פרק ב
חלה פרק שני
משנה א' ב' ג' הלכה א'
ָָארץ ישראלַ ,חי ָיבִּי(ם){ן} ַב ַחלָה .יָצְאּו ִּמ{י} ָכ(א)ן מארץ ישראל
שנִּ ְכנְסּו ל ֶ
ָָארץ ֶ
(א) פ{י}רֹות תבואה של חּוצָה ל ֶ
ָָארץ אם זרע באדמה
שבָא ַב ְספִּינָה ל ֶ
ָָארץ ֶ
ְלשָםַ ,רבִּי (א)לִּי ֶעזֶר ְמחַייב ,ו ְַרבִּי ֲעקִּיבָא פֹוטר( :ב) ֲעפַר חּוצָה ל ֶ
שבִּיעִּית שהספינה יונקת דרך העץ מן עפר ארץ ישראלָ .אמַר ַרבִּי י ְהּודָה ,אימָתַ י,
שבספינה ַ ,חי ָיב ַב ַמ ֲעשְרֹות ּו ַב ְ
שנִּילֹושָה בְמי פ{י}רֹות בלי שהקמח נגע במיםַ ,חי ֶיבֶת ַב ַחלָה,
ששֶת ונוגעת בקרקעית הנהרִּ ,עסָה ֶ
ש ַה ְספִּינָה גֹו ֶ
ִּבזְמַן ֶ
שבֶת וְקֹוצָה ַחלָתָּה
ְונֶא ֶכלֶת ְבי ָדַ י ִּם מְסֹוָאבֹות שמי פירות אינם משקה המכשיר לקבל טומאה( :ג) ָה ִּאשָה יֹו ֶ
שהִּיא י ְכֹולָה ְלכַסֹות {את} ַע ְצמָּה את ערוותה בישיבהֲ ,אבָל ֹלא ָהאִּיש.
עֲר{ו}מָהִּ ,מפְני ֶ
ירושלמי חלה י' ע' א'
שתהא אסורה משום חדש? .ועונה א"ל למה לא.
גמ' פירות חוצה לארץ כו' .כתיב במדבר טו' (יח)
ושואל עד כדון לחה שהיא משנה זאת אפילו
ָָארץ
ַּדבֵּ ר אֶ ל בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל וְָּאמַּ ְּרתָ אֲ לֵּהֶ ם בְּ בֹאֲ כֶם אֶל ה ֶ
יבישה משנים קודמות? ועונה א"ל אפילו יבישה אפי'
שמָה(:יט) וְּהָ יָה בַּ אֲ כָלְּ כֶם
ֲאשֶר ֲאנִּי מבִּיא אֶתְ כֶם ָ
קצורה ושואל .מעתה אפילו חיטין בעלייה .כך אני
ָארץ תָ ִרימּו ְּתרּומָ ה לַּי ֹהוָה :שמה כאשר
ִמלֶחֶ ם הָ ֶ
אומר לא יאכלו ישראל מצה בלילי הפסח בשנה
תכבשו את הארץ אתם חייבין חלה .אין אתם חייבין
חוץ לארץ .תני ,זו דברי רבי מאיר .אבל דברי רבי
ראשונה לכניסתם לארץ? א"ר יונה מן דנפקות
יהודה פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ ישראל ר"א
תהית אחרי יציאתך חשבתי דלא אמרת ליה .שנייא
פוטר ור"ע מחייב .ושואל מה טעמו דר"א? ועונה
היא ,שמצוות עשה של אכילת מצה דוחה למצות לא
כתוב "מלחם הארץ" לא לחם ח"ל .ושואל מ"ט
תעשה של איסור חדש .ושואל על דעתי' דרבי יונה
דר"ע? ועונה שנאמר "אל הארץ אשר אני מביא
דו אמר מצות עשה דוחה בלא תעשה אע"פ שאינה
אתכם שמה" .שמה אתם חייבין בין בפירות הארץ
כתובה בצידה ניחא .אבל על דעתיה דרבי יוסי דו
בין בפירות חוץ לארץ .ושואל ,מה מקיים ר"א טעמא
אמר אין מצות עשה דוחה למצות בלא תעשה אלא
אם כן היתה כתובה בצידה ככלאים בציצית אכלו
דר"ע "אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה" .ועונה,
מצות בפסח הראשון מה שיהיו תגרי גוים מוכרין
