3. הפוליטיקה של אריסטו והסטואים – גלעד הדס

‫‪.1‬‬
‫‪Aristotle, Politics book 1‬‬
‫א) מהות הספר‪ :‬הגדרת מבנה המדינה‪.‬‬
‫פרק ‪ :1‬המדינה היא המבנה החברתי הנעלה שמטרתה הטוב העליון‪ .‬ההבדלים בינה ובין קהילות אחרות יתבהרו כאשר‬
‫נחקור ונשווה את מרכיביה‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬המדינה מורכבת מכפרים אשר מורכבת ממשפחות\משקי בית‪ .‬המשפחה מבוססת על שתי מערכות היחסים; גבר‬
‫ואישה‪ ,‬אדון ועבד‪ .‬המערכות הללו נועדו לספק את הצרכים הבסיסיים היומיומיים של הגבר‪ .‬הכפר‪ ,‬מערכת חברתית‬
‫רחבה יותר נועד לספק מגוון רחב יותר של צרכים‪ .‬המדינה מטרתה לנסות לספק את כל צורכי האדם‪ .‬האדם יוצר מדינה‬
‫על מנת לספק את צרכיו הבסיסיים אך במטרה האולטימטיבית של המדינה היא החיים הטובים‪ .‬הצדקת המדינה היא‬
‫טבעית‪ ,‬היא מבוססת על דחף טבעי של האדם להתנהלות חברתית פוליטית‪.‬‬
‫פרק ‪ :3‬התמקדות במבנה התא המשפחתי\משק הבית‪.‬‬
‫פרק ‪ :4‬העבד נתפס כקניין‪ ,‬כחפץ אשר עדיף לביצוע פעולה מאשר פעולה יצרנית‪.‬‬
‫פרק ‪ :5‬עבדות הינה טבעית – בכל תחום בעולם הטבעי ניתן להבחין בקשר מסויים של שליט ונשלט‪ .‬ישנם בני אדם אשר‬
‫ללא סיבה מבינים זאת‪ .‬אלו הם עבדים טבעיים‪.‬‬
‫פרק ‪ :6‬ישנם אנשים המוצאים עצמם בעבדות אך הם עצמם אינם עבדים טבעיים ולכן מתנגדים לרעיון של עבדו‪ .‬זוהי‬
‫טעות שכן העבדים הטבעיים מרוויחים מנתינותם לאדון‪.‬‬
‫פרק ‪ :7‬אמנות השלטון על עבדים שונה משלטון על בני חורין‪ .‬אך אין צורך לתיאור מפורט שכן אדם שהינו מנהיג טבעי‬
‫יכול לרכוש את שניהם‪.‬‬
‫פרק ‪ :8‬באשר לקניין והאופן שיש להשיגו‪ .‬נושא זה הינו מהותי כתשתית חיונית למשק הבית‪.‬‬
‫פרק ‪ :9‬הפרדה בין כלכלה טבעית וכלכלה לא טבעית‪ .‬השוני נובע ממטרות הכלכלה‪ :‬לא טבעית – אגירת הון כערך‬
‫אינטרינזי (באמצעות מטבעות למשל)‪ ,‬לעומת טבעית – אופן התנהלות משק הבית על מנת לשפר את מצבו‪ .‬לא מעט אנו‬
‫מערבבים בינהם‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬כלכלה טבעית ולא טבעית גם נפרדים ביחידת הניתוח\נושא הדיון‪ .‬לא טבעית – מטבעות ויהלומים‪ ,‬טבעית –‬
‫תוצרי האדמה והחיות‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬כלכלה טבעית הכרחית למשק הבית‪ :‬טיפול בחיות‪ ,‬חקלאות‪ ,‬הבנה בסיסית לקיום מסחר של תוצר בתוצר או‬
‫בכסף‪ .‬הסכמים והחלטות בנושא זה צריכים להיות תחת העיון של המדינה‪.‬‬
‫פרק ‪ :12‬הגדרת והברת היחסים בין אב לבן‪ ,‬ובעל ואישה‪.‬‬
‫פרק ‪ :13‬במשק הבית ניהול אנשים דורש יותר עבודה מאשר ניהלם של חפצים‪ .‬כך בן חורין דורש יותר השקעה וחינוך כי‬
‫יכול לממש יותר סגולות מאשר עבד‪ .‬חינוך בן החורין יובהר בהמשך‪.‬‬
‫ב)‬
‫סיכום‪:‬‬
‫‪ )1‬פוליטיקה ספר ‪ :1‬פרקים ‪ ,1-8‬ו‪.13‬‬
‫ארבע נקודות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .i‬מה זה מדינה ומה טוב בה?‬
‫‪ .ii‬מדוע מדינה הינה ישות טבעית‬
‫‪ .iii‬האדם כחיה פוליטית‪.‬‬
‫‪ .iv‬המדינה קודמת לפרט‬
‫‪ )1‬מה זה מדינה ומה טוב בה?‬
‫אריסטו מנסה למצוא איזה סוג של קהילה פוליטית תביא למימוש כל אחד (שיכול להיות) כאזרח‪ .‬האדם‬
‫כיצור חברתי שואף לחבור לאחרים ואריסטו טוען כי המדינה היא הכלי להשגת השלמות אנושית‪ ,‬קרי פיתוח‬
‫כל החוזקות שטמונות בנו‪.‬‬
‫האדם יצור רציונלי ולכן בכל שותפות שלו עם אחר ישנו יעד כלשהו‪ .‬כל קהילה היא שותפות עם יעד מסויים –‬
‫טובין למשל‪ .‬מדינה לדברי אריסטו היא סוג של שותפות הכוללת בתוכה את כל השותפיות האחרות (קהילות)‪.‬‬
‫יש למדינה שתי פרשנויות‪:‬‬
‫א‪ .‬המדינה כוללת את כול סוגי השותפות הקטנים‪ .‬השותפות לא סתם מתרחשת במדינה אלא המדינה‬
‫היא סך כל השותפויות יחדיו‪ .‬המדינה טובה כי היא מקיימת או מאפשרת שותפויות אחרות‬
‫המייצרות טובין ‪ -‬זו פרשנות לא נכונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אריסטו טוען שהשותפות שלנו כאזרחים לא רק אינסטרומנטאלית אלא אנחנו זוכים כאזרחים‬
‫למשהו גדול יותר‪ .‬המדינה אמנם מאפשרת לקיים את השותפויות אך נותנת גם משהו מעבר‪ .‬זו‬
‫הפרשנות הנכונה‪.‬‬
‫המדינה היא המקום שבו האנושיות שלנו באה לידי ביטוי‪ .‬זאת משום שבמדינה יש צדק‪ ,‬חוקים אשר‬
‫מאפשרים לנו לחפש את הצדק העליון והמימוש העצמי האנושי‪ .‬מי שיכול לחיות בהיעדר מדינה הוא אל (עם‬
‫יכולת על אנושית)או בהמה (מסתפק במועט ולא מממש את עצמו כאדם)‪.‬‬
‫מטרת המדינה הראשנית היא לספק אמצעי מחייה בסיסיים אך מטרתה הסופית היא לספק חיים טובים‬
‫ושלמים של מימוש עצמי‪ .‬הקהילה הפוליטית נותנת קהל לחיי כך שנשארת עדות למעשי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬קיומו של‬
‫הקהל הזה מאפשר סיבות מדוע עלי לא לפעול לפי האינטרסים הצרים שלי ולבצע פעולות טובות‪ .‬המסגרת‬
‫המדינית מאפשרת לי לקבל ביקורת על מעשיי‪ .‬דבר נוסף הוא הזכרון של המדינה שהינו ארוך טווח ולכן‬
‫מייצר תוצאות אשר נשארות‪ .‬בניגוד למשפחה אשר הזכרון בא קצר טווח ואני יכול לחזור על טעויות של סבא‬
‫רבא שלי‪.‬‬
‫‪ )2‬שתי תזות להסבר שהמדינה היא ישות טבעית‬
‫נקודה חשובה – המדינה עובר אריסטו הינה ישות טבעית‪ .‬היא מבוססת על יחסים בין אנשים אשר אינם‬
‫תוצר של בחירה אלא צורך ונטייה טבעית‪ .‬היחסים החשובים הם‪ :‬יחס בין גבר ואישה (הצורך הטבעי להשאיר‬
‫צאצאים ולהתרבות – מזכיר את אפלטון שמאמין כי מטרת האהבה לנצח את המוות) ויחס בין אדון ועבד‬
‫(יחס טבעי אשר ניתן למצוא בכל מקום בטבע – דבורים או נמלים לדוגמא)‪ .‬היחס בין גבר לאישה והיחס בין‬
‫אדון לעבד הם עמודי התווך של המדינה‪ .‬יחסים אלו שמוכתבים על ידי הטבע מביאים אותנו להתארגנות‬
‫הבסיסית של המשפחה והבית – משק הבית‪ .‬שילובם של כמה משקים זה מושבה‪ ,‬כך זה מתגלגל עד שנוצרת‬
‫מדינה‪ .‬לפיכך המדינה היא תולדה של תהליך של קשרים טבעיים‪ ,‬יישות טבעית‪ .‬מעבר לכך היות המדינה‬
‫טבעית מקנה לה תוקף הכרחי בחייו של האדם‪ .‬מתוך זה יוצאת השאלה‪ :‬כיצד אפשר לומר שהמדינה היא‬
‫דבר טבעי ומצד שני יש מישהו שכונן את המדינה ואנחנו צריכים להיות אסירי תודה לו‪ ,‬כיצד ניתן להמציא‬
‫דבר טבעי?‬
‫עבור אריסטו הטבע הוא מימוש הפוטנציאל‪ .‬כפי שגרעין מתפתח לעץ ונושא את תכונותיו כך טבע האדם הינו‬
‫להיות יצור תבוני‪ .‬ילד לא יודע לחשוב בצורה תבוני – ייעודו להתפתח לאדם תבוני‪ .‬עד אז הילד אינו מממש‬
‫את הפוטנציאל הגלום בו‪ .‬המדינה היא הזירה בה אנו מממשים את הטבע שלנו‪ .‬מה שמקנה לה ערך מוסף‬
‫להיותה תולדה של קשרים טבעיים‪.‬‬
‫עבור אריסטו אחד התנאים המרכזיים היא האוטרקיות של המדינה‪ .‬המדינה מספקת הכל עבור מרכיביה‪:‬‬
‫אוכל‪ ,‬ביטחון ומגורים וגם צרכים רוחניים ותרבותיים‪ .‬אין צורך בדבר מעבר למדינה‪ .‬כל שותפות בתוך‬
‫המדינה אינן מיותרות אך הן מספקות רק חלק מהצרכים של האדם‪ .‬המשפחה למשל מטפחת רק חלק מסויים‬
‫בחיי האדם בעוד החיים הציבוריים מטפחים חלק שונה מאוד‪ .‬אריסטו האמים כי הזירה הפרטית היא זירה‬
‫שמקנה את התנאים לצאת החוצה אך בתוכה לא קורים דבר יוצאי דופן‪.‬‬
‫‪ )3‬האדם הוא חיה פוליטית‬
‫משק הבית והזירה הציבורית משלימים אחד את השני ותלויים אחד בשני בתוך המסגרת המדינית‪ .‬האדם‬
‫הוא יצור פוליטי בדומה לחיות אחרות כגון דבורים או נמלים‪ .‬אך אריסטו מבדיל אותנו משאר החיות‬
‫הפוליטיות באמצעות המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫‪ )1‬יש לנו שפה הרבה יותר מפותחת עקב דמיון יותר מפותח‪ .‬לאםד יש אפשרות לדבר על‬
‫"צודק" ו"לא צודק‪.‬‬
‫‪ )2‬האדם יכול לארגן אסיפה בנושאים שונים‪ .‬אנו חיים בתנאים של חוקה‪ -‬היא שנויה‬
‫במחלוקת ובגלל השפה יש לנו את הכלים לשנות את הפוליטיקה שלנו‪.‬‬
‫יש משהו בלעדי לשפה האנושית שמאפשרת דיון ציבורי על הדרך בה אנחנו רוצים לחיות (בהקשר לצדק)‪.‬‬
‫‪ )4‬המדינה קודמת לפרט‬
‫פרשנות אחת של אריסטו ‪" -‬השלם קודם לחלקיו"‪ .‬קיומה של יד תלוייה בקיומו של הגוף אך לא להיפך‪.‬‬
‫הפרט במדינה נתפס כמו איבר בגוף‪ .‬כפי שניתן לכרות איבר להציל גוף כך גם ניתן להקריב אדם כדי להציל‬
‫את המדינה‪.‬‬
‫מי שותף במדינה? כל מי שיש לו שותפות לטובת הכלל ‪ -‬האזרחים‪ .‬המדינה מספקת טובין לטובת הכלל ומי‬
‫שאזרח המדינה נהנה מן הטובין‪.‬‬
‫כאשר אני מממש את עצמי אני פועל על חלקים מסויימים – כלומר לא כל חלקיי כאורגניזם נהנים מהמימוש‪.‬‬
‫הריסים שלי לא נהנים או סובלים מלימוד פילוסופיה‪ .‬אם כך‪ ,‬האזרחים הם האיבר של המדינה אשר תמיד‬
‫נהנה מהמימוש עצמי של המדינה – הטובין לטובת הכלל שהיא מייצרת‪ .‬לכן ההקבלה בין איבר לאזרח‬
‫חלקית‪ .‬לכן גם ההקבלה כי ניתן להיפטר מאזרח על מנת להציל את המדינה עומד בסימן שאלה‪.‬‬
‫יחסי מרות הינו דבר אשר מצריך הצדקה בעת המודרנית שכולנו נתפסים כ"שווים וחופשיים"‪ .‬מהו הסדר‬
‫הפוליטי אשר מצדיק יחסי מרות? אריסטו טוען כי אין שוויון כי אנו נולדים בעלי תכונות שונות‪ .‬השלכות אי‬
‫השוויון הטבעי הן מרחיקות לכת‪ .‬אריסטו טוען כי ישנם הסדרים טבעיים בהם אנשים כפופים טבעית‬
‫לאחרים – עבד טבעי‪ ,‬אישה לעומת גבר‪ .‬באופן דומה בטבע יש הירארכיה בין חיות‪ .‬העבד הטבעי לא יכול‬
‫לחיות לפי הרצון שלו כי זה לא יהיה טוב‪ .‬אין לו את היכולת התבונתית המספקת ולכן הוא צריך מישהו‬
‫שידריך אותו‪ .‬אריסטו אומר שהעבד הטבעי מצליח להבין את הסיבות לכך שטוב לו לעשות מה שאומרים לו‬
‫אבל אין לו יכולת עצמאית לגלות את הסיבות האלה‪ .‬לכן אריסטו אומר שהצמד הזה בין האדון לעבד זה‬
‫חיבור טבעי שכל החלקים נהנים ממנו – מה שטוב לעבד טוב לאדון ומה שטוב לאדון טוב לעבד‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אריסטו באופן נחרץ אומר שאין בהכרח התאמה בין עבדים ע"פ הטבע לבין העבדים באתונה‬
‫שכן עבדות עפ" י חוקי המלחמה דאז הם שברגע שאני כובש ומכניע עיר אחרת אני רשאי לקחת את החיילים‬
‫של היריב ולהפוך אותם לעבדים ואז הם הופכים להיות עבדים עפ"י הנוהל ‪ .‬יכול להיות שהעבד הוא אדם‬
‫אציל בעל יכולות ותבונה אבל בביש מזלו הוא נפל בשבי ומי שניצח שהוא עבד עפ"י הטבע עדיין שולט בו‪ .‬אין‬
‫חפיפה בין עבדים עפ"י הטבע לעבדים עפ"י החוק‪.‬‬
‫אריסטו לא תומך בממסד העבדות שנוצר כפרס לאחר מלחמה שכן אם פתחתי מחלמה לא צודקת‪ ,‬כבשתי‬
‫ולקחתי לי עבדים שאינם עבדים טבעיים אשר שתי פעולות לא צודקות‪.‬‬
‫ניתן לראות אצל אריסטו הבחנה מאוד דקה בין המושג של הטבע והדברים אשר נובעים ממנו (כגון עבדות‬
‫טבעית) לצד התנגדותו למושג העבדות כפי שהו‪ .‬מצד אחד הוא בעד הירארכיה טבעית ומנגד הוא בעד הצדק‪.‬‬
