פרק ז
שקלים פרק שביעי
משנה א' הלכה א'
ש ָקלִּים,
ש ָקלִּים יִּפְלּו ַל ְ
שנִּ ְמצְאּו בהר הבית בֵּין הקופה של ַהשְקָ לִּים בין קופה ִּלנְדָ בָה ,אם היה קָרֹוב ַל ְ
(א) מָעֹות ֶׁ
ואם קרוב היה ַלנְדָ בָה יִּפְלּו לקופה ַלנְדָ בָה ,ואם נמצאו ֶׁמ ֱחצָה ְל ֶׁמ ֱחצָה יִּפְלּו ַלנְדָ בָה .מצאו מטבעות כסף בֵּין קופת
ֵּעצִּים לשופר של ִּללְבֹונָה ,אם קָרֹוב ָל ֵּעצִּים יִּפְלּו ָל ֵּעצִּים ,ואם ַללְבֹונָה יִּפְלּו ַללְבֹונָהֶׁ ,מ ֱחצָה ְל ֶׁמ ֱחצָה יִּפְלּו ַללְבֹונָה.
נמצאו בֵּין ִּק{י}נִּין לבין לְגֹוזְלֵּי עֹולָה ,קָרֹוב ַל ִּק{י} נִּין יִּפְלּו ַל ִּקנִּין .לְגֹוזְלֵּי עֹולָה יִּפְלּו לְגֹוזְלֵּי עֹולָהֶׁ ,מ ֱחצָה ְל ֶׁמ ֱחצָה
שנִּי ,אם קָרֹוב
יִּפְלּו לְגֹוזְלֵּי עֹולָה נמצאו על ידי יהודי בביתו כספים בין מקום בו מניח כספים בֵּין ח{ו}לִּין ְל ַמ ֲעשֵּר ֵּ
שנִּי .ז ֶׁה ַה ְכלָל,
שנִּיֶׁ ,מ ֱחצָה ְל ֶׁמ ֱחצָה יִּפְלּו ְל ַמ ֲעשֵּר ֵּ
שנִּי יִּפְלּו ְל ַמ ֲעשֵּר ֵּ
לַח{ו}לִּין י ִּפְלּו לַח{ו}לִּין ,ואם קרוב ְל ַמ ֲעשֵּר ֵּ
הֹו ְלכִּי(ם){ן} ַאחַר ַהקָרֹוב ( ְל ָהקֵּל)ֶׁ .מ ֱחצָה ְל ֶׁמ ֱחצָה ְל ַה ְחמִּיר ויאכל בהם מזון בירושלים :
ירושלמי שקלים כח' ע' ב'
אמר יפלו לנדבה ,ושואל וקשיא על המשנה נפלו
גמ' ושואל לא הוצרכה ולמה לא מדגים דלא נפלו
בֵּ ין קינין לבין לְ ג ֹו ְזלֵּי ע ֹולָה ,מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה י ְפלּו
בין שקלים לשופר לקינים ועונה ר' אבון אמר בשם
לְ ג ֹו ְזלֵּי ע ֹולָה ושואל ויש חטאת קריבה עולה? ועונה
ר' פנחס .כמין בוכלייאר במעגל סביב היו עשוין
חזקיה \{אחי\} בשם רבי שמעון בן לקיש ,תנאי בית
הקופות מסודרים ,ושואל ולמה מחצה למחצה יפלו
דין הוא ,כל הנשאר על המותרות שיקרבו עולות,
לנדבה \{לא צורכה לא היה יותר נכון דלא מחצה
ושואל האשה הזאת במה היא מתכפרת? ועונה,
למחצה יפלו לשקלים? \} ועונה אית דבעי מימר
אמר ר' יצחק תנאי בית דין הוא המספק את הקינין
שמא יפלו לשירי הלישכה ,ולא יקרב מהם קרבן אית
הוא מספק את תחליף של קינים עבור הפסולות
דבעי מימר ויש אומרים מחצה למחצה כמי שמת בעל
והאבודות ,ושואל לא צורכה ולמה לא מדגים נפילה
השקלים ונופל לנדבה ,א"ר יסא עד דאנא תמן שהיתי
דלא בין קטורת לעצים ללבונה לזהב לכפורת ועונה
בבבל שמעית קול ,רב יהודה שאל לשמואל הפריש
