‫‪073-2221388‬מארז ‪ DVD‬לבחירתכם ‪ 10 +‬דיסקים בפורמט ‪ .mp3‬לפרטים‪073-2221388 :‬‬
‫את "המהפך ‪+ "4‬‬
‫וקבלו‬
‫מדי שבוע‪,‬‬
‫כמפיציםהעלון‬
‫להצטרףהפיצו את‬
‫מעונייניםחדשים‪:‬‬
‫מבצע למפיצים‬
‫במתנהבטל'‬
‫צרו קשר‬
‫העלונים?‬
‫לחלוקת‬
‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לע"נ שושנה בת דורית | רפוא"ש אברהם בן נצרת‬
‫זיווג הגון אביגיל בת אסתר | הריון תקין ולידה קלה מאיה בת מוצי‬
‫להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫פרשת בהעלותך | גליון ‪ | 199‬י"ט סיוון תשע"ה‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫ירושלים ‪19:06‬‬
‫תל אביב ‪19:23‬‬
‫חיפה ‪19:18‬‬
‫באר שבע ‪19:22‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:26‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:59‬‬
‫‪20:57‬‬
‫‪21:00‬‬
‫‪20:57‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫מה כל כך רע בלשון הרע?‬
‫מדוע רואה התורה בלשון הרע חטא חמור כל כך‪ ,‬השקול כנגד שלושת העברות החמורות?‬
‫מסיפור מרים הנביאה נלמד את גודל הפגם בדיבורים אסורים‬
‫ב‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫סוף פרשתנו מספרת התורה על מרים הנביאה ששוחחה‬
‫עם אחיה‪ ,‬אהרון הכהן‪ ,‬על אודות משה רבנו שנפרד‬
‫מאשתו בגלל היותו נביא‪ .‬בחז"ל מבואר‪ ,‬שהיא טענה כי‬
‫הנבואה אינה צריכה לגרום להיפרדות האדם מחיי המשפחה שלו‪,‬‬
‫וכי לא רק משה רבנו נביא‪ ,‬אלא גם אנו – מרים ואהרון‪ ,‬והרי אנו‬
‫מקבלים נבואה על אף היותנו חיים חיי משפחה‪.‬‬
‫עקב דברים אלו מרים נענשה בצרעת‪ ,‬כמבואר שם‪" :‬וְ ֶה ָענָ ן ָסר‬
‫ֵמ ַעל ָהא ֶֹהל וְ ִהּנֵ ה ִמרְ יָ ם ְמצֹרַ ַעת ּכַ ָּׁשלֶ ג" (במדבר יב‪ ,‬י)‪.‬‬
‫ויש להבין‪ ,‬מדוע נענשה מרים על שדיברה כנגד משה?‬
‫והלא היא לא ידעה שמשה גדול בנבואה מכל הנביאים‬
‫ולכן הנהגתו שונה מכולם‪ ,‬וגם לא היתה בידה שום דרך‬
‫לדעת זאת אילולי גילה הקב״ה לה ולאהרן את גדולת‬
‫משה מעל כל הנביאים‪ ,‬בעת שנזף בהם על שדיברו‬
‫על משה‪ .‬הדבר מבואר במדרש תנחומא (פרשת צו סי' יג)‬
‫אתם‬
‫ּדּוע ֹלא יְ רֵ ֶ‬
‫"ּומ ַ‬
‫המובא בדברי רש"י כאן על הפסוק‪ַ :‬‬
‫לְ דַ ּבֵ ר ּבְ ַעבְ ּדִ י בְ מ ֶֹׁשה" (במדבר יב‪ ,‬ח)‪ .‬הנה לשון המדרש‪" :‬אינו‬
‫אומר בעבדי משה‪ ,‬אלא בעבדי במשה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעבדי אע"פ שאינו‬
‫משה‪ ,‬וכן במשה אע"פ שאינו עבדי‪ ,‬כדאי היה לירוא מפניו‪ .‬וכל‬
‫שכן שהוא עבדי‪ ,‬ועבד מלך – מלך (=גם עבדו של המלך הנו חשוב ומכובד‬
‫מצד קרבתו למלך)‪ ,‬והיה לכם לומר אין המלך אוהבו חנם‪ .‬ואם תאמרו‬
‫שאינו מכיר במעשיו‪ ,‬זו קשה מן הראשונה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בדיבורם של מרים ואהרן היה סוג של פגיעה בבחירת‬
‫ה׳ במשה‪ ,‬שכאילו חס ושלום טעות היתה בכך שנבחר מי שאינו‬
‫מתוקן כראוי ואינו מתנהג כראוי למעלתו‪ .‬ואף על פי שלא התכוונו‬
‫לכך‪ ,‬הלא זה מה שמסתתר מאחורי תלונתם על משה רבנו‪.‬‬
‫ומכאן נלמד את גודל הפגם בדיבור לשון הרע על כל יהודי‪,‬‬
‫שאל את הרב‬
‫ומדוע הוא כל כך חמור עד ששקול כשלושת העברות החמורות‬
‫שבתורה‪ .‬לפי שבעומק הדיבור הרע על היהודי‪ ,‬טמונה תלונה כלפי‬
‫ה'‪ ,‬וממילא פגיעה בבחירתו של הקב״ה בעם ישראל להיות לו לעם‪,‬‬
‫שהרי המדבר לשון הרע אומר שיהודי פלוני פגום במעשיו‪ ,‬ובכך‬
‫הוא בעצם תוהה כיצד בחר ה' בו להיות חלק מעמו‪.‬‬
‫ובזה יובן מדוע נענשו המרגלים כשדיברו לשון הרע על ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬כמו שנקרא בשבת הבאה‪ ,‬והלא האדמה אינה נפגעת‬
‫מדיבורים עליה? אלא לפי שהקב״ה בחר בארץ הזו להיות לו כארץ‬
‫קודשו ומקום בית מקדשו‪ ,‬הרי כאשר דיברו עליה היתה כאן פגיעה‬
‫בבחירתו של הקב״ה‪.‬‬
‫לפיכך הוזהרנו בנבואת הנביא זכריה (ז‪ ,‬י)‪ :‬״וְ רָ ַעת ִאיׁש‬
‫ָאחיו ַאל ַּת ְח ְׁשבּו ּבִ לְ בַ בְ כֶ ם״‪ .‬כלומר‪ ,‬אף על פי שהרע‬
‫ִ‬
‫לא נאמר בפה אלא רק במחשבת הלב‪ ,‬וממילא אין כאן‬
‫פגיעה בזולת‪ ,‬אולם יש בהרהור זה פגיעה בבחירת ה׳‬
‫בעם סגולה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר מרגילים אנו את עצמינו לחשוב‬
‫טוב על יהודי ולדון אותו לכף זכות (באופנים המותרים על‬
‫פי התורה)‪ ,‬להיזהר שלא לדבר עליו דברי רוע גם אם הם‬
‫נכונים‪ ,‬ולכבדו כראוי לבן מלך ‪ -‬מלכו של עולם‪ ,‬זוכים אנו לאור‬
‫הגנוז‪ .‬וכדבריו הידועים של הגאון מווילנא בשם המדרש‪ :‬״שעל‬
‫כל רגע ורגע שאדם חוסם את פיו‪ ,‬זוכה לאור הגנוז שאין כל בריה‬
‫ומלאך יכולים לשער״ (אגרת הגר"א‪ .‬שמירת הלשון‪ ,‬שער הזכירה)‪.‬‬
‫ועל פי זה יתבארו באופן נפלא דברי התנא במסכת אבות (ד‪ ,‬א)‬
‫״איזהו מכובד? המכבד את הבריות‪ .‬שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי‬
‫יקלו״‪ .‬כל הלומד את המשנה תמה מיד‪ ,‬הלא המשנה עוסקת במי‬
‫שמכבד את הבריות‪ ,‬ואילו הפסוק עוסק במכבד את ה׳ יתברך?‬
‫אולם המכבד את הבריות הוא ממילא מכבד את הבורא שבראם‪.‬‬
‫שבת שלום‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ז‬
‫הירות מגזל!‬
‫‪4‬‬
‫חומות‬
‫של תפילה‬
‫‪7‬‬
‫דאודורנט‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫כשעובר לידי אדם מבוגר שאני לא‬
‫מכיר‪ ,‬האם יש צורך לקום לכבודו?‬
‫התורה ציוותה‪" :‬מפני שיבה תקום והדרת‬
‫פני זקן"‪ .‬השיבה היא בגיל שבעים‪ ,‬והזקן‬
‫הוא תלמיד חכם הבקיא בהלכה‪ .‬וכשם‬
‫שבתלמיד חכם חייב לעמוד לכבודו גם‬
‫אם לא מכירו‪ ,‬כך באיש שיבה חובה לקום‬
‫מפניו כשמגיע לתוך ארבע אמות שלו‪.‬‬
‫דין זה שייך גם ליהודי שאינו שומר תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬ובלבד שלא יהיה כופר ושונא‪.‬‬
‫סבא השאיר עזבון של כמה עשרות‬
‫אלפי שקלים‪ .‬מה הכי כדאי לעשות עם‬
‫הסכום הזה לעילוי נשמתו?‬
‫אם הכסף מספיק‪ ,‬ראוי לכתחילה לרכוש‬
‫ספר תורה ולהניחו בבית כנסת שחסר‬
‫בו‪ ,‬שבכל פעם שמוציאים את הס"ת‬
‫וקוראים בו יש נחת רוח לנפטר‪ .‬ואם‬
‫הכסף מועט – עדיף לרכוש ספרי קודש‬
‫לישיבה‪ ,‬בין אם גמרות שהתלמידים‬
‫לומדים ובין אם ש"ס ופוסקים‪.‬‬
‫מנוע חיפוש‬
‫מונולוגים מערוץ הידברות‬
‫"פתאום קלטתי‬
‫שדברי חז"ל מבטאים‬
‫חכמה אדירה"‬
‫הוא אמנם גדל במשפחה מסורתית‪ ,‬אך את‬
‫התפנית הרוחנית עשה דן בן חקון דווקא‬
‫באמריקה‪ ,‬כשהתארח אצל קרובי משפחה‬
‫ושמע דבר תורה של הרב זמיר כהן‬
‫גדלתי בבית מסורתי‪ ,‬מרוקאי‪ .‬אמנם שמרנו את הסממנים של‬
‫חגי ישראל‪ ,‬אבל לא היתה לנו בעיה לצפות בתכנית אחרי סעודת‬
‫השבת‪ .‬סבתא שלי היתה חרדית המקפידה על קלה כחמורה‪,‬‬
‫והיא היתה מקור ההשראה‪ ,‬אך תמיד הסתכלנו עליה מהצד‪ ,‬ולא‬
‫התחברנו לדרך המוחלטת שלה‪.‬‬
