תופעות לוואי

‫טיפול אנטביוטי‬
‫אכתילאת חליל ‪RN, MA‬‬
‫בית הספר האקדמי לסיעוד שיבא‬
‫עקרונות טיפול אנטיביוטי‬
‫‪ ‬שיקולים מנחים בהחלטה על טיפול אנטיביוטי‬
‫‪ ‬בדיקת רגישות חיידקים‬
‫‪ ‬מנגנוני עמידות לאנטיביוטיקה‬
‫‪ ‬קבוצות שונות של תרופות אנטיביוטיות‬
‫נקודות למחשבה‬
‫‪ ‬האם החולה אכן זקוק לאנטיביוטיקה?‬
‫‪ ‬מהם המחוללים הסבירים?‬
‫‪ ‬היכן ממוקם הזיהום?‬
‫‪ ‬האם קיימות בעיות ייחודיות לחולה בשימוש‬
‫בסוג מסוים של אנטיביוטיקה?‬
‫‪ ‬כמה לתת‪ ,‬כל כמה זמן‪ ,‬באיזו דרך ולאיזה‬
‫משך?‬
‫‪ ‬כמה זה עולה?‬
‫זיהוי המחולל‬
‫צביעת גרם – פשוט‪ ,‬זול‪ ,‬מהיר‪ .‬מנוזלי‬
‫גוף‪/‬רקמות‬
‫אימונולוגיה – שיטות לזיהוי האנטיגן‬
‫‪ – PCR‬זיהוי ‪ DNA/RNA‬מדגימה‪.‬‬
‫תרביות – זיהוי סופי‪ .‬בעייתי לאחר התחלת‬
‫טיפול‬
‫סטטיסטיקה בקטריולוגית – ידע מוקדם‪ -‬מהו‬
‫המחולל הסביר ביותר בהתאם לקליניקה של החולה‪.‬‬
‫תרבית‬
‫ניתן לבודד את החיידק ולאפיין את התכונות הביוכימיות‬
‫שלו‪ ,‬וכך לדעת על איזה חיידק מדובר‪.‬‬
‫חיידק אדום על מקונקי יכול להיות ‪( E. COLI‬לקטאט‬
‫חיובי)‪.‬‬
‫זהו ה‪ GOLD STANDARD-‬של המיקרוביולוגיה‪.‬‬
‫בדיקות רגישות‬
‫‪‬חיידקים שונים בעלי רגישות שונה‬
‫לתכשירים שונים‪.‬‬
‫‪ – MIC‬ריכוז האנטיביוטיקה הנמוך ביותר‬
‫המעכב צמיחת החיידק לאחר הדגרה של‬
‫‪ 18-24‬שעות‪.‬‬
‫‪‬לאחר בידוד החיידק –‬
‫‪Disc diffusion ‬‬
‫‪E-test ‬‬
‫‪Genetics – mec A ‬‬
DISC
DIFFUSION
E-TEST
‫מנגנוני עמידות‬
‫גורמי מאכסן‬
‫אלרגיה בעבר‬
‫גיל –‬
‫‪ ‬חומציות קיבה משתנה עם הגיל – קשישים‬
‫‪ Ph‬גבוה יותר ‪ >-‬ספיגת פניצילין ‪ PO‬טובה‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬תפקוד כילייתי יורד בקשישים‪ -‬פניצילינים‪,‬‬
‫צפלוספורינים‪ ,‬קרבפנם‪ -‬סכנת רעילות‬
‫נוירולוגית (פרכוסים) ‪ – AG ,‬אוטוטוקסיות‬
‫‪‬פינוי כבדי‪ -‬בילודים רמות ‪Glucuronide‬‬
‫‪ transferase‬כבדי נמוכות‪>-‬הפרעה‬
‫לפינוי כלורמפניקול‪Gray baby >-‬‬
‫‪.syndrome‬‬
‫‪‬טטראציקלין‪ -‬אפיניות לעצם ושיניים‬
‫מתפתחות ‪ >-‬דיסקולוריזציה של‬
‫השיניים‬
‫‪‬רעילות כבדית הקשורה לגיל מבוגר –‬
‫איזוניאזיד‪.‬‬
‫הריון‬
‫‪ ‬נפח פיזור גבוה יותר‪ >-‬פינוי מהיר יותר של‬
‫התרופה‪ >-‬רמות נמוכות בסרום‬
‫‪ ‬כמעט כל התכשירים עוברים שיליה‬
‫‪ ‬פניצילינים‪ ,‬צפלוספורינים‪ ,‬מאקרולידים‬
‫נחשבים בטוחים‬
‫‪ ‬טטראציקלין – אסור!!‬
‫הבדלים גנטיים ומטבולים‬
‫‪– Rapid vs. slow acetylators‬‬
‫נאורוטוקסיות של איזוניאזיד גבוהה‬
‫באיטיים‬
‫‪ -G6PD deficiency‬סולפה‬
‫‪‬ספיגה של אנטיביוטיקה ‪ IM‬מופרעת‬
‫בסכרתיים‬
‫תפקוד כליות וכבד‬
