פרק ה
מעשר שני פרק חמישי
משנה א' הלכה א'
(א) כ ֶֶּּרם ְר ָבעִי כרם בשנתו הרביעית צריך פדיון כמעשר שני ,כדי שלא יבאו לאכול ממנו ְמ ַצי ְ{י}נִי{ם}(ן) אֹותֹו
בְקֹוזְזֹות רגבים {של}אֲדָ מָהְ ,ושֶּל ע ְָרלָה כרם בשלוש שנים הראשונות שאסור בהנאה מציינים ְבח ְַרסִיתְ ,ושֶּל
ֲמּורים,
שמְעֹון בֶּן ַג ְמלִיאֵלַ ,במֶּה דְ ב ִָרים א ִ
ְקבָרֹות המטמאים אדם מציינים ְבסִידּ ,ו ְמ ַמחֶּה ומפורר וְשֹופְֵךָ .אמַר ַרבָן ִ
שבִיעִית בשנת השמיטה{[ .אבל בשאר שני שבוע הרוצה לאכול באיסור הלעיטהו לרשע יבושם לו וימות}].
ַב ְ
ְו ַהצְנּועִי(ם){ן} החסידים ַמנִיחִין אֶּת ַהמָעֹות של פדיון כרם רבעי וְאֹומ ְִר(ים) ,כָל ַהנִ ְלקָט ִמזֶּה ,יְהֵא מְח{ו}לָל עַל
ַהמָעֹות ָהאֵלּו ולא יחטאו הנכשלים :
ירושלמי מעשר שני כח' ע' א'
לו ואז מעשר ,ואם תחליף את הפירות שנתן לה זו
גמ' כרם רבעי כו' .זוגא שאל לרבי ,מה ניתני במשנה
בעיה שלה כן רבן שמעון בן גמליאל אומר אין אנו
כרם רבעי או נטע רבעי .אמר לון פוקון צאו שאלון
אחראין לרמאין .ועונה מסתברא רבי יוסי יודי לרבן
לרבי יצחק רובא הגדול והבקי דבחנת היודוע ליה
כל מתניתא ,נפקון ושאלון ליה .אמר לון קדמיא
שמעון בן גמליאל ,אבל רבן שמעון בן גמליאל לא
הגרסא הראשונה הייתה כרם רבעי ותיניינא
יודי לר' יוסי .ר' יוסי יודי לרבן שמעון בן גמליאל
שאין אנו אחראין לרמאין .רשב"ג לא יודי לר' יוסי,
והמאוחרת נטע רבעי .,ר' זעירא מקבל מתלונן על
שאין דרך החבר להוציא מביתו ומתחת ידו דבר
לסביא דהוון ביומוי דר' יצחק רובא דלא בחנון ולא
שאינו מתוקן :ושואל מניין לציון קברים ? רבי ברכה
הקפידו על נוסח אחיד של כל מתנייתא מיניה .תני
ב"ר יעקב בר בת יעקב אמר בשם רבי חוניא דברת
כרם רבעי מציינים אותו בקזוזות אדמה שהוא לשעה
חוורן ,רבי יוסי אמר לה רבי יעקב בר אחא בשם רבי
לשנה אחת .ושל ערלה בחרסית בחיוורא שהוא יותר
חנניא דברת חוורן ,רבי יחזקאל רבי עוזיאל בריה
מיכן .לשלוש שנים ושל קברות בסיד דהוא יותר
דרבי חוניא דברת חוורן אמרו בשם רבי חוניא דברת
מיכן לשנים רבות .תני רבי תחליפא בן שאול ,אם היו
חוורן כתוב ויקרא יג' (מה) וְהַ צָּ רּועַ אֲ ֶּשר ב ֹו הַ נֶּגַ ע
גפנים יחידות לסימן תולה בהן אזני חביות .ושואל,
בְ גָּדָּ יו י ְִׁהיּו ְפרֻ ִׁמים וְ רֹאש ֹו י ְִׁהיֶּה פָּ רּועַ וְ עַ ל ָּשפָּ ם יַעְ טֶּ ה
רבי זעירא בעי למה לי לא אנן אמרין במשנה כל
ְו ָטמֵא ָטמֵא יִק ְָרא :כדי שתהא הטומאה קורא לך
אחד ואחד מן הדברים האסורים לפי מה שהוא .כהדא
בפיה ,ואומרת לך פרוש ממני ,רבי הילא אמר בשם
דתני ,אילן של הקדש סוקרין אותו בסיקרא בצבע
רבי שמואל ב"ר נחמן מן הפסוק ביחזקאל לט' (טו)
אדום .בתי עבודה זרה מפחמין אותן בפחמין שחורים
ָָארץ ו ְָרָאה ֶּעצֶּם ָאדָ ם ּו ָבנָה ֶּאצְלֹו צִיּון
ְו ָעבְרּו הָעֹב ְִרים ב ֶּ
בית מנוגע נותנין עליו אפר מקלה .מקום הרוג
עַ ד קָּ בְ רּו אֹת ֹו הַ ְמקַ בְ ִׁרים אֶּ ל גֵיא הֲמוֹן גוֹג .:מכאן
מציינים בדם .מקום בו ערפו עגלה ערופה בחגורה
שמציינין על העצמות" .אדם" .מכאן שמציינין על
של אבנים ?.ושואל אם נצבע כרם באדום וחש לומר
השדרה והגולגולת" .ובנה" .מכאן שמציינין על אבן
שמא אילן שהוא מנבל משיר פירותיו הוא .ולא כן
קבועה מצבה .אם אומר את על תלושה אף היא
תני ,אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסיקרא
הולכת ונודדת ומטמא במקום אחר" .אצלו" .במקום
ומטעינין אותו אבנים ומבהתין ליה מעמיסים אותו
טהרה" .ציון" .מכאן לציון .תני מצא אבן אחת
עד פחד עד די עבד שיחזיק את הפירות .ועונה תמן
מצויינת מסומנת בסיד אף על פי שאין מקיימין כן,
בכרם שלוש שנים ראשונות צובעים דלא יתיר
המאהיל עליה טמא ,כי אני אומר ,מת מצויין היה
פירוי .ברם הכא עץ זקן ניכר דיעבד לכתחילה
נתון תחתיה .היו שתים אבנים מסומנים בסיד
שכבר הוציא פירות ,ושואל ר' יונה בעי ,ולמה לית
המאהיל עליהן בגופו טהור ,וביניהון טמא .היה שדה
אנן אמרין בכרם של ערלה שיקיפו חוט ,בחוט של
חרוש בנתיים בין האבנים הרי הן כאבנים כיחידיות,
סיקרא זכר למזבח שהיה לו בקרקוב חוט סיקרא .
ביניהן טהור וסביבותיהן טמא .תני ,אין מציינין על
כיי דתנינן תמן ,חוט של סיקרא חוגרו באמצע
הבשר של מת ,שמא יתאכל הבשר .ושואל רבי
להבחין בין דמים העליונים הניתנים על קרנות
יוסטי בר שונם בעי קומי רבי מנא ולא נמצא גורם
המזבח לדמים התחתונים הניתנים על הדופן .תני
לכך מטמא טהרות למפרע? ועונה ,א"ל מוטב
רבי חייא ,אילן של הקדש סוקרין עליו בסיקרא את
שיתקלקלו בו לשעה ,ואל יתקלקלו בו לעולם:
המילה הקדש :במשנהָ ,אמַ ר ַרבָּ ן ִׁש ְמעוֹן בֶּ ן
ושואל ,לא ביום הוא מציין ונראה ולא בלילה בחושך
גַ ְמלִׁ יאֵ ל ,הלעיטהו לרשע וימות ,ושואל רבי יוסי
הגנב הוא גונב? .ועונה אמר לון רבי מנא הגנב בודק
ורשב"ג אמרו דבר אחד .כמה דרבי יוסי אמר אין אנו
את השטח מביום ,כיי דאמר רבי חנינא איוב כד'
אחראין לרמאין וחבר לוקח מן המארחת המבשלת
אחראין לרמאין .ברם כמ"ד מכריז בשחרית לא
אתיא אי אפשר ויש אדם מבקר במחובר לקרקע?.
ודוחה ,אמר רבי ירמיה אפילו כמאן דאמר מכריז
בשחרית אתיא הוא .ולאו רבן שמעון בן גמליאל היא.