חברייא אמרו בשם ר' אלעזר ר' אבא בשם ר'
להם מתבואת עבר הירדן ,וכרבי ישמעאל .דרבי
אלעזר .ר' הילא בשם ר' שמעון בן לקיש כולם אמרו
ישמעאל אמר ,כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר
כך משיב ר"ע את ר' אליעזר אין את מודי לי בשעה
ארבע עשרה שנה נאמרו ,שבע שכיבשו את הארץ
שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחין וסלתות שהן
ושבע שחילקו נחלאות לשבטים .ושואל התיב רבי
חייבין בחלה? .ולאו גידולי פטור הן? והוא ַּרבִ י
בון בר כהנא והכתיב יהושע ה' (יא) וַי ֹּאכְלּו מעֲבּור
אֱלִ יעֶ זֶר מקבל מיניה .ושואל א"ר יוסי תמיהני איך
ָָארץ ִממָ ח ֳַּרת הַּ פֶ סַּ ח מַּ ּצוֹת וְּקָ לּוי בְּ עֶ צֶ ם הַּ ּיוֹם הַּ זֶה.:
ה ֶ
ר"ע מותיב את ר' אליעזר והוא מקבל מיניה יכול היה
לא בששה עשר אכלו ולא לפני? ועונה התיב ר'
לענות לו .תמן עד שלא נכנסו לה לארץ ישראל
אלעזר בי רבי יוסי קומי ר' יוסי והכתיב במדבר לג'
למפריעה ירשו את הארץ מן האבות דא"ר הונא
(ג) ַּוּי ְִּסעּו מֵּ ַּרעְּ ְּמסֵּ ס בַּ חֹדֶ ׁש הָ ִראׁשוֹן בַּ ח ֲִמ ָשה עָ ָשר יוֹם
בשם רבי שמואל בר נחמן ,בראשית טו' (יח) בַּ ּיוֹם
ַּלחֹדֶ ׁש הָ ִראׁש ֹון ִּמ ָמח ֳַרת ַה ֶפסַח יָצְאּו בְני יִּש ְָראל ְבי ָד
כָרת ְּי ֹהוָה אֶ ת ַאבְּ ָרם בְּ ִרית לֵּאמֹר לְּ ז ְַּּרעֲָך נָתַּ ִתי
הַּ הּוא ַּ
ר
ְּהַּ
נ
ֹל
ד
ג
ָ
הַּ
ר
ָהָ
נ
הַּ
ד
עַּ
ִם
י
ר
ַּ
צ
ְּ
מ
ִ
ר
ְּהַּ
נ
מ
ִ
ֹאת
ז
הַּ
ץ
ָאר
אֶ ת הָ ֶ
ָרמָה לְעיני כָל ִּמצ ְָרי ִּם :לא בחמשה עשר יצאו
ְּפ ָרת :לזרעך אתן אין כתיב כאן אלא "לזרעך נתתי"
במשנה יָצְאּו ִמיכָן מארץ ישראל ְלשָםַ ,רבִּי אלִּי ֶעזֶר
כבר נתתי .ושואל מה מקיים ר"ע טעמא דר' אליעזר
ְמחַייב ,ו ְַרבִּי ֲעקִּיבָא פֹוטר מיכן .ושם ר' אליעזר
"לחם הארץ" ועונה ללמד כמו בספינה שנכנסה
מחייב ור' עקיבה פוטר ,אמרי ר אליעזר לומד זאת
לארץ .אם קירמו פניה הבצק נהייה שחום בתנור,
מן אתריה ורבי עקיבה לומד זאת מן אתריה .ומסביר
מן החוט בתחנת המעבר בגבול ולפנים חייבת בחלה
ר' אליעזר מן אתריה מ"ט דר' אליעזר במדבר טו'
מן החוט ולחוץ פטורה .על דעתיה דר"ע היא ספינתה
ָָארץ תָ ִרימּו ְּתרּומָ ה לַּי ֹהוָה
יט) וְּהָ יָה בַּ אֲ כָלְּ כֶם ִּמ ֶלחֶם ה ֶ
היא עיסת הגוי היא הכנסתן שהכל הולך אחר קרימה
בכל מקום שהוא .ר' עקיבה מן אתריה ,מ"ט דר'
בתנור .מודין חכמים לר"ע בהכנסתן לארץ שהכל
עקיבה שם (יח) ַּדבֵּ ר אֶ ל בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל וְָּאמַּ ְּרתָ אֲ לֵּהֶ ם