‫‪ ‬רב התרופות מפונות כילייתית ‪ >-‬התאמת מינון‪.‬‬
‫‪ ‬בחולים עם אי ספיקת כליות שלא עוברים‬
‫התאמה כילייתית –‬
‫‪ ‬פניצילין‪ ,‬אימיפנם – פרכוסים‬
‫‪ ,AG ‬ונקומיצין – נזק ל ‪CN VIII‬‬
‫‪ ‬פניצילין סמיסינטטי (פיפריל) – הפרעה בתפקוד‬
‫טסיות‬
‫אתר הזיהום‬
‫‪ ‬סוג התכשיר‬
‫‪ ‬מינון‬
‫‪ ‬דרך מתן‬
‫‪ ‬מטרה – ריכוז מספיק של התרופה באתר‬
‫המטרה – ריכוז שווה לפחות ל ‪ MIC‬של‬
‫החיידק לאנטיביוטיקה‬
‫‪ – Meningitis ‬מעבר ‪ – BBB‬תרופות ליפופיליות‪.‬‬
‫‪ – Endocarditis ‬חדירה לוגטציה‬
‫‪ – Osteomyelitis ‬חדירה לעצם ‪ >-‬קיווינולונים‬
‫מחייב טיפול ‪ IV‬ממושך‪.‬‬
‫‪ – Cholangitis ‬תרופות המופרשות במרה ‪-‬‬
‫‪Ampicillin‬‬
‫‪ ‬גורמים מקומיים – ‪ AG‬עוברים אינאקטיבציה‬
‫בחומר מוגלתי‪ >-‬פחות טובים באבססים‪.‬‬
‫‪ ‬נוכחות גוף זר – ביופילם המפריע לפגוציטוזיס‬
‫שילוב תרופות‬
‫‪ ‬לרב טיפול בתכשיר יחיד מספיק‬
‫שילוב‬
‫‪ ‬מניעת היווצרות עמידות – מניעת מוטציות‬
‫כרומוזומליות– שחפת‪HIV ,‬‬
‫‪ ‬זיהומים פולימיקרוביאלים – זיהומי בטן‬
‫(פריטוניטיס)‬
‫‪ ‬טיפול רחב ראשוני – ‪Neutropenic fever‬‬
‫סינרגיזם‬
1.Enterococcal endocarditis
2.Pseudomonas bacteremia
3.Trimethprim-Sulfamethoxazole
‫מינון והערכת יעילות‬
‫דרך מתן‬
‫‪PO ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חולה יציב‬
‫ספיגה של התרופה‬
‫לקיחה עם תרופות אחרות (אנטי‪-‬היסטמין‬
‫מפריעים לספיגה של קווינולונים)‬
‫לקיחה עם אוכל‪/‬בצום‬
‫‪IV ‬‬
‫‪ ‬ספיגה מועדפת‬
‫‪ ‬מינון גבוה יותר‬
‫‪ ‬רמות גבוהות באתר הזיהום ‪Endocarditis -‬‬
‫מינון‬
‫‪ ,β lactam – Time-above MIC ‬מאקרולידים‪ ,‬קלינדאמיצין‪,‬‬
‫לינזוליד – פעילות אופטימלית כאשר ריכוז התכשיר מעל ה‬
‫‪ MIC‬לחיידק למשך זמן ממושך => מתן כל זמן קצר או במתן‬
‫ממושך‪.‬‬
‫‪,AG –Concentration-dependent killing – peak/MIC ‬‬
‫קווינולונים‪ .‬מטרה ‪ -‬פיק מקסימלי לאחר מתן‬
ANTIBIOTIC -MECHANISM OF ACTION
Cell wall synthesis
Penicillins
Cephalosporins
Aztreonam
Carbapenem
Vancomycin
Folic acid metabolism
Trimetoprim
Sulfonamide
DNA replication
Quinolones
Protein synthesis
30s Ribosome:
Aminoglycoside
Tetracycline
RNA polymerase
Rifampine
50s Ribosome:
Erythromycin
Clindamycin
Chloramphenicol
‫מבנה תא החיידק‬
‫גורמים הקשורים לתכשיר האנטיביוטי‬
‫בקטריצידיות לעומת בקטריוסטטיות‬
‫‪‬תכשיר אנטיביוטי בקטריצידי ‪ -‬מסוגל להרוג את‬
‫החיידק‬
‫‪‬תכשיר אנטיביוטי בקטריוסטטי – מעכב התרבות‬
‫החיידק‬
‫‪‬חלק מהתכשירים האנטיביוטיים הם "צידיים" בריכוז גבוה‬
