‫‪.1‬‬ ‫‪Aristotle, Politics book 1‬‬ ‫א) מהות הספר‪ :‬הגדרת מבנה המדינה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :1‬המדינה היא המבנה החברתי הנעלה שמטרתה הטוב העליון‪ .‬ההבדלים בינה ובין קהילות אחרות יתבהרו כאשר‬ ‫נחקור ונשווה את מרכיביה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :2‬המדינה מורכבת מכפרים אשר מורכבת ממשפחות\משקי בית‪ .‬המשפחה מבוססת על שתי מערכות היחסים; גבר‬ ‫ואישה‪ ,‬אדון ועבד‪ .‬המערכות הללו נועדו לספק את הצרכים הבסיסיים היומיומיים של הגבר‪ .‬הכפר‪ ,‬מערכת חברתית‬ ‫רחבה יותר נועד לספק מגוון רחב יותר של צרכים‪ .‬המדינה מטרתה לנסות לספק את כל צורכי האדם‪ .‬האדם יוצר מדינה‬ ‫על מנת לספק את צרכיו הבסיסיים אך במטרה האולטימטיבית של המדינה היא החיים הטובים‪ .‬הצדקת המדינה היא‬ ‫טבעית‪ ,‬היא מבוססת על דחף טבעי של האדם להתנהלות חברתית פוליטית‪.‬‬ ‫פרק ‪ :3‬התמקדות במבנה התא המשפחתי\משק הבית‪.‬‬ ‫פרק ‪ :4‬העבד נתפס כקניין‪ ,‬כחפץ אשר עדיף לביצוע פעולה מאשר פעולה יצרנית‪.‬‬ ‫פרק ‪ :5‬עבדות הינה טבעית – בכל תחום בעולם הטבעי ניתן להבחין בקשר מסויים של שליט ונשלט‪ .‬ישנם בני אדם אשר‬ ‫ללא סיבה מבינים זאת‪ .‬אלו הם עבדים טבעיים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :6‬ישנם אנשים המוצאים עצמם בעבדות אך הם עצמם אינם עבדים טבעיים ולכן מתנגדים לרעיון של עבדו‪ .‬זוהי‬ ‫טעות שכן העבדים הטבעיים מרוויחים מנתינותם לאדון‪.‬‬ ‫פרק ‪ :7‬אמנות השלטון על עבדים שונה משלטון על בני חורין‪ .‬אך אין צורך לתיאור מפורט שכן אדם שהינו מנהיג טבעי‬ ‫יכול לרכוש את שניהם‪.‬‬ ‫פרק ‪ :8‬באשר לקניין והאופן שיש להשיגו‪ .‬נושא זה הינו מהותי כתשתית חיונית למשק הבית‪.‬‬ ‫פרק ‪ :9‬הפרדה בין כלכלה טבעית וכלכלה לא טבעית‪ .‬השוני נובע ממטרות הכלכלה‪ :‬לא טבעית – אגירת הון כערך‬ ‫אינטרינזי (באמצעות מטבעות למשל)‪ ,‬לעומת טבעית – אופן התנהלות משק הבית על מנת לשפר את מצבו‪ .‬לא מעט אנו‬ ‫מערבבים בינהם‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬כלכלה טבעית ולא טבעית גם נפרדים ביחידת הניתוח\נושא הדיון‪ .‬לא טבעית – מטבעות ויהלומים‪ ,‬טבעית –‬ ‫תוצרי האדמה והחיות‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬כלכלה טבעית הכרחית למשק הבית‪ :‬טיפול בחיות‪ ,‬חקלאות‪ ,‬הבנה בסיסית לקיום מסחר של תוצר בתוצר או‬ ‫בכסף‪ .‬הסכמים והחלטות בנושא זה צריכים להיות תחת העיון של המדינה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :12‬הגדרת והברת היחסים בין אב לבן‪ ,‬ובעל ואישה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :13‬במשק הבית ניהול אנשים דורש יותר עבודה מאשר ניהלם של חפצים‪ .‬כך בן חורין דורש יותר השקעה וחינוך כי‬ ‫יכול לממש יותר סגולות מאשר עבד‪ .‬חינוך בן החורין יובהר בהמשך‪.‬‬ ‫ב)‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ )1‬פוליטיקה ספר ‪ :1‬פרקים ‪ ,1-8‬ו‪.13‬‬ ‫ארבע נקודות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .i‬מה זה מדינה ומה טוב בה?‬ ‫‪ .ii‬מדוע מדינה הינה ישות טבעית‬ ‫‪ .iii‬האדם כחיה פוליטית‪.‬‬ ‫‪ .iv‬המדינה קודמת לפרט‬ ‫‪ )1‬מה זה מדינה ומה טוב בה?‬ ‫אריסטו מנסה למצוא איזה סוג של קהילה פוליטית תביא למימוש כל אחד (שיכול להיות) כאזרח‪ .‬האדם‬ ‫כיצור חברתי שואף לחבור לאחרים ואריסטו טוען כי המדינה היא הכלי להשגת השלמות אנושית‪ ,‬קרי פיתוח‬ ‫כל החוזקות שטמונות בנו‪.‬‬ ‫האדם יצור רציונלי ולכן בכל שותפות שלו עם אחר ישנו יעד כלשהו‪ .‬כל קהילה היא שותפות עם יעד מסויים –‬ ‫טובין למשל‪ .‬מדינה לדברי אריסטו היא סוג של שותפות הכוללת בתוכה את כל השותפיות האחרות (קהילות)‪.‬‬ ‫יש למדינה שתי פרשנויות‪:‬‬ ‫א‪ .‬המדינה כוללת את כול סוגי השותפות הקטנים‪ .‬השותפות לא סתם מתרחשת במדינה אלא המדינה‬ ‫היא סך כל השותפויות יחדיו‪ .‬המדינה טובה כי היא מקיימת או מאפשרת שותפויות אחרות‬ ‫המייצרות טובין ‪ -‬זו פרשנות לא נכונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אריסטו טוען שהשותפות שלנו כאזרחים לא רק אינסטרומנטאלית אלא אנחנו זוכים כאזרחים‬ ‫למשהו גדול יותר‪ .‬המדינה אמנם מאפשרת לקיים את השותפויות אך נותנת גם משהו מעבר‪ .‬זו‬ ‫הפרשנות הנכונה‪.‬‬ ‫המדינה היא המקום שבו האנושיות שלנו באה לידי ביטוי‪ .‬זאת משום שבמדינה יש צדק‪ ,‬חוקים אשר‬ ‫מאפשרים לנו לחפש את הצדק העליון והמימוש העצמי האנושי‪ .‬מי שיכול לחיות בהיעדר מדינה הוא אל (עם‬ ‫יכולת על אנושית)או בהמה (מסתפק במועט ולא מממש את עצמו כאדם)‪.‬‬ ‫מטרת המדינה הראשנית היא לספק אמצעי מחייה בסיסיים אך מטרתה הסופית היא לספק חיים טובים‬ ‫ושלמים של מימוש עצמי‪ .‬הקהילה הפוליטית נותנת קהל לחיי כך שנשארת עדות למעשי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬קיומו של‬ ‫הקהל הזה מאפשר סיבות מדוע עלי לא לפעול לפי האינטרסים הצרים שלי ולבצע פעולות טובות‪ .‬המסגרת‬ ‫המדינית מאפשרת לי לקבל ביקורת על מעשיי‪ .‬דבר נוסף הוא הזכרון של המדינה שהינו ארוך טווח ולכן‬ ‫מייצר תוצאות אשר נשארות‪ .‬בניגוד למשפחה אשר הזכרון בא קצר טווח ואני יכול לחזור על טעויות של סבא‬ ‫רבא שלי‪.‬‬ ‫‪ )2‬שתי תזות להסבר שהמדינה היא ישות טבעית‬ ‫נקודה חשובה – המדינה עובר אריסטו הינה ישות טבעית‪ .‬היא מבוססת על יחסים בין אנשים אשר אינם‬ ‫תוצר של בחירה אלא צורך ונטייה טבעית‪ .‬היחסים החשובים הם‪ :‬יחס בין גבר ואישה (הצורך הטבעי להשאיר‬ ‫צאצאים ולהתרבות – מזכיר את אפלטון שמאמין כי מטרת האהבה לנצח את המוות) ויחס בין אדון ועבד‬ ‫(יחס טבעי אשר ניתן למצוא בכל מקום בטבע – דבורים או נמלים לדוגמא)‪ .‬היחס בין גבר לאישה והיחס בין‬ ‫אדון לעבד הם עמודי התווך של המדינה‪ .‬יחסים אלו שמוכתבים על ידי הטבע מביאים אותנו להתארגנות‬ ‫הבסיסית של המשפחה והבית – משק הבית‪ .‬שילובם של כמה משקים זה מושבה‪ ,‬כך זה מתגלגל עד שנוצרת‬ ‫מדינה‪ .‬לפיכך המדינה היא תולדה של תהליך של קשרים טבעיים‪ ,‬יישות טבעית‪ .‬מעבר לכך היות המדינה‬ ‫טבעית מקנה לה תוקף הכרחי בחייו של האדם‪ .‬מתוך זה יוצאת השאלה‪ :‬כיצד אפשר לומר שהמדינה היא‬ ‫דבר טבעי ומצד שני יש מישהו שכונן את המדינה ואנחנו צריכים להיות אסירי תודה לו‪ ,‬כיצד ניתן להמציא‬ ‫דבר טבעי?‬ ‫עבור אריסטו הטבע הוא מימוש הפוטנציאל‪ .‬כפי שגרעין מתפתח לעץ ונושא את תכונותיו כך טבע האדם הינו‬ ‫להיות יצור תבוני‪ .‬ילד לא יודע לחשוב בצורה תבוני – ייעודו להתפתח לאדם תבוני‪ .‬עד אז הילד אינו מממש‬ ‫את הפוטנציאל הגלום בו‪ .‬המדינה היא הזירה בה אנו מממשים את הטבע שלנו‪ .‬מה שמקנה לה ערך מוסף‬ ‫להיותה תולדה של קשרים טבעיים‪.‬‬ ‫עבור אריסטו אחד התנאים המרכזיים היא האוטרקיות של המדינה‪ .‬המדינה מספקת הכל עבור מרכיביה‪:‬‬ ‫אוכל‪ ,‬ביטחון ומגורים וגם צרכים רוחניים ותרבותיים‪ .‬אין צורך בדבר מעבר למדינה‪ .‬כל שותפות בתוך‬ ‫המדינה אינן מיותרות אך הן מספקות רק חלק מהצרכים של האדם‪ .‬המשפחה למשל מטפחת רק חלק מסויים‬ ‫בחיי האדם בעוד החיים הציבוריים מטפחים חלק שונה מאוד‪ .‬אריסטו האמים כי הזירה הפרטית היא זירה‬ ‫שמקנה את התנאים לצאת החוצה אך בתוכה לא קורים דבר יוצאי דופן‪.‬‬ ‫‪ )3‬האדם הוא חיה פוליטית‬ ‫משק הבית והזירה הציבורית משלימים אחד את השני ותלויים אחד בשני בתוך המסגרת המדינית‪ .‬האדם‬ ‫הוא יצור פוליטי בדומה לחיות אחרות כגון דבורים או נמלים‪ .‬אך אריסטו מבדיל אותנו משאר החיות‬ ‫הפוליטיות באמצעות המאפיינים הבאים‪:‬‬ ‫‪ )1‬יש לנו שפה הרבה יותר מפותחת עקב דמיון יותר מפותח‪ .‬לאםד יש אפשרות לדבר על‬ ‫"צודק" ו"לא צודק‪.‬‬ ‫‪ )2‬האדם יכול לארגן אסיפה בנושאים שונים‪ .‬אנו חיים בתנאים של חוקה‪ -‬היא שנויה‬ ‫במחלוקת ובגלל השפה יש לנו את הכלים לשנות את הפוליטיקה שלנו‪.‬‬ ‫יש משהו בלעדי לשפה האנושית שמאפשרת דיון ציבורי על הדרך בה אנחנו רוצים לחיות (בהקשר לצדק)‪.‬‬ ‫‪ )4‬המדינה קודמת לפרט‬ ‫פרשנות אחת של אריסטו ‪" -‬השלם קודם לחלקיו"‪ .‬קיומה של יד תלוייה בקיומו של הגוף אך לא להיפך‪.‬‬ ‫הפרט במדינה נתפס כמו איבר בגוף‪ .‬כפי שניתן לכרות איבר להציל גוף כך גם ניתן להקריב אדם כדי להציל‬ ‫את המדינה‪.‬‬ ‫מי שותף במדינה? כל מי שיש לו שותפות לטובת הכלל ‪ -‬האזרחים‪ .‬המדינה מספקת טובין לטובת הכלל ומי‬ ‫שאזרח המדינה נהנה מן הטובין‪.‬‬ ‫כאשר אני מממש את עצמי אני פועל על חלקים מסויימים – כלומר לא כל חלקיי כאורגניזם נהנים מהמימוש‪.‬‬ ‫הריסים שלי לא נהנים או סובלים מלימוד פילוסופיה‪ .‬אם כך‪ ,‬האזרחים הם האיבר של המדינה אשר תמיד‬ ‫נהנה מהמימוש עצמי של המדינה – הטובין לטובת הכלל שהיא מייצרת‪ .‬לכן ההקבלה בין איבר לאזרח‬ ‫חלקית‪ .‬לכן גם ההקבלה כי ניתן להיפטר מאזרח על מנת להציל את המדינה עומד בסימן שאלה‪.‬‬ ‫יחסי מרות הינו דבר אשר מצריך הצדקה בעת המודרנית שכולנו נתפסים כ"שווים וחופשיים"‪ .‬מהו הסדר‬ ‫הפוליטי אשר מצדיק יחסי מרות? אריסטו טוען כי אין שוויון כי אנו נולדים בעלי תכונות שונות‪ .‬השלכות אי‬ ‫השוויון הטבעי הן מרחיקות לכת‪ .‬אריסטו טוען כי ישנם הסדרים טבעיים בהם אנשים כפופים טבעית‬ ‫לאחרים – עבד טבעי‪ ,‬אישה לעומת גבר‪ .‬באופן דומה בטבע יש הירארכיה בין חיות‪ .‬העבד הטבעי לא יכול‬ ‫לחיות לפי הרצון שלו כי זה לא יהיה טוב‪ .‬אין לו את היכולת התבונתית המספקת ולכן הוא צריך מישהו‬ ‫שידריך אותו‪ .‬אריסטו אומר שהעבד הטבעי מצליח להבין את הסיבות לכך שטוב לו לעשות מה שאומרים לו‬ ‫אבל אין לו יכולת עצמאית לגלות את הסיבות האלה‪ .‬לכן אריסטו אומר שהצמד הזה בין האדון לעבד זה‬ ‫חיבור טבעי שכל החלקים נהנים ממנו – מה שטוב לעבד טוב לאדון ומה שטוב לאדון טוב לעבד‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬אריסטו באופן נחרץ אומר שאין בהכרח התאמה בין עבדים ע"פ הטבע לבין העבדים באתונה‬ ‫שכן עבדות עפ" י חוקי המלחמה דאז הם שברגע שאני כובש ומכניע עיר אחרת אני רשאי לקחת את החיילים‬ ‫של היריב ולהפוך אותם לעבדים ואז הם הופכים להיות עבדים עפ"י הנוהל ‪ .‬יכול להיות שהעבד הוא אדם‬ ‫אציל בעל יכולות ותבונה אבל בביש מזלו הוא נפל בשבי ומי שניצח שהוא עבד עפ"י הטבע עדיין שולט בו‪ .‬אין‬ ‫חפיפה בין עבדים עפ"י הטבע לעבדים עפ"י החוק‪.‬‬ ‫אריסטו לא תומך בממסד העבדות שנוצר כפרס לאחר מלחמה שכן אם פתחתי מחלמה לא צודקת‪ ,‬כבשתי‬ ‫ולקחתי לי עבדים שאינם עבדים טבעיים אשר שתי פעולות לא צודקות‪.‬‬ ‫ניתן לראות אצל אריסטו הבחנה מאוד דקה בין המושג של הטבע והדברים אשר נובעים ממנו (כגון עבדות‬ ‫טבעית) לצד התנגדותו למושג העבדות כפי שהו‪ .