה‪ ,‬תוך הסמכות על‬
‫מנגנונים חוץ‪-‬לשוניים‪ .‬בבוא העת‪ ,‬כשתבוא שעה של צורך או הזדקקות‪ ,‬יוכל לדלות מן המאגר‬
‫שלו את ה”ידע הארוז”‪ ,‬תוך כדי פתיחה של הצרורות‪.‬‬
‫חיוני לנצל את הגיל הצעיר‪ ,‬כדי לחבב על הילדים את הלשון ואת השגרות האופייניות לרבדיה‪,‬‬
‫כדי שבעתיד יוכלו להתיר את החבילה‪ ,‬לגלות את תכניה ולחקור את מהויותיה”‪.‬‬
‫צ‪.‬ולדן (‪ )1991‬כואבת את העדר הזיקה וההתרחקות מטקסטים ראשוניים ואומרת‪:‬‬
‫“לא השכלנו להבטיח לתלמידים שלנו היכרות יסודית עם טקסטים שעליהם מושתתת‬
‫השפה העברית‪ .‬על כן‪ ,‬מעמיק הנתק מן המקורות שבעבר היוו בסיס ממנו ניזונה השפה‪...‬‬
‫העלווה והנוף אולי מתפשטים ומתרחבים אך לעץ לא מובטחת יניקה מן השורשים”‪.‬‬
‫מי אם לא אנו בחינוך הדתי ניצמד לשורשים‪ ,‬נלמד ונלמד אותם ויהוו לנו את היסודות שעליו ייבנה‬
‫הבניין‪.‬‬
‫“ידע ארוז” בטרם עבר עיבוד‪ ,‬קרוי “גירסא דינקותא”‪ ,‬ויש לו יכולת ידועה של שימור ועמידות‬
‫בפגעי הזמן‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הידוק הקשר עם הבית והמשפחה‬
‫תרומת‬
‫התרבות‬
‫המשפחתית‬
‫להעצמת‬
‫חווייית‬
‫הלמידה‬
‫כדי ליצור “סביבת פעולה” אפקטיביות‪ ,‬ההורים והמורה חייבים להוות‬
‫מערכת משולבת העובדת בשיתוף פעולה‪.‬‬
‫הכנסתם של ההורים ב”זמן אמיתי” לתהליך רכישת הקריאה של ילדיהם‬
‫באמצעות תכנים מוכרים להם‪ ,‬תתרום לחיזוק הקשר בינם לבין הילדים ובינם‬
‫לבין התהליך החינוכי בבית הספר‪.‬‬
‫ההורים מוזמנים להיות מעורבים ולהציג בפני הכיתה את ההווי התרבותי‬
‫שלהם באמצעות סיפורים‪ ,‬הקלטות‪ ,‬תמונות‪ ,‬תשמישי קדושה ייחודיים‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫בפעילות זו יש מסר ברור של מתן כבוד וסובלנות‪ ,‬לבית ולמסגרת‬
‫המשפחתית‪ ,‬תוך שימוש בידע הרב הצבור בנושא בתוך המשפחה‪.‬‬
‫שער שבת‬
‫שער שבת‬
‫‪10‬‬
‫עשרת "אבות" התכנית‬
‫‪ .1‬רכישת הקריאה בקצב אישי ומדורג‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפוח האמונה בפגישה עם מושגים ותכנים תורניים‪.‬‬
‫‪ .3‬ביסוס פונולוגי מובנה על ידי שימוש ברצף קדושת האותיות‪.‬‬
‫‪ .4‬פיתוח אורייני בהלימה לתכנית הלשונית של משרד החינוך‪.‬‬
‫‪ .5‬טיפוח לומד עצמאי בעל כישורים חברתיים‪.‬‬
‫‪ .6‬יצירת מומחיות בהוראה בעזרת כלים למיקוד המיומנויות‪.‬‬
‫‪ .7‬טיפוח מורה משמעותי המאמין בכוחו להוביל‪.‬‬
‫‪ .8‬דגש על הערכה המשולבת בהוראה‪.‬‬
‫‪ .9‬הידוק החיבור בין בית הספר והמשפחה‪.‬‬
‫‪.10‬סיפוק חוויות של הצלחה במהלך רכישת הקריאה‪:‬‬
‫כל הילדים יכולים לרכוש את הקריאה ורוצים להצליח!‬
‫שער שבת‪ ,‬עמוד ‪65‬‬
‫‪11‬‬
‫עשרת ה"תולדות" ‪ -‬מטרות‬
‫‪ .1‬להוביל להצלחה ברכישת הקריאה של כל תלמיד על‪-‬פי‬
‫הקצב האישי ולספק לו חוויות של הצלחה‪.‬‬
‫‪ .2‬לפתח לומד עצמאי ולעודד הנעה עצמית ללמידה‪.‬‬
‫‪ .3‬לפתח ולטפח הבעה בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫‪ .4‬להעשיר במגוון אוצר מילים‪.‬‬
‫‪ .5‬לטפח כתיבה יצירתית ועניינית‪.‬‬
‫‪ .6‬ליצור עמדות חיוביות כלפי הקריאה והפניה לספרות יפה‪.‬‬
‫‪ .7‬לטפח עמדות חיוביות לגבי התפילה וקיום המצוות‪.‬‬
‫‪ .8‬להעצים את המורים ולאפשר להם ללמד בדרך‬
‫שהולמת את התפיסה החינוכית שלהם‪.‬‬
‫‪ .9‬ליצור קשר משמעותי בין בית‪-‬הספר והמשפחה‪.‬‬
‫‪ .10‬לשלב תהליכי הערכה במסגרות ההוראה‪-‬למידה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ייחודיות השיטה‬
‫הקניית‬
‫האותיות‬
‫‪ .1‬סדר הקניית האותיות‪:‬‬
‫השיטה בנויה על העיקרון האלפביתי ומתייחסת לסדר הקבוע של רצף‬
‫האותיות‪,‬שכן על‪-‬פי מסכת שבת דף ק”ד‪ ,‬יש משמעות לרצף האותיות‬
‫ויש קשר של רציונאל פילוסופי ערכי מאחורי קשר זה‪ ,‬למשל האות ג‬
‫בצורתה רודפת אחרי האות ד‪ ,‬האות ג’ גומלת חסדים וממהרת לתת‬
‫צדקה לדל לעני שאותו מייצגת האות ד’ וכן קיים קשר משמעותי בין‬
‫כל האותיות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫המילים‬
‫והתכנים‬
‫‪ .2‬בחירת המילים והתכנים‪:‬‬
‫המילים והתכנים קשורים לעולם התוכן התורני‬
‫ומטפחים ערכים חברתיים בשילוב טיפוח אוצר מילים וידע עולם‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הקניית‬
‫התנועות‬
‫‪ .3‬סדר הקניית התנועות‪:‬‬
‫א‪ .‬קמץ ‪ /‬פתח ‪ /‬חטף‪-‬פתח ‪ -‬צבע אדום ‪ -‬שער האותיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שווא ‪ -‬צבע סגול ‪ -‬שער השבת‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיריק ‪ -‬צבע ירוק ‪ -‬שער הבקר‪.‬‬
‫ד‪ .‬חולם ‪ -‬צבע כחול‪ ,‬צירה‪/‬סגול צבע צהוב ‪-‬‬
‫שער ימות הגשמים והברכות‪.‬‬
‫ה‪ .‬שורוק ‪ /‬קובוץ ‪ -‬צבע חום ‪ -‬שער הסידור ‪.‬‬
‫סדר ההקניה מבוסס על קלות ההבחנה השמיעתית ועל הצורך במתן‬
‫מענה לקושי האבחנה בין תנועות החולם והקובוץ‪.‬‬
‫הסמלילים‬
‫‪ .4‬שילוב סמלילים להוראה ממוקדת ומודולארית‪:‬‬
‫כל המיומנויות מסומנות בסמליל (איקון) המאפשר הבניית הוראה‪/‬למידה‬
‫והפעלת תכנית התערבות ממוקדת‪.‬‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫שימו לב לקטע "חלה לשבת" ב"שער שבת" עמ' ‪,34-35‬‬
‫מדוע לדעתכם ליד שאלה מס' ‪ 1‬הסמליל‪" :‬גלוי"?‬
‫לפיתוח לומד עצמאי ההוראות מסומנות בסימנים מוסכמים המאפשרים עבודה עצמאית‪.‬‬
‫יש ליידד את התלמידים עם הסמלילים‪ ,‬וללמד אותם להיות אחראים ללמידה שלהם ומודעים למשימות‬
‫המוטלות עליהם‪ .‬הסמלילים מאפשרים למורה לזהות את סוג הקושי לעומת שליטה‪ .‬לדוגמא תלמיד‬
‫שמתגלה אצלו קושי בפיענוח קריאת מילה יקבל משימות‪ .1 :‬קריאת המילה ‪ .2‬חקר המילה ‪ .3‬שילוב‬
‫המילה במשפט‪ .‬לטיפוח האבחנה החזותית נפנה לערכת המשחקים “חמד של משחק”‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫"דפי מודל"‬
‫‪" .5‬דפי מודל" להקניה מדורגת‪:‬‬
‫הקנייה של כל צרוף חדש מלווה ב”דפי מודל” החוזרים על עצמם‬
‫ומאפשרים ביסוס המיומנות הנלמדת ומטפחים לומד עצמאי‪.‬‬
‫התלמיד נפגש עם "דפי המודל" בהקניית כל צרוף‪.‬‬
‫המיומניות המיוצגות בדפים מוכרות לתלמיד‪ ,‬דבר המסייע למפגש‬
‫למידה חווייתי המבוסס על ידע קודם ומאפשר למידה עצמית‪.‬‬
‫דף מודל "שיח"‬
‫דף מודל "פיענוח"‬
‫האזנה ודיבור‪ .‬הישג נדרש‪.1 :‬‬
‫הכרת המערכת הלשונית‪.‬‬
‫הישג נדרש‪.8 :‬‬
‫דף מודל לביסוס ולחיזוק‬
‫הפיענוח‪ .‬הישג נדרש‪.8 :‬‬
‫דף מודל "קריאה"‬
‫הבנת הנקרא‪ .‬הישג נדרש‪.4 :‬‬
‫‪16‬‬
‫תוכן ענינים‬
‫מובנה‬
‫‪ .6‬התמצאות מובנית בחוברת ההקנייה‪:‬‬
‫לכל אחת מהחוברות נילווה תכן עניינים מובנה‪:‬‬
‫אירגון התוכן מחולק ל‪:‬‬
‫מיומנויות שפה ‪ -‬הצירוף ‪ /‬המילה ‪ /‬היצירה‬
‫ולמיומנויות תוכן ‪ -‬מידות וערכים‪.‬‬
‫ארגון‬
‫המידע‬
‫בטבלת‬
‫התוכן‬
‫מספור‬
‫השורות‬
‫‪ .7‬מספור השורות בטקסט ובשאלות‪:‬‬
‫השורות בטקסטים ממוספרות‪ ,‬על מנת להקל על התמצאות וההבנה‪,‬‬
‫במטרה להשריש טכניקה מובנית להתמודדות עם הבנת טקסט ועם חיפוש‬
‫תשובות לשאלות ברמת תוכן "גלוי"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫סרגל‬
‫האותיות‬
‫‪“ .8‬סרגל האותיות”‪:‬‬
‫בדף הקניית הצירוף החדש נמצא בתחתית הדף “סרגל אותיות”‪.‬‬
‫על כל שולחן יש להדביק תבנית האותיות‪.‬‬
‫כל אות נרכשת מוצגת בסביבה הטבעית שלה “בסרגל האותיות”‬
‫ומתקשרת עם מושגי מרחב‪ :‬מי לפני? אחרי? מימיני משמאלי‪.‬‬
‫סרגל האותיות‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫שימו לב‪ :‬התכנית מבחינה בין השלם וחלקיו ומובילה לטיפוח קוגניטיבי – כישורים של אנליזה‬
‫וסינתזה‪ .‬דרך "סרגל האותיות" הילד נפגש מחד עם כל אותיות האלף‪-‬בית ומאידך עם כל אות‬
‫בנפרד ומזהה את מקומה ברצף‪ :‬לפני‪ ,‬אחרי‪ ,‬בין ועוד‪...‬‬
‫‪18‬‬
‫הערכה‬
‫מעצבת‬
‫‪ .9‬שילוב הערכה בהוראה‪:‬‬
‫לשיטה ערכת הערכה הכוללת‪:‬‬
‫דפי אבחון קריאה המשולבים בהקניה‪ ,‬ומחנכים ללקיחת אחריות של‬
‫התלמיד על הלמידה שלו‪.‬‬
‫דפי הכתבה ‪ -‬המחנכים ללמידה עצמית נכונה להכתבה וליושרה אישית‪.‬‬
‫דפי “סיום מסכת” ‪ -‬לקריאה ולמבחני הבנת נקרא‪.‬‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫חשוב להסתכל במחוון להערכת המשימות מתוך המדריך למורה – "מבדקי קריאה וכתיבה‬
‫בכיתות א' " (עמ' ‪.)19-9‬‬
‫שימו לב! ערכת ההערכה מסייעת לגלות מה הילד יודע‪ :‬בטרום התהליך‪ ,‬בתוך כל תהליך ובסופו‪.‬‬
‫לדוגמא‪“ :‬שער האותיות” עמ’ ‪ ,46-47‬עמ’ ‪ ,70-71‬עמ’ ‪ ,90-91‬עמ’ ‪ 112-113‬ועמ’ ‪.140-142‬‬
‫התכנית מסייעת למורה‪ ,‬להורה ולתלמיד לדעת מה הידע שלו בתהליך הקריאה‪ .‬שכן בסוף כל שלב של‬
‫הקנייה יש מבחן מעצב המאפשר לפתח תכנית עבודה לכל ילד וילד‪ .‬אין ילדים שלא שותפים לתהליך‬
‫רכישת הקריאה‪ :‬כולם מחויבים להצליח!‬
‫במהלך האבחון יש ליצור קשר עין‪ ,‬לחייך אל התלמיד ולדבר בטון מרגיע‪.‬‬
‫חשוב לעודד את התלמיד על ידי משובים מעודדים במהלך ביצוע המבחן‪.‬‬
‫יש להתייחס להערות התלמיד בהקשרים ריגושיים (אני אפס‪ ,‬אני לא יכול‪ ,‬לא יודע‪ ,‬עשיתי טוב?)‪.‬‬
‫לשים לב להתקרבות יתר לדף לצורך ראיה או התקרבות לבוחן לצורך שמיעה‪.‬‬
‫יש אפשרות לבקש מהתלמיד להעריך בעצמו את מידת הביצוע שלו‪. ...‬‬
‫‪19‬‬
‫תמונות‬
‫אישיות‬
‫‪ .10‬צילומים אותנטיים ורלוונטיים של התלמידים‪:‬‬
‫השיטה דוגלת בצילום תמונות אמיתיות של ילדים בהתנהגויות רלוונטיות‬
‫לחיי הילד בכיתה א’‪ .‬הצילומים משמשים לאלבומים אישיים ולעיצוב‬
‫הסביבה הלימודית וכגורם מזמן לשיח תמונה ולכתיבה עניינית ויצירתית‪.‬‬
‫חמד‬
‫של משחק‬
‫‪ .11‬ערכת משחקים לאימון מלווה‪:‬‬
‫לשיטה‪ ,‬מערך “אימונים מוקדמים” בעזרת ערכת משחקים‪ -‬כדי‬
‫למנוע חוויות של כישלון ולהקנות לילד הרגלים פסיכו‪-‬מוטוריים‬
‫בשלים לרכישה תקינה של הקריאה והכתיבה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬לטיפוח אבחנה חזותית ניתן להשתמש בערכת תמונות מותאמות‬
‫המאפשרות מעברים משלב בסיסי ועד לרמת אתגר כדי להתנסות ולטפח את‬
‫מיומנות האבחנה החזותית כהכנה לפיתוח אבחנה בין אותיות לסימנים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫המלצות‬
‫הוועדה‬
‫"חמד של קריאה" בהלימה להמלצות הוועדה להוראת קריאה‪:‬‬
‫המלצות וועדת ההיגוי לרפורמה בהוראת הקריאה ולדרישת ההשגים‬
‫הנדרשים בסוף כיתה א'‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות פונולוגית‪.‬‬
‫‪ .2‬שליטה בשמות האותיות‪.‬‬
‫‪ .3‬שליטה בצופן האלפביתי‪.‬‬
‫‪ .4‬קריאת מילים‪.‬‬
‫‪ .5‬שטף בקריאת מילים‪.‬‬
