איחוד הנוער הציוני - עקיבא

‫‪\ U ТУ‬‬
‫‪M l‬‬
‫‪П‬‬
‫ק ו ב ץ נ ד ב י‬
‫)ע‪6‬‬
‫מ ש ו א ה‬
‫קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה‬
‫כרן י״ט‬
‫משואה‪ ,‬יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי‬
‫תלייצחק — תל־אביב‪ ,‬ניסן תשנ״א — אפריל ‪1991‬‬
‫ה ע ו ר ך ‪ :‬אריה בראוגד‬
‫מזכיר ה מ ע ר כ ת ‪ :‬מ‪ .‬מ ר ט‬
‫ועדת המערכת‪ :‬יוחנן כהן‪ ,‬צבי הרמן‪ ,‬ד׳׳ר דוד שערי‪,‬‬
‫א‪ .‬בראונר‪ ,‬מ‪ .‬וירט‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המאמרים ולניסוחם‬
‫ואין בפרסומים בקובץ זה כדי להעיד על הזדהותה עם תוכנם‪.‬‬
‫קובץ זה רואה אור בסיוע‬
‫הקרן להנצחת זכרה של יהדות פולין‬
‫כ ל הזכויות שמורות‬
‫משואה‪ ,‬יד לחברי תנועות הנוער הציוני בשואה ובפרי‬
‫קיבוץ תל־יצחק‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬ה ש ת ן התיכון‬
‫תל־אביב‪ ,‬רחוב המלך גיורג׳ ‪48‬‬
‫דפוס ומסדרה מ‪ .‬שטרן‪ ,‬שד׳ הר־ציוז ‪ ,104‬תל־אביב‬
‫התוכן‬
‫ג מ ע ו‬
‫משה קול ז״ל‬
‫נדממ האהנר ז׳׳ל‬
‫ד״ד משה בייפקי‬
‫צבי חרמן‬
‫ד׳׳ר אגיהו תגן‬
‫נגע האנטישמיות והניאו־נאציות מתפשט מחדש‬
‫הוגגריה והיהודים‬
‫לזכרו של גדעון האתגר ז״ל‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14‬‬
‫גדעון האתגר ז״ל‬
‫‪18‬‬
‫אלכם גתמון‪ ,‬לוחם‬
‫‪22‬‬
‫עיונים היסטוריים‬
‫רוני ששאעד‬
‫פחיפ׳ דב ללוין‬
‫מרגלית שלאין‬
‫יצחק נרינפלד‬
‫ש‪ .‬אבני‬
‫ד״ד יעקב גלד‬
‫ד״ד רינה פורת‬
‫דוד כוכבי‬
‫פדופ׳ ישראל גוטמן‬
‫פעולות עזרה והצלה מ ח ו מ ר י ה בשטחי השליטה‬
‫וההשפעה הגרמגית‬
‫לתולדות ״ארגון ברית־ציוף׳ במלחמת העולם השגיה‬
‫מאמצי הטעייה גרמגיים בטרזייגשטאם בראי תעודה‬
‫מאוקטובר ‪1942‬‬
‫הפליטה האיטלקית לאתיופיה והפלשים‬
‫מחירה של עליה המוגית‬
‫אסון טביעתה של אגיית המעפילים ״מפקודה״‬
‫באוגוסט ‪1944‬‬
‫בעיה בהיסטוריוגרפיה‪ :‬יחסו של דוד בן־גוריון ליהודי‬
‫אירופה בתקופת השואה‬
‫‪154‬‬
‫האנטישמיות לאחר ‪1945‬‬
‫מאמר בנושא פולין‬
‫‪166‬‬
‫‪174‬‬
‫‪63‬‬
‫‪95‬‬
‫‪105‬‬
‫‪114‬‬
‫‪126‬‬
‫‪148‬‬
‫בימי שואה וגבורה‬
‫עוזיאל ליכטנכרנ‬
‫פשה זימרת‬
‫בלה גומדמן‬
‫תנועת ״הנוער הציוני״ בפולין ‪ ; 1944—1940‬פרק הונגריה‬
‫)חלק שני(‬
‫שתי מזוזות‬
‫קווים לזכרו של גיבור יהודי — רישיק אקסר מלבוב‬
‫‪181‬‬
‫‪194‬‬
‫‪198‬‬
‫‪ S4‬שנים ל״איחוד הנוער הציוני עקיבא״—‬
‫אברדע רהנג^‬
‫רפאל מלומנפלד‬
‫גרשון הל‬
‫ד׳׳ר אדיה כאומינגר‬
‫יעקב ליברג^‬
‫״האיחוד״ — קודם לדמותו ולפעילותו‬
‫״איחוד הגוער הציוני ־—׳עקיבא״ — תנועה מאוחדת‬
‫שקמה לתחייה‬
‫מיכאל קוםובר — האדם והציוני‬
‫ראשית דרכו של ״האיחוד״ בפולין‬
‫בעקבות ביקור בפולין‬
‫‪204‬‬
‫‪211‬‬
‫‪217‬‬
‫‪220‬‬
‫‪227‬‬
‫לזכרם של נעדרים‬
‫עת פלג‬
‫יהודה אורנשטיין‬
‫פרופ׳ דע לוין‬
‫עם קריאת חורשה ע״ש משה קול ז״ל‪ ,‬יער רמות‪,‬ירושלים ‪230‬‬
‫‪231‬‬
‫מזכרונותי ע ל יואל דרייבלט ז״ל‬
‫על מיכאל יצחקי־גלבטרונק כדמות מופת של דור השואה ‪234‬‬
‫גוטקה שטגדיג‬
‫אלמה כ ת ג‬
‫דבר — להבה )שיר(‬
‫הדודה מדתה )שיר(‬
‫חליפת מכתביפ כין פרופ׳ יהודה ‪ '*ewe‬ויוחנן כהן‬
‫‪238‬‬
‫‪240‬‬
‫‪242‬‬
‫כ נ ס לזכרו של ליאון לוסטיג ז״ל‬
‫יצח? גולן‬
‫יוחנן כהן‬
‫פרופ׳ ישראל נוטמן‬
‫‪251: .‬‬
‫ליאון לוסטיג ז״ל — חמש שנים למותו‬
‫פרס ע״ש ליאון לוטטיג ז״ל לשנת ת ש ג ״ א ' — ‪ .‬מ ת ו ך‬
‫החלטת השופטים על ספרה של הלה רופאיאן־שיפר‬
‫״פרידה ממילא ‪18‬״ ועל עבודת המחקר של יעל פלג ‪. ; ,‬‬
‫)מרגולין( ״תנועת ההתנגדות היהודית בקרקוב בתקופת ‪.‬‬
‫י ‪252‬‬
‫הכיבוש הנאצי על רקע החיים בקהילה ובגיטו״‬
‫תנועת ההתנגדות בקרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי‬
‫‪256‬‬
‫על רקע החיים בקהילה ובגיטו‬
‫מכתב ברכה מאת‪ .‬יהודה אורשטיין להלה רופאייזן־שיפר ‪258‬‬
‫י ו ח נ ן כהן‬
‫ב מ ש ו א‬
‫מ‪ .‬וירט‬
‫על הציונות הכללית )כפי שהיתה פעם(‪ •,‬ספרו של••‬
‫ד״ר דוד שערי מ״סתם ציונות״ ל״ציונות כללית״‬
‫‪259‬‬
‫ה‬
‫צרור ידיעות‬
‫‪261‬‬
‫משה קול ז׳יל‬
‫ה א נ ט י ש מ י ו ת‬
‫נגע‬
‫מ ת פ ש ט‬
‫ו ה נ י א ו י נ א צ י ו ת‬
‫מ ח ד ש‬
‫)דברים בעצרת השואה והגבורה ב׳׳משואה״ — תל־יצחק‪(30.4.81 ,‬‬
‫שלנו‬
‫העצרת‬
‫כאשד‬
‫נערכת‬
‫השנה‬
‫בסימן‬
‫החמורות‬
‫ההתפתחויות‬
‫האנטישמיות והניאו־נאציות מרימה ראש מחדש‪.‬‬
‫בבריטניה‬
‫גדלו‬
‫הגדולה‬
‫קבוצות‬
‫העולם‪,‬‬
‫בארצות‬
‫העולם לא למד דבר‬
‫ותנועות‬
‫שאינן‬
‫נאציות‪,‬‬
‫מאסונות‪.‬‬
‫העבר‪.‬‬
‫מסתפקות‬
‫ב ת ע מ ו ל ה א נ ט י ש מ י ת ‪ ,‬א ל א מ ש ת מ ש ו ת ב א ל י מ ו ת ל ל א מעצורים‪ .‬ש ר י פ ת‬
‫ב י ת ־ ס פ ר י ה ו ד י ב מ ר כ ז לונדון‪ ,‬ש ה י ת ה ב י ר ת ה ק ו א ל י צ י ה ה א נ ט י ־ נ א צ י ת ב מ ל ח מ ת ־‬
‫ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה ‪ ,‬ל פ נ י ח ג ה פ ס ח שלנו‪ ,‬הוא א ו ת א ז ע ק ה ל מ ה ש י כ ו ל ל ק ר ו ת ב ע ת י ד ‪.‬‬
‫‪..‬כאשר ראש‪ :‬מ מ ש ל ת ב ר י ט נ י ה מ ש ת ח ו י ת ‪ .‬ב ה כ נ ע ה ב פ נ י ‪ .‬ה מ ל ך הסעודי‪ ,‬ב מ ד י ג ה‬
‫בה‪ .‬הוכרז ל פ נ י‬
‫למכור‬
‫אותה‬
‫המלווה‬
‫והפטרו־דולרים‬
‫הנאצי‬
‫הנחש‬
‫ניכר‬
‫מ פ ר ס ם ‪ .‬ה ו ד ע ו ת נ ג ד ישראל‪,‬‬
‫— אין פ ל א ‪ . ,‬שבלונדון‪,‬‬
‫בראש‬
‫מדעת־הקהל‬
‫יותר‪,.:‬טוב;‬
‫נגד‬
‫ח ד ש י י ם ע ל ג׳יהאד גגד מ ד י נ ת י ש ר א ל ‪ ,‬ל מ ע ן ש ת ו כ ל ל ה צ ל י ח‬
‫נ ש ק למכביר‪ ,‬מבלי לחשוש ל ה פ ר ת האיזון בחימוש האזור שלגו‪.,‬והשר‬
‫על‪,‬חוק‬
‫כדי‬
‫המלאה‬
‫חוצות‪.‬‬
‫כאשר‬
‫סקרים‪,‬‬
‫הגרמנית‬
‫חושב‪,‬‬
‫שבימי‬
‫מחוסרי‪ .‬עבודה‬
‫שפורסמו‬
‫היסלד‬
‫בבון‪,‬‬
‫היה‬
‫צעירים‪ ,‬ג ד ל‬
‫מעידים‪,‬‬
‫כי • ח ל ק‬
‫מצבם‪ .‬של‪.‬־הגרמנים‬
‫כ א ש ר ק ב ו צ ו ת ימניות‪ ,‬ה ש ו פ ע ו ת ‪ ,‬ש נ א ה ג ג ד זרים‪ ,‬ו ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה‬
‫יהודים‪ ,‬מ ר י מ ו ת ר א ש ב ג ר מ נ י ה‬
‫התפתחות‬
‫למצוא חן‬
‫בעיני‪.‬מלך‬
‫הנפט‬
‫נגד‬
‫אלה‬
‫המכריזים‪ , ,‬כ י‬
‫הדמוקרסית;‬
‫השואה‪ .‬ל א‬
‫כ א ש ר ש ר י ‪.‬גרמניה ח ו ש ב י ם‬
‫התרחשה‬
‫— י זו‬
‫הוכחה‬
‫לאיזו‬
‫ח מ ו ר ה ‪ .‬ה ג ע נ ו ע ת ה ב ק ר ב העם‪ .‬ה ג ר מ נ י ‪ .‬ו ל מ ר ו ת ה כ ל מ כ ר י ז ה ק נ צ ל ר‬
‫שמידס‪ ,‬כי ר ק אינםרסים לאומיים של גרמגיה י כ ר י ע ו ‪ ,‬ה א ם תשגה גרמניה א ת‬
‫ההחלםה‬
‫ל א ל מ כ ו ר ‪ - .‬נ ש ק באזור? מ ת י ח ו ת ‪ ,‬ה ר י זה ר מ ז ב ר ו ר ‪ ,‬ש ל א ה ת ח י י ב ו י ו ת‬
‫מוסדיות‬
‫כלפי עם ישראל ומדינתו תכרענה‪ ,‬אלא עסקים כלכליים גרמניים‪.‬עם‬
‫מדלגות‬
‫הנפט‪.‬‬
‫מספר‬
‫מחוסרי‬
‫העבודה‬
‫בגרמניה‪ .‬וההסתה‬
‫ה א נ ם י ש מ י ת ‪:‬בחוגים‬
‫‪7‬‬
‫א ל ה ו ב ק ר ב ה פ ו ע ל י ם הזרים‪ ,‬ה נ פ ל ט י ם ר א ש ו נ י ם מ מ ק ו מ ו ת ה ע ב ו ד ה ‪ ,‬מ ג ד ל פ ט ר י ו ת‬
‫ארסיות‪ .‬ו ב צ ר פ ת מ כ ר י ז נ ש י א ה ‪ ,‬המ‪1‬כר כור אטומי ל ע י ר א ק ו ע ו מ ד ב ת ו ר ל מ כ ו ר‬
‫סחורה‬
‫ו נ ש ק ל מ ד י נ ו ת ע ר ב ‪ ,‬כי ה ט ר ו ר‬
‫ברחוב‬
‫קופרגיק‪ ,‬כ א י ל ו ג ׳ י ס ק ר ד׳אסטיין אינו יודע‪ ,‬כי ה ט ר ו ר ה ב י נ ל א ו מ י ה ז ה‬
‫לאש״ף‪.‬‬
‫קשור‬
‫דגליהן‬
‫של‬
‫באנטוורפן‬
‫הבינלאומי‬
‫צועדות‬
‫בלגיה‬
‫ומלבושיהן‪ ,‬ו ב ב י ר ת צ ר פ ת מ ח ל ל י ם‬
‫זאת מודיעים‬
‫והעושים‬
‫אשם‬
‫בפגיעה‬
‫קבוצות‬
‫גאציות‬
‫ב י ת ־ ק ב ר ו ת יהודי‬
‫במעשים‬
‫בכרוזים‪ ,‬כי ימשיכו‬
‫בבית־הכנסת‬
‫ברחובות‬
‫בצורה‬
‫אלה‪.‬‬
‫מחפירים‬
‫ה ב ר י ת של א מ ר י ק ה ש ו ל ח י ם כ ס ף ו נ ש ק ל ק ב ו צ ו ת נ א צ י ו ת ב א י ר ו פ ה ‪.‬‬
‫על‬
‫ואנדלית‪,‬‬
‫בארצות‬
‫בדמוקרטיה‬
‫ה ג ד ו ל ה ש ל ה ע ו ל ם ה מ ע ר ב י קיימים א ר ג ו נ י ם נאציים ר ב י ם ‪ ,‬ו ב ש ם ז כ ו ת הדיבור‪,‬‬
‫החפשיים‬
‫הכתיבה‬
‫וההסברה‬
‫מדענים‪,‬‬
‫כי ה ש ו א ה‬
‫לא‬
‫מסיתים‬
‫—‬
‫החרחשה כלל‪,‬‬
‫הם‬
‫להוכיח‬
‫ומנסים‬
‫א ל א שהיהודים‬
‫בעזרת‬
‫המציאוה‪,‬‬
‫פסבדו־‬
‫לסחוס‬
‫כדי‬
‫כ ס ף מ ה ע ם ה ג ך מ ג י ו ה י ש ג י ם מדיניים ל מ ע ן מ ד י נ ה ישראל‪ .‬א פ י ל ו ב פ ו ל י ן ה ר י ק ה‬
‫ה י ח ה ה ש ג ה ה פ ג ג ה אנטישמית!‬
‫מיהודים‬
‫״משואה״‬
‫בקובץ‬
‫האנטישמיות‬
‫ט׳‪,‬‬
‫בימינו‬
‫שאגו‬
‫לצבעיה‬
‫מגישים‪ .‬לבאי‬
‫השונים‪:‬‬
‫העצרת‬
‫השחורה‪,‬‬
‫הזאח‪,‬‬
‫האדומה‪,‬‬
‫עמדחי‬
‫שמרכזה‬
‫על‬
‫בברית־‬
‫המועצות‪ ,‬האלימה‪ ,‬הפונדמנטליסטית במערב ובמזרח המוסלמי‪ ,‬ואף זו ה ל ו ב ש ת‬
‫תחפושת‬
‫אנטי־ציונית‬
‫או‬
‫יום־יום‬
‫אגו‬
‫ההתפתחויות‪.‬‬
‫גאצים‬
‫במופדוח יהודיים‬
‫אנטי־ישראלית‪.‬‬
‫קוראים‬
‫ועל‬
‫מאז‬
‫בעיתוגים‬
‫איומים‬
‫שכתבתי‬
‫על‬
‫מאמר‬
‫פגיעות‬
‫גגד יהודים‪.‬‬
‫זה‪,‬‬
‫אלימות‬
‫השמאל‬
‫החמירו‬
‫של‬
‫והימין‬
‫ניאו־‬
‫חברו‬
‫יחד‬
‫ג ג ד י ש ר א ל וגגד ה ע ם היהודי‪ .‬ק י י ם ש י ח ו ף פ ע ו ל ה בין ה ט ר ו ר ה ש מ א ל י והימגי‬
‫נ ג ד יהודים ו נ ג ד י ש ר א ל ‪ .‬א נ ו ל א ש כ ח נ ו ‪ ,‬שהקומוניזם ה ג ר מ ג י ב ש ג ו ח ה ש ל ו ש י ם‬
‫עזר‬
‫לנאצים‪ .‬ל מ ו ט ט‬
‫של‬
‫לעלייתו‬
‫אח‬
‫היטלד‬
‫המשטר‬
‫לשלטון‬
‫הדמוקרטי של‬
‫בדרך‬
‫גרמניה‪,‬‬
‫דמוקרטית‪,‬‬
‫החפחחוח‪,‬‬
‫טרגית‪,‬‬
‫עובדה‬
‫שהביאה‬
‫שחוצאוחיה‬
‫ה נ ו ר א ו ת ל ע ו ל ם כ ו ל ו ו ב ע י ק ר ל ע מ נ ו א ס ו ר שיישכחו‪ .‬אנו ל א ש כ ח נ ו ‪ ,‬כ י • ח ת י מ ת‬
‫בין‬
‫ההסכם‬
‫ולהשמדת‬
‫סטאלין‬
‫שליש‬
‫להיטלר‬
‫מעמנו‪,‬‬
‫בספטמבר‬
‫ולרצח‬
‫‪1939‬‬
‫עשרות‬
‫הביאה‬
‫מיליונים‬
‫למלחמת־העולם־השניה‬
‫אזרחים‬
‫בני‬
‫שונים‪.‬‬
‫עמים‬
‫אגו ר ו א י ם צ ו ר ך ל ה ז ה י ר ג ג ד ה ש ו ת פ ו ת ה ב ל ת י ק ד ו ש ה בין ה א נ ט י ש מ י ו ת ה א ד ו מ ה‬
‫ו ה ג א צ י ת ו כ ל י ת ר ה ז ר מ י ם ו ה ג ו ר מ י ם ה ג ז ע נ י ם והאנטישמיים‪ .‬ע ל י ג ו ל ה ת ר י ע גגד‬
‫השאננים‬
‫בשנות‬
‫האומרים‬
‫בעמנו‬
‫ה ש ל ו ש י ם היו‬
‫לנו‪ ,‬כי אין‬
‫ש א נ נ י ם בעמנו‪,‬‬
‫להתייחס‬
‫ברציגות‬
‫שאמרו‪ ,‬כי‬
‫לתופעות‬
‫מגזימים‬
‫אלו‪.‬‬
‫בסכנת‬
‫גם‬
‫המטורפים‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫ה ס כ נ ה ה י א ר צ י נ י ת ‪ ,‬כי ג ד ל ח ו ס ר ה ע ב ו ד ה ב א י ר ו פ ה ו ב א ר ה ״ ב ‪ ,‬ו ל מ ר ו ת‬
‫העובדה‬
‫המחלחל‬
‫שהביטוח הסוציאלי מונע ר ע ב ממחוסרי עבודה‪ ,‬הנה היאוש‬
‫בקרב‪ .‬מיליונים‪ .‬מחוסרי‬
‫הטרור‬
‫וארגוני‬
‫עבודה‬
‫תופסים‬
‫למיניהם‬
‫אותם‬
‫חיגוך‬
‫ממשלות‬
‫למבוגרים‬
‫אירופה‬
‫חפעלגה‬
‫במבצע‬
‫האוסרת‬
‫תעמולה‬
‫נ א צ י ח ו א נ ט י ש מ י ח ‪ ,‬י ח פ ש ט גגע השנאה‪ .‬ל י ה ו ד י ם‬
‫‪.‬אגו‬
‫במפעלי‬
‫בתעמולתם‪.‬‬
‫אם‬
‫הקיצונים‬
‫הסברה‬
‫הארגונים‬
‫מקיף‪,‬‬
‫אלה דוחף‬
‫אותם לזרועות‬
‫והנאצים‪,‬‬
‫וצעירים‪,‬‬
‫לא‬
‫בחקיקה‬
‫עוד יוחר‪.‬‬
‫היהודים ו ה ד מ ו ק ר ט י ם ח י י ב י ם ל ק ח ת ענין זה ב י ת ר ר צ י נ ו ת ‪.‬‬
‫מצידגו‬
‫ב״משואה״‬
‫מרחיבים‬
‫את‬
‫החיגוך‬
‫האגטי־גאצי‬
‫ומעמיקים‬
‫אותו‬
‫ו ל ש ם כ ך ה ק י מ ו ג ו ק ש ר ו ש י ת ו ף ע ם ג ו ר מ י ם באירופה‪ ,‬ה ר ו צ י ם ב ע ז ר ת ג ו ‪. .‬‬
‫מפעלנו‬
‫בא להנציח‬
‫את‬
‫תנועות‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״‪,‬‬
‫ללמד‬
‫את‬
‫הדור‬
‫הצעיר‪,‬‬
‫מ ה שהתרחש בתקופה הנוראה‪ ,‬להעמיק את התודעה הציונית ולהבטיח‪ ,‬שהדור‬
‫‪8‬‬
‫הצעיר‬
‫יהיה יהודי י ו ת ר‬
‫הוא‬
‫גם‬
‫ס ו ב ‪ ,‬ו י ש ר א ל י וציוני‬
‫סכר‬
‫גגד‬
‫השלילה‬
‫בעל‬
‫בחיינו‬
‫הכרה‬
‫ונגד‬
‫ותודעה‪ .‬מ ה שאנו‬
‫הידידה‪.‬‬
‫עלינו‬
‫להיות‬
‫עושים‬
‫כאן‬
‫ראויים‬
‫ל א ל ה ‪ ,‬ש ה ק י מ ו א ת ה מ ד י ג ה ו ל א ל ה ‪ ,‬ש ל א זכו ל ח י ו ת א י ת ג ו א ת ת ק ו פ ת‬
‫ה ק ו מ מ י ו ת ו ג י ס פ ו ב ש ו א ה ו ב ה ת ק ו מ מ ו י ו ת גבורה‪ ,‬ל א ל ה ‪ ,‬ש ל ח מ ו נ ג ד ה ח י ה ה נ א צ י ת‬
‫במלחמת‬
‫ה ע ו ל ם ו ל א ל ה ‪ ,‬ש נ ת נ ו א ת חייהם ל מ ע ן מדיגתגו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫גדעון האוזנר ז״ל‬
‫ו ה י ה ו ד י ם‬
‫ה ו נ ג ר י ה‬
‫)נאום גוועידת יהודים דוגרי הונגרית‪ ,‬ירושלים‪(10.7.84 ,‬‬
‫ב ש ע ת ו ש א ל ת י א ת ע מ ו ס מ נ ו ר ‪ ,‬שהיה ר א ש ש ר ו ת י ה ב ט ח ו ן ב א ר ץ ‪ ,‬ש ג ם ב ש ג ו ת‬
‫בחייו ה י ה ג ב ר‬
‫העמלה‬
‫ובעל‬
‫חסון‬
‫אתליטי‪,‬‬
‫מבגד‪ .‬ג ו ף‬
‫לאושוויץ — א ז כ ב ן ‪ — 17—16‬מ ד ו ע ע ל ה מ ר צ ו נ ו‬
‫הונגריה‬
‫יהדות‬
‫שיקפה א ת‬
‫המציאות של‬
‫ידעתי מהי‬
‫אושיויץ‪ ,‬ל א ה י ה כ ו ח‬
‫ל ר כ ב ת הגירוש‪ .‬תשובתו‬
‫בתקופת‬
‫בעולם‪,‬‬
‫ממגורשי‬
‫הוגגריה‬
‫להעלות‬
‫השואה‪ .‬ו כ ך א מ ר ‪:‬‬
‫״אילו‬
‫לאותה‬
‫רכבת‪.‬‬
‫אותי חי‬
‫א ב ל ל א ה י ה א ז כ ו ח ב ע ו ל ם ל ש כ נ ע אותי‪ ,‬כ י אושוויץ ק י י מ ת ‪ ,‬א ו ש ה י א אפילו‬
‫גיגודים‬
‫אפשרית״‪.‬‬
‫אכן השואה‬
‫אותה‬
‫מ ס ו ג ז ה היו‬
‫אופייניים‬
‫ה י ת ה א י ר ו ע ש ל א יאומן‪.‬‬
‫ליהדות‬
‫לנסות‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫להסביר‬
‫אותה‬
‫ו ל ה ק ט י ן א ת ה פ ע ר שבין ה א י ־ ר צ י ו נ ל י ו ה נ ו ר א ש ב ה ‪ ,‬ל ב י ן‬
‫פירושו‬
‫לגמד‬
‫ת פ י ש ת עולם‬
‫נורמלית‪.‬‬
‫ההווי ה א פ ו ק ל י פ ם י האיום מ ז ד ק ר ת י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה כ ג ו ש ‪,‬‬
‫בתוך‬
‫שההיסטוריה‬
‫ש ל ו ה י ת ה מ י ו ח ד ת ג ם ב ת נ א י ם ה ה ם ‪ .‬י ח ו ד ז ה נ ש מ ר ל י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬א ף כי‬
‫א ח ר ת ל ח ל ו ט י ן ‪ ,‬ע ד ע צ ם היום הזה‪.‬‬
‫מבחיגה‬
‫בהוגגריה היה פ ע ר בין מעמדם‬
‫אנםישמיים‬
‫המכובד של‬
‫היהודים‬
‫בפועל‪,‬‬
‫ל ב י ן חוקים‬
‫מ ש פ י ל י ם ‪ ,‬ו ס פ ר ו ת א ג ט י ש מ י ת גפוצה‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ה ש ב י ן כ ת ב ה ס ו ב ל נ ו ת ש ל ה ק י ס ר יוסף ה ש נ י )‪ (1782‬ל ב י ן ה א מ נ צ י פ צ י ה‬
‫)‪ (1867‬ג ד ל ו ה ת פ ת ח ה י ש ו ב היהודי בארץ ה מ ד י א ר י ם ב מ ה י ר ו ת ו ה ס ת ג ל ל מ צ י א ו ת‬
‫החדשה‪.‬‬
‫כ א ש ר ה י ה ו ד י ם ג ם הורשו לגוע‬
‫ב א ו פ ן חופשי‪ ,‬ק מ ו‬
‫ק ה י ל ו ת חדשות‪.‬‬
‫ע ם ז א ת ה מ ש י ך ה ר ע ל ה א ג ט י ש מ י ל ה ת פ ש ט ‪ .‬הרוזן א י ש ס ו ו א ן סצ׳גי‪ ,‬ג ם ב ה י ו ת ו‬
‫פתוח‬
‫לדעות‬
‫ליברליות‪ ,‬כ ת ב ‪:‬‬
‫״התפשטות‬
‫יהודים‬
‫בארצגו‬
‫תסכן א ת‬
‫התחיה‬
‫ה ל א ו מ י ת שלגו״‪ .‬ה ו א ה ש ת מ ש ב מ ש ל ש ל ב ק ב ו ק דיו‪ .‬א ם י ש פ כ ו א ו ת ו ל א ג ם —‬
‫ל א יורגש‪ .‬ב צ ל ח ת מ ר ק י ש ח י ר א ת ה ת ב ש י ל ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אדם‪,‬‬
‫כת‬
‫שדעותיו‬
‫להד‬
‫זכו‬
‫היה‬
‫ולתפוצה‪,‬‬
‫אישטוצ׳י‪,‬‬
‫ויקשור‬
‫ביהודים‬
‫שראה‬
‫מ ס ו ג ר ת ‪ ,‬ש ע ק ר ו נ ו ת י ה נ ע ו צ י ם ב מ ו צ א ו מ ס ו ר ת מ ש ו ת פ י ם ‪ .‬ב ד ע ו ת י ו אין ה ר ב ה‬
‫חדש‪,‬‬
‫אך‬
‫ששמו‪:‬‬
‫מעמדו‬
‫היקנה לו‬
‫הפוליטי‬
‫״ ש נ י ם ע ש ר כרוזים״‬
‫לא־יהודים״‪.‬‬
‫לגזען‪.‬‬
‫במשך‬
‫אמנם‬
‫מאומד‪.,‬‬
‫הזמן‪,‬‬
‫הנאשמים‬
‫הוא פירםם‬
‫חשיבות‪.‬‬
‫אנטישמי‬
‫כתב־עת‬
‫ו ה פ ח תקנות למוסד שיסד‪:‬‬
‫״התאחדות הונגרים‬
‫של‬
‫טיסה‬
‫אסלד‪,‬‬
‫נהפך‬
‫בדין‪,‬‬
‫אך‬
‫לא‬
‫שינה‬
‫ובפרט אחרי‬
‫היהודיים‬
‫הדם‬
‫עלילת‬
‫בעלילת־הדם‬
‫לדת‬
‫גם הענקת הכרה רשמית‬
‫זוכו‬
‫זה‬
‫ביחסו של‬
‫ה י ה ו ד י ת ל א ה ב י א ה שינוי‬
‫ה צ י ב ו ר ליהודים‪.‬‬
‫בקונגרס‬
‫תפקיד‬
‫ובכן‬
‫האנטישמי‪,‬‬
‫חשוב‪.‬‬
‫שוב‬
‫בין‬
‫—‬
‫הראשונה‬
‫שהתכנס‬
‫לחוד‬
‫חקיקה‬
‫הקוגגרם‬
‫ומציאות‬
‫כלכליים‪.‬‬
‫הוגגרית‬
‫דוברי‬
‫היהודים‪,‬‬
‫קשים‪ .,‬הואשמו‬
‫שהיו‬
‫זרם‬
‫נגד‪,‬‬
‫לא‬
‫היא‬
‫שנתמכה‬
‫של‬
‫ארצות‬
‫באהדה לארצות‬
‫ב ל ה קרן‪.‬‬
‫בעולם‬
‫החיים‬
‫שטף‬
‫אוהדי‬
‫ה ס ו ב י י ט י ם ‪ :‬ש י ח ר ר ו ‪.‬מהשבי‬
‫היהודי‬
‫פעולה‬
‫מלאו‬
‫נגד‬
‫לחוד‪.‬‬
‫השתלטות‬
‫היהודים‬
‫בעקבות‬
‫העולם‬
‫מלחמת‬
‫ס ב ל ה ה ו נ ג ריה ה פ ס ד י ם ט ר י ט ו ר י א ל י י ם ‪.‬על פ י ח ו ז ה טריאנון‪ .‬מ ה ש ט ח י ם‬
‫המאוכלסים‬
‫מהפכת‬
‫ב־‪1882‬‬
‫החלטות‬
‫בדרזדן‪,‬‬
‫נציגים‬
‫הונגריים‬
‫המערב‪,‬‬
‫על‬
‫שהטילו‬
‫וגרם‬
‫תנאים‬
‫הונגריה‬
‫אלה‪.‬‬
‫אנשים‪,‬‬
‫האריכה‬
‫על־ידי‬
‫פליטים‬
‫להוגגריה‪,‬‬
‫לקשיים‬
‫שהצטרפו‬
‫ימים‪,‬‬
‫המערב‪.‬‬
‫אך‬
‫לממשלה‬
‫גרמה‬
‫האדמירל‬
‫הקומוניסטית‬
‫לגלים‬
‫מיקלוש‬
‫של‬
‫של‬
‫שנאה‪.‬‬
‫הורסי‬
‫היה‬
‫באה‬
‫לרגנט‪.‬‬
‫נ פ ו צ ה אז ה ח י ד ה ב ב ת י ס פ ר ‪ :‬״ א יז ו מ ד י נ ה א י נ ה מ ל ו כ ה ויש ב ה מ ל ך ‪,‬‬
‫אין ל ה ים ו ב ר א ש ה ע ו מ ד א ד מ י ר ל ? ״ ה מ ה ו מ ו ת ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ו ת נ מ ש כ ו כ ש נ ת י י ם ‪.‬‬
‫ג ם ‪ .‬כ ש ב א ה ‪ .‬ל ב ס ו ף רגיעה‪ ,‬נ מ ש כ ה ה ת ס י ס ה מ ת ח ת ל פ נ י ה ש ט ח ‪ .‬ה ח ק י ק ה ה א נ ט י ־‬
‫יהודית‪,‬‬
‫רעה‬
‫ש ה ו ח ל בה‪ ,‬כ ו ל ל ת מ ב ו א ש ל ‪ .‬ה ס ב ר ‪ ,‬ש ב ו ג א מ ר ‪:‬‬
‫ההונגרי‬
‫לעם‬
‫המשומדים‪,‬‬
‫היטלר‬
‫עברו‬
‫עם‬
‫כפי‬
‫ומסוכנת‬
‫שהתבלט‬
‫למדינה״‪.‬‬
‫של‬
‫ביחסו‬
‫הכנסיה‬
‫גם‬
‫יוסף‬
‫הקרדינל‬
‫״התפשטות היהודים‬
‫הגנה‬
‫הקתולית‬
‫על‬
‫רק‬
‫סרדי‪.‬‬
‫ה ע נ י ק ל ה ו נ ג ר י ה א ת ר ו ת נ י ה ‪ ,‬כ ח ל ק מ צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ש פ ו ר ק ה ‪ .‬היהודים‬
‫ס ב ל ל פ ר ק א ח ר ש ל יסורים‪ .‬כ ש ה י ו א ז ר ח י ם הוגגריים נ א ב ק ו‬
‫מפרק של‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת הצ׳כיים ל ז כ ו ת ם‬
‫הצ׳כים‪.‬‬
‫בשפה‬
‫להשתמש‬
‫למורת‬
‫ההונגרית‪,‬‬
‫של‬
‫רוחם‬
‫כ ע ת ‪ ,‬ס ו פ ח ו ל מ די נה‪ ,‬ש ה ש ת ו ל ל ב ה ה ט י ר ו ר הנאצי‪.‬‬
‫הממשלה‬
‫ראש‬
‫‪.‬עשתה‬
‫הונגריה‬
‫מלקי‬
‫מעשה‬
‫איבד‬
‫את‬
‫פחדני‪,‬‬
‫עצמו‬
‫כשפנתה‬
‫לדעת‬
‫עורף‬
‫ובמכתב‬
‫לברית‬
‫להורטי‬
‫עם‬
‫הסביר‪,‬‬
‫שכגותיה‪,‬‬
‫כי‬
‫ובגדה‬
‫בהתחיבויותיה‪ .‬בזמן המלחמה ל ח מ ה הונגריה לצד גרמניה וסיפקה לחזית כשליש‬
‫מבשר‬
‫האש‬
‫התותחים‬
‫אחרי‬
‫הממשלה‪.-‬קלאי‪ .‬במגעים‬
‫‪ .‬לפלא‬
‫הוא‪,‬‬
‫באוניברסיטאות‬
‫שהנאצים‬
‫משרד‬
‫ואמר‬
‫הלא־גרמני‪.‬‬
‫שגם‬
‫בנסיבות‬
‫לעמדות‬
‫גכבדות‬
‫סודיים‪-‬וזהירים‪•:‬לפרוש־‪-‬מהמלחמה‪•-.‬י‬
‫הצליחו‬
‫אלה‬
‫היהודים‬
‫להגיע‬
‫ו א פ י ל ו בשלטון‪ ,‬כ ח ב ר י ם ב פ ר ל מ נ ט ב ב י ת העליון‪ .‬ג ם בגיהינום‪,‬‬
‫הגרמני‬
‫דיווח‬
‫ל ו ‪ :‬״ א נ י יהודי א ב ל‬
‫השירות‬
‫של‬
‫ה ב י א ו ע ל הונגריה‪ .‬ל א ח ר כ נ י ס ת ם ל ת ו כ ה ‪ ,‬ש מ ר ו היהודים ע ל כ ב ו ד ם ‪.‬‬
‫החוץ‬
‫הונגרי‪.‬״‬
‫המפלה‬
‫הגרמנים‬
‫בסטלינגרד‬
‫התחיל‬
‫הוא‬
‫שרח‬
‫ביחידזח‬
‫לאייכמן‬
‫אתה‬
‫על‬
‫יהודי‪,‬‬
‫לא תוכל‬
‫העזר‬
‫שפנה‬
‫לקצין‬
‫ל ע ש ו ת לי‬
‫הצבאיות‪,‬‬
‫שה יה וד ים‬
‫משטרה‬
‫מאומה‪,‬כי‬
‫גויסו‬
‫גרמני‬
‫אני חייל‬
‫אליהן‪.‬‬
‫תנאי‬
‫ב ה ן היו איומים‪, ,‬אבל ה י ק נ ו מ ע מ ד צבאי‪.‬‬
‫‪:.:‬הגרמנים ל ח צ ו ע ל ה ו נ ג ר י ה ל ה צ ט ר ף ל מ ד י נ י ו ת ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת ש ל כ ל ה א ר צ ו ת‬
‫‪11‬‬
‫ה ג ר ו ר ו ת ‪ .‬ר א ש ה מ מ ש ל ה ק ל א י )‪ (Kalay‬ה ש י ב ‪ ,‬ש כ ל י א ת יהודים ב מ ח נ ו ת כ פ י ה ‪,‬‬
‫ל א י ה י ה ‪ .‬ח ו ק י ‪ .‬ז ה ל א מ ג ע מ ש י ל ו ח ם ש ל ל מ ע ל ה מ ע ש ר י ם א ל ף יהודים מ ר ו ס י ה‬
‫לאיזור‬
‫הקרפטית‬
‫הרוסי‬
‫הכיבוש‬
‫גורו‬
‫בפולין‪ ,‬ש ם‬
‫על־ידי‬
‫ליד‬
‫האייגזצגרופן‬
‫קמיניץ‪ .‬פ ו ד ו ל ס ק ש ע ל ג ה ר ה ר ג י ס ט ר ‪.‬‬
‫‪ .‬הגרמנים המשיכו ל ל ח ה ‪ ,‬שהונגריה ת צ ט ר ף ל מ ס ע האגטי־יהודי הכולל‪ .‬היטלר‬
‫ציווה ע ל‬
‫הורטי‬
‫היהודים א מ ר‬
‫בפניו‬
‫להתייצב‬
‫לו‪..,‬כי הנה‪,‬‬
‫בארמון‬
‫בפולין‬
‫קלסהיים‬
‫נפתרה‬
‫ובנאום מ ל א‬
‫ה ב ע י ה ‪ .‬היהודים‪,‬‬
‫שיטגה‬
‫שאינם‬
‫גגד‬
‫עובדים‪,‬‬
‫נ ר מ ס ו כ מ ו חיידקי ש ח פ ת ‪ .‬״אין ל ח ו ס ע ל י ה ם ״ ‪ ,‬כ ך א מ ר ‪ ,‬״ כ י ח י ו ת א ל ה ר צ ו‬
‫אותנו‬
‫להשקיע‬
‫בבולשביזם‪.‬״‬
‫ו ש ק ע ו ‪ .‬והראיה‬
‫אומות ש ל א‬
‫מצאו דרך‬
‫הפרסים — שהיו פ ע ם ע ם ג א ה‬
‫כארמגים״‪.‬‬
‫לטפל‬
‫וחזק‪,‬‬
‫ביהודים‪,‬‬
‫ירדו‬
‫קיום‬
‫עלוב‬
‫ממשיכים‬
‫‪..‬‬
‫‪ :‬ה ו ר ס י ‪ .‬ל א שוכגע‪ ,‬ל א ע ל י ד י איומיו ש ל ה י ט ל ר ו ל א ע ל ידי ב ע ר ו ת ו ב ה י ס ט ו ר י ה ‪,‬‬
‫במפגש שני‬
‫ממשלה‪.‬‬
‫בקלסהיים‬
‫במאי‬
‫ואכן‬
‫הועמד‬
‫‪1944‬‬
‫א ת ממשלתו ש ל ססויאי‬
‫הורסי‬
‫מיגה‬
‫בפגי‬
‫גציג‬
‫אולטימטום‬
‫גרמגיה‬
‫והסכים‪,‬‬
‫בבודפשמ‪,‬‬
‫שירכיבו‬
‫אדמוגד‬
‫לו‬
‫וזגמאייר‪,‬‬
‫)‪ .(Sztojay‬א י י כ מ ן ה ג י ע ל ב ו ד פ ש ם ב א ו ת ו יום‪ .‬יהודי‬
‫הוגגריה הופקרו לחסדיהם ש ל ״ ש ל ו ש ת ה ל א ס ל ו ״ ‪ :‬לאסלו ב ק י ולאסלו אגדורה‪,‬‬
‫סגני שר הפנים ולאסלו פרגצי‪,‬‬
‫ביולי‬
‫ה י ה מ ס ח ר ר ‪ .‬ע ד ‪11‬‬
‫מ פ ק ד הג׳גדרמריה‪ .‬ק צ ב‬
‫‪ ,1944‬ל פ י‬
‫דיווחו ש ל‬
‫הגירושים‬
‫וזנמאיר‬
‫והמאסרים‬
‫גורשו‬
‫לברלין‪,‬‬
‫‪ 437,032‬יהודים‪ .‬ב כ ל ע ר י ה ש ד ה ל א נ ש א ר ו ע ו ד יהודים )‪ (Judenrein‬ויהודים‬
‫ג ש א ר ו ר ק ב ב ו ד פ ש ט ‪.‬הבירה‪ ,‬ל ה ה כ י ן א י י כ מ ן מ י ב צ ע גדול ויחיד במינו‪.‬‬
‫גם‬
‫ב מ צ ב זה‪ ,‬ב ו‬
‫התמוטט הגג‬
‫ראשיהם‪,‬‬
‫וגפל על‬
‫יהודי‬
‫שמרו‬
‫הוגגריה‬
‫ע ל כבודם ועל מעמדם כאזרחים‪ .‬נ ת פ ר ס ם זה ע ת ה חלק מיומנו של גתן אוטו‬
‫קומוי‪,‬‬
‫גתן״‪.‬‬
‫נשיא ההסתדרות הציוגית‬
‫מהיומן‬
‫בהוגגריה‪ ,‬א ש ר על שמו‬
‫קורנת‪,‬‬
‫בולסת‪ .‬אישיות גאה‪,‬‬
‫נקרא‬
‫ישרת דרך‪ ,‬כולם‬
‫הישוב‬
‫נתנו בו‬
‫״יד‬
‫אמון‪,‬‬
‫יהודים ולא־יהודים‪.‬‬
‫ב כ ל מגעיו ע ם‬
‫קצין‬
‫קצינים‬
‫משוחרר‬
‫ממלחמת‬
‫יהודים‬
‫אינו כל כ ך‬
‫ראשי‬
‫הונגריה ש מ ר על‬
‫העולם‬
‫הראשונה‪ .‬לפי‬
‫משוחררים‪ ,‬ש ל א‬
‫מ ו ב ן מאליו‪,‬‬
‫כבודו‬
‫וראוי‬
‫לנקוט‬
‫כאדם‬
‫דו״ח‬
‫פעולה‬
‫וכיהודי‪ .‬ה ו א‬
‫קסטנר‬
‫צבאית כל‬
‫ל ב ר ר ו ע ד תום‪,‬‬
‫בפרס‬
‫החליט‬
‫היה‬
‫מיפגש‬
‫שהיא‪ .‬ד ב ר‬
‫לאור‬
‫זה‬
‫ההתפתחויות‪,‬‬
‫ש ב א ו א ח ך כ ך ‪ .‬קומוי ר ש ם ב י ו מ נ ו א ת ה פ ר ט י ם ב ד ב ר פ ג י ש ו ת י ו ופניותיו ל א נ ש י‬
‫רשות‬
‫הוגגריים‪.‬‬
‫ביחד עם זה‬
‫הקפיד‬
‫אישית על‬
‫מילוי כ ל‬
‫הוךאות‬
‫החוק‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ה ‪ ,‬ש ב ה גילוי כ ת ו ב ת ו ש ל א ד ם ח ש ף א ו ת ו ל ס כ נ ו ת ש ל חיפוש ו מ א ס ר ‪,‬‬
‫דיווח ל ר ש ו י ו ת ע ל ש י מ י ב כ ת ו ב ת ו ‪ ,‬כ פ י ש ג ד ר ש ע ל ידי ה ה ו ר א ו ת ‪ .‬א ף כ ש ר ו ו ח ו‬
‫כ ב ר השמועות‪,‬‬
‫המגיע‬
‫שהגיםו‬
‫עומד‬
‫להתחסל‪ ,‬הלך‬
‫לבגק‬
‫לשלם את מס‬
‫ההכגסה‬
‫ממנו‪.‬‬
‫כשאייכמן ה ג י ע להוגגריה‪ ,‬ה ו א ה ב י א א ת ו א ת כ ל עוזריו ו ח ב ר מרעיו‪ ,‬ש ג ת פ ג ו‬
‫כ ע ת מ מ ל א כ ת הדמים ברחבי אירופה‪.‬‬
‫ב א ו ויסליצני מ ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ד נ ק ר מ צ ר פ ת ‪ ,‬א ל ו י ס ב ר ו נ ר מפריז‪ ,‬קרומיי מ ו י נ ה ‪,‬‬
‫הוגצ׳ה‬
‫וגובק מברלין‪,‬‬
‫ז י ג פ ר י ד זיידל‬
‫מטרזיינשטאם‪ .‬כ ל ם‬
‫הסתערו על‬
‫יהדות‬
‫ה ו נ ג ר י ה כ ע ד ת כ ל ב י ם שוטים‪ .‬״ ה מ ש א היהודי ה ו א עגין ש ל חיים ו מ ו ו ת ל ג ר מ ג י ה ״ ‪,‬‬
‫פ ס ק היטלר‪ .‬ה ם‬
‫‪12‬‬
‫פעלו‬
‫במהירות ר ב ה ‪ ,‬כי‬
‫הסובייטים כ ב ר‬
‫התקרבו‬
‫למעבר‬
‫י ב ל ו נ י צ ה )‪ (Jabionica‬בהרי ה ק ר פ ט י ם ‪ ,‬ה ו א נ ת י ב ה פ ל י ש ה ה מ ס ו ר ת י ש ל ה פ ו ל ש י ם‬
‫מ מ ז ר ח ‪ .‬ל ג ו פ י ם היהודיים ה מ ר כ ז י י ם ה ח ל ו ל ה ג י ע ב ש ו ר ו ת איוב מ כ ל ע ר י ה פ ר ו ב י נ צ י ה ‪:‬‬
‫אוזהורוד‪ ,‬ק ס ה ‪ ,‬קיסו־ורדה‪ ,‬ה ג י א ש ל ו ם ‪ ,‬ש כ ל ל ו י ד י ע ו ת ע ל מ א ו ת א ג ש י ם שגיםפו‬
‫במשלוחים‪.‬‬
‫הונצ׳ה א מ ר‬
‫ליהודים שפגו‬
‫אליו‪:‬‬
‫הדיווחים ש ק י ב ל ת י ‪,‬‬
‫״הגה כאן‬
‫אין י ו ת ר מ־‪ 60—50‬מ ת י ם ב כ ל מ ש ל ו ח ״ ‪.‬‬
‫יהדות‬
‫ראול‬
‫הונגריה א ף‬
‫ולנברג‬
‫הוועדה‬
‫השבדי‬
‫למען‬
‫זכתה לכך‪,‬‬
‫להצלת‬
‫שיהיו‬
‫ולגברג‪,‬‬
‫שהיתה‬
‫יהודים‪ .‬א נ ו‬
‫בה‬
‫חברים‬
‫המאבק‬
‫זירת‬
‫עומדים‬
‫שרים‪,‬‬
‫האנושי‬
‫לחדש‬
‫חברי‬
‫המפואר‬
‫בארץ א ת‬
‫כנסת‬
‫של‬
‫פעולת‬
‫עדים‪.‬‬
‫וראשי‬
‫נ ו ס ף ל ת פ ק י ד י ם השיגרתיים ו ה מ ו ב ג י ם מ א ל י ה ם ל ה ח ז ר ת ו ל ג ב ר ג ל מ ש פ ח ת ו ‪ ,‬ת ע ס ו ק‬
‫הוועדה‬
‫באיסוף‬
‫ללמד על‬
‫ידע‪ ,‬כי‬
‫חומר‬
‫אישיותו ו ע ל‬
‫אפילו‬
‫ג ם כ ש ז ה היה‬
‫בימים‬
‫קשור‬
‫לימוד על‬
‫ולגברג‪ ,‬כדי‬
‫לאפשר‬
‫ל מ ש ר ד החינון־‬
‫שלנו‬
‫הדוגמה‬
‫המופתית של‬
‫פעולתו‪.‬‬
‫שהגוער‬
‫שלגו‬
‫ה נ ו ר א י ם ה ה ם ה י ה איש‪ ,‬ש ל א‬
‫בסכנת‬
‫חיים‪.‬‬
‫חשוב‪,‬‬
‫איבד א ת צ ל ם‬
‫אייכמן איים‪ ,‬שיהרוג א ת‬
‫האדם‪,‬‬
‫״ ה כ ל ב היהודי‬
‫ולנברג״‪.‬‬
‫ג ם כיום‪,‬‬
‫כאשר‬
‫הונגריה ה י א ח ל ק‬
‫מהמדינות‬
‫הקומוגיססיות‪,‬‬
‫שבהן‬
‫כידוע‬
‫אין י ח ס ש ל א ה ד ה ל ד ת היהודית‪ ,‬מ י י ח ד ת ל ע צ מ ה ה ו נ ג ר י ה מ ע מ ד מיוחד‪ .‬יש‬
‫בה‬
‫חופש‬
‫פולחן ואף‬
‫קיים ב ה ‪,‬‬
‫למרות‬
‫קשיי‬
‫השפה‪ ,‬ב י ת‬
‫מדרש‬
‫לרבנים‪,‬‬
‫שמתחנכים בו אברכים להיות רבנים בקהילות ישראל מ ע ב ר למסך הברזל‪.‬‬
‫ה נ ה ש ו ב ל פ נ י נ ו גילוי ל ג ו ר ל ה מ י ו ח ד ש ל יהודי הונגריה‪ ,‬ש ל א נ כ נ ע ו ל ת נ א י ם‬
‫החיצוניים‬
‫ה ק ש י ם והמוסיפים‬
‫לקיים קשר ע ם‬
‫העולם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫משה בייסקי‬
‫ש ל‬
‫לזפרו‬
‫ה א ו ז נ ר‬
‫גדעון‬
‫ז״ל‬
‫ל א אזכור‪ ,‬מ ת י ‪ .‬ב ד י ו ק נ ת ו ד ע ת י ל ר א ש ו נ ה א ל גדעון ה א ו ז נ ר ז״ל‪ .‬כ נ ר א ה ב ש נ ו ת‬
‫הארבעים‬
‫העוסק‬
‫עד‬
‫כשאני‬
‫המאוחרות‪,‬‬
‫רק‬
‫שנים‬
‫בארץ‬
‫אחדות‬
‫כבר‬
‫והוא‬
‫דין‬
‫עורר‬
‫ב ל י מ ו ד ס נ י ג ו ר י ה ע ל א נ ש י ה ה ג נ ה ו ה מ ח ת ר ו ת ‪ ,‬ש ע מ ד ו לדין ע ל פ ע י ל ו ת‬
‫השלטון הבריטי‪ .‬מ ש ש ב ת י מ ש ל י ח ו ת‬
‫ב ח ת לארץ ב ת ח י ל ת ש נ ו ת ה ח מ י ש י ם‬
‫נ ז ד מ נ נ ו ת ח ת ק ו ר ת ג ג א ח ת ‪ ,‬כ ש ה ו א ב ה נ ה ל ת ה מ פ ל ג ה ה פ ר ו ג ר ס י ב י ת ‪ ,‬שהיה בין‬
‫מקימיה‪,‬‬
‫י ח ד ע ם מ ש ל קול‪,‬‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫מ פ ל ג ה זו‪ ,‬ה ג ם ק ט נ ה ב מ ס פ ר ה ‪ ,‬ת א מ ה א ת אישיותו ה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬ש ה י ת ה‬
‫בה‬
‫פ נ ח ס רוזן‪ ,‬י ז ה ר‬
‫מזיגה מ ו פ ל א ה ש ל ל י ב ר ל‬
‫הררי‪ ,‬ד ״ ד פ ר ד ר ‪,‬‬
‫אידוב‬
‫ב מ ו ב ן ה ט ה ו ר ש ל ה ל י ב ר ל י ז ם האירופי‬
‫כהן‬
‫הקלאסי‬
‫ע ם מ ו ר ש ת יהודית ש ו ר ש י ת ו צ י ו נ ו ת ח ל ו צ י ת מ ג ש י מ ה ‪ ,‬וכאישיות צ י ב ו ר י ת מ ו ב ה ק ת‬
‫התבלט‬
‫ב פ ע י ל ו ת ו ו ה ו פ ע ו ת י ו כ צ י ר ב ק ו נ ג ר ס י ם הציוניים‪ ,‬ב נ ש י א ו ת הוועד ה פ ו ע ל‬
‫הציוני ו כ פ ר ק ל י ט ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית‪ .‬ע ם ה פ י ל ו ג ב מ פ ל ג ה זו ו כ נ א מ ן ל ע ק ר ו נ ו ת י ו‬
‫ולהשקפת‬
‫חבר‬
‫ע ו ל מ ו ה י ה בין מ י י ס ד י‬
‫כנסת בשנים‬
‫פעילותו‬
‫‪.1977‬‬
‫והיה‬
‫ייצג‪,‬‬
‫‪1965‬‬
‫בכנסת‬
‫חבר‬
‫‪1981‬‬
‫עד‬
‫חרגה‬
‫לסירוגין‬
‫המפלגה‬
‫וכיהן כשר‬
‫מעבר‬
‫בוועדת‬
‫הליברלית‬
‫לכוחה‬
‫החוקה‬
‫העצמאית‬
‫היה‬
‫ומטעמה‬
‫ב מ מ ש ל ת רבין ב ש נ י ם ‪—1974‬‬
‫האלקטורלי‬
‫החוק‬
‫של‬
‫והמשפט‪,‬‬
‫המפלגה‪,‬‬
‫בוועדת‬
‫אותה‬
‫הכלכלה‬
‫ו ב ו ו ע ד ת החוץ והבטחון‪ .‬ב ז כ ו ת אישיותו‪ ,‬מ ת י נ ו ת ו והיותו ל ו ח ם ע ק ב י ל ר ע י ו ג ו ת‬
‫ליברליים־הומניטריים‬
‫להזכיר‬
‫החוקים‪,‬‬
‫וזכויות האדם יזם‬
‫אשר‬
‫המחוקק‬
‫גתן‬
‫חוקים‬
‫גושפנקא‬
‫הרבה;‬
‫אולי י ו ת ר מ א ש ר‬
‫ליזמתו‪ ,‬ראויים‬
‫להיזכר‬
‫יש‬
‫הצעות‬
‫חוק‪ ,‬א ש ר יזם ו א ש ר ל מ ר ב ה ה צ ע ר ל א ה צ ל י ח ל ה ע ב י ר ם ב ק ו נ ס ט ל צ י ה ה מ פ ל ג ת י ת‬
‫ה ק י י מ ת ואשר ח ס ר ו נ ם מ ו ר ג ש ע ד ע צ ם היום ה ז ה ‪ :‬ל כ א ן שייכות ה ה צ ע ו ת ש ל ו‬
‫לחוק‬
‫חוק‬
‫הדמוקרטיה במפלגות‪ ,‬חוק יישוב‬
‫ס כ ס ו כ י עבודה‪ ,‬ח ו ק ב ר י א ו ת מ מ ל כ ת י ‪,‬‬
‫מילואים‬
‫חברי‬
‫שירות‬
‫בטחון‬
‫—‬
‫ביטול‬
‫לנשים‪,‬‬
‫תיקונים‬
‫לחוק‬
‫חסינות‬
‫ה כ נ ס ת ו ח ו ק שיפוט ל ע נ י י נ י נ י ש ו א י ן — ה י ד ו ע ב ר ב י ם כ ח ו ק האוזנר‪ ,‬ה מ ת י י ח ם‬
‫‪14‬‬
‫לפסולי‬
‫מצאה‬
‫חיתון‪,‬‬
‫—‬
‫בעייה‬
‫פתרונה‬
‫עד‬
‫עצם‬
‫גישה‬
‫של‬
‫לוחם‬
‫אותה‬
‫כאובה‬
‫היום‬
‫על‬
‫כמוהה‪,‬‬
‫מאין‬
‫הצער‬
‫שלמרבה‬
‫היא‬
‫גם‬
‫לא‬
‫הזה‪.‬‬
‫זכויות‬
‫וגישתו• ה מ מ ל כ ת י ת‬
‫האדם‬
‫שמירה‬
‫של‬
‫ע ל ש ל ט ו ן החוק היא אשר א פ י י נ ה ו ה ד ר י כ ה א ת ה א ו ז נ ר ב ת פ ק י ד ו כיועץ ה מ ש פ ט י‬
‫ל מ מ ש ל ה ‪ .‬ע ם היותו איש מ ת ו ן ונכון ל פ ש ר ה ו ה ב נ ה ע ם הזולת‪ ,‬כ א ש ר ה ת ע ו ר ר ה‬
‫מעמדו‬
‫שאלת‬
‫של‬
‫וסמכותו‬
‫המשפטי‬
‫היועץ‬
‫עמד‬
‫לממשלה‪,‬‬
‫כסלע‬
‫איתן‬
‫על‬
‫ד ע ת ו ‪ ,‬כי מ ו ס ד זה חייב ל ה י ו ת מ נ ו ת ק מ כ ל ה ש פ ע ה חיצונית‪ ,‬פ ו ל י ט י ת ‪ ,‬מ פ ל ג ת י ת‬
‫אחרת‪,‬‬
‫או‬
‫במחיר‬
‫גרס‬
‫סמכותו‬
‫וכי‬
‫מחלוקת‬
‫התפקודית‬
‫גלוייה ו ח ר י פ ה‬
‫תהיה‬
‫מי‬
‫עם‬
‫עצמאית‪.‬‬
‫שכיהן‬
‫מעמדתו‬
‫זו‬
‫זמן שר‬
‫משפטים‪,‬‬
‫אותו‬
‫לא‬
‫זז‬
‫אף‬
‫אשר‬
‫אחרת‪.‬‬
‫למעמדו‬
‫לא‬
‫שהינו‬
‫המוסד‪,‬‬
‫וכבודו‬
‫זרוע‬
‫חרד‬
‫האישי‬
‫שלטונית‬
‫האוןגר‪,‬‬
‫בתחום‬
‫אלא‬
‫השלטת‬
‫לעצמאותו‬
‫החוק‬
‫ואי־ ת ל ו ת ו‬
‫הציבורי‬
‫והסדר‬
‫של‬
‫ובתור‬
‫כ ז ה מ ט ב ע ב ר י י ת ו חייב ל ה י ו ת ב ע ל מ ע מ ד עצמאי‪ ,‬כ ש ם ש צ ר י כ ה ל ה י ו ת ה ת ב י ע ה‬
‫ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ה כ פ ו פ ה לו‪ .‬ל ז כ ו ת ו ש ל ה א ו ז נ ר יש ל ז ק ו ף ה ק מ ת ה ש ל הוועדה ב ר א ש ו ת ו‬
‫השופט אגרנט‪ ,‬שמונתה להגדיר‬
‫של‬
‫וזו‬
‫לאחר‬
‫במח־ייק‬
‫דיונים‬
‫נתנה‬
‫מעמיקים‬
‫ה ס מ כ ו י ו ת ש ל היועץ‬
‫ס מ כ ו י ו ת י ו של• היועץ‬
‫מלא‬
‫גיבוי‬
‫ה מ ש פ ט י • לממש״לה‪,‬‬
‫לעמדתו •של‬
‫האוזנר• ו ה ג ד י ר ה‬
‫ה מ ש פ ט י ו מ א ז ש ו ב אין עוררין ע ל כ ך ‪ .‬דומני‪,‬‬
‫כי אין זו ה ג ז מ ה לומר‪ ,‬כי מ ב י ן הישגיו ה ר ב י ם ה א ח ר י ם ומבחינת־ הראייה • א ר ו כ ת‬
‫הטווח היתד• ב כ ך ח ש י ב ו ת מ כ ר ע ת ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬שאין ל מ ע ל ה מ מ נ ה ‪ ,‬ל ש ל ט ו ן ה ח ו ק‬
‫ישראל‪.‬‬
‫במדינת‬
‫זכות‬
‫בשם‬
‫של‬
‫עמדה לו‬
‫לעם‬
‫היהודי‪,‬‬
‫גדולה‬
‫מ ד י ג ת ישראל‪ ,‬על‬
‫אשר‬
‫עולל‬
‫השואה‬
‫היה‬
‫אמנם‬
‫ידוע‬
‫עם‬
‫היה‬
‫כי‬
‫השלטון‬
‫תום‬
‫האוזנר‪,‬‬
‫זה‬
‫הנאצי‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫אשר‬
‫בתקופת‬
‫הרי‬
‫ותבע‬
‫עמד‬
‫השואה‪.‬‬
‫נעלמו‬
‫היקפה‬
‫ו ח ו ס ל ו ‪4,000‬‬
‫ק ה י ל ו ת יהודיות; ב ע ש ר י ם מ ד י נ ו ת ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ‪ .‬מ ה ש ל א יהיה ידוע ב ר ב י ם‬
‫א ף ב ש נ ת ‪ 960i‬ו מ מ ק ו ר ר א ש ו ן ה ו א ‪ ,‬כ י צ ד זה יכול היה ל ק ר ו ת ב מ א ה העשרים‪, ,‬‬
‫כיכלייה‬
‫ומה‬
‫עם‪,‬‬
‫ע ב ר ה ‪ .‬ע ל שליש ש ל‬
‫אותו‬
‫ש ע ו ד פ ח ו ת היה ידוע‪ ,‬הוא‪ ,‬כ י צ ד‬
‫שיועד‬
‫להם‬
‫כמוזלמנים‬
‫בפתרון‬
‫הסופי‬
‫ומה‬
‫עבר‬
‫אסטרונומי‬
‫של ‪ 6‬מיליונים‪.‬‬
‫בתכנון־ ש ט נ י הוכנו‬
‫הקרבנות לגורל‪,‬‬
‫מספר‬
‫כל‬
‫על‬
‫אם‬
‫וילד‪,‬‬
‫עד‬
‫שנפחו‬
‫נשמתם‬
‫מ ו ר ע ב י ם ‪ ,‬מוכים ע ד מ ו ו ת ‪ ,‬ב י ר י י ה ב ע ו ר ף ליד• ק ב ר י א ח י ם ה מ ו נ י י ם‬
‫ו ב ת א י הגזים‪ .‬זה ל א היה ידוע ׳ מ כ ל י ראשון‪ ,‬מ ש ו ם •שהמתים ל ק ח ו א ת ז ת ע ו ת‬
‫ס ב ל ם א ל א ר ו ב ו ת • ה כ ב ש נ י ם ו א י ל ו נ י צ ו ל י ה ש ו א ה ה ל א רבים• נ ש א ו א מ נ ם ב ק ר ב ם‬
‫את‬
‫סבלם; א ך ה ת ק ש ו ׳לספר ו ל ח י ו ת • מ ח ד ש הזוועות‪ ,‬ש ע ב ר ו עליהם‪ ,‬מ ה ע ו ד‬
‫והדברים• נ ר א ו ב ע י נ י העולם כ ד מ י ו נ י י ם ע ד כ ד י ‪ -‬ח ו ס ר אימון‪ .‬י מתוך‪ -‬ה ו ס ר י ד י ע ת‬
‫האמת‪,‬‬
‫אשר • ל א‬
‫נתקבלה‬
‫על‬
‫הדעת‬
‫של‬
‫שום‬
‫ע ד •משפט אייכמן ה ש א ל ה ״ ה כ צ א ן ל ט ב ח ״ י‬
‫ושוב‬
‫בן‪-‬תרבות‪• ,‬עלתה'שוב‬
‫׳׳ י‬
‫‪.‬־•׳ י‬
‫ג ד ע ו ן ה א ו ז נ ר ז״ל נ ט ל על• ע צ מ ו ב ש ם י ה ע ם י היהודי ל ה י ו ת ל פ ה ל ש ש ת המיליונים‪,‬‬
‫אשר‬
‫גם‬
‫ק ו ל ם ל א •י יישמע ו ל ת ב ו ע ׳ א ת מ ו ת ם מ א ת י הצורר‪,‬‬
‫שביצע'הפשעים והפנה‬
‫א צ ב ע מ א ש י מ ה כ ל פ י כ ל א ל ה ‪ ,‬א ש ר בשוויון נ פ ש ע מ ד ו מ נ ג ד ו ל א נ ח ל צ ו‬
‫ל ע ז ר ה ‪ .‬וזהו ח ש ב ו ן היסטורי ט ר ג י וארוך‪ .‬ל ד ו ר ו ת ו ל ת מ י ד יהדהד נ א ו ם ה פ ת י ח ה‬
‫‪1‬‬
‫ש ל ו ב מ ש פ ט המאה‪ ,‬ב ו גולל ב א ו ר ח מ ו נ ו מ ג ט ל י ו ע ל יסוד מ ח ק ר יסודי י ו ס י ס ט מ ט י‬
‫את‬
‫ה ש ת ל ש ל ו ת השואה; תכנון־ ה ה ש מ ד ה ; הזוועות;‬
‫‪:‬‬
‫שעברה׳ כלי קהילה‪ ,‬ה ס ב ל‬
‫‪15‬‬
‫והעינויים‬
‫עד‬
‫של כל פרט‪ ,‬דרכי החיסול ש ל ה ק ה י ל ו ת בארצות השונות‪,‬‬
‫מוות במחנות העבודה וחרושת המוות‬
‫הגדיל‬
‫האוזנר‬
‫כתב‬
‫האישום;‬
‫אשר‬
‫ע ד אז‬
‫מחדש‪.‬‬
‫כך‬
‫לשם‬
‫ל א היו‬
‫ואכן‬
‫אשר‬
‫אשר‬
‫אושויץ‬
‫על‬
‫עליו‬
‫היה‬
‫מסוגלים‬
‫היה מ י‬
‫התמוטט‬
‫ב מ ח נ ו ת הריכוז ו ה ה ש מ ד ה ‪.‬‬
‫לעשות‪ :‬היה עליו להוכיח‬
‫שלא‬
‫דוכן‬
‫עמד‬
‫העדים‪,‬‬
‫גשמו‬
‫שמה‪ ,‬ש ם‬
‫ב ב י ת המשפט האישומים‬
‫לפתוח‬
‫לגבור‬
‫סגור‬
‫על‬
‫פיהם‬
‫עצמם‬
‫בכך‪,‬‬
‫כמו‬
‫ברגע‬
‫שחזר‬
‫לפי‬
‫ההעברה‬
‫חוקי‬
‫של‬
‫ורגשותיהם‬
‫יחיאל‬
‫הסופר‬
‫בתיאורו‬
‫טבע‬
‫אלה‬
‫מהניצולים‪,‬‬
‫ולחיות‬
‫דיגור‪,‬‬
‫אל‬
‫אחרים‪.‬‬
‫על‬
‫פי‬
‫הזוועות‬
‫צטגיק‪,‬‬
‫ק‪.‬‬
‫הפלגטה‬
‫גתגסיתי‬
‫האחרת‪,‬‬
‫אישית‬
‫בכך‬
‫ו ה י י ת י ע ל ס ף ה ה ת מ ו ט ט ו ת ‪ ,‬כ א ש ר ב ע ת ת י א ו ר ב ע ד ו ת ש ל מ ח ז ה זוועתי‪ ,‬כ ש כ ל‬
‫אסירי המחנה מוקפים מאות שומרים מזויינים נצטוו לחזות בתליית גער וגבר‪,‬‬
‫חתך ו ד ל י ל י ו והחבל שעל צוארו של הנער נקרע והתובע הפנה אלי‬
‫אשר‬
‫לראשונה‬
‫השאלה‪,‬‬
‫את‬
‫התקוממתם?‬
‫על‬
‫שחזרה‬
‫עצמה‬
‫האוזנר ביקש להבליט את‬
‫לאחר‬
‫עוד‬
‫מכן‬
‫מדוע‬
‫ועוד‪:‬‬
‫לא‬
‫ה א ב ס ו ר ד ש ב ע צ ם השאלה‪ ,‬כ י צ ד י כ ל ו‬
‫מעונים‪ ,‬מורעבים‪ ,‬נטולי ישע כלואים בגיטאות ובמחנות‪ ,‬להתקומם מול מ כ ו נ ת‬
‫מלחמה‬
‫ל ש מ ר ה אדירה‪ ,‬ש ש ו ם מ ד י נ ה ב א י ר ו פ ה ל א ע מ ד ה מולה‪.‬‬
‫כבר‬
‫הניע‬
‫לא‬
‫עדים‬
‫היה‬
‫בתשובה‬
‫צורך‬
‫לשאלה‬
‫לתאר ולשחזר ולו במעט‪,‬‬
‫השומעים‬
‫זו‪,‬‬
‫שהוא‬
‫לאחר‬
‫מעל‬
‫א ת אשר קרה שם באמת‪ .‬הדם‬
‫ל ־‪100‬‬
‫ק פ א באוזני‬
‫ל ק ו ר א י ם ה ע ד ו י ו ת ש ל ר ב ק ה י ו ס ל ב ס ק ה ‪ ,‬שתיארה‪ ,‬כ י צ ד ל ג ג ד ע י נ י ה‬
‫ח ו ס ל ה כ ל מ ש פ ח ת ה ו ב ת ו כ ם י ל ד ת ה ‪ ,‬א ד ה כ ד ו ר ‪ ,‬ש ג ו ר ה בה‪ ,‬ל א המיתה‪ ,‬ו כ ש ה ר ג י ש ה‬
‫כשהיא‬
‫רוח‬
‫חיים‪,‬‬
‫כדי‬
‫להמשיד‬
‫מכוסה‬
‫בתלאות‬
‫בערימת‬
‫של‬
‫גוויות‬
‫נרדפת‬
‫בקבר‬
‫כלליה‪.‬‬
‫האחים‪,‬‬
‫השערות‬
‫יצאה‬
‫סמרו‬
‫הבור‪,‬‬
‫מתור‬
‫עדויות‬
‫למשמע‬
‫כ מ ו ש ל ד ׳ ׳ ר ' ו י ל י צ ׳ ק ר ־ ו ו ל ס ע ל ח י ס ו ל ג י ס ו ל ב ו ב ותיאורו ה מ ח ד ל ע ל ע ב ו ד ת ו‬
‫ב ב ר י ג ד ת המוות‪ ,‬ש ע ס ק ה ב ש ר י פ ת ג ו ו י ו ת ש ל ע ש ר ו ת אלפים‪.‬‬
‫ו כ ד ג ו ל ל האוזגר ל פ ג י ב י ת ה מ ש פ ס ו ה ע ו ל ם כ ו ל ו א ת מימוש ת ו כ ג י ת ה ה ש מ ד ה ‪,‬‬
‫ה ז ו ו ע ו ת והעיגויים ש ל יהודים ב כ ל א ח ת מ מ ד י ג ו ת א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ‪ ,‬א ת ש א י ר ע‬
‫במאות‬
‫גפש‬
‫מחגות‬
‫וההשמדה‪.‬‬
‫הריכוז‬
‫ולהוציא‬
‫ל ע מ ל מ ד י יום‬
‫אגי‬
‫תוהה‬
‫מהאלים‬
‫ע ד היום‪ ,‬מגיין‬
‫את‬
‫הגיצולים‪,‬‬
‫שאב‬
‫הם‬
‫אשר‬
‫תעצומות‬
‫עצמם‬
‫לא‬
‫י כ ל ו ו ל א היו מ ס ו ג ל י ם ל ס פ ר ‪.‬‬
‫היתד‪,‬‬
‫זו‬
‫המעטים‬
‫רק‬
‫העצומה‪,‬‬
‫השליחות‬
‫על‬
‫שגטל‬
‫להביא‬
‫עצמו‪,‬‬
‫שניצלו את האמת‬
‫הערומה‪ ,‬כפי‬
‫שהתרחשה‪.‬‬
‫האוזנר‬
‫מפי‬
‫את‬
‫שגולל‬
‫לאחר‬
‫במשפט‬
‫העדים‬
‫לליעת‬
‫מלוא‬
‫העולם‬
‫הזוועה‬
‫שבוצעה‬
‫ב צ ו ר ה מ ת ו כ ג ג ת על ה ע ם היהודי‪ ,‬ע ל ח ו ס ר ה י ש ע ו ל ל א כ ל ע ז ר ה מ ב ח ו ץ ‪,‬‬
‫ים‬
‫שטנה‬
‫של‬
‫המתקוממים‬
‫לפליםה‬
‫ועוינות‪,‬‬
‫בגיטאות‬
‫ניתן‬
‫ומחנות‬
‫היה‬
‫להעריד‬
‫ההשמדה‪,‬‬
‫גכוגה‬
‫כפי‬
‫את‬
‫שתיארו‬
‫גבורתם‬
‫אותם‬
‫מפי‬
‫העילאית‬
‫היחידים‪,‬‬
‫בתל‬
‫של‬
‫שנותרו‬
‫מ ר א ש י ה מ ר י ד ו ת ‪ ,‬י צ ח ק צ ו ק ר מ ן ‪ ,‬צביר‪ ,‬לובטקין‪ ,‬בוורשה‪ ,‬א ב א ק ו ב ג ר‬
‫בווילגה‪ ,‬ר ב ק ה ק ו פ ר ב ק ר ק ו ב ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬כ ו ל ל ה מ ר י ד ו ת ב מ ח ג ו ת ה ה ש מ ד ה‬
‫םרבליגקה‪,‬‬
‫הנאצית‬
‫אושויץ‪,‬‬
‫מילגיק‪,‬‬
‫מרדו ולחמו‪,‬‬
‫אלא‬
‫סוביבור‪,‬‬
‫למען‬
‫וחלמגו‪.‬‬
‫כבודו‬
‫של‬
‫ללא‬
‫העם‬
‫סיכוי‬
‫היהלי‪,‬‬
‫לגצח‬
‫כפי‬
‫את‬
‫החיה‬
‫שכתב‬
‫דולק‬
‫ל י ב ם ק י נ ד מ ר א ש י ה מ ח ת ר ת ב ק ר ק ו ב ב ע ת ו ן ה מ ח ת ר ת י ׳׳החלוץ ה ל ו ח ם ״ — ל מ ע ן‬
‫שלוש‬
‫ש ו ר ו ת בהיסטוריה״‪.‬‬
‫האוזנד‬
‫‪16‬‬
‫הפר‬
‫את‬
‫המשפט‬
‫למנוף‬
‫אדיר‬
‫לחקר‬
‫תולדות‬
‫השואה‬
‫והחדיר‬
‫את‬
‫תודעתה‬
‫והוא‬
‫ל כ ל ב י ת יהודי בארץ ו ב ע ו ל ם ‪.‬‬
‫עצמו‬
‫נשאר‬
‫קשור‬
‫נימי‬
‫בכל‬
‫לנושא‪,‬‬
‫נפשו‬
‫באשר‬
‫לא‬
‫עבורו‬
‫היה‬
‫זד‪ .‬א ך מ ש פ ם ‪ ,‬א ש ר בסיומו ו ב ה ר ש ע ת ו ש ל אייכמן נ ס ת י י ם ת פ ק י ד ו ש ל היועץ‬
‫ה מ ש פ ט י כ ת ו ב ע ‪ .‬זו היתד• ש ל י ח ו ת ה י ס ט ו ר י ת ש ל ה ע ם היהודי ו ה ו א ר א ה ת פ ק י ד ו‬
‫נ מ ש ך כ ל ע ו ד ל א נ ח ק ר ה נ ו ש א ע ל כ ל ה ב ט י ו ע ד ת ו ם והוא ר א ה ע צ מ ו מ ח ו י י ב‬
‫לפעול‬
‫השואה‬
‫להנצחת‬
‫והחדרת‬
‫לדורות‬
‫תודעתה‬
‫הבאים‬
‫לימוד‬
‫למען‬
‫לקחיה‬
‫ו כ כ ת ב אישום כ ל פ י העולם‪ ,‬ש ר א ה ו ש ת ק ‪.‬‬
‫א ך ט ב ע י היה‪ ,‬כ י נ ט ל על ע צ מ ו א ת ה ת פ ק י ד של י ו ש ב ר א ש מ ו ע צ ת יד־ושם‪,‬‬
‫הפך‬
‫חוקר השואה ופירםם ספרים ומאמרים ב ש פ ו ת ר ב ו ת ונךך ברחבי העולם‬
‫ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ו ב ק ה י ל ו ת היהודיות ל ה ע מ ק ת ה מ ו ד ע ו ת ל א ש ר אירע ל ע ם היהח־י‪.‬‬
‫ה י ה זה ר ע י ו נ ו ו ה ו ד ו ת ל פ ע י ל ו ת ו ‪ ,‬כ י ב ת י ה ס פ ר ב ר ח ב י ה מ ד י נ ה א י מ צ ו ק ה י ל ו ת‬
‫י ה ו ד י ו ת ש ח ר ב ו ל מ ע ן הנצחתן‪ .‬ה ו א היה מ י ו ז מ י ו מ ק י מ י מ ו ס ד ה ה נ צ ת ה ״משואה״‬
‫בתל־יצחק‪,‬‬
‫החשיב‬
‫והוא‬
‫ובכל‬
‫השנים‬
‫בראש‬
‫עמד‬
‫הוועדה‬
‫הפדגוגית‬
‫שלה‪,‬‬
‫כי‬
‫יותר‬
‫מכל‬
‫ה נ ח ל ת ת ו ד ע ת השואה ע ל ידי ל י מ ו ד ועיון‪.‬‬
‫לא‬
‫הפסיק‬
‫פעילותו‬
‫זו‬
‫גם‬
‫על‬
‫מיטת‬
‫חוליו‪,‬‬
‫כשהמחלה‬
‫גברה‬
‫עליו‬
‫ו מ ש ב י ק ר ו ה ו א נ ש י י ד ־ ושם ב ש ע ו ת י ו ה ק ש ו ת ‪ ,‬ה ת ע נ י י ן ו ב י ק ש ל ד ע ת א ת ה מ ת ר ח ש‬
‫במוסד‪.‬‬
‫מקום‬
‫מיוחד‬
‫רחש‬
‫לעצמו‬
‫גדעון‬
‫האוזנר‬
‫ז״ל‬
‫בפגתיאון‬
‫הלאומי‬
‫של‬
‫העם‬
‫ה י ה ו ד י ; פ ו ע ל ו ‪ ,‬ש מ ו ו ז כ ר ו יישארו ל ד ו ר ו ת ‪ .‬ת ה א זו נחמד‪ .‬פ ו ר ת א ל ב נ י ה מ ש פ ח ה‬
‫האבלים‪.‬‬
‫י נ ח מ כ ם ה ש ם עם שאר א ב ל י ציון וירושלים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הרמן‬
‫צבי‬
‫גדעון‬
‫אור‬
‫ומיוחד‬
‫מוזר‬
‫הגופני‪,‬‬
‫בתוך‬
‫ומעורר‬
‫הדים‪.‬‬
‫ל מ ו ו ת ‪, .‬חי‬
‫ה א ו ז נ ר‬
‫לו‬
‫אדם ‪.‬במלוא‬
‫הפעילות והעשייה‪:‬‬
‫ופתאום‬
‫מתחולל‬
‫ז׳יל‬
‫כושרו‬
‫ובמלוא י אונו‬
‫הרוחני‬
‫ב ה י ש מ ע ק ו ל ו — הוא צלול‪ ,‬הגיוני‪,‬‬
‫בו‬
‫המחשבה‬
‫שינוי‪.‬‬
‫אינגה‬
‫הבהירה‬
‫בוטח‬
‫מאבדת‬
‫א ת ר ע נ נ ו ת ה ‪ ,‬ה ת פ י ס ה ה ש כ ל י ת ה מ ה י ר ה נ ש א ר ת חודרת‪ ,‬מ ע ר כ ת ה ר ג ש ו ת ע ר ה ‪,‬‬
‫מ י ת ר י ה ק ו ל מ ש מ י ע י ם ב צ ל י ל ו ב צ ל י ל ו ת א ת ה ת ב ט א ו ת ו ‪ .‬השינוי מ ת ח ו ל ל ב ג ו ף ‪,‬‬
‫ה ש ר י ר י ם ו ה ע צ ב י ם ‪ ,‬ש מ פ ע י ל י ם א ת הגוף‪ .‬ה ל ב הולם‪ ,‬ה מ ו ח פ ו ע ל ‪ ,‬ר ק‬
‫במערכת‬
‫השרירים ה ג כ ס ם י ם מ ס ר ב י ם ל מ ל א ת פ ק י ד ם כמקודם‪ .‬ס י ר ו ב ם ג ו ב ר ע ל ־ י ד ע ל יד‬
‫ו ב א כ ז ר י ו ת ‪ ,‬ב ל ת י נ י ת ן ל ע צ י ר ה ב מ ש ך שנים‪ ,‬ע ד כי ה ו א מ כ ר י ע א ת‬
‫בעקשנות‬
‫גוף האךם‪ .‬כ ך קרה‪ ,‬זה ה י ה ג ו ר ל ו ש ל ג ד ע ו ן האוזנר‪.‬‬
‫עצוב‪.‬‬
‫אנחנו‬
‫הרי‬
‫שנולךנו‬
‫יודעים‪,‬‬
‫ועל־כן‬
‫אנחנו‬
‫מוכנים‬
‫כי‬
‫למות‪,‬‬
‫אין‬
‫א נ ח נ ו ב נ י א ל מ ו ו ת ; מעין ש כ ר ו ע ו נ ש ל ק י ו מ נ ו ע ל י אדמות‪ .‬ע צ ו ב ב ג ל ל ר ג ש ו ת י נ ו‬
‫אנו‪,‬‬
‫שסופו ש ל אדם מ ו כ ר‬
‫חודשים‪,‬‬
‫מספר‬
‫ב״משואה״‬
‫ממנו‪.‬‬
‫רתוק‬
‫מאמר מאלף‬
‫ונערץ‬
‫לכסא‬
‫גלגלים‪,‬‬
‫בבהירותו‬
‫חושבני‪ ,‬שהצדק עם‬
‫ב א ל א בזמן‪ ,‬מ ו ק ד ם מדי‪ .‬הן‬
‫אותו‬
‫מכוחותיו‬
‫מעורטל‬
‫ה מ ח ש ב ת י ת ‪ .‬חיוניותו‬
‫הפיזיים‬
‫עוד‬
‫—‬
‫המחשבתית‬
‫לפני‬
‫פירסם‬
‫לא‬
‫ה ו ג ה ד ע ו ת ‪ ,‬שאמר‪ ,‬כי ה מ ת י ם א י נ ם‬
‫סרה‬
‫חדלים‬
‫לחיות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ה ם חיים א ת נ ו ‪ ,‬ב ז כ ר ו נ נ ו ‪ ,‬ב מ ח ש ב ו ת י נ ו ‪ ,‬ב ד מ י ו נ נ ו ; ה ם מ ש ו ח ח י ם‬
‫אתגו‪ ,‬מ ש י א י ם ל ג ו עצה‪ ,‬ג ו ע ר י ם ב נ ו ‪ .‬א י ן זה ב ב ח י נ ת פ ו ל ח ן מ ת י ם ע ק ר ומייאש‪.‬‬
‫א ף שאין א ד ם פ ט ו ר מ ע צ ב ה ת ג ג נ ו ת ה ז כ ר ו נ ו ת ‪ ,‬הרי שיש ב ה ז כ ר ת נ ו ח ם וחום‪,‬‬
‫תקווה‬
‫ורצון‬
‫להמשיך‬
‫לבנות‬
‫חיים‪.‬‬
‫מעבי‬
‫היגון‬
‫חותכים‬
‫אנו‬
‫פסים‬
‫ורצועות‬
‫אור‪ .‬בגדעון ה א ו ז נ ר היתד! ה ת כ ו נ ה ה מ י ו ח ד ת ל ה ד ל י ק מ ש ו א ו ת ־ א ו ר ‪.‬‬
‫ברקע‬
‫האופי‬
‫ה א פ ל של‬
‫והגפש‬
‫המועטים‬
‫‪18‬‬
‫ההיעלמות מהאי‬
‫בגוגיהם‬
‫בתוכנו‪.‬‬
‫ובכל‬
‫איש־מעלה‬
‫נהרתם‪.‬‬
‫איננו‬
‫עלמא מתבלטים‬
‫גדעון‬
‫זה‪,‬‬
‫האוזנר‬
‫שיושב‬
‫על‬
‫ביתר שאת‬
‫היה‬
‫כסא‬
‫ו ח ד ו ת קווי‬
‫אחד‬
‫מאנשי־מעלה‬
‫רם‬
‫רבים‬
‫ונישא‪.‬‬
‫מ ב י ן א ל ה ‪ ,‬שיושבלם ל מ ע ל ה ‪ ,‬א י נ ם א נ ש י ־ מ ע ל ה ‪ :‬נ נ ס י ם הם‪ ,‬ש ת פ ס ו מ ק ו ם ב כ ו ת ל‬
‫המזרח‬
‫הפרסום‬
‫של‬
‫עצמי(‪,‬‬
‫)לרוב‬
‫איש־מעלה‬
‫הכבוד והתהילה‪.‬‬
‫בשכלו‬
‫מותר‬
‫‪ .‬ו ב ה ג י ו נ ו ‪ ,‬ביושר שיפוטו‪ ,‬ב ג י ש ת ו ל ל א מ ש ו א פ נ י ם ו י ח ד ע ם ז א ת מ ח ו נ ן ב״הגיון‬
‫ב ר ג ש ער‪ ,‬ב ע ל מ ט ע ן ר ו ח נ י ו ב נ ש מ ת ו ניגון כ פ י א מ ו נ ת החסידים‪ .‬גדעון‬
‫הלב״‪,‬‬
‫רקם‬
‫‪.‬האוזנר‬
‫את‬
‫חייו‬
‫מכסת‬
‫היפים‬
‫אמות‬
‫ב־ד׳‬
‫הצניעות‪,‬‬
‫כאשר‬
‫גם‬
‫זכה‬
‫ל פ ר ס ו ם ו ל ת ה י ל ה ‪ ,‬ו א ם כי ידע א ת ח ש ב ו ן ה מ ע ש ה ‪ ,‬זרע א ת ח ס ד ו כ א י ל ו ל א ח ר ־ י ד ‪,‬‬
‫רצון ה ת ב ל ט ו ת פרסומית וחרף מעניתו העמוקה‪.‬‬
‫בלא‬
‫השכלתו המשפטית הענפה התמזגה במזיגת־נוי עם מקראיו הספרותיים הנרחבים‬
‫אהבתו‬
‫‪.‬ועם‬
‫הזמן‪,‬‬
‫הוא‬
‫לא‬
‫לאמנות‬
‫עיוור‬
‫בכל‬
‫לגוני‬
‫ענפיה‪.‬‬
‫המקום‬
‫היה‬
‫ולא‬
‫משפטן‬
‫אדיש‬
‫מעולה‪,‬‬
‫לרוחות‬
‫לא‬
‫אך‬
‫המנשבות‬
‫לפעמי‬
‫תרש‬
‫ובתבל‪,‬‬
‫בארץ‬
‫חי א ת י ו ם ־ י ו מ ו עם מ י ת ר י א ת מ ו ל ומהר‪ ,‬ש ה ת מ ז ג ו ב נ ש מ ת ו ב ל י ה פ ו ג ו ת‬
‫ע ם ״ ר ח ש י הזמן״‪ ,‬כביטוי של ה מ ש ו ר ר אוםיפ מ נ ד ל ש ט א ם ‪.‬‬
‫ת ח ו ש ת ה ה ג י נ ו ת ב ע ר ה כאש ב ע צ מ ו ת י ו ‪ .‬א ו ל י ת כ ו נ ה נ פ ש י ת ־ ב ס י ס י ת זו ה ש ל כ ו ת‬
‫לה‬
‫מכריעות‬
‫במופנמות‪,‬‬
‫כל‬
‫על‬
‫קמעא‬
‫דרך‬
‫ביישנות;‬
‫ועל‬
‫חייו‬
‫היה‬
‫תפיסת‬
‫איש־חובה‬
‫עולמו‪.‬‬
‫במשפט‬
‫ו ג ם ל ד ר כ ו בחיים הציבוריים‪ .‬כ ל ה ב‬
‫התדירה‬
‫ל א מ ת ו ה ח י פ ו ש העז א ח ר י ה צ ד ק ו ה א מ ת ‪.‬‬
‫האוזנר‬
‫בגדעון‬
‫לשאול‬
‫שאלות‪,‬‬
‫ולנסות‬
‫לבנותם‬
‫האמיתיים‬
‫הגדולים‬
‫ה י ה זיק‬
‫ל ח פ ש את‬
‫מחדש‬
‫ספקנות‪.‬‬
‫של‬
‫השני‬
‫הצד‬
‫בעשייה‬
‫את‬
‫הגביעה‬
‫גם‬
‫לדרכו‬
‫צמרות הבליחו הנהייה‬
‫ספק‬
‫המטבע‪,‬‬
‫אינטלקטואלית‬
‫היו מחפשי האמת‪ ,‬אוהבי‬
‫וזאת‬
‫חנית על‬
‫להטיל‬
‫של‬
‫הוא‬
‫למופת‬
‫מילא‬
‫חובותיו‬
‫פ י ר ו ש ו •לבדוק‪,‬‬
‫לפרק‬
‫ללא‬
‫לבחון‪,‬‬
‫עדויות‬
‫ורעיונות‬
‫רק‬
‫הספקנים‬
‫רפיסות‪.‬‬
‫ה א מ ת ה א מ י ת י י ם ; ה ם היו ג ם ה מ א מ י נ י ם‬
‫ל ה ח ל ט י ו ת ו באמתו‪ .‬ל כ ש מ צ א אותה‪ ,‬ת מ י ד א ר ב ה גם מ נ ה ש ק ו ל ה ש ל‬
‫‪ .‬ס פ ק נ ו ת ‪ ,‬ה מ נ י ח ה מ ק ו ם גם ל ד ע ה א ח ר ת ו ל ב ח י נ ת ה ה מ ח ו ד ש ת ‪ .‬ב מ א ב ק ו ל ד ב ר י ם ‪,‬‬
‫ביטא את‬
‫עצמו‬
‫שמצאם‬
‫צודקים‪,‬‬
‫גשמעה‬
‫ב ל י יוהרה ו ב ל י ת א ו ו ת‬
‫בצלילות‬
‫התעללות;‬
‫ובהגיון;‬
‫אך‬
‫אמירת‬
‫האמת‬
‫אצלו‬
‫ב ב י ק ו ר ת ו ה ח ד ה אף פ ע ם ל א היה‬
‫ה י ש ר היו כ ל י‬
‫העיקריים‪ .‬קצוצי‬
‫גוון‬
‫ש ל איבה‪ .‬ההגיון ה ח ד ו ה ש כ ל‬
‫דעה‬
‫ו ק צ ו צ י מ ע ו ף מ מ ע י ט י ם היום א צ ל ג ו ב ע ר ך ההגיון וששים ל ה כ ר י ת ו ל מ ג ר‬
‫עבודתו‬
‫את‬
‫ה ש כ ל הישר ל מ ע ן הגדיל ו ה א ד י ר ת פ א ר ת ה ש ל ר ו ח הקודש‪ .‬ההגיון ו ה ש כ ל‬
‫ה י ש ר היו מ מ ו ז ג י ם בלשון מ ל ו ט ש ת ו נ ק י ה ל ה פ ל י א ב א ד י ב ו ת ה ‪.‬‬
‫גדעון ה א ו ז נ ר ש ל ט ב מ כ מ נ י ה ל ש ו ן ה ע ב ר י ת כ א מ ן ו ה י ט י ב ל פ ר ו ט ע ל מ י ת ר י ה ‪.‬‬
‫ל ש ו נ ו ל א היתד‪ .‬ל ש ו ן ־ כ י ס ו ח ‪ ,‬כ מ ק ו ב ל ב י מ י נ ו א צ ל פ ו ל י ט י ק א י ם ו מ ש פ ט נ י ם רבים‪,‬‬
‫ולעולם ל א נ ת ע ר ב ב ה בה גסות רוח‪ .‬כאילו נולד עם התחושה‪ ,‬שהשפה העברית‬
‫‪.‬תהה‪-‬את‬
‫הוולגריות ואת הנבירה באשפתות‪ .‬דבריו נ ש מ ע ו ‪ -‬ב נ ח ת ‪ ,‬נאים ומלאי‬
‫ח ן ו ש נ י נ ו ת ‪ ,‬ל ל א ה ת פ ר צ ו י ו ת ש ל ו ח ו ת ר ס ן ‪ ,‬ש ה נ נ ו מ ו ר ג ל י ם בהן ב ח י י ם הפוליטיים‪,‬‬
‫ללא‬
‫הרוח הפרוצה‪ ,‬שרומסת פ ר ח י ם ו נ ש מ ו ת ומזרה אימה ומשטמה‪ .‬אכן היה‬
‫מתרחק‬
‫הכבוד‬
‫גדעון‬
‫אחרי‬
‫מן המהומה והמהומתנות‪ ,‬ל ל א רדיפה אחרי פרפרי הקסמים של הכבוד‪.‬‬
‫בא‬
‫בדרך‬
‫האוזנר‬
‫זכה‬
‫הסבע אל‬
‫לכבוד‪,‬‬
‫אלה‪,‬‬
‫אך‬
‫שמגיע •להם‪,‬‬
‫צעד‬
‫בשבילים‬
‫אך‬
‫אין הם‬
‫רודפים‬
‫אחריו‪.‬‬
‫ללא‬
‫בקשתו‪.‬‬
‫הרודף‬
‫בודדים‬
‫ה כ ב ו ד — ה כ ב ו ד נ ס ממגו‪ .‬ו ה כ ל ב א ד י ב ו ת ‪ .‬א ד י ב ו ת ו ל א היתד‪ .‬מיופייפת‪,‬‬
‫מתחגחגת‪,‬‬
‫מ ל א כ ו ת י ת ‪ .‬היתד‪.‬‬
‫סבועה‬
‫באופיו‪.‬‬
‫בגיגוד לדעה‬
‫המקובלת‬
‫— איני‬
‫ח ו ש ב ‪ ,‬ש א ד י ב הוא‪ ,‬מ י ש א ו מ ר ״ ת ו ד ה ר ב ה ״ א ו ״ ש ב גא ב ב ק ש ה ״ ‪ .‬ג ם זו א ד י ב ו ת —‬
‫‪19‬‬
‫כ מ צ ו ו ה מ ל ו מ ד ה ‪ .‬אדם א ד י ב ח ש‬
‫או‬
‫ב א י ־ נ ו ח ו ת ‪ ,‬ל פ נ י שהוא א ו מ ר ד ב ר י ם פ ו צ ע י ם‬
‫מ ר ג י ז י ם ; ה ו א יודע מ ה ל ו מ ר ו א י ד ל ו מ ר ‪ ,‬כדי ל א ל ה ב י ך‬
‫עמיתו‬
‫בלא רצון‬
‫או בן שיחו‪ .‬א ד י ב ו ת ״ מ ל י ד ה ״ א י נ ג ה חגופה‪ ,‬או שיגרה‪ ,‬כי‬
‫את‬
‫אם‬
‫איזה‬
‫לא‬
‫היה‬
‫ש ס ת ו ם בטחון ג ג ד ה ת פ ר צ ו ת יצרים‪ ,‬ש ע ל ו ל י ם ל ה כ ב י ד ו ל ק ל ק ל א ת החיים‪.‬‬
‫כמעט‬
‫יכול‬
‫טבעי‪,‬‬
‫שאיש‬
‫להשתייך‬
‫אמונה‬
‫לזרם‬
‫בעל‬
‫מבגר‪,‬‬
‫פוליטי‪,‬‬
‫או‬
‫— היא מ ח ל ה‬
‫את‬
‫ההגיון‬
‫גפשי־רוחגי‬
‫של‬
‫גדעון‬
‫קיצוני‪,‬‬
‫או‬
‫פאנטי‪.‬‬
‫רוחני‬
‫נפשית־רוחנית‪.‬‬
‫בשקלא‬
‫ההתרחשויות‪,‬‬
‫האווגר‪,‬‬
‫הפאנטיות‬
‫איגגה‬
‫דרכו היתה דרך ביניים המודדת‬
‫בפלס‬
‫פנימי‪,‬‬
‫וטריא‬
‫השכל‬
‫בו‬
‫ומכוון‬
‫מרסן‬
‫את‬
‫ה ר ג ש ‪ .‬ד ר ך ק ש ה ‪ ,‬ל ע ת י ם מ ב ז ה ב ע י ג י הקיצוגים ה״פטריוטים״ או ש ל י ח י ה ק ד ו ש‬
‫ב ר ו ך הוא‪ .‬ה ו א י ך ע ג ם מ ת ו ך נ ם י ו ג ו ה מ ש פ ט י העגף‪ ,‬ש ה ח י י ם ה ם פ ש ר ה • א ח ת‬
‫מתמדת‪.‬‬
‫גדעון‬
‫פיקח‬
‫ה א ו ז נ ר היה ח ב ר‬
‫ומפוכח‪ ,‬סולד מ כ ל‬
‫מהשחמש‬
‫ולא‬
‫לא‬
‫במליצוח‬
‫ןרקורים‪.‬‬
‫חיפש‬
‫ב מ מ ש ל ת ישראל‬
‫כ ג ס ת ושר‬
‫עירפול‬
‫מ ח ש ב ת י ו ע ל אף‬
‫נבובוה‪• .‬הוא‬
‫מהומוה‬
‫מובדל‬
‫לא‬
‫מן‬
‫היה‬
‫יצר‬
‫הפוליטיקאים‪,‬‬
‫בחייו הפוליטיים‪ .‬ה י ה‬
‫בלשון‬
‫שליטתו‬
‫משיגי‬
‫שהננו‬
‫בחל‬
‫—‬
‫כוחרוח‬
‫תקשורת‬
‫מורגלים‬
‫כי‬
‫בהם‪,‬‬
‫עיווח ד ב ר י ו ; ד ו ב ר א מ ח היה‪ .‬ה פ ו ל י ט י ק א י ם ש ל נ ו כ ל כ ך ע ס ו ק י ם ב ר ד י פ ה‬
‫ה ב ל ו ת ו ת ה פ ר ס ו מ ת ה ע צ מ י ת ‪ ,‬ע ד כי אין ל ה ם ןמן ל ו מ ר א ת ה א מ ח ‪ .‬י ש‬
‫אחרי‬
‫סוברים‪,‬‬
‫לא‬
‫ש ב ג ל ל ה ת נ ה ג ו ת זו‪,‬‬
‫צלחה‬
‫היתד‪,‬‬
‫ב ג ל ל רתיעה טבעית מהמוניות וגסות‬
‫בפוליטיקה‪.‬‬
‫סבור‪ ,‬שנהפוך‬
‫אני‬
‫הוא;‬
‫— דרכו‬
‫הפוליטיקה‬
‫לפחות‬
‫—‬
‫ל פ י המושגים ה מ ק ו ב ל י ם ב י ש ר א ל — ל א ה צ ל י ח ה בו‪ .‬היא ל א ה צ ל י ח ה ל ה ש ח י ת‬
‫הגיונו‪,‬‬
‫את‬
‫התמקחות‪,‬‬
‫בשגי‬
‫את‬
‫את‬
‫התנהגותו‪,‬‬
‫הפגימית‪,‬‬
‫ביישגותו‬
‫אמירת‬
‫את‬
‫ללא‬
‫האמת‬
‫א ת שיקוליו ו ש י פ ו ט י ו ה ע נ י נ י י ם ‪.‬‬
‫דברים‬
‫בלחי‬
‫שבאמוגחו היה נחרץ‪,‬‬
‫שקלא‬
‫מתפשר ו ל א מוכן לשום‬
‫ו ט ר י א ו מ ש א ו מ ת ן ‪ :‬צ י ו ג ו ת ו ש ל ט ו ן ה ח ו ק ‪ .‬שגי ה ד ב ר י ם ה ם י ס ו ד ־ מ ו ס ד ל ק י ו מ ג ו‬
‫בארץ‪ .‬שני י ם ו ד ו ת ־ א מ ו נ ה א ל ה ל א ג מ ד ד ו א צ ל ו ב פ ל ס ה ס פ ק ו ת וודאי ל א היו‬
‫בלי‬
‫איתנה‬
‫טרף‬
‫לאכזבות‪.‬‬
‫קיום‬
‫חברה תקינה‪ .‬לא פעם‬
‫ציונות‬
‫היה‬
‫אין‬
‫לי‬
‫מדינה‪:‬‬
‫בלי‬
‫העונג לשוחח‬
‫שלטון‬
‫על‬
‫אתו‬
‫איתן‬
‫חוק‬
‫החוק‬
‫אין‬
‫ושלטונו‪,‬‬
‫ע ל ה ה י ב ט י ם ה פ י ל ו ס ו פ י י ם ־ ה א נ ו ש י י ם ש ל החוק‪ .‬הן מישהו יכול ל ה י ו ת ע ו ר ך ד י ן‬
‫טוב‪ ,‬ל ד ע ת א ת ה ח ו ק י ם ע ל פ ר ט י ה ם ‪ ,‬מ ב ל י ש ת ה י ה נ ה י ר ה ל ו פ י ל ו ס ו פ י י ת ה ח י י ם‬
‫העמוקה‪,‬‬
‫נבעה‬
‫אמר‪,‬‬
‫שמתבטאת‬
‫בחוקים‪.‬‬
‫מתוך‬
‫ג ם ג י ש ת ו ל מ ש פ ט אייכמן‪,‬‬
‫שאפילו‬
‫ובאשר‬
‫לארכי־רוצח‬
‫למשפט‪:‬‬
‫נדמה‬
‫אדולף‬
‫היה‬
‫לי‪,‬‬
‫תפיסתו‬
‫בו‬
‫המעמיקה‬
‫במהות‬
‫היה‬
‫התובע הכללי‬
‫אייכמן‬
‫הזכות להתגונן‬
‫שעומד‬
‫לפגי‬
‫איש‬
‫בעל‬
‫החוק‬
‫והצדק‬
‫הבלתי נשכח‪.‬‬
‫בפני‬
‫מטען‬
‫הוא‬
‫בית־המשפט‪.‬‬
‫רוחגי־נפשי‬
‫עצום‪ ,‬ש ב ע ק ב ו ת ה ש ו א ה ו ב מ ש פ ט א י י כ מ ן נ ש ר ו נ ת ב ק ע ק ר ו ם ה מ פ ו נ מ ו ת ש ב א ו פ י ו‬
‫ע ד ל ם י נ ו ו ר מ ע י י נ ו ת ר ו ח ו ‪ .‬הן ייצג ו ד י ב ר ב ש ם ש ש ה מ י ל י ו נ י ם‬
‫ונפתחו‬
‫אילמים‪.‬‬
‫פיות‬
‫לאו מילתא זוטרתא‪.‬‬
‫גדעון ה א ו ז נ ר ל א ז כ ה ל ק ב ל א ת ת פ י ל ת ו ש ל א ח ד מ מ ש ו ר ר י ה ע ו ל ם ה ג ח ל י ם ‪:‬‬
‫‪...‬״ אדון עולם‪ ,‬ת ן ל כ ל א ח ד א ת מ ו ת ו שלו‪,‬‬
‫מ ו ו ת ‪ ,‬שיהיה ג ו ב ע מ ן ה ח י י ם ב ה ם מ צ א אהבה‪ ,‬ט ע ם ומצוקה‪...‬״‬
‫‪20‬‬
‫אכן‪,‬‬
‫אהבה רבה מצא בחיק משפחתו‪ ,‬טעם מצא בפעילותו המאירה־הברוכה‪,‬‬
‫ומצוקה‬
‫שהסתלקותו לעולם‬
‫האמת‬
‫מ צ א מלוא חופניים‬
‫היתד‪,‬‬
‫נביעה‬
‫ב ע ר ו ב ימיו‪ .‬א ך ק ש ה לומר‪,‬‬
‫מחייו‬
‫הגיונית‬
‫היוצרים‬
‫היה‬
‫ורבי־המעש‪.‬‬
‫סוף‬
‫מכאיב‪,‬‬
‫בלתי צודק ומקומם נפשית לאדם מפואר‪.‬‬
‫אור‬
‫היא‬
‫מ ו ז ר ו מ י ו ח ד ל מ ו ו ת ‪ .‬ה ה ת י ח ד ו ת ע ם גדעון ה א ו ז נ ר א י נ נ ה פ ו ל ח ן מ ת י ם ;‬
‫ש י ב ה מ ו ד ג ש ת ל ע ק ר ו נ ו ת ב ל ת י מ ע ו ר ע ר י ם — לחיים‪.‬‬
‫חש‪,‬‬
‫שמפרשיך‬
‫אנוש‬
‫ומרגש‬
‫השואה‬
‫מתמלאים‬
‫אגוש‪.‬‬
‫חייבים‬
‫הן‬
‫כוח‬
‫וחלל‬
‫כתב‬
‫במאמרו‬
‫אנו ל ה ע ל ו ת‬
‫את‬
‫העולם‬
‫ערכי‬
‫שוב‬
‫ריק‬
‫ומעורטל‬
‫ב״משואה״‪:‬‬
‫‪...‬״מתוך‬
‫תהום‬
‫שנרמסו ולקךשם מחדש‬
‫לעיני‬
‫האחרון‬
‫האדם‬
‫איגגו‬
‫בהתייחד אתו אתה‬
‫משכל‬
‫כ ל ב א י ע ו ל ם ‪ ,‬ל מ ע ן יגנו ע ר כ י ם א ל ה ע ל ק י ו מ ה ש ל האנושות‪..,‬״‬
‫שוב‬
‫זוהרים‪.‬‬
‫מופיעים‬
‫תכלת‬
‫שמים‪,‬‬
‫ים‬
‫כחול‪ .‬ובוקדו‬
‫של‬
‫יום‬
‫רווי‬
‫רסיסי‬
‫לילה‬
‫‪21-‬‬
‫ד״ר אביהו רונן‬
‫א ל כ ס‬
‫ג ת מ ו ן ‪,‬‬
‫ל ו ח ם‬
‫ב מ ל א ת עשר שנים ל מ ו ת ו‬
‫מ‪a‬וא‬
‫‪.1‬‬
‫ל פ נ י כ־‪ 10‬ש נ י ם ה ל ך ל ע ו ל מ ו א ל כ ם ג ת מ ו ן ו ב כ ך ב א ה לקיצה פ ר ש ת חיים ס ו ע ר ת‬
‫וייחודית‪ .‬ב כ ל א ח ד מ פ ר ק י חייו ש ל א ד ם זה ט מ ו נ ו ת היו חוויות כ ה ע ז ו ת ‪ ,‬ש ד י‬
‫ח י ה ב כ ל א ח ת מ ה ן ‪ ,‬כ ד י ל מ ל א ח י י ם מ ל א י ם ש ל א ד ם אחר‪ .‬א ל כ ס ‪ ,‬ש כ נ ע ר י ד ע‬
‫א ת השואה‪ ,‬ה י ה א י ש מ ח ת ר ת ב ב נ ד י ן שבפולין‪ ,‬פ ע י ל ב ר י ח ה ל ס ל ו ב ק י ה ‪,‬‬
‫מחתרת‪,‬‬
‫איש‬
‫ש ה ו צ א ל ה ו ר ג ב ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬ח י י ל ב צ ב א ה א ד ו ם באוסטריה‪ ,‬א י ש ה נ ו ק מ י ם‬
‫בווינה‪ ,‬ל ו ח ם ה א צ ״ ל ב א י ר ו פ ה ‪ ,‬מ ע ו ל י א ל ט ל נ ה ‪ ,‬ס ג ן א ל ו ף ב צ ה ״ ל ‪ ,‬ר א ש ה ע ל י ה‬
‫ה ח ש א י ת מ מ ר ו ק ו ‪ ,‬תעשיין ב ר ז ל ג ד ו ל ו פ ע י ל שיקום נ ו ע ר בנווה ש ר ת ‪.‬‬
‫א ך ייחודה ש ל פ ר ש ת ח י י ם ו ו א י נ ו ט מ ו ן ר ק ב ר י ב ו י ובמגוון ע ל י ל ו ת י ה ‪ ,‬א ל א‬
‫‪ x‬ם ב ה מ ש כ י ו ת ו ב ר צ ף ההיסטורי‪ ,‬ש ה י א מ י י צ ג ת ‪ .‬ב ד מ ו ת ו ש ל א ל כ ס מ ו צ א י ם א נ ו ק ו‬
‫החפחחוח‪,‬‬
‫ה מ צ ב י ע ע ל ה ק ש ר ש ב י ן ד ר כ י ה ח י י ם ואופיו ש ל ה נ ו ע ר ה י ה ו ד י ב י ן‬
‫ש ת י מ ל ח מ ו ח ה ע ו ל ם ל ב י ן ה ל ח י מ ה ה י ה ו ד י ה ב ש ו א ה ; ע ל ה ק ש ר בין ל ח י מ ה זו‬
‫׳ותשוקח ה נ ק מ ה ש ל שרידי ה ל ו ח מ י ם ‪ :‬ו ע ל ה ק ש ר ה מ פ ו ת ל ו ה ס ב ו ר בין א ל ה ל ב י ן‬
‫פעילות‬
‫צבאית ומדינית כאן בארץ‪.‬‬
‫ק ש ר י ם א ל ה א י נ ם כ ה פ ש ו ט י ם ‪ ,‬כ פ י ש ל ע י ת י ם מ ד מ י ם אנו א ת ה ד ב ר ‪ .‬ל א ה י ה‬
‫ז ה כ ל ל מ ו ב ן מאליו‪ ,‬ש צ ע י ר י ם י ה ו ד י י ם יגיבו ב כ ח הנשק ד ו ו ק א ל נ ו כ ח‬
‫אוחה‬
‫מ ס פ ר גדול של אנשים סייעו לכתיבת מאמר זה וללא עזרתם ספק אם היה נ כ ת ב ‪:‬‬
‫אניטה טרםי סייעה רבות באיסוף ה ח ו מ ר ; נתנאל אבי יונה )סגיו( סייע באיסוף החומר‬
‫בתרגומים‪ :‬מנחם וירט עודד ולחץ כ א ח ת ; תושיה ושלום הרצברג‪ ,‬כרמית גתמון‪ ,‬מאנוס‬
‫דיאמנט‪ ,‬אמיל בדיג‪ ,‬דינה גלבוע‪ ,‬אלכם אלרון ודן טולקובםקי‪ ,‬הקדישו מזמנם ל ר א י ו נ ו ת ;‬
‫תודה מיוחדת גתונה לאברהם כהן‪ ,‬שחשף לראשונה את פעולתה של קבוצת ״עוז״‬
‫בנווה שרת‪ .‬אם גפלו אי דיוקים או טעויות למרות עזרה רבה זו‪ ,‬הרי שהאחריות היא‬
‫על המחבר בלבד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫סיטואציה‬
‫כל־כך‬
‫נ ו ר א י ת של"השמדה‪".‬׳*נוטים‪:‬יאנו ל ש א ו ל ל פ ע מ י ם ‪ ' :‬מ ד ו ע ה ח ל ו ל ה י ל ח ם‬
‫מאוחר‪ ,‬מדוע כ ה מעסים ז א ך יש להפוך א ת השאלה ע ל פ י ה ;‬
‫איך‬
‫ה צ ל י ח ו נ ע ר י ם א ל ה ל ה ת א ר ג ן ת ו ך ת ק ו פ ה כ ה ק צ ר ה ו א י ך ה ש כ י ל ו ל י צ ו ר ארגונים‪,‬‬
‫בתוכם‬
‫שליכדו‬
‫בחינת‬
‫ואלפי‬
‫מאות‬
‫צעירים?‪ .‬לשאלות א ל ה‬
‫ניתן‬
‫להשיב על‬
‫ידי‬
‫ה מ ק ו ר ו ת ה ח ב ר ת י י ם ש ל ה נ ו ע ר היהודי ב ש ו א ה ו ב פ ר ט אלה‪ .‬ש ל ת נ ו ע ו ת‬
‫הנוער‪.‬‬
‫ו ב ד ו מ ה ל כ ך איגו מ ו ב ן מ א ל י ו ג ם ה ק ש ר שבין ה ל ח י מ ה ה י ה ו ד י ת ב ש ו א ה ל ב י ן‬
‫הלחימה והעשייה כ א ן בארץ‪ .‬כדי י ל ב ר ר סוגיה זו ע ל י ג ו ‪ .‬ע ו ד להישיר מ ב ט א ל‬
‫ה ק ש י ם ‪ ,‬ש נ ש א ו ע י מ ם ה ש ר י ד י ם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ב ת ו ך אירופה‪ .‬ה ח ר ב ה ;‬
‫המסענים‬
‫א ל הדרך‪ ,‬ב ה נ ק ל ס ו בארץ ישראל ע ל ידי חבריהם ב נ י הארץ; א ל !תחושותיהם‬
‫והרגשותיהם‪,‬‬
‫כמלחמת‬
‫;‬
‫בשעה שמצאו א ת עצמם‪ .‬גלחמים‪ .‬פעם ־גוםפת במלחמה‪ ,‬שנתפסה‬
‫ק י ו ם ; א ל ה ד ר כ י ם ‪ ,‬בהן‪ .‬ב ג ו א ת ע צ מ ם ו א ת‬
‫לברר‬
‫הנסיון‬
‫מערכות‬
‫מוביל‬
‫קשרים א ל ה‬
‫סביבתם׳בישראל‪.‬‬
‫אותנו‪ .,‬כמדומה‪ ,‬ל ק ר א ת‬
‫יתר‬
‫ה י ס מ ו ר י ז א צ י ה ש ל ה ש ו א ה ‪ :‬מ ש מ ע ‪ ,‬ה ב נ ת ה כ ת ו פ ע ה ‪ ,‬א ש ר ל מ ר ו ת ייחודה‪ :‬נ מ צ א ת‬
‫ע ל ר צ ף ה י ס ט ו ר י מ ס ו י ם ; רצף‪ ,‬ש ב ו ״ ה ל פ נ י ״ אינו ב ב ח י נ ת ר ק ע ב ל ב ד ‪ ,‬ו ״ ה א ח ד י ״‬
‫אינו‬
‫בבחינת‬
‫בדרך‬
‫השלכה בלבד‪.‬‬
‫ה כ ת י ב ה ש ל מ א מ ר ז ה ניסינו‬
‫ל ק ח ת בחשבון שיקולים אלה‪ .‬ואם כי‬
‫ר צ ף פ ע י ל ו ת ו ה ח ב ר ת י ת ו ה ל ו ח מ ת מ צ י ג א מ ג ם א ת א ל כ ס ג ת מ ו ן כ ד מ ו ת ייחודית‪,‬‬
‫ה ר י ש ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת מ ש ק ף סיפורו ג ם א ת ח ל ו מ ו ת י ו ‪ ,‬מ א ב ק י ו ו ג ו ד ל ו ש ל‬
‫דור שלם‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ה ג ו א ו נ ו ד י ם‬
‫כ ב ן ‪ 48‬ה י ה ה ר ב י ש ש כ ר ב ר י ש ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬א ב י אימו ש ל א ל כ ס ‪ ,‬ב ש ע ה ש ק י ב ל ע ל‬
‫עצמו‬
‫ב ש נ ת ‪ 1893‬ל ה י ו ת ר ב העיר בגדין‪.‬‬
‫ה י ה ז ה ת פ ק י ד מ כ ו ב ד ‪ . :‬ק ה י ל ת בגדין ש ב ז ג ל מ ב י ה ‪ ,‬מ ה ק ה י ל ו ת ‪ .‬ה ע ת י ק ו ת בפולין‪,‬‬
‫א ש ר ש ר ש י ה ה ר ח י ק ו ע ד ל מ א ה ‪ :‬ה ־ ‪ , 1 3‬ידעה‪ .‬ב א ו ת ה • ע ת ע ד נ ה מ ח ו ד ש ת ; ת ג ו פ ת‬
‫ש ע ב ר איזור מ כ ר ו ת ו ת ע ש י ה זה‪,‬‬
‫מ ש כ ה א ל י ו יהודים ר ב י ם ‪,‬‬
‫הפיתוח‬
‫הכלכלי‪,‬‬
‫שביקשו‬
‫ל י ה נ ו ת ‪ .‬מ ה א פ ש ר ו י ו ת ה ח ד ש ו ת י • ש נ פ ת ח ו •׳לפניהם* י ר ב י ם ; מ ה ם מ צ א ו ל ה ם‬
‫מ ק ו ם ב ס ו ס נ ו ב י ץ ה ס מ ו כ ה ‪ ,‬ש א ך ל פ נ י ע ש ר ו ת שנים היתד‪ ,‬כ פ ר ׳ נ י ד ח ו ע ת ה צ מ ח ה‬
‫ל ה י ו ת ע י ר ת ע ש י י ת י ת ; א ך ה י ו גם‪ ,‬ש ה ג י ע ו ל ב נ ד י ן ‪ ,‬ש כ ע י ר מ ס ח ר מ ש כ ה א ל י ה‬
‫יהודים‬
‫רבים‪.‬‬
‫השתלבו גם‬
‫שהתפתחו‬
‫היהודים‬
‫בבנדין‬
‫חודרים היו כ ד ר כ ם מ א ז אל־ סדקי‬
‫ובסוסגוביץ‬
‫במסחר‪,‬‬
‫הכלכלה‪.‬‬
‫מרביתם‬
‫מ ל א כ ת ־ י ד ‪ . ,‬ת ע ש י י ה ק ל ה ושירותים‪,‬‬
‫ס ב י ב המכרות והתעשייה •הכבדה‪.‬‬
‫בדיעבד ת ר מ ו אלה‪ .‬ג ם‬
‫לשמירת‬
‫צ ב י ו נ ה ה י ה ו ד י ש ל ה ע י ר ‪ :‬ב ש נ ת ‪ 1897‬יי נ מ נ ו ב ב נ ד י ן כי‪24,000‬י ת ו ש ב י ם ‪ ,‬ו מ ת ו ל ם‬
‫כ־‪ 11,000‬י ה ו ד י ם ‪.‬‬
‫‪'••.‬׳׳•‪.:‬‬
‫;‬
‫ד‬
‫‪!..‬״‪:.‬‬
‫‪ .‬י ש ש כ ר ^ ב ר י ש ג ר א ו ב ר ד )‪ (1913—1845‬נ ר א ה ‪ ,‬כ מ י ש ר א ו י ל ה ו ל י ך ; ק ה י ל ה מ ת פ ת ח ת‬
‫זו‪ .‬ע ו ד ב ג ע ו ר י ו ב ע י י ר ה ש ר ג ס ק ׳ ה ת פ ר ס ם זפעילוי ג ח ל ‪ ,‬ו כ א ש ר ה י ה ׳ ל ר ב ק ה י ל ת‬
‫בגדין‪ ,‬כ ב ר ה י ה ש מ ו ידוע• ב ק ה י ל ו ת ר ב ו ת ‪ . .‬ג ח ו ם ־ ס ו ק ו ל ו ב ‪ . ,‬ש ה י ה ! אחדי‪ :‬מ ת ל מ י ד י ו‬
‫של‪ .‬ג ר א ו ב א ר ד ב ט ר ם נ ת מ נ ה ל ר ב ״ ת י א ר לימים א ת אישיותו‬
‫במילים ‪:‬הבאות‪:‬‬
‫‪23‬‬
‫״סמוך‬
‫ל ת ק ו פ ה ה ה י א ‪ .‬א מ ר ל י א ב א ‪ :‬׳יש ל ך די מ י ה ו נ ת ן ‪ .‬כ ב ר י כ ו ל א ת ה‬
‫ללמוד‬
‫אבל‬
‫ד ף גמרא‪ ...‬א ז ה ל כ ת י ל ש י ע ו ר ו ש ל ב ע ד י ש א ך ז מ ן‬
‫קצר‪,‬‬
‫ז כ ר ו נ ו ת הזמן ה ה ו א ה ת ח ז ק ו ב ק ר ב י ע מ ו ק עמוק‪ .‬היה זה א ד ם יפה‪ ,‬ב ע ל פ נ י ם‬
‫ל ב נ י ם כ ש ל ג ו ז ק ן ש ח ו ר מ ק י ף אותם‪ .‬העינים ה ג ד ו ל ו ת היו מ ל א ו ת ־ ח י י ם ‪ ,‬ו ל ב‬
‫ט ו ב מ א ו ד ה צ ת מחרכיהן‪ ...‬ת י נ ו ק הייתי‪ ,‬א ב ל א י ז ה כ ו ח כ מ ו ס מ ש ך א ו ת י‬
‫ה א ב ר ך ה מ ו ב ה ק הזה‪ ...‬ו מ ש נ ת ו של ב ע ר י ש היתד!‪ .‬ק ב ו נ ק י ‪.‬‬
‫אל‬
‫השיעור‬
‫ה ר א ש ו ן היה ״ ח ז ק ת ה ב ת י ם ״ ‪ ,‬ו ג ם ש ם — א ו ל י י ז כ ר ו ה ח ב ר י ם ? — נ כ נ ס ת י‬
‫אל‬
‫הבעיות״‪,‬‬
‫״גוב‬
‫רציחי‬
‫המילים‪...‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫הרציתי‬
‫את שאלוהי‬
‫הממשיוח‬
‫ל ג ש ם לי א ח ה ד ב ר י ם ה מ ו פ ש ט י ם ‪,‬‬
‫ובעריש‬
‫בפני‬
‫בעלי‬
‫היה מגחך‬
‫ג י ח ו ך ק ל ו א ו מ ר ל י ‪ :‬אין ל נ ו ע ס ק ב מ ו ח ש י ם ש ב ע ו ל ם ה מ צ י א ו ח ו ה מ ע ש ה‬
‫א ל א ב ה ל כ ו ת ‪ .‬אין א נ ו ל ו מ ד י ם ח ז ק ת הבתים‪ ,‬כ ד י ל ע ש ו ח ‪ ,‬א ל א כ ד י ל ל מ ו ד ‪.‬‬
‫ק פ צ ת י ממקומי כ נ כ ו ו ה ‪ :‬כ י צ ד ? — שאלתי — הן ל א המדרש ה ו א העיקר‬
‫א ל א ה מ ע ש ה ! כן‪ ,‬ה ש י ב נ י בעריש‪ ,‬א ב ל אין זה נ ו ג ע א ל ה ה ל כ ו ת האלה‪...‬‬
‫]אלה[‬
‫סוקולוב‬
‫רק ללימוד‬
‫מחה‪ ,‬אך‬
‫בעלמא!״‬
‫ג ר א ו ב ר ד לא השיב לו עוד‪:‬‬
‫״ ה ו א ה י ה ב ע ל מ ז ג ־ ט ו ב ‪ ,‬ומזגו ז ה ניצחני‪ .‬ה ש י ע ו ר מ ש ך א ת ל י ב י ב ו ו ה ר‬
‫ק ס מ ו ‪ .‬ה י ה ב ו ש ח ו ק ־ ח ן ‪ ,‬ה י ת ה בו ת ו מ ה וגכוחה‪ ,‬ה י ה ב ו ל ח ש ק ו ל זמר‬
‫ע ר ב ‪ ,‬ג ע ג ו ע י ם ו צ ל י ל י ם מ ע ו ל ם א ח ד צ ח ו נ ק י וקדמון‪ .‬ו כ מ ע ט י כ ו ל א נ י ל ו מ ר ‪,‬‬
‫שהיה‬
‫גם‬
‫בו‬
‫לב‬
‫רגש‬
‫ו נ פ ש פיוטית‪...‬‬
‫הוי‪,‬‬
‫חלומות‬
‫נשכחים‪,‬‬
‫תמוגות‬
‫אשר כבו!״‬
‫סוקולוב‪,‬‬
‫באברך‬
‫ש מ ב ק ש היה כבר אחר גאולה בעולם המעשה‪ ,‬מ ד מ ה היה לראות‬
‫ב ר י ש ג ר א ו ב ר ד א ת ק ס ם ה ע ו ל ם הישן ש ל ה ר ו ח ג י ו ת ה י ה ו ד י ת ‪ .‬מ ש פ ג ש‬
‫ב ו ל א ח ר מ כ ן כ ר ב מ כ ו ב ד ‪ ,‬ה ת א כ ז ב ‪ :‬ה א ב י ד העדין נ ט ש א ת ״ ט י ר ת ה א י ד י א ל י ״‬
‫ופנה אל עולם ה מ צ י א ו ח והמעשה‪ .‬סוקולוב ראה לפניו ר ב חשוב‪ ,‬עמום בדאגוחיו‪,‬‬
‫מכווץ‬
‫בחוג פעולותיו — אשר הרבנוח כבר הניחה עליו א ח ח ו ח מ ה ‪:‬‬
‫״ א י ל ו היה א ד ם זו ע ו מ ד ב ר ש ו ח עצמו‪ ,‬ב ה ח פ ח ח ו ח פ נ י מ י ח ‪ ,‬ח ו פ ש י ת ו ט ב ע י ח ‪,‬‬
‫בלי כל‬
‫‪1‬‬
‫שעבוד ו כ פ י ה מ צ ד ה ח נ א י ם החיצוגיים‪ ,‬אזי ה י ה מ ס ו ג ל ל ה ח ע ל ו ח‬
‫ל מ ד ר ג ה ה י ו ח ר גבוהה‪.‬״‬
‫ם ו ק ו ל ו ב מ ז ה ה ה י ה כ מ ע י ן כ א ב סמוי ב ג פ ש ו של ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬ש ו ו י ח ד ע ל ה ר ו ח נ י ו ת‬
‫הטהורה‬
‫למען כס‬
‫ה ר ב נ ו ת ‪ .‬מ ד מ ה היה ל ר א ו ת ו כ א מ ן ‪ ,‬ש ל א מ י מ ש‬
‫א ת יעודו‪.‬‬
‫אלא שבאישיותו ש ל גראוברד טמונה היתה למרות זאת סינחיזה ח ד ש ה ‪ :‬במהלך‬
‫כ ה ו נ ת ו כ ר ב ק ה י ל ת ב נ ד י ן ידע ג ר א ו ב ר ד ל ש ל ב ב מ ע ש י ו ו ב א י ש י ו ת ו א ת ה ל מ ד נ ו ת‬
‫היהודית‬
‫העתיקה יחד עם פעילות קהילתית מתקדמת‪.‬‬
‫בשנת‬
‫‪1910‬‬
‫הוציא את‬
‫ס פ ד ו ״ ד ב ר י י ש ש כ ר ״ ו ב א ו ח ה ש נ ה אף ה ש ח ח ף ב ו ו ע י ד ה ה ר ב נ י ם ב פ ט ר ב ו ר ג ‪.‬‬
‫ב ד ר כ י פ ע ו ל ת ו נ י כ ר ת היתד‪ ,‬אישיותו ה ס ו ב ל נ י ת ו ה פ ח ו ח ה ‪ .‬ב ה ו ר א ה ה י ה מ ה מ ק י ל י ם‬
‫הגמלים‬
‫‪24‬‬
‫ו פ ע ם א מ ר ‪ :‬״ ד ע ו ל כ ם ‪ ,‬ח ל מ י ד י היקרים‪ ,‬א נ י מ ח י ר ש א ל ה ז א ת ‪ ,‬ב מ ק ו ם‬
‫ש ר ב נ י ם א ח ר י ם מ ח מ י ר י ם בה‪.‬״ ב מ ק ר ה א ח ד ‪ ,‬ב ו ה ת י ר א פ י י ת מ צ ה ב מ ע י ן מ כ ו נ ה‬
‫פ ש ו ס ה — ״ מ צ ה ־ מ א ש י ן ״ — ה ב י א עליו א ת ח מ ת ם ש ל ה ח ס י ד י ם וסופו ש נ א ל ץ‬
‫לחזור בו מפסיקתו‪.‬‬
‫פ ת י ח ו ת ו ל ר ו ח ה ת ק ו פ ה נ י כ ר ה ג ם ב ה מ ל צ ת ו ל ש ל ט ו נ ו ת הרוסיים ל א ש ר ל ר ב נ ו ת‬
‫ר ק בעלי השכלה כללית מינימאלית‪ ,‬וכן‬
‫להסוות א ת דעותיו‪:‬‬
‫החרדים‬
‫באהדתו‬
‫ב פ ו ל י ן גיהלו‬
‫לציונות‪ .‬א ל א שהיה עליו‬
‫באותה ע ת מערכה נגד‬
‫ש נ ר א ת ה ל ה ם כתנועה חילוגית ו ל א יאה ה י ה ל ר ב מכובד להודיע‬
‫תמיכתו‬
‫הציונות‪,‬‬
‫ברבים על‬
‫ב ת נ ו ע ה זו‪ .‬א ך ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬ל מ ר ו ת ש ל ק ח ח ל ק ב ה ק מ ת ״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״‬
‫ב ק ט ו ב י ץ )‪ ,(1912‬המשיך ל ר ח ו ש ק ר ב ה ו ה ב נ ה ל י י ש ו ב א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫ה ר ב ג ר א ו ב ר ד ע ו מ ד ה י ה ע ל צ ו מ ת ד ר כ י ם ב ה ת פ ת ח ו ת ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת בפולין‪.‬‬
‫ג ט ו ע ה י ה עדיין ב ע ו ל ם‬
‫פתוח‬
‫להיות‬
‫לרוחות‬
‫ה מ ס ו ר ת החרדי‪ ,‬א ך כ מ י ש ח י ב ז מ ג י ם משתגים‪,‬‬
‫שהיו‬
‫החדשות‪,‬‬
‫מנשבות‬
‫ב ע ו ל ם היהודי‬
‫גטה‬
‫ו ל ק ל ו ט משהו‪,‬‬
‫ויותר ממשהו‪ ,‬מתוכן‪.‬‬
‫בניו ש ל ה ר ב עשו א ת הפסיעה הבאה‪ 9 .‬ילדים נולדו ליששכר־בריש‪ 4 ,‬בנים‬
‫ו ־ ‪ 5‬בגות‪ ,‬ו ד ר כ י ה ם ה מ ת פ צ ל ו ת ש י ק פ ו א ת מגוון ה ד ר כ י ם א ל ו ה ו ת י ה ו ד י ת ח ד ש ה ‪.‬‬
‫האחד מהם‪,‬‬
‫בבגדין‬
‫יקותיאל־זלמן‬
‫ג ר א ו ב ר ד )‪ ,(1892—1942‬י ר ש א ת ב ם‬
‫הרבגות‬
‫ל א ח ר מ ו ת אביו‪ .‬גילו ה צ ע י ר ב מ י ו ח ד ) א ך כ ב ן ‪ 21‬ש נ י ם ( וגראה‪ ,‬ש ג ם‬
‫ע מ ד ו ת י ו ה מ ת ק ד מ ו ת ‪ ,‬עוררו א ת ח מ ת ם ש ל ה ח ס י ד י ם ‪ .‬ר ק ל א ח ר מ א ב ק א ר ו ך ‪ ,‬ר צ ו ף‬
‫האשמות‬
‫ופנית‬
‫מתנגדיו‬
‫לציוגים כ ב ר היה‬
‫מביע‬
‫להתערבות‬
‫גראוברד‬
‫השלטונות‪,‬‬
‫הצעיר‬
‫בגלוי‪:‬‬
‫אושרה‬
‫בחירתו‪ .‬א ת‬
‫אהדתו‬
‫ב ש נ ת ‪ 1919‬א ף ל ק ח‬
‫חלק‬
‫ב ו ו ע י ד ה ה ש נ י ה ש ל ״המזרחי״‪ .‬א ל א ש ע ל י י ת כ ו ח ם ש ל ח ס י ד י ג ו ר ב ב ג ד י ן ה ב י א ה‬
‫ל פ ר י ש ת ו ‪ .‬א ל ה ה ל ש י נ ו עליו ב פ נ י ה ש ל ט ו נ ו ת ‪ ,‬כ י ה ו א מ ש ח ר ר ב ח ו ר י ם יהודים‬
‫ו ג ר א ו ב ר ד הצעיר נ א ל ץ ל ע ז ו ב א ת פ ו ל י ן ו ל ע ק ו ר ל נ י ו יורק‪.‬‬
‫מהצבא‬
‫ה ב ן השגי‪ ,‬בגימין ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬פ ס ע פ ס י ע ה ג ו ם פ ת ‪ ,‬ר ח ו ק ה יותר‪ .‬ה ו א זגח א ת‬
‫ה ד ת ונהיה ל פ ע י ל ב י ן ה ״ פ ו ל ק י ס ט י ם ״ ‪ ,‬מ פ ל ג ה יהודית‪ ,‬שהאמיגה ב ר ע י ו ן ה א ו ט ו ־‬
‫היהודי בפולין‪ .‬ה י ה פ ע י ל‬
‫גומיזם‬
‫ב ט י פ ו ח ש פ ת היידיש ו ת ר ב ו ת ה ו ב מ א ב ק ע ל‬
‫ז כ ו י ו ח היהודים מ ת ו ך מ ג מ ה ל מ מ ש א ת ז כ ו י ו ת י ה ם כ מ י ע ו ט ל א ו מ י בפולין ע צ מ ה ‪.‬‬
‫ב ח א ח ר ה ש ל ה ר ב גראוברד‪ ,‬ת ז ה י ע ק ו ב ו ב י ץ )‪ ,(1942—1889‬נ ע ש ח ה ל מ ש ו ר ר ת‬
‫בגעוריה שההד‪ ,‬ב מ ח י צ ח ו ש ל י‪.‬ל‪ .‬פ ר ץ ב ו ו ר ש ה ו ל א ח ר מ כ ן ה ת ג ו ר ר ה‬
‫עממית‪.‬‬
‫בקאליש‪.‬‬
‫שיריה ה י ו מ ת פ ר ס מ י ם‬
‫במוסף‬
‫ה ס פ ר ו ת י ש ל י ו ם ו׳ ב ע י ת ו ן‬
‫״היינט״‪,‬‬
‫עיתון היידיש ה ג ד ו ל ב פ ו ל י ן ‪ .‬י ח ס ה ש ל‬
‫ה מ ש ו ר ר ת א ל ב י ת א ב א היה‬
‫נושא‬
‫מ ר כ ז י בשיריה‪.‬‬
‫באמצעותו‬
‫לפרקים‬
‫נשתקפו‬
‫ת ה ל י כ י ־השינוי‬
‫הבינדוריים‪,‬‬
‫שעברו‬
‫ע ל יהודי פולין ב ת ק ו פ ה זו‪ .‬ב ש י ר ה ‪ ,‬״ ל א ב י ״ כ ח ב ר • ‪ :‬־‬
‫״ א י ך קורן נ ו ר א ב ע י נ ך ה ע ו ל ם ה ב ו ע ר ‪,‬‬
‫ע ט ו ף ב ע ר פ י ל י בוקר‪ ,‬מ ש ח ח ו ו ה ‪.‬‬
‫כ מ ה ג ד ו ל א ח ה א ב י כ ע ח ‪ ,‬ב ע מ ד ח ו ש ל משה‪.‬״‬
‫ואילו‬
‫בשירה‪ ,‬״ ס ת ו ר כ ל ה ״‬
‫כחבה‪:‬‬
‫״פרצחי א ה הבריח הקטן‬
‫ש ל ד ל ח אבא ואמא‬
‫‪25‬‬
‫וקלה כמו על כנף קטנה‬
‫‪• .‬‬
‫•‪.-.‬׳‪.‬־‪.‬‬
‫•יצאתי ל ש ד ה ‪ ,‬אליך‪,‬״‬
‫‪, :‬‬
‫‪.‬‬
‫א ח ו ת ה ‪ ,‬ד ל ה ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬אימו ש ל א ל כ ם ‪ ,‬מ צ א ה ב צ י ו נ ו ת א ת פ ר י צ ת ה ד ר ך ש ל ה ‪.‬‬
‫ח ג י כ ת גימנסיה‪ .‬פ ו ל נ י ת ‪ ,‬ל ב נ ו ת ה י ת ה ו ל א ה י ה זה ‪ .‬ד ב ר של מ ה ב כ ך ל ג ב י ב ת ו‬
‫רב‪.‬‬
‫של‬
‫ש ג ר א ו ב ר ך מ א מ י ן ‪ .‬היה‪ . ,‬כ ז כ ו ר ‪ . ,‬ב ה ש כ ל ה‬
‫אלא‬
‫כללית‪.‬‬
‫בנעוריה‬
‫עוד‬
‫ל ק ח ה ד ל ה ח ל ק ב א ג ו ד ה ה צ י ו נ י ת ״עבריה״‪ ,.‬ש ש מ ה ל ה מ ט ר ה ל ה נ ח י ל א ת ה ש פ ה‬
‫העברית‬
‫היו‬
‫לכל‬
‫שכבות‬
‫התעוררה‬
‫ה ע ם ‪ . .‬ו ג ם כאן‬
‫ח מ ת ם ש ל ‪.‬חסידי ג ו ר ‪ :‬ר ו א י ם‬
‫ב ״ ע ב ר י ה ״ ב ב ח י נ ת חילול‪ .‬שפת‪ ,‬ה ק ו ד ש ‪ .‬א ל א ש ב ת ה ר ב ו ח ב ר י ה ל א פ ס ק ו‬
‫ו מ א ו ח ר ‪ .‬יותר‪,‬‬
‫מפעילותם‬
‫‪:‬‬
‫כשהיא‬
‫בבר‬
‫נשואה‪,‬‬
‫המשיכה‬
‫את‬
‫בויצ״ו‬
‫פעילותה‬
‫ו ב מ ס ג ר ת ה ג י מ נ ס י ה היהודית‪ ,‬ג ם ד ל ה נ ט ח ה ל א מ נ ו ת ‪. ,‬ונראה ש ל א ב מ ק ר ה ‪ :‬א ו ת ו‬
‫;‬
‫פ ו ט נ צ י א ל א מ נ ו ת י ל א מ מ ו מ ש ‪ . ,‬ש ס ו ק ו ל ו ב זיהה ב נ ש מ ת ו ש ל ג ר א ו ב ר ד ה א ב ‪ ,‬ה ת ג ש ם‬
‫ב ה ת פ ת ח ו ת ילדיו‪.‬‬
‫ב ן ‪ .‬ל מ ש פ ח ת ‪ .‬ס ו ח ר י ם ‪ .‬י ד ו ע ה ‪ . .‬שלמה‪ ,,‬י ל י ד‬
‫‪.‬דלה‪ :‬נ י ש א ה ל ש ל מ ה גוטמן‪ .‬מ ב נ ך י ן ‪,‬‬
‫‪ ,,1894‬מ ש ת י י ך היה ל ד ו ר ‪ .‬ה מ נ ה י ג ו ת ‪ :‬ה צ ע י ר ‪,‬‬
‫העולם‪:‬‬
‫אנשים‬
‫בעלי‬
‫צעירים‪,‬‬
‫שצמח‬
‫מ ש ל ח ־ י ד ‪.‬מכובד‪,‬‬
‫ב ב נ ד י ן בין ש ת י‬
‫מלחמות‬
‫בתפיסה‬
‫מודרנית‬
‫המחויקים‬
‫והכרה לאומית מפותחת‪ .‬כאשחן‪ ,‬היה אף ש ל מ ה ציוני — חבר בהנהלת ההסתדרות‬
‫הציוגית ש ב ע י ר ‪ .‬אדם א מ ב י צ י ו ז י ה י ה ו ש א ף ל ג ד ו ל ו ת ‪ :‬א ת ע ס ק ה נ כ ס י ־ ד ל א ־ נ י י ד י‬
‫ש ל ו ‪ .‬ה י ה מ ג ה ל מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ו ת פולין‪ .‬ו ל א ‪ :‬א ח ת הובילוהו• גסיעותיו ל ב ר ל ץ ‪.‬‬
‫‪ .‬כ א ל ה היו ה ג ר א ו ב ר ד י ם ו מ ש פ ח ת ‪ .‬גוטמן‪ ,‬ש מ ק ר ב ם נ ו ל ד א ל כ ס ‪ :‬מ ש פ ח ת יהודים‬
‫מודרגים‪ ,‬בניו של ר ב נ א ו ר ו ס ו ב ל נ י ‪ ,‬ש ח י פ ש ו ‪ .‬להם‪ • ,‬כ ל ‪ .‬א ח ד בדרכו‪ ,‬ג ת י ב א ל‬
‫ע ו ל ם חדש‪ .,‬ש ב ו יהודי ואיש ה מ א ה ה ע ש ר י ם ש ו ב ל א יעמדו ב ס ת י ר ה זה לזה‪.‬‬
‫הגוש מ ני‬
‫ג‪.‬‬
‫‪о‬‬
‫א ם ק ו ר ו ת ‪ .‬ה ד ו ר השני ל ב י ת ג ר א ו ב ר ד ש י ק פ ו א ת ת ה ל י כ י השינוי‪ .‬שהיו ע ו ב ר י ם‬
‫ע ל יהודי פולין ב ע ת ההיא‪ ,‬הרי ש ה ד ו ר ה ש ל י ש י מ ש ק ף היה א ת ה מ ש כ ו ו ה ת פ ת ח ו ת ו‬
‫של‬
‫ה ה ל י ך זה‪ .‬בנדין בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם היתד‪ .‬ק ה י ל ה יהודית מ ו ד ר נ י ת ‪,‬‬
‫בה‬
‫מנין ‪ .‬ח ו ש ב י ה‬
‫שלטו‬
‫לכ־‪,60,000‬‬
‫משנות‬
‫השלושים‬
‫הציונים‪.‬‬
‫בשנת‬
‫ו־‪ 27,000‬מ ת ו כ ם היו יהודים‪.‬‬
‫אך‬
‫‪1939‬‬
‫עלה‬
‫כבר‬
‫ל מ ע ש ה ע ל ה שיעורם ו ה ש פ ע ת ם‬
‫ב ע י ר •מעל •למחצית ה א ו כ ל ו ס י ה ‪ :‬ר ק ב ש ל ‪ .‬ה ח ש ש ‪ ,‬כ י מ ס פ ר ם ישפיע על ה ר כ ב‬
‫מועצת‬
‫העיר וראשיה‪,‬‬
‫צורפו‪,.‬לשטח‬
‫שלה‬
‫השיפוט‬
‫שכונות‬
‫שהבטיחו‬
‫כפריות‪,‬‬
‫ש מ י ר ת ר ו ב פולגי‪ .‬א ך ג ם כ ך ה ס פ י ק ו ק ו ל ו ת היהודים ל כ ד י ב ח י ר ת ו של ס ג ן‬
‫ראש‬
‫הד״ר‬
‫עיר יהודי‪ ,‬אליעזר ר ו ב ג ל י כ ט ‪,‬‬
‫ווינציהר‪.‬‬
‫רובנליכט‪:‬‬
‫עתונאי‪,‬‬
‫שביקר‬
‫ולבחירתו‬
‫בבנדין‬
‫שלי גיציג יהודי • ב ס י י ם הפולגי‪,‬‬
‫באמצע‬
‫שנות‬
‫השלושים‪,‬‬
‫כינה‬
‫את‬
‫״נשיא יהודי של ע י ר י ה ו ד י ת ״ ‪.‬‬
‫מ ר ב י ת יהודי בנדין ה ש ת י י כ ו עדיין ל מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י הנמוך‪ ,‬ש פ ר נ ס ת ו היתד‪ .‬ע ל‬
‫מסחר‬
‫האמיד‬
‫זעיר‬
‫ומלאכת יד‪:‬‬
‫מ ע ט יותר‪,‬‬
‫בעל‬
‫אך‬
‫הנטיה‬
‫לצידם‬
‫ניכר‬
‫להשכלה‪,‬‬
‫ע ת ה רישומו של‬
‫שהיה ‪,‬הנושא‬
‫המעמד‬
‫הבינוני‬
‫העיקרי של י ה צ י ו נ ו ת‬
‫ב ע י ר ‪ .‬ב ב נ ד י ן ניתן היה ל מ צ ו א א ת כ ל ה ת נ ו ע ו ת ו ה מ פ ל ג ו ת הציוניות של פ ו ל י ן‬
‫‪26‬‬
‫ה ד מ ו ק ר ט י ת ‪ ,‬וכן ה ת ק י י מ ו ב ה ק י נ י ם ח ז ק י ם של מ ר ב י ת ת נ ו ע ו ת הנוער‪ .‬א ך ע י ק ר‬
‫ג א ו ו ת ם ש ל ב נ י ב נ ד י ן ה י ה ע ל ה ג י מ נ ס י ה ה ד ו ־ ל ש ו נ י ת ״ פ י ר ס ט נ ב ר ג ״ ‪ ,‬ב ה יכולים‬
‫היו נ ע ר י ם ו נ ע ר ו ת יהודיים ל ל מ ו ד ע ב ר י ת ‪ ,‬ל ה כ י ר א ת שירי ט ש ר נ י ח ו ב ס ק י וביאליק‪,‬‬
‫ומצד שני ל ע מ ו ד ב ב ח י נ ו ת ה ב ג ר ו ת ב ע ל ו ת הדירוג ה ג ב ו ה ב י ו ת ר בפולין‪.‬‬
‫אמיץ ה ת ק י י ם בין ה ג י מ נ ס י ה ל ב י ן ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ה ח ז ק ה ב ע י ר ‪ ,‬״ ה נ ו ע ר‬
‫קשר‬
‫הציוני״‪ .‬ד ר כ ם של ר ב י ם מ ת ל מ י ד י ‪ .‬״ פ י ר ס ט נ ב ר ג ״ ה ו ב י ל ה ל ת נ ו ע ה זו‪ ,‬ש ה י ו ו ת ה‬
‫ה מ ש ך ישיר כ מ ע ט ל ל י מ ו ד י ם ב ג י מ נ ס י ה ‪ .‬ב ג י מ נ ס י ה ל מ ד ו ע ב ר י ת — ב ת נ ו ע ה ל מ ד ו‬
‫שירים וריקודים א ר צ י ש ר א ל י י ם ‪ .‬ב ג י מ נ ס י ה ל מ ד ו ה י ס ט ו ר י ה יהודית — ב ת נ ו ע ה ת כ נ נ ו ‪,‬‬
‫כיצד להגשימה‪ .‬ה מ ש כ י ו ת זו היתד‪ .‬ט ו מ נ ת ב ק ר ב ה ג ם א ת זרעי ה מ ה פ כ ה ‪ :‬ה ג י מ נ ס י ה‬
‫היתד‪ ,‬י צ י ר ת ם של ב נ י ה ד ו ר ה ק ו ד ם ועדיין היתה מ כ ו ו נ ת ב ע י ק ר ה ל פ י ת ו ח ז ה ו ת‬
‫י ה ו ד י ת ל א ו מ י ת ב פ ו ל י ן גופא‪ .‬ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ש ה ת ג ב ש ה ב ב נ ד י ן ב ס ו ף‬
‫שנות‬
‫העשרים‪,‬‬
‫מכוונת‬
‫אחרות‬
‫היתד‪,‬‬
‫כבר‬
‫היתה‬
‫יצירתם‬
‫של‬
‫לעבר‬
‫יצירת‬
‫כבר‬
‫ב נ י הדוד הצעיר‪.‬‬
‫יהודית‬
‫זהות‬
‫כמו‬
‫חדשה‬
‫תנועות נוער‬
‫חדש‪:‬‬
‫במקום‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫באקלים‬
‫ח ב ר ת י זה‪ ,‬ש נ ת מ ז ג ו ב ו ש ל ש ל ת ה ד ו ר ו ת ש ל ה ג ר א ו ב ר ד י ם ‪ ,‬האווירה‬
‫ה י ה ו ד י ת ־ ל א ו מ י ת ש ל ב נ ד י ן ו ח ל ו מ ו ת א ר ץ ־ י ש ר א ל של ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ג ד ל ו ה ת ח נ ך‬
‫א ל כ ס גוםמן‪.‬‬
‫הוא נולד בשנת‬
‫הבכור‪,‬‬
‫‪ 1926‬ב י ל ד ם ה ש ל י ש י ש ל ד ל ה ו ש ל מ ה גוסמן‪ .‬ק ד מ ו ל ו ה א ח‬
‫ד ב )בולו(‪,‬‬
‫בשנת‬
‫שנולד‬
‫ואסתר‬
‫‪,1918‬‬
‫יללת‬
‫)תושיה(‬
‫‪ .1921‬מ כ נ י ם‬
‫היו אותו ב ש ם ה ח י ב ה ה ר ו ו ח ‪ :‬א ו ל ק ‪ .‬י ל ד יפה היה‪ ,‬כ ך זכרה לימים תושיה‪ ,‬ו כ ך‬
‫היה כ ל יימו‪ ,‬ת מ י ד יפה‪ .‬ו ע ו ד ה י ה י ל ד אדיב‪ ,‬מ ח ו נ ך ‪ ,‬אומר ״ ש ל ו ם ״ ל ש כ נ י ם‬
‫בחדר‬
‫המדרגות‪ ,‬מ ת ח ש ב‬
‫הוריו‪,‬‬
‫בדעת‬
‫אמת‪.‬‬
‫קשור בהם קשר‬
‫ילד‪.‬טוב‪,‬‬
‫אם‬
‫גם נ ו ט ה ל ע י ת י ם ל מ ע ש י ש ו ב ב ו ת ‪ .‬ב ג ע ו ר י ו מרבה‪ .‬היה ל ק ר ו א ב ס פ ר י ק א ד ל מ א י‬
‫ומן ה ס ת ם ח ל ם ל ה י ו ת א ף ה ו א ב א ח ד ה י מ י ם ל ״ י ד הנפץ״‪.‬‬
‫ה ט ו ב אל ה ה ו ר י ם נעוץ‪ .‬היה ב א ו ו י ר ה ה ח מ ה ו ה פ ת ו ח ה ‪: ,‬ששררה ב ב י ת‬
‫הקשר‬
‫הגוטמנים‪.‬‬
‫המצב‬
‫לא‬
‫הכלכלי‬
‫היה‬
‫תמיד‬
‫טוב‪:‬‬
‫בכי‬
‫בשנות‬
‫לאחר‬
‫השלושים‪,‬‬
‫עליית‬
‫ה י ט ל ר לשלטון‪ ,‬ה ו כ ר ז ח ר ם ע ל ס ח ו ר ו ת ג ר מ נ י ו ת ‪ ,‬ו ש ל מ ה גוטמן‪ ,‬ה צ י ו נ י‬
‫והאיש‬
‫שלא‬
‫הפוליטי‪,‬‬
‫דבק‪ .‬בעקרונותיו‪. ,‬הפסיק‬
‫נסיעותיו‬
‫את‬
‫לגרמניה‪ .‬ד ל ה ‪,‬‬
‫כנהוג בין ב נ ו ת ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י ‪ ,‬ה ח ל ה ל ה ש ת כ ר אף היא ל פ ר נ ס ת ־ ה ב י ת כ מ ו ר ה‬
‫פרטית‪ .‬ע ש ת ה ז א ת ב ר ו ח ט ו ב ה ‪ ,‬כ ש ה י א מ ק פ י ד ה ‪ ,‬ש ל א ל פ ג ו ע ב א ו ו י ר ה ‪ .‬הנינוחה‪,‬‬
‫ש ש ר ר ה ב ב י ח ‪ .‬בין ח ב ר י ו ש ל א ל כ ס היד‪ .‬ידוע‪ ,‬כ י ה ו א י כ ו ל ל ה ז מ י ן א ל י ו ח ב ר י ם ‪,‬‬
‫ב כ ל ע ת שיחפוץ‪ ,‬מ ב ל י ל ש א ו ל ק ו ד ם א ת ר ש ו ת ההורים‪.‬‬
‫ובכלל‪,‬‬
‫ב מ ש פ ח ה ‪ .‬ח ת ו מ י ם היו ע ל‬
‫י ל ד י ‪ .‬ה ג ו ט מ נ י ם היו א ז ר ח י ם שווי זכויות‬
‫״ מ א ל י פ ש ג ל ו נ ד ״ ‪ ,‬ה מ ו ס ף ל י ל ד י ם ש ל ״ נ א ש פ ש ג ל ו נ ד ״ ש ב ע ר י כ ת י א נ ו ש קורצ׳ק‬
‫חניכיו‪.‬‬
‫וחבורת‬
‫של‬
‫זכויותיו‬
‫בעתון‪,‬‬
‫הילד‪,‬‬
‫כמו‬
‫להתחשבות‬
‫השונים‪,‬‬
‫בכתביו‬
‫בדעותיו‪,‬‬
‫מםיף‬
‫למעמדו‬
‫היה‬
‫כאישיות‬
‫קורצ׳ק‬
‫לכיבוד‬
‫אוסונומית‬
‫בעלת‬
‫ר צ ו נ ו ת וצרכים מ ש ל ה ‪ .‬ד ל ה ג ו ט מ ן א י מ צ ה א ת ה צ ע ת ו ש ל קורציק ל ע מ ך ב ח ו ג‬
‫ה מ ש פ ח ה דיונים מ ש ו ת פ י ם ‪ ,‬ב ה ם י ו כ ר ע ו י ח ד ע ם ה י ל ד י ם ש א ל ו ת ה נ ו ג ע ו ת ל ה ם ‪.‬‬
‫על‬
‫ר ק ע החינוך‬
‫מהפכנית‬
‫שפעם‬
‫הקפדני‪,‬‬
‫של מ מ ש ‪ .‬א צ ל‬
‫אחת‪. ,‬כשחטא‬
‫שהיה‬
‫נהוג‬
‫אז‬
‫באירופה‬
‫ה ג ו ם מ נ י ם ל א היה מ ק ו ב ל‬
‫אלכם‬
‫ב ש ו ב ב ו ת יתירה‪,‬‬
‫היתה‬
‫המרכזית‪,‬‬
‫להכות את‬
‫ח ב ט ב ו האב‪.‬‬
‫זו‬
‫גישה‬
‫הילדים‪ .‬א ל א‬
‫הילד‬
‫נעלב‬
‫עד‬
‫‪27‬‬
‫עמקי‬
‫נ ש מ ת ו ו ח ו ז ר היה פ ע ם א ח ר פ ע ם ע ל מ ש פ ט א ח ד ‪ :‬״ א ב ל ל מ ה‬
‫אבל‬
‫הרבצתי‬
‫ל מ ה ה ר ב צ ת ? ״ ‪ .‬מ א ו ח ר יותר ש מ ע ה ת ו ש י ה א ת א ב א א ו מ ר ל א מ א ‪ :‬״ ל י ל ד‬
‫ה ז ה א ס ו ר להרביץ‪.‬״ כ ב ו ד ה י ל ד ו כ ב ו ד ה א ד ם היו ב מ ש פ ח ה ב ב ח י נ ת א ק ם י ו מ ה ‪.‬‬
‫ש ר ר ה אווירה ציונית‪ ,‬ש נ ת מ ז ג ו‬
‫בבית‬
‫קשר‬
‫בה‬
‫חם‬
‫יחד עם‬
‫ל ע ב ר היהודי‬
‫פ ת י ח ו ת ל ר ו ח העולם‪ .‬וכך‪ ,‬ב ע ר ב י ששי היו מ ק ב ל י ם א ת ה ש ב ת ב ק ר י א ת מ א מ ר י ם‬
‫של‬
‫גרמנית‪,‬‬
‫ע ת ו נ י יידיש‪ ,‬או ב ק ר י א ת שירה‬
‫בעיקר‬
‫של‬
‫ש י ל ר והיינה‪ ,‬שהיו‬
‫ק ר ו ב י ם ל ל י ב ו ש ל האב‪ .‬ב י ו ם ש ב ת היו מ ק י י מ י ם א ת מ ג ה ג הזמירות‪ ,‬א ך ב נ ו ס ח‬
‫ח ד ש ‪ ,‬מ ו ד ר נ י ‪ :‬שרים היו שירים ע ב ר י י ם ו ש י ר י ע ם ב י י ד י ש ל פ י השירון ש ל ק י פ נ י ם‬
‫ש ה י ה מ צ ו י ב ב י ת ‪ ,‬ו ד ל ה היתד‪ .‬מלווה א ת ה ש י ר ב פ ס נ ת ר ‪ .‬ב ש ע ו ת א ח ר ה צ ה ר י ם‬
‫היו‬
‫נ ו ס ע י ם ה ה ו ר י ם לקטוביץ‪ ,‬ה כ ר ך ש ל האיזור‪ ,‬ל פ ג ו ש ידידים ב ב י ת ק פ ה או‬
‫לבקר‬
‫לאמגים ואגשי רוח יהודיים‪ :‬מרבים‬
‫ב ה צ ג ת תיאטרון‪ .‬ה ב י ת היה פ ת ו ח‬
‫ה י ו ל ד ב ר ע ל ה ת ק ד מ ו ת ו ש ל ההיסטוריון ה מ ק ו מ י ה צ ע י ר ‪ ,‬ש מ ע ו ן ר ו ט ג ב ר ג ‪ ,‬ש כ ת ב‬
‫ת ו ל ד ו ת ה ק ה י ל ה ; מ א ר ח י ם א ת ז ר ו ב ב ל ‪ ,‬ש ה ג י ע מ ו ו ר ש ה ‪ ,‬או מ ש ו ר ר י יידיש‬
‫את‬
‫צעירים‪ ,‬ש ב א ו ל ש ה ו ת בבגדין‪ .‬הגוטמגים היו ב ע ל י ז ה ו ת י ה ו ד י ת ל א ו מ י ת מ ו ד ר ג י ת ‪,‬‬
‫ר ג ש ו ת ־ א ש ם כ ל פ י ה מ ס ו ר ת ‪ ,‬ו ח ו פ ש י י ם ־ מ ה ת ג צ ל ו ת ב פ ג י הגויים‪.‬‬
‫נטולי‬
‫מ ס ל ו ל ח י נ ו כ ם של הילדים היה ד ו מ ה ‪ :‬ש ל ו ש ת ם ‪ ,‬כ ל א ח ד ב ת ו ר ו ‪ ,‬ל מ ד ו ב ג י מ נ ס י ה‬
‫״ פ י ר ס ט נ ב ר ג ״ והיו ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬פ ע י ל ו ת ם זו היתד‪ .‬כ מ ו ב נ ת‬
‫העברית‬
‫מ א ל י ה ב ב י ת ה ג ו ט מ נ י ם ו ר ל ה אף ה י ת ה ח ב ר ה ב ו ו ע ד ה ה ו ר י ם ש ל ה ת נ ו ע ה ‪ .‬העליד‪.‬‬
‫י ש ר א ל היתד‪ .‬א מ ו ר ה ל ה ו ו ת ה מ ש ך ט ב ע י ל מ ס ל ו ל זה‪ .‬ב ש נ ת‬
‫לארץ‬
‫ר א ש ו ן ה ב נ י ם ‪ ,‬ד ב )״בולו״(‪ .‬ה ו א נ ס ע‬
‫לארץ‬
‫החל‬
‫ובמהרה‬
‫א ת לימודיו‬
‫בהיסטוריה‪,‬‬
‫‪ 1936‬ע ל ה‬
‫באמצעות סרטיפיקט של סטודנט‬
‫באוניברסיםה‬
‫העברית‬
‫בירושלים‪ .‬מ ע ט‬
‫א ח ר י ו ע ל ו ל א ר ץ שני ח נ י כ י ם א ח ר י ם ש ל ג י מ ג ס י ה ״ פ י ר ס ט ג ב ר ג ״ ב ב נ ד י ן ‪ :‬יהושע‬
‫ו י ה ו ש ע ק מ י נ ס ק י )אפרון(‪ ,‬ש ע ת י ד י ם היו ל ע ש ו ת ח י ל ב ל י מ ו ד י ה ם ו ל ה פ ו ך‬
‫פרוור‬
‫לפרופסורים‬
‫לימודי‬
‫ידועי־שם‪.‬‬
‫היתה‬
‫גם תושיה אמורה‬
‫לעלות‬
‫במהרה‬
‫ולהתחיל‬
‫את‬
‫ה ר פ ו א ה ש ל ה ב א ו ג י ב ר ס י ס ה ה ע ב ר י ת ‪ .‬ו א י ל ו ה ה ו ר י ם א מ ו ר י ם היו ל ע ל ו ת‬
‫א ח ר ו נ י ם ייחד ע ם בן ה ז ק ו נ י ם אלכס‪ ,‬ל כ ש י ש ל י ם א ת ח ו ק לימודיו‪ .‬ענין א ר ץ ־ י ש ר א ל‬
‫ה י ה כ מ ו ב ן מ א ל י ו אצל ה ג ו ס מ נ י ם ‪.‬‬
‫אלכם‪,‬‬
‫רבה‬
‫ב ד ר כ י חיגוכו ובאישיותו‪ ,‬כ פ י ש ה ח ל ה כ ב ר ל ב צ ב ץ ‪ ,‬ג ד ל א פ ו א ב מ ל ה‬
‫כ י ל ד י ש ר א ל י בפולין‪ .‬משמע‪ ,‬כ מ י ש ג י ת ג ת ל ו ז ה ו ת ל א ו מ י ת ברורה‪ ,‬כ מ י‬
‫ב ת ו ר י ל ד הוא ב ע ל זכויות מ ש ל ו ‪,‬‬
‫שכבר‬
‫וכמי‬
‫שהתחנך‬
‫מ ש ח ר ימיו‬
‫לקראת‬
‫ה י ו ת ו א ד ם ח ו פ ש י ב א ר צ ו שלו‪.‬‬
‫אלא‬
‫ש ת כ נ י ת חיים זו‪,‬‬
‫שכביכול‬
‫פרושה‬
‫היתד‪.‬‬
‫לפניו‪,‬‬
‫לא‬
‫התגשמה‬
‫בדרך‪,‬‬
‫ב ה היתד‪ .‬א מ ו ר ה ל ה ת ג ש ם ‪ .‬ב־‪ 1.9.1939‬נ ח ת כ ו ב א ח ת כ ל ה ת ו כ נ י ו ת ‪ ,‬והגוםמנים‪,‬‬
‫כמו‬
‫ש א ר יהודי פולין‪ ,‬נ ע ש ו כ פ ו פ י ם ל נ ס י ב ו ת ח ד ש ו ת ו מ א י י מ ו ת ‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בגדין הכבושה‬
‫ה ג ר מ נ י ם נ כ נ ס ו ל ר ח ו ב ו ת בגדין‪ ,‬ה ס מ ו כ ה ל ג ב ו ל ה ג ר מ נ י ‪ ,‬כ ב ר ב־‪ ,4.9.1939‬וסמוך‬
‫ל כ ך ה ח ל ו היהודים ל ד ע ת א ת ג ח ת ז ר ו ע ם ‪ :‬ע ו צ ר ה ו ט ל ע ל ר ח ו ב ו ת י ה ם ; חגויותיהם‬
‫סומנו;‬
‫‪28‬‬
‫מ ס פ ר ב נ י ע ר ו ב ה הוצאו ל ה ו ר ג‬
‫בתואנה של‬
‫ספסרות‪ .‬ב־‪ 9‬בספטמבר‬
‫באש בית הכנסת הגדול של בנדין והדליקה התפשטה בבתים הסמוכים‪.‬‬
‫הועלה‬
‫יהודים‪ ,‬שניסו ל ה מ ל ט מ ה מ ק ו ם ‪ ,‬מ צ א ו א ת ה ר ח ו ב ו ת חסומים בידי אנשי מ ש ט ר ה ‪.‬‬
‫ב ו ד ד י ם ה צ ל י ח ו ל ה צ י ל א ת נ פ ש ם ב ס י ו ע ו ש ל כומר צעיר‪,‬‬
‫רק‬
‫בפניהם‬
‫שפתח‬
‫א ת ד ל ת ה כ נ ס י ה הסמוכה‪.‬‬
‫כ כ ל ו ת ימי האימה ו ה ז ע ז ו ע ה ר א ש ו נ י ם ה ת י י צ ב ו מ ע ט מ ע ט החיים ב ב נ ד י ן ‪.‬‬
‫אך‬
‫באיזור‪,‬‬
‫מצד‬
‫ש ם ו פ ח ל״רייך״ הגרמני‪ ,‬ל א ה ו ק מ ו‬
‫שני‬
‫הוקמו שם‬
‫״שופים״‪,‬‬
‫ב ת ח י ל ת ה כ י ב ו ש ג י ט א ו ת סגורים‪.‬‬
‫ס ד נ א ו ת ענק‪,‬‬
‫שנוהלו‬
‫על‬
‫גרמגים‬
‫ידי‬
‫ואשר‬
‫י י צ ר ו מ ו צ ר י ט ק ס ט י ל ו ה נ ע ל ה ל ת צ ר ו כ ת ה צ ב א הגרמגי‪ .‬ב ז ג ל מ ב י ה נ ו צ ר ו א פ ש ר ו י ו ת‬
‫השרדות‬
‫אולצו‬
‫נ ו ח ו ת מ ע ם יותר מ ב א י ז ו ר י ם אחרים‪ .‬ר כ ו ש ם של היהודים הוחרם‪ ,‬ה ם‬
‫ל ע נ ו ד א ת ה ט ל א י הצהוב‪ ,‬א ף ג א ם ר ו ע ל י ה ם ה מ ג ו ר י ם ב ר ו ב ע י ם מ ס ו י מ י ם‬
‫— אך הם לא נותקו כליל ממקורות‬
‫בעיר‬
‫ה כ ל כ ל ה והמזון‬
‫שבאיזור‪.‬‬
‫מ צ ב ם ש ל ה ג ו ט מ ג י ם ה י ה ט י פ ו ס י ‪ :‬מ ק ו ר פ ר ג ס ת ו ש ל ש ל מ ה ג ו ט מ ן ב ת ק ו פ ה זו‪,‬‬
‫ב י ת ח ר ו ש ת ק ט ן ל ס ר ט י בד‪ ,‬ה ו ח ר ם ו מ ו נ ה ל ו ״ נ א מ ן ״ ) ס ר ו י ה נ ד ר ״ ( גרמני‪ ,‬ב ש ם‬
‫א ך ש ל מ ה ה צ ל י ח ל מ צ ו א ה ס ד ר ע ם ״ נ א מ ן ״ זה ו ה ם נ י ה ל ו יחדיו א ת‬
‫מיכאץ׳‪.‬‬
‫ה ע ס ק י ם ‪ .‬ב מ ה ל ך ה ז מ ן ה ש ת ל ב ב ע ס ק י ם ג ם ש ל ו ם ה ר צ ב ר ג ‪ ,‬ח ב ר ה ש ל ה ב ת תושיה‪,‬‬
‫שמשפחתו‬
‫היתד‪ .‬מ ג ה ל ת ע ס ק ל ת י ו ו ך‬
‫תושיה‪,‬‬
‫א ס פ ק ת מזון ב ק ג ה מ י ד ה גדול‪.‬‬
‫ש ה ת כ ו ג ג ה ל ל י מ ו ד י ה ר פ ו א ה שלה‪ ,‬ג ע ש ת ה ל א ח ו ת ב ב י ת ה ח ו ל י ם היהודי בסוםנוביין‪.‬‬
‫ואילו אלכס ע ב ר במהלך ה מ ל ח מ ה קורם חשמלאות ולאחר מכן גמצאה לו עבודה‬
‫ב א מ צ ע ו ת מיכאץ׳‪ ,‬אצל ב ע ל א ח ד ה ״ ש ו פ י ם ״ ה ג ד ו ל י ם ‪ ,‬ש פ ע ל ו בבגדין‪ ,‬ב ד ר ך זו‪,‬‬
‫ה ם מ נ צ ל י ם ‪ ,‬כמו ש א ר‬
‫כאשר‬
‫תושבי‬
‫בגדין‪,‬‬
‫את‬
‫האפשרויות שגוצרו‬
‫יכלה מ ש פ ח ת גוטמן להתקיים ב מ צ ב כ ל כ ל י סביר ע ד ראשית ש נ ת‬
‫באיזור‪,‬‬
‫‪.1942‬‬
‫נ ר א ה ‪ ,‬כי ל ה ת י צ ב ו ת ה ת נ א י ם ב ב נ ד י ן ת ר מ ה ג ם פ ע ו ל ת ו של היודגראט‪ .‬ב י ו ד נ ר א ט‬
‫ה ר א ש ו ן ש ל ב נ ד י ן ל ק ח ו ח ל ק ב ע י ק ר ה נ צ י ג י ם היהודיים בעיריה ה פ ו ל נ י ת ב ר א ש ו ת ו‬
‫של‬
‫רובנליכט‪.‬‬
‫והמקובלים‬
‫אך‬
‫תקופה‬
‫לאחר‬
‫ל ה ת מ ו ד ד עם‬
‫קצרה‪,‬‬
‫בה‬
‫המציאות החדשה‪,‬‬
‫לא‬
‫הצליחו‬
‫החלו‬
‫לתפוס‬
‫המנהיגים‬
‫את‬
‫עמדות‬
‫הווחיקים‬
‫המפתח‬
‫ב י ו ד נ ר א ט ה ע ס ק נ י ם ה צ ע י ר י ם יותר‪ .‬ו כ ך ב מ ה ל ך ש נ ת ‪ 1940‬נ ע ש ה ל ר א ש ה י ו מ ר א ט‬
‫בבנדין‬
‫אביו‬
‫היה‬
‫בגימין ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬איש ה ״ פ ו ל ק י ם ט י ם ״ ו ד ו ד ו ש ל אלכם‪ .‬בנימין‪ ,‬ש ה י ל ת‬
‫ה מ נ ו ח ה ק ר י נ ה עליו‪,‬‬
‫כמי‬
‫ש מ נ ס ה לעזור‬
‫זכה על פי רוב‬
‫ליהודים‬
‫ב א ה ד ת הציבור‬
‫במצוקתם ולעקוף‬
‫בתפקידו‪ .‬מקובל‬
‫את פקודת‬
‫הגסטאפו או‬
‫להמתיקן‪.‬‬
‫ה ח ל מ ר א ש י ה ‪ 1940‬כ ב ר פ ע ל ה י ו ד ג ר א ט ש ל בגדין ב מ ס ג ר ת י ו ד נ ר א ט איזורי ש ל‬
‫כל קהילות זגלמביה‪ ,‬שגכללו מ ע ת ה ב״שלזיה עילית מזרחיח״‪ .‬בראש היודנראט‬
‫האחורי‬
‫עתה‬
‫ע מ ד ‪ .‬מ ש ה )מוגיק( מרין‪ ,‬ע ס ק ן ציוגי ‪-‬צעיר מ ל פ ג י ‪ -‬ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ש ג ת ג ל ה‬
‫כמנהיג אמביציהי ושתלטני‪ ,‬נכון ל מ ל א בכל תנאי את פקודות הגרמגים‪,‬‬
‫ו ע ם ז א ת ב ע ל כ ו ש ר ארגוני ר ב ‪ .‬ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬ש מ ז ה זמן ל א היה ש ל ם ע ם ת פ ק י ד ו ‪,‬‬
‫ה ם ח כ ס ד ע ם מ ר י ן ו ה ח פ ם ר מ ח פ ק י ד ו ‪ .‬א ח מ ק ו מ ו י ר ש חיים מולצידסקי‪ ,‬ל ש ע ב ר נ צ י ג‬