‬מצד אחד הוא בעד הירארכיה טבעית ומנגד הוא בעד הצדק‪.‬‬ ‫יש היראו זאת כסתירה אך המצב איננו כך חמעשה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪Aristotle, Politics book 2, chapters 1-8‬‬ ‫מהות הספר‪ :‬קהילות אידיאליות – אפלטון‪ ,‬פליאס והיפודאמוס‪.‬‬ ‫פרק ‪ :1‬להמחשת טבע המדינה האידיאלית נתחיל בחקר המדינות הטובות ביותר בהיסטוריה וההגות האנושית‪ .‬נעשה‬ ‫זאת על מנת לא לבזבז את זמננו על בעיות שכבר נפתרו בעבר‪ .‬בן ההוגים גם אפלטון שרוצה להיפטר מקניין ומשפחה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :2‬המטרה של אפלטון היא שגויה‪ .‬הוא מעוניין לייצר אחידות בקרב העם‪ .‬אך שוני בתפקידים\מאפיינים בין אנשים‬ ‫בחברה הינו חוק הטבע‪ .‬יכולה להיות מידה מוגזמת של אחידות במדינה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :3‬גם אמצעיו לקידום האחדות שגויים‪ .‬ביטול הקניין הפרטי ייצר ולא יימנע מחלוקות‪ .‬שיתוף כל הנשים והילדים‬ ‫ימחק חיבה טבעית‪.‬‬ ‫פרק ‪ :4‬עוד התנגדויות ובינהם הכי משמעותית‪.‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ירידה לפרטים‪ :‬היתרונות הצפויים מביטול ה קניין הפרטי ניתנים להשגה באמצעות ביסוס קניין פרטי ברוח‬ ‫ליברלית כך שאין חשש לבטחון והשגת הקניין‪ .‬קניין פרטי משמח לבב אנוש ומאפשר סגולות כגון צדקה‪ .‬אפלטון יוצר‬ ‫אחדות באמצעות אחידות שאיננה גישה ראויה‪ .‬פרקטית וגם תיאורטית תפיסתו אינה ישימה‪.‬‬ ‫פרק ‪:6‬עוד ביקורות על מושג המדינה האידיאלית של אפלטון; בחוקיו מתעלם אפלטון בביטול הקניין‪ ,‬המדינה שיצר‬ ‫הייתה גדולה אפילו גדולה מדי‪ .‬הוא שכח לדבר על יחסי חוץ‪ ,‬להגדיר מגבלות הקניין הפרטי‪ ,‬הגבלת שיעור הצמיחה (של‬ ‫האוכ')‪ ,‬וההגדרה שמפרידה בין שליט ונתין‪.‬‬ ‫פרק ‪:7‬פליאס – מיקד את גישתו בחלוקה שווה של קניין‪ .‬זה לא היה משיג את מטרתו כי לסכסוכים יש סיבות עמוקות‬ ‫יותר מאי שוויון ברכוש‪ .‬מדינתו תהיה חלשה נגד אוייבים מבחוץ ומדיניותו תעצבן את העשירים ולא תספק את העניים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :8‬היפודאמוס – היה פוליטיקאי לא פרקטי אשר כיוון לסימטריה מושלמת‪ .‬במדינתו היו ‪ 3‬מעמדות‪ 3 ,‬סוגי קרקע ו‪3‬‬ ‫סוגי חוקים‪ .‬היא העלה את הרעיונות ל‪ :‬בית משפט לערעורים‪ ,‬תפקוד חבר מושבעים‪ ,‬להעניק פרסים על גילויים אשר היו‬ ‫בעלי תועלת חברתית‪ .‬אריסטו יוצא נגד מערכת המעמדות ומערכת הקרקע שהגה וכללית נגד הגותו‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ מדוע לדון בחוקות?‬‫ יציבות שלטונית‬‫ פילאוס מול אריסטו‬‫ היפודמוס מול אריסטו‬‫ קומוניזם על פי אפלטון – ביקורת של איסטו‪.‬‬‫‪ -‬האם ההתקפה הזאת של אריסטו על אפלטון הוגנת?‬ ‫מדוע לדון בחוקות?‬ ‫חוקות – אינו בהכרח מסמך כתוב אלא הסדר פוליטי שקיים בפועל או הצעה לסדר חברתי של פילוסוף אחר‪.‬‬ ‫אריסטו אסף את חוקות ערי המדינה של יוון והעביר עליהן ביקורת בנסיון לגבש חוקה אידיאלית של המדינה‬ ‫האידיאלית‪ .‬אריסטו מועניין להציע הסדר פוליטי עליון בו השותפות הפוליטית היא כזו שמאפשרת לאזרחים‬ ‫לחיות לפי רצונם‪ .‬הוא לא מחפש את השותפות הפוליטית שטובה לכל אדם באשר הוא אדם אלא לחלק מבני‬ ‫האדם‪ ,‬לאלה שיכולים להגשים עצמם בתור בני אנוש‪ .‬אריסטו ידוע כפילוסוף הפוליטי של השכל הישר‪ .‬הוא‬ ‫לא נסחף בקלות אחרי רעיונות יפים ומאתגרים שמסנוורים את העין אלא מחפש לראות מה התבונה והאם‬ ‫הרעיונות הפוליטיים האלה יושבים בקנה אחד עם הטבע האנושי ועם ניסיון הדורות‪.‬‬ ‫יציבות שלטונית‬ ‫על מנת להשיג יציבות שלטונית יש צורך בתחלופה של השלטון‪ .‬ישנן ‪ 2‬סיבות לכך‪:‬‬ ‫‪ )1‬השלטון הוא כמו רכב‪ ,‬יכול להיות רק נהג אחד ולכן לא משנה כמה שוייונים אנחנו אי אפשר‬ ‫שכולנו ננהג‪ .‬בתור פשרה אנו מתחלפים מה שיוצר אלמנט לא שוויוני בהנהגה אך התחלופה‬ ‫מאפשרת לבטא את השוויון‪.‬‬ ‫‪ )2‬ברגע שכולנו תופסים את עצמנו כשווים (כולנו גברים לבנים שמשרתים בצבא ומשתייכים‬ ‫לאליטה) ומישהו נשאר יותר מדי זמן בשלטון‪ ,‬אנחנו מתחילים לחשוב "מי הוא בכלל"‪ .‬זה מקור‬ ‫להתמרדויות ואי יציבות פוליטית‬ ‫פילאס ואריסטו‪:‬‬ ‫פילאס מתמודד עם השאלה איך להבטיח יציבות פוליטית‪ ,‬איזה הסדריםחלוקתיים הכרחיים כדי למנוע‬ ‫מהפכה‪ .‬הוא טוען כי צריך למנוע פערים בלתי הגיוניים‪ .‬כלומר צריכה להיות חלוקה שוויונית של אדמות‬ ‫לדוגמא‪ .‬פערים גדולים יגרמו לשני דברים‪:‬‬ ‫ אי שוויון יוביל ליצירת מעמד עניים מתוסכל‪.‬‬‫ אי שוויון עלול ליצור חוסר יציבות פוליטית באמצעות קנאה וחמדנות‪.‬‬‫אריסטו מבקר את פלאס לגבי העניין השני‪ ,‬הוא חושב שהדרך לטפל בחמדנות ועין צרה זה לוא דווקא‬ ‫השוויון‪ .‬אנו צריכים לשנות את נפש האזרחים‪( ,‬כיוון קצת אפלטוני)‪ .‬אנו צריכים לעבוד על כך שהאזרחים‬ ‫ישמחו בחלקם אם הוא מספק את צרכיהם הבסיסיים‪ .‬הטיפול בתופעה איננה כלים חלוקתיים (מכיוון‬ ‫שתמיד יהיה את האחד שירצה יותר) אלא חינוכיים‪ .‬רודנים נוצרים עקב רצונות לא הגיוניים שיצאו מכלל‬ ‫שליטה לא מרעב‪ .‬אנו צריכים לטפל בתשוקות שלהם‪ .‬תן לאנשים קורת גג ראויה ומשכורת ראויה ובטחון‬ ‫תעסוקתי‪ ,‬אך אם לא חינכת אותם נכון עדיין כל פרט הכי קטן יכול לגרום למהפכה‪ .‬לכן אומר אריסטו‬ ‫לפלאס‪ -‬חלוקת הקניין ושוויון חלוקתי אינה מבטיחה הרבה אם אינך מחנך את האזרחים כראוי‪.‬‬ ‫היפודמוס ואריסטו‪:‬‬ ‫היפודמוס‪ -‬היה ארכיטקט שהאמין שבכל תחום יש הרבה מה לחדש‪ .‬האמין כי המדינה צריכה לתגמל‬ ‫את האנשים לפי המצאותיהם‪ .‬הוא רצה לקדם חוק של פטנטים‪ ,‬שאם אתה ממציא משהו חדש תקבל‬ ‫תגמול‪ -‬בין אם המצאת מכשיר או חוק חדש‪ .‬אנו רוצים להפטר מחוקים ישנים ולחדש חוקים חדשים‬ ‫וטובים‪ .‬אריסטו חושב שצריך להזהר מהמצאת יתר של חוקים חדשים‪ .‬הערך המרכזי שעליו מושתתת‬ ‫מערכת המשפט זה ציות‪ .‬אני מפתח הרגל לציית לחוקים‪ ,‬ובתור אזרח אני מכבד את החוק כמעט באופן‬ ‫אוטומטי‪ .‬ההרגל לציית לחוק הוא חשוב יותר מהשאלה אם החוק יותר טוב או פחות טוב‪ .‬אם יתבצעו‬ ‫שינויים בחוק בתדירות גבוהה אז ההרגל של הציות לחוק ייפגם‪ .‬לכן אריסטו אומר‪ -‬מוטב לשמר בספר‬ ‫החוקים חוקים שהם אולי לא הכי טובים שאפשר‪ ,‬ולהשריש הרגלים‪.‬‬ ‫קומוניזם על פי אפלטון – ביקורת של איסטו‪.‬‬ ‫קומוניזם עפ"י אפלטון‪( -‬בקצרה כי כבר סוכם בחלק קודם) ‪ -‬התפיסה של אפלטון היא שבמדינה האידיאלית‬ ‫נשים וילדים של השומרים יהיו משותפים‪ .‬פירוק המשפחה ולבוא במצב של כל ילד או בני וכל אשה היא‬ ‫אשתי‪ .‬אפלטון חשב שזה הכרחי כדי לשמר את האחדות של מעמד השומרים וכדי לאפשר את השליטה של‬ ‫מעמד השומרים על המעמדות האחרים‪ .‬הוא חשב שאם נפרק את המשפחה ונהפוך אותה לגדולה יותר אנחנו‬ ‫נזכה למה שקורה במשפחה הקטנה – אהבה‪ ,‬סימפטיה‪ ...‬אנחנו רוצים שגם המדינה תהיה כזאת ולכן נהפוך‬ ‫אותה למשפחה אחת גדולה‪.‬‬ ‫אריסטו כמובן אומר שזה לא נראה אפשרי מבחינה מעשית‪ ,‬זה נראה מאוד קשה ליישום‪ .‬הוא חושב שיש‬ ‫מספר בעיות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש בעיה עם הקומניזם בפני עצמו ‪ -‬הרכוש‪ ,‬האם זה רכוש גשמי או רכוש של נשים וילדים‪ .‬יש הבדל‬ ‫בין קומניזם של נשים וילדים לבין קומוניזם של רכוש גשמי‪ .‬ברגע שהכל משותף הטבע האנושי נוטה‬ ‫לזלזל ולא לשמר את הדברים המשותפים‪ .‬מעבר לכך שיש רכוש משותף יש צורך לקבוע כללי שיתוף‪,‬‬ ‫אם הכל משותף יש צורך בהרה מאוד כללים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוא חושב שלא ניתן למחוק קשרי דם‪ .‬אי אפשר למחוק תווי פנים ובסופו של דבר לא ניתן למנוע‬ ‫מילדים לדעת מי ההורים שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתוק קשרי משפחה עלול להוביל לאלימות בין קרובים ואפילו לרצח מבלי שהם יודעים זאת‪ .‬ורצח‬ ‫קרוב משפחה הוא חטא חמור מאוד‪ .‬מעבר לכך ניהול יחסים אינטימיים עם אמא שלי זו גם אפשרות‬ ‫מצררת ולא מוסרית‪.‬‬ ‫קומינזם של ילדים ונשים גורם ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬דילול – כאשר כל הילדים משותפים הקשר המשפחתי מאבד מכוחו בקנה מידה כזה גדול והופך‬ ‫להיות מרוחק‪ .‬כתוצאה מכך גם קשרים לא משפחתיים מאבדים ממהותם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התנהגות לא מוסרית – הקשרים המיניים שעלולים להיות אסורים בתכלית האיסור‪.‬‬ ‫האם ההתקפה הזאת של אריסטו על אפלטון הוגנת?‬ ‫אריסטו מבין כי במדינה אשר מהווה שותפות יהיו דברים משותפים כגון גנים ציבוריים וחוקים משותפים‪ .‬אך‬ ‫אריסטו מאמין כי הדגש ששם אפלטון על אחדות הוא כבד מדי וכי האמצעי שלו של אחידות (קומוניזם) לא‬ ‫מממש את האחדות הזאת‪ .‬האחידות הזו נוגדת את הטבע האנושי ויגרור ויכוחים לגבי הרכוש המשותף‪.‬‬ ‫אפלטון רואה באחדות פתרון למניעת פילוג‪ ,‬אריסטו רואה במושג האחדות של אפלטון סיבה לפילוג וחיכוך‪.‬‬ ‫אריסטו לא דוגל נגד אחדות או שיתופיות אלא רוצה שה יהיה מידתי‪ .‬רכוש פרטי הינו טוב מבחינה מוסרית כי‬ ‫הוא מאפשר לפעול לפי מעלות מסויימות כגון צדקה‪ .‬חשוב לציין כי לצדקה יש משמעות מורחבת של חוסר‬ ‫קמצנות – כלומר באמצעות צדקה אני מראה שאני לא דבוק לרכוש שלי ושאני בוחר לחלוק חלק ממנו עם‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫בסופו של דבר הביקורת של אריסטו היא שהמדינה היא לא משפחה‪ .‬היא צריכה רב גוונית כפי שהגוף מורכב‬ ‫מכצה איברים בעלי תכלית שונה‪ .‬בעוד משפחה שמה דגש על ייצור הומוגני‪ ,‬מדינה זקוקה לייצור לא הומוגני‬ ‫על מנת להתקיים‪ .‬לכן אריסטו טוען שהטעות של האפלטון היא הרצון להנחיל את ההומנגנות של המשפחה‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫אריסטו טוען שאם אין לנו מלחמה אז אי אפשר לראות מי אנחנו ומה אנחנו שווים‪ .‬לכן אולי טוב שהחיים לא‬ ‫כאלה שקטים ויש דברים הגורמים לסכסוכים ומעמידים אותנו במבחן‪.‬‬ ‫פוליטיקה לפי אריסטו זה כמו מדע‪ .‬עיסוק בפוליטיקה היא נסיון של אנשים לבנות סדר חברתי באמצעות‬ ‫חוקות‪ .‬אנו כל הזמן ממציאים ומנסים כל מיני חוקות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪Aristotle, Politics, book 3‬‬ ‫מהות הספר‪ :‬האזרח‪ ,‬סגולות אזרחיות והגוף האזרחי‪.‬‬ ‫פרק ‪ :1‬כיצד יש להגדיר אזרח? הוא יותר מסתם תושב בעל זכויות‪ .‬אזרח הוא אחד אשר בידיו כוח פוליטי‪ ,‬אשר משתתף‬ ‫בחבר מושבעים ובאסיפה הכללית‪ .‬אך יש קושי בהגדרה מדוייקת של אזרח שמתאימה למציאות (הגדרה כגון בן של‬ ‫אזרחים הינה חסרת תועלת)‪.‬‬ ‫פרק ‪ :2‬ניתתן לחשוב כי זכויות אזרחיות אמורות להירכש באופן ראוי‪ .‬אך מי שיש לו כוח פוליטי (לא משנה האמצעי)‬ ‫מוגדר אזרח‪.‬‬ ‫פרק ‪ :3‬באופן דומה המדינה מוגדרת בהתייחסות לאופן חלוקת הכוח הפוליטי‪ .