חוברת תרגולים בחשבון אינפיניטסימלי 230 ,3־88 - Math-Wiki

‫חוברת תרגולים בחשבון אינפיניטסימלי ‪230 ,3‬־‪88‬‬
‫אלעד עטייא‬
‫‪ 29‬בנובמבר ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫נורמות ומכפלות פנימיות‬
‫הגדרה ‪ 1.1‬יהי ‪ V‬מרחב וקטורי מעל שדה ‪) F‬שדה המרוכבים או שדה הממשיים(‪ .‬פונקציה‬
‫‪ h, i : V × V → F‬נקראת מכפלה פנימית מעל המרחב ‪ ,V‬אם היא מקיימת את התכונות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ליניאריות ברכיב הראשון‪ hau + v, wi = a · hu, wi + hv, wi :‬לכל ‪ a ∈ F‬ולכל‬
‫‪.u, v, w ∈ V‬‬
‫‪ .2‬הרמיטיות‪.hu, vi = hv, ui :‬‬
‫‪ .3‬אי־שליליות‪:‬‬
‫)א( ‪ hv, vi ≥ 0‬לכל ‪.v ∈ V‬‬
‫)ב( ‪.hv, vi = 0 ⇐⇒ v = 0‬‬
‫מרחב שעליו מוגדרת מכפלה פנימית נקרא‪ ,‬למרבה ההפתעה‪ ,‬מרחב מכפלה פנימית‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .1‬המכפלות הפנימיות הסטנדרטיות‪:‬‬
‫)א( במרחב ‪ Rn‬נגדיר‪ui vi :‬‬
‫‪Pn‬‬
‫‪i=1‬‬
‫= ‪.hu, vi‬‬
‫‪1‬‬
‫)ב( במרחב ‪ Cn‬נגדיר‪ui vi :‬‬
‫‪Pn‬‬
‫‪i=1‬‬
‫= ‪.hu, vi‬‬
‫‪ .2‬במרחב הסתברותי של משתנים מקריים )מבלי להיכנס לאפיון של מרחב כזה כמרחב‬
‫וקטורי( נגדיר‪ hX, Y i = E (XY ) :‬כאשר ‪ E‬מסמלת את התוחלת‪ .‬מתכונות התוחלת‬
‫ניתן לראות שתכונות המכפלה הפנימית אכן מתקיימות‪ .‬אפשר גם להגדיר‪:‬‬
‫) ‪ ,hX, Y i = COV (X, Y‬עם אפיון מעט שונה למרחב הוקטורי‪.‬‬
‫‪ .3‬במרחב הפונקציות הרציפות בקטע ‪ ,C[I] ,I‬נגדיר‪f (x)g(x)dx :‬‬
‫´‬
‫‪I‬‬
‫= ‪ .hf, gi‬מתכונות‬
‫האינטגרל ניתן לראות שזו אכן מכפלה פנימית‪.‬‬
‫‬
‫‪ .4‬במרחב מטריצות מסדר מסוים‪ ,‬נגדיר‪ .hA, Bi = tr B T A :‬מתכונות העקבה ניתן‬
‫לראות שזו אכן מכפלה פנימית‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 1.2‬יהי ‪ V‬מרחב וקטורי מעל שדה ‪ .F‬פונקציה ‪ kk : V → R‬נקראת נורמה‪ ,‬אם‬
‫היא מקיימת את התכונות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אי־שליליות‪:‬‬
‫)א( ‪ kuk ≥ 0‬לכל ‪.u ∈ V‬‬
‫)ב( ‪kuk = 0 ⇐⇒ u = 0‬לכל ‪.u ∈ V‬‬
‫‪ .2‬הומוגניות‪ kλuk = |λ| · kuk :‬לכל ‪ λ ∈ F‬ולכל ‪.u ∈ V‬‬
‫‪ .3‬אי־שוויון המשולש‪ ku + vk ≤ kuk + kvk :‬לכל ‪.u, v ∈ V‬‬
‫מרחב שעליו מוגדרת נורמה נקרא מרחב נורמי‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 1.3‬יהי ‪ V‬מרחב מכפלה פנימית‪ .‬הנורמה המושרית מהמכפלה הפנימית מוגדרת על‬
‫ידי‪:‬‬
‫‪hv, vi‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪kvk‬‬
‫תכונות הנורמה נובעות ישירות מתכונותיה של המכפלה הפנימית במקרה זה‪.‬‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬נורמה מגדירה גודל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫משפט ‪ 1.4‬יהי ‪ V‬מרחב נורמי‪ .‬הנורמה מושרית על ידי מכפלה פנימית אם ורק אם היא‬
‫מקיימת את שוויון המקבילית‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ku + vk + ku − vk = 2 kuk + kvk‬‬
‫לכל ‪.u, v ∈ V‬‬
‫כלל המקבילית הוא משפט בגיאומטריה אוקלידית הקבוע כי סכום ריבועי ארבע צלעות‬
‫המקבילית שווה לסכום ריבועי אלכסוניה‪ .‬זהו מקרה פרטי של שוויון המקבילית שלנו‪:‬‬
‫אם שתי הצלעות נתונות על ידי הוקטורים ‪ ,x, y‬האלכסונים הם הוקטורים ‪.x − y, x + y‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫במרחב ]‪ C[0, 1‬נגדיר‪:‬‬
‫|)‪kf kmax = max |f (x‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫הראו שזו נורמה‪ .‬האם הנורמה מושרית ממכפלה פנימית?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נראה שהפונקציה מקיימת את שלוש התכונות הנדרשות מנורמה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .1‬ערך מוחלט הוא אי־שלילי ולכן הפונקציה אי שלילית‪ .‬כעת‪ ,‬אם ‪ ,f = 0‬אכן מתקיים‪:‬‬
‫‪ .kf kmax = maxx∈[0,1] |f (x)| = max {0} = 0‬מצד שני‪ ,‬אם מתקיים‬
‫‪kf kmax = max |f (x)| = 0‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫אז מהגדרת מקסימום ‪ |f (x)| ≤ 0‬לכל איבר בקטע ומהגדרת ערך מוחלט נקבל‬
‫שאכן ‪.f (x) = 0‬‬
‫‪ .2‬הומוגניות‪:‬‬
‫‪kλf kmax = max |λf (x)| = |λ| · max |f (x)| = |λ| · kf kmax‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .3‬אי־שוויון המשולש‪:‬‬
‫}|)‪kf + gkmax = max |(f + g) (x)| = max |f (x) + g(x)| ≤ max {|f (x)| + |g(x‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫מאי־שוויון המשולש של ערך מוחלט‪ .‬כעת‪:‬‬
‫‪max {|f (x)| + |g(x)|} ≤ max |f (x)| + max |g(x)| = kf kmax + kgkmax‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫והוכחנו את הדרוש‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נבדוק אם שוויון המקבילית מתקיים‪.‬‬
‫נתבונן בפונקציות‪.f (x) = x, g(x) = 1 − x :‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬מתקיים‪.kf kmax = kgkmax = 1 :‬‬
‫מצד שני‪,‬‬
‫‪kf + gkmax = kx + 1 − xkmax = k1kmax = 1‬‬
‫‪kf − gkmax = kx − (1 − x)kmax = k2x − 1kmax = 1‬‬
‫‪4‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫ואם כך‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪kf + gkmax + kf − gkmax = 2 6= 4 = 2 · (1 + 1) = 2 kf kmax + kgkmax‬‬
‫כלומר‪ ,‬שוויון המקבילית לא מתקיים‪ ,‬ולפי המשפט הנורמה אינה מושרית ממכפלה‬
‫פנימית‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות לנורמות‪:‬‬
‫‪ .1‬נורמת ‪ Lp‬מוגדרת ב־ ‪ Rn‬על ידי‪:‬‬
‫‪! p1‬‬
‫‪p‬‬
‫| ‪|ui‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫= ‪kukp‬‬
‫‪i=1‬‬
‫כאשר ‪ p ≥ 1‬ממשי או ∞ = ‪.p‬‬
‫נורמת ‪ L2‬היא הנורמה האוקלידית‪ ,‬והיא מכונה גם הנורמה הסטנדרטית‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪o‬‬
‫מעניין לראות איך נראה מעגל היחידה‪ x ∈ R2 | kxkp = 1 ,‬עבור ערכים שונים של ‪:p‬‬
‫כאשר ∞ = ‪ ,p‬אנו נשארים עם הגדולה מבין הקואורדינטות‪ ,‬מכיוון שבשאיפה לאינסוף‬
‫רק החזק שורד‪.‬‬
‫‪ .2‬בהינתן שני מרחבים נורמיים ‪ ,A, B‬נורמת האופרטור על המרחב )‪Hom (A, B‬‬
‫‪5‬‬
‫מוגדרת על ידי‪:‬‬
‫‪kT (x)kB‬‬
‫= ‪kT k‬‬
‫‪sup‬‬
‫‪x∈A,kxkA =1‬‬
‫כלומר‪ ,‬סופרימום של הנורמות של התמונות של וקטורי היחידה ב‪ .A−‬פשוט‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם ההשתנות הכללית )החסומה( של פונקציה היא נורמה במרחב ]‪?C[a, b‬‬
‫ההשתנות הכללית ) ‪ Vba (f‬מוגדרת על ידי‪ ,Vba (f ) = supτ {v (f, τ )} :‬כאשר‪:‬‬
‫|) ‪|f (xi ) − f (xi−1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫= ) ‪v (f, τ‬‬
‫‪i=1‬‬
‫היא ההשתנות של ‪ f‬לפי החלוקה ‪.τ‬‬
‫הסופרימום הוא על כל החלוקות של הקטע ]‪.[a, b‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫לא‪ .‬ההשתנות של כל פונקציה קבועה היא ‪ 0‬אף על פי שהפונקציה עצמה אינה פונקציית‬
‫האפס‪.‬‬
‫לכן תכונות האי־שליליות אינה מתקיימת וזו אינה נורמה‪.‬‬
‫משפט ‪ 1.5‬אי־שוויון קושי־שוורץ‬
‫יהי ‪ V‬מרחב מכפלה פנימית‪ ,‬אזי לכל ‪ u, v ∈ V‬מתקיים‪:‬‬
‫‪|hu, vi| ≤ kuk · kvk‬‬
‫כאשר הנורמה היא הנורמה המושרית מהמכפלה הפנימית‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫הראו שבמרחבים נורמיים בהם הנורמה מושרית ממכפלה פנימית‪ ,‬אי־שוויון המשולש‬
‫נובע מאי־שוויון קושי־שוורץ‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪6‬‬
.2 · |hu, vi| ≤ 2 (kuk · kvk) ‫ ולכן‬,|hu, vi| ≤ kuk · kvk
2
2
:‫ונקבל‬kuk + kvk ‫נוסיף לשני האגפים‬
2
2
2
2
2
2 · |hu, vi| + kuk + kvk ≤ 2 (kuk · kvk) + kuk + kvk ≤ (kuk + kvk)
2
‫ נשתמש בתכונות המכפלה‬.ku + vk = hu + v, u + vi :‫ לפי הגדרת הנורמה‬,‫כעת‬
:‫הפנימית ובתכונות הצמוד כדי לקבל‬
2
ku + vk = hu + v, u + vi = hu, u + vi + hv, u + vi = hu + v, ui + hu + v, vi =
2
2
2
2
= hu, vi+hu, ui+hv, ui+hv, vi = kuk +kvk +hv, ui+hv, ui = kuk +kvk +2Re (hv, ui)
2
2
2
≤ kuk + kvk + 2 · |hu, vi| ≤ (kuk + kvk)
:‫ואם כך‬
2
2
ku + vk ≤ (kuk + kvk)
:‫נוציא שורש ונקבל‬
ku + vk ≤ kuk + kvk
.‫וקיבלנו את הדרוש‬
:‫תרגיל‬
:‫הוכיחו את אי־השיוויון‬
n
P
v
|xi | u
n
X
uXn
i=1
√
≤ t x2i ≤
|xi |
n
i=1
i=1
7
‫פתרון‪:‬‬
‫‪|xi |2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫≥ | ‪|xi ||xj‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪|xi |2 +‬‬
‫‪X‬‬
‫= | ‪|xi ||xj‬‬
‫=‬
‫| ‪|xi‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪i,j=1‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪1≤i,j≤n‬‬
‫‪i6=j‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪!2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫ואם נוציא שורש נקבל את הדרוש‪ .‬לאי־השיוויון השני‪ ,‬נסמן‪:‬‬
‫)‪ x = (|x1 |, ..., |xn |), y = (1, ..., 1‬ולפי א"ש קושי־שוורץ‪:‬‬
‫||‪| < x, y > | ≤ ||x|| · ||y‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪u‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪√ uXn‬‬
‫‪|xi | = | < x, y > | ≤ ||x|| · ||y|| = n · t x2i‬‬
‫‪i=1‬‬
‫ואם נחלק ב‪n−‬‬
‫√‬
‫‪i=1‬‬
‫נקבל את הדרוש‪.‬‬
‫תרגילים נוספים‬
‫‪ .1‬הוכיחו את "אי־שוויון המשולש השני" במרחב נורמי‪:‬‬
‫‪|kuk − kvk| ≤ ku ± vk‬‬
‫הסיקו שאם סדרת וקטורים } ‪ {un‬מקיימת‪ kun − uk → 0 :‬אז ‪.kun k → kuk‬‬
‫‪ .2‬יהי ‪ V‬ממ"פ מעל ‪ R‬ותהי } ‪{x1 , . . . , xn‬קבוצה אורתונורמלית‪ .‬יהי ‪ x ∈ V‬כלשהו‪.‬‬
‫הוכיחו שמתקיים‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪|hxi , xi| ≤ kxk‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .3‬יהיו ‪ X, Y‬מרחבים נורמיים‪ .‬מי מהפונקציות הבאות היא נורמה על ‪ ?X × Y‬הסבירו‪.‬‬
‫החיבור והכפל מוגדרים איבר־איבר‪.‬‬
‫)א( ‪.k(x, y)k1 = kxkX + kykY‬‬
‫)ב( ‪.k(x, y)k2 = kxkX · kykY‬‬
‫)ג( } ‪.k(x, y)k3 = max {kxkX , kykY‬‬
‫‪ .4‬הוכיחו את הזהויות הבאות במרחב מכפלה פנימית‪ ,‬כאשר הנורמה היא זו המושרית‬
‫מהמכפלה הפנימית‪:‬‬
‫)א( מעל ‪:R‬‬
‫)ב( מעל ‪:C‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ku + vk − ku − vk‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪.hu, vi‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ku + vk − ku − vk + i ku + vik − i ku − vik‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪.hu, vi‬‬
‫‪ .5‬הוכיחו שאם מרחב נורמי )‪ (V, kk‬מעל ‪ R‬מקיים את שוויון המקבילית‪ ,‬אזי הפונקציה‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ku + vk − ku − vk‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪hu, vi‬‬
‫היא המכפלה הפנימית מעל ‪ V‬המשרה את הנורמה‪.‬‬
‫הדרכה‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫יש להוכיח את אקסיומות המכפלה הפנימית ושאכן ‪.kvk = hv, vi‬‬
‫הדבר היחיד שאינו מיידי הוא הליניאריות ברכיב הראשון‪.‬‬
‫הוכיחו בשלבים ־ קודם אדיטיביות ואז מולטיפלטביות‪.‬‬
‫פתרונות‬
‫‪ .1‬נוכיח‪ .|kuk − kvk| ≤ ku − vk :‬אי־השוויון השני נובע ממנו‪:‬‬
‫‪|kuk − kvk| = |kuk − k−vk| ≤ ku − (−v)k = ku + vk‬‬
‫אם כן‪ ,‬נשים לב לכך ש‪ u = v + (u − v) :‬ולכן לפי אי־שוויון המשולש‪:‬‬
‫‪kuk ≤ kvk + ku − vk =⇒ kuk − kvk ≤ ku − vk‬‬
‫‪9‬‬
‫מאותה הסיבה‪ ,kvk − kuk ≤ kv − uk ,‬אך ‪ku − vk = kv − uk‬ולכן‪:‬‬
‫|‪ku − vk ≥ max {kvk − kuk , kuk − kvk} = |kuk − kvk‬‬
‫והוכחנו את הדרוש‪ .‬מאי־השוויון נקבל‪:‬‬
‫‪0 ≤ kun k − kuk ≤ kun − uk → 0‬‬
‫ולכן לפי כלל הסנדוויץ'‪ kun k − kuk → 0 ,‬כלומר אכן‪:‬‬
‫‪kun k → kuk‬‬
‫‪ .2‬נתבונן במרחב הוקטורי }‪ .span {x1 . . . , xn , x‬נסמן את המימד של המרחב ב‪.k−‬‬
‫אם ‪ x‬תלוי ליניארית ב‪ ,x1 , . . . , xn −‬המימד הוא ‪ n‬ואם לא אז המימד גדל מעט ־‬
‫‪) n + 1‬קבוצה אורתונורמלית היא בת"ל(‪ .‬בכל אופן‪ ,k ≥ n ,‬ונעבור מ‪ n−‬ל‪ .k−‬לפי‬
‫גרם־שמידט נעבור לבסיס אורתונורמלי‪) {x1 , . . . , xk } :‬כל האיברים זהים לאיברים‬
‫הקודמים למעט אחד שאולי נוסף(‪ .‬נציג את ‪ x‬כצירוף ליניארי של איברי הבסיס‪:‬‬
‫‪Pk‬‬
‫‪ .x = i=1 ai xi‬כעת‪ ,‬לפי הליניאריות‪:‬‬
‫*‬
‫‪+2‬‬
‫‪ X‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k X‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫|‪|ai aj hxi , xj i‬‬
‫= ‪aj xj‬‬
‫‪ai xi ,‬‬
‫ |‪kxk = |hx, xi‬‬
‫‬
‫‪ i=1‬‬
‫‪i=1 j=1‬‬
‫‪j=1‬‬
‫מהאורתונורמליות‪,‬‬
‫‪i=j‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪i 6= j‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬
‫= ‪hxi , xj i‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫| ‪|ai‬‬
‫‪k‬‬
‫‪X‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪kxk‬‬
‫‪i=1‬‬
‫אך מי הם ‪ ?ai‬לפי ליניאריות‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪= hxi , xi‬‬
‫‪aj xj‬‬
‫‪k‬‬
‫‪X‬‬
‫*‬
‫‪x,‬‬
‫‪j=1‬‬
‫‪10‬‬
‫= ‪aj hxi , xj i‬‬
‫‪k‬‬
‫‪X‬‬
‫‪j=1‬‬
‫= ‪ai‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪hxi , xi‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫= ‪a2i‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫≥ ‪a2i‬‬
‫‪k‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪2‬‬
‫≥ | ‪|ai‬‬
‫‪k‬‬
‫‪X‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪kxk‬‬
‫‪i=1‬‬
‫שהרי ‪.k ≥ n‬‬
‫‪ .3‬נבדוק האם התכונות מתקיימות‪.‬‬
‫)א( הפונקציה השנייה אינה נורמה‪ ,‬מכיוון שאי־שליליות אינה מתקיימת; איבר האפס‬
‫במרחב ‪ X × Y‬הוא ) ‪ (0X , 0Y‬ולכן איבר מהצורה ) ‪ (x, 0Y‬כאשר ‪x 6= 0X‬‬
‫אינו איבר האפס‪ ,‬אך מקיים‪:‬‬
‫‪k(x, 0Y )k2 = kxkX · k0Y kY = kxkX · 0 = 0‬‬
‫אפשר לדייק יותר; רק כאשר שני המרחבים הם טריוויאליים‪,X = Y = {0} ,‬‬
‫זוהי אכן נורמה‪.‬‬
‫)ב( הפונקציות הראשונה והשלישית הן אכן נורמות; נראה זאת‪.‬‬
‫‪ .i‬אי־שליליות‪ :‬מכיוון שלכל ‪ ,kxkX , kykY ≥ 0 ,(x, y) ∈ X × Y‬נקבל‪:‬‬
