‫מתקרבים לקרב‪ -...‬תשע"ד‬ ‫תלמידים והורים יקרים‪,‬‬ ‫תכנית קרב לשנה"ל תשע"ד נבחרה על ידי ועדת היגוי בית ספרית בסוף שנה"ל תשע"ג ‪.‬‬ ‫בבית ספרנו פועלות תשע תכניות העשרה במסגרת קרן קרב‪ ,‬בתמיכתם של משרד החינוך‪ ,‬הרשות‬ ‫המקומית וכמובן הורים – ‪ 04%‬מועצה מקומית‪ 04% ,‬משרד החינוך ‪+‬קרן קרב‪ 04% ,‬הורים‬ ‫(‪)₪ 062‬‬ ‫מטרת התוכנית להעשיר את התלמידים בדרכי למידה חוויתיות ומגוונות ובתכני לימוד המשתלבים‬ ‫בתוכנית הלימודים של משרד החינוך‪.‬‬ ‫תכנית קרן קרב מוסיפה לכל כיתה שלוש שעות לימוד שבועיות‪ ,‬המאפשרות להעריך את יום‬ ‫הלימודים‪ .‬הלימוד נעשה בחצאי כיתות ‪.‬‬ ‫לכבוד סיום מחצית א' בחרנו להציג בפניכם את הרציונל והמטרות של תכניות קרב המתקיימות בבית‬ ‫ספרנו‪.‬‬ ‫הבעות‬ ‫תכנית "הבעות" הינה תכנית בית הפועלת במסגרת תוכנית קרב ‪.‬‬ ‫"הבעות" מעשירה את עולמו הפנימי של הילד‪ .‬מאפשרת לפגוש תכנים והתרחשויות השייכים‬ ‫למציאות החיצונית עם רגשות תחושות ומאוויים פנימיים‪.‬‬ ‫המפגש מתקיים באמצעות חוויית יצירה ע"י מגוון דרכי ביטוי אישי יצירתי‪.‬‬ ‫הילדים חשופים ליצירות ספרותיות ‪,‬מוסיקאליות אומנותיות ‪,‬משחקים ועוד‪.‬‬ ‫בעקבותיהם הם מוזמנים ליצור ולבטא מתוך עולמם הפנימי ורחשי ליבם בתחומים שונים‪ :‬כתיבה‬ ‫יוצרת‪ ,‬פיסול בפלסטלינה‪ ,‬גרוטאות‪ ,‬תאטרון בובות‪ ,‬ציור‪,‬צילום‪ ,‬דרמה ‪ ,‬חימר‪ ,‬בניית משחקים‪,‬‬ ‫קומיקס‬ ‫מה כולל שיעור הבעות ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל שיעור נפתח במהלך המגרה ומלהיב את הילדים‪ ,‬מפעיל את דמיונם ומעורר‬ ‫סקרנות כך אנו מחברים את הילד לנושא המפגש ולרצון לביטוי עצמי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיחה משותפת קבוצתית המזמנת תגובות רחבות של התייחסות הילדים לנושא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל ילד בוחר באיזה כלי הוא יוצר ‪ -‬פעילות במוקדים מגוונים בהם אנו מציעים‬ ‫אפשרויות פעולה יצירתית‪ ,‬המאפשרות לילד להגיע לתוצאות תוך זמן קצר יחסית‬ ‫ומינימום תסכול ‪.‬‬ ‫את התוצרים שילדכם מביאים הביתה ניתן לראות כתצוגה חלקית מאוד‪ .‬התהליך המתקיים‬ ‫בשיעורים כולל גם דיונים‪ ,‬שיחות קבוצתיות ואישיות ופעילות דרמטית אותם לא ניתן "לקחת‬ ‫הביתה" או להציג בתערוכה‪.‬‬ ‫סינקופה‬ ‫תחום המוזיקה פורש מערך ליווי והדרכה המאפשר למוזיקאים הפועלים בו מסלול צמיחה‬ ‫והתמקצעות‪ .‬תכניות הר צף השנתיות ותכניות הקונצרטים מונחלות למורים במסגרת מערך‬ ‫השתלמויות רב שנתי‪.‬‬ ‫בסינקופה צעירה מופעל שיעור מוסיקה אינטגרטיבי‪ -‬הכולל האזנה פעילה דרך תנועה במרחב‪ ,‬תזמור‪,‬‬ ‫שירה ודקלום‪ .‬בשיעור הילדים נחשפים למגוון רחב של סגנונות מוסיקליים‪ ,‬לחומר מוסיקלי איכותי‬ ‫בדרך מגוונת וחווייתית‪.‬‬ ‫מערך הפעילות בשיעור "סינקופה צעירה" כולל‪:‬‬ ‫‪ ‬האזנה פעילה לרפרטואר אומנותי ואיכותי‬ ‫לשפה המוסיקאלית‬ ‫‪ ‬דקלום ריתמי ושירה‬ ‫הקשה ‪ ‬שפה והסמלה באמצעות תיווי גרפי‬ ‫‪ ‬פיתוח יכולות חקר‪ ,‬ניתוח והתבוננות בהתייחס‬ ‫‪ ‬תנועה ועבודה במרחב‬ ‫‪ ‬תזמור ונגינה בכלי‬ ‫‪ ‬פיתוח יכולת ביטוי והבעה עצמית‪.‬‬ ‫תפישה מקצועית‬ ‫למידת השפה המוזיקאלית על מורכבותה העשירה ‪,‬מזמנת תהליכי חשיבה ולמידה הנוגעים במכלול‬ ‫תחומי החיים ‪ .