הכרעת די»
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
בפני כב' השופט רועי פרי
בעניי :
המאשימה:
מדינת ישראל
באמצעות תביעות תעבורה תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד לאה נחו
נגד
הנאש :
אחמד דעאס
באמצעות ב"כ עו"ד אברה ג'א
הכרעת די
.1
הנאש עומד לדי בגי עבירה של נהיגה בשכרות ,בכ שסירב לתת דגימת נשיפה לפי
דרישת שוטר – עבירה בניגוד לסעי (3)62ביחד ע סעיפי 64ד)א( ו64 $ב לפקודת
התעבורה ]נוסח חדש[ ,תשכ"א .1961$
למקרא כתב האישו עולה כי הנאש נהג רכב פרטי ,ביו ,6.6.14בשעה 06:05בבוקר,
ברחוב הירקו בתל אביב ,בהיותו שיכור ,בכ שסירב לתת דגימת אוויר נשו לפי דרישת
שוטר.
.2
בישיבת ההקראה ,הודתה ההגנה בנהיגה ,כפרה בסרוב ,באמינות ובמיומנות השוטרי וכ
בתקינות המכשיר .משכ נקבע התיק לשמיעת הוכחות.
.3
בישיבת יו ,18.1.15לאחר חילופי ייצוג בתיק ,נשמעה מרביתה של פרשת התביעה.
בפתח הדיו ביקשה התביעה לתק את כתב האישו על דר הוספת עבירה של נהיגה תחת
השפעת משקה משכר – בניגוד לתקנה (2)26לתקנות התעבורה .לאחר ששמעתי את תגובת
ההגנה ,החלטתי להעתר לבקשה ,וכתב האישו תוק .
.4
בישיבת יו ,17.2.15הסתיימה פרשת התביעה ,נשמעה פרשת ההגנה – עדות הנאש ועד
הגנה )קצי שער שימוע לנאש ( .בסיומה של הישיבה נשמעו סיכומי הצדדי בע"פ.
.5
בקצירת האומר ,אציי כי ההגנה טענה בסיכומיה ,כי התביעה לא הוכיחה את תקינות
מכשיר הינשו ,חר כפירתה בתקינותו .ההגנה טענה כי טכנאי המעבדה והתע"צ שהוגש
מתייחסי לינשו מספר ,039בעוד האירוע נסוב אודות שימוש בינשו מספר .038
1מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
המדובר בנפח נשיפה שאינו מספיק ,ומכא היה על התביעה להוכיח את תקינות המכשיר
באמצעות תע"צ.
ג לגופו של עניי חלקה ההגנה על הטענה כי הנאש סירב לבדיקה וכי הוסברה לו
משמעות הסרוב ,והפנתה לשוני שבי ההסבר שהעניק השוטר ,שער לנאש את מבח
המאפייני להסברה של השוטרת ,מפעילת הינשו )ת.(5/
ההגנה הוסיפה וטענה כי הטופס בדבר 'הודעה לפי הלכת ארביב' לא נמסר לנאש ,בעת
האירוע ,ובמבח המרכזי ,מבח העמידה ,צלח הנאש את בדיקת המאפייני .
ההגנה הפנתה לפסיקה ולנוהל משטרתי ,בנסיבות של נפח נשיפה שאינו מספיק ,וטענה כי
עת הנאש הביע נכונות לבדיקת ד ,היה על המשטרה להפנותו לבדיקה שכזו ,למצער
לשקול את הדברי .
פרשת התביעה
.6
רס"מ חגי קרואל ,ער את ההזמנה לדי )ת ,(1/דו"ח העיכוב )ת (2/דוח פעולה באכיפת
נהיגה בשכרות )ת (3/והודעה לפי הלכת ארביב )ת.(4/
המדובר בשוטר תנועה מזה כ 20 $שני .
העד הסביר כי עמד במחסו ,עצר את רכבו של הנאש וזה פתח את החלו ,נד מפיו ריח
של אלכוהול .ביקשו לעבור בדיקת נשיפו " ,הוא לא נש כמו שצרי " ,משכ הודיע
לנאש ,שהינו מעוכב ,בגי חשד לנהיגה בשכרות ואסר עליו לאכול ,לשתות ,לעש או
להקיא .ער לנאש את בדיקת המאפייני ,שלאחריה העבירו למפעילת הינשו ,אוריא
הלוי.
העד ציי כי הסביר לנאש לגבי בדיקת הנשיפה..." :שעדי שתהיה תוצאה מאשר שלא
תהיה תוצאה כלל ,אז ייחשב כשיכור ברמה הכי גבוהה" – ע' ,11ש' .13$14
מעיו ב$ת) 1/הזמנה לדי ( עולה ,בי היתר ,כי עצר את הנאש ,שנסע ברחוב הירקו מדרו
לצפו ,כאשר פתח את החלו נד מפיו ומבגדיו ריח של אלכוהול ,לא הצליח לבצע בדיקת
נשיפו .הודיע לו שהינו מעוכב בגי נהיגה בשכרות ומרגע זה אסר עליו לאכול ,לשתות ,לעש
ולהקיא או להכניס דבר מה לפיו .כאשר הל ע הנאש לבצע את בדיקת המאפייני חברו
של הנאש ניסה לתת לו סיגרייה והשוטר הזיזו .הנאש החל להשתולל ולקלל.
מעיו בת 3/עולה כי השוטר הריח ריח קל של אלכוהול מפיו של הנאש ,הופעתו היתה
מרושלת והתנהגותו פרועה" ,קילל כל הזמ ודיבר ע הידיי ".
הנאש לא הצליח לבצע את בדיקת הנשיפו "הרבה פעמי ".
הנאש התנדנד בעמידתו ,במבח ההליכה על קו – הנאש הל יציב ,הנאש כשל במבח
הבאת אצבע לא והתרשמות השוטר היתה מהשפעה בינונית של אלכוהול.
2מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
סעי 8לטופס ,בדבר הדרישה להבדק וההסבר בדבר המשמעות המשפטית של הסרוב,
מולא כדבעי ,ע"י השוטר ,והנאש סירב לחתו .
מדו"ח העיכוב )ת (2/עולה כי תגובת הנאש היתה" :את בני זונות מלוכלכי אתה גזעני
את היהודי אתה משחרר ורק את הערבי אתה מחפש אני ש זי עליכ ".
השוטר מציי כי לא נער חיפוש על גופו של הנאש אול כאשר הרכב הושבת ,חברו של
הנאש הוציא מהרכב "בקבוק וודקה פינלנדיה חצי ריק" .הנאש שוחרר בשעה .07:40
בחקירתו הנגדית עמד השוטר על כ שריח האלכוהול הגיע מפיו ומבגדיו של הנאש –
ע' ,11ש' ,24ש' .26
העד מציי כי הוא אשר טיפל בנהג ביו האירוע.
העד לא אישר ,לשאלת הסנגור ,כי ביקש מהנאש לחתו על המסמכי כאסופה אחת,
וטע כי המדובר בשלבי ובחתימות במקומות שוני .טע כי רק הוא אשר עיכב את
הנאש ,הג שהיו שוטרי נוספי במחסו .