‫‪k(x, y)k1 = kxkX +kykY ≥ 0, k(x, y)k3 = max {kxkX , kykY } ≥ 0‬‬
‫כעת‪,‬‬
‫‪(x, y) = (0, 0) =⇒ kxkX , kykY = 0 =⇒ k(x, y)k3 , k(x, y)k1 = 0‬‬
‫לצד שני‪ ,‬אם )‪(x, y) 6= (0, 0‬אז בה"כ ‪ x 6= 0‬ואז ‪ kxkX > 0‬ולכן גם‪:‬‬
‫‪k(x, y)k3 , k(x, y)k1 > 0‬‬
‫וסה"כ אי־שליליות מתקיימת עבור שתי הנורמות‪.‬‬
‫‪ .ii‬הומוגניות‪:‬‬
‫‪kλ (x, y)k1 = k(λx, λy)k1 = kλxkX +kλykY = |λ|·kxkX +|λ|·kykY = |λ|·k(x, y)k1‬‬
‫כמו כן‪:‬‬
‫‪kλ (x, y)k3 = k(λx, λy)k3 = max {kλxkX , kλykY } = max {|λ| · kxkX , |λ| · kykY } = |λ|·k(x, y)k3‬‬
‫ולכן הומוגניות מתקיימת‪.‬‬
‫‪11‬‬
:‫ א"ש המשולש‬.iii
k(x1 , y1 ) + (x2 , y2 )k1 = k(x1 + x2 , y1 + y2 )k1 = kx1 + x2 kX +ky1 + y2 kY ≤
≤ kx1 kX + kx2 kX + ky1 kY + ky2 kY = k(x1 , y1 )k1 + k(x2 , y2 )k1
:‫וכן‬
k(x1 , y1 ) + (x2 , y2 )k3 = k(x1 + x2 , y1 + y2 )k3 = max {kx1 + x2 kX , ky1 + y2 kY } ≤
≤ max {kx1 kX , ky1 kY }+max {kx2 kX , ky2 kY } = k(x1 , y1 )k3 +k(x2 , y2 )k3
:‫אי־השוויון נובע מכך ש‬
kx1 + x2 kX ≤ kx1 kX +kx2 kX ≤ max {kx1 kX , ky1 kY }+max {kx2 kX , ky2 kY }
:‫וגם‬
ky1 + y2 kY ≤ ky1 kY +ky2 kY ≤ max {kx1 kX , ky1 kY }+max {kx2 kX , ky2 kY }
.‫ואם כן הוכחנו את שלוש התכונות הנדרשות עבור כל אחת מהפונקציות‬
:R−‫ נשתמש בתכונות המכפלה הפנימית ב‬.4
1
1
2
2
ku + vk − ku − vk = (hu + v, u + vi − hu − v, u − vi) =
4
4
=
=
=
1
(hu, u + vi + hv, u + vi − hu, u − vi − h−v, u − vi) =
4
1
(hu, u + vi + hv, u + vi + hu, v − ui + hv, u − vi) =
4
1
1
(hu, u + v + v − ui + hv, u + v + u − vi) = (hu, 2vi + hv, 2ui) =
4
4
12
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(2 hu, vi + 2 hv, ui) = (2 hu, vi + 2 hu, vi) = hu, vi‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫=‬
‫ב‪ ,C−‬כל השוויונות למעט האחרון עדיין תקפים‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= )‪ku + vk − ku − vk = (2 hu, vi + 2 hu, vi‬‬
‫‪2 hu, vi + 2hu, vi‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫כמו כן‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪i ku + ivk − i ku − ivk‬‬
‫= ‪ku + ivk − ku − ivk‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪hu, vi‬‬
‫‬
‫‪ 1‬‬
‫‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫= ‪hu, ivi + hu, ivi‬‬
‫= ‪−i hu, vi + ihu, vi‬‬
‫‪hu, vi − hu, vi‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ku + vk − ku − vk + i ku + vik − i ku − vik‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2 hu, vi + 2hu, vi +‬‬
‫‪hu, vi − hu, vi = hu, vi‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫והוכחנו את הדרוש‪.‬‬
‫‪ .5‬נבדוק שהמכפלה הפנימית משרה את הנורמה‪ ,‬ושתכונות המכפלה הפנימית מתקיימות‪.‬‬
‫)א( מתקיים‪:‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ku + uk − ku − uk‬‬
‫= ‪k2uk − k0k‬‬
‫‪4 kuk = kuk‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ולכן הנורמה אכן מושרית מהמכפלה הפנימית )אם היא אכן כזו(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫)ב( לפי חוקי הנורמה‪ hu, ui = kuk ≥ 0 ,‬וגם‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u = 0 ⇐⇒ kuk = 0 ⇐⇒ hu, ui = kuk = 0‬‬
‫ולכן אי־שליליות מתקיימת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫= ‪hu, ui‬‬
:‫( היא טריוויאלית‬R ‫)ג( סימטריות )אנחנו מעל‬
hu, vi =
1
1
2
2
2
2
ku + vk − ku − vk =
kv + uk − kv − uk = hv, ui
4
4
‫ נכפיל הכל‬.hu + v, wi = hu, wi+hv, wi :‫ כלומר‬,‫)ד( נראה שמתקיימת אדיטיביות‬
:‫ ואנו צריכים להוכיח את השוויון השקול‬,‫ כדי לא להתעסק עם שברים‬8−‫ב‬
8 hu + v, wi − 8 hu, wi − 8 hv, wi = 0
:‫מהגדרת הפונקציה‬
2
2
2
2
2
2
= 2 ku + v + wk −2 ku + v − wk −2 ku + wk +2 ku − wk −2 kv + wk +2 kv − wk =
:‫לפי שוויון המקבילית‬
2
2
2
2
2 ku ± wk + kv ± wk = ku + v ± 2wk + ku − vk
:‫ולכן הביטוי שלנו שווה ל‬
2
2
2
2
2
2
2 ku + v + wk −2 ku + v − wk +ku + v − 2wk +ku − vk −ku + v + 2wk −ku − vk =
2
2
2
2
= 2 ku + v + wk −2 ku + v − wk +ku + v − 2wk −ku + v + 2wk =
2
2
2
2
= ku + v − 2wk − 2 ku + v − wk − 2 ku + v + wk − ku + v + 2wk
:‫ לפי שוויון המקבילית‬,‫שוב‬
2
2
2
2
2 ku + v ± wk + k±wk = ku + v ± 2wk + ku + vk
:‫וזה שקול ל‬
2
2
2
2
ku + v ± 2wk − 2 ku + v ± wk = 2 k±wk − ku + vk
14
‫ולכן הביטוי שלנו שווה ל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪− 2 k−wk − ku + vk = 0‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 kwk − ku + vk‬‬
‫‬
‫ולכן אדיטיביות מתקיימת‪.‬‬
‫)ה( נוכיח מולטיפלטיביות‪ ,‬כלומר ‪ .hau, vi = a hu, vi‬נעשה זאת בשלבים‪.‬‬
‫‪ .i‬ראשית‪ ,‬נוכיח באינדוקציה שהטענה נכונה לכל ‪ n‬טבעי‪ .‬עבור ‪,n = 1‬‬
‫‪h1 · u, vi = hu, vi = 1 · hu, vi‬‬
‫ולכן הטענה נכונה עבור ‪ .n = 1‬נניח שהטענה נכונה עבור ‪:a − 1‬‬
‫‪(a − 1) hu, vi = h(1 − a) u, vi‬‬
‫ונוכיח שהטענה נכונה עבור ‪:a‬‬
‫= ‪hau, vi = h(a − 1 + 1) u, vi = h(a − 1) u, vi + h1 · u, vi‬‬
‫ולפי הנחת האינדקוציה‪:‬‬
‫‪= (a − 1) hu, vi + hu, vi = a hu, vi‬‬
‫‪ .ii‬עבור ‪ a = 0‬הטענה טריוויאלית‪:‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪kv + 0k − kv − 0k‬‬
‫‪kvk − kvk = 0 = 0 hu, vi‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪h0u, vi = h0, vi‬‬
‫‪ .iii‬עבור ‪ a ∈ Z‬שלילי‪ ,‬מסעיף א' אנו יודעים‪:‬‬
‫‪h(−a) u, vi = (−a) hu, vi = −a hu, vi‬‬
‫בעזרת אדיטיביות וסעיף ב'‪:‬‬
‫‪hau, vi + h(−a) u, vi = h(a + (−a)) u, vi = h0u, vi = 0‬‬
‫‪15‬‬
‫ולכן גם ‪ h(−a) u, vi = − hau, vi‬ומכאן‪:‬‬
‫‪h−au, vi = −a hu, vi‬‬
‫נכפיל את שני האגפים ב‪ −1−‬וסיימנו‪.‬‬
‫‪ .iv‬עבור ‪∈ Q‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫= ‪ ,a‬כאשר ‪ ,m ∈ Z, n ∈ N‬מתקיים ‪ .m = na‬מהסעיפים‬
‫הקודמים‪:‬‬
‫‪n hau, vi = hnau, vi = hmu, vi = m hu, vi = na hu, vi‬‬
‫נצמצמם ב‪ n−‬וסיימנו‪.‬‬
‫‪ .v‬עבור ‪ a ∈ R‬כללי‪ ,‬ניקח סדרה ‪ {an } ⊂ Q‬ששואפת ל‪ .a−‬לפיכך‪:‬‬
‫‪ an − a → 0‬ולכן‪:‬‬
‫‪k(an − a) uk = |a − an | · kuk → 0‬‬
‫כמו כן‪ (an − a) u = (an u ± w) − (au ± w) ,‬ולכן גם‪:‬‬
‫‪kau ± wk − kan u ± wk → 0‬‬
‫לפי שאלה ‪ .1‬לכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(kau + wk − kan u + wk − kau − wk + kan u − wk) → 0‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪hau, wi−han u, wi‬‬
‫כלומר ‪ .han u, wi → hau, wi‬ברור ש‪ .an hu, wi → a hu, wi :‬מהסעיף‬
‫הקודם‪ ,‬ואם כן‪:‬‬
‫‪han u, wi = an hu, wi‬‬
‫ולכן לפי יחידות הגבול‪:‬‬
‫‪hau, wi = a hu, wi‬‬
‫והוכחנו שמולטיפלטיביות מתקיימת‪ .‬בסך הכל הוכחנו את הדרוש‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫מרחבים מטריים‬
‫הגדרה ‪ 2.1‬תהי ‪ A‬קבוצה‪ .‬פונקציה ‪ d : A×A → R‬נקראת מטריקה על ‪ A‬אם היא מקיימת‬
‫את התכונות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אי־שליליות‪:‬‬
‫)א( ‪ d(x, y) ≥ 0‬לכל ‪.x, y ∈ A‬‬
‫)ב( ‪.d(x, y) = 0 ⇐⇒ x = y‬‬
‫‪ .2‬סימטריות‪:‬‬
‫)‪ d(x, y) = d(y, x‬לכל ‪.x, y ∈ A‬‬
‫‪ .3‬אי־שוויון המשולש‪:‬‬
‫)‪ d(x, z) ≤ d(x, y) + d(y, z‬לכל ‪.x, y, z ∈ A‬‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬מטריקה מגדירה מרחק בקבוצה‪ .‬קבוצה עליה מוגדרת מטריקה נקראת מרחב‬
‫מטרי‪ ,‬ונסמן‪.(A, d) :‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬כל נורמה משרה מטריקה‪ ,‬על ידי‪:‬‬
‫‪d (x, y) = kx − yk‬‬
‫אם לא מצוין במפורש אחרת‪ ,‬כאשר נתייחס אל ‪ Rn‬כאל מרחב מטרי נתכוון‬
‫למטריקה הסטנדרטית‪ ,‬המטריקה אותה משרה הנורמה הסטנדרטית )האוקלידית(‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ .2‬מעל ‪ ,R+‬הפונקציה ‪ d(x, y) = ln xy‬היא מטריקה‪.‬‬
‫‪ .3‬מעל מרחב נורמי ‪ ,V‬הפונקציה‪:‬‬
‫‪x 6= y‬‬
‫‪x=y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ kxk + kyk‬‬
‫‪0‬‬
‫= )‪d(x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫היא מטריקה‪ .‬מטריקה זו מכונה "מטריקת המסילה הבריטית" או "מטריקת משרד‬
‫הדואר"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫רכבת בריטית באיזור מנצ'סטר‪.‬‬
‫‪ .4‬מעל קבוצה )לא ריקה‪ (...‬כלשהי‪ ,‬הפונקציה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1 x 6= y‬‬
‫‪x=y‬‬
‫= )‪d(x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬
‫היא מטריקה‪ .‬מטריקה זו נקראת המטריקה הדיסקרטית‪.‬‬
‫‪ .5‬מעל מרחב המטריצות )‪ ,Mm×n (R‬הפונקציה )‪ d(X, Y ) = rank (Y − X‬היא‬
‫מטריקה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫יהי ‪ .a 6= 1 ,a ∈ N‬נגדיר פונקציה ‪ da : Z × Z → R‬ע"י‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x=y‬‬
‫‪0‬‬
‫= )‪da (x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ k(x,y‬‬
‫‪x 6= y‬‬
‫‪a‬‬
‫כאשר‪ .k(x, y) = max{i : ai |(x − y)} :‬הוכיחו שזו מטריקה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫קל לראות שתכונות החיוביות והסימטריות מתקיימות‪ .‬נראה שאי־שוויון המשולש אכן‬
‫מתקיים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫יהיו ‪ x, y, z ∈ Z‬שאינם שווים זה לזה )אחרת זה ברור(‪ .‬נסמן‪.m = min {k(x, y), k(y, z)} :‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫)‪am |x − y, am |y − z −→ am |(x − y) − (y − z) −→ am |(x − z) −→ m ≤ k(x, z‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‬
‫)‪= max {d(x, y), d(y, z)} ≤ d(x, y)+d(y, z‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫)‪ak(x,y) ak(y,z‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪≤ m = max‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ak(x,z‬‬
‫= )‪d(x, z‬‬
‫לכן א"ש המשולש מתקיים‪ ,‬וזו מטריקה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם הפונקציות הבאות מטריקות על ‪ A × A‬כאשר ‪ A‬מרחב מטרי עם מטריקה ‪?d‬‬
‫‪?D1 ((x, y) , (x1 , y1 )) = min {d (x, x1 ) , d (y, y1 )} .1‬‬
‫לא!‬
‫‪D1 ((1, 3) , (1, 4)) = 0‬‬
‫אך‪:‬‬
‫)‪(1, 3) 6= (1, 4‬‬
‫לכן תכונת החיוביות לא מתקיימת וזו אינה מטריקה‪.‬‬
‫‪?D2 ((x, y) , (x1 , y1 )) = |x| + |y| + |x1 | + |y1 | .2‬‬
‫לא!‬
‫‪D2 ((1, 1) , (1, 1)) = 4 6= 0‬‬
‫לכן תכונת החיוביות לא מתקיימת‪ ,‬וזו אינה מטריקה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪?D3 ((x, y) , (x1 , y1 )) = d (x, x1 ) + d (y, y1 ) .3‬‬
‫זו אכן מטריקה‪ d .‬אי־שלילית ולכן גם ‪ D3‬אי־שלילית ובנוסף‪:‬‬
‫‪D3 ((x, y) , (x1 , y1 )) = 0 ⇐⇒ d (x, x1 ) + d (y, y1 ) = 0‬‬
‫) ‪⇐⇒ d (x, x1 ) , d (y, y1 ) = 0 ⇐⇒ x = x1 , y = y1 ⇐⇒ (x, y) = (x1 , y1‬‬
‫ולכן ‪ D3‬חיובית‪.‬‬
‫‪ D3‬סימטרית כי ‪ d‬סימטרית‪ .‬כעת‪ ,‬נזכור ש‪ d−‬מטריקה ולכן מקיימת את א"ש המשולש‪,‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫) ‪D3 ((x, y) , (x2 , y2 )) = d (x, x2 )+d (y, y2 ) ≤ d (x, x1 )+d (x1 , x2 )+d (y, y1 )+d (y1 , y2‬‬
‫)) ‪= D3 ((x, y) , (x1 , y1 )) + D3 ((x1 , y1 ) , (x2 , y2‬‬
‫הגדרה ‪ 2.2‬תהי ‪ A‬קבוצה ותהי ‪ d‬מטריקה על ‪ .A‬יהיו ‪ a ∈ A‬ו‪.r > 0−‬‬
‫‪ .1‬הקבוצה }‪ B (a, r) = {x ∈ A|d (x, a) < r‬נקראת כדור פתוח )עם מרכז ‪ a‬ורדיוס‬
‫‪.(r‬‬
‫‪ .2‬הקבוצה }‪ B [a, r] = {x ∈ A|d (x, a) ≤ r‬נקראת כדור סגור‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫יהיו )‪ r1 , r2 > 0 ,x1 , x2 ∈ (X, d‬ויהיו ) ‪ B (x1 , r1 ) , B (x2 , r2‬כך ש‪:‬‬
‫‪ .B (x1 , r1 ) ∩ B (x2 , r2 ) 6= φ‬תהי ) ‪ p ∈ B (x1 , r1 ) ∩ B (x2 , r2‬ונסמן‪:‬‬
‫}) ‪r = min {r1 − d (p, x1 ) , r2 − d (p, x2‬‬
‫הוכיחו ש‪.B(p, r) ⊆ B (x1 , r1 ) ∩ B (x2 , r2 ) :‬‬
‫‪20‬‬
‫ֹֹפתרון‪:‬‬
‫נוכיח קודם טענת עזר‪ :‬תהי )‪ p ∈ B (x, r‬כך ש‪ 0 < r < R − d (x, p) :‬אזי‪:‬‬
‫)‪.B (p, r) ⊆ B (x, R‬‬
‫יהי )‪ y ∈ B (p, r‬אזי )‪ .r > d (p, y‬כעת‪:‬‬
‫‪d (y, x) ≤ d (y, p) + d (p, x) < r + d (p, x) ≤ R‬‬
‫ולכן‪ .y ∈ B (x, R) :‬לכן )‪.B (p, r) ⊆ B (x, R‬‬
‫כעת‪ ,‬מכיוון ש‪ p ∈ B (x1 , r1 ) −‬ומטענת העזר נקבל שמתקיים‪B (p, r) ⊆ B (x1 , r1 ) :‬‬
‫)כאשר‪ .(x = x1 , r = r1 :‬באופן דומה‪ B (p, r) ⊆ B (x2 , r2 ) :‬ולכן‪:‬‬
‫) ‪B (p, r) ⊆ B (x1 , r1 ) ∩ B (x2 , r2‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר כדורים פתוחים נחתכים באופן לא ריק‪ ,‬אפשר למצוא כדור פתוח המוכל‬
‫בחיתוך‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.3‬תהי ‪ A‬קבוצה ותהי ‪ d‬מטריקה עליה‪.‬‬
‫‪ .1‬קבוצה ‪ U ⊆ A‬נקראת פתוחה‪ ,‬אם לכל ‪ x ∈ U‬קיים ‪ r > 0‬כך ש‪.B (x, r) ⊆ U :‬‬
‫‪ .2‬קבוצה ‪ S ⊆ A‬נקראת סגורה‪ ,‬אם הקבוצה ‪ S c‬פתוחה‪.‬‬
‫‪ .3‬קבוצה שהיא גם סגורה וגם פתוחה מכונה )בהלחם־בסיסים נפלא( קבוצה סגוחה‬
‫)‪.(clopen‬‬
‫דוגמאות בסיסיות‪:‬‬
‫‪ .1‬בכל מרחב מטרי )‪ ,(A, d‬הקבוצות ‪ A, φ‬הן קבוצות פתוחות וסגורות‪.‬‬
‫‪ .2‬בכל מרחב מטרי‪ ,‬כדור פתוח הוא קבוצה פתוחה וכדור סגור הוא קבוצה סגורה )ללא‬
‫תלות במרכז וברדיוס(‪.‬‬
‫‪ .3‬במטריקה הדיסקרטית‪ ,‬כל קבוצה היא פתוחה ולכן גם כל קבוצה היא סגורה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .4‬ב‪ ,R−‬קטעים פתוחים הם קבוצות פתוחות ולא סגורות וקטעים סגורים הם קבוצות‬
‫סגורות ולא פתוחות‪.‬‬
‫‪ .5‬ב‪ ,R−‬קטעים חצי־פתוחים חצי־סגורים‪ ,‬למשל )‪ ,[2, 5‬הם קבוצות לא פתוחות ולא‬
‫סגורות‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם הקבוצות הבאות פתוחות? סגורות?‬
‫‪ Q .1‬בתוך ‪.R‬‬
‫לא פתוחה‪ ,‬כי בכל כדור פתוח עם מרכז רציונלי יש נקודות אי־רציונליות‪ .‬באופן דומה‬