הולך אחר קרימה בתנור .וזאת מן העובדה מן מה
שמָה .:שמה
ָָארץ ֲאשֶר ֲאנִּי מבִּיא אֶתְ כֶם ָ
בְּ בֹאֲ כֶם אֶל ה ֶ
דר"ע מתיב לר' אליעזר והוא מקבל מינה :ושואל ,ר'
אתם חייבין ואין אתם חייבין חוץ לארץ .רבנין
יונה בעא קומי ר' ירמיה ,בשעה שנכנסו ישראל
דקיסרין אמרו בשם רבי חנינה ,מחלוקת רבי
לארץ בתחילת חודש ניסן ומצא קמה לחה ,מהו
אליעזר ורבי עקיבא תלויה במחלוקת ,על הכתוב
יהושע א' (ג) כָל מָקֹום ֲאשֶר תִּ דְ רְֹּך כַף ַרגְ ְלכֶם בֹו
מׁשה( :ד) מֵּ הַּ ִמ ְּדבָ ר
ָלכֶם נְתַ תִּ יו כַּ אֲ ֶׁשר ִדבַּ ְּר ִתי אֶ ל ֶ
וְּהַּ לְּ בָ נוֹן הַּ זֶה וְּ עַּ ד הַּ נָהָ ר הַּ גָדוֹל נְּהַּ ר ְּפ ָרת כֹל אֶ ֶרץ
הַּ ִח ִתים וְּ עַּ ד הַּ ּיָם הַּ גָדוֹל ְּמבוֹא הַּ ָשמֶ ׁש י ְִּהיֶה גְּ בּולְּ כֶם:
אין בכלל אלא מה שבפרט מֵּ הַּ ִמ ְּדבָ ר וְּהַּ לְּ בָ נוֹן הַּ זֶה וְּ עַּ ד
הַּ נָהָ ר הַּ גָדוֹל נְּהַּ ר ְּפ ָרת ,וכרבי יודה .ושואל מתיבין
לרבי יודה אם בספרי גבולות הספר של ארץ ישראל
והכתיב "מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר
פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש
יהיה גבולכם? .אלא אם אינו ענין לספרי לגבולות
ארץ ישראל תניהו ענין לספרי חוץ לארץ ,ושואל
מעתה מה שהיה דוד הולך ומכבש בארם נהרים
ובארם צובה יהו חייבין בחלה? .ועונה שנייא היא
שהיה דוד מניח ומזניח ועדיין לא כובש כל השייך
ספרי לגבולות ארץ ישראל ומכבש ספרי חו"ל.
ומספר ,הוי בעיי התלמידים מימר ,זו אותה מחלוקת
מה דאמר תמן חייב ,אוף הכא חייב .מה דאמר תמן
פטור אוף הכא פטור .ודוחה אפילו כמאן דאמר תמן
פטור הכא חייב .כיון שנכנסו ישראל נתחייבו מיד
בחלה ,כתיב מלכים ב .יד' (כג) בִ ְּׁשנַּת חֲמֵּ ׁש עֶ ְּש ֵּרה
ָׁשנָה לַּאֲ מַּ ְּציָהּו בֶ ן יוֹאָ ׁש מֶ לְֶך יְּהּודָ ה מָ לְַּך י ָָרבְּ עָ ם בֶ ן
ַארבָ עִ ים וְּ ַאחַּ ת ָׁשנָה:
יוֹאָ ׁש מֶ לְֶך י ְִּש ָראֵּ ל בְּ ׁש ְֹּמרוֹן ְּ
(כה) הּוא השִּיב אֶת גְבּול יִּש ְָראל ִּמלְבֹוא ֲחמָת עַד י ָם
ָהע ֲָרבָה כִּדְ בַר י ְהֹּוָה אֹלהי יִּש ְָראל ֲאשֶר דִּ בֶר ְבי ַד ַעבְדֹו
שר ִּמגַת הַחפֶר :מחלוקת רבי
יֹונָה בֶן ֲאמִּתַ י ַהנָבִּיא ֲא ֶ
חנניה ורבי מנא חד אמר כל מה שכיבש יהושע כיבש
זה .ואחרנה אמר יותר ממה שכיבש יהושע כיבש זה,
תנא רבי סידור מסייע לרבי מנא ,שכן רק ימים
קלים עשו ישראל באותה הארץ בימי י ָָרבְּ עָ ם בֶ ן
יוֹאָ ׁש .עפר חוץ לארץ שבא לסוריא נעשה כסוריא.