‫לאחר הצבא יצאתי לטיול בארה"ב‪ .‬התארחתי שם בשבת אצל‬
‫קרובי משפחה חרדיים‪ ,‬והם חיפשו דבר תורה שיתאים גם לנו‪,‬‬
‫חיילים משוחררים שבאו לפרוק עול באמריקה‪ ,‬שהשפה התורנית‬
‫לא היתה שגורה בפיהם‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬הם פתחו חוברת של‬
‫הרב זמיר כהן בשם 'תורה מן השמים' – שריכזה מחקרים תורניים‬
‫אודות ממצאים מדעיים המקבילים בדיוק למה שכתוב בתורה‪.‬‬
‫וזה האיר בי משהו‪.‬‬
‫זה גרם לי פתאום‬
‫להבין שדברי חז"ל‬
‫זה לא סתם 'דברים‬
‫של אנשים זקנים'‪,‬‬
‫ותו לא‪ .‬יש בזה‬
‫חוכמות אדירות‪.‬‬
‫מה שהכי הדהים‬
‫אותי שם זה מחקר‬
‫בנאס"א‪ ,‬שעם כל‬
‫המחקר הגדול הגיעו לתוצאה של מולד הירח שהתורה הגיעה‬
‫אליו אלפי שנים לפני כן‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן‪ ,‬בתקופה של‬
‫תשרי‪ ,‬חיפשתי בית כנסת באזור יוסטון‪ .‬נכנסתי לבית כנסת‬
‫רפורמי‪ ,‬וראיתי שיש שם מראות מוזרים‪ :‬חזנית ולא חזן‪ ,‬הגברה‪,‬‬
‫גברים ונשים ביחד‪ ...‬זה היה מפחיד כמו כנסייה‪ .‬נשארתי שם‬
‫כדי לשמוע את תקיעת השופר של סוף הצום‪ ,‬והבנתי שזה לא‬
‫היהדות‪ .‬הבנתי שאני צריך לקחת אחריות על היהדות שלי‪ ,‬ותוך‬
‫כדי שהצום מסתיים הגעתי להחלטה שאני רוצה לשמור שבת‪.‬‬
‫לא ידעתי באמת מה זה אומר‪ ,‬אך כך החלטתי‪ .‬כשחזרתי לארץ‪,‬‬
‫למדתי צילום והתחלתי לעבוד בחברת חדשות‪ .‬התביישתי לומר‬
‫שאני שומר שבת‪ ,‬ניסיתי להתחמק מעבודות בשבת‪ ,‬ובהתחלה‬
‫היה קשה לי להתמודד עם זה‪ .‬רק לאחר כמה שנים‪ ,‬כשכבר‬
‫התחלתי ללמוד ולהתחזק יותר‪ ,‬קיבלתי את הביטחון העצמי‬
‫ולא התביישתי לומר שאני לא עובד בשבת‪ .‬בתקופה שלאחר‬
‫מכן התחתנתי‪ ,‬והמשכתי להתחזק‪ .‬ההתחזקות שלי הביאה אותי‬
‫להפיק סדרה דוקומנטרית על תופעת החוזרים בתשובה אצל‬
‫שחקנים וידוענים‪ .‬גיליתי כמה התופעה הזאת רחבה כל כך‪ ,‬וזה‬
‫מאוד עודד אותי להמשיך בתהליך התשובה האישי שלי‪.‬‬
‫לאט לאט קיבלתי על עצמי מצוות נוספות‪ ,‬נכנסתי לשיעורי‬
‫תורה‪ ,‬וב"ה קשה היום לזהות שהייתי בעברי במציאות רוחנית‬
‫אחרת‪...‬‬
‫מתוך ראיון בתכנית "בכיוון אחר"‪ ,‬ערוץ הידברות (‪)97‬‬
‫היהודי החושב‬
‫מלכי ישראל‬
‫מאת דניאל בלס‬
‫מאת הרב משה כהן חייאב‬
‫מדוע החזיר נחשב לחיה‬
‫שלילית כל כך ביהדות?‬
‫יפית שואלת‪" :‬שלום‪ .‬הייתי רוצה להבין‬
‫מדוע מכל הבהמות והחיות הטמאות‪ ,‬דווקא‬
‫החזיר נחשב לחיה הבזויה והשפלה ביותר‬
‫ביהדות‪ ,‬ודווקא אותו נאסר לגדל בארץ‬
‫ישראל? איזה חיסרון קיים בו שאין בחיות‬
‫הטמאות האחרות?"‬
‫***‬
‫שלום וברכה יפית‪ ,‬ותודה על שאלתך‪.‬‬
‫החזיר נחשב לחיה בזויה יותר מחיות‬
‫אחרות בגלל שני טעמים‪ ,‬טעם מוסרי‪-‬‬
‫רוחני וטעם גשמי‪.‬‬
‫הטעם המוסרי הוא‪ ,‬שהחזיר מייצג את‬
‫מידת הצביעות שיש בעולם‪ .‬לחזיר כידוע‪,‬‬
‫יש טלפיים בדומה לבעלי החיים הכשרים‪,‬‬
‫אך הוא אינו מעלה גרה‪ ,‬ולפיכך אסור‬
‫באכילה‪ .‬רבים הסבירו שלחזיר יש מידה‬
‫מגונה יותר מחיות טמאות אחרות‪ ,‬כי הוא‬
‫נוטה להציג את טלפיו כלפי חוץ כשהוא‬
‫שוכב‪ ,‬כאילו רצה להודיע לעולם שהוא‬
‫כביכול כשר‪.‬‬
‫אמנם באכילת חרק מתחייב האדם‬
‫בחמישה לאווים מן התורה‪ ,‬ובאכילת‬
‫חזיר מתחייב בלאו אחד‪ ,‬אלא שהחרקים‬
‫והשרצים נראים דוחים כשם שהם גם‬
‫טמאים‪ ,‬ואין האדם מתאווה לאכלם‪ ,‬ורוב‬
‫האנשים שאוכלים חרק‪ ,‬אוכלים אותו בשוגג‬
‫ובאי שביעות‪-‬רצון‪ .‬החזיר‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מייצג את התאווה והרצון כי הוא מושך את‬
‫בני האדם לאוכלו‪ :‬גופו תפוח ושומני ואינו‬
‫מכוסה פרווה עבה‪ ,‬בשרו שומני ‪ -‬שאומרים‬
‫עליו כי טעמו ערב‪ ,‬אך טעם זה מסתיר את‬
‫העובדה שהוא מזיק מאוד לבריאות האדם;‬
‫החזיר מציג לראווה את סימן הטהרה של‬
‫בעלי החיים הכשרים‪ ,‬בעודו חיה שאיננה‬
‫טהורה‪ .‬מכל הבחינות מייצג החזיר את מידת‬
‫הצביעות‪ ,‬את החיצוניות היפה וה'טעימה'‪,‬‬
‫וכשמאחוריה מסתתר נזק בריאותי לציבור‬
‫וגם טומאה חמורה בדיני התורה‪.‬‬
‫ולכן בדרך משל‪ ,‬מייצג החזיר את כל‬
‫הצביעות שיש בעולמנו‪ ,‬את כל התרבויות‬
‫הגויות שמשדרות חיצוניות יפה ומושכת‪,‬‬
‫אך תוכנן ריקני ומזיק‪ ,‬כגון התרבות‬
‫הרומאית שהיתה מדברת רבות בשבח הגוף‬
‫היפה‪ ,‬האתלטיקה והאסתטיקה‪ ,‬ולשם כך‬
‫היו בונים פסלים ובניינים מרשימים ביופיים‬
‫החיצוני כאילו נועדו לתאר את שערי גן‬
‫עדן‪ ,‬אך בפועל היו נוהגים בשחיתות עם בני‬
‫אדם‪ ,‬יצרו מעמדות מבזים‪ ,‬כבשו מדינות‬
‫ורצחו אנשים במיתות המשונות והאכזריות‬
‫ביותר‪ ,‬שרק האינקוויזיציה ניסתה להתחרות‬
‫בהן‪ .‬כלפי חוץ התרבויות המפוארות הציגו‬
‫את עצמן כאוהבי יופי וחכמה‪ ,‬אך מאחורי‬
‫מעטה הצביעות התחבאה שחיתות מוסרית‬
‫גדולה‪.‬‬
‫צביעות זו היא שמדרדרת את עם ישראל‬
‫בכל התקופות והזמנים‪ ,‬זוהי הצביעות‬
‫שגרמה לתופעת ההתייוונות‪ ,‬המומרים‪,‬‬
‫ה"השכלה" ועזיבת הדת‪ ,‬והיא זו שגורמת‬
‫כיום להתדרדרות מוסרית בחברה‪ ,‬לזוגיות‬
‫לקויה ואחוזי גירושין מבהילים‪ ,‬לחינוך לקוי‬
‫של הילדים‪ ,‬לחוסר שמחה בחיים וחוסר‬
‫אחדות בעם‪ ,‬ומעכבת את בוא המשיח‪.‬‬
‫החזיר מזכיר לנו כל זאת‪ ,‬וההתרחקות ממנו‬
‫מרחיקה אותנו מן הצביעות והשקר העצמי‬
‫של התרבויות החיצוניות‪.‬‬
‫כך מבאר רש"י (בראשית כו‪ ,‬לד) ע"פ מדרש‬
‫רבה‪" :‬חזיר הזה כשהוא שוכב‪ ,‬פושט טלפיו‬
‫לומר‪ :‬ראו שאני טהור! כך אלו גוזלים‬
‫וחומסים ומראים עצמם כשרים‪"...‬‬
‫רעיון זה נועד לחנך אותנו להתרחק‬
‫ממידת הצביעות‪ ,‬ולהיזהר מפניה‪ ,‬כפי‬
‫שמספרת הגמרא על אזהרתו של המלך‬
‫ינאי לבתו (סוטה דף כב‪ ,‬ב)‪" :‬אל תתייראי‬
‫מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין‪ ,‬אלא‬
‫מן הצבועין שדומין לפרושין‪ ,‬שמעשיהן‬
‫כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס"‪.‬‬
‫החיות הטמאות אינן מראות שהן‬
‫טהורות‪ ,‬ולכן אין בהן סכנה‪ .‬אך החזיר הוא‬
‫חיה טמאה שמנסה להראות כטהורה‪ ,‬היא‬
‫מושכת את התאווה‪ ,‬ועל כן מייצגת את‬
‫הצביעות המסוכנת ביותר שיש‪ ,‬שעלולה‬
‫להטעות את הרבים להתדרדר לשפלות‬
‫מבלי שיבחינו בכך‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬יש בארצנו מספר חנויות‬
‫שמוכרות בשר חזיר רח"ל‪ ,‬אך הפלא ופלא‪,‬‬
‫במקום לכנות את החזיר בשמו‪ ,‬הם בוחרים‬
‫לכנותו בשם שיסתיר את זהותו האמיתית‪,‬‬
‫וקוראים לו בשם הנקי‪" :‬בשר לבן"‪ .‬בצביעות‬
‫אירונית זו הראו לנו פעם נוספת מיהו‬
‫החזיר‪ ,‬ומה הוא מייצג‪ .‬ומכיוון שהתורה‬
‫הקדושה מייצגת את האמת ואת היושר‪,‬‬
‫כהבדל האור מן החושך‪ ,‬היא מדריכה אותנו‬
‫להתרחק מן החזיר והחזירות‪.‬‬
‫אך כפי שנאמר‪ ,‬ישנו גם טעם גשמי‬
‫להרחקה זו‪ :‬החזיר כידוע הינו יצור שומני‬
‫מאוד‪ ,‬ולמרות שאינו בריא עבור האדם‪,‬‬
‫ובארצות הברית אף גורם לתחלואה גדולה‬