‫המשלים אינה פתוחה )בכל כדור פתוח עם מרכז אי־רציונלי יש נקודות רציונליות(‬
‫ולכן לא סגורה‪.‬‬
‫‪{x} .2‬בתוך ‪ R‬עבור ‪.x ∈ R‬‬
‫לא פתוחה‪ ,‬לכל ‪ .B(x, r) * {x} ,r > 0‬לכל ‪ y ∈ {x}c‬מתקיים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫|‪ B y, |x−y‬לכן המשלים פתוחה ולכן }‪ {x‬סגורה‪.‬‬
‫‪⊆ {x}c‬‬
‫‪2‬‬
‫משפט ‪ 2.4‬יהי )‪ (A, d‬מרחב מטרי‪ .‬אזי‪:‬‬
‫‪ .1‬אם ‪{Uα }α∈I‬אוסף של קבוצות פתוחות‪ ,‬אז גם ‪Uα‬‬
‫‪α∈I‬‬
‫‪S‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ {Ui }i=1‬אוסף סופי של קבוצות פתוחות‪ ,‬אז גם ‪Ui‬‬
‫קבוצה פתוחה‪.‬‬
‫‪Tn‬‬
‫‪i=1‬‬
‫קבוצה פתוחה‪.‬‬
‫מסקנה ‪ 2.5‬בעזרת דה־מורגן נסיק‪:‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ {Sα }α∈I‬אוסף של קבוצות סגורות‪ ,‬אז גם ‪Sα‬‬
‫‪n‬‬
‫‪α∈I‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ {Si }i=1‬אוסף סופי של קבוצות סגורות‪ ,‬אז גם ‪Si‬‬
‫‪T‬‬
‫קבוצה סגורה‪.‬‬
‫‪Sn‬‬
‫‪i=1‬‬
‫קבוצה סגורה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.6‬יהי )‪ (A, d‬מרחב מטרי ותהי ‪ x .x ∈ A‬נקראת נקודת הצטברות של ‪ A‬אם לכל‬
‫‪ r > 0‬קיים ‪ y ∈ A‬כך ש‪ y ∈ B (x, r) −‬ו‪.y 6= x−‬‬
‫במקרה של מרחבים מטריים‪ ,‬כל נקודת הצטברות היא גם נקודת גבול )בהמשך נגדיר‬
‫התכנסות במרחבים מטריים(‪ .‬עם זאת‪ ,‬באופן כללי המושגים לאו דווקא חופפים; תראו זאת‬
‫בקורס בטופולוגיה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫מצאו את קבוצת נקודות ההצטברות של הקבוצות הבאות‪:‬‬
‫‪ Q .1‬בתוך ‪.R‬‬
‫לכל ‪ x ∈ R‬ולכל ‪ r > 0‬קיים ‪ q ∈ Q‬כך ש‪ q ∈ B (x, r) :‬ולכן קבוצת נקודות ההצטברות‬
‫היא כל ‪.R‬‬
‫‪ .2‬הקטע )‪ (0, 1‬בתוך ‪.R‬‬
‫לכל ]‪ x ∈ [0, 1‬נסמן‪min {|x| , |1 − x|} :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ r‬ואז הכדור )‪ B(x, r‬מוכל כולו בקטע‬
‫∈ ‪ x‬אינו נקודת הצטברות‪ ,‬ולכן סה"כ מדובר על ]‪.[0, 1‬‬
‫)‪ .(0, 1‬עם אותו ‪ r‬נקבל שכל ]‪/ [0, 1‬‬
‫משפט ‪ 2.7‬יהי )‪ (A, d‬מרחב מטרי ותהי ‪ .S ⊂ A‬נסמן ב‪ S 0 −‬את קבוצת נקודות ההצטברות‬
‫של ‪.S‬‬
‫‪ S .1‬סגורה אם ורק אם ‪.S 0 ⊆ S‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ S‬פתוחה‪ּ .S ⊆ S 0 ,‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בבואנו לבדוק האם קבוצה היא סגורה או לא‪ ,‬נוכל לבדוק האם היא מכילה את כל‬
‫נקודות ההצטברות שלה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.8‬יהי )‪ (A, d‬מרחב מטרי‪ .‬נאמר שקבוצה ‪ B ⊆ A‬היא חסומה‪ ,‬אם לכל נקודה‬
‫‪ x0 ∈ B‬קיים ‪ r > 0‬עבורו )‪.B ⊆ B (x0 , r‬‬
‫תנאי שקול לכך הוא שקיימת נקודה ‪ x0‬וקיים ‪ r > 0‬עבורם‪:‬‬
‫)‪B ⊆ B (x0 , r‬‬
‫מן הסתם‪ ,‬בעזרת התנאי השקול נוח יותר להראות שקבוצה היא אכן חסומה‪ ,‬בעוד‬
‫שבעזרת ההגדרה המקורית נוח להראות שקבוצה אינה חסומה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם הקבוצות הבאות חסומות?‬
‫‪ A = {(x, y) |y = 0, x ∈ (0, 1)} .1‬ב‪.R2 −‬‬
‫‪23‬‬
‫‬
‫זהו הקטע )‪(0, 1‬על ציר ה‪ x−‬במישור‪ .‬הקבוצה חסומה; הכדור ‪, 2‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2, 0‬‬
‫‪ B‬מכיל‬
‫אותה‪.‬‬
‫‪ B = {(x, y) |x = y} .2‬ב‪.R2 −‬‬
‫הקבוצה אינה חסומה ־ לכל ‪ ,r > 0‬הנקודה )‪ (3r, 3r‬נמצאת בקבוצה אך לא נמצאת‬
‫בכדור )‪.B ((0, 0) , r‬‬
‫‪ C = {(x, y) |x > 0, y < 0, x + y > −1} .3‬ב‪.R2 −‬‬
‫הקבוצה אינה חסומה‪ ,‬כי לכל ‪ ,r > 0‬הנקודה )‪ (1 + 10r, −1 − 10r‬נמצאת בקבוצה‬
‫אך לא נמצאת בכדור )‪.B ((1, −1) , r‬‬
‫משפט ‪ 2.9‬בולצאנו ויירשטראס‪:‬‬
‫תהי ‪ A ⊆ Rn‬קבוצה אינסופית וחסומה‪ .‬אזי‪ ,‬קיימת ל‪ A−‬נקודת הצטברות‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.10‬יהי ‪ A‬מרחב מטרי ותהי ‪ B ⊆ A‬קבוצה‪.‬‬
‫‪ .1‬נאמר שאוסף של תת־קבוצות ‪ {Aα }α∈I‬הוא כיסוי פתוח של ‪ ,B‬אם כל ‪Aα ⊆ A‬‬
‫היא פתוחה‪ ,‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪Aα‬‬
‫[‬
‫‪α∈I‬‬
‫‪24‬‬
‫⊆‪B‬‬
‫‪ .2‬תת־כיסוי הוא תת־קבוצה של כיסוי‪.‬‬
‫‪ .3‬קבוצה ‪ K ⊆ A‬נקראת קומפקטית‪ ,‬אם לכל כיסוי פתוח שלה קיים תת־כיסוי סופי‪.‬‬
‫כה אמרה ויקיפדיה‪:‬‬
‫"אינטואיטיבית‪ ,‬ניתן להבין את מושג הקומפקטיות כיכולת למדוד קבוצה בעזרת קבוצות‬
‫פתוחות‪ .‬על מנת שקבוצה תהיה ניתנת למדידה ‪,‬צריך לכסות אותה בעזרת מספר סופי של‬
‫בדידים בדיוק כמו שמודדים מרחק ע"י חישוב מספר הבדידים באורך מטר שנכנסים בתוך‬
‫הקטע הנמדד‪ .‬לכל כיסוי יש אין סוף בדידים או קבוצות פתוחות‪ ,‬על מנת להצליח למדוד את‬
‫הקבוצה עלינו לבחור מתוכם מספר סופי של בדידים ולכסות את הקבוצה‪ .‬יכולת המדידה‬
‫נבחנת ביכולת לכסות את הקבוצה לכל אין סוף סוגים של בדידים נתונים במספר סופי של‬
‫בדידים"‪.‬‬
‫משפט ‪ 2.11‬היינה־בורל‪:‬‬
‫תהי ‪ A .A ⊆ Rn‬קומפקטית ⇒⇐ ‪ A‬סגורה וחסומה‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬במרחב מטרי קבוצה קומפקטית היא סגורה וחסומה‪ .‬משפט היינה־בורל נותן‬
‫לנו את הכיוון השני ב‪.Rn −‬‬
‫במרחבים כלליים‪ ,‬אין קשר הכרחי בין הדברים; תראו זאת בקורס בטופולוגיה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫תהיינה ‪ {An }n∈N‬קבוצות קומפקטיות במרחב ‪ .Rm‬האם הקבוצות הבאות קומפקטיות?‬
‫‪.A1 ∪ A2 .1‬‬
‫‪.A1 ∩ A2 .2‬‬
‫‪.A1 \A2 .3‬‬
‫‪S‬‬
‫‪. n∈N An .4‬‬
‫פתרון‬
‫הקבוצות שלנו קומפקטיות ולכן כולן סגורות וחסומות‪.‬‬
‫‪ .1‬כן‪ .‬איחוד סופי של סגורות הוא קבוצה סגורה‪ ,‬ואיחוד סופי של קבוצות חסומות הוא‬
‫קבוצה חסומה; אם ‪ B (0, r1 ) ⊇ A1 , B (0, r2 ) ⊇ A2‬אז ) ‪.A1 ∪A2 ⊆ B (0, r1 + r2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .2‬כן‪ .‬באופן דומה לאיחוד‪.‬‬
‫‪ .3‬לא בהכרח‪ .‬נתבונן למשל בקבוצות‪ .A1 = [0, 2] , A2 = [0, 1] :‬הן סגורות וחסומות‬
‫ולכן‪ ,‬לפי היינה־בורל‪ ,‬קומפקטיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקבוצה )‪ A1 \A2 = [0, 1‬אינה סגורה‬
‫ולכן אינה קומפקטית‪.‬‬
‫‪ .4‬לא בהכרח‪ .‬נתבונן למשל בקבוצות }‪ .An = {n‬הן סגורות וחסומות ולכן )לפי היינה־‬
‫‪S‬‬
‫בורל( קומפקטיות‪ ,‬אך ‪ n∈N An = N‬לא חסומה ולכן לא קומפקטית‪.‬‬
‫משפט ‪ 2.12‬תהי ‪ A‬קבוצה קומפקטית ותהי ‪ B ⊆ A‬סגורה‪ .‬אזי ‪ B‬קומפקטית‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.13‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪.A ⊆ X‬‬
‫‪ .1‬הסגור של ‪ A‬מוגדר על ידי‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫\‬
‫= )‪cl (A‬‬
‫‪A⊆S‬‬
‫כאשר ‪ S‬קבוצה סגורה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפנים של ‪ A‬מוגדר על ידי‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫[‬
‫= )‪int (A‬‬
‫‪A⊆V‬‬
‫כאשר ‪ V‬קבוצה פתוחה‪.‬‬
‫הסגור הוא חיתוך של קבוצות סגורות ולכן הוא קבוצה סגורה‪ .‬הסגור הוא הקבוצה הסגורה‬
‫המינימלית המכילה את הקבוצה‪ .‬באופן דומה‪ ,‬הפנים הוא איחוד של קבוצות פתוחות ולכן‬
‫הוא קבוצה פתוחה‪ .‬הפנים הוא הקבוצה הפתוחה המקסימלית המוכלת בקבוצה‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫)‪cl (cl (A)) = cl (A) , int (int (A)) = int (A‬‬
‫לכל ‪.A‬‬
‫‪26‬‬
‫משפט ‪ 2.14‬נסמן ב‪ A0 −‬את אוסף נקודות ההצטברות של ‪ .A‬אזי‪:‬‬
‫‪cl (A) = A ∪ A0‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪ .A ⊆ X‬אזי‪.cl (A) = (int (Ac )) ,‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ממש מההגדרה‪,‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫)) ‪S c  = (int (Ac‬‬
‫‪‬‬
‫[‬
‫\‬
‫‪S=‬‬
‫‪S c ⊆Ac‬‬
‫= )‪cl (A‬‬
‫‪A⊆S‬‬
‫במעבר השני השתמשנו בדה־מורגן‪ .‬מכיוון ש‪ S−‬סגורה‪ S c ,‬פתוחה; מכיוון ש‪A ⊆ S−‬‬
‫אז ‪.S c ⊆ Ac‬‬
‫מסקנה ‪ 2.15‬מהתרגיל‪ ,‬נקבל‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫‪.(int (A)) = cl (Ac ) .1‬‬
‫‪c‬‬
‫‪.int (Ac ) = (cl (A)) .2‬‬
‫הגדרה ‪ 2.16‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪ A ⊆ X‬קבוצה‪ .‬השפה של ‪ A‬מוגדרת על ידי‪:‬‬
‫)‪∂A = cl (A) \int (A‬‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬השפה היא כל הנקודות שנמצאות ב"קצוות" הקבוצה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.17‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי‪ ,‬ותהי ‪ A ⊆ X‬קבוצה‪ .‬נאמר ש‪ A−‬קשירה‪ ,‬אם היא לא‬
‫מוכלת באיחוד ‪ U ∪ V‬כאשר ‪ U, V‬פתוחות וזרות עבורן‪.A ∩ V 6= ∅, B ∩ V 6= ∅ :‬‬
‫‪27‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫ב‪ ,Rn −‬כדורים פתוחים‪ ,‬כדורים סגורים וקוביות הם קבוצות קשירות‪.‬‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬אי־אפשר לפרק את הקבוצה לשתי קבוצות פתוחות‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהיינה ‪ A, B‬קשירות‪ .‬האם הקבוצות הבאות קשירות?‬
‫‪.A ∪ B .1‬‬
‫‪.A ∩ B .2‬‬
‫‪.A\B .3‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬לא בהכרח‪ .‬נתבונן בקבוצות )‪ A = (0, 2) , B = (3, 4‬ב‪ .R−‬הקבוצות קשירות )אלו‬
‫כדורים פתוחים( אך האיחוד שלהן לא קבוצה קשירה; )הקבוצות ‪ A = U, B = V‬מכסות‬
‫אותו(‪.‬‬
‫‪ .2‬לא בהכרח‪ .‬נתבונן בקבוצות‪:‬‬
‫}‪A = {(x, y)|0 ≤ y ≤ 1, 0 ≤ x ≤ 3} ∪ {(x, y)|0 ≤ x ≤ 1, 0 ≤ y ≤ 3‬‬
‫}‪B = {(x, y)|2 ≤ y ≤ 3, 0 ≤ x ≤ 3} ∪ {(x, y)|2 ≤ x ≤ 3, 0 ≤ y ≤ 3‬‬
‫ב‪ .R2 −‬כל אחת מהן קשירה‪ ,‬אך החיתוך אינו קבוצה קשירה‪.‬‬
‫‪ .3‬לא בהכרח‪ .‬נתבונן בקבוצות )‪ A = (0, 3) , B = (1, 2‬ב‪ .R−‬הקבוצות קשירות אך‬
‫ההפרש אינו קבוצה קשירה‪.‬‬
‫משפט ‪ 2.18‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהיינה ‪ A, B ⊆ X‬קשירות‪ .‬נניח ש‪ ,A ∩ B 6= ∅−‬אזי‬
‫‪ A ∪ B‬קשירה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.19‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪ .A ⊆ X‬נאמר שהקבוצה ‪ A‬קשירה מסילתית‪ ,‬אם‬
‫לכל ‪ a, b ∈ A‬קיימת פונקציה רציפה ‪ γ : [0, 1] → A‬עבורה ‪ .γ (0) = a, γ (1) = b‬פונקציה‬
‫כזו מכונה מסילה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬קבוצה היא קשירה מסילתית אם אפשר בין כל שתי נקודות בקבוצה לצייר‬
‫קו )לאו דווקא ישר( שנמצא כולו בקבוצה‪.‬‬
‫משפט ‪ 2.20‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪ .A ⊆ X‬אם ‪ A‬קשירה מסילתית אז ‪ A‬קשירה‪.‬‬
‫ההיפך לא נכון!‬
‫דוגמה מפורסמת היא "עקומת הסינוס של הטופולוגים" )חפשו בגוגל(‪ ,‬הקבוצה‪:‬‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪x, sin‬‬
‫)]‪: x > 0 ∪ ({0} × [−1, 1‬‬
‫‪x‬‬
‫כלומר הצד החיובי של גרף הפונקציה‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ sin‬והחלק בין ‪1‬־ ו־‪ 1‬על ציר ה‪.y−‬‬
‫משפט ‪ 2.21‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪ A ⊆ X‬פתוחה‪ .‬אזי‪ A ,‬קשירה מסילתית אם"ם ‪A‬‬
‫קשירה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.22‬יהי )‪ (X, d‬מרחב מטרי‪.‬‬
‫‪ .1‬נאמר שסדרה ‪ {xn }n∈N ⊆ X‬מתכנסת ל‪ x−‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ n0‬כך שלכל‬
‫‪ n0 < n‬מתקיים‪:‬‬
‫‪d (xn , x) < ε‬‬
‫‪29‬‬
‫כלומר‪ x .xn ∈ B (x, ε) ,‬נקראת נקודת גבול‪ .‬אכן‪ ,‬כמו שהזכרנו‪ ,‬במרחבים מטריים‬
‫נקודת גבול היא נקודת הצטברות ולהיפך‪.‬‬
‫‪ .2‬נאמר שסדרה ‪ {xn }n∈N ⊆ X‬היא סדרת קושי אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ n0‬כך שלכל‬
‫‪,n, m > n0‬‬
‫‪d (xn , xm ) < ε‬‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬האיברים מצטופפים יותר ויותר ככל שמתקדמים במעלה הסדרה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫הוכיחו כי הסדרה ) ‪ an = ( 21n , 21n‬היא סדרת קושי‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫יהיו ‪ .m, n‬נחשב‪:‬‬
‫√‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪− m) < 2 · ( n + m‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫(·‪2‬‬
‫√‬
‫= || ‪||an − am‬‬
‫יהי ‪ ,ε > 0‬צ"ל || ‪ .ε > ||an − am‬אנו רוצים למצוא את ‪ n0‬המתאים‪.‬‬
‫מספיק להבטיח שמתקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪+ m) < ε‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ומספיק שיתקיים‪:‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪2‬‬
‫(·‪2‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫< ‪ , 2 21n , 2 21m‬ולכן נדרוש‪:‬‬
‫√‬
‫‪2 2‬‬
‫( ‪m, n > log2‬‬
‫)‬
‫‪ε‬‬
‫√‬
‫ואם נבחר‪ n0 = max{1, log2 ( 2 ε 2 )} :‬נקבל את הדרוש‪.‬‬
‫משפט ‪ 2.23‬כל סדרה מתכנסת היא סדרת קושי‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫ההיפך לאו דווקא נכון‪.‬‬
‫אפשר לבחור סדרה שאנו יודעים שהיא "מתכנסת"‪ ,‬ולכן גם סדרת קושי לפי המשפט‪,‬‬
‫אך "מתכנסת" לאיבר שאינו נמצא במרחב ־ ולכן כלל לא מתכנסת‪.‬‬
‫ ‬
‫למשל‪ n1 n∈N ,‬במרחב ]‪ .(0, 1‬זוהי סדרת קושי )כי היא "מתכנסת" ל־‪ (0‬אך אבוי! היא‬
‫אינה מתכנסת במרחב שלנו‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 2.24‬מרחב מטרי נקרא שלם אם כל סדרת קושי היא סדרה מתכנסת‪.‬‬
‫מרחב נורמי נקרא מרחב בנך אם הוא שלם לפי המטריקה המושרית מהנורמה‪.‬‬
‫מרחב מכפלה פנימית נקרא מרחב הילברט אם הוא שלם לפי המטריקה המושרית‬
‫מהמכפלה הפנימית‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .1‬המרחבים ‪ Rk‬הם שלמים‪.‬‬
‫‪ .2‬כל מרחב מטרי קומפקטי הוא שלם‪.‬‬
‫‪ .3‬כל תת־קבוצה סגורה של מרחב שלם היא מרחב שלם‪.‬‬
‫סדרות קושי אמנם לא בהכרח מתכנסות‪ ,‬אך הן "דומות" לסדרות מתכנסות ומקיימות מספר‬
‫תכונות נאות‪ .‬בתרגיל הבא )ובתרגילים הנוספים( נוכיח כמה מהן‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫יהי )‪ (X, d‬מרחב מטרי ותהי ‪ {xn }n∈N ⊆ X‬סדרת קושי‪ .‬הראו שהיא חסומה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מכיוון שזו סדרת קושי‪ ,‬קיים ‪ n1‬עבורו לכל ‪.d (xn , xm ) < 1 ,m, n > n1‬‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫) ‪d (xn , xm‬‬
