העלון לכל המשפחה

‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫נכון לעכשיו‬
‫נכנס יין יצא סוד‬
‫בס"ד | שבת זכור פרשת תצוה י"ב אדר ה'תשע"ז | גליון ‪1110‬‬
‫חייב אדם להתבשם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי‬
‫(מגילה ז ב)‪ .‬בדרך כלל כאשר אדם שותה יין ומשתכר הוא יורד‬
‫לשפל המדרגה ומאבד צלם אנוש‪ ,‬דוגמת לוט‪ ,‬שעד היום דבק‬
‫הכינוי במי שמשתכר "שיכור כלוט"‪.‬‬
‫אבל בפורים‪ ,‬אצל יהודי ירא שמים באמת "ונהפוך הוא" – נכנס יין יצא סוד‪,‬‬
‫ככל שהוא מרבה להתבשם הוא מתרומם ומתעלה ומגיע לשיאים בהשגות‬
‫עליונות עד כדי כך שהכל מתאחד אצלו כאותה אחדות תחת שלטונו ורצונו‬
‫הטוב של השי"ת‪ ,‬שמלכותו בכל משלה ומלוא כל הארץ כבודו‪ .‬ואמנם‪ ,‬גם‬
‫מה שנראה בעינינו כשיא הרוע והרשע אינו יוצא מכלל השליטה האלוקית‪,‬‬
‫דוגמת המן הרשע שמגמתו להשמיד את היהודים‪ ,‬ובסופו של דבר הופרה‬
‫עצתו וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר‪ .‬נגלה לעין כל שגם במצבים‬
‫הקשים והסבוכים ביותר בגלות כאשר היינו בפיזור ופירוד ונשלטים על ידי‬
‫הרשעים‪ ,‬הקב"ה לא נטש ולא ייטוש אותנו‪ ,‬אדרבא‪ ,‬הוא מתגלה באהבתו‬
‫הגדולה‪ .‬מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל שבפורים דפרזים מלאו ל"ה שנים‬
‫להסתלקותו לגנזי מרומים‪ ,‬היה נוהג להסביר את נס פורים "גדול קידוש השם‬
‫מחילול השם" – גדול קידוש השם המתגלה מתוך חילול השם; גדול האור‬
‫המתגלה מתוך החושך וגדול הטוב המתגלה מתוך הרע‪ .‬לכן ישנה שמחה‬
‫גדולה ויתרה בפורים שבו התקדש שם שמים לעין כל‪ ,‬דווקא בגלות במצב‬
‫של הסתר פנים גדול‪.‬‬
‫נכון לעכשיו ב"ה מצבנו היום טוב לאין ערוך מהזמנים בהם היינו‬
‫תחת שליטת הגויים‪ .‬בעוד עם ישראל מצווה לזכור את אשר עשה לנו עמלק‬
‫בראשית דרכו על במת ההיסטוריה ולאורך כל הדורות‪ ,‬עדיין מרימה ראש‬
‫בעולם שנאת היהודים ומדינת ישראל‪ ,‬אבל סופם של האנטישמים כסופם‬
‫של המן הרשע ובניו‪ .‬בשביל להמשיך ולצעוד הלאה בבטחה ובאמונה אל‬
‫העתיד הצופן בחובו רק טוב לישראל‪ ,‬עלינו להמשיך במפעלם האדיר של‬
‫האב והבן‪ ,‬הראי"ה קוק זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל‪ ,‬ולהדליק בלבם של‬
‫רבבות עמך בית ישראל בכל אתר ואתר את אותם האורות שהם זרעו לדורות‬
‫הבאים‪ .‬אורות של אהבת עם ישראל‪ ,‬ארץ ישראל ותורת ישראל‪ ,‬אורות של‬
‫אמונה תמה וזכה‪ ,‬אורות של יראת שמים רוממה‪ ,‬אורות של אהבת הבריות‪.‬‬
‫ומתוך כך נזכה לראות עין בעין כיצד ליהודים תהא אורה ושמחה וששון ויקר‪.‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון‬
‫בגדי כהונה מכפרין‪.‬‬
‫לפרשה הרב זיו רוה ‪2 /‬‬
‫"כל עצמותי תאמרנה"‬
‫ממשנת הרצי"ה הרב דוד לנדאו ‪2 /‬‬
‫אשליית הודאות‬
‫המחלוקת והאחדות נתן קוטלר ‪4 /‬‬
‫ממשנתו החינוכית של הרב צבי יהודה זצ"ל‬
‫חינוך בפרשה הרב יורם אליהו ‪5 /‬‬
‫שאול ומחיית עמלק‬
‫להפטרה הרב יואב אוריאל ‪5 /‬‬
‫במלאת שנה להסתלקותו של‬
‫בברכת חג פורים שמח‬
‫הגיליון מוקדש לעלוי נשמת‬
‫בן אסתר איש חינוך נלב"ע י"א באדר התש"ס‬
‫אבי מורי משה‬
‫ואמי מורתי רוזט שושנה בת אסתר נלב"ע י"א טבת התשנ"ו‬
‫תנצב"ה‬
‫הגיליון מוקדש לעלוי נשמת‬
‫בנימין בן‬
‫שמחה ז"ל‬
‫נלב"ע י"ז באדר התשס"ח‬
‫תנצב"ה‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪18:20‬‬
‫‪ 17:06‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 17:24‬ת”א ‪18:22‬‬
‫חיפה ‪ 17:16‬חיפה ‪18:21‬‬
‫הגיליון מוקדש לעלוי נשמת‬
‫הרב משה נח‬
‫בן יוסף ובריינדל אטיק ז"ל‬
‫נלב"ע י"ד באדר ה'תשס"ה‬
‫תנצב"ה‬
‫ר' עמרם‬
‫לוי ז"ל‬
‫אוהב ישראל תורתו וארצו‪ ,‬איש חסד‬
‫ממלמדי המחלקה לדוברי צרפתית ב'מכון מאיר' במשך שנים רבות‬
‫עלייה לקברו ביום חמישי י"ח באדר בשעה ‪ 16:00‬בהר המנוחות‬
‫‪ 17:15‬תפילת מנחה‪ ,‬אזכרה בהשתתפות בני משפחה רבנים ומוקירי זכרו‬
‫ב'מכון מאיר' שד' המאירי ‪ 4‬ירושלים‬
‫תנצב"ה‬
‫במלאת ‪ 6‬שנים להירצחו ועלייתו בסערה השמיימה‬
‫של יקירנו ואהובנו הקדוש‬
‫הרב משה טלבי‬
‫הי"ד‬
‫נקיים אזכרה ולימוד לעילוי נשמתו‬
‫ביום רביעי יז' באדר (‪)15.3.2017‬‬
‫‪ - 13:30‬תפילת מנחה וסיום מסכת בגלעד בצומת רבבה‬
‫‪ - 16:00‬בבית העלמין בשיכון ותיקים בנתניה (גוש ‪)11‬‬
‫ולאחר מכן לימוד וסעודה בביה"כ "בית אברהם"‬
‫רח' נריה פינת רח' הדקל סמוך לבית העלמין‪.‬‬
‫משפחת טלבי‬
‫הגיליון מוקדש לעילוי נשמת‬
‫חנה בת‬
‫רבקה (שדרה) ז"ל‬
‫נבל"ע י' אדר התש"ס תנצב"ה‬
‫הגיליון מוקדש לעלוי נשמת‬
‫צפורה צוקרמן‬
‫ז"ל‬
‫מנהלת חט"ב "ישורון" ותיכון "במעלה" פ"ת‬
‫במלאת ‪ 14‬שנים לפטירתה‬
‫עלייה לקברה ואזכרה ביום רביעי י"ז באדר התשע"ז‬
‫‪ 16:00‬בבית העלמין סגולה פ"ת | ‪ 16:45‬לימוד משניות ב'קפה מדרש'‬
‫מרכז פסגות ר"ח גליס ‪ 37‬סגולה‪-‬פ"ת‬
‫תנצב"ה‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MeirTV.co.il‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬ברוך ‪ - [email protected] 02-6461300‬ההכנסות קודש למכון מאיר | תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד‬
‫המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪ 02-6514820‬אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫באהבה ובאמונה ‪1‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬תהילה ברנשטיין הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ | 0528908518‬העלון מופץ ב‪ 50,000-‬עותקים‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫בגדי כהונה מכפרין‪.‬‬
‫"למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי‬
‫כהונה? לומר לך‪ ,‬מה קרבנות מכפרין‪ ,‬אף בגדי כהונה‬