‫ו"סטטיים" בריכוז נמוך‪.‬‬
‫תרופות אנטיבקטריאליות‬
‫מנגנוני פעולה‪:‬‬
‫חומרים בקטריצידים – הורגים את החיידק‪:‬‬
‫*ע"י עיכוב סינתזה של דופן תא‪.‬‬
‫*ע"י עיכוב יצירת חלבונים‬
‫חומרים בקטריוסטטים – מונעים את התרבות החיידק‪:‬‬
‫* ע"י עיכוב יצירת חלבונים‬
‫* ע"י עיכוב יצירת חומצות גרעין – עיכוב יצירת ‪:DNA‬‬
‫א‪ .‬עיכוב אנזימים במסלול יצירת ‪DNA‬‬
‫ב‪ .‬עיכוב יצירת חומרי מוצא הדרושים‬
‫לבניית ה‪ - DNA-‬אפקט אנטימטבוליטי‪.‬‬
‫מנגנוני עמידות של החיידק‬
‫*ייצור אנזימים ע"י החיידק המפרקים‬
‫את התרופה‪.‬‬
‫*החיידק משנה מבנה מולקולות‬
‫המוכרות לאנטיביוטיקה כאתרי קישור‪.‬‬
‫סוגי חיידקים‬
‫נקדים ‪( Cocci‬צורת כדור)‬
‫מתגים ‪( Bacilli‬צורת מקלון)‬
‫סלילניים ‪( spirochete‬צורת סליל)‬
‫חיידקים גרם חיוביים‬
‫‪Cocci‬‬
‫סטרפטוקוקים (דלקות אף‪ ,‬אוזן‪ ,‬גרון וריאות)‪.‬‬
‫סטפילוקוקים (דלקת קרום המוח או דלקת קרום הלב)‪.‬‬
‫‪ Bacilli‬שונים (טטנוס‪ ,‬דלקת ריאות ודלקת קרום הלב)‪.‬‬
‫חיידקים גרם שליליים‬
‫‪Cocci‬‬
‫מנניגוקוקוס גורם לדלקת קרום המוח‬
‫גונוקוקוס גורם לזיבה ‪Gonorrhea‬‬
‫‪Bacilli‬‬
‫‪ – E.colli‬דלקת בדרכי השתן‬
‫‪ – Proteus‬דלקת בדרכי השתן‬
‫‪ - Salmonela‬דלקת מעיים‬
‫‪ – Shigella‬דלקת מעיים‬
BETA LACTAM RING ANTIBIOTICS

Penicillin

Cephalosporins

Carbapenem

Monobactam
‫‪PENICILLIN‬‬
‫‪ ‬התגלה ע"י פלמינג ב ‪ ,1928‬נכנס לשימוש ב ‪.1941‬‬
‫‪ ‬מבנה הכולל טבעת ביטא‪ -‬לקטמית‪.‬‬
‫‪ ‬מנגנון פעילות – חסימת השלב האחרון בסינטזת דופן תא‬
‫החיידק (דרך קישור ל ‪)PBP‬‬
‫‪ ‬מנגנוני עמידות –‬
‫•‬
‫•‬
‫הרס האנטיביוטיקה ע"י ‪– beta lactamase‬‬
‫‪Staph aureus, gram negative‬‬
‫ירידה בקישור של האנטיביוטיקה לדופן החיידק‬
‫‪ PENICILLINS‬רקע‬
‫‪ ‬בשנת ‪ , 1928‬הבחין אלכסנדר פלמינג כי עובש שזיהם את‬
‫אחת מתרביות ‪ staphylococcus‬אותם חקר גרמה לליזיס של‬
‫הבקטריה בסמוך לעובש‪ .‬בהמשך נמצא כי עובש זה שמקורו‬
‫בפיטריה בשם ‪ penicillium‬מעכבת את הגידול של מספר רב‬
‫של בקטריות‪.‬‬
‫‪ ‬כעשור מאוחר יותר שלישית חוקרים באוניברסיטת‬
‫אוקספורד ‪ Florey, Chain & Abraham‬פיתחו את החומר‬
‫פניצילין לחומר לטיפול סיסטמי בזיהומים‪.‬‬
‫‪The name Penicillium‬‬
‫= ‪comes from penicillus‬‬
‫‪brush, and this is based‬‬
‫‪on the brush-like‬‬
‫‪appearance of the fruiting‬‬
‫‪structures‬‬
PENICILLINS
 Penicillin V(Rafapen)
Natural Penicillins
 Penicillase Resistance
Cloxacillin (orbenin)
 Aminopenicillins
Ampicillin
Amoxicillin (moxypen)
Amoxicillin- clavulonate (Augmentin)