‫‪max‬‬
‫‪1≤n,m≤n1 +1‬‬
‫‪r =1+‬‬
‫‪ r‬אכן מוגדר מכיוון שהמקסימום הוא על קבוצה סופית‪.‬‬
‫מהגדרת ‪ r‬נקבל שלכל ‪ ,d (xn , xm ) < r ,n, m‬ובפרט עבור ‪ m‬מסוים נקבל שלכל ‪,n‬‬
‫)‪d (xn , xm ) < r =⇒ xn ∈ B (xm , r‬‬
‫‪31‬‬
‫ולכן הסדרה חסומה‪.‬‬
‫תרגילים נוספים‬
‫‪ .1‬הוכיחו שהפונקציות הבאות הן מטריקות על המרחבים הנתונים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫)א( ב‪.d(x, y) = ln xy ,R+ −‬‬
‫)ב( במרחב נורמי ‪ d(x, y) = kxk + kyk ,V‬כאשר ‪ ,x 6= y‬ו‪ d(x, y) = 0−‬כאשר‬
‫‪.x = y‬‬
‫)ג( בקבוצה ‪ d(x, y) = 1 ,X‬כאשר ‪ x 6= y‬ו‪ d(x, y) = 0−‬כאשר ‪.x = y‬‬
‫)ד( במרחב מטריצות )‪.d (X, Y ) = rank (X − Y ) ,Mm×n (R‬‬
‫‪ .2‬נסמן ב‪ A0 −‬את אוסף נקודות ההצטברות של ‪ .A‬יהי ‪ .X = R‬תהי‬
‫‪1‬‬
‫‪n∈N‬‬
‫‪n‬‬
‫= ‪.A‬‬
‫מהן ‪?A0 , A00‬‬
‫‪ .3‬האם הקבוצות הבאות פתוחות? סגורות?‬
‫)א( })‪ A = {(x, y) |y = 0, x ∈ (0, 1‬ב‪.R2 −‬‬
‫)ב( }‪ B = {(x, y) |x = y‬ב‪.R2 −‬‬
‫)ג( }‪ C = {(x, y) |x > 0, y < 0, x + y > −1‬ב‪.R2 −‬‬
‫‪ .4‬האם הקבוצות הבאות פתוחות ב‪ ?R2 −‬סגורות? מצאו את קבוצת נקודות הגבול‪.‬‬
‫)א( })‪.A = {(0, 1) , (0, 0‬‬
‫‬
‫‬
‫)ב( })‪.B = (x, y) |x2 + y 2 < 1 ∪ {(0, 1‬‬
‫)ג( }‪.C = {(x, y) |x > 0, y < 0‬‬
‫‪ .5‬בכל אחד מהסעיפים הבאים‪ ,‬תנו דוגמה למרחב מטרי וקבוצות מתאימות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫)א( איחוד של קבוצות סגורות שאינו קבוצה סגורה‪.‬‬
‫)ב( חיתוך של קבוצות פתוחות שאינו קבוצה פתוחה‪.‬‬
‫)ג( קבוצה סגורה וחסומה שאינה קומפקטית‪.‬‬
‫‪ .6‬תהי ‪ {xn }n∈N‬סדרה חסומה ב‪ .Rn −‬נניח שהסדרה ‪) {d2 (xn , 0)}n∈N‬המטריקה‬
‫האוקלידית( עולה ממש‪ .‬האם ‪ {xn }n∈N‬מתכנסת?‬
‫‪ .7‬תהי ‪ X ⊆ Rn‬קבוצה קומפקטית‪ ,‬ויהי ‪ {Ai }i∈I‬אוסף של קבוצות סגורות שאיחודן‬
‫‪Tm‬‬
‫‪m‬‬
‫הוא ‪ .X‬נניח שלכל אוסף סופי ‪ {Aik }k=1‬מתקיים‪ . k=1 Aik 6= ∅ :‬הוכיחו‪:‬‬
‫∅ =‪Ai 6‬‬
‫\‬
‫‪i∈I‬‬
‫‪ .8‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי‪ ,‬ותהיינה ‪ .A, B ⊆ X‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬
‫)א( )‪.cl (A ∩ B) ⊆ cl (A) ∩ cl (B‬‬
‫)ב( )‪.cl (A ∩ B) ⊇ cl (A) ∩ cl (B‬‬
‫)ג( )‪.int (A ∪ B) ⊆ int (A) ∪ int (B‬‬
‫)ד( )‪.int (A ∪ B) ⊇ int (A) ∪ int (B‬‬
‫‪ .9‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי‪ .‬יהי ‪ a ∈ X‬ויהי ‪.r > 0‬‬
‫)א( הוכיחו שאם ‪ X‬מרחב נורמי‪ ,‬אזי ]‪.cl (B (a, r)) = B [a, r‬‬
‫)ב( מצאו דוגמה נגדית למקרה בו ‪ X‬אינו מרחב נורמי‪.‬‬
‫‪ .10‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪ .A ⊆ X‬האם )‪?cl (int (A)) = cl (A‬‬
‫‪ .11‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי‪ .‬ותהיינה ‪ A, B ⊆ X‬קבוצות קשירות‪.‬‬
‫)א( האם )‪ int (A‬קשירה?‬
‫)ב( נניח ש‪ .A ∩ B 6= ∅−‬האם )‪ int (A ∪ B‬קשירה?‬
‫‪33‬‬
‫‪ .12‬הוכיחו או הפריכו‪ :‬אם ‪ A ⊆ R2‬בת מניה‪ ,‬אז ‪ R2 \A‬קשירה מסילתית‪.‬‬
‫‪ .13‬תהיינה ‪ ,A, B ⊆ Rn‬ונסמן את קבוצות נקודות הגבול שלהן ב‪lim A, lim B−‬‬
‫בהתאמה‪ .‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬
‫)א( )‪.lim A ∩ lim B = lim (A ∩ B‬‬
‫)ב( )‪.lim A ∪ lim B = lim (A ∪ B‬‬
‫)ג( )‪.lim A × lim B = lim (A × B‬‬
‫)ד( )‪.lim A\ lim B = lim (A\B‬‬
‫‪ .14‬הוכיחו שהמרחבים הבאים הם שלמים‪:‬‬
‫)א( ]‪ C [a, b‬עם הנורמה |)‪.kf k = supx∈[a,b] |f (x‬‬
‫‬
‫‬
‫∞‪P‬‬
‫∞‬
‫)ב( ∞ < ‪ l2 = {xn }n=1 ∈ RN | n=1 x2n‬עם הנורמה ‪x2n‬‬
‫∞‪pP‬‬
‫‪n=1‬‬
‫∞‬
‫= ‪.k{xn }n=1 k‬‬
‫∞‬
‫‪ .15‬תהי ‪{xn }n=1‬סדרת קושי‪.‬‬
‫)א( הראו שאם לסדרה יש גבול חלקי )גבול של תת־סדרה(‪ ,‬זהו הגבול של הסדרה‪.‬‬
‫)ב( הסיקו שמרחב מטרי קומפקטי הוא מרחב שלם‪.‬‬
‫‪ .16‬יהי )‪ (X, d‬מרחב מטרי‪ .‬נגדיר את הקוטר של תת־קבוצה ‪ A ⊆ X‬על ידי‪:‬‬
‫}‪δ (A) = sup {d (x, y) |x, y ∈ A‬‬
‫הוכיחו שמרחב מטרי הוא שלם אם ורק אם לכל סדרה יורדת של קבוצות סגורות‬
‫∞‪T‬‬
‫‪· · · ⊆ Fn+1 ⊆ Fn ⊆ · · · ⊆ X‬המקיימת ‪ δ (Fn ) −→ 0‬מתקיים ∅ =‪. n=1 Fn 6‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫פתרונות‬
‫‪ .1‬בכל אחד מהסעיפים נראה שתכונות המטריקה מתקיימות‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫)א( ‪.d (x, y) = ln xy‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .i‬אי־שליליות‪ :‬מכיוון שזהו ערך מוחלט‪ .d (x, y) ≥ 0 ,‬כמו כן‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.d (x, y) = 0 ⇐⇒ ln xy = 0 ⇐⇒ xy = 1 ⇐⇒ x = y‬‬
‫‪ .ii‬סימטריות‪ :‬נשתמש בחוקי הלוגריתם‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫ ‪ y x −1‬‬
‫)‪ = (−1) · ln x = ln x = d (y, x‬‬
‫‪.d (x, y) = ln x = ln y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‬
‫‪ .iii‬אי־שוויון המשולש‪ :‬שוב‪ ,‬נשתמש בחוקי הלוגריתם‪:‬‬
‫ ‬
‫‬
‫‪ z yz z‬‬
‫ ‬
‫‬
‫ ‪d (x, z) = ln x = ln x = ln y − ln xy = ln xy + ln yz‬‬
‫‪y‬‬
‫)ב(‬
‫בעזרת אי־שוויון המשולש של ערך מוחלט‪:‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫)‪+ ln yz ≤ ln yz + ln xy = d (x, y) + d (y, z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ kxk + kyk x 6= y‬‬
‫= )‪.d(x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x=y‬‬
‫‬
‫‪ y‬‬
‫‪ln x‬‬
‫‪ .i‬אי־שליליות‪ :‬נובעת מאי־השליליות של הנורמה‪.‬‬
‫‪ .ii‬סימטריות‪ :‬נובעת מהחילופיות של החיבור‪.‬‬
‫‪ .iii‬אי־שוויון המשולש‪ :‬נובע גם הוא מתכונות הנורמה‪:‬‬
‫)ג(‬
‫)‪d (x, z) = kxk + kzk ≤ kxk + 2 kyk + kzk = d (x, y) + d (y, z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1 x 6= y‬‬
‫= )‪.d(x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0 x=y‬‬
‫‪ .i‬אי־שליליות‪ :‬ישירות מהגדרת המטריקה‪.‬‬
‫‪ .ii‬סימטריות‪ :‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ .iii‬אי־שוויון המשולש‪ :‬גם הוא מיידי‪.‬‬
‫)ד( )‪.d(X, Y ) = rank (Y − X‬‬
‫‪ .i‬אי־שליליות‪ :‬לכל מטריצה ‪ .rank (A) ≥ 0 ,A‬כמו כן‪:‬‬
‫⇒⇐ ‪d (X − Y ) = 0 ⇐⇒ rank (Y − X) = 0 ⇐⇒ Y − X = 0‬‬
‫‪.X = Y‬‬
‫שימו לב שמדובר על אפסים שונים‪ ,‬פעם סקלר ממשי ופעם מטריצת האפס‪.‬‬
‫‪ .ii‬סימטריות‪:‬‬
‫= ) ‪d(X, Y ) = rank (Y − X) = rank ((−1) · (X − Y )) = rank (X − Y‬‬
‫‪35‬‬
‫)‪.d (Y, X‬‬
‫מכיוון שכפל בסקלר שונה מאפס לא משנה את דרגתה של המטריצה‪.‬‬
‫‪ .iii‬אי־שוויון המשולש‪:‬‬
‫≤ ))‪d (X, Z) = rank (Z − X) = rank ((X − Y ) + (Y − Z‬‬
‫מטענה שראיתם בוודאי שאלגברה ליניארית‪:‬‬
‫)‪≤ rank (Y − X) + rank (Z − Y ) = d (X, Y ) + d (Y, Z‬‬
‫‪ 0 ∈ A0 .2‬כי ‪.limn→∞ n1 = 0‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אם ניקח סדרה ‪ {xn }n∈N ⊆ A‬אפשר לסדר אותה כתת סדרה של‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫ולכן נקודת הגבול היחידה היא ‪ 0‬וסה"כ }‪.A0 = {0‬‬
‫לכן‪.A00 = φ ,‬‬
‫אפשר כמובן להסתכל על נקודת ההצטברות לפי ההגדרה‪ ,‬ולראות שלמעט ‪ 0‬את כל‬
‫הנקודות בקבוצה אפשר להקיף בכדור מספיק קטן שאין לו חיתוך עם הקבוצה )למעט‬
‫המרכז כמובן(‪.‬‬
‫‪ .3‬נבדוק האם הקבוצות פתוחות או סגורות‪:‬‬
‫)א( הקבוצה אינה פתוחה‪ ,‬מכיוון שעבור ‪∈ A‬‬
‫ ‬
‫‪.B 12 , 0 , r * A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2, 0‬‬
‫‬
‫‪ ,‬לכל ‪ r > 0‬מתקיים‪:‬‬
‫הקבוצה אינה סגורה‪ ,‬כי המשלים אינו קבוצה פתוחה; לכל ‪ ,r > 0‬מתקיים‬
‫‪.B ((1, 0) , r) * Ac‬‬
‫)ב( הקבוצה אינה פתוחה‪ ,‬כי עבור ‪ ,(1, 1) ∈ B‬לכל ‪ r > 0‬מתקיים‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫)‪.B ((1, 1) , r‬‬
‫הקבוצה סגורה‪ ,‬מכיוון שהמשלים פתוחה; לכל נקודה ‪ (x, y) ∈ B c‬נסמן את‬
‫‬
‫‪c‬‬
‫‪.B (x, y) , D‬‬
‫מרחקה מהישר ‪ y = x‬ב‪ D−‬ואז ‪2 ⊆ B‬‬
‫)ג( הקבוצה פתוחה; לכל ‪ (x, y) ∈ C‬נסמן את מרחקה מהישר ‪x + y + 1 = 0‬‬
‫ב‪ ,D−‬ונסמן‪min {|x| , |y| , D} :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ r‬ונקבל ש‪.B ((x, y) , r) ⊆ C :‬‬
‫הקבוצה לא סגורה‪ ,‬כי המשלים אינה פתוחה; עבור ‪ ,(0, 0) ∈ C c‬לכל ‪r > 0‬‬
‫‪Cc‬‬
‫)‪ B ((0, 0) , r‬ולכן אינה פתוחה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .4‬נבדוק האם הקבוצות פתוחות או סגורות‪:‬‬
‫)א( הקבוצה לא פתוחה; לכל ‪A ,r > 0‬‬
‫)‪.B ((0, 0) , r‬‬
‫הקבוצה סגורה; כל נקודון הוא סגור ואיחוד סופי של סגורות הוא סגור‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫האופציות היחידות לנקודות גבול הן )‪ (0, 0) , (0, 1‬כי ‪ A‬סגורה‪ ,‬אך ‪B (0, 0) , 21 , B (0, 1) , 12‬‬
‫זרים ל‪) A−‬למעט מרכזיהם( ולכן אלו לא נקודות גבול‪.‬‬
‫לכן לקבוצה אין נקודות גבול‪.‬‬
‫)ב( הקבוצה לא פתוחה; לכל ‪.B ((0, 1) , r) * B ,r > 0‬‬
‫הקבוצה לא סגורה‪ ,‬מכיוון שמשלימתה אינה פתוחה; ‪ (1, 0) ∈ B c‬אך לכל‬
‫‪.B ((1, 0) , r) * B c ,r > 0‬‬
‫‬
‫‬
‫הקבוצה ‪ (x, y) |x2 + y 2 < 1‬היא כדור פתוח‪ ,‬לכן פתוחה ולכן כל הנקודות‬
‫בה הן נקודות גבול‪.‬‬
‫‬
‫גם נקודות הקבוצה ‪ (x, y) |x2 + y 2 = 1‬הן נקודות גבול‪ ,‬כי לכל ∈ )‪(x, y‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ (x, y) |x2 + y 2 = 1‬ולכל ‪ r > 0‬אפשר לקחת }‪ r0 = min {1, r‬ואז‪:‬‬
‫‬
‫ ‬
‫)‪y ∈ B ∩ B ((x, y) , r‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪x, 1 −‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‬
‫‪r0‬‬
‫‪1−‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‬
‫כל נקודה )‪ (x, y‬אחרת אינה נקודת גבול )נסמן את מרחקה מהמעגל ‪(x, y) |x2 + y 2 = 1‬‬
‫‬
‫‪ B (x, y) , D‬זר ל‪ ,(B−‬ולכן קבוצת נקודות הגבול היא‬
‫ב‪ D−‬ואז הכדור‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪(x, y) |x2 + y 2 ≤ 1‬‬
‫‬
‫)ג( הקבוצה פתוחה; לכל ‪ (x, y) ∈ C‬נסמן‪min {|x| , |y|} :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ r‬ואז‪:‬‬
‫‪ ,B ((x, y) , r) ⊆ C‬כי אם )‪ (a, b) ∈ B ((x, y) , r‬אז‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫‪1‬‬
‫|‪|x − a| 2 + |y − b| 2 < r ≤ |x‬‬
‫‪2‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪|x| > 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪37‬‬
‫‪a > |x| −‬‬
‫< |‪|a − x‬‬
‫‬
‫באופן דומה‪|y| ,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫< |‪ |b − y‬ולכן‪:‬‬
‫ ‬
‫ ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪b < y + y = − |y| + |y| < 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫וסה"כ‪.(a, b) ∈ C :‬‬
‫הקבוצה לא סגורה‪ ,‬כי משלימתה אינה פתוחה; ‪ (0, 0) ∈ C c‬אך לכל ‪,r > 0‬‬
‫‪.B ((0, 0) , r) * C‬‬
‫הקבוצה פתוחה‪ ,‬ולכן כל ‪ (x, y) ∈ C‬היא נקודת גבול‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬גם הנקודות‪ {(x, y) |x = 0, y ≤ 0} ∪ {(x, y) |y = 0, x ≥ 0} :‬הן‬
‫נקודות גבול‪ ,‬כי לכל )‪ (x, y‬כזו ולכל ‪,r > 0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪x + ,y −‬‬
‫‪∈ B ((x, y) , r) ∩ C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫נקודות אחרות אינן נקודות גבול )קל לראות( ולכן בסה"כ נקודות הגבול הן‬
‫}‪.{(x, y) |x ≥ 0, y ≥ 0‬‬
‫‪ .5‬ניתן דוגמה בכל אחד מהסעיפים כמבוקש‪.‬‬
‫)א( נתבונן באוסף הנקודונים ‪⊆ R‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫כאשר ‪ .n ∈ N‬כמו שראינו‪ ,‬כל נקודון‬
‫ב‪ R−‬הוא קבוצה סגורה )כל נקודון הוא קבוצה סגורה בכל מרחב מטרי(‪ ,‬אך‬
‫ ‬
‫האיחוד‪ n1 n∈N :‬אינו קבוצה סגורה‪ ,‬מכיוון ש‪ 0−‬הוא נקודת הצטברות של‬
‫הקבוצה אך לא שייך אליה‪.‬‬
‫)ב( נתבונן באוסף הקטעים הפתוחים ‪⊆ R‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2n‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2n , 1‬‬
‫‪ , 1 −‬כאשר ‪ .n ∈ N‬כל‬
‫קטע פתוח הוא קבוצה פתוחה‪ ,‬אך החיתוך הוא‪:‬‬
‫‬
‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ n∈N 1 − 2n‬נקודון וכמו שראינו נקודון ב‪ R−‬אינו קבוצה‬
‫‪, 1 + 2n‬‬
‫}‪= {1‬‬
‫פתוחה‪.‬‬
‫)ג( לפי היינה־בורל‪ ,‬נחפש מרחב שאינו מהצורה ‪.Rn‬‬
‫אם כך‪ ,‬נבחר את הקבוצה ‪ Z‬עם המטריקה הדיסקרטית‪ ,‬ונתבונן בקבוצה ‪Z‬‬
‫כולה‪.‬‬
‫הקבוצה ‪ Z‬סגורה כי היא כל המרחב‪.‬‬
‫הקבוצה ‪ Z‬חסומה; מהגדרת המטריקה הדיסקרטית‪.Z ⊆ B (0, 2) ,‬‬
‫‪38‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הקבוצה ‪ Z‬אינה קומפקטית‪ ,‬מכיוון שלכיסוי הפתוח }‪{{a} : a ∈ Z‬שלה‬
‫אין תת־כיסוי סופי‪ .‬זהו אכן כיסוי פתוח‪ ,‬מכיוון שבמטריקה הדיסקרטית כל‬
‫קבוצה )ובפרט הנקודונים( היא פתוחה‪.‬‬
‫‪ .6‬לאו דווקא‪ .‬נתבונן בסדרה ) ‪ xn = (−1)n (1 − n1‬ב‪ 1 > |xn | .R−‬ולכן חסומה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪d2 (xn , 0) = |xn | = 1 −‬‬
‫עולה ממש‪ ,‬אך הסדרה לא מתכנסת‪.‬‬
‫‪ .7‬נניח בשלילה שהחיתוך אינו ריק‪ .‬לכן‪:‬‬
‫‪!c‬‬
‫\‬
‫[‬
‫‪Ai‬‬
‫=‬
‫‪Aci‬‬
‫‪i∈I‬‬
‫לפי דה־מורגן‪ ,‬ולכן ‪Aci‬‬
‫‪i∈I‬‬
‫= ‪Rn = ∅ c‬‬
‫‪i∈I‬‬
‫‪S‬‬
‫⊆ ‪ X .X‬קומפקטי‪ ,‬והקבוצות‬
‫‪Aci‬‬
‫פתוחות )כי‬
‫המשלימות שלהן סגורות( ולכן קיים תת־כיסוי סופי של ‪:X‬‬
‫‪Acik‬‬
‫‪s‬‬
‫[‬
‫⊆‪X‬‬
‫‪k=1‬‬
‫מצד שני‪Aik 6= ∅ ,‬‬
‫‪T‬‬
‫⊇ ‪ X‬כי החיתוך סופי‪ ,‬כלומר קיים ‪Aik‬‬
‫‪T‬‬
‫∈ ‪ x‬אלא שאז‬
‫‪ x ∈ X‬ולכן גם‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫‪Ai k‬‬
‫\‬
‫= ‪Acik‬‬
‫[‬
‫∈‪x‬‬
‫וסתירה! לכן החיתוך אינו ריק‪.‬‬
‫‪ .8‬נשתמש בכך שסגור היא הסגורה המינימלית שמכילה והפנים היא הפתוחה המקסימלית‬
‫שמוכלת‪.‬‬
‫)א( נוכיח‪ A ∩ B ⊆ A ⊆ cl (A) , A ∩ B ⊆ B ⊆ cl (B) .‬ולכן‪:‬‬