ותניתה בסופה ,יש לזה הפתרון זה הכלל הולכין אחר
שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה ,למדנו {מותר\}
הקרוב מחצה למחצה להחמיר:
עשירית האיפה שלו של כהן גדול שמת באמצע
היום רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח ,רבי אלעזר
משנה ב' ג' הלכה ב'
שנִּ ְמצְאּו ִּל ְפנֵּי סֹוח ֲֵּרי ְב ֵּהמָה בירושלים ,לְעֹולָם ַמ ֲעשֵּר שני{ .ו} ְבהַר ַה ַבי ִּת ,ח{ו}לִּין שהעולה להר הבית
(ב) מָעֹות ֶׁ
שעַת ה ֶָׁרגֶׁלַ ,מ ֲעשֵּר שני)ּ .ו ִּבשְָאר
ש ַלי ִּם ברחובות העיר ( ִּב ְ
כבר קנה בהמות מכספי מעשר שני שהיה לו{ ,ו}בִּירּו ָ
שנִּ ְמצָא ָב ֲעז ָָרה,
שנָה ,ח{ו}לִּין שרוב הכספים חולין הם {ובשעת הרגל הכל מעשר שני }(:ג) ָבשָר ֶׁ
(כָל) י ְמֹות ַה ָ
אם היו ֵּא{י}ב ִָּרים כפי שהכוהנים חותכים להקרבה ,עֹולֹותַ .וחֲתִּ יכֹות קטנות הרי הם ַ ,חטָאֹות .המותרות לאכילה
ש ַלי ִּם חתוכות יפה ,זִּ ְבחֵּי שְ ָלמִּים לאחר הקרבה ,מכל מקום מחמת ספק שאולי כבר עבר
לכוהנים בעזרה {ו}בִּירּו ָ
צּורתֹו ְויֵּצֵּא ְלבֵּית ַהש ְֵּרפָה .נִּ ְמצָא בשר ַבגְבּולִּין בעיר שכולה ישראלֵּ ,א{י}ב ִָּרים כפי
זמנם זֶׁה ָוזֶׁה תְ ע{ו}בַר ָ
ש ַה ָבשָר מְר{ו}בֶׁהַ ,אף ֵּא{י}ב ִָּרים
שעַת ה ֶָׁרגֶׁל ֶׁ
שמשליכים לכלב ,נְבֵּלֹות{ .ו}חֲתִּ יכֹות ,מ{ו}תָ רֹותּ .ו ִּב ְ
מ{ו}תָ ר{ות}(ין):
ירושלמי שקלים כט' ע' א'
יוסי ברבי חנינה ,נמצאו איברים הרי הם בחזקת
גמ' בְ הַ ר הַ בַ ית ,חולין ,ושואל לא צורכה ולמה מספק
נבילות ,ושואל ,לוקין עליהן משום נבילה? ועונה,
דלא יהיה בהר הבית מעות קודש? ועונה רבי אבא
מתניתא אמרה כן איברים נבילות וחתיכות מותרות,
ר' חייה אמרו בשם רבי יוחנן ,חזקה שאין הכהן
ומדגיש ,חתיכות מותרות לא ממש? ודכוותה
מוציא מן הלשכה מעות עד שהוא מחללן על הבהמה:
איברים נבילות לוקין עליהן ,משום נבילה ממש,
במשנה בשר שנמצא כו' :רבי אלעזר בשם ר'
רבי קריספא בשם רבי יוסי ברבי חנינה אומר אם היו
הושעיה ,בשר קודש הסיע דעת מהם טעון עיבור
מחרוזות שיש בהם סימן שלאכילה הם עומדים
צורה בלינה ,ואחר כך נשרף ,א"ר הושעיה אף מתני'
אמרה כן ,תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ,א"ר
מותרות ,גם אז תשע חניות מוכרות בשר נבילה,
יוסי ,ויאות יש לזה הסבר הגיוני לאכלו אין את יכול
ואחת מוכרת בשר שחוטה ,נתחלפו לו ולא יודע
שמא נתקלקל צורתו לן או נטמא לפום כן צריך
