שמחים ונגאלים
בס"ד גליון לכל בית יהודי | בנשיאות הרה”צ שלום ארוש שליט”א | פרשת ויגש ה בפרשת השבוע מתוארת ירידת יעקב ובניו למצריים וכך כתוב: "ויבואו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" .ובפסוק הבא כתוב שוב: "בניו ובני בניו אתו ,בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה" ,שואל ה"אור החיים", מדוע התורה חוזרת וכופלת את עניין ירידת יעקב ומשפחתו למצריים? כבר כתוב "ויבואו מצריימה יעקב וכל זרעו אתו", ולמה צריכים לחזור על כך שוב בפסוק הבא? ועוד קשה ,מדוע מחלקת התורה בין 'בניו ובני בניו אתו' לבין 'בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו'? מדוע לא כללו את שניהם וכתבו' :בניו ובני בניו ,בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו'? אלא מסביר ה"אור החיים" הקדוש שהיה הבדל גדול בניו ירידת יעקב ובניו למצריים לבין ירידת בנותיו ושאר המשפחה. כולם ידעו שהם הולכים לקיים את הגזירה שנגזרה בברית בין הבתרים שבה נאמר לאברהם אבינו" :גר יהיה זרעך ...ועבדום ועינו אותם" – יעקב בניו ובני בניו קיבלו את גזירת ה' בלב שלם וירדו למצריים באהבה, לכן נאמר עליהם 'אתו' ,ביחד אתו בלב אחד ממש; אבל 'בנותיו ובנות בניו וכל זרעו' לא רצו לרדת לגלות מרצונם ולא קיבלו עליהם את הגזירה ולכן נאמר עליהם" :הביא אתו", דהיינו בעל כרחם. | ט' ט בת תשע”ז ( 7 1 / 1 / | )7גליו שמחים ונגאלים לייסורים היא קבלתם באהבה, ומכיוון שבני יעקב הלכו לגלות אתו באהבה ובשמחה – לכן לא התחילה הגלות בזמנם .אבל בנות יעקב שהלכו לגלות בעל כרחן – לא היה בכוחן למנוע את צרת השעבוד. אין צרות עד כאן הסבר נפלא ומצוין ,אך בהמשך דבריו מבאר ה"אור החיים" מה הייתה התוצאה של זה ,ודברים אלה צריכים להיות תמיד לנגד עינינו וזו לשונו: "וראיתי לתת לב לדבריהם ז"ל ו ה ד ב ר י ם שאמרו שכל זמן אם היה אדם יודע מבהילים :מי שאחד מיורדי עליו מצרים קיים לא באמת שהכול מה' שמקבל מלך התחיל השעבוד יתברך לא היו מסתירין גזירת ברצון ובלב שלם דכתיב' :וימת ההסתר וכל כלל, לו מתבטל ממנו יוסף ...וכל הדור פירוש כדי שלא ידמה שממנו כל השעבוד וכל ההוא' הגלות! ולא רק (הדור) שירדו הוא זה שמי שמקבל מצרים – אז את גזירת ה' התחיל השעבוד, באהבה אינו מרגיש שום צער, כי אולי שזה היה להם לתשלום אלא שהוא גם מגן על כל הדור קבלת גזירת מלך ברצון פקע ובזכותו לא התחיל השעבוד מהם השעבוד כי 'סמא דייסורי לכל בני ישראל .כל הגלות קבולי' ,והעד הנאמן לזה גם כן כי והצרות הן רק בגלל שאין דעת יוכבד וסרח בת אשר היו מיורדי ולא מקבלים את גזירת ה' ,וזה מצרים ובימיהם היה השעבוד, מה שאנו חוזרים שוב ושוב והטעם הוא לצד שהביאם יעקב בשם רבנו הקדוש (ז)" :עיקר ולא מרצונם". הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה"! ונבאר את דבריו הקדושים: חכמים אומרים שכל זמן שאחד אין הסתרות מיורדי מצריים היה חי לא כי השלמות של הגאולה היא התחיל השעבוד ,אך קשה שהרי להגיע לדעת השלימה שהיא סרח בת אשר ויוכבד גם הן היו ביטול מוחלט לרצון ה' ,לרצות מיוצאי מצריים ובזמנן התחיל ולשמוח בכל מה שיעשה ה' השעבוד .לכן מבאר ה"אור יתברך עם האדם ועם כלל החיים" הקדוש ואומר שמה ישראל .כשאדם חי בשלימות שמנע את השעבוד היה קבלת את הדעת שכל מה שעושה ה' גזירת המלך באהבה ,כי "סמא לטובה הוא עושה – הכול כולל דייסורי קבולי" – התרופה ן 501 הכול – הוא חי בגאולה ואין לגלות שום שליטה עליו .כמו שמביא ה"שפת אמת" דברים נוראים ומבהילים בעניין זה: "וידעתם כי אני ה׳ אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצריים – זה הבטחה שיידעו שה' יתברך הוציאם מארץ מצריים ,וזה טעם כל הגלות כדי שיידע האדם שמצדו מוכן להיות בגלות ,וככה נוהג בכל איש מישראל .