‫יש היראו זאת כסתירה אך המצב איננו כך חמעשה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪Aristotle, Politics book 2, chapters 1-8‬‬
‫מהות הספר‪ :‬קהילות אידיאליות – אפלטון‪ ,‬פליאס והיפודאמוס‪.‬‬
‫פרק ‪ :1‬להמחשת טבע המדינה האידיאלית נתחיל בחקר המדינות הטובות ביותר בהיסטוריה וההגות האנושית‪ .‬נעשה‬
‫זאת על מנת לא לבזבז את זמננו על בעיות שכבר נפתרו בעבר‪ .‬בן ההוגים גם אפלטון שרוצה להיפטר מקניין ומשפחה‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬המטרה של אפלטון היא שגויה‪ .‬הוא מעוניין לייצר אחידות בקרב העם‪ .‬אך שוני בתפקידים\מאפיינים בין אנשים‬
‫בחברה הינו חוק הטבע‪ .‬יכולה להיות מידה מוגזמת של אחידות במדינה‪.‬‬
‫פרק ‪ :3‬גם אמצעיו לקידום האחדות שגויים‪ .‬ביטול הקניין הפרטי ייצר ולא יימנע מחלוקות‪ .‬שיתוף כל הנשים והילדים‬
‫ימחק חיבה טבעית‪.‬‬
‫פרק ‪ :4‬עוד התנגדויות ובינהם הכי משמעותית‪.‬‬
‫פרק ‪ :5‬ירידה לפרטים‪ :‬היתרונות הצפויים מביטול ה קניין הפרטי ניתנים להשגה באמצעות ביסוס קניין פרטי ברוח‬
‫ליברלית כך שאין חשש לבטחון והשגת הקניין‪ .‬קניין פרטי משמח לבב אנוש ומאפשר סגולות כגון צדקה‪ .‬אפלטון יוצר‬
‫אחדות באמצעות אחידות שאיננה גישה ראויה‪ .‬פרקטית וגם תיאורטית תפיסתו אינה ישימה‪.‬‬
‫פרק ‪:6‬עוד ביקורות על מושג המדינה האידיאלית של אפלטון; בחוקיו מתעלם אפלטון בביטול הקניין‪ ,‬המדינה שיצר‬
‫הייתה גדולה אפילו גדולה מדי‪ .‬הוא שכח לדבר על יחסי חוץ‪ ,‬להגדיר מגבלות הקניין הפרטי‪ ,‬הגבלת שיעור הצמיחה (של‬
‫האוכ')‪ ,‬וההגדרה שמפרידה בין שליט ונתין‪.‬‬
‫פרק ‪:7‬פליאס – מיקד את גישתו בחלוקה שווה של קניין‪ .‬זה לא היה משיג את מטרתו כי לסכסוכים יש סיבות עמוקות‬
‫יותר מאי שוויון ברכוש‪ .‬מדינתו תהיה חלשה נגד אוייבים מבחוץ ומדיניותו תעצבן את העשירים ולא תספק את העניים‪.‬‬
‫פרק ‪ :8‬היפודאמוס – היה פוליטיקאי לא פרקטי אשר כיוון לסימטריה מושלמת‪ .‬במדינתו היו ‪ 3‬מעמדות‪ 3 ,‬סוגי קרקע ו‪3‬‬
‫סוגי חוקים‪ .‬היא העלה את הרעיונות ל‪ :‬בית משפט לערעורים‪ ,‬תפקוד חבר מושבעים‪ ,‬להעניק פרסים על גילויים אשר היו‬
‫בעלי תועלת חברתית‪ .‬אריסטו יוצא נגד מערכת המעמדות ומערכת הקרקע שהגה וכללית נגד הגותו‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ מדוע לדון בחוקות?‬‫ יציבות שלטונית‬‫ פילאוס מול אריסטו‬‫ היפודמוס מול אריסטו‬‫ קומוניזם על פי אפלטון – ביקורת של איסטו‪.‬‬‫‪ -‬האם ההתקפה הזאת של אריסטו על אפלטון הוגנת?‬
‫מדוע לדון בחוקות?‬
‫חוקות – אינו בהכרח מסמך כתוב אלא הסדר פוליטי שקיים בפועל או הצעה לסדר חברתי של פילוסוף אחר‪.‬‬
‫אריסטו אסף את חוקות ערי המדינה של יוון והעביר עליהן ביקורת בנסיון לגבש חוקה אידיאלית של המדינה‬
‫האידיאלית‪ .‬אריסטו מועניין להציע הסדר פוליטי עליון בו השותפות הפוליטית היא כזו שמאפשרת לאזרחים‬
‫לחיות לפי רצונם‪ .‬הוא לא מחפש את השותפות הפוליטית שטובה לכל אדם באשר הוא אדם אלא לחלק מבני‬
‫האדם‪ ,‬לאלה שיכולים להגשים עצמם בתור בני אנוש‪ .‬אריסטו ידוע כפילוסוף הפוליטי של השכל הישר‪ .‬הוא‬
‫לא נסחף בקלות אחרי רעיונות יפים ומאתגרים שמסנוורים את העין אלא מחפש לראות מה התבונה והאם‬
‫הרעיונות הפוליטיים האלה יושבים בקנה אחד עם הטבע האנושי ועם ניסיון הדורות‪.‬‬
‫יציבות שלטונית‬
‫על מנת להשיג יציבות שלטונית יש צורך בתחלופה של השלטון‪ .‬ישנן ‪ 2‬סיבות לכך‪:‬‬
‫‪ )1‬השלטון הוא כמו רכב‪ ,‬יכול להיות רק נהג אחד ולכן לא משנה כמה שוייונים אנחנו אי אפשר‬
‫שכולנו ננהג‪ .‬בתור פשרה אנו מתחלפים מה שיוצר אלמנט לא שוויוני בהנהגה אך התחלופה‬
‫מאפשרת לבטא את השוויון‪.‬‬
‫‪ )2‬ברגע שכולנו תופסים את עצמנו כשווים (כולנו גברים לבנים שמשרתים בצבא ומשתייכים‬
‫לאליטה) ומישהו נשאר יותר מדי זמן בשלטון‪ ,‬אנחנו מתחילים לחשוב "מי הוא בכלל"‪ .‬זה מקור‬
‫להתמרדויות ואי יציבות פוליטית‬
‫פילאס ואריסטו‪:‬‬
‫פילאס מתמודד עם השאלה איך להבטיח יציבות פוליטית‪ ,‬איזה הסדריםחלוקתיים הכרחיים כדי למנוע‬
‫מהפכה‪ .‬הוא טוען כי צריך למנוע פערים בלתי הגיוניים‪ .‬כלומר צריכה להיות חלוקה שוויונית של אדמות‬
‫לדוגמא‪ .‬פערים גדולים יגרמו לשני דברים‪:‬‬
‫ אי שוויון יוביל ליצירת מעמד עניים מתוסכל‪.‬‬‫ אי שוויון עלול ליצור חוסר יציבות פוליטית באמצעות קנאה וחמדנות‪.‬‬‫אריסטו מבקר את פלאס לגבי העניין השני‪ ,‬הוא חושב שהדרך לטפל בחמדנות ועין צרה זה לוא דווקא‬
‫השוויון‪ .‬אנו צריכים לשנות את נפש האזרחים‪( ,‬כיוון קצת אפלטוני)‪ .‬אנו צריכים לעבוד על כך שהאזרחים‬
‫ישמחו בחלקם אם הוא מספק את צרכיהם הבסיסיים‪ .‬הטיפול בתופעה איננה כלים חלוקתיים (מכיוון‬
‫שתמיד יהיה את האחד שירצה יותר) אלא חינוכיים‪ .‬רודנים נוצרים עקב רצונות לא הגיוניים שיצאו מכלל‬
‫שליטה לא מרעב‪ .‬אנו צריכים לטפל בתשוקות שלהם‪ .‬תן לאנשים קורת גג ראויה ומשכורת ראויה ובטחון‬
‫תעסוקתי‪ ,‬אך אם לא חינכת אותם נכון עדיין כל פרט הכי קטן יכול לגרום למהפכה‪ .‬לכן אומר אריסטו‬
‫לפלאס‪ -‬חלוקת הקניין ושוויון חלוקתי אינה מבטיחה הרבה אם אינך מחנך את האזרחים כראוי‪.‬‬
‫היפודמוס ואריסטו‪:‬‬
‫היפודמוס‪ -‬היה ארכיטקט שהאמין שבכל תחום יש הרבה מה לחדש‪ .‬האמין כי המדינה צריכה לתגמל‬
‫את האנשים לפי המצאותיהם‪ .‬הוא רצה לקדם חוק של פטנטים‪ ,‬שאם אתה ממציא משהו חדש תקבל‬
‫תגמול‪ -‬בין אם המצאת מכשיר או חוק חדש‪ .‬אנו רוצים להפטר מחוקים ישנים ולחדש חוקים חדשים‬
‫וטובים‪ .‬אריסטו חושב שצריך להזהר מהמצאת יתר של חוקים חדשים‪ .‬הערך המרכזי שעליו מושתתת‬
‫מערכת המשפט זה ציות‪ .‬אני מפתח הרגל לציית לחוקים‪ ,‬ובתור אזרח אני מכבד את החוק כמעט באופן‬
‫אוטומטי‪ .‬ההרגל לציית לחוק הוא חשוב יותר מהשאלה אם החוק יותר טוב או פחות טוב‪ .‬אם יתבצעו‬
‫שינויים בחוק בתדירות גבוהה אז ההרגל של הציות לחוק ייפגם‪ .‬לכן אריסטו אומר‪ -‬מוטב לשמר בספר‬
‫החוקים חוקים שהם אולי לא הכי טובים שאפשר‪ ,‬ולהשריש הרגלים‪.‬‬
‫קומוניזם על פי אפלטון – ביקורת של איסטו‪.‬‬
‫קומוניזם עפ"י אפלטון‪( -‬בקצרה כי כבר סוכם בחלק קודם) ‪ -‬התפיסה של אפלטון היא שבמדינה האידיאלית‬
‫נשים וילדים של השומרים יהיו משותפים‪ .‬פירוק המשפחה ולבוא במצב של כל ילד או בני וכל אשה היא‬
‫אשתי‪ .‬אפלטון חשב שזה הכרחי כדי לשמר את האחדות של מעמד השומרים וכדי לאפשר את השליטה של‬
‫מעמד השומרים על המעמדות האחרים‪ .‬הוא חשב שאם נפרק את המשפחה ונהפוך אותה לגדולה יותר אנחנו‬
‫נזכה למה שקורה במשפחה הקטנה – אהבה‪ ,‬סימפטיה‪ ...‬אנחנו רוצים שגם המדינה תהיה כזאת ולכן נהפוך‬
‫אותה למשפחה אחת גדולה‪.‬‬
‫אריסטו כמובן אומר שזה לא נראה אפשרי מבחינה מעשית‪ ,‬זה נראה מאוד קשה ליישום‪ .‬הוא חושב שיש‬
‫מספר בעיות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יש בעיה עם הקומניזם בפני עצמו ‪ -‬הרכוש‪ ,‬האם זה רכוש גשמי או רכוש של נשים וילדים‪ .‬יש הבדל‬
‫בין קומניזם של נשים וילדים לבין קומוניזם של רכוש גשמי‪ .‬ברגע שהכל משותף הטבע האנושי נוטה‬
‫לזלזל ולא לשמר את הדברים המשותפים‪ .‬מעבר לכך שיש רכוש משותף יש צורך לקבוע כללי שיתוף‪,‬‬
‫אם הכל משותף יש צורך בהרה מאוד כללים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוא חושב שלא ניתן למחוק קשרי דם‪ .‬אי אפשר למחוק תווי פנים ובסופו של דבר לא ניתן למנוע‬
‫מילדים לדעת מי ההורים שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתוק קשרי משפחה עלול להוביל לאלימות בין קרובים ואפילו לרצח מבלי שהם יודעים זאת‪ .‬ורצח‬
‫קרוב משפחה הוא חטא חמור מאוד‪ .‬מעבר לכך ניהול יחסים אינטימיים עם אמא שלי זו גם אפשרות‬
‫מצררת ולא מוסרית‪.‬‬
‫קומינזם של ילדים ונשים גורם ל‪:‬‬
‫א‪ .‬דילול – כאשר כל הילדים משותפים הקשר המשפחתי מאבד מכוחו בקנה מידה כזה גדול והופך‬
‫להיות מרוחק‪ .‬כתוצאה מכך גם קשרים לא משפחתיים מאבדים ממהותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנהגות לא מוסרית – הקשרים המיניים שעלולים להיות אסורים בתכלית האיסור‪.‬‬
‫האם ההתקפה הזאת של אריסטו על אפלטון הוגנת?‬
‫אריסטו מבין כי במדינה אשר מהווה שותפות יהיו דברים משותפים כגון גנים ציבוריים וחוקים משותפים‪ .‬אך‬
‫אריסטו מאמין כי הדגש ששם אפלטון על אחדות הוא כבד מדי וכי האמצעי שלו של אחידות (קומוניזם) לא‬
‫מממש את האחדות הזאת‪ .‬האחידות הזו נוגדת את הטבע האנושי ויגרור ויכוחים לגבי הרכוש המשותף‪.‬‬
‫אפלטון רואה באחדות פתרון למניעת פילוג‪ ,‬אריסטו רואה במושג האחדות של אפלטון סיבה לפילוג וחיכוך‪.‬‬
‫אריסטו לא דוגל נגד אחדות או שיתופיות אלא רוצה שה יהיה מידתי‪ .‬רכוש פרטי הינו טוב מבחינה מוסרית כי‬
‫הוא מאפשר לפעול לפי מעלות מסויימות כגון צדקה‪ .‬חשוב לציין כי לצדקה יש משמעות מורחבת של חוסר‬
‫קמצנות – כלומר באמצעות צדקה אני מראה שאני לא דבוק לרכוש שלי ושאני בוחר לחלוק חלק ממנו עם‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בסופו של דבר הביקורת של אריסטו היא שהמדינה היא לא משפחה‪ .‬היא צריכה רב גוונית כפי שהגוף מורכב‬
‫מכצה איברים בעלי תכלית שונה‪ .‬בעוד משפחה שמה דגש על ייצור הומוגני‪ ,‬מדינה זקוקה לייצור לא הומוגני‬
‫על מנת להתקיים‪ .‬לכן אריסטו טוען שהטעות של האפלטון היא הרצון להנחיל את ההומנגנות של המשפחה‬
‫במדינה‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫אריסטו טוען שאם אין לנו מלחמה אז אי אפשר לראות מי אנחנו ומה אנחנו שווים‪ .‬לכן אולי טוב שהחיים לא‬
‫כאלה שקטים ויש דברים הגורמים לסכסוכים ומעמידים אותנו במבחן‪.‬‬
‫פוליטיקה לפי אריסטו זה כמו מדע‪ .‬עיסוק בפוליטיקה היא נסיון של אנשים לבנות סדר חברתי באמצעות‬
‫חוקות‪ .‬אנו כל הזמן ממציאים ומנסים כל מיני חוקות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪Aristotle, Politics, book 3‬‬
‫מהות הספר‪ :‬האזרח‪ ,‬סגולות אזרחיות והגוף האזרחי‪.‬‬
‫פרק ‪ :1‬כיצד יש להגדיר אזרח? הוא יותר מסתם תושב בעל זכויות‪ .‬אזרח הוא אחד אשר בידיו כוח פוליטי‪ ,‬אשר משתתף‬
‫בחבר מושבעים ובאסיפה הכללית‪ .‬אך יש קושי בהגדרה מדוייקת של אזרח שמתאימה למציאות (הגדרה כגון בן של‬
‫אזרחים הינה חסרת תועלת)‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬ניתתן לחשוב כי זכויות אזרחיות אמורות להירכש באופן ראוי‪ .‬אך מי שיש לו כוח פוליטי (לא משנה האמצעי)‬
‫מוגדר אזרח‪.‬‬
‫פרק ‪ :3‬באופן דומה המדינה מוגדרת בהתייחסות לאופן חלוקת הכוח הפוליטי‪ .‬כאשר אופן החלוקה משתנה כך גם‬
‫והמדינה‪.‬‬