‫בציבור‪ ,‬מכל מקום טעמו ידוע כמושך‬
‫אנשים יותר מבשרם של בעלי חיים אחרים‪.‬‬
‫זו לבדה סיבה ראויה להרחיק חיה זו מארץ‬
‫ישראל‪ ,‬כדי שלא יימשכו לאוכלה‪ ,‬ויעברו‬
‫במזיד על איסור תורה חמור‪.‬‬
‫מלחמה מבית‬
‫האיבה שרכש שאול המלך לדוד‪ ,‬אינה דועכת‪ .‬אולם דוד מוצא חבל הצלה‬
‫דווקא מבנו של שאול‪ ,‬יהונתן‬
‫ניסיון לגייס תומכים‬
‫שאול מוסיף להתנכל לדוד‪ ,‬וכעת הוא מעורר את‬
‫בני ביתו ‪ -‬משפחתו ועבדיו‪ ,‬ומדבר איתם בגלוי‬
‫להמית את דוד‪ .‬שאול מנסה לגרום לאיבה בין יונתן‬
‫לדוד כדי שישתדל להורגו‪ ,‬היות והמלוכה מגיעה‬
‫לו כבן המלך ולא לדוד‪ ,‬אך הכתוב מעיד "וִ יהֹונָ ָתן‬
‫ּבֶ ן ָׁשאּול ָח ֵפץ ּבְ דָ וִ ד ְמאֹד" ‪ -‬על אף הדיבורים‬
‫וההסברים מצד שאול אביו‪ ,‬יהונתן נשאר אוהב‬
‫את דוד‪ .‬ומובא במדרש‪ ,‬שבזכות מסירות נפשו של‬
‫יונתן לא לשפוך דם נקי‪ ,‬מכאן ואילך נוספה האות‬
‫ה' לשמו‪ ,‬ונקרא 'יהונתן' כיון שהלך וגדל באישיותו‬
‫בגלל אהבתו את דוד וההשתדלות להצלתו‪.‬‬
‫יהונתן נפגש עם דוד‪ ,‬ומזהירו שאביו מבקש‬
‫להמיתו ולכן מייעץ לו להסתתר ולהיווכח בכך‪ .‬הם‬
‫מתכננים שבעת יציאתם של שאול ויהונתן לשדה‬
‫כהרגלם לדבר שם בעניינים חשובים‪ ,‬יהונתן ישאל‬
‫את אביו על דוד ועל פי תגובתו דוד ידע האם שאול‬
‫שונאו או אוהבו‪.‬‬
‫יהונתן מדבר שאול מבטיח‬
‫בהיותם בשדה‪ ,‬מעלה יהונתן את נושא השיחה‬
‫על דוד‪ ,‬הוא מדבר טוב על דוד ומבקש מאביו שלא‬
‫יחטא ויהרגו וישפוך דם נקי לשווא‪ .‬יהונתן מפרט‬
‫את מעשיו הטובים של דוד‪ ,‬שהרי דוד גם מנגן‬
‫לפניו ובכך משמחו‪ ,‬וכן כל נס ההצלה מיד גוליית‬
‫והפלישתים גלגל הקב"ה שיעשה ע"י דוד‪ ,‬ששם‬
‫נפשו בכפו ובחירוף נפש פעל להצלת העם‪ ,‬ומדוע‬
‫הוא מבקש להמיתו? שאול שומע את דברי יהונתן‪,‬‬
‫יּומת"‪ ,‬ומתכוון באמת‬
‫"חי ה' ִאם ָ‬
‫מקבלם‪ ,‬ונשבע ַ‬
‫לדבריו‪ .‬דוד שומע זאת‪ ,‬אך כיון ששרוי בסכנת‬
‫נפשות מתקשה להאמין כיון שרדיפת שאול היתה‬
‫על המלכות‪.‬‬
‫הפלישתים מכים ‪ -‬דוד מחזיר‬
‫בעת ששאול היה עסוק בענייני הפנים בהתנכלות‬
‫לדוד‪ ,‬הוסיפו הפלישתים להילחם בישראל‪ .‬הם רדפו‬
‫גם את דוד‪ ,‬כיון שביזה אותם כשהשפיל אותם בהרג‬
‫‪ 200‬הפלישתים וחיתוך עורלותיהם‪ .‬כיון שדוד גרם‬
‫להם כן הוא יצא ונלחם בפלישתים "וַ ּיַ ְך ּבָ ֶהם ַמּכָ ה‬
‫גְ דֹולָ ה וַ ּיָ נֻ סּו ִמ ָּפנָ יו"‪.‬‬
‫רוח רעה עושה רע‬
‫שאול יושב בביתו‪ ,‬ולמרבה הצער‪ ,‬הרוח הרעה‬
‫שבה ומבעתת בו‪ .‬דוד יושב ומנגן לשאול‪ ,‬הרוח‬
‫הרעה גורמת לשאול להטיל שוב את החנית לכיוונו‬
‫של דוד שמצליח ברגע האחרון להימלט ממנה‪.‬‬
‫אשה דואגת לבעלה‬
‫דוד בורח לביתו‪ .‬מיכל אשתו מרגישה בסכנה‬
‫על סדר היום‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫זהירות מגזל‪ :‬גם במקומות שלא‬
‫חשבתם‬
‫אבקש לשתף אתכם בכמה נקודות חשובות‬
‫השייכות לענייני גזל החמורים‪ ,‬שלפעמים מחוסר‬
‫ידיעה והיעדר תשומת לב האדם נכשל בהם‪ ,‬וכבר‬
‫כתב רבנו הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (פרק‬
‫יא) שיש אנשים שאומנם לא שולחים ידם בממון‬
‫חבריהם אבל טועמים טעם גניבה‪.‬‬
‫א‪ .‬יש העוברים דרך חדרי מדרגות כדי לקצר‬
‫את דרכם‪ .‬צריך לדעת כי אין שום היתר להשתמש‬
‫בתאורה או במעלית בלי לקבל רשות מהשכנים‬
‫או מועד הבית‪ ,‬אלא אם כן נכנסים לצורך אחד‬
‫הדיירים או לצורך עצמו‪ ,‬כגון‪ :‬לקחת מעטפה או‬
‫חפץ וכדומה מאחד הדיירים‪.‬‬
‫לעצם השאלה האם מותר המעבר דרך הבניינים‬
‫ללא קבלת רשות‪ ,‬התשובה היא שהמעבר יהיה מותר‬
‫היות והדבר מוגדר בהלכה כ"זה נהנה וזה לא חסר"‪,‬‬
‫וזאת בתנאי שאכן הוא לא מחסר ולו במקצת את‬
‫דיירי הבנין (אלא אם כן יש הוראה ברורה בשלט‬
‫האוסר על אנשים מבחוץ לעבור דרך הבנין)‪.‬‬
‫ב‪ .‬גם במקרה בו מותר לעבור דרך הבניין‪ ,‬אין‬
‫הכוונה למעבר דרך גינות או דשא‪ ,‬כאשר העובר שם‬
‫עלול לקלקל ולפגוע בצמחיה וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬איסור חמור להשתמש במים השייכים לבניין‬
‫מסוים לצורך שתיה‪ ,‬או שטיפת רכב ללא קבלת‬
‫רשות מכל דיירי הבניין או ועד הבית‪ .‬יש פעמים‬
‫שבה נמצא בעלה‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬שולח שאול‬
‫שליחים לביתו של דוד כדי שישמרו שדוד לא ייצא‬
‫מהבית וכדי שיתפסוהו ויביאו אותו אליו‪ .‬מיכל‬
‫מכירה את אביה שאול‪ ,‬ובחישוב כל נתוני המאורעות‬
‫"אם ֵאינְ ָך ְמ ַמּלֵ ט‬
‫היא פונה אל דוד בבקשה נחרצת ִ‬
‫מּומת!"‪ .‬מיכל יוזמת‬
‫ַאּתה ָ‬
‫ֶאת נַ ְפ ְׁשָך ַהּלַ יְ לָ ה ‪ָ -‬מ ָחר ָ‬
‫את בריחת דוד מהבית וללא שום עזרה משפחותיה‬
‫או עבדיה כדי ששום אדם לא יידע על פעולתה‪ ,‬היא‬
‫משלשלת חבל מבעד החלון וכך דוד נמלט מהבית‬
‫בלי שהשליחים למטה ישימו לב‪ .‬מיכל משלימה את‬
‫המעשה בכך ששמה תרפים במיטתו של דוד כדי‬
‫שידמו כאילו זה גופו‪ ,‬וגם שיער של עיזים כאילו‬
‫מדובר בשיער הראש ומכסה את כל ה'גוף' שיצרה‪.‬‬
‫על מעשיה של מיכל אמרו במדרש שוחר טוב על‬
‫הפסוק "מצא אשה מצא טוב" – זו מיכל בת שאול‬
‫שאהבה מאוד את דוד בעלה ולא שמעה לאביה ואף‬
‫סייעה בהצלתו‪ .‬וכן חז"ל משבחים את מעשיה של‬
‫מיכל ואמרו‪" ,‬ג' נשים הצילו‪ :‬אשת און בן פלת‪,‬‬
‫מיכל וסרח בת אשר"‪.‬‬
‫אכן נודע הדבר‬
‫בבוקר שולח שאול שליחים שייקחו את דוד‬
‫ויביאוהו אליו‪ .‬הם מגיעים לביתו‪ ,‬ומיכל אומרת להם‬
‫שהוא חולה‪ .‬השליחים חוזרים לשאול ומספרים לו‬
‫את דבריה‪ ,‬אך שאול לא משתכנע‪ .‬הוא שולח אותם‬
‫שנית בחזרה‪ ,‬ומצווה שייקחו את דוד עם המיטה‬
‫ויביאוהו אליו! הם חוזרים וכשרוצים לבצע את‬
‫השליחות הם מגלים את התרפים‪ .‬כשהדבר נודע‬
‫לשאול הוא מזמן אליו את מיכל ומבקש הסברים‪.‬‬
‫מה יהיה? להיכן ברח דוד?‬
‫המשך בעז"ה בשבוע הבא‪...‬‬
‫הכותב מטפל ויועץ לאורח חיים בריא‪,‬‬
‫כותב ומרצה ביהדות וברפואה‬
‫שאדם הולך בדרכו וצריך להתפנות‪ ,‬ואז נכנס לאולם‬
‫שמחות קרוב‪ ,‬בית מלון או קופת חולים‪ ,‬ולכאורה‬
‫ללא קבלת רשות מהמוסמכים לכך יש כאן גזל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מי שמשתתף באירוע מסוים‪ ,‬כמו חתונה וכדו'‪,‬‬
‫מותר לו לקחת לביתו את מה שנותר ממנתו האישית‬
‫שלא סיימה‪ ,‬אבל איסור חמור לקחת ממנות שעל‬
‫השולחנות וכן מהפרחים שעל השולחן אלא אם כן‬
‫ברור כשמש ללא ספק שלא עושים חשבון על הנותר‬
‫והכל ייזרק לאשפה‪ ,‬ובעלי השמחה לא מקפידים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מסגרת חינוכית בה מקובל להעניש תלמידים‬
‫ע"י החרמת חפצים שאיתם התעסקו במהלך‬
‫השיעור‪ ,‬או כשאסורים להחזיקם ברשותם ‪ -‬מותר‬
‫לצוות ההוראה לעשות כן ואינם עוברים בגזל‪,‬‬
‫אמנם אסור להשתמש בחפץ וראוי להחזירו בתום‬
‫מיצוי העונש (הליכות בין אדם לחבירו פרק טו)‪.‬‬