‫‪ .6‬הבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ .7‬כתיב‪.‬‬
‫‪ .8‬כתיבה‪.‬‬
‫מודעות‬
‫פונולוגית‬
‫‪ .1‬טיפוח מודעות פונולוגית ‪ -‬ב"חמד של קריאה" (הישג נדרש ‪ 8‬ו‪.)4-‬‬
‫המרכיב הפונולוגי בלשון הוא צליל השפה (הגאים ותנועות) כל מילה‬
‫בעברית מורכבת מפונמות – אותיות ותנועות‪.‬‬
‫מודעות פונולוגית מתבטאת‪:‬‬
‫א‪ .‬בהבנה שכל מילה מורכבת מפונמות שונות שניתן להצביע עליהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביכולת לכתוב כל מילה עפ"י המרכיבים הפונמיים שלה‪.‬‬
‫תרגילים לדוגמא‪:‬‬
‫"חמד של קריאה" מטפחת מודעות פונולוגית לאורך כל תהליך רכישת הקריאה‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫השלימו את הצירוף‪ ,‬ציבעו באדום‪ .‬השלימו ד ָ ‪ /‬א ַ וקראו‪ ,‬מה הם אומרים יחד? חיבור חלקי מילה עמוד‪,‬‬
‫יכולת להבחין בחריזה‪ ,‬הקיפו זוגות חרוזים וצבעו‪ ,.‬משחקי חריזה‪ ,‬פירוק מילים למרכיביהן‪.‬‬
‫שעשועי פירוק והרכבה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מודעות‬
‫מורפולוגית‬
‫‪ 1‬א‪ .‬טיפוח מודעות מורפולוגית ‪ -‬ב"חמד של קריאה"‬
‫הכתב העברי משקף את המבנה המורפולוגי של הלשון‪.‬‬
‫רוב המילים בעברית מבוססות על צורניים (מורפמות) מסוגים שונים כגון‪:‬‬
‫עיצורי השורש‪ ,‬צורניים לציון המין‪ ,‬הגוף‪ ,‬המספר ועוד‪...‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫ָאה מעידה על סיומת של נקבה‪.‬‬
‫המורפמה ‪X‬‬
‫‪X‬ים מעידה על סיומת של ריבוי‪.‬‬
‫המורפמה ִא‬
‫השורש נושא את המשמעות היסודית של המילה ואילו התבנית מגוונת את‬
‫המשמעות‪.‬‬
‫שמות‬
‫האותיות‬
‫‪ .2‬שליטה בשמות האותיות ‪ -‬ב"חמד של קריאה"‬
‫התכנית מפגישה את הילדים עם שמות האותיות כפי שהן כתובות בדפוס‪,‬‬
‫כולל האותיות הדגושות והרפויות‪ ,‬האותיות הסופיות והפתח הגנובה‪,‬‬
‫כל זאת באמצעות שירים ותרגולים בע"פ ובכתב‪.‬‬
‫שער הבוקר‬
‫‪22‬‬
‫צופן א'‪-‬ב'‬
‫‪ .3‬שליטה בצופן הא' ב' ‪ -‬ב"חמד של קריאה"‬
‫בתכנית תרגילים לזיהוי הצלילים של הפונמות בכל העיצורים המיוצגים‬
‫בכל האותיות‪.‬‬
‫תרגילי פיענוח להקניית התנועות‪.‬‬
‫פעילויות לטיפוח מודעות הילד למיקום התנועה‪.‬‬
‫הקניית התנועה על ידי סימון צבע מיוחד וסימנים מוסכמים המותאמים‬
‫לסיפורים מלווים לכל תנועה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫קריאת‬
‫מילים‬
‫‪ .4‬קריאת מילים ‪ -‬ב"חמד של קריאה"‬
‫זיהוי והבנה של מילים המיוצגות באותיות דפוס מנוקדות‪ ,‬כל מילה מאוצר‬
‫המילים של ילדים בגיל הזה‪ ,‬לרבות ביטויים הנפוצים במקראות ובספרות‬
‫הילדים‪ ,‬ומבנים האורייניים לשפה הכתובה‪.‬‬
‫פיענוח מדויק של מילים חדשות באמצעות תרגום אותיות וסימני ניקוד‬
‫להגייה של מילים‪.‬‬
‫מילות‬
‫תפל‬
‫‪24‬‬
‫שטף‬
‫‪ .5‬שטף בקריאת מילים ‪ -‬ב"חמד של קריאה"‬
‫יש לשאוף לקריאה שוטפת ואוטומטית שניתנת למדידה על פי מהירות‬
‫הקריאה המדוייקת‪ ,‬ולא להסתפק בזיהוי מדוייק של מילים בלבד‪.‬‬
‫המורים יכולים לעזור לתלמידים להשתחרר בהדרגה מקריאה מצרפת‬
‫ולהתקדם לקראת קריאה שוטפת באמצעות הדרכה וקריאה חוזרת‪,‬‬
‫ועידוד לקריאה רבה של טקסטים בעלי ענין ומשמעות לילדים‪.‬‬
‫בתכנית דגשים לאימוני אוביקטיביזציה של המילה המודפסת‪ ,‬במטרה‬
‫לשאוף לקריאה שוטפת ואוטומטית‪ .‬פיענוח מילים בשטף‪.‬‬
‫"תפיסת מילה" ו"קריאה חוזרת"‪ .‬קריאת טקסט בלתי מוכר‪ ,‬סיפורי‬
‫או עיוני‪ :‬נמצא בכל חוברת ב"סיום מסכת"‪.‬‬
‫שימו לב‬
‫‪ .1‬קריאה עצמית (הישג נדרש ‪)6‬‬
‫באתר המשרד מוצגת רשימת ספרים וספורים לקריאה עצמית‪.‬‬
‫הרשימה מגוונת במטרה לאפשר יצירת שיח תרבותי משותף לבוגרי מערכת החינוך‪.‬‬
‫רשימת הספרים המומלצים לכיתה א' כולללת סוגות שונות ‪ -‬שירים‪ ,‬ספורים‪ ,‬מדרש תפילה ואגדה‪.‬‬
‫‪ .2‬מומלץ לאפשר ‪ 3-4‬פעמים בשבוע‪ ,‬אחרי הפסקת האוכל ‪ /‬ברכת המזון‪ ,‬זמן קריאה מ‪5-10‬‬
‫ד'‪ .‬לקריאה בספריית הכתה או מספר שהביאו מהבית‪ .‬הקריאה בספרות קלאסית יוצרת עולם‬
‫אסואציאציות‪ ,‬תרבות לשונית וחוויה משמעותית שיחד יוצרים אדם רגיש‪.‬‬
‫הרשימה מצד אחד מחייבת אך גם מאפשרת לכל מורה להתחבר וללמד יצירות החביבות עליה‬
‫במסגרת ההיכרות עם הספרים המומלצים יש להתייחס להישג נדרש מס' ‪ 6‬המיועדים עד סוף כתה ב'‪.‬‬
‫(עמ' ‪ 90‬בתכנית הלימודים חינוך לשוני עברית שפה ספרות ותרבות לביה"ס היסודי המ"מ והממ"ד)‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הבנת‬
‫נקרא‬
‫‪ .6‬הבנת נקרא ‪ -‬ב"חמד של קריאה" (הישג נדרש ‪ 4‬ו‪.)6-‬‬
‫הקטעים והסיפורים בחוברות מורכבים מצרופים ותנועות שנלמדו‬
‫ועוסקים בחוויות מעולם הידע של הילדים ‪.‬‬
‫התכנית מדגישה מיומנויות הבנת נקרא של טקסט‪.‬‬
‫מודעות תחבירית ‪ -‬סדר המילים במשפט‪.‬‬
‫פרוש מילים וביטויים‪ ,‬התמודדות עם מבנים תחביריים של הלשון‪.‬‬
‫יחסים בין מילים וביטויים‪.‬‬
‫הבנת קשרים בין משפטים‪.‬‬
‫יחסי זמן‪.‬‬
‫התייחסות לכינויי גוף‪.‬‬
‫סיבתיות‪.‬‬
‫הסקים פשוטים‪.‬‬
‫זיהוי רעיון מרכזי‪.‬‬
‫טיפוח מיומנויות טרום קריאה‪ ,‬תוך קריאה ולאחר קריאה‪.‬‬
‫חשיפת הילדים למגוון סוגות‪.‬‬
‫הכוונת התלמיד לנקיטת עמדה‪.‬‬
‫פעילויות שונות בעקבות הקריאה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .7‬כתיב וכתב ב"חמד של קריאה" (הישג נדרש ‪.)3‬‬
‫כתב‬
‫התכנית מדגישה את טיפוח הכתיבה הנכונה‪:‬‬
‫הבחנה בין אותיות רגילות לסופיות וכתיבתן במקומות מתאימים‪.‬‬
‫יצירת רווחים בין מילים‪.‬‬
‫כתיבה של אותיות סופיות וגבולות המילה‪.‬‬
‫כתיב‬
‫הכתבות לחינוך לכתיב נכון ופיתוח‬
‫מודעות עצמית לשגיאות כתיב‪.‬‬
‫דקדוקיים‬
‫כללים‬
‫למידת‬
‫המסייעים לכתיב נכון‪.‬‬
‫התייחסות לאותיות "מקשות"‪:‬‬
‫ק‪/‬כ‪ ,‬ח‪/‬כ‪ ,‬ו‪/‬ב‪,‬ה‪/‬א‪/‬ע‪ ,‬ט‪/‬ת‪.‬‬
‫חיבור מוספיות (הא הידוע‪,‬‬
‫וו החיבור וכד') בתור חלק‬
‫מן המילה הכתובה‪.‬‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫שימו לב‪ :‬בכל מפגש עם הסמליל ‪ /‬אייקון‬
‫לומדים כלל חדש בכתיב ובלשון‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫ִמ ָלה ׁ ֶשנִ ׁ ְש ַמ ַעת ְ ּבסוֹ ָפה ִ ּב ְצ ִליל ְק ִת ְהיֶ ה ָת ִמיד ק וְ ל ֹא ּכ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫כתיבה‬
‫‪ .8‬כתיבה ב"חמד של קריאה" (הישג נדרש ‪ 2‬ו‪.)3-‬‬
‫התכנית מעודדת לכתיבה רבה ומתוך כך מטפחת גם שטף של כתיבה‬
‫עניינית וכתיבה יצירתית‪:‬‬
‫כתיבה‬
‫עניינית‬
‫כתיבה עניינית‬
‫כוללת כתיבה עיונית וכתיבה מעשית‪:‬‬
‫עיונית‪ :‬מתייחסת ל‪ :‬תשובות לשאלות‪ ,‬שאילת שאלות‪ ,‬ארגון הידע‪ ,‬מילוי‬
‫הוראות ועוד‪...‬‬
‫מעשית‪ :‬מתייחסת לשימושים הרלוונטיים לחיי הילדים‪:‬‬
‫כתיבת רשימות‪ ,‬הודעות‪ ,‬ברכות‪ ,‬הזמנות ועוד‪...‬‬
‫כתיבה‬
‫יצירתית‬
‫מיועדת לעידוד הכתיבה החופשית‪ ,‬כתיבה בעקבות שיחה‪ ,‬אירוע או חוויה‪,‬‬
‫כתיבה בעקבות יצירה שנלמדה‪ ,‬כתיבה בעקבות ספר שנקרא‪.‬‬
‫התלמיד בתכנית "חמד של קריאה" חשוף לעולם התכנים של ילד יהודי דתי בארץ ישראל‪.‬‬
‫הכתיבה היצירתית מאופיינת הן בהתייחסות לסדר היום של הילד הדתי בכיתה‪ ,‬בבית‪ ,‬בבית‪-‬‬
‫הכנסת‪ ,‬בחול‪ ,‬בשבת ובחג‪ ,‬והן לחוויות החול של הילד הדתי‪.‬‬
‫בתכנית מתבקש הילד להביא תמונות מצולמות שלו ושל משפחתו‪ ,‬המורה מכוונת את הילדים‬
‫להצטלם בתמונות מהווי החיים היהודי‪ ,‬תמונות של לבישת ציצית‪ ,‬של נטילת ילדים ועוד‪...‬‬
‫התמונות האותנטיות של התלמידים מזדמנות התייחסות רלוונטית לכתיבה יוצרת ויכנסו לזיכרון‬
‫הארוך של ילד מקיים מצוות‬
‫הילדים במהלך השנה נפגשים יחד בקולקטיב עם לפחות שישה שמות יוצרים של ספרי ילדים‬
‫ומעודדים לקריאה חופשית בבית ולביקורים בספריות השכונתיות‪ .‬המפגש עם ספרות יפה מאפשר‬
‫לילד הזדמנויות ל"כתיבה כמו" ‪ -‬חיקוי יצירתי ‪,‬לטפח אוצר מילים‪ ,‬להעשיר את הרובד הלשוני‬
‫והדמיון‪.‬‬
‫בתלקיט הכתיבה – כתיבה יצירתית חופשית לעידוד היצירתיות ולביסוס הקריאה‪.‬‬
‫התכנית מועדדת פעילויות יצירתיות בעקבות קריאה‪ :‬מכתבים אישיים לדמות בטקסט‪ ,‬הבעת‬
‫דעה‪ ,‬סיפור אישי בהתאם לנושא‪.‬‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫שימו לב‪ :‬בתהליך הכתיבה לא מומלץ לתקן שגיאות כתיב כדי לא לבלום את היצירתיות וליצור‬
‫מחסומים בכתיבה‪ .‬יחד עם זאת יש לדרוש כתיב תקין במילים שנלמדו‪.‬‬
‫לקראת "פרסום"‪ -‬לפני תליית הספור במרחבים ‪-‬יש לערוך את הספור ולתקן את השגיאות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תכנית משלבת כתיבה בתוך החוברות העבודה ומחוץ לחוברות ‪.‬‬
‫דוגמאות לפעילויות כתיבה בתוך חוברות העבודה‬
‫המיקום‬
‫הפעילות‬
‫כתיבת משפטים‬
‫כתיבת משפטים מצחיקים‬
‫כתיבת סיפור לתמונה‬
‫ניבוי והשערה על סמך איור‬
‫ניבוי והשערה על סמך כותרת‬
‫כתיבת סיפור על פי תמונות ברצף‬
‫כתיבת המשך לסיפור‬
‫עריכת רשימה‬
‫כתיבת ברכה‬
‫כתיבת הזמנה‬
‫כתיבת פתק‬
‫רשימת קניות‬
‫שער האותיות עמ' ‪68‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪80‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪85‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪87‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪ 105‬עמ' ‪131‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪131‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪134‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪136‬‬
‫שער שבת עמ' ‪46‬‬
‫שער ברכות עמ' ‪54‬‬
‫שער שבת עמ ‪25‬‬
‫שער בקר עמ' ‪16‬‬
‫שער ברכות עמ' ‪29‬‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫שימו לב‪ :‬לצורך העשרת אוצר מיילים וטיפוח יכולת התמודדות התלמידים ברמות ידע שונות ניתן‬
‫לעבוד במחברת המילון במגוון פעיליות‪ :‬גזירת ציור ‪ +‬המילה בסוף החוברת "שער האותיות"‪,‬‬
‫הדבקה במחברת המילון ‪ ,‬הוספת‪ :‬ציורים‪/‬תמונות של עצמים הפותחים בצירוף‪ ,‬חיפוש‪ ,‬גילוי‬
‫ועריכת רשימת מלים נוספות המתחילות בצירוף‪ ,‬רשימת מילים שהצירוף נמצא בהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫טיפוח הלשון ב"חמד של קריאה" (הישג נדרש ‪.)8‬‬
‫לתכנית הדגשות ייחודת לטפוח הלשון‪:‬‬
‫הנושאים‬
‫המיקום‬
‫זכר ונקבה במילים שנלמדו‬
‫ה' היידוע והוספתה לעצמים שנלמדו‬
‫חרוזים עליזים‬
‫שמות פרטיים של בנים ובנות‬
‫יחיד רבים‬
‫פעלים בסיפור‬
‫פעלים בנקבה‬
‫השלמת פעלים לשם עצם‬
‫התאמת שם עצם לפועל‬
‫מוספיות לפועל‬
‫התאמת סימני פיסוק‪ . :‬ו ?‬