‬שכלול יכולות האבחנה ההמשגה והביצוע יתפתחו תוך שימוש במיומנויות הנובעות‬ ‫מעולמו הטבעי של הילד‪ :‬התנועה ‪,‬החיקוי ‪,‬הדיבור הריתמי ‪,‬השירה ‪,‬הנגינה‪ ,‬המשחק והאלתור ‪.‬‬ ‫נושאי הלמידה יתייחסו למרכיבים הבונים את השפה המוזיקאלית‪ .‬במהלך הלמידה ‪,‬יתמזגו‬ ‫המרכיבים השונים זה בתוך זה באופן סימולטני תוך שהם מעשירים ומרחיבים את יכולות האבחנה‬ ‫העיון הניתוח והביצוע ‪.‬‬ ‫מרכיבי הלמידה‪:‬‬ ‫תחושת זמן‪ -‬פעמה ‪,‬משקל והטעמה ‪,‬מקצב‪.‬‬ ‫תחושת גובה צליל –כיוון תנועת הקו המלודי ‪,‬תחושת טונאליות‪ ,‬תחושת כיווניות ‪-‬מתח והרפיה‪.‬‬ ‫אבחנה בשינויים דינאמיים ‪-‬עוצמה ‪,‬טמפו ‪ ,‬מרקם ‪,‬גוון‪...‬‬ ‫תחושת צורה ומבנה – וריאנט ‪,‬מוטיב ‪,‬פסוק‪-‬פראזה ‪ ,‬חלק –פריודה ‪,‬מיפוי צורות שכיחות –תלת‬ ‫חלקי ‪,‬רונדו‪...‬‬ ‫אבחנת גווני צליל ‪,‬משפחות כלים ותזמור ‪.‬‬ ‫אבחנת אופי וסגנון‪.‬‬ ‫אוריינות והסמלה –רישום וקריאת פרטיטורות‪-‬גראפיות ומסורתיות‪.‬‬ ‫יכולות הבעה ואלתור בשפה המוזיקאלית‬ ‫תוצרים בשעורי "סינקופה"‪:‬‬ ‫‪.1‬השתתפות פעילה באירועים שונים בהצגת ביצוע מוסיקלי‪.‬‬ ‫‪.0‬השתתפות בפעילות קהילתית ברמה יישובית‪ :‬ערבי הורים ילדים‪ ,‬פעילויות שיא מוסיקליות ועוד‬ ‫‪ .3‬הבניית נושאים מוסיקליים תוך כדי חיבור ללוח השנה העברי ולתכנית הלימודים הבית‪.‬‬ ‫תקשורת קולנוע וטלוויזיה‪ -‬אקשן מצלמים כיתות ה'‪-‬ו'‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫כיום הילדים חשופים שעות רבות לתקשורת ולכן לימוד שפת התקשורת והתנסות ביצירה תקשורתית‬ ‫יעודדו חשיבה ביקורתית והבנת התכנים והמסרים המעוברים אליהם‪ .‬השפה והכלים שירכשו‬ ‫התלמידים יפתחו בפניהם חלון לביטוי יצרתי חדשני ומרתק‪.‬‬ ‫שיטת הלימוד משלבת הקניית ידע תיאורטי ורכישת מיומנות מעשית בעולם התקשורת‪ .‬מושם דגש‬ ‫על התנסות ביצירה תקשורתית לסוגיה‪ ,‬תוך תשומת לב לפיתוח האישי של כל ילד ועבודת צוות‪.‬‬ ‫מטרות‪ :‬התנסות בעולם העשייה התקשורתית בקולנוע‪ :‬הכרות והתנסות בתפקידים השונים בהפקת‬ ‫סרטים‪ :‬משחק‪ ,‬תסריט‪ ,‬בימוי‪ ,‬צילום‪ ,‬תוך דגש על פיתוח דמות וכניסה לדמות‪ .‬הכרת ז'אנרים‬ ‫שונים בעולם הקולנוע והטלוויזיה על מרכיביהם השונים והתנסות בסוגות השונות‪ ,‬תוך פיתוח יכולת‬ ‫צפייה אוריינית וביקורתית ‪ .‬כל אלו במטרה לאפשר לתלמידים רכישת כלי הבעה המאפשר לתלמיד‬ ‫דרך ביטוי ייחודית‪ ,‬עידוד יצירתיות תוך שילוב בין עבודה יחידנית וקבוצתית ופיתוח מודעות‬ ‫לנושאים חברתיים‬ ‫הנושאים הנלמדים‪ :‬תפקידים בהפקה‪ ,‬שפת הקולנוע‪ ,‬עבודת השחקן‪ ,‬הז'אנרים בקולנוע‪ ,‬מבע‬ ‫קולנועי של ז'אנר מתח‪ ,‬תסריט וכתיבת תסריט‪ ,‬הפקת סרטים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרות עם עולם העשייה התקשורתית בקולנוע ובטלוויזיה ורכישת מושגים‬ ‫ומיומנויות‬ ‫‪ ‬פיתוח יכולת צפייה אוריינית וביקורתית בסרטים ובמדיה התקשורתית לסוגיה‬ ‫‪ ‬רכישת כלי הבעה המאפשר לתלמיד דרך ביטוי ייחודית‬ ‫‪ ‬עידוד יצירתיות תוך שילוב בין עבודה יחידנית וקבוצתית‬ ‫‪ ‬פיתוח מודעות לנושאים חברתיים בסרטים ובמדיה התקשורתית‬ ‫‪ ‬יישום הכלים הנרכשים בנושאי לימוד בית ספריים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫צוות המדריכים ב"אפיקי תקשורת" הנו צוות מנוסה ומקצועי‪ .