‫ה ק ר ן ה ק י י מ ח ל י ש ר א ל ‪ ,‬עימו מ צ א מ ר י ן ש פ ה מ ש ו ח פ ח ‪ .‬ס ב י ב מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ה ח ג ב ש ה‬
‫מעתה‬
‫ה ג ה ג ה צ י ו נ י ת צ ע י ר ה למדי‪ ,‬ב ה ה מ ש י ך ל ק ח ת ח ל ק גם ג ר א ו ב ר ד ‪ .‬ה נ ה ג ה‬
‫זו‪ ,‬ה ח ג ל ח ה כ ב ע ל ח כ ו ש ר פ ע ו ל ה נ ר ח ב ו ה ג י ע ה ל ה י ש ג י ם ר ב י ם ‪ 3 :‬מ ט ב ח י ם ציבוריים‪,‬‬
‫ש ה ו ק מ ו בבגדין‪ ,‬ס י פ ק ו א ר ו ח ו ח ל נ ז ק ק י ם ; מ ח ס ן ב ג ד י ם ג מ ל ס י פ ק ל ב ו ש ל ח ו ר ף ‪:‬‬
‫ר ו פ א י ם יהודיים‪ ,‬ש פ ע ל ו ב ח ס ו ת היודגראט‪ ,‬ה צ ל י ח ו ל ה פ ע י ל ב י ת ח ו ל י ם יהודי ק ט ן ;‬
‫‪29‬‬
‫ולגוער‬
‫עבר‬
‫א ו ר ג נ ו ק ו ר ס י ם ל ה כ ש ר ה מ ק צ ו ע י ת ‪ ,‬בין השאר ה ק ו ר ס ל ח ש מ ל א ו ת ‪ ,‬א ו ת ו‬
‫אלכם‪.‬‬
‫ש ל מ ה גוטמן ל א ה צ ט ר ף א ל ה י ו ד נ ר א ט ‪ ,‬ל מ ר ו ת שהפצירו בו ל ע ש ו ת כן‪ ,‬כ מ י‬
‫ש נ מ נ ה ע ל ש כ ב ת ה ע ס ק נ י ם ‪ ,‬ש ע מ ד ה ב ר א ש ו ‪ .‬ס ב ו ר היה‪ ,‬כי ב א ח ד הימים יצטרכו‪.‬‬
‫ל ת ת פ ע י ל י ה י ו ד נ ר א ט דין ו ח ש ב ו ן ע ל פ ע ו ל ת ם ‪ ,‬וכי ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ״ י ס ר ב ו ל ל ח ו ץ‬
‫א ת ידו ש ל מ י ש ש י ר ת ב י ו ד ג ר א ט ״ ‪ .‬ב ד ר ך ד ו מ ה ה ל ך ג ם ש ל ו ם ה ר צ ב ר ג ‪ ,‬ש ב מ ה ל ך‬
‫‪1941‬‬
‫ב נ י ג ו ד ל מ ר ב י ת ח ב ר י ו מ צ ע י ר י ה ע ס ק נ י ם הציוניים‪,‬‬
‫נעשה לחתנו‪.‬‬
‫שנענו‬
‫ל ק ר י א ת ו של מרין‪ ,‬ס י ר ב ש ל ו ם ל ה צ ט ר ף ל פ ע י ל ו ת ביודנראט‪.‬‬
‫הילדים‪ ,‬תושיה ו א ל כ ס ‪ ,‬היו ה ו ל כ י ם ל פ ע י ל ו י ו ת ״הנוער הציוני״‪ .‬ענין זה‪ ,‬ש ל א‬
‫היה מ ו ב ן כ ל ל ו כ ל ל בימי ה כ י ב ו ש ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬נ ע ש ה מ ק ץ חודשים א ח ד י ם ל ע נ י ן‬
‫שבשגרה‪.‬‬
‫בבנדין‪,‬‬
‫עוד בחודשי החורף הראשון ש ל המלהמה התכנסו כמה מבוגרי הקן‬
‫ביניהם י ש ר א ל ד י א מ נ ט ‪,‬‬
‫ל ו ס ט י ג ר ‪ ,‬ק א ר ו ל ה בוים ואריה‬
‫האנק‬
‫הסגברג‬
‫)כיום ב נ ט ו ב ( ו ה ח ל י ט ו ע ל ח י ד ו ש ה פ ע י ל ו ת ‪ .‬ה ק ב ו צ ו ת ה ת א ר ג נ ו מ ח ד ש ‪ ,‬א ך ב מ ק ו ם‬
‫היו מ ת כ נ ס ו ת‬
‫ב״קן״‪,‬‬
‫הפעולות‬
‫נמשכו‪,‬‬
‫בדירות‬
‫מעתה‬
‫שינו‬
‫א ך גם הן‬
‫הפרטיות‪,‬‬
‫את‬
‫צביונן‬
‫תוך‬
‫שמירה‬
‫על‬
‫כללי־סודיות‪.‬‬
‫בהתאם לזמנים ‪.‬החדשים‪ :.‬ב צ ד‬
‫הפעילות הרגילה גערכה גם פ ע י ל ו ת לימודית והוקמו קופות לעזרה הח־ית‪ ,‬שבהן‬
‫הקבוצות בחברים נזקקים‪.‬‬
‫תמכו‪-‬חברי‬
‫ה ק מ ת ה ש ל חווה ח ק ל א י ת ) ה ״ פ א ר מ ה ״ ( מ ש ו ת פ ת ל כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ‪ ,‬ב א ב י ב ׳‬
‫נתנה דחיפה נוספת‬
‫‪,1940‬‬
‫ל ה ת פ ת ח ו ת פ ע י ל ו ת ן ‪ :‬בחווה‪ ,‬ל מ ר ו ת שהיתר‪ ,‬כ פ ו פ ה‬
‫ל מ ו ס ד ו ת היודנראט‪ ,‬גיתן היה ל ק י י ם כ מ ע ט ב ג ל ו י פ ע י ל ו ת ציונית ו ל ה כ ש י ר ע ש ר ו ת‬
‫נוער‬
‫בני‬
‫בעבודה‬
‫חקלאית‬
‫הנעשית‬
‫באוירה‬
‫חופשית‪.‬‬
‫ל ו ע היה‬
‫לכל‪:‬‬
‫בחווה‬
‫אין הצעירים ע ו נ ד י ם א ת ה ט ל א י ה צ ה ו ב ו ה מ ש פ י ל ‪ .‬תושיה‪ ,‬ש ש ה ת ה ח ו ד ש י ם א ר ו כ י ם‬
‫ב ״ פ א ר מ ה ״ ‪ ,‬ל ק ח ה ח ל ק בחוויה זו ש ל ח י י ם ע ל א י ש ל ח ו פ ש ב ל ב ה מ ל ח מ ה ‪ .‬כ ש ה ם‬
‫ע ו ב ד י ם ח ש ו פ י ־ ג ו בשדה‪ ,‬ע ו ר כ י ם ע צ ר ו ת זכרון לאוסישקין ולז׳בוטינםקי‪ ,‬מ ת ו ו כ ח י ם‬
‫ב ל ה ט ע ל מ ש נ ו ת ה ר צ ל ו ב ו ר ו כ ו ב ‪ ,‬ר ו ק ד י ם ע ד א מ צ ע הלילה ב ש כ ר ו ן ח ו ש י ם ׳•—•‬
‫מ ד מ י ם היו ה נ ע ר י ם א ת ע צ מ ם ל מ י ש מ מ מ ש י ם מ ק צ ת מ ח ל ו ם א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ד ו ו ק א‬
‫כאן‪ ,‬ב ב נ ד י ן ה כ ב ו ש ה ו ה מ ו ש פ ל ת ‪.‬‬
‫אין ה ע ד ו י ו ת מ ת א ר ו ת ב מ י ו ח ד א ת ת פ ק י ד ו ו פ ע ו ל ת ו של א ל כ ס ב ת ק ו פ ה זו‪ .‬עדיין‪.‬‬
‫צ ע י ר מ א ו ד •היה‪ ,‬כ ב ן ‪ ,13‬ב ש ע ה ש פ ר צ ה ה מ ל ח מ ה ‪ .‬הוא השתייך ל ש כ ב ת ה״זאבים״‪,‬‬
‫שכבת‬
‫ה ת נ י כ י ם הצעירים‪ ,‬ו נ ט ל ת ל ק ב ל ת י נ פ ר ד ב פ ע י ל ו ת זו‪ ,‬ש ה ל כ ה ו ה ר ח י ב ה‬
‫א ת היקפיה‪ .‬ה ל ך ־ ר ו ח של א ו פ ט י מ י ו ת היה ש ו ר ה ב פ ע ו ל ו ת ת נ ו ע ו ת הנוער‪ ,‬ל מ ר ו ת ‪,‬‬
‫ואולי דווקא‪ ,‬ב ג ל ל ת נ א י הדיכוי‪ ,‬ה ה ש פ ל ה ו ה מ ח ס ו ר ‪ ,‬בהם חיו ו פ ע ל ו עתה‪ .‬ה ח ל ו ם‬
‫ו ה ת ק ו ו ת נ ש א ר ו כשהיו ואולי א ף ה ת ח ז ק ו ‪ ,‬ב ב ח י נ ת מ ק ו ר כח ומגגגון הגגה בפני•‬
‫ה מ צ י א ו ת הקשה‪.‬‬
‫ואילו‪ .‬ה מ ב ו ג ר י ם ח ר ד י ם היו ־ ל ב א ו ת ‪ .‬מ ע י ן ה ל ך ־ ר ו ח פסימי ישרה ב א ו ת ם ה י מ י ם‬
‫ע ל ש ל מ ה גוטמן‪ .‬העולם‪ ,‬בו ה א מ י ן ע ד כה‪ ,‬נ ס ד ק ל ל א ת ק נ ה ‪ .‬ה ג ר מ נ י ־ ה ת ר ב ו ת י ;‬
‫נהפך‬
‫לעיניו‬
‫לברברי־מודרני‪,‬‬
‫המאיים‬
‫על‬
‫ה ת ר ב ו ת כולה‪,‬‬
‫ובפרט‬
‫ע ל היהודי‪,‬‬
‫ש ב י ק ש ל מ צ ו א לו מ ק ו ם ב ת ר ב ו ת זו‪ .‬ל פ ת ע נ ת פ ס ׳הוא‪ ,‬הציוני ה מ ו ב ה ק ‪ ,‬ל ג ד ו ד י‬
‫נ ש מ ת ו ח ס ר ת ־ ה מ נ ו ח של ה מ ש ו ר ר ה י ה ו ד י ־ ג ר מ נ י היינריך היינה‪ .‬מ ר ב ה היה ל ח ז ו ר‬
‫על‬
‫‪30‬‬
‫מ ס פ ר שורות‪ ,‬ש נ ח ר ת ו ל י מ י ם ב ז כ ר ו ן ב ת ו ‪:‬‬
‫ל א ישירו‪,‬‬
‫״מיסה‬
‫ק ד י ש ל א יאמרו‪.‬‬
‫לא יאמרו דבר ולא‬
‫ישירו ד ב ר א ח ר י‬
‫מותי‪.‬״‬
‫אבדן‬
‫‪.5‬‬
‫האב‬
‫תחילת הגירושים מבנדין ב א ב י ב‬
‫‪ ,1942‬ש ב ר ה א ת ה מ צ י א ו ת ‪ .‬היציבה־לכאורד‪ ,,‬ב ה‬
‫חיו עד כ ה יהודי ק ה י ל ה זו‪ .‬ב ד י ע ב ד א ף ‪ ,‬נ ו ט י ם היו יהודי ב ג ד י ן ‪ .‬ל פ ר ש א ת כ ל‬
‫שקדם לד‪,‬ם‪ ,‬א ת ש נ ו ת ה כ י ב ו ש ה ר א ש ו נ ו ת ‪ ,‬כ מ ק ס ם ־ ש ו ו א ‪ ,‬כ א ש ל י ה ‪ ,‬ש א ל י ה היו‬
‫מובילים א ו ת ם ה ג ר מ נ י ם ב כ ו ו נ ה ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫הגירושים ה ת ג ה ל ו ב צ ו ר ה ה ד ר ג ת י ת ו ס ל ק ט י ב י ת ‪ .‬ו ב ת ח י ל ה ל א ע מ ד ו י ה ח ץ בגדין‬
‫ע ל מ ש מ ע ו ת ם ‪ .‬א מ נ ם ק ד מ ו ל ה ם סימגים מ ב ש ר י ר ע ה ‪ , :‬ב ר א ש י ת ‪ 1942‬הוצאו מ כ ל א ם‬
‫מ ס פ ר יהודים‪ ,‬ש נ א ש מ ו ב ע ב י ר ו ת ס פ ס ר ו ת ושוחד‪ ,‬והם ה ו צ א ו ל ה ו ר ג ב ת ל י י ת פ ו מ ב י ו ת ‪,‬‬
‫שזעזעו א ת ה צ י ב ו ר ‪ .‬ה י ה ו ד י ב ז ג ל מ ב י ה ‪ .‬ב ח ו ד ש י ם מ א י ־ י ו נ י ‪..1942‬נשלחו ל א י ש ו ו ת‬
‫שני מ ש ל ו ח י ם ‪ ,‬ב נ י‬
‫אלה‬
‫גירושים‬
‫גרמו‬
‫שנחשבו •״בלתי‬
‫‪ 1,200‬יהודים‪ ,‬ברובם‪ .‬זקנים‪ ,‬חולים‪ ,‬נ ת מ כ י ^ ס ע ד ופליטים‪. .‬גם‬
‫לגל‬
‫ז ע ז ו ע ‪-‬וחרדה‪,‬‬
‫פרודוקטיביים״‪ ,‬נ ש ל ח י ם‬
‫אך‬
‫ההסבר‬
‫ל״יישוב‬
‫הגרמני‪,‬‬
‫כי‬
‫מחדש״‪.,‬היה‬
‫אנשים‬
‫עדיין‬
‫אלה‪,‬‬
‫מקובל‬
‫על מ ר ב י ת ה צ י ב ו ר היהודי‪ .‬ר ק מ י ו ם ת־‪ ,12.8.1942‬ש נ ו ד ע ‪ .‬ל י מ י ם ‪ .‬כ ״ פ ו נ ק ט הגדול״‪,‬‬
‫חדרה‬
‫ת ו ד ע ת ה ה ש מ ד ה ג ם ל ז ג ל מ ב י ה ‪ .‬ב י ו ם זה כ ו נ ס ו ק ר ו ב ל ־‪ 50,000‬מ ת ו ש ב י‬
‫שלוש‬
‫סלקציה‬
‫הערים‬
‫הגדולות של‬
‫זגלמביה במגרשי כדורגל‬
‫גדולים‪ ,‬ולאחר‬
‫המוגית ש ו ל ח ו כ־‪ 10,500‬מ ת ו כ ם לאושוויץ‪ .‬ל א ח ר גירוש זה שוב‪ .‬ל א ה ש ל ה א ת‬
‫ע צ מ ו איש‬
‫בןגלמביה‪ ,‬כי כוונת‬
‫להשמיד‬
‫ה ג ר מ ג י ם היא אכן‬
‫א ת יהודי פ ו ל י ן‬
‫ו ב כ ל ל ם א ת יהודי האיזור‪.‬‬
‫‪ :.‬בין ה מ ש פ ח ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ‪ ,‬ש נ פ ג ע ו ‪ ,‬היתד‪ ,‬ג ם מ ש פ ח ת גוטמן‪ .‬ה י ת ה זו אולי‬
‫ב ב ח י נ ת ‪ .‬א פ י ז ו ד ה ט ר ג י ת נ ו ס פ ת באסון‪. ,‬שירד ע ת ה על יהח־י‪ .‬בנדון‪ ,‬ו ב כ ל ז א ת‬
‫היתד‪ ,‬י ו צ א ת ד ו פ ן ‪ ,‬מ ב ח י נ ת ה ש ת ל ש ל ו ת אירועיה‪ .‬מ ש פ ח ת גוטמן‪,• ,‬כך‪ •.‬נ ר א ה ה ד ב ר ‪,‬‬
‫י כ ו ל ה ה י ת ה ל ה ת ח מ ק מ פ ג י ע ת ם ה ר ע ה ש ל הגירושים‪ ,‬ל פ ח ו ת ב ש ל ב י ם ה ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬
‫כ מ ש פ ח ה ק ט נ ה שכל‪ .‬ח ב ר י ה ב ר י א י ם ו ע ו ב ד י ם ‪ ,‬היתד‪ ,‬זו ״ מ ש פ ח ה מ ו ג נ ת ״ ‪ .‬ו י ו ת ר‬
‫‪.‬מכך‪.,‬מצפים‬
‫מכבר‬
‫הפך‬
‫‪ т.‬ד ב ‪ ,‬ה ב ן ‪ .‬ה ב כ ו ר ‪ ,‬ש ז ה‬
‫‪,‬‬
‫היו ל ס ר ט י פ י ק ט י ם ‪, ,‬שישלחו ‪.‬אליהם ‪.‬על‬
‫להיות נתין‬
‫בריטי‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ועתה‪ .,‬ה י ה ‪ .‬מ ש ר ת‬
‫‪:‬‬
‫כחייל‪-‬בצבא‬
‫ס ר ט י פ י ק ט י ם אלה‪ ,‬כ ך קיוו‪ ,‬יוכלו ל ה י כ ל ל ‪ .‬ב ק ב ו צ ת נ ת י נ י ם‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫באמצעות‬
‫בריטיים‪,‬‬
‫ש י ו ח ל פ ו ‪ .‬ע ם נ ת י נ י ם ג ר מ נ י י ם מ א ר ץ ישראל‪ .‬ק ב ו צ ו ת כ א ל ה ‪ .‬מ ת א ר ג נ ו ת‬
‫תיו א ז ‪ -‬ב ז ג ל מ ב י ה ו ה ג ו ט מ נ י ם ‪ .‬א מ ו ר י ם היו ל ה כ ל ל בהן‪ ,‬ב ר ג ע שיתקבלו‪• .‬האישורים‬
‫המתאימים‪.‬‬
‫‪ :‬א ך ה ג ו ר ל פ ג ע ג ם ב ה ם ב א י פ ן ‪ . ,‬ש א ו ל י נ י ת ן היה ל מ נ ו ע אותו‪ ,‬ו ל כ ן ה פ ך ל ה י ו ת‬
‫כה‪.‬משמעותי‬
‫בעיניהם‪ ..‬ב א ח ד ‪ .‬ה י מ י ם ‪ ,‬ב ־ ‪ . , 2 6 . 2 . 1 9 4 2‬מ ע ט ל פ נ י ת ח י ל ת הגירושים‪,‬‬
‫ה ת ד פ ק ו ע ל ד ל ת ו ש ל ש ל מ ה גוטמן‪ ,‬ש נ י ם • מ נ כ ב ד י ה ע ד ה ה ח ר ד י ת ‪ ,‬א נ ש י ״ א ג ו ד ת‬
‫ישראל״ ב ב נ ד י ן ‪ ,‬ר י נ ס ק י ו ב ו נ ה א ר ד ‪ : .‬ה ש ג י ם ‪ .‬ב י ק ש ו ‪ ,‬מ ג ו ט מ ן ‪ ,‬שיסייע ב ח י ל ו צ ה ש ל‬
‫‪31‬‬
‫קרובתו של‬
‫אשה‪,‬‬
‫ה ר ב י מגור‪ ,‬ש נ ע צ ר ה‬
‫בלי‬
‫השלטונות‬
‫מתן־שוחד‪.‬‬
‫באשמת‬
‫ס ב ו ר י ם היו‪ ,‬כי מ י כ א ץ ‪ /‬ה״גאמן״ הגרמני‪ ,‬עימו ע ב ד ג ו ט מ ן ‪ ,‬י ו כ ל ל ס י י ע ל ש ח ר ו ר ה‬
‫ו ע ל כן הגיעו אליו‪ .‬ש ל מ ה גוטמן‪ ,‬פ ע י ל צ י ב ו ר ו ת י ק ‪ ,‬ג כ ו ן ה י ה ל צ א ת ג ם ע ת ה ‪.‬‬
‫בגי ה מ ש פ ח ה ה א ח ר י ם ‪ ,‬גיסו להגיעו מ כ ך ‪ .‬ח ו ש ש י ם היו‪ ,‬ש ס ו פ ו ל ה י ע צ ר אף הוא‪.‬‬
‫ס י ך ב ו ה ל ך ב ר ג ל ל א ו ר ך כ ל בנדין‪ ,‬כדי ל ס י י ע ב ש ח ר ו ר האשד״ ה ו א ל א‬
‫שלמה‬
‫שב מדרכו‪ .‬החששות ה ת א מ ת ו ‪ :‬שלמה גוטמן געצר א ף הוא‪.‬‬
‫מעצרו‬
‫ש ל ה א ב ו ה נ ס י ו נ ו ת ל ח ל צ ו ה ש פ י ע ו ק ש ו ת ע ל א ל כ ם ‪ .‬כ ב ן ‪ 16‬היה אז‬
‫ו ב מ ו ע צ ת ה מ ש פ ח ה ה ו ח ל ט ‪ ,‬שיסע ל ס ו ס נ ו ב י ץ ‪ ,‬ל מ ר כ ז ה י ו ד נ ר א ט האיזורי‪ ,‬כ ד י ל נ ס ו ת‬
‫לחלץ‬
‫א ת ה א ב ‪ .‬א ל כ ס ה י ה חולה‪ ,‬א ך ה י ה היחיד‪ ,‬ש ה י ה מ צ ו י ד‬
‫באישור־תנועה‬
‫ל ס ו ם נ ו ב י ץ ב ש ל ק ו ר ס ה ה כ ש ר ה ל ח ש מ ל א י ם ‪ ,‬ב ו נ ס ל ח ל ק ‪ .‬ה ו א ק ם מ מ י ם ת חוליו‪,‬‬
‫ה ת ל ב ש ו י צ א א ל ה ר ח ו ב הגשום‪ .‬מקץ ז מ ן ־ מ ה ש ב א ל כ ס בידים‪ .‬ר י ק ו ת ‪ ,‬א ך נ ו ש א עימו‬
‫צינון ק ש ה ‪ .‬ב י מ י ם ש ל א ח ר מ כ ן נ פ ל ל מ ש כ ב והצינון ה ת פ ת ח ל כ ד י ד ל ק ת ר י א ו ת‬
‫פ ר ק י ם ‪ .‬מ א ו ח ר י ו ת ר נ ת ג ל ה ג ם פ ג ם ב ל ב ו ‪ ,‬ת ו צ א ת א ו ת ה מ ח ל ה ‪ ,‬ומיום‬
‫ודלקת‬
‫זה נ ו ש א ה י ה מ ו ם ז ה ל כ ל אשר ה ל ך ‪.‬‬
‫ה ו א ל א ז כ ה ל ר א ו ת א ת אביו שגית‪ .‬ה מ ש פ ח ה ה צ ל י ח ה ל ג י י ס ע ו ר ך דין יהודי‪,‬‬
‫ש ה י ה מ ו ר ש ה ל ה ו פ י ע ב ב י ת הךין ב ק ם ו ב י ץ — ב ח ס ו ת ה מ ח ל ק ה ה מ ש פ ם י ת ש ל‬
‫ה י ו ד ג ר א ם ‪ ,‬ג י ת ן היה לייצג ג ם יהודים ב ע נ י נ י ם מ ש פ ס י י ם ‪ .‬ע ו ר ך הדין ב י ק ש מ ב נ י‬
‫ש י א ש י מ ו א ת ה א ב ב ד ב ר ־ מ ה ‪ .‬ה ם ל א ה ב י ג ו ‪ .‬ה ס ב י ר ל ה ם ‪ ,‬כי יהודי‬
‫המשפחה‪,‬‬
‫אינו י כ ו ל ל צ א ת ז כ א י ב מ ש פ ם ‪ ,‬מ ו ס ב ש י ו א ש ם ב ד ב ר ־ מ ה ו י ק ב ל ע ו נ ש קטן‪ ,‬מ א ש ר‬
‫י א ב ד ב א ח ר הגירושים‪ .‬ואכן‪ ,‬עורך הדין ה צ ל י ח ב מ ש פ ט ו ה ש י ג א ך ה ר ש ע ה ק ל ה‬
‫ל ש ל מ ה גוטמן‪ .‬א ל א ש ה א ב ל א ש ו ח ר ר ו א ף ל א ה ו ע ב ר ל מ ח נ ה ע ב ו ד ה ‪.‬‬
‫ש מ ו ג ה ח ו ד ש י ם ש ה ה ש ל מ ה גוטמן ב ב י ת ה ס ו ה ר וב־‪ 27.10.1942‬ה ו ע ב ר ב מ כ ו ג י ת‬
‫מ ש ט ר ה ק ט ג ה מ ק ט ו ב י ץ לאושוויץ‪ .‬היה ז ה ב מ ל ה ר ב ה מ ז ל ־ ב י ש ‪ : .‬ב א ו ת ה ת ק ו פ ה‬
‫ה״פוגקט הגדול״ שוב לא גשלחו י ה ל י ם מ ז ג ל מ ב י ה לאושוויץ במסגרת‬
‫שלאחר‬
‫מ א ו ר ג נ י ם ‪ .‬א ך מ ד י ש ב ו ע היתד‪ ,‬מ כ ו נ י ת ק ס נ ה מ ע ב י ר ה‬
‫גירושים‬
‫ש נ ל ו נ ו כ ״ פ ו ש ע י ם ״ ‪ ,‬היישר א ל מ ח ג ה ה מ ו ו ת ‪.‬‬
‫בודדים‪,‬‬
‫מספר יהלים‬
‫ב ד ר כ ה לאושוויץ עצרה‬
‫ה מ כ ו נ י ת ב ב נ ד י ן ל ל ב י ת ה מ ע צ ר של ה י ו ד נ ר א ט ‪ ,‬כ ד י ל ה ע מ י ס ״ פ ו ש ע י ם ״ י ה ל י ם‬
‫מ י כ א ל ל ס ק ר ‪ ,‬מ ר א ש י ה י ו ד נ ר א ם ו ח ב ר ו ש ל ש ל מ ה ל ״ צ י ו נ י ם הכלליים״‪,‬‬
‫נוספים‪.‬‬
‫ב ל ל ו ה י ו ש ב ב מ כ ו נ י ת ‪ .‬ה א ח ר י ם יצאו ל ח ל ץ א ת ע צ מ ו ת י ה ם ו א י ל ו ש ל מ ה‬
‫הבחין‬
‫ס י ר ב ל צ א ת ‪ .‬ל ל א ס ק ר א מ ר ר ק ז א ת ‪ :‬״ מ ס ו ר ד ר י ש ת ש ל ו ם ל ב ו ל ו ״ ‪ .‬ס ב ו ר היה כי‬
‫הבן הבכור‪ ,‬שהצליח לעלות לארץ ישראל‬
‫רק‬
‫המכונית‪.‬‬
‫את‬
‫יזכה‬
‫להשרד‪ .‬ואחר‬
‫כך נסעה‬
‫ת ו ש י ה ‪ ,‬ש ה ו ז ע ק ה למקום‪ ,‬מ י ה ך ה להגיע‪ ,‬א ך י כ ו ל ה ה י ת ה ל ר א ו ת ר ק‬
‫ע נ ן ה א ב ק ה מ ת ר ח ק ‪ .‬מ ד מ ה היתד‪ ,‬כי ה ח ו ל צ ו ח ק ל א ס ו נ ה ‪.‬‬
‫נראה‪,‬‬
‫כי‬
‫והתפתחותו‬
‫ב פ ר ש ת א ב ד נ ו של ה א ב ‪ ,‬ממון‬
‫המפתח‬
‫ל ה ב נ ת דמותו של‬
‫אלכס‬
‫ב ש נ י ם ה ב א ו ת ‪ .‬היתה זו חוויה א י נ מ י מ י ת ש ל א ב ד ן ו י ת מ ו ת ‪ ,‬ש פ ג ע ה‬
‫קשות‬
‫ב מ ש פ ח ה ה מ ל ו כ ד ת והחמה‪ .‬היה ע ל י ו ל ה ת ב ג ר ו ל ק ח ת א ח ר י ו ת ‪ ,‬ו מ צ ד ש נ י‬
‫מבקש‬
‫ה י ה ל מ צ ו א ד ר ך ל ה ג י ב על אסונו‪ .‬ע ו ד‬
‫ב מ י ס ת ו ח ו ל י ו מ ת כ נ ן היה ע ם‬
‫חבריו‬
‫ה צ ע י ר י ם ‪ ,‬כ י צ ד ישחררו א ת א ב י ו מ ב י ת ה ס ו ה ר ו כ י צ ד י ג ק מ ו‬
‫ו ב כ ך ‪ ,‬ב א י ז ו ג ק ו ד ת זמן ל א מזוהה‪ ,‬אי ש ם בין פ ב ר ו א ר ל א ו ק ט ו ב ר‬
‫בגרמגים‪.‬‬
‫‪ ,1942‬ה ב ש י ל‬
‫ב א ל כ ם מ ש ה ו ח ד ש ו ב ל ת י מ ו כ ר ע ד כה‪ .‬ה י ל ד ה ט ו ב ‪ ,‬ש ה י ה מ ק ד י ם ש ל ו ם ל ש כ נ י ו‬
‫ב ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת ‪ ,‬ג מ ר א ו מ ר ל ה י ו ת ל ל ו ח ם ‪ ,‬ש א ח ת היא ל ו מ ה ד ע ת ש כ ג י ו ע ל מעלליו‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫י ח ד ע ם ח ב ר י ו ‪ ,‬נ ע ר י ם כמוהו‪ ,‬ה נ ו ש א י ם עימם א ת כ א ב א ס ו נ ם הפרטי‪ .‬ו א ת ת ח ו ש ת‬
‫ה א ס ו ן ה כ ל ל י ‪ ,‬ל ק ח ח ל ק ב ה ק מ ת ה מ ח ת ר ת ה מ ז ו י י נ ת בבנדין‪.‬‬
‫מחתרת‬
‫‪.6‬‬
‫י י ס ו ד ה מ ח ת ר ת ב ב נ ד י ן ב א ו ג ו ס ט ‪ 1942‬ל א היה ב ב ח י נ ת ת ה ל י ך ט ב ע י ו ה כ ר ת י ‪ ,‬כ פ י‬
‫שלעיתים אנו מדמים לראותו בדיעבד‪ ,‬ובפרט ל א לגבי גערים מסוגו ש ל א ל כ ס ‪.‬‬
‫ל א ה י ה זה מ ו ב ן מ א ל י ו ‪ ,‬כי א ו ת ם נ ע ר י ם טובים‪ ,‬ב נ י ה ם ש ל יקירי ה ק ה י ל ה ‪ ,‬י פ נ ו‬
‫ל ד ר ך ה ר ת ־ ס כ נ ו ת זו‪ .‬א ח ד י ם מ ח ב ר י ה מ ח ת ר ת היו ב נ י ה ם של א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט ‪ :‬כ מ ו‬
‫א ב ר ה ם ‪ .‬מ ג ל ה מ ״ ג ו ר ד ו נ י ה ״ ‪ ,‬י ה ו ד ה ל א ם ק ר מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬או ב ו ב ו ג ך א ו ב ר ד‬
‫מ ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ‪ .‬א מ ח ‪ ,‬כ פ ר ט י ם ו ב ח נ י כ י ה נ ו ע ו ח נ ו ע ר נ ו ש א י ם היו פ ו ט נ צ י א ל ‪ .‬מ ר ד נ י ‪.‬‬
‫ת נ ו ע ו ת הנוער‪ .‬ע ר ע ר ו ‪ .‬ע ו ד ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ע ל ע צ ם ‪ ,‬ה מ ש ך ‪-‬הקיום היהודי ב ג ו ל ה ‪,‬‬
‫וגיבוש ה מ ע ר כ ת האוטונומית ש ל ‪ .‬ת ר ב ו ת הנעורים‪.‬במהלך שנות הכיבוש הראשונות‬
‫ל ש י מ ו ר פ ו ט נ צ י א ל זה‪ .‬א ך ב ע ת ו ב ע ו ג ה א ח ת היו נ ע ר י ם א ל ה ג ם ח ל ק‬
‫סייעה‬
‫מ ק ה י ל ה ‪ ,‬ש ה י ת ה מ ת פ ת ח ת ב א ו פ ן ה ד ר ג ת י ל ק ר א ת שינוי ח ב ר ת י ‪ :‬ולאומי‪ ,‬ו ת ו ל ד ו ת‬
‫מ ש פ ח ת ו ש ל א ל כ ס מ צ ב י ע י ם ע ל כד‪ .‬א ל א ש ג ס י ב ו ת ה מ ל ח מ ה ו ש י א ם — ה ג י ר ו ש י ם‬
‫ל מ ח נ ו ת ה מ ו ו ת — ה ע מ י ד ו ק ה י ל ה וו ב מ ב ח נ ה ה ק ש ה מ כ ל ‪ .‬מ ג ה י ג י ה ד ו ר היהודי‪,‬‬
‫ש צ מ ח ב ב נ ד י ן בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ־ העולם‪ ,‬ש ע ת ה ה פ כ ו ב ח ל ק ם ל ה י ו ת א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט ‪,‬‬
‫חשבו‪ ,‬כ י ג ם ב נ ס י ב ו ת א ל ה ע ל י ה ם ל ה מ ש י ך ו ל צ י י ת ל ש ל ט ו נ ו ת ‪ .‬מ ר ב י ת ם ס ב ו ר י ם‬
‫היו‪ ,‬כ י ג ם ב ס י י ע ם ל א ר ג ו ן הגירושים עדיין מ ש ר ת י ם ה ם א ת ה א י ג ט ר ס היהודי‬
‫ב ד ר ך ה י ח י ד ה ש א פ ש ר ‪ ,‬ב מ ו ג ע ם אסון גדול יותר‪ .‬פ נ י י ת ם ש ל ה ב נ י ם ‪ ,‬אגשי ת ג ו ע ו ת‬
‫הגוער‪ ,‬א ל ד ר ך ה ה ת ג ו נ נ ו ת המזוייגת‪ ,‬פירושה היה בין ה ש א ר ע ר ע ו ר ע ל ד ר כ ו ש ל‬
‫הדור הקודם‪..‬‬
‫על ר ק ע הגירושים וקריאת ראשי היודנראט ליהודים להתייצב בנקודות הריכוז‬
‫כנדרש‬
‫— נ ג ר ם ק ר ע בין ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר לבין היודגראט‪ .‬ת ג ו ע ו ת הגוער‪ ,‬ש ע ד‬
‫כ ה נ ה נ ו מ ח ס ו ת ו ש ל ‪ .‬ה י ו ד נ ר א ט ‪ ,‬נ י ת ק ו א ת יחסיהן ע ם מ ו ס ד ו ת י ו ‪ . .‬י ו ז ק קוזייד‪ ,‬מ נ ה י ג‬
‫״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ב ס ו ס נ ו ב י ץ ו מ נ ה ל ״ מ ח ל ק ה ה נ ו ע ר ״ של‪ .‬ה י ו ד נ ר א ט ‪ ,‬פ ר ש מ ת פ ק י ד ו‬
‫על‬
‫ר ק ע ‪.‬סירובו‬
‫ל ק ח ת ח ל ק פ ע י ל ‪ .‬ב א ר ג ו ן הגירושים‪.‬‬
‫ב ״ ג ו ע ר ‪ .‬הציוני״ ‪ .‬ב ב נ ד י ן‬
‫ובסוסנוביץ החלה התארגגות ל ק ר א ת הקמת‪.‬מחתרת‪ .‬ב ק ת ‪.,1942‬בהשראת־מרדכי‬
‫אנילביץ״ששהה‬
‫אז ב ז ג ל מ ב י ה ‪ ,‬ה ו ק מ ה מ ח ת ר ת ח ל ו צ י ת ‪ ,‬כ פ ו פ ה ל ״ א ר ג ו ן ה י ה ו ד י‬
‫ה ל ו ח ם ״ ‪ ,‬ש ה ח ל ל ה ת ג ב ש ב א ו ת ה ע ת בוורשה‪ .‬ב מ ח ת ר ת לקחו‪ .‬ח ל ק ‪ :‬״דרור״‪ ,‬״ ה ש ו מ ר‬
‫הצעיר״‪ ,‬״ ג ו ר ד ו נ י ה ״ ‪ ,‬״ ה ש ו מ ר ה ד ח י ״ וכן ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ש ע ו ד ב מ ה ל ך ת ק ו פ ה‬
‫הכיבוש הראשונה נ ע ש ח ה ל ח ל ק ב ל ח י נ פ ח ־ מ״החלוץ״‪.‬‬
‫י א ל כ ם ‪ . ,‬ש ה י ה ע ת ה ‪ :‬ב ן ‪. ,16‬לא‪ .‬נ מ נ ה ‪ .‬ע ל ה נ ה ג ת ה מ ח ת ר ח ‪ .‬ה ו א ה י ה בין ה צ ע י ר י ם‬
‫ש ב א ר ג ו ן ‪: ,‬שעל פ י ר ו ב כ ל ל ר ק א ת ב ו ג ר י ה ת נ ו ע ו ת ‪ .‬א ך מדין‪ .‬ו ח ש ב ו ן ‪ ,‬ש מ ס ר‬
‫ב ת ק ו פ ה מ ע ט מ א ו ח ר ת יוחד‪ ,‬גיחן ל ל מ ו ד על מ ע ו ר ב ו ת ו ה ר ב ה ש ל א ל כ ם ב מ ח ת ר ת ‪:‬‬
‫״ב־‪1942‬‬
‫נ ו צ ר ארגון־ ק ר ב י מ ש ו ת ף ל כ ל ק ב ו צ ו ת ־ ה נ ו ע ר ] ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ד ן ‪.‬‬
‫ב ר א ש ה א ר ג ו ן ע מ ד ה מ ו ע צ ה עליוגה‪ ,‬שהיתר• מ ו ר כ ב ת מ ח ב ר י כ ל ‪ .‬ה ת נ ו ע ו ת‬
‫‪,‬החלוציות‪.‬‬
‫״החלוץ״‬
‫) ב ש ם ‪ .‬ז ה כ ו ג ת ה ה מ ו ע צ ה ( ‪ ,‬ה י ה מ ו ר כ ב מן‪ .‬ה ח ב ר י ם‬
‫‪33‬‬
‫•‪..‬־‪ :.‬ה ב א י ם ‪ :‬צ ב י ב ר א נ ד ם ; ] ״ ה ש ו מ ר הצעיר״[‪ ,‬ה ר ש ל ש פ ר י נ ג ר ‪ ,‬פ ר ו מ ק ה ] פ ל ו ט ־‬
‫״דרור״‪-•[.‬ויוזק‬
‫ניצקה‪,‬‬
‫הקימה‬
‫קוז׳וך‬
‫ב ע צ מ ה א ת א ר ג ו נ ה מן המסד‪ .‬א צ ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ה י ה ה מ ב נ ה‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫עבד‬
‫]״הגוער‬
‫הציוני״[‪...‬‬
‫כל‬
‫קבוצה‬
‫חלוצית‬
‫ב ר א ש ע מ ד ה מ נ ה ל )מ(‪ ,‬ב מ ק ר ה ש ל פ נ י ג ו — יוזק קוז׳וך‪ .‬ה ו א‬
‫ב ש י ת ו ף ע ם ה ה נ ה ג ה ‪ ,‬ה מ ס ו מ ג ת ב א ו ת י ו ת א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ .‬ח ב ר י ה ה ג ה ג ה‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬מ י י צ ג י ם ‪ 3‬ת א י ם ‪ .‬א ‪ 3 :‬ח א י ב ח ו ר י ם ; ב‪ .‬ת א י ב ח ו ר י ם ; י ג‪ 2 .‬ת א י‬
‫‪ .‬ח ב ר ו ת ‪ .‬ת ח ת מ ר ו ת ו ש ל י ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ד׳‪ ,‬ע מ ד ת א מ י ו ח ד ב ן ‪ 7‬אגשים‪,‬‬
‫‪.‬הקרוי‬
‫ק ב ו צ ה •נבחרת‪ ,‬או פ ל ו ג ת המוות‪ .‬זו‬
‫בעברית‪:‬‬
‫‪:‬־ ‪ .‬ה מ ס ו כ נ י ם ביותר‪.‬״‬
‫לתפקידים‬
‫נועדה‬
‫‪-‬‬
‫גראה‪ ,‬כ י א ל כ ס ע צ מ ו ‪ ,‬ל מ ר ו ת גילו הצעיר ה ש ת י י ך ל ק ב ו צ ה ‪ .‬ה א ח ר ו נ ה ‪ .‬כ ב ן ‪16‬‬
‫היה• ב ת ק ו פ ה‬
‫זו‪,‬‬
‫כבר‬
‫אד‬
‫היה‬
‫בולט‬
‫בקומתו‬
‫הגבוהה‪,‬‬
‫ובגכוגותו‬
‫לקחת‬
‫על‬
‫ע צ מ ו פ ע י ל ו י ו ת נ ו ע ז ו ת ‪ .‬ל מ ר ו ת ‪ .‬ש נ י ח ן ב א י נ ט ל ג נ צ י ה ג ב ו ה ה ובכושר‪ ,‬ביטוי‪ .‬היה‬
‫ב י ס ו ד ו איש‪ :‬מ ע ש ה ‪ .‬כ פ י ש ה ג ד י ר ו א ח ד מ ח ב ר י ו מ א ו ח ר יותר‪ ,‬ה פ ע י ל ו ת ה מ ע ש י ת‬
‫קדמה מ ב ח י נ ת ו לתיאוריה‪ .‬ע ו ד בשלבים הראשונים של התארגנות ה מ ח ת ר ת ‪ ,‬בפעולה‬
‫פ ר ט י ת ‪ ,‬ש ס פ ק א ם היתד‪ ,‬י ד ו ע ה ל א ח ר א י ם עליו‪ ,‬ר כ ש א ק ד ח ב א ו פ ן פ ר ט י ‪ .‬ל מ י מ ו ן‬
‫ה ע י ס ק ה ‪ .‬ה ש ת מ ש •בכספי מ ת נ ת ה ב ר מצווה‪ ,‬שעדיין היו• ש מ ו ר י ם עימו‪.‬‬
‫ב ה ר כ ש א ל כ ם א ת אקדחו‪ ,‬יש ב ה כ ד י ל ה ע י ד מ צ י ד ה ע ל א ו פ י ה ש ל‬
‫הדרך‪,‬‬
‫ה מ ח ת ר ת ‪ .‬ה י ה זה ב מ י ד ה ר ב ה ‪ ,‬ח ל ו ם של נערים‪ •.,‬ש ח ס ר י ם א ת ה א מ צ ע י ם ה ה כ ר ח י י ם‬
‫ל ה ג ש מ ת ו ‪ .‬היתד‪ ,‬ל ה ם א י ד י א ה והיה ל ה ם ארגון‪ ,‬א ל א ש ח ס ר ה י ה ה ב ס י ס ה מ מ ש י ‪:‬‬
‫קשרים‬
‫ע ם ‪ .‬ת נ ו ע ת מ ח ת ר ת ר ח ב ה ונשק‪ .‬ל א ו ר ך כ ל ד ר כ ה ל א ה צ ל י ח ה ה מ ח ת ר ת‬
‫בבנדין‬
‫ל מ צ ו א ד ר ד א ל ת נ ו ע ת הפרטיזנים ה פ ו ל נ י ת ע ל ש ת י ז ר ו ע ו ת י ה ‪ ,‬ו ס ב ל ה‬
‫ממחסור כרוני של נשק‪.‬‬
‫לא‬
‫את‬
‫פ ח ו ת חמור מ כ ד היה הקונפליקט ה מ ת ר ח ב והולד עם היודנראט‪.‬‬
‫בתארו‬
‫פעולותיה‪.‬הראשונות של המחתרת‪ ,‬כתב אלכם‪:‬‬
‫״ ה ו ד פ ס ו כ ר ו ז י ת ע מ ו ל ה ג ג ד הגרמנים ו ג ג ד מ כ ש י ר ה ע ז ר ש ל ה — ה ק ה י ל ה‬
‫‪..‬‬
‫] ה י ו ד נ ר א ט [ ‪ .‬ה כ ר ו ז י ם פ ג ו א ל ה כ ב ו ד ה ל א ו מ י היהודי ו ק ר א ו ל ה י ל ח ם עליו‪.‬‬
‫מרין‪ ,‬שגגח־ נ ת כ ו ו נ ה פ ע ו ל ה זו‪ ,‬מ ס ר א ת הכרוזים ל ג ס ט א פ ו והיא‪ ,‬ב ע ז ר ת ו‬
‫‪.,‬‬
‫ו ב ע ז ר ת ב ל ש ‪ ,‬ג י ל ת ה א ת מ ק ו ם ההדפסה‪ .‬כ ל ש ג פ ל ע ל י ו ח ש ד כלשהו‪ .‬ג ע צ ר‬
‫בכלא‪ .‬מרין‪ .‬נ ש א נאום ל ה צ ד ק ת עצמו והזהיר‬
‫והושם‬
‫•••אנטילגרמנית‪.‬‬
‫מפגי‬
‫כ ל ‪ :‬פעולה‬
‫כ מ ו ־ כ ן ע ו ר ר ה ל ר ־ ר ו ח כללי‪ .‬גגד כ ל פ ע ו ל ה •עצמאית של‬
‫‪. ,‬הנוער‪.‬‬
‫בקהילה‬
‫ה ק ט נ ה ‪ ,‬ה ס ג ו ר ה ‪ .‬ב י ן ר ח ו ב ו ת י ה הצרים‪ ,‬ק ש ה היה ל ה ס ת י ר א ת ד ב ר‬
‫קיום‪.‬המחתרת‬
‫מעיניו‬
‫היודנראט‪ .‬ע ו ד‬
‫ה פ ק ו ח ו ת של‬
‫בראשית‬
‫פעולתה‬
‫הוזמנו‬
‫נציגיה אל מרין ומולצ׳דסקי וניתנה להם התראה חמורה לחדול מפעילותם‪ .‬׳לדעת‬
‫מ ר י ן ו א נ ש י ו נ ד מ ו א נ ש י ה מ ח ת ר ת לילדים ה מ ש ח ק י ם ב א ש ו ע ל ו ל י ם ל ה צ י ת א ת‬
‫ה ב י ת כולו• •אד ה נ ע ר י ם ס י ר ב ו ‪ :‬ע ל ר ק ע הגירושים לאושוויץ ר א ו ר ק א ת ד ר ד‬
‫ההתגוננות המזויינת כדרר ההולמת‪.‬‬
‫‪.‬בראשית‬
‫‪34‬‬
‫‪1943‬‬
‫החריף‬
‫‪.‬‬
‫ה ק ו ג פ ל י ק ט ואז‬
‫ארעה‬
‫ההתרחשות‪,‬‬
‫שתוארה‬
‫על‬
‫ידי‬
‫ל מ ע ל ה ‪ :‬לידי א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט ה ג י ע ו י ד י ע ו ת ע ל פ ע ו ל ו ת ת ע מ ו ל ה ש ו נ ו ת ‪,‬‬
‫אלכם‬
‫ש נ י ה ל ו אגשי ה מ ח ת ר ת ו ה ם ה ס ג י ר ו ל י ד י ה ג ר מ נ י ם ‪ 10‬א נ ש י מ ח ת ר ת ‪ 8 :‬צ ע י ר י ם‬
‫שנחשדו‬
‫יהודיים‪,‬‬
‫מםוסנוביץ‪,‬‬
‫באמצעות‬
‫צבי‬
‫בתעמולה‬
‫דונסקי‬
‫קומוניסטית‬
‫וליפק‬
‫ושני‬
‫חברי‬
‫מינץ‪ . ,‬ש ה ו א ש מ ו‬
‫הנהגת‬
‫בהפצת‬
‫״השומר‬
‫כרוזים‬
‫הצעיר״‬
‫אנטי־נאציים‬
‫החדרתם למגפים‪ ,‬שיוצרו בבנדין ושנועדו להישלח לחזית המזרחית‪.‬‬
‫ב ק ב ו צ ה הראשונה כ ל ו ל היה ג ם ב ו ב ו ג ר א ו ב ר ד ‪ ,‬בגו ש ל בגימין‪ ,‬איש ה י ו ד נ ר א ט‬
‫ו ב ן ד ו ד ו ש ל אלכס‪.‬‬
‫ה מ ח ת ר ת ל א היה מרין נכון ל ח ו ס א ף ע ל‬
‫ב מ א ב ק ו גגד‬
‫ב נ י ה ם ש ל ח ב ר י היודגראט‪.‬‬
‫לא‬
‫ידוע‪ ,‬כיצד ה ש פ י ע ה ע ל‬
‫מקום‬
‫ה״ילד הטוב״‬
‫עם‬
‫ברור‪ ,‬כי‬
‫הקהילה‬
‫ראשי‬
‫הקונפליקט‪.‬עם‬
‫גולדמינץ‪,‬‬
‫אלכם‬
‫מצוי‬
‫שביודנראט‪.‬‬
‫מפקד‬
‫היה‬
‫על ‪.‬רקע‬
‫מרין‪ ,‬ה ו ח ל ט ב ח ו ג י‬
‫המשסרה‬
‫הסגרתו של‬
‫עתה‬
‫היהודית‪.‬‬
‫עם‬
‫יחד‬
‫מ ע צ ר י ם ‪ .‬נוספים‪,‬‬
‫המחתרת‬
‫אלכם‬
‫ב ו ב ו לידי‬
‫חבריו‬
‫הגססאפו‪.‬‬
‫מכל‬
‫בעימות‬
‫גלוי‬
‫שבוצעו‬
‫ל ה ת נ ק ש בחייהם ש ל‬
‫נמנה‬
‫החוליה‪,‬‬
‫על‬
‫והמשך‬
‫מרין‪,‬ושל‬
‫שאמורה‬
‫היתה‬
‫ל ב צ ע א ת גזר־ךין ה מ ו ו ת נ ג ד מרין‪ .‬ו ע ם ז א ת ‪ ,‬ע ל א ף א י ב ת ו של א ל כ ס ל י ו ד נ ר א ט ‪,‬‬
‫ניתן‬
‫למצוא‬
‫היה‬
‫בספסמבר‬
‫ולא‬
‫‪1943‬‬
‫בדיעבד‪,‬‬
‫לדמותו‬
‫של‬
‫יותר‬
‫משמץ‬
‫מרין‪,‬‬
‫של‬
‫שמצא‬
‫הבנה‬
‫את‬
‫לעמדתם‪.‬‬
‫מותו‬
‫בינתיים‬
‫וכך‪,‬‬
‫בהתייחסו‬
‫הגרמנים‬
‫מידי‬
‫מ ל י המחתרת‪ ,‬כתב א ל כ ס ‪:‬‬
‫״ מ ו נ ק מ ר י ן ‪ :‬ט ע ו ת היא ל ד ו נ ו ל ח ו ב ה מ כ ל וכל‪ ,‬כיון‪.‬שאין ס פ ק ‪ ,‬ש פ ע ל מ ת ו ך‬
‫ה ש א י פ ה להציל ל פ ח ו ת ח ל ק מן ה צ י ב ו ך ‪ .‬ואכן‪ ,‬מ ש ך זמן מ ה ‪ .‬ע ל ה ה ד ב ר בחץ‪...‬‬
‫בתעמולתו‬
‫הטיף ל א מ ו ן ב ג ר מ נ י ם ‪ .‬ב ע נ י נ י ם מ ע ש י י ם ‪ ,‬בעת‪ .‬הגירושים‪. .,‬היה‬
‫א כ ז ר י ו ב ל ת י אנושי‪ .‬מ ב ח י ג ה פ ו ל י ט י ת היה ש פ ל ‪ ,‬מכיון ש ל א היה ב ו ך ר‬
‫ב א מ צ ע י ם לדיכוי מ ת ג ג ד י ו ‪ ,‬א ו ל ם ע ל ר ע י ו הגן‪ ,‬כ ל עוד היה ה ד ב ר בידו‪.‬״‬
‫ה י ת ה זו ע ד ו ת מ פ ת י ע ה ל מ ד י מ צ ד הגער‪ ,‬ש ה ת כ ו ו ן ל ק ח ת ח ל ק בחיסולו‪ .‬של‬
‫מרין‪ .‬א ל א שכאן ה ת ב ל ט ל ר א ש ו נ ה אותו‪ .‬ק ו אופייני כ ל כ ך ל א י ש י ו ת ו ‪ :‬ה י כ ו ל ת‬
‫למזג‬
‫ה ח ל ט י ו ת מ ע ש י ת ע ם פ ת י ח ו ת ו ס ו ב ל נ ו ת ל ז ו ל ת ‪ .‬מ ס ו ג ל היה‪ ,‬כ פ י ש י ת ב ל ט‬
‫ה ד ב ר ב ה מ ש ך ‪ ,‬ל ר א ו ת אף ב ר ג ע י ם ה ק ש י ם ב י ו ת ר א ת צידו השני ש ל ה מ ט ב ע ‪.‬‬
‫ובינתיים‬
‫התגלו מחלוקות‪ .‬חריפות‬
‫גם‬
‫‪ 1942‬ו ה ה ת ל ה ב ו ת‬
‫בתוך‬
‫ה מ ח ת ר ת עצמה‪ .‬הגירושים‬
‫התחדשו‬
‫ל א ח ר אוגוסט‬
‫בגרמנים‬
‫נ ח ל ש ה ‪ . .‬על ר ק ע ת נ א י ה ה מ י ו ח ד י ם ש ל‬
‫לא‬
‫הראשונית לפעולות התנגדות ונקמה‬
‫זגלמביה‪ ,‬בה נחשבו מ ר ב י ת‬
‫היהודים ל פ ר ו ד ו ק ט י ב י י ם ‪ ,‬וכן ע ל ר ק ע א פ ש ר ו י ו ת ה צ ל ה ח ד ש ו ת • שנוצרו ב א מ ו ר ‪,‬‬
‫רבו המפקפקים בצדקת דרך ההגנה‪ .‬בראשית‪ .1943.‬החלו להגיע לבנדין פספורטים‬
‫ד ר ו ם ‪ .‬אמריקאיים‪,‬‬
‫שנשלחו‬
‫מלשכת‬
‫״החלוץ״‬
‫ברגבה‪,‬‬
‫ובאמצעותם‬
‫גיתן ‪:‬היה‬
‫ל ה ג י ע ל מ ח נ ו ת מ ע צ ר ל נ ת י נ י ח ו ״ ל ו ל ש ה ו ת ש ם ‪ .‬כ ב ט ח ו ן יחסי ע ד סוף ה מ ל ח מ ה ‪.‬‬
‫באותה‬
‫תקופה החלו עולים‬
‫ב ״ ג ו ר ד ו נ י ה ״ וב״נוער‪ .‬הציוני״ רעיונות‪ .‬של‬
‫בריחה‬
‫ל ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬או אפילו ל פ נ י ם ג ר מ נ י ה במסווד‪ .‬ש ל פ ו ע ל י ם פולגיים‪ .‬ע ל ר ק ע ת כ נ י ו ת‬
‫א ל ה פ ר ץ בחוגי ה מ ח ת ר ת ו י כ ו ח ס ו ע ר בין מ ח י י ב י ה ה ג נ ה ומחייבי ההצלה‪.‬‬
‫הידיעות‪.,‬שהגיעו‬
‫לבגךין על מ ר ד גיטו וורשה בסוף אפריל ‪-,1943.‬לא‪.‬הביאו‬
‫לידי ה כ ר ע ה ב מ ח ל ו ק ת זו‪ ,‬א ל א ל ה י פ ך ‪ :‬ח ס י ד י ש ת י ה ע מ ד ו ת ה ח ל ו ל פ ע ו ל ב מ ש ג ה‬
‫מרץ למימוש תכניותיהם‪ .‬א ל כ ס היה פ ע י ל ב ה כ נ ו ת ל ה ת ג ו נ נ ו ת ‪ . ,‬ל ק ח ח ל ק ב א ח ת‬
‫‪35‬‬
‫ה ע י ק ר י ו ת ב ת ח ו ם זה‪ ,‬ה ש ג ת נ ש ק ‪.‬‬
‫הפעילויות‬
‫ב ע י י ת ה ג ש ק הוסיפה ל ה י ו ת ג ם ע ת ה ה מ כ ש ו ל ה ע י ק ר י ל מ י מ ו ש ר ע י ו ן ה ה ג נ ה ‪.‬‬
‫מ ס פ ר א ק ד ח י ם הגיעו א מ נ ם ל ב נ ד י ן מ ו ו ר ש ה ‪ ,‬ח ב ו י י ם ב ב ג ד י ה ן ש ל ק ש ר י ו ת הארגון‬
‫הלוחם‪ ,‬א ך א ל ה ל א ה ס פ י ק ו א ל א לחימושם• ש ל ל ו ח מ י ם ב ו ד ד י ם ‪ .‬ב ק ר ב‬
‫היהודי‬
‫• ק ב ו צ ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ב ג ד י ן ג מ ל ה א פ ו א ה ה ח ל ט ה ‪ .‬ל ה ש י ג גשק ע ל ידי ש ד י ד ת ם‬
‫מ א ז ר ח י ם גרמניים‪ .‬ל פ י ה צ ע ת ו ש ל ה א ר י ב ל ו מ נ פ ר ו כ ט ‪ ,‬ש ע ב ד ב ב י ת ו ש ל ה ג ר מ נ י‬
‫ב ר א ו ן ) ב ע ל ״שופ״ גדול(‪• ,‬נערכה ביוגי‬
‫עצמו‪,‬‬
‫‪ 1943‬ה ת ק פ ה ע ל ב י ת ו ב ה ש ת ת פ ו ת ה א ר י‬
‫עוזרת‬
‫י ע ק ב ר ו ז נ ב ר ג ויאדז׳יה ש פ י ג ל מ ן ‪.‬‬
‫ה ב י ת ‪ ,‬שהיתר‪.‬‬
‫במקום‪,‬‬
‫נכפתה‬
‫ו ב ח י פ ו ש ‪ ,‬ש נ ע ר ך בדירה‪ ,‬נ מ צ א ו ש נ י א ק ד ח י ם ‪ ,‬ש ה ו צ א ו מ ה מ ק ו ם מ ו ח ב א י ם ב ב ג ד י ה‬
‫של‬
‫יאדז׳יה‪.‬‬
‫ל א ו ר ה צ ל ח ת ה פ ע ו ל ה ה ו ח ל ט ע ל ע ר י כ ת פ ע ו ל ה נ ו ס פ ת ‪ ,‬ה פ ע ם ב י ז מ ת ו ש ל אלכם‪.‬‬
‫א ל כ ם ‪ ,‬מ כ ו ר ‪ ,‬ע ב ד ב ״ ש ו פ ״ ש ל מיכאץ׳‪ .‬ה ג ר מ נ י ‪ ,‬ש ה י ה מ ק ו ר ב ל מ ש פ ח ה ‪ ,‬ר כ ש ל ו‬
‫אמון‪ ,‬ו ב א ח ד הימים ה ר א ה ל א ל כ ם א ת א ו ס ף ה ג ש ק ה פ ר ט י ש ל ו ש כ ל ל ‪ 5‬ר ו ב י ם‬
‫ו ־ ‪ 2 0‬אקדחים‪ .‬אלכם ה ע ל ה ב פ נ י י ש ר א ל ד י א מ נ ט ‪ ,‬ה מ מ ו נ ה עליו מ ט ע ם מ פ ק ד ת‬
‫ה מ ח ת ר ת ‪ ,‬ת כ נ י ת ל ש ד ו ד א ת ה נ ש ק ו ו ה ‪ .‬א י ש ר א ת ה ת כ נ י ת ו ק ב ע א ת יום ביצועה‪.‬‬
‫ב־‪22‬‬
‫רוזגברג והארי‬
‫ביוני יצאו א ל כ ם גוטמן‪ ,‬י ע ק ב‬
‫בלומנפרוכט‪,‬‬
‫לפעולה‪,‬‬
‫כשאליהם מצטרפים מרכוס פוהורילה מ ק י ב ת ״דרור״ בבנדין וחבר נוסף• מאותו‬
‫קיבוץ‪ .‬ל ב י ת נ כ ג ס ו ר ו ו ג ב ר ג ו ב ל ו מ נ פ ר ו כ ט ‪ ,‬ש ה י ו א מ ו ר י ם ל ה ש ת ל ט ע ל א ש ת ו ש ל‬
‫ב ד א ו ן ו ע ל העוזרת‪ .‬א ל כ ס ואיש ״ ד ר ו ר ״ ח י כ ו‬
‫השתבשה‪:‬‬
‫ב ח ח ע ם אופנים‪ .‬א ל א ש ה פ ע ו ל ה‬
‫העוזרת; ש ב ת ח י ל ה ‪ .‬ה ו מ מ ה ע ל ידי ח א ר י ‪ ,‬ה צ ל י ח ה ל ה ת ח מ ק מ ה ב י ת‬
‫ו ה ח ל ה ל צ ע ו ק לעזרה‪ .‬ה ש נ י ם פ ת ח ו ב מ נ ו ס ה ו א י ל ו א ל כ ם ע ל ה ע ל א ו פ נ י ו ו מ י ה ר‬
‫א ף ה ו א •לעזוב א ת ה מ ק ו ם ‪.‬‬
‫• ל י ד ג ש ר ה מ ו ב י ל א ל הגיטו ג פ ג ש ו ה ש ל ו ש ה ‪ ,‬א ך זוהו ע ל ידי נ ע ר י ם פולניים‪.‬‬
‫ע ל מ ג ת ל ה י פ ט ר מ ה ם ג ת ג ו ל ה ם א ת ה א ו פ ג י י ם ו ה מ ש י כ ו ב ד ר כ ם א ל הגיטו‪ .‬א ך‬
‫ע ת ה גילו‪ ,‬ש ה ג י ס ו מ ו ק ף — ב א ו ת ו ‪ .‬י ו ם ח ו ד ש ו ה ג י ר ו ש י ם מ ב נ ד י ן ‪ .‬ה ש ל ו ש ה ג פ ר ד ו‬
‫ש נ י ת ‪ ,‬ו ע ת ה פ ס ע א ל כ ם ע ם הארי‪ .‬ל א ח ר נ ס י ו נ ו ת ה ת ח מ ק ו ת שונים‪ ,‬כ א ש ר נ י ס ו‬
‫ש ג י ת ל ה ת ק ר ב א ל הגיטו‪ ,‬זוהו ע ל ידי ג ר מ נ י ‪ ,‬ש ה כ י ר ם ‪ .‬ה ו א ד ר ש מ ה ם לעמוד‪.‬‬
‫ה א ר י ש ל ף א ת א ק ד ח ו ו מ י ד ג ע צ ר בידי ש ג י אגשים‪ .‬אלכם‪ ,‬ח ש א ף ‪ .‬ה ו א יד מ ו ג ח ת‬
‫ע ל שכמו! א ך הצליח ל ה ח ח מ ק ו ל ה ג י ע ע ד מ ה ר ה ל ״ ש ו פ ״ ב ו עבד‪ .‬א י ש ל א ח ש‬
‫בהעדרו‪.‬‬
‫כ ש ל ו ן ה ה ת ק פ ה השניה ה ע מ י ד •בסכנה א ח ה מ ש ך ש ה ו ח ם של י ע ק ב ר ו ז ג ב ר ג ו א ל כ ם‬
‫הארי בלומנפרוכט‪ ,‬שגלכד‪ ,‬ע מ ד‬
‫בבנדין‪.‬‬
‫ב מ ב ח ן ו ל פ י עדויות‪ ,‬ש ה ג י ע ו‬
‫לחברי‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל א ה ס ג י ר א ת ש מ ו ת ח ב ר י ו ל מ ר ו ת ש נ ח ק ר ב ע י נ ו י י ם קשים‪ .‬ה ו א‬
‫ה ו ע ב ר לאושוויץ ושם נ ת ל ה כ א י ש מ ח ת ר ת ‪ .‬א ך ע ל פ י ע ד ו י ו ת ה ע ו ז ר ת ‪ ,‬ש ז י ה ת ה‬
‫א ת פ נ י ו ש ל י ע ק ב רוזגברג‪ ,‬נ י ת ל ו ב ח ו צ ו ת ב נ ד י ן מ ו ד ע ו ת ה מ ת א ר ו ת ב מ ד ו י ק א ת‬
‫פרטיו‬
‫ומבקשות את הסגרתו‪ .‬הוחלט‪ ,‬כי‬
‫יעקב‬
‫ו א ל כ ס יצאו ל ה ר י‬
‫הבסקידים‪,‬‬
‫מ ח ו פ ש י ם כ ק י י ט נ י ם פ ו ל ג י י ם היוצאים ל ח ו פ ש ה ‪ ,‬ו ש ם ישהו ע ד י ע ב ו ר זעם‪ .‬ה י פ ק‬
‫גליצגשטיין‪,‬‬
‫חבר‬
‫התגועה‬
‫שגילה‬
‫וכך‪ ,‬ב ס ו ף יוגי או ת ח י ל ת יולי‬
‫דרך‬
‫זו‪,‬‬
‫טיפל‬
‫בהעברתם‬
‫להרים‪.‬‬
‫‪ ,1943‬ג פ ר ד א ל כ ס ‪ .‬מ מ ש פ ח ת ו ל ר א ש ו ג ה בחייו‪.‬‬
‫ד ל ה ‪ ,‬האם‪ ,‬היא ש ס י י ע ה ל ו ב א ר י ז ת מ ז ו ו ד ו ת י ו ‪ .‬א ם היה ב ה שמץ ת ר ע ו מ ת ע ל‬
‫פעולותיו‬
‫‪36‬‬
‫ה ה ר פ ת ק נ י ו ת ש ל בגה‪ ,‬ה ס ת י ר ה ז א ת ה י ט ב ‪ .‬ד פ ו ס י ה ת מ י כ ה ה מ ק ו ב ל י ם‬
‫ב מ ש פ ח ה ל א ה ש ת ג ו ג ם ע ת ה ‪ .‬ב ש ע ת ו ‪ ,‬כ א ש ד ר כ ש א ל כ ם א ת אקדחו‪ ,‬ה ב י א א ו ת ו‬
‫ב ג א ו ו ה ו ב י ק ש מ מ נ ה ל ה ס ת י ר ו ‪ .‬היא ע ט פ ה אותו ב ה ק פ ד ה ב ב ד עבה' ו ר ך‬
‫אליה‬
‫ו ג ש מ ה ב ה ק ל ה ‪ :‬מ ו ט ב כ ך ‪ .‬ב י ו ם ה ה ת ק פ ה ע ל מיכאץ׳ ה י ת ה ח ר ד ה לו‪ ,‬ש כ ן א י ח ר‬
‫ל ה ג י ע ל ״ ש ו פ ״ ‪ ,‬בו ע ב ד ה ג ם היא‪ .‬ה י א נ י ג ש ה למיבאץ׳ עצמו‪ ,‬ו כ י ד י ד ה מ ש פ ח ה‬
‫ב י ק ש ה א ו ת ו ל ב ר ר מ ה ע ל ה ב ג ו ר ל ו ש ל א ל כ ם ‪ .‬א ך מיכאץ׳ ל א ג ת פ ג ה א ל י ה ‪:‬‬
‫ט ל פ נ ו א ל י ו מ ה ב י ת ‪ ,‬כ ך א מ ר ‪ ,‬א ש ת ו ה ו ת ק פ ה ע ל ידי ״בגדיטים״‪ ,‬שגיסו ל ח ט ו ף‬
‫נשק‪ .‬ה א ם צירפה א ח ד ל א ח ד ו ח ז ר ה ב ש ק ט ל מ ק ו ם ־ ע ב ו ד ת ה ‪ .‬ר ק כ ש ה ג י ע ל ב ס ו ף‬
‫אלכם הנרדף‪ ,‬נשמה לרווחה‪.‬‬
‫היו‬
‫משפחות‪,‬‬
‫בהן פ ר צ ו‬
‫באותה‬
‫עת‬
‫קונפליקטים‬
‫ח ר י פ י ם על‬
‫רקע‬
‫פעילות‬
‫ה ב נ י ם ב מ ח ת ר ת ‪ :‬מ ש ה מ נ ל ה ‪ ,‬ס ג ן יו״ר ה י ו ד נ ר א ט ‪ ,‬נ ז ף ק ש ו ת ב ב נ ו א ב ר ה ם ‪ ,‬כ ש מ צ א‬
‫בכליו‬
‫ג ר ז ן ; הילה ש א נ צ ר ] ק א ס י ה [‬
‫קיבלה א ת סטירת הלחי הראשונה מאביה‪,‬‬
‫ל א ח ר שגילה‪ ,‬כי ה ח ב י א ה ב ע ל י י ת ה ג ג א ת צ ב י דוגסקי‪ ,‬ש ה ס ת ת ר מ א י מ ת ש ו ט ר י‬
‫מרין‪:‬‬
‫ואילו ש כ נ ו ש ל ה א ר י‬
‫ב ל ו מ נ פ ר ו כ ט ר א ה ב ו ובחבריו" ״ ס מ ר ק צ ׳ י ם ׳ ‪ /‬ד ע ת‬
‫הציבור‪ ,‬ב מ י ד ה ו ח ש ב פ ע ו ל ו ת ה מ ח ת ר ת ‪ ,‬ל א היתד‪ .‬נ ו ח ה מהן‪ .‬ואילו ד ל ה ג ו ט מ ן‬
‫גראוברד‬
‫לבית‬
‫היתד‪.‬‬
‫מקבלת‬
‫את‬
‫העובדות‬
‫המוגמרות‪,‬‬
‫שהציג •בפניה‬
‫אלכם‪,‬‬
‫כ פ ש ו ט ן ו ב ל א ל ע ר ע ר אחריהן‪ .‬כ כ ל ו ת ה כ ל י ו ת ר מ ק צ ת ח י נ ו כ ה ה ו ט מ ע בו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הבריחה לסלובקיה‬
‫צ א ת ם ש ל ה ש נ י י ם ל ה ר י ם ח ל ב ת ק ו פ ת מפגר‪ .‬ב ק ו ר ו ת יהודי ז ג ל מ ב י ה ו ה מ ח ת ר ת ‪.‬‬
‫ה ג י ר ו ש ש ל ה ־ ‪ 22—21‬ביוני ‪ 1943‬ה ת ר ח ש ל א ח ר ת ק ו פ ה של שנה‪ ,‬ב ה ד ו מ ה היה‪,‬‬
‫כ י א י מ ת הגירושים פ ס ח ה ע ל ז ג ל מ ב י ה ‪ .‬ע ת ה ‪ ,‬ע ם ה ת ח ד ש ו ת ם ‪ ,‬גורשו ל ר א ש ו ג ה‬
‫ל מ ו ו ת ג ם יהודים‪ ,‬ש ה ח ז י ק ו ב י ד י ה ם ״ ת ע ו ד ו ת ע ו ב ד ״ כ ש ר ו ת ‪ .‬מ ע ט ל פ ג י כן נ ש ל ח ו‬
‫לאושוייץ מ ו ג י ק מרין ו כ מ ה מ ע ו ז ר י ו ה ב כ י ר י ם ‪ .‬היו א ל ה סימגים מ ס פ י ק י ם ‪ ,‬כ ד י‬
‫ל ה צ ב י ע ג ם ל א ו פ ט י מ י י ם ב י ו ת ר ש ב י ן יהודי ז ג ל מ ב י ה ‪ ,‬כי גורלם" גחרץ‪.‬‬
‫אירועי‬
‫יוגי החישו ג ם‬
‫את פעולות‬
‫המחתרת‪.‬‬
‫בבוגקרים שגחפרו הכינו‬
‫את‬
‫ע צ מ ם ה ג ע ר י ם ל ק ר א ת ק ר ב אחרון‪ ,‬ו א י ל ו פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ק י ב ל ו א ף ה ן ת ג ו פ ה‬
‫מ ח ו ד ש ת ‪ .‬ב ו א ם ש ל ק ו ב ה ו א ל כ ס ל ה ר י ם ג ר ם ל ה ש ת ל ב ו ת ם ע ת ה •בפעילות ה ה צ ל ה ‪.‬‬
‫ח ב ר י ם נ ו ס פ י ם ה ו ע ב ר ו ל ה ר י ה ב ם ק י ד י ם מ ח ו פ ש י ם כ ק י י ם ג י ם אריים‪ ,‬ו ב מ ש ך ה ז מ ן‬
‫ג ד ל ה ה ק ב ו צ ה והגיעה ל כ ־ ‪ 3 0‬ח ב ר י ם ‪ .‬ב א ח ד הימים ח ז ר ה ק ש ר י ת ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬פ ר ד ק ה‬
‫]מזיא[‬
‫ו ב פ י ה ידיעות‪,‬‬
‫שהביאה‬
‫מקרקוב‪:‬‬
‫בסלובקיה‬
‫חיים‬
‫יהודים‬
‫והם‬
‫יוכלו‬
‫לסייע׳ ב ה ע ב ר ת ^ א נ ש י ם ל ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ע ל ‪ -‬י ס ו ד י ד י ע ו ת א ל ה ה ו ח ל ב ה ת א ר ג נ ו ת ל ב ר י ח ה‬
‫ד ר ך ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬י ע ק ב ר ו ז ג ב ר ג י ר ד ‪ -‬מ מ ח ב ו א ו ב ה ר י ם ו ק י ב ל ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת בז׳יוויץ‬
‫ת י ד ר ו ך מ פ י ו ש ל ליאון ב ל א ט ב א ש ר ל א פ ש ר ו י ו ת ה ק י י מ ו ת ב ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬ב ח ז ר ו ‪ ,‬י צ ר‬
‫ר ו ז ג ב ר ג ק ש ר ע ם מ ב ר י ח י ג ב ו ל מ ק ו מ י י ם ב כ פ ר ק ט ן ש ל י ד זווארדון בהרים‪ .‬ב ה צ י ג ו‬
‫א ת ע צ מ ו כ א י ש מ ח ת ר ת פולגי‪ ,‬ז כ ה ל א מ ו ג ם ו ס י כ ם עימם‪ ,‬כי יעבירו א ת א ח ת‬
‫מבנות‬
‫הקבוצה אל מ ע ב ר לגבול הסלובקי‪.‬‬
‫ל פ ע ו ל ת ה ה ע ב ר ה נ ב ח ר ה יאדז׳יה ש פ י ג ל מ ן ‪ ,‬ב ע ל ת ה מ ר א ה הארי‪ ,‬ב ח ו ר ה נ ו ע ז ח ‪,‬‬
‫ש כ ב ר ה ו כ י ח ה א ת ע צ מ ה ב ש ת י ה פ ע ו ל ו ת ל ח ט י פ ת הנשק‪ .‬ב ר א ש י ת א ו ג ו ס ט‬
‫‪1943‬‬
‫ייצאה ל ד ר כ ה ע ם מ ב ר י ח י ה ג ב ו ל ו ל מ ח ר ת ק י ב ל י ע ק ב ר ו ז נ ב ר ג פ ת ק ‪ ,‬בו מ ס ר ה ‪ ,‬כ י‬
‫‪37‬‬
‫את‪ .‬ה ג ב ו ל ב ש ל ו ם וכי נ מ ס ר ה ל א נ ש י ם נ ח מ ד י ם ב צ ד ה ס ל ו ב ק י ‪ ,‬ש ה ב ט י ח ו‬
‫עברה‬
‫הלאה‪.‬‬
‫להעבירה‬
‫רוזגברג‬
‫לרווחה‪,‬‬
‫גשם‬
‫אך‬
‫לצפות‬
‫המשיך‬
‫לידיעות‬
‫נוספות‬
‫מיאדז׳יה‪ ,‬שיבטיחו‪ ,‬כ י גוצר ה ק ש ר ה מ י ו ח ל ע ם יהורי ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬א ל א ש ה י ד י ע ו ת‬
‫ה ג י ע ו ו ה מ ש ך ה ה ב ר ח ה ל ס ל ו ב ק י ה גדחה‪.‬‬
‫לא‬
‫ובינתיים‪,‬‬
‫יהודי‬
‫החל מה־ ‪1‬‬
‫באוגוסט‬
‫‪,1943‬‬
‫התחולל‬
‫ב נ ד י ן וסוםנוביץ‪ .‬ב מ ב צ ע ע נ ק ‪ ,‬ש א ר ך‬
‫‪.‬יהודי‬
‫אלכס‪,‬‬
‫ז ג ל מ ב י ה לאושוויץ‪ .‬א ל‬
‫ששהה‬
‫ה ג י ר ו ש האחרון‪,‬‬
‫הסופי‪,‬‬
‫של‬
‫ק ר ו ב לשבועיים‪ ,‬ג ו ר ש ו כ־‪30,000‬‬
‫עדיין‬
‫בהרים‪,‬‬
‫הגיעו‬
‫י ד י ע ו ת על‬
‫התגוננות חבריו בבנדין ובסוסנוביץ‪ :‬בונקר קיבוץ ״דרור״ פתח ב א ש על מ ש מ ר‬
‫גרמגי וגרם לו מ ס פ ר אבידות‪ .‬הלוחמים‪ ,‬בראשם ב ת ך גפטק ופרומקה פלוטגיצקה‪,‬‬
‫נ פ ל ו כ ו ל ם ‪ .‬כן ג פ ל ו ת ו ך חילופי י ר י ו ת א ל כ ס נ ד ר ) ה י פ ק ( גליצנשטיין ו י א נ ק צימרמן‪,‬‬
‫א נ ש י ״ ה נ ו ע ד הציוני״‪ .‬מ נ ה י ג ה ת נ ו ע ה ב ס ו ס נ ו ב ת ‪ ,‬יוזק קוז׳וך‪ ,‬נורה ו נ ה ר ג ע ל ידי‬
‫ה ג ס ט א פ ו א ף ה ו א ב ש ע ת פ ע ו ל ה נ ו ע ז ת ‪ .‬ב נ ד י ן ה פ כ ה ל ה י ו ת ״יודנריין״‪ ,‬א ך ח ב ר י ו‬
‫כ כ ל ו ת ה כ ל ע ש ו מ ע ש ה ‪ .‬א ל כ ם היה ג א ה ב פ ע ו ל ו ת י ה ם ו כ א ב א ת מ ו ת ם ‪ . ,‬א ך דומה‪,‬‬
‫ב ל י ב ו ג ם נ צ ב ט מ ש ה ו ‪ :‬מ ב ק ש היה ל ה י ו ת ע י מ ם ‪.‬‬
‫כי‬
‫‪ .‬א ך ע ת ה ‪ ,‬ל א ח ר הגירוש‪ ,‬ש ו ב ל א היה מ ה ל ה פ ס י ד ‪ .‬מ ר צ ם של אנשי‪ ,‬״ ה נ ו ע ר‬
‫הציוני״ ‪ ,‬ה ו פ נ ה ב ל ע ך י ת ל ה צ ל ה ‪ .‬ל מ ר ו ת אימי ה ג י ר ו ש הנורא‪ ,‬בו ל ק ח ו ח ל ק ק ר ו ב‬
‫ל ־‪ 800‬ש ו ט ר י ם וחיילים‬
‫מתוכם‬
‫להתחמק‪.‬‬
‫כמה עשרות‬
‫כ ב ר שוהים היו מ ז ה זמן ב ב ם ק י ד י ם ‪ ,‬ו א י ל ו א ח ר י ם נ צ ל ו‬
‫א ת תושייתם‬
‫והצליחו‬
‫גרמניים‪,‬‬
‫הצליחו‬
‫אחדים מהם‬
‫ל ה ת ר כ ז בווילה ק ט נ ה ש ל פ ו ל נ י ‪ ,‬ש ה י ה נ כ ו ן לסייע בידיהם‪ .‬ת ו ך זמן‬
‫ק צ ר ה צ ל י ח ו ל י צ ו ר מ ע ר כ ת ק ש ר וסיוע ה ד ד י י ם ו ה ח ל ו ׳ ב ה ו צ א ת חבריהם' 'אל מ ח ת‬
‫ל ג ב ו ל ו ת פולין‪ .‬ה כ ב ו ש ה ‪ . ,‬ב א מ צ ע ו ת ת ע ו ד ו ת מ ז ו י י פ ו ת ה ת א ר ג נ ה פ ע ו ל ת ‪ .‬ה ב ר ח ת ם‬
‫כ־‪30‬‬
‫של‬
‫מחברי‬
‫התגועה‬
‫והוריהם‬
‫לאוסטריה‪,‬‬
‫משם‬
‫קיוו להגיע• ל ה ו ג ג ר י ה ‪.‬‬
‫ל ב ם ק י ך י ם הגיעו עוד מ ס פ ר ח ב ר י ־ ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬ש צ י פ ו ל מ ע ב ר ה ג ב ו ל לסלובקיד‪..,‬‬
‫בין‪ .‬ה ב א י ם ל ב ס ק י ד י ם היו ג ם ת ו ש י ה ו ד ל ה גוטמן‪ ,‬א ח ו ת ו ו א מ ו ש ל א ל כ ס ‪ .‬א ת‬
‫ימיהן ה א ח ר ו נ י ם ב ב נ ד י ן ה ר י ק ה מיהודים עשו‪ ,‬כ ש ה ן ח ב ו י ו ת ב ב י ת ה ק ב ר ו ת היהודי‪,‬‬
‫לל‬
‫ק ב ר ו של הרב גראוברד‪ .‬שומרת בית העלמין הפולניה הכירה את השתים‬
‫ונתנה‬
‫אחר‬
‫ל ה ן מ ח ס ה ‪ ,‬ו ד ל ה מ ד מ ה ה י ת ה ‪ ,‬כ י ר ו ח ו ש ל ה א ב המנוח ש ו מ ר ת עליהן‪.‬‬
‫כ ך נ ד ך ו ב מ ש ך ימים א ר ו כ י ם ב ד ר כ י ם ‪ ,‬מ ו ס ו ו ת ‪ ,‬מ ת ח מ ק ו ת ‪ ,‬מ ח ל י פ ו ת מ ק ו ם‬
‫מ ס ת ו ר א ח ד בשני‪ .‬והיה מ ק ר ה ‪ ,‬ש ד ו ו ק א ה ב ת ל א ע צ ר ה עוד כח ו א מ ר ה ‪ :‬״ נ ת י י צ ב‬
‫ב ת ח נ ת מ ש ט ר ה ו נ ש א ל ‪ ,‬א י פ ה ה ר כ ב ת לאושוויץ״‪ .‬ו ה א ם ע נ ת ה ‪ :‬״את‪...‬יודעת מ ה ‪,‬‬
‫ל א ו ש ו ו ת יש ל נ ו ע ו ד זמן‪ .‬נ נ ס ה ע ו ד ה פ ע ם ‪.‬‬
‫שלושה‬
‫הידיעה‬
‫ש ב ו ע ו ת ש ה ת ה יחדיו‬
‫המיוחלת מיאדז׳יה‪:‬‬
‫המשפחה‬
‫״כאן גן‬
‫ב כ פ ר ‪ .‬קטן‬
‫עדן״‪,‬‬
‫כתבה‪,‬‬
‫בהרים‪ .‬ו ב י נ ת י י ם‬
‫הגיעה‬
‫״בואו כ ו ל כ ם ‪ ,‬שילחו‬
‫גם‬
‫א ת ה ז ק נ י ם והילךים‪ .‬ה ך ך ך ל ה ו נ ג ר י ה פ ת ו ח ה ! ״ א ך ג ם ידיעה זו עדיין ל א ‪ .‬כ ל ל ה‬
‫מ י ד ע ע ל ה ס י ד ו ר י ם ב ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬על י ס ו ד ה ו ד ע ת ה ש ל יאדז׳יה ה ו ח ל ט ש ל א ל ה ת מ ה מ ה‬
‫ע ו ד ו ל ש ל ו ח א ל מ ע ב ר ל ג ב ו ל ק ב ו צ ה נ ו ס פ ת ‪ ,‬כ ד י ל ה ב ט י ת א ת פ ר י צ ת •הךךך‪ .‬ו ש ו ב‬
‫היה‬
‫א ל כ ם בין ראשוגי ה ה ו ל כ י ם ‪:‬‬
‫ב ס ו ף א ו ג ו ס ט ל כ ל ה מ א ו ח ר חצו א ת ה ג ב ו ל‬
‫ל ס ל ו ב ק י ה א ל כ ם ו ח ב ר ו חיים ט נ נ ו ו ר צ ל ‪ .‬ה ם ה ג י ע ו לז׳ילינה ו ש ם ה ת ק ב ל ו על ידי‬
‫א נ ש י ״ מ ר כ ז היהודים״‪ ,‬האו‪ .‬דה‪ ,.‬מ ע י ן י ו ד נ ר א ט ב מ ת כ ו נ ת ס ל ו ב ק י ת ‪., , .‬‬
‫לימים‬
‫ת י א ר א ל כ ס א ת חוויית ב ו א ו ל ס ל ו ב ק י ה‬
‫ב מ י ל ו ת י ה ש ל יאדזייה‪ :‬א כ ן‬
‫ה י ה •זה ״גן עדן״‪ .‬היהודים‪ ,‬ש ק י ב ל ו א ת פ נ י ו ‪ ,‬היו ל ב ו ש י ם כ ה ל כ ה ו ל א נ ש א ו‬
‫‪38‬‬
‫א ת ה ט ל א י • הצהוב‪ .‬כ ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת א ו ת פ ק י ד י ם חיוגיים• היו מ ו ג נ י ם י מ ג י ר ו ש ‪.‬‬
‫ה ו א הוזמן ל ב ת י ה ם ו פ ת ח ע י נ י י ם מ ש ת א ו ת ‪ :‬ה ב נ ו ת פ ר ט ו ע ל פ ס נ ת ר ו ב ע ל ת ־ ה ב י ת‬
‫הגישה ע ו ג ו ת •פריכות‪ .‬ה ת נ ה ל ה ש י ח ה ב ע נ י נ י ציונות‪ .‬ואילו —‬
‫״ ב מ ר ח ק ש ל כ מ ה ק י ל ו מ ט ר י ם מ כ א ן — ב ע ר הכל‪ ,‬היהודים נ ר ד פ ו כ ח י ו ת‬
‫ט ר ד ‪ ,‬ה א ר ו ב ו ת ש ל ה כ ב ש נ י ם ע י ש נ ו ל ל א הפסקה‪;..‬״‬
‫ה ק ו נ ט ר ס ט ; בר נ כ ח א ל כ ס ‪ ,‬היה א מ נ ם מ ה מ ם ‪ ,‬א ך מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ם ש ל מ א ר ח י ו‬
‫נראו פני הדברים אחרת‪ .‬למעשה‪ ,‬ה ם עצמם כבר היו ב ב ח י נ ת שרידים‪:‬‬
‫מיהודי סלובקיה כבר הושמדו ב ש נ ת‬
‫‪75%‬‬
‫‪ .1942‬הנותרים; ל מ ר ו ת שהיו מ ו ג נ י ם •יחסית‪,‬‬
‫חיים היו ע ל ס ף בלימה‪ ,‬כ ש מ ע ל ר א ש ם מ ר ח ף ה א י ו ם ה ק ב ו ע ש ל ח י ד ו ש הגירושים‪.‬‬
‫האגשים‪ ,‬ע י מ ם ג פ ג ש א ל כ ס בז׳ילינה‪ ,‬ו ב ר א ש ם י א ר ו ץ שטיינר‪ ,‬ה ש ת י י כ ו ל א ר ק‬
‫ל א ו ‪ .‬ד ה ‪ ,‬אלא• ג ם ל ״ ק ב ו צ ת ה ע ב ו ד ה ״ ‪ ,‬ה ג ה ג ת ה צ ל ל י ם ש ל יהודי‪-‬סלובקיה־ ב ר א ש ו ת ם‬
‫ש ל גיזי פ ל י י ש מ ן ו ה ר ב ו י י ס מ נ ד ל ‪ .‬״ ק ב ו צ ת ה ע ב ו ד ה ״ גיהלה מ ז ה ח ו ד ש י ם י א ר ו כ י ם‬
‫מ ע ר כ ה ל ה ש ע י י ת ם ש ל הגירושים‪ ,‬בין ב א מ צ ע י ם ד י פ ל ו מ ט י י ם ו ב י ן ב נ ס י ו נ ו ת ל ש ח ד‬
‫א ת א נ ש י ה ס ״ ם ב ר א ש ו ת ו ש ל ד י ט ר ויסליצני‪ .‬ב מ ק ב י ל פ ע ל ה ״ ק ב ו צ ת ה ע ב ו ד ה ״‬
‫ל ק ל י ט ת ה פ ל י ט י ם י מפולין‪ .‬ב כ ד היו מ ס כ נ י ם א ת ע צ ם ק י ו מ ם ה ר ו פ ף ב ס ל ו ב ק י ה ‪.‬‬
‫בפליטים מפולין‬
‫הטיפול‬
‫נמש!־ כ ב ר ע ת‬
‫ארוכה‪.‬‬
‫ב־‪,1.9.1943‬‬
‫סמור‬
‫לבואם‬
‫ש ל חיים ו א ל כ ם לז׳ילינה‪ ,‬ד ו ו ח ה גיזי פליישמן‪ ,‬כ י ע ד כ ה ה ו ע ב ר ו כ ב ר ל ה ו נ ג ר י ה‬
‫מסלובקיה‬
‫;‬
‫ב ־ ‪ 7 0 0‬פ ל י ט י ם מפולין‪ .‬א ך ב ו א ם ש ל אנשי בנדין לז׳ילינה‬
‫התקבל‬
‫ב ה ת ר ג ש ו ת ‪ :‬ה י ו א ל ה ר א ש ו נ י ה פ ל י ט י ם מ א י ז ו ר שלזיה ע י ל י ת ) ז ג ל מ ב י ה ( ‪ ,‬ש ע ד‬
‫כ ה נ ח ש ב ה •"כבטוחה ־יחסית‪ .‬דיווחים ע ל ב ו א ם ש ל יאדז׳יה‪ ,‬ו א ח ר כ ך ש ל חיים‬
‫ואלכס‪ ,‬הועברו מ י ל י ת ל מ ש ל ח ו ת הישוב בקושטא ובז׳נבה ונערכו הכנות ל ק ר א ת‬
‫קליטת הבאים‪.‬‬
‫ח ש י ב ו ת ב ו א ם של א נ ש י בגדין ל ס ל ו ב ק י ה ה י ת ה ג ע ו צ ה ב ג ו ר ם נ ו ס ף ‪ :‬ה ם ה ב י א ו‬
‫ע י מ ם •מידע‪,‬׳ שאישר ל ר א ש ו נ ה א ת ק י ו מ ם ש ל מ ח נ ו ת ״ ה מ ו ו ת ‪ .‬י ד י ע ו ת א ל ה ה ו ע ב ר ו‬
‫במהירות‬
‫דו״חות‪,‬‬
‫ל ח ו ״ ל ‪ :‬ל מ כ ת ב ה ש ל גיזי פ ל י י ש מ ן מה־‪ 1.9.1943‬היו מ צ ו ר פ י ם ש ל ו ש ה‬
‫ה א ח ד מהם מבנדין וסוסנוביץ‪,‬‬
‫ההשמדה‪:‬‬
‫ש ב ה ם פורשו מפורשות שמות‬
‫מחנות‬
‫ב י נ י ה ם סוביבור‪ ,‬ט ר ב ל י נ ק ה ואושוויץ‪:‬‬
‫״ כ ע ת מ ו ב ן לנו״‪ ,‬כ ת ב ה גיזי פ ל י י ש מ ן ‪ ,‬״ ל א ן נ ע ל מ ו כ ל א ל ה ה ר ב י ם ל א ץ‬
‫ספור‪ ...‬ה ש ת י ק ה ה ג ד ו ל ה מ ו ב נ ת ל נ ו עכשיו‪ ,‬כ י א נ ו יודעים‪ ,‬ש ג ו ר ל ם ה ו ב י ל ם‬
‫‪ • r - : r • — :‬־ ; ־ ‪ -‬״ — ־ •‪:‬־‬
‫־‬
‫א ל נןחגות ההשמדה‪.‬״‬
‫•י־‬
‫ה ש ם א ו ש ו ו י ץ ‪ • ,‬א ו ת ו ה ז כ י ר ה גיזי פ ל י י ש מ ן ‪ ,‬מ ק ו ר ו היה ב א ג ש י ז ג ל מ ב י ה ‪ .‬א ל כ ם‬
‫וחיים‪ ,‬כ כ ל‬
‫יהודי האיזור‪,‬‬
‫ידעו מ ז ה‬
‫כשנה‪,‬‬
‫שרכבות‬
‫‪1‬‬
‫המגורשים הובילו‬
‫את‬
‫יקיריהם־ ל א י ש י ו ת ‪ ,‬ה מ ר ו ח ק ת י א ך ש ל ו ש י ם ק י ל ו מ ט ר י ם מ ב נ ד י ן ‪ ,‬ושם ה ו ש מ ד ו בגז‪.‬‬
‫א ך חיים ו א ל כ ס ע צ מ ם ס ב ו ר י ם היו‪ ,‬כ י ת פ ק י ד ם ל א ע מ ר ו ב י ק ש ו ל ח ז ו ר ל פ ו ל י ן ‪:‬‬
‫״ ב ק ט ו ב י ץ ״ ‪ ,‬כ ך ס י פ ר ׳לימים א ל כ ם ‪ ,‬״ ה י ה א ד ם אחד‪ ,‬שרציגו ל ח ס ל ‪ .‬ד ר י י א ר ‪,‬‬
‫• ראש‬
‫הגסטאפו‪,‬‬
‫האחראי‬
‫למשלוח‬
‫היהודים •למחנות‬
‫ה ה ש מ ד ה ‪• .‬היתה׳ זו‬
‫‪39‬‬
‫מ פ ל צ ת ‪ ,‬חיית אדם‪ .‬ה ט ל נ ו ג ו ר ל ‪ ,‬חיים ו א נ י ‪ ,‬כ ד י ל ק ב ו ע ‪ ,‬מי מ ש נ י נ ו י ט ו ל‬
‫א ת ה ת פ ק י ד ע ל עצמו‪ .‬ה ג ו ר ל נ פ ל ע ל חיים‪ .‬ה ו א א מ ר ל י ‪ :‬״ מ ו ט ב ש ז ה א ה י ה‬
‫אני‪ .‬א!ד‪ .‬צעיר‪ ,‬א י נ ך א ל א ב ן ש ש ע ש ר ה ‪ .‬א ת ה ת י ש א ר כאן‪ .‬א נ י א נ ק ו ם‬
‫א ת נ ק מ ת ד מ ם ש ל ב נ י ־ ע י ר נ ו ש ה ו ש מ ד ו ‪ .‬א נ י א ח ס ל א ת דראייר‪.‬״‬
‫נ ר א ה כי ס י ב ת ח ז ר ת ו ש ל ט נ נ ו ו ר צ ל ל א היתד‪ ,‬ל צ ו ר כ י נ ק מ ה ב ל ב ד ‪ .‬ח ש ו ב ה י ה‬
‫ל ח ד ש ב מ ה י ר ו ת א ת ה ק ש ר ע ם ש א ר ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ‪ ,‬ש ח י כ ו לידיעות מ ה צ ד ה ש נ י‬
‫ה ג ב ו ל ‪ ,‬ב ב ס ק י ד י ם ‪ .‬כ ך או כ ך ‪ ,‬מ א ר ח י ה ם ‪ ,‬א נ ש י ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ה ת ג ג ד ו ל ת כ נ י ת ‪.‬‬
‫של‬
‫הסיכון ב ח ז ר ה א ל מ ע ב ר ל ג ב ו ל ‪ ,‬ג ר א ה ב ע י ג י ה ם ג ד ו ל מדי‪ .‬יש לשער‪ ,‬כ י ה ס ת י י ג ו‬
‫ג ם מ ר ע י ו ן הנקמה‪ ,‬שהיה כ ל ו ל ב ת כ נ י ת ‪ :‬ב ע י ג י ה ם היתר• ה ה צ ל ה ו ה ה צ ל ה ב ל ב ד ‪,‬‬
‫ה ג ו ת ר י ם בחיים‪ .‬א ך כ ש ע מ ד ו‬
‫משימת‬
‫על‬
‫השגיים‬
‫דעתם‪,‬‬
‫הוחלט‬
‫לגצל‬
‫אמנם‬
‫א ת י צ י א ת ו ש ל חיים ט נ נ ו ו ר צ ל ג ם כ א מ צ ע י ל י צ י ר ת ק ש ר ע ם ה ב ו ר ח י ם הבאים‪.‬‬
‫ובינתיים‬
‫א מ נ ם ג ק ל ע לקשיים ה מ ש ך ה ב ר י ח ה מ ה ב ס ק י ד י ם ‪ .‬הידיעות‪ ,‬ש ג ש ל ח ו‬
‫ב א מ צ ע ו ת ‪ .‬ה מ ב ר י ח י ם ‪ ,‬ל א הגיעו ג ם ה פ ע ם ‪ .‬ו ש ו ב ‪ ,‬מ ב ל י ל ח כ ו ת ל ש ו ב ם ש ל חיים‬
‫א ל כ ם ‪ ,‬גשלחד‪ ,‬ק ב ו צ ה ‪ ,‬כדי ל ח צ ו ת‬
‫או‬
‫א ת הגבול ־ ולחדש את הקשר‪.‬‬
‫בקבוצה‬
‫זו ג כ ל ל ו הוריו של ליאון ב ל א ט מ מ ג ה י ג י ה ק ב ו צ ה ‪ ,‬וכן א ח ו ת ו ואימו ש ל א ל כ ם ‪.‬‬
‫ע ב ר ה בשלום‪ ,‬ו ס מ ו ך ל ג ב ו ל ‪,‬‬
‫החציר‪,‬‬
‫כבר‬
‫בסלובקיה‪ ,‬גפגשו השתים עם‪ .‬חיים‬
‫טגגוורצל‪ .‬ג א ה היה‪ ,‬כי ז כ ה ב ה ג ר ל ה ‪ :‬״אגי ח ו ז ר לבגדין‪ ,‬סיפר להם‪ ,‬כדי ל ה ר ו ג‬
‫א ת דרייאר‪.‬״ א ך ל א ח ר ש נ פ ר ד ו מ מ ג ו ‪ ,‬ה ס ת ב ך מ צ ב ן ‪ :‬ה מ ב ר י ח י ם ש ב צ ד ה ס ל ו ב ק י‬
‫ס כ ו ם כ ס ף גדול ואיימו ל ה ס ג י ר ן ל ג ר מ נ י ם ‪ ,‬א ם ל א ינתן הסכום‪ .‬ת ו ש י ה‬
‫דרשו‬
‫ש כ ג ע ה א ת ה מ ב ר י ח י ם ‪ ,‬כי בז׳יליגה מ צ ו י י ם מ כ ר י ה ו א ם ת י ס ע ל ש ם ת ש י ג א ת •סכום‬
‫הכסף‬
‫הגדרש‪ .‬היא ה צ ל י ח ה ל ה ג י ע לז׳יליגה ו ש ם י צ ר ה ק ש ר ע ם ס ל ו ב ק י ‪ .‬ב ש ם‬
‫א ל כ ם האוזר‪ ,‬שהיה גשוי ל א ש ה י ה ו ד י ה ‪ .‬ב א מ צ ע ו ת ו ש ל האוזר גוצר ה ק ש ר ה מ י ו ח ל‬
‫ע ם א נ ש י האו‪ .‬ד ה ‪ .‬ו ע ם א ל כ ס ‪ ,‬ש כ ב ר ה י ה ב מ ק ו ם ‪.‬‬
‫ה צ י ו ת ג ב ו ל ר א ש ו נ ו ת א ל ה ס ל ל ו א ת ה ד ר ך ל ק ר א ת בואן של ק ב ו צ ו ת נ ו ס פ ו ת‬
‫מזגלמביה‪.‬‬
‫הציוני״‬
‫עתה החל רוזנברג‬
‫לשלח‬
‫בזו‬
‫א ח ר זו‬
‫ק ב ו צ ו ת של אגשי ״ ה ג ו ע ר‬
‫הוריהם ואגשים גוספים‪ .‬א ל ה היו מ ו ע ב ר י ם ע ל ידי ה מ ב ר י ח י ם ה פ ו ל ג י י ם‬
‫לגבול הסלובקי‪ ,‬ומשם מועברים לז׳ילינה ב א מ צ ע ו ת הטגדר של אלכס האוזר‪..‬עד‬
‫אמצע‬
‫ס פ ט מ ב ר כבר הגיעו לסלובקיה‬
‫כ־‪35‬‬
‫אגשים ובמהלך השבועות הבאים‬
‫ה ו ע ב ר ו ע ו ד כ מ ה ע ש ר ו ת יהודים‪ .‬ב א ו ת ו ח ו ד ש כ ב ר ה ו ע ב ר ו אחדים מ ה ם ל ב ו ד פ ש ט‬
‫בהונגריה‪-.‬‬
‫ל פ ע ו ל ת ה צ ל ה זו היו מ ס פ ר ה י ב ט י ם ח ש ו ב י ם ‪ :‬ר א ש י ת ‪ ,‬היתד‪• ,‬זו פ ע ו ל ת ה ב ר י ח ה‬
‫ה מ א ו ר ג נ ת ה מ ש מ ע ו ת י ת ב י ו ת ר מ פ ו ל י ן ב ת ק ו פ ה וו‪ .‬שנית‪ ,‬בין ה ב ו ר ח י ם ל ס ל ו ב ק י ה‬
‫)וכן ל א ו ס ט ר י ה ( היו ג ם הורי ה ח ב ר י ם ‪ ,‬ש ה צ ל י ח ו ל ה נ צ ל מ ה ג י ר ו ש האחרון‪ ,‬ו ב ה ם‬
‫ג ם ה ו ר י ם ש ל חברים‪. ,‬שנפלו כ א נ ש י מ ח ת ר ת ‪ .‬ב ד ו מ ה ל ב ג י מ ש פ ח ת גוטמן‪ ,‬היווה‬
‫גם‬
‫הקשר •המשפחתי של‬
‫חברים‬
‫אחרים‬
‫ב ק ב ו צ ה זו גורם‪,‬‬
‫שלא עמד‬
‫בניגוד‬
‫ל מ ח ת ר ת א ל א כ ה ש ל מ ה ל ה ‪ .‬ו ל ב ס ו ף ‪ ,‬פ ע ו ל ה זו ע ל ת ה ב מ ח י ר יקר‪ .‬ל מ ר ו ת ה צ ל ח ת ה‬
‫ה י ח ס י ת ‪ ,‬נ פ ל ו ל א מ ע ט ק ר ב נ ו ת מ ק ר ב מ א ר ג ג י ה ‪ :‬ס א מ ק מייםליס‪ ,‬בן ציון קוז׳וך‪,‬‬
‫לולקה‬
‫פ ו מ ר נ צ ב ל ו ם ו ד ו ד בוים‪.‬‬
‫‪ .‬א ל כ ם ה ש ת ל ב ב פ ע ו ל ו ת ה ק ל י ט ה ‪ .‬ב ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬א ך נ פ ש ו יצאה אל אלד‪ ,‬ה א ח ר ו נ י ם ‪,‬‬
‫שעדיין היו פ ו ע ל י ם ב פ ו ל י ן עצמה‪ .‬ת ו ש י ה זכרה‪ ,‬כ י ב ב ו א ה ל ס ל ו ב ק י ה היה אלכס•‬
‫‪40‬‬
‫מ ת ו ס כ ל ‪ ,‬ע ל ש ל א ע ל ה ב ג ו ר ל ‪ .‬ג ם כאן‪ ,‬ב ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ה מ ש י ך ל ר ק ו ם ח ל ו מ ו ת ־ נ ק מ ה ‪,‬‬
‫ל ה מ ר ע ל חייו ה פ ר ט י י ם ‪ .‬א ל א שהמזל‪ ,‬ש ש י ח ק ל ו ל א ל כ ס ב פ ע ו ל ת ח ט י פ ת ה נ ש ק ‪,‬‬
‫ל ו ג ם ה פ ע ם ב ד ר ך ‪ ,‬שאולי ל א ר צ ה בה‪ .‬ב מ ה ל ך ‪ .‬פ ע י ל ו ת ו ב פ ו ל י ן ג ת פ ם‬
‫שיחק‬
‫ח י י ם ט נ נ ו ו ך צ ל ב ק ט ו ב י ץ ע ם גשק ב י ת ו ל א ח ר ח ק י ר ה ק צ ר ה ה ו צ א להורג‪ .‬ל ר ש י מ ת‬
‫ה נ פ ש ו ת ה ק ר ו ב ו ת ‪ ,‬ש א ל כ ס היה מ ב ק ש ל נ ק ו ם א ת מותן‪ ,‬נ ת ו ו ס ף ע ו ד ש ם א ח ד ‪.‬‬
‫״נאשה גרופה״ בהונגריה‬
‫‪.8‬‬
‫ביום הכיפורים תש״ד‪ ,‬ס פ ט מ ב ר‬
‫‪ ,1943‬הגיעו ר א ש ו נ י ה ב ו ר ח י ם מ ב נ ד י ן ל ה ו נ ג ר י ה ‪.‬‬
‫הם הוברחו ב א מ צ ע ו ת פעיל ״קבוצת העבודה״ בסלובקיה‪ ,‬אוסקר קרסניאנםקי‪ ,‬שנתן‬
‫ל ה ם א ת כ ת ו ב ת ו ש ל יואל ב ר א נ ד ב ב ו ד פ ש ט ‪ .‬ב ר א נ ד ‪ ,‬איש ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה והצלה״‪,‬‬
‫קיבל אותם בסבר פנים יפות ובאמצעותו מצאו את הקשר לאנשי תנועתם ״הנוער‬
‫הציוני״‪ ,‬ש א ף ה ם ק י ב ל ו א ו ת ם ב ח מ י מ ו ת ‪.‬‬
‫קבלת‪.‬הפנים‬
‫של‬
‫ש ל ב ר א נ ד ו ש ל אנשי ה ת נ ו ע ה היתד‪ .‬ש ו נ ה מ א ו ד מ י ח ס ם ה ח ו ש ש‬
‫יהודי ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬יהודים אלה‪ ,‬שהיו חיים‬
‫היו ח ר ד י ם ‪ ,‬פן ייפגע מ ע מ ד ם ב ש ל‬
‫הורטי‪,‬‬
‫בבטחון־יחסי‬
‫ת ח ת חסות משטר‬
‫עזרה ל א חוקית לפליטים‪ .‬משטרו‬
‫של הודטי היה אגטישמי והוא הקדים משטרים פרו־גאציים אחרים בחקיקה אנטי־‬
‫עוד‬
‫יהודית‬
‫לגרורתה‬
‫בסוף‬
‫של‬
‫ש ג ו ת השלושים‪.‬‬
‫גרמניה‬
‫הנאצית‪,‬‬
‫במהלך‬
‫סבלו‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫היהודים‬
‫בעת‬
‫מהגבלות‬
‫שהוגגריה‬
‫כלכליות‬
‫געשתה‬
‫וחברתיות‬
‫ש ו נ ו ת ו ב ע י ק ר מ ג י ו ס מ ר ב י ת ה ג ב ר י ם הצעירים ל פ ל ו ג ו ת ע ב ו ד ה ש ל ה צ ב א ההונגרי‪,‬‬
‫אשר‪.‬בחלקן‬
‫ה ג ד ו ל נ ש ל ח ו ל ש ר ת ב ח ז י ת הרוסית‪ .‬כן א י ר ע ו ב מ ה ל ך ‪1942—1941‬‬
‫מ ס פ ר מ ע ש י ג י ר ו ש ו ט ב ח ה מ ו נ י י ם של יהודים ח ס ר י נ ת י נ ו ת הונגרית‪ .‬א ך גירוש‬
‫ו ה ש מ ד ה ש י ט ת י ת ל א ה ת ב צ ע ו בהונגריה‪.‬‬
‫בתקופה‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫זו ש ל‬
‫סתיו־חורף‬
‫‪ 1943‬א ף‬
‫ה ש ת פ ר מ ע ט יותר מ צ ב ם ש ל יהודי‬
‫המלחמה‪ ,‬כך נראה הדבר‪ ,‬כ ב ר הוכרעה ל ט ו ב ת ב נ ו ת הברית וצבאות‬
‫ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת כ ב ר היו פ ו נ י ם לכוון הונגריה‪ .‬להורטי‪ ,‬ש ה ח ל ב כ י ו ו נ י ־ ח ן ל ק ר א ת‬
‫המערב‬
‫מ ח ו ך מ ג מ ה ל ר ד ח בעוד מ ו ע ד מ ע ג ל ת היטלר השוקעת‪ ,‬היה ברור‪ ,‬כי‬
‫ה ד ר ך ‪ ,‬ב ה נ ה ג ו ג ר ו ר ו ח י ו ש ל ה י ט ל ר ביהודיהם‪ ,‬ח י ל ק ה ב ח ש ב ו ן ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ‪.‬‬
‫ב מ ס ג ר ח ה מ פ נ ה ‪ ,‬ש ח ל ב מ ד י נ י ו ת ו ב ת ק ו פ ה זו‪ ,‬ה ת י ר ב ד צ מ ב ר‬
‫‪ 1943‬א ח פ ע י ל ו ח ם‬
‫ה ל י ג א ל י ת ש ל ה א ר ג ו נ י ם הציוניים‪ .‬ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ב א ה ת ק ו פ ת פ ר י ח ה‬
‫ושגשוג‪.‬‬
‫ב ״ ש ו מ ר הצעיר״‪ ,‬״ ד ר ו ר ־ מ כ ב י ה צ ע י ר ״ ‪ ,‬״ ב נ י ע ק י ב א ״ ו ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫ב ה ו נ ג ר י ה נ ב ח ר ו ‪. .‬הנהגות ח ד ש ו ת ‪ ,‬ה ק י נ י ם ב ב ו ד פ ש ט ״ ח י ד ש ו א ת ‪ .‬פ ע י ל ו ת ם ‪ ,‬נ ש ל ח ו‬
‫ש ל י ח י ם ל ע ר י ־ ה ש ד ה ‪ ,‬נ ע ר כ ו מ ח נ ו ת ח ו ר ף ו מ ו ע צ ו ת איזוריות‪.‬‬
‫ל ב א י ם מ ב ג ד י ן ו מ ס ו ס נ ו ב י ץ נ ר א ה ‪ ,‬כ א י ל ו נ ו ח ת י ם ה ם ה י י ש ר ל מ ח ז ה סוריאליסטי‪.‬‬
‫מצד‪ .‬אחד היה הכל מוכר בל כ ך ‪ :‬אותה תנופה‪ ,‬אותם מפקדים וסמלים‪ ,‬אותם‬
‫מ ח ג ו ת ‪ ,‬ח ל ו מ ו ת ו ת ק ו ו ת ‪ ,‬ר ק ב ש פ ה א ח ר ת ‪ .‬מ צ ד שגי‪ ,‬ה ם ‪ ,‬ש ה ג י ע ו מ ה ת ו פ ת ‪ ,‬ל א‬
‫יכלו‬
‫להבין‪ ,‬הכיצד פ ה אנשים ממשיכים כרגיל‪,‬‬
‫כאילו‪.‬דבר‬
‫ל א קרה וכאילו‬
‫אין ה ס כ נ ה ר ו ב צ ת ג ם ל פ ח ח ם ‪ .‬ב ח ו ך כ ל ז א ח היו ח ש י ם א ת ע צ מ ם כ ב ע ל י ייחוד‪,‬‬
‫כ מ י ש ה ו ט ל ה ע ל י ה ם ש ל י ח ו ת ‪ :‬ל ז ע ז ע ‪ ,‬ל ה ת ר י ע ‪ ,‬להכין‪.‬‬
‫ב ח ו ד ש י ס ת י ו ‪1943‬‬
‫— ח ו ר ף ‪ 1944‬ה ת ל כ ד ה מ ח ד ש ק ב ו צ ת אנשי‪ .‬״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫‪41‬‬
‫מזגלמביה‪' .‬מרבית ;הבורחים‬
‫ל ס ל ו ב ק י ה הגיעו ל ב ו ד פ ש ט‬
‫ו ח ב ר י ם ‪-‬־נוספים‬
‫הגיעו‬
‫ל ב ו ד פ ש ט דרך‪ •.‬א ו ס ט ר י ה ‪ .‬א ל י ה ם ח ב ר ו ח ב ר י ם י ב ו ד ד י ם ‪ ,‬ש ה צ ל י ח ו ל ה ח ל ץ מ ע ר י ם‬
‫א ח ר ו ת ב פ ו ל י ן ה כ ב ו ש ה ‪ . . :‬ט ר נ ו ב ‪ ,‬ק ר ק ו ב ועוד‪ .‬ה ק ב ו צ ה ‪ ,‬ש ע ל י ה נ מ נ ו א ל כ ם ו ב נ י‬
‫היתד‪ .‬מ י ו ח ד ת ‪ .‬ב מ י ג ה‬
‫משפחתו‪,‬‬
‫בקרב‬
‫גם‬
‫אלפי הפליטים‬
‫היהודיים‪ .,‬שנתקבצו‬
‫ב א ו ת ה ‪ .‬ע ת מ כ ל ה א ר צ ו ת ה ש כ נ ו ת א ל ב ו ד פ ש ט ה ר ו ג ע ת ־ ל כ א ו ר ה ‪ .‬ה י ת ה זו ק ב ו צ ה‬
‫״פולנית״‬
‫של‬
‫ג ת ל ה ו מ ל ו כ ד ת ‪ ,‬מ ר ב י ת ם ב נ י אותו איזור ו ח נ י כ י א ו ת ה ת נ ו ע ה ‪ .‬ייחודה‬
‫ה ק ב ו צ ה היה ג ם ב כ ך ‪ ,‬ש כ ל ל ה ג ם מ ס פ ר הורים ש ל ח ב ר י ה ת ג ו ע ה ‪ ,‬ש ה פ כ ו‬
‫ע ת ה ל ה י ו ת ח ל ק ב ל ת י ג פ ר ד מ מ ג ה ‪ .‬ו ל ב ס ו ף ‪ ,‬היתד‪ .‬זו א ח ת ה ק ב ו צ ו ת ה ב ו ד ד ו ת ‪,‬‬
‫שבתוכה‬
‫נשמעה באופן עקבי הדרישה להליכה בדרך ההתגוגגות המזוייגת‪ ,‬גם‬
‫באן‪ .‬ב ה ו נ ג ר י ה ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫גוהג‬
‫״איגגו פ ל י ט י ם ״ ‪,‬‬
‫היה‬
‫ל ו מ ר אלכם‪,‬‬
‫שהעתקנו‬
‫״אנחנו‪.‬לוחמים‬
‫את‬
‫לחימתנו‪ .‬ל ב ו ד פ ש ט ״ ‪.‬‬
‫״באשה ג ר ו פ ה ״ — ה ק ב ו צ ה ‪ .‬ש ל נ ו ‪ ,‬ק ו ר א י ם היו ל ע צ מ ם ב פ ו ל נ י ה ‪ ,‬מ ח ו ך ה צ ב ע ה‬
‫ע ל ייחודם ו ע ל ‪ .‬ה א ח ו ו ה ה פ נ י מ י ת ה ע מ ו ק ה ביניהם‪.‬‬
‫אלכס‬
‫עצמו הגיע להונגריה במחצית ספטמבר‬
‫‪ .1943‬ד‪г‬א ה י ה ע ת ה כ ב ן‬
‫‪,17‬‬
‫ק ו מ ת ו כ ב ר צ י מ ח ה מ ע ל ה מ ע ל ה ‪ ,‬ו ק ו ל ו העמיק‪ .‬עדיין נ מ נ ה ע ל ה צ ע י ר י ם ש ב ״ ג ר ו פ ה ״ ‪,‬‬
‫אך‬
‫הנסיון‪ ,‬ש ר כ ש ל ו‬
‫לסלובקיה‪ ,‬הציב‬
‫ב פ ע ו ל ו ת א צ ל ‪.‬מיכאץ׳ ו ב פ ר י צ ת ה ד ר ך‬
‫אותו ב ע מ ד ת מנהיגות‪ .‬ה ו א ל א היה מנהיג הקבוצה‪ ,‬אך נ מ נ ה ע ל ה ח ב ו ר ה המובילה‪.‬‬
‫בדיונים הארוכים‪ ,‬שהיו נערכים במסגרת הקבוצה ע ל מטרותיה ודרכי פעולתה‪,‬‬
‫היה מ ת ב ל ט ב נ כ ו נ ו ת ל ה י א ב ק ב ע ק ש נ ו ת על דעותיו ו ל ש כ נ ע א ת ח ב ר י ו ב צ ד ק ת‬
‫עמדותיו‪ .‬ל ד ע ת ח ב ר י ו ‪ ,‬נ י ח ן ב כ ר י ז מ ה ‪.‬‬
‫ג ם כאן‪ ,‬ב ה ו ג ג ר י ה ‪ ,‬ה ש ת י י ך ל ח ב ר י ם ‪ ,‬שהאמיגו ב ד ר ך ה ה ת ג ו נ נ ו ת ‪ .‬ח י ל ו ק י ה ד ע ו ת‬
‫ב ק ר ב ה ״ ג א ש ה ג ר ו פ ה ״ ה ז כ י ר ו א ת הוויכוח הישן מ י מ י בגדין בין מ צ ד ד י ה ה צ ל ה‬
‫וההגנה‪.‬‬
‫היו ח ב ר י ם ש ט ע נ ו ‪ ,‬כ י ע י ק ר ת פ ק י ד ה ה ו א ב ה מ ש ך‬
‫מאמצי‬
‫ההשרדות‬
‫ו ה ה צ ל ה וכי ב ב ר י ח ה ד ר ך ר ו מ נ י ה י ו כ ל ו ל ה ג י ע ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ .‬ו א י ל ו ל פ י ע ד ו ת ו‬
‫של אלכם‪:‬‬
‫״היו א ח ר י ם ‪ ,‬ו א נ י ש י י ך ל ק ב ו צ ה השניה‪ ,‬ש ט ע נ ו ל מ ע ש ה ש נ י ד ב ר י ם ‪:‬‬
‫]‪[1‬‬
‫ש ה ה פ ק י ד ה ו א ל ה ח ג ג ד לגרמנים‪ ...‬ב ש פ ה פ ש ו ט ה ‪ :‬ל נ ק ו ם ‪ ,‬ו ל ה פ ג י ן ע ל ידי‬
‫פ ע ו ל ו ת ו פ ג י ע ו ת ב ג ר מ נ י ם ‪ ,‬ש ק י י מ ת מ ח ת ר ת יהודיה‪ [2] .‬ו ל ה כ י ן א ח ה נ ו ע ר‬
‫ההונגרי‬
‫לקראת‬
‫הבאות‪...‬‬
‫א נ ח נ ו ‪ ,‬ש ה ס ת ו ב ב נ ו ב ר ח ו ב ו ת בודפשט‪ ,‬ל א ח ר ש ב א נ ו מ ה ב ם ק י ד י ם ו מ ש ל ־‬
‫זיר‪ ,‬־^‪ .‬ה מ ר א ה‬
‫של‬
‫הרחובות‬
‫השקטים‬
‫והחנויות‬
‫המלאות‬
‫כל־טוב‬
‫—‬
‫‪..‬־ ‪ .‬ן א ת היתד‪ .‬״שוויצריה״‪ .‬מ ע י ן אי של שלווה ושקט‪ .‬ו ה ר ג ש נ ו ‪ ,‬כ א י ל ו א נ ח נ ו‬
‫יודעים‬
‫א ת ה ס ו ד ה א מ י ת י ו מ ה בדיוק מ ס ת ת ר מ א ח ו ר י‬
‫לעין‪ .‬והיינו ח ד ו ר י ה כ ר ת ח ו ב ה ל ה ס ב י ר ל א נ ש י ם ‪ ,‬מ ה‬
‫אך‬
‫קשה מכל היתה‬
‫יש•!'לעשות‪.‬״‬
‫ה מ ש י מ ה ל ש כ נ ע א ת שומעיו ה ה ו נ ג ר י י ם‬
‫הסוד‪ ,‬ש א ל כ ס נ ש א ע י מ ו ‪:‬‬
‫‪42‬‬
‫השלווה‬
‫הנראית‬
‫באמיתותו של‬
‫״ ה ש א ל ה היתד‪ .‬בין השאר‪ ,‬באיזה ד ר ך ל ה ג י ע ל ה ו נ ג ר י ם ו ל ו מ ר ל ה ם א ת‬
‫ת ש מ ע ו ‪• ,‬חברה׳‪ ,‬א נ ח נ ו ראיגו‪ ,‬איד ה ד ב ר ה ז ה ‪.‬געשה — ה ג ר מ ג י ם‬
‫האמת‪.‬‬
‫י ב ו א ו ו ל א ישאירו א ת כ ם פ ה ‪ .‬ע ו ד חודש‪ ,‬אולי‪ .‬חודשיים‪ ,‬ו א ו ת ם ה ד ב ר י ם ‪,‬‬
‫שהם‬
‫מ פ ע י ל י ם בפולין‪ ,‬ואנחגו ראיגו א ו ת ם ‪ ,‬י פ ע ל ו ג ם בהונגריה‪...‬‬
‫הפגישו‬
‫ב ס ו צ י א ל י ם ט י ת ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬ל א יהודיה‪...‬‬
‫אותי‬
‫כשהופעתי לפגיה‬
‫הייתי ע ד חי — ש מ ס פ ר ‪ ,‬ש ר ו צ ח י ם גשים וילדים ו ש ה ד ב ר י ם א י נ ם דמיוגיים‪.‬‬
‫הרגשתי‪ ,‬שיש צורר לדבר ב ה ת א פ ק ו ת ו ל א בהיסטריה‪ ,‬ושהשומע מתייחם‬
‫‪,‬‬
‫בהסתייגות‪,‬‬
‫שהיא ט ב ע י ת למישהו‪ ,‬ש מ ס פ ר י ם ל ו ע ל ד ב ר י ם ל א ־ ט ב ע י י ם ‪.‬‬
‫‪ ,‬כאילו‪ .‬שהיום הייתי מ ס פ ר על צ ל ח ת ‪ .‬מ ע ו פ פ ת ‪.‬‬
‫א ד ם אינו מ א מ י ן מיד ב ד ב ר ה ז ה — ע ד ‪ .‬ש א י נ ו ר ו א ה ב מ ו ע י נ י ו ‪ . ,‬ו ז ו ה ד ר ד‬
‫ח ל ח ל ה ל ש כ נ ע ‪ .‬נ פ ג ש ת י עם א נ ש י ם ש ו נ י ם ו ס י פ ר ת י מ ה ש ר א י ת י ‪ .‬ה ת ג ו ב ו ת‬
‫‪. :‬היו ש ו מ ת ‪ ,‬אד היתד‪ .‬ת ג ו ב ה א ח ת ‪ ,‬שהיתר‪ ,‬נ ח ל ת ה כ ל ‪ :‬יפה ז ה ל א יקרה‪.‬‬
‫ב פ ו ל נ י ה ה ר ח ו ק ה ‪ ,‬ב ש ט ח י ם ל א ידועים‪ ,‬ש ם זה יכול היה ל ק ר ו ת ‪ .‬א ב ל א צ ל נ ו‬
‫פ ה — ד ב ר כ ז ה ל א מ ת ק ב ל ע ל הדעת׳‪.‬״‬
‫ב ק ר ב ״ אנשי‬
‫ולא‬
‫התנועה־האחות‬
‫ב מ ק ר ה ‪ . :‬בעיני‬
‫ההונגרית‬
‫ה א ח ר י ם היה‬
‫גילה‬
‫יותר‬
‫נער־פליט ‪.‬מפולין‬
‫נ כ ו נ ו ת ‪ .‬ל ש מ ו ע ‪:‬ולקלוט‪.‬‬
‫הרחוקה‪,‬‬
‫סיפור־‬
‫המספר‬
‫ז ו ו ע ה ב ש פ ה זרה‪ .‬ב ע י נ י אנשי ״הנוער הציוני״‪ .‬בהוגגריד‪ ,‬היה צ ע י ר ב ג י ל ם ‪ ,‬ש כ ב ר‬
‫נתנסה‬
‫ב פ ר ש ו ת יסורים ו ה ב י א א ל י ה ם סיפורי גבורה‪ ,‬ש מ ק צ ת ם ז כ ה ה ו א ע צ מ ו‬
‫להגשימם‪.‬‬
‫היטב‬
‫ישעיהו‬
‫רוזנבלום‪,‬‬
‫מחברי‬
‫הנהגת‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‬
‫בהתגריה‪,‬‬
‫זכר‬
‫א ת ה ר ו ש ם ‪ ,‬ש ע ש ו א ל כ ס וחבריו‪ .‬מ ב ח י נ ת ו ו מ ב ח י נ ת ח ב ר י ו היה זה מ פ נ ה‬
‫תודעתי בכל הקשור ליחסם למלחמה‪:‬‬
‫ידענו‪ ,‬ש מ ש ה ו קרה‪ ...‬היו ש מ ו ע ו ת ‪ ,‬ש ה ת ה ל כ ו ע ל מ צ ב איום ש ל‬
‫״אנחנו‬
‫הלהודים‬
‫‪..‬‬
‫] ב פ ו ל י ן [ ‪ ,‬על‬
‫ג י ט א ו ת על‬
‫מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ‪ ,‬והיה מישהו‪,‬‬
‫שדיבר‬
‫ע ל ע ו ד ד ב ר א י ו ם — ע ל קרמסוריון‪ ...‬א ב ל ה ה ת י ח ס ו ת ש ל נ ו ה י ת ה ‪ ,‬ש א ל ה‬
‫ס פ ק ש מ ו ע ו ת ‪ ,‬ס פ ק אמת‪...‬‬
‫את‬
‫‪. .‬‬
‫ה מ י ד ע ה א מ י ת י ק י ב ל מ ‪ ,‬כ ש ה ק ב ו צ ה ה פ ו ל ג י ת הגיעה‪ ...‬ז י ג פ ר י ד ד ו ס‬
‫ק ר א לי‪ ,‬ב ד ח י פ ו ת ‪.‬והוא סיפר‪ ,‬ש ה ג י ע ה ק ב ו צ ה מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב פ ו ל נ י ה‬
‫והם‪.‬מספרים‬
‫ד ב ר י ם נוראים‪ .‬והוא רוצה‪ . ,‬ש א נ ח נ ו ג ש מ ע ‪.‬וצריר מ י ד ‪ .‬ל ד א ו ג‬
‫להם‪.‬״‪ .‬א נ י זוכר את׳ הפגישו־‪.,‬הראשונה ע ם טושקד‪ ] ,‬ת ו ש י ה [ ו א ל ק ‪.‬גוסמן‬
‫ו מ ש ה פ ר מ י נ ג ר ‪ . .‬ו מ ה ש ה ם סיפרו‪ ...‬ה ד ב ר י ם ‪ .‬היו מ ז ע ז ע י ם ״ ‪.‬‬
‫• ‪.‬מיד‪ .‬ע ם ‪ .‬ב ו א ם ל ה ו ג ג ר י ה ‪ .‬ה ח ל ו ‪ ,‬״ ה פ ו ל נ י ם ״ ל ה ש ת ל ב ‪ .‬ב פ ע י ל ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫בהוגגריד‪ ...‬ב ד צ מ ב ר‬
‫מחנה‬
‫גרופה״‬
‫לשלב‬
‫‪ ,1943‬מ ע ם ל פ ג י מ ת ן • ה ל י ג א ל י ז צ י ה ‪ :‬ל פ ע י ל ו ת • ה צ י ו נ י ת ‪ ,‬ג ע ר ד‬
‫חורף ש ל ה ת נ ו ע ה ליד אגם בלטון ו ב ו גטלו ח ל ק כ מ ה ‪ .‬מ ח ב ר י ״גאשה‬
‫ואלכס‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫בהשפעת‬
‫חבריהם‬
‫מפולין‬
‫החליטו‬
‫החברים‬
‫מהוגגריה‬
‫בפעילות הצופית ה ר ג י ל ה ‪ .‬ג ם ה כ מ ת ל ק ר א ת א פ ש ר ו ת של כיבוש גרמגי‬
‫ב ה ו ג ג ר י ה ‪ . .‬א ל כ ס ו ח ב ר י ו הדריכו א ו ת ם ב ש י מ ו ש ב ג ש ק ‪ : .‬ה ם ח י ל ק ו א ת ה צ ע י ר י ם‬
‫ה ה ו נ ג ר י ם • ל ש ת י ‪ -‬ק ב ו צ ו ת ‪ :‬ה א ח ת ה ת א מ ג ה ב מ ק ל ו ת ב ל ב ד ‪. ,‬והשגיה‪ ,‬ש כ ל ל ה א ת‬
‫הנבחרים‪ ,‬למדה הפעלת אקדחים‪,,‬לימים אמר אלכם‪:‬‬
‫‪43‬‬
‫״חשבנו‪,‬‬
‫הגרמנים‬
‫שאם יבואו‬
‫] ל ה ו נ ג ר י ה [ ‪ ,‬אז נגן ע ל‬
‫נגן‬
‫עצמנו‪.‬‬
‫ה כ ב ו ד היהודי‪ ...‬י ד ע נ ו ‪ ,‬ש ל א נ ש פ י ע ע ל מ ה ל ך ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬י ד ע נ ו ‪,‬‬
‫על‬
‫שאנחנו‬
‫נלחמים ר ק ע ל כ מ ה ש ו ר ו ת בהיסטוריה‪.‬‬
‫א ב ל א מ ר נ ו ‪ :‬אולי פה‪ ,‬בהונגריה‪ ,‬הפעולות שלנו עוד ישנו משהו‪ .‬ב כ ל‬
‫ז א ת היתד‪ ,‬זו ש נ ת‬
‫‪ ,1944‬א ו ל י נ ע ז ו ר ל ב נ ו ת הברית‪...‬״‬
‫אימונים‪ .‬א ל ה ע ש ו ר ו ש ם ר ב ע ל ח ב ר י ו ההונגרים‪ .‬ב ע י נ י ב נ י גילו ש ל א ל כ ס ‪,‬‬
‫כ מ ו ישעיהו ר ו ז נ ב ל ו ם ‪ ,‬היו ״ ה פ ו ל נ י ם ״‬
‫לא־יהודית‬
‫לעיתים‬
‫המסורתי‪.‬‬
‫במובן‬
‫א נ ש י ם ב ע ל י הופעה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬מ ר ש י מ ה ‪,‬‬
‫ה מ ב ו ג ר י ם יותר‪,‬‬
‫לתכגיות ההתגוננות והנקם של‬
‫כמו‬
‫אלכס‪:‬‬
‫היו‬
‫זיגפריד רוט‪,‬‬
‫״קראת יותר מדי‬
‫מחייכים‬
‫של‬
‫ספרים‬
‫ק א ר ל מאי״‪ ,‬א מ ר ו לו‪ .‬ו א י ל ו ה צ ע י ר י ם פ ת ח ו עיגיים מ ש ת א ו ת — א ל כ ם ס י מ ל ע ב ו ר ם‬
‫א ת ד מ ו ת היהודי ה ח ד ש — צ ע י ר יפה‪ ,‬נוען‪ ,‬נכון להגן ע ל ע צ מ ו ב כ ח ה נ ש ק ‪:‬‬
‫״״‪.‬הםגסציה ה ג מ ל ה ה י ת ה ‪ ,‬כ ש א ו ל ק ] א ל כ ס [ ‪ ,‬שהוא נ ת ן א ת ע י ק ר ה צ ו פ י ו ת ‪,‬‬
‫א ת האימון הגופני‪ ] ...‬ה ע ב י ר [ אימוגים ע ם גשק חם‪ ,‬ע ם א ק ד ח י ם ‪ .‬ה י ה ל ו‬
‫א ק ד ח אחד‪ ,‬ו ע ל זה כ ו ל ם ל מ ד ו איד ל פ ר ק ‪ ,‬איד לכוון ו א י ך לירות‪...‬‬
‫ה כ ל זו היתד‪ ,‬מ ו ש ב ה ע ל י ז ה מ א ו ד ‪ ,‬כ ש פ ה ו ש ם היו‬
‫בסך‬
‫כמה רגעי‬
‫דכאון‪ ,‬כ ש ס י פ ר ו מ ה צפוי‪ .‬ש ם ש מ ע ג ו בוודאות‪ ...‬ע ל ה ש מ ד ת יהודים‪ ,‬ע ל‬
‫ק ר מ ט ו ר י ו ם ‪ ,‬ע ל ע ב ו ד ת ־ פ ד ך ‪ ,‬ע ל ג י ט א ו ת ו ע ל פרטיזנים‪ ...‬ה ת א מ נ ו ש ם ה ר ב ה‬
‫‪ .‬בדבר‪ ,‬שמשך‬
‫א ת הצעירים‪,‬‬
‫ט י פ ו ס ע ל גגות‪ ,‬ע ל‬
‫בבריחה‪.‬‬
‫בתים‪,‬‬
‫ושם‬
‫ש מ ע נ ו ‪ ,‬כ י צ ד א ו ל ק ב ר ח מ ה ג ס ט א פ ו ‪ ,‬ו ה ו א סיפר‪ ,‬ש נ י ת ן ל ע ב ו ר ד ר ד מ ר ז ב‬
‫ו ל ה ע ז ר ב כ ל מ י נ י ב ל י ט ו ת ב ק י ר כ ד י לברוח‪...‬‬
‫דברנו‬
‫שם על כ ל הקשור בהגנה‪ .‬במסגרת המילה ״הגנה״ נ כ ל ל ו גם‬
‫מ ש ח ק י ם ‪ ,‬ש ה י ו ם נ ר א י ם ל נ ו ב פ ר ס פ ק ט י ב ה •של הזמן י ל ד ו ת י י ם או ל א מ צ י ­‬
‫אותיים‪ .‬א ב ל ע ל י ד ז ה ה י ו ל נ ו ג ם ד ב ר י ם מ מ ש י י ם ‪ :‬ל ה כ י ן ק ב ו צ ה ‪ ,‬ש ת ו כ ל‬
‫ל ה ת מ ו ד ד ע ם ב ע י ו ת א ל ה ‪ .‬היו ד י ו נ י ם נ ו ק ב י ם מאוד‪ ,‬כ י צ ד ל ה כ י ן א ת ה צ י ב ו ר‬
‫ל א ו ת ם ימים נוראים‪ ,‬ש ע ל ו ל י ם לבוא‪.‬״‬
‫וכפי‬
‫באותה‬
‫ש מ ת א ר א ו ת ו ע ד וכן ע ד י ם גוםפים‪ ,‬ב ו ג ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫ע ת היתד‪,‬‬
‫פעולותיהם‬
‫לאלכס‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫עוד‬
‫ולחברי‬
‫באותו‬
‫״גאשה‬
‫חורף‪,‬‬
‫גרופה״‬
‫בינואר‬
‫השפעה‬
‫‪,1944‬‬
‫רבת‬
‫יצאו‬
‫בהונגריה‪:‬‬
‫חשיבות‬
‫שליחי‬
‫על‬
‫״הגוער‬
‫הציוני״ ל ע ר י השדה‪ ,‬ע ל מ נ ת ל ה ת ר י ע ב פ נ י היהודים ע ל הצפוי להם‪ .‬מ פ ג ש י ם‬
‫א ל ה היו א מ נ ם מ ת ס כ ל י ם ל מ ד י ‪ ,‬ו ע ת ה ע ב ר ו ר ו ז נ ב ל ו ם ו ח ב ר י ו א ת החוויה‪ ,‬ש ע ב ר ו‬
‫קודם לכן אלכם ורעיו‪:‬‬
‫מעט‬
‫זוועה‪.‬‬
‫ח ס ר ו ת היו ה ו כ ח ו ת‬
‫רוזגבלום‪:‬‬
‫ה י ה ו ד י ם ס ר ב ו להאמין ל נ ע ר י ם ה מ פ י צ י ם‬
‫של‬
‫ממש‪,‬‬
‫עובדות‪,‬‬
‫דוקומנטים‪.‬‬
‫ביאושו‬
‫סיפורי‬
‫קרא‬
‫פעם‬
‫״ מ ה א ת ם ר ו צ י ם ‪ ,‬ש א ב י א ילדים‪ ,‬ש ה ג ר מ נ י ם ר צ ח ו ? ״‬
‫מישור א ח ר ש ל פ ע י ל ו ת ה י ת ה ה כ נ ת אנשי ״הנוער הציוני״ עצמם‪ .‬ב א מ צ ע ו ת‬
‫נסיונם‬
‫נשבר המחסום העיקרי‬
‫בפני כל‬
‫ה ת א ר ג נ ו ת ‪ :‬מחסום הליגאליזציה‪.‬‬
‫הם‬
‫ל מ ד ו מ ה ם א ת מ ל א כ ת ה ש י מ ו ש ב ת ע ו ד ו ת מזויפות‪ ,‬דרכי ה ש ג ת ן וזיופן‪ .‬ב מ ק ו מ ו ת‬
‫ש ו נ י ם ב ב ו ד פ ש ט ה ו ח ל ב ח פ י ר ת ב ו נ ק ר י ם ‪ ,‬שישמשו ל ה ח ב א ת א נ ש י ה ת נ ו ע ה ב מ ק ר ה‬
‫של‬
‫‪44‬‬
‫כיבוש‪ .‬מ א ו ח ר י ו ת ר י ל מ ד ו‬
‫ב ה ש פ ע ת ם ‪ .‬ש ל אגשי ״גאשה גרופה״‬
‫גם‬
‫את‬
‫ח י פ ו ש ג ת י ב י ה ב ר י ח ה מהונגריה‪.‬‬
‫ו א י ל ו א ל כ ם וחבריו כ ב ר היו מ ח פ ש י ם ל ה ם ד ר ך ה ד ש ה ‪ .‬ע ל ה פ ר ק ע מ ד ה ת כ נ י ת ם‬
‫להצטרף‬
‫פ נ ת ה ה ק ב ו צ ה ל ע י ר ה ג ב ו ל מוהץ׳‪.‬‬
‫לפרטיזגים יוגוסלביים ו ל צ ו ר ך ז ה‬
‫‪ .9‬פרשת מוהץ׳‬
‫״גאשה‪.‬גרופה״‬
‫א ת יציאת חברי‬
‫ל מ ו ה א ץ ׳ י ש ‪ .‬ל ד א ו ת ע ל ר ק ע אופיה ו מ כ ל ו ל‬
‫פ ע י ל ו י ו ת י ה ש ל ה ק ב ו צ ה ב ת ק ו פ ה זו‪.‬‬
‫מ ה היתד‪ .‬ב ע צ ם ״!ערופה״ י ד ו מ ה ‪ ,‬כ י י ו ת ר מ כ ל ה י ת ה זו‬
‫ה ם ה י ו ק ב ו צ ת נערים‪ ,‬גילאי ‪,25—17‬‬
‫״חבורת־רעים״‪.‬‬
‫ב ע ל י מ ו צ א מ ש ו ת ף ו ר ק ע חיגוכי זהה‪,‬‬
‫א ש ר נ ס י ב ו ת ה מ ל ח מ ה ו ה ה ש מ ד ה ה פ כ ו א ו ת ם ל ת ל כ י ד ח ב ר ת י איתן‪ .‬ה ג ו ר ם היסודי‪,‬‬
‫ש ח י ב ר ביניהם‪ ,‬היתד‪ ,‬ה ע ז ר ה ו ה ת מ י כ ה ה ה ד ד י ת ‪ ,‬ש ה ע נ י ק ו ז ה ל ז ה כ פ ר ט י ם ‪ .‬ו כ ק ב ו צ ה ‪.‬‬
‫ו ה צ ט ר פ ו ת ם טיפין טיפין • ש ל • ח ב ר י ם‬
‫השתייכותם‪• .‬של מ ס פ ר הורים ל ק ב ו צ ה ז ו‬
‫נוספים‪ .‬יוצאי פולין ר ק ח ז ק ה א ת ה ג ר ע י ן ה מ ש פ ח ת י ‪ ,‬ש ע מ ד ב ב ס י ס ה ‪ .‬ה ם היו‬
‫כ כ א ל ה ‪ :‬ה ם ה י ו •קודם כל‪ ,‬ח ב ו ר ה‬
‫פליטים‪ ,‬א ך כמדומה ש ל א ראו א ת עצמם‬
‫ה נ ל ח מ ת ב כ ל ה א מ צ ע י ם העומדים ל ר ש ו ת ה ע ל ק י ו מ ה ב ע ו ל ם עויין‪ .‬ו כ ך ‪ ,‬ל מ ר ו ת‬
‫ל ה ת ג ג ד ו ת ב מ ק ר ה ש ל כ י ב ו ש ג ר מ נ י ‪ ,‬ל א פ ע ל ה •הקבוצה בחורף‪—1943 .‬‬
‫ההכנות‬
‫‪. 1944‬בכיוון א ח ד ב ל ב ד ‪ .‬מ ט ר ת ה היתד‪ ,‬ל ה מ ש י ך ב ר י כ ו ז ח ב ר י ה ק ב ו צ ה בהונגריה‪,‬‬
‫ל ה ב ס י ח א ת קיומם בהונגריה ג ו פ א ו ל נ ס ו ת ל ח פ ש ד ר כ י ם ה ל א ה ‪ ,‬א ל מחוץ להוגגריה‪.‬‬
‫ע ד מ א ר ס ‪ 1944‬עדיין ע ס ק ו ח ב ר י ה ק ב ו צ ה‬
‫ב ה ע ב ר ת ח ב ר י ם נוספים‪ ,‬ש נ ס ע ו‬
‫ד ר ך א ו ס ט ר י ה להונגריה‪ .‬ב ב ו ד פ ש ט ע צ מ ה ח י ו ח ב ר י ה ״ ג ר ו פ ה ״ ת ח ת ח ס ו ת ה נ צ י ג ו ת‬
‫ש ל הממשלה‬
‫ה פ ו ל נ י ת הגולה‪ ,‬שהיתר‪.‬‬
‫ו א ף ‪.‬לסייע‪.‬׳ ל ה ם‬
‫בתנאי‬
‫במעט כסף‪,‬‬
‫מוכנה‬
‫להכיר בהם‬
‫שיציגו א ת‬
‫עצמם‬
‫כבפליםים פולניים‬
‫כנוצרים‪.‬‬
‫באמצעות‬
‫ה א י ש ו ר י ם ש ל ה נ צ י ג ו ת ה פ ו ל נ י ת ה ו ב ט ח ו ל ה ם חיים ליגאליים‪ ,‬כ ל ע ו ד ישמרו‬
‫ע ל חזותם‬
‫להיחלצות‬
‫הנוצרית‪ .‬ו ל א י ס ת ב כ ו ע ם‬
‫מהונגריה‪ . .‬מ ס פ ר‬
‫המשטרה‪.‬‬
‫סרטיפיקטים‬
‫במקביל‬
‫הוחל‬
‫ה ת ק ב ל ו ‪ .‬באותה ע ת‬
‫בחיפושי‬
‫במשרד‬
‫דךך‬
‫הארצ­‬
‫ישראלי‬
‫ב ב ו ד פ ש ט ו ח מ י ש ה מ א נ ש י ה ק ב ו צ ה ש מ ו א ת פ ע מ י ה ם לארץ ישראל‪ .‬בין‬
‫חברות‬
‫ה ק ב ו צ ה נ מ נ ת ה פ ר ד ק ה ‪ ,‬א ל מ נ ת ו ש ל מ נ ה י ג ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬ש נ ס פ ה בסוסנוביץ‪,‬‬
‫יוזק ק ו ז ׳ ו ך ‪ :‬א מ ו ר ה היתה ל ש מ ש כ ש ל י ח ה ‪ ,‬ש ת ב י א ‪ :‬א ת ד ב ר השואה ו א ת ‪.‬סיפור‬
‫המרד‬
‫לארץ־ישראל‪.‬‬
‫פרדקה‬
‫זכרה‪ -,‬כ י ‪ .‬ע ר ב‬
‫צאתהגיגש‬
‫אליה‬
‫אלכס‬
‫ואמר‪:‬‬
‫״ א ת ת ם ע י ל א ר ץ ישראל לדווח ו א נ י א ש א ר כ א ן ל נ ק ו ם ע ב ו ר א ב א ו ע ב ו ר קוזיוך״‪.‬‬
‫• אך‬
‫ב ד ר ך ‪-‬ליגאלית ‪ -‬נ י ת ן ה י ה‬
‫להעלות‬
‫ר ק ‪ -‬ח ב ר י ם ‪ -‬ב ו ד ד י ם ‪ ,‬שליחים ל מ ע ש ה ‪.‬‬
‫צריך ה י ה לנסות דרכים נוספות‪ ,‬ב ל ת י ליגאליות‪ .‬בחוגי תנועות הנוער בבח־פשם‬
‫ה י ה י ד ו ע אז‪ ,‬כ י מ ר ו מ נ י ה נ י ת ן • ל ע ל ו ת ל א ר ץ י ש ר א ל ו א נ ש י ה ״ נ א ש ה גרופה״‬
‫ה ח ל י ט ו ל ב ד ו ק א פ ש ר ו ת ז א ת ‪ .‬ע ו ד ב י נ ו א ר ‪ 1944‬י צ א נ צ י ג ה ק ב ו צ ה ‪ ,‬פינק‪ ,‬ל ק ל ו ז ׳‬
‫ה ס מ ו כ ה ל ג ב ו ל ה ת מ נ י ‪ .‬א ך מ ג ע י ו ‪ .‬ע ם ע ס ק נ י ם מ ק ו מ י י ם ‪ ,‬שיסייעו לו ליצור ק ש ר‬
‫ע ם מ ב ר י ח י ם ‪ ,‬ה ע ל ו ־חרס‪ .‬פ י נ ק ח ז ר ל ב ו ד פ ש ט ב י ד י י ם ר י ק ו ת ו ת כ נ י ו ת ‪ .‬ה ב ר י ח ה‬
‫נ ד ח ו ל פ י שעה‪.‬‬
‫היציאה‬
‫לפעילות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫למוהץ׳ היוותה‬
‫צירוף ש ל‬
‫כורח‬
‫הנסיבות‬
‫וחיפוש של‬
‫נתיב‬
‫נוסף‬
‫ח ב ר י ה״גרופד‪.‬״ נ ד ר ש ו ‪ ,‬ל ע ז ו ב א ת ב ו ד פ ש ט ‪ .‬ע ל י ד י ‪ .‬ד ‪ .‬ג צ י ג ו ת ה פ ו ל נ י ת‬
‫‪45‬‬
‫ההוגגרית‪,‬‬
‫והמשטרה‬
‫שלא‬
‫בריכוז‬
‫רצתה‬
‫גדול‬
‫פליטים‬
‫בבודפשט‬
‫מדי‬
‫גופא‪.‬‬
‫ב פ נ י נציגות‪ ..‬ה ק ב ו צ ה ה ו ע מ ד ו ‪ :‬מ ס פ ר א פ ש ר ו י ו ת ו ב י נ י ה ן א פ ש ר ו ת ל ע ב ו ר ל מ ח נ ה‬
‫ח ד ש בעיירה מוהץ׳‪ .‬ה ם קפצו‪ .‬ע ל ה מ צ י א ה ‪ :‬מוהץ׳ היתד‪ .‬בדרום‪ ,‬ס מ ו כ ה ל ג ב ו ל‬
‫היוגוסלבי‪.‬‬
‫משם‪ ,‬כ ך חשבו‪ ,‬נ י ת ן יהיה ל מ צ ו א ק ש ר א ל‬
‫הפרטיזנים של‬
‫טיטו‬
‫ועל־ידי כך לשלב פעילות הצלה ולחימה באויב המשותף‪.‬‬
‫רעיון‬
‫חברי‬
‫ההצטרפות לפרטיזגים‬
‫היה‬
‫בבחיגת‬
‫ח ל ו ם ישן‬
‫וגכזב‬
‫עד‬
‫כה‬
‫בקרב‬
‫הקבוצה‪ .‬נ ס י ו נ ו ת ל י צ ו ר ק ש ר ע ם פ ר ט י ו נ י ם פולגיים ג ע ר כ ו מ ס פ ר פ ע מ י ם‬
‫ע ו ד ב ת ק ו פ ת ה מ ח ת ר ת ב ו ג ל מ ב י ה ‪ ,‬א ך ת מ י ד ה ס ת י י מ ו בכשלון‪ .‬ואילו כאן‪ ,‬ב ה ו נ ג ר י ה ‪,‬‬
‫רעיון ה פ ר ט י ז נ י ם ל ר א ש ו ג ה כ ע ו מ ד‬
‫נראה‬
‫להתממש‪.‬‬
‫ה פ ר ט י ז נ י ם של‬
‫טיטו היוו‬
‫גוף גדול וחזק‪ ,‬ש ש מ ע ו ‪ :‬ה ג י ע ל מ ר ח ו ק ‪.‬‬
‫‪.‬־‪:‬נסיון ר א ש ו ן ל י צ י ר ת ק ש ר ע ם‬
‫הפרטיזגים‬
‫ה י ו ג ו ס ל ב י י ם עשה מ א נ ו ס ד י א מ נ ט‬
‫ע ו ד ל פ נ י ה ג ע ת ה ק ב ו צ ה למוהץ׳‪ ,‬א ך ה נ ס י ו ן נ כ ש ל ‪ .‬עתה‪ ,‬כ א ש ר הגיעו למוהץ׳‪,‬‬
‫מצאו‪,‬פולני־נוצרי‪,‬‬
‫שהיה נ כ ו ן • ל ס י י ע ל ה ם ל ה ג י ע ל פ ר ט י ז נ י ם ‪ .‬ל ש ל י ח ו ת נ ב ח ר ה‬
‫ת ו ש י ה ‪ . :‬ל פ י ‪ .‬ה י ד י ע ו ת ‪ ,‬ש ה ב י א ה פ ו ל נ י ‪ ,‬היו ה פ ר ט י ז נ י ם יורים בבחורים‪ ,‬ש ה ת ק ר ב ו‬
‫אליהם‪ ,‬ולכן מ ו ט ב היה ל ש ל ו ח ב ח ו ר ה ‪ .‬ת ו ש י ה ו ה פ ו ל ג י ה ל כ ו ב ר ג ל כ ־ ‪ 2 5‬ק י ל ו מ ט ר י ם‬
‫עדלאיזור‬
‫צעירה‬
‫ה ג ב ו ל על ג ד ו ת ‪ .‬ג ח ל ד ר א ג ה ‪ .‬מ ה צ ד ‪ .‬ה ש נ י של ה נ ה ר הגיעה ב ח ו ר ה‬
‫לבושה‬
‫ככפרית‬
‫והשתים‬
‫שוחחו‬
‫ביגיהן‪,‬‬
‫כשהפולגי‬
‫מסייע‬
‫כמתורגמן‪.‬‬
‫השיחה גראתה מבטיחה‪ .‬תושיה דיווחה על הימצאות קבוצה של כ־‪ 20‬צעירים‬
‫ה מ ו מ י ם להצטרף לפרטיןנים‪ ,‬והצעירה היוגוסלבית‪ .‬התייחסה בחיוב לרעיון וגקבעו‬
‫סדרי‪ .‬ה ב י ר ח ה ומועדיה‪ .‬א ל א ש א ן ק ר ת ה ת פ נ י ת ב ש י ח ה ‪:‬‬
‫״ ב ר ג ע ‪ .‬האחרון היא א מ ר ה‬
‫לי״‬
‫ס י פ ר ה תושיה‪ ,‬״שמעי‪ ,‬אם יש ב י נ י כ ם‬
‫‪ .‬איזה יהודים‪ ,‬א ל ת ש ל ח ו א ו ת ם ‪ .‬אז א מ ד ת י כ מ ו ב ן ‪ ,‬א ף יהודי ל א יבוא‪ .‬אין‬
‫‪ .‬ביגיגו יהודים ב כ ל ל ‪ .‬ח ז ר ת י ה ב י ת ה ודיווחתי‪ .‬ע ל ה פ ג י ש ה הזו‪ .‬ל א ר צ י נ ו‬
‫ב כ ך ‪ :‬יכולנו ל ה ס ת ו ב ב ב ב ו ד פ ש ט כ מ ו נוצרים‪ ,‬א ב ל ל ל ח ו ם ר צ י נ ו כיהודים‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬ל א הסכמנו‪ .‬ב ע נ י ן זה ה י ה ע ו ד ויכוח בינינו‪ .‬היו בחורים‪ ,‬ש א מ ר ו ‪:‬‬
‫‪.!.‬‬
‫‪:‬אין ד ב ר ‪ ,‬ה ע י ק ר ל ל ח ו ם ‪ ,‬ו א ח ר י ה מ ל ח מ ה גגלה להם‪ ,‬ש א נ ח נ ו יהודים‪ .‬א ב ל‬
‫היו כ א ל ה שאמרו‪ ,‬ש ז ה ‪-‬לא מ כ ו ב ד ל ל ח ו ם ב ש ו ר ו ת הפרטיןגים כ ל א יהודים‪.‬״‬
‫‪...‬‬
‫מ ל ח מ ת היהודים כיהודים ל א ג ר צ ת ה ג ם ה פ ע ם ‪ .‬ו ל ג ב י א ל כ ס ה א כ ז ב ה היתה ג ד ו ל ה ‪:‬‬
‫ב ג פ ש ו היה ל ו ח ם זה מ כ ב ר ‪ ,‬א ל א ש ה ד ר ך ל מ צ ו א מ ס ג ר ת ‪ ,‬ב ה י מ מ ש א ת ל ח י מ ת ו ‪,‬‬
‫היחד‪ .‬חסומה‪.‬‬
‫‪.‬ביום‬
‫הפלישה‬
‫הגרמניח‬
‫להונגריה‬
‫ב־‪,19.3.1944‬‬
‫עדיין‬
‫שהו‬
‫חברי‬
‫הקבוצה‬
‫במוהץ׳‪ .‬הפלישה‪ ,‬ש ה פ ת י ע ה ו ה מ מ ה ל ר ג ע א ת יהודי הונגריה‪ ,‬מ צ א ה א ו ת ם מוכגים‪.‬‬
‫ה ם כ ב ר היו מצויירים ב מ ע ט ג ש ק ו ה כ י ר ו א ת ס ו ד ו ת ה ת י ע ו ד המזוייף‪ ,‬אך ב ע י ק ר ‪:‬‬
‫הם‪ . о т .‬מ ה פירוש כ י ב ו ש ג ר מ נ י ו כ י צ ד יש ל ה ע ר ך ל ק ר א ת ו ‪.‬‬
‫‪ :‬ע ם ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ה ח ל ה ־ ה ק ב ו צ ה ‪ ,‬ל ה ת א ר ג ן ל ק ר א ת ע ז י ב ת ‪ .‬מוהץ׳‪ .‬ב ה ת א מ ה‬
‫ל מ ד י נ י ו ת ‪ ,‬ש נ נ ק ט ה אז על ידי ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ה ו נ ג ר י ה כ מ ו גם ע ל ידי‬
‫ח ב ר י ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר אחרות‪ ,‬ה ו ח ל ב ר י כ ו ז ה ח ב ר י ם מ ע ר י ה ש ד ה ו ה ב א ת ם ל ב ו ד פ ש ט ‪:‬‬
‫‪.‬״הערכנו‪ ,‬ש ב ה מ צ א ו ת ם ‪.:‬של‬
‫‪46‬‬
‫ח ב ר י נ ו ‪ , .‬ב ע י ר ‪ . .‬ה ג ד ו ל ה ובתוך‪ .‬ריכוז גדול ש ל‬
‫יהודים בעיר כבודפשט‪ ,‬יקל עלינו למצוא מקומות סתר ולהתארגן לקראת‬
‫מלחמה פרטיזנית ואף לברוח לארצות אחרות‪.‬״‬
‫יתרה מזו‪ .‬הכיבוש הגרמני גם שינה לרעה את מצבם הליגאלי כפליטים פולניים‪.‬‬
‫הנציגות הפולנית בוטלה והם נעשו חשופים מחדש לסכנת הגירוש‪ .‬כדי להמשיך‬
‫ולשרוד בהונגריה ואף להיחלץ ממנה‪ ,‬היה עליהם להצטייד בתעודות חדשות‪,‬‬
‫ואת אלה יכלו להשיג רק בדרך של זיוף‪ .‬מראשית אפריל ‪ 1944‬עסקו חברי‬
‫הקבוצה במוהץ׳ בהכנת תעודות מזוייפות לקראת יציאתם מהמקום והבריחה‬
‫מהוגגריה‪ .‬אך למרות ההכנות לחילוץ עדיין מבקשים היו למצוא להם דדך‬
‫לפעילות מלחמתית‪ .‬כך למשל צבר מאנוס דיאמנט חומרים דליקים‪ ,‬כדי לכוון‬
‫בעזרת הבערתם את מטוסי בנות הברית‪ ,‬לכשיבואו אלה להפצת‪ .‬באחד הימים‬
‫הזדמנה להם אפשרות לפעולה ממשית יותר‪ ,‬על דרך הנקמה‪.‬‬
‫בסוף מארס‪ ,‬כבר לאחר הכיבוש הגרמני‪ ,‬יצאו מספר חברים מקולנוע‪ ,‬בו‬
‫הוקרן הסרט‪ :‬״הרפתקאות מינכהאוזן״‪ .‬על מדרגות הקולנוע זיהו את אחד ממפקדי‬
‫הגסטאפו בבנדין‪ ,‬קרוגאו‪ .‬ההתרגשות היתד‪ .‬גדולה‪ :‬קרונאו‪ ,‬מי שלקח חלק‬
‫פעיל בארגון הגירושים לאושוויץ‪ ,‬נמצא כאן במוהץ׳‪ .‬מנוס דיאמגט ואלכס גכגסו‬
‫לחדרה של פלד‪ .‬טריימן ולקחו את שני האקדחים‪ ,‬שהיו מוסתרים מתחת למיטתה‪.‬‬
‫חמושים בהם‪ ,‬פנו לעבר מפקדת הגסטאפו‪ .‬האקדחים היו דרוכים בידיהם‪ ,‬כשרק‬
‫האצבע מונעת את שחרור ההדק‪ .‬הם שלטו כבר 'היטב בסודות האקדח‪ ,‬אך‬
‫עדיין לא ידעו‪ ,‬כיצד לשלוט בניצרה‪ .‬הערב היה חשוך ולמולם צעדו שני חיילים‬
‫גרמניים‪ ,‬אנשי משטרה צבאית‪ .‬הם התקרבו אליהם‪ .‬השניים ידעו‪ ,‬כי אם יעצרו‬
‫אותם‪ ,‬ייאלצו לירות‪ .‬למולם גדלק באותו רגע אור באחת החנויות והגרמגים‬
‫פנו ‪.‬אל האור‪ ,‬כדי להבטיח את ההאפלה‪ .‬אלכס ומאנוס המשיכו בדרכם‪ ,‬אך‬
‫למרות חיפושיהם באיזור המפקדה לא הצליחו לגלות את קרונאו‪ .‬מעט מאוחר‬
‫יותר עשו לבסוף מעשה‪.‬‬
‫עוד בראשית הכיבוש‪ .‬זיהו חברי ״גאשה גרופה״ במוהץ׳ אדם‪ ,‬שהיה מוכר‬
‫להם כמשתף פעולה מפולין‪ ,‬יהודי מהעיירה סלומניקי‪ .‬לפי ידיעות‪ ,‬שהצטברו‬
‫בידיהם‪ ,‬מסר האיש יהודים לגסטאפו בגיטו דזיאלושץ וכן הסגיר לידי המשטרה‬
‫הגרמגית קבוצות יהודים‪ ,‬שגיסו לעבור את הגבול מאיזור קרקוב לסלובקיה‪.‬‬
‫הוא הצליח לברוח מפולין ולהגיע לבודפשט ובסיוע הגציגות הפולגית הועבר‬
‫למוהץ>‪ .‬אנשי ״נאשה גרופה״ היפנו דרישה אל ״ועדת העזרה והצלה״ בראשותם‬
‫של קסטנר ובראנד בבודפשט‪ ,‬שהאיש יועמד למשפט‪:‬‬
‫״אחרי היסוסים רבים‪ ,‬הודיע לנו קסטנר‪ :‬׳אנחנו לא יכולים לעשות עכשיו‬
‫שום דבר‪ .‬רק בארץ נוכל לעשות דברים כאלה‪ ,‬לאחר שתגמר המלחמה׳‪.‬״‬
‫בחוגי הקבוצה הוחלט‪ ,‬שלא לשעות לעמדת ״ועד ההצלה״‪ .‬שיקוליהם היו תערובת‬
‫של תשוקת־נקם וחששות מעשיים‪ :‬לאחר כניסה הגרמנים הועלה החשש‪ ,‬שהאיש‬
‫ילשין עליהם וימסור אותם לשלטונות‪ .‬לפי עדות אמיל בריג‪ ,‬נראה אותו אדם‬
‫יוצא מתחנת משטרה גרמנית‪ .‬כן נודע‪ ,‬כי התרועע עם אנשי ״צלב החץ״‪ ,‬המפלגה‬
‫‪1‬‬
‫הפשיסטית ההונגרית‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫••־‪••-‬ההחלטה ה ס ו פ י ת ה ת ק ב ל ה ע ל ר ק ע ה ה כ נ ו ת ל ע ז י ב ת מוהץ׳‪ .‬ב ש ל ב י ם ה א ח ר ו נ י ם‬
‫ש ל ה ה כ נ ו ת ‪ ,‬כ א ש ר ה ת ע ו ד ו ת ה מ ז ו י י פ ו ת כ ב ר היו מ ו כ נ ו ת ו ה כ ל היה נ כ ו ן ל ב ר י ח ה ‪,‬‬
‫ל ע ר ו ד דין עמו‪ .‬ע ת ה ג ב ר ה ח ש ש ‪ ,‬כ י א ם י ש א ר ה א י ש מ א ח ו ר י ה ם ‪ ,‬ה ו א‬
‫הוחלט‬
‫עלול להסגירם ולהכשיל את מאמצי הקבוצה למצוא להם מסתור בבודפשט‪ .‬לפי‬
‫עדויות‬
‫מספר‬
‫בגוכחותו‪.‬‬
‫ארגנה‬
‫ה ק ב ו צ ה מעין‬
‫ב י ת דין‬
‫פגימי‪,‬‬
‫ששפט‬
‫את‬
‫האיש‬
‫שלא‬
‫ב מ ש פ ט הופיעו מ ס פ ר עדים ו ה ג א ש ם ג ש פ ט ל מ ו ו ת ‪ .‬כ ל ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ‪,‬‬
‫ל ה ו צ י א א ח ד ‪ ,‬היו ב ע ד פ ס ק הדין שנגזר‪.‬‬
‫ •‪ ,‬ה ב י צ ו ע ה ו ט ל ע ל א ל כ ס ‪ ,‬א מ י ל בריג‪ ,‬ו ד י נ ה‬‫{‬
‫)דנקה(‬
‫פירסטנברג‪ .‬לצד אלכם‬
‫נ ח ש ב אמיל‪ ,‬י ל ל ‪ 1922‬מ ה ע י ר טרגוב‪ ,‬כ ל ו ח ם מ ג ו ס ה ‪ .‬ה ו א ש ה ה ח ו ד ש י ם א ר ו כ י ם‬
‫ב ק ר ב פ ר ט י ז נ י ם פולניים ב י ע ר ו ת וכמו א ל כ ס ח ד ו ר היה ב ר צ ו ן נ ק מ ה ‪ .‬ל י מ י ם א מ ר‬
‫בדיג לעתונאי ד ב גולדשטיין‪:‬‬
‫אמיל‬
‫״ ל א ה י ה ל נ ו מ ה ל ה פ ס י ד ‪ .‬אמי היתד‪ .‬באושוויץ‪ .‬א ב י נ ה ר ג ב י ע ר ו ת ‪ .‬א ח ו ת י‬
‫‪,‬‬
‫גהרגד‪,‬‬
‫ב ג ב ו ל פולין—הונגריה‪ .‬ר צ י נ ו ר ק ל נ ק ו ם ‪ .‬נ ע ר י ם ו נ ע ר ו ת צעירים‪,‬‬
‫‪ .‬ל ה ו ט י גקמה‪ ,‬שאין ל ה ם ב ע ו ל מ ם א ל א ה ר צ ו ן ה כ ב י ר הזה‪ ,‬ל ה ר ו ג ג ר מ נ י ם‬
‫ולחסל‬
‫א ת מי שמשתף איתם פעולה‪.‬‬
‫• ‪ :‬ק ב ל ת ה ה ח ל ט ה ה ח י ש ה א ת ה ה כ נ ו ת ל ק ר א ת ה ס ת ל ק ו ת ה המהירה של ה ק ב ו צ ה‬
‫ממוהץ׳‪ .‬א ת ה ה כ נ ו ת ל ״ פ י נ ו י מ ו ה ץ ׳ ״ נ י ה ל א ל כ ס ‪ ,‬ו ה ו א ש ק ב ע א ת ד ר כ י ה ה ג ע ה‬
‫ל ר כ ב ת ו א ת ת ו ר היציאה ל ב ו ר ח י ם ‪ .‬היה ע ל י ה ם ל ה ס ת ל ק כ ב ו ד ד י ם והורי ה ח ב ר י ם‬
‫כ ר א ש ו נ י ם ל ב ר י ח ה ‪ .‬הצעירים‪ ,‬א ם יאחרו‪ ,‬יוכלו ת מ י ד ל ם מ ו ד ע ל זריזותם‬
‫נקבעו‬
‫ו ת ו ש י י ת ם ‪ .‬א ל א ש ר ל ה גוטמן‪ ,‬ש ש ה ת ה א ף ה י א במוהץ׳‪ ,‬נ ק ב ע ה כ א ח ר ו נ ה ‪ .‬א ל כ ס ‪,‬‬
‫כ מ פ ק ד הפעולה‪ ,‬דרש ממנה לקיים כאימו א ת ח ו ב ת הדוגמה האישית‪ :‬״את אמי‬
‫ואת‪ .‬תצאי אחרונה״‪.‬‬
‫ב ־ ‪ 2 2‬ל א פ ר י ל ע ז ב ה ק ב ו צ ה ר א ש ו נ ה א ת מוחץ׳ ויומיים ל א ח ר מ כ ן ע ז ב ה ק ב ו צ ה‬
‫שניה‪ .‬ב מ ו ה ץ ׳ נ ש א ר ו ר ק אלכם‪ ,‬אמיל ו ד נ ק ה ‪ ,‬ו כ ן ש ל ו ש ה ח ב ר י ם נוספים‪ ,‬שנועדו‬
‫לסייע להם ב ה ע ל מ ת ע ק ב ו ת הפעולה‪.‬‬
‫ה פ ע ו ל ה ‪ ,‬ה ־ ‪ 2 4‬ב א פ ר י ל ‪ ,‬יצאו ח מ ש ת ה ב ח ו ר י ם א ל ש פ ת הדנובה‪ ,‬כ א ש ר‬
‫‪,‬בליל‬
‫דנקה‪,‬‬
‫ש נ ל ו ו ת ה אליהם‪ ,‬ה ע נ י ק ה ל ח ב ו ר ה ה צ ו ע ד ת צביון ש ל טיול רומנטי‪ .‬ל פ י‬
‫עדות‬
‫א מ י ל בדיג‪ ,‬אמורים היו הוא ו א ל כ ם ל ה ת ק ר ב א ל האיש‪ ,‬כ ש ה ם מ ח ז י ק י ם‬
‫נ ש ק ד ר ו ר ו ל פ י א ו ת מ ו ס כ ם ‪ ,‬ל ה ר ג ו ביריות‪.‬‬
‫בכיסיהם‬
‫ב ר ג ע האחרון‬
‫השתנתה‬
‫ה ת כ נ י ת ‪ :‬ב נ ה ר ש ט ו ס י ר ו ת דייגים ר ב ו ת ‪ ,‬ו ק ו ל ו ת הירי היו ע ל ו ל י ם ל ה ש מ ע ל מ ר ח ו ק ‪.‬‬
‫הוחלט‬
‫אפוא‬
‫שלא‬
‫להשתמש‬
‫באקדחים‪.‬‬
‫בשעה‬
‫‪11.00‬‬
‫הופיע‬
‫האיש ע ל‬
‫שפת‬