‫הכרת מילות שאלה‬
‫אותיות בכל"ם‬
‫שער אותיות עמ' ‪ 66‬ו ‪86‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪24‬‬
‫שער אותיות עמ' ‪ 82‬ו ‪931‬‬
‫שער שבת עמ' ‪.81‬‬
‫שער בקר עמ' ‪ 81‬ו עמ' ‪33‬‬
‫שער האותיות עמ' ‪126‬‬
‫שער שבת עמ' ‪20‬‬
‫שער ברכות עמ' ‪43‬‬
‫שער בקר עמ' ‪52‬‬
‫שער בקר עמ' ‪92‬‬
‫שער שבת עמ' ‪16‬‬
‫שער בקר עמ' ‪94‬‬
‫שער אותיות עמ' ‪34‬‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫שימו לב‪ ,‬לתכנית ארבע צורות עבודה‪ :‬אינדיווידואלית ‪ -‬מורה ותלמיד‪ ,‬עבודה עצמית – תלמיד עם‬
‫עצמו‪ ,‬עבודת צוות – שיתופיות‪ ,‬עבודה קולקטיבית – מורה וכלל הכיתה‪ .‬יש להתאים לכל ילד את‬
‫המפגש הייחודי ולקדם אותו בקצב שלו על פי תכנית מותאמת עם הצבת יעדים להשגה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מה בערכה?‬
‫חוברות‬
‫‪ .1‬חוברות העבודה לתלמיד‬
‫לתכנית ‪ 5‬חוברות לתלמיד העוסקת בביסוס פונולוגי‪:‬‬
‫כל חוברת– סימן ניקוד אחר‪ָ :‬א‪ְ ,‬א‪ִ ,‬א‪ ,‬אֹו‪ֶ ,‬א‪ ,‬אּו‪,‬‬
‫לתכנית חוברת העוסקת בנושא תכני‪ -‬נושא החגים‪:‬‬
‫חגי תשרי‪ ,‬ימי ההודאות‪-‬חנוכה ופורים‪ ,‬יום העצמאות ויום ירושלים‪,‬‬
‫הרגלים ‪ -‬פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪.‬‬
‫חוברת "תיקון קוראים" לביסוס וחיזוק הפענוח בכל התנועות‪.‬‬
‫תקליטור‬
‫‪ .2‬תקליטור להפעלה ‪" -‬הסידור הווירטואלי"‬
‫התקליטור מטפח אבחנה חזותית‪ ,‬שמיעתית‪ ,‬קשר שמיעתי חזותי – תכלול‪,‬‬
‫קשר עין יד זיכרון חזותי בדרך של משחק‪.‬‬
‫משחקים‬
‫‪ .3‬ערכת משחקים‬
‫לתכנית ערכת משחקים אישית וכיתתית "חמד של משחק"‪.‬‬
‫כלי הערכה‬
‫‪ .4‬איבחונים להערכה שוטפת‬
‫א‪ .‬לתכנית ערכת הערכה מעצבת בתחילה‪ ,‬באמצע ובסיום כל שלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתכנית כלים לאיתור וזיהוי "ידע ארוז" שנמצא אצל הילד טרום כניסה‬
‫לתהליך הקריאה‪ .‬כלי שפותח ע"י חדוה רון וצביה לבובי‪:‬‬
‫כלי א' – כלי להערכת "ניצני אוריינות בהקשר לסידור התפילה"‬
‫כלי ב'– אבחון דינמי סביב סידור התפילה‪.‬‬
‫אתר מלווה‬
‫‪ .5‬אתר מלווה‬
‫לתכנית מתוכננת הקמת אתר מלווה המתייחס לתפקידו הייחודי של‬
‫המורה בהובלת השיטה במוטיבציה שלו‪ ,‬באמונתו בעקרונות התכנית‬
‫ובמקצועיות שלו בתהליכי קריאה ‪ .‬דגמים של שיעורי הקניה יוצגו באתר‬
‫ויעודדו למידת עמיתים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מה בסביבה הלימודית?‬
‫סביבה לימודית עשירה מאפשרת עבודה‬
‫בסדר יום גמיש‪.‬‬
‫משחקי‬
‫הפעלה‬
‫מ"ח‬
‫מה חדש?‬
‫רשימת אותיות האלף בית מעל הלוח‪.‬‬
‫למורה דגלוני התנועות על שקפים מוצמידים‬
‫ שרים את שיר התנועות‪.‬‬‫‪ -‬משחקים עם דגלוני התנועות במנגינות שונות‬
‫לוח תיעוד‬
‫לוח לתיעוד ארועים כיתתיים ואישיים הכולל‬
‫מקבץ של דפים מתחלפים המצביעים על תהליכי‬
‫למידה‪ ,‬רגשות‪ ,‬חוויות ועוד‪...‬‬
‫התקנון‬
‫תקנון הכיתה‬
‫כללי התנהגות במליאה‪ ,‬בעבודה עצמית‪,‬‬
‫בעבודה בקבוצה‪.‬‬
‫מנהלים שיח בונה על לקיחת אחריות להתנהגות הולמת‪.‬‬
‫על עמידה בהתחייבות ועל תגובה חינוכית מתאימה למפר את הכללים‪.‬‬
‫הסכם כיתתי להתנהגות כשהמורה עסוקה עם קבוצה‪/‬תלמיד ותלמיד‬
‫אחר לא מבין את ההנחיות‪.‬‬
‫לוח מי בא?‬
‫לוח תיעוד‬
‫לוח מי בא? ‪" -‬ויקרא שמו בישראל"‬
‫שמות ילדי הכתה רצוי על לוח מגנטי‪ /‬בעל יכולת ניידות‪.‬‬
‫מסדרים את שמות הילדים לפי סדר א‪-‬ב‪.‬‬
‫ממיינים לפי צליל פותח‪ /‬סוגר‪.‬‬
‫מספר אותיות‪ ,‬שמות האותיות‪.‬‬
‫לפי מין‪ /‬לפי קבוצות ישיבה‪ /‬קבוצות עבודה ‪ /‬נושא‬
‫לפי מקום מגורים ועוד‪...‬‬
‫דייאגרמות לחשבון‪ :‬כמה תלמידים בקב' ‪... X‬‬
‫מה יותר‪ ,‬מה פחות? וכו'‪...‬‬
‫‪32‬‬
‫לוח‬
‫תורנים‬
‫לוח תורנים ‪ -‬מי תורן?‬
‫מי תורן היום? מה התפקיד?‬
‫כרטיסים של שמות פעולה ושמות עצמים בכתה‪.‬‬
‫לנקות‬
‫כיתה‬
‫ספריה‬
‫לסדר‬
‫שולחנות‬
‫לנגב‬
‫מרכז‬
‫עברית‬
‫עברית שפה יפה‬
‫כוחה של מילה‪ ,‬יחיד ‪ -‬רבים‪ ,‬זכר ‪ -‬נקבה‪ ,‬מילים נרדפות‪ ,‬מילים והיפוכה‪,‬‬
‫מילות קישור‪ ,‬פתגמים וניבים‪ ,‬כותבים הסבר‪ ,‬מציירים‪ ,‬כותבים ספור‪,‬‬
‫נותנים דוגמא מחיי יום יום‪ ,‬מתאימים סיפור מוכר‪.‬‬
‫נברך‬
‫ונחייך‬
‫נברך ונחייך‬
‫מילים ומשפטים של ברכות‪:‬‬
‫שלום‪ /‬בוקר טוב‪ /‬ברוך רופא חולים ועוד‪...‬‬
‫להתאים ציור לברכה‪ ,‬לשבץ ברכה במשפט‪ ,‬לכתוב סיפור לברכה‪,‬‬
‫לכתוב שיר לברכה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ספריה‬
‫פינת הספרייה‬
‫ספרים מסודרים במדפים‪ /‬שטיח וכריות‬
‫בכוננית נמוכה‬
‫מדפדפים‪ ,‬קוראים בצוותא‪ /‬לבד‬
‫כותבים בעקבות הקריאה‪,‬‬
‫כותבים המלצה‪ ,‬מכינים כריכה חדשה‪:‬‬
‫כריכה מחפשת סיפור ‪ /‬סיפור מחפש כריכה‪.‬‬
‫מנהלים "שיח קוראים" בעקבות הקריאה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מרכז‬
‫קריאה‬
‫מרכז קריאה וקשב‬
‫רשם קול וקלטות של סיפורים‪ ,‬שירים‬
‫וטקסטים להאזנה ולקריאה‪.‬‬
‫מרכז‬
‫תיאטרון‬
‫מרכז תיאטרון‬
‫מכינים תסריטים להמחזת ספורים‪ ,‬אירועים‪ ,‬משדרים‪ ,‬במרכז ארגז‬
‫תחפושות‪ ,‬תיאטרון בובות‪ ,‬בובות כפפה‪ ,‬מקלות וניירות להכנות‬
‫יצירתיות‪.‬‬
‫מחשב‬
‫פינת המחשב‬
‫מחשב עם מעבד תמלילים ומדפסות‪.‬‬
‫דיסקטים ותקליטורים "בגן של דודו" "שלום לך אורחת" ועוד‪...‬‬
‫שיכלול מיומניות הכתיבה‪ ,‬שליטה במיומנויות המחשב‪ :‬עיצוב אותיות‬
‫גדלי הגופנים‪ ,‬צבעים‪ ,‬התמצאות במקשי האותיות‪ ,‬החיצים‪ ,‬הפונקציות‬
‫לדפדוף בטקסט‪ ,‬שמירה‪ ,‬חיפוש ועוד‪...‬‬
‫שימו לב‬
‫‪ .1‬פינות העבודה ומרכזי הלמידה מכבדים קצב שונה של כניסת ילדים לתהליך הקריאה‪.‬‬
‫העבודה במרכזים משלבת חזרה רבה יחד עם הפנייה למקורות העשרה נוספים‪.‬‬
‫‪ .2‬התכנית מודעת להעדפות שונות של ילדים במבנה הקוגניטיבי הלימודי שלהם‪ :‬העדפה ללמידת‬
‫פרטים‪ ,‬אותיות וצלילים לעומת תפיסת גלובלית של מילים וטקסטים‪.‬‬
‫‪ .3‬התכנית היא אינטגרטיבית ומשלבת את ארבע אופנויות הלשון‪ :‬דיבור‪ ,‬האזנה‪ ,‬קריאה‪,‬‬
‫וכתיבה‪ .‬מאמינה ביכולתו של הילד לרכוש את אופנויות השפה כאחד‪ .‬התכנית ממליצה ליצור‬
‫סביבה המאפשרת לחקור ולגלות את חוקיה של השפה הכתובה בקצב האישי של כל ילד‪ .‬התכנית‬
‫ממליצה לבנות סביבה שתאפשר לילד להתיידד עם השפה הכתובה ולהפנים את העוצמה של המילה‬
‫הכתובה‪.‬‬
‫‪ .4‬התכנית ממליצה על לוח זמנים המורה על סיום תהליך ההקניה בין החדשים של מרץ‪ ,‬אפריל ‪-‬‬
‫לגבי ‪ 90%‬של תלמידי השנה הראשונה‪ .‬בכל יחידה מתמודדים עם פירוק והרכבת המילים במטרה‬
‫לטפח את פענוח הנקרא יחד עם כישורי חשיבה ברמות של אנליזה וסינטזה המבוססים על זכרון‬
‫חזותי וזכרון תוכני – מיומנות חשיבה לשליטה הן בקריאה והן בכתיבה‪.‬‬
‫הפירוק מתחיל מהקטע למשפט‪ ,‬למילה ולצירוף הנלמד‪ .‬יחד עם זאת יש דפים מיוחדים המטפלים‬
‫בכל צירוף בנפרד ומעשירים את אוצר המילים של הילד‪ .‬במילים נוספות המתחילות באותו צירוף‪.‬‬
‫הפעילויות בדף זה מזומנות בניית משפטים בשפה הדבורה וחיבור לספור‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מרכז כתיבה‬
‫כריכות‪ ,‬דפים‪ ,‬כלי כתיבה‪ ,‬מחשב ומדפסת‪ ,‬חותמות‪ ,‬תמונות‪ ,‬רשימת‬
‫עמיתים מומחים‪ :‬מאיירים‪ ,‬מגיהים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬כרזת הוצאה לאור‪.‬‬
‫שואל כעניין ומשיב כהלכה‬
‫רשימת מילות שאלה ותפקידן ‪ -‬רצוי על לוח מגנטי‪ /‬נייד‬
‫מילות השאלה מה המילה השואלת ומה תפקידה‪.‬‬
‫?‬
‫לאן‬
‫מדוע‬
‫מתי‬
‫מה‬
‫כיצד‬
‫היכן‬
‫מי‬
‫הארות הערות ודוגמאות‬
‫שימו לב‪ ,‬פתיח למיני שיעור בנושא מיומנות‬
‫לקראת העבודה העצמית במרחבי הלמידה‬
‫והצעות למראה הלוח בסדר יום גמיש‪:‬‬
‫"אין אדם לומד תורה אלא‬
‫ממקום שליבו חפץ‪"...‬‬
‫מקום‬
‫פיזי‬
‫חומרי‬
‫הלמידה‬
‫דרכי‬
‫הלמידה‬
‫מראה הלוח‪:‬‬
‫‪35‬‬
‫למה‬
‫שם השיעור‪:‬‬
‫שם נושא הנלמד‪:‬‬
‫משימות רשות‬
‫משימות חובה‬
‫המורה מזמינה לקבוצות הקנייה‪:‬‬
‫שעה‬
‫מוזמנים‬
‫ציוד שיש להביא‬
‫אני מזמין את המורה‬
‫סיכום במליאה מה למדנו מ"ח ‪ -‬מה חדש?‬
‫מעקב כמותי ‪ -‬מה הספקתי?‬
‫מעקב איכותי ‪ -‬הצגת תוצרים?‬
‫דגמים להקניה‬
‫מפגש‬
‫ראשון סביב‬
‫השם הפרטי‬
‫המורה מציגה עצמה בפני הילדים באמצעות כרטיס מלה עם השם הפרטי שלה וקוראת אותו בקול עם‬
‫"אצבע עוקבת"‬
‫על שלחן המורה "אוהלי" שמות הילדים‬
‫לצלילי מנגינה – קב' ילדים ‪ +‬הוריהם מאתרים את שמם לוקחים ותופסים מקום‪.‬‬
‫משחקי שמות‪:‬‬
‫שירה – ראשונה יושבת ‪ X‬זריקת כדור‪.‬‬
‫הזמנת הילדים עפ"י חידות ללחיצת יד (הנפת כרטיס השם וכו')‬
‫פעילויות כתיבה סביב השם‪ :‬כל ילד כותב את שמו על כרטיס בצורת‪:‬‬
‫פרח‪ ,‬לב‪ ,‬שבלונות בן\בת ‪+‬ילקוט בדרך לבי"ס (צללית בי"ס ברקע)‬
‫לפני הפסקת האוכל (נטילת ידיים) ‪ -‬הילדים מוזמנים באמצעות כרטיס השם‪.‬‬
‫הכנת השולחן וכללי האכילה (מפית מגבת‪)...‬‬
‫סיור קצר בבית הספר – ברזיה‪ ,‬שרותים‪ ,‬הנהלה‪.‬‬
‫( כל ילד כמו פרח קטן לכאן הגיע ישר מהגן)‬
‫הפניה לסביבה הלימודית‪" :‬ויקרא שמו בישראל"‪/‬לומדים לקרוא "בעזרת השם הפרטי"‪.‬‬
‫יום הולדת‬
‫לצרוף‬
‫מטרות‪:‬‬
‫טיפוח אוצר מילים‪ ,‬בסוס הצרוף הנלמד‪ ,‬מודעות פונולוגית מורפולוגית ואורתוגרפית‪ ,‬מיון והכללה‪.‬‬
‫פעילויות בע"פ‪.‬‬
‫הצגת הכרטיס ב‪ ,‬שירה היום יום הולדת לצרוף ב‪ ,‬שיחה למי חוגגים יום הולדת?‬
‫איך חוגגים יום הולדת?‬
‫הילדים יתבקשו לומר מילים שיש בהם את הצרוף ב‪ ,‬כבוד ‪ -‬מאכלים ומשקאות שיש בהם את הצרוף‪.‬‬
‫מתנות ‪ -‬הילדים יביאו מתנות ‪ -‬עצמים שיש בהם את הצרוף ב וייכתבו על הכרטיס את שם העצם‬
‫(בשיתוף ההורים)‪ .‬התלמידים ישוחחו על מתנות שהביאו‪.‬‬
‫עבודה בקבוצות השלמת מילים בבלונים שיש בהם את הצרוף ב ‪ ,‬בנק משימות במרכז‪ ,‬מיון המלים‬
‫לפי זכר נקבה‪ :‬מספר אותיות‪ ,‬מספר צירופים‪ ,‬צירוף פותח‬
‫כתיבת המילים ברבים‪ ,‬חיבור שאלות‪ ,‬שבוץ המילה במשפט‬
‫בחירת שני עצמים וכתיבת דו שיח ביניהם‪.‬‬
‫חקר של‬
‫מילה‬
‫חקר של מלה‪ -‬הצעה לפעילות לאחר קריאת טקסט‪.‬‬
‫שליטת בצופן ה א‪ .‬ב‪ .‬מודעות פונולוגית מורפולוגית אורתוגראפית ותחבירית‪.‬‬
‫לאחר פעילויות קריאה של‪ :‬מילים‪ ,‬משפטים‪ ,‬קטעים ‪ ,‬סיפורים‪ ,‬שירים‪ ,‬המורה מחלקת‬
‫לתלמידים כרטיס ריק‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫המורה אומרת‪ :‬חלקתי לכם כרטיס אחד‪ .‬על הכרטיס אתם כותבים מלה אחת מן העמוד שאתם‬
‫יודעים לקרא ולכתב ‪ ,‬בחרו מלה לכתוב על הכרטיס ‪ .‬כמה מלים נכתוב על הכרטיס? ‪ -‬מלה אחת‪.‬‬