העד ציי לגבי הנאש " :הוא קילל לאור כל האירוע .באיזה שלב אני לא זוכר להגיד ל " –
ע' ,13ש' .23
העד ציטט מתגובת הנהג במסגרת ת" :1/ש זי עליכ על המשטרה את בני זונות" –
ע' ,14ש' .3
טע כי הנאש לאור כל ההתנהלות השתולל וקילל .העד עמד על כ שהנאש לא הצליח
לבצע בדיקת נשיפו .
הסנגור הטיח בעד כי יש בידיו סרטו וידאו ,המתעד את בדיקת המאפייני .
בסופו של דבר סרטו הוידיאו ,או כל סרטו אחר ,לא הוצג לעד )ראו ע' .(15
הסנגור הטיח בעד כי היה שוטר נוס בעת בדיקת המאפייני ,והעד ציי כי הוא אשר ער
לנאש את הבדיקה.
העד ציי כי לפני שהעביר את הנאש לבדיקת הינשו הקריא לו את סעי 8לת ,3/כפי
שעושה לכל הנהגי – ע' ,16ש' .7$14
הסנגור הטיח בעד כי במסגרת תחקור החשוד ,ביקש הנאש לעבור שוב בדיקת נשיפה והעד
השיב" :ברגע שהוא סירב היה לו את הזמ שלו .הוא עבר למפעילת הינשו בשעה 06:25
והתחקור היה ב' – "07:00ע' ,17ש' .7$8
העד ציי כי הנאש למעלה ממחצית השעה "לא נת את הבדיקה" – ע' ,17ש' .12
העד עמד על כ שמסר לנאש את ההודעה לפי 'הלכת ארביב' )ת – (4/ע' ,17ש' .22
העד ציי כי מדובר בד המחולק לשניי ,ואכ התובעת הציגה מהתיק את הטופס המקורי,
והראתה שישנו קרע.
3מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
.7
השוטרת רס"ר אוריא הלוי ,ערכה לנאש את בדיקת הינשו .
טענה כי הסבירה לנאש כיצד לנשו והסבירה לו את משמעות הסרוב.
השוטרת מציינת כי אפשרה לנאש 3נסיונות ,בשני מחזורי ,לבצע את הנשיפה בינשו
)פלטי הינשו ת.(6/
ניסה 9נשיפות ולא נש מספיק אוויר.
מעיו בפלטי הינשו ,אכ עולה כי מדובר בנפחי נשיפה נמוכי ועל כ נרש כי נפח הנשיפה
אינו מספיק .מעיו בת ,7/פלטי הינשו ,לפני ואחרי משמרת ,עולה כי בדיקות הכיול
למכשיר 038והבדיקות העצמיות יצאו תקינות.
בחקירתה הנגדית ,הפנה הסנגור את העדה ,לטופס הדי וחשבו לבדיקת הינשו )ת,(5/
וטע כי עליה היה למלא טופס שכזה על כל בדיקה בנפרד .העדה הסבירה כי מדובר בנוהל
שהחל בחודשיי $שלושה האחרוני ,ובזמ האירוע לא היתה בנמצא הנחייה שכזו.
העדה לא זכרה הא היה דבר מה חריג בהתנהגותו של הנאש – ע' ,20ש' .31$32
העדה אישרה שההסבר המופיע בתחתית ת 5/נכתב על ידה ולא היה לה מושג א הטופס
נמסר לידי הנאש .
במסגרת ת ,5 /מצוי כי" :לא נש מספיק אוויר ברוב הבדיקות בי כוכבית אחת ל' 3
כוכביות או לא הוציא אוויר כלל .הוסבר לנ"ל שא יסרב לבדיקה מינימו שנתיי
פסילה בפועל ועוד עונשי הקבועי בחוק וג מטעמי רפואיי אינה עילה לא לבצע את
הבדיקה".
.8
טכנאי המעבדה ,רס"ב הרצל כה ,העיד בדבר תקינות מכשיר הינשו וחומר התע"צ הוגש
דרכו )ת ,(9/ע זאת העד העיד באשר לחומר התע"צ בעניי ינשו ,039בעוד הינשו נשוא
האירוע הינו ינשו .038
ההגנה חקרה את העד בחקירה קצרה.
התובעת הכריזה 'אלו עדי' והסנגור ויתר על הגשת תעודת ההסמכה של טכנאי המעבדה
ותצהיר הבלו ,תו שציי כי" :אני מעוניי לסיי את התיק היו ".
הסנגור עמד על כ ,שהתביעה לא תערו 'מקצה שיפורי ' וטע כי אי להשיב לאשמה.
או3$ז ,העלה הסנגור את טענת ההגנה ,בדבר הסתמכות התביעה על תע"צ שאינו שיי
2
לינשו נשוא האירוע ,ובשל העובדה שההגנה כפרה בתקינות המכשיר ,ביקש לזכות את
הנאש .
דחיתי הבקשה ,תו שציינתי כי לאחר ששמעתי את פרשת התביעה במלואה ועיינתי שוב
במוצגי ובעיקר בבדיקת המאפייני ,על הגנה להשיב לאשמה.
4מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
פרשת ההגנה
.9
מתחקור הנאש ,מיו האירוע )ת ,(3/עולה כי הלה סירב לחתו .טע כי היה בטיילת
בירקו .
שלל נטילת תרופות .הכחיש כי סירב להיבדק ,וטע כי נת בדיקה מהלב ממה שיכול לעזור
לשוטרי בעבודה שלה "אבל השוטרת חיפשה אותי" .הכחיש כי שתה משקה אלכוהולי
וטע כי השוטר מחפש אותו.
בסופו של התחקור אמר הנאש " :אני אד שביקשו ממני כמה בדיקות ונתתי לה את
הבדיקות ועשיתי את זה מול השוטרי לא יודע אני יכול לעשות את זה עכשיו עוד פע ,
שעוצרי ערבי קורעי אות ויהודי משחררי ".
.10
הנאש העיד להגנתו.
הכחיש כי שתה .טע כי לא קיבל שו מסמ מהשוטר.
טע כי היה עימו חבר נוס .טע כי ביקש מהשוטר לעשות בדיקת ד .טע שעשה את
בדיקת המאפייני "הכל נכו ".
בסו התהלי השוטר נת לו ניירת לקרוא ,קשה היה לו לקרוא ,ביקש להעזר בחברו,
והשוטר סירב .לא נתנו לו שו ניירת.
למחרת היו נסע למשטרה ופגש בשוטר )חגי קרואל ,ר.פ( וביקש ממנו את הניירת ואת
מועד המשפט ,אול הלה סירב .לבסו בירר דר עו"ד מטירה בדבר מועד המשפט.
טע כי הקליט את השוטר ,עת נסע למשטרה .היות והטלפו שלו התקלקל ,תיק אותו
והוציא את ההקלטה תו שעדכ את סנגורו יומיי עובר לדיו .
ההקלטה הושמעה באול .התקליטור והתמליל הוגשו בהמש )נ ,3/נ3/א(.
הנאש טע כי הוא סובל מאלרגיה לפירות ועצי "כמו אבק ואז הגרו שלי נסגר".