ועוד הוא אית לי סבור הוא משיכתו של מעשר שני
הוא פדיונו ,וגם העניים לאחר הליקוט יזכו מן
ההפקר ושואל ,אמר רבי יוסי והיינו דבר זה מתאים
לנאמר ויקרא כז' (יט) וְ ִׁאם ָּגאֹל יִׁגְ ַאל אֶּ ת הַ ָּשדֶּ ה
הַ מַ ְק ִׁדיש אֹת ֹו וְ יָּסַ ף ח ֲִׁמ ִׁשית כֶּסֶּ ף עֶּ ְרכְ ָך עָּ לָּיו ְוקָם לֹו.:
אלו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זה הקדש
שמא כלום אמר היש לזה איזשהו תוקף? ושואל,
אמר רבי ירמיה עד דאת מקשי לי [למ"ד] בשחרית
קשייתה [למ"ד] לעיתותי ערב? ועונה .אמר ליה ,מאן
דאית ליה לעתותי ערב לית ליה לאילין קשייתא
שסובר אדם מפקיר גם דברים שכבר יצאו מרשותו :
(טז) חָתַ ר בַחשְֶּך בָתִ ים יֹומָם חִתְ מּו לָמֹו ֹלא י ָדְ עּו אֹור:
מיומם חתמו רשמו למו ,כך היו אנשי דור המבול
עושין ,היו רושמין באפכולסמין בלוחות החרס
ומסמנים את המקום ובאין וגונבים בלילה ,ומספר,
כך דרשה רבי חנינא בציפורין .וכתוצאה מכך
ובאותה תקופה איתעביד תלת מאה חתירין פריצות
ִׁיחין אֶּ ת
של גנבים לתוך בתים :במשנה וְהַ ְצנּועִׁ ים מַ נ ִׁ
הַ מָּ עוֹת ,ושואל למה? ,ויציין שזו שדה של רבעי?
ועונה אם מצויין הוא היאך נקרא הוא צנוע וחסיד. ,
אמר רבי יוחנן ,אתיא דרבי שמעון בן גמליאל כמאן
דאמר שמניח מעות עבור הלוקחים לעיתותי ערב.
דתני רבי דוסא בעל שדה שרוצה שלא יכשלו
העניים בגזל אומר כל מה שילקטו העניים בין
העומרים הבקר הפקר ,הרי הוא הבקר .רבי יודה
אומר מכריז זאת לעיתותי ערב על מה שלקחו כבר .
וחכמים אומרים ,אין הבקר אנסין הבקר ,שאין אנו
משנה ב' ג' הלכה ב'
ש ַלי ִם כל הפירות שגדלו בסביבת העיר מרחק
(ב) כ ֶֶּּרם ְר ָבעִי שדינו כמעשר שני ( ָהי ָה) בזמן המקדש עֹולֶּה לִירּו ָ
ַמ ֲהלְַך יֹום ֶּאחָד ְלכָל צַדְ .ואֵיזֹו הִיא תְ חּומָּה וגבולותיה ,כפר אֵילַת ענת מִן הַדָ רֹום ְו ַעק ְְר ַב(ת){ה} מִן ַהצָפֹון{ ,ו}לּוד
שי ְהֵא נִפְדֶּ ה אפילו
מִן ַה ַמע ֲָרבְ ,ו ַהי ְַרדֵ ן מִן ַה ִמז ְָרחּ .ו ִמש ֶַּרבּו ַה ֵפ{י}רֹות המובאים לעיר ,הִתְ קִינּו בית דין הגדול ֶּ
שי ְִרצּו בית דין של אותו דור ,יַחֲזֹור הַדָ בָר ִלכְמֹות
ש)אֵימָתַ י ֶּ
סָמּוְך לַחֹומָהּ .ותְ נַאי ָהי ָה בַדָ בָר כאשר התקינו זאתֶּ ( ,
שח ַָרב בֵית ַה ִמקְדָ שָ ,הי ָה הַתְ נַאי ַהזֶּהּ .ותְ נַאי ָהי ָה,
ש ָהי ָה ויביא פירות מכל הסביבה הקרובהַ .רבִי יֹוסֵי אֹומֵרִ ,מ ֶּ
ֶּ
ש ָהי ָה ונעלה בשמחה בחלילים ובתופים( :ג)
שי ִ ָבנֶּה בֵית ַה ִמקְדָ ש {במהרה בימינו} ,יַחֲזֹור הַדָ בָר ִלכְמֹות ֶּ
אֵימָתַ י ֶּ
שמַאי אֹומ ְִרים ,בפדיון אֵין לֹו תוספת ח{ֹו}מֶּש ְואֵין לֹו זמן ִב{י}עּור בערב פסח של שנת
כ ֶֶּּרם ופירות ְר ָבעִי ,בֵית ַ
שמַאי אֹומ ְִרים ,י ֶּש לֹו לכרם רבעי פ ֶֶּּרט
מעשר עניּ .ובֵית ִהלֵל אֹומ ְִרים ,י ֶּש לו תוספת חומש וזמן ביעור ,בֵית ַ
שמשאיר לעניים ְוי ֶּש לֹו עֹולֵלֹותְ ,ו ָה ֲענִי ִים פֹודִ ין ְל ַע ְצמָןּ .ובֵית ִהלֵל אֹומ ְִרים ,כלֹו ַל ָגת ואין לעניים חלק בו:
ירושלמי מעשר שני כט' ע' ב'
הוה בר נש קרץ לתאינייא קדמוי מינהון .בנות לוד
גמ' א"ר הילא ,בראשונה היו עושין יין בטהרה
היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ,ויורדות עד שלא
לנסכים להקטרה על המזבח ולא היו ענבים מצויות.
יחמיצו .ואיך כל זה מסתדר עם הנאמר ביחס
התקינו חכמי הדור שיהא עולה לירושלים מהלך יום
לגבולות סביב ירושלים? ועונה חד בר נש הוה קאים
אחד לכל צד .מה עשו אלה שביקשו לאכול את
רדי עמד במרעה פסקת תורתי' קומוי ברחה אחד מן
הפרי לעצמם אף הן מחלקין אותן לקרובין ולשנכנין
השוורים הוות פריא היה רץ אחריה והוא פרי והשור
ולמיודעין ,מכל מקום אפילו דבר קל היה מעטר את
בורח פריא והוא פרי עד דאשתכח יהיב מצא עצמו
השוק :ושואל ,הדא פליגא על נקיי .שמספרים עליו
בבבל .,אמרו ליה אימת נפקת? אמר לון יומא דין
עלנקיי הוה שמש בית הכנסת במגדל צבעייא
היום .אמרין בהיידא אתיתאץ באיזה דרך אמר לון
מערבית ללוד בכל ערובת שובא מן דהוה עביד
בדא .,אמרין ליה איתא חמי לון בא הראה לנו .נפק
קנדילוי סידר את הנירות בבית הכנסת שלו הוה
בעי מיחמייא לון ולא חכים ולא מצא ואם תאמר
סליק שבת בבית מקדשא ,ונחית שם ,וגם שם
בהיידא דא ,מכלל דפליגא על המשנה .לא כך אפילו
ומדליק לון לנרות .ואית דאמרין מלמד ספר
תימר לית הוא פליגא בזמנם מחילות עם קיצורי דרך
לתינוקות הוה ,בכל ערובת שובתא הוה סליק עולה
היו ונגנזו .הדא הוא דכתיב איכה ג' (ט) גָדַ ר דְ ָרכַי
לירושלים פשט סדרוי לבית המקדש ,ונחית שבת
ָאר ִׁחי ג ַָּדר וְֹלא
ְבגָזִית נְתִ יב ֹתַ י ִעּוָה :איוב יט'(ח) ְ
בבייתיה במגדל צבעייא .יהודי בשם טרטירוימן
ומ ֶּש ַרבּו
חשְך י ִָּׁשים :במשנה ִׁ
אֶּ עֱבוֹר וְ עַ ל נ ְִׁתיבוֹתַ י ֶּ
דמהלול הנמצאת צפונה מעקרבה הוה סליק עולה
הַ פֵ ירוֹת ,רבי יונה אמר בשם רבי זעירא ,אפילו כרם
שבית לגו בית מקדשא ,ולא הוה בר נש ביום ראשון
שהיה סמוך לחומה היה נפדה :במשנה ֶּשיִׁבָּ נֶּה בֵ ית
בבוקר קרץ קצץ לתאינייא קדמוי מיניה לפניו .
הַ ִׁמ ְקדָּ ש ַיחֲזוֹר הַ דָּ בָּ ר ,אמר רבי אחא זאת אומרת,
בנות צפורי הוון סלקין שבתין בגו בית מקדשא ולא
שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד
והשפע הגדול שיהיה אז דכתיב דברים לב' (יד)
חֶּ ְמַאת בָּ קָּ ר ַו ֲחלֵב צֹאן עִׁ ם חֵ לֶּב כ ִָּׁרים וְ אֵ ילִׁ ים בְ נֵי בָּ ָּשן
ּתּודים עִׁ ם חֵ לֶּב כִׁ לְ יוֹת ִׁחטָּ ה וְדַ ם ֵענָב תִ שְתֶּ ה ָחמֶּר:
וְ עַ ִׁ
ואת אמרת הכין :,תני רבי אומר ,במה דברים
אמורים ,שאין פרט ועוללות הפקר לעניים מן כרם
רבעי בשביעית שנת שמיטה אבל בשאר שני שבוע,
בית שמאי אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור .נמצא
על דעתיה דהדין תנייה ,לא למדו לנטע רבעי אלא
ממעשר שני .כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית,
ודכוותיה אין נטע רבעי בשביעית .ושואל מעתה אל
יהיו לו קדושה? ועונה .קדושתו מאיליו מן הפסוק
עצמו למדו שכן כתוב ויקרא יט' (כד) ּובַ ָּשנָּה
הָּ ְרבִׁ יעִׁ ת י ְִׁהיֶּה כָּ ל ִׁפ ְרי ֹו ק ֹדֶּש הִלּולִים לַי ֹהוָּה :הרי הוא
כקודש שקורין עליו את ההלל .ושואל ויהא מותר
כביכורים לאונן בזמן שהוא אבל? ועונה תני
"קודש" מגיד שהוא אסור לאונן .ושואל ויהא חייב
בביעור? ועונה .,בגין רבי שמעון ,דרבי שמעון פוטר
מן הביעור .ושואל ויפדה כביכורים במחובר לקרקע.
