‫הידברות‬ ‫עונג שבת‬ ‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬ ‫העלון מוקדש לע"נ לאומה בת שרה | לרפוא"ש דניאל פלח בן יפה‬ ‫לרפוא"ש מרים בת מלכה בייג'ט | לזיווג הגון גליה בת מרים‬ ‫זש"ק דניאלה בת יפה ותומר בן מיכל‬ ‫להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫פרשת משפטים | גליון ‪ | 184‬כ"ה שבט תשע"ה‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫זמן כניסת ויציאת שבת‬ ‫אתר הידברות החדש‬ ‫‪www.hidabroot.org‬‬ ‫כניסת‬ ‫השבת‬ ‫ירושלים ‪16:48‬‬ ‫תל אביב ‪17:04‬‬ ‫חיפה ‪16:55‬‬ ‫באר שבע ‪17:06‬‬ ‫צאת מוצ”ש‬ ‫השבת ר”ת‬ ‫‪18:01‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪18:01‬‬ ‫‪18:03‬‬ ‫‪18:41‬‬ ‫‪18:38‬‬ ‫‪18:38‬‬ ‫‪18:41‬‬ ‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬ ‫בחסות‬ ‫יקבי ירושלים‬ ‫הבחירה והרמז בתורה‬ ‫איוב ויתרו עמדו באותה התלבטות‪ ,‬אך בחרו בדרכים שונות שהשפיעו באופן מהותי על חייהם‪.‬‬ ‫כיצד צריך לקבל החלטה נכונה?‬ ‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬ ‫ב‬ ‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬ ‫גמרא (סנהדרין קו ע"א) מובא שבזמן שביקש פרעה להצר‬ ‫לישראל‪ ,‬שלשה היו שישבו עמו ודנו באותה עצה‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫בלעם‪ ,‬איוב ויתרו‪ .‬בלעם שיעץ את העצה הרעה – סופו‬ ‫היה שנהרג‪ .‬איוב ששתק ‪ -‬נידון בייסורים‪ .‬יתרו שברח‪ ,‬משום‬ ‫שלא היה מוכן לתת ידו לעוולה האכזרית – זכה שבני בניו ישבו‬ ‫בלשכת הגזית שבירושלים‪.‬‬ ‫והנה כנודע כל אדם מוצפן בצורה כלשהי בתורה‪ ,‬משום‬ ‫שהתורה היא מעין התכנית האדריכלית של כל הבריאה‪.‬‬ ‫וכשם שכל פרט בבניין‪ ,‬כגון דלת או חלון הקבועים‬ ‫בו‪ ,‬מופיעים וכתובים כבר בתכנית האדריכלית ומחמת‬ ‫היותם בה הם קיימים בבניין‪ ,‬כך כל אדם הנמצא בעולם‬ ‫מופיע וכתוב בתורה בהצפנה‪ ,‬ואילו לא היה מוצפן שם‪,‬‬ ‫לא היה קיים כאן‪ .‬ואין לשאול אם כך היכן יכולת הבחירה‬ ‫שביד האדם? הלא עתידו כבר כתוב בתורה מראש? לפי‬ ‫שכל אדם מוצפן בתורה בשני מסלולים‪ ,‬האחד חיובי והשני שלילי‪.‬‬ ‫והוא בכוח בחירתו קובע איזה מסלול יהיה זה שיתגשם בחייו‪.‬‬ ‫וכפי שהרחבנו בכך בספר "מסע אל האמת"‪.‬‬ ‫"אם יָ קּום וְ ִה ְת ַהּלֵ ְך ּבַ חּוץ‬ ‫והנה יסוד זה‪ ,‬נרמז בכתוב בפרשתנו‪ִ :‬‬ ‫"אם יָ קּום‬ ‫ַעל ִמ ְׁש ַענְ ּתֹו וְ נִ ָּקה ַה ַּמּכֶ ה רַ ק ִׁשבְ ּתֹו יִ ֵּתן וְ רַ ּפֹא יְ רַ ֵּפא"‪ִ .‬‬ ‫וְ ִה ְת ַהּלֵ ְך ּבַ חּוץ"‪ ,‬ראשי תיבות "איוב"‪ .‬האדם שחשש למחות בעוולה‬ ‫שאל את הרב‬ ‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬ ‫האם מותר להשתמש במגבונים‬ ‫בשבת להורדת איפור?‬ ‫איסור סחיטה קיים בכל בגד או פרי‬ ‫שספוג בו נוזל‪ ,‬בין אם מתכוון לסחוט‬ ‫ובין אם הסחיטה נעשית כתוצאה‬ ‫מהשימוש בבגד או הלחיצה על הפרי‪.‬‬ ‫וכיון שהמגבונים הלחים ספוגים בנוזל‪,‬‬ ‫ובשעת השימוש נוצר לחץ במגבון והוא‬ ‫נסחט‪ ,‬לכן אסור להשתמש במגבונים‬ ‫הלחים בשבת ויום טוב‪ .‬אולם בעת‬ ‫האם‬ ‫בדקתם‬ ‫מזוזות ותפילין‬ ‫ב‪ 3-‬השנים‬ ‫האחרונות?‬ ‫שהוחלט באותה אסיפה לעשות כלפי עם ישראל להעבידם בפרך‪,‬‬ ‫ונשאר יושב עמהם בשתיקה‪ .‬בפסוק זה רמזה התורה‪ ,‬אם איוב‬ ‫ששמו רמוז בראשי התיבות של פסוק זה‪" ,‬יקום" מהאסיפה אצל‬ ‫פרעה‪" ,‬ויתהלך בחוץ"‪ ,‬כשם שעשה יתרו שקם ויצא החוצה‬ ‫"על ִמ ְׁש ַענְ ּתֹו" –‬ ‫מתוך אי הסכמתו לעצת בלעם להרע לישראל‪ַ ,‬‬ ‫על ידי שישען על מי שיש להישען עליו‪ ,‬על הקב"ה‪ ,‬ולא יפחד‬ ‫מפרעה‪" .‬וְ נִ ָּקה ַה ַּמּכֶ ה" ‪ -‬יהיה נקי מהמכה‪ ,‬מהס"מ שייסר את‬ ‫איוב בייסורים גדולים‪ .‬אלא יחיה בטוב כיתרו‪ ,‬שלא רק‬ ‫שלא קיבל מכות‪ ,‬אלא אף זכה להיות חמיו של משה‬ ‫רבנו‪ .‬כנרמז בכתוב‪" :‬רק ִׁשבְ ּתֹו יִ ֵּתן"‪ ,‬׳שבתו׳ כתוב בתורה‬ ‫ללא ניקוד‪ ,‬לרמז רק שּבִ תֹו ייתן‪ ,‬למנהיגם של ישראל‬ ‫משה רבנו‪ ,‬כנאמר‪" :‬וַ ּיִ ֵּתן ֶאת ִצּפֹרָ ה בִ ּתֹו לְ מ ֶֹׁשה" (שמות‬ ‫ב‪ ,‬כא)‪ ,‬ואז ‪" -‬וְ רַ ּפֹא יְ רַ ֵּפא"‪ ,‬יזכה לרפואה ובריאות כל‬ ‫ימיו‪ .‬שהרי הבחירה נתונה בידי כל אדם לטוב ולרע‪ ,‬ואם‬ ‫יתרו היה בוחר להישאר ולשתוק ואיוב היה בוחר לצאת‬ ‫במחאה‪ ,‬היה מתהפך גורלם‪ .‬אלא שאיוב בחר להישאר‪,‬‬ ‫וסבל ייסורים‪ .‬ואם שניהם היו בוחרים בטוב‪ ,‬שניהם היו נהנים על‬ ‫פי עומק נפלאות האלוקים לתת לכל אדם פרי פעולותיו‪.‬‬ ‫ומכאן שמצד התכנית האלוקית בבריאה‪ ,‬בפני כל אדם נצבים‬ ‫מסלולים שונים בכל מאורע שפוגש בחייו‪ ,‬והבחירה בידו בלבד‬ ‫אם לעשות טוב ולקבל שכרו כרצון ה'‪ ,‬או חלילה להיפך‪ .‬ויה"ר‬ ‫שנזכה תמיד לבחור בטוב‪ .‬שבת שלום‪.‬‬ ‫הצורך‪ ,‬וכגון לתינוק‪ ,‬אפשר להתיר‬ ‫להשתמש במגבונים ברפיון‪ ,‬ולהימנע‬ ‫ככל האפשר מלחיצה על המגבונים‪,‬‬ ‫שכיון שהנוזל הקיים מלמעלה הוא‬ ‫המנקה ולא הנוזל הספוג בתוכו‪ ,‬לכן יש‬ ‫להקל לתינוקות או למבוגרים שאחרים‬ ‫מנקים אותם‪ .‬אבל כאשר האדם מנקה‬ ‫את עצמו‪ ,‬קשה מאוד להקפיד ולא‬ ‫ללחוץ בחזקה‪ ,‬וקרוב לוודאי שיבוא‬ ‫לידי סחיטה ולכן יש לאסור‪ .‬ובכל זה‬ ‫אין הבדל בין סוגי המגבונים‪.‬‬ ‫פיניתי שעה ביום ללימוד תורה‪ .‬מה‬ ‫כדאי לי ללמוד בזמן זה?‬ ‫לימוד תורה הוא ערך שיש בו‬ ‫שתי תועלות‪ :‬האחת‪ ,‬יראת שמים‬ ‫והתקרבות לעבודת ה'‪ ,‬גם אם הלימוד‬ ‫ידוע ואינו אלא שינון וחזרה‪ .‬והתועלת‬ ‫השניה היא הידיעה להלכה ולמעשה‬ ‫שהיא עיקר הלימוד‪ ,‬כי ללא ידיעת‬ ‫ההלכה האדם נחשב עם הארץ‪ ,‬ועלול‬ ‫הרב משה כהן‬ ‫המביט במזוזות‬ ‫מטרת הבדיקה‪ :‬הבטה במזוזה וכשרותה‬ ‫גילוי פלאים ורזים המתגלים דרך המזוזה כגון‪ :‬בעיות שלום בית‪ ,‬זיווג‪,‬‬ ‫בריאות גוף ונפש‪ ,‬פרנסה‪ ,‬חינוך ילדים‪ ,‬פוריות‬ ‫‪2‬‬ ‫הוכ‬ ‫חת הנבואה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שבברי מילים‪,‬‬ ‫ש רי לבבות‬ ‫ויאפרסמון ‪-‬‬ ‫ש בו המון!‬ ‫להיכשל באיסורים רבים‪ .‬לכן לכתחילה‬ ‫יש להיכנס ללימוד הלכה למעשה‬ ‫כסדר‪ ,‬ואפשר להציע ללמוד בספריהם‬ ‫אחי הרבנים‪ ,‬הרב יצחק והרב דוד‬ ‫של ַ‬ ‫שליט"א‪ ,‬שספריהם ערוכים בטוב‬ ‫טעם ודעת‪ ,‬בהסברה ומקורות דבר‬ ‫דבור על אופניו‪ .