‬כאשר אופן החלוקה משתנה כך גם‬ ‫והמדינה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :4‬האזרח הטוב אינו בהכרח האדם הטוב‪ .‬האזרח הטוב הוא זה שמשרת את מדינתו גם אם המדינה מבוססת על‬ ‫עקרון שגוי‪ .‬במדינת חוקה האזרח הטוב יודע גם לשלוט וגם לציית‪ .‬האדם הטוב הוא זה שמתאים לשלוט‪ .‬האזרח במדינת‬ ‫חוקה לומד לשלוט באמצעות ציות לחויקם‪ .‬לפיכך במדינה כזו אזרחות הינה אימון מוסרי‪.‬‬ ‫פרק ‪ :5‬עובדים פשוטים לא יהיו אזרחים במדינה הכי טובה‪ .‬ישנם חריגים בדמוקרטיה ואוליגרכיה שמשמיטים את החוק‬ ‫הזה‪ .‬אך זה קורה עקב התנאים הקיימים‪ ,‬אין להם ברירה אחרת‪.‬‬ ‫מהות ההמשך‪ :‬מיפוי חוקות; דמוקרטיה‪ ,‬אוליגרכיה ומלכות‪.‬‬ ‫פרק ‪ :6‬מטרת המדינה מתחלקת ל‪ :2‬לספק את האינסטינקט האנושי החברתי‪ ,‬ולהתאימו לחיים הטובים‪ .‬שלטון פוליטי‬ ‫שונה במהותו מאשר שלטון עבדים במטרתו העיקרית של החיים הטובים של הנשלטים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :7‬חוקות הם טובות אם הרווחה החברתית נכללת במטרות המדינה‪ .‬ישנם ‪ 3‬סוגים טובים של חוקות‪ :‬מונארכיה‪,‬‬ ‫אריסטוקרטיה‪ ,‬ממשל חוקתי‪ .‬ישנם ‪ 3‬סוגים רעים של חוקות‪ :‬רודנות‪ ,‬אוליגרכיה‪ ,‬דמוקרטיה קיצונית‪ .‬הרעים הינם‬ ‫עיוותים של הטובים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :8‬דמוקרטיה ואויגרכיה אינם נקבעים לפי היחס בין השולטים לנשלטים‪ .‬אול' זה שלטון העשירים בעוד דמו' זה‬ ‫שלטון העניים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :9‬דמ' שמים דגש על שוויון בזכויות פוליטיות בעוד אול' שמים דגש על חלוקה יחסית לפי עושר‪ .‬שני הצדדים‬ ‫מפספסים את מהות המדינה שהיא מידה טובה‪ .‬אלו שמקדמים מידות טובות צריכים לקבל את מירב הכוח‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬באופן דומה צדק אינו רצון הרוב או העשירים אלא אופן הפעולה שהיעד המוסרי של המדינה דורש ממנה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬מי המתאימים לתפקיד השליט‪ -‬הרוב (העם) או המיעוט (העשירים לדוגמא)? זו תהיה טעות לתת את התפקידים‬ ‫הבכירים לרוב‪ .‬אך לרוב יש יכולת ביקורתית אשר מתאימה אותם לתפקידים דיוניים ומשפטיים‪ .‬מבקר טוב אינו חייב‬ ‫להיות מומחה – כך מומחים לעיתים קרובות הינם שופטים רעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההמון תלוי בעיר יותר מאשר המיעוט‪ .‬אך הגוף‬ ‫המכהן‪ ,‬בין אם נשלט בידי הרוב או המיעוט‪ ,‬צריך להיות מבוקר על ידי החוקים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :12‬על איזה עקרון צריך להתבסס בחלוקת כוח פוליטי? בהינתן ששווים צריכים לקבל מידה שווה‪ ,‬מי הם אותם‬ ‫שווים? מובן כי אלו אשר הינם שווים הינם בעלי תועלת למדינה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :13‬לפיכך יש משהו בטענות של העשירים‪ ,‬בני החורין‪ ,‬האצילים‪ ,‬המחוננים‪ .‬אך אין לתת לאף מעמד לשלוט על פני‬ ‫השאר‪ .‬מדינה צריכה לכלול גברים שהינם שווים‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬בעושר ומצוינות אינטלקטואלית ומוסרית‪ .‬העקרון אשר‬ ‫מנחה לאוסטרכיזם הינו אפשרי‪ .‬אך במדינה האידיאלית אם ניתן למצוא אדם גדול יש למנותו למלך‪.‬‬ ‫מהות הפרקים‪ :‬סוגים שונים של משטר מלכותי‪.‬‬ ‫פרק ‪ :14‬יש ‪ 5‬משטרי מלכות‪ :‬ספרטה‪ ,‬הברברים‪ ,‬הדיקטטור הנבחר‪ ,‬הגיבור‪ ,‬מלכות מוחלטת‪.‬‬ ‫פרק ‪ :15‬המלך יכול לפעול בשם החוק‪ .‬אך כוח זה יהיה נתון לפחות שחיתות אילו היה בידי הרוב‪ .‬לפיכך מלכות נוצרה‬ ‫לספק את צרכיהם של הקהילות הפרימיטיביות‪ ,‬וכיום אין בו צורך יותר‪.‬‬ ‫פרק ‪ :16‬התנגדויות למונארכיה‪ :‬מרוממת שווה בין שווים – מקור לסכסוך‪ .‬השליט הבודד עלול היות עיוור לתשוקותיו –‬ ‫אין ביקורת להתנהלותו‪ .‬אדם בודד אינו יכול לעמוד בכל מטלות הממשלה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :17‬דוגמא למקרה בו מלכות מוחלטת אינה צודקת‪.‬‬ ‫פרק ‪ :18‬נאפיין את המקור וטבע מדינת החוקה האידיאלית – פוסל את מלכות מוחלטת‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ מיהו האזרח?‬‫ מתי אנחנו נחשיב פעולה‪ ,‬נייחס פעולה‪ ,‬למדינה?‬‫ הקשר בין אזרח טוב ואדם טוב?‬‫ כיצד השלטון אדון על עבד היא שונה ממרות פוליטית?‬‫ מטרת המדינה‬‫ פרפקציוניזם‬‫ חלוקת המשטרים‬‫ האם אריסטו אליטיסט? טענתו כי ניתן לקיים מונארכיה כשלטון אידיאלי לא מזלזל בכוחו של העם?‬‫ההמון?‬ ‫מיהו האזרח?‬ ‫ניתן לראות אזרח כמושג בעל היבט משפטי – חוק השבות או תורשה‪ .‬אך אריסטו רוצה ללכת מעבר להגדרה‬ ‫הזו ולשאול מה מגדיר את האדם כאזרח מעבר לחוקים היבשים? המסקנה‪ :‬אזרח הינו אדם בעל יכולת וכוח‬ ‫פוליטי היכול להתממש כמשרה ציבורית או השתתפות פוליטית ציבורית (האסיפה)‪ .‬המושג משרה ציבורית‬ ‫הינו מושג רחב הכולל דרג הביצועי‪ ,‬דרג השיפוטי וגם דרג המתדיין בענייני הציבור‪ .‬חלק מהמשרות האלה הן‬ ‫משרות לכל החיים וחלק מהן זה משרות שאדם מקבל לפרק זמן מסויים‪ .‬נשים וילדים לא יכלו לעבוד במשרה‬ ‫ציבורית ביוון העתיקה ולכן לא נתפסו כאזרחים‪.‬‬ ‫אריסטו לא נותן הסבר מדוייק מדוע חשוב להגידר אזרח במובן הזה‪ .‬חשוב להבין כי הכוח הפוליטי מאפשר‬ ‫לנו להשפיע על איך החיים שלנו יראו‪ ,‬כלומר באמצעות הכוח הפוליטי אנו יכולים לבחון חוקות שונות לפי‬ ‫קריטריונים שונים כגון צדק‪ .‬השורה התחתונה של כוח פוליטי היא שאלה של צדק חלוקתי‪ :‬כיצד מחלקים‬ ‫כוח פוליטי‪ .‬כל חוקה מ חלקת את הכוח הפוליטי באופן אחר וזה מאוד משפיע על האופי של המדינה‬ ‫המבוססת על החוקה הזו‪ .‬כל חוקה אצל אריסטו תגדיר בצורה שונה מי רשאי להשפיע על העתיד הפוליטי‬ ‫שלנו‪ .‬וכל חוקה מעלה על נס איזשהי תכונה אחרת שהיא יכולה להיות או סגולה‪ ,‬או הון או משפחה טובה או‬ ‫כל דבר אחר‪.‬‬ ‫לפיכך החוקה מגדירה מיהו אזרח ומי לא‪ .‬ניתן להצביע על השוני בין עקרונות מנחים של חוקות לפי האזרחים‬ ‫שהם מגדירים‪ .‬מי שהוא אזרח בחוקה דמוקרטית לא בהכרח יהיה אזרח בחברה אוליגרכית‪.‬‬ ‫מתי אנחנו נחשיב פעולה‪ ,‬נייחס פעולה‪ ,‬למדינה?‬ ‫הגבול שמפריד בין פעולת המדינה לזה של אדם בודד מטושטש‪ .‬לעיתים אישיים מאשימים את המדינה‬ ‫בפעולה כלשהי‪ ,‬לעיתים המדינה היום מתנערת מפעולה של המדינה אתמול (רוסיה ובריה"מ)‪ .‬כלומר יש צורך‬ ‫להגדיר מתי מתחילה ונגמרת הזהות המדינית אשר מבצעת את הפעולות‪ .‬אריסטו בוחן כמה קריטריונים‬ ‫שונים שמועמדים להענקת זהות למדינה לאורך זמן‪ .‬שטח או האנשים עצמם אינם קריטריונים מספיקים‬ ‫עבור אריסטו‪ .‬בריה"מ ורוסיה אינן אותה מדינה למרות שהן עומדות בקריטריונים הללו‪ .‬אריסטו טוען כי‬ ‫החוקה‪ ,‬ההסדר הפוליטי הוא זה שנותן זהות למדינה‪ .‬החוקה היא המהות וביטוי ההמשכיות‪ ,‬ואם אופי‬ ‫החוקה משתנה (אף על פי שכל שאר הסממנים נשארים קבועים) המדינה שינתה את זהותה‪.‬‬ ‫האזרח הטוב ביותר הוא זה שמממש את סגולותיו הפוליטיות בהתאם לחוקתו‪ .‬אריסטו מתנגד לתפיסה‬ ‫הלאומית והלאומנית שהפכה להיות דומיננטית‪ .‬החוקה היא מקור הזהות של המדינה אשר אליה מזדהה‬ ‫האדם ומממש עצמו כאזרח טוב לפיה‪ .‬אם המדינה שלי שינתה את חוקתה אז היא כבר לא המדינה שלי לפי‬ ‫אריסטו‪.‬‬ ‫מה הקשר בין אזרח טוב ואדם טוב?‬ ‫האם אזרח טוב הוא בהכרח אדם טוב? לא בהכרח‪ .‬אזרחות זה סוג של פעילות אשר ניתן לעשות אותה באופן‬ ‫טוב או רע‪ .‬אך אין זה מעיד שום דבר אם הפעילות עצמה ראויה‪ .‬האזרח הטוב הוא לא מובן של מעמד אלא‬ ‫מובן של פעילות אזרחית נכונה‪ .‬אני יכול לחיות תחת החוקה של גרמניה הנאצית ולהיות אזרח טוב – כלומר‬ ‫בתוך אותה מדינה האזרחות הטובה מוגדרת באופן שונה ע"פ הפונקציה הציבורית שהאדם ממלא‪.‬‬ ‫פילוסופית‪ ,‬האדם הטוב מוסרית הוא בעל כל הסגולות המוסריות ‪ -‬אדיב‪ ,‬אמיץ‪ ,‬מראה חמלה‪ .‬אילו האזרח‬ ‫הטוב היה גם אדם טוב בעל סגולות מוסריות אזי מעטים מאיתנו היו מוגדרים כאזרחים טובים‪ .‬רובנו‬ ‫נמצאים בתחום האפור – לא רשעים ולא אזרחים‪ .‬אריסטו חושב שיש סוג של עצמאות בין הסגולות‬ ‫הפוליטיות לסגולות האזרחיות‪ .‬הוא אומר שניתן להפריד בין המעלות האלה‪ .‬לפיכך אדם לא חייב בהכרח‬ ‫להיות אזרח טוב ואדם טוב‪.‬‬ ‫האם אדם במשרה ממשלתית שהינו אזרח טוב צריך להיות אדם טוב? אריסטו יטען שלא‪.‬‬ ‫האם יכול להיות אדם טוב ואזרח רע?‬ ‫אריסטו טוען שאם אני אדם טוב מוסרית ואני חי במשטר קלוקל או אפל אשר אני מתנגד לו‪ ,‬אז עפ"י אותה‬ ‫תפסית משטר אני לא יהיה אזרח טוב‪ .‬באותם משטרים שהחוקה לא מקדשת את הערכים של הטוב המוסרי‬ ‫האדם הטוב יהיה אזרח רע‪ .‬מנגד אם יש משטר טוב אבל אני לא ממלא את חובותי האזרחיות (חוסר עניין‬ ‫בענייני הציבור או בגורל של המדינה שלי) אז יש כאן משהו המצביע על האופי המוסרי שלי‪.‬‬ ‫להיות אזרח זה אומר שיש לך טבע כפול‪ .‬מצד אחד אתה משפיע על השלטון והחלטות הכלל ובכך‬ ‫אתה שולט‪ ,‬מצד שני אתה חייב לציית לחוק אז אתה גם נשלט‪ .‬האם האזרח הטוב והאדם הטוב הוא אותו‬ ‫בנאדם? האדם הטוב הוא שולט‪ ,‬החלק הטוב שולט אצלו על החלק הרע‪ -‬הנפש שולטת על הגוף ועל התשוקות‪.‬‬ ‫מה שנעלה יותר תמיד שולט‪ .‬האדם הטוב לא יכול להיות‪ ,‬אם כן‪ ,‬בעל הטבע הכפול הזה שיש באזרחות‪ .‬האדם‬ ‫הטוב הוא שולט ולא נשלט‪( .‬שאלה‪ -‬מה לגבי מדינות שהן לא דמוקרטיות? באופן עקרוני אריסטו יגיד שרק מי‬ ‫שיש לו השתתפות פוליטית הוא אזרח‪ .‬האנשים במדינה רודנית הם לא אזרחים‪ ,‬יש רק אזרח אחד שהוא‬ ‫הרודן)‪.‬‬ ‫יש לנו שלוש אמירות שאסירטו אומר‪:‬‬ ‫‪ .1‬ניתן להיות אזרח טוב בלי להיות מושלם מוסרית‪.‬‬ ‫‪ .2‬באותן מדינות בהם החוקה היא לא חוקה טובה בהכרח יהיה אדם מוסרי וטוב בלי להיות אזרח טוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬במדינה בה יש חוקה טובה‪ ,‬בהכרח האדם המוסרי טוב יהיה גם אזרח טוב‪.‬‬ ‫כיצד השלטון אדון על עבד היא שונה ממרות פוליטית?‬ ‫מצד אחד מרות לחוקים ומחוייבות אזרחית מזכירה אלמנטים של עבדות\אדון ועבד בין המדינה לפרט‪ .‬מצד‬ ‫שני יש היגידו כי ניתן לחיות תחת מערכת חוקים ועדיין להיות אזרח חופשי‪.‬‬ ‫אריסטו טוען כי יש הבדל מהותי בין שלטון פוליטי (שליט ואזרח) ובין הירארכיה של עבדות (אדון ועבד)‪.‬‬ ‫שלטון של עבדות מתרכז בטובת האדון‪ ,‬אף על פי שהיא טובה גם לעבד‪ .‬ביחסים הללו הקשר הוא תלות‬ ‫הדדית בין האדון הטבעי לעבד הטבעי‪ .‬שלטון מסוג זה בא לשרת את האדון שבתורו מחפש גם את טובתו של‬ ‫העבד‪ .‬אריסטו עושה הקבלה בין שלטון על עבד לבין שלטון על בני חורין (בני חורין כולל נשים וילדים)‪ .‬כשאני‬ ‫שולט בתור אב במשק בית יש לי כוח‪ ,‬סמכות‪ ,‬על ילדי ועל אישתי‪ .