תני רבן שמעון בן גמליאל אומר ,אחד שביעית ואחד
שאר שני שבוע ,בית שמאי אומרים אין לו חומש
ואין לו ביעור .על דעתיה דהדין תנייא לא למדו נטע
רבעי ממעשר שני כל עיקר .ושואל ,מעתה אל יהא
לו קדושה? ועונה וקדושתו מאיליו למדו" ,קודש
הילולים" הרי הוא כקודש שקורין עליו את ההלל.
ושואל ויהא מותר לאונן .ועונה "קדוש" מגיד שהוא
אסור לאונן .ושואל ויהא חייב בביעור? ועונה .בגין
דר"ש ,דר"ש פוטר מן הביעור .ושואל ויפדה
במחובר לקרקע? ושואל .רבי זעירא בעי קומי רבי
אבהו ,מניין שהוא טעון פדיון? ועונה שנאמר שם
(כד) ּובַ ָּשנָּה הָּ ְרבִׁ יעִׁ ת י ְִׁהיֶּה כָּ ל ִׁפ ְרי ֹו ק ֹדֶּ ש הִלּולִים
לַי ֹהוָּה :קודש המחייב חילולים .שכן לא מתמנעין
רבנין דרשי בין ה"א לחי"ת .תני רבי אייבי בר נגרי
קומי רבי אילא ,בשיטת דרבי ישמעאל שלומד את
הפסוק ויקרא כז' (לא) ְואִם גָא ֹל יִגְַאל אִיש ִמ ַמ ַעשְרֹו
ֲח ִמשִיתֹו יֹוסֵף ָעלָיו :פרט לנטע רבעי שאין חייבים
עליו חומש .חזר ותנא קומוי "גאל יגאל" שתי
גאולות הן ,אחת למעשר שני ואחת לנטע רבעי .תמן
תנינן ,ר' יודה אומר ,אין לנכרי כרם רבעי וחכמים
אומרים יש לו .,א"ר אלעזר כיני כך מתניתא אין
לנכרי כרם רבעי כל עיקר לא בארץ ישראל ולא
בסוריה .רב ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי
אלעזר אתייא דרבי יודה בשיטת כבית שמאי .על
דעתיה דרבי ,כמה דבית שמאי אמרו לא למדו לנטע
רבעי אלא ממעשר שני ,כמה דתימר אין מעשר שני
בשביעית ודכוות' אין נטע רבעי בשביעית .כן רבי
יודה אומר ,לא למדו לנטע רבעי אלא ממעשר שני
[כמה דתימר אין מעשר שני] בסוריא ודכוותיה אין
נטע רבעי בסוריא .ושואל א"ל חמי מה אמר ,לא
אמר במשנה אלא אין לו חומש ואין לו ביעור הא
שאר כל הדברים יש לו? ועונה רבי יודה אומר אין
לנכרי נטע רבעי בסוריא ,.ושואל שמואל בר אבא
בעי ,הא בית שמאי אומרים לא למדו נטע רבעי אלא
ממעשר שני ,כמה דתימר אין מעשר שני בשביעית
ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית .ושואל ודכוותה
שנה שלישית ושישית הואיל ואין בהן מעשר שני
אלא מעשר עני לא יהא בהן נטע רבעי ? ועונה .א"ר
יוסי שלישית ושישית אע"פ שאין בהן מעשר שני יש
בהן מעשרות אחרות ,אבל .שביעית אין לו מעשרות
כל עיקר .ושואל חיפה שאל אם נלך בדרך זו הא
רבי יודה אמר ,לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני,
ומכאן אתה מסיק כמה דתימא ,אין מעשר שני
בסוריא ,ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא .ודכוותה
נלמד גם לא למדו תרומת תורה ,אלא מתרומת
מעשר כמה דתימר אין תרומת מעשר במדבר עד
שנכסו לארץ ישראל ודכוותיה לא תהא תרומת
תורה במדבר .ועונה א"ר יוסי לא למדו ממנו
מתרומת מעשר אלא לשיעורין .תני רבי יוסי בי רבי
יודה אמר ,רבי אלעזר ב"ר שמעון אומר ,לא נתחייבו
ישראל בנטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה של
ישיבה בארץ ישראל בימי יהושע בן נון שבע
שכיבשו את הארץ במלחמה ושבע שחילקו את
הארץ בין השבטים .אמר רב חסדא ,אתיא דרבי יוסי
בי רבי יודה בשיטת רבי יודה אבוי .כמה דרבי יודה
אמר ,לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני ,כמה
דתימר אין מעשר שני בסוריא ודכוותיה אין נטע
רבעי בסוריא .כן רבי יוסי בי רבי יודה אומר ,לא
למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני .כמה דתימר אין
מעשר שני אלא לאחר ארבע עשרה שנה ,ודכוותה
אין נטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה .א"ר
יוסי והוא בשיטת בן של אבוי ,כי לפי סדר הדברים
סוריא שכבש דוד המלך למודה מארבע עשרה שנה
של יהושע בן נון ,ואין ארבע עשרה שנה למודה
שנָה ַה ֲחמִישִת
מסוריא .כתיב ויקרא יט' (כה) ּו ַב ָ
ת ֹאכְלּו אֶּת פ ְִריֹו לְהֹוסִיף ָלכֶּם ְּתבּוָאת ֹו אֲ נִׁי ְי ֹהוָּה
אֱֹלהֵ יכֶּם :רבי יוסי הגלילי אומר הרי את כמוסיף
פירות חמישית על פירות רביעית .מה פירות
חמישית ,לבעלין ,אף פירות רביעית לבעלין .רבי
זעירא רבי יסא אמרו בשם רבי יוחנן ,אתיא דרבי
יוסי הגלילי [כרבי יודה] ,כמה דרבי יודה אומר
עושה אותו כנכסיו מעשר שני ממון בעלים כן רבי
יוסי הגלילי עושה אותו כנכסיו .ושואל ר' ירמיה
בעי קומי רבי זעירא ,כדברי מי שהוא עושה אותו
כנכסיו מהו שיהא חייב במעשרות? ועונה א"ל כיי
כמו דאמר ר' יהושע בן לוי ,דאמר רבי אבין בשם ר'
יהושע בן לוי ,לא סוף דבר הלכה זו ,אלא כל הלכה
שהיא רופפת מסופקת בבית דין ואין אתה יודע מה
טיבה ,צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג בעבר .ואנן
חמיין רואים ציבורא דלא מפרשין מנטע רבעי
מעשר ,ושואל אמר רבי מנא אילו אמר מפרישים
מעשרות כבית שמאי ויש ציבור כבית שמאי? ועונה,
אמר רבי אבין כלום למדנו נטע רבעי אלא ממעשר
שני ,כמה דתימר אין מעשר שני חייב במעשרות,
משנה ד' ה' ו' ז' הלכה ג'
(ד) כֵיצַד פֹודִ ין נֶּטַע ְר ָבעִיַ ,מנִי ַח אֶּת ַהסַל עַל פִי שְֹלשָה שמאים ,וְאֹומֵרַ ,כ ָמה ָאדָ ם רֹוצֶּה ִלפְדֹות לֹו מן הפירות
המחוברים באילן ְב ֶּסלַע עַל ְמנָת לְהֹוצִיא יְצִיאֹות ִמבֵיתו פחות הוצאות הטיפול עד תלישתם ּ .ו ַמנִי ַח אֶּת ַהמָעֹות,
שבִיעִית כשאין
וְאֹומֵר ,כָל ַהנִ ְלקָט ִמזֶּה ,מְח{ו}לָל עַל ַהמָעֹות ָה( ֵא){ל}לּו ( ְב){מ}כְָך ְוכְָך ַסלִים ְב ֶּסלַע (ה) ּו ַב ְ
שכַר ְלקִיטָה שטרח בו,
ש ְו{ו}יֹוְ ( .ו)אִם ָהי ָה הַכ ֹל מ{וב}( ְפ)קָר ,אֵין לֹו ֶּאלָא לפדות את ְ
הוצאות טיפול ,פֹודֵ הּו ְב ָ
