פרק ב
מעשרות פרק שני
משנה א' ב' הלכה א'
ְטּורין ממעשר,
(א) ָהי ָה עם הארץ עֹובֵר בַּּׁשּוק אם סלו וְָאמַּר טְלּו ָלכֶם כמה תְ ֵאנִים במתנה ,אֹו ְכלִין ארעי ּופ ִ
ְלפִיכְָך שזה לא נתכוון אלא לאכילת ארעי אִם ִה ְכנִיסּו ְלבָתֵ י ֶה(ם){ן} ,מְתַּ ְקנִים וַּדַּ אי תרומה ומעשר כדין ,ואם אמר
טְלּו ְו ַּה ְכנִיסּו ְלבָתֵ יכֶם התכוון שראויים הם למאכל ֹ ,לא י ֹאכְלּו ֵמהֶם ע ֲַּראי שאין סומכים עליו ְ ,לפִיכְָך אִם ִה ְכנִיסּו
ּׁשעַּר אֹו ַּבחֲנּות וְָאמַּר טְלּו ָלכֶם תְ ֵאנִים,
שבִין ַּב ַּ
ְלבָתֵ י ֶה(ם){ן} ,אֵינָם מְתַּ ְקנִים ֶאלָא דְ מַּאי כפירות עם הארץ[ :ב] הָיּו יֹו ְ
ּׁשעַּר ּו ַּבעַּל ַּהחֲנּות ַּחי ָ{י}בִי{ם}(ן) שזה ביתם ונקבע למעשר ַּ .רבִי
ְטּורין שאין זה ביתם ּ ,ו ַּבעַּל ַּה ַּ
אֹו ְכלִין ארעי ּופ ִ
שנֶה מְקֹום יְשִיבָתֹו
שי ְ ַּ
שי ַּ ֲחזִיר אֶת ָּפנָיו שלא יאכל לפני רבים ,אֹו עַּד ֶ
י ְהּודָ ה ּפֹוטֵר גם את בעלי השער והחנות ,עַּד ֶ
למקום צנוע :
ירושלמי מעשרות ז' ע' א'
אמר ליה אין .ושואל והכא למה הוא חייב? ועונה .
גמ' היה עובר בשוק כו' .שמואל אמר המשנה
אמר ליה במצרף .אוכל ביחד כמה ,ושואל אם
בשיטת דרבי מאיר היא ,דרבי מאיר אמר אין מתנה
במצרף אפילו הממלא את כריסו יהא חייב? .ושואל
קובעת למעשר כמכר .אמר רבי יוסי המשנה דברי
ואינו אסור משום חליפין .ועונה אמר רבי שימי אין
הכל היא .שכן אישאלית לאילין תלמידים דבי רבי
לו זו עסקת חליפי ,שלא נתכווין האיש הזה אלא
ינאי ,ואמרין ,נהיגין הוינין יהבין אילין לאילין מתנה
להגס את לבו לעורר את תאבונו שיאכל .אמר לו צא
אחד לשני בחקלא בשדה ואכלין ולא מתקנין בלא
ולקוט לך עשרים תאנים משלי כמתנה אוכל כדרכו
הפרשת מעשרות ,ושואל ,מיי כדון מה ההסבר?
והוא פטור .ואם אמר צא ומלא את הכלכלה נשמע
ועונה כמאן דאמר שבי ציון בבית שני מאיליהן
שכוונתו למכור לא יאכל עד שיעשר .במה דברים
מרצונם החופשי קיבלו עליהן את המעשרות ופטורים
אמורים בעם הארץ ,אבל בחבר חזקה מתקן ודאי,
לעשר מן התורה מתני' במקום שרוב החקלאים
שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף מתבואת
מכניסין תוצרתם לבתים אבל במקום שרוב מכניסין
של אותו שדה ,אמר רבי רואה אני את דברי מדברי
מובילים לשוק ,הבעלים מעשרים בשדה והקונים
רבן שמעון בן גמליאל ,כי מחשבת החבר מוטב
מהם אינן מתקנין אלא דמאי .ושואל ,אם במקום
שיתרמו שלא מן המוקף ולא להאכיל לעמי הארץ
שרוב מכניסין לבתים בדא תנינן טלו והכניסו
טבלים .אמר רבי זעירא מדברי שניהם אפילו חבר
לבתיכם לא יאכלו מהן עראי? ועונה מכיון שאמר
ששילח לחבר צריך לעשר .הוון בעיין מימר מאן
טול והכניס כמי שאמר טול ואני מעשר על ידך .ולזה