יצא משם לכאן לארץ ישראל נתחייב .אמר רבי יודה
אימתי בזמן שהספינה גוששת נוגעת בקרקע הנהר,
א"ר חגיי רבי יודה כדעתיה בשיטתו דרבי יודה
פוטר איסור טלטול כרגלי הבעלים בתחום שבת
שלה במים שאולים מן השכנה לפי שאין בהן ממש.
ודוחה א"ר אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתיה
דרבי יהודה שאם לא היתה \{את\} הספינה גוששת
יהיה לה דין כמו שהספינה גוששת ,שכן לא היתה
ספינה גוששת מעשרותיה מהלכת חייבת מדרבנן כמו
תורמין ממנה על עציץ שאין נקוב ומעציץ שאין נקוב
עליה ,כהדא דתני עציץ שאינו נקוב מעשרותיו
מהלכה מן התורה ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבין
עליו חומש .,רבי הילא בשם ר' אלעזר אמר הקונה
עציץ נקוב בסוריא ,אף על פי שלא קנה עפר שתחתיו
וקרקע שעל גביו ,קנה ,לחייבו למעשרות ולשביעית,
אפילו נתון על גבי שתי יתידות ,אף רבי יודה מודי
בה .ושואל מה בינו לבין הספינה? ועונה .ספינה
עולה ויורדת וזה במקומו הוא עומד ,במשנה ,עִ סָ ה
ֶׁש ִנילו ָֹׁשה בְּ מֵּ י פֵּ ירוֹת ,חַּ ֶּייבֶ ת בַּ חַּ לָה :,רבי יוסי בי רבי
חנינה אמר המשנה שלנו בשיטת דרבי אלעזר בן
יהודה איש בירתותא היא ,דתנינן תמן ,רבי אלעזר בן
יהודה איש בירתותא אומר משום רבי יהושע טבול
יום לפני הערב שמש נגע בחלק מן הפרי פסל את
כולה .ורבי עקיבה אומר משמו ,לא פסל אלא מקום
מגעו .רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין,
כשהוכשרה במים ואחר כך נילושה ,שמי פירות
מחוורין להכשיר .אבל אם נילושה ואח"כ הוכשרה
אין מי פירות מחוורין ביחד להכשיר .רבי חייה בשם
רבי יוחנן אמר דברי הכל היא .ומסביר אף על גב
דרבי עקיבה אמר תמן אין מי פירות מחוורין
לטומאה ,מודי הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה,
רבי אבא בי חייה בשם רבי יהושע בן לוי אומר אין
לך מחוור להכשיר אלא שבעת המשקין בלבד .ומברר
רבי יוסי בעי מה איתאמרת מי פירות לחלה או לחבר
לטומאה .אין תימר לחלה כ"ש לטומאה .,אין תימ'
לטומאה הא לחלה לא .ועונה רבי יונה כדעתיה ,דרבי
יונה תני ,דרבי שמעון בן יוחי רבי יהושע בן לוי תני,
דרבי שמעון בן יוחי ,דתני רבי שמעון בן יוחי רבי
אׁשית
טרפון אומר נאמר כאן דברים טו' (כ) ֵּר ִ
ע ֲִרסֹתֵּ כֶם ַחלָה תָ ִרימּו ְּתרּומָ ה כִ ְּתרּומַּ ת גֹ ֶרן כֵּן תָ ִרימּו
ּומסַּ ל
אֹתָ ּה .:ונאמר בלחמי תודה ויקרא ח' (כו) ִ
הַּ מַּ ּצוֹת אֲ ֶׁשר לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה לָקַּ ח חַּ לַּת מַּ ּצָ ה ַאחַּ ת ְו ַחלַת
שמֶן ַאחַּ ת וְּ ָר ִקיק אֶ חָ ד ַּוּי ֶָשם עַּ ל הַּ ֲחלָבִ ים וְּעַּ ל
ֶלחֶם ֶ
ׁשוֹק הַּ ּי ִָמין . :מה חלה שנאמר להלן עשויה בשמן .אף
חלה שנאמר כאן כדי לצרפה צריך שתהא עשויה
בשמן .ושמן אחד משבעת המשקין הוא .רבי יוסי