שנִ{י}תַ ן לֹו ְבמַתָ נָה כשעדיין היה מחובר לאילן:
הַפֹודֶּ ה נֶּטַע ְר ָבעִי שֶּלֹו ,מֹוסִיף ָעלָיו ֲחמִישִיתֹו ,בֵין שֶּ הּוא שֶּלֹו ּובֵין ֶּ
שבִיעִיתָ ,הי ָה זמן בִעּור לרוקן את ביתו מתרומות ומעשרות
(ו) ע ֶֶּּרב יֹום טֹוב ה ִָראשֹון שֶּל ֶּפסַח שֶּל ְרבִיעִית ְושֶּל ְ
שלא נמסרו לכהן וללוי .כֵיצַד{היה הביעור} ,נֹותְ נִין תְ רּומָה ּותְ רּומַת ַמ ֲעשֵר ַל ְב ָעלִי{ה}(ם) הכוהניםּ ,ו ַמ ֲעשֵר ִראשֹון
כּורים שלא הועלו לירושלים מִתְ ַבע ֲִרי(ם){ן}
שנִי ְו ַה ִב{י} ִ
ְל ְב ָעלָיו הלווים ּ ,ו ַמ ֲעשַר ָענִי ִל ְב ָעלָיו עניי העירּ .ו ַמ ֲעשֵר ֵ
כּורים נִ{ו}תָ נִין לַכ ֹ ֲהנִים כַתְ רּומָה .הַתַ ְבשִיל שיש בו מן החייב
שמְעֹון אֹומֵרַ ,ה ִב{י} ִ
מושמדים ְבכָל מָקֹוםַ .רבִי ִ
שהָיּו לֹו ֵפ{י}רֹות מעשר שני
שמַאי אֹומ ְִרים ,צ ִָריך ְל ַבעֵרּ .ובֵית ִהלֵל אֹומ ְִרים ,ה ֲֵרי הּוא ִכמְבֹועָר( :ז) מִי ֶּ
ביעור ,בֵית ַ
שמַאי אֹומ ְִרים ,צ ִָריְך ְל ַח ְללָן עַל ַה ֶּכסֶּףּ .ובֵית ִהלֵל
שעַת ַה ִב{י} עּור ,בֵית ַ
ַבזְמַן ַהזֶּה כשאין בית המקדש ְו ִהגִיעָה ְ
שהֵן פֵרֹות מבערם ומאבד אותם :
שהֵן ֶּכסֶּף ְו ֶּאחָד ֶּ
אֹומ ְִריםֶּ ,אחָד ֶּ
ירושלמי מעשר שני ל' ע' ב'
נאמר כאן "מקצה" ונאמר להלן שם לא' (י) ַויְצַ ו
גמ' הכתוב במשנה לפדות לו בסלע הכוונה ליקח לו
שנַת
שנִים בְמֹעֵד ְ
שבַע ָ
משה אוֹתָּ ם לֵאמֹר ִמקֵץ ֶּ
ֶּ
בסלע ומה שכתוב אין לו אלא שכר לקיטה בעצים
ש ִמטָה ְבחַג הַסכֹות :מה מקץ שנאמר להלן במועד,
ַה ְ
יש לומר אין לו אלא שכר עקיצה .רבי הושעיה מפיק
אף כאן במועד .ושואל אי מה מקץ שנאמר להלן
מוצא לו תלתא איסתוננסין עצלנים ומפונקים
בחג הסוכות ,אף כאן בחג הסוכות? ועונה ת"ל "כי
ומפריק על פומהון במחיר יקר ,כתיב דברים יד'
תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך" אימתי הוא
שנִים תֹוצִיא אֶּת ָכל ַמ ְעשַר תְבּוָאתְָך
(כח) ִמ ְקצֵה שָלש ָ
החקלאי מכלה לעשר את כל הפירות בפסח של
שע ֶָּריָך :יכול פעם אחת בשבוע
שנָה ַההִוא ְו ִהנַחְתָ ִב ְ
ַב ָ
רביעית ,.בשנה ההיא את זקוק לבערו ואין את זקוק
בשנת השמיטה את חייב להוציא את המעשרות
לבערו בשאר כל השנים .בשנה ההיא את זקוק לבער
ולהוציא מעשר עני ת"ל "מקצה שלש שנים" אחת
את פירות שלוש השנים ואין את זקוק לבער ירק
לשלש שנים ולא אחת לשבע ,ושואל אלא בשלישית
שיצא ונלקט מראש השנה עד הפסח .חברייא אמרין,
את חייב לבער את המעשרות ולהוציא מעשר עני?
שאינו מתוודה לא ברביעית ולא בחמישית אלא
ת"ל "מקצה שלש [שנים] .אין מקצה אלא בסוף
בשביעית .א"ר הילא שאינו מעכב ודוי ברביעית ולא
שנה ,את מבער ואין את מבער מיד בראש השנה.
בחמישית .ושואל מה נפק מביניהון? ועונה עבר
ושואל אי בסוף שנה יכול כיון בראשה בתחילת
השנה של רביעית את חייב לבער את המעשרות
ונתוודה .על דעתיהון דחברייא פסול שאינו יכול
להגיד "ביערתי הקודש" שם כו' (יג) וְָאמַ ְרּתָּ לִׁ ְפנֵי
ולהוציא מעשר עני ועונה תלמוד לומר שם כו' (יב)
ְי ֹהוָּה אֱֹלהֶּ יָך בִׁ עַ ְר ִּׁתי הַ קֹדֶּ ש ִׁמן הַ בַ יִׁת וְ גַ ם נְתַ ִּׁתיו ַללֵוִׁ י
כִי תְ ַכלֶּה ַל ְעשֵר אֶּת כָל ַמ ְעשַר תְבּוָאתְ ָך בַ ָּשנָּה
וְ ַלגֵר ַליָּתוֹם ְולַָּאלְ מָּ נָּה כְ כָּל ִׁמ ְצו ְָּתָך אֲ ֶּשר ִׁצּוִׁיתָּ נִׁי ֹלא
ֲשר וְ נָּתַ ּתָּ ה ַללֵוִׁי ַלגֵר ַליָּתוֹם
ישת ְשנַת הַ מַ ע ֵ
הַ ְשלִׁ ִׁ
עָּ בַ ְר ִּׁתי ִׁמ ִׁמ ְצוֹתֶּ יָך וְֹלא ָּשכ ְָּח ִּׁתי :על דעתיה דרבי הילא
וְ לַָּאלְ מָּ נָּה וְָאכְ לּו בִׁ ְשעָּ ֶּריָך וְ ָּשבֵ עּו :כשתכלה לעשר
כשרִׁ :מ ְקצֵ ה ָּשלש ָּשנִׁים ּתו ִֹׁציא בשנה ההיא את
את כל הפירות .ושואל ,אי כשתכלה לעשר את כל
מוציאו הטמא מן המחסנים הטמאים ,ותורם על
הפירות יכול אפילו בחנוכה? ועונה ,גזרה שווה
הטהור ואין את מוציאו בשאר כל השנים מן הטמא
ודכוותה אין נטע רבעי חייב במעשרות ..רבי אבא
רבי חייא אמרו בשם רבי יוחנן עיסת מעשר שני
בירושלים ,כרבי מאיר הסובר שהוא ממון גבהה
פטורה מן החלה ,כרבי יודה שהוא ממון בעלים
חייבת בחלה .אמר רבי יודה ,לא אמרו אלא
בירושלים הא בגבולין לא חייב שאין לו התר אכילה,
ושואל ,רבי אבא בר כהן בעי קומי רבי יוסי ,כדברי
מי שמחייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה? ועונה .
א"ל ולא רבי יודה היא .וסברינן מימר ,כל הדא
הילכתא רבי יודה בשיטה כבית שמאי:
וְ ָאמַ ְרּתָּ אֲ לֵהֶּ ם כִי תִ קְחּו ֵמאֵת ְבנֵי יִש ְָראֵל אֶּת ַה ַמ ֲעשֵר
ֲאשֶּר נָתַ תִ י ָלכֶּם ֵמאִתָם ְבנַ ֲחלַתְ כֶּם ַוה ֲֵרמ ֹתֶּ ם ִממֶּנּו
תְ רּומַת י ְהֹוָה ַמ ֲעשֵר מִן ַה ַמ ֲעשֵר :ומדייק מאת בני
ישראל את מוציא ,ואין את מוציא ממכירי כהונה
ולוייה .ואתייא כיי דאמר רבי אלעזר "כי תקחו מאת
בני ישראל את המעשר" .מאת בני ישאל את מוציא
ואין את מוציא מן הגוי .רבי אבהו אמר ,איתפלגון
רבי יהושע בן חנניה ורבי אלעזר בן עזריה .רבי
יהושע בן חנניה אמר ,אין נותנין מעשר לכהונה ,ורבי
אלעזר בן עזריה אמר ,נותנין מעשר לכהונה .ושואל
מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי אלעזר בן עזריה
והא כתיב שם (לא) ַו ֲא ַכלְתֶּ ם א ֹתֹו ְבכָל מָקֹום אַ ּתֶּ ם
יתכֶּם כִׁ י ָּשכָּר הּוא לָּכֶּ ם חֵ לֶּף ֲעב ַֹד ְתכֶּם בְ אֹהֶּ ל מוֹעֵ ד:
ּובֵ ְ
האם בא הכהן ואוכלו עמו בקבר? ועונה .אמר ליה
מהו בכל מקום אפילו בעזרה .ושואל אמר ליה והא
כתיב "אתם וביתכם" ושואל ,ואשה נכנסת לעזרה?