Extended spectrum
Piperacillin (pipril)
Piperacillin-tazobactam (tazocin)
‫תופעות לוואי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אלרגיה – אנפילקסיס – ‪( 0.004-0.4%‬פניצילין ‪)G‬‬
‫פריחה‪ ,‬חום – ‪( 4-8%‬אמפיצילין)‬
‫שילשול – ‪( 2-5%‬אמפיצילין)‬
‫נאוטרופניה – ‪( 1-4%‬פניצילין‪ ,‬פיפרצילין‪)...‬‬
‫הפרעה בתפקודי כבד – ‪( 1-4%‬אורבנין)‬
‫‪ERUPTION- PENICILLIN‬‬
‫תגובה אלרגית קלאסית –‬
‫אורטיקה‪ ,‬נגעים מגרדים‬
‫ובולטים‪.‬‬
‫תגובה לכל תרופה‪ ,‬וגם‬
‫לפניצילין‬
‫‪DRUG‬‬
DRUG ERUPTION
INHIBITORS OF CELL WALL SYNTHESIS
4th generation
Cefepime
‫‪RESISTANCE MECHANISMS‬‬
‫‪ ‬למרות שכל הבקטריות הינן בעלות ‪, PBPs‬‬
‫אנטיביוטיקות מסוג ‪ b-lactam‬אינן יכולות להרוג או‬
‫לעכב את כולם‪ ,‬שכן מספר מנגנוני עמידות מופעלים‬
‫‪ ‬שינויים מבניים קיימים ב‪ PBPs-‬בבקטריות שונות‬
‫מקנות עמידות ראשונית‬
‫‪ ‬הקטנת החדירות של ‪b-Lactam‬‬
‫‪CARBAPENEM‬‬
‫• ‪Imipenem, Meropenem, Ertapenem‬‬
‫• מכיל טבעת ביטא לקטמית‬
‫• כיסוי רחב טווח‬
‫‪ ‬עושה הכל‪ ,‬קו הטיפול האחרון במאושפז‪ .‬טוב לגרם חיובי‪ ,‬שלילי‬
‫ואנאירוביים‪.‬‬
‫‪ – Ertapenem ‬החבר החדש בקבוצה‪ ,‬אינו יעיל לפסאודומונס‪,‬‬
‫ארציניטובקטר – בניגוד ל‪.imipenem-‬‬
‫‪ ‬גם לה יש טבעת ביתא‪-‬לקטמית‪.‬‬
‫‪CARBAPENEM-RESISTANT‬‬‫‪ENTEROBACTERIACEA‬‬
‫‪ – KPC ‬התפרצויות של קלבסיאלה עמידה לקרבפנמם היא‬
‫אתגר גדול מאוד‪ .‬יש מחלקות בידוד ל‪.KPC-‬‬
‫‪ ‬החולים שוכבים בתנאי בידוד מחמירים וזה עקב שימוש מופרז‬
‫באנטיביוטיקה‪.‬‬
‫‪MONOBACTAM‬‬
‫•‬
‫)‪Aztreonam (Azactam‬‬
‫אינו ניקשר לדופן התא של חיידקים גרם חיוביים או‬
‫אנארובים=> יעיל רק נגד גרם שליליים‪.‬‬
‫ללא רגישות צולבת עם ביטא‪-‬לקטמים אחרים‬
‫‪ >-‬ניתן לתת לאלרגים לפניצילין‬
‫•‬
‫אינו קיים בארץ‪...…..‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪CEPHALOSPORINS‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בודד לראשונה ב ‪ 1945‬מפיטריה‬
‫‪Cephalosporium acremonium‬‬
‫שבודדה ממאגר מי ביוב‬
‫מבנה הכולל טבעת ‪beta-lactam‬‬
‫סיווג לפי דורות הנבדלים בפעילות אנטי‬
‫חיידקית‪ ,‬פרמקוקינטיקה ויציבות לביטא‪-‬‬
‫לקטמאז‬
‫‪CEPHALOSPORIN'S PHARMACOLOGY‬‬
‫‪ Cephalosporins ‬במתן אורלי נספגים היטב (‪ )85-90%‬ובמהירות‬
‫במעי‪.‬‬
‫‪ ‬למזון ולנוגדי חומצה השפעה על הזמינות הביולוגית של‬
‫‪Cephalosporins‬‬
‫‪ Cephalosporins ‬במתן אורלי אינם מגיעים לרמה‬
‫תראפויטית ב‪. CSF -‬‬
CEPHALOSPORINS
•
First generation:
Cefazoline,Ceforal
•