‬ובעז"ה 'עם האוכל בא‬ ‫התיאבון' ‪ -‬להוסיף זמן ללימוד גמרא‬ ‫במסגרת דף יומי וכדומה‪ ,‬להגדיל תורה‬ ‫ולהאדירה ברבות טובה‪.‬‬ ‫הבדיקה מתבצעת‬ ‫בתאום מראש בלבד!‬ ‫פתח תקוה‬ ‫בבית הידברות רח’ שנקר ‪ ,20‬פ”ת‬ ‫לתיאום פגישה‬ ‫‪073-2221-300‬‬ ‫היהודי החושב‬ ‫מאת דניאל בלס‬ ‫הוכחת הנבואה‪ :‬ייחודיותו של עם‬ ‫ישראל‬ ‫הנצרות והאסלאם טוענות שהקב"ה נטש את עם ישראל‪ .‬אך אם היו ישרים‪,‬‬ ‫היו מודים שהתורה חזתה את הטענה הזאת מראש‬ ‫כשלא היתה לעם ישראל מדינה‪ ,‬דיברו נגד היהודי‬ ‫הנודד‪ ,‬הנווד‪ ,‬וכאשר זכה העם היהודי למדינה ‪-‬‬ ‫מדברים על העם הכובש‪ ,‬האכזר‪ ...‬היינו ואנו עדיין‬ ‫נושא מרכזי בעולם‪ .‬מי לא שמע על עם ישראל?‬ ‫וזהו פלא‪ .‬אנו עם כה קטן‪ ,‬שבקושי ניתן להצביע‬ ‫על מדינתו באמצעות סיכה על מפת העולם‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬אומות העולם מדברות על אודותינו ללא‬ ‫הרף‪ .‬עם ישראל היה ידוע לכל אורך ההיסטוריה‪,‬‬ ‫ועמים גדולים ואדירים ניסו להכחידו ולהילחם בדתו‬ ‫ואמונתו‪ .‬גם היום אנו ניצבים על חוד החנית של‬ ‫מלחמת תרבויות‪ .‬כיצד ניתן להסביר זאת?‬ ‫עלינו לזכור את הייחודיות שלנו כיהודים‪,‬‬ ‫ולהתחזק בכך שיש לנו רועה שחזה את קורות עמנו‬ ‫והדריך אותנו מראש מה יקרה לנו‪ .‬התורה פירטה‬ ‫בנבואותיה וגילתה לנו מראש כי העמים יטענו שעם‬ ‫ישראל הפר את הברית עם ה' ולכן ננטש‪ .‬המוסלמים‬ ‫הקיצוניים מאמינים על פי הקוראן‪ ,‬שעם ישראל‬ ‫נבחר בעבר על ידי ה'‪ ,‬וטוענים שה' נטש אותנו ובחר‬ ‫בהם‪ .‬הנוצרים טוענים את אותה טענה בדיוק‪ ,‬רק‬ ‫שלדבריהם‪ ,‬הם הנבחרים!‬ ‫כך נאמר בתורה במפורש לפני ‪ 3,300‬שנה (דברים‬ ‫פרק כט)‪" :‬ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו‬ ‫מאחריכם והנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה‪ ,‬וראו את‬ ‫מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה אשר חילה ה' בה‪...‬‬ ‫ואמרו כל הגויים ‪ -‬על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת?‬ ‫מה חורי האף הגדול הזה? ואמרו‪ :‬על אשר עזבו את‬ ‫ברית ה' אלוקי אבותם‪ ,‬אשר כרת עמם בהוציאו‬ ‫אותם מארץ מצרים!"‪.‬‬ ‫יש כאן נבואה מפורשת שהגויים יחשבו שה'‬ ‫הפר את הברית עם בני ישראל‪ .‬והרי זה פלא‪ ,‬כי‬ ‫שתי הדתות הגדולות בעולם טוענות טענה זהה נגד‬ ‫ישראל‪ .‬הדת הנוצרית טענה במשך ‪ 2,000‬שנה שה'‬ ‫נטש את עם ישראל ובחר בנוצרים‪ ,‬והמוסלמים‬ ‫טענו שה' נטש את עם ישראל ובחר באסלאם‪ .‬לו‬ ‫רק היו ישרים‪ ,‬היו רואים שהתורה חזתה את טענת‬ ‫אומות העולם מראש‪ ,‬וגם הבטיחה לעם ישראל‬ ‫(ויקרא כו‪ ,‬מד)‪" :‬ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם‬ ‫ לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי‬‫אתם כי אני ה' אלוקיהם"‪.‬‬ ‫זוהי הוכחה לאמיתות תורתנו‪ ,‬המוכיחה לנו שה'‬ ‫מעולם לא נטש אותנו‪ ,‬וכל קורות עם ישראל עד‬ ‫הגאולה נחזו מראש‪ .‬בתורה נמצאות התשובות לכל‬ ‫שאלותינו‪ .‬דבר ממה שקורה כעת בעולם איננו מקרי‪.‬‬ ‫מלכי ישראל‬ ‫מאת הרב משה כהן חייאב‬ ‫שאול המלך‬ ‫תקציר‪ :‬שאול נבחר למלך על ישראל ונמשח‬ ‫ע"י שמואל הנביא‪ .‬המלחמה הראשונה בפלישתים‪:‬‬ ‫שאול והעם מחכים לשמואל הנביא‪ ,‬מול חיל עצום‬ ‫של הפלישתים‪ .‬העם מפחד‪ ,‬ומתחיל לאט לאט‬ ‫לעזוב את שאול‪.‬‬ ‫ניסיון לייצב את המצב‬ ‫שאול רואה שהמצב לרעתו‪ ,‬העם עוזב‪,‬‬ ‫והפלישתים ממתינים מולם‪ .‬שאול ממתין לבואו של‬ ‫שמואל הנביא שהורה לו לחכות לבואו ולא להתחיל‬ ‫במלחמה עד שיגיע‪ .‬אך שמואל מתעכב‪ ,‬ושאול‬ ‫מבקש שיגישו לו להקרבה את קורבנות העולה‬ ‫והשלמים שהכין עבור הנביא‪ .‬והנה‪ ,‬בזמן ששאול‬ ‫מקריב את הקרבנות – מופיע שמואל‪.‬‬ ‫"מה עשית?"‬ ‫בראותו זאת פונה שמואל בשאלה קשה לשאול‪:‬‬ ‫"מה עשית? הרי הפרת את ציווי ה'!" שאול מנסה‬ ‫להצטדק בטענה שהעם התחיל לברוח ממנו‪ ,‬וכן‬ ‫הוא‪ ,‬שמואל הנביא‪ ,‬אמר להמתין שבעה ימים‬ ‫ולא הגיע בתחילת היום השביעי‪ ,‬וכיוון ש'מקצת‬ ‫היום ככולו' – חשב שאול שהפלישתים עלולים‬ ‫להפתיע במלחמה‪ ,‬ולכן החליט להזדרז ולהקריב את‬ ‫הקרבנות‪.‬‬ ‫החטא ועונשו‬ ‫שמואל הנביא משיב לשאול‪ ,‬שאם חשב שעשה‬ ‫מעשה חכם בכך שרצה להעלות את הקורבנות לפני‬ ‫(ב')‬ ‫בואו‪ ,‬הריהו טועה‪ .‬היה זה הניסיון של שאול‪ ,‬והוא‬ ‫נדרש להמתין ולחכות לשמואל עם כל המשתמע‬ ‫מכך‪ .‬כמלך‪ ,‬היה צריך להראות שצו הנביא הוא הערך‬ ‫הגבוה אצלו ואין הוא פוחד או חושש מההשלכות‬ ‫של ההמתנה‪ .‬היה עליו לעמוד בתקיפות ונחישות‬ ‫ולא לעבור את דברי הנביא שהם ציווי מהקב"ה!‬ ‫הניסיון הוא עצום‪ ,‬אולם המבחן למלך הראשון על‬ ‫ישראל היה להראות אם דבר ה' ביד נביאו עיקר או‬ ‫חשבון שכלי שלו עצמו‪.‬‬ ‫שמואל הנביא מודיע לשאול‪ ,‬שאילו עמד בניסיון‬ ‫היה זוכה למלכות נצחית על ישראל שממנו תעבור‬ ‫לבניו‪" :‬כי עתה הכין ה' את ממלכתך אל ישראל‬ ‫עד עולם"‪ ,‬אולם משחטא גרם שמלכותו לא תהיה‬ ‫לעולם‪" :‬ועתה ממלכתך לא תקום‪ .‬ביקש ה' לו איש‬ ‫כלבבו ויצווהו ה' לנגיד על עמו כי לא שמרת את‬ ‫אשר ציווך ה'"‪.‬‬ ‫חזרה למלחמה‬ ‫שמואל עוזב את הגִ לגל ועולה לגבעת בנימין‪,‬‬ ‫מקום מושבו של יהונתן וחייליו‪ .‬שאול סופר את‬ ‫העם שנותר‪ ,‬ומתוך ‪ 3,000‬חיילים נותרו רק ‪!600‬‬ ‫כל השאר פשוט ברחו‪ .‬הפלישתים מתכננים לתקוף‬ ‫משלוש חזיתות – הראשונה ‪ -‬מהנגב דרך עפרה‬ ‫(מהדרום)‪ ,‬השניה ‪ -‬דרך בית חורון (צד מזרח)‬ ‫והשלישית ‪ -‬דרך הגבול עם ישראל (צד מערב)‪.‬‬ ‫המצב במחנה שאול‬ ‫מלבד היותם קומץ לוחמים מול צבא פלישתי‬ ‫עצום‪ ,‬כזכור אין בידם כלי נשק כיון שהיו תחת‬ ‫שלטון הפלישתים שאסרו עשיית כלי מלחמה‬ ‫בשטח ישראל‪" :‬ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם‬ ‫אשר את שאול ואת יהונתן"‪ ,‬מלבד לשאול ויהונתן‬ ‫שנשאו חרב וחנית‪ .‬כיצד היו להם חרבות? מסבירים‬ ‫חז"ל במדרש‪ :‬רב הונא בשם רב יצחק אומר‪ :‬מלאך‬ ‫המציא להם‪ .‬חכמים אומרים‪ :‬הקב"ה בכבודו‬ ‫ובעצמו המציא להם כלי מלחמה‪ .