ומספר ,רבי אבא הוה משתעי ההן עובדא ,רבי
אלעזר בן עזריה הוה יליף היה רגיל מיסב מעשרא
דחדא גינה ,והיה לאותה גינה שני פתחים אחד למקום
טומאה ואחד פתוח למקום טהרה ,.נפק רבי עקיבה
לגביה אמר ליה לבעל הגינה פתח ההן הטמא וסתום
ההן הטהור .אין אתא רבי אלעזר בן עזריה הכהן
אמור לי' בא בדרך הזה ,אמר ליה ומה אני עושה
אין שלח תלמידיה? וענה רבי עקיבא אמור ליה
"אתם" כתיב .שמע רבי אלעזר בן עזריה אמר,
מרצעה חגורתו דעקיבה בן יוסף בא לכאן .באותה
שעה החזיר ר' אלעזר בן עזריה כל המעשרות שנטל.
אמר רבי יצחק בר אלעזר בשרותא קורה בעיא
מוליי להבעיר סבא דקיסה קיסם מיניה וביה כל
גומרה גחלת דלא כויה הדולקת בשעתה לא כויה
לא תדלק עוד :במשנהִׁ ,מי ֶּשהָּ יּו ל ֹו פֵ ירוֹת מעשר
שני בַ זְ מַ ן הַ זֶּה ,הכל מודין בפת ושמן שהוא צריך
לבער ,ביין ובתבלין שהוא כמבוער ,מה פליגין
בתבשיל ,בית שמאי אומרים צריך לבער ובית הלל
אומרים אינו צריך לבער .ושואל מה טעמא דבית
שמאי? ועונה כתוב שם יד (כה) וְ נָּתַ ּתָּ ה בַ כָּסֶּ ף ְוצ ְַרתָ
ַה ֶּכסֶּף בְ י ְָּדָך וְהָּ לַכְ ּתָּ אֶּ ל הַ מָּ קוֹם אֲ ֶּשר יִׁבְ חַ ר ְי ֹהוָּה
אֱֹלהֶּ יָך בוֹ :בלבד הנמצא בידך .ושואל מה טעמא
דבית הלל? ועונה אפילו מחללו במטבע מהו מועיל
הרי צריך לבערו :
על הטהור .א"ר אלעזר כיני מתניתא ,בשנה ההיא את
מוציאו ממקום טומאה למקום טהרה ,ואין את מוציאו
בשאר כל השנים ממקום טומאה למקום טהרה .אתיא
דרבי אלעזר כמאן דאמר אין מוציאין מעשר לכהונה
אלא נותן אותו ללוי .ומספר,ביומוי דרבי יהושע בן
לוי ביקשו להימנות בבית הדין הגדול שלא ליתן
מעשר לכהונה .אמרין מאן ייעול רבי יהושע בן לוי
דהוא בעצמו לוי והוא מסייע לליואי .עאל לבית דין
וסייע לכוהנים .אמר בעשרים וארבעה מקומות
בתורה נביאים וכתובים נקראו הכהנים לוים וזה אחד
מהן יחזקאל מד' (טו) ְוהַכ ֹ ֲהנִים ַה ְל ִוי ִם ְבנֵי צָדֹוק אֲ ֶּשר
ָּש ְמרּו אֶּ ת ִׁמ ְשמֶּ ֶּרת ִׁמ ְקדָּ ִׁשי בִׁ ְתעוֹת בְ נֵי י ְִׁש ָּראֵ ל מֵ עָּ לַי
הֵ מָּ ה י ְִׁק ְרבּו אֵ לַי לְ ָּש ְרתֵ נִׁי וְעָּ ְמדּו לְ פָּ נַי לְ הַ ְק ִׁריב לִׁ י חֵ לֶּב
וָּדָּ ם נְאֻ ם אֲ ֹדנָּי יֱהֹוִׁה :רבי בנימין בר גידול ורבי אחא
הוון יתיבין אמרין ושאלו והא כתיב נחמיה י' (לט)
ְו ָהי ָה הַכֹהֵן בֶּן ַאהֲר ֹן עִם ַה ְל ִוי ִם ַב ְעשֵר ַה ְל ִוי ִם וְהַ לְ וִׁ יִׁם
ֲשר לְ בֵ ית אֱֹלהֵ ינּו אֶּ ל הַ לְ ָּשכוֹת
ַיעֲלּו אֶּ ת מַ ע ֲַשר הַ מַ ע ֵ
לְ בֵ ית הָּ אוֹצָּ ר :ועונה ,ליתן לו תרומה מעשר .ושואל
והכתיב "והלוים יעלו את המעשר"? ועונה .רב חונא
וחברייא חד מנהון אמר היה יכול לכתוב לבני לוי מה
תלמוד לומר במדבר יח (כא) ְו ִל ְבנֵי לֵוִׁי ִׁהנֵה נָּתַ ִּׁתי כָּל
ֲשר בְ י ְִׁש ָּראֵ ל לְ ַנ ֲחלָּה חֵ לֶּף ֲעבֹדָּ תָּ ם אֲ ֶּשר הֵ ם עֹבְ ִׁדים
מַ ע ֵ
אֶּ ת ֲעב ַֹדת אֹהֶּ ל מוֹעֵ ד :אלא מכאן שנותנין מעשר
לכהונה .ואחרנא אמר ,אפילו לית כתיב אלא לבני
נותנין מעשר לכהונה .אילו מאן דאמר פלן ברי בן זה
יסב מקמת פלן לפני השני ושאר נכסי ירשו בני
דילמא לא נסב עמהון? ומספר ,רבי יונה יהב
מעשרוי לרבי אחא בר עולא ,לא משום דהוה כהן
אלא משום דהוה לעי באורייתא עמל בתורה .מה
טעמא ולמד זאת מן דברי הימים ב .לא' (ד) וַי ֹאמֶּר
שבֵי י ְרּושָלַ ִם לָתֵת ְמנָת הַכ ֹ ֲהנִים ְו ַה ְל ִוי ִם ְל ַמעַן
ָלעָם לְיֹו ְ
ְתֹורת י ְהֹוָה :רב הונא לא נסב מעשר ,רבי
י ֶּ ֶּחזְקּו ב ַ
אחא הכהן לא נסב לא לקח מעשר ,רבי חייא בר
אבא הכהן הורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ
לטומאת ארץ העמים בגין דלא מיסב מעשר .שאל
בר נש לרבי שמואל בר נחמן ,שאל לרבי יונתן מהו
דנסב מעשר? אמר לו סב קח ומה דנפל לשבטך נפל
לך וגם אתה משבט לוי רבי ינאי מפקד לקריבוי כד
תהיווין חכרין ארע לא תחכרון אלא מן דחלונייא
שאינם כוהנים ומסביר ,ואף על גב דאת אמר ,אין
נותנין מעשר לכהונה מודה שאין מוציאין שלו מידו,
מה טעמא? שנאמר במדבר יח' (כו) וְאֶּ ל הַ לְ וִׁ יִׁם ְּת ַדבֵ ר
במשנה ח' ט' הלכה ד'
ש ַבמְדִ ינֹותַ ,מהֲרּו ְוהַתְ קִינּו הפרישו
(ח) ָאמַר ַרבִי י ְהּודָ ה ,ב ִָראשֹונָה הָיּו שֹו ְלחִין בית דין להודיע ֵאצֶּל ַב ֲעלֵי בָתִ ים ֶּ
שכָל
שבָא ַרבִי ֲעקִי ָב(א){ה} ְו ִל{י}מֵדֶּ ,
שעַת ַה ִב{י}עּור .עַד ֶּ
תרומות ומעשרות (אֶּת) ֵפ{י}רֹותֵ יכֶּם עַד שֶֹּּלא תַ גִי ַע ְ
שהָיּו ֵפ{י}רֹותָיו
ְטּורים מִן ַה ִב{י}עּור ואינם מעכבים ווידוי( :ט) מִי ֶּ
ַה ֵפ{י}רֹות {עד} שֶֹּּלא בָאּו לְעֹונַת ַה ַמ ַעשְרֹות ,פ ִ
שהָיּו ָבאִי{ם}(ן)
ְרחֹוקִים ִממֶּנּו ,צ ִָריך ִלקְרֹות ָל ֶּה(ם){ן} שֵם למי הם נתוניםַ .מ ֲעשֶּה ב ְַרבָן ַג ְמלִיאֵל ְו ַהזְ ֵקנִים ֶּ
שכָר לֹו.