‬המדריכים בעלי ידע‬ ‫וניסיון בתחום הקולנוע והתקשורת וההדרכה נעשית בעזרת עזרים מקצועיים‬ ‫וחדשניים‬ ‫השיעורים מועברים בצורה לימודית‪-‬חווייתית בהם התלמידים לומדים‪ ,‬מתנסים ויוצרים‪.‬‬ ‫תיאטרון‪ :‬אז‪ ,‬כאן ועכשיו‬ ‫קו ישר מחבר בין המאה החמישית לפנה"ס (תחרות הטרגדיה הטובה ביותר ביוון העתיקה) ועד הצגת‬ ‫הסיום של בית ספר יסודי במאה ה‪ 01-‬לספירה ‪ -‬ההכרה בעוצמה של אמנות הבמה החיה וההשפעה‬ ‫הפוטנציאלית האדירה שלה על קהל הצופים – בכיכר השוק באתונה‪ ,‬או בהיכל התרבות העירוני‪.‬‬ ‫כאן‬ ‫הדילמה של אדיפוס לא נולדה כ"קלאסיקה" – היא הייתה ביטוי לקונפליקטים חיים ורלוונטיים‬ ‫לקהל הצופים היווני – ממש כמו הדילמה של אורן מכיתה ח' בלוד‪ ,‬או ספיר מכיתה ו' באשדוד‪.‬‬ ‫החומרים העולים בחדר הכיתה‪ ,‬בבית הספר‪ ,‬בעיר מסוימת זו וזו‪ ,‬בישראל של היום – לגיטימיים‬ ‫ורלוונטיים לא פחות מכל טקסט אחר‪ ,‬וכך גם אפקט הקתרזיס והריגוש שהם עשויים לעורר‪.‬‬ ‫אלפיים וחמש מאות שנה לפני שהודפסו תכניות מהודרות והועסקו סדרני חנייה‪ ,‬נולד התיאטרון‬ ‫כמשולש חי ובוער‪ :‬סיפור‪ ,‬שחקן‪ ,‬קהל‪.‬‬ ‫אין בהכרח צורך במשאבים רבים – אפשר ליצור אמנות ממה שיש‪ .‬אפשר לצקת תוכן אמנותי ולנסוך‬ ‫חיים אסתטיים גם בערכים חשובים לבית הספר‪.‬‬ ‫עכשיו‪:‬‬ ‫אוריפידס‪ ,‬סופוקלס ואיסכילוס היו מחויבים לקהל הצופים שלהם – הובילו אותו יד ביד‪ ,‬במסע‬ ‫הרגשי‪ ,‬במתח הציפייה‪ ,‬בהתלבטות בקונפליקט עד לקתרזיס שבסיום‪.‬‬ ‫המפגש בין אנשי תיאטרון המתייחסים לעבודתם בביה"ס ברצינות ובתשוקה דומה לזו שהם‬ ‫מתייחסים לעבודתם בחדר החזרות או באולם המופעים‪ ,‬והרואים בעצמם גם אנשי חינוך‪ ,‬שמטרתם‬ ‫להעביר משהו מהלהט היצירתי שלהם לתלמידיהם‪ ,‬הוא לב לבו של התהליך השנתי של שיעורי‬ ‫התיאטרון‪.‬‬ ‫קבוצת י לדים יוצאת למסע בהדרכת אדם מבוגר‪ ,‬שלמפגש עמו אופי שונה ממפגשים אחרים בבית‬ ‫הספר – מסע שבמהלכו יעברו חוויה חזקה ומזככת של תהליך עבודה אישית וקבוצתית‪ ,‬דינמיקה של‬ ‫פיתוח הרגלי עבודה יצירתית והתמודדות עם אתגרים משתנים ולחצים‪.‬‬ ‫איש לא מבטיח הצלחה – אבל האותנטיות של הניסיון היא העיקר‪.‬‬ ‫על הבמה‪:‬‬ ‫הבמה – מקור לתחושות שייכות‪ ,‬גדולה וכוח‪ ,‬אך גם מבוכה‪ ,‬עילגות ותסכול‪ :‬חוויית קשת הרגשות‬ ‫הללו מהווה אתגר אישי וקבוצתי במובנו העמוק ביותר לשחקנים מקצועיים‪ ,‬קל וחומר לילדים‬ ‫ונערים‪.‬‬ ‫יש ילדים וילדות (ואולי‪ ,‬אנשים באופן כללי) שלוקחים במה‪ .‬אלו הם המיעוט‪.‬‬ ‫לרובם (ורובנו) יש לתת במה‪.‬‬ ‫במת התיאטרון שבכיתה מאפשרת ביטוי לכל אחד ואחת‪ :‬להשמיע את הקול הייחודי והבלתי חוזר‪,‬‬ ‫גם אם אינו בהכרח ה"יפה"‪ ,‬ה"מפורסם" ו"האמיץ"‪.‬‬ ‫האפקט הרגשי של להיראות ולהישמע חזק וחיוני לא פחות אצל הילדה שעומדת מול עשרים זוגות‬ ‫עיניים בכיתה‪ ,‬מאשר אצל שחקן שעומד מול אולם מלא‪ ,‬גם אם זה השחקן שאת החתימה שלו הילדה‬ ‫הייתה רוצה לקבל יותר מכל‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית – מגן דוד ירוק‬ ‫החינוך בעזרת בעלי חיים מאפשר קידום התלמיד מבחינה פדגוגית ורגשית תוך הפעלת מנוף נוסף‬ ‫לקשר מורה– תלמיד‪ .‬למעשה נוצר כאן 'משולש חינוכי' של מורה – תלמיד – בעל חיים‪ ,‬כאשר החיה‬ ‫בהשראת המורה נותנת לתלמיד תמריץ נוסף להצלחה בלימודים‪.