וכן שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל אם היה אדם יודע באמת שהכול מה' יתברך לא היו מסתירין לו כלל ,וכל ההסתר כדי שלא ידמה שממנו הוא ודפח"ח". זאת אומרת שכל המטרה של הגלות היא שהאדם יהיה מבוטל לרצון ה' ולהסכים בלבו לקבל את כל מה שיעשה אתו ה' יתברך ויקבל זאת באהבה מתוך אמונה שלימה ובטחון שהוא בידיו יתברך וכל מה שעושה אתו ה' יתברך הכול הכי טוב, ולאדם עצמו אין שום שאלות ושום תהיות על הנהגת הבורא: לא מבין כלום רק מאמין שהכול לטובה! וכמו שאמרנו כבר כמה וכמה פעמים על פי רבנו הקדוש ,ברגע שהאדם מגיע להכרה הזאת מתבטלות כל הגלויות וכל ההסתרות (לקו"מ רנ)" :אילו היה להם דעת שהכול בהשגחה ,לא היה להם ייסורים כלל". המשך בעמוד 3 גן הדעת יהודה ויוסף תיקון העולם תלוי בהתקרבות יוסף אל יהודה ,שהם בחינת הצדיקים והיראים מבטו ומלידה ,עם בעלי התשובה ,ספירת היסוד עם ספירת המלכות ,משיח בן יוסף עם משיח בן דוד ,שור וחמור דקדושה ,עליהם נאמר נֹועדּוָ ,ע ְברּו יַ ְח ָּדו"ַ ,ה ְּמ ָל ִכים "ּכי ִהּנֵ ה ַה ְּמ ָל ִכים ֲ ִ הם יהודה ויוסף ,שכאשר הם מתוועדים ומתחברים יַ ְח ָּדו ,מתבטלים כל הדינים, ומתקרב יום בו יאמר "וְ ָע ִׂש ִיתי א ָֹתם ְלגֹוי ֶא ָחד לּ..ומ ֶלְך ֶא ָחד יִ ְהיֶ ה ְל ֻכ ָּלם..וְ ֹלא ָּב ָאֶרץ ְּב ָהֵרי יִ ְׂשָר ֵא ֶ יֵ ָחצּו עֹוד ִל ְׁש ֵּתי ַמ ְמ ָלכֹות" (יחזקאל ל"ז) ולכל אחד מהם ניסיון שונה ,כי אלו שהם מבחינת יוסף ,עיקר ניסיונם הוא להוסיף תוספות קדושה ,אדם שנולד בקדושה מבית עיקר ניסיונו הוא לא לשקוט על השמרים, לא להיות בבחינת "מצוות אנשים מלומדה", אלא להיות מוסיף והולך בכל עת תוספות קדושה כמו יוסף שתיקן תפילת מוסף, והתיקון של אלו שהם מבחינת יהודה הוא להתחזק ולקום אחרי כל נפילה ,להחזיק מעמד בכל קשרי המלחמה ,שזה בחינת במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ,כי מקומו של הבעל תשובה סבוך ברבבות ניסיונות עם עצמו ועם העולם ,ועיקר עבודתו להחזיק מעמד ,לגשת אל האלהים מתוך הערפל ,וזו לא משימה קלה ,וצריכים אלו שהם מבחינת יוסף להכיר בתעצומות הנפש של בעלי התשובה ,לכבדן בלב ונפש על עוז וגבורה ,ובעלי התשובה צריכים להכיר בעוצמת היציבות של אלו שהם מבחינת יוסף ,דתיים מבטן ומלידה, ובאחדות זו מתרבה האורה באומה. ושורש לכל זה נמצא אצל רחל ולאה ,כי אמם של בעלי תשובה היא לאה ,שהייתה בוכה לא ליפול בחלקו של עשיו הרשע ,כמו הבעל תשובה ,שצריך להתחנן תדיר לא ליפול ברשת הטומאה ,ולכן דווקא בני לאה עברו טלטלות קשות שהוציאם ממסגרת הקדושה הצרופה ,כמו שמעון לוי בשכם עם מעשה דינה ,ומעשה ראובן בגללו איבד את הבכורה ,עד שהוצרך לשבת שנים רבות בשקו ותעניתו ולעסוק בדרכי התשובה ,וכן יהודה עם תמר וחותם הפתילה ,הם שלימדו יסודות התשובה ,כי לאה מייצגת את ספירת הבינה ,ממנה דינים מתערין ומשם נמשכת "ּול ָבבֹו יָ ִבין וָ ָׁשב" (ישעיה ו), התשובה כמ"ש ְ ואילו רחל ,אמם של שלומי אמוני ישראל, הדומים בבחינתם לבנימין שגדל בבית יעקב ולא יצא לרגע ממחנה הקדושה ,וכן יוסף היה הבן המועדף עד רגע המכירה. ודע ,כי איחוד יוסף ויהודה ,שייך גם לך (ל"מ צ"ב) כי יוסף בחינת הלב ,שעל כן נקרא "ּב ִל ִּבי ָצ ַפנְ ִּתי ִא ְמָר ֶתָך" ָ "צ ְפנַ ת ַּפ ְענח" בבחינת ְ נצרך ליהודה שהוא כח הדיבור ,כי צריך ללבב את הלב בדיבורים ,לחצוב בסלע העליון ,ובלי הדיבור ,אין ללב חיים ,אבל אי אפשר לדבר דברי אמת בלי הבחינה של יוסף ,בחינת שמירת הברית ,כי הלב זקוק לדיבור והדיבור זקוק לקדושת הלב ,כי ברית הלשון וברית המאור קשורים זה בזה בקשר בל ינתק והם למעשה ברית אחת ,ברית המילה. זה שאומר יהודה ליוסף "יְ ַד ֶּבר נָ א ַע ְב ְּדָךָ ,ד ָבר ְּב ָאזְ נֵ י ֲאדֹנִ י" ,שהדיבור מבקש מהלב שיקשיב לדברי האמונה שהפה מדבר ,שלא יהיה ּוב ְׂש ָפ ָתיו ּכִ ְּבדּונִ י ,וְ לִ ּבֹו ִר ַחק ִמ ֶּמּנִ י" כי "ּב ִפיו ִ ְ ע"י שיכנסו הדברים אל האוזניים ומשם ללב, תתאחד האישיות של האדם ,ויהיה לו שלום בגופו ובנפשו ,ובכך יוכל לעשות שלום עם זולתו ,והתוצאה תהיה ַ ש"אל יִ ַחר ַא ְּפָך ְּב ַע ְב ֶּדָך", שיתבטל החרון אף וכל הדינים בפרט ובכלל, יֹוסף.. "עץ ֵ ועל ידי זה יתקיים בכלל ישראל ֵ הּודה ..וַ ֲע ִׂש ִיתם ְל ֵעץ ֶא ָחד" כי כל הגאולה ֵועץ יְ ָ תלויה באחדות שבין יהודה ויוסף ,האחדות שבין הפה ללב ,אחדות שבין ה"צדיקים" ו"בעלי תשובה". "ּת מֹוה ְרנַ ְ מֹורנּו ַ ָׁש ַמ ְע ִּתי ַּפ ַעם ַא ַחת ִמ ִּפי ֵ רֹונֹו-ל ְב ָר ָכה ִּבגְ דֻ ַּלת זְ ִהירּות ְט ִב ַילת ִמ ְקוֶ ה ִ זִ ְכ ָּת ִמידֶׁ ,ש ְּכ ֶׁשּנִ זְ ָה ִרין ִּב ְט ִב ַילת ִמ ְקוֶ ה ִּת ְקוָ ֵתנּו ֲחזָ ָקה, עֹובר ַעל ָה ָא ָדם .