ש ֲאנִי עָתִ יד לָמֹוד ,נָתּון לִיהֹוש ַע הלוי ּ .ומְקֹומֹו מ{ו} ְ
ִב ְספִינָהָ ,אמַר ַרבָן ַג ְמלִיאֵל ,עִּׂשּור מעשר ראשון ֶּ
שיִזְכֶּה בֹו ָל ֲענִי ִיםּ ,ומְקֹומֹו
ש ֲאנִי עָתִ יד לָמֹוד ,נָתּון ַל ֲעקִי ָב{ה}(א בֶּן יֹוסֵף) הגזבר ֶּ
ִע{י}ּׂשּור ַאחֵר של מעשר עני ֶּ
ש ֲאנִי עָתִ יד לָמֹוד ,נָתּון ְל ֶּא ְל ָעזָר בֶּן ֲעז ְַרי ָה הכהן ּ ,ומְקֹומֹו
שכָר לֹוָ .אמַר ַרבִי י ְהֹושעִַ ,ע{י}ּׂשּור תרומת מעשר ֶּ
מ{ו} ְ
שכָר המקומות המושכרים :
שכָר לֹוְ .ונִתְ ַקבְלּו זֶּה ִמזֶּה ָ
מ{ו} ְ
ירושלמי מעשר שני לא ע' ב'
כלום עשה עד שיסיים יציין בדיוק היכן? רבי רדיפה
גמ' עַ ד ֶּשבָּ א ַרבִׁ י ע ֲִׁקיבָּ א וְ לִׁ ימֵ דֶּ ,שכָּ ל הַ פֵ ירוֹת ֶּשֹּלא
טּורים ִׁמן הַ בִׁ יעּור ושואל
בָּ אּו לְ ע ֹונַת הַ מַ עַ ְשרוֹתְ ,פ ִׁ
אמר ,איתפלגון רבי ירמיה ורבי יוסי ,חד אמר מעשר
ולא טבל הוא ואיך מתוודה ? ועונה .רבי הילא בשם
עני אם הוא עצמו עני הראוי ליטול זכה גם לאחר
שמואל זאת אומרת שהטבל קרוי קודש .אמר רבי
ואחרנא אמר ,הראוי ליתן זכה לעני אחר מ"ד העשיר
יודה מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו יושבין על
הראוי ליתן זכה לעני ,כל שכן עני ראוי ליטול זוכה
מעלות האולם בהר הבית ,והיה יוחנן הכהן הסופר
לעני אחר ומאן דאמר ליטול הא ליתן לא .,ושואל
הלז יושב לפניהם ,אמרו לו ,צא וכתוב :אחינו בני
הא מתני' פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה .דתמן
גלילא עילאה מן הגליל העליון בני גלילא ארעיתא
תנינן האומר לשליח תן גט זה לאשתי ,שכן ראוי הוא
ומן הגליל התחתון שלמכון יסגא ,מודענא לכון דמטא
בתור אב לקבל גט בתו הקטנה ,וקבל ושטר שחרור
זמן ביעורא המעשרות תפקון הוציאו כל מעשריא
זה לעבדי ,שכן הוא ראוי לקבל שטר שיחרורו
מן מעטני זיתאי ,.לאחנא בני דרומא עילאה ובני
לעצמו .ותנינן התקבל תהיה שליח קבלה של גט זה
דרומא ארעיתא ,מודענא לכון דמטא זמן ביעורא
לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה הבעל
תפקון מעשריא מן החיטים מעמרי שיבליא .,לאחנא
להחזיר ,יחזיר ,ושואל ,והעבד ראוי להוליך את הגט.
בני גלותא דבבל וגני גלותא דמדי ובני גלותא דיוון
ועונה פתר לה לצדדין הגט על ידי שליח יהודי
ושאר כל גלוותהון דישראל ,שלמכון יסגא ,מודענא
ושטר שחרור לעבד כנעני היא [מתניתא] ,ושואל,
לכון דאימריא רכיכין הצאן רכים וגוזליא דקיקין,
מתניתא פליגא על מאן דאמר הראוי ליתן זכה ,דתנינן
ושפר באנפיי ומצאנו לנכון ובאנפי חביריי ,מוספא
תמן ,עישור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבה בן
להוסיף על שתא דא תלתין יומין באדר שני ולעבר
יוסף כדי שיזכה בו לעניים ומושכר לו מקומו ,ושואל
את השנה :במשנהָ ,אמַ ר ַרבָּ ן גַ ְמלִׁ יאֵ ל ,עִׁ שּור מעשר
ורבי עקיבה ראוי הוא ליטול .ועונה פתר לה עד שלא
ראשון ֶּשאֲ נִׁי עָּ ִׁתיד לָּמוֹד ,נָּתּון לִׁ יהוֹשֻ עַ הלוי ,ושואל,
העשיר .ואפילו תימר משהעשיר ,תפתר ,שהיה פרנס
הדא אמרה שאין נותנין מעשר לכהונה? ועונה .שנייא
גזבר של צדקה ויד הפרנס כיד העני .מילתיה דרבי
היא שהיה רבי יהושע בן חנניה תמן נוכח במקום,
יהושע בן לוי אמר ,בבעל הבית עשיר נחלקו ,אבל
ּומקוֹמ ֹו מֻ ו ְשכָּר ל ֹו אמר רבי חנניה הדא
במשנהְ ,
בבעל הבית עני ,מאחר שהוא ראוי ליטול זכה גם
אמרה שהיה רבן גמליאל צריך לזכות אגב קרקע ,
לעני אחר:
ועונה א"ר יהושע בפירות מונחים כאילו הם מחוברין
לקרקע ,ומסביר אילו קופתו של רבן גמליאל נתונה
לתוך ביתו של רבי יהושע ואומר יזכה למעשר שבה
משנה י' יא' יב' יג יד' טו' הלכה ה'
(י) ַב ִמנְחָה בְיֹום טֹוב (הַָאחֲרֹון) של פסח הָיּו מִתְ וַדִין ווידוי מעשר שני כֵיצַד ָהי ָה ַה ִּו{י}דּוי ,ככתוב בספר דברים
כד' (יג) וְָאמַ ְרּתָּ לִׁ ְפנֵי ְי ֹהוָּה אֱֹלהֶּ יָך ִבע ְַרתִ י הַק ֹדֶּ ש מִן ַה ַבי ִת וְ גַ ם נְתַ ִּׁתיו ַללֵוִׁי וְ ַלגֵר ַליָּתוֹם וְ לַָּאלְ מָּ נָּה כְ כָּל ִׁמ ְצו ְָּתָך אֲ ֶּשר
שנִי ְונֶּטַע ְר ָבעִי" .נְתַ תִ יו ַל ֵלוִי" ,זֶּה ַמ ְעשַר ראשון שניתן ֵלוִי.
כָּח ִּׁתי ,:זֶּה ַמ ֲעשֵר ֵ
ִׁצּוִׁיתָּ נִׁי ֹלא עָּ בַ ְר ִּׁתי ִׁמ ִׁמ ְצוֹתֶּ יָך וְ ֹלא ָּש ְ
ש ְכחָה ְו ַהפֵָאהַ ,אף עַל פִי
| ְוגַם נְתַ תִיו" ,זֹו תְ רּומָה ּותְ רּומַת ַמ ֲעשֵרַ " .לגֵר ַלי ָתֹום ְולַָא ְל ָמנָה" ,זֶּה מַעשַר ָענִיַ ,ה ֶּלקֶּט ְו ַה ִ
שאֵי(נָ)ן ְמ ַע ְכבִי{ם}(ן) אֶּת ַה ִּו{י}דּוי" .מִן ַה ַבי ִת" ,זֹו ַחלָה(:יא) " ְככָל ִמ ְצוָתְ ָך ַאשֶּר ִצּוִיתָ נִי" מכאן לומדים הָא אִם
ֶּ
שאֵינֹו מִינֹו ,וְֹלא
שנִי ל ִָראשֹון ,אֵינֹו י ָכֹול ְלהִתְ ַו{ו}דֹותֹ" .לא ָעב ְַרתִ י ִמ ִמצְֹותֶּ יָך"ֹ ,לא ִהפ ְַרשְתִ י ִממִין עַל ֶּ
ִהקְדִ ים ַמ ֲעשֵר ֵ
מִן הַתָ לּוש עַל ַהמְח{ו}בָרְ ,וֹלא מִן ַהמְח{ו}בָר עַל הַתָ לּוש ,וְֹלא מִן ֶּהחָדָ ש של שנה זו עַל ַהיָשָן על תבואה של שנה
שמְָך ָעלָיו( :יב) שם (יד) ֹלא
ש ַכחְתִ י ִמ ְלב ֶָּרכְָך ּו ִמ ְל ַהזְכִיר ִ
ש ָכחְתִ י"ֹ ,לא ָ
קודמת ,וְֹלא מִן ַהיָשָן עַל ֶּהחָדָ ש" .וְֹלא ָ
אֲשר ִׁצּוִׁיתָּ נִׁי:
יתי כְ כֹל ֶּ
ָא ַכלְתִ י בְאֹנִי ִממֶּנּו וְֹלא בִׁ עַ ְר ִּׁתי ִׁממֶּ נּו בְ טָּ מֵ א וְ ֹלא נָּתַ ִּׁתי ִׁממֶּ נּו לְ מֵ ת ָּשמַ עְ ִּׁתי בְ קוֹל ְי ֹהוָּה אֱֹלהָּ י עָּ ִׁש ִׁ
ומדייק הָא אִם ֲאכָלֹו ַב ֲאנִינָ{ות}(ה) אֵינֹו י ָכֹול לְ ִהִתְ וַדֹות" .וְֹלא ִב ַע ְרתִ י ִממֶּנּו ְב ָטמֵא" ,הָא אִם ִהפ ְִרישֹו בְט{ו}מְָאה
אֵינֹו י ָכֹול ְלהִתְ וַדֹות" .,וְֹלא נָתַ תִ י ִממֶּנּו ְלמֵת"ֹ ,לא ָל ַקחְתִ י ִממֶּנּו מכסף מעשר שני ָארֹון וְתַ כ ְִריכִי(ם){ן} ְלמֵת ,וְֹלא
ִירה בהר הקודשָ " .עשִיתִ י כְכ ֹל
ש ַמעְתִ י ְבקֹול יְי ָ אֱֹלהָי"ֲ ,הבֵאתִ יו בטהרה ְלבֵית ַה ְבח ָ
נְתַ תִ י{ם}(ו) לְאֹונְנִים ֲאח ִֵריםָ " .