‫מכפרין"‪ .2‬מדרש זה הוא דבר פלא! כיצד לבישת הכהן‬
‫בגדי קודש‪ ,‬מועילה לכפרת עוונותינו?‬
‫מלבושי הנפש נקראים מידות‪ ,‬ומלבושי הגוף‬
‫נקראים מדים‪ .‬כאשר צווה ה' על מלבושי‪-‬הכהנים‬
‫החיצוניים ‪ -‬המדים‪ ,‬עיקר הכוונה היתה להורותם דעת‬
‫איך ילבישו את נפשם טוב המידות והתכונות‪ ,‬לטהרה‬
‫ולקדושה‪ .3‬בשל תפקידם המרכזי והשפעתם הגדולה‬
‫על כלל ישראל‪ ,‬מהווים הכהנים שורש רוחני לדורם‪.‬‬
‫כשהשורש מתוקן‪ ,‬מתראה הדבר בענפים‪ ,‬וכן להפך‪,‬‬
‫אם אצל הכהן מופיע קלקול קל‪ ,‬עלול הדבר להתבטא‬
‫באופן חמור במי שיונקים מהשפעתם‪.‬‬
‫"יִּמ ֵצא‬
‫רעיון דומה נמצא בפ' עגלה ערופה‪ .‬כאשר ָ‬
‫נֹודע ִמי ִה ָּכהּו‪ ...‬וְ נִ ּגְ ׁשּו ַהּכ ֲֹהנִ ים‬
‫ָח ָלל‪...‬נ ֵֹפל ַּב ָּש ׂ ֶדה ֹלא ַ‬
‫ּול ָב ֵרְך ְּב ֵׁשם ה'‬
‫ֹלהיָך ְל ָׁש ְרתֹו ְ‬
‫ְּבנֵ י ֵלוִ י ִּכי ָבם ָּב ַחר ה' ֱא ֶ‬
‫וְ ַעל ִּפ ֶיהם ְיִהיֶה ָּכל ִריב וְ ָכל נָ גַ ע וְ כֹל זִ ְקנֵ י ָה ִעיר ַה ִהוא‬
‫רּופה‬
‫ַה ְּקר ִֹבים ֶאל ֶה ָח ָלל ְיִר ֲחצּו ֶאת יְ ֵד ֶיהם ַעל ָה ֶעגְ ָלה ָה ֲע ָ‬
‫ַבּנָ ַחל‪ .‬וְ ָענּו וְ ָא ְמרּו יָ ֵדינּו ֹלא ָׁש ְפכּו ֶאת ַה ָּדם ַהּזֶ ה וְ ֵעינֵ ינּו‬
‫ֹלא ָראּו"‪ .1‬הכהנים והזקנים אינם חשודים כלל ששפכו‬
‫דם‪ ,‬מדוע צריכים דווקא הם להתוודות‪" ,‬יָ ֵדינּו ֹלא‬
‫ָׁש ְפכּו ֶאת ַה ָּדם ַהּזֶ ה"‪ .‬מבאר ראב"ע‪" :‬ויתכן שהשם צוה‬
‫לעשות כן העיר הקרובה כי לולי שעשו עבירה כדומה‬
‫לה לא נזדמן להם שיהרג אדם קרוב מהם"‪ .‬כלומר‬
‫מעט מן המעט‪ ,‬של קלקול בראשי ישראל‪ ,‬מחולל‬
‫במושפעים מאישיותם חסרונות מרחיקי לכת‪ .‬זיכוך‬
‫המרכז הרוחני מתפשט על כל ההיקף‪ ,‬וזהו עניינה של‬
‫כפרת מלבושי הכהנים‪ ,‬וחז"ל‪ 2‬הצביעו באופן מדויק‬
‫על איזו מידה מכפר כל לבוש‪.‬‬
‫"מכנסים מכפרים על גילוי עריות שנאמר‪' :‬וַ ֲע ֵׂשה‬
‫ָל ֶהם ִמ ְכנְ ֵסי ָבד ְל ַכּסֹות ְּב ַׂשר ֶע ְרוָ ה'‪ .2"6‬המכנסיים הם‬
‫לבוש תחתון כנגד הצד התחתון שבנפש הבהמית‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ונועדו להזכיר לעצור כוח התאוותני‪.‬‬
‫ממשנת הרצי"ה‬
‫הרב דוד לנדאו‬
‫"כל עצמותי תאמרנה"‬
‫לע"נ רבינו‪ ,‬לרגל ‪ 35‬שנה לפטירתו‪ .‬הדברים‬
‫שאמר מתאימים למי שאמרם‪.‬‬
‫תורה שבכתב ותורה שבעל פה הן בגדר‪" :‬אחת‬
‫דבר אלקים‪ ,‬שתים זו שמעתי"‪ ,1‬תורה אחת שהיא‬
‫שתיים‪ ,‬כפילות שאינה פירוד‪ .‬בתוך האחדות יש‬
‫הבחנות‪ .‬מרום שורשיותה של תורה הוא בכתב‪,‬‬
‫ומתוך כך נמשכת תורה שבעל פה לכלל ישראל‪,‬‬
‫לתלמידי החכמים ולכל האומה‪ .‬עיקר התורה היא‬
‫תורה שבעל פה‪" .‬על פי הדברים האלה כרתי אתך‬
‫ברית"‪" .2‬אמר רבי יוחנן‪ :‬לא כרת הקב"ה ברית עם‬
‫ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה"‪ .3‬התורה‬
‫שבעל פה היא התורה שחיה בקרבנו‪ ,‬בתוך כלל‬
‫ישראל‪ ,‬בישיבות‪ ,‬ברבנות‪ ,‬בבתי דין‪ .‬כאן אין מקום‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫"כתונת מכפרת על שפיכות דמים"‪ .2‬הכתונת שהיא‬
‫ג"כ מלבוש תחתון‪ ,‬מזכירה לעצור בעד הכעס‪ ,‬שורש‬
‫יֹוסף וַ ּיִ ְׁש ֲחטּו‬
‫שפיכות הדמים‪ .‬רמז לזה‪" ,‬וַ ּיִ ְקחּו ֶאת ְּכתֹנֶ ת ֵ‬
‫ְׂש ִעיר ִעּזִ ים וַ ּיִ ְט ְּבלּו ֶאת ַהּכֻ ּתֹנֶ ת ַּב ָּדם"‪ ,‬שטבלו אז כתנתם‬
‫הפנימי בדם הכעס והנקמה‪.3‬‬
‫‪2‬‬
‫"אבנט מכפר על הרהור הלב" ‪ .‬ישנם ציורים רעים‬
‫הטבועים בעומק הנפש‪ ,‬ורמז באבנט שחגר בעד הלב‪,‬‬
‫להשקיע ציורים אלה בעומק תהום הנפש‪ ,‬שלא יעלו‬
‫עֹולם ְליֵ ֶצר ַמ ְח ְׁשבֹות ְל ַבב‬
‫"ׁש ְמ ָרה ּזֹאת ְל ָ‬
‫אל הלב‪ֳ .‬‬
‫ַע ֶּמָך"‪ .4‬והיה ארכו ל"ב אמה כמנין לב‪ ,‬והיה מעשה‬
‫רוקם שמורה על הציורים הקדושים שראוי שיתרקמו‬
‫בלב‪.3‬‬
‫"מצנפת מכפרת על גסי הרוח‪ ,‬מנין? אמר רבי‬
‫חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה"‪ .2‬המצנפת‬
‫נועדה לכיסוי ראשו מפני אימת השכינה שלמעלה‬
‫מראשו‪ .5‬שאם יחשוב שה' וכל קדושיו עמו למעלה‬
‫מראשו‪ ,‬ילבש ענוה ויהיה כעפר ואפר נגד כבוד המלך‪,‬‬
‫ובזה ישפיל מדת הגאווה שהוא שורש לבקשת הכבוד‪.‬‬
‫ומצנפת של כה"ג ארוכה יותר‪ ,‬כיוון שככל שה' ית'‬
‫מגדל את האדם ומרבה עליו חסדיו‪ ,‬צריך האדם מצדו‬
‫להקטין עצמו‪ ,3‬כמו שדרש בעל התניא על הפס'‪:‬‬
‫"קטֹנְ ִּתי ִמּכֹל ַה ֲח ָס ִדים"‪.‬‬
‫ָ‬
‫מכאן למלבושים השייכים רק לכהן גדול‪.‬‬
‫"מעיל מכפר על לשון הרע‪ ,‬מנין? א''ר חנינא יבא‬
‫דבר שבקול ויכפר על קול הרע"‪ .2‬המעיל הוא לבוש‬
‫עליון‪ ,‬כנגד הדיבור שהוא שייך לצד העליון שבנפש‪,‬‬
‫מרמז שישמור את דבורו ומוצא שפתיו בל ידבר רק‬
‫בתורה ויראת ה' ומצותיו‪ ,‬ולא ירבה בשיחה בטלה‬
‫"ׂש ָפה ְיִהיֶה‬
‫וכ"ש לה"ר ורכילות וכדומה‪ .‬וציווה שיהיה ָ‬
‫ְל ִפיו ָס ִביב"‪ ,7‬שיעצור במילותיו‪ ,‬כי ה' הקיף על הדבור‬
‫שתי חומות ושפה סביב לפיו‪ .‬רק "וְ נִ ְׁש ַמע קֹולֹו ְּבבֹאֹו‬
‫ֶאל ַהּק ֶֹדׁש"‪ ,7‬שאז ידבר בתורה ובמצות ה' ויקשקש‬
‫בפעמון שבתוך הרימון‪ ,‬שהרמון יש לו תרי"ג גרעינים‪,‬‬
‫כתרי"ג המצוות‪.3‬‬
‫"אפוד מכפר על עבודת כוכבים‪ ,‬שנאמר‪' :‬וְ ֵאין‬
‫ּות ָר ִפים'‪ .2"6‬אפוד היה מלבוש מיוחד לעובדי‬
‫ֵאפֹוד ְ‬
‫ע"ז‪ ,‬וכנגדם היה מלבוש מיוחד המציין את עובדי ה'‬
‫לגויים‪ ,‬למדענים גויים ולריקנים שבנו שנמשכים‬
‫אחריהם‪ .‬תורה שבכתב ותורה שבעל פה הן תורה‬
‫אחת מן השמים ‪" -‬תורת ד' תמימה"!‬
‫התורה מוכרחת להופיע דווקא בצורה כפולה‬
‫זו‪ .‬מה שנמסר בכתב‪ ,‬חייב להיות בכתב‪ ,‬ומה‬
‫שנמסר בעל פה חייב להיות בעל פה‪ .‬בגמרא‬
‫מתברר שצריך להיות דווקא כך‪" :‬דברים שבכתב‪,‬‬
‫אי אתה רשאי לאומרן על פה‪ .‬דברים שבעל פה‪,‬‬