‬אני אמור להשתמש בו לא רק לטובתי שלי‬ ‫אלא טובת הילדים והאשה‪ .‬ולכן זה כבר הבדל מהותי בין שלטון על עבד לבין שלטון על אדם חופשי‪ .‬עבדות‬ ‫פוליטית שונה מעבדות מכיוון שהקשר הוא מול אזרחי בני חורין ולא עבדים‪ .‬הקשר בין שליט ואזרח הוא כמו‬ ‫בין קברניט ומלחים‪ .‬אמנם הוא מעליהם אבל הוא גם חלק מהצוות‪.‬‬ ‫שלוש נקודות מרכזיות מהאנלוגיה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אין פער טבעי בין שני אנשים‪ .‬השליט הפוליטי יש לו את הכישורים גם להיות אזרח (כי הוא גם‬ ‫אזרח)‪ .‬יש לו יתרון על האזרח מכיוון שהוא יכול להבין את נקודת מבטו של האזרח במקביל מנקודת‬ ‫המבט של השליט‪.‬‬ ‫‪ .2‬האדון הטבעי לא יכול לראות את המצב מנקודת הראות של העבד (האדון לא יודע לצחצח נעליים)‪.‬‬ ‫‪ .3‬השליט הפוליטי ולאזרחים יש משהו משותף‪ .‬למאמן ולמתאמנים יש את אותה מטרה – לנצח‪ .‬ולכן‬ ‫גם לשליט הפוליטי וגם לאזרחים יש את אותו טון משותף‪ .‬לשליט ולעבד לא בהכרח יש דברים‬ ‫שטובים לשניהם ולא בהכרח מה שטוב לאדון טוב לעבד‪.‬‬ ‫‪ .4‬שלטון פוליטי הוא שלטון על בני חורין שווים זה לזה‪ .‬זו רעיון של השוויון‪ -‬השליט במהותו ובטבעו‬ ‫שווה לאזרח‪ .‬יש כאן הבחנה בין הבדל כמותי להבדל איכותי בין סוגי השלטון השונים‪.‬‬ ‫שלטון פוליטי הוא שלטון על אנשים ואריסטו אומר שרק מי שיודע איך לציית לחוקים יכול אח"כ לייצור‬ ‫חוקים‪ .‬להיות אזרח זו נקודת מעבר הכרחית בדרך להיות שליט‪.‬‬ ‫מטרת המדינה‬ ‫ניתן לחשוב על מטרות שונות למדינות‪ :‬בטחון‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬כלכלה חופשית‪ .‬אריסטו תופס את מטרת‬ ‫המדינה כדבר ערכי – מדינה אשר יש לה חוקה ראויה ואזרחיה מצייתים לה הינו דבר טוב‪ .‬אריסטו לא שולל‬ ‫את העובדה שיש כל מיני מדינות עם מטרות שונות‪ .‬הנקודה היא שמדינה היא לא כל שותפות אלא שותפות‬ ‫למטרה ערכית מסויימת‪.‬‬ ‫מתחיל במטרות לא ראויות ושולל אותן‪:‬‬ ‫‪ .1‬ביטחון – שתי מדינות שכנות בונות חומה ומסכמות לבנות חומה משותפת‪ .‬האם הם הופכות להיות‬ ‫מדינה אחת בגלל ששתיהן מספקות מערך הגנה משותף לכל מי שנמצא בפנים? אריסטו אומר שלא‪.‬‬ ‫נכון שאנשים מתאספים ביחד כדי לגונן על עצמם מפני מי שנמצא בחוץ אבל זה לא הופך אותם‬ ‫בהכרח לחברים במדינה אחת‪.‬‬ ‫‪ .2‬מערכת משפט המספקת הגנה נגד הפרת זכויות‪ .‬זה דווקא כן מתקרב לתפיסה שלנו של מה היא‬ ‫מדינה‪ .‬אם המשפט מגן על עצמו מפני שכני אז אולי זאת מדינה‪ .‬גם פה אריסטו ספקן‪ .‬כמובן זה חלק‬ ‫ממה שיש במדינה – לא תהיה מדינה אם לא תהיה מערכת משפט אבל הוא אומר שזה לא מספיק‪ .‬אני‬ ‫שותף למערכת המשפט המקומית ברגע שאני שוהה בתחום השיפוט שלה אבל זה לא אומר שאני‬ ‫אזרח כי צריך עוד משהו בשביל זה‪.‬‬ ‫ובכן מה הדבר הזה שחסר כדי להפוך שותפות אנושית למדינה? המדינה היא שותפות של בתי אב\משקי בית‬ ‫החוברים יחדיו כדי לחיות היטב חיים שלמים ועצמאיים‪ .‬המדינה קיימת כדי לאפשר לנו לפעול לפעולות‬ ‫ראויות‪.‬‬ ‫סחר ובטחון ומערכת משפט הינם אלמנטים של מדינה אך הם אינם חלק מהגדרתה של מדינה לפי אריסטו‪.‬‬ ‫בשביל אריסטו אחד מהמאפיינים החשובים במדינה מתוקנת היא שאכפת לי מהאזרחים האחרים ושהם יהיו‬ ‫אנשים יותר טובים – גם אם אין לזה שום השלכה על בטחון ומסחר‪ .‬אם רוצים לתת שם לתפיסה הזאת נקרא‬ ‫לה פרפקציוניזם – שמשהו יהיה מושלם‪ .‬הוא אומר שתפקידה של המדינה היא לא לספק ביטחון ולהגן על‬ ‫הזכויות של האזרחים אלא לשפר אותם מבחינה מוסרית ולהפוך אותם לאנשים יותר טובים‪ .‬זה משהו שנוגד‬ ‫קצת את התפיסה הליברלית המערבית‪.‬‬ ‫פרפקציוניזם‪ :‬ניתן להגיד שהתיאוריה הפוליטית של אריסטו היא פרפקציוניסטית משום שמייחס למדינה‬ ‫משמעות שהיא מעבר למסחר או הגנה כי יש לה מטרה לקדם אותנו לטוב של האדם‪ ,‬לקדם למימוש האנושי‬ ‫שבחלקו המרכזי הוא פיתוח המעלות המוסריות שלי‪ .‬המדינה אמורה לעשות את זה באמצעות החוקים‪ ,‬מע'‬ ‫החינוך והפעילות האזרחית היומיומית‪ ,‬כשאני כאזרח צריך להראות אכפתיות גם להתקדמות שכני‪ .‬אני‬ ‫כאזרח טוב צריך להשפיע על שכני העצלן שרואה טלויזיה כל היום‪ .‬האכפתיות לא נוגעת לאיכות החיים‬ ‫החומרית אלא המצב המוסרי והרוחני‪ .‬זה עומד בניגוד לתפיסה הליברלית של היום הדוגלת בניטראליות‬ ‫מוסרית מסויימת כלפי אזרחיה ‪ -‬היא לא מקדמת תפיסה תרבותית או דתית מסוימת‪ .‬מדינה ליברלית‬ ‫קלאסית צריכה לספק ביטחון והגנה לזכויות של היחידים‪ .‬המדינה הליברלית לא אומרת שצריך לקדם את‬ ‫הערך של אומץ לב או יישוב דעת‪ .‬יש מדינות ליברליות שכן מקדמות ערכים מסוימים‪ ,‬למשל סבסוד פעילות‬ ‫תרבותית איכותית ולא סתם פעילות‪ .‬קל לחשוב כי אריסטו הופך את המדינה לאחת שכופה את ערכי המיעוט‬ ‫על הרוב ומתערבת בחינוך‪ .‬אך מטרתו לקדם את הטוב העליון המוסרי לאדם‪ .‬חשוב להבין כי אריסטו לא דוגל‬ ‫במשטר אפל‪.‬‬ ‫חלוקת המשטרים‪:‬‬ ‫משטרים מתוקנים‬ ‫משטרים מקולקלים\מנוונים‬ ‫מונרכיה – שלטון המלך לטובת הכלל‪.‬‬ ‫רודנות – שלטון הרודן לטובת עצמו‪.‬‬ ‫ערך – סגולות טובות‬ ‫ערך – שמירת השלטון לרודן‪.‬‬ ‫אריסטוקרטיה – שלטון המיעוט האצולה אוליגרכיה – שלטון מיעוט ההון‪.‬‬ ‫לטובת הכלל‪.‬‬ ‫ערך ‪ -‬ממון‬ ‫ערך – סגולות טובות‬ ‫פוליתיאה או משטר מדיני – שלטון הרוב (העני) דמוקרטיה – שלטון רוב העניים הדואג לעצמו‪.‬‬ ‫לטובת הכלל‪.‬‬ ‫ערך – שוויון וחירות‪.‬‬ ‫ערך – סגולות טובות‬ ‫יש שני הבדלים מרכזיים בין העמודות‪:‬‬ ‫‪ .1‬טובת הכלל‪ -‬אריסטו עושה מאמץ להסביר מה ההבדל בין שלטון פוליטי לבין שלטון על עבדים‪.‬‬ ‫השליטה נעשית לא רק לטובת השליט או השליטים אלא לטובת הכלל‪ ,‬המדינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההבדל השני מתקשר לפרפקציוניזם‪ .‬מהו הערך שהסדר הפוליטי מקדש?‬ ‫‪.3‬‬ ‫לכל משטר יש חוקה שונה הנבדלת בערך\עקרון אותו היא מקדשת‪ .‬אוליגרכיה לדוגמא הערך העליון‬ ‫הוא ממון‪ .‬הוא קובע את חלוקת הכוח הפוליטי בקרב האזרחים‪ .‬רודנות היא דוגמא בה אין קריטריון‬ ‫אוניברסאלי לפיו נקבעת חלוקת העצמה הפוליטית‪ .‬היא הרבה יותר גרועה מהשתיים האחרות כי היא‬ ‫שרירותית ולא קובעת מפתח לחלוקת העצמה הפוליטית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במשטרים המתוקנים מחלקים‬ ‫את המשרות הפוליטיות לפי מעלות‪ .‬לפי רמת השלמות המוסרית של האזרחים‪ .‬ההבדל ביניהם זה‬ ‫צורת השלטון‪ :‬אם אדם אחד בולט בסגולותיו נקבל מונארכיה‪ ,‬אם קבוצה נקבל אריסט' וכו'‪.‬‬ ‫‪ .4‬בעמודה הימנית השליט אינו מעל החוק‪ .‬בעמודה השמאלית השליט הוא החוק‪.‬‬ ‫‪ .5‬עמודה ימנית מוגדרות כמדינה מכיוון שהן מקדמות אזרחות טובה במובן של לדאוג לשכניך‪ .‬מקדמת‬ ‫אכפתיות בין האזרחים‪.‬‬ ‫המשטרים הטובים‪ :‬כל אלה משטרים שמקדשים את הטוב האנושי ונותנים יותר כוח פוליטי למי‬ ‫שמפגין בצורה מושלמת יותר טוב אנושי‪.‬‬ ‫בעוד אפלטון טען כי המלך פילוסוף‪ ,‬אריסטו חושב כי התכונות הטובות לא בהכרח אצל הפילוסוף‪ ,‬אבל‬ ‫העיקרון כי שלמות אנושית צריכה להיות קריטריון למעמד השליט נשמרת‪ .‬לפיכך המינוי למשרה ציבורית‬ ‫צריכה לשים יותר דגש על נאמנות האדם לחוקתו מאשר על מקצועיותו‪ .‬שכן היבטים מקצועיים קל‬ ‫ללמוד בעוד שהטמעת ערכי מוסר קשה הרבה יותר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫האם אריסטו אליטיסט? טענתו כי ניתן לקיים מונארכיה כשלטון אידיאלי לא מזלזל בכוחו של העם? ההמון?‬ ‫אריסטו טוען כי לא ניתן לקיים משטרים טהורים באמת בגלל נסיבות המציאות‪ .‬למעשה על מנת שמשטרים‬ ‫ישרדו הם לעיתים צריכים לשלב מאפיינים של משטרים אחרים כגון דעת הרוב‪ .‬אריסטו כן מאמין בכוח‬ ‫הקולקטיב אשר גובר על כוח האדם הבודד‪ .‬המלך במונארכיה אינו פועל בשם עצמו אלא בשם הקולקטיב‬ ‫ממנו הוא שואב את כוחו ואת הידע שלו (שהם מעבר לידע וסגולותיו האישיות)‪ .‬זה משנה מעט את תפיסתו של‬ ‫אריסטו ושם את האליטיסטיות שלו באור קצת אחר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫)‪Aristotle, book 4 (ch. 1, 11-14‬‬ ‫מהות הספר‪ :‬סוגים שונים של חוקות‪.‬‬ ‫פרק ‪ :1‬מדעי המדינה צריך להתמקד‪ :‬במדינה האידיאלית‪ ,‬המדינות אשר מתקבלות תחת תנאים מסויימים‪ ,‬מדינות‬ ‫רעות‪ .‬זאת מכיוון כי לעיתים מדע המדינה צריך לעשות את מיטב יכולתו במצב גרוע‪.‬‬ ‫מהות הפרקים‪ :‬המדינה הטובה ביותר – בכלליות ותחת תנאים מגבילים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬לעיר מדינה הממוצעת החוקה הטובה ביותר תהיה אמצעי חיבור בין העשירים לעניים‪ ,‬כך שמעמד הביניים יהיה‬ ‫עליון‪ .‬רק מדינה בעלת מעמד ביניים חזק המתנגד לטלטולים פוליטיים יכולה להיות מנוהלת באופן יעיל ולתפקד‪.‬‬ ‫פרק ‪ :12‬חוקה לא ניתנת ליישום ללא תמיכת המעמד החזק ביותר במדינה‪ .‬לאור מגבלה זאת לעיתים אוליגרכיה‬ ‫ודמוקרטיה הינם צורות המשטר היחידות האפשריות במדינות הללו‪ .‬במקרים הללו המחוקק צריך לפייס את מעמד‬ ‫הביניים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :13‬לא משנה איזה חוקה נאמץ ישנם אמצעים שניתן ליישם על מנת לשמר אותה‪.‬‬ ‫מהות הפרקים‪ :‬כיצד לבנות\להגדיר חוקה?‬ ‫פרק ‪ :14‬יש להתמקד ראשית במאפייני האסיפה הכללית הדיונית – שונה בכל צורת משטר‪( .‬שאר החומר בנושא זה אינו‬ ‫בחומר)‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ שלטון החוק אל מול שלטון האדם‬‫ אוסטקיזם‬‫שלטון החוק‪ -‬הכוונה הכפיפות האחידה אל מול החוק של כל אזרחי המדינה‪ .‬אך מה יקרה במצב אשר בו‬ ‫השליט משנה את החוק כל יומיים? הבעייה עם החוק הוא חוסר הגמישות והתמודדות עם נסיבות יוצאות‬ ‫דופן‪ .‬חוק למעשה הוא כלי גס ולכן לעיתים עדיף את השכל הישר של שליט מאשר מערכת חוקים אחידה‪.‬‬ ‫אריסטו מעלה את השאלה הזו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדוע בכל זאת אנחנו סומכים על חוקים?‬ ‫‪ .1‬ציוויים שלא נעשים ע"י חוק‪ ,‬הזוכים לניסוח של חוק‪ ,‬שנעשה לטובת אדם אחד נוטים להיות‬ ‫שרירותיים‪ .‬חוק אמנם לא מושלם בהרבה מקרים אך ברוב המקרים הוא מגן ושומר על אחידות כנגד‬ ‫עיוות לטובת מניעים נסתרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬אימפרסונלי ‪ -‬יותר קל לציית לחוק שאין לו פנים‪ .‬כאשר הציווי לפעולה מגיעה מאדם ספציפי יש‬ ‫סיכוי להתנגדות לפעולה עקב רגשות אישיים כלפי המצווה‪ .‬חוק מסיר מקור טבעי להתנגדות לציות‪.‬‬ ‫אריסטו טוען ששלטון החוק עדיף למרות חסרונותיו‪ .‬במקרים הבעיתיים ניתן לפרש את החוק ולקבוע לגבי‬ ‫מקרים יוצאי דופן באמצעות אסיפה‪ .‬חשוב לציין כי יש הבדל בין פרוש החוק על מנת לאפשר מקרים חריגים‬ ‫אל מול ציווי אישי‪ .‬החוק הוא המחיצה היחידה שעומדת בינינו לבין השרירותיות של השליטים‪ .