‫ה ד נ ו ב ה ‪ .‬ד נ ק ה ה ת ר ח ק ה מ ה מ ק ו ם ו א ל כ ם נ י ג ש א ל י ו ו ש א ל ‪ :‬ימה עשית ב פ ו ל י ן ? ׳‬
‫זד‪ .‬ה י ה ה א ו ת המוסכם‪ .‬ה ח מ י ש ה ת ק פ ו א ת האיש‪ ,‬ה ר ג ו ה ו ב א מ צ ע ו ת נ ש ק קר‪,‬‬
‫ו ז ר ק ו א ת ג ו פ ת ו לגהר‪ .‬ל א ח ר מכן‪ ,‬מ י ה ר ו ל ע ז ו ב א ת העיר‪ ,‬כדי ל ה צ ט ר ף ל ח ב ר י ה ם‬
‫ב ע י ר פץ׳‪ .‬מ ש ם ‪ ,‬כ ך תכגגו‪ ,‬אמורים היו ל ה ג י ע ב ר כ ב ת ל ב ו ד פ ש ט ‪.‬‬
‫‪ - .‬א ל א ש ה ח ב ו ר ה מיהרה ל ה ס ת ל ק ו ל א ה ק פ י ד ה ב ט ש ט ו ש ע ק ב ו ת י ה ‪ .‬המים ב ש פ ת‬
‫הדגובה‬
‫היו רדודים ו ה ג ו פ ה ג ת ג ל ת ה כ ב ר ל מ ח ר ת היום‪ .‬ה ח ש ד גפל כצפוי ע ל‬
‫ח ב ו ר ת ״ ה פ ו ל ג י ם ״ ‪ ,‬ש ע ז ב ו ב ד ח י פ ו ת א ת מ ו ה ץ ׳ ב א ו ת ה י מ י ם עצמם‪ .‬ל א ח ר ל י ל ה‬
‫ויום‬
‫‪48‬‬
‫בפץ׳‬
‫נעצרו‬
‫בתחנת‬
‫ה ר כ ב ת כ־‪15‬‬
‫מחברי‬
‫״גאשה‬
‫גרופה״‪,‬‬
‫שעדיין‬
‫שהו‬
‫במקום והוחזרו למוהץ׳‪ .‬ביניהם אלכם‪ ,‬אמיל ודבקה‪ .‬רלה אמו של אלכם‪ ,‬כמעט‬
‫ונתפסה אף‪ .‬היא‪ :‬כאחרונת הנוסעים מקבוצת ההורים התבלבלה בתחנת הרכבת‪,‬‬
‫וליל נדודים עבר עליה בגן העירוני‪ ,‬לפני שהתחמקה בדרכה לבודפשט‪.‬‬
‫הראיות נגד העצורים הצטברו במהירות‪ :‬אדם‪ ,‬ששט בדנובה‪ ,‬זיהה את אלכס‬
‫ח־נקה‪ ,‬שהתהלכו לפני ביצוע ההתגקשות כזוג נאהבים על שפת הנהר‪ .‬מספר‬
‫ימים מאוחר יותר נמצאו בגדיו המוכתמים בדם של אמיל בריג ובתוכם תמונתו‪.‬‬
‫החבר‪ ,‬לו נמסרו הבגדים התבלבל ובמקום לזרוק אותם לדנובה‪ ,‬שם אותם במקום‬
‫אחר‪.‬‬
‫והחלה פרשה של עיגויים‪ .‬לא היו אלה מעצר וחקירה שגרתיים של פליקים‪,‬‬
‫חוויה‪ ,‬אותה עברו גם חברים רבים אחרים מ״הנוער הציוני״ ומתנועות אחרות‪.‬‬
‫לבד מחומרתה של ההאשמה‪ ,‬רצח‪ ,‬עלה החשד המבוסס‪ ,‬כי המדובר בקבוצת‬
‫מחתרת מאורגנת‪ ,‬המכוונת פעולותיה נגד הגרמנים‪ .‬החשודים העיקריים‪ ,‬אמיל‪,‬‬
‫אלכם ודנקה‪ ,‬הועברו לחקירתה של הגסטאפו וחוקר מיוחד‪ ,‬הד״ר אבוט‪ ,‬מונה‬
‫על חקירתם‪ ,‬במשך ‪ 4‬ימים רצופים הוכו אמיל ואלכס בכל חלקי גופם‪ ,‬עד‬‫ששוב‪ -‬לא יכלו עוד ללכת או לשבת‪ .‬הם הוחזקו על תקן של פולנים־נוצרים‪.‬‬
‫חוקריהם לא הצליחו לגלות אה דבר יהדותם‪ .‬רופא פולני‪ ,‬שערך להם בדיקה‬
‫הודיע לחוקרים‪ :‬״אינני יכול לקבוע בוודאות‪ ,‬אם גימולו״‪ .‬בשגפגשו עימו‬
‫השלושה לאחר שחרורם‪ ,‬חייך‪ :‬״זה מה שיכולתי לעשות למעגכם‪.‬״‬
‫ד‬
‫מקץ ‪ 12‬ימי־מעצר‪ ,‬בשעה שלפי חשבונם של אמיל ואלכס הספיקו כבר חבריהם‬
‫בבודפשט להימלט‪ ,‬הודו במעשה‪ ,‬ונתנו לדנקה סימן‪ ,‬כי גם היא יכולה להודות‪.‬‬
‫אך עדיין לא מסרו את כתובתם של האנשים בבודפשט‪ .‬מרבית החבורה שוחררה‪,‬‬
‫ובבית הסוהר נשארו רק אלכם‪ ,‬אמיל ודנקה‪ .‬הם נלקחו למקום האירוע לצורכי‬
‫זיהוי ושחזור‪ ,‬ולאחר מכן נמשכה החקירה‪ .‬עתה‪ ,‬משדהו את המבצעים‪ ,‬ביקשו‬
‫אנשי הגסטאפו לדעת את זהות הגורם העומד מאחוריהם‪ .‬אך השלושה החליטו‬
‫להמשיך ולשתוק‪ ,‬לפחות שבוע נוסף‪ ,‬הזמן הדרוש להערכתם להתחבאות החברים‬
‫ששוחררו‪:‬‬
‫״ארבע‪ ,‬חמש‪ ,‬שש פעמים ביום היינו משלמים את מחיר שתיקתנו‪ .‬אינני‬
‫יכול להבין היום‪ ,‬כיצד עמךנו בכך‪ .‬ישבנו בהאים נפרדים‪ ,‬מבודדים‪ .‬הגר­‬
‫מנים וההונגריס היכו אותנו וחיבלו בגופותינו באמצעים שונים‪ ,‬בידיהם‬
‫ובעזרת כלים‪ .‬היינו שברי־ כלי‪.‬‬
‫היינו שרויים במצב של עילפון תמידי‪ .‬מכינו היו משיבים את נפשנו‪,‬‬
‫שופכים עלינו מים ומחדשים את העינויים הנוראיים‪...‬״‬
‫העיגויים לבשו עתה אופי סדיסטי‪ .‬באחד הימים הודיע להם איש הגסטאפו‪ ,‬כי‬
‫עייף מלהכותם‪ .‬מוסב כי ירביצו האחד לשני‪ .‬על אלכם הוטל להכות את אמיל‪.‬‬
‫הוא סירב‪ :‬ידיו נפוחות‪ ,‬אמר‪ .‬איש הגססאפו התיישב על צווארו והחל להכותו‬
‫בזעם‪ .‬באותה נקודה שוב לא עצר אלכם בעצמו‪ .‬הוא ניער מעליו את האיש שנפל‬
‫לארץ ונחבמ‪ .‬איש הגסטאפו גתקף בפרץ שגעון‪ ,‬הוא החל להכות באלכם כמוכה‬
‫אמוק בכל חלקי גופו‪ ,‬בחזהו‪ ,‬בפגיו‪ .‬אחר כך נטל קרש והמשיך לחבום עימו‬
‫בשני הבחורים‪ .‬הוא תפס ב ל ו של אלכם ושבר את אצבעו‪ :‬״אני אלמד אתכם‪,‬‬
‫אתם עוד תשירו אצלי‪.‬״ לימים סיפר אמיל‪.:‬‬
‫‪49‬‬
‫״אני ר ו א ה א ת א ל כ ס ‪ .‬ע ו ר ו תלוי‪ ,‬ר צ ו ע ו ת ר צ ו ע ו ת ע ל ע צ מ ו ת י ו ה מ ר ו ס ק ו ת ‪.‬‬
‫ואני‬
‫אותו‬
‫שומע‬
‫׳חברים‪,‬‬
‫לוחש‬
‫לסבול‬
‫אנו מוכרחים‬
‫לסבול‬
‫ולשתוק‪.‬‬
‫ו ל ש ת ו ק ‪ .‬ל א ל ג ל ו ת להם׳‪.‬״‬
‫דיגה‬
‫גם‬
‫כבת‬
‫עוגתה‪.‬‬
‫היתה‬
‫‪17‬‬
‫במשך‬
‫אז‪.‬‬
‫יומיים‬
‫להחביא• אקדח‬
‫המשיכה‬
‫בחזייתה‪ .‬ה ב ח ו ר י ם ‪ ,‬פ נ ו א ל ה מ ת ו ר ג מ ן הפולני‪ ,‬שסייע ב ח ק י ר ה ‪ ,‬ו א מ ר ו • ל ו ‪ :‬ת י ג ש‬
‫לבחורה‬
‫ו ת ג י ד לה‪ ,‬ש ת מ ס ו ר א ת ״ ה מ פ ו ח י ת ״ ‪ .‬ה א י ש ב י צ ע א ת ה ש ל י ח ו ת ו ד י נ ה‬
‫ה ע ב י ר ה ל ו א ת ה נ ש ק ‪ .‬ו א י ל ו הוא‪ ,‬ב א ק ט ש ל ס ו ל י ד ר י ו ת מ פ ת י ע ה ‪ ,‬ל א מ ס ר ו ל י ד י‬
‫הגרמנים‪ .‬לימים סיפרה ד י נ ה ‪:‬‬
‫״העינויים‬
‫ד ב ר ק ש ה ‪ .‬איני יכולה ל ו מ ר ‪ ,‬מ י י כ ו ל‬
‫הם‬
‫בעינויים‪.‬‬
‫לעמוד‬
‫ע מ ד ת י ‪ .‬ל א נ ש ב ר ת י ‪ .‬יכול ל ה י ו ת ‪ ,‬ש א ם היו מ ע נ י ם א ו ת י יותר‪ ,‬ה י י ת י נ ש ב ר ת ‪.‬‬
‫ב א ו ת ה ת ק ו פ ה כ ב ר ל א היו לי הורים‪ .‬ל א ה י ת ה לי כ מ י ה ה ל ח י ו ת ‪ .‬היתד‪ ,‬לי‬
‫ה כ מ י ה ה ל נ ק ו ם ‪ .‬נ ש א ר ת י בחיים‪ ,‬ל א מ פ נ י ש ר צ י ת י ל ח י ו ת ‪ .‬זה היה‬
‫אולי‬
‫חשבתי‪:‬‬
‫מקרה‪...‬‬
‫אחריוח‪,‬‬
‫אך‬
‫מחמת‬
‫איזה‬
‫א ם כ ב ר נ ש א ר ת י ו א ח ר י ם אינם‪ ,‬אז‬
‫מוטלת‬
‫ע ל י איזה‬
‫תפקיד‪.‬״‬
‫ה ג ר ו ע מ כ ל עדיין ה י ה מ צ פ ה להם‪ .‬ל א ח ר‬
‫‪ 21‬ימים ש ל‬
‫כאשר‬
‫חקירה‪,‬‬
‫מ צ ב ם ה פ י ס י ה י ר ו ד שלי ה ע צ י ר י ם א ס ר ה ר ו פ א ע ל ה מ ש ך העיגויים‪• ,‬נקט‬
‫ח ו ק ר ה ג ס ט א פ ו ‪ ,‬ה ד ״ ר א ב ו ט ‪ ,‬ב ש י ט ה חדשה‪ .‬ה ו א מ ג ע מ ה ם ב מ ש ך ש ל ו ש ה ימים‬
‫אוכל‬
‫ו ש ת י ה ו ה ש ק ה א ו ת ם ב מ ש ך ש ל ו ש ה ימים ב מ י מ ל ח ‪ ,‬כ ש ה ו א ח ו ז ר ודורש‬
‫א ת כ ת ו ב ת ה ו ו ע ד ב ב ו ד פ ש ט ‪ .‬ב ע ר ב היום השלישי‪ ,‬כ א ש ר ה מ ש י כ ו ל ע מ ו ד ב ש ת י ק ת ם ‪,‬‬
‫הודיע ל ה ם ה ח ו ק ר ‪ ,‬א י ש הס״ס‪ ,‬כי ל מ ח ר ת יוצאו ל ה ו ר ג ‪ .‬ב ל י ל ה ז ח ל א מ י ל א ל‬
‫אלכס‬
‫והשניים ס י כ מ ו‬
‫ש ל מ ח ר ת בזמן התליה‪ ,‬ישירו‬
‫א ת ה ה י מ נ ו ן ה פ ו ל נ י ‪ ,‬כדי‬
‫ל א ל ה ס ג י ר ג ם ב ר ג ע ה א ח ר ו ן א ת ד ב ר יהדותם‪ .‬ע ל ש א י ר ע ב ה מ ש ד ס י פ ר א ל כ ס ‪:‬‬
‫בו היה עלי למות‪,‬‬
‫ביום‪,‬‬
‫והובילה‬
‫את‬
‫אותי‬
‫לגרדום‪.‬‬
‫ב א ה ח ו ל י י ת חיילים‬
‫ש ם חיכו אגשים‬
‫לתא‪,‬‬
‫שבו‬
‫עצור‬
‫הייתי‬
‫חיילים‪ ,‬י ש ו פ ט ‪,‬‬
‫רבים‪:‬‬
‫שייצג‬
‫ה ר ש ו ת ה מ ש פ ט י ת ‪ ,‬כ ו מ ר הוגגרי‪ .‬מ י ש ה ו ק ר א א ת ג ז ר הדין‪ .‬העמידו‬
‫א ו ת י ע ל ה ג ר ד ו ם ו ע נ ב ו א ת ל ו ל א ת ה ח ב ל על צווארי‪ .‬ב ר ג ע ז ה ה ת ק ר ב‬
‫אחד‬
‫הקצינים‬
‫הטרוריסטים‪,‬‬
‫ואמר‪:‬‬
‫תזכה‬
‫״אם תודה‬
‫לחנינה‪.‬׳‬
‫עכשיו‬
‫סירבתי‪,‬‬
‫ותמסור‬
‫הפקודה‬
‫לגוי א ת‬
‫ניתנה‪.‬‬
‫שמות‬
‫הקרקע‬
‫שאר‬
‫נשמטה‬
‫מ ת ח ת רגלי‪ ,‬נ ח נ ק ת י ‪ ,‬עיני חשכו‪...‬״‬
‫מיד לאחר מכן נלקח גם אמיל‪:‬‬
‫״קודם‬
‫באו‬
‫ולקחו‬
‫את‬
‫אלכם‪.‬‬
‫כאילו‬
‫שידעו‪,‬‬
‫שהוא‬
‫המנהיג‪.‬‬
‫אחר‬
‫כך‬
‫באיו ל ת א י ו ל ק ח ו אותי‪ .‬איש ה ס ״ ס חייך ב ר ש ע ו ת ‪ :‬׳ א ת ה ח ב ר ש ל ך כ ב ר‬
‫תלינו‪.‬‬
‫ה ו א שרי א ת ההימנון הפולני‪ .‬ע ד ה ר ג ע ה א ח ר ו ן‬
‫ה ת נ ה ג כפולני‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬ה ו א כ ת ב מ י ל י ם א ח ר ו נ ו ת ‪ .‬א ת ה ר ו צ ה ל ר א ו ת י ש ל ף פ ת ק מ ק ו מ ט ‪.‬‬
‫ןיהיתי א ת כ ת ב ידו ש ל א ל כ ס ב פ ו ל נ י ת ‪ .‬׳אלו ה מ ל י ם ה א ח ר ו נ ו ת י שלי‪ .‬אני‬
‫‪50‬‬
‫‪ :‬מבקש מכם לנקום‪.‬׳ הגרמני אמר ל י ‪ :‬׳תמסור לי את שמות החברים שלך‪.‬‬
‫זאת ההזדמנות האחרונה שלך‪ .‬׳ביקשתי‪,‬נליר ועיפרון‪ .‬לא האמנתי‪ ,‬שמישהו‬
‫יראה פעם את המלים האחרונות שלי‪ .‬כתבתי‪ ,‬כמו אלכם‪ :‬׳נקמה!׳‬
‫הגרמני כ ר ך ‪ ,‬א ת עניבת הקבל סבלב צווארי‪ .‬חשבתי• על אלכם‪ .‬לא‬
‫‪,‬ידעתי‪ ,‬אם הוא חי עדיין‪.,‬או שנחנק ‪.‬בחבל התליה‪ .‬חשבתי ‪.‬על רינה‪.‬‬
‫היא לא תדבר‪ ,‬ידעתי‪ .‬הגרמגי משך את‪.‬החבל‪ .‬הרגשתי מחנק‪ .‬עוד משיכה‪.‬‬
‫האוויר אזל‪ .‬הרגשתי‪ ,‬שאני חי את השניות האחרוגות שלי‪.‬‬
‫כאשר התעוררתי מהעילפון אמרו ל י ‪ :‬ילך‪.,‬קח ‪.‬את החבך שלך‪.‬׳ אלכס‬
‫שכב על הרצפה‪ ,‬רגליו ואצבעות ידיו היו מרוסקות‪ .‬הוא שתת דם והיה‬
‫טבול במים‪ .‬הסתכל בי בעיניים המצויינות שלו וניסה ל ח י ל ‪ :‬׳שום דבר‪...‬‬
‫יהיה בסדר‪ .‬קח אותי לתאי‪ .‬לקחתי אותו‪ .‬׳אנחנו חיים׳‪ ,‬לחשנו‪...‬״‬
‫התליה הסתברה כתליה מדומה‪ ,‬שאמורה היתד‪ ,‬ל ש ב ו ר ‪ .‬א ת ‪ ,‬ר ו ח ם של הצעירים‬
‫העקשניים‪.‬‬
‫למחרת היום החליטו השניים‪ ,‬כי עשו כבר ‪ :‬ד י ‪. 2 4 .‬ימים עמדו בחקירה ולא‬
‫נשברו‪ ,‬ןמן מספיק‪ ,‬כדי שחבריהם יתחמקו‪ .‬מבודפשט‪ .‬הם׳ הודיעו לחוקריהם‪,‬‬
‫כי הם מוכנים למסור את הכתובת בבודפשט‪ ,‬אד כדי לנקום במענלהם‪. .‬ביקשו‪,‬‬
‫שיובא בלש מיוחד מבודפשט‪ .‬הבלש הובא למקום והשניים מסרו לו את הכתובת‬
‫בבודפשט‪ .‬חשבונם היה נכון‪ :‬מקץ זמן מה חזרו אליהם החוקרים ‪.‬ואמרו‪:‬‬
‫דיברתם אמת‪ .‬הכתובת שמסרתם‪ ,‬היתד‪ .‬נכונה‪ ,‬אד הדירה היתד‪ .‬ריקה‪ .‬העינויים‬
‫הופסקו והחקירה הגרמנית נגמרה‪ .‬השלושה הוחזרו ל ל י הרשויות ההוגגריות‬
‫לקראת משפסם‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫כ ל א פץ׳‬
‫עם ג מ ר ‪.‬החקירות‪ .‬הועברו השלושה לכלא בעיר פץ׳‪ .‬כפי שהתברר להם מאוחר‬
‫יותר מעיון‪ .‬בתיקיהם״ גם בשלב זה המשיכו הגרמנים לגלות עניין בפרשה‬
‫והם דרשו את‪ .‬החזרת השלושה‪ ,‬לידיהם‪ .‬רשויות המשפם ההונגריים סירבו‪ .‬במכתב‬
‫מנומק משפםית כתב השופם לגרמנים‪ ,‬כ? הונגריה היא מדינה ריבונית‪ ,‬העבידה‪,‬‬
‫שעברו השלושה‪ ,‬נעשתה בתהומה‪ ,‬הם נעצרו על ידי ז׳נדרמים ‪,‬הוגגרים ועל‬
‫כן‪ .‬הם חייבים להשפס על ל י ‪ .‬ההונגרים‪ .‬עצמם‪ .‬רק עם סיום הליכי השיפוט‬
‫ההונגריים‪ ,‬אם הדבר‪ .‬ימצא לנכון‪ •,‬יוחזרו ל ל י הגרמנים‪.‬‬
‫עתה החלו חודשי מאסר ארוכים‪ ,‬בהם היו השלושה כלואים בתאים נפרדים;‬
‫בעיני ההונגרים נחשבו לאסירים מסוכנים ו ה ק פ ל ו להחזיקם‪ .‬מרוחקים זה מזה‪.‬‬
‫כשהיו מובלים לכנסיה‪ ,‬כנוצרים‪ ,‬היו‪ ,‬אומרים השומרים‪-:‬״פולני״ אהד בקצה‬
‫הזה‪ ,‬״פולני״ אחד בקצה השני‪ .‬לעיתים היו מצליחים להעביר ל י ע ו ת זה לזה‬
‫דרך החלונות‪ .‬ואילו הבנים היו נפגשים מפעם לפעם בטיול היומי‪ ,‬שהתנהל‬
‫במעגלים‪ .‬בחצר בית הסוהר‪ :‬ה א ח ד ‪ ,‬ב מ ע ג ל הפגימי‪ ,‬השגי בחיצוני‪ .‬מדי כמה‬
‫דקות היו משלימים‪ .‬סיבוב וכר היו גפגשים כל פרק‪ ,‬זמן קצוב ו ה א ח ד ‪ .‬ה ל‬
‫זורק מילה ל ה ב ת ‪ .‬פעם חילקו בבלת‪:‬הסוהר‪.‬תחתונים גסים‪ ,‬ששביבי‪: ,‬עץ‪:‬נשתרבבו‬
‫'‪51‬‬
‫ב ת ו כ ם ‪ .‬ב ס י ב ו ב ה ר א ש ו ן א מ ר א מ י ל ‪ :‬״נושך‪.‬״ ו ב ס י ב ו ב ה ש נ י ע נ ה א ל כ ם ‪ :‬״ מ י ? ״‬
‫אמיל השיב בסיבוב ה ב א ‪:‬‬
‫תנשוך‬
‫— אז‬
‫״התחתונים‪.‬״ ואלכס חתם בסיבוב ה א ח ר ו ן ‪:‬‬
‫בחזרה‪.‬״‬
‫ב ת ק ו פ ה זו כ ת ב א ל כ ם ‪ ,‬א ו ל י ל ר א ש ו נ ה ו ל א ח ר ו נ ה בחייו‪ ,‬שירים‪ .‬ל א א י ש ש ל‬
‫מ י ל י ם היה מ ט ב ע ו ‪ ,‬א ל א א י ש ש ל מ ע ש י ם ‪ .‬א ל א שכאן‪ ,‬ב כ ל א הצר‪ ,‬מ ח פ ש ה י ה‬
‫א ח ר כ ל י ביטוי‪ ,‬שיעזור ל ו ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה מ צ י א ו ח החדשה‪ .‬ב א ח ד מ ה ם נ א מ ר ‪:‬‬
‫״כאשר השמש שוקעת‬
‫ב ע ר ב אפור‪,‬‬
‫מ ח נ י ק ב ת א שלי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫סיוטים‪ ,‬מ פ ל צ ו ת ‪,‬‬
‫ברזל‪ ,‬ד ל ת משוריינת‪,‬‬
‫סורגים‪,‬‬
‫ק י ר ו ת קשים‪ ,‬עבים‪...‬‬
‫א ג י מ ג פ ג ף בידי ב ק ל ו ת‬
‫ואז‬
‫ובמחי יד אחד געלם החושך‪.‬‬
‫געלם‪,‬‬
‫הברזל‬
‫אגי מ מ צ מ ץ ב ע י ג י‬
‫בחיוך‪ .‬ק ל ‪:‬‬
‫גמוגים‪:‬‬
‫הסיוטים‬
‫אני שוקע בהזיות‪.‬‬
‫ובכל‬
‫זאת‬
‫״נאשה‬
‫שהיו‬
‫ל א היו‬
‫גרופה״‬
‫משאים‬
‫עזובים‬
‫לחלץ‬
‫עימם‬
‫את‬
‫לנפשם‪.‬‬
‫השלושה‬
‫עוד מימי‬
‫לאורך‬
‫מכלאם‪.‬‬
‫כל‬
‫התקופה‬
‫היה זה‬
‫תו‬
‫ז ג ל מ ב י ה ‪ :‬אין ׳משאירים‬
‫פסקו‬
‫לא‬
‫של‬
‫היכר‬
‫מאמצי‬
‫הקבוצה‪,‬‬
‫ואפילו‬
‫חבר ‪.‬מאחור‪,‬‬
‫ג ק ל ע ל מ ק ו ם ‪ ,‬ש ג ר א ה כ י אין מ מ ג ו מ ו צ א ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הדילמה‪ ,‬ש ע מ ד ה ב פ נ י ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ב ע נ י נ ם של השלושה‪ ,‬היתד‪ .‬ק ש ה ב מ י ו ח ד ‪.‬‬
‫החילוץ מ מ ו ה ץ ׳‬
‫לאחר‬
‫לחיות‬
‫ממשיכים‬
‫שבו‬
‫במקומות‬
‫והתרכזו‬
‫מחבוא‬
‫מרבית חברי‬
‫בחסות‬
‫הניירות‬
‫הקבוצה‬
‫בבודפשט‪,‬‬
‫כשהם‬
‫שלהם‪.‬‬
‫מגמתם‬
‫המזוייפים‬
‫ה ע י ק ר י ת היתד‪ .‬ע ת ה ה ב ר י ח ה מ ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ה ד ר ך ל ר ו מ נ י ה נ פ ת ח ה ס ו ף ס ו ף ‪ .‬ר א ש ו ן‬
‫העוברים‬
‫את‬
‫היה‬
‫הגבול‬
‫זולי‬
‫מספר‬
‫הוכהאוזר‪,‬‬
‫חברים‬
‫איש‬
‫נוספים‪.‬‬
‫״השומר‬
‫במחצית‬
‫הצעיר״‪,‬‬
‫מאי‬
‫‪,1944‬‬
‫ובמחצית‬
‫לאחר‬
‫אפריל‬
‫שהדרך‬
‫עברו‬
‫בקלוז׳‬
‫התגלתה‪,‬‬
‫נ ש ל ח פ י נ ק ש נ י ת ל ג ב ו ל הרומגי‪ ,‬אך ה פ ע ם ל ע י ר גאג׳יווארד‪.‬‬
‫שהתגבר‬
‫ע ל ק ש י י ם ר א ש ו נ י י ם ‪ ,‬ש נ ב ע ו מאי ה כ ר ו ת ה מ ק ו ם ו ה ש פ ה ‪• ,‬גוצרה ר ש ת‬
‫הברחה‬
‫סדירה‪,‬‬
‫מבודפשט‪,‬‬
‫ב ה העביר יהודה‬
‫ואילו פ י ג ק ‪ ,‬ש ג ש א ר בגאג׳יווארד‪ ,‬דאג ל ה ב ר ח ת ם א ל‬
‫הצלחת‪..‬ה״טיול״‬
‫לבוא‬
‫)פיצי(‬
‫לוי מ ה ת נ ו ע ה‬
‫ההוגגרית‬
‫ל ר ו מ נ י ה ‪ ,‬כ פ י שהיה מ ת ק ר א בביטויו ה ע ב ר י ‪,‬‬
‫על חשבון העצירים‪ .‬אך י ׳הקבוצה החליטה לפצל‬
‫את‬
‫לאחר‬
‫הבאים‬
‫מעבר לגבול‪.‬‬
‫עלולה‬
‫את כוחותיה‬
‫היתה‬
‫ובמקביל‬
‫ל א ר ג ו ן ה״טיול׳^ ה ו ט ל ע ל מ ס פ ר ח ב ר י ם ל ה מ ש י ך ו ל ט פ ל בחילוץ• העצירים‪ .‬ל א‬
‫רק‬
‫א ל כ ם ו ח ב ר י ו היו• ז ק ו ק י ם ל ס י ו ע ‪ .‬ח ב ר י ם נ ו ס פ י ם ש ל ה ק ב ו צ ה היו ש ר ו י י ם‬
‫ב כ ל א מ א ז ת ח י ל ת • ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ו ב מ ה ל ך ?׳הטיול•״׳ נ ת פ ס ה ב ג ב ו ל ק ב ו צ ת ח ב ר י ם‬
‫‪52‬‬
‫פ ע י ל ו ת ה ח י ל ו ? ש ל ח ב ר י ם א ל ה מ ב ת י ה ס ו ה ר השונים‪ ,‬א ל י ה ם נ ק ל ע ו ‪,‬‬
‫נוספת‪.‬‬
‫ה פ כ ה להיות לחם חוקם של החברים‪ ,‬שנשארו בבודפשט‪.‬‬
‫פ ח ו ת מ א ר ב ע ד ר כ י פ ע ו ל ה נ ו ס ו ע ל ידי‪ .‬א נ ש י ״נאשר‪ .‬ג ר ו פ ה ״ ‪ ,‬כדי ל ח ל ץ‬
‫לא‬
‫מ כ ל א ם א ת א ל כ ס ‪ ,‬א מ י ל ודנקה‪ .‬ה ר א ש ו נ ה ב ה ם ‪ ,‬היתד• ה ד ר ך ה ל י ג א ל י ת ‪ .‬ב א מ צ ע ו ת‬
‫מתאימים‬
‫קשרים‬
‫ככל‬
‫ולהשיג‬
‫נשכר‬
‫עורדדין‪,‬‬
‫שהיה‬
‫אמור‬
‫לתת‬
‫הגנה‬
‫משפטית‬
‫לשלושה‬
‫ה א פ ש ר א ת ד ח י י ת ה מ ש פ ט ‪ .‬ד ר ך א ח ר ת ‪ ,‬ל י ג א ל י ת למחצה< היתד‪.‬‬
‫ס י ד ו ר א ז ר ח ו ת זרה ל כ ל ו א י ם ‪ .‬כזכור‪ ,‬נ י ס ו א נ ש י ה מ ח ת ר ת ב ז ג ל מ ב י ה ל ה ג י ע ל מ ח נ ו ת‬
‫ל נ ת י נ י חו״ל באמצעות פספורטים ש ל מדינות דרום אמריקאיות‪ ,‬שהגיעו‬
‫מעצר‬
‫וכך‬
‫מז׳נבה‪.‬‬
‫באחד הימים נקראו אלכם ואמיל‬
‫ל מ פ ק ד ה כ ל א וזה הודיע ל ה ם‬
‫בחגיגיות‪ ,‬כי מעתה הם נחשבים לאזרחי םן־סלבדור‪ .‬ה״םן־סלבתרים״ החדשים‬
‫את‬
‫קיבלו‬
‫ההודעה‬
‫כמובנת‬
‫מאליה‪.‬‬
‫ברור‬
‫היה‬
‫י ד מי‬
‫להם‪,‬‬
‫עומדת‬
‫מאחורי‬
‫פ ע ו ל ה זו‪ .‬ד ר ך ש ל י ש י ח ה י ח ה ק ש ו ר ה ב ״ ט י ו ל ״ ‪ .‬ב ט ר ם היו י מ א י ם ח ב ר י ה ק ב ו צ ה‬
‫ל ר ו מ נ י ה ‪ ,‬היו מ ת י י ש ב י ם ל כ ת ו ב מ כ ת ב י ם ‪ .‬ל ר ש ו י ו ה ה מ ש פ ט בפץ׳ ו ב ה ם‬
‫ל״טיול״‬
‫ל ק ח ו ע ל ע צ מ ם א ת האחריות לביצוע הרצח וטענו בתקיפות‪ ,‬כי ש ל ו ש ת הכלואים‬
‫ח פ י ם מ פ ש ע ‪ .‬ב ש ע ה שהיה מ ג י ע ה מ כ ח ב ‪ ,‬כ ב ר ה י ו ה ח ח ו מ י ם ע ל י ו מ ע ב ר ל ג ב ו ל ‪,‬‬
‫ברומניה‪.‬‬
‫ה ד ר ד ה ר ב י ע י ת ו ה נ ו ע ז ת מ כ ו ל ן היתד‪ .‬ח כ נ י ח ב ר י ח ה ‪ .‬ה י ו ז מ ה ל ח כ נ י ח זו צ מ ח ה‬
‫מ ה כ ל א ע צ מ ו ‪ .‬מ ד י פ ע ם היו גוהגים ה ה ו נ ג ר י ם ל ה כ נ י ס ל ח א ם ש ל א ח ד מ ה ב ח ו ר י ם‬
‫נ ו ס ף ‪ .‬ע ם ה א ח ד מ ה ם ה ח י י ד ד א ל כ ס ו נ ח ן ב ו אמון‪ .‬ה א ס י ר ‪ ,‬ש ה י ה א מ ו ר‬
‫אסיר‬
‫ל ה ש ת ח ר ר ב מ ה ר ה ו ל ה ג י ע ל ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬צוייד ע ל ידי א ל כ ס ב כ ח ו ב ח ‪ ,‬א ש ר ב א מ צ ע ו ח ה‬
‫י ו כ ל ל י צ ו ר ק ש ר ע ם ע ו ר ך הדין‪ ,‬ש ט י פ ל ב ע נ י י ג ם ‪ .‬ב א מ צ ע ו ת ו ב י ק ש א ל כ ם ל ש ל ו ח‬
‫ל ב ר י ח ה ‪ :‬א ם יגיע א ח ד מ ח ב ר י ו מ ח ו פ ש כ ג ר מ נ י ו י ד ר ו ש א ו ת ם ל ח ק י ר ה ‪,‬‬
‫חכניח‬
‫ניחן יהיה אולי לחלצם מהכלא‪ .‬האסיר נחן א ח ה ב ט ח ח ו והידיעוח הגיעו לחברי‬
‫״נאשר‪ .‬ג ר ו פ ה ״ ב ב ו ד פ ש ט ‪.‬‬
‫ב א ר ג ו ן ה פ ע ו ל ה ה י ח ה מ ע ו ר ב ה חושיה‪ ,‬א ח ו ח ו ש ל א ל כ ם ‪ ,‬ב א ח ד הימים‪ ,‬ב ע ו ב ד ה‬
‫ל י ד מ ש ר ד י ה צ ל ב האדום‪ ,‬ע ל ה ב ד ע ת ה ‪ ,‬כ י ח ו כ ל ל ה ת ח פ ש ל א ח ו ח ר ח מ נ י ה ש ל‬
‫ארגון‪ :‬ז ה ו כ ה ס ו ו א ה זו ל ח ד ו ר א ל ב י ת ה כ ל א ‪ .‬ה י א ה ש י ג ה א ת ה ת ע ו ד ו ת ו ה מ ד י ם‬
‫ה מ ת א י מ י ם ו ה ג י ע ה ל ב י ח הסוהר‪ .‬ו כ ך י ו ם א ח ד נ ק ר א ה ד נ ק ה ל ה ת י י צ ב ב מ ש ר ד י‬
‫ו ש ם ר א ת ה ל ת מ ה ו ג ה א ח חושיה‪ .‬ה י ח ה י ב ט ו ח ה ‪ ,‬ש ג ם היא נ ת פ ס ה ו פ נ ת ה‬
‫הכלא‬
‫א ל י ה ב פ ו ל נ י ת ‪ :‬״האם ע י נ ו א ו ת ך י ס ב ל ת מ א ו ד ?״‪ .‬ת ו ש י ה ג ר ת ע ה ל א ח ו ר ו ד י ב ר ה‬
‫במהירות‪:‬‬
‫לראות‪,‬‬
‫דנקה‬
‫לה‪.‬‬
‫לא‬
‫״שלום גבירתי‪ .‬קוראים לי‬
‫יאדויגה‬
‫ואני‬
‫מהצלב‬
‫האדום‪.‬‬
‫נשלחתי‬
‫א ם ח ס ר ל ב ם משהו•‬
‫ה ב י נ ה ‪ .‬ה ו ר י ד ה א ת עיגיה ו ל ק ח ה ב ת ו ד ה א ת ה ח ב י ל ה ‪ ,‬ש ת ו ש י ה ה ב י א ה‬
‫ב ד ר כ ה חזרה‪ ,‬ר א ת ה א ת א ל כ ס מ ו ב ל ל פ ג י ש ה ו ז ר ק ה ל ו ב מ ה י ר ו ת ‪ :‬״ א ח ה‬
‫מ כ י ר אותה״‪ .‬אבל אלכם הכיר אותה‪ .‬היחה‬
‫לבושה‬
‫ב ה י ת ר ולא נראתה‪,‬‬
‫כ מ י ש ע ב ר ה עינויים‪ .‬ש א ל אוחד‪ .‬ב ש ק ט ‪ :‬״ ה י כ ו א ו ח ך ך״ ו ה י א ש ו ב ח ז ר ה ל ד י ב ו ר ה‬
‫המהיר‪ ,‬כ נ צ י ג ח ה צ ל ב ה א ת ם המודאגח‪ .‬מכאן יאילד ה ת נ ה ל‬
‫ת שיח‪ ,‬כ פ י ש ח ש ב ו‬
‫ה ש נ י י ם ש צ ר י ד ל ה ת נ ה ל ד ו שיח כ ז ה ‪ :‬״ ה א ם ח ס ר ל ך ד ב ר ? ״ ש א ל ה ת ו ש י ה ‪ .‬״ ל י‬
‫ל א ‪ .‬א ב ל ל א מ י ל בוודאי ח ס ר ו ח סיגריוח‪.‬״ ל ב ס ו ף מ ס ר ה ל ו ח ב י ל ה ו ב ה ס ו כ ר י ו ת ‪.‬‬
‫א ל כ ם ‪ ,‬ב י ן מ ח ו ך ש מ ח ה ‪ ,‬ש ל א ידע ל מ צ ו א ל ה פ ו ר ק ן ‪ ,‬בין מחוך‪ -‬משחקי ש ל שוויון‬
‫נפש‪,‬‬
‫ה ח ל ל ח ל ק א ת ה ס ו כ ר י ו ח לשומרים‪.‬‬
‫ל כ ש ה ג י ע ‪ -‬ל ח א ו ‪ ,‬הושיט אח׳ השקיה‬
‫‪53‬‬
‫לשומר המלווה והציע ל ו ל ה ת כ ב ד ‪ .‬א ף הוא‪ .‬השומר פ ת ח א ת ‪ .‬ה ש ק י ת ‪ ,‬הציץ ל ת ו כ ה‬
‫ו ה פ ט י ר ‪ :‬״זה ך ק ב ש ב י ל ך ‪ .‬״ ‪ .‬ב ת ו ך ‪ .‬ה ש ק י ת מ ו נ ח י ם היו‪ ,‬כ נ ר א ה גלויים ל ע י נ י ה ש ו מ ר ‪,‬‬
‫שני ש ט ר ו ת ‪ .‬ב נ י ‪ 5 0 .‬פ נ ג ה ‪ .‬מ ת ח ת ל ס ו כ ר י ו ת ‪ ,‬ט מ ו נ ה ‪ .‬ה י ת ה ת כ נ י ת בריחה‪.‬‬
‫‪ , ,‬ל פ ע ו ל ת ‪..‬החילוץ נ ב ח ר ו ‪ .‬א ר ב ע ה ‪ ,‬א נ ש י ם ‪ . ,‬ש כ ל‬
‫דרכו‪.‬‬
‫לפי‬
‫וחבר‬
‫המרכזית‪ .‬בקבוצה‬
‫הדמות‬
‫א ח ד !מהם היה ‪ ,‬ט י פ ו ס •ייחודי‪.‬‬
‫היה דו‪,‬ד ‪.‬מרגלית‪,‬‬
‫רדום‪ .‬שבפולין‬
‫יליד‬
‫ה ״ ג ר ו פ ה ״ ‪ . .‬ח ד ה ח ז י ק ‪ .‬ב ע מ ד ה ‪. ,‬שעשתה א ו ת ו ל ב ע ל ״זכויות • מיוחדות״‪,:.‬‬
‫ה ו א היה נ ה ג ו ש ל ש ר‬
‫אותו‬
‫ה ח ק ל א ו ת ה ה ו ג ג ר י ‪• ,‬הברון ד נ י א ל ‪ .‬באנפי‪ ,‬ת פ ק י ד ‪,‬‬
‫השיג ב ע ז ר ת ש מ ו המזוייף‪ ,‬כ ב ן ‪ .‬ל מ ש פ ח ת ‪ :‬א צ י ל י ם פולניה‪ .‬ב א מ צ ע ו ת ס י מ ן ה מ כ ו נ י ת‬
‫המיוחד ורשיונותיו‪. ,‬יכול ה י ה ד ו ד ל נ ו ע • ‪ .‬ב כ ב י ש י ם ב א ו פ ן •חופשי‪.‬‬
‫חברו״ טאדק ל ו ב ל י נ ס ק י ‪ . ,‬א ף ‪ .‬ה ו א יהודי‬
‫איטליה‬
‫בעל‬
‫גתלווהיאליו‬
‫חזות נוצרית ונהגו‬
‫של שגריר‬
‫ב ב ו ד פ ש ט ‪, .‬יחד ע י מ ם י צ א ו נ ו צ ר י ם ב ע ל י זהות מ ע ו ר פ ל ת ‪:‬‬
‫הרוזן פ ט ר ‪,‬‬
‫כפי‪ .‬ש ה צ י ג א ת עצמו‪ ,‬ב ן ל מ ש פ ח ת ‪ .‬א צ י ל י ם ‪ ,‬פ ו ל נ י ת ג ו ל ה ב ב ו ד פ ש ט ‪ . ,‬ש ז ה מ כ ב ר‬
‫הלה מסייע ב א ס פ ק ת נ ש ק ל א נ ש י ה מ ח ת ר ת ‪ ,‬הרביעי היה‪ .‬מילאן‪ ,‬סרבי‪ .‬ה ר פ ת ק ן ‪,‬‬
‫ש ה י ה נכון ל ס י י ע ‪ .‬ל א נ ש י ה מ ח ת ר ת ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם ‪ .‬נ א ו ת ‪ .‬ה א ר ב ע ה‬
‫יצאו‪.,‬לדרך‬
‫במכוניתו‪ .‬ש ל ל ו ב ל י נ ס ק י ‪ . . ,‬מ צ ו י י ר י ם ־ ‪ .‬ב ת ע ו ד ו ת ‪ :‬מ ת א י מ ו ת ‪ • .‬ל פ נ י צ א ת ם ל ח צ ו מ י ל א ן‬
‫ו פ ט ר ידיים ו ה ב ט י ח ו זה לזה‪ ,‬ש ל א ל ה ס ג י ר איש א ת רעהו‪ .‬אמורים ה י ו ‪ .‬ל ה ג י ע‬
‫ע ד ‪ ,‬ל ב י ת ‪.‬הסוהר‬
‫‪,..‬‬
‫הדלתות‪,:.‬‬
‫ו ש ם ח י ה ‪.‬צריך ‪ .‬א ח ד ה ס ו ה ר י ם‬
‫ששוחד‬
‫לפתוח‬
‫בפניהם‬
‫‪ .‬־‬
‫את‬
‫‪.‬‬
‫‪.-‬‬
‫א ל כ ס ‪ .‬ו א מ י ל ל ע ר ע ל נ ס י ו ן ה ח י ל ו ץ מ ז ה ‪-3‬י‪ 4-‬ימים‪ .‬ב ח צ ה בלח ה ס ו ה ר ‪ .‬ה ו ע מ ד ו‬
‫שני‪ .‬ז ר ק ו ר י ם ‪ .‬ע נ ק ל י ם ‪ ,‬ש כ ו ו נ ו ה י י ש ר א ל תאיהם‪ .‬הסוהרים היו מ ד ב ר ל ם ב ה ת ר ג ש ו ת‬
‫הפעולה‬
‫על‬
‫המתוכננת‪.‬‬
‫ברור‬
‫היה‪,‬‬
‫כ י מישהו‪.‬הלשין‪. :.‬ואכן‬
‫הפעולה‪ .‬נכשלה‪1‬‬
‫ל פ י ע ד ו ת ‪ .‬ד ו ד מ ר ג ל י ת ‪ ,‬ה ר ג י ש ו ה א ר ב ע ה ב ה ת ק ר ב ם ‪.‬אל ב י ת הסוהר‪ ,‬כ י מ ח כ י ם‬
‫להם‬
‫ב פ י נ ו ת שונות‪.‬‬
‫בבית‬
‫ה ם ‪ .‬ה פ נ ו א ת ‪ .‬כלי‪ :..‬ה ר כ ב ו ב ר ח ו חזרה‪.‬‬
‫הסוהר חרק‬
‫אלכם‬
‫שיניים‪:‬‬
‫ל ת א ו היה ש ו ת ף ‪::‬מזה‬
‫זמן‪ .‬ב ח ו ר ‪ .‬צעיר‪,‬‬
‫ש ה ז ד ה ה ‪ .‬כ ל ו ח ם מ ח ת ר ת ‪ ,‬ש נ י ד ו ן ל מ ו ו ת ‪ . .‬א ל כ ם ב ט ח בו ושיתף‬
‫ערב‬
‫הבריחה‬
‫יום‬
‫המתוכנן ‪.‬נעלם ‪:‬השותף‬
‫מהתא‬
‫ונתגלה‬
‫שנית‬
‫אותו‬
‫בתכנית‪.‬‬
‫לאחר‬
‫סיכולו‬
‫במסדר הבוקר‪ ,‬כשהוא ל ו ב ש מדי ״צלב‪.‬החץ״‪ ,‬התנועה‪.‬הפשיסטית‪.‬ההוגגדית‪.‬‬
‫־‪.‬ובינתיים‬
‫הלך‪ .‬ו ה ת ק ר ב‬
‫מועד‬
‫המשפט‪.‬‬
‫אלא‪.‬שגם‪:‬למלחמה‬
‫מתקרבת‬
‫היתד‪,‬‬
‫לסיומה ו ה צ ב א ה א ר ו ם ה י ה ס ו ג ר ו ה ו ל ך ע ל ‪ .‬ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬זמן מ ע ט ‪ .‬ל פ נ י מ ו ע ד ה מ ש פ ט‬
‫הגיע‬
‫אלכס לתאה של‬
‫דגקה‪ .‬אותה‬
‫ע ת היה ע ו ב ד כ ח ש מ ל א י‬
‫ה ו א ל ח ש ל ה ‪ :‬״ ה ר ו ס י ם ‪ .‬מ ת ק ר ב י ם ‪ . ,‬א ב ל גם ‪.‬קיצגו מ ת ק ר ב ‪ .‬״‬
‫בשירות הכלא‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫בסוף נ ו ב מ ב ר ‪ ,‬ל ק ר א ת ה כ י ב ו ש הרוסי‪ ,‬ש ח ר ר ו ההונגרים א ת מ ר ב י ת ה א ס י ר י ם ‪,‬‬
‫שנידונו‬
‫ל ת ק ו פ ו ת מ ע צ ר ‪ .‬ק צ ר ו ת ‪ .‬ב ־ ‪ 2 8‬ל א ו ת ו חודש‪ ,‬ב ש ע ה ש ה ע י ר ה י ת ה כ ב ר‬
‫מ ו פ צ צ ת ‪ .‬ג מ ר צ ו ת ע ל ידי ה ר ו ס י ם ‪ ,‬הגיעו‪ .‬קציגי ג ס ם א פ ו ל כ ל א והודיעו‪ ,‬ש ל מ ח ר ת‬
‫יוצאו‬
‫‪8—7‬‬
‫כל האסירים‬
‫ה פ ו ל י ט י י ם ‪ .‬ל ה ו ר ג ‪ .‬א ל כ ם ‪.‬ואמיל ישבו‪ .‬בתא‪ .‬ה כ ל ל י י ח ד ע ם‬
‫פ ר ט י ז ג י ם י ו ג ו ס ל ב י י ם ‪ .‬ב ש ע ו ת ה ב ו ק ר של היום‪ , ,‬ש נ ק ב ע ל ה י ו ת יומו ה א ח ר ו ן ‪,‬‬
‫ר א ה א מ י ל ‪ .‬ב ר י ג ט ג ק י ם ‪ .‬ג ר מ נ י י ם מ ת ק ר ב י ם ל ח צ ר ‪ .‬א ח ר ‪ .‬כ ך פ נ ו ל א ח ו ר ‪ .‬ס ב ו ר היה‪,‬‬
‫שהם‬
‫ע ו ר כ י ם ‪ . .‬ה ת ק פ ת ־ ג ג ד ‪ .‬ב מ ה ר ה ה ת ב ר ר לו‪ ,‬כי‪ .‬הם‪ ,‬מ פ ר פ ר י ם ב נ ם י ו ן ל ה ח ל ץ‬
‫מ ה כ י ת ו ר הרוסי‪ .‬ל פ ת ע ה ג י ח ו ל א ו ר ך ה ר ח ו ב טנקים ‪ ,‬ו ל א ח ר מ כ ן הופיעו‪ .‬ח י י ל י ם‬
‫רוסיים נושאים ג ש ק א ו ט ו מ ט י ‪ , .‬ה ו א ה ח ל ל צ ע ו ק ‪ :‬״כאן‪ .‬א ס י ר י ם פוליטיים!״ ה ר ו ס י ם‬
‫נ פ נ ו ל ב י ת ה ס ו ה ר ו פ ך צ ו ‪ .‬א ת ה מ נ ע ו ל י ם ‪ ,‬ביריות‪ .‬ה ו א ש ו ח ר ר מ כ ל א ו ‪ . .‬ו ע ל ה ל מ ע ל ה‬
‫‪54,‬‬
‫‪ 9.30‬היו‬
‫ל ש ח ר ר א ת דבקה‪ .‬א ל כ ס י ר ד בעצמו; ה ש ע ה ה י ת ה ‪7:30‬־ ב ב ו ק ר ‪ .‬ב ש ע ה‬
‫אמורים ל ה ת ל ו ת ‪.‬‬
‫במדי הצבא האדומ‬
‫‪.11‬‬
‫השחרור‬
‫יסורים‬
‫בידי ה ר ו ס י ם‬
‫היווה‬
‫ארוכה‪ .‬א ך ל ג ב י‬
‫פתיחתה‬
‫אדמת‬
‫של‬
‫דרך‬
‫היהודים‬
‫פסוק‬
‫ש ל ו ש ת מ ש ו ח ר ר י פץ׳‪ ,‬אלכם‪ ,‬אמיל ו ד י נ ה ‪ ,‬היתד• זו‬
‫חדשה‪.‬‬
‫הוגגריה‪ .‬ה ם‬
‫עבור מרבית‬
‫בבחינת סוף‬
‫לדרך‬
‫המלחמה‬
‫ביקשו‬
‫היתה‬
‫בעיצומה‬
‫עדיין‬
‫עוד‬
‫והתנהלה‬
‫על‬
‫ל ה י ל ח ם ולא‪ ,‬פ ח ו ת מ כ ך — ל נ ק ו ם ‪ .‬ה ש ח ר ו ר ב י ד י‬
‫הרוסים ה ב י א ב פ נ י ה ם ה ז ד מ נ ו ת ל כ ך ‪ :‬ל ה צ ט ר ף ל צ ב א ה א ד ו ם ה מ נ צ ח ‪.‬‬
‫•‬
‫ע ו ד ב א ו ת ו יום‪ ,‬ש ש ו ח ר ר ו ע ל ידי הרוסים‪ ,‬כ ב ר התייצבו‪ .‬ב מ פ ק ד ה ה מ ק ו מ י ת‬
‫וביקשו ל ה ת ג י י ס ל צ ב א ה א ד ו ם ‪ .‬ג ם ע ת ה ל א היתד‪ .‬ד ר כ ם ק ל ה ‪ . :‬ה ר ו ס י ם ח ש ד ו‬
‫דווקא‬
‫בהם‬
‫בשל‬
‫שליטתם‬
‫בשפה‬
‫לחקירה‪.‬‬
‫הרוסית‪-.‬הם‪ .‬נלקחו‬
‫למזלם‬
‫פגשו‬
‫ב ח ק י ר ה ק פ ט ן יהודי‪ ,‬ש ה י ה נ כ ו ן ל ה ק ש י ב להם‪ .‬ה ם ה ו ב י ל ו ‪ .‬א ו ת ו ל ב י ת ה ס ו ה ר‬
‫ו ש ם איתרו א ת כ ת ב ה א י ש ו ם גגדם‪ .‬ה ח ש ד ה ו ס ר מ ה ם ו ב ק ש ת ם ל ה ת ג י י ס אושרה‪.‬‬
‫ז א ת ל ל ח ו ם כ י ה ו ד י ם ל א ג י ת ן ל ה ם ‪ :‬ה ם ‪ .‬גויסו ל צ ב א ה א ד ו ם ת ח ת ש מ ו ת‬
‫ובכל‬
‫נוצריים‪.‬‬
‫השלושה‬
‫גדוד‬
‫סופחו‬
‫במתורגמנים‬
‫ש ל הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪,.‬‬
‫שתפקידו‬
‫ליחידה‬
‫היה‬
‫מיוחדת‪.‬‬
‫לאתר‬
‫לדברי‬
‫וללכוד‬
‫אמיל‬
‫הבלגים‬
‫בריג‪,‬‬
‫וצגחגים‬
‫היה‬
‫זה‬
‫גרמניים‪,‬‬
‫ש ג ש ל ח ו א ל מ ע ב ר ל ק ו ו י ם ‪ ,‬כ ד י ל ת ב ל ב ג ק ו ד ו ת איסטרטגיות‪ .‬ע ל פ י ר ו ב נ ב ח ר ו‬
‫ל מ ש י מ ה זו ג ר מ ג י ם מ ק ו מ י י ם ] ש ת א ב י ם [ ‪ ,‬שהיו מ ו ע ב ר י ם ב ס י ר ו ת מ א ו ס ט ר י ה או‬
‫מ ו צ נ ח י ם ו מ ו צ א י ם ל ה ם מ ח ב ו א ב מ ק ו מ ו ת ה ו ל ד ת ם ‪ ,‬ע ד ל ב י צ ו ע מ ש י מ ת ם ‪ .‬היחידה‪,‬‬
‫אלכס ואמיל השתייכו‪,‬‬
‫אליה‬
‫ובכפרים‪,‬‬
‫חבלנים‬
‫שנכבשו‬
‫זה‬
‫מקרוב‬
‫היתה‬
‫על‬
‫א מ ו ר ה ל ע ר ו ך חיפושים ש י ט ת י י ם‬
‫ידי‬
‫ה צ ב א לאדום‪,‬‬
‫על‬
‫מנת‬
‫לאתר‬
‫בעיירות‬
‫ולעצור‬
‫פ ו ט נ צ י א ל י י ם ‪ .‬מ ב ח י נ ת ם ש ל א ל כ ם ו א מ י ל היווה ה ש י ר ו ת ב י ח י ד ו ת א ל ה‬
‫ג ם א פ ש ר ו ח ל מ מ ש א ח ר צ ו ג ם ‪ .‬ב נ ק מ ה ‪ .‬ה נ ק מ ה ‪ ,‬מ ב ח י נ ת ם ‪ ,‬ל א היחד‪ .‬ח ד ש ה ‪ .‬ו ח ו ד ש י‬
‫ה א ר ו כ י ם ח י ד ד ו ח ש ו ק ה ‪ :‬זו ע ד ‪ .‬מ א ו ד ‪ .‬ו נ ר א ה ‪ ,‬כי ל א ב מ ק ר ה א ח פ ע ו ל ה‬
‫הכלא‬
‫הנקמה‬
‫שלהם‬
‫הראשונה שלהם‬
‫ב י ק ש ו ‪ .‬ל ב צ ע נ ג ד האיש< ש ה ס ג י ר א ת ‪ . .‬ת כ נ י ת ה ב ר י ח ה‬
‫סמוך‬
‫במדי‪.‬הצבא‬
‫ב כ ל א פץ׳‪.‬‬
‫לשחרורם • הגיעו‬
‫אלכם‬
‫ואמיל‪• ,‬לבושים‬
‫ה א ד ו ם וחמושים ב ג ש ק ו ‪ ,‬ל כ פ ר ההוגגרי‪ ,‬ב ו א מ ו ר היה ל ה ת ג ו ר ר המלשין‪ .‬ש ג י‬
‫ס מ ל י ם רוסיים ליוו א ו ת ם ‪ .‬ה א י ש ל א ה י ה ‪ ,‬ב ב י ח ו ‪ ,‬א ל א ב א ו ל ם ה ח ג י ג ו ח ש ל ה כ פ ר ‪:‬‬
‫ב א ו ת ו יום ע צ מ ו נ ע ר כ ה ח ת ו נ ת ו ‪ .‬ה ם צ ע ד ו א ל ת ו ך ה א ו ל ם בין ה ש ו ל ח נ ו ת ה ע ר ו כ י ם‬
‫והמסובים העליזים‪:‬‬
‫״ צ ע ד נ ו ל א ט ‪ ,‬צ ע ד צעד׳׳‪ ,‬ס י פ ר אלכם‪ ,‬״ מ ש נ י צידינו ק פ א ו ג ב ר י ם ‪ ,‬נ ש י ם‬
‫‪.‬‬
‫ו י ל ד י ם ב ד מ מ ה א י ו מ ה ‪ ,‬ס פ ו ג ת פ ח ד ‪• .‬אמיל ואני פ ס ע נ ו ר א ש ו נ י ם ו ב ע ק ב ו ת י נ ו‬
‫שני הרוסים‪ .‬היתד‪ .‬ל י ה ר ג ש ה ‪ ,‬ש כ ל ‪ -‬ז ד ‪ . .‬א י נ ו אלא‪ :‬חלום‪..,‬הזיה‪ .‬נ ע צ ר נ ו‬
‫ל פ נ י ה ח ת ן ‪ .‬ה ו א ר ע ד כ ע ל ה נ י ד ף ‪•. ,‬פניו‪ . :‬ה ל ב י נ ו כסיד‪ .‬ה כ ל ה ה ט י ל ה א ת‬
‫ע צ מ ה ל ר ג ל י נ ו כ ד י ל ב ק ש ר ח מ י ם ‪ .‬ד ח י נ ו א ו ת ה הצידה‪ .‬זהו ה ר ג ע ‪ ,‬ש ח י כ י נ ו‬
‫לו‪ .‬ר ג ע ה נ ק ם ; ב א נ ו ל כ א ן ‪ ,‬כ ד י ל ח ס ל א ת ה ב ו ג ד ו ה ו א היה בידינו‪ .‬ר צ י ג ו‬
‫ל ה ר ו ג אותו‪ ,‬כ מ ו ש ה ו ר ג י ם כ ל ב שוטה‪.‬״‬
‫‪55‬‬
‫א ך ל פ ת ע ה ת ע ש ת ו ‪ .‬עניין ה נ ק מ ה ס ב ו ך היה י ו ת ר ‪ ,‬מ ש ש י ע ר ו ב ת ח י ל ה ‪:‬‬
‫״‪...‬לפתע‬
‫צפו בליבנו כל ההבטחות‪ ,‬שהבטחנו לעצמנו‬
‫במחתרת‪ ,‬בכלא‪,‬‬
‫ה ה ב ט ח ו ת ל ה ק ד י ש א ת חיינו ל נ ק מ ה ‪ ,‬א ך נ ק מ ת ־ כ ב ו ד ‪ ,‬נ ק מ ת ד מ ו של ה ע ם‬
‫ה י ה ו ד י ו ל א נ ק מ ה אישית‪ .‬אנו רצינו ב נ ק מ ה ט ה ו ר ה ו ל א ב ס י פ ו ק י א י נ ם ט י נ ק ־‬
‫‪:‬טים ו ח י ס ו ל ח ש ב ו נ ו ת פרטיים‪ .‬רצינו ל ש מ ו ר ע ל נ ק י ו ן כפיים‪.‬״‬
‫ב מ ק ו ם ל י ר ו ת ‪ .‬ב ח ת ן ־ ה מ ל ש י ן ה מ ו ב ה ל ‪ ,‬נ ש א ו נ א ו ם באזניו‪ .‬ו ה ו א ה ק ש י ב‬
‫וכך‪,‬‬
‫מבלי‬
‫ל ה ב י ן ‪ ,‬מ ב ל י להאמין‪ .‬ל ב ס ו ף ‪ ,‬מ ש ע מ ד ע ל כ ך ‪ ,‬ש ל א יירו בו‪ ,‬הגיש ל ה ם‬
‫לאות‬
‫בירקות‪ .‬השניים‬
‫ת ו ד ה ‪ ,‬ש ח ס ו ע ל חייו‪ ,‬ט ס ‪ .‬ע נ ק ו ב ו ח ז ו ר צ ל ו י מ ק ו ש ט‬
‫סבו לאחור ופנו לדרכם‪.‬‬
‫הסיטואציה המוזרה ממחישה בדיעבד א ת הכוחות‪ ,‬שהניעו אותם באותה ע ת ‪:‬‬
‫ע ת ה נ י ח ן ל ה ם ל ב ס ו ף ה כ ו ח הממשי‪ .‬ב כ נ י ס ת ם ל א ו ל ם ה ח ת ו נ ו ת ‪ ,‬ח מ ו ש י ם ו ל ב ו ש י ם‬
‫ש ל ‪ .‬צ ב א מ נ צ ח ‪ ,‬היה ל א מ ע ט א ק ט ש ל ה פ ג נ ה ‪ .‬א ך ה א ם נ ק מ ה א מ י ת י ת‬
‫במדיו‬
‫״ ט ה ו ר ה ״ ‪ ,‬כ פ י ש ב י ק ש ו אחריה היא ב א פ ש ר י כ ב ר ב פ ע ו ל ת ם ה ר א ש ו נ ה ה י ה ע ל י ה ם‬
‫להיווכח‬
‫ששפט‬
‫ב ב ע י י ת י ו ת זו‪ .‬ש ל א ב מ ק ר ה ‪ ,‬א ו ח ו ק ו אופי‪,‬‬
‫ש ב ל ט בו באלכם‪ ,‬בשעה‬
‫א ת מרין‪ ,‬ש ב ו ע ל ה בו ע ת ה ‪ :‬גם ב ה י ו ת ו א ח ו ז‬
‫ועולה‬
‫ת ש ו ק ת ־ נ ק מ ה ‪ ,‬היה צץ‬
‫ב ו א ו ת ו פ ן אנושי‪. ,‬שאיפשר ל ו ל ר א ו ת ג ם א ת צ י ד ה ה א ח ר ש ל ה מ ט ב ע ‪.‬‬
‫ב ה מ נ ע ו ת ם מהמעשה‪ ,‬קבעו אלכס ואמיל‬
‫ולבסוף‪,‬‬
‫א ת ק ו ה ג ב ו ל העדין‪ ,‬ה מ פ ר י ד‬
‫בין מ ה ש ר א ו ב מ ש י מ ת נ ק מ ה צ ו ד ק ת ל ב י ן ח י ס ו ל ח ש ב ו נ ו ת פ ר ט י ‪.‬‬
‫א ת מ ר ב י ת פ ע י ל ו ת ם ביצעו ב מ ס ג ר ת היחידה‪ ,‬ב ה ש י ר ת ו ‪ .‬ל פ י ע ד ו ת ו של אמיל‬
‫ב ד י ג ‪ ,‬כ ש ה י ו •מגיעים ל כ פ ר ‪ ,‬בו‪ .‬נ מ צ א ו ל פ י ה ר ש י מ ו ת ש ב י ד י ה ם פ ו ש ע י ם נאציים‪,‬‬
‫היו מ כ ר י ז י ם ב ר מ ק ו ל י ם ‪ ,‬כי ע ל כ ל ה ת ו ש ב י ם ל ה ת א ס ף ב מ ר כ ז ה כ פ ר ל ק ר א ת גיוסם‬
‫ע ל ידי ה צ ב א האדום‪ .‬מ י ד ל א ח ר ש י ד ו ר ה ה ו ד ע ה ‪ ,‬ה י ו מ מ ה ר י ם ל כ ת ו ב ו ת‬
‫לעבודה‬
‫ש ב י ד י ה ם ‪ .‬ו מ צ י ב י ם מ א ר ב לידם‪ .‬ה א ח ד ה י ה ד ו פ ק ב ד ל ת ‪ ,‬ו כ ש ה א י ש ‪ ,‬שזוהה כ נ א צ י ‪,‬‬
‫ה י ה מ נ ס ה ל ה י מ ל ט ‪ ,‬היה א ח ד מ ה א נ ש י ם יורה ב ו ו מ ת ס ל ו ‪ .‬ה פ ק ו ד ו ת ש ה י ו ב י ד י ה ם‬
‫התירו ל ה ם לירות באנשי ס״ס נמלטים‪ .‬במקרים אחרים‪ ,‬כאשר הופקדו על מחנות‬
‫שבויים‪ ,‬ה י ו מ ח ס ל י ם ב י ד י ה כ ל נסיון ב ר י ח ה ש ל ש ב ו י ‪.‬‬
‫במקרה‬
‫‪1944‬‬
‫לאחר‬
‫מ ס ו י ם ח ר ג ו מ ה פ ק ו ד ו ת ו כ מ ע ט ש ה ו ע מ ד ו ל ד י ן צ ב א י ע ל כך‪ .‬ב ד צ מ ב ר‬
‫ל כ ד ו א נ ש י היחידה שני אנשי ס ״ ס ‪ ,‬ש ה י ו י ד ו ע י ם ל ש מ צ ה‬
‫ה ח ק י ר ה שיחדרו הרוסים א ת שני ה ש ב ו י י ם ‪ .‬א מ י ל‬
‫ב כ ל האיזור‪.‬‬
‫ו א ל כ ס יצאו א ח ר י ה ם‬
‫ו ה ר ג ו א ו ת ם ב א מ צ ע הרחוב‪ ,‬ל א ו ר היום‪ .‬ה מ פ ק ד י ם ה ר ו ס י ם ז ע מ ו ‪ :‬״ א ת ם ל א ת ע ש ו‬
‫דין ל ע צ מ כ ם ‪ .‬ישגם מ ו ס ח ת מ ו ס מ כ י ם י ו ת ר מ כ ם ו ר ק ל ה ם ש מ ו ר ה ה ז כ ו ת ל ע ש ו ת‬
‫דין‬
‫בנאצים‪.‬״ ה ת ב ר ר ‪ ,‬שהרוסים שיחררו א ת ה ש נ י י ם ‪ ,‬כ ד י ש י ע ב ד ו בשבילם‪.‬‬
‫א ך ל מ ר ו ת ה נ ח י ש ו ת ו נ ח י ש ו ת היתר‪ ,‬ש ג י ל ו ב פ ע ו ל ת ם ‪ . ,‬ל א היו פ ט ו ר י ם מ ל ב ט י ם‬
‫מ ו ס ר י י ם ג ם ע ת ה ‪ .‬א ל כ ם ואמיל מסייגים היו א ת פ ע ו ל ת ם ‪ :‬ה ם הקפידו‪ ,‬ש נ ק מ ת ם‬
‫לא‬
‫ת ה פ ו ך ‪ ,‬להיות‬
‫משפחותיהם‬
‫חיסול‬
‫חשבוגות פרטי‪,‬‬
‫כי‬
‫יפגעו‬
‫רק‬
‫בפושעים ולא‬
‫בבני‬
‫ו כ י ל ע ו ל ם ל א י ש ל ח ו י ד י ה ם בשוד‪ .‬ו ה י ה מ ק ר ה ‪ ,‬ב ו לקחו‪ .‬מ ב י ת ה‬
‫ש ל א ש ה ש ח ק ר ו ‪ ,‬זוג כ פ פ ו ת ‪ .‬כשחזרו‪ .‬ל מ ח נ ה ‪ ,‬ד ש ו ו ה ת ח ב ט ו ב ד ב ר ‪ .‬ש ע ו ת א ר ו כ ו ת ‪.‬‬
‫ל ב ס ו ף ‪ .‬חזרו עוד באותו לילה עצמו אל ב י ת ה של ה א ש ה והחזירו את הכפפות‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪,12‬‬
‫וינה — המרכז לדוקומנטציה‬
‫במאי‬
‫‪ 1945‬ה ס ת י י מ ה ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬א ל כ ס וחבריו‪ ,‬שהגיעו ע ם ה צ ב א ה א ד ו ם ל א ו ס ט ר י ה ‪,‬‬
‫בפגי‬
‫עמדו‬
‫נ ק ו ד ת ה כ ר ע ה ח ד ש ה בחייהם‪. .‬מה‬
‫הלאה?‬
‫מ ר ב י ת ה ש ר י ד י ם ב י ק ש ו ק ו ד ם כ ל ל ש ק ם א ת חייהם א ו ל ה ת ח י ל ב ח י י ם ח ד ש י ם ‪.‬‬
‫ח ב ר י ו ש ל א ל כ ם ל ק ב ו צ ת ״ ג א ש ה גרופה״ ע ל ו ל א ר ץ י ש ר א ל ע ו ד ב י מ י ה ‪ .‬ה א ח ר ו נ י ם‬
‫ש ל ה מ ל ח מ ה או מ י ד ע ם ס י ו מ ה ו ה צ ט ר פ ו ל ק י ב ו ץ ת ל יצחק‪ .‬א ח ד י ם ה פ כ ו ל ה י ו ת‬
‫״הבריחה״‪,‬‬
‫פעילי‬
‫לכיוון‬
‫אירופה‬
‫יקיריהם‬
‫אותו‬
‫הארץ‬
‫ברחבי‬
‫ש ל ה ו צ א ת שרידי ה ש ו א ה‬
‫מפעל‬
‫המובטחת‪.‬‬
‫אירופה‪.‬‬
‫גם‬
‫אחרים‪ ,‬כ מ ו ת ו ש י ה‬
‫שלישיית‬
‫הרעים‬
‫אל‬
‫אחותו‪,‬‬
‫התפרקה‪:‬‬
‫מחוץ‬
‫יצאו‬
‫אמיל‬
‫לגבולות‬
‫לחפש‬
‫את‬
‫ק י ב ל ‪.‬חופשה‬
‫מ ה צ ב א ו ב ר ח ד ר ך ר ו מ ג י ה ל א ר ץ ישראל‪ .‬ד ג ק ה חזרה ל פ ו ל י ן ו ה ש ת ל ב ה ‪ . .‬ב פ ע י ל ו ת‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ש ה ת ח ד ש ה שם‪ .‬ואילו א ל כ ס ה ח ל י ט ל ה י ש א ר ד ו ו ק א ב א ו ס ט ר י ה ‪,‬‬
‫א‪p‬‬
‫ג א צ י ת עז־ כה‪ .‬ה ס י ב ה ה א ח ת ‪ ,‬כ ך ג ר א ה ה ד ב ר ‪ ,‬ה י ת ה ר צ ו נ ו ל ל מ ו ד ‪ .‬ה ס י ב ה‬
‫ה א ח ר ת היחד‪ ,‬ר צ ו ג ו ל ה מ ש י ך ו ל נ ק ו ם ‪.‬‬
‫מ ד ו ע ? ב ר מ ה מ ס ו י י מ ת נ ר א י ת ת ש ו ק ת ־ ג ק ם זו כ מ ו ב נ ת מ א ל י ה ‪ ,‬כ ע ו ב ד ה ‪ ,‬שאין‬
‫מ ת ח י י ב מ מ נ ה ה ס ב ר מ י ו ח ד ‪ .‬ה ו א ה י ה עדיין נ ע ר בן ‪ ,19‬ש ב כ ל א ח ד מ פ ר ק י חייו‬
‫ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ט מ ו ן היה מ ט ע ן נורא‪ ,‬ש ח י פ ש ל ו פ ו ר ק ן ו מ ר פ א ‪ .‬ה ר צ ו ן ב נ ק מ ה‬
‫היה זה מ כ ב ר ה ק ו ‪ ,‬ש ה י נ ח ה א ת ד ר כ ו ל ה ת מ ו ד ד ו ח ע ם העוול‪ .‬ע ת ה ה י ה ל ר א ש ו נ ה‬
‫בצד המנצח‪ .‬ה ח ל ט ח ו להישאר בווינה היתה ב ב ח י נ ת ה ת פ ת ח ו ת ע ק ב י ת של פעילותו‪.‬‬
‫א ך ב ר מ ה א ח ר ח ‪ ,‬ע ל ר ק ע ד ר כ י ה ה ח מ ו ד ד ו ח של חבריו‪ ,‬נ ר א ה ‪ ,‬כ י ה ש א ל ה היא‬
‫ה ר ב ה י ו ת ר ואין ל ה ת ש ו ב ה ח ד מ ש מ ע י ת ‪ .‬ה מ ס ו ר ת ה ח י נ ו כ י ת ה י ה ו ד י ה ־‬
‫סבוכה‬
‫ש ה ו ט ב ע ה ב א ל כ ם ‪ ,‬נ ו ש א ת היתד‪ ,‬מ ס ר כ פ ו ל ל ג ב י ש א ל ת ה נ ק מ ה ‪ .‬ש נ י‬
‫מודרנית‪,‬‬
‫מ ש ו ר ר י ה ת ח י ה ה ל א ו מ י ת ‪ ,‬ב י א ל י ק ו ט ש ר נ י ח ו ב ס ק י ‪ ,‬ששיריהם היו ג ל מ ד י ם ב ג י מ נ ס י ה‬
‫העברית‬
‫בבגדין‪ ,‬היו מודעים ע ד מאוד ל ח ו ס ר ‪ ,‬האונים היהודי‬
‫בגולה ולצורך‬
‫ב נ ק מ ה ‪ .‬ש ג י ה ם ב י ק ש ו ל ט פ ח ד מ ו ת ש ל יהודי חדש‪ ,‬א ך ג י ש ו ת י ה ם היו מ ג ו ג ד ו ת‬
‫זו לזו‪ .‬ב י א ל י ק כ ת ב ב ״ ע ל ה ש ח י ט ה ״ ‪:‬‬
‫״וארור‬
‫נקמה‬
‫עוד‬
‫האומר נקום!‬
‫כזאת‪,‬‬
‫נ ק מ ת ד ם י ל ד קטן‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ל א ברא השטן —‬
‫ואילו טשרגיחובםקי‪ ,‬ב ח ב ב״ברוך מ מ ג נ צ ה ״ ‪:‬‬
‫״ונקמנו‬
‫שמנו‬
‫ש ג א ח עולם‪,‬‬
‫זה ה מ נ ו א ץ ‪,‬‬
‫ואח נפשנו‪ ,‬זהמוה‬
‫רגלי‬
‫‪.‬‬
‫ג א ו ת עורץ!״‬
‫ב א ל כ ס ‪ ,‬כ פ י ש ה כ ר ג ו ה ו ע ד כה‪ ,‬חבויים היו שגי היסודוח ש ל ד מ ו ח ה י ה ו ד י ה ח ד ש ‪:‬‬
‫נוסח‬
‫ביאליק‪,‬‬
‫ו ה י ס ו ד הכוחני‪,‬‬
‫נוסח‬
‫טשרניחובםקי‪.‬‬
‫כאשר‬
‫היסח־‬
‫ההומניסטי‪,‬‬
‫החליט‬
‫אלכם להישאר בווינה ולהמשיך בפעולוח נקמה‪ ,‬בוודאי ל א נועץ בשני‬
‫‪57‬‬
‫המשוררים‬
‫ה כ ו ח נ י ת שהיה‬
‫המתים‪ .‬אך בבחרו את דרך הנקמה‪. ,‬גבר בו היסוד‬
‫ט מ ו ן ב ד מ ו ת ה ל ו ח מ ת ‪ ,‬א ו ת ה ייצג מ ז ה זמן ר ב ‪.‬‬
‫ל פ ע י ל ו ת ו ח ב ר ע ת ה ח ב ר ישן‪ ,‬מ א נ ו ס דיאמנט‪ •,‬איש״ נ א ש ה ג ר ו פ ה ״ ‪ ,‬ש א ף הוא‪,‬‬
‫החליט להקדיש א ת •פעילותו לנקמה‪ .‬השניים התיישבו בווינה ונרשמו‬
‫כאלכס‪,‬‬
‫ל ל י מ ו ד י ם ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ‪ .‬ת ח ו מ י הלימודים • נ ב ח ר ו ב ה ת א ם ל מ ט ר ה ‪ ,‬ש ע מ ד ה ב פ נ י ה ם ‪:‬‬
‫נרשם‬
‫אלכס‬
‫נאציים‪:‬‬
‫החומר‬
‫משפטים‪ •,‬כדי שהשכלתו תסייע לו‬
‫ללימודי‬
‫ו א י ל ו מ א נ ו ס פ נ ה ל ל י מ ו ד י היסטוריה ו ע ת ו נ א ו ת ‪,‬‬
‫לפעול‬
‫נ ג ד פושעים‬
‫כ מ ל ה ס ת י י ע באיסוף‬
‫המרשיע כגגד הנאצים‪.‬‬
‫א ל א ש ע י ו ו ת ה ו א ל ר א ו ת ב א ל כ ס של ת ק ו פ ת וינה מ ע י ן נ ו ק ם א פ ל ‪ ,‬ש כ ל ימיו‬
‫ו ל י ל ו ת י ו מ ו ק ד ש י ם ל ח י פ ו ש י פ ו ש ע י ם נאציים‪ .‬ה פ ע י ל ו ת ה ח ש א י ת ‪ ,‬ל מ ר ו ת ח ש י ב ו ת ה‬
‫עבורו‪ ,‬ל א ה ש ת ל ט ה ע ל חייו‪ .‬ה ו א השקיע מ ר ץ ר ב ב ל י מ ו ד י ו ‪ .‬ת ח י ל ה היה עליו‬
‫ל ה ש ל י ם א ת ה ש כ ל ת ו ‪ ,‬ש נ ק ט ע ה ב ג י ל ‪ ,13‬ב א מ צ ע ו ת מורה• פ ר ט י ‪ .‬ל א ח ר מ כ ן ה ח ל‬
‫‪:‬‬
‫עושה‬
‫חלק‬
‫חייל •באוניברסיטה‪ .‬ב ש נ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ -‬ל ל י מ ו ד י ו ל ק ח‬
‫בישיבת אגודת‬
‫ה ס ט ו ד נ ט י ם ה י ה ו ד י י ם בווינה ו ל א ח ר נ א ו ם מ ר ש י ם נ ב ח ר ל ה י ו ת נ ש י א ה ‪ .‬ח ל ק ' נ י כ ר‬
‫מ ז מ נ ו ה ק ר י ש ל ל י מ ו ד י ו ו ל פ ע י ל ו ת ב ק ר ב האגודה‪ .‬ה ו א א ף ה מ ש י ך ל ה י ו ת ב ן מ ש פ ח ה ‪:‬‬
‫ד ל ה ‪ ,‬אימו ש ל א ל כ ם ‪ ,‬ה ג י ע ה אף היא לווינה‪ ,‬ל א ח ר ש ע ו ד ב פ ב ר ו א ר י צ א ה ל ח פ ש‬
‫אותו‪ .‬כ ד ר כ ו ל א ר א ה א ל כ ס ס ת י ר ה ‪ ,‬בין פ ע י ל ו ת ו ה ח ש א י ת ל ב י ן מ ש פ ח ת ו ‪ ,‬ו ל פ י‬
‫;‬
‫מאוחרות‬
‫עדויות‬
‫לפחות‬
‫י ו ת ר היתה׳ ה א ם מ ו ד ע ת‬
‫לחלק‬
‫מ פ ע י ל ו י ו ת י ו ‪ .‬ובוויגה‬
‫ג ם ג פ ג ש ל ר א ש ו ג ה ע ם אחיו ״בולו״‪ ,‬שהגיע ל כ א ן ב מ ד י ה צ ב א ה ב ר י ט י ו ה ו א שמימן‬
‫מ ע ת ה א ת ל י מ ו ד י ו ‪ .‬ל מ ר ו ת כ ל מ ה ש ע ב ר ו ל מ ר ו ת מ ה ש ב י ק ש ‪ -‬ל ע ש ו ת ‪ ,‬היה עדיין‬
‫ה י ל ד ה ט ו ב ש ה י ה ‪ :‬ש ו א ל ל ד ע ת אימו‪ ,‬ג ו ח ל ה ת ר ו ע ע ‪ ,‬מ ב י א פ ר ח י ם ל ר ע י ו ‪ ,‬מ ק ו ב ל‬
‫ע ל כ ל ה ס ו ב ב י ם אותו‪.‬‬
‫הנקמה‬
‫י בפעילות‬
‫׳‬
‫החלו‬
‫אלכס‬
‫ומאנוס‬
‫•‬
‫ב ש נ ת ‪ -.1945‬לפי• ע ד ו ת‬
‫עוד‬
‫מאגום‬
‫ד״יאמנס ה ם פ ע ל ו כ ק ב ו צ ה ב ו ד ד ת ‪ ,‬א ך ב מ ה ל ך ה ז מ ן ש מ ע ו ע ל י ה ם א נ ש י ם נ ו ס פ י ם‬
‫והצטרפו‬
‫על‬
‫לפעילותם‪.‬‬
‫ל ו ע היה ל ה ם ע ל ת כ נ י ו ת ה נ ק מ ה ש ל • ק ב ו צ ת ל ו ב ל י ן וכן‬
‫פ ע ו ל ו ת ה נ ק מ ה ש ל הבריגדה‪ ,‬אך ה ם פ ע ל ו ב נ פ ר ד ‪ .‬ל א היה ב י נ י ה ם ויכוח‬
‫על‬
‫מימדי‬
‫של‬
‫פושעים‬
‫אלכם‬
‫היתד‪,.‬‬
‫מזהים‪.‬‬
‫לל‬
‫הפעולה‪:‬‬
‫א ל כ ם היה‬
‫בדעה‪,‬‬
‫גאציים‪ .‬ויכוח מ ס ו י ם‬
‫כ י יש‬
‫מ א נ ו ס היה‬
‫לערוך‬
‫את הפעולה‬
‫ב ד ע ה ‪ ,‬כי יש‬
‫שיש‬
‫התעורר‬
‫לחסל‬
‫בשאלת‬
‫מספר‬
‫גדול‬
‫זיהוי ״הפעולה‪.‬‬
‫ב מ ד י ם רוסיים• ב ל י‬
‫ל ת ת סימן‬
‫ככל‬
‫על מצחו‬
‫של‬
‫האפשר‬
‫ד ע ת ו של‬
‫להשאיר‬
‫סימנים‬
‫הנידון •ולהשאיר‬
‫ה ג ו פ ה פ ת ק ‪ ,‬ה א ו מ ר ‪ ,‬כי יהודים עשו זאת‪.‬‬
‫שיטת‬
‫הרבים‪,‬‬
‫ה פ ע ו ל ה היתד‪ .‬ד ו מ ה ב ד ך ך כ ל ל ‪ :‬על פ י י ד י ע ו ת ‪ ,‬ש ה ת ק ב ל ו מ ה פ ל י ט י ם‬
‫ש ג ד ש ו א ת ו י נ ה ב א ו ת ם הימים‪ ,‬היו השניים מ ז ה י ם א ת ה א י ש ו ב ש ע ו ת‬
‫ה ל י ל ה היו מ ו ב י ל י ם אותו‪ ,‬בין ב כ פ י ה ובין בפיתוי‪ ,‬ל מ ק ו ם ח ש ו ך ב י ע ר או ליד‬
‫אגם‪ .‬ש ם היו מ ז ד ה י ם ב פ נ י ה נ ל ו ן ו א ח ר כ ך מ ו צ י א י ם א ו ת ו ' ל ה ו ר ג ‪.‬‬
‫ל ק ר א ת סוף שנת‬
‫‪ ,1945‬ע ב ר ה פ ע י ל ו ת ם ש ל א ל כ ם ו מ א נ ו ס מ פ נ ה מסוים‪ ,‬ל א ח ר‬
‫ב ו א ו ל ו ו י נ ה ש ל א ר ת ו ר )אשר( בן נתן‪ ,‬ש מ ו נ ה ל ה י ו ת מ פ ק ד ״ ה ב ר י ח ה ״ באוסטריה‪.‬‬
‫ארתור‬
‫היה‬
‫ח ב ר ק י ב ו ץ ואיש ה״הגנה״‪ .‬היותו י ל י ד וינה‪,‬‬
‫הופעתו‬
‫המרשימה‪,‬‬
‫והכסות העתוגאית בה הוסוותה פעילותו — איפשדו לו ל ב ס ס במהירות את מרכז‬
‫״ ה ב ר י ח ה ״ בווינה‪ ,‬ש מ ו ק ם ב פ ר נ ק ג א ס ה מ ס פ ר ש ת י ם ‪ .‬ל צ ד ה מ נ ד ט העיקרי‪ ,‬ש ק י ב ל‬
‫ע ל ע צ מ ו בן נ ת ן ‪ ,‬ה י ה ל ו ת פ ק ל נ ו ס ף ‪ ' :‬ב מ ה ל ך " ה מ ל ח מ ה פ ע ל בן נ ת ן ב מ ס ג ר ת‬
‫‪58‬‬
‫החיפאי״‪,‬‬
‫״המשרד‬
‫הבריטי‬
‫קטן‪,‬‬
‫אותו גוף מודיעין‬
‫שבחסות‬
‫היה מ ו פ ק ד על ג ב י י ת ע ד ו ת מ ה נ י צ ו ל י ם ‪.‬‬
‫רשימה‬
‫מזרועות‬
‫אחת‬
‫המודיעין‬
‫ב ב ו א ו ל א ו ס ט ר י ה גשא עימו‬
‫מ פ ו ר ט ת של פושעי מ ל ח מ ה ‪ ,‬ש ה צ ט ב ר ה ב מ ה ל ך ג ב י י ת ע ת י ו ת אלה‪ .‬הוא‬
‫היד‪ .‬א מ ו ר ל ה י ו ת א ח ר א י ע ל א י ת ו ר פ ו ש ע י ם נ א צ י י ם ו ל ה ב י א ל מ ע צ ר ם ו ל ה ר ש ע ת ם‬
‫ב נ ו ת הברית‪.‬‬
‫בידי‬
‫ב ח ס ו ת ו של בן נ ת ן הוקם ״ ה מ ר כ ז ל ד ו ק ו מ נ ט צ י ה ״ ‪ ,‬ש ת פ ק י ד ו היה ל ג ב ו ת ע ד ו י ו ת‬
‫מהניצולים‬
‫ע ל א ו ד ו ת פשעי מ ל ח מ ה נאציים‪ .‬ה מ ר ב ו‬
‫הסטודנטים‬
‫ה י ה ו ת י ם בווינה‪ ,‬ש א ל כ ס נ ב ח ר ‪ .‬ב א ו ת ה ע ת ל ה י ו ת נ ש י א ו ‪ .‬על מ ס מ ך‬
‫ההקמה‬
‫הוסווה כ מ ו ס ד של ארגון‬
‫ח ת מ ו א ר ת ו ר בן נתן‪ ,‬אלכם‪ ,‬מ א נ ו ס ו ט ו ב י ה פרידמן‪ ,‬ש ז ה ע ת ה הגיע‬
‫לוויגה‪ .‬ל צ י ד ם פ ע ל ו ב מ ר כ ז גם ה ד ״ ר א ר נ ו ל ד ש מ ו ר ק ו ר ו ת ה י ר ש ל ר ‪.‬‬
‫במהלד‬
‫נאציים‪,‬‬
‫ה ש נ ת י י ם הראשוגות ל פ ע ו ל ת ה מ ר כ ז ג צ ב ר ב ו מ י ד ע ר ב ע ל פ ו ש ע י ם‬
‫ש מ ק ו ר ו היה ב ר ב ב ו ת ה פ ל י ט י ם היהודיים‪ ,‬ש ה י ו ב ד ר כ ם ל א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫ב א מ צ ע ו ת מ י ד ע זה זוהו ע ש ר ו ת פ ו ש ע י ם נ א צ י י ם ‪ ,‬ש ה ו ס ג ר ו ע ל פ י ר ו ב ל ש ל ט ו נ ו ת‬
‫הקומוניסטיים‪,‬‬
‫בפעולת‬
‫שזיהה‬
‫שנודעו‬
‫ביחסם‬
‫לפושעי‬
‫הקשוח‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫הזיהוי ב ל ט ו ב ע י ק ר מ א נ ו ס ת א מ נ ט ו ט ו ב י ה פרידמן‪ .‬ה י ה זה מ א נ ו ס ‪,‬‬
‫א ת אגטון ב ו ר ג ר ‪ ,‬מ פ ק ד מ ח ג ה ט ר ז י י נ ש ט ט ‪ ,‬ו א ת ו י ק ט ו ר נ א ג ל ר מ מ א ר ג נ י‬
‫ג י ר ו ש יהודי צ׳כוסלובקיה‪ .‬הוא ה צ ל י ח ל י צ ו ר ק ש ר ג ם ע ם א ה ו ב ת ו ש ל אייכמן‪,‬‬
‫מ ר י ה מ ס ג ב א כ ר ‪ ,‬ולהשלג ב א מ צ ע ו ת ז א ת א ת צ י ל ו מ ו ש ל אייכמן‪ .‬אייכמן‪ ,‬ש ת פ ק י ד ו‬
‫החשוב‬
‫כ ב ר ה י ה ידוע אז‪ ,‬שימש א מ ג ם כ מ ט ר ה מ ר כ ז י ת ל מ א מ צ י ״ ה מ ר כ ז ״ ‪ , ,‬א ך‬
‫למרות‬
‫ב ל כ י ד ת גאצים עוד‬
‫ה פ צ ת ת מ ו נ ת ו ‪ ,‬ל א נ ל כ ד או‪.‬‬
‫טוביה פרידמן החל‬
‫כקצין מודיעין ב צ ב א הפולני ל א ח ר השחרור‪ .‬בווינה פ ע ל ב ת ח י ל ה לבדו ולאחר‬
‫שהוסווה‬
‫גרמני‪ ,‬ל כ ד א ת‬
‫כשבוי‬
‫בוכמאייר‪,‬‬
‫שלקח‬
‫ברצח‬
‫חלק‬
‫ראתם‪.‬‬
‫יהודי‬
‫ב מ ס ג ר ת ״ ה מ ר כ ז ״ ה מ ש י ך פרידמן ל ש ו ט ט בין מ ח נ ו ת שבויים‪ ,‬ב ה ם זיהה פושעים‬
‫ב י נ י ה ם ו י ל ה ל ם בלום‪ ,‬איש‬
‫נוספים‪,‬‬
‫ב״מרכז״‪,‬‬
‫העברת‬
‫שפעל‬
‫ס״ס‪,‬‬
‫בראדום‪ .‬פעילותו של‬
‫אלכס‬
‫מ ו ז כ ר ת ב ע י ק ר ב י צ י ר ת ה ק ש ר ע ם ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש הרוסיים ל צ ו ר ך‬
‫ת י ק י ע ת י ו ת לידיהם‪ .‬ק ש ר ז ה ה י ה ח ש ו ב במיוחד‪ ,‬ש כ ן ה ר ו ס י ם נ ו ד ע ו‬
‫ב ג י ש ת ם הקשוחה לטיפול בפושעי מלחמה‪.‬‬
‫מ א י ד ך ‪ ,‬ב ן נ ת ן א ס ר ‪ .‬ב א י ס ו ר ח מ ו ר ע ל אנשיו‪ ,‬ל ה מ ש י ך ב מ ב צ ע י ח י ס ו ל פרטיים‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת מ ע מ ד ו ה ל י ג א ל י ה מ פ ו ק פ ק בווינה‪ .‬ו ה י ו ת ו א י ש ת נ ו ע ת מ ח ת ר ת ‪ ,‬פ ו ע ל ה י ה‬
‫ש ל מ ת נ ה בדרך‪ .‬אנשיו ל א ג ש מ ע ו ת מ י ד ל פ ק ו ד ת ו ‪ .‬ל פ י ע ד ו ת מ א נ ו ס‬
‫כנציגה‬
‫המשיכו‬
‫תאמנט‪,‬‬
‫לדוקומנטציה״‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫הוא‬
‫ואלכם‬
‫בפעילות‬
‫הנקם‬
‫ל ה ע ר כ ת ו ‪ ,‬חיסלו‪ ,‬ה ו א ו א ל כ ס ב מ ה ל ך פ ע י ל ו ת ם ב ו ו י נ ה ‪ . ,‬כ ־ ‪ 1 6‬או‬
‫גרמנים‪ .‬בשעתו סיפר מאנוס ל ע ת ו נ א י‬
‫כשהוא‬
‫מוסווה‬
‫גם‬
‫בתקופת‬
‫פעילות‪.‬‬
‫״המרכז‬
‫בר‪-.‬זוהר על‬
‫א ר ב ע ‪ -‬מ פ ע ו ל ו ת אלה‪,‬‬
‫ת ח ת הכינוי ״ א ר י ה ״ ‪:‬‬
‫״ ה מ ק ר ה ה ש נ י א י ר ע ב ב א ד אוסןה‪ ,‬ה כ פ ר ‪ ,‬ב ו ה ת ג ו ר ר ה א ש ת ו ש ל אייכמן‬
‫עם‬
‫ילדיה‪ .‬כ מ ו ר ב י ם א ח ר י ם ה ג ע ת י‬
‫גם אני לכפר‬
‫בתקווה לגלות את‬
‫ע ק ב ו ת י ו ש ל אייכמן‪ .‬היו ל י נ י י ר ו ת מ ז ו י י פ י ם ש ל ק צ י ן ס ״ ס ל ש ע ב ר מ מ ו צ א‬
‫ב ל ג י ‪ ,‬איש הלגיון ׳ואלוניה׳‪ .‬א ת ע ק ב ו ת י ו ש ל א י י כ מ ן ל א ג י ל י ת י — א ך‬
‫ב ד ר ך מ ק ר ה ג י ל י ת י סוחר ע ת י ק ו ת ש ש מ ו ה י ה ה א ל ה ‪ .‬ג י נ ת ר ה א ל ה ‪ .‬ה ת י י ד ד נ ו‬
‫מ א ו ד ויום א ה ד פ ת ח ל י ב ו ל פ נ י ‪ .‬ס י פ ר לי‪ ,‬ש מ ר ב י ת ה ח פ צ י ם ‪ ,‬ש ע מ ת ל מ כ י ר ה‬
‫‪59‬‬
‫ב ח נ ו ת ו ‪ ,‬השתייכו ל י ה ו ד י ם ו נ ש ד ד ו מ ה ם ‪ .‬ה ת פ א ר ‪ ,‬ש ג ם הוא ה ש ת ת ף א י ש י ת‬
‫בדיכוי‬
‫ותיאר‬
‫מ ר ד גיטו ו ר ש ה‬
‫לי‬
‫כיצד רצח‬
‫ב ע ו נ ג רב‪,‬‬
‫אחרוני‬
‫את‬
‫;‬
‫בכוכיהם‪ .‬ש ע ה ש ד י ב ר ‪ ,‬ה י ה ע ל י ל ע ש ו ת מ א מ ץ על אגושי‪ ,‬כדי‬
‫המורדים‬
‫ל ה ס ת י ר א ת ר ג ש ו ת י ה א מ י ת י י ם ‪ .‬ו ב א ח ד ה ל י ל ו ת — יצאנו‪ ,‬כ מ ה מ י ד י ד י ואני‪,‬‬
‫ל ב י ת ו ש ל איש זה‪ .‬ח ט פ נ ו א ו ת ו ו כ פ ת נ ו א ת ל י ו ו א ת רגליו‪ .‬א מ ר נ ו לו‪,‬‬
‫י מ י אנחנו‪ .‬אמרנו ל ו ‪ :‬׳אתה ה ו ל ד למותי‪ .‬והובלנו אותו לאגם אלטאוסזה‪,‬‬
‫י‬
‫ש ל י ד ה כ פ ר ‪ .‬ק ש ר נ ו מ ט פ ח ו ת ל פ י ו ו ת ל י נ ו א ב ן כ ב ד ה ע ל צווארו‪ .‬ה ט ל נ ו‬
‫אוחו‬
‫לא‬
‫ל א ג ם ‪ .‬איש‬
‫ראה‬
‫אותנו‪.‬‬
‫ע ד י היום מ ש פ ח ת ו‬
‫אינה‬
‫יודעת‬
‫מה‬
‫אירע לו‪ ,‬היכן נ ע ל ם וכיצד'‪.‬״‬
‫‪1‬‬
‫ה א ם ל א היו בין ה נ י ד ו נ י ם ג ם א נ ש י ם ‪ ,‬ש א ש מ ת ם ל א ה ו כ ח ה מ ס פ י ק ‪ ,‬או אולי‬
‫א ף ח פ י ם מ פ ש ע י ב ד י ע ב ד ה ת י י ח ס מ א נ ו ס ל ש א ל ה זו וטען‪ ,‬כי גם ב ו ו י נ ה ה י ת ה‬
‫דעתו‪ ,‬כי —‬
‫פ ע ם שהורגים' ‪ 100‬א נ ש י ם ‪ ,‬נ ו פ ל י ם ‪ 20‬ח פ י ם מ פ ש ע ‪ .‬ב כ ל מ ה פ כ ה‬
‫״בכל‬
‫נ י ת ז י ם י שבבים‪'.‬״ א ם היינו מ נ ס י ם ׳ ל ח פ ש ב ק פ ד נ ו ת ‪ ,‬מ י אשם ומי ל א אשם‪,‬‬
‫•לא היינו הורגים אף• אחד‪.‬״‬
‫א ד דומה‪ ',‬כ י מקץ‬
‫פ ע י ל ו ת ‪ ,‬ה ח ל 'אלכם ל ה י ו ת אדיש‬
‫שנתיים של‬
‫לפעילו­‬
‫י ו ת ה״מרכז״ והנקמה‪ .‬נ ר א ה ‪ ,‬כ י ב מ ה ל ך הזמן‪ ,‬א י ב ד ה ה נ ק מ ה א ת י ס ו ד ה ל ח י מ ה ‪,‬‬
‫שהיה׳ כ ל ו ל ב ה ק ו ד ם ל כ ן ‪• .‬היא ה פ כ ה ל ה י ו ת ע ת ה ל צ י ר ו ף של ע ב ו ד ה מ ש ר ד י ת‬
‫א פ ו ר ה ו ש ל י צ י ל מ ת מ ש ך ‪ .‬ב א ח ד ה י מ י ם ה ו ד י ע א ל כ ם ל ס ו ב י ה פרדימן‪ ,‬כ י ב ר צ ו נ ו‬
‫לפרוש‪.‬מפעילות‬
‫להקדיש‬
‫במהלר‬
‫ב״מרכז לדוקומנטציה״‪ .‬הוא נימק א ת סיבות הפרישה ברצונו‬
‫א ת זמנו ל ט י פ ו ל‬
‫בבעיות‬
‫ש ה ו ת ו בווינה ח ז ר ו נ ב ח ר‬
‫הסטלנטים‬
‫ח ל ל י י ם ‪ ,‬שעליהן ה י ה‬
‫מופקד‪.‬‬
‫א ל כ ס פ ע מ י י ם כיו״ר הארגון‪.‬‬
‫א ד לדז*ת מ א נ ו ס נ ב ע ה פ ר י ש ת ו‬
‫של‬
‫אלכס ממניעים‬
‫ב א ח ד הימים‪,‬‬
‫נוספים‪.‬‬
‫ב מ ה ל ד ה ח י פ ו ש י ם א ח ר י אייכמן‪ ,‬ה צ י ע מ א נ ו ס ל ס ו ב ל פ ר ל מ ן לחטוף א ת א ש ת ו‬
‫וילדיו‬
‫של‬
‫אייכמן ו ל ה כ ר י ח ו‬
‫בכד‬
‫ל ה ת ג ל ו ת ‪ .‬פרידמן‪,‬‬
‫שראה את‬
‫עצמו‬
‫כאיש‬
‫ה״הגנה״ ו כ פ ו ף ל ה ו ר א ו ת ב ן נ ת ן ‪ ,‬ס י ר ב ‪ .‬ע ל כ ד ה ת פ ר ץ מ א נ ו ס ‪:‬‬
‫״אתה תצר‪ .‬ל ד ע ת מהי ה ס י ב ה האמיתית לפרישתו של אלכם ‪ 1‬אני א ג ל‬
‫לך‪.‬‬
‫הוא‬
‫הצטרף‬
‫לא‬
‫לאצ״ל‪.‬‬
‫׳בלה־בלה׳‪,‬‬
‫יכול‬
‫היה‬
‫להמשיד‬
‫הוא כמוני‪,‬‬
‫טדק‬
‫בשיסות‬
‫]כינויו‬
‫ה״הגנה״‪,‬‬
‫של‬
‫פרלמן[‬
‫עם‬
‫ארתור‪.‬‬
‫— פעולה‪,‬‬
‫הוא‬
‫לא‬
‫זה מ ה ש ק ו ב ע ״ ‪ .‬״‬
‫ו א ם כי מ א נ ו ס עצמו שרוי ה י ה ב ו ו י כ ו ח נ ו ק ב ע ם א ל כ ס א ו ד ו ת ד ר כ ו ה ח ד ש ה ‪,‬‬
‫נראה‪ ,‬כי ביסודו של ד ב ר היה ה צ ד ק עימו‪ .‬א ל כ ם ה צ ט ר ף א מ נ ם ל א צ ״ ל ‪.‬‬
‫‪) ,‬המשך כקובץ הכא(‬
‫‪60‬‬
‫מקודדת‬
‫פפריב‬
‫פנקס בגדין‪ ,‬בעריכת א‪.‬ש‪ .‬שטיין‪ ,‬תל־אביב ‪.1959‬‬
‫ד ו ד ליור‪ ,‬עיר המתים‪ ,‬תל־אביב תש׳׳ו‪.‬‬
‫לעקםיקאן פון נייער יידישער ליטעראטור‪ ,‬ניו יארק ‪.1961‬‬
‫ס פ ר סוסגוביץ והסביבה בזגלמביה‪ ,‬בעריכת מ‪.‬ש‪ .‬גשורי‪ ,‬תל־אביב ‪.1986‬‬
‫אנציקלופדיה של השואה‪ ,‬בעריכת ישראל גוטמן‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬ספרית פועלים‪; 1990 ,‬‬
‫ערכים‪ :‬בגדין‪ ,‬שלזיה עלית מזרחית‪.‬‬
‫תושיה הרצברג‪ ,‬החול הצוחק‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬אחיאסף‪.1986 ,‬‬
‫חיקה קלינגר‪ ,‬מיומן בגיטו‪ ,‬מרחביה‪ ,‬ספרית פועלים וקיבוץ העוגן‪.1959 ,‬‬
‫פרדקה מזיא‪ ,‬רעים בסער‪ ,‬ירושלים‪ ,‬י ד ושם‪.1964 ,‬‬
‫מיכאל בר־זוהר‪ ,‬הנוקמים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬לוין־אפשטיין‪.1969 ,‬‬
‫ליויה רוטקירכן‪ ,‬חורבן יהדות סלובקיה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬י ד ושם‪ ,‬תשכ״א‪.‬‬
‫אשר כהן‪ ,‬המחתרת החלוצית בהונגריה‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪.1984 ,‬‬
‫חיים גחמן ביאליק‪ ,‬כל שירי ביאליק‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬דביר‪ ,‬תשל״ג‪.‬‬
‫עתוגות המחתרת היהודית בוארשה‪ ,‬כר׳ א‪ .‬ירושלים‪ .‬י ד ושם‪ ,‬תש׳׳ם‪.‬‬
‫יהודה באואר‪ .‬הבריחה‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬מורשת וספרית פועלים‪.‬‬
‫רינת גורודנצ׳יק‪ ,‬בריחת תנועות הגוער מזגלמביה‪ .1944—1943 ,‬אוניברסיטת תל־אביב‪.1986 ,‬‬
‫‪Y. Ranz, In Nazi Claws, New York, 1976.‬‬
‫‪Jane Lipski, Memories, Tuscon, Arizona, 1990.‬‬
‫‪Tuvia Friedman, The Hunter, Institute for the Documentation of Nazi War Crimes,‬‬
‫‪Israel, 1961.‬‬
‫מאמרים‬
‫נחום םוקולוב‪ ,‬״משבת לשבת״‪ ,‬הצפירה‪ ,‬י״ז בשבט תרע׳׳ד‪.1914X. ,13‬‬
‫ה ר ב יהודה אבידע‪ ,‬״הרב מצ׳חאנוב ובני ח ר ו — ר׳ יהושעלי מקוטנא והאחים הרבנים‬
‫גרדבארט׳׳‪ .‬הצופה‪ ,‬ט״ז באייר תשל״ז‪.27.4.1956 ,‬‬
‫אביהו רוגן‪ ,‬״מרדכי אגילביץ׳ בזגלמביה״‪ ,‬ילקוט מורשת מ״ז‪ ,‬נובמבר ‪.1989‬‬
‫אלכם גוטמן‪ ,‬״פרוטוקול״‪ ,‬משואה אי‪.1973 ,‬‬
‫״פרקי בגדין״‪ ,‬ידיעות ב י ת לוחמי הגיםאות מם׳ ‪ 2 2 ,‬א פ ר י ל ‪.960i‬‬
‫חגה וירניק )שלזיגגר(‪ ,‬״עדות אחת״‪ ,‬ילקוט מורשת א׳‪ ,‬גובמבר־דצמבר ‪.1963‬‬
‫ר ח ג ב ר ג יעקב וגתמון אלכם‪ ,‬״שדדנו נשק מגרמני״‪ ,‬ידיעות יד־ושם‪ ,‬מ ס ׳ ‪.20—19‬‬
‫יעקב רתגברג‪ ,‬״בודדים במאבק״‪ ,‬משואה ב׳‪.1974 ,‬‬
‫יעקב רחגברג‪ ,‬״בהוגגריה״‪ ,‬משואה ג׳‪.1975 ,‬‬
‫ד ב גולדשטיין‪ ,‬״אלכס״‪ ,‬מעריב‪.14.8.1981 ,‬‬
‫ראיונות‪ ,‬שיחות‪ ,‬מכתבים‬
‫תושיה הרצברג‪.‬‬
‫שלום הרצברג‪.‬‬
‫יהושע אפרון‪.‬‬
‫קרולה בדם‪.‬‬
‫ש ב ע אינגסטר‪.‬‬
‫אברהם מגלה‪.‬‬
‫מאגוס דיאמנט‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫מ ת ם ברנבלט )שנצר(‪.‬‬
‫״שתור ולבן״ — תכנית רדיו בעריכת א ת י פולק בהשתתפות‪ .‬תושיה הרצברג‪ ,‬דינה‬
‫פירסטנברג־גלבוע‪ ,‬אמיל בריג‪.‬‬
‫מ כ ת ב אוסקר קראסניאנםקי לשוואלב‪,4.9.43‬‬
‫מכתב יוסף קורניאנסקי לוניה‪.26.8.43 ,‬‬
‫)בארכיון קושטא ‪.(1/93S‬‬
‫עדויות כארכיוגי‪8‬‬
‫ארכיון יד ושם‪ .1 :‬פקידת היודנראט‪ .2 .‬אמיל בדיג‪ .3 .‬דוד מרגלית‪.‬‬
‫ארכיון מורשת‪ :‬טובקה גוטמן‪.‬‬
‫ארכיון ציוני‪.‬מרכזי‪ :‬ישראל הוכהאוזר‪.‬‬
‫ארכיון משואה‪ .1 :‬אסתר גוטמן )תושיה ד‪.‬רצברג(‪ .2-.‬אלכס גתמון‪ .3 .‬ישעיהו רוזנבלום‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.4‬יעקב רוזנברג‪ .5 .‬פינק טריימן‪• .‬‬
‫‪62‬‬
‫ה י ס ט ו ר י י ם‬
‫ע י ו נ י ם‬
‫רוני שטאובר ‪...‬‬
‫ע ז ר ה‬
‫פ ע ו ל ו ת‬
‫מ ה ו נ ג ר י ה‬
‫ו ה צ ל ה‬
‫ו ה ה ש פ ע ה‬
‫‪ — 1942‬ר א ש י ת‬
‫בשלהי‬
‫ששמה‬
‫לה‬
‫הגרמגית‪.‬‬
‫למטרה‬
‫באותה‬
‫״ועדת העזרה‬
‫שהגיעו‬
‫ב ש ט ח י‬
‫ה ג ר מ נ י ת *‬
‫‪ ,1943‬ה ח ל ה ל פ ע ו ל ב ק ו ש ט א ״ ה מ ש ל ח ת הארץי־ישראלית״‪,‬‬
‫לבחון‬
‫תקופה‬
‫דרכי‬
‫החלה‬
‫עזרה‬
‫ליהודים‬
‫להתארגן‬
‫בארצות‬
‫חברי‬
‫ביוזמת‬
‫הכיבוש‬
‫וההשפעה‬
‫״האיחוד״‬
‫בבודפשט‪.‬‬
‫וההצלה׳‪ /‬כדי להקל על מצוקתם של ‪.‬הפליטים' הבלתי־ליגלים‪,‬‬
‫מסלובקיה‬
‫ב‪.‬־‪ .19‬ב מ ר ס‬
‫ה ש ל י ש ה‬
‫מראשית‬
‫ומפולין‪.‬‬
‫ועד לכיבוש‬
‫‪1943‬‬
‫הגרמני‬
‫הוגגריה‬
‫של‬
‫‪ 1944‬ה ת פ ת ח ק ש ר א י נ ס נ ס י ב י ‪ .‬בין ה ש ל י ח י ם ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם ל ב י ן‬
‫בבודפשט‪!.‬‬
‫חברי‬
‫״הוועדה״‬
‫חברי‪.‬‬
‫״המשלחת״‬
‫בקושםא‬
‫ב מ ו ק ד ק ש ר ‪ ,‬זה‬
‫ושל •הפעילים‬
‫עמדו‪ .‬ה נ ס י ו נ ו ת‬
‫הציונים‬
‫המשותפים של‬
‫בהוגגריה ‪.‬להושיט‪ .‬עזרה‬
‫ולהציל‪ .‬יהודים‪ ,‬ש ש ר ד ו ב ש ט ח י ה ש ל י ט ה ו ה ה ש פ ע ה ה ג ר מ נ י ת ‪. .‬‬
‫במהלך‬
‫שנת‬
‫נ ש ל ח ו ‪ .‬מהונגריה‪,‬‬
‫‪1943‬‬
‫על‬
‫ו ב י ו ז מ ת ח ב ר י ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ופעילי‬
‫ולגיטאות‬
‫למחנות‬
‫באמצעות‬
‫להשיג‬
‫שליחים‬
‫בעיקר‬
‫בפולין‬
‫שונים‬
‫א ל ה • גיסו גציגי‬
‫שלושה‬
‫א‪.‬‬
‫יעדים‪:‬‬
‫ולשרידי‬
‫הישוב‬
‫העברת‬
‫פי‬
‫בקשת‬
‫בקושטא‬
‫״המשלחת״‬
‫ת נ ו ע ו ת ‪ ,‬ה נ ו ע ר ‪ .‬ב ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬שליחים‬
‫קהילות‬
‫י ה ו ד י ו ת "בתחומי‬
‫בקושטא ופעילי‬
‫עזרה‬
‫לשרידי‬
‫הייל‪.‬‬
‫ההצלה‬
‫בבודפשט‬
‫הקהילות‬
‫היהודיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אירגון ב ר י ח ה — ‪ .‬״ ה ט י ו ל ״ ש ל יהודים ו ב ע י ק ר ש ל ח ל ו צ י ם ‪ .‬ו פ ע י ל י ם צ י ו נ י ם‬
‫להונגריה‪ .‬ג‪ .‬ה ש ג ת מ י ד ע ע ד כ נ י ו מ ה י מ ן ע ל גורלן ש ל ק ה י ל ו ת ‪ .‬י ה ו ד י ו ת ו פ ע י ל י ם‬
‫ציוניים‬
‫מרכזיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫* חלק מעבודת מ‪.‬א‪ .‬של המחבר על ״פעילותה של ׳ועדת העזרח וההצלה׳ בודפשט‬
‫־עד•• הכיבוש הגרמני״ אוניברסיטת תל־אביב‪;1990 ,‬‬
‫‪63‬‬
‫א‪.‬‬
‫ה ע ב ר ת עזרה לשרידי ק ה י ל ו ת יהודיות באזורי‬
‫באמצעות‬
‫ר ש ת ה ב ל ד ר י ם ‪ ,‬שאירגגה ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״‬
‫דרך‬
‫מקושטא‬
‫באזורי‬
‫השליטה‬
‫הונגריה‬
‫השליטה‬
‫או‬
‫הגרמנית‪,‬‬
‫ישירות‬
‫מקושטא‬
‫בעיקר‬
‫בפולין‪,‬‬
‫תמיכה‬
‫אך‬
‫ב ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬נשלהד‪,‬‬
‫כספית‬
‫גם‬
‫הגרמנית‬
‫ליהודים‪,‬‬
‫הדייר‬
‫בשטחי‬
‫ששרדו‬
‫וגרורותיו‪.‬‬
‫פ ע י ל ו ת זו ה ח ל ה זמן ק צ ר ל א ח ר י צ י ר ת ה ק ש ר שבין פ ע י ל י ה ״ א י ח ו ד ״ ב ב ו ד פ ש ט‬
‫השליחים‬
‫לבין‬
‫של‬
‫הארץ־ישראליים בקושטא ועם ראשית פעילותה‬
‫״הוועדה״‪,‬‬
‫והיא נ מ ש כ ה ל א ו ר ך כ ל ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬ש ק ד מ ה ל כ י ב ו ש ה של ה ו נ ג ר י ה ע ל ידי הגרמגים‪.‬‬
‫ה נ ס י ע ו ת ל י צ ו ר ק ש ר מ ב ו ד פ ש ט לפולין היוו ה מ ש ך ל פ ע י ל ו ת ‪ ,‬ש ב ה ה ח ל ו ח ב ר י‬
‫״קבוצת‬
‫שונות‬
‫ב ב ר ט י ס ל ב ה כ ב ר בסוף‬
‫העבודה״‬
‫בפולין נודע‬
‫״דרור־החלוץ״‬
‫‪ .1942‬על‬
‫מסלובקיה‬
‫הקשר‬
‫לשליחים הארץ־ישראליים מ מ כ ת ב י ו של‬
‫לערים‬
‫נ ת ן שוולב‪ ,‬נציג‬
‫מ ג ׳ נ ב ה ‪ ,‬מ י ד עם ת ח י ל ת פ ע י ל ו ת ם ב ק ו ש ט א ‪ .‬ב ס ו ף י נ ו א ר נ ת ק ב ל ו‬
‫ב ק ו ש ט א מ כ ת ב י ם ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ש ג ש ל ח ו בדואר ישירות מ ב ר ט י ס ל ב ה ‪ .‬ר א ש י ה ת ג ו ע ו ת‬
‫דיווחו‬
‫החלוציות‬
‫הקשר‪ ,‬שהצליחו ליצור עם‬
‫על‬
‫תנועות‬
‫חברי‬
‫נוער‬
‫ציוניות‬
‫ב ב נ ד י ן )‪ (Bedzin‬ו ע ל העזרה‪ ,‬ש ה ם מ ע ב י ר י ם אליהם‪.‬‬
‫הצלחותיהם‬
‫ש ל ה ש ל י ח י ם מ ס ל ו ב ק י ה ל ה ג י ע לפולין ע ו ר ר ו ב ק ר ב גציגי ה י ש ו ב‬
‫את‬
‫ששרדו‬
‫בקושטא‬
‫ה ת ק ו ו ה ‪ ,‬כ י גיתן ל ה ר ח י ב‬
‫פ ע י ל ו ת זו‬
‫ליהודים‪,‬‬
‫ולהעביר‬
‫ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח ג ו ת ‪ ,‬ת מ י כ ה כ ס פ י ת גיכרת‪ ,‬ש ת ס י י ע ל ה ם ב מ א ב ק ה ה ש ר ד ו ת היומיומי‪,‬‬
‫ל מ צ ו א מ ק ו ם מסתור ובבריחה לסלובקיה ולהוגגריה‪.‬‬
‫בנסיונות‬
‫בראשית‬
‫לפולין‬
‫זמן‬
‫‪1943‬‬
‫״‪...‬זוהי‬
‫קצר אחר‬
‫עורה‬
‫ס ב ר ו א ו מ נ ם השליחים ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם ‪ ,‬כ י ה ק ש ר מ ס ל ו ב ק י ה‬
‫כ ע ת ה ד ר ך היחידה של א פ ש ר ו ת ה ג ש ת ע ז ר ה‬
‫כך‬
‫התגבשה‬
‫גם‬
‫ב ק ו ש ט א ההערכה‪ ,‬כי‬
‫לחברינו״‪ .‬אולם‬
‫מ ב ו ד פ ש ט גיתן לשלוח‬
‫ל ג י ט א ו ת ו ל מ ח ג ו ת בפולין‪ .‬דומה‪ ,‬כי ה ע ר כ ה זו ג ב ע ה מ ה ד י ו ו ח י ם ‪ ,‬שהגיעו‬
‫ה״איחוד״‬
‫מפעילי‬
‫על‬
‫ראשית פעילותה של‬
‫״ועדת‬
‫וההצלה״‬
‫העזרה‬
‫ובעיקר‬
‫מ ה צ ל ח ת ו ש ל ש מ ו א ל •שפריגגמן לארגן ר ש ת ב ל ד ר י ם א מ י ג ה ו ק ב ו ע ה בין ב ו ד פ ש ט‬
‫לקושטא‪*.‬‬
‫במכתבים‬
‫כבר‬
‫התבקשו‪-‬חברי‬
‫שנשלחו‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫מקושטא‬
‫לבודפשט‬
‫קשר‬
‫״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה וההצלה״ ל נ ס ו ת ל י צ ו ר‬
‫באמצעות‬
‫הבלדרים‪,‬‬
‫עם שרידי קהילות‬
‫יהודיות‬
‫ב א ר צ ו ת ה ש ל י ט ה ו ה ה ש פ ע ה ה ג ר מ ג י ת ו ב ע י ק ר ע ם פולין‪ .‬גציגי ה י ש ו ב‬
‫בקושטא‬
‫כ ת ב ו ל פ ע י ל י ם ב ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬כי ה ם ר ו א י ם ב ״ ו ע ד ה ״ ו ב ש ל י ח י ה א ת הגוף‬
‫א ש ר ב א מ צ ע ו ת ו יגסו ל ה ע ב י ר ת מ י כ ה ליהודים‪ ,‬ב ע י ק ר פ ע י ל י ה ת ג ו ע ו ת‬
‫העיקרי‪,‬‬
‫ה ח י י ם עדיין ב פ ו ל י ן ואף ב ת ח ו מ י הרייך בויגה‪ ,‬ב פ ר א ג ו ב ט ר ז י י ג ש ט ט ‪.‬‬
‫הציוגיות‪,‬‬
‫״ ‪ .‬״ ה ק ש ר ה ז ה ] ק ש ר ה ב ל ד ר י ם בין ב ו ד פ ש ט ל ק ו ש ט א [ ה ו א ב ע ל ח ש י ב ו ת ה י ס ט ו ר י ת‬
‫ב ש ב י ל כ ם וגם ב ש ב י ל משפחותינו ]התנועות הציוניות[‬
‫גם‬
‫רוצים‬
‫ב י ת ר הארצות‪ .‬אנו‬
‫ל ר א ו ת •בכם א ת ה מ פ ת ח ל א פ ש ר ו ת ש ל נ ו ל ע ז ו ר ל כ ם ו ד ר כ כ ם ו ע ל י ד כ ם‬
‫ג ם ל י ת ר ה א ר צ ו ת ״ כ ת ב ו וניה פומרנץ‪ ,‬מ נ ח ם ב ד ר ו ז א ב שינד‪ ,‬א נ ש י ״ ה מ ש ל ח ת ״ ‪,‬‬
‫לחברי‬
‫ה ״ ו ע ד ה ״ ב ־ ‪ 1 2‬במרץ‪*.‬‬
‫נראה‪,‬‬
‫לשטחי‬
‫כ י ר ו ב כ ס פ י הישוב‪ ,‬שגשלחו מ ק ו ש ט א‬
‫במהלך‬
‫השליטה הגרמנית במזרח‪ ,‬דרום־מזרח ומרכז‬
‫‪1943‬‬
‫אירופה‪,‬‬
‫ותחילת‬
‫‪1944‬‬
‫ה ו ע ב ר ו ע ל ידי‬
‫השליחים‪,‬‬
‫ש ג י י ס ה ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ‪.‬וההצלה״ ב ב ו ד פ ש ט ‪ .‬ה כ ס פ י ם ג ש ל ח ו ב א מ צ ע ו ת‬
‫הבלדרים‬
‫ת ח י ל ה ‪ .‬ל״ועדה״‬
‫‪64‬‬
‫ישירות‬
‫ליעדים‪,‬‬
‫שגקבעו‬
‫בקושטא‪,‬‬
‫או‬
‫שהועברו‬
‫הלאה‬
‫בבודפשס‬
‫ומכאן ג ש ל ח ו‬
‫לגיסאות‬
‫ו מ ח נ ו ת בפולין‪,‬‬
‫לאזורי‬
‫לברםיסלבה‪,‬‬
‫השליטה‬
‫לזגרב‪,‬‬
‫הגרמנית‪ .‬כ ך הועברו כספים‬
‫ולסרזייגשטם‪.‬‬
‫לפראג‬
‫ב ג י ג ו ד לאופן‪ ,‬ש ב ו גהגה ״ ה מ ש ל ח ת ״ ‪ ,‬ל ג ב י ה כ ס פ י ם ‪ ,‬ש ג ש ל ח ו ל ת מ י כ ה ב פ ל י ט י ם‬
‫ב ה ו ג ג ר י ה ‪ ,‬גלוו ל כ ס פ י ם ‪ ,‬ש נ ש ל ח ו ד ר ד ב ו ד פ ש ט ל ש ס ח י ה ש ל י מ ה הגרמגית‪ ,‬ה ו ר א ו ת‬
‫חד־משמעיות‬
‫ל ג ב י יעדיהם‪ .‬ח ב ר י ״ ה מ ש ל ח ת ״ ‪ .‬ס ר ב ו ל ה ש א י ר סוגיה זו ל ש י ק ו ל‬
‫ד ע ת ה ש ל ״הועדה״ ו א ף ה י ת ר ו ב פ ע י ל י ם ב ב ו ד פ ש ס ל מ ל א ב ק פ ד ג ו ת א ח ר הוראותיהם‪.‬‬
‫כ ד ל מ ש ל ‪ ,‬כ א ש ר גשלהו ב מ א י ‪ 1943‬מ א ת י י ם מ ס ב ע ו ת ז ה ב ד ר ד ב ו ד פ ש ס לפולין‪,‬‬
‫כתבו‬
‫לשפרינגמן‪,‬‬
‫נ צ י ג י הישוב‬
‫יואל‬
‫ומשה‬
‫ברנד‬
‫המאתיים‬
‫ש ו ו י ג ר ‪ ...» :‬כ ל‬
‫ח ת י כ ו ת ה ן ע ב ו ר צביה ]פולין[ אסדר ל פ פ ל ה ש ת מ ש ב ה ן ל מ ט ר ו ת ‪ .‬א ח ר ו ת ]כד־‬
‫ב מ ק ו ר [ ‪ .‬ז ה קודש ע ב ו ר השליח‪ ,‬א ש ר י צ א ל כ ל‬
‫ל ח ב ר י ה מ ש ל ח ת ‪ ,‬כ י ״הוועדה״‬
‫התברר‬
‫לפעילים‬
‫ה ם מיהרו להעיר‬
‫כ א ל ה ל א יישנו ב ע ת י ד ‪:‬‬
‫לזגרב כסף על‬
‫ה מ ק ו מ ו ת א צ ל צביה״‪ .‬כ א ש ר‬
‫העבירה ע ל ד ע ת עצמה כספים לזגרב‪,‬‬
‫מ ה נ ו ה ל ודרשו‪ ,‬כ י‬
‫מקרים‬
‫בבודפשט‪ .‬ע ל‬
‫״התפלאנו ק צ ת ע ל ש מ ס ר ת ם הוראה לשליח‬
‫לשלם‬
‫אד‬
‫ור ק‬
‫להבא‬
‫חשבוננו‪.‬‬
‫החריגה‬
‫נבקשכם‬
‫לעשות א ת‬
‫ההעברות‬
‫] כ ד ב מ ק ו ר [ ל פ י ה ה ו ר א ו ת שלנו‪.‬״ ה ג צ י ג י ם ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם הדגישו‪ ,‬כי המידע‪,‬‬
‫א ל י ה ם מ מ ק ו ר ו ת שונים‪ ,‬מ א פ ש ר ל ה ם ל ר א ו ת א ת ה ת מ ו נ ה ה כ ו ל ל ת ש ל‬
‫המגיע‬
‫מ צ ב ה י ה ו ד י ם ב א ר צ ו ת ה ש ו ג ו ת ו ל ה ח ל י ט ע ל ס ד ר ה ע ד י פ ו י ו ת ב ח ל ו ק ת הכספים‪*.‬‬
‫ו ב מ ר ץ ‪ 1943‬יצאו מ ב ו ד פ ש ט ש ל י ח י ם ר א ש ו ג י ם ל ע ר י ם בפולין וכן‬
‫בפברואר‬
‫ג ם ל פ ר א ג ו ל ס ר ז י י נ ש ט ם ‪ .‬מ ס ר ת ם היתד• ל ג ס ו ת ו ל י צ ו ר ק ש ר ע ם פ ע י ל י ם ציוניים‪,‬‬
‫שכתובותיהם‬
‫נמסרו ל ה ם‬
‫בקושטא‬
‫ובבודפשס‬
‫ולהעביר אליהם תמיכה‬
‫ולנסות‬
‫כ ס פ י ת ‪ .‬השליח‪ ,‬כ נ ר א ה יוז׳י ויניגר‪ ,‬ש פ ע ל ב ש ר ו ת מ ט ה ה א ב ו ו ה ר בוינה‪ ,‬ה ת ב ק ש‬
‫ל י צ ו ר ק ש ר ע ם ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת בוורשה‪ .‬ע ם ש ו ב ו ב א פ ר י ל ל ה ו נ ג ר י ה‬
‫ס י פ ר ל ש ו ל ח י ו ‪ ,‬כי הגיע לוורשה ו נ י ס ה ל א ת ר א ת ה ח ב ר י ם ‪ ,‬ש כ ת ו ב ו ת י ה ם ‪ ,‬כ נ ר א ה‬
‫באזור‬
‫ה״ארי״‪,‬‬
‫]כאשר‬
‫נ ש ל ח השליח[‪ ,‬כ י ה ח ב ר י ם ע ב ר ו ב י נ ת י י ם ל צ ׳ נ ס ט ו כ ו ב ה ו ל ב נ ד י ן ״ ‪ . ,‬כ ת ב ו‬
‫הפעילים‬
‫נ מ ס ר ו לידו‪,‬‬
‫א ו ל ם ל א מ צ א איש‪.‬‬
‫״לצעריגו‪ ,‬ע ו ד ‪ .‬ל א‬
‫ידענו‬
‫ב ב ו ד פ ש ט ל ק ו ש ט א ‪ .‬מדיווחיו ש ל ‪ .‬ה ש ל י ח ה ת ב ר ר ‪ ,‬כ י ל א ה צ ל י ח ל ח ד ו ר‬
‫כ ל ל א ל תון־ הגיטו‪ .‬ה ו א מ ס ר ל ח ב ר י ״ ה ו ו ע ד ה ״ ‪ . ,‬כ י ה א ז ו ר נ ח ס ם )‪,(abgessperit‬‬
‫בגלל המגפה שפרצה בו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ש ל י ח נ ו ס ף ‪ ,‬ב ו נ ד י גרוס‪ ,‬יהודי מ ו מ ר ‪ ,‬ש פ ע ל ע ב ו ר ש ר ו ת י ה ר י ג ו ל ה ג ר מ נ י ם ‪,‬‬
‫ההוגגרים‬
‫ו א ף ‪ .‬ע ב ו ר גורמי ביון מ ע ר ב י י ם ‪ ,‬ה ת ב ק ש ע ל י ד י ״ ה מ ש ל ח ת ״ ב ק ו ש ט א‬
‫״הוועדה״‬
‫בתאום עם‬
‫בבודפשם‬
‫לנסוע‬
‫לטרזיינשטט‪,‬‬
‫פראג‬
‫ולגיסאות‬
‫בפולין‪.‬‬
‫״ נ ס י ע ת ו ה י א ח ש ו ב ה מ א ו ד ל נ ו ‪ ,‬ה ו א י ל ואין א נ ו מ צ ל י ח י ם ב ש ו ם אופן ל ה ש י ג‬
‫ק ש ר עם‪ ,‬מ ק ו מ ו ת ‪ -‬א ל ה ‪ .‬מ ח ו ץ ‪ -‬ל ז ה אנו־ מ ע ו נ י נ י ם ל ה ע ב י ר ל מ ק ו מ ו ת א ל ה ג ם עזרה‪...‬‬
‫ל א חשוב לנו‪ ,‬א ם ה ו א י ר ו י ח מ ז ה ע ל ל י השער או דברים ת מ י ם לזה‪ .‬חשוב‬
‫ל ג ו הגיסיון‬
‫הגדול‬
‫להגיע‬
‫למקומות אלה‪ .‬את‪ .‬כ ל זה‬
‫ח ב ר י ג ו א ל י ע ז ר קפלן‪.‬״ כ ת ב ו מ ק ו ש ס א ל ב ו ד פ ש ט ‪.‬‬
‫עשינו‬
‫בהתיעצות‬
‫עם‬
‫‪7‬‬
‫ש ל י ח ו ת זו ל א יצאה כ נ ר א ה ‪ .‬א ל ה פ ו ע ל כ ל ל ו ה ש ל י ח י ם הארץ־ישראליים‪ ,‬ש ת ל ו‬
‫בהצלחתה‬
‫ת ק ו ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬כ ת ב ו ב ס ו ף א פ ר י ל ל ח ב ר י ״הוועדה״‪ ,‬כ י ע ל י ה ם ל נ ק ו ט‬
‫כ ל יוזמה‬
‫בשטחי‬
‫אפשרית‪ ,‬כ ד י‬
‫לשלוח‬
‫בלדרים‬
‫נוספים אל‬
‫יהודים‪,‬‬
‫ששרדו‬
‫ה י כ ב ו ש ‪ :‬״ כ ו א ב י ם א נ ו מ א ו ד ע ל ה י ד י ע ה ‪ ,‬כל ה ש ל י ח ל א ס י ד ר א ת ה ד ר ו ש ב פ ר א ג ‪,‬‬
‫ט ר י ז י נ ש ט ס ‪ .‬ו א ף ל א א צ ל ‪.‬צביה‪ .‬א נ ו‬
‫משביעים ‪.‬אותכם‪ :‬אל‬
‫תנוחו •אף לרגע‪,‬‬
‫‪65‬‬
‫חפשו‪ ,‬אתרו‪ ,‬המציאו כל דרך להגיע אליהם עם העזרה שלנו• אץ לנו דרך‬
‫אחרת ]כך במקור[‪ .‬על תשימו לב לשום הוצאות של ההעברה עצמה‪ .‬שלמו‬
‫לשליח אח כל הוצאוח הנסיעה‪ ,‬שלמו לו גם אחוזים‪ .‬מהסכום ובלבד שיגיע‪.‬״‬
‫במאי נעשה ניסיון נוסף ליצור‪ .‬קשר עם גיטאוח בפולין‪ .‬שליח יצא לגיטו‬
‫בבנדין כדי לנפוח וליצור קשר עם חברי חנועוח הנוער הציוניוח‪ ,‬שפעלו בו‪ .‬השליחים‬
‫הארץ־ישראליים בקושטא סברו‪ ,‬כי ‪.‬כדאי לרכז אח המאמצים בניסיון להגיע‬
‫לגיטאות זגלמביה‪ .‬הם כחבו לחברי ״הוועדה״ בבודפשט‪ ,‬כי באופן יחסי לגיטאוח‬
‫בתחום הגנרל־גוברנמן יקל על השליח להגיע לאזור זה‪ :‬״לבגדסבורג ]בגדין[‬
‫הוא יכול לגסוע בלי‪.‬כל •רישיון‪ .‬נוסף — הואיל ועיר זו היא בשטח ‪.‬הרייך‬
‫ואינה שייכת לגנרל ־גוברגמן‪.‬״‬
‫יתכן‪ ,‬כי השליח הגיע לאזור וגלמביה‪ ,‬אולם נראה‪ ,‬כי לא עלה בידו להיפגש‬
‫עם הפעילים הציונים ולמסור לידיהם את התמיכה הכספית‪ .‬על פי ההסדר‪,‬‬
‫שנקבע בין הבלדרים לשולחיהם‪ ,‬היה על הבלדר לאתר בעיר‪ ,‬שאליה הגיע‪,‬‬
‫את האדם‪ ,‬אשר שמו וכתובתו נמסרו לו בקושטא או בבודפשט ולהעביר לו‬
‫את כספי התמיכה‪ .‬הבלדר צריך היה למסור את הכסף ״מכיסו״‪ ,‬בהתאם לשיטה‪,‬‬
‫שהיתר‪ ,‬גהוגה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬גם בהעברת הכספים בין קושטא לבודפשט‪ .‬רק‬
‫לאחר שמסר בבודפשט או בקושטא אישור‪ ,‬שהכספים אכן הועברו ליעדם‪ ,‬הוחןר‬
‫לו הכסף בתוספת התשלום עבור השליחות‪ .‬הבלדר‪ ,‬שיצא לבנדין‪ ,‬כנראה אחד‬
‫מאנשי האבווהר‪ ,‬מסר עם שובו‪ ,‬באמצעות בוגדי גרוס לאנשי המשלחת‪ ,‬כי‬
‫גפגש בבגדין עם הרשל שפריגגר )מראשי ״דרור״ בוגלמביה( ומסר לו את מכתבה‬
‫של ״המשלחת״ ואת כספי התמיכה ששלחה‪ ,‬אולם גאלץ‪ ,‬בדרך חזרה‪ ,‬להשמיד‬
‫את המכתב‪ ,‬שהפקיד שפריגגר בידו‪ .‬כדי להוכיח את אמיתות דבריו‪ ,‬הביא עמו‬
‫כרטיס טראם מבנךין לסוסנוביץ )‪ (sosnowiec‬ולקטוביץ )‪.(Katowice‬‬
‫בראשית יוגי עדיין סברו בקושטא על פי הדיווחים‪ ,‬שהגיעו מבודפשט‪. ,‬כי‬
‫הבלדר אכן נפגש עם חברי תנועות הנוער בבנדין‪ :‬״שמענו לפני כמה ימים‪,‬‬
‫כי אחד• השליחים נמצא בדרך הנה ומביא אתו מכתבים ואישורים משרידי‬
‫חברינו בבגדסבורג״‪ ,‬כתבו לבודפשט וזקפו את הצלחת המיבצע לזכותה של‬
‫״הוועדה״‪ .‬אולם לקראת סוף אותו חודש‪ ,‬כנראה לאחר בואו של גרוס לקושטא‪,‬‬
‫התברר לגציגי הישוב‪ ,‬כי למעשה נכשלה השליחות ובמכתבם לחברי ״הוועדה״‬
‫בבודפשט ב־‪ 24‬ביוגי הדגישו‪ ,‬כי סרבו להאמין לדברי הבלדר‪ :‬״כמובן שלא‬
‫מסרנו• לגרו ]בוגדי גרוס[ דבר הואיל והוא לא הביא לגו את האישור״‪ .‬יש‬
‫לציין‪ ,‬כי במכחבים ששלחו לארץ‪ ,‬כחבו‪ ,‬כי היה זה הבלדר עצמו‪ ,‬שסרב לקבל‬
‫אח הכסף‪ ,‬עד אשר לא יביא אח הקבלה‪ .‬יחכן כי סחירה זו גבעה מרצוגם של‬
‫‪.‬‬
‫השליחים בקושטא להציג אח הבלדרים במכהביהם לארץ באור חיובי‪**.‬‬
‫באוחו זמן נעשה גיסיון ליצור קשר מבודפשט גם עם קרקוב‪ .‬היה זה גיסיון‬
‫ראשון לשלוח חמיכה ליהודים בבירח הגנרל־גוברנמן ולכן הפקיד שפריגגמן‬
‫בידי הבלדר ‪ 200‬תלד בלבד‪ .‬פרט לכסף גשא עמו השליח לקרקוב גם העתקי‬
‫מכתבים מקושטא‪ .‬קשה לדעת מה היו תוצאוחיה של שליחוח זו‪ .‬ספק אם יצאה‬
‫כללי אל הפועל‪ .‬יתכן כי היה זה הבלדר‪ ,‬אשר עליו כתב שפרינגמן לקושטא‬
‫בסוף יולי‪ ,‬כי נסע לקרקוב* ללבוב וללובלין אולם חלה בדרך ולא המשיך‬
‫במסעו‪ .‬כך או כך‪ ,‬בסוף יוני לא •התקבל עדיין בקושטא כל מידע על ביצוע של‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪66‬‬
‫ש ל י ח ו ת זו ו פ ו מ ר נ ץ ו ש י נ ד ד ח ק ו ב ש פ ר י נ ג מ ן ״להודיע ל נ ו מיד‪ ...‬ה א ם ח ז ר ה א י ש‬
‫מ ק ר ק ] ק ר ק ו ב [ ? מ ה הן ה א פ ש ר ו י ו ת ל ה ב א ‪ .‬״ ״‬
‫ביוני‬
‫כל‬
‫של‬
‫גבר לחצה‬
‫״המשלחת״‬
‫״הוועדה״‬
‫בקושטא על‬
‫לעשות‬
‫בבודפשט‬
‫מ א מ ץ כדי ל ש ל ו ח ש ל י ח י ם ל פ ו ל י ן ‪ ,‬ב ע י ק ר ל א ח ר שהגיעו ל ק ו ש ט א ה י ד י ע ו ת‬
‫ה ר א ש ו ג ו ת על ה מ ר ד ב ג י ט ו ו ר ש ה ‪ :‬״ מ מ ק ו ר ו ת שוגים ו ב ע י ק ר מ ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל ‪.‬‬
‫אל‬
‫]הפולנית[‬
‫הבירה‬
‫עיר‬
‫ברודצקי‬
‫של‬
‫לשיתרי‬
‫]המוגה‬
‫הפולגית‬
‫המחתרת‬
‫מ ו ו ר ש ה ללונדון[ ה מ ע י ד ו ת כי ב ע י ר ה ב י ר ה ]ורשה[ ו ג ם ב ק ר ק ‪ .‬היו ב מ ש ך ה ח ו ד ש י ם‬
‫ה א ח ר ו נ י ם ה ת א ב ק ו י ו ת ע ם א ח י נ ו היהודים‪ ,‬א ש ר ע מ ד ו ע ל נ פ ש ם ו כ ב ו ד ם ‪ .‬״‬
‫נציגי‬
‫הישוב ה צ י ע ו ל פ ע י ל י ם ב ב ו ד פ ש ט ל נ ס ו ת ו ל ה ע ז ר ג ם ב ו ו ע ד ה ה פ ו ל נ י ת ‪,‬‬
‫שפעלה‬
‫אשר‬
‫״אנו‬
‫בהונגריה‪.‬‬
‫כ י יש‬
‫יודעים‪,‬‬
‫אנשים‬
‫להם‬
‫מונקץ‪/‬‬
‫בסביבות‬
‫ע ו ב ר י ם א ת ה ג ב ו ל ו מ ו ס ר י ם א ת ה ע ז ר ה שלהם‪ ...‬אין ל נ ו ב ר י ר ה א ח ר ת ‪ ,‬א נ ו מ ו כ ר ח י ם‬
‫לאחוז בכל האמצעים למען ל פ י ת א ת החומה העבה הסוגרת על מדינה‪ ,‬שהיתה‬
‫מ ב צ ר ה י ה ד ו ת ש ל נ ו ‪ .‬א ת ם מ ו כ ר ח י ם ל ה נ י ע א ת כ ל הגורמים לכך‪ ...‬ת ב י נ ו ‪ ,‬ש מ כ א ן‬
‫אין‬
‫אמצעותכם‪.‬״‬
‫א נ ו יכולים ל ע ש ו ת ד ב ר ב ל י‬
‫נוכח כשלונם של השליחים‪ ,‬שיצאו לוורשה ולבנדין לאתר א ת ח ב ר י התנועות‬
‫ה ח ל ו צ י ו ת ו ל מ ס ו ר ל ה ם א ת כ ס פ י ה ת מ י כ ה ‪ ,‬הורו ה נ צ י ג י ם הארץ־ י ש ר א ל י י ם ל ״ ו ע ד ה ״‬
‫למסור לשליחים‪ ,‬כי אם אינם מוצאים א ת בעל ה כ ת ו ב ת שאליה נשלחו‪ ,‬עליהם‬
‫את‬
‫למסור‬
‫הדגישו‪,‬‬
‫האמצעים‬
‫כי‬
‫במתן‬
‫ליודנראט‪,‬‬
‫ה ע ז ר ה ‪ ,‬״אין‬
‫בו ראו נציג מוסמך ש ל‬
‫אשר‬
‫ל ה ב ד י ל בין ציוני ו ל א ציוני‪.‬‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫בין‬
‫הם‬
‫חלוץ ולא‬
‫‪2‬‬
‫ח ל ת ‪ .‬י ק ר ל נ ו כ ל י ה ו ד י ב א ש ר ה ו א יהודי‪ ,‬כ ל ילד‪ ,‬ב א ש ר ת ק ו ו ת ת נ ו ע ת נ ו ב ו ‪ .‬״ !‬
‫במחצית‬
‫שעבד‬
‫יולי‬
‫הצליח‬
‫בפעם‬
‫הראשונה‬
‫אחד הבלדרים‪,‬‬
‫כנראה‬
‫אריך‬
‫פופסקו‪,‬‬
‫א ף הוא ע ב ו ר ש ר ו ח י ה ר י ג ו ל ה ג ר מ נ י י ם ו כ נ ר א ה ג ם ההוגגריים‪ ,‬ל ה י פ ג ש‬
‫ע ם נציגי ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר בבנדין‪ .‬ה ש ל י ח נ ס ע ת ח י ל ה ל פ ר א ג ו נ פ ג ש ש ם ע ם היינץ‬
‫שוסטר‪ ,‬מפעילי ה ח ל ת )ראה להלן( ורק אחר כך המשיך בדרכו ל ב נ ד י ן ‪« .‬‬
‫ב־‪17‬‬
‫ביולי נ פ ג ש ה ב ל ד ר ע ם נציגי ה ת נ ו ע ו ת ו מ ס ר ל י ד י ה ם מ כ ת ב מ ק ו ש ט א‬
‫וחמישים אלף מארק‪ .‬חברי התנועות מסרו לשליח ק ב ל ה על סכום הכסף‪ ,‬שהעביר‬
‫ו ה פ ק י ד ו בידו מ כ ת ב ‪ ,‬ש ה ו פ נ ה ל נ צ י ג י ה י ש ו ב ב ק ו ש ם א ‪ .‬א ת ה מ כ ת ב נ י ס ח ה פ ר ו מ ק ה‬
‫פלוטניצקה‬
‫פוהורילה‬
‫ומרקוס‬
‫כתבו‬
‫גרמנית‪.‬‬
‫נמסר‬
‫בו‬
‫על‬
‫פעולות‬
‫ההשמדה‬
‫באזורי פולין ה ש ו נ י ם ו ב כ ל ל זה ע ל הגרושים מ ז ג ל מ ב י ה ל א ו ש ו ו ת ‪ ,‬ע ל ה ל ח י מ ה‬
‫היהודית‬
‫בזגלמביה‬
‫בגיטו‬
‫מסרו‪,‬‬
‫ורשה‬
‫כי‬
‫ועל‬
‫החברים‬
‫הם מחפשים‬
‫המסתתרים‬
‫דרך‬
‫להונגריה‬
‫בצד‬
‫ה״אדי״‪.‬‬
‫ומבקשים‬
‫חברי‬
‫עזרה‬
‫התנועות‬
‫בכך‪,‬‬
‫אולם‬
‫הטילו ס פ ק ‪ ,‬אם י ו כ ל ו ל ה י ו ו ש ע מ ן ה ק ש ר החדש‪ ,‬א ש ר כ ה ב ו ש ש ל ה ג י ע ‪ ,‬מ פ ג י‬
‫ש נ ח ר ץ גורלם‪:.‬‬
‫‪- -‬‬
‫‪. . . . . .‬‬
‫״כי אנו ע ו מ ד י ם ב פ נ י ימינו האחרונים‪ .‬כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר א י נ ן מ ו נ ו ת כ י ו ם‬
‫ביחד‪ ,‬א ל א מ א ו ת א ח ד ו ת ‪ ,‬ו ב כ ל ל זה ח ב ר י ה ק י ב ת ש ל נ ו ו ק י ב ת ה י ל ד י ם —‬
‫ק י ב ו צ י ם ב ל ת י רישמיים‪ .‬ל ד א ב ו ן ל י ב נ ו ‪ ,‬ל א ת ת ג ש מ נ ה עוד ת ק ו ו ת י נ ו ל ה י פ ג ש‬
‫עם מולדת‪.‬״*‬
‫הבלדר‬
‫מסר‬
‫‪1‬‬
‫תחילה‬
‫את‬
‫המכתב‬
‫לחברי‬
‫״הוועדה״‬
‫בבודפשט‪.‬‬
‫מכאן‬
‫הועבר‬
‫ל ק ו ש ט א ע ל ידי א ר י ד פ ו פ ס ק ו ו ב ש ו ר ת הכיליון ש ב ו ה ש א י ר ה ר ו ש ם ק ש ה ב י ו ת ר‬
‫‪67‬‬
‫על השליחים האיץ־ישראלים‪ .‬את תחושותיהם הביעו במכתב לחברי ״הוועדה״‬
‫בבודפשט זמן קצר לאחר בואו של הבלדר‪:‬‬
‫״לא קל לגו להתגבר על מעצורים נפשיים רבים ולכתוב לכם הלילה את‬
‫המכתב הזה‪ .‬היום גפל דבר‪ .‬קיבלגו על ידי אריך את המכתב מבגדסבורג‪.‬‬
‫קשה לגו לחזור לשווי המשקל הרוחני והפיסי לאחר קריאת המכתב הזה‪.‬‬
‫כך כותבים אנשים‪ ,‬אשר עומדים על פי התהום‪ .‬אין להם כל תביעה מאתנו‪,‬‬
‫כי המוות מרחף לגגד עיניהם‪ .‬איך נהיו אנשים אלה לענקים‪ ,‬ענקי רוח‪.‬‬
‫השורות הראשונות של המכתב המדברות על כך‪ ,‬מדוע כל כך מאוחר‬
‫הגיע אליהם דבר הארץ — מדכא עד תום ומזכיר לנו את חטאינו‪ ,‬על‬
‫אשר ישבגו בחיבוק ידיים תוך שנתיים‪...‬״‬
‫‪15‬‬
‫בחודשי הקת והסתיו הצליחו שליחים שוגים‪ ,‬אגשי האבווהר מהרשת‪ ,‬שהפעיל‬
‫שמואל שפריגגמן ושליחים אחרים‪ ,‬שיצאו בשליחותה של ״ועדת הטיול״ בראשותו‬
‫של יואל ברגד‪ ,‬להגיע לערים שונות בפולין‪ ,‬בעיקר בגליציה )על ״ועדת הטיול״‪,‬‬
‫ראה להלן(‪ .‬דומה‪ ,‬כי הקשר ההדוק ביותר גוצר בתקופה זו עם שרידי הקהילה‬
‫היהודית בקרקוב‪ ,‬בעיקר במחנה פלשוב )‪.(Piaszow‬‬
‫הניסיון הראשון ליצור קשר מבודפשט לקרקוב נעשה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬עוד‬
‫במאי‪ ,‬אולם נראה‪ ,‬כי רק ביולי הצליח הבלדר אריך פופסקו ליצור קשר עם‬
‫יהודים בקרקוב‪ .‬הוא גפגש עם ד״ר מיכאל וייכרט‪ ,‬מנהל ה״אונטערשטיצונגס־‬
‫שטעלע״ )משרד הסעד היהודי בקרקוב( או עם אחד מפקידי המשרד ואף הביא‬
‫מהם אישור על קיום הפגישה‪ .‬לטענת הבלדר‪ ,‬סירב וייכרט לקבל את המכתב‪,‬‬
‫שגשלח מקושטא‪ .‬וייכרט חשש‪ ,‬כגראה‪ ,‬כי הגרמנים עלולים לפגוע בו ובמוסד‪,‬‬
‫שבראשו עמד‪ ,‬אם יחברר‪ ,‬כי הוא מקיים קשר סודי עם אירגוגים יהודיים בעולם‬
‫החופשי‪ .‬״השתדלו להיוודע על אופיר• האמיחי של ה״אוגטערשטיצוגגס־שטעלע״‬
‫אשר בקרקאו‪ .‬האם היא רק תחת השגחת הצורר והאם אפשר לשים את האמון‬
‫במגהלי המוסד״‪ .‬כתבו חברי המשלחת לבודפשט בראשית אוגוסט‪**.‬‬
‫פופסקו הגיע שוב לקרקוב בסוף אוגוסט או בראשית ספטמבר‪ .‬היה זה‬
‫במסגרת שליחות‪ ,‬אשר במהלכה הוטל עליו להגיע ליעדים שוגים בפולין‪ .‬על פי‬
‫הדין וחשבון‪ ,‬שמסר בבודפשט ובקושטא‪ ,‬הצליח לבקר בוורשה‪ ,‬בבגדין ובלבוב‬
‫ורק אחר כך הגיע לקרקוב‪ .‬בוורשה ניסה לאתר את פעילי תנועות הנוער על פי‬
‫כתובות‪ ,‬שגמסרו לו בקושטא ובבודפשט — כתובותיהם של אליעזר גלר‪ ,‬מראשי‬
‫תגועת ״גורדוניה״ ו״האירגון היהודי הלוחם״ ויוחנן מורגנשטרן‪ ,‬מ״פועלי ציון״‪,‬‬
‫אף הוא מראשי האירגון הלוחם‪ .‬כגראה‪ ,‬שכתובתו של אליעזר גלד בצד ״הארי״‬
‫של וורשה נמסרה לחברי ״הוועדה״ בבודפשט על ידי נתן שוולב‪ ,‬אשר אליו‬
‫המשיך גלד לכתוב ממקום מחבואו‪ .‬בסוף יולי כתב שפריגגמן לקושטא‪ :‬״אליעור‬
‫גלד מוורשה כתב לנתן שוואלב‪ .‬הוא חי שם בעיר הבירה ]ורשה[ בתור גוצרי‪,‬‬
‫גם צביה ]לובטקין[‪ .‬אגו משתדלים עד מאוד להציל אותם ולהביאם הגה‪ ,‬אבל‬
‫העניין קשה ומסובך מאוד‪ .‬אנו יודעים את כתובתו הנוצרית של אליעזר‪ ,‬וזה יעזור‬
‫לנו בזה‪.‬״‬
‫באוזני פעילי ההצלה בבודפשט ובקושטא טען השליח‪ ,‬כי הצליח להיפגש‬
‫‪68‬‬
‫עם פעילי מחתרת יהודים‪ ,‬שהסתתרו בצד ה״ארי״ בוורשה‪ .‬עם יוחנן מורגנשטרן‬
‫בוודאי שלא נפגש‪ :‬עוד במאי נשרף מורגנשטרן למוות עם חברים אחרים‬
‫מ״האירגון היהודי הלוחם״ בעליית גג ברובע פראגא‪ .‬ספק רב אם השליח הצליח‬
‫להיפגש עם גלר‪ .‬כאשר חזר לבודפשט ולקושטא באמצע ספטמבר‪ ,‬הביא עמו‬
‫מכתב בפולגית‪ ,‬אשר מסר בין השאר‪ ,‬כי מקומה של צביר‪ ,‬לובטקין איגו‬
‫ל ו ע ואישור על הכסף שמסר בוורשה לפעילי המחתרת‪ .‬על האישור הופיעה‬
‫חתימה אחת‪ .Geniek :‬שפרינגמן כתב לקושטא‪ :‬״לא ל ו ע לגו‪ ,‬מי האיש הזה‪.‬‬
‫ל ו ע לנו‪ ,‬שלפני זמן נמצאו שמד‪ ,‬שלושה חברים והם צביה‪ ,‬יצחק צוק‪ .‬ואליעזר‬
‫גלד ממשפחת גורדון ]״גוח־וגיה״[‪ .‬יתכן שמישהו מהם חתם על זה‪ ,‬אבל אין‬
‫לגו בטחון בכך‪ .‬אולי תוכלו אתם להיוודע״‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬גראה כי סבר‪,‬‬
‫כי יתכן שזו חתימתו של גלד‪ :‬״יתכן שגתן )שוולב(‪ ,‬יכיר את כתב ה ל של‬
‫גלר״‪ ,‬כתב לקושטא‪ .‬מכתביו של גלד הגיעו לשוולב גם לאחר חיסול המרד‬
‫בגיטו‪ .‬הוא השתמש בשם הכיסוי הפולני ‪ KowaisM‬ואף גהג לחתום על מכתביו‬
‫בשם זה‪ .‬יתכן כי בבודפשט ל ע ו על כך וסברו‪ ,‬כי הפעם בחר להשתמש בשם‬
‫החיבה המקובל בפולנית ^‪ ,Eugeniusz‬כלומר‪ .Geniek :‬ואולי סברו‪ ,‬כי מדובר‬
‫בגלר‪ ,‬רק מפני שהבלדר יצא לוורשה‪ ,‬כשהוא מצויל בכתובתו‪.‬‬
‫ב ק ת ‪ 1943‬השיג גלר ״נייר״ דרום אמריקאי ו ה ל כגראה בקבוצה האחרונה‬
‫של שרידי הגיטו‪ ,‬שהתרכזה במלון ״פולסקי״‪ .‬מכאן הובל על ל י הגרמנים לברגן‬
‫בלזן יחד עם חבר מחתרת אחר‪ ,‬ישראל קאנאל‪ .‬קבוצה זו גשלחה לאושיויץ‪.‬‬
‫יחד עם הקבוצות האחרות‪ ,‬שהגיעו מוורשה‪ .‬לכן ספק‪ ,‬אם השליח‪ ,‬שלא הגיע‬
‫לפני מחצית אוגוסט לוורשה‪ ,‬יכול היה להיפגש עם גלר‪ .‬נראה‪ ,‬כי בתקופה‬
‫זו הוא נלקח ממלון פולסקי לפביאק )בית הכלא של הגיסספו( ומכאן הועבר‬
‫לברגן בלזן‪ .‬ככל הנראה זויפה חתימתו של גלר על ידי בעל הבית הפולני‪,‬‬
‫שבביתו הסתתר‪ ,‬לפני שהחלים להצטרף ליהלים במלון ״פולסקי״‪.‬‬
‫גם בקושטא לא ל ע ו את זהותו של הכותב‪ .‬על פי פרסים שונים‪ ,‬שמסר‬
‫השליח‪ ,‬הסיקו‪ ,‬כי הוא לא נפגש עם גלר‪ ,‬אולם העריכו כמו בבלפשם‪ ,‬כי‬
‫אבן מדובר בפעילי המחתרת המסתתרים בצד ה״ארי״‪ :‬ברור‪ ,‬שזה נכתב על ל י‬
‫אנשינו‪ .‬בסוף כתוב‪ ,‬כי יליעו ״טלגרפית״ על כתובתם החדשה על ל י הפול‪.‬‬
‫]המחתרת הפולנית[ הם עושים זאת לעיתים״‪ ,‬כתבו לז׳נבה‪ ,‬לפוזנר‪ ,‬זילברשיין‬
‫ושוולב‪.‬״‬
‫מוורשה נסע השליח כנראה לבנדין‪ .‬שם ביקש להיפגש על פי ההנחיות‪,‬‬
‫שקיבל מקושטא‪ ,‬עם גציגי תנועות הנוער‪ ,‬אשר חתמו על המכתב‪ ,‬שהביא‬
‫הבלדר ביולי‪ ,‬אולם לדבריו לא עלה ב ל ו לאתרם‪ :‬היה זה ־כבר לאחר חיסול‬
‫הגיטו וחמשת החברים‪ ,‬אשר היו חתומים על המכתב‪ ,‬כבר לא היו בין החיים‪8.‬ב‬
‫הבלדר‪ ,‬אשר גשא עימו ‪ 225,000‬מארק‪ ,‬היה אמור להגיע ליעדים גוספים‪.‬‬
‫אולם מהמכתבים‪ ,‬שהוחלפו בין בלפשט לקושטא באותה התקופה‪ ,‬מתברר‪,‬‬
‫כי לא עלה ב ל ו להגיע לחלק מהמקומות וביעדים‪ ,‬שאליהם הגיע‪ ,‬כגון בגדין‪,‬‬
‫לא מצא את בעלי הכתובות‪ ,‬שאליהם נשלח‪ .‬על כן החליט עם בואו לקרקוב‬
‫להפקל את סכום הכסף הגדול בידי שני יהלים — ציוגים‪ ,‬שפגש‪ ,‬האחד בקרקוב‬
‫והשני בפלשוב‪.‬‬
‫מעשה זה עורר כעס רב בקושטא וגציגי הישוב‪ ,‬אשר סברו‪ ,‬כי הדבר נעשה‬
‫‪69‬‬
‫בתאום עם ״ועדת העזרה וההצלה״‪ ,‬נזפו בחבריה על אשר‪ :‬״הרשיתם לאריך‬
‫]פופסקן[ לשלוח כל כך הרבה מזומנים לקרקאו‪ .‬אנו נתנו לו הוראה לסכום כזה‪,‬‬
‫אולם הוא צריך היה לבקר בכל המקומות‪ ,‬שביקשנו מהם‪ ...‬ומחוץ לזה נמסר‬
‫הסכום הגרול הזה לשני אנשים‪ ,‬שאין איש מאתנו מכיר אותם״‪.‬‬
‫הבלדר הבא‪ ,‬שיצא לקרקוב היה ד״ר רודי סדלאצ׳ק‪ ,‬שהיה אף הוא סוכן‬
‫גרמני‪ .‬הוא נפגש על פי ההנחיות‪ ,‬שהועברו מקושטא‪ ,‬עם ד״ר חיים הילפשטיין‬
‫וליאון סלפסר‪ ,‬מראשי ״הציוגים הכלליים״ בקרקוב ובגליציה המערבית‪ ,‬״שגי‬
‫שמות של חברים‪ ,‬שאנו מכירים אותם ושעליהם שמע גם האיש‪ ,‬אשר היה‬
‫בקרקאו״ והביא מהם אישור‪ ,‬כי הכסף‪ ,‬שמסר פופסקו‪ ,‬אכן הגיע לידיים יהודיות‪.‬‬
‫סדלאצ׳ק היה למקשר העיקרי בין בודפשט לקרקוב‪ .‬הכספים‪ ,‬שנשלחו מקושטא‪,‬‬
‫הגיעו ררך בודפשט‪ ,‬כנראה‪ ,‬בעיקר לעובדי בית החרושת לאמייל בפלשוב‪ .‬בעל‬
‫המפעל‪ ,‬התעשיין הגרמגי אוסקר שיגדלר‪ ,‬שהיה כגראה מקורב לחוגי האבווהר‪,‬‬
‫שוכגע‪ ,‬לדברי יואל ברגד‪ ,‬על ידי סדלאצ׳ק לגסוע לבודפשט ולהיפגש עם חברי‬
‫״ועדת העזרה וההצלה״‪ .‬הוא קיווה כגראה‪ ,‬כי באמצעות הקשר עם הפעילים‬
‫בבודפשט יתאפשר לו להגיע גם לשיחות עם המשלחת בקושטא ובאמצעותה‬
‫עם השגריר האמריקאי בתורכיה לורגס שטייגהארדט )‪ (Steinhardt‬ואולי יוכל‬
‫כך להבטיח את המשך קיום המפעל שבבעלותו גם לאחר סיום המלחמה‪ .‬ב־‪15‬‬
‫באוקםובר גפגשו קסטגר ושפריגגמן עם שיגדלר בבית מלון בבודפשט‪ .‬התעשיין‬
‫הגרמגי מסר לחברי ״הוועדה״ מידע רב על גורלם של יהודי פולין ועל מדיניות‬
‫ההשמדה הגרמגית‪ .‬הוא אף סיפר‪ ,‬כי באמצעות הכסף‪ ,‬שהביא הבלדר לפלשוב‪,‬‬
‫נקנו לחם וכנראה גם פירטי לבוש מחוץ למחנה‪ .‬כתוצאה מכך הוזל גם מחירו‬
‫של הלחם ב״שוק השחור״ בתוך המחנה‪.‬״‬
‫מבודפשט נעשו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬גם נםיונות להעביר עזרה לגיטאות ולמחנות‬
‫בפולין על ידי מבריחים‪ ,‬שיצאו בשליחות ״ועדת הטיול״‪ ,‬שפעלה במסגרת‬
‫״ועדת העזרה וההצלה״‪ ,‬כדי לנסות ולהבריח יהודים להוגגריה‪ .‬מבריחים אלה‬
‫יצאו בעיקר דרך קרפטו־רוס לגליציה‪ .‬אבל היו‪ ,‬כגראה‪ ,‬שהגיעו אף לצ׳נסטוכוב‬
‫)‪ (azestochowa‬ויתכן כי אף לראדום‪ .‬הם ניסו ליצור קשר ולהעביר עזרה‬
‫לחברים שונים‪ ,‬שכתובותיהם נמסרו לפעילי ההצלה בבודפשט על ידי פליטים‪,‬‬
‫שהגיעו מפולין בקיץ ובסתיו ‪) 1944‬ראה להלן(‪.‬‬
‫הצלחתם של הבלדרים‪ ,‬שגייסו חברי ״ועדת העזרה וההצלה״ בבודפשט ובעיקר‬
‫שמואל שפריגגמן‪ ,‬להגיע לגיטאות בפולין‪ ,‬להעביר אמצעים ואף להביא לכך‬
‫אישור מפעילים ציוגים מוכרים‪ ,‬איפשרו בפעם הראשוגה לחברי המשלחת בקושטא‬
‫להצביע בפני שולחיהם בארץ על קשר ממשי‪ ,‬שנוצר עם שרידי קהילות‪ ,‬ובעיקר‬
‫עם חברי תנועות הנוער החלוציות‪ .‬הן הבלררים‪ ,‬הן המבריחים‪ ,‬נשאו עמם‬
‫את קולה של ארץ־ישראל‪ .‬מכתבים‪ ,‬שכתבו ראשי הישוב‪ ,‬שביקרו בקושטא‪,‬‬
‫אליעזר קפלן‪ ,‬משה שרתוק ויצחק בן־צבי‪ ,‬הועברו על ידי חברי ״המשלחת״‬
‫לבודפשט‪ ,‬הועתקו שם והועברו לגיטאות על ידי המבריחים והבלדרים‪ .‬הצלחות‬
‫היו אומגם מועטות בלבד‪ .‬הבלדרים הגיעו רק לחלק קטן מהיעדים‪ ,‬שאליהם‬
‫נשלחו ואף בהם לא מצאו‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬פעילים ציונים או מגהיגים יהודים‬
‫מוכרים‪ ,‬שבידם ניתן היה להפקיד את כספי התמיכה‪ .‬אולם היתד‪ .‬זו פירצה‬
‫בחומה‪ ,‬בבחינת הוכחה ניצחת‪ ,‬כי אומנם גיתן להגיע לפולין ואולי אף להושיט‬
‫‪19‬‬
‫‪2‬‬
‫‪70‬‬
‫ש ת ס י י ע ל י כ ו ל ת ה ע מ י ד ה ש ל המעטים‪ ,‬ש ש ר ד ו ‪.‬‬
‫עזרה‪,‬‬
‫ש ס ו ף ס ו ף ח ד ר ו ש ל י ח נ ו ב א ו פ ן ישיר ל מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם בפולין‪,‬‬
‫״העובדה‪,‬‬
‫מ ח י י ב ת ל מ ס ק נ ה ב ה י ר ה מאוד‪ ...‬ה מ כ ת ב ה א ח ר ו ן מ ב נ ד ס ב ו ר ג ו מ ק ר ק ו ב הוא‬
‫ת ע ו ד ה א ו ת נ ט י ת ואישור ס ר ג י לידיעות‪ ,‬שהיו ל נ ו ע ד כ ה ע ל מ ס פ ר ה נ ש א ר י ם‬
‫ב פ ו ל י ן ‪ .‬ידענו‪ ,‬כ י כ מ ע ט שאין ילדים יהודים‪ ,‬ידענו‪ ,‬ש ח ל ק מ ה ג י ט א ו ת א י נ ם‬
‫קיימים‪• ,‬אולם ב כ ל ז א ת ל נ ו‬
‫וביתר‬
‫הברית‬
‫התקווה‬
‫אלה‪,‬‬
‫]כך במקור[ בארץ ולחברינו בארצות‬
‫ולכם‬
‫ה א ר צ ו ת ה ח ו פ ש י ו ת ודאי ש א מ ו ר ] כ ך‬
‫ו ה י כ ו ל ת ה נ ר א י ת בעין ל ה צ י ל‬
‫ב ג א ו ן גושאים‬
‫אשר‬
‫במקור[‬
‫א ת הקיים ולחזק‬
‫ב ג י ט א ו ת פולין‪...‬‬
‫את סבלם‬
‫לאבד את‬
‫את רוחם של‬
‫להצלה‬
‫העבודה‬
‫ו ל ח ד י ר ה ל מ ח נ ו ת שוניפ של י מ ד י פ בפולין גדלה והולכת‪ .‬האמצעים הדרושים‬