בשם רבי שבתי רבי חייא בשם רבי שמעון בן לקיש
להפריש לחלה בטהרה ולנטילת ידיים למזון אדם
מהלך לחפש מים ארבעת מילין .ר' אבהו בשם ר'
יוסי בן חנינה הדא דתימר לפניו להתקדם בדרך אבל
לאחריו אין מטריחין עליו .ומברר שומרי גנות
ופרדיסין מה את עבד לון מים לנטילת ידיים
במקומם ,כלפניהן או כלאחריהן .ועונה נישמעינה
מן הדא האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה .והדא
אשה לא בתוך ביתה יושבת ותימר אין מטריחין
עליה .והכא שומר הפרדס אין מטריחין עליו .תני
נטילת המים לאכילת לחם חולין בזמן הזה שלפני
המזון רשות ,אבל ושל אחר המזון חובה משום מלח
סדומית המסכנת את החיים .אלא שבראשונים נוטל
ומפסיק ,ובשניים מים אחרונים נוטל ואינו מפסיק
בדיבור .ושואל מה הכוונה מהו מפסיק .ועונה ר'
יעקב בר אחא אמר אם דיבר נוטל ושונה .ושואל ר'
יעקב בר רב יצחק בעי נוטל ושונה ואת אמרת
כמסתכל בבית הרחם .והמסתכל בבית הרחם כילו בא
עליה .שמואל אמר ,קול באשה ערווה ושואל מה
טעם מהיכן ? ועונה מירמיה ג' (ט) ְו ָהי ָה מִּק ֹּל זְנּותָּה
ָָארץ ו ִַּתנְַּאף אֶ ת הָ אֶ בֶ ן וְּאֶ ת הָ עֵּ ץ .:רב
וַתֶ חנַף אֶת ה ֶ
הונא אמר ,עומד הוא אדם על הצואה ומתפלל ,ובלבד
שלא יהא בשרו נוגע בצואה .ישב ולא קינח אסור.
א"ר מנא אף על גב דלא אמר ר' יוסי הדא מילתא,
אמר דכוותה ,דרב הונא אמר ,עומד הוא אדם על גבי
צואה ומתפלל ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בצואה.
ישב ולא קינח הרי בשרו נוגע בצואה:
רשות? ושואל עוד אין דבעי מימר הולך לפניו
ארבעת מילין ואת אמרת רשות? ועונה ,אמר רבי
יעקב בר אידי מעשה היה על המים הראשונים שלא
נטל נאכל האכילו אותו בשר חזיר .ועל המים
השניים שלא קינח בו שפמו במים יצאת אשה
מביתה .ויש אומרים שנהרגו עליה שלש נפשות,
במשנה ,הָ ִא ָשה יו ֶֹׁשבֶ ת וְּקוֹצָ ה חַּ לָתָ ּה עֲרומָ ה הדא
אמרה עגבות אין בהן משום ערווה .ומוסיף הדא
דאת אמר לברכה .אבל להביט בה אפילו כל שהוא
אסור .כהדא דתני ,המסתכל בעקיבה של אשה
המשך משנה ג' ד' הלכה ב'
שנָה
שנָה ַקבִּין ,קב קב פחות משיעור וְַאל י ַ ֲע ֶ
מִּי שֶאינֹו י ָכֹול ַלעֲשֹות ִּעיסָתֹו ְב ָטה ֳָרה מפני שהוא עצמו טמא ,י ַ ֲע ֶ
שכְשם שֶהּוא
שנָה ַקבִּי(ם){ן} קבין ,ומסביר ֶ
שנָה בְט{ו}מְָאה וְַאל י ַ ֲע ֶ
בְט{ו}מְָאה .ו ְַרבִּי ֲעקִּי ָב(א){ה} אֹומר ,י ַ ֲע ֶ
ְהֹורה ,כְָך הּוא קֹורא חלה ַלטְמָאה ,לְזֹו קֹורא ַחלָה בַשם ומברך על קיום המצווה ּולְזֹו קֹורא ַחלָה
קֹורא חלה ַלט ָ
בַשם ומברך על קיום המצווהֲ ,אבָל ַקבִּיי(ם){ן} קבין אין ָלהֶם חלֶק בַשם ואינו מברך ( :ד) הָעֹושֶה ִּעסָתֹו
שי ִּשֹוכּוַ .רבִּי אלִּי ֶעזֶר אֹומרַ ,אף הָרֹודֶ ה מן
ְטּורי(ם){ן} מִּן ַה ַחלָה בהפרדתן זו מזו ,עַד ֶ
ַקבִּי(ם){ן} ְונָגְעּו זֶה ָבזֶה ,פ ִּ