‫ו‪ .‬הלכה היא שאסור לקנות חפצים גנובים‪ ,‬ועוון‬
‫גדול למי שקונה מן הגנב‪ ,‬שהרי כך הוא מחזק את‬
‫ידיו להמשיך ולגנוב‪.‬‬
‫כאן המקום לעורר שיש מקומות‪ ,‬לעתים אף‬
‫בקברות צדיקים‪ ,‬בהם מוכרים רוכלים את מרכולתם‬
‫ויש המוכרים דיסקים של שירים שנצרבו וזוייפו‪,‬‬
‫ונמכרים במחיר אפסי ממש‪ .‬הואיל וכאן נעשה‬
‫הדבר באופן מסחרי ‪ -‬אין שום שאלה‪ ,‬ועוון בידי‬
‫הקונים אותם‪ .‬ולכן יש לבדוק אם הדיסק אכן מזויף‪,‬‬
‫ולהישמר מכך‪.‬‬
‫הרב שי עמר‪ ,‬מורה צדק ורב ומרצה בהידברות‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬
‫‪3‬‬
‫סיפורים מהחיים‬
‫חיים ולדר‬
‫חומות של תפילה‬
‫הסיפור הבא לא התרחש לפני חמישים שנה‪ ,‬וגם לא לפני עשר שנים‪ .‬הוא התרחש‬
‫ממש לפני פחות משנה‪ ,‬בימי מבצע 'צוק איתן' בעזה‪ .‬זהו סיפור על ויכוח דתי‪,‬‬
‫שהמשיך בהחלפת פתק קטן – וסופו‪ ...‬בנס גדול וקידוש ה' עצום‪ .‬כוחו של פסוק‬
‫ב‬
‫תקופה‬
‫ההיא נסע‬
‫בעלי המתנדב בארגון חסד‬
‫ידוע‪ ,‬לכיוון הדרום‪ .‬בדרכו נפגש עם‬
‫גדוד‪ ,‬שהיה רגע לפני כניסה לשדה הקרב בעזה‪,‬‬
‫ושם נקשרה שיחה בינו לבין גיא (שם בדוי)‪ ,‬אחד‬
‫הקצינים‪.‬‬
‫הקצין שאל את בעלי היכן הוא גר והתפלא‬
‫לשמוע כמה ילדים יש לנו‪ .‬מובן שהוא התעניין‬
‫אם בעלי עשה צבא ובעלי ענה לו כי שירת את‬
‫עם ישראל בלומדו בישיבה ובכולל‪ .‬זה כמובן הוביל‬
‫לוויכוח נימוסי אבל נוקב מאד‪.‬‬
‫הסתבר כי הקצין הוא איש שמאל‪ ,‬בן קיבוץ‪,‬‬
‫אתאיסט לחלוטין‪ ,‬שמעולם לא התפלל ואפילו‬
‫תפילין אין לו‪.‬‬
‫הקצין הביע דעות ברורות בעד הפרדת הדת‬
‫מהמדינה‪ ,‬אמר שאין לו שום בעיה שאנשים יהיו‬
‫דתיים אך לדעתו ארץ ישראל צריכה להיות ללא‬
‫זיקה לשום דת‪ ,‬הכל צריך להיות פתוח בשבת‬
‫ושצריך לבטל את הרבנות הרגילה ובוודאי שהרבנות‬
‫הצבאית‪ .‬בקיצור היו לו דעות שבפירוש מתאימות‬
‫לחמישה אחוז מעם ישראל‪.‬‬
‫מכיוון שהיו להם ‪ 12‬שעות עד להתארגנות‬
‫לכניסה‪ ,‬היה להם זמן לשוחח‪ ,‬ובעלי נכנס איתו‬
‫לשיחה עמוקה‪ .‬הוא אמר לקצין שאם אלה הן‬
‫דעותיו מדוע לא יגור בחו"ל‪ ,‬דבר שהרגיז כמובן‬
‫את הקצין‪" .‬אני ישראלי" אמר ובעלי אמר לו‪" :‬אבל‬
‫אתה איש שמאל ולפי עקרונותיך אתה חי בארץ‬
‫אותה גזלת מאחרים"‪ .‬הקצין אמר לבעלי כי אינו‬
‫גר בשטחים ובעלי ענה לו שעל פי תפיסת הערבים‬
‫כל פינה בארץ ישראל שייכת להם‪ ,‬וכשאתה‬
‫שואל ערבי מעזה איפה הוא גר הוא יענה "ביפו"‪,‬‬
‫"ברמלה"‪" ,‬בחיפה" וכו'‪.‬‬
‫הוויכוח הגיע למבוי סתום כאשר בעלי ניסה‬
‫להביא אותו לתובנה שמי שאינו מאמין בקב"ה‬
‫ובתורתו‪ ,‬מוסרית אסור לו לגור כאן‪ ,‬ובוודאי שלא‬
‫להילחם על הארץ‪.‬‬
‫בשלב זה הרגיש בעלי שהקצין מתחיל לכעוס‬
‫והם עלולים להיפרד מתוך עימות‪ ,‬לכן ביקש לחדול‬
‫מהוויכוח ולספר לו סיפור שייקח רק חמש דקות‪.‬‬
‫אמא מ א‬
‫צילה ותי‬
‫הידברות ‪ -‬למען החיים‬
‫לסיפור‬
‫לא מסרבים ואז בעלי‬
‫סיפר לו סיפור שהולך אצלנו במשפחה‬
‫מפיו של הדוד שרגא‪ ,‬סוכן ביטוח במקצועו‪ ,‬אך‬
‫איש ספר שמנצל כל דקה פנויה ללימוד‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬הדוד שרגא היה בשנות השישים (לפני‬
‫חמישים שנה) נציג מחלקת העליה של הסוכנות‬
‫באנגליה‪ .‬הוא אגב הכיר אישית את יחזקאל מזרחי‪,‬‬
‫שדברת עליו בסיפוריך‪ ,‬איש חיל הים שמצא את‬
‫מותו על הצוללת "דקר"‪.‬‬
‫היה זה בשנת ‪ .1968‬ללונדון הגיע מרדכי‬
‫(מורל'ה) בראון‪ ,‬אז קצין חינוך ראשי בצה"ל‪ ,‬להיות‬
‫שותף במסע לעידוד עלייה באנגליה‪.‬‬
‫הדוד שרגא הפגיש אותו עם נציגי הקהילה‬
‫הישראלית בלונדון ובהם ר' אבא בורנשטיין ובארי‬
‫מנדל‪ ,‬ויחד ארגנו כנס גדול לעידוד עלייה‪.‬‬
‫אל פגישת ההכנה הגיע מורל'ה בראון‪ .‬הם דיברו‬
‫על דרכים לעודד את האוכלוסייה לעלות לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בראון הפתיע את השלושה ואמר להם כי הוא‬
‫רוצה לספר להם סיפור שסיפר לו שר החינוך זלמן‬
‫ארן‪ ,‬לפני חצי שנה כשנפגשו במטרה לקדם את‬
‫"התודעה היהודית" בקרב אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬
‫זלמן ארן נולד בשנת ‪ 1899‬ברוסיה וגדל בבית‬
‫דתי‪ .‬כשהיה בן ‪ 16-15‬החלה תקופת המהפכה‬
‫הקומוניסטית הרוסית שסחפה אחריה צעירים‬
‫רבים‪ ,‬כולל אותו‪ .‬הקומוניזם שדגל בכפירה‬
‫מוחלטת‪ ,‬בשוויון ובביטול כל מה שמפריד בין בני‬
‫אדם‪ ,‬ובראש בראשונה דת‪ ,‬קסם מאד לבני הנוער‪,‬‬
‫ואלה נטשו את המסורת ודבקו בדת החדשה‪:‬‬
‫הקומוניזם‪.‬‬
‫על פי עקרונות הקומוניזם‪ ,‬אפילו אזכור של שם‬
‫אלוקים מהווה סתירה ל"דת החדשה"‪ ,‬וממילא‬
‫הצעירים‪ ,‬גם היהודים‪ ,‬היו מנותקים מהיהדות‪ ,‬ולא‬
‫אמ"א‬
‫תמיכה וסיוע‬
‫לנשים הרות‬
‫הזכירו משהו שקשור לתפילה או לדברים‬
‫שבקדושה‪.‬‬
‫"יום אחד"‪ ,‬סיפר שר החינוך ארן‪" ,‬הגיעו לכפר‬
‫שלנו קוזאקים‪ ,‬והתחילו להפגיז את הכפר‪ .‬אנחנו‬
‫ברחנו לגבעות ופצצות עפות עלינו מכל עבר‪ ,‬ובכל‬
‫נחיתה אנחנו רואים חברים שלנו נהרגים ונפצעים‪.‬‬
‫אני רץ מעבר לשדות‪ ,‬נופל וקם‪ ,‬והפגזים מסביבי‬
‫ובאופן אינסטינקטיבי התחלתי לומר פרקי תפילה‬
‫והתחננתי לקב"ה שאצא מזה בשלום‪ .‬הגעתי‬
‫למקום מבטחים ופתאום נתתי מכה על הפה שלי‪.‬‬
‫'מה עשית זלמן?' אמרתי לעצמי‪' .‬הרי אתה מהפכן‪,‬‬
‫איך אתה התפללת?' מצאתי את עצמי בודק שאיש‬
‫לא שמע את תפילתי"‪.‬‬
‫מורל'ה בראון עוד לא סיים את הסיפור‪.‬‬
‫"כששמעתי את סיפורו של זלמן ארן‪ ,‬השבתי לו‪:‬‬
‫"אתה יודע כבוד השר? גם אני חייב לספר לך סיפור‬
‫אישי‪ .‬כשהייתי בן ‪ 19‬הייתי מפקד מחלקה במלחמת‬
‫תש"ח‪ .‬היינו באיזור חמי יואב‪ ,‬ליד אשקלון‪ ,‬עם‬
‫מחלקה של עשרים בחורים מצוידים בנשק דל‪.‬‬
‫עלינו על גבעה ולפתע אנחנו שומעים רעש גדול‪.‬‬
‫אנחנו מסתכלים ורואים צבא עצום מתקדם אלינו‪,‬‬
‫אלפי אנשים‪ ,‬תותחים‪ ,‬רכבים ואנחנו עשרים‬
‫בחורים‪ .‬אני‪ ,‬כמפקד המחלקה רואה את זה ויודע‬
‫שאנחנו מחוסלים לגמרי‪ .‬לא ידעתי מה לעשות‪.‬‬
‫שום רעיון לא היה במוחי‪ .‬והם מתקרבים אלינו‬
‫במהירות‪ .‬ואז לראשונה בחיי חשתי צורך להתפלל‬
‫לאלוקים שיציל אותנו‪ ,‬אבל לא ידעתי איך‬
‫מתפללים‪ .‬אפילו מילה אחת מהדבר הזה ששמו‬
‫תפילה לא היתה לי‪ ,‬ואני שואל אותך שר החינוך‪:‬‬
‫אותך לימדו להתפלל אבל אתה לא רצית להתפלל‪,‬‬
‫אבל מדוע לנו לא נתת לפחות את ההזדמנות שנוכל‬
‫בהידברות דואגים לא לאבד אף נפש מישראל‪,‬‬
‫בואו והיו שותפים להצלת חיים!‬
‫חייגו‪:‬‬
‫‪1 -800 -800 -110‬‬
‫‪052 -955 -15 -91‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להתפלל? מדוע כשר החינוך מנעת מהדור שלנו את‬
‫היכולת הזו לבחור?"‬
‫בעלי סיים את הסיפור לקצין המרותק ואמר לו‪:‬‬
‫"אני אחיך ולא רוצה לריב איתך‪ ,‬אבל עליך לדעת‬