הנאש טע כי יש לו מסמכי רפואיי שנמצאי בביה"ח.
הנאש טע כי ביקש מספר פעמי מהשוטרי לעשות בדיקה במכשיר "ובסו כשראיתי
אות לא רוצי לתת לי ביקשתי ג בדיקת ד " – ע' ,35ש' .13$14
.11
בחקירתו הנגדית הכחיש הנאש כי קילל וגיד את השוטרי .
כשנשאל הנאש א הוא מדבר כ ,כשהוא שותה וודקה ואזי לא שולט ,השיב" :את יכולה
לעשות לי בדיקות ד עד עכשיו ,אני לא שותה" – ע' ,36ש' .11
התובעת הטיחה בנאש את דברי השוטר בהקלטה שהזכיר לנאש שקילל את השוטרי ,
ושאלה מדוע לא אמר לשוטר כי לא עשה כ והנאש השיב כי לא בא לריב ע השוטר.
הנאש טע כי הל למשטרה ביו שבת או ראשו ,שכ האירוע היה ביו שישי.
5מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
בהמש ,טע הנאש כי אינו זוכר את היו המדויק "או יו או יומיי אחרי".
טוע כי בליל האירוע היה ע חברו ,איס קאס ,בטיילת ביפו .חברו חולה.
בעשר בלילה אכלו שווארמה ביפו ולאחר מכ הלכו לטייל בטיילת.
אכלו רבע שעה ובכל הזמ טיילו.
"ש :בגדול מאחת עשרה בלילה עד שש בבוקר מה עשית ?
ת :יושבי ,מדברי " – ע' .37$38
הנאש הכחיש כי נד ממנו או מחברו ריח של אלכוהול.
נשאל בדבר בקבוק הוודקה במכוניתו ,והשיב" :זה לא היה ברכב" – ע' ,39ש' .1
הנאש הכחיש שבבדיקת המאפייני עשו לו בדיקה ע הידיי .
טע כי הל ועמד בסדר גמור.
טע כי נש ואמר לשוטר שאינו מסוגל לנשו ושיש לו אלרגיה והוא מעוניי בבדיקת ד .
התובעת הטיחה בנאש כי את כל הדברי האלה לא אמר לשוטר ,והנאש טע כי אמר.
התובעת הטיחה בנאש מדוע לא הביא מסמכי רפואיי בדבר טענתו ,והנאש השיב
שהוא צרי להוציא מביה"ח.
"ש :מיוני ,2014זה כמעט שנה?
ת:אני לא ידעתי שג צרי ,אני אביא" – ע' ,40ש' .29$30
.12
רפ"ק ניסי אוחיו ,קצי המשטרה ששימש מפקד המחסו וער את השימוע לנאש
במקו האירוע ,העיד כעד הגנה.
מסמכי השימוע הוגשו נ 1/ובחוב מזכר שער העד ביו האירוע.
במזכר מציי הקצי כי לאחר שהודיע לנאש כי הוא פסול ל 30 $ימי ורכבו מושבת ,החל
האחרו לקלל ולהשתולל )לא אחזור על הדברי הקשי ,המפורטי במזכר ,ר.פ(.
הקצי מציי כי הנאש לא עוכב בשל כ עקב הנסיבות בשטח והצור להעביר את רכבו
לגרירה.
העד ציי כי רש בטפסי השימוע את מועד המשפט והעתק מזה קיבל הנאש ,הלה סירב
לחתו – ע' .42
מציי כי חגי קרואל נותר עימו לבד במחסו ,בשלב השימוע.
דברי הנאש ,כפי שנרשמו בטופס השימוע" :לא שתיתי כלו אני מבקש עוד בדיקה בבית
חולי ,רוצה בדיקת ד אני לא שותה".
העד מציי בטופס" :לציי שהנהג מריח אלכוהול חרי מפיו".
6מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
העד אישר לשאלת הסנגור כי בטופס השימוע לא הסביר לנאש את המשמעות של סירוב
לבדיקת נשיפה.
לגבי האפשרות של חזרה מסירוב לבדיקת נשיפה ,השיב העד" :אני מכיר מתוק הנסיו
המצטבר שלי שחלק מהדברי אני רואה אי המפעיל מפעיל את הינשו ,אני מכיר בכללי
את הנהלי לגבי הפעלת הינשו ...כשאד חוזר בו מסירוב לבדיקת ינשו ,ברגע שלא
חל זמ רב וחל זמ סביר ,נית לבצע לו בדיקה נוספת .לגבי בקשת לבדיקת ד אני יודע
שהפסיקה לא נתנה את הזכות לנאש לבחור איזה סוג בדיקה".
העד ציי כי הוא שימש כמפקד המחסו ביו הארוע והוא מפעיל שיקול דעת בא לקחת
לבדיקת ד א ישנ נסיבות לכ כגו מחלה כשמציגי לגביה תעודה רפואית" ,אבל לא כל
נהג שמבקש בדיקת ד ,אנחנו נעתרי לבקשתו .לגבי בדיקת נשיפה חוזרת ,ג בדברי
הנהג מצוי שהנהג ביקש בדיקת ד בביה"ח ולא בדיקת ינשו חוזרת" – ע' ,44ש' .20$22
"קוד כל אני בוח כמה מחזורי נשיפה ,א הוא קיבל מחזורי נשיפה מספיקי לעניות
דעתי ,אזי אני לא מאפשר בדיקה נוספת ,במקרה הזה ספציפי חלפו מעל 30דקות" –
ע' ,44ש' .28$29
הסנגור הציג לעד נוהל משטרתי משנת ) 2007נ (2/ושאל את העד א הפעיל שיקול דעת,
בעניי עריכת בדיקת ד " :יש שיקול דעת ,במקרה הזה החלטתי לא לקחת אותו לבדיקת
ד " – ע' ,45ש' .14העד ציי כי עצ ההחלטה בדבר הפסילה הינה תוצאה של שיקוליו.
בחקירתו הנגדית הכחיש העד כי הנאש טע בפניו כי יש לו מניעה רפואית.
העד ציי כי הנאש קיבל את המסמכי ,שכ ישנ שלושה העתקי לפחות ,לכל מסמ .
התובעת שאלה א בתיק נותרו א הטפסי הצהובי של נ 1/מה הדבר אומר ,והעד השיב
שההעתק הוורוד נמסר לנהג .לגבי ת 5/השיב העד כי הנאש מקבל עותק לב מהמקור.
ע זאת ,בחקירתו החוזרת ,השיב העד ,לשאלת הסנגור ,כי אינו יודע א ת 5/נמסר לנאש .
דיו והכרעה
.13
אי מחלוקת בי הצדדי כי הנאש נהג רכב בעת האירוע.
המחלוקת בתיק זה הינה הא הנאש נהג כשהוא שיכור ,כהגדרתו עלי פקודת התעבורה,
ובתו כ שסירב לבדיקת נשיפה ,נית לו הסבר בדבר משמעות הסירוב ועל כ רואי אותו
כמי שנהג בשכרות ,כאמור בחזקה הקבועה בסעי 64ד לפקודה.
7מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
.14
מקו שקיימת כפירה בתקינותו של מכשיר הינשו ,על התביעה להוכיח את תקינותו מעבר
לכל ספק סביר.
דהיינו ,שבוצעו בדיקות כיול ובדיקות עצמיות ,לפני ואחרי משמרת ,ותוצאת תקינה וג
הוכחת הטיפול במכשיר הינשו ותקינותו באמצעות חומר התע"צ וטכנאי המעבדה שטיפל
בו $במידה וההגנה עומדת על חקירת עור התע"צ.
בתיק שבפני בדיקות הכיול והבדיקות העצמיות ,שנערכו לינשו ,038לפני ואחרי משמרת
תקינות )ת.(7/
הנאש לא נש נפח נשיפה מספיק או כלל לא הוציא אוויר ,ומכא הינשו לא נת תוצאה
)ת (6/הג שהשוטרת ,מפעילת הינשו ,הסבירה לנאש כיצד לבצע את הבדיקה ואפשרה לו
לבצע שלושה נסיונות ,בשני מחזורי ובסה"כ 9נשיפות – ראו עדותה ,ת 5/ו$ת.6/
.15
אני קובע כי לנאש הוסברה הייטב המשמעות המשפטית לסירוב ,ה ע"י השוטר קרואל
וה באמצעות סעי 8לת.3/
ע כל הכבוד ,לא כל השוטרי במחסו או במשטרת ישראל צריכי להסביר לנהג את
משמעות הסרוב לית בדיקת נשיפה ,ודי ששוטר אחד יעשה כ .
ג א קיי שוני בהסבר שנת השוטר קרואל לדברי שהסבירה מפעילה הינשו ,אוריא
הלוי )ת ,(5/אני קובע שהסברו של השוטר קרואל הינו מספיק ומספק.
אכ ,בת 5/אי ציו של המשמעות המשפטית של הסרוב כאמור בפקודה ,דהיינו יראוהו כמי
שנהג בשכרות ,אלא מצוי א העונש הצפוי )ראו והשוו רע"פ 155/09אלי בוארו נ' מדינת
ישראל] ,פורס בנבו[ מיו 1.2.09וכ רע"פ 7217/08נונה נ' מדינת ישראל ]פורס בנבו[ –
לפיה נקבע שאי חובה על השוטר לציי את סוג העונש לו צפוי הנהג עת סירב לדרישה(.
יחד ע זאת את ההסבר המשפטי הנדרש נת קוד לכ ,השוטר קרואל ,שעצר את הנאש
וער לו את בדיקת המאפייני ,ואשר העבירו לשוטרת הלוי ,לרבות האמור בסעי 8לת3/
– על כ אני קובע כי הנאש קיבל הסבר כדי למשמעות הסירוב.
.16
השוטר קרואל הותיר בי רוש חיובי .התרשמתי משוטר וותיק ,מקצועי ומנוסה.
השוטר שלט במטריה וגרסתו לא נסתרה בחקירה הנגדית.
"הבטחת" ההגנה כי יש בידה סרטו המתעד את מבח המאפייני ,לא התממשה ,כמו כ
חברו של הנאש ,שהיה עמו ,והיה כביכול עד לדברי ,כ אני מבי על פי ההקשר לא העיד
8מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
– והדבר אומר דרשני ,ומהווה חיזוק לראיות התביעה ,ובעיקר במישור של אי הצגת
"סרטו המאפייני " – ראו ע' 15לפרוטוקול.
משכ ,לא מצאתי לפקפק בגרסתו של שוטר זה ואני מקבל את תוכ המסמכי שער
ומעניק לה משקל מלא.
הקלטתו של שוטר זה ע"י הנאש ,במועד כלשהו לאחר מועד האירוע ,שאינו זכור במדויק
לנאש )ראו חקירתו הנגדית( יו או יומיי אחרי ,לא הוצגה בפני השוטר בעת חקירתו
הנגדית.
יתרה מכ ,הטענה שהנאש לא קיבל שו מסמ לידיו בעת האירוע ,לא הוטחה בשוטר
בעת חקירתו ,למעט הטענה כי לא נת העתק לנאש 'מההודעה לפי הלכת ארביב' )ת– (4/
והדבר אומר דרשני.
במידה ואכ מדובר באותו השוטר )נ ,3/נ3/א( הקלטה זו יזומה ומתוזמנת להתרשמותי.
הקלטה זו איננה מקדמת את ההגנה בטענתה לפיה הנאש לא קיבל "שו מסמ " מיו
האירוע ולכ לא ידע מתי מועד משפטו.
.17
לא נעלמה מעיני בקשת ההגנה ,להחזיר עד זה לדוכ העדי ,לצור השמעת ההקלטה )נ.(3/
הבקשה סורבה.
עד זה העיד בחקירה ראשית ובחקירה נגדית מפורטת ,ההגנה אחזה תקליטור בידה ,ולא
טרחה להציגו בפני השוטר במהל חקירתו הנגדית ,יתרה מכ דברי שקשורי בהגעת
הנאש למשטרה ,לאחר האירוע ,בזמ שאינו יודע ,כעובדה שביקשה ההגנה לבסס ,לא
הוטחו בעד.
משכ ,לא מצאתי מקו להורות על החזרתו של עד זה לדוכ .
מנגד ,אפשרתי ג אפשרתי ,חר התנגדות התביעה )ראו ע' ,(33להגנה להשמיע את
ההקלטה באול ,עת העיד הנאש בפני ,ובהמש להגיש את התקליטור והתמליל
)ראו החלטות בפתקית בתיק זה(.
לגופו של דבר ,אי בהקלטה כדי לקד את טענת ההגנה ,כפי שציינתי ,שהנאש לא קיבל
העתקי מסמכי ביו האירוע ועל כ לא ידע אודות מועד משפטו ,אלא רק באמצעות בירור
שער ע עו"ד אחר מטירה.
הנאש נשמע אומר בהקלטה כי לא קיבל שו דבר ומבקש לדעת מתי יש לו דיו ,השוטר
מסביר כי החומר הועבר לסלמה ,18ואי לו נתוני לתת לנאש .
השוטר א מאזכר את "כל הפעמי שזה אתה התנהגת ,השתוללת" – ראו ש' 16לנ3/א'.
והנאש מכחיש כי השתולל.
9מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
אי בדברי אלה כדי להשלי באשר לטענה שהנאש לא קיבל ניירת ,שכ כבר קבעתי
שאני מאמ 4את גרסת השוטר קרואל במלואה ,לרבות שהעביר לנאש את 'ההודעה לפי
הלכת ארביב' ,ע' ,17ש' .22
מעבר לכ עפ"י מסמכי השימוע )נ (1/ג בה צוי מועד המשפט ,ואלה נמסרו לנאש עפ"י
עד ההגנה רפ"ק אוחיו ,כ שטענת הנאש נסתרת ג במוב זה.
.18
במישור אחר ,התביעה ביקשה לאחר שכבר הכריזה 'אלה עדי' ולאחר שההגנה טענה כי אי
להשיב לאשמה ,להגיש מסמכי תע"צ מתוקני בדבר הינשו הנכו ,ינשו .038
במקביל לא אפשרתי ג זאת.