‫התלמידים בוחרים מלה סוגרים את החוברת וכותבים את המלה‪.‬‬
‫המורה בוחרת מלה וכותבת אותה על הכרטיס שלה‪.‬‬
‫התלמידים צריכים לגלות את המלה שהמורה כתבה דרך חידות שאלות‪.‬‬
‫המורה מדגימה‪ :‬למלה שלי ‪ 4‬אותיות‪,‬למלה שלי יש את הצרוף ד‪ .‬המלה שלי מתחרזת עם‪ ...‬וכו'‬
‫לאחר מספר פעמים של "קנית מלה" התלמידים מקבלים דף‪ .‬חקר של מלה ‪ :‬המלה שבחרתי ___‬
‫מספר האותיות במלה __________‪ ,‬שמות האותיות __________‪ ,‬המלה ברבים __________‬
‫המלה מתחרזת עם המלה__________‪ ,‬למלה יש מלה נרדפת __________‬
‫*המילה היא שם פרטי‪ /‬פעל‪ /‬שם עצם‪.‬‬
‫עבודה‬
‫סביב טקסט‬
‫הצעה לדרכי עבודה סביב טקסט‬
‫שיחה מקדימה טרום קריאה מטרתה של שיחה זו היא ליצור בסיס משותף לילדים באמצעות העלאת‬
‫ידע קודם רלוונטי לתוכן הטקסט ולמאפייניו‪ .‬שלב זה מאפשר העלאת השערות ושאילת שאלות‬
‫לטקסט במטרה ליצירת עניין לקראת הקריאה או הצגת כותרת הטקסט כתיבה על הלוח‪.‬‬
‫גיוס ידע קודם מה אנו יודעים עפ"י הכותרת? הצגת האיור מה מוסיף לנו האיור על הכותרת?‬
‫שיחה על ההתרחשות באיור‪ :‬מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬משתתפים‪ ,‬בעיה וכו'‬
‫ב‪ .‬הצגת האיור שיחה על המתרחש באיור ולבקש מהתלמידים לשער את הכותרת‪.‬‬
‫שיחה על הכותרת והאיור הצגת מלים מרכזיות מתוך הטקסט‪.‬‬
‫שאלת המורה‪ :‬מה עוד הייתם רוצים לדעת על‪?...‬‬
‫כתיבת קטע מן הספור והעלאת השערות מה יהיה ההמשך?‬
‫(השיחה מתנהלת בהלימה להישג נדרש מס' ‪" ,1‬תרבות הדיבור והשיח" ‪ -‬נספח ‪.)3‬‬
‫קריאת הטקסט‪.‬‬
‫קריאה מדגימה של המורה בקריאה רצופה תוך כדי הצבעה על המלים כדי לקשר בין המלה המדוברת‬
‫למלה הכתובה‪.‬‬
‫קריאת הקטע בלחש וקריאת הצרופים החדשים בקול‪.‬‬
‫קריאה לסירוגין שורה המורה שורה התלמידים‪.‬‬
‫קריאה בתפקידים לפי המשתתפים וקריין (להבנת הנקרא)‬
‫פעילויות המתמקדות בטיפוח שטף קריאה‪.‬‬
‫כדי לקדם שטף קריאה יש לקרא! לקרא! ולקרא! הקריאה הקולית היא אחת הדרכים לטיפוח קריאה‬
‫בשטף‪.‬‬
‫פעילויות המתמקדות בפענוח‪:‬‬
‫קריאת הקטע בלחש והצרופים הנלמדים בקול‪.‬‬
‫"הוראה יחידנית בקולקטיב"‪ -‬המורה שואלת את כל הכתה וכל ילד עונה בעצמו את התשובה בדף‬
‫שלו‪ :‬הצביעו בדף‪ :‬היכן כתובה המילה?‬
‫היכן כתובה המלה שיש בה את הצרוף?‬
‫היכן כתובה המילה המתחילה בצירוף?‬
‫היכן כתובה המילה שהיא מילה נרדפת?‬
‫היכן כתובה המילה שהיא ההיפך של המילה?‬
‫‪37‬‬
‫פעולות המתמקדות במבנה המורפולוגי‬
‫פעילויות אלה מטרתן להפנות את תשומת לבם של התלמידים לתצורות בסיסיות של השפה כגון‪:‬‬
‫‪X‬ה‬
‫מילות פעל בזמן עבר נקבה מסתימות ב‪ָ :‬א‬
‫לדוגמא‪ -‬בחוברת שער שבת‪ -‬ביסוס השווא‪.‬‬
‫הפיכת מילים מלשון זכר ללשון נקבה (עמ' ‪)19‬‬
‫שנוי טקסט מלשון זכר לנקבה וההפך (עמ' ‪.)18‬‬
‫עמ' ‪ 34‬במקום סבתא‪ -‬תמר‪ ,‬שנוי הפעלים מנקבה לזכר‪ :‬סבא ודן‪.‬עמ' ‪ 26‬במקום טל‪ -‬סבתא שנוי‬
‫הפעלים מנקבה לזכר‪.‬‬
‫חיבור ‪ 2‬משפטים למשפט אחד בעזרת ו' החיבור –( עמ' ‪.)12‬‬
‫שער‬
‫האותיות‬
‫ביסוס‬
‫הקמץ‪-‬פתח‬
‫האות א'‬
‫שער האותיות – ביסוס הקמץ פתח‬
‫יחידה ‪ 1‬האות א'‬
‫הצירוף‪ָ :‬א ַא ֲא א (עמ' ‪.) 18‬‬
‫האות א' בקמץ פתח‪ ,‬בחטף פתח‪ ,‬א' שותקת‬
‫מילים שהצרוף הפותח שלהם מתחיל בא'‪ .‬משחק זיכרון‪.‬‬
‫שיר‪ :‬מה למדנו? ‪ -‬למדנו א‪( .‬נספח)‪ .‬האות א' בתנועות שונות‪( .‬עמ' ‪ )19‬תרגול באבחנה שמיעתית‬
‫כתיבה תקנית של הצירוף בתוך השורה‪.‬‬
‫מודה אני (עמ' ‪)18‬‬
‫מבנה העמוד‪ ,‬תמונה‪.‬קטע מקודש מודה אני‪ .‬שממנו מחלצים את הצרוף א‪.‬‬
‫צרופים א א א צבועים באדום בגדלים שונים‪ .‬סרגל האותיות‪ .‬מסגרת אדומה‪.‬‬
‫פעילויות‬
‫המורה מציגה בפני התלמידים את התמונה ילד או ילדה קמים בבוקר ומעודדים את הילדים לשיחה‬
‫ע"י שאלות מכוונות‪ .‬מקום ההתרחשות‪ .‬מי הם המשתתפים?‬
‫מודעות פונולוגית‪ -‬צרוף פותח במילה‪ :‬האם אתם מכירים שם פרטי של ילד או ילדה שמתחילים‬
‫בצרוף ָא? (אברהם‪ ,‬אבי‪ ,‬אילה)‪.‬‬
‫זמן ההתרחשות – מתי הילד פקח את עיניו? מה לפי דעתכם אמר הילד? מה אמרתם הבוקר מיד‬
‫שפקחתם את עיניכם? ‪ -‬אני פקחתי את עיני ומיד הודתי להקב"ה ואמרתי "מודה אני"‪ .‬מי רוצה‬
‫לעזור לי לומר בע"פ את כל תפילת "מודה אני"‪.‬‬
‫אמרנו בע"פ את תפילת "מודה אני"‪.‬‬
‫מעבר לחוברת‪ :‬פתיחת החוברת‬
‫מי משתתף בתמונה? – הילד‪ ,‬מה אומר הילד? – "מודה אני"‪.‬‬
‫ספרו על מה אנו מודים לה'? המורה מציגה כרטיס מילה שעליו כתוב אני‪.‬‬
‫המורה והתלמידים קוראים את המילה‪ .‬קוראים את המילה צרוף ַָא בקול ושאר המילה בלחש‪.‬‬
‫מה שמענו ָא' הפה שלנו נפתח (בחטף פתח‪ ,‬קמץ‪ ,‬יפתח‪ ,‬פה גדול פתוח)‪.‬‬
‫קוראים את הצרוף הפותח בקול ואת השאר בלחש‪.‬‬
‫מה שמענו?‪ָ -‬א'‬
‫מהו צרוף אות ותנועה‪ .‬האות א' ‪ ,‬מתחת לאות‪ .‬חטף פתח (הפה נפתח)‪.‬‬
‫המורה לוקחת את הצרוף א וגוזרת את התנועה‪ ,‬האם גם עכשיו אנו שומעים ָא? – לא‪ .‬מדוע? – כי אין‬
‫את התנועה (תנועת הפה)‪ ,‬המורה מחזיקה את האות א' ביד ימין ואת התנועה ביד שמאל‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫המורה שואלת מה יש לי ביד ימין? – אות א'‪ .‬מה יש לי ביד שמאל? ‪ -‬תנועת חטף פתח‪ .‬האם זה צרוף?‬
‫ לא כי התנועה חייבת להיות מתחת לאות‪.‬‬‫המורה מצמידה את התנועה חטף פתח מתחת לאות וכולם שרים‪.‬‬
‫מהו הצרוף מהו הצרוף אות ותנועה הצרוף שלנו ָא ַא ֲא‪.‬‬
‫המורה כותבת על הלוח את הצרוף א מוחקת את התנועה קמץ מה חסר מתחת לאות התנועה קמץ‪,‬‬
‫שאומרת לנו להניע את הפה ולפתוח‪ .‬איזה צליל יצא לנו מהפה בלי הקמץ? ננסה להוציא קול‪...‬‬
‫האות א' בלי תנועה היא א' נחה‪ ,‬כי אין שומעים את הצליל‪.‬‬
‫הוראה יחידנית בקולקטיב‬
‫הצביעו על המילה ‪" :‬אני" בדף‪ ,‬הצביעו על הצירוף ‪ :‬א מתחת למילה‬
‫מצאו את האות א‪ .‬בסרגל האותיות והפכו אותו לצרוף א _ מה חסר?‬
‫שער‬
‫האותיות‬
‫האות ד'‬
‫האות ד' עמ' ‪39-36‬‬
‫הצירוף‪ָ :‬ד ַד ד (עמ' ‪.)36‬‬
‫יחידת לימוד לצירוף ָד שער האותיות עמ' ‪36‬‬
‫על הלוח תמונה של דג עמ' ‪36‬‬
‫‪ .1‬שיח על האיור‪ ,‬מה רואים? מה ידוע לכם על דג? ספרו על סעודת שבת בביתכם‬
‫‪ .2‬הצמדת הכרטיס דג או כתיבה על הלוח‪ .‬והדגשה בצבע אדום הצירוף ָדקריאת המילה קריאה בקול‬
‫את הצירוף הפותח‪ .‬והמשך המילה בלחש מה שמענו ָד‪.‬‬
‫‪.3‬המורה אומרת בקול מילים וכאשר שומעים במלה את הצרוף ָד מוחאים כפיים (מלים ב ד די וכו')‬
‫במלה דג כמה צרופים‪ ,‬כמה אותיות‪ ,‬כמה צלילים?‬
‫המורה מוחקת את הקמץ‪ .‬מה נשאר‪ :‬האות ד'‪ .‬איזה צליל אנחנו שומעים? – ד‪ .‬המורה מבקשת‬
‫מילים שמסתימות בצליל ד‪.‬‬
‫‪ .4‬מציאת מלים נוספות המתחילות בצירוף ָד‪.‬‬
‫‪ .5‬כתיבת הצירוף ָד על הלוח ‪ .‬כתיבה תקנית‬
‫‪ .6‬חיבור מלים חדשות‪ .‬מה הם אומרים יחד?‬
‫ָד ַאג‬
‫ָג ד‬
‫ָד ג‬
‫‪ .7‬מעבר לעבודה בעמ' ‪.37‬‬
‫‪ .8‬השלמת הצירוף הכנסת הצירוף ב"סרגל האותיות" והשלמה בלוח הצירופים של הכתה ‪ -‬מעבר‬
‫לטקסט‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬
‫גד דאג‬
‫הכנסת טקסט – "גד דאג" שער האותיות עמ' ‪38‬‬
‫‪ .1‬ניבוי ע"י כותרת מי משתתף? למה גד דאג?‬
‫‪ .2‬כתיבת הטקסט על הלוח (ע"י המורה)‪.‬‬
‫‪ .3‬קריאות של המורה‪ ,‬בקול‪ ,‬בלחש‪ ,‬בלב‪.‬‬
‫‪ .4‬מעבר לחוברת‪.‬‬
‫‪ .5‬הבנת הנקרא‪ :‬מי דאג? האם רק גד דאג? למה הם דאגו? האם כתוב?‬
‫השלמת הטקסט ע"י האיור‪ ,‬שיח תמונה עפ"י מבנה רטורי של ספור‪:‬‬
‫משתתפים‪ ,‬מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬בעיה – ניסיון לפתור את הבעיה‪ ,‬קריאת הטקסט ע"י התלמידים‬
‫קריאת ילד לסירוגין (לדיוק ושטף) – קריאת "הד"‪ ,‬קריאת "צל"‪ .‬הוראה יחידנית בקולקטיב‪ :‬הצביעו‬
‫על השורה הראשונה שנייה‪ ,‬שלישית‪ ,‬רביעית הקיפו את המספרים בכל שורה‪ .‬הספור מסתיים בשלוש‬
‫נקודות השלוש נקודות אומרות שצריך להמשיך את הספור‪ ,‬המשך הספור בע"פ‪ ,‬או בכתב‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .6‬תרגילי פענוח לביסוס דיוק ושטף‪.‬‬
‫מורה במשחק‪":‬הלו הלו פרצה שריפה"! תלמידים‪ :‬איפה?‬
‫מורה‪ :‬במלה שיש לה את הצירוף ָד‪ ,‬במלה שיש לה אות שותקת‬
‫במלה שיש לה את האות ג'‪ ,‬במילה שיש לה את הצליל ג'‪.‬‬
‫‪ .7‬תוכן גלוי‪ :‬הרכבת מילים‪ ,‬קראו והקיפו מילים בעברית‪.‬‬
‫‪ .8‬מילוי הוראות למושגים‪ :‬אותיות בצהוב‪ ,‬ניקוד בירוק‪ ,‬צירופים באדום‪.‬‬
‫שער‬
‫האותיות‬
‫האות כ'‬
‫האות כ' עמ' ‪75 - 72‬‬
‫הצירוף‪ָּ :‬כ ַּכ ּכ כ ך‪ .‬האות כ‪ .‬עמ' ‪ 72‬שער האותיות‪.‬‬
‫פעילות‬
‫המורה מציגה או כותבת על הלוח את האות ּכ‪.‬‬
‫המורה שואלת איזו אות זאת? ּכ‪.‬‬
‫איזו אות נמצאת לפני ה ּכ ואיזו אות נמצאת אחרי ה ּכ?‬
‫מודעות פונולוגית‪ :‬המורה אומרת הקשיבו למלים המתחילות באות ּכ אתם הילדים מחאו כפיים רק‬
‫כאשר תשמעו מלים המתחילות בצרוף ָּכ'‪ ,‬כד‪ ,‬כרית‪ ,‬כף כיס‪ ,‬כלב‪ ,‬כובע‪ ,‬כלנית‪ ,‬כפיים‪.‬‬
‫מה עשינו כאשר שמענו מלים המתחילות ב ָּכ ? ‪ -‬מחאנו כפיים‪.‬‬
‫המורה מציגה כרטיסים (כ ד עם קווים אלכסוניים למטה למילה כד) ומדגישה את המילה כד‪.‬‬
‫המורה שואלת כמה מלים כתובות על הכרטיס? ‪ -‬מילה אחת‪.‬‬
‫במלה "כד" כמה אותיות? אמרו את שמות האותיות‪.‬‬
‫המורה צובעת את הצרוף הפותח באדום וקוראת את‬
‫הצרוף הפותח בקול והשאר בלחש‪ .‬מה שמענו כ שיר מהו הצירוף וכו'…‬
‫חזרה למלה מהי המלה? כד‪.‬‬
‫ד‬
‫ַּכ‬
‫ַּכד‬
‫מעבר לחוברת‬
‫מבנה העמוד‪ :‬האות כ – הצליל ּכ‪ .‬הצרוף כ צבוע באדום‪ ,‬המילה "כד"‪ ,‬איור‪ ,‬סרגל האותיות‪.‬‬
‫משימה – ספרו כיצד אתם עוזרים לערוך שולחן (טקסט סיפורי או מפעיל)‪.‬‬
‫עבודה עצמית – עמ' ‪ * .73‬חזותי‪ :‬הקיפו ציורים שמתחילים בצרוף ָּכ‪ * .‬שמיעתי‪ :‬כתבו את הצרוף‬
‫הפותח ָּכ מתחת לציורים המתאימים‪ * .‬כתיבה‪ :‬כתיבה תקנית של האות כ ומיקומה בשורה‪ * .‬קריאת‬
‫מילים‪" :‬חקר מילה"‪.‬‬
‫הצרופים כ כ ך סופית‪ .‬המורה כותבת על הלוח צרופים עד הצרוף כ‪ ,‬מבקשת מהתלמידים להקיף את‬
‫הצרוף כ‪ ,‬המורה כותבת את הצרוף כ בגדול ומספרת לילדים ָּכ ַּכ כ‪ ,‬מה קרה לנקודה?‬
‫הנקודה "הלכה"‪ ,‬מה נשאר? שומעים ַכ‪.‬‬
‫מודעות פונולוגית‬
‫המורה משמיעה מילים ומבקשת מהילדים למחוא כפיים כאשר נשמעת מילה ששומעים בה את הצרוף‬
‫ָכ‪ ,‬בכה זכר מכה אכל‪ ,‬היכן שמענו את הצרוף ָכ האם בהתחלה או באמצע ‪ -‬בתוך המלה‪.‬‬
‫(המורה יכולה ללמד שהאות כ רפה לא יכולה להופיע בתחילת מילה)‪.‬‬