וְ ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ֶׁשּיִ ְת ַּת ֵּקן ָּכל ַמה ֶּשׁ ֵ ת-חנ ָֻּכה ְׁשנַ ת תר"הְׁ ,שנֵ י ֶׁש ָהיָ הָּ ,כְך ָהיָ הְּ :ב ַׁש ַּב ֲ ָׁשבּועֹות ק ֶֹדם ִה ְס ַּת ְּלקּותֹו ,יָ ָצא קֹול ְּב ַא ְׁשמ ֶֹרת י-א ְפ ָׁשר ַהּב ֶֹקרִּ ,כי נָ ְפ ָלה ַה ִּת ְק ָרה ְּב ַה ֶּמ ְר ָחץ ,וְ ִא ֶ ֵל ֵילְך ֶאל ַה ִּמ ְקוֶ ה ִל ְטּבֹל ִל ְכבֹוד ּב ֶֹקר ֶׁשל ַׁש ָּבתַ .אְך נֹודעֲ ,א ֶׁשר ֹלא ֵכן ַה ָּד ָבר, רּ-כְךְּ ,כ ֶׁש ֵה ִאיר ַהּיֹוםַ , ַא ַח ָ מֹורנּו ִּכי נָ ְפ ָלה ְּב ֵאיזֶ ה זָ וִ ּיֹות ָרחֹוק ֵמ ַה ִּמ ְקוֶ ה ,וְ ָה ַלְך ֵ רֹונֹו-ל ְב ָר ָכה ֶאל ַה ִּמ ְקוֶ ה ִל ְטּבֹל ,וְ גַ ם ָּכל ִ "ּת זִ ְכ מֹוה ְרנַ ְ ַ םּ-כן ִל ְטּבֹל ִל ְכבֹוד ּב ֶֹקר ֶׁשל ַאנְ ֵׁשי ָה ִעיר ָה ְלכּו ּגַ ֵ ַׁש ַּבת-ק ֶֹדׁש .וְ ָאז ְּכ ֶׁש ָּבא ִמן ַה ִּמ ְקוֶ ה ֶה ֱחיָ ה ֶאת מּוכן ִל ְטּבֹל ֶאת ַע ְצמֹו ָּבזֶ ה ְמאֹד .וְ ָא ַמרֶׁ ,ש ְּכ ָבר ָהיָ ה ָ הֹולְך ָׁשם ִּב ְּב ֶר ְס ֶלב ַע ְצמֹו ְּב ַהּנָ ָהר ַהּנִ ְק ָרא "ּבּוג"ֶׁ ,ש ֵ ּומ ֵּביתֹו ֶאל ַהּנָ ָהר ָהיָ ה ָרחֹוק ְק ָצת. ַּת ַחת ַה ֶּק ַרחִ , הֹודיָ ה ְל ַה ֵּשׁ ם יִ ְת ָּב ַרְך ַעל ֲא ֶׁשר ָהיָ ה וְ נָ ַתן ֶׁש ַבח וְ ָ ּבּורים ְּב ֶא ְפ ָׁשרּות ֵל ֵילְך ְל ַה ִּמ ְקוֶ ה ..וְ ִד ֵּבר עֹוד ַּכ ָּמה ִּד ִ ּומ ַה ְּמ ִׁש ַיבת-נֶ ֶפׁשֶׁ ,שּיֵ ׁש לֹו ִמ ְּט ִב ַילת ֵמ ַה ַחּיֹות ֵ ּומי ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ָחזָ ק ִּב ְט ִב ַילת ִמ ְקוֶ ה ִמ ְקוֶ ה ַעד ִל ְמאֹדִ . ָּת ִמיד ,יִ ְהיֶ ה ֵאיְך ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ְּבוַ ַּדאי יִ ַּת ֵּקן ַהּכֹל ggg פניני פרי שלום צריך להתקרב לצדיקים שמידתם שלום. בסוף התפילה אדם עושה שלוש צעדים אחורה ואז אומר עושה שלום..ללמד ,שכדי לעשות שלום עם זולתו חייבים קצת ללכת אחורה כיוון פתיחת הפרוכת של ארון הקודש נשאלתי בחנוכה ה'תשע"ז מדוע אנו נוהגים בק"ק "חוט של חסד" פעיה"ק ירושלם תובב"א לפתוח את הפרוכת בארון הקודש מימין לשמאל ,ולא משמאל לימין כמו שנוהגים רוב העולם בהדלקת נרות חנוכה? תשובה שאלה זו אכן תלויה בדין הדלקת נרות חנוכה ,והמחלוקות והנ"מ לגבי סדר הדלקת הנרות נוגעות באופן ישיר לשאלה זו של כיוון פתיחת הפרוכת בארון הקודש ,וזאת משום שבשני המקרים הללו מדובר שהאדם עומד על מקומו ובאמצעות ידו עושה פעולה מכיוון אחד לכיוון שני ,מה שא"כ במקרים אחרים (כגון :כיוון הסיבוב של הכוהנים בנשיאת כפיים ,סדר נענועי הלולב ,סדר הקפת הס"ת סביב הבימה וכד') שבהם כל גוף האדם מסתובב לכיוון מסוים (אמנם במקרים הנ"ל שכל גוף האדם מסתובב לכיוון מסוים ,יש לחלק בין מקרים בהם פניו של האדם פונות לכיוון המרכז לבין מקרים שבהם גבו של האדם פונה לכיוון המרכז ,ואכמ"ל). איתא בגמ' [יומא ט"ו ע"ב ,שם י"ז ע"ב ,שם מ"ה ע"א ,שם נ"ח ע"ב ,סוטה ט"ו ע"ב ,זבחים ס"ב ע"ב, ועוד] ש"כל פינות שאתה פונה (בעבודת המקדש) -לא יהו אלא דרך ימין", וביומא נ"ח ע"ב הגמ' מביאה שלומדים דין זה מהים שעשה שלמה ,עיי"ש. תרומת הדשן סי' ק"ו תרע"ו סק"ו] דן בסדר הדלקת נרות חנוכה, ומביא בזה ג' שיטות( :א) מנהג בני ריינו"ס והמהר"ם מרוטנבורג שמדליקים משמאל לימין( ,ב) מנהג בני אושטריי"ך שמדליקים מימין לשמאל( ,ג) פשרה של תרומת הדשן שהדבר תלוי באיזה צד של הדלת מניחים את המנורה וזאת כדי שההדלקה תתחיל בצד הסמוך לפתח. [הובא בט"ז או"ח סי' שיטת המהר"ם מרוטנבוגרג שהיא שיטת בני ריינו"ס ,מובאת במרדכי [שבת פ"ב (במה מדליקין רמז רס"ח] ,וגם המהרי"ל בתשובה [סי' מ'] סובר כדעת המהר"ם מרוטנבורג דיון המוגש ע”י בית ההוראה “חוט של חסד” מאת הרה”ג ר’ אלחנן שלום אלגרוד שליט”א ר”כ ההוראה ודומ”צ דק”ק “חוט של חסד” ודיין בביה”ד “משפט וחסד" אלא שנשאר בתמיהה על כיוון הכתיבה של לשה"ק שהיא מימין לשמאל, עיי"ש .