בית המשפט מחויב לשמור על איזו ועל נייטראליות.
חומר התע"צ היה בנמצא ,וצול ,בדיו הראשו בתיק זה נשמעה מרביתה של פרשת
התביעה ,והמשפט לא הסתיי בו כמתוכנ ,משו שנבצר מעד התביעה ,טכנאי המעבדה
להגיע לעדותו במועד זה.
משכ ,קבעתי מועד נוס ,במיוחד ,לסיו פרשת התביעה ,פרשת ההגנה וסיכומי הצדדי
בע"פ.
עד התביעה ,טכנאי המעבדה ,נחקר ארוכות בחקירה ראשית ע"י התובעת ,ההגנה כאמור
כפרה בתקינותו של הינשו ,מלכתחילה ,עוד בישיבת ההקראה ,ונסמכה בתו כ בקו
הגנתה ,על הדברי ,לרבות "טעותה" של התביעה ,שלא הצליחה להוכיח תקינותו של
הינשו נשוא תיקנו.
כפי שלא החזרתי את עד התביעה לדוכ בשנית ,כבקשת ההגנה ,לא התרתי לתביעה ,בשלב
כה מאוחר של ההלי ,לאחר סיו פרשתה ,והעלאת טענה שאי להשיב לאשמה מצד
ההגנה ,שזו מסתמכת על הדברי כקו הגנתה ,להגיש תע"צ מתוק ובתו כ להעיד הטכנאי
אודותיו.
ודוק ,אינני יודע א רס"ב כה הינו הטכנאי הנכו לגבי חומר התע"צ המתוק ,א לאו,
דהיינו ,יתכ והדבר כרו היה בתיקונו של כתב האישו ,על דר הוספת עד נוס .
חולק אני על טענת התובעת כי עסקינ "בתיקו טכני".
המדובר ,בפירוש ,ביתרו דיוני לצד ,בעל נפקות מהותית$ראייתית.
כאמור בית המשפט מחויב באיזו ,בית המשפט מחויב לשמור על נייטראליות שבי
הצדדי ,אל לו לבית המשפט לית לצד אחד יתרו דיוני על רעהו ,שמשמעותו מהות$
ראייתית.
10מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
אכ ,תכליתו המרכזית של ההלי הפלילי הינו חקר האמת ,ובתו כ שאיפתה הבלתי
פוסקת של האמת המשפטית להשתלב ע אחותה הבוגרת $אמת המציאות $עד יהפכו
לאמת אחת ,והכל תו הגשמת מושג הצדק.
ע זאת ,הדברי יעשו עפ"י כללי הדי ,ובתו כ דיני הראיות וסדר הדי הפלילי ,והכל
באספקלריה של זכויות הנאש בהלי הפלילי וזכותו להלי הוג .
שנינו ולמדנו ,עוד בערעור הפלילי העברי הראשו ,שנשמע בבית המשפט העליו ,בתקופת
ראשיתה של מדינתינו – ע"פ 1/48סילוסטר נ' היועמ"ש ,פ"ד א' עמ' ,5כי סדר הדי אינו
בבחינת משחק שַ חמָ ט ,שמהל אחד בלתי נכו קובע את גורל המשחק.
וכה יפי דבריו של נשיאנו ,כתוארו דאז ,כב' השופט זמורה:
"הואיל וזהו הערעור הפלילי הראשו במדינת ישראל והטענות הפורמליות
תפסו בו מקו נכבד ,רואה אני חובה לעצמי לומר כא מה לפי דעתי צרי להיות
יחס בית המשפט במשפטי פליליי לטענות פרוצדוראליות .אחד מחכמי
המשפט כינה פע יפה את חוק העונשי ואת הפרוצדורה הפלילית
"כמגנה כרטה של הפושע" .יש בכינוי זה משו תבונה רבה.
רוצי להבליט בו את הרעיו שהפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה
לטובת הנאש תריס בפני עיוות די .רוצי לתת לנאש את מלוא ההגנה ההוגנת.
אבל אסור לסל את הרעיו הבריא הזה ע"י הפרזה בפורמליות.
פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאש את מלוא ההגנה,
כדי למנוע עיוות די ,אבל הדיו הפלילי אינו צרי לקבל צורת משחק אשקוקי
שבו מהל אחד בלתי נכו קובע את גורל המשחק .תפקיד הדיו הפלילי –
להוציא כאור משפט .מוטב אמנ שעשרה רשעי יצאו זכאי משצדיק
אחד יצא חייב ,אבל במה דברי אמורי ? – כשהשאלה היא הוכחת האשמה.
ולא כשהכתוב מדבר על ליקויי טכניי בכתב האשמה וכדומה.
על שאלות ממי זה לא יחול הכלל של הנאה מהספק".
מ הכלל אל הפרט ,סבור אני כי אי בהגשת תע"צ מתוק ,והעדת עד שכבר נשמע או הוספת
עד חדש והעדתו ,בשי לב להשתלשלותו של ההלי ,השלב המאוחר בו התבקשו הדברי ,
שהתע"צ היה בנמצא וטכנאי המעבדה העיד ונחקר ארוכות ע"י התביעה ,בשי לב שבית
המשפט ,סירב ,עוד קוד לכ לבקשת ההגנה להחזרת עד אחר לדוכ –
אי בדברי אלה משו "עניי טכני".
11מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
יש בדברי אלה משו "מקצה שיפורי " ,עניי היורד למהות הראייתית בתיק ,בבחינת
פגיעה בזכותה של ההגנה להתגונ ,לפי הקו שבנתה ,נוכח פני הדברי והראיות שהוצגו.
ודוק ,אילו מדובר היה בראיה חדשה ,שלא היתה בידי התביעה ,או בעדות הזמה ,אותה
היתה מבקשת להשמיע – כא פני הדברי שוני ,וככלל לבקשה זו הייתי נעתר ,אול
בענייננו המצב שונה.
.19
למעלה מ הצור ,בשי לב שהתביעה לא הצליחה להוכיח כאמור את תקינותו של הינשו ,
נשוא תיקנו ,מעבר לכל ספק סביר ,לאור אי הגשת חומר התע"צ הנכו ,אציי כי התרשמתי
שהנאש הכשיל בהתנהגותו את הבדיקה.
התנהגותו הפרועה של הנאש ,לרבות הגידופי כלפי השוטרי ,כפי שאמצתי במלואה את
עדותו של השוטר קרואל ,לצד העובדה שהנאש לא הצליח לנשו בנשיפו מספר פעמי
)כראיה נסיבתית בלבד( ,ובינשו ,חר הנסיונות הרבי שקיבל ,וכמות הנשיפות ,כלל לא
נש או נש כמויות מזעריות ,בשי לב שהנאש לא העלה בזמ אמת כל טענה בדבר
"מגבלה רפואית" ,ומנגד כשל במרבית מבחני הביצוע ומפיו נד ריח של אלכוהול – כל אלה
מלמדי על סרוב לבדיקת נשיפה מכוח התנהגות.