‬‬ ‫החינוך בעזרת בעלי חיים בא לתרום לכלל הלומדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד‪ .‬כמו כן בעלי‬ ‫החיים עוזרים בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה בהיותם גורם מתווך בין תלמידים‬ ‫מרקע שונה‪.‬‬ ‫בתחום הקוגנטיבי ‪ -‬שילוב בעלי חיים בכיתה או בפינת החי מאפשר פיתוח מיומנויות קוגנטיביות‪,‬‬ ‫הבנת תהליכים‪ ,‬ציור‪ ,‬תצפיות‪ ,‬כתיבת דוחות ו‪/‬או יומן‪ ,‬חשבון‪ :‬בעזרת מדידה ושקילה של האוכל‬ ‫ו‪/‬או החיה‪ .‬קריאה‪ :‬חומר רלוונטי על גידול החיה‪ .‬פיתוח חשיבה סיבתית‪ .‬קוגנטיבי‪/‬רגשי ‪:‬היכרות‬ ‫עם תהליכי החיים‪ -‬כמו לידה‪ ,‬הריון‪ ,‬או מוות ועוד‪.‬‬ ‫בתחום הרגשי‪ -‬העבודה עם בעלי חיים מספקת תחושות של הצלחה‪ ,‬בטחון עצמי‪ ,‬מודעות עצמית‪,‬‬ ‫פיתוח דימוי עצמי חיובי ‪.‬‬ ‫בתחום הגופני‪/‬מוטורי‪ /‬שיקומי ‪ -‬התלמיד לומד לעבוד עם כלים הדרושים לניקוי הכלוב או החיה‪.‬‬ ‫המגע‪ ,‬הליטוף‪ ,‬והאחזקה של החיה‪ .‬כל אלה יחד יכולים לסייע בפיתוח מוטוריקה ‪ ,‬קואורדינציה‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫בתחום החברתי‪/‬רגשי‪ -‬עבודה עם בעלי חיים מורידה את רמת האלימות‪ ,‬משפרת תקשורת בין‬ ‫אישית‪ ,‬תורמת לפיתוח איניטיליגנציה תוך אישית ובין אישית‪ ,‬לפיתוח אחריות אישית‪ ,‬ריסון עצמי‪,‬‬ ‫דחיית סיפוקים והגברת מודעות לזולת‪.‬‬ ‫בעל החיים מהווה אוזן קשבת‪ ,‬מקור לאהבה ללא תנאי וחבר לעת צרה‪ .‬הוא מאפשר מפגש המבוסס‬ ‫על קשר בלתי מילולי ועל קבלת הילד ללא שיפוט וללא סייגים‪ .‬קבלה זו מסייעת לילד בחיזוקו הנפשי‬ ‫בבניית הדימוי העצמי ותחושת הערך העצמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקשר עם בעלי החיים תורם לפיתוח סובלנות‬ ‫ואמפתיה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬סביבת בעלי חיים מהווה סביבת לימודים רגועה ובטוחה‪ ,‬המנטרלת חרדות ופחדים ומאפשרת‬ ‫למידה וחקר‪ ,‬יצירת קשרים חברתיים ויצירת בסיס לפיתוח דרכי התמודדות וכישורי חיים‪.‬‬ ‫האינטראקציה עם החיה עוזרת למדריך להכיר את הגבולות והמסגרות המפעילות את התלמיד‪.‬‬ ‫ומאפשרת את מקסום התקשורת בין המדריך לתמיד ובין התלמידים לבין עצמם‪.‬‬ ‫תכנית ה"ווטרינר צעיר" היא פרי חלומם של שני רופאים ווטרינרים דר' אייל טפרברג ודר' אבי‬ ‫ליליאן‪ ,‬שחשו בעבודתם הקלינית היום יומית מול קהל הלקוחות של מרפאת מגן דוד ירוק שכלל‬ ‫הורים ילדים וחיות המחמד שלהם את הכמיהה לידע רפואי מצד הילדים ואת חשיבותה של חיית‬ ‫המחמד כאמצעי מקשר בין ההורה לילד‪.‬‬ ‫הרפואה הווטרינרית בהווייתה היא שמירה על בריאות האדם ומניעת העברת מחלות מבעלי חיים‬ ‫לבני אדם‪.‬‬ ‫חשיבות הקניית הידע כבר בבית הספר היסודי מקנה לילד דפוסי חשיבה והתנהגות בסיסים בכל מה‬ ‫שקשור לבריאותו ולבריאות הסובבים אותו‪.‬‬ ‫הרפואה הווטרינרית המועברת לתלמידים עוסקת למעשה בשלושה היבטים‪:‬‬ ‫טיפול‪ ,‬טיפוח‪ ,‬חינוך ‪.‬‬ ‫דרך הכרות עם נושאים כמו‪ :‬טיפולים רפואיים‪ ,‬לימודי אנטומיה ופיזיולוגיה‪ ,‬טיפוח בעל החיים‬ ‫(צחצוח שיניים‪ ,‬סירוק ואמבטיה) ודרך נושאים כמו חינוך גורים ופתרון בעיות התנהגות כלבים‪,‬‬ ‫מניעת אלימות ודיון בנושא זכויות בעלי חיים‪ ,‬מעבירה התוכנית מסרים חינוכיים בסיסים שנוגעים‬ ‫לאורח החיים של הילד שממקם את עצמו בתוך עולם קסום ומסקרן‪ ,‬מגוון ומאתגר עטור דפוסי‬ ‫חשיבה והתנהגות מיוחדים‪.