‬כיון ששניהם מלך‬ ‫ישראל ובנו‪ ,‬החשובים במערכה שיצאה להילחם‪.‬‬ ‫והערב נא‬ ‫מאת הרב ארז חזני‬ ‫זכה במבצע הגדול בזכות חברו ‪-‬‬ ‫למי שייכת הזכייה?‬ ‫חברת הניקיון החליטה להעניק את הפרס לשוכר הבית‪ ,‬אולם למשכיר‬ ‫התברר שהזכייה נגרמה בזכותו‪ .‬מי יקבל את הפרס?‬ ‫לפני מספר שנים אירע מעשה מרתק‪ ,‬בראובן‬ ‫שעמד לצאת לחו"ל למספר שבועות‪ ,‬וטרם יציאתו‬ ‫השכיר את ביתו למטרת נופש‪ ,‬לשמעון חברו‪.‬‬ ‫תקופת שכירות הבית נקבעה למשך הזמן שישהה‬ ‫ראובן בחו"ל‪ ,‬ומיד כשיגיע‪ ,‬יעזוב שמעון את הבית‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬בפרוס ימי הפסח‪ ,‬ערכה‬ ‫חברת ניקיון גדולה 'מבצע ענק'‪ ,‬בו נציגי החברה‬ ‫מגיעים לביתם של שלשה אנשים בלבד‪ ,‬משלשה‬ ‫מקומות שונים בארץ‪ ,‬ובמידה שיציג לפניהם בעל‬ ‫הבית חמישה מוצרים ממוצרי החברה ‪ -‬יזכה‬ ‫בשובר קנייה בסך ‪ 20,000‬שקלים ממוצרי אותה‬ ‫חברה!‬ ‫ויהי היום‪ ,‬דפיקות נשמעות מבעד לדלת ביתו‬ ‫של ראובן‪ .‬שמעון‪ ,‬שכאמור שכר את הבית‪ ,‬פתח‬ ‫את הדלת‪ ,‬וראה למולו את שלוחי חברת הניקיון‪.‬‬ ‫"יש ברשותכם חמישה מוצרים?"‪ ,‬שאלו‪" .‬המתינו‬ ‫על סדר היום‬ ‫מאת הרב שי עמר‬ ‫'פרשת שקלים' היא הפרשה הנקראת בכל שנה‬ ‫ושנה בשבת הסמוכה לחודש אדר או בשבת ראש‬ ‫חודש עצמו‪.‬‬ ‫א‪ .‬פרשת שקלים היא הראשונה מבין ארבע‬ ‫פרשיות הנקראות‪ ,‬וכפי ששנינו במשנה "ראש חודש‬ ‫אדר שחל להיות בשבת ‪ -‬קורין בפרשת שקלים‪,‬‬ ‫חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין‬ ‫אחרת‪ ,‬בשניה זכור‪ ,‬בשלישית פרה אדומה‪ ,‬ברביעית‬ ‫נא רגע‪ ,‬אלך ברשותכם לחפש"‪ ,‬השיב שמעון‪ ,‬ומיהר‬ ‫לתור אחר המוצרים‪ ...‬לאחר חיפוש קדחתני‪ ,‬הצליח‬ ‫למצוא בדיוק חמישה מוצרים‪...‬‬ ‫הגיעו צוותי התקשורת והצילום‪ ,‬וקיבל במעמד‬ ‫אחד ממנהלי החברה את הזכייה הגדולה!‬ ‫כעבור יומיים‪ ,‬ראובן‪ ,‬שכאמור שהה באותם ימים‬ ‫בחו"ל‪ ,‬פותח את העיתון (הישראלי)‪ ,‬ונדהם לגלות‬ ‫את תמונת חברו הטוב‪ ,‬שמח וטוב לב ובידיו שובר‬ ‫זכייה‪ .‬עד מהרה נודע לו איך וכיצד זכה במבצע‪.‬‬ ‫המוצרים שהיו באותה העת בבית‪ ,‬לא היו אלא‬ ‫המוצרים שלו‪...‬‬ ‫מיהר ראובן לשוב ארצה‪ ,‬ותבע מחברו למסור‬ ‫לידיו את הזכייה‪" ,‬הלא המוצרים היו שלי‪ ,‬ו'אין‬ ‫אדם עושה סחורה בפרתו של חבירו' (בבא מציעא‬ ‫לה‪ ."...):‬לעומתו השיב שמעון‪" :‬כבודו ממילא לא‬ ‫היה באותה עת בבית‪ .‬אילו אני לא הייתי במקום‪,‬‬ ‫הרי שהיו עוברים הנציגים לבית אחר‪ ,‬ונמצא‬ ‫שבזכותי הגיעה הזכייה‪ ,‬ולפיכך היא שייכת לי!"‬ ‫עם מי הדין?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫דנה הגמרא בכתובות (צ"ח‪ ):‬באדם השולח את‬ ‫שלוחו לקנות סחורה והוסיפו לו על המידה‪ ,‬למי‬ ‫שייכת אותה הוספה‪ :‬הוסיפו לו (לשליח) אחת‬ ‫יתרה‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬הכל לשליח‪ .‬רבי יוסי אומר‪:‬‬ ‫חולקין המשלח השליח‪ .‬שואלת הגמרא‪ :‬והתניא‬ ‫רבי יוסי אומר‪ :‬הכל לבעל המעות (למשלח)? אמר‬ ‫רמי בר חמא לא קשיא‪ ,‬כאן בדבר שיש לו קצבה‬ ‫(כגון בשר או יין שמוכרים במידה או במשקל)‪ ,‬בזה‬ ‫הדין הוא שחולקין‪ ,‬כאן בדבר שאין לו קצבה (כגון‬ ‫טלית וחלוק שנמכרים באומד) ‪ -‬הדין הוא שהכל‬ ‫לבעל המעות (עיין שם ברש"י)‪ .‬ודין זה הובא בשולחן‬ ‫ערוך (חו"מ סימן קפ"ג ס"ו)‪" :‬היה השער קצוב וידוע‪,‬‬ ‫והוסיפו לשליח במניין או במשקל או במידה‪ ,‬כל‬ ‫שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם‪ ,‬וחולק‬ ‫התוספת השליח עם בעל המעות"‪.‬‬ ‫ומפרש הרי"ף שם‪ ,‬שטעמו של רבי יוסי שחולקין‪,‬‬ ‫הואיל והגיעה לשליח הנאה על ידי מעותיו של בעל‬ ‫הבית‪ ,‬חולק עמו את המותר‪ .‬וכן הוא בירושלמי‬ ‫(פ"ו דדמאי ה"ח)‪" :‬כאן על ידי מעותיו של זה‪ ,‬ורגליו‬ ‫של זה‪ ,‬שניהם חולקים"‪ .‬הרי מפורש שכיון שבא‬ ‫השבח לשליח על ידי מעותיו של בעל הבית ‪-‬‬ ‫עליו לחלוק עמו‪ .‬ויעויין בהגהות אשרי בכתובות‬ ‫(פרק י"א סי' ט"ו)‪ ,‬שכתב כי עיקר טעם הדין הוא‬ ‫משום שהמזל של שניהם גרם לרווח‪ ,‬ולכן יתחלקו‬ ‫בו‪( .‬ובדבר שאין לו קצבה‪ ,‬אנו אומדים את דעת‬ ‫הנותן שמן הסתם התכוון ליתן הכל למשלח עבור‬ ‫המעות שקיבל ממנו‪ ,‬שהרי אין לכך קצבה ופעמים‬ ‫שמוכרים הסוחרים כמות יותר גדולה עבור מעות‬ ‫הקונה)‪.‬‬ ‫לאור הדברים‪ ,‬נוכל ללמוד אף בנוגע לנידון דנן‪,‬‬ ‫שאף אם נאמר כי כוונת החברה היתה לזַ כות בפרס‬ ‫דווקא את הצרכן שרכש את המוצרים מתוצרתם‪,‬‬ ‫ולא אדם אחר שמראה לפניהם את מוצרי חברו‪,‬‬ ‫מכל מקום מאחר והרווח הגיע הודות לממונו של‬ ‫ראובן ושהותו של שמעון בבית‪ ,‬אף כאן ניתן לומר‬ ‫"מעותיו של זה ורגליו של זה"‪ ,‬ומזלם של שניהם‬ ‫הביאו לזכייה‪ ,‬ולכן יחלקו בה בשווה‪.‬‬ ‫פרשת שקלים‪:‬‬ ‫טעמי המצווה והלכותיה‬ ‫החודש הזה לכם‪ ,‬בחמישית חוזרין לכסדרן"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיקר מטרת קריאת פרשת שקלים הוא‪ ,‬שבזמן‬ ‫שבית המקדש היה קיים היה כל אחד מישראל‬ ‫מחויב לתת 'מחצית השקל' בבל שנה ושנה לתרומת‬ ‫הלשכה‪ ,‬כדי לרכוש בהן קרבנות ציבור‪ ,‬תמידים‬ ‫ומוספים‪ ,‬מנחות ונסכים‪ ,‬ושאר דברים‪ .‬ומכיוון‬ ‫שאחד בניסן הוא ראש השנה לתרומת שקלים‪,‬‬ ‫דרשו חז"ל שבחודש ניסן כבר צריך להקריב‬ ‫מהתרומה החדשה לפיכך צריכים להקדים אותה‬ ‫עד לראש חודש ניסן‪ ,‬ולכן מקדימין לקרוא באחד‬ ‫באדר‪ ,‬כדי שיביאו שקליהם‪ ,‬וכך שנינו במשנתנו‬ ‫במסכת שקלים פרק א'‪" :‬באחד באדר משמיעין על‬ ‫השקלים"‪ .‬והיינו שמכריזין ומודיעין שהנה מתקרב‬ ‫היום בו צריכים להקריב את הקרבנות מהתרומה‬ ‫החדשה‪ ,‬ויש להכין את התרומה‪ .‬היינו שקריאה‬ ‫זו היא מתקנת חז"ל שיהיו קורין בתורה 'פרשת‬ ‫שקלים'‪ ,‬לפי שביום זה כל העם נאסף לבתי כנסיות‬ ‫ומדרשות‪ ,‬וישמע את פרשת תרומת 'מחצית השקל'‪,‬‬ ‫ויתעורר להזדרז לקיים מצות עשה זו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כתב ספר החינוך (מצוה ק"ה)‪" :‬ועכשיו בעוונותינו‬ ‫שאין לנו מקדש ולא שקלים נהגו כל ישראל לזכור‬ ‫הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו"‪.