‫טיפול אנטביוטי‬ ‫אכתילאת חליל ‪RN, MA‬‬ ‫בית הספר האקדמי לסיעוד שיבא‬ ‫עקרונות טיפול אנטיביוטי‬ ‫‪ ‬שיקולים מנחים בהחלטה על טיפול אנטיביוטי‬ ‫‪ ‬בדיקת רגישות חיידקים‬ ‫‪ ‬מנגנוני עמידות לאנטיביוטיקה‬ ‫‪ ‬קבוצות שונות של תרופות אנטיביוטיות‬ ‫נקודות למחשבה‬ ‫‪ ‬האם החולה אכן זקוק לאנטיביוטיקה?‬ ‫‪ ‬מהם המחוללים הסבירים?‬ ‫‪ ‬היכן ממוקם הזיהום?‬ ‫‪ ‬האם קיימות בעיות ייחודיות לחולה בשימוש‬ ‫בסוג מסוים של אנטיביוטיקה?‬ ‫‪ ‬כמה לתת‪ ,‬כל כמה זמן‪ ,‬באיזו דרך ולאיזה‬ ‫משך?‬ ‫‪ ‬כמה זה עולה?‬ ‫זיהוי המחולל‬ ‫צביעת גרם – פשוט‪ ,‬זול‪ ,‬מהיר‪ .‬מנוזלי‬ ‫גוף‪/‬רקמות‬ ‫אימונולוגיה – שיטות לזיהוי האנטיגן‬ ‫‪ – PCR‬זיהוי ‪ DNA/RNA‬מדגימה‪.‬‬ ‫תרביות – זיהוי סופי‪ .‬בעייתי לאחר התחלת‬ ‫טיפול‬ ‫סטטיסטיקה בקטריולוגית – ידע מוקדם‪ -‬מהו‬ ‫המחולל הסביר ביותר בהתאם לקליניקה של החולה‪.‬‬ ‫תרבית‬ ‫ניתן לבודד את החיידק ולאפיין את התכונות הביוכימיות‬ ‫שלו‪ ,‬וכך לדעת על איזה חיידק מדובר‪.‬‬ ‫חיידק אדום על מקונקי יכול להיות ‪( E. COLI‬לקטאט‬ ‫חיובי)‪.‬‬ ‫זהו ה‪ GOLD STANDARD-‬של המיקרוביולוגיה‪.‬‬ ‫בדיקות רגישות‬ ‫‪‬חיידקים שונים בעלי רגישות שונה‬ ‫לתכשירים שונים‪.‬‬ ‫‪ – MIC‬ריכוז האנטיביוטיקה הנמוך ביותר‬ ‫המעכב צמיחת החיידק לאחר הדגרה של‬ ‫‪ 18-24‬שעות‪.‬‬ ‫‪‬לאחר בידוד החיידק –‬ ‫‪Disc diffusion ‬‬ ‫‪E-test ‬‬ ‫‪Genetics – mec A ‬‬ DISC DIFFUSION E-TEST ‫מנגנוני עמידות‬ ‫גורמי מאכסן‬ ‫אלרגיה בעבר‬ ‫גיל –‬ ‫‪ ‬חומציות קיבה משתנה עם הגיל – קשישים‬ ‫‪ Ph‬גבוה יותר ‪ >-‬ספיגת פניצילין ‪ PO‬טובה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬תפקוד כילייתי יורד בקשישים‪ -‬פניצילינים‪,‬‬ ‫צפלוספורינים‪ ,‬קרבפנם‪ -‬סכנת רעילות‬ ‫נוירולוגית (פרכוסים) ‪ – AG ,‬אוטוטוקסיות‬ ‫‪‬פינוי כבדי‪ -‬בילודים רמות ‪Glucuronide‬‬ ‫‪ transferase‬כבדי נמוכות‪>-‬הפרעה‬ ‫לפינוי כלורמפניקול‪Gray baby >-‬‬ ‫‪.syndrome‬‬ ‫‪‬טטראציקלין‪ -‬אפיניות לעצם ושיניים‬ ‫מתפתחות ‪ >-‬דיסקולוריזציה של‬ ‫השיניים‬ ‫‪‬רעילות כבדית הקשורה לגיל מבוגר –‬ ‫איזוניאזיד‪.‬‬ ‫הריון‬ ‫‪ ‬נפח פיזור גבוה יותר‪ >-‬פינוי מהיר יותר של‬ ‫התרופה‪ >-‬רמות נמוכות בסרום‬ ‫‪ ‬כמעט כל התכשירים עוברים שיליה‬ ‫‪ ‬פניצילינים‪ ,‬צפלוספורינים‪ ,‬מאקרולידים‬ ‫נחשבים בטוחים‬ ‫‪ ‬טטראציקלין – אסור!!‬ ‫הבדלים גנטיים ומטבולים‬ ‫‪– Rapid vs. slow acetylators‬‬ ‫נאורוטוקסיות של איזוניאזיד גבוהה‬ ‫באיטיים‬ ‫‪ -G6PD deficiency‬סולפה‬ ‫‪‬ספיגה של אנטיביוטיקה ‪ IM‬מופרעת‬ ‫בסכרתיים‬ ‫תפקוד כליות וכבד‬ ‫‪ ‬רב התרופות מפונות כילייתית ‪ >-‬התאמת מינון‪.