‬אנחנו רואים‬ ‫את החוק כעול הגוזל את חירותנו‪ .‬אבל החוק גם מגביל את השליט בפעולותיו‪ .‬החוק לא מגבלה ועול אלא‬ ‫מגננה מפני השליט‪ .‬ניתן למצוא הבדל נוסף בין שלטון החוק לשלטון האדם בהקבלה להבדל בין שלטון פוליטי‬ ‫ושלטון עבדות‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬לעיר מדינה הממוצעת החוקה הטובה ביותר תהיה אמצעי חיבור בין העשירים לעניים‪ ,‬כך שמעמד‬ ‫הביניים יהיה עליון‪ .‬רק מדינה בעלת מעמד ביניים חזק המתנגד לטלטולים פוליטיים יכולה להיות מנוהלת‬ ‫באופן יעיל ולתפקד‪ .‬אריסטו מודע כי לעיתים החוקות חייבות להתאים למרקם האנושי הקיים וכי לא ניתן‬ ‫תמיד ליישם את חוקת משאלותינו‪.‬‬ ‫אוסטרקיזם‪:‬‬ ‫אוסטרקיזם‪ -‬שלטון גלות‪ .‬אוסטרק זה חתיכת חרס‪ ,‬שעליה היו כותבים את מי לגרש‪ .‬בנוהל של יוון‬ ‫העתיקה האזרחים יכולים היו להתאסף‪ ,‬כל אחד מצביע עבור אדם שיוצא לגלות לעשר שנים‪ .‬גם במאה‬ ‫ה‪ 11-‬היו שולחים לגלות‪ ,‬היום דרך לעשות זו היא למנות שגריר‪ .‬אמצעי זה היה למנוע מאדם נעלה‬ ‫לפגוע בשלמות הקהילה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם זאוס היה מסתובב בינינו כאזרח‪ ,‬כיצד הייתי מחוקק חוק שישפר‬ ‫אותו? אם זאוס היה מחוקק זו הייתה שאלה אחרת‪ ,‬אך אם הוא אינו מחוקק יש לגרש אותו על מנת‬ ‫לשמור על שלמות הקהילה‪ .‬כאשר יש אדם ממש מוכשר הוא פוגע ביחסי הכוחות בתוך הקהילה‪ ,‬כמו‬ ‫שחקן כדורסל ברמה בינלאומית בקבוצה שכונתית‪ .‬הוא ימשוך את כל צומת הלב ויפגע בשלמות‬ ‫הקבוצה‪ .‬לפיכך עדיף לו ולקבוצה אם הוא יעזוב את הקבוצה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪Aristotle, Politics, book 5‬‬ ‫מהות הספר‪ :‬מהפכות והסיבות מאחוריהן‪.‬‬ ‫פרק ‪ :1‬מדינות רגילות מבוססות על קרונות שגויים של צדק‪ .‬זה יוביל לסכסוכים ומהפיכות‪ .‬מהיפכות עלולות להוביל‬ ‫לשינוי חוקה‪ ,‬שינוי הממשטר או שינוי הכוח בשלטון‪ .‬גם בדמוקרטיה וגם באוליגריכה ישנם מאפיינים אשר תורמים‬ ‫ליצירה של מהפכות – אם כי דמוקרטיה היציבה מבין השניים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :2‬ניתן להפריד בין מצב מנטלי שמעודד מהפיכות‪ ,‬המטרה שלשמה מתחילה מהפכה‪ ,‬והסיבות המתגרות\מעוררות‬ ‫מהפכה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :3‬מתמקד בסיבות המעררות מהפכה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :4‬סכסוכים הינם ארועים במהפכה אך אינם הגורמים לשסע‪ .‬גורם אחד הוא חיזוק מעמד אחד על חשבונו של אחר‪.‬‬ ‫גורם נוסף הוא סכסוך בין העניים והעשירים כאשר אין מעמד ביניים חזק לתווך‪ .‬ניתן להתלט על מהפכה באמצעות כוח‬ ‫הזרוע או הונאה‪.‬‬ ‫מהות הפרקים‪ :‬מהפכות במדינות ספציפיות וכיצד ניתן להימנע מהן‪.‬‬ ‫פרק ‪ :5‬בדמוקרטיה מהפכות עולות להתרחש עקב דיכוי העשירים‪ ,‬התחזקות דמגוג או שחיתות ציבורית‪.‬‬ ‫פרק ‪ :6‬באוליגרכיות מהפכה עלולה להתרחש עקב דיכוי העניים‪ ,‬תככים של אוליגרכים ומזימות להשגת השלטון‪.‬‬ ‫אוליגרכיה לעיתים רחוקות מושמדות אלא אם זה מגיע מבפנים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :7‬באריסטוקרטיה ומשטרים חוקתיים אי צדק מצד המעמד השולט עלול להוביל למהפכה (פחות במשטר חוקתי)‪.‬‬ ‫מעמד מקופח או אדם כריזמטי במיוחד עלולים גם להוביל למהפכות באריסט'‪ .‬אריסט' נוטות להפוך לאוליגרכיות לאחר‬ ‫מהפכות‪ .‬בנוסף שני המשמרים נתונים להשפעות של שחיקה עקב שינויים קטנים לאורך זמן‪.‬‬ ‫פרק ‪ :8‬האמצעים הטובים ביותר נגד הסתה וחרחור‪ :‬למנוע הנאות וחוסר צדק כלפי קבוצות מקופחות‪ ,‬לשמר תחושות‬ ‫טובות בין שליט לנתיניו‪ ,‬להיות עירני לגופים הרסניים‪ ,‬לשנות תנאים לבעלות קניין מפעם לפעם‪ ,‬לא לאפשר למעמד או‬ ‫אדם לצבור כוח יתר על המידה‪ ,‬למגר שחיתות ציבורית‪ ,‬להימנע מדיכוי מעמדי‪.‬‬ ‫פרק ‪ :9‬בכל גופי השלטון צריך לדרוש נאמנות‪ ,‬יכולת וצדק‪ .‬אין להקצין את עקרונות החוקה ולחנך את האזרחים לפיה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬יש להפריד בין הסיבות למהפכה במונארכיה והאמצעים לשימורה‪ .‬ראשית נבדיל בין מלכות ורודנות‪ .‬ברודנות‬ ‫ישנם את המידות הרעות של אוליגרכיה ודמוקרטיה‪ .‬בעוד מלכות חשופה לאותם חסרונות אשר באריסט'‪ .‬שתי סוגי‬ ‫המונארכיה חשופים לפגיעה מעזות המצח של נציגיהם והפחד ובוז שהם מייצרים באחרים‪ .‬רודנות חלשה כנגד אוייבים‬ ‫מבפנים ומבחוץ בעוד מלכות חלשה נגד אויבים מבפנים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬מידתיות הינה האמצעי הטוב ביותר לשמ מלכות‪ .‬רודנות נשענת על אמצעים של דה מורליזציה והפרד ומשול‪.‬‬ ‫רודנות גם יכולה לחקות נלכות בהפגנת מידתיות בבזבוז כספי ציבור‪ ,‬חמלה וכבוד מול הציבור‪ ,‬שימור יחסים מאוזנים בין‬ ‫עשירים לעניים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :12‬ההיסטוירה מלמדת כי רודנות לא שורדת הרבה זמן‪ .‬בה משך מתמקד באפלטון וביקורת כנגדו והניתוח המדיני‬ ‫שלו למהפכות‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ מה הן הסיבות למהפכה?‬‫ שימור משטרים‬‫ צדק‪.‬‬‫ האם מתקיים צדק בקהילה הפוליטית?‬‫‬‫תזכורת ‪ -‬החוקה מגדירה את זהות המדינה‪ .‬כל שינוי בחוקה משמעותה שינוי בזהותה של המדינה – או‬ ‫במילים אחרות מהפכה‪ .‬המהפכה יכולה להיות שקטה או אלימה אך היא תכלול שינויים בחוקה‪.‬‬ ‫מה הסיבות למהפכות?‬ ‫אריסטו עושה הבחנה בין סיבות כלליות הנוגעות לכלל המשטרים וסיבות ספציפיות יותר הנוגעות לסוג‬ ‫המשטר‪.‬‬ ‫סיבות כלליות‪:‬‬ ‫‪ )1‬שוויון ואי שוויון המובילים לתחושה של חוסר צדק‪ .‬מהפכה יכולה להתרחש עקב אי שוויון בין‬ ‫מעמדות‪ ,‬בכוח פוליטי‪ ,‬בייצוג במשרות ציבוריות‪ ,‬זכויות פוליטיות‪ .‬אלו הרואים עצמם כשווים‬ ‫ונתקלים באי שוויון כלפם יכולים להיות מונעים למהפכה‪ .‬דמוקרטיה – בשם השוויון פוגעים‬ ‫בהכנסה של עשירים‪ ,‬אוליגרכיה בשם אי השוויון עשירים מקבלים יותר כוח פוליטי‪ .‬אלו הם מניעים‬ ‫למהפכה‪.‬‬ ‫ניתן לעשות רדוקציה של הס הכללית למהפכה (שוויון) הן לשוויון מוחלט והן לשוויון יחסי‬ ‫ שוויון מוחלט הוא חלוקה מוחלטת אשר לא מתחשבת במאפיינים של אנשים – כגון חלוקת עוגה ל‪7‬‬‫אנשים‪.‬‬ ‫ שוויון יחסי הינה חלוקה לפי החלק היחסי שלך – מי שקיבל ציון טוב יותר יקבל חתיכת עוגה גדולה‬‫יותר‪.‬‬ ‫אריסטו טוען כי העיסוק שלנו בשוויון הוא לא בהכרח אנוכי‪ .‬כלומר ניתן להנהיג מהפכה בשם שוויון למעמד‬ ‫אחר‪ .‬לכן אסור לעשות למהפכה רדוקציה למשהו אנוכי או אישי‪ .‬יש אנשים שערך השוויון חשוב להם ללא‬ ‫קשר אינטרס אישי‪.‬‬ ‫‪ )2‬מניעים פסיכולוגיים – מצב מנטלי‪:‬‬ ‫‪ .a‬כבוד‪ ,‬הון וכוח פוליטי ‪ -‬אנשים ירצו לשנות את הסדר הפוליטי מתוך רדיפה אחרי כבוד‪ ,‬הון‬ ‫או כוח פוליטי‪ .‬אלו המשאבים המרכזיים שהפוליטיקה העניקה באותם ימים‪ .‬אריסטו‬ ‫הצביע על יחס הפוך בין כבוד והון‪ :‬ככל שאתה מקבל יותר כסף מפוליטיקה אתה נתפס‬ ‫כמושחט ולכן מקבל פחות כבוד‪ .‬וההיפך נכון גם כן‪.‬‬ ‫‪ .b‬פחד – אנשים פוחדים מתגובת המשטר להתנהגותם ולכן יוזמים הפיכה‪.‬‬ ‫‪ .c‬זלזול – שהאנשים מזלזלים בשליטים ורואים אותם כחלשים או פגיעים הדרך להפיכה‬ ‫סלולה‪ .‬כאשר השליט נתפס כחלש העם פחות נרתע מהשלטון‪.‬‬ ‫‪ .d‬חמדנות‪.‬‬ ‫‪ .e‬עלבון ‪ -‬אדם מרגיש מושפל כשמתייחסים אליו כשווה כשהוא נעלה על כולם‪ ,‬ומרגיש‬ ‫שמתייחסים אליו שהוא נחות שמתייחסים אליו כשווה‪ -‬זה דבר בעייתי‪.‬‬ ‫‪ )3‬סיבות אובייקטיביות המעוררות סכסוכים ומהפכה – הבנות אמפיריות‪ ,‬ולא פילוסופיות‪ ,‬של אריסטו‬ ‫הנובעות מתצפיות על האדם הפוליטי ביוון העתיקה‪.‬‬ ‫‪ .a‬שילוב לא מוצלח של אוכלוסיות‪ .‬למשל אם במדינה מסוימת יש גל חזק של הגירה האיזון בין‬ ‫הכוחות באוכ' משתנים ונוצררת תחרות על העוצמה הפוליטית‪ .‬הגירה ככוח פוטנציאלי‬ ‫לשינוי המפה הפוליטית הוא מצב הנראה נכון גם בימינו‪.‬‬ ‫‪ .b‬מבנה גיאוגרפי שמקשה על היכולת של השלטון לחלוש ולשלוט על כל השטח בצורה‬ ‫יעילה‪ .‬אם יש מדינה גדולה מדי‪ ,‬איני מצליח לאכוף את החוקים בכל האזורים‪ .‬ככל‬ ‫שהשלטון מנותק או מרוחק יותר מהכפרים ואזורי הספר כך הוא מאבד את אחיזתו‪.‬‬ ‫באזורים הללו כוחה של המדינה יהיה חלש ולכן תגבור הסיבה לאזורים להתגבש יחדיו תחת‬ ‫מטרה משותפת ולחולל מהפכה‪.‬‬ ‫‪ .c‬מבחינה סוציולוגית וגיאוגרפית‪ ,‬כל מדינה עוברת שינויים‪ .‬אם חלוקת הכוח היא לפי‬ ‫מעמדות‪ ,‬גם זה עלול משתנה‪ .‬המבנה הדמוגרפי ושינויים בו עלולים להשפיע על איזון הכוח‬ ‫הפוליטי בין שכבות‪ .‬שינויים דמוגראפיים משפיעים על הגודל של כל שכבה ומעמד‪ ,‬שבתורם‬ ‫משפיעים על תהליכים כלכליים ופוליטיים – קרי החרדים וערבים בישראל‪.‬‬ ‫‪ .d‬התחזקות של מעמד מסוים או של קבוצה מסוימת בגלל הישגיה הפוליטיים‪ .‬כאשר קבוצה‬ ‫מסויימת צוברת מוניטין (גבורה של שכבה מסויימת במלחמה האחרונה) תפיסתם לגבי‬ ‫המעמד שלהם עלול להשתנות‪ .‬כלומר קבוצה אשר רואה את עצמה באור יותר חיובי תדרוש‬ ‫גם יותר זכויות‪ .‬במצב כזה ברור שהקבוצה הזו תראה עצמה כראויה לכבוד ומשרות‬ ‫ציבוריות‪ ,‬תקבל אמונה עצמית ביכולותיה ותבקש חלק גדול יותר מן העוגה הפוליטית‪.‬‬ ‫השינוי לא חייב להיות מעמדי‪ .‬כשקב' מהאוכ' זוכה בגלל הישגיה למוניטין רב יותר זה יכול‬ ‫להוביל לתוצאות חדשות שיובילו לסיכון הסדר הפוליטי‪.‬‬ ‫הערה ‪ -‬אריסטו טוען כי מהפכה אינו בהכרח תהליך מודע‪ .‬כלומר בתור מחוקק אנו לא תמיד רואים את‬ ‫ההשלכות לטווח ארוך ויכולים בדיעבד להתחיל מהפכה בלי ששמנו לב‪.‬‬ ‫סכנות פנימיות וחיצוניות למהפכה במשטרים‪:‬‬ ‫‪ )1‬דמוקרטיה‪ :‬הסכמה היא מפני דמגוג ‪ -‬אדם שמציג עצמו כחבר העם וזוכה לאהדתו באמצעים‬ ‫רטוריים בכך שהוא מצליח לשכנע את העם כי הוא צריך לקבל מעמד מיוחד‪ .‬מאוחר יותר הוא‬ ‫משתמש בכוחו להשתלט על המדינה ולחולל מהפכה‪ .‬סכנה זו בד"כ חיצונית‪.‬‬ ‫‪ )2‬באוליגרכיה לדוגמא הדמגוג הוא סכנה פנימית שמשלהב את ההמון העני כנגד המיעוט העשיר‪ .‬לכן‬ ‫המעמד העשיר צריך לשכור שכירי חרב על מנת להגן על הצרות מבית‪.‬‬ ‫‪ )3‬כל משטר סובל משלל בעיות תחיצוניות ופנימיות אשר מאיימות על יציבותו כנגד מהפכות‪.‬‬ ‫שימור משטרים‪:‬‬ ‫‪ )1‬ברמה הכללית‪ :‬עמודי הטווח לשימור משטר הוא מינויים פוליטיים וחינוך נכון‪:‬‬ ‫‪ .a‬מינויים פוליטיים‪ -‬במינוי אדם למשרה פוליטית יש לבדוק את מקצועיותו‪ ,‬יושר המועמד‬ ‫ונאמנות לסדר הפוליטי‪ .‬מקצועיות הכי פחות חשובה כי אותה ניתן ללמד בקלות יחסית‬ ‫לשאר‪ .‬יש לשים לב כי נאמנות לסדר הפוליטי ויושר לא חייבים להתקיים יחדיו בהכרח‪.‬‬ ‫‪ .b‬חינוך‪ -‬כולם מבינים שמפעל הנאמנות תלוי במערכת החינוך ומה שלא נצליח לעשות דרכה‬ ‫יהיה קשה לעשות אח"כ‪ .