‬‬ ‫ועוד טעמים נוספים נאמרו מדוע קוראים פרשת‬ ‫שקלים דווקא בשבת‪ ,‬והעיקרי שבהם הוא שכיוון‬ ‫שבשבת העם נמצא בביתו‪ ,‬וכולם נאספים לבתי‬ ‫הכנסת ויכולים לשמוע את קריאת התורה‪ ,‬ואילו‬ ‫ביום חול לא מצויים רבים בבתי הכנסת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בדרך החסידות‪ ,‬כתב בעל נתיבות שלום‬ ‫מסלונים זצ"ל‪ ,‬שייכות קריאת ארבע הפרשיות‬ ‫דווקא בשבת‪ ,‬שע"י הקריאה בפרשה כאילו מקיימים‬ ‫במעשה את חלק המצווה השייך לנשמה‪ ,‬ומדרגה זו‬ ‫שדיבור יהיה כעשייה באה לידי ביטוי במיוחד בשבת‬ ‫קודש‪ ,‬כמו לשון הפסוק "לעשות את השבת"‪ ,‬אף‬ ‫שאין נלמד ממנושום עשייה מלבד לזכור את השבת‬ ‫בפה ע"י הקידוש‪ ,‬ובכך מתעלה הדיבור לרמה של‬ ‫עשייה‪ ,‬כך גם במצווה זו שלצערנו אינה בידינו‪ ,‬ע"י‬ ‫הדיבור בה מעלה הכתוב עלינו כאילו קיימנוה‪.‬‬ ‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬ ‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬ ‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפורים מהחיים‬ ‫חיים ולדר‬ ‫חלק ב'‬ ‫שברי מילים‪,‬‬ ‫שברי לבבות‬ ‫דווקא כשחשבתי שבעיית הגמגום שבה הוא לקיתי עומדת‬ ‫להיעלם‪ ,‬הגיע מאיר‪ ,‬שגרם לבעיה לצוף מחדש‪ .‬אך גלגל חוזר‬ ‫בעולם‪ ,‬ולסיפור שלי יש סוף שהוא לא יאומן‪ .‬סיפור על יחסים שבין‬ ‫אדם לחברו‪ ,‬על איסור נקימה‪ ,‬ועל מחילה גדולה שמולידה ישועה‬ ‫תקציר‬ ‫הפרק הקודם‪:‬‬ ‫בשנות הלימודים‬ ‫בחטיבת הביניים סבלתי‬ ‫מגמגום כבד ובעיקר מהתעללותו‬ ‫של מאיר‪ ,‬שלא החמיץ שום הזדמנות‬ ‫ללעוג לי‪ .‬כאשר ניסיתי לעבור לפני העמוד‬ ‫בתפילה בכותל‪ ,‬לפי המלצת המרפאה בדיבור‪,‬‬ ‫נפלטו מפי המילים "ריבונו של עולם‪ ,‬תן לו להרגיש‬ ‫את מה שאני עובר!!!"‪.‬‬ ‫לאחר מאמץ גדול וניסיונות לעקוף את הבעיה‬ ‫ולהסתדר עמה‪ ,‬התחלתי ללמוד במוסד חדש‪.‬‬ ‫באחד הימים הודיע לי חבר כי מאיר התחיל לגמגם‬ ‫קשות‪ .‬מנהל המוסד שלי ומנהל המוסד שלו ניסו‬ ‫לבקש ממני למחול לו‪ ,‬אך אצלי התעוררו כל‬ ‫הרגשות הקשים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ימים חולפים‪.‬‬ ‫המנהל התקשר אליי מספר פעמים‪.‬‬ ‫"הוא מגמגם כבד"‪ ,‬אמר לי‪" ,‬הוא לא יכול‬ ‫להוציא מילה מהפה‪ .‬אתה לא מבין אלו חרדות יש‬ ‫לו‪ .‬הוא מבין היטב היטב מאיפה זה מגיע לו"‪.‬‬ ‫באחת השיחות אמרתי לו‪" :‬תן לי את מאיר‬ ‫לטלפון"‪.‬‬ ‫אני אומר לו‪" :‬בוקר טוב מה שלומך?"‬ ‫הוא עושה אאאאאאאא‪ .‬חשבתי שהוא שוב‬ ‫צוחק עלי‪ .‬פשוט התרגלתי לשמוע אותו מגמגם‬ ‫בצחוק‪.‬‬ ‫שוב אאאאאאא‪.‬‬ ‫שתקתי‪ .‬לא יכולתי להאמין שזה יכול להיות‬ ‫אמיתי‪ .‬הוא איכשהו הוציא שברי מילים‪ .‬בכה‪.‬‬ ‫אמר שהוא מבקש סליחה ושהוא מאד רוצה‬ ‫שאמחל לו‪.‬‬ ‫ואז הוא עשה טעות‪" :‬תשמע כוכוכוכו‪"...‬‬ ‫טרקתי את הטלפון‪ .‬אני יודע שהפעם הוא לא‬ ‫התכוון לצחוק‬ ‫לי‪ ,‬אבל הוא העיר את כל‬ ‫הכאב שהיה בתוכי‪.‬‬ ‫המנהל החל לדבר איתי יום יום‪ .‬הוא לא לחץ‪.‬‬ ‫אמר לי‪" :‬אני לא מבקש שתסלח אבל רק תשמע‬ ‫אותי"‪ .‬הוא דיבר איתי דברי מוסר וחיזוק‪ ,‬שאנחנו‬ ‫באנו לתקן דברים בעולם‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫הייתי יושב עם המנהל על חשבון זמנו הפרטי‪.‬‬ ‫היו לי התפרצויות בכי כשהיה מתעורר בי המצפון‪.‬‬ ‫הוא היה יושב איתי שעות רבות‪ ,‬מדבר איתי‬ ‫בלימוד ותוך כדי גם אומר לי דברי חיזוק‪ .‬הוא עשה‬ ‫זאת על מנת להתחבר אלי‪ ,‬ולגרום לי להירגע מכל‬ ‫מה שעברתי‪.‬‬ ‫בזכותו הסכמתי להיפגש עם מאיר ולדבר איתו‪.‬‬ ‫בעוד אני התקדמתי בנושא הדיבור עד כי‬ ‫כמעט לא ניכר עלי שאני מגמגם (בזכות תרגילים‬ ‫ומשמעת עצמית שלמדתי בכל הנוגע לעקיפת‬ ‫הבעיה)‪ ,‬מצבו היה הרבה יותר גרוע מאשר המצב‬ ‫הכי חמור שהיה לי‪.‬‬ ‫ראיתי מולי שבר כלי‪ ,‬שלא מצליח להוציא חצי‬ ‫משפט מהפה‪ .‬מהר מאד הבנתי שהגמגום היה עוד‬ ‫הבעיה הקטנה שלו‪ .‬מבחור חברותי ומרכזי בחברה‪,‬‬ ‫הוא הפך לחסר ביטחון ואפוף חרדות‪ .‬אני חושב‬ ‫שהידיעה כי מה שקורה לו אינו פגם טבעי אלא‬ ‫עונש משמים‪ ,‬ערערה את נפשו וגרמה לו חרדה‬ ‫יומיומית‪ .‬לא יכולתי שלא לרחם עליו‪.‬‬ ‫ישבתי לידו‪ ,‬הקשבתי לשברי מילותיו אמרתי לו‬ ‫כי אני עושה הכל כדי למחול לו אבל ייקח זמן‪.‬‬ ‫אם היו לי מחשבות לפני המפגש להטיח בו דברים‪,‬‬ ‫הן חלפו ברגע שראיתיו‪ .‬לא היה צורך להטיח בו‬ ‫שום דבר‪.‬‬ ‫אמרתי למאיר‪" :‬תראה‪ ,‬אני מאמין שאמצא‬ ‫כוחות לסלוח לך‪ ,‬וכדי שתראה את רצינות‬ ‫כוונותיי‪ ,‬אני מתכוון לשלוח את אמי לדבר עם‬ ‫קלינאית התקשורת שלי‪ ,‬שהיא מהמיוחדות‬ ‫בתחום‪ ,‬שתסכים לקבל אותך למרות התורות‬ ‫הגדולים של המבקשים להיעזר בה"‪.‬‬ ‫ראיתי שהוא הופתע‪ .‬הוא מלמל בקושי רב‬ ‫דברי תודה‪ ,‬ובלבי כבר גמלה החלטה שאעשה‬ ‫זאת בשלבים‪ .‬תחילה אעזור לו ולאחר מכן אמצא‬ ‫כוחות לסלוח לו על שנות הסבל הנוראות שהנחיל‬ ‫לי‪.‬‬ ‫***‬ ‫לא תאמינו מה שקרה בימים שלאחר מכן‪.‬‬ ‫היינו בתהליך של סיום טיפול כי אני כבר‬ ‫דיברתי כאחד האדם‪ .‬ואז‪ ,‬במפגש לפני האחרון‬ ‫אמי אומרת לקלינאית‪" :‬תראי‪ ,‬יש לי מטופל חדש‬ ‫שאני רוצה להפנות אלייך"‬ ‫היא שאלה‪" :‬את מתכוונת לאחד הבחורים‬ ‫במחזור מעל בנך?"‬ ‫היא אמרה‪" :‬לא‪ ,‬אני מדברת על מאיר"‪.‬‬ ‫להביא לביתך ברכה ושלוה‪,‬‬ ‫להרגיש כמו בהתחלה‪...‬‬ ‫יעוץ יהודי מאישה לאישה לסודות הבית היהודי‬ ‫בללנשים‬ ‫בד!‬ ‫הדרכה לטהרת הבית‬ ‫חייגי אלינו‪ | 073-2221251 :‬דיסקרטיות מלאה‬ ‫יעוץ והדרכה אישית‬ ‫‪073-2221-251‬‬ ‫השתררה שתיקה‪ .‬היא הביטה בנו ואמרה‪:‬‬ ‫"אתם צדיקים אמיתיים‪ ,‬אתם יודעים? אין הרבה‬ ‫נערים שהיו מוכנים כך לסייע למי שפגע בבנם"‪.‬‬ ‫אחר כך אמרה‪" :‬אולי נשלח אותו למטפל אחר?‬ ‫אני חוששת שלמרות אצילות משפחתכם‪ ,‬זה עלול‬ ‫לפגוע בך"‪.‬‬ ‫כאן התערבתי‪" :‬לא‪ ,‬זה חלק מתהליך פיוס‪ ,‬אני‬ ‫חושב שאחרי שאסייע לו אוכל גם לסלוח לו‪ .‬אני‬ ‫מבקש שתעזרי לי"‪.‬‬ ‫אז היא אמרה לנו‪" :‬אוקיי‪ ,‬כעת היומן שלי‬ ‫מלא (היא היתה קלינאית מבוקשת מאד) אבל‬ ‫בעוד שבוע יש לי תור אחרון עם אחד המטופלים‬ ‫שברוך ד' כבר מדבר באופן שוטף ולא צריך אותי‪.‬‬ ‫אני מתכוונת למשה‪ .