מאיזה מהם לקח ,חושש ,ולנמצאת בחוץ שאין לה
מימר תעובר צורתו ויצא לבית השריפה :במשנה,
קביעות הולכין אחר הרוב ,ואפילו תשע חנויות
בשר נמצא בגבולין כו' :רבי קריספא אמר בשם רבי
מוכרות בשר שחוטה ,ואחת מוכרת בשר נבילה,
1
ולקחה את שלך ,ומספר ,נהר גינאי שטף זיקין נאדות
יין של יהודי אתא עובדא קומי ר' יצחק בר"א ואמר,
יחכמון יזהה שפייא ממלא היין קיטרהון את הקשרים
אם שלו הם ועוד מעשה נוקניקה ,קנקן יין אשתכח
נמצא בכנישתא דבולי של המכובדים ועשירי העיר
אתא עובדא קומי רבי ירמיה ,אמר יתחכמון יזהו
סקורייא רושמי וממספרי הקנקנים עבידתהון אם
כתב יד שלהם הוא ,גדי צלי אשתכח באסרטי
ברחובה דגופתא העיר היהודית ,והתירוהו ,משום
שני דברים ,משום מציאה ומשום רוב מהלכי דרכים
בעיר ומסביר משום מציאה דתני המציל מיד הארי
מיד הגייס משונת הים ,ומשונת הנהר ומאיסרטיא
גדולה ומפלטיא גדולה הרי אלו שלו ,מפני שהבעלים
מתייאשין מהן ,משום רוב מהלכי דרכים יהודים הם,
ואין חוששים משום שחיטת גוי לבסוף ואישתכח
שגדי צלוי מן דבית רבי היה ,עיגול דגובנה גבינה
מלוחה אישתכח בפונדקא דלוי ,והתירוהו משום שני
דברים ,משום מציאה ומשום רוב מהלכי דרכים,
משום מציאה דתני המציל מיד הגייס מיד הארי
משונת הים ומשונת הנהר מאיסרטיא גדולה ומפלטיא
גדולה הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן,
משום רוב מהלכי דרכים משום גבינת עכו"ם ,לבסוף
ואישתכח מן דר"א בר' יוסי היה ,א"ר מנא קומי ר'
יוסי ,ואנן חמיין רבנן מכריזין על מציאות שמצאו
ברחוב ראשי ,א"ל ואילו את אין הוויתה משכח לא
נסבת משתדל להחזיר? רבי יונה אבוך לא אמר כן,
אלא אמר הלואי כד נשכח אם אמצא אבידה נשכח
אמצא אותה מן פיוסא ולגוא במרכז ,אפילו כן
כאשר אשכח ,ולא נסיב לא הרים את המציאה
נתחלפו לו ,חושש ,ולנמצאת בחוץ הולכין אחר
הרוב ,אמר רבי יוחנן הנמצא ביד גוי ,כנמצא בפלטיא
ברחובה של עיר גדולה ,ומספר רבי אלעזר בי רבי
חגיי הוה מסמך לר' מנא ,חמא ראה לחד ארמאי גוי
מקטע חותך מן בשר סוסיה ומפיק לברא ומוציאה
למכירה ברחוב ,אמר ליה ,הדא היא דאמר רבי יוחנן
הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא? ועונה א"ל כן אמר
רבי יוסי ,רבי ,והן שראו אותו לאותו גוי יוצא
ממקולין מאטליז של ישראל ,ומספר ,חד בר נש
בציפורין אזיל בעי מיזבון קופד מן טבחא יהודי ולא
יהיב ליה מחמת ריב שהיה ביניהם אמר ליה לחד