‫אי אתה רשאי לאומרן בכתב"‪ׂ" .4‬שימה בפיהם"‪.5‬‬
‫יש דיונים אם מותר לקרוא בעל פה פרשיות של‬
‫תורה שבכתב‪ ,‬כגון קריאת שמע‪ ,‬והתירו בדוחק‬
‫מפני שהן שגורות בפי הכל‪ .‬כמו כן‪ ,‬אסור לכתוב‬
‫תורה שבעל פה‪ .‬בהתחלה היה מצב של גבורה‬
‫עילאית‪ ,‬של חזרות בלתי פוסקות לשם ידיעת‬
‫התורה‪" :‬כל עצמותי תאמרנה"‪ .6‬לאחר מכן‪ ,‬מחמת‬
‫ירידת הדורות‪ ,‬התירו לכתוב את התורה שבעל‬
‫פה משום "עת לעשות לד'"‪ .7‬אז נהגו לכתוב על‬
‫קלף שעשוי מעור של בעלי חיים‪ ,‬וחסיד אחד‬
‫אמר לתלמידו‪" :‬אל תכתבו על עורות הנבלות‬
‫לפרשה‬
‫הרב זיו רוה‬
‫המייחדים את שמו‪ .‬והיו שמות ב"י כתובים על אבני‬
‫ּופ ַּת ְח ָּת ֲע ֵל ֶיהם‬
‫האפוד‪" ,‬וְ ָל ַק ְח ָּת ֶאת ְׁש ֵּתי ַא ְבנֵ י ׁש ַֹהם ִ‬
‫ְׁשמֹות ְּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל"‪ ,‬כ"ה אותיות על כל אבן‪ ,‬המזכירות‬
‫כ"ה אותיות של פסוק שמע ישראל‪ ,‬וכ"ה אותיות של‬
‫"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪.‬‬
‫"חושן מכפר על הדינין‪ ,‬שנאמר‪' :‬וְ ָע ִׂש ָית ח ֶֹׁשן‬
‫ִמ ְׁש ָּפט'‪ .2"7‬אחדות ישראל‪ ,‬מתקיימת ע"י שנמצא‬
‫ביניהם משפט‪ ,‬המסיר כל ריב וכל נגע המפריד‬
‫אגודתם‪ .‬וע"ז היה מורה 'חשן המשפט'‪ ,‬שנשא אהרן‬
‫שהיה 'אוהב שלום ורודף שלום'‪ ,‬על לבו‪ .‬ע"י האורים‬
‫והתומים ידע לכווין אמיתת המשפט ברוה"ק‪ .‬לכן‬
‫נחרתו על החשן שמות בני ישראל‪ ,‬להורות על‬
‫אחדותם ע"י אהרן‪ .‬ונכתב עמהם ג"כ שמות האבות‬
‫ושבטי ישורון‪ ,‬שהיה ע"ב תבות כנגד הסנהדרין‪ ,‬שהיו‬
‫ֹלהים‬
‫"א ִ‬
‫שבעים ומשה על גביהם‪ ,‬וה' בקרבם‪ ,‬שנאמר‪ֱ :‬‬
‫ֹלהים יִ ְׁשּפֹט"‪.3‬‬
‫נִ ָּצב ַּב ֲע ַדת ֵאל ְּב ֶק ֶרב ֱא ִ‬
‫"ציץ מכפר על עזות פנים‪ .‬בציץ כתיב 'וְ ָהיָה ַעל‬
‫'ּומ ַצח ִא ָּׁשה זֹונָ ה ָהיָה‬
‫ֵמ ַצח ַא ֲהרֹן'‪ ,‬ובעזות פנים כתיב ֵ‬
‫ָלְך'‪ .2"8‬בהיות הכהן המשיח קרוב לאלהיו‪ ,‬צריך הוא‬
‫"ׁשּוִ ִיתי ה'‬
‫לצייר לעצמו ששכינת ה' נגד פניו‪ ,‬כמ"ש ִ‬
‫ְלנֶ גְ ִּדי ָת ִמיד"‪ .9‬כי כפי קרבתו אל האלקים‪ ,‬כן תהיה‬
‫קרבת ה' אליו‪ .‬ומהציור הזה תכנס בלבו הבושה‪ ,‬ויכלם‬
‫מפני המלך הגדול‪ ,‬העומד עליו‪ ,‬רואה במעשיו ויודע‬
‫בנסתריו‪ .‬ויירא אף מלהרהר הרהור של דופי‪ ,‬כי זוהי‬
‫"ּוב ֲעבּור ִּת ְהיֶה ְיִר ָאתֹו ַעל‬
‫עזות גדולה וכמ"ש חז"ל ַ‬
‫ְּפנֵ ֶיכם"‪ ,‬זו הבושה‪.10‬‬
‫‪ .1‬דברים כא‬
‫‪ .2‬ע"פ זבחים פ"ח‬
‫‪ .3‬ע"פ מלבי"ם רמזי בגדי הקודש‬
‫‪ .4‬ד"ה כט‬
‫‪ .5‬שבת קנו‪:‬‬
‫‪ .6‬הושע ג‬
‫‪ .7‬שמות כח‬
‫‪ .8‬ירמיהו ג‬
‫‪ .9‬תהילים טז‬
‫‪ .10‬נדרים כ‪.‬‬
‫האלבום‬
‫של גן רוה ‪ /‬פרוייקט מוזיקאלי של המחבר‬
‫‪ www.gan-raveh.co.il‬או סמס ל‪0528789569‬‬
‫המתות‪ ,‬זהו מצב של חולשה וקטנות חיים! כתבו‬
‫דברי תורה על עצמכם"‪.8‬‬
‫‪ .1‬תהלים ס"ב י"ב‪.‬‬
‫‪ .2‬שמות ל"ד כ"ז‪.‬‬
‫‪ .3‬גיטין דף ס' עמ' ב'‪.‬‬
‫‪ .4‬גיטין שם‪.‬‬
‫‪ .5‬דברים ל"א י"ט‪.‬‬
‫‪ .6‬תהלים ל"ה י'‪.‬‬
‫‪ .7‬תהלים קי"ט קכ"ו‪ ,‬גיטין דף ס' עמ' א'‪.‬‬
‫‪ .8‬ע"פ שיחות הרצ"י תלמוד תורה עמ' ‪.143-4 ,86‬‬
‫שליחי הציבור שלכם‬
‫מבית‬
‫רוצים להגיע לאלפי בתי אב בציבור הדתי?‬
‫איתנו אתם יכולים!‬
‫• הפצה שבועית של עלוני פרשת השבוע ופרסום‬
‫באלפי בתי הכנסת ברחבי הארץ‬
‫• הדבקת מודעות בבתי הכנסת ובריכוזים דתיים‬
‫• דיוור ישיר בכל רחבי הארץ‬
‫לרשותנו מאגר ממוחשב של כל בתי הכנסת‬
‫כולל‪ -‬רשימת גבאים להפצה ממוקדת לפי קהל היעד‬
‫לא קיבלת העלונים? צור קשר ל‪*9248 -‬‬
‫לפרטים‪ :‬יוסי בן הדור ‪052-8908518 -‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫ילדים‬
‫במבצע עדלאידע‬
‫מבית‬
‫מגזין‬
‫מגזין לנשים‬
‫עושים מנוי למגזין ילדים ומקבלים במתנה‬
‫את הספר החדש "רועה ישראל" בהוצאת‬
‫פר‬
‫ס‬
‫נה‬
‫מת‬
‫ב‬
‫מנ‬
‫ל‬
‫ל‬
‫חודש‬
‫וי‬
‫ות פנימה ‪11‬‬
‫‪₪‬‬
‫ב‬
‫רק‬
‫‪20‬‬
‫‪₪‬‬
‫ל בד‬
‫במקום‬
‫‪ 2‬ש"ח‬
‫‪8‬‬
‫בין הכותבים‪ :‬חיים ולדר | דורון שפר | אבי רט | שי צ'רקה | טוביה רוזנפלד | אתי אלבוים |‬
‫עדי דוד | ג'קי ירחי | נתנאל ובת אל אפשטיין | עדי אהרון | אלידע בר שאול‬
‫ערכי‪ .‬חינוכי‪ .‬מרתק‬
‫‪ 84‬עמודים מלאים כל טוב!‬
‫הצטרפו עכשיו‪ *8980 :‬או ‪02-6646001‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫אשליית הוודאות‬
‫בשבוע שעבר ראינו שהשארת 'מרחב אי ודאות'‬
‫וההתרגלות לראות את הדברים מנקודת מבט‬
‫שונה‪' ,‬איפכא מסתברא'‪ ,‬מובילות לאמת‪ .‬הפעם‬
‫נראה שהוודאות המוחלטת היא אשליה‪ ,‬האמת‬
‫אינה נמצאת רק אצל שיטה אחת‪ ,‬אלא האמת‬
‫מתבררת דווקא מתוך הקשבה לשיטות השונות‬
‫בתורה‪.‬‬
‫"כיום שנעשה בו העגל"‬
‫אחת המחלוקות הדרמטיות ביותר בין בית הלל‬
‫ובית שמאי הייתה יום אחד כשהחכמים התאספו‬
‫בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון‪ ,‬כשעלו לבקרו‪,‬‬
‫כדי לקבוע האם ההלכה היא כמו בית הלל או‬
‫כמו בית שמאי בשאלות מסוימות‪ .‬באותו מעמד‬
‫היה רוב של תלמידי בית שמאי וההלכה נקבעה‬
‫כמותם‪ .‬אך בגמרא מופיעה ביקורת כנגד בית‬
‫שמאי‪ ,‬לא על תוצאות קביעת ההלכה‪ ,‬אלא על‬
‫הדרך שבה היא נעשתה‪" :‬נעצו חרב בבית המדרש‪,‬‬
‫אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא ואותו היום היה‬
‫הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים‬
‫והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל" (שבת‬
‫יז‪ ,‬א; השווה לירושלמי שבת א‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫השאלה המתבקשת היא מה השייכות לחטא העגל?‬
‫ודאות יתר‪ :‬שורש חטא העגל‬
‫לפי הקדמת הזוהר (א‪ ,‬ב)‪ ,‬חטא העגל נבע מוודאות‬
‫יתר‪ ,‬עם ישראל חוו במעמד הר סיני חוויות רוחניות‬
‫שאין לשער את עוצמתן והתגלו לפניהם סודות‬