התנור וְנֹותן ַלסַלַ ,הסַל ְמצ ְָרפָן ַל ַחלָה כשיעור ומברך על קיום המצווה:
ירושלמי חלה יג' ע' א'
גדולה היתה נוח היה לו להלך כמה מילין ולא
גמ' שואל לדעת חכמים מה פחות מארבעת מיל
לעשותה קבין .ושואל מחלפה שיטתיה דר"ע תמן
יחפש אדם טהור יעשנה בטהרה .אבל ארבעת מיל
הוא אמר נוטל אפילו מקב חלה וזו חלה וכא הוא
מצומצמות יעשנה קבין .אי או מצא אדם טהור
ארבעת מיל יעשנה בטהרה יותר מארבעת מיל יעשנה
אמר הכין יעשנה בטומאה? ועונה .תמן לשעבר
קבין? ועונה ,נשמעינ' מן הדא דא"ר חייא בר ווא
בדיעבד ברם הכא לכתחילה :במשנה ַּרבִ י אֱלִ יעֶ זֶר
כגון מעתלית עד קיסרין .וקסרין לאו ארבעת מילין
אוֹמֵּ רַ ,אף הָ רוֹדֶ ה וְּנוֹתֵּ ן לַּסַּ ל ,הַּ סַּ ל ְּמצָ ְּרפָ ן רבי יונה
היא? .הדא אמרה ארבעת מיל יעשנה בטהרה יותר
רבי חייה אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוסי רבי אימי
מארבעת מיל יעשנה קבין .ומספר ,ר' אמי הורי
אמרו בשם רבי יוחנן והן שנשכו .אית תניי תני הסל
בכפר שמי לעשות עיסה גדולה בטומאה .ושואל
מצטרף ואין התנור מצרף .ואית תניי תני ,התנור
והלא אין שם ארבעת מילין עד מקומו של האדם
מצרף ואין הסל מצרף .אמר רבי יוחנן איתיתיה הנכון
הטהור? ועונה .מכיון דנהרא מפסיק כמי שיש שם
הדברים שאמר מדחילפיי נשכו כאן וכאן מצרף .לא
ארבעת מיל .ושואל וכי מתנית' בשיטת דר"ע ,דר"ע
נשכו כאן וכאן אינו מצרף .מתניתא כגון אילין ריפתי
דבבל שהם גדולים מאוד ותמיד מתחברים :
אמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין .ועונה עיסה
משנה ה' ו' ז' ח' הלכה ג'
(ה) ַה ַמפ ְִּריש ַחלָתֹו ֶקמַח לפני שבלל במים ,אינָּה ַחלָהְ ,וגָזל אם היא נמסרה ְבי ַד כ ֹּהןָ ,ה ִּעסָה ַע ְצמָּהַ ,חי ֶיבֶת ַב ַחלָה,
ֲסּורה אפילו שהיא קמח ַלז ִָּרים,
ְו ַה ֶקמַח שנלקח כחלה ,אִּם י ֶש בֹו ַכשִּעּור ,כאשר ילוש במים ַחי ֶיבֶת ַב ַחלָהַ ,וא ָ
דִּ בְרי ַרבִּי י ְהֹושעַָ .אמְרּו לֹוַ ,מ ֲעשֶה ּו ְק ָפשָּה כבשה בכוח לעצמו זָקן זָרָ .אמַר ָל ֶה(ם){ן}ַ ,אף הּוא ִּקילקל ְל ַעצְמֹו
ְאֹורן
וְתִּ קן ַלאֲח ִּר(ים) שימכור את הקמח לכהן (:ו) חֲמשֶת ְר ָבעִּים קב ֶקמַחַ ,חי ָיבִּי(ם){ן} ַב ַחלָה.ומצטרפים הם ּוש ָ
ְטּורין(:ז)
וְס{ו}בָן ּומ ְר ָסנָן אם יש בכולן חֲמשֶת ְר ָבעִּים קבַ ,חי ָיבִּין .נִּטַל מ{ו} ְר ָסנָן מִּתֹוכָן ְו ָחזַר לְתֹוכָן ,הֲרי אלּו פ ִּ
ְַאר ָבעָה מן הבצק .הָעֹושֶה ִּע{י}סָה ְל ַעצְמֹוְ ,והָעֹושֶה ְל ִּמשְתה בְנֹו ,נותן
שִּעּור ַה ַחלָה הניתן לכהןֶ ,אחָד מ ֶעש ְִּרים ו ְ
שהִּיא עֹושָה ִּלמְכֹור בַשּוק
ְַאר ָבעָה .נַחְתֹום שֶהּוא עֹושֶה ִּלמְכֹור {ל}( ַב)שּוק ,וְכן ָה ִּאישָה ֶ
לכהן ֶאחָד מ ֶעש ְִּרים ו ְ
ַאר ָבעִּים ּושְמֹונָה .נִּ{יטְמאת ִּעסָתָ ּה אם שֹוגֶגֶת אֹו אֲנּוסָה ,די לה בהפרשה של ֶאחָד