‫פרק ‪ :4‬האזרח הטוב אינו בהכרח האדם הטוב‪ .‬האזרח הטוב הוא זה שמשרת את מדינתו גם אם המדינה מבוססת על‬
‫עקרון שגוי‪ .‬במדינת חוקה האזרח הטוב יודע גם לשלוט וגם לציית‪ .‬האדם הטוב הוא זה שמתאים לשלוט‪ .‬האזרח במדינת‬
‫חוקה לומד לשלוט באמצעות ציות לחויקם‪ .‬לפיכך במדינה כזו אזרחות הינה אימון מוסרי‪.‬‬
‫פרק ‪ :5‬עובדים פשוטים לא יהיו אזרחים במדינה הכי טובה‪ .‬ישנם חריגים בדמוקרטיה ואוליגרכיה שמשמיטים את החוק‬
‫הזה‪ .‬אך זה קורה עקב התנאים הקיימים‪ ,‬אין להם ברירה אחרת‪.‬‬
‫מהות ההמשך‪ :‬מיפוי חוקות; דמוקרטיה‪ ,‬אוליגרכיה ומלכות‪.‬‬
‫פרק ‪ :6‬מטרת המדינה מתחלקת ל‪ :2‬לספק את האינסטינקט האנושי החברתי‪ ,‬ולהתאימו לחיים הטובים‪ .‬שלטון פוליטי‬
‫שונה במהותו מאשר שלטון עבדים במטרתו העיקרית של החיים הטובים של הנשלטים‪.‬‬
‫פרק ‪ :7‬חוקות הם טובות אם הרווחה החברתית נכללת במטרות המדינה‪ .‬ישנם ‪ 3‬סוגים טובים של חוקות‪ :‬מונארכיה‪,‬‬
‫אריסטוקרטיה‪ ,‬ממשל חוקתי‪ .‬ישנם ‪ 3‬סוגים רעים של חוקות‪ :‬רודנות‪ ,‬אוליגרכיה‪ ,‬דמוקרטיה קיצונית‪ .‬הרעים הינם‬
‫עיוותים של הטובים‪.‬‬
‫פרק ‪ :8‬דמוקרטיה ואויגרכיה אינם נקבעים לפי היחס בין השולטים לנשלטים‪ .‬אול' זה שלטון העשירים בעוד דמו' זה‬
‫שלטון העניים‪.‬‬
‫פרק ‪ :9‬דמ' שמים דגש על שוויון בזכויות פוליטיות בעוד אול' שמים דגש על חלוקה יחסית לפי עושר‪ .‬שני הצדדים‬
‫מפספסים את מהות המדינה שהיא מידה טובה‪ .‬אלו שמקדמים מידות טובות צריכים לקבל את מירב הכוח‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬באופן דומה צדק אינו רצון הרוב או העשירים אלא אופן הפעולה שהיעד המוסרי של המדינה דורש ממנה‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬מי המתאימים לתפקיד השליט‪ -‬הרוב (העם) או המיעוט (העשירים לדוגמא)? זו תהיה טעות לתת את התפקידים‬
‫הבכירים לרוב‪ .‬אך לרוב יש יכולת ביקורתית אשר מתאימה אותם לתפקידים דיוניים ומשפטיים‪ .‬מבקר טוב אינו חייב‬
‫להיות מומחה – כך מומחים לעיתים קרובות הינם שופטים רעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההמון תלוי בעיר יותר מאשר המיעוט‪ .‬אך הגוף‬
‫המכהן‪ ,‬בין אם נשלט בידי הרוב או המיעוט‪ ,‬צריך להיות מבוקר על ידי החוקים‪.‬‬
‫פרק ‪ :12‬על איזה עקרון צריך להתבסס בחלוקת כוח פוליטי? בהינתן ששווים צריכים לקבל מידה שווה‪ ,‬מי הם אותם‬
‫שווים? מובן כי אלו אשר הינם שווים הינם בעלי תועלת למדינה‪.‬‬
‫פרק ‪ :13‬לפיכך יש משהו בטענות של העשירים‪ ,‬בני החורין‪ ,‬האצילים‪ ,‬המחוננים‪ .‬אך אין לתת לאף מעמד לשלוט על פני‬
‫השאר‪ .‬מדינה צריכה לכלול גברים שהינם שווים‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬בעושר ומצוינות אינטלקטואלית ומוסרית‪ .‬העקרון אשר‬
‫מנחה לאוסטרכיזם הינו אפשרי‪ .‬אך במדינה האידיאלית אם ניתן למצוא אדם גדול יש למנותו למלך‪.‬‬
‫מהות הפרקים‪ :‬סוגים שונים של משטר מלכותי‪.‬‬
‫פרק ‪ :14‬יש ‪ 5‬משטרי מלכות‪ :‬ספרטה‪ ,‬הברברים‪ ,‬הדיקטטור הנבחר‪ ,‬הגיבור‪ ,‬מלכות מוחלטת‪.‬‬
‫פרק ‪ :15‬המלך יכול לפעול בשם החוק‪ .‬אך כוח זה יהיה נתון לפחות שחיתות אילו היה בידי הרוב‪ .‬לפיכך מלכות נוצרה‬
‫לספק את צרכיהם של הקהילות הפרימיטיביות‪ ,‬וכיום אין בו צורך יותר‪.‬‬
‫פרק ‪ :16‬התנגדויות למונארכיה‪ :‬מרוממת שווה בין שווים – מקור לסכסוך‪ .‬השליט הבודד עלול היות עיוור לתשוקותיו –‬
‫אין ביקורת להתנהלותו‪ .‬אדם בודד אינו יכול לעמוד בכל מטלות הממשלה‪.‬‬
‫פרק ‪ :17‬דוגמא למקרה בו מלכות מוחלטת אינה צודקת‪.‬‬
‫פרק ‪ :18‬נאפיין את המקור וטבע מדינת החוקה האידיאלית – פוסל את מלכות מוחלטת‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ מיהו האזרח?‬‫ מתי אנחנו נחשיב פעולה‪ ,‬נייחס פעולה‪ ,‬למדינה?‬‫ הקשר בין אזרח טוב ואדם טוב?‬‫ כיצד השלטון אדון על עבד היא שונה ממרות פוליטית?‬‫ מטרת המדינה‬‫ פרפקציוניזם‬‫ חלוקת המשטרים‬‫ האם אריסטו אליטיסט? טענתו כי ניתן לקיים מונארכיה כשלטון אידיאלי לא מזלזל בכוחו של העם?‬‫ההמון?‬
‫מיהו האזרח?‬
‫ניתן לראות אזרח כמושג בעל היבט משפטי – חוק השבות או תורשה‪ .‬אך אריסטו רוצה ללכת מעבר להגדרה‬
‫הזו ולשאול מה מגדיר את האדם כאזרח מעבר לחוקים היבשים? המסקנה‪ :‬אזרח הינו אדם בעל יכולת וכוח‬
‫פוליטי היכול להתממש כמשרה ציבורית או השתתפות פוליטית ציבורית (האסיפה)‪ .‬המושג משרה ציבורית‬
‫הינו מושג רחב הכולל דרג הביצועי‪ ,‬דרג השיפוטי וגם דרג המתדיין בענייני הציבור‪ .‬חלק מהמשרות האלה הן‬
‫משרות לכל החיים וחלק מהן זה משרות שאדם מקבל לפרק זמן מסויים‪ .‬נשים וילדים לא יכלו לעבוד במשרה‬
‫ציבורית ביוון העתיקה ולכן לא נתפסו כאזרחים‪.‬‬
‫אריסטו לא נותן הסבר מדוייק מדוע חשוב להגידר אזרח במובן הזה‪ .‬חשוב להבין כי הכוח הפוליטי מאפשר‬
‫לנו להשפיע על איך החיים שלנו יראו‪ ,‬כלומר באמצעות הכוח הפוליטי אנו יכולים לבחון חוקות שונות לפי‬
‫קריטריונים שונים כגון צדק‪ .‬השורה התחתונה של כוח פוליטי היא שאלה של צדק חלוקתי‪ :‬כיצד מחלקים‬
‫כוח פוליטי‪ .‬כל חוקה מ חלקת את הכוח הפוליטי באופן אחר וזה מאוד משפיע על האופי של המדינה‬
‫המבוססת על החוקה הזו‪ .‬כל חוקה אצל אריסטו תגדיר בצורה שונה מי רשאי להשפיע על העתיד הפוליטי‬
‫שלנו‪ .‬וכל חוקה מעלה על נס איזשהי תכונה אחרת שהיא יכולה להיות או סגולה‪ ,‬או הון או משפחה טובה או‬
‫כל דבר אחר‪.‬‬
‫לפיכך החוקה מגדירה מיהו אזרח ומי לא‪ .‬ניתן להצביע על השוני בין עקרונות מנחים של חוקות לפי האזרחים‬
‫שהם מגדירים‪ .‬מי שהוא אזרח בחוקה דמוקרטית לא בהכרח יהיה אזרח בחברה אוליגרכית‪.‬‬
‫מתי אנחנו נחשיב פעולה‪ ,‬נייחס פעולה‪ ,‬למדינה?‬
‫הגבול שמפריד בין פעולת המדינה לזה של אדם בודד מטושטש‪ .‬לעיתים אישיים מאשימים את המדינה‬
‫בפעולה כלשהי‪ ,‬לעיתים המדינה היום מתנערת מפעולה של המדינה אתמול (רוסיה ובריה"מ)‪ .‬כלומר יש צורך‬
‫להגדיר מתי מתחילה ונגמרת הזהות המדינית אשר מבצעת את הפעולות‪ .‬אריסטו בוחן כמה קריטריונים‬
‫שונים שמועמדים להענקת זהות למדינה לאורך זמן‪ .‬שטח או האנשים עצמם אינם קריטריונים מספיקים‬
‫עבור אריסטו‪ .‬בריה"מ ורוסיה אינן אותה מדינה למרות שהן עומדות בקריטריונים הללו‪ .‬אריסטו טוען כי‬
‫החוקה‪ ,‬ההסדר הפוליטי הוא זה שנותן זהות למדינה‪ .‬החוקה היא המהות וביטוי ההמשכיות‪ ,‬ואם אופי‬
‫החוקה משתנה (אף על פי שכל שאר הסממנים נשארים קבועים) המדינה שינתה את זהותה‪.‬‬
‫האזרח הטוב ביותר הוא זה שמממש את סגולותיו הפוליטיות בהתאם לחוקתו‪ .‬אריסטו מתנגד לתפיסה‬
‫הלאומית והלאומנית שהפכה להיות דומיננטית‪ .‬החוקה היא מקור הזהות של המדינה אשר אליה מזדהה‬
‫האדם ומממש עצמו כאזרח טוב לפיה‪ .‬אם המדינה שלי שינתה את חוקתה אז היא כבר לא המדינה שלי לפי‬
‫אריסטו‪.‬‬
‫מה הקשר בין אזרח טוב ואדם טוב?‬
‫האם אזרח טוב הוא בהכרח אדם טוב? לא בהכרח‪ .‬אזרחות זה סוג של פעילות אשר ניתן לעשות אותה באופן‬
‫טוב או רע‪ .‬אך אין זה מעיד שום דבר אם הפעילות עצמה ראויה‪ .‬האזרח הטוב הוא לא מובן של מעמד אלא‬
‫מובן של פעילות אזרחית נכונה‪ .‬אני יכול לחיות תחת החוקה של גרמניה הנאצית ולהיות אזרח טוב – כלומר‬
‫בתוך אותה מדינה האזרחות הטובה מוגדרת באופן שונה ע"פ הפונקציה הציבורית שהאדם ממלא‪.‬‬
‫פילוסופית‪ ,‬האדם הטוב מוסרית הוא בעל כל הסגולות המוסריות ‪ -‬אדיב‪ ,‬אמיץ‪ ,‬מראה חמלה‪ .‬אילו האזרח‬
‫הטוב היה גם אדם טוב בעל סגולות מוסריות אזי מעטים מאיתנו היו מוגדרים כאזרחים טובים‪ .‬רובנו‬
‫נמצאים בתחום האפור – לא רשעים ולא אזרחים‪ .‬אריסטו חושב שיש סוג של עצמאות בין הסגולות‬
‫הפוליטיות לסגולות האזרחיות‪ .‬הוא אומר שניתן להפריד בין המעלות האלה‪ .‬לפיכך אדם לא חייב בהכרח‬
‫להיות אזרח טוב ואדם טוב‪.‬‬
‫האם אדם במשרה ממשלתית שהינו אזרח טוב צריך להיות אדם טוב? אריסטו יטען שלא‪.‬‬
‫האם יכול להיות אדם טוב ואזרח רע?‬
‫אריסטו טוען שאם אני אדם טוב מוסרית ואני חי במשטר קלוקל או אפל אשר אני מתנגד לו‪ ,‬אז עפ"י אותה‬
‫תפסית משטר אני לא יהיה אזרח טוב‪ .‬באותם משטרים שהחוקה לא מקדשת את הערכים של הטוב המוסרי‬
‫האדם הטוב יהיה אזרח רע‪ .‬מנגד אם יש משטר טוב אבל אני לא ממלא את חובותי האזרחיות (חוסר עניין‬
‫בענייני הציבור או בגורל של המדינה שלי) אז יש כאן משהו המצביע על האופי המוסרי שלי‪.‬‬
‫להיות אזרח זה אומר שיש לך טבע כפול‪ .‬מצד אחד אתה משפיע על השלטון והחלטות הכלל ובכך‬
‫אתה שולט‪ ,‬מצד שני אתה חייב לציית לחוק אז אתה גם נשלט‪ .‬האם האזרח הטוב והאדם הטוב הוא אותו‬
‫בנאדם? האדם הטוב הוא שולט‪ ,‬החלק הטוב שולט אצלו על החלק הרע‪ -‬הנפש שולטת על הגוף ועל התשוקות‪.‬‬
‫מה שנעלה יותר תמיד שולט‪ .‬האדם הטוב לא יכול להיות‪ ,‬אם כן‪ ,‬בעל הטבע הכפול הזה שיש באזרחות‪ .‬האדם‬
‫הטוב הוא שולט ולא נשלט‪( .‬שאלה‪ -‬מה לגבי מדינות שהן לא דמוקרטיות? באופן עקרוני אריסטו יגיד שרק מי‬
‫שיש לו השתתפות פוליטית הוא אזרח‪ .‬האנשים במדינה רודנית הם לא אזרחים‪ ,‬יש רק אזרח אחד שהוא‬
‫הרודן)‪.‬‬
‫יש לנו שלוש אמירות שאסירטו אומר‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן להיות אזרח טוב בלי להיות מושלם מוסרית‪.‬‬
‫‪ .2‬באותן מדינות בהם החוקה היא לא חוקה טובה בהכרח יהיה אדם מוסרי וטוב בלי להיות אזרח טוב‪.‬‬
‫‪ .3‬במדינה בה יש חוקה טובה‪ ,‬בהכרח האדם המוסרי טוב יהיה גם אזרח טוב‪.‬‬
‫כיצד השלטון אדון על עבד היא שונה ממרות פוליטית?‬
‫מצד אחד מרות לחוקים ומחוייבות אזרחית מזכירה אלמנטים של עבדות\אדון ועבד בין המדינה לפרט‪ .‬מצד‬
‫שני יש היגידו כי ניתן לחיות תחת מערכת חוקים ועדיין להיות אזרח חופשי‪.‬‬
‫אריסטו טוען כי יש הבדל מהותי בין שלטון פוליטי (שליט ואזרח) ובין הירארכיה של עבדות (אדון ועבד)‪.‬‬
‫שלטון של עבדות מתרכז בטובת האדון‪ ,‬אף על פי שהיא טובה גם לעבד‪ .‬ביחסים הללו הקשר הוא תלות‬
‫הדדית בין האדון הטבעי לעבד הטבעי‪ .‬שלטון מסוג זה בא לשרת את האדון שבתורו מחפש גם את טובתו של‬
‫העבד‪ .‬אריסטו עושה הקבלה בין שלטון על עבד לבין שלטון על בני חורין (בני חורין כולל נשים וילדים)‪ .‬כשאני‬
‫שולט בתור אב במשק בית יש לי כוח‪ ,‬סמכות‪ ,‬על ילדי ועל אישתי‪ .‬אני אמור להשתמש בו לא רק לטובתי שלי‬
‫אלא טובת הילדים והאשה‪ .‬ולכן זה כבר הבדל מהותי בין שלטון על עבד לבין שלטון על אדם חופשי‪ .‬עבדות‬
‫פוליטית שונה מעבדות מכיוון שהקשר הוא מול אזרחי בני חורין ולא עבדים‪ .‬הקשר בין שליט ואזרח הוא כמו‬
‫בין קברניט ומלחים‪ .‬אמנם הוא מעליהם אבל הוא גם חלק מהצוות‪.‬‬