‫)‪A ∩ B ⊆ cl (A) ∩ cl (B‬‬
‫מכיוון שהקבוצות )‪ cl (A) , cl (B‬סגורות‪ ,‬גם )‪ cl (A) ∩ cl (B‬סגורה‪ ,‬ומכיוון‬
‫שהיא מכילה את ‪ A ∩ B‬והסגור היא הסגורה המינימלית שמכילה‪ ,‬נקבל שאכן‪:‬‬
‫)‪cl (A ∩ B) ⊆ cl (A) ∩ cl (B‬‬
‫‪39‬‬
‫)ב( נפריך‪ .‬נתבונן בקבוצות‪ A = (0, 1) , B = (1, 3) :‬ב‪ .R−‬מכיוון שהחיתוך ריק‪,‬‬
‫גם ∅ = )‪ .cl (A ∩ B‬מאידך גיסא‪,‬‬
‫}‪cl (A) = [0, 1] , cl (B) = [1, 3] =⇒ cl (A) ∩ cl (B) = {1‬‬
‫ולכן )‪.cl (A) ∩ cl (B) * cl (A ∩ B‬‬
‫)ג( נפריך‪ .‬נתבונן בקבוצות‪ A = [0, 1] , B = [1, 3] :‬ב‪ .R−‬מצד אחד‪,‬‬
‫}‪int (A) = (0, 1) , int (B) = (1, 3) =⇒ int (A) ∪ int (B) = (0, 3) \ {1‬‬
‫ומצד שני‪:‬‬
‫)‪A ∪ B = [0, 3] =⇒ int (A ∪ B) = (0, 3‬‬
‫ולכן )‪.int (A ∪ B) * int (A) ∪ int (B‬‬
‫)ד( נוכיח‪ int (A) ⊆ A ⊆ A ∪ B, int (B) ⊆ B ⊆ A ∪ B .‬ולכן‪:‬‬
‫‪int (A) ∪ int (B) ⊆ A ∪ B‬‬
‫מכיוון שהקבוצות )‪ int (A) , int (B‬פתוחות גם )‪ int (A) ∪ int (B‬פתוחה‬
‫ומכיוון שהיא מוכלת ב‪ A ∪ B−‬והפנים הוא הפתוחה המקסימלית שמוכלת‪,‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫)‪int (A ∪ B) ⊇ int (A) ∪ int (B‬‬
‫‪ .9‬שוב‪ ,‬נשתמש בכך שהסגור הוא הסגורה המינימלית שמוכלת‪.‬‬
‫)א( נשתמש בהכלה דו־כיוונית‪ .‬מתקיים‪ .B (a, r) ⊆ B [a, r] :‬הכדור הסגור הוא‬
‫קבוצה סגורה ומכיוון שסגור היא הסגורה המינימלית שמכילה‪,‬‬
‫]‪cl (B (a, r)) ⊆ B [a, r‬‬
‫‪40‬‬
‫הכיוון הזה נכון בכל מרחב מטרי‪.‬‬
‫תהי ]‪ .x ∈ B [a, r‬נראה שהיא נקודת הצטברות של )‪ B (a, r‬ואז לפי משפט‬
‫))‪.x ∈ cl (B (a, r‬‬
‫אם כן‪ .kx − ak ≤ r ,‬נתבונן באיברים מהצורה‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‬
‫‪x+‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1−‬‬
‫‪n‬‬
‫לכל ‪ .n > 1 ,n ∈ N‬מתקיים‪< r :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫‬
‫= ‪xn‬‬
‫≤ ‪kx − ak‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫= ‪ kxn − xk‬ולכן‬
‫)‪.xn ∈ B (0, 1‬‬
‫לכל ‪ r0‬קיים ‪ n‬עבורו ‪≤ r0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫ולכן לכל ‪ r0‬קיים ) ‪ xn ∈ B (x, r0‬ולכן ‪ x‬נקודת‬
‫הצטברות של )‪.B (a, r‬‬
‫לכן ))‪ x ∈ cl (B (a, r‬ולכן ]‪ cl (B (a, r)) ⊇ B [a, r‬ובסך הכל הוכחנו את‬
‫הדרוש‪.‬‬
‫)ב( נבחר }‪ X = {a, b‬קבוצה עם שני איברים שונים ועם המטריקה הדיסקרטית‪:‬‬
‫‪.d (a, b) = 1‬‬
‫מתקיים‪ .B (a, 1) = {a} :‬זו קבוצה סגורה )כמו כל קבוצה במרחב דיסקרטי(‬
‫ולכן }‪.cl (B (a, 1)) = {a‬‬
‫מצד שני‪.B [a, 1] = X ,‬‬
‫‪ .10‬לא‪ .‬נתבונן בקבוצה ‪ Q‬ב‪ .R−‬מצד אחד ‪) cl (Q) = R‬חשבו מהן נקודות ההצטברות‬
‫של ‪ (Q‬ומצד שני‪:‬‬
‫∅ = )∅( ‪cl (int (Q)) = cl‬‬
‫‪ .11‬נתון ש‪ A, B−‬קשירות‪.‬‬
‫)א( לא בהכרח‪ .‬נתבונן בזוג הכדורים הסגורים ב‪:R2 −‬‬
‫]‪A = B [0, 1] , B = B [2, 1‬‬
‫‪41‬‬
‫ובאיחוד שלהם ‪ .A ∪ B‬החיתוך של הכדורים לא ריק ולכן )ממשפט( גם האיחוד‬
‫קשיר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הפנים של האיחוד הוא הקבוצה‪:‬‬
‫)‪int (A ∪ B) = B (0, 1) ∪ B (2, 1‬‬
‫וזו אינה קבוצה קשירה‪.‬‬
‫)ב( אותה דוגמה כמו בסעיף הקודם תעבוד גם כאן‪.‬‬
‫‪ .12‬נוכיח זאת‪ .‬יהיו ‪ x, y ∈ R2 \A‬ונראה שיש ביניהן מסילה‪ ,‬פונקציה רציפה כנדרש‪.‬‬
‫אם ‪ ,x = y‬קיימת ביניהן מסילה ־ פונקציה קבועה‪.‬‬
‫אם ‪ ,x 6= y‬מכיוון שעוצמת כל הישרים העוברים דרך ‪ x‬היא ‪ ,ℵ‬קיים ישר ‪ lx‬שעובר‬
‫דרך ‪ x‬ולא עובר באף נקודה מ‪) A−‬זכרו שכל ישר נקבע על ידי שתי נקודות בצורה‬
‫יחידה(‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬קיים ישר ‪ ly‬העובר דרך ‪ y‬ולא עובר באף נקודה מ‪ ,A−‬ובנוסף שיפועו‬
‫שונה משיפועו של ‪.lx‬‬
‫לכן‪ lx , ly ,‬נחתכים בנקודה שנסמנה ב‪ .z−‬המסילה שלנו תהיה הקטע מ‪ x−‬עד‬
‫לנקודת החיתוך והקטע מנקודת החיתוך עד ל‪.y−‬‬
‫‪ 1‬‬
‫מעט יותר פורמלית‪ ,‬המסילה היא הפונקציה ‪ γ‬המעתיקה את הקטע ‪ 0, 2‬לקטע‬
‫‬
‫‬
‫שבין ‪ x‬לבין ‪ ,z‬ואת הקטע ‪ 12 , 1‬לקטע שבין ‪ z‬לבין ‪.y‬‬
‫‪ .13‬נזכור ש‪ x ∈ lim A−‬אם לכל ‪ r > 0‬קיים ‪ a ∈ A‬שונה מ‪ x−‬כך ש‪.a ∈ B (x, r) −‬‬
‫)א( נפריך‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪, 0 |n ∈ N , B‬‬
‫‪− , 0 |n ∈ N‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‬
‫=‪A‬‬
‫ואז })‪ lim A = lim B = {(0, 0‬ולכן })‪.lim (A) ∩ lim B = {(0, 0‬‬
‫מצד שני‪ A ∩ B = ∅ ,‬ולכן ∅ = )‪.lim (A ∩ B‬‬
‫)ב( נוכיח‪.‬‬
‫יהי ‪ .x ∈ lim A ∪ lim B‬בה"כ‪.x ∈ lim A ,‬‬
‫‪42‬‬
‫לכן‪ ,‬לכל ‪ r > 0‬קיים ‪ a ∈ A ⊆ A ∪ B‬שונה מ‪ x−‬כך ש‪ ,a ∈ B (x, r) −‬ולכן‬
‫)‪.x ∈ lim (A ∪ B‬‬
‫∈ ‪.x‬‬
‫לצד שני‪ ,‬יהי )‪ .x ∈ lim (A ∪ B‬נניח בשלילה ש‪/ lim A, lim B−‬‬
‫לכן‪ ,‬קיימים ‪ 0 < rA , rB‬כך שלכל ‪ a ∈ A‬ולכל ‪ b ∈ B‬שונים מ‪ x−‬מתקיים‪:‬‬
‫∈‪a‬‬
‫∈ ‪/ B (x, rA ) , b‬‬
‫) ‪/ B (x, rB‬‬
‫נסמן } ‪ .r = min {rA , rB‬מכיוון ש‪ ,x ∈ lim (A ∪ B) −‬קיים ‪ a ∈ A ∪ B‬שונה‬
‫מ‪ x−‬כך ש‪.c ∈ B (x, r) −‬‬
‫בה"כ‪ c ∈ A ,‬ואז ) ‪ c ∈ B (x, r) ⊆ B (x, rA‬וסתירה! לכן ‪.x ∈ lim A ∪ lim B‬‬
‫בעזרת הכלה דו־כיוונית הוכחנו את הדרוש‪.‬‬
‫)ג( נפריך‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫]‪|n ∈ N , B = [0, 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‬
‫=‪A‬‬
‫ואז ]‪ lim A × lim B = {0} × [0, 1‬אך )‪. lim (A × B) = ((A ∪ {0}) × B‬‬
‫)ד( נפריך‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪B = (x, y) ∈ R2 |x2 + y 2 < 6 , A = (x, y) ∈ R2 |x2 + y 2 ≤ 6‬‬
‫ואז ‪ lim (A\B) = A\B‬אך ∅ = ‪.lim A\ lim B‬‬
‫‪ .14‬נראה שסדרת קושי היא סדרה מתכנסת‪.‬‬
‫∞‬
‫)א( תהי ‪ {fn }n=1‬סדרת קושי במרחב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ n0‬כך שלכל ‪ m, n > n0‬מתקיים‪:‬‬
‫‪sup |fn (x) − fm (x)| < ε‬‬
‫]‪x∈[a,b‬‬
‫לכן‪ ,‬לכל ]‪ x0 ∈ [a, b‬מתקיים‪ .|fn (x0 ) − fm (x0 )| < ε :‬אי לכך‪ ,‬הסדרה‬
‫∞‬
‫‪ {fn (x0 )}n=1‬היא סדרת קושי ב‪ R .R−‬מרחב שלם ולכן הסדרה מתכנסת‪.‬‬
‫נסמן את גבול הסדרה ב‪.f (x0 ) −‬‬
‫∞‬
‫סדרת הפונקציות ‪ {fn }n=1‬מתכנסת נקודתית ל‪ .f −‬נראה שזו התכנסות‬
‫‪43‬‬
‫בנורמה‪.‬‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ n0‬כך שלכל ‪ m, n > n0‬מתקיים < |)‪supx∈[a,b] |fn (x) − fm (x‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ ε‬וגם קיים ‪ nx0 > n0‬עבורו ‪ .fnx0 (x0 ) − f (x0 ) < ε‬בפרט‪:‬‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫‪|fn (x0 ) − f (x0 )| ≤ fn (x0 ) − fnx0 (x0 ) + fnx0 (x0 ) − f (x0 ) < 2ε‬‬
‫ובפרט ‪ kfn − f k = supx∈[a,b] |fn (x) − f (x)| < 2ε‬לכל ‪ n > n0‬ולכן‬
‫הסדרה אכן מתכנסת‪.‬‬
‫)ב( סדרה במרחב זה היא סדרה של סדרות‪ ,‬ולכן יש לנו שני אינדקסים‪ .‬נסמן אחד‬
‫למעלה ואחד למטה‪ ,‬ולא נתבלבל עם מעריך של חזקה‪.‬‬
‫∞‬
‫∞‬
‫תהי ‪ {(xnm )m }n=1‬סדרת קושי‪ .‬לכן‪ ,‬לכל ‪ m‬קבוע הסדרה ‪ {xnm }n=1‬היא‬
‫סדרת קושי ב‪ R .R−‬מרחב שלם ולכן הסדרה מתכנסת‪ .‬נסמן את גבול הסדרה‬
‫ב־ ‪.xm‬‬
‫נתבונן בסדרה‬
‫∞‬
‫‪.{xm }m=1‬‬
‫ואז‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫∞ < ‪|xnm | ≤ sup k{xnm }m k2 < M‬‬
‫‪X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪|xm | = lim‬‬
‫‪X‬‬
‫∞→‪n−‬‬
‫עבור ‪ M > 0‬כלשהו‪ ,‬מכיוון שסדרת קושי היא סדרה חסומה‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫∞‬
‫‪2‬‬
‫ולכן ‪.{xm }m=1 ∈ l2‬‬
‫מכאן‪|xm | < ∞ ,‬‬
‫לפי ההגדרה‪:‬‬
‫‪qX‬‬
‫‬
‫∞ ‬
‫‪X‬‬
‫‪ l‬‬
‫‪2‬‬
‫ ∞‬
‫‪2‬‬
‫‪|xlm | −‬‬
‫‪|xnm | < ε‬‬
‫= ‪ xm n=1 − {xnm }n=1‬‬
‫‪2‬‬
‫עבור ‪ n, l‬גדולים מספיק‪ .‬נשאיף ∞ →‪ l −‬ונקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪|xnm | ≤ ε‬‬
‫‪X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪|xm | −‬‬
‫‪qX‬‬
‫∞‬
‫∞‬
‫∞‬
‫= ‪k{xm }n=1 − {xnm }n=1 k2‬‬
‫∞‬
‫ולכן הסדרה ‪ {(xnm )m }n=1‬מתכנסת לסדרה ‪ .{xm }m=1‬לכן המרחב שלם‪.‬‬
‫∞‬
‫‪ .15‬תהי ‪ {xn }n=1‬סדרת קושי‪.‬‬
‫∞‬
‫∞‬
‫)א( נניח שקיימת סדרת מספרים ‪ {nk }k=1‬סדרת מספרים ששואפת לאינסוף ו‪{xnk }k=1 −‬‬
‫מתכנסת ל‪.x−‬‬
‫‪44‬‬
‫לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ n0‬כך שלכל ‪ m, n > n0‬מתקיים‪.d (xn , xm ) < ε :‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קיים ‪ k‬עבורו ‪ nk > n0‬ו‪ ,d (xnk , x) < ε−‬מהתכנסות תת־הסדרה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לכל ‪:n > n0‬‬
‫‪d (xn , x) ≤ d (xn , xnk ) + d (xnk , x) < 2ε‬‬
‫∞‬
‫ולכן ‪ {xn }n=1‬מתכנסת ל‪.x−‬‬
‫)ב( במרחב קומפקטי‪ ,‬לכל סדרה יש תת־סדרה מתכנסת ובפרט לכל סדרת קושי‬
‫יש תת־סדרה מתכנסת‪ .‬לפי הסעיף הקודם פירוש הדבר שכל סדרת קושי היא‬
‫בעצמה סדרה מתכנסת‪ ,‬ולכן המרחב שלם‪.‬‬
‫∞‬
‫‪ .16‬נניח שהמרחב לא שלם‪ .‬לכן‪ ,‬קיימת סדרת קושי לא מתכנסת‪ .{xm }m=1 ,‬נגדיר‪:‬‬
‫∞‬
‫‪ ,Fn = {xm }m=n‬זנב הסדרה החל מהאיבר ה‪.n−‬‬
‫למה אלו קבוצות סגורות? אלו סדרות קושי לא מתכנסות‪ .‬סדרה כזו היא קבוצה‬
‫סגורה‪ ,‬מכיוון שאם הייתה לה נקודת הצטברות אז היא הייתה גבול חלקי של הסדרה‬
‫ולפי השאלה הקודמת זה היה הגבול של הסדרה עצמה והסדרה הייתה מתכנסת‬
‫וסתירה! לכן אין נקודות הצטברות והקבוצה סגורה )שהרי היא מכילה את כל נקודות‬
‫ההצטברות שלה(‪.‬‬
‫מכיוון שהסדרה היא סדרת קושי‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ n0‬כך שלכל ‪ n, m > n0‬מתקיים‬
‫‪ .d (xn , xm ) < ε‬כלומר‪ ,‬כל שני איברים ב‪ Fn0 −‬קרובים אחד לשני עד כדי ‪ ε‬ולכן‬
‫∞‪T‬‬
‫∞‪T‬‬
‫∞‬
‫‪ .δ (Fn0 ) ≤ ε‬בפרט‪ ,δ (Fn0 ) −→ 0 ,‬אך ∅ = ‪. n=1 Fn = n=1 {xm }m=n‬‬
‫∞‬
‫לצד השני‪ ,‬אם המרחב שלם‪ ,‬נבחר סדרה ‪ {xn }n=1‬כך ש‪ .xn ∈ Fn −‬לכל ‪ε > 0‬‬
‫קיים ‪ n0‬עבורו ‪ δ (Fn0 ) < ε‬ובפרט לכל ‪ m, n > n0‬מתקיים ‪ xn , xm ∈ Fn0‬ולכן‪:‬‬
‫‪d (xn , xm ) ≤ δ (Fn0 ) < ε‬‬
‫∞‬
‫‪ {xn }n=1‬סדרת קושי ולכן מתכנסת לגבול ‪ ,x‬כי המרחב שלם‪ .‬בנוסף‪ ,‬לכל ‪ n‬מתקיים‪:‬‬
‫∞‬
‫‪ {xm }m=n ⊆ Fn‬ולכן הגבול ‪ x‬שייך ל‪.Fn −‬‬
‫∞‪T‬‬
‫∞‪T‬‬
‫לכן‪ x ∈ n=1 Fn ,‬ואם כך ∅ =‪. n=1 Fn 6‬‬
‫‪45‬‬
‫‪3‬‬
‫רציפות במרחבים מטריים‪ ,‬ובמיוחד ב‪.Rn −‬‬
‫הגדרה ‪ 3.1‬תהי ‪ f : X → Y‬פונקציה ותהיינה ‪.A ⊆ X, B ⊆ Y‬‬
‫‪ .1‬התמונה של ‪ A‬מוגדרת על ידי‪.f (A) = {f (a) |a ∈ A} :‬‬
‫‪ .2‬התמונה ההפוכה של ‪ B‬מוגדרת על ידי‪.f −1 (B) = {x ∈ X|f (x) ∈ B} :‬‬
‫התמונה היא קבוצת כל התמונות; התמונה ההפוכה היא קבוצת כל המקורות‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 3.2‬נאמר שפונקציה ) ‪ f : (X, d1 ) → (Y, d2‬היא רציפה‪ ,‬אם לכל ‪ V ⊆ Y‬פתוחה‪,‬‬
‫גם ‪ f −1 (B) ⊆ X‬פתוחה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬תמונה הפוכה של פתוחה היא פתוחה‪ .‬אפשר להכליל הגדרה זו למרחבים כלליים‪,‬‬
‫כפי שתראו בקורס בטופולוגיה‪.‬‬
‫באופן שקול‪ ,‬פונקציה היא רציפה אם תמונה הפוכה של סגורה היא סגורה‪.‬‬
‫משפט ‪ 3.3‬כל פונקציות שהן רציפות ב‪ R−‬רציפות גם ב‪ .Rn −‬פולינומים‪ ,‬פונקציות טריגונומטריות‬
‫וטריגונומטריות הפוכות‪ ,‬פונקציות היפרבוליות‪ ,‬פונקציות רציונליות‪ ,‬פונקציות מעריכיות‪,‬‬
‫פונקציות לוגריתמיות וכן הלאה; כולן רציפות בכל מספר משתנים‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫הראו שכל מישור ב‪ R3 −‬הוא קבוצה סגורה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫משוואת מישור היא ‪.ax + by + cz + d = 0‬‬
‫נתבונן בפונקציה ‪ f : R3 → R‬המוגדרת ע"י‪.f (x, y, z) = ax + by + cz + d :‬‬
‫זו פונקציה רציפה )פולינום( ומתקיים‪:‬‬
‫}‪f −1 ({0}) = {(x, y, z) |ax + by + cz + d = 0‬‬
‫שזהו המישור שלנו‪ {0} .‬סגורה‪ f ,‬רציפה ולכן גם המישור הוא סגור‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫הגדרה ‪ 3.4‬תהי ) ‪ .f : (X, d1 ) → (Y, d2‬נאמר שהגבול של ‪ f‬בנקודה ‪ a‬הוא ‪ L‬ונסמן‬
‫‪ ,limx→a f (x) = L‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שאם ‪ d1 (x, a) < δ‬אז < )‪d2 (f (x) , L‬‬
‫‪.ε‬‬
‫פונקציה היא רציפה בנקודה אם הגבול בנקודה שווה לערך בנקודה‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫‪ f‬רציפה בנקודה ‪ a‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך שאם ‪ d1 (x, a) < δ‬אז‬
‫‪.d2 (f (x) , f (a)) < ε‬‬
‫למקרה שהמילה "רציפות" עוררה בכם געגועים לאפסילון ודלתא‪ ,‬הנה הם במלוא‬
‫תפארתם‪.‬‬
‫איך מחשבים גבול של פונקציה ממשית? במשתנה אחד‪ ,‬בדקנו את שני הגבולות החד־צדדיים;‬
‫אם הם קיימים ושווים‪ ,‬הגבול קיים‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שלנקודה בישר הממשי אפשר לשאוף משני‬
‫כיוונים בלבד ־ ימין ושמאל‪ .‬מה קורה במימדים יותר גבוהים? כבר במישור‪ ,‬אפשר לשאוף‬
‫אל נקודה מאינסוף מסלולים שונים!‬
‫מצד אחד‪ ,‬כדי להראות שאין גבול יש לבחור שני מסלולים שונים אל עבר הנקודה‬
‫שהגבול בהם שונה‪ ,‬ומגוון המסלולים מקל עלינו את הבחירה‪ .‬מצד שני‪ ,‬כדי להראות שיש‬
‫גבול יש להראות שכל המסלולים מתכנסים לאותו הגבול‪.‬‬
‫כדי לעשות זאת‪ ,‬אפשר להשתמש במשפט הסנדויץ'‪ ,‬באריתמטיקה של גבולות ובהצבה‬
‫של כמה משתנים כמשתנה אחד )שאת הגבול שלו אנו יודעים לחשב(‪ .‬לא ננסח את משפט‬
‫הסנדויץ' ואת המשפט על אריתמטיקה של גבולות מכיוון שהם הכללות ישירות של אותם‬
‫המשפטים ביחס לפונקציות של משתנה יחיד‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫חשבו את הגבולות הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪3x−2y‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪(x,y)→(0,0) 2x−3y‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫במסלול ‪ y = 0‬נקבל‬