Second generation: efuroxime (Zinacef/Zinnat)
•
Gram negative
•
Third generation: Ceftriaxone (Rocephine)
•
Fourth generation: Cefepime
Gram positive
CEPHALOSPORINS
:‫ מנגנון פעולה‬
‫דיכוי יצור דופן המגן של תא החיידק ← הרס הדופן והכחדת החיידק‬
‫ יש טווח פעולה רחב יותר‬CEPHALOSPORINS-‫ ל‬:‫ טווח הפעולה‬
PENICILLINS-‫מאשר ל‬
:‫דור רביעי‬

:‫דור שלישי‬
:‫דור שני‬
:‫דור ראשון‬
 CEFOTAXIME
 CEFUROXIME SODIUM  CEFASILIN
(CLAFORAN)
(ZINACEF)
(CEFAMEZIN)
:‫פעילות טובה‬
‫כנגד חיידקים המייצרים‬
‫את האנזים‬
CEFTRIAXONE
(ROCEPHIN)
 CEFUROXIME AXETIL
(ZINNAT)
CEPHALEXIN
(KEFLEX) (CEFORAL)
– ‫ גרם‬BETA LACTAMASE
+‫וגרם‬
CEFTAZIDIME
(FORTUM)
CEFONICID
(MONOCEF)
CEFADROXIL
(DURICEF)
(FORTAZ) (TAZICEF)
(CEPTAZ)
CEFIXIME (SUPRAN)
 CEFDINIR (OMNICEF)
CEFOXITIN (MEFOXIN)
CEFEPIME
(MAXCEF) (MAXIPIME)
:‫תופעות לוואי‬
‫ תגובת רגישות יתר‬
‫ דלקת ורידים‬
‫) במשך‬PHLEBITIS(
‫הזלפת לתוך הווריד‬
:‫פעילות טובה‬
-‫כנגד חיידק גרם‬
BBB ‫התרופות עוברות‬
‫ כאבי בטן לאחר נטילה‬
‫פומית‬
 CEFAMANDOLE
(MANDOL)
 CEFACLOR (CECLOR)
:‫פעילות טובה‬
-‫כנגד חיידק גרם‬
:‫פעילות טובה‬
+‫כנגד חיידק גרם‬
AMINOGLYCOSIDES








:‫מנגנון פעולה‬
‫תרופות מונעות את ייצור חלבוני החיידק‬
-‫טווח פעולה צר כנגד חיידקים מסוג מתגים גרם‬
GRAM NEGATIVE BACILLI
GENTAMICIN (GARAMYCIN) (CIDOMYCIN INTRATHECAL
INJECTION)
TOBRAMYCIN (NEBCIN)
AMIKACIN (AMICIN)
STREPTOMICIN
NEOMYCIN (MYCIFRADIN)
KANAMYCIN (KANTREX)
NETILMICIN (NETROMYCIN)
PARAMOMYCIN
‫ דלקת קרום‬,ENDOCARDITIS , PERITONITIS ,‫ הנשימה‬,‫לטיפול בדלקת בדרכי השתן‬
‫המוח‬
‫התרופות חודרות דרך השיליה‬
:‫תופעות לוואי‬
(CYTOTOXY( ‫אי ספיקת כליות‬
‫פגיעה בשמיעה‬
‫חסימת מעבר של גירוים‬
‫בין העצב לשריר‬



‫‪MACROLIDS‬‬
‫מנגנון פעולה‪:‬‬
‫תרופות מונעות את ייצור חלבוני החיידק‬
‫טווח פעולה רחב ‪ ,‬הן בעלות פעילות אנטיביוטית דומה לזו של ה‪PENICILLINS -‬‬
‫פעילות טובה כנגד חיידקים מסוג גרם‪ +‬פרט ל‪STAPHYLOCCOCUS AREUS-‬‬
‫פעילות בינונית כנגד חיידק גרם‪-‬‬
‫‪ERYTHROMYCIN (ILOTYCIN) – 250 mg – 500 mg‬‬
‫)‪CLARITHROMYCIN (KLACID) (BIAXIN) (CLARIN‬‬
‫)‪AZITHROMYCIN (AZENIL) (AZITHROMAX‬‬
‫)‪ROXITHROMYCIN (RULID‬‬
‫)‪DIRITHROMYCIN (DYNABAC‬‬
‫לטיפול בדלקת בדרכי הנשימה‪ ,‬בעור‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחילות‬
‫הקאות‬
‫כאבי בטן‬
‫‪ HEPATOTOXICITY‬במינונים גבוהים (פגיעה חולפת) (יש לעקוב אחר רמות אנזימי הכבד‬
‫ואחר תפקוד הכבד)‬