ש ַמי ִם ּובָּ ֵרְך אֶּ ת עַ ְמָך אֶּ ת
שקִיפָה ִממְעֹון קָדְ שְָך מִן ַה ָ
ש ַמחְתִ י בֹו אחרים (יג) שם (טו) ַה ְ
ש ַמחְתִ י ְו ִ
ֲאשֶּר ִצ{י}ּוִיתָ נִי"ָ ,
ש ָגז ְַרתָ ָעלֵינּוַ ,אף
י ְִׁש ָּראֵ ל וְאֵ ת הָּ אֲ דָּ מָּ ה אֲ ֶּשר נָּתַ ּתָּ ה לָּנּו כַ אֲ ֶּשר נ ְִׁשבַ עְ ּתָּ לַאֲ בֹתֵ ינּו אֶּ ֶּרץ זָּבַ ת חָּ לָּב ְּודבָּ שָ ,:עשִינּו מַה ֶּ
ש ַמי ִם ּוב ֵָרְך אֶּת ַעמְָך אֶּת יִש ְָראֵל" ְב ָבנִים ּו ְבבָנֹותְ " .ואֵת
שקִיפָה ִממְעֹון קָדְ שְָך מִן ַה ָ
ש ִה ְב ַטחְתָ נּוַ " ,ה ְ
אַתָ ה ֲעשֵה מַה ֶּ
ש ַבעְתָ ַלאֲבֹותֵ ינּו א ֶֶּּרץ זָבַת ָחלָב
ַהאֲדָ מָה ֲאשֶּר נָתַ תָ ה לָנּו"ְ ,בטַל {וברוחות} ּו{ב} ָמטָר ּו ְב ַוולְדֹות ְב ֵהמָהַ (" .כ) ֲאשֶּר נִ ְ
אֲשר נָּתַ ּתָּ ה לָּנּו" ִמכָאן ָאמְרּו ,יִש ְָראֵל ּו ַמ ְמז ִֵרים
ֶּ
ּודְ בָש" ,כְדֵ י שֶּתִ תֵ ן ַטעַם ַב ֵפ{י}רֹות( :יד) " ְואֵ ת הַ אֲ דָּ מָּ ה
ָָארץַ .רבִי ֵמאִיר אֹומֵרַ ,אף ֹלא כֹו ֲהנִים
שאֵין ָלהֶּם ֵחלֶּק ב ֶּ
מִתְ ַו{ו}דִ י(ם){ן}ֲ ,אבָל ֹלא ג ִֵרים וְֹלא ֲעבָדִ ים מְש{ו}ח ְָר ִריםֶּ ,
ָארץַ ,.רבִי יֹוסֵי אֹומֵר ,י ֵש ָלהֶּם ע ֵָרי ִמג ְָרש וגם הם יכולים להתוודות ווידוי מעשר( :טו)
ּו ְל ִווי ִם ,שֶֹּּלא נָטְלּו ֵחלֶּק ָב ֶּ
ְעֹור ִרי(ם){ן} מפני טענת המינים ְ ,ואֶּת
יֹו ָחנָן כֹהֵן גָדֹול ֶּה ֱעבִיר ביטל את הֹודָ יֹות ַה ַמ ֲעשֵרַ .אף הּוא ִב{י}טֵל אֶּת ַהמ ְ
ש ַלי ִם בחול המועד ובא הוא וביטל ּ ,ו ְביָמָיו אֵין
הַנֹו ְקפִי(ם){ן} שלא לפצוע בקרבן ְועַד יָמָיו ָהי ָה ַפטִיש ַמכֶּה בִירּו ָ
ָאדָ ם צ ִָריְך ִלשְאֹול עַל הַדְ מַאי שכולם לימודי השם ומעשרים פירותיהם :
ירושלמי מעשר שני ךב ע' ב'
י ֱהֹוִה ַאזְכִׁ יר ִׁצ ְדקָּ ְתָך לְ בַ דֶּ ָך :ומסביר ,כתיב זכריה ד'
גמ' שואל ויתודה ביום טוב ראשון של פסח? ועונה
שנֵי ְבנֵי ַהי ִ ְצהָר הָעֹמְדִ ים עַל אֲדֹון כָל
(יד) ַויֹאמֶּ ר ֵאלֶּה ְ
כדי שיהא לו מה לוכל ברגל .ושואל למה במנחה
ָָארץ .:רבי אבהו אמר אתפלגון רבי יוחנן ורבי
ה ֶּ
ויתוודה בשחרית? ועונה עד כאן מצווה הוא לוכל
שמעון בן לקיש חד אמר אלו שהן באין בטרוניה
מצות .תני ,והביכורים טעונים ביעור .מאן תנא
לפני הקב"ה וחאחרנהא אמר אלו שהן באין מכח
ביכורים? רבנין .מאן לא תני ביכורים רבי שמעון,
גבורת המצות ומעשים טובים לפני הקב"ה .ומספר,
דתנינן הביכורים טעונים הבאת מקום וחייבים
רב הוה ליה כיתן ולקת בתולעים .שאל לרבי חייא
בביעור ורבי שמעון פוטר" .נתתיו ללוי" מכאן שאין
נותנין מעשר לכהונה :אמר רבי יונה ,זאת אומרת
רובא מהו מיכוס לטבוח צפור ומגבלא ולערב בו
נשרף טיבלו וממילא לא הפריש מעשר אינו יכול
אדמיה דם הציפור השחוטה בזרע כיתן .א"ל אל
להתוודות .אית תניי תני ,כל המצות שבתורה
תשחט נבלה .ושואל ולמה לא אמר ליה טריפה?
מעכבות .ואית תניי תני כל המצות שבפרשה
ועונה בגין שיטתו דרבי מאיר דרבי מאיר אמר
מעכבות .ושואל רבי אחא בר פפא בעי קומי רבי
טריפה חייבת בכיסוי דם ,ושואל איך קרה דבר זה
זעירא ,אפילו הקדים להניח תפילה של ראש לתפילה
לא כן אמר רבי אמי משם רבי שמעון בן לקיש,
של יד? .ועונה אמר ליה אוף אנא סבר כן .אמר רבי
משעלו מן הגולה לא לקת פשתן ולא החמיץ יין,
יוסי בי רבי בון ,צריך לומר זו חלה על כל העיסה ,זו
ונתנו עיניהם בזכות רבי חייא הגדול ובניו? ועונה .
תרומה על הכל הכרי ,שם וְ לִׁ ְהי ְֹתָך עַ ם קָּ דש לַיהֹוָה
ורב לקה בתולעת כהדא שכתוב ישעיה מו' (יב)
אֱֹלהֶּ יָך כַ אֲ ֶּשר ִׁדבֵ ר ':זה שם המיוחד .תרם את כל
ִירי לֵב ה ְָרחֹוקִים ִמצְדָ קָה :ומסבירים .