‬אני חושבת שזה יהיה מאד‬ ‫סמלי שברגע שאני מסיימת איתו‪ ,‬אתחיל לסייע‬ ‫לנער שגרם לך לכל ההפרעות הנוראות שלך"‪.‬‬ ‫סיכמנו להיפגש ביום הראשון שלאחר מכן‪,‬‬ ‫ושבוע לאחר מכן היא תתחיל לעבוד עם מאיר‪.‬‬ ‫הודעתי זאת למנהל שהודיע להוריו של מאיר‬ ‫והם אכן סיכמו תור ליום ראשון שבועיים לאחר‬ ‫מכן‪.‬‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬שלושה ימים לפני המפגש האחרון‪,‬‬ ‫אירסה קלינאית התקשורת את בנה הבכור‪.‬‬ ‫הוזמנו לאירוסין‪ ,‬ממש כבני משפחה‪ .‬היינו שם‬ ‫הוריי ואני ושמחנו עם כולם‪ ,‬הקלינאית מצאה זמן‬ ‫לומר לאמי שהיא מחכה למפגש האחרון שלה עם‬ ‫משפחתנו‪ ,‬וכמה שהמפגש משמח ככה הוא עצוב‪.‬‬ ‫אלו המילים שהיא אמרה‪.‬‬ ‫אלא שתכניות לחוד ומציאות לחוד‪.‬‬ ‫באותו לילה בו אירסה תמר את בנה בכורה‪,‬‬ ‫היא הלכה לישון ובבוקר לא קמה‪ .‬נפטרה במיתת‬ ‫נשיקה‪.‬‬ ‫אין מילים שיתארו את עוצמת ההלם והכאב‬ ‫שהיו מנת חלקנו‪ ,‬המשפחה כולה‪.‬‬ ‫היינו בהלוויה ואיש לא הבין מי המשפחה‬ ‫שמתייפחת שם לא פחות מהילדים‪.‬‬ ‫יום ראשון הגיע‪ ,‬היום בו היינו צריכים להיפרד‬ ‫מהטיפולים‪ ,‬ואנחנו כבר נפרדנו ביום חמישי‪.‬‬ ‫חברי התקשר אלי ואמר שמאיר נמצא במצב‬ ‫נורא‪ .‬מבחינתו הוא מרגיש כאילו אלוקים מעניש‬ ‫אותו‪ ,‬כך אמר‪ .‬קודם כל הטיל עליו עונש כל כך‬ ‫קשה מידה כנגד מידה וכעת קטף את מי שהיה יכול‬ ‫לסייע לו‪ .‬הוא כל כך תלה בטיפול הזה תקוות וכעת‬ ‫אפסה תקוותו‪.‬‬ ‫זה נגע ללבי‪ .‬הבנתי שמאיר נמצא במקום הכי‬ ‫נמוך שבנאדם יכול להגיע אליו‪ .‬החלטה גמלה בלבי‪.‬‬ ‫נכנסתי למנהל ואמרתי לו שאני מרגיש בלב שאני‬ ‫יכול לסלוח לו‪.‬‬ ‫הוא חקר אותי היטב אם אני בטוח שאני יכול‬ ‫לסלוח לו מכל הלב‪ .‬הוא בא אלי הפוך על הפוך‪.‬‬ ‫"שלוש שנים הוא עינה אותך ופגע בך כל כך‪ ,‬אתה‬ ‫באמת מרגיש שאתה יכול לסלוח לו?"‬ ‫אמרתי לו אני מרגיש שכן‪ .‬ושאני רוצה שזה יהיה‬ ‫לעילוי נשמתה של קלינאית התקשורת‪.‬‬ ‫הוא חיבק אותי ואמר‪" :‬אתה לא יודע אלו זכויות‬ ‫יש לך"‪.‬‬ ‫ואז הוא הוציא נוסח מחילה של הגר"א כדי‬ ‫שאומר אותו‪.‬‬ ‫וכך עשיתי‪ .‬פתחתי את דף הנייר והתחלתי‬ ‫לקרוא מתוכו‪ .‬איני זוכר את הנוסח רק כמה מילים‪:‬‬ ‫"אני מוחל וסולח בכל לבי ובכל מאודי לפלוני בן‬ ‫פלונית‪ ,"...‬ואת זה הייתי צריך לומר שלוש פעמים‪.‬‬ ‫וכך עשיתי‪.‬‬ ‫ברגע שעשיתי את זה‪ ,‬ירדה לי אבן ענקית מהלב‪.‬‬ ‫היו לי ייסורי מצפון על סבלו של מאיר ועל כך‬ ‫שהוא מגמגם כבד הרבה יותר ממה שהייתי אי פעם‪.‬‬ ‫המחילה היתה בלב שלם‪ ,‬גם בגלל שבאה בתהליך‪.‬‬ ‫***‬ ‫אני בפעם השנייה כותב כאן‪ :‬אתם לא תאמינו‬ ‫למה שקרה‪:‬‬ ‫למחרת בצהריים‪ ,‬מתקשר אלי חברי לשעבר‪,‬‬ ‫"תגיד לי‪ ,‬מה עשית בימים האחרונים?"‬ ‫"למה אתה שואל?"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫"מאתמול בערב חל שינוי אדיר במאיר‪ .‬הוא‬ ‫אמנם עדיין מגמגם‪ ,‬אבל הוא לפחות יכול לדבר‪ .‬זה‬ ‫שינוי של מאות אחוזים וזה הגיע בשנייה"‪.‬‬ ‫אמרתי לו "כן‪ ,‬אתמול בבוקר סלחתי לו"‪.‬‬ ‫חברי לא האמין למשמע אוזניו עד שלא סיפרתי‬ ‫לו בפרוטרוט את כל מה שאירע‪ ,‬והאמת‪ ,‬אני‬ ‫בטוח שגם אתה לא מאמין‪ .‬דברים כאלה פשוט לא‬ ‫מתרחשים‪.‬‬ ‫בתוך שעה הגיע המנהל של מאיר בבהילות למוסד‬ ‫שבו למדתי‪ .‬הוא רצה לדעת אם אכן מה שסיפרתי‬ ‫נכון‪ .‬הוא לא יכול היה להאמין‪ .‬הוא התיישב מולי‬ ‫ומול המנהל שלי‪ ,‬וזה אמר לו‪" :‬הכל נכון‪ .‬שלשום‬ ‫בלילה נתתי לו את נוסח הגר"א למחילה ואתמול‬ ‫בבוקר הוא סלח לו בלב שלם"‪.‬‬ ‫המנהל אמר לי‪" :‬מה הוא חנון אף אתה חנון"‪,‬‬ ‫והעתיר עלי תשבחות וברכות‪ .‬אמר שבכל שנותיו‬ ‫לא נתקל במסר כל כך ישיר משמים על עניין בין‬ ‫אדם לחברו‪" .‬זהו מסר כפול‪ .‬גם העונש שלו וגם‬ ‫המחילה שלך" אמר‪.‬‬ ‫ועם המסר הגדול הזה אני מסיים את סיפורי‬ ‫ורוצה לקרוא לכל בני האדם‪ ,‬בעיקר ילדים ובני‬ ‫נוער‪ִ :‬שמרו על עצמכם מכל משמר מלפגוע‬ ‫בזולתכם‪ .‬בורא עולם הרחום והחנון אינו סולח‬ ‫בעבירות שבין אדם לחברו והוא עלול חלילה לשלם‬ ‫לכם כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫אם חלילה פגעתם במישהו‪ ,‬רוצו ובקשו את‬ ‫סליחתו פן יהיה מאוחר‪.‬‬ ‫סוף דבר‪:‬‬ ‫נישאתי בגיל צעיר מאד‪ ,‬כיום אני עוסק בהרבצת‬ ‫תורה לילדי ישראל ומצליח מאד בעבודתי‪ ,‬ובכל‬ ‫שנה כבר בשיעורים הראשונים אני מספר לתלמידיי‬ ‫את הסיפור המיוחד הזה‪ .‬והאמן לי‪ ,‬אני כמעט‬ ‫ולא נפגש במהלך השנה בתלמידים שלי הפוגעים‬ ‫במתכוון בזולתם‪ .‬הסיפור האישי שלי נושא בחובו‬ ‫מסר שלא מרפה‪.‬‬ ‫וכעת‪ ,‬אני מספר לך את הסיפור‪ ,‬שתעביר אותו‬ ‫לכל הילדים הנערים והאנשים באשר הם‪ :‬מי האיש‬ ‫החפץ חיים‪ ...‬נצרו לשונכם מרע‪ ...‬והקפידו בדברים‬ ‫שבין האדם לחברו!‬ ‫לע"נ תמר ברגר ז"ל מחלוצות קלינאיות התקשורת במגזר‬ ‫החרדי (כולל דוברי האידיש) שנפטרה בפתאומיות בגיל ‪57‬‬ ‫ביום אירוסי בנה הרב שמואל ברגר הי"ו‪ .‬הותירה דור ישרים‬ ‫מבורך וזכתה שאלפי מטופלים זכו לבטא עצמם בזכותה‪.‬‬ ‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬ ‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬ ‫במעמד בנם של מקובלים‬ ‫ארגון הידברות‬ ‫מאפשר לכם לקיים‬ ‫ערב שכולו רוחניות‬ ‫בבתיכם‬ ‫ההרצאות בנושא‪:‬‬ ‫מאת הרב אופיר מלכא‬ ‫קפה ותה בשבת‬ ‫הכנת כוס תה בשבת‬ ‫מי שהכין בערב שבת תמצית תה‪ ,‬ומעוניין‬ ‫להכין בשבת כוס תה‪ .‬כיצד יעשה אם ברצונו‬ ‫לצאת ידי כל השיטות?‬ ‫ימזוג את המים הרותחים לכוס ריקה‪,‬‬ ‫שדינה כעת כ'כלי שני'‪( ,‬זולת שיטת החזו"א‬ ‫שלכלי זה יש דין של 'כלי ראשון' ולשיטתו צריך להוסיף‬ ‫עוד כוס)‪ ,‬ויניח בכוס נוספת סוכר ותמצית‬ ‫תה‪ ,‬ועליהם יערה את המים מתוך אותו‬ ‫'כלי שני' ובאופן זה יוצא ידי כל השיטות‪,‬‬ ‫כיון שגם לדעת המחמירים הסוברים שיש‬ ‫צביעה במשקין‪ ,‬באופן זה שמוזג את המים‬ ‫על התמצית והנצבע הוא למעלה‪ ,‬אין איסור‬ ‫צביעה (בן איש חי פרשת פקודי סעיף ד' ועיין בכף‬ ‫החיים סי' שי"ח ס"ק ס"ה)‪.‬‬ ‫ומעיקר הדין אם מוזג מים רותחים לכוס‪,‬‬ ‫יכול להוסיף עליהם את התמצית והסוכר‪,‬‬ ‫כיוון שלח שנצטנן מותר לתת אותו בכלי‬ ‫שני רותח (משנ"ב סימן שי"ח ס"ק כ"ג)‪.