‫כ ע ת י ל מ ט ר ו ת א ל ו ה פ ה ר ב ה י ו ת ר גדוליפ‪ .‬ו י ת כ ן כ י ד ו ו ק א כ ע ת י ע י ל ו ת ם‬
‫תהיה ה ר ב ה י ו ת ר אפקטיבית ]ההדגשות במקור[״‪ ,‬כ ת ב ו פומרנץ‪ ,‬בדר ושינד‬
‫לועד הפועל של ההסתדרות‪^.‬‬
‫במכתביהם‬
‫לחלקם‬
‫ל ב ו ד פ ש ט חזרו ח ב ר י ״ ה מ ש ל ח ת ״ ו ה ד ג י ש ו א ת ה ח ש י ב ו ת ‪ ,‬ש י ח ס ו‬
‫ש ל פ ע י ל י ״ ה א י ח ו ד ״ — ח ב ר י ו ע ד ת ה ה צ ל ה ״ ב י צ י ר ת ה ק ש ר ע ם פולין‪.‬‬
‫״אנו‬
‫מודים מאוד לח״ה‬
‫שמואל‬
‫אשר‬
‫הפעולה‬
‫אצלכם‪.‬‬
‫היו‬
‫בינינו‬
‫יוזמי‬
‫לבינכם‬
‫השליחים‬
‫ובעזרתם‬
‫]שפרינגמן[‪ ,‬יואל‬
‫הם‬
‫מצאנו גם‬
‫היו‬
‫קשר‬
‫]ברגד[‪,‬‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫אחינו‬
‫אל‬
‫ישראל‬
‫אשר‬
‫]קסטגר[‪,‬‬
‫מתחו‬
‫שמעבר‬
‫את‬
‫הקשר‬
‫כתבו‬
‫לארצכם״‪,‬‬
‫ה א ר ץ ל י ש ר א ל י י ם לגציגי ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת ב ה ו נ ג ר י ה ו מ נ ח ם ב ד ר כ ת ב‬
‫״כלום‬
‫הצעיר‪:‬‬
‫ב ל ע ד ם היינו מ ג י ע י ם‬
‫לקרקוב‬
‫ולבגדין‬
‫ולאותו‬
‫ברנדים‪,‬‬
‫המתאר‬
‫את כל‬
‫הנעשה‬
‫לחברי‬
‫השומר‬
‫מכתב‬
‫המשותף‪ ,‬עליו חתום גם חברינו צבי‬
‫‪2‬‬
‫ב פ ו ל י ן וימיה ה א ח ר ו נ י ם ש ל ו ר ש ה היהודית ושל טוסיה ] א ל ט מ ן [ י *‬
‫בסוף‬
‫‪ 1943‬ו ב ח ו ד ש י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל‬
‫להונגריה‪,‬‬
‫בפולין‪.‬‬
‫אשר‬
‫הפעילים‬
‫ניסו‬
‫נסיונות‬
‫עמדו‬
‫אלה‬
‫לרועץ‬
‫הציוניים‬
‫ברובם‬
‫בפני‬
‫בבודפשט‬
‫לא‬
‫שולחי‬
‫‪ ,1944‬כ מ ע ט ע ד יום ה פ ל י ש ה ה ג ר מ נ י ת‬
‫ע ל ו יפה‪.‬‬
‫הבלדרים‬
‫לשגר‬
‫שליחים‬
‫נוספים‬
‫לגיטאות‬
‫נראה‪,‬‬
‫שתי‬
‫בעיות‬
‫עיקריות‪,‬‬
‫כבר‬
‫מראשית‬
‫כי‬
‫בבודפשט‬
‫ובקושטא‬
‫ה פ ע י ל ו ת ‪ ,‬ה ח ר י פ ו ב י ת ר ש א ת ב ת ק ו פ ה זו‪ .‬ב ע י ה א ח ת היתד‪ .‬ה ק ו ש י ה ר ב ל מ צ ו א‬
‫ב ל ד ר י ם ו מ ב ר י ח י ם ש י ס כ י מ ו ל צ א ת לפולין‪ .‬מ ש י מ ה זו ה ו ט ל ה ב ע י ק ר ע ל ״הוועדה״‬
‫בבודפשט‪,‬‬
‫אולם חבריה ניצבו לא פעם בפני שוקת‬
‫מבריחים חששו‬
‫שבורה‪:‬‬
‫ל צ א ת ל פ ו ל י ן ו פ ע מ י ם ר ב ו ת ל א • נ ת פ ת ו גם ל ס כ ו מ י •הכסף ה ג ד ו ל י ם ‪ ,‬ש ה ו צ ע ו להם;‬
‫מבריחים‬
‫כותב‪,‬‬
‫רבים נתפסו‬
‫כי‬
‫ד‪.‬ס‪.‬ס‪:.‬‬
‫גם‬
‫״בגלל‬
‫אנשי‬
‫בתקופד‪ .‬זו והיו אף־ ש ג ה ר ג ו‬
‫האבווהר‬
‫היחסים‬
‫הגרמנים‬
‫העוייגים‬
‫נמנעו‬
‫בין הס‪.‬ס;‬
‫במהלך‬
‫מלצאת‬
‫לצבא‬
‫השליחות‪ .‬קסטנר‬
‫לפולין‬
‫]האבווהר[‬
‫רשויות‬
‫מפחד‬
‫אנשי‬
‫השתמטו‬
‫ה צ ב א ] ה א ב ו ו ה ר [ ו י נ י ג ר ועמיתיו‪ ,‬כ כ ל ה א פ ש ר ‪ ,‬מ כ ל מ ג ע ע ם ד‪.‬ס‪.‬ס‪ .‬ר ק ל ע י ת י ם‬
‫ר ח ו ק ו ת ה ע ז ו ל ה ע ב י ר ה ו ד ע ו ת או כ ס ף ל ג י ט א ו ת ב פ ו ל י ן ו ג ם ־ א ז — ר ק ת מ ו ר ת הון־‬
‫תועפות‪,‬‬
‫‪ ,‬בעיה‬
‫״כתובות‬
‫מוכרים‪,‬‬
‫כי ה ש ל ט ו ן ב מ ח נ ו ת הריכוז היה‬
‫קשה• נוספת‪,‬‬
‫בטוחות״‪,‬‬
‫אשר‬
‫בידם‬
‫אשר‬
‫כלומר‬
‫ניתן‬
‫ניצבה‬
‫בפני‪-‬שולחי‬
‫כתובותיהם‬
‫להפקיד‬
‫ב ל י הם‪-‬ס‪.‬״‪.‬‬
‫של‬
‫‪21‬‬
‫הבלדרימ‪,‬‬
‫פעילים‬
‫היתה‬
‫ציוניים‬
‫א ת כספי‪ -‬ה ת מ י כ ה ‪,‬‬
‫מתוך‬
‫או‬
‫העדרן‬
‫אישי‬
‫הנחה‬
‫של‬
‫ציבור‬
‫שישמשו‬
‫‪71‬‬
‫לטובת המעטים‪ ,‬ששרדו בגיטאות ובמחנות‪ .‬בעיה זו התעוררה‪ ,‬כאמור לעיל‪,‬‬
‫עוד בראשית הפעילות‪ .‬לאחר ״האקציות״ וחיסול הגיטאות גורשו רבים מהפעילים‪,‬‬
‫שכתובותיהם נמסרו לבלדרים‪ ,‬ואחרים מצאו ‪.‬מסתור בכתובות ‪.‬אחרות‪ .‬חברי‬
‫״המשלחת״ מסרו אומנם לבלדרים‪ ,‬כי בהעדרם של החברים‪ ,‬שאליהם נשלחו‪ ,‬ינסו‬
‫להפקיד את הכסף בידי‪ .‬גורמים אחרים כמו היודנראט‪ ,‬אך בכל מקרה דרשו‪,‬‬
‫כי המקבל יהיה גורם מוסמך — אדם ידוע ומוכר‪ ,‬שניתן לתת אמון ביושרו‪:‬‬
‫״כמובן‪ ,‬כאשר אתם שולחים שליח עם אמצעים — זה מוכרח להשלח לפי‬
‫כתובת בטוחה‪ ,‬למען שהחבר המקבל יוכל למסור זאת הלאה״‪ .‬כתבו מקושטא‬
‫לבודפשט ואף נזפו‪ ,,‬כאמור לעיל‪ ,‬בבלדר‪ ,‬שמסר בקרקוב את‪ ,‬הכטף לשני‬
‫הציונים‪ ,‬אשר שמותיהם לא היו מוכרים בקושטא‪.‬‬
‫‪.,‬בבודפשט ניסו חברי הוועדה לאסוף ״כתובות בטוחות״ מפליטים שהגיעו‪.‬‬
‫כתובות נשלחו מפעילי ההצלה בסלובקיה ומשווייץ כמו מנתן‪ .‬שוולב‪ .‬אולם‬
‫במציאות‪ ,‬שבה חיו חברי תנועות נוער ופעילים ציוניים בפולין‪. . ,‬״התישנו״‬
‫הכתובות במהירות רבה‪ .‬רבים גהרגו או גורשו בזמן ״האקציות״ והמעטים‪,‬‬
‫שהצליחו להימלט‪ ,‬נאלצו לעבור ממקום מקלט אחד למשנהו‪ .‬מסתור‪ ,‬אשר‬
‫נחשב ״בבטוח״‪ ,‬ניטש במהירות‪ ,‬אם אך נדמה היה למסתתרים בו‪. ,‬כי השכנים‬
‫הפולנים חושדים‪ ,‬כי יהוךים הם‪ .‬כך היה בבנדין ובוורשה וכך גם היה בלבוב‪:‬‬
‫״הגה הצליח השליח להגיע ללבוב‪ ,‬לקח אתו את כל הכתובוח‪ ,‬שהיו‬
‫בידיגו‪ .‬ועא הלך מרחוב לרחוב‪ ,‬ל א מ צ א א י ש ]כד במקור[‪ .‬הלקי‬
‫עיר הרוסים‪ .‬רחובות חסומים‪ ,‬הרובע היהודי ריק מאדם‪ .‬היו ב י ח ‪2‬‬
‫כתובות של חבר אחד )יהודה אדר(‪ ,‬אשר חי עד כה תחת כתובת גוצרית‪,‬‬
‫הוא שהה יום וחזר כלעומת שבא״‪ ,‬כתבו חברי המשלחת ״בקושטא״ לוועד‬
‫הפועל של ההסתדרות‪*.‬‬
‫‪2‬‬
‫ביגואר ‪ ,1944‬לאחר שגשלח מקושטא לבודפשט עותק ממכתבם של צביה‬
‫לובטקין ואנטק צוקרמן‪ ,‬שהביא שליח של פעילי ההצלה בסלובקיה‪ ,‬יצא שליח‬
‫נוסף מבודפשט לוורשה‪ .‬אולם נראה‪ ,‬כי שליחותו לא עלתה יפה‪ .‬בסוף פברואר‬
‫כתבו חברי המשלחת בקושטא ל״ועדה״ בבודפשט‪ ,‬כי ינסו לשלוח לשם את‬
‫דודי שולץ והעבירו אליהם את כתובותיהם של צבי לובטקין‪ ,‬סטפן גרייאק‬
‫וחברים נוספים‪ ,‬אך נראה‪ ,‬כי שליח גוסף לא הספיק לצאת לוורשה לפגי כניסת‬
‫הגרמנים לבודפשט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הצליח הבלדר יוז׳י ויגיגגר להגיע ללובלין‬
‫וה״ועדה״ בבודפשט אף ננזפה על ידי ה״משלחת״ בקושטא‪ ,‬על שאיפשרה‬
‫לו להעביר סכום כסף גדול ללובלין בלבד‪*.‬‬
‫שליח גוסף הצליח להגיע ביגואר לאזור ןגלמביה ואף להיפגש עם אחד‬
‫החלוצים האחדוגים‪ ,‬שהסתתרו עדיין בסביבות ‪.‬בגדין‪ .‬בלדר זה גשלח לבנדין‪,‬‬
‫על פי עדותו של דוד ליוור‪ ,‬חבר ״גורדוגיה״‪ ,‬שהגיע בתחילת יגואר מזגלמביה‬
‫להוגגריה עם הנחיות מדוייקות של חברי תנועות הנוער‪ ,‬שהגיעו זמן קצר‬
‫לפגי כן לבודפשט‪ .‬ב־‪ 7‬ביגואר הוא הגיע לעיירת כורי הפחם מיכאלקוביץ׳‬
‫)‪ ,(Michaikowice‬לביתו של הפולגי קובילץ‪ ,‬אשר היה אחד ממקומות המסתור‬
‫של שרידי תנועות הנוער‪ .‬הבלדר נפגש עם מאיר שולמן )הוכבאום(‪ ,‬אחרון‬
‫‪2‬‬
‫‪72‬‬
‫החברים‪ ,‬ששהה עדיין בבונקר‪ .‬הבלדר מסר לשולמן כסף ומכתב אולם הגרמנים‪,‬‬
‫אשר עקבו כנראה אחר הבלדר‪ ,‬הפתיעו את השניים ואםרום‪ .‬הם הובלו לבית‬
‫הסוהר בקטוביץ׳ )‪ .(Katowice‬שם נחקרו ארוכות‪ .‬שולמן הצליח להשמיד‬
‫את המכתב שקיבל והשניים הכחישו כל קשר ביניהם‪ .‬השליח טען באוזני חוקרי‬
‫הגסטאפו‪ ,‬כי הביא את הכסף מווינה לאיכר קובילץ׳‪ .‬ב־‪ 15‬ביגואר גורש שולמן‪,‬‬
‫עם שרידי היהודים מבנדין ומסוסנוביץ לאושוויץ‪ ,‬אך לפגי שהגיעה הרכבת‬
‫אל מחנה המוות‪ ,‬הצליח לקפח ממנה ולאחר מסע ארוך הגיע להונגריה ימים‬
‫מספר לפני כניסת הגרמנים‪ .‬״‪-‬‬
‫קשה לדעת מה קרה לבלדר‪ .‬על פי העדות‪ ,‬שמסר שולמן עם בואו לבודפשט‪,‬‬
‫הועבר לחקירה בווינה‪ .‬במכתבים‪ ,‬שהוחלפו באותה התקופה‪ ,‬לא מכרת כל‬
‫פרשה‪ ,‬אשר במהלכה נלכד על ידי הגרמנים ‪.‬אחד הבלדרים‪ ,‬שיצא לזגלמביה‪.‬‬
‫לעומת זאת נמסר על שליח‪ ,‬שיצא בינואר לבוכניה )‪ (a>chnia‬ולסוםנוביץ‪.‬‬
‫הוא מסר ‪ 28‬אלף מארק בבוכניה ו־‪ 25‬אלף מרק בםוםנוביץ והביא לכך‬
‫אישורים משני הגיטאות‪ :‬״נבקשכם לכתוב לגו מי הפ האנשים שכתבו את‬
‫הפתקאות מבוכניה ופדפנוביץ ז״ ]מודגש במקור[‪ ,‬כתבו השליחים בקושטא לבודפשט‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬כי היה זה אותו שליח‪ ,‬אשר גפגש עם מאיר שולמן במיכאלקוביץ‪.‬‬
‫אפשר ששוחרר וחזר לבודפשט‪ ,‬אולם קשה לדעת מי מסר לידיו את הפתקה‬
‫המוזכרת במכתבה של ה״משלחת״ לבודפשט‪.‬״‬
‫במקביל לנסיונות ליצור קשר ולהעביר תמיכה כספית לגיטאות ולמחגות בפולין‪,‬‬
‫נשלחה מבודפשט עזרה גם ליהודים‪ ,‬ששרדו בוויגה‪ .‬בפראג ובטרזיינשטס וכן‬
‫לקהילה היהודית בזגרב שביוגוסלביה‪.‬‬
‫הנסיונות הראשונים לשגר את הבלדרים — אנשי האבווהר‪ ,‬כדי שיצרו קשר‬
‫ויעבירו עזרה לשריד׳• הקהילה היהודית בפראג וליהודים הכלואים בטרזיינשטס‪,‬‬
‫החלו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬עוד במרץ ‪ .1943‬אולם נראה‪ ,‬כי רק במאי הגיע השליח‬
‫הראשון לפראג‪ .‬הוא גפגש עם הינץ שוםטר ועם חבר נוסף ב״חלוץ״ ומסר לידם‬
‫סכום כסף כגראה במרקים בערך של ‪ 2,000‬לירוח ארץ־ישראליוח )‪ 8,000‬דולר(‪.‬‬
‫שני חברי החלת בפראג מסרו לבלדר אישור על קבלה הכספים ומכהב‪ ,‬אשר‬
‫בו דיווחו על מצב היהודים בפרוטקטורט בכלל ובטרזיינשטט בפרט )ראה‬
‫להלן(‪ .‬במכחב אף נמסר‪ ,‬כי חלק מהכסף יועבר מפראג לטרזיינשטט‪ .‬המכחב‬
‫הועבר על ידי השליח לבודפשט ומשם שלחוהו חברי ״הוועדה״ לקושטא‪.‬‬
‫השליחים מבודפשט התקשו להגיע לטרזיינשטט וגראה‪ ,‬כי גם בחודשים הבאים‬
‫הועברה התמיכה תחילה לפראג ומכאן דאגו חברי ״החלת להעבידה לטרזייגשטט‪.‬‬
‫״אנו מבקש_ים‪.‬מכם ‪.‬שגית‪ .‬לשלוח ‪.‬את‪.‬מי שהוא לפראג‪..‬למען_‪ .‬להשאיר את‬
‫הסכום של שלושים אלף מארק‪ ,‬הואיל ואין לכם כגראה אפשרות להגיע לטרזיינ־‬
‫שטט״ כתבו חברי ״המשלחת״ לקסטנר‪ ,‬שוויגר וברנד‪ ,‬ב־‪ 22‬בפברואר ‪.1944‬‬
‫גם חבילות נשלחו מבודפשט לפראג ולטרזיינשטט‪ .‬החבילות הראשונות נשלחו‬
‫באפריל או מאי ‪ .1943‬שפרינגמן כתב לקושםא‪ ,‬כי שלח לניסיון ‪ 30‬ק״ג חבילות‬
‫לחברים בפראג ובטרזיינשטט‪ .‬משלוח החבילוח נמשך גם בחודשים הבאים‪,‬‬
‫כגראה בעיקר דרך וינה‪.‬״*‬
‫באמצעות רשת הבלדרים של ״ועדת העזרה וההצלה״ בבודפשט הועברה‬
‫המיכה כספיח גם ליהודי זגרב‪ .‬השליח הראשון מבודפשט יצא לזגרב עוד‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪9‬־‬
‫‪73‬‬
‫במרץ או ב א פ ר י ל ‪1943‬‬
‫ו ה ע ב י ר ל ש ם ע ל פ י ה ו ר א ו ת ״הועדה״ ו ל ל א‬
‫אישורה‬
‫כ א מ ו ר לעיל‪ ,‬פ ע י ל י‬
‫ההצלה‬
‫ש ל ה מ ש ל ח ת ס כ ו ם כ ס ף מ ס ו י י ם ו ע ל כ ך ננזפו‪,‬‬
‫בבודפשט‪.‬‬
‫במאי ש ל ח ה ה ״ מ ש ל ח ת ״ ב ק ו ש ט א ב א מ צ ע ו ת ה ב ל ד ר אריך פ ו פ ס ק ו ‪ 4,500‬ל י ר ו ת‬
‫ל ז ג ר ב ‪ .‬ב א ו ת ו ח ו ד ש ג ר ש ו ה ג ר מ נ י ם ל מ ע ל ה מ־‪ 2,000‬יהודים מ ה ע י ר ‪.‬‬
‫שטרלינג‬
‫נראה‪ ,‬כ י הידיעה ע ל כ ך ה ג י ע ה ל ק ו ש ט א כ ב ר ל א ח ר צ א ת ו ש ל פ ו פ ס ק ו ל ש ל י ח ו ת ‪.‬‬
‫״המשלחת״‬
‫חברי‬
‫כתבו‬
‫״האסון‪ ,‬שקרה‬
‫לבודפשט‪:‬‬
‫בזגרב‪,‬‬
‫לאחינו‬
‫את‬
‫זיעזע‬
‫כולנו‪ .‬מ ה נ ש מ ע שם‪ ,‬אין א נ ו יודעים‪ .‬א נ ו מקווים‪ ,‬כי‪ ...‬ה א מ צ ע י ם ש ל נ ו נ מ ס ר ו‬
‫האישור על‬
‫ב כ ל ז א ת ל א ל ה ‪ ,‬א ש ר ע ו ד נשארו‪.‬״‬
‫הכסף‬
‫קבלת‬
‫להגיע‪.‬‬
‫בושש‬
‫א ף ע ל פי כן החליטו חברי ה מ ש ל ח ת ל ש ל ם לפופסקו עבור שליחותו והכספים‪,‬‬
‫בזגרב‪.‬‬
‫שמסר‬
‫התקבלה‬
‫אולם זמן ק צ ר א ח ר כ ך‬
‫מזגרב‪,‬‬
‫ב ק ו ש ט א ידיעה‬
‫כי‬
‫ה כ ס ף כ ל ל ל א הגיע ו ש מ ו א ל ש פ ר י ג ג מ ן ה ת ב ק ש ע ל ידי ה ש ל י ח י ם ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם‬
‫לדאוג לכך‪ ,‬שהכספים‬
‫ליעדם‬
‫ו ב כ ל ל זה‬
‫עזרה‬
‫נ ו ס פ ת ‪ ,‬ש נ ש ל ח ה ל א ח ר ו נ ה ‪ ,‬א כ ן יגיעו‬
‫״ ל כ ל מ י א ש ר ע ו מ ד ב ר א ש ה צ י ב ו ר הקטן ב ז ג ר ב ״ ‪.‬‬
‫ג‪3‬‬
‫הקשר בין קושטא ל ס ל ו ב ק י ה התקיים א ף הוא באמצעות בלדריו ש ל שפריגגמן‬
‫ובעיקר‬
‫ויגיגר‪ .‬ר ש ת‬
‫יוז׳י‬
‫איפשרה‬
‫הבלדרים‬
‫לקבל‬
‫ל״משלחת״‬
‫מידע‬
‫שוטף‬
‫ע ל ה נ ע ש ה ב ס ל ו ב ק י ה ‪ :‬ע ל מ צ ב ם ש ל היהודים‪ ,‬שהצליחו ל ש ר ו ד ל א ח ר ה ג י ר ו ש י ם‬
‫ב־‪ 1942‬ו ע ל י ח ס ה ש ל‬
‫שהגיעו‬
‫הממשלה הסלובקית אליהם; על מצבם ש ל‬
‫הפליטים‪,‬‬
‫״קבוצת‬
‫העבודה״‬
‫לסלובקיה בדרכם‬
‫להונגריה; ו ע ל המשא ומתן ש ל‬
‫ע ם דיטר ויםליצני )‪ ,(WisUceny‬ע ו ז ר ו ש ל אייכמן ונציגו המיוחד ש ל‬
‫הס‪.‬ס‪.‬‬
‫ל נ ו ש א היהודי ב ב ר ט י ס ל ב ה ‪ ,‬ש נ ו ע ד ל ה ב ט י ח ‪ ,‬כ י הגירושים ל א י מ ש כ ו מ ס ל ו ב ק י ה‬
‫ואולי א ף י פ ס ק ו ב א י ר ו פ ה ב כ ל ל ‪.‬‬
‫ומכתבים‬
‫כספים‬
‫בדרך כלל‬
‫נשלחו‬
‫באמצעות‬
‫הבלדרים‬
‫מקושסא‬
‫ישירות‬
‫לסלובקיה‪ .‬כ ך הועברו כנראה ג ם ר ו ב הכספים‪ ,‬ששלחה ״המשלחת״ ל ב ר ט י ס ל ב ה‬
‫ב ע י ק ר ל ת ש ל ו מ י ש ו ח ד ל א נ ש י ה מ מ ש ל ה ס ל ו ב ק י ולויסליצני‪ .‬אולם פ ע מ י י ם ה ו ע ב ר ו‬
‫תחילה‬
‫הכספים‬
‫לבודפשט‬
‫שבאופן זד‪ ,‬ה ו ע ב ר‬
‫דצמבר‬
‫יקבל‬
‫‪.1942‬‬
‫חברי‬
‫הסכום‬
‫ומשם‬
‫דאגה‬
‫הראשון‪,‬‬
‫״המשלחת״‬
‫הציוניות[‬
‫]התנועות‬
‫]סלובקיה[‪.‬״‬
‫במדינתכם‪...‬‬
‫גם בחודשים הבאים‬
‫שנשלח‬
‫כתבו‬
‫מכאן הח׳ שפרינג ]שפרינגמן[‬
‫״הוועדה״‬
‫להעביר‬
‫מקושטא‬
‫לפעילים‬
‫לברטיסלבה‪.‬‬
‫לברטיסלבה כ ב ר‬
‫בבודפשט‪ ,‬כי‪:‬‬
‫מ ת נ ה גדולה יותר‬
‫״בימים‬
‫בשביל כ ל‬
‫מ ה מ ת נ ה הנ״ל תפרישו גם‬
‫בסוף‬
‫אלה‬
‫המשפחה‬
‫למשפחה‬
‫הועברו כספים מקושטא לפעילים‬
‫נראה‪,‬‬
‫בסלוב‬
‫בסלובקיה‬
‫באמצעות ״הועדה״ בבודפשט‪ .‬כ ך למשל‪ ,‬הורתה ״המשלחת״ לשפרינגמן ולברגד‬
‫להעביר‬
‫לברטיסלבה חלק מהזהב‪,‬‬
‫ש ש ל ח ה אליהם‬
‫באוקטובר‬
‫‪:1943‬‬
‫״מהחמש‬
‫מ א ו ת ‪ ,‬ש י מ ס ר ו לידכם‪ ,‬נ ב ק ש כ ם ל ה ע ב י ר ש ל ו ש מ א ו ת ח ת י כ ו ת ל מ ש ה ד ק ] ד ק ס [‬
‫וגיסי ]גיזי פליישמן[‪ .‬א ם ת ו כ ל ו ל ה ע ב י ר ז א ת אליהם ב ח ת י כ ו ת מ מ ש — יהיה זה‬
‫ט ו ב ו ח ש ו ב עבורם‪ .‬ו א ם ל א ו — ה ת ק ש ר ו מ י ד א ת ם ו ת מ צ א ו ס ל ו ד ‪ ,‬ש ה ם ש ם‬
‫יקבלו‬
‫את‬
‫התמורה‬
‫בכתרים‬
‫שלהם‪ .‬ב כ ל‬
‫אופן‬
‫ת ד א ג ו ‪ ,‬שזה‬
‫יגיע‬
‫במהירות‬
‫האפשרית‪.‬״־!־‬
‫ק ש ר ק ב ו ע ה ת ק י י ם ב י ן פ ע י ל י ה ה צ ל ה ב ס ל ו ב ק י ה ל ב י ן ראשי ת נ ו ע ו ת ה ג ו ע ר‬
‫ו ח ב ר י ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ב ב ו ד פ ש ט ‪ .‬מ י ד ע שוטף ה ו ע ב ר ב א מ צ ע ו ת ב ל ד ר י ו‬
‫ש ל שפריגגמן ו מ ק ש ר י ם א ח ר י ם ‪ ,‬ב ע י ק ר ב נ ו ש א ״הטיול״‪ ,‬מ ב ר ט י ס ל ב ה ל ב ו ד פ ש ט‬
‫‪74‬‬
‫) ר א ה להלן(‪ .‬אי ל כ ך ה י ו ו ת ה ב ו ד פ ש ט ל א א ח ת מעין ת ח נ ת ביניים ב ע ר ת ה ק ש ר‬
‫שבין ק ו ש ט א ל ב ר ט י ס ל ב ה ‪ .‬כ ך ל מ ש ל כ ת ב ו ה פ ע י ל י ם ב ב ו ד פ ש ט ל ח ב ר י ה מ ש ל ח ת‬
‫בקושטא‬
‫בין‬
‫בסוף‬
‫קושטא‬
‫התנועה‬
‫פברואר‬
‫‪,1943‬‬
‫לברטיסלבה‪,‬‬
‫כי‬
‫עוד‬
‫הגיע‬
‫שהחלו‬
‫טרם‬
‫מכתב‬
‫בלדריו‬
‫נואש‬
‫של‬
‫מאוסקר‬
‫שפרינגמן‬
‫לנוע‬
‫)יושב‬
‫ראש‬
‫נוימן‪,‬‬
‫הציונית ו מ פ ע י ל י ״ ק ב ו צ ת ה ע ב ו ד ה ״ ב ס ל ו ב ק י ה ( ו ב ו ה ו ב ע ה ח ש ש מ פ נ י‬
‫חידוש הגירושים מ ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬״ ר ק ע ז ר ה ת ו כ ל לסייע לו״‪ ,‬כ ת ב ש פ ר י ג מ ן ל ק ו ש ט א‬
‫והתכוון כ נ ר א ה ל כ ס ף ‪ ,‬ש ב י ק ש ו ח ב ר י ״ ק ב ו צ ת ה ע ב ו ד ה ״ לגייס מהאירגוגים ה י ה ו ­‬
‫דיים ב ע ו ל ם החופשי ל ת ש ל ו מ י ש ו ח ד ל ו י ס ל י צ נ י ו ל א י ש י ם שונים ב ש ל ט ו ן ה ס ל ו ב ק י ‪,‬‬
‫למנוע את המשך הגירושים מסלובקיה ולנסות להציל את שארית יהדות‬
‫כדי‬
‫אירופה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ ,‬המידע‬
‫המשא‬
‫על‬
‫והמתן‬
‫חברי‬
‫בין‬
‫העבודה״‬
‫״קבוצת‬
‫לדיטר‬
‫בברטיסלבה‬
‫ויסליצני הגיע עד א ו ת ו זמן ל ח ב ר י ה מ ש ל ח ת ב ק ו ש ט א מנציגי הישוב ב ג ׳ נ ב ה ‪:‬‬
‫״אנו‬
‫העתק‬
‫ק י ב ל נ ו כאן מ ג ׳ נ ב ה‬
‫הרבנים‬
‫מ מ כ ת ב של‬
‫כותבים‬
‫מסלובקיה‪ .‬הם‬
‫ש ם ע ל ה א פ ש ר ו ת ש ל מ ת ן ב ס ת ר ל כ מ ה א נ ש י ם ש ל הצורר‪ ,‬ועל ידי זה ל ע כ ב‬
‫את‬
‫ה ג ז י ר ה האיומה ש ל הגירוש״‪ ,‬כ ת ב ו פומרנץ‪ ,‬ב ד ר ושינד ב מ ר ץ ל ב ו ד פ ש ט ‪.‬‬
‫ח ב ר י ״הוועדה״ ב ה ו נ ג ר י ה נ ת ב ק ש ו ל ה ע ב י ר ל ק ו ש ט א א ת מ כ ת ב ו ש ל גוימן ו כ ל‬
‫נ ו ס ף על‬
‫מידע‬
‫והמתן‬
‫המתרחש‬
‫עם הגרמנים‪:‬‬
‫בסלובקיה‬
‫נשאלו‬
‫והם אף‬
‫לחוות דעתם‬
‫המשא‬
‫על‬
‫״ ת כ ת ב ו ל נ ו מ י ד מ ה ה א מ ת ‪ ,‬ו מ ה הסיכויים‪ ,‬ש י ש נ ם ל פ י‬
‫ד ע ת כ ם ‪ ,‬ב כ ל ה ה צ ע ו ת ה א ל ה ‪ .‬א נ ו מ ו כ ר ח י ם ל ע ז ו ר להם‪ .‬ח ט א ג ח ל ה ו א ל ה פ ק י ר ם ‪.‬‬
‫ייתכן כי היינו מ צ ל י ח י ם לגייס א מ צ ע י ם ‪ ,‬א ו ל ם א נ ו מ ו כ ר ח י ם ל מ צ ו א א ת ה ק ש ר‬
‫‪4‬‬
‫אתם‪ ,‬ואנו צריכים ל ש מ ו ע גם א ת ד ע ת כ ם ‪ .‬״ *‬
‫גם ל א ח ר שהחלו ה ב ל ד ר י ם ל ק י י ם א ת ה ק ש ר בין ב ר ט י ס ל ב ה לבין נציגי הישוב‬
‫המשיכה ע ח י ן ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״‬
‫בקושטא‪,‬‬
‫ב ק ש ר שבין שתי ה א ר צ ו ת ‪.‬‬
‫ב ב ו ד פ ש ט ל ה ו ו ת מ ו ק ד חיוני‬
‫במסעותיהם של הבלדרים לברטיסלבה חל ל א פעם‬
‫עיכוב או שיבוש ו ח ב ר י ״ ה ו ו ע ד ה ״ ב ב ו ד פ ש ט נ ת ב ק ש ו ע ל ידי ה ש ל י ח י ם ה א ר ץ ־‬
‫ישראליים‬
‫לוודא‪,‬‬
‫ששלחו‪,‬‬
‫שהכסף‪,‬‬
‫אכן‬
‫ליעודו ובעיקר‬
‫הגיע‬
‫להמשך‬
‫לדאוג‬
‫ה ק ש ר ביגם לבין פ ע י ל י ה ה צ ל ה ל ב ר ט י ס ל ב ה ‪ .‬״ ב מ כ ת ב ך האחרון ע ם גרו ] ג ר ו ס [ ‪,‬‬
‫הנך‬
‫כ ו ת ב ‪ ,‬ש ב א ל ה ה י מ י ם אנו נ ק ב ל מ כ ת ב מ מ ש ה ד‪] .‬דקס[ וגיסי ] פ ל י י ש מ ן [ ‪.‬‬
‫כבר‬
‫אצלם‪.‬‬
‫עבר שבוע מאו‬
‫נבקשד‬
‫אליך‪,‬‬
‫מאוד‬
‫והרי‬
‫בואו‬
‫להוחע‬
‫אתה‬
‫למשה‬
‫יכול‬
‫של‬
‫גרו‪.‬‬
‫]דקס[‬
‫למצוא‬
‫ואין ל נ ו‬
‫וחבריו‪,‬‬
‫הזדמנויות‬
‫ו נ י ה פ ו מ ר נ ץ וזאב ש י נ ד ל ש פ ר י ג ג מ ן ‪.‬‬
‫כל‬
‫ידיעה על‪ .‬ה נ ע ש ה‬
‫שישתדלו‪ .‬להעביר‬
‫שונות‬
‫להעביר‬
‫זאת‬
‫את‬
‫המכתבים‬
‫הנה״‪,‬‬
‫כתבו‬
‫‪15‬‬
‫נראה*‪-‬כי הקשר ההדוק עם ב ר ט י ס ל ב ה א כ ן ‪ -‬א י פ ש ר לחברי ״הועדה״‪-‬בבודפשט‬
‫להעביר‬
‫ל ק ו ש ט א ב א מ צ ע ו ת ה ב ל ד ר י ם מ י ד ע ‪ ,‬א ש ר ל א הגיע ישירות מ ס ל ו ב ק י ה‬
‫מ ס ן ב ו ת ‪.‬שונות‪.‬‬
‫יחעה‬
‫המצאם‬
‫כך‬
‫מסלובקיה‪,‬‬
‫של‬
‫בטרנספורטים‬
‫לדוגמא‬
‫כנראה‬
‫המגורשים‬
‫דיווח‬
‫ממשה‬
‫מסלובקיה‬
‫שפרינגמן‬
‫דקס‪,‬‬
‫ביוני‬
‫מראשי‬
‫לפולין‪:‬‬
‫‪1943‬‬
‫״החלת‬
‫״ ה ו א !]דקס[‬
‫לקושטא‪,‬‬
‫בסלובקיה‪,‬‬
‫כותב‪,‬‬
‫כי‬
‫קיבל‬
‫על‬
‫מקום‬
‫שהמגורשים‬
‫ה ר א ש ו נ י ם מ ס ל ו ב ק י ה נ מ צ א י ם ב ל ו ב ל י ן ־מיידנק‪ ...‬כ ל ה ב ח ו ר ו ת ל פ י‬
‫הרשימה שאלי ] ש א י ו — מ ר א ש י ״ מ כ ב י הצעיר״[ שולח ל כ ם גמצאות ב ב י ר ק נ א ו ‪ .‬״‬
‫‪38‬‬
‫ב ס ו ף יולי ה ע ב י ר ש פ ר י ג ג מ ן ל ק ו ש ט א מ כ ת ב י ם נ ו ס פ י ם ‪ ,‬ש נ ש ל ח ו א ל י ו מ ס ל ו ב ק י ה ‪.‬‬
‫ה ו א דיווח‪ ,‬ל ״ מ ש ל ח ת ״ ע ל ה ח ש ש ה ג ו ב ר ב ק ר ב ה י ה ו ד י ם ב ס ל ו ב ק י ה מ ג י ר ו ש ח ד ש‬
‫‪75‬‬
‫ו ב י ק ש ל ה פ צ י ר • ב ח ב ר י ה ל ה ע ב י ר ל ס ל ו ב ק י ה א ת ה כ ס פ י ם ‪ ,‬ש ה ו ב ט ח ו ע ל ידי ח ב ר י‬
‫״קבוצת‬
‫העבודה״ לויסליצני‪:‬‬
‫מוסיף לכם שוב חומר‬
‫״אני‬
‫ש ל ד ק ם ואני‬
‫הפרובלמה‬
‫מאת‬
‫רוצה‬
‫]סלובקיה[‪ .‬אני מכיר‬
‫דקס‬
‫להאמין‪,‬‬
‫שתבינו‬
‫אותה‬
‫את‬
‫היטב‪.‬‬
‫כל‬
‫לצערי‪,‬‬
‫א ת מ ו ל ק י ב ל נ ו ידיעה משם‪ ,‬ש ש ו ב ק י י מ ת א צ ל א ל ה ]גיזי פ ל י ש מ ן [ ס כ נ ת‬
‫גירוש‪ ,‬ו א נ ו מ ח כ י ם ב כ ל ר ג ע ל י ד י ע ו ת נ ו ס פ ו ת ‪ .‬ה ל ו א העניין ה ו א ענקי‪,‬‬
‫ואיננו‬
‫מבודפשט‬
‫סובל שום דחייה‪.‬״״‬
‫הועברה‪,‬‬
‫הנראה‬
‫ככל‬
‫‪,1943‬‬
‫בקיץ‬
‫תמיכה‬
‫גם‬
‫הקהילה‬
‫לשרידי‬
‫ה י ה ו ד י ת בווינה‪ .‬נ ו צ ר י ה ת ו ש ב ת וינה‪ ,‬ש כ י נ ת ה ע צ מ ה ב ש ם ג ב ׳ אויסטרן‪ ,‬י צ ר ה‬
‫ק ש ר ע ם ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ב ב ו ד פ ש ט ו ב א מ צ ע ו ת ה ה ו ע ב ר ה ה ע ז ר ה לווינה‪.‬‬
‫מ ז כ ר ו נ ו ת י ה ם ומעדויותיהם ש ל ח ב ר י ״ ה ו ו ע ד ה ״ ק ש ה ל ל מ ו ד ע ל ד מ ו ת ה ש ל א ש ה‬
‫זו‪ ,‬א ו ל ם נ ר א ה ‪ ,‬כי פ ע ל ה ב ע י ק ר מ מ נ י ע י ם ה ו מ נ י י ם ‪ .‬ב ר נ ד כ ו ת ב ‪ ,‬כ י ה י א היתד‪,‬‬
‫םוציאל־דמוקרטית‬
‫יהודיה‬
‫ועם‬
‫קתולית‬
‫זאת‬
‫קסטנר‬
‫מאמינה‪.‬‬
‫כי‬
‫טוען‪,‬‬
‫היתה‬
‫היא‬
‫למחצה‪.‬‬
‫ב א מ צ ע ו ת נ ה ג מ ש א י ת ‪ ,‬ש ה ע ב י ר מ ד י יום ב י ו מ ו א ת ע י ת ו ן ״ ה פ ו ל ק י ש ר ב א ו ב א כ ט ר ״ ‪,‬‬
‫ה ע ב י ר ו ח ב ר י ה״ועדה״ לווינה מזון‪ ,‬ת ר ו פ ו ת ו כ ס ף ‪ ,‬א ש ר ח ו ל ק ו ע ל ידי ג ב ׳ א ו י ס ט ר ן‬
‫ל י ה ו ד י ם ‪ ,‬ש ה ס ת ת ר ו בעיר‪ .‬ק ש ר זה ל א נ מ ש ד כ נ ר א ה זמן ר ב ‪ .‬יהודי וינאי‪ ,‬ש מ כ ר‬
‫בשוק‬
‫שגשלחו‬
‫ה ש ח ו ר מ צ ר כ י מזון‪,‬‬
‫גתפם‬
‫מבודפשט‪,‬‬
‫הגסטאפו וגרם‬
‫ע ל ידי‬
‫ב כ ך ג ם ל מ א ס ר ה של ג ב ר ת אויסטרן ו ל נ י ת ו ק ה ק ש ר ע ם ב ו ד פ ש ט ‪.‬‬
‫נסיונות‬
‫‪л‬‬
‫‪1943‬‬
‫באביב‬
‫פסקה‬
‫זרם‬
‫מהוגגריה‬
‫הפליטים‬
‫היהודים‬
‫ב ר י ח ת ם ש ל יהודים מ פ ו ל י ן ל ה ו ג ג ר י ה‬
‫הגדול‬
‫את‬
‫ופעולות‬
‫התחדש‬
‫הצלה‬
‫ב־‪ .1940‬אולם נ ר א ה ‪ ,‬כי היו אלד‪,‬‬
‫הגבול‬
‫מגיטאות‬
‫להונגריה דרך‬
‫הגנרל ־גוברנמן‬
‫‪88‬‬
‫קרפאטו־רום‪,‬‬
‫למחנות‬
‫להוגגריה‪.‬‬
‫מפולין‬
‫גם לאחר בואו של גל הפליטים‬
‫ע ל פי רוב‬
‫בעיקר עם‬
‫ההשמדה‬
‫למעשה‬
‫לא‬
‫בודדים‪ ,‬ש ח צ ו‬
‫יהודים‬
‫ת ח י ל ת הגירושים ה ג ד ו ל י ם‬
‫במחצית‬
‫ה ש ג י ח של‬
‫‪.1942‬‬
‫דומה‪,‬‬
‫ש ב מ א י ו ב י ו נ י הגיעו ל ה ו ג ג ר י ה ב ע י ק ר י ה ו ד י ם מ ב ו כ ג י ה ו מ ס ב י ב ו ת ק ר ק ו ב ‪ .‬ב א ו ת ם‬
‫חודשים‬
‫שהגיעו‬
‫בקיץ‬
‫דיווחו‬
‫חברי‬
‫״ועדת‬
‫מ ו ו ר ש ה וסיפרו ע ל‬
‫‪,1943‬‬
‫החלו‬
‫העזרה‬
‫וההצלה״‬
‫גם‬
‫על‬
‫שני‬
‫פליטים‬
‫יהודים‪,‬‬
‫ה מ ר ד ‪ .‬ו כ ן על יהודים שנמלטו להונגריה מ ז ג ר ב ‪.‬‬
‫הגרמנים‬
‫בעקבות‬
‫פקודתו‬
‫של‬
‫הינריך‬
‫הימלר‬
‫‪8 9‬‬
‫בחיסול‬
‫ה ס ו פ י ש ל ה ג י ט א ו ת בפולין‪ .‬ב ת ק ו פ ה זו ה ח ל ה ג ה י ר ה ג ד ו ל ה ש ל פ ל י ט י ם יהודים‬
‫מפולין‬
‫ל ה ו ג ג ר י ה והיא ג ב ר ה מ א ו ד ב ח ו ד ש י ה ס ת י ו ‪ .‬הידיעה‪ ,‬כי יהודים יכולים‬
‫ל ח י ו ת ב ה ו ג ג ר י ה ו ל י ה ג ו ת מ ב י ט ח ו ן יחסי‪ ,‬ח צ ת ה ג ב ו ל ו ת ו ל מ ע ל ה מ־‪ 1,500‬פ ל י ט י ם‬
‫הגיעו‬
‫ע ד סוף השנה‪ ,‬ב ע י ק ר מ ה ג י ט א ו ת ו ה מ ח נ ו ת ב ג ל י צ י ה ה מ ע ר ב י ת ו ב ש ל ז י ה‬
‫עלית‪.‬‬
‫בין‬
‫חברי‬
‫‪76‬‬
‫מ א ו ת ה פ ל י ט י ם ה י ה ו ד י ם הגיעו‬
‫ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ג ם כ־‪ 200—150‬חלוצים‪,‬‬
‫ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר בפולין‪ ,‬ב ע י ק ר מ ג י ט א ו ת ז ג ל מ ב י ה ‪ ,‬ש ח ו ס ל ו ב א ו ג ו ס ט‬
‫‪.1943‬‬
‫ביניהם בלטה קבוצה גחלה יחסית של כ־‪ 50‬חברי ״הנוער הציוני״‪ ,‬שכונתה‬
‫על ידי חבריה ״‪NASZA GRUPA‬״ )הקבוצה שלנו(‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה של חברי תנועות הנוער מזגלמביה הגיעה לבודפשט ביום‬
‫הכיפורים תש״ד ומנתה חמישה חלוצים‪ :‬ארבעה חברי ״הנוער הציוני״ וחבר‬
‫״השומר הדתי״‪ .‬בנובמבר כתבו מבודפשט לקושטא‪ ,‬כי בזמן האחרון גדל‬
‫מספר הציונים בין הפליטים היהודים‪ ,‬שהגיעו להונגריה וכי פרט לחברי ״הנוער‬
‫הציוני״ הגיעו גם חברים מ״גורדוגיה״‪ ,‬מ״השומר הצעיר״ וה״שומר הדתי״‪.‬‬
‫בריחת חברי תנועות הנוער מזגלמביה נמשכה בסוף ‪ 1943‬ובינואר ‪ 1944‬הגיעו‬
‫להונגריה עוד כ־‪ 30—20‬חברים מתנועות הנוער השונות‪.‬״*‬
‫רוב הפליטים היהודים מפולין הגיעו להוגגריה דרך סלובקיה ורק מיעוטם‬
‫חצו את הגבול ההררי מגליציה המזרחית לקרפאסו־רוס‪ ,‬שהיה קשה למעבר‬
‫ונשמר היטב הן על ידי משמר הגבול ההונגרי‪ ,‬הן על ידי הצבא הגרמגי‪.‬‬
‫בבריחה לסלובקיה וב״םיול״ להונגריה נעזרו פליםים רבים בשליחי ״קבוצת‬
‫העבודה״‪ ,‬בחברי תנועות הנוער הציוניות‪ ,‬שנשארו בסלובקיה וביהודים מקומיים‬
‫באזורי הגבול‪ ,‬בערים כגון‪ :‬פרשוב )‪ ,pkesov‬וז׳לינה )‪ .(Ziiina‬ארווין שםיינר‪,‬‬
‫גציג ״מרכז היהודים״ בז׳לינה ומפעילי ההסתדרות הציונית‪ ,‬אירגן את הברחת‬
‫הפליטים מגבול פולין־סלובקיה‪ ,‬מהעיירה סקאליפה )‪ (skaiita‬לז׳ילגה‪ ,‬מכאן‬
‫הועברו על י ת שליחי ״קבוצת העבודה״ לערי הגבול עם הוגגריה‪ .‬חברי ״הגוער‬
‫הציוני״ הראשוגים‪ ,‬שהגיעו לסלובקיה‪ ,‬הועברו תחילה לברםיסלבה על ל י‬
‫אוסקר קראסניאנםקי מ״הציונים הכלליים״ ומכאן הובלו על ל י מבריח מקומי‪,‬‬
‫שהופעל על ל י קראסניאנסקי‪ ,‬דךך קומרנו )‪ (Котато‬עד לבלפשט‪ .‬קבוצות‬
‫אחרות‪ ,‬שבאו בעקבותלם‪ ,‬המשיכו על פי רוב לפרשוב ומכאן הועברו על ל י‬
‫רשת מבריחים‪ ,‬שבמרכזה עמד יהלי מקומי בשם שוורץ‪ ,‬שפעל בתיאום עם‬
‫הפעילים הציוניים וחברי ״קבוצת העבלה״ בברטיסלבה‪ ,‬לקשא־קושיצ׳ה‬
‫)‪Kosice‬־‪ (Kassa‬שבהוגגריה ומשם המשיכו בדרכם לבלפשט‪**.‬‬
‫בערי הגבול בהונגריה זכו רבים מהפליטים •לעזרתם של יהודים מקומיים‬
‫וחברי תגועות הגוער‪ ,‬אשר סייעו להעבירם לבלפשט‪ .‬פעולה זו‪ ,‬שכוגתה על ל י‬
‫הפעילים הציוגיים בהוגגריה ״הטיול הפנימי״‪ ,‬נועדה למגוע בעיקר את לכלתם‬
‫של הפליטים הבלתי־ליגליים על ל י ה״קאוק״‪ .‬במכתב למשלחת בקושטא ב*‪9‬‬
‫בספטמבר ‪ 1943‬הסביר יואל ברגד את חשיבותו של ״הטיול הפגימי״‪:‬‬
‫״‪...‬גם דרך זו ]מהגבול לבלפשט[ היא חלק מסוכן מ א ל של הםיול‪ ,‬מפני‬
‫שלדאבוגגו קרה כבר כמה פעמים‪ ,‬שכמה‪ -‬גתפסו בגבול או ברכבת ונשלחו‬
‫בחזרה לגבול‪ ...‬אדם‪ ,‬שתופסים אותו בעיר הבירה ]בלפשס[‪ ,‬כבר לא‬
‫מגרשים אותו חזרה‪ ,‬אלא רק כולאים אותו במחגה הסגר ]בהוגגרל גופה[״‪**.‬‬
‫המקשר ‪.‬בין סלובקיה להוגגריה בנושא ״הסיול״ היה ד״ד ארגםט אבלם‪ ,‬חבר‬
‫״קבוצת העבלה״ בסלובקיה‪ .‬אבלס היה בעל נתינות הונגרית‪ ,‬אשר איפשרה‬
‫לו תנועה חופשית בין ברסיסלבה ובלפשט‪ .‬המכתבים בין פעילי ההצלה בשתי‬
‫המז־יגות הועברו גם באמצעות הבלדדים שהפעיל שפריגגמן וסוחר גרמני מחבל‬
‫הסלטים בשם אלואיס שסגר‪ ,‬שהתגורר בסלובקיה• וקיים קשרי ל ל ו ת עם פרץ‬
‫;‬
‫‪77‬‬
‫ר ב ס ‪ ,‬מ ר א ש י ‪ .‬״ מ כ ב י הצעיר״‪-.‬‬
‫מברטיסלבה‬
‫מועד‬
‫הועבר‬
‫‪43‬‬
‫לבודפשט‬
‫יציאתם להונגריה‪ .‬ב־‪10‬‬
‫שהחלה‬
‫הטיול״‪,‬‬
‫מידע‬
‫על‬
‫בנובמבר‬
‫ב פ ע י ל ו ת ה ‪ .‬ב ס ו ף קיץ‬
‫הפליטים‪,‬‬
‫‪1943‬‬
‫‪,1943‬‬
‫שהגיעו‬
‫כתבו יואל‬
‫כחלק‬
‫לסלובקיה‬
‫ועל‬
‫ברנד וחברי ״ועדת‬
‫מ״ועדת‬
‫וההצלה״‬
‫העזרה‬
‫)ראה להלן(‪ ,‬כי מ ש ה דקס‪ ,‬נציג ת נ ו ע ת ״ארץ־ישראל העובדת״ ב״משרד הארץ־‬
‫ב ב ר ט י ס ל ב ה ‪ ,‬דיווח ל ה ם ע ל‬
‫ישראלי״‬
‫שהגיעו מפולין‬
‫‪ 600‬פ ל י ט י ם ‪,‬‬
‫וכי רובם עומדים לעבור א ת הגבול להונגריה‪ .‬ב ־ ‪ 3‬ביגואר‬
‫ועדה‪ ,‬כי חייקה קליגגר‬
‫אותה‬
‫שהיו‬
‫״דרור״‪,‬‬
‫בקבוצות‬
‫‪1944‬‬
‫לסלובקיה‬
‫כתבו חברי‬
‫ח ב ר ת ״השומר הצעיר״ ורגיה קוקילקה ח ב ר ת‬
‫החלוצים האחרוגות‪,‬‬
‫מזגלמביה‪. ,‬גמצאות‬
‫שברחו‬
‫כבר‬
‫בסלובקיה‪.‬‬
‫לפעילי‬
‫בבודפשט נשלחו גם רשימות‬
‫העזרה וההצלה‬
‫שמיות מפורטות של‬
‫הפליטים‪ ,‬שהגיעו לסלובקיה ועמדו להמשיך בדרכם להונגריה‪ .‬כר למשל נשלחה‬
‫רשימה של‬
‫ובשלזיה‬
‫‪ 948‬פ ל י ט י ם ו־‪ 194‬ילדים‪ ,‬שהגיעו ב ע י ק ר מ י ש ו ב י ם ו מ ח נ ו ת ב ג ל י צ י ה‬
‫ב מ ה ל ך החודשים‬
‫רבס‪. ,‬״רשימות‬
‫בסלובקיה‬
‫פליטים‬
‫להוגגריה‬
‫ספטמבר—נובמבר‬
‫פולנים‪,‬‬
‫בחודשים‬
‫שעברו‬
‫‪,10‬‬
‫‪,9‬‬
‫‪ .1943‬ב ש ו ל י ה ר ש י מ ה כ ת ב פ ר ץ‬
‫בעזרת‬
‫‪.11‬‬
‫מנגנון‬
‫הרשימות‬
‫הבריחה‬
‫הוכנו‬
‫חברינו‬
‫של‬
‫בסלובקיה‪.‬״‬
‫יוסף‬
‫קורגיגםקי‪ ,‬ח ב ר ״דרור״‪ ,‬כ ת ב ‪ ,‬כי ר ש י מ ו ת ה פ ל י ט י ם ה ו ע ב ר ו מ ס ל ו ב ק י ה להוגגריה‪,‬‬
‫״ ל ה ו ד י ע ע ל ב ו א ם ו ל ב ד ו ק ‪ ,‬א ם ל א א י ר ע ו ב ד ר ך מ ק ר י אסון״‪**.‬‬
‫כדי‪:‬‬
‫״ועדת‬
‫חברי‬
‫העזרה וההצלה״‬
‫דיווחים‬
‫שוטפים‬
‫מפולין‪.‬‬
‫ב מ כ ת ב י ם ‪ ,‬ש נ ש ל ח ו מ ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬הודגשו ב ע י ק ר‬
‫וציוגים‬
‫חלוצים‬
‫ל״משלחת‬
‫בבודפשט ופעילי‬
‫בודדים‬
‫הארץ־ישראלית״‬
‫ההצלה‬
‫להגיע‬
‫להונגריה‪.‬‬
‫בקושטא‬
‫בסוף‬
‫בברטיסלבה‬
‫על‬
‫של‬
‫בואם‬
‫שלחו‬
‫פליטים‬
‫ה צ ל ח ו ת י ה ם של ק ב ו צ ו ת‬
‫יולי‬
‫מקושטא‬
‫כתבו‬
‫לארץ‪,‬‬
‫לוועד הפועל ש ל ההסתדרות‪ ,‬ל ה נ ה ל ת הסוכנות ולוועד ההצלה המרכןי‪ :‬״קיבלגו‬
‫של‬
‫גם ‪.‬רשימה‬
‫מאתיים ‪.‬המוברחים‬
‫וכעת‬
‫הם‬
‫ו־‪90‬‬
‫מ פ ו ל י ן ‪. ,‬שהגיעו‬
‫לאחרונה‬
‫לסלובקיה‬
‫מפולין‬
‫ב ה ו נ ג ר י ה ״ ; ו ב ־ ‪ 2 3‬ב א ו ק ט ו ב ר דווח ל א ר ץ ‪ .‬ע ל‬
‫עד כה לסלובקיה‬
‫‪1,200‬‬
‫ומשם‬
‫הלאה‪,‬‬
‫פ ל י ט י ם יהודים‬
‫‪5‬‬
‫להונגריה‪* .‬‬
‫בדרכם‬
‫‪ .‬ב ס ל ו ב ק י ה נ מ ס ר ו לחלוצים מפולין ש מ ו ת ו כ ת ו ב ו ת של פעילי ״ועדת העזרה‬
‫ו ח נ ו ע ו ח ה נ ו ע ר ב ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬שיסייעו ב ק ל י ט ת ם ‪ .‬כ ך ק י ב ל ה ק ב ו צ ת ח ב ר י‬
‫וההצלה״‬
‫הציוני״‬
‫״הנוער‬
‫של‬
‫עם‬
‫המבריח‪ ,‬שהביאם מברטיסלבה‪ ,‬מבית כנסת אחד למשנהו‪ ,‬עד שעלה בידם‬
‫של‬
‫את‬
‫חלוצים‬
‫ברנד‬
‫חברי הקבוצה‪,‬‬
‫בבית‬
‫שהגיעו‬
‫כנסת‪,‬‬
‫ביום‬
‫מאוסקר‬
‫יואל‬
‫למצוא‬
‫ברנד‪.‬‬
‫ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬שיצאה‬
‫לבודפשט‪,‬‬
‫קראסניאנסקי‬
‫שבמשרדי‬
‫הכיפורים‬
‫ההסתדרות‬
‫מ ת נ ו ע ו ת שונות‪ ,‬שהגיעה בינואר‬
‫‪1944‬‬
‫לבודפשט‪,‬‬
‫אח‬
‫שמו‬
‫הציונית‪.‬‬
‫ע ב ר ו יחד‬
‫קבוצה‬
‫אחרת‬
‫לסלובקיה‪ ,‬קיבלה מיעקב‬
‫ר ו ז ג ב ר ג ) ב נ י ט ו ( ‪ ,‬מ מ נ ה י ג י ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ב ס ל ו ב ק י ה ו מ ה פ ע י ל י ם ה ב ו ל ט י ם באירגון‬
‫העזרה‬
‫לפליטים‪,‬‬
‫הדיווחים‪,‬‬
‫את‬
‫כתובתו‬
‫של‬
‫יוסף‬
‫קורנינסקי‬
‫בבודפשט‪*.‬‬
‫‪4‬‬
‫ש ה ג י ע ו מ ב ר ט י ס ל ב ה ו מ ב ו ד פ ש ט ל ק ו ש ט א ע ל מ א ו ת פ ל י ט י ם יהודים‪,‬‬
‫ש ה צ ל י ח ו ל ה י מ ל ט מ ג י א ה ה ר י ג ה בפולין‪ ,‬ע ו ר ר ו ב ק ר ב ה ש ל י ח י ם ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם‬
‫את‬
‫התקווה‪,‬‬
‫כי ניתן‬
‫לנצל‬
‫את‬
‫דרך‬
‫הבריחה‬
‫להצלתם‬
‫של‬
‫שרידי‬
‫היהודים‪,‬‬
‫ש ח י ו עדיין ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח נ ו ת ‪ .‬הם‪ ,‬ש ע ק ב ו ב א י מ ה א ח ר ה ע ד ו י ו ת על ה ש מ ד ת ן‬
‫ש ל ר ו ב ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת בפולין‪ ,‬ע ו ד ד ו ו א ף ד ר ש ו מ ה פ ע י ל י ם הציוניים ב ה ו נ ג ר י ה‬
‫ו ב ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ל ע ש ו ת כ ל מ א מ ץ אפשרי‪ ,‬כ ד י ל ה צ י ל‬
‫‪78‬‬
‫א ת ה מ ע ט י ם ששרדו ו ב פ ר ט‬
‫חברי התנועות החלוציות‪.‬‬
‫את‬
‫הראשונים‬
‫הנסיונות‬
‫פעילים‬
‫של‬
‫בבודפשט‬
‫ציוניים‬
‫פעולות‬
‫לארגן‬
‫הצלה‬
‫מ פ ו ל י ן ה ח ל ו ל מ ע ש ה עוד‪ ,‬ל פ נ י ש ה ג י ע ו ה פ נ י ו ת מ ק ו ש ט א ל ס י י ע ל ש ר י ד י י ה ד ו ת‬
‫בראשית‬
‫כתבו‬
‫פברואר‬
‫י ר ח מ י א ל ה ל פ ג ו ט ואלי כהן‪,‬‬
‫פולין‬
‫ל ה י מ ל ט להונגריה‪.‬‬
‫חברי‬
‫״דרור״ בהונגריה‪ ,‬ל ו ו נ י ה פ ו מ ר נ ץ ‪ ,‬כי ה ם מ נ ס י ם ל י צ ו ר ק ש ר עם פ ו ל י ן‬
‫ו ל א ר ג ן מ ש ם ״טיול״ ל ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ב ס ו ף א ו ת ו חודש‪ ,‬ב מ כ ת ב ‪ ,‬ש ב ו בישרו מ ב ו ד פ ש ט‬
‫ל ק ו ש ט א על ה ק מ ת ה של ו ע ד ה ב י ן ־ מ פ ל ג ת י ת ‪ ,‬כ ת ב ו ה פ ע י ל י ם הציונים‪ ,‬כי ש י ג ר ו‬
‫שליח‬
‫לפולין ע ל‬
‫סמך‬
‫הכתובות‬
‫כדי‬
‫שבידם‪,‬‬
‫משם‬
‫לארגן‬
‫להונגריה‪.‬‬
‫״טיול״‬
‫י ת כ ן כי ה כ ו ו נ ה ל ש ל י ח )ראה ל ה ל ן ( ‪ ,‬ש ח ז ר ב ס ו ף מ ר ץ או ב ת ח י ל ת א פ ר י ל ל ב ו ד פ ש ט ‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ל א ח ר ש ל א ע ל ה ב י ת ליצור ק ש ר ע ם פ ע י ל י ת נ ו ע ו ת הנועד‪* .‬‬
‫‪ 1943‬נ ש ל ח ה מ ק ו ש ט א ל ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ה פ נ י ה ה ר א ש ו נ ה ל י ו ו ם‬
‫במרץ‬
‫ה צ ל ה מפולין‪ .‬נ ר א ה ‪ ,‬כ י פ נ י ה זו נ ש ל ח ה מ ק ו ש ט א ל ב ו ד פ ש ט ע ל ר ק ע‬
‫פעולות‬
‫ה ח ש ש ‪ ,‬ש ג ב ר ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬מ פ נ י ח י ד ו ש ה ג י ר ו ש י ם מ ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬השליחים ה א ר ץ ־‬
‫סברו‪ ,‬כי פעילי‬
‫ישראליים‬
‫בסלובקיה יאלצו‬
‫ההצלה‬
‫לברוח‬
‫בעצמם להונגריה‬
‫וכתוצאה‬
‫מ כ ד י פ ג ע מ פ ע ל ה ה צ ל ה ‪ ,‬ש י ז מ ו ע ב ו ר יהודי פולין‪ .‬״‪...‬ידוע ל נ ו ג ם‬
‫ממקורות‬
‫ו ל ת נ ו ע ת ג ו ש ם צפוי אסון גדול ב י מ י ם‬
‫אחרים‪ ,‬כי ל י ה ד ו ת ס ל ו ב ק י ה‬
‫הקרובים‪...‬״‪ ,‬כ ת ב ו מ ק ו ש ט א ל ״ ו ע ד ה ב ב ו ד פ ש ט ב ־ ‪ 1 2‬ב מ ר ץ ‪« .‬‬
‫מ צ ב ם ש ל היהודים ב ה ו נ ג ר י ה ה צ ט י י ר כ ב ט ו ח י ח ס י ת ב ע י נ י ה ש ל י ח י ם ב ק ו ש ט א ‪,‬‬
‫ו ז א ת ב ע י ק ר נ ו כ ח ס כ נ ת הגירוש‪ ,‬ש ר י ח פ ה מ ע ל ר א ש ם של ש ד ל י י ה ת ת ס ל ו ב ק י ה ‪.‬‬
‫״הרי‬
‫הינכם‬
‫עוד‬
‫ביותר‬
‫המאושרים‬
‫תפוצותינו״‬
‫בכל‬
‫כתבו‬
‫חברי‬
‫המשלחת‬
‫ל פ ע י ל י ם ב ב ר ט י ס ל ב ה ‪ ,‬כ ד י ל א ר ג ן א ת ה ב ר י ח ה הן מפולין‪ ,‬הן מ ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬״‪...‬ענין‬
‫הוא‬
‫הטיולים‬
‫הדבר‬
‫החשוב‬
‫ביותר‪.‬‬
‫תנועתנו‬
‫אנשי‬
‫]התנועה‬
‫הציונית‬
‫בכלל[‬
‫צ ר י כ י ם ל ה י ו ת היוזמים ב כ ל זה‪...‬״ ה ד ג י ש ו ה ש ל י ח י ם ו א ל י ע ז ר קפלן‪ ,‬שהגיע ב א ו ת ה‬
‫לקושטא‪ ,‬כ ת ב ל א ו ט ו קומוי‪ ,‬ר א ש ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ב ה ו ג ג ר י ה ‪ :‬״ ב ש ם‬
‫תקופה‬
‫ה ה נ ה ל ה הציונית והישוב בארץ ה נ נ י ת ו ב ע מ כ ם ל ק ח ת א ת היוזמה לידכם‪ .‬ז כ ו ת‬
‫‪9‬‬
‫היסטורית‬
‫נ י ת נ ה ל כ ם ל ה י ו ת מ כ ש י ר ע ז ר ל ה צ ל ת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה של ע מ נ ו ‪ .‬״ *‬
‫בחודשי‬
‫העזרה‬
‫האביב‬
‫וההצלה״‬
‫בנושא‬
‫והקיץ‬
‫נעשו‬
‫נסיונות‬
‫נוספים‬
‫ביוזמת‬
‫ל ש ג ר מ ב ר י ח י ם ל פ ו ל י ן ‪ .‬״עניין ׳הטיול׳ מ ר ו כ ז‬
‫ועדת‬
‫״חברי‬
‫ב ל י יואל‪ ,‬א ש ר פ ו ע ל‬
‫זה ב ה ת א ם ל א פ ש ר ו י ו ת י ח ד ע ם ח ב ר י ם מ נ ו ס י ם מ כ ל ה מ ש פ ח ו ת ״ ‪ ,‬כ ת ב ו‬
‫ח ב ר י ״הוועדה״ ל ק ו ש ט א ביוני‬
‫תמיכה‬
‫‪ .1943‬ב מ ק ב י ל ה מ ש י ר ש פ ר י נ ג מ ן ל ע ס ו ק ב ה ע ב ר ת‬
‫ל ק ה י ל ו ת י ה ו ת ו ת ש ו נ ו ת ע ל ידי ה ב ל ד ר י ם ‪ ,‬א נ ש י האבווהר‪ .‬״ ע ל ׳טיול׳‬
‫כ ו ת ב ל ח ו ד יואל‪ ,‬אני א כ ת ו ב ע ל ק ש ר י ם ו ע ז ר ה ״ ‪ ,‬הודיע ש פ ר י נ ג מ ן ב א ו ת ו ח ו ד ש‬
‫לקושטא‪.‬‬
‫ביוני‬
‫‪50‬‬
‫כתבו מבודפשט לקושטא‪,‬‬
‫״לקחת‬
‫כי‬
‫נתנו‬
‫ה ו ר א ו ת לשליחים‪,‬‬
‫שיצאו לפולין‪,‬‬
‫כ ל יהודי שיזדמן‪ ,‬אם ל א י מ צ א ו א ת ה ח ל ו ץ ה מ ב ו ק ש ל פ י‬
‫השליחים‬
‫הכתובות‪.‬״‬
‫בקושטא נתבקשו להעביר כ ת ו ב ו ת חדשות‪ ,‬מפני שה״כתובות הישנות‬
‫מ ב ו ל ב ל ו ת לגמרי‪ .‬כ מ ע ט אף א ח ת א י נ ה מ ת א י מ ה ע ם ה מ צ י א ו ת ‪ .‬כי ב ר ו ב ם נ ע ל מ ו‬
‫האנשים‪,‬‬
‫יצאו‬
‫חלק למות‪ ,‬חלק לגירוש‬
‫והרוב‬
‫במקומות‬
‫ב ל ת י ידועים‬
‫כלל‪.‬״‪-‬ביולי‬
‫כנראה שליחים נוספים לפולין עם כתובות‪ ,‬ש נ ת ק ב ל ו בבודפשט מקושטא‪,‬‬
‫מ ג ׳ נ ב ה ו מ ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬ב ר נ ד כ ת ב ב א ו ת ו ח ו ד ש ל ש ל י ח י ם הארץ־ישראליים‪ ,‬כי ה צ ל י ח‬
‫ליצור‬
‫קשר דרד קרפאטו־רוס‪ ,‬כנראה‬
‫ב א מ צ ע ו ת שליחים‪ ,‬ע ם יהודים ב י ש ו ב י ם‬
‫‪79‬‬
‫בגליציה‬
‫שונים‬
‫המזרחית‬
‫לבוב‪,‬‬
‫כגון‪:‬‬
‫)‪,(Drohobycz‬‬
‫דרוהוביץ׳‬
‫פשמישלגי‬
‫)‪ (Przemysiany‬ו י נ ס ה ל פ ע ו ל ל ה ב ר ח ת ם ל ה ו ג ג ר י ה ‪ .‬ה ו א ציין‪ ,‬כ י כ ת ו צ א ה מ ה מ כ ­‬
‫ש ש ל ח הגיעו ב ש ב ו ע ו ת ה א ח ר ו נ י ם‬
‫תבים‬
‫ובהם ג ם עשרים ציוגים‪.‬‬
‫יתכן‬
‫ל מ ע ל ה מ מ א ה פ ל י ט י ם יהודים מ פ ו ל י ן‬
‫‪51‬‬
‫א ו מ נ ם כ י היו פ ל י ט י ם‬
‫יהודים‬
‫מגליציה‪,‬‬
‫שהחליטו‬
‫הגבול‬
‫לחצות א ת‬
‫להונגריה ל א ח ר שקיבלו מ כ ת ב י ם מבודפשט‪ ,‬שהועברו ב א מ צ ע ו ת שליחים ואשר‬
‫א ו ת ם ל נ ק ו ט ב צ ע ד זה‪ .‬א ו ל ם נ ר א ה ‪ ,‬כ י ב ת ק ו פ ה זו ל א ה ו ב ר ח ו פ ל י ט י ם‬
‫עודדו‬
‫ע ל י ד י שליחים‪ ,‬שיצאו מ ה ו ג ג ר י ה ‪ .‬ה ם פ י ל ס ו ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם א ת נ ת י ב י ה ב ר י ח ה‬
‫מפולין ר ר ך הרי הבסקידים לסלובקיה‪ ,‬א ו ישירות להונגריה ד ר ך גבול גליציה־‬
‫קדפאטורום‪.‬‬
‫ב מ כ ת ב ל מ נ י ה פ ו מ ר נ ץ ‪ ,‬ז מ ן ק צ ר ל א ח ר ב ו א ו להונגריה‪ ,‬מ ת ח ד ב‬
‫ויס‪ ,‬מ ר א ש י ב נ י ־ ע ק י ב א ב ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ב י ק ו ר ת ק ש ה ע ל א ו ז ל ת היד‪ ,‬ש מ צ א‬
‫התנועה‬
‫בקרב‬
‫הציוגית בארגון ״ ה ט י ו ל ״ ‪:‬‬
‫״אודה ו ל א אבוש ל ק ב ו ע ‪ ,‬ש ב כ ל פ ע ו ל ו ת ע ו ר ה וטיול ל א מ מ ל א ת ה ה ס ת ד ר ו ת‬
‫הציוגית ה ה ו ג ג ר י ת א ת מ ק ו מ ה ! ע ב ו ד ת ה ה י ח י ד ה ב ק ש ר א ת זה ה י א ח ל ו ק ת‬
‫הכספים הבאים מאצלכם ובמקרה ה כ י ט ו ב תשלום ח ל ק מהוצאות הטיול —‬
‫מ ו ב ן ג ם כן מ כ ס פ כ ם — ל א ג ש י ם ה ב א י ם ה ג ה ‪ ,‬א ח ר י שאירגגו ב ע צ מ ם א ת‬
‫טיולם מ ה צ ד השגי ש ל ה ג ב ו ל ‪ .‬א י ר ג ו ן ה ט י ו ל י ם כ מ ו ש ק י י ם ב ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ע ם‬
‫י ת מ ה ע צ מ י ת אינו ק י י ם פ ה ‪ .‬״‬
‫‪6 2‬‬
‫ח מ ה ‪ ,‬כי ר ק בתחילת הסתיו הובאו יהודים ראשוגים מגליציה ע ל ידי מבריחים‪,‬‬
‫ש י צ א ו מ ק ר פ א ט ו ר ו ס ‪ .‬פ ע ו ל ה זו ג ע ש ת ה ב י ו ו מ ת ״ ו ע ד ת הטיול״‪ ,‬ש ה ח ל ה ב פ ע י ל ו ת ה‬
‫ב ס ו ף קת ‪ .1943‬ה י ת ה זו‬
‫בעיקר‬
‫התארגגות של‬
‫ח ב ר י ת ג ו ע ו ת ג ו ע ר ציוגיות ש ו ג ו ת ‪,‬‬
‫פ ל י ט י ם מ ס ל ו ב ק י ה ופולין‪ ,‬ש פ ע ל ו ב ש י ת ו ף ע ם י ו א ל ב ר נ ד ‪ ,‬א י ש ״ ו ע ד ת‬
‫ה ע ן ר ה וההצלה״‪.‬‬
‫ב מ כ ת ב לווגיה פומרגץ ב ר א ש י ת א ו ק ט ו ב ר ‪ 1943‬כ ת ב ו ק ס ט ג ר ‪ ,‬שפריגגמן ו ב ר נ ד ‪,‬‬
‫כי‬
‫ההחלטה‬
‫הרשמית על‬
‫הקמת‬
‫״ועדת‬
‫הטיול״‬
‫התקבלה‬
‫נציגי‬
‫בישיבה ש ל‬
‫ה ת נ ו ע ו ת הציוניות השונות‪ ,‬ש ה ת ק י י מ ה ב ־ ‪ 2 5‬ב א ו ג ו ס ט ‪ ,‬ו ב ה נ ע ש ה ניסיון ל פ ע ו ל‬
‫במשותף‬
‫ב מ ס ג ר ת ועדה כ ל ל‬
‫ציונית‬
‫לעזרה‬
‫והצלה‪.‬‬
‫בישיבה‬
‫יואל‬
‫נמסר‪ ,‬כי‬
‫ב ר נ ד יהיה א ח ר א י ל פ ע י ל ו ת ״ ו ע ד ת ה ט י ו ל ״ ו י פ ע ל ו ב ה ש נ י ח ב ר י ״השומר הצעיר״‪,‬‬
‫ח ב ר המזרחי ושני ח ב ר י ם מ ח נ ו ע ו ח ה נ ו ע ר ה ק ש ו ר ו ח ב״איחוד״‪ .‬כ מ ו כן נ ק ב ע ‪,‬‬
‫כי יוסף באומר מ״השומר הצעיר״ ואליעזר אונגר ״מהמזרחי״‪ ,‬יפקחו ע ל ניהול‬
‫ה ו צ א ו ח ה כ ס פ י ם ש ל ״הועדה״‪*.‬׳‬
‫מהעדויות‬
‫השונות והמכתבים‪,‬‬
‫שנשלחו‬
‫ל ק ו ש ט א ‪ ,‬מ ח ב ר ר ‪ ,‬כ י מ ב נ ה זה‬
‫של‬
‫ה ״ ו ע ד ה ״ ע ל פ י ח ל ו ק ה מ פ ל ג ת י ת ל א קויים מ ע ו ל ם ‪ .‬ע ל הדינים ו ה ח ש ב ו נ ו ת ה ק ש ו ר י ם‬
‫לפעולות‬
‫״הטיול״‬
‫חתמו‬
‫חברים‬
‫מתגועות‬
‫שוגות‪,‬‬
‫שהצטרפו‬
‫לפעילות‬
‫״ועדת‬
‫ה ט י ו ל ״ ע ל ס מ ך גכוגותם ל ה ק ד י ש ע צ מ ם ל פ ע ו ל ה זו‪ ,‬כ י ש ו ר י ה ם האישיים‪ ,‬ו ה כ ר ו ת‬
‫ע ם יואל ב ר ג ד או ח ב ר י ם א ח ר י ם ‪ ,‬ש פ ע ל ו ב ת ח ו ם זה‪ .‬ז א ת ועוד‪ ,‬פעילים מ ר כ ז י י ם‬
‫ב ״ ט י ו ל ״ ‪ ,‬כ מ ו י צ ח ק ק נ ו ל ושעיר‪ .‬ר ט ש פ ר כ ר ‪ ,‬כ ל ל א י נ ם מ ו ז כ ר י ם ב מ כ ת ב ‪ ,‬ש נ ש ל ח‬
‫ל ק ו ש ט א ‪ .‬ל כ ן גראה‪ ,‬כ י ג ם כ א ן ‪ ,‬כ מ ו ב ד י ו ן ע ל ה ק מ ת ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ‪,‬‬
‫אין ל י י ח ס מ ש ק ל ר ב ל ה ו ד ע ו ת ה ר ש מ י ו ת ‪ ,‬ש ה ג י ע ו מ ב ו ד פ ש ט מ ח ב ר י ״האיחוד״‪,‬‬
‫‪80‬‬
‫על המבנה המפלגתי של ״הוועדות״‪ .‬אלה נועדו בעיקר לשמש תשובה ללחצים‪,‬‬
‫שהפעילו השליחים בקושטא על הציונים בהונגריה לפעול במסגרות‪ ,‬אשר בהן‬
‫יהיו מיוצגות כל התנועות‪.‬‬
‫אף על פי כן דומה‪ ,‬כי באוגוסט אכן התארגגו חברי תגועות שוגות לפעול‬
‫יחד להברחתם של יהודים מפולין להוגגריה‪ .‬תימוכין לכך גיתן למצוא בעדותו‬
‫של יצחק קנול‪ ,‬המספר‪ ,‬כי בקיץ ‪ 1943‬הוזמן לביתו של יואל ברגד לפגישה‪,‬‬
‫אשר בה השתתפו חברים שונים‪ .‬ברנד קרא לפני המשתתפים מכתב מקושםא‪,‬‬
‫אשר בו התבקשו הפעילים הציוניים בהונגריה להציל יהודים‪ ,‬שנשארו עדיין‬
‫חיים ומסתתרים בפולין‪ ,‬וכד החלה אליבא דקנול ראשית פעילותה של הקבוצה‪.‬‬
‫פעילותה של ״ועדת הסיול״ התמקדה בגיםיון לשגר מבריחים דרך קרפאטו־רום‬
‫בעיקר לגליציה המזרחית‪ ,‬כדי להבריח יהודים להונגריה‪ ,‬וכן במתן עזרה לפליטים‪,‬‬
‫שהצליחו להגיע לגבול הררי ומוגן זה‪ ,‬כדי שיוכלו להמשיך בדרכם לבודפשט‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי הפעילים המרכזיים בהתארגנות זו היו יואל ברגד‪ ,‬פרץ רבס‪ ,‬יצחק‬
‫קנול ושעיר‪ .‬רטשפרכר‪*.‬״‬
‫על פי העדויות השונות והמכתבים‪ ,‬שנשלחו לקושסא באותה תקופה‪ ,‬התנהלה‬
‫פעילות הקבוצה באופן הבא‪ :‬ברגד ורבס גפגשו עם הפליטים‪ ,‬שהגיעו מפולין‬
‫ושמעו מהם על יהודים‪ ,‬שנמצאו עדיין במחגות עבודה‪ ,‬או שהסתתרו תחת זהות‬
‫פולנית בישובים שונים‪ ,‬בעיקר בגליציה המזרחית‪ ,‬בקרבת גבול קרפאטו־רוס‪.‬‬
‫רבם גיהל רישום שיטתי של הכתובות‪ ,‬שאסף מהפליטים שהגיעו‪ ,‬או שנשלחו‬
‫לבודפשם על ידי שוולב ואברהם זילברשיין‪ ,‬גציג הקונגרס היהודי העולמי‬
‫בג׳נבה‪ .‬את הכתובות העביר לקנול ורטשפרכר‪ ,‬שפעלו באזור קרפאםו־רוס‪.‬״‬
‫יצחק קגול‪ ,‬חבר ״השומר הצעיר״‪ ,‬ושעיר‪ ,‬רטשפרכר‪ ,‬חבר ״גורדוניה״‪ ,‬היו‬
‫עצמם פליטים מפולין‪ ,‬אשר חצו בסוף ‪ 1942‬את גבול גליציה קרפאטו־רופ‬
‫במסגרת קבוצה‪ ,‬שמנתה שמונה אנשים‪ ,‬והגיעו לבודפשט‪ .‬גראה‪ ,‬כי על סמך‬
‫נסיונם האישי בחציית גבול קשה הזמינם ברגד להשתתף ב״ועדת הטיול״ והם‬
‫היו למקשרים העיקריים בין הפעילים בבודפשט לבין מבריחים רותנים‪ ,‬שהתגוררו‬
‫באזור הגבול‪*.‬‬
‫למבריחים נמסרו רשימות מפורטות‪ ,‬שהכין רבס בבודפשט‪ ,‬ובהם צויינו יעדיהם‬
‫בפולין שמות האנשים שיש להציל‪ ,‬כתובויתהם ואף שמות של אנשי קשר‬
‫מהימנים‪ ,‬יהודים ואף פולנים‪ ,‬היכולים לסייע למבריח‪ .‬הם נשלחו לערים‪ ,‬לעיירות‬
‫ולמחנות עבודה‪ ,‬כגון‪ :‬ללבוב‪ ,‬למחנה ינובסקה‪ ,‬לקרקוב‪ ,‬מחנה פלשוב‪ ,‬לבוכניה‪,‬‬
‫לדרוהוביץ׳ סקאלה פודולסקה )‪ ,(Sfeaia Podoiska‬סטרי )‪ ,(stryj‬פוניאטוב‬
‫)‪ ,(Poniatow‬פשמישלני ועוד ואף למקומות רחוקים‪ .‬יותר‪.‬כגון צ׳נססוכוב וראדום‪.‬‬
‫בצאתם ליעדים השונים נשאו עמם מכתבים‪ ,‬שכתבו פליטים‪ ,‬שהגיעו מאותם‬
‫מקומות‪ .‬המכתבים הופנו ליהודים‪ ,‬שכתובותיהם נמסרו למבריחים‪ .‬נאמר בהם‪,‬‬
‫כי השליח היגו אדם מהימן והוא יסייע להם להגיע להונגריה‪.‬״‬
‫משימה ‪:‬גוספת‪ ,‬אשר בה עסקו שליחי ״ועדת הטיול״ בקרפאטו־רוס‪ ,‬היתד‪,‬‬
‫קבלת הפליטים היהודים מפולין‪ ,‬שהצליחו להגיע ביוזמתם לעיירות הגבול‪,‬‬
‫והעברתם לבודפשט‪ .‬בכך עסקו‪ ,‬פרט לפעילים שהוזכרו לעיל‪ ,‬גם זאב יעקובוביץ‪,‬‬
‫חבר ״פועלי־ציון״‪ ,‬וזיגמונד ברגר‪ ,‬שפעלו במונקץ׳‪ ,‬ואנשל אייגהורן‪ ,‬שפעל‬
‫בסביבות קיקניש‪ ,‬וכנראה גם חברי תנועות נוער ותושבים יהודים בערי הגבול‬
‫‪5‬‬
‫‪81‬‬
‫‪58‬‬
‫כגון חוסט )‪ ,(Huszt‬שעמדו בקשר עם פעילי ההצלה‪.‬‬
‫על האופן‪ ,‬שבו גקלטו פליטים יהודים בערי הגבול והועברו לבודפשט‪ ,‬גיתן‬
‫ללמוד מסיפורה של ״קבוצת באבי״‪ ,‬שהגיעה לקרפאטו־רוס בדצמבר ‪.1943‬‬
‫היתד• זו קבוצה של יהודים‪ ,‬שהסתתרו ביערות באזור סטרי‪ ,‬בראשה עמד צייד‬
‫אוקראיגי בשם סטאך באבי )‪ .(stach в&ы‬אוקראיגי זה‪ ,‬שהיה מאוהב בבחורה‬
‫יהודיה‪ ,‬התגורר שנים רבות ביערות והיה מוכן לקבל לקבוצתו כל יהודי‪ ,‬בתנאי‬
‫שיהיה מצוייד בכלי נשק וזאת על פי עדותו של אמיל בדיג‪ ,‬שנמלט ליערות‬
‫מהגיטו בסטרי עם אביו ואחותו‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1943‬נערכו מצודים נרחבים ביערות באזור זה על ידי הגרמנים‪,‬‬
‫שנעזרו באוקראינים מאנשיו של ולאסוב‪ .‬אנשי הקבוצה סבלו אבידות קשות‬
‫והנותרים‪ ,‬קבוצה של ‪ 21‬איש‪ ,‬החליטו לנסות להגיע להונגריה‪ .‬״הלכנו מרחק‬
‫של שלושים קילומטר בשבועיים‪ ,‬מפני שכל פעם נעצרנו‪ ,‬כדי להמתין לשלג‬
‫חדש‪ ,‬שיכסה את עקבותינו״‪ ,‬העיד בדיג‪ .‬בדרך נתקלו במשמרות גבול גרמניים‬
‫וסבלו אבירות נוספות‪ .‬לבסוף גפגשו ביהודים בעיירה קטנה בקרבת חוסט‬
‫ומהם‪ ,‬שמעו כי בחוסס פועלים יהודים המגישים עזרה לפליטים‪.‬‬
‫הידיעה על בואה של הקבוצה הגיעה מעיירת הגבול לבודפשט‪ ,‬ליצחק קנול‪,‬‬
‫במהירות רבה‪ .‬״התקשרתי תיכף עם יואל ]ברנד[ והחלטנו‪ ,‬שאני יוצא לחוסט‬
‫למחרת בבוקר‪ .‬הגעתי לחוםט‪ ,‬קיבלתי קשר דרך יהודי‪ ,‬לא זוכר את השם‪,‬‬
‫לאנשים האלה וכעבור כמה זמן הגיעה קבוצת יהודים‪ ...‬הביאו אותם ללא‬
‫בגדים‪ ,‬ללא כוח‪ ,‬יחפים‪...‬״‪ .‬קנול פיזר את חברי הקבוצה בין תושבים יהודים‬
‫בחוסם והוביל אותם בקבוצות של חמישה כל אחת ברכבת לבודפשט‪.‬‬
‫המפגש עם חברי הקבוצה‪ ,‬שחיו זמן כה רב ביערות‪ ,‬השאיר רושם רב על‬
‫חברים‪ ,‬שהיו שותפים בפעילות העזרה לפליטים בבודפשט‪ .‬הם מוזכרים במכתבים‬
‫רבים‪ ,‬שנשלחו באותה תקופה לקושטא וכן גם בעדויות ובספרי זכרונות‪ ,‬שנכתבו‬
‫כעבור שנים‪ .‬על המפגש עם חברי הקבוצה כתב קורנינסקי‪:‬‬
‫״בחורף ‪ 1943‬הביאו מהיערות שבגבול הפולני־הונגרי קבוצת יהודים‪,‬‬
‫שחייתה שם זמן ממושד ונודעה בכינוי ׳קבוצת באבי׳ בתוכה גם בחורות‪.‬‬
‫כל אנשי הקבוצה היו מזי רעב‪ ,‬מגודלי שיער‪ ,‬דלים ורזים‪ ...‬ראינו אותם‬
‫קרועים ובלויים ונעולים נעליים עשויות מחוטי ברזל‪ .‬נפגשתי עמם‪ .‬אחד‬
‫מהם סיפר לי דברים על חייהם‪ ,‬שמי שלא ראה אותם במו עיניו לא היה‬
‫נותן בהם אימון‪.‬״‬
‫‪69‬‬
‫דומה‪ ,‬כי לא ניתן לקבוע‪ ,‬כמה יהודים מפולין ניצלו כתוצאה מפעילותה של‬
‫״ועדת הטיול״‪ .‬בדין וחשבון‪ ,‬שכתב לאחר המלחמה על פעילות ״ועדת העזרה‬
‫וההצלה״‪ ,‬טען קססנר‪ ,‬כי ״עד מרץ ‪ 1944‬הצליח אירגון ״הטיפול״ שלנו להציל‬
‫כחמש מאות יהודים מפולין‪.‬״ הערכה זו נראית גבוהה מאוד ביחס למספרים‬
‫שנמסרו בדינים וחשבונות‪ ,‬ששלחה ״ועדת הטיול״ לקושטא ולג׳נבה‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫ציין ברנד בדין וחשבון מפורט על פעילות ״ועדת הטיול״‪ ,‬ששלח לשליחים‬
‫הארץ ישראליים בקושטא ולגתן שוולב וזילברשיין בג׳נבד‪ ,‬ב־‪ 15‬באוקטובר‬
‫‪ ,1943‬כי משך שבעת השבועות‪ ,‬שעברו מאז החלה ״ועדת הטיול״ בפעילותה‪,‬‬
‫‪82‬‬
‫שליחיה‬
‫הביאו‬
‫חמישה‬
‫בסך‬
‫מפולין‬
‫חברים‪ ,‬שהגיעו‬
‫מלבוב‬
‫אנשים‪.‬‬
‫ה כ ל ‪18‬‬
‫כתבו‬
‫בפברואר‬
‫וברנד‬
‫רבם‬
‫ב מ ה ל ך חודש ינואר ב א מ צ ע ו ת ‪ .‬ה ק ש ר י ם ש ל‬
‫״הוועדה״‬
‫ב ד י נ י ם ו ח ש ב ו נ ו ת א ח ר י ם י מוזכרים יהודים ב ו ד ד י ם‬
‫להונגריה‪ .‬גם‬
‫על‬
‫בלבד‪,‬‬
‫שהובאו ע ל ידי מ ב ר י ח י ם ‪ ,‬ש י צ א ו מהונגריה‪ .‬יוצא דופן ב מ כ ל ו ל זה ה ו א מ כ ת ב ‪,‬‬
‫ששיגר‬
‫שהצליחה‬
‫ב ר נ ד ב ־ ‪ 3 0‬ב י נ ו א ר ל ק ו ש ט א ו ב ו ס י פ ר על מ ב ר י ח ה יהודיה‪,‬‬
‫ל ה ב י א ל ב ד ה ע ד ס ו ף י נ ו א ר ‪ 50‬פליטים‪ ,‬ר ו ב ם מ ל ב ו ב ‪.‬‬
‫נראה‬
‫מגליציה‬
‫א ם כן‪,‬‬
‫בסוף‬
‫כי‬
‫היהודים‪,‬‬
‫מספר‬
‫‪ 1943‬ו ת ח י ל ת‬
‫ש ה ו ב א ו על‬
‫מבריחי‬
‫ידי‬
‫הטיול״‬
‫״ועדת‬
‫‪ ,1944‬ל א ע ל ה על כ מ ה ע ש ר ו ת ב ל ב ד ‪ .‬י ת כ ן כ י‬
‫מ ס פ ר ר ב י ו ת ר ש ל י ה ו ד י ם נ ע ז ר ו ע ל ידי נציגי ״הוועדה״ ב ע ר י ה ג ב ו ל ב ק ר פ א ט ו ־‬
‫רוס‪ ,‬א ו ל ם ג ם מ ס פ ר ם ש ל א ל ה ודאי ל א הגיע ל כ מ ה מ א ו ת ‪ .‬ב ד י ו ו ח י ם ש נ ש ל ח ו‬
‫מוזכרים‬
‫ששלחו‬
‫ברגד‪,‬‬
‫אנשים‬
‫רבס‬
‫הגדולה‬
‫הערכה‬
‫״ועדת‬
‫וקגול‬
‫הגיעו מאזור‬
‫הקבוצה‬
‫כי‬
‫ר ק פ ל י ט י ם מ ע ט י ם ‪ ,‬ש ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ל ג ב ו ל ‪ .‬כ ך ל מ ש ל ‪ ,‬בדין וחשבון‪,‬‬
‫הטיול״‬
‫פעילותם‬
‫ה ג ב ו ל ד ר ך נ ק ו ד ו ת ה מ ע ב ך ש ל ״הוועדה״‬
‫ביותר‬
‫דומה‬
‫על‬
‫בחודש‬
‫דצמבר‪,‬‬
‫צויין‪,‬‬
‫לגבי‬
‫המוזכרת‬
‫מספרם‬
‫במכתבים‬
‫המועט‬
‫מ ג ל י צ י ה או ש ה ג י ע ו‬
‫של‬
‫היא‬
‫״קבוצת‬
‫היהודים‪,‬‬
‫בכוחות‬
‫כי‬
‫בקרפאטו־רוס‪.‬‬
‫באבי״‪.‬‬
‫יש‬
‫על‬
‫ידי‬
‫שהובאו‬
‫עצמם לגבול‬
‫חמישה‬
‫לציין‪,‬‬
‫שליחי‬
‫עולה‬
‫קרפאטו־רוס‪,‬‬
‫גם מ כ ל ה ע ד ו י ו ת ‪ ,‬ש מ ס ר ו ל א ח ר ה מ ל ח מ ה פ ע י ל י ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ו ח ב ר י‬
‫תנועות‬
‫ה נ ו ע ר ב ב ו ד פ ש ט וכן ב ר א י ו נ ו ת ‪ ,‬ש נ ע ר כ ו ב מ ה ל ך ה כ נ ת מ ח ק ר זה‪*.‬‬
‫‪6‬‬
‫ה ש א י פ ה ל ה צ י ל א ת ר א ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ופעילים ציוניים מרכזיים‪ ,‬ש ה צ ל י ח ו‬
‫לשרוד‬
‫את‬
‫לאחר‬
‫חיסול‬
‫פעילי ההצלה‬
‫להשגים‬
‫של‬
‫ממש‪.‬‬
‫בפולין‪,‬‬
‫הגיטאות‬
‫היתד!‬
‫מהנושאים‬
‫שהעסיקו‬
‫המרכזיים‪,‬‬
‫בבודפשט‪.‬‬
‫אולם גם‬
‫ב ח ח ו ם זה ל א ה ג י ע ה ״ ו ע ד ת ה ט י ו ל ״‬
‫זו‬
‫הועלתה‬
‫מקושטא‬
‫סוגיה‬
‫ברבים‬
‫מהמכתבים‪,‬‬
‫שנשלחו‬
‫לבודפשט‪ .‬ח ב ר י ״ועדת העזרה וההצלה״ ותנועות הנוער בבודפשט נדרשו ל ע ש ו ת‬
‫כל מאמץ ו ל א ל ח ס ו ך ב א מ צ ע י ם כספיים‪ ,‬כדי ל ה ב י א להוגגריה א ת ח ב ר י ת נ ו ע ו ת‬
‫הנוער‪,‬‬
‫מקלט‬
‫ב ע י ק ר א נ ש י ״האירגון היהודי ה ל ו ח ם ״ בוורשה‪ ,‬ש ה צ ל י ח ו ל מ צ ו א מ ק ו ם‬
‫ב צ ד ״הארי״‪.‬‬
‫ב ע ד ו ת ו ע ל ר א ש י ת פ ע י ל ו ת ה ש ל ״ ו ע ד ת הטיול״ טען י צ ח ק ק נ ו ל ‪ ,‬כ י ב ה ו ר א ה ‪,‬‬
‫שהגיעה‬
‫התנועה‬
‫מקושטא‪ ,‬נדרשו הפעילים‬
‫בעקבות‬
‫הציונית‪.‬״‬
‫בבודפשט להציל ר ק ‪:‬‬
‫ה ק ר א ת ה ו ר א ה זו ע ל ידי‬
‫״נוער חלוצי‪ ,‬אנשי‬
‫ברנד‪,‬‬
‫התפתח‬
‫על‬
‫פי‬
‫עדותו ש ל ק ג ו ל ו י כ ו ח ח ר י ף ע ל מ ד י ג י ו ת ה ה צ ל ה ‪ ,‬שיש ל נ ק ו ט מ ה ו ג ג ר י ה ‪ .‬״ א מ ר ת י‬
‫]במהלך‬
‫הויכוח[‬
‫שאין ל ג ו ל ב ח ו ר בין יהודי ויהודי א ת מ י ל ה צ י ל ‪ .‬א ם כ ב ר ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ח ו ב ת נ ו ל ה צ י ל כ ל יהודי‪ ,‬ש א פ ש ר ל ה צ י ל ‪ .‬ק י ב ל נ ו א ת ה ד ע ה הזו ו ב כ ו ו ן זה פעלנו‪.‬״• *‬
‫יתכן כי ו י כ ו ח זה אכן‪ -‬נ ע ר ך ב ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬א ו ל ם אין זה ס ב י ר ‪ ,‬כ י מ ק ו ש ט א נ ש ל ח ה‬
‫הוראה להציל ר ק פעילים‪-‬ציוניים‪ .‬במכתבים‪ ,‬ששלחו חברי ״ ה מ ש ל ח ת ״‬
‫הורגש‪,‬‬
‫כי ל ג ב י מ ד י נ י ו ת ה ה צ ל ה כ מ ו ג ם ל ג ב י ה ע ב ר ת התמיכה‪ ,‬כ פ י ש כ ב ר צויין ל ע י ל ‪,‬‬
‫אין ל ה ב ד י ל בין י ה ו ד י א ח ד ל מ ש נ ה ו — י ש ל ה צ י ל כ ל יהודי ש מ ו צ א י ם ‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫דומה‪ ,‬כי ח ב ר י ״המשלחת׳? ל א ר א ו כ ל ס ת י ר ה בין ה ה ח ל ט ה ה ע ק ר ו ג י ת ל ה צ י ל‬
‫כל‬
‫יהודי ב א ש ר ו ע א ל ב י ן ה ר צ ו ן ה ע ז ל ה צ י ל א ת ר א ש י ת נ ו ע ו ת ה ג ו ע ר ‪ .‬״ ג ת ג ו‬
‫ל ה ם ] ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ב ב ו ד פ ש ס [ ה ו ר א ה על ידינו ל ה צ י ל כ ל יהודי ב א ש ר‬
‫הוא‬
‫יהודי״‪,‬‬
‫״כמובן‬
‫היה‬
‫כתבו‬
‫זה‬
‫גציגי‬
‫חשוב‬
‫הישוב‬
‫מאוד‬
‫לו‬
‫בקושסא‬
‫יכולנו‬
‫לג׳נבה‪,‬‬
‫אולם‬
‫להציל‪ ,‬ל פ ח ו ת‬
‫הוסיפו‬
‫בהמשך‬
‫כי‪:‬‬
‫שרידים‬
‫מעטים‬
‫של‬
‫‪83‬‬
‫‪3‬‬
‫צ י ו נ י ם ע ל כ ל חלקיהם‪ ,‬ח ל ו צ י ם ע ל כ ל שבטיהם‪.‬׳׳ *‬
‫תנועתנו‪,‬‬
‫א ף ע ל פ י כן י צ ר ו ה ה ו ר א ו ת ה ח ו ז ר ו ת ו נ ש נ ו ת ש נ ש ל ח ו ל ב ו ד פ ש ט ל פ ע ו ל ל ל א‬
‫לאות‪,‬‬
‫על‬
‫כדי‬
‫פגי‬
‫להביא‬
‫יהודים‬
‫להונגריה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫את‬
‫בגיגוד‬
‫חברי‬
‫לעדותו‬
‫התנועות‬
‫של‬
‫הציוניות‪,‬‬
‫קגול‬
‫גם‬
‫היו‬
‫העדפה‬
‫בהצלתם‬
‫הפעילים‬
‫הציונים‬
‫ב ה ו נ ג ר י ה ש ו ת פ י ם ל ג י ש ה זו‪ .‬כזכור ג א מ ר ל מ ב ר י ח י ם ל ה ב י א ל ה ו ג ג ר י ה ק ו ד ם כ ל‬
‫את‬
‫ה פ ע י ל י ם הציונים‪ ,‬ש כ ת ו ב ו ת י ה ם נ מ ס ר ו ל ה ם ו ר ק א ם ל א י מ צ א ו‬
‫להביא‬
‫אותם —‬
‫כ ל יהודי‪ ,‬ש י י ק ר ה בדרכם‪.‬‬
‫בעקבות‬
‫ה מ ר ד ב ג י ט ו ו ר ש ה והידיעות‪ ,‬שהגיעו ע ל‬
‫)ראה‬
‫״המשלחת״‬
‫של‬
‫תנועות‬
‫הנוער‬
‫החברים‬
‫המעטים ששרדו בגיטאות לחדול מדרך‬
‫לכליונה‬
‫ה מ ו ח ל ט ש ל ה ת נ ו ע ה ה ח ל ו צ י ת בפולין‪ ,‬ו ל נ ס ו ת ל ב ר ו ח ל ה ו ג ג ר י ה ‪ .‬״אילו‬
‫יכולתי‬
‫להלן(‪,‬‬
‫ביקשו‬
‫חברי‬
‫מותם‬
‫רבים מראשי‬
‫להגיע‬
‫בעפר‬
‫למענגו‬
‫מתפלש‬
‫ומתחנן‪,‬‬
‫לפניהם‬
‫לשכגע‬
‫ה מ א ב ק המזוין‪ ,‬ה ע ל ו ל ל ג ר ו ם‬
‫‪ nv‬ד ב ר י ו ע ם לבי ל ח ב ר י נ ו ‪ ,‬א ש ר‬
‫שיעזבו‬
‫בקושטא‬
‫את‬
‫בבונקרים‬
‫את‬
‫של‬
‫מערכת‬
‫בנדין‪ ,‬הייתי‬
‫והגקם‬
‫הגבורה‬
‫ו י נ ס ו ל ה צ י ל א ח ע צ מ ם ו ל ב ו א אליכם‪ .‬ע ת ה א נ י מ ת ח נ ן ל פ נ י כ מ ) כ ך ב מ ק ו ר ( ‪ ,‬כי‬
‫חמצאו‬
‫ב ק ש ה זו‪ ,‬ש ה י א‬
‫ש ב י ל י ם ל ה ג י ע א ל י ה ם עם‬
‫חברינו״‪ ,‬כ ח ב‬
‫חפילח כל‬
‫מ נ ח ם ב ד ר ל ח ב ר י ה נ ה ג ת ״השומר הצעיר״ בהוגגריה ב ס ו ף א ו ק ט ו ב ר‬
‫שגודע‬
‫״‪15‬‬
‫לו מעדויות‬
‫חברי‬
‫ברוח‬
‫ת נ ו ע ת נ ו גשארו‬
‫אותם‬
‫לחברים‪,‬‬
‫דברים‬
‫שנשארו‬
‫הישוב‬
‫של‬
‫שוגרה‬
‫באיוור‬
‫בארץ־ישראל‪,‬‬
‫קוראים‬
‫חלוצים‬
‫לכם‬
‫שהגיעו‬
‫ב מ ח ת ר ת בבגדין‪ ...‬ה ם‬
‫בדצמבר‪,‬‬
‫בנדין‪,‬‬
‫בשם‬
‫ומשביעים‬
‫מזגלמביה‪,‬‬
‫באמצעות‬
‫לברוח‬
‫ההסתדרות‬
‫אותכם‪,‬‬
‫הצילו‬
‫לסלובקיה‬
‫סירבו‬
‫שליח‪,‬‬
‫לסלובקיה‪.‬‬
‫ותנועת‬
‫את‬
‫״אנו‬
‫העבודה‪,‬‬
‫עצמכם״‪,‬‬
‫ולהוגגריה‪,‬‬
‫לעזוב‬
‫פגיה‬
‫‪ ,1943‬ל א ח ר‬
‫א ת המקום״‪.‬‬
‫גרגשת‬
‫קוראים‬
‫חברים‬
‫כתבו‬
‫כי‬
‫מקושטא‬
‫לכם‬
‫בשם‬
‫וילדים‪,‬‬
‫אנו‬
‫הארץ־‬
‫השליחים‬
‫י ש ר א ל י י ם ו ה ד ג י ש ו ‪ ,‬כ י אין זו ה צ ל ה א י ש י ת ‪ :‬״ א ת ם ח י י ב י ם ל ה י ש א ר ב ח י י ם ע ב ו ר‬
‫ע מ י ו א ר צ י ״ ‪ .‬ק ש ה ל ד ע ת ‪ ,‬א ם ה מ כ ת ב הגיע ל ח ל ו צ י ם ה מ ע ט י ם ‪ ,‬ש ה ס ת ת ר ו עדיין‬
‫ב א ז ו ר זד‪ -‬ר ו ב ח ב ר י ״ ד ר ו ר ״ ו״השומר הצעיר״‪ ,‬ש א ל י ה ם ה ו פ נ ת ה ה ק ר י א ה ‪ ,‬כ ב ר‬
‫ב מ ה ל ך ח ו ד ש ד צ מ ב ר א ת ז ג ל מ ב י ה וחצו א ת ה ג ב ו ל ל ס ל ו ב ק י ה ‪* .‬‬
‫עזבו‬
‫‪6‬‬
‫כ ת ו ב ו ת י ה ם ש ל ר א ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ופעילים ציוגיים מ ר כ ז י י ם ‪ ,‬ש ה ג י ע ו ל ב ו ד פ ש ט‬
‫ג׳נבה‪,‬‬
‫מקושטא‪,‬‬
‫סלובקיה‪,‬‬
‫ומפליטים‪,‬‬
‫שהצליחו‬
‫להונגריה‪,‬‬
‫להימלט‬
‫נ מ ס ר ו הן‬
‫ל מ ב ר י ח י ם ‪ ,‬ש י צ א ו מ ק ר פ א ט ו ־ ר ו ם ‪ ,‬הן ל א נ ש י ר ש ת ה ב ל ד ר י ם ש ל ש פ ר י נ ג מ ן ‪ .‬אולם‬
‫ברוב‬
‫ה מ ק ר י ם ל א הצליחו‬
‫השליחים‬
‫נראה‪,‬‬
‫כי‬
‫נשלחו‬
‫ולהביאם להונגריה‪ .‬בראשית נובמבר‬
‫למצוא‬
‫כתב‬
‫את‬
‫באומר‬
‫האנשים‪,‬‬
‫שאליהם‬
‫ל ק ו ש ט א ‪ ,‬כי שליחי‬
‫״ ו ע ד ת הטיול״׳ א י נ ם מ צ ל י ח י ם ל מ צ ו א א ת ה פ ע י ל י ם הציוניים‪ ,‬ש כ ת ו ב ו ת י ה ם נ מ ס ר ו‬
‫ל י ד ם ו מ ב י א י ם ב מ ק ו מ ם אנשים אחרים‪ .‬זמן ק צ ר ל פ נ י כן כ ת ב א ל י ש א י ו לקושטא‪,‬‬
‫כי• ל מ ר ו ת פ ע י ל ו ת ו ה מ ס ו ר ה של‬
‫להגיע‬
‫ברנד בשטח‬
‫אל ראשי ת נ ו ע ו ת הנוער בוורשה‪ :‬אליעזר גלר‪ ,‬יצחק‬
‫וצביר‪ ,‬ל ו ב ט ק י ן ו ל ה ב י א ם ל ה ו נ ג ר י ה ‪.‬‬
‫•‬
‫״הטיול״‬
‫נכשלים‬
‫של‬
‫צוקרמן‬
‫‪65‬‬
‫ה ג ס י ו ג ו ח ל ה ג י ע א ל שרידי ״האירגון היהודי ה ל ו ח ם ״‬
‫שהחלו עוד באביב‬
‫כל‬
‫)אנטק(‬
‫המאמצים‬
‫ב צ ד ״ ה א ר י ״ בוורשה‪,‬‬
‫‪ ,1943‬גמשכו ל ל א ה צ ל ח ה ג ם ב ר א ש י ת‬
‫‪ .1944‬ש א ל ח ה ב א ח ם‬
‫ר א ש י ה מ ח ת ר ת ו ב ע י ק ר צביה לובטקין‪ ,‬ש ד מ ו ת ה ה פ כ ה ל ס מ ל ל מ א ב ק ן של‬
‫ת ג ו ע ו ת הגוער בפולין‪ ,‬ע ל ת ה כמעט ב כ ל המכתבים‪ ,‬ש ש ל ח ה ה מ ש ל ח ת לבודפשט‬
‫באותה‬
‫‪84‬‬
‫ת ק ו פ ה ‪ - .‬ח ב ר י ״הוועדה״ גדרשו ל ע ש ו ת‬
‫כל‬
‫מאמץ‬
‫ולהשקיע כל‬
‫סכום‬
‫כסף נדרש ובלבד שיעלה בידם להביא את צביה לבודפשט‪ .‬״אנו מחכים‬
‫בקוצר רוח לידיעה מכם מה הצלחתם לעשות בעניין הבאתם של צביר‪ .‬ויתר‬
‫האנשים הנמצאים שם״‪ ,‬כחבו בפברואר מקושטא לקסטנר‪ ,‬ברנד ושוויגר‪ .‬ובמכתב‬
‫אחר באוחו חודש לחברים מתנועות הנוער השונות כחבו‪ :‬״כפעולה ממדרגה‬
‫ראשונה יש לראות את הנסיונות להצלתה של צביה‪ .‬אין דבר קדוש יוחר‬
‫מתפקיד זה‪ ...‬אל תחנו ליואל ]ברנד[ לנוח ועשו את כל אשר ביכולתכם״‪.‬‬
‫בבודפשט נ ח נ ו תוכניות שונות להצלתם של צביר• וחברים אחרים מוורשה‪.‬‬
‫שפריגגמן דיווח על תוכניות אלה לחברי המשלחת‪ ,‬כאשר עבר בקושטא בדרכו‬
‫לארץ‪ ,‬אולם הן לא הוצאו אל הפועל‪ .‬שבוע לפני הפלישה הגרמנית להוגגריה‪,‬‬
‫עוד כתבו קסטנר‪ ,‬ברנד ושוויגר לקושטא‪ ,‬כי הם פועלים במרץ להבאתם י של‬
‫צביה וחבריה לבודפשט וכי שני שליחים נשלחו לוורשה לביצוע משימה זו‪.‬‬
‫חוכניח הצלה אחרה‪ ,‬שנחנה בבודפשט ונעשה אף ניסיון להוציאה אל הפועל‪,‬‬
‫היחה הוצאחה של לונקה קוז*ברודזקי‪ ,‬חברת ״דרור״ מוורשה‪ ,‬מאושוויץ‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ 1943‬גודע בבודפשט מפיו של הרמן אדלר‪ ,‬חבר ״פועלי ציון״‪ ,‬שהגיע מפולין‬
‫ומסר ע ח ח מפורטח על פעילוח חנועוח הנוער‪ ,‬כי לוגקה גמצאח באושוויץ‬
‫תחת זהוה של נוצריה בשם קריםטינה םובולבסקה )‪ .(Soboiewska‬בסוף נובמבר‬
‫יצא שליח לאושוויץ ונמסר לו מכתב‪ ,‬שהופגה ללוגקה‪ .‬גם ביצועה של משימה‬
‫זו לא הוכתר בהצלחה וספק‪ ,‬אם השליח הצליח בכלל להגיע לאושוויץ‪.‬״׳‬
‫היקפן המוגבל של פעולות ההצלה מפולין להונגריה עורר ביקורת קשה הן‬
‫בקרב פעילים ציונים בהונגריה‪ ,‬בעיקר פליטים‪ ,‬והן בקרב חברי ״המשלחת״‬
‫בקושטא‪ .‬בבודפשט טענו חברים שונים‪ ,‬כי היוזמה להציל יהודים מפולין היא‬
‫דלה ביוחר ובכל מקרה היא חסרח חעוזה ודמיון‪ .‬כבר הוזכר לעיל מכתבו‬
‫של וייס לקושטא ובו דברי הביקורת על השאננוח בנושא ההצלה בהונגריה‬
‫לעומת ההיקף הנרחב של פעילות זו בסלובקיה‪ .‬ביקורת קשה על פעילי ההצלה‬
‫בהונגריה מתח גם בורים טייכהולץ‪ ,‬מראשי הפליטים מגליציה המזרחית‪ .‬במכתבו‬
‫ב־‪ 3‬בדצמבר ‪ 1954‬לזילברשיין בג׳נבה טען‪ ,‬כי עניין ההצלה אינו מופקד בידיים‬
‫הנכונות‪ ,‬העוסקים בכך אינם מגיעים להישגים משמעותיים‪ ,‬ואף על פי כן אין הס‬
‫מניחים לפעול ״לאלה שיש להם ניסיון״‪ .‬הוא כתב‪ ,‬כי עד כה הובאו רק כ־‪,20—15‬‬
‫אם כי •לדעתו ניתן היה באמצעות הכספים הרבים‪ ,‬שנשלחו לבודפשט להציל‬
‫אף ‪ 200‬יהודים‪.‬‬
‫ביקורתו של םייכהולץ‪ ,‬על כי אין משתפים בפעולוח ההצלה חברים בעלי ניסיון‪,‬‬
‫נראית תמוהה לאור העובדה‪ ,‬כי חוקא ״ועדת הטיול״ היוותה חגמא לשיתופם‬
‫של פליטים בכלל בפעולות ־ההצלה ובפרט של "חברים כמו קבול ורטשפרכר‪,‬‬
‫שחצו בעצמם אח גבול קרפאטו־רוס‪ .‬אף על פי כן לא היה טייכהולץ בודד‬
‫בביקורתו‪ .‬הערות דומות על האופן‪ ,‬שבו מחנהלח פעילוח ההצלה מהונגריה‪,‬‬
‫נשמעו גם מצד פליטים אחרים‪ ,‬בעיקר חברי תנועות הנועד הציוניות‪ ,‬שהגיעו‬
‫בסוף ‪ 1943‬לבודפשט‪ .‬חמה‪ ,‬כי אחח הסיבוח העיקריוח לביקורח זו היחה‬
‫סרובם של ראשי ״האיחוד״ המבוגרים — חברי ״ועדה העזרה וההצלה״ —‬
‫לאמץ ולחמוד בחוכגיוח הצלה‪ ,‬שחייבו אח חזרחם של פליטים‪ ,‬אשר הגיעו‬
‫להונגריה‪ ,‬לשטחי השליטה הגרמגיח‪.‬‬
‫דוגמא לכך היתד‪ .‬המחלוקת‪ ,‬שהתגלעה בין חושיה הרצברג‪ ,‬מהפעילוח המרכזיוח‬
‫‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫‪85‬‬
‫ש ל ה פ ל י ט י ם מ ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬לבין ש מ ו א ל ש פ ר י נ ג מ ן ‪ .‬ז מ ן ק צ ר ל א ח ר‬
‫בואה‬
‫בעלה‬
‫לבודפשט‬
‫שלום‬
‫יזמה‬
‫תושיה‬
‫תוכנית‬
‫ממחנות‬
‫עבודה‬
‫בגרמניה‪:‬‬
‫)‪(Biechhammer‬‬
‫להבאת‬
‫חברי‬
‫בוכנוולד‬
‫הציוני״ ‪.‬ובהם‬
‫״הנוער‬
‫בלכהמר‬
‫)‪,(Buchenwaid‬‬
‫ו מ ר ק ש ט ט )‪ .(Ma'rkstadt‬ה ת ו כ נ י ת ה ת ב ס ס ה ע ל ק ש ר ‪ ,‬שקיים‬
‫יהודי מ ס ו ם נ ו ב י ץ ‪ ,‬ש ה ג י ע ל ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬ע ם מ נ ה ל ע ב ו ד ה ב מ ח נ ה מ ר ק ש ט ט ‪ .‬ת ו ש י ה‬
‫להעזר‬
‫ביקשה‬
‫״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה וההצלה״‪ ,‬כ ד י‬
‫במבריחים של‬
‫להגיע‬
‫לסלובקיה‪.‬‬
‫ש ם ק י ו ו ת ה ‪.‬לגייס ל ע ז ר ת ה א ת ה מ ב ר י ח א ל כ ם האוזר‪ ,‬א ש ר ב ו ג ע ז ר ה‬
‫לסלובקיה‪ ,‬כדי‬
‫מפולין‬
‫״הועדה״‬
‫לאפשר‬
‫ל ה ג י ע ל מ ח נ ו ת בגרמגיה‪ .‬שפריגגמן‪,‬‬
‫האחרים‪ ,‬ד ח ו א ת‬
‫לחבר‬
‫לסכן‬
‫שניצל‬
‫ת ו כ נ י ת ה ש ל ‪.‬תושיה‪.‬‬
‫עצמו‬
‫וכנראה גם‬
‫סרובם היה‬
‫ולשוב א ל ‪ .‬תחום‬
‫חברי‬
‫ע ק ר ו נ י ‪. :‬אין‬
‫השליטה‬
‫ב כ ל ל ו ת ה נ ר א ת ה להם דמיונית ו ב ל ת י נ י ת נ ת ל ב י צ ו ע ‪.‬‬
‫שהתוכנית‬
‫בבריחה‬
‫אפשר‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫ב א ו פ ן דומה‪ ,‬מ ת ו ך ה י ס ו ס ו ח ש ש ‪ ,‬ה ת י ח ס ו ‪ .‬פ ע י ל י ה ״ ו ע ד ה ״ ‪ ,‬ב ע י ק ר י ו א ל ברנד‪,‬‬
‫ג ם א ל ה צ ע ה א ח ר ת ‪ ,‬ש י ז ם ח ב ר ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ליאון ב ל א ט ‪ ,‬ל ה ב ר י ח א ת ‪.‬חברי‬
‫תנועתו‪,‬‬
‫כפועלים‬
‫שעבדו‬
‫נוצרים‬
‫באוסטרלה‪,‬‬
‫אשר‬
‫ל ה ו נ ג ר י ה ‪ .— ,‬ת ו כ ג י ת ‪,‬‬
‫כ ע ב ו ר זמן ה ת ג ל ת ה כ א ח ת מ פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ה מ ו צ ל ח ו ת ב י ו ת ר ‪ ,‬ש ב ו צ ע ו ‪ .‬מ ה ו נ ג ר י ה ‪.‬‬
‫ר א ש ו נ ה ש ל ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ מ ז ג ל מ ב י ה ‪ — ,‬א ר ב ע ב נ ו ת ‪ ,‬יצאה‬
‫קבוצה‬
‫לאוסטריה‬
‫לשטח‬
‫‪ .1943‬א ת‬
‫באביב‬
‫לשלוח‬
‫הרעיון‬
‫יהודיות‬
‫בנות‬
‫כפועלות‬
‫הרייך‪ ,‬ה ג ה זליג ב א י ו ק ‪ ,‬ח ב ר ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ק ר ק ו ב ‪.‬‬
‫פולניות‬
‫באמצעות קרוב‬
‫משפחה ש ל פולניה‪ .,‬ש ב ב י ת ה התגורר‪ ,‬הצליח להשיג ת ע ו ד ו ת ריקות ש ל משרד‬
‫העבודה‬
‫הגרמני‬
‫קבוצה‬
‫עבור‬
‫שניה ש ל‬
‫עובדים‬
‫ל ת ח ו ם הרייך‪.‬‬
‫הנשלחים‬
‫ב נ ו ת י צ א ה באוגוסט‪ ,‬ב ע י ק ר ה ו ד ו ת‬
‫פרדקה‬
‫למאמציה של‬
‫מזיא ו ה ק ש ר ‪ ,‬ש ה צ ל י ח ה ל י צ ו ר ע ם מ נ ה ל ת מ ש ר ד ה ע ב ו ד ה ב ט ר נ ו ב ‪ .‬ב ס ו ף אוגוסט‪,‬‬
‫בימי ה ״ א ק צ י ה ״ ה א ח ר ו נ ה ‪ ,‬נ ש ל ח ה מ ז ג ל מ ב י ה ק ב ו צ ה ש ל י ש י ת ש ל ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר‬
‫הציוני״‪ ,‬ו ה פ ע ם ה י ו ב י נ י ה ם ג ם גברים‪-.‬‬
‫‪70‬‬
‫ליאון ב ל א ט ה ג י ע ל ו ו י נ ה ז מ ן ק צ ר ל א ח ר ש נ ש ל ח ה ל א ו ס ט ר י ה ה ק ב ו צ ה ה ש ל י ש י ת ‪.‬‬
‫הוא נמלט‬
‫מסוסנוביץ׳‪,‬‬
‫לאחר‬
‫שירה י ח ד ע ם ח ב ר א ח ר ‪,‬‬
‫בולק‬
‫קוז׳וך‪,‬‬
‫בשני‬
‫גרמנים‪ .‬בווינה ה צ ל י ח ל ה י פ ג ש ע ם אחותו ו ח ב ר ו ת ת נ ו ע ה א ח ר ו ת ‪ ,‬ש ע ב ד ו בעיר‪.‬‬
‫מ ה ן נ ו ד ע לו‪ .‬ע ל ק ש ר ‪ ,‬ש ק י י מ ו ע ם ע י ת ו ג א י ת ב ש ם ג ב ׳ ב נ ד י ק ‪ ,‬ש ה י ת ה ע ל פ י‬
‫עדויות‬
‫אחדות‬
‫למחרת‬
‫בואו ש ל‬
‫בריטית והבטיחה‬
‫סוכנת‬
‫לחברות‬
‫הקבוצה‬
‫ל ה ע ב י ר ן ‪.‬לבודפשט‪.‬‬
‫ב ל א ט לוינה נאסרה גב׳ בנדיק ע ל ידי הגסטפו ובעקבותיה‬
‫נ א ס ר ו ג ם ״ ח ב ר י ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬שהיו ע מ ה ב ק ש ר ו ב י נ י ה ם ג ם ל י א ו ן ‪ .‬ב ל א ט ‪.‬‬
‫הם גלקחו‬
‫לבית‬
‫סוהר‪,‬‬
‫אולם‬
‫בלאט הצליח‬
‫וכעבור‬
‫לברוח ‪ .‬ולחזור‪ .‬לזגלמביה‬
‫זמן ק צ ר ע ל ה בידו ל ח צ ו ת א ת הגבול לסלובקיה ובסוף אוקטובר הגיע להונגריה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫מ י ד ע ם ב ו א ו ל ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬פ נ ה ליואל ב ר נ ד ‪ ,‬כ ד י שיסייע ל ו ל ה ב י א א ת חבריו‬
‫מאוסטריה‪ ..‬כזכור‪ ,‬קיימה ״ועדת העזרה וההצלה״ ק ש ר ע ם וינה ואף‬
‫ל ש ם ‪.‬תמיכה‪,‬‬
‫הקשר‪.‬‬
‫אולם‬
‫באותה‬
‫תקופה‪ ,‬ש ב ה‬
‫הגיע‬
‫בלאט‬
‫לבודפשט‪ ,‬כ ב ר‬
‫ב ל א ט הציע לגסות לשגר מבריחים מהעיר שופרון‬
‫הונגריה־אוסטריה‪,‬‬
‫אף על פי כן החליט ב ר נ ד בסופו של ד ב ר לתמוך‬
‫‪86‬‬
‫)‪(sopron‬‬
‫נותק‬
‫שבגבול‬
‫א ו ל ם ‪ .‬ב ר נ ד טען‪ ,‬ע ל פ י ‪ .‬ע ד ו ת ו ש ל ב ל א ט ‪ ,‬כ י ה ת ו כ נ י ת אינה‬
‫ב ת ביצוע‪ .‬״ צ ח ק ו עלי״‪ ,‬מ ת א ר היום ב ל א ט א ת ה ה ת י ח ס ו ת‬
‫המרכזי‪ .‬ל כ ך היה‬
‫העבירה‬
‫ההנחה‪.,‬כי שלא‬
‫בהצעתה של‬
‫בבודפשט להצעתו‪.‬‬
‫ב ת ו כ נ י ת ‪ .‬י ת כ ן כ י הגורם‬
‫תושיה‬
‫הרצברג‪ ,‬לא‬
‫סיכנה‬
‫ת ו כ נ י ת ו ש ל ב ל א ט ‪ ,‬א ף ב מ ק ר ה של־ כישלון‪ - ,‬א י ש מ ה פ ל י ט י ם ‪ ,‬שהגיעו• להונגריה‪.‬‬
‫״הוועדה״‬
‫הקהילה‬
‫העמידה לרשותו של ב ל א ט סכום כסף ניכר‪ ,‬אשר באמצעותו ובעזרת‬
‫היהודית בשופרון הצליח ל ש ג ר לאוסטריה מבריחים‪ ,‬שהביאו א ת דוב‬
‫ח ב ר י ו ל ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ב ע ק ב ו ת פ ע ו ל ה זו ה צ ט ר ף ל ״ ו ע ד ת ה ט י ו ל ״ ו ב ד י ג י ם ו ח ש ב ו נ ו ת ‪,‬‬
‫ש נ ש ל ח ו ב א ו ת ה ח ק ו פ ה ו א ש ר ע ל ח ל ק ם ח ת ו ם ג ם ב ל א ט ‪ ,‬מ ו ז כ ר מ י ב צ ע ההצלה‪,‬‬
‫שיזם‪ ,‬כ ח ל ק מ פ ע ו ל ו ת ״ ו ע ד ת ה ט י ו ל ״ ‪ .‬״‬
‫קשה‬
‫ביקורת‬
‫הצעיר״‪.‬‬
‫במיוחד על‬
‫״ועדת‬
‫מתח‬
‫הטיול״‬
‫יוסף‬
‫איש‬
‫באומר‪,‬‬
‫ב מ כ ת ב ל מ נ ח ם בדר‪ ,‬נ צ י ג ת נ ו ע ת ו ב ק ו ש ט א ‪ ,‬מ ס ו ף ד צ מ ב ר‬
‫״השומר‬
‫‪ 1943‬טען‬
‫באומר‪ ,‬כי לדינים והחשבונות‪ ,‬ששלח ב ר נ ד לקושטא על פעילות ההצלה המתבצעת‬
‫מהונגריה‪,‬‬
‫כביכול‬
‫אין‬
‫כל‬
‫במציאות‬
‫אחיוה‬
‫והם‬
‫בבחינת‬
‫״פרופגנדה״‬
‫בלבד‬
‫ו ל מ ע ש ה מ ג י ע י ם ה פ ל י ט י ם ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם ל ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬״זה נ ר א ה ) מ ה ד ו ״ ח ו ת ( כ א י ל ו‬
‫מ כ א ן ע ב ו ד ת ה צ ל ה גדולה‪ ,‬כ א י ל ו י ו צ א י ם מ כ א ן ש ל י ח י ם ב א ו פ ן ק ב ו ע‬
‫מתבצעת‬
‫ו מ ב י א י ם ב ח ז ר ה כ ל ה ז מ ן אנשים‪ ...‬ז ה ב ע י ק ר ו ן ל א נ כ ו ן ‪ .‬״‬
‫‪71‬‬
‫ז א ת ו ע ו ד ‪ :‬ב א ו מ ר ‪ ,‬א ש ר ה ת מ נ ה ל מ ב ק ר ה ה ו צ א ו ת ה כ ס פ י ו ת של ״ ו ע ד ת הטיול״‪,‬‬
‫ט ע ן ב ד י ן וחשבון‪ ,‬ש ש ל ח ל ק ו ש ט א ‪ ,‬כ י ה ה ו צ א ו ת ה כ ס פ י ו ת ל פ ע ו ל ו ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה‬
‫בכלל‬
‫ו פ ע ו ל ו ת ״ ו ע ד ת הטיול״ ב פ ר ט מ נ ו ה ל ו ת ע ל ידי ב ר נ ד ל ל א ס ד ר ו פ י ק ו ח‬
‫מ י נ י מ ל י ‪ .‬כ ס פ י ם נ י ת נ ו ל ל א כ ל ק ב ל ו ת ‪ .‬מ ב ר י ח י ם ק י ב ל ו ס כ ו מ י כ ס ף גבוהים‪ ,‬ל מ ר ו ת‬
‫שלא‬
‫ב י צ ע ו כ ל ל א ת המשימה‪ ,‬ש ה ו ט ל ה ע ל י ה ם ‪ .‬ה ו א ת י א ר א ת ה ע ב ר ת ה כ ס פ י ם‬
‫המתנהלת‬
‫ששלח‬
‫בין ב ר נ ד ל ש פ ר י ג ג מ ן כ ״ כ א ו ס‬
‫ש ל א י ת ו א ר ״ ‪ ,‬ו ב ס י כ ו ם הדין וחשבון‪,‬‬
‫ע ל ה ו צ א ו ת ה כ ס פ י ם ב ח ו ד ש א ו ק ט ו ב ר ‪ ,‬כ ת ב כ י ‪ :‬״באופן ש ב ו מ ת נ ה ל י ם‬
‫הדברים אי אפשר ל ב ר ר כ ל ל א ת מ ס ג ר ת ה פ ע י ל ו ת הפיננסית של ב ר נ ד ‪.‬‬
‫‪7 4‬‬
‫ב י ק ו ר ת ו ה נ ו ק ב ת ש ל ב א ו מ ר ע ל פ ע י ל ו ת ״ ה ט י ו ל ״ ב כ ל ל ו ע ל יואל ב ר נ ד ב פ ר ט‬
‫תגובה נזעמת מצד חברי‬
‫עוררה‬
‫״ועדת‬
‫העזרה וההצלה״‬
‫בבודפשט‪ .‬הם כינו‬
‫א ת ה ד ו ״ ח ‪ ,‬ש ש ל ח ל ק ו ש ט א ‪ :‬״ ה ו צ א ת ד י ב ה ״ ‪ ,‬ה נ ו ב ע ת מ מ נ י ע י ם פ ו ל י ט י י ם וטענו‪ ,‬כי‬
‫״מתעניין מעט מאוד בצורה א פ ק ט י ב י ת ב ע ב ו ד ת ההצלה״‪.‬‬
‫באומד‬
‫בפברואר‬
‫‪75‬‬
‫‪ 1944‬ה ג י ע ו מ ה ו נ ג ר י ה ל ק ו ש ט א ב ד ר כ ם ל א ר ץ כ מ ה מ ה פ ע י ל י ם המרכזיים‬
‫ש ל ת נ ו ע ו ת הנוער‪ .‬בשיחות‪ ,‬שקיימו ע ם ה ש ל י ח י ם ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם ‪ ,‬ח ז ר ו א ח ד י ם‬
‫מהם‪,‬‬
‫כ מ ו ד ב ויס מ ״ ב נ י ע ק י ב א ״ ‪ ,‬ע ו ז י א ל‬
‫ל י כ ט נ ב ר ג מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ויוסף‬
‫ב א ו מ ר ‪ ,‬ע ל ה ב י ק ו ר ת ‪ ,‬ש ה ע ל ו ה ם ו ח ב ר י ם א ח ד י ם כ ב ר ב כ ת ב ‪ ,‬ל ג ב י ה ע ד ר יוזמה‬
‫בפעילות‬
‫ההצלה מהונגריה‪ .‬הם אף מ ס ר ו לנציגי הישוב על סרובם של חברי‬
‫״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ל א מ ץ ת ו כ ג י ו ת גועזות‪ ,‬ש ה ג ו פ ל י ט י ם — ח ב ר י ת נ ו ע ו ת‬
‫הגוער‪.‬‬
‫ה מ פ ג ש ע ם ח ב ר י ם א ל ה ה ש א י ר ר ו ש ם ק ש ה ־ ע ל ח ב ר י " ה מ ש ל ח ת ״ ו ה ם מיהרו‬
‫ל ש ג ר ל ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬ה ן ל ח ב ר י ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ‪ ,‬ה ן ל ח ב ר י ״ ו ע ד ת הטיול״‪,‬‬
‫מ כ ת ב י נ ז י פ ה חריפים‪ ,‬ה ש ו נ י ם ב ס ג נ ו ג ם מ ר ו ב ה מ כ ת ב י ם ‪ ,‬ש ש ל ח ו ק ו ד ם ל כ ן‬
‫להונגריה‪:‬‬
‫״אנו‬
‫מ ת ה ל כ י ם ב מ ש ך ה י מ י ם ה א ח ר ו נ י ם מ ד ו כ א י ם ע ד אין ס ו ף ל מ ש מ ע‬
‫הנעשה אצלכם‬
‫הדברים‬
‫על‬
‫אמצעים‬
‫לוועד העזרה‬
‫בשטח‬
‫וההצלה‬
‫זה‬
‫אצלכם‪,‬‬
‫של‬
‫ע ז ר ה והצלה‪...‬‬
‫התכוונו‬
‫בעיקר‬
‫אם העברנו‬
‫ל ה צ ל ת אנשים‬
‫מ פ ו ל י ן — וגם מהארצות השכנות‪ .‬ו א ם נכון הדבר‪ ,‬שבשטח הטיולים ל א‬
‫‪87‬‬
‫ג ע ש ה כ מ ע ט ו ל א כ ל ו ם — •הדי מ ו צ ג ת ‪ ,‬ה ש א ל ה ה ח ר י פ ה ‪ ,‬א ם ע ל י נ ו ל ה ע ב י ר‬
‫למדיגתכם‪ ...‬א ם ב א מ י ש ה ו א ומציע ה צ ע ה ‪ ,‬ש ל א ג ר א י ת א ו ל י‬
‫אמצעים‬
‫ב ר ג ע ה ר א ש ו ן ל א ר י א ל י ת — הרי א ס ו ר ל ע ש ו ת ח ש ב ו נ ו ת ו ח י ש ו ב י ם ר ב י ם —‬
‫א ל א צ ר י ך להעיז‪ ...‬ש מ ע נ ו כאן‪ ,‬שהיו מ ק ר י ם ‪ ,‬ש ח ב ר י ם ש ו נ י ם ה צ י ע ו ה צ ע ו ת‬
‫כאלה ואתם דחיתם אותן במה‪-‬בכך‪ ...‬עליכם לשים ל ב מאוד מ א ו ד לדברי‬
‫ו ה ח ב ר ו ת ‪ ,‬א ש ר ב א י ם מ ה י פ ע ם מ צ ב י ה ‪ ,‬כ י הניסיון ש ל ה ם ה ו א‬
‫החברים‬
‫חשוב מאוד מאוד‪.‬׳״‬
‫מכתבים‬
‫‪7‬‬
‫א ל ה ש ל ״ ה מ ש ל ח ת ״ ל ב ו ד פ ש ט עוררו מ ו ר ת ר ו ח ר ב ה‬
‫חברי‬
‫בקרב‬
‫״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ ו ״ ו ע ד ת הטיול״‪ .‬ח ב ר י ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ הדגישו‪,‬‬
‫כי ב נ י ג ו ד ל ב י ק ו ר ת ‪ ,‬ש ה ו ע ל ת ה ע ל ידי ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב ״ ק ו ש ט א ״ ‪ ,‬ה ע מ י ד ו‬
‫הם‬
‫״הטיול״‬
‫את‬
‫״הוועדה״‪.‬‬
‫לכך‬
‫במרכז‬
‫גמצאו‬
‫פעילותם‬
‫תימוכין‬
‫והפנו‬
‫גם‬
‫לנסיעות‬
‫בדינים‬
‫ההצלה‬
‫וחשבונות‪,‬‬
‫את‬
‫רוב‬
‫תקציב‬
‫שהעביר‬
‫יוסף‬
‫באומר‬
‫לקושטא‪ .‬הם אף סענו‪ ,‬כ י היו גכוגים ל צ ר ף לפעילות ההצלה כ ל ח ב ר ‪ ,‬שהביע‬
‫הסכמתו‬
‫להקדיש‬
‫לפעילות‬
‫זו‪.‬‬
‫בד‬
‫הברחתם‬
‫של‬
‫ממרצו‬
‫בבד‪,‬‬
‫יהודים‬
‫וזמנו‬
‫חלקו‬
‫לכך‪,‬‬
‫אולם‬
‫באופן‬
‫משסחי‬
‫רק‬
‫עקרוני‬
‫הכיבוש‬
‫על‬
‫להוגגריה‬
‫היו‬
‫מעטים‬
‫גישתה‬
‫מוכנים‬
‫של‬
‫מהווה‬
‫להצטרף‬
‫קושסא‪,‬‬
‫פעולת‬
‫כי‬
‫הצלה‬
‫רק‬
‫וטענו‪,‬‬
‫כ י גם בסיוע‪ ,‬ש מ ע נ י ק ה ״ ה ו ו ע ד ה ״ ל פ ל י ם י ם בהוגגריה‪ ,‬י ש ל ר א ו ת פ ע ו ל ת ה צ ל ה ‪.‬‬
‫ח ב ר י ״ ו ע ד ת הטיול״ ה ע ל ו ש ו ר ה ש ל ב ע י ו ת אובייקטיביות‪ ,‬ש מ נ ע ו א ת ה ר ח ב ת‬
‫פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ל ה ו נ ג ר י ה — ב ע י ו ת ‪ ,‬ש ה ע ל ו ל מ ע ש ה גם ב ד י נ י ם ו ח ש ב ו נ ו ת ק ו ד מ י ם ‪,‬‬
‫ש ש ל ח ו ל ק ו ש ט א ‪ :‬הקושי ה ר ב ל ה ש י ג מ ב ר י ח י ם ‪ ,‬שיהיו נ כ ו נ י ם ל צ א ת מ ק ר פ א ט ו ־‬
‫רוס‬
‫בעיקר‬
‫—‬
‫נוכח‪ .‬התקרבות‬
‫החורף‬
‫החזית;‬
‫שמנע‬
‫הקשה‪,‬‬
‫בהרי‬
‫מעבר‬
‫ה ק ר פ א ט י ם ; אנשים‪ ,‬ש כ ת ו ב ו ת י ה ם נ מ ס ר ו ל מ ב ר י ח י ם ‪ ,‬כ ב ד ל א היו ב א ו ת ן כ ת ו ב ו ת ‪,‬‬
‫שעה‬
‫של‬
‫שהגיע השליח‬
‫ליעדו;‬
‫אנשים; םרובם של‬
‫להרפתקה‪,‬‬
‫שסיכון ר ב‬
‫הימנעותם‬
‫של‬
‫המבריחים‬
‫לקחת‬
‫מספר‬
‫עמם‬
‫רב‬
‫יהודים ל ע ז ו ב מ ק ו מ ו ת מ ח ב ו א ב ט ו ח י ם‬
‫יחסית‬
‫ולצאת‬
‫ממחנה‬
‫תגרור‬
‫ענישה‬
‫בצלה;‬
‫וכן‬
‫ה ח ש ש ‪ ,‬כי‬
‫בריחה‬
‫ק ו ל ק ט י ב י ת ; ו א ף ח ו ס ר אמון ש ב ו נ ת ק ל ו ל א פ ע ם ה ש ל י ח י ם מ צ ד יהודים‪ ,‬ש ב י ק ש ו‬
‫להבריח להונגריה‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫ל פ י כ ו מ ‪ :‬ב מ ב ט ל א ח ו ר ‪ ,‬ק ש ה ל ה ע ך י ך א ם נ י ת ן היה ל ה ר ח י ב א ת מ ס ג ר ת פ ע י ל ו ת‬
‫״הטיול״‬
‫יוזמה‬
‫היתד!‬
‫לעיל‪,‬‬
‫ולהביא‬
‫מוקדמת‬
‫באמצעות‬
‫יותר‪,‬‬
‫עוד‬
‫המבריחים יהודים רבים יותר להונגריה‪.‬‬
‫באביב‪,‬‬
‫מ א פ ש ר ת ביצוע פ ע ו ל ו ת‬
‫א ת ה מ ש ך ה״טיול״‬
‫של‬
‫שליחי‬
‫״הוועדה״‬
‫באזור‬
‫יתכן‪ ,‬כי‬
‫קרפאטו־רוס‬
‫ר ב ו ת י ו ת ר ל פ נ י ב ו א החורף‪ ,‬ש ש י ב ש ‪,‬‬
‫כאמור‬
‫ב א ז ו ר זה‪ .‬כ מ ו כן‪ ,‬א פ ש ר שאימוץ ה צ ע ו ת נ ו ע ז ו ת ‪,‬‬
‫ש ה ע ל ו פ ל י ט י ם ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ‪ ,‬היו י כ ו ל ו ת ל ה ו ב י ל ל ה צ ל ח ו ת נ ו ס פ ו ת ‪.‬‬
‫א ף ע ל פ י כן‪ ,‬ס פ ק א ם נ י ת ן ה י ה ל ה ג י ע ב א ו פ ן מ ש מ ע ו ת י ל ה י ש ג י ם ר ב י ם יותר‪.‬‬
‫נ ר א ה ‪ ,‬כי ב ע י ו ת א ו ב י י ק ט י ב י ו ת ק ש ו ת נ י צ ב ו ב פ נ י פ ע י ל י ה ה צ ל ה ב ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬ב ב ק ש ם‬
‫ל מ מ ש א ת הציפיות‪ ,‬ש ת ל ו ב ה ם ח ב ר י ״ ה מ ש ל ח ת ״ ב ק ו ש ט א ‪ .‬ה מ ר כ ן י ת ש ב ה ן ה י ת ה‬
‫כנראה‬
‫השגת מבריחים מהימנים‪,‬‬
‫שיצאו‬
‫לפולין‪.‬‬
‫מהמכתבים‪,‬‬
‫שנשלחו‬
‫באותה‬
‫תקופה לקושטא ומהעדויות ומספרי הזכרונות‪ ,‬שנכתבו לאחר המלחמה‪ ,‬מתברר‪,‬‬
‫כי‬
‫ל א פ ע ם נ י ס ו מ ב ר י ח י ם ל ה ו נ ו ת א ת א נ ש י ה״ועדה״ ו א ף ל א ב ח ל ו ב ס ח י ט ת‬
‫כספים‬
‫‪88‬‬
‫מהאנשים‪ ,‬שהביאו עמם‪.‬‬
‫ז א ת ועוד‪ ,‬מ ב ר י ח י ם ר ב י ם א ף נ ת פ ס ו‬
‫במהלך‬
‫וקשה היה‬
‫שליחותם‬
‫למצוא‬
‫שימלאו א ת מקומם‪*.‬‬
‫אחרים‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ל ע ו ק ב א ח ר המכתבים‪ ,‬שגשלחו מ ק ו ש ם א מחד‪ ,‬ואחר הגסיונות הכושלים לארגן‬
‫ה צ ל ה מהוגגריה‪ ,‬מ א י ד ך ‪ ,‬גדמה‪ ,‬כ י ח ל ק ג ח ל מ ה ט ע נ ו ת ‪,‬‬
‫פעולות‬
‫בקושטא וכן ג ם פליטים‪ ,‬שזה‬
‫״המשלחת״‬
‫ה״ועדה״‪ ,‬ע ל שאין ה ם ע ו ש י ם‬
‫שהפגו חברי‬
‫כלפי חברי‬
‫מ ק ר ו ב ב א ו להונגריה‪,‬‬
‫ח ל ה צ ל ת יהודים‪ ,‬נ ב ע ו מ ה ע ר כ ה ב ל ת י נ כ ו נ ה‬
‫ש ל כוחה ויכולתה של התנועה הציונית בהוגגריה בכלל ו״ועדת העורה וההצלה״‬
‫ב פ ר ט ‪ .‬ג ם יוסף באומר‪ ,‬ש מ ת ח‬
‫ביקורת ק ש ה על‬
‫היום‪:‬‬
‫״ ו ע ד ת הטיול״‪ ,‬א ו מ ר‬
‫כי ״למרות הבקשות ש ל קושטא ל א היתה ל נ ו אפשרות ממשית לעזור לחברים‬
‫מפולין״‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫פעולות‬
‫וההצלה‪,‬‬
‫העזרה‬
‫תמיכה‬
‫העברת‬
‫קהילות‬
‫לשריח‬
‫והברחת‬
‫יהודיית‬
‫י ה ו ד י ם להונגריה‪ ,‬ש ב ו צ ע ו מ ב ו ד פ ש ט ו מ ק ו ש ט א ב ע ז ר ת ה ב ל ד ר י ם ו ה מ ב ר י ח י ם ש ל‬
‫העזרה‬
‫״ועדת‬
‫ו ה ה צ ל ה ״ ‪ ,‬היו‬
‫כטיפה בים‬
‫ודאי‬
‫אולם ח מ ה ‪ ,‬כי אל מול מכוגת הרצח‬
‫נוכח‬
‫השמדתם ש ל‬
‫הגרמנית ואדישותו ש ל‬
‫מיליונים‪.‬‬
‫העולם החופשי‬
‫י ש ל ה ע ר י ך א ת פ ע ו ל ו ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ‪ ,‬ש ב י צ ע ו א י ר ג ו ג י ם יהודיים ב כ ל ל ב ז מ ן‬
‫ו״ועדת העזרה וההצלה״‬
‫המלחמה‬
‫הכוונות‪,‬‬
‫על פי‬
‫כפי שעולה‬
‫הנסיונות‬
‫מרוב‬
‫ב פ ר ט ‪ ,‬ל א ר ק ע ל פ י תוצאותיהן‪ ,‬א ל א ג ם‬
‫ובעיקר‬
‫המכתבים‪,‬‬
‫הכמיהה‬
‫שנשלחו‬
‫העזה‬
‫מבודפשט‬
‫יהודים‬
‫באשר‬
‫הם‪,‬‬
‫לקושסא‪ .‬ב כ ך‬
‫נבדלו‬
‫ללא‬
‫להציל‬
‫ס פ ק פ ע י ל י ה ה צ ל ה הציוניים ב ה ו ג ג ר י ה מ ר ו ב ה צ י ב ו ר היהודי בארץ זו‪ ,‬ש ה מ ש י ך‬
‫ל ח י ו ת א ת חייו השלווים — מ נ ו ת ק כ מ ע ט ל ח ל ו ט י ן מ ה ס ר ג ד י ה ‪ ,‬ש ע ב ר ה ע ל היהודים‬
‫השכנות‪.‬‬
‫בארצות‬
‫בסכמו א ת נסיונות ההצלה‪ ,‬שבוצעו מהונגריה‪ ,‬כ ת ב ישראל ק ס ט נ ר ‪ :‬״בבדיקת‬
‫אפשרויות ההצלה נתברר‪ ,‬כי אין לוותר ע ל העבודה בקטנות‪ ,‬ת ו ך רדיפה אחרי‬
‫המספרים‬
‫הגדולים‪ ,‬כ ל‬
‫״ מ ס פ ר ״ ה י ה א ד ם חי‪ ,‬יהודי אלמוני‪,‬‬
‫שבקיומו‬
‫הטרגי‬
‫ה י ה מ ק ו ר ב כ ל כ ך ליהודים אחרים‪ .‬כ א ש ר ה ת ב ר ר א י כ ש ה ו ל מ נ צ ח י ם ע ל ע ב ו ד ת‬
‫הטיול‪,‬‬
‫לרגע‬
‫מחכים‬
‫להצלה‪,‬‬
‫הנראית‬
‫רחוקה יותר מהישג היד‪ ,‬אז ה י ה הכרח לפעול‪.‬‬
‫דהיינו‪:‬‬
‫תכנון‬
‫שאלמוני א ח ד כזה או כ מ ה‬
‫איסטרטגיות ממש‪.‬״‬
‫אלמונים‪,‬‬
‫מרגע‬
‫תכניות‬
‫‪80‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬על הקשרים בין ״המשלחת״ בקושטא לבין חברי ״הועדה״ בבודפשט‪ ,‬ראה בהרחבה‪:‬‬
‫דוגי שםאובר‪ ,‬״פעילותה ש ל ׳ועדת העזרה וההצלה ‪-‬בבודפשגו׳ עד‪-‬הכיבוש הגרמני״‪,‬‬
‫ע ב ו ד ת ‪ .‬ג מ ר לקראת התואר מוסמך‪ ,‬אוגיברסיטת תל־אביב‪ ,1990 ,‬עמי ‪.69—55‬‬
‫‪ 2‬ע ל העברת מידע על גודלן של קהילות יהודיות מבודפשט לקושטא ולג׳גבה‪ ,‬ראה‬
‫דיון גפרד‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪.135—120‬‬
‫‪ 3‬א״מ‪/0.711 ,‬ב‪ ; 22.2.43 ,‬ב ת ל ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.39‬‬
‫‪ 4‬״קושסא״‪.12.3.43 ,1.3.43 ,366 ,362 ,‬‬
‫‪ 5‬״קושטא"‪.4.8.43 .5.5.43 ,30.4.43 ,20.4.43 ,419 ,390 ,385 ,384 ,‬‬
‫‪ 6‬״קושטא״‪ ,6.4.43 ,25 ,23 ,‬ל ל א ת א ר י ך ; גראה כי השליח מ ס ר א ת הודעתו על‬
‫המגפה‪ ,‬שפרצה בגיטו‪ ,‬ע ל ס מ ד שלטי אזהרה רב־לשוגיים‪ ,‬שהוצבו על פי דרישת‬
‫הגרמגים בגבולות הגיטו מ י ד ל א ת ר הקמתו‪ ,‬להזהיר על ״אמור נגוע במגיפה״‪ .‬ישראל‬
‫גוטמן‪ ,‬יהודי וארשה ‪ ,1943—1939‬עמי ‪.66‬‬
‫‪89‬‬
‫ד ״קושטא״‪.12.3.43 ,385 ,366 ,‬‬
‫‪ 8‬״קושסא״‪.30.4.43 ,385 ,‬‬
‫‪ 9‬׳׳קושטא״‪.30.4.43 ,4.6.43 ,385 ,42 ,‬‬
‫‪ 10‬״קושטא״‪ ;24.6.43' ,3.6.43 ,398 ,393 ,‬שטרן‪ ,‬״הקשרים בין המשלחת בקושטא‬
‫ליהדות פולין״‪ ,‬עמ׳ ‪ ;147‬בספרו בשליחות נידונים למוות‪ ,‬עמ׳ ‪ ,31‬מזכיר ב ר נ ד‬
‫בפרוט ארוע דומה לזד‪ ,‬הנזכר 'בקיצור נמרץ במכתב‪ ,‬שנשלח מקושטא לבודפשט‪.‬‬
‫ברנד כותב‪ ,‬כי הבלדר‪ ,‬שחזר ללא האישור‪ ,‬היה רודי שולץ וכי היה זה שפרינגמן‪,‬‬
‫‪..‬שסרב לשלם לו‪ .‬אולם לאתר שבוע‪ ,‬טוען ברנד‪ ,‬ביום כיפור תש״ד )ספטמבר‬
‫‪ ,(!! 1943‬הגיעה קבוצה בראשותו של אריה ליוור‪ ,‬שאישרה א ת סיפורו ש ל הבלדר‪.‬‬
‫קשה להגיח‪ ,‬שחברים מתנועות הנוער‪ ,‬שהגיעו מזגלמביה‪ ,‬אכן אשרו באוזני ברנד‬
‫א ת ביקורו של השליח במאי‪ .‬איש מהם ובכלל זר‪ ,‬ד ו ד ליוור — )ברנד מתכוון לדוד‬
‫״ולא לאריה ליוור‪ ,‬שהועבר יחד עם חברים אחרים מבנדין למחנה לגתינים זרים‬
‫בטיטימוגיג־לאופן בגרמגיה‪ ,‬לאחר שקיבלו משווייץ ב מ ו ץ ‪ 1943‬דרכוגים פרגוואים‪,‬‬
‫רבקה פרליס‪ ,‬תנועות הנוער החלוציות בפולין הכבושה‪ ,‬ב י ת לוחמי הגיטאות והוצאת‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ ,1987 ,‬עמ׳ ‪ — (;281‬איגו מזכיר שליח‪ ,‬שהגיע במאי והם אף‬
‫מדגישים‪ ,‬כי בפעם הראשונה הגיע שליח מקושסא ביולי ‪) 1943‬ראה בהערה ‪.(13‬‬
‫ברנד‪ ,‬הטועה לאורך כל י ספרו בשמות אנשים ובסדר הארועים‪ ,‬מתייחס כנראה‬
‫לארוע‪ ,‬שהתרחש רק בינואר ‪ 1944‬ואשר ע ל אודותיו שמע מפי מאיר שולמן‪ ,‬שהיה‬
‫מאחרוני החלוצים‪ ,‬שהגיעו מבגדין להונגריה )ראה הערה ‪ .(25‬יתכן אף כי בזכרונו‬
‫של ברנד התערבו שתי הפרשיות זו בזו והפכו לסיפור אחד‪ .‬יש גם לציין‪ ,‬כי דוד‬
‫ליוור הגיע בחברת חלוצים נוספים רק בינואר ‪ 1944‬ואילו ביום כיפור תש״ד הגיעו‬
‫ארבעה חברי ״הגוער הציוגי״ וחבר ״השומר הדתי״ )ראה הערה ‪ .(40‬השווה לריגת‬
‫גורודנצ׳יק‪ ,‬בריחת תנועות הנועד מזגלמביד״ עבודת ג מ ר לקבלת תואר מוסמך‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪ ,1986 ,‬עמ׳ ‪ ,60‬המייחסת א ת סיפורו של ברנד לארוע‪,‬‬
‫שהתרחש במאי ומטילה ספק בכלל בדבריו ע ל האסמכתא המאוחרת‪ ,‬שקיבל מחברים‪,‬‬
‫‪..‬שהגיעו מבנדין‪.‬‬
‫‪ 11‬״קושטא״‪.20.6.43 ,28.7.43 ,4.6.43 ,397 ,66 ,42 ,‬‬
‫‪ 12‬״קושטא״ ‪ •, 24.6.43 ,398‬השווה לשטרן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,147‬הטוען‪ ,‬כי ההוראה למסור‬
‫א ת הכסף ליודנראט ניתנה לשליח‪ ,‬שיצא במאי לבגדין‪ .‬אולם ממכתבה של המשלחת‬
‫ל״ועדה״ בבודפשט מתברר‪ ,‬כי ההוראה גיתגה רק בסוף יוני לאחר שובו של השליח‬
‫מבנדין ובעיקר נוכח כשלונה של השליחות‪.‬‬
‫‪ 13‬על נסיעתו של השליח‪ ,‬שיצא לבנדין גם לפראג‪ ,‬ניתן ללמוד ממכתבו של שפרינגמן‬
‫למשלחת בקושטא ב־‪ ,28.7.43‬״קושטא״ ‪ ;66‬נאמר שם‪ ,‬כי השליח היה גם אצל‬
‫הייגץ סנדלר‪ .‬דוד ליוור בספרו‪ ,‬ע י ר המתימ‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬תש״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ,130‬כותב‬
‫״ב־‪ 17‬ביולי קיבלנו באמצעותו של גרמני מפראג‪ ,‬כנראה צ׳כי‪ ,‬מכתב מקושטא‬
‫בחתימתו של וניה •]פומרנץ[״‪ .‬נראה‪ ,‬כ י השליח סיפר לחלוצים שעמם נפגש‪ ,‬כי‬
‫הגיע מפראג‪ .‬ליוור‪ ,‬אשר שמע על הפגישה מהנוכחים בה‪ ,‬הבין כנראה מסיפורם‪,‬‬
‫כי מוצאו של השליח היה מפראג וגירםה זו מ ס ר בסיפרו‪.‬‬
‫‪ 14‬״קושטא״ ‪ ; 28.7.43 ,66‬דוד ליוור‪ ,‬שמ‪ ; 132—130 ,‬פרדקה מזיא‪ ,‬רעים בפער‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשכ״ד‪ ,‬עמ׳ •‪ ;185—182‬ליוור ומזיא‪ ,‬מסרו גרסאות שונות בספריהם לגבי הקורות‬
‫א ת השליח בבגדין עד לפגישה עם חברי תנועות הנוער וכן לגבי מקום הפגישה‪.‬‬
‫‪.‬דוד ליוור מספר‪ ,‬כי השליח ביקש משוטר יהודי שפגש להובילו תחילה לראש היודנראט‬
‫)נראה כי נהג כך בהתאם להנחיות שנשלחו מקושסא( והלה‪ ,‬חיים מולצ׳אדסקי‪,‬‬
‫הזמין על פי דרישת השליח א ת חברי תנועות הנוער‪ .‬לעומת זאת מספרת פרדקה‬
‫מזיא‪ ,‬כי השליח הובל על ידי שוטרים יהודים שפגש אל ה״שופ״ של רוסנר‪ ,‬והוא‬
‫• אשר •הזמין את נציגי התגועות לפגישה עם השליח‪ ,‬לאחר שהתבררה לו מטרת‬
‫השליחות‪.‬‬
‫‪ 15‬אהוד אבריאל‪ ,‬פתתו •שעדים‪ ,‬עמ׳ ‪ ,124‬מציין‪ ,‬כ י א ת ״המכתב האחרון״ מבגדיו‬
‫הביא לקושטא יוז׳י וינינגר‪ ,‬אולם הן ממכתבי ה״ועדה״ בבודפשט‪ ,‬הן ממכתבי‬
‫‪90‬‬
‫‪6‬‬
‫ויתכן כי הוא היה אף השליח‪ ,‬שהגיע‬
‫‪ ; K / 1 . 6 5 . D ,‬פומדג׳ן‪,‬‬
‫‪.201—199‬‬
‫מסע‪ ,‬אשר בו גפגש ג ם עם חברי‬
‫אמה״ע‪ ,‬חטיבת מחלקת הגולה והחלוץ‪,‬‬
‫״המשלחת״‪ ,‬ברור כי הבלדר היה אריד פופסקו‬
‫‪12.8.43‬‬
‫‪ ;4.8.43,419,28.7.43,‬א״מ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫״קושטא״‪ ,‬מרכז לפעולות‪ ...‬בתוך‪ :‬מגן כפתר‪,‬‬
‫‪ 16‬יתכן כי פופםקו הגיע לקרקוב במהלך אותו‬
‫תנועות הנוער בבגדין‪ .‬״קושטא״‪;4.8.43 ,419 ,‬‬
‫‪.6.8.1943 ,50—30‬‬
‫‪ 17‬קיימות עדויות מעטות בלבד על ימיו האחרונים של ג ל ר בוורשה לפגי שגשלח לברגן־‬
‫בלזן ואף עדויות אלה מעורפלות מאוד‪ .‬על פי עדויות שוגות הוא גשלת ב ק ת‬
‫‪ 1943‬מוורשה לברגן בלזן‪ ,‬אולם ל א ברור מתי‪ .‬פרטים חשובים גודעו לי מפי הלה‬
‫שיפר )רופאיזן(‪ ,‬בשיחה ב־‪ .5.2.90‬היא פגשה א ת ג ל ד במלון פולםקי ואחר כך‬
‫בברגן ב א ן ‪ .‬על פי הערכתה‪ ,‬הגיע ג ל ר למחגה בראשית אוגוסט‪ .‬הוא סיפר לה‪,‬‬
‫כי גלקח קודם לכן מהוטל ״פולסקי״ לפביאק‪ .‬הוא ל א הזכיר דבר בקשר לשליח‪,‬‬
‫שהגיע אליו; םטפן גרייאק נפגש עם גלר‪ ,‬על פי ע ח ת ו ‪ ,‬זמן קצר לפגי שגכגס‬
‫למלון ״פולסקי״‪ ,‬אולם אף הוא לא שמע ממגו ד ב ר על שליח שהגיע‪ .‬גרייאק סבור‪,‬‬
‫כ י א ם השליח היה מגיע‪ ,‬היה הדבר נודע גם לשרידי האי״ל האחרים‪ ,‬שגפגשו‬
‫ע ם גלר‪ .‬שיחה עם םטפן גרייאק ב־‪ ;21.1.90‬גם יצחק )אגטק( צוקרמן‪ -‬סבר‪ ,‬שהשליח‬
‫ל א גפגש עם ג ל ר והמכתב היה מזוייף‪ ,‬מידע זה ופרטים חשובים גוספים לגבי הפרשה‪,‬‬
‫נמסרו ל י באדיבותו של אליוע שטרן מבית לוחמי הגיטאות; ע ל אליעזר גלר‪ ,‬יוחנן‬
‫מורגגשטרן ועל פרשת ״הוטל פולסקי׳׳ ראה ג ם ‪ :‬גתן עק‪ ,‬התועיפ ג ד ד כ י הטח־ת‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תש״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ ;189‬הנ״ל‪ ,‬״גסיוגות הצלה על־ידי דרכוגים ותעודות אזרחיות‬