‬‬ ‫‪ ‬בחולים עם אי ספיקת כליות שלא עוברים‬ ‫התאמה כילייתית –‬ ‫‪ ‬פניצילין‪ ,‬אימיפנם – פרכוסים‬ ‫‪ ,AG ‬ונקומיצין – נזק ל ‪CN VIII‬‬ ‫‪ ‬פניצילין סמיסינטטי (פיפריל) – הפרעה בתפקוד‬ ‫טסיות‬ ‫אתר הזיהום‬ ‫‪ ‬סוג התכשיר‬ ‫‪ ‬מינון‬ ‫‪ ‬דרך מתן‬ ‫‪ ‬מטרה – ריכוז מספיק של התרופה באתר‬ ‫המטרה – ריכוז שווה לפחות ל ‪ MIC‬של‬ ‫החיידק לאנטיביוטיקה‬ ‫‪ – Meningitis ‬מעבר ‪ – BBB‬תרופות ליפופיליות‪.‬‬ ‫‪ – Endocarditis ‬חדירה לוגטציה‬ ‫‪ – Osteomyelitis ‬חדירה לעצם ‪ >-‬קיווינולונים‬ ‫מחייב טיפול ‪ IV‬ממושך‪.‬‬ ‫‪ – Cholangitis ‬תרופות המופרשות במרה ‪-‬‬ ‫‪Ampicillin‬‬ ‫‪ ‬גורמים מקומיים – ‪ AG‬עוברים אינאקטיבציה‬ ‫בחומר מוגלתי‪ >-‬פחות טובים באבססים‪.‬‬ ‫‪ ‬נוכחות גוף זר – ביופילם המפריע לפגוציטוזיס‬ ‫שילוב תרופות‬ ‫‪ ‬לרב טיפול בתכשיר יחיד מספיק‬ ‫שילוב‬ ‫‪ ‬מניעת היווצרות עמידות – מניעת מוטציות‬ ‫כרומוזומליות– שחפת‪HIV ,‬‬ ‫‪ ‬זיהומים פולימיקרוביאלים – זיהומי בטן‬ ‫(פריטוניטיס)‬ ‫‪ ‬טיפול רחב ראשוני – ‪Neutropenic fever‬‬ ‫סינרגיזם‬ 1.Enterococcal endocarditis 2.Pseudomonas bacteremia 3.Trimethprim-Sulfamethoxazole ‫מינון והערכת יעילות‬ ‫דרך מתן‬ ‫‪PO ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חולה יציב‬ ‫ספיגה של התרופה‬ ‫לקיחה עם תרופות אחרות (אנטי‪-‬היסטמין‬ ‫מפריעים לספיגה של קווינולונים)‬ ‫לקיחה עם אוכל‪/‬בצום‬ ‫‪IV ‬‬ ‫‪ ‬ספיגה מועדפת‬ ‫‪ ‬מינון גבוה יותר‬ ‫‪ ‬רמות גבוהות באתר הזיהום ‪Endocarditis -‬‬ ‫מינון‬ ‫‪ ,β lactam – Time-above MIC ‬מאקרולידים‪ ,‬קלינדאמיצין‪,‬‬ ‫לינזוליד – פעילות אופטימלית כאשר ריכוז התכשיר מעל ה‬ ‫‪ MIC‬לחיידק למשך זמן ממושך => מתן כל זמן קצר או במתן‬ ‫ממושך‪.‬‬ ‫‪,AG –Concentration-dependent killing – peak/MIC ‬‬ ‫קווינולונים‪ .‬מטרה ‪ -‬פיק מקסימלי לאחר מתן‬ ANTIBIOTIC -MECHANISM OF ACTION Cell wall synthesis Penicillins Cephalosporins Aztreonam Carbapenem Vancomycin Folic acid metabolism Trimetoprim Sulfonamide DNA replication Quinolones Protein synthesis 30s Ribosome: Aminoglycoside Tetracycline RNA polymerase Rifampine 50s Ribosome: Erythromycin Clindamycin Chloramphenicol ‫מבנה תא החיידק‬ ‫גורמים הקשורים לתכשיר האנטיביוטי‬ ‫בקטריצידיות לעומת בקטריוסטטיות‬ ‫‪‬תכשיר אנטיביוטי בקטריצידי ‪ -‬מסוגל להרוג את‬ ‫החיידק‬ ‫‪‬תכשיר אנטיביוטי בקטריוסטטי – מעכב התרבות‬ ‫החיידק‬ ‫‪‬חלק מהתכשירים האנטיביוטיים הם "צידיים" בריכוז גבוה‬ ‫ו"סטטיים" בריכוז נמוך‪.