‫) ‪x sin(x2 +y 2‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫ובמסלול ‪ x = 0‬נקבל‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ולכן הגבול אינו קיים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫‪= 1 ,lim x = 0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪4x+y−z‬‬
‫) ‪sin(x2 +y 2‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪ lim‬ולכן בסה"כ הגבול הוא ‪.0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪(x,y,z)→(0,0,0) 2x−5y+2z‬‬
‫במסלול ‪ x = y = 0‬נקבל ‪ − 12‬ובמסלול ‪ x = z = 0‬נקבל ‪ − 15‬ולכן הגבול אינו קיים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫|‪−|x−y‬‬
‫‪e x2 −2xy−y2 .4‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪.‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫נסמן‪ ,t = x − y :‬ואז‪:‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪.5‬‬
‫|‪−|t‬‬
‫‪t2‬‬
‫|‪−|x−y‬‬
‫‪e x2 −2xy−y2 = lim e‬‬
‫‪t→0‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫‪xyz‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(x,y,z)→(0,0,0) x +y +z‬‬
‫‪.‬‬
‫במסלול ‪ x = 0‬נקבל ‪.0‬‬
‫במסלול ‪ x = y, z = x2‬נקבל‬
‫‪.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫ולכן הגבול אינו קיים‪.‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪cos y12‬‬
‫|‪|x|+|y‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪.‬‬
‫לפי סנדוויץ'‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ x2‬‬
‫ ‪1 x2 x2‬‬
‫ ≤ ‪0‬‬
‫ ≤ ‪cos 2‬‬
‫≤‬
‫‪= |x| → 0‬‬
‫|‪|x| + |y‬‬
‫‪y‬‬
‫ |‪|x| + |y| |x‬‬
‫ולכן הגבול הוא ‪.0‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם הפונקציה‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪x2 +x3 +y 3‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫רציפה?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ברור שהפונקציה רציפה בכל נקודה שאינה )‪.(0, 0‬‬
‫בנקודה )‪ (0, 0‬הגבול לא קיים‪ ,‬כי אם נתבונן במסלולים ‪ ,y = ax‬נקבל‪:‬‬
‫‪x2 + x3 + a3 x3‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪x→0‬‬
‫‪x2 + a2 x2‬‬
‫‪1 + a2‬‬
‫‪lim f (x, ax) = lim‬‬
‫‪x→0‬‬
‫כלומר הגבול משתנה בהתאם ל‪ a−‬ולכן הוא לא קיים‪ ,‬ולכן ‪ f‬אינה רציפה בנקודה‬
‫)‪.(0, 0‬‬
‫‪48‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫האם ניתן להגדיר את‬
‫‪2‬‬
‫‪x +y‬‬
‫) ‪sin(x2 +y 2‬‬
‫= )‪ f (x, y‬כרציפה ב‪?(0, 0)−‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כן‪ .‬נסמן‪ t = x2 + y 2 :‬ואז‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪x2 + y 2‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪sin (x2 + y 2 ) t→0 sin t‬‬
‫‪lim f (x, y) = lim‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫ולכן כדי לקבל רציפות נגדיר‪.f (0, 0) = 1 :‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם הפונקציות הבאות רציפות?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ arctan 2 x +1 2‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 1‬‬
‫)‪x +(y−1‬‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪π‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 1‬‬
‫‪2‬‬
‫בכל נקודה שאינה )‪ (0, 1‬הפונקציה רציפה כהרכבת רציפות‪ .‬בנקודה )‪ (0, 1‬נקבל‪:‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪f (x, y) = lim arctan z‬‬
‫∞→‪z‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(0,1‬‬
‫ולכן הפונקציה רציפה‪.‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪x y‬‬
‫‪x2 y 2 +(x−y)2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫במסלול ‪ x = y‬נקבל ‪ lim f (x, x) = 1‬ולכן לא רציפה בנקודה )‪ .(0, 0‬בכל נקודה‬
‫‪x→0‬‬
‫אחרת הפונקציה רציפה‪.‬‬
‫‪x2 + y 2 6= 0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +y =0‬‬
‫‪x3 −xy 2‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לפי סנדוויץ'‪:‬‬
‫‪ 3‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‬
‫ ‪ x − xy 2 x3 xy 2 x3 xy 2‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ = |x| + |x| → 0‬‬
‫‪0≤ 2‬‬
‫≤‬
‫‪+‬‬
‫≤‬
‫‪+‬‬
‫ ‪x + y 2 x2 + y 2 x2 + y 2 x2 y 2‬‬
‫‪49‬‬
‫ולכן הפונקציה רציפה בנקודה )‪.(0, 0‬‬
‫שימו לב‪ x2 + y 2 6= 0 :‬זהה במשמעותו ל‪ .(x, y) 6= (0, 0) −‬בכל נקודה אחרת הפונקציה‬
‫רציפה כמנת רציפות‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫א‪ .‬האם הפונקציה‪:‬‬
‫‬
‫‪f (x, y) = x ln x2 + 3y 2‬‬
‫רציפה ב‪?(0, 0) −‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫בוודאי שלא‪ ,‬היא הרי לא מוגדרת בנקודה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם ניתן להגדיר את הפונקציה כך שתהיה רציפה ב‪?(0, 0) −‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נבדוק האם הגבול בנקודה קיים‪ .‬נסמן‪ ,t2 = x2 + 3y 2 :‬ואז‪ x2 ≤ t2 :‬ולכן |‪.|x| ≤ |t‬‬
‫לפיכך‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ ‬
‫ ‪0 ≤ x ln x2 + 3y 2 = |x| · ln x2 + 3y 2 ≤ t ln t2‬‬
‫וזהו גבול של משתנה אחד‪ ,‬ניתן לחשב אותו בעזרת לופיטל‪:‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t→0 − 12‬‬
‫‪t‬‬
‫‪L‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪2 ln t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪lim t ln t2 = lim‬‬
‫‪t→0‬‬
‫‪t→0‬‬
‫ולכן לפי כלל הסנדוויץ'‪:‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪f (x, y) = 0‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫ולכן ניתן להגדיר את הפונקציה כך שתהיה רציפה ב‪.f (0, 0) = 0 :(0, 0) −‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪50‬‬
‫‬
‫‬
‫בעזרת רציפות‪ ,‬הראו שהקבוצה ‪ D = (x, y) ∈ R2 |yx < 1‬פתוחה ב‪.R2 −‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נגדיר ‪ f : R2 → R‬ע"י ‪ f .f (x, y) = xy‬רציפה במכפלת הטלות‪ ,‬ואז‪:‬‬
‫})‪D = f −1 {(−∞, 1‬‬
‫הקרן )‪ (−∞, 1‬פתוחה ב‪ R−‬ולכן גם ‪ D‬פתוחה‪.‬‬
‫משפט ‪ 3.5‬יהיו )‪ (X, d) , (Y, ρ‬מרחבים מטריים‪ ,‬תהי ‪ x ∈ X‬ותהי ‪ .f : X → Y‬אזי‪,‬‬
‫התנאים הבאים שקולים‪:‬‬
‫‪ f .1‬רציפה‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ρ‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ xn −→ x‬אז )‪.f (xn ) −→ f (x‬‬
‫בדומה להגדרת הרציפות לפי היינה‪ ,‬שראינו לגבי פונקציות ‪.f : R → R‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫תהי ‪ f : R → R‬רציפה‪ ,‬ונסמן‪ .G = (x, y) ∈ R2 |f (x) = y :‬זהו הגרף של‬
‫הפונקציה‪ .‬הראו ש‪ G−‬סגורה ב‪.R2 −‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫תהי סדרה ‪ {(xn , yn )}n∈N ⊆ G‬המתכנסת )לפי ‪ (dmax‬לנקודה )‪ .(x, y‬צ"ל ‪.(x, y) ∈ G‬‬
‫נזכור שההטלה ‪ p1‬רציפה‪ .‬לכן‪:‬‬
‫‪xn = p1 (xn , yn ) → p (x, y) = x‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬ההטלה ‪ p2‬רציפה ולכן ‪.yn → y‬‬
‫כעת‪ ,‬מכיוון שהפונקציה רציפה‪ yn = f (xn ) → f (x) ,‬ומיחידות הגבול נקבל‪:‬‬
‫)‪ .y = f (x‬לכן ‪ (x, y) ∈ G‬ולכן הקבוצה ‪ G‬סגורה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪51‬‬
‫נתבונן במחרב ]‪ ,C [0, 1‬מרחב כל הפונקציות הרציפות ‪ f : [0, 1] → R‬עם מטריקת‬
‫המקסימום‪.‬‬
‫א‪ .‬תהי ]‪ .a ∈ [0, 1‬נגדיר פונקציה ‪ Fa : C [0, 1] → R‬על ידי‪ .Fa (f ) = f (a) :‬הוכיחו‬
‫שזו פונקציה רציפה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫תהי ]‪ {fn } ⊆ C [0, 1‬סדרת פונקציות המתכנסת ל‪.f ∈ C [0, 1] −‬‬
‫נראה ש‪ Fa (fn ) −→ Fa (f ) −‬ונסיק מכך ש‪ Fa −‬אכן רציפה‪.‬‬
‫) ‪ Fa (fn ) −→ Fa (f‬פירושו )‪ fn (a) −→ f (a‬לפי הגדרת ‪ .Fa‬מתקיים‪:‬‬
‫) ‪0 ≤ |fn (a) − f (a)| ≤ max {fn (x) − f (x)} = d (fn , f‬‬
‫]‪x∈[0,1‬‬
‫ומכיוון ש‪ d (fn , f ) −→ 0 ,fn −→ f −‬ולכן לפי סנדוויץ'‪ fn (a) −→ f (a) ,‬ולכן ‪Fa‬‬
‫רציפה‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬הוכיחו שהקבוצה ‪< 19‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫‪ f ∈ C [0, 1] : f‬פתוחה ב‪.C [0, 1] −‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שימו לב שקצת קשה לתפוס אינטואיטיבית איך אמורה להיראות קבוצה פתוחה של‬
‫פונקציות‪ ,‬אבל בעזרת הרציפות החיים קלים‪:‬‬
‫ ‬
‫‪ n‬‬
‫‪o‬‬
‫‪1‬‬
‫))‪< 19 = f ∈ C [0, 1] : F 31 (f ) < 19 = F 1−1 ((−∞, 19‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫‪f ∈ C [0, 1] : f‬‬
‫ומכיוון ש‪ (−∞, 19) −‬פתוחה ב‪ R−‬ו‪ F 13 −‬רציפה‪ ,‬גם הקבוצה שלנו פתוחה‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 3.6‬יהיו )‪ (X, d) , (Y, ρ‬מרחבים מטריים‪ ,‬ותהי ) ‪.f : (X, d1 ) → (Y, d2‬‬
‫נאמר ש‪ f −‬רציפה במידה שווה‪ ,‬אם לכל ‪ 0 < ε‬קיים ‪ 0 < δ‬כך שאם ‪ x1 , x2 ∈ D‬מקיימים‬
‫‪ d1 (x1 , x2 ) < δ‬אז ‪.d2 (f (x1 ) , f (x2 )) < ε‬‬
‫ניזכר קצת ברציפות במידה שווה של פונקציות ‪.f : R → R‬‬
‫איך מראים שפונקציה אינה רציפה במ"ש? מוצאים סדרה או סדרות איברים שההפרשים‬
‫ביניהם שואפים לאפס‪ ,‬אך ההפרש בין תמונותיהם לא שואף לאפס‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם הפונקציה ‪ f (x) = ex‬רציפה במ"ש ב‪?R−‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫לא‪ .‬יהי ‪ .ε < 1‬נתבונן בשתי הסדרות‪:‬‬
‫‪{xn } = ln (n + 1) , {yn } = ln n‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ n + 1‬‬
‫‬
‫‪ −→ ln 1 = 0‬‬
‫‪|xn − yn | = |ln (n + 1) − ln n| = ln‬‬
‫ ‪n‬‬
‫כאשר ∞ →‪) n −‬כפלנו וחילקנו בצמוד(‪ ,‬ולכן לכל ‪ δ > 0‬קיים ‪ nδ‬כך שלכל ‪n > nδ‬‬
‫מתקיים‪ ,|xn − yn | < δ :‬אך‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪|f (xn ) − f (yn )| = eln(n+1) − eln n = |n + 1 − n| = 1 > ε‬‬
‫ולכן הפונקציה אינה רציפה במ"ש‪.‬‬
‫משפט ‪ 3.7‬תהי ‪ f‬פונקציה רציפה בקטע הסגור ]‪ ,[a, b‬אזי ‪ f‬רציפה במ"ש בקטע‪ .‬משפט זה‬
‫נקרא משפט קנטור‪.‬‬
‫איך נכליל את המשפט למרחב מטרי כלשהו?‬
‫תהי ‪ f‬פונקציה רציפה בקבוצה קומפקטית ‪ ,K‬אזי ‪ f‬רציפה במ"ש ב‪.K−‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫האם הפונקציה ‪ f (x, y) = cos 1−x12 −y2‬רציפה במ"ש בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫א‪.A = (x, y) |x2 + y 2 < 1 .‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫לא‪ .‬נתבונן בסדרות‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪π(n+1) , 0‬‬
‫‬
‫‪q‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪b‬‬
‫=‬
‫‪1−‬‬
‫‪n‬‬
‫‪πn‬‬
‫בתחום שלנו ומתקיים‪:‬‬
‫)‪an , bn → (1, 0‬‬
‫‪53‬‬
‫‪q‬‬
‫= ‪ .an‬הן נמצאות‬
‫‪1−‬‬
‫ולכן‪ .kan − bn k → 0 :‬אלא שמתקיים‪:‬‬
‫)‪f (an ) = cosπn, f (bn ) = cosπ (n + 1‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪kf (an ) − f (bn )k = kcosπn − cosπ (n + 1)k = k(−1) 2k = 2‬‬
‫ולכן הפונקציה אינה רציפה במ"ש בתחום ‪.A‬‬
‫‬
‫‬
‫ב‪.B = (x, y) |3 < x2 + y 2 < 4 .‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כן‪ .‬נרחיב את התחום שלנו לתחום‪:‬‬
‫‬
‫‪(x, y) |3 ≤ x2 + y 2 ≤ 4‬‬
‫‬
‫זו קבוצה סגורה וחסומה והפונקציה שלנו רציפה בתחום זה ולכן היא גם רציפה במ"ש‬
‫עליו; לכן היא גם רציפה בתחום ‪ B‬החלקי לו‪.‬‬
‫משפט ‪ 3.8‬תהי ‪ f‬פונקציה רציפה בקטע הסגור ]‪ ,[a, b‬אזי ‪ f‬מקבלת מינימום ומקסימום‬
‫בקטע‪.‬‬
‫איך נכליל את המשפט למרחבים מטריים כלליים?‬
‫תהי ‪ f‬פונקציה רציפה בקבוצה קומפקטית ‪ ,K‬אזי ‪ f‬מקבלת מינימום ומקסימום בקטע‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫תהי ‪ K ⊆ R2‬קבוצה קומפקטית עבורה לכל ‪ . y 6= 0 ,(x, y) ∈ K‬ונגדיר ‪f : K → R‬‬
‫ע"י‪:‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪f (x, y) = x2 + sin2 e y‬‬
‫‪54‬‬
‫הוכיחו כי קיים ‪ a ∈ R‬חיובי כך שלכל ‪ (x, y) ∈ K‬מתקיים‪.a ≤ f (x, y) :‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מכיוון שהפונקציה ‪ f‬רציפה על קבוצה קומפקטית יש לה מינימום ומקסימום ב‪.K−‬‬
‫נסמן את ערך המינימום ב‪.a−‬‬
‫לכן‪ ,‬קיימת ‪ (x0 , y0 ) ∈ K‬כך ש‪ f (x0 , y0 ) = a−‬ולכל ‪ (x, y) ∈ K‬מתקיים‪:‬‬
‫)‪.a ≤ f (x, y‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬ברור שמתקיים‪:‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪f (x, y) = x2 + sin2 e y ≥ 0‬‬
‫נניח בשלילה שקיימת ‪ (x, y) ∈ K‬עבורה ‪ .f (x, y) = 0‬כלומר‪:‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪x2 = 0 ∧ sin2 e y = 0‬‬
‫‪ 0‬‬
‫מהשיוויון הראשון נקבל ‪ x = 0‬אך זה נותן ‪ sin2 e y = sin2 1 6= 0‬וסתירה!‬
‫לכן לא קיימת נקודה )‪ (x, y‬כזו ולכן ‪ f (x, y) > 0‬לכל נקודה ‪ ;(x, y) ∈ K‬בפרט‪,‬‬
‫‪.f (x0 , y0 ) = a > 0‬‬
‫הגדרה ‪ 3.9‬יהיו )‪ (X, d) , (Y, ρ‬מרחבים מטריים‪ ,‬ותהי ) ‪ f : (X, d1 ) → (Y, d2‬רציפה‪.‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ K ⊆ X‬קומפקטית‪ ,‬גם ‪ f (K) ⊆ Y‬קומפקטית‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ C ⊆ X‬קשירה‪ ,‬גם ‪ f (C) ⊆ Y‬קשירה‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫תהי ‪ f : D → R‬פונקציה רציפה כאשר ‪ .D ⊆ Rn‬הוכיחו או הפריכו את הטענות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬תהיינה ‪ γ1 , γ2 : [0, 1] → D‬מסילות רציפות עבורן‪:‬‬
‫‪γ1 (0) = γ2 (1) = a, γ2 (0) = γ1 (1) = b‬‬
‫‪55‬‬
‫אזי‪ ,‬קיים )‪ t ∈ (0, 1‬עבורו ))‪.f (γ1 (t)) = f (γ2 (t‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שימו לב לכך שהקטע פתוח‪ ,‬כלומר אנו לא רוצים לקחת את הקצוות‪ .‬לכן‪ ,‬נפריך על ידי‬
‫מסילות ששוות בקצוות בלבד ופונקציה יחסית פשוטה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪f (x, y) = y‬‬