‫של ארצות אמריקה הלאסינית‪ ,‬י ד ושפ א׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 105—104‬יונס טורקוב‪ ,‬היה היתד‬
‫וארשה היהודית‪ ,‬תל־אביב ‪ ,1969‬עמ׳ ‪ ; 287‬מלד נוישטט‪ ,‬חורבן ומדי של יהודי וארשה‪,‬‬
‫; ״קושטא״‪,66 ,‬‬
‫‪Ш‬‬
‫ת״א‪ ,‬תש״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ ;362—361 ,295—292‬א״מ‪,65/8.25.9.43,‬‬
‫‪ ; 13.10.43 ,16.11.43 ,28.7.43 ,447 ,123‬אמה״ע‪ ,‬חטיבת מחלקת הגולה והחלוץ‪,‬‬
‫‪.23.10.43 ,50—30‬‬
‫‪ ;K/1.65D,25.9.53‬ראה גם אצל‬
‫‪ 19‬״ ק ו ש ט א ״ ‪ ; 21.9.43 ,20.9.43,423,424,‬א״מ‪,‬‬
‫דיגה פורת‪ ,‬מ ה ג ה בטילכוד‪ ,‬עמ׳ ‪ ,312‬א ת צילום האישור‪ ,‬שמסר הבלדר על מסירת‬
‫הכסף בקרקוב‪.‬‬
‫‪ 20‬״קושטא״‪ ; 1.10.43 ; 21.9.43 ,15.10.43 ,424 ,131 ,56 ,‬ברנד‪ ,‬כשליחות נידדניפ למוות‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ;32‬דו״ה קפפמד‪ ,‬עמ׳ ‪ ;66‬ראיון של המחבר עם פרץ רבם ב־‪ ;23.4.88‬ועם‬
‫הנזי ב ר נ ד ב־‪ ;13.3.88‬אליהו שטרן‪ ,‬״יהודי קראקוב הכלואים בפלאשוב נלחמים‬
‫ע ל חייהם״‪ ,‬עמ׳ ‪.218—217‬‬
‫‪ 21‬״קושטא״‪ ; 4.6.43 ,42 ,‬אמה״ע‪ ,‬חטיבת מחלקת הגולה והחלוץ‪; 6.8.43 ,50—30 ,‬‬
‫דו׳׳ח קפטנד‪ ,‬עמ׳ ‪ ;65‬דיגה פורת‪ ,‬הנהגה במילכוד‪ ,‬עמ׳ ‪.244‬‬
‫‪ 22‬״קושטא״‪ ; 25.9.43 ,4.8.43 ,425 ,419 ,‬א״מ‪.DU.735/5 ,‬‬
‫‪ 23‬דד׳׳ח קפגזנר‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 65‬ראה הערה ‪.67‬‬
‫‪ 24‬״קושטא״‪ ; 10.11.43 ,20.9.43 ,423 ,152 ,‬אמה״ע‪ ,‬חטיבת מחלקת הגולה והחלוץ‪,‬‬
‫‪.23.10.43 ,50—30‬‬
‫‪ 25‬״קושטא״‪.17.3.44 ,22.2.44 ,26.1.44 ,526 ,499 ,216 ,‬‬
‫‪ 26‬המקור היחיד ל כ ך שהשליח‪ ,‬שגפגש עם שולמן‪ ,‬יצא מבודפשט‪ ,‬הוא ספרו של‬
‫ד ו ד ליוור‪ ,‬עיר הטתיפ‪ ,‬טברסקי‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬תש״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 190‬על פי עדותו של‬
‫שולמן היה השליח בעל מראה גרמני‪ .‬במכתב‪ ,‬שמסר לו הבלדר‪ ,‬היתה רשימה‬
‫של חברים‪ ,‬הגמצאימ במקומות מחבוא שוגים והוטל עליו להבריחם בעזרת הבלדר‪.‬‬
‫סביר להגיח‪ ,‬כי היה זה אחד משליחיו של שפריגגמן והוא קיבל א ת רשימת המסתתרים‬
‫באזור זגלמביה מחברי תנועות הגוער באזור זה‪ ,‬שהגיעו להונגריה בתחילת ‪: 1944‬‬
‫עדות מפורטת של שולמן על הפרשה נמסרה בהונגריה ונשלחה לקושטא‪ ,‬ראה‪:‬‬
‫״קושטא״‪ ,190 ,‬ללא תאריך‪ ,‬כגראה מרץ ‪ ,1944‬ע ר ב הפלישה הגרמנית; עדות‬
‫אחרת נמסרה מ מ ן האחרון לאביהו רוגן ב־‪ ;25.12.85‬וכן גם שיחה של המחבר‬
‫ע ם שולמן ב־‪.16.2.90‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ 27‬״קושטא״‪.22.2.44 ,499 ,‬‬
‫‪ 28‬אמה״ע‪ ,‬חטיבת מחלקת הגולה והחלוץ‪ ;1.6.43 ,50—30 ,‬״קושטא״‪,21.5.43 ,42 ,38 ,‬‬
‫‪.4.6.43‬‬
‫‪ 29‬״קושטא״‪ ; 22.2.44 ,8.2.44 ,23.12.43 ,28.7.43 ,499 ,497 ,467 ,108 ,98 ,66 ,‬א״מ‪,‬‬
‫‪.28.12.43 ,E1.1.65/K‬‬
‫‪ 30‬״קושטא״‪ ; 6.9.43 ,21.5.42 ,98 ,42 ,‬יוסף קורניגסקי‪ ,‬כשליחות חלוציפ‪ ,‬עמ׳ ‪.191,188‬‬
‫‪ 31‬״קושטא״‪.13.7.43 ,24.6.43 ,30.4.43 ,408 ,398 ,393 ,385 ,‬‬
‫‪ 32‬״קושטא״‪.13.7.43 ,24.6.43 ,520 ,497 ,458 ,443 ,394 ,329 ,362 ,‬‬
‫‪ 32‬״קושטא״‪22.10.43 ,3.6.43 ,23.12.42 ,1.3.43 ,520 ,497 ,458 ,443 ,394 ,329 ,362 ,‬‬
‫‪ ;K/27.4.43,BU.65‬דיגה פורת‪ ,‬מ מ ה במילכוד‪ ,‬עמ׳ ‪; 341—340‬‬
‫‪ ; 15.3.44 ,6.12.43‬א״מ‪,‬‬
‫גוימן‪ ,‬ב צ ל מתים‪ ,‬עמ׳ ‪.150‬‬
‫‪ 33‬״קושטא״‪ ;12.3.43 ,24.2.43 ,366 ,7 ,‬ראיון של המחבר עם זיגפריד רוט ב־‪ 12‬בדצמבר‬
‫‪.1987‬‬
‫‪ 34‬״קושטא״‪.12.3.43 ,366 ,‬‬
‫‪ 35‬״קושטא"‪.13.7.43 ,24.6.43 ,20.6.43 ,18.6.43 ,28.7.43 ,408 ,399 ,398 ,397 ,396 ,‬‬
‫‪ 36‬״קושטא״‪.4.6.43 ,42 ,‬‬
‫‪ 37‬״קושטא״‪.28.7.43 ,66 ,‬‬
‫‪ 38‬״קושטא״‪ ; 6.11.43 ,19.11.43 ,121 ,120 ,‬עדות ברגד בפגישה עם מ ש ה שרתוק‬
‫בחלב ב־‪ ,11.6.1944‬אצ״מ‪ ;S/26/251 ,‬ברגד‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪ ;33‬דר׳ת ?פ‪8‬נר‪ ,‬עמ׳ ‪.62—61‬‬
‫‪ 39‬״קושטא״‪ ; 12.6.43 ,4.6.43 ,3.6.43 ,43 ,42 ,41 ,‬קורגיגסקי‪ ,‬בשליחות חלוצים‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ;133‬אשר כהן‪ ,‬ה ש ז ת ד ת החלוצית בהונגריה‪ ,‬עמ׳ ‪.61‬‬
‫‪ ,12.11.194310.11.1943‬אמה״ע‪ ,‬חטיבת מחלקת‬
‫‪,‬‬
‫‪ 40‬״מרכז״ ‪ ; 24ЮС‬״קושטא״‪,152 ,142 ,‬‬
‫הגולה והחלוץ‪ ;io.1943.23 ,50—30 ,‬א״מ‪ ,‬א‪ ;19.1.44 ,1<.1.65/‬ראיון של הכותב עם‬
‫תושיד‪ ,‬הרצברג ב־‪ ;12.12.43‬רינת גורודנצ׳יק‪ ,‬בריחת תנועות מ ו ע ד מזגלמביה‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ;85 ,72—71 ,68—66 ,52-45‬פרליס‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪ ;281—280‬כהן‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪ ;67‬ראה‬
‫גם הערות‪.46 ,44 ,43 ,‬‬
‫‪ 41‬קורנינסקי‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 139—133‬ברנד‪ ,‬בשליחות נידוניה למוות‪ ; 21—20 ,‬דוד ליוור‪,‬‬
‫עיר המוניפ‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 183—181‬פרדקה מזיא‪ ,‬רעים בסער‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 260‬רניה‪ ,‬בנדודיפ‬
‫ובמחתרת‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תש״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ .210—203‬ליויה רוטקירכן‪ ,‬״כיצד היתה‬
‫הונגריה מחסה לפליטי אירופה״‪ ,‬עמ׳ ‪ ;126—125‬נעימה ברזל‪ ,‬שפ‪ ;88—87 ,‬ראיון‬
‫של המחבר עם תושיה הרצברג‪.‬‬
‫‪ 42‬״קושטא״‪ -, 3.1.1944 ,15.10.43 ,9.9.1943 ,186 ,126 ,108 ,‬דוד ליוור‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪—184‬‬
‫‪ ; 185‬ברגד‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 20‬ראיונות של המחבר‪ ,‬עם ד ב וייס בספטמבר ‪ ; 1988‬עם‬
‫יוסף באומר ב־‪ ;7.6.1988‬ועם תושיה הרצברג ב־‪ ;12.12.43‬עדות דוד מרגלית‪ ,‬איו״ש‪,‬‬
‫‪.03/3005‬‬
‫‪ 43‬״קושטא״‪ ,‬ראיון עם פרץ ר ב ס ב־‪ ,23.4.88‬ברנד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 35‬נעימה ברזל‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.88 ,40‬‬
‫‪ 44‬״קושטא״‪ ; 3.2.1944 ,10.11.1943 ,186 ,152 ,‬ארכיון אישי של פרץ רבס‪ ,‬״מרכז״‪,‬‬
‫‪ ; 24Е3Н‬ראיון עם יוסף באומר ב־‪ ;7.6.1988‬קורנינסקי‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪ 1 3 5‬ר ש י מ ו ת‬
‫שמיות של פליטים נשלחו מטלובקיה גם לקושטא‪ ,‬ראה למשל‪ :‬״קושטא״‪,176 ,175 ,‬‬
‫‪ ,177‬ללא תאריך‪ ,‬כגראה דצמבר ‪.1943‬‬
‫‪ 45‬״קושטא״‪ ; 8.9.43 ,3.9.43 ,18.8.43 ,18.7.43 ,3.6.43 ,107 ,94 ,72 ,53 ,41 ,‬אמה״ע‪,‬‬
‫חטיבת מחלקת הגולה והחלוץ‪.23.10.43 ,30.7.43 ,50—30 ,‬‬
‫‪ 46‬ראיון עם תושיה הרצברג; ד ו ד ליוור‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪.182‬‬
‫‪ 47‬״קושטא״‪ ; 24.2.43 ,5.2.43 ,7 ,4 ,‬ר א ה הערה ‪.6‬‬
‫‪ 48‬״קושטא״‪.24.6.43 ,12.3.43 ,398 ,366 ,‬‬
‫‪ 49‬״קושטא״‪.12.3.43 ,1.3.43 ,367 ,366 ,362 ,‬‬
‫‪ 50‬״קושםא״‪ ; 12.6.43 ,4.6.43 ,44 ,42 ,‬ראיון עם זגפריד רוט‪.‬‬
‫‪ 51‬״קושטא״‪.18.7.43 ,12.6.43 ,4.6.43 ,53 ,44 ,42 ,‬‬
‫‪92‬‬
‫; ‪,189‬‬
‫‪ 52‬׳׳קושפא״‪.16.6.43 ,47 ,‬‬
‫‪ 53‬״קושטא״‪.13.10.43 ,125 ,‬‬
‫‪ 54‬״קושסא׳׳‪,29.2.44 ,18.1.44 ,3.1.44 ,10.11.43 ,15.10.43 ,254 ,250 ,207 ,186 ,152 ,126 ,‬‬
‫‪ ;12.3.44‬קורניגסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ;188—187‬דו׳׳ח ?פגזנר‪ ,‬עמ׳ ‪ ;66 ,59‬עדות יצחק‬
‫; עם ליאון‬
‫‪4‬‬
‫‪/‬‬
‫‪5‬‬
‫;‬
‫מר ב־‬
‫בלאט ב־‪ ;2.1.90‬ועם הנזי ב ר נ ד ב־‪.13.3.88‬‬
‫‪ ; 15.10.43 ,‬ראיון‬
‫;‬
‫ן אישי של פרץ רבם‪ ,‬״מרכז״‪,12624E3H,‬״קושטא״‬
‫עפ פרץ ר ב ס ב־‪ ;23.4.88‬קורנינסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ;188‬ברנד‪ ,‬כשליחות ניתכים למח־ת‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.21‬‬
‫‪ 56‬קורנינסקי‪ ,‬שם‪ ,‬ש ם ; ראיון עם פרץ ר ב ס ב־‪ ;23.4.88‬אשר כהן‪ ,‬המחתרת החלוצית‬
‫בהונגריה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;63‬עדות יצחק קנול‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 59‬ראיוגות של המחבר עם אמיל בדיג ב־‪ ;8.2.90‬ועם רבס ב־‪ ;23.4.88‬עדות קנול‪,‬‬
‫ש ם ; קורניגסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ;189‬״קושטא״‪.15.2.44 ,243 ,‬‬
‫‪ 60‬״קושטא״‪,30.1.44 ,18.1.44 ,3.1.44 ,15.10.43 ,254 ,250 ,243 ,226 ,207 ,186 ,126 ,‬‬
‫‪ ,,29.2.44,12.3.4415.2.44‬דר׳ח קססגר‪ ,‬עמ׳ ‪ ;61‬עדות רבם‪ ,‬״מרכז״‪;22C3H ,‬‬
‫; עם‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪/‬‬
‫טב־;‪5‬‬
‫הנזי ברגד‪ ,‬ב־‪ ;13.3.88‬ועם יוסף באומר ב־‪.7.6.88‬‬
‫‪ ,H61‬עדות קנול‪ ,‬״מרכז״ ‪. 4 / 5 Q 3‬‬
‫‪ 62‬״קושסא״‪ ; 23.2.44 ,13.7.43 ,24.6.43 ,505 ,408 ,398 ,‬ראה גם אצל דינה פורת‪,‬‬
‫הנהגה בטילכוד‪ ,‬עמ׳ ‪ ,452‬לגבי ההחלטה העקרונית שהתקבלה בארץ לעזור לכל‬
‫יהודי באשר הוא‪.‬‬
‫‪ 63‬״איו״ש‪. M ,20/36/12.8.43,‬‬
‫; בקיץ ‪,1955‬‬
‫‪Ш‬‬
‫‪ 64‬״קושטא״‪ ;23.12.43 ,28.7.43 ,471 ,468 ,66 ,‬א״מ‪,735.3.23.10.43,‬‬
‫בעקבות פסק הדין ״במשפט קסטנר״‪ ,‬התנהל בארץ‪ ,‬מעל דפי העיתונות‪ ,‬ויכוח בין‬
‫״אחדות העבודה״ למפא״י‪ ,‬ע ל השאלה‪ :‬מי ת מ ך בדרך המאבק בגיטאות ומי קרא‬
‫לחברי תגועות הגוער למלט עצמם‪ ,‬רוני שטאובר ״הויכוח הפוליטי על משפט קםטנר‬
‫על פי העיתונות המפלגתית״‪ ,‬הציונות‪ ,‬מאסף י״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ .236—235‬המכתבים‪ ,‬שגשלחו‬
‫מקושטא‪ ,‬מוכיחים‪ ,‬כי ב״רעיון ההצלה״ תמכו למעשה כל אנשי ״לשכת הקשר״‬
‫בקושטא‪ ,‬נציגי "ארץ־ישראל העובדת״ על זרמיה השוגים‪ .‬באותו עניין‪ ,‬ר א ה ‪ :‬דיגה‬
‫פורת‪ ,‬הנהגה כמילכדד‪ ,‬עמ׳ ‪.442—440‬‬
‫‪ 65‬״קושטא״‪.12.10.43 ,6.11.43 ,122 ,121 ,‬‬
‫‪ 66‬״״קושטא״‪,15.3.44 ,22.2.44 ,8.2.44 ,13.7.44 ,526 ,521 ,514 ,499 ,494 ,408 ,257 ,‬‬
‫‪ ,2.3.44 ,17.3.44‬קורגיגסקי‪ ,‬בשליחות חלוצים‪ ,‬עמ׳ ‪.189‬‬
‫‪ 67‬איו״ש‪ 9 6 ,‬־ ‪ 2 0‬־ ‪ ;M,3 0 . 1 1 . 4 3‬״קושםא״‪ ; 30.11.43 ,10.11.43 ,166 ,152 ,‬קורגיגסקי‪,‬‬
‫שפ‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 152‬המכתב‪ ,‬שנשלח באמצעות המבריח ללונקה באושוויץ‪ ,‬גמצא בארכיון‬
‫אישי של פרץ רבם‪,‬״מרכז״‪. 2 4,Н3Е‬‬
‫‪. м ,‬‬
‫יש‪ 9 6 ,‬־ ‪ 2 0‬־ ‪8 . 1 2 . 4 3‬‬
‫‪ 69‬ראיון עם תושיה הרצברג; ר י נ ת גורודגצ׳יק‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳ ‪.73—72‬‬
‫‪ 70‬על יציאתם של ח ב ת ״תנועת הגוער הציוני״ כפועלים פולנים לגרמניה ואוסטריה‪,‬‬
‫ראה בהרחבה אצל גורודנצ׳יק‪ ,‬ש פ ‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 44—40‬ר א ה ג ם ‪ :‬פרדקה מזיא‪ ,‬שפ‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ;173^157 ,153—146‬ע ת ת ר ו ת באיוק‪ ,‬״משואה״‪ ,‬ע׳ ‪ ;2/3‬עדות מנוס דיאמנט‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע׳ ‪.2/37‬‬
‫‪ 71‬מזיא‪ ,‬שפ‪ ; 270—264 ,‬עדות מנוס דיאמנם‪ ,‬ש ם ; ראיון של המחבר עם ליאון בלאט‬
‫ב־‪.2.1.90‬‬
‫‪ 72‬ראיון עם בלאט; ״קושטא״‪; 12.3.44 ,29.2.44 ,18.1.44 ,18.1.44 ,254 ,250 ,243 ,207 ,‬‬
‫איו״ש‪96 ,‬־ ‪ ;20М30.11.43,‬עדות ברגד בפגישה ע ם משה שרתוק בחלב ב־‪,11.6.1944‬‬
‫אצ׳׳מ‪.S/26/251 ,‬‬
‫‪ 73‬״קושטא׳׳‪.26.12.43 ,182 ,‬‬
‫‪ 74‬״קושטא״‪ ; 121 ,120 ,‬ל ל א תאריך‪ ,‬כנראה נובמבר ‪.1943‬‬
‫‪93‬‬
‫‪ 75‬״קושטא״‪ ,255 ,119 ,‬ללא תאריך כנראה נובמבר או דצמבר ‪.12.3.44 ,1943‬‬
‫‪ 76‬״קושטא״‪.2.3.44 ,516 ,515 ,‬‬
‫‪ 77‬״קישטא״‪,12.3.44 ,15.2.44 ,3.1.44 ,15.10.43 ,257 ,256 ,255 ,254 ,243 ,186 ,126 ,‬‬
‫‪.13.3.44 ,14.3.44 ,13.3.44‬‬
‫‪ 78‬״קושטא״‪ ; 15.2.44 ,18.1.44 ,3.1.44 ,15.10.43 ,243 ,207 ,186 ,126 ,‬ראיון עם פ ר ץ‬
‫ר ב ס ב־‪ ;23.4.88‬ברנד‪ ,‬כשליחות נידונים למוות‪ ,‬עמ׳ ‪.25—22‬‬
‫‪ 79‬ראיון של המחבר עם יוסף באומר ב־‪.6.88‬ד‪.‬‬
‫‪ 80‬דו׳׳ה ר ‪ ,‬פ » ר ‪ ,‬עמ׳ ‪.61‬‬
‫‪94‬‬
‫פרופ׳ דב לוין‬
‫" א ר ג ו ן ‪ -‬ב ר י ת י צ י ו ף ׳‬
‫ל ת ו ל ד ו ת‬
‫ב מ ל ח מ ת‬
‫)במלאת‬
‫יסוד‬
‫‪.1‬‬
‫ברית־ציון״‬
‫״ארגון‬
‫ה ע ו ל ם‬
‫‪50‬‬
‫ה ש נ י ה *‬
‫שנה לייסודו(‬
‫תחת‬
‫וקורותיו‬
‫הסובייטי‬
‫המשטר‬
‫‪1941—1940‬‬
‫״ארגון‬
‫גוער‬
‫ברית‬
‫ציון״‬
‫ב ק ו ב ג ה ו ע ל ידי‬
‫מחתרתית‪.‬‬
‫בליטא‪,‬‬
‫הדדי‪.‬‬
‫הוקם‬
‫ההתארגגות‬
‫במסגרת‬
‫נראה‪,‬‬
‫ביוזמחם של כמה‬
‫פעילים‬
‫עשרות‬
‫גימגזיסטים ו ס ט ו ת ט י ם חסרי כל‬
‫החלה‬
‫שבועות‬
‫ק ב ו צ ו ת קטגות‪,‬‬
‫שבדצמבר‬
‫‪1940‬‬
‫מספר‬
‫בעיקר על‬
‫לאחר‬
‫כיגון‬
‫בסיס של‬
‫ממספר‬
‫גסיון מ ע ש י‬
‫המשטר‬
‫היכרות‬
‫חנועות‬
‫בפעילות‬
‫הסובייטי‬
‫אישית‬
‫כ ב ר היה א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ארגון מ ג ו ב ש ל מ ד י ‪.‬‬
‫ואמון‬
‫ע ם זאת‪,‬‬
‫ג ם ב ש י א ה ת פ ת ח ו ת ו ב ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן הסובייטי ל א הגיע מ ס פ ר ׳ ח ב ר י ו ל מ א ה ‪.‬‬
‫הפעילות התקיימה ב מ ס ג ר ת של תאים בני שלושה־חמישה חברים‪ .‬א ח ת ה ק ב ו צ ו ת‬
‫הראשוגות‬
‫ש ל א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ק מ ה ב י ו ו מ ת ם ש ל פ ע י ל י ״ מ כ ב י הצעיר״‪.‬‬
‫ח ל ק ם שימשו‬
‫מ ד ר י כ י ת א י ם ‪ .‬ב כ ל ת א כ ז ה היו ח מ י ש ה חברים‪ .‬לימים ג ד ל מ ס פ ר ם ל כ ע ש ר י ם ‪.‬‬
‫בין‬
‫ראשי‬
‫המרכזיים‬
‫התאים‬
‫של‬
‫היה‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫גם‬
‫יצחק‬
‫שפירא‪,‬‬
‫בגיטו קובגה‪ .‬כל‬
‫שלאחר‬
‫מכן‬
‫תא התאסף מדי‬
‫היה‬
‫לאחד‬
‫המנהיגים‬
‫או‬
‫שבועיים‪,‬‬
‫שבוע‬
‫ל ע ת י ם ב מ ס ו ו ה ש ל מ ס י ב ה ח ב ר ת י ת ‪ ,‬והיו מ א ז י נ י ם ב מ י ד ת ה א פ ש ר ל ״ ק ו ל ירושלים״׳‪.‬‬
‫באמצעות‬
‫מ ע ר כ ת א י ר ג ו נ י ת נ י ת ן היה ב ש ע ת ה צ ו ר ך ל ה ז ע י ק ת ו ך זמן ק צ ר א ת‬
‫כ ל החברים‪.‬‬
‫* פרטים נוספים‪ ,‬תעודות בשפה העברית )במקור( וצילומים הקשורים באירגון זה‬
‫)שנקרא בשעתו בקיצור ״א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬״( מובאים בספרו של המחבר ״מניצוץ לשלהבת —‬
‫אירגון ברית־ציון במלחמת העולם השניה״‪ ,‬בהוצאת אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬תשמ״ז—‬
‫‪.1987‬‬
‫‪95‬‬
‫שהאירגון‬
‫נראה‬
‫״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ א׳ ו־בי‪.‬‬
‫ה ח ד ש היה מ ו ר כ ב ב ר ו ב ו מ ח ב ר י‬
‫קבוצה‬
‫א ח ת מ ח ב ר י ת נ ו ע ה זו‪ ,‬פ ל ג אי‪ ,‬ו ב ר א ש ה חיים ש פ י ר א ‪ ,‬ד ג ל ה כ ב ר מ א ז‬
‫ראשית‬
‫ללא הבדל‬
‫ה ת א ר ג נ ו ת ה ברעיון ש ל א י ח ו ד כ ל ה ד ב ק י ם‬
‫מוצא‬
‫מפלגתי‪.‬‬
‫ב ־ ‪12.1.1941‬‬
‫הריאלית‬
‫רעיון‬
‫השתתפה‬
‫זה‬
‫הפך‬
‫לימים‬
‫ק ב ו צ ה זו‬
‫לאחד‬
‫במבצע‬
‫ב ר ע י ו ן הציוני‬
‫מרעיונות‬
‫״סחיבת״‬
‫היסוד‬
‫ספרים‬
‫של‬
‫ממחסני‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫הגימנסיה‬
‫)לשעבר גימנסה עברית(‪ .‬בעקבות המבצע נעצרו כמה חברים לחקירה‬
‫ב מ ו ס ד ו ת ה ב י ט ח ו ן המקומיים‪ .‬מ ב י ן יוצאי ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬ב׳ ה ח ל ל ה ת ב ל ט‬
‫ימים‬
‫באותם‬
‫ה־‪.18‬‬
‫לפי‬
‫מאוד‬
‫ובעל‬
‫בחוגי‬
‫עדויות‬
‫תכוגות‬
‫הליבראלית‪,‬‬
‫הגימנזיסטים‬
‫של‬
‫אגשים‪,‬‬
‫הכיתה‬
‫תלמיד‬
‫שהכירוהו‬
‫כאריזמאטיות‪.‬‬
‫השמיגית‪,‬‬
‫מקרוב‪,‬‬
‫בהשקפותיו‬
‫היה‬
‫היה‬
‫שמעון‬
‫שמעון‬
‫מעין‬
‫גראן‪,‬‬
‫בן‬
‫בחור‬
‫מוכשר‬
‫של‬
‫הציונות‬
‫מיזוג‬
‫ס ו צ י א ל י ז ם ש מ א ל י ו מ ס ו ר ת ד ת י ת ‪ .‬גראה‪ ,‬ש ה ו א ג ם היה זה‪ ,‬ש ת כ נ ן‬
‫ו ה ק י ם א ת ה מ ב ג ה ה ה י ר א ר כ י של הארגון‪ .‬לימים היה ל ר א ש ה א ר ג ו ן ו ע ו ר ך בטאונו‪.‬‬
‫ש ח ל ק נ י כ ר מ ח ב ר י א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬נ מ נ ה ע ם ת ל מ י ד י‬
‫כיון‬
‫הריאלית‪ ,‬הפך‬
‫הגימנסיה‬
‫מ ו ס ד זה ל מ ו ק ד ח ש ו ב ל פ ע י ל ו ת ם ש ל ח ב ר י הארגון‪ .‬א ל ה וכן כ מ ה מ ב נ י ה כ י ת ו ת‬
‫של‬
‫העליונות‬
‫היסטוריה‪,‬‬
‫הגימנסיה •העברית‬
‫ע ״ ש מ‪.‬‬
‫לשעבר‬
‫המשיכו‬
‫שוואבה‪,‬‬
‫ע ב ר י ת ‪ ,‬ציוגות וכדומה‪ .‬ר ב י ם מ ה ם היו ג ם מ ע ו ר ב י ם‬
‫בלימוד‬
‫ב צ ו ר ה זו או‬
‫א ח ר ת ב ת כ ג ו ן ו ב ב י צ ו ע ״ ס ח י ב ת ״ ס פ ר י ם עבריים‪ ,‬א ש ר ב ג ז י ר ו ת ה ש ל ט ו ג ו ת ה ו ש ל כ ו‬
‫מהספריות‬
‫ב ת י ה ס פ ר ל מ ח ס ג י ם וגועדו ל ג נ י ז ה ו א ו ל י‬
‫של‬
‫לשריפה‪.‬‬
‫ר א ו י לציין‪ ,‬ש ח ל ק נ י כ ר מתלמיז־ים א ל ה ל א ה ש ת י י ך ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ל ת ג ו ע ו ת‬
‫או‬
‫נוער‬
‫בתאים‪,‬‬
‫לארגונים‬
‫ציוניים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫הם‬
‫הצטרפו‬
‫עתה‬
‫רק‬
‫לפעולות‬
‫חשאיות‬
‫ב ה ש פ ע ת ח ב ר י ה ם ‪ ,‬שהיו פ ע י ל י ם ב ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ‪ ,‬ב ש ל ר צ ו נ ם העז ל ב ט א‬
‫א ת ז י ק ת ם ל ת ר ב ו ת ה ע ב ר י ת ו ל צ י ו נ ו ת ‪ .‬א י ן ‪ .‬ס פ ק ‪ ,‬ש ל ר ב י ם מ ה ם היתד‪ .‬זיקה ח ז ק ה‬
‫לערכים‬
‫את‬
‫כמה ממוריהם‪ ,‬שסימלו בעיניהם‬
‫הציוניים‪ ,‬ל ש פ ה ה ע ב ר י ת ו א ה ד ה אל‬
‫ה ע ר כ י ם ה ל ל ו ‪ .‬ל י ח ס מ י ו ח ד זכו המורים‪ ,‬ש נ א ל צ ו ל פ ר ו ש מ ן ה ה ו ר א ה ב ש ל‬
‫דבקותם‬
‫כבוד‬
‫בעקרונותיהם‬
‫העקשנית‬
‫הלאומיים‪.‬‬
‫כך‪,‬‬
‫למשל‪,‬‬
‫רחשו‬
‫תלמידים רבים‬
‫ויקר ל מ ו ר ה שלהם לעברית‪ ,‬מאיר קנטרוביץ‪ ,‬שהיה ע ת ה מחוסר עבודה‬
‫ו ה ת ק י י ם בין ה י ת ר מ מ כ י ר ת ס פ ר י ו ו מ מ ת ן שיעורים פ ר ט י י ם ל ע ב ר י ת ‪ .‬היו תלמידים‪,‬‬
‫שאף‬
‫קיימו‬
‫ומצפוגיים‪.‬‬
‫חברתי‪,‬‬
‫שפרש‬
‫עמו מגע ולא פעם‬
‫משהתגבשו‬
‫היה‬
‫מודה‬
‫זה‬
‫קבוצות‬
‫לדמות‬
‫התייעצו‬
‫עמו‬
‫מחתרתיות‪,‬‬
‫בעלת‬
‫בחשאי‬
‫שפעלו‬
‫סמכות‬
‫בגושאים‬
‫בעיקר‬
‫והשראה‬
‫אידיאולוגיים‬
‫במישור‬
‫לפעיליהן‪.‬‬
‫ותלמידיו' ל ש ע ב ר קיימו ע מ ו מ ג ע ‪ ,‬היה ד ״ ר א ר י ה ה ס ל ז ו ן‬
‫הלאומי־‬
‫מורה‬
‫אחר‬
‫)לשעבר סגן‬
‫יו״ר מ פ ל ג ת ה צ י ו נ י ם המדיניים(‪ .‬ה ו א ה ת פ ר נ ס מ ע ב ו ד ת ו ב ב י ת ־ ח ר ו ש ת ‪ ,‬אך ב ש ל‬
‫מ ע מ ד ו ה מ ר כ ז י ב ת נ ו ע ה הציוגית‪ ,‬ה ו ח ר ם ע ת ה מ ב ח י ג ה פ ו ל י ט י ת ו ח ב ר ת י ת ‪ .‬ה פ ג י ש ו ת‬
‫עמו‬
‫גערכו‬
‫תוך‬
‫זהירות מרובה‪.‬‬
‫תלמידים‪,‬‬
‫שחלקם‬
‫כבר‬
‫פעלו‬
‫במסגרת תאים‬
‫חשאיים‪,‬‬
‫ה ת ר כ ז ו ס ב י ב מ ו ר ה ה ה ת ע מ ל ו ת ה צ ע י ר א י ק ה ג ר י ג ב ר ג ‪ ,‬מיוצאי ״ מ כ ב י ־‬
‫הצעיר״‪,‬‬
‫ש ה י ה ק צ י ן מ י ל ו א י ם ב צ ב א הליטאי‪ .‬ל י מ י ם היוו ת א י ם א ל ה מ ר כ י ב י ם‬
‫חשובים‬
‫ש ל ״ א ר ג ו ן ב ר י ת ציון״ )א‪.‬ב‪.‬צ‪ ,(.‬א ם כ י ר ק ל מ ע ט י ם מ ה ם היה ה ש ם‬
‫ה ז ה ידוע‪ .‬כ ב ר ב ש ל ב זה‪ ,‬היתד‪ .‬ב ת נ ו ע ת ״ ב נ י ע ק י ב א ״ פ ת י ח ו ת ר ב ה כ ל פ י ״ארגון‬
‫ב ר י ת ציון״ והיתד‪ .‬כעין ש ו ת ף פ ו ט נ צ י א ל י ל ק ר א ת ה ש ל ב י ם ה ב א י ם ‪.‬‬
‫כ כ ל ‪ .‬א ר ג ו נ י ‪ .‬ה מ ח ת ר ת ‪ ,‬ש ע נ י י נ ם ה ו א פ ו ל י ט י ־ א י ד י א י ‪ ,‬נ ז ק ק ג ם ‪.‬א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ל ח ו מ ר‬
‫ה ס ב ר ה מ ת א י ם ה מ ו ע ב ר מ י ד ליד‪ ,‬ו ל צ ו ר ך זה ה ו צ א ה י ר ח ו ן ״ניצוץ״‪. .‬הירחון ש ו כ פ ל‬
‫‪96‬‬
‫בשפירוגראף‪,‬‬
‫או‬
‫בגודל‬
‫אחד‪,‬‬
‫ש ל גיליון ד פ ו ס‬
‫יותר ובמספר‪ ,‬שאיפשר א ת תפוצתו‬
‫הופיעו‬
‫של‬
‫הופיע‬
‫והוא‬
‫באופן‬
‫שיטתי‬
‫ב מ ר ב י ת השלוחות והתאים‪.‬‬
‫פחות‬
‫בסך הכל‬
‫ב ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י ש ש ה ‪ ,‬או ש ב ע ה ‪ ,‬גליוגות‪ .‬ה ח ו ב ר ת ‪ .‬ה ר א ש ו נ ה‬
‫ה ב י ט א ו ן פ ו ר ס מ ה ל ק ר א ת ה מ ס י ב ה ה ח ג י ג י ת ‪ ,‬ש ג ע ר כ ה ע ל ידי הארגון ב ח ג‬
‫ת ש ״ א ) ב ש ב ו ע ה א ח ר ו ן של ד צ מ ב ר‬
‫החנוכה‬
‫ב ב י ת ם של האחים לובוצקי‪.‬‬
‫‪(1940‬‬
‫הופעת‬
‫ה ח ו ב ר ת צ י י נ ה א ת ס י ו ם ה ש ל ב ה ר א ש ו ן ב ג י ב ו ש א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה ו צ א ת ה ל א ו ר‬
‫בתגאי‬
‫ומשאבים‪.‬‬
‫גם‬
‫מחתרת‬
‫ובצורה‬
‫חומרי• ה ד פ ס ה ‪,‬‬
‫שיטתית‬
‫במלה‬
‫הצריכה‬
‫ש נ י ת ן היה‬
‫משוכלל‪,‬‬
‫ארגון‬
‫ל ה ש י ג ם ‪ ,‬היו‬
‫מומחיות‬
‫יקרים‬
‫נוסף‬
‫מאוד‪.‬‬
‫לכך‬
‫היוו פ ר ס ו מ י ם ש י ט ת י י ם מ ס ר ה נ ו ח ה י ח ס י ת ל ש ל ט ו נ ו ת ‪ ,‬ל ה ת ח ק ו ת א ח ר י ה פ ע י ל ו ת‬
‫ג ו פ י ם מ ח ת ר ת י י ם ‪ ,‬שהוציאו אותם‪ .‬אין ת י מ ה ‪ ,‬אפוא‪ ,‬ש ר ק ת נ ו ע ו ת מ ע ס ו ת‬
‫של‬
‫במחנה‬
‫הציוני‬
‫כנראה‬
‫מ ס פ ר ם על א ר ב ע ה ‪ .‬א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬היה א ח ד מ ה ם ‪.‬‬
‫פעילות‬
‫יכלו‬
‫ל ק י י ם ירחונים‪.‬‬
‫בכל‬
‫אירופה‬
‫מזרח‬
‫לא‬
‫הסובייסית‬
‫עלה‬
‫נ ו ס פ ת ה ת מ ק ד ה ב י צ י ר ת ק ש ר יעיל בין ה ה נ ה ג ה ל ב י ן ח ב ר י ה ש ו ר ה‬
‫ו ה פ ר י פ ר י ה ‪ ,‬ו ב ס י פ ו ל ב ק ש ר י ם ע ם א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ה ל ק נ י כ ר מ ה פ ג י ש ו ת בין י ה ח ב ר י ם‬
‫בא‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ו ב א ר ג ו נ י ם א ח ר י ם ה ו ק ד ש ל מ ס י ר ת י ד י ע ו ת ש ו נ ו ת ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬י ד י ע ו ת‬
‫א ל ה ג א ם פ ו מ מ ק ו ר ו ת שוגים‪ ,‬ל ר ב ו ת ה א ז ג ה ל ״ ק ו ל ירושלים״‪ .‬ע י ת ו ג י ם ו פ ר ס ו מ י ם‬
‫מ א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬שהגיעו ל ק ו ב נ ה ‪ ,‬היו מ ו ע ב ר י ם‬
‫אחרים‬
‫המכתבים‬
‫למלע‬
‫ה ל ך ונשתבש‪ ,‬נותר ״קול‬
‫ירושלים״‬
‫מ ל ל ל ‪ .‬לימים‪ ,‬כ ש ק ש ר‬
‫אחד המקודוח‬
‫היעילים‬
‫ביותר‬
‫ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל וכן ל י ע ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬ל ח ב ר י ם ב ת א י ם ‪ .‬ג ם ב ס א ו ן א‪.‬ב‪.‬צ‪— .‬‬
‫פ י ר ס ם מ י ד ע מ ס ו ג זה‪.‬‬
‫״ניצח״‪,‬‬
‫א נ ש י א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬מ ת ח ו ב י ק ו ר ת ח ר י פ ה ע ל ה מ י מ ס ד הציוני‪ .‬ה ס י ב ו ת ל ב י ק ו ר ת ה י ו ‪:‬‬
‫התמוססות‬
‫ה מ ו ס ד ו ת הציוניים ע ם ח י ל ו פ י ה מ ש פ ר ב פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה‪,‬‬
‫התקפלותה‬
‫המהירה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬של המנהיגות הציונית המסורתית‪ ,‬אך בעיקר —‬
‫״הדיפרגציאציה‬
‫האיחוד‬
‫על‬
‫של כל‬
‫ה מ ו פ ר ז ת ש ש ל ט ה ע ד אז‬
‫במחנה‬
‫הכוחות‬
‫הציוני‬
‫ב ר ח ו ב הציוגי״‪ .‬ל פ י כ ך‬
‫בראש מטרות‬
‫ה ו צ ג רעיון‬
‫הארגון החדש‪,‬‬
‫שהוקם‬
‫ב ס י ס ש מ י ר ת ע ר כ י ם ת ר ב ו ת י י ם ולאומיים‪ .‬ב ב י ק ו ר ת ‪ ,‬ש ה ו ט ח ה נ ג ד ה ה ס ת ד ר ו ת‬
‫הציונית על ב י ו ר ו ק ר ט ל ועל התרוקנות מתכננים‪ ,‬נשמעה גם נימה נגד ״האדישות‬
‫ה ס ו צ י א ל י ת ‪ ,‬ש ה פ כ ה ל א ח ת ה ב ע י ו ת ה מ ר כ ז י ו ת ב מ א ה ‪.‬העשרים״‪.‬‬
‫לבעייה‬
‫מ ט ב ע ה ד ב ר י ם ‪ ,‬ש ה פ ע י ל ו ת של ח ב ר י ה א ר ג ו ן בין כ ו ת ל י ב י ת ־ ה ס פ ר ו מ ח ו צ ה ל ו‬
‫לא‬
‫יכלה להישאר בגדר‬
‫ס ל לזמן רב‪ .‬הרינונים והחשדות גברו במיוחד אחרי‬
‫מיבצע• •׳!סחיבת ה ס פ ר י ם ‪ ,‬שהיה ‪ -‬א ח ד ה מ י ב צ ע י ם הראשוגים‪ ,‬ש ב ו צ ע‬
‫ב ל י חברי‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה ר ק ע ל פ ע ו ל ה ה י ה ס ג י ר ת מ ו ס ד ו ת ה ח י ג ו ך ה ע ב ר י י ם ל פ י כ ת ם ל א ל י ש א י י ם ‪:‬‬
‫הספרים‬
‫ואולי‬
‫העבריים‪,‬־ ש נ מ צ א ו‬
‫לשריפה‪.‬‬
‫הוא‬
‫הדין‬
‫במוסדות‬
‫לגבי‬
‫אלה‪,‬‬
‫נ ד ו נ ו ‪ ,‬״ ל פ י ״כל‬
‫הספרים ־בספריות‬
‫פרסיות‬
‫הסימנים‪,‬‬
‫לגניזה‬
‫וציבוריות‪.‬‬
‫מאחר‬
‫ש ה ס פ ר י ם היו כ ב ר מ ר ו כ ז י ם ב מ ק ו ם א ח ד ג ע ו ל ו ח ת ו ם ‪ .‬ב ח ו ת מ ת — ה ר י ה ו צ א ת ם‬
‫בחשאי‬
‫ו פ י ז ו ר ם ב ב ת י ם פ ר ט י י ם ה י ה מ י ב צ ע מ ס ו ב ך ו מ ס ו כ ן ל מ י ש ה ש ת ת ף ‪. .‬בו‪.‬‬
‫ס פ ר י ם א ל ה ע ת ל י ם היו ל ש מ ש א ו ת ם ב פ ע י ל ו ת ם ה ת ר ב ו ת י ת ב י מ י ם יבואו‪ .‬ב מ ש ך‬
‫זמן ק צ ר ה ו צ א ו ס פ ר י ם ע ב ר י י ם מ ה ס פ ר י ה ה פ ר ס י ת ש ל א ב א ב א ל ו ש ר ‪ ,‬מ ה ס פ ר י ה‬
‫ה צ י ב ו ר י ת ע ״ ש א ב ר ה ם מ א פ ו ו מ ב ת י ־ ה ס פ ר ה ע מ מ י י ם ו ה ת י כ ו נ י י ם •העבריים‪ ,‬ש ה פ כ ו‬
‫למוסדות‬
‫םובייסיים־אלישאיים‪.‬‬
‫בשל 'פעולה‬
‫זו‬
‫גברו‬
‫יותר‬
‫ו י ו ת ר • ‪.‬המעקבים‪,‬‬
‫הלחצים והאיומים גגד ת ל מ ל י ׳הכיתות‪.‬העליוגות של ׳המוסדות העבריים לשעבר;‬
‫‪97‬‬
‫ידועים‬
‫שהיו‬
‫גם‬
‫ה‪0‬‬
‫כציונים‪ .‬פעילים‪.‬‬
‫נקראו‬
‫להנהלה‬
‫להפסיק‬
‫ונדרשו‬
‫את‬
‫הפגישות עם חברים‪ ,‬א ו ת ם הכירו ל פ נ י כ נ י ס ת ה צ ב א האדום‪.‬‬
‫ק ש ה מאוד‪ .‬ל ק ב ו ע מ ה ה י ה ה מ י ד ע ‪ ,‬ש ג א ס ף ע ל ־ י ד י ש ל ט ו ג ו ת ה ב י ט ח ו ן ה ס ו ב י י ט י י ם‬
‫ע ל ‪.‬״ארגון •ברית ציון״‪ .‬מ כ ל ‪ .‬מ ק ו ם ‪ .‬ע ו ב ד ה היא‪ ,‬ש ת א י הארגון ה מ ש י כ ו ל פ ע ו ל‬
‫ובטאוגו‬
‫‪.1941‬‬
‫— ״ נ י צ ח ״ — ה ו פ י ע ב א ו פ ן ס ד י ר ע ד ה־‪ 14‬ביוגי‬
‫בתאריך זה‬
‫ה ו נ ח ת ה ע ל א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬מ כ ה כ ב ד ה מ א ו ד ‪ ,‬א ם כי‪ ,‬כמובן‪ ,‬ל א כ ו ו נ ה ר ק אליו‪ .‬ה מ ד ו ב ר‬
‫ההמונית של ״אויבי‬
‫בהגלייה‬
‫בין‪,‬הגולים‬
‫העם״ מליטא לברית־המועצות‪.‬‬
‫היו‬
‫א ל פ י י ה ו ד י ם ; מ ה ם מ ג ה י ג י ם ו פ ע י ל י ם ציוניים ו מ ה ם ב ע ל י ר כ ו ש ‪ ,‬או ב ע ל י ע מ ד ו ת‬
‫ח ב ר ת י ו ת מ ס ו י מ ו ת ‪ ,‬שסווגו כ ״ י ס ו ד ו ת ס ו צ י א ל י י ם מזיקים״‪ .‬בהתאם‪ .‬ל ה ו ר א ו ת ג כ ל ל ו‬
‫ב ה ג ל י י ה ה ה מ ו נ י ת ג ם ב ג י ב י ת ם ו מ ש פ ח ו ת י ה ם של ״אויבי העם״‪ .‬ר א ש י מ ש פ ח ו ת‬
‫הופרדו‬
‫הגולים‬
‫עבודה‬
‫בני‬
‫מעל‬
‫משפחותיהם‬
‫והובלו‬
‫משא‬
‫בקרונות‬
‫למחנות‬
‫וברגל‬
‫ב צ פ ו ן הרי א ו ר א ל ‪ .‬ר ו ב ם נ ס פ ו ש ם מ ח מ ת ה א ק ל י ם הקשה‪ ,‬ת נ א י ם‬
‫תת־‬
‫אגושיים‪ ,‬י ח ס ב ר ו ט א ל י ו ע ב ו ד ת פ ר ך ‪ .‬ל א ש פ ר ג ם ג ו ר ל ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ‪ ,‬א ש ר‬
‫נ ש ל ח ו ל ה ב ל א ל ט א י ו ל א ח ר מ כ ן ה ו ע ב ר ו ל א ז ו ר י ם סמוכים ל י ד הצפוני‪ .‬ר ק מ ע ט י ם‬
‫גותרו בחיים‪ .‬ג ם מ ק ר ב ח ו ג‬
‫מהם‬
‫״ארגון‬
‫ה ח ב ר י ם והאוהדים ש ל‬
‫ה ו ג ל ו כ מ ה ע ש ר ו ת א ג ש י ם ‪ .‬ל מ ק ו מ ו ת שוגים ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪.‬‬
‫בתקופת‬
‫‪ :‬לסיכום‪,‬‬
‫השלטון‬
‫הסובייטי‬
‫שנמשכה‬
‫בליטא‪,‬‬
‫ב ר י ח ‪ .‬ציון״‬
‫‪.‬‬
‫כשנה‪,‬‬
‫מרבית‬
‫חוסלו‬
‫ה א ר ג ו נ י ם הציוניים‪ .‬ב א ו ת ה ע ת ה ו ק מ ה ב ק ו ב נ ה מ ח ת ר ת ‪ ,‬ש ע ם ח ב ר י ה נ מ נ ו ב ע י ק ר‬
‫פעילים‬
‫צ ע י ר י ם ש ל ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ‪ .‬ש ו נ ו ת וכן תלמידי ת י כ ו ן ו ס ט ו ד נ ט י ם ‪ ,‬ש ל פ נ י‬
‫ה מ ל ח מ ה ל א ה ש ת י י כ ו ל מ ס ג ר ו ת פ ו ל י ט י ו ת ‪ .‬מ ח מ ת קוצר ה ז מ ן ל א ה ס פ י ק א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫את‬
‫לגבש‬
‫מבצעי‪,‬‬
‫אושיותיו‬
‫כגון‪:‬‬
‫האידיאולוגיות‪.‬‬
‫הוצאת‬
‫כתב־עת‬
‫הישגיו‬
‫באורח‬
‫העיקריים‬
‫שיטתי‪,‬‬
‫היו‬
‫הצלת‬
‫במישור‬
‫ספרים‬
‫הארגוני־‬
‫עבריים‪,‬‬
‫קיום‬
‫ל י מ ו ד י ם ב ג ו ש א י ציוגות ו א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ה ו ד ו ת ל פ ע ו ל ו ת א ל ה גוצרה מ ע י ן ת ש ת י ת‬
‫ח ב ר ת י ת ו א ר ג ו ג י ת ‪ ,‬ש א י פ ש ר ה ‪ .‬ה מ ש ך כ מ ע ט ר צ ו ף של ק י ו ם ה א ר ג ו ן ג ם ב ת ק ו פ ת‬
‫ה כ י ב ו ש הגאצי‪. .‬‬
‫הארגון בגיטו קובנה בשנים ‪1944—1941‬‬
‫‪.2‬‬
‫ב י ו ל י ־‪ ,1941‬ס מ ו ך ל א ח ר כ ג י ס ת ה ג ר מ ג י ם ל ק ו ב ג ה ‪ ,‬ה ח ל א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ל ה ת א ר ג ן מ ח ד ש ‪.‬‬
‫ה פ ע ו ל ו ת ה ר א ש ו ג ו ת ‪.‬של ה א ר ג ו ן היתד‪ ,‬ל ה ש ת ל ט ע ל ס פ ר י י ת ו ה ג ד ו ל ה ש ל‬
‫אחת‬
‫ה מ ו ר ה מ א י ר קגטרוביץ‪ ,‬ש ג ו ר ש ל ס י ב י ר ו ל ה ע ב י ר ה לאיןור‪ ,‬ש ה ו ק צ ה ל ג י ט ו ‪ .‬ס פ ר י ם‬
‫היוו י ס ו ד ל ס פ ר י ה ה מ ר כ ז י ת ש ל הארגון ב ג י ט ו‬
‫אלה‬
‫) ב ס פ ר י ה זו היו‬
‫למעלה‬
‫מ א ל ף כרכים(‪.‬‬
‫לאחר‬
‫ה ק מ ת הגיטו‪ ,‬ח ו ד ש ו א ף ח ו ז ק ב י ת ר ש א ת ‪ ,‬ה ק ש ר בין ה פ ע י ל י ם ‪ .‬י צ ח ק‬
‫שפירא‪ ,‬שהיה מן היחידים‪ ,‬ש נ ו ת ר ו מ ק ב ו צ ת המייסדים ו ה מ נ ה י ג י ם ש ל‬
‫הצליח‬
‫בעזרת‬
‫כמה‬
‫מ ו ו ת י ק י א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫לאתר‬
‫א ת השרידים‬
‫מקבוצות‬
‫הארגון‪,‬‬
‫התלמידים‬
‫והסטודגטים‪ ,‬ש ב ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י היו מ ק ו ר ב י ם לא‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬וכן גייס מ ו ע מ ד י ם‬
‫חדשים‪ ,‬שכן ב א ו ת ה ע ת ג ד ל ה בא‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה ה ת ע נ י י נ ו ת ב ב נ י הגוער‪ ,‬א ש ר ל א ה ש ת י י כ ו‬
‫ל ש ו ם מ ס ג ר ת ת ג ו ע ת י ת א ו מ פ ל ג ת י ת ‪ .‬ע ם זאת‪ ,‬ב ש ל ב ה ר א ש ו ן ש ל ה ה ת א ר ג נ ו ת ‪,‬‬
‫רוב‬
‫‪98‬‬
‫ה מ צ ט ר פ י ם ל א ר ג ו ן ה י ו יוצאי‬
‫ת נ ו ע ו ת נוער‪ .‬ר ו ב ם היו מ ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו ג י ?‬
‫ו ״ מ כ ב י הצעיר״ ו מ י ע ו ט ם — מ ה מ ח ג ה ש ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ה ע ו ב ד ת ; ב ו ד ד י ם ה ג י ע ו‬
‫גם מבית״ר‪.‬‬
‫במקביל פנה יצחק שפירא לשרידי ״בגי עקיבא״ ובראשם אברהם מ ל מ ד ואברהם‬
‫ראפובסקי‬
‫ו ש כ נ ע ם ל ח ד ש א ת ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה ה ד ו ק ביניהם מ ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן‬
‫הסובייטי‪ .‬ה מ ט ר ה ע ת ה ה י ת ה ל ב ג ו ת מ ס ג ר ת מ ש ו ת פ ת ב ת ג א י החיים ש ל ה ג י ט ו ‪. .‬‬
‫ב ה ס כ ם בין שני ה צ ד ד י ם נ ק ב ע ו ה ס ט נ ד ר ט י ם ש ל שיתוף פ ע ו ל ה ו ה ו נ ח ו ה י ס ו ד ו ת‬
‫הארגוניים‬
‫הציוני״‪.‬‬
‫והאידיאולוגיים ש ל א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ע ל ב ס י ס ש ל ״רעיון ה א ח ד ו ת ו ה פ ר י מ א ט‬
‫מספר‬
‫של‬
‫ניכר‬
‫״בני‬
‫חברי‬
‫עקיבא״‬
‫בעל‬
‫היה‬
‫מחתרתי‬
‫גיסיון‬
‫מן‬
‫ה ת ק ו פ ה הסובייטית‪ .‬ב ה ש פ ע ת ם ה צ ט ר פ ו ח ב ר י ם ג ם מ ח ו ג י ם ד ת י י ם א ח ד י ם ‪ ,‬כ ג ו ן‬
‫צעירים מ ״ ת פ א ר ת ב ח ו ר י ם ״ ‪ ,‬כ מ ה ת ל מ י ד י י ש י ב ו ת ל ש ע ב ר ‪ ,‬וכן מ ס פ ר ב ג ו ת ‪ ,‬ש ל מ ד ו‬
‫הספר ״יבנה״ ומחגה ״אגודת ישראל״‬
‫בבית‬
‫) ״ ה ס ת ד ר ו ת בתיה״(‪ .‬ב מ ש ך ה ז מ ן‬
‫היה ר ו ב ם ח ל ק ב ל ת י ג פ ר ד ש ל א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה מ ח ו ד ש ו ה מ ו ר ח ב ‪ ,‬הן ב ג י ט ו ק ו ב נ ה ‪ ,‬ה ן‬
‫ההסגר‪.‬‬
‫במחגות‬
‫א ם כן‪ ,‬ב ש ל ב י ה ק מ ת ו ש ל ה א ר ג ו ן ב ג י ט ו נ מ נ ו ע מ ו בעיקר‪ .‬צ ע י ר י ם מ ה מ ח נ ה‬
‫״הכללי״‬
‫הציוני‬
‫בגלטו‪,‬‬
‫שדןקמו‬
‫ו מ ה מ ח ג ה הציוגי ה ד ת י ‪ .‬א ח ד הגדודים ה ר א ש ו נ י ם‬
‫היה‬
‫״העתיד״‪,‬‬
‫גדוד‬
‫מתלמידי‬
‫שהורכב‬
‫כיתות‬
‫ש ל א‪.‬ב‪.‬צ‪,.‬‬
‫של‬
‫הביניים‬
‫הגימנסיות העבריות בקובנה‪ .‬ח ל ק ם השתייכו בעבר לתנועות נוער ציוניות וכמה‬
‫מ ה ם א ף ה י ו ‪ .‬פ ע י ל י ם ב מ ח ת ר ת ב ת ק ו פ ת ה מ ש ט ר הסובייטי‪ .‬ח ב ר י ג ד ו ד ״ ה ע ת י ד ? ‪,‬‬
‫ש נ מ נ ו ע ם ה ש כ ב ו ת ה צ ע י ר ו ת בא‪.‬ב‪.‬צ‪ ,.‬ג ר ת מ ו ל פ ע י ל ו ת ב ס ו ף ‪ 1941‬ו ב מ ר ב י ת‬
‫כמו‬
‫בתקופה‬
‫נקט‬
‫הסובייטית‪,‬‬
‫שונים‪.‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫אולם‬
‫ב ח ש א י ו ת ‪.‬חמורה‬
‫כשנתחזקה‬
‫היציבות‬
‫באמצעות‬
‫היחסית‬
‫‪,1942‬‬
‫סיסמאות‪,‬‬
‫בגיטו‪,‬‬
‫הותרה‬
‫כינויים‬
‫וסימני־סתר‬
‫בהדרגה‬
‫ה ר צ ו ע ה ו ה מ פ ק ד ה ה ת ח י ל ה ל ה פ ג י ש א ת ה ח ב ר י ם גם ב מ ס ג ר ת ה ג ד ו ד י ם‬
‫ו ב פ ס ח ת ש ״ ג אף כ י נ ס ה א ת מ ר ב י ת ה ח ב ר י ם ‪ .‬מ ע ת ה נ ע ר כ ו מ ס י ב ו ת ב פ ס ח ‪ ,‬ב ח נ ו כ ה‬
‫ובפורים‪ ,‬בהן ה ש ת ת ף ק ה ל ר ב ומגוון ש מ נ ה מ א ה איש ו ל ע ת י ם א ף יותר‪ .‬ברם‪,‬‬
‫גם ל א ח ר ש ה ו ת ר ו א ס י פ ו ת ה ג ד ו ד י ם ‪ ,‬נ ע ר כ ו ב מ ס ג ר ת ה ר ח ב ה ה ז א ת פ ע ו ל ו ת ת ר ב ו ת‬
‫ב ל ב ד ‪ .‬נ ו ש א י ם אחרים‪ ,‬כ מ ו ק ש ר ב ש ע ת חירום‪ ,‬דיונים ב ע נ י י נ י ב י ט ח ו ן ו ה צ ל ה ‪,‬‬
‫לימוד תורת‬
‫וכמובן‪,‬‬
‫במסגרות‬
‫מקובלים‬
‫ה ה ג נ ה ואימון‬
‫מצומצמות ובסודיות‬
‫גם‬
‫בפרסומים‬
‫צבאי‬
‫מוחלטת‪.‬‬
‫הפריודיים‬
‫)למחצה(‬
‫— ה ת נ ה ל ו גם‪ .‬א ח ר‬
‫והחד־פעמיים‪,‬‬
‫שהופיעו מ ט ע ם‬
‫ה ח ד ר ל ר ש ו ת א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ב ב י ת ה מ י ד ו ת ב ג י ט ו ש מ ע ה ב ל ו ק ״צה״‬
‫ב ב ח י ג ת ‪.‬״מקום ס ת ר ״ ‪ ,‬שאין‬
‫״מחת‬
‫כד‬
‫ה ג ב ל ו ת מ ס ו י מ ו ת ‪ .‬וצנזורה‪ :‬עצמית‪ .‬היו‬
‫לגלותו לאחרים‬
‫הארגון‪ .‬גם‬
‫)‪ (с‬היה‪.‬׳ ז מ ן ר ב‬
‫ואפילו ל א ו ה ד י ם‬
‫ולטירוגים‪ .‬היה‬
‫לתחום״‪.‬‬
‫הארגון‬
‫השכיל להקים‬
‫במספר‬
‫ולנצל‪-‬מסגרות‬
‫גלול‬
‫משמעותי‬
‫חברי‬
‫הארגון ואוהדיו •בין‬
‫בשנת‬
‫חבריו‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫מ ש נ ה ‪ ,‬והודות‬
‫‪,1943‬‬
‫ל כ ך ח ל כבר‪ .‬ב־‪1942‬‬
‫ב ש י א כוחו ו פ ר י ח ת ו ‪ , ,‬נ ע ‪ :‬מ ס פ ר‬
‫ל ־ ‪ 2 0 0‬איש‪ ..‬מ ב ח י נ ה מ ס פ ר י ת היה אז א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫ארגון ה נ ו ע ר הגדול ב י ו ת ר ב ג י ם ו ‪ .‬בין ת ו מ כ י א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬נ מ נ ו ‪ .‬ע ש ר ו ת ח ב ר י ם מ ק ר ב‬
‫ותיקי‬
‫מפלגות‬
‫הציונים‬
‫הכלליים‬
‫א׳‬
‫ו״מןרחי״‪ .‬ולימים‬
‫גם‬
‫ציונים‪ .‬כ ל ל י י ם‬
‫ב׳‬
‫וציונים מדיגיים‪ .‬כ מ ו בלמי ה כ י ב ו ש ה ס ו ב י י ט י ג י צ ב ה ב ר א ש הארגון מ פ ק ד ה ‪.‬‬
‫ה מ פ ק ד ה מ נ ת ה ח מ י ש ה א נ ש י ם ו ב פ ר ק זמן מ ס ו י י ם מ נ ת ה ש ל ו ש ה ב ל ב ד ‪ .‬כ מ ע ט‬
‫כ ל ח ב ר !מפקדה היה א ח ר א י ל פ ח ו ת ע ל ת ח ו ם •אחד ו י ו ת ר ‪ :‬ארגון‪ ,‬ת ר ב ו ת ו ה ד ר כ ה ‪,‬‬
‫הסברה‪,‬‬
‫״ועדה‬
‫אידיאולוגית״‪,‬‬
‫״ענייני‬
‫חוץ״‪,‬‬
‫מודיעין‪,‬‬
‫בולשת‪,‬‬
‫הגנה‬
‫והצלה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫ב ק ת ‪ 1943‬צורף למפקדה גם מזכיר הארגון שלמה )זלימר( שפיר )פרנקל(‪,‬‬
‫שבתחום אחריותו היו ענייני הכספים והנהלת החשבוגות של הארגון וכן החומר‬
‫הארכיוני‪ .‬מלבד זאת הוא היה ממונה לסירוגין על ענייני ארגון‪ ,‬תרבות‪ ,‬תעמולה‬
‫ו״הוועדה האידיאולוגית״‪.‬‬
‫המפקדה קיימה את ישיבותיה שלוש עד ארבע פעמים בשבוע ולעתים אף‬
‫לום־יום‪ ,‬הכל לפי הצורך‪ .‬העניינים‪ ,‬שנדונו במפקדה‪ ,‬הוכרעו על ידי כל חבריה‬
‫ומפקד הארגון‪ ,‬״ראשון בין שווים״‪ .‬כל מה‪ ,‬שהיה קשור לענייני הגנה והצלה‪,‬‬
‫הופקד בידי מפקד הארגון ולפעמים בידי עוד אחד‪ ,‬או שגיים‪ ,‬מחברי המפקדה‪.‬‬
‫צוות וה •לענייני הגנה כוגה גם מפקדה ״אקטיביסטית״‪ ,‬או מפקדת ״שלהבת״‪,‬‬
‫עי׳ש הבטאון שביטא את השקפותיה‪ .‬למעשה‪ ,‬במשך רוב ד‪.‬ןמן דאג איקה גריגברג‬
‫לענייני ההגנה‪ .‬הודות לגסיוגו הצבאי ותפקידו הבכיר במשטרת הגיטו גודעה‬
‫לגרינברג עמדה מיוחךח במינה בחוך א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬והוא היה אישיות מקובלת ביותר‬
‫גם בארגון המחחרח הכללי‪ .‬״מפקד הארגון״ בגיטו במשך מרביח זמן קיומו‬
‫היה יצחק שפירא‪.‬‬
‫׳רוב חברי א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬פעלו במסגרות של‪.‬״פלוגות״‪ ,‬שכל אחח מהן מנחה חמישה‬
‫עד שבעה אנשים ובכללם מפקד פלוגה‪ ,‬או‪ ,‬״פלוגאי״‪ .‬שלוש עד חמש פלוגות‬
‫היוו ״גדוד״‪ ,‬שבראשו עמד מפקד גדוד‪ ,‬או ״גדודאי״‪ .‬חלק ממפקדי הגדודים‬
‫היו חברי המפקדה )אך יש‪ ,‬שגם מפקד פלוגה היה חבר מפקדה(‪.‬‬
‫המבנה הארגוני של א‪.‬ב‪.‬צ‪) .‬פלוגות‪ ,‬גדודים‪ ,‬מפקדה(‪ ,‬ההירארכיה בין הדרגים‬
‫השונים‪ ,‬החל ממפקד הארגון וכלה באחרון הטירונים וכן מערכת הקשר‪ ,‬הסיסמאוח‬
‫והכינויים — כל אלה שיוו לארגון דימוי של מסגרת צבאית‪ .‬אולם למעשה‪,‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬היה רחוק מאוד מנטייה למיליטאנטיות ולנוקשות‪.‬‬
‫יעילות‬
‫רעיונית‬
‫ותרבותית‬
‫האידיאולוגיה האבצאית‪ ,‬שפותחה וגובשה בגיטו בימי הכיבוש הנאצי התבססה‬
‫במידה רבה על עיקרי רעיונות‪ ,‬שקנו להם שביתה בתקופת הפעילות תחת השלטון‬
‫הסובייטי )‪ :(1940/41‬דהיינו‪ ,‬שלילת המשטר הסובייטי וביקורת על ההסחדדוח‬
‫הציונית ומנהיגותה‪ ,‬בשל המערך המפולג‪ ,‬שקיימה במשך שנים רבות‪ .‬העוצמה‬
‫המוסדית והפוליטית של שתי עמדות אלו‪ ,‬קיבלה חיזוק בגיטו‪ .‬שכן בימי‬
‫האימה מפני חיסולה הפיזי של כל הקהילה והסכנה‪ ,‬שנשקפה לעצם קיומו של‬
‫העם היהודי‪ ,‬עלה רעיון האיחוד לדרגת חשיבות עליונה‪ .‬היתה זותגובה רגשית־‬
‫ספוגטאגית על השואה האיומה )בפירוש השחבשו כבר במונח זה( וכן גם התברר‬
‫מיום ליום‪ ,‬שבמצב ללא גשוא‪ ,‬שהשחרר בגיטו‪ ,‬ההחפלגות המפלגתית המםורחית‬
‫איבדה לחלוטין אח משמעוהה ואח הגיונה‪ .‬נראה היה‪ ,‬שדק חנועה ציוניה מאוחדח‬
‫יכולה לנסות להתמודד עם הפגעים הנוראים‪ ,‬שלא היה כמותם בתולדוה ישראל‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬רק לתנועה ציונית מאוחדת נראה סיכוי כלשהו לאזור כוח ולנהל‬
‫פעולה מחתרתית בדומה לתנועות אחדות בכמה מארצות אירופה הכבושה‪ .‬היה‬
‫גם סביר להניח‪ ,‬שרק לחנועה ציוניה מאוחדה היה סיכוי להצליח בוויכוח עם‬
‫הקומוניסטים היהודים‪ ,‬שהיוו ‪-‬ל• לדידם — גודם מסוכן בחוך החברה היהודיה‪,‬‬
‫עם תקומתו של הארגון ובמשך שלבי החארגנוחו בין אוקטובר ‪ 1941‬לאוקטובר‬
‫‪100‬‬
‫בתקופה של שקט יחסי בגיטו‪ ,‬נ י ת נ ה עדיפות ראשונית לפעולת התרבות‪,‬‬
‫‪,1943‬‬
‫וזאת בהתאם לאידיאולוגיה ו ל מ ס ו ר ת ש ה ת ג ב ש ה בארגון עוד בתקופה הסובייטית‪.‬‬
‫כ א ש ר ה מ ד י נ י ו ת ה ג א צ י ת ש א פ ה ל ש ב ו ר יאת ר ו ח היהודים י ו ל ה ש ח י ת כ ל‬
‫דווקא‬
‫שטבוע‬
‫דבר‪,‬‬
‫הפעילות‬
‫היהודי‬
‫חותם‬
‫בו‬
‫רוחו‬
‫היוצרת‬
‫ה ת ר ב ו ת י ת ‪ .‬ו א מ נ ם היו גילויים מ ו פ ל א י ם ש ל‬
‫ואף נ ו צ ר ה יצירה‬
‫הגיעו‬
‫של‬
‫היהודי‪ - ,‬ע ל ה •שבעתיים‬
‫לשיאן ב א ב י ב‬
‫מקורית‬
‫‪.1943‬‬
‫בתחומי‬
‫ערכה‬
‫נאמנות ליהדות‬
‫ה ס פ ר ו ת השונים‪.‬‬
‫פעולות‬
‫של‬
‫ולספר‬
‫התרבות‬
‫ב ת ק ו פ ה זו נ י ת נ ו ה ר צ א ו ת ב ס פ ר ו ת ו ב מ ד ע ‪ ,‬נ ע ר כ ו‬
‫ימי עיון‪ ,‬ערבי‪ .‬זמרה‪ ,‬ה צ ג ו ת ‪ ,‬מ ע ר כ ו נ י ם ‪ ,‬מ ס י ב ו ת ח נ ו כ ה וימי זיכרון ל א ו מ י י ם ;‬
‫גשפי‬
‫ת ע ר ו כ ו ת ‪ .‬אמגות‪,‬‬
‫בתי־ספר‬
‫תופעה‬
‫וכר‪.‬‬
‫בגיטו‬
‫בולטת‬
‫הראשון‬
‫מהיום‬
‫ל ה ק מ ת ו ו ע ד ל ח י ס ו ל ו היתד‪ ,,‬ש ה מ ו ג י ח ב ר י ם ה מ ש י כ ו ב ק ר י א ת ; ס פ ר י ם ג ם ל א ח ר‬
‫שנאסר‬
‫בבתים‬
‫ל ה ח ז י ק בהם‪ .‬יחידים ו ק ב ו צ ו ת ע ס ק ו ב א י ס ו ף ס פ ר י ם ו ב ה ח ז ק ת ם‬
‫פרטיים‪,‬ובמחסגים ורבים נזקקו לספריות‪ .‬געשתה גם פעולה להנצחת המאורעות‬
‫ב ג י ט ו ע ל ידי ניהול ש י ט ת י ש ל א ר כ י ו נ י ם ויומנים‪ .‬ל מ ו ת ר לציין‪ ,‬ש כ ל ה פ ע ו ל ו ת‬
‫ה ל ל ו •היו כ ר ו כ ו ת בסיכון ר ב ‪.‬‬
‫לפעולות‬
‫חלוציים‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫התרבות של‬
‫מטרה‬
‫היתה‬
‫כפולה‪:‬‬
‫חינוך‬
‫לערכים‬
‫ציוניים־‬
‫והקניית השכלה יהודית יסודית לנוער‪ .‬מאחר שחלק ניכר של חברי‬
‫הארגון‪ ,‬ל ר ב ו ת הטירונים‪ ,‬נ ע ק ר ו מ ל י מ ו ד י ה ם הסדירים‪ ,‬הרי שא‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ש י מ ש ע ב ו ר ם‬
‫הן ת נ ו ע ת גוער )היחידה כ מ ע ט ב ג י ט ו ( ‪ ,‬הן ב י ת ־ א ו ל פ ג א )גם ב א מ צ ע ו ת ב י ת ה ס פ ר‬
‫המקצועי(‪ .‬ואילו א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ר א ה ב ל י מ ו ד י ם ‪ ,‬ציגור ח ש ו ב ל ה ש ר ש ת ה ע ר כ י ם ה א י ד י א ו ­‬
‫לוגיים‪ ,‬הפוליטיים והמוסריים‪ ,‬ש ב ה ם ר ג ל ‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫ובמיוחד‬
‫הלימודית־עיונית‬
‫מקום‬
‫תפסה‬
‫בולט‬
‫בכל‬
‫וראשוני‬
‫ב ק ר ב ה ש כ ב ה ה צ ע י ר ה ‪ .‬מ ק צ ו ע ו ת ה ל י מ ו ד העיקריים •היו‪:‬‬
‫תאי‬
‫הארגון‪,‬‬
‫תולדות עם‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬ציונות‪ ,‬נ ו ש א י ם נ ב ח ר י ם ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ‪ ,‬ס פ ר ו ת •עברית‬
‫הלימודים ה ת ק י י מ ו‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫במסגרת‬
‫בצורה‬
‫הקבוצתית‪,‬‬
‫שיטתית‬
‫זמן‬
‫ובפרקי‬
‫ק צ ו ב י ם ‪ .‬ה י ו ‪ :‬ב ע י ו ת ל א ו מ י ו ת ‪ ,‬ב ע י ו ת ח ב ר ת י ו ת ‪ ,‬ת ו ר ת ה ח ב ר ה ‪ ,‬היסטוריה כ ל ל י ת ‪,‬‬
‫היסטוריה עברית‪ ,‬ספרות עברית‪ ,‬תנ״ך‪ ,‬פסיכולוגיה‪.‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬נ ת ן ידו ל מ פ ע ל ח י ג ו כ י ע ב ו ד כ ל ל י ל ד י הגיסו‪ ,‬ג י ל א י ב י ת ־ ה ס פ ר היסודי‪.‬‬
‫מ א ז ה ו ק ם ארגון א‪.‬ב‪.‬צ‪ ,.‬כ ל ו מ ר ע ו ד ב ת ק ו פ ה הסובייטית‪ ,‬הוא ה ק ד י ש מ א מ ץ‬
‫רב‪,‬‬
‫כדי‬
‫להוציא‬
‫ממשימותיו‬
‫ולקיימו‬
‫בטאון‬
‫הראשוגות של‬
‫ברמה‬
‫הארגון‬
‫גבוהה‬
‫טבעי על‬
‫יחסית‪.‬‬
‫שאחת‬
‫כן‪,‬‬
‫ב ג י ט ו היתד‪ ,‬ל ח ד ש א ת ה ו פ ע ת ב ט א ו ג ו‬
‫—‬
‫״ נ י צ ח ״ ‪ .‬הגליון הראשון ) ה ש מ י נ י ב מ ס פ ר ה כ ל ל י ( הופיע ב ג י ט ו ב א ו ק ט ו ב ר‬
‫‪,1941‬‬
‫באוקםובר‬
‫‪,1941‬‬
‫ו״בתקופה‬
‫השקטה״‬
‫ו״בתקופה‬
‫השקטה״‬
‫חודש‪.‬‬
‫)אוקסובר ‪.‬במספר‬
‫)אוקטובר‬
‫ס ך ה כ ל הופיעו‬
‫האקטואליות‬
‫‪1941‬‬
‫בגיםו עשרים‬
‫הכללי(‬
‫עד‬
‫הופיע‬
‫אוקטובר‬
‫בגיטו‬
‫‪(1943‬‬
‫ו ת ש ע ה גליוגות‪.‬‬
‫המשיך להופיע מדי‬
‫״גיצח״‬
‫עסק‬
‫בבעיות‬
‫ש ל ה נ ו ע ר היהודי בגיטו< ד ן ב ש א ל ו ת ח י ג ו ך ושיקף א ת ה מ ת ר ח ש‬
‫ב ח ב ר ה היהודית‪ .‬ב מ ש ך ה ז מ ן ה ו פ י ע ו ת ו ס פ ו ת מ י ו ח ד ו ת ‪ ,‬בהן ר ו כ ז ו ' מ י ט ב ש י ר י‬
‫משוררים‬
‫ע ב ר י י ם בגיטו‪,‬‬
‫ב ע י ק ר ח ב ר י הארגון‪.‬‬
‫פעולות הצלה והגנה‬
‫כאשר‬
‫ו ע ע ל ה ב־‪ 1943‬ב א ר ג ו נ י ה מ ח ת ר ת ש ב ג י ס ו רעיון ה ה ת ק ו מ מ ו ת ‪ ,‬ה ו א ע ו ר ר‬
‫‪101‬‬
‫מ צ פ ו נ י י ם מרים‪,‬‬
‫ויכוחים‬
‫החרדה‬
‫שנבעו מן‬
‫גם‬
‫ל ג ו ר ל ‪.‬הגיטו‪.‬‬
‫ניטש‬
‫בא‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫ו י כ ו ח ע ד בין החברים‪ ,‬ו מ פ ק ד ת הארגון נ ד ר ש ה ל ב ד ו ק מ ח ד ש א ת ‪ ,‬ד ר כ י פ ע ו ל ת ה ‪.‬‬
‫ע ל ר ק ע זה ה ו ק מ ו בא‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬״חוגי ה ג נ ה ״ ק ב ו ע י ם ‪ ,‬ש ה ח ל ו ל פ ע ו ל ב מ ס ג ר ת הארגון‪.‬‬
‫ה פ ע י ל ו ת ב ח ו ג י ם א ל ה היתד! ח ש א י ח ו כ ל ל ה ‪ :‬ט ק ט י ק ה ו א ס ט ר ט ג י ה ש ל ה ח ג ו נ נ ו ח ‪,‬‬
‫)מורס( וסקירה כללית של טופוגרפיה‪ .‬מ ס פ ר חברים וביניהם המועמדים‬
‫איתות‬
‫ה פ ו ט נ צ י א ל י י ם ליציאה ק ר ו ב ה ל י ע ר ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם ‪ ,‬ע ב ר א י מ ו ג י ם צ ב א י י ם מ ת ק ד מ י ם ‪,‬‬
‫ש י מ ו ש בנשק‪ .‬כ ב ט א ו ן פ נ י מ י ש ל‬
‫לרבות‬
‫הפעילים בנושא‬
‫החברים‬
‫ההתגוננות‬
‫שימש העלון ״שלהבת״ שהסיסמה שלו היתה ״הבא להרגך השכם להרגו״‪.‬‬
‫בסוף‬
‫גם‬
‫‪,1943‬‬
‫החלו‬
‫כאשר‬
‫להסתמן‬
‫מ ע ש י ו ת ‪ ,‬ליציאה ‪ .‬ליערות‬
‫אפשרויות‬
‫ד ו ד נ י ק י ש ל י ד וילנה‪ ,‬היתד• ב־א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה ס ת י י ג ו ת מ כ ך ‪ .‬ב ו ו י כ ו ח י ם ה ר ב י ם ב נ ו ש א זה‬
‫התייחסו‬
‫בכל‬
‫ה מ ס ת י י ג י ם בין ה י ת ר ג ם‬
‫נ מ צ א ו חברים‪,‬‬
‫זאח‬
‫לשמועות‬
‫בעיקר‪ .‬מבין‬
‫בדבר‬
‫חברי‬
‫גילויי‬
‫ה א נ ט י ש מ י ו ת ביער‪.‬‬
‫ה ש ו ר ה ‪. ,‬שהמשיכו‬
‫בדעה‬
‫לדבוק‬
‫כי‪ .‬י ש ל צ א ת ליער‪. .‬כתוצאה מ ה ו ו י כ ו ח י ם ב ח ו ך ה ג ד ו ד י ם ו ה ח א י ם ‪ ,‬נ ח ק ב ל ה ל ב ס ו ף‬
‫ה מ ס ה י י ג ח של‬
‫עמדחה‬
‫ההנהגה‪.‬‬
‫זאח‬
‫עם‬
‫לא‬
‫ההנהגה‬
‫מנעה‬
‫מחברים‬
‫בארגון‬
‫מ ל ה צ ט ר ף ליוצאים ליער‪ ,‬ואף סייעה בידם‪ .‬לתר ע ל כן‪ ,‬ב מ ק ב י ל ל ה ג ב ר ת אימוגי‬
‫״ההגנה״‬
‫כל‬
‫ב ת ו ך הארגון‪ ,‬נערכה‪ .‬ה ר ש מ ה ל א ל ה ‪ ,‬ש ה י ו מ ו כ נ י ם ל צ א ת ‪ .‬ל י ע ר ‪ ,‬ע ל‬
‫ה מ ש ח מ ע מכך‪,‬‬
‫רשומים‬
‫אך‬
‫גטישח‬
‫לרבוח‬
‫בגי‬
‫כ מ ו ע מ ד י ם ליצלאה‪ .‬והיו ח ב ר י‬
‫רובם‬
‫שהרי‬
‫ל א יצאו‪ ,‬הן‬
‫בגלל‬
‫ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם גיצלו‬
‫את‬
‫סיבות‬
‫עמדת‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫רק‬
‫עשרות‪ .‬בודדות‬
‫היו‬
‫שהכיגו‬
‫צ י ו ד ו ה כ ש י ר ו ע צ מ ם ‪ .‬ליציאה‪,‬‬
‫אישיות‪,‬‬
‫הממושכת‪,‬‬
‫הכוח‬
‫הן‬
‫שלהם‬
‫ב ש ל ‪ .‬ההמתגה‬
‫בארגון הכללי‬
‫וגתגו ןכות‬
‫ק ד י מ ה ל א נ ש י שלומם‪ .‬ב מ צ ב זה פ ג ה א צ ל ר ב י ם מ ח ב ר י א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה ה ת ל ה ב ו ת ו ש ו ב‬
‫״ ל א ‪ .‬ע מ ד ו ‪ .‬ב ת ו ר ״ ‪ .‬המעטים‪ ,‬ש ה ת ע ק ש ו ל צ א ת ל י ע ר ב כ ל מחיר‪,‬׳ ה ת ק ש ר ו א י ש י ת‬
‫ל א ר ג ו נ י ם ‪ ,‬אחרים‪ — .‬ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה לארגון‪ .‬ה א נ ט י ־ פ א ש י ס ט י של הקומוניסטים^‬
‫ה כ ל י צ א ו ; ששה מ ח ב ר י א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ל י ע ר ‪,‬‬
‫בסך‬
‫להגיע‬
‫ברם רק‬
‫ש ל ו ש ה ־ א ר ב ע ה ‪ . .‬מ ה ם זכו‬
‫ל ש ו ת ה ה פ ר ט י ז נ י ם ו ל ה י ל ח ם ע ד ה נ א צ י ם ‪ .‬ש נ י ם ח ז ר ו לגיטו‪ ,‬ו א ח ד נ י ס פ ה‬
‫ב ד ר ך ליער חוך החנגשוה עם כוח משטרה‪.‬‬
‫ה צ ט ר פ ו ח ם ש ל מ ס פ ר ח ב ר י ם ל מ ש פ ח ו ח י ה ם ב מ ק ו מ ו ח מ ק ל ט מחוץ ל ג י ט ו ה ע ל ת ה‬
‫אח‬
‫ח ש י ב ו ח ה של א פ ש ר ו ח זו‪ .‬י ח ד ע ל כן‪ ,‬ד ר ך‬
‫ה צ ל ה זו ל א ע ו ר ר ה בארגון‬
‫פ ו ל מ ו ס חריף‪ ,‬כפי ש ע ו ר ר ה ה י צ י א ה ל י ע ר ‪ .‬ש כ ן ח ב ל ע ל כ ל א ח ד ש ע ל ו ל ל י ה ר ג‬
‫ת ו ך כ ד י כך‪ ,‬מ ה גם ש ב ע צ ם ה נ ק מ ה אין ב ל א ו ה כ י ה ר ב ה ת ו ע ל ת ״ ‪ , .‬מ כ ך נ ש ת מ ע ה‬
‫ה נ כ ו נ ו ת ‪ . .‬מ צ ד ‪ .‬הארגון ל ס י י ע ל כ ל ח ב ר ‪ ,‬ש י ש ב י ד ו ל ה צ י ל‬
‫א ת ע צ מ ו ב ר ר ך זו‬
‫א ו ‪ .‬א ח ר ת ‪ ,‬ואכן כ ך היה‪ .‬ע ם ז א ת נ ר א ה ‪ ,‬ש ל א כ ל ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ‪ ,‬ה ת ל ה ב ו ‪ ,‬מ ד ר ן ן‬
‫זו ש ל ה צ ל ה ‪ ,‬שכן ה מ ס ת ו ר א צ ל ל א י ה ו ד י ם ל א ה י ה ב ו פ ת ר ו ן ו ה צ ל ה ל כ ל ח ב ר י‬
‫הארגון‪.‬‬
‫האפשרויות‪ .‬להצלה‬
‫מ צ ו מ צ ם ‪ .‬מ א ו ד של ‪.‬יחידים‪,‬‬
‫בכפר‬
‫בדרך‬
‫או‬
‫זו‬
‫היו‪,‬‬
‫משפחות‪.‬‬
‫מטבע‬
‫הדברים‪,‬‬
‫השהייה ‪.‬אצל‬
‫מוגבלות‬
‫למספר‬
‫ל א ־ י ה ו ד י ם ‪ .‬בעיר‪ ,‬אר‬
‫ה צ ר י כ ה קשרים מ ת א י מ י ם מ ח ו ץ ל ג י ט ו ו מ ש א ב י ם כ ס פ י י ם גדולים למימונה‪.‬‬
‫ג ו ס ף ל כ ך ‪ ,‬ר י ח פ ה סכגה מ ת מ ד ת ל ה י ת פ ס ב ד ר ך ‪ .‬ע ל כן‪ ,‬ה ט י פ ו ל ו ה ה כ ג ו ת ל מ צ י א ת‬
‫מקום‬
‫מ ח ב ו א מחוץ לגיטו‪ ,‬היו ח י י ב י ם‬
‫להיעשות‬
‫בחשאיות יתרה‬
‫ובדרך‬
‫כלל‬
‫ה י ה ה ד ב ר ב ג ד ר סוד כמוס‪.‬‬
‫משגמצאו‬
‫בין היוצאים ל ה ס ח ח ר א צ ל ל א ־ י ה ו ת ם ג ם ח ב ר י ם פ ע י ל י ם וידועים‬
‫ב ־ א ‪ .‬ב ‪ .‬צ ‪ , .‬ש ו מ ה ‪ .‬ה י ה ע ל הארגון ל נ ק ו ט ל ג ב י ה ם ע מ ד ה — א י ש י ת • ו ע ק ר ו נ י ת ‪.-. .‬״•‬
‫‪102‬‬
‫ב מ ש ך הזמן‪ ,‬ו ב ל ח ץ ה א ר ו ע י ם ה מ ד כ א י ם בגיטו ה ש ת נ ה ב ה ד ר ג ה ה י ח ס ל ח ב ר י ם‬
‫היוצאים‪.‬‬
‫היחד‪.‬‬
‫המתרים‬
‫הורגשה גם‬
‫למטרות‬
‫הרגשת‬
‫זכו‬
‫הצלה‬
‫ש מ ח ה ״על‬
‫קנאה‬
‫כל‬
‫שהצליחו‪.‬לצאת‬
‫אחד‪,‬‬
‫למרות‬
‫שאצל‬
‫את‬
‫הגיטו‬
‫ו ת ח ו ש ת געזבות״‪ .‬מאז‪ ,‬ח ב ר י ם ש ע ז ב ו‬
‫לברכת‬
‫)מפקדיהם(‪,‬‬
‫מדריכיהם‬
‫עד‬
‫שליוום‬
‫הגיטו‪.‬‬
‫שערי‬
‫כ כ ל ש ה מ צ ב ב ג י ט ו הורע‪ ,‬כן ה ת ק ב ל ה יותר הדעה‪ ,‬ש כ ל א ח ד צ ר י ך ל ה צ י ל א ת‬
‫בכל דרך‬
‫נפשו‬
‫הארגון‬
‫אפשרית‪.‬‬
‫טובה‬
‫זו‪ ,‬שכן ״ ה ו א ע ו ש ה ב ז ה‬
‫שיכגע‬
‫אף‬
‫את‬
‫מעתה‬
‫חבריו‪ .‬ל ל כ ת‬
‫ל ת נ ו ע ה ‪ .‬כ ש נ י ם ע ש ר איש מ כ ל‬
‫בדרד‬
‫ח ב ר י א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫ניצלו הודות ל ה ס ת ת ר ו ת אצל לא־יהודים‪.‬‬
‫פעולת‬
‫שהקיפה‬
‫הצלה מרשימה‪,‬‬
‫הכנת מחבואים‬
‫א ת מ ר ב י ת החברים‪ ,‬היתד‪,‬‬
‫ת ת ־ ק ר ק ע י י ם ‪ ,‬או כ פ י ש נ ק ר א ו ב ג י ט ו — ״מלינות״‪ .‬ב פ ע ו ל ה זו ה ח ל ו ע ו ד ב ת ק ו פ ה‬
‫מוקדמת‬
‫באותה‬
‫למדי‪,‬‬
‫שגה‬
‫נרתם‬
‫אך‬
‫רק‬
‫קיבלה‬
‫בשנת‬
‫הפעילות‬
‫למימצע‪ .‬י י ח ו ד ה ש ל‬
‫‪1943‬‬
‫הפכה‬
‫להכגת‬
‫ה״מלימת״‬
‫בניית‬
‫מחבוא עדיפות‬
‫ע ב ו ד ה זו‪,‬‬
‫שהתנהלה‬
‫למיבצע‬
‫וציבור‬
‫גבוהה‪,‬‬
‫המוני‪.‬‬
‫החברים‬
‫ב מ י ד ת ע ם הזמן ובחשאיות‬
‫מ ו ח ל ט ת ‪ ,‬נ ד ר ש ו ה ח ב ר י ם ל ע ב ו ד ב מ ש מ ר ו ת יומם ולילה‪.‬‬
‫ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת ה א פ י ל ה א ז פ ע ו ל ה זו ע ל ש א ר ה פ ע י ל ו י ו ת ה ש י ג ר ת י ו ת ש ל ה א ר ג ו ן ‪.‬‬
‫ע ל ס ף ח י ס ו ל הגיטו‪ ,‬כ ש מ ר ב י ת ה א ו כ ל ו ס י ה נ י ס ת ה ל ה י ג צ ל מ ה ע ב ר ה ל ג ר מ ג י ה ‪,‬‬
‫התברר‪,‬‬
‫שמספר‬
‫הועמדה‬
‫ה נ ה ג ת ה א ר ג ו ן ב ״ ס ב ך ש ל מ ב ח ן מוסדי״‪.‬‬
‫אולם‪,‬‬
‫הצליחו‬
‫למעשה‬
‫ה״מלימת״‬
‫לא‬
‫עמד‬
‫אינו מספיק לכל‬
‫ה״מלינות״‬
‫מפעל‬
‫החברים‬
‫במבחן‬
‫ולמשפחותיהם‪.‬‬
‫שכן‬
‫המאורעות‪,‬‬
‫על‬
‫כן‬
‫הנאצים‬
‫ל ג ל ו ת •את מ ר ב י ת ן ו ל ח ס ל ן ע ל יושביהן‪ ,‬או ל א ל צ ם ל נ ס ו ש אותן‪ .‬בין‬
‫א ל פ י ה ק ר ב נ ו ת ה י ה ו ד י י ם ש ל א ו ת ם ימים‪ ,‬היו ג ם ל מ ע ל ה מ ש ל ו ש י ם ח ב ר י הארגון‪,‬‬
‫ובתוכם‬
‫מפקדה‬
‫חברי‬
‫ואחרים‪,‬‬
‫ב א ח ר ו ת והם הובלו ביולי‬
‫שנתגלו‬
‫ב״מליגה‬
‫של‬
‫המרכזית״‬
‫הארגון‬
‫וגם‬
‫‪ 1944‬ב ק ר ו נ ו ת ל מ ח נ ו ת ה ה ס ג ר ב ג ר מ נ י ה ‪ ,‬ר ו ב ם ל א י ז ו ר‬
‫דאכאו־קאופרינג‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המשכיות ו ד ב ק ו ת ברעיון‬
‫תופעה‬
‫מחנה‬
‫בולטת‪ ,‬שאיפיינה‬
‫את‬
‫ה ה ס ג ר ‪ ,‬היתד• ה ש א י פ ה‬
‫האיחוד גס במחנות‪-‬ההסגר‬
‫ה״אבצאים״ המפוזרים‬
‫ה מ ת מ ד ת ״להיות‬
‫בתנאים‬
‫ביחד״‪.,‬או‬
‫אליאגושיים של‬
‫לפחות לשמור‬
‫על‬
‫ק ש ר ‪ .‬במקום‪ ,‬ש ה ד ב ר ע ל ה ב ל ם ‪ ,‬ח ש ו ה ק ל ה מ ס ו י מ ת ב ח י י היומיום‪ ,‬ו ז א ת ה ו ד ו ת‬
‫לגילויי העזרה ההדדית והמאמץ הקולקטיבי ״לחזק א ת המוראל״‪ .‬שני גורמים‬
‫א ל ה יהיו ב ע ל י ח ש י ב ו ת ע ל י ו נ ה ב ת נ א י ה מ צ ו ק ה ו ה ל ח ץ ־ ש ב מ ח נ ו ת ; ‪5‬מעס" ב מ ק ב י ל‬
‫והתפתחה‬
‫הלכה‬
‫מהפעילות‬
‫יחסית‬
‫שכמה‬
‫שוב‬
‫ה ת ר ב ו ת י ת ־ ה פ ו ל י ט י ת ‪ ,‬ש ה ת ג ה ל ה ב ש ע ת ו בגיטו‪ .‬ואכן ת ו ך זמן ק צ ר‬
‫חודשה פעילות‬
‫ב ז ע י ר א נ פ י ן ואפילו‬
‫״ נ י צ ת ״ המשיך להופיע‪ .‬העובדה‪,‬‬
‫מ ח ב ר י ה מ פ ק ד ה ל ש ע ב ר ‪ ,‬ה צ ל י ח ו ל ה י ש א ר ב י ח ך ב מ ש ך זמן מ ה ‪ ,‬ס י י ע ה‬
‫בחידוש‬
‫ביומו‬
‫הנטייה‬
‫להמשיך‪,‬‬
‫ולו‬
‫גם‬
‫בצורה‬
‫מזערית‬
‫או‬
‫סמלית‪,‬‬
‫משהו‬
‫הפעילות‪ .‬ברם‬
‫אנשים‬
‫במיתות‬
‫במציאות של מחגה־ההםגר‪ ,‬בה ניספו‬
‫שוגות‬
‫אי־אפשר היה להשתית‬
‫ומשוגות‪,‬‬
‫או‬
‫שגשלחו‬
‫לפתע‬
‫כ מ ע ס מ ד י יום‬
‫למקומות‬
‫א ת ה פ ע י ל ו ת ע ל קומץ ח ב ך י א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫אחרים‪,‬‬
‫בלבר‪ .‬כך‪,‬‬
‫א פ ו א ‪ ,‬ק מ ה במהגר‪ ,‬ה ה ס ג ר ד א כ א ו ־ ק א ו פ ר י ג ג מ ס ג ר ת ציונית מ ו ר ח ב ת ב ש ם ״ ה ת א ח ד ו ת‬
‫‪103‬‬
‫הגוער‬
‫ה ל א ו מ י ״ ‪ ,‬ש כ ל ל ה מ ל ב ד ח ב ר י א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ל ש ע ב ר ג ם אישים ציוניים מ ו כ ר י ם‬
‫מגיסו‬
‫ח ב ר י ם ל ש ע ב ר מ ה א ר ג ו ן הציוגי‬
‫ק ו ב נ ה ‪ .‬כ מ ו כן נ כ ל ל ו‬
‫המחתרתי‬
‫במסגרת החדשה‬
‫״ מ ס ד ה ״ ‪ ,‬ש ב ג י ט ו שאוולי‪.‬‬
‫א ם כי מ ס פ ר י ‪ ,‬ח ב ר י א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה י ה י ח ס י ת ל א ג ד ו ל ‪ ,‬ה ר י עדיין נ ו ד ע ה ל ה ם ח ש י ב ו ת‬
‫רבה‬
‫) ״ ה ת א ח ד ו ת ה נ ו ע ר ה ל א ו מ י ״ ( ‪ ,‬ש כ ן פ ר ט לשינוי ה ש ם ש ל‬
‫בארגון‪ .‬החדש‬
‫ה א ר ג ו ן ו צ י ר ו ף ה י ס ו ד ו ת הנוספים‪ ,‬נ ו ת ר כ מ ע ט ל ל א שינוי ה ת ו כ ן ה ר ע י ו ג י ־ פ ו ל י ט י‬
‫ש ל א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬כ מ ו כן כ מ ע ט ש ל א נ ש ת נ ת ה‬
‫המקורי‬
‫המתכוגת‬
‫) ל פ ח ו ת החיצוגית(‬
‫ש ל ש נ י ה ג ו פ י ם ה מ ר כ ז י י ם של הארגון‪ ,‬ד ה י י נ ו ‪ :‬ה מ פ ק ד ה ו ה ע ת ו ן ״ נ י צ ח ״ ‪ .‬ה מ פ ק ד ה‬
‫מ נ ת ה ע ת ה כ ש ל ו ש ה א נ ש י ם ב ל ב ד ‪ .‬ה כ ו ת ר ת ה מ ש ג י ת ב ג ל י ו נ ו ת ״ניצוץ״ הראשונים‪,‬‬
‫שהופיעו‬
‫השגה‬
‫ב מ ח ג ו ת ־ ה ה ס ג ר ב ג ר מ נ י ה )החל מ מ ס פ ר‬
‫ת ש ״ ה ( ‪ ,‬היתד•‬
‫הראשית‬
‫— ״בטאון‬
‫ארגון‬
‫ברית‬
‫‪ ,36‬ס פ ט מ ב ר‬
‫ציון״‪.‬‬
‫הופיעה‬
‫‪1944‬‬
‫ערב ראש‬
‫מתחת‬
‫לכותרת‬
‫״ נ י צ ח ״ ה ס י ס מ ה ‪ :‬״עוד ל א א ב ד ה ת ק ו ו ת נ ו ״ ‪ .‬ב י ח ד ע ם ה ת א ר י ך ה ע ב ר י‬
‫והמספר‬
‫הסידורי‬
‫צוינה‬
‫בתקופת‬
‫השלטון‬
‫הסובייטי‪ .‬בגליון האחרון‬
‫של‬
‫החירות״‬
‫—‬
‫הסיסמה‪:‬‬
‫הופיעה‬
‫״היכון‬
‫שנת‬
‫ההופעה‬
‫לקראת‬
‫החמישית‪,‬‬
‫הופעת‬
‫מאז‬
‫״ניצח״‬
‫דמן‬
‫שיצא‬
‫לשחרור‬
‫הגליון‬
‫הראשון‬
‫במחנה־ההסגר‬
‫הקרוב ‪ .‬והתראה‬
‫לעירגות‬
‫מ ו ג ב ר ת ‪ .‬כ כ ל הידוע היה זה ה פ ר ס ו ם ה ע ב ר י ה י ח י ד א ם ל א ה ב ל ע ד י ‪,‬‬
‫שהמשיך‬
‫ב צ ו ר ה ר צ ו פ ה ו ע צ מ א י ת ב א י ר ו פ ה ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגיה‪.‬‬
‫ק ו ר ו ת א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ה ש ת ר ע ו ע ל פ נ י ש ל ו ש ת ק ו פ ו ת ‪ ,‬ש כ ל א ח ת מ ה ן היתד• מ ע ו ג נ ת‬
‫ש ו נ ה ‪ :‬ת ק ו פ ת השלטון הסובייטי — כ ש מ ו ק ד ה פ ע י ל ו ת ב ע י ר ק ו ב נ ה ;‬
‫במציאות‬
‫ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש ה ג א צ י — בגיטו ק ו ב נ ה ; ת ק ו פ ת ה ש ה י י ה ב מ ח נ ו ת הריכוז בגרמניה‪,‬‬
‫בדאכאו־קאופריגג‪.‬‬
‫וברמה‬
‫היה‬
‫ראויה‬
‫ב כ ל א ח ת מ ת ק ו פ ו ת א ל ה ה מ ש י ך א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬ל פ ר ס ם ‪,‬‬
‫לשמה‪,‬‬
‫א ת כ ת ב ־ ה ע ת ה ע ב ר י ״ניצוץ״‪,‬‬
‫שבמשך‬
‫בשיטתיות‬
‫ת ק ו פ ת הופעתו‬
‫היחיד מסוגו‪.‬‬
‫ה א ר ג ו ן נ ט ע ב ק ר ב חניכיו זיקה ח ז ק ה ל צ י ו נ ו ת ‪ ,‬ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ל ש פ ה ו ל ס פ ר ו ת‬
‫ה ע ב ר י ת וכן ל מ ו ר ש ת ה ת ר ב ו ת ה י ה ו ד י ת ו ל ע ר כ י ה ‪ .‬א ם מ ש ו ם ה ד ג ש ה ר ב ‪ ,‬ש ה ו ש ם‬
‫ע ל ה נ ו ש א י ם האידיאולוגיים‪ ,‬ה ר ו ח נ י י ם והעיוגיים‪ ,‬ו א ם מ ש ו ם ס י ב ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬ג ד ח ק‬
‫ב מ ש ך זמן ר ב ל מ ד י גושא ה ״ ה ת ג ו נ נ ו ת ״ ב מ ו ב נ ו ה ט כ נ י ־ צ ב א י ‪ .‬א ף ב י מ י ם הקריטיים‬
‫לא‬
‫כמו‬
‫ע ו ד ד ה א ר ג ו ן א ת ח ב ר י ו ל ה צ ט ר ף ל פ ר ט י ז נ י ם ה ס ו ב י י ט י ם ‪ .‬ה י צ י א ה לפרטיזנים‪,‬‬
‫היציאה‬
‫גם‬
‫למסתור‬
‫אצל‬
‫לא־יהודים‬
‫מחוץ‬
‫לגיטו‪,‬‬
‫הוכרו‬
‫כ ש ת י דרכים‪,‬‬
‫ש י כ ו ל ו ת ל ש מ ש כ פ ת ר ו ן אישי ב ל ב ד ‪ .‬ה פ ת ר ו ן ה ק ב ו צ ת י ה ת ב ט א ב ה כ נ ת מ ח ב ו א י ם‬
‫משוכללים‬
‫הרוחגי‬
‫ב ת ו ך הגיטו‪ ,‬פ ת ר ו ן ש ל א ע מ ד ב מ ב ח ן ה מ צ י א ו ת ‪ .‬ע ם כ ל זאת‪ ,‬ה מ ט ע ן‬
‫ה א י ג ט נ ס י ב י ‪ ,‬ש ק י ב ל ו ה ח ב ר י ם ב מ ס ג ר ת א‪.‬ב‪.‬צ‪ .‬סייע ל ה ם להתמודד־ ע ם‬
‫ה מ צ י א ו ת ה ע ג ו מ ה ב ג י ט ו ו ע ם הדמעות ה י ו מ י ו מ י ו ת ב מ ח נ ו ת ה ה ס ג ר ‪ .‬אופייני ל ח י ג ו ך‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪,.‬‬
‫שמיד לאחר השחרור גרתמו השרידים ל פ ע י ל ו ת ציבורית־לאומית ב ק ר ב‬
‫ש א ר י ת ה פ ל י ט ה והגשימו א ת ח ז ו נ ם בעלייה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫מרגלית שלאין‬
‫מאמצי הטעייה גרמניים בטרזיינשטאט‬
‫בראי תעודה מאוקטובר ‪W42‬‬
‫מגמת הגרמנים בכל שלבי התמודדותם עם פתרון השאלה היהודית‪ ,‬שניכרה בכל‬
‫שטחי הכיבוש הגרמני ובמיוחד בעת ביצועו של ״הפתרון הסופי״‪ ,‬היתד‪ ,‬הקהיית‬
‫חששות היהודים והסוואת ייעודם של הגירושים והתגליות‪ .‬מטרת מגמה ןאת‬
‫היתד• להסתיר מהקורבנות את האמת על ההשמדה כמעט עד לרגע האחרון‪.‬‬
‫הגרמנים השקיעו מאמצים עצומים בתעמולת כזב ובאמצעי הטעייה‪ ,‬כדי‬
‫למנוע ולהפחית פעולות התגגדות יהודיות ולאפשר תהליך שיטתי‪ ,‬״תעשייתי״‪,‬‬
‫יעיל וזול‪ ,‬שיצריך כוחות הפעלה ושמירה מעטים באופן יחסי‪.‬‬
‫אחיזת העיניים הנאצית‪ ,‬הגיעה לשיאה ביצירת גיטו טרזיינשטאט בפרוטקטו־ראט‬
‫של בוהמיה ומוראביה )‪.(1945—1941‬‬
‫הגרמנים יעדו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את גיטו טרזיינשטאט כמקום ריכוז ליהודי בוהמיה‬
‫ומוראביה בגלל‪:‬‬
‫״הקלוח מסויימוח שמוכרחים לעשות עקב המנטליות המשונה של הצ׳כים‬
‫לגבי היהודים‪ ,‬שהיא שונה מזו‪ ,‬השלטה בשטח הגנרל־גוברנמאן בפולין״‪*.‬‬
‫אד הגרמנים התכוננו למעשה כ ב ר מ ן הרגע הראשון לכך‪ ,‬שהגיטו ישמש את‬
‫היהודים כתחנת מעבר בלבד עד שילוחם למזרח‪.‬‬
‫במועד מאוחר יותר )ב־‪ 20.1.1942‬ב״ועידח ואנזה״( נקבע ייעודו של הגיטו‪,‬‬
‫כגיטו לזקנים ולמיוחסים מגרמניה ומאוסטריה‪.‬‬
‫לצרכי התעמולה הנאציח הוצג גיטו טרזיינשטאט כ״ישוב יהודי לדוגמה״‪:‬‬
‫א‪ .‬במטרה להונות את יהודי הפרוטוקטוראט וכאמצעי הרגעה )כאילו ״נכתבו‬
‫לחיים״(‪ ,‬כדי שישתפו פעולה בהקמת הגיטו ״הקבוע״‪ ,‬שיימסר לניהולם ״העצמי״‪.‬‬
‫‪ л‬להטעיית גורמים בינלאומיים בעיצומה של המלחמה‪ ,‬שנציגיהם יובאו‬
‫לבקר בגיטו ובמטרה להפסיק את השמועוח‪ ,‬שנפוצו בעולם החופשי‪ ,‬על השמדתם‬
‫‪3‬‬
‫‪105‬‬
‫ההמונית ש ל היהודים ב ש ט ח י הכיבוש במזרח‪.‬‬
‫‪5,‬‬
‫דוגמה נ ו ס פ ת למאמצים‪ ,‬שהושקעו ע ל ל י הגרמנים ב ת ק ו פ ת השואה ל ה ט ע י י ת‬
‫ו ל ה ע ל מ ת ה א מ ת ע ל ה ה ש מ ד ה ב ״ מ ז ר ח ״ ‪ ,‬גיתן ל ר א ו ת ב ת ע ו ד ה ג ר מ ג י ת‬
‫היהודים‬
‫ש ל ה מ פ ק ד ה ה ג ר מ נ י ת ב ט ר ז י י ג ש ט א ט מ ־ ‪ 2 8‬ב א ו ק ט ו ב ר ‪ ,1942‬א ש ר ה ג י ע ה א ל י ג ו‬
‫לאחרוגה‪*.‬‬
‫התעודה‬
‫כ ו ל ל ת דיווח ש ל מ פ ק ד ה מ ח ג ה ‪ ,‬כ כ ל הגראה‪ ,‬א ו ב ר ש ט ו ר מ פ י ה ר ר ד ״ ד‬
‫ז י ג פ ר י ד ז י ל ל ) )‪ seidi‬א ל מ ח ל ק ה ‪ 1VB4‬ב מ ש ר ד ה ר א ש י ל ב ט ח ו ן ה ד י ל ) )‪,RSHA‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫ע ל הלוך ה ר ו ח ו ת ב ק ר ב היהודים בטרזייגשטאט‪ .‬ה י א מ ת י י ח ס ת לידיעות‪ ,‬ש ה ג י ע ו‬
‫לגיטו ע ל‬
‫ומאלך‬
‫גורל‬
‫היהודים‪,‬‬
‫גיסא‪ ,‬מדגישה‬
‫שגשלחו ממנו למזרח‬
‫בחודש זה‬
‫התעודה ע ד כמה השתדל מפקד המחנה‬
‫א ל ה ‪ ,‬להביא ל ה ר ג ע ת ה ר ו ח ו ת ו ל ה פ ג ת החששות לגבי גורל‬
‫במשך כל‬
‫) א ו ק ט ו ב ר ‪.(1942‬‬
‫להזים‬
‫ידיעות‬
‫המגוךשים‬
‫במזרח‪.‬‬
‫ת ק ו פ ת ק י ו מ ו ש ל ג י ט ו טרזייגשטאט‪ ,‬קיגן• •בלב‬
‫פחד‬
‫כ ל יי ת ו ש ב י ו‬
‫ת מ ל י מהמשלוחים בגלל אי ה ו ל א ו ת ‪ ,‬ל ג ב י ייעודם‪.‬וגורלם של‪.‬הנשלחים‪ .‬ה ח ש ש ו ת‬
‫ו ה ר ג י ש ו ת ‪ ,‬ש ג י ל ו ת ו ש ב י ו ל ג ב י ה ג ע ש ה ב ״ מ ז ר ח ״ ‪ ,‬הגיעו ל ש י א ם ב א ו ק ט ו ב ר ‪,1942‬‬
‫כ א ש ר ה ג ר מ נ י ם כ פ ו ע ל ה ה נ ה ל ה ה י ה ו ד י ת ב ג י ט ו ל א ר ג ן ג י ר ו ש ש ל ‪ 10,000‬א ג ש י ם‬
‫מ ע ל ג י ל ‪ 60‬מ ק ר ב י ו צ א י ה פ ר ו ט ו ק ט ו ר א ט ‪ ,‬ששהו ב ט ר ז י י ג ש ט א ט ‪ .‬מ ש מ ע ו ת מ י ל ו י‬
‫פ ק ל ה ז ו היתד‪ ,‬ל ש ל ח ל מ ז ר ח א ת ה ו ר י הצעירים‪ ,‬ש ג ש א ר ו ב ג י ט ו ‪ ,‬כ א ש ר ב ג י ג ו ד‬
‫ל מ ק ו ב ל ב מ ש ל ו ח י ם ק ל מ י ם ‪ ,‬ה ו ד י ע ה מ י ג ה ל ת הגיטו ל ת ו ש ב י ם ה פ ע ם ‪ ,‬ב מ פ ו ר ש ‪:‬‬
‫״שאין ] ל ג כ ל ל י ם ב מ ש ל ו ח י ם א ל ה [ ז כ ו ת ע ר ע ו ר ל מ ו ע צ ת הזקגים״‪.‬׳‬
‫ש ב א ו ק ט ו ב ר ‪ 1942‬ה י ו‬
‫מאחר‬
‫חרג‪,.‬כפי‬
‫הגראה‪,‬‬
‫מ ע ל ל ־‪(60‬‬
‫ב ט ר ז י י נ ש ט א ט ר ק ‪7 000‬‬
‫;‬
‫זקנים‬
‫יוצאי‬
‫ד ״ ר י ז י ל ל מ ה ה ו ר א ו ת )שהגבילו‪ ,‬כאמור‪ ,‬א ת י ג י ל‬
‫והתיר‬
‫צירוף‬
‫צעירים‬
‫למשלוחים אלה‪ ,‬בין‬
‫צ׳כל;‬
‫המגורשים‬
‫שהתנדבו ל כ ד‬
‫ובין‬
‫שנבחרו לגירוש ע ל ל י ו ע ד ת הטרגספורט ש ל מועצת הזקגים ב ג י ט ו ‪• 4‬‬
‫החברים‬
‫בועדת‬
‫הטרגספורט‪ ,‬כ מ ו גם‬
‫רבים‬
‫מיוצאי‬
‫צ׳כיה'‬
‫בטדזיינשטאט‪,‬‬
‫עמדו ע ת ה ב י ת ר תוקף מ ב ע ב ר בפגי הדילמה המוסרית הקשה‪ ,‬ל מ י ישגה ה ז כ ו ת‬
‫ל ה י ש א ר בגיטו‪ .‬ה ה ת ל ב ט ו י ו ת ה י ו ק ש ו ת ביותר‪ ,‬כ פ י שזה מ ש ת ק ף ב א י ז כ ו ר י ם ב י ו מ ן‬
‫ש ג ל ל אגון ר ד ל י ד ‪ ,‬ר א ש מ ח ל ק ת ה ג ו ע ר ב ג י ט ו ו ח ב ר ב ו ו ע ד ת ה ט ר ג ם פ ו ר ט‬
‫הגיטו‪,‬‬
‫הג״ל‪:‬‬
‫״‪...19.10.1942‬‬
‫לגבי‬
‫הבנים עומדת וקיימת השאלה‪ :‬לנסוע‬
‫‪:‬‬
‫ע י מ ה ם ] ע ם ההורים[ א ו להישאר ב ג י ט ו ז ״ ‪. 9‬‬
‫‪:‬‬
‫״‪.i.24.10‬‬
‫י‬
‫]בהתנדבות[‬
‫‪...‬‬
‫‪ 9 4 2‬ש ו ב מ ש ב ר ‪• .‬כל השבוע‪ ,‬יומם ו ל י ל ה מ ר כ י פ י ם ט ר ג ס פ ו ר ט י ם‬
‫ב ל י ה ר ף ‪ .‬עצבגות‪ ,‬פ ח ד ובילבול שולטים כמיועדים ל ג ס ו ע י ולעיתים• ג ם‬
‫ב״מחליטים״‪...‬״״!‪.‬‬
‫יי•׳‬
‫י‪-‬‬
‫־׳ •‬
‫•י‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫כ י ב ו ד ה ה ו ר י ם ל א ה י ה ב ו כ ד י ל ה ב ט י ח א ר י כ ו ת חיים ל ב נ י ם יוכל ה ח ל ט ה ה י ת ה‬
‫ג ר ו ע ה וקורעת• ל ב ‪ .‬ב ר ו ר א פ ו א ‪ ,‬ש ב נ ס י ב ו ת י א ל ה ה י ו ת ו ש ב י ה ג י ט ו ד ר ו כ י ם ב מ י ו ח ך‬
‫לשמוע' ב ש ל ה כלשהי׳ ע ל ג ו ד ל י הוריהם‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ת מ ק ד ד י ו ו ח ו ש ל מ & ק ד ה מ ח נ ה‬
‫מ ־ ‪ 2 8‬ב א ו ק ט ו ב ר ‪ ,1942‬בשמועות‪ •,‬ש נ פ ו צ ו ב ט ר ז י י נ ש ט א ט ב ד ב ר גורלם' של• ה ז ק ג י ם ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שיצאו ל מ ז ר ח ‪:‬‬
‫״ ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו ג ה ש ל א ו ק ט ו ב ר ‪ ,‬הודיע ל י ז ק ן ־ ה י ה ו ד י ם אדלשטיין‪ ,‬ש ב ג י ט ו‬
‫‪106‬‬
‫פ ש ט ה ש מ ו ע ה ‪ ,‬ש ה ט ר נ ס פ ו ר ט י ם היוצאים מ כ א ן מ ע ו כ ב י ם ע ל‬
‫טרזיינשטאט‬
‫ידי ש ל ט ו נ ו ת ג ר מ נ י י ם ו ש ה נ ו ס ע י ם נ ר צ ח י ם ״ ‪.‬‬
‫מ ה היו ה ש מ ו ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ‪ ,‬ש ה ג י ע ו א ל הגיטו ב ח ו ד ש זה‪ ,‬מ ה ה י ה מ ק ו ר ן‬
‫היה ת ח ו ם‬
‫ומה‬
‫א‪.‬‬
‫הפצתן?‪:‬‬
‫‪ ,1942‬ש ו ד ר ה ^ ־ ‪ в в с‬מ ל ו ג ד ו ן ידיעה ע ל ה ש מ ד ת יהודים ב ג א ז י ם‬
‫באוקטובר‬
‫ב ת ו ך משאיות‪ .‬הידיעה נ ק ל ט ה ב ח ש א י ‪ ,‬ב ר ד י ו ש ל ק ב ו צ ת ה מ ח ת ר ת ה צ י ו נ י ת ב ג י ס ו‬
‫טרזיינשטאט‪,‬‬
‫שפעלה‬
‫של‬
‫בראשותו‬
‫ה מ ה נ ד ס •דרוקר‬
‫והועברה‬
‫ליעקב‬
‫ע ל ידו‬
‫אדלשטיין‪ ,‬ןו״ר מ ו ע צ ת ה ז ק נ י ם ‪ ,‬ולאיגג׳ א ו ט ו צ ו ק ר ס ג נ ו ‪ .‬״‬
‫ש מ ו ע ו ת נ ו ס פ ו ת ע ל ר צ ח יהודים ב מ ז ר ח הגיעו ב א ו ת ו זמן ל ג י ט ו ב א מ צ ע ו ת‬
‫ב‪.‬‬
‫עובת‬
‫ש ת ת י ה ה ו ב ל ה היהודיים ב ט ר ז י י נ ש ט א ט ‪ ,‬א ש ר באו ב מ ג ע עם פ ו ע ל י ה ר כ ב ת‬
‫הצ׳כים‪ ,‬ש ס י פ ר ו ל ה ם ‪:‬‬
‫״‪...‬כי ה מ ש ל ו ח י ם מ ה ג י ט ו מ ג י ע י ם ל ל י ט א ו ל ל ט ב י ה ו כ י ש ם יורים ׳ ב א נ ש י ם ‪ . . .‬״ ״‬
‫גם אם ל א גפוצו ש מ ו ע ו ת א ל ה בין כ ל ה ת ו ש ב י ם ‪ ,‬ב ר ו ר אפוא‪ ,‬ש ה ג י ט ו היה‬
‫שרוי‬
‫ב ח ר ד ה ג ד ו ל ה ו צ י פ ה ל ה ב ה ר ו ת מ פ י היו״ר‪.‬‬
‫ל ה צ ד ק ת ‪ ,‬ה מ ש ך פ ע י ל ו ת ו כ מ ג ה י ג הגיטו‪ ,‬חייב היה אדלשטיין ל ב ר ר ‪ ,‬א ם יש‬
‫ב ס י ס כ ל ש ה ו ל ש מ ו ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ‪ .‬ה א פ ש ר ו ת היחידה‪ ,‬ש ע מ ד ה ‪.‬בפגיו ע ם כ ל‬
‫מ ג ב ל ו ת י ה ‪ ,‬היתד‪ ,‬ל פ נ ו ת ל מ פ ק ד ה מ ח ג ה ו ל ג ס ו ת ל ב ח ו ן א ת ת ג ו ב ת ו ל מ ש מ ע ה ד ב ר י ם ‪.‬‬
‫עד‬
‫לטעת‬
‫כ מ ה ה ש ת ד ל ד ״ ד זיידל‬
‫ספיקות‬
‫באדלשטיין‬
‫את‬
‫להזים‬
‫נקרא‬
‫באמיתותן‬
‫השמועות על‬
‫בהמשך‬
‫לפחות‬
‫ההשמדה‪ ,‬או‬
‫התווח‪:‬‬
‫״ניסיתי ל ה ו כ י ח ל א ד ל ש ט י י ן ע ד כ מ ה ה ש מ ו ע ו ת ה א ל ה מ ח ו ס ר ו ת הגיון בזה‪,‬‬
‫שהצבעתי על קשיי ה ת ו ב ל ה הקיימים בחזית המזרחית‪ ,‬והוספתי‪ ,‬ש א ם זאת‬
‫ה י ת ה כוונתנו‪ ,‬כ י א ז ל א ה י ה כ ל צ ו ר ך ל ה ס י ע ם ‪ .‬א פ ש ר היה להרעיל‪ -‬א ת‬
‫מ ו ו נ ם ו ל ח ס ו ך ב א מ צ ע י ה ת ו ב ל ה ‪ .‬י ש ל י הרושם‪ ,‬שאדלשטיין נ ר ג ע ע ל ־ י ת‬
‫ה ה ס ב ר הזה‪.‬״‬
‫האם< אכן‪ ,‬״ נ ר ג ע ״ א ד ל ש ט י י ן ?‬
‫ל ט י ע ו נ ו ״ההגיוני״ ע ל ד ד ך ה א ב ס ו ר ד ש ל ד ״ ר זיידל‪ ,‬היה א מ נ ם ת ק ד י ם מ א ק א ב ר י ‪,‬‬
‫ש ה ר ג י ע ב ש ע ת ו א ת ה ג י ט ו מ א י מ ה ה מ ש ל ו ח י ם ‪ 16 .‬מ ת ו ש ב י הגיטו‪ ,‬ש נ י ד ו נ ו ל מ ו ו ת‬
‫״פגיעה‪-‬בכבוד‪ -‬הגרמנים״‪,‬‬
‫על‬
‫ובפברואר‬
‫כי‬
‫‪13‬‬
‫בינואר‬
‫הוצאו ‪-‬להורג‪ -‬בתלייה‪ -‬בטרזיינשטאט‬
‫‪ .1942‬ה ס ת ב ר ‪ ,‬כ י ת ו ק א ה ח ל י ו ח ‪ ,‬ש ב ו צ ע ו בגיטו‪ ,‬״הוכיחו״ ל ח ו ש ב י ו ‪,‬‬
‫חיי ה מ ג ו ר ש י ם‬
‫אינם‬
‫בסכנה‬
‫ושהטרנספורטים‬
‫מיועתם‬
‫באמת‬
‫לגיטו‬
‫נוסף‬
‫ב מ ז ר ח ‪ .‬א ל מ ל א כן‪ ,‬ל א ה י ה צ ר י ך ל ט ר ו ח ו ל ה ו צ י א ם להורג‪ .‬נ ק ל היה ל צ ר ף א ת‬
‫הניתנים‬
‫למווח‬
‫לטרנספורט‬
‫למזרח‪*.‬‬
‫‪1‬‬
‫ אולם‪ ,‬ק ש ה ל ה נ י ח ‪ ,‬ש א ד ל ש ט י י ן ‪ ,‬ש ה י ה א ד ם מ פ ו כ ח ו מ נ ו ס ה ב מ ג ע י ם ע ם ה ג ר מ נ י ם‬‫בכלל‬
‫ו ע ם ד ״ ד זיידל‬
‫בפרט‬
‫״נרגע״‪.‬‬
‫נ ה פ ו ך הוא‪,‬‬
‫כנראה‬
‫שהתשובה‬
‫הסעירה‬
‫אותו והגבירה עוד יותר א ת חששותיו‪ ,‬מכיוון ש ל א גילה לאיש ממקורביו פ ר ט י ם‬
‫משיחתו ע ם ‪ • .‬מ פ ק ד ה מ ח נ ה ‪ .‬י ח ך ע ל כן< ב מ ח צ י ת א ו ק ט ו ב ר •‪ ,1942‬מ ש ה ג י ע ׳ ל ג י ט ו‬
‫‪107‬‬
‫נוסף על אחד ממשלוחי‬
‫מידע‬
‫לאמת‬
‫את‬
‫שוב‬
‫את‬
‫חששותיו‬
‫לגרוע‬
‫בהתמודדותו‬
‫להציל‬
‫כדי‬
‫ד״ד‬
‫הלאה‬
‫בלי‬
‫אוכל‬
‫״כתובת‬
‫מים‪,‬‬
‫קצר‪.‬‬
‫שטאט‪.‬‬
‫זקנים‬
‫קרה‬
‫שזה‬
‫ויצא‬
‫שציין‬
‫הגרמנית‬
‫לדרכו‬
‫ב־‪,17.10.1942‬‬
‫ככל‬
‫שאךך‪,‬‬
‫כבר‬
‫הגרמנים‪,‬‬
‫הצליחו‬
‫מגוסעי‬
‫״בדואר‬
‫של‬
‫עדותו‬
‫ד״ד‬
‫״מחגה‬
‫)יוני‬
‫שמועות‬
‫עסקו‬
‫‪108‬‬
‫באופן‬
‫רשמי‬
‫מודעים‬
‫היה‬
‫‪ш.‬‬
‫‪.‬‬
‫—‬
‫יגיע‬
‫כבד‬
‫לוורשה‬
‫למסקגה‪,‬‬
‫לא‬
‫עיני‬
‫בזמן‬
‫שהכווגה‬
‫אליהם‬
‫מהגיטו‬
‫בכתובת‬
‫שהיה‬
‫הגעתו‬
‫על‬
‫על‬
‫מה‬
‫גותרו‬
‫״טרגספורט‬
‫למזרח״‪! .‬‬
‫ברם‪,‬‬
‫מדובר‪,‬‬
‫עוכב‬
‫שבו‬
‫יהודי‬
‫הקרון‪.‬‬
‫על‬
‫הגיטו‪,‬‬
‫רשת‬
‫הרכבות‬
‫זה‬
‫לוורשה‬
‫טרנספורט‬
‫להסתמך‪.‬‬
‫למחנה‬
‫ההשמדה‬
‫מטרנספורט‬
‫המגורשים‪,‬‬
‫יקיריהם‪,‬‬
‫ב״דואר״‬
‫מטרזייג־‬
‫‪5‬‬
‫מוטל‬
‫ש ל‬
‫‪B V‬‬
‫אמנם‪:‬‬
‫שהטרנספורט‪,‬‬
‫קרובי‬
‫לגורל‬
‫נמסר‬
‫אנשים‬
‫לעומס‪,‬‬
‫אפוא‬
‫‪6‬‬
‫את‬
‫ש ל‬
‫מטרזיינשטאט‬
‫מכתבים‬
‫תושבי‬
‫על‬
‫כי‬
‫ספטמבר‬
‫מהגיטו‪.‬‬
‫היא‬
‫שגרמה‬
‫טרגםפורט‬
‫מ־‪,18.10.1942‬‬
‫אפשרות‬
‫נוספים‬
‫מכתבים‪,‬‬
‫לוע‪,‬‬
‫זה‬
‫טרבליגקה‪,‬‬
‫כל‬
‫שנשארו‬
‫באמצעות‬
‫ניצולים‪.‬״‬
‫בסרזייגשסאס‪.‬‬
‫מכתבים‬
‫מ״טעם״‪,‬‬
‫הגרמגי‪.‬‬
‫מהטרנםפורט‬
‫שכן‬
‫‪,BY‬‬
‫מכתבים‬
‫של‬
‫‪(1943‬‬
‫שהגיעו‬
‫של‬
‫שתכנם‬
‫כאלה‬
‫הביא‬
‫מועברים‬
‫לבין‬
‫מכתבי‬
‫התפרסמו‬
‫להרגעה‬
‫מ ל‬
‫ל ל‬
‫היהודים‬
‫ההונאה‬
‫״קשרי‬
‫באושיייץ‬
‫מחדש״(‪ •.‬מ ט ב ע‬
‫שממגו‬
‫שאליו‬
‫הנאצית‬
‫בין‬
‫אסירי‬
‫‪п‬‬
‫גקראו‬
‫יהודי‬
‫בירקגאו‬
‫—‬
‫שולחו‪*.‬׳‬
‫באוקטובר‬
‫‪,1942‬‬
‫לכאורה‬
‫להגיע‬
‫מיועדים‬
‫היו‬
‫כפויים‬
‫לצרכי‬
‫הדואר״‬
‫בטרזיינשטאט‬
‫הדברים‪,‬‬
‫לטרזייגשטאט‬
‫״הרגעה״‬
‫טרזיינשטאט‪,‬‬
‫ה ח ד ש ״ ׳במזרח‪,‬‬
‫מדיניות‬
‫מטרבליגקה‬
‫הפרוטקטוראט‬
‫גיטו‬
‫לידיעת‬
‫)במסגרת‬
‫זה‬
‫כביכול‬
‫של‬
‫במיוחד‬
‫ל ל י‬
‫ה״גיטו‬
‫״יישוב‬
‫שנשלחו‬
‫שגוהג‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫)‪(вив‬‬
‫מיקומו‬
‫הגיע‬
‫המדוייק‬
‫כנאמר‬
‫הגיטו‪.‬‬
‫על‬
‫גוספות‪,‬‬
‫בקביעת‬
‫המשלוחים‬
‫למזרח‬
‫—‬
‫״‬
‫בוורשה‪,‬‬
‫נוסעים‬
‫תבערה‪.‬״‬
‫דופן‪.‬‬
‫המשפחות״‬
‫‪1942‬‬
‫‪2‬‬
‫אם‬
‫הטעייה‬
‫ולהרוויח‬
‫זמן‪,‬‬
‫גמסר‪:‬‬
‫זילל‬
‫היה‬
‫יהודי‬
‫ייתכן‪,‬‬
‫כיומיים‪* .‬‬
‫שהגיעו‬
‫כאש‬
‫שעה‬
‫‪B‬‬
‫‪,3‬‬
‫שהטרגםפורט‬
‫‪1,1988‬‬
‫בדבר‬
‫‪,03.00‬‬
‫אז‪,‬‬
‫בקרב‬
‫מקובל‬
‫ייתכן‪,‬‬
‫יציאתו‬
‫חששותיהם‬
‫זה‪,‬‬
‫הגיעו‬
‫במהירות‪,‬‬
‫היו‬
‫לאחז‬
‫המחנה‬
‫משמעותית‬
‫יוצאת‬
‫של‬
‫את‬
‫טרגספורט‬
‫בדיווח‬
‫הינד‪,‬‬
‫בשעה‬
‫להרגיע‬
‫מפקד‬
‫אם‬
‫ב־‪16.10.1942‬‬
‫טרחו‬
‫״‪17.10.42‬‬
‫איזשהו‬
‫עם‬
‫טרנספורט‬
‫בתגאים‬
‫כדרכם‪,‬‬
‫שלא‬
‫היה זמן‬
‫לספקנותם‬
‫נשלח‬
‫במצוקותיו‬
‫מעמד‬
‫וממשיך‬
‫‪.15‬״‬
‫בדיווחו‪,‬‬
‫בתקופה זו‪.‬‬
‫‪:54392‬‬
‫בטרזיינשטאט‪,‬‬
‫זיידל‬
‫הידוע‪,‬‬
‫דרזדן‬
‫ב־‪15.10.1942‬‬
‫רק‬
‫אישש‪,‬‬
‫עליו‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫ש ל מיגהלת הגיטו‬
‫לעתים‬
‫ד״ד‬
‫לממוגים‬
‫לקבוע‪,‬‬
‫לשעה‬
‫יצא‬
‫את‬
‫היתד‪.‬‬
‫להחזיק‬
‫כנראה‪,‬‬
‫הצעירים‪.‬‬
‫היהודים‪,‬‬
‫ל ב ר ד כיום‪ ,‬מ ה‬
‫]‪[BV‬‬
‫בתחנה‬
‫הם‬
‫בין‬
‫ב״פקודת היום״‬
‫הגיטו‪.‬‬
‫מטרתו‬
‫את‬
‫האחדים‬
‫‪1 6 . 1 0 . 4 2 .‬‬
‫איגגי יכול‬
‫להיות‬
‫אינו‬
‫משתף‬
‫מדווח‬
‫בקרון‬
‫הרווחת‬
‫גיתן‬
‫מסע‬
‫זאת‪,‬‬
‫בגיר‪...‬‬
‫כה‬
‫כפי‬
‫שניתן‪,‬‬
‫לפחות‬
‫ככל‬
‫יכולה‬
‫הוא‬
‫היומיומית‬
‫טרגספורט‬
‫ובלי‬
‫כפי‬
‫מכל‪.‬‬
‫לעומת‬
‫לדעה‬
‫עם‬
‫בגיהול‬
‫זיידל‪,‬‬
‫לא‬
‫הפרטים‬
‫הזקנים‪,‬‬
‫ד״ד‬
‫שהסעיר‬
‫זיידל‪.‬‬
‫את כל‬
‫המידע‬
‫תושביו‪,‬‬
‫המצטבר‬
‫לא ניסה‬
‫אצלו‬
‫אדלשטיין‬
‫שילוחי‬
‫היהודים‬
‫הגיטו‪,‬‬
‫כל• ש כ ן‬
‫ל ב ח ק א ת אמיתותן של שמועות אלה עם‬
‫מ נ ה י ג ם ‪ ,‬י ע ק ב אדלשטיין‪ ,‬מ ע ו נ י י נ י ם‬
‫מ פ ק ד המחנה‪.‬‬
‫״כעבור‬
‫הנראה‬
‫כ מ ה ימים‪,‬‬
‫הזכיר‬
‫שהגיטו‬
‫אדלשטיין‪,‬‬
‫החדש‬
‫כפי‬
‫ב מ ז ר ח יהיה‬
‫בםוסנוביץ‪ ...‬כ י ב ג י ט ו ט ר ז י י נ ש ט א ט ש ו ר ר ת דעה‪ ,‬שהגיטו ה ח ד ש‬
‫נ מ צ א כ ב י כ ו ל ב מ ח נ ה ‪ ,‬ש ש י מ ש ב ע ב ר ל ש ב ו י י מ ל ח מ ה — שצ׳יפיורנו ל י ד‬
‫א ו ס ט ר ו ב ו בווארטאגאו‪.‬״‬
‫מה היה המקור לשמועות א ל ה ?‬
‫יהודי סוסנוביץ ו ב נ ד י ן ש ב א י ז ו ר‬
‫מצב‬
‫זגלמביה‬
‫)מזרח שלזיה ה ע י ל י ת ( ‪ ,‬ה י ה‬
‫ב א ו פ ן יחסי‪ ,‬ת ק י ן י ו ת ר מ ז ה ש ל ש א ר ה ת ו ש ב י ם היהודיים ב ש ט ח י ה ג נ ר ל ־ ג ו ב ר נ מ א ן‬
‫ב מ ש ך ר ו ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש ה ג ר מ ג י ‪ .‬ה צ י ב ו ר היהודי זקף ז א ת ב מ י ד ה ר ב ה ל ז כ ו ת‬
‫מ ד י נ י ו ת ו ו פ ו ע ל ו ש ל מ ש ה מרין‪ ,‬היו״ר ה ת ק י ף ש ל גיטו‪ '.‬סוםנוביץ‪ . ,‬ש נ ו ד ע ו ג ם‬
‫ב פ ר ו ט ק ט ו ר א ט הצ׳כי‪».‬‬
‫נ‬
‫זהו‪ ,‬כ פ י ה נ ר א ה ‪ ,‬ה ר ק ע ל ד ע ה ש ר ו ו ח ה ב ק ר ב היהודים ב ג י ט ו טרזייגשטאט‪ ,‬כי‬
‫ה ם ע ת י ד י ם ל ה י ש ל ח לגיטו ס ו ס נ ו ב י ץ ‪ ,‬א ש ר ה מ ש י ך ל ה ת ק י י ם ע ד ה־‪».1.&1943‬‬
‫הגרמנים‬
‫כמובן‪,‬‬
‫מנגד‪ ,‬השתדלו‪,‬‬
‫לבסס‬
‫את‬
‫‪3‬‬
‫ה ש מ ו ע ו ת ‪ ,‬ש נ פ ו צ ו בין ה י ה ו ד י ם‬
‫ע ל ה״גיטו החדש״‪ ,‬״הדומה״ ל ט ר ז י י ג ש ט א ט ‪.‬‬
‫כ א ש ר הודיע ה א ו פ ט ש ט ו ר מ פ י ה ר ר מ ו ה ס )‪ (M&hs‬ב־‪ ,27.1.1943‬בשמו של אייכמן‪,‬‬
‫חילופי ג ב ר י‬
‫על‬
‫בהנהלת‬
‫גיטו‬
‫נכללה‬
‫טרזיינשטאם‪,‬‬
‫ב ה ו ד ע ה זו‬
‫גוספת‬
‫פעם‬
‫מ ג מ ת הטעייה ל ג ב י קיומו ש ל ״ ה ג י ט ו ה ח ד ש ״ ‪ ,‬ש א ד ל ש ט י י ן מיועד‪ ,‬כביכול‪ ,‬ל נ ה ל ו ‪,‬‬
‫כ ת ח ל י ף ע ל ה ו ר ד ת ו מ ת פ ק י ד יו״ר מ ו ע צ ת ה ז ק נ י ם ב ג י ס ו ל כ ה ו נ ת סגן ש נ י ל י ו ״ ר‬
‫המועצה‪:‬‬
‫״מכיוון‪ ,‬ש נ ש ק ל ת ה ה צ ע ה ל ה ק י ם גיטו ח ד ש ה ד ו מ ה ל ט ר ז י י נ ש ט א ט ‪ ,‬י י ת כ ן‬
‫ש ח י ל ק ח ב ח ש ב ו ן ה א פ ש ר ו ת ל מ ג ו ת א ת א ד ל ש ט י י ן ל מ נ ה ל הגיטו ה ח ד ש ‪ .‬״‬
‫‪21‬‬
‫ו ד ״ ר זיידל ר מ ז ב פ ג י ש ה ז א ח ‪ :‬״ ש ק ר ו ב ל ו ו ד א י ‪ ,‬שהוא י ל ך ע ם אדלשטיין ל ג י ט ו‬
‫החדש״‪.‬־־‬
‫‪2‬‬
‫באשר‬
‫מלחמה‪,‬‬
‫בעח‬
‫ל מ ח ג ה שצ׳יפיורגו ל י ד א ו ם ט ד ו ב ו ב ו ו א ר ט א ג א ו ‪ ,‬ש ש י מ ש ב ע ב ר ל ש ב ו י י‬
‫ס ב י ר ל ה נ י ח ‪ ,‬ש מ ד ו ב ר ב ח י י ל י ה צ ב א ה פ ו ל נ י ‪ ,‬ש נ ש ב ו על ידי ה ג ר מ ג י ם‬
‫פלישתם לפולין ב ס פ ט מ ב ר‬
‫‪ 1939‬ו ש ה ו ע ב ר ו מ ש ם ל מ ק ו ם אחר‪.‬‬
‫‪ 9,866‬יהודים נ ש ל ח ו ‪ ,‬בחודש" א ו ק ט ו ב ר • ‪ , 1 9 4 2‬מ ט ר ז י י י נ ש ט א ט ל מ ח נ ו ח ה ה ש מ ד ה‬
‫ט ר ב ל י נ ק ה ואושוו״ן ו מ ה ם ש ר ד ו ר ק ‪ 30‬א י ש ‪.‬‬
‫‪2 1‬‬
‫ה ש מ ו ע ו ה ה ש ו נ ו ח ‪ ,‬ש ה ג י ע ו ל ט ר ז י י נ ש ט א ט ב ח ו ד ש זה ע ל ג ו ד ל ‪ .‬ה נ ש ל ח י ם ‪ ,‬ע ו ר ר ו‬
‫אמגם‬
‫הששוח כבדים ב ק ר ב היהודים בגיטו‪ ,‬אד ל מ ר ב ה הצער‬
‫להקהות‬
‫חששות‬
‫ההטעייה‬
‫הגרמגיים‬
‫האפשרות‬
‫לעמוד על משמעותו‬
‫אלה‬
‫וליהודים‬
‫האמיתית של‬
‫‪:‬‬
‫הצליחו מאמצי‬
‫בטרזיינשטאט‬
‫ל א היחד‪.‬‬
‫״הגיטו החדש״‪ ,‬ש א ל י ו‬
‫נשלחו‪.‬‬
‫היוצאים ל מ ז ר ח ל א ידעו‪ ,‬כ י זו ד ר כ ם ה א ח ר ו נ ה ו א ל ה ‪ ,‬ש נ ו ח ת ״מוגנים״ ב ג י ט ו ‪,‬‬
‫ל א י כ ל ו להבין‪ ,‬ש ג ם זו ה י ח ה ר ק א ש ל י י ת ו ל ת ק ו פ ה ‪ :‬ק צ ו ב ה ‪. .‬‬
‫‪109‬‬
‫הערות‬
‫נ פ‬
‫י י‬
‫‪.‬ה ה‬
‫ן ‪,‬״‬
‫‪ 1‬פ ר ו ט ו ק ו ל י ש י ב ת ר א ש י ד ‪ .‬־ ם ‪ .‬ם ‪ .‬ב פ ר א ג מ־‪ ,10.10.1941‬ב ר א ש ו ת ם ‪ .‬ם ‪ .‬א ו ב ר ג ר ו פ‬
‫ה י י ד ר י ך ‪ ,‬ר א ש מ ש ט ר ת ה ב ט ח ו ן ו ה ס ‪ .‬ד ‪ , M S ' F R A G 1941 , .‬מ ו צ ג ת‪ 294/‬ב מ ש פ ט א‬
‫‪ .‬ה י ו ע ץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה נ ג ד ‪ .‬א ד ו ל ףא י י כ מ ן ‪ ,‬״ פ ס ק ה ד י ן ו ג ז ר ה י י ן ״ ‪ . ,‬מ ר כ ז‬
‫ד א ד ו ל ף א י י כ מ‬
‫י ר ו ש ל י ם ת ש כ ״ ב ‪ ,‬ע ׳ ‪ • .175‬ה י ו ע ץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה מ‬
‫ה פ ת י ח ה ״ ‪ ,‬מ ר כ ז ה ה ס ב ר ה ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש כ ״ א ‪ ,‬ע ׳ ‪.102‬‬
‫‪ & — 2 5 8 6 — G‬ה ש ו א ה ב ת י ע ו ד ‪ ,‬ב ע ר י כ תי צ ח ק א ר ד ‪,‬י ש ר א ל ג ו ט מ ן ‪ ,‬א ב ר ה ם מ ר ג ל י ו ת ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י ד ו ש ם ‪ ,‬ת ש ל ״ ו ‪ ,‬ע ׳ ‪.200—198‬‬
‫‪ 3‬ב י ק ו ר י ם ב ג י ט ו ט ר ז י י נ ש ט א ט ש ב ה םה ש ת ת פ ו ג ו ר מ י ם ב י ג ל א ו מ י י ם ‪ ,‬ה ת ק י י מ ו ‪:‬‬
‫־ • • א ‪ ,‬ב־‪ 23.6.1944‬ב ה ש ת ת פ ו ת נ צ י ג י מ ש ר ד ה ח ו ץ ו ה צ ל ב ה א ד ו ם ה ר ג י ו כ ן נ צ י ג ה צ ל ב‬
‫״הצלב האדום הבינלאומי ויחסו‬
‫ה א ד ו ם ה ב י נ ל א ו מ י ‪ .‬ל פ ר ט י ם ‪ ,‬ר א המ ‪ .‬ד ב ו ר ז ׳ צ ק י ‪,‬‬
‫ליהודים בארצות הכיבוש הנאצי״‪ ,‬גםיונות הצלה ופעולות הצלה בתקופת השואה‪ ,‬יד ושם‬
‫ת ש ל ״ ו ‪ ,‬ע ׳ ‪.82—75‬‬
‫ב ‪ .‬ב א ב י ב ‪ 1945‬נ ע ר ך ב י ק ו ר נ ו ס ף ש ל נ צ י ג י ה צ ל ב ה א ד ו ם ה ב י ג ל א ו מ י ב ר א ש ו ת ו‬
‫ראהל ‪ .‬רוטקירכן‪ ,‬״לאופיה הציתי של‬
‫ש לד ׳ ׳ ר ד ‪ .‬ל ה נ ר ) ‪ , ( L e h n e r‬ל פ ר ט י ם‬
‫ה ״ ה ג ה ג ה ה ע צ מ י ת ״ ב ט ר ז י י נ ש ט א ט ‪ ,‬ב ש ו ל י ה ה ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ״ ‪ ,‬י ד ו ש ם— ק ו ב ץ מ ח ק ר י ם ‪,‬‬
‫י > ׳ א ‪ ) ,‬ת ש ל ״ ו ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.47—46‬‬
‫‪ 4‬ב־‪ 7.12.1988‬ה ו ע ב ר ה ה ת ע ו ד ה ה ג י ד ו נ ה ‪ ,‬ל ל א ה ג ס פ ח י ם ה מ ו ז כ ר י ם ב ה ‪ ,‬ל א ר כ י ץ י ד‬
‫ו ש ם ) ל ה ל ן — א י ו ״ ש ( ‪ 064/407‬מ ס ׳ ‪ ,7952‬ע ל י ד י מ ר ל י א ו א ו ל מ ן מ א י ט ל י ה ‪ .‬ת ו ד ת י‬
‫ש ה מ צ י א ה ת ע ו ד הז ו ל י ד י ‪.‬‬
‫אסתר ארן‪ ,‬סגנית מנהל ארכיון יד ושם‪ ,‬על‬
‫לגב׳‬
‫‪ 5‬ש מ ו ש ל ד ״ ד ז י י ד ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה ) ‪ , ( L a g e r K o m m a n d a n t‬ב ט ר ז י י נ ש ט א ט‬
‫)‪ ,(6.7.1943—24.11.1941‬א י נ ו מ ו פ י ע ב ת ע ו ד ה ‪ .‬נ י ת ן ל ה נ י ח ש ה ו א מ ח ב ר ה ‪ ,‬ב ה י ו ת ו ק צ י ן‬
‫ ה ם ‪ .‬ס ‪.‬ה י ח י ד ב ט ר ז י י נ ש ט א ט ‪ ,‬ב א ו ת ה ע ת ‪ ,‬ב ע ל ד ר ג ת א ו ב ר ש ט ו ר מ פ י ה ר ר ‪ ,‬כ ד ר ג ת כ ו ת ב‬‫‪ .‬ה ת ע ו ד ה ‪ .‬ב ג ו ס ף ל כ ך ‪ ,‬ד ״ ד ז י י ד ל ‪ ,‬כ מ פ ק דה מ ח נ ה ‪ ,‬ה ו א ש ק י י ם א ת ה מ ג ע י ם ה י ו מ י ו מ י י ם‬
‫קבלת דיווח וכיו״ב(‪ ,‬דהייגו‪ ,‬עם יעקב‬
‫ע ם הנהלת הגיטו )לשם מסירת הוראות‪,‬‬
‫א ד ל ש ט י י ן ‪ ,‬ה י ו ״ ר ה ר א ש ו ן ש ל מ ו ע צ ת ה ז ק ג י ם ב ג י ט ו ט ר ז י ע ש ט א ט )‪—5.12.1941‬‬
‫‪ ,(27.1.1943‬ה מ ת כ ר ב ת ע ו ד ה ‪.‬‬
‫‪ 6‬ב ר י ש א ש ל ה מ ס מ ך ל א מ צ ו י ץ ‪ ,‬כ מ ק ו ב ל ‪ ,‬ה מ כ ו ת ב ‪ ,‬א ל י ו ה ו א ג ו ע ד ‪ .‬א ך ‪ ,‬מ כ י ו ו ןש ב ס י פ א‬
‫מתבקש הנמען להפנותו לידיעת ם‪.‬ם‪ .‬אוברשטומבאגפיהרר אייכמן‪,‬‬
‫‪,‬שלו )בסעיף ‪(П‬‬
‫^ ‪ 4 R S H A‬נ י ת ן ל ה נ י ח ‪ ,‬ש ה מ ס מ ך י ו ע ד ל מ ח ל ק הזו‪.,‬‬
‫ר א ש מ ח ל ק ת ‪IVB‬‬
‫ד ו ת י ו ם ״ ש ל ה מ י ג ה ל ה ע צ מ י ב ט ר ז י י נ ש ט א ט ‪ ,‬מ ס י ‪237 ,236 ,235 ,233 :‬‬
‫‪1‬מ־‪ ;12—19.10.1942‬א י ו ״ ש ‪.064/388‬‬
‫‪ ,12.10.194‬א ג ו ן ר ד ל י ך ‪ ,‬ח י י ם כ א י ל ו ) י ו מ ן מ ג י ט ו ט ר ז י י נ ש ט א ט ‪ ,(1944—1942‬ה ק י ב ו ץ‬
‫ה מ א ו ח ד ‪ ,‬ת ש מ ״ ד ‪ ,‬ע ׳ ‪.129‬‬
‫‪ , 9‬ש ם ‪ ,‬ע ׳ ‪.131‬‬
‫‪ 10‬ש ם ‪ ,‬ע ׳ ‪.132‬‬
‫‪ 11‬ע י ק ר מ א מ צ י ק ב ו צ ת ה מ ח ת ר ת ה צ י ו ג י ת כ ו ו ן ל י צ י ר ת ק ש ר י ם ע ם ק ב ו צ ו ת מ ח ת ר ת י ו ת‬
‫ש מ ח ו ץ ל ג י ט ו כ ד י ל ק ב ל י ד י ע ו ת ע ל ה מ ת ר ח ש ב ע ו ל ם ‪ .‬״ ב מ ר ת ף ב י ת ‪ 404‬ס ו ד ר ה ת ח נ ה‬
‫מרכזית‪ ...‬ורדיו‪ ,‬שהיו מאזינים לו בקביעות״‪ .‬יהודה רזניצנקו‪ ,‬טרזיינשטאט‪ ,‬הוצאת‬
‫מ פ א ״ י ‪ ,‬ת ש ״ ח ‪ ,‬ע ׳ ‪ .134—5‬ר ו ת ב ו ג ד י ‪ ,‬א ד ל ש ט י י ן נ ג ד ה ז מ ן ‪ ,‬ז מ ו ר ה ‪ ,‬ב י ת ן ‪ ,‬מ ו ד ן ‪,‬‬
‫ת ל א ב י ב ‪ ,‬ת ש מ ״ א ‪ ,‬ע ׳ ‪.330‬‬
‫‪ 12‬ע ד ו ת ו י ט ס ל ב ד י א מ ג ט ‪ ,‬ה י ו ע ץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה נ ג ד א ד ו ל ף א י י כ מ ן ‪ ,‬מ ש פ ט א י י כ מ ן ‪,‬‬
‫י ע ת י ו ת ‪ ,‬מ ר כ ז ה ה ס ב ר ה ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש ל ״ ד ‪ ,‬כ ר ך א ׳ ‪ ,‬ע ׳ ‪ ) 621‬ל ה ל ן — מ ש פ ט א י י כ מ ן ‪,‬‬
‫ע ת י ו ת ( ‪.‬‬
‫ק ו ד ת י ו ם ״ מ ס ׳ ‪ 23‬מ־‪ ,20.1.1942‬א י ו ״ ש ‪ 16 .064/386‬י ה ו ד י ם ב ט ר ז י י ג ש ט א ט ‪ ,‬ה ו ד ו‬
‫בהברחת‪ .‬מכתבים לבני משפחותיהם‪ ,‬שגותרו עדיין בפדוטוקטוראט‪ ,‬זאת‬
‫מרצוגם‬
‫שהאמינו לדברתו של קצין גרמני שלא יאוגה להם כ ל רע‪ .‬הם גדוגו למוות‬
‫לאחר‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪110‬‬
‫י ה ר ר‬
‫כ מ ן ‪.‬‬
‫ס ב ר ה ‪,‬‬
‫ג א ו ם‬
‫במשפט‪ ,‬שנערך ללא נוכחותם‪ ,‬בפראג‪ .‬עדות ד׳׳ר זיידל‪ ,‬איו״ש —‪.3TR109‬‬
‫‪ 14‬הסבר זה‪ ,‬שהיה מקובל מאוד ב ק ר ב התושבים בטרזייגשטאט ותרם להרגעת הרוחות‬
‫בגיטו‪ ,‬נמסר לי על ידי מר ארי‪ .‬טרסי‪) .‬עוזרו‪.‬האישי של אדלשטיין בגיטו(‪ ,‬בראיון‬
‫ו שקיימתי עמו ב־‪.28.11.1985‬‬
‫‪ 15‬״פקודת יום״ מס׳ ‪ ,236‬איו״ש ‪.064/388‬‬
‫‪ 16‬עדות ריכארד גלזר‪ ,‬אחד משגי הגיצולים של טרנספורט ‪ , B V‬שיצא ב־‪8.10.1942‬‬
‫מטרזיינשטאט לטרבליגקה‪ .‬מ ק ר ב ‪ 8,000‬איש‪ ,‬שגשלחו לטרבליגקה מטרזייגשטאט‬
‫ב־‪ 5‬משלוחים בין ‪ 5‬ל־‪ 25‬באוקטובר ‪ ,1942‬נותרו רק שני ניצולים אלה‪ .‬יצחק אוד‪,‬‬
‫מיבצע ריינהארד‪ ,‬עם עובד‪ ,‬ת ל אביב‪ ,‬תשמ״ח‪ ,‬ע׳ ‪.182‬‬
‫)להלן —‬
‫‪p.‬‬
‫לדרר‪ ,‬טרזיינשטאט(‪.‬‬
‫‪ 18‬לדוגמה מכתב יעקב אדלשטיין מ־‪ 27.1.1944‬מאושוויץ לטרזיינשטאט‪ ,‬איו״ש ‪.064/90‬‬
‫עדות יהודה בקון‪ ,‬משפט אייכמן‪ ,‬ע ת י ו ת בי‪ ,‬ע׳ ‪.1136 ,1135‬‬
‫‪ 19‬לגי יחיל‪ ,‬השואה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל״ז‪ ,‬כ ר ך אי‪ ,‬ע׳ ‪ ,292—286‬כרך בי‪ ,‬ע׳‪. . . . .631 .,‬‬
‫‪ 20‬בתאריך זה התקיימה האקציה האחרוגה‪ ,‬שהביאה ולחיסול' גיטו סוםגוביץ‪ .‬ד ״ ך ק ר מ י ש ‪,‬‬
‫‪ ,Akcja‬לוח ימי זכרת לקהילות ישראל בתפוצות הגולה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ״א‪ ,‬חלק ‪,1‬‬
‫־‬
‫־‬
‫ע׳ ‪.LX‬‬
‫‪21‬איו״ש‪.3—TR1239 ,‬‬
‫\‬
‫‪.‬‬
‫‪ 22‬שם־ ‪.‬‬
‫‪ 23‬ב־‪ 2640.1942‬יצא טרגספורט ‪ BY‬מטדזייגשטאט לאושוויץ ובו ‪ . 1,866‬איש )במקום‬
‫‪ ,2,000‬שאמורים היו להיות בו‪ ,‬כדי להשלים ל־‪ 10,006‬א ת מכסת המגורשים‪ ,‬שהטילו‬
‫הגרמגים על הגיטו באוקטובר ‪ ,(1942‬מסרנספורט זה ניצלו ‪ 28‬איש‪ .‬לדרר‪ ,‬טרזייגשטאט‪,‬‬
‫ע׳ ‪ .223‬ראה‪ ,‬הערה ‪ 16‬לעיל‪ ,‬ע ל ‪ 2‬ניצולים נוספים‪ ,‬׳מטרבליגקד‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪111‬‬
‫ה ת ע ו ד ה‬
‫‪28.10.1942‬‬
‫‪.‬טרזיינשטאט‪,‬‬
‫סוד‪:‬‬
‫מדינה‪.‬‬
‫‪,I‬‬
‫ה ר ש ו מ ו ת‬
‫הנדון‪:‬‬
‫הראשונה‬
‫במחצית‬
‫טרזיינשטאט‬
‫שמועה‪,‬‬
‫פשטה‬
‫שלטונות‬
‫גרמניים‬
‫ושהנוסעים‬
‫גיסיתי‬
‫להוכיח‬
‫היתה‬
‫על‬
‫כוונתנו‪,‬‬
‫ולחסוך‬
‫כמה‬
‫בםוםגוביץ‬
‫אז‬
‫ימים‪,‬‬
‫לי‬
‫המצ״ב‬
‫עד‬
‫היה‬
‫צורך‬
‫כל‬
‫יש‬
‫הזכיר‬
‫על‬
‫לי‬
‫פרטים‬
‫כך‬
‫הערה‪.‬‬
‫שצ׳יפיורגו‬
‫כתובת‬
‫ל ל‬
‫—‬
‫״‪17.10.42‬‬
‫שעה‬
‫‪,3‬‬
‫בווארשה‪,‬‬
‫‪B‬‬
‫‪.‬‬
‫—‬
‫‪V‬‬
‫בגיר‬
‫״‬
‫שהטרנםפורט‬
‫הגיע‬
‫כבר‬
‫בדואר‬
‫למסקנה‪,‬‬
‫הגיעו‬
‫משמעותית‬
‫כאש‬
‫‪.II‬‬
‫יגיע‬
‫בקרב‬
‫‪2‬‬
‫האלה‬
‫אפשר‬
‫שאדלשטיין‬
‫שהגיטו‬
‫מהרשום‬
‫יום‬
‫בה‬
‫היה‬
‫גרגע‬
‫החדש‬
‫לאחר‬
‫במחגה‪,‬‬
‫‪112‬‬
‫שאם‬
‫זאת‬
‫להרעיל‬
‫על־ידי‬
‫במזרח‬
‫מסתבר‪,‬‬
‫הגיון‬
‫בזה‪,‬‬
‫והוספתי‪,‬‬
‫מכן‪,‬‬
‫מסר‬
‫כי‬
‫ששימש בעבד‬
‫מזוגם‬
‫את‬
‫ההסבר‬
‫יהיה‬
‫בגיטו‬
‫כפי‬
‫לי‬
‫הזה‪.‬‬
‫הגראה‬
‫אדלשטיין‬
‫טרזייגשטאט‬
‫לשבויי מלחמה‬
‫כפי‬
‫גומעים‬
‫היא‬
‫לוורשה‬
‫בזמן‬
‫שהכוונה‬
‫מכתבים‬
‫תחילה‪,‬‬
‫יכולה‬
‫נוספים‬
‫הגיטו‪.‬‬
‫הלאה‬
‫לדעה‬
‫כה‬
‫שכן‬
‫פתק‬
‫בלי‬
‫אוכל‬
‫הרווחת‬
‫קצר‪.‬‬
‫להיות‬
‫איגגי‬
‫בין‬
‫יכול‬
‫לשעה‬
‫ובלי‬
‫דרזדן‬
‫מים‪,‬‬
‫היהירים‪,‬‬
‫לקבוע‪,‬‬
‫אם‬
‫‪:54392‬‬
‫טרגםפורט‬
‫שלא‬
‫ייתכן‪,‬‬
‫איזשהו‬
‫יהודי‬
‫כאלה‬
‫‪,BY‬‬
‫שתכנם‬
‫מועברים‬
‫מיד‬
‫הביא‬
‫ל ל‬
‫להרגעה‬
‫במהירות‪,‬‬
‫תבערה‪.‬‬
‫לליעת‬
‫ם‪.‬ם‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫—‬
‫‪.15‬‬
‫מהטרנםפורט‬
‫מכתבים‬
‫—‬
‫בקרון‬
‫אוברשטורמבאנפיהרר‬
‫אייכמן‪,‬‬
‫‪,гущ‬‬
‫‪.RSHA‬‬
‫ס‪.‬ס‪.‬‬
‫לוטה‬
‫מעוכבים‬
‫מחוסרות‬
‫המזרחית‪,‬‬
‫להסיעם‪.‬‬
‫גוספים‪.‬‬
‫שחשבו‬
‫שגרמה‬
‫תושבי‬
‫על־ידי‬
‫בווארטאגאו‪.‬‬
‫ולא‬
‫‪16.10.42‬‬
‫בחזית‬
‫דעה‪ ,‬שהגיטו ה ח ד ש ג מ צ א כביכול‬
‫אוסטרובו‬
‫זקן‬
‫השמועות‬
‫הרושם‪,‬‬
‫אדלשטיין‪,‬‬
‫ועליה‬
‫היהודים‬
‫היוצאים‬
‫אדלשטיין‪,‬‬
‫מכאן‪,‬‬
‫שבגיטו‬
‫נרצחים‪.‬‬
‫התובלה‬
‫לא‬
‫לי‬
‫כמה‬
‫הקיימים‬
‫התובלה‪.‬‬
‫ושיודיע‬
‫הגלויה‬
‫שוררת‬
‫כי‬
‫באמצעי‬
‫כעבור‬
‫את‬
‫קשיי‬
‫הודיע‬
‫זקנימ‬
‫שהטרנספורטים‪,‬‬
‫לאדלשטיין‬
‫שהצבעתי‬
‫‪:‬‬
‫של‬
‫טדנפפורטימ‬
‫אוקטובר‬
‫של‬
‫למזרח‬
‫אוברשטורמפיהרר‬
!Theresienstadt, den '28.0kt'.i9<k1.