‫שלוש נקודות מרכזיות מהאנלוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬אין פער טבעי בין שני אנשים‪ .‬השליט הפוליטי יש לו את הכישורים גם להיות אזרח (כי הוא גם‬
‫אזרח)‪ .‬יש לו יתרון על האזרח מכיוון שהוא יכול להבין את נקודת מבטו של האזרח במקביל מנקודת‬
‫המבט של השליט‪.‬‬
‫‪ .2‬האדון הטבעי לא יכול לראות את המצב מנקודת הראות של העבד (האדון לא יודע לצחצח נעליים)‪.‬‬
‫‪ .3‬השליט הפוליטי ולאזרחים יש משהו משותף‪ .‬למאמן ולמתאמנים יש את אותה מטרה – לנצח‪ .‬ולכן‬
‫גם לשליט הפוליטי וגם לאזרחים יש את אותו טון משותף‪ .‬לשליט ולעבד לא בהכרח יש דברים‬
‫שטובים לשניהם ולא בהכרח מה שטוב לאדון טוב לעבד‪.‬‬
‫‪ .4‬שלטון פוליטי הוא שלטון על בני חורין שווים זה לזה‪ .‬זו רעיון של השוויון‪ -‬השליט במהותו ובטבעו‬
‫שווה לאזרח‪ .‬יש כאן הבחנה בין הבדל כמותי להבדל איכותי בין סוגי השלטון השונים‪.‬‬
‫שלטון פוליטי הוא שלטון על אנשים ואריסטו אומר שרק מי שיודע איך לציית לחוקים יכול אח"כ לייצור‬
‫חוקים‪ .‬להיות אזרח זו נקודת מעבר הכרחית בדרך להיות שליט‪.‬‬
‫מטרת המדינה‬
‫ניתן לחשוב על מטרות שונות למדינות‪ :‬בטחון‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬כלכלה חופשית‪ .‬אריסטו תופס את מטרת‬
‫המדינה כדבר ערכי – מדינה אשר יש לה חוקה ראויה ואזרחיה מצייתים לה הינו דבר טוב‪ .‬אריסטו לא שולל‬
‫את העובדה שיש כל מיני מדינות עם מטרות שונות‪ .‬הנקודה היא שמדינה היא לא כל שותפות אלא שותפות‬
‫למטרה ערכית מסויימת‪.‬‬
‫מתחיל במטרות לא ראויות ושולל אותן‪:‬‬
‫‪ .1‬ביטחון – שתי מדינות שכנות בונות חומה ומסכמות לבנות חומה משותפת‪ .‬האם הם הופכות להיות‬
‫מדינה אחת בגלל ששתיהן מספקות מערך הגנה משותף לכל מי שנמצא בפנים? אריסטו אומר שלא‪.‬‬
‫נכון שאנשים מתאספים ביחד כדי לגונן על עצמם מפני מי שנמצא בחוץ אבל זה לא הופך אותם‬
‫בהכרח לחברים במדינה אחת‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת משפט המספקת הגנה נגד הפרת זכויות‪ .‬זה דווקא כן מתקרב לתפיסה שלנו של מה היא‬
‫מדינה‪ .‬אם המשפט מגן על עצמו מפני שכני אז אולי זאת מדינה‪ .‬גם פה אריסטו ספקן‪ .‬כמובן זה חלק‬
‫ממה שיש במדינה – לא תהיה מדינה אם לא תהיה מערכת משפט אבל הוא אומר שזה לא מספיק‪ .‬אני‬
‫שותף למערכת המשפט המקומית ברגע שאני שוהה בתחום השיפוט שלה אבל זה לא אומר שאני‬
‫אזרח כי צריך עוד משהו בשביל זה‪.‬‬
‫ובכן מה הדבר הזה שחסר כדי להפוך שותפות אנושית למדינה? המדינה היא שותפות של בתי אב\משקי בית‬
‫החוברים יחדיו כדי לחיות היטב חיים שלמים ועצמאיים‪ .‬המדינה קיימת כדי לאפשר לנו לפעול לפעולות‬
‫ראויות‪.‬‬
‫סחר ובטחון ומערכת משפט הינם אלמנטים של מדינה אך הם אינם חלק מהגדרתה של מדינה לפי אריסטו‪.‬‬
‫בשביל אריסטו אחד מהמאפיינים החשובים במדינה מתוקנת היא שאכפת לי מהאזרחים האחרים ושהם יהיו‬
‫אנשים יותר טובים – גם אם אין לזה שום השלכה על בטחון ומסחר‪ .‬אם רוצים לתת שם לתפיסה הזאת נקרא‬
‫לה פרפקציוניזם – שמשהו יהיה מושלם‪ .‬הוא אומר שתפקידה של המדינה היא לא לספק ביטחון ולהגן על‬
‫הזכויות של האזרחים אלא לשפר אותם מבחינה מוסרית ולהפוך אותם לאנשים יותר טובים‪ .‬זה משהו שנוגד‬
‫קצת את התפיסה הליברלית המערבית‪.‬‬
‫פרפקציוניזם‪ :‬ניתן להגיד שהתיאוריה הפוליטית של אריסטו היא פרפקציוניסטית משום שמייחס למדינה‬
‫משמעות שהיא מעבר למסחר או הגנה כי יש לה מטרה לקדם אותנו לטוב של האדם‪ ,‬לקדם למימוש האנושי‬
‫שבחלקו המרכזי הוא פיתוח המעלות המוסריות שלי‪ .‬המדינה אמורה לעשות את זה באמצעות החוקים‪ ,‬מע'‬
‫החינוך והפעילות האזרחית היומיומית‪ ,‬כשאני כאזרח צריך להראות אכפתיות גם להתקדמות שכני‪ .‬אני‬
‫כאזרח טוב צריך להשפיע על שכני העצלן שרואה טלויזיה כל היום‪ .‬האכפתיות לא נוגעת לאיכות החיים‬
‫החומרית אלא המצב המוסרי והרוחני‪ .‬זה עומד בניגוד לתפיסה הליברלית של היום הדוגלת בניטראליות‬
‫מוסרית מסויימת כלפי אזרחיה ‪ -‬היא לא מקדמת תפיסה תרבותית או דתית מסוימת‪ .‬מדינה ליברלית‬
‫קלאסית צריכה לספק ביטחון והגנה לזכויות של היחידים‪ .‬המדינה הליברלית לא אומרת שצריך לקדם את‬
‫הערך של אומץ לב או יישוב דעת‪ .‬יש מדינות ליברליות שכן מקדמות ערכים מסוימים‪ ,‬למשל סבסוד פעילות‬
‫תרבותית איכותית ולא סתם פעילות‪ .‬קל לחשוב כי אריסטו הופך את המדינה לאחת שכופה את ערכי המיעוט‬
‫על הרוב ומתערבת בחינוך‪ .‬אך מטרתו לקדם את הטוב העליון המוסרי לאדם‪ .‬חשוב להבין כי אריסטו לא דוגל‬
‫במשטר אפל‪.‬‬
‫חלוקת המשטרים‪:‬‬
‫משטרים מתוקנים‬
‫משטרים מקולקלים\מנוונים‬
‫מונרכיה – שלטון המלך לטובת הכלל‪.‬‬
‫רודנות – שלטון הרודן לטובת עצמו‪.‬‬
‫ערך – סגולות טובות‬
‫ערך – שמירת השלטון לרודן‪.‬‬
‫אריסטוקרטיה – שלטון המיעוט האצולה אוליגרכיה – שלטון מיעוט ההון‪.‬‬
‫לטובת הכלל‪.‬‬
‫ערך ‪ -‬ממון‬
‫ערך – סגולות טובות‬
‫פוליתיאה או משטר מדיני – שלטון הרוב (העני) דמוקרטיה – שלטון רוב העניים הדואג לעצמו‪.‬‬
‫לטובת הכלל‪.‬‬
‫ערך – שוויון וחירות‪.‬‬
‫ערך – סגולות טובות‬
‫יש שני הבדלים מרכזיים בין העמודות‪:‬‬
‫‪ .1‬טובת הכלל‪ -‬אריסטו עושה מאמץ להסביר מה ההבדל בין שלטון פוליטי לבין שלטון על עבדים‪.‬‬
‫השליטה נעשית לא רק לטובת השליט או השליטים אלא לטובת הכלל‪ ,‬המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההבדל השני מתקשר לפרפקציוניזם‪ .‬מהו הערך שהסדר הפוליטי מקדש?‬
‫‪.3‬‬
‫לכל משטר יש חוקה שונה הנבדלת בערך\עקרון אותו היא מקדשת‪ .‬אוליגרכיה לדוגמא הערך העליון‬
‫הוא ממון‪ .‬הוא קובע את חלוקת הכוח הפוליטי בקרב האזרחים‪ .‬רודנות היא דוגמא בה אין קריטריון‬
‫אוניברסאלי לפיו נקבעת חלוקת העצמה הפוליטית‪ .‬היא הרבה יותר גרועה מהשתיים האחרות כי היא‬
‫שרירותית ולא קובעת מפתח לחלוקת העצמה הפוליטית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במשטרים המתוקנים מחלקים‬
‫את המשרות הפוליטיות לפי מעלות‪ .‬לפי רמת השלמות המוסרית של האזרחים‪ .‬ההבדל ביניהם זה‬
‫צורת השלטון‪ :‬אם אדם אחד בולט בסגולותיו נקבל מונארכיה‪ ,‬אם קבוצה נקבל אריסט' וכו'‪.‬‬
‫‪ .4‬בעמודה הימנית השליט אינו מעל החוק‪ .‬בעמודה השמאלית השליט הוא החוק‪.‬‬
‫‪ .5‬עמודה ימנית מוגדרות כמדינה מכיוון שהן מקדמות אזרחות טובה במובן של לדאוג לשכניך‪ .‬מקדמת‬
‫אכפתיות בין האזרחים‪.‬‬
‫המשטרים הטובים‪ :‬כל אלה משטרים שמקדשים את הטוב האנושי ונותנים יותר כוח פוליטי למי‬
‫שמפגין בצורה מושלמת יותר טוב אנושי‪.‬‬
‫בעוד אפלטון טען כי המלך פילוסוף‪ ,‬אריסטו חושב כי התכונות הטובות לא בהכרח אצל הפילוסוף‪ ,‬אבל‬
‫העיקרון כי שלמות אנושית צריכה להיות קריטריון למעמד השליט נשמרת‪ .‬לפיכך המינוי למשרה ציבורית‬
‫צריכה לשים יותר דגש על נאמנות האדם לחוקתו מאשר על מקצועיותו‪ .‬שכן היבטים מקצועיים קל‬
‫ללמוד בעוד שהטמעת ערכי מוסר קשה הרבה יותר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫האם אריסטו אליטיסט? טענתו כי ניתן לקיים מונארכיה כשלטון אידיאלי לא מזלזל בכוחו של העם? ההמון?‬
‫אריסטו טוען כי לא ניתן לקיים משטרים טהורים באמת בגלל נסיבות המציאות‪ .‬למעשה על מנת שמשטרים‬
‫ישרדו הם לעיתים צריכים לשלב מאפיינים של משטרים אחרים כגון דעת הרוב‪ .‬אריסטו כן מאמין בכוח‬
‫הקולקטיב אשר גובר על כוח האדם הבודד‪ .‬המלך במונארכיה אינו פועל בשם עצמו אלא בשם הקולקטיב‬
‫ממנו הוא שואב את כוחו ואת הידע שלו (שהם מעבר לידע וסגולותיו האישיות)‪ .‬זה משנה מעט את תפיסתו של‬
‫אריסטו ושם את האליטיסטיות שלו באור קצת אחר‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫)‪Aristotle, book 4 (ch. 1, 11-14‬‬
‫מהות הספר‪ :‬סוגים שונים של חוקות‪.‬‬
‫פרק ‪ :1‬מדעי המדינה צריך להתמקד‪ :‬במדינה האידיאלית‪ ,‬המדינות אשר מתקבלות תחת תנאים מסויימים‪ ,‬מדינות‬
‫רעות‪ .‬זאת מכיוון כי לעיתים מדע המדינה צריך לעשות את מיטב יכולתו במצב גרוע‪.‬‬
‫מהות הפרקים‪ :‬המדינה הטובה ביותר – בכלליות ותחת תנאים מגבילים‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬לעיר מדינה הממוצעת החוקה הטובה ביותר תהיה אמצעי חיבור בין העשירים לעניים‪ ,‬כך שמעמד הביניים יהיה‬
‫עליון‪ .‬רק מדינה בעלת מעמד ביניים חזק המתנגד לטלטולים פוליטיים יכולה להיות מנוהלת באופן יעיל ולתפקד‪.‬‬
‫פרק ‪ :12‬חוקה לא ניתנת ליישום ללא תמיכת המעמד החזק ביותר במדינה‪ .‬לאור מגבלה זאת לעיתים אוליגרכיה‬
‫ודמוקרטיה הינם צורות המשטר היחידות האפשריות במדינות הללו‪ .‬במקרים הללו המחוקק צריך לפייס את מעמד‬
‫הביניים‪.‬‬
‫פרק ‪ :13‬לא משנה איזה חוקה נאמץ ישנם אמצעים שניתן ליישם על מנת לשמר אותה‪.‬‬
‫מהות הפרקים‪ :‬כיצד לבנות\להגדיר חוקה?‬
‫פרק ‪ :14‬יש להתמקד ראשית במאפייני האסיפה הכללית הדיונית – שונה בכל צורת משטר‪( .‬שאר החומר בנושא זה אינו‬
‫בחומר)‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ שלטון החוק אל מול שלטון האדם‬‫ אוסטקיזם‬‫שלטון החוק‪ -‬הכוונה הכפיפות האחידה אל מול החוק של כל אזרחי המדינה‪ .‬אך מה יקרה במצב אשר בו‬
‫השליט משנה את החוק כל יומיים? הבעייה עם החוק הוא חוסר הגמישות והתמודדות עם נסיבות יוצאות‬
‫דופן‪ .‬חוק למעשה הוא כלי גס ולכן לעיתים עדיף את השכל הישר של שליט מאשר מערכת חוקים אחידה‪.‬‬
‫אריסטו מעלה את השאלה הזו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדוע בכל זאת אנחנו סומכים על חוקים?‬
‫‪ .1‬ציוויים שלא נעשים ע"י חוק‪ ,‬הזוכים לניסוח של חוק‪ ,‬שנעשה לטובת אדם אחד נוטים להיות‬
‫שרירותיים‪ .‬חוק אמנם לא מושלם בהרבה מקרים אך ברוב המקרים הוא מגן ושומר על אחידות כנגד‬
‫עיוות לטובת מניעים נסתרים‪.‬‬
‫‪ .2‬אימפרסונלי ‪ -‬יותר קל לציית לחוק שאין לו פנים‪ .‬כאשר הציווי לפעולה מגיעה מאדם ספציפי יש‬
‫סיכוי להתנגדות לפעולה עקב רגשות אישיים כלפי המצווה‪ .‬חוק מסיר מקור טבעי להתנגדות לציות‪.‬‬
‫אריסטו טוען ששלטון החוק עדיף למרות חסרונותיו‪ .‬במקרים הבעיתיים ניתן לפרש את החוק ולקבוע לגבי‬
‫מקרים יוצאי דופן באמצעות אסיפה‪ .‬חשוב לציין כי יש הבדל בין פרוש החוק על מנת לאפשר מקרים חריגים‬
‫אל מול ציווי אישי‪ .‬החוק הוא המחיצה היחידה שעומדת בינינו לבין השרירותיות של השליטים‪ .‬אנחנו רואים‬
‫את החוק כעול הגוזל את חירותנו‪ .‬אבל החוק גם מגביל את השליט בפעולותיו‪ .‬החוק לא מגבלה ועול אלא‬
‫מגננה מפני השליט‪ .‬ניתן למצוא הבדל נוסף בין שלטון החוק לשלטון האדם בהקבלה להבדל בין שלטון פוליטי‬