‬‬ ‫תרופות אנטיבקטריאליות‬ ‫מנגנוני פעולה‪:‬‬ ‫חומרים בקטריצידים – הורגים את החיידק‪:‬‬ ‫*ע"י עיכוב סינתזה של דופן תא‪.‬‬ ‫*ע"י עיכוב יצירת חלבונים‬ ‫חומרים בקטריוסטטים – מונעים את התרבות החיידק‪:‬‬ ‫* ע"י עיכוב יצירת חלבונים‬ ‫* ע"י עיכוב יצירת חומצות גרעין – עיכוב יצירת ‪:DNA‬‬ ‫א‪ .‬עיכוב אנזימים במסלול יצירת ‪DNA‬‬ ‫ב‪ .‬עיכוב יצירת חומרי מוצא הדרושים‬ ‫לבניית ה‪ - DNA-‬אפקט אנטימטבוליטי‪.‬‬ ‫מנגנוני עמידות של החיידק‬ ‫*ייצור אנזימים ע"י החיידק המפרקים‬ ‫את התרופה‪.‬‬ ‫*החיידק משנה מבנה מולקולות‬ ‫המוכרות לאנטיביוטיקה כאתרי קישור‪.‬‬ ‫סוגי חיידקים‬ ‫נקדים ‪( Cocci‬צורת כדור)‬ ‫מתגים ‪( Bacilli‬צורת מקלון)‬ ‫סלילניים ‪( spirochete‬צורת סליל)‬ ‫חיידקים גרם חיוביים‬ ‫‪Cocci‬‬ ‫סטרפטוקוקים (דלקות אף‪ ,‬אוזן‪ ,‬גרון וריאות)‪.‬‬ ‫סטפילוקוקים (דלקת קרום המוח או דלקת קרום הלב)‪.‬‬ ‫‪ Bacilli‬שונים (טטנוס‪ ,‬דלקת ריאות ודלקת קרום הלב)‪.‬‬ ‫חיידקים גרם שליליים‬ ‫‪Cocci‬‬ ‫מנניגוקוקוס גורם לדלקת קרום המוח‬ ‫גונוקוקוס גורם לזיבה ‪Gonorrhea‬‬ ‫‪Bacilli‬‬ ‫‪ – E.colli‬דלקת בדרכי השתן‬ ‫‪ – Proteus‬דלקת בדרכי השתן‬ ‫‪ - Salmonela‬דלקת מעיים‬ ‫‪ – Shigella‬דלקת מעיים‬ BETA LACTAM RING ANTIBIOTICS  Penicillin  Cephalosporins  Carbapenem  Monobactam ‫‪PENICILLIN‬‬ ‫‪ ‬התגלה ע"י פלמינג ב ‪ ,1928‬נכנס לשימוש ב ‪.1941‬‬ ‫‪ ‬מבנה הכולל טבעת ביטא‪ -‬לקטמית‪.‬‬ ‫‪ ‬מנגנון פעילות – חסימת השלב האחרון בסינטזת דופן תא‬ ‫החיידק (דרך קישור ל ‪)PBP‬‬ ‫‪ ‬מנגנוני עמידות –‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הרס האנטיביוטיקה ע"י ‪– beta lactamase‬‬ ‫‪Staph aureus, gram negative‬‬ ‫ירידה בקישור של האנטיביוטיקה לדופן החיידק‬ ‫‪ PENICILLINS‬רקע‬ ‫‪ ‬בשנת ‪ , 1928‬הבחין אלכסנדר פלמינג כי עובש שזיהם את‬ ‫אחת מתרביות ‪ staphylococcus‬אותם חקר גרמה לליזיס של‬ ‫הבקטריה בסמוך לעובש‪ .‬בהמשך נמצא כי עובש זה שמקורו‬ ‫בפיטריה בשם ‪ penicillium‬מעכבת את הגידול של מספר רב‬ ‫של בקטריות‪.‬‬ ‫‪ ‬כעשור מאוחר יותר שלישית חוקרים באוניברסיטת‬ ‫אוקספורד ‪ Florey, Chain & Abraham‬פיתחו את החומר‬ ‫פניצילין לחומר לטיפול סיסטמי בזיהומים‪.‬‬ ‫‪The name Penicillium‬‬ ‫= ‪comes from penicillus‬‬ ‫‪brush, and this is based‬‬ ‫‪on the brush-like‬‬ ‫‪appearance of the fruiting‬‬ ‫‪structures‬‬ PENICILLINS  Penicillin V(Rafapen) Natural Penicillins  Penicillase Resistance Cloxacillin (orbenin)  Aminopenicillins Ampicillin Amoxicillin (moxypen) Amoxicillin- clavulonate (Augmentin) Extended spectrum Piperacillin (pipril) Piperacillin-tazobactam (tazocin) ‫תופעות לוואי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אלרגיה – אנפילקסיס – ‪( 0.004-0.4%‬פניצילין ‪)G‬‬ ‫פריחה‪ ,‬חום – ‪( 4-8%‬אמפיצילין)‬ ‫שילשול – ‪( 2-5%‬אמפיצילין)‬ ‫נאוטרופניה – ‪( 1-4%‬פניצילין‪ ,‬פיפרצילין‪)...