‫עמוקים ביותר (ראה‪ :‬רמח"ל‪ ,‬הקדמה למאמר‬
‫הויכוח) ולכן טעו וחשבו שאין דברים שנסתרים‬
‫מידיעתם‪ .‬אבל כתוצאה מכך‪ ,‬היו אלו בעם ישראל‬
‫שהפרו למעשה את האיזון העדין בין ההיבט הנסתר‬
‫להיבט הגלוי ודימו שהגלוי הוא חזות הכל ושאין‬
‫מימד נסתר‪.‬‬
‫הקב"ה ברא את העולם באיזון עדין בין ההיבט‬
‫הנסתר להיבט הגלוי‪ ,‬איזון זה בא לידי ביטוי בנאמר‬
‫ּוראּו ִמי ָב ָרא ֵא ֶּלה" (ישעיהו‬
‫"ׂשאּו ָמרֹום ֵעינֵ ֶיכם ְ‬
‫ְ‬
‫מ‪ ,‬כו)‪ .‬ההיבט הנסתר נקרא 'מי' ואילו ההיבט‬
‫הגלוי נקרא 'אלה'‪ .‬כאשר מבינים את היחס ביניהם‬
‫שה'מי' ברא את ה'אלה'‪ ,‬כלומר שהדברים הגלויים‬
‫הם בבואה של הדברים הנסתרים‪ ,‬האיזון העדין‬
‫נשמר‪ .‬העולם יכול להתקיים רק כאשר יש איזון‬
‫בין ההיבט הנסתר לגלוי‪ .‬כאשר מצרפים ביחד את‬
‫המילים "אלה" ו"מי" מקבלים "אלהים"‪ .‬כלומר‬
‫האלוקות מתגלה בעולם באופן נסתר ובאופן‬
‫גלוי בו זמנית (ראה‪ :‬זוהר ח"ג אחרי מות עג‪ ,‬א)‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬במעמד הר סיני‪ ,‬היו שטעו וחשבו שראו‬
‫הכל‪ ,‬הם דימו שכל הדברים הנסתרים התגלו‬
‫לפניהם ובחטא העגל הם ניתקו את ההיבט הנסתר‬
‫מההיבט הגלוי וערערו את שיווי המשקל העדין‬
‫ביניהם‪ .‬הזוהר מציין שלכן אמרו בחטא העגל‬
‫ֹלהיָך יִ ְׂש ָר ֵאל" (שמות לב‪ ,‬ד)‪ ,‬כלומר הם‬‫"א ֶּלה ֱא ֶ‬
‫ֵ‬
‫הזכירו רק את ההיבט הגלוי "אלה" וויתרו על‬
‫ההיבט הנסתר "מי" והכריזו שאין דברים נסתרים‬
‫מהם אלא הכל גלוי וידוע לפניהם‪.‬‬
‫ודאות מוחלטת מובילה לאסון‬
‫כאשר בני אדם מתהלכים בתחושה מוטעית שהם‬
‫יודעים הכל‪ ,‬אין הם מסוגלים להכיל דעות שונות‬
‫ומנוגדות משלהם‪ .‬ההונאה העצמית של הוודאות‬
‫יוצרת קנאות ואי יכולת אפילו להקשיב ולהיפתח‬
‫לזולת‪.‬‬
‫אשליית הוודאות אינה מסתכמת באידיאולוגיה‬
‫מופשטת‪ ,‬אלא היא מתרגמת למעשים ומובילה‬
‫לאסון‪ .‬המדרש מאשים את עושי העגל בהריגת‬
‫שבעים הזקנים וחור‪" :‬אמרו להם [=שבעים הזקנים‬
‫לעושי העגל] מה אתם מכעיסים למי שעשה לכם‬
‫את כל הנסים והנפלאות? עמדו עליהם והרגום‪,‬‬
‫ולפי שעמד עליהם חור בדברים קשים‪ ,‬עמדו עליו‬
‫והרגוהו" (תנחומא פרשת בהעלותך סימן כד)‪.‬‬
‫המדרש מתאר מציאות עגומה‪ ,‬עושי העגל היו‬
‫שקועים כל כך באשליית הוודאות שלהם עד שלא‬
‫היו מוכנים אפילו להקשיב לאהרון וחור שהציגו‬
‫עמדה שונה משלהם‪ .‬בחטא העגל היו אלו שנגררו‬
‫לאלימות והגיעו עד לרציחתו של שבעים הזקנים‬
‫וחור "עמדו עליהם והרגום" רק משום שהעזו‬
‫להציג עמדה לא פופולארית‪.‬‬
‫סדרת‬
‫המחלוקת‬
‫והאחדות‬
‫חלק י'‬
‫נתן קוטלר‬
‫להקשיב לאהרון וחור‪ ,‬לבין תהליך פסיקת ההלכה‬
‫כבית שמאי שנאמר עליו "כיום שנעשה בו העגל"‪:‬‬
‫"פירוש והוה כיום שנעשה בו העגל שאהרן גדול‬
‫ישראל לא עצור כח ושמע לקולם מרוב ענוותנותו‬
‫וקשי ערפם של העומדים נגדו שלא נשאו פנים‬
‫לאהרן וחור לבטל דעתם מפני דעתו" (שבת שם)‪.‬‬
‫אותו היום שהיה הלל כפוף ויושב לפני שמאי היה‬
‫דומה במקצת ליום שנעשה בו העגל‪ ,‬משום שבשני‬
‫המקרים‪ ,‬ודאות יתר הובילה לידי חוסר הקשבה‪.‬‬
‫נראה שבתהליך פסיקת ההלכה ובלהט הוויכוח‪,‬‬
‫תלמידי בית שמאי היו בטוחים בצדקתם‪ ,‬עד שלא‬
‫הקשיבו לדבריו של הלל כראוי‪" .‬והיה הלל כפוף‬
‫ויושב לפני שמאי והיה הדבר קשה לישראל כיום‬
‫שנעשה בו עגל‪ .‬מראין הדברים שהרבה מישראל‬
‫חברו עם שמאי על הלל‪ ...‬והוצרך הלל להמאיך‬
‫[=להשפיל] את נפשו ולכפוף את עצמו כדי שיצאו‬
‫הדברים‪ ...‬ולולי שכפף עצמו הלל לא יכל לזאת‬
‫מאשר חברו עם שמאי שלא כדת כמי [=כמו]‬
‫שעשו את העגל שלא כדת" (רב שרירא גאון‪ ,‬אוצר‬
‫הגאונים שבת)‪ .‬ייתכן שאילו היו מקשיבים להלל‬
‫היו מקבלים אולי את דבריו‪ ,‬וכך גם אצל עושי‬
‫העגל‪ ,‬אולי אם היו מקשיבים לאהרון וחור‪ ,‬חטא‬
‫העגל מעולם לא היה קורה‪.‬‬
‫שבעים הזקנים מייצגים את שבעים הפנים לתורה‬
‫וכאשר עושי העגל הרגום‪ ,‬הם כביכול שללו את‬
‫שישים ותשע הפנים האחרות לתורה וכאילו אמרו‬
‫"רק הדרך שלנו היא הנכונה בעבודת ה' ושאר‬
‫הדרכים אינן ליגיטימיות"‪ .‬הוודאות המוחלטת‬
‫היא אשליה‪ ,‬האמת אינה נמצאת רק אצל שיטה‬
‫אחת‪ ,‬אלא האמת מתבררת דווקא מתוך הקשבה‬
‫לשיטות השונות בתורה‪" .‬עשה אזניך כאפרכסת‪,‬‬
‫וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת‬
‫דברי מטהרים" (חגיגה ג‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ההקשבה שלא היתה‬
‫החת"ם סופר מקשר בין סירובם של עושי העגל‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫ניתן לתרום בטל‪ 02-6461313 :‬או באתר ‪meirtv.co.il‬‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫הרב יורם אליהו‬
‫חינוך בפרשה‬
‫ממשנתו החינוכיתלקראת יוםשלהשנההרבלהסתלקותוצבי יהודה זצ"ל‬
‫"החינוך של האיש הפרטי הלוא הוא ההוצאה מהכח לפועל‪,‬‬
‫מהעלם לגילוי‪ ,‬את הכוחות והכשרונות הנמצאים בנפש הילד‬
‫בטבעה" (לנתיבות ישראל ח"א עמ' ו)‪.‬‬
‫ברוח זו פעל רבינו הרצי"ה‪ ,‬ודאג שיוקמו מוסדות שיחנכו את ילדי ישראל‬
‫מתוך אמונה בגודל נשמתם של הילדים ובכישרונות שנמצאים בהם על פי‬
‫הטבע האלוקי שלהם‪ .‬ככל שאנו מאמינים בילדים שלנו‪ ,‬מבינים שמתוך שהם‬
‫זכו להיוולד בדור של גאולה הם מלאי עוצמה ובעלי פוטנציאל גבוה‪ ,‬כך נבין‬
‫שהם זקוקים למילוי רוחני וכללי מתאים‪ ,‬ומתוך כך יגדלו ויהיו לברכה לעמנו‪.‬‬
‫ְולמה צריך לחנך את ילדינו?‬
‫כשנשאל הרצי"ה מה עניינה המיוחד של ישיבת 'מרכז הרב'? ענה‪ :‬כוליות‪,‬‬
‫עניינו המיוחד הוא "השאיפה לכל – לכלליות האלוקית הגדולה ביותר‪,‬‬
‫שאיפתנו היא לכל התורה כולה”‪ ,‬והתכוון שלימוד התורה כולל גם את לימוד‬
‫האמונה שהוא הלימוד היותר גדול שמברר לאדם מה אמונת עיתנו‪ ,‬מכוח מה‬