‫שמרדכי בראון קרוב מאד לדעות שלך‪ .‬הוא הפך‬
‫לימים להיות ח"כ מטעם מר"צ‪ .‬אם תרצה תוכל‬
‫לשאול אותו על אמיתות הסיפור של דודי שרגא‪.‬‬
‫ואני אומר לך ידידי היקר‪ ,‬שאני מאחל לך שלא‬
‫תהיה במצב שתבין שרק התפילה תסייע לך‪ ,‬אבל‬
‫עליך להצטייד למקרה כזה לפחות בפסוק אחד‪,‬‬
‫שיהיה לך מה לומר במקרה שנראה לך שהכל אבוד‪.‬‬
‫יש איזה פסוק שאתה יודע?"‬
‫הקצין אמר לו מתוך אי נעימות‪" :‬תן להיזכר‪ ,‬יש‬
‫איזה משהו‪ ,‬אבל אני לא זוכר‪ .‬משהו עם ברוך אתה‬
‫ד'" הוא לא ידע את ההמשך‪.‬‬
‫בעלי אמר לו‪" :‬קח את הפסוק 'שמע ישראל ד'‬
‫אלוקינו ד' אחד'‪ .‬זהו משפט שכל יהודי חייב להכיר‪.‬‬
‫תשנן את התפילה הזו‪ ,‬ואני מקווה בשבילך שתאמר‬
‫אותה סתם כך‪ ,‬ולא בסיטואציה של מורלה בראון‬
‫וזלמן ארן"‪.‬‬
‫הוא רשם לו בפתק את המילים‪" :‬שמע ישראל"‬
‫בכתב ברור ומנוקד וצירף לשם את שמו ואת מספר‬
‫הטלפון שלו והם נפרדו בידידות‪.‬‬
‫שלושה ימים לאחר מכן בעלי מקבל טלפון‪.‬‬
‫על הקו היה מישהו שהזדהה כאיש צבא‪ .‬הוא‬
‫אמר כי התבקש על ידי גיא (הקצין שעימו שוחח‬
‫בעלי) להודיע לו כי הוא נפצע ומאושפז בבית‬
‫החולים 'סורוקה' וכי הוא ישמח לשוחח איתו‪.‬‬
‫איש הצבא אמר כי גיא אינו יכול בשלב הזה לדבר‬
‫בפלאפון‪.‬‬
‫בעלי לא חיכה רגע‪ ,‬הוא לקח את הרכב וטס‬
‫לכיוון 'סורוקה'‪.‬‬
‫כשהגיע למחלקה ואמר את שמו אמרה האחות‪:‬‬
‫"זה הבחור שגיא רוצה לדבר איתו"‪ .‬בעלי הבין‬
‫שהוא הפך לנושא במחלקה‪.‬‬
‫כשהובילו אותו למיטתו של הקצין אמרו לו‬
‫שהוא נפצע באורח בינוני וכי נשקפת סכנה לאחת‬
‫מעיניו‪ .‬בעלי קרב למיטתו וראה שהוא חבוש בשתי‬
‫ידיו‪ ,‬בחזהו ובפניו‪.‬‬
‫ניכר היה שהתרגש מהגעתו של בעלי‪.‬‬
‫אביו שהיה לצדו אמר‪" :‬אתה זה הרב שהוא ביקש‬
‫לדבר איתו?" בעלי אמר שהוא אמנם שומר מצוות‪,‬‬
‫אבל לגמרי לא רב‪ .‬בשלב הזה סיפר האב על נסיבות‬
‫פציעתו של הבן‪.‬‬
‫מסתבר שזה קרה בשכונת סג'עיה במהלך המבצע‬
‫לטיהור השכונה‪ .‬בנו הוביל קבוצת חיילים לאחת‬
‫הסמטאות כשלפתע הגיחו שלושה מחבלים מתוך‬
‫איזה בניין והחלו להמטיר עליהם אש תופת‪ .‬גיא‬
‫הסתער בראש הכוח והשיב אש‪ .‬שני מחבלים‬
‫חוסלו ואחד ברח לתוך בניין‪.‬‬
‫גיא ועוד שני חיילים דלקו אחריו כשהשאר‬
‫מאבטחים מאחור‪ .‬הם נכנסו בזהירות רבה לתוך‬
‫המבנה וקלטו שהמחבל מסתתר מאחורי גרם‬
‫מדרגות‪ .‬הם זרקו רימון יד לכיוון וכמובן תפסו‬
‫מחסה כשידיהם מכסות על ראשם והרימון התפוצץ‪.‬‬
‫רגע אחרי הפיצוץ‪ ,‬שמעו צליל שאין לטעות בו‪,‬‬
‫היה זה רימון נוסף שהושלך על ידי מחבל רביעי‬
‫שהתחבא באחד המסדרונות‪.‬‬
‫הרימון היה מול עיניהם‪ ,‬שניה וחצי לפיצוץ‪.‬‬
‫גיא היה במצב שכיבה שלא אפשר לו להרחיק‬
‫את הרימון וזה התקרב אליו‪ ,‬שניה‪ ,‬שתיים‪ ...‬גיא‬
‫וחייליו התאבנו לנוכח מה שידעו שהולך בוודאות‬
‫לקרות‪ ,‬ואז‪ ...‬הרימון פגע בעוצמה בקנה הרובה‬
‫של גיא ותזוזה מקרית של גיא הפכה את הנשק‬
‫למעין מחבט שהעיף את הרימון בצורה קשתית‬
‫לכיוון ממנו נזרק‪ .‬ואז‪ ,‬לפני שנחת‪ ,‬בעודו באוויר‪-‬‬
‫התפוצץ‪.‬‬
‫ארבעה נפצעו‪ .‬אחד באורח אנוש ומת מפצעיו‬
‫– היה זה המחבל שזרק את הרימון ולא היה יכול‬
‫לצפות שהרימון יפגע בדיוק בברזל דק כמו לוע של‬
‫רובה‪ .‬הוא היה בעמידה וחטף את רוב הרסיסים‪,‬‬
‫גיא וחייל נוסף נפצעו באורח בינוני והחייל שהיה‬
‫מאחוריהם באורח קל‪.‬‬
‫"דיברתי עם החייל שנפצע קל"‪ ,‬אמר אביו של‬
‫גיא‪" .‬הוא אומר שזה היה נס אמיתי‪ ,‬מארץ הניסים‪.‬‬
‫אם הרימון היה נוחת עליהם כולם היו נהרגים‬
‫בוודאות‪ .‬ופתאום הנקישה ההיא בלוע של הרובה‬
‫והתזוזה המקרית של גיא כמו מחבט‪ ,‬זה לא משהו‬
‫טבעי מה שהיה שם"‪ ,‬אומר האב‪" .‬כשדיברתי עם‬
‫גיא הוא אמר שהנס הזה בזכות אחד דתי‪ .‬אתה‬
‫חייב להבין שגיא לא קיבל חינוך דתי אבל הוא בחור‬
‫רציני ואם הוא אומר את זה וגם מבקש שיוציאו‬
‫מהארנק איזה קמע שכתבת לו‪ ,‬כנראה שהוא יודע‬
‫משהו שאנחנו לא יודעים‪ .‬מה שאני לא מבין זה‬
‫איך הצלחת לגרום לו לקבל את הקמע שלך – זה‬
‫לא גיא שאני מכיר"‪.‬‬
‫"אל תדאג"‪ ,‬אמר בעלי‪" ,‬אני לא יודע לכתוב‬
‫קמעות‪ .‬ומה שנתתי לו זה לא קמע רק תפילת‬
‫'שמע ישראל' זה הכל"‪.‬‬
‫בעלי התקרב אל גיא הוא היה חלוש וחבוש אך‬
‫בהכרה מלאה‪" .‬בשניות האלה שהרימון התגלגל‬
‫אלי‪ ,‬ידעתי שזה הסוף‪ .‬הייתי במצב שכיבה בגלל‬
‫הרימון שזרקנו‪ ,‬כל הפק"ל עלי וידעתי שלא אוכל‬
‫להגיע אליו ביד‪ .‬פשוט שכבתי שם בחוסר אונים‬
‫וראיתי את המוות מתגלגל אלי ואז הבנתי בדיוק‬
‫מה עבר על שר החינוך ההוא זלמן ארן ומה עבר על‬
‫הח"כ ההוא מרדכי בראון‪ .‬אלו רגעים שאין לך בהם‬
‫שום שליטה ואתה יודע שכולך נתון לכוח אחר‪.‬‬
‫בדיוק הרגעים בהם אתה פונה לאלוקים גם אם‬
‫חשבת שאתה לא מאמין בו‪.‬‬
‫אם לא הייתי פוגש בך רוב הסיכויים שהייתי נשאר‬
‫בלי שום תפילה לומר‪ ,‬כמו הח"כ ההוא ממר"צ‪ .‬אבל‬
‫לי היתה את התפילה שרשמת לי‪ .‬הסתכלתי עליה‬
‫פעם פעמיים לפני כן וזכרתי את המילים‪ ,‬אני לא‬
‫בטוח שהספקתי לומר את כל המשפט ולא בטוח‬
‫אם אמרתי אותו כדי להינצל או בגלל שידעתי שאני‬
‫הולך בטוח למות‪ ,‬אבל פשוט צעקתי שמע ישראל‬
‫ואז הרימון פגע בקנה של הנשק‪ ,‬התקשת חזרה‬
‫למחבל והתפוצץ באוויר בינינו לבינו‪"...‬‬
‫בעלי היה נרגש מאד‪ ,‬ירדו לו דמעות מהעיניים‪.‬‬
‫לשמוע בחור שהצהיר כמה ימים לפני כן שהוא‬
‫אתאיסט ומתנגד לכל גילויים של דת מדבר כך‪...‬זה‬
‫היה קידוש ד' אמיתי‪.‬‬
‫ובעלי אומר לו‪" :‬אני נושא עיניי לשמים וקורא‬
‫עבורכם 'שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד'‪ .‬זהו‬
‫הפסוק שנישא על שפתי יהודי בכל שנות גלותו‪,‬‬
‫והוא ממשיך ונישא גם כעת‪ ,‬לעד"‪.‬‬
‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬
‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬
‫במעמד בנם של מקובלים‬
‫יצחק בצרי‬
‫ההרצאות בנושא‪:‬‬
‫מאת הרב דוד עשור‬
‫לוותר ולהרגיש‬
‫טוב (א')‬
‫כיצד ניתן לוותר‪ ,‬ובכל זאת‬
‫להרגיש שמח ושלם ‪ -‬ואפילו‬
‫מרוצה? כמה עצות‬
‫א‪ .‬לחשב אלו פירות יניב הוויתור העכשווי‬
‫ ברגע שאנו נמצאים במצב שבו אנו שוקלים‬‫האם לוותר לבן הזוג או להתעקש על דעתנו‪,‬‬
‫עלינו להכניס לשיקולינו מה הפירות שיניב‬
‫ויתור זה‪ ,‬וזה יאפשר לנו לוותר יותר בקלות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אישה רוצה ללכת לקורס מסוים‪,‬‬
‫ודבר זה מצריך מהבעל לשמור על הילדים‪,‬‬
‫כשהבעל מתלבט האם לאפשר לאשתו‬
‫ללכת ו'להקריב מעצמו' ‪ -‬שבמבט שטחי זה‬
‫נראה ויתור מצדו בלבד‪ ,‬עליו לחשוב ולחשב‬
‫שבמידה וכרגע יאפשר לאשתו ללכת לקורס‪,‬‬
‫הוא ירוויח בכמה מישורים אחרים (כל זוג‬
‫והמערכתיות שלו)‪ ,‬ואז הוויתור יהיה נוח‬
‫וקליל‪ ,‬ויזמין ויתורים אחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬להכניס את הוויתור לפרופורציות נכונות‬