‫פגיעה חולפת בשמיעה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪TETRACYCLINES‬‬
‫מנגנון פעולה‪ :‬מונעות את ייצור החלבון בתא החיידק‬
‫טווח פעילות רחב כנגד חיידקי ‪ GRAM POSITIVE‬וגם ‪GRAM NEGATIVE‬‬
‫)‪ TETRACYCLINE (ACHROMYCIN‬‬
‫)‪ OXYTETRACYCLINE (TERRAMYCIN‬‬
‫)‪ DEMECLOCYCLINE (DECLOMYCIN‬‬
‫)‪METHACYCLINE (RONDOMYCIN‬‬
‫(‪DOXYCYCLINE (DOXYLIN) (VIBRAMYCIN‬‬
‫טיפול באקנה‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬דלקת סימפונות כרונית‪ ,‬דלקת פרקים‪ ,‬דלקת שופחה‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫‪ ‬כיב בוושט‬
‫‪‬כתמים כהים בשיניים בגוון חום‪-‬צהוב‬
‫‪ ‬רגישות יתר לאור‬
‫‪‬זיהום‪-‬על‬
‫‪‬רעלת הכבד‬
‫‪‬השראת זאבת אדמנתית ‪SLE‬‬
‫‪ ‬החמרה באי‪-‬ספיקת כליות‬
‫‪VANCOMYCIN‬‬
‫מנגנון פעולה‪ :‬תרופה מעכבת את הייצור דופן תא החיידק‬
‫טווח פעולה אנטיביוטי צר כנגד חיידקי ‪ : GRAM POSITIVE‬ל‪ ,MRSA-‬ל‪-‬‬
‫‪CLOSTRIDIUM DIFFICILE‬‬
‫‪VANCOMYCIN‬‬
‫הוריות‪:‬‬
‫• דלקת חיידקית של קרומי המוח‬
‫•דלקת זיהומית דמוית קרומים של המעי הגס‬
‫‪•ENDOCARDITIS‬‬
‫‪•PERICARDITIS‬‬
‫‪•PLURETIS‬‬
‫‪•OSTEOMYELITIS‬‬
‫צורת מתן‪PO ,IV :‬‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫‪ ‬תסמונת האדם האדום‬
‫‪‬פגיעה בשמיעה‬
‫‪‬רעילות לכליות (‪)CYTOTOXY‬‬
‫‪TROBBOCYTOPENIA‬‬
‫‪‬ירידה ברמת ה‪NEUTROPHILS-‬‬
‫‪QUINOLONES‬‬
‫מנגנון פעולה‪ :‬תרופות פוגעות בשכפול ה‪ DNA-‬של החיידק ןגורמות לתמותה מהירה‬
‫שלו‬
‫טווח פעולה רחב כנגד חיידקים ‪ GRAM POSITIVE‬וגם ‪GRAM NEGATIVE‬‬
‫)‪ OFLOXACIN (TARIVID) (FLOXIN‬‬
‫)‪CIPROFLOXACIN (CIPRO) (CIPROXIN) (UFEXIL‬‬
‫)‪ ENOXACIN (PENETREX‬‬
‫)‪ LEVOFLOXACIN (LEVAQUIN) (TAVANIC‬‬
‫)‪ NORFLOXACIN (NOROXIN‬‬
‫)‪SPARFLOXACIN (ZAGAM‬‬
‫)‪GATIFLOXACIN (TEQUIN‬‬
‫טיפול ב‪ ,CF-‬ב‪ ,ANTHRAX-‬לדלקת ריאות‪ ,‬סינוסיטיס‪ ,‬דלקת סימפונות‪ ,‬בעור‪ ,‬בדרכי‬
‫השתן(כולל דלקת הכליה ואגן הכליה)‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫‪ ‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬טעם לא נעים בפה‬
‫‪‬כאבי ראש‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬רעד‪ ,‬נדודי שינה‪,‬עצבנות יתר‬
‫‪‬רגישות לאור‬
‫‪‬פגיעה בגדילה בילדים‬
‫‪‬רעילות לכבד ולכליות‬
‫‪METRONIDAZOLE‬‬
‫‪ ‬חודר לתא החיידק וגורם נזק לחומצות גרעין ולמות התא‬
‫‪ ‬בקטריוצידי‬
‫‪ ‬נגד ‪anaerobic bacteria‬‬
METRONIDAZOLE
:‫הוראות‬
Abscess
.1
‫טיפול מונע בניתוחים‬
.2
)trichomonas,ameba(‫טיפול בטפילים‬