‬‬ ‫חוק ומשפט‪ :‬תכנית דו‪-‬שנתית‬ ‫שנה א' (כיתה ה')‬ ‫התכנית עוסקת בעיקר בנושאים הקשורים באלימות בקרב ילדים ובהקניית המיומנויות הנדרשות‬ ‫לביצוע משפטים מבוימים‪.‬‬ ‫התכנית מכילה ‪ 0‬פרויקטים מסכמים – סיור בביהמ"ש השלום וביצוע משפט מבוים מסכם לעיני‬ ‫ההורים‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫תאור קצר‬ ‫מפגשים‬ ‫הנושא‬ ‫משפט מבוים – החרם ‪0-3‬‬ ‫גלית מואשמת בארגון עצומה וחרם כנגד דני –‬ ‫תלמיד חדש בכיתה‬ ‫מי ומי באולם‬ ‫המשפט‬ ‫‪0-0‬‬ ‫בעלי תפקידים במשפט‪ ,‬סדר‪-‬דין פלילי‪ ,‬סוגי‬ ‫עדויות ועדים‪ .‬משחק 'הפשע המושלם'‪.‬‬ ‫מדינת ישראל נגד‬ ‫פלוני‬ ‫‪0‬‬ ‫ההבדל בין משפט פלילי למשפט אזרחי‪.‬‬ ‫משפט מבוים –‬ ‫הניסוי‬ ‫‪3-0‬‬ ‫פרופ' כהן מואשמת שביצעה ניסויים בחיות‬ ‫מעבדה ללא אישור ותוך התאכזרות‪.‬‬ ‫זכויות החשוד‬ ‫‪0‬‬ ‫קטינים והחוק‬ ‫‪3‬‬ ‫חובות וזכויות של קטינים תחת החוק הפלילי‬ ‫טיעונים לעונש‬ ‫‪0‬‬ ‫האם שניים שביצוע אותה עבירה יקבלו תמיד‬ ‫את אותו העונש?‬ ‫משפט מבוים – השוד‬ ‫‪3‬‬ ‫משה החייל הסתבך בחובות וגרם ל‪ 3-‬אחיו‬ ‫הקטינים לבצע איתו שוד במכלת‪ .‬מה יהיה‬ ‫עונשם?‬ ‫סיור בביהמ"ש‬ ‫השלום‬ ‫‪3‬‬ ‫שיעור הכנה ‪ +‬סיור ‪ +‬שיעור סיכום‪.‬‬ ‫דיווח והלשנה‬ ‫‪3‬‬ ‫למי כדאי לספר כשראיתי מעשה אלימות? מדוע‬ ‫זה חשוב? האם זו הלשנה?‬ ‫חטיבת‬ ‫המבוא של‬ ‫התכנית‬ ‫מה מותר ומה אסור למשרה לעשות ע"מ לתפוס‬ ‫חטיבה‬ ‫פושעים‪.‬‬ ‫מורחבת‬ ‫בנושא‬ ‫קטינים‪.‬‬ ‫המשפט‬ ‫המבוים‬ ‫יבוצע מול‬ ‫הורים‪.‬‬ ‫עלות‬ ‫ההסעות‬ ‫ממומנת‬ ‫בנפרד‪.‬‬ ‫מומלץ לבצע‬ ‫השתלמות‬ ‫מורים‬ ‫בנושא‪.‬‬ ‫שנה ב' (כיתה ו')‬ ‫תכנית משפטים ב' נוגעת במגוון נושאים הדורשים מהתלמידים יותר ידע‪ ,‬תחכום ובגרות‪.‬‬ ‫חטיבה ‪I‬‬ ‫מפגשים‬ ‫הנושא‬ ‫משפט מבוים ‪ -‬הסרט‬ ‫‪3-0‬‬ ‫שותפים לדבר עבירה‬ ‫‪3-0‬‬ ‫הערות‬ ‫תאור קצר‬ ‫דיון במקרים של גניבה‪ ,‬פריצה‪ ,‬השחתת רכוש‪.‬‬ ‫משפט מבוים בו גדי מואשם בכך שהשחית מצלמת‬ ‫וידאו וסרט שהופק במסגרת שיעורי תקשורת‬ ‫בביה"ס‪.‬‬ ‫דיון במצבים בהם לחץ חברתי גורם לביצוע עבירות‪.‬‬ ‫משפט מבוים בו בוצעה עבירה כתוצאה מלחץ‬ ‫חברתי‪.‬‬ ‫אחריות מוחלטת‬ ‫‪3‬‬ ‫מה גבולות האחריות שלי למעשי? מתי ניתן‬ ‫להאשים אותי גם אם לא התכוונתי לבצע עבירה?‬ ‫שיעור חדש‪ .‬נוגע‬ ‫לנושא זה"ב‬ ‫פייס‪-‬בוק‬ ‫‪0‬‬ ‫מה מותר ומה אסור לעשות במחשב? משפט מבוים‬ ‫בו רן וגילה מואשמים שהשפילו את דנה ו‪'-‬גנבו' את‬ ‫זהותה הוירטואלית‪.‬‬ ‫שיעור חדש‬ ‫עבירות המתה‬ ‫‪3-0‬‬ ‫משפט מבוים – הגנה‬ ‫עצמית‬ ‫‪0-6‬‬ ‫מתי ואיך מותר לי להגן על עצמי? משה מואשם‬ ‫שתקף את גל במגרש הכדורסל‪ .‬משה טוען שהגן על‬ ‫אחיו‪.‬‬ ‫פורום – 'קטינים‪,‬‬ ‫משפט וקהילה'‬ ‫‪0‬‬ ‫מפגש מרתק עם שוטרים‪ ,‬עו"ד ועו"ס לדיון על‬ ‫עבודתם בשטח עם קטינים‪ .‬כולל מפגשי הכנה‬ ‫וסיכום‪.‬‬ ‫ביצוע משפט מבוים בו ילדה מואשמת בכך ששפכה‬ ‫חומר משלשל למשקה של חברתה וגרמה למותה‪,‬‬ ‫כיוון שהייתה חולת סכרת‪.‬‬ ‫המשפט יבוצע‬ ‫מול הורים‬ ‫חטיבה ‪ - III‬בחירה של אחד או יותר מהנושאים הבאים (בתלוי בהספק)‪.‬‬ ‫הנושא‬ ‫מפגשים‬ ‫תאור קצר‬ ‫הערות‬ ‫משפט וסביבה‬ ‫‪0‬‬ ‫הנזק הנגרם לפרט כתוצאה מפגיעה בסביבה‪.