‬שיטת החינוך צריכה להתאים לערכי המשטר‪ .‬נקודה בה גם‬ ‫אריסטו וגם אפלטון מסכימים‪.‬‬ ‫‪ )2‬ברמה הפרטנית‪:‬‬ ‫‪ .a‬רודנות‪ :‬בנוגע לרודנות אריסטו נותן ספר הוראות לשימור חיי משטר הרודן‪ .‬הוא נותן לו ‪2‬‬ ‫אפשרויות פעולה‪:‬‬ ‫‪ .i‬להידמות כמה שיותר למלך אציל ולא לרודן‪ .‬כלומר להיות רשע מבלי להראות רשע‪.‬‬ ‫‪ .ii‬להיות כל כך רשע עדי כדי מחיקת כל ניצוץ של התנגדות – מניעת התאגדות‬ ‫והתאספות במסגרת עצמאית‪ ,‬ושליטה מוחלטת על תוכן התאגדות אשר כן‬ ‫מתרחשת‪ .‬מניעת זמן פנוי ועיסוק בפליטיקה – מקורות פנימיים (בניית מונומנטים‬ ‫אדירים או אמצעי בידור‪ :‬לחם ושעשועים) או מקורות חוץ (מלחמה כנגד האויב‬ ‫השכן)‪ .‬חיסול מתנגדים פוטנציאלים בעריסתם באמצעות שימוש ברשת מרגלים‬ ‫רחבה‪ .‬למעשה מיגור של כל התקוממות מבעוד מועד‪ .‬לשבור יחסי אמון בין אנשים‬ ‫באמצעות הלשנות והאזנות סתר‪ .‬טקטיקה של הפרד ומשול כך שכולם ירגישו שהם‬ ‫תלויים ברודן כי הוא היחידי שהם יכולים לסמוך עליו‪.‬‬ ‫למעשה הרודן מרגיש הרבה יותר בנחת בין זרים מאשר בין אזרחי המדינה שלו‪ .‬כל אזרח הוא אויב‬ ‫פוטנציאלי‪ ,‬ולכן לא סומך על אף אזרח‪ .‬רק זרים נתפסים בעיני הרודן ככאלה שאפשר יותר לסמוך עליהם‬ ‫ואולי גם יודעים פחות על הזוועות שלו‪ .‬פה אריסטו נראה לנו קצת כמקיאבלי‪ ,‬הנותן ספר הנחיות לרודן‪.‬‬ ‫אריסטו מציע שתי חוקות‪ ,‬הוא דוגל בשני סוגי משטרים‪ .‬האחד הוא משטר משאלותיו הראוי והיפה ביותר‬ ‫הפועל תחת העקרונות הבאים‪:‬‬ ‫ השלטון נעשה לטובת הכלל‪ ,‬וזה ההבדל בין משטר מתוקן למשטר בלתי מתוקן‪ ,‬השליט‪ -‬בין אם יחיד‬‫או קבוצה‪ ,‬שולטים לטובת כלל אוכלוסיית האזרחים‪.‬‬ ‫ חלוקת הכח הפוליטי תיעשה לפי עיקרון מריטוקרטיה‪ -‬נסתכל על מידות טובות ותבונה‪ .‬אנחנו ניתן‬‫את השלטון למי שיש לו הכי הרבה מידות טובות ותבונה‪ .‬זאת אומרת שאם אנו נמצאים בחברה שיש‬ ‫אדם שמרכז בתוכו הרבה חוכמה ומידות טובות‪ ,‬כל כך הרבה שיש פער עצום בינו לבין כלל‬ ‫האוכלוסיה‪ ,‬אם יש אדם כזה‪ -‬אריסטו ימליץ ללכת על מונרכיה‪ .‬אם‪ ,‬כפי שאריסטו חושב שלרוב‬ ‫יקרה‪ ,‬המידות הטובות והתבונה לא מרוכזות אצל אדם אחד‪ ,‬אלא אצל אליטה‪ ,‬קבוצה מצומצמת‪,‬‬ ‫אז הם אלה שישלטו‪ -‬ותהיה לנו אריסטוקרטיה‪ .‬לפיכך אין סתירה בין הרצון למונרכיה או‬ ‫אריסטוקרטיה‪.‬‬ ‫אילו הסוג השני הוא משטר שניתן ליישום בהתאם לתנאים הדמוגרפיים הקיימים‪ ,‬כלומר בהתאם‬ ‫למרקם האוכלוסין שיש לנו‪ .‬אולי אי אפשר ליישם את חוקת משאלותינו‪ ,‬אבל המשטר השני יהיה‬ ‫מבוסס על מתן כוח למעמד הביניים‪ ,‬המעמד שיהווה לשון מאזניים בין עניים לעשירים‪.‬‬ ‫צדק‪:‬‬ ‫רק בספר החמישי אריסטו מתייחס לצדק‪ .‬צדק חשוב לאריסטו אך ישנם דברים חשובים ממנו‪ ,‬בניגוד‬ ‫לאפלטון‪ .‬הסגולות הטובות מאפשרות לי לבצע פעולות טובות‪ ,‬וצדק הינה אחת מהן‪.‬‬ ‫למה הצדק טוב?‬ ‫פעולה צודקת היא פעולה שיוצרת ומקיימת את סוג החברה המדינית שיש לנו‪ ,‬האושר של הקהילה הפוליטית‬ ‫שלנו‪ .‬חוקים מיטיבים עם הקהילה ועם כלל האזרחים‪ ,‬וגם עם המושלים‪ .‬פעולה צודקת היא פעולה שטובה‬ ‫לסוג הקהילה הפוליטית שלנו‪ .‬יש לעיתים הנחה כי מה שצודק הוא מה שחוקי‪ .‬אריסטו יוצא להבהיר זאת‬ ‫באמצעות עיון בתכונות של צדק ובקשר בין צדק לחוק‪.‬‬ ‫נרודת המוצא הוא כי צדק מחולל איזשהו טוב‪ .‬אריסטו מעוניין להראות כי ישנו בלבול בנוגע למשמעויות‬ ‫השונות של צדק‪ .‬צדק מנחה אותנו לפעול בצורה ראויה כלפי אחרים‪ .‬חוק לעיתים מצווה לפעולה צודקת אך‬ ‫גם לעיתים לא‪ .‬צדק הוא למעשה כל אותם דברים שהחוק מצווה עלי לעשות ביחס שלי לאחר‪ .‬אנחנו מחפשים‬ ‫מובן יותר צר לצדק‪.‬‬ ‫ננסה להגידר את מונח הצדק באמצעות הגדרת היפוכו – אי צדק‪ .‬אדם צודק הוא אדם אשר לוקח את המגיע‬ ‫לו בכל מיני זירות חברתיות‪ .‬הקשר בין המונח הצר למונח הרחב הוא ההתעסקות ליחסים בין אדם לחברו‪.‬‬ ‫במובן הצר אדם שרודף בצע אינו אדם צודק‪ .‬לצדק צר יש מניעים מיוחדים כגון רדיפת בצע ועוסק בכסף‪,‬‬ ‫ביטחון וכבוד‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 2‬מובנים לצדק צר‪:‬‬ ‫ צדק חלוקתי – חלוקת טובין ציבורי על ידי אדם בזירה הפוליטית‪ .‬מדובר בטובין שיש לבצע בו‬‫חלוקה על מנת שכולם יוכלו להינות ממנו (כגון כיכר לחם)‪ .‬אנו צריכים קריטריון אשר ינחה אותנו‬ ‫לחלוקה הצודקת‪.‬‬ ‫החלוקה תתבצע באופן יחסי לפי ההימצאות של הקריטריון הזה בכל אחד מאיתנו‪ .‬צריך לחלק‬ ‫בהתאם לתכונות האדם‪.‬‬ ‫ צדק מתקן – עוסק במעבר של פריט בין אדם לחברו כאות לפיצוי‪ .‬ההעברה יכולה להיות רצונית או‬‫בלתי רצונית (מתנה‪ ,‬עסקה‪ ,‬גניבה‪ ,‬פיצוי על פי חוק)‪ .‬זה צדק שבדיעבד המנסה לשפוט אם מסירה של‬ ‫פריט הייתה צודקת או לא‪ .‬יש העברה בכוח‪ ,‬בהונאה שהינן פסולות או העברה כגון פיצוי או מתנה‪.‬‬ ‫התיקון של הצדק מתבצע בלי קשר לאופי של המשתתפים‪.‬‬ ‫ צדק גמול – סוג שלישי שאריסטו מביא‪ .‬לא ברור אם זו הרחבה של צדק מתקן או עומד בפני עצמו‪.‬‬‫הצדק של הגמול עוסק בשותפות שמתבססת על חליפין‪.‬‬ ‫החלוקה בין צדק חלוקתי וצדק מתקן נראית דיכוטומית וכתבו עליה הרבה במשך השנים והקשר‬ ‫בינהם‪ .‬האם יש טעם בכלל לצדק מתקן בהיעדר משהו שאנו מזהים אותו כצדק מחלק? (שאלה‬ ‫מאוחרת יותר אחרי אריסטו)‪.‬‬ ‫בכל סוג של צדק אנחנו מחפשים סוג של שוויון‪ .‬למשל השוויון של הצדק המתקן הוא החזרת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫כיצד אנחנו נוכל להגיע לשוויון? כיצד נוכל לדעת האם עסקה היא צודקת? יש צורך באמדן או כלי שיאפשר לנו‬ ‫לקבוע אם העסקה צודקת‪ .‬אולי זמן‪ ,‬מאמץ‪ ,‬ידע‪ ,‬השקעה? אריסטו מאמין כי כסף הוא הכלי שמאפשר צדק‬ ‫כי הוא אינו מתכלה (שומר על ערכו)‪ .‬באמצעות ערך כספי אני יכול לאמוד את הצדק בעסקה‪.‬‬ ‫האם מתקיים צדק בקהילה הפוליטית?‬ ‫אריסטו מעוניין לבדוק כיצד ניתן לדעת שמתקיים צדק בתוך הקהילה הפוליטית ועושה עוד הבחנה בצדק‪:‬‬ ‫ צדק טבעי – צדק אשר הוא תולדה ישירה של הטבע ומאופיין בכך שהנחיותיו תקפות בכל מקום‪ .‬כגון‬‫אסור להרוג אדם חף מפשע‪ .‬צדק טבעי מהווה הבסיס שעליו מושתת הצדק החוקי‪ -‬לכן צדק מסוג זה‬ ‫אינו צדק פוליטי אלא משהו אפריורי לו‪.‬‬ ‫ צדק חוקי – צדק הנובע מאופי של משטר מסויים ותקף רק למשטר הספציפי הזה‪ .‬חוקים אלו‬‫מוכרים על ידי הקהילה הפוליטית ומוכנסים לספר החוקים‪.‬‬ ‫יש פה מתח בין שני המובנים‪ .‬ניתן להסכים עם הטענה שיש צדק טבעי‪ .‬אך אריסטו מנסה להכיל את‬ ‫הצדק הטבעי בתוך הפוליטי ולכן יש צורך בפרשנות מסוימת כדי לאפשר זאת‪ .‬צדק הוא סוג של יעד‬ ‫אשר אנו כאזרחים יכולים לממש‪ .‬אין לאריסטו הסבר למה צדק הוא בהכרח טוב‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫)‪Aristotle, Politics, book 6 (1-5‬‬ ‫מהות הספר‪ :‬נוגע לארגון וסדר הנכון של דמוקרטיות ואוליגרכיות‪ .‬ארגונם של משטרים פוליטיים הישמים לפי התנאים‬ ‫בשטח‪.‬‬ ‫פרק ‪ :1‬דמוקרטיות נבדלות לפי‪ :‬מאפיין הגוף האזרחי‪ ,‬אופן שבו מאפייני הדמוקרטיה משולבים‪.‬‬ ‫פרק ‪ :2‬ליברליות הינו העקרון הראשון של דמוקרטיה‪ .‬תוצאותיה הינם כי רוב כמותי הינו עליון וכי כל אדם חי את חייו‬ ‫לפי ראות עיניו‪ .‬ממאפיינים אלו ניתן לגזור את שאר מאפייני הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :3‬באוליגרכיה העקרון המנחה הוא כי הכוח נמצא בידי העשירים‪ .‬כל עקרון הינו לא צודק אם הכוח השולט נמצא‬ ‫מעל החוק‪ .‬גם לרוב וגם לעושר צריכה להיות השפעה על השלטון‪ .‬אך זה קשה למצוא את העקרונות האמיתיים של צדק‬ ‫פוליטי ועוד יותר קשה לגרום לאדם לנהוג לפיהם‪.‬‬ ‫פרק ‪ :4‬יש ‪ 4‬סוגי דמוקרטיה‪ :‬דמוקרטיה אגררית – המחוקק נבחר ואחראי לגוף האזרחי (כלל האזרחים) אשר בחר בו‪,‬‬ ‫ולכל משרד ממשלתי יש כוח (אדמות) ביחס לחשיבותו‪ .‬מדינה כזו צריכה לעודד חקלאות באמצעות החוק‪ .‬הסוג הבא‪:‬‬ ‫דמוקרטיה פסטורלית‪ ,‬דמוקרטיה מסחרית והסוג הגרוע ביותר‪ :‬דמוקרטיה קיצונית עם זכות ההצבעה בהיותך אדם‪.‬‬ ‫פרק ‪ :5‬קשה יותר לשמר דמוקרטיה מאשר להקים אותה‪ .‬לשמרה עלינו למנוע מהעניים לסחוט את העשירים מכספם‪,‬‬ ‫אסור לשרוף את ההכנסות ממיסים על שירותים ציבוריים‪ ,‬צריך למנוע התפתחות של מעמד עני\אביון‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫)‪book 7 (ch. 1-3, 8-10‬‬ ‫מהות הספר‪ :‬הטוב העליון עבור פרטים במדינה‬ ‫פרק ‪ :1‬לפני הרכבת המדינה האידיאלית יש להבין מה הם החיים הרצויים עבור המדינה והפרט‪ .‬שמחה אמיתית מגיעה‬ ‫מחוכמה ומידות טובות ולא מקניין‪ .‬אך חיים טובים צריכים להיות מאובזרים במוצרים חיצוניים כגון טובין כאמצעים‪.‬‬ ‫חוקים כאלו מקדמים את טוב הפרט והמדינה יחדיו‪.‬‬ ‫פרק ‪ :2‬האם המידה הטובה קשורה רק בחשיבה או גם במעשים? בעבר מדינות חיו עבור מעשים כגון מלחמה וכיבוש‪ .‬אך‬ ‫אלו אינם מטרות הולמים עבור מדינה‪.‬‬ ‫פרק ‪ :3‬חיים בעלי מידות טובות דורשים גם מעשים‪ .‬אך לא כל מעשה הינו מידה טובה ולכן יש להישמר‪.‬‬ ‫מהות הפרקים‪ :‬תמונה של המדינה האידיאלית‪.‬‬ ‫פרק ‪:8‬יש להבדיל בין אזרחי המדינה לאלו שרק משרתים במדינה‪ .‬האזרחים צריכים להיות כאלו שמספקים אוכל‪,‬‬ ‫יוצרים אמנות‪ ,‬נלחמים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬מפקחים על דת המדינה ואשר עוסקים בפעולות משפטיות ופוליטיות‪.‬‬ ‫פרק ‪ :9‬אך ישנם מעמדות שיש להוציאם מהגוף האזרחי‪ :‬סוחרים‪ ,mechanics ,‬עובדי האדמה‪ .‬לוחמים‪ ,‬כוהנים נשארים‬ ‫כמתאימים לגוף האזרחי‪ .‬האנשים הללו צריכים להתנסות בשלושת המקצועות הללו בתקופות שונות בחייהם‪ .‬בעלות על‬ ‫אדמה צריכה להיות מוגבלת אליהם בלבד‪.‬‬ ‫פרק ‪ :11‬הפ רדה בין מעמד השולט ומעמד הנשלט לפי מקצוע אינו דבר חדש‪ .‬רוב החוקים החשובים בפוליטיקה כבר‬ ‫התגלו בהיסטוריה‪ .‬בהתמודדות עם אדמת המדינה יש להפריד בין קניין פרטי וקניין ציבורי‪ .‬שני הסוגים צריכים להיות‬ ‫מעובדים באמצעות עבדים או ברברים בעלי אופי מתרפס‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ המדינה הטובה ביותר ואושר האזרח‬‫ אושר האדם אל מול אושר המדינה‬‫ תיאור מדינת האידיאל‬‫‪-‬‬ ‫חשיבות החיים בפוליטיים בחיי המוסר?‬ ‫המדינה הטובה ביותר היא זו שתקדם אצל אזרחיה את אורח החיים שמתאים לחיים הטובים ביותר‪ ,‬והיא גם‬ ‫תחיה את החיים האלו‪ .‬אם נגיד שהחיים הטובים ביותר הם חיי פעולה‪ ,‬הנאה ומוסר‪ ,‬אז זה לא רק שהמידנה‬ ‫תקדם את זה שהאזרחים יהיו מוסריים‪ ,‬אלא היא גם תפעל בצורה מוסרית‪ .‬לכן חשוב לדעת מה הם החיים‬ ‫הטובים ביותר לאדם‪ .‬בספר השביעי פרקים ‪ 1-3‬אריסטו דן בזה‪ .‬מה הם החיים שהכי שווה לחיות?‬ ‫יש דברים שאריסטו מכנה ‪ ,goods of the soul‬טובין של הנפש; חכמה‪ ,‬מוסר‪ .