‫‪/‬כ‪.‬‬
‫מציאת מלה בעברית‪ ,‬השלימו ַּכ ַ‬
‫(ללמד את ה ‪ -‬ך סופית ע"י שמורידים את הקו המאונך של האות ך והשלמת הקמץ)‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫שער שבת‬
‫ביסוס השווא‬
‫פתיח‬
‫שער השבת‬
‫מטרות חינוכיות‬
‫בתחום הרגשי‪ :‬התלמידים יאהבו את השבת ויצפו לבואה‪ .‬התלמידים יחושו בחשיבותה של השבת‪.‬‬
‫התלמידים יקימו ברצון מצוות ומנהגים של שבת‪.‬‬
‫בתחום הקוגנטיבי‪ :‬התלמידים ילמדו הלכות ומנהגים של שבת‪ .‬יכירו מדרשים אגדות וספורים על‬
‫הנושא‪ .‬יבינו רעיונות הקשורים לנושא שבת‪ .‬ילמדו פסוקים פתגמים ומושגים הקשורים לנושא‪.‬‬
‫בחוברת שער שבת‪:‬‬
‫שליטה בצופן ה‪-‬א' ב' התנועה שווא בראש מלה ובאמצע ‪ .‬חזרה והעמקה על התנועות קמץ פתח‪.‬‬
‫לפני הטקסט נלמדים כל הצירופים החדשים שנמצאים בטקסט ‪-‬מפגש עם טקסטים הכוללים את כל‬
‫התנועות‪ -‬הפניה לספרות יפה ‪ :‬שירים וסיפורים מהספר "שלום לך אורחת"‪ -‬רבקה אליצור‪.‬‬
‫הנושאים בחוברת‪:‬‬
‫הכנות לשבת‪.‬‬
‫עזרה לסבתא‪.‬‬
‫לחם משנה‪.‬‬
‫הדלקת נרות‪.‬‬
‫מלאכי השרת‪.‬‬
‫שינה בשבת תענוג‪.‬‬
‫הבדלה‪.‬‬
‫התמצאות בשער שבת בסדור‬
‫לכה דודי… ‪ ,‬קדוש‪ ,‬זמירות שבת לפי נוסחים שונים‪.‬‬
‫ספרים מומלצים‪:‬‬
‫ספר לכבוד שבת‪ ,‬אמונה אלון‪ .‬שלום לך אורחת‪ ,‬רבקה אליצור‪ .‬סוכריות של שבת…אורי אורבך‪.‬‬
‫הטקסטים המופיעים בחוברת‪ :‬ספור‪ ,‬שיר‪ ,‬רשימה‪ ,‬הזמנה‪ ,‬מתכון‪.‬‬
‫פתיחת הנושא‪.‬‬
‫פינת הנושא‪ :‬תמונות‪ ,‬פתגמים‪ ,‬פסוקים‪ .‬תערוכה בנושא‪ :‬פמוטות‪ ,‬יין‪ ,‬חלות‪ ,‬מפה‪ ,‬ספרים‪ ,‬זמירונים‪.‬‬
‫קלטת של שירים‪ .‬טיול בחוברת שבת‪ :‬דפדוף בין הדפים‪ ,‬מה הם רואים?‬
‫כתיבת המילה "שבת" על הלוח ומילים המזכירות לכם שבת‪.‬‬
‫מיון המילים לקטגוריות כגון‪ :‬מצוות‪ ,‬מאכלים‪ ,‬שירים וכו'‬
‫בחוברת שבת השווא‬
‫מפגש עם צירופים של שווא וצלילי האותיות‬
‫לפי סדר הא‪,‬ב‪ ,‬לפי תמונה ולוח הצירופים‬
‫כאשר כל יום נפגשים מספר דקות עם לוח הצירופים הכתתי והאישי‪.‬‬
‫לשליטה הצירופים של שווא‪ ,‬למודעות פונולוגית מהו צירוף פותח של המילה צליל סוגר של המילה‬
‫בשבוץ הצירוף או הצליל במלה‪.‬‬
‫(מודעות שהתלמיד ידע שצלילי האותיות מופיעים רק בסיום המילה)‬
‫הצירופים בשווא וצלילי האותיות החדשים נלמדים דרך משחק‪.‬‬
‫חזרה על למוד הצרוף החדש‪ .‬הדגשות מילים ובהם הצרופים או הצלילים החדש מופיעים‪.‬‬
‫כל הצרופים והצלילים נלמדים דרך תרגילי פענוח כך שכאשר נפגשים עם הטקסט החדש מכירים כבר‬
‫את כל הצירופים‪ .‬לדוגמא‪ :‬המלים לפני הכנסת הטקסט "מפה לשבת"‪:‬‬
‫שבת‪ ,‬ברכה‪ ,‬סבתא‪ ,‬שמחה‪ ,‬גם‪ ,‬מלכה‪ ,‬קנתה‪ ,‬למוד ו' החיבור‪ ,‬חיבור משפטים למשפט אחד‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫צביעת הצרוף בשווא בצבע סגול‪ .‬קריאת מלים השלמת צרופים מתאימים‪ ,‬הרכבת מלים‪ ,‬יוצא דופן‬
‫של צירופים‪ .‬למוד הכלל שמות במשפחה בדרך כלל באות א'‪ ,‬פעלים בנקבה באות ה'‪.‬‬
‫הכנות‬
‫לשבת‬
‫הכנות לשבת עמ' ‪ 17-10‬משימות פיענוח לקראת המפגש עם הטקסט‪.‬‬
‫מפה לשבת (עמ' ‪ 18‬טקסט)‪.‬‬
‫מבנה העמודים‪ :‬כותרת‪ ,‬ספור‪ ,‬איור‪ ,‬צרופים בשוא בְּ ְב ְמ וְ ְל ְנ‬
‫משימות הבנת נקרא ‪ -‬שאלות תוכן גלוי‪ .‬לשון‪ :‬שם פרטי‪ ,‬מיון פעלים לזכר ולנקבה‪.‬‬
‫פעילויות ‪ :‬כתיבת הכותרת על הלוח "מפה לשבת"‪ .‬הצגת האיור מה מוסיף לנו האיור? מי הן‬
‫המשתתפות? ‪ -‬סבתא וילדה‪ .‬אנו רוצים לדעת מה שם הילדה?‬
‫המורה כותבת על הלוח תוך כדי קריאה חלק מהספור‪.‬‬
‫סבתא קנתה מפה לבנה‪ .‬ברכה ראתה את המפה ואמרה! מי הן המשתתפות? ‪ -‬סבתא וברכה‪.‬‬
‫יש לנו תשובה מה שם הילדה? – ברכה‪ .‬מה אנו רוצות לדעת מה אמרה ברכה? (מה אומרות לנו‬
‫הנקודתיים ‪ :‬פותחים את הפה לדבר) ‪.‬‬
‫מעבר לחוברת‪ :‬קריאה מדגימה של המורה‪ .‬קריאה קולית של התלמידים‪ .‬מי עוד משתתפת בספור‬
‫שלנו? מי באה? – מלכה‪ ,‬מה אמרה מלכה? נקרא בקול‪ .‬המפה יפה‪ ,‬המפה נאה (מילים נרדפות)‪.‬‬
‫מי שמח? עבודה יחידנית בקולקטיב – פעילויות המתמקדות בפענוח‪ .‬עבודה בחוברת‪.‬‬
‫הזמנה‬
‫הזמנה (עמ' ‪.)24‬‬
‫אפשרות ללמוד כיצד מזמינים אורחים לשבת? ‪ -‬בע"פ‪ ,‬במכתב‪ ,‬בטלפון‪.‬‬
‫בכתיבה‪ :‬כתיבת הזמנה‪ .‬בע"פ‪ :‬שיחת טלפון בין המוען לנמען‪ .‬בעזרת שני מכשירי טלפון‪.‬‬
‫כתיבת המילה‪ :‬הזמנה‪ .‬צביעת הצרוף ז בשחור‪ .‬לבקש מהתלמידים מילים שיש בהן את הצרוף ז‪.‬‬
‫כתיבת המילים על הלוח‪ .‬מיון המילים על הלוח‪ .‬מילים המסתיימות ב' ז'‪.‬‬
‫מילים שיש בהן ז באמצע המילה‪ .‬השלמה למילים ז ‪ /‬ז‪.‬‬
‫טל‬
‫עזרה‬
‫טל עזרה (עמ' ‪ 26‬הכנות לשבת טקסט)‪.‬‬
‫עמ' ‪ 25-20‬משימות פענוח כהכנה לקראת קריאת הטקסט‪ :‬השלמה למלה‪ ,‬מציאת מלה בתוך‬
‫צרופים‪ ,‬הפיכת פעלים מזכר לנקבה‪ ,‬מתיחת קו בין המשפט לציור‪ ,‬הרכבת מלים‪ ,‬התאמת ציור‬
‫למשפט‪ .‬מבנה העמוד עמ' ‪:26‬כותרת‪ ,‬ספור‪ ,‬איור‪ .‬פעילויות כתיבת כותרת על הלוח‪ .‬טל עזרה‬
‫הכותרת מגלה לנו מי המשתתפים בספור? ‪ -‬טל‪ .‬טל ‪ -‬שם פרטי של בן‪ ,‬טל ‪ -‬שם פרטי של בת‪ .‬איך נדע‬
‫כבר לפי הכותרת האם טל זכר או נקבה? ‪ -‬מלת הפועל מגלה בת נקבה טל עזרה‪.‬‬
‫בספור בודאי יספרו לנו במה עזרה טל? כתיבת חלק מהסיפור על הלוח‪.‬‬
‫טל עזרה‪ ,‬טל טרחה וטרחה‪ ,‬טל לסבתא עזרה‪ ,‬מפה לבנה פרשה‪ ,‬כד לקחה‪,‬אך מה קרה ‪?...‬‬
‫תפקיד סימן הפסוק…שלש נקודות‪ ,‬המורה מצמידה את האיור על הלוח ומבקשת מהילדים להשלים‬
‫את הספור בעזרת האיור‪ ,‬מה קרה? ‪ -‬המים שבכד נשפכו‪ ,‬מה עשתה טל?‬
‫פתיחת החוברת‬
‫קריאה מדגימה ע"י המורה‪ .‬קריאה קולית של התלמידים‪ .‬מה אומרות לנו שלש הנקודות ב…‬
‫(להשלים את הסיפור)‪ ,‬כיצד פתרה טל את הבעיה? השערות של התלמידים קריאת הקטע ואימות או‬
‫הפרכת ההשערות‪ .‬אלו מילים מופיעות בסיפור יותר מפעם אחת?‬
‫טל‪ ,‬טרחה‪ ,‬עזרה‪ ,‬לסבתא‪ .‬מדוע מילים אלו מופיעות יותר מפעם אחת? ‪ -‬להדגיש את העזרה של טל‬
‫לסבתא‪ .‬האם גם אתם עוזרים לכבוד שבת? כיצד ובמה? הקפת האותיות המתאימות בסרגל האותיות‬
‫לצרופים החדשים או לצרופים בשוא‪ .‬נקרא את הספור‪ ,‬את השם הפרטי בלשון נקבה נהפוך לזכר ‪-‬‬
‫דן‪.‬‬
‫מפה‬
‫לשבת‬
‫‪42‬‬
‫מה גילינו? ‪ -‬כל מילות הפעל שהקפנו השתנו‪.‬‬
‫לאחר הקריאה עבודה ‪ -‬תכן גלוי‪ ,‬יה"ב‪ :‬מה מצחיק‪ ,‬כתיבת משפט מצחיק‪.‬‬
‫קריאת השיר הכל לכבוד שבת \רבקה אליצור‪.‬‬
‫חלה‬
‫לשבת‬
‫חלה לשבת (עמ' ‪)34‬‬
‫קניות לשבת‪":‬לעולם ישכים אדם להוצאות שבת" (שבת קי"ז)‪.‬‬
‫הצגת תמונה של סופרמרקט‪ ,‬חנות או מרכז קניות או הצגת מצרכים כגון‪ :‬חלה בתוך שקית והילדים‬
‫עפ"י מישוש צריכים לגלות מה בתוך השקית? ‪ -‬חלה‪ .‬תוך כדי שיחה יש להדגיש את הרעיון של "תהא‬
‫זוכרו מאחד לשבת" (עלינו לחשב על יום השבת כבר מהיום הראשון של השבוע אם מזדמן לאדם‬
‫לקנות דבר יפה או מאכל טוב במשך השבוע עלינו לשמרו לשבת) נציין גם את המנהג לומר "לכבוד‬
‫שבת" לפני שעושים איזו פעולת הכנה לכבוד שבת‪( .‬חומר ספרותי "יוסף מוקיר שבת")‪.‬‬
‫שיחה על חלות שבת "לחם משנה"… מדוע מכסים את החלות?‬
‫מבנה העמודים‪ :‬כותרת‪ ,‬ספור‪ ,‬איור‪ ,‬צרופים‪.‬‬
‫איתור פרטים‪ :‬גלוי וסמוי‪.‬‬
‫השלמה למלה‪ ,‬הרכבת מילים‪.‬‬
‫פעילות‪ :‬המורה כותבת את האותיות שנלמדו בעמ' ‪:33-28‬‬
‫צ נ כ ל פ ש – התלמידים קוראים את שמות האותיות עם הצלילים‪.‬‬
‫המורה מוסיפה לכל אות את השווא‪.‬‬
‫צ נ כ ל ‪ -‬התלמידים קוראים את שמות הצרופים‪.‬‬
‫המורה נותנת לתלמידים את סימן דגל השווא‪ .‬המורה אומרת בקול את הצרופים והתלמידים‬
‫שמים את הדגל מתחת לאות המתאימה‪ .‬המורה כותבת על הלוח מלים שחסרות בהן הצרופים ועל‬
‫(צ נ כ ל)‪.‬‬
‫ה__כה א__לה‬
‫ק__תה‬
‫התלמידים להשלים למלה‪ .‬ב__עה‬
‫אנו יודעים שבספור תהיה משתתפת בלשון נקבה כי כל המילים הן מלות פעל בלשון נקבה‪ .‬לפי מלות‬
‫הפעל אנו יודעים שהילדה קנתה בצעה ואכלה‪ .‬מה? כתיבת הכותרת על הלוח "חלה לשבת"‬
‫(השערות של התלמידים ‪ -‬חלה) מי היא הילדה?‬
‫מעבר לחוברת‪ :‬קריאת הקטע ‪ .‬מי זאת הילדה? ‪ -‬תמר‪ .‬אלו פעולות עשתה תמר?‬
‫תפקיד שלש הנקודות… המשך מה לפי דעתכם? – אולי‪..‬תמר שכחה "ליטול ידיים ולברך המוציא"‬
‫אולי‪ ...‬תמר שכחה שצריך חלה שלמה ללחם משנה‪.‬‬
‫פעילויות נוספות‪ :‬הכנות לשבת מתכון מהבית ‪ -‬לאפית עוגה‪ ,‬חלה וכו'‬
‫פרסומת לחלות‪.‬‬
‫הקניית המושג "לחם משנה"‪.‬‬
‫שער‬
‫הבוקר‬
‫ביסוס‬
‫החיריק‬
‫שער הבוקר‪ ,‬מטרות חינוכיות‪:‬‬
‫בתחום הרגשי‪/‬הערכי‪ :‬התלמידים יכירו וידעו‪:‬הקב"ה ברא את העולם‪ ,‬הקב"ה "מחדש בטובו כל יום‬
‫מעשה בראשית"‪ ,‬כל הברואים בבקר אומרים שירה לה'‪.‬‬
‫שהקב"ה נתן לנו את כל האיברים לחוש להרגיש ולהבין את מעשיו של הקב"ה בעולם‬
‫התלמידים ידעו לשבח ולהודות לקב"ה על כל מה שברא בעולם‪.‬‬
‫בתחום הקוגנטיבי‪:‬‬
‫התלמידים‪ :‬ילמדו הלכות הקשורות לבוקר‪ .‬מודה אני‪ ,‬נטילת ידיים‪ ,‬ברכות השחר‪ ,‬ברכות הנהנין‪.‬‬
‫ידעו להתמצא בסדור בשער הבקר ילמדו לקיים את מצות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" ניקיון‪,‬‬
‫זהירות‪ .‬ישננו ברכות בע"פ‪ .‬שליטה בצופן הא' ב'‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫החיריק‬
‫חזרה והעמקה וקריאה מדויקת ושוטפת – קמץ‪ ,‬פתח‪ ,‬שווא‪ ,‬חיריק‪ .‬מפגש עם טקסטים הכוללים את‬
‫כל התנועות‪ .‬הנושאים בחוברת בקר‪ ,‬הודיה לה'‪ .‬שמחת היקיצה‪ .‬סדר הפעילויות בבוקר‪.‬‬
‫ניקיון‪ ,‬הבוקר בבית‪ ,‬כיבוד הורים‪ ,‬אהבת אם‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬ונשמרתם לנפשותיכם‪ ,‬ניקיון הכתה‪.‬‬
‫ספרים מומלצים‪ :‬בקר בהיר אחד ‪ /‬אורה איל‪ ,‬לילה חשוך אחד ‪ /‬אורה איל‪ ,‬מודה אני ‪ /‬רות ליפסון‪.‬‬
‫הוצאת ספרים פלדהיים‪.‬‬
‫משימות התמקדות בפענוח‪ :‬צביעת הצרופים בחיריק בצבע ירוק‪ ,‬אנליזה וסינתזה‪ .‬פרוק והרכבת‬
‫מילים‪ ,‬השלמת צרוף מתאים‪ ,‬השלמת תנועה מתאימה‪ ,‬מציאת מילים בין צרופים‪ ,‬מתיחת קו בין‬
‫המילים לצרוף הפותח של המילה‪ ,‬הקפת מילה המתאימה לציור‪.‬‬
‫הישגים נדרשים בכתה א’ הנמצאים בחוברת בקר‪ :‬קריאת טקסטים מסוגים שונים ולמטרות שונות‪.‬‬
‫קריאה שוטפת רהוטה ומדויקת של הטקסטים הנלמדים בכתה תוך שליטה בצופן הא' ב' קמץ‪,‬‬
‫פתח‪ ,‬שווא‪.‬חיריק ותוך הבנת הכתוב‪ .‬הבנת משמעות המילים שבטקסט מידע מפורש‪ .‬הבנת הסדר‬
‫הכרונולוגי‪ .‬קשור הנושא לידע עולם‪ .‬למידה מטקסטים כתובים מתחומי דעת שונים והפקת המידע‬