‬‬ ‫משפט מבוים בנושא שיבחרו התלמידים‪,‬‬ ‫מתוך מגוון נושאים סביבתיים (זיהום אוויר‪,‬‬ ‫אנטנות סלולאריות‪ ,‬השחתת חופים ועוד)‪.‬‬ ‫מומלץ לתאם‬ ‫הנושא עם‬ ‫המורה למדעים‪.‬‬ ‫'הנאשם מת מזמן'‬ ‫‪3‬‬ ‫ביצוע פרויקט חקר היסטורי בנושא מתולדות‬ ‫המדינה והעם והעלאת משפט מבוים‪ .‬בין‬ ‫השיעורים‬ ‫דורשים תאום‬ ‫הנאשמים (לבחירת ביה"ס)‪ :‬דוד בן גוריון‪,‬‬ ‫הרצל‪ ,‬שאול המלך‪ ,‬אהרון הכהן ועוד‪.‬‬ ‫עם מחנכות ‪/‬‬ ‫מורות‬ ‫להיסטוריה‪.‬‬ ‫החוק והמדינה‬ ‫‪5‬‬ ‫המשפט בסרטים‬ ‫‪3‬‬ ‫דיון בנושאים חוקתיים בהקשרם היום‪-‬יומי‪:‬‬ ‫חופש הביטוי‪ ,‬שוויון בפני החוק ועוד‪ .‬ביצוע‬ ‫משפט מבוים בו תלמידים מואשמים בכך‬ ‫שהפיצו גרסה 'מחתרתית' של עיתון ביה"ס‬ ‫וכללו בה העלבות‪ ,‬גילוי פרטים רפואיים‬ ‫סודיים ועוד 'הפתעות'‪.‬‬ ‫רובנו מכירים את המשפט האמריקאי‬ ‫מסרטים ותכניות טלוויזיה‪ .‬בשיעורים אלה‬ ‫נלמד במה המשפט בסרטים שונה מהמשפט‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫חלק‬ ‫מהשיעורים‬ ‫דורשים‬ ‫טלוויזיה ‪+‬‬ ‫‪.DVD‬‬ ‫חטיבה ‪ – III‬בחירה בתאום עם יועצת ביה"ס‪.‬‬ ‫הנושא‬ ‫מותר ואסור בין‬ ‫בנים לבנות‬ ‫חומרים אסורים‬ ‫תאור קצר‬ ‫מפגשים‬ ‫דיון משמעותי על הגבולות החוקיים שבין‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הערות‬ ‫בתאום עם‬ ‫המותר ואסור‪ .‬כללי התנהגות בסיסיים‬ ‫בהקשר הבין‪-‬מיני‪.‬‬ ‫יועצת ביה"ס‬ ‫עבירות סמים בדגש על 'הדחת קטין לשימוש‬ ‫בסם'‪ .‬משפט מבוים בנושא שתיית אלכוהול‬ ‫ע"י ילדים‪.‬‬ ‫בתאום עם‬ ‫יועצת ביה"ס‬ ‫דוגמאות למשפטים מבוימים בנושאים הסטוריים‬ ‫‪ .1‬העפלה – דוד בן גוריון נתן הוראה לאוניית מעפילים רעועה לצאת לישראל‪ .‬האוניה טבעה‬ ‫וחלק מהמעפילים טבעו‪.‬‬ ‫‪ .0‬תכנית אוגנדה – מנחם אוסישקין נתבע בשל דחיית תכנית אוגנדה בקונגרס הציוני‪.‬‬ ‫‪ .3‬מחתרת ניל"י – חברי המחתרת מואשמים בהעמדת היישוב בסיכון‪.‬‬ ‫‪ .0‬עגל הזהב – אהרון הכהן נתבע על חלקו בפרשה‪.‬‬ ‫‪ .5‬שאול ושמואל – שאול נתבע על התנהגותו בפרשת עמלק‪.‬‬ ‫‪ .6‬ירבעם בן נבט – ירבעם מואשם בהתנהגות שהובילה לפיצול ממלכות ישראל ויהודה‪.‬‬ ‫דוגמאות למשפטים בנושא סביבה‬ ‫‪ .1‬זיהום אוויר – תביעה כנגד תחנת הכוח באשדוד‬ ‫‪ .0‬אנטנות סלולאריות – תביעה על גרימת נזק לילד‪.‬‬ ‫‪ .3‬זיהום נחלים – נכתב על נחל הבשור (מאפשר עיבוד למקומות אחרים)‪.‬‬ ‫‪ .0‬חופי הכנרת – משפט ליזם שתפס חוף בכנרת לשימושו‪.‬‬ ‫‪ .5‬כביש ‪ – 6‬בניית מחלף חדש על חשבון שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫סביבה אקולוגית‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫חינוך לקיימות הינו חינוך ערכי לחיפוש אחר החיים הראויים‪ ,‬חינוך למימוש עצמי מתוך הבנה‬ ‫שכולנו חלק ממערכת מופלאה שחובתנו לשמור עליה‪.‬‬ ‫תכנית המרחב האקולוגי של קרב עוסקת בחינוך לקיימות מעשית מתוך אמונה כי הדרך הנכונה‬ ‫להטמיע תפישה מסוימת הינה לחיות אותה‪ .‬אנו מאמינים כי יש להפוך את בית הספר למקום שבו‬ ‫יוכלו הילדים על בסיס יומיומי לתרגל התנהלות ואורח חיים מקיים‪ .‬בית הספר יהפוך למקום‬ ‫המדגים לקהילה הקרובה ולצוות מהם הערכים ‪,‬האופנים והמסגרות החברתיות שיש לקיים בכדי‬ ‫להצליח ולהתקיים בכדור ארץ אחד‪.