‬‬ ‫אמנם באופן שהזכרנו מרוויח במעט גם‬ ‫את שיטת החזו"א‪ ,‬שהכוס היא 'כלי ראשון'‬ ‫ונמצא מערה מכלי ראשון על לח שנצטנן‪,‬‬ ‫ולא נותן לח שנצטנן לכלי ראשון‪( .‬יעויין‬ ‫בביה"ל סימן שי"ח ס"ד וסי"ב בשם הבית מאיר)‪.‬‬ ‫חימום קפה שחור ע"ג פלטה‬ ‫האם מותר בשבת לחמם קפה שחור מוכן‬ ‫ע"ג הפלטה?‬ ‫נחלקו הפוסקים בזה על פי מה שנפסק‬ ‫בשו"ע (בסימן שי"ח סעיף ד' וסעיף ח') בלח‬ ‫שנצטנן ומצטמק ורע לו‪ ,‬האם יש בו בישול‬ ‫אחר בישול‪.‬‬ ‫בסעיף ד' משמע בדברי השו"ע שיש בו‬ ‫בישול‪ ,‬כיון שלא חילק בין מצטמק ויפה‬ ‫לו למצטמק ורע לו‪ ,‬ולכן אסור‪ ,‬וכן פוסק‬ ‫המשנה ברורה (ס"ק כ"ה וס"ב בדעת השו"ע)‪.‬‬ ‫אולם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת א'‬ ‫עמוד פ"ג) הוכיח מדברי השו"ע בסעיף ח' שאין‬ ‫בישול אחר בישול בלח שנצטנן ומצטמק‬ ‫ורע לו‪ ,‬ולכן במקום הצורך יש להקל‪ ,‬אולם‬ ‫לכתחילה יש להחמיר‪.‬‬ ‫ובמים בלבד שרוצה לחממם‪ ,‬אף שהם‬ ‫מצטמק ורע לו‪ ,‬אין להקל כלל‪ ,‬כיוון שיש‬ ‫אומרים שמים שהתקררו פקע בישולם‪,‬‬ ‫ונחשבים כעת כאילו לא בושלו כלל‪ .‬וגם‬ ‫משום זלזול בשבת יש לאסור‪ ,‬כיוון שנראה‬ ‫כמחמם מים מהברז‪.‬‬ ‫לרכישת הספר "הליכות שבת" של הרב אופיר‬ ‫מלכא חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬ ‫במהלך הערב תיערך‬ ‫תפילה מיוחדת לברכת הבית‬ ‫ובסוף הערב יקבל הרב קהל לעצה ולברכה‬ ‫המקובל הרב‬ ‫יצחק בצרי‬ ‫הליכות שבת‬ ‫שליט”א‬ ‫עין הרע‪ ,‬חלומות‪ ,‬שם האדם ועוד‪...‬‬ ‫תשלללוא‬ ‫ם‬ ‫להזמנת שיעור‬ ‫במעמד הרב בצרי חייגו‪:‬‬ ‫‪073-2221333‬‬ ‫‪052-9551561‬‬ ‫גדול הדור‬ ‫סיפורים ממסכת חייו של הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל‬ ‫מתוך הספר 'גדול הדור'‪ ,‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬ ‫ִּבזְ כּות ַה ַה ְב ָל ָגה‬ ‫נֹוס ֶפת ָח ְל ָפה‪ ,‬וְ ַה ְּב ָג ִדים ָהיּו ְּתלּויִ ים ְליִ ּבּוׁש‪ְ ,‬ר ֻט ִּבים‪ַ ,‬אְך נְ ִקּיִ ים‪ָ .‬ה ַר ָּבנִ ית ֶא ְליָ ִׁשיב נִ ְכנְ ָסה‬ ‫ָׁש ָעה ֶ‬ ‫ּשה ַּב ֲע ַלת ִמּדֹות ָרעֹות ְמאֹוד‪.‬‬ ‫ַה ַּביְ ָתה‪ ,‬וְ ִהּנֵ ה‪ְ ,‬ל ֶפ ַתע ִּפ ְתאֹום ָח ְל ָפה ֶּב ָח ֵצר ְׁש ֵכנָ ה ָר ָעה‪ָ .‬היְ ָתה זֹו ִא ָ ׁ‬ ‫"ה ְּכ ָב ִסים ַה ָּללּו ַמ ְפ ִר ִיעים ִלי ַל ֲעבֹר!"‬ ‫ּש ֵכנָ ה‪ַ ,‬‬ ‫"מה זֶ ה ּפֹה?" ָּכ ֲע ָסה ַה ְ ׁ‬ ‫ָ‬ ‫ָמרָ ן ָהיָ ה ּבֵ ן יָ ִחיד לְ הֹורָ יו‪ ,‬וְ ֵהם זָ כּו ּבֹו ּכַ ֲעבֹר ָׁשנִ ים‬ ‫רַ ּבֹות ֶׁשל ַה ְמ ָּתנָ ה‪ְּ .‬ת ִפּלֹות רַ ּבֹות ָׁש ְפכּו ַעל ְמנָ ת לִ זְ ּכֹות‬ ‫ׁשֹומם‪.‬‬ ‫נֹותר ֵ‬ ‫ּבְ בֵ ן‪ ,‬אּולָ ם ַה ָּׁשנִ ים ָחלְ פּו וְ ָעבְ רּו ּובֵ ָיתם ַ‬ ‫ַאְך ּבְ יֹום ִמן ַהּיָ ִמים ֵארַ ע ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ַהּבָ א‪ֶׁ ,‬שּבִ זְ כּותֹו נֹולַ ד‬ ‫ָמרָ ן‪ֶׁ ,‬ש ֵה ִאיר ֶאת ָהעֹולָ ם ּבְ תֹורָ תֹו‪.‬‬ ‫אֹותם יָ ִמים ֹלא ָהיּו ְמכֹונֹות ּכְ בִ ָיסה‪ ,‬וְ גַ ם ֹלא ְמכֹונֹות‬ ‫ּבְ ָ‬ ‫יִ ּבּוׁש‪ֶ .‬את ַהּבְ גָ דִ ים ַה ְּמלֻ כְ לָ כִ ים ָהיּו ַהּנָ ִׁשים ְמכַ ּבְ סֹות‬ ‫ַאחר ִמּכֵ ן ָהיּו‬ ‫ּבְ מֹו יְ דֵ ֶיהן‪ּ ,‬בְ ָע ָמל רַ ב ּובְ ֶמ ֶׁשְך ָׁשעֹות‪ּ ,‬ולְ ַ‬ ‫ׁשֹוטחֹות ֶאת ַהּבְ גָ דִ ים לְ יִ ּבּוׁש ּבַ ֶּׁש ֶמׁש ַעל ַה ֲחבָ לִ ים‬ ‫ְ‬ ‫ֶׁשּבֶ ָח ֵצר‪.‬‬ ‫ּגַ ם ּבֶ ָח ֵצר ֶׁשּבָ ּה ִה ְתּגֹורְ רּו ּבְ נֵ י ַהּזּוג ֶאלְ יָ ִׁשיב ָהיּו ֲחבָ לִ ים‬ ‫ֶׁשּכָ ֵאּלּו‪ ,‬לִ ְתלֹות ֲעלֵ ֶיהם ֶאת ַהּבְ גָ דִ ים ָהרְ ֻטּבִ ים‪.‬‬ ‫יֹום ֶא ָחד ּכִ ּבְ ָסה ָהרַ ּבָ נִ ית ֶאלְ יָ ִׁשיב ֶאת ַהּבְ גָ דִ ים ּבְ ֶמ ֶׁשְך‬ ‫ָׁשעֹות ֲארֻ ּכֹות‪ִ ,‬היא ִקרְ ְצ ָפה וְ ִׁש ְפ ְׁש ָפה‪ָׁ ,‬ש ְט ָפה וְ ָס ֲח ָטה‪,‬‬ ‫ּולְ בַ ּסֹוף‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר יָ דֶ ָיה ּכְ בָ ר ָהיּו ֲאדֻ ּמֹות ִמ ַּמ ֲא ָמץ‪ ,‬נִ ּגְ ָׁשה‬ ‫ֶאל ֶה ָח ֵצר וְ ָתלְ ָתה ֶאת ַהּבְ גָ דִ ים ַעל ַה ֶחבֶ ל‪.‬‬ ‫נֹוס ֶפת ָחלְ ָפה‪ ,‬וְ ַהּבְ גָ דִ ים ָהיּו ְּתלּויִ ים לְ יִ ּבּוׁש‪,‬‬ ‫ָׁש ָעה ֶ‬ ‫רְ ֻטּבִ ים‪ַ ,‬אְך נְ ִקּיִ ים‪ָ .‬הרַ ּבָ נִ ית ֶאלְ יָ ִׁשיב נִ כְ נְ ָסה ַהּבַ יְ ָתה‪,‬‬ ‫וְ ִהּנֵ ה‪ ,‬לְ ֶפ ַתע ִּפ ְתאֹום ָחלְ ָפה ּבֶ ָח ֵצר ְׁשכֵ נָ ה רָ ָעה‪ָ .‬היְ ָתה‬ ‫"מה זֶ ה ּפֹה?"‬ ‫זֹו ִא ָּׁשה ּבַ ֲעלַ ת ִמּדֹות רָ עֹות ְמאֹוד‪ָ .‬‬ ‫"הּכְ בָ ִסים ַהּלָ לּו ַמ ְפרִ ִיעים לִ י לַ ֲעבֹר!"‬ ‫ּכָ ֲע ָסה ַה ְּׁשכֵ נָ ה‪ַ ,‬‬ ‫לֹומר ּדָ בָ ר נָ ְטלָ ה ִמ ְס ָּפרַ יִ ם וְ ָח ְתכָ ה ֶאת ֶחבֶ ל‬ ‫ּובְ לִ י ַ‬ ‫ַאחת ֶאל‬ ‫ַהּכְ בִ ָיסה! ַהּכְ בָ ִסים ַה ְּצחֹורִ ים ָצנְ חּו ּבְ בַ ת ַ‬ ‫ַהּבֹץ‪ ,‬וְ ִה ְתלַ כְ לְ כּו ּבִ כְ ָת ִמים ְמכ ָֹערִ ים ּוגְ דֹולִ ים‪.‬‬ ‫ַה ְּׁשכֵ נָ ה ָהרָ ָעה נֶ ֶעלְ ָמה ִמן ַה ָּמקֹום ּבְ דִ ּיּוק ּכַ ֲא ֶׁשר‬ ‫חּוצה‪" .‬אֹוי וַ ֲאבֹוי"‪ִ ,‬מלְ ְמלָ ה‬ ‫ָהרַ ּבָ נִ ית ֶאלְ יָ ִׁשיב יָ ְצָאה ַה ָ‬ ‫ָהרַ ּבָ נִ ית‪ּ" ,‬כָ ל ֲע ָמלִ י יָ רַ ד לְ ִט ְמיֹון"‪ּ .‬דִ ְמעֹות ּכְ ֵאב זָ לְ גּו‬ ‫הֹוציָאה ִמ ִּפ ָיה ִמּלָ ה‪ִ .‬היא יָ דְ ָעה‬ ‫ֵמ ֵעינֶ ָיה‪ ,‬אּולָ ם ִהיא ֹלא ִ‬ ‫ּבְ דִ ּיּוק ִמי ּגָ רְ ָמה לָ ּה ֶאת ָה ָעוֶ ל ַהּנֹורָ א‪ֲ ,‬אבָ ל ִהבְ לִ יגָ ה‬ ‫וְ ָׁש ְת ָקה לְ ַמ ַען ַה ָּׁשלֹום‪.‬‬ ‫אֹותם‬ ‫ָאס ָפה ָהרַ ּבָ נִ ית ֶאת ַהּכְ בָ ִסים ַה ְּמ ֻטּנָ ִפים וְ כִ ּבְ ָסה ָ‬ ‫ְ‬ ‫ׁשּוב ּבְ ֶמ ֶׁשְך ָׁשעֹות ַעל ּגַ ּבֵ י ָׁשעֹות‪ּ ,‬בְ לִ י לִ כְ עֹס ּובְ לִ י‬ ‫"הּכֹל לְ ַמ ַען ַה ָּׁשלֹום"‪ִ ,‬מלְ ְמלָ ה ׁשּוב וָ ׁשּוב‬ ‫לְ ִה ְתרַ ּגֵ ז‪ַ .‬‬ ‫לְ ַע ְצ ָמּה‪.‬‬ ‫ּכַ ֲא ֶׁשר ִסּיְ ָמה לְ כַ ּבֵ ס‪ ,‬נָ ְטלָ ה ֶאת ַהּגִ יגִ ית וְ ָהלְ כָ ה לֶ ָח ֵצר‬ ‫ָה ֲאחֹורִ ית‪ָׁ ,‬שם ָּתלְ ָתה ֶאת ַהּכְ בָ ִסים ַעל ֶחבֶ ל ָק ָטן‪,‬‬ ‫ּכְ ֶׁש ִהיא ְמ ַקּוָ ה ּבְ לִ ּבָ ּה ֶׁש ְּׁשכֶ נְ ָּתּה ֹלא ִּת ְתלֹונֵ ן ׁשּוב ַעל‬ ‫ַהּכְ בָ ִסים ַה ְּתלּויִ ים‪.‬‬ ‫וְ ַה ָּקדֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא ִהּבִ יט ּבְ ַמ ֲע ֶׂש ָיה וְ גָ ַמל לָ ּה ּגְ מּול טֹוב‬ ‫יֹוסף ָׁשלֹום‪,‬‬ ‫ֻּומ ְפלָ א‪ּ .