‬‬ ‫הפרעה בתפקודי כבד – ‪( 1-4%‬אורבנין)‬ ‫‪ERUPTION- PENICILLIN‬‬ ‫תגובה אלרגית קלאסית –‬ ‫אורטיקה‪ ,‬נגעים מגרדים‬ ‫ובולטים‪.‬‬ ‫תגובה לכל תרופה‪ ,‬וגם‬ ‫לפניצילין‬ ‫‪DRUG‬‬ DRUG ERUPTION INHIBITORS OF CELL WALL SYNTHESIS 4th generation Cefepime ‫‪RESISTANCE MECHANISMS‬‬ ‫‪ ‬למרות שכל הבקטריות הינן בעלות ‪, PBPs‬‬ ‫אנטיביוטיקות מסוג ‪ b-lactam‬אינן יכולות להרוג או‬ ‫לעכב את כולם‪ ,‬שכן מספר מנגנוני עמידות מופעלים‬ ‫‪ ‬שינויים מבניים קיימים ב‪ PBPs-‬בבקטריות שונות‬ ‫מקנות עמידות ראשונית‬ ‫‪ ‬הקטנת החדירות של ‪b-Lactam‬‬ ‫‪CARBAPENEM‬‬ ‫• ‪Imipenem, Meropenem, Ertapenem‬‬ ‫• מכיל טבעת ביטא לקטמית‬ ‫• כיסוי רחב טווח‬ ‫‪ ‬עושה הכל‪ ,‬קו הטיפול האחרון במאושפז‪ .‬טוב לגרם חיובי‪ ,‬שלילי‬ ‫ואנאירוביים‪.‬‬ ‫‪ – Ertapenem ‬החבר החדש בקבוצה‪ ,‬אינו יעיל לפסאודומונס‪,‬‬ ‫ארציניטובקטר – בניגוד ל‪.imipenem-‬‬ ‫‪ ‬גם לה יש טבעת ביתא‪-‬לקטמית‪.‬‬ ‫‪CARBAPENEM-RESISTANT‬‬‫‪ENTEROBACTERIACEA‬‬ ‫‪ – KPC ‬התפרצויות של קלבסיאלה עמידה לקרבפנמם היא‬ ‫אתגר גדול מאוד‪ .‬יש מחלקות בידוד ל‪.KPC-‬‬ ‫‪ ‬החולים שוכבים בתנאי בידוד מחמירים וזה עקב שימוש מופרז‬ ‫באנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫‪MONOBACTAM‬‬ ‫•‬ ‫)‪Aztreonam (Azactam‬‬ ‫אינו ניקשר לדופן התא של חיידקים גרם חיוביים או‬ ‫אנארובים=> יעיל רק נגד גרם שליליים‪.‬‬ ‫ללא רגישות צולבת עם ביטא‪-‬לקטמים אחרים‬ ‫‪ >-‬ניתן לתת לאלרגים לפניצילין‬ ‫•‬ ‫אינו קיים בארץ‪...…..‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪CEPHALOSPORINS‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בודד לראשונה ב ‪ 1945‬מפיטריה‬ ‫‪Cephalosporium acremonium‬‬ ‫שבודדה ממאגר מי ביוב‬ ‫מבנה הכולל טבעת ‪beta-lactam‬‬ ‫סיווג לפי דורות הנבדלים בפעילות אנטי‬ ‫חיידקית‪ ,‬פרמקוקינטיקה ויציבות לביטא‪-‬‬ ‫לקטמאז‬ ‫‪CEPHALOSPORIN'S PHARMACOLOGY‬‬ ‫‪ Cephalosporins ‬במתן אורלי נספגים היטב (‪ )85-90%‬ובמהירות‬ ‫במעי‪.