‫– לזכור ולחשב תמיד‪ ,‬לפני או תוך כדי‬
‫הוויתור‪ ,‬שהוויתור הוא עכשווי ונקודתי ולא‬
‫כללי ומוחלט‪ .‬ישנם אין ספור חששות לוותר‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬שהוויתור יהווה תקדים ויגרור אחריו‬
‫עוד אין ספור מצבים דומים‪ .‬לדוגמה‪ :‬חושב‬
‫הבעל‪ ,‬אם אוותר כרגע ואאפשר לאשתי ללכת‬
‫לקורס ולשמור על הילדים‪ ,‬בעוד כמה ימים‬
‫היא תרצה ללכת לקורס נוסף‪ ,‬ואני אצטרך‬
‫לשמור על הילדים באופן קבוע‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫גם אצטרך לארגן את הבית‪ ...‬וכן על זה הדרך‪.‬‬
‫זוהי עצת היצר לסכל ולקלקל כל רצון טוב‬
‫לוויתור‪ ,‬ולקחת את דמיון האדם למחוזות לא‬
‫רצויים ושקריים שבן זוגנו מעולם לא העלה‬
‫על דעתו‪ .‬לכן‪ ,‬ברגע שעולה מחשבה כזו יש‬
‫למגר אותה‪ ,‬ולהתייחס לוויתור באופן נקודתי‪,‬‬
‫ובכדי לוודא את הדברים וליישר את ההדורים‪,‬‬
‫נמצא שעת כושר מתאימה‪ ,‬ונבדוק יחד כיצד‬
‫נוכל לענות אחד על דרישותיו של השני‪ ,‬מבלי‬
‫שצד אחד ירגיש מקופח או וותרן מידי‪ ,‬והאם‬
‫בכלל צורך זה היה הכרחי‪ .‬והלוואי שנזכה‬
‫תמיד לוותר וישכון בינינו השלום‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫במהלך הערב תיערך‬
‫תפילה מיוחדת לברכת הבית‬
‫ובסוף הערב יקבל הרב קהל לעצה ולברכה‬
‫המקובל הרב‬
‫ארגון הידברות‬
‫מאפשר לכם לקיים‬
‫ערב שכולו רוחניות‬
‫בבתיכם‬
‫כלים שלובים‬
‫שליט”א‬
‫עין הרע‪ ,‬חלומות‪ ,‬שם האדם ועוד‪...‬‬
‫תשלללוא‬
‫ם‬
‫להזמנת שיעור‬
‫במעמד הרב בצרי חייגו‪:‬‬
‫‪073-2221290‬‬
‫המאור הגדול‬
‫סיפורים ממסכת חייו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫מתוך הספר 'המאור הגדול ‪ ,'2‬באדיבות הרב אברהם אוחיון‬
‫דאודורנט‬
‫ָּכְך ָקם ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ִמ ִּמ ַּטת ָח ְליֹו‬
‫עֹוב ְדיָ ה‬
‫וְ ִהּנֵ ה‪ִּ ,‬ב ְׁש ַעת ָצ ֳה ַריִ ם‪ ,‬נִ ְר ֲא ָתה ְּב ֶפ ַתח ַה ֶח ֶדר ְּדמּותֹו ֶׁשל ֶה ָח ָתן ַה ָּגדֹול‪ָ ,‬מ ָרן ַה ָּגאֹון ַר ִּבי ַ‬
‫יֹוסף‪ֶׁ ,‬ש ִה ִּג ַיע ְל ַב ֵּקר ֶאת ָח ִמיו‪ְּ ,‬כ ֶׁשהּוא ְמלֻ ּוֶ ה ִּב ְבנֹו‪ַ ,‬ה ָּגאֹון ַר ִּבי יִ ְצ ָחק‬
‫ֵ‬
‫יֹותר‬
‫ּכ ָֹחּה ֶׁשל ַהּתֹורָ ה הּוא ַהּכ ַֹח ַהּגָ דֹול וְ ֶה ָחזָ ק ּבְ ֵ‬
‫עֹוס ִקים‬
‫ּבָ עֹולָ ם‪ַ .‬ה ָּקדֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא נָ ַתן לַ ַּצּדִ ִיקים ָה ְ‬
‫אׁשית‪.‬‬
‫ּבַ ּתֹורָ ה‪ֶ ,‬את ַהּכ ַֹח לִ גְ זֹר ּגְ זֵ רֹות ּולְ ַׁשּנֹות ִסדְ רֵ י ּבְ רֵ ִ‬
‫ֵא ֶצל ָמרָ ן‪ֶׁ ,‬שּכָ ל ַחּיָ יו ָהיּו רַ ק ּתֹורָ ה‪ ,‬רָ אּו זֹאת לְ ִע ִּתים‬
‫ְקרֹובֹות‪.‬‬
‫ָח ִמיו ֶׁשל ָמרָ ן‪ָ ,‬היָ ה ַהּגָ אֹון רַ ּבִ י ַאבְ רָ ָהם ָפ ָתאל‪ֶ ,‬א ָחד‬
‫ִמ ַּתלְ ִמידֵ י ַה ֲחכָ ִמים ַה ֲחׁשּובִ ים ּבְ ֶקרֶ ב יְ הּודֵ י ֲארַ ם צֹובָ ה‪.‬‬
‫הּוא ָהיָ ה ַמרְ ּבִ יץ ּתֹורָ ה ּבָ רַ ּבִ ים‪ ,‬וַ ֲאנָ ִׁשים רַ ּבִ ים נִ ְמנּו ַעל‬
‫ׁשֹומ ֵעי לִ ְקחֹו‪.‬‬
‫ְ‬
‫לְ ֵעת זִ ְקנּותֹו ָחלָ ה רַ ּבִ י ַאבְ רָ ָהם וְ נָ ַפל לְ ִמ ְׁשּכָ ב‪ַ ,‬מ ָּצבֹו‬
‫הּורַ ע וְ ִהּדַ רְ ּדֵ ר וְ הּוא ֻא ְׁש ַּפז ּבְ בֵ ית ַהחֹולִ ים‪ּ ,‬כְ ֶׁשהּוא‬
‫ַחּלָ ׁש וְ ָתׁשּוׁש‪.‬‬
‫מה בפרשה?‬
‫חטא קברות‬
‫התאווה‬
‫ַחג ַה ֶּפ ַסח ִהּגִ ַיע‪ ,‬וְ ֶאל מ ֶֹׁשה ָּפנּו ֲאנָ ִׁשים ְט ֵמ ִאים‬
‫יֹוסף ֹלא יְ כֹולִ ים לַ ֲחגֹג ּכִ י‬
‫ֶׁשּבִ גְ לַ ל ֶׁשּנָ ְׂשאּו ֶאת ֲארֹונֹו ֶׁשל ֵ‬
‫ֵהם ְט ֵמ ֵאי ֵמת‪ .‬ה' מֹורֶ ה לָ ֶהם לַ ֲחגֹג ֶּפ ַסח ֵׁשנִ י ‪ּ -‬כַ ֲעבֹר‬
‫חֹדֶ ׁש ּבְ דִ ּיּוק‪ּ ,‬בְ י"ד ּבְ ִאּיָ ר‪.‬‬
‫ּבְ ֶה ְמ ֵׁשְך ַה ָּפרָ ָׁשה ְמ ַצּוֶ ה ה' ֶאת מ ֶֹׁשה לַ ֲעׂשֹות ְׁש ֵּתי‬
‫צֹוצרֹות ּכֶ ֶסף ֶׁשּיְ ַׁש ְּמׁשּו לְ כַ ֵּנס ֶאת ָה ָעם‪ּ ,‬ולְ הֹודִ ַיע ַעל‬
‫ֲח ְ‬
‫נְ ִס ַיעת ַה ַּמ ֲחנֹות‪ּ .‬בְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ִמ ְתלֹונְ נִ ים‪ ,‬וַ ה' ַמבְ ִעיר ֵאׁש‬
‫ּבִ ְק ֵצה ַה ַּמ ֲחנֶ ה‪ֲ .‬אבָ ל ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל ַמ ְמ ִׁשיכִ ים לְ ִה ְתלֹונֵ ן‬
‫ְּומדַ ּבְ רִ ים ַעל ּכָ ְך ֶׁש ֵהם ִמ ְתּגַ ְעּגְ ִעים לְ ִסיר ַהּבָ ָׂשר‬
‫ּבְ ִמ ְצרַ יִ ם‪ .‬עּולֹו ֶׁשל ָה ָעם ָק ֶׁשה ַעל מ ֶֹׁשה‪ ,‬וְ הּוא ּפֹונֶ ה לַ ה'‬
‫ֶׁש ְמ ַצ ֶּוה אֹותֹו לִ בְ חֹר ִׁשבְ ִעים זְ ֵקנִ ים ֶׁשּיַ ַעזְ רּו לֹו‪ּ .‬בִ ְתגּובָ ה‬
‫לִ ְתלּונַ ת ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל מֹורִ יד ה' ְשׂלָ וִ ים‪ֶׁ ,‬ש ֵהם סּוג ֶׁשל‬
‫עֹוף‪ִ ,‬מן ַה ָּׁש ַמיִ ם‪ַ .‬אְך ה' נֹוזֵ ף ּבָ ֶהם ַעל ּבַ ָּק ָׁש ָתם וְ רַ ּבִ ים‬
‫נִ ְס ִּפים ּבְ ֶׁשל ּכָ ְך‪ .‬לָ כֵ ן נִ ְקרָ א ַה ָּמקֹום ִ'קבְ רֹות ַה ַּת ֲאוָ ה'‪.‬‬
‫ּבְ סֹוף ַה ָּפרָ ָׁשה‪ְ ,‬מדַ ּבֶ רֶ ת ִמרְ יָ ם לָ ׁשֹון ָהרַ ע ַעל מ ֶֹׁשה‪,‬‬
‫לֹוקה ּבְ ָצרַ ַעת ּכְ עֹנֶ ׁש ַעל ּכָ ְך‪ .‬מ ֶֹׁשה ִמ ְת ַּפּלֵ ל ָעלֶ ָיה‪,‬‬
‫וְ ִהיא ָ‬
‫ַאְך ִהיא נֶ ֱאלֶ ֶצת לְ ִה ְס ַּתּגֵ ר ִמחּוץ לַ ַמ ֲחנֶ ה ִׁשבְ ָעה יָ ִמים‪.‬‬
‫ּבְ יָ ִמים ֵאּלּו ּכָ ל ַעם יִ ְׂשרָ ֵאל ִה ְמ ִּתין וְ ֹלא ִה ְמ ִׁשיְך ּבְ ַמ ָּסע‪,‬‬
‫ַעד ֶׁש ִמרְ יָ ם ִה ְתרַ ְּפָאה ֵמ ַה ָּצרַ ַעת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫וְ ִהּנֵ ה‪ּ ,‬בִ ְׁש ַעת ָצ ֳהרַ יִ ם‪ ,‬נִ רְ ֲא ָתה ּבְ ֶפ ַתח ַה ֶחדֶ ר ּדְ מּותֹו ֶׁשל‬
‫יֹוסף‪ֶׁ ,‬ש ִהּגִ ַיע‬
‫ֶה ָח ָתן ַהּגָ דֹול‪ָ ,‬מרָ ן ַהּגָ אֹון רַ ּבִ י עֹובַ דְ יָ ה ֵ‬
‫לְ בַ ֵּקר ֶאת ָח ִמיו‪ּ ,‬כְ ֶׁשהּוא ְמלֻ ּוֶ ה ּבִ בְ נֹו‪ַ ,‬הּגָ אֹון רַ ּבִ י יִ ְצ ָחק‪.‬‬
‫לֹומָך?" ָׁשַאל ָמרָ ן ֶאת ָח ִמיו‪ּ .‬בִ ְמקֹום לְ ָה ִׁשיב‪,‬‬
‫"מה ְׁש ְ‬
‫ָ‬
‫"רֹוצה ֲאנִ י‬
‫ֵה ֵחל רַ ּבִ י ַאבְ רָ ָהם לִ בְ ּכֹות ּבְ כִ י ַּת ְמרּורִ ים‪ֶ .‬‬
‫לְ ַה ְמ ִׁשיְך ּולְ לַ ֵּמד ּתֹורָ ה! ָח ֵפץ ֲאנִ י לִ לְ מֹד ּולְ לַ ֵּמד‪ ,‬לִ ְׁשמֹר‬
‫"מה לִ י וְ לֶ ֳחלָ ִאים ַהּלָ לּו?"‬
‫וְ לַ ֲעׂשֹות!" ּבָ כָ ה ּבְ קֹול ָחנּוק‪ָ ,‬‬
‫ִה ְתּבֹונֵ ן ּבֹו ָמרָ ן‪ ,‬וְ ֵעינָ יו נִ ְמלְ אּו ּדְ ָמעֹות‪ַ .‬צ ֲערֹו ֶׁשל ָח ִמיו‬
‫נָ גַ ע לְ ָע ְמ ֵקי לִ ּבֹו‪ .‬הּוא נִ זְ ּכַ ר ּבַ ַּמ ֲע ֶׂשה ַהּמּובָ א ּבַ ּגְ ָמרָ א‪,‬‬
‫יֹוחנָ ן ֶׁשּבִ ֵּקר ֶאת רַ ּבִ י ִחּיָ א ּבַ ר ַאּבָ א ּבְ ֵעת ֶׁש ָּׁשכַ ב‬
‫ּבְ רַ ּבִ י ָ‬
‫"חבִ יבִ ים ָעלֶ יָך יִ ּסּורִ ים?" רַ ּבִ י‬
‫ּוׁשָאלֹו‪ֲ :‬‬
‫ַעל ִמ ַּטת ָחלְ יֹו‪ְ ,‬‬
‫יֹוחנָ ן‬
‫ִחּיָ א ּבַ ר ַאּבָ א ֵה ִׁשיב‪ֹ" :‬לא ֵהם וְ ֹלא ְׂשכָ רָ ם"‪ ,‬וְ רַ ּבִ י ָ‬
‫ָאחז ּבְ יָ דֹו וֶ ֱה ִקימֹו ִמ ִּמ ַּטת ָחלְ יֹו‪ .‬וְ ָאכֵ ן‪ ,‬רַ ּבִ י ִחּיָ א ּבַ ר‬