רומי תכנס אתה וקנה לי ואייתי ליה ,אמר ליה האדם
לטבח לא נסבית על כרחיה יש לי בשר בניגוד
לרצונך אמר ליה ,ולאו בשר דנבילה יהבית ליה
נתתי לרומי הלזה ,רבי ירמיה אמר בשם ר' חנינה
סיפור מעשה זה בא לפני רבי ,ואמר ,לא כולא מינא
אין לקצב הזה כוח מיסר מקולין כל האטליזים
דציפורין ואינו נאמן לומר מכרתי לגוי נבילה ,רב
נחת לתמן ירד לבבל חמתון ראה שמקילין בבשר מן
הנכרי וחמר עליהן ,חד בר נש אזיל בעי משיזגה
אסקופתיה בגו נהרא בקש לרחוץ חתיכת בשר
בשפת הנהר ואינשתה ושכח אותו שם ואזיל ליה
והתרחק ,חזר בעי מיסבינה לקחתו ,אמר ליה רב,
אסור לך ,דאנא אמר ,ההיא החתיכה הקודמת שטף
נהרא ,ואייתי אחורי דנבילה תחתוי ,מעשה בחד בר
נש ,הוה מהלך בשוק טעין קופד בשר אתא ציפור
דייתא ,וחטפתיה מיניה ,וטלקתיה והשליכה אחר כך
חזר בעי מיסבינה ביקש לקחתה ,אמר ליה רב ,אסור
לך ,דאנא אמר ,הציפור הדאה מקודם בשר דנבילה
הוות טעינה ,וטלקתיה וזרקה ונסבה ההוא אוחרנא
משנה ד' ה' ו' ז' הלכה ג'
ש ַלי ִּם ְועַד ִּמגְדַ ל עֵּדֶׁ רּ ,ו ְכמִּדָ תָ ּה ולמרחק דומה ְלכָל רּוחַ ,נמצאו
שנִּ ְמצֵּאת מִּירּו ָ
(ד) ְב ֵּהמָה משוטטת ללא בעלים ֶׁ
ש ָלמִּיםַ .רבִּי י ְהּודָ ה אֹומֵּר ,כבש זכר ה ָָראּוי ִּל ְפ ָסחִּים,
זְכ ִָּרים ,קרבים למזבח קרבנות עֹולֹות .נְ ֵּק{י}בֹות ,קריבות זִּ ְבחֵּי ְ
ש ְכנִּין אֶׁת מֹו ְצאֶׁי ָה של
קרב לקרבן {ל} ְפ ָסחִּים וזאת אם נמצא ק{ֹו}דֶׁ ם ל ֶָׁרגֶׁל שְלֹושִּים יֹום( :ה) ב ִָּראשֹונָה הָיּו ְמ ַמ ְ
ּובֹורחִּין שלא יהיה
ְ
בהמה כזו ,עַד שֶׁהּוא ֵּמבִּיא נְ ָסכֶׁי ָה ,סולת שמן ויין ָ .חזְרּו ִּלהְיֹות אלה שמצאו ַמנִּיחִּין אֹותָ ּה
שמְעֹון,
שי ְהּו נְ ָסכֶׁי ָה של האבודות שנמצאו ָבאִּין ִּמשֶׁל ִּצ{י}בּור(:ו) ָאמַר ַרבִּי ִּ
נגרם להם נזק כספי הִּתְ קִּינּו בֵּית דִּ יןֶׁ ,
שלַח ִּעמָּה
שלַח עֹולָתֹו ִּממְדִּ ינַת ַהי ָם ְו ִּ
ש ִּ
ש ְבעָה דְ ב ִָּרים הִּתְ קִּינּו בֵּית דִּ יןְ ,וזֶׁה ֶׁאחָד ֵּמהֶׁן ,והשני (נָכ ְִּרי) {עכו"ם} ֶׁ
ִּ
שמֵּת
הוצאות נְ ָסכִּים ,ק ְֵּר{י}בִּין ִּמשֶׁלֹוְ .ואִּם לָאו ,ק ְֵּר{י}בִּין הנסכים ִּמשֶׁל צִּבּור מתרומת הלשכה .השלישי ְוכֵּן גֵּר ֶׁ
שיורשים אין לו ְו ִּהנִּי ַח זְ ָבחִּים ,אִּם י ֵּש לֹו נְ ָסכִּים ,ק ְֵּר{י}בִּין ִּמשֶׁלֹוְ .ואִּם לָאו ,ק ְֵּר{י}בִּין ִּמשֶׁל צִּבּור .והרביעי ּותְ נַאי
יֹורשִּין.