‬כַ ֲעבֹר ָׁשנָ ה נֹולַ ד לָ ּה ּבְ נָ ּה ַהּיָ ִחיד‪ֵ ,‬‬ ‫ֶׁשּגָ דַ ל וְ ֵה ִאיר ֶאת ָהעֹולָ ם ּבְ תֹורָ תֹו‪.‬‬ ‫לרכישת ספר 'גדול הדור' חייגו להידברות‪:‬‬ ‫‪073-222-12-50‬‬ ‫חידה בריבוע‬ ‫מה בפרשה?‬ ‫"שמור את‬ ‫יום השבת"‬ ‫ַאחר ַמ ָּתן ּתֹורָ ה ּבַ ָּפרָ ָׁשה ַהּקֹודֶ ֶמת‪,‬‬ ‫לְ ַ‬ ‫ּכָ ֵעת ּבְ ָפרָ ַׁשת ִמ ְׁש ָּפ ִטים יֵ ׁש א ֶֹסף ּגָ דֹול‬ ‫ֶׁשל ֻח ִּקים‪ֶׁ ,‬שּנִ ְּתּנּו ּגַ ם ֵהם ַעל ַהר‬ ‫חּומים‬ ‫עֹוס ִקים ּבִ ְת ִ‬ ‫ְ‬ ‫סינַ י‪ַ .‬ה ֻח ִּקים‬ ‫ׁשֹונִ ים – דִ ינֵ י נְ ָפׁשֹות‪ ,‬נִ זְ ֵקי ּגּוף‪ ,‬דִ ינֵ י‬ ‫ּגְ נֵ בָ ה ּורְ כּוׁש‪ ,‬דִ ינֵ י נְ זָ ִקים ַהנִ גְ רָ ִמים ַעל‬ ‫יְ דֵ י ּבְ ֵהמֹות אֹו ֵאׁש‪ֻ ,‬ח ִּקים נֶ גֶ ד ִמנְ ֲהגֵ י‬ ‫מֹופ ִיעים‬ ‫ֱאלִ ילִ ים וְ עֹוד‪ּ .‬בְ ָפרָ ָׁש ֵתנּו ִ‬ ‫ּגַ ם ּדִ ינִ ים ַה ְּקׁשּורִ ים ּבַ ַחגִ ים‪ַּ ,‬ב ַּׁשּבָ ת‪,‬‬ ‫ּובִ ְׁשנַ ת ַה ְּׁש ִמ ָּטה‪ּ .‬בְ סֹוף ַה ָּפרָ ָׁשה מ ֶֹׁשה‬ ‫ּבֹונֶ ה ִמזְ ּבֵ ַח לַ ה'‪ ,‬וְ ַעל יְ דֵ י ַה ֲעלָ ַאת‬ ‫ָקרְ ּבָ נֹות ּוזְ רִ ַיקת ּדָ ָמם ַעל ַה ִּמזְ ּבֵ ַח‬ ‫נִ כְ רֶ ֶתת ּבְ רִ ית ּבֵ ין ָה ַעם לַ ה'‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מאת עוזי קייש‬ ‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ .2‬השלם‪ ___" :‬כסותה וענתה לא יגרע" (שמות כא‪,‬י)‬ ‫‪ .3‬הסיבה לאיסור להושיב עכו"ם בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫כינוי לאביון בפרשה‪.‬‬ ‫"פן‪ ___ -‬אתך לי" (שמות כג‪,‬לג)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ .5‬מילה נרדפת למחבוא‪.‬‬ ‫השלם‪" :‬ונשיא בעמך לא ___" (שמות כב‪,‬כז)‪.‬‬ ‫אם פתרתם נכונה את החידון‪ ,‬תקבלו בטור המודגש כלל הלכתי בפרשת משפטים הקובע שכל דבר‬ ‫המוטל בספק‪ ,‬עליו להיות מוכרע על פי הרוב‪" :‬אחרי רבים ____ "‪.‬‬ ‫הידעת?‬ ‫אסור ללבוש צמר ופשתים באותו הבגד‪ ,‬אך כשמדובר‬ ‫בבגדי כהן גדול או בציצית – אין איסור בכך‪.‬‬ ‫רק בריאות‬ ‫מאת אליהו שכטר‬ ‫ואכלו אביוני עמך‬ ‫עזרת נשים‬ ‫מאת אורה רבקה וינגורט‬ ‫בעיצומה של שנת השמיטה‪ ,‬חשוב‬ ‫לזכור גם את הפן החברתי שלה‪:‬‬ ‫הדאגה למעוטי היכולת‬ ‫אפרסמון‬ ‫הוא מתוק עסיסי ומרענן‪ .‬אנחנו פוגשים‬ ‫אותו מסוף הסתיו ובמהלך החורף‪ .‬כן‪ ,‬מדובר‬ ‫בפרי שמקורו ביפן וקיבל את שמו העברי‬ ‫בהשראת 'שמן האפרסמון' המופיע במשנה‪.‬‬ ‫האם מלבד טעמו הוא גם בעל איכויות‬ ‫בריאותיות?‬ ‫צבעו הכתום מלמד על העובדה שהוא‬ ‫עשיר בקרוטנואידים שונים‪ ,‬שבכוחם לתרום‬ ‫להפחתת הסיכון למחלות סרטן שונות‪,‬‬ ‫כגון סרטן הפה‪ ,‬הגרון‪ ,‬הראות ועוד‪ .‬הם‬ ‫נחשבים כנוגדי חמצון ובכך תורמים למניעת‬ ‫התפתחות רעלים המזיקים לתהליכים שונים‬ ‫בגוף בכך אף תורמים למניעת מחלות שונות‪.‬‬ ‫האפרסמון מכיל אף את הלוטאין‬ ‫וזיאקסנטין שנמצאים גם בגזר ובכל הירקות‬ ‫הכתומים‪ ,‬החיוניים מאוד לבריאות העין‪.‬‬ ‫האפרסמון מכיל כמות גבוהה מאוד של‬ ‫ויטמין ‪ .A‬לוויטמין זה תפקיד חשוב מאוד‬ ‫בחיזוק המערכת החיסונית‪ ,‬מה שיכול גם‬ ‫כן לתרום למניעת סרטן ועוד מחלות‪ .‬יש‬ ‫לוויטמין זה אף תפקיד חשוב בסיוע לתקינות‬ ‫הראייה בכלל וראיית לילה בפרט‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫ויטמין זה חיוני לבניית ההמוגלובין בדם‬ ‫ועוד תפקידים רבים ומגוונים‪ .‬האפרסמון‬ ‫מכיל כמות גבוהה של ויטמין ‪ C‬דבר שמוסיף‬ ‫להגדרת הפרי כבעל תכונות המסייעות‬ ‫לחיזוק המערכת החיסונית‪.‬‬ ‫נתון מעניין נוסף הקשור לאפרסמון הוא‬ ‫תרומתו למניעת מחלות לב‪ .‬במחקר שנערך‬ ‫על חולדות באוניברסיטה העברית התברר‬ ‫שאכילה יומית של אפרסמון מסייעת לאיזון‬ ‫השומנים בדם‪ ,‬מונעת חסימת עורקים ובכך‬ ‫מונעת אף את הסיכון למחלות לב‪ .‬זאת‬ ‫בזכות התכולה הגבוהה של סיבים תזונתיים‪,‬‬ ‫נוגדי חמצון‪ ,‬מינרלים שונים ועוד‪ .‬האפרסמון‬ ‫מהפירות העשירים ביותר בסיבים תזונתיים‪.‬‬ ‫הסיבים התזונתיים מסייעים למניעת‬ ‫עצירות‪ .‬כמו כן מסייעים לאיזון רמות הסוכר‬ ‫והשומנים בדם‪ .‬לאור היתרונות הרבים שיש‬ ‫לאפרסמון‪ ,‬תמוה מדוע יצא על פרי זה שם‬ ‫של פרי שאכילתו עלולה להביא לסיבוכים‬ ‫בריאותיים כגון חסימות מעיים‪ .‬התייחס לכך‬ ‫פרופ' פרדי ‪6‬‬ ‫קויקוף מנהל המכון ל"מחלות‬ ‫דרכי עיכול וכבד" במרכז הרפואי 'מאיר'‪:‬‬ ‫"באפרסמון ישנם סיבים רבים‪ ,‬וכן חומרים‬ ‫המתקשים תוך מעבר במעי‪ ,‬ואלו עלולים‬ ‫לחסום אותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדובר בתופעה‬ ‫כמעט נדירה בקרב אנשים בריאים‪ .‬מי שלרוב‬ ‫מקבל חסימת מעיים אלו אנשים עם מחלת‬ ‫סכרת ממושכת‪ ,‬או אנשים שעברו ניתוח כמו‬ ‫כריתה חלקית של הקיבה‪ .‬באנשים בריאים‪,‬‬ ‫אותם סיבים הם בריאים שכן הם מאפשרים‬ ‫למעי הגס לעבוד טוב יותר ואף מורידים את‬ ‫הסיכון לסרטן המעי הגס"‪ .‬מוצדק‪ ,‬אפוא‪,‬‬ ‫לאכול את הפרי וליהנות ממנו כאשר על‬ ‫הרגישים להיות ערים למגבלות באכילתו‪.‬‬ ‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬ ‫אנו נמצאים כבר עמוק בשנת השמיטה‪ ,‬אך השאלה‬ ‫הגדולה היא – האם גם השמיטה נמצאת עמוק בתוכנו?‬ ‫קדושת השמיטה צריכה להפוך לחלק אינטגרלי‬ ‫מאתנו‪ ,‬דרך אכילת פירות הקדושים בקדושתה (החל‬ ‫מעוד כמה חדשים ואילך‪ ,)...‬אך גם דרך עבודה פנימית‬ ‫המתאימה לשנה מיוחדת זו‪.‬‬ ‫שנת השמיטה מעניקה לנו קרקע נרחבת לעבודה‬ ‫רוחנית ונפשית‪ .‬זו הזדמנות לפתח ביטחון בה'‪,‬‬ ‫להתעסק בתורה‪ ,‬ואף להעצים את החיבור לקדושת‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬ואולם‪ ,‬בפרשתנו‪ ,‬בה אנו מצווים‬ ‫לראשונה על מצוות השמיטה‪ ,‬הטעם שנותנת התורה‬ ‫למצווה זו הוא טעם חברתי! בתוך כל המצוות‬ ‫שמתמקדות בין אדם לחברו מצווה התורה (כג‪ ,‬י‪-‬יא)‪:‬‬ ‫"וְ ֵׁשׁש ָׁשנִ ים ִּתזְ רַ ע ֶאת ַארְ ֶצָך וגו' וְ ַה ְּׁשבִ ִיעת ִּת ְׁש ְמ ֶטּנָ ה‬ ‫ּונְ ַט ְׁש ָּתּה‪ ,‬וְ ָאכְ לּו ֶאבְ יֹנֵ י ַע ֶּמָך‪ ."...‬המשמעות ההלכתית‬ ‫של מצווה זו הינה‪ ,‬שבשנת השמיטה חייב האדם‬ ‫להפקיר את שדהו‪ .