בואי רוח_תקצירים קונגרס_לאתר.indd

‫‪..‬‬
‫ֵמ‬
‫‪.‬‬
‫ַא‬
‫ע‬
‫ְ‬
‫ר ַּב‬
‫ח ֹות‬
‫רּו‬
‫י ָהרּו ַח ‪. . .‬‬
‫ּבֹ ִא‬
‫‪ēŅĤ‬‬
‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬
‫‪ü‬‬
‫‡…„•~ŠŠ>„†‬
‫תקצירים‬
‫חוברת‬
‫‪ְ . . .‬ו ָנ ַת ִּתי‬
‫Œ’€—‹~ƒ”–ƒ˜‚–ƒ…‚‡‚ƒ‡‡‹‬
‫•ƒŽ€–‡‚ƒ˜–~‡Š‚–~—ƒ˜—>‬
‫רּו ִחי ָב ֶ‬
‫˜Œ‡‰˜~€ƒ˜‚‡‡‡‹—Š–~‡Š–‡†Ž‡‚‬
‫‰…‡ƒ˜—‪30-15:30˜ƒ—‚‡22-26.06.2014‬‬
‫ֶתם‬
‫ְח ִיי‬
‫כם ִו‬
‫ƒ‡†ƒ–‡ƒ‹>—Œ—’…˜€ƒŽ‚‪‚–•…Š„‰–Œ‚901‡‡Ž061‬‬
‫’–ƒ’<~Š‡‚ƒ‡‡•‚’•ƒŠ†‚ŠŒ‡‚‡‚ƒ˜*Œ~–€Ž˜‚•ƒŽ€–‬
‫Š˜‰Ž‡˜ŒŠ~‚ƒ‚–—Œ‚‚‡‰ŽƒŠ~˜–‚•ƒŽ€–‪tp://evp.co.il/BIU‬‬
‫חז‬
‫י‬
‫אל‬
‫ק‬
‫‪...‬‬
‫‚˜‰Žƒ˜ƒ–‡—ƒ‹‬
‫לז‬
‫‪ֵ . .‬מ ַא ְ‬
‫ר‬
‫ּ‬
‫ַ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫רּו‬
‫הווֶה"‬
‫תו ְך ַה ֹ‬
‫נו ֵע ַע ְּב ֹ‬
‫"ה ָע ָבר ִמ ְת ֹ‬
‫ֶ‬
‫ח ֹות‬
‫ּ‬
‫בֹ‬
‫ִאי‬
‫ָה‬
‫ּו ַח‬
‫ר‬
‫‪ēŅĤ‬‬
‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬
‫‪ü‬‬
‫ספרות הנבואה והסיפור המקראי‬
‫‪...‬‬
‫‡…„•~ŠŠ>„†‬
‫‪ēŅĤ‬‬
‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬
‫‪ü‬‬
‫Œ’€—‹~ƒ”–ƒ˜‚–ƒ…‚‡‚ƒ‡‡‹‬
‫•ƒŽ€–‡‚ƒ˜–~‡Š‚–~—ƒ˜—>בבר‪-‬‬
‫”בואי הרוח“ הוא קונגרס הפקולטה למדעי היהדות‬
‫‪http://evp.co.il/‬‬
‫Š˜‰Ž‡˜ŒŠ~‚ƒ‚–—Œ‚‚‡‰ŽƒŠ~˜–‚•ƒŽ€–‬
‫‪ BIU‬היהודית הולך‬
‫המורשת‬
‫הרצון ללמוד ולהתחבר למקורות‬
‫מוזמן לשמוע את‬
‫ומתגבר בשנים האחרונות‪ .‬הקהל הרחב‬
‫‚˜‰Žƒ˜ƒ–‡—ƒ‹‬
‫מיטב החוקרים אשר יעבירו ממחקריהם המשובחים בלשון‬
‫~‡–ƒ–*‪21:30 – 20:15‬‬
‫Œƒ——Ž‡*‪19:30 – 17:45‬‬
‫Œƒ—–~—ƒ*‪17:15 – 15:30‬‬
‫השווה לכל נפש‪ ,‬ויחשפו בפניו את חידושיהם ורעיונותיהם‪.‬‬
‫>–‡‚ƒŽ˜‡•וזהות‪,‬‬
‫בקונגרס יעסקו בתנ“ך‪ ,‬בעדתיות‬
‫ההרצאות‬
‫’–ƒ’<~Š‡‚ƒ‡‬
‫–—>‡ƒ˜ŠŒ‡‡ƒƒ‚’ƒŠŒƒ‚‡‚ƒ‡‪‡–”ƒŽ:‬במגזרים –ƒ…‚„Œ‬
‫˜ƒ’˜Ž‡—ƒ~‡˜–ƒ˜–~—‡˜‡Œ‡‡˜—Ž‡‬
‫ואגדות‬
‫עגנון‬
‫ש“י‬
‫וביצירת‬
‫ובמציאות‬
‫בהלכה‬
‫חברתיים‬
‫–‰ƒ˜‚–’–ƒ’<Ž‡~Š‚–—•ƒ‡“Ž—‡~‬
‫>–Ž~ƒ‚‰‚‬
‫’–ƒ’<~ƒ–‡~Š‡Œƒ‬
‫’–ƒ’<…‡‡‹†‡‡†Š~ƒ‹–•†ƒ–‬
‫’–ƒ’<~Š‡‚ƒ‡‡•‚’•ƒŠ†‚Š‡‚ƒ˜‬
‫חז“ל‪.‬‬
‫€ƒ–Š‚”‡•‡‹ƒ‚–—‡‹>Œ„Œƒ–—‡–‬
‫~Š‡‚ƒƒ~…~‰–‹Žƒ˜‚‡„–~Š‡‬
‫>–~‡Š˜‡‡Š–‬
‫’~ŽŠŽƒ—~„‚ƒ˜‡‚ƒ‡˜‬
‫Š‡ƒ‹‚—˜>Œ„Œƒ–”>‬
‫לבין החוקרים שלנו‬
‫שהאינטראקציה בין הציבור‬
‫אנו מאמינים‬
‫>–‡ƒŽ˜€–ƒŒ‬
‫„ƒ€‡ƒ˜‡Œƒ˜‡ƒ—Šƒ—‚‡’ƒ–‡‹‬
‫€‡–ƒ—‡—Œ~Š‚˜…Š‚…—‚‬
‫Œ•–~‡‡‹‬
‫תביא תועלת הן לציבור הרחב והן לאקדמיה‪ .‬אתם מוזמנים‬
‫‚’•‚ƒ~–ƒ…˜–‬
‫‚’•‚ƒ‰‡ƒ•Š‬
‫ליטול חלק בקונגרס ”בואי הרוח“ ולהיפגש עם אוצרות הרוח‬
‫’–ƒ’<~‡€ƒ–—Ž~‬
‫>–—Š‡€ƒŠ–€‬
‫ובעתיד‪.‬‬
‫היהודיים הנוגעים בעבר בהווה‬
‫והחכמה‬
‫‪ְ .‬ו‬
‫‪.‬‬
‫Š•†ƒ‘~˜‚…‡ƒˆŒ‡‚Œ–‰ƒ˜‚˜•—ƒ˜ƒ—ŠŽ˜‬
‫~Š˜–ŒŠŽƒ~˜‚—‡–‚‬
‫‚’•‚ƒ~–ƒ…˜–‬
‫ִח‬
‫‚’•‚ƒ‰‡ƒ•Š‬
‫י‬
‫€<Žƒ–‡˜‡–•‡Ž• ָב ֶכ‬
‫Œ—‚Œ‚Š…‹‪Œ…Ž<–Š—‡ƒ‚—Œ:‬‬
‫Œ–Š‬
‫ƒƒ˜‚…˜ƒŽ‚‚…‡‡˜‬
‫’–ƒ’<”‡Œ–•‬
‫…‡ƒ˜‬
‫>––ƒ–~‡–‬
‫ִּתי‬
‫ָנ ַת‬
‫>–~–‚‹~Š•‡‡‹‬
‫˜ƒ‚ƒ„Œƒ‚„ŒŽ‡‹‚Œ•ƒ—‡‹‡‚ƒ˜‬
‫Š~ƒ–˜ƒ–˜‚•Š‚—Š’–‚„ƒ‚–‬
‫‪.‬‬
‫>–…Žƒˆ’„‡‬
‫Šƒ‡Ž‚Œƒ–‡ƒ˜ƒ‚~‡Œƒ–‡ƒ˜—Š‚˜‬
‫=˜–€‡Š‡‹–‡˜—‡Œƒ—‡˜<~’—–ƒ‡ƒ˜—ŠŒ—Œƒ˜‬
‫Š—ƒ‚—‡–‚‬
‫>–~ƒ–‡~Š€ŠŒ‬
‫‰Œ‡Ž‚˜ƒˆŒ‡Ž‚‪˜‡‡…‚–”…‚:‬‬
‫>–—–‚~ƒ’Ž–€‬
‫–ƒ…•‡‹‬
‫–ƒŽ‡~‡—–‬
‫Œ’‡ƒ†‡Œƒ„‡•Š‡‬
‫ר ּו‬
‫Œ…—˜‬
‫‡—–~Š‬
‫ƒ’–ƒ˜‬
‫–‡˜‬
‫’–>’Ž‡‚~—‚–~‡‚•Š‚‬
‫‡’ƒ–‡Š‡˜‹—Š…‰Œ‡‹‬
‫’–ƒ’<˜Œ–ƒƒŠ‘ŒƒŽ„ƒ‬
‫‚Ž…‡‡˜‪‡„’ˆƒŽ…–>:‬‬
‫‚—˜˜’ƒ˜ ~>‡‚ƒ—’–ƒ’<…‡‚‬
‫’‡‚…‡‡‹€ƒ–‡–•‚Œ–‡‹—ŠŒ‚‬
‫~‡ƒŒ‡–ƒ~‡„•ƒ’–ƒ’<…Œƒ†Š–‬
‫‡ƒ‘‬
‫ם‬
‫>–”‡’‡•ƒ‡’Œ‬
‫–<—Œ…‚ƒŽ‹Œ’—‡…‚Š‚‡ƒƒ–ƒƒŠ‬
‫‚–~‡‚‚’Ž‡Œ‡˜‬
‫Œ–„~•‡”‡‬
‫Œƒ˜‚…‡~ŒŽƒ˜˜‡~†–ƒƒ•ƒŠŽƒ‬
‫‚~—‰Ž„‡‚Œƒ’Š~‚‡’ƒ–‚…‡‡Œ˜ƒŽ‬
‫‡‚ƒ‡‹‚<‡‡•‡‹<‬
‫‚’•‚ƒ‰‡ƒ•Š‬
‫‚’•‚ƒ~–ƒ…˜–‬
‫ִו ְח ִיŽ—Œ˜‚–ƒ…‬
‫‡”…•Œ~‡–‬
‫י ֶתם ‪.‬‬
‫ƒ‡ƒ‡€‡Š ‪. .‬‬
‫יחזק‬
‫אל לז‬
‫—–‡‹ƒŒ’–‡‹‬
‫Ž‡‚ƒŠŒƒ‡•Š‡–•Š‡‡‬
‫מושב ‪ :1‬ספרות הנבואה‬
‫‚’•‚‬
‫˜Œ‡‰˜~€ƒ˜‚‡‡‡‹—Š–~‡Š–‡†Ž‡‚‬
‫לציבור רחב‬
‫אילן המתקיים זו השנה השנייה‪ .‬הקונגרס מיועד‬
‫‰‰…‡ƒ˜—‪21:30-15:30˜ƒ—‚‡22-26.06.2014‬‬
‫שוחר דעת ואוהב חכמה המעוניין להשתתף בכנס איכותי‬
‫~ƒ‡†ƒ–‡ƒ‹>—Œ—’…˜€ƒŽ‚‪…Œ‚–•…Š„‰–Œ‚901‡‡Ž061‬‬
‫ומרתק הנוגע בתחומים השונים של לימודי היהדות‪.‬‬
‫‡ƒ>–‚•ƒŽ€–’–ƒ’<~Š‡‚ƒ‡‡•‚’•ƒŠ†‚ŠŒ‡‚‡‚ƒ˜*Œ~–€Ž˜‚•ƒŽ€–>–Ž~ƒ‚‰‚‬
‫˜Ž>ˆ‬
‫)זלדה(‬
‫פרופ' אליהו עסיס‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי היהדות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מתחיל בפורענות ומסתיים בנחמה‪ :‬מבט כולל על ספר ישעיה‬
‫ספר ישעיה הוא ספר רחב יריעה‪ ,‬הכולל בחלקו הראשון נבואות )פורענות‬
‫ונחמה( המתוארכות לימי הנביא‪ ,‬ואילו בחלקו השני ‪ -‬נבואות )בעיקר נבואות‬
‫נחמה( על תקופת שיבת ציון‪.‬‬
‫בהרצאה זו נבקש לבדוק מה מחבר בין נבואות הפורענות והנחמה המופיעות‬
‫בחלקו הראשון של הספר לבין נבואות נחמה לעתיד המופיעות בחלקו השני‬
‫של הספר‪ ,‬וכיצד מתקבלת מן החיבור הזה אחדות רעיונית וספרותית‪.‬‬
‫ד"ר יסכה זימרן‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫“כְאַר ְי ֵה ּבְבַהֲמוֹת יַעַר” )מיכה ה‪ ,‬ז(‪ :‬מה מסמל האריה בנבואות‬
‫ּ‬
‫ישעיה ומיכה?‬
‫כמה נביאים מקראיים משלבים את דימוי האריה‪ ,‬לשם המחשה והעצמה של‬
‫המסר הנבואי שלהם‪ .‬בהרצאה זו אבקש להציג את פניו השונות של הדימוי תוך‬
‫התמקדות בשימוש שעושים בו נביאי המאה השמינית לפנה"ס ‪ -‬עמוס‪ ,‬ישעיה‪,‬‬
‫הושע ומיכה‪ .‬באמצעות העיסוק בהופעה החוזרת של דימוי האריה יתפרשו‬
‫מחדש היחידות הנבואיות שהוא משולב בהן וייחשף טפח מתפיסות העולם‬
‫של נביאי המאה השמינית לפנה"ס‪ .‬בנוסף‪ ,‬העיסוק בדימוי האריה יפתח פתח‬
‫לעיסוק בשאלות רחבות יותר הנוגעות לספרות הנבואה המקראית‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫האמצעים הספרותיים המשולבים בנבואות ומטרתם‪ ,‬דרכי הפצת הנבואות‬
‫ומידת השפעתן‪ ,‬משמעות פעילותם המקבילה של כמה נביאים ועוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר טובה גנזל‪ ,‬ראש המדרשה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫" ֲהתִחְיֶינ ָה ה ָ ֲעצ ָמוֹת הָא ֵּל ֶה?" )יחזקאל לז(‪ :‬עיון בנבואת יחזקאל‬
‫בחזון העצמות היבשות ביחזקאל‪ ,‬כמו בנבואות רבות בספר זה‪ ,‬המשל והנמשל‬
‫שזורים זה בזה‪ .‬בהרצאה זו נעסוק בשאלה מה בנבואה זו התרחש בצורה‬
‫ממשית ומה שייך לנמשל בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדון בסיבות לכך שנבואה זו נותרה‬
‫בתודעת עמנו על‪-‬זמנית‪.‬‬
‫מושב ‪ :2‬הסיפור המקראי‬
‫ד"ר צבי שמעון‪ ,‬המחלקה ללימודי יסוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫פשוטו ועומק פשוטו של סיפור גן עדן‬
‫בהרצאה נעסוק בסיפור גן עדן וננסה לחשוף את משמעויות הסיפור ברבדיו‬
‫השונים‪ .‬ננתח את הרובד הסינטגמטי )ניתוח שטח( של הסיפור ואת הרובד‬
‫הפרדיגמטי )ניתוח עומק( שלו וניעזר בשיטות ניתוח ספרותי שונות מתחום‬
‫הספרות הכללית‪ ,‬ובהן הגישה הפורמליסטית והסטרוקטורליסטית‪ .‬בהרצאה‬
‫נתמודד עם טענות ביקורת המקרא ביחס לסיפור‪ ,‬ובאמצעות שיטות ניתוח‬
‫ספרותי שונות נציע פרשנות הוליסטית ותובנות באשר לרעיונות ולמסרים של‬
‫הסיפור‪.‬‬
‫ד"ר שרה שורץ‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫נאחזים בסבך‪ :‬פרשת יהודה ותמר‬
‫פרשת יהודה ותמר בפרק ל"ח בספר בראשית מגוללת את הטרגדיה שפקדה‬
‫את משפחת יהודה‪ .‬היא קוטעת את רצף הסיפור על אודות מכירת יוסף‪,‬‬
‫והקשר בינה לבין הפרקים הסמוכים איננו נהיר‪ .‬בהרצאה זו נבקש לחשוף את‬
‫משמעותה של פרשה זו ואת תפקידה ברצף העלילה‪ .‬נתמקד בעיקר בהבנת‬
‫עיצוב דמויותיהם של יהודה ותמר ובניתוח פועלם במציאות הסבוכה אליה‬
‫נקלעו‪ .‬מסקנות הקריאה יבהירו את חשיבות הסיפור על יהודה ותמר ויאירו‬
‫יסודות רעיוניים העומדים בתשתית המכלול הרחב של סיפור יוסף ואחיו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר איילת סיידלר‪ ,‬המחלקה ללימודי יסוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בין מרדכי היהודי ליונה העברי‬
‫בעקבות סירובו להשתחוות להמן מתעמת מרדכי עם עבדי המלך )אסתר ג(‪.‬‬
‫יהדותו הופכת למרכיב משמעותי בעימות ביניהם ‪" -‬כי הגיד להם אשר הוא‬
‫יהודי" )שם ד(‪ ,‬והיא חוזרת ומודגשת גם במעשיו של המן ‪" -‬כי הגידו לו את עם‬
‫מרדכי" )שם ו(‪ .‬מול אנשי האנייה הסוערת ניצב יונה‪ .‬באוזני המלחים והנוסעים‬
‫עובדי האלילים הוא מצהיר‪" :‬עברי אנוכי ואת ה' אלוהי השמים אני ירא‪) "...‬יונה‬
‫ב‪ ,‬ט(‪ .‬כיצד תורמת זהותם "האחרת" של מרדכי ושל יונה להבנת העלילה?‬
‫לנושא זה תוקדש הרצאתי‪.‬‬
‫ּרות"‬
‫סות ַה ְּתמו ֹ‬
‫"כי ַּב ֶּפ ַתח ִנ ְכ ָנ ֹ‬
‫ִּ‬
‫)רחל שפירא(‬
‫עדתיות וזהות בישראל‬
‫מושב ‪ :3‬סיפורי העליות לארץ‬
‫ד"ר יוסף שרביט‪ ,‬המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫ייחודיות יהודי אלג'יריה בקרב העולים מצרפת‬
‫הרצאתי תדון בייחודיות יהודי אלג'יריה‪ ,‬בקרב העלייה מצרפת‪ .‬במה ייחודיותה?‬
‫ייחודיותה טמונה במתח הדיאלקטי השרוי בקהילה זו‪ .‬יהודי אלג'יריה היו מחד‬
‫גיסא בשר מבשרה של יהדות צרפת החל משנת ‪ 1870‬ועד ל‪ ,1962-‬ומאידך‬
‫גיסא היו בשר מבשרה של הפזורה הספרדית ‪ -‬על מאפייניה התרבותיים‬
‫ומגמותיה האוניברסאליות והלאומיות‪.‬‬
‫דואליות זו מסבירה מדוע מסורת ומודרנה דרו בה בכפיפה אחת‪ ,‬מדוע יהודי‬
‫אלג'יריה היו אזרחים צרפתיים נאמנים לאתוס הרפובליקני ומדוע השתלבו‬
‫היטב בצרפת שלאחר עצמאותה של אלג'יריה אך בד בבד היא מורה גם על‬
‫המגמה הציונית‪-‬משיחית המוכחת שלה‪ ,‬המחוללת את העלייה הגדולה ביותר‬
‫מקרב הקהילות במערב )‪ (1962-1948 ,11%‬זו גוברת ביתר שאת לאחר מלחמת‬
‫ששת הימים )‪.(1972-1967 ,14%‬‬
‫‪3‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬יהדות אלג'יריה‪ ,‬ברובה‪ ,‬מתייחדת במגמה ציונית דתית ועל כן היא‬
‫חברה למתרס הימני של המפה הפוליטית הישראלית )‪ .(1972-2015‬מקרב בניה‬
‫צמחה מנהיגות רוחנית שהניחה תשתית אידיאית המשלבת חזון אוניברסאלי‬
‫חובק עולם לצד מגמה לאומית הממשיכה גם את נאמנותה הרפובליקנית‪,‬‬
‫משכבר הימים‪ .‬קהילה זו נרתעה מכל גילויי חרדיות‪ ,‬בניגוד ליהדות מרוקו‬
‫ותוניסיה‪ .‬ואכן‪ ,‬יהדות אלג'יריה לא רק שהסתייגה ממפלגת ש"ס‪ ,‬בטענה‬
‫שאינה מגלמת את הספרדיות האוטנטית‪ ,‬אלא אף הובילה מאבק רעיוני תקיף‬
‫ בה ובמשנתה‪.‬‬‫בקרב העלייה הגדולה מצרפת‪ ,‬קהילה זו‪ ,‬המהווה גשר תרבותי טבעי בין‬
‫מזרח למערב‪ ,‬בין ספרד לאשכנז‪ ,‬עשויה למלא תפקיד מאחד ומגשר בפסיפס‬
‫החברתי הישראלי‪.‬‬
‫פרופ' אסתר מאיר‪-‬גליצנשטיין‪ ,‬לימודי מדינת ישראל‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫'גלויות מתחסלות' לאחר קום המדינה‬
‫בשנים ‪ 1951-1948‬התרחש גל העלייה הראשון מארצות ערב לישראל‪,‬‬
‫ובמהלכו עלו כ‪ 340,000-‬יהודים‪ .‬מרביתם הגיעו משלוש קהילות ותיקות‪,‬‬
‫שהתקיימו באזור אלפיים שנים ויותר‪ :‬תימן‪ ,‬לוב ועיראק‪ .‬קשה להצביע על‬
‫צד שווה בין שלוש הקהילות הללו‪ :‬הן שכנו בקצוות שונים של העולם הערבי‪,‬‬
‫וההיסטוריה הפוליטית שלהן בעידן המודרני הייתה שונה‪ .‬כמו כן קשה להצביע‬
‫על מאפיינים תרבותיים משותפים או דומים שהתפתחו בשלוש הקהילות‬
‫הללו‪ .‬ואף על פי כן כולן יצאו לישראל בפרק זמן קצר ביותר‪ ,‬במבצעים שהיו‬
‫פרי שיתוף פעולה בין השליטים המקומיים‪ ,‬מדינת ישראל‪ ,‬נציגי האימפריה‬
‫הבריטית הדועכת במזרח התיכון וגם ארגונים יהודיים‪-‬אמריקניים‪.‬‬
‫בהרצאה זו אציג תמונה מורכבת של הנסיבות אשר הובילו ליציאה ההמונית‬
‫של שלוש הקהילות הללו‪.‬‬
‫מושב ‪ :4‬זהות כפולה‬
‫פרופ' אורנה ששון לוי‪ ,‬המחלקה לסוציולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫כינון אשכנזיות מקומית בישראל‬
‫הבחירות במרץ ‪ 2015‬העלו שוב את המתחים האתניים בישראל‪ ,‬בעיקר בין‬
‫מזרחים לאשכנזים‪ .‬המחקר הסוציולוגי בישראל מרבה לבחון את הזהות‬
‫המזרחית והקבוצה המזרחית‪ ,‬אולם ממעט לבחון את הקבוצה האשכנזית‪,‬‬
‫ובכך הוא משמר אותה במעמד של קבוצה הגמונית בלתי מסומנת‪ .‬בהרצאה‬
‫אשאל מהם מרכיביה של הזהות האשכנזית בישראל של תחילת המאה‬
‫העשרים ואחת; אבחן הבדלים בתפישות של אשכנזיות בין מבוגרים )שבעיניהם‬
‫האשכנזיות שקופה( וצעירים )המודעים לאשכנזיותם ורואים בה בעיקר מעמד‬
‫פריבלגי(; ואשאל איך אשכנזים ממשיכים לייצר גבולות אתניים תוך כדי שהם‬
‫מוחקים אותם‪ ,‬ועל ידי המהלך הכפול משמרים את מעמדה של האשכנזיות‬
‫כקטגוריה הגמונית‪ .‬אטען שהתהליך ההיסטורי הוא של מעבר מהגמוניה של‬
‫אשכנזים )אנשים שמוצאם מאירופה( להגמוניה של אשכנזיות כקטגוריה‬
‫חברתית ותרבותית‪ .‬החשיפה של ההבניות המגוונות של אשכנזיות היא צעד‬
‫בדרך לאתגור האשכנזיות כעמדת כוח וחלק מתהליך הפיכתה ממסמן שקוף‬
‫לקטגוריה מסומנת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר ניסים ליאון‪ ,‬המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מוקצים מחמת מוצא‪ :‬הדיסוננס החרדי מזרחי‬
‫המחויבות לאידאולוגיה של חברת הלומדים הפכה את ה"ליטאיות" מקבוצת‬
‫מוצא לאידאולוגיה חרדית בולטת‪ .‬ואולם‪ ,‬בעוד שעל הפער שבין קבוצות‬
‫המוצא האשכנזיות )מזרח אירופה ומרכזה( הצליחה האידאולוגיה הליטאית‬
‫ומוסדות הלימוד שלה להתגבר יחסית‪ ,‬אצל המזרחים הליטאים ממשיך המוצא‬
‫האתני לשמש גורם מבדיל‪ ,‬אשר לו יש ביטוי בניהול יחסי השארות ובקבלה‬
‫למוסדות החינוך החרדיים‪ .‬על אף השותפות לאידאולוגיה הליטאית עדיין בני‬
‫תורה מזרחים מוצאים עצמם תחת בחינה מתמדת של זהותם החרדית ונאבקים‬
‫בשורה של סטריאוטיפים הזוכים להצדקה פסאודו‪-‬פסיכולוגית באמצעות‬
‫המונח המתייג 'מנטאליות'‪ .‬במסגרת הרצאתי ארחיב על הדיסוננס המלווה‬
‫את הזהות החרדית‪-‬מזרחית‪-‬ליטאית ובהצדקות הנלוות לניסיונם הסיזיפי של‬
‫ליטאים ממוצא מזרחי להתקבל למוסדות אשכנזיים ליטאיים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪...‬‬
‫ֵמ ַא ְר‬
‫ּ‬
‫ַ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ּוח ֹו‬
‫ת‬
‫ּבֹ‬
‫ִאי‬
‫ּו ַח‬
‫ָהר‬
‫‪...‬‬
‫למעשה‪ ,‬על אף תרומתם של המזרחים לשיקום עולם הישיבות הליטאי‪ ,‬הציבור‬
‫הליטאי‪-‬האשכנזי בישראל עדיין מתייג בני תורה מזרחים שסיימו את חוק‬
‫לימודיהם בישיבה או בסמינר ברוח ליטאי‪-‬אשכנזי‪ ,‬כלא‪-‬אותנטיים‪ ,‬כתלושים‬
‫וכחקיינים‪ ,‬בעלי אופי ומזג שאינם מתאימים למוסדות ליטאיים מלכתחילה‬
‫וככאלה שאין לבוא אתם בקשרי נישואין‪.‬‬
‫במסגרת הרצאתי ארחיב על הדיסוננס המלווה את הזהות החרדית‪-‬מזרחית‬
‫ובהצדקות הנלוות לניסיונם הסיזיפי של חרדים ליטאים ממוצא מזרחי להתקבל‬
‫למוסדות אשכנזיים ליטאיים‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫‪ְ .‬ו‬
‫ד"ר אבי פיקאר‪ ,‬המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המזרוחניקים והמזרחים‪ :‬הציונות הדתית והשאלה העדתית‬
‫השאלה העדתית או היחס ליהודי ארצות האיסלם וצאצאיהם בישראל‬
‫)המזרחים( מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות בחקר החברה הישראלית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬יחסו של המגזר הדתי לאומי כמעט ולא נדון‪ ,‬ובו נעסוק בהרצאה זו‪ .‬עם‬
‫העלייה בשנות החמישים נוצרה זיקה בין העולים המסורתיים לציונות הדתית‪.‬‬
‫נטייתם של המזרחים להצביע למפד"ל הייתה גדולה מהממוצע הארצי וכן‬
‫פנייתם לבתי ספר ממלכתיים דתיים‪ .‬כמו כלל החברה הישראלית‪ ,‬גם המגזר‬
‫הדתי‪-‬לאומי דרש מהמזרחים לעבור שינוי תרבותי‪ .‬הם נדרשו להתאים את‬
‫הפרקטיקה הדתית שלהם לזו של האשכנזים‪ .‬התרחקותם של מזרחים רבים‬
‫מהציונות הדתית החריפה בשנות השמונים עם הקמתם של ישובים דתיים‬
‫מוגדרים‪ ,‬תחילה מעבר לקו הירוק ומאוחר יותר גם בתוכו‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬החלה‬
‫לגיטמציה מחודשת למזרחיות בציונות הדתית‪.‬‬
‫ד"ר טליה שגיב‪ ,‬הפקולטה לחינוך וחברה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו;‬
‫המחלקה לסוציולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫גפילטע‪-‬פיש עם סחוג‪ :‬זהותם של צאצאי נישואים בין‪-‬עדתיים‬
‫ההרצאה תעסוק בזהות העדתית של ישראלים שגדלו בבית מעורב מבחינה‬
‫עדתית ‪ -‬הורה אחד ממוצא אשכנזי והורה שני ממוצא מזרחי‪ :‬כיצד אותם‬
‫ישראלים מתארים את הזהות העדתית שלהם וכיצד קבוצת הגיל שלהם‬
‫משפיעה על האופן שהם חווים אותה‪.‬‬
‫אעלה שאלות מרכזיות על אופיו של הקו המבחין בין אשכנזים למזרחים‪,‬‬
‫מנקודת מבטם של הישראלים החצויים‪ :‬האם אכן אפשר לדבר על קו מבחין‬
‫כלשהו? ואם כן‪ ,‬האם ההוא תרבותי‪-‬דתי או מעמדי‪-‬כלכלי? ולו חלוקת‬
‫המשאבים בין כלל הקבוצות העדתיות בישראל הייתה שוויונית‪ ,‬האם קו זה‬
‫היה נמחק?‬
‫אציג את חוויית "הזיקית" של הישראלי שהוא "חצי‪-‬חצי"‪ .‬מצד אחד הוא מצהיר‬
‫על עצמו כ'ישראלי האולטימטיבי' ‪" -‬גפילטע וסחוג‪ ,‬הטוב מכל העולמות"; אך‬
‫מצד שני‪ ,‬יש בזהות שלו ממד של קריעה‪ ,‬תלישות כפולה ולפעמים גם שבר‬
‫זהותי‪ ,‬שנובע מהדרישה החברתית לבחור )"תחליט כבר מי אתה"( קוד תרבותי‬
‫יסודי בחברה שאינה נותנת לגיטימציה לזהות עדתית היברידית‪.‬‬
‫ָנ ַת‬
‫ִּתי‬
‫ר‬
‫ּו ִח‬
‫י ָב‬
‫ֶ‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ִו ְח‬
‫ִ‬
‫י‬
‫י‬
‫ֶ‬
‫ת‬
‫ם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יחזקאל לז‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ּמ ָחר"‬
‫בו ִהים ַה ְּג ָׁש ִרים ֵּבין ֶא ְתמֹול ו ָ‬
‫ׁרים ו ְּג ֹ‬
‫"י ָש ִ‬
‫ְ‬
‫)לאה גולדברג(‬
‫בית שני ומחשבת המקרא‬
‫מושב ‪ :5‬בית שני‬
‫פרופ' אליהו עסיס‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי היהדות‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫"ה ָיִינ ּו ּכְחֹלְמִים" )תהלים קכו‪ ,‬א(‪ :‬שיבת ציון בין חזון למציאות‬
‫לאחר שחזרו היהודים מגלות בבל לציון‪ ,‬היו ציפיותיהם גבוהות‪ .‬נביאי הבית‬
‫הראשון הבטיחו בנבואותיהם חידוש של המלכות‪ ,‬עלייה המונית לארץ‪ ,‬הכרה‬
‫בינלאומית ומצב כלכלי משובח‪ .‬כנגד כל זה‪ ,‬המציאות בשיבת ציון הייתה‬
‫קשה‪ ,‬המלכות לא התחדשה‪ ,‬רבים לא שבו לציון‪ ,‬והעם היה נתון ללחץ פוליטי‬
‫וכלכלי קשה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העם התמודד עם שאלות קשות של זהות לאומית‬
‫והיו לו ספקות לגבי יחסי הברית עם א‪-‬לוהים‪ .‬בהרצאה זו נחשוף את הפער בין‬
‫התקוות לבין המציאות הקשה‪ ,‬ואת דרכי ההתמודדות של הנביאים עם הקושי‬
‫בהגדרה העצמית של העם‪.‬‬
‫גליה פולק‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫בחירה ודחייה‪ :‬ההיבדלות מהנשים הנכריות )עזרא ט‪-‬י(‬
‫לאחר עליית עזרא מבבל לירושלים פונים אליו השרים ומספרים לו על תופעת‬
‫נישואי התערובת‪ .‬עזרא מתאבל על המעל‪ ,‬מתפלל תפילה נרגשת ודורש‬
‫משבי הגולה להיבדל מהנשים הנוכריות‪ .‬בהרצאה זו בכוונתי לבדוק מדוע‬
‫תפילת עזרא )עזרא ט‪ (15-6 ,‬קושרת בין חטאי העבר ובין הנישואים עם הנשים‬
‫הנוכריות‪ ,‬וכיצד הקישור בין שני העניינים הללו מבטא התמודדות רעיונית עם‬
‫אתגרי התקופה‪ .‬בעזרת עיון במבנה התפילה ובתחושת האשמה הקשה שעולה‬
‫ממנה‪ ,‬אציג את הקונפליקט הדתי שהעולים מבבל התמודדו אתו‪ .‬אראה כי‬
‫בעזרת מדרש הלכה יוצר ובהשפעת מטפורות מעולם המשפחה נוצרה זהות בין‬
‫העבודה הזרה לנשים נוכריות‪ .‬אציע כי הזיהוי של הנשים הנוכריות עם העבודה‬
‫הזרה אפשר את הסרת חטאי העבר בדרך של היבדלות מהנשים ומילדיהן‪ .‬על כן‪,‬‬
‫הוצאתן מהקהילה התפרשה כהתנקות מהחטא וכפתח לתיקון היחסים עם ה'‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ד"ר יונתן גרוסמן‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫"הכול הולך אחר החיתום" )ברכות יב ע"א(‪ :‬עיון באסתר פרק י‬
‫הפרק החותם את מגילת אסתר מביא את העלילה המורכבת לידי סיום‪ ,‬אולם‬
‫מגמתו ותרומתו לסיפור לוטים בערפל‪ .‬לכאורה הפרק עוסק במלך ובגבורתו‪,‬‬
‫נושא שקשה לראות בו את עיקר המגמה של המגילה‪ .‬בהרצאה זו ננתח את‬
‫הפרק ואת תפקידו בעיצוב השלם את המגילה‪ ,‬ובמיוחד נעמוד על תרומת‬
‫הפרק לשאלת יחס המגילה לגלות‪.‬‬
‫מושב ‪ :6‬מחשבת המקרא‬
‫פרופ‘ מיכאל אביעוז‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫"ו ַּי ִּפֹל יוֹסֵף עַל ּפ ְנ ֵי אָב ִיו‪ ...‬ו ַּיׁ ִּשַק לוֹ" )בר‘ נ‪ ,‬א(‪ :‬נשיקה זו על שום מה?‬
‫הסיפור בבראשית נ חותם הן את מחזור סיפורי יוסף והן את מחזור סיפורי‬
‫יעקב‪ .‬הסיפור פותח בתיאור מותו וקבורתו של יעקב‪ .‬בפתיחת הסיפור נאמר‬
‫שיוסף נשק ליעקב אביו המת‪ .‬אף על פי שנשיקה היא מחווה בלתי מילולית‬
‫והיא מתוארת במקומות רבים במקרא‪ ,‬לנשיקה בבראשית נ אין אח ורע בספרות‬
‫המקראית‪ .‬בהרצאה זו ננסה להתחקות אחר משמעותה של נשיקה זו‪.‬‬
‫ד"ר יושי פרג'ון‪ ,‬מכללת הרצוג‬
‫השינויים בזיכרון מצרים אצל דור יוצאי מצרים‬
‫בעבר נטו לראות את הזיכרון כמעין תיעוד של המציאות בדיוק כפי שהתרחשה‪.‬‬
‫את השכחה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ראו פשוט ככשל של מערכת הזיכרון‪ .‬מחקרים‬
‫חדשים מראים שהזיכרון והשכחה הם מערכות דינמיות להפליא‪ ,‬המשתנות‬
‫ומתעצבות ללא הרף בהשפעת הצרכים‪ ,‬הרגשות והאמונות של ההווה‪ ,‬תוך‬
‫שהן נותנות לאדם את התחושה שהוא פוגש את עברו בדיוק כפי שאירע‪.‬‬
‫סיפורי שעבוד מצרים והיציאה משם מהווים מקרה מבחן מצוין לתפיסת‬
‫הזיכרון והשכחה בתנ"ך‪ .‬מעניין לראות שסיפורי מצרים נועדו מלכתחילה‬
‫להיות נזכרים ומסופרים לדורות הבאים; מצוות רבות כוננו כדי לעגן ולעצב‬
‫‪9‬‬
‫‪..‬‬
‫‪ֵ .‬מ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ְ‬
‫ר‬
‫ּ‬
‫ַ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫רּו‬
‫ח‬
‫ֹ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ׂלם ֵח ֶלק ְּכ ֵח ֶלק"‬
‫"ח ֶלק ָּבעו ָ‬
‫ֵ‬
‫ּבֹ‬
‫ִאי‬
‫מגזרים חברתיים בהלכה ובמציאות‬
‫ּו ַח‬
‫ָהר‬
‫‪...‬‬
‫את הזיכרון הזה‪ ,‬ומצוות רבות מיוסדות למעשה על זיכרונם‪ .‬אך מעניין עוד‬
‫יותר לראות כיצד מתוארת מצרים בזיכרונות של בני הדור שיצא משם‪ .‬האם‬
‫יש למצרים דמות אחת קבועה ועומדת בתודעתם של בני הדור‪ ,‬או שזיכרונות‬
‫העבר מתעצבים מחדש בכל פעם שההווה תובע זאת מהם?‬
‫ד"ר יהושע ברמן‪ ,‬המחלקה לתנ"ך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫נבראו שווים‪ :‬כיצד פרץ המקרא את המחשבה המדינית הקדומה‬
‫היכן צמחה המחשבה המדינית החותרת להחלשת החלוקה המעמדית‬
‫ולהעצמת האדם הפשוט? האם במחשבת יוון העתיקה או שמא דווקא בתורה‪,‬‬
‫שקדמה לה? אם יש אמיתה אחת שהקדמונים ראוה כמובנת מאליה‪ ,‬הרי זו‬
‫המחשבה שכל בני האדם לא נבראו שווים‪ .‬ואם כיום אנו מאמינים שהבורא חנן‬
‫את כל בני האדם בזכויות שאינן ניתנות להכחשה‪ ,‬הרי זה מפני שבמורשתנו‬
‫התרבותית נמצאים עקרונות של שוויון‪ ,‬החרותים בעומק פסוקיה הקדומים‬
‫של התורה‪ .‬הרצאה זו מציעה מבט חדש על ספרי התורה כמסמך של תאוריה‬
‫מדינית וחברתית‪ .‬נצלול אל יסודות המחשבה של המזרח הקדום ונספק‬
‫תמונה חדשנית כיצד ביקש המקרא לנכס לעצמו מושגים‪ ,‬חוקים ומבנים שהיו‬
‫מוכרים בנוף הפוליטי והחברתי של תקופתו‪ ,‬על מנת לפתח את יסודותיו של‬
‫סדר חדש‪ .‬עיקרו של סדר זה היה לא פחות ממהפכה‪ :‬החלשת ההייררכיה‬
‫החברתית והעלאת האדם הפשוט למעמד שלא היה לו בשום תרבות קדומה‬
‫אחרת‪ .‬מרתקת במיוחד היא גישתו של המקרא למה שהייתה אז הטכנולוגיה‬
‫החדשה של התקשורת‪ :‬הטקסט האלפביתי‪ ,‬והוא מביא אותו לשיאים חדשים‪.‬‬
‫בהרצאה נערך השוואה בין המקרא לבין עולמנו המודרני‪ ,‬באופן שיהפוך את‬
‫העבר לבבואה הולמת להווה שלנו‪ ,‬שבו שאלות של שוויון זכויות טרם נפתרו‬
‫במלואן‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫)רחל שפירא(‬
‫מושב ‪ :7‬היחס לאחר‬
‫ד"ר ענת רוט‪ ,‬מנהלת מכון מגלי"ם‬
‫בין המרד הגדול להתנתקות‪ :‬למה הפעם לא פרצה מלחמת אחים?‬
‫מלחמת האחים של סוף ימי הבית השני והטראומה הלאומית שיצרה הורגשה‬
‫היטב בשיח הציבורי שהתנהל בימי המאבק בהתנתקות‪" .‬המתנחלים" הושוו‬
‫לקנאים של ימי החורבן והוצגו כמי שינסו למנוע את פינוי היישובים בכל מחיר‪,‬‬
‫מתנגדי ההתנתקות הזהירו שההתנתקות קורעת את העם והכותרות באמצעי‬
‫התקשורת חזרו והתריעו מפני היתכנות ממשית למלחמת אחים‪.‬‬
‫בהרצאה זו נלמד על המאפיינים של אנשי דור החורבן‪ ,‬נבחן אל מולם את‬
‫דמותם של המתנחלים ‪ -‬תחילה את הדימוי הציבורי שלהם‪ ,‬כפי שגובש‬
‫בעשורים האחרונים בספרות המחקר‪ ,‬העיון והפובליציסטיקה‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫את הדמות שנחשפה בימי ההתנתקות ‪ -‬ונסביר את הפער בין הדימוי של‬
‫המתנחלים לבין המציאות‪.‬‬
‫השופט ד"ר מנחם פינקלשטיין‪ ,‬סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז‬
‫ביטול גיור בהלכה ובמשפט הישראלי‬
‫הגיור הוא הפעולה המשפטית שבה נכנס הנוכרי לכלל ישראל‪ .‬סוגיית הגיור‬
‫אינה יורדת מסדר היום הציבורי במדינת ישראל מאז הקמתה‪ .‬בעשרות השנים‬
‫האחרונות עולה במיוחד ‪ -‬בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט האזרחיים ‪ -‬נושא‬
‫ביטולו של גיור שכבר נעשה‪.‬‬
‫אעמוד על יסודותיו העקרוניים והמעשיים של הנושא‪ .‬בין השאר יידון הכלל‬
‫התלמודי בדבר סופיות הגיור )"טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו"(‪.‬‬
‫האם אפשר לבטל בדיעבד או להצהיר על בטלותו של גיור שנעשה בבית דין‬
‫)אורתודוכסי( מחמת פגם בהליך הגיור? מה ההבדל בין השניים? באלו מקרים‬
‫ניתן יהיה לעשות כן? מה מעמדו של גר שחזר לסורו?‬
‫‪11‬‬
‫החלק הראשון בהרצאת הדברים יהיה עיוני‪ .‬החלק השני יוקדש לבחינתם של‬
‫מקרים שבהם עלתה השאלה הלכה למעשה‪ ,‬מפורסמים פחות ומפורסמים‬
‫יותר )כגון פרשת האח והאחות משנות השבעים‪ ,‬ופרשת הניסיון לפסול את‬
‫הגיורים שנעשו בבתי הדין לגיור לפני שנים מעטות(‪.‬‬
‫ח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם‬
‫גיור לשמירת מסורת‬
‫בהרצאה זו נעסוק בשאלה מה הן הדרישות הראויות מן הבאים להתגייר‪ .‬נצביע‬
‫על הסכנות הטמונות בגישה המחמירה מן המתגיירים לקיים את כל המצוות‪,‬‬
‫ומנגד ‪ -‬נציג את הסימוכין לגישה המקלה‪ ,‬שלפיה "מותר ומצווה לקבל ולגייר‬
‫גם כאלה שלא ישמרו מצוות"‪ .‬גישה זו משתלבת היטב עם העובדה שבעשורים‬
‫האחרונים חל שינוי יסודי בארץ‪ ,‬ומי שנולד וגדל כאן גדל בהכרח לסוג של‬
‫יהדות ומסורת‪ .‬החל מגיל הגן ועד לבגרותו הוא מוקף בסממני יהדות ובתכניות‬
‫יהדות ברדיו ובטלוויזיה‪.‬‬
‫הרב ד"ר יהודה ברנדס‪ ,‬נשיא מכללת הרצוג‬
‫צלם א‪-‬לוהים‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬סדר נשים‪ :‬הטרדה כמקרה מבחן‬
‫בחלקה הראשון של ההרצאה יוצג הנושא של זכויות אדם ביהדות מנקודת המבט‬
‫של רעיון "צלם א‪-‬לוהים"‪ .‬יתואר המתח שקיים בין הגישה האוניברסליסטית‬
‫והשוויונית‪ ,‬העולה מפרקי בראשית‪ ,‬לבין הגישה של "ממלכת כוהנים וגוי‬
‫קדוש"‪ ,‬המתפתחת החל מספר שמות‪ ,‬ותידון הדרך לגשר בין הקטבים הללו‬
‫ולפתור את המתחים ביניהם‪ .‬החלק השני של ההרצאה יתמקד בהשלכות של‬
‫רעיונות יסוד אלו על הנושא של מעמד האישה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬תוצג העמדה של‬
‫האישה כחלק בלתי נפרד מ"צלם א‪-‬לוהים"‪ ,‬כפי שהיא נובעת מבראשית פרק‬
‫א וממכלול הערכים והמצוות התלויים בו‪ ,‬ומן הצד האחר יוצג מקומן של הנשים‬
‫במערכת המבדלת וההייררכית של עולם הקדושה ובמכלול הערכים והמצוות‬
‫התלויים בו‪ .‬בחלק השלישי והאחרון של ההרצאה ייבחן יחס ההלכה להטרדת‬
‫נשים כמקרה מבחן‪ .‬הטענה הבסיסית היא שיש לקבוע את גדרי האיסור על פי‬
‫ערכי כבוד האדם הנובעים מהיותו צלם א‪-‬לוהים‪ .‬נבחן גם את דרכי השיפוט‪,‬‬
‫הענישה וההרתעה הנובעות מן הגישה הזאת‪ .‬הדברים ייבחנו גם מתוך הקבלה‬
‫למתרחש בעולם המשפט הכללי ולערכים הנהוגים בחברה בת‪-‬זמננו‪.‬‬
‫מושב ‪ :8‬סדר נשים‬
‫הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי‪ ,‬ראש בית המדרש בבית מורשה‬
‫זהות בדויה‪ :‬לזהות יהודית של נשים בדורנו‬
‫החלק הראשון של ההרצאה יעסוק בתיאור הקושי והפער הקיים בין ההלכה‬
‫למציאות הנוגעים לנשים בדורנו‪ ,‬ויציג את מגוון דרכי ההתמודדות הפרשניות‬
‫שנוקטים פוסקי ההלכה על מנת לגשר עליהם‪ .‬החלק השני והמרכזי של‬
‫ההרצאה יתמקד בהצגת הכשל הקיים בדרך המבקשת לגשר על כלל הפערים‬
‫שבין נשים לגברים על פי ההלכה‪ .‬זאת‪ ,‬תוך עיון בדילמה שליוותה פסיקת‬
‫הלכה אשר נדרשתי לה‪ .‬מן המקרה הפרטי נרחיב ונלמד על הבעיה הכללית‬
‫המושגית הרחבה‪ ,‬בעיה הנובעת מן הניסיון של נשים להשוות את מעמדן לזה‬
‫של הגברים מנקודת המבט ההלכתית‪ .‬החלק השלישי יציג בקצרה את הפתרון‬
‫המוצע על ידי לבעיה זו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ד"ר הגר להב‪ ,‬המכללה האקדמית ספיר‬
‫נשים חילוניות מאמינות‬
‫ההרצאה עוסקת בנשים חילוניות מאמינות המתגוררות בישראל‪ ,‬ומבקשת‬
‫לאתגר את הנחת ההבחנה הדיכוטומית שבין דתיות לחילוניות‪ .‬המתודולוגיה‬
‫הנבחרת היא מחקר איכותני‪ ,‬המבוסס על שלושים ואחד ראיונות עומק חצי‬
‫מובנים עם נשים המגדירות את עצמן "חילוניות מאמינות"‪ .‬הראיונות התמקדו‬
‫במרכיבי האמונה‪ ,‬בחוויות ורגשות רוחניים‪ ,‬בתפיסות בנוגע לחילוניות‪ ,‬דת‬
‫ויהדות‪ ,‬בפרקטיקות של אמונה ובקשר שבין אמונה לבין נתונים דמוגרפיים‪.‬‬
‫הממצאים מעלים כי לנשים חילוניות מאמינות תפיסות תיאולוגיות שונות‬
‫ומגוונות‪ ,‬מסורתיות וחתרניות‪ ,‬יהודיות ואוניברסליות‪ .‬נשים רבות תופסות את‬
‫האמונה כתורמת לאיכות החיים של הפרט והחברה‪ ,‬כחוויה בעלת משמעות‪,‬‬
‫תכלית וייעוד‪ ,‬שכוללת תחושות של נחמה ועוצמה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪..‬‬
‫"פ ְת ֵחי ְּד ָב ִרים"‬
‫ִּ‬
‫)ש“י עגנון(‬
‫צילום‪ :‬דני מיכאליס‬
‫הסופר פרופ' חיים באר‬
‫"פנים חדשות" בסיפור פשוט‬
‫התקציר יעלה בהמשך באתר‪.‬‬
‫גב' בלהה בן‪-‬אליהו‬
‫על המעבר מבית אבא לאמא מולדת ביצירתו של ש"י עגנון‬
‫נקרא בסיפור "מעשה העז" )‪ (1925‬וברומאן "תמול שלשום" )‪ (1945‬ונתבונן‬
‫בסיפור העלייה לארץ ישראל המתואר בהם כסיפור בשני קולות‪ :‬סיפור מורכב‬
‫וסיפור פשוט‪ ,‬שתוכו רצוף אהבה‪ .‬נבחן את היחס בין הגלוי לסמוי בשתי‬
‫היצירות‪ ,‬ננוע בין פרידות לפגישות‪ ,‬בין אשמה לתשוקה‪ ,‬בין צער לשמחה ובין‬
‫גלות לגאולה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪...‬‬
‫מושב ‪ :9‬עגנון ויצירתו‬
‫ר‬
‫ּוח ֹו‬
‫ת‬
‫ּבֹ‬
‫ִאי‬
‫ּו ַח‬
‫ָהר‬
‫שער לספרות ולאגדה‬
‫‪ֵ .‬מ‬
‫ַ‬
‫א‬
‫ְ‬
‫ר‬
‫ּ‬
‫ַ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ד"ר אבי שמידמן‪ ,‬המחלקה לספרות‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫דבקותו של ש"י עגנון בלשון חכמים‪ :‬עיון בספר המעשים‬
‫כתביו של ש"י עגנון משקפים העדפה ברורה ללשון חכמים על פני לשון‬
‫המקרא‪ .‬תופעה זו באה לידי ביטוי באופן בולט בספר המעשים‪ ,‬שכן הסיפורים‬
‫שבספר המעשים עברו גלגולי נוסח רבים מפרסומם הראשון ועד לגיבוש‬
‫צורתם הסופית‪ ,‬ותוך כדי גלגולי נוסח אלו ניתן לראות כיצד עגנון מקרב את‬