שמֵּת ,שֶׁתְ הֵּא ִּמנְחָתֹו מנחת חביתין ק ְֵּר{י}בָה ִּמשֶׁל צִּבּורַ .רבִּי י ְהּודָ ה אֹומֵּרִּ ,משֶׁל ְ
בֵּית דִּ ין הּוא עַל כֹּהֵּן גָדֹול ֶׁ
ש ֵּל{י}מָה ָהי ְתָ ה ק ְֵּר{י}בָה עם מנחת הערב( :ז) תקנה חמישית עַל ַה ֶׁמלַח ְועַל ָה ֵּעצִּים
עד שיתמנה כהן גדול אחר ּו ְ
שיִּהְיּו הַכ ֹּ ֲהנִּים נֵּאֹותִּ י(ם){ן} משתמשים ונהנים ָבהֶׁן באכילתם בעזרה את בשר הקודש שלא מוצא חוצה ,
ֶׁ
שי ְהּו בָאֹות
והשישית ְועַל ַהפ ָָרה האדומה שֶֹּׁלא י ְהּו מֹו ֲעלִּין ְב ֶׁאפ ְָרּה ,והתקנה השביעית ְועַל ַה ִּק{י}נִּין ַהפְסּולֹות ֶׁ
ִּמשֶׁל צִּבּור מתרומת הלשכהַ .רבִּי יֹוסֵּי אֹומֵּר ,הספק שזכה במכרז ַה ְמ ַס ֵּפק אֶׁת ַה ִּק{י}נִּיןְ ,מ ַספֵּק אֶׁת הקינים
האחרים במקומם של ַהפְסּולֹות:
2
ירושלמי שקלים ל' ע' א'
גמ' בְ הֵּ מָ ה משוטטת ללא בעלים זכרים עולות נקיבות
שלמים ר' הושעיא רבה אמר ,לא הם עצמם אלא
הם נמכרים לבא בדמיהן עולות שנו ,ושואל ,א"ל
רבי יוחנן וכי אומרים לו לאדם צא ומעול בקדשים?
ועונה אלא באמת הילכו בהן אחר הרוב ,אם רוב
זכרים הרי הם עולות אם רוב נקיבות זבחי שלמים,
ושואל ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות?
ועונה ,אלא כיצד הוא עושה מוציאן לחולין ,וחוזר
ועושה אותן עולות וסופם שקרבים למזבח ,א"ר
זעירא ,כמה דאת אמר תמן תנאי בית דין הוא על
המותרות \{האובדות\} שיקרבו עולות ,כן את אמר
אוף הכא ,תנאי ב"ד הוא על האובדות שיקרבו עולות,
ושואל א"ר יוסי לרבי יעקב בר אחא האם אין זה
נחשב כמעשה מזיד לפדותם? ועונה ,א"ל ,מכיוון
שהוא תנאי ב"ד ,אין זה מזיד :א"ר יסא עד דאנא
תמן בבבל שמעית קול רב יהודה שאל לשמואל,
הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה ,ומותר עשירית
האיפה שלו של כהן גדול שהפריש מעות רבי יוחנן
אמר יוליכם לים המלח ,רבי אלעזר אמר יפלו
לנדבה ,עשירית האיפה של כ"ג שמת באמצע היום
רבי יוחנן אמר ,חוצה אותה ואחר כך מקדשה ,והחצי
השני אינה קדוש ר"ש בן לקיש אמר ,מקדשה בכלי
שרת ואחר כך חוצה אותה ,ושואל מתניתא פליגא
על רבי יוחנן שלמדנו אם מת מקריב מחצה ומחצה
אבד ,ועונה פתר לה שכן אפילו מעות ילכו לים
המלח ,ושואל מתניתא פליגא על ר"ש בן לקיש ועל
רבי יוחנן ,נתמנה כהן גדול באמצע היום נמצאו שני
חצאין קריבין ,ושני חצאין אבודין ותני עלה ,מחצה
ראשון ומחצה שני תעובר צורתן ויצאו לבית
השריפה ועונה פתר לה כר' ישמעאל דאמר עשרון