כך גם סובר להדיא המהר"י קולון בתשובה [שורש קפ"ג] ,ומוסיף שם יסוד נוסף לטעם שיש להדליק באופן זה "שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים נתווסף הנס" ,והשו"ע [או"ח סי' תרע"ו ס"ה] פוסק להדיא כדברי המהרי"ק (והניף השו"ע ידו שנית בשו"ת אבקת רוכל [סי' ט"ו] ,שם הוא מרחיב ומחלק בין מקום שמקיף בסיבוב לבין הדלקת נר חנוכה שעומד במקומו וצריך להתחיל מצד שמאל או ימין ,עיי"ש). רוב הפוסקים סוברים אף הם כמהר"ם מרוטנבורג וסיעתו ,ובהם :תרומת הדשן [ח"א סי' צ"ח וסי' ק"ו] ,האריז"ל [שער הכוונות דף ק"ח ע"ג] ,הרמ"א בדרכי משה [או"ח סי' תרע"ו סק"ב] ,המג"א [שם סק"ה ובסי' קכ"ח ס"ק כ"ה] ,הפר"ח [שם ובאו"ח סי' קכ"ח ס"ק י"ז] ,הב"ח [שם ובסי' קכ"ח אות י'] ,האליה רבה [שם סק"ט ,וכן פוסק באליה זוטא שם סק"ו] ,אשל אברהם אופנהיים [שם] בשם ספר דרך ימין, ערוה"ש [שם סי"א] ,כה"ח [שם ס"ק ל"א], הפרישה [או"ח סי' קכ"ח ס"ק כ"ג ובדרישה או"ח סי' תרנ"א] ,ספר באר שבע [חידושיו על סוטה ט"ו ע"ב] ,תוס' יו"ט [סוכה פ"ג מ"ט] ,שו"ת שדה הארץ [ח"ג או"ח סי' ל"ג] ,ספר נהר מצרים [הל' חנוכה סי' ז' (ועיי"ש שכותב שכן הוא מנהג ירושלם עיה"ק תובב"א)] ,שו"ע הרב [הל' נשיאת כפיים סי' קכ"ח סכ"ו] ,החיי אדם [הל' לולב כלל קמ"ח סי"ד ,הל' חנוכה כלל קנ"ד סכ"ג], שו"ת חת"ס [או"ח סי' קפ"ז] ,קיצור שולחן ערוך קל"ט סי"א] ,הגר"מ אליהו זצ"ל [דרכי הלכה על הקיצשו"ע שם] ,שו"ת בצל החכמה [ח"ג סי' נ"ג אות ג'] ,אחיו – שו"ת באר משה [ח"ה סי' ל"ח] ,הגר"ע יוסף זצ"ל [חזו"ע חנוכה עמוד ל"ב] ,הגר"ש ואזנר זצ"ל [שו"ת שבט הלוי ח"ו סוף סי' פ"ג] ועוד. [בהל' לולב סי' קל"ז ס"ד ,ובהל' חנוכה סי' הגר"א [או"ח סי' תרע"ו ס"ה] מקשה טובא על שיטת המהרי"ק והשו"ע ,ואכמ"ל בשיטתו. הלבוש [או"ח סי' תרע"ו ס"ה] מביא את שיטת השו"ע שפוסק כמהר"ם מרוטנבורג וכמהרי"ק שנוהגים כבני רינו"ס ,שיתחיל להדליק משמאל לימין משום "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין" ,וחולק עליהם וסובר שיש לפסוק כבני אושטרי"ך משום שדעתו היא ש"כל פינות" – אין הכוונה שיתחיל משמאל לימין אלא להיפך שיתחיל מימין ופונה לשמאל ,כמו דרך הכתיבה בלשון הקודש .כך גם סובר הט"ז [שם סק"ו] שמביא את כל השיטות השונות, ובסוף מכריע כדעת הלבוש ,וכן דעת הפרי מגדים [שם משבצ"ז סק"ו] שמכריע אף הוא כדעת הלבוש והט"ז .כך גם פוסקים הלחם רב [שם סק"א] ,שו"ת הרמ"ע מפאנו [סי' ג' אליבא דשו"ת בצל החכמה ח"ה סי' נ"ד אות ב'] ,שו"ת פנים מאירות [ח"א סוף סי' צ"ח], שו"ת צמח צדק ליובאוויטש [או"ח סי' ס"ז, וחולק בזה על סידור הרב של בעל התניא ועל מה שכתב בשו"ע הרב או"ח סי' קכ"ח סכ"ו לגבי נשיאת כפיים ,וצ"ב?!] ועיי"ש שכותב שכן דעת התוס' ישנים [ביומא נ"ח ע"ב] ,דרך החיים [סי' קפ"ד ס"א] ,ועוד .והפסקי תשובות [סי' תרע"ו אות ו' הערה ]28כותב וז"ל" :ובכתי"ק שנתגלה לאחרונה מרבי יצחק סגי נהור בן הראב"ד ,שקיבל מאליהו הנביא זכור לטוב כתוב כפי שיטת הט"ז". הגר"ש ואזנר זצ"ל [שבט הלוי חנוכה חידושי סוגיות סי' ג' (עמוד כ"ו)] ,מבאר את יישובו של שו"ת צמח צדק ליובאוויטש [או"ח סי' ס"ז] לקושיית הט"ז על שיטת המהר"ם מרוטנבורג והמהרי"ק והשו"ע וסיעתם, וכן ממשיך ליישב את שיטתם מראיית (קושיית) הלבוש מדרך כתיבת לשון הקודש ,עיי"ש .תירוץ נוסף לקושיית הלבוש מובא באליה רבה [סי' תרע"ו סק"י], והוא שעל אף שדרך כתיבת המילים בלשון הקודש הוא מימין לשמאל ,דרך כתיבת אותיות הסת"ם בפני עצמן הוא משמאל לימין (כלומר שאת אות רי"ש לדוגמא ,מתחילים מצד שמאל ומושכים אותה לצד ימין ועושים לה רגל ,וכד') ,וכך גם מתרץ ערוה"ש [שם סי"ג] ומביא שיש בזה סוד גדול. המשנ"ב [סי' תרע"ו ביאור הלכה ס"ה ד"ה "כדי להפנות לימין"] ,פוסק שכל אחד יעשה כמנהגו ,ועוד כותב שכל המח' היא רק באופן הראוי לכתחילה להדליק ,וז"ל: "ואין נ"מ בכל זה בעצם המצוה ,דבכל גווני יוצא לכו"ע ,רק לענין לכתחלה באיזה מקום נכון יותר להתחיל להדליק ממנו". ולמעשה בנידון השאלה מצינו שנחלקו הפוסקים האחרונים: א) שו"ת באר משה [בח"ה סי' ל"ח] נשאל כיצד יש לפתוח את הפרוכת בארון הקודש ,והשיב שמוכח מהדברי הב"י [או"ח סי' קכ"ג ד"ה "וכתוב בהגהות"] שאין בזה קפידא ובבית הכנסת שלו פותחים את הפרוכת מימין לשמאל ,אבל במקום חדש יכולים לתקן שיפתחו את הפרוכת משמאל לימין כפי שפוסק השו"ע לגבי נרות חנוכה" (ולכאורה לפי דברי הב"י ,יש להקשות אמאי בנר חנוכה כן מקפידים על הדין של "כל פניותיך לא יהיו אלא לימין" למרות שאינו פונה לשום צד?! והג"ר דב בריש רוזנברג שליט"א [כתב עת אור ישראל מונסי כרך ו' ה'תשנ"ז עמוד ל"ה] מחלק בין שני הדינים הללו ,עיי"ש). ב) אמנם הג"ר