ראו בעניי זה ,פסק דינו של כב' השופט רענ ב $יוס ,במסגרת עפ"ת 34231'12'14נופר
אלבז נ' מדינת ישראל ,מיו .8.1.15
ש ,מדובר היה במי שהחלה בבדיקת הינשו ונשפה פע אחת ,כמות של 565מק"ג ,ואילו
יתר הבדיקות לא צלחו משו שהמערערת לא נשפה כמות אוויר מספקת ,הג שהוסבר לה
כיצד צרי לנשו במכשיר הינשו .ג ש נדונה סוגיית פרשנות הנוהל המשטרתי באשר
לשאלת המשמעות של אי$נשיפה של אוויר בכמות מספקת.
בנוס ,ענייננו אינו דומה לאמור בפסק די שכטר ,אליו הפנה הסנגור המלומד בסיכומיו
)תת"ע )ירושלי ( 7617'03'12מדינת ישראל נ' עופר שכטר ,מיו .(28.1.14
אני חולק על עמדת ההגנה בהקשר זה.
ש ,טע הנאש בפני השוטרי כי הוא חולה באסטמה וכי יש לו דלקת ריאות ועל כ אינו
מצליח לנשו ,הדבר צוי ברחל בת הקטנה בדוח מפעילת הינשו )ראו פסקה 37לפס"ד(.
ש הצליח הנאש בשלוש בדיקות נפרדות לנשו כמות אוויר שבאחת מה הער הנמדד
היה 285מק"ג ,דהיינו מתחת לס האכיפה ,ודי בכ להעלות ספק סביר )ראו פסקה 33
לפס"ד( .במהל המשפט הגישה ההגנה ,ש ,מסמ רפואי ,דבר שלא התקיי בתיקנו.
12מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
הסנגור כאמור הציג בפני מפקד המחסו ,במועד האירוע ,רפ"ק אוחיו ,נוהל משטרתי
) (02.232.03משנת ) 2007שמאוזכר במסגרת פס"ד שכטר( – נ.2/
בסעי ה' לנוהל ,מצוי ,בי היתר ,כי אד המסרב לבדיקה בינשו ג א הביע הסכמה
לבדיקת ד – יראוהו כשיכור.
"עוד יוער ,כי העלאת טענות בדבר "מניעה רפואית" למת דגימה רלוונטית רק במקרה של
דגימת ד ,א אינה רלוונטית לבדיקה בינשו ,לגביה מחוייב האד במת הדגימה )יחד
ע זאת ,כשלו במת כמות אוויר מספקת לדגימה כשלעצמו ,אינו מבסס "סירוב" למת
הדגימה(".
הנאש לא העלה בשו שלב במגעו ע השוטרי בשטח ,לרבות במסגרת ההקלטה שביצע
במשטרה )נ3/א( ,מגבלה רפואית כלשהי ,שבעטיה "נחס גרונו" מלבצע נשיפות כדבעי
במכשיר הינשו .כמו כ הנאש לא גיבה טענותיו במסמכי רפואיי .
משכ ,המדובר בטענה כבושה ,ללא אסמכתאות ,שמשקלה אפסי.
מכא ,אי לייחס כל משמעות לטענה זו ,ביחס לעבודת השוטרי בשטח ,ודרישת
מהנאש כדי לעבור בדיקת נשיפה ,והיא בלבד – ראו בעניי זה פסקה 14לפסק דינה של
כב' השו' דיסקי ,מבימ"ש המחוזי בתל אביב ,בעניי עפ"ת 48623'05'10פרוקופ 1נ'
מדינת ישראל ,מיו ,23.6.11ובקשה לרשות ערעור שנדחתה ע"י בית המשפט העליו –
רע"פ 6084/11פרוקופ 1נ' מדינת ישראל ,מיו .13.9.11
.20
הלכה פסוקה היא שסוג הבדיקה שתער לנהג ,החשוד בנהיגה בשכרות ,נתונה לבחירת
השוטר ,ואי הדבר נתו לבחירתו של הנהג.
מקו שדרש שוטר מנהג לעבור בדיקת נשיפה ,וזה האחרו סירב לעבור את הבדיקה ,לרבות
הכשלתה ,במישרי או בעקיפי ,לרבות על דר התנהגות – כמוהו כמי שנהג רכב בשכרות
– רע"פ 8624/11עזרא אליסי נ' מדינת ישראל ,מיו ;11.12.11רע"פ 4388/12אשר וקני
נ' מדינת ישראל ,מיו .5.6.12
יפי בעניי זה ,דבריו של כב' המשנה לנשיאת בית המשפט העליו ,דהיו ,כב' השו'
רובינשטיי ,במסגרת הלכת אליסי:
" ...מקו שהשוטר דרש שתיער בדיקת 'ינשו ' והנהג בחר
שלא להיעתר לדרישתו ,כמוהו כמי שנהג ברכב בהיותו
שיכור .הרשות לדרוש בדיקת נשיפה עומדת לבדה ללא קשר
לסוגי אחרי של בדיקות כגו בדיקת ד ...השוטר רשאי
לבחור בבדיקה ,ואינו כפו אלא למגבלות שבסעיפי עצמ ,
ובוודאי לא לסוג הבדיקה שמעוניי בה הנבדק ".
13מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
בדבר דחיית הטענה כי סירוב לבצע בדיקת נשיפה נבע מהסכמה לבצע בדיקת ד – ראו
רע"פ 9624/11אמירסלנו נ' מדינת ישראל ,מיו .10.5.12
ראו בהקשר זה רע"פ 4388/12אשר וקני נ' מדינת ישראל ,מיו :5.6.12
"מוב ,אפוא ,כי רצונו של המבקש כי תיער לו בדיקת ד ,חר בדיקת הנשיפה ,אינו
מעלה ואינו מוריד ,ויש לראותו כמי שסירב לבצע את בדיקת הנשיפה".
במסגרת רע"פ 2538/11אבי בר נ' מדינת ישראל ,מיו ,24.5.11נקבע כי סירוב לבדיקה,
תו הצפייה כי הנהג יוכל לחזור בו ולשנות את דעתו כל אימת שירצה איננה סבירה ,לרבות
מהטע של אפקטיביות הבדיקה ,שהולכת ופוחתת ככל שחול הזמ .
בעניי זה יפי דבריו של כב' סג הנשיאה ,מבית המשפט לתעבורה בירושלי ,כב' השו'
רבלי ,שצוטטו במסגרת הלכת אבי בר:
"'...מתו מאות תיקי ששמעתי ,למעט חולי אסטמה לא היה נבדק שלא מסוגל היה
לנשו כהלכה לינשו וללא קושי מיוחד .כישלו בשישה ניסיונות מהווה ראיה ניצחת
לסרבנותו של הנאש '.
לניסיונו הרב של סג הנשיא הנכבד יש לית את משקלו הראוי .אי אפוא מקו להתערב,
לא כל שכ במסגרת גלגול שלישי ,בקביעה עובדתית זו".