Er.1fa‫־‬.v1/1 - 2/42 ass.
Betrifft: . Alterstransporte nach dea Osten.
X.
II.
Ver-.erx:
In der ersten Oktoberhalfte teilte E i r d e r JudenSlteste
Edeist'eih jiit.iit Ghetto Theresienstadt ginse das Gerucht,
die von bier abgefertigten Transporte warden unterwegs
von deutschen Behorden sufgehalten una die Transportteilsehmer erinordet'cerden.
Ich habe Edelstein das Sixmlose dieses Geruchtes in der
Porn nachzu-.veisen versucht,class ich euf die in 2usu:3enhan;; s i t der Versor^ung der ustfront bestehenden Transports c h w i e r i s £ e i t e n himvies und erkl&rte.v.enn dies be&bsichtigt
sei,v.‫־‬are ein Abtranspcrtierc-n nicht notv.‫־‬endis.Uan i:onnte ja
ins L.ssen Gift seben und warde so noch Transports ttel einsparen.Ich habe den Siadruck.&iss Sdc-lsteic durch diese Barsteilung beruhist i s t .
Kinige Tage spater arv.'ahnte -delctein, das nc-ue Ghe rto i a
O g z e z . fiirde sich in Sosnov.it‫' ״‬oefiades.£r surde s i r j'edoch
nooh naiier Besoheid geben.An -age dnrnach uberg^:> er n i r
die in der Adage beigefu.jte Karte mis dec anlie-cnder. V'erceri:.S0=it ist • i z . 1ih.es to Theresienstadt die i:eira!r:g: iverbrei- •'
tet, dt's neue She :to befande sich. im ehenaiijen iCrie^s.jefan^eceslbger Sczypiorno bc-i• Osirow^/'.varthe^-u.- .
Eine ureideinschrif t - nicht v.ie ursprUnjiic:: geneint.ein
Settel - i n Sagen Dresden 5*392 "17.lo.1^4-;,‫ צ‬Uhr-ia ffiupschau;
fairer: weiter chne Essen, okne i.asser,Transport 3v 16.10.1ЬЫ"
giht Aalsss sur Ansicht aater den Juden, dass dies nicht scii—
nen konnte.da ein Transport in der iursen. Zeit nicht-in Warschau sein kohnte.Ob ein Jude schon daraafgei:0:1=en, dass dies
bes-er ‫ע‬1 Uhr heissen soll.kann ich nicht fes^stellen..
aUt der Post eingetroffen sind reiters
3riefe aus den Trans. port Bvidcren Iab.lt vrese&elich sur SeruhigEisg der -Ghettoinsassen beigetr&ges hat.Derlei Schrifzstucke gehen ja v.‫־‬ie ein
La-jifeuer von Hand su Hand.
SS-Obersturabannfiihrer E i с h s a n n,2SHA XV 3
Bicte и ‫־‬
gen:-
ttiirnfuhrer.
/
nit der
‫יצחק גרינפלד‬
‫ה א י ט ל ק י ת‬
‫ה פ ל י ש ה‬
‫ל א ת י ו פ י ה‬
‫ו ה פ ל ש י ם‬
‫השתתפות יהודי אתיופיה !מלחמה‬
‫א‪ .‬מצב המחקר‬
‫לרשותם ש ל חוקרי מ ל ח מ ת ה פ ל י ש ה ש ל איטליה לאתיופיה עומד ת י ע ל מ צ ל ם‬
‫ש ל ה ת ו ק ף ו ש ל ה נ ת ק ף ‪ .‬נ י ת ן כ א ן ל ה ו ס י ף מ ק ו ר ו ת אחרים‪ ,‬ב י נ ל א ו מ י י ם ‪ ,‬ו ע ד ו י ו ת‬
‫ש ל ה מ ש ת ת פ י ם ב נ ע ש ה ו ש ל א ל ה ‪ ,‬א ש ר ע ק ב ו א ח ר מ ה ל ך ה ד ב ר י ם ‪ ,‬ע ת ו נ א י ם וכד׳‪.‬‬
‫א מ נ ם ג ם מ צ ד זה נ ש מ ע ו ע ל ל פ נ י ע ש ר י ם ש נ ה ט ע נ ו ת ‪ ,‬שאין ה א ר כ י ו נ י ם ב א י ט ל י ה‬
‫ובאתיופיה‬
‫מספקים הרבה חומר ושלא גכתבו תולדות ההתגגדות האתיופית מן‬
‫השגים ‪ ,1941—1938‬ח ת מ ס פ ר י ם ב ו ד ד י ם ושטחיים ב א מ ה ר י ת ו כ ר ע ל ה נ ו ש א *‬
‫א ו ל ם כ ל ז ה ל א נ י ת ן ל ה ש ו ו ת ע ם ה מ צ ב בנידון א צ ל יהודי א ת י ו פ י ה ‪.‬‬
‫יהודי‬
‫אתיופיה‬
‫השתתפו‬
‫ב מ ל ח מ ה ז ו הן‬
‫כמגוייסים‬
‫כשאר‬
‫אזרחי‬
‫הממלכה‬
‫ו ל פ י גוהגי א ר ץ זו‪ ,‬ה ן כ מ ת ג ד ב י ם ב ש ל ב ז ה ‪ .‬א ו א ח ר ש ל מ ל ח מ ת ־ ה כ י ב ו ש ו ש ל‬
‫מלחמת־השיחרור‪ ,‬ש ה ת נ ה ל ה כ מ ע ט ב כ ל שלבי ת ק ו פ ת השלסון הזר בפגים המדינה‪.‬‬
‫א ב ל בנושא שלנו אגחגו מ ח ו ס ר י ם כ ל תיעוד רשמי‪ .‬ג ם מ ן ה צ ד ה״רשמי״ של‬
‫הפלשים‬
‫ע צ מ ם ל א ק י י ם ח ו מ ר כ ז ה ‪ ,‬כ י ה ו א ל א ה י ה קיים‬
‫בכלל )עדת‬
‫בית‬
‫ישראל‪ ,‬כ פ י ש ל ו ע ל נ ו כיום‪ ,‬ה י ת ה ל פ ח ו ת ב מ א ה והחמישים ה ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ‪,‬‬
‫געדרת‬
‫גציגות כ ל פ י ה ש ל ט ו ג ו ת ה מ ר כ ז י י ם ( ‪ .‬ג ם העדים‪ ,‬ל צ ע ר נ ו ‪ ,‬א י נ ם ל צ י ד נ ו ‪.‬‬
‫ה מ ע ט ‪ ,‬שידעו — ב ק ש ר ל ב י ת ־ ה ס פ ר ב א ד י ם א ב ב ה ‪ — ,‬ג מ ס ר ל ח ו ק ר י ת ו ל ד ו ת יהודי‬
‫אתיופיה ופורסם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מכאן נ ב ע הצורך ל ח פ ש א ח ר נתונים נוספים ולקלוט אותם ממקורות אחרים‪.‬‬
‫מ ק ו ר א ח ד ה ת ג ל ה מ ן ה צ ד ה ב ל ת י ־ צ פ ו י ‪ ,‬והוא ה ד י ן ־ ו ח ש ב ו ן ש ל ע ו ר ך ־ ה ר י ן ק‪.‬א‪.‬‬
‫ויטרבו* על מסעו‬
‫לחבש‬
‫ב ש נ י ם ‪ 41937—1936‬מ ק ו ר ש נ י מ ה ו ו ה‬
‫ההתכתבות‬
‫* עו״ד קרלו אלברטו ויטרבו נשלח בשנים ‪ 1937—1936‬לחבש מטעם ועד הקהילות‬
‫היהודיות באיטליה ל ב ת ק א ת מ צ ב יהודי אתיופיה ובעיותיהם ולארגן שתי קהילות‬
‫יהודיות במושבה האיטלקית החדשה‪ .‬באדים־אבבה ת ד ל ו ה ‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫של תאמרוז עמנואל•* עם ד״ר פיטלוביץ*** לאורך השנים ההן‪.‬‬
‫הן במלחמה נגד הפולש‪ ,‬הן בשנות הכיבוש‪ ,‬שילמו הפלשים את מחיר הדמים‬
‫‪.‬כשאר עמי הארץ‪ .‬על הלק ממנו ידוע לנו וחלקו האחר נעלם מידיעתנו בשל‬
‫הסיבות שהובאו לעיל‪.‬‬
‫ובהזדמנות זו‪ ,‬מה היד‪ .‬עם השתתפות היהודים בצד האיטלקי במלחמה ? דומני‪,‬‬
‫שלאחר מלחמת העולם השניה ירדה דממה על נושא זה מן הצד היהודי‪ .‬אף‬
‫על פי כן‪ ,‬ל ו ע לנו על השתתפות ערה מצידם במלחמה זו ותגובת השלטונות‬
‫על כך‪ .‬אחד החוקרים כותב‪ ,‬שרבים מבין יהודי איטליה הופיעו אז בתור‬
‫מתנדבים‪ ,‬ועל מנת לסייע להם בענייני דת‪ ,‬הוקמה ״רבנות צבאית״‪ ,‬שכללה‬
‫שלושה כוהני־דת צבאיים‪*.‬‬
‫הסטאטוס הצבאי של הפלשים עד הכיבוש האיטלקי‬
‫‪л‬‬
‫הפלשים איבדו את שארית עצמאותם המדינית בתחילת המאה השבע־עשרה‪.‬‬
‫לאחר מאות שנים של מלחמות עם מלכי חבש יצא להם מוניסין של לוחמים‪.‬‬
‫בתקופת גונדר‪ ,‬שבאה לאחר מכן‪ ,‬הם שירתו בחילות הקיסרים והשתתפו במלחמו­‬
‫תיהם‪ .‬לדברי קווירין‪ ,‬הוענקו להם תארים ואדמות במסגרת נסיונות השליטים‬
‫להכלילם בצורה יותר הדוקה במבנה השיגרתי של החברה הקיימת‪ .‬לדברי‬
‫החוקר האמריקני‪ ,‬לא היו נסיונות של התקוממות מצלם של יהודי הארץ‬
‫למרות התפרקות בוחר‪ ,‬של הקיסרות בתקופת הנסיכים‪ .‬משתפס תיאודורוס‬
‫השני את השלטון‪ ,‬רק מעטים מביניהם שירתו בצבאו‪ .‬אני גם מסופק מאוד‪ ,‬אם‬
‫בשנות שלטונו של יוהנס הרביעי )‪ (1889—1872‬שירתו הפלשים מרצונם הטוב‬
‫בצבאו ואם בכלל‪ ,‬והסיבה לכך בקנאותו היוצאת דופן למען הכנסיה האתיופית‪.‬‬
‫את דבריו של קווירין‪ ,‬כי לאחר האסון הלאומי‪ ,‬שפקד את הפלשים בימי‬
‫המלכים הראשונים‪ ,‬דהיינו לאחר סוסניוס )‪ ,(1632—1607‬שירתו הפלשים ביחידות‬
‫צבאיות נפרדות‪ ,‬ולדעתו הם באו לצבא בהתנדבות‪ ,‬כשלא ניכפה עליהם להמיר‬
‫את דתם ‪ — 9‬ניתן לקבל במידה מםויימת של ספק‪ .‬אמנם‪ ,‬כידוע‪ ,‬משקיבל‬
‫פאסילדס לידיו את השלטון אחר אביו‪ ,‬שלא ידע מעצור במדיניות הקתוליזציד‪.‬‬
‫הפרועה שלו‪ ,‬עמדה לפניו בעיה קשה מאוד של פיוס דעת הקהל דאז ובראש‬
‫וראשונה של הכנסיה המקומית והוא הפעיל ליברליזציה מסויימת בפנים‬
‫ארצו‪ .‬קשה לקבל את הדעה‪ ,‬שהפלשים‪ ,‬המוכים והנשברים‪ ,‬אכן באו מרצונם‬
‫הטוב לשרת בצבא מדכאיהם‪ ,‬אפילו בתנאי חופש הדת‪ ,‬היחסי כמובן‪ .‬ההתאוששות‬
‫מצלם לא באה מיד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בני בית ישראל‪. ,‬לדעתי‪ ,‬לא שרתו כ ל ל ה עצמאית בצבא האתיופי‪ .‬שעה‬
‫‪:‬‬
‫*« תאמרת עמנואל‪ ,‬אחד משני הצעירים‪ ,‬בני העדה היהלית באתיופיה‪ ,‬שהדייר פייטלוביץ׳‬
‫הביא עמו לאירופה לאחר מסעו הראשון לאתיופיה בשנים ‪ .1905—1904‬היה ממייסדיו‬
‫של בית הספד י היהודי בבירה האתיופית ומנהלו‪.‬‬
‫*** ד״ד יעקב נח פיזטלוביץ׳‪ ,‬המכונה אבי ״הפלשים״‪ ,‬ביקר באתיופיה לראשונה בשנים‬
‫״ "‪ 1905—1904‬ובעקביות ביקורו עודר את בעיית יהודי חבש בעולם‪..‬‬
‫‪115‬‬
‫שהיו עצמאיים במידה זו או אחרת‪ ,‬הם נלחמו בדרך כלל בצבא האתיופי‪ ,‬חוץ‬
‫ממקרים של שיתוף פעולה של מפקדים מסויימים שלהם‪.‬‬
‫אחד מגדולי האתיופיסטים בתהילת המאה הנוכחית מפרש במילונו האמהרי‬
‫את השם ‪ Kayla‬בתור ״חיילים־שכירים פלשים בשירות המלך פאסילדס״‪».‬נ‬
‫אף י על פי כן מעגייגת השאלה‪ ,‬האם שגים ספורות בלבד לאחר השואה שפקדה‬
‫אותם‪ ,‬גוייסו או התגייסו יהודים אלה אל צבא המלך מרצוגם הטוב‪ .‬ושאלה‬
‫גוספת‪ ,‬שאין תשובה עליה בגלל היעדר תיעוד היסטורי‪ :‬מה היתד‪ ,‬בשנים הללו‬
‫התייחסות רוב השבמ אל התופעה של גוכחות פלשים בחילותיו של המלך הנוצרי‪.‬‬
‫עדות מעניינת מאמצע המאה ה־‪ ,19‬עדיין בתקופת הנסיכים‪ ,‬אנחנו מוצאים‬
‫אצל אנסואן ד׳אבאדי‪ .‬אם־כן בשנת ‪ 1845‬הוא דיווח‪ ,‬שנוסף על קוארה‪ ,‬הרי‬
‫שבדמביה‪ ,‬בארמציהו‪ ,‬בםגדה ובוולקיית היה מספרם של הפלשים כל כך גדול‪,‬‬
‫עד שהם היוו את מחצית הצבא‪.‬״ חבל שאין בידינו חומר בדוק בנושא מתקופת‬
‫מנליך השני‪ .‬לדברי עתיות מפי יהודי אתיופיה‪ ,‬אכן לקח הקיסר את היהודים‪,‬‬
‫ילידי הארץ‪ ,‬לצבאו ופיזר אותם ביחידות שונות‪ ,‬כשהוא עושה זאת במחשבה‬
‫תחילה‪.‬‬
‫‪л‬‬
‫מ ק ו מ ם של‬
‫הפלשים בתכניותיו‬
‫הצבאיות של‬
‫הילה‬
‫סלאסי‬
‫בצבא ארצו‪,‬‬
‫עלו על סדר‬
‫כשהוא קיווה‪,‬‬
‫אבבה לתרום‬
‫לא מעם נכתב על נםיונותיו של הילה סלאסי להכניס שינויים‬
‫כדי לעדכן אותו ברוח הזמן‪ .‬זמן קצר לפני הפלישה האיטלקית‬
‫היום תכניותיו להביא גם צעירים מבין הפלשים לתוך מסגרת זו‪,‬‬
‫שהם יוכלו תוך לימודיהם בחוץ לארץ או בבית־הספר באדיס‬
‫את חלקם במאמציו בכיוון זה‪.‬‬
‫ב־‪ 30‬במארס ‪ 1935‬התקבל תאמרת עמנואל אצל הקיסר‪ .‬תאמרת נשאל על‬
‫ית‪ ,‬אם יש בין תלמידיו צעיר השולט בשפה הגרמנית במידה מספקת‪ ,‬שיהיה‬
‫אפשר לשלוח אותו לגרמגיה ללמוד לימודים צבאיים‪ .‬תאמרת השיב לו‪ ,‬שיש‬
‫לו תלמיתם יודעי גרמנית‪ ,‬אך לעומת זאת אין ביגיהם כאלה השואפים להשתלב‬
‫בצבא‪ .‬שלא על דעת תאמרת‪ ,‬גשלח אחד התלמיתם האלה ללמוד בגרמניה‬
‫והוא פנה אל תאמרת מברלין על מנת לבקש מן הקיסר מעגק של אלפיים מארקים‬
‫גרמניים‪ ,‬כדי להתקדם במגמת הטייס‪ .‬הנגוס מצידו הודיע‪ ,‬שאם הנער‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫מוכן לכך‪ ,‬כסף לא יחסר בשביל משרה זו‪ ,‬בתנאי שקודם יאשר את רצוגו‬
‫להשתתף בקורסים מסוג זה‪ .‬ולד גיורגיס ולד יוהנס )‪Waida Giyorgis Waida‬‬
‫‪ ,(Yohannes‬מזכירו של הקיסר‪ ,‬שגכח בזמן השיחה‪ ,‬הביא בחשבון גם את‬
‫יוגה בוגלה* אלא שתאמרת היה זקוק לו בתור עוזר‪ .‬תאמרת גתן להבין בצורה‬
‫חד־משמעית‪ ,‬שאמנם הוא זקוק ליונה‪ ,‬אבל הוא מוכן להקריב את הקרבן ולהסתדר‬
‫בלעתו‪ ,‬בתנאים ‪.‬שהילה סלאסי יבקש אותו‪ .‬מפיטלוביץ‪ .‬הקיסר הורה מיד לולד‬
‫גיורגיס לשוחח עם יונה ולטפל בעניין‪ .‬היות ותשובתו של‪ .‬יונה היתד• זהה‬
‫* י ו נ ה ' מ ג ל ה היה מן הצעירים‪' ,‬שהובא על ידי פייסלוביץ׳ לארץ־ישראל ולאירופה‪.‬‬
‫עם שובו לאתיופיה יי עבד ב ע ל ה בבית־הםפד'באדיס־אבגה‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫עם תשובת תאמרת לשליט‪ ,‬הוחלט לשלוח מברק אל פיטלוביץ‪ .‬יותר פרטים‬
‫לא ידועים לנו ח ת מזה שביום שלישי‪ 2 ,‬באפריל‪ ,‬הודיע ולד גיורגיס לתאמרת‪,‬‬
‫שהטקסט אושר וכבר נשלח באמצעות הרדיו‪.‬״‬
‫מאז עברו שבועות אחדים‪ ,‬ולא ידוע איד נפתרה הבעיה‪ .‬תאמרת הצביע באחד‬
‫ממכתביו על האפשרות‪ ,‬שיכול להיות ואלעזר יירשם בתור טייס )‪pilotta‬‬
‫*‪ aviatore).‬באשר ליונה‪ ,‬תאמרת היה בדעה‪ ,‬שעדיף שיונה יירשם לבית־הםפר‬
‫הצבאי בגרמניה‪ .‬הוא ראה •זאת כדבר מועיל מנקודת ראות של חינוד‪ :‬בבית־‬
‫ספר הוא יוכל לרכוש ידע בלימודי חול‪ ,‬שהיה חסד לו‪ .‬תאמרת לא ראה בזה‬
‫משהו אידיאלי בשביל הקריירה של יוגה‪ .‬וד‪г‬א שואל‪ ,‬האמגם עם תום לימודיו‬
‫של זה בחו״ל לא תבין הממשלה האתיופית מאליה‪ ,‬כפי שקרה• לא פעם בעבר‪,‬‬
‫כי למען התועלת הכללית מוטב לא לכפות עליו את חיי הצבא? תאמרו* חיכה‬
‫למכתב מפיטלוביץ‪ ,‬שייעץ לו בצורה החלטית בגוגע ליוגה‪ *.‬מתכגית זו לא‬
‫יצא דבר‪ .‬אין עדות על כד‪ ,‬שמשהו נעשה בנדון‪ ,‬והמלחמה עמדה על הסף‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המלחמה נגד‬
‫הפולשים‬
‫בתחילת אוקטובר ‪ 1935‬חצו חילות האיטלקים את גבולות אתיופיה מבלי להכריז‬
‫מלחמה‪ .‬על גיוס כללי במדיגה המותקפת הוכרז רק ברגע האחרון‪ ,‬וזאת בגלל‬
‫החשש מצד הקיסר לתת עילה לאיםלקים לצאת למלחמה‪ .‬שגי חוקרים סובייטיים‬
‫מן השגים הללו מביאים מדבריו של מומחה לעגייגי צבא‪ ,‬שבמקרה של מלחמה‬
‫חלה באתיופיה חובת־גיוס על כל הגברים‪ ,‬שגילם נע בין ‪ 15‬ל־‪ 50‬שגה‪.‬‬
‫על כל ראש מחוז היה להביא עימו מה שיותר חיילים‪ .‬הגיוס גםתיים בחודש‬
‫דצמבר‪ ,‬רק לאחר חודשיים של קרבות‪.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬שהצבא האיטלקי כלל בחזית גם גדודים של חיילים ילידים‪ ,‬שגוייסו‬
‫באריתריאד‪ ,‬וכר‪ .‬אחר־כד התברר‪ ,‬שלא תמיד‪ -‬ניתן היה לסמזך על חיילים אלה‪,‬‬
‫כי הם גלחמו גגד האתיופים בחוםר־רצון‪ ,‬ולפעמים אף עברו לצלם‪.‬‬
‫צויין לעיל‪ ,‬שבין המתנדבים בצבאות האימלקיים היה מספר גיכר של יהודים‪.‬‬
‫מספרם הגדול של יחלים בצבא האיטלקי הביא ל ל י כד‪ ,‬שבמארם ‪ 1936‬הקציב‬
‫מושל אריתריאה סכום של ‪ 150,000‬לירות עבור בית כגסת באסמרה‪ ,‬שישרת‬
‫את צרכיהם הדתיים־ וכן את אלה של התושבים ח ל ל י י ם במקום‪.‬‬
‫בסוף גובמבר ‪ 19<35‬מדווח תאמרת על שישה מתלמליו‪ ,‬בגי ‪ 18‬ועד ‪,25‬‬
‫שבעבר למדו במערב־אירופה‪ ,‬ועלי מעשיהם""כעת"‪:‬‬
‫‪ (1‬אחד מהם הל‪ .‬מיועד לשרת בצבא האתיופי בצפון בתור חייל גוסף‬
‫על תפקידו כמתורגמן בשביל קצינים מאירופה‪ ,‬שנמצאו בשירות המדינה לצודד‬
‫הדרכה צבאית;‬
‫‪ (2‬שגי יצא לפגי שבועות אחדים לצפון בתור מתורגמן לרופאים של הצלב‬
‫האדום האתיופי;‬
‫‪ (3‬שלישי עמד לצאת ת ל ימים מעטים עם החיילים המקלענים אל המסה‬
‫הכללי של הקיסר;‬
‫‪4‬־‪ (5‬שגייס גועדו לצאת דרומה‪ ,‬לדעתו של תאמרת‪ ,‬גם־כן בתור מקלענים‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪117‬‬
‫תחת פיקודו של דג׳זמץ׳ )‪) (dagazmac‬תואר בכיר בחברה האתיופית(;‬
‫‪ (6‬והשישי עמד לשרת כפקיד במיגהל )בחזית( של הספקה צבאית‪.‬‬
‫לפי עדותו‪ ,‬פלשים‪ ,‬שהתגוררו בפני הארץ‪ ,‬יצאו כבר וכן עמדו לצאת‬
‫למלחמה‪ .‬הוא היה עסוק באותו זמן בהכגת רשימה של אלה )איגגי בטוח‪ ,‬אם‬
‫הכוונה לכל אוכלוסיית הפלשים במדיגה; מתקבל על הדעת‪ ,‬שמדובר בתלמידיו‬
‫לשעבר‪ ,‬שעבדו בתור מורים בבתי־ספר לפלשים בפנים הארץ(‪.‬‬
‫ויםרבו מעיר‪ ,‬שלמלחמה היו השפעות משלה על בית־ הספר באדים אבבה‪,‬‬
‫וכותב‪ ,‬ששני חניכים מבין המבוגרים יותר גוייסו לצלב האדום האתיופי‪ ,‬ועם‬
‫תום הקרבות חזרו בריאים ושלמים אל בית־הספר על אף הסכנות‪ ,‬שארבו‬
‫להם‪ !.‬לדעתי‪ ,‬הכוונה היא ליונה ולאלעזר‪ ,‬ששימשו מורים בבית־הםפר‪.‬‬
‫בקשר לגיוסם של יהודי אתיופיה והשתתפותם במלחמה יש בלינו עדות מפיו‬
‫של אחד‪.‬מן המפקדים הבכירים של‪ :‬הצבא האתיופי הלוחם‪ ,‬והוא זעיץ׳ אילו ברו‬
‫)‪ *,(Dagac Ayyaiew. Вегги‬אשר עם כיבושה של חבש שיתף פעולה עם‬
‫האיםלקים‪ .‬עם תחילת הכיבוש נמצא תחת שלסונו חלק ניכר מן הפלשים בחבש‪.‬‬
‫העו״ד ויטרבו‪ ,‬שהגיע לחבש חודשים ספורים לאחר כיבושה מטעם איחוד קהילות‬
‫ישראל באיטליה‪ ,‬הופנה אליו על ל י הצמרת האיטלקית המקומית‪.‬‬
‫על שאלתו של ויטרבו‪ ,‬האם בימי הפלישה גגרמו לפלשים נזקים ואבלות‪,‬‬
‫הוא ענה‪ ,‬שלא נגרם להם כל נזק במלחמה‪ ?.‬גם במכתב‪ ,‬שנכתב בחודש מסכרם‬
‫)‪ (maskaram‬שנת ‪ 1929‬לפי הלוח האתיופי — חודש ספטמבר‪/‬אוקטובר‪1936.‬‬
‫בהתאם ללוח הכללי — על ידי נכבדי הפלשים אל תאמרת‪ ,‬הם הביאו לידיעתו‪,‬‬
‫בין שאר הדברים‪ ,‬כי אף אחד מהם לא מת במלחמה‪.‬‬
‫‪ .‬במלחמה גגד הפולשים האיטלקיים השתתפו מן הצד‪ ,‬האתיופי לא רק יהודים‬
‫ילידי המקום‪ .‬מן המועט שלוע לנו בנושא‪ ,‬הרי בימים הראשונים של ‪.‬המלחמה‬
‫אנו נתקלים ביהודי‪ ,‬קצין בצבא הקיסר‪ ,‬שמוצאו מ‪...‬ווילנה‪ .‬שמו היה אברהם‬
‫זגורסקי‪ ,‬סרן בחיל־ המשמר של הקיסר והוא שירת בחזית הצפון תחת פיקודו‬
‫הוא הגיע עד הנה בנדודיו ‪.‬מעיר‬
‫של סיום מנגשה) *‪SeyyumMangasa).‬‬
‫הולדתו דרך פאריס‪ ,‬שירת בלגיון־הזרים‪ .‬וכר‪.‬‬
‫כחדשיים לאחר תחילת הפלישה מדווח‪ ,‬תאמרת‪ ,‬כי הפלשים נוטלים חלק בכל‬
‫קרבן‪ ,‬שהמלחמה תובעת והם עוזרים ללוחמים‪ ,‬בםפקם להם ‪.‬מזון וכדי‪ .‬הוא‬
‫שולל את הצעת הנמען‪ ,‬שאליו הופנו דברים אלה‪ ,‬שהפלשים יארגנו שירות‬
‫תברואה ורואה אותה כבלתי ניתנת לביצוע‪ ,‬כי הדבר דרש הוצאות כספיות‬
‫ואמצעים טכניים‪ ,‬שלא היו בידי הפלשים‪, ,‬בגיגוד למיסיונרים‪ ,‬שנעזרו מאירופה‬
‫והם סיפקו אמבולנסים כסיוע לפצועים‪2».‬‬
‫‪ .‬אין לי אסמכתאות לכך‪ ,‬אבל הערה קצרה בפנקסו־יומנו של פיטלוביץ מיום‬
‫חמישי‪ 3 ,‬באוקטובר ‪ ,1935‬שכנראה‪ ,‬התחילה‪ .‬המלחמה בין חבש לאיטליה‪,‬‬
‫וכן בין השאר‪ ,‬״‪ 5‬החבשים )הפלשים( באו לראות אותי״‪ ,‬ולמחרת היום‪ ,‬ב ־‪,4.10.35‬‬
‫״חבשי)פלשי( אחר בא לראות אותי'׳‪ — **,‬הביאה אותי ל ל י מחשבה על האפשרות‪,‬‬
‫שאלה היו אז בארץ־ישראל אגב מילוי תפקיד מטעם ארצם )אינני רואה כל‬
‫הסבר אחר לנוכחותם אז שם‪ ,‬כי בשנות השלושים לא הביא פיטלוביץ צעירים‬
‫‪20,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫* צורה ‪.‬מקוצרת של התואר דגזיץ׳‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫מבין הפלשים אל‪.‬ארץרישראל^עשרק‪.:‬אחד • מהם •נשאר ‪ ж‬בארץ(‪ ^.‬י ‪4‬׳ ״יי‪-‬‬
‫בשיחה שהוכינו לעיל ושהתקיימה • בין‪ :‬ויטרבו לאתיופי רםלהמעלה •בנוכחות‬
‫תאמרת‪ ,‬סיפר אילו בדו‪ ,‬שבמשלוח הצבאי שלו ושהוא פיקד‪.‬עליו בדיה‪(Baya)-‬‬
‫ובבגמדר )‪ (Bagemder‬נגד הראס גוגםה ולי )‪ ,(Gugsa Wale‬השתתפו'גם‬
‫פלשים רבים‪ ,‬אלא שהפעם הוא שיחרר מן הכתת )‪ — (ketat‬גיוס ‪ ~ -‬אנשי‪:‬דת‪,‬‬
‫איכרים ובעלי־מלאכה‪ ,‬וכתוצאה מכך שוחרר חלקם הגמל של הפלשים‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫על סמך הוראתו האישית השתתף במלחמה פלשי אחד בלבד‪ .‬הוא ידע לתקן‬
‫מקלעים ושירת בחיל המשמר שלו‪ .‬אילו ברו אמנם ראה במחנה ‪,‬כמה פלשים‬
‫נוספים‪ ,‬לא רבים‪ ,‬תחת פיקודו של אחד מסגניו‪ ,‬אבל כדברי עדותו‪ ,‬כולם שבו‬
‫בריאים ושלמים‪ .‬גוצרים או פלשים‪ ,‬שלא גכללו בתוך הכתת‪-,‬אולם היו ברשותם‬
‫רובים* היו• חייבים'יחד עם החיילים הסדירים שבמילואים לגקוט אמצעים הדרושים‬
‫למען הסדר הטוב של הארץ‪ ,‬בפיקודו של בנו של אילו ברו‪.‬״‬
‫הוא הוסיף‪ ,‬שהכווגה הראשוגה היתה להתאסף באיזור סתית )‪ <(Satit‬והם‬
‫אכן יצאו לאורך החכזי )‪ (таиаге‬בכיוון ולקיית )‪ — (Waiqayt‬סתיו‪ /‬אלא‬
‫שלאחר מכן נצטוו על ידי הקיסר לצעוד בכיוון צפון־מזרח‪ .‬נדרשו ׳מאמצים‬
‫ומהירוח‪ ,‬שהאיכרים והפלשים לא היו רגילים להם‪ .‬אילו ברו הביא• בחשבון‬
‫את הצורך לצעוד במקומות קשים למעבר‪ ,‬לפיכך חזר‪ -‬בו מכוונתו הראשונה‬
‫להורות להחליף לפעמים את החיילים הסדירים על ידי איכרים‪ ,‬פלשים׳ וקבוצות‬
‫אחרות של אנשים‪ ,‬שהיו פחות מחוסנים‪• .‬‬
‫עם חום הקרבוח העקובים מדם‪ ,‬כשאיטליה הכריזה על נצחונה; החלה גם‬
‫השיבה מן החזיחוח‪ .‬בין המשחחפים במלחמה היו גם שני מורים מביח־הספר‬
‫לפלשים באדים אבבה‪ ,‬יונה בוגלח ואלעזר דסחה‪ .‬זמן קצר לאחר כניסת האיטלקים‬
‫לבירת חבש‪ ,‬התחיל היעדר ידיעות עליהם להדאיג אה מנהל ביח־הספר חאמרח‬
‫עמנואל‪ ,‬והוא רצה לארגן חיפושים אחריהם באמצעות פיטלוביץ‪ ,‬ששהה אז‬
‫מ ח ת לגבולות חבש‪ .‬הוא ביקש את עזרתו של מ‪.‬מ‪ .‬מורנו‪ ,‬מן הפקידים האיטלקיים‬
‫הגבוהים באדים אבבה הכבושה‪ ,‬כדי להעביר בסיועו מכחב בגדון אל פיטלוביץ‪.‬‬
‫האיטלקי‪ ,‬שהכיר את חאמרח מלפני הכיבוש‪ ,‬הרגיע אוחו‪.‬‬
‫תוך כך‪ ,‬במוצאי־שבת‪ ,‬כ־‪ 18‬במאי ‪ ,1936‬הופיעו השניים באופן בלתי־צפוי‬
‫בבית־הספר‪ ,‬ששימש‪ ,‬כיח־ע‪ ,‬גם• כפנימיה‪ ,‬מקום מגורים לתלמידים ולמורים‪.‬‬
‫לפי תיאורו של תאמרת הם באו לבושים כדוגמת ותדר )‪ >wattaddar‬תגרי ־)חייל‬
‫בחיל איזור היגדי(‪ ,‬ללא כיסוי ראש ויחפים‪ ,‬פרועי שיעד ולא מגולחים‪ *.‬הם‬
‫סיפרו‪ ,‬שבדרך גסיגתם הגיעו שגיהם אל‪.‬מרטו)יג׳ו( — )‪ — Mario (Yaggu‬מקום‬
‫מגוריו של אביו של אלעזר‪ ,‬הקניאזמץ׳ )תואר( דסתד‪^3)"7‬ג‪,(Qannazmac 1‬‬
‫אבל שם לא התאפשר להם לשהות הרבה זמן‪ ,‬ביוון שתושבי המקום יאיימו לתקוף‬
‫את הקניאזמץ‪.‬׳‪ ,‬בחשדם‪ ,‬שהוא מארח בביתו בעלי הרבה כסף ׳ורובים'ודרשו‬
‫ממנו למסור לידיהם חלק מן הרכוש‪ ,‬שהופקד אצלו‪ .‬על כן עזבו הצעירים את‬
‫הבית ושמו פניהם אל גונדר‪ .‬יחד עם מכר שלהם‪ ,‬רופא ביווני ששירתי בצלב‬
‫האדום האתיופי‪ ,‬התכוונו להמשיך• לשם ‪.‬דרך •דלנתה )‪ .(Deiahta‬בגלל הרופ«‪,‬‬
‫שהיה כמעט‪-‬לחלוטין עירום‪ .‬ויחף * וכתוצאה מזה לא יכול י היה לנוע‪ -,‬הסכימו‬
‫בגיגוד לרצוגם<• להסגיר את עצמם בידי האיטלקים במלריה )‪ ;•(Waidaya‬משם‬
‫הגיעו אל דסי )‪ ,(i>ase‬ושם גלקח הרופא‪-‬בשבי‪ .‬כעבור ימים אחדים^ המשיכו‬
‫‪5‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪119‬‬
‫להתקדם יחד‪ ,‬עם גדוד ממונע בכיוון לאדים ‪,‬אכבה‪ .‬כאשר ועתקפו^בשולה מדד‪,‬‬
‫)‪ (sola Meda‬על ידי מורדים‪ ,‬חלה במסעם‪.‬הפסקה של חמישה ימים‪ ,‬כשבמהלכה‬
‫שדדו המורדים‪.‬חיילים אחדים‪.‬והרגו לא־רבים מהם‪ ,‬ואלעזר נלקח בשבי‪ .‬בטליון‬
‫של אסקרים בסיוע של שגי מטוסים‪ ,‬שהוזעקו מאדים אבבה‪ ,‬שם קץ להתקפה‪.‬‬
‫לבקשתו של יוגה שוחרר אלעזר וחזר אליו‪*.‬‬
‫‪3‬‬
‫ה‪.‬‬
‫פלשיבז‬
‫בתנועת‬
‫המרי‬
‫בדומה להעדר התיעול כהיבסים‪/‬של הנושא שלגו‪ ,‬שגדוגו עד כה‪ ,‬אין אגו‬
‫מוצא?ם תיעור גם על השתתפותם של יהודי חבש בתנועת המרי‪ ,‬שפעלה בדרכים‬
‫שונות לאורך כל‪.‬שנות הכיבוש האיסלקי‪. .‬המסמך היחיד‪ .,‬שהיה ל ו ע לנו עד‬
‫עכשיו‪ .‬בגדון‪ ,‬הוא עדותו‪ .‬של‪ .‬יוגה‪ .‬מגלה על השתתפות מוריו‪,‬ותלמידיו של‬
‫בית־הספד‪ ,,‬באדים אבבה״בכל צורות ההתגגדות לאויב‪ ,‬במלחמה עם האיטלקים‪,‬‬
‫בזמן‪.‬הפלישה וכן בתגועות המרי‪ ?..‬חוקרים‪ ,‬שבמשך השגים גגעו בגושא‪ ,‬הסתמכו‬
‫•על עדותו‪ . •.‬המקורות‪ ,‬שעליהם הסתמכתי‪ ,‬היו גם הם בעיקרם מסביב לצוות‬
‫ולתלמידים‪ ,‬של בית־הספר הנ״ל‪ ,‬נוסף על מעשה הרצח של ‪ (31)32‬יהודים‬
‫כמרבה )‪ ,(Maraba‬מחוז בווגרה )‪ (Wagara‬בין ‪ 120‬האתיופים )ראה ‪,‬להלן(‬
‫מתושבי הסביבה‪ ,‬אשר הוצאו להורג‪. .‬‬
‫‪.‬גיתן‪ .‬לומר‪ ,‬ששגי‪ .‬מאורעות‪ ,‬הקשורים בציבור הפלשים בשגי מקומות שונים‬
‫בארץ‪ ,‬קרו כמעס באותו זמן‪ .‬אחד — שהוזכר זה עתה‪ ,‬והשגי‪ ,‬באךיס־אבבה‪,‬‬
‫גם ‪,‬הוא בתחילת שגת ‪ ,1937‬ללא‪ .‬שגיתן תאריך מדוייק למעשה —‪ .‬הריגתו של‬
‫הקצין‪,‬תגרי‪ ,‬ששרת במסגרת הצבא האיסלקי‪ ,‬על ל י מורה בית־הספר‪ ,‬ראוי‬
‫לציין‪ ,‬ששניים אלה התרחשו בשלב הראשון של הכיבוש האיטלקי בחבש‪ ,‬כשאת‬
‫השלב‪.‬השני מקובל ‪,‬לראות בין השנים ‪.1941—1938‬‬
‫על ‪.‬הרצח‪,.‬של ‪ 32‬הפלשים‪) .‬לפי ויטרבו — ‪ 135‬אתיופים‪ ,‬בינלם ‪ 31‬פלשים(‬
‫יש בלינו שתי עדויות של תאמרת עמנואל; האחת נכתבה מיד לאחר המעשה‪,‬‬
‫והשגיח‪.: ,‬שהיא יותר‪,‬מפורטת‪ ,‬נרשמה על ל ו ‪.‬כעבור חודשים אחדים‪ ,‬כשהוא‬
‫כבר עשה‪ .‬מחוץ לגבולות חבש‪ .‬עדות נוספת אנחנו מגלים בדין־וחשבון המקורי‬
‫של העורך־דין ק‪.‬א‪ .‬ויםרבו על‪.‬מסעו אל הפלשים ושגמםר על ידו ב ק ת ‪1937‬‬
‫לשר המושבות האימלקי‪ .‬במקרה שלנו חשיבותה היא בראש ובראשוגה ברשימת‬
‫הפלשים שנרצחו‪ ,‬נוסף על תאךיך מדוייק ותיאור רקע המעשה‪) .‬הרשימה ‪.‬הזאת‬
‫ותיאור‪., ,‬הרקע אינם מופיעים בנוסח‪ .‬המודפס של הדין־וחשבון הנ״ל‪ (.‬קסלר‬
‫מזכיר בספת על הפלשים‪ ,‬שהופיע לפני שנים אחדות‪ ,‬עצומה‪ ,‬שהגישו בשנת‬
‫‪ 1958‬ראשי העדה לקיסר הילה סלאםי בנושא הרצח הזה )לצערי‪ ,‬לא נזדמן לי‬
‫לראות‪.‬עותק מן הפנייה הנ״ל(‪.‬‬
‫בעדות‪.‬הראשונה )של תאמרת(* לא הובא התאריך המדוייק של מעשה הרצח;‬
‫ויטדבו קובע אותו ב־‪ 26‬ו־‪ 27‬בינואר‪ *.‬כשתאמרת בא לווף דד ) ‪,(Waf ш г‬‬
‫כעשרים קילומטרים מדברק )‪ ,(Dabarq‬נודע לו‪ ,‬שלפני ימים‪ ,‬אחרים נשלח‬
‫גדוד מהיל־המצב מסלמה )‪ (Taiamt‬יחד עם זה שמוולקיית‪ ,‬כדי להעניש‬
‫את תושבי אדמצ׳הו לכפרים הסמוכים‪ ,‬על שהיחה להם הסכמה סודית עם המרדן‬
‫‪3‬‬
‫‪32‬‬
‫‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪120‬‬
‫‪3‬‬
‫גרזמץ* ובנח )‪) (Gerazmac webenah‬ויטרבו מוסיף את שמו השני אמורו* —‬
‫‪ — Amoiraw‬שפירושו‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬״הנשר״(‪ .‬ללא חקירה הוצאו להורג בידיה‬
‫מאה ועשרים אזרחי המדינה — אתיופים‪ ,‬וביניהם — ‪ 32‬פלשים )ראה לעיל(‪.‬‬
‫הפלשים שנרצחו‪ ,‬היו כולם ממרבה )קסלר מביא בספרו את השם ‪".(Madowa‬‬
‫שלושים ושניים הפלשים‪ ,‬שהודיעו על כניעה מצידם ואשר הניחו את נשקם‬
‫ופנו אל היחידה הצבאית שהגיעה‪ ,‬כשהם נותנים אימון באנשיה ומביאים עמהם‬
‫אגג׳רה )‪ **(engara‬וכר‪ ,‬נקשרו‪ ,‬הוצבו בשורה ונורו‪ .‬תאמדת מספר‪ ,‬שבכל‬
‫מקום‪ ,‬מווף דר ועד ולקה‪ ,‬הוא התקבל על יחי אנשים שרויים באבל‪ .‬הוא‬
‫מעיד‪ ,‬שהיה עליו להשמיע נאום ולהודיע‪ ,‬שחלה כאן טעות‪ ,‬ועוד‪ ,‬שאין להתקיף‬
‫את איטליה כבת־בליעל בגלל מעשה טעות‪ ,‬שקרה‪**.‬‬
‫בדו״ח־עדות שני — אשר נכתב על ידי תאמרת יותר מחצי שנה לאחר‬
‫המעשה‪ ,‬כפי שכבר צויין לעיל‪ ,‬ולא על אדמת חבש‪ — ,‬מובאים על ידו יותר‬
‫פרטים‪ .‬אסג )‪ ,(Esag‬מי שהיה תלמידו של פיטלוביץ בעבר וכעת היה לראש‬
‫הפלשים בווגרה‪ ,‬שעה שליווה את ויםרבו ותאמרת במסעם באדי ארקי)‪(Adi Arqay‬‬
‫בהיותם בסביבות דבת )‪ ,(Dabat‬ביקש מהם לפגות אל הממוגה על וגרה‪ ,‬על‬
‫מנת שהצבא האיטלקי‪ ,‬שחיפש אחר גרזמץ׳ ובנח המורד‪ ,‬יתחשב בפלשים‪ ,‬שהיו‬
‫מחוסרי הגגה‪ .‬הממוגה השיב לו באמצעוחם‪ ,‬שהממשלה האיטלקית ‪,‬איגנה נוהגת‬
‫ביחס של אי־צדק לחפים מפשע‪ ,‬ביהוד שהוא‪ .,‬הממונה‪ ,‬לא יכול היהלעשוח‬
‫כלום מכיוון שלא היה מפקד הצבא‪.‬‬
‫בדרך חזרה מאדי ארקי מצא אח כל הפלשים מווגרה במצב של חרדה עמוקה‪.‬‬
‫כפי שגודע‪ ,‬ביום הראשון לבואם ממרבה החקבלו הפלשים יפה על ידי הקצין‪.‬‬
‫בהיוחם חפים מפשע‪ ,‬לא יכול היה בשום פנים ואופן לעלוח על דעחם החשד‬
‫באסון‪ ,‬שעמד לקרוח‪ ,‬כיוון שאחרח יכלו לסגח ללא כל מאמץ אל המדרונים‬
‫החלולים שבשטח‪ .‬אדרבא‪ ,‬בהגיעם למקום‪ ,‬הם הציעו מצידם לקצין לחם וביצים‬
‫וחלב והוא מסר אותם לחייליו‪ .‬היתד• כאן‪ ,‬לדברי תאמרח‪ ,‬בורוח משגי הצדדים‪:‬‬
‫הקצין לא ידע‪ ,‬שהיתר‪ ,‬זו חובת־כבוד בהתאם למנהג הארץ‪ ,‬כדי שינהגו בהם‬
‫יחס של רחמים‪ .‬הפלשים‪ ,‬מצידם‪ ,‬לא ידעו‪ ,‬שלקצין מגהגים אלה‪.‬אינם מוכרים‪.‬‬
‫לאחר שהודיע להם‪ ,‬שעליו למסור להם הודעה מטעם הממשלה‪ ,‬הוא הוציא‬
‫מביגיהם שלושים ושניים איש וגחן פקודה‪,‬לירות בהם‪.‬‬
‫כשתאמרת הגיע לווגרה‪ ,‬האוכלוסיה היתה מפוחדת ויצאה מגדרה‪ .‬היה עליו‬
‫להרגיע את האנשים‪ ,‬שהיו שרויים באבל‪ ,‬כשהוא הסתובב רכוב על סוס מכפר‬
‫לכפר‪ .‬הוא היה בטוח‪ ,‬שלולא עצותיו ונאומיו בכל אסיפה של השרויים באבל‪,‬‬
‫היו הפלשים מצטרפים אל המורדים‪ ,‬תוך סיכון של ממש לגרום למעשי־טבח‬
‫נוספים‪ .‬תאמרת סיים את דברי עדותו במלים ״ברוך דיין אמת!״״* ‪. .‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 1937‬הרג מכונן לוי )‪ ,(шкоппеп Lewi‬מורה לאנגלית בבית־‬
‫הספר לפלשים באדיס אבבה‪ ,‬תור ריב איש צבא )קצין ז( מחיל תגרי שנמצא‬
‫תחת פיקוד איטלקי שחייליו חגו בשטח בית־ הספר או בקירבתו‪ .‬על פי עדות‬
‫ששמעתי מפי יוגה בוגלה‪ ,‬הוא לא געצר על ידי האיטלקים‪ .‬דיירי בית־הםפר‬
‫‪38‬‬
‫* תואר צבאי גבוה‪.‬‬
‫** פתות גדולות ודקות‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫נתקפו בפחד מתגובות מצד[השלטונות •י הצבאיים המקומיים‪ .‬אמנם ד׳׳ר לטיני‬
‫)‪ ,(Latini‬סגן קרביגריירים‪ ,‬שיכגע את יוגה בוגלה‪ ,‬שאלה אשר לא היו מעורבים‬
‫במעשה‪ ,‬וגם ׳בית־הספר עצמו‪ ,‬לא• יוסרדו‪ ,‬והאשם בלבד‪ ,‬כשייעצר)!(‪ ,‬הוא‬
‫שישא בתוצאות‪ * .‬׳‬
‫במכתביו אל פיטלוביץ נער תאמרת את חוצנו מן המעשה של אחייגו )׳= מכונן‬
‫לוי(‪ .‬אין אנחנו יודעים כמה זמן מכונן התהלך לאחר מכן חופשי‪ ,‬אבל יותר‬
‫מזה מפליאה העובדה‪ ,‬עד 'כמה שהדבר ל ו ע לי‪ ,‬שהאיטלקים לא עצרו אותו‪,‬‬
‫עד שביום מן הימים הוא נעלם מן השטח‪ .‬האם ניתן לשער‪ ,‬שהאיטלקים תיכננו‬
‫לעשות משהו בגדון בהתאם לצרכיהם‪ ,‬כי הרי אין כל ספק שלוא ההרוג היה‬
‫איטלקי‪ ,‬התגובה היתד‪ .‬באה מיד‪ .‬אולי מטרתם היתה הסתת שנאה בין־שבטית?‬
‫כל• זה •'נשאר בגדר של השערות‪.‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 1937‬מסר תאמרת לפיטלוביץ‪ ,‬כי יונה כתב לו‪ ,‬שיש בידיו‬
‫ידיעות •ממכונן‪ ,‬מבלי שהובא כל פרט נוסף בנדון‪ * .‬בשיחה עם יוגה גודע‬
‫לי‪ ,‬שמכוגן הצליח להגיע ולהצטרף אל הפרטיזנים‪ ,‬שלחמו באיטלקים‪ .‬בעדותו‬
‫בנושא ׳תולדות בתי־הםפר ליהודי אתיופיה מזכיר יונה אותו יחד עם מורה‬
‫נוסף‪ ,‬׳כמי שנאסרו בידי הכובשים‪ ,‬וכן שמות של שלושה תלמידים מבית־הספר‪,‬‬
‫שמאז המאסר נעלמו עקבותיהם‪ .‬שמו של המורה השני‪ ,‬לצידו של מכונן‪ ,‬הוא‬
‫יוחנן •חזקיאם‪ .‬שמותי שלושת׳ התלמידים — יוחנן גובאו‪ ,‬׳טלאהון שללה והלםה‬
‫קאסה‪* .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בצבא‬
‫השיחרור‬
‫גם במקרה זה כמעט הכל מכוסה בערפל‪ .‬גם הפעם הושטה לנו יד עוזרת מצידו‬
‫של תאמרת עמנואל במכתביו אל פיטלוביץ‪ .‬אלא שהפעם שמו לא גשמט מן‬
‫הסיפרות י בדפוס‪ .‬תאמרת ממעיט לכתוב על עצמו בימים הללו‪ .‬הוא מופיע‬
‫לפניי הקיסר על פי הזמנתו האישית‪ ,‬לאחר שהובא על ידי האנגלים לחרטום‪.‬‬
‫כעת מופיע שמו בספרים על הימים הללו מפרי עטם של עתונאים־סופרים‪,‬‬
‫שליוו את הצבא הבריטי עם פלישתו לחבש‪**.‬‬
‫תאמלת בא לחרטום מקהיר באחד בספטמבר ‪ ,1940‬לאחר שחיכו לו שם‬
‫מחודש יוני‪ ,‬אך הוא נעדר אז חודשים רבים מקהיר‪ .‬למחרת היום‪ ,‬ב־‪ 2‬בספטמבר‪,‬‬
‫הוא התקבל על ידי ה ק י ס ר י הוא אינו מפרט את מהות פעילותו בקירבת הקיסר‪,‬‬
‫אבל אין ספק שהוא היה פעיל בשטח ההסברה שבכתב‪ ,‬בהוצאת ־ הבנדרצ׳ן‬
‫)‪ (Eanderaccen‬ועלוגים‪ ,‬שהופצו מעבר לגבול ורב חלקם במסע השיחרור‬
‫של חבש‪ '**.‬אפשר להצטער על כך‪ ,‬שהוא לא 'חזר בעתיד במכתביו אל השלב‬
‫ההוא• שלי התחלת מסע השיחרור‪ .‬הקדים אותו בבואו לחרטום בן משפחתו‬
‫תדסה יעקב )‪ ,(Taddasa Yaeqob‬שגם הוא הועסק‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬בעבודה‬
‫משרדית‪ .‬את מהות העבודה לא ״ידע״ תאמרת לפי שעה לקבוע בדיוק‪* .‬‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪122‬‬
Allegata No. 10
ELENCO dei Falascia' del villagio di Mereba (Uoggjiera)
caduti fl 26—27 Gennajo 1937—XV
Ijasu Mersha
Ijasu Uond Alem
Ijasu Uaka
Ijasu Mellese
Ijasu Bejene
Ijasu Mahari
Ijasu Mulath
Ijasu Mekerie
Mersha Godo
Mekonnen Beruk
Mekormen Dessie
Mekonnen Alemu
Ermias Teraneh
Ennias Menghestu
Zeuedu Teruneh
Zeuedu Ubie
Zeuedu Ajellign
Abeteu Alemie
Abeteu Temesghen
Abeteu Takkele
Biteullign
Biteullign Mucie
Biteullign Ratenne
Eshetie Zhiemmer
Ghedamu Jsajas
Buonu Belai
Mammo Jizhchak
Zhenjeammers
Salomon Negusie
Ejiasu Jaikuob
.(33 ‫ )ראה הערה מס׳‬.‫ במרבד‬1937 ‫ בינואר‬27—26 ‫רשימה של היהודים ההרוגים בימים‬
‫ביבליוגרפיות‬
‫הערות‬
: ‫ ראה ל מ ש ל‬1
Angelo del Boca, The Ethiopian War, 1935—1941. Transl. from the Italian
by P.D. Cammins, Chicago a. London, 1969, p. 242, foot-note 7.
:‫ ראה בעיקר‬2
R. Pakhurst, The Foundations of education, printing, newspapers, book production, libraries and literacy in Ethiopia. Ethiopian Observer, Vol. VI, No. 3,
1962, p. 277 (Pankhurst, The foundations... :‫)להלן‬
D. Kessler, The Falashas; The forgotten Jews of Ethiopia. London, 1982,
p. 146, 148. (Kessler, The Falashas... :‫)להלן‬
‫ ראה‬.(‫ ובכתב בעברית )ובאנגלית‬.‫ כולם על סמד ע מ ת יוגה בוגלה יבעל פד‬,‫ועוד‬
.‫ )להלן‬90 ‫ עמ׳‬,1985 ,22 ‫ פעמים‬.‫ בתי־הספר של בית ישראל באתיופיה‬, ‫יוגה מ ג ל ה‬
(...‫ בתי־הםפר‬, ‫יוגה מ ג ל ה‬
C A . Viterbo, Relazione al Ministero dell'Africa Italians dell'opera svolta in 3
A.O.I, in tappresentanza dell'Unione delle Comunita Israelitiche Italiane, In:
Israel — Saggi sull'Ebraismo Italiano, а сига di Francesco Del .Canute. Roma,
1984,.pp. 47—113.. (Viterbo, Relazione... :‫)להלן‬
‫להלן צוטט פעמים א ח מ ת מן ה מ ״ ח המקורי מכיוון שבהוצאת הדפוס מגדרים מספר‬
123
p,
id,
. ‫ ב מ ק ר ה ז ה צויין ה מ ק ו ר‬. ‫נ ת ו נ י ם — ת ע ו ד ו ת ב ע ל י ה ש י ב ו ת ע ב ו ר נ ו‬
Fr. Del Canuto, Come si giunse alia missione in Etiopia presso i Falascia. In: 4
Israel — Saggi..., p. 3 7 — 3 8 . ‫־‬
J.A. Quirin, The Beta Israel (Felasha) in Ethiopian history; caste formation 5
and culture change,-• 1270—1868. A thesis... of the University of Minnesota,
1977, p. 166—167.
id., p. 172.
. . .
6
id., p. 208.
. . .'
7
id., p. 394.
'
"
8'•.
id., p. 131-'
9
I. Guidi, Vocabolario - Amarico-Italiano. Roma, 1953, col. '545. '
10
A . d'Abbadie, Extrait d'une Iettre de M . Antoine d'Abbadie sur les'Falacha ou 11
Juifs d'Abyssinie, Bulletin, de la Societe de Geogrraphie, 3e serie, vol. 4. Paris,
1845, p. 68. . '
.."'_
. ‫ פ י ט ל ו ב י ץ‬.‫ א ל ד׳׳ר‬,1935
‫ ב א פ ר י ל‬5 , ‫ א ד י ם א ב ב ה‬, ‫ מ כ ת ב מ ת א מ ר ת ע מ נ ו א ל‬12
1 9 3 5
. ‫׳ א ל ד׳׳ר פ י ט ל ו ב י ץ‬
‫ ב א פ ר י ל‬26 , ‫ א ד י ם א ב ב ה‬, ‫ מ כ ת ב מ ת א מ ר ת ע מ נ ו א ל‬13
-‫• י‬
. ‫ ש ם‬, ‫ ש ם‬14
A . Bartnicki [i] J: Maiitel-Niecko, Historia Etiopii,• Wroclaw,' 1971, p. 440.13
(Bartnicki, Historia... : ‫) ל ה ל ן‬
‫־‬
‫־ ׳‬
B. Aleksandrov, A . Zusmanovich, Abissinia. Moskva,• 1936,
16
Bartnicki, Historia..., p. '440, 442.
17
id., p. 439.
•
• • • ' . . • . . . •
r
l
g
The American Jewish Year Book 5697; September 17,. 1936 to September 5, 1937.19
Volume 38.. Philadelphia; 1936, p. 284.
.'•••.
‫ א ל‬,1935 ‫ ב נ ו ב מ ב ר‬30 , ‫ א ד י ם א ב ב ה‬, ‫מ כ ת ב מ ת א מ ר ת ע מ נ ו א ל‬
Ch.. D . . Isaacson, New. Yoik City.
Viterbo, Relazione..., p. 50.
*
id., p. 56.
id., Appendix N . 8, p. 108.
,‫ווארשע‬
,.‫ ב‬.‫יידיש ש‬
-•
...Viterbo,
.
21
22
23
. ‫ פ י י ע ר א ו ן ; ב ל ו ט‬:‫ א ב י ם י ג י ע אין‬: ‫ ־‬, ( ‫ב ת י‬
• Ch. D . Isaacson...
V
20
.‫י‬
Relazione.
.‫ ר••׳‬.
56.
2
‫ א ל‬,!935 ‫ב נ ו ב מ ב ר‬
‫ ת ש א ן ר ו ף ) ש ם‬24
.48 ‫ ע מ ׳‬,1936
30 , ‫ מ כ ת ב מ ת א מ ר ת ע מ נ ו א ל‬25
;..(‫ )צרפתית‬1935 , ‫ פ נ ק ס ־ י ו מ ן • ש ל ד׳׳ר פ י ט ל ו ב י ץ‬. 2 6
• ‫־‬
.
.
8
.
2
7
‫י‬
.id
. ‫ א ל ד ״ ר פ י ט ל ו ב י ׳ ן‬,1936 ‫ ב מ א י‬19 , ‫ א ת ם א ב ב ה‬, ‫ מ כ ת ב מ ת א מ ר ת ע מ נ ו א ל‬29
. ‫ פ י ט ל ו ב י ץ‬. ‫ א ל ד׳׳ר‬1936 ‫ ב מ א י‬24‫ ש ל ת א מ ר ת ע מ נ ו א ל מ־‬. ‫ ע ל ס מ ך מ כ ת ב ו‬30
.90 ‫ ע מ ׳‬, . . . ‫ ב ת י ־ ה ס פ ר‬, ‫ י ו נ ה ב ו ג ל ה‬31
, ‫ ב י ן ה ש א ר‬, ‫ ר א ה‬32
Pankhurst, The foundations..., p . 277; Kessler, The Falashas..., p. 146, 148.
.‫ועוד‬
C.A. Viterbo, Relazione del viaggio in A.O.I. Roma, 1937 (typewritten), p. 61 a. 33
(Append, N . 10).
• ‫• "־‬
.
3
4
Viterbo, Relazione del viaggio..., id.
35
id., p. 61
36
Kessler, The Falashas.'.., p. 148.
37
...1937 ‫ ב פ ב ר ו א ר‬15 , ‫ מ כ ת ב מ ת א מ ר ת ע מ נ ו א ל‬38
124
‫׳‬
‫א ה למשל‬
‫‪ 39‬דין־והשבון חתום על ידי תאמרת עמנואל וצורך אל מכתבו מאלכסנדריה‪ 21 ,‬בספטמבר‬
‫‪ ,1937‬אל ד״ר פיטלוביץ‪.‬‬
‫‪ 40‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 41‬מכתב מתאמרת עמנואל‪ ,‬עדן‪ 7 ,‬ביולי ‪ ,1937‬אל ד׳׳ר פיטלוביץ )במכתב שנמצא‬
‫באוסף פיטלוביץ נשתמרו העמוד הראשון והאחרון )= הרביעי( בלבד‪ .‬העמודים‬
‫האחרים של המכתב חסרים מסיבות לא־ידועות(‪.‬‬
‫‪ 42‬מ כ ת ב מתאמרת עמנואל‪ ,‬קהיר‪ 5 ,‬באוגוסט ‪ ,1937‬אל ד י ר פיטלוביץ‪.‬‬
‫‪ 43‬השמות מובאים על ס מ ר ‪ :‬יוגה בוגלה‪ ,‬בתי־הספר‪ ,...‬עמ׳ ‪ .90‬כפי שכבר צויין‬
‫לעיל‪ ,‬כל שאר החוקרים בהביאם גוזוגים בגושא‪ ,‬הסתמכו על העדות של יוגה בוגלה‬
‫בעברית ובאנגלית‪.‬‬
‫‪ 44‬ראה ‪G . L . Steer, Sealed and delivered; a book on Abyssinian campaign. London,‬‬
‫‪...:1942, p .‬להלן)‪Steer,Sealed.(93—92‬‬
‫‪ 45‬מכתב מהאמרת עמנואל‪ ,‬חרטום‪ 3 ,‬בספטמבר ‪) 1940‬המשך המכתב מ־‪ 29‬באוגוסט‬
‫‪ ,(1940‬אל ד ׳ ר פיטלוביץ‪.‬‬
‫‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,...Steer,S e a l e d 9 3 — 9 2 .‬‬
‫‪ 47‬מכתב מתאמרת עמגואל‪ 3,,‬בספטמבר ‪...1940,‬‬
‫‪125‬‬
‫ש‪ .‬אבני‬
‫מ ח י ר ה‬
‫ש ל‬
‫ה מ ו נ י מ‬
‫ע ל י ה‬
‫פרק ״אסירי־ציון״ ברומגיה‪1964—1948 ,‬‬
‫מבוא‬
‫ב ־ ‪ 1941‬ה צ ט ר פ ה רומגיה לציח־‪ .‬ש ל ג ר מ ג י ה ה ג א צ י ת ל מ ל ח מ ה נ ג ד ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪.‬‬
‫ב ־ ‪ 2 2‬ביוני ‪ 1941‬ח צ ה צ ב א ר ו מ נ י ה א ת נ ה ר ה ״ פ ר ו ט ״ ‪ ,‬ג ב ו ל ה ע ם ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪,‬‬
‫כ ד י ל ש ח ר ר )כלומר‪ ,‬להחזיר ל ת ח ו מ ה ( א ת ב ס ר ב י ה ו ב ו ק ו ב י נ ה הצפונית‪ ,‬ש ה ר ו ס י ם‬
‫סיפחו‬
‫לא‬
‫ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ביוני‬
‫עצרו‬
‫‪1940‬‬
‫על־פי‬
‫ב ש ט ח י ם ‪ ,‬שהיו פ ע ם שלהם‪,‬‬
‫הסכם‬
‫ריבנטרופ־מולוטוב‪.‬‬
‫אלא המשיכו‬
‫הרומנים‬
‫במלחמה ועד לסטליגגרד‬
‫הגיעו‪.‬‬
‫ב ־ ‪ 2 3‬ב א ו ג ו ס ט ‪ 1944‬ח ל מ ה פ ך ברומגיה‪ .‬ב י ו ז מ ת ה מ ל ך מ י כ א י ו ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה‬
‫ע ם גציגי ה מ פ ל ג ו ת הפוליטיות‪ ,‬שקיומן ה ר ש מ י ג א ס ר ע ו ד ב־‪ ,1938‬ה ו פ ל ה מ מ ש ל ת‬
‫יון‬
‫המרשל‬
‫המלחמה‬
‫אנטוגסקו והוקמה‬
‫ולהיכנע לבעלות‬
‫ממשלה‬
‫הברית‬
‫בלי‬
‫ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪ ,‬ש כ ב ר חודשים ל פ נ י כן‬
‫את‬
‫דמוקרטית‪,‬‬
‫תנאים‪.‬‬
‫שהחליטה‬
‫חלפו‬
‫רק‬
‫לפרוש‬
‫מ י ד מן‬
‫ימים מועטים ו צ ב א‬
‫ע מ ד ב ק צ ה ה צ פ ו נ י של רומניה‪ ,‬כ ב ש‬
‫ר ו מ נ י ה כולה‪ ,‬ש ה פ כ ה ל ש ט ח כ ב ו ש ו ע ו ר ף ל מ ל ח מ ה ‪ ,‬ש נ מ ש כ ה עוד ל מ ע ל ה‬
‫משמונה‬
‫חודשים‪.‬‬
‫ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ב ר ו מ נ י ה ר א ת ה ב מ ה פ ך מ א ו ר ע מ ש מ ח ‪ .‬מ ס פ ר ה של ה א ו כ ל ו ס י ה‬
‫הזו‬
‫ה ו ע ר ך ב ל מ ע ל ה מ ש ל ו ש מ א ו ת א ל ף יהודים‪ .‬מ ה ש י י ח ד א ת יהודי ר ו מ נ י ה‬
‫מ י ה ו ד י ש א ר א ר צ ו ת אירופה‪ ,‬היתד! ל א ר ק ע צ ם ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬שיהודים אלה נ ש א ר ו‬
‫בחיים‬
‫נהרס‬
‫וסיפקו‬
‫ו נ י צ ל ו מן ״הפתרון הסופי״‪ ,‬ש ת ו כ נ ן‬
‫גם עבורם‪,‬‬
‫א ל א שגם בשואה ל א‬
‫ה א ר ג ו ן ה פ נ י מ י של ה ק ה י ל ו ת היהודיות‪ .‬ק ה י ל ו ת א ל ה פ ע ל ו כ מ י ט ב י כ ו ל ת ן‬
‫את כל‬
‫השירותים‬
‫הקהילתיים‪,‬‬
‫כולל‬
‫עזרה‬
‫סוציאלית‪,‬‬
‫לפליטי ר ו מ נ י ה‬
‫ו ג ם ל פ ל י ט י ם מפולין‪ ,‬הונגריה‪ ,‬ס ל ו ב ק י ה וכוי‪ .‬כן ס י פ ק ו ח י נ ו ך יהודי ב ב ת י ־ ס פ ר‬
‫‪126‬‬
‫לילדים‬
‫מיוחדים‬
‫החוק‪.‬‬
‫שהוצאו מבתי‬
‫יהודיים‪,‬‬
‫הספר‬
‫הממלכתיים‬
‫בהוראת‬
‫והאחרים‬
‫ג ם ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ה מ ש י כ ה ל ה ת ק י י ם ו ל פ ע ו ל ב מ ח ת ר ת ‪ .‬תנועה‪ .‬זו ה ת א ו ש ש ה‬
‫החל‬
‫מאוד‬
‫מראשית‬
‫מראשית‬
‫שנת‬
‫‪,1944‬‬
‫כשהתחדשה‬
‫העליה‬
‫בממדים‬
‫רציניים‪.‬‬
‫החל‬
‫‪ 1944‬ו ע ד ל מ ה פ ך יצאו א ת ר ו מ נ י ה ב ד ר ך ‪ .‬ה י ם כ‪ 2,400:‬יהודים ו כ ו ל ם‬
‫הגיעו ארצה‪ ,‬מ ל ב ד מ ע פ י ל י ה א נ י ה ״ מ פ ק ו ד ה ״ ) ל מ ע ל ה מ ־ ‪ 3 0 0‬עולים‪ .‬ע ל מ ס פ ר ם‬
‫יש ח י ל ו ק י ד ע ו ת ( ‪ ,‬שירדו ת ה ו מ ה בים השיש‪.‬‬
‫המדוייק‬
‫‪ ,1944‬ע ו ד ב ט ר ם נ כ נ ע ה ‪ , .‬ר ו מ נ י ה ‪ ,‬ה ג י ע ה מ ש ל ח ת א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ‪ .‬א ר ב ע ה‬
‫בקת‬
‫צ נ ח נ י ם מ א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ש ד ^ ח ו ע ל ידי מ ט ו ס י ם בריטיים‪ ,‬ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ל ב ו ק ר ש ט ‪,‬‬
‫נתקבלו‬
‫ע ל ידי‬
‫חברי‬
‫התנועה הציונית‬
‫צנחנים‬
‫נוספים‬
‫נתפסו‬
‫בשבי(‪.‬‬
‫והוחזקו‬
‫במחתרת והצטרפו לפעילות‪.‬‬
‫הצנחנים‬
‫נשארו‬
‫ברומניה‬
‫)ארבעה‬
‫גם‬
‫לאחר‬
‫ה מ ה פ ך ו ע ל י ה ם ג ו ס פ ו ש ל י ח י ם א ח ר י ם ‪ ,‬ל מ ש ל שלושה‪ ,‬ש ה ג י ע ו ב ת ח י ל ת א ו ק ט ו ב ר‬
‫)משה‬
‫‪1944‬‬
‫א ג מ י מ מ פ א ״ י ‪ ,‬יוסף ק ל ר מ ן מ ב י ח ״ ר ו ח ב ר‬
‫״ ה ע ו ב ד הציונ?״‪ ,‬ד ו ד‬
‫צימנד(‪.‬‬
‫הציוניים‬
‫הארגונים‬
‫ל מ י נ י ה ם ע ל ו מן‬
‫ה מ ח ת ר ח וחידשו‬
‫אח‬
‫פעילוהם‪.‬‬
‫בקרב‬
‫ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ה י ה ק י י ם רצון עז ל ע ל ו ת ארצה‪ ,‬הן מ פ נ י ש ל מ ד ו א ת ל ק ח‬
‫השואה‪ ,‬הן ב ג ל ל ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ו ה מ ד י נ י הקשה‪ ,‬שבו נ מ צ א ו יהודים א ל ה מ י ד‬
‫השואה‪ .‬ימי‬
‫אחדי‬
‫ה ה ת ל ה ב ו ת הראשונים לאחר בוא הרוסים חלפו מ ה ר‬
‫מאוד‬
‫ו ב א ו ימים א פ ו ר י ם ו ק ש י ם ש ל מ ח ס ו ר כ ל כ ל י ושל מ א ב ק י ם פ ו ל י ט י י ם עזים ב מ ד י נ ה‬
‫הרוסה ו מ ר ו ק נ ת מ כ ל ע ו ש ר ה ‪.‬‬
‫בהתחלה‬
‫את‬
‫חששו ראשי‬
‫ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת וכן השליחים‪ ,‬ש מ א י א ט מ ו‬
‫הגבולות ולא יתנו אף‬
‫הרוסים‬
‫ל א ח ד ל ע ז ו ב א ת המדינה‪ ,‬כ פ י ש נ ה ג ו כ ל פ י יהודי‬
‫רוסיה‪ .‬ל כ ן ס ב ר ו ‪ ,‬ש מ ן הדין ל ד ח ו ף א ת ה א ו כ ל ו ס י ה היה‪1‬דית‪ ,‬כ כ ל ש ה ד ב ר • נ י ח ן ‪,‬‬
‫מערבה‪ ,‬אל‬
‫מהערבים‬
‫נציגי‬
‫מ ח ת ל ת ח ו ם ה ה ש פ ע ה הרוסית‪ .‬מהר מאוד התברר‪ ,‬שהרוסים אינם‬
‫ב מ ח ר ח ש ב ק ה י ל ה היהודית‪ ,,‬ל פ ח ו ת ל א ישירות‪ .‬מ י ש כ ן ה ח ע ר ב ‪ ,‬היו‬
‫המפלגה הקומוניסטית ברומניה‪ ,‬ראשית כל מפני שהתחרו על נפשו של‬
‫הגוער היהודי‪ ,‬ש ה צ י ו נ י ם ר צ ו ב ע ל י י ת ו ‪ .‬א ר צ ה ואילו ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היו מ ע ו נ י י נ י ם‬
‫ב ר ת י מ ת ו ש ל נ ו ע ר ז ה ל א י נ ט ר ס י ם ‪ ,‬ש ל ה ם ‪ .‬ה נ ו ע ר ה ר ו מ נ י ס י ר ב ב ש ל ב זה ל ש ת ף‬
‫ע מ ה ם פ ע ו ל ה ‪ ,‬כ י ר א ו ב ה ם א ת שליחיו ש ל כ ו ב ש ארצם‪ .‬ב ה ס ת ע ר ו ת ם ע ל ה ש ל ט ו ן‬
‫נזקקו הקומוניסטים לנוער אינטליגנטי‪ ,‬בעל־כושר רב בהפצת‪,‬רעיונותיהם‪ .‬ש נ י ת ‪:‬‬
‫היה קיים נ י ג ו ד ישן נ ו ש ן בין ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם והציונים‪ .‬ב מ ש ך כ ל ה ש נ י ם פ ו ט מ ו‬
‫הקומוניסטים‬
‫עליהם‪:‬‬
‫ב ״ א י ד י א ו ל ו ג י ה ״ ‪ ,‬ש ת י ע ב ה א ת ה צ י ו נ ו ת ו ר א ו בה‪ ,‬כ ב י ט ו י י ם • ה ש ג ו ר‬
‫״ ה ר ב ו ה מ ו ד ע ל ח ו ה מ ו ש ח ז ח ש ל האימפריאליזם״‪.‬‬
‫־‪—: --‬‬
‫הניגוד ‪-‬שבין ה צ י ו נ ו ה ו ה ה נ ו ע ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ח נ ר א ה מ ה ו ח י ‪ . .‬ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת‬
‫)‪ (1944/46‬ה א מ י נ ו ה כ ל ‪ ,‬ש נ י ג ו ד זה י ל ך ויחריף‪ .‬ה ח ל מ ש ג ח ‪ 1947‬ג ר ג ע ה ק ו נ פ ל י ק ט‬
‫מסיבה‪ .‬פ ש ו ט ה ל מ ד י ‪ :‬ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת א י מ צ ה ל ע צ מ ה ‪ .‬מ ד י נ י ו ת של‪ ,‬ח מ י כ ה ‪ • .‬ב ר ע י ו ן‬
‫הציוני‪.‬‬
‫ל פ ת ע ‪-.‬פתאום‪ ..‬ה ת א י מ ו‬
‫הגלובליים‬
‫של‬
‫מאווייו‬
‫הציוניים ‪.‬של‪ .‬ה ע ם ‪ .‬ה י ה ו ד י‬
‫לאינטרסים‬
‫ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת להכות באימפריה הבריטית‪ .‬נוצר צירוף מקרים‬
‫מפחיע ל ט ו ב ת ה ת פ ת ח ו ת הציונות ברומניה‪ ,‬שהלכה ו ה ת ק ר ב ה ‪ .‬ל ש ל ב של ר פ ו ב ל י ק ה‬
‫ע מ מ י ת ‪ :‬מ צ ד א ח ד הגישה החיובית של ב ר י ת המועצות ומצד ‪-‬שני‪.‬המצב• הכלכלי‪,‬‬
‫ש פ ג ע ־קשות ב י ה ו ד י ם ו ב פ ר ג ס ו ת י ה ם ה ס פ צ י פ י ו ת ‪ .‬ה מ ע ב ר ‪ • .‬מ כ ל כ ל ה פ ר ט ? ת ל כ ל כ ל ה‬
‫‪127‬‬
‫ממלכתית־סוציאליסטית‬
‫הבריאות‬
‫שירותי‬
‫בסוחרים‪,‬‬
‫הרס הרבה פרנסות יהודיות‪ :‬ה ל א מ ת התעשיה‪ ,‬המסחר‪,‬‬
‫ומלחמת‬
‫החורמה‬
‫למיניהם‬
‫בספסרים‬
‫פגעו‬
‫ב ע ו ר כ י ־ ד י ן ‪ • ,‬ב ב ע ל י ־ מ ל א כ ה וברופאים‪ .‬ר ב י ם ה ג י ע ו‬
‫ביהודים‬
‫רבים‪:‬‬
‫ל ל י מסקנה‪ ,‬שאם‬
‫א מ נ ם נ ג ז ר ע ל י ה ם ל ע ב ו ד ע ב ו ד ת כפיים קשה׳ ל פ ר נ ס ת ם ו ל ה י ו ת ״ מ צ ו ר ע י ״ החברה‪,‬‬
‫כבורגנים‬
‫וכך‬
‫לשעבר‪ ,‬מ ו ט ב לעלות ארצה ולעשות זאת שם‪.‬‬
‫ז כ ת ה ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ל ע ד ג ה ש ל א ידעה כ מ ו ה ‪ .‬ה ח ל מ ס ו ף‬
‫השיגוי‬
‫המוגטרי‬
‫פרחה ‪ -‬התנועה‬
‫ב א ו ג ו ס ט א ו ת ה שנה(‬
‫כ מ א ה א ל ף י ה ו ד י ם ג ר ש מ ו ב א ר ג ו נ י ם הציוגיים ה ש ו ג י ם ‪.‬‬
‫העליה‬
‫‪1947‬‬
‫‪,‬‬
‫היתה• מ צ ו מ צ מ ת ל מ ד י ו ל א ע נ ת ה ע ל‬
‫והפכה‬
‫‪ ) 1947‬ל א ח ר‬
‫ל ת נ ו ע ה המונית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הביקוש‬
‫הרב‪.‬‬
‫ואם‬
‫בי• ב ש נ ת‬
‫) ב ס פ ט מ ב ר ו ב ד צ מ ב ר ( עלו כ מ ע ט •עשרים א ל ף א י ש ב א ר ב ע א נ י ו ת ו כ ר ב ב ה‬
‫עברה‬
‫גוספת‬
‫ש ל א כחוק‬
‫א ת הגבול‬
‫והמשיכה דרד‬
‫למערב‬
‫הונגריה‬
‫אירופה‪,‬‬
‫עדיין‪ :‬ר ב ה י ה ה ב י ק ו ש ל ע ל י ה ‪ .‬ב ש ג ת ‪ 1948‬גוצר מ ע י ן פ ר ד ו ק ס ‪ ,‬ש ל א ג י ב א ט ו ב ו ת ‪:‬‬
‫מ צ ד ‪ .‬א ח ד גקטו השלטונות אמצעים דרסטיים למגוע‬
‫שאינו‬
‫א ת ק י ו מ ו ש ל כ ל ארגון‪,‬‬
‫ב ח ס ו ת ק ו מ ו נ י ס ט י ת ו ל ה ש ת ק ת כ ל ק ו ל אפשרי‪ ,‬ש א י ג ו זהה ל ח ל ו ט י ן ל ק ו ל ו‬
‫ש ל ה מ ש ט ר ‪ ,‬ה ה י ל ד ומחזק• א ת ש ל ט ו נ ו ‪ :‬ו מ צ ד ש נ י ק י ו מ ם ש ל א ר ג ו נ י ם ציוניים‬
‫תוססים‪ ,‬המוניים‪ ,‬מנהלים פעילות גמרצת‪ ,‬מארגנים פ ע י ל ו ת ת ר ב ו ת י ת ‪ ,‬מפרסמים‬
‫מ ג ו ו נ י ם ו מ ת נ ה ג י ם כאילו ע ל י ה ם ל א‬
‫פירסומים‬
‫שהתרחשו‬
‫אז‬
‫שהתרחשו‬
‫ב פ ר ק זמן ק צ ר מ א ו ד ‪:‬‬
‫ב־‪5.11.47‬‬
‫והוקמה‬
‫כללי‬
‫חלים‬
‫המדינה‪.‬‬
‫האירועים‬
‫ב ר ו מ ג י ה מ צ ב י ע י ם ע ל השיגויים המהותיים^ פ ו ל י ם י י ם ו ח ב ר ת י י ם ‪,‬‬
‫ה ו ר ח ק ו מ ן ה מ מ ש ל ה ה ש ו ת פ י ם ה ב ו ר ג נ י ם ‪ ,‬כ ו ל ל ש ר החוץ מ ט ר ס ק ו‬
‫מ מ ש ל ה על ם ה ר ת השרים הסוציאליססים‪.‬‬
‫ב ח ו ד ש י ם נ ו ב מ ב ר ו ד צ מ ב ר ‪ 1947‬א ו ר ג נ ו יחידות ר א ש ו ג ו ת ש ל ה מ ס ח ר ה מ מ ש ל ת י ‪.‬‬
‫ב־‪30.12.47‬‬
‫ויתר המלד על כסאו ועזב את ארצו ורומניה הפכה לרפובליקה‬
‫•‬
‫עממית‪.‬‬
‫ב־‪ 23.1.48.‬הצביע• ה פ ר ל מ נ ם על ב ח י ר ו ת ח ד ש ו ת ‪ .‬ב ע ק ב ו ת ב ח י ר ו ת א ל ה ‪ ,‬ש נ ע ר כ ו‬‫ב־‪ ,8.3.48‬נ ש א ר ו ב פ ר ל מ נ מ ר ק ‪ 9‬צירים ש ל א מ נ צ י ג י ה מ מ ש ל ה ק ו מ ו נ י ס ם י )אד‬
‫גם א ל ה ל א מן ה מ פ ל ג ו ת המסורתיות‪ ,‬שפעילותן נ א ס ר ה בחוק(‪.‬‬
‫ש נ ע ר כ ה ב־‪ 23—21‬ב פ ב ר ו א ר‬
‫בועידת־האיחוד‪,‬‬
‫‪ 1948‬ה ת א ח ד ו ה מ פ ל ג ו ת הקומו־‬
‫ניסםית והסוציאליםםית‪ .‬למעשה בלעו הקומוניסטים את המפלגה הסוציאליסטית‪.‬‬
‫ב־‪11.6.48‬‬
‫התעשייתיות‪,‬‬
‫ב־‪3.&48‬‬
‫חוק‬
‫הופיע‬
‫ההלאמות ובו‬
‫ה מ כ ר ו ת ‪ ,‬הבנקים‪ ,‬א מ צ ע י‬
‫ביום‬
‫עברו‬
‫לרשות‬
‫התחבורה ורוב‬
‫הממשלה‬
‫החברות‬
‫בתי־המסחר‪.‬‬
‫נ כ נ ס ל ת ו ק פ ו ח ו ק חינוך חדש‪ .‬כ ל ב ת י ה ס פ ר ה פ ר ט י י ם והציבוריים‬
‫עברו ל ר ש ו ת הממשלה‪ ,‬כולל בתי הספר של הקהילות היהודיות‪.‬‬
‫ל מ ח ר ת היום‪ ,‬ב־‪ ,4.8.48‬ה ו ח ק ח ו ק ה ד ת ו ת ‪ ,‬ש ה ע ב י ר א ת מ ו ס ד ו ת ה ד ת ל פ י ק ו ח‬
‫ממשלתי‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ב־‪ 2.3.49‬ה ו ל א מ ו כ ל האחוזות‪ .‬ל א ר ק ש נ ל ק ח ו מ ב ע ל י ה ם ‪ 50‬ה ה ק ט ר י ם ש נ ש א ר ו‬
‫להם‬
‫לאחר הרפורמה האגררית של שגת‬
‫‪ ,1945‬א ל א ג ל ק ח ו מ ה ם המגורים‪ ,‬כ ל י‬
‫ה ע ב ו ד ה ו א פ י ל ו • הרהיטים‪ .‬ל ב ע ל י ה א ח ו ז ו ת ה ו ת ר ל ק ח ת ש ת י מ ז ו ו ד ו ת עם ח פ צ י ם‬
‫אישיים‬
‫והועברו‬
‫ל מ ק ו מ ו ת מרוחקים‪. .‬‬
‫ב־‪ 20.4.49‬ה ו ל א מ ו ר ו ב ב ת י המגורים‪ •.‬ע ו ד ל פ ג י כן‪ ,‬ב ש ל ה י‬
‫שקבע‬
‫‪128‬‬
‫‪ ,1948‬ה ו ח ק חוק‪,‬‬
‫‪ 9‬מ ט ר ש ט ח מ ח י י ה ל כ ל דייר מ ב ו ג ר ‪ .‬ל ד י ר ו ת ר ב ו ת ה ו כ ג ס ו שתיים או‬
‫שלוש משפחות נוספות‪.‬‬
‫״מפלגת‬
‫ראשי‬
‫העבודה״‬
‫המשטר‬
‫למיניהם‪:‬‬
‫מהותיים‬
‫‪2‬‬
‫)המאוחדת(‬
‫הקודם‬
‫הורחקו‬
‫למפלגה‬
‫הפכה‬
‫ממשרותיהם‬
‫פוליטית‬
‫ונעצרו‬
‫יחידה‬
‫בהמוניהם‪.‬‬
‫מותרת‪.‬‬
‫כל‬
‫כל‬
‫הארגונים‬
‫א ר ג ו נ י ס פ ו ר ט ‪ ,‬צ ד ק ה ‪ ,‬כ ל כ ל י י ם ‪ ,‬ח ב ר ת י י ם או ת ר ב ו ת י י ם ע ב ר ו שינויים‬
‫וכולם יכלו לפעול ר ק‬
‫ח ס ו ת ״ ה מ פ ל ג ה ״ ו פ י ק ו ח ה ההדוק; ו ד א י‬
‫תחת‬
‫ש ת נ ו ע ה פ ע י ל ה ‪ ,‬כ ת נ ו ע ה הציונית‪ ,‬ק ו ל נ י ת ו נ ו כ ח ת ב כ ל יישוב‪ ,‬ש ב ו גרו יהודים‪,‬‬
‫גיגוד גמור ל מ ה ש ה ת ר ח ש אז‬
‫היוותה‬
‫המפלגה הקומוניסטית‬
‫שליחי‬
‫ברומניה‪.‬‬
‫ברחוב‬
‫ב א ר ג ו ן ״הוועד ה י מ ו ד י‬
‫היהודי שפעלו‬
‫ה ד מ ו ק ר ט י ״ ‪ ,‬שכונה ב פ י ב ע ל י ה ז כ ר ו ן ״ י י ב ס ק צ י ה ״ ‪ ,‬ע ל ש ם הארגון הידוע לשמצה‪.‬‬
‫ב ר א ש י ת ה פ ע י ל ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ‪ ,‬השלימו אף ה ם ב ס ק ט ו ר היהודי‬
‫כיבוש כל העמדות‪:‬‬
‫את‬
‫ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ו ה א ר ג ו נ י ם למיניהם‪ ,‬פ ר ט ל ת נ ו ע ה‬
‫הציונית‪ ,‬ע ב ר ו לידי ״הוועד״‪ .‬ב־‪ 1948‬נ י ס ה ה ו ו ע ד א ת כ ו ח ו ג ם ב ס ק ט ו ר הציוני‪.‬‬
‫בתחילה‪,‬‬
‫תהפוך‬
‫ב ט ר ם ה ו ק מ ה מ ד י נ ת י ש ר א ל ‪ ,‬ה א מ י נ ו כ נ ר א ה הקומוניסטים‪ ,‬ש י ש ר א ל‬
‫— כביטויו ש ל מ ש ה ס נ ה — ״ ל פ צ ע מ ו ג ל ת י נ ו ס ף ע ל גופו ש ל ה ע ו ל ם‬
‫הקפיטליסטי״‬
‫של‬
‫ב ע ל ־ ב ר י ת אפשרי‪ .‬ב ש ל ב ז ה ד א ג ו ל ה ר ח ק ת ם‬
‫ולכן ראו בציונות‬
‫ת נ ו ע ו ת י מ נ י ו ת בציונות‪ .‬ע ו ד ב־‪17.2.1948‬‬
‫הופסקה פעילות הרביזיוניסטים‬
‫ברומגיה‪ *.‬מ ש ה ו ק מ ה מ ד י ג ת י ש ר א ל ו ה י א ל א ה פ כ ה ל ״ פ צ ע ״ בגוף ה א י מ פ ר י א ל י ס ט י ״ ‪,‬‬
‫״הוועד היהודי ה ד מ ו ק ר ט י ״‬
‫התחיל‬
‫בתגועה הציוגית גטו‬
‫ל ה ש ת ל ט ע ל העליה‪.‬‬
‫להאמין‪ ,‬ש ה ו ו ע ד ר ו צ ה ל ה ש ת ל ט ע ל ה ע ל י ה כ ד י ל ח נ ו ק אותה‪ .‬ס ב י ר י ו ת ר להאמין‪,‬‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ה ת פ ת ו ל א ש ל י ה ‪ ,‬שהיתר‪ .‬נ ח ל ת ם של כ ל ה א ר ג ו נ י ם ‪ -‬הציוניים‪,‬‬
‫שגם‬
‫שהעולים‪ ,‬שיגיעו א ר צ ה ב ע ז ר ת ם ו ל א ח ר א י נ ד ו ק ט ר י נ צ י ה ‪ ,‬י ש א ר ו נ א מ נ י ם ל ס י ע ה ‪,‬‬
‫להם‬
‫שעזרה‬
‫הקומוניסטית‬
‫ל ע ל ו ת ארצה‪ ,‬ו א ם‬
‫ישלחו‬
‫הם‬
‫ע ו ל י ם ארצה‪ ,‬יחזקו‬
‫את‬
‫התגועה‬
‫ב א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫ב ש ל ב זה נ י ס ו הקומוניסטים‪ ,‬ב א מ צ ע ו ת הוועד‪ ,‬ל ש י ם יד על ה ת נ ו ע ה הציונית‪,‬‬
‫ל ה י ו ת ה ם ה ג ו ר ם ש י ב צ ע א ת ה ע ל י ה ‪ .‬ה ם נ י ס ו ל ע ש ו ת א ת ע ב ו ד ת ם זו ב א מ צ ע ו ת‬
‫״השומר־הצעיר־משמר״‪.‬‬
‫ראשי‬
‫השומר‬
‫הצעיר‬
‫גתפסו‬
‫שאכן‬
‫לאשליה‪,‬‬
‫ייתכן‪,‬‬
‫ש ה ם יצילו א ת ה ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת מ פ י ר ו ק טוטלי‪ .‬ב ס ו פ ו של ד ב ר גיבשו ה מ פ ל ג ו ת ‪:‬‬
‫״איחוד״ )מפא״י(‪ ,‬״ מ ש מ ר ״ ‪ ,‬ו ״ א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה ״ ע מ ד ה מ ש ו ת פ ת ב ד ב ר האורייגטציה‬
‫ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ נ י ה ‪ .‬ה ם ס י כ מ ו א ת •גישתם ב מ ס מ ך ‪ ,‬ש ב ו‬
‫הרצויה‬
‫נ א מ ר בין ה ש א ר ‪ :‬א( ב ר ו מ נ י ה ש ל נ ו ב מ ב ר‬
‫אחרת‬
‫מאשר‬
‫הסתדרות‬
‫פ ל ו ס ״פועלי־ציון״‪.‬‬
‫לפעול‬
‫ד(‬
‫ציונית‬
‫‪ 1948‬אין מ ק ו ם ״ ל ה ס ת ד ר ו ת צ י ו נ י ת ״‬
‫סוציאליסטית‪,‬‬
‫מורכבת משלוש‬
‫הסיעות‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫ב( ב מ י ש ו ר ה ב י נ ל א ו מ י ח י י ב ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ב ר ו מ נ י ה‬
‫בעד הצטרפותה‬
‫של‬
‫״ההסתדרות‬
‫הציונית‬
‫העולמית״‬
‫לכוחות‪-‬הקידמהד‬
‫ב ח ח ו ם העליה‪ ,‬ע ל ה ה ס ח ד ר ו ח ה צ י ו נ י ח ל נ ה ל ה ס ב ר ה ב צ י ב ו ר היהודי ו מ א ב ק‬
‫פוליטי‬
‫לעליה‪ ,‬מבלי שהיא עצמה‬
‫חעסוק‬
‫בארגון העלית‬
‫ובהדרכה המועמדים‬
‫ל ע ל י ה ‪ .‬ד ב ר זה ייעשה ע ל ידי ה ו ו ע ד ה י ה ו ד י הדמוקרטי‪*.‬‬
‫שלוש המפלגוח הציוגיוח גחגו אפוא א ה ה ס כ מ ח ם לחיסול כל שאר הארגוגים‬
‫הציוגיים‪,‬‬
‫חיסול‬
‫א ך לשווא‪ .‬ה ן א י ח ר ו‬
‫מלא‬
‫את‬
‫התנועה‬
‫אח‬
‫הצענית‪,‬‬
‫המועד‪.‬‬
‫כולל‬
‫את‬
‫ביגחיים‬
‫החליטה‬
‫א ל ה שהיו‬
‫המפלגה‬
‫מוכנוח‬
‫לחסל‬
‫לחתום‬
‫על‬
‫הסכם כ ה מביש‪.‬‬
‫ה ת ח י ל י א פ ו א ה ש ל ב ה ב א ‪ .‬כ ר ג י ל ‪ ,‬כ ל א י מ ת ש ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ח י ס ל ו יריב‪ ,‬ה ם ל א‬
‫‪129‬‬
‫ה ס ת פ ק ו ב ח י ס ו ל ו הארגוני‪ .‬ה ם ה מ ש י כ ו ב ה ש מ ד ת ו ‪ ,‬ב מ ע צ ר פעיליו‪ .‬ה ת ה ל י ך נ מ ש ך‬
‫ל א ט כדרכם‪ ,‬א ך בבטחה‪.‬‬
‫בהמשך‬
‫‪.‬‬
‫ה מ א מ ר גגתח‪ ,‬כ י צ ד ק ר ו ה ד ב ר י ם ו כ י צ ך — ב ת ה ל י ך א ר ו ך ומייגע —‬
‫ה ת ח י ל ה פ ר ש ת אסירי צ י ו ן ‪ ,‬פ ר ש ה כ א ו ב ה מ א ו ד ש ב ה ל מ ע ל ה מ מ א ת י י ם א י ש ש י ל מ ו‬
‫בסבל‬
‫א י ש י ‪ .‬ר ב ‪ .‬ל מ ד י ‪ ,‬א ך ש^א כ פ י ש ק ר ה ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו ב א י ז ו ר י ם ‪ ,‬ש ס ו פ ח ו‬
‫אליה‪ .‬ה ח ל מ־‪ ,1939‬ציוגי ר ו מ ג י ה זכו ל ה ש ת ח ר ר מ ב ת י ה כ ל א ו ל ה ג י ע א ר צ ה ‪.‬‬
‫ההמונים אינם מוותרים‬
‫ב־‪29.12.48‬‬
‫הפעילות‬
‫ה ת כ נ ס ״הוועד הפועל הציוני״ וב־‪ 30‬ל ד צ מ ב ר החליט על ה פ ס ק ת‬
‫הציונית‬
‫פורסמה‬
‫ברומניה‪.‬‬
‫ההחלטה‬
‫בלתי‬
‫היתה‬
‫שב־‪11.12.48‬‬
‫נמנעת‪ .‬לאחר‬
‫ב כ ל ‪ .‬ע ת ו נ י רומניה‪ ,‬ב כ ו ת ר ת ש מ נ ה ל ר ו ח ב כ ל ה ע מ ו ד ה ר א ש ו ן ‪ ,‬ה ח ל מ ה‬
‫״ ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י של מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה ״ ב ב ע י ו ת ה ל א ו ם ‪ .‬ב ה ח ל ם ה נ ק ב ע בין ה ש א ר ‪,‬‬
‫ש״הציונות‬
‫העובד‬
‫— על כ ל גווניה • י ‪ -‬הגה זרם השואף ל ב ו ח ־ א ת הציבור היהודי‬
‫מ ש א ר העמים‪,‬‬
‫שבקרבם‬
‫זו‬
‫ה ו א חי‪.‬‬
‫תנועה‬
‫וריאקציוגית‬
‫ניהיליסטית‬
‫ש ל ה ב ו ר ג נ ו ת היהודית ויש ל ה ר ח י ק ה מ ן ה ח י י ם הציבוריים״‪ .‬יש לציין‪ ,‬ש ב נ ס י ב ו ת ‪,‬‬
‫ש ש ר ר ו אז ברומניה‪ ,‬ה י ה ל ה ח ל ט ת ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י של ה מ פ ל ג ה ת ו ק ף ש ל ח ו ק ‪.‬‬
‫סביר‪ .‬ל ה נ י ח ‪,‬‬
‫שלמרות‬
‫ההחלטה‬
‫לא‬
‫היה‬
‫הוועד‬
‫הפועל‬
‫הציוני‬
‫מחליט‬
‫;‬
‫‪5‬‬
‫על‬
‫ה פ ס ק ת ה פ ע ו ל ה ‪ ,‬גם א ם ה י ה ב ר ו ר לו‪ ,‬ש ל א י ו כ ל ל ה מ ש י ך ב פ ע ו ל ה א ף ל א יום אחד‪,‬‬
‫ל ו ל א כ מ ה א ל פ י ה ח ל ו צ י ם ‪ ,‬ש ג מ צ א ו מ ר ו כ ז י ם בכמאה‪ .‬ק י ב ו צ י ־ ה כ ש ר ה ‪ ,‬ב מ צ ב ק ש ה‬
‫ל מ ד י ‪• ,‬ולולא יעצו‪ .‬א נ ש ל ‪ .‬ה צ י ר ו ת ‪ .‬ה י ש ר א ל י ת ל ת נ ו ע ה ד‪,‬ציוגית‪ ,‬ל ה ס כ י ם ל ה פ ס ק ת‬
‫׳‬
‫כ ד י ל ה צ י ל ב ד ר ך זו א ת ה ח ל ו צ י ם ו ל א פ ש ר ה ע ל א ת ם א ר צ ה ‪.‬‬
‫פעילותה‪,‬‬
‫נ ש א ר ו ב ק י ב ו צ י ה ם ‪ .‬ה ם ‪.‬טענו‪ ,‬שאין ה ם פ ע י ל י ם כציונים‪ ,‬א ב ל ה י ו ת‬
‫החלוצים‬
‫והקיבוץ ב י ת ם ואין ל ה ם ב י ת ‪ .‬א ח ר ‪ ,‬מ ן הדין ש י ש א ר ו ב ב י ת ם עד ל ע ל י י ת ם ‪ .‬ה ק ר ו ב ה ‪.‬‬
‫ה ע צ ו ר י ם הציוניים ה ר א ש ו נ י ם היו א ר ב ע ה ש ל י ח י ם של ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ‪ :‬ש י נ ד ל‬
‫ש ק ל ר ו ד ו ד חיימוביץ מ״גורךוגיה״‪ • ,‬י צ ח ק ם ס ל ר מ ״ ד ר ו ר ‪ .‬ה ב ו נ י ם ״ ודודי ה ר ש ק ו ב י ץ‬
‫מ ״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪ ,‬ה ם נ ע צ ר ו ב ש ב ע ה או ב ש מ ו נ ה ב ד צ מ ב ר ב ר ח ו ב או ב ח ש מ ל י ת ‪.‬‬
‫מעצרם‬
‫הציוגיות‬
‫בא‬
‫לאחר‬
‫מאבק‬
‫אלים‬
‫ברחובות‬
‫ה ח ל ו צ י ו ת וגציגי ה ו ו ע ד היהודי‬
‫בוקרשט‬
‫הדמוקרסי‪,‬‬
‫בין‬
‫אנשי‬
‫שניסו‬
‫תנועות‬
‫לכבוש‬
‫‪8‬‬
‫הנועד‬
‫בכוח‬
‫את‬
‫מ ר כ ז י ה ת ג ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת ומועדוגיהן‪ .‬כ ב י כ ו ל ״ ה צ י ב ו ר היהודי ק ם ב י ו ז מ ת ו ל ב ע ר‬
‫א ת נ ג ע ה צ י ו נ ו ת מ ק ר ב ו ״ ‪ .‬ז )מי היו ה פ ו ג ר ו מ צ י ק י ם ה ל ל ו ? מ ת ו ך מ ו ע מ ד י ה ו ו ע ד‬
‫היהודי ה ד מ ו ק ר ט י ל ע ל י ה ה ק ר ו ב ה נ ב ח ר ו א נ ש י ם צעירים ל ס מ י נ ר ש ל א י נ ד ו ק ט ר י ­‬
‫נציה‪ .‬ה ס מ י נ ד י ס ט י ם ה ל ל ו נ ל ק ח ו ל ע ש ו ת א ת ה מ ל א כ ה ה מ ר ה ועשו זאת‪ ,‬כי פ ח ד ו ‪,‬‬
‫ש א ם י ס ר ב ו •לפעול‪ ,‬כ פ י ש נ ד ר ש ו ל ע ש ו ת ‪ ,‬י ש ל ל ו מ ה ם א ת ז כ ו ת ה ע ל י ה ( ‪.‬‬
‫ובכן‪,‬‬
‫התנועה הציונית‬
‫הפסיקה‬
‫את‬
‫פעילותה הרשמית‬
‫בשלהי‬
‫שנת‬
‫‪.1948‬‬
‫כ מ ה אלפי החלוצים נשארו בקיבוציהם בציפיה לעליה המובטחת‪ .‬הצטרפו אליהם‬
‫ר ב י ם מ ב ו ג ר י ה ת נ ו ע ו ת ‪ ,‬מ ת ו ר תקייה ת מ י מ ה ש י ו כ ל ו ‪ .‬ג ם ה ם ל ע ל ו ת ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬ע ם ח י ס ו ל ם ש ל ‪ -‬ה א ר ג ו ג י ם ‪ . ,‬ש ה ר כ י ב ו ע ד אז כ ל א ח ד ת ו ר מ ש ל ו ל ע ל י ה ‪ ,‬ש ם‬
‫ה ה מ ו ן היהודי‪ ,‬ש ר צ ה ל ע ל ו ת א ר צ ה ‪ ,‬א ת מ ב ס ח ו ב צ י ר ו ת ישראל‪ ,‬בגציגי מ ד י ג ת‬
‫ישראל‪,‬‬
‫‪130‬‬
‫ב ת ק ו ו ה ‪ ,‬ש א ל ה י ב ם י ח ו א ת העלייה‪ .‬כ ש ה ג י ע ‪ .‬סוף סוף‬
‫ל מ ק ר ש מ ציר‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬הצייד ר א ו ב ן רובין‪ ,‬בן‪ .‬ר ו מ נ י ה ו ד ו ב ר‬
‫מדינת‬
‫שמו‬
‫רומנית‪,‬‬
‫היהודים‬
‫א ת מ ב ט ח ם ב ו ובעוזריו‪ .‬מ ש ו ם מ ה ה ת א ח ר ה ‪ .‬ה ג ש ת כ ת ב ־ ה א מ נ ת ו ‪ .‬ה ר ו מ נ י ם ד ח ו‬
‫א ו ת ה זמן א ר ו ך ל מ ד י ‪ .‬ס ו ף סוף‪ ,‬ב־‪ 12.1.49‬הגיש ה צ י ד ר ו ב י ן א ת כ ת ב ה א מ נ ת ו‬
‫ועל‬
‫בית צירות ישראל ברחוב בורגליה ‪ 3‬התנוסס דגל ישראל ויחד עמו גאו‬
‫ת ק ו ו ת היהודים‪.‬‬
‫בקרב‬
‫הרגשה‬
‫בין‬
‫התנועה‬
‫ראשי‬
‫ואנשי‬
‫הנוער‬
‫לא‬
‫טובה‪ .‬נדמה היה להם‪ ,‬שחבריהם לשעבר‪ ,‬אלה משליחי ישראל שהפכו‬
‫לילה‬
‫״הנוער‬
‫לדיפלומטים‪,‬‬
‫במכתב‬
‫ה ת ר ח ק ו מהם‪.‬‬
‫משה‬
‫של‬
‫מראשי‬
‫וייס־טלמון‪,‬‬
‫הציוני״ מ א ו ת ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬ל ח ב ר י ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ה ו א כ ו ת ב ‪ :‬״ א ת ה ש ו א ל‬
‫ע ם מי אני מ ת י י ד ד ‪.‬‬
‫מזמן‬
‫הציונית‬
‫תנועות‬
‫החלוציות‬
‫שררה‬
‫לזמן‬
‫אצל‬
‫ב מ צ ב הנפשי שלי כ ע ת — עם אף אחד‪ .‬היינו מבקרים‬
‫בני‬
‫היושבים‬
‫משפחתך‬
‫)הכוונה‬
‫בבוקרשט‬
‫לצירות‬
‫ישראל(‬
‫א ב ל ה ם מ א ו ד לא‪ .‬ידידותיים‪ .‬מ ס ת כ ל י ם ע ל י נ ו מ ג ב ו ה ‪ .‬ע צ ו ב ‪ ,‬א ב ל ז ה ה מ צ ב ״ ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫נימה ד ו מ ה נ ש מ ע ת ג ם ב מ כ ת ב י ה ם ש ל ר ב י ם מ מ נ ה י ג י ה צ י ו נ ו ת ל ש ע ב ר ‪.‬‬
‫האם‬
‫דבר‬
‫ק י ב ל ו ה ד י פ ל ו מ ט י ם ה ט ר י י ם ה ו ר א ו ת בנידון י‬
‫הם ל א‬
‫א ח ד ברור‪:‬‬
‫ידעו כ י צ ד ל כ ל כ ל מ ע ש י ה ם ‪ ,‬ש ל א ל ה ר ג י ן א ת הרומנים‪ .‬ה י ט ב ח ש ו ב ד ו ח ה ק ר ה ‪,‬‬
‫שנשבה‬
‫ה ח ת הרומני‪ .‬כ ל א י מ ת ש נ י ס ו ל ד ב ר ע ל ענייני ע ל י ה ל מ ש ל ‪,‬‬
‫ממשרד‬
‫או ע ל כ ל ד ב ר ה נ ו ג ע ‪ .‬ל מ צ ב ה ה ק ש ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ב ר ו מ נ י ה ‪ ,‬נ ת ק ל ו‬
‫ב ס י ר ו ב גמור‪ .‬נ א מ ר ל ה ם ‪ ,‬שאין ה ד ב ר שייך ל ת ח ו ם פ ע י ל ו ת ם וכי מ ד ו ב ר ב א ו ר ח י ם‬
‫ר ו מ נ י ם ו כ ל ט י פ ו ל ב ב ע י ו ת י ה ם י י ח ש ב כ ה ת ע ר ב ו ת ב ע נ י י נ י ה ה פ נ י מ י י ם ש ל רומניה‪.‬‬
‫ב ס פ ר ו ה א ו ט ו ב י ו ג ר פ י ‪ ,‬ש ה ו פ י ע ב־‪ 1990‬בלונדון‪ ,‬מ ס פ ר ה ר ב ה ר א ש י ש ל רומניה‪,‬‬
‫שאנשי‬
‫לבית‬
‫״ ה ו ו ע ד היהודי ה ד מ ו ק ר ט י ״ ל ח צ ו ע ל י ו ל א ס ו ר ע ל א נ ש י ה צ י ר ו ת ל ב ו א‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬ודרשו‪ ,‬ש ב ב ו א ם י ט פ ל ב ה ם ב צ ו ר ה כזו‪ ,‬ש ל א י ת ח ש ק ל ה ם י ו ת ר‬
‫להיכנס‬
‫לבית הכנסת‪.‬‬
‫ההמון‬
‫ישראל‪,‬‬
‫היהודי‪,‬‬
‫כי‬
‫‪9‬‬
‫שלא‬
‫בצוות‬
‫על‬
‫ידע‬
‫הדיפלומטי‬
‫אלה‪,‬‬
‫כל‬
‫את‬
‫ראה‬
‫רובין מ ס ו פ ר ‪ ,‬ש ב י ו ם ו׳‪ 11 ,‬ב פ ב ר ו א ר‬
‫לא‬
‫הרפה‪.‬‬
‫מושיעיו‪.‬‬
‫במצוקתו‬
‫בדו״ח‬
‫פנה‬
‫מרומניה‬
‫לצירות‬
‫של‬
‫הציר‬
‫‪ ,1949‬ה ת א ס פ ו א ל פ י יהודים ל י ד צ י ר ו ת‬
‫ישראל‪ .‬ה צ י ר ו ת ; ס ג ר ה א ת שעריה‪ .‬י ו ת ר מ ־ ‪ 2 0‬א ל ף ‪ ) .‬ב ק ש ו ת ל ע ל י ה ( נ ז ר ק ו א ל‬
‫ח צ ר הצירות‪ .‬ה ם ג ש א ר ו ל י ד הבגיין ע ד מ א ו ח ר ב ל י ל ה ‪• .‬ביום ר א ש ו ן ‪ 13 ,‬ב פ ב ר ו א ר ‪,‬‬
‫שוב‬
‫ה ת א ס פ ו כ מ ה א ל פ י י ה ו ד י ם ‪ :‬״ ש מ ת י מ ו ד ע ה • ש ל א ׳ מ ק ב ל י ם א ף • ב ק ש ה ‪ .‬וכי‬
‫א ת ‪ .‬הסתייגותגו‬
‫יש ל ש ל ו ח ב ק ש ו ת ב ד ו א ר ) ר צ י ת י ל ה ר א ו ת ל מ מ ש ל ה ] ה ר ו מ ג י ת [‬
‫ממה שקורה״( ]סופד‪ ,‬שההמון קיבל א ת הציר בתשואות ר מ ו ת וזה‬
‫אפילו‪.‬לא‬
‫עגה ע ל ב ר כ ו ת ה צ י ב ו ר [ ‪ .‬ב י ו ם שגי‪ 14.2 ,‬ש ו ב ב א ו א ל פ י ם ‪ .‬ב צ ה ר י י ם ה ג י ע מ ס פ ר ם‬
‫לרבבה‪.‬‬
‫איש‬
‫ב־‪17‬‬
‫]התפשטה‬
‫בפברואר׳ נמשכו ההפגנות‬
‫שמועה‪: ,‬שאושרה‬
‫עליה‬
‫ליד‪.‬הצירותג‬
‫התכנסו‬
‫כעשרים׳‪.‬אלף‬
‫ש ל ‪100,000:‬‬
‫יהודים[‪.‬‬
‫נתקבלו‬
‫שוב‬
‫כ־‪ 6,200‬מ כ ת ב י ם ‪ .‬ואז נ ו ד ע ל י ש ה ש ל י ח י ם גגרו‪ ,‬ר ב י נ ו ב י ץ ו ש ט ס ל נ ל ק ח ו ל מ ש ט ר ת‬
‫ה ב ט ח ו ן ל ש י ח ה ו ל א חזרו״‪<.‬ינ‬
‫י תוצאות‬
‫‪1‬‬
‫ההפגנות‬
‫הללו‪,‬‬
‫שנמשכו‬
‫שבוע‬
‫ש ל ם ‪ ,‬היו‬
‫קשות‪.‬‬
‫לא‬
‫רק‬
‫שנעצרו‬
‫שלושת ה ש ל י ח י ם ‪ ,‬ה א ח ר ו נ י ם שעדיין נ ש א ר ו ב ר ו מ נ י ה ) ה ש ל ו ש ה ג ל ק ח ו מ ב ת י ה ם ( ‪,‬‬
‫א ל א ש ה ד ב ר ה ב י א ל ת ג ו ב ה ז ו ע מ ת ש ל מ מ ש ל ת רומניה‪.‬‬
‫ק ב ו צ ת מ נ ה י ג י ם ציוניים ה ו ז מ נ ה ל מ ש ר ד הפנים‪ .‬ש ל ו ש ה מ ה ם נ ת ק ב ל ו ‪ .‬ע ל ידי‬
‫שר ה פ נ י ם ‪ ,‬ת י א ו ה ד י ג׳יורג׳םקו ו ה ש א ר ע ל ידי ס ג נ ו ה מ מ ו נ ה ע ל ע נ י י נ י ב ט ח ו ן‬
‫‪131‬‬
‫ש נ י ה ם ‪ .‬א מ ר ו אותו‪ .‬ד ב ר ‪ ,‬ש ה ה ס ת ד ר ו ת ‪ .‬ה צ י ו נ י ת‬
‫ומשטרה‪.‬‬
‫לא‬
‫עמדה‬
‫בהחלטתה‬
‫ל ה ת ח ס ל ו ה ק י ב ו צ י ם מ מ ש י כ י ם ‪ .‬ל ה ת ק י י ם ו ל פ ע ו ל ‪ .‬ה ש נ י י ם י ע צ ו ל מ נ ה י ג י ם הציוניים‬
‫לעשות‪ .‬לחיסולה המהיר של‪ .‬הפעילות הציונית‪ ,‬ש א ם‬
‫ל א כן‬
‫תיעשה המלאכה‬
‫ע ל ידי ה מ ש ט ר ה ״ ב צ ו ר ה ש ל א ת מ צ א ח ן ‪ .‬ב ע י נ י כ ם ״ ‪ .‬ש נ י ה ש ר י ם ה כ ח י ש ו ‪ ,‬ש ה י ת ה‬
‫אי פ ע ם ה ב ט ח ה ל ה ע ל א ת ה ח ל ו צ י ם ה ל ל ו א ר צ ה ‪ .‬א ד ר ב א — א מ ר ו ה ם — כ ל‬
‫זמן שיישארו‪ .‬ב ק י ב ו צ י ה ם ‪ ,‬אין כ ל סיכוי ש י ע ל ו ״ ‪ .‬״‬
‫יומיים ל א ח ר מכן‪ ,‬ב ־ ‪ , 4 3 . 4 9‬הוזמנו גציגי כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ה ח ל ו צ י ו ת‬
‫ל ב י ת ו ש ל מ י ש ו ב נ ב נ י ש ת י ‪ ,‬מ י שהיה ב מ ש ך ש נ י ם ר ב ו ת יו״ר ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית‪.‬‬
‫ו כ ו ל ם באו‪ ) .‬כ ו ת ב ש ו ר ו ת א ל ה היה בין ה ב א י ם ( ‪ .‬ב נ ב נ י ש ת י מ ס ר ל ה ם ע ל ש י ח ת ו‬
‫ע ם ש ר ה פ נ י ם ו ב י ק ש מ נ צ י ג י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב ש מ ו ו ב ש ם כ ל ה מ נ ה י ג ו ת הציונית‬
‫ה ק י ב ו צ י ם ‪ ,‬כי ה מ א ב ק אבוד‪.‬‬
‫פירוק‬
‫נציגי‬
‫שבה‬
‫כ ל ה ת נ ו ע ו ת ה ס כ י מ ו ל ה צ ע ת ו ‪ ,‬כ י זה ה י ה מ צ ב נ ו ח ל צ א ת מ מ צ ו ק ת ם ‪,‬‬
‫היו שרויים‪ .‬כ־‪ 3,000‬ח ל ו צ י ם )כ*‪ 700‬מ ״ ה נ ו ע ר‬
‫איומה‪ ,‬ל ע ת י ם ישנו ש ל ו ש ה ב מ י ט ה א ח ת ‪,‬‬
‫בצפיפות‬
‫שהו‬
‫הציוני״(‬
‫בקיבוצים‬
‫ב מ צ ב ס נ י ט ר י איום ונורא‪,‬‬
‫ב ל י ע ב ו ד ה ‪ ,‬ב ל י כ ל ת ע ס ו ק ה ‪ ,‬כי נ י ת נ ו ה ו ר א ו ת ל מ פ ע ל י ם ל פ ט ר כ ל חלוץ מ כ ל‬
‫עבודה‪ .‬ה צ פ י פ ו ת ה ל כ ה וגדלה‪ .‬כ ל יום ח ו ס ל ב כ ו ח ק י ב ו ץ ב א י ז ו עיירה‪ .‬ה ח ל ו צ י ם‬
‫לא גשלחו לבתיהם‪ ,‬מ ח ש ש שיאבדו א ת זכויותיהם לעליה‪ ,‬א ל א הצטרפו לחבריהם‬
‫ב ש א ר ה ק י ב ו צ י ם ו כ ך ה נ ד י ל ו א ת ה צ פ י פ ו ת ‪ .‬מ ל א י ה מ ז ו ן ‪ :‬ת פ ו ח י ה א ד מ ה ‪ ,‬האטריות‪,‬‬
‫ה מ פ ו ס ט ר ת והמרגרינה‪,‬‬
‫הגביגה‬
‫שביגחיים‬
‫נכבשו בכוח על‬
‫ב ז מ נ ו מ מ ח ס נ י הג׳וינט‪,‬‬
‫ש נ ש א ת ממך‪ ,‬ש ק י ב ל ו‬
‫ל י א נ ש י הוועד‪ — ,‬ע מ ד ל ה ס ת י י ם ומזון ח ד ש ל א‬
‫ע מ ד ל ר ש ו ת ם ‪ .‬ה ח ל ו צ י ם ע מ ד ו ב מ ש ך ח ו ד ש י ם ב מ צ ב ה ב ל ת י א פ ש ר י שגוצר‪ ,‬ר ק‬
‫מ פ ג י שהאמיגו‪ ,‬ש ב כ ך ה ם ש ו מ ר י ם על ז כ ו ת ם ל ע ל ו ת א ר צ ה ‪ .‬ד ב ר י ו ש ל ב נ ב נ י ש ת י ‪,‬‬
‫שאין כ ל ס י כ ו י ל ע ל י ה ב מ צ ב הנתון‪ ,‬ה מ ח י ש ו ל מ נ ה י ג י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר א ת ה מ צ ב‬
‫האמיתי‪ .‬ה ם ידעו‪ ,‬כ י ש ו ב אין ב מ ה ל ה א כ י ל א ת ה ח ל ו צ י ם ו כ מ ע ט ש מ ח ו ל ע ש ו ת‬
‫א ת רצונם של מנהיגי התנועה הציונית ו ב כ ך להסיר מ ע ל מ צ פ ו נ ם א ת האחריות‬
‫למעשה‬
‫ק ש ה זה‪ .‬כ ך ב א הקץ ג ם ע ל ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ‪ .‬ש ל ו ש ת א ל פ י החלוצים‬
‫ה צ ט ר פ ו ג ם ה ם ל ה מ ו ן ה י ה ו ת ‪ ,‬ש ל א ו י ת ר ע ל עלייתו‪ ,‬מ ו כ ג י ם ל ה מ ש י ך ו ל ה י א ב ק עליה‪.‬‬
‫ת ו צ א ה נ ו ס פ ת ש ל ה פ ג ג ת המוגי היהודים ל י ד צ י ר ו ת י ש ר א ל ב מ ש ך ש ב ו ע ש ל ם‬
‫היה‪,‬‬
‫כ א מ ו ר ‪ ,‬מ ע צ ר ם ש ל שלושת‪ ,‬ה ש ל י ח י ם ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬ש ע ו ד נ ש א ר ו חופשיים‪.‬‬
‫הצירות‬
‫יכלה ל ס פ ל בשחרורם ש ל ש ב ע ת השליחים‪ ,‬מכיוון שהיו כולם אזרחי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מ ע צ ר י ם ר א ש ו נ י ם ש ל מ נ ה י ג י ם ציוניים ה ת ר ח ש ו ל מ ע ש ה ב ס ו ף א ו ק ם ו ב ר‬
‫במברק‬
‫״לפני‬
‫חוקי‬
‫שנשלח‬
‫מבוקרשט למשרד‬
‫החח‬