‬אחרי זה יש טובי‬ ‫הגוף‪ -‬שזה בריאות‪ ,‬חוזק‪ ,‬גמישות‪ .‬ויש טובין חיצוניים‪ -‬רכוש‪ ,‬חברים‪ ,‬עבדים וכו'‪ .‬היכולת שלי לרכוש את‬ ‫הדברים הללו ולשמר את הקשר שלי אליהם זה דבר שקצת תלוי במזל‪ .‬אז מה הכי חשוב פה? אדם לא יהיה‬ ‫מאושר אם לא יהיה לו את שלושתם‪ .‬זו אמירה כלל לא טריוויאלית שאדם צריך את שלושתם‪ ,‬אפלטון חשב‬ ‫למשל שמספיק שהנפש תהיה מבורכת‪ .‬אריסטו לעומתו גורס שאדם בעל ידע פילוסופי מושלם שהוא מאד‬ ‫חולה ואין לו קורת גג‪ ,‬אז הוא לא יהיה מאושר‪.‬‬ ‫לפי אריסטו בטובי הנפש‪ ,‬כמה שיותר יותר טוב‪ .‬אין מצב שבו אומרים‪ -‬מעבר לזה אני לא צריך לדעת‪,‬‬ ‫או שיש לי די מהמידה הטובה הזו‪ .‬אומץ‪ ,‬נדיבות‪ ,‬איפוק‪ -‬זה לא דברים שיש לי מהם די‪ .‬לעומת זת‪ ,‬בטובין‬ ‫החיצוניים‪ ,‬יש נקודת רוויה‪ .‬אם יש לך מיליארד דולר‪ ,‬עוד כסף לא יעזור לך‪ .‬מעבר לגבול מסוים הגדלת‬ ‫הקניין של יכולה להזיק ‪ .‬לכן זה אומר לנו משהו על למה טובי הנפש הם יותר טובים באמת מהטובים‬ ‫החיצוניים‪ .‬הם אף פעם לא הופכים למיותרים‪ ,‬ובטח אף פעם לא הופכים למזיקים‪ .‬היוונים לא חשבו שיש‬ ‫משהו טוב בבורות‪.‬‬ ‫את מי נגדיר כאדם שחי חיי אושר‪ ,‬חיים שנראים לנו "שווים"‪ ,‬שנרצה לחיות במקומו? רוב האנשים‬ ‫הללו יש להם הרבה טובין הנפש‪ ,‬ופחות מטובי הגוף ופחות מטובין חיצוניים‪ .‬טובין הנפש הוא הבסיס‪ ,‬בלי זה‬ ‫אין אושר‪.‬‬ ‫מה עדיף‪ ,‬לחיות בקהילה או בדידות? נעשה חלוקה בין אזרח למתבודד‪.‬‬ ‫‪ )1‬מתבודד‬ ‫‪ )2‬אזרח‪ 3 -‬סוגים‪:‬‬ ‫‪ .a‬פילוסוף‪.‬‬ ‫‪ .b‬פוליטיקאי‪.‬‬ ‫‪ .c‬אדם פרטי – מתבודד החי בקהילה מבלי להשתתף בחיים הציבוריים‪.‬‬ ‫כיצד נדרג את האנשים הללו? מי מהם חי חיים טובים? ראשית‪ ,‬אריסטו חושב שהחיים הטובים הם חיי‬ ‫פעולה‪ ,‬כל המידות הטובות והחכמה אמורות לשרת ולעזור לנו לבחור את הפעולות שהן טובות‪ .‬שנית‪ ,‬חיים‬ ‫טובים הם חיי פעולות ראויות ומעשים נאים ואצילים; האדם הפרטי יושב בבית‪ .‬הפוליטיקאי רוצה להיות‬ ‫בשלטון‪ .‬יש הבחנה בין אופן פעולה ראויה ולא ראויה‪ .‬פוליטיקאי יפעל באופן ראוי כאשר לא יראה באזרחים‬ ‫כאמצעי למטרותיו אלא כשותפים למדינה אשר פועלים כמוהו לטובת הכלל‪ .‬אי אפשר להסתכל על הפעולה‬ ‫היפה במנותק מהאדם הטוב‪ .‬אריסטו לא מסתכל על הפעולה לבדה‪ .‬אלא גם על האופן הראוי לממשה‪.‬‬ ‫ברור לנו כי הפוליטיקאי עדיף על האדם הפרטי‪ .‬אך מי עדיף בין הפוליטיקאי לפילוסוף?‬ ‫הפילוסוף למעשה לא עושה דבר‪ ,‬הוא הרי יושב וחושב‪ ,‬לא? אריסטו טוען כי גם חשיבה היא פעילות‪ .‬הוא‬ ‫אומר כי אל לנו לפסול חיים של פילוסוף כחיים הטובים ביותר‪ .‬הפעילות בחשיבה היא פנימית ‪ -‬כפי שמדינה‬ ‫יכולה לחיות בבידוד כלפי חוץ אך יש בה פעילות פנימית‪ .‬מדינת משאלותיו של אריסטו תקדם אצל האזרחים‬ ‫חיים של פילוסופיה או חיים של פעילות פוליטית נכונה‪ ,‬והיא תחיה חיים שכאלה‪ .‬ברגע שפסלנו את האופציה‬ ‫של האדם הפרטי ואת השלטון הרודני‪ ,‬המדינה הטובה תקדם אורח חיים וגם תחיה אורח חיים של פילוסוף‬ ‫או פוליטיקאי‪ .‬היחסים של הקהילה מול קהילות אחרות וכלפי פנים תהיה לפי אורח החיים הראוי‪.‬‬ ‫אושר האדם אל מול אושר המדינה‬ ‫האם אושרו של האדם זהה לאושר המדינה? שאלה זו חשובה על מנת לקבוע מהם הם החיים הטובים וכיצד‬ ‫יש לחיות אותם‪.‬עבור אריסטו זה בלתי קוהרנטי שאדם יחזיק במטרה א' כמטרת הפרט ובמטרה ב' עבור‬ ‫המדינה‪ .‬מטרת הפרט חייבת להיות משולבת עם מטרת המדינה ולהיפך‪.‬‬ ‫כיצד ניתן להגן על תזה כזו?‬ ‫יכול להיות שהפעולות של המדינות מיוחסות לכלל האזרחים‪ ,‬כלומר המדינה היא סוג של סוכן‪ .‬לא יכולה‬ ‫שלא להיות התאמה בין המטרות‪ .‬אם הפעולות של המדינה הן קולקטיביות‪ ,‬אמות המידה שמנחות אותן‬ ‫צריכות להיות זהות לאמות המידה שמנחות את הפעולות האינדיווידואליות‪ .‬אמות המידה של הטוב או‬ ‫האושר של המדינה צריכות להיות אמות המידה של הפרט‪ .‬לכן צריכה להיות עקביות בינהם‪.‬‬ ‫תאור מדינת האידיאל‪:‬‬ ‫‪ )1‬שוויון מעמדי הנובע מהשותפות שהיא בסיס המדינה‪ .‬שותפות אמיתית מניחה כי יש מעמד שווה‬ ‫בין השותפים – שכל האזרחים הינם בני חורין‪ .‬בלי שוויון מעמדי אין מדינה‪.‬‬ ‫‪ )2‬מי הם האזרחים? אריסטו פה לא הכי פוליטיקלי קורקט‪ .‬אזרחות תינתן רק לאלו שחיים את‬ ‫החיים הטובים ביותר כך שנקבל את המדינה הטובה ביותר‪ .‬המעמדות הנמוכים כגון סוחרים‬ ‫ועובדי כפיים נתפסים בעיניו כחצי חיה ולכן לא יקהלו אזרחות‪ .‬בניגוד לאפלטון שחשב כי כל‬ ‫אדם צריך התמחות שהיא תפקיד חייו‪ ,‬אריסטו האמין בחשיבות של גיוון והתאמת המקצוע‬ ‫למיקומך בחיים‪ .‬בשלב הראשון של החיים כשאתה חזק וצעיר תהיה חייל‪ ,‬אח"כ תעסוק‬ ‫בפוליטיקה‪ ,‬ובסוף כשתהיה זקן תעבוד במקדש ותעשה את עבודת הפולחן‪ ,.‬למשל‪ .‬אין עקרון של‬ ‫התמחות לפי אדם‪ ,‬אלא התמחות לפי גיל‪.‬‬ ‫‪ )3‬קניין פרטי לצד קניין ציבורי לנחלת הכלל‪ .‬לצד רכוש פרטי ניתן לקיים מנהגים של ארוחות‬ ‫משותפות על מנת לטפח רגשות קירבה וחברות לצד הריחוק כתוצאה מרכוש פרטי‪ .‬הארוחות יהיו‬ ‫על בסיס מכנה משותף כגון שבטי או משפחתי‪ .‬ארוחות כאלו גם אפשרו ערבוב בין מעמדות ובתוך‬ ‫מעמדות שלא היו קורים ביומיום‪ .‬אריסטו חושב שצריך לאמץ את זה‪ ,‬השאלה איך מממנים את‬ ‫זה‪ .‬הבעיה בחלק ממדינות יוון זה שהיו פערים כלכלים בין האזרחים‪ ,‬ואז לחלק מהאנשים לא‬ ‫היה הכסף לשלם על המנה שלהם‪ .‬נוצרה אליטה שבאה לארוחות האלו‪ ,‬ואחרים שלא באו‪.‬‬ ‫האדמות המשותפות של אריסטו נועדות לספק מזון ומצרכים לארוחות המשותפות‪ .‬בנוסף הציע‬ ‫למקם את החלקות הפרטיות בתוך המדינה ואת החלקות המשותפות קרוב לגבול‪ ,‬כךשאם תהיה‬ ‫מלחמה בפתח אנשים יגיבו אחרת‪ -‬הם לא יגיבו בצורה רגשית של פחד על האדמות שלהם‪ ,‬הם‬ ‫יהיו יותר רציונליים‪.‬‬ ‫חשיבות החיים בפוליטיים בחיי המוסר?‬ ‫ניתן לחשוב על מצב בו אדם הוא מוסרי ומצטיין מבלי להשתתף בחיים הפוליטיים‪ .‬מעבר לכך אריסטו בעצמו‬ ‫טוען כי החיים הפוליטיים גוזלים זמן יקר‪ .‬אם כך למה להשקיע בפוליטיקה? אריסטו לא מזלזל בטיעון הזה‬ ‫אך לא עונה עליה בספר השביעי‪ .‬בשביל אריסטו החיים הטובים היא פעולה נעלה והיא לא פעילות סטאטית‪.‬‬ ‫בשבילו חיים טובים באים לידי ביטוי בפעולות ראויות ונאות‪ .‬השאלה היא האם הפעילות זו שמאפיינת את‬ ‫האדם הטוב היא פוליטית? אולי היא אינטלקטואלית? פה אריסטו קצת אמביוולנטי‪ .‬יש ספרים שהוא אומר‬ ‫שהפעילות האינטלקטואלית חשובה יותר מזו הציבורית (שהיא גם נעלה)‪ .‬הוא אומר שמי שפורש מהחיים‬ ‫הפוליטיים לטובת האינטלקטואליים‪ ,‬עושה בחירה שהיא נעלה יותר‪ .‬למרות זאת בספר הפוליטיקה הוא די‬ ‫אמביוולנטי‪ .‬יש גישה יותר של פשרה‪ ,‬גם וגם‪ .‬הפעילות ציבורית לא מנוגדת בהכרח לאינטלקטואלית‪ .‬עם זאת‬ ‫המתח ישנו‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫א‪ .‬אריסטו מכיר במתח בין פעילות פוליטית ופעילות אינטלקטואלית כמתחרים על התואר של החיים‬ ‫הטובים של האינדיבידואל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא לא מכריע באופן חד משמעי בין שניהם‪ ,‬הוא רוצה לשכנע אותנו שאפשר גם וגם‪ .‬אבל הפשרה‬ ‫כנראה איננה העמדה הטבעית של אריסטו (תומך בשלטון הפילוסופים) אלא אולי הוא שומר על‬ ‫נייטראליות בכדי לא לקומם את הקורא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמנם אריסטו הוא אליטיסט אך הוא לא חושב שהתבונה מרוכזת רק אצל יחידי סגולה‪ .‬התבונה‬ ‫יותר מפוזרת‪ ,‬ואז השלטון הראוי לא יהיה שלטון היחיד אלא שלטון של אליטה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫)‪book 8 (ch. 1,2, 4‬‬ ‫מהות הספר‪ :‬החינוך האידיאלי ‪ :‬מוזיקה וספורט‬ ‫פרק ‪ :1‬חינוך צריך להיות תחת שליטת המדינה ושווה לכולם‪.‬‬ ‫פרק ‪ :2‬חינוך צריך לכלול כל אותם נושאים שימושיים שכולם צריכים לדעת‪ ,‬אך לא כאלו אשר מבזים את השכל או הגוף‪.‬‬ ‫פרק ‪ :4‬גימנסיה הינה השלב הראשון של חינוך‪ .‬אך אסור לפתח את האתלתיות וכוח ילדינו על חשבון שכלם (כמו‬ ‫בספרטה)‪ .‬עד ‪ 3‬שנים אחרי הגעה לבגרות האימונים הפיזיים צריכים להיות מתונים‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫אריסטו חושב שהעיסוק העיקרי של המדינאי הוא לארגן חינוך טוב לאזרחים‪ .‬החינוך צריך להיות ציבורי‬ ‫במובן זה שהוא ממומן ע"י הציבור‪ ,‬ובמובן זה שכל הילדים לומדים את אותו החומר‪ .‬האזרחים יחד‬ ‫מחליטים מה ילמדו הילדים‪ .‬אין חלוקה שכל הורה ישלח את הילדים ללמוד מה שמתאים לו‪ .‬אריסטו לא‬ ‫רלטיביסט‪ -‬יש חיים טובים מוחלטים‪ ,‬ולכן החינוך צריך להיות אחיד‪ ,‬כי יש דרך אחת נכונה‪ .‬הילדים ילמדו‬ ‫דברים בסיסיים‪ -‬קרוא וכתוב‪ ,‬התעמלות‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ציור‪ .‬יותר חשוב להגדיר מה לא נלמד אותם כי זה יזיק‬ ‫להם; מה יזיק לאזרחים העתידיים‪ .‬לדוגמא אסור לללמד דברים שיהפכו אותם לפחות חופשיים כגון עבודות‬ ‫ומלאכה פיסית שמכניסים אותם לסוג של אורח חיים הדומה לאורח חיים של עבדים או של אלה העובדים‬ ‫בעבודות כפיים‪ .‬האזרחים צריכים להיות בני חורין וחינוכם צריך לשמר ולטפח תכונה זו‪ .‬גם עם התעמלות יש‬ ‫להיזהר – השקעה מיותרת בתחום אחד תבוא על חשבון תחום אחר‪ .‬לכן אסור להתמקד באתלטיות כמו‬ ‫בספרטה כי זה בא בחשבון על השכל‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוסיקה היא דבר יפה אך לא לשם מנוחה ובידור‪ .‬יש למקד את‬ ‫פעילות המוזיקה לא כדבר מרגיע שאנו שומעים על מנת לנוח אלא ללמד איך להפיק ממנה הנאה‬ ‫אינטלקטואלית‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הסטואים‪:‬‬ ‫‪ .1‬רקע‬ ‫‪ .2‬אתיקה הסטואית – אופי‪ :‬טובין תלויים ובלתי תלויים‪ ,‬נקודת מבט מוסרית‪.Oikoiesis :‬‬ ‫‪ .3‬תבונה – מכנה משותף לאזרחי הקוסמופוליס‪ ,‬כצפייה מהצד‪.‬‬ ‫‪ .4‬פוליטיקה – הקוסמו פוליס ומאפייניה‪ ,‬אזרחיה‪ ,‬השליט והחוק – חוק הטבע‪.‬‬ ‫‪ )1‬רקע‪-‬‬ ‫הסטואה‪ -‬אסכולה של פילוסופיה מדינית‪ .‬בסוף החיים של אריסטו נוצרת אסכולה חדשה שמייסדה הוא זנו‬ ‫מסיטיום (הנולד כעשור לאחר אריסטו – ‪ 334‬לפנה"ס)‪ .‬סטואה ביוונית זה עמוד או רצף של עמודים‪ .‬האנשים‬ ‫השייכים לאסכולה היו מנהלים דיונים ליד עמודים מתחת לגג‪ ,‬לכן זה השם שהיא קיבלה‪ .‬זו תקופה מעניינת‬ ‫בהתפתחות של החיים הפוליטיים ביוון‪ :‬סיפוח ערי מדינה לאימפריה של אלכסנדר מוקדון‪ .‬ערים הופכות‬ ‫להיות מרכזים מולטי אתניים בעלי כמה שפות‪ .‬הערים הללו טשטשו את הפער הזה בין הברברים (האחר)‬ ‫והיווני (האזרח)‪ .‬יש שקיעה של עיר המדינה והחלפתה ע"י אימפריה‪ -‬הכוללת הן יוונים והן לא יוונים‬ ‫כשהגבול ביניהם מטשטש‪ .