דאמר שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף וזה
אינו נאמן אבל במקום שרוב מכניסין לשוק אינו
חבר צריך הוא לעשר ,ומאן דאמר מוטב שיתרומו
נאמן לומר לו עישרתי ,ואינו נאמן לומר לו לתוך
שלא מן המוקף ולא להאכיל לעמי הארץ טבלים וזה
ביתי אני מכניסן .נתן לו דבר מרובה ,אפילו אמר לו
חבר צריך גם הוא לעשר .ושואל ,רבי יונה בעי,
טול ואכול ,כמי שאמר לו טול והכנס ואינו אוכל
הכא את עביד ליה חבר והכא את עביד ליה עם
ארעי .נתן לו דבר שאין דרכו להיאכל חי וחייבים
הארץ? ועונה אמר רבי יוסי כאן וכאן עם הארץ הוא
לבשלו אפילו אמר לו טול ואכול כמי שאמר לו טול
אלא בשביל אחד שהוא מתקן הוא נקרא חבר .רבי
והכנס .היה אדם גדול חשוב שאינו אוכל בשוק ואין
יוסי אמר בשם רבי ששת ,רבי אלעזר בי רבי יוסי
דרכו לואכל בשוק ,ואמר לו טול ואכול כמי שאמר
אמר בשם רבי אבין ,האומר לחבירו אני מעשר על
לו טול והכנס .היו שנים מקבלים ממנו מתנת פירות
ידך בשבילך אינו צריך לעמוד עמו ולהשגיח עליו
לזה אמר לו טול ואכול ,ולזה אמר לו טול והכנס ,זה
שאמנם יעשה כן .ושואל תמן תנינן ,המבקש לעשות
שאמר לו טול ואכול פטור מלעשר ארעי וזה שאמר
עירוב תחומים נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים
לו טול והכנס חייב .ושואל ,אמר רבי יוסי ולא
אינו עירוב ,שהאדם והעירוב אינם נמצאים באותה
מתניתא היא אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל
רשות שבת ,למטה מעשרה טפחים הרי זה עירוב,.
החנות חייבין? ועונה .אמר רבי יונה דברי הכל היא,
אמר רבי אלעזר ואם על ידי אחר וצריך לעמוד עמו.,
כאן בדמאי כאן בודאי .שני חברים אמרו זה לזה צא
ושואל והכא את אמר הכין .שאין צורך להשגיח?
ולקוט לך עשרים תאנים משלי ,ואני ממלא כריסי
ועונה אמר רבי חייה בר אדא כאן בגדול פטור
משלך ,הממלא את כריסו אכל כמה שחשק פטור
מלהשגיח כאן בקטן .חייב להשגיח ,רבי חנניה אמר
שזו מתנה והאוכל במניין חייב שזו מכר חליפין .
בשם רבי חנינא אפילו תימר כאן וכאן בגדול ,או
ושואל רבי בון בר חייה בעי קומי רבי זעירא ואין
כאן וכאן בקטן תמן באומר לו אני מערב על ידך,
אדם אוכל אחת ,אחת ,ברשות הכל ופטור? ועונה .
לאחרים .אמר רבי אלעזר ,רבי יודה ורבי נחמיה
שניהם אמרו דבר אחד דתנינן תמן ,רבי נחמיה אומר
כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת .אמר רבי
יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבי נחמיה ורבנין
בחצר שהוא בוש לוכל בכולה הא מקצתה בפינה
מוסתרת בוש ומקצתה לא בוש ,ודוחה לא .מן מה
דאמר רבי אלעזר רבי יהודא ורבי נחמיה שניהם
אמרו דבר אחד הדא אמרה מקום שהוא בוש אפילו
מקצת פטור מקום שאינו בוש חייב .אמר רבי יוחנן
דברי רבי יהודה עשו אותו כייחור שהוא נוטה לחצר.