‬‬ ‫בנוסף לתכנים המקצועיים הנלמדים‪ ,‬האופן שבו מועבר התהליך הפדגוגי‪-‬חברתי מקדם ערכים‬ ‫חשובים ותהליכים חברתיים אשר רלוונטיים אף הם לפיתוח חברה מקיימת‪ .‬הקניית מיומנויות‬ ‫חברתיות‪ ,‬שיתופי פעולה‪ ,‬כבוד לחברים והתחשבות בחלש חשובים להמשך קיומינו כחברה תומכת‬ ‫וחזקה‪.‬‬ ‫מטרות כלליות‪:‬‬ ‫‪ o‬שימוש אינטנסיבי במתחם האקולוגי כסביבה לימודית ייחודית ‪,‬המזמנת למידה חקרנית‪,‬‬ ‫אקטיבית ויצרנית‪.‬‬ ‫‪ o‬הבנת תהליכי עיבוד חקלאיים בשיטות אקולוגיות‪(.‬מתוך שיטת הפרמקלצ'ר וה‪-‬‬ ‫)‪)growbiointensive‬‬ ‫‪ o‬התנסות בלקיחת אחריות‪.‬‬ ‫‪ o‬הגברת ההנאה ושמחת חיים‪.‬‬ ‫‪ o‬שהייה בחוץ כדי לאפשר התחברות והתבוננות בתופעות המתרחשות במרחב‪.‬‬ ‫‪ o‬הבנת תהליכים טבעיים המתרחשים בסביבה‪ :‬בוטניים‪ ,‬זואולוגים‪ ,‬מיקרוביולוגיים‪,‬‬ ‫אקלימיים ועוד‪. .‬‬ ‫דגשים ‪:‬‬ ‫‪ ‬לימוד רציף לאורך כל השנה של נושא הגינה על תחומיו השונים‪.‬‬ ‫‪ ‬לימוד מיומנויות גנניות כגון ‪ :‬עישוב‪ ,‬הצנעת קומפוסט‪ ,‬הכנת ערוגות‪ ,‬זריעה ‪ ,‬שתילה‪ ,‬הכנת‬ ‫קומפוסט ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬לימוד מעשי של חלקי הצמח‪ ,‬מחזור חיי הצמח‪ ,‬פריחה ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרת שתילי חורף וקיץ‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרת צמחי תבלין והשימוש בהם‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרת פרחי הבר בסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרת תהליכי עיבוד חקלאיים מסורתיים‪.‬‬ ‫התוכנית הלימודים בנויה כולה על התהליכים השונים המתרחשים בגינה ‪.‬הילדים לומדים‬ ‫משיעור לשיעור‪ ,‬ובונים את הידע מעבודה מעשית בחוץ‪.‬‬ ‫אשכולות חשיבה‬ ‫מטרה‬ ‫הקניית הרגלי חשיבה שיהוו את התשתית לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות וכישורי חיים‪ .‬את המערכים מלווה‬ ‫מודל הרמזור לקבלת החלטות‪.‬‬ ‫המודל נלמד בהדרגתיות ושלביו נלמדים תוך העמקה בהם‪.‬‬ ‫טווח גילאים‪:‬‬ ‫קורס ‪ 1‬מיועד לתלמידי כיתות ב' – ד'‪.‬‬ ‫משחקים‪:‬‬ ‫ארבע בשורה‪ ,‬קורידור‪ ,‬בלוקוס‪ ,‬חיפושיות‪ ,‬טריקסו‪ ,‬שש‪ ,‬צופן דה וינצ'י‪ 7ate9 ,‬ועוד‪...‬‬ ‫נושאים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ ‬סוף מעשה במחשבה תחילה – שיטת הרמזור‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון וחשיבה קדימה‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח סביבת הפעולה‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכת מצב‪.‬‬ ‫‪ ‬שאילת שאלות כאמצעי לפתרון בעיות‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות חקר‪.‬‬ ‫‪ ‬הבנת המושג "משאב" וחשיבות השימוש הנכון במשאבים‪.‬‬ ‫רציונל‬ ‫תחילתו של תהליך עיצוב החשיבה הנכונה מחייב תשומת לב מיוחדת לגישה של הילדים לאתגרים אתם הם‬ ‫מתמודדים‪ .‬באשכול יסודות נעסוק יותר בגישה לבעיה או למשימה ופחות בפתרון שלה‪ .‬המודל המרכזי שמלווה‬ ‫את האשכול הוא מודל הרמזור‪ ,‬מודל מטה קוגניטיבי שמטרתו‪ ,‬עיצוב הרגלי חשיבה ומעשה עם דגש על חשיבה‬ ‫לפני המעשה‪.‬‬ ‫ילדי היסודי נדרשים בתחילת דרכם ליסודות חזקים בהרגלי העבודה‪ ,‬המשחק והלמידה‪ .‬המעבר מגן הילדים‬ ‫וכיתה א' אל הכיתות הבוגרות יותר יוצר הוויה חדשה שמציבה בפני הילדים אתגרים שלא היו רגילים אליהם‪.