‬‬ ‫‪ ‬למזון ולנוגדי חומצה השפעה על הזמינות הביולוגית של‬ ‫‪Cephalosporins‬‬ ‫‪ Cephalosporins ‬במתן אורלי אינם מגיעים לרמה‬ ‫תראפויטית ב‪. CSF -‬‬ CEPHALOSPORINS • First generation: Cefazoline,Ceforal • Second generation: efuroxime (Zinacef/Zinnat) • Gram negative • Third generation: Ceftriaxone (Rocephine) • Fourth generation: Cefepime Gram positive CEPHALOSPORINS :‫ מנגנון פעולה‬ ‫דיכוי יצור דופן המגן של תא החיידק ← הרס הדופן והכחדת החיידק‬ ‫ יש טווח פעולה רחב יותר‬CEPHALOSPORINS-‫ ל‬:‫ טווח הפעולה‬ PENICILLINS-‫מאשר ל‬ :‫דור רביעי‬  :‫דור שלישי‬ :‫דור שני‬ :‫דור ראשון‬  CEFOTAXIME  CEFUROXIME SODIUM  CEFASILIN (CLAFORAN) (ZINACEF) (CEFAMEZIN) :‫פעילות טובה‬ ‫כנגד חיידקים המייצרים‬ ‫את האנזים‬ CEFTRIAXONE (ROCEPHIN)  CEFUROXIME AXETIL (ZINNAT) CEPHALEXIN (KEFLEX) (CEFORAL) – ‫ גרם‬BETA LACTAMASE +‫וגרם‬ CEFTAZIDIME (FORTUM) CEFONICID (MONOCEF) CEFADROXIL (DURICEF) (FORTAZ) (TAZICEF) (CEPTAZ) CEFIXIME (SUPRAN)  CEFDINIR (OMNICEF) CEFOXITIN (MEFOXIN) CEFEPIME (MAXCEF) (MAXIPIME) :‫תופעות לוואי‬ ‫ תגובת רגישות יתר‬ ‫ דלקת ורידים‬ ‫) במשך‬PHLEBITIS( ‫הזלפת לתוך הווריד‬ :‫פעילות טובה‬ -‫כנגד חיידק גרם‬ BBB ‫התרופות עוברות‬ ‫ כאבי בטן לאחר נטילה‬ ‫פומית‬  CEFAMANDOLE (MANDOL)  CEFACLOR (CECLOR) :‫פעילות טובה‬ -‫כנגד חיידק גרם‬ :‫פעילות טובה‬ +‫כנגד חיידק גרם‬ AMINOGLYCOSIDES         :‫מנגנון פעולה‬ ‫תרופות מונעות את ייצור חלבוני החיידק‬ -‫טווח פעולה צר כנגד חיידקים מסוג מתגים גרם‬ GRAM NEGATIVE BACILLI GENTAMICIN (GARAMYCIN) (CIDOMYCIN INTRATHECAL INJECTION) TOBRAMYCIN (NEBCIN) AMIKACIN (AMICIN) STREPTOMICIN NEOMYCIN (MYCIFRADIN) KANAMYCIN (KANTREX) NETILMICIN (NETROMYCIN) PARAMOMYCIN ‫ דלקת קרום‬,ENDOCARDITIS , PERITONITIS ,‫ הנשימה‬,‫לטיפול בדלקת בדרכי השתן‬ ‫המוח‬ ‫התרופות חודרות דרך השיליה‬ :‫תופעות לוואי‬ (CYTOTOXY( ‫אי ספיקת כליות‬ ‫פגיעה בשמיעה‬ ‫חסימת מעבר של גירוים‬ ‫בין העצב לשריר‬    ‫‪MACROLIDS‬‬ ‫מנגנון פעולה‪:‬‬ ‫תרופות מונעות את ייצור חלבוני החיידק‬ ‫טווח פעולה רחב ‪ ,‬הן בעלות פעילות אנטיביוטית דומה לזו של ה‪PENICILLINS -‬‬ ‫פעילות טובה כנגד חיידקים מסוג גרם‪ +‬פרט ל‪STAPHYLOCCOCUS AREUS-‬‬ ‫פעילות בינונית כנגד חיידק גרם‪-‬‬ ‫‪ERYTHROMYCIN (ILOTYCIN) – 250 mg – 500 mg‬‬ ‫)‪CLARITHROMYCIN (KLACID) (BIAXIN) (CLARIN‬‬ ‫)‪AZITHROMYCIN (AZENIL) (AZITHROMAX‬‬ ‫)‪ROXITHROMYCIN (RULID‬‬ ‫)‪DIRITHROMYCIN (DYNABAC‬‬ ‫לטיפול בדלקת בדרכי הנשימה‪ ,‬בעור‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחילות‬ ‫הקאות‬ ‫כאבי בטן‬ ‫‪ HEPATOTOXICITY‬במינונים גבוהים (פגיעה חולפת) (יש לעקוב אחר רמות אנזימי הכבד‬ ‫ואחר תפקוד