ואוכל ממנה ארעי אחת ,אחת והחצר אינה קובעת
על דעתיה דרבי יוחנן באוכל אחת ,אחת ובאוכל
ברשות הכל ביחד עם כולם ובמשייר ומפסיק לאכול
כאשר הם מפסיקים .על דעתיה דרבי אלעזר אפילו
אינו אוכל אחת ,אחת ,אפילו אינו אוכל ברשות הכל
ביחד ולא שייר וגומר את הכול:
ברם הכא באומר לו עשר על ידי . ,הדא מעשר ילפא
מן ההיא עירוב באומר לו אני \{מעשר\} [מערב]
על ידך שאינו צריך לעמוד עמו ,וההיא עירוב ילפא
מן הדא מעשר באומר לו עשר על ידי שהוא צריך
לעמוד עמו .צא ולקט לך עשרים תאנים משלי ,אוכל
והולך ארעי והוא פטור מלעשר ואם אמר צא ומלא
את הכלכלה ,רבי אומר ,אומר אני שהוא צריך
להראות לו את הכלכלה .ושואל וכמה הוא שיעור
הכלכלה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן סתם
כלכלה בינונית ארבעת קבין ,וגדולה סאה ששה קבין
וקטנה שלושת קבין .ומברר ר' יונה בעי למעשרות
איתאמרת או למדת הדין .לעסקים של מכירה וקנייה
אין תימר למעשרות איתאמרת כל שכן למידתה דין
למשא ומתן אין תימר למידת הדין איתאמרת הא
למעשרות לא? ועונה רבי יוסי פשיטא ליה למעשרות
איתאמרת ,כל שכן למידת הדין .במשנהָ ,אמַ ר ְטלּו
טּוריןּ ,ובַ עַ ל הַ ַשעַ ר ּובַ עַ ל
ּופ ִ
ְ
לָכֶם ְתאֵ נִים ,אוֹכְ לִ ין
הַ חֲנּות חַ ָייבִ ים הדא אמרה שביתו טובל לו אבל לא
משנה ג' הלכה ב'
ש ַּלי ִם למכור שם ,אֹוכֵל ( ֵמהֶם) ארעי עַּד
(ג) ַּה ַּמ ֲעלֶה ֵפ{י}רֹות למכירה (מִן ַּה){מ} ָגלִיל לְיהּודָ ה ,אֹו עֹולֶה לִירּו ָ
שֶהּוא ַּמגִי ַּע ְלמָקֹום שֶהּוא הֹולְֵך ְוכֵן (בִיהּודָ ה) וכן אם החליט שחוזר למקומו {בחזירה}ַּ ..רבִי ֵמאִיר אֹומֵר ,עַּד
ּׁשבִיתָ ה מנוחת השבתְ .והָרֹו ְכלִי{ם}{ן} ַּה ְמ ַּחזְ{י} ִרין עם מרכולתם הטרייה ָב ֲעי ָ{י}רֹות,
שֶהּוא ַּמגִי ַּע ִלמְקֹום ַּה ְ
ש) ַּמגִיעִים ְלמְקֹום ַּהלִינָה שנחשב להם לביתםַּ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵרַּ ,ה ַּבי ִת ה ִָראשֹון במקום
אֹו ְכלִי(ם){ן} עַּד {שהן} ( ֶ
הלינה הּוא בֵיתֹו וקובע לו למעשר :
ירושלמי מעשרות ט' ע' א'
פירות ,אמר להן רבי יהושע ,אם לנו מנוחת לילה
גמ' פירות שלקטן שלא לצורך השבת ,וקדשה עבר
כאן אנו חייבין לעשר ואם לאו אין אנו חייבין לעשר.
עליהן השבת רבי יוחנן אומר השבת טובלת וקובעת
ועונה אמר רבי זעירא רבי יהושע דעתו נקיה ומחמיר
למעשר .רבי שמעון בן לקיש אומר אין השבת
על עצמו .אמר ליה רבי מנא וכל עמא שטיי .כל
טובלת .ושואל מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי
האחרים מזלזלים במצוות? ועונה אלא ,רבי יהושע
יוחנן על [דעתך] דתימר השבת טובלת ,והתנינן
המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלים
דלווייתיה שכיחא ליה שנדודיו עם מלווים רבים
אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך? וכן
הוי דו אמר הלינה טובלת ,ושאר בני אדם דלית
בחזירה ,ותני עלה אפילו לן אפילו שבת? ועונה .אמר
אלווייתיה שכיחא לון ורוב הזמן מצויים במקומם אין
ליה ,אפילו בשבת פירושו ברוצה לשבות לנוח .
לינה טובלת .ושואל והתנינן רוכלים המחזירין
תדע לך שהוא כן ,דתני עלה אפילו שבת בשני ,ויש
בעיירות אוכלין עד שהן מגיעין למקום הלינה? ועונה
שביתה בשני? אלא ברוצה לשבות לנוח אף הכא
מהו מקום הלינה ביתו .רבי שמעון בן לקיש אמר
ברוצה לשבות לנוח ,ושואל הכל מודים בלינה שאינה
בשם רבי הושעיה כגון אילין דכפר חנניה דנפקין
יוצאים מוקדם בבוקר וסחרין ארבע וחמש קוריין
טובלת .מה בין לינה מה בין שביתה? ועונה אדם
קריות ועיילין דמיכין בבתיהון וחוזרים לנוח וללון
מגלגל לילה בלינה ואין אדם מגלגל שבת שלימה
בביתם ,במשנה ַרבִ י יְהּודָ ה אוֹמֵ ר ,הַ בַ יִת הָ ִראׁשוֹן