.3
Pseudomembranous enterocolitis, clostridium difficile
.4
‫אסורה לנשים בהריון במיוחד בטרימסטר הראשון‬
‫‪METRONIDAZOLE‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪‬‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬כאבי בטן‬
‫כאבי ראש‬
‫יובש בפה‪ ,‬טעם מתכתי בפה‬
‫שתן כהה‬
‫חדירות דרך שליה‬
‫קבוצה ‪ - VI‬סולפה‬
‫בקטריוסטטים‬
‫‪SULFONAMIDES‬‬
‫‪ PABA‬נחוץ לחיידק כדי לייצר ‪dihydrofolic acid‬‬
‫שהינו חומר מוצא ליצירת ‪.DNA‬‬
‫תכשירי הסולפה הדומים במבנה ל‪ PABA-‬מעכבים יצירת‬
‫‪ dihydrofolic acid‬ועקב כך יצירת ‪.DNA‬‬
‫‪p-Aminobenzoic acid‬‬
‫‪PABA‬‬
‫‪Sulfanilamide‬‬
PABA
‫אנזים‬
Dihydropteroate
Synthase
Sulphonamides
‫מעכבים את האנזים‬
PABA ‫הם מתחרים עם‬
‫על קישור לאנזים‬
Dihydrofolic acid
‫אנזים‬
Dihydrofolate
reductase
Tetrahydrofolic acid
Purines
DNA
‫התכשיר המכיל סולפה מכיל חומר נוסף‪:‬‬
‫‪= Trimethoprime + Sulfamethoxazole‬‬
‫‪( Co-Trimoxazole‬רספרים)‬
‫*כל אחד מהחומרים מעכב שלב מסוים בייצור‬
‫פרקורסורים (חומרי מוצא) של פורינים‪.‬‬
‫*הסולפנאמידים יעילים כנגד ספקטרום רחב‬
‫של חיידקים‪.‬‬
‫סולפה ‪SULFONAMIDE‬‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫אלרגיה‬
‫פגיעה בכליות‬
‫אסורים לשימוש לנשים בהריון ולתינוקות‪.‬‬
‫מטופלים חסרי האנזים ‪G6PD‬‬
‫אין התווית נגד לשימוש בתרופה אך רצוי להעדיף טיפול חלופי‪.‬‬
‫בחולים עם מחלות ממאירות בהם נדרש טיפול מונע ניתן לשקול‬
‫שימוש בתרופה תוך זהירות מתאימה‪.‬‬
‫רגישות לתרופות באנשים שחסר להם האנזים ‪G6PD‬‬
‫‪Glucose 6 Phosphate Dehydrogenase Deficiency‬‬
‫לאנזים ‪ G6PD‬תפקיד חשוב בתהליך 'לכידת'רדיקלים חופשיים‪,‬‬
‫במיוחד רדיקלים חופשיים הפוגעים בכדוריות האדומות וגורמים‬
‫להמוליזה וכתוצאה מכך לאנמיה‪.‬‬
‫תרופות מסוימות גורמות ליצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים‪,‬‬
‫שימוש בתרופות אלה ע"י אנשים חסרי ‪ G6PD‬עלול לגרום להם‬
‫לאנמיה‪.‬‬
‫תרופות אנטיויראליות‬
‫עקרונות הטיפול התרופתי‪:‬‬
‫*עיכוב תהליכים ביוכימיים בוירוס‬
‫בעיות‪ :‬פגיעה בתא המארח‬
‫מוטציות בוירוסים‬
‫טיפול ב ‪Herpes Viruses -‬‬
‫וירוסים ‪DNA‬‬
‫‪)HSV( Herpes Simplex Virus‬‬
‫סוג ‪ 1‬גורם לשלפוחיות מכאיבות בשפתיים‪.‬‬
‫סוג ‪ 2‬גורם לשלפוחיות מכאיבות באברי המין‪.‬‬
‫‪ Vericella Zoster‬גורם ל‪-‬‬
‫‪ – Shingles‬שלבקת חוגרת‪.‬‬
‫‪ – Chickenpox‬אבעבועות רוח‪.‬‬
‫‪)EBV( Epstein Barr Virus‬‬
‫גורם למונונוקליאוזיס (מחלת הנשיקה)‬
‫תרופות להרפס‬
‫‪)Zovirax ( Acyclovir‬‬