‫)‪a = (1, 0) , b = (−1, 0‬‬
‫)‪γ1 (t) = (cos πt, sin πt) , γ2 (t) = −γ1 (t‬‬
‫אך לכל )‪ t ∈ (0, 1‬נקבל‪:‬‬
‫))‪f (γ1 (t)) = sin πt > 0 > − sin πt = f (γ2 (t‬‬
‫ולכן לא קיים ‪ t‬כנדרש‪.‬‬
‫ב‪ .‬תהיינה ‪ γ1 , γ2 : [0, 1] → D‬מסילות רציפות עבורן‪:‬‬
‫‪γ1 (0) = γ2 (1) = a, γ2 (0) = γ1 (1) = b‬‬
‫אזי‪ ,‬קיים ]‪ t ∈ [0, 1‬עבורו ))‪.f (γ1 (t)) = f (γ2 (t‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כאן הקטע סגור‪ .‬נוכיח את הטענה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אם )‪ f (a) = f (b‬הטענה נכונה‪ ,‬מכיוון ש‪:‬‬
‫))‪f (γ1 (0)) = f (a) = f (b) = f (γ2 (0‬‬
‫‪56‬‬
‫אם כן‪ ,‬נניח ש‪ ,f (a) = f (b) −‬ובה"כ )‪.f (b) > f (a‬‬
‫נגדיר פונקציה ‪ g : [0, 1] → R‬על ידי‪:‬‬
‫))‪g (t) = f (γ1 (t)) − f (γ2 (t‬‬
‫מצד אחד‪ g (0) = f (a) − f (b) < 0 ,‬ומצד שני ‪ g . g (1) = f (b) − f (a) > 0‬רציפה‬
‫כהרכבת רציפות‪ ,‬ולכן לפי משפט ערך הביניים קיים ]‪ t ∈ [0, 1‬עבורו‪ ,g (t) = 0 :‬כלומר‪:‬‬
‫))‪f (γ1 (t)) = f (γ2 (t‬‬
‫כנדרש‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 3.10‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי‪ .‬נאמר ש‪ X−‬מקיים את תכונת ערך הביניים אם לכל‬
‫פונקציה רציפה ‪ , f : X → R‬לכל ‪ a, b ∈ X‬ולכל ‪ t‬בין )‪ f (a‬לבין )‪ f (b‬קיים ‪c ∈ X‬‬
‫עבורו‪.f (c) = t :‬‬
‫משפט ‪ 3.11‬יהי ‪ X‬מרחב מטרי ותהי ‪ E ⊆ X‬קשירה‪ .‬אזי ‪ E‬מקיימת את תכונת ערך‬
‫הביניים‪.‬‬
‫תרגילים נוספים‬
‫‪ .1‬הוכיחו כי הנורמה האוקלידית הסטנדרטית ‪ kk2 : Rn → R‬היא פונקציה רציפה‪.‬‬
‫‪ .2‬האם הפונקציות הבאות רציפות?‬
‫)א( העתקת ההטלה על הרכיב הראשון‪.p1 : (Rn , dmax ) → (R, ||) ,‬‬
‫)ב( ‪ f : R2 → R‬המוגדרת על ידי‪:‬‬
‫‪x2 + y 2 6= 0‬‬
‫‪x2 +x3 +y 3‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x2 + y 2 = 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪57‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫)ג( ‪ f : R2 → R‬המוגדרת על ידי‪:‬‬
‫)‪(x, y) 6= (2, 1‬‬
‫)‪arcsin(xy−2‬‬
‫)‪arctan(3xy−6‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(x, y) = (2, 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫‪ .3‬הוכיחו בעזרת רציפות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫)א( הקבוצה ‪ A = (x, y) ∈ R2 | sin x + xy ≤ 5‬סגורה ב‪.R2 −‬‬
‫)ב( קבוצת המטריצות ההפיכות )‪ GLn (R) ⊂ Mn (R‬פתוחה ב‪.Mn (R) −‬‬
‫‪ .4‬הוכיחו או הפריכו‪:‬‬
‫)א( תהיינה ‪ d1 , d2‬מטריקות מעל קבוצה ‪ X‬ותהיינה ‪ ρ1 , ρ2‬מטריקות מעל קבוצה‬
‫‪ .Y‬תהי ) ‪ f : (X, d1 ) → (Y, ρ1‬רציפה‪ .‬אזי גם ) ‪ f : (X, d2 ) → (Y, ρ2‬רציפה‪.‬‬
‫)ב( תהי )‪ f : (X, d) → (Y, ρ‬פונקציה בין שני מרחבים מטריים‪ .‬אזי ‪ f‬רציפה אם‬
‫ורק אם לכל כדור פתוח ‪ f −1 (O) ,O ⊆ Y‬פתוחה ב‪.X−‬‬
‫)ג( תהי )‪ f : (X, d) → (Y, ρ‬פונקציה בין שני מרחבים מטריים‪ .‬אזי ‪ f‬רציפה אם‬
‫ורק אם לכל כדור סגור ‪ f −1 (O) ,O ⊆ Y‬סגורה ב‪.X−‬‬
‫‪ .5‬יהי )‪ (X, d‬מרחב מטרי ותהי ‪.a ∈ X‬‬
‫)א( הוכיחו כי הפונקציה ‪ fa : X → R‬המוגדרת על ידי )‪ fa (x) = d (x, a‬היא‬
‫רציפה‪.‬‬
‫)ב( הסיקו שלכל ‪ r > 0‬כדור סגור הוא קבוצה סגורה‪.‬‬
‫‪ .6‬האם הפונקציות הבאות רציפות במ"ש?‬
‫)א( ‪ f (x) = sin x2‬ב‪.R−‬‬
‫)ב( ‪ f (x, y) = arcsin xy‬בתחום }‪.D = {(x, y) : |x| ≤ |y| , y 6= 0‬‬
‫‪58‬‬
‫‪ .7‬תהי )‪ f (x, y‬פונקציה המוגדרת בתחום ‪ D‬ורציפה לפי המשתנה ‪ ,x‬כלומר אם מקבעים‬
‫את ‪ y = y0‬מקבלים פונקציה רציפה של משתנה אחד‪:‬‬
‫) ‪lim f (x, y0 ) = f (x0 , y0‬‬
‫‪x→x0‬‬
‫)א( נניח ש‪ f −‬רציפה גם לפי ‪ .y‬האם ‪ f‬רציפה?‬
‫)ב( נניח ש‪ f −‬רציפה במ"ש לפי ‪ .y‬האם ‪ f‬רציפה?‬
‫)ג( נניח ש‪ f −‬מקיימת את תנאי ליפשיץ לפי ‪ :y‬קיים ‪ K‬עבורו‪:‬‬
‫| ‪ .|f (x, y1 ) − f (x, y2 )| < K · |y1 − y2‬האם ‪ f‬רציפה?‬
‫פתרונות‬
‫‪ .1‬הנורמה האוקלידית מוגדרת על ידי‪:‬‬
‫‪x21 + · · · + x2n‬‬
‫‪q‬‬
‫= ‪kxk‬‬
‫והיא רציפה כהרכבת רציפות‪.‬‬
‫‪ .2‬נבדוק את רציפות הפונקציות‪.‬‬
‫)א( הנורמה האוקלידית היא הרכבה של פונקציות רציפות ולכן רציפה‪.‬‬
‫צ"ל שלכל ‪ 0 < ε‬קיים ‪ 0 < δ‬כך שאם ‪ dmax (x, a) < δ‬אזי ‪,|x − a1 | < ε‬‬
‫כאשר ) ‪.x = (x1 , ..., xn ) , a = (a1 , ..., an‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫)‪|x1 − a1 | < max {|xi − ai |} = dmax (x, a‬‬
‫‪1≤i≤n‬‬
‫יהי ‪ ,0 < ε‬נבחר ‪ δ = ε‬ואז אם ‪ dmax (x, a) < δ‬אזי ‪.|x1 − a1 | < δ = ε‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬ההטלה על כל רכיב היא רציפה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫)ב( לכל )‪ (x, y) 6= (0, 0‬הפונקציה רציפה כמנת רציפות‪.‬‬
‫נבדוק האם הגבול )‪ lim(x,y)→(0,0) f (x, y‬שווה ל‪.0−‬‬
‫במסלול ‪ ,x = y‬נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪+x‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪x2 + x3 + x3‬‬
‫‪lim f (x, x) = lim‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪x−→0‬‬
‫‪x−→0‬‬
‫‪x−→0‬‬
‫‪x2 + x2‬‬
‫לכן הגבול שונה מ‪) 0−‬אין אפילו צורך לבדוק אם הוא אכן קיים( ולכן הפונקציה‬
‫אינה רציפה‪.‬‬
‫)ג( בתחום הגדרתה )מהו תחום הגדרתה של הפונקציה?(‪ ,‬הפונקציה רציפה כמנת‬
‫רציפות‪ .‬היכן שהפונקציה אינה מוגדרת היא בוודאי אינה רציפה‪.‬‬
‫נבדוק האם הגבול )‪ lim(x,y)→(2,1) f (x, y‬שווה ל‪.0−‬‬
‫נציב ‪ t = xy − 2‬ונקבל את הגבול‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪√ 1‬‬
‫‪1−t2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1+(3t)2‬‬
‫‪arcsin t‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪t−→0 arctan 3t‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪lim‬‬
‫לפי כלל לופיטל‪ .‬לכן‪ ,‬הפונקציה אינה רציפה בנקודה )‪.(2, 1‬‬
‫‪ .3‬נחפש קבוצות מתאימות ונשתמש בתמונה הפוכה‪.‬‬
‫)א( הפונקציה ‪ f : R2 → R‬המוגדרת על ידי ‪ f (x, y) = sin x + xy‬היא רציפה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מכיוון ש‪ A = f −1 ((−∞, 5]) −‬ו‪ (−∞, 5] ⊆ R−‬סגורה‪ ,‬גם ‪ A‬סגורה‪.‬‬
‫)ב( נזכור שמטריצה היא הפיכה אם ורק אם דטרמיננטתה )למה לא( שונה מאפס‪.‬‬
‫הפונקציה ‪ det : Mn (R) → R‬רציפה )היא הרי פולינום( ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מכיוון ש‪det−1 (R\ {0}) = GLn (R) −‬ו‪ R\ {0} ⊆ R−‬פתוחה‪ ,‬גם‬
‫)‪ GLn (R‬פתוחה‪.‬‬
‫‪ .4‬נשתמש בהגדרת רציפות באמצעות קבוצות פתוחות‪.‬‬
‫)א( הפרכה‪ .‬ניקח ‪ ,X = Y = R‬את המטריקה ‪ d1‬להיות המטריקה הדיסקרטית‬
‫ואת שאר המטריקות ‪ d2 , ρ1 , ρ2‬להיות המטריקה הסטנדרטית‪.‬‬
‫נקבל שכל פונקציה ) ‪ f : (X, d1 ) → (Y, ρ1‬היא רציפה כי כל קבוצה ב‪(X, d1 ) −‬‬
‫‪60‬‬
‫היא פתוחה )זו המטריקה הדיסקרטית(‪ ,‬אך בוודאי שניתן למצוא פונקציה‬
‫) ‪ f : (X, d2 ) → (Y, ρ2‬שאינה רציפה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x x>1‬‬
‫= )‪f (x‬‬
‫‪‬‬
‫‪ −7 x ≤ 1‬‬
‫)ב( הוכחה‪ .‬אם ‪ f‬רציפה אז )‪ f −1 (O‬פתוחה ב‪ X−‬לכל ‪ O‬פתוחה ב‪ .Y −‬כל כדור‬
‫פתוח הוא קבוצה פתוחה ולכן לכל כדור פתוח ‪ f −1 (O) ,O‬פתוחה‪.‬‬
‫לצד השני‪ ,‬לכל כדור פתוח ‪ f −1 (O) ,O ⊆ Y‬פתוחה ב‪ .X−‬תהי ‪U ⊆ Y‬‬
‫פתוחה‪ .‬לכל ‪ x ∈ U‬קיים ‪ rx > 0‬עבורו ‪.B (x, rx ) ⊆ U‬‬
‫‪S‬‬
‫לכן‪ ,U = x∈U B (x, rx ) :‬ולכן‪:‬‬
‫!‬
‫[‬
‫[‬
‫‪f −1 (U ) = f −1‬‬
‫= ) ‪B (x, rx‬‬
‫)) ‪f −1 (B (x, rx‬‬
‫‪x∈U‬‬
‫‪x∈U‬‬
‫וזהו איחוד של קבוצות פתוחות ולכן קבוצה פתוחה‪ .‬תמונה הפוכה של פתוחה‬
‫היא פתוחה ולכן הפונקציה רציפה‪.‬‬
‫*הראו שתמונה הפוכה של איחוד אכן שווה לאיחוד התמונות ההפוכות‪.‬‬
‫)ג( הפרכה‪ .‬ניקח ‪ d ,X = Y = R‬המטריקה הסטנדרטית ו‪ ρ−‬המטריקה הדיסקרטית‪.‬‬
‫תהי ‪ f = Id‬פונקציית הזהות‪ .‬הפונקציה אינה רציפה‪ ,‬שכן }‪ {5‬פתוחה‬
‫ב‪ (Y, ρ) −‬אך }‪ f −1 ({5}) = {5‬לא פתוחה במטריקה הסטנדרטית‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬במטריקה הדיסקרטית כדור סגור ברדיוס ‪ 1‬הוא המרחב כולו וכדור‬
‫סגור עם רדיוס קטן מ‪ 1−‬הוא נקודון מהצורה }‪.{x‬‬
‫כעת‪ ,‬גם עבור המרחב כולו‪ f −1 (R) = R :‬וגם עבור נקודון }‪f −1 ({x}) = {x‬‬
‫נקבל שהקבוצה אכן סגורה ב‪ ,(X, d) −‬אך כמו שהסברנו הפונקציה אינה‬
‫רציפה‪.‬‬
‫‪ .5‬נשתמש בהגדרת רציפות עם אפסילון ודלתא‪.‬‬
‫)א( יהי ‪ ,x ∈ X‬ויהי ‪ .ε > 0‬נבחר ‪ ,δ = ε‬ואז אם ‪ d (x, y) < δ‬נקבל‪:‬‬
‫‪|fa (x) − fa (y)| = |d (x, a) − d (y, a)| ≤ d (x, y) < δ = ε‬‬
‫‪61‬‬
‫לפי אי שוויון המשולש‪ ,‬ולכן הפונקציה רציפה‪.‬‬
‫)ב( מתקיים‪:‬‬
‫)]‪B [a, r] = {x ∈ X : 0 ≤ d (x, a) ≤ r} = {x ∈ X : 0 ≤ fa (x) ≤ r} = fa−1 ([0, r‬‬
‫הקטע ‪ [0, r] ⊆ R‬קבוצה סגורה והפונקציה ‪ fa‬רציפה ולכן גם ]‪ B [0, r‬קבוצה‬
‫סגורה‪.‬‬
‫‪ .6‬נראה שהפונקציות אינן רציפות במ"ש‪ ,‬על ידי כך שנצביע על סדרות איברים שההפרשים‬
‫ביניהם שואפים לאפס אך ההפרשים בין התמונות שלהם לא שואפים לאפס‪.‬‬
‫)א( לכל ‪ ε < 1‬נתבונן בסדרות המספרים‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫√‬
‫‪π‬‬
‫‪xn = πn + , yn = πn‬‬
‫‪2‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‬
‫‪π‬‬
‫‬
‫ √ ‪π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪|xn − yn | = πn + − πn = p‬‬
‫‪−→ 0‬‬
‫√‬
‫‪2‬‬
‫‪πn + π2 + πn‬‬
‫כאשר ∞ →‪) n −‬כפלנו וחילקנו בצמוד(‪ ,‬ולכן לכל ‪ δ > 0‬קיים ‪ nδ‬כך שלכל‬
‫‪ n > nδ‬מתקיים‪ ,|xn − yn | < δ :‬אך‪:‬‬
‫‬
‫ ‬
‫‪π‬‬
‫‬
‫‬
‫‪− sin (πn) = 1 > ε‬‬
‫‪|f (xn ) − f (yn )| = sin πn +‬‬
‫‪2‬‬
‫ולכן הפונקציה אינה רציפה במ"ש‪.‬‬
‫)ב( שוב‪ ,‬נתבונן בסדרות‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,−‬‬
‫‪n n‬‬
‫‬
‫‬
‫= ‪, yn‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪n n‬‬
‫‬
‫= ‪xn‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ ‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪|xn − yn | = 0,‬‬
‫‪= −→ 0‬‬
‫‪n n‬‬
‫כאשר ∞ →‪ ,n −‬אך‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(arcsin 1 − arcsin (−1)) = π‬‬
‫ולכן אין רציפות במ"ש‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪q‬‬
‫= |) ‪|f (xn ) − f (yn‬‬
‫‪ .7‬נבדוק האם רציפות מתקיימת‪.‬‬
‫)א( לא בהכרח‪ .‬נתבונן בפונקציה‪:‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫ ‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫ ‪ x+y‬‬
‫‪x−y‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬
‫אם מקבעים את ‪ x‬או את ‪ y‬הפונקציה אכן רציפה לפי המשתנה השני‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪x‬‬
‫ ‪ y‬‬
‫ ‬
‫‪=1‬‬
‫ = )‪lim f (x, 0) = = 1, lim f (0, y‬‬
‫‪y→0‬‬
‫‪x→0‬‬
‫‪x‬‬
‫ ‪−y‬‬
‫אבל לכל ‪ k‬נקבל במסלולים ‪ y = kx‬גבולות שונים ולכן הפונקציה אינה רציפה‪.‬‬
‫)ב( לא בהכרח‪ .‬נתבונן בתחום ‪ D = [−1, 1] 2‬ובפונקציה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ ‬
‫‪‬‬
‫)‪|y| ≤ |x| , (x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ ‪‬‬
‫‪x‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫|‪|x| < |y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫הפונקציה שלנו רציפה לפי כל אחד מהמשתנים בנפרד )ומכיוון שזהו תחום סגור‬
‫וחסום‪ ,‬היא גם רציפה במ"ש(‪ .‬אלא שאם נשאף לנקודה )‪ (0, 0‬במסלול ‪x = 0‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪lim f (0, y) = 0‬‬
‫‪y→0‬‬
‫ואם נשאף במסלול ‪ y = x‬נקבל‪:‬‬
‫‪lim f (x, x) = 1‬‬
‫‪x→0‬‬
‫כלומר הגבול לא קיים‪ ,‬ולכן הפונקציה אינה רציפה בנקודה )‪.(0, 0‬‬
‫)ג( הוכחה‪ .‬נראה שלכל ‪ (x0 , y0 ) ∈ D‬המקיימים ‪ ,|(x, y) − (x0 , y0 )| < δ‬מתקיים‬
‫‪ .|f (x, y) − f (x0 , y0 )| < ε‬ובכן‪:‬‬
‫≤ |) ‪|f (x, y) − f (x0 , y0 )| ≤ |f (x, y) − f (x, y0 )| + |f (x, y0 ) − f (x0 , y0‬‬
‫‪63‬‬
‫|) ‪≤ K |y − y0 | + |f (x, y0 ) − f (x0 , y0‬‬
‫‪ f‬רציפה לפי ‪ x‬כלומר אם ‪ |x − x0 | < δ 0‬אז לכל ‪|f (x, y) − f (x0 , y)| < ,y‬‬
‫‪ .ε0‬נבחר‬
‫‪ε‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ ε0‬ונבחר‪:‬‬
‫‪n ε‬‬
‫‪o‬‬
‫‪, δ0‬‬
‫‪2K‬‬
‫‪δ = min‬‬
‫ואם נחזור לאי־השוויון נקבל‪:‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪+ =ε‬‬
‫‪2K‬‬
‫‪2‬‬
‫· ‪|f (x, y) − f (x0 , y0 )| < K‬‬
‫ולכן הפונקציה רציפה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נגזרות חלקיות‪ ,‬דיפרנציאביליות ונגזרות כיווניות‬
‫הנגזרת היא מלכת החדו"א‪ .‬איך גוזרים פונקציות עם יותר ממשתנה אחד?‬
‫כרגע‪ ,‬נתעסק רק בפונקציות ‪ ,f : Rn → R‬ובהמשך בפונקציות ‪.f : Rn → Rm‬‬
‫הגדרה ‪ 4.1‬תהי ‪ .f : Rn → R‬הנגזרת החלקית לפי המשתנה ‪ xi‬בנקודה ‪ a‬מוגדרת כך‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪f (a1 , a2 ..., ai + ∆xi , ai+1 , ..., an ) − f (a1 , ..., an‬‬
‫‪(a) = lim‬‬
‫‪∆xi −→0‬‬
‫‪∂xi‬‬
‫‪∆xi‬‬
‫נסמן גם‪.fxi , fx0 i :‬‬
‫הגרדיאנט הוא וקטור הנגזרות החלקיות‪:‬‬
‫‬
‫‪∂f ∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,...,‬‬
‫‪∂x1 ∂x2‬‬
‫‪∂xn‬‬
‫‬
‫= ‪∇f‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬כאשר נגזור ‪ ji‬פעמים לפי המשתנה ה־‪ ,i‬נסמן‪:‬‬
‫‪∂ j1 +...+jn f‬‬
‫‪∂ j1 x1 ....∂ jn xn‬‬
‫‪64‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫חשבו את הנגזרות החלקיות של הפונקציה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ (x4 +y)2‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪x +y‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫בכל נקודה שאינה )‪ (0, 0‬נגזור כרגיל‪ ,‬כלומר נתייחס אל המשתנה האחר כאל קבוע‪.‬‬