מפריש ונותן לכהן ֶאחָד מ ְ
ְַאר ָבעָה ,כְדי
ַאר ָבעִּים ּושְמֹונָה ונידון לשריפה .נִּ{י}טְמאת העיסה ְמזִּידָ ה בכוונה תחילה ,מפריש ֶאחָד מ ֶעש ְִּרים ו ְ
מ ְ
שכָר(:ח) ַרבִּי אלִּי ֶעזֶר אֹומר ,אם נוצר הכרח \{מטלית\} נִּ{י} ֶט ֶל{י}ת מִּן ַהטָהֹור עַל ַהטָמא .כיצַד
שֶֹּלא י ְהא חֹוטא נִּ ְ
הּורמָה ַחלָתָ ּה ,וְנֹותן בצק פָחֹות ִּמכַביצָה
ְהֹורה ְו ִּעסָה טְמָאה ,נֹוטל כְדי ַחלָה מ ִּעסָה שֶֹּלא ְ
עושה? לפניוִּ ,ע{י} סָה ט ָ
שי ִּטֹול מִּן הַמ{ו}קָףַ .ו ֲח ָכמִּים אֹוס ְִּרין להפריש מן הטהור על הטמא:
ָב ֶא ְמצַע ,כְדי ֶ
ירושלמי חלה יג' ע' ב'
גמ' אמר להן אף הוא קילקל לעצמו ותיקן לאחרים.
ומסביר קילקל לעצמו \{ואכלה\} [דאכלה] ואיתענש
ועתיד ליתן את הדין .ותיקן לאחרים דאינון אכלין
ותליי ביה .אית תניי תני גורסים תיקן לעצמו וקילקל
לאחרים .דהיינו תיקן לעצמו מ"מ אכלה .וקילקל
לאחרים דאינון סברין מימר הוא הקמח הזה פטור
והיא חייבת .רבי אימי אמר בשם רבי ינאי קב
טיבירנית שהוא קב ורבע של ציפורי חייב בחלה.
ומספר ,חד חליטר אופה שאל לרבי יוחנן אמר
איזיל עביד לפטור מחלה ארבע ופליג .ושואל ויאמר
ליה קח תלתא ופליג .א"ר זעירא קבייא באתריהון
במקומם רובעיא אזדרעון במקומותינו ,ושואל
ויאמר ליה חמשה פרא ציבחר חסר מעט? ועונה
שלא יבוא לידי ספק חיוב חלה ,במשנה חֲמֵּ ֶׁשת
ּושאו ָֹרן
ְּרבָ עִ ים קֶ מַּ ח ,חַּ ָּייבִ ים בַּ חַּ לָה .ומצטרפים הֵּ ם ְּ
וְּסובָ ן ּומ ְּרסָ נָן ,א"ר יוחנן דרך רגילות של עיסה שנו.
אמר ר"ש בן לקיש בשיטת דרבן שמעון בן גמליאל
היא ,דרשב"ג אומר תערובת דגן ואורז לעולם אינה
חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור .תלמידוי דר'
חייה רובא בר לוליתא אמרו בשם ר' יהושע בן לוי
המשנה דברי הכל היא ,ומסביר .א"ר מנא אע"ג דלא
אמר רבי יוסי במפורש רבי מתפרש הדא מילתא
אמר ,דכוותה דאמר רבי יוחנן דרך עיסה שנו .וכאן
מכיון שניטל מורסנן וחזר לתוכן אין זה דרך עיסה:
תני א"ר יודה מפני מה אמרו בעל הבית אחד
מעשרים וארבעה .ונחתום אחד מארבעים ושמונה.
אלא שהנחתום עינו יפה חס הוא בעיסתו ואינו רוצה
להפסידה ובעל הבית רעה בעיסתו ואינו מקמץ.
וחכמים אומרים לא משום טעם זה הוא זה ולא מטעם
זה .אלא משום הכתוב במדבר יח' (כח) כֵּן תָ ִרימּו גַּם
אַּ תֶ ם ְּתרּומַּ ת ְּי ֹהוָה ִמכֹל מַּ עְּ ְּשרֹתֵּ יכֶם אֲ ֶׁשר ִת ְּקחּו מֵּ אֵּ ת
בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל ּונְתַ תֶ ם ִּממֶנּו אֶת תְ רּומַת י ְהֹּוָה לְַאהֲרֹּן
הַכ ֹּהן :עשה שיתנו לכהן דבר חשוב בכהונתו .אלא
שהנחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן
ובעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנה לכהן.