‫כנגד ‪ Herpes Simplex virus‬ו‪Vericella Zoster -‬‬
‫מנגנון פעולה‪ :‬עיכוב סינתזה של ה‪ DNA-‬הויראלי‪.‬‬
‫התרופה מופעלת ע"י האנזים הויראלי‪-‬תימידין קינאז‪.‬‬
‫החומר הפעיל הדומה במבנה לגואנין ‪-‬אנלוג לגואנין‪-‬‬
‫מעכב את האנזים ‪DNA Polymerase‬‬
‫הדרוש ליצירת ה‪.DNA -‬‬
‫‪)Zovirax ( Acyclovir‬‬
‫צורות מתן‪:‬‬
‫מקומי חיצוני‬
‫‪PO‬‬
‫‪IV‬‬
‫תופעות לוואי במתן ‪:IV‬‬
‫בלבול‬
‫ירידה בלחץ הדם‬
‫פירכוסים‬
‫פורינים‬
‫אדנין ‪A‬‬
‫גואנין ‪G‬‬
‫פירמידינים‬
‫תימין ‪T‬‬
‫ציטוזין ‪C‬‬
‫אוראציל ‪U‬‬
‫נוקליאוזידים‬
‫בסיס‪ +‬דיאוקסיריבוז(‪ (DNA‬או ריבוז(‪(RNA‬‬
‫אדנוזין‪ ,‬גואנוזין‪ ,‬תימידין‪ ,‬ציטוזין‪ ,‬אורידין‪.‬‬
‫נוקליאוטידים‬
‫בסיס‪+‬דיאוקסיריבוז או ריבוז‪+‬פוספט‬
‫אדנילט‪ ,‬גואנילט‪ ,‬תימידילט‪ ,‬ציטידילט‪ ,‬אורידילט‪.‬‬
‫טיפול ב‪AIDS-‬‬
‫המחלה‪-‬תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‬
‫‪Aquired Immunodeficiency Syndrom‬‬
‫המחלה ניגרמת ע"י הוירוס ‪HIV‬‬
‫‪Human Immunodeficiency Virus‬‬
‫שם נוסף לוירוס ‪ Retrovirus‬הופך ‪ RNA‬ל‪.DNA-‬‬
‫השפעת הוירוס ‪:HIV‬‬
‫הוירוס חודר ללימפוציטים מסוג ‪ Helper T Cells‬והורס אותם‪.‬‬
Reverse Transcriptase ‫האנזים‬
‫אופייני לוירוס‬
Reverse Transcriptase
RNA
DNA
Reverse Transcriptase
‫תרופות המעכבות את האנזים‬
Reverse Transcriptase
RNA
DNA
‫הטיפול התרופתי ב– ‪AIDS‬‬
‫קבוצה ‪ - I‬תרופות המעכבות את‬
‫האנזים ‪Reverse Transcriptase‬‬
‫א‪ .‬חומרים המעכבים את האנזים ‪Reverse Transcriptase‬‬
‫אנלוגים לנוקלאוזידים‪.‬‬
‫‪NRTI- Nucleozides Reverse Transcriptase Inhibitors‬‬
‫‪– )Retrovir (Zidovudine=ZDV‬אנלוג לתימידין‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫דיכוי מח העצם‬
‫כאב ראש‬
‫עצבנות‬
‫ב‪ .‬חומרים המעכבים את האנזים‪Reverse Transcriptase-‬‬
‫שאינם אנלוגים לנוקלאוזידים‪.‬‬
‫‪NNRTI-Non Nucleozides Reverse Trancriptase Inhibitors‬‬
‫‪)Stocrin) Efavirenz‬‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫כאבי ראש‬
‫טשטוש‬
‫חלומות מוזרים‬
‫פריחה‬
‫קבוצה ‪ - II‬מעכבי פרוטאזות אנזימים‬
‫המפרקים חלבונים‬
‫מעכבים את יצירת המעטפת החלבונית‪.‬‬
‫‪)Crixivan) Indinavir‬‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫בחילה‬
‫הקאה‬
‫שלשול‬
‫משקעי שומן‬
‫קבוצה ‪III‬‬
‫מעכבי איחוי‪fusion inhibitor -‬‬
‫מעכבים כניסה של הנגיף לתא‬
‫ע"י עיכוב האיחוי של מעטפת הוירוס‬
‫עם ממברנת התא‪.‬‬
‫‪)Fuzeon( Enfuvirtide‬‬
‫הטיפול המקובל במחלת ה‪ AIDS -‬נעשה‬
‫ע"י שילוב של תרופות – ‪Cocktail‬‬