‫הוא בכלל ניגש ללימוד התורה‪ .‬מה השאיפה ומה המשימה בלימוד התורה‬
‫בדור‪ .‬עוד הוסיף ולימד‪ ,‬שלימוד התורה למען כל עם ישראל‪ .‬אמנם בתחילה‬
‫אתה צריך לדעת את ערך התורה בשבילך וכאילו לעצמך אתה לומד‪ ,‬אך‬
‫המטרה היא בניין עם ישראל ו"ככל שמראש אתה מכיר ומרגיש שהינך בונה‬
‫את עצמך ואת כלל ישראל‪ ,‬יותר יופיעו ויתגלו כוחות עמידת הבניין כולו‪,‬‬
‫והעמל והיגיעה להתמלא תורה הוא בנין עמודי שמים וארץ"‪ .‬זה מקיים את‬
‫כל התורה "התורה היא לכלל ישראל לקיום העולם כולו‪ ."...‬העיסוק הזה חייב‬
‫להיות "כמה שיותר בימי הנעורים‪ ,‬בכוחות נפש רעננים‪ ,‬בשקידה ובקיום‬
‫התורה לקלוט כמה שיותר משנה וגמרא‪ ,‬הלכה ואגדה‪ ,‬להוסיף יותר ויותר‬
‫בהבראת האישיות‪" ."...‬אשרי האיש אשר זוכה לחטוף יותר ויותר לימוד‪ ,‬שנות‬
‫חרות‪ ,‬בריאות שלמות נפשית‪ .‬אותן שנים צריך לנצל‪ ,‬צריך לרכוש קניין תורה‬
‫בשלמות אמיתית ומזה באים לקנות הכשרה לזכות את הציבור" (שיחות‬
‫הרצי"ה‪ ,‬בראשית עמ' ‪.)454‬‬
‫הדבר הנוסף שאנו שואפים בו לכל‪ ,‬זה היחס לכל עם ישראל‪ ,‬כולל כל‬
‫הצדיקים‪ ,‬הבינוניים והרשעים‪ ,‬שראשי התיבות שלהם "ציבור"‪.‬‬
‫ה'כל' השלישי כל ארץ ישראל‪ .‬מתוך הכרת הקדושה שמקיפה את כולה‪.‬‬
‫והיה זועק ומתריע תמיד את חומרת האיסור לוותר על שעל מאדמת ארץ‬
‫ישראל‪ .‬עדיין מהדהדת בתוכנו זעקתו המפורסמת כאשר סיפר שלא יכול היה‬
‫לשמוח עם כל ישראל לאחר החלטת האו"ם שאישר הקמת הבית הלאומי‬
‫תוך חלוקת הארץ וויתור על חלקים חשובים בה‪ ,‬וסיפר – "לא יכולתי לצאת‬
‫להצטרף לשמחה כי נתקיים דבר ה' בנבואה בתרי עשר "ואת ארצי חילקו"!‬
‫איפה חברון שלנו שלנו? אנחנו שוכחים את זה? ‪ ...‬איפה שכם שלנו‪ ...‬יריחו‪...‬‬
‫עבר הירדן? הבידינו לוותר על איזה מילימטר מזה?! חלילה וחס ושלום!"‬
‫ותיאר הרצי"ה את הרגשתו באותן שעות "באותו מצב הייתי מזועזע בכל גופי‪,‬‬
‫הייתי פצוע וכולי חתוך לגזרים‪ ,‬את ארצי חילקו!" (מזמור י"ט למדינת ישראל)‬
‫תורתו ומשנתו זו של רבינו זוכה להילמד בכל מוסדות החינוך שלנו‪ .‬אנו‬
‫זוכים לראות רבים מנערינו במאבקים החשובים על שלמות הארץ‪ ,‬ורואים את‬
‫יחסם הנכון לכל חלקי האומה‪ .‬אנו צריכים לחזק מאד גם את היחס לתורה‪,‬‬
‫לחנכם לשאיפה של גדלות בתורה מתוך עיסוק בה לאורך שנים‪ ,‬לאהבת‬
‫התורה ולהוקרת לומדיה‪ ,‬וכך יהיו לברכה לעמנו‪ ,‬ויהיו מהזוכים לשמוע את‬
‫בת הקול המבשרת "מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו"‪.‬‬
‫להפטרה‬
‫הרב יואב אוריאל‬
‫שאול ומחיית עמלק‬
‫שני שלבים היו בהסרת ה' את שאול מהיות מלך על ישראל‪:‬‬
‫השלב הראשון היה כאשר שאול לא חיכה לשמואל והעלה את‬
‫העולה בטרם בואו (שמואל א יג)‪ .‬אז הודיע לו שמואל כי בעקבות‬
‫מּואל ֶאל ָׁשאּול נִ ְס ָּכ ְל ָּת ֹלא‬
‫ֹאמר ְׁש ֵ‬
‫כן‪ ,‬מלכותו לא תקום לעולם ‪" -‬וַ ּי ֶ‬
‫ֹלהיָך ֲא ֶׁשר ִצּוָ ְך ִּכי ַע ָּתה ֵה ִכין ה' ֶאת ַמ ְמ ַל ְכ ְּתָך ֶאל‬
‫ָׁש ַמ ְר ָּת ֶאת ִמ ְצוַ ת ה' ֱא ֶ‬
‫עֹולם‪ .‬וְ ַע ָּתה ַמ ְמ ַל ְכ ְּתָך ֹלא ָתקּום‪ִּ ,‬ב ֵּקׁש ה' לֹו ִאיׁש ִּכ ְל ָבבֹו‬
‫יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ָ‬
‫וַ יְ ַצּוֵ הּו ה' ְלנָ גִ יד ַעל ַעּמֹו ִּכי ֹלא ָׁש ַמ ְר ָּת ֵאת ֲא ֶׁשר ִצּוְ ָך ה'"‪ .‬כלומר‬
‫בעקבות חטא זה‪ ,‬שאול עצמו ימשיך למלוך על ישראל‪ ,‬כפי שאכן‬
‫היה‪ ,‬אך לאחר מותו‪ ,‬בניו לא ימשיכו אותו (על פי רש"י ומצודת‬
‫דוד)‪.‬‬
‫השלב השני היה בחטא אי מחיית עמלק (שמואל א טו)‪ .‬בעקבות‬
‫חטא זה נלקחה משאול עצמו המלכות ולא רק מבניו‪ .‬כך אומר ה'‬
‫מר‪.‬‬
‫מּואל ֵלא ֹ‬
‫לשמואל לאחר המלחמה (י‪-‬יא)‪" :‬וַ יְ ִהי ְּד ַבר ה' ֶאל ְׁש ֵ‬
‫נִ ַח ְמ ִּתי ִּכי ִה ְמ ַל ְכ ִּתי ֶאת ָׁשאּול ְל ֶמ ֶלְך ִּכי ָׁשב ֵמ ַא ֲח ַרי וְ ֶאת ְּד ָב ַרי ֹלא‬
‫ֵה ִקים" – זהו ביטוי חריף ביותר של הנביא – שהקב"ה התנחם כביכול‬
‫על עצם בחירת שאול‪ ,‬כלומר שאין למלכות שאול עוד כל קיום‪.‬‬
‫כך מבאר המלבי"ם‪" :‬כל מקום שבא התנחמות אצל ה' שמתנחם‬
‫על פעולה שעשה‪ ,‬הוא ביטול הפעולה לגמרי"‪ .‬גזירה זו של הקב"ה‬
‫נמסרה לשאול על ידי שמואל‪( :‬כג)‪" :‬יַ ַען ָמ ַא ְס ָּת ֶאת ְּד ַבר ה' וַ ּיִ ְמ ָא ְסָך‬
‫ִמ ֶּמ ֶלְך"‪ .‬שמואל המשיך והדגיש כי מדובר בקריעה מידית של‬
‫מּואל ָק ַרע ה' ֶאת ַמ ְמ ְלכּות‬
‫ֹאמר ֵא ָליו ְׁש ֵ‬
‫המלכות מידי שאול (כח)‪" :‬וַ ּי ֶ‬
‫יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמ ָע ֶליָך ַהּיֹום ּונְ ָתנָ ּה ְל ֵר ֲעָך ַהּטֹוב ִמ ֶּמ ָּך"‪.‬‬
‫חשיבות מצוות מחיית עמלק היא תנאי למלכות שאול‪ ,‬וניכרת‬
‫מּואל ֶאל ָׁשאּול‬
‫ֹאמר ְׁש ֵ‬
‫כבר באופי הציווי של שמואל על המצווה‪" :‬וַ ּי ֶ‬
‫א ִֹתי ָׁש ַלח ה' ִל ְמ ָׁש ֳחָך ְל ֶמ ֶלְך ַעל ַעּמֹו ַעל יִ ְׂש ָר ֵאל וְ ַע ָּתה ְׁש ַמע ְלקֹול ִּד ְב ֵרי‬
‫ה'" (א)‪ .‬ומבאר המלבי"ם‪" :‬כאומר‪ :‬דע כי מצוה זו היא משתלשלת‬
‫ממה שנמשחת למלך‪ ,‬וכמו שנשלחתי למשחך כן נשלחתי אליך‬
‫בשליחות הזאת‪ ,‬שזה יהיה בחינה אל קיום המלכות בידך"‪.‬‬
‫מתברר שמלכות ישראל נבחנת על ידי מחייה מוחלטת של עמלק‪.‬‬
‫מדוע? הדבר נרמז על ידי ר' יוסף בכור שור‪ ,‬בביאורו על המצווה‬
‫(דברים כה‪ ,‬יט)‪'" :‬והיה בהניח ה' אלהיך לך‪ ...‬תמחה את זכר עמלק'‬
‫– כשתעמיד מלך על כסא ישראל שהוא כסא ה' כמו דכתיב "כי יד‬
‫על כס יה"‪ .‬ביאור דבריו‪ :‬מצוות מחיית עמלק מוטלת על ישראל‪ ,‬ועם‬
‫זאת הקב"ה אומר בסוף פרשת בשלח שהוא זה שימחה את עמלק‪.‬‬
‫הכיצד? אלא שיש דמות בעולם שהיא מצד אחד הנציגה של כל עם‬
‫ישראל‪ ,‬ומצד שני הנציגה הישירה של הקב"ה בעולם‪ .‬דמות זו היא‬