‫ַ‬
‫ַאּבָ א ִהבְ רִ יא וְ ָׁשב לְ ֵא ָיתנֹו‪.‬‬
‫ָמרָ ן ֶה ְחלִ יט לַ ֲעׂשֹות ַמ ֲע ֶׂשה‪ .‬הּוא הֹורָ ה לְ ָח ִמיו ָמה‬
‫ַאחר‬
‫ָעלָ יו לַ ֲעׂשֹות‪ ,‬וְ כֵ ַיצד ָעלָ יו לְ ָה ִׁשיב לִ ְׁש ֵאלָ תֹו‪ּ ,‬ולְ ַ‬
‫ָאחז ּבְ יָ דֹו‪ָּ ,‬ומ ַׁשְך אֹותֹו ֵאלָ יו ָׁשלֹוׁש ְּפ ָע ִמים‪,‬‬
‫ִמּכֵ ן ַ‬
‫אֹומר ּבְ קֹול רָ ם‪" :‬יְ ֵהב לֵ יּה יָ דֵ יּה‬
‫ּכְ ֶׁשּבְ כָ ל ַּפ ַעם הּוא ֵ‬
‫ַאחר‬
‫לֹומר‪" :‬נָ ַתן לֹו יָ דֹו וֶ ֱה ִקימֹו"‪ּ .‬ולְ ַ‬
‫אּוק ֵמיּה"‪ּ .‬כְ ַ‬
‫וְ ְ‬
‫"חבִ יבִ ים ָעלֶ יָך יִ ּסּורִ ים?" וְ רַ ּבִ י‬
‫ִמּכֵ ן ָׁשַאל ֶאת ָח ִמיו‪ֲ :‬‬
‫ַאבְ רָ ָהם ֵה ִׁשיב‪ֹ" :‬לא ֵהם וְ ֹלא ְׂשכָ רָ ם"‪.‬‬
‫מּוע ִטים‪ ,‬וְ ִׁשּפּור נִ ּכָ ר ֵה ֵחל ִמ ְס ַּת ֵּמן‬
‫ֹלא ָחלְ פּו יָ ִמים ָ‬
‫ּבְ ַמ ָּצבֹו ֶׁשל רַ ּבִ י ַאבְ רָ ָהם‪ .‬וְ כַ ֲא ֶׁשר רַ ּבִ י ַאבְ רָ ָהם ָקם‬
‫רֹופ ִאים‬
‫לּוטין‪ִׁ ,‬ש ְפ ְׁשפּו ָה ְ‬
‫ִמ ִּמ ַּטת ָחלְ יֹו וְ ִהבְ רִ יא לַ ֲח ִ‬
‫ֶאת ֵעינֵ ֶיהם ּבְ ַתדְ ֵה ָמה‪ .‬אּולָ ם רַ ּבִ י ַאבְ רָ ָהם ֹלא נִ דְ ַהם‬
‫ּכְ לָ ל וְ ִע ָּקר‪ .‬הּוא יָ דַ ע ֶאת ּכֹחֹו ַהּגָ דֹול ֶׁשל ֲח ָתנֹו ַהּגָ אֹון‪,‬‬
‫ֶׁשהּוא ּבִ בְ ִחינַ ת ַצּדִ יק ּגֹוזֵ ר וְ ַה ָּקדֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא ְמ ַקּיֵ ם‪.‬‬
‫לרכישת ספרי המאור הגדול ‪ 1,2,3‬לילדים‬
‫חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬
‫חידה בריבוע‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬היכן היו קברות התאוה לפי פירוש רש"י?‬
‫המקום בו העם התלונן והיה כפוי טובה כלפי ה' ‪.‬‬
‫(רש"י במדבר י‪,‬יב)‪" .‬קברות התאוה ___ פארן"‬
‫‪.3‬‬
‫באיזה מעמד לא לקח אהרון חלק‬
‫וחלשה דעתו על כך (‪ 2‬מילים)?‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .5‬אחד מהסימנים שלפיהם התחילו בנ"י לנוע (רש"י במדבר י‪,‬ב)‪" :‬על פי הקב"ה ועל פי ____"‪.‬‬
‫אחד מאלו שהתנבאו במחנה‪.‬‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את ההשלמה לפירוש רש"י המסביר את‬
‫הגילאים השונים בהכשרת הכהן לעבודה‪" :‬הא כיצד? מבן עשרים וחמש בא ללמוד הלכות‬
‫____ ולומד חמש שנים ובן שלשים עובד"‪.‬‬
‫הידעת?‬
‫אף שלמנורת המקדש היו שבעה קנים‪ ,‬הם לא נעשו במנותק‬
‫וחוברו‪ ,‬אלא כל המנורה נעשתה מקשה אחת – מגוש זהב אחד!‬
‫נמצאים אנו בימות הקיץ החמים‪ .‬אנחנו‬
‫מזיעים ולעיתים נודף מאתנו ריח לא‬
‫נעים ואנו נאלצים להשתמש בדאודורנט‪.‬‬
‫כשאנו עומדים מול מדף הדאודורנטים‬
‫לרוב מערכת השיקולים שלנו בבחירת‬
‫הדאודורנט תתלבט בין נעימות ריחו או‬
‫מחירו‪ .‬אני מבקש לעסוק במאמר זה‬
‫בשיקול נוסף שיש להביא בחשבון‪ ,‬והוא‬
‫ההיבט הבריאותי של הדאודורנט‪.‬‬
‫מדוע נוצר ריח לא נעים? גופנו מפריש‬
‫זיעה דרך בלוטת הזיעה‪ .‬לרוב‪ ,‬לא הזיעה‬
‫עצמה היא מקור הריח‪ .‬הריח נוצר‬
‫כתוצאה מפעילות של חיידקים ופטריות‬
‫המפוזרים על העור ואשר מפרקים‬
‫חומרים מסוימים בזיעה‪ .‬הדיאודורנט‬
‫פועל בכמה דרכים‪ :‬א‪ .‬מכיל חומרים‬
‫נוגדי חיידקים ונוגדי זיהום‪ ,‬כדי למנוע‬
‫את תהליך יצירת הריח הלא נעים‪ .‬ב‪ .‬יש‬
‫המכילים חומרי בישום שונים הכוללים‬
‫אלכוהול וחומרים נוספים שיכולים‬
‫לגרום לאלרגיה עורית המתבטאת בגרד‪,‬‬
‫אודם ולעיתים אף נפיחויות באזור‬
‫המגורה‪ .‬ג‪ .‬דאודורנטים המכילים חומרים‬
‫אנטי‪-‬פרספירנטים‪ .‬חומרים אלו מכילים‬
‫מלחי אלומיניום ועוד‪ ,‬אשר מכווצים את‬
‫בלוטות הזיעה ובעצם מונעים הפרשת‬
‫זיעה‪ .‬יש דעות שונות בקרב החוקרים‬
‫האם אפשר להשתמש בחומרים אלו או‬
‫שמא הם עלולים להיות גורם מזיק לאורך‬
‫שנים‪ ,‬כיון שהם מונעים פעולה טבעית‬
‫של הפרשת זיעה‪ .‬בכל מקרה הם מכילים‬
‫כימיקלים שספיגתם לדם דרך העור אינה‬
‫רצויה‪ .‬למעשה‪ ,‬מצאתי אנשים שפיתחו‬
‫רגישויות לדאודורנטים השונים המצויים‬
‫בשוק ולכן אני רוצה להציע מספר‬
‫חלופות‪.‬‬
‫א‪ .‬סודה לשתיה‪ :‬סודה לשתיה מכילה‬
‫חומרים בעלי אופי בסיסי (לעומת‬
‫חומצי)‪ .‬החיידקים שאותם הזכרנו‬
‫צריכים סביבה חומצית כדי להתקיים‬
‫אי לכך אם משנים להם את הסביבה‬
‫מחומצית לבסיסית הם אינם יכולים‬
‫להתקיים ובכך פותרים את בעיית הריח‬
‫בלי לפגוע בתהליך ההזעה באמצעי פשוט‬
‫וזול (אם כי נטול ריח מבסם)‪ .‬מה שיש‬
‫לעשות הוא‪ ,‬ליטול את האבקה ולהמיס‬
‫אותה במעט מים עד לכדי עיסה‪ ,‬ולמרוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אבן קריסטל‪ :‬זוהי אבן מינרלית נטולת‬
‫צבע או ריח ואשר מכילה פוטסיום‬
‫אלום‪ ,‬מים‪ ,‬מלחים ומינרלים‪ .‬החומרים‬
‫הטבעיים שבאבן הטבעית מיצרים אף‬
‫הם סביבה בסיסית ובכך הורגים את‬
‫החיידקים המביאים לריח‪ .‬זוהי אבן‬
‫שעלותה נמוכה מאוד והיא מחזיקה‬
‫למשך הרבה שנים ללא אלרגיות וללא‬
‫תופעות לוואי שונות‪ .‬יש להעביר אותה‬
‫על אזור מעט רטוב כגון אחרי מקלחת‬
‫וההשפעה נשמרת למשך כ‪ 24-‬שעות‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל‬
‫טבעי‬
‫הדפים הבאים‬
‫ביומן‬
‫הצצה קטנה ביומן מגלה שאנו ממש‬
‫עומדים בסמוך לימים הנוראים‪ .‬במקום‬
‫להדחיק‪ ,‬זה הזמן לעבוד‬
‫שלכת‬
‫השבוע שמתי לב לדבר מיוחד – אנחנו בעיצומה של‬
‫'שלכת'‪ .‬כמובן‪ ,‬לא שלכת העלים‪ ,‬המוכרת לנו מעונת‬
‫הסתיו‪ ,‬אלא בשלכת הפרחים‪ ,‬המאפיינת את המעבר‬
‫מאביב לקיץ‪ .‬עלי הכותרת הנושרים מן הגבעולים ומן‬
‫העצים‪ ,‬הולידו בי תחושה מרעננת‪ .‬לא מדובר בתחלופת‬
‫אור בחושך‪ ,‬אלא של פריחה בהנבת פרי‪ .‬קשה אמנם‬
‫להיפרד מן המראה המלבב והריח המשכר של הניצנים‪,‬‬
‫אך הללו מפנים את מקומם בפני דבר מתוק הרבה יותר‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מתיקות זו היא פנימית‪ ,‬ולפעמים עטופה בקליפה‬
‫מרה או קשה‪ .‬למתיקות זו גם נדרש זמן רב יותר להתגלות‪,‬‬
‫והיא דורשת תהליך הבשלה איטי‪ .‬ואולם‪ ,‬הפרי הינו מלא‬
‫יותר‪ ,‬ולמעשה – הוא שיכול להזין אותנו לאורך זמן‪.‬‬
‫אין פגם בשלב הפריחה‪ ,‬להיפך – זו תקופת קסם‪ ,‬שגם‬
‫אם תחמוק‪ ,‬זיכרונה יותיר בנו רושם‪ .‬אך את איכויות‬
‫הפרי לא ניתן להפיק ממנה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬לא מדובר בשני‬
‫שלבים מנותקים‪ ,‬שכן הפרי היה צפון בעומק הפרח כל‬
‫העת‪ ,‬והוא רק מתגלה עכשיו‪ .‬מראה העץ‪ ,‬המשיל מעליו‬
‫את נופו הפורח‪ ,‬הותיר אותי מהרהרת במצבי חיים רבים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬התבגרות ואף הזדקנות‪ ,‬תנודות בחיי הנישואים‬
‫ותהליכים נפשיים‪-‬רוחניים שונים‪ .‬דומני‪ ,‬כי התבוננות‬
‫על 'מעברים' כעל גשר בין תקופות שלכל אחת ייחוד‬
‫משלה‪ ,‬וכתהליך של בשלות שתוצרתו מתיקות‪ ,‬יכולה‬
‫להשאיר אותנו עם טעם טוב בפה‪.‬‬
‫חג ההזדמנות‬