הכבד)‬ ‫פגיעה חולפת בשמיעה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪TETRACYCLINES‬‬ ‫מנגנון פעולה‪ :‬מונעות את ייצור החלבון בתא החיידק‬ ‫טווח פעילות רחב כנגד חיידקי ‪ GRAM POSITIVE‬וגם ‪GRAM NEGATIVE‬‬ ‫)‪ TETRACYCLINE (ACHROMYCIN‬‬ ‫)‪ OXYTETRACYCLINE (TERRAMYCIN‬‬ ‫)‪ DEMECLOCYCLINE (DECLOMYCIN‬‬ ‫)‪METHACYCLINE (RONDOMYCIN‬‬ ‫(‪DOXYCYCLINE (DOXYLIN) (VIBRAMYCIN‬‬ ‫טיפול באקנה‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬דלקת סימפונות כרונית‪ ,‬דלקת פרקים‪ ,‬דלקת שופחה‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫‪ ‬כיב בוושט‬ ‫‪‬כתמים כהים בשיניים בגוון חום‪-‬צהוב‬ ‫‪ ‬רגישות יתר לאור‬ ‫‪‬זיהום‪-‬על‬ ‫‪‬רעלת הכבד‬ ‫‪‬השראת זאבת אדמנתית ‪SLE‬‬ ‫‪ ‬החמרה באי‪-‬ספיקת כליות‬ ‫‪VANCOMYCIN‬‬ ‫מנגנון פעולה‪ :‬תרופה מעכבת את הייצור דופן תא החיידק‬ ‫טווח פעולה אנטיביוטי צר כנגד חיידקי ‪ : GRAM POSITIVE‬ל‪ ,MRSA-‬ל‪-‬‬ ‫‪CLOSTRIDIUM DIFFICILE‬‬ ‫‪VANCOMYCIN‬‬ ‫הוריות‪:‬‬ ‫• דלקת חיידקית של קרומי המוח‬ ‫•דלקת זיהומית דמוית קרומים של המעי הגס‬ ‫‪•ENDOCARDITIS‬‬ ‫‪•PERICARDITIS‬‬ ‫‪•PLURETIS‬‬ ‫‪•OSTEOMYELITIS‬‬ ‫צורת מתן‪PO ,IV :‬‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫‪ ‬תסמונת האדם האדום‬ ‫‪‬פגיעה בשמיעה‬ ‫‪‬רעילות לכליות (‪)CYTOTOXY‬‬ ‫‪TROBBOCYTOPENIA‬‬ ‫‪‬ירידה ברמת ה‪NEUTROPHILS-‬‬ ‫‪QUINOLONES‬‬ ‫מנגנון פעולה‪ :‬תרופות פוגעות בשכפול ה‪ DNA-‬של החיידק ןגורמות לתמותה מהירה‬ ‫שלו‬ ‫טווח פעולה רחב כנגד חיידקים ‪ GRAM POSITIVE‬וגם ‪GRAM NEGATIVE‬‬ ‫)‪ OFLOXACIN (TARIVID) (FLOXIN‬‬ ‫)‪CIPROFLOXACIN (CIPRO) (CIPROXIN) (UFEXIL‬‬ ‫)‪ ENOXACIN (PENETREX‬‬ ‫)‪ LEVOFLOXACIN (LEVAQUIN) (TAVANIC‬‬ ‫)‪ NORFLOXACIN (NOROXIN‬‬ ‫)‪SPARFLOXACIN (ZAGAM‬‬ ‫)‪GATIFLOXACIN (TEQUIN‬‬ ‫טיפול ב‪ ,CF-‬ב‪ ,ANTHRAX-‬לדלקת ריאות‪ ,‬סינוסיטיס‪ ,‬דלקת סימפונות‪ ,‬בעור‪ ,‬בדרכי‬ ‫השתן(כולל דלקת הכליה ואגן הכליה)‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫‪ ‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬טעם לא נעים בפה‬ ‫‪‬כאבי ראש‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬רעד‪ ,‬נדודי שינה‪,‬עצבנות יתר‬ ‫‪‬רגישות לאור‬ ‫‪‬פגיעה בגדילה בילדים‬ ‫‪‬רעילות לכבד ולכליות‬ ‫‪METRONIDAZOLE‬‬ ‫‪ ‬חודר לתא החיידק וגורם נזק לחומצות גרעין ולמות התא‬ ‫‪ ‬בקטריוצידי‬ ‫‪ ‬נגד ‪anaerobic bacteria‬‬ METRONIDAZOLE :‫הוראות‬ Abscess .1 ‫טיפול מונע בניתוחים‬ .2 )trichomonas,ameba(‫טיפול בטפילים‬ .3 Pseudomembranous