‫מלך ישראל‪ .‬מלך ישראל הרצוי בעיני ה' הוא כזה שלא רק יהיה רצוי‬
‫על ידי אחיו למלוך‪ ,‬אלא ידע שהוא קודם כל שליח ה'‪ .‬עיקר מעייניו‬
‫יהיו בקיום רצון ה' בלא כחל ושרק‪ .‬כאשר בליבו של המלך קיימת‬
‫תפיסה כלשהי שעל פיה עיקר מחויבותו היא כלפי העם שמינה אותו‪,‬‬
‫הוא יתקשה מאד לעמוד אל מול רחמי העם על עמלק‪ .‬לשם קיום‬
‫מצוות עמלק עליו להיות קודם כל שליח ה'‪.‬‬
‫לקבלת טור זה וטורים נוספים במייל ‪ -‬ניתן להירשם באתר ‪bneyzion.co.il‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫אסתר אברהמי‬
‫האמון האנושי בנישואין‬
‫לאחר שפגשנו באידיאל של האמון האלוקי‪ ,‬חשוב‬
‫שנבדוק כיצד נראה האמון בנישואין‪ ,‬כאשר איננו‬
‫מושתת על האמון האלוקי‪.‬‬
‫אמון אנושי‪ ,‬נוצר תוך כדי החיים עם הסביבה‪ .‬הוא‬
‫תלוי במציאות עם אחרים ולכן אין בו יציבות‪.‬‬
‫אמון כזה‪ ,‬שניבנה בין בני זוג הוא בד"כ תוצאה‬
‫של הוכחות‪ ,‬שכל אחד מהם הוכיח על ידי מעשיו‬
‫בניסיון החיים שאפשר להאמין בו‪ .‬ניתן לומר‬
‫שהאמון הוא תוצאה של הניסיון שיש ביניהם‪.‬‬
‫ככל שיש להם ניסיון חיים משותף לאורך זמן‪ ,‬כך‬
‫נוצר אמון והם מרגישים שיכולים לסמוך זה על זה‪.‬‬
‫אם חלילה אחד מהם הפר את האמון‪ ,‬נוצר משבר‬
‫ביניהם שכדי לבנות אמון מחודש‪ ,‬יצטרכו לעבוד‬
‫על כך קשה‪ ,‬אם בכלל‪ .‬כי אם בסיס הקשר ביניהם‬
‫מתפרק‪ ,‬אין מה שייצב אותם בתחושת היחד‪.‬‬
‫יש זוגות שכבר בתחילת הקשר בוחנים מתוך‬
‫חשדנות וחוסר אמון‪ ,‬במקום לשאול ולבדוק‬
‫אפשרויות של הסכמות הדדיות‪ .‬בעיקר בנישואין‬
‫שניים‪ ,‬כאשר כל אחד מהם נפגע עקב זוגיות‬
‫שלילית‪ ,‬שבה נשבר האמון‪.‬‬
‫ישנם מצבים שלא רק חסר האמון‪ ,‬אלא שיש‬
‫ביניהם שקרים‪ ,‬שמטרתם כביכול "לטובה"‪ .‬כמו‪:‬‬
‫"אם אגיד לה שנסעתי להורים שלי היא תכעס‪ .‬אז‬
‫אגיד לה שאני מתעכב אצל חבר"‪ .‬או שמספרים‬
‫רק חלק מהאמת‪ ,‬למטרת "שקט תעשייתי"‪ .‬כמו‬
‫שהיא מראה לו בגד אחד שקנתה‪ ,‬כאשר באמת‬
‫קנתה יותר‪ .‬מכיוון שחוששת שיכעס על שקנתה‬
‫מעבר להסכם‪ ,‬היא מגלה רק חלק מהאמת‪ .‬סוף‬
‫האמת להתגלות‪ ,‬בדרך כלל באופן מקרי והאמון‬
‫המשך המאמר של הרב אבינר מעמוד ‪>8‬‬
‫ת‪ :‬לתת משלוח מנות לאדם אחד או למעט אנשים‬
‫ואת שאר הכסף לעניים‪ .‬אין סיבה למי שלא קיבל‬
‫משלוח מנות להיפגע‪ .‬אפשר לשלוח פתק אהבה‬
‫לחבר ולציין שניתן כסף לעמותות שמטפלים בעניים‪,‬‬
‫חולים‪ ,‬בעלי מוגבלויות‪ ,‬ילדים מסכנים וכדומה‪ .‬יש‬
‫כמה עמותות שמחלקות פתקים מוכנים מראש תמורת‬
‫תרומה לקראת פורים‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל אם נותנים כסף לעני‪ ,‬האם יוצאים ידי משלוח‬
‫מנות? הרי למשלוח מנות חייבים לתת אוכל‪ ,‬אבל עם‬
‫כסף אפשר לקנות אוכל‪.‬‬
‫ת‪ :‬זו מחלוקת‪ .‬והוכרע שלא יוצאים ידי חובה (שולחן‬
‫ערוך או"ח תרצה ד מ"ב ס"ק יט)‪ ,‬אבל אם העמותה‬
‫קונה מזון ומחלקת בפורים עצמו‪ ,‬זה בסדר (הליכות‬
‫שלמה פורים שלז‪ .‬שו"ת תשובות והנהגות א תז)‪ .‬אך‬
‫יש עוד בעיה כי נפסק שלא יוצאים ידי חובה בעילום‬
‫שם (שו"ת יביע אומר או"ח ט עא)‪ .‬למעשה לא בטוח‬
‫שבתרומה לעמותה מקיימים משלוח מנות‪ .‬אבל אין‬
‫נפקא מינה‪ ,‬שהרי אם נותנים כדת וכדין לאדם אחד‪,‬‬
‫אז יוצאים ידי חובה‪ .‬השאר הוא צדקה‪.‬‬
‫ש‪ :‬צדקה זה תמיד טוב‪.‬‬
‫ת‪ :‬יש גם דין מיוחד של מעות פורים (שו"ע או"ח תרצד‬
‫ב‪-‬ד) מלבד מתנות לאביונים‪.‬‬
‫ש‪ :‬ובסיכום?‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫(המשך למאמר הקודם)‬
‫ביניהם יישבר‪.‬‬
‫ישנן הבטחות כדי לתת הרגשה טובה ואין כוונה‬
‫לקיימן‪ .‬כמו‪" :‬כל מה שתבקשי אני אעשה‪."...‬‬
‫אח"כ אומר‪" :‬מצטער שזה לא מסתדר"‪ .‬כאשר‬
‫זה קורה באופן שיטתי‪ ,‬האמון נפגע‪.‬‬
‫אדם נולד עם אמון אלוקי‪" .‬כגמול עלי אמו כגמול‬
‫עלי נפשי"(תהילים קלא ב)‪.‬‬
‫עד כמה האמון האלוקי הזה יתקיים באישיותו של‬
‫אדם‪ ,‬תלוי באמא המגדלת‪ ,‬או בדמות המשמעותית‬
‫בגיל הינקות‪ .‬ישנם שלושה מצבים שמשפיעים‬
‫על התפתחות האמון‪:‬‬
‫‪ .1‬המצב האידיאלי ‪ -‬התינוק לומד ובטוח שיקבל‬
‫את צרכיו הראשוניים‪ ,‬גם כאשר הוא צריך להמתין‪.‬‬
‫הוא מאמין שיכול לסמוך על הסביבה ועל עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר האם אינה עקבית במילוי צרכיו ואין‬
‫יציבות‪ .‬הוא מבולבל ואינו יודע כיצד להתייחס‬
‫למציאות ולכן כשיגדל‪ ,‬אינו יודע אם להאמין‬
‫לסביבה ולעצמו‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר האם אינה ממלאת את צרכיו‪ .‬הוא בוכה‬
‫ואינו נענה‪ .‬הוא כבר לא מאמין לסביבה וגם לא‬
‫לעצמו‪.‬‬
‫למרות שהאמון נפגע‪ ,‬ייתכן שבהמשך חייו ייפגש‬
‫עם אנשים משמעותיים‪ ,‬שיחזקו או ייבנו את אמונו‪.‬‬
‫כדי להגיע לאמון יציב יצטרך להתחבר אל האמון‬
‫האלוקי‪ ,‬שהבורא מאמין בו וכך יאמין בעצמו‪.‬‬
‫המטפל המשמעותי בתינוק נקרא‪ :‬אומן‪" .‬כאשר‬
‫ישא האומן את היונק" (בהעלותך במדבר יא‪ ,‬יב)‪,‬‬
‫משה רבינו קישר את עם ישראל באופן עקבי ל"עין‬
‫של מעלה"‪ .‬וכן במגילת אסתר‪" :‬ויהי אומן את‬
‫ת‪ :‬יש עוד רעיון טוב‪ :‬לצמצם ביותר במשלוח מנות‬
‫איש לרעהו‪ ,‬ולרכז את מרביתם עבור החיילים‪ ,‬שחייהם‬
‫קשים‪ .‬כאמור‪ ,‬לפי רבי שלמה אלקבץ‪ ,‬טעם משלוח‬
‫מנות הוא להרבות אהבה בין אדם לחברו‪ ,‬ולפי בעל‬
‫"תרומת הדשן"‪ ,‬הטעם הוא לשמח את מי שאין לו‬
‫בסעודת פורים‪ .‬לגבי חיילים‪ ,‬שני הטעמים קרובים‬
‫להתקיים‪ .‬לכן שאף איש לא ייפגע אם לא קיבל משלוח‬
‫מנות מחברו‪ ,‬וכולנו נדע שבשנה זו מתנותינו הולכות‬
‫באהבה לשומרי הביטחון הצבאי‪ ,‬מלבד העניים כפי‬
‫שהזכרנו לעיל‪.‬‬
‫לרגל יום השנה לפטירת‬
‫רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל‬