סו דבר ,לאור העובדה שהתביעה לא הוכיחה ,מעבר לכל ספק סביר ,את תקינותו של
הינשו הרלוונטי לתיקנו ) ,(038בכ שהוגשו מסמכי תע"צ של ינשו אחר ) (039וכ העיד
טכנאי המעבדה – לא בוססה בפני העבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב ברמה הנדרשת
בפלילי ,לאור כפירת ההגנה בתקינות המכשיר ,הג שקבעתי כי בפועל התנהגותו של
הנאש מלמדת על סירוב ונחה דעתי כי המשמעות המשפטית של הסירוב הוסברה לו.
הא יש בעובדות שהוכחו כדי לבסס שכרות מכוח חלופה אחרת שבהגדרת "שיכור"
.21
לעניי הוכחת נהיגה תחת השפעת משקה משכר על בסיס בדיקת מאפייני בלבד –
ראו רע"פ 3828/11ג'ולייט אבוהרו נ' מדינת ישראל ,מיו .25.5.11
לעניי הוכחת עבירת שכרות )סעי (3)62לפקודה( על בסיס בדיקת מאפייני בלבד ,לאחר
שבית המשפט המחוזי בבאר שבע ,כב' השו' טלי חיימובי ,4קיבל את טענת ההגנה בערעור,
14מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
שלא הוכח מעבר לכל ספק סביר שבדיקת אימות הכיול היתה מדויקת ,ועל כ לא נית
לקבוע שתוצאות בדיקת הנשיפה תקינות ,אול הותיר את ההרשעה על כנה מכוח בדיקת
המאפייני – ראו עפ"ת 43210'07'11יודקובי 1נ' מדינת ישראל ,מיו .17.10.13
.22
שיכור ,מהבחינה המשפטית ,עפ"י סעי 64ב לפקודת התעבורה ,הינו ,אחד מאלה:
מי ששותה אלכוהול בעת נהיגה; או מי שריכוז האלכוהול בגופו גבוה מהרמה שנקבעה
ע"י שר התחבורה ) 290מק"ג בהתא לס האכיפה שנקבע בעפ"ת 25457$04$10מדינת
ישראל נ' עוזרי ]פורס בנבו[ או 50מיליגר אלכוהול ב 100$מיליליטר ד (; או מי שבגופו
נמצא ס מסוכ כהגדרתו בפקודת הסמי המסוכני או תוצר חילו חומרי של ס
כאמור;
או נהג חדש או מי שטר מלאו לו 24שני ,נהג רכב ציבורי או נהג רכב מסחרי שמשקלו
עולה על האמור בפקודה $או אז קיימת רמה פחותה של ריכוז אלכוהול ,שממנה ייחשב
הנהג כשיכור; או מי שנתו תחת השפעת אלכוהול או ס ובלבד שבבדיקת מעבדה לא
נמצא ריכוז נמו מהס שנקבע כאמור לעיל.
היות וההגנה כפרה בתקינות הינשו ,וקבעתי כי התביעה לא הוכיחה ,מעבר לכל ספק סביר
את תקינותו ,באשר לחומר התע"צ ,אזי מתעל אני מבדיקת הינשו .
הא יש בעובדות שהוכחו בתיק זה כדי לבסס את החלופה הרביעית להגדרת "שיכור",
דהיינו מי שנתו תחת השפעת אלכוהול – סעי 64ב)א() (4לפקודה.
בעניינו ,כתב האישו תוק והוספה בו עבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר ,ביו
.18.1.15
אומנ התיקו נעשה לפי תקנה (2)26לתקנות התעבורה )ע' (9אול לנאש ניתנה הזדמנות
סבירה להתגונ כנגד עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעי (3)62לפקודה תו הפנייה לסעי
64ב – דהיינו הגדרות "שיכור".
בתו סעי זה מצויה ג החלופה הרביעית.
אני מוצא בתיקו הנוס לכתב האישו ,הג שההפניה הינה לתקנות התעבורה ,משו
זהות ביסודות העבירה ,ומכא מכוח סעי 184לחסד"פ ,אני קובע כי לנאש ניתנה
הזדמנות סבירה להתגונ ג כנגד עבירה זו – לפי הפקודה – סעי (3)62ביחד ע סעי
64ב)א().(4
15מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
היות וההגנה כפרה בתקינות הינשו ,היא איננה יכולה לאחוז את החבל בשני קצותיו ,מחד
גיסא לטעו כי הינשו לא תקי ומאיד גיסא לטעו כי נערכה בדיקה מעבדתית שסותרת
את החלופה הרביעית האמורה ,כאמור בסייפה לסעי זה.
.23
הנאש הותיר בי רוש שאינו חיובי.
בתחקורו )ת (3/טע שהשוטר מחפש אותו וג השוטרת.
הרחיק עצמו מהראיה הנסיבתית ,שהשוטר קרואל ,הבחי בחברו של הנאש מוציא בקבוק
וודקה פינלנדיה ,חצי ריק ,מרכבו של הנאש ,לאחר האירוע.
אכ עסקינ ,בראיה נסיבתית בלבד )ראו דוח עיכוב – ת ,(2/ומבי אני כי הבקבוק לא נתפס
ולא נבדק ,ע זאת יש בראיה נסיבתית זו ,שאינה מלמדת על מסקנה חד משמעית ,כדי
להצטר ליתר הראיות הנסיבתיות הקיימות בתיק )בסוגיית ראיות נסיבתיות ,המצטרפות
זו לזו ויוצרות מארג ראייתי משולב המצביע על אפשרות הגיונית וסבירה אחת ,ראו ע"פ
728/84שמעו חרמו נ' מדינת ישראל ,פ"ד מא).(617 (3
גרסת הנאש כבושה ,דהיינו שהוא סובל ממגבלה רפואית ,אלרגי לפירות ולעצי כ
"שגרונו נחס " ועל כ אינו יכול לנשו בינשו כדבעי ,גרסה שלא גובתה במסמכי
רפואיי .
הגרסה עלתה לראשונה בעדותו בבית המשפט.
הנאש וחברו בילו ביפו ,אכלו שווארמה ,רבע שעה ,זאת בשעה עשר בלילה ומאז ועד לשעה
שש בבוקר ,דיברו וטיילו בטיילת ,כגרסתו.
הנאש הכחיש כי מפיו או מחברו נד ריח של אלכוהול ,טע כי לא שתה וכ באשר לחברו.
הנאש א הכחיש כי נערכה לו במסגרת בדיקת המאפייינ "בדיקה ע הידיי " – ע' ,39
ש' ,11$15אול לא הביא לעדות את חברו ,שלפי ההקשר צפה בבדיקה ולא הציג לשוטר
קרואל את "סרטו המאפייני " ,שלכאורה צול – ראו ע' .15
גרסת הנאש נסתרת ,בעדותו של עד ההגנה עצמו ,רפ"ק אוחיו ,שמציי כי את מסמכי
השימוע קיבל הנאש ,ועליה מועד המשפט ,אזי כיצד טע הנאש כי לא ידע מהו מועד
משפטו?