‫הרלוונטי מהם‪ .‬הפקת מידע בהסתמך על מרכיבי הטקסט‪ :‬הכתוב‪ ,‬האיור‪ .‬זיהוי הנושא הכללי של‬
‫הטקסט‪ .‬ביצוע פעולות על פי הוראות כתובות‪.‬‬
‫יצירות ספרות‪.‬‬
‫זיהוי דמויות וקורותיהן ביצירה וביטוי עמדה אישית כלפיהן‪ .‬זיהוי מאפיינים בולטים ביצירה‪:‬‬
‫בשיר – בתים‪ ,‬חזרות‪ ,‬חריזה‪ ,‬מקצב‪ .‬הבעת רשמים אישים מהיצירה בע"פ‪ .‬כתיבה‪ ,‬כתיבת משפטים‬
‫פשוטים באופן תיקני מבחינה תחבירית‪ .‬כתיבת טקסטים תוך שימוש נכון בסמני הפסוק‪ :‬נקודה‪,‬‬
‫סימן שאלה‪ .‬כתיבת המילים השכיחות והמילים הקשורות לנושא בכתיב נכון ובכתב קריא‪.‬‬
‫מבנים תופעות ותהליכים בלשון‪.‬‬
‫הכרת אותיות הא' ב'‪.‬‬
‫הכרת סמני הנקוד על צלליהן ושמותם‪ :‬קמץ‪ ,‬פתח‪ ,‬חטף פתח‪ ,‬שווא‪ ,‬חיריק‪.‬‬
‫הכרת הסיומת בלשון זכר‪ ,‬נקבה‪ ,‬יחיד‪ ,‬רבים‪.‬‬
‫הכרת הסיומת תי של מלות פעל בזמן עבר גוף ראשון‪ .‬כגון‪ :‬אכלתי‪ ,‬נטלתי‪ ,‬ישבתי‬
‫הכרת סמני פסוק‪ :‬נקודה‪ ,‬סימן שאלה ושמוש מתאים בהם בטקסט‪.‬‬
‫נושא הבקר‬
‫פתיחת הנושא‪ :‬שיחה‪ ,‬לאחר התפילה המורה מברכת את התלמידים בברכת "בקר טוב" ומצמידה‬
‫את כרטיס הברכה "בקר טוב" על הלוח‪ .‬מדוע ברכתי אתכם בברכה זו?‬
‫מתי משתמשים בברכה זו? (לאיזה מרכז בכתה מתאימה הברכה? ‪ -‬ברכות ואיחולים)‪.‬‬
‫המורה כותבת על הלוח את המלה "שחר" ושואלת את התלמידים מה מזכירה לכם המלה "שחר"?‪-‬‬
‫מה המלה הנרדפת לשחר? כתיבת המילים על הלוח ומיון המילים לפי סדר א' ב'‪ ,‬יחיד רבים וכו'‪.‬‬
‫מעבר לחוברת בקר‪ :‬שיחה על הכריכה של שער הבקר‪ .‬טיול בחוברת‪ .‬שיחה על אחד האיורים‬
‫שהתלמידים בחרו‪ .‬בחוברת שער הבקר ישנם הרבה צרופים שצבועים בצבע ירוק בראש העמוד‪.‬‬
‫בחירת עמ' הצביעו על הצרוף שצבוע בירוק‪ ,‬נסו לקרא‪ .‬בשער הבקר נלמד תנועה חדשה חיריק שמה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫המורה מראה את הדגלון עם התנועה חיריק‪ .‬המורה מספרת‪ :‬אמא קנתה סוכריות עדשים בצבע‬
‫ירוק‪ .‬אמא שאלה את ילדי המשפחה למי ניתן סכריה כולם קראו‪ִ :‬לי ִלי המורה מניחה את הדגל‬
‫חיריק מתחת לאות ל'‪ .‬התינוק של המשפחה רצה להגיד לי אך יצא לו ִא ִא ִא קבל הסוכרייה שמח‬
‫וצחק ִא ִא ִא (המורה מצמידה באצבע על הסנטר) ‪.‬‬
‫הילדים מצמידים מדבקה עגולה בצבע ירוק על מקל של ארטיק ועוברים עם המקל‬
‫מתחת לסרגל האותיות וקוראים בקול לפי הסדר‪ ,‬לפי הוראת המורה והתלמידים‪.‬‬
‫המורה מלמדת את השיר‪ .‬שיר התנועות ‪ -‬לחן‪:‬יש לי גלידה‪.‬‬
‫ִחי ִחי ִחי ִחי ִחי חיריק הכי הכי‪.‬‬
‫מי אותנו פה מצחיק? נקודה קטנה חיריק ִאי ִאי ִאי ִאי‬
‫משחק פונטי‪ :‬המורה אומרת מלים והילדים מרימים את הדגל המתאים עם התנועה המתאימה‬
‫לצרוף הפותח של המילה ומצמידים לאות שעל גבי הלוח‪ .‬אשה‪ ,‬אמר‪ ,‬גילה‪ ,‬גרה‪ ,‬נירה‪ ,‬נחה‪.‬‬
‫המורה אומרת מילים ומבקשת לפתח את הפה לפי הצרוף הפותח‪.‬‬
‫גנה‪ ,‬גלגל‪ .‬עגלה‪ ,‬עפרון‪ .‬חיטה‪ ,‬חלה‪.‬‬
‫מודעות‬
‫פונולוגית‬
‫שער‬
‫הברכות‬
‫וימות‬
‫הגשמים‬
‫ביסוס‬
‫החולם‬
‫מעבר לחוברת (עמ ‪. )7-6‬‬
‫מבנה העמוד‪ :‬ציורים‪ .‬הוראות‪ .‬ומתחת לכל ציור מילה מתאימה‪.‬‬
‫פעילויות‪ :‬קריאת המילים מתחת לציור לפי סדר הא' ב'‪ .‬לפי טורים‪ ,‬לפי שורות‪ -‬השלמת הצירוף‬
‫החסר‪ .‬המורה מבקשת מן התלמידים לצבוע בכל מלה את הצרופים בחיריק בצבע ירוק‪.‬‬
‫קריאת המלה בלחש צרופים שצבענו בירוק בקול‪ .‬המורה מבקשת מן התלמידים לומר את הצרופים‬
‫שצבענו בירוק וכותבת אותן על הלוח בשני טורים‪ .‬חיריק מלא וחיריק חסר‪.‬‬
‫חיריק חסר‬
‫חיריק מלא‬
‫אשה‬
‫בירה‬
‫גנה‬
‫סירה‬
‫דמעה‬
‫הרים‬
‫אות הברית (עמ' ‪.)40-43‬‬
‫עמ' ‪ 41-40‬משימות פיענות לקראת הכנסת הטקסט‪.‬‬
‫עמ' ‪ 43-42‬התבוננות במבנה העמודים‪ :‬איור‪ .‬כותרת‪ .‬ספור‪ .‬משימות‪ .‬סרגל האותיות‪.‬‬
‫פעילויות‪ :‬התבוננות באיור‪ -‬מה ידוע לכם על הקשת? המורה כותבת על הלוח‪" :‬אות הברית"‪.‬‬
‫מה אתם יודעים על אות הברית? קריאת הקטע – מה אנו לומדים על הקשת מן הקטע המורה‬
‫מסבירה לתלמידים כיצד נוצרת הקשת? אלו צבעים לקשת? איזו ברכה יש לברך כאשר רואים את‬
‫הקשת?‪ .‬פתיחת הסידור ומציאת הברכה וקריאתה‪ .‬קריאת הכותרת ודיון – מדוע כותרת הקטע‪:‬‬
‫אות הברית? מעבר למשימות בחוברת‪.‬‬
‫טובית חולה (עמ' ‪)44 -43‬‬
‫מבנה העמודים‪ :‬כותרת‪ .‬איור‪ .‬ספור‪ .‬משימות הבנת הנקרא ברמות ‪ :‬גלוי ויה"ב‪.‬‬
‫משימת כתיבה עם מחוון להערכה הכתוב‪ ,‬סרגל האותיות‪.‬‬
‫פעילויות‪ :‬המורה מציגה את האיור וכותבת על הלוח את הכותרת‪.‬‬
‫מי הן המשתתפות? – שתי ילדות‪ .‬האם אנו יודעים את השם הפרטי של הילדות? – לפי הכותרת‬
‫אפשר לדעת שהילדה ששוכבת במטה השם הפרטי שלה טובית‪ .‬מה אנו רוצים לדעת? מי זאת הילדה‬
‫השנייה? מה היא מושיטה לטובית? באיזו מחלה חלתה טובית?‬
‫‪45‬‬
‫קריאת הספור ומציאת התשובות לשאלות שנשאלו‪ .‬קריאת הספור ע"י המורה‪ .‬האם מצאנו תשובות‬
‫לשאלות ששאלנו? טובית הצטננה‪ .‬מי החברה של טובית?‪ .‬מי מושיטה לטובית מכתבים?‬
‫איזו ברכה כתבו הילדים לטובית? רצוי לספר את הספור על "רבי עקיבא מבקר חולים"‪.‬‬
‫השקנאי (עמ' ‪)48‬‬
‫מבנה העמוד‪ :‬כותרת‪ .‬איור‪ .‬משימת כתיבה קטע מידע‪ .‬סרגל האותיות‪.‬‬
‫פעילויות‪ :‬המורה כותבת על הלוח "השקנאי"‪ .‬מה אנו יודעים על השקנאי? (ידע קודם)‪.‬‬
‫נלמד ספור על השקנאי‪ ,‬פתחו את החוברת‪ .‬מה רואים בעמוד? (כותרת איור צרופים וכו')‬
‫מה מוסיף האיור על הכותרת? מבנה הגוף של השקנאי‪ ,‬הצבעים‪ ...‬מה אנו רוצים לדעת?‬
‫אילו הייתם נפגשים עם השקנאי מה הייתם שואלים אותו? מה אתה אוכל? היכן אתה בונה קן?‬
‫איך אתה מגיע לארצנו? אלו מילים מסתתרות בתוך המילה שקנאי? ‪ -‬שק‪.‬‬
‫קריאה מדגימה של המורה‪ .‬קריאה של התלמידים וקריאה לסירוגין‪.‬מי הם המשתתפים בספור? מה‬
‫שם הילד? איזה מידע אנו לומדים על השקנאי מתוך הקטע? כתיבה דו שיח בין שקנאי ורון‪ ,‬כתיבת‬
‫משפט מתאים לאיור‪ .‬בועות דבור‪.‬‬
‫קטע מידע על השקנאי‪.‬‬
‫איזה מידע נוסף קיבלנו על השקנאי?‬
‫מעבר למשימות בחוברת "תיקון קוראים" וסיום מסכת חולם‪.‬‬
‫הארות והערות‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫דגמי השיעורים שהוצגו לעייל לוקטו מהנעשה בשדה‪.‬‬
‫הדגמים מיועדים לשיח משותף סביב הרעיונות לפעילויות במטרה להעשיר את ארגז הכלים של‬
‫הצוות המתכנן והחושב‪.‬‬
‫הדגמים כוללים את כל המיומניות הנדרשות ומהווים תשתית לבניה של שעורים בהלימה‬
‫להמלצות הוועדה להוראת קריאה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫העצמ"ה ב"חמ"ד של קריאה"‬
‫עידוד צמיחה מעקב והערכה‬
‫שלב א' ‪ -‬לעודד ולטפח מוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫שלב ב' ‪ -‬לזמן משימות לצמיחה בעזרת למידה הולמת את נקודת החוזק‪.‬‬
‫שלב ג' ‪ -‬מעקב צמוד עם תכנון משימות אתגר‪.‬‬
‫שלב ד' ‪ -‬הערכה משולבת בהוראה בכל שלב ושלב‬
‫בנק "אם ‪ -‬אז"‪:‬‬
‫אם מתגלה‪....‬‬
‫אז ‪...‬‬
‫קשיים‬
‫פיזיולוגיים‬
‫לקות ראייה‪ ,‬לקות שמיעה‪ ,‬מיקוד‬
‫ראייה‬
‫הפנייה לאיתור מוקדם ותיקון‪:‬‬
‫בדיקת שמיעה‪ ,‬ראיה ובדיקת מיקוד ראיה‬
‫אצל אורתופטיקאי ומעקב אחר תיקון‬
‫המצב (משקפיים‪ ,‬מקום ישיבה קרוב‪)...‬‬
‫קשיים‬
‫התנהגותיים‬
‫היעדר מוטיבציה ללימוד הקריאה‬
‫והכתיבה‬
‫הדרכה לעבודה על משימות לטווח קצר‪,‬‬
‫לזמן חוויות של הצלחה‪ .‬לעודד על‬
‫ניסיונות כושלים והכוונה לתיקון‪.‬‬
‫קשב קצר‬
‫שילוב פעולות חובה ופעולות רשות‪:‬‬
‫הסכמים על מעבר למשימות האהובות על‬
‫הילד‪ :‬למשחקיה ‪ /‬ספריה‪ ...‬אחרי פעולת‬
‫חובה קצרה (ההולכת ומתארכת עם הזמן‬
‫לפי היכולת)‪ .‬ועוד‪...‬סוגי הסכמים הנבנים‬
‫על שיח משתף‪,‬‬
‫זיכוי ב"נקודות טובות" מצטברות‪.‬‬
‫היעדר גבולות‪ ,‬אי קבלת סמכות‬
‫”חוזה” עם פרסים (תחילה‪ ,‬בתום פרקי‬
‫זמן קצרים ההולכים וגדלים)‪.‬‬
‫בניית לוח יומי ‪ /‬שבועי לתגמולים‪.‬‬
‫מתן לגיטימציה לבחירה אישית של‬
‫משימות‪.‬‬
‫תלותיות יתר‬
‫מעבר הדרגתי לבקרה‪ ,‬מבקרת מורה‬
‫לבקרת עמיתים ‪ -‬עד לבקרה עצמית‪.‬‬
‫קושי בהתארגנות‬
‫לוח תזכורת‪ :‬מה עושים? א’ ב’ ג’ וכו’‪....‬‬
‫ארגון על פי שלבים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫קשיים‬
‫לימודיים‬
‫הצופן‬
‫האלפביתי‬
‫קושי בקריאה של הברות סיפור תומך זכירה‪ :‬הספסל בגן עליו “נחות”‬
‫האותיות ואומרות אה‪ ,‬בה‪..‬כמה טוב לנוח‪/‬‬
‫עם קמץ ‪,‬פתח‪ ,‬חתף‬
‫פתח‪ ,‬פתח גנובה‪ ,‬שווא‪ .‬להתנדנד‪.‬אצבע אופקית על הפה ‪/‬ידיים‬
‫לצדדים‪.‬‬
‫צביעת הקמץ והפתח בצבע אדום במלים‬
‫שונות והעתקתן‬
‫השלמת טבלה‪ :‬רץ‪-‬רצה‪ ,‬קם‪-‬קמה‪...‬‬
‫שיר לפי המנגינה ‪“ :‬שניים סינים עם כינור‬
‫גדול” – בקמץ פתח – שירה וניסיון לכתיבה‪.‬‬
‫קושי בקריאה של‬
‫צרופים עם צירה‪/‬‬
‫סגול‪/‬חטף סגול‪.‬‬
‫סיפור תומך זכירה‪ :‬עיניים‪ ,‬פה‪...‬שימת שתי‬
‫‪...‬אה‪ ,‬שלוש אצבעות‬
‫אצבעות על העיניים ֵ‬
‫עינים ופה‪.‬‬
‫צביעת הצירה והסגול בצבע צהוב (שמש)‬
‫במלים שונות‪ +‬העתקתן‪.‬‬
‫לשון‪ :‬זכר נקבה‪:‬‬
‫שומר‪ -‬שומרת‪ ,‬כותב‪-‬כותבת‪ ,‬אוכל‪ -‬אוכלת‪.‬‬
‫שיר‪“ :‬שניים סינים עם כינור גדול” – בציירה‪-‬‬
‫סגול – שירה וכתיבה‪.‬‬
‫קושי בקריאה של‬
‫צרופים עם שורוק‪.‬‬
‫סיפור תומך זכירה‪ :‬טבור באמצע הגוף‪.‬‬
‫שימת אצבע על אמצע הבטן‪-‬‬
‫צביעת השורוק בצבע חום‪,‬‬
‫זכר יחיד בעבר‪ -‬זכר רבים בעבר‪ :‬הלך‪-‬הלכו‪,‬‬
‫רץ‪-‬רצו שמר‪ -‬שמרו‪.‬שיר‪“ :‬שניים סינים עם‬
‫כינור גדול” – בשורוק – שירה וכתיבה‪.‬‬
‫קושי בקריאה של‬
‫צרופים עם קובוץ‪.‬‬
‫סיפור תומך זכירה‪ :‬שלושה עלים שנשארו על‬
‫העץ לאחר שהרוח העיפה את כל העלים‪-‬עץ‬
‫בשלכת‪...‬‬
‫שיר‪“ :‬שניים סינים עם כינור גדול” – בקובוץ‬
‫– שירה וכתיבה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫קשיים‬
‫לימודיים‬
‫קושי בקריאה של‬
‫צרופים עם חולם‬
‫מלא‪ /‬חולם חסר‪/‬‬
‫קמץ קטן‪/‬חטף קמץ‪.‬‬
‫סיפור תומך זכירה‪ :‬סימון חולם‬
‫מעל ו’ ככובע‪ ,‬חולם חסר כאבן על‬
‫הראש‪-‬מכה כואבת צעקה ‪ :‬אוי‬
‫אוי ושימת יד על הראש‬
‫שיר‪“ :‬שניים סינים עם כינור גדול”‬
‫– בחולם – שירה וכתיבה‪.‬‬
‫כיתה‪-‬כיתות‪ ,‬רצה‪ -‬רצות‪ ,‬הלך‪-‬‬
‫הולכות‪.‬‬
‫קושי בקריאה של‬
‫צרופים עם חיריק‬
‫מלא‪ /‬חיריק חסר‪.‬‬
‫סיפור תומך זכירה‪ :‬אמא חוזרת‬
‫מהשוק עם שקית סוכריות עדשים‬
‫בצבע ירוק‪ ,‬הילדים צועקים‪:‬לי‪,‬‬
‫לי‪ ,‬לי והתינוק בלול קורא‪ :‬אי אי‬
‫ומראים ביד על הסנטר‪.‬‬
‫פעלים ביחיד רבים כמו קם‪-‬‬
‫קמים‪ ,‬שמות כמו ילד‪-‬ילדים ‪ ,‬צב‬