‫ושלטון עבדות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לעיר מדינה הממוצעת החוקה הטובה ביותר תהיה אמצעי חיבור בין העשירים לעניים‪ ,‬כך שמעמד‬
‫הביניים יהיה עליון‪ .‬רק מדינה בעלת מעמד ביניים חזק המתנגד לטלטולים פוליטיים יכולה להיות מנוהלת‬
‫באופן יעיל ולתפקד‪ .‬אריסטו מודע כי לעיתים החוקות חייבות להתאים למרקם האנושי הקיים וכי לא ניתן‬
‫תמיד ליישם את חוקת משאלותינו‪.‬‬
‫אוסטרקיזם‪:‬‬
‫אוסטרקיזם‪ -‬שלטון גלות‪ .‬אוסטרק זה חתיכת חרס‪ ,‬שעליה היו כותבים את מי לגרש‪ .‬בנוהל של יוון‬
‫העתיקה האזרחים יכולים היו להתאסף‪ ,‬כל אחד מצביע עבור אדם שיוצא לגלות לעשר שנים‪ .‬גם במאה‬
‫ה‪ 11-‬היו שולחים לגלות‪ ,‬היום דרך לעשות זו היא למנות שגריר‪ .‬אמצעי זה היה למנוע מאדם נעלה‬
‫לפגוע בשלמות הקהילה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם זאוס היה מסתובב בינינו כאזרח‪ ,‬כיצד הייתי מחוקק חוק שישפר‬
‫אותו? אם זאוס היה מחוקק זו הייתה שאלה אחרת‪ ,‬אך אם הוא אינו מחוקק יש לגרש אותו על מנת‬
‫לשמור על שלמות הקהילה‪ .‬כאשר יש אדם ממש מוכשר הוא פוגע ביחסי הכוחות בתוך הקהילה‪ ,‬כמו‬
‫שחקן כדורסל ברמה בינלאומית בקבוצה שכונתית‪ .‬הוא ימשוך את כל צומת הלב ויפגע בשלמות‬
‫הקבוצה‪ .‬לפיכך עדיף לו ולקבוצה אם הוא יעזוב את הקבוצה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪Aristotle, Politics, book 5‬‬
‫מהות הספר‪ :‬מהפכות והסיבות מאחוריהן‪.‬‬
‫פרק ‪ :1‬מדינות רגילות מבוססות על קרונות שגויים של צדק‪ .‬זה יוביל לסכסוכים ומהפיכות‪ .‬מהיפכות עלולות להוביל‬
‫לשינוי חוקה‪ ,‬שינוי הממשטר או שינוי הכוח בשלטון‪ .‬גם בדמוקרטיה וגם באוליגריכה ישנם מאפיינים אשר תורמים‬
‫ליצירה של מהפכות – אם כי דמוקרטיה היציבה מבין השניים‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬ניתן להפריד בין מצב מנטלי שמעודד מהפיכות‪ ,‬המטרה שלשמה מתחילה מהפכה‪ ,‬והסיבות המתגרות\מעוררות‬
‫מהפכה‪.‬‬
‫פרק ‪ :3‬מתמקד בסיבות המעררות מהפכה‪.‬‬
‫פרק ‪ :4‬סכסוכים הינם ארועים במהפכה אך אינם הגורמים לשסע‪ .‬גורם אחד הוא חיזוק מעמד אחד על חשבונו של אחר‪.‬‬
‫גורם נוסף הוא סכסוך בין העניים והעשירים כאשר אין מעמד ביניים חזק לתווך‪ .‬ניתן להתלט על מהפכה באמצעות כוח‬
‫הזרוע או הונאה‪.‬‬
‫מהות הפרקים‪ :‬מהפכות במדינות ספציפיות וכיצד ניתן להימנע מהן‪.‬‬
‫פרק ‪ :5‬בדמוקרטיה מהפכות עולות להתרחש עקב דיכוי העשירים‪ ,‬התחזקות דמגוג או שחיתות ציבורית‪.‬‬
‫פרק ‪ :6‬באוליגרכיות מהפכה עלולה להתרחש עקב דיכוי העניים‪ ,‬תככים של אוליגרכים ומזימות להשגת השלטון‪.‬‬
‫אוליגרכיה לעיתים רחוקות מושמדות אלא אם זה מגיע מבפנים‪.‬‬
‫פרק ‪ :7‬באריסטוקרטיה ומשטרים חוקתיים אי צדק מצד המעמד השולט עלול להוביל למהפכה (פחות במשטר חוקתי)‪.‬‬
‫מעמד מקופח או אדם כריזמטי במיוחד עלולים גם להוביל למהפכות באריסט'‪ .‬אריסט' נוטות להפוך לאוליגרכיות לאחר‬
‫מהפכות‪ .‬בנוסף שני המשמרים נתונים להשפעות של שחיקה עקב שינויים קטנים לאורך זמן‪.‬‬
‫פרק ‪ :8‬האמצעים הטובים ביותר נגד הסתה וחרחור‪ :‬למנוע הנאות וחוסר צדק כלפי קבוצות מקופחות‪ ,‬לשמר תחושות‬
‫טובות בין שליט לנתיניו‪ ,‬להיות עירני לגופים הרסניים‪ ,‬לשנות תנאים לבעלות קניין מפעם לפעם‪ ,‬לא לאפשר למעמד או‬
‫אדם לצבור כוח יתר על המידה‪ ,‬למגר שחיתות ציבורית‪ ,‬להימנע מדיכוי מעמדי‪.‬‬
‫פרק ‪ :9‬בכל גופי השלטון צריך לדרוש נאמנות‪ ,‬יכולת וצדק‪ .‬אין להקצין את עקרונות החוקה ולחנך את האזרחים לפיה‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬יש להפריד בין הסיבות למהפכה במונארכיה והאמצעים לשימורה‪ .‬ראשית נבדיל בין מלכות ורודנות‪ .‬ברודנות‬
‫ישנם את המידות הרעות של אוליגרכיה ודמוקרטיה‪ .‬בעוד מלכות חשופה לאותם חסרונות אשר באריסט'‪ .‬שתי סוגי‬
‫המונארכיה חשופים לפגיעה מעזות המצח של נציגיהם והפחד ובוז שהם מייצרים באחרים‪ .‬רודנות חלשה כנגד אוייבים‬
‫מבפנים ומבחוץ בעוד מלכות חלשה נגד אויבים מבפנים‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬מידתיות הינה האמצעי הטוב ביותר לשמ מלכות‪ .‬רודנות נשענת על אמצעים של דה מורליזציה והפרד ומשול‪.‬‬
‫רודנות גם יכולה לחקות נלכות בהפגנת מידתיות בבזבוז כספי ציבור‪ ,‬חמלה וכבוד מול הציבור‪ ,‬שימור יחסים מאוזנים בין‬
‫עשירים לעניים‪.‬‬
‫פרק ‪ :12‬ההיסטוירה מלמדת כי רודנות לא שורדת הרבה זמן‪ .‬בה משך מתמקד באפלטון וביקורת כנגדו והניתוח המדיני‬
‫שלו למהפכות‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ מה הן הסיבות למהפכה?‬‫ שימור משטרים‬‫ צדק‪.‬‬‫ האם מתקיים צדק בקהילה הפוליטית?‬‫‬‫תזכורת ‪ -‬החוקה מגדירה את זהות המדינה‪ .‬כל שינוי בחוקה משמעותה שינוי בזהותה של המדינה – או‬
‫במילים אחרות מהפכה‪ .‬המהפכה יכולה להיות שקטה או אלימה אך היא תכלול שינויים בחוקה‪.‬‬
‫מה הסיבות למהפכות?‬
‫אריסטו עושה הבחנה בין סיבות כלליות הנוגעות לכלל המשטרים וסיבות ספציפיות יותר הנוגעות לסוג‬
‫המשטר‪.‬‬
‫סיבות כלליות‪:‬‬
‫‪ )1‬שוויון ואי שוויון המובילים לתחושה של חוסר צדק‪ .‬מהפכה יכולה להתרחש עקב אי שוויון בין‬
‫מעמדות‪ ,‬בכוח פוליטי‪ ,‬בייצוג במשרות ציבוריות‪ ,‬זכויות פוליטיות‪ .‬אלו הרואים עצמם כשווים‬
‫ונתקלים באי שוויון כלפם יכולים להיות מונעים למהפכה‪ .‬דמוקרטיה – בשם השוויון פוגעים‬
‫בהכנסה של עשירים‪ ,‬אוליגרכיה בשם אי השוויון עשירים מקבלים יותר כוח פוליטי‪ .‬אלו הם מניעים‬
‫למהפכה‪.‬‬
‫ניתן לעשות רדוקציה של הס הכללית למהפכה (שוויון) הן לשוויון מוחלט והן לשוויון יחסי‬
‫ שוויון מוחלט הוא חלוקה מוחלטת אשר לא מתחשבת במאפיינים של אנשים – כגון חלוקת עוגה ל‪7‬‬‫אנשים‪.‬‬
‫ שוויון יחסי הינה חלוקה לפי החלק היחסי שלך – מי שקיבל ציון טוב יותר יקבל חתיכת עוגה גדולה‬‫יותר‪.‬‬
‫אריסטו טוען כי העיסוק שלנו בשוויון הוא לא בהכרח אנוכי‪ .‬כלומר ניתן להנהיג מהפכה בשם שוויון למעמד‬
‫אחר‪ .‬לכן אסור לעשות למהפכה רדוקציה למשהו אנוכי או אישי‪ .‬יש אנשים שערך השוויון חשוב להם ללא‬
‫קשר אינטרס אישי‪.‬‬
‫‪ )2‬מניעים פסיכולוגיים – מצב מנטלי‪:‬‬
‫‪ .a‬כבוד‪ ,‬הון וכוח פוליטי ‪ -‬אנשים ירצו לשנות את הסדר הפוליטי מתוך רדיפה אחרי כבוד‪ ,‬הון‬
‫או כוח פוליטי‪ .‬אלו המשאבים המרכזיים שהפוליטיקה העניקה באותם ימים‪ .‬אריסטו‬
‫הצביע על יחס הפוך בין כבוד והון‪ :‬ככל שאתה מקבל יותר כסף מפוליטיקה אתה נתפס‬
‫כמושחט ולכן מקבל פחות כבוד‪ .‬וההיפך נכון גם כן‪.‬‬
‫‪ .b‬פחד – אנשים פוחדים מתגובת המשטר להתנהגותם ולכן יוזמים הפיכה‪.‬‬
‫‪ .c‬זלזול – שהאנשים מזלזלים בשליטים ורואים אותם כחלשים או פגיעים הדרך להפיכה‬
‫סלולה‪ .‬כאשר השליט נתפס כחלש העם פחות נרתע מהשלטון‪.‬‬
‫‪ .d‬חמדנות‪.‬‬
‫‪ .e‬עלבון ‪ -‬אדם מרגיש מושפל כשמתייחסים אליו כשווה כשהוא נעלה על כולם‪ ,‬ומרגיש‬
‫שמתייחסים אליו שהוא נחות שמתייחסים אליו כשווה‪ -‬זה דבר בעייתי‪.‬‬
‫‪ )3‬סיבות אובייקטיביות המעוררות סכסוכים ומהפכה – הבנות אמפיריות‪ ,‬ולא פילוסופיות‪ ,‬של אריסטו‬
‫הנובעות מתצפיות על האדם הפוליטי ביוון העתיקה‪.‬‬
‫‪ .a‬שילוב לא מוצלח של אוכלוסיות‪ .‬למשל אם במדינה מסוימת יש גל חזק של הגירה האיזון בין‬
‫הכוחות באוכ' משתנים ונוצררת תחרות על העוצמה הפוליטית‪ .‬הגירה ככוח פוטנציאלי‬
‫לשינוי המפה הפוליטית הוא מצב הנראה נכון גם בימינו‪.‬‬
‫‪ .b‬מבנה גיאוגרפי שמקשה על היכולת של השלטון לחלוש ולשלוט על כל השטח בצורה‬
‫יעילה‪ .‬אם יש מדינה גדולה מדי‪ ,‬איני מצליח לאכוף את החוקים בכל האזורים‪ .‬ככל‬
‫שהשלטון מנותק או מרוחק יותר מהכפרים ואזורי הספר כך הוא מאבד את אחיזתו‪.‬‬
‫באזורים הללו כוחה של המדינה יהיה חלש ולכן תגבור הסיבה לאזורים להתגבש יחדיו תחת‬
‫מטרה משותפת ולחולל מהפכה‪.‬‬
‫‪ .c‬מבחינה סוציולוגית וגיאוגרפית‪ ,‬כל מדינה עוברת שינויים‪ .‬אם חלוקת הכוח היא לפי‬
‫מעמדות‪ ,‬גם זה עלול משתנה‪ .‬המבנה הדמוגרפי ושינויים בו עלולים להשפיע על איזון הכוח‬
‫הפוליטי בין שכבות‪ .‬שינויים דמוגראפיים משפיעים על הגודל של כל שכבה ומעמד‪ ,‬שבתורם‬
‫משפיעים על תהליכים כלכליים ופוליטיים – קרי החרדים וערבים בישראל‪.‬‬
‫‪ .d‬התחזקות של מעמד מסוים או של קבוצה מסוימת בגלל הישגיה הפוליטיים‪ .‬כאשר קבוצה‬
‫מסויימת צוברת מוניטין (גבורה של שכבה מסויימת במלחמה האחרונה) תפיסתם לגבי‬
‫המעמד שלהם עלול להשתנות‪ .‬כלומר קבוצה אשר רואה את עצמה באור יותר חיובי תדרוש‬
‫גם יותר זכויות‪ .‬במצב כזה ברור שהקבוצה הזו תראה עצמה כראויה לכבוד ומשרות‬
‫ציבוריות‪ ,‬תקבל אמונה עצמית ביכולותיה ותבקש חלק גדול יותר מן העוגה הפוליטית‪.‬‬
‫השינוי לא חייב להיות מעמדי‪ .‬כשקב' מהאוכ' זוכה בגלל הישגיה למוניטין רב יותר זה יכול‬
‫להוביל לתוצאות חדשות שיובילו לסיכון הסדר הפוליטי‪.‬‬
‫הערה ‪ -‬אריסטו טוען כי מהפכה אינו בהכרח תהליך מודע‪ .‬כלומר בתור מחוקק אנו לא תמיד רואים את‬
‫ההשלכות לטווח ארוך ויכולים בדיעבד להתחיל מהפכה בלי ששמנו לב‪.‬‬
‫סכנות פנימיות וחיצוניות למהפכה במשטרים‪:‬‬
‫‪ )1‬דמוקרטיה‪ :‬הסכמה היא מפני דמגוג ‪ -‬אדם שמציג עצמו כחבר העם וזוכה לאהדתו באמצעים‬
‫רטוריים בכך שהוא מצליח לשכנע את העם כי הוא צריך לקבל מעמד מיוחד‪ .‬מאוחר יותר הוא‬
‫משתמש בכוחו להשתלט על המדינה ולחולל מהפכה‪ .‬סכנה זו בד"כ חיצונית‪.‬‬
‫‪ )2‬באוליגרכיה לדוגמא הדמגוג הוא סכנה פנימית שמשלהב את ההמון העני כנגד המיעוט העשיר‪ .‬לכן‬
‫המעמד העשיר צריך לשכור שכירי חרב על מנת להגן על הצרות מבית‪.‬‬
‫‪ )3‬כל משטר סובל משלל בעיות תחיצוניות ופנימיות אשר מאיימות על יציבותו כנגד מהפכות‪.‬‬
‫שימור משטרים‪:‬‬
‫‪ )1‬ברמה הכללית‪ :‬עמודי הטווח לשימור משטר הוא מינויים פוליטיים וחינוך נכון‪:‬‬
‫‪ .a‬מינויים פוליטיים‪ -‬במינוי אדם למשרה פוליטית יש לבדוק את מקצועיותו‪ ,‬יושר המועמד‬
‫ונאמנות לסדר הפוליטי‪ .‬מקצועיות הכי פחות חשובה כי אותה ניתן ללמד בקלות יחסית‬
‫לשאר‪ .‬יש לשים לב כי נאמנות לסדר הפוליטי ויושר לא חייבים להתקיים יחדיו בהכרח‪.‬‬
‫‪ .b‬חינוך‪ -‬כולם מבינים שמפעל הנאמנות תלוי במערכת החינוך ומה שלא נצליח לעשות דרכה‬
‫יהיה קשה לעשות אח"כ‪ .‬שיטת החינוך צריכה להתאים לערכי המשטר‪ .‬נקודה בה גם‬
‫אריסטו וגם אפלטון מסכימים‪.‬‬
‫‪ )2‬ברמה הפרטנית‪:‬‬
‫‪ .a‬רודנות‪ :‬בנוגע לרודנות אריסטו נותן ספר הוראות לשימור חיי משטר הרודן‪ .‬הוא נותן לו ‪2‬‬
‫אפשרויות פעולה‪:‬‬
‫‪ .i‬להידמות כמה שיותר למלך אציל ולא לרודן‪ .‬כלומר להיות רשע מבלי להראות רשע‪.‬‬