בשקילתו מקדש ,כשהכהן מתקרב תחילה לעבודה
ביום הראשון שמתחנך לעבודה במקדש מביא מנחת
חינוך ,שנאמר ויקרא ו' (יג) זֶה קָ ְרבַ ן ַא ֲהרֹן ּובָ נָיו
ִּירת ָה ֵּאפָה
אֲ ֶשר י ְַקריבּו לַי ֹהוָה בְ יוֹם המָ ַשח אֹת ֹו ֲעש ִּ
ֹסלֶת מנְחָ ה תָ מיד מַ חֲציתָ ּה בַ בֹקֶ ר ּומַ חֲציתָ ּה בָ עָ ֶרב:
שלו ,ועובדה מקריב אותה בידו בעצמו ,אחד כהן
גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו במקדש ,עד שלא
הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתן כשירה ,רבי
מנא בעי מימר כהן אשר בו ביום שנתקרב תחילה
לעבודה בו ביום נתמנה להיות כהן גדול מביא שתים
מנחות אחת לחינוכו ככהן הדיוט לעבודה ,ואחת
לחובת היום של כהן גדול מחציתו בבוקר ומחציתו
בערב ,שנאמר שם (יד) עַ ל מַ חֲבַ ת בַ ֶשמֶ ן תֵּ עָ ֶשה
מ ְרבֶ כֶת ְתביאֶ נָה תפִּינֵּי מנְחַ ת פתים ַת ְקריב ֵּריחַ ניחֹחַ
לַי ֹהוָה :וצריכה להיות בשעת הבאה תופיני ואין
בשחרית לפני עלות השחר תופיני טרי ,ושואל והא
תנינן בסדר תמיד העמידו קודם השחר עושה חביתין
לעשות חביתין ,ועונה א"ר חייא בר אחא לעשות
חמין להכין את המים הרותחים לרבוכה תופיני,
רבי יסא אמר בשם ר' חנינה מטגנה בשמן ואח"כ
אופה אותה ,רבי אחא אמר בשם ר' חנינה אופה
אותה ואח"כ מטגנה ,ודורש "תופיני תאפנה" נא
תאפה ,רבי אומר" ,תאפנה" נאה ,רבי דוסא אומר
"תאפנה" {ריבה} רכה ,נמצא אתיין אילין פלגוותא,
כהינין פלגוותא ,מאן דאמר תאפנה נאה ,כמ"ד אופה
ואח"כ מטגנה ,ומאן דאמר תאפנה נא כמ"ד מטגנה
ואח"כ אופה .,לא סוף דבר לאו דווקא שמת הכהן
הגדול אפילו נטמא ויש צורך להחליף אותו ואפי'
נדחה ממום ,תני {ר' יוסי בן עזי} ר' יהודה בר פזי
דבר דליה ואפי' נדחה מחמת מום ,במשנהַ ,רבי
יְהּודָ ה אוֹמֵּ ר ,מ ֶשל יו ְֹרשין ,ושואל ,מנין לכהן גדול
שמת ולא מינו אחר תחתיו שתהא מנחתו קריבה משל
יורשים ,ועונה ת"ל ויקרא ו' (טו) וְהַ כֹהֵּ ן הַ מָ שיחַ
ַת ְחתָ יו ִּמ ָבנָיו י ַ ֲעשֶׁה א ֹּתָ ּה חָ ק ע ֹולָם לַי ֹהוָה כָ ליל
תָ ְקטָ ר :יכול יביאנה אם נתמנה באמצע היום
לחציים ,ת"ל "אותה" כולה אמרתי דברי רבי יהודה,
ר"ש אומר אינה באה אלא משל ציבור ,שנאמר "חק
עולם" \{ממי שהבריות שלו\} מי שהברית כרותה
לו" ,כליל תקטר" כליל כולה בבת אחת להקטרה:
במשנה ,כהן גדול שמת וכו' :ושואל ,רבי אבא בר
ממל בעי ,מחלפה שיטתיה דר"ש ,תמן אמר משל
יורשין ,והכא אמר משל ציבור? ועונה ,א"ר חייה בר