ושואל והתנינן העושה עיסה לעצמו והעושה למשתה
בנו סעודה גדולה מפריש אחד מעשרים וארבעה
ועונה שלא תחלוק לעיסת בעל הבית .ושואל והתנינן
וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק מפרישה חלה
אחד מארבעים ושמונה? ועונה בשעה שהיא עושה
לביתה עינה רעה בעיסתה .בשעה שהיא עושה למכור
בשוק עינה יפה בעיסתה .במשנה ,ני ְּטמֵּ את עִ סָ תָ ּה
ּוׁשמ ֹונָה אמר רבי,
ַארבָ עִ ים ְּ
ׁש ֹו ֶגגֶת א ֹו אֲ נּוסָ ה ,אֶ חָ ד מֵּ ְּ
מתניתא בלימודת רגילה למכור לשוק להיות מפרשת
אחד מארבעים ושמונה .אבל בלימודת רגילה להיות
מפרשת לשוק אחד מעשרים וארבעה ניתני ,כדי
שלא יהא החוטא נשכר :במשנה ,וְּנוֹתֵּ ן בצק פָ חוֹת
ִמכַּ בֵּ יצָ ה בָ אֶ ְּמצַּ ע ,כְּ דֵּ י ֶׁשּיִּטוֹל ִמן הַּ מוקָ ף .ושואל למה
בצק ואין הבית מצטרף? .ועונה דבר שהוא מקפיד על
תערובתו להרחיק הטמא מן הטהור אין הבית מצטרף
ושאין מקפיד על תערובתו הבית מצטרף .עיסה
טמאה עם עיסה טהורה עשו כדבר שהוא מקפיד על
תערובתו \וזאת {ועיסתה חלה\} [ועיסה תחלה שהיא
ראשון לטומאה ] .אבל בעיסה שניה לטומאה אין
לשני טומאת מגע ,אצל הטבל .תני רבי אלעאיי אמר
משום ר' אליעזר ,תורמין מן הטהור על הטמא בלח.
ומסביר כיצד עושה ,כבש זיתין בטומאה והוא מבקש
לתורמן בטהרה ,מביא משפך שאין בפיו כביצה,
וממלא אותו זיתים ונותנו על פי חבית ,ונמצא תורם
מן המוקף .ושואל למה לי פחות מכביצה אפילו
כביצה .ולא פירורין אינון? ועונה .שלא לטמאות
זיתים הרבה .אמרו לו לרבי אלעאיי אין לך קרוי לח
אלא יין ושמן בלבד .ושואל כל זה טוב לרבי אליעזר
אבל לחכמים היך עבידא? ועונה מניח קורה אחת
מעל לשתי בורות הבור הטמא והבור הטהור והקורה
מצרפם .או מניח שתי קורות לבור אחד .ושואל
מכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא? ועונה ,רבי
הילא בשם רבי יסא ,תיפתר שהיה בדעתו לעשותו
תפיסה אחת ונמלך ועשאן שתי תפיסות והכניס
השנייה לאחר שהראשונה כבר נעשית קשה .א"ר
יוסי בי ר' בון הדא דתימר כשניטמא \{בששילה\}
[מששילה] ומשקיפה ,שכבר נראה אפשר היה
לתורמן בטהרה .אבל אם ניטמא עד שלא שילה ועד
שלא קיפה לא בדא .רבי טבי רבי יאשיה אמרו בשם
רבי ינאי הלכה כר' \{אלעזר\} [אליעזר] .רבי יצחק
בר נחמן אמר בשם רבי הושעיה [הלכה] כר'
אליעזר .רבי הונא אמר בשם רבי חנינא אין הלכה
כר' אליעזר .רבי יוסי בי ר' בון רב יהודה בשם
שמואל אמרו אין הלכה כר' אליעזר .אתא עובדא
קומיה רבי אמי ולא הורי ,אמר תרתיי כל קבל תרי
אינון שלושה כנגד שניים הם .ושואל אמר ליה והא
רבי יצחק בר נחמן \{מודי\} [מורי]? ועונה .אפילו
כן לא הורי רבי אמי:
הדרן עלך פירות חוץ לארץ:
© Copyright 2024