‫‪ .ii‬להיות כל כך רשע עדי כדי מחיקת כל ניצוץ של התנגדות – מניעת התאגדות‬
‫והתאספות במסגרת עצמאית‪ ,‬ושליטה מוחלטת על תוכן התאגדות אשר כן‬
‫מתרחשת‪ .‬מניעת זמן פנוי ועיסוק בפליטיקה – מקורות פנימיים (בניית מונומנטים‬
‫אדירים או אמצעי בידור‪ :‬לחם ושעשועים) או מקורות חוץ (מלחמה כנגד האויב‬
‫השכן)‪ .‬חיסול מתנגדים פוטנציאלים בעריסתם באמצעות שימוש ברשת מרגלים‬
‫רחבה‪ .‬למעשה מיגור של כל התקוממות מבעוד מועד‪ .‬לשבור יחסי אמון בין אנשים‬
‫באמצעות הלשנות והאזנות סתר‪ .‬טקטיקה של הפרד ומשול כך שכולם ירגישו שהם‬
‫תלויים ברודן כי הוא היחידי שהם יכולים לסמוך עליו‪.‬‬
‫למעשה הרודן מרגיש הרבה יותר בנחת בין זרים מאשר בין אזרחי המדינה שלו‪ .‬כל אזרח הוא אויב‬
‫פוטנציאלי‪ ,‬ולכן לא סומך על אף אזרח‪ .‬רק זרים נתפסים בעיני הרודן ככאלה שאפשר יותר לסמוך עליהם‬
‫ואולי גם יודעים פחות על הזוועות שלו‪ .‬פה אריסטו נראה לנו קצת כמקיאבלי‪ ,‬הנותן ספר הנחיות לרודן‪.‬‬
‫אריסטו מציע שתי חוקות‪ ,‬הוא דוגל בשני סוגי משטרים‪ .‬האחד הוא משטר משאלותיו הראוי והיפה ביותר‬
‫הפועל תחת העקרונות הבאים‪:‬‬
‫ השלטון נעשה לטובת הכלל‪ ,‬וזה ההבדל בין משטר מתוקן למשטר בלתי מתוקן‪ ,‬השליט‪ -‬בין אם יחיד‬‫או קבוצה‪ ,‬שולטים לטובת כלל אוכלוסיית האזרחים‪.‬‬
‫ חלוקת הכח הפוליטי תיעשה לפי עיקרון מריטוקרטיה‪ -‬נסתכל על מידות טובות ותבונה‪ .‬אנחנו ניתן‬‫את השלטון למי שיש לו הכי הרבה מידות טובות ותבונה‪ .‬זאת אומרת שאם אנו נמצאים בחברה שיש‬
‫אדם שמרכז בתוכו הרבה חוכמה ומידות טובות‪ ,‬כל כך הרבה שיש פער עצום בינו לבין כלל‬
‫האוכלוסיה‪ ,‬אם יש אדם כזה‪ -‬אריסטו ימליץ ללכת על מונרכיה‪ .‬אם‪ ,‬כפי שאריסטו חושב שלרוב‬
‫יקרה‪ ,‬המידות הטובות והתבונה לא מרוכזות אצל אדם אחד‪ ,‬אלא אצל אליטה‪ ,‬קבוצה מצומצמת‪,‬‬
‫אז הם אלה שישלטו‪ -‬ותהיה לנו אריסטוקרטיה‪ .‬לפיכך אין סתירה בין הרצון למונרכיה או‬
‫אריסטוקרטיה‪.‬‬
‫אילו הסוג השני הוא משטר שניתן ליישום בהתאם לתנאים הדמוגרפיים הקיימים‪ ,‬כלומר בהתאם‬
‫למרקם האוכלוסין שיש לנו‪ .‬אולי אי אפשר ליישם את חוקת משאלותינו‪ ,‬אבל המשטר השני יהיה‬
‫מבוסס על מתן כוח למעמד הביניים‪ ,‬המעמד שיהווה לשון מאזניים בין עניים לעשירים‪.‬‬
‫צדק‪:‬‬
‫רק בספר החמישי אריסטו מתייחס לצדק‪ .‬צדק חשוב לאריסטו אך ישנם דברים חשובים ממנו‪ ,‬בניגוד‬
‫לאפלטון‪ .‬הסגולות הטובות מאפשרות לי לבצע פעולות טובות‪ ,‬וצדק הינה אחת מהן‪.‬‬
‫למה הצדק טוב?‬
‫פעולה צודקת היא פעולה שיוצרת ומקיימת את סוג החברה המדינית שיש לנו‪ ,‬האושר של הקהילה הפוליטית‬
‫שלנו‪ .‬חוקים מיטיבים עם הקהילה ועם כלל האזרחים‪ ,‬וגם עם המושלים‪ .‬פעולה צודקת היא פעולה שטובה‬
‫לסוג הקהילה הפוליטית שלנו‪ .‬יש לעיתים הנחה כי מה שצודק הוא מה שחוקי‪ .‬אריסטו יוצא להבהיר זאת‬
‫באמצעות עיון בתכונות של צדק ובקשר בין צדק לחוק‪.‬‬
‫נרודת המוצא הוא כי צדק מחולל איזשהו טוב‪ .‬אריסטו מעוניין להראות כי ישנו בלבול בנוגע למשמעויות‬
‫השונות של צדק‪ .‬צדק מנחה אותנו לפעול בצורה ראויה כלפי אחרים‪ .‬חוק לעיתים מצווה לפעולה צודקת אך‬
‫גם לעיתים לא‪ .‬צדק הוא למעשה כל אותם דברים שהחוק מצווה עלי לעשות ביחס שלי לאחר‪ .‬אנחנו מחפשים‬
‫מובן יותר צר לצדק‪.‬‬
‫ננסה להגידר את מונח הצדק באמצעות הגדרת היפוכו – אי צדק‪ .‬אדם צודק הוא אדם אשר לוקח את המגיע‬
‫לו בכל מיני זירות חברתיות‪ .‬הקשר בין המונח הצר למונח הרחב הוא ההתעסקות ליחסים בין אדם לחברו‪.‬‬
‫במובן הצר אדם שרודף בצע אינו אדם צודק‪ .‬לצדק צר יש מניעים מיוחדים כגון רדיפת בצע ועוסק בכסף‪,‬‬
‫ביטחון וכבוד‪.‬‬
‫ישנם ‪ 2‬מובנים לצדק צר‪:‬‬
‫ צדק חלוקתי – חלוקת טובין ציבורי על ידי אדם בזירה הפוליטית‪ .‬מדובר בטובין שיש לבצע בו‬‫חלוקה על מנת שכולם יוכלו להינות ממנו (כגון כיכר לחם)‪ .‬אנו צריכים קריטריון אשר ינחה אותנו‬
‫לחלוקה הצודקת‪.‬‬
‫החלוקה תתבצע באופן יחסי לפי ההימצאות של הקריטריון הזה בכל אחד מאיתנו‪ .‬צריך לחלק‬
‫בהתאם לתכונות האדם‪.‬‬
‫ צדק מתקן – עוסק במעבר של פריט בין אדם לחברו כאות לפיצוי‪ .‬ההעברה יכולה להיות רצונית או‬‫בלתי רצונית (מתנה‪ ,‬עסקה‪ ,‬גניבה‪ ,‬פיצוי על פי חוק)‪ .‬זה צדק שבדיעבד המנסה לשפוט אם מסירה של‬
‫פריט הייתה צודקת או לא‪ .‬יש העברה בכוח‪ ,‬בהונאה שהינן פסולות או העברה כגון פיצוי או מתנה‪.‬‬
‫התיקון של הצדק מתבצע בלי קשר לאופי של המשתתפים‪.‬‬
‫ צדק גמול – סוג שלישי שאריסטו מביא‪ .‬לא ברור אם זו הרחבה של צדק מתקן או עומד בפני עצמו‪.‬‬‫הצדק של הגמול עוסק בשותפות שמתבססת על חליפין‪.‬‬
‫החלוקה בין צדק חלוקתי וצדק מתקן נראית דיכוטומית וכתבו עליה הרבה במשך השנים והקשר‬
‫בינהם‪ .‬האם יש טעם בכלל לצדק מתקן בהיעדר משהו שאנו מזהים אותו כצדק מחלק? (שאלה‬
‫מאוחרת יותר אחרי אריסטו)‪.‬‬
‫בכל סוג של צדק אנחנו מחפשים סוג של שוויון‪ .‬למשל השוויון של הצדק המתקן הוא החזרת המצב לקדמותו‪.‬‬
‫כיצד אנחנו נוכל להגיע לשוויון? כיצד נוכל לדעת האם עסקה היא צודקת? יש צורך באמדן או כלי שיאפשר לנו‬
‫לקבוע אם העסקה צודקת‪ .‬אולי זמן‪ ,‬מאמץ‪ ,‬ידע‪ ,‬השקעה? אריסטו מאמין כי כסף הוא הכלי שמאפשר צדק‬
‫כי הוא אינו מתכלה (שומר על ערכו)‪ .‬באמצעות ערך כספי אני יכול לאמוד את הצדק בעסקה‪.‬‬
‫האם מתקיים צדק בקהילה הפוליטית?‬
‫אריסטו מעוניין לבדוק כיצד ניתן לדעת שמתקיים צדק בתוך הקהילה הפוליטית ועושה עוד הבחנה בצדק‪:‬‬
‫ צדק טבעי – צדק אשר הוא תולדה ישירה של הטבע ומאופיין בכך שהנחיותיו תקפות בכל מקום‪ .‬כגון‬‫אסור להרוג אדם חף מפשע‪ .‬צדק טבעי מהווה הבסיס שעליו מושתת הצדק החוקי‪ -‬לכן צדק מסוג זה‬
‫אינו צדק פוליטי אלא משהו אפריורי לו‪.‬‬
‫ צדק חוקי – צדק הנובע מאופי של משטר מסויים ותקף רק למשטר הספציפי הזה‪ .‬חוקים אלו‬‫מוכרים על ידי הקהילה הפוליטית ומוכנסים לספר החוקים‪.‬‬
‫יש פה מתח בין שני המובנים‪ .‬ניתן להסכים עם הטענה שיש צדק טבעי‪ .‬אך אריסטו מנסה להכיל את‬
‫הצדק הטבעי בתוך הפוליטי ולכן יש צורך בפרשנות מסוימת כדי לאפשר זאת‪ .‬צדק הוא סוג של יעד‬
‫אשר אנו כאזרחים יכולים לממש‪ .‬אין לאריסטו הסבר למה צדק הוא בהכרח טוב‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫)‪Aristotle, Politics, book 6 (1-5‬‬
‫מהות הספר‪ :‬נוגע לארגון וסדר הנכון של דמוקרטיות ואוליגרכיות‪ .‬ארגונם של משטרים פוליטיים הישמים לפי התנאים‬
‫בשטח‪.‬‬
‫פרק ‪ :1‬דמוקרטיות נבדלות לפי‪ :‬מאפיין הגוף האזרחי‪ ,‬אופן שבו מאפייני הדמוקרטיה משולבים‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬ליברליות הינו העקרון הראשון של דמוקרטיה‪ .‬תוצאותיה הינם כי רוב כמותי הינו עליון וכי כל אדם חי את חייו‬
‫לפי ראות עיניו‪ .‬ממאפיינים אלו ניתן לגזור את שאר מאפייני הדמוקרטיה‪.‬‬
‫פרק ‪ :3‬באוליגרכיה העקרון המנחה הוא כי הכוח נמצא בידי העשירים‪ .‬כל עקרון הינו לא צודק אם הכוח השולט נמצא‬
‫מעל החוק‪ .‬גם לרוב וגם לעושר צריכה להיות השפעה על השלטון‪ .‬אך זה קשה למצוא את העקרונות האמיתיים של צדק‬
‫פוליטי ועוד יותר קשה לגרום לאדם לנהוג לפיהם‪.‬‬
‫פרק ‪ :4‬יש ‪ 4‬סוגי דמוקרטיה‪ :‬דמוקרטיה אגררית – המחוקק נבחר ואחראי לגוף האזרחי (כלל האזרחים) אשר בחר בו‪,‬‬
‫ולכל משרד ממשלתי יש כוח (אדמות) ביחס לחשיבותו‪ .‬מדינה כזו צריכה לעודד חקלאות באמצעות החוק‪ .‬הסוג הבא‪:‬‬
‫דמוקרטיה פסטורלית‪ ,‬דמוקרטיה מסחרית והסוג הגרוע ביותר‪ :‬דמוקרטיה קיצונית עם זכות ההצבעה בהיותך אדם‪.‬‬
‫פרק ‪ :5‬קשה יותר לשמר דמוקרטיה מאשר להקים אותה‪ .‬לשמרה עלינו למנוע מהעניים לסחוט את העשירים מכספם‪,‬‬
‫אסור לשרוף את ההכנסות ממיסים על שירותים ציבוריים‪ ,‬צריך למנוע התפתחות של מעמד עני\אביון‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫)‪book 7 (ch. 1-3, 8-10‬‬
‫מהות הספר‪ :‬הטוב העליון עבור פרטים במדינה‬
‫פרק ‪ :1‬לפני הרכבת המדינה האידיאלית יש להבין מה הם החיים הרצויים עבור המדינה והפרט‪ .‬שמחה אמיתית מגיעה‬
‫מחוכמה ומידות טובות ולא מקניין‪ .‬אך חיים טובים צריכים להיות מאובזרים במוצרים חיצוניים כגון טובין כאמצעים‪.‬‬
‫חוקים כאלו מקדמים את טוב הפרט והמדינה יחדיו‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬האם המידה הטובה קשורה רק בחשיבה או גם במעשים? בעבר מדינות חיו עבור מעשים כגון מלחמה וכיבוש‪ .‬אך‬
‫אלו אינם מטרות הולמים עבור מדינה‪.‬‬
‫פרק ‪ :3‬חיים בעלי מידות טובות דורשים גם מעשים‪ .‬אך לא כל מעשה הינו מידה טובה ולכן יש להישמר‪.‬‬
‫מהות הפרקים‪ :‬תמונה של המדינה האידיאלית‪.‬‬
‫פרק ‪:8‬יש להבדיל בין אזרחי המדינה לאלו שרק משרתים במדינה‪ .‬האזרחים צריכים להיות כאלו שמספקים אוכל‪,‬‬
‫יוצרים אמנות‪ ,‬נלחמים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬מפקחים על דת המדינה ואשר עוסקים בפעולות משפטיות ופוליטיות‪.‬‬
‫פרק ‪ :9‬אך ישנם מעמדות שיש להוציאם מהגוף האזרחי‪ :‬סוחרים‪ ,mechanics ,‬עובדי האדמה‪ .‬לוחמים‪ ,‬כוהנים נשארים‬
‫כמתאימים לגוף האזרחי‪ .‬האנשים הללו צריכים להתנסות בשלושת המקצועות הללו בתקופות שונות בחייהם‪ .‬בעלות על‬
‫אדמה צריכה להיות מוגבלת אליהם בלבד‪.‬‬
‫פרק ‪ :11‬הפ רדה בין מעמד השולט ומעמד הנשלט לפי מקצוע אינו דבר חדש‪ .‬רוב החוקים החשובים בפוליטיקה כבר‬
‫התגלו בהיסטוריה‪ .‬בהתמודדות עם אדמת המדינה יש להפריד בין קניין פרטי וקניין ציבורי‪ .‬שני הסוגים צריכים להיות‬
‫מעובדים באמצעות עבדים או ברברים בעלי אופי מתרפס‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ המדינה הטובה ביותר ואושר האזרח‬‫ אושר האדם אל מול אושר המדינה‬‫ תיאור מדינת האידיאל‬‫‪-‬‬
‫חשיבות החיים בפוליטיים בחיי המוסר?‬
‫המדינה הטובה ביותר היא זו שתקדם אצל אזרחיה את אורח החיים שמתאים לחיים הטובים ביותר‪ ,‬והיא גם‬
‫תחיה את החיים האלו‪ .‬אם נגיד שהחיים הטובים ביותר הם חיי פעולה‪ ,‬הנאה ומוסר‪ ,‬אז זה לא רק שהמידנה‬
‫תקדם את זה שהאזרחים יהיו מוסריים‪ ,‬אלא היא גם תפעל בצורה מוסרית‪ .‬לכן חשוב לדעת מה הם החיים‬
‫הטובים ביותר לאדם‪ .‬בספר השביעי פרקים ‪ 1-3‬אריסטו דן בזה‪ .‬מה הם החיים שהכי שווה לחיות?‬
‫יש דברים שאריסטו מכנה ‪ ,goods of the soul‬טובין של הנפש; חכמה‪ ,‬מוסר‪ .‬אחרי זה יש טובי‬
‫הגוף‪ -‬שזה בריאות‪ ,‬חוזק‪ ,‬גמישות‪ .‬ויש טובין חיצוניים‪ -‬רכוש‪ ,‬חברים‪ ,‬עבדים וכו'‪ .‬היכולת שלי לרכוש את‬
‫הדברים הללו ולשמר את הקשר שלי אליהם זה דבר שקצת תלוי במזל‪ .‬אז מה הכי חשוב פה? אדם לא יהיה‬