enterocolitis, clostridium difficile .4 ‫אסורה לנשים בהריון במיוחד בטרימסטר הראשון‬ ‫‪METRONIDAZOLE‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪‬‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬כאבי בטן‬ ‫כאבי ראש‬ ‫יובש בפה‪ ,‬טעם מתכתי בפה‬ ‫שתן כהה‬ ‫חדירות דרך שליה‬ ‫קבוצה ‪ - VI‬סולפה‬ ‫בקטריוסטטים‬ ‫‪SULFONAMIDES‬‬ ‫‪ PABA‬נחוץ לחיידק כדי לייצר ‪dihydrofolic acid‬‬ ‫שהינו חומר מוצא ליצירת ‪.DNA‬‬ ‫תכשירי הסולפה הדומים במבנה ל‪ PABA-‬מעכבים יצירת‬ ‫‪ dihydrofolic acid‬ועקב כך יצירת ‪.DNA‬‬ ‫‪p-Aminobenzoic acid‬‬ ‫‪PABA‬‬ ‫‪Sulfanilamide‬‬ PABA ‫אנזים‬ Dihydropteroate Synthase Sulphonamides ‫מעכבים את האנזים‬ PABA ‫הם מתחרים עם‬ ‫על קישור לאנזים‬ Dihydrofolic acid ‫אנזים‬ Dihydrofolate reductase Tetrahydrofolic acid Purines DNA ‫התכשיר המכיל סולפה מכיל חומר נוסף‪:‬‬ ‫‪= Trimethoprime + Sulfamethoxazole‬‬ ‫‪( Co-Trimoxazole‬רספרים)‬ ‫*כל אחד מהחומרים מעכב שלב מסוים בייצור‬ ‫פרקורסורים (חומרי מוצא) של פורינים‪.‬‬ ‫*הסולפנאמידים יעילים כנגד ספקטרום רחב‬ ‫של חיידקים‪.‬‬ ‫סולפה ‪SULFONAMIDE‬‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫אלרגיה‬ ‫פגיעה בכליות‬ ‫אסורים לשימוש לנשים בהריון ולתינוקות‪.‬‬ ‫מטופלים חסרי האנזים ‪G6PD‬‬ ‫אין התווית נגד לשימוש בתרופה אך רצוי להעדיף טיפול חלופי‪.‬‬ ‫בחולים עם מחלות ממאירות בהם נדרש טיפול מונע ניתן לשקול‬ ‫שימוש בתרופה תוך זהירות מתאימה‪.‬‬ ‫רגישות לתרופות באנשים שחסר להם האנזים ‪G6PD‬‬ ‫‪Glucose 6 Phosphate Dehydrogenase Deficiency‬‬ ‫לאנזים ‪ G6PD‬תפקיד חשוב בתהליך 'לכידת'רדיקלים חופשיים‪,‬‬ ‫במיוחד רדיקלים חופשיים הפוגעים בכדוריות האדומות וגורמים‬ ‫להמוליזה וכתוצאה מכך לאנמיה‪.‬‬ ‫תרופות מסוימות גורמות ליצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים‪,‬‬ ‫שימוש בתרופות אלה ע"י אנשים חסרי ‪ G6PD‬עלול לגרום להם‬ ‫לאנמיה‪.‬‬ ‫תרופות אנטיויראליות‬ ‫עקרונות הטיפול התרופתי‪:‬‬ ‫*עיכוב תהליכים ביוכימיים בוירוס‬ ‫בעיות‪ :‬פגיעה בתא המארח‬ ‫מוטציות בוירוסים‬ ‫טיפול ב ‪Herpes Viruses -‬‬ ‫וירוסים ‪DNA‬‬ ‫‪)HSV( Herpes Simplex Virus‬‬ ‫סוג ‪ 1‬גורם לשלפוחיות מכאיבות בשפתיים‪.‬‬ ‫סוג ‪ 2‬גורם לשלפוחיות מכאיבות באברי המין‪.‬‬ ‫‪ Vericella Zoster‬גורם ל‪-‬‬ ‫‪ – Shingles‬שלבקת חוגרת‪.‬‬ ‫‪ – Chickenpox‬אבעבועות רוח‪.‬‬ ‫‪)EBV( Epstein Barr Virus‬‬ ‫גורם למונונוקליאוזיס (מחלת הנשיקה)‬ ‫תרופות להרפס‬ ‫‪)Zovirax ( Acyclovir‬‬ ‫כנגד ‪ Herpes Simplex virus‬ו‪Vericella Zoster -‬‬ ‫מנגנון פעולה‪ :‬עיכוב סינתזה של ה‪ DNA-‬הויראלי‪.