‫מבצע ליום 'תענית אסתר' בלבד!‬
‫שיחות הרצי"ה‬
‫סדרת שיחות על פרשיות השבוע‬
‫בעריכת הרב שלמה אבינר‬
‫הדסה"‪ .‬מרדכי חיזק באסתר את האמון האלוקי‪ ,‬כך‬
‫שיכלה להתמודד ולהצליח מעצם האמון העצמי‬
‫שהיה בה שמחובר לאמון האלוקי‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שהאמון היציב בין בני זוג‪ ,‬נבנה מאמון עצמי‬
‫שמחובר לאמון האלוקי‪ .‬כאשר לבן הזוג יש אמון‬
‫עצמי‪ ,‬אין הוא עוד תלוי בזולת‪ .‬הוא אינו זקוק‬
‫להוכחות ולא צריך לחכות לניסיון חיים כדי‬
‫להוכיח אם להאמין‪ .‬הוא מביא את עצמיותו ואת‬
‫אישיותו היציבה לזוגיות‪ .‬אדם כזה משדר אמון‪.‬‬
‫ניתן להאמין בו מבלי שיצטרך להוכיח את אמיתות‬
‫דבריו‪ .‬לדוגמא‪ :‬הוא יאמר לאשתו שהוא אצל‬
‫ההורים‪ ,‬גם אם תכעס‪ .‬הוא לא יהיה תלוי בתגובתה‪.‬‬
‫הוא ישתף אותה בגישתו ובדרך חשיבתו‪ .‬היא‬
‫תבין שהוא לא מופעל ע"י תגובתה ולכן גם היא‬
‫תביע את עמדתה‪ .‬עתה ידונו ביחד על הסכמה‬
‫משותפת באותו נושא ותהיה ביניהם אחדות‪.‬‬
‫אמון אלוקי ‪ -‬הוא אמון נצחי‪ .‬אמון אנושי‪ -‬הוא‬
‫אמון זמני‪ .‬כדי שהנישואין יהיו קיימים לעד ויהוו‬
‫המשך יציב בשרשרת הדורות של עם ישראל‪,‬‬
‫מוכרח כל אחד מבני הזוג לחיות באמון עצמי‪,‬‬
‫שנובע מהאמון של הקב"ה בו‪.‬‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות‬
‫לתגובות ושאלות ‪[email protected] -‬‬
‫מאמרים נוספים בנושא זוגיות ניתן למצוא‬
‫באתר מכון מאיר >‬
‫מכון מאיר מזמין את הציבור‬
‫להרצאה מפי אורי שמי‬
‫בנושא‪:‬‬
‫אקטואליה‬
‫חלק ב‬
‫על פי‪:‬‬
‫"שפות נסתרות בתורה"‬
‫הסוד המתמטי בתורה‬
‫וממצאי המחשב‬
‫בליווי שקפים‬
‫*‪₪ 290‬‬
‫‪₪ 450‬‬
‫‪www.HavaBooks.co.il‬‬
‫שתתקיים במוצש"ק פרשת כי תישא‬
‫כ' באדר התשע"ז בשעה ‪20:00‬‬
‫שד‘ המאירי ‪ 4‬ירושלים‬
‫)בקומת הכניסה בבנין החדש(‬
‫הציבור מוזמן‬
‫‪4‬‬
‫הכניסה חופשית | ישיבה נפרדת‬
‫‪ 5‬כרכים‬
‫בכריכה קשה‬
‫*איסוף עצמי ׀ אספקה‪ 14 :‬יום ׀ תוספת משלוח‪₪ 55 :‬‬
‫‪02-6233987‬‬
‫‪4‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫עכשיו באתר‬
‫שלום ילדים!‬
‫חג פורים‪ ,‬איזה חג ש‬
‫מח מלא בצחוק שמחה ואווירה טובה!‬
‫כמה חיכינו לחג הזה‪ ,‬לכל‬
‫התחפושות‪ ,‬משלוחי המנות‪ ,‬הסעודה‬
‫הגדו‬
‫לה וכל הצחוק והשמחה שיש באוויר‪.‬‬
‫פורים הוא חג מאוד חברתי‪,‬‬
‫המצוות שאנחנו מצווים לעשות ביום‬
‫הזה גורמות לנו לדאוג שלא‬
‫יישארו אנשים לבד‪ ,‬עושים משתה‬
‫וסעודה גדולה עם כל המ‬
‫שפחה‪ ,‬השכנים או החברים‪ ,‬אם יש‬
‫מישהו שאין לו מקום ל‬
‫סעודה ‪ -‬הזמינו אותו ושמחו אותו ביום‬
‫הפורים הזה!‬
‫משלוחי המנות שאנו שול‬
‫חים האחד לשני חשוב שנדאג לראות‬
‫באמת מי מקבל ולמי חשוב‬
‫שניתן משלוח מנות‪ ,‬זכרו שכל ילד‬
‫וילדה רוצים להרגיש אהו‬
‫בים ורוצים לקבל משלוח מנות מחבר‪,‬‬
‫אז בדקו סביבכם אם יש י‬
‫לד או ילדה שאין להם הרבה חברים‬
‫ואתם יודעים שישמחו מאוד‬
‫אם תשלחו להם משלוח ותנו דווקא‬
‫להם‪ ,‬כדאי לנו‬
‫לשמח את האנשים בסביבה שלנו!‬
‫פורים הוא חג של שמ‬
‫חה וצחוק אז בואו ונהנה בו יחד‪ ,‬נזכור‬
‫האחד את השני‪ ,‬נעזור הא‬
‫חד לשני וכך כמו שהצליחו היהודים‬
‫בשושן הבירה לבטל את גזרת‬
‫המן בכוח האחדות של עם ישראל‬
‫נוכל גם אנחנו לקדם‬
‫את העם שלנו מכוח האחדות שלנו!‬
‫‪ //‬תוכנית‬
‫מיוחדות לפורים‬
‫בשוק הפורים‬
‫השווה שלנו!‬
‫‪ //‬תחרות התחפושות הגדולה של‬
‫ערוץ מאיר לילדים בעיצומה!‬
‫היכנסו שלחו תמונה דרגו את‬
‫התמונות של החברים ואולי תזכו‬
‫בפרסים שווים!‬
‫‪ //‬פרק פספוסים‬
‫מיוחד של סדרת‬
‫העשור המטורפת‬
‫"הסוד של‬
‫ירושלים"‪.‬‬
‫שבת שלום וחג פורים שמח!‬
‫אהבה פז‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫מּואל‬
‫ְמ ִג ַּלת ְׁש ֵ‬
‫‪28‬‬
‫ִה ְמ ַׁש ְכ ִּתי ְל ַה ְד ִריְך ֶאת ָׁשאּול ֶּבן ִקיׁש‪.‬‬
‫ ָא ַמ ְר ִּתי ְלָך ק ֶֹדם ֶׁש ִּת ְפּגֹׁש ְׁשנֵ י ֲאנָ ִׁשים ֶׁש ַּיְדּוְ חּו ְלָך ַעל‬‫ָה ֲאתֹונֹות[‪ַ .]1‬ה ִאם ַא ָּתה ֵמ ִבין ָל ָּמה?‬
‫ ֵּכן‪ֲ .‬אתֹונֹות ָׁשוֹות ַה ְר ֵּבה ֶּכ ֶסף‪ְּ .‬בתֹור ֶמ ֶלְך ָע ַלי ִל ְדאֹג‬‫יֶח ַסר ָל ֶהם‪,‬‬
‫ּוׁשם ֶׁשל ֲאנָ ִׁשים‪ֶׁ ,‬שֹּלא ְ‬
‫ִל ְרכ ָ‬
‫יִהיֶה ְּבי ֶֹׁשר‪.‬‬
‫וְׁש ַהּכֹל ְ‬
‫ֶ‬
‫יֹותר‪.‬‬
‫ יָ ֶפה ָא ַמ ְר ָּת‪ֲ .‬א ָבל יֵ ׁש ִענְ יָ ן נַ ֲע ֶלה וְ ָחׁשּוב עֹוד ֵ‬‫נֹוׂשא‬
‫לֹוׁשה ֲאנָ ִׁשים‪ֶ ,‬א ָחד ֵ‬
‫ְּב ֶה ְמ ֵׁשְך ַה ֶּד ֶרְך ִּת ְפּגֹׁש ְׁש ָ‬
‫יׁשי‬
‫נֹוׂשא ָׁשלו ׁש ִּכ ְּכרֹות ֶל ֶחם‪ ,‬וְ ַה ְּשׁ ִל ִ‬
‫לֹוׁשה ּגְ ָדיִ ים‪ֶ ,‬א ָחד ֵ‬
‫ְׁש ָ‬
‫[‪]2‬‬
‫נֹוׂשא נֵ ֶבל יַ יִ ן ‪.‬‬
‫ֵ‬
‫ּומה ָאמּור ִל ְקרֹות?‬
‫ֹומ ַע‪ָ .‬‬
‫ ֵּכן‪ֲ ,‬אנִ י ׁש ֵ‬‫וְיִּתנּו ְלָך ְׁש ֵּתי ִּכ ְּכרֹות ֶל ֶחם‪,‬‬
‫ֹותָך ְל ָׁשלֹום‪ְ ,‬‬
‫ ֵהם ָיְב ְרכּו א ְ‬‫[‪]3‬‬
‫ֹותן ‪.‬‬
‫וְא ָּתה ִּת ַּקח א ָ‬
‫ַ‬
‫ֹוצה ֵל ָהנֹות ִמ ֶּשׁ ל‬
‫‪ֲ -‬א ָבל ֵאין ִלי צ ֶֹרְך ַּב ֶּל ֶחם‪ ,‬וְגַ ם ֵאינֶ ּנִ י ר ֶ‬
‫ֹוׁשה‪ ,‬זֹו ַּכּמּות ּגְ ד ָֹולה ִמ ַּדי‪.‬‬
‫ֲא ֵח ִרים‪ .‬וְגַ ם ְׁשנֵ י ִּכ ָּכרֹות ִמּתֹוְך ְׁשל ָ‬
‫ֹוצים ַל ֲעׂשֹות ְלָך ֶח ֶסד‪.‬‬
‫ ַקח ְּב ָכל זֹאת‪ֵ .‬הם ר ִ‬‫ ֵה ַבנְ ִּתי‪ַּ .‬כּוָנָ ְתָך ְלהֹורֹות ִלי ֶׁש ִאי ֶא ְפ ָׁשר ִל ְבנֹות ַעם ַרק ַעל‬‫ּומ ְׁש ָּפט‪ֶ .‬א ָּלא ָצ ִריְך ּגַ ם ֶח ֶסד ֵּבין ָא ָדם ַל ֲח ֵברֹו‪.‬‬
‫ִּפי ֶצ ֶדק ִ‬
‫יַּק ִירי‪.‬‬
‫יָפה ֵה ַבנְ ָּת‪ָׁ ,‬שאּול ִ‬
‫ ֶ‬‫ּועט‪ֹ .‬לא ּגְ ָדיִים‬
‫ ְּכמֹו ֵכן ֵה ַבנְ ִּתי ֶׁש ֲאנִ י ָצ ִריְך ְל ִה ְס ַּת ֵּפק ְּבמ ָ‬‫וְֹלא יַיִן‪ֶ ,‬א ָּלא ַּדי ִלי ַּב ֶּל ֶחם‪.‬‬
‫‪ַ -‬א ְׁש ֶריָך‪ְּ ,‬ב ִחיר ד'‪.‬‬
‫‪ .1‬שמואל א י ב‪.‬‬