‫השנייה (א')‬
‫פסח שני מלמד אותנו שאסור‬
‫להתייאש‪ .‬בכל מצב אליו נגיע נזכור‬
‫שתמיד אפשר להתרומם ממנו‬
‫למזלם הגדול של הזוג כץ‪ ,‬יש להם אפשרויות כלכליות‪,‬‬
‫הורים תומכים‪ ,‬ורצון מצד שניהם להשקיע‪.‬‬
‫למרות זאת יחסיהם עלו על שרטון לאחר שש שנות‬
‫נישואים וארבעה ילדים‪ .‬שורש הקלקול ביניהם נובע‬
‫מדפוס ריצוי של הבעל שהזין את הצורך של האשה‬
‫לנהל אותו תוך מתן ביקורת אינסופית‪ .‬רגע לפני הסוף‪,‬‬
‫הם החליטו לתת לעצמם הזדמנות שניה לפני שיחליטו‬
‫'לפרק את החבילה'‪ ,‬כלשונם‪ .‬הפרשה מספרת על 'פסח‬
‫שני'‪ ,‬המהווה הזדמנות שניה לאנשים שהיו טמאים בפסח‪,‬‬
‫לחגוג את החג בי"ד באייר‪ .‬לכאורה‪ ,‬אם חג פסח נחגג‬
‫בט"ו בניסן‪ ,‬כיצד ניתן לחגוג אותו חודש אחר כך? נעמוד‬
‫על מספר הבדלים בין פסח לפסח שני‪:‬‬
‫פסח ראשון‪ :‬הוקרב ביום חול (במדבר ‪ -‬ביום רביעי‬
‫בשבוע)‪ ,‬כל יחיד הקריב קרבן (זבח משפחה)‪ ,‬קיים חיוב‬
‫לביעור חמץ מוחלט‪ ,‬והחג חל שבעה ימים‪.‬‬
‫פסח שני‪ :‬הוקרב כעבור שנה ביום שבת‪ ,‬כל ישראל‬
‫הקריבו את הקרבן ולכן הוא נקרא 'קרבן ציבור' שהוא‬
‫שנעלה יותר מקרבן יחיד‪ ,‬מותר שיהיה חמץ ונהוג לאכול‬
‫מצה‪ ,‬והחג חל יום אחד‪.‬‬
‫מובא בחסידות‪ ,‬שבניסן בנ"י קיימו את "סור מרע"‪,‬‬
‫ובאייר נעשתה עבודה של "עשה טוב"‪ ,‬הפיכת הרע לטוב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אין צורך בפסח שני לבער את החמץ‪ ,‬כיוון שניתן‬
‫כעת להפוך את החמץ לטוב ולקדושה‪.‬‬
‫הזוג כץ לומדים דרך חדשה בענין דפוס של ביקורת‪.‬‬
‫במצב 'אגו'‪ ,‬אנו מפנים ביקורת תוך כעס ומרירות‪,‬‬
‫עזרת נשים‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬
‫זמני תשובה‬
‫ריח קיץ עולה באפינו‪ .‬אבטיחים‪ ,‬ים‪ ,‬חופש‪ .‬אך‬
‫מתחת לפני השטח‪ ,‬אי שם עמוק בפנים‪ ,‬ישנו גם ידיעה‬
‫על משהו אחר שממשמש ובא‪ .‬ימים נוראים‪ .‬כן‪ ,‬זה עדיין‬
‫רחוק באופק‪ ,‬אבל איכשהו כבר מרגישים‪ ...‬עוד מעט‬
‫ראש השנה‪ .‬אפשר לנסות להדחיק את התחושה הזו‪.‬‬
‫משהו בה אכן גורם לחוסר נוחות‪ .‬אפשר להמשיך עם‬
‫החיים כרגיל‪ ,‬ולחכות להתעורר בר"ח אלול‪ .‬אך אפשר‬
‫גם אחרת‪ .‬אפשר לחיות במלואם את ימי הקיץ הבאים‪,‬‬
‫אך לחיות אותם בצורה קצת יותר מכוונת‪ .‬התכווננות זו‬
‫היא שתעזור לנו להפיק מכל יום את המקסימום שבו‪,‬‬
‫וכך באמת נחיה את חיינו‪.‬‬
‫בספרי החסידות האירו שכ' סיון הוא הראשון במאה‬
‫הימים שנותרו עד ראש השנה (בבחינת "מה ה' אלוקיך‬
‫שואל מעמך"‪ ,‬אל תקרי 'מה' אלא 'מאה')‪ .‬כ' סיון לאורך‬
‫ההיסטוריה נתקן בארצות אשכנז כיום תענית ותשובה‬
‫לרגל פורענויות שאירעו בו‪ .‬ההארה הנ"ל מעלה על נס‬
‫לא רק את זיכרון העבר אלא אף את זיכרון העתיד‪.‬‬
‫אין כוונת הדברים חלילה לדכא‪ ,‬אלא להפך –‬
‫להמריץ‪ .‬תודעת ה"סוף" מדרבנת‪" ,‬סוף דבר הכל נשמע‬
‫את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"‬
‫(קהלת יב‪ ,‬יג)‪ .‬בתודעה כזו נוכל לדוגמה להקדים את תכנון‬
‫ה"חופש הגדול"‪ ,‬כך שעבור כל המשפחה יהיה זה זמן‬
‫של רוגע‪ ,‬אך זמן של משמעות והזדמנות‪ ,‬ולא מריחת‬
‫יום אחרי יום‪.‬‬
‫בתודעה כזו נוכל כבר עכשיו לפנות למי שצריכים‬
‫לבקש ממנו מחילה‪ ,‬או להחזיר דברים שלא שייכים‬
‫לנו‪ ,‬ולהגיע ליום כיפור נקיים יותר‪ .‬בתודעה כזו אפשר‬
‫להגיע לשמחה אמיתית "ותשחק ליום אחרון" (משלי לא‪,‬‬
‫כה)‪.‬‬
‫חכמת נשים‬
‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬
‫כתוצאה מציפייה שלנו מבן הזוג שלא נענית‪ ,‬ולכן אנו‬
‫מסיקים שהוא לא מה שאנו רוצים‪ .‬אך כשאנו מוכנים‬
‫לעשות ריפוי של החשיבה ולעבור ממבט של רצון לקבל‬
‫לעצמי‪ ,‬למבט של רצון לעזור לבן הזוג להיבנות‪ ,‬דפוס‬
‫ההתנהגות משתנה ויוצר תגובה חדשה מהצד השני‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬האשה חושבת "בעלי לא מתייחס אלי"‪ .‬היא‬
‫'משתבללת' לתוך המחשבה הזו‪ ,‬שהולכת ומעמיקה והיא‬
‫'רואה' הוכחות לכך במציאות‪ .‬במצב זה‪ ,‬היא מתקיפה‬
‫באמצעות ביקורת המאפשרת לה להרגיש עליונות‪ .‬הבעל‬
‫מצדו‪ ,‬מרגיש שמגמדים אותו‪ ,‬והוא נחסם‪ .‬התוצאה ‪-‬‬
‫קצר בתקשורת‪ .‬אבל אם היא הופכת את חשיבתה ל"אני‬
‫לא מתייחסת אליו" או "אני לא מתייחסת לעצמי"‪,‬‬
‫היא עשויה לגלות שמחשבות אלו אפילו יותר נכונות‬
‫מהמחשבה המקורית‪ ,‬דבר העשוי ליצור תפנית דרמטית‬
‫ביחסים‪ .‬האשה בבית דומה לכהן הגדול המדליק את‬
‫הנרות‪ ,‬המבטאים את השלום‪ ,‬אלא שיש לה כוח מדמה‬
‫חזק הנוטה להקצנה‪ .‬כשהיא עושה שינוי חשיבה‪ ,‬כל‬
‫הבית מתעלה פלאים‪.‬‬
‫תפקיד האשה הוא להוביל בפנימיות ולא בחיצוניות‪,‬‬
‫וזה אומר ללמוד להביע את רצונה וצרכיה בלי השתלטות‬
‫והתבלטות‪ ,‬בלי כעס ומרירות‪ .‬כמו הכהנים שנטהרים‪,‬‬
‫כך האשה נטהרת‪ ,‬היא לומדת לטהר את רגשותיה‬
‫וזיכרונותיה המוקדמים ולהביע את עצמה ממקום של‬
‫נקיות ואמת‪.‬‬
‫פסח שני הוא הזדמנות שניה והוא מראה את עוצמתה‬
‫של התשובה‪.‬‬
‫המשך בשבוע הבא‪...‬‬
‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית ומאמנת‬
‫להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‪ .‬לרכישת הספר החדש‬
‫של ד"ר אהובה ניסן 'חכמת נשים'‬
‫חייגו להידברות ‪073-222-1250‬‬
‫‪7‬‬
‫בואו לפתוח את הקיץ‬
‫עם הידברות‬
‫באווירה רוחנית מרוממת!‬
‫סופ"ש מדהים במלון המפואר‬
‫ניר עציון‬
‫שבת שכולה‬
‫וחינוך ילדים‬
‫זוגיות‬
‫בהשתתפות‬
‫הרב זמיר כהן‬
‫הרב אבנר קוואס‬
‫ב'‪-‬ג' תמוז‬
‫‪19-20/6‬‬
‫יום שישי בלבד פרשת "קרח"‬
‫‪‬בריכה מקורה חצי אולימפית‬
‫‪‬חדר כושר‬
‫‪‬חדרים מפוארים‬
‫‪ ‬ארוחות גורמה ממיטב מטעמי השף‬
‫הבטיחו את מקומכם‬
‫‪073-2221270‬‬
‫מספר המקומות מוגבל‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ש‬
‫הנחיית‬
‫סדנת‬
‫ב‬
‫ב‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ות‬
‫היזדרזו להרשם‬
‫מספר המקומות‬
‫מוגבל!‬
‫הורים‬
‫חיזוק הסמכות ההורית‬
‫מאת‪ :‬הרב חיים ולדר מנהל המרכז‬
‫לילד ולמשפחה בני ברק‪ ,‬ויועץ חינוכי‪,‬‬
‫הרב מנחם ולדר יועץ חינוכי‬
‫ובהשתתפות‪ :‬הרב זמיר כהן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רח’ אריה שנקר ‪20‬‬
‫פתח תקווה‬
‫מבט לנפש הילד ‪-‬‬
‫המתכון לנפש בריאה‬
‫חיזוק סמכות ההורים‬
‫משפחתיות‬
‫על שחור ולבן ומה שביניהם ‪-‬‬
‫החינוך לעצמאות‬
‫תחילת הסדנא אי”ה‬
‫‪ 30/6/15‬י”ג תמוז תשע”ה‬
‫‪ 5‬מפגשים בימי שלישי‬
‫בין השעות ‪20:30-22:00‬‬
‫קבלת פנים בשעה ‪20:00‬‬
‫• התמודדות מול חוצפה • הצבת גבולות •‬
‫* בתאריך כ”ז תמוז‪14.7 ,‬‬
‫• תקופת מרד נעורים •‬
‫ההרצאה מאת הרב זמיר כהן‬
‫במשפחה‬
‫• הדרך לניהול שיח נכון‬
‫•‬
‫תחל בשעה ‪ ,18:30‬התכנסות ב‪18:00-‬‬
‫לפרטים והרשמה‪:‬‬
‫הנחה‬
‫לזוגות‬
‫‪073-221300‬‬