‬‬ ‫התרופה מופעלת ע"י האנזים הויראלי‪-‬תימידין קינאז‪.‬‬ ‫החומר הפעיל הדומה במבנה לגואנין ‪-‬אנלוג לגואנין‪-‬‬ ‫מעכב את האנזים ‪DNA Polymerase‬‬ ‫הדרוש ליצירת ה‪.DNA -‬‬ ‫‪)Zovirax ( Acyclovir‬‬ ‫צורות מתן‪:‬‬ ‫מקומי חיצוני‬ ‫‪PO‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫תופעות לוואי במתן ‪:IV‬‬ ‫בלבול‬ ‫ירידה בלחץ הדם‬ ‫פירכוסים‬ ‫פורינים‬ ‫אדנין ‪A‬‬ ‫גואנין ‪G‬‬ ‫פירמידינים‬ ‫תימין ‪T‬‬ ‫ציטוזין ‪C‬‬ ‫אוראציל ‪U‬‬ ‫נוקליאוזידים‬ ‫בסיס‪ +‬דיאוקסיריבוז(‪ (DNA‬או ריבוז(‪(RNA‬‬ ‫אדנוזין‪ ,‬גואנוזין‪ ,‬תימידין‪ ,‬ציטוזין‪ ,‬אורידין‪.‬‬ ‫נוקליאוטידים‬ ‫בסיס‪+‬דיאוקסיריבוז או ריבוז‪+‬פוספט‬ ‫אדנילט‪ ,‬גואנילט‪ ,‬תימידילט‪ ,‬ציטידילט‪ ,‬אורידילט‪.‬‬ ‫טיפול ב‪AIDS-‬‬ ‫המחלה‪-‬תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‬ ‫‪Aquired Immunodeficiency Syndrom‬‬ ‫המחלה ניגרמת ע"י הוירוס ‪HIV‬‬ ‫‪Human Immunodeficiency Virus‬‬ ‫שם נוסף לוירוס ‪ Retrovirus‬הופך ‪ RNA‬ל‪.DNA-‬‬ ‫השפעת הוירוס ‪:HIV‬‬ ‫הוירוס חודר ללימפוציטים מסוג ‪ Helper T Cells‬והורס אותם‪.‬‬ Reverse Transcriptase ‫האנזים‬ ‫אופייני לוירוס‬ Reverse Transcriptase RNA DNA Reverse Transcriptase ‫תרופות המעכבות את האנזים‬ Reverse Transcriptase RNA DNA ‫הטיפול התרופתי ב– ‪AIDS‬‬ ‫קבוצה ‪ - I‬תרופות המעכבות את‬ ‫האנזים ‪Reverse Transcriptase‬‬ ‫א‪ .‬חומרים המעכבים את האנזים ‪Reverse Transcriptase‬‬ ‫אנלוגים לנוקלאוזידים‪.‬‬ ‫‪NRTI- Nucleozides Reverse Transcriptase Inhibitors‬‬ ‫‪– )Retrovir (Zidovudine=ZDV‬אנלוג לתימידין‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫דיכוי מח העצם‬ ‫כאב ראש‬ ‫עצבנות‬ ‫ב‪ .‬חומרים המעכבים את האנזים‪Reverse Transcriptase-‬‬ ‫שאינם אנלוגים לנוקלאוזידים‪.‬‬ ‫‪NNRTI-Non Nucleozides Reverse Trancriptase Inhibitors‬‬ ‫‪)Stocrin) Efavirenz‬‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫כאבי ראש‬ ‫טשטוש‬ ‫חלומות מוזרים‬ ‫פריחה‬ ‫קבוצה ‪ - II‬מעכבי פרוטאזות אנזימים‬ ‫המפרקים חלבונים‬ ‫מעכבים את יצירת המעטפת החלבונית‪.‬‬ ‫‪)Crixivan) Indinavir‬‬ ‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫בחילה‬ ‫הקאה‬ ‫שלשול‬ ‫משקעי שומן‬ ‫קבוצה ‪III‬‬ ‫מעכבי איחוי‪fusion inhibitor -‬‬ ‫מעכבים כניסה של הנגיף לתא‬ ‫ע"י עיכוב האיחוי של מעטפת הוירוס‬ ‫עם ממברנת התא‪.‬‬ ‫‪)Fuzeon( Enfuvirtide‬‬ ‫הטיפול המקובל במחלת ה‪ AIDS -‬נעשה‬ ‫ע"י שילוב של תרופות – ‪Cocktail‬‬