‫– צבים ‪ ,‬כד‪ -‬כדים‪.‬‬
‫שיר‪“ :‬שניים סינים עם כינור גדול”‬
‫– בחיריק – שירה וכתיבה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫קושי בקריאה‬
‫בשטף מאופיין‬
‫בקריאה מצרפת‬
‫(של כל צליל‬
‫בנפרד)‬
‫הבזקת מלים כמה פעמים לזמן קצר עד שהילד יקרא את המילה‬
‫בבת אחת‬
‫הדרכה “לתפוס” את המילה השלמה‪.‬‬
‫סימון מילה בטקסט‪.‬‬
‫קריאה מדגימה של המורה בהוראה גלויה‪.‬‬
‫קריאה במקהלה‪-‬משחקי מקהלה‪...‬‬
‫שינון בהדרגה‪ :‬קריאה של צירופים‪ :‬א ב ג ד‪ .‬קריאה של‬
‫הברות‪ :‬אל‪ ,‬בל‪ ,‬גל‪ ,‬דל‪.‬‬
‫קריאה של מילים‪ :‬חנה‪ ,‬גלגל‪ ,‬חמה‪ ,‬גנן‬
‫קריאת‬
‫משפט‬
‫בשלמותו‬
‫קושי בקריאה‬
‫שוטפת של משפט‬
‫וקריאה מקוטעת‬
‫של המשפט‬
‫(קריאה של כל‬
‫מילה בנפרד)‬
‫לכתוב משפט (קצר בן שתי מלים עד למשפט ארוך) על רצועת נייר‪.‬‬
‫להבזיק ולהסתיר מספר פעמים עד שהילד מסוגל לקרוא את‬
‫המשפט ברצף‪ ,‬בבת אחת‪.‬‬
‫קריאה מדגימה של המורה קריאת “הד”‪ ,‬קריאת “צל”‪ ,‬קריאה‬
‫לסירוגין של כל מילה‪.‬‬
‫קריאת‬
‫טקסט‬
‫בשלמותו‬
‫קושי‬
‫בהתבוננות‬
‫חיצונית טרום‬
‫קריאה‬
‫קריאה‬
‫מתעלמת‬
‫מנקודה בסוף‬
‫משפט‪.‬‬
‫תרגול בניבוי תוכן סיפור עפ”י תמונה‪ ,‬איור‪ .‬כותרת‪,‬‬
‫תרגול בניבוי עפ”י מילת מפתח בכותרת‪ ,‬בעיה המוצגת‬
‫בכותרת‪.‬‬
‫תרגול בחיפוש הוכחות להשערות‪.‬‬
‫תרגול בניבוי על סמך סימני הפיסוק‪,‬‬
‫למידה שאם יש הרבה סימני שאלה או נקודתיים‪ -‬דו שיח או‬
‫רב שיח‪.‬‬
‫תרגול ע”י קריאה “מצחיקה” בשטף וסיום ללא אוויר‪...‬‬
‫מודעות לצורך בסימני פיסוק‪ .‬למרקר במרקר זורח את‬
‫הנקודה בסוף כל משפט בסיפור ולקרוא בהתאם‪.‬‬
‫להיעזר במטפורה של רמזור בכביש‪.‬‬
‫קריאה‬
‫מתעלמת‬
‫מסימן שאלה‪.‬‬
‫למצוא משפט שאלה בסיפור ולמרקר את סימן השאלה‬
‫ולקרוא באינטונציה מתאימה‪.‬‬
‫לכתוב אותו משפט פעם עם נקודה בסופו ופעם עם סימן‬
‫שאלה‪ .‬להציג בפני הילד שיקרא באינטונציה שונה כל משפט‪.‬‬
‫למשל‪ :‬סבא בא‪ .‬סבא בא?‬
‫פיענוח‬
‫מילה‬
‫שטף‬
‫בקריאת‬
‫מילה‬
‫‪50‬‬
‫הבנה‬
‫ברמת‬
‫מילה‬
‫“איבוד‬
‫השורה”‬
‫בקריאת‬
‫טקסט‬
‫עם שורות‬
‫ארוכות‬
‫שימוש בסרגל‪ ,‬מעקב באצבע עוקבת‪.‬‬
‫להשתדל לחפש משמעות להמשך תכן המשפט‪-‬‬
‫קריאה בהתרם‪.‬‬
‫קושי בהבנת‬
‫ביטויים‬
‫חבורים‬
‫בטקסט‬
‫לסמן מילה בתוך המילה‪ ,‬למשל‪ ,‬ילד במילה ילדיו‪,‬‬
‫בית במילה לביתו)‬
‫לכתוב מספר מלים במקום הביטוי החבור‪ :‬ילדיו‪-‬‬
‫הילדים שלו‪ ,‬לביתו‪ -‬אל הבית שלו‪.‬‬
‫לכתוב במילה אחת‪ :‬התיק שלו – תיקו‪...‬‬
‫אוצר מילים‬
‫דל‬
‫מילים נרדפות – למשל‪ :‬איזו מילה מבין המילים‬
‫הבאות משמעותה “גשם”?‬
‫מילים והיפוכן ‪ -‬למשל‪ :‬איזו מילה מבין המילים‬
‫הבאות משמעותה הפוכה למשמעות “נתן”?‬
‫מיון והכללה– כתיבת מילה מכלילה למלים‬
‫מאותה קטגוריה (כלב‪ ,‬חתול‪)...‬‬
‫כתיבת מלים מתאימות לקטגוריה (כלי כתיבה‪,‬‬
‫למשל)‪,‬‬
‫כתיבת הכללה מפרשת לצד קטע בטקסט‬
‫שימוש במילון‬
‫חלקי לשון – פעל‪ ,‬תואר‬
‫מציאת שורש למילה‬
‫הרחבת משפט ע”י מילים המתארות אופי‪ ,‬רגשות‪,‬‬
‫מקום‬
‫בנית מאגר מילים לתחומים שונים‪ :‬תאור‬
‫דמות‪,‬מזג אויר‪,‬רגשות וכו’‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫הבנת‬
‫משפט‬
‫‪ .1‬חוסר יכולת‬
‫לענות על שאלות‬
‫תוכן גלוי בטקסט‬
‫מספור השורות בטקסט והכוון השאלה למספר המתאים‪.‬‬
‫איתור הנושא וסימונו בקו‪ ,‬איתור הפעלים וסימונם בשני‬
‫קווים‪ ,‬השלמת מילה במשפט‪ ,‬התאמת משפט לתמונה‪.‬‬
‫בחירה מתוך מגוון משפטים‪.‬‬
‫‪ .2‬קושי בהמללת‬
‫משמעות המשפט‬
‫במלים אחרות‪.‬‬
‫נקרא את המשפט מהסיפור ונגיד אותו במלים שלנו‪.‬‬
‫הכנת זוגות משפטים להתאמה‪ :‬משפט מהספר למשפט בשפה‬
‫דבורה‪.‬‬
‫תרגול שאלות שהתשובה כתובה בטקסט במילים אחרות‪.‬‬
‫‪ .3‬יכולת מענה‬
‫לשאלות‬
‫לתלות בכיתה רשימה של מילות שאלה (“פינת ‪ :‬שואל כעניין‬
‫ומשיב כהלכה”)‪ .‬שימוש במילות שאלה שונות לאותו משפט‬
‫ומענה על השאלות‪ .‬למשל‪“ :‬אתמול דן שיחק עם דפנה‬
‫אחותו”‪ .‬מתי דן שיחק עם דפנה אחותו? מי רב עם אחותו?‪....‬‬
‫עם מי?‪ ...‬איך קוראים לאחותו של דן?‬
‫סימון התשובה במשפט‪.‬‬
‫לתשובה מלאה יש למחוק את מילת השאלה‪– .‬‬
‫מ תי דן רב עם אחותו?‬
‫הכוונה לענות תשובה מלאה ע”י מחיקת מילת השאלה‪..‬‬
‫תרגול באיתור פרטים מתוך ציור או תמונה עם מערך‬
‫שאלות מנחות‬
‫(מי‪ ,‬מה‪ ,‬מתי‪ ,‬איפה‪ ,‬למי‪ ,‬איזה‪ ,‬איזו‪) ,‬‬
‫תרגול באיתור מידע מתוך תמונות מצורפות לטקסט‪.‬‬
‫סימון מספרים ליד כל שורה והכוונת השאלה למספר‬
‫השורה‪.‬‬
‫שאלות כן ‪ /‬לא‪ ,‬נכון ‪ /‬לא נכון לגבי משפט ‪ /‬טקסט קצר‪.‬‬
‫תרגול באיתור פרטים המופיעים בטקסט ‪ /‬פרטים שאינם‬
‫מופיעים בטקסט‪.‬‬
‫התאמת שאלה נכונה לתשובה מתוך מס’ תשובות נתון‪.‬‬
‫חיבור שאלות מתאימות לתמונה‪ ,‬משפט או טקסט ע”י‬
‫מתן מגוון מילות שאלה‪.‬‬
‫גלוי‬
‫‪52‬‬
‫אי הבנת רצף זמן‬
‫בטקסט‬
‫הקניית מושגים‪ :‬בהתחלה‪ ,‬בסוף‪ ,‬לפני ואחרי‪.‬‬
‫א‪.‬תמונות ברצף‪.‬‬
‫ב‪ .‬סידור מילים במשפט ברצף הגיוני‪ .‬לסדר רצועות‬
‫משפטים לפי רצף הסיפור‪.‬‬
‫ג‪ .‬איתור מילים בטקסט המרמזות על רצף‪.‬‬
‫ד‪.‬סדור תמונות ברצף הגיוני‪.‬‬
‫ה‪.‬סידור משפטים ברצף לפי סדר כרונולוגי או סדר‬
‫הגיוני‪.‬‬
‫סידור חלקי סיפורים וקטעים ברצף הגיוני ללא‬
‫טקסט נתון‪.‬‬
‫הבנת רצף אירועים בתוך טקסט‪.‬‬
‫סמוי‬
‫אי הבנת אזכורים‬
‫בטקסט‪ ,‬על מי‬
‫מדובר?‬
‫פרושי מילים‬
‫לסמן בטקסט אזכורים כמו‪ :‬כזה‪ ,‬הם‪ ,‬היא‪ ,‬שלו‪ ...‬ולרשום‬
‫מעל כל אחד למי הכוונה‪ .‬סימון מילה לא מוכרת בטקסט‪.‬‬
‫להבין איזכור (רפרור) בעזרת קריאה לאחור (“גלגול”) –‬
‫והיא חשבה ש‪...‬‬
‫למי הכוונה‪“ -‬היא”?‬
‫לפרק מילה מורכבת לשורש ‪ +‬תחיליות ומוספיות‬
‫(“זומזום”)‬
‫להציע פרוש למילה על פי השורש והמשפחה ובדיקת‬
‫השפעתו על משמעות המשפט‪.‬‬
‫לבנות מילים מאותיות שורש המילה‪.‬‬
‫להכיר קיצורים וראשי תיבות שגורים‪.‬‬
‫יה"ב‪:‬‬
‫יישום‪,‬‬
‫הערכה‬
‫בקרה‬
‫אי הבנת סיבה‬
‫ותוצאה (מדוע הלך‬
‫לנוח?‪)..‬‬
‫הקניית המושג תוצאה‪.‬‬
‫זיהוי תוצאה גלויה בטקסט‪... :‬נפלה כי‪....‬‬
‫המורה תציג תוצאות בסיפור‪.‬‬
‫התלמיד יעלה את הגורם לתוצאה זו‪.‬‬
‫ארגון בטבלה‪ :‬סיבה – תוצאה‪.‬‬
‫מדוע ולמה עפ”י תמונות‪.‬‬
‫הבנת‬
‫טקסט‬
‫גלוי‬
‫‪53‬‬
‫נספח‬
‫‪1‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫ערב‬
‫הורים‬
‫הצעה לערב הורים ראשון‬
‫כיתה א'‪ -‬חמ"ד של קריאה"‬
‫א‪ .‬פתיחה בברכות להורים‪ -‬יום חג להורים‪ ,‬הכנסת ילדיהם לבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫הדגשת הזכות שלנו המורים לקבל את הילדים שלכם ולחנך אותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייחודיות השיטה ‪ -‬רציונאל‪ :‬ציטוט הרבי מלובאביץ'‪" :‬והיה אם השפה‬
‫הסכמית‪."..‬‬
‫הקטע‪" :‬והיה אם השפה הסכמית ‪ -‬מקרית בלבד‪...‬יש לקוות שילך בדרך התורה והמצווה‪,‬‬
‫(שער האותיות‪ ,‬פתח דבר)‪.‬‬
‫ג‪ .‬קריאה לשיתוף ההורים ב"החדרת והטמעת"‪ -‬המטרה הערכית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכירות אישית עם החוברת‪ :‬דפדוף אישי‪ ,‬הפתיחה‪ ,‬המבנה‪.‬‬
‫הדרכה בשלבי ההקניה‪ :‬אנליזה וסינתזה ל"בידוד" הצירוף הנלמד‪.‬‬
‫הכרת הצירוף‪ ,‬מודעות פונולוגית מורפולוגית‪ ,‬בניית מילים‪.‬‬
‫בניית משפטים תקניים‪ ,‬כתיבה עניינית ויצירתית‪ ,‬אסטרטגיות של קורא כותב מומחה‬
‫טכניקת הרמזים החוץ טקסטואליים ( הדרכה בעזרת טקסט עם כותרת ותמונה‪/‬איור‪.‬‬
‫ה‪" .‬סיפור" הכיתה‪ :‬על הסביבה לימודית‬
‫הסבר על לוח הצירופים‪ - :‬משחקי טרנספר‪...‬‬
‫על תרבות הלמידה‪ ,‬על העבודה ולמידה בחברותות‪ ,‬בקבוצות‪ ,‬ביחידני‪.‬‬
‫ו‪ .‬הזמנה להתנדבות‪ :‬לסיוע בצילומים‪ ,‬לסיוע בקבוצות עבודה‪ ,‬למעורבות ב"חקר"‪,‬‬
‫לכיבודים שונים‪ ,‬ללמידה חוץ בית‪-‬ספרית‪ ,‬ליוזמות ולהצעות נוספות ל‪....‬‬
‫ז‪ .‬התמודדות עם שיעורי בית‪ :‬שיעורי בית ‪ -‬אחריות של מי? מטרת השיעורים‪ :‬שינון‪,‬‬
‫פיתוח הזיכרון לאחריות‪.‬‬
‫* מגוון עבודות בחוברת ‪:‬עבודה בהתאם לקצב ההתקדמות בכיתה‪ -‬מודעת למיומנות‬
‫המתבקשת‪ ,‬לימוד ושינון לקריאת הטקסט‪ ,‬תרגול לקראת אבחון הקריאה ולחזרות‬
‫לקראת הכתבה‪ ,‬דפים לביסוס הקריאה בסוף החוברת – "סיום מסכת "‬
‫* הצעות לבחירה ש"ב חופשיים‪:....‬‬
‫* "קלטת המתעדת" ‪ -‬אני קריין מומחה‪ .‬להתחיל עם ציון תאריך‬
‫* "קלטת המספרת" ‪ -‬הצעה להכין ספרי קלטת לאחים‪ ,‬לחברים‬
‫* המחברת מילון הצירוף והמילים * תלקיט הכתיבה‪ :‬חיבור מילים‬
‫משפטים ציורים‪ ,‬ספורים‪ ,‬לגיוון‪ ,‬ליצירתיות‪ ,‬לבחירה ‪ -‬בנייה ויצירת "דפים אישיים"‬
‫לצירוף אישי נבחר בנוסף על הצירוף שנלמד בכיתה‪.‬‬
‫ח‪ .‬המלצה לקריאת ספרים על פי הרשימה המומלצת של משרד החינוך‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫ט‪ .‬המלצה לצפייה בקלטות ווידאו‪" :‬שלום לך אורחת " "הגן של דודו"‪.‬‬
‫י‪ .‬הדרכה לצילום תמונות אישיות של הילדים בהתנהגויות דתיות‪.‬‬
‫יא‪ .‬המלצה לקריאת ספרים והקראה של ספרים בבית‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬ראוי להנהיג בבית נורמה ומנהג קבוע של קריאת ספר לפחות מ ‪ 15-5‬דקות‬
‫כל יום‪ ,‬תוך שימת לב לאסטרטגיות של קורא כותב מומחה‪.‬‬
‫טכניקת הרמזים חוץ טקסטואליים ( הדרכה בעזרת טקסט עם כותרת ותמונה‪/‬איור‪,‬‬
‫על ידי מפגש עם ספר כגון‪":‬בקר בהיר אחד"‪.‬‬
‫עזרת ההורים בהכנת שיעורי הבית‪ :‬איך? מתי? (לגיטימציה לתוצר משותף) ת ו צ ר‬
‫כתוב מותר לשתף (לכתוב שם הילד עבודה משותפת לציין גם את שם ההורה)‬
‫ש"ב – להורים מטלת חשיבה ‪-‬מה הדבר הנפלא בילד שלי?‬
‫מה התכונה הנפלאה בילד שלי?‬
‫לספר לילד בבוקר ולעזור לילד לצאת מרצף החוויות המייאשות ולעבור לרצף החוויות‬
‫המעודדות‪ .‬המורה תתייחס לכל היגד בבוקר למחרת ותכתוב בפלקט‪ -‬נקודת החוזק‬
‫שלנו‪ :‬יוסי חייכן‪ .‬אירגון טבלה‪ :‬שמי‪/‬אמא מספרת עלי‪ ,‬אני‪...‬שמרית אוהבת לעזור‪.‬‬
‫דלית חרוצה‪.‬‬
‫הארות והערות‬
‫חשוב להדגיש‪ :‬ארוחת עשר‪ :‬יש לבקש מההורים להתייחס לארוחת העשר‪ -‬ארוחת בריאות‬
‫כריך עם פרי או ירק‪ ,‬ליצור תרבות של אכילה אסטטית בכיתה‪ :‬מפית‪ ,‬מגבת‪ ,‬לארוז את‬
‫הכריך בקופסא נפרדת מהספרים והמחברות‪.‬‬
‫יש להציע להורים לעשות הסכם עם כל ילד לא לצאת מהבית מבלי לאכול ארוחת בקר‪ -‬נורמה‬
‫שההרגל מכיתה א' ישתרש ויהפוך לתרבות הבית‪.‬‬
‫יש לדווח למורה מי לא אכל היו? בכיתה א' יש עדיין "מורא מורה" כדאי לנצל זאת ליצור‬
‫הרגלים נכונים לחיים בריאים ‪ :‬ארוחת בוקר‪ -‬בריאה‪ ,‬ארוחת עשר‪ -‬בריאה ועוד‪...‬‬
‫ברוב המקרים את הדברים הרעים כולנו מבליטים את הדברים הטובים רואים ולא‬
‫מתייחסים ‪ /‬לא רואים‪" .‬בכל אדם דולק נר"‪.‬‬
‫"צריך שכל אדם יבין וידע שבתוך תוכו דולק נר‪ ,‬ואין נרו שלו‬
‫כנר חברו ואין איש שאין לו נר‪.‬‬
‫צריך שכל איש יבין‪ ,‬שעליו לעמול ולגלות את אור נרו רבים‪,‬‬
‫להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו"‪.‬‬
‫(הרב קוק)‬
‫ושהקב"ה יהיה שותף ועזר לכולנו בעשייה החינוכית המשותפת‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫שירים‬
‫לתרגול‬
‫פיענוח‬
‫הצעות של שירים לביסוס מיומנות קריאה‬
‫‪ .1‬שיר לביסוס‪ :‬מושג "הצירוף"‬
‫(לפי מנגינת השיר "אחינו הנהג")‬
‫מהו הצרוף?‬
‫אות וסימן ‪2 X‬‬
‫הצרוף שלנו ‪2 X‬‬
‫________ ________ ________‬
‫נספח‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬שיר לביסוס‪ :‬שם צירוף או מילה‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬אחינו הנהג")‬
‫מה למדנו? ‪2 X‬‬
‫‪2X‬‬
‫‪/‬‬
‫למדנו‬
‫לא נשכח אותו ‪ /‬אותה‬
‫תמי נזכר אותו ‪ /‬אותה‬
‫___‪___X‬‬
‫__‪___X___ _____X‬‬
‫‪ .3‬שיר לביסוס‪ :‬שם צירוף או שם המילה‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬בין הרים ובין סלעים")‬
‫מסדרים את הצירופים השונים במעגל על הרצפה‬
‫ילד הולך סביב המעגל כששרים‪:‬‬
‫בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת‬
‫אני בוחר‪/‬ת (מרים צרום "וכולם שרים")‬
‫‪X‬‬
‫ומכל הצרופים את‬
‫___‪___X‬‬
‫__‪___X___ _____X‬‬
‫‪ .4‬שיר לביסוס‪ :‬שמות צירופים‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬מאחורי ההר")‬
‫מאחורי ההר ‪X X X‬‬
‫שם ישבו ‪ 3‬גמדים ‪X X X‬‬
‫לא אכלו ולא שתו ‪X X X‬‬
‫רק ישבו ופטפטו ‪X X X‬‬
‫אפשר לעשות משיר זה מקהלה כשכל פעם מראים צירוף לשורה אחרת (כמו מנצח מקהלות)‬
‫‪ .5‬שיר לביסוס‪ :‬קריאת מילים‬
‫(לפי מנגינת השיר‪ :‬מי שטוב לו ושמח)‬
‫מי שטוב לו ושמח שיקרא‪X :‬‬
‫מי שטוב לו ושמח שילחש‪X :‬‬
‫מי שטוב לו ושמח זוכר ולא שוכח‬
‫זוכר ולא שוכח את ‪X X X‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ .6‬שיר לביסוס‪ :‬אבחנה שמיעתית‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬מי שטוב לו ושמח")‬
‫נקשיב ‪X :‬‬
‫‪X‬‬
‫למילה‬
‫בליווי מחיאות כפיים‪.‬‬
‫נחלק‬
‫את המילה ‪X‬‬
‫חלקים‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫למילה‬
‫חלקים למילה _________‪2 X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ .7‬שיר לביסוס‪ :‬קריאת מלים‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬יש לנו תיש")‬
‫צא מהשורה ‪2 X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪XX‬‬
‫‪XX‬‬
‫‪XX‬‬
‫‪2 X XXX‬‬
‫עכשיו נקרא‪ ,‬עכשיו נקרא‪ ,‬עכשיו נקרא‬
‫‪ .8‬שיר לביסוס‪ :‬אבחנה שמיעתית ‪ /‬אוצר מילים‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬לא נפסיק לשיר")‬
‫? ‪( 2 X‬בסביב לכל הקבוצה)‪.‬‬
‫מה מתחיל ב‪-‬‬
‫‪ .9‬שיר לביסוס‪ :‬אבחנה שמיעתית ‪ /‬סוגי קריאות‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬מי שטוב לו ושמח")‬
‫נקרא בקול‬
‫נקרא בלחש‬
‫נקרא כמו גדולים‪ ,‬נקרא בעיניים‪ ,‬נקרא בעיניים ‪2 X‬‬
‫‪ .01‬שיר לביסוס‪ :‬קריאת מילים‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬יש לי גלידה" בליווי הריקוד )‬
‫לי ביד כרטיס מילה‬
‫מילה כתובה וחשובה‪.‬‬
‫מי גדול‪ ,‬יקרא אותה?‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫אבא‬
‫‪ .11‬שיר לביסוס‪ :‬הרכבת מילים חדשות ומחלקי מילה‬
‫(לפי מנגינת השיר‪" :‬אני עומדת במעגל" בליווי הריקוד)‬
‫אני עומדת במעגל (ילד עם צירוף פותח מסביבו מעגל ילדים עם כרטיסי המשך הצרוף)‪,‬‬
‫ומביטה סביבי‬
‫אני מושיטה את ידי‬
‫אל ההמשך שלי‬
‫יחד נרקודה ‪2X‬‬
‫‪ .21‬שיר לביסוס‪ :‬מושג הנקודה‬
‫בקשה לה רק אחת‪:‬‬
‫שימו לב לנקודה‪,‬‬
‫לנקודה הקטנטנה‬
‫"זכרו אותי בסוף משפט"‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫תרבות‬
‫הדיבור‬
‫והשיח‬
‫מפתח לשיחה נאותה‬
‫שם פרטי‪ ,‬סליחה‪ ,‬האם סיימת את דבריך?‬
‫האם מותר לי להוסיף על דבריך‪( ,‬שם פרטי)?‬
‫אני מסכים‪ ,‬אבל‪...‬‬
‫סליחה‪ ,‬אבל אני חולק על‪...‬‬
‫אני חושב שדיברתי מספיק‪ ,‬אולי אשמע דעתו של‪...‬‬
‫אני מעוניין לחזק את דבריך‪( ,‬שם)‪...‬‬
‫סליחה‪( ,‬שם)‪ ,‬אתה מוכן להגביר את קולך?‬
‫נספח‬
‫‪3‬‬
‫סליחה שאני קוטע את דבריך‪( ,‬שם)‪...‬‬
‫סליחה‪( ,‬שם) אתה מוכן לחזור על‬
‫דבריך?‬
‫תודה על התייחסותך לדברי‪...‬‬
‫אפשר להוסיף על דבריך‪( ,‬שם)?‬
‫אתה מעוניין לשמוע את דעתי?‬
‫ידוע לי שאני חוזר על דבריך‪...‬‬
‫מפתח לשיפור היחסים‬
‫מה שלומך?‬
‫סליחה‪.‬‬
‫איך אפשר לעזור לך?‬
‫איך היה היום בביה"ס?‬
‫איך היה אתמול ב‪?...‬‬
‫איך בילית את היום?‬
‫בבקשה‪.‬‬
‫תודה‪.‬‬
‫מה מציק לך?‬
‫מה מטריד אותך?‬
‫אתה רוצה לדבר על זה?‬
‫אני זקוקה לעזרתך‪ ,‬תסכים לעזור‬
‫לי?‬
‫אתה מוכן לשוחח איתי?‬
‫האם יש לך הצעות למפתחות נוספים?‬
‫‪58‬‬
‫הלב החי‬
‫חמ"ד של חינוך אישי‪ -‬שאלות המפתח‬
‫אנו מציעים כי בבתי הספר של חמ"ד תישאלנה‬
‫שלוש שאלות המפתח הבאות מפרשת "וישלח" ‪:‬‬
‫" למי אתה‬
‫ואנה תלך‬
‫נספח‬
‫‪4‬‬
‫ולמי אלה לפניך"‬
‫(בראשית‪,‬פרק ל"ב‪ ,‬פסוק ח"י)‬
‫במקור בפרשת "וישלח" זהו ציוויו של יעקב לעבדיו אותם הוא משלח 'לכפר את פניו'‬
‫של עשיו ההולך לקראתו‪ ,‬אך ניתן לדרוש את הפסוק הזה כהוראה ניצחית לכל אחד‬
‫מאיתנו לשאול את עצמו ‪:‬‬
‫למי אתה ‪ -‬הברור העצמי‪ -‬מהו הייחוד שלי‪ ,‬נקודות החוזק והחולשה‪ ,‬מה יש לי‬
‫לתת‪.‬‬
‫ואנה תלך‪ -‬מה אני מצפה מעצמי‪ ,‬לאן אני חותר‪ ,‬מהם היעדים שלי‪.‬‬
‫ולמי אלה לפניך‪ -‬באיזה ציבור אני חי‪ ,‬לאיזה קהילה אני רוצה להשתייך ולתרום‬
‫ומי הם ההולכים לפני‪ -‬הרבנים והאישים שלאורם אני הולך‪.‬‬
‫שאלות אלה צריכות להיות הל"ב הח"י של ההויה הבית הספרית ‪ ,‬ואותן יש להרגיל‬
‫את התלמידים לשאול ולברר לעצמם ובעצמם‪ .‬עם זאת אנו מניחים כי שאלות אלה‬
‫תוכלנה להישאל בעוצמה וכנות על ידי התלמידים רק בתנאי שכל אחד מצוות המורים‬
‫ובעלי התפקידים בבית הספר ינסה לברר לעצמו מהם ייחודו‪ ,‬יכולותיו‪ ,‬ויעדיו וכיצד‬
‫הם מתחברים אל ההוויה הכוללת של קהילת בית הספר‪ .‬במילים אחרות ‪ -‬ככל שצוות‬
‫ההיגוי הבית ספרי ישכיל להוביל תהליך שבו כל אחד מבעלי התפקידים ירשה לעצמו‬
‫לפעול מתוך הייחודיות שלו ויחוש מחויבות לתהליך הכלל בית ספרי כך יוכל להיווצר‬
‫מרחב שבו גם התלמידים פוגשים הן את עצמם והן זה את זה מתוך יותר ייחודיות‬
‫‪,‬יותר שייכות ויותר מחויבות לכלל‪.‬‬
‫התכנית "חמד של קריאה" המשלבת בתהליך הקניית הקריאה ערכים תרבותיים‬
‫וחברתיים ‪,‬מסיעת לברורים הללו‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫נספח‬
‫‪5‬‬
‫תפילת המורה‬
‫אבינו אב הרחמן‬
‫הכן את לבי‬
‫תלמידי‪ ,‬ולכבדם‪.‬‬
‫ַ‬
‫לאהוב את‬
‫תן בלבי בינה להבין ולהשכיל לשמוע וללמד‪,‬‬
‫שאצליח לקדם את עולמם של תלמידי‪,‬‬
‫אקשיב להם ואשאף להצלחתם בלבב שלם‪.‬‬
‫אלוקי‪ ,‬נשמה שנתת בלב תלמידי טהורה וגדולה היא‪.‬‬
‫תן לי את היכולת להבחין ביכולותיהם‪,‬‬
‫לתת להם את הכלים להתמודד‬
‫עם הקשיים והמכשולים‪.‬‬
‫עשה שלא ימחק החיוך מפני‪,‬‬
‫כדי שאוכל לראותו משתקף בפני תלמידי‪.‬‬
‫יהי רצון מלפניך‪ ,‬שיכבשו רחמיך את כעסי‪,‬‬
‫שלא אקפיד‬
‫ולא אומר דבר שתלמידי לא יוכלו לשמוע‪.‬‬
‫יהי רצון מלפניך‪ ,‬שתצילני היום ובכל יום ויום‬
‫מעין רעה בתלמידי‪,‬‬
‫ותרחיקני מיצר הרע לחשוב שיש בי יותר מתלמידי‪,‬‬
‫ואל תביאני לידי גאווה‪ ,‬עוון ‪ ,‬נסיון ובזיון‬
‫ותדביקני בטוב שיש בהם‬
‫ותנני היום ובכל יום ויום‬
‫לחן בעיני תלמידי‬
‫וגומלני חסדים טובים‬
‫שאזכה להיות לתלמידים כאב ואם‬
‫ואזכה לקיים‬
‫"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"‬
‫ברוך אתה שומע קול תפילות תינוקות של בית רבן ומלמדיהם‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ביבליוגרפיה מומלצת‬
‫‪ .1‬פסיכולוגיה של קריאה והבנת טקסט‪ ,‬פרופ' יוסף שימרון‪ ,‬ספריית "אוניברסיטה משודרת"‬
‫הוצאת משרד הביטחון תשמ"ט ‪.1989‬‬
‫‪ .2‬ככתבם וכזמנם‪ ...‬התלקיט "כתיבה בצוותא"‪ ,‬ד"ר צביה ולדן‪ ,‬עמליה מזור‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫בית ברל‪ ,‬ירושלים תש"ס‪.‬‬
‫‪ .3‬הכר את תלמידך‪ ,‬ד"ר רחמים כהן מלמד‪ ,‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .4‬לפתוח שער לשיר ולסיפור‪ ,‬חוויה אוריינית בכיתה א'‪ ,‬מדריך למורה לביה"ס הממ"ד‪ ,‬ת"ל‪,‬‬
‫משרד החינוך‪ ,‬ירושלים תשס"א‪.‬‬
‫‪ .5‬כשירות אוריינית בכיתה א' ‪ -‬הישגים מצופים‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪.‬‬
‫‪ .6‬דו"ח וועדת הקריאה‪ ,‬עיקרי ההמלצות‪ ,‬הוראת הקריאה והכתיבה בכיתה א'‪ ,‬חוזר מנכ"ל‬
‫סא ‪( 1 /‬א)‪ ,‬א' אלול תש"ס ‪.1/9/2000‬‬
‫‪ .7‬אוריינות בכיתה א'‪ ,‬מדריך למורה בבית‪-‬הספר היסודי הממלכתי‪ ,‬ת"ל‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ה‪.‬‬
‫‪ .8‬בית רבן‪ ,‬הליכות ומנהגים בחינוך‪ ,‬הרב שלמה כהן דוראס‪ ,‬בת‪-‬ים תשנ"ה‪.‬‬
‫‪ .9‬עולם האותיות‪ ,‬האותיות הקדושות כמדריך לאיש ישראל במעשה ובמחשבה‪ ,‬הרב יחיאל‬
‫אריה מונק‪ ,‬הוצאת המסורה ‪.1990‬‬
‫‪ .10‬אולשטיין עלית‪ ,‬כהן אתי‪ ,‬הוראת הקריאה בארה"ב‪ ,‬מכון הנרייטה סאלד‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪.2001‬‬
‫‪ .11‬גיליס מרים‪ ,‬מן החדר אל המחשב‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫‪ .12‬ווהל אריה‪ ,‬ארצי בלהה‪ ,‬אבני יסוד של הקריאה‪ ,‬יחידה ‪ 7‬בתוך‪ :‬קריאה‪ ,‬תיאוריה‬
‫ומעשה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב‪.2002 ,‬‬
‫‪ .13‬חוזר מנכ"ל ס"א ‪( 2 /‬א) ‪ ,‬אוקטובר ‪ ,2002‬הוראת הקריאה והכתיבה בכיתה א'‪.‬‬
‫‪ .14‬הרצברגר ה‪ ,‬מודעות פונולוגית‪ ,‬אבן יסוד של לימוד הקריאה‪ ,‬הוצאת אח בע"מ‪.2000 ,‬‬
‫‪ .15‬רביד ד‪ ,‬התגבשות תפיסתה של מערכת הכתב העברית אצל לתמידי ביה"ס היסודי‪ ,‬מודל‬
‫תיאורטי ובדיקות אמפיריות‪ ,‬בתוך מחקרים בתקשורת‪ ,‬בבלשנות ובהוראת לשון (עמ' ‪-408‬‬
‫‪ )425‬ע‪ .‬אולשטיין‪ ,‬ש בלום קולקה וא ר שורצולך (עורכים)‪ ,‬הוצאת כרמל‪ ,‬ירושלים ‪.2000‬‬
‫‪61‬‬
62