בנוס ,עד ההגנה מחזק את ראיות התביעה ,שכ ג הוא הריח אלכוהול מפיו של הנאש
)נ.(1/
.24
כבר נפסק ,מימי ימימה ,כי שכרות נית להוכיח ג בדר של ראיות נסיבתיות ,כגו
התנהגות הנהג והנסיבות ,התרשמות שוטרי ואנשי אחרי ,לרבות בדיקת מאפייני
16מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
מבלי שנערכה לנהג בדיקה מדעית – ראו ר"ע 666/86עודה נ' מדינת ישראל ,פ"ד מ)(4
;463רע"פ 5227/08מיכל אמדורסקי נ' מדינת ישראל] ,פורס בנבו[ מיו .11.8.08
אכ ישנו סיכו בהסתמכות על התרשמות סובייקטיבית חיצונית של שוטר או אד אחר
והשיטות המדעיות בדר כלל אמינות ובדוקות יותר ,יחד ע זאת ,נית ג נית לבסס
שכרות על ראיות שאינ מדעיות כאמור.
ובעניי זה יפי דבריו של נשיאנו ,כב' השופט שמגר ,כתוארו דאז ,במסגרת פרשת עודה:
"אול אי ללמוד מכ ,שהמחוקק קבע אפשרות הוכחה בלעדית ע"י בדיקה מדעית וכי
בכ נסתתמה לחלוטי הדר בפני קבלת ראיות אחרות ,אשר באמצעות מבקשת התביעה
להוכיח את השכרות ,א שלא נערכה בדיקה מדעית כאמור".
.25
בענייננו ,אני קובע ,כי הוצגו בפני ראיות ,המצטרפות אלה לאלה והמוכיחות ,בצורה
נסיבתית ,כמארג ראייתי של ,כי הנאש נהג בשכרות ,בכ שהיה תחת השפעת משקה
משכר ,לפי החלופה שבסעי 64ב)א() (4להגדרת "שיכור" לפקודת התעבורה ,וזאת מעבר
לכל ספק סביר.
כפי שקבעתי ,השוטר קרואל ,הותיר בי רוש חיובי ואני מקבל את עדותו בפני כמהיימנה
ומעניק לה משקל מלא ,ובתו כ למסמכי שער .
חר דבריו של הנאש כי לא שתה ,מפיו נד ריח של אלכוהול ,הופעתו היתה מרושלת
והתנהגותו פרועה ,גיד את השוטרי לאור כל האירוע )ע' ,13ש' ,23ע' ,14ש' .(1$14
עד מטע ההגנה ,רפ"ק אוחיו ,מחזק את גרסת התביעה ,כי הנאש גיד את השוטרי וכ
מפיו נד ריח של אלכוהול )טופס השימוע והמזכר $נ.(1/
הנאש כשל במרבית מבחני הביצוע )ת – (3/התנדנד בעמידתו ,כשל במבח הבאת אצבע
לא ,ע זאת הליכתו על קו היתה יציבה .התרשמות השוטר מהשפעה בינונית של אלכוהול.
הנאש לא הצליח לבצע את בדיקת הנשיפו מספר פעמי ,הג שאי חובה לבצע בדיקת
נשיפו ,יש בנתו זה משו ראיה נסיבתית נוספת.
נתו נוס ,הינו בעובדה כי חברו של הנאש נראה מוציא מרכבו של הנאש ,בגמר האירוע,
בקבוק וודקה ,חצי ריק )ת .(2/הנאש מרחיק עצמו מנסיבה זו וטוע כי לא הוצא דבר.
מנגד חברו של הנאש לא הובא לעדות ,כמו כ גרסת הנאש לפיה הוא סובל ממגבלה
רפואית ,הינה גרסה כבושה ,ולא הובאו לגביה מסמכי רפואיי .
כל אלה מהווי ראיות נסיבתיות נוספות המצטרפות למארג הראייתי.
הודיה בנהיגה )ע' ,5ת ;(1/כשלו ברוב מבחני הביצוע )ת ;(3/התנהגות פרועה וגידו
השוטרי ; הופעה מרושלת והתרשמות השוטר מהשפעה בינונית של אלכוהול )ת ;(3/ריח
של אלכוהול מהפה )ת,3/נ ;(1/אי הצלחה ,מספר פעמי ,לבצע בדיקת נשיפו )נסיבתי(;
17מתו 18
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב -יפו
16מר 2015
תת"ע 3095 06 14מדינת ישראל נ' אחמד דעאס
הוצאת בקבוק וודקה מהרכב ע"י החבר ואי הבאת החבר לעדות )ת (2/או למצער הצגת
"סרטו המאפייני " המובטח )ע' ;(15גרסה כבושה; אי הצגת מסמכי רפואיי
רלוונטיי – כל אלה מצטרפי אלה לאלה ויוצרי מארג ראייתי של להוכחת המסקנה כי
הנאש נהג רכב תחת השפעת משקה משכר.
.26
כהערת סיו ,אציי ,כי סבור אני שנהיגה בשכרות ,עפ"י סעי (3)62תו הפניה לסעי 64ב,
דהיינו הגדרות "שיכור" ,והוספת התיקו כאמור לכתב האישו ,מהוות עובדות המבססות
ג את העבירה לפי החלופה הרביעית להגדרה ,א מבלי להזדקק לסעי 184לחסד"פ.
ע זאת ,ג לפי סעי 184לחסד"פ ,סבור אני כי ניתנה לנאש הזדמנות סבירה להתגונ ,
ג באשר לחלופה זו ,שכ התקנה זהה ליסודות החלופה הרביעית עפ"י הפקודה.
ודוק ,סעי 184לחסד"פ ,אינו מחייב כי התובע יעלה בקשה להרשעת הנאש בעבירה
נוספת שעולה מהעובדות שהוכחו ,בית המשפט יכול ,מתו סמכותו הוא ,להרשיע נאש
בעבירה נוספת ,שהוכחה בפניו ,ובלבד שניתנה לנאש הזמנות סבירה להתגונ .
)בדבר הפעלת הסעי מיוזמתו של בית המשפט ראו :ע"פ 807/99מדינת ישראל נ' עזיזא ,
]פורס בנבו[ מיו .(8.12.99
עמדתי על הדברי במסגרת ת"ד 239'08'13מדינת ישראל נ' שבירו ,מיו .1.10.14ערעור
שהוגש על פסק הדי נדחה $עפ"ת 29284'11'14מדינת ישראל נ' שבירו ,מיו .18.12.14
סו דבר
.27
התביעה לא הצליחה להוכיח ,מעבר לכל ספק סביר ,נהיגה בשכרות מכוח סירוב ,לפי סעי
64ד לפקודה ,לאור אי הוכחת תקינות הינשו ,בהקשרו של חומר התע"צ ,ומכא אני מזכה
את הנאש מעבירה זו ,מחמת הספק.
מצאתי להרשיע את הנאש בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעי (3)62לפקודת התעבורה,
מכוח הגדרת "שיכור" שבסעי 64ב)א().(4
כפועל יוצא מכ ,לא נית להרשיע את הנאש בעבירה הנוספת עפ"י תקנה (2)26לתקנות
התעבורה ,שנוספה לכתב האישו ,לאור זהות יסודות העבירה ,שכ יש בדבר כפילות.
ניתנה היו ,כ"ה אדר תשע"ה 16 ,מר ,2015 4במעמד הצדדי .
18מתו 18
© Copyright 2024