‫מאושר אם לא יהיה לו את שלושתם‪ .‬זו אמירה כלל לא טריוויאלית שאדם צריך את שלושתם‪ ,‬אפלטון חשב‬
‫למשל שמספיק שהנפש תהיה מבורכת‪ .‬אריסטו לעומתו גורס שאדם בעל ידע פילוסופי מושלם שהוא מאד‬
‫חולה ואין לו קורת גג‪ ,‬אז הוא לא יהיה מאושר‪.‬‬
‫לפי אריסטו בטובי הנפש‪ ,‬כמה שיותר יותר טוב‪ .‬אין מצב שבו אומרים‪ -‬מעבר לזה אני לא צריך לדעת‪,‬‬
‫או שיש לי די מהמידה הטובה הזו‪ .‬אומץ‪ ,‬נדיבות‪ ,‬איפוק‪ -‬זה לא דברים שיש לי מהם די‪ .‬לעומת זת‪ ,‬בטובין‬
‫החיצוניים‪ ,‬יש נקודת רוויה‪ .‬אם יש לך מיליארד דולר‪ ,‬עוד כסף לא יעזור לך‪ .‬מעבר לגבול מסוים הגדלת‬
‫הקניין של יכולה להזיק ‪ .‬לכן זה אומר לנו משהו על למה טובי הנפש הם יותר טובים באמת מהטובים‬
‫החיצוניים‪ .‬הם אף פעם לא הופכים למיותרים‪ ,‬ובטח אף פעם לא הופכים למזיקים‪ .‬היוונים לא חשבו שיש‬
‫משהו טוב בבורות‪.‬‬
‫את מי נגדיר כאדם שחי חיי אושר‪ ,‬חיים שנראים לנו "שווים"‪ ,‬שנרצה לחיות במקומו? רוב האנשים‬
‫הללו יש להם הרבה טובין הנפש‪ ,‬ופחות מטובי הגוף ופחות מטובין חיצוניים‪ .‬טובין הנפש הוא הבסיס‪ ,‬בלי זה‬
‫אין אושר‪.‬‬
‫מה עדיף‪ ,‬לחיות בקהילה או בדידות? נעשה חלוקה בין אזרח למתבודד‪.‬‬
‫‪ )1‬מתבודד‬
‫‪ )2‬אזרח‪ 3 -‬סוגים‪:‬‬
‫‪ .a‬פילוסוף‪.‬‬
‫‪ .b‬פוליטיקאי‪.‬‬
‫‪ .c‬אדם פרטי – מתבודד החי בקהילה מבלי להשתתף בחיים הציבוריים‪.‬‬
‫כיצד נדרג את האנשים הללו? מי מהם חי חיים טובים? ראשית‪ ,‬אריסטו חושב שהחיים הטובים הם חיי‬
‫פעולה‪ ,‬כל המידות הטובות והחכמה אמורות לשרת ולעזור לנו לבחור את הפעולות שהן טובות‪ .‬שנית‪ ,‬חיים‬
‫טובים הם חיי פעולות ראויות ומעשים נאים ואצילים; האדם הפרטי יושב בבית‪ .‬הפוליטיקאי רוצה להיות‬
‫בשלטון‪ .‬יש הבחנה בין אופן פעולה ראויה ולא ראויה‪ .‬פוליטיקאי יפעל באופן ראוי כאשר לא יראה באזרחים‬
‫כאמצעי למטרותיו אלא כשותפים למדינה אשר פועלים כמוהו לטובת הכלל‪ .‬אי אפשר להסתכל על הפעולה‬
‫היפה במנותק מהאדם הטוב‪ .‬אריסטו לא מסתכל על הפעולה לבדה‪ .‬אלא גם על האופן הראוי לממשה‪.‬‬
‫ברור לנו כי הפוליטיקאי עדיף על האדם הפרטי‪ .‬אך מי עדיף בין הפוליטיקאי לפילוסוף?‬
‫הפילוסוף למעשה לא עושה דבר‪ ,‬הוא הרי יושב וחושב‪ ,‬לא? אריסטו טוען כי גם חשיבה היא פעילות‪ .‬הוא‬
‫אומר כי אל לנו לפסול חיים של פילוסוף כחיים הטובים ביותר‪ .‬הפעילות בחשיבה היא פנימית ‪ -‬כפי שמדינה‬
‫יכולה לחיות בבידוד כלפי חוץ אך יש בה פעילות פנימית‪ .‬מדינת משאלותיו של אריסטו תקדם אצל האזרחים‬
‫חיים של פילוסופיה או חיים של פעילות פוליטית נכונה‪ ,‬והיא תחיה חיים שכאלה‪ .‬ברגע שפסלנו את האופציה‬
‫של האדם הפרטי ואת השלטון הרודני‪ ,‬המדינה הטובה תקדם אורח חיים וגם תחיה אורח חיים של פילוסוף‬
‫או פוליטיקאי‪ .‬היחסים של הקהילה מול קהילות אחרות וכלפי פנים תהיה לפי אורח החיים הראוי‪.‬‬
‫אושר האדם אל מול אושר המדינה‬
‫האם אושרו של האדם זהה לאושר המדינה? שאלה זו חשובה על מנת לקבוע מהם הם החיים הטובים וכיצד‬
‫יש לחיות אותם‪.‬עבור אריסטו זה בלתי קוהרנטי שאדם יחזיק במטרה א' כמטרת הפרט ובמטרה ב' עבור‬
‫המדינה‪ .‬מטרת הפרט חייבת להיות משולבת עם מטרת המדינה ולהיפך‪.‬‬
‫כיצד ניתן להגן על תזה כזו?‬
‫יכול להיות שהפעולות של המדינות מיוחסות לכלל האזרחים‪ ,‬כלומר המדינה היא סוג של סוכן‪ .‬לא יכולה‬
‫שלא להיות התאמה בין המטרות‪ .‬אם הפעולות של המדינה הן קולקטיביות‪ ,‬אמות המידה שמנחות אותן‬
‫צריכות להיות זהות לאמות המידה שמנחות את הפעולות האינדיווידואליות‪ .‬אמות המידה של הטוב או‬
‫האושר של המדינה צריכות להיות אמות המידה של הפרט‪ .‬לכן צריכה להיות עקביות בינהם‪.‬‬
‫תאור מדינת האידיאל‪:‬‬
‫‪ )1‬שוויון מעמדי הנובע מהשותפות שהיא בסיס המדינה‪ .‬שותפות אמיתית מניחה כי יש מעמד שווה‬
‫בין השותפים – שכל האזרחים הינם בני חורין‪ .‬בלי שוויון מעמדי אין מדינה‪.‬‬
‫‪ )2‬מי הם האזרחים? אריסטו פה לא הכי פוליטיקלי קורקט‪ .‬אזרחות תינתן רק לאלו שחיים את‬
‫החיים הטובים ביותר כך שנקבל את המדינה הטובה ביותר‪ .‬המעמדות הנמוכים כגון סוחרים‬
‫ועובדי כפיים נתפסים בעיניו כחצי חיה ולכן לא יקהלו אזרחות‪ .‬בניגוד לאפלטון שחשב כי כל‬
‫אדם צריך התמחות שהיא תפקיד חייו‪ ,‬אריסטו האמין בחשיבות של גיוון והתאמת המקצוע‬
‫למיקומך בחיים‪ .‬בשלב הראשון של החיים כשאתה חזק וצעיר תהיה חייל‪ ,‬אח"כ תעסוק‬
‫בפוליטיקה‪ ,‬ובסוף כשתהיה זקן תעבוד במקדש ותעשה את עבודת הפולחן‪ ,.‬למשל‪ .‬אין עקרון של‬
‫התמחות לפי אדם‪ ,‬אלא התמחות לפי גיל‪.‬‬
‫‪ )3‬קניין פרטי לצד קניין ציבורי לנחלת הכלל‪ .‬לצד רכוש פרטי ניתן לקיים מנהגים של ארוחות‬
‫משותפות על מנת לטפח רגשות קירבה וחברות לצד הריחוק כתוצאה מרכוש פרטי‪ .‬הארוחות יהיו‬
‫על בסיס מכנה משותף כגון שבטי או משפחתי‪ .‬ארוחות כאלו גם אפשרו ערבוב בין מעמדות ובתוך‬
‫מעמדות שלא היו קורים ביומיום‪ .‬אריסטו חושב שצריך לאמץ את זה‪ ,‬השאלה איך מממנים את‬
‫זה‪ .‬הבעיה בחלק ממדינות יוון זה שהיו פערים כלכלים בין האזרחים‪ ,‬ואז לחלק מהאנשים לא‬
‫היה הכסף לשלם על המנה שלהם‪ .‬נוצרה אליטה שבאה לארוחות האלו‪ ,‬ואחרים שלא באו‪.‬‬
‫האדמות המשותפות של אריסטו נועדות לספק מזון ומצרכים לארוחות המשותפות‪ .‬בנוסף הציע‬
‫למקם את החלקות הפרטיות בתוך המדינה ואת החלקות המשותפות קרוב לגבול‪ ,‬כךשאם תהיה‬
‫מלחמה בפתח אנשים יגיבו אחרת‪ -‬הם לא יגיבו בצורה רגשית של פחד על האדמות שלהם‪ ,‬הם‬
‫יהיו יותר רציונליים‪.‬‬
‫חשיבות החיים בפוליטיים בחיי המוסר?‬
‫ניתן לחשוב על מצב בו אדם הוא מוסרי ומצטיין מבלי להשתתף בחיים הפוליטיים‪ .‬מעבר לכך אריסטו בעצמו‬
‫טוען כי החיים הפוליטיים גוזלים זמן יקר‪ .‬אם כך למה להשקיע בפוליטיקה? אריסטו לא מזלזל בטיעון הזה‬
‫אך לא עונה עליה בספר השביעי‪ .‬בשביל אריסטו החיים הטובים היא פעולה נעלה והיא לא פעילות סטאטית‪.‬‬
‫בשבילו חיים טובים באים לידי ביטוי בפעולות ראויות ונאות‪ .‬השאלה היא האם הפעילות זו שמאפיינת את‬
‫האדם הטוב היא פוליטית? אולי היא אינטלקטואלית? פה אריסטו קצת אמביוולנטי‪ .‬יש ספרים שהוא אומר‬
‫שהפעילות האינטלקטואלית חשובה יותר מזו הציבורית (שהיא גם נעלה)‪ .‬הוא אומר שמי שפורש מהחיים‬
‫הפוליטיים לטובת האינטלקטואליים‪ ,‬עושה בחירה שהיא נעלה יותר‪ .‬למרות זאת בספר הפוליטיקה הוא די‬
‫אמביוולנטי‪ .‬יש גישה יותר של פשרה‪ ,‬גם וגם‪ .‬הפעילות ציבורית לא מנוגדת בהכרח לאינטלקטואלית‪ .‬עם זאת‬
‫המתח ישנו‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬אריסטו מכיר במתח בין פעילות פוליטית ופעילות אינטלקטואלית כמתחרים על התואר של החיים‬
‫הטובים של האינדיבידואל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא לא מכריע באופן חד משמעי בין שניהם‪ ,‬הוא רוצה לשכנע אותנו שאפשר גם וגם‪ .‬אבל הפשרה‬
‫כנראה איננה העמדה הטבעית של אריסטו (תומך בשלטון הפילוסופים) אלא אולי הוא שומר על‬
‫נייטראליות בכדי לא לקומם את הקורא‪.‬‬
‫ג‪ .‬אמנם אריסטו הוא אליטיסט אך הוא לא חושב שהתבונה מרוכזת רק אצל יחידי סגולה‪ .‬התבונה‬
‫יותר מפוזרת‪ ,‬ואז השלטון הראוי לא יהיה שלטון היחיד אלא שלטון של אליטה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫)‪book 8 (ch. 1,2, 4‬‬
‫מהות הספר‪ :‬החינוך האידיאלי ‪ :‬מוזיקה וספורט‬
‫פרק ‪ :1‬חינוך צריך להיות תחת שליטת המדינה ושווה לכולם‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬חינוך צריך לכלול כל אותם נושאים שימושיים שכולם צריכים לדעת‪ ,‬אך לא כאלו אשר מבזים את השכל או הגוף‪.‬‬
‫פרק ‪ :4‬גימנסיה הינה השלב הראשון של חינוך‪ .‬אך אסור לפתח את האתלתיות וכוח ילדינו על חשבון שכלם (כמו‬
‫בספרטה)‪ .‬עד ‪ 3‬שנים אחרי הגעה לבגרות האימונים הפיזיים צריכים להיות מתונים‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫אריסטו חושב שהעיסוק העיקרי של המדינאי הוא לארגן חינוך טוב לאזרחים‪ .‬החינוך צריך להיות ציבורי‬
‫במובן זה שהוא ממומן ע"י הציבור‪ ,‬ובמובן זה שכל הילדים לומדים את אותו החומר‪ .‬האזרחים יחד‬
‫מחליטים מה ילמדו הילדים‪ .‬אין חלוקה שכל הורה ישלח את הילדים ללמוד מה שמתאים לו‪ .‬אריסטו לא‬
‫רלטיביסט‪ -‬יש חיים טובים מוחלטים‪ ,‬ולכן החינוך צריך להיות אחיד‪ ,‬כי יש דרך אחת נכונה‪ .‬הילדים ילמדו‬
‫דברים בסיסיים‪ -‬קרוא וכתוב‪ ,‬התעמלות‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ציור‪ .‬יותר חשוב להגדיר מה לא נלמד אותם כי זה יזיק‬
‫להם; מה יזיק לאזרחים העתידיים‪ .‬לדוגמא אסור לללמד דברים שיהפכו אותם לפחות חופשיים כגון עבודות‬
‫ומלאכה פיסית שמכניסים אותם לסוג של אורח חיים הדומה לאורח חיים של עבדים או של אלה העובדים‬
‫בעבודות כפיים‪ .‬האזרחים צריכים להיות בני חורין וחינוכם צריך לשמר ולטפח תכונה זו‪ .‬גם עם התעמלות יש‬
‫להיזהר – השקעה מיותרת בתחום אחד תבוא על חשבון תחום אחר‪ .‬לכן אסור להתמקד באתלטיות כמו‬
‫בספרטה כי זה בא בחשבון על השכל‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוסיקה היא דבר יפה אך לא לשם מנוחה ובידור‪ .‬יש למקד את‬
‫פעילות המוזיקה לא כדבר מרגיע שאנו שומעים על מנת לנוח אלא ללמד איך להפיק ממנה הנאה‬
‫אינטלקטואלית‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫הסטואים‪:‬‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫‪ .2‬אתיקה הסטואית – אופי‪ :‬טובין תלויים ובלתי תלויים‪ ,‬נקודת מבט מוסרית‪.Oikoiesis :‬‬
‫‪ .3‬תבונה – מכנה משותף לאזרחי הקוסמופוליס‪ ,‬כצפייה מהצד‪.‬‬
‫‪ .4‬פוליטיקה – הקוסמו פוליס ומאפייניה‪ ,‬אזרחיה‪ ,‬השליט והחוק – חוק הטבע‪.‬‬
‫‪ )1‬רקע‪-‬‬
‫הסטואה‪ -‬אסכולה של פילוסופיה מדינית‪ .‬בסוף החיים של אריסטו נוצרת אסכולה חדשה שמייסדה הוא זנו‬
‫מסיטיום (הנולד כעשור לאחר אריסטו – ‪ 334‬לפנה"ס)‪ .‬סטואה ביוונית זה עמוד או רצף של עמודים‪ .‬האנשים‬
‫השייכים לאסכולה היו מנהלים דיונים ליד עמודים מתחת לגג‪ ,‬לכן זה השם שהיא קיבלה‪ .‬זו תקופה מעניינת‬
‫בהתפתחות של החיים הפוליטיים ביוון‪ :‬סיפוח ערי מדינה לאימפריה של אלכסנדר מוקדון‪ .‬ערים הופכות‬
‫להיות מרכזים מולטי אתניים בעלי כמה שפות‪ .‬הערים הללו טשטשו את הפער הזה בין הברברים (האחר)‬
‫והיווני (האזרח)‪ .‬יש שקיעה של עיר המדינה והחלפתה ע"י אימפריה‪ -‬הכוללת הן יוונים והן לא יוונים‬
‫כשהגבול ביניהם מטשטש‪ .‬על הרקע הפוליטי הזה נוצרת האסכולה הזו‪ .‬היא מדברת קצת על פוליטיקה וקצת‬
‫על אזרחות‪ ,‬אך הם לא מתכוונים למדינות כפי שהן קיימות במציאות‪ .‬בשבילם ניתן לחשוב במושגים‬