‫‪ .2‬שם ג‪.‬‬
‫‪ .3‬שם ד‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫מבוסמים אנו יותר מדי מדמיונות חיצוניים ובשביל כך אין אנו מרגישים‬
‫את האמיתיות הפנימיֹות שלנו‪ ,‬את סוד האמת‪ .‬סבורים אנחנו‪ ,‬שבחכמתנו‬
‫ובפקחות הפקחים שבנו באנו עד הלום‪ ...‬ואנו שוכחים כי לולא יד ד' בעל‬
‫מלחמות זורע צדקות ומצמיח ישועות לא היו כל מפעלותינו פועלות‬
‫מאומה‪ ,‬שוכחים אנו‪ ,‬שהיד הסודית הזאת‪ ,‬זאת היא כל המפעל‪.‬‬
‫ירושלים‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫(מאמרי הראיה ‪)153‬‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫שגעון משלוח המנות הסיבובי‬
‫ש‪ :‬ישנה תופעה הולכת וצוברת עוצמה‪ ,‬שבחלק‬
‫גדול מפורים‪ ,‬משפחות רבות עסוקות במשלוח‬
‫מנות‪ ,‬מקבלות ושולחות‪ .‬על פי רוב ממחזרות מה‬
‫שקבלו למשלוח מנות חוזר‪ .‬אגב‪ ,‬לפעמים יש אי‬
‫נעימויות‪ ,‬כי אדם מקבל בחזרה מה ששלח‪ ,‬או נשאר‬
‫בפנים פתק מוצנע של השולח הראשון‪ .‬מצד אחד‬
‫נעים מאוד לקבל משלוח מנות וגם לשלוח מנות‪,‬‬
‫ומצד שני זה גורם הכבדה‪ ,‬גם של כסף וגם של זמן‪.‬‬
‫כיצד לשקול?‬
‫ת‪ :‬בסופו של דבר זה עניין אישי‪ ,‬כל אחד יחליט‬
‫מה הדרך בה הוא עובד את ד'‪ .‬מה שחייבים פי‬
‫דין‪ ,‬חייבים‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬זה שיקולו של כל אחד‪,‬‬
‫והוא אינו צריך להרגיש את עצמו מחויב לעשות‬
‫מעבר להלכה‪.‬‬
‫ש‪ :‬כדאי להגדיר מה חייבים על פי ההלכה?‬
‫ת‪" :‬משלוח מנות איש לרעהו"‪ ,‬כלומר שתי מנות‬
‫לאדם אחד‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬אין חובה‪ .‬כמובן זה טוב‬
‫ויפה‪.‬‬
‫ש‪ :‬אפשר להגדיר זאת כחומרה?‬
‫ת‪ :‬אין זה בטוח‪ ,‬אך יתכן‪ .‬אך‪ ,‬לו יהיה כן‪ ,‬כל אדם‬
‫מחליט במה הוא רוצה להחמיר‪.‬‬
‫ש‪ :‬אם מקבלים משלוח מנות מאדם מסוים‪ ,‬חייבים‬
‫להחזיר לו?‬
‫ת‪ :‬כך טוען רבי חיים בן בצלאל אחי המהר"ל‪ .‬אך‬
‫זה חידוש‪ .‬לא חייבים להחזיר (כי בא מועד על‬
‫פורים עמ' קיג)‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל יש לחץ חברתי‪ .‬ובכלל יש מין ציפייה ולחץ‬
‫חברתי לתת משלוח מנות לכל הידידים‪ ,‬לכל המכרים‬
‫ולכל בני המשפחה?‬
‫ת‪ :‬לא פוסקים הלכה על פי לחץ חברתי אלא על פי‬
‫אמת‪ .‬ואם אדם בא להחמיר‪ ,‬עדיף שיחמיר במתנות‬
‫לאביונים‪ ,‬כי הרבה יותר חשוב לתת אוכל לרעבים‪,‬‬
‫מאשר לחלק מזון לשבעים‪ ,‬במיוחד אם זה מזון לא‬
‫בריא‪ ,‬כגון ממתקים‪ ,‬עוגות‪ ,‬משקאות ממותקים‬
‫או חריפים‪.‬‬
‫ש‪ :‬אך מתנות לאביונים הוא מצוה אחרת?‬
‫ת‪ :‬נכון‪ .‬יש לקיים גם משלוח מנות וגם מתנות‬
‫לאביונים‪ .‬אך אם אדם כבר רוצה להוסיף‪ ,‬עדיף‬
‫שיוסיף עבור העניים‪ ,‬בדומה למה שהרמב"ם כתב‬
‫לגבי סעודת פורים‪" :‬מוטב לאדם להרבות במתנות‬
‫ראיון‬
‫לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו‪.‬‬
‫שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב‬
‫עניים ויתומים ואלמנות וגרים‪ .‬שהמשמח לב‬
‫האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר‪ :‬להחיות‬
‫רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" הלכות מגילה ב יז)‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה המקור של דברי הרמב"ם?‬
‫ת‪ :‬סברא‪ .‬הוא בעצמו המקור‪ .‬כך כותב שם המגיד‬
‫משה‪" :‬דברי רבינו ראויין אליו"‪.‬‬
‫ש‪ :‬בעצם אם רוצים דווקא להרבות במשלוח מנות‪,‬‬
‫אפשר לשלחם לעניים‪ ,‬ובזה יש רווח רוחני כפול‪.‬‬
‫ת‪ :‬נכון מאוד‪ ,‬במיוחד לפי סברת תרומת הדשן שטעם‬
‫משלוח מנות הוא שיהיה מה לאכול למי שמתבייש‬
‫לבקש צדקה (סי' קיא)‪ .‬לפי זה גם משלוח מנות‬
‫עצמו מכוון לעניים‪ .‬אמנם לפי רבי שלמה אלקבץ‬
‫בפירושו על מגילת אסתר 'מנות הלוי' הטעם של‬
‫משלוח מנות הוא להרבות אהבה ורעות‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫הפוסקים הכריעו כשני הטעמים גם יחד‪ .‬אך גם‬
‫כלפי עניים יש להרבות אהבה ורעות‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הרב מציע למעשה?‬
‫המשך המאמר בעמוד ‪>6‬‬
‫מהנעשה במכון מאיר‬
‫איחוד התוכניות להכשרת רבנים‬
‫לעדה האתיופית‬
‫ביקור הרב הראשי של‬
‫ירושלים ב'מכון מאיר'‬
‫ראשי התוכניות להכשרת מנהיגות ורבנות צעירה לעדה האתיופית‪,‬‬
‫ב'מכון מאיר' בירושלים‪ ,‬ובכולל 'קול מציון' בקרית מלאכי החליטו‬
‫להתאחד‪ ,‬במטרה להגדיל את מספר הלומדים‪ ,‬העומד היום על כ‪20-‬‬
‫אברכים‪ ,‬ולחזק את התוכניות‪ ,‬בהכשרת מנהיגים רוחניים ודתיים לעדה‪.‬‬
‫הרב דב ביגון שליט"א ראש מוסדות מכון מאיר בירושלים‪ ,‬בברכתו לאיחוד‪,‬‬
‫ציין את החשיבות העצומה לחיזוק העדה‪ .‬הרב רואה בכך שליחות‬
‫לאומית ומאחל להם הצלחה רבה‪ .‬כשם שהרבנים בני העדה ‪,‬אשר למדו‬
‫במכון מאיר לפני כשני עשורים‪ ,‬ומשמשים בקודש בקהילות השונות‪ ,‬כך‬
‫קבוצה זאת תצטרף להנהגה הרוחנית והדתית שהעדה האתיופית זקוקה‬
‫לה כל כך‪.‬‬
‫תלמידים המעוניינים להצטרף לתכניות‪ ,‬יפנו לרב אביתר גרינפלד‬
‫שליט"א ראש כולל 'קול מציון' בקרית מלאכי ולרב יובל אנגלמן שליט"א‪,‬‬
‫ראש התכנית 'מאירים בביתא ישראל' במכון מאיר בירושלים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הּוקם ועד פעולה משותף הפונה לגופים ממשלתיים וציבוריים‬
‫ולאנשים פרטיים לחיזוק התכניות למנהיגות רבנית לעדה‪.‬‬
‫הרב הראשי של ירושלים הגאון הרב אריה‬
‫שטרן שליט"א העביר שיעור לזכרו של הרב‬
‫צבי יהודה זצ"ל בפני מאות מתלמידי המכון‬
‫וציין בשיעורו את גודל השפעתו על אלפים‬
‫ורבבות שמכחו שלומדים את תורת ארץ‬
‫ישראל שיצא מבית מדרשו של הרב זצ"ל‬
‫ובנו הרב צבי יהודה הזצ"ל‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461320‬‬