‫בישראל‬
‫בנובמבר‬
‫ב־‪3‬‬
‫כ מ ה ימים נ ס ג ר ו ה ק ר נ ו ת ״ ‪ .‬מ ת נ ה ל ת חקירה‪ .‬ה ם‬
‫המטבע‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫נאשמים‬
‫‪1948‬‬
‫‪.1948‬‬
‫נאמר‪:‬‬
‫ב ע ב י ר ו ת על‬
‫נאסרו‪ .‬אז ראשי ה ק ר נ ו ת ‪ .‬ה ל א ו מ י י ם ‪ :‬ל י א ו ן א י צ ק ר ואנצ׳יו כהן‬
‫מ ק ק ״ ל ו מ י כ א ל ל י י ב ה ו ש מ ו א ל ר ו ז נ ה א ו פ ט מ ב כ י ר י ״ ק ר ן היסוד״‪ .‬ה מ ע צ ר י ם עוררו‬
‫חששות כ ב ת ם ‪ .‬השליחים הרגיעו א ו ת נ ו ‪ :‬״הרי ב כ ל מ ק ו ם בעולם‪ ,‬כולל בארצות‬
‫הדמוקרטיות‬
‫כספים‬
‫ביותר‪,‬‬
‫נעצרים בני אדם שלגביהם קיים‬
‫חשש‪,‬‬
‫שעסקו‬
‫בהעברת‬
‫ב ג י ג ו ד ל ה ו ר א ו ת החוק״‪. .‬‬
‫‪ ,‬ש ב ע ת ה ש ל י ח י ם שוחררו‪ .‬ה ש ל ו ש ה ש ו ח ר ר ו ב־‪ 28.3.49‬ו ה א ר ב ע ה ר ק ב־‪.17.4.49‬‬
‫מהצהרותיהם‬
‫‪132‬‬
‫בצירות ישראל‬
‫ב ב ו ק ר ש ט יוצא‪ ,‬ש כ ל פ י‬
‫קבוצת‬
‫ה א ר ב ע ה הטיפול‬
‫קשוח‬
‫היה‬
‫יותר‬
‫וקצת‬
‫כלפי‬
‫נחמד‬
‫השלושה‪ •.‬ה א ר ב ע ה‬
‫והורעבו‪*.‬נ‬
‫הוכו‬
‫כל•‬
‫השבעה עזבו מ י ד א ת רומניה‪.‬‬
‫כשיחדור א ר ב ע ת מנהיגי הקרנות עסק משה אורבוך־אגמי‪ ,‬שהפך‪-‬ליועץ בצירות‬
‫י ש ר א ל ב ב ו ק ר ש ט ‪ .‬ה ם ש ו ח ר ר ו ת מ ו ר ת ס כ ו ם כ ס ף א ד י ר ש ש ו ל ם ב ת מ ו ר ה ‪500,000 :‬‬
‫דולר‪.‬‬
‫שבמחיר כלולה‬
‫אגמי רמז‪,‬‬
‫גם עליית‬
‫אחרי‬
‫החלוצים‪.‬‬
‫חודשים‬
‫שלושה‬
‫של מ ע צ ר ה ו ב א ו ה א ר ב ע ה ב פ נ י ב י ת דין‪ ,‬נ י ח נ ו ל ש ל ו ש ת ח ו ד ש י מ א ס ר ‪ .‬ו ל ק נ ס‬
‫ש ל ח צ י מיליון ד ו ל ר )ששולם‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬ע ל ידי מ ד י נ ת י ש ר א ל ‪ ,‬או ה ס ו כ נ ו ת ( ושוחררו‪.‬‬
‫א ף ח ל ו ץ ל א ע ל ה א ר צ ה ב ע ק ב ו ת ה ס כ ם זה‪ .‬ו א ת ועוד‪ ,‬ה מ ש ו ח ר ר י ם מ ל ב ד אנצייו‬
‫כהן‪ ,‬נ ע צ ר ו מ ח ד ש ‪ ,‬כ כ ל ש א ר ה מ ג ה י ג י ם הציוניים‪ .‬ב צ ד ק א מ ר פ ק י ד ב כ י ר ב מ ש ר ד‬
‫ה א ו צ ר ה ר ו מ נ י ל י ד י ד ו ה צ י ו נ י ‪ :‬״ ד פ ק נ ו א ת כ ם כהוגן״‪.‬‬
‫ ב־‪19.7.49‬‬‫אלפרד‪.‬‬
‫געצר‬
‫בקלוז׳‬
‫שליח‬
‫אגודת‬
‫פועלי‬
‫ברומניה‪,‬‬
‫ישראל‬
‫חיים‬
‫הירש‬
‫ה א י ש ה ו א ש ם בזיוף מ ס מ כ י ם ‪ ,‬ב ג נ י ב ת ה ג ב ו ל ו ב ה ב ר ח ת כ ס ף ‪ .‬ה ו א גידון‬
‫ל ש ש ה ח ו ד ש י מאסר‪ •,‬א ח ר י ה ם ש ו ח ר ר וגורש‪.‬‬
‫מ נ ה י ג י ם צ י ו נ י י ם ר א ש ו נ י ם נ ע צ ר ו ב ק ת ‪ .1949‬ב־‪ 9.6.49‬נ ע צ ר ז ו ל ט ן ה י ר ש מ ר א ש י‬
‫) א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה ( ‪ .‬זמן‬
‫״דרור־הבונים״‬
‫קצר‬
‫מכן‬
‫לאחר‬
‫אדוארד דסקלו‬
‫נעצר‬
‫)דורון( מ ר א ש י ״ מ ש מ ר ״ ) מ פ ל ג ת ה ב ו ג ר י ם ש ל ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ( ‪ ,‬ש ר ק ל פ נ י כ ש ל ו ש‬
‫שנים ויתר ״הוועד״‬
‫לייבוביץ‬
‫ב פ ר ל מ נ ט ל ט ו ב ת ו ‪ .‬ב־‪10.9.49‬‬
‫על מקום‬
‫נ ע צ ר ה ג ם ג׳יטה‬
‫) ה ר ר י ( מ ר א ש י ת נ ו ע ת ו ש ל זולטן הירש‪ .‬ו ו ל ט ן ו ד ס ק ל ו ש ו ח ר ר ו א ח ר י‬
‫כ ש ג ה ) ו ג ע צ ר ו ש ו ב ( ו א י ל ו ג׳יטה לייבוביץ נ ע ל מ ה ‪ ,‬כ א י ל ו ב ל ע ה ה א ד מ ה ‪.‬‬
‫מ ל ב ד א ל ה נ ע צ ר ו כ מ ה א נ ש י ם ו ח ל ו צ י ם ל ש ע ב ר ‪ ,‬ל א ו ד ו ו ק א מ ן ה ש ו ר ה הראשונה;‬
‫ב מ כ ת ב מה־‪ 29.12.49‬מ ו ד י ע ה ״ ה ב ר י ת ה ע ו ל מ י ת ש ל צ ע י ר י ה ח ל ת ו ה פ ו ע ל ה מ ו ר ח י ״‬
‫ה ח ח ב י ר ו ש ל י ם ע ל מ ע צ ר ם של ש ל ו ש ה מ ח ב ר י ה ם ב ע י ר א ר ד ‪ :‬י ש ר א ל‬
‫למשרד‬
‫שמרן‪ ,‬ש נ י ד ו ן ל ש נ ח י י ם מ א ס ר ‪ ,‬ה ר פ נ ס דוד‪ ,‬שנידון ל ש נ ה ו ח צ י ונייהאוז שמואל‪,‬‬
‫ל ש נ ח מאסר‪*.‬‬
‫שנידון‬
‫גרוסו‬
‫סולומון‬
‫‪1‬‬
‫במכחב‬
‫מקאריי־מארה‪,‬‬
‫הבחורים‬
‫מארד‬
‫זיגפריד‬
‫קיסמן‪,‬‬
‫נתפסו‬
‫נכה‪,‬‬
‫על‬
‫שהיה‬
‫אחר מסופר על מעצרו ועל‬
‫שהואשם‬
‫אותה‬
‫מביא‬
‫בשותפוח‬
‫עבירה‬
‫בקשות‬
‫עצמה(‪.‬‬
‫בהברחה‬
‫משפטו של ‪ .‬ה ר ב‬
‫גבול‬
‫בראדאוץ• נ ע צ ר‬
‫עליה‬
‫לאישור‬
‫מיהודי‬
‫)ייחכן‬
‫שגם‬
‫בחור‬
‫בשם‬
‫הפרובינציה‪.‬‬
‫)מי ש ה ג י ש ב ק ש ת ע ל י ה ‪ ,‬ג ד ר ש ל צ ר ף לבקשתו‪ .‬א י ש ו ר ה צ י ר ו ת ‪ ,‬ש א כ ן מ ו ב ט ח ת‬
‫לו אשרת כ ג י ס ה ' ל י ש ר א ל ( ‪.‬‬
‫ שני‬‫ואחד‬
‫חברים‬
‫בשם‬
‫מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ח ל ו צ י ם ל ש ע ב ר ‪,‬‬
‫חיימוביץ‬
‫לואיס‪,‬‬
‫נעצרו והוחזקו‬
‫כמה‬
‫בשם • סלומון מבוטושן‬
‫אחד‬
‫שנים‬
‫במעצר‪.‬‬
‫ייתכן‬
‫שהיו‬
‫ר ב י ם כ מ ו ה ם ואין א י ש ו ו ד ע ע ל כ ך ‪ .‬ה נ ה מ ג מ ה ‪ :‬א ל י ע ז ר ה ל ו י מ ה צ ו ו ת ה ד י פ ל ו מ ט י‬
‫של‬
‫הצירות‬
‫ב ב ו ק ר ש ט ‪ ,‬כ ו ת ב ב־‪ 12.10.50‬ע ל יהודי ב ש ם ז ׳ מ ו ש צ י א נ ו מ ה ע י י ר ה‬
‫•סבן‪ ,‬ש נ ע צ ר ל ש ש ה ח ו ד ש י ם ‪ .‬ל ה ל ו י נ ו ד ע ה ד ב ר ל א ח ר ש ה א י ש ה ש ת ח ר ר ‪ ,‬ק י ב ל‬
‫אישור ל ע ז ו ב א ת ר ו מ נ י ה ו ב א ל צ י ר ו ת ל ס ד ר א ת ‪ -‬ע נ י י נ י ו ‪ .‬״‬
‫נ ש א ל ה ה ש א ל ה ‪ ,‬מ ד ו ע נ ע צ ר ו א נ ש י ש מ א ל מ ר כ ז י י ם בין ה ר א ש ו נ י ם ‪ .‬ק ש ה ל מ צ ו א‬
‫הגיון ב כ ל מ ה ש ק ר ה ב ש ט ח זה‪ .‬מ ו צ י מ ו ש ק ו ב י ץ ) מ ש ה ע מ נ ו א ל ( מ ס ב י ר ב ח ״ ׳ ח ‪,‬‬
‫שהגיש‬
‫ל מ ש ר ד ה ח ו ץ ב י ר ו ש ל י ם ב נ ו ש א ״ א ס י ר י ־ צ י ו ן ״ ‪ :‬״יש ל ה נ י ח ‪ ,‬ש ה מ א ס ר י ם‬
‫ה ל ל ו היוו מ ב ו א ל פ ע ו ל ה ה ע צ ו מ ה ה ב א ה ו מ ר ט ח ם היחד‪ .‬ל א ס ו ף א ה ה ח ו מ ר ה ד ר ו ש‬
‫ל ש ם ה כ נ ה ה מ ח ז ה ‪ .‬ז א ה א ו מ ר ח — ל ש ם ה כ נ ח ה מ ח ז ה וביום• ה ח ק י ר ה ו ה מ ש פ ט ‪.‬‬
‫ידענו• ע ו ד‬
‫לפני‬
‫המאסרים‪,‬‬
‫שהבולשח‬
‫אוספח‬
‫חומר‬
‫וידענו• ג ם‬
‫כן‪,‬‬
‫שנקבעה‬
‫‪133‬‬
‫ה כ ל ל י ת ש ל המשפט‪ .‬ידענו זאת ממקור מהימן ו מ ס ר ת י ע ל ‪ .‬כ ! לתלוי‬
‫המסגרת‬
‫]קונסול‬
‫אם‬
‫‪1‬‬
‫ו מ ז כ י ר ר א ש ו ן ב צ י ר ו ת [ עוד ב מ ר ס‬
‫‪1950.‬‬
‫נ כ ו נ ה ‪ .‬ה ע ר כ ת ו ש ל מ‪ .‬מושקוביץ‪ ,‬י י ת כ ן ‪ .‬מ א ו ד ‪,‬‬
‫הבטחון(‬
‫<‪s‬‬
‫ש״הםקוריטטה״‪) ,‬משטרת‬
‫ר צ ת ה ל ל מ ו ד א ת ‪.‬החומד מ פ י ה ם ש ל מ ר ק ס י ס ט י ם ‪ ,‬א ו ל י מ ת ו ך ‪ .‬א ש ל י ה ‪,‬‬
‫ש ע מ ה ם יהיו ה ע ג י י נ י ם ק ל י ם יותר‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬ש ה מ ש ט ר ה החשאית חיפשה לעצמה מלשיגים ב כ ל מ ק ו ם ועל א ח ת כ מ ה‬
‫ו כ מ ה ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ‪ .‬איגי מ ת כ ו ו ן דווקא ל א ו כ ל י ־ ק ו ר צ א ‪ ,‬ל מ ל ש י ג י ם ח ס ר י מ צ פ ו ן‬
‫המוכגים‬
‫כאוב‬
‫א נ י ‪ .‬מ ד ב ר כאן בפרק‬
‫ל י ה ג ו ת מ מ ע ש י ה ם ‪ .‬אני מ ש ע ר ‪ ,‬שהיו ג ם כ א ל ה ‪,‬‬
‫ב י ו ת ר ‪ ,‬ש ל א ג ש י ם ב ע ל י מצפון‪ ,‬ש נ ת פ ס ו ב ע ו ר מ ה ל מ ש ח ק ה ש ל‬
‫הבולשת‬
‫ה ר ו מ ג י ת ‪ ,‬ש ל פ י ד ע ת י ל א כ ל כ ד ר צ ת ה ל ה ש י ג מ ה ם א י נ פ ו ר מ צ י ה ) א ם ‪ ,‬כ י ודאי‬
‫ל א ב ח ל ה ג ם ב כ ד ( א ל א ל ב ל ב ל ‪. ,‬לשגע ו ל ה מ ם א ת ה״אויב״‪ .‬ב ד ר ד זו י צ ר ו מ ת ח‬
‫עצום‪ .‬ה ם ב ל ב ל ו א ת ה ק ו ר ב ן ע ד כ ד י כר‪ ,‬ש ה י ה מ ו כ ן ב י י א ו ש ו ל כ ל ד ב ר ‪.‬‬
‫כ י צ ד ע ש ו ז א ת ‪ .‬ה ב ו ל ש ת ד א ג ה ל ע צ ו ר ח ב ר מסויים‪ ,‬ב ד ר ד כ ל ל א י ש מ כ ו ב ד‬
‫ל מ ד י ‪ ,‬ש מ ע ו ל ם ל א ‪ ,‬ה ו ט ל ב ו ד ו פ י או חשד‪ .‬ה א י ש ה ו ח ז ק ‪ 24‬או ‪ 48‬ש ע ו ת ב מ ע צ ר ‪,‬‬
‫ב ל י ש א י ש מ ק ר ו ב י ו ‪ ,‬או מ מ כ ר י ו ידעו על כר‪ .‬כ י צ ד א פ ש ר ל ה ע ל י ם מ ע צ ר מ ק ר ו ב י ם ז‬
‫ה ג ה ד ו ג מ ה ‪ :‬ב ל י ל ה ש ל פ ג י מ ע צ ר י ‪ ,‬בא ידידי ש י ל ו ל ה ו ד י ע לי‪ ,‬שמחר‪ .‬ה ו א יוצא‬
‫לעיר־שדה‬
‫שלא‬
‫מסויימת‪,‬‬
‫גדאג‬
‫בשליחות‬
‫מהיעלמו‬
‫המפעל‪ ,‬ש ב ו ע ב ד ‪ .‬הוא‪ .‬ב א ל ה ו ד י ע נ י ‪ .‬על‪ .‬כד‪,‬‬
‫ה פ ת א ו מ י ‪ . .‬ל מ ח ר ת היום‪,‬‬
‫כשגכגס‬
‫לקבל‬
‫למגהל ‪.‬המפעל‪,‬‬
‫ע ל ע צ מ ו א ת ה ש ל י ח ו ת ‪ ,‬נ ע צ ר ע ל ידי סוכגי ה ב ו ל ש ת ‪ ,‬ש ח י כ ו לו‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ :‬מ ג ה ל‬
‫המפעל שיתף פעולה עם המשטרה‪ .‬דבר ח מ ה קרה לחברגו סמי גדיגברג מבראילה‪.‬‬
‫א מ ו ‪ .‬ה א ל מ נ ה י ד ע ה ‪ ,‬ש נ ש ל ח ע ל ל י ה מ פ ע ל ש ב ו ע ב ד ‪ ,‬ל ק ו ר ס ה ש ת ל מ ו ת ל ע י ר הבירה‪.‬‬
‫ז א ת נעצרו המיועדים להפוד ל״מלשינים״‪ .‬ב ד ר ד כ ל ל דאגו‪ :‬ל ה מ צ י א‬
‫בשימה‬
‫אשמה‬
‫כלשהו‪,‬‬
‫במשד‬
‫שעות‪,‬‬
‫תור‬
‫כגון‬
‫יום‬
‫רמזים על‬
‫כשנמצא‬
‫גואלת‪.‬‬
‫על‬
‫כביכול‬
‫לקרובים‬
‫פעילותו‬
‫פעילות מ ח ת ר ת י ת נמשכת ועל‬
‫הציונית‬
‫חתירה‬
‫ועל‬
‫תחת‬
‫הנעצר‬
‫חבריו‪ ,.‬לתנועה‪,‬‬
‫אושיות‬
‫המשסר‪.‬‬
‫ה ע צ ו ר ה מ ו ת ש ע ל ס ף ה י י א ו ש ‪ . ,‬ב ט ו ח ש כ ל ת ה א ל י ו ה ר ע ה ‪, ,‬באה ה צ ע ה‬
‫החוקר ע ט ה מ ס כ ה של סוב־לב‪ ,‬המבין לרוחו ש ל‬
‫לקראתו‪:‬‬
‫עם‬
‫תוכנו של‬
‫ולילה‪,‬‬
‫מכתב שנשלח‬
‫בחו״ל‪.‬‬
‫נחקר‬
‫ה נ ח ק ר ‪ .‬ומוכן ל ב ו א‬
‫״ א ת ה ראוי‪ ,‬ב ל י ס פ ק ‪ ,‬ש נ ש ל י ד א ו ת ר ל א ח ד ‪ .‬מ ב ת י ה כ ל א ‪ ,‬ש ל ג ו ‪ ,‬י ח ד‬
‫חלאת‬
‫ה א ד ם ה נ מ צ א י ם שם‪ ,‬אולם‬
‫אני‬
‫התרשמתי‪,‬‬
‫שאולי‬
‫צודקת‬
‫םענתד‪,‬‬
‫ש א י נ ד אוייב ש ל נ ו )והרי כ ד טען כ ל נ א ש ם כוה( ו ל א ה ת כ ו ו נ ו ת ל פ ע ו ל ג ג ת ו ‪.‬‬
‫החלטתי‬
‫להוכיח‬
‫את‬
‫לבדוק‬
‫אמיתות‬
‫מה‬
‫שמתרחש‬
‫ס ב י ב ה אל‬
‫עם‬
‫המשטרה‬
‫המושחתת‬
‫עליר‬
‫זה‬
‫טענותיה‬
‫נשחררר‬
‫ונישאר‬
‫ב ק ש ר ‪ . ,‬כדי‬
‫שתוכל‬
‫כ נ ו ת ד ב ר י ה ת ח ז ו ר ל ב י ת ד וגיפגש מ פ ע ם ל פ ע ם ו א ת ה ת מ ס ו ר ל נ ו ע ל‬
‫ועל‬
‫לתת‬
‫לחבריה‬
‫ת ח ש ו ב ‪ . ,‬ש א נ ח נ ו מ ע ו נ י י נ י ם כ מ ל ש י נ י ם ‪ .‬אין ל ד‬
‫עסק‬
‫יודעים‬
‫הכל‬
‫והמסואבת‬
‫ח ב ר י ה אין ל נ ו צורר‬
‫לד‬
‫של‬
‫המשטר‬
‫הקודם‪.‬‬
‫אנחנו‬
‫באינפורמציה נוספת‪ .‬כ ל מ ה‬
‫ה ז ד מ נ ו ת להוכיח‪ ,‬שאינד שייר‪ .‬ל מ ח נ ה אויביגו‪.‬‬
‫שאנחנו רוצים‬
‫תוכל‪ ,‬ג ם‬
‫לעזור‬
‫ש ל א ימשיכו בדדר‪ ,‬שבה הם הולכים והעלולה ל ה ב י א גם א ו ת ם ב א ח ד‬
‫ה י מ י ם ל מ ק ו ם ש ב ו א ת ה נ מ צ א עכשיו‪.‬‬
‫כ ל מ ה ש ר צ ה ה ע צ י ר ה מ ו ת ש ‪ ,‬ש ל א ישן ש ע ו ת ר ב ו ת ‪ .‬כ ל כ ד ‪ ,‬ל ה ש ת ח ר ר ‪ ,‬ל ס פ ר‬
‫לחבריו‬
‫הטובים‪,‬‬
‫ש ה מ ש ט ר ה החשאית‪ .‬מ ת ע נ י י נ ת ב ה ם ‪,‬‬
‫שיודעת‪.‬עליהם‬
‫אי־אלה‬
‫ד ב ר י ם ו ל ש ק ו ל ב מ ש ו ת ף ‪ ,‬כ י צ ד ל צ א ת מן ה ת ס ב ו כ ת ה א י ו מ ה ה ז א ת ‪ .‬ה א י ש ה ס כ י ם‬
‫‪134‬‬
‫ה ק צ י ן ו ג ם ח ת ם ל ו ע ל הצהרה‪ ,‬ש ב ה ה ת ח י י ב ל ע מ ו ד ל ר ש ו ת ה מ ש ט ר ה‬
‫להצעת‬
‫כל‬
‫החשאית‬
‫מה‬
‫א י מ ת ש י י ד ר ש מ מ נ ו ‪ .‬כן ח ה ם ‪ ,‬ש ה ו א מ ו ד ע ‪ ,‬ש כ ל‬
‫שהתרחש‬
‫ע כ ש י ו ו ה מ ס מ ד ש ח ח ם ‪ ,‬ה ם ב ב ח י נ ח ס ו ד מ ד י נ ה כ מ ו ס וגילויו ל א י ש ‪ .‬ב ל ח י מ ו ס מ ך‬
‫בגדר‬
‫ז^א‬
‫רק‬
‫עבירה‬
‫שדינה הרבה שנוח מאסר‪.‬‬
‫חמורה‪,‬‬
‫ה ש ת ח ר ר האיש ומיד מיהר לספר לחבריו על מ ה שקרה‪ .‬פקידי הצירות‬
‫שקרה‬
‫להם‪ :‬ד ב ר‬
‫ולספר‬
‫ל ו ו ל ה ת י י ע ץ כ י צ ד עליו ל ה ת נ ה ג ‪ .‬א ח ת מ פ ק י ד ו ח ה צ י ר ו ח ‪ ,‬ש ב ע ל ה נ ע צ ר‬
‫ל פ ג י כן‪,‬‬
‫עוד‬
‫חסכים‬
‫— ולרבים מאוד‬
‫דומה‬
‫ק ר ה — מיהרו ‪:‬לאחד‬
‫געצרה גם היא והחוקרים הבטיחו‬
‫לשחף‬
‫ל ה טיפול‬
‫פ ע ו ל ה ע מ ה ם ו א פ י ל ו הפגישו א ו ח ה ע ם‬
‫הדיפלומטים‬
‫בבעלה‪,‬‬
‫יפה‬
‫בעלה העצור‬
‫אס‬
‫במכונית‬
‫באחד מ ר ח ו ב ו ת העיר בוקרשט‪ .‬האשה הלכה להחייעץ עם הממונה ע ל י ה ב צ י ת ח ‪.‬‬
‫הדיפלומט‬
‫אצלם‪,‬״‬
‫ה י ש ר א ל י יעץ ל ה ל ש ח ף פ ע ו ל ה ‪ :‬״סוף סוף ג ד ע ג ם א נ ח נ ו מ ה ה ו ל ך‬
‫אמרה‪ ,‬שמאוד לא‬
‫ה ת ב ט א האיש‪ .‬ב ש י ח ה ‪ ,‬ש ר ש מ ת י מ פ י האשד‪ ,,‬היא‬
‫מ צ א ה ח ן ב ע י נ י ה ת ש ו ב ת ה ד י פ ל ו מ ט הישראלי‪.‬‬
‫יודע‪,‬‬
‫איני‬
‫צירות‬
‫אם‬
‫ישראלי‬
‫נכונה‬
‫בימים‬
‫האימרה‪:‬‬
‫״אוזניים‬
‫ה ה ם היו אוזניים‪.‬‬
‫לכתל״‪,‬‬
‫אוזניים‬
‫אין‬
‫אך‬
‫ספק‪,‬‬
‫כ א ל ה היו‬
‫שלכוחלי‬
‫ב כ ל מקום‪ :‬א ח ר‬
‫ו כ ך ק ר ה ‪ ,‬ש ב פ ג י ש ה השגיה‪ ,‬י כ ו ל היה קצין ה ב ו ל ש ת ל ג ע ו ר ב נ ח ק ר ‪ :‬״ א ת ה שקרן‪,‬‬
‫אויב ה ע ם ‪ ,‬מ י ה ר ת ל ג ל ו ת ב ר ב י ם סוד• מ מ נ ה ‪ • ,‬מ י ה ר ת ל ג ל ו ת ס ו ד מ ד י ג ה ל ג צ י ג ה‬
‫מדינה‬
‫של‬
‫סיבה‬
‫ע ו י נ ת ״ וכוי‪.‬‬
‫מספקת‬
‫ואם‬
‫בפגישה‪ ,‬הראשונה‬
‫ל ע צ י ר ת האיש‪ ,‬הרי ש מ כ א ן‬
‫אם‬
‫היה ספק‪,‬‬
‫ו ל ה ב א ג א ש ם •האיש‬
‫לבולשת‬
‫יש‬
‫בגילוי‬
‫‪:‬‬
‫סודוח‬
‫מדיגה‪ ...‬ה ת ח י ל ה ס ח י ט ה איומה‪ ,‬מ ה ג ם ש ה א י ש ה ת ח מ ק מ ל ת ת ל ה ם א י נ פ ו ר מ צ י ה‬
‫קילל‬
‫אמיתית‪..‬האיש‬
‫אלד‪.,‬רצו‪ ,‬לא פעם‪,‬‬
‫א ת יום היוולדו‪ .‬ר ב י ם מ ״ מ ל ש י נ י ם ״‬
‫להתאבד‪.‬‬
‫בראשית ‪ .‬ש נ ת‬
‫‪1950‬‬
‫נעלם‬
‫אביר‬
‫מרק‪,‬‬
‫״השומר‬
‫מראשי‬
‫ברומניה‬
‫הצעיר״‬
‫ו פ ק י ד ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ‪ .‬כן נ ע ל ם — ב ר ח ו ב — י א ב ר ה ם י מ פ ו ל מ ס ק י ‪ ,‬מ י ש ה י ה ר א ש‬
‫ה מ ש ר ד ה א ר צ י ש ר א ל י ב ר ו מ נ י ה ו ל א ח ר מ כ ן פ ק י ד ב צ י ר ו ת ישראל‪ .‬ב מ א י ‪ 1950‬נ ע ל ם‬
‫פסקו‬
‫ש כ ט ר ׳ מ ר א ש י ‪ .‬ב י ת ״ ר וכוי‪.‬‬
‫באביב‬
‫מספר‬
‫‪ 1950‬ג פ ג ש ת י ב א ק ר א י ‪ ,‬ב ר ח ו ב ‪ ,‬ע ם ד״ר ס מ י י ק ר ק נ ר ה ח ב י ב ‪ ,‬א י ש י ו ת‬
‫א ח ד ב ״ ה ע ו ב ד ־ ה צ י ו נ י ״ ‪ ,‬שהיה ב־‪ 1948‬ב נ ש י א ו ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו ג י ת ו צ ב ר‬
‫בחפקיד זה יוקרה וסימפטיה רבה‪ .‬הוא מונה בראש ועדה הפירוק של ה ה ס ח ד ר ו ח‬
‫הציוניח‪ .‬מ פ י ו נ ו ד ע לי‪ ,‬ש י ש ל ו שיג ושיח ע ם א נ ש י ה ״ ס י ק ו ר י ט ט ה ״ )אז ט ר ם‬
‫ה ב נ ת י ‪ ,‬מד‪ ,‬ב ד י ו ק פ י ר ו ש ה ק ש ר י ם ה א ל ה ( ‪ .‬הוא א מ ר לי‪ ,‬ש מ ז מ י נ י ם א ו ח ו מ ע ה‬
‫ל ע ת ל ב ו ל ש ת ו מ נ ס י ם ל ס ח ו ט מ מ נ ו אינפורמציה‪ .‬כן א מ ר לי‪ ,‬ש ה ב ו ל ש ת מ ת ע נ י י נ ת‬
‫גם‬
‫בנו‪,‬‬
‫בחברי‬
‫״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ויודעים ע ל‬
‫מפעל‬
‫‪:‬‬
‫ה ע ז ר ה ש ל נ ו 'ועל‬
‫דברים'‬
‫ר ב י ם א ח ר י ם ‪ .‬ה ו א ר מ ז לי‪ ,‬ש ל ד ע ת ו נעצר‪ :‬א ב י ר מ ר ק ‪ ,‬מ פ נ י ש ס י ר ב ל ש ת ף פעולה‪•,‬‬
‫ל א ח ר ש ג ם מ מ נ ו ד ר ש ו ל ס פ ק אינפורמציה‪ .‬ה א ם נ כ ו ן ה ד ב ר •‪ л‬ד ב ר זה‪ ,‬כ ד ב ר י ם‬
‫רבים‬
‫פגישה‬
‫עמד‬
‫א ח ר י ם ‪ ,‬נ ד ע •רק ל א ח ר ש נ ו כ ל להציץ׳ ב מ ס מ כ י • ה ב ו ל ש ת ‪.‬של ה ש ג י ם ההן‪.‬‬
‫נ ו ס פ ת עם‪ :‬י ק ר ק נ ר ה י ת ה לי א ח ר י כ א ר ב ע ‪ .‬י ש נ י ם ‪.‬‬
‫להתקיים‬
‫משפטי‪.‬‬
‫לפתע‬
‫הוכנסה‬
‫קבוצת‬
‫אסירים‬
‫ישבתי‬
‫נוספת‪.‬‬
‫באולם‪ ..,‬ש ב ו‬
‫״בריה‬
‫צנומה‬
‫ו צ ו ל ע ת ע ו ר ר ה ת ש ו מ ת ל ב י ‪ .‬ה י ה ז ה זקן קט‪ .,‬פגיו מ כ ו ס י ם סיבי‪ :‬זקן ב ג ו ן א פ ו ר ־‬
‫לבן‪-.‬הוא• נראה •כבר־מיגן‪,‬‬
‫ס מ י יקרקנר• ב א פ ר י ל‬
‫‪.1954‬‬
‫שיצא מקברו‬
‫לשוטט‬
‫התוהו״״‬
‫בעולם‬
‫י;‬
‫י‪.‬‬
‫•••‬
‫כך‬
‫נראה‬
‫־־••‬
‫‪135‬‬
‫י מ פ ו ל ס ק י נ פ ח א ת נ ש מ ת ו ב ב י ת הכלא‪ .‬יהודי ב ש ם מ י כ א ל ב נ י מ י ן כ ו ת ב ל ש ר‬
‫ה ח ת משד‪ .‬ש ר ת ב־‪ ,26.11.51‬שזה ע ת ה הגיע ב א נ י ת ט ר נ ס י ל ב נ י ה ו ל פ נ י ע ל י י ת ו‬
‫א ר צ ה י ש ב כ ח ו ד ש י מ י ם ב ב י ת הסוהר ״ז׳ילבה״‪ ,‬ש ם ג פ ג ש ע ם י מ פ ו ל ס ק י ‪ .‬האיש‬
‫בריגול‬
‫מואשם‬
‫בבוקרשמ‪,‬‬
‫רעש‬
‫למובת‬
‫ב־‪14.9.53‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הממונה‬
‫כתב‬
‫צירות‬
‫על‬
‫מ ר אבידן‪ ,‬ש י מ פ ו ל ס ק י מ ת ב כ ל א ‪ ,‬אולם ה ו א מ ב ק ש ‪,‬‬
‫בנידון״‪.‬״‬
‫מר‬
‫אבית‬
‫נשאר‬
‫נאמן‬
‫לגישת‬
‫משרד‬
‫ישראל‬
‫״ ש ל א •להקים‬
‫החת‪,‬‬
‫תגובות‬
‫למגוע‬
‫ז ו ע מ ו ת נ ג ד ה ר ו מ נ י ם ‪ ,‬ש ה ר י ת מ י ד קיימים סיכויים‪...‬‬
‫דרך‬
‫החל‬
‫אגב‪,‬‬
‫מסוף‬
‫‪1949‬‬
‫שנת‬
‫התתיל‬
‫קל‬
‫טפטוף‬
‫עולים‪,‬‬
‫של‬
‫שעלייתם‬
‫אושרה על־ידי מ ש ר ד החוץ )לא דרך התנועד‪.‬הציונית ו ל א דרך הוועד(‪ .‬הטפםוף‬
‫הזה ה ל ך ו ה פ ך ל ש ט פ ו ן ‪ .‬ב כ ל שבוע‪ ,‬ביום חמישי‪ ,‬ה פ ל י ג ה ה א נ י י ה ״ ס ר נ ס י ל ב נ י ה ״ ‪,‬‬
‫כ ש ע ל ס י פ ו ג ה ל מ ע ל ה מ־‪- 1,500‬עולים‪ .‬הגיעו ה ד ב ר י ם ל ל י כ ך ‪ ,‬ש מ ש ר ד ה ק ל י ט ה‬
‫ל צ מ צ ם א ת מ ס פ ר העולים‪ .‬ב מ כ ת ב מה־‪ 13.8.50‬כ ו ת ב י ם מ י ש ר א ל ל צ י ר ו ת‬
‫ביקש‬
‫ב ב ו ק ר ש ס ‪ ,‬ש ב ז מ ן ה א ח ר ו ן מ פ ל י ג י ם כ־‪ 1,600‬ע ו ל י ם‬
‫ישראל‬
‫‪ - 748‬מ י ס ו ת‬
‫ל״םרנסילבגיה״ ‪-‬רק‬
‫זוכים״‪.‬״‬
‫בכל‬
‫ו ע ל כ־‪ 700‬מזרוגים ו ל כ ן יש‬
‫מ ד ו ב ר היה ב ע ל י ה‬
‫למזרון‬
‫אינם‬
‫מנכ״ל‬
‫מ ש ר ד ה ח ת ‪ ,‬ו ל ט ר איתן‪ ,‬כ ו ת ב ב־‪1.9.50‬‬
‫מאנשים‬
‫מורכבת‬
‫נסיעה‪ ,‬כאשר‬
‫עולים‪ ,‬שאפילו‬
‫בני‬
‫ל א ה ל אבריאל‪,‬‬
‫הגילים‪.‬‬
‫כל‬
‫שהחליף‬
‫את‬
‫רובין כ צ י ר י ש ר א ל ב ר ו מ נ י ה ‪ ,‬ש ה ל ך ל ר א ו ת א ת העולים‪ .‬״ ח ש ב ת י ‪ ,‬ש י ר ד ו ז ק נ י ם‬
‫ו ח ו ל י ם ו ה ו פ ת ע ת י ‪ ,‬ל ר א ו ת א נ ש י ם בריאים‪ ,‬הזקים‪ ,‬ילדים ל מ כ ב י ר ו ט ו ב י הרגשה״‪*.‬׳‪•-‬‬
‫ב־‪4.9.50‬‬
‫דורש משרד הקליטה ממשרד‬
‫ה ח ת להודיע לרומנים‪,‬‬
‫הנסיעה הקשים‪ ,‬י ת ק ב ל ו בחודשי החורף — אוקטובר‬
‫‪ 5,000‬ע ו ל י ם ל ח ו ד ש ״ ‪.‬‬
‫מוסרית‪,‬‬
‫‪2 1‬‬
‫שבשל תנאי‬
‫‪ — 1950‬פ ב ר ו א ר‬
‫‪ ,1951‬ר ק‬
‫ו ל מ ר ו ת ד ע ת שר ה ח ת ‪ ,‬ש ה ד ב ר יהווה מ ב ח י נ ת נ ו מ כ ה‬
‫ש נ כ נ י ס ל ע צ מ נ ו ‪ ,‬נ ש ל ח ה ה ב ק ש ה לרומניה‪.‬‬
‫ה ע ל י ה ה מ ש י כ ה ב א ו ת ו ק צ ב ע ד ל מ ר ס ‪ ,1952‬כ ש ג ע צ ר ה ל ג מ ר י ‪ .‬ה ר ו מ נ י ם ש נ ש א ל ו‬
‫ל ס י ב ת ה פ ס ק ת ה ע ל י ה ‪ ,‬ש י ק ר ו כ ד ר כ ם ואמרו ש ה ס פ י ג ה ה ת ק ל ק ל ה ו מ ח כ י ם ל ת י ק ו נ ה ‪.‬‬
‫כ א ש ר צ י ר ו ת י ש ר א ל נ ו כ ח ה ל ד ע ת ‪ ,‬ש ס ר נ ס י ל ב נ י ה מ ו פ ע ל ת ב ק ו א ח ר ‪ ,‬היה ברור‪,‬‬
‫שהעליה מרומניה הופסקה‪ .‬נשארו רשומים כמאה אלף י ה ל י ם ‪ ,‬שביקשו ל ע ל ו ת‬
‫ולא נענו‪.‬‬
‫על‬
‫‪2,2‬‬
‫הסיבות‬
‫להפסקת‬
‫העליה‬
‫והקשר‬
‫בין‬
‫הפסקת‬
‫והמעצרים‬
‫העליה‬
‫נחזור‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫מיגצע‬
‫העליה‬
‫״בראילה־א׳״‬
‫גמשכה‪.‬‬
‫העולים‬
‫בין‬
‫היו גם‬
‫חברים‬
‫משלנו‪.‬‬
‫בתקופה‬
‫מסויימת‬
‫נעשה‬
‫ברור‪ ,‬ש ב ע ל י ת פ ק ל י ם מ ס ו י מ י ם ב א ר ג ו נ י ם הציונים ל ש ע ב ר א י נ ם בין ה מ א ו ש ר י ם‬
‫לעליה‪.‬‬
‫״הנוער הציוני״‬
‫סירה‪,‬‬
‫שהעבירה סחורות‬
‫מחבר‬
‫את‬
‫״העובד‬
‫הקשר‪.‬‬
‫הזדמנות‬
‫הציוני״‬
‫לצערנו‪,‬‬
‫נוספת‬
‫ניצלה הזדמנות להעלות כמה‬
‫מרומניה לחו״ל‬
‫ושטה‬
‫לאורך‬
‫רוזנקרנץ‪,‬‬
‫חלוץ‬
‫ותיק‪,‬‬
‫מישו‬
‫ל א ר צ ת ה צירות י ש ר א ל‬
‫להמשיך‬
‫ל ע ל י י ת ם של שני חברים‪ ,‬ב א ה‬
‫חברים על‬
‫הדנובה‪.‬‬
‫תושב‬
‫במבצע‬
‫ביוזמת‬
‫סיפוגה ש ל‬
‫היוזמה‬
‫בראילה‬
‫באה‬
‫שמצא‬
‫זה‪.‬‬
‫צ י ר ו ת ישראל‪ .‬ה ם‬
‫ע ל ו ע ם מ ש ל ו ח ע ו ל י ם מ צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ‪ ,‬ש ע ב ר ה ד ר ך רומניה‪ .‬ש נ י ה ח ב ר י ם ה ס ת נ נ ו‬
‫‪136‬‬
‫המשלוח‪ .‬מסמכי‬
‫לתוך‬
‫באביב‬
‫נ ס י ע ה היו‬
‫עבורם‪.‬‬
‫מוכנים‬
‫‪ 1950‬ג ע ש ה גםיון מ צ ד ג ו ר מ י ם ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ל א ר ג ן ב ד י ח ה ל ע ש ר ה‬
‫צעירים‪,‬‬
‫ב י נ י ה ם ש נ י י ם ‪ .‬מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬ה ו ח ל ם ש י ע ל ו ש‪ .‬א ב ג י ושילו ווהל‪.‬‬
‫אמורים‬
‫ביתו‬
‫לנסוע‬
‫היינו‬
‫ל״בראילה״‬
‫ומשם‬
‫ללון‬
‫לצאת‬
‫אצל‬
‫שחצר‬
‫כפרי‪,‬‬
‫ג ב ל ה ב א ח ד מ י ו ב ל י ה ד נ ו ב ה ‪ .‬ב ל י ל ה א מ ו ר י ם היינו ל צ א ת ב ס י ר ה מ ן ה ח צ ר ל ד נ ו ב ה‬
‫ושם‬
‫ח ל כ ת ה ס י ר ת ג ר ר ק ט נ ה ‪ ,‬ש ה ע ב י ר ה ק ו א ל י ן לווינה‪ .‬ר ב ־ ח ו ב ל ה ש ל ס פ י נ ת‬
‫הגרר‬
‫היה ב ח ו ר יהודי מקלוז׳‪ ,‬ש א ח ר ה מ ל ח מ ה נ ש א ר ל ג ו ר בווינה‪ .‬אני ושילו‬
‫נסענו‬
‫) ל פ י סימן ש נ מ ס ר ל נ ו ( ‪ ,‬אחיו‬
‫של‬
‫לבראילה‬
‫רב‬
‫שהביא‬
‫מרק‬
‫ב ר כ ב ת ‪ ,‬ב ה ג פ ג ש נ ו ע ם יהודי‬
‫בבראילה‬
‫החובל‪.‬‬
‫ירדנו מן‬
‫ופסענו‬
‫הרכבת‬
‫מן‬
‫במרחק־עין‬
‫היהודי‪,‬‬
‫א ו ת נ ו ל ב י ת ה ש ל מ ש פ ח ה יהודית‪ .‬ח מ י ש ה בחורים‪ ,‬ביניהם שילו ו א ב י ר‬
‫) ז ה ‪ .‬ק ר ה זמן ק צ ר ל פ נ י ש נ ע צ ר ( נ ס ע ו ל כ פ ר ב א ו ת ו ב ו ק ר ו ח מ י ש ה אחרים‪,‬‬
‫ג ם אני‪,‬‬
‫ביינהם‬
‫בבראילה‪,‬‬
‫נשארנו ללון‬
‫לנסוע‬
‫כדי‬
‫לכפר רק‬
‫ל מ ח ר ת היום‪.‬‬
‫א נ י ו ש נ י ב ח ו ר י ם ‪ .‬מ״גורדוגיה״ — פ ר ד י ו מ ת י — נ ש א ר נ ו ל ל ו ן ב ב י ת ה מ ש פ ח ה‬
‫) פ ר ד י ה י ה ה א ח ר א י ל מ ב צ ע ( ‪ .‬ה מ ש פ ח ה ש כ ב ה לישון ע ל ה ש ו ל ח ן ב מ ם ב ח ו ל ש ל ו ש ת נ ן‬
‫א ת ‪ .‬מ י ט ת ה מ ש פ ח ה ‪ .‬היהודי‪ ,‬ה מ ד ר י ך ש ל נ ו ‪ ,‬ישן ב מ י ט ה השניה‪.‬‬
‫מסרה‬
‫התעוררנו‬
‫אל‬
‫פרצו‬
‫באמצע הלילה לרעש דפיקות בדלת‪ .‬קצין משמרה וכמה שוטרים‬
‫ה ב י ת ‪ ,‬שבן ישנו‪ .‬ה ם ה ב י א ו‬
‫עמהם גם‬
‫איכר‪ ,‬ש ה צ ב י ע‬
‫ע ל היהוךי‬
‫‪,‬‬
‫מקלוז׳‬
‫ו א מ ר ‪ :‬״זה האיש ‪.‬״ הקצין ס ט ר ל ו ע ל פ נ י ו ו צ ע ק ‪ :‬״ ז ה יומיים‪ ,‬ש א נ י‬
‫מחפש‬
‫לא‬
‫אחריך‪.‬‬
‫הסתפק‬
‫הביא‬
‫בגללך‬
‫בעשרת‬
‫אלפי‬
‫הוצפה‬
‫העיר‬
‫הדולרים‪,‬‬
‫בגרבי‬
‫שהיה‬
‫נילון״‪.‬‬
‫לו‬
‫מקבל‪,‬‬
‫התברר‪,‬‬
‫היינו מ ג י ע י ם‬
‫ע מ ו כ מ ו ת א ד י ר ה של ג ר ב י נילון‪ ,‬ש ה ג י ע ו ל ש ו ק‬
‫אמורים‬
‫שאנחנו‬
‫היינו‪.‬להגיע‬
‫אל‬
‫הספיגה‪.‬‬
‫שרב‬
‫המשסרה‬
‫החובל‬
‫לווינה‪,‬‬
‫אלא‬
‫ב ר א י ל ה ב א ו ת ה הדרך‪,‬‬
‫הכלכלית‪,‬‬
‫שעקבה‬
‫אחרי‬
‫מ ק ו ר ג ר ב י הנילון‪ ,‬ה ג י ע ה ל ב י ת ה א י כ ר ושם ג ם נ מ צ א ו ח מ ש ת הבחורים‪ ,‬ש ע מ ד ו‬
‫ב ל י ל ה א ל הספיגה‪ .‬ה ם שהו ב ח ד ר ס מ ו ך ושמעו‪ ,‬כ י צ ד השוסרים‪ ,‬ב ע ז ר ת‬
‫לצאת‬
‫ר א ש ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת ‪ ,‬מ ג ס י ם ל פ ת ו ת א ת ה א י כ ר ל ס פ ר להם‪ ,‬מ י ה מ פ ע י ל אותו‪.‬‬
‫השאר הובטח לו להוציאו מ ר ש י מ ת ״הקולקים״‬
‫בין‬
‫)איכרים מתעשרים‪ ,‬שלפי‬
‫התלאוריה‪ .‬ה ק ו מ ו נ י ס ם י ת נ ח ש ב ו ל ״ ע ל ו ק ו ת ה כ פ ר ״ ו ס ו פ ם ה י ה מר‪ (.‬האיש נ ת ר צ ה‬
‫ויצא‬
‫בליווי‪ .‬מ ש ט ר ת י ‪ .‬העירה וכך הגיעו אל הבית‪ ,‬ש ב ו ‪ .‬י ש ג ו גם אנחנו‪ .‬מזלנו‬
‫היה‪,‬‬
‫יקר־המציאות‬
‫אז‬
‫ש ה מ ש ס ר ה ח ש ב ה אותגו‬
‫ל״מספסרים‬
‫ב ר ו מ נ י ה ‪ .‬מ ז ל גוסף היה‪ ,‬ש פ ר ד י ז ר ק‬
‫אלף‬
‫ב ג ר ב י נילון״‪ ,‬מ צ ר ך‬
‫ת ח ת מ י ט ת ג ו צרור‪ .‬כ ס ף ש ל כ מ א ה‬
‫ליי‪ .‬ה מ ש ט ר ה מ צ א ה א ת ה כ ס ף ‪ .‬ה ק צ י ן ח ש ק בו‪ .‬ת מ ו ר ת ו ש ו ח ר ר נ ו כ ו ל נ ו‬
‫לאחר‬
‫כמה שעות‬
‫של‬
‫שהייה‬
‫בבית‬
‫המעצר‬
‫של‬
‫העיר‬
‫בראילה‪,‬‬
‫שם‬
‫נפגשנו‬
‫ג ם ע ם ח ב ר י נ ו ‪ ,‬שיצאו‪ .‬ל ד ר ך יום‪ .‬ל פ ג י כן‪ .‬ח ז ר נ ו א פ ו א ל ב ו ק ר ש ט ‪ .‬ה מ ב צ ע נ כ ש ל ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כ א מ ו ר ‪ ,‬זמן מד‪ ,‬ל א ח ר מ כ ן נ ע צ ר א ב י ר מ ר ק ‪. .‬‬
‫בראשית‬
‫וחברגו‬
‫הקת‬
‫נתבשרנו ממקורות‬
‫ה צ י ר ו ת )בינתיים השתנו היחסים לטובה‪,‬‬
‫מ ש ה ו ל י ס ־ ט ל מ ו ן ‪ .‬ע ב ד ג ם ה ו א כ פ ק י ד ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ( ‪ ,‬ש ה ע נ י י נ י ם זזים‬
‫ל כ י ו ו ן ה נ כ ו ן וכי יש סיכוי‪ ,‬ש ג ם א נ ח נ ו ג ז כ ה ב ה ת ר י יציאה‪ .‬אכן היו כ מ ה מ ק ר י ם ‪,‬‬
‫ש ה פ ל י ג ו ג ם ע ס ק נ י ם ציוגיים ידועים‪ ,‬כ ג ו ן ט ו ל י ר ו ז ג ט ל ‪ ,‬מ מ ג ה י ג י ס י ע ת ״רינשםריה״‪.‬‬
‫ב א ח ד הימים‪ ,‬ב ב ו א ג ו ל ל ו ו ת ח ב ר ה ) ד ו ר ו ת י ה מ ״ ה מ ו ע צ ה ה ר א ש י ת ״ ( גפגשגו ב ב י ת‬
‫הנתיבות‬
‫ב צ מ ר ת ״רינשטריה״‪ .‬ה ם ב א ו ל ל ו ו ת א ת י נ ק ו מ ג ד ל ו ב י ץ ־ מ ר ו ן ‪ ,‬מ ג ה י ג‬
‫ציוגי מ ן ה ש ו ר ה הראשוגה‪ .‬חזרגו ה ב י ת ה מ ע ו ד ד י ם ‪ ,‬ש ה ר י א ם מ נ ד ל ו ב י ץ הורשה‬
‫‪137‬‬
‫יש סיכויים‪ ,‬ש ג ם‬
‫לצאת‪,‬‬
‫בין המאושרים‪.‬‬
‫אנחנו נהיה‬
‫• •אך • א ב ו י ! ב ה ג י ע ו ל נ מ ל ק ו נ ס ט נ צ ה ‪ ,‬ב ד ר כ ו ל ע ל ו ת ‪.‬על ה א נ י ה ‪ ,‬ה ו ז מ ן מ נ ד ל ו ב י ץ‬
‫•למשרד• מ ש ט ר ת ה נ מ ל ו ש ם נ ל ק ח מ מ נ ו מ ס מ ך ה נ ס י ע ה ו נ מ ס ר לו‪ ,‬ש ע ל י ו ל ח ז ו ר‬
‫ה ב י ת ה ‪ ,‬כ י ל ע ת ע ת ה ב ו ט ל ‪ .‬א י ש ו ר ו ל ע ל י ה ‪ .‬ד ב ר דומה ק ר ה ל י צ ח ק ש מ י ד ט ‪ ,‬מ ר א ש י‬
‫״אחדוח־העבודה״‬
‫שוחט‪ ,‬סגן‬
‫ולמרדכי‬
‫ה ד ב ר הזה‪ ,‬ש ק ר ה ב ע ר ך ב מ א י‬
‫מנהל‬
‫הספר‬
‫בית‬
‫?קולטורה״‪.‬‬
‫החקלאי‬
‫השלושה‬
‫‪ ,1950‬ל א ב י ש ר ‪ .‬ט ו ב ו ת ‪ .‬ה ח ז ר ת ם ש ל‬
‫לבוקרשט היתה ב ב ח י נ ת אזהרה ל מ ה שעשוי לקרות‪.‬‬
‫ס ב י ר ל ה נ י ח ‪ ,‬א ם כי אין ב י ד י ה ו כ ח ו ת ‪ ,‬ש ב צ מ ר ת ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ה ת נ ה ל‬
‫ויכוח‪ .‬היו כ א ל ה ‪ ,‬ש צ י ד ד ו‬
‫הבעיה‪ ,‬ואלה‬
‫מן‬
‫האחרים‪,‬‬
‫ניצחו‬
‫שערערו‪ .‬עליה<‬
‫ב ע ל י י ת ם ש ל ר א ש י הציוניים ל ש ע ב ר ‪ ,‬כ ד י‬
‫ל ת ק ו פ ה קצרה‪.‬‬
‫אולי‬
‫ההחלטה‬
‫הם‬
‫למוסקבה‪.‬‬
‫הזאת‬
‫טענו‪,‬‬
‫לא מצאה‬
‫שנוהגים‬
‫להיפטר‬
‫בעיני‬
‫חן‬
‫כלפי‬
‫בסלחנות‬
‫היהודים‪ .‬״ א ם ה ע נ ש נ ו א ת ׳ ה פ ש י ס ט י ם ׳ ש ל נ ו ו ה צ מ ד ת כ ו ל ה ב ב י ת ה כ ל א ‪ ,‬מ ד ו ע ‪,‬‬
‫•שנרשה ל צ מ ר ת ^׳הפשיסטית׳ ש ל ה י ה ו ד י ם ל ה ת ח מ ק ב ל י ע ו נ ש ? ״ ל פ י ה ק ו נ צ פ צ י ה‬
‫ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ה י ת ה ק י י מ ת ם י מ ט ר י ה מ ל א ה בין ה ב ו ר ג נ ו ת ה ר ו מ נ י ח ו ה צ י ו נ י ת ‪.‬‬
‫ב ל י ל ה ‪ -‬ש ב י ן העשרה׳ ל א ח ד‬
‫אכן‪,‬‬
‫התגועה‬
‫עשר‬
‫‪1950‬‬
‫ביולי‬
‫עשרות‬
‫נעצרו‬
‫‪.‬‬
‫ממגהיגי‬
‫הציוגית בבוקרשט ובערי השדה‪ ,‬בגי כל הסיעות וכל המפלגות‪,‬‬
‫החל‬
‫מ ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ו ע ד ל ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ‪ .‬ב מ כ ת ב מ ה נ ה ג ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב מ ח ת ר ת‬
‫;‬
‫ל מ ז כ י ר ו ת ‪ :‬ה ע ל י ו נ ה ב ת ״ א מה־‪ 25.7.50‬נ א מ ר ‪ :‬״ ל פ נ י כ מ ה י מ י ם כ ת ב נ ו‬
‫מבוקרשט‬
‫ל כ ם ת ח ת ר ו ש ם ה מ ע צ ר י ם ‪ ,‬ש נ ע ש ו ב ל י ל ה א ו ר ל י ו ם ‪ 11‬ביולי‪ .‬נ א ס ר ו אז‪:‬׳ מ י ש ו‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ל ש ע ב ר נשיא ה ה ס ת ד ר ו ח הציוניח‪ ,‬סמי יקרקנר‪ ,‬ח ב ר בנשיאות ה ה נ ה ל ה‬
‫ה א ר צ י ת ו ח ב ר ‪ .‬ב ה נ ה ל ת ״ ה ע ו ב ד הציוני״‪ ,‬מ י כ א ל ל י י ב ה ) מ ר א ש י ה כ ל ל‬
‫הציונית‬
‫ציוניים(‪ ,‬ד ״ ד קורנל׳ י נ ק ו יו״ר ״ ר י נ ש ט ר י ה ״ ‪ ,‬ישעיהו ורדי‪ ,‬כ ל ל ציוני‪ ,‬ל ש ע ב ר‬
‫מגהל‬
‫ב י ת הספר י!׳קולטורה‬
‫חלוצים(‪,‬‬
‫אגריקולה״‬
‫)שהיתה למעשה מקום הכשרה‬
‫למאות‬
‫ח ישענו‪ ,‬ד ״ ד ת י א ו ד ו ר לוויגשטיין‪ ,‬א‪ .‬איגגר ומ‪.‬ה‪ .‬ב ד י מ ר א ש י מ פ א ״ י ‪.‬‬
‫עורכי־הדין‬
‫דרימר‬
‫וקנר‪,‬‬
‫מראשי‬
‫לופו‬
‫הרביזיוניסטים‪,‬‬
‫פייבוש‬
‫ועו״ד‬
‫שנירר‪,‬‬
‫מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה ביאש‪ ,‬ס ו ל ו מ ו ן ‪ ,‬י ו ״ ר ה ת נ ו ע ה ב ט י ר ג ו ־ ג י א מ ץ ‪ ,‬ק ר ו ל ס ג ל מ פ י ל ט י צ ׳ ן ‪,‬‬
‫א ב ו ש מ ס ו צ י א ב ה ‪ ,‬ש ט ר נ ל י ב מ ג ל ץ ‪ ,‬ג־יגגולד מיאש‪ ,‬פ ו ר י א נ ו מ ק ר א י ו ב ה ‪ ,‬ד ״ ד ר ז נ י ק‬
‫זילברשטין־נאור‬
‫מרומן‪,‬‬
‫ציוני מדורוחוי‪*.‬‬
‫רשימה‬
‫מפוקשן‪,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מבוטושן‪,‬‬
‫ד״ר‬
‫הורבט‬
‫מאורדיה‬
‫ומגהיג‬
‫‪2‬‬
‫ןו‪ .‬נ י ת נ ת‬
‫להשלמה‬
‫בעשרות‬
‫שמות‬
‫מגהיגים‬
‫של‬
‫ציוניים‪,‬‬
‫שנעצרו‬
‫ב א ו ת ו ל י ל ה ‪ ,‬או ה ח ל מ ת א ר י ך ז ה ו א י ל ך ‪ .‬ל א ה ו פ ל ה ל ט ו ב ה אף ל א א ר ג ו ן ציוני‬
‫אחד‪.‬‬
‫ב ה ת כ ת ב ו ת שבין צ י ר ו ת‬
‫ישראל‬
‫בבוקרשט והמחלקה‬
‫למזרח‬
‫אירופה‬
‫של‬
‫מ ש ר ד החוץ ב י ר ו ש ל י ם נ ו ק ב י ם ב כ ־ ‪ . 1 5 0‬ש מ ו ת של מ ג ה י ג י ם 'ציוניים‪ ,‬א ו מ ק ו ר ב י ם‬
‫ל צ י ר ו ת י ש ר א ל ‪ ,‬ש נ ע צ ר ו ואין א י ש •יודע ל א ן נ ע ל מ ו ו מ ה ק ו ר ה ל ה ם ‪ . .‬ה מ ע צ ר י ם‬
‫נמשכו‬
‫גם •בשנים‬
‫‪,1951‬‬
‫‪ 1952‬ו־‪1953‬‬
‫)וגם ל א ח ר מכן(‪ .‬בין הנעצרים א ר ב ע ה‬
‫ח ב ר י ם נ ו ס פ י ם מ ר א ש י ״ ה ע ו ב ד ה צ י ו נ י ״ ‪ :‬ה מ ה נ ד ס ׳ פ ר י ד ר י ך א ו ס ט ר ר ‪• ,‬סיג׳י ש פ י ג ל ‪,‬‬
‫‪ .‬ה מ ה נ ד ס ל י ק ה •)קרול( ו ק ס ל ר ומוקד‪ .‬א נ ט ל ר ‪ .‬י‬
‫‪138‬‬
‫‪.‬‬
‫״בראילה־כ׳ ״‬
‫מיבצע‬
‫צירות‬
‫י ש ר א ל ב ב ו ק ר ש ט היתד‪ ,‬מ ו ט ר ד ת מ א ו ד ‪ ,‬כ י כ מ ע ט כ ל פ ק י ד י ה המקומיים‬
‫מצאו‬
‫ע צ מ ם ב מ צ ב ק ש ה במיוחד‪ ,‬מ ו ע מ ד י ם כ ו ל ם ל מ ע צ ר ‪ .‬ב מ כ ת ב שצויין ״סודי‬
‫ש נ ש ל ח מ ב ו ק ר ש ט ב ח ת י מ ת צבל ל‪.‬‬
‫ביותר״‪,‬‬
‫נאמר‪,‬‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫״ ש א ל י ע ז ר הלוי מ ת כ נ ן‬
‫)כנראה צבי לוקר(‬
‫תוכניות‬
‫למשרד‬
‫החח‬
‫ב א מ צ ע ו ת ס פ י נ ה אוסטרית‪,‬‬
‫ש ת ו צ י א מ ס פ ר ח ש ו ב מעובדינו‪ ,‬ש ה ע ם ב ס כ נ ה ‪ .‬מ י י ת ן ו ה ד ב ר יצליח!״‪**.‬‬
‫ה ד ב ר ל א ה צ ל י ח ׳ ו ז ה מ פ נ י ש א ל י ע ז ר ‪ ,‬ו א ל ה ש ע ז ר ו ע ל ידו‪ ,‬נ י ה ל ו א ת ה מ ש א‬
‫ו מ ת ן שלהם‪ .‬ע ם סוכגי ״ ה ס ק ו ר י ט ס ה ״ או ״הק‪.‬ג‪.‬ב‪.‬״ ו ל א ש מ ו ל ב ל ד ב ר ‪ .‬הייתי בורג‬
‫ח ש ו ב ב ב י צ ו ע ה ת ו כ נ י ת ואני מ ו ס ר א ת פ ר ס י ה מ א ו ר ע ל פ י ר ש י מ ו ת י בגידון‪,‬‬
‫די‬
‫(‬
‫כ י ‪ , ,‬מ ס מ כ י ם אין בידי‪ ,‬מ ל ב ד ה מ כ ת ב ש צ ו ט ט ל ע י ל ‪.‬‬
‫בימים‪ ,‬ההם התפטרתי מעבודתי‬
‫מי‬
‫״ ק ו מ ל מ ן ״ ‪ ,‬כ י ‪.‬רווחה‬
‫בחברת‬
‫שלו תאושר‪.‬‬
‫ש מ ב ו ט ל יש ל ו סיכויים‪ ,‬ש ב ק ש ת ה ע ל י ה‬
‫הסברה‪ ,‬שרק‬
‫התפרנסתי מלימוד‬
‫ע ב ר י ת ‪ .‬מ ש ה וייס ה ע ב י ר לי א ת ה צ ע ת הלוי ל ע ז ו ב א ת רומניה ב ס פ י ג ה השטה‬
‫הדנובה‪ .‬מובן‬
‫על‬
‫את ההצעה‪.‬‬
‫שקיבלתי‬
‫הוסכם‪ ,‬שאני‬
‫אטפל‬
‫ב פ ר ס י המבצע‪.‬‬
‫א ו ש ה ק ש ר ‪ .‬ש ל נ ו ב ב ר א י ל ה היה ס מ י ג ר י נ ב ר ג ‪ ,‬ל ש ע ב ר ח ב ר ב ״ מ ו ע צ ה ה ר א ש י ת ״‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו א י ש מהימן‪ .‬ל ב י ת ו ש ל ס מ י א מ ו ר היה ל ה ת ק ש ר ה מ ל ח‬
‫של‬
‫הווינאי‪ , ,‬ש נ ו ע ד ל ה ש י מ נ ו‬
‫להיפגש‬
‫ב&תי‬
‫לבדוק‬
‫גם‬
‫עם‬
‫אל‬
‫המלח‪,‬‬
‫החופש‬
‫)שלא‬
‫א ת ס ד ר י ה ב ק ח ו ן הקיימים‬
‫המיוחל‪.‬‬
‫הופיע‬
‫נסעתי‬
‫לפגישה‬
‫בבראילה‬
‫פעמיים‬
‫שקבענו(‬
‫לבראילה‪ .‬פעם‬
‫ופעם‬
‫יצאתי‪ ,‬כדי‬
‫בכלל ובשייט על הדגובה בפרס‪.‬‬
‫שילו גסע פעם לבראילה בקשר לאותו מבצע‪.‬‬
‫ב א ח ה מ י מ י יולי‬
‫והנה‪,‬‬
‫‪ 1951‬נ ס ע ת י ל ב ר א י ל ה ו ב ל י ת י ק ע ם מ ע ר כ ת ל ב נ י ם‬
‫ל ה ח ל פ ה ‪ ,‬ב ת ק ו ו ה ל א ל ח ז ו ר עוד ל ב ו ק ר ש ס ‪ .‬ב א מ צ ע ו ת מ ש ה וייס ק ב ע ת י מ ק ו מ ו ת ־‬
‫מ פ ג ש ע ם ח מ י ש ה ב נ י אדם'‪ ,‬כ ו ל ם פ ק י ד י צ י ר ו ת י ש ר א ל ‪ ,‬או קשורים אליה‪ .‬החמישה‬
‫ע מ ד ו ל צ א ת ל ח ־ ך י ח ד אתי‪ .‬הוסכם‪ ,‬ש א נ י ה א ח ר א י ל מ ב צ ע ו מ ו ס מ ך ל ה ח ל י ם כל‬
‫ש ת י ר א ה ל י גכוגה‪ ,‬כ ו ל ל ה ח ל ט ה ש ל ה ר ג ע האחרון‪ ,‬אם ל צ א ת לדרך‪,‬‬
‫החלטה‪,‬‬
‫א ם לאו‪.‬‬
‫בשעה‬
‫בעל‬
‫‪ 10‬ל פ ג י ה צ ה ר י י ם פ ג ש ת י ב ג ן ה ע י ר ש ל‬
‫ב ר א י ל ה ג ב ר צעיר‪ ,‬בלונדי‪,‬‬
‫ע י נ י י ם כ ח ו ל ו ת ‪ ,‬מ ר א ה ס ל ב י מ ו ב ה ק ‪ .‬ה א י ש א מ ר לי‪ ,‬ש ה ו א י ו ג ו ס ל ב י ה ג ר‬
‫בוויגה‪ ,‬ט ג ק ג ס ס ה ‪ 47‬ו ה ו א ר ב ח ו ב ל ה ש ל ס פ י ג ת מ ש א ק ם נ ה ה ש ט ה ע ל ה ד נ ו ב ה‬
‫ומעבירה‬
‫מ ס ע נ י ם מ ר ו מ נ י ה ל א ו ס ס ר י ה ‪ .‬ה ו א מ ו כ ן ל ה ו ב י ל ג ו עדי ל י ו ג ו ס ל ב י ה או‬
‫לווינה‪ ,‬כרצוננו‪.‬‬
‫מ ב ד י ק ה ‪ ,‬ש ע ר כ ת י ימים מ ס פ ר ל פ נ י כן‪ ,‬ל מ ד ת י ל ד ע ת ‪ ,‬ש ק י י מ ת ה ש ג ח ה ק פ ד נ י ת‬
‫על‬
‫כ ל י ש י י ם זר‪ ,‬ל כ ן ש א ל ת י א ת ה ב ח ו ר ה ב ל ו נ ד י ‪ ,‬כיצד" ל ד ע ת ו נ ו כ ל ל ע ל ו ת‬
‫ל ס פ י ג ת ו ‪ .‬האיש ע נ ה ב ת מ י מ ו ת ‪ ,‬שאין זו כ ל ל בעייה‪ ,‬כ י יש שם' ס ו ל מ ו ת ו נ ו כ ל‬
‫ב ק ל ו ת ‪ .‬ל ה ג י ע אל אנייתו‪ .‬שגייגו ל א ד י ב ר ג ו ג ר מ נ י ת ט ו ב ה ‪ .‬ת ש ו ב ת ו ע ו ר ר ה בי‬
‫ג י ח ו ך ‪ .‬ה נ ח ת י ‪ ,‬ש ה א י ש אינו מ ו ד ע ל ב י ק ו ר ת ה ח מ ו ר ה ‪ ,‬ה ק י י מ ת ב מ ד י נ ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ‪.‬‬
‫שקוע‬
‫במחשבותי‬
‫באמתחותיגו‪,‬זהב‪,‬‬
‫אלה‬
‫הופתעתי‬
‫משאלה‬
‫מוזרה‪,‬‬
‫שד‪,‬מלח‬
‫הצע‬
‫ליי‪:‬‬
‫אם‬
‫יש‬
‫ת ל ר י ם ‪.‬או מ ט ב ע זר אחר‪ ,‬כ י היה מעדיף ל ק ב ל א ת ש כ ת‬
‫ב מ ט ב ע זו*‪,,‬דרישתו' ה ד ל י ק ה ' א צ ל י ג ו ר ה א ת מ ה ‪ .‬״הייתכן‪ ,‬שאין הוא יודע‪ ,‬שאמורים‬
‫לשלם‬
‫א ת ‪ .‬ש כ ר ו ' ב ו ו י נ ה וכי מ ד ו ב ר ב א נ ש י ם ‪ ,‬ש א י ן ל ה ם כ ל ו ם מ ש ל ה ם ‪ .‬ה ת ח ל ת י‬
‫‪139‬‬
‫ש מ א מעוניין‬
‫חושד‪,‬‬
‫ויורוק‬
‫אותנו‬
‫הסברתי‬
‫את‬
‫לו‪,‬‬
‫בדולרים‪,‬‬
‫האיש‬
‫הגופות‬
‫שהחוק‬
‫לדנובה‪.‬‬
‫ברומניה‬
‫שמניח‬
‫מי‬
‫וכי‬
‫אוסר על‬
‫שישנם‬
‫ידרוש‬
‫בידינו‬
‫את‬
‫וייתכן‪,‬‬
‫דמינו‬
‫ה ח ז ק ת דולרים‪,‬‬
‫שישדוד‬
‫מידו?‬
‫כל‬
‫מטבע‬
‫ו ה ב או‬
‫זר‪ ,‬וכי ל נ ו אין כ ס ף ב כ ל ל ו כ כ ל ש י ד ו ע לי‪ ,‬י ק ב ל א ת ה ת מ ו ר ה מ א י ש‬
‫הקשר‬
‫ש ל נ ו בווינה‪ .‬מיז־ ה ס כ י ם ל ד ב ר י ‪ ,‬ר ק ד ר ש ‪ ,‬ש א ת ן לו ס כ ו ם כ ס ף כ ל ש ה ו ל ק נ י י ת‬
‫כי אין ל ו מ ס פ י ק ל ד ר ך ויש ס כ נ ה ‪ ,‬ש נ ר ע ב ב ד ר ך ‪,‬‬
‫אספקה‪,‬‬
‫על מ נ ת לחוור ולהיפגש ב א ח ת עשרה בלילה על ש פ ת הנהר‪ .‬בלבי‬
‫נפרדנו‬
‫׳גמלה ה ה ח ל ט ה ל א ל ב ו א ל פ ג י ש ה ‪ .‬ה ת ע נ י י נ ו ת ו ב מ ט ב ע ז ר ב צ י ר ו ף ק ל ת ה ד ע ת ‪,‬‬
‫ש ב ו ה ס ב י ר לי כ י צ ד ג ע ל ה ע ל ס פ י ג ת ו ‪ :‬״ א ב ו א ב ס י ר ה ו א ק ח א ת כ ם מ ע ל ש פ ת‬
‫ה ד נ ו ב ה ״ ה ר ת י ע ו אותי‪ .‬ידעתי‪ ,‬ש א ם נ צ א ל ס פ י נ ת ו ב ד ר ך ש ה צ י ע ‪ ,‬נ י ת פ ס ב ו ו ד א ו ת ‪.‬‬
‫כ א ח ר א י ל ה ח ל ט ה ה מ כ ר ע ת ה ח ל ט ת י ל ב ט ל א ת ההפלגה‪ .‬ב נ ק ו ד ו ת ש ו נ ו ת ב ע י ר ח י כ ו‬
‫חמישה‬
‫לי‬
‫במרתפי‬
‫החיים‬
‫בגי־אדם מיואשים‪,‬‬
‫זה‬
‫תקופה‬
‫בצל‬
‫ארוכה‬
‫המשטרה החשאית ועתה עלי להרוס את חלומם‬
‫לחיי־חופש‬
‫האיום‬
‫להיעלם‬
‫המתוק על‬
‫הפלגתם‬
‫בישראל‪ .‬הראשון‪ ,‬א ת ו ג פ ג ש ת י ‪ ,‬היה עזרא פ ל י י ש ר ‪ ,‬מ ר א ש י ״ ב נ י ־‬
‫ע ק י ב א ״ ‪ ,‬פ ק י ד ב צ י ר ו ת ) כ י ו ם פ ר ו פ ס ו ר ל ש י ר ת ימי־הביגיים ב א ו ג י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ( ‪.‬‬
‫ע ל י נ ו ל ח ש מ ל י ח ו ב ד ר ך מ ם ר ח י ל ו ע ל ה ח ל ט ת י ‪ .‬האיש ה ב י ן ל ר ו ח י ו ש א ל ‪ :‬״ א ו ל י‬
‫בכל‬
‫אם הוא‬
‫ז א ת ? ״ א מ ר ת י לו‪ ,‬שאיגי מ ס ו ג ל ל ק ח ת עלי א ת ה א ח ר י ו ת ‪ ,‬א ב ל‬
‫ר ו צ ה ל ע ש ו ת זאת‪ ,‬אני מ ו כ ן ל ק ש ר ב י נ ו ל ב י ן הספן הווינאי‪ .‬מ ש ם ה ל כ ת י ל פ ג י ש ה‬
‫זולטן ה י ר ש ו א ש ת ו דגיגה‪.‬‬
‫עם‬
‫גפגשתי עם ינקו‬
‫אחר כך‬
‫שוער‬
‫ב ר נ ר הןקן‪,‬‬
‫הצירות‪ .‬פ ג י ש ת י ה א ח ר ו נ ה ה י ת ה ע ם ריזה ק ל י י ג ר א ח ו ת ה ש ל אילה ג ו ל ד ‪ ,‬ה נ ס פ ח ת‬
‫החרבוהיח‬
‫של צירוה ישראל בבוקרשט‪ ,‬היחידה שלא ה כ ר ת י מקודם )זיהיתיה‬
‫ל פ י ת מ ו נ ה ש ק י ב ל ת י ( ‪ .‬ר י ז ה ה ת י י ח ס ה ב ח ו ס ר אימון ט ו ט ל י ל ד ב ר י ‪ .‬כ ג ר א ה ‪ ,‬ל א‬
‫ש ש ה ל ח ז ו ר ל ג י ה נ ו ם ש ל ה ב ב ו ק ר ש ט ‪ ,‬ש מ מ נ ו יצאה ו ט ע ם א ש ל י י ת ה ח ו פ ש ב פ י ה ‪.‬‬
‫בי‬
‫אטימות‬
‫ר א ת ה צ ע י ר ח ס ר גסיון‪ ,‬ש א י ג ו מ ו ד ע ל ג ו ד ל א ס ו נ ה ו י י ת כ ן ש ב ג ל ל‬
‫רוחו גחסמה דרכה אל החופש‪.‬‬
‫אז‬
‫עד‬
‫ט ר ם חשדתי‪,‬‬
‫שייתכן‬
‫ויד המשטרה‬
‫החשאית‬
‫בדבר‪,‬‬
‫כשבאתי‬
‫אולם‬
‫ל ה י פ ג ש ש נ י ת ע ם זולטי ו ר ג י נ ה ‪ ,‬כ ד י ל מ ס ו ר ל ה ם כסף‪ ,‬כ י א מ ר ו ש ג ש א ר ו ב ל י‬
‫פרוטה‬
‫בכים‪ ,‬נ ו ד ע ל י מ פ י ע ז ר א ‪ ,‬ש ס ו כ ן ה מ ש ט ר ה ה ח ש א י ת ‪ ,‬ש ח ק ר‬
‫א ת זולטי‬
‫ב ש נ ת מ א ס ר ו ‪ ,‬ס ע ד א ר ו ח ת צ ה ר י י ם ע ל י ד ש ו ל ח נ ם של ז ו ל ט י ורגינה ו כ י ה ב ח י נ ו‬
‫עוד ברכבת‪ ,‬בדרך‬
‫בו‬
‫במעקב‪.‬‬
‫משלא‬
‫לבראילה‪.‬‬
‫מ א ז ו ה ל א ה היתד! לי‬
‫שאני‬
‫ת ח ו ש ה מוזרה‪,‬‬
‫ל מ ח ר ת היום ב ד ק ת י א ת ה ד ב ר ו ה ת ב ר ר לי‪ ,‬ב ל י ס פ ק ‪ ,‬ש ע ו ק ב י ם אחרי‪.‬‬
‫הערכתי‬
‫נעצרתי למרות הכל‪,‬‬
‫שכל‬
‫זה‪ ,‬היה‬
‫נ ד מ ה לי‪ ,‬כי‬
‫ראש‬
‫״על‬
‫ה ג נ ב ב ו ע ר ה כ ו ב ע ״ ‪) .‬ראה ס פ ר י ״ ג א ו ל י ם מ י ד צר״(‪.‬‬
‫ב א ו ת ם ה י מ י ם ה פ ס ק ת י ל ר ש ו ם ר ש י מ ו ת ביומגי‪ ,‬כי פ ח ד ת י ‪ ,‬ש מ א יסגירגי‪ .‬ל מ ר ו ת‬
‫ז א ת ר ש מ ת י ב ־ ‪ :9.8.51‬״ נ ו א ש ת י מ ת ק ו ו ת י הגדולה‪ .‬א ת ה ג ע ש ה אין ל ה ש י ב ״ ‪.‬‬
‫משה‬
‫לאנשי‬
‫וייס‬
‫הקשר‬
‫העביר לי דברי‬
‫שלו‬
‫בווינה‪,‬‬
‫תרעומת‬
‫ק ש י ם של א נ ש י‬
‫שהיתה לו‬
‫תוכנית נהדרת‪,‬‬
‫הצירות‪.‬‬
‫כיצד‬
‫המלח‬
‫להעלות‬
‫סיפר‬
‫אותנו‬
‫ע ל סיפון ס פ י ג ת ו ‪ ,‬אך ס י ר ב ל ג ל ו ת ה ל י מ ט ע מ י בסחון‪ .‬נ ש א ל ת י ‪ ,‬א ם א ה י ה מ ו כ ן‬
‫ל ג ס ו ח ש ו ב ה פ ל ג ה ב ד ר ך ה ד ג ו ב ה ‪ ,‬ע ם א ו ח ו האיש‪ .‬ה ש א ל ה הוציאה א ו ת י מ כ ל י ‪.‬‬
‫ככל‬
‫ש ע ב ר ה ז מ ן ה ו ב ר ר לי‪ ,‬ב ל י ס פ ק ‪ ,‬ש נ י ס ו לשים פ ח ל ר ג ל י נ ו ‪ .‬ש א ל ח י‬
‫את‬
‫עצמי‪ ,‬כ י צ ד ייתכן‪ ,‬ש ה א נ ש י ם בווינה‪ ,‬שיש ל ה ם א פ ש ר ו י ו ת ל ב ת ק א ת ה ע נ י י נ י ם ‪,‬‬
‫‪146‬‬
‫ל א ש מ ו ל ב ‪ ,‬ש מ ד ו ב ר ב מ א ר ב ‪ ,‬ש ה ט מ י נ ו ל נ ו ‪ .‬ה ״ ל א ו ״ ה נ ח ר ץ שלי‪ ,‬ש נ י ת ן ב נ ו ב מ ב ר‬
‫בדצמבר‬
‫או‬
‫בסבלנות‪,‬‬
‫‪ ,1951‬ה ב י א ל מ ע צ ר כ ל מ ש ת ת פ י ה מ ב צ ע ‪ .‬ע ד אז ח י כ ת ה ה ב ו ל ש ת‬
‫קיוותה‪ ,‬ש ת ו כ ל ל ע צ ו ר א ו ת נ ו ע ל ח ם ) ל א ל ש ו ו א ה ת ע נ י י ן בדולרים‪.‬‬
‫ל ו ה י ו ב א מ ת ח ו ת י נ ו דולרים‪ ,‬ה י ה ה ס י פ ו ר ע ו ד י ו ת ר פ י ק נ ט י ‪ .‬ה ם ע ב ד ו ל פ י מ ת כ ו נ ת‬
‫מ ר א ש ‪ .‬גם‬
‫מוכנה‬
‫לברוח‬
‫אחרים‬
‫במשפטים פומביים‬
‫הופיעו‬
‫אנשים שנתפסו‬
‫בנםיונם‬
‫כ ש ד ו ל ר י ם ע ל גופם‪ .‬ת מ י ד הוכח‪ ,‬ש ה נ ת פ ס י ם היו ג ם מנוולים‪ ,‬ל ק ח ו א ת‬
‫הדולרים‬
‫ש ל ה ם ‪ ,‬ש ק י ב ל ו כ א ת ג ן מ ן ה צ י ד ו י ו ת ה ש ו ג ו ת ‪ ,‬ו ב ר ח ו ‪ .‬ג ם כ ס ף רומני‪,‬‬
‫ל ו ג ת ת י ל מ ל ח ‪ ,‬היה טוב‪ ,‬ה ם בוודאי צייגו א ת ה ש ט ר ו ת ‪ ,‬ש ה ח ל י פ ו ל צ י ר ו ת ישראל‬
‫ו י כ ל ו ל ה ו כ י ח א ת ה מ ז י מ ה ‪ :‬צ י ר ו ת י ש ר א ל מ נ ס ה ל ה ב ר י ח א ת מ ר ג ל י ה ! ב כ ל אופן‪,‬‬
‫ה א נ ש י ם ‪ ,‬ש ע צ ר ו א ו ת י ב ב ו ק ר ו ש ל ה ־ ‪ 26.12.51‬היו א ו ת ם האנשים‪ ,‬ש ע ק ב ו א ח ר י‬
‫ב ב ר א י ל ה ‪ .‬ח ו ק ר י ל א נ ל א ו ל ח ז ו ר ע ל ה ש א ל ה ‪ :‬מ ד ו ע ה ס ת ל ק נ ו מ ת ו כ נ י ת הבריחה‪.‬‬
‫ת ש ו ב ה נ כ ו נ ה ל א ק י ב ל ו ‪ .‬ר ק ז א ת א מ ר ת י ל ה ם ‪ ,‬שהאיש‪ ,‬ע מ ו א מ ר נ ו ל צ א ת ‪ ,‬היה‬
‫ט י פ ש מ ט ו פ ש ‪ ,‬א ם מ י ו א ש י ם כ מ ו נ ו ח מ ק נ ו מידו‪ .‬ת ש ו ב ה ז א ת הוציאה א ת החוקרים‬
‫מדעתם‪,‬‬
‫פעם‬
‫אחד‬
‫א פ ל ו עמד‬
‫חוקרי‪,‬‬
‫הרב‪,‬‬
‫בזעמו‬
‫ל ו מ ר לי‪ ,‬מ י היה האיש‬
‫ו ה ת ח י ל ב ע ר ך כ ך ‪ :‬״ ט י פ ש ?! א ת ה מ ע ז י א ת ה יודע‪ ,‬מ י ה י ה האיש ז ״ כאן נ ע צ ר‬
‫ו ל א הוסיף‪.‬‬
‫ביום‬
‫מ ע צ ר י נ ע צ ר ג ם שילו ) ש ג ש ל ח כ ב י כ ו ל ב ת פ ק י ד ל ע י ר ש ד ה ( ו ג ם ס מ י‬
‫ג ר י ג ב ר ג ) ש נ ש ל ח ל ק ו ר ס ה ש ת ל מ ו ת ( ‪ .‬א ת מ ש ה ו ש א ר ה מ ע ו ר ב י ם עצרו ימים מ ס פ ר‬
‫ל א ח ר מכן‪ .‬ה נ ה ק ט ע י ם מ מ כ ת ב ‪ ,‬ש נ ש ל ח ב נ י ד ו ן מ צ י ר ו ת י ש ר א ל ב ב ו ק ר ש ט ל מ ש ר ד‬
‫החוץ בירושלים‪ ,‬ב־‪ 13.1.52‬ב ח ת י מ ת ב‪ .‬נ י ב ‪ ,‬מ י ו פ ה ה כ ח ב ב ו ק ר ש ט ‪ :‬״כשבועיים‪,‬‬
‫ש א נ י ת ח ת ה ס י ו ט ש ל מ ע צ ר י ם ת כ ו פ י ם ‪ .‬ת ח י ל ה נ ע צ ר א ב נ י ‪ ,‬ח ב ר ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪.‬‬
‫ל כ ם אז‬
‫הודענו‬
‫ב מ ב ר ק ע ל מ ע צ ר זה‬
‫ו ה כ ח ש נ ו א ו ת ו ‪ ,‬כי‬
‫חקירתנו הראשונה‬
‫ה ע ל ת ה ‪ ,‬ש א ב נ י טילפן ל ב ע ל ת ד י ר ת ו והודיע‪ ,‬ש י ו צ א ל מ ס פ ר ימים א ל מ ש פ ח ת ו ״ ‪.‬‬
‫הוברר‪,‬‬
‫ש ט ל פ ו ן זה‬
‫בוים ע ל ידי ה ב ו ל ש ת ‪. . .‬‬
‫הראשון‬
‫אחרי אבני‬
‫נ ע צ ר זולטן‬
‫הירש‪ .‬יום א ח ר י ו נ א ס ר ה א ש ת ו ר ג י נ ה ‪ .‬ב א ו ת ו י ו ם נ ע צ ר מ ש ה וייס ו כ ע ב ו ר א ר ב ע ה‬
‫ימים‬
‫נ א ס ר ע ז ר א פליישר‪ .‬ש ל ו ש ת ה א ח ר ו נ י ם ה ם ע ו ב ד י הצירות‪ .‬ב א ו ת ם הימים‬
‫נודע‬
‫ל נ ו ‪ ,‬ש ח ב ר ו ש ל מ ש ה ־ ו י י ס ‪ ,‬מ פ ע י ל י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬מ כ ס ווהל‪ ,‬ה נ ק ר א‬
‫שילו‪ ,‬נ ע ל ם ו א ח ר י ח ק י ר ה ה ו ב ר ר ‪ ,‬ש נ ע צ ר ‪.‬‬
‫כ ש ה ח ב ר ר ש א ב נ י נ ע צ ר ‪ ,‬חששגו‪ ,‬כי ג ח ג ל ה ה מ ב צ ע ה ב ל ח י מ ו צ ל ח ש ל ה ב ר י ח ה‬
‫ב ד ר ך ה ד נ ו ב ה ‪ ,‬ש ב ו היה א ב נ י ה מ ק ש ר ו ה פ ע י ל ב י ו ת ר ‪ .‬ב ר ו ר היה‪ ,‬ש א ם ח ש ש ו ת י נ ו‬
‫נכונות‬
‫יבוא מ א ס ר ם של כל המשתתפים‪ .‬ו א מ נ ם באו המאסרים הנוספים‪ ,‬אבל‬
‫ב י נ י ה ם שלושה‪ ,‬ש ל א היה ל ה ם ק ש ר ל מ ב צ ע ו ל ע ו מ ת ז א ת נ ש א ר ו ב ח ו פ ש שניים‪,‬‬
‫ש כ ן היו ש ו ת פ י ם לעניין זה‪ .‬י ש נ ה ע ו ד ה ש ע ר ה ל ס י ב ת מ ע צ ר ו של א ב נ י ‪ ,‬ו ה י א —‬
‫ה י ו ח ו א ח ד ה פ ע י ל י ם ‪ ,‬י ח ד ע ם וייס ו ע ם ו ו ה ל ש י ל ו ב ״ נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ‪.‬‬
‫באוגוסט‬
‫‪25‬‬
‫‪ 1953‬נ ע צ ר ה ק ב ו צ ח צ ע י ר י ם ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪ ,‬ש י צ א ו ל ט י ו ל‬
‫ב ה ר י ם ‪ ,‬ב י נ י ה ם נ ע צ ר ג ם ח ב ר ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ לוי ד ר ב ר י מ ד י ק ר ) כ י ו ם ‪ :‬פ ר ו פ ס ו ר‬
‫לוי‬
‫רחמני(‪.‬‬
‫בנובמבר נעצרו חברי‬
‫היו‬
‫מעצרים‬
‫אינדיבידואליים‪ ,‬כגון‬
‫אז‬
‫״השומר־הצעיר״‬
‫של‬
‫סטודנט בפקולטה למשפטים‪ ,‬ורבים‬
‫פעיל‬
‫נוספים‬
‫ב ב ו ק ר ש ט וביאש‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ י ו ס ף רבינוביץ‪,‬‬
‫אחרים‪.‬‬
‫נ ע צ ר ו כ מ ע ט כ ל פ ק י ד י הצירות‪ ,‬שהיו כ מ ע ט כ ו ל ם פ ע י ל י ם ציוניים ל פ נ י ש נ ת ק ב ל ו‬
‫ל ע ב ו ד ה ב צ י ר ו ת ‪ .‬ה נ ה ל מ ש ל ‪ ,‬כ י צ ד נ ע צ ר ו י ק ט ו ר ג ר ט ל ר ‪ ,‬מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה הציונית‬
‫‪141‬‬
‫ב ע י ר וסלוי‪ ,‬ש ע ם ה ק מ ת ה צ י ר ו ת ב א ל ע ב ו ד כ א ד מ י נ י ס ט ר ט ו ר ש ל ה צ י ר ו ת ‪ .‬ג ר ט ל ד‬
‫י ד ע היטב‪ ,‬ש ע ו מ ד י ם ל ע צ ר ו ו ל כ ן ל א ע ז ב א ת ח צ ר ה צ י ר ו ת ‪ ,‬ש ה ר י ב ר ו ר היה‪,‬‬
‫‪ .‬ש ל ת ה ו מ י ‪ .‬ה צ י ר ו ת ל א יחדרו‪.‬‬
‫הימים‬
‫באחד‬
‫קיבל‬
‫טלפון‪,‬‬
‫שאשתו‪,‬‬
‫ארנסטינה‪,‬‬
‫• נ פ צ ע ה ק ש ה ב ת א ו נ ת ד ר כ י ם ו ה י א מ א ו ש פ ז ת ב ב י ת חולים מסוים‪ .‬מ ל ו ו ה ע ל ידי‬
‫איש הצירות‪ .,‬ה ל ך‬
‫לביתי החולים‬
‫להתעניין‬
‫בגורל‬
‫אשתו ושם‬
‫נעצר על‬
‫ידי‬
‫•הבולשת‪ ,‬שביימה א ת כל‪ .‬ע ג י י ן ה ת א ו ג ה ‪ .‬ג ר ט ל ר נ ע צ ר ‪ ,‬א ך א ש ת ו ל א ש ו ח ר ר ה ‪.‬‬
‫;‬
‫ג ם היא ‪.:‬גשארה ב מ ע צ ר ‪.‬‬
‫התגובה‬
‫בישראל‬
‫ובעילם‬
‫‪.‬העצורים‪ ,‬ו א ל ה ש ע מ ד ו ל ה י ע צ ר ‪ ,‬קיוו‪ ,‬ש מ ע צ ר ה ש ל ק ב ו צ ה כ ה מ כ ו ב ד ת ‪ ,‬שמגר‪,‬‬
‫וםלתה ש ל התנועה הציונית ברומניה‪ ,‬תעורר פעילות ק ד ח ת נ י ת בחיץ־ לארץ ל מ ע ן‬
‫ש י ח ר ו ר ם ‪ .‬ו ה צ ל ת חייהם‪ .‬מ ב ח י נ ה ז א ת ה ת א כ ז ב ו מ ר ו ת ‪ .‬צ י ר ו ת י ש ר א ל היתד‪ ,‬ח ס ר ת‬
‫אוגים ל ג מ ר י ‪ .‬היא ע צ מ ה ה ש ה ‪ .‬ע ל ב ש ר ה א ת הלחץ‪ ,‬ש ה ר ו מ נ י ם ל ח צ ו ע ל י ה ‪.‬‬
‫ב ה ת ח ל ה ח ז ר ה ע ל ע צ מ ה ה ת ו פ ע ה ‪ ,‬שחווינו א ו ת ה עם מ ע צ ר ם ש ל מ ג ה י ג י ' ה ק ר ג ו ת‬
‫הלאומיות‪ .‬א י ש ל א ר צ ה ל ה ת ע מ ת ע ם ה מ צ י א ו ת המרה‪ ,‬ש ה נ ה יש כ א ן‬
‫מבצע‬
‫מ ת ו כ נ ן נ ג ד מ ג ה י ג י ה ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת ‪ .‬ה ם גיסו ל ה ת ג ח ם ‪ ,‬ש ה א ג ש י ם נ ע צ ר ו ב ג ל ל‬
‫מ ע ש י ם ר ע י ם שעשו‪ .‬א ל ר ש י מ ת ה צ י ו נ י ם העצורים‪ ,‬ש נ ש ל ח ו מ ב ו ק ר ש ט ל מ ש ר ד‬
‫החח‬
‫ב י ש ר א ל ‪ ,‬ב ־ ‪ ) 2 3‬ה ח ו ד ש ל א ק ר י א ( ‪ ,1951‬מ צ ר ף ה ק ו נ ס ו ל ל ו י א ת ה ע ר ו ת י ו ‪:‬‬
‫' ״ ז י ס ו ‪ .‬נ ע צ ר מ פ נ י ש ס י ר ב ל ח ת ו ם ע ל פ ט י צ י ה ‪ .‬ל מ ע ן השלום‪ .‬ע ב ר ־ כ ה ן ר צ ה ל ח צ ו ת‬
‫‪ .‬א ת ה ג ב ו ל ב א ו ר ח א י ל ג ל י ) ד ב ר ש ל א ה י ה מ ע ו ל ם ( ‪ ,‬מוצי מ ו ש ק ו ב י ץ ו מ א י ר ד ו ד י ך‬
‫געצרו ב מ ס ג ר ת ח ק י ר ו ת ש ל ע ת ו נ א י ם ‪ . ,‬ש כ ת ב ו ב ע ב ר ג ג ד ה מ ש ט ר ) ה ע ר ה ‪ :‬ה ד ב ר‬
‫תמוה‪ ,‬ש נ י א ל ה ג ע צ ר ו זמן ר ב ל א ח ר ת א ך י ך ה מ כ ת ב ‪ .‬י י ת כ ן מ א ו ד ‪ ,‬ש מ ז מ ן ל ז מ ן‬
‫יצאו מ צ י ר ו ת י ש ר א ל י ד י ע ו ת ‪ .‬ע ל ‪ .‬מ ע צ ר י ם ‪ ,‬ש ל א היו — א ו ש ה י ו ו ה א נ ש י ם ש ו ח ד ך ו‬
‫בקרוב‪.‬‬
‫בכל‬
‫ך״רפרוכטר‬
‫סוזנה‬
‫אופן‬
‫בדרך כלל‬
‫ה צ י ר ו ת ל א היתד‪,‬‬
‫מעודכנת‬
‫באשר‬
‫למתרחש(‪,‬‬
‫ג ע צ ר ב ג ל ל א י ז ה ע ס ק ע ם ת ר ו פ ו ת ב ב י ת החולים‪ ,‬ש ב ו ע ב ד ו א י ל ו‬
‫ב נ ב נ י ש ת י נ ע צ ר ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ה י ה ל ה קשר‪ .‬ב ה ע ב ר ת כ ס פ י ם ל א ר ץ‬
‫‪ .‬ו מ ס י ב ה זו‪ .‬נ ע צ ר ג ם מ ר ד כ י ב ו ר ש ט י י ן ״‬
‫‪26‬‬
‫ישראל‬
‫) ה ר ב מ ר ד כ י בורשטיין מ ״ ת ו ר ה ו ע ב ו ד ה ״‬
‫נ ע צ ר ב ־ ‪ .1.5.1951‬ל מ ח ר ת ה י ו ם ג ע צ ר ה ג ם א ח ו ת ו ד ב ו ר ה הרשקוביץ‪ ,‬א ו ת ה ה א ש י מ ו ‪,‬‬
‫שלא מסרה למשטרה על נסיון א ח י ה ל צ א ת מרומניה בדרך אילגלית(‪ .‬תמיד מצאו‬
‫ס י ב ה צ ד ד י ת ל מ ע צ ר ‪ .‬ס ב י ר ל ה נ י ח ‪ ,‬ש ה צ י ר ו ת ‪ ,‬בין אם י כ ל ה ל ע ש ו ת מ ש ה ו ובין‬
‫אם קצרה ידה מלהושיע‪ ,‬היתה צריכה לקרוא לילד בשמו‪ ,‬כי זה מ ה‬
‫שקרה‪:‬‬
‫כ ו ל ם נעצרו‪ .‬ב ג ל ל ע ב ר ם הציוני‪.‬‬
‫ב כ ל ז א ת ‪ ,‬יהיה מ ו ג ז ם ל ו מ ר ‪ , ,‬ש ה נ ו ש א ל א עניין א ת ר א ש י מ ש ר ד ה ח ח ב י ש ר א ל ‪,‬‬
‫א ל א ש כ ל זמן‪ ,‬ש נ מ ש כ ה ה ע ל י ה ל א ר צ ו ל פ ג ו ע ב ה ו ל א ר צ ו ל ה ר ג י ז א ת ה ר ו מ נ י ם ‪.‬‬
‫א י ד ו ב כהן‪ ,‬ש ה י ה ב י מ י ם ה ה ם ח ב ר ‪ . .‬כ ג ס ת מ ט ע ם ״ ה פ ר ו ג ר ס י ב י ם ״ ו ב ש ל ב מ ס ו י י ם‬
‫ה ת ג י י ס ל מ א ב ק ל ה צ ל ת א ס י ר י ‪ ,‬צ י ו ן ב ר ו מ נ י ה ‪ ,‬מ ס ר לי‪ ,‬ש ב ש י ח ה ש ק י י ם עם' א‪ .‬ל‪.‬‬
‫זיסו‪ ,‬ל א ח ר ש ז ה הגיע א ר צ ה ב־‪ 1956‬וזכה ל ח י ו ת כ מ ה ח ו ד ש י ם ב י ש ר א ל ‪ ,‬מ ס ר‬
‫לו ע ל ‪ .‬ג י ש ת מ ש ר ד ‪ ,‬ה ח ח כ ל פ י אסירי־ציון‪ .‬זיסו הגיב‪ ,‬ש ל ו נ מ צ א ב י ש ר א ל ה י ה‬
‫‪ .‬ת ו מ ך ‪ . -‬ב ג י ש ה זו ש ל העדפת‪.‬המשך'‪ .‬העליה‪ ,‬על י פני •סל מ ט ר ה א ח ר ת ‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫י‪.‬‬
‫ב ה ת ח ל ה ה ת ג ב ש ה גישה ק צ ח שונה‪ .‬ב ה ח ל ט ה ‪ ,‬ש נ ת ק ב ל ה ב מ ש ר ד ה ח ח ־‪,50a.1n‬‬
‫זמן ק צ ר ל א ח ר ביצוע ה מ ע צ ר י ם ה ה מ ו נ י י ם ב ־ ‪ 11‬ביולי‪ ,‬ג א מ ר ב מ ס מ ך מה־‪,4.&50‬‬
‫ש ה ח ק י י מ ה שיחה בין שר ה ח ח ל ב י ן א ה ו ד א ב ר י א ל ] ש ה ח ל י ף א ח ר א ו ב ן ב ח פ ק י ד‬
‫הציר[‪ ,‬ש ב ה ה ש ת ח ף גם מ‪ .‬עמיר ] ש ג ר י ר י ש ר א ל ב ב ל ג י ה ‪ ,‬ל ש ע ב ר מ ר א ש י ה ה ס ח ד ר ו ח‬
‫ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ נ י ה ב ש מ ו הקודם — מ י ש ו וייסמן[ ו ה ו ח ל ט ע ל ת ג ו ב ה גגד ה מ ע צ ר י ם ‪.‬‬
‫התגובה‬
‫בששה סעיפים‪:‬‬
‫א מ ו ר ה היתד‪ .‬ל ה ח ר כ ז‬
‫א(‬
‫בעתונות‬
‫פרסום מאמרים‬
‫י ש ר א ל י ח ; ב( ה פ ג ג ח פ ו ע ל י ם ב י ש ר א ל ‪ ,‬אולי ב צ ו ר ת ה ח ת מ ה ע ל פ ט י צ י ה ; ג( פ ר ס ו ם‬
‫מ א מ ר י ם ב ח ו ״ ל ; ד( פ נ י ה ר ש מ י ח ל מ מ ש ל ה ר ו מ נ י ה ל ש ח ר ו ר ה א ס י ר י ם ; ה( ה צ ג ח‬
‫שאילתה‬
‫מר‬
‫ב כ נ ס ת ‪ :‬ו־ו(‬
‫ולטר‪,‬‬
‫מנהל‬
‫סגן‬
‫לחץ‬
‫ב א מ צ ע ו ח טוליאטי‪,‬‬
‫למזרח‬
‫המחלקה‬
‫אירופה‪,‬‬
‫מנהיג‬
‫קומוניסטים‬
‫הותם ‪ .‬המסמך‬
‫באיטליה‪.‬‬
‫הוסיף‪,‬‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫ש מ ש ר ד ו מ ו כ ן ל ב י צ ו ע ה ה מ ל צ ו ת ה נ ״ ל ‪ ,‬מ ל ב ד ״ מ ס פ ר שגייס׳־וחמש‪ ,‬כ ל ו מ ר ה ו א‬
‫מ ת נ ג ד ל ה פ ג ג ו ת גגד מ מ ש ל ת רומניה‪.‬״‬
‫הדבר‬
‫‪2‬‬
‫ע ל ה ב כ ל ז א ת לדיון ב כ נ ס ת ‪ .‬ל א מ צ א ת י ה ת י י ח ס ו ת כ ל ש ה י ל ה ת ע ר ב ו ת‬
‫טוליאטי‪ .‬יש פ נ י ה ל א נ ד ר י י בלימל‪ ,‬מ ר א ש י י ה ד ו ת צ ר פ ת ‪ ,‬שיואיל ל ב ק ש ה ת ע ר ב ו ת‬
‫ה מ ד ע ן הקומוגיסטי ז׳וליו־קירי‪ .‬ב־‪ 21.12.50‬מ ו ד י ע ה ש ג ר י ר פ י ש ר מ פ ר י ס ‪ ,‬שקירי‬
‫סירב להתערב‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫מ י ש מ נ ה ל פ ע י ל ו ת נ מ ר צ ת ב י ש ר א ל ו מ ב ק ש ‪ ,‬ש מ מ ש ל ת ישראל ת פ ע ל נ מ ר צ ו ת‬
‫ל ש ח ר ו ר ם ש ל אסירי־ציון‪ ,‬הוא ד ״ ר ש ט ר ן כ ו כ ב י ‪ ,‬מ ר א ש י ״רינשטריה״ ב ר ו מ נ י ה ‪,‬‬
‫ע ו ר ך ה ע ת ו ן ״ ר י נ ש ט ר י ה ־ נ ו ס ט ר ה ״ ‪ ,‬ש ח ז ר והופיע ב י ש ר א ל ב ש פ ה ה ר ו מ נ י ת ‪ .‬ב ־ ‪9.4.51‬‬
‫הוא‬
‫מבריק‬
‫מבצע‬
‫מנהל‬
‫אלפים‬
‫ל מ ש ר ד החוץ ו ת ו ב ע‬
‫החתמה‬
‫על‬
‫התערבות‬
‫פטיציות‬
‫של‬
‫ח ו ת מ י ם על הפטיציות‪ .‬מ ש ר ד‬
‫ד י פ ל ו מ ט י ת דחופה‪.‬‬
‫פועלי‬
‫החח‬
‫בתי‬
‫לא כל‬
‫חרושת‬
‫במקביל‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הוא‬
‫עשרות‬
‫כ ך מ ר ו צ ה מ פ ע י ל ו ת ו זו‪.‬‬
‫ב מ כ ת ב מ ה ־ ‪ 13.7.51‬אל צבי ל ו ק ר ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ‪ ,‬מ ס ב י ר מ‪ .‬ו ל ט ר א ת ע מ ד ת ו ‪:‬‬
‫״ מ ר ש ט ר ן כוכבי‪ ,‬עורך ״ ר י נ ש ט ר י ה נ ו ס ט ר ה ״ ‪ ,‬ה ק י ם ו ע ד ת ת י א ו ם ל מ ע ן ש י ח ד ו ר‬
‫ציון ברומניה‪.‬״ ו ל ס ר מ ע י ר ‪:‬‬
‫אסירי‬
‫״ידוע ל ך‬
‫הספיקות שלנו ביחס‬
‫לתועלת‬
‫ה מ ד י נ י ת ‪ ,‬ש ת צ מ ח ל נ ו מ פ ע י ל ו ת זו‪ .‬ה ח ל ט נ ו ב כ ל ז א ת ל ה ש ת ת ף בוועדה‪ ,‬ל מ ע ן‬
‫נוכל‬
‫ל ה ש ג י ח על מ ר כוכבי״‪ .‬ב ה מ ש ך ה ו א מ ת ל ו נ ן ע ל מ ס י ב ת ע ת ו נ א י ם ‪ ,‬ש ב ה‬
‫ה י ה כ ו כ ב י ״ ר א ש המדברים״ ״ א מ ר ד ב ר י ם ב ל ת י שקולים‪ ...‬ו ב א ש מ ת י איים ע ל‬
‫רומניה‪ ...‬היה יזה‬
‫‪ ' ftvob‬ל ת ת ל א י ש זה ל ה ו פ י ע כדובר‪ ...‬מ ג מ ת ג ו כ ע ת ל ד ח ו ת‬
‫כ ל ה ו פ ע ו ת צ י ב ו ר י ו ת נוספות״‪*.‬‬
‫ברורים‬
‫‪2‬‬
‫ב מ כ ת ב ‪ .‬ק ו ד ם ' ש ל ' ו ל ט ר ‪ 7.2.51 ,‬נ א מ ר י ם ד ב ר י ם‬
‫‪0‬‬
‫ל מ ד י ‪ :‬״יש ל ח ש ו ש ל ה מ ש ך ה ע ל י ה נ ו כ ח ת ו פ ע ו ת אלה״‪* .‬‬
‫התאחדות‬
‫עולי ׳רומניה‬
‫מחליטה‬
‫ב־‪12.9.52‬‬
‫לשלוח‬
‫שליח‬
‫מיוחד לאירופה‪,‬‬
‫שיעורר‬
‫א ת ' ה ב ע י ה ‪" .‬השליח ש ג ב ה ר ה ו א ד ״ ד ' מ א י ר קוטיג‪ .‬־מתחילה ה ת ר ו צ צ ו ת‬
‫להשיג‬
‫א ת ה ו צ א ו ת הדרך‪ .‬מ ש ר ד החוץ אינו מ ס כ י ם ' ל ש ל י ח ו ת זו‪ .‬ל ד ע ת ו י ש‬
‫ל פ ע ו ל ב ח ש א י ו ב ח ד ר י חדרים‪•.‬״ ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ה ש ל י ח איגו יוצא‪' ,‬כי אין ב נ מ צ א‬
‫ה ס כ ו ם הדרוש‪ .‬עגין ה ש ל י ח ו ת גווע ל א ח ר כ ש ג ה ש ל ט י פ ו ל ר ש ל ג י כושל‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫התערבותו‬
‫של‬
‫״טובאריש״‬
‫סולומון‬
‫; ב ה ת כ ת ב ו ת ' ש ב י ן ב ו ק ר ש ט ו י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ב א ו ת ם ה ת י ק י ם ש ע מ ד ו לרשותי‪ ,‬מ צ א ת י ר ק‬
‫יעיל נסיון גישוש יחיד ב ע נ י י ן א ס י ר י ציון ו ג ם זה ב א מ ב ח ת ב י ו ו מ ת ה ר ב חיים‬
‫ה ח ת של ר ו מ נ י ה ו מ ר א ש י ה מ פ ל ג ה‬
‫ז ל מ ן רבינזון‪ ,‬אחיה ש ל א נ ה פ א ו ק ר ‪ ,‬ש ר ת‬
‫' ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ברומניה‪ .‬ב מ כ ת ב מ ה ־ ‪ 3 . 1 . 5 2‬כ ו ת ב מ י ו פ ה ה כ ו ח ב ר ו ך נ י ב ‪ ,‬ל מ ש ר ד‬
‫בירושלים‪ ,‬ע ל ״ א ח י ה‬
‫החת‬
‫אנה‬
‫של‬
‫שיושב כאן זה‬
‫פאוקר‪,‬‬
‫שנתיים‬
‫ונמנע‬
‫י מ ל ב ו א ב ח ב ר ת אנשים ואין א י ש י ו ד ע א ת כ ת ו ב ת ו ו ר ק רואים אותו ל ע ת י ם ב ב י ת‬
‫ה כ נ ס ת ״ ‪ .‬״היוזמה — נ א מ ר ב מ כ ת ב — ״ ב א ה מ מ נ ו ‪ .‬הוא ה ב י ע א ת ר צ ו נ ו ל ה י פ ג ש‬
‫ע ם א ח ד מאנשינו‪ .‬ר ב י נ ו ו ן ר צ ה ל ד ע ת ‪ ,‬א ם מ ע ו נ י י נ י ם א נ ח נ ו ב ש ח ר ו ר א ס י ר י ־ ציון‬
‫ו א ם ' כ ן ‪ :‬׳ייתכן ו א ו כ ל ל ע ש ו ת מ ש ה ו ב נ י ד ו ן ב י מ י ם הבאים׳‪ .‬ר ב י נ ז ו ן א מ ר ל א נ ש י‬
‫י הצירות‪ ,‬ש מ ש פ ט נ ג ד ה צ י ו נ י ם יהיה ב ב ח י נ ת א ס ו ן ל כ ל יהודי ר ו מ נ י ה ויש ל ע ש ו ת‬
‫מ ה ‪ .‬הוא‬
‫הכל‪ ,‬כדי ל מ ג ו ע מ ש פ ט‬
‫פגישה‬
‫קבע‬
‫נ ו ס פ ת באומרו‪ ,‬ש ה ן מ ן ד ו ח ק ‪.‬‬
‫ב פ ג י ש ה השגיה מ ס ר ‪ ,‬ש ע ו מ ד י ם ב פ ג י מ ש פ ט ‪ ,‬שייערך בזמן ה ק ר ו ב ו ב ו י ו א ש מ ו‬
‫'האסירים‬
‫הצירות‬
‫ב מ ס י ר ת י ד י ע ו ת ס ו ד י ו ת ו ב ב י צ ו ע מ ע ש י ריגול ל ט ו ב ת צ י ר ו ת י ש ר א ל ‪.‬‬
‫תואשם בזרימת סכומי כסף‬
‫המרגלים‬
‫הציוגיים ש ל ה ו ל א ח ר‬
‫גדולים‬
‫שהמרגלים‬
‫ת מ ו ר ת הידיעות שהשיגה‬
‫ה ל ל ו גאסרו‪ ,‬ת מ כ ה‬
‫בעזרת‬
‫במשפחותיהם‪.‬‬
‫רביגזון ה צ י ע ל נ ה ל מ ש א ו מ ת ן ב א ו ״ ם ע ם גציגי ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו ל ע ש ו ת א פ י ל ו‬
‫קוגצסיות‬
‫הצירות‪,‬‬
‫פוליטיות‪.‬‬
‫הוא‬
‫ביקש‬
‫להמשיך‬
‫ל מ ע ן יוכל ל ה ש מ י ע ד ע ת ו‬
‫בטוח‬
‫ולא‬
‫בבגיין‬
‫ב ע נ י י נ י ם ר ב י ם ״ ‪ .‬מ ס ק נ ת ו של‬
‫גיב‬
‫היתה‪:‬‬
‫ולהיפגש‬
‫במקום‬
‫״ א נ י מ ס י ק שהוא מ ש מ ש כלי‪ ,‬ש ד ר כ ו ר ו צ ה מ י ש ה ו ל ק ב ל ידיעות ע ל ה ת ע נ י י נ ו ת נ ו‬
‫‪2‬‬
‫אבנטואלי״‪* .‬‬
‫במשפט‬
‫מ י י היה זלמן ר ב י נ ז ו ן ו מ י ע מ ד מ א ח ו ר י י ו ז מ ת ו ?‬
‫מ ק ו ר מעניין על ר ב י נ ז ו ן ה ו א ס פ ר ו ה א ו ט ו ב י ו ג ר פ י של ה ר ב רוזן‪ ,‬ר ב ה ה ר א ש י‬
‫ש ל יהודי ר ו מ ג י ה ו מ ג ה י ג ם ה ח ל מ ש נ ת‬
‫א ם כי גם מ ק ו ר ז ה א י נ ו פ ו ת ר‬
‫א ת הבעיה‪ ,‬ואינו מאיר את האפלה מסביבה‪.‬‬
‫ב ס פ ר ו ש ה ו פ י ע זה ע ת ה ב א ג ג ל י ה *‬
‫ומכנה‬
‫‪ 1948‬ו ע ד היום הזה‬
‫) א ו ק ט ו ב ר ‪,(1990‬‬
‫‪3‬‬
‫מ ק ד י ש ה ר ב רוזן פ ר ק ש ל ם ל ז ל מ ן ר ב י ג ז ו ן‬
‫אותו ״הלמד־ווניק״‪ '.‬מ ד ב ר י ו א נ ו ל מ ד י ם ‪ ,‬ש ר ב י מ ו ן היה איש ד ת י מ א ו ד‬
‫וציוני מסור‪ .‬הוא ע ל ה א ר צ ה ב־‪ ,1944‬ב ש נ ו ת ה ש ו א ה ואילו ב־‪ ,1948‬מ ש ה ת ח י ל‬
‫ברומניה‬
‫יודע‬
‫״גל‬
‫המיתר״‬
‫— קובע הרב‬
‫עלה‬
‫— אם‬
‫על‬
‫האניה‬
‫בא מיוזמתו‬
‫ט ר נ ס י ל ב נ י ה וחזר לרומניה‪.‬‬
‫או‬
‫ב ע י ד ו ד ם של‬
‫אין‬
‫איש‬
‫עורמים מסוימים׳‬
‫בישראל‪ .‬״ ל א ה צ ל ח ת י ל פ ע ג ח א ת ה ד ב ר הזה‪ .‬ע ו ב ד ה היא‪ ,‬ש ב א ל ע ז ו ר ל א ח י ו‬
‫בצרה‪ ,‬בין א ם ע ש ה ז א ת ב י ו ז מ ת ו ו ב י ן ש ב א ב ת פ ק י ד ״ ) מ מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם נ ו ד ע‬
‫לי‪ ,‬ש מ ת ה ל כ ת שמועה‪ ,‬ש ל פ נ י צ א ת ו ל ד ר ך נ ת ק ב ל לשיחה א צ ל שר החוץ‪ ,‬מ ש ה‬
‫ש ר ת — ש‪.‬א‪.(.‬‬
‫פגישתו‬
‫עם אחותו היתה דרמטית‪.‬‬
‫ה ר ב ררזן ש מ ע ע ל כ ך מ ה ר ב י מ ב ו ה ו ש ‪,‬‬
‫ש ב ח צ ר ו ש ה ה ל פ ע מ י ם זלמן‪ .‬״ ה ש נ י י ם ה ת ח ב ק ו ו א נ ה פ א ו ק ר א מ ר ה ל א ח י ה ‪ :‬סוף‬
‫סוף ח ז ר ת ה ב י ת ה ‪ ,‬זלמן!״ ה ו א ע נ ה ל ה ‪ :‬״ ל א ו ל א ח נ ה ! ב י ת נ ו ה ו א שם‪ ,‬ב א ר ץ ־‬
‫ישראל!״‬
‫זלמן ק י ב ל ב י ת מ ג ו ר י ם ב ק ר ב ת א ח ו ת ו ‪ ,‬ב ש ד ר ה ש ב ה גרו ״הגדולים״ ) כ ל ו מ ר ‪:‬‬
‫ר ב י ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ע מ מ י ת ( ‪ ,‬ה ו א ס י ר ב ל ק ב ל מזון‪ ,‬שאיגו כ ש ר ב מ א ה אחוז ו ס י ר ב‬
‫‪144‬‬
‫לכל הזמנה לבוא ולסעוד על שולחנם של מזמיניו‪ .‬שמו בין מקורבי אחותו היה‬
‫״הסובאריש״ )החבר( סולומון‪ .‬דרכו היתה של סגפן ממש‪ .‬לא נהנה מכל הטוב‪,‬‬
‫שאחותו יכלה להשפיע עליו‪ .‬ברבות הימים הגיעו לבוקרשט גם אשתו ובתו‪.‬‬
‫באחד מימי יוגי‪ ,1950‬לאחר מעצר הציוגים‪ ,‬כש״הלשכה הפוליסית״ )״הפולי־‬
‫טביורו״( התכנסה בבית אחותו‪ ,‬נכנס ‪.‬לחדר הישיבות‪ ,‬בלי להודיע מקודם על‬
‫בואו‪ ,‬התנצל על כך ואמר ליושבים המכובדים‪ ,‬שיש לו בקשה אליהם‪ .‬הם‬
‫נענו לו באדיבות רבה‪ ,‬רצו לשמוע את בקשת ה״טובאריש״ סלומון הנחמד‪.‬‬
‫זלמן הוציא מכתב מכיסו‪ ,‬שבו נאמר בערך‪ :‬״היות והכנסתם לבית־כלא אח‬
‫הנהגת התנועה הציונית‪ ,‬כולם אנשים חפים מפשע‪ ,‬והיות וגם אני ציוני‪ ,‬אבקשכם‬
‫לכלוא גם אותי!״‬
‫הפמליה הרמה צחקה מכל הלב מבריחת ״החבר סלומון״‪ ,‬התחמקו ממנו וחזרו‬
‫לענייניהם‪ .‬עברו כשנתיים וחצי עד אשר אושרה‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬בקשתו‪ ...‬אחותו‬
‫ירדה מגדולתה והוא נעצר והוחזק בכלא כשנתיים וחצי‪) .‬הוא נעצר בסוף‬
‫‪ 1952‬ושוחרר באמצע ‪.(1955‬‬
‫מדובר אפוא במקרה מוזר למדי וזלמן עצמו היה מוזר בכל דרכיו‪ .‬הרב רוזן‬
‫סוען‪ ,‬ברוח של הלצה שמבחינתו היה זלמן מעין ״טלפון לקומיגפורם״‪ ,‬דרכו‬
‫הגיעו תלונות רבות‪ ,‬לאן שהגיעו‪ .‬כשהיו לרב רוזן בעיות בענייני תלמוד־תורה‪,‬‬
‫ואנשי ה״יבסקציה״ ניסו למגוע לימוד מסורתי יהודי‪ ,‬הגיש זלמן רבינזון בקשה‬
‫כתובה וחתומה‪ ,‬לשמש ״בהתנדבות״ כמלמד בתלמוד תורה‪ .‬יום יום היה מלמד‬
‫לילדים יהודיים את האות העברית‪.‬‬
‫מי עמד אפוא מאחורי יוזמתו בעניין אסירי ציון ? אולי התכוונה אחותו של‬
‫זלמן לייעץ לגציגי ישראל ולומר להם‪ ,‬שהכל תלוי ברצונה הטוב של ברית־‬
‫המועצות וכי פתרון הבעיה תלוי בוויתורים פוליטיים ? מובן שזו ספקולציה‪ ,‬שאין‬
‫לה על מד‪ .‬לסמור‪ ,‬מלבד אולי על רמז דק‪ ,‬שיש בספרו האוטוביוגרפי של‬
‫הרב רוזן‪ ,‬וכך הוא אומר בפרק על זלמן הלמד־תניק‪ :‬״האם זה צירוף מקרים‬
‫בעלמא‪ ,‬שבשנת ‪ ,1952‬השנה שבה נסגרו שערי העליה לישראל עד לשגת ‪,1958‬‬
‫היא השנה שבה ירדה אנה פאוקר מגדולתה י‬
‫כיצד להסביר‪ ,‬שמאות אלפי יהודים עלו ארצה‪ ,‬כשאנה פאוקר עמדה בראשות‬
‫המדינה ואף יהודי‪ ,‬או כמעם אף יהודי‪ ,‬לא עלה יותר לאחר סילוקה? הרב‬
‫מעיר ששאלתו היא בבחינת ״חומר למחשבה״‪ .‬האם לצרף לכך גם את ההנחה‪,‬‬
‫שמא רצתה אנה פאוקר לאותת לצירות לפני הסתלקותה?‬
‫אני יכול לצרף לכל זה הערה ששמעתי מחוקרי באותם הימים‪ ,‬שאמר פעם‪:‬‬
‫״תם העידן הטוב שלכם עם ׳דודה אנה׳‪ ,‬שחיפתה עליכם״‪ .‬כמובן שאנחנו לא‬
‫ידענו דבר על מה‪ ,‬שמתרחש מחוץ לכותלי בית הכלא‪ ,‬אבל למדתי מדברי‬
‫הקצין‪ ,‬שאנה ‪ .‬פאוקר הודחה‪ ,‬גם החקירה לקחה כיוון חדש‪ ,‬נושא החקירה‬
‫לא הוגבל עוד לציונות בלבד‪ ,‬אלא לעם היהודי בכלל )ולזה עוד נחזור(‪.‬‬
‫סילוקה של אנה פאוקר ביוגי ‪ ,1952‬שיחרר רגשות אנטישמיים כמוסים‪ .‬הדוגמה‬
‫הבולמת היא אולי ידיעה המופיעה במכתב מה־‪ ,24.9.52‬שנשלח מצירות ישראל‬
‫בבוקרשט לירושלים‪ ,‬שבו מסופר‪ ,‬שבמסעדה הממלכתית‪ ,‬בעיר הנופש ״בושסף׳‬
‫)‪ (Busteni‬הוצע לסועדים בתפריט המסעדה‪) "Jidani la frigase" :‬יהודונים‬
‫על האש(‪ .‬התפרים‪ra ,‬־!־‪ ,a9.52‬מצורף למכתב‪*.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪145‬‬
‫צירות‬
‫ישראל‬
‫גיששה‬
‫ב א פ ל ה ‪ .‬ה י א הוקפה׳ ח ו מ ת‬
‫בידוד‪ .‬כ ד י‬
‫עד‬
‫להדגים‪,‬‬
‫כ מ ה ה י ה ב י ד ו ד ה ח מ ו ר ‪ ,‬נ צ ט ט מ מ כ ת ב ו ש ל מ ‪ .‬אבידן‪ ,‬ה מ מ ו נ ה ע ל צ י ר ו ת י ש ר א ל‬
‫ב ב ו ק ר ש ט ‪ ,‬מה־‪ .20.10.52‬ל א ח ר ח ג י ה ס ת י ו ש ל א ו ת ה ש נ ה ) ת ש י ״ ג ( ה ו א כ ו ת ב ‪:‬‬
‫הושמעה‬
‫בבית‬
‫א ז ה ר ה ח מ ו ר ה ב כ ל אוזני ה נ כ ב ד י ם ‪ ,‬ש ל ח צ ו א ת י ד י נ ו‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫נ א מ ר ל ה ם ש ל ח י צ ת ידיים ש ל נ צ י ג י ישראל‪ ,‬ה י א כ א י ל ו ל ח צ ו י ד י ה ם ש ל ט ר ו מ ן‬
‫‪8‬‬
‫ואדנאואר״‪ *.‬יהודי‪ ,‬ש ה ע ז ל ה י כ נ ס לבניין הצירות‪ ,‬ה ס ת כ ן ב מ ע צ ר ‪.‬‬
‫אין ל ש כ ו ח ‪ ,‬ש ב נ ו ב מ ב ר ‪ 1952‬ג ע ר ך ב פ ר א ג מ ש פ ט ו ש ל ם ל נ ס ק י ו ב י נ ו א ר ‪1953‬‬
‫ב מ ו ס ק ב ה הידיעה‪ ,‬ש ר ו פ א י ם יהודים‪ ,‬שליחי הג׳וינט‪ ,‬נ י ס ו ל ה ר ע י ל א ת‬
‫פורסמה‬
‫״שמש העמים״‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬יפה קופרמן‪ ,‬״פעילותה של ההסתדרות הציוגית ברומגיה ומאבקיה ‪.‬בשגים ‪—1944‬‬
‫'‪1949‬״ )להלן ״יפה קופרמן״(‪.‬‬
‫‪ 2‬התאריכים לקוחים מספר ‪ ,Istoria lumii in date‬בוקרשט ‪ ,1969‬שגערד על ידי‬
‫י‬
‫צוות בראשות הפרופ׳ ‪.Andrei Otetea‬‬
‫‪..‬‬
‫‪ 3‬יפה קופרמן‪ ,‬עמ׳ ‪.251‬‬
‫‪ 4‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪. .311—310‬‬
‫‪ 5‬שם‪.310 ,‬‬
‫‪ 6‬גגזך המדיגה תיקי משרד החוץ‪) ,‬להלן ח״ץ( ‪.2499/1‬‬
‫‪ 7‬ש׳אבני ״גאולים מיד צר״ )להלן ״גאולים״( עמ׳ ‪.257‬‬
‫‪ 8‬ארכיון משואה )להלן‪ :‬א״מ( נ״ץ‪.8—7 ,‬‬
‫‪ 9‬האוטוביוגרפיה של הרב משה רתן‪Dansers, Tests and Miracles" ,‬״‪ ,‬עמי‪.66 .‬‬
‫‪ 10‬דו״ח הציר רובין‪ ,‬ח״ץ ‪.2499/1‬‬
‫‪ 11‬ש‪ .‬אבגי‪ ,‬״גאולים״ עמ׳ ‪.263‬‬
‫‪ 12‬ח״ץ ‪.2499/1‬‬
‫‪ 13‬שם‪.‬‬
‫‪ 14‬שם‪.‬‬
‫‪ 15.‬שם‪. .‬‬
‫‪ 16‬דו״ח מושקוביץ‪ ,‬ח״ץ ב‪.24993/3/‬‬
‫‪ 17‬ש‪ .‬אבני‪ ,‬״גאולים״ עמ׳ ‪.363‬‬
‫'‪ 18‬ח״ץ ‪.2498/1/15‬‬
‫‪ 19‬ח״ץ‪ ,‬ב‪.2509/3/‬‬
‫‪ 20‬שם‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪ 21‬שם‪.‬‬
‫‪...!..‬׳‪-.‬׳‪..:‬‬
‫‪,.‬־'‪.•..‬‬
‫י • ••‬
‫;‬
‫י‬
‫י•‬
‫‪, •• ,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 22‬שם‪ ,‬דו׳׳ח ז‪ .‬ש‪.‬‬
‫‪ 23‬א״מ‪ ,‬נ״ץ‪.106-4 ,‬‬
‫‪ 24‬חי״ץ‪.2489/1/15 ,‬‬
‫י‬
‫י י‬
‫‪'25‬ח״ץ‪) 2499/2 ,‬צ״ר‪ .24589/1/‬י‬
‫‪ 25‬ח״ץ‪ ,‬י ‪) 2499/2‬צ״ו‪ • .(287/1/‬׳ •‬
‫‪.‬־•‬
‫‪ 26‬ח״ץ‪.2498/1/15 ,‬‬
‫‪.‬י‪:"•••::‬‬
‫; ‪.‬‬
‫‪ 27‬ח״ץ‪., •2499/2 ,‬‬
‫י•‬
‫‪ 28‬שם‪.‬‬
‫‪ 29‬ח״ץ‪ .2489/1/15 ,‬י י"‬
‫‪ 30‬ח״ץ‪.2387/15 ,‬‬
‫;‬
‫‪146‬‬
‫יי'""'‬
‫״‬
‫;‬
‫י" י‬
‫יי‬
‫־‬
‫•י‬
‫‪.,‬‬
‫•‪, • ;,‬־‪.:‬׳‬
‫״ יי •‬
‫‪-‬‬
‫״‪. 1‬‬
‫‪..,.‬‬
‫י‬
‫׳‪:‬׳!׳‬
‫ג • ׳ ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬ר‬
‫‪.‬‬
‫•־׳'׳'• •י‬
‫י‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫‪ 31‬במכתב להתאחדות עולי רומניה‪ ,‬ח״ץ ב‪.2509/3/‬‬
‫‪ 32‬ח׳׳ץ‪.2499/2 ,‬‬
‫‪ 3 3‬ס פ ר ו האוטוביוגרפי של הרב רוזן‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ 34‬ח״ץ‪.2499/2 ,‬‬
‫‪ 35‬שם‪.‬‬
‫‪2S‬‬
‫ד׳׳ר‬
‫גלר‬
‫יעקב‬
‫אסון טביעתה של אניית המעפילים ״מפקודה״‬
‫באוגוסט ‪1944‬‬
‫כאלף‬
‫ומאתיים מעפילים‪ ,‬שיצאו מרומניה ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת העולם השניה‪,‬‬
‫לחוף‬
‫הגיעו‬
‫מבטחים‬
‫בארץ־ישראל‪.‬‬
‫באניית‬
‫‪ 768‬מ ע פ י ל י ם‬
‫״םטרומה״‪,‬‬
‫לא‬
‫שטבעו‬
‫ב י ם ה ש ח ו ר ל י ד ק ו ש ם א ב ־ ‪ 2 4‬ב פ ב ר ו א ר ‪ 1942‬ו־‪ 389‬מ ע פ י ל י ם ש ל ס פ י נ ת ״ מ פ ק ו ד ה ״ ‪,‬‬
‫‪ ,1944‬ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת ל פ נ י ש ח ר ו ר ה‬
‫שסבעו בכניסה לבוספורוס בתחילת אוגוסס‬
‫של רומניה על־ידי צ ב א בדית־המועצות‪.‬‬
‫האסון‬
‫לאחר‬
‫הנורא‬
‫של‬
‫״םסרומה״‪,‬‬
‫שמבין‬
‫נוסעיה‬
‫רק‬
‫ניצל‬
‫יהודי‬
‫אחד‪,‬‬
‫ח ל ה ה פ ס ק ה ב ע ל י י ה מ ר ו מ נ י ה ב מ ש ך שנתיים‪ ,‬ל ה ו צ י א ‪ 8‬ס י ר ו ת פ ר ט י ו ת ק ט נ ו ת ב ש נ ת‬
‫‪,1942‬‬
‫‪ 1944‬ו ע ד ‪ 23‬ב א ו ג ו ס ם‬
‫שהסיעו כ־‪ 250‬עולים‪ .‬אולם מחודש מרס‬
‫‪,1944‬‬
‫במשך שישה חודשים‪ ,‬יצאו מ נ מ ל קונססאנצה שבים השחור ‪ 9‬אניות ועל סיפונן‬
‫‪3,418‬‬
‫עולים‪ .‬ר ק ‪ 3,024‬מ ה ם הגיעו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬והרי ש מ ו ת‬
‫האניות‬
‫ומספר‬
‫העולים‪:‬‬
‫‪ 1944‬ע ם ‪ 239‬ע ו ל י ם ;‬
‫מ י ל כ ה א׳‪ ,‬ב ח ו ד ש מ ר ס‬
‫מ ר י צ ה אי‪ ,‬ב ח ו ד ש א פ ר י ל‬
‫בלה־ציטה‬
‫בחודש אפריל‬
‫מ י ל כ ה ב׳ ב ח ו ד ש מ י י‬
‫‪ 1944‬ע ם ‪ 224‬ע ו ל י ם ;‬
‫‪ 1944‬ע ם ‪ 273‬עולים‬
‫‪ 1944‬ע ם ‪ 517‬עולים‬
‫)‪ 158‬ב י ו ז מ ה פ ר ט י ת ;‬
‫)‪(317‬‬
‫נ‬
‫מ ר י צ ה ב׳ ב ח ו ד ש מ א י ‪ 1944‬ע ם ‪ 318‬ע ו ל י ם ;‬
‫ק א ז ב ק ב ח ו ד ש יולי‬
‫‪ 1944‬ע ם ‪ 735‬ע ו ל י ם יא‬
‫ב ־ ‪ 3‬ב א ו ג ו ס ט ‪ 1944‬י צ א ה מ ק ו נ ס ט נ צ ה שיירה של ש ל ו ש ס פ י נ ו ת ר ע ו ע ו ת ‪ ,‬ש נ ר כ ש ו‬
‫ע ל ־ י ד י ס ו כ ן ה א ג י ו ת היווגי ה ע ש י ר פאגדליס‪ ,‬שהיו ל ו מ ה ל כ י ם א צ ל ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫הרומגיים‪,‬‬
‫האישור‬
‫)ראה‬
‫‪148‬‬
‫ו ה צ י ע ש ו ח ד ל כ ל מ י שיסייע ל ו ב ע ס ק י ו ו ב מ ת ן א י ש ו ר י ם ל י צ י א ת ן ‪.‬‬
‫ה ר ש מ י ל ה פ ל ג ה גיתן ע ל ־ ל י מ ש ר ד ר א ש ה מ מ ש ל ה ב ־‪ 29‬ביוגי‬
‫גספח(‪.‬‬
‫הספיגות‬
‫הללו‬
‫לא‬
‫יכלו‬
‫לשאת‬
‫יותר‬
‫ממאה‬
‫וחמישים‬
‫‪1944‬‬
‫גוסעים‬
• О
• A l t *
Bocurrfh,.
! 9 1 4 .
23.1ил1*
PCCSEDINTIA
COMSUULUI DE MIN15TP1
oratcpA
•ЦФП.ОР CU ОСРАВТЛИЕМПи
О/
*.•Mitel
IL
J.l.ZISSa
Joaauial
Str.Btmut
Ir.
1}
LOOP
Ловт
rt*
о no а г» a v t a d u e t
d t Mlmlftri
1141
v t t t l t r
tmlgrauft
т
plecart*
oatujui
o i ltor, trantporturllt
foot,fit
*Smtrmy*
d t trntgrtrnfl
ou t ‫ ׳‬0 » • aut p a u l i l o s
»oop,pt
fn a c u (
coafatuaoa I n t t r u i a t t
nulal
pjteo-
/ f M o r t i u '
т
ou
tortt.
uajo a/aotata
dt
01, fa во a* I -
tprtbtt
tub p t ‫־‬
roadnaaa.
tt
o*r
1« a u n o / t l m f l
1ия1 a 1.0.,»'*
2 6
'1»*ЪгсЪ ,'Жг/кыгу', В»1Ъш1•
Ши • 'a aprobat
pdtoa
dtla
flet-Prtfarftata
f r t t l i
tartt t t
rondn«1a,/l«
Ъамо n o r m t l o r
ou a i t •
ttobllltt
A t t u b prtftdloflo
a l Ceaaiitulut
da
A>»-
flalftrl.