דב בריש רוזנברג שליט"א [שם עמודים ל"ה-ל"ו] חולק על שו"ת באר משה הכותב שאין בזה קפידא ,וסובר שגם בפתיחת הארון יש להקפיד לכתחילה לפתוח משמאל לימין כמו בנר חנוכה (ומשמע מדבריו שזהו אפילו במקום שכבר נהגו לעשות להיפך). למעשה נחלקו הפוסקים האם הדין ש"כל פניותיך לא יהיו אלא לימין" הכוונה היא שפונה מצד שמאל לצד ימין (זוהי דעת השו"ע ורוב הראשונים והאחרונים) או שפונה מצד ימין לצד שמאל (זוהי דעת הלבוש והט"ז וסיעתם), ואחת מן הנ"מ היא כיצד יש להדליק לכתחילה נרות חנוכה. אמנם לגבי כיוון פתיחת הפרוכת בארון הקודש ,מצינו שנחלקו הפוסקים האם יש להשוות דין זה לדין נר חנוכה ,ולענ"ד אכן יש להשוות את דינם ולכן לכתחילה יש לפתוח את הפרוכת משמאל לימין (כדעת רוב הפוסקים בנר חנוכה ,וכך הוא המנהג הרווח בקרב יוצאי מרוקו לפתוח את ארון הקודש משמאל לימין) ,אא"כ יש מנהג באותו מקום לפתוח דווקא מימין לשמאל. שוחט בעל התשובה בעיר אחת היה שוחט, ולו כל המעלות שמנו חכמים בשוחט מומחה ,וגם הייתה ,לו ״כתב סמיכה״ מאת המגיד הגדול ממעזריטש עליו השלום. לימים אמר השוחט לנסוע לאיזו עיר ,שכר לו עגלה והלך למקום שרצה לילך שמה .בדרך חלה וטרם הגיעו למקומו ,נפטר והלך לעולמו. מה עשה בעל העגלה? בדק את כל החפצים של השוחט ,ומצא ביניהם הסכיני שחיטה ואת ה״כתב סמיכה״. וכשהביא את הנפטר העירה ,הביאוהו לקבר ישראל ,ואיש לא שאל אותו דבר. והנה בעל העגלה לא היה בור לגמרי ,כדרך רוב בעלי העגלות, כי בימי נעוריו למד תורה בבית המדרש ,והיה בו מעט תורה, ורק מסיבות הזמן הביאוהו לצאת לפרנסה זו וכאשר הגיע לידו ה״כתב סמיכה״ של אותו שוחט ,שקבל אותה מאת המגיד הגדול ממעזריטש ,אמר בלבו: ״אלך למקום שאין מכירין אותי, אראה להם את כתב הסמיכה החשוב הזה ,ואהיה שם שוחט״. וכך עשה .הלך ובא אל אחת העיירות הקטנות ,הרחק מעיר מולדתו ,ואמר שהוא שוחט ,ויש לו ״סמיכה״ מאת המגיד הקדוש ממעזריטש .ומכיוון שבעיר ההיא היו צריכים שוחט ,קבלו אותו מיד. ומשנתקבל לשוחט ,ובא לבית המטבחים לעסוק במלאכתו, קבלוהו חבריו בסבר פנים יפות, ורק אחרי ימים מספר ,כאשר ראו אותו בעבודתו ,היה דומה להם שהוא מקלקל בשחיטה. התחילו לדקדק בו ,שמו עיניהם במעשיו ,ונתברר להם שאין ידיו אמונות ,וכל מה שהוא עושה אינו אלא נבלה ,ונבהלו מאד .העירו אותו על מעשיו ,והוא דחה אותם בדברים ואמר להם ,שכדאי להם לסמוך על המגיד הגדול ,המעיד עליו שהוא שו״ב (שוחט בודק) מומחה .וכאשר עברו ימים מספר ,וראוהו בקלקלתו, וחזרו והעירו לו עוד פעם ,ענה להם בעזות ,שאין הוא צריך להם ולתורתם. וכדי לחזק את דבריו ,שגדולים וטובים מהם מעידים עליו ,הוציא את כתב הסמיכה,״ וקרא אותה לפניהם, והראה להם את חתימת ידו של המגיד הגדול ממעזריטש .בראותם ה״סמיכה״ נשתתקו ,אך כאשר ראו את מעשי ידיו רעדה אחזתם; וכאשד מעירים אותו ,יענה להם עזות .ניסו לדבר עימו בדיני שחיטת ובדיקת הריאה ,אולם הוא התחכם עליהם, וידע תמיד לגלגל בשיחה באופן כזה, שלא יוודע להם מאומה. כך נמשכו הדברים ימים ושבועות, עד שהיה ברור להם כשמש ,שהוא מאכיל נבלות וטרפות .אז הרעישו את העיר והודיעו ברבים שהוא מקלקל בשחיטה ואינו יודע את השחיטה לא להלכה ולא למעשה ,והוא פסול ושחיטתו נבלה .ואם תאמרו ,הרי יש לו ה״הסמיכה״ מאת המגיד הגדול ממעזריטש ,ואין לנו ראיה יותר טובה ממנה? מעשיו יוכיחו שהוא בור ריק, ואינו יודע בענייני שחיטה ובדיקה לא כלום .ומנין לו ה״סמיכה״? יכול להיות ,שנאבדה מאת בעליה ,והוא מצאה בדרך ,ולא קיים בה מצות השבת אבדה ,ומשתמש בה להנאתו . כך טענו השוחטים הותיקים ,הריב הלך וגבר ,והעדה נתפלגה אלה אומרים כך ואלה אומרים כך ,ואין מי שיכריע בדבר .עד שלבסוף באו והציעו ,שהשו״ב עם מתנגדיו ילכו ויבואו אל הרב הצדיק ר' יעקב יוסף, מגיד מישרים דק״ק אוסטרהא ,הלא הוא בעל הספר הקדוש "רב ייבא". יציעו לפניו את טענותיהם ,והוא יתהה על קנקנו של השוחט ,וכאשר יאמר כן יהיה. ומכיוון שהקהילה הייתה סמוכה לאוסטרהא וכפופה לה ,הסכימו שני הצדדים ,וקבעו יום לילך ולבוא אל המגיד הקדוש רב ייבא. ggg ביום הקבוע נסעו לאוסטרהא ,באו אל המגיד רב ייבא ,והציעו לפניו את טענותיהם .שמע הרב הקדוש את דבריהם ,וכאשר כילו לדבר ,אמר אל השו״ב החדש ,שיראה לו את ה"סמיכה" ,ויראה אם הכתב הוא באמת כתב ידו של המגיד הגדול, כי הוא יודע ומכיר את כתב ידו הקדושה .