בשביתה ,בכל מקום אדם לן לינת לילה ואין אדם
שפוגע בו הּוא בֵ ית ֹו תני רבי חלפתא בן שאול ,רוצה
שובת בכל מקום ,.ושואל תני מעשה ברבי יהושע
הוא אדם בסוף היום לפלח לסיים עסקיו ,בבית
שהיה מהלך אחר רבן יוחנן בן זכאי לבני ברור חיל,
הראשון שהוא פוגע בו ,וללון שם:
והיו בני אותן העיירות שעברו דרכם מביאין להם
משנה ד' ה' הלכה ג'
(ד) ּפֵרֹות שֶתְ ָרמָן תרומה גדולה עַּד שֶֹּלא נִגְמ ְָר(ה){ו} ְמלַּאכְתָ ןַּ ,רבִי (א)לִי ֶעזֶר אֹוסֵר ִמ ֶל{ו}(א)כ(ֹו)ל ֵמ ֶה(ם){ן}
ירין ,חּוץ ִמ ַּכ ְל ָכלַּת תְ ֵאנִיםַּ .כ ְל ָכלַּת תְ ֵאנִים שֶתְ ָרמָּה תרומה גדולה ,
ע ֲַּראי עד שיפריש גם כל המעשרות ַּ .ו ֲח ָכמִים מַּתִ ִ
שמְעֹון מַּתִ ירַּ ,ו ֲח ָכמִים אֹוס ְִרי{ם}(ן)( :ה) הָאֹומֵר ַּל ֲח ֵב{י}רֹו הֵילְָך ִאסָר זֶה וְתֶ ן לִי בֹו ָחמֵש תְ ֵאנִיםֹ ,לא י ֹאכַּל עַּד
ַּרבִי ִ
שי ְ ַּעשֵר ,דִ ב ְֵרי ַּרבִי ֵמאִירַּ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵר ,אֹוכֵל בעמידה ַאחַּתַ ,אחַּת שמקבל מן הירקן{ ,ו}ּפָטּורְ .ואִם ֵצ{י} ַּרף
ֶ
ש ַּלי ִםְ ,והָיּו תְ ֵא{י}נִי(ם){ה}
ש ָהי ְתָ ה בִירּו ָ
קיבלם ביחדַּ ,חי ָ{י}בָ .אמַּר ַּרבִי י ְהּודָ הַּ ,מ ֲעשֶה ְבגִ{י}נַּת {ו}ו ְָרדִ ים ֶ
ֵַארבַּע ְב ִאסָר ,והיה בעל הגינה נותן אותם אחד לאחד וְֹלא ֻה ְפ{י} ַּרש{ו} ִמ ֶמנָה תְ רּומָה ּו ַּמ ֲעשֵר
נִ ְמכָרֹות ִמּׁשָֹלש ּומ ְ
מֵעֹולָם:
ירושלמי מעשרות ט' ע' ב'
רבי שמעון מתיר מקל וחומר ומה אם בשעה שיש
גמ' שואל ,מה אנן קיימין אם בכלכלה של תאנים
עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר ,בשעה
שתרם ממנו תרומה דברי הכל אסור עד שיעשר
שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות שכבר תרמו
אם תרם תרומה בזיתים על השמן או תרומה וענבים
תרומה גדולה לא כל שכן .ושואל הפריש מעשר
על היין דברי הכל מותר שעדיין לא נגמרה מלאכתם
ראשון מהו שיטבול לשני ?.ועונה קל וחומר מה אם
ועונה אלא כי אנן קיימין בתמרים ,והוא עתיד
בשעה שיש עליה זיקת שני מעשרות את אמר מותר,
לדורסן ,ובגרוגרות והוא עתיד לדושן .רבי אליעזר
בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל
אומר תרומה טובלת בפירות שלא נגמרו מלאכתן,
שכן :,רבי זעירא אמר בשם רבי יוחנן ,רבי הילא
ואסור לאכול מהם ארעי ורבנין אמרין ,אין תרומה
אמר בשם רבי אלעזר שלא זכר ששמע זאת מרבי
גדולה טובלת בפירות שלא גמרו מלאכתן .ושואל
יוחנן מה פליגין המחלוקת בלוקט בעל הפרדס ונותן
מעשר ראשון מהו שיטבול עד שיפריש גם מעשר
לו לחבר ,אבל בלוקט ואוכל בעצמו כל עמא מודיי
עני או מעשר שני? ומברר מה אנן קיימין? אם בכדי
שהוא אוכל אחת ,אחת ,ופטור ואם צירף לקט כמה
שנתמרח כבר נגמרה מלאכתו דברי הכל אסור אפילו
ביחד ואכל חייב .,רבי הילא אמר בשם רבי אלעזר
ארעי אם במעשר ראשון שהקדימו הלוי וקבלו
כשם שהן חלוקין כאן במקח כך חלוקין בחצר שיש
בשבלין דברי הכל מותר ארעי .אלא כי אנן קיימין
בו בית שמירה משתמרת ,דאמר רבי יוחנן מקח
בתמרים שהפריש מהם מעשר ראשון והוא עתיד
וחצר ושבת לקביעה למעשר אינה דבר תורה .רבי
לדורסן ,או בגרוגרות והוא עתיד לדושן ,והפריש
אימי אמר בשם רבי שמעון בן לקיש המחוור הברור
מהן תרומה גדולה ונמלך להניחן כמות שהן וכתוצאה
מכולן שהוא מן התורה זו חצר בית שמירה ,שקובע
מהחלטה זו ועכשיו נגמרה מלאכתם ,ועבר והפריש
למעשר אפילו לא נגמר מלאכתו .חברייא אמרו
מהן מעשר ראשון .אין תימר למפרע נטבלו על ידי
בשם רבי יוחנן ,כך משיב רבי יודה את רבי מאיר,
תרומה גדולה שהפריש שהיא טובל ואין תימר מיכן
אין את מודה לי בנותן אחת לבנו שהוא פטור .מה לי
ולבא נמצא מעשר ראשון הוא הגורם שהוא טובל.