BIBISTBV
SVBSKRSTiS
DM
Ooldta i J . f ,
BUBDIBICTOB
бывши,
Sr.i.totartbtcoa
I
,‫ו״מורינה״‬
,‫״בולבול״‬
,‫״מפקורה״‬
.1944
,‫ה א נ י ו ת ״קזבק״‬
‫ ביוני‬29‫ב־‬
‫להפלגת‬
‫רומניה‬
f
‫ממשלת‬
‫אישור‬
‫שניתן‬
,‫ עולים‬410 ‫( עם‬Buibui) ‫ ״בולבול״‬:‫ אולם הועמסו בהן יותר מאלף‬.‫כל אחת‬
‫ב‬4‫ עולים‬394 ‫( עם‬Mefkure) ‫ עולים ו־״מפקורה״‬308 ‫( עם‬Morina) ‫״מורינה״‬
‫ טובעה‬,‫ לאחד חצות‬,(‫ )ט״ז—י״ז במנחם אב תש״ד‬1944 ‫אור לחמישה באוגוסט‬
‫ הקברניט‬.‫ ורק חמישה גיצולים גותרו בחיים‬,‫ החלשה מבין שלושתן‬,‫״מפקזדה״‬
.‫ לפגי שגיתגה כל אפשרות לגוסעיה להיגצל‬,‫ כדי להציל את עצמם‬,‫ומלחיה גטשוה‬
.‫יתר שתי הספיגות המשיכו בדרכן ללא פגע‬
149
‫מי הטביע את האנייה הזאת י קיימים חילוקי דעות‪ ,‬אם ההתקפה על ״מפקודה״‬
‫בוצעה על־ידי אניית מלחמה גרמנית‪ ,‬או שטובעה על־ידי צוללת גרמנית או‬
‫סובייטית‪ .‬חמשת הניצולים טענו‪ ,‬שהספינה הותקפה על ־ידי אניית תותחים גרמנית‪,‬‬
‫ואילו‪ .‬רב החובל טען‪ ,‬שהותקפה על־ידי צוללת‪ .‬אחת הסיבות להתקפה‪ ,‬מפני‬
‫שעל סיפונה של ״מפקודה״ עלו חמישה קצינים פולנים‪ ,‬עריקים‪ ,‬ואילו הגרמנים‬
‫חששו‪ ,‬שנוסעיה נשלחו כפרטיזנים לסייע לכוחות בעלות־הבדית‪ *.‬גם המהנדס‬
‫אלברט פינקלשטיין מצרפח‪ ,‬שאחוחו בח ה־‪ 19‬היחד‪ ,‬בין הקרבנות‪ ,‬טוען במחקר‬
‫שערך לאחרונה בשם "‪ ,"The Mefkure Tragedy‬שהספינה טובעה על־ידי‬
‫צוללח גרמניה‪ ,‬שעגנה בקונסטנצה לצורך חיקונים ויצאה במיוחד בעקבוח‬
‫״מפקודה״‪ ,‬כדי להטביעה‪ *.‬חוקר גרמגי יורגן רוהבד )‪ ,(Jurgen Rohwer‬מוען‪,‬‬
‫שהצוללת לא היתה גרמנית‪ ,‬אלא סובייטית‪ ,‬ופגיעתה ב״מפקורה״ היתד‪ ,‬בשוגג*‬
‫גם את ספיגת ״בולבול״ פקדו סכגות‪ .‬היא קיבלה פקודה לעצור‪ ,‬כפי שקיבלה‬
‫״מפקודה״‪ .‬לאחר שרב החובל השבית את המגועים ועצר‪ ,‬והספיגה זוהתה‪ ,‬הותר‬
‫לה להמשיך בדרכה ללא פגע‪ .‬אולם בעת הכגיסה לבוספורוס לא יכלה ״בולבול״‬
‫להפליג בגלל סערה עזה‪ ,‬שפקדה‪.‬אח הים‪ ..‬היא'עגנה'בנמל איגגיאדה )‪(igneada‬‬
‫‪ 45‬מילין מקושטא‪ .‬הנוסעים הורדו והועברו בדרך היבשה לקושטא‪ .‬חוך שבועוח‬
‫ספורים הגיעו העולים של• שתי הספינוח לארץ־ישראל‪.‬‬
‫ויכוחים פנימיים סוערים קדמו בהסתדרות הציונית ובתגועה החלוצית במחתרת‬
‫ברומניה לפגי הפלגת האניוח הללו בין המצדדים בעלייה המידית ובין הדורשים‬
‫אח דחייתה‪ .‬כמו־כן התעוררו בעיוח בקשר לקריטריונים בבחירה המועמדים‬
‫לעלייה ובקביעת הרשימות הסופיוח‪ .‬ד״ד ווילהלם פילדרמן‪ ,‬ראש ה׳פדרציה של‬
‫איגודי הקהילות׳ לשעבר‪ ,‬שנותר עדיין בעל השפיעה אצל השלטונות‪ ,‬דרש מאיל׳‬
‫זיסו‪ ,‬ראש האקםקוטיבה הציונית‪ ,‬גציג הסוכגות היהודית )‪(Oficiui de Emigrare‬‬
‫ואחראי על ההגירה לפני הממשלה הרומגית‪ ,‬לכלול ברשימת העולים גם יהודים‬
‫לא ציונים‪ .‬זיסו סרב להעתר לו‪ .‬מאידך‪ ,‬דרשו השלטונות הרומניים ממנו להכליל‬
‫ברשימח העולים פליטים יהודים מפולין‪ ,‬הונגריה וסלובקיה‪ ,‬שברחו לרומניה‪.‬‬
‫גם להם סרב זיסו‪ ,‬משום שידע‪ ,‬שיש ביניהם יהודים‪ ,‬שנחשדו בשיחוף פעולה‬
‫עם הנאצים‪*.‬‬
‫יום לפגי ההפלגה הודיע מיכאי אנטוגסקו‪ ,‬סגן ראש הממשלה וממלא מקומו‪,‬‬
‫לזיםו‪ ,‬כי חורפיה ניחקה אח היחסים עם רומניה‪ ,‬לאחר שגיחקה עם גרמניה‬
‫והצטרפה ל״בנות הברית״‪ .‬מיכאי אנטונסקו ביקש בשם הממשלה הרומנית ובשם‬
‫ה״צלב האדום״‪ ,‬שתחת חסותם עמדו האניות להפליג‪ ,‬לבטל את ההפלגה‪ ,‬מפני‬
‫שנוצרו; סבנה לעלייה }יומי י השחור‪ ,‬אשר יקודם לכן נחשב לים ניטרלי‪ .‬ממשלתו‬
‫הסירה מעליו את האחריות לשלום העולים המפליגים‪ .‬גם ה״צלב האדום״ הרומני‪,‬‬
‫שתחת דגלו עמדו שלוש האניות להפליג‪ ,‬הודיע על ביטול החסות בגלל הסכנה‬
‫של פגיעחן על־ידי‪ •.‬אניות‪ ,‬מלחמה של האוילב‪- • *.‬‬
‫י ההתנגדות ליציאת האניות‪ .‬מקונסטנצה בתקופה הקריטית הזאת באה גם מהציבור‬
‫היהודי‪ .‬א׳ גדוםמאן־גרוזיזז^‪.‬ראש ״מרכז היהודים״‪ ,‬היודנראט המרכזי‪.‬של‪..‬יהןדי‬
‫רומניה‪ ,‬שהפס אח מקומו •של ד״ד ננדוד‪ ,‬גינגולד‪)..‬היהודי המומר‪• ,‬שהתפטר‬
‫מתפקידו‪.,‬לאחר שהוכר באופן רשמי כנוצרי(‪ ,‬הביע את התנגדותו לעלייה‪. ,‬מפנ?‬
‫שבין העולים נכללו מאות יחומים‪ ,‬שהוחזרו‪.‬מטרנסניסטריה‪ ,‬והיתה סכנה בעלייתם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫‪150‬‬
‫הילדים והנערים הללו"עברו כבד שבעה מדורי גהינום במיקום הגירוש הזה‬
‫באוקראינה‪ ,‬שכונה ה״אושביץ‪ .‬של רומניה״‪ .‬מאידך ביקשו מנהיגי ה״מרכז״‬
‫מקומות עליה עבור אנשיהם‪.‬‬
‫גם ראדו לקא )‪ ,(Radu tecca‬ה״ממונה על בעיות היהודים״ )״קומיסאר״(‬
‫ברומניה מטעם ראש הממשלה‪ ,‬הזהיר את אברהם חכמו‪ ,‬ראש קהילת יאסי בימים‬
‫ההם‪ ,‬שנחשב בין מכריו הקרובים‪ ,‬שלא יעז זיסו׳ ואנשיו לתת לאניות להפליג‬
‫בים השחור‪ ,‬מפני שהדרך ממוקשת ויש סכנה נוספת מצד אניות־מלחמה גרמניות‪.‬‬
‫חכמו נפגש‪ ,‬לפי עדותו‪ ,‬עם זיסו‪ ,‬שבידיו התרכזו כל הסמכויות של ארגון העלייה‪,‬‬
‫והפציר בו‪ ,‬שידחה אח יציאה שלוש הספינות‪ .‬אולם זיםו לא שעה לו ולא התחשב‬
‫גם בהחנגדוחם של יתר חברי ההנהגה הציוניח‪ ,‬שהיו חלוקים עמו והביעו הסחייגוח‬
‫מעלייה זו בשל אבני הנגף הרבוח‪ ,‬שעמדו בררך ובשל הפחד הנורא‪ ,‬שפרשח‬
‫״סטרומה״ לא תחזור‪ .‬איל׳ זיסו‪ ,‬איש בעל מרץ רב‪ ,‬אוטוריטטיבי‪ ,‬עשוי ללא‬
‫חח‪ ,‬ישר ונקי־כפיים ונוקשה כאחד‪ ,‬שהיה בעל השפעה בקרב השלטונות בשנה‬
‫האחדוגה של המלחמה‪ ,1944 ,‬שעה שפעל כראש משרדי ההגירה בבוקרשט‬
‫והופיע לפני המרשל יון אנטונסקו‪ ,‬ראש המדינה‪ ,‬כיהודי גאה‪ ,‬הדורש אח זכויוח‬
‫בני־עמו‪ ,‬אורחי המדינה‪ ,‬הכריע אח הכף לטובח העלייה המיידית‪ .‬הוא החייעץ‬
‫בחדר אחורי של אולם הישיבות בבגין ההגהגה הציונית עם שני הצנחנים‪ ,‬שהגיעו‬
‫ביוני ‪ 1944‬מארץ־ישךאל‪ ,‬שייקח דן )טראכטנברג(‪ .‬ויצחק בן אפרים )מנו מו׳עוקו־‬
‫ב ת ( ‪ ,‬שחיו' באלמוניותם‪ ,‬ולא היה ידוע עליהם לחברי ההגהגה הציונית‪ .‬בהשפעת‬
‫שני הצנחנים‪ ,‬שטענו כי קיבלו מסר מבךגוריון לצאת לדרך‪ ,‬החליט זיםו שהאניוח‬
‫יוצאות לדרך‪ .‬החלטתו נבעה מהחשש‪ ,‬שהסכנה מתקרבת ויש להציל מיד‪ ,‬ביחוד‬
‫לאחר שהגרמנים השתלטו על הוגגריה ב־‪ 19‬במרס ‪ 1944‬והחלו לשלוח יהודים‬
‫לאושבת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫השמועות על הסכמת ועל ההתלבטויות בקשר לעלייה הגיעו לציבור היהודי‬
‫הרחב‪ .‬מבוכה רבה השתררה‪..‬עשרות‪ :‬אנשים‪.‬עשירים ובעלי אמצעים‪ ,‬ששילמו‬
‫כסף רב בעד מקומות• באניות‪ ,‬ביטלו• את נסיעתם‪ .‬מועמדים אחרים; שכבר הגיעו‬
‫לנמל‪ ,‬התחרטו ברגע האחרון וחזרו לבוקרשט‪ .‬מאות רבות של פליטים‪ ,‬חלוצים‪,‬‬
‫ששהו בהכשרות בבוקרשט‪ ,‬יחומים מטרנסניסטריה וסתם יהודים שהגיעו לנמל‬
‫ורצו לעלות‪ ,‬נדחסו ונדחפו בין‪.‬השומרים‪ .‬אחדים הצליחו לעלוח לאחח משלוש‬
‫האניות‪ ,‬ללא דרכון; במקום אלה‪ ,‬שביטלו‪:‬אה נסיעתם‪:,‬בגלל‪.-‬מבוכה‪.‬זו לא‪.‬הצליח‬
‫איש ‪.‬לרשום •את שמותיהם המדוייקים של העולים ומספרם בכל אחה משלוש‬
‫האניות‪ .‬לכן קשה עד היום לקבוע את *זהותם של הנעדרים; ׳ואין לנו רשימה‬
‫י ‪ .. . ".‬י י‬
‫שמית שלמה של־ קרבנות אניית ״מפקודה״‪.‬‬
‫מזכיר הלשכה המרכזית האורתודוכסית בטראנםיילבניה‪ .‬לשעבר‪. ,‬הרב •צבי •לעקב‬
‫אברהם‪ ,‬שבנו אברהם‪-‬טבע באנייה זו‪. ,‬פירסם בברוקלין‪.‬בשנת ‪.‬תשי״ד‪. ,‬בתוך‬
‫ספר לזכרו< בית אולפנא ח״ב‪ ,‬רשימה של ‪ 79‬קרבנות‪ .‬מרדכי דסל‪ ,‬פירסם‬
‫בספרו ״חיק מפקודה״‪,‬׳ רשימה של ‪ 180‬קרבנות‪.‬״י בית^היכנסת על־שם ״יעקב‬
‫יוסף הרב צבי גוטמן״ בחל־אביב‪ ,‬בהלהגחו שלי הרב ׳אפרים גוטמן‪..,‬שליט״א‬
‫קבע‪ ,‬לוח זכרון משיש‪ ,‬ופירסם רשימה של ‪ 195,‬נעדרים‪ .‬בית־הכגסת‪ .‬הזה‪ .‬עורך‬
‫אזכרה לזכרם מדי שנה בשנה‪ ,‬כמו שהוא עורך לזכרם שליקרבנות ״סטרומה״‬
‫‪£‬‬
‫והפוגרומים‪ ,‬שביצעו י הרומנים׳ והנאצים ברומניה‪.‬״‬
‫‪18‬‬
‫‪:‬‬
‫‪151-‬‬
‫בין ה ק ר ב נ ו ת יש ל ה ז כ י ר א ת ה ר ב נ י ת ה ג י ה פ ר י ד מ ן מ ב ו י א ן ‪ . ,‬ל ב י ת ‪ .‬ה ג ר ‪,‬‬
‫האךמו״ר ר׳ ישראל ה ג ר מוויז׳ניץ;‬
‫בת‬
‫ר ב י ב נ צ י ו ן ש כ ט ר ‪ ,‬ג ב א י ה ר ב י מוויז׳גיץ;‬
‫צ י פ ו ר ה ־ ל א ה ק נ ר ‪ ,‬ב ת ה א ד מ ו ״ ר ר ׳ א ב ר ה ם א ב י ש ; ש ר ה ו ב נ י מ י ן טנן‪ ,‬ב נ י ה ר ב‬
‫‪ .‬ד ״ ד מ א י ר ט נ ן מ ק ר א י ו ב ה ; פ נ י נ ה ו מ ש ה פ ר ו י ם מ ו ש ק ו ב י ץ ‪ ,‬הוריו ש ל ה צ נ ח ן י צ ח ק‬
‫ב ן אפרים‪ ,‬שזיסו ה כ ל י ל א ו ת ם ל פ י ב ק ש ת ה ״ מ ו ס ד ל ע ל י י ה ב ׳ ״ ב ק ו ש ט א ‪ .‬ב ר ש י מ ת‬
‫ה ע ו ל י ם ב א נ י י ה זו‪. .‬מלבד י ח י ד י ם ו א ח י ם ט ב ע ו ב מ צ ו ל ו ת ־ י ם ג ם מ ש פ ח ו ת ש ל מ ו ת ‪.‬‬
‫ע ד היום אין יודעים ב ו ו ד א ו ת ‪ ,‬א ם היו ב א נ י ה ‪ 320‬א ו ‪ 394‬עולים‪ ,‬ו כ ן א ם היו‬
‫‪6,‬נ‬
‫‪ 60—50‬י ת ו מ י ם מ ס ר ג ם ג י ס ם ר י ה ‪ ,‬א ו ‪.150—100‬‬
‫המלחמה‬
‫ברומניה‪ .‬ע ל‬
‫ממשלת‬
‫ישראל‬
‫החובה‬
‫האסון ה ג ד ו ל אירע כ מ ע ט ב ס ו ף‬
‫הקדושה להגציח א ת‬
‫הקרבנות‬
‫ה ל ל ו ב ד ר ך הראויה ביותר‪ ,‬ה ו א י ל ו ה ם ה י ו ב ב ח י ג ת ל ו ח מ י ם ל ת ק ו מ ת ישראל‪.‬‬
‫בסיכום‪ :‬העלייה מרומניה ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה היתה אחת‪ ,‬מ ע ל י ל ו ת‬
‫ה ג ב ו ר ה ש ל ההעפלה• עלייה זו ה צ י ל ה א ל פ י י ה ו ד י ם ו ת ר מ ה ת ר ו מ ה נ כ ב ד ה ל ב נ י ן‬
‫הארץ‪ .‬אולם‪ ,‬מ א י ד ך ‪ ,‬ה ק ר י ב ה א ל ף ו מ א ת י י ם מ ם ו ב י ב נ י ה ‪ ,‬ש צ ל ל ו ב מ צ ו ל ו ת ־ י ם ‪,‬‬
‫ו ל א זכו ל ה ג י ע לחוף ‪ .‬מ ב ט ח י ם ‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬עדותו של אליעזר מנולה‪ ,‬רמת־גן‪ ,‬יליד בוקרשט‪ ,1920 ,‬שעלה לארץ־ישראל בסוף‬
‫אפריל ‪ 1944‬עם ר׳ שלום זילברפרב והגיעו באנייה מילכה ב׳ לקושטא ומשם ברכבת‪,‬‬
‫‪ ..‬דרך סוריה ולבנון‪ ,‬לחיפה‪ ,‬בתחילת מ א י ‪.1944‬‬
‫‪1‬א אהרון הטסגי מוסר בספרו קזבק‪ ,‬תעודת זמגנו‪ ,‬ת״א תש״ה‪ ,‬שהיו באניה זו ‪780‬‬
‫עולים‪ ,‬ביניהם מאתיים יתומים מטראנםגיסטריה‪ ,‬שהפליגו בדוחק ר ב ובצפיפות‬
‫איומה‪ .‬ראה שם עמ׳ ‪ ,174—152 ,131—115‬עדות בכתב של עולה ב״קזבק״‪ ,‬ד׳׳ר משה‬
‫כרמלי־ויגברגר‪ ,‬ספר זברון ליהודי קלוז׳־קולוז׳וואר‪ ,‬ניו־יורק תש׳׳ל‪ ,‬עמ׳ קמ״ח‪.‬‬
‫! ב ראה רשימת אגיות ההעפלה‪ ,‬מרדכי גאור‪ ,‬ההעפלה ‪ ,1948—1934‬משרד הביטחון‬
‫ההוצאה לאור‪ ,‬ת״א ‪ ,1981‬עמ׳ ‪ ; 143—142‬ברשימת האניות‪ ,‬שפירפמה דליה עופר‬
‫בספרה‪ ,‬דרך ים‪ ,‬עלייה ב׳ בתקופת השואה‪ ,‬י ד בן־צבי‪ ,‬ירושלים ‪ ,1988‬עמ׳ ‪,476‬‬
‫היו ב׳׳מפקורה״ ‪ 378‬עולים; אולם באותו מ ח ק ר שלה‪ ,‬בתוך הטקסט‪ ,‬מופיעים שגי‬
‫נתוגים שונים לגמרי‪ :‬בעמוד ‪ 302‬י ר ד המפפר ל־‪ 320‬ובעמוד ‪ 381‬עלה ל־‪ ;350‬הצנחן‬
‫שייקה דן )טראכטנברג( והצגחן יצחק בן אפרים )מנו מושקוביץ(‪ ,‬שצגחו יחד‬
‫ברומניה ב־‪ 4‬ביוני ‪ ,1944‬העידו על ‪ 350‬עולים‪ ,‬שהיו ב׳׳מפקורה׳׳; ראה עמוס‬
‫אטינגר‪ ,‬צניחה עיוורת‪ ,‬ת״א תשמ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 125‬יצחק בך אפרים‪ ,‬״שליחות מאחורי‬
‫הקווים״‪ ,‬על יהודי רומניה בארץ גלותם ובמולדת )בעריכת עמיאל שרגא(‪ ,‬ת״א‬
‫תשי״ח‪ ,‬עמ׳ ‪ ;354‬חיים ברלם‪ ,‬נציג הסוכנות היהודית בקושטא‪ ,‬מוסר בספרו‬
‫הצלה ביטי שואה‪ ,‬ת״א ‪ ,1975‬עמ׳ ‪ ,187‬שהיו בספינה זו ‪ 315‬עולים וב״בולבול״ ‪390‬‬
‫עולים; מגחם בדר‪ ,‬נציג השומר הצעיד וההסתדרות בקושטא משגת ‪ ,1943‬מוסר‬
‫על ‪ 289‬עולים; שליחויות עצובות‪ ,‬הקיבוץ הארצי מרחביה ‪ ,1954‬עמ׳ ‪ ;116‬מרדכי‬
‫רסל מביא מסמכים‪ .‬המעידים על ‪ 320‬מעפילים‪ ,‬שהיו ב״מפקורה״; תיק מפקודה‪,‬‬
‫הוצאת הועדה לפעולות רוחניות בין יהודי רומניה‪ .‬ת״א תשמ״א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,45—44‬אריה‬
‫שטיינברג‪ ,‬ההיבטים הבינלאומיים של ההגירה היהודית מרומניה ודרכה ‪,1947—1938‬‬
‫חיבור לשם קבלת תואר ״דוקטור לפילוסופיה״‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,1984 ,‬כ ר ך שני‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.528‬‬
‫‪ 2‬י חיים ברלם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,189—188‬משה באסוק )עורך(‪ ,‬ס פ ר המעפילים‪ •,‬ירושלים‬
‫תש״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.352Г360-‬‬
‫‪3".L‬‬
‫‪152‬‬
‫‪Mefkure",‬‬
‫‪Tragedia‬‬
‫הציונות ‪,15‬‬
‫הבםאון של‬
‫הציוניים‬
‫אירגון העסקנים‬
‫בישראל‪,‬‬
‫מרומניה‬
‫זכרון‬
‫יד‬
‫ניסן‬
‫ליהדות רומניה על־יד בית־הכנםת ״בית יעקב יוסף הרב צבי גוטמן״‪ ,‬ת״א‪,‬‬
‫תש״ן‪ ,‬עמ׳ ‪) 43 ,21—20‬להלן הרשקוביסש(‪.‬‬
‫‪ 4‬תהילה עופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 303‬חיים ברלס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 189‬הרשקוביטש‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 5‬מנתם בדר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ;116‬תהילה עופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.381‬‬
‫‪6‬‬
‫שטייגברג‪,‬‬
‫אריה‬
‫דעות בין‬
‫״חילוקי‬
‫ההסתדרות‬
‫הציונית‬
‫בבוקארשס‬
‫המוסד‬
‫ובין‬
‫לעלייה ב׳ — בענין ההעפלה מרומניה בתקופת השואה״‪ ,‬דפים לחקר תקופת השואה‪,‬‬
‫די‬
‫)בעריכת אשר כהן‬
‫ויהויקים‬
‫המכון‬
‫כוכבי(‪,‬‬
‫לחקר‬
‫השואה‬
‫תקופת‬
‫המשותף‬
‫לאוגיברפיטת חיפה ולבית לוחמי הגיטאות‪ ,‬תשמ״ו‪ ,‬עמי ‪ ;168—167‬עמוס אטיגגר‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.122‬‬
‫‪7‬‬
‫אפרים דקל‪,‬‬
‫בגתיב הבריחה‪ ,‬ת״א ‪ ,1959‬עמ׳ ‪ ; 187—186‬יצחק‪. .‬בן‬
‫אפרים‪,‬‬
‫״עשר‬
‫שנים להטבעת אניית המעפילים ״מפקודה״ על־ידי אניית מלחמה נאצית״‪ ,‬ידיעות‬
‫יד־ושם ‪) 2‬יולי ‪ ,(1954‬עמ׳ ‪ ; 9‬עמוס אטינגר‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪.123—122‬‬
‫‪8‬‬
‫עדותו של ד״ר‬
‫שמואל‬
‫‪ :1943‬״המשרד הא״י‬
‫אנצל‪,‬‬
‫ברומניה‬
‫שהיה‬
‫מנהל‬
‫הארצישראלי‬
‫המשרד‬
‫השניה״‪ ,‬על‬
‫בשנות מלחמת העולם‬
‫בארץ גלותם ובמולדת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.199—198‬‬
‫‪9‬‬
‫עד‬
‫בבוקרשט‬
‫יהודי רומניה‬
‫עדותו של אברהם חכמו‪ ,‬יליד ‪ ,1902‬מתחילת אוגוסט ‪ ; 1988‬חכמו שלח תזכיר ב־‪10‬‬
‫באוגוסט ‪ ,1944‬ימים אחדים לאחר אסון ״מפקודה״‪ ,‬לא׳ ל׳ זיםו‪ ,‬יו״ר משחר ההגירה‪,‬‬
‫ובראשו הפסוק ״ידינו לא שפכו את הדם הזה״‪ .‬הוא ד ר ש לעשות רוותיה בשיטות‬
‫הניהול של העליה לארץ־ישראל‪ ,‬שלא ידחסו ויצופפו עולים באניות‪ ,‬לאסור הפלגות‬
‫ללא סירות הצלה‪ ,‬לוותר על ספינות קטנות‪ ,‬לשפר את תנאי העלייה באניות‪ ,‬מפני‬
‫שהעולים‪ ,‬שהפליגו עם ״קזבק״‪ ,‬התלוגגו‪ ,‬שגיצלו בגם בגלל הצפיפות האיומה של‬
‫‪ 735‬העולים‪,‬‬
‫עלייה‬
‫שנאלצו לזרוק הימה את ר ו ב‬
‫על־ידי אנשים בעלי‬
‫כושר‬
‫מטעניהם‪.‬‬
‫כמו־כן ד ר ש‬
‫ואחריות ולקבל את החסות של‬
‫ועד‬
‫להרכיב‬
‫הצלב האדום‪.‬‬
‫משמעות המכתב שקוף למדי! זיסו לא שעה לאזהרת חכמו ולקא והנה הטאגדיה‪ .‬ראה‪.‬‬
‫‪J. Ancel, Documents Concerning the Fate of Romanian Jews during the Holocaust,‬‬
‫‪pp,8.132—134.‬‬
‫)להלן אנצל(‬
‫‪ 10‬על אישיותו ומעשיו ראה‪ :‬עמיאל שרגא‪ ,‬העשוי ללא תת‪ ,‬ת״א‪ ,‬תשכ״ד‪ ,‬עמי ‪; 90-84‬‬
‫‪.404‬‬
‫‪ 11‬ראה עליהם‪ :‬תיאודור לביא‪,‬‬
‫יהדות רומניה במאבק על הצלתה‪,‬‬
‫עמי ‪ ; 131—128‬עמוס אטינגר‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪.123‬‬
‫ירושלים תשכ״ה‪,‬‬
‫‪ 13‬דין וחשבון של גיקולאי קובאץ׳ ב מ ג ע להפלגת שלוש האגיות הנ״ל‪ ,‬מ־‪ 5‬באוגוסט‬
‫‪ ,1944‬אנצל‪ ,‬עמ׳ ‪ ; 131—130‬וראה גם הערה ‪.12‬‬
‫‪ 14 15‬ספר בית אולפנא‪ ,‬חלק ש נ י הנקרא זכור לאברהם‪ ,‬ברוקלין התשי״ד‪ ,‬עמ׳ ד־ה‪.‬‬
‫‪ 15‬אני‬
‫מודה לרב‬
‫מ״מפקורה״‪.‬‬
‫‪ 16‬יואל‬
‫אפרים‬
‫גוטמן‪,‬‬
‫זילברפרב מציין ברשימתו‬
‫שהואיל‬
‫לשלוח‬
‫לי‬
‫רשימה‬
‫שמית של‬
‫״פרשת מפקודה״‪ ,‬על יהודי רומניה‬
‫הנעדרים‬
‫בארץ גלותם‬
‫ובמולדת‪ ,‬עמי ‪ ,215‬שהיו בספינה ‪ 150‬יתומים מטרנםניםטריה; יצחק ארצי‪ ,‬שהיה‬
‫פעיל‬
‫בתנועת העלייה והיה ע ד למאורעות הללו‪ ,‬מציין במאמרו ״רומניה — מקור‬
‫ונתיב לעלייה המוניים״‪ ,‬בספר ה נ ׳ < עמי ‪ ,205‬כי היו ‪ 60‬יתומים במפקורה; מרדכי רםל‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמי ‪ ,61‬מביא את העדות של המורה שליוותה את הילדים ד״ד רבקה דוקנשטיין‪,‬‬
‫על ‪ 60‬יתומים מטרנסניססריה‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫ד׳׳ר דינה פורת‬
‫ב ע י ה‬
‫ב ה י ס ש ו ד י ו ג ד פ י ה ‪:‬‬
‫א י ד ו פ ה‬
‫ל י ה ו ד י‬
‫ש ל‬
‫י ח ס ו‬
‫ב ת ק ו פ ת‬
‫ד ו ד‬
‫בן־גודיון‬
‫ה ש ו א ה *‬
‫ל ח ס ר של ‪.‬דוד בן־גוריון ליהודי‪ .‬א י ר ו פ ה ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה הוא מ ן הנושאים ה ר ג י ש י ם‬
‫והסבוכים• ב י ו ת ר בהיסטוריה ה י ה ו ד י ת ו ה צ י ו נ י ת ה ח ד ש ה ‪ .‬ז ה ר נושא‪ ,‬המעמיד־ א ת‬
‫ה א י ש י ו ת ה מ ר כ ז י ת בישוב ו ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ש נ ו ת ה א ר ב ע י ם והחמישים‪ ,‬ה מ נ ה י ג‬
‫בהא‬
‫הידיעה ב ש נ ו ת ־המאבק י ל ה ק מ ת‬
‫אסונם‪,‬של‬
‫המדינה‬
‫ו ב ש נ ו ת ב נ י י נ ה הראשונות‪,‬‬
‫מול‬
‫יהודי א י ר ו פ ה ו ח ו ר ב ן ק ה י ל ו ת י ה ‪ .‬ו ב נ י ס ו ח כ ו ל ל י ו ת ר — זהו נ ו ש א ‪,‬‬
‫ה מ ע מ י ד א ת שני האירועים ה מ כ ר י ע י ם ב ה י ס ט ו ר י ה ש ל ה ע ם היהודי ב מ א ה ה ז א ת ‪,‬‬
‫הקמת‬
‫ה מ ד י נ ה והשואה‪ ,‬זה מ ו ל זה‪ .‬ל א י י פ ל א ‪ ,‬ש ה נ ו ש א ‪ -‬ע ו ר ר מ ח ל ו ק ת • ו ד י ר ב ן‬
‫דעה‪ .‬ו ב כ ל זאת‪ ,‬ה צ ו ר ך ל ח ק ו ר א ת י ח ס ו של בן־גוריון לשואה‬
‫להבעת‬
‫ש ל ‪ .‬ה מ ח ק ר ההיססורי‪ ,‬או ל ה ב י ע‬
‫בעיקר‬
‫דעה‬
‫כללית על‬
‫י ח ס ‪ .‬זה;‬
‫בכליו‬
‫התגבר לאחרוגה‪,‬‬
‫ב ש נ ו ת השמונים‪.‬‬
‫דומה‪,‬‬
‫ש א ת ה צ י ר העיקרי‪ ,‬ע ל י ו ‪ .‬ס ו ב ב ע ת ה הדיון ס ב י ב • יחסו של בןדגוריון‬
‫ל י ה ו ד י אירופה‪ ,‬ניתן •י ל נ ס ח כ ך ‪ :‬י ה א ם ה ת י י ח ס ב ך ג ו ר י ו ן א ל י ה ם ואל א ס ו נ ם כ א ל‬
‫ע נ י י ן ה ע ו מ ד ב פ נ י ע צ מ ו ‪ .‬ו ת ו ב ע מ מ נ ו ‪ ,‬כ מ נ ה י ג הציונות; ח ל ו צ ת העם‪ ,‬א ת מ י ט ב‬
‫ז מ ג ו ‪ .‬ו כ ו ח ו ל ג י ו ס א מ צ ע י ‪ .‬ע ז ר ה ו ה צ ל ה ‪ .‬מ י י ד י י ם ; או שהם ו א ס ו נ ם היו ב ע י נ י ו ' א ך‬
‫מכשיר‪,‬‬
‫ש ת כ ל י ת ו ל ש ר ת א ת מ ט ר ו ת ה צ י ו ג ו ת ‪ .‬ו ב מ ל י ם א ח ר ו ת ‪ :‬האם ה פ ר י ד בין‬
‫ה צ ל ת העם‪ ,‬ש נ ר א ת ה ל ו ט פ ל ‪ ,‬ל ב י ן ב נ י ץ הארץ‪ ,‬שגראה ל ו ע י ק ר ; או ש ר א ה‬
‫ב ש נ י ה ם מ ס כ ת אחת‪ ,‬שהוא מ ו פ ק ד ע ל י ה ב ש ל מ ו ת ה ‪.‬‬
‫מי‬
‫הם המשתתפים‬
‫מחלוקת?‬
‫כאן‬
‫תוצגנה‬
‫דעותיהם‬
‫ו מ ס ק נ ו ת י ה ם ש ל מי‪,‬‬
‫ש ע ס ק ו ב מ ש ך שנים ב נ ו ש א ה י ש ו ב והשואה‪ ,‬א ו ב ת ו ל ד ו ת י ו ש ל בן־גוריון ע צ מ ו ‪,‬‬
‫»= מאמר זה מבוסס על הרצאה בקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות‪ ,‬שנערך באוגוסט‬
‫‪ 1989‬באוגיברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫א ס פ ו ח ו מ ר ראשוני‪ ,‬ה ת ע מ ק ו ב ו ו פ י ר ס מ ו א ת מ מ צ א י ה ם ב ס פ ר י ם ו ב ת י ז ו ת ‪ .‬ב נ י ־‬
‫הפלוגתא ה ם ‪ :‬שבתי סבת‪ ,‬ההולך ומחבר א ת הביוגרפיה ה מ ק פ ת ביותר עד כה‬
‫בן־גוריון‪,‬‬
‫על‬
‫‪1‬‬
‫ו ט ו ב י ה פ ר י ל י נ ג ‪ ,‬ה ח ו ק ר א ת י ח ס ו ש ל בן־גוריון ליהודי א י ר ו פ ה‬
‫‪2‬‬
‫ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ‪ ,‬מ צ ד א ח ד ; ו מ צ ד שני — ש ב ת א י ב׳ ב י ת ־ צ ב י ב ס פ ר ו ע ל ה צ י ו נ ו ת‬
‫ו ה ש ו א ה * ודן קורצמן‪ ,‬מ ח ב ר ה ב י ו ג ר פ י ה ה א ח ר ו נ ה ש ה ת פ ר ס מ ה ע ד כ ה ע ל‬
‫בך‬
‫גוריון‪ *.‬ו ב ת ו ו ך — כ מ ה ב ע ל י ת י ז ו ת ו מ ח ב ר י ס פ ר י ם ‪ ,‬ש ע נ י י נ ם מפא״י‪ ,‬ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן‬
‫בראשה‬
‫עמד‬
‫ב ת ק ו פ ת השואה‪,‬‬
‫כמו‬
‫וחווה‬
‫י ח י ע ם וייץ‬
‫אשכולי‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫שעניינם‬
‫או‬
‫ה מ ד י ג י ו ת הציוגית‪ ,‬ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן ה ת ו ו ה ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬כ מ ו י ו א ב ג ל ב ר ו ד י נ ה פ ו ר ת ‪ ,‬־‬
‫‪6‬‬
‫ואחרים‪ ,‬שבן־גוריון לא עמד במרכזו של גושא מ ח ק ר ם ובכל ז א ת הוא ח ל ק ממנו‪,‬‬
‫כמו‬
‫ההעפלה‪.‬׳‬
‫חוקרי ת ק ו פ ת‬
‫ו ה מ ח ק ר י ם ‪ ,‬ש נ מ ג ו כאן‪,‬‬
‫מרבית הספרים‬
‫פורסמו‬
‫ב ש נ ו ת השמונים‪.‬‬
‫י ש לציין‪ ,‬ש ש ל ו ש ה ב ע ל י ב י ו ג ר פ י ו ת ע ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ‪ :‬ר ו ב ר ט סנט־ג׳ון‪ ,‬מ י כ א ל‬
‫‪8‬‬
‫ב ר ־ ז ו ה ר ו א ב ר ה ם אביחי‪ ,‬ל א דגו ב ש א ל ת ב ן ־ ג ו ר י ו ן ו ה ש ו א ה ‪ .‬כ מ ו כן‪ . .‬ל א ת ו צ ג ג ה‬
‫במפורט דעותיהם ומסקגותיהם‬
‫כאן‬
‫של כל‬
‫אחד‬
‫מהחוקרים‪,‬‬
‫ש כ ת ב ו מאמרים‪,‬‬
‫בעיקר‬
‫ב ע ת ו נ ו ת ה י ו מ י ת ו פ ח ו ת ב כ ת ב י ־ ע ת ‪ ,‬או ג ש א ו ד ב ר י ם ב ע ל ־ פ ה בעגיין זה‪,‬‬
‫מתוד‬
‫ה ע ר כ ה כ ל ל י ת ש ל ה ם או מ ת ו ך ע י ס ו ק ם ב נ ו ש א י ה ש ו א ה ו ה צ י ו נ ו ת ב כ ל ל ‪,‬‬
‫ל א ה ס ת מ כ ו ע ל ח ו מ ר ר א ש ו נ י ‪ ,‬ה נ ו ג ע י ש י ר ו ת ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ב ת ק ו פ ת השואה‪.‬‬
‫אך‬
‫חוקרים רבים הביעו באופן כזה א ת דעותיהם בסוגיה שלפנינו מ ח מ ת מרכזיותה‪,‬‬
‫ר ג י ש ו ת ה ו ה ש ל כ ו ת י ה על גושאים ר ב י ם ושוגים‪ .‬ו ב כ ל ז א ת א פ ש ר ל ס כ ם א ת ד ע ו ת י ה ם‬
‫ב ק צ ר ה ‪ ,‬שכן כ ל ם ס ב ו ר י ם ב מ י ד ה זו או א ח ר ת ש ל ח ו מ ר ה ‪ ,‬ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן העדיף‬
‫א ת ר י כ ו ז ה מ א מ צ י ם בבניין ה א ר ץ ו ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ע ל פ נ י ה ש ק ע ת מ ש א ב י ם ב ה צ ל ת‬
‫א י ר ו פ ה ; ו ל א ס ת ם העדיף‪ ,‬א ל א היה ש ק ו ע ב ה ג ש מ ת ה צ י ו נ ו ת ו מ ת ו ך כ ך‬
‫יהודי‬
‫ב מ ר י ב ו ת מ פ ל ג ת י ו ת ‪ ,‬ע ד כדי א ד י ש ו ת ו א פ י ל ו ה ת ע ל מ ו ת מ צ ר ת ם ש ל יהודי אירופה‪,‬‬
‫א ל א א ם כן יכול ה י ה ל ג צ ל ה ל צ ר כ י הציונות‪*.‬‬
‫וישגו ש ו ת ף גוםף ב מ ח ל ו ק ת ‪ ,‬שאיגו ח ו ק ר ואיגו כ ו ת ב ‪ ,‬א ך ה ו א חי וקיים ו א פ י ל ו‬
‫מ ת ג ב ר ו ה ו ל ך כ י ש ו ת בפגי ע צ מ ה — וזוהי ד ע ת ה ק ה ל ‪ :‬גראה ש ר ו ב ו ש ל ‪ .‬ה צ י ב ו ר‬
‫ב א ר ץ חרץ א ת דין יחסו של ב ן ־ ג ו ר י ו ן ל ש ו א ה ל ש ב ט כ ב ר ב י מ י ה מ ל ח מ ה ו פ ס ק ־‬
‫ד י ן ר ג ש י ו ח ד ־ מ ש מ ע י זה ל א ה ש ת נ ה ע ד היום‪ .‬ביטויים ל כ ך מ ו פ י ע י ם •בשירה‪,‬״‬
‫בדרמה‪,‬״‬
‫בספרות‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫ובעיקר בכלי ה ת ק ש ו ר ת ב כ ל ל ובעתוגות היומית בפרט‪ ,‬והם‬
‫מ ו פ י ע י ם ל א ו ר ך ש ג ו ת השמוגים ב א ו פ ן ת כ ו ף ו ח ר י ף מ א ש ר ק ו ד ם ל כ ן ‪* ,‬‬
‫‪1‬‬
‫במקביל‬
‫ל ה ת פ ת ח ו ת ה מ ח ק ר ההיסטורי*‬
‫ק י י מ ו ת ‪ ,‬א ם כן‪ ,‬ב מ ק ב י ל ש ת י מ ח ל ו ק ו ת ‪ :‬ה א ח ת בין כ ו ת ב י ה ה י ס ט ו ר י ה ב נ ו ש א‬
‫ז ה ל ב י ן עצמם‪ ,‬ו ב ה נדון ב ה מ ש ך ‪ .‬ו ה ש נ י ה בין ר ו ב כ ו ת ב י ה ה י ס ט ו ר י ה ל ב י ן ־דעתו‬
‫של‬
‫ר ו ב הציבור‪• ,‬שאין לך‪ .‬ביטוי‬
‫אחד מסכם‪,‬‬
‫א ך היא ק י י מ ת ‪ .‬ו מ ש פ י ע ה ‪ ,‬ע ד‬
‫ש ל פ ע מ י ם דומה‪ ,‬ש ח ל ק מן ה מ ח ק ר נ כ ת ב ב ח ש ו ב ה ל ה ‪ ,‬ושז־יאלוג ס מ ו י א ד מ ת מ י ד‬
‫מ ת ק י י ם בין שני הצדדים‪ .‬ל ד ו ג מ ה ‪ :‬א ת מ א מ ר ו ע ל ״ ה מ ר כ י ב י ם ה ר ג ש י י ם ב י ח ס ו‬
‫של‬
‫בן־גוריון א ל יהודי ה ג ו ל ה ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ״ פ ת ח ט ו ב י ה פ ך י ל י נ ג ב ש א ל ה ‪,‬‬
‫״ ב א י ז ו מ י ד ה ה י ה בן־גוריון ׳אדם׳ ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ״ ‪ .‬ה כ ו ת ב מ ו ד ה מיד‪ ,‬שזוהי‬
‫שאלה‬
‫חשב‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫״ מ ו ז ר ה משהו״‪ *.‬ו א מ ג ם ס פ ק ‪ ,‬א ם היה‪ ,‬מ ג י ע ל ר ע י ו ן כ ז ה ו ל נ י ס ו ח ו ‪ ,‬ל ו ל א‬
‫ש י ש ה ס ב ו ר י ם ‪ ,‬כ י ה ת נ ה ג ו ת ו ש ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ב ח ק ו פ ח ה ש ו א ה היחד‪ .,‬ב ל ת י‬
‫א נ ו ש י ת ממש‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫מ ה ן ה פ י כ ו ת ל פ ע ר בין• ר ו ב ה ח ו ק ר י מ ב נ ו ש א זה היומ •לבין ד ע ת ר ו ב ה צ י ב ו ר‬
‫ורגשותיו‪ ,‬ש ה ת ג ב ש ה ב ה ד ר ג ה מ א ז ה מ ל ח מ ה ? ס י ב ה א ח ת היא הזמן‪ ,‬ש ח ל ף ו י צ ר‬
‫נ ק ו ד ו ת ת צ פ י ת ש ו נ ו ת אצל ה ח ו ק ר י ם ‪ ,‬ה כ ו ת ב י ם ב ש נ ו ת השמונים‪ ,‬ו א צ ל מי^ ש ה י ו‬
‫ב ע ל י ת פ ק י ד י ם בישוב ב ש נ ו ת ה א ר ב ע י ם ‪ .‬כ ב ר ב י מ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה א מ ר ו‬
‫כ מ ה מ פ ע י ל י מפא״י< שעבדו' ל צ ד •בן־גוריון‪ ,‬ש ה ו א ״אינו חי א ת השואה״; אינו•‬
‫מ ת ע נ י י ן ב ה די ואינו מ ב י ע ר ג ש כ ל פ י ח ח ‪ .‬נ ו ס ף ל כ ך טענו‪ ,‬ש ל א ה ת פ נ ה מ ע י ס ו ק י ו‬
‫ה א ח ר י ם ‪ ,‬כדי ל ע ס ו ק ב ה צ ל ה ו ש ס ר ב ל ס כ ן ו ל ה ק ר י ב מ ש א ב י ם ל ש ם כך‪ .‬ב י ק ו ר ת זו‪,‬‬
‫הן ע ל ה ע ד ר ביטוי הרגש‪ ,‬הן ע ל ה ע ד ר ה מ ע ש ה ‪ ,‬יש ל ה מ ש ק ל ר ב ‪ ,‬כ ש ה י א ב א ה‬
‫מ פ י אנשים‪ ,‬שהיו פ ע י ל י ם מ ר כ ז י י ם ב מ פ א ״ י ‪ .‬ה ם ר א ו ושמעו א ת בן־גוריון מ ק ר ו ב‬
‫ו ל א ו ר ך זמן והיו ח ב ר י ו ל ד ע ה ו ל א מ ת ג ג ד י ו ה מ ו ש ב ע י ם ‪ ,‬כ מ ו ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ו א נ ש י‬
‫אגודת ישראל; גם אלה מ ת ח ו עליו ביקורת דומה‪ ,‬אלא שבניגוד לפעילי מפא״י‬
‫ברבים בהזדמנויות שונות‪.‬‬
‫ג ם פ י ר ס מ ו א ו ת ה והשמיעו‪ .‬א ו ת ה‬
‫‪15‬‬
‫‪ .‬ס ט י ג מ ה זו‪ ,‬ש ד ב ק ה ב ב ן ־ ג ו ר י ו ן •כבר ב י מ י ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ע ו מ ד ת ב נ י ג ו ד ל ח ו מ ר ה ר ב‬
‫ה נ ח ש ף •והולך‪ ,‬בארכיוגים ב ע י ק ר ‪,‬‬
‫בפומבי‪-‬וגם‬
‫בפורומים‬
‫והמראה‪,‬‬
‫מצומצמים‪:‬‬
‫שבן־גוריון התבטא‬
‫את‬
‫שידע‬
‫פרטי‬
‫בכאב רב‪ ,‬גם‬
‫המתרחש ושפעל‬
‫להצלה‬
‫ה ר ב ה יותר‪ ,‬מ כ פ י שידעו‪ ,‬מ י ש פ ע ל ו ל צ י ד ו ב נ ו ש א י ם אחרים ו ל א ו דווקא ב ע נ י י נ י‬
‫הצלה‪,‬‬
‫ומכפי‬
‫שסברה מרבית‬
‫הציבור‬
‫בארץ‬
‫מ א ז •ועד היום‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬יתכן שההיסטוריון‪ •,‬ה ח ו ש ף ו א ו ס ף א ת כ ל הביטויים ו ה פ ע ו ל ו ת ש ל בן־‬
‫גוריון ב נ ו ש א השואה‪ ,‬כ א י ל ו מ ב ו ד ד א ו ת ם מ י ת ר ביטוייו ו פ ע ו ל ו ת י ו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ‪,‬‬
‫מעמיד‬
‫אותם‬
‫כ ש ל ע צ מ ם ׳ואולי‬
‫אף‬
‫מופתע‬
‫ממספרם‬
‫ומכוחם‪.‬‬
‫ואילו‬
‫מי‬
‫שחי‬
‫ב א ר ץ בזמן השואה‪ ,‬יכול ה י ה ל ה ש ו ו ת ב א ו פ ן ש ו ט ף א ת ד ב ר י ו ומעשיו ה ג ל ו י י ם‬
‫של‬
‫ב ך ג ו ר י ו ן ב נ ו ש א השואה ל ד ב ר י ו ו ל מ ע ש י ו ב נ ו ש א י ם אחרים‪ ,‬ש ב ה ם • ט י פ ל ב ו‬
‫ב ז מ ן ; ויתכן ש ל ע ו מ ת הלהט‪ ,‬ש ה ש ק י ע בבניין‪ ,‬כ ב ט ח ו ן ובחיכוכים מ פ ל ג ת י י ם ‪ ,‬נ ר א ה‬
‫מ ע ט מ ד י ודל מדי‪ ,‬מ ה ש א מ ר ו ע ש ה ב ע נ י י נ י ה צ ל ה ‪ ,‬א ו ת ם ה ש ת ד ל ו פ ע י ל י ה י ש ו ב‬
‫שעסקו בהם לשמור בסוד מפני הציבור‪.‬‬
‫ו ס י ב ה שניה ל פ ע ר בין ד ע ת ם ש ל מ ר ב י ת ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם היום ל ב י ן ד ע ת ה צ י ב ו ר ‪:‬‬
‫יתכן‪ ••,‬ש ת ד מ י ת ו של בן־גוריון כ א י ש ס ג ו ר ‪ ,‬נ ו ק ש ה ‪ ,‬ענייני‪ ,‬מנהיג‪ ,‬ה מ כ ל כ ל צ ע ד י ו‬
‫ו מ ס ו ג ל ל ה כ ר ע ו ת ק ש ו ת ו ח ו ת כ ו ת ‪ ,‬ה ת ג ב ש ה כ ב ר ל פ נ י ש נ ו ת ה א ר ב ע י ם ורק ה ת ח ז ק ה‬
‫ב ז מ ן השואה ו מ ל ח מ ת העולם‪ ,‬אז נ ד ר ש ל ה כ ר ע ו ת כ א ל ה ‪ .‬ויתכן‪ ,‬ש ל א ר ק ת ד מ י ת ו ‪,‬‬
‫א ל א גם ס ג נ ו נ ו ש ל ו כמנהיג‪ ,‬ש א י נ ו מ ח פ ש א ת א ה ד ת הציבור‪ ,‬ה ת ג ב ש ל פ נ י כ ן ‪:‬‬
‫״ ד ע ת ה ק ה ל ל א היתד‪ .‬לו א ס פ ק ל ר י ה ל ש פ ץ ל פ י ה א ת דמותו״‪ ,‬כ ת ב נ ת ן א ל ת ר מ ן ‪,‬‬
‫״ א ל א ש ד ה ל ח ר ו ש בו א ת ח ר י ש ו ״ ‪ « .‬נ‬
‫ב ש נ ו ת החמישים העמיקו ס י ב ו ת א ח ר ו ת א ת ה פ ע ר ‪ .‬שמואל תמיר‪ ,‬ס נ י ג ו ר ו ש ל‬
‫מ ל כ י א ל גרינוולד‪ ,‬הצליח ל ה פ ו ך א ת ת ב י ע ת ל ק ו ח ו נ ג ד ישראל ק ס ט נ ר ל מ ש פ ט ה‬
‫של‬
‫מ פ א ״ י ובן־גוריון‬
‫בראשה‬
‫ולהושיבה‬
‫על‬
‫ספסל‬
‫הנאשמים‪,‬‬
‫כמי‬
‫שהסכימה‬
‫כביכול‬
‫ביודעין ל ה פ ק ר ת י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ת מ ו ר ת רווח מדיני — מ ד י נ ה יהודית;‬
‫שתוקם‬
‫אחרי ה מ ל ח מ ה — כ ש ם ש ה ס כ י ם ק ס ט נ ר ‪ ,‬ח ב ר מפא״י‪ ,‬כ ב י כ ו ל ביודעין‬
‫ל ה פ ק ר ת י ה ד ו ת הונגריה ת מ ו ר ת ר ו ו ח אישי — ה צ ל ת מקורביו‪.‬‬
‫• מ ר ב י ת ההיסטוריונים ד ו ח י ם ה י ו ם ה א ש מ ו ת ק ש ו ת אלה‪ ,‬שאינן עומדות ב מ י ב ח ן‬
‫ה ב י ק ו ר ת •ההיסטורית ו ס ו ת ר ו ת א ת ה מ צ י א ו ת בארץ־•ישראל ובאירופה ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ‪.‬‬
‫מ ד ו ע נחרתו‪ ,‬אם כן‪ ,‬בצורה ב ר ו ר ה ו ע מ ו ק ה ב ז כ ד ו ן ה צ י ב ו ר ? ב ס ו ף שנות ה א ר ב ע י ם‬
‫‪156‬‬
‫ו ב ת ח י ל ת ‪ ,‬ש נ ו ת ה ח מ י ש י ם ה ת ב ר ר כ ב ר ב מ ל ו א ו ה י ק פ ה ש ל השואה‪ .‬ר ו ב ה ש ל ה ח ב ר ה‬
‫ה א ש כ נ ז י ת ‪ .‬ב א ר ץ ה י ה מ ו ר כ ב מ מ א ו ת א ל פ י ניצולים ו מ מ א ו ת אלפים‪ ,‬ש ה ג י ע ו א ר צ ה‬
‫ל פ נ י ה ש ו א ה ו נ ו ת ר ו א ח ר י ה ל ל א ה מ ש פ ח ה ה ר ח ב ה ‪ ,‬ה ק ה י ל ה ‪ ,‬ה ת נ ו ע ה או הישיבה‪,‬‬
‫ב א י ר ו פ ה ‪ .‬א ת ה א ש מ י ם ה א מ י ת י י ם כ ב ר היה ק ש ה מ א ו ד ל ה ע נ י ש ‪ ,‬ומה ג ם‬
‫שנספו‬
‫שמנהיגיהם‬
‫הוענשו‬
‫כבר‪,‬‬
‫חלקית‪ .‬לפחות‪,‬‬
‫במשפטי‬
‫שזה‬
‫נירגברג‪,‬‬
‫מקרוב‬
‫נסתיימו‪ .‬המדינה‪ ,‬שזה ע ת ה ק מ ה ומצבה הצבאי והכלכלי היה‪.‬קשה‪ ,‬היתה זקוקה‬
‫ל כ ל ת מ י כ ת מ ד י נ י ת ‪ ,‬ש י כ ל ה לגייס‪ ,‬ו ל א ז ה ה י ה ה ז מ ן ל ה א ש י ם א ת ע מ י א י ר ו פ ה‬
‫ב ס י ו ע פ ע י ל ל נ א צ י ם ‪ ,‬או א ת ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ל ש ע ב ר ב ה י מ נ ע ו ת מ ס י ו ע ל ת ו כ נ י ו ת‬
‫־•צלה‪ .‬ה צ ו ר ך ב מ צ י א ת א ש מ י ם ה ב י א ל ה א ש מ ה יהודית ע צ מ י ת ‪ ,‬ש ל מרעצות היהודים‬
‫בגיטאות‬
‫והנהגת‬
‫ו ב א ר צ ו ת הכיבוש מחד‪ ,‬ושל‬
‫הנהגת‬
‫הציבור‬
‫היהודי‬
‫ב ע ו ל ם החופש?‬
‫ה צ י ו נ ו ת ו ה י ש ו ב ב כ ל ל זה‪ ,‬מ א י ד ך ‪.‬‬
‫ה ח מ י ש י ם היו ג ם ש נ ו ת ה ע ל י ה ה ג ד ו ל ה ארצה‪ ,‬ש ב ה ן כ ל ע ו ל ה ו כ ל גל‬
‫שנות‬
‫ע ל י ה ע ו ר ר ו מ ח ד ש א ת ה ה ת מ ו ד ד ו ת בין ה צ י ו נ ו ת ל ב י ן ש ל י ל ת ‪ .‬ה ג ו ל ה ; בין ה א ת ו ס‬
‫ה צ י ו נ י ־ ח ל ו צ י ‪ ,‬ש נ ו צ ר ב י ש ו ב ע ו ד ט ר ם השואה‪ ,‬ל ב י ן ת ד מ י ת ו ש ל ה י ה ו ד י ‪ ,‬ה ג ל ו ת י ‪.‬‬
‫ש ל י ל ת ה ג ו ל ה ל א היתד‪ .‬ב א ו ת ן ש נ י ם ר ק מ י מ ך ת י א ו ר ט י ב א י ד י א ו ל ו ג י ה הציונית‪,‬‬
‫א ל א ג ם עגיין מ ע ש י ומוחשי‪ .‬ובן־גוריון‪ ,‬ש ס י מ ל א ת ה צ י ו נ ו ת ה מ ע ש י ת ו ה ת י א ו ר ט י ת‬
‫כאחד‪ ,‬געשה גם ל ס י מ ל ה של שלילת הגולה בחתירתו התקיפה לממלכתיות‪ ,‬שתירש‬
‫א ת מ ק ו מ ן ש ל מ ס ג ר ו ת י ה ו ד י ו ת ו י ש ו ב י ו ת ק ו ד מ ו ת ‪ ,‬ל ע ב ר י ת ‪ ,‬ש ת ח ל י ף א ת היידיש‪,‬‬
‫ל ת ו כ ן ו ל ך פ ו ם י ם ציוניים‪ ,‬ש י ב ו א ו ב מ ק ו ם מ ג ה ג י ה ק ה י ל ו ת ו ת ר ב ו ת ן ‪ .‬ע ש י י ת ו ב ש מ ת‬
‫ה ח מ י ש י ם ‪ .‬נ ק ש ר ה ע ם ת ד מ י ת ו מ ש ג ו ת ה א ר ב ע י ם ‪ ,‬ש ב ה ן ה ע ד י ף כ ב י כ ו ל א ת הארץ‬
‫על פ נ י ה ג ו ל ה ‪ ,‬ע ד כ ד י ה פ ק ד ת ה ‪.‬‬
‫בראשית‬
‫ש נ ו ת ה ח מ י ש י ם נ ח ת ם ה ס כ ם השילומים בין י ש ר א ל ל ג ר מ נ י ה )ב־‪10‬‬
‫ב ס פ ט מ ב ר ‪ .(1952‬ב ן ־ ג ו ר י ו ן ח ת ר ל ה ג י ע ל ה ס כ ם כ ז ה ל מ ר ו ת ה ה ת נ ג ד ו ת ה ע ז ה ב צ י ב ו ר‬
‫ש ל ו ש ה ימי‬
‫בארץ‪:‬‬
‫הפגנות‬
‫סוערות‬
‫קדמו להצבעה‬
‫בכנסת‪,‬‬
‫שהסתיימה‬
‫ב־‪65‬‬
‫ק ו ל ו ת בעז־ ו ח מ י ש י ם ש ה ת ג ג ד ו ‪ .‬ח ת י ר ת ו ל ה ס כ ם ה ש י ל ו מ י ם ת ר מ ה א ף ה י א ל ח י ז ו ק‬
‫ת ד מ י ת ו ה צ י ב ו ר י ת ש ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן כ מ נ ה י ג ‪ ,‬ש ה ר י א ל ־ פ ו ל י ט י ק ו צ ר כ י ה א ר ץ המיידיים‬
‫ה ם ה ע י ק ר ו ן ו ה מ ט ר ה ה מ נ ח י ם אותו‪ ,‬ג ם ע ל ח ש ב ו ן ע ק ר ו נ ו ת או ב נ י ג ו ד ל ר ג ש ו ת‬
‫הציבור‪ ,‬א פ י ל ו ב ג ו ש א טעון ורגיש כ מ ו ה ש ו א ה ו ה י ח ס י ם ע ם ג ר מ נ י ה ‪.‬‬
‫משפט‬
‫והארץ‬
‫שנות‬
‫אייכמן הסיט א ת מ ו ק ד ‪ -‬ה ד י ו ן באופן זמני מכן־גוריון ומיחסי הישוב‬
‫ע ם ה ג ו ל ה ו ג ר מ ג י ה א ל יהודי א י ר ו פ ה ע צ מ ם ‪ .‬ב מ ש פ ט ‪ ,‬ש נ ע ר ך ב ר א ש י ת‬
‫השישים‪ ,‬נפרשו בפרוטרוט ב פ ע ם הראשונה מ א ז ה מ ל ח מ ה קורותיהם של‬
‫היהודים ב א ר צ ו ת ה ש ו נ ו ת ו צ ו ר ו ת ה ח י י ם ו ה מ ו ו ת ה ש ו נ ו ת ‪ ,‬ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח נ ו ת ‪ ,‬ב מ ח ב ו א‬
‫ו ב ל ח י מ ה ‪ .‬ב ך ג ו ר י ו ן ה ו א זה‪ ,‬ש ה כ ר י ז ע ל ל כ י ד ת ו ש ל א י י כ מ ן ו ע ל חשיבותו‪ -‬ה ל א ו מ י ת‬
‫והחינוכית‬
‫של‬
‫המשפט והכרזתו החגיגית‬
‫בכנסת על‬
‫הלכידה והמשפט געשתה‬
‫מעין ס מ ל ל ד י ן צ ד ק ‪ ,‬ש ע ש ה ה ע ם היהודי ברוצחיו‪.‬‬
‫אך‬
‫ב ש נ ו ת ה ש ב ע י ם ‪ ,‬ל א ח ר מ ל ח מ ת יום הכיפורים‪ ,‬מ ש ה ח ל ת ה ל י ך א י נ ט נ ס י ב י‬
‫ש ל ‪ :‬ב ד י ק ה ע צ מ י ת ש ל ה מ ד י נ ה ו ב ת ו ך כ ך ג ם ש ל הישוב‪ ,‬ש ק ד ם ל ה והציונות‪,‬‬
‫שהקימה‬
‫א ו ת ה ‪ ,‬ע ל ה ש ו ב יחסו ש ל בן־גוריון ו ש ל ה י ש ו ב א ל השואה‪ .‬ו ב ש נ ו ת‬
‫ה ש מ ו נ י ם ה ת ר ב ו ‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬איזכוריו ה צ י ב ו ר י י ם ו ה א מ נ ו ת י י ם ש ל ה נ ו ש א ‪ ,‬ר ו ב ם כ ב ל ם‬
‫בנימה‬
‫ש ל ה א ש מ ה ב ו ט ה ‪ .‬השינויים‪ ,‬ש ח ל ו מ מ ל ח מ ת ל ב נ ו ן ו א י ל ך‬
‫ב י ח ס י ם בין‬
‫מדינת ישראל ל ק ה י ל ו ת היהודיות בעולם המערבי ו ב פ ר ט בארצות ה ב ר י ת ; ‪ .‬ו ה ב י ק ו ר ת‬
‫‪157‬‬
‫הפנימית החריפה על ניהול המדינה ועל הנהגתה המדינית ו ה מ פ ל ג ת י ת — מתורגמים‬
‫בין ה י ת ר ל ב י ק ו ר ת ג ו ב ר ת ע ל בן־גוריון‪ ,‬ב ו נ ה המדינה‪ ,‬ע ל מ פ א ״ י ‪ ,‬ע ל ה צ י ו נ ו ת‬
‫ה י ש ו ב ו ע ל ה י ח ס י ם בין הארץ ל ג ו ל ה ב מ ה ל ד‬
‫בתקופת‬
‫תולדותיה של‬
‫הציוגות‪.‬‬
‫ת ה ל י ך זה ח ו ז ק מ א ז ע ל י י ת ה ל י כ ו ד ב־‪ ,1977‬ע ם ה ת ח ז ק ו ת ב י ק ו ר ת ם ש ל ח ו ג י ם‬
‫מ ן •הימין ו מ ע ד ו ת ה מ ז ר ח ‪ .‬ו כ ך ג ם ה ש מ א ל הציוני‪ ,‬הגוטה ל ב י ק ו ר ת ח ר י פ ה ב מ י ו ח ד‬
‫ש ל ה ה נ ה ג ה היום ו ר ו א ה א ת ש ר ש י ליקוייה ב ת ה ל י כ י ם ש ל י ו ו א ת ה צ י ו ג ו ת מ ר א ­‬
‫ש י ת ה — מ א ש י ם בין ה י ת ר ג ם א ת בן־גוריון ו א ת ח ב ר י ו ב צ מ ר ת מ פ א ״ י ה א ש מ ו ת‬
‫חמורות ביחס ל ת פ ק ו ד ם בזמן השואה‪.‬״‬
‫כמה אנשי ת ק ש ו ר ת הביעו לאחרונה את מורת רוחם המפורשת מן ״ההיסטוריונים‬
‫המקצועיים״‪ ,‬ש ל ד ע ת ם ל א ב י ק ר ו א ת בן־גוריון ב ח ר י פ ו ת ה ר א ו י ה ‪ .‬א ח ד מ ה ם ק ר א‬
‫חשבון עם‬
‫״לבוא‬
‫בן־גוריון״; ואחר י כתב על‬
‫ש״בזה‬
‫ההיסםוריוגים‪,‬‬
‫א ח ר יזה‬
‫מ נ ק י ם אותנו‪ ...‬מ כ ל א ש מ ה ע ל מ ה שהישוב ב א ר ץ יכול היה ל ע ש ו ת ל מ ע ן יהודי‬
‫;‬
‫א י ר ו פ ה ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י י ה ו ל א עשה‪ ,‬א ב ל הטיהור‪ ,‬מ ה ל ע ש ו ת ‪ ,‬ל א מ ש כ נ ע‬
‫ב כ ל מ א ת האחוזים״‪ .‬מ ש פ ט זה מ ב י ע ב ב ה י ר ו ת ר ב ה ו ב ל ש ו ן ר ב י ם א ת מ צ ב ה ש ל‬
‫ה מ ח ל ו ק ת בין ה ה י ם ט ו ר י ו ג י ם ל ב י ן ד ע ת הציבור‪ ,‬שאיגה ר ו צ ה ב ד ע ה מ ג ו ג ד ת ל ג ו ר ־‬
‫הדין ש ח ר צ ה ו א פ י ל ו ת ה י ה ה ד ע ה מ ב ו ס ס ת ע ל מ ח ק ר מ ק י ף ו מ ע מ י ק ‪ .‬״ א פ ש ר ל ר א ו ת‬
‫בעין א ת ה א צ ב ע ה מ א ש י מ ה מ ו ס ם ה ל ע ב ר ו ״ ‪ ,‬א ו מ ר ש ב ת י ט ב ת ‪ ,‬״ כ א י ל ו ה ו א ] ב ן ־‬
‫גודיון[ ה א ח ר א י ל ה ת ג ה ג ו ת ה נ פ ס ד ת כ ב י כ ו ל ש ל ה י ש ו ב ו ה נ ה ג ת ו ב ש ג ו ת השואה״‪*.‬׳‬
‫ומחע‬
‫מ ת ק י י מ ת מ ח ל ו ק ת ג ם כין ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ה ע ו ס ק י ם ש נ י ם ב א ו ת ו ח ו מ ר ?‬
‫מ ח ל ו ק ת ה י א ת ו פ ע ה ק ב ו ע ה ו ע ו מ ד ת בין היסטוריונים‪ ,‬ה ע ו ס ק י ם ב כ ל נ ו ש א ש ב ע ו ל ם ‪.‬‬
‫כל אחד מהם מ ש ת ד ל לעבד‪ ,‬לפרש ולהעריד את החומר שבידיו לפי קני מידה‬
‫מדעיים‪,‬‬
‫א ל א ש ג ם חינוכו‪ ,‬מ ו צ א ו ו ה ש ק פ ת ו מ ש פ י ע י ם ע ל י ו‬
‫ו ל פ י כ ך אין מ ק ו ם‬
‫ל ש א ל ה כזו‪ ,‬מ ד ו ע מ ת ק י י מ ת מ ח ל ו ק ת בין היסטוריונים‪ .‬ו א ו ל ם‬
‫במקרה שלפנינו‬
‫נ ו ס פ ה ע ו ד ס י ב ה ‪ ,‬ה נ ע ו צ ה ל א ו ד ו ו ק א בהיסטוריונים‪ ,‬א ל א ב ח ו מ ר ע צ מ ו ‪ :‬ב מ א מ ר י ו‬
‫של‬
‫בן־גוריון;‬
‫בנאומיו‬
‫ובמכתביו‪:‬‬
‫ובהתבטאויותיו‬
‫ביומנו׳ ה מ פ ו ר ס ם‬
‫בעל־פד‪,‬‬
‫ב י ש י ב ו ת ו ב א ו ז ג י ח ב ר י ם ושליחים‪ ,‬ש א מ ר ו כ ת ב ב י ח ס ל ש ו א ה ‪ ,‬י ש ד ב ר י ם ה נ ש מ ע י ם‬
‫כסתירה גמורה‪ ,‬והרי דוגמאות מ ס פ ר ‪:‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪1938‬‬
‫אמר‬
‫בן־גוריון‪ ,‬כי מ ט ר ת ו ש ל‬
‫היטלר‬
‫״היא‬
‫השמדה‬
‫גמורה‬
‫ו ה ש מ ד ה פ י ז י ת ש ל ה ע ם היהודי‪ ,‬ל א ב ג ר מ נ י ה ב ל ב ד א ל א ב ע ו ל ם כלו״‪.‬״! ו ב י ו נ י‬
‫‪1944‬‬
‫א מ ר ‪ :‬״ ל ה ש מ י ד א ת כ ל הגזע היהודי‪ ,‬א י ש ל א היה מ ע ל ה ז א ת ע ל דעתו‪...‬‬
‫‪2‬‬
‫כ ש ש מ ע נ ו ז א ת ל ר א ש ו ג ה מ ה י ט ל ר ‪ ,‬ל א האמגו‪ .‬אמרגו‪ ,‬ז א ת מ ל י צ ה ״ ‪ .‬״ ו ע ו ד ‪ :‬״ א ם‬
‫אגי אדע‪ ,‬ש א פ ש ר ל ה צ י ל א ת כ ל ילדי ע ם י ש ר א ל ] ב ג ר מ נ י ה [‬
‫לאנגליה‪,‬‬
‫ע ל ידי ה ע ב ר ת ם‬
‫ו ר ק מ ח צ י ת ם ע ל ־ י ד י ה ע ב ר ת ם ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬אגי א ב ח ר ב ד ב ר השני‪,‬‬
‫כי ל פ נ י נ ו ל א ר ק ח ש ב ו ן הילדים האלה‪ ,‬א ל א ה ח ש ב ו ן ה ה י ס ט ו ר י ש ל ע ם י ש ר א ל ״ ‪.‬‬
‫ד ב ר י ם א ל ה נ א מ ר ו ב מ ר כ ז מ פ א ״ י ל א ח ר ליל ה ב ד ו ל ח ב ד צ מ ב ר ‪;1938‬״ א ל א ש ב א פ ר י ל‬
‫‪1936‬‬
‫א מ ר ב ן ־ ג ו ר י ו ן ל נ צ י ב ה ע ל י ו ן ‪ :‬״לאן י ב ר ח ו ? אילו היתד‪ ,‬א פ ש ר ו ת ל ה ע ב י ר‬
‫א ת יהודי פ ו ל י ן ל א מ ר י ק ה או לארגנטיגה‪ ,‬הייגו עושים ז א ת ‪ ,‬ל מ ר ו ת ה א י ד י א ו ל ו ג י ה‬
‫ה צ י ו נ י ת ש ל נ ו ‪ .‬א ו ל ם כ ל ה ע ו ל ם סגור ל פ נ י נ ו — ואילו ל א ה י ה מ ק ו ם לגו ב א ר ץ ־‬
‫ישראל‪ ,‬ל א ה י ה נ ש א ר ל ע מ נ ו א ל א ל א ב ד ע צ מ ו ל ד ע ת ״ ‪.‬‬
‫בשלהי‬
‫‪ 1942‬אמר; ש ה ג ר מ נ י ם ״יכולים ל ר צ ו ח א ת כ ל ם ״ ו כ מ ע ט מ י ד א ח ר ־ כ ך‬
‫אמר‪ ,‬שיישארו מיליונים אחרי ה מ ל ח מ ה ‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪23‬‬
‫ל ש י י ק ה ד ן א מ ר ערב• צ נ י ח ת ו ׳ ב א י ר ו פ ה ‪:‬‬
‫ת ב ד י ל ‪ . .‬ב י ן צ ע י ר ל ז ק ן ‪ ,‬ב י ן י ל ד ‪ ,‬בין מ פ ל ג ה זו ל א ח ר ת ‪ ,‬כ ל יהודי ב א ש ר‬
‫״אל‬
‫‪2‬‬
‫ה ו א יהודי ת נ ס ה ל ה צ י ל ו ״ ‪ * .‬ו א י ל ו ב י ש י ב ה של ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ‪ ,‬ב ה פ ר ש ז מ נ י ם‬
‫קטן‪ .‬מ מ ש ‪ , ,‬א מ ר ‪ :‬״ פ ל י ט י פ ו ל י ן י ש ל ק ח ת ב ש ו ר ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬ו ת י ק י ם ‪ .‬צ י ו נ י י ם —‬
‫לא‪ .‬ב ש ב י ל ע ת י ד ה א ר ץ נ ו ע ר ו י ל ד י ם י ו ת ר ח ש ו ב י ם ״ ‪.‬‬
‫אחר כך יהודית‬
‫בלום‪,‬‬
‫בינואר‬
‫סלע(‪,‬‬
‫נציגה של‬
‫המחתרת‬
‫‪25‬‬
‫עם הלינקה )הלנה גולד־‬
‫בזגלמביה‪ ,‬שהגיעה‬
‫ארצה‬
‫‪ ,1943‬ישב ש ע ו ת ‪ ,‬ד י ב ר יידיש ו ב כ ה ע מ ה ע ל גורל יהדות אירופה‪ .‬ו א י ל ו‬
‫ה פ ג י ש ה ע ם רוז׳קה ק ו ר צ ׳ ק ‪ ,‬ח ב ר ת ה מ ח ת ר ת בגיטו וילנה‪ ,‬שהגיעה א ר צ ה ב ד צ מ ב ר‬
‫היתד‪ ,‬ק ר י ר ה ו א פ י ל ו ע ו י י נ ת ; ו כ ש ס י י מ ה א ת ד ב ר י ה ע ל חורבן י ה ד ו ת אירופה‪,‬‬
‫‪,1944‬‬
‫ש נ ש א ה ביידיש ל פ נ י צ י ב ו ר ג ד ו ל — ע ל ה אחריה ואמר‪ ,‬כי ד י ב ר ה ב ש פ ה ״ ז ר ה‬
‫וצורמת״‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ל‪,‬פנינו מ ק ר ה ‪ ,‬ש ב ו מ ש ק ף ה ח ו מ ר א ת השניות‪ ,‬ש ל י ו ו ת ה א ת ה נ ה ג ת הישוב‪ .‬ו ב ן ־‬
‫גוךיון‪,‬בראשה‬
‫ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ‪ :‬ש נ י ו ת מ ת מ ד ת ‪ ,‬בין ת ק ו ו ה ואשליה ל ב י ן א כ ז ב ה‬
‫ו ה ש ל מ ה ; בין ה ב נ ת ה י ד י ע ו ת ע ל ה א ו ב ד ן ל ב י ן דחייתן כ ב ל ת י מ ת ק ב ל ו ת ע ל ה ד ע ת ;‬
‫בין פירושים שוגים ש ל ה מ ו ש ג י ם ה ש מ ד ה ו ה צ ל ה ‪ .‬ש נ י ו ת זו‪ ,‬ה נ ו ב ע ת מ י י ח ו ד ה ש ל‬
‫ת ק ו פ ה השואה‪ ,‬היא כ ג ר א ה ה מ פ ת ח ל ה ב ג ת ה ס ת י ר ו ת בין ה ה ת ב ס א ו י ו ת ה ש ו נ ו ת ‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬שיש ל ק ח ת ב ח ש ב ו ן ג ם שיגויי ד ע ו ת ל א ו ר ך הזמן ו ע ק ב ה ת פ ת ח ו ת ה מ א ו ר ע ו ת ‪,‬‬
‫א ל א ששיגויים כ א ל ה ‪ ,‬ה ק ו ר י ם א צ ל כ ל מדיגאי‪ ,‬איגם מ ב ה י ר י ם דיים א ת ‪ ,‬ה ת ו פ ע ה‬
‫שלפניגו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,,,,‬‬
‫ו כ ך ח ב ר ו ה ח ו מ ר ו י י ח ו ד ה ש ל ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬כ מ ו גם ה ה ש ק פ ו ת ו ה פ ר ש נ ו י ו ת האישיות‪,‬‬
‫דעות‬
‫ליצור‬
‫כקרב‬
‫שונות‬
‫ההיפטוריוניפ‬
‫והביוגרפיה‬
‫נתחיל‬
‫במי‬
‫שביקורתם‬
‫חריפה‪ ,‬בדן קורצמן ו ב ש ב ת י ב׳ ב י ת ־ צ ב י ‪ .‬ב י ק ו ר ת ו ש ל קורצמן היא ח ד ־ מ ש מ ע י ת‬
‫ל א י ד ע פ ר ט י ם ע ל ה ש ו א ה ‪ .‬ו ל א כ ל שכן ש ל א יזם א י ס ו ף‬
‫בחומרתה‪:‬־בן־גוריון‬
‫מ י ד ע עליה‪ .‬ה ו א ל א ר צ ה ל ד ע ת א ת ה מ ת ר ח ש ‪ ,‬מ ש ו ם ש ה ת ר כ ז ב ת ו כ נ י ת ב י ל ט מ ו ר ‪,‬‬
‫ה ת ו כ נ י ת ל ה ק מ ת מ ד י נ ה י ה ו ד י ת ל מ ע ש ה ‪ ,‬ע ל י ה ה ס כ י מ ו ציוני א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ב מ א י‬
‫‪1942‬‬
‫בין‬
‫ביזמתו ובגיצוחו של‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל בין‬
‫ב ן ־ ג ו ר י ו ן ‪ .‬ה ו א ל א הודיע ב ר ב י ם על ג ו ד ל האסון‪,‬‬
‫ב ח ו ץ ־ ל א ר ץ ‪ ,‬ש כ ן ה ת ג ו ב ה ה ע י ק ר י ת בעיניו היתד‪ ,‬ה ק מ ת‬
‫צ ב א יהודי ומדיגה יהודית‪ .‬ה ו א ל א ה ש ת ד ל א צ ל האפיפיור או ב ע ל ו ת ה ב ר י ת‬
‫ולפיכך‬
‫איגו שוגה מ מ ג ו ומהן‪ ,‬ב ת ג ו ב ת ו ‪ -‬ל ש ו א ה ‪ :‬ש ג י הצדדים ל א עשו‪ .‬ד ב ר ‪.‬‬
‫ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ל א היה‪ ,‬א ל י ב א ד ק ו ר צ מ ן ‪ ,‬ו מ ן ו כ ו ח ל ע נ י י נ י סיוע והצלך‪ .,‬י ש לציין‪,‬‬
‫שבגושא‪ .‬זה ל א‬
‫מצב‬
‫ה ס ת מ ר ק ו ר צ מ ן ע ל ח ו מ ר ארכיוגי ו ל פ י כ ך דבריו‪ ,‬ה ם‬
‫הערכת‬
‫ע ת ו ג ו ת הזמן‪.‬‬
‫גיתוחו‬
‫משלו‪.‬״‬
‫בית־צבי‬
‫ל ע ו מ ת ו ‪ .‬ה ס ת מ ך על‪ .‬ח ו מ ר ארכיוגי‬
‫ר ב ועל‬
‫כפוף לתיזה שלו — אחרי פ ר ש ת ‪ .‬אוגנדה נפרדו דרכי העם והציונות והיחסים‬
‫ביג?ד‪,‬ם ה פ כ ו כ ב י כ ו ל ל ״ י ד י ד ו ת ב ל ב ז ־ ״ ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ב ן ־ ג ו ך י ו ן ה ת ר כ ז ב צ ר כ י הציוגות‪ ,‬א ו ת ם‬
‫העדיף ע ל פ נ י כ ל עגיין א ח ר ע ד כ ד י כ ך ‪ ,‬ש ג ם א ו ת ה ״ידידות״‪ .‬ה פ כ ה ל ״ נ י כ ו ר ״‬
‫ו ל ״ נ י ר פ ו ת ״ ‪ ,‬כ ד ב ר י ב י ת ־ צ ב י ‪ .‬ה מ ח ב ר מ ל ג ל ג ע ל ״ מ ל א י ה ב ק י א ו ת ״ ש ל בן־גוריון‬
‫ב פ ר ט י ה ש ו א ה )ע׳‬
‫‪(103‬‬
‫ו ח י ת ח ד ו ח ל ק ‪ :‬״ ב ן ־ ג ו ר י ו ן ב א מ ת ל א ידע‪ .‬ה ו א י ד ע‬
‫א ו ל י ‪ .‬פ ח ו ת מ א ח ר י ם ‪ .‬ה ו א לא• ידע‪ ,‬מ פ נ י ש ל א ביקש‪ .‬ל ד ע ת ‪ ,‬מ פ נ י ‪ .‬ש ל א ‪ .‬ה ת ע נ י י ן‬
‫ב פ ר ט י ם ״ )ע׳‬
‫‪ .(104‬ה ש ו א ה ל א ה ת ק י י מ ה כ ל ל ב ע ו ל מ ו ו ב ת ו כ ג י ו ת י ו ש ל ב ך ג ו ר י ו ן ‪,‬‬
‫ל פ י ב י ת ־ צ ב י ‪ ,‬ו א ף הוא‪ ,‬כ ק ו ר צ מ ן ‪ ,‬מ ב י א כ ה ו כ ח ה א ת ת ו כ ג י ת ב י ל ט מ ו ר ו א ת הדיון‬
‫ב ה ‪ ,‬בארץ ב א ו ק ט ו ב ר ‪ .1942‬בדיון ז ה ה ע מ י ד בן־גוריון א ת עיקרי הציוגות ) ה ת נ ג ד ו ת‬
‫‪159‬‬
‫ה ל ב ן ‪ ,‬צ ב א יהודי‪ ,‬א״י כ ק ה י ל י ה ל א ח ר ה מ ל ח מ ה (‬
‫לספר‬
‫ה צ ל ת יהודי א י ר ו פ ה )ע׳‬
‫כיוון‬
‫את‬
‫בהם את‬
‫— ולא כלל‬
‫‪.(131‬‬
‫ש ה ת ר כ ז בארץ ו ב צ ר כ י ה ‪ ,‬מ נ ע ב ן גוריון ו מ נ ה י ג י ם ציוניים א ח ר י ם א ת ו‬
‫ה צ ל ח ת ן ש ל ת ו כ נ י ו ת ל ה ג י ר ת יהודים ל מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ב ע ו ל ם ‪ ,‬כ ד י ש י י א ל צ ו‬
‫א ר צ ה )ע׳‬
‫להגר‬
‫‪ .(301‬ע ד סוף ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ק ו ב ע ב י ת ־ צ ב י ‪ ,‬נ מ ש כ ה מ צ ד ה ת נ ו ע ה‬
‫ה צ י ו ג י ת ה ה פ ר ע ה ל ה צ ל ת היהודים — כ ד ב פ י ר ו ש ! — ב מ ל ה ו ה ה צ ל ה ל א ה י ת ה‬
‫קשורה‬
‫ראשי‬
‫י ש י ר ו ת עם עליה )ע׳‬
‫‪ .(458‬ו ל ס י כ ו ם — ״ ב ן ־ ג ו ר י ו ן גישא כ פ י ס ג ה מ ע ל‬
‫ח ב ר י ו ‪ .‬מ ה שהיה בהם‪ ,‬ב ל ם בו‪ .‬ו מ ה ש ה י ה בו‪ ,‬עשוי היה ל ש מ ש א ו ת‬
‫ל א ח ר י ם ״ )ע׳‬
‫ודוגמה‬
‫‪.(105‬‬
‫ו ל ע ו מ ת שגי א ל ה עומדים ב ק ו ט ב השגי מ מ ש ש ב ת י ט ב ת ו ט ו ב י ה פ ר י ל י ג ג ‪ .‬ל ד ע ת ו‬
‫של‬
‫ט ב ת ״ ה ת ב ר ר בן־גוריון ב כ ו ש ר מ ו פ ל א ל ח ז ו ת א ת ה ב א ו ת ו ל א ה י ה כ מ ו ה ו‬
‫מ י ש ח ז ה א ת השואה״ ו א ת ההשמדה‪ .‬כ מ ו ב ן — ל א ב צ ו ר ה ה ת ע ש י י ת י ת ־ ש י ט ת י ת ‪,‬‬
‫ש ל ב ש ה ה ה ש מ ד ה ‪ ,‬א ל א ב מ ו ב ן ש ל אסון נורא‪ ,‬ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן ח ש א ת בואו‪ .‬מ ע ל י י ת‬
‫ה י ס ל ר ל ש ל ט ו ן ו א י ל ר ׳דיבר ע ל ס כ נ ה ו מ ל ח מ ת ה ש מ ד ‪ ,‬ח ו ר ב ן ו ה ש מ ד ה ‪ ,‬ה צ פ ו י י ם‬
‫לכל‬
‫ה ע ם היהודי ב ע ו ל ם כלו‪ .‬מ ת ח ו ש ה זו ש ל א ס ו ן מ ת ק ר ב וזמן א ו ז ל נ ב ע ה‬
‫ש ל בן־גוריון‪ ,‬שיש ל נ צ ל א ת ה א ס ו ן כ א מ צ ע י ל ה ג ש מ ת ה צ י ו נ ו ת מתון־‬
‫השקפתו‬
‫ה מ צ ו ק ה ו ה ״ א י ן ברירה״‪ .‬ו כ י צ ד ל נ צ ל ו י — ע ל ידי ר י כ ו ז ה מ א מ צ י ם ב ״ ה צ ל ת ה ע ם‬
‫היהודי ע ל ידי עלייתו לארצו״‪ .‬ב ע ל י ה ר א ה ב ן ־ ג ו ר י ו ן א ת ה ה צ ל ה ה א מ י ת י ת היחידה‬
‫מ פ נ י השואה‪ ,‬ל פ י ט ב ת ; ו מ צ ד שני — ה י ת ה ה ע ל י ת ג ם ה א מ צ ע י ה י ח י ד ל ה ג ש מ ת‬
‫הציונות‪.‬‬
‫חלוקת‬
‫מ ר א י י ה זו נ ב ע ה מ ד י נ י ו ת ו‬
‫המעשית‬
‫— עליה‬
‫לא־סלקטיבית‪ ,‬ואפילו‬
‫ה א ר ץ ; ״ מ ר ד עליה״ ו ש ל ס ו ן ע ל ה ע ל י ה ‪ ,‬ש ה י א נ ק ו ד ה מ ר כ ז י ת ב ת ו כ נ י ת‬
‫בילםמור;‬
‫מעורבות‬
‫בכל‬
‫תוכניות‬
‫ההצלה‬
‫להוציאן‬
‫והמאמצים‬
‫לפועל‪.‬‬
‫ואולם‪,‬‬
‫כ א ש ר ב ן ־ ג ו ר י ו ן ד י ב ר ע ל אסון כ מ ק ו ר ל כ ו ח ‪ ,‬ל א ת י א ר ל ע צ מ ו א ת ג ו ד ל ו ו ה י ק פ ו‬
‫ש ל ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״‪ .‬ו מ ש נ ו כ ח ב ו ״ ה ע ד י ף ש ת י ק ה ע ל פ נ י ד י ב ו ר סרק״‪--».‬‬
‫ט ו ב י ה פ ד י ל י נ ג ש ו ל ל גם א ת ה ק ב י ע ה ‪ ,‬ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן ל א י ד ע ע ל השואה‪ ,‬וגם א ת‬
‫ה ק ב י ע ה ‪ ,‬ש ש ת ק ‪ .‬הוא ידע‪ ,‬מ ש ו ם ש ק י ב ל דיווח מ ת מ י ד מ מ ש ר ד י ה ס ו כ נ ו ת ב ת ו ר י ו ש ב ־‬
‫ה ר א ש ש ל ה ‪ ,‬מ ש ו ם שהיה י ו ש ב ־ ר א ש ס ק ר ן ו מ ת ע נ י י ן ‪ ,‬היוזם פ ג י ש ו ת ע ם א נ ש י ם‬
‫בכל‬
‫ת ח ו ם ונושא‪ .‬פ ר י ל י נ ג מ צ י ע ל ה ב ח י ן‬
‫אסיפת‬
‫הנבחרים; מסגרות‬
‫אכזקוטיביות‪,‬‬
‫בין‬
‫כמו‬
‫מסגרות‬
‫מרכז‬
‫גדולות ופומביות‪ ,‬כמו‬
‫מפא״י‬
‫והנהלת‬
‫הסוכנות;‬
‫ו מ ס ג ר ו ת אינטימיות‪ ,‬כ מ ו יומנו ו מ כ ת ב י ו ל מ ש פ ח ת ו ‪ .‬ב כ ל ה מ ס ג ר ו ת הללו‪ ,‬כ ד מ צ א‬
‫פ ר י ל י ג ג ‪ ,‬ה ת י י ח ס בן־גוריון ב ה ר ח ב ה ל ש ו א ה ‪ ,‬ג ם א ם נ י ק ח ב ח ש ב ו ן ‪ ,‬כי ח ו ב ת ש מ י ר ת‬
‫ה ח ש א י ו ת ב פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה והסיוע מ ג ע ה מ מ ג ו ל ה ת י י ח ס ב ה ר ח ב ה ג ד ו ל ה עוד יותר‪.‬‬
‫ה ת י י ח ס ו י ו ת י ו מ ע י ד ו ת על ידע ל פ ר ט י פ ר ט י ם ‪ :‬ע ל א י כ פ ת י ו ת א י ש י ת ע מ ו ק ה עד כדי‬
‫התרגשות‬
‫הברית‬
‫ו ל פ ע מ י ם אף ב כ י ; ו ע ל ש ו ר ה א ר ו כ ה ש ל פ ע ו ל ו ת ‪ ,‬מ ק ר י א ה ל ב ע ל ו ת‬
‫ל ב צ ע חליפין ו ל ה ת ר ו ת בנאצים‪ ,‬ש י ב ו א יום נ ק ם ‪ ,‬ד י ר מ ע ו ר ב ו ת ב ג י ו ס‬
‫כ ס פ י ם ו כ ל ה ב ת ו כ נ י ו ת ל ה צ ל ת ילדים‪ .‬ב ב ס י ס ם ש ל כ ל א ל ה ה י ת ה מ ו נ ח ת ה ה ש ק פ ה —‬
‫כ א ן מ ס כ י ם פ ר י ל י נ ג ע ם ס ב ת — ש ה פ ת ר ו ן ה י ס ו ד י ל ג ו ל ה ו ל ש ו א ה הוא ע ל י ה ומדינה‪,‬‬
‫פ ת ר ו ן ש א י נ ו מ ו נ ע מ א מ צ י ה צ ל ה ב י נ ת י ם ו מ ט י ל ע ל ה י ש ו ב כלו‪ ,‬ע ל כ ל הנוער‪,‬‬
‫ע ל כ ל א ח ד ואחד‪ ,‬אחריות אישית לביצועו‪•.‬‬
‫‪30‬‬
‫בין ש נ י ק ט ב י ם אלה נ מ צ א י ם ‪ ,‬כאמור‪ ,‬כ מ ה ב ע ל י ת י ז ו ת וספרים‪ ,‬הרואים א ת‬
‫בן־גוריון‬
‫‪160‬‬
‫ב ת ק ו פ ת השואה ע ל רקע• ה א י ד י א ו ל ו ג י ה ה צ י ו נ י ת ‪ ,‬על‬
‫רקע'מגבלותיו‬
‫ש ל ו ב ת ו ך ה מ ע ר כ ת ח י ש ו ב י ת והציונית‪ ,‬ו ע ל ר ק ע ח ו ל ש ת ו ש ל ה י ש ו ב ב ת ק ו פ ת‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫הווה א ש כ ו ל י ‪ ,‬ה ד נ ה ב מ פ א ״ י ב ש נ י ם ‪ ,1942—1939‬ר ו א ה ב י ש ו ב ק ל י ט ה א ט י ת‬
‫ש ל ה י ד י ע ו ת ע ל ס ב ל ם ש ל יהודים ב ש נ י ם א ל ה ו ה נ ח ה מ ר כ ז י ת ‪ ,‬ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן היה‬
‫שותף לה‪,‬‬
‫שבסוף‬
‫חסרי‬
‫ה מ ל ח מ ה יישארו מיליוני יהודים‬
‫רכוש‬
‫ו ב י ת ‪ .‬וכיוון‬
‫ש ה י ש ו ב ה י ה נ ת ו ן א ז ב מ צ ב כ ל כ ל י ‪ ,‬ב ט ח ו נ י ופוליטי ק ש ה ע ד כ ד י ת ח ו ש ת מ ש ב ר ‪,‬‬
‫הגיעה‬
‫צמרת מפא״י למסקנה‪ ,‬שעיקריה של המדיניות הציונית צריכים להיות‬
‫שגיים‪:‬‬
‫ח ת י ר ה ל ה ק מ ת צ ב א יהודי ו מ ד י ג ה יהודית א ח ר י ה מ ל ח מ ה ; וחיזוקו ש ל‬
‫ה מ פ ע ל הציוני‪ ,‬כ ד י ש י ו כ ל ל ק ל ו ט אז מיליוגים‪ .‬ושגיהם צ ר י כ י ם ל ה ת ב צ ע ב ש י ת ו ף‬
‫ע ם בריםניה‪ ,‬ש כ ן יכלתו ש ל הישוב לפעול לבדו‬
‫בשעת‬
‫מ ש ב ר היתד‪ ,‬נ ת ו נ ה‬
‫ב ס פ ק ר ב ‪ .‬כ ל ו מ ר — ע י ק ר ה מ א מ צ י ם ה י ו מ כ ו ו נ י ם ל ז מ ן ש א ח ר י ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ואילו‬
‫במהלכה צריד היה הישוב להחזיק מ ע מ ד ולעבור א ת המשבר‪.‬‬
‫ה ת מ ו נ ה ה ע ו ל ה מ מ ח ק ר ה ש ל א ש כ ו ל י ה י א ‪ .‬ש ל ״ א ל ם כ מ ע ט מ ו ח ל ט ב י ח ס י הישוב‬
‫והגולה״ ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה הראשונות‪ ,‬ש ל הקצאת מ ש א ב י ם מצומצמים אפילו מאלה‪,‬‬
‫ש ה ו ק צ ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ל ע ז ר ה ח ו מ ר י ת לגולה‪ ,‬ש ל ק ש י י ם ב ק ש ר ע ם א י ר ו פ ה ו א ף‬
‫ה פ ס ק ה ש ל כ ש נ ה וחצי ב ר צ י פ ו ת ו ‪ .‬בן־גוריון ה ו א ח ל ק מ ת מ ו נ ה ז ו ואין ס י מ נ י ם‬
‫ל כ ך ‪ ,‬ש ד י ר ב ן א ת ח ב ר י ו ב ת ק ו פ ה זו ל ה ק צ ב ת ס כ ו מ י ם ג ד ו ל י ם ל ע ז ר ה ) ל ה פ ך —‬
‫ה י ת ה זו ל ד ע ת ו א ח ר י ו ת ם ש ל גופים כ ל ל ־ י ה ו ד י י ם ( ‪ ,‬א ו ל ק ש ר ר צ ו ף י ו ת ר ע ם הגולה‪,‬‬
‫א ם בגלל ה מ ש ב ר הפנימי במפא״י ובישוב‪ ,‬ואם משום שבאותן שנים היה מ ר ב י ת‬
‫הזמן ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ‪ ,‬ש ק ו ע ב ת ו כ ג י ו ת ל י מ י ם ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ‪ .‬״‬
‫י ח י ע פ ויץ ד ן ב מ פ א ״ י ב ש ל ו ש ה ש נ י ם ‪ ,1945—1942‬ש נ י ם ש ל א ח ר ה מ י פ נ ה ב ת ו ד ע ת‬
‫ב י ח ס ל ה ש מ ד ת יהודי אירופה‪ .‬ד ב ר י ו מ ת ר כ ז י ם‬
‫הישוב‬
‫בשתי ה ש ק פ ו ת עיקריות‬
‫ש ל בן־גוריון ב א ש ר לשואה‪ .‬ה א ח ת — שאין ש ו ם ה פ ר ד ה ב י ן ב ע י י ת יהודי א י ר ו פ ה‬
‫א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ש כ ן היות ואין ליהודי א י ר ו פ ה ל א ן ל ל כ ת ו ה ד י ב ו ר י ם ע ל‬
‫לבעיית‬
‫מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ל ק ל י ט ת ם ב ע ו ל ם א י נ ם א ל א ע ו ר ב א פ ר ח ‪ ,‬ה א ר ץ ת צ י ל א ת העם‪.‬‬
‫ו ה י ו ת ו ה י ש ו ב ה ו א ק ט ן וקיומו ת ל ו י ע ל בלימה‪ ,‬ה ע ם ‪ ,‬ש י ג י ע א ר צ ה ‪ ,‬יציל א ת‬
‫הישוב ו א ת ה צ י ו נ ו ת ‪ .‬ת פ י ס ה זו ה י ת ה ה ב ס י ס ל מ ד י נ י ו ת ה ק ו ג ק ר ט י ת ש ל בן־גוריון‪,‬‬
‫כ פ י שטוען ג ם ט ב ת ‪ ,‬ע ד ש ה ג י ע ו ה י ד י ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ה ש י ט ת י ת ‪ .‬מ כ א ן ‪ .‬ו א י ל ך‬
‫ת מ ך ב ן ־ ג ו ר י ו ן ג ם ב ת ו כ ג י ו ת ה צ ל ה ‪ ,‬ש ל א היו ק ש ו ר ו ת ב א ר ץ ‪ ,‬א ל א ב כ ל מ ק ו ם ‪,‬‬
‫שיכול ה י ה ל ה צ י ע מ ק ל ט ואפילו זמגי א ו מ צ ו מ צ ם ‪ .‬י ח ד ע ם ז א ת ה ו כ י ח ו ‪.‬השואה‬
‫ו ה ה ש מ ד ה ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ‪ ,‬כ י צ ד ק ו כ י ר ק פ ת ר ו ן ק ב ע ב א ר ץ יציל א ת ה ע ם מ ק ט ס ט ר ו פ ה‬
‫גוםפת‪.‬‬
‫ו ה ש ג י ח ‪ :‬ה ש ק פ ת ו ה ר א ש ו ג ה ‪ -‬ה ב י א ה ־ א ת בן־גוריון ל ו ו י כ ו ח ע ם ה א ג פ י ם ה ש מ א ל י י ם‬
‫ש ל מ פ ל ג ת ו ‪ .‬ב ש א ל ת ה ק ש ר בין ה ש ו א ה ל ב י ן ה מ ר כ י ב ה צ י ו נ י ־ ל א ו מ י מ ז ה ולבין‬
‫המרכיב‬
‫הסוציאליסטי־מעמדי מ ז ה ב ה ש ק פ ת עולמם‪ :‬בעוד שאגפים א ל ה ויצחק‬
‫סבגקין בראשם דגלו בחיזוק הסוציאליזם ובהמשך החתירה ל ה ש ל מ ת ו באךץ‪ ,‬ויתר‬
‫בן־גוריון‬
‫בגלל השואה ע ל‬
‫הפרימאם‬
‫החלוצי־סוציאליסטי־מעמדי‬
‫ל ס ו ב ת עליה‬
‫ה מ ו נ י ת ש ל כ ל יהודי‪. ,‬עליה ל א ס ל ק מ י ב י ת ו ל א נ ב ח ר ת ‪ ,‬ו ד ג ל ב ר ב ו נ ו ת מ מ ל כ ת י ת‬
‫אפילו ל ל א ס ו צ י א ל י ז ם ו ב מ ע ב ר ״ מ מ ע מ ד לעם״‪ .‬וכדי ל ה ש ל י ם א ת ‪ .‬ה ש ק פ ת ו זו‬
‫נאבק‬
‫ב ס י ע ה ב ׳ ו ב ק י ב ת ה מ א ו ח ד ‪ ,‬שהיו ב ע ל י ע מ ד ה מ ר כ ז י ת ב ה ע פ ל ה ו ב ם י פ ו ל‬
‫בשארית‬
‫ה פ ל י ט ה ‪ .‬ל פ י מ ח ק ר ז ה ל א ‪ ,‬ה ז ג י ח בן־גוריון א ת ה ג ו ל ה ע ק ב מ ר י ב ו ת‬
‫‪!61‬‬
‫מפלגתיות‪ •,‬א ל א ג י ה ל מ א ב ק מ פ ל ג ת י ‪ ,‬כ ד י ל ה ס י ט א ת מ ר כ ז ה כ ו ב ד מ ן ה ס ו צ י א ל י ז ם‬
‫א ל הציונות‪ ,‬ש ת צ י ל א ת ה ע ם ‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫י ו א ב ג ל ב ר ו ד י נ ה פ ו ר ת ר ו א י ם א ת ה ש ק פ ו ת י ו ש ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ב י ח ס ל ש ו א ה על‬
‫ר ק ע כ ל ל ה מ ד י נ י ו ת ה צ י ו נ י ת ב ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ו ה א ר ב ע י ם ‪ .‬ג ם ג ל ב ר ‪ ,‬כויץ‪ ,‬ס ב ו ר ‪,‬‬
‫שעמדתו‬
‫של‬
‫ב ן ־ ג ו ר י ו ן •בעניין‬
‫הצורך‬
‫בעליה‬
‫לא־סלקטיבית‪,‬‬
‫שהיתה‬
‫צורך' ה ש ע ה ל א ח ר ע ל י י ת ה נ א צ י ז ם ל ש ל ט ו ן ו ה ח מ ר ת מ צ ב יהודי‬
‫לדעתו‬
‫א י ר ו פ ה ‪ ,‬היא‬
‫״עמדה יוצאת דופן״‪ :‬באותה שעה התחזקה בארץ תפיסה ה פ ו כ ה ב ע ק ב ו ת כשלון‬
‫הרביעית‬
‫העליה‬
‫ורוב‬
‫האליטיסטיים־החלוציים‪,‬‬
‫ההנהגה‬
‫סבר‪,‬‬
‫שעליה‪,‬‬
‫שאיננה‬
‫תואמת‬
‫המושגים‬
‫את‬
‫י כ ו ל ה ל ה כ ש י ל ‪ ,‬ח ל י ל ה ‪ ,‬א ת ה מ פ ע ל ה צ י ו נ י כ ל ו ‪ .‬כ ך היה‬
‫גם‪ ,‬כ א ש ר ע מ ד ה ע ל ה פ ר ק ש א ל ת ״ ה ס כ ם ה ה ע ב ר ה ״ ‪ ,‬ש פ י ל ג ה א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת‬
‫ו ה י ת ה ל ס ל ע מ ח ל ו ק ת בין הארץ ל ג ו ל ה ‪ :‬ה ג ו ל ה ר א ת ה ב מ א ב ק ה ב מ ד י נ י ו ת ה ג א צ י ם‬
‫מ א ב ק ע ל ה מ ש ך ה א מ ג צ י פ צ י ה ובן־גוריון ר א ה כאן ה ז ד מ ג ו ת ל ת ת ת ג ו פ ה ל מ פ ע ל‬
‫ב א ר ץ ו ל ה ו צ י א יהודים מ ג ר מ נ י ה ב ע ת ו ב ע ו ג ה א ח ת ‪.‬‬
‫הציוגי‬
‫נראה‪,‬‬
‫א ם כן‪ ,‬כ י ג ל ב ר ר ו א ה כ ק ו ב ס י ס י א צ ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן א ת מ ר כ ז י ו ת ה ש ל‬
‫הארץ ל א כ מ נ ו ג ד ת ל ג ו ל ה ו ל א כ ״ פ ל ש ת י נ ו צ נ ט ר י ז ם ״ ‪ ,‬א ל א כ פ ת ר ו ן י ח י ד ל מ ש ב ר ‪,‬‬
‫ה פ ו ק ד א ת ה ג ו ל ה ‪ .‬ב ז מ ן ה מ א ו ר ע ו ת ע ס ק ב ך ג ו ר י ו ן מ ע ט מ א ו ד ב ע נ י י ג י הגולה‪ ,‬ל א‬
‫מ ש ו ם ש י ר ד ה מ ס ד ר יומו‪ ,‬א ל א דווקא מ ש ו ם ש ח י פ ש פ ת ר ו ן ב ס ד ר ג ו ד ל ‪ ,‬ה ה ו ל ם‬
‫א ת ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת ב א י ר ו פ ה ו ר א ה א ו ת ה ״ ל א כ ב ע י י ת ם ש ל היהודים‪ ,‬א ל א כ ב ע י י ת ו‬
‫של ה ע ם היהודי״‪ .‬ל כ ן נ א ב ק ב ב ר י ט נ י ה ‪ ,‬ש נ י ס ת ה ל ה כ ש י ל מ ת ן פ ת ר ו ן ה ו ל ם ב א ר ץ‬
‫ו נ א ב ק ב ה גם ב ג י ג ו ד ל ד ע ת ה מ ת ו ג י ם ב י ש ו ב ו ג ם בגיגוד ל ד ע ת ה ש ל ה ה ג ה ג ה ה צ י ו נ י ת‬
‫ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ‪ .‬ו ל כ ן ה ש ק י ע א ת כוחותיו ב ה ש ג ת ה ה ח ל ט ה ב ו ו ע י ד ת ב י ל ט מ ו ר ‪.‬‬
‫כ א ש ר גודע ע ל ה ה ש מ ד ה ה ש י ט ת י ת ‪ ,‬מ ר כ ז ב ן ־ ג ו ר י ו ן מ א מ צ י ם ב ש א ר י ת ה פ ל י ט ה‬
‫ו מ ת כ נ ן ה ע ל א ה ש ל מיליון יהודים ארצה‪ ,‬מ ס פ ר ה מ ז ע ז ע א ת שומעיו‪ ,‬א ל א שבעיגיו‬
‫״ ג ו ר ל ה ש ל ה א ר ץ ז ה ל א הארץ‪ ,‬זה אפילו ל א הישוב‪ .‬ב ע י ג י ו ז ה ג ו ר ל ו ו ע ת י ד ו‬
‫ש ל ה ע ם היהודי״‪ .‬ל פ י כ ך ה ו א יוצא ל א י ר ו פ ה ב א מ צ ע‬
‫ממנה‪,‬‬
‫‪ 1945‬ו ג ש א ד שם‪ ,‬כ ד י לגד!ל‬
‫קרוב ל ש א ר י ת הפליטה‪ ,‬את המאבק על עלייתה‪ .‬ת פ י ס ת ו של‬
‫בן־גוריון‬
‫בעניין מ ר כ ז י ו ת ה א ר ץ כ פ ת ר ו ן ל ע ם ו ע ק ב ז א ת ב ע נ י י ן ה צ ו ר ך ל ו ו ת ר ע ל ה ע ל י ה‬
‫ה ס ל ק ט י ב י ת היתד‪ .‬ג כ ו ג ה — מ ס כ ם ג ל ב ר — א ך ט ר ם נ ו צ ר ו ב ת נ ו ע ה‬
‫ה כ ל י ם ל ב י צ ו ע ר ע י ו נ ו ת י ו ומכאן ג ב ע ה פ ע ר בין ר ע י ו ג ו ת י ו ל ב י ן ביצועם‪•.‬‬
‫הציונית‬
‫‪33‬‬
‫ו ע ל כן‬
‫יש ל ה ו ס י ף ‪ :‬בין כ ו ו נ ו ת י ו ה מ ק ו ר י ו ת ל ב י ן ה כ ו ו נ ו ת ‪ ,‬ש י ו ח ס ו ל ו א ח ר ־ כ ך ‪.‬‬
‫ג ם דינזל פ ו ר ת ס ב ו ר ה ‪ ,‬ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן כ ר ך א ת ש א ל ת ה ע ם ב ש א ל ת ה א ר ץ ל ל א ה פ ר ד‬
‫ו ח ת ר ל פ ת ר ו ן ח ד ־ מ ש מ ע י ל ש ת י ה ש א ל ו ת גם יחד‪ .‬א ל א ש ה י א מ ב ח י ג ה ב ה ת פ ת ח ו ת ‪,‬‬
‫שחלה בדעותיו ביחס לאפשרי •בתקופת השואה‪ :‬בסוף‬
‫‪ ,1942‬כ ש ה ת ח ו ו ר ה ל י ש ו ב‬
‫ו ל ו ע צ מ ו ה ת ר ח ש ו ת ה ש ל ה ה ש מ ד ה ה ש י ס ת י ת ‪ ,‬ה ת נ ד ג ד ב ן ־ ג ו ר י ו ן בין ת ק ו ו ה לייאוש‪.‬‬
‫ד ב ר י ו מ ע י ד י ם הן ע ל ה ב נ ת ח ו מ ר ת ה מ צ ב ב מ ל ו א ה ‪ ,‬הן ע ל ת ק ו ו ה ‪ ,‬ש ה מ צ ב פ ח ו ת‬
‫ג ר ו ע מ כ פ י ש ה י ד י ע ו ת מ ו ס ר ו ת ‪ .‬נראה‪ ,‬ש כ ע ב ו ר ח ו ד ש י ם ס פ ו ר י ם מ ת ג ב ר ת א צ ל ו‬
‫ההבנה על התקווה ומה גם שוועידת ברמודה‪ ,‬שנערכה באפריל‬
‫‪ ,1943‬מ ב ה י ר ה‬
‫לו‪ ,‬שאין ב ד ע ת ן ש ל ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ל ס י י ע ב פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה ו ב מ ה ל ך א ו ת ה ש נ ה‬
‫נ ו ד ע כ ב ר ע ל ס ו פ ם ש ל ר ו ב ה ג י ט א ו ת והיקף פ ע ו ל ת ם ש ל מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה ‪ .‬ת ק ו ו ת י ו‬
‫להצלה‬
‫ב ק נ ה מ ל ה ג ד ו ל ב ס י ו ע ם של ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ו ה ע ו ל ם היהודי ה ח ו פ ש י —‬
‫ה ו ל כ ו ת ו נ מ ו ג ו ת ב א ו ת ה ש נ ה ‪ ,‬מ ש נ כ ש ל ו ת ת ו כ נ י ו ת ה ה צ ל ה זו א ח ר זו‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫‪.‬‬
‫ל פ י כ ך מ פ ר י ד בן־גוריון ב ש ל ב ז ה בין ת ו כ נ י ו ת י ו ה מ ד י נ י ו ת ‪ ,‬ש ת ת ג ש מ נ ה כ נ ר א ה‬
‫ר ק ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬לבין ה צ ל ה ב ק נ ה מ י ד ה קטן‪ ,‬ש ר ק ה ו א היה א פ ש ר י ל ב י צ ו ע‬
‫ע ל ידי ה י ש ו ב ‪ :‬ה ע ב ר ת ח ב י ל ו ת ‪ ,‬ש מ י ר ת קשר‪ ,‬שיגור ת ע ו ד ו ת ‪ ,‬וכוי‪ .‬ו ה ו א מ ת ג ג ד‬
‫ס מ כ ו י ו ת ו מ ש א ב י ם ל ה צ ל ה ‪ ,‬או ל ש י מ ו ש ב כ ס פ י‬
‫להקמת‬
‫גוף ציבורי ר ח ב ו ב ע ל‬
‫הקרנות‬
‫הציוניות ל ה צ ל ה — ו ג ם איגו ר ו ת ם א ת י ה ד ו ת א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ל א י ס ו ף‬
‫כ ס פ י ם מ ש מ ע ו ת י ל ה צ ל ה ‪ .‬כ מ ו כן ה ו א מ ת נ ג ד ל ת ג ו ב ה צ י ב ו ר י ת מ ק י פ ה ‪ ,‬כ מ ו ה פ ג נ ו ת‬
‫ו ש ב י ת ו ת ‪ ,‬מ ח ש ש ש ת ס ב ך א ת הישוב ע ם ה ע ר ב י ם או ע ם ה ב ר י ט י ם ‪ ,‬או‬
‫ומחאות‬
‫תעלה‬
‫א ת כ ו ח ם ש ל הרביזיוגיסטים‪ ,‬ש ט ע ג ו ב ה ת מ ד ה ‪ ,‬כי ת ג ו ב ת ה צ י ב ו ר א י נ ה‬
‫הולמת‬
‫א ת גודל האסון‪ .‬י ת כ ן מ א ו ד ‪ ,‬ש ח י ש ו ב י ו הריאליים היו נכונים‪ ,‬ו ש ב א מ ת‬
‫א ס ו ר ה י ה ל י ש ו ב הדל ב מ ש א ב י ם ל ה ש ק י ע א ת כ ל כ ו ח ו ב מ א מ ץ ה צ ל ה ח ס ר סיכוי‪.‬‬
‫א ך בן־גוריון ל א ל ק ח ב ח ש ב ו ן א ת ר ג ש ו ת י ו ש ל ה צ י ב ו ר בארץ ב א ו ת ו זמן‪ ,‬ו א ת‬
‫ה ס י כ ו י ‪.‬שבטווח הרחוק‪,‬‬
‫כ ע ב ו ר ד ו ר או שניים‪,‬‬
‫תעלה‬
‫הרגשת‬
‫החמצה חריפה‪,‬‬
‫מ ש ו ם ש ל א כ ל ד ר ך נ ו ס ת ה ו ל א כ ל מ א מ ץ נ ע ש ה ובוודאי ש ל א ח ש ב ע ל ה א פ ש ר ו ת ‪,‬‬
‫ש ה ח מ צ ה זו ת י ק ש ר בשמו ב ת ו ד ע ת ה צ י ב ו ר ו א ם ח ש ב — ד ח ק ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬א ת ה מ ח ש ב ה‬
‫ה צ י ד ה כ ש י ק ו ל ב ל ת י ענייני‪*.‬‬
‫‪3‬‬
‫ג ם ה צ ל ת ה מ ע ט ‪ ,‬ל פ י ק נ ה מ י ד ה ציוני‪ ,‬א ם ת ו כ נ י ו ת ה צ ל ה ג ד ו ל ו ת ל א נ ת א פ ש ר ו ;‬
‫ו ג ם ריכוז ה מ א מ צ י ם בבניין ה א ר ץ ו ה כ נ ת ה ל ק ל י ט ת ה ש א ר י ת א ח ר י ה מ ל ח מ ה —‬
‫נתפרשו לציבור בארץ בשגות הארבעים ואחריהן לא כתוצאה של תהליך‪ ,‬שחל‬
‫בן־גוריון ב ע ק ב ו ת ה ב נ ת ה מ צ ב ב כ ל ח ר י פ ו ת ו ‪ ,‬א ל א ב א ט י מ ו ת נ ו כ ח ה ש ו א ה‬
‫אצל‬
‫וכהמשך‬
‫בצרכי‬
‫המדיניות‬
‫הציונית‬
‫הקודמת‪,‬‬
‫מדיניות‬
‫של‬
‫עליה‬
‫סלקטיבית‬
‫והתרכזות‬
‫הארץ‪ ,‬כ א י ל ו ל א היתד‪ .‬ל ש ו א ה שום ה ש פ ע ה עליו‪ .‬ב ע ו ד ש ל מ ע ש ה ח ש‬
‫בן־גוריון ב ח ר י פ ו ת גדולה‪ ,‬ש א ח ר י ו ת כ ב ד ה מ ו ט ל ת עליו‪ ,‬א ח ר י ו ת ה י ס ט ו ר י ת ‪ ,‬ל ה ע ב י ר‬
‫את‬
‫ה י ש ו ב ב ש ל ו ם א ת ה מ ל ח מ ה ו ל ה ק י ם מ ד י ג ה — ש א ם ל א כן‪ ,‬ת י ג מ ר מ ל ח מ ת‬
‫ה ע ו ל ם השגיה ב ה ר ס גמור ו ל א יישארו א ח ר י ה ל א ציוגות ו ל א ע ם יהודי‪.‬‬
‫גראה‪ ,‬א ם כן‪ ,‬ש ה ח ו ק ר י ם השוגים‪ ,‬ה ב ו ד ק י ם ב א ו פ ן יסודי א ת ה ח ו מ ר ע ל בן־‬
‫גוריון והשואה‪. ,‬מדגישים ה י ב ט י ם ש ו נ י ם ב פ ע ו ל ת ו ו ב ת ג ו ב ת ו ש ל בן־גוריון ב א ו ת ו‬
‫כל‬
‫הזמן‪,‬‬
‫א ח ד בדרכו‪ .‬ו ב כ ל‬
‫זאת ניתן‬
‫ל ה ב ח י ן ‪ .‬ב ק ו מ צ ט ב ר ‪ ,‬שיש‬
‫בו‬
‫מימד‬
‫כ ר ו נ ו ל ו ג י ומימד' ש ל ת ו כ ן ‪ :‬נ ר א ה ‪ ,‬ש כ כ ל ש ע ו ב ר • הזמן ו מ ת א פ ש ר ת פ ר ס פ ק ט י ב ה‬
‫ה י ס ט ו ר י ת מ ע מ י ק ה ו מ א ו ז נ ת י ו ת ר ו כ כ ל ש ה ו ל ך י ו נ ח ש ף ח ו מ ר ארכיוני" ר ב י ו ת ר —‬
‫כך‬
‫ג י כ ר יותר א צ ל ה ח ו ק ר י ם ו ה ב י ו ג ר פ י ם ה מ ע ב ר ‪ . .‬מ ה א ש מ ה ב א ד י ש ו ת ‪ .‬ו ב ה פ ק ר ה‬
‫כ ו ל ל ת להעמדת השואה במרכז עשייתו ו מ ח ש ב ת י של בן־גוריון באותו הזמן ו ל ה ב ג ת‬
‫ה ע ש י י ה י ו ה מ ח ש ב ה ע ל ר ק ע הןמן ו ה מ ג ב ל ו ת ‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫אם ‪.‬קיים‪,‬קו כזה ו א ם ‪ .‬ה ג י ע כ ב ר‬
‫ל מ י צ ו י מ ס ו י י ם ב ס ו ף ש נ ו ת ה ש מ ו נ י ם )ויתכן‪ ,‬ש י מ ש י ך ב ש נ ו ת ה ת ש ע י ם ( פירושו•‬
‫של‬
‫ד ב ר הוא‪,‬‬
‫מזה‪:‬‬
‫שהמחקר‬
‫ההיסטורי‬
‫והתודעה‬
‫הציבורית‬
‫הולכים‬
‫ו מ ת ר ח ק י ם וד‪.‬‬
‫ה מ ח ק ר א י נ ו מ ב ט א א ת • ד ע ת ר ו ב ה צ י ב ו ר ואינו ניזון מן ה צ ר כ י ם ‪ ,‬ש ע ל י ה‬
‫ה י א מ ב ו ס ס ת ‪ ,‬צרכים‪ ,‬ש ה ם ב ע י ק ר ם ת ו צ א ה ש ל אירועי ה ע ש ו ר ה א ח ר ו ן ו ת ה ל י כ י ו‬
‫ו א י נ ם נ ע ו צ י ם ב י ד י ע ת ה ע ב ר ו ב ה ב נ ת ת ק ו פ ת השואה‪ .‬ו ד ע ת ה צ י ב ו ר מ צ י ד ה א י נ ה‬
‫מקבלת‬
‫א ת הפרשנות ההיסטורית האחרונה ביחס לבן־גוריון ורואה ב ה ' ט י ו ח ש ל‬
‫מ צ י א ו ת ‪ ,‬ש ה ת ר ח ש ה א ח ר ת ‪ .‬ש א ל ה היא‪ ,‬א ם ו מ ת י י ת ר ח ש מ פ ג ש ב נ ו ש א ז ה ‪ . ,‬ש י ב י א‬
‫להסכמה‬
‫כ ל ש ה י בין הצךדים‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫הערות‬
‫; (‬
‫‪ 1‬ראה ספרו הנאת דוד‪ ,‬חיי דוד בן־גוריון‪ ,‬ב ר ך גי‪ :‬הקרקע הבוער‪ ,‬שוקו‪ ,‬ירושלים‬
‫ותל־אביב‪ ,1987 ,‬כן ראה מאמריו בהאדץ‪ ,‬ב־‪ ,10.4.87‬״בךגוריון ומחדל השואה״‪.‬‬
‫וב־‪ ,13.4.87‬״בן־גוריון והשואה‪ :‬חיזוי והצלה״‪.‬‬
‫‪ 2‬טוביה פרילינג נמצא בשלביה האחרונים של עבודת דוקטורט ע ל ‪ :‬דוד כן־גוריון‬
‫'ושואונ יהודי אירופה‪ ,1945—1939 ,‬שיגיש לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫בינתיים פירסם כמד• מאמרים‪.‬‬
‫‪ 3‬שבתי ב׳ בית־צבי‪ .‬הציונות הפופט־אוגנדית ב מ ש ב ר השואה‪ .‬ברונפמן‪ ,‬תל־אביב‪.1977 ,‬‬
‫‪Dan Kurzman, B e n - G u r i o n — Prophet‬‬
‫•‪of Fire, N.Y. 1983‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 5‬יחיעם ויץ‪ ,‬עמדות וגישות כ מ פ ל ג ת פועלי אדץ־ישראל כלפי השמדת יהודי אירופה‪,‬‬
‫חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬כסלו‬
‫תשמ״וז‪ .1988/‬חוה אשכולי )וגמן(‪ ,‬מ פ ל ג ת פועלי ארץ‪-‬ישראל מול שואה והצלה‪,‬‬
‫‪ ,1945—1939‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‪,‬‬
‫אייר תשמ״ח‪ .1988/‬ש נ י ה ם ‪ .‬פ י ר ס מ ו מאמרים הנוגעים לנושא שלפנינו‪.‬‬
‫‪ 6‬יואב גלבר עוסק בשואה ובישוב מאז שנות השבעים ופירסם שורה של מאמרים‬
‫ועבודות בגושא זה‪ .‬ראה סיכום בהיר ש ל דעותיו ב ת ו ך ‪ :‬ראובן דפגי )עורך(‪ ,‬מ ד‬
‫ת ־ ג ו ר י ו ן ושואת יהודי אירופה‪ ,‬י ד ושם ומרכז ההסברה‪ ,‬ירושלים ‪ ,1987‬ע׳ ‪16—7‬‬
‫)להלן‪ :‬ד פ נ י ‪ :‬בן־גוריון(‪ .‬דינה פורת‪ ,‬ה נ ה נ ה כטילכוד‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל־אביב‪,1986 ,‬‬
‫ושורד‪ .‬של מאמרים‪.‬‬
‫‪ 7‬למשל‪ :‬דליה עופר‪ ,‬ד ר ך ב י ב — עליה כ ׳ כתקופת השואה‪ ,1944—1939 ,‬י ד יצחק‬
‫בן־צבי‪ ,‬ירושלים‪ ;1988 ,‬אביבה חלמיש‪ ,‬אקפודופ — הסיפור האטיתי‪ ,‬אוגיברסיטת‬
‫ת״א ועם עובד‪ ,‬ת״א‪ .1990 ,‬עבודות נוספות על ההעפלה תצאנה בקרוב לאור במסגרת‬
‫הפרוייקט לחקר ההעפלה באוגיברםיטת ת״א‪.‬‬
‫‪ 8‬אברהם אביחי‪ ,‬דוד ת־גודיון‪ ,‬ט ע ג ב המדינה‪ ,‬ירושלים‪ ; 1974 ,‬מיכאל בר־זוהר‪ ,‬ס־גוריון‪,‬‬
‫עם עובד‪;1975 ,‬‬
‫‪Robert St. John, B e n - G u r i o n , T h e Biography‬‬
‫‪of an Extraordinary‬‬
‫‪Man, London,‬‬
‫‪1959.‬‬
‫‪ 9‬ראה ל מ ש ל ‪ .‬יוסף אגסי‪ ,‬הארץ‪ ;2.4.81 ,‬כתריאל בן־אריה‪ ,‬ידיעות אחרוגות‪;11.4.80 ,‬‬
‫דן דינר‪ ,‬הארץ‪ ;29.4^7 ,‬שלמד‪ .‬שבא‪ ,‬זדעולמ הזה‪ ;25.11.87 ,‬יגאל עילם במוסף‬
‫‪,‬‬
‫‪N‬‬
‫‪o‬‬
‫‪,2.T i k k u n , V o l . 1 — 2 ) 3 . 1 0 . 8 6‬‬
‫בפברואר ובמאי ‪) 1987‬ותשובות ש ל מ ר י סירקין ושבתי טבת‪ ,‬שם ביולי ‪ 1987‬ובגליון‬
‫יולי־אוגוסט ‪ ; (1988‬גבי שפר‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ; 28.11.86 ,‬יהושע פורת‪ ,‬כותרת ראשית‪,‬‬
‫‪.13.7.83‬‬
‫‪ 10‬אריה סיון‪ ,‬חיבוקיפ‪ ,‬שירים‪ ,‬תל־אביב‪ ; 1986 ,‬וכן בקובץ שיריו לחיות כארץ ישראל‬
‫) ב פ ר ק ‪ :‬״על חטאי מלחמת העולם השנייה״(‪ ,‬תל־אביב‪.1984 ,‬‬
‫‪ 11‬מחזהו של ברוך נאדל‪ ,‬ראש העיר ח ב א ‪ ,‬הוצג בתיאטרון באר־שבע‪ ,‬באפריל ‪.1980‬‬
‫‪ 12‬עמוס אילץ‪ ,‬שעת ‪ fisst‬ירושלים‪.1980 ,‬‬
‫‪ 13‬לדוגמה‪ :‬יואל בן־פורת‪ ,‬המשמר‪ ; 26.4.87 ,‬שרית פוקס‪ ,‬בופשבוע ש ל מעריב‪,31.5.85 ,‬‬
‫ישראל זמיר‪ ,‬חותם‪ ;30.4.81 ,‬ת מ ר מ ר ת ‪ е р » ,‬מורץ‪ ; 24.5.89 ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 14‬ראה מאמרו זד‪ ,‬בקובץ פולידריות יהודית לאומית בעת החדשה‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון‪,‬‬
‫‪ ,1988‬ושם עמ׳ ‪.196‬‬
‫‪ 15‬כ ד אמרו‪ ,‬בניסוחים שונים‪ ,‬משה קול‪ ,‬יחיאל דובדבני‪ ,‬עזריאל ביגון‪ ,‬אברהם האפט‪,‬‬
‫אברהם ציזלינג‪ ,‬השל פרומקין‪ ,‬ב ב ה אידלםון ואחרים‪ .‬א ת דבריהם ראה אצל דינה‬
‫פורת‪ ,‬מ ה ג ה במילכוד‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל־אביב‪ ; 1986 ,‬ושם על ביקורתם של הרביזיו־‬
‫גיסמים ושל חברי אגודת־ישראל‪ ,‬ביהוד בפרקים שני ושלישי‪.‬‬
‫‪ 16‬פ י ן המשורר למדינאי‪ ,‬בן־גוריון ואלתרמן בשיר ובאגרת‪ .‬הקיבוץ המאוחד‪,1987 ,‬‬
‫ע׳ ‪.63‬‬
‫‪164‬‬
‫‪ 17‬ראה לפי הערה ‪ .9‬אין זד‪ ,‬המקום ל מ ן בשמאל אנטי־ציוני בעולם המערבי ובברית־‬
‫המועצות‪ ,‬או בהאשמותיהם של החרדים הקיצוניים בארץ‪.‬‬
‫‪ 18‬״לבוא חשבון״‪ :‬תום שגב‪ ,‬כותרת ראשית‪ ,17.12.86 ,‬ע׳ ‪ ; 30‬מחקרים שאינם משכנעים‪:‬‬
‫עמיחי דגן‪ ,‬טופף הארץ‪ ;30.9.88 ,‬יגאל לוםין בדיון אחרי ״עמוד האש״‪,24.3.81 ,‬‬
‫יוצא גגד ״ההיסטוריוגים המקצועיים״‪ .‬דברי שבתי ט ב ת ראה אצל דפגי‪ p :‬־ « ‪, T W‬‬
‫ע׳ ‪.50‬‬
‫‪ 19‬מצוטט שם‪ ,‬ע׳ ‪.61‬‬
‫‪ 20‬מצוטט שם‪ ,‬ע׳ ‪.73‬‬
‫‪ 21‬מצוטט שם‪ ,‬ע׳ ‪ .55‬זוהי א ח ת הציטטות הידועות ביותר והמותקפות ביותר מכלל‬
‫דבריו של בן־גוריון בתקופה שבין עליית הגאציזם למפלתו‪.‬‬
‫‪ 22‬מצוטט שם‪ ,‬ע׳ ‪.56‬‬
‫‪ 23‬פורת‪,‬הנהגה במילבוד‪ ,‬ע׳ ‪.23‬‬
‫‪ 24‬מפי שייקה דן‪ ,‬בתוכגית ״חיים שכאלה״‪.15.4.87 ,‬‬
‫‪ 25‬בישיבת הנהלת הסוכנות ב־‪ 23‬ביולי‪ ,1944 ,‬ארכיון ציוגי מרכזי‪.‬‬
‫‪ 26‬ראה אצל אביהו רונן‪ ,‬״שליחותה של הלינקה״‪ ,‬ילקוט מורשת‪ ,‬חוברת מ״ב‪ ,‬דצמבר‬
‫‪ ,1986‬ע׳ ‪ ;80—55‬וראיון שערכתי עם רוז׳קה קורצ׳אק ב־‪ .30.10.85‬ד‪ .‬פ‪.‬‬
‫‪.‬צצ‪Dan Kurzman, B e n - G u r i o n , p. 240—2‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 28‬ראה שמות הפרקים בספרו‪ ,‬לפי הערה ‪.3‬‬
‫‪ 29‬ראה דבריו אצל דפני‪ р :‬־ « ‪ , т т‬ע׳ ‪ ,78—50‬ומשם הציטוטים‪.‬‬
‫‪ 30‬שם‪ ,‬ע׳ ‪.49—32‬‬
‫‪ 31‬ראה תמצית עבודתה לתואר שלישי‪ ,‬לפי הערה ‪.5‬‬
‫‪ 32‬ראה מאמרו בקתדרה‪ ,‬מס׳ ‪ ,51‬אפריל ‪ ,1989‬על ״עמדותיהם של דוד בן־גוריון ויצחק‬
‫טבגקין כלפי שואת יהודי אירופה״‪ ,‬ע׳ ‪.188—173‬‬
‫‪ 33‬דפגי‪ :‬בן־גוריון‪ ,‬ע׳ ‪.16—7‬‬
‫‪ 34‬ראה פורת‪ ,‬״בן־גוריון ושואת יהודי אירופה״‪ ,‬הציונות י״ב‪ ,‬תשמ״ז‪ ,‬ע׳ ‪.314—283‬‬
‫‪ 35‬בית־צבי — ‪ ; 1977‬קורצמן — ‪ ; 1983‬פורת — ‪ ; 1986‬ט ב ת — ‪ ; 1987‬ויץ — ‪; 1988‬‬
‫אשכולי — ‪ ; 1989‬פרילינג — ‪ ; 1989‬גלבר — כל הזמן‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫שנאת ישראל לא עברה מן העולם‬
‫בחודש יולי השנה י מ ל א ו ‪ 45‬שנים לפוגרום בקילצה‬
‫שבפולין‪ ,‬שקרבנותיו היו ניצולי השואה‪ ,‬אודים מוצלים‬
‫מאש‪ ,‬שאך לפני זמן מ ו ע ט שבו א ל עירם‪ ,‬מי מ מ ח נ ו ת‬
‫ה ה ש מ ד ה ומי מ ג ל ו ת סיביר ה ר ח ו ק ה ‪ ,‬ב ת ק ו ו ה שימצאו‬
‫שרידים מ מ ש פ ח ו ת י ה ם ‪ ,‬יוכלו ל פ ת ו ח בחיים חדשים‪ ,‬חופ­‬
‫שיים מ פ ח ד ולהתכונן לעליה לארץ ישראל‪ .‬בין ה ק ר ב נ ו ת‬
‫היו גם חברי קיבוץ ״ א י ח ו ד הנוער הציוני־עקיבא״; אך‬
‫ל מ ר ב ה הצער נכונה ל ה ם א כ ז ב ה מ ר ה ואכזרית‪.‬‬
‫גם כיום אנו עומדים בפני עובדה ט ר ג י ת ‪ :‬האנטישמיות‬
‫שרירה ו ק י י מ ת על גילוייה ה ר ב י ם והשונים‪.‬‬
‫אנו מ ב י א י ם ל ה ל ן שני מ א מ ר י ם ‪ ,‬ה ד נ י ם בתופעת ה א נ ט י ­‬
‫שמיות שלאחר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה‪ ,‬מאז תומה‪ .‬ועד‬
‫ימינו אלה‪ ,‬בפולין ובעולם כולו‪.‬‬
‫‪ .‬ה מ ע ר כ ת‬
‫דוד כןכבי‬
‫האנטישמיות לאחר ‪1945‬‬
‫ע ם ת ו ם מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ו ח י ד ו ד ה ה כ ר ה ש ל השואה ו ש ל מ ש מ ע ו ת ה ח ל ה‬
‫תמורה רצינית ביחס ליהודים בעיקר בארצות המערב‪ ,‬בעלות המשטרים הדמו­‬
‫קרטיים‪.‬‬
‫תוצאה‬
‫ה ע ו ל ם ל א י כ ו ל היה‬
‫ישירה של‬
‫ל ה ת ע ל ם מ ן ה ע ו ב ד ה המחרידה‪ ,‬שהשואה‬
‫האנטישמיות‪,‬‬
‫שקדמה‬
‫למלחמה‬
‫ושההשלמה‬
‫עמה‬
‫היתה‬
‫איפשרה‬
‫א ו ת ה ‪ .‬אין ס פ ק ‪ ,‬ש ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת ש ל א ח ד ה מ ל ח מ ה היתד‪ ,‬ה א נ ט י ש מ י ו ת מ א ו ד‬
‫ל א פ ו פ ו ל ר י ת ואפילו דחויה‪ .‬ה ע ו ל ם ‪ ,‬ו ב ע י ק ר ה ע ו ל ם הדמוקרטי‪ ,‬נאלץ ל ה ת מ ו ד ד‬
‫ע ם מ צ פ ו נ ו ועם השאלה‪ ,‬איך א פ ש ר היה ב ת ק ו פ ה החדשה להשלים עם השמדתו‬
‫ה מ ת ו כ נ נ ת ו ה מ א ו ר ג ג ת ש ל י ו ת ר מ ש ל י ש ש ל ה ע ם היהודי ב ל ב ל ב ה של אירופה‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫ביטויים‬
‫היו‬
‫להסתיר‬
‫על‬
‫חרטה‬
‫של‬
‫ואף‬
‫וצער‬
‫א נ ט י ש מ י ם מובהקים‪ ,‬והיו‬
‫השתדלו‬
‫כאלה‪,‬‬
‫א ת י ח ס ם ה א מ י ת י ליהודים‪ .‬א מ נ ם ביטויים א נ ט י ש מ י י ם ח ר י פ י ם נ ש מ ע ו‬
‫ל י א נ ש י ם ב ו ד ד י ם ו ל א פ ע ם א פ ש ר היה לשמוע א ת ה ה ע ר ה ‪ ,‬״ ש ה ד ב ר ה ט ו ב‬
‫ביותר‪ ,‬ש ה י ט ל ר ע ש ה ‪ ,‬היה ה ש מ ד ת ה י ה ו ד י ם ״ ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לאחר השואה רווחה התקווה‪ ,‬שאכן ל א ח ר מ ס ה כזה שום אדם הגון ל א יוכל‬
‫ל ה י ו ת ׳ א נ ט י ש מ י ‪ .‬ו א מ נ ם אין ל ה ת ע ל ם מכך‪ ,‬ש ר ב י ם נ א ל צ ו‬
‫יותר‬
‫להתמודד לא‬
‫ר ק ע ם מ צ פ ו נ ם א ל א ג ם ע ם ח ש ב ו ן ה נ פ ש האישי וההיסטורי‪.‬‬
‫ב מ ש ך י מ א ו ת ב ש נ י ם ל כ ל א ו ך ך ההיסטוריה ש ל א י ר ו פ ה ה י ת ה ה א נ ט י ש מ י ו ת ע ל‬
‫השונים‬
‫פניה‬
‫היבשת‪.‬‬
‫חלק‬
‫בלתי‬
‫הרתית‪,‬‬
‫נ פ ר ד מהמציאות התרבותית‪,‬‬
‫והפוליטית‬
‫של‬
‫היא פ ש ט ה צ ו ר ה ו ל ב ש ה צורה‪ ,‬א ך היחס ה ש ל י ל י כ ל פ י היהודי‪ ,‬ג ל ו י‬
‫או סמוי‪ ,‬הווה ח ל ק‬
‫ב ל ת י נ פ ר ד מ ת ר ב ו ת זו ו ל פ י כ ך היה מ ק ו ם ל ש א ל ה ל א ח ר‬
‫השואה‪ ,‬באיזו מ י ד ה ה ש ת ח ר ר ה א י ר ו פ ה מ ן ה מ ו ר ש ת ה ת ר ב ו ת י ת ־ ר ו ח נ י ת ‪ ,‬ש א י פ ש ר ה‬
‫א ת ה ת ה ו ו ת ה ׳ ו א ת ק י ו מ ה ש ל ההוויה ה א נ ט י ש מ י ת ‪ .‬ה א ם ה ה ל ם ש ל ה ש ו א ה ו ה ר ג ש ת‬
‫ה א ש מ ה א מ נ ם ה צ ל י ח ו ל ש ח ר ר א ת ע מ י א י ר ו פ ה מן ה ס ט י ר י א ו ט י פ היהודי‪ ,‬ש ה ת פ ת ח‬
‫הדורות?‬
‫במשך‬
‫ה ת ש ו ב ה אינה‬
‫א ח ל ה ‪ .‬כ פ י ש צ י י נ ת י לעיל;‬
‫יכולה ל ה י ו ת‬
‫לא‬
‫היתה ה א נ ט י ש מ י ו ת פ ו פ ו ל ר י ת ב א ר צ ו ת אירופה מ ל ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬א ך זה ה י ה‬
‫בארצות‬
‫בעיקר‬
‫דמוקרטית ושבהן‬
‫בעלות מסורת‬
‫זכו לשוויון‬
‫היהלים‬
‫זכויות‬
‫מ ל א ל א ר ק ׳ ר ש מ י ת א ל א ג ם מ ע ש י ת ‪ .‬א ו ל ם מ ל ל א ח ר ה מ ל ח מ ה היו ג ם גילויים‬
‫קשים‬
‫של‬
‫שבפולין‬
‫אגטישמיות‬
‫ב‪• 4-‬ביולי‬
‫בארצות מזרח‬
‫אירופה‪ ,‬ש ש י א ם ה י ה‬
‫בפוגרום‬
‫בקילצה‬
‫‪ .1946‬ב א ר צ ו ת כ מ ו פולין‪ ,‬רומניה והוגגריה‪ ,‬ב ע ל ו ת מ ס ו ר ת‬
‫של אנסישמיות‪ ,‬הונהג מ ש ט ר קומוניסטי‪ ,‬שהיה שנוא ל ח ו י ע ל‬
‫ל י חלק גדול‬
‫של ה א ו כ ל ו ס י ה ו כ מ ה מן ה מ נ ה י ג י ם ה מ ר כ ז י י ם ב מ ש ט ר זה היו י ה ל י ם ‪ ,‬כגון א נ ה‬
‫פ א ו ק ר ב ר ו מ נ י ה ‪ ,‬מ ת י א ס ר ק ו ש י ב ה ו נ ג ר י ה וכן י ע ק ב ב ר מ ן ו ה י ל א ר י מ ע ץ ב פ ו ל י ן ‪.‬‬
‫לא‬
‫ה ל ק ש ה ל א ו כ ל ו ס י ה ל ז ה ו ת א ת ה מ ש ט ר ה ש נ ו א ע ם היהודים וזה יצר• פ ן ח ד ש‬
‫ל א נ ט י ש מ י ו ת ‪ ,‬כ א ש ר ע ל ל פ נ י ה מ ל ח מ ה זוהה ה ק ו מ ו נ י ז ם ע ם י ה ל י ם ‪ .‬ה ר ק ע ו ה מ ו ר ש ת‬
‫של‬
‫ה א נ ט י ש מ י ו ת היו ק י י מ י ם ו נ ח ו צ י ם היו ר ק ת נ א י ם ח ד ש י ם ל ה ת פ ת ח ו ת ה ש ל‬
‫התופעה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫משטר‬
‫הכיבוש‬
‫הנאצי‬
‫השאיר‬
‫זרעי‬
‫שנאה‬
‫כלפי‬
‫היהלים‬
‫בארצות‬
‫ש ל ט ו נ ו ו ג ם ל א ח ר מ י ג ו ר ו ה א י ב ה ל ל ו ד י ם ל א פגה‪ .‬ל פ י כ ך ה מ ס ו ר ת ש ל ש נ א ת‬
‫ישראל‬
‫ב ת ׳ ה ד ל ו ת וההשפעה ההרסנית של התעמולה הנאצית המשיכו בתקיפותן‬
‫גם ל א ח ר ה ש ח ר ו ר ‪ .‬ה א נ ם י ש מ י ו ת ל א ה ו מ צ א ה ע ל ידי ׳ ה נ א צ י ם ‪ ,‬ש א כ ן‬
‫ל ע ו יפה‬
‫ל ה ש ת מ ש בה‪ .‬זו ה י א א ח ת ה ת ו פ ע ו ת ה פ ס י כ ו ל ו ג י ו ת ו ה ר ע י ו נ י ו ת ה ח ש ו ב ו ת ו ה מ ד ה י מ ו ת‬
‫י‪2‬ל ה ת ר ב ו ת ה א י ר ו פ י ת * ש ה ש פ ע ת ה ח צ ת ה א ת האוקינום ה א ס ל נ ס י ו א ף ל א פ ס ח ה‬
‫ע ל ה ע ו ל ם ה מ ו ס ל מ י ‪ - ,‬א ם כ י ש ם ה י ו ל ה א ו פ י ו מ ה ו ת שונים‪.‬‬
‫התקופה‬
‫מ ל ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ה י א ג ם זו ש ל ה מ ר ד ה י ה ל י ב א ר ץ י ש ר א ל ל ק ר א ת‬
‫ה ש ג ת ע צ מ א ו ת מ ד י נ י ת ‪ .‬ה מ א ו ר ע ו ת ב א ר ץ וכן מ ס כ ת ה ה ע פ ל ה מ א ר צ ו ת א י ר ו פ ה‬
‫ל א יכלו א ל א ל ה ש א י ר ר ו ש ם ח ז ק ע ל העולם‪ .‬ד ו ו ק א ל א ח ר השואה‪ ,‬ב ע ל ה א ו מ ה‬
‫מלקקת‬
‫א ת פצעיה‪,‬‬
‫ולנורמליזצל;‬
‫גאלצו‬
‫היהלים‬
‫להילחם‬
‫בקרב‬
‫האחרון‬
‫ש ח ר ו ר המולדת‪ .‬הגצחון ב מ ל ח מ ת השחרור‬
‫הגדול‬
‫להישרדות‬
‫ל ק מ ת מדיגת ישראל‬
‫יצרו מ י מ ד ח ד ש ‪ ,‬ב ל ת י ל ו ע ע ד כה‪ ,‬ב ל ס כ ל פ י ה י ה ל י ם ‪ .‬א ף א נ ט י ש מ י ם מ ו ב ה ק י ם‬
‫לא‬
‫יכלו ל ה ת ע ל ם מ ה מ צ י א ו ת‬
‫ה ל ל י ת החדשה‪ .‬לא‬
‫על‬
‫הללי‬
‫החלש הזקוק‬
‫לרחמים‪ ,‬א ל א • י ה ו ד י ל ו ח ם ו מ ש ח ר ר א ת ארצו‪ .‬א מ נ ם כ ב ר ב מ ר ד ה ג י ם א ו ת ו ב מ י ו ח ד‬
‫‪167‬‬
‫במרד גיסו ורשה אפשר כבר היה לראות תגובה אחרת של יהודים‪ ,‬אך יהודים‬
‫מגצחים בארצם ההיסטורית היתה תופעה‪ ,‬שלא תמיד ידעו‪ ,‬איך להתייחם אליה‪.‬‬
‫כבר אז‪ ,‬בשנים הדאשוגות של המדינה‪ ,‬גסתמגו רמזים ראשוגים של אי שביעות‬
‫רצון אצל חוגים שונים‪ ,‬שהיהודי החדש‪ ,‬החזק והמנצח לא היה לרוחם‪ .‬ראשיתה‬
‫של התעמולה הערבית‪ ,‬שכבר גילתה סימגים ראשונים של גטיה אגטישמית‪,‬‬
‫תרמה לא מעט להתייחסות זו‪ .‬עם זאת רבה היתד‪ .‬התקווה‪ ,‬שלאחר השואה תחלוף‬
‫מן העולם האגטישמיות הישגה המכוערת על זרמיה השוגים‪ .‬האגושות‪ ,‬כך לפחות‬
‫קיוו‪ ,‬למדה את הלקח ולרגשות הצער והחרטה תהיה משמעות ממשית‪ .‬השקפה‬
‫זו היתה מוטעית ביסודה‪ .‬בעצם לא היה לה על מה להתבסם חוץ מאשר על‬
‫האמונה והחקווה באדם‪ .‬האגטישמיוח הלאטגטיח היחד‪ .‬חבוייה‪ ,‬אולי אפילו רדומה‪,‬‬
‫אך כפי שאגסה להוכיח להלן‪ ,‬בוודאי שלא נעלמה‪.‬‬
‫יש להבחין בין אנטישמיות של בודדים או של קבוצות‪ ,‬כאשר יכולחם להזיק‬
‫ליהודים מוגבלח‪ ,‬לבין המצב‪ ,‬שבו ההחיחסוח השליליח ליהודים היא חלק של‬
‫אידיאולוגיה רשמית בגלוי כמו בגרמניה הנאצית ובכמה ארצות אחרות לפגי המלחמה‪,‬‬
‫או במסווה כמו בברית המועצות‪ .‬האם שלילת הלאומיות היהודית‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫היהודית או רדיפת הדת היהודית הן תופעות אגטישמיותי זו שאלה קשה‪ ,‬כי‬
‫בסוגיה זו גם יהודים לא מעטים היו מעורבים בראשית השלטון הקומוגיסטי‬
‫בברית המועצות ומעשיהם של אנשי הייבסקציה רשומים בהיסטוריה‪ .‬האם לגין‪,‬‬
‫ששלל את קיומם הלאומי של היהודים כעם‪ ,‬היה אנטישמי׳ הרי בימי שלטונו‬
‫האנטישמיוח נחשבה כעבירה ואנטישמים אכן נענשו‪ .‬איני סבור‪ ,‬שלנין היה אנטישמי‬
‫כשם שטרוצקי היהודי ומרטוב )נכדו של צז־רבוים( לא היו אנטישמים‪ ,‬אלא‬
‫בעלי עמדה‪ ,‬שלדעתי היא לא נכונה לגבי היהודים‪ .‬אפשר גם להתייחס באותו‬
‫אופן למרכס עצמו* ברם‪ ,‬אין ספק‪ ,‬שהיחס שהתפתח כלפי היהודים בברית‬
‫המועצות בשנות החמישים‪ ,‬בשנותיו האחרונות של סטלין‪ ,‬הנו תוצאה ברורה‬
‫של מדיניות אנטישמית‪ .‬יש כיום הוכחות רבות על היות סטלין אנטישמי מובהק‪.‬‬
‫קשה לדעה‪ ,‬מה היו הגורמים לעוינותו של סטלין כלפי היהודים‪ ,‬אך הוא ידע‬
‫להשתמש בעויגות זו כמו גם במסורת האנטישמית של רוסיה למטרותיו‪ .‬מאסרם‬
‫והוצאתם להורג של הסופרים היהודיים בברית המועצות באוגוסט ‪ ,1952‬ההאשמות‬
‫הפנטסטיות ב״קוסמופוליטיות״‪ ,‬כשם שבעבר הואשמו יהודים בציוגות וכן העלילה‬
‫על הרופאים היהודיים‪ ,‬שרק מותו של העריץ הציל את אלה‪ ,‬שנותרו בחיים —‬
‫כל אלה מצביעים על השימוש באנטישמיות למטרות מדיניות ושלטוניות‪ .‬סטלין‬
‫ידע‪ ,‬שעלילות גגד היהודים‪ ,‬ותהיינה אלה משונות כאשר תהיינה‪ ,‬תיפולנה ברוסיה‬
‫על אוזגיים קשובות‪ .‬זו ראשית הדרך לשימוש בדעות הקדומות גגד היהודים‬
‫בעולם הקומוניסטי‪ ,‬שיורשיו של סטלין אכן השתמשו בהן כנשק מדיני ולקידום‬
‫מטרות פוליטיות‪ .‬במשטר רודני קל יותר לעורר איבה כלפי מיעוט לאומי או‬
‫דתי כמעט בלי לעודד התנגדות‪ .‬גם מנהיגי פולין הקומוניסטית ידעו לנצל‬
‫מצב זה כמו גם את המסורת האנטישמית של ארץ זו‪ .‬במאבקים הפנימיים במפלגה‬
‫הקומוניסטית בפולין‪ ,‬בעיקר בימי גומולקה )‪ (Gomuika‬ומוצ׳אר )‪,(Moczar‬‬
‫התפתחו רדיפות היהודים בצורה מכוערת וגסה‪ .‬יהודים‪ ,‬ביגיהם אגשי מדע‪ ,‬קצינים‬
‫בצבא הפולני‪ ,‬חברים חשובים במנגגון המפלגה והממשלה‪ ,‬הואשמו בפשעים‬
‫מגוחכים‪ ,‬הועמדו למשפט‪ ,‬הורשעו ונידונו למאסר עם כל המשתמע מכך במדינה‬
‫‪0‬‬
‫‪168‬‬
‫קומוניסטית‪ .‬לא יהודים בלבד‪ ,‬אלא גם צאצאים של יהודים‪ ,‬בולל אלה שהם‬
‫או הוריהם התנצרו‪ ,‬וכל זה במדיגה‪ ,‬שבה היתה ההשמדה הגדולה והאכזרית‬
‫של יהודים בהיסטוריה‪ .‬אין ספק‪ ,‬שזה היה חלק ממדיגיות המפלגה הקומוניסטית‪.‬‬
‫אך האנםישמים ידעו לנצל את הדעות הקדומות ואת העויגות כלפי היהודים‪,‬‬
‫שעדיין היו חזקות מאוד בחברה הפולנית‪.‬‬
‫אין להתעלם מן האופי המיוחד של האנטישמיות בארצות הקומוניסםיות לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬האנטישמיות שמשה בעליל נשק מדיני ומפלגתי ורגשות ישנים ורדומים‬
‫נוצלו בצורה צינית ומכוערת למטרות מדיניות ומפלגתיות‪ .‬בפולין במיוחד היו‬
‫גזענים‪ ,‬שאפילו בתקופה האפלה שבין מותו של פילסודסקי ב־‪ 1935‬ועד המלחמה‬
‫לא נשמעו כאלה‪.‬׳ האנטישמיות הפוליטית הגסה בפולין גרמה בעידוד השלטונות‬
‫להגירה המונית של שרידי הציבור היהודי בפולין‪.‬‬
‫מפנה חשוב ביחס ליהודים בארצות המערב חל לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬אם‬
‫בהתחלה‪ ,‬כאשר חששו‪ ,‬שישראל עומדת בפני השמדה‪ ,‬היתר‪ ,‬כלפי המדינה ותושביה‬
‫אהדה רבה‪ ,‬הרי לאחר הנצחון ושלטונה של ישראל בשטחים‪ ,‬שנלקחו מירדן‪,‬‬
‫ממצרים ומסוריה‪ ,‬נשתנה היחס לרעה‪ .‬אמנם הביקורת היתד‪ .‬בהתחלה גגד מדיניותה‬
‫של ממשלת ישראל‪ ,‬אך מהר מאוד קיבלה ביקורת זו אופי אנטישמי‪ ,‬שהחריף‬
‫והלך‪ ,‬כמו הערתו של נשיא צרפת דאז‪ ,‬הגנרל שדל דה־גול‪ ,‬שהעם היהודי הוא‬
‫עם דומיננטי‪ ,‬דהיינו ״שתלטן״‪ .‬אפשר למצוא על נקלה הקבלה בסגנונם של‬
‫האנטישמים בתקופות שונות ובמקומות שונים‪.‬‬
‫שנות השישים וראשית שנות השבעים הן השנים של מהומות הסטודנטים בארצות‬
‫הברית ובאירופה‪ ,‬שיהודים לא מעטים מילאו תפקידים מרכזיים בהן באירופה‪ ,‬אך‬
‫בעיקר בארצות הברית‪ .‬בין המטרות להתקפות של ״מר המורדים״ היו נוסף‬
‫ל״מימסד״ המפורסם‪ ,‬לאכסל שפריגגר הגרמני‪ ,‬גם מדינת ישראל‪ ,‬ממשלתה‬
‫וכמובן‪ ,‬התנועה הציונית והאידיאולוגיה הציונית‪ .‬עדיין לא היה זה פופולרי‬
‫להיות אנסישמית מוצהר במערב‪ ,‬אך להיות אנםי־ציוני היה כמעם זהה עם‬
‫״קידמה״‪ ,‬״מרד״ וכדומה‪ .‬אלא שחיש מהר ההבדל כביכול בין ציונות ליהדות‬
‫השתבש‪ ,‬וכיסויים אנטי־ ציוניים או ביקורת על ממשלות ישראל הפכו להיות‬
‫בעצם התקפות על העם היהודי‪.‬‬
‫אפשר לדאות במלחמת ששת הימים את סיומה של התקופה של ההתאפקות‬
‫באנטישמיות וראשיתו של תהליך של התגברות מתמדת ומואצת של שנאת ישראל‬
‫בדרך כלל במסווה של אנטי־ציוגות או ביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫ההתעוררות מחדש של האנטישמיות בעצם מצביעה‪ ,‬שהיחס ליהודים לא נשתנה‪,‬‬
‫אם כי היה סמוי ומופנם‪ .‬נצחונה של מדינת להיהודים במלחמה והדבקת התו של‬
‫מדיגה כובשת העגיקו מעין ליגליזאציה של רגש זה‪ ,‬גם אם עדיין לא קראו‬
‫לו בשמו המפורש‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬היה גוח יותר להיות אגטי־ציוגי‪ ,‬בלי לנסות‬
‫להבין את משמעותה של הציוגות אצל חלק גדול של העם היהודי‪ ,‬ואפילו אצל‬
‫אותם היהודים‪ ,‬שאיגם מזדהים עם הרעיון הציוגי‪ ,‬אך מהותה היהודית של‬
‫הציונות כה ברורה וכה רבת משמעות‪ ,‬שבעצם פגיעה בה היא בהכרח פגיעה‬
‫בעם היהודי‪ .‬הנצחון של ישראל במלחמת ששת הימים ושלטונה על אוכלוסיה‬
‫ערבית גדולה הווה מעין שחרור מן מעמסת המצפון‪ ,‬מרגשי אשמה ומזכרונות העבר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תפקיד חשוב בהתפתחות האיבה כלפי מדיגת ישראל והתגועה הציוגית מילאו‬
‫‪169‬‬
‫אגשי השמאל החדש שלא מעטים ממנהיגיו היו יהודים‪ ,‬כמו דגי בנדיט־כהן‬
‫באירופה‪ ,‬ג׳רי‪ .‬רובין‪.‬ואייבי הופמן בארצות הברית‪ .‬היה זה כמעט מובן מאליו‪,‬‬
‫שכל אדם‪,‬גאור כביכול חייב לגגות את הציוגות‪ .‬מגינוי הציונות לגינוי המדיגה‪,‬‬
‫שהיא תוצאה •של המהפכה הציוגית‪ ,‬הדרך קצרה‪ .‬ההתקפות היו קשות‪ ,‬חריפות‬
‫והנימות האנטישמיות‪ ,‬גם אלה המזכירות את העבר‪ ,‬היו יותר ויותר גלויות‪.‬‬
‫טענה קשה נגד היהודים היתה‪ ,‬שהם שולטים בתקשורת ושלהם השפעה רבה‬
‫מאוד‪. .‬על מדינאים ומנהיגים‪. .‬לא היה צורך לנסות להוכיח טענות אלה‪ .‬קל‬
‫היה לקבל אותן‪ ,‬כשם שבעבר קיבלו את טענות הפרוטוקולים של זקני ציון‬
‫או טענות אחרות נגד היהודים‪ .‬היה זה מוזר ואף מכאיב‪ ,‬שאנשים‪ ,‬שמטרתם‬
‫היתד‪ .‬לתקן את העולם ולבנות חברה יותר טובה ויותר צודקת‪ ,‬נלכדו ברשת‬
‫החולגית של האגטישמיות‪ ,‬אם כי אין הדבר צריך להפתיע‪ ,‬כי• גם בקרב אבות‬
‫הסוציאליןם המודרני רווחו השקפות אנטישמיות קשות‪.‬‬
‫במחקר‪ ,‬שנעשה בארצות הברית בראשית שנות השישים‪ ,‬נתגלה‪ ,‬כי חלק‬
‫גדול למדי של האוכלוםיה האמריקגית הוא אגטישמי אם בגלוי ואם באופן סמוי‪.‬‬
‫מקור חדש ובלתי צפוי של אנטישמיות בארצות הברית הוא בקרב האוכלוסיה‬
‫השחורה‪ .‬יש בתופעה זו מידה רבה מאוד של אכזבה בקרב היהודים‪ .‬אלה מילאו‬
‫תפקידים חשובים במאבק למען זכויות האזרח )‪ ,(Civil rights‬ולא מעטים‬
‫היו היהודים‪ ,‬שנאסרו וסבלו למען המטרד‪ ,‬הזאת‪ ,‬שללא ספק היתה צודקת‬
‫ונעלה‪ .‬הרקע להרעת היחס של חלק מהאוכלוסיה השחורה כלפי היהודים הוא‬
‫חברתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬אך גם פסיכולוגי ועם סממנים של גזענות‪ .‬יש להדגיש! לא כל‬
‫השחורים בארצות הברית הם אנטישמים‪ ,‬ויש ביניהם רבים נאורים והומניסטים‬
‫מתלמידיו של מרטין לותר קיגג המנוח‪ ,‬אך אין להתעלם מהעויינות כלפי היהודים‬
‫בקרב רבים באוכלוסיה זו‪ ,‬שגם נותנת לאנטישמיות מעין אופי המוני ועממי‪.‬‬
‫התופעה‪ ,‬שהחלה כבר בשנות השישים‪ ,‬בשיא‪ .‬המאבק למען זכויות הכושים‪,‬‬
‫געשתה חלק מהאידיאולוגיה של ארגונים פוליטיים כושיים כמו המוסלמים השחורים‪,‬‬
‫כשהסכסוך הישראלי ערבי מהווה אף הוא גורם חשוב‪ .‬מצב זה יצר בהכרח‬
‫עויינות מן הצד היהודי‪ ,‬שלאחרונה פונה יותר לכיוון השמרגות הפוליטית‪.‬‬
‫כפי שראינו לעיל‪ ,‬התמקדה האנטישמיות החדשה בקרב חוגים‪ ,‬שלאמיתו של‬
‫דבר אמורים היו להיות מתומכי היהודים‪ ,‬כגון אנשי השמאל החדש‪ ,‬שראו עצמם‬
‫מהפכגים והשואפים לתיקון עולם וכן הכושים בארצות הברית‪ ,‬שבתור מיעוט‬
‫זכה תמיד לתמיכה מלאה של היהודים ועצם הסולידריות של מיעוטים לא אהובים‬
‫במיוחד‪ .‬אך דא עקא‪ ,‬לא כך היה המצב‪ .‬יתכן והתפתחות זו מקורה במציאות‬
‫החברתית והפוליטית המעוותת שלאחר המלחמה‪ .‬רגשי הרחמים והחרטה‪ ,‬שרווחו‬
‫מיד לאחר המלחמה‪ ,‬התחלפו ברגשות של זעם ושל יחס מעוות כלפי היהודים‪.‬‬
‫היו גורמים אובייקטיבים‪ ,‬שסייעו להתפתחות זו‪ ,‬גורם חשוב מאוד היתה התעמולה‬
‫הערבית והפצתה של תעמולה אנטישמית ערבית‪ ,‬אם במישרין ואם בעקיפין‪ ,‬על ידי‬
‫תמיכה כספית של כל מיני ארגונים אנטישמיים‪ .‬הטענה‪ ,‬שהערבים כבני הגזע‬
‫השמי אינם‪ .‬יכולים להיות‪.‬אנטישמים‪ ,‬היא מגוחכת וצבועה‪ .‬המושג ״אנטישמיותז׳‪,‬‬
‫הנחשב בהמצאתו של וילהלם מאד‪ ,‬משמעותו שנאת יהודים ולא שנאת הגזע‬
‫השמי בכללותו‪ .‬משחקי מילים וסמנטיקה אין ביכולתם להזים את העובדה‪,‬‬
‫שלאחר הקמת מדינת ישראל התפתחה אנטישמיות ערבית חריפה‪ .‬גם אם הרקע‬
‫;‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19‬‬
‫‪170‬‬
‫ש ל ה הוא פוליטי‪ ,‬כגון ה ס כ ס ו ך ה י ש ר א ל י ערבי‪ .‬אכן נכון הדבר‪ ,‬ש ב א ר צ ו ת ע ר ב‬
‫נרדפו‬
‫פחות‬
‫היהודים‬
‫באירופה‪,‬‬
‫מאשר‬
‫גם‬
‫אך‬
‫שם‬
‫מגבלות‬
‫היו‬
‫ורדיפות‪.‬‬
‫ה א נ ס י ש מ י ו ת ה ע ר ב י ת נ י ז ו נ ה ל א מ ע ט מן ה מ ס ו ר ת ה א נ ט י ש מ י ת ב א י ר ו פ ה ‪ ,‬ה ע ר ב י ם‬
‫אף‬
‫נ י ס ו להוכיח‪,‬‬
‫האנטישמיות‪.‬״‬
‫זקני ציון״‬
‫של‬
‫שהנה‬
‫העמים דוחים‬
‫כל‬
‫ולא‬
‫א ת היהודים‬
‫של‬
‫הם‪.‬יוצריה‬
‫דוגמה מ ו ב ה ק ת היא מספר התרגומים לערבית של ״הפרוטוקולים‬
‫והציטוטים‬
‫מהפרוסוקולים‬
‫הרבים‬
‫בכתיבה‬
‫הפוליטית‬
‫הערבית‪.‬‬
‫ל א ת ר מ ל ח מ ת ש ש ת הימים ג ב ר ה ו ה ח ר י פ ה ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ע ר ב י ת ו ע ז ר ה ו ג ם נ ע ז ר ה‬
‫על יד ה ת נ ו ע ו ת ה נ י א ו ־ נ א צ י ו ת ‪ ,‬ש א ז ה ח ל ו לצוף באירופה‪ ,‬ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ו א פ י ל ו‬
‫בארצות אמריקה הלטינית‪.‬‬
‫גופים‪ ,‬ה מ כ ו נ י ם ב א ו פ ן כ ל ל י ג י א ו ־ נ א צ י י ם ‪ ,‬ה ת ל ו ל ה ו פ י ע ב ש נ ו ת ה ש י ש י ם ו ה ש ב ע י ם ‪,‬‬
‫א ם כי כ ב ר ב־‪ 1946‬ה ו ק מ ה ב א י ט ל י ה ת נ ו ע ה פ א ש י ס ט י ת ‪ ,‬שהיו ל ה נ צ י ג י ם ב פ ר ל מ ג ט ‪.‬‬
‫האידיאולוגיה• ש ל ה ם מ ת ב ט א ת ב ה ד ג ש ת ע ל י ו נ ו ת ו של ה ג ז ע הלבן‪ ,‬ה ת ג ג ד ו ת ל ה ג י ר ת‬
‫ל ב נ י ם ‪ .‬ל א ר צ ו ת י ה ם או‬
‫לא‬
‫זכויות‬
‫שלילת‬
‫השחורים‬
‫בארצות‬
‫הברית‬
‫ועקירתם‬
‫ש ל היהודים מן ה ח ב ר ה ה ק י י מ ת ‪ .‬אין ת י מ ה אפוא‪ ,‬ש ה נ י א ו ־ נ א צ י ם זכו ב ת מ י כ ת ם‬
‫הערבים‪. ,‬וניאו־נאצים אף‬
‫של‬
‫סתירה‪.‬‬
‫ובכל‬
‫התאמנו‬
‫ב ע צ ם יש כ א ן‬
‫ב מ ח נ ו ת א ש ״ ף בלבנון‪.‬‬
‫הערבים אינם לבנים‪ ,‬ו ה ה ת נ ג ד ו ת למהגרים באירופה כוללת גם ערבים‪.‬‬
‫זאת‪ :‬ה א י ב ה‬
‫נאציים‬
‫היהודים‬
‫כלפי‬
‫יצרה‬
‫כ מ ו • מ ד י ם ו ה צ ד ע ו ת ‪ ,‬ה ר י אין‬
‫מכנה‬
‫משותף‪.‬‬
‫בלי להתייחס‬
‫בתעמולה האנםישמית שלהם‬
‫לסמלים‬
‫הרבה מן‬
‫ה ח ד ש ח ו ץ ‪ .‬מ ן ה ש מ ו ש ה מ ו ע י ל ב כ ס ף הערבי‪ .‬ה נ י א ו ־ נ א צ י ם אינם נ ר ת ע י ם מ מ ע ש י‬
‫אלימות‪ ,‬כ מ ו פ ג י ע ה ב ב ת י כ ג ס ת ו ב מ ו ס ד ו ת יהודים וכן גם פ ג י ע ו ת פ י ס י ו ת ביהודים‪.‬‬
‫יש ל מ ע ל ה מחמישים‬
‫כיום‬
‫בארצות‬
‫ארגונים‬
‫ניאו־גאציים‬
‫כמעם בכל‬
‫ארצות‬
‫אירופה‪,‬‬
‫ה ב ר י ת ‪ ,‬ב א מ ר י ק ה ה ל ט י ג י ת ו ג ם ב ד ר ו ם א פ ר י ק ה ‪ ,‬ששם ע י ס ו ק ם ה ע י ק ר י‬
‫הוא קיום מ ש ט ר ה א פ ר ט ה י י ד ‪ ,‬א ך ג ם א צ ל ה נ י א ו ־ ג א צ י ם ב ד ר ו ם א פ ר י ק ה ה א י ב ה‬
‫היהודים‬
‫כלפי‬
‫הציגו‬
‫וההשמצות‬
‫הניאו־נאצים‬
‫את‬
‫איגן‬
‫נגדם‬
‫היהודים‬
‫גופלות מאלו‬
‫ב מ ק ו מ ו ת אחרים‪.‬‬
‫ב־‪1969‬‬
‫עיקריים‬
‫של‬
‫המדינה‪.‬‬
‫כאשמים‬
‫הצרות‬
‫בכל‬
‫אם כי ב ר א ש י ת פ ע י ל ו ת ם ש ל א ר ג ו נ י ם נ י א ו ־ נ א צ י י ם ה ת י י ח ס ו א ל י ה ם ב מ ע י ן ל ג ל ו ג ‪.‬‬
‫הרי ס ב ו ר נ י ‪ ,‬ש א כ ן ק י י מ ת בהן ס כ נ ה ‪ .‬ב ת ק ו פ ה של א י ־ ו ד א ו ת פ ו ל י ט י ת ו א י ־ י צ י ב ו ת‬
‫כ ל כ ל י ת ו ח ב ר ת י ת וכן ת ס כ ו ל פ ו ל י ט י ו ח ב ר ת י ק ל ל פ נ ו ת ל פ ת ר ו נ ו ת ק ל י ם ו ל ח פ ש‬
‫את‬
‫האשמים‪ ,‬ה ק ר ו ב י ם ו ה פ ג י ע י ם ב י ו ת ר ‪ .‬ו ל מ ר ו ת שכיום מ ו ד ג ש ת ה ה ת נ ג ד ו ת ש ל‬
‫למהגרים מהעולם‬
‫הגזענים‬
‫ה ש ל י ש י ‪ ,‬הרי‬
‫גם ‪.‬היהודים‬
‫היום‬
‫גמצאים ע ל ‪ .‬ס ד ר‬
‫ו ע ק י ר ת היהודים מ א ר צ ו ת מ ג ו ר י ה ם או ל פ ח ו ת ש ל י ל ת זכויותיהם ה ם ח ל ק מ מ צ ע ם‬
‫האידיאולוגי‪.‬‬
‫לא‬
‫אלא‬
‫רק‬
‫‪12‬‬
‫באירופה‬
‫גם ‪.‬בארצות‬
‫ובארצות‬
‫אמריקה‬
‫הברית‬
‫הלטינית‪,‬‬
‫פרחה‬
‫בעיקר‬
‫האגסישמיות‬
‫גם‬
‫לאחר‬
‫בארגנטינה ובברזיל‪,‬‬
‫המלחמה‬
‫שבהן‬
‫ישגה‬
‫ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ב י ב ש ת ‪ .‬ךש מ ס ו ר ת ש ל א ג ט י ש מ י ו ת ב א ר צ ו ת‬
‫היבשת»‬
‫דווקא‬
‫שמצאו‬
‫נ‬
‫ו ר ב ה היתד‪,‬‬
‫השפעת‬
‫ה א ג ט י ש מ י ו ת האירופית‪ .‬ב א מ ר י ק ה‬
‫ל א ח ר ‪ ,‬מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש ג י ה היא ה ח ר י פ ה ‪ .‬ה ש פ ע ת ם ש ל‬
‫מקלם‬
‫בארצות‬
‫אלה‪,‬‬
‫המצב‬
‫הכלכלי‬
‫והחברתי‬
‫הקשה‬
‫הלטיגית‪,‬‬
‫אך‬
‫גאצים רבים‪,‬‬
‫מאוד‪,‬‬
‫המסורת‬
‫ה ק ת ו ל י ת וכן נ ט י י ת ם ש ל פ ו ל י ם י ק א י ם ואי א ל ה ‪ .‬א י ג ט ל ק ם ו א ל י ם ל ר א ו ת ב י ה ו ד י ם‬
‫א ת שורש כל הרעות גרמו ל ה ח ר פ ת ה של השנאה‪ .‬לעיתים האיבה ליהודים מ ת מ ז ג ת‬
‫ע ם ע מ ד ו ת א נ ט י י ש ר א ל י ו ת ו ל ע ת