שמְעּו ֵאלַי ַאב ֵ
ִ
העיסה חלה או תרם את כל הכרי תרומה מנין שלא
רבי אבהו אמר ,איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן
לקיש ,חד אמר שכל באי עולם באין בצדקה ואלו
עשה ולא כלום עד שישייר מקצת? תלמוד לומר שם
באין זרוע ,ואחרנא אמר שכל טובות ונחמות הבאות
(ב) וְ לָּקַ חְ ּתָּ מ ֵֵראשִית כָּל ְפ ִׁרי הָּ אֲ דָּ מָּ ה אֲ ֶּשר ּתָּ בִׁ יא
ְש ְמּתָּ בַ טֶּ נֶּא
ַאר ְצָך אֲ ֶּשר ְי ֹהוָּה אֱֹלהֶּ יָך נֹתֵ ן לְָּך ו ַ
מֵ ְ
לעולם בזכותן בא ,והן אינן נהנין מהן כלום ,כגון מר
ֵן
כ
ש
ַ
לְ
יָך
ֱֹלהֶּ
א
ָּה
ו
ה
ֹ
י
ְ
ר
חַ
ִׁבְ
י
ר
ש
ֶּ
אֲ
ֹם
ו
ק
מָּ
הַ
ל
אֶּ
ּתָּ
ַכְ
וְהָּ ל
זוטרא דמצלי מתפלל לרפואת חולים על אחרונין
ְשמ ֹו ָּשם :ולא כל ראשית :שואל ,נתן למת מניין
אחרים ,ומתעני ,ועל נפשיה לא מתעני :וכן רב
שהוא עובר בעשה? ועונה רבי אלעזר בשם ר' סימיי
ממשפחת רבי חייא ,במשנהַ ,רבִׁ י מֵ ִׁאיר אוֹמֵ רַ ,אף
כתוב "לא נתתי ממנו למת" ומברר מה אנן קיימין,
ָארץ ,תני ערי
ֹלא כ ֹו ֲהנִׁים ּולְ וִׁ ויִׁםֶּ ,שֹּלא נ ְָּטלּו חֵ לֶּק בָּ ֶּ
אם להביא לו ארון ותכריכין דבר שהוא אסור לחי
המקלט של הלווים למחלוקת כחלק נחלה ניתנו דברי
מכספי מעשר שני .אם לחי הוא אסור לא כל שכן
רבי יהודה ,רבי יוסי אומר לבית דירה למגורים
למת? ועונה .אלא איזהו דבר שהוא מותר לחי ואסור
ניתנו .אתיא דרבי יודה כרבי יוסי ,ודרבי מאיר
למת ,הוי אומר זו סיכה בשמן זית של מעשר שני .
כדעתיה .דתנינן רוצחי שגגה שברחו לערי מקלט
רבי הונא בר אחא אמר ,בשם ר' אלכסנדרא בוא
מעלות היו שכר דירה ללוים דברי רבי יודה .רבי יוסי
וראה כמה גדול כוחן של עושי מצווה שכל השקפה
אומר לא היו מעלות להם שכר :במשנה ,יוֹחָּ נָּן כֹהֵ ן
שבתורה ארורה ,וזה בלשון ברכה .אמר רבי יוסי בן
ֲשר ,רבי ירמיה רבי חייא
גָּדוֹל הֶּ עֱבִׁ יר הוֹדָּ יוֹת הַ מַ ע ֵ
חנינא ,ולא עוד אלא שכתוב בו שם (טז) הַיֹום ַהזֶּה
אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש מתניתא משנחשדו
חֻקים הָּ אֵ לֶּה וְ אֶּ ת
ְי ֹהוָּה אֱֹלהֶּ יָך ְמצַ ּוְ ָך ַלעֲשוֹת אֶּ ת הַ ִׁ
להיות נותנין מעשר לכהונה ,ולא ללווים .הדא
וְשמַ ְרּתָּ וְ עָּ ִׁשיתָּ אוֹתָּ ם בְ כָּל לְ בָּ בְ ָך ּובְ כָּל
הַ ִׁמ ְשפָּ ִׁטים ָּ
מסייעא לרבי יוחנן בחדא ופליגא עלוי בחדא .פליגא
נ ְַפ ֶּשָך . :תניי יומא ברכה זו ליום ויום .רבי יודה בן
עלוי דתנינן וכן בת כהן שנתקדשה ללוי לא תאכל
פזי פתח בה תהילים עא' (טז) ָאבֹוא ִבגְברֹות אֲדֹנָי
בתרומה ולא במעשר .ושואל ניחא בתרומה לא
תאכל ,במעשר למה? מה נפשך כהנת היא תאכל
מעשר לוייה היא תאכל מעשר. ,ועונה רבי אילא
בשם רבי יוחנן ,כמאן דאמר ,אין נותנין מעשר
לכהונה ,הוי הוא רבי יוחנן אומר נותנין מעשר
לכהונה .מסייעא ליה דו אמר כולן כל תקנותיו של
יוחנן כהן גדול לשבח ,דאמר רבי יוחנן ,יוחנן כהן
גדול שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו
מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד ,אבל מעשר
ראשון ומעשר שני יש מהן היו מפרישין ומהן לא היו
מפרישין .אמר הואיל ומעשר ראשון האוכל ממנו
במיתה ומעשר שני בעון טבל ,יהא אדם קורא שם
לתרומה ולתרומת מעשר על הדמאי ונותנו לכהן,
ומעשר שני מחללו על המעות ,והשאר מעשר עני,
נשאר אצלו שהמוציא מחבירו עליו הראייה .ושואל
אם כן ויתוודה? ועונה .אמר רבי הילא כעס הוא לפני
המקום מי שהוא אומר עשיתי ככל אשר ציוויתני
ולא עשה .ושואל מעתה מי שהוא מפריש מוודאי
ונותן לכהן וללוי מתודה מי שהוא אינו מפריש לא
יתודה .ועונה לא מתוודה שלא לבייש את אלה
שקִיפָה ִממְעֹון קָדְ שְָך
שלא הפרישו כהדא דתני ,עד ַה ְ
ש ַמי ִם ּובָּ ֵרְך אֶּ ת עַ ְמָך אֶּ ת י ְִׁש ָּראֵ ל וְאֵ ת הָּ אֲדָּ מָּ ה
מִן ַה ָ
אֲ ֶּשר נָּתַ ּתָּ ה לָּנּו כַ אֲ ֶּשר נ ְִׁשבַ עְ ּתָּ לַאֲ בֹתֵ ינּו אֶּ ֶּרץ זָּבַ ת
חָּ לָּב ּו ְדבָּ ש ,:היו אומרין בקול נמוך ,מכאן ואילך היו
אומרין בקול גבוה :במשנהַ ,אף הּוא בִׁ יטֵ ל אֶּת
עּורה
ְעֹור ִרין אותן שהיו אומרין תהילים מד' (כד) ָ
ַהמ ְ
ָלמָה תִ ישַן אֲדֹנָי ָהקִיצָה ַאל תִ זְנַח ָלנֶּצַח .:וכי יש שינה
לפני המקום והלא כבר נאמר שם קכד' (ד) ִהנֵה ֹלא
י ָנּום וְֹלא י ִישָן שֹומֵר יִש ְָראֵל :ומה ת"ל שם עח' (סה)
ַויִקַץ ְכיָשֵן אֲדֹנָי כְ גִׁ בוֹר ִׁמ ְתר ֹונֵן ִׁמ ָּייִׁן :אלא ,כביכול
כאלו לפניו שינה ,בשעה שישראל בצרה ואומות
העולם ברווחה ,וכן הוא אומר איוב יז' (ב) ִׁאם ֹלא
הֲתֻ לִׁ ים עִׁ מָּ ִׁדי ּו ְב ַהמְרֹותָ ם תָ לַן עֵינִי :במשנהַ ,אף הּוא
בִׁ יטֵ ל ,וְאֶּ ת הַ נו ְֹק ִׁפים :את הנוקפין .אותן שהיו מכין
מוצאי שבת קודש
על גבי עגל בין קרניו .אמר להן יוחנן כהן גדול עד
מתי אתם מאכילים את המזבח טרפות? ועמד ועשה
להם טבעות .רבי אבא אמר בשם רבי יהודה טבעות
עשה להם טבעות בעזרה רחבות מלמטן וצרות
מלמעלן :במשנה ,עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים
דהיינו עד תחילת ימיו :ובימיו אין אדם צריך לשאול
על הדמאי ,שהעמיד זוגות משמרות שיהיו כולם
מעשרים .מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה מהן
תקנות לגנאי ומהן לשבח .דאמר רבי יוסי בשם רבי
תנחום בר חייא .רבי חזקיה רבי אלעזר בי רבי יוסי,
רבי תנחום בר חייא אמרו בשם רבי יהושע בן לוי,
בראשונה היה מעשר נעשה לשלשה חלקים ,שליש
לידידיו למכירי כהונה ולויים ,ושליש לאוצר בית דין
ושליש לעניים
המחלקים לפי שיקול דעתם
ולחבירים ללומדי תורה שהיו בירושלים .,אמר רבי
יוסי בי רבי בון מן דהוה סליק למדין להתדיין בבית
דין הגדול בירושלים עד דתלת איגרין הזמנות לדין
הוה יהב מדידיה מכספו מכאן ואילך אם היה צריך
משל אוצר .ומספר משבא אלעזר בן פחורה ויהודה
בן פתורה להיות דיינים היו נוטלין אותן הכוהנים
לתרומות ומעשרות בזרוע ,והיה ספיקן בידן למחות
ולא מיחה .והעביר יוחנן כהן גדול הודיית מעשר ,וזו
לגנאי :את המעוררין לשבח ואת הנוקפין לשבח .עד
ימיו היה פטיש מכה בירושלים עד תחילת ימיו.
ושואל רבי חסידא שאל לרבי חזקיה ,לא מסתברא
עד סוף ימיו? ועונה .אמר ליה אוף אנא סבר כן.
פירוש המילה דמאי ,רבי יוסי אמר בשם רבי אבהו.
רבי חזקיה אמר בשם רבי יודה בן פזי דמאי ,דמי
תיקן הופרש .או דמאי לא תיקן לא הופרש.
הדרן עלך כרם רבעי
וסליק לה מסכת מעשר שני
© Copyright 2024