‬על הרקע הפוליטי הזה נוצרת האסכולה הזו‪ .‬היא מדברת קצת על פוליטיקה וקצת‬ ‫על אזרחות‪ ,‬אך הם לא מתכוונים למדינות כפי שהן קיימות במציאות‪ .‬בשבילם ניתן לחשוב במושגים‬ ‫שמדמים מציאות פוליטית אחרת שלא מדמה את ספרטה‪ ,‬אתונה או קרתגו‪ .‬יש יחידה פוליטית אחרת‬ ‫שכוללת את האנושות ולמרות שאין לה דגל או חוקה מסודרת היא קיימת‪ .‬הנאמנות שלנו היא לעיר הזו ולא‬ ‫אתונה או ספרטא‪ .‬יש לנו קושי מסוים להבין מהם חשבו כי חלק קטן מכתביהם שרדו‪ .‬אין לנו יצירות שלמות‬ ‫של הסטואים המוקדמים‪ .‬הסטואה זכתה למלוא הדרה בתחילת האימפ' הרומית‪ .‬אנשים כמו קיקרו הרומי‬ ‫דובר הלטינית‪ ,‬נסע ליוון כדי ללמוד על תורה זו‪ .‬לכן ההשפעה של הסטואיציזם לא מוגבל רק ליוון או לדוברי‬ ‫שפתה אלא גם השפיע על רומא‪ .‬וברגע שרומא הפכה להיות נוצרית דברי הסטואיים הושרשו גם בנצרות‪.‬‬ ‫אגוסטינוס שחי בצפון אפריקה (שהייתה חלק מהאימפ' הרומית) מראה לנו עד כמה הסטואה חלחלה לנצרות‪.‬‬ ‫התיאולוגיה הנוצרית כמו הדוקטרינה של השילוש הקדוש‪ ,‬מהו האל‪ ,‬גן עדן ושאול‪ ,‬מה קורה לנפש האנושית‬ ‫אחרי המוות – כל אלו לא סופקו ע"י ישו‪ .‬התיאולוגים הנוצרים לא יכלו לסמוך רק על הברית החדשה על מנת‬ ‫לבנות תיאולוגיה שלמה‪ .‬לכן אוגוסטינוס לקח דברים מהסטואה לנצרות‪ .‬בכך ניתן לראות המשכיות בין העת‬ ‫הקדומה לימה"ב‪ .‬הרעיונות של הסטואיציזם זכו לתחייה מחודשת גם ברנסנס‪.‬‬ ‫מה היו רעיונות הסטואים?‬ ‫‪ )2‬אתיקה‪ -‬אצל היוונים אתיקה ופוליטיקה הם מאוד קשורים‪ .‬המשטר הנכון הוא זה שעוזר ליחידים‬ ‫לממש את עצמם וזהו עיסוקה של האתיקה‪ -‬מימוש יכולתו של האדם‪.‬‬ ‫באורח החיים הנכון לפי הסטואים יש כמה אמירות חזקות ושנויות במחלוקת‪ .‬התיזות האלה לא היו‬ ‫מקובלות על כל החברה‪:‬‬ ‫‪ )1‬הדבר היחיד שהוא באמת בעל ערך זה האופי‪ .‬איזה סוג של אדם אני‪ .‬למעשה הם עשו הבחנה בין‬ ‫סגולות האופי אשר הם בשליטתי ובעלי ערך אמיתי כגון אדם צודק‪ ,‬אומץ‪ ,‬נדיבות‪ .‬ומנגד יש את‬ ‫התכונות שהם חיצוניות לי ולא בשליטתי (אלא בתנאי החיים) כגון אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬עושר וחירות‪.‬‬ ‫כמובן שעדיף להיות בריא מחולה‪ ,‬אך התכונות לעיל אינן טובין אמיתיים‪ .‬טובין אמיתיים הם אלה‬ ‫שטובים בכל מצב ללא קשר לנסיבות‪ .‬הסטואים מנסים לעשות מהלך שמנסה לבודד אותנו‬ ‫מהתהפוכות של הסביבה‪ .‬הם טוענים שאתה יכול להיות מאושר בלי קשר לנסיבות שמסביבך‪mind ,‬‬ ‫‪ – over matter‬אתה לא תלוי בגורל או במזל‪ .‬אריסטו‪ ,‬למשל‪ ,‬עומד על כך שגם אדם הרוצה לעסוק‬ ‫בפילוסופיה‪ ,‬אם אין לו הון מינימאלי‪ ,‬או מאבד את כל משפחתו‪ ,‬סיכוייו לעסוק בזה יהיו קטנים‪.‬‬ ‫כלומר האושר הוא דבר שברירי‪ .‬הסטואים האמיתיים חושבים שגם אם אתה עבד‪ ,‬בתחתית הסולם‬ ‫החברתי‪ ,‬אתה עדיין יכול להיות אדם מאושר‪ .‬הטובין אשר תלויים בנסיבות החיים הם מכנים‬ ‫‪ .indifference‬טובין מסוג זה אלה דברים שיש לנו נטייה טבעית לבחור בהם‪ .‬יש התאמה בין הטבע‬ ‫שלי (הטובין הבלתי תלוי) לבין הטובין (התלוי) אשר אני בוחר‪.‬‬ ‫הסטואים לא אהבו אמוציות יותר מידי‪ .‬בשפה העממית סטואיות מתורגמת כשלווה‪ .‬הסטואים‬ ‫האמינו כי רוב התשוקות שלנו הן חיצוניות‪ ,‬כך גם בלטינית המילה ‪ passion‬מתורגמת ל "משהו‬ ‫מבחוץ"‪ .‬הם האמינו כי האדם בד"כ מושפע מדברים חיצוניים כגון רגש‪ .‬האדם מאושר הוא אדם‬ ‫מבודד‪ ,‬כזה שמצליח לשמר את שלוות הנפש שלו בכל מיני מצבים‪ ,‬גם מצבים רעים‪ .‬ברגע שאתה‬ ‫עצוב זה אומר שלא הצלחת להגיע למעלה הסטואית של יכולת לשמר מצב נפשי של שלוות נפש‪.‬‬ ‫‪ )2‬נקודת המבט המוסרית‪ -‬לפחות מאז קאנט אנחנו נוטים לחשוב שאדם מוסרי ישפוט ללא משוא פנים‪.‬‬ ‫הסטואים טענו (באופן דומה וקדום יותר) כי הסתכלות מוסרית נכונה מקנה אותו ערך עבור כל אדם‪,‬‬ ‫דבר לא טריוויאלי להגיד‪ .‬הסטואים חושבים שהשאיפה שלי‪ ,‬גם אם קשה למימוש‪ ,‬זה שאני אתייחס‬ ‫לכל אדם ואדם באשר הוא כיצור תבונתי‪ .‬קשה להגיע למעלה הזו אבל הסטואים דיברו הרבה על‬ ‫החכם הסטואי‪ -‬האדם שמהווה דוגמא בשביל הסטואים‪ .‬האדם שיש להעריץ‪ ,‬הרואה בכולם כבני‬ ‫משפחתו‪ .‬כך נוצר מושג ה‪ -Oikoiesis‬להפוך את הזר לאדם ששייך משפחתי‪ .‬באמצעות הרחבת המעגל‬ ‫על כלל בני האדם יווצר הצדיק הסטואי שאמור להפגין מידה זהה של אכפתיות כלפי כל בני האדם‪.‬‬ ‫איך זה קשור לפוליטיקה? הסטואים מתארים מבחינה פסיכולוגית התפתחות מוסרית של האדם‪ .‬הם מדברים‬ ‫על תהליך שמכונה אויקוייסיס (‪ - Oikoiesis‬להפוך משהו לקשור אליך)‪ .‬ילד נולד ולפי הסטואים בתחילה‬ ‫תינוק מראה דחף לשמר את עצמו‪ ,‬לשרוד‪ .‬זה הוא הדחף הטבעי הראשוני‪ .‬אט אט מעגל האהבה מתחיל‬ ‫להתרחב‪ -‬הפעוט אוהב את אמא‪ ,‬אבא‪ ,‬הסבים‪ ,‬הילדים בגן והמורות‪ ,‬אח"כ כל השכונה וכל המדינה‪ .‬התפחות‬ ‫מוסרית כזו צריכה להגיע בסופו של דבר לכל היקום‪ .‬הרחבת המעגל היא לא מתוך תועלת אישית או אופי‬ ‫פרטני של אנשים אלא מתוך היופי ותכונות טובות‪ ,‬שקשורות לזה שהם ב"א‪ .‬ברגע שהאהבה שלך מקבלת‬ ‫אופי תבוני‪ ,‬במובן זה שאתה מעריך ונותן משקל חיובי לא רק בגלל שאנשים קרובים אליך‪ ,‬אתה אמור‬ ‫להרחיב את המעגל לכל היקום‪ .‬הסטואים אומרים‪ -‬יש משהו מנוון בזה שחלק מהאנשים עוצרים ברמה‬ ‫מסויימת‪ ,‬למשל ברמת המדינה‪ .‬העצירה ברמת המדינה נראית לאנשים שרירותית‪ .‬להגיד שאין הבדל מהותי‬ ‫בין יווני לספרטני זו לא היתה אמירה בעייתית בזמנו‪ ,‬אבל להגיד שאין הבדל בין יווני לברברי‪ ,‬שגם הברברים‬ ‫צריכים להכלל במעגל האהבה והדאגה‪ -‬זה לא דבר של מה בכך‪ .‬בממלכה הסטואית פעולה זו כללה גם את‬ ‫האלים שנתפסו כיצורים בעלי תבונה‪ .‬אנחנו למעשה נמצאים במצב ביניים בין האלוהים לחיה‪ .‬כפי שילד‬ ‫(מבחינה תבונתית) הוא מצב ביניים בין תינוק לבין מבוגר‪ .‬כך הקשר בין האלים ואנחנו הוא כמו של הורה‬ ‫וילד‪ ,‬קשר חינוכי כלשהו‪ .‬מיקומן של הנשים לא ברורה בתוך מכלול מעגילי התבונה‪.‬‬ ‫החכמים הסטואים אהבו להגיד שהם לא אזרחי אתונה ואזרחי יוון‪ ,‬אלא אזרחי הקוסמוס‪ .‬זה‬ ‫המשמעות של "קוסמופוליטן"‪ .‬אדם קוסמופוליטני הוא אדם בלשון ימינו הוא איש העולם הגדול‪ ,‬שאוהב‬ ‫מוזיקה קוריאנית ואוכל ספרדי‪ .‬זה לא מה שהחכמים הסטואים התכוונו כשהם דיברנו על אזרח היקום‪ ,‬אני‬ ‫אדם שרואה את עצמי שייך למכלול של יצורים בעלי תבונה (שזה כולל את האלים)‪.‬‬ ‫‪ )3‬תבונה אצל הסטואים‪-‬‬ ‫אפשר להגיד שיש לנו הרבה אנשים דומים שהגיעו להסתכלות דומה על המציאות‪ ,‬אבל אי אפשר להגיד על כל‬ ‫הקירחים שהם קהילה‪ .‬זה נראה קצת שרירותי להגיד שמספיק מאפיין משותף כמו תבונה כדי להצביע על‬ ‫קיומה של קהילה‪ .‬הסטואים חושבים שמה שהופך קהילה לקהילה זה קיומו של חוק‪ .‬מה שמשותף לקהילת‬ ‫כל היצורים בעלי תבונה זה התבונה‪ ,‬אך מעבר לכך התבונה כחוק מראה לך מה לעשות‪ .‬כלומר אם אתה פועל‬ ‫ע"פ התבונה אתה פועל לפי החוקיות של התבונה‪ .‬התבונה למעשה מהווה אמת מידה‪ ,‬חוק אחיד המנחה את‬ ‫כל חברי הקהילה הקוסמית‪ .‬לפיכך לקורא ליצורים התבוניים קהילה אינו מהלך שרירותי‪ .‬אך מהי התבונה‬ ‫הזו?‬ ‫אנו תופסים את התבונה כמשהו אינסטרומנטלי ‪ -‬מה האמצעים הדרושים לקידום מטרתנו ללא קשר למוסר‪.‬‬ ‫אך הסטואים מתייחסים לתבונה באופן שונה‪ ,‬כלומר תבונה היא ההבנת ההגיון של היקום‪ .‬מדובר פה בהבנה‬ ‫של צופה אשר צופה במתרחש בעולם ומנסה להסיק היגיון‪ .‬כפי שאדם צופה במעשה אמנות הוא נדהם מהיופי‬ ‫או הסדר‪ ,‬יש בזה החלה של תבונה אבל הוא לא יכול לעשות עם זה משהו‪ .‬האדם מתבונן ביקום עם הבנה‬ ‫והערצה מסוימת אין לתבונה תפקיד של ידע מעשי או תועלת אישית שהוא יכול ליישם‪.‬‬ ‫‪ )4‬מהי הפוליטיקה‪:‬‬ ‫הסטואים טוענים בגדול‪ ,‬שאותם היצורים שהם בעלי תבונה‪ ,‬כולם אזרחים בקהילה שמתפרסת על כל‬ ‫הקוסמוס וכוללת בתוכה את האישויות המדינתיות האחרות‪ .‬כלומר הפילוסוף באתונה והפילוסוף בספרטה‬ ‫הם אזרחים בקהילות שונות אך יש להם חברות משותפת בקהילה הקוסמית‪ .‬האזרחות האמיתית שלי ובעלת‬ ‫המשמעות היא בקהילה הקוסמית‪ -‬היא לא הקהילה הפוליטית הרגילה‪ .‬הנאמנות שלי לפיכך היא לאנושות‬ ‫וליצורים בעלי התבונה‪ ,‬קרי לקהילה הקוסמית‪ .‬האזרחים בעיר הקוסמית הם כל מי שהגיע לתכונה הזו‬ ‫שהסטואים מבקשים שתתפתח‪ -Apatheia .‬לא אדישות‪ ,‬אלא חוסר תחושה לרגש שמופעל עליך מבחוץ‪.‬‬ ‫האפתי אוהב להסתכל על הסדר ביקום‪ ,‬הוא מרגיש הנאה ביצירה היפה הזו‪ ,‬אבל זה סוג של רגש חיובי‬ ‫שקשור לאינטלקט ולתבונה‪ ,‬אין בזה אין המימד הפוססיבי (זה שלי או לא) ואין פה משהו שמשתלט עליי‪.‬‬ ‫שתי פרשנויות קיצוניות לשאלה מי הוא האזרח‪ .‬תשובה אחת‪ -‬כל בני האדם והאלים‪ .‬פרשנות פחות סימפתית‬ ‫תהיה‪ :‬הסטואים מתכוונים רק לאלים ולב"א יחידי סגולה ‪-‬האזרחים‪.‬‬ ‫מה פוליטי בקהילת הקוסמו פוליס? ניתן לומר לא רק שזה לא פוליטי‪ ,‬אלא אף שזה אנטי פוליטי‪ .‬הקוסמו‬ ‫פוליס דורשת התנתקות מהקהילה הפוליטית הקיימת עבור קהילה אשר אין בה בחירות‪ ,‬נשיא או מלך‪ .‬יש‬ ‫ממש עוינות לפוליטיקה ממשית‪ .‬מנגד טוענים הסטואים כי למעשה כל הקהילות שנראות לנו קיימות הן לא‬ ‫באמת קהילות‪ ,‬אין להן תוקף‪ .‬החוקים שלהם זה לא חוק הטבע‪ ,‬והאחדות שבהם היא שרירותית‪.‬‬ ‫מי השליט ומהו החוק בעיר הקוסמית?‬ ‫השליט‪ -‬השליט או האלים (תפיסה שדומה לדתות המונותיאיסטיות שאוהבים לדבר על האל כמלך שהשלטון‬ ‫שלו הוא סוג של השגחה אלוהית)‪ .‬הם מאמינים שהאלים לא שולטים באופן שרירותי ושיש איזשהו היגיון‬ ‫ביקום שלפחות חלק מבני האדם מצוידים ביכולת להבין מהו ההיגיון הזה‪ .‬יש אחדים בעלי סגולה שמצוידים‬ ‫ביכולת להבין מה קורה‪.‬‬ ‫מבחינת חוק ‪ -‬אנחנו יכולים לחשוב על החוק הפוזיטיבי הרגיל שנחקק ע"י אסיפה ונאכף‪ .‬אך הסטואים‬ ‫מדברים על החוק הנורמטיבי‪ .‬החוק הזה לא תלוי מקום ולא תלוי זמן‪ ,‬והוא תקף לגבי כל הקוסמוס‪ .‬גם אם‬ ‫אף אחד לא פועל ע"פ החוק של הקוסמוס זה לא אומר שהוא לא קיים‪ ,‬זה אומר שהאוכלוסייה טרם מימשה‬ ‫את יכולתה לפעול לפי חוק זה‪ .‬חוק הטבע‪ -‬חוק שהוכתב ע"י הטבע שאינו מעשה ידי אדם – מוסר אבסולוטי‬ ‫אוניברסאלי שאנחנו לא יכולים לשנותו‪.‬‬ ‫אזרח בעיר הסטואית שחי בספרטה או בבולגריה‪ ,‬רוסיה או תורכיה (פזורה יוונית) הם שניהם אזרחים באותה‬ ‫העיר כי הם פועלים ע"פ אותן הנורמות‪ .‬זה כמו שיש מדעני מדינה בישראל‪ ,‬נורווגיה ואנגולה ובמידה מסוימת‬ ‫למרות שחיים תחת מדינות שונות הם חברים בקהילה האקדמית ולכן מחויבים לכללים או נורמות מסוימות‬ ‫המחברות ביניהם‪ ,‬על אף שאלה לא נחקקו בפרלמנט מסוים‪ .‬הם מאמינים שיש נורמות אוניברסאליות שאינן‬ ‫תלויות בעיגון בחוק פוזיטיבי כזה או אחר‪.‬‬