מיד נזדרז השוחט ,הוציא את ה״סמיכה״ ,והניחה על השולחן, באשר ידע בברור ,שה״סמיכה״ אינה מזויפת .פשט המגיד הקדוש רב ייבא את ידיו ,נטל את כתב הסמיכה והקריבה אל עיניו ,וקרא אותה פעם ,פעמים ושלש .ומדי פעם בפעם ,בקראו את הסמיכה ,הדגיש את שם השו״ב ,שלו ניתנה הכתב סמיכה ,ובהגיעו לחתימת ידו של המגיד הגדול ,נשק אותה באהבה רבה .ואחרי שקרא את הכתב בפעם השלישית ,והדגיש בקול את שם השוחט המקבל ,נשק את החתימה .ואחר כך עמד על רגליו, החזיק את הסמיכה בידיו וקרא: ״מה שמך?״ נתבלבל השוחט ,שתק ולא ידע להוציא הגה מפיו .אז צעק המגיד ואמר :״רשע ,פתח פיך והגד בפני קהל ועדה ,איך נתגלגל הכתב הקדוש הזה לידך״ .כשמוע בעל העגלה את דברי המגיד הקדוש, נפל עליו פחד גדול ,והוא כרע נפל לארץ ,וכל גופו רעדה וחלחלה. ומתוך בלבול וחרדה :גמגם וסיפר את האמת ,את המעשה כולו ,איך הגיע לידו ה״כתב״ הקדוש ,והוא אינו שלו .סיפר את הכל ,מראשית עד אחרית ,וכל הנאספים עומדים, שומעים ,חרדים ותמהים. אחר הדברים האלה חזרו השוחטים וראשי העדה לעירם, והשוחט ,בעל העגלה ,נשאר באוסטרהא ,ישב בבית מדרשו של המגיד ר׳ יעקב יוסף ,והוא סידר לו תשובה חמורה ,ועל פיה נהג בכל דרכי חייו ,לכפר בה על כל עוונותיו. ומאותו היום ואילך ישב באוסטרהא, ולא יצא ממנו ,והיה סמוך על שולחנו של המגיד ,והבריות קראו אותו בשם ״השוחט — בעל העגלה״. כאשר הגיעה שעתו של המגיד רב ייבא ,ונפטר והלך לעולמו ,המשיכו בניו הקדושים לפרנסו ,והוא ישב בבית מדרשם ,ונהג בתשובה ,עד אשר יצאה נשמתו ,והיא נקיה וטהורה בלי שום לכלוך. ז כ ו ת ם וזכות כל הקדושים והטהורים, תגן עלינו כל ועל ישראל, שלא נכשל ולא נכלם לעולם ועד, אמן כן יהי רצון ,אמן ואמן. 8 סיבה אחת לכל הצרות יוצא מכאן דבר נורא ומבהיל שהאדם סובל רק בגלל שאינו מקבל את רצון ה' באהבה! וכאשר אדם מצדו מוכן להיות בגלות ומוכן לקבל כל מה שיעשה אתו ה' יתברך – הוא מבטל את כל הגלויות וההסתרות .אדם צריך להיות שמח ומרוצה בכל מה שה' עושה אתו .אני חוזר שוב ושוב על כך שצריכים להגיד לה' תודה על כל הצרות והייסורים ,אך אני מרגיש שעדיין לא ירדו לסוף דעתי ,שזו דעת האמונה הפשוטה. להגיד תודה על הייסורים ,פירושו לקבל אותם באהבה .כשאדם מתמרד כנגד הייסורים ולא מקבל אותם הוא רק מתרחק מהתכלית של הייסורים ומגביר אותם, אבל כשאדם יודע שהכול מאת ה' ומקבל באהבה הוא מבטל את כל ההסתרות כמו שאומר רבנו הקדוש (רנ)" :כי מי שיש לו דעת ויודע שהכול בהשגחה מה' יתברך ,אין לו שום ייסורין ,ואינו מרגיש שום צער" ,ולא רק זה שהוא לא מרגיש שום צער אלא הוא גם מגן על כל העולם כמו שאומר ר' יהושע בן לוי בתענית: "כל השמח בייסורין שבאין עליו מביא ישועה לעולם". ה' יזכנו שהאמונה שהכול לטובה לא תהיה אצלנו רק 'מדבקה על האוטו' אלא דרך חיים פנימית ועמוקה ,שנודה לה' על הטוב ועל הרע ועל ידי זה יתהפכו כל הצרות וההסתרות לישועות ולגאולה שלימה ברחמים גדולים בקרוב ממש. בברכת שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל 9 אחים או יריבים פרק ב' מאת הרב יצחק אבוחצירא .יועץ חינוכי ומחנך בת"ת "שלום בנייך" בשבוע שעבר שאלנו: האם מריבות ,ויכוחים או מלחמות -בין אחים ,הם חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה? האם אנו ,ההורים ,תורמים להתפתחות המריבות? ואיך אם בכלל ,עלינו לנהוג כאשר יש ויכוח או מריבה בין האחים? נסכם את התשובה בקצרה: עלינו לדעת ,שבכל בית ישנם מריבות בין אחים וזה אמנם לא רצוי ,אך נורמאלי לחלוטין. דבר נוסף ,לא תמיד המריבות נובעות ממידות שליליות ,פעמים והן נובעות כתוצאה מדחף טבעי של הילד ללמוד ולהכיר את עצמו ואת כללי החברה. אשר על כן ,עלינו לאפשר לילד לבטא את עצמו ואת רגשותיו בלי לפחד מדחייה ובד בבד לשים עליו עין ולכוונו לדרך הישר. הילד בא במגע עם בני גילו בשני מקומות, בתוך ביתו ובחברה .רק שהשוני הוא כזה: בתוך החברה :הילד אינו מנסה להיות הוא עצמו ולהתמודד על מקומו ,מאחר והוא נתון לפחד מדחייה .הוא חושש מה יגידו עליו ולכן לא מנסה לעמוד על שלו. לדוגמא ,הוא חושב פעמיים אם הוא יכול לבטל את התחייבויותיו" -אולי יפסיקו להתחבר אלי" הוא חושש מתגובת החברים ולכן לא תמיד מנסה לבנות את אישיותו החברתית. לעומת זאת ,בתוך ביתו :הילד יכול לבטא את אשר על לבו ,להיות הוא עצמו .הוא יכול להתעקש על רצונותיו ,הוא יכול לבטל את התחייבויותיו ,הוא יכול לקחת בכוח הזרוע אפילו שהוא יודע שהוא לא צודק ולראות מהן ההשלכות לכך .התמודדויות אלו עם בני גילו ,בונים ומעצבים את אישיותו. אשר על כן ,המשפחה אמורה להיות המקום הבטוח כדי לאפשר לילד לבחון את כישוריו מול השווים לו. ולכן ,נוכל בינתיים לסכם :מריבות, וויכוחים ואף הצקות בין אחים ,זה חלק בלתי נמנע של החיים בתוך משפחה. כאשר נוצרת מריבה תוך כדי משחק ,זה לא סוף העולם והילדים לא יהרגו ח"ו אחד את השני .אך יחד עם זאת ,כהורים, ה' יתברך הטיל עלינו תפקיד חשוב מאוד- להיות במרכז העניינים ,לעקוב אחר ההתנהגות של הילדים וכמובן לחנך אותם למידות טובות ע"י דוגמא אישית והדרכה. עלינו לתת לילד לנסות ואפילו ליפול, ותפקידינו ללמד אותו איך קמים מהנפילה ,מתגברים ועובדים על המידות. הבית שלנו אמור להיות מקום פורה למידות טובות ולאהבה בין האחים. עלינו למגר בצורה חינוכית את היריבות והקנאה בין האחים ,על מנת להכשירם להיות יהודים ההולכים בדרך תורה"ק שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ממה להימנע! הזכרנו ,שפעמים ואנחנו מחוסר ידיעה, תורמים למריבות או לקנאה בין האחים שגורמת ליריבות וכו' נזכיר בקצרה מספר דוגמאות לטעויות הנפוצות ביותר: העדפות -לפעמים אחד ההורים "מחוברים" לילד אחד יותר מאשר לאחרים ,זה יוצר קינאה ומריבות. השוואות" -את מתנהגת יותר גרוע מאחותך הקטנה ,כנראה שאת הקטנה והיא הגדולה" מטרת ההערות היא "לעודד" את הילד לשנות את ההתנהגות הלא רצויה להתנהגות הרצויה .אך בסוף ההשוואות גורמות להגדלת הקנאה והיריבות בין האחים. קושי של אחד ההורים או של שניהם מול ילד מסוים -לפעמים הורים נמנעים מלדרוש מילד אחד את אותן דרישות שהם דורשים מילדיהם האחרים ,כדי להימנע מוויכוחים או ממריבות .בצורה זו אותו ילד "קשה" -מופלה "לטובה". הפליה זו מקוממת את האחים האחרים- אשר עליהם מוטלות המשימות והיא עלולה לגרום לאחד האחים "לקחת" את תפקיד ההורה מול האח ה"מופלה לטובה" וכך היריבות גדלה. לאח קטן מגיע יותר" -תוותר לו ,אתה לא רואה שהוא קטן ממך" ,אנו מפלים את האח הקטן לטובה ,יחסית לשאר האחים ,וגורמים להרבה מאוד קנאה ויריבות מצד האחים האחרים. מי היום הזנב שלי" -רגע ,אתה הולך ליוסי? קח איתך את אחותך הקטנה כדי שאוכל לנוח" .הורים רבים "מלבישים" את האחים הקטנים על הגדולים ובכך גורמים לכעס ויריבות של האח הגדול כלפי האח הצעיר .מותר וחשוב לבקש עזרה מהילד הבכור אך הכול בגבול הטעם הטוב ולא להפוך אותו להורה נוסף. אז מה בכל זאת עושים כדי להקטין את היריבות בין אחים? התערבות ההורים :אם לא מדובר ב"התעללות" של האח הגדול כלפי הקטן או במריבה מוגזמת ,ננסה כמה שפחות להתערב .הדינמיקה בין האחים תיצור את האיזון הטוב ביותר עבורם, כאשר לא נתערב. במקום להתערב ,נעביר מסר חד וברור: "תסתדרו ,או שתשחקו בנפרד" .את המסר נעביר בצורה כללית ולא אישית, בשפה שתדבר לכולם ,לדוגמה נקבע חוקים ברורים" :בבית שלנו לא מרימים ידיים אחד על השני בשום פנים ואופן", או "בבית שלנו לא מדברים בשפה לא יפה". עם זאת ,מחובתנו להתערב מיידית כאשר ישנה התעללות או אלימות של אח אחד כלפי השני .בשום אופן לא נאפשר פגיעה מילולית או אלימות פיזית מכל סוג שהיא ,נקבע אנחנו את הכללים ואת "הקווים האדומים" ונדאג לכך שהילדים יעמדו בכללים. ואפילו לפעמים לכעוס". מה שנעשה כל הזמן הוא :נשקיע בקשר בין האחים כבר מגיל צעיר ,נעודד למידה הדדית ,משחק משותף ,שיתוף פעולה בעבודות הבית ,פירגון ,צחוק והומור ובעיקר כבוד הדדי ויחס הולם. קשר חם :נזכור תמיד! גם ילדים גדולים זקוקים לתשומת לב -והרבה! פעמים רבות אנו שוכחים להעניק תשומת לב ,חום ואהבה לילדינו הגדולים .לפעמים זה נובע מביישנות או מבוכה ולפעמים זה נובע אפילו מאידיאולוגיה -שילד גדול לא זקוק לחיבוקים ואהבה. דעו לכם הורים יקרים! גם "הילד" בן ה18- זקוק לחיבוק ונשיקה לא פחות מהתינוק בן השנתיים .אני זוכר כשהייתי בחור בישיבה קטנה בשיעור ג' (בערך בן )16נשעּנו ,חברי ואני ,על חלון המסדרון בקומה השנייה של הפנימיה כשאנו מסתכלים על הרחבה של הישיבה מלמעלה .תוך כדי ,הגיעה אמא של חבר לבקר אותו .צעקנו לו במסדרון שירד כי אמא שלו למטה ,ומלמעלה עקבנו אחרי הפגישה ,שהייתה מלווה בחיבוקים ,נשיקות וברכות של אמא מרוקאית טיפוסית. פתאום אמר לי החבר "הלוואי שהיא הייתה אמא שלי .אמא שלי אף פעם לא מחבקת ומנשקת אותי" הורים יקרים! עלינו לדעת שמתן יחס חיובי שווה ,משרה אוירה נעימה ורגועה .הילדים שמחים ו"שבעים" ,טוב להם והם לא מחפשים חיכוכים. אח גדול :נאפשר לילד הגדול להיות לבדו עם חבריו ,בלי להוסיף לו "זנב" -את האח הקטן אחריו ,במידה והוא מסרב להיות שמרטף .אם זאת חשוב לשתף את הגדולים בשמירה על האחים הקטנים אבל צריך לגרום להם לרצות זאת ע"י עידוד מתמיד ,מבצע הצטיינות או תמורה אחרת לשמרטפות .נזכור! אין קנס על להיות "הגדול" ואין פרס על להיות "הקטן" ולכן לא נדרוש ממנו לשלם קנסות על היותו גדול כמו" :תוותר לו ,אתה לא רואה שהוא קטן" .גם הילד הגדול הוא "ילד" נמנע מלהטיל עליו "כישורי הורות" אם הוא מתנגד לכך בנחרצות .נזכור! אנו ההורים של כל ילדינו ולא הוא! בל נדרוש מהאח הגדול דבר שאינו מתאים לו ,רק כדי לספק את צרכי אחיו הצעירים .כאשר הנושא מתעורר ,נזכיר לילדים -לכל ילד יש זכויות/חובות משלו, מעצם מיקומו הכרונולוגי במשפחה. אמנם לילד בן 6לא קונים פרס ב₪ 50- כמו לאחיו בן ה 12-אבל גם לא דורשים ממנו לקום בבוקר יותר מוקדם ,כדי לצאת לקניות .בקיצור ,לכל אחד זכויות וחובות! נקפיד לגדול עם ילדינו .לילדים בגילאים שונים יש דרישות וצרכים שונים .נשים לב ונהיה גמישים. התערבות ללא שפיטה :גם אם החלטנו להתערב במריבה ,נקפיד לא להתערב לטובת ילד זה או אחר ולכן לא נשפוט את הילדים ולא ניצור מצב שבו אחד "אשם" והשני "צודק". לא נתייג ולא נשתמש בסיסמאות כמו: "לא יכול להיות ששרה התחילה איתך ,היא הילדה הכי שקטה בבית" או "שמת לב שאתה כל הזמן טוען שהוא מתחיל איתך קודם ,אולי זה אתה הבעיה שכל הזמן מחפש מריבות"... נזכור -ה"תיוג" עושה את האדם ,אם אנחנו מתייגים ילד שהוא "בעייתי" הוא יאמין לזה וכך הוא יתנהג. התערבות של הורה בוויכוח בין הילדים, אפילו אם הוא ניטרלי לחלוטין ,גורמת לאחד מהצדדים להרגיש מופלה לרעה ומגבירה את הכעס והיריבות ביניהם- נשתדל כמה שפחות להתערב ,אך במידת הצורך כאשר מוכרחים להתערב ,לא נהיה לעולם לטובת צד אחד ,אלא נדאג ששניהם ינצחו או יפסידו באותה מידה .לעיתים ילדים טוענים בפני ההורים "אתם אוהבים אותו יותר ממני" -שימו לב! הילד לא פולט סתם משפטים .חשוב לבדוק מנין נובעת הרגשה זו ומה אנו ,כהורים ,עושים בצורה לא מודעת ,ובכך מחזקים הרגשה זו אצל אחד מהילדים. מה כן לעשות :ויכוח קולני בין אחים הוא לאו דווקא סימן לשנאה/יריבות ביניהם .בדרך כלל ,כל עוד אין שימוש בכוח או באלימות מילולית -לא נתערב. נהסה אותם בשקט ,מריבות הם חלק מהחיים בתור ילדים ,נחנכם ע"י דוגמא אישית ונשקיע מאמצים רבים בלללמד אותם כיצד "רבים" או מנהלים ויכוח ודיון בדרך ארץ. כאשר אנו אומרים "איך לא להתנהג" או "איך לא לדבר" ,בל נשכח לומר "איך כן להתנהג" או "איך כן לדבר" .לדוגמא: "דודי ,כאשר ישנם חילוקי דעות או ויכוח ,אסור לך להרים ידיים או לדבר בשפה לא נקייה ,אבל מותר לך להיפגע והעצה החשובה ביותר :נרבה תפילה לה' יתברך שנזכה שילדינו יאהבו אחד את השני ,יפרגנו אחד לשני וילכו בדרך טובים, אמן! לייעוץ טלפוני ללא תשלום/או לתיאום פגישה צור קשר בימים ג' -ד' משעה 8-10בערב נייח 073-727-0000 :נייד0548-434-435 : מייל[email protected] : בעקבות חוק השקיות נשאלו מס' שאלות הלכתיות: .1האם ניתן לתת 3שקיות ב"ויברך דוד"? .2האם ניתן לומר" :תרמתי שקית ונושעתי?" פעם סבתא הייתה אומרת לנכד שלה" :קח מותק סוכריה ואל תגלה לאחים שלך" היום השתנה הפתגם" :קח מותק שקית ואל תגלה לאחים שלך" ויגש תשע"ז ירושלים תל אביב חיפה באר שבע כניסה 16:33 16:21 16:30 16:15 יציאה 17:33 17:29 17:31 17:30 ר"ת 18:08 18:04 18:04 18:07 הפטרת השבת יחזקאל פרק ל"ז,מפסוק טו' עד פסוק כח' "ויהי דבר ה' אלי" לספרדים-מכריזים תענית יו”ל ע”י מוסדות "חוט של חסד" רח' שמואל הנביא 13ת.ד 57669 .י-ם טל’ 02-5812210פקס 02-5812252 לקבלה בדוא”ל ולתגובות כתבו לנו: [email protected] ח בא
© Copyright 2024