‫זו נגזרת של מנה‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫‬
‫‪4xy y 2 − x4‬‬
‫‪(x4 + y 2 ) 2‬‬
‫‪2x6 − 2x2 y 2‬‬
‫‪(x4 + y 2 ) 2‬‬
‫= )‪fx (x, y‬‬
‫= )‪fy (x, y‬‬
‫בנקודה )‪ (0, 0‬נחשב לפי ההגדרה‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪t‬‬
‫)‪f (t, 0) − f (0, 0‬‬
‫‪1−1‬‬
‫‪4 − 1‬‬
‫‪= lim t‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪fx (0, 0) = lim‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t‬‬
‫)‪f (0, t) − f (0, 0‬‬
‫‪1−1‬‬
‫‪2 − 1‬‬
‫‪= lim t‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪fy (0, 0) = lim‬‬
‫לא מסובך‪.‬‬
‫נשאלת השאלה ־ האם ‪ ?fxy = fyx‬כלומר‪ ,‬האם אפשר להחליף את סדר הגזירה?‬
‫משפט ‪ 4.2‬החלפת סדר הגזירה‪:‬‬
‫תהא ‪ f‬פונקציה רציפה בסביבה ‪ D‬של הנקודה ‪ x0‬ב‪.k ≥ 2 ,Rk −‬‬
‫נניח שעבור שני אינדקסים ‪ i, j‬הנגזרת‬
‫‪∂2f‬‬
‫‪∂xi ∂xj‬‬
‫קיימת ב‪ D−‬ורציפה ב‪ ,x0 −‬אזי‪:‬‬
‫‪∂2f‬‬
‫‪∂2f‬‬
‫= ) ‪(x0‬‬
‫) ‪(x0‬‬
‫‪∂xi ∂xj‬‬
‫‪∂xj ∂xi‬‬
‫‪65‬‬
‫כלומר ניתן להחליף את סדר הגזירה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫ניתן דוגמה לפונקציה שנגזרותיה אינן מתחלפות‪ .‬נתבונן בפונקציה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ xy x2 −y2‬‬
‫‪x2 + y 2 6= 0‬‬
‫‪x +y‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫נגזור לפי ההגדרה‪:‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪(t, 0) −‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪t‬‬
‫‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‬
‫∂‬
‫‪∂x‬‬
‫וכעת‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫)‪f (0, t) − f (0, 0‬‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪tr tt2 −r‬‬
‫‪∂f‬‬
‫)‪f (t, r) − f (t, 0‬‬
‫‪+r 2 − 0‬‬
‫‪(t, 0) = lim‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪=t‬‬
‫‪r−→0‬‬
‫‪r−→0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪t−0‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪t‬‬
‫‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‬
‫∂‬
‫‪∂x‬‬
‫מצד שני‪,‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪(0, t) −‬‬
‫‪t‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‬
‫שוב‪ ,‬נחשב כל אחד מהביטויים במונה‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫)‪f (t, 0) − f (0, 0‬‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪r−→0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪t‬‬
‫‪66‬‬
‫∂‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂f‬‬
‫)‪f (r, t) − f (0, t‬‬
‫‪(0, t) = lim‬‬
‫‪= −t‬‬
‫‪r−→0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪r‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‬
‫‪−t − 0‬‬
‫‪= −1‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‬
‫∂‬
‫‪∂y‬‬
‫ואכן אם נגזור לפי ‪ x‬ואז לפי ‪ y‬נקבל תוצאה אחרת מאשר אם נגזור לפי ‪ y‬ואז נגזור‬
‫לפי ‪ .x‬חשבו איזה תנאי לא מתקיים כאן‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 4.3‬תהי ‪ f : Rn → R‬פונקציה‪ .‬נאמר שהפונקציה דיפרנציאבילית בנקודה = ‪x0‬‬
‫‬
‫‪ x01 , ..., x0n‬אם אפשר לכתוב‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‬
‫‪ X‬‬
‫‪f x01 + ∆x1 , ..., x0n + ∆xn = f x0 +‬‬
‫‪(Ai + αi (∆xi )) ∆xi‬‬
‫‪i=1‬‬
‫כאשר ‪ A1 , ..., An‬קבועים ו‪ α1 , ..., αn −‬הן פונקציות ששואפות ל־‪ 0‬כאשר ‪ ∆x‬שואף‬
‫ל־‪.0‬‬
‫כלומר‪ ,‬בסביבת ‪ x0‬אפשר להציג את הפונקציה בקירוב טוב כפונקציה ליניארית‪.‬‬
‫אם פונקציה דיפרנציאבילית בנקודה אז היא רציפה שם‪ ,‬והקבועים ‪ Ai‬הם הנגזרות‬
‫החלקיות בנקודה‪:‬‬
‫‬
‫‪∂f‬‬
‫‪x0‬‬
‫‪∂xk‬‬
‫= ‪Ak‬‬
‫תנאי מספיק לדיפרנציאביליות‪ :‬הנגזרות החלקיות קיימות ורציפות‪ .‬תנאי זה לא הכרחי;‬
‫לאחר התרגיל נדגים זאת‪.‬‬
‫תנאי הכרחי לדיפרנציאביליות ־ הפונקציה רציפה והנגזרות החלקיות קיימות‪ .‬תנאי זה‬
‫לא מספיק; לאחר התרגיל נדגים זאת‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫איך בודקים האם פונקציה היא דיפרנציאבילית בנקודה מסוימת אם לאו?‬
‫נבדוק את דיפרנציאביליות הפונקציות הבאות בנקודה )‪.(0, 0‬‬
‫‪p‬‬
‫‪.f (x, y) = 3 x3 + y 3 .1‬‬
‫הפונקציה רציפה כהרכבת רציפות‪.‬‬
‫כדי ש‪ f (x, y) −‬תהיה דיפרנציאבילית בנקודה )‪ (0, 0‬צריך להתקיים‪:‬‬
‫‬
‫‪h22‬‬
‫‪+‬‬
‫‪h21‬‬
‫‪q‬‬
‫‪f (0 + h1 , 0 + h2 ) − f (0, 0) = fx (0, 0) h1 + fy (0, 0) h2 + o‬‬
‫החלפנו את ‪ ∆xi‬שבהגדרה ב‪ .hi −‬כמו שאמרנו‪ ,‬אם היא אכן דיפ' אז הקבועים הם‬
‫הנגזרות החלקיות בנקודה‪ .‬ה־‪ o‬מסמל את הקירוב‪.‬‬
‫נחשב את הנגזרות החלקיות בנקודה‪:‬‬
‫√‬
‫‪3 3‬‬
‫‪t‬‬
‫)‪f (t, 0) − f (0, 0‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪fx (0, 0) = lim‬‬
‫‪t−→0 t‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t‬‬
‫)‪f (0, t) − f (0, 0‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪fy (0, 0) = lim‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫ולכן יש לבדוק אם מתקיים‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= h1 + h2 + o‬‬
‫‪h1 + h2‬‬
‫‪h32‬‬
‫‪+‬‬
‫‪h31‬‬
‫‪q‬‬
‫‪3‬‬
‫כלומר‪ ,‬האם‪:‬‬
‫‪h31 + h22 − h1 − h2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪h21 + h22‬‬
‫כמשמעו של ‪ .o‬אך אם ניקח את המסלול‬
‫√‬
‫‪3‬‬
‫‪2−2‬‬
‫√‬
‫‪6= 0‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(h1 ,h2 )−→(0,0‬‬
‫= ‪ ,h1 = h2‬נקבל‪:‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n2‬‬
‫‪68‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n3‬‬
‫‪q‬‬
‫‪q‬‬
‫‪3‬‬
‫‪lim‬‬
‫∞→‪n−‬‬
‫ולכן הפונקציה אינה דיפרנציאבילית‪.‬‬
‫‪ .2‬הפונקציה‪:‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪2xy‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫נבדוק האם הפונקציה רציפה בנקודה )‪.(0, 0‬‬
‫אם נתבונן במסלול ‪ x = y‬נקבל‪:‬‬
‫‪2x2‬‬
‫‪= 1 6= 0‬‬
‫‪x−→0 2x2‬‬
‫‪lim f (x, x) = lim‬‬
‫‪x−→0‬‬
‫ולכן פונקצייתנו )הפונקציה שלנו חביבי( כלל אינה רציפה בנקודה )‪ (0, 0‬ולכן בוודאי‬
‫שאינה דיפ'‪.‬‬
‫‪ .3‬הפונקציה‪:‬‬
‫)‪(x, y, z) 6= (0, 0, 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x2 +y 2 +z 2‬‬
‫√‬
‫)‪(x, y, z) = (0, 0, 0‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x2 +y 2 +z 2 e‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫= )‪f (x, y, z‬‬
‫נבדוק את רציפות הפונקציה בנקודה )‪:(0, 0, 0‬‬
‫‪−√ 2 1 2 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x +y +z‬‬
‫‪e‬‬
‫=‬
‫‪(x,y,z)−→(0,0,0) x2 + y 2 + z 2‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪p‬‬
‫נציב ‪x2 + y 2 + z 2‬‬
‫= ‪ t‬ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪e− t = 0 = f (0, 0, 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪t−→0 t2‬‬
‫ולכן הפונקציה רציפה בנקודה )‪ ;(0, 0, 0‬את הגבול אפשר לחשב בעזרת לופיטל‪ .‬נחשב‬
‫את הנגזרות החלקיות בנקודה‪:‬‬
‫)‪f (t, 0, 0) − f (0, 0, 0‬‬
‫‪1 − √1‬‬
‫‪= lim 3 e t2 = 0‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫‪t−→0 t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪fx (0, 0, 0) = lim‬‬
‫‪69‬‬
‫באופן דומה קל לראות ש‪.fy (0, 0, 0) = fz (0, 0, 0) = 0−‬‬
‫כעת‪ ,‬על מנת שהפונקציה תהיה דיפרנציאבילית צריך להתקיים‪:‬‬
‫‬
‫‪h23‬‬
‫‪+‬‬
‫‪h22‬‬
‫‪+‬‬
‫‪h21‬‬
‫‪q‬‬
‫‪f (h1 , h2 , h3 )−f (0, 0, 0) = fx (0, 0, 0) h1 +fy (0, 0, 0) h2 +fz (0, 0, 0) h3 +o‬‬
‫כלמור נבדוק האם‪:‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪h2‬‬
‫‪1 +h2 +h3‬‬
‫√‪−‬‬
‫‪1‬‬
‫‪e‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪3‬‬
‫‪(h21 + h22 + h23 ) 2‬‬
‫‪p‬‬
‫ואכן‪ ,‬אם נציב ‪h21 + h22 + h23‬‬
‫)‪(h1 ,h2 ,h3 )−→(0,0,0‬‬
‫= ‪ t‬נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪e− t = 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪t−→0 t3‬‬
‫ולכן הפונקציה דיפרנציאבילית בנקודה )‪.(0, 0, 0‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .1‬דוגמה לכך שרציפות הנגזרות החלקיות היא תנאי מספיק אך לא הכרחי לדיפרנציאביליות‪:‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x2 + y 2 sin 2 1 2‬‬
‫‪x +y‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫לפי מה שלמדנו‪ ,‬ניתן לבדוק שהפונקציה דיפרנציאבילית בנקודה )‪.(0, 0‬‬
‫בקצרה‪ ,‬הנגזרות החלקיות בנקודה )‪ (0, 0‬הן ‪ .0‬לכן‪ ,‬כדי להוכיח דיפרנציאביליות בנקודה‬
‫יש להוכיח‪:‬‬
‫‬
‫‪=0‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪h21 + h2 sin h2 +h‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪h1 + h2‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫וזה אכן מתקיים‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(h1 ,h2 )−→(0,0‬‬
‫אלא שהנגזרות בנקודה אינן רציפות; למשל אם נגזור לפי ‪ x‬נקבל במסלול ‪y = 0‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪fx (0, 0) = − cos‬‬
‫‪x‬‬
‫שכלל אינה חסומה כאשר ‪ x → 0‬ולכן לא רציפה‪.‬‬
‫‪ .2‬מאידך גיסא‪ ,‬דוגמה לכך שקיום הנגזרות החלקיות הוא לא תנאי מספיק לדיפרנציאביליות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2xy 2‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪x +y‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪(x, y) = (0, 0‬‬
‫הפונקציה אינה רציפה ב‪)(0, 0) −‬אפשר להתבונן במסלולים מהצורה ‪ y = kx‬ולקבל‬
‫גבולות שונים( ולכן בוודאי שאינה דיפרנציאבילית‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬הנגזרות החלקיות קיימות‪:‬‬
‫)‪f (t, 0) − f (0, 0‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪fx (0, 0) = lim‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫וכך גם )‪ .fy (0, 0‬אפשר גם להתבונן בפונקציה הראשונה מהתרגיל הקודם‪.‬‬
‫הגדרה ‪ 4.4‬משטח ב‪ R3 −‬נתון ע"י משוואה ‪ f (x, y, z) = 0‬עבור פונקציה ‪.f : R3 → R‬‬
‫תהי ) ‪ p0 = (x0 , y0 , z0‬נקודה שבסביבה ‪ U‬שלה ‪ f‬גזירה ברציפות‪.‬‬
‫משוואת המישור המשיק למשטח זה בנקודה ‪ p0‬היא‪:‬‬
‫‪fx (p0 )(x − x0 ) + fy (p0 )(y − y0 ) + fz (p0 )(z − z0 ) = 0‬‬
‫זכרו שמשוואת מישור היא ‪ .ax + by + cz + d = 0:‬נורמל למישור במקרה זה הוא וקטור‬
‫המקדמים‪ ,‬קרי‪.(a, b, c) :‬‬
‫במקרה של המישור המשיק‪ ,‬נקבל שהנורמל הוא )) ‪ ,(fx (p0 ), fy (p0 ), fz (p0‬כלומר‪:‬‬
‫) ‪.~n = ∇f (p0‬‬
‫המישור המשיק הוא המרחב הנפרש ע"י וקטורי הנגזרות הכיווניות‪ ,‬אליהם נגיע בהמשך‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫מצאו את כל הנקודות ‪ p0‬במשטח ‪ x2 + y 2 − z 2 = 1‬כך שהמישור המשיק למשטח זה‬
‫בנקודה ‪ p0‬מקביל למישור‪.x + y + z = 1 :‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫תהי ) ‪ p0 = (x0 , y0 , z0‬נקודה במשטח‪ .‬נגדיר פונקציה‪:‬‬
‫‪f (x, y, z) = x2 + y 2 − z 2 − 1‬‬
‫הנגזרות החלקיות הן‪:‬‬
‫‪fx = 2x‬‬
‫‪fy = 2y‬‬
‫‪fz = −2z‬‬
‫ולכן בנקודה שלנו הנורמל למישור המשיק יהיה ) ‪.(2x0 , 2y0 , −2z0‬‬
‫כעת‪ ,‬מישורים הם מקבילים אם הנורמלים שלהם תלויים ליניארית‪.‬‬
‫הנורמל למישור ‪ x + y + z = 1‬הוא )‪ .(1, 1, 1‬לכן‪ ,‬נחפש את כל הנקודות ‪ p0‬במשטח‬
‫כך ש‪:‬‬
‫) ‪a · (1, 1, 1) = (2x0 , 2y0 , −2z0‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪, y0 = , z0 = −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪72‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫כעת‪ ,‬הנקודה שלנו על המשטח‪ ,‬ולכן צריך להתקיים‪:‬‬
‫‪x20 + y02 − z02 − 1 = 0‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪−‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ולכן ‪.a = ±2‬‬
‫ולכן שתי הנקודות שתקיימנה את הדרוש הן‪:‬‬
‫)‪(1, 1, −1) , (−1, −1, 1‬‬
‫הגדרה ‪ 4.5‬תהי ‪ f : Rn → R‬פונקציה‪ .‬נגדיר את הנגזרת הכיוונית של ‪ f‬בכיוון ‪ h‬בנקודה‬
‫‪ a‬להיות‪:‬‬
‫)‪f (a + th) − f (a‬‬
‫‪t‬‬
‫‪Dh f (a) = lim‬‬
‫‪t−→0‬‬
‫משפט ‪ 4.6‬תהי ‪ f : Rn → R‬פונקציה דיפרנציאבילית‪ ,‬ויהיו ‪ .a, h ∈ Rn‬אזי‪:‬‬
‫‪Dh f (a) = ∇f (a) · h‬‬
‫הנגזרת הכיוונית בכיוון הגרדיאנט )המנורמל( היא המקסימלית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בכיוון זה הפונקציה עולה בקצב הגדול ביותר‪.‬‬
‫הערה ‪ 4.7‬נהוג לחשב את הנגזרת הכיוונית עם וקטור שאורכו ‪ ,1‬כלומר וקטור מנורמל‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫בנקודה )‪ ,a = (1, 1, 1‬באיזה כיוון הפונקציה‬
‫)‪f (x, y, z) = x arctan (yz‬‬
‫עולה בקצב הגדול ביותר? הגדירו וקטור זה ע"י וקטור שאורכו ‪.1‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חשבו את הנגזרת של ‪ f‬בנקודה ‪ a‬בכיוון זה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫הנגזרות החלקיות של ‪ f‬הן‪:‬‬
‫)‪fx = arctan (yz‬‬
‫‪xz‬‬
‫‪1 + (yz) 2‬‬
‫= ‪fy‬‬
‫‪yx‬‬
‫‪1 + (yz) 2‬‬
‫= ‪fz‬‬
‫הנגזרות החלקיות קיימות ורציפות בלכ נקודה ולכן ‪ f‬דיפרנציאבילית‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬כיוון העלייה המקסימלי הוא כיוון הגרדיאנט המנורמל‪ .‬הגרדיאנט הוא‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪π 1 1‬‬
‫= )‪∇f (1, 1, 1‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪4 2 2‬‬
‫ולכן וקטור הכיוון של העלייה המקסימלית מאורך ‪ 1‬יהיה‪:‬‬
‫)‪∇f (1, 1, 1‬‬
‫)‪= (0.743, 0.473, 0.473‬‬
‫‪k∇f (1, 1, 1)k‬‬
‫=‪h‬‬
‫ומכיוון שהפונקציה דיפרנציאבילית‪ ,‬הנגזרת הכיוונית בכיוון זה תהיה‪:‬‬
‫‪Dh f (a) = ∇f (1, 1, 1) · h = 1.056‬‬
‫‪74‬‬