אבא ולא יאות הוא מקשה שאלה קשה נשאלה ,
ועונה ,אתא רבי יעקב בר אחא ,רבי אבהו בשם רבי
יוחנן ,ואמרו ,דבר תורה הוא שתהא באה מן הציבור
{כיון דחזי דקא מידחקה לישכה אין תקציב לכך}
הייתי אומר יגבו לה {מן היורשין} \{כיון דחזי
דפשעי בה היורשים התרשלו ולא היה להם עניין
בכך} התקינו שתהא באה מתרומת הלישכה ,ושואל
רבי יוסה אמר ,ר' יוחנן בעי ,מהו שיביאו היורשים
מנחה שלימה בשחרית ושלימה בין הערבים ,או
מנחה שלימה בשחרית ,ובטילה בין הערבים ,כד
תהא פשיטא ליה ואם תאמר נלמד מן שמביא מנחה
שלימה דכתיב שם (יג) זֶה קָ ְרבַ ן ַא ֲהרֹן ּובָ נָיו אֲ ֶשר
י ְַקריבּו לַי ֹהוָה בְ יוֹם המָ ַשח אֹת ֹו עֲשירת הָ אֵּ פָ ה ֹסלֶת
ִּמנְחָה תָ מִּיד מַ חֲציתָ ּה בַ בֹקֶ ר ּומַ חֲציתָ ּה בָ עָ ֶרב :אשאל
עוד שלשת לוגין שמן מה הן? האם מביאים שלשת
לוגין שחרית ושלשת לוגין בין הערבים? או לוג
3
ומחצה שחרית ולוג ומחצה בין הערבים? ודוחה
אמר רבי חזקיה ,אולי אוף הדא צריכה ליה ספק לו
כמו בלבונה ,שני קומצין מה הן האם שני קומצין
בשחרית ושני קומצין בין הערבים ,או קומץ אחת
בשחרית וקומץ אחת בין הערבים ,ועונה ,א"ר יוסה
כלום למדו לקומץ לא ממנחת חוטא ,מה להלן שני
קומצין אף כאן שני קומצין{ ,מה תמן צריכה ספק
ליה אף הכא צריכה ליה} ,ודוחה אמר רבי חזקיה
כלום למדו שלשת לוגין לא מתמיד של בין הערבים,
מה להלן אם לא הקריבו תמיד של שחר מביא
שלשת לוגין ,אף כאן שלשת לוגין ,ומה תמן צריכה
ליה הדבר מוטל בספק אף כאן צריכה ליה הדבר
מוטל בספק ,במשנה ,אחד מן שבע התקנות שלא
יהיו מועלים באפר פרה אדומה כו' :ר"ש בן נחמן
אמר בשם ר' יונתן ,בדין היה שימעלו בה והן גזרו
שלא ימעלו בה ,ושואל והא תני במדבר יט' (ט)
וְ ָאסַ ף איש טָ הוֹר אֵּ ת אֵּ פֶ ר הַ פָ ָרה וְהניחַ מחּוץ לַמַ ֲחנֶה
בְ מָ קוֹם טָ הוֹר וְהָ יְתָ ה ַלע ֲַדת בְ נֵּי י ְש ָראֵּ ל לְ מ ְשמֶ ֶרת לְ מֵּ י
נדָ ה ַחטָאת הוא :מלמד שמועלין בה? ועונה בה
מועלין ואין מועלין באפרה ,אמר רבי אבהו,
בראשונה היו משתקשקין מתרפאים בה ונותנין
אותה ע"ג מכותיהן ,וגזרו חכמים שימעלו בה ,כיון
שנגדרו ואין מתרפאים בהם עוד גזרו שלא ימעלו
בה :במשנה ,ועל הקינין כו' :ושואל אם הולכים
הקינים האובדות לעולה האישה הזאת במה היא
מתכפרת? ועונה אמר רבי יצחק ,תנאי בית דין הוא,
הסוחר המספק את הקינין הוא מספק תחליף ומפצה
את הפסולות ואת האובדות
הדרן עלך מעות שנמצאו
4
5
© Copyright 2024