‫ניסוחיו עוד ועוד לכיוון של לשון חכמים‪ .‬הרצאה זו תפתח חלון לדרכו של עגנון‬
‫בבחירת ניסוחיו וסגנונותיו‪.‬‬
‫מושב ‪ :10‬קריאות באגדות חז"ל‬
‫פרופ' רלה קושלבסקי‪ ,‬המחלקה לספרות‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫"הציצו וראו דמות אדם בארובה"‪ :‬אגדת הלל )יומא לה ע"ב(‬
‫הסוגיה המתודית במרכזה של הרצאה זו תהיה העיצוב הסגנוני המהודק‪,‬‬
‫החריף והמגובש של מעשי החכמים באגדת חז"ל‪ .‬אתמקד בביטוי מסוים‬
‫מתוך הסיפור על הלל‪" :‬דמות אדם בארובה" כמפתח פרשני‪ .‬האינוורסיה‬
‫התחבירית של ביטוי זה )במקום‪ :‬הציצו בארובה וראו דמות אדם(‪ ,‬כמו גם‬
‫מאפיינים סגנוניים אחרים בסיפור‪ ,‬מבטאים על פי פרשנותי מצב תודעה של‬
‫שמעיה ואבטליון המתבוננים בהלל ‪ -‬המשקיף עליהם גם הוא על מנת לשמוע‬
‫"דברי א‪-‬לוהים חיים"‪ .‬הצטלבות מבטים אלה יוצרת מפגש המתקבל כחוויית‬
‫התגלות‪ ,‬ואשר ניתן לעמוד על משמעותו באמצעות ניתוח פנומנולוגי של‬
‫סארטר את "תופעת הריגוש"‪ .‬הסיכון שהלל נוטל על עצמו כדי לשמוע דברי‬
‫תורה‪ ,‬הנכונות שלו לסכן את חייו על מנת להשיג דברי א‪-‬לוהים כמקור חיותו‬
‫וחיוניותו‪ ,‬כלומר ההיפוך של מושגי מוות וחיים בסיפור‪ ,‬מפרשים מחדש את‬
‫הביטוי "א‪-‬לוהים חיים"‪ ,‬שבהוראתו המילולית מבטא את נצחיות הא‪-‬ל‪ .‬תובנה‬
‫זו של דמויות הסיפור שמעיה ואבטליון‪ ,‬כעין התגלות שהם זוכים לה בעת שהם‬
‫נפנים מתלמודם ליד האח הבוערת אל הלל הקופא למוות כמעט בקור ובשלג‬
‫שבחוץ‪ ,‬כמו גם התובנה שרוכש לו הקורא בתהליך הקריאה ‪ -‬הם מעמדים של‬
‫כעין התגלות‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בסגנון המסוים של הסיפור כפי שהוגש לנו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ד"ר ארנון עצמון‪ ,‬המחלקה לתלמוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אגדות החורבן בין בבל לארץ ישראל‬
‫בהרצאה זו נשווה בין שתי גרסאות של סיפור "בני הכהן הגדול בשבייה" )בבלי‬
‫גיטין נח‪ ,‬א איכה רבה )בובר( א‪ ,‬נז(‪ ,‬תוך ניתוח ספרותי והגותי של כל אחת‬
‫מהן‪ .‬בניתוחים אלו נשתמש בגישות שונות הקיימות במחקר המודרני ביחס‬
‫לאגדות חז"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעמוד על ההבדלים בין הגרסאות כמשקפים תפיסות‬
‫תרבותיות שונות בארץ ישראל ובבבל ביחס לחורבן‪.‬‬
‫‪052-5513437‬‬
‫‪ēŅĤ‬‬
‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬
‫‪ü‬‬
‫‡…„•~ŠŠ>„†‬
‫‪ēŅĤ‬‬
‫‪ÿ ĐĀ ĕČŖŁ‬‬
‫‪ü‬‬
‫Œ’€—‹~ƒ”–ƒ˜‚–ƒ…‚‡‚ƒ‡‡‹‬
‫•ƒŽ€–‡‚ƒ˜–~‡Š‚–~—ƒ˜—>‬
‫‪D.I.D‬‬
‫ד"ר תמר קדרי‪ ,‬המחלקה לתלמוד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫"קְו ֻּצוֹתָיו ּתַל ְּת ַּל ִים" )שיה"ש ה‪ ,‬יא(‪ :‬על היופי וסכנותיו באגדת חז"ל‬
‫בהרצאה נבחן את יחסם של החכמים ליופי ולמראה החיצוני של האדם‪ :‬כיצד‬
‫מתואר היופי באגדות חז"ל ומה נחשב מראה יפה? כיצד צריך לנהוג אדם‬
‫שנתברך ביופי יוצא דופן? אילו סכנות אורבות לו וכיצד עליו לנהוג ביופיו?‬
‫נעמוד על הייחודיות בגישתם של חז"ל בהשוואה לתפיסת היופי ולהערכתו‬
‫בתרבות היוונית‪-‬רומית‪.‬‬
‫˜Œ‡‰˜~€ƒ˜‚‡‡‡‹—Š–~‡Š–‡†Ž‡‚‬
‫‰‰…‡ƒ˜—‪21:30-15:30˜ƒ—‚‡22-26.06.2014‬‬
‫~ƒ‡†ƒ–‡ƒ‹>—Œ—’…˜€ƒŽ‚‪…Œ‚–•…Š„‰–Œ‚901‡‡Ž061‬‬
‫‡ƒ>–‚•ƒŽ€–’–ƒ’<~Š‡‚ƒ‡‡•‚’•ƒŠ†‚ŠŒ‡‚‡‚ƒ˜*Œ~–€Ž˜‚•ƒŽ€–>–Ž~ƒ‚‰‚‬
‫Š˜‰Ž‡˜ŒŠ~‚ƒ‚–—Œ‚‚‡‰ŽƒŠ~˜–‚•ƒŽ€–‪http://evp.co.il/BIU‬‬
‫‚˜‰Žƒ˜ƒ–‡—ƒ‹‬
‫Œƒ—–~—ƒ*‪17:15 – 15:30‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫ּו ִחי‬
‫ָ‬
‫ב‬
‫ֶכם‬
‫ִו ְח ִיי ֶתם ‪. . .‬‬
‫יחזקאל לז‬
‫‡ƒ‹–~—ƒ‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫ְו ָ‬
‫נ‬
‫ַ‬
‫ת‬
‫ִּת‬
‫‪16‬‬
‫˜Ž>ˆ‬
‫’–ƒ’<~Š‡‚ƒ‡‬
‫>–‡‚ƒŽ˜‡•‬
‫˜ƒ’˜Ž‡—ƒ~‡˜–ƒ˜–~—‡˜‡Œ‡‡˜—Ž‡‬
‫–—>‡ƒ˜ŠŒ‡‡ƒƒ‚’ƒŠŒƒ‚‡‚ƒ‡‪‡–”ƒŽ:‬‬
‫’–ƒ’<~ƒ–‡~Š‡Œƒ‬
‫>–Ž~ƒ‚‰‚‬
‫~Š‡‚ƒƒ~…~‰–‹Žƒ˜‚‡„–~Š‡‬
‫€ƒ–Š‚”‡•‡‹ƒ‚–—‡‹>Œ„Œƒ–—‡–‬
‫Š‡ƒ‹‚—˜>Œ„Œƒ–”>‬
‫„ƒ€‡ƒ˜‡Œƒ˜‡ƒ—Šƒ—‚‡’ƒ–‡‹‬
‫Œ•–~‡‡‹‬
‫>–‡ƒŽ˜€–ƒŒ‬
‫€‡–ƒ—‡—Œ~Š‚˜…Š‚…—‚‬
‫‚’•‚ƒ‰‡ƒ•Š‬
‫‚’•‚ƒ~–ƒ…˜–‬
‫>–~‡Š˜‡‡Š–‬
‫‡ƒ‬
‫Œ…—˜‬
‫Œƒ——Ž‡*‪19:30 – 17:45‬‬
‫>–—Š‡€ƒŠ–€‬
‫’–ƒ’<~‡€ƒ–—Ž~‬
‫’–>’Ž‡‚~—‚–~‡‚•Š‚‬
‫‡’ƒ–‡Š‡˜‹—Š…‰Œ‡‹‬
‫~‡–ƒ–*‪1:30 – 20:15‬‬
‫–ƒ…‚„Œ‬
‫–‰ƒ˜‚–’–ƒ’<Ž‡~Š‚–—•ƒ‡“Ž—‡~‬
‫’–ƒ’<…‡‡‹†‡‡†Š~ƒ‹–•†ƒ–‬
‫’–ƒ’<~Š‡‚ƒ‡‡•‚’•ƒŠ†‚Š‡‚ƒ˜‬
‫’~ŽŠŽƒ—~„‚ƒ˜‡‚ƒ‡˜‬
‫‚Ž…‡‡˜‪‡„’ˆƒŽ…–>:‬‬
‫‚—˜˜’ƒ˜ ~>‡‚ƒ—’–ƒ’<…‡‚‬
‫’‡‚…‡‡‹€ƒ–‡–•‚Œ–‡‹—ŠŒ‚‬
‫~‡ƒŒ‡–ƒ~‡„•ƒ’–ƒ’<…Œƒ†Š–‬
‫‡ƒ‘‬
‫–ƒ…•‡‹‬