‫שמדמים מציאות פוליטית אחרת שלא מדמה את ספרטה‪ ,‬אתונה או קרתגו‪ .‬יש יחידה פוליטית אחרת‬
‫שכוללת את האנושות ולמרות שאין לה דגל או חוקה מסודרת היא קיימת‪ .‬הנאמנות שלנו היא לעיר הזו ולא‬
‫אתונה או ספרטא‪ .‬יש לנו קושי מסוים להבין מהם חשבו כי חלק קטן מכתביהם שרדו‪ .‬אין לנו יצירות שלמות‬
‫של הסטואים המוקדמים‪ .‬הסטואה זכתה למלוא הדרה בתחילת האימפ' הרומית‪ .‬אנשים כמו קיקרו הרומי‬
‫דובר הלטינית‪ ,‬נסע ליוון כדי ללמוד על תורה זו‪ .‬לכן ההשפעה של הסטואיציזם לא מוגבל רק ליוון או לדוברי‬
‫שפתה אלא גם השפיע על רומא‪ .‬וברגע שרומא הפכה להיות נוצרית דברי הסטואיים הושרשו גם בנצרות‪.‬‬
‫אגוסטינוס שחי בצפון אפריקה (שהייתה חלק מהאימפ' הרומית) מראה לנו עד כמה הסטואה חלחלה לנצרות‪.‬‬
‫התיאולוגיה הנוצרית כמו הדוקטרינה של השילוש הקדוש‪ ,‬מהו האל‪ ,‬גן עדן ושאול‪ ,‬מה קורה לנפש האנושית‬
‫אחרי המוות – כל אלו לא סופקו ע"י ישו‪ .‬התיאולוגים הנוצרים לא יכלו לסמוך רק על הברית החדשה על מנת‬
‫לבנות תיאולוגיה שלמה‪ .‬לכן אוגוסטינוס לקח דברים מהסטואה לנצרות‪ .‬בכך ניתן לראות המשכיות בין העת‬
‫הקדומה לימה"ב‪ .‬הרעיונות של הסטואיציזם זכו לתחייה מחודשת גם ברנסנס‪.‬‬
‫מה היו רעיונות הסטואים?‬
‫‪ )2‬אתיקה‪ -‬אצל היוונים אתיקה ופוליטיקה הם מאוד קשורים‪ .‬המשטר הנכון הוא זה שעוזר ליחידים‬
‫לממש את עצמם וזהו עיסוקה של האתיקה‪ -‬מימוש יכולתו של האדם‪.‬‬
‫באורח החיים הנכון לפי הסטואים יש כמה אמירות חזקות ושנויות במחלוקת‪ .‬התיזות האלה לא היו‬
‫מקובלות על כל החברה‪:‬‬
‫‪ )1‬הדבר היחיד שהוא באמת בעל ערך זה האופי‪ .‬איזה סוג של אדם אני‪ .‬למעשה הם עשו הבחנה בין‬
‫סגולות האופי אשר הם בשליטתי ובעלי ערך אמיתי כגון אדם צודק‪ ,‬אומץ‪ ,‬נדיבות‪ .‬ומנגד יש את‬
‫התכונות שהם חיצוניות לי ולא בשליטתי (אלא בתנאי החיים) כגון אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬עושר וחירות‪.‬‬
‫כמובן שעדיף להיות בריא מחולה‪ ,‬אך התכונות לעיל אינן טובין אמיתיים‪ .‬טובין אמיתיים הם אלה‬
‫שטובים בכל מצב ללא קשר לנסיבות‪ .‬הסטואים מנסים לעשות מהלך שמנסה לבודד אותנו‬
‫מהתהפוכות של הסביבה‪ .‬הם טוענים שאתה יכול להיות מאושר בלי קשר לנסיבות שמסביבך‪mind ,‬‬
‫‪ – over matter‬אתה לא תלוי בגורל או במזל‪ .‬אריסטו‪ ,‬למשל‪ ,‬עומד על כך שגם אדם הרוצה לעסוק‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬אם אין לו הון מינימאלי‪ ,‬או מאבד את כל משפחתו‪ ,‬סיכוייו לעסוק בזה יהיו קטנים‪.‬‬
‫כלומר האושר הוא דבר שברירי‪ .‬הסטואים האמיתיים חושבים שגם אם אתה עבד‪ ,‬בתחתית הסולם‬
‫החברתי‪ ,‬אתה עדיין יכול להיות אדם מאושר‪ .‬הטובין אשר תלויים בנסיבות החיים הם מכנים‬
‫‪ .indifference‬טובין מסוג זה אלה דברים שיש לנו נטייה טבעית לבחור בהם‪ .‬יש התאמה בין הטבע‬
‫שלי (הטובין הבלתי תלוי) לבין הטובין (התלוי) אשר אני בוחר‪.‬‬
‫הסטואים לא אהבו אמוציות יותר מידי‪ .‬בשפה העממית סטואיות מתורגמת כשלווה‪ .‬הסטואים‬
‫האמינו כי רוב התשוקות שלנו הן חיצוניות‪ ,‬כך גם בלטינית המילה ‪ passion‬מתורגמת ל "משהו‬
‫מבחוץ"‪ .‬הם האמינו כי האדם בד"כ מושפע מדברים חיצוניים כגון רגש‪ .‬האדם מאושר הוא אדם‬
‫מבודד‪ ,‬כזה שמצליח לשמר את שלוות הנפש שלו בכל מיני מצבים‪ ,‬גם מצבים רעים‪ .‬ברגע שאתה‬
‫עצוב זה אומר שלא הצלחת להגיע למעלה הסטואית של יכולת לשמר מצב נפשי של שלוות נפש‪.‬‬
‫‪ )2‬נקודת המבט המוסרית‪ -‬לפחות מאז קאנט אנחנו נוטים לחשוב שאדם מוסרי ישפוט ללא משוא פנים‪.‬‬
‫הסטואים טענו (באופן דומה וקדום יותר) כי הסתכלות מוסרית נכונה מקנה אותו ערך עבור כל אדם‪,‬‬
‫דבר לא טריוויאלי להגיד‪ .‬הסטואים חושבים שהשאיפה שלי‪ ,‬גם אם קשה למימוש‪ ,‬זה שאני אתייחס‬
‫לכל אדם ואדם באשר הוא כיצור תבונתי‪ .‬קשה להגיע למעלה הזו אבל הסטואים דיברו הרבה על‬
‫החכם הסטואי‪ -‬האדם שמהווה דוגמא בשביל הסטואים‪ .‬האדם שיש להעריץ‪ ,‬הרואה בכולם כבני‬
‫משפחתו‪ .‬כך נוצר מושג ה‪ -Oikoiesis‬להפוך את הזר לאדם ששייך משפחתי‪ .‬באמצעות הרחבת המעגל‬
‫על כלל בני האדם יווצר הצדיק הסטואי שאמור להפגין מידה זהה של אכפתיות כלפי כל בני האדם‪.‬‬
‫איך זה קשור לפוליטיקה? הסטואים מתארים מבחינה פסיכולוגית התפתחות מוסרית של האדם‪ .‬הם מדברים‬
‫על תהליך שמכונה אויקוייסיס (‪ - Oikoiesis‬להפוך משהו לקשור אליך)‪ .‬ילד נולד ולפי הסטואים בתחילה‬
‫תינוק מראה דחף לשמר את עצמו‪ ,‬לשרוד‪ .‬זה הוא הדחף הטבעי הראשוני‪ .‬אט אט מעגל האהבה מתחיל‬
‫להתרחב‪ -‬הפעוט אוהב את אמא‪ ,‬אבא‪ ,‬הסבים‪ ,‬הילדים בגן והמורות‪ ,‬אח"כ כל השכונה וכל המדינה‪ .‬התפחות‬
‫מוסרית כזו צריכה להגיע בסופו של דבר לכל היקום‪ .‬הרחבת המעגל היא לא מתוך תועלת אישית או אופי‬
‫פרטני של אנשים אלא מתוך היופי ותכונות טובות‪ ,‬שקשורות לזה שהם ב"א‪ .‬ברגע שהאהבה שלך מקבלת‬
‫אופי תבוני‪ ,‬במובן זה שאתה מעריך ונותן משקל חיובי לא רק בגלל שאנשים קרובים אליך‪ ,‬אתה אמור‬
‫להרחיב את המעגל לכל היקום‪ .‬הסטואים אומרים‪ -‬יש משהו מנוון בזה שחלק מהאנשים עוצרים ברמה‬
‫מסויימת‪ ,‬למשל ברמת המדינה‪ .‬העצירה ברמת המדינה נראית לאנשים שרירותית‪ .‬להגיד שאין הבדל מהותי‬
‫בין יווני לספרטני זו לא היתה אמירה בעייתית בזמנו‪ ,‬אבל להגיד שאין הבדל בין יווני לברברי‪ ,‬שגם הברברים‬
‫צריכים להכלל במעגל האהבה והדאגה‪ -‬זה לא דבר של מה בכך‪ .‬בממלכה הסטואית פעולה זו כללה גם את‬
‫האלים שנתפסו כיצורים בעלי תבונה‪ .‬אנחנו למעשה נמצאים במצב ביניים בין האלוהים לחיה‪ .‬כפי שילד‬
‫(מבחינה תבונתית) הוא מצב ביניים בין תינוק לבין מבוגר‪ .‬כך הקשר בין האלים ואנחנו הוא כמו של הורה‬
‫וילד‪ ,‬קשר חינוכי כלשהו‪ .‬מיקומן של הנשים לא ברורה בתוך מכלול מעגילי התבונה‪.‬‬
‫החכמים הסטואים אהבו להגיד שהם לא אזרחי אתונה ואזרחי יוון‪ ,‬אלא אזרחי הקוסמוס‪ .‬זה‬
‫המשמעות של "קוסמופוליטן"‪ .‬אדם קוסמופוליטני הוא אדם בלשון ימינו הוא איש העולם הגדול‪ ,‬שאוהב‬
‫מוזיקה קוריאנית ואוכל ספרדי‪ .‬זה לא מה שהחכמים הסטואים התכוונו כשהם דיברנו על אזרח היקום‪ ,‬אני‬
‫אדם שרואה את עצמי שייך למכלול של יצורים בעלי תבונה (שזה כולל את האלים)‪.‬‬
‫‪ )3‬תבונה אצל הסטואים‪-‬‬
‫אפשר להגיד שיש לנו הרבה אנשים דומים שהגיעו להסתכלות דומה על המציאות‪ ,‬אבל אי אפשר להגיד על כל‬
‫הקירחים שהם קהילה‪ .‬זה נראה קצת שרירותי להגיד שמספיק מאפיין משותף כמו תבונה כדי להצביע על‬
‫קיומה של קהילה‪ .‬הסטואים חושבים שמה שהופך קהילה לקהילה זה קיומו של חוק‪ .‬מה שמשותף לקהילת‬
‫כל היצורים בעלי תבונה זה התבונה‪ ,‬אך מעבר לכך התבונה כחוק מראה לך מה לעשות‪ .‬כלומר אם אתה פועל‬
‫ע"פ התבונה אתה פועל לפי החוקיות של התבונה‪ .‬התבונה למעשה מהווה אמת מידה‪ ,‬חוק אחיד המנחה את‬
‫כל חברי הקהילה הקוסמית‪ .‬לפיכך לקורא ליצורים התבוניים קהילה אינו מהלך שרירותי‪ .‬אך מהי התבונה‬
‫הזו?‬
‫אנו תופסים את התבונה כמשהו אינסטרומנטלי ‪ -‬מה האמצעים הדרושים לקידום מטרתנו ללא קשר למוסר‪.‬‬
‫אך הסטואים מתייחסים לתבונה באופן שונה‪ ,‬כלומר תבונה היא ההבנת ההגיון של היקום‪ .‬מדובר פה בהבנה‬
‫של צופה אשר צופה במתרחש בעולם ומנסה להסיק היגיון‪ .‬כפי שאדם צופה במעשה אמנות הוא נדהם מהיופי‬
‫או הסדר‪ ,‬יש בזה החלה של תבונה אבל הוא לא יכול לעשות עם זה משהו‪ .‬האדם מתבונן ביקום עם הבנה‬
‫והערצה מסוימת אין לתבונה תפקיד של ידע מעשי או תועלת אישית שהוא יכול ליישם‪.‬‬
‫‪ )4‬מהי הפוליטיקה‪:‬‬
‫הסטואים טוענים בגדול‪ ,‬שאותם היצורים שהם בעלי תבונה‪ ,‬כולם אזרחים בקהילה שמתפרסת על כל‬
‫הקוסמוס וכוללת בתוכה את האישויות המדינתיות האחרות‪ .‬כלומר הפילוסוף באתונה והפילוסוף בספרטה‬
‫הם אזרחים בקהילות שונות אך יש להם חברות משותפת בקהילה הקוסמית‪ .‬האזרחות האמיתית שלי ובעלת‬
‫המשמעות היא בקהילה הקוסמית‪ -‬היא לא הקהילה הפוליטית הרגילה‪ .‬הנאמנות שלי לפיכך היא לאנושות‬
‫וליצורים בעלי התבונה‪ ,‬קרי לקהילה הקוסמית‪ .‬האזרחים בעיר הקוסמית הם כל מי שהגיע לתכונה הזו‬
‫שהסטואים מבקשים שתתפתח‪ -Apatheia .‬לא אדישות‪ ,‬אלא חוסר תחושה לרגש שמופעל עליך מבחוץ‪.‬‬
‫האפתי אוהב להסתכל על הסדר ביקום‪ ,‬הוא מרגיש הנאה ביצירה היפה הזו‪ ,‬אבל זה סוג של רגש חיובי‬
‫שקשור לאינטלקט ולתבונה‪ ,‬אין בזה אין המימד הפוססיבי (זה שלי או לא) ואין פה משהו שמשתלט עליי‪.‬‬
‫שתי פרשנויות קיצוניות לשאלה מי הוא האזרח‪ .‬תשובה אחת‪ -‬כל בני האדם והאלים‪ .‬פרשנות פחות סימפתית‬
‫תהיה‪ :‬הסטואים מתכוונים רק לאלים ולב"א יחידי סגולה ‪-‬האזרחים‪.‬‬
‫מה פוליטי בקהילת הקוסמו פוליס? ניתן לומר לא רק שזה לא פוליטי‪ ,‬אלא אף שזה אנטי פוליטי‪ .‬הקוסמו‬
‫פוליס דורשת התנתקות מהקהילה הפוליטית הקיימת עבור קהילה אשר אין בה בחירות‪ ,‬נשיא או מלך‪ .‬יש‬
‫ממש עוינות לפוליטיקה ממשית‪ .‬מנגד טוענים הסטואים כי למעשה כל הקהילות שנראות לנו קיימות הן לא‬
‫באמת קהילות‪ ,‬אין להן תוקף‪ .‬החוקים שלהם זה לא חוק הטבע‪ ,‬והאחדות שבהם היא שרירותית‪.‬‬
‫מי השליט ומהו החוק בעיר הקוסמית?‬
‫השליט‪ -‬השליט או האלים (תפיסה שדומה לדתות המונותיאיסטיות שאוהבים לדבר על האל כמלך שהשלטון‬
‫שלו הוא סוג של השגחה אלוהית)‪ .‬הם מאמינים שהאלים לא שולטים באופן שרירותי ושיש איזשהו היגיון‬
‫ביקום שלפחות חלק מבני האדם מצוידים ביכולת להבין מהו ההיגיון הזה‪ .‬יש אחדים בעלי סגולה שמצוידים‬
‫ביכולת להבין מה קורה‪.‬‬
‫מבחינת חוק ‪ -‬אנחנו יכולים לחשוב על החוק הפוזיטיבי הרגיל שנחקק ע"י אסיפה ונאכף‪ .‬אך הסטואים‬
‫מדברים על החוק הנורמטיבי‪ .‬החוק הזה לא תלוי מקום ולא תלוי זמן‪ ,‬והוא תקף לגבי כל הקוסמוס‪ .‬גם אם‬
‫אף אחד לא פועל ע"פ החוק של הקוסמוס זה לא אומר שהוא לא קיים‪ ,‬זה אומר שהאוכלוסייה טרם מימשה‬
‫את יכולתה לפעול לפי חוק זה‪ .‬חוק הטבע‪ -‬חוק שהוכתב ע"י הטבע שאינו מעשה ידי אדם – מוסר אבסולוטי‬
‫אוניברסאלי שאנחנו לא יכולים לשנותו‪.‬‬
‫אזרח בעיר הסטואית שחי בספרטה או בבולגריה‪ ,‬רוסיה או תורכיה (פזורה יוונית) הם שניהם אזרחים באותה‬
‫העיר כי הם פועלים ע"פ אותן הנורמות‪ .‬זה כמו שיש מדעני מדינה בישראל‪ ,‬נורווגיה ואנגולה ובמידה מסוימת‬
‫למרות שחיים תחת מדינות שונות הם חברים בקהילה האקדמית ולכן מחויבים לכללים או נורמות מסוימות‬
‫המחברות ביניהם‪ ,‬על אף שאלה לא נחקקו בפרלמנט מסוים‪ .‬הם מאמינים שיש נורמות אוניברסאליות שאינן‬
‫תלויות בעיגון בחוק פוזיטיבי כזה או אחר‪.‬‬