הלוקט ונותן לבנו מה לי הלוקט ונותן אחת ,אחת
הלוקח קונה מעם הארץ תמרים והוא עתיד לדורסן
לאחר ,או נותן אחת אחת לפיו .גם זו וגם זו אכילת
או גרוגרות והוא עתיד לדושן ,אסור לוכל מהן עראי
ארעי ושואל ,רבי יודן בעי ,מה חמית מימר במשנה
ומתקנן דמאי שמא עם הארץ עישרם דברי רבי
מדובר בלוקט ונותן לו לאחר או נימר בלוקט ואוכל
מאיר ,וחכמים אומרים ,אוכל מהן עראי ,ומתקנן
בעצמו ארעי? ועונה .אמר רבי מנא לית כאן בלוקט
ודאי עם ברכה דברי ר' יוסי .ר' הילא רבי אלעזר
ואוכל אלא בלוקט ונותן לו ,ומוכיח מן הדא מעשה
בשם חילפיי אמרו ר' יונה אשכחון כתוב בפינסקיה
של גינת וורדין אית לך מימר גינת וורדין בלוקט
דחילפיי ,אוכל מהן עראי ומתקנן ודאי .ושואל וקשיא
בעצמו ואוכל לא בלוקט ונותן לו אוף הכא בלוקט
אם אוכל מהן עראי ראוי להיות מתקנן ודאי אם
ונותן לו ,ומסביר דו אמר ליה אין את עליל נכנס
מתקנן דמאי יהא אסור לוכל מהן עראי? ועונה ,רבי
לגינה את מקלקל וורדייה .ושואל מתני' פליגא
יוסי בשם רבי הילא ,אוכל מהן עראי משום דבר
הווייא להוכחה דרבי מנא שלמדנו האומר כרמא אני
שלא נגמרה מלאכתו ומתקנן [ודאי] דמאי ,מתוך
מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הרי זה מכור ,שלא
שיודע עם הארץ שביתו של לוקח טובל אף הוא
מכר לו אלא שמו .או פרדיסא אני מוכר לך אף על
מפריש תרומה משעה ראשונה .אמר רבי אלעזר
פי שאין בו אילנות הרי זה מכור ,שלא מכר לו אלא
בכלכלה לאו דווקא של תאנים אלא של כל דבר כל
שמו ואף גינת וורדים אולי ללא פרחים
פרי היא מתניתא הכנסה לסל ולכלכלה מחייב לעשר,
:משנה ו' ז' ח' הלכה ד'
בֹורר תאנה וְאֹוכֵל תאנה
(ו) הָאֹומֵר ַּל ֲח ֵב{י}רֹו הֵילְָך ִא{י}סָר זֶה ְב ֶעשֶר{ים} תְ אֵינִים שֶָאבֹור לִי מן האילן שלךֵ ,
ואוכל .או אמר קח מטבע זה ְב ֶאשְכֹול שֶָאבֹור לִיְ ,מג ְַּרגֵר גרגיר וְאֹוכֵל גרגיר ואוכל .או אמר ב ְִר{י}מֹון שֶָאבֹור
ּפֹורט פרד וְאֹוכֵל ועוד פרד ואוכל .בְַא ַּבטִי ַּח שֶָאבֹור לִי ,סֹופֵת חותך ממנו וְאֹוכֵלֲ .אבָל אִם ָאמַּר לֹו ְב ֶעש ְִרים
לִיֵ ,
שנֵי ֲא ַּב ִטיחִים אֵלּו ,אֹוכֵל כְדַּ ְרכֹו ּופָטּור מלעשר מעשרות
שנֵי ִר{י}מֹונִים אֵלּוִ ,ב ְ
שנֵי ֶאשְכֹולֹות אֵלּוִ ,ב ְ
תְ ֵאנִים אֵלּוִ ,ב ְ
ש ָקנָה ַּב ְמ ֻח{ו}בָר ַּלק ְַּרקַּע וקנייה של מחובר לקרקע אינו קובע (:ז) הַּּׂשֹוכֵר אֶת הַּּפֹועֵל ְלקְצֹות (עִמֹו) לחתוך
ִמ ְּפנֵי ֶ
בַּתְ ֵאנִיםָ ,אמַּר לֹו הפועל עַּל ְמנָת שֶאֹוכַּל תְ ֵאנִים{,הוא} אֹוכֵל ּופָטּור .ואם התנאה עַּל ְמנָת שֶאֹוכַּל ֲאנִי ּו ְבנֵי (בֵיתִ י),
שכ ִָרי ,הּוא אֹוכֵל ּופָטּור שזו זכות המוקנית לו מן התורה ּ ,ובְנֹו אֹוכֵל ְו ַּחי ָ{י}ב שזו עסקת ממון .
אֹו שֶי ֹאכַּל ְבנִי ִב ְ
שעַּת ַּה ְקצִיעָה אֹוכֵל ּופָטּור בהתאם לזכאותו ,
שעַּת ַּה ְקצִיעָה ּולְַאחַּר ַּה ְקצִיעָהִ ,ב ְ
אמר הפועל עַּל ְמנָת שֶאֹוכַּל ִב ְ
ַּתֹורה,
ַּתֹורה אלא כקונה .זֶה ַּה ְכלָל ,הָאֹוכֵל מִן ה ָ
שאֵינֹו אֹוכֵל מִן ה ָ
ּולְַאחַּר ַּה ְקצִיעָה אֹוכֵל ְו ַּחי ָ{י}ב לעשר ,משום ֶ
שבַּע תאנים לבנות .
ַּתֹורהַּ ,חי ָב (:ח) ָהי ָה עֹושֶה ַּב ְל ָבסִים תאנים שחורות ֹלא י ֹאכַּל ִבבְנֹות ֶ
שאֵינֹו אֹוכֵל מִן ה ָ
ּפָטּורְ .ו ֶ
ש) ַּמגִי ַּע
שבַּעֹ ,לא י ֹאכַּל ִב ְל ָבסִיםֲ .אבָל מֹונֵ ַּע הּוא אֶת ַּעצְמֹו מלאכול עַּד {שהוא} ( ֶ
או אם עובד הפועל ַּבבְנֹות ֶ
ִלמְקֹום ַּהי ָפֹות וְאֹוכֵלַּ .ה ַּמ ֲח ִליף עִם ֲח ֵב{י}רֹו ,זֶה ֶל{ו}(א)כ(ֹו)ל ְוזֶה ֶל{ו}(א)כ(ֹו)ל( ,זֶה ִלקְצֹות ְוזֶה ִלקְצֹות} ,זֶה
לֶאכֹול ְוזֶה ִלקְצֹותַּ ,חי ָ{י}ב לעשר כדין קונה ַּ .רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵרַּ ,ה ַּמ ֲחלִיף לֶאכֹולַּ ,חי ָ{י}ב לעשר ,וזה הלוקח
במטרה ְו ִלקְצֹותּ ,פָטּור שעבורו אין התאנים מוכנים לאכילה ,ולא נגמרה מלאכתם:
ירושלמי מעשרות יא ע' א'
בְ יָדֶ ָך וְחֶ ְרמֵ ׁש ֹלא תָ נִיף עַ ל קָ מַ ת רעך :יכול בשאר כל
גמ' רבי יוסי אמר בשם רבי יוחנן מגרגר אחת אחת
והולך ואוכל .אמר ליה רבי חייא בר ווא ,וכן רבי
אדם הנכנס לשדה חברו הכתוב מדבר? ת"ל "וחרמש
יהודה הנשיא הוה עביד .תני בשם רבי יוסי ,אבטיח
לא תניף על קמת רעך" את האדם שיש לו רשות
שספת בו חתך ממנו אפילו כל שהוא קניו .ושואל
להניף ,ואי זה ,זה ,הפועל ,איסי בן עקביא אומר,
בשאר כל אדם הכתוב מדבר ,ואם כן מה תלמוד
רבי יונה בעי אף ברימון שיש בו חלוקה לפרדים
לומר "וחרמש לא תניף" מכאן שאין לו רשות לאכול
כן? במשנה ָאמַ ר ל ֹו עַ ל ְמנָת ֶׁשאוֹכַ ל ְתאֵ נִים הוא
אלא בשעת הנפת מגל שעת קציר .תני רבי שמעון בן
א ֹוכֵל ּופָ טּור ,ושואל למה לי על מנת אפילו שלא על
יוחי אומר ,בא וראה עד איכן דיקדקה התורה בגזל,
מנת זכותו היא המוקנית לו מן התורה דברים כג'
(כה) כִ י תָ בֹא בְ כֶ ֶרם ֵרעֶ ָך ְוָאכַ לְ תָ ֲענָבִ ים כְ נ ְַפ ְׁשָך ָשבְ עֶ ָך
שצריכה לדון בין אדם לחבירו עד כדי הנפת מגל.
וְ אֶ ל כֶלְ יְָך ֹלא ִתתֵ ן :ועונה .רבי אביןב בשם רבי שמיי,
בתוך כן יש ללמוד מכאן כמה גדולה מלאכה שלא
לכן צריכה שלא תחשוב יש כאן עסקה אפילו אמר
חרב דור המבול אלא עד מפני הגזל .ופועל עושה
לו על מנת פטור .תמן תנינן ,היה עושה אצל בעל
במלאכתו ואוכל ופטור מן הגזל .כתיב "ֹלא תַּ חְסֹום
הפרדס בידיו אבל לא ברגליו ,או ברגליו אבל לא
שֹור בְדִ ישֹו" אין לי אלא שור אוכל בתלוש ,ואדם
בידיו ,או אפילו האילן נשען על כתיפו ,הרי זה
במחובר ,ושואל אדם מהו שיאכל כשהוא עובד
יאכל .ותני כן ,בידו אוגד אגודות ירק ,ברגליו מסמיך
בתלוש .ואם תרצה ללמוד קל וחומר מה אם השור
משעין אפילו על כתיפו טוען מלילות ,ואוכל כפועל
שאינו אוכל במחובר אוכל בתלוש ,אדם שאוכל
רבי יוסי בי רבי יהודא אומר ,עד שיעשה בידיו
במחובר אינו דין שיאכל בתלוש ,תלמוד לומר "לא
תחסום שור בדישו" שור אתה מצווה בלא תחסום,
וברגליו ובגופו ,כדייש האמור בתורה דברים כה'
ואין אדם בלא תחסום ,ושואל שור מהו שיאכל
(ד) ֹלא תַ ְחסֹם ׁשוֹר בְ ִדיׁשוֹ :מה דייש שהוא השור
עושה בידיו וברגליו ובגופו אף כל דבר שהוא עושה
במחובר ותרצה ללמוד קל וחומר מה אדם שאינו
בידיו וברגליו ובגופו .ועוד "דייש" מה דייש מיוחד
אוכל בתלוש ,אוכל במחובר שור שאוכל בתלוש אינו
דין שיאכל במחובר ,או מה כאן בלא תחסום אף כאן
שהוא בתלוש אף כל עבודת פועל שהוא בתלוש ,יצא
בלא תחסום? תלמוד לומר "לא תחסום שור בדישו"
המנכש בשום ובבצלים ,והמסמך קנים בגפנים,
בדישו אין את חוסמו אבל אתה חוסמו את עבודתו
והעודר תחת הזיתים .ועוד דרשה "דייש" מה דייש
במחובר לקרקע .מיכן אמרו ,קוצץ מנהל משא ומתן
מיוחד שגידוליו מן הארץ ,אף פועל במלאכתו זכאי
הוא אדם עם מעבידו על ידי עבור זכותו לאכול עצמו
לאכול כל דבר שגידוליו מן הארץ יצא החולב והמגבן
או על ידי בנו ובתו הגדולים או ועל ידי עבדו
והמחבץ .דרשה נוספת" ,דייש" מה דייש מיוחד דבר
ושפחתו הגדולים ,ועל ידי אשתו שלא יאכלו מפני
שלא נגמר מלאכתו ,אף כל דבר שלא נגמר מלאכתו,
שיש בהן דעת ,אבל אינו רשאי ויכול קוצץ על ידי
יצא הבודל ממיין בתמרים ,והמפרד בגרוגרות,
בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים
במשנה ,והיין משיקפה ומוכן לשתייה והשמן משירד
ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת .במשנה ,זֶה
לעוקה" .דייש" מה דייש מיוחד שלא נגמרה מלאכתו
הַ כְ לָל ,הָ א ֹוכֵל ִמן הַ תו ָֹרה ,פָ טּור ,ושואל לא צריכה
דבר שלא בא לזיקת המעשרות ,אף כל דבר שלא בא
לא היה נכון יותר האוכל מן התורה יהא חייב? שהרי
לזיקת המעשרות ,יצא הלש בצק והמקטף והאופה.
קוצץ ומנהל משא ומתן ,ועונה .אמר רבי יונה
כתיב שם כג' (כו) כִי תָ ב ֹא ְב ָקמַּת ֵרעֶָך וְקָ טַ ְפתָ ְמלִ יֹלת
התורה פטרה אותו ,שכן .תמן תנינן היה עושה
בתאנים לא יאכל בענבים ,עושה בענבים לא יאכל
בתאנים ,ותני עלה היה עושה בייחור זה לא יאכל
בייחור אחר ,ותנינן היה עושה בבלוסים לא יאכל
בבנות שבע ,עושה בבנות שבע לא יאכל בכלוסים.
אלא לא כן צריכה אפילו שתיהן בייחור אחד .כתיב
שם (כה) כִ י תָ בֹא בְ כֶ ֶרם ֵרעֶ ָך וְָאכַ לְ תָ ֲענָבִ ים כְ נ ְַפ ְׁשָך
ָשבְ עֶ ָך וְאֶ ל כֶ לְ יְָך ֹלא ִתתֵ ן( :כו) כִי תָ ב ֹא ְב ָקמַּת ֵרעֶָך
וְקָ טַ ְפתָ ְמלִ יֹלת בְ יָדֶ ָך וְחֶ ְרמֵ ׁש ֹלא תָ נִיף עַ ל קָ מַ ת רעך,:
יכול בשאר כל אדם הכתוב מדבר תלמוד לומר" ואל
כליך לא תתן" אבל נותן את לכיליו של חבירך
המעביד ואי זה ,זה? ,זה הפועל" .ואכלת ענבים" וכי
אין אנו יודעין שאין בכרם לוכל אלא ענבים? מה
תלמוד לומר "ואכלת ענבים"? ,אלא מיכן שאם היה
עושה בתאנים לא יאכל בענבים ,בענבים לא יאכל
בתאנים" .כנפשך" כל דבר כמות שהיצר תאב .עוד
דרשה "כנפשך" כל דבר שהוא פטור מן המעשרות.
מה את אוכל ארעי לפני גמר מלאכה ופטור ,אף
פועל אוכל ופטור" .בנפשך" מיכן שלא יאכל הפועל
יותר על שכרו" .,בנפשך" מיכן היה רבי אלעזר
חסמא אומר ,לא יאכל הפועל יותר על שכרו ושואל,
מניין שנפשו קרוייה שכרו? ועונה רבי אבהו בשם
רבי יוסי בן חנינא גזרה שווה נאמר כאן נפשו ,ונאמר
להלן נפשו דכתיב שם כד' (טו) בְ יוֹמ ֹו ִתתֵ ן ְשכָר ֹו וְֹלא
תָ בוֹא עָ לָיו הַ ֶשמֶ ׁש כִ י עָ נִי הּוא ְו ֵאלָיו הּוא נֹושֵא אֶת
נַּפְשֹו וְֹלא י ְִק ָרא עָ לֶיָך אֶ ל ְי ֹהוָה וְהָ יָה בְ ָך חֵ ְטא :מה
נפשו האמורה להלן שכרו ,אף כאן שכרו" .שבעך"
שלא יהא אוכל ומקיא" .שבעך" שלא יהא הפועל
מקלף את הקליפה בתאנים ומצמץ מוצץ את המיץ
וזורק את הפרי בענבים .אבל רשאים הפועלים לטבל
עמו בציר בשביל שיאכלו ענבים הרבה .מאידך
רשאי בעל הבית להשקותן יין בשביל שלא יאכלו
ענבים הרבה .רשאי בעל הפרה המשכיר את פרתו
......
להרעיבה בלילה בשביל שתאכל הרבה בשעה שהיא
דשה .אבל רשאי בעל הבית להאכילה פקיעי עמיר,
בשביל שלא תאכל הרבה בשעה שהיא דשה .רבי
אבהו אמר התריגו לבהמין .האכילו אתרוגים
לבהמות שלא יאכלו בזמן הדיש ,רבי חנניא מייכלין
האכיל אותם דבילה .רבי מנא מיכלין ירקי
איסטפניני .תני רבי חייה ,אוכל פועל אשכול ראשון
בתחילת עבודתו בבוקר ושואל .תני אשכול אחרון
ולא ראשון ,ועונה רבי שמואל בשם רבי הילא ההוא
אם נתנו לסל אסור .אמר רבי יוסי לא כן צריכה לא
זה הספק כשהיה הוא בוצר ואחר מוליך ,אבל הספק
אם היה הוא בוצר הוא מוליך ,בתחילה אוכל משום
הלכות מדינה מנהג המקום ולבסוף אוכל משום
פועלין כל עוד הוא עסוק בעבודתו .ומסביר מנהג
המדינה הפועלים אוכלין בהליכתן מאומן לאומן
ובחזירתן לגת ובחמור נותנים לה בשעה שתהא
פורקת .,תני מערים אדם על פועליו לפטור עצמו
מלעשר להיות אוכלין תשע וקוצין אחת והיא פטורה
אית תניי תני ,קוצין תשע לסל ואוכלין אחת ופטור,
ושואל ניחא אוכלין תשע וקוצין אחת מותר אבל
קוצין תשע ואוכלין אחת כבר נגמרה מלאכתם?
ועונה אמר רבי אבין זה החידוש שלא תאמר יעשה
כלאחר גמר מלאכה ויהא חייב .ושואל ניחא לאכול
חייב לעשר והוא מערים ,אבל לקצות למה חייב?
הרי לא נגמרה מלאכתו ,ועונה ,אמר רבי אלעזר
בשיטת דרבי מאיר היא ,דרבי מאיר אמר ,מקח טובל
בפירות אפילו שלא נגמרה מלאכתן .אמר רבי אלעזר
רבי מאיר ורבי אליעזר בן פדת שניהן אמרו דבר
אחד כמה דרבי אליעזר אומר תרומה טובלת בפירות
שלא נגמרה מלאכתן .,כן רבי מאיר אומר מקח טובל
בפירות שלא נגמרה מלאכתן:
הדרן עלך היה עובר בשוק
© Copyright 2024