‬‬ ‫הילד ניצב בפני מערך חדש של דרישות שמחייב אותו לפתח מיומנויות התארגנות‪ ,‬הבנת סביבה וניהול נכון של‬ ‫משאבים‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא ניצב בפני מציאות לא מוכרת כשלראשונה הוא נדרש לספק את הפתרונות לקשיים‬ ‫בעצמו‪ .‬הצורך בהתארגנות מתחיל בסידור שולחן העבודה‪ ,‬החדר בבית והילקוט וממשיך בביצוע משימות‬ ‫לימודיות‪ ,‬ריכוז ומיקוד מאמצים תוך לחצים והפרעות סביבתיות‪.‬‬ ‫באשכול נקנה לילדים הרגלי חשיבה לפני מעשה‪ ,‬יכולת לימוד של סביבת הפעולה שלהם‪ ,‬כלים‬ ‫לפתרון בעיות והבנה של מושג המשאב והשימוש הנכון בו‪ .‬ארבעת התחומים הללו מהווים בסיס רחב‬ ‫וטוב להתמודדות עם משחקי התוכנית ויעזרו להמשיך ולפתח מיומנויות קוגניטיביות‪ ,‬רגשיות‬ ‫וחברתיות ‪.‬‬ ‫מחול והתנועה‬ ‫למה לצאת במחול ותנועה?‬ ‫‪ ‬כי זו אומנות רב תחומית‪ ,‬הנוגעת בעולמם הפנימי והפרטי של הילדים‪ ,‬ומאפשרת פורקן‬ ‫וביטוי של רגשות ודחפים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כי המחול והתנועה מהווים תשתית לתקשורת בינאישית‪ ,‬המזמנת מערכות יחסים חברתיות‪,‬‬ ‫תוך חינוך לערכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כי התנועה מפתחת את המודעות לגוף‪ ,‬מחזקת דימוי גוף חיובי ומעניקה תחושה של יכולת‬ ‫וביטחון‪.‬‬ ‫‪ ‬התנועה מפתחת את המודעות לגוף ומהווה חלק בסיסי ביצירת דימוי גוף חיובי התומך‬ ‫בדימוי עצמי חיובי‪ ,‬אשר מעניק תחושה של יכולת וביטחון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנועה מאפשרת פורקן ‪ ,‬וביטוי של רגשות ודחפים התורמים להתפתחותו של הילד‬ ‫המחול יוצר הווי בית ספרי ייחודי בעזרת הפסקה רוקדת‪ ,‬ריקודים בטקסים ואירועים בית‬ ‫ספריים וקהילתיים‪.‬‬ ‫התנועה מפתחת מיומנויות קוגנטיביות ומסייעת ברכישת מיומנויות חברתיות‪.‬‬ ‫המחול יוצר הווי בית סיפרי ייחודי‪ ,‬ומרגש באמצעות ריקודים בטקסים ואירועים‪,‬‬ ‫הפסקה רוקדת‪ ,‬ופעילויות וסדנאות מיוחדות‪.‬‬ ‫התפיסה הרעיונית של התחום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה שמייחד את שיעורי התנועה והמחול של התחום‪ ,‬הוא השילוב בין הוראת מחול כתחום‬ ‫דעת וחינוך באמצעות מחול‪ .‬כלומר שילוב הוראה הכוללת‪ ,‬היכרות עם הגוף על תכונותיו‬ ‫המוטוריות‪ ,‬פיתוח המודעות הגופנית ‪ ,‬שכלול הזיכרון התנועתי‪ ,‬ויכולת הביצוע‪ ,‬מיומנויות‬ ‫במה ‪,‬יצירתיות וחשיפת התלמיד למורשת המחול‪ .‬בד בבד עם טיפוח ערכים חברתיים‬ ‫בקבוצה – שייכות‪ ,‬קבלת השונה‪ ,‬אחריות קבוצתית‪ ,‬שכלול מיומנויות אישיות‪ ,‬רכישת הרגלי‬ ‫למידה‪ ,‬והרגלי התנהגות כגון כבוד ‪,‬קבלה וסבלנות‪ .‬שילוב בין חינוך למחול ולתנועה כתחום‬ ‫דעת לבין חינוך באמצעות המחול והתנועה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫ שיכלול ופיתוח מיומנויות גופניות‪.‬‬‫ היכרות ולמידה ל השפה המחולית‬‫ שכלול הזיכרון התנועתי‪ ,‬יכולת הביצוע והיצירתיות‪.‬‬‫ מתן כלים ליצירה במחול ומיומנות במה‪.‬‬‫ רכישת הרגלי למידה‪ :‬מחויבות‪ ,‬מוטיבציה והתקדמות אישית‪.‬‬‫ רכישת הרגלי התנהגות‪ :‬פרגון‪ ,‬מתן משוב וכבוד לאדם ותרבותו‪.‬‬‫‪ -‬עבודה על ערכים חברתיים בקבוצה‪ :‬שייכות קבלת השונה ואחריות קבוצתית‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫תמי לאוטרבך‬ ‫רכזת קרב‪.‬‬