‬אסור לאדם לסגור או לגדור את‬ ‫השדה‪ ,‬והתורה מאפשרת לכולם באופן שויוני (כולל‬ ‫בעל הבית עצמו!)‪ ,‬לבוא לקחת מתנובת השדה והכרם‪.‬‬ ‫השמיטה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מבליטה את האחדות והשוויוניות‬ ‫שבעם ישראל כ'שלי‪-‬שלך'‪ ,‬אך מדגישה באופן מיוחד‬ ‫את הדאגה לעניים ולמעוטי היכולת‪ .‬הדאגה לאביון‬ ‫מפתחת אצלנו את מידת הרחמים‪ ,‬והרגישות לכל‬ ‫בריותיו של הקב"ה והיא יכולה להוליד אפילו חמלה‬ ‫על בעלי החיים‪ ,‬וכפי שמציינת התורה בסוף הפסוק‪:‬‬ ‫"וְ יִ ְתרָ ם ּתֹאכַ ל ַחּיַ ת ַה ָּׂשדֶ ה‪."...‬‬ ‫לבעלי הקרקעות שבינינו ישנה זכות לקיים את‬ ‫מלמעלה עד‬ ‫למטה (ב')‬ ‫משה רבנו ודוד המלך מייצגים שתי‬ ‫תנועות נפשיות‪ ,‬הנחוצות לקיום בריא‬ ‫של התא המשפחתי שלנו‬ ‫במאמרנו הקודם סיפרנו על תהליך גישור בין‬ ‫אב ובנו‪ .‬הבן אינו מכבד את האב‪ ,‬מתנשא‪ ,‬מזלזל‪,‬‬ ‫מתעלל בו והופך אותו ל"שפוט" שלו‪ .‬אלא שגם האב‬ ‫טועה כיוון שעקב פחדו מהבן‪ ,‬הוא נכנע לגחמותיו‬ ‫הבלתי הגיוניות בעליל ומעדיף לרמוס את רגשותיו‪-‬‬ ‫שלו תחת העמדת בנו במקום‪ .‬ידוע המשפט האומר‪:‬‬ ‫"סמכות לא מקבלים‪ ,‬סמכות לוקחים"‪ .‬הורה המחכה‬ ‫שילדיו יכבדו אותו בעוד הוא מתנהג ברפיסות וכניעה‪,‬‬ ‫תוך ציפייה שהם יהיו "בסדר"‪ ,‬טועה טעות חמורה‪.‬‬ ‫על כל צד לקחת מאה אחוז אחריות על עצמו‪.‬‬ ‫למדנו שמשה רבנו‪ ,‬הגדול מכולם‪ ,‬מייצג את מידת‬ ‫הביטול בנפש‪ ,‬תנועה מלמעלה למטה‪ .‬דוד המלך‬ ‫לעומתו‪ ,‬מייצג את השפלות‪ ,‬התנועה ההפוכה ‪-‬‬ ‫מלמטה למעלה‪ .‬נוכל לראות מידות אלו ביחסי‬ ‫משפחה‪ :‬מצד אחד‪ ,‬על האב 'להוריד' את עצמו אל‬ ‫הבן‪ ,‬להתקרב אליו ולהבין אותו‪ ,‬אבל עליו להקרין‬ ‫עוצמה הנובעת מתפקידו כאבא! לא ממקום של חרדה‬ ‫וחשש שמא הבן ירים את קולו ויפגע בו‪ .‬על האב‬ ‫להרגיש לא פגיע וחסון‪ ,‬ורק ממקום זה יוכל לעמוד על‬ ‫זכויותיו וכבודו‪ .‬מאידך‪ ,‬על הבן לעשות את התנועה‬ ‫מלמטה למעלה כלפי האב‪ ,‬ולאמץ נקודת מבט שבכל‬ ‫מצב ‪ -‬אבא הוא אבא‪ ,‬וגם אם נראה לו שהוא טועה‪,‬‬ ‫אין לו כל רשות לזלזל‪ ,‬להתעלל או לרמוס אותו‪.‬‬ ‫המצווה כפשוטה‪ ,‬וגם בעלי הגינות הפרטיות יכולים‬ ‫לקיים את המצווה בהפקרת פירות האילן שבשטחם‪.‬‬ ‫אך כיצד נוכל לעסוק בעבודה הפנימית של השנה הזו‪,‬‬ ‫גם אם אין לנו קרקע?‬ ‫נראה‪ ,‬כי פיתוח רגישות יתר לחסרי היכולת היא‬ ‫נגזרת כללית של מצווה זו‪ .‬כל גמילות חסדים‪,‬‬ ‫נתינת צדקה בריבוי‪ ,‬ודאגה לחלשים‪ ,‬יכולה להיכלל‬ ‫בקטגוריה הזו‪ .‬הדבר צריך להיעשות בשפלות הראויה‪,‬‬ ‫לא כאפוטרופסות והתנשאות‪ ,‬אלא בהכרה בכך‬ ‫שכולנו שווים בפני ה'‪ ,‬ועל כן עלינו לדאוג זה לזה‪.‬‬ ‫בפיתוח מידות הרחמים והצדקה אנו מידמים לבורא‬ ‫יתברך‪ ,‬שהוא זן ומפרנס לכל‪ ,‬ורחמיו על כל מעשיו‬ ‫(תורת המנחה בפרשתנו)‪.‬‬ ‫נסיים בהבטחות המופלאות שנזכרו בזוהר הקדוש‪,‬‬ ‫בהתייחס לפסוק "ואכלו אביוני עמך" (פרשת בהר‪,‬‬ ‫בתרגום)‪" :‬וכל מי שמרחם על העני ‪ -‬נותן שלום‬ ‫בכנסת ישראל‪ ,‬ומוסיף ברכה לעולם‪ ,‬ונותן שמחה וכח‬ ‫למקום שנקרא צדקה‪ ,‬להריק ברכה לכנסת ישראל"‪.‬‬ ‫שנזכה‪ ,‬בזכות השמיטה הזו‪ ,‬להרקת ברכה על בני‬ ‫ישראל עד בלי די‪.‬‬ ‫חכמת נשים‬ ‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬ ‫כשאדם מאמץ נקודת מוצא כזו‪ ,‬הוא מכבד קודם כל‬ ‫את עצמו‪ ,‬את הצלם האלוקי שבו‪ .‬כשהוא נכנע לפחד‬ ‫הקיים בתוכו‪ ,‬לחרדת הנטישה‪ ,‬לצורך באישור מתמיד‬ ‫בכוחותיו‪ ,‬הוא מוותר על הכבוד העצמי הבסיסי שלו‪.‬‬ ‫הפרשה מלמדת אותנו בדיוק את שתי התנועות‬ ‫הנפשיות הללו‪ :‬מלמעלה למטה‪ ,‬ומלמטה למעלה‪.‬‬ ‫יש שלושה סוגי מצוות‪' :‬משפטים'‪' ,‬עדות' ו'חוקים'‪.‬‬ ‫'משפטים' ‪ -‬אלו מצוות שהאדם יכול להגיע אליהן‬ ‫מההיגיון הבריא שלו כמו 'לא תרצח'‪' .‬עדות' ‪ -‬אלו‬ ‫מצוות שהאדם יכול להשיג בשכלו לאחר התבוננות‬ ‫והעמקה‪ ,‬כמו שמירת שבת‪' .‬חוקים' ‪ -‬אלו מצוות‬ ‫שאדם אינו יכול להשיג בהיגיון אנושי כלל‪ ,‬כמו 'פרה‬ ‫אדומה'‪' ,‬שעטנז' ועוד‪ .‬כדי לקבל את התורה כולה‪,‬‬ ‫עם ישראל צריך להיכנע כלפי הבורא ולשם כך צריך‬ ‫שתהיה בו אמונה בשני רבדים‪:‬‬ ‫ביטול עצמי כמו שעשה עם ישראל במתן תורה‪,‬‬ ‫אז התגלה הרובד של נתינה מלמעלה למטה‪ ,‬כאשר‬ ‫לפי המדרש "העליונים ירדו לתחתונים"‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫מופיע הרובד השני של העבודה העצמית של האדם‬ ‫"התחתונים עלו לעליונים"‪ .‬כעת מגיע השלב השלישי‬ ‫בו האדם מבין בשכלו שיש גבול ליכולתו השכלית‬ ‫ויש מצוות שהוא אינו יכול להבין כלל‪ .‬זוהי דרגה‬ ‫גבוהה יותר של אמונה והבנה עמוקה יותר בגדולת‬ ‫הבורא‪ ,‬אז האדם יכול להיות מאוחד עם האלוקות‪.‬‬ ‫דרגה זו מושגת ע"י מאמץ שהאדם עושה ולא ניתן‬ ‫לקנותה ללא יגיעה‪ .‬שנזכה ליראת שמיים וכיבוד‬ ‫הורים ומורים‪.‬‬ ‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית‬ ‫ומאמנת להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‬ ‫‪7‬‬ ‫בם‬ ‫פורי‬ ‫במלון‬ ‫המפואר‬ ‫קיבוץ‬ ‫לביא‬ ‫תה פורים!‬ ‫יכונו למש‬ ‫ה‬ ‫ווווו‬ ‫עם הידברות‬ ‫הרב יצחק פנגר הרב שמחה כהן‬ ‫מיטב ההרצאות מיטב האומנים‬ ‫בריכה מקורה ומחוממת‬ ‫תכנית פורימית מיוחדת‬ ‫משתה פורים כיד המלך חדרים מרווחים ומאובזרים‬ ‫חדר כושר פעילות לילדים לאורך השבת‬ ‫מספר המקומות מוגבל! הבטיחו את מקומכם‬ ‫‪073-2221270‬‬ ‫חמישי עד מוצ"ש י"ד אדר עד ט"ז באדר ‪5-7/3‬‬ ‫אפשרות לשישי שבת בלבד‬ ‫ערוץ הידברות ‪ 97‬ב‪-‬‬ ‫ענק‬ ‫פורים‬ ‫בהידברות‬ ‫בס”ד‬ ‫לכבוד פורים‪ ,‬מוגשת לכם ערכה משתלמת‬ ‫שתעלה לכם חיוך גדול על הפנים !!!‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מארז דיסקים של הרב יצחק פנגר‬ ‫‪ 3‬בקבוקוני יין למשלוחי מנות‬ ‫ספרים לגיל הרך מאת מנוחה פוקס*‬ ‫ספרי ילדים מאת חיים ולדר*‬ ‫משחקים חינוכיים לילדים*‬ ‫משחקים חינוכיים לילדים‬ ‫ספרי חיים ולדר‬ ‫ספרי מנוחה פוקס‬ ‫*אחד לבחירה‬ ‫אל תחכו לעומסים של הרגע האחרון‪ ,‬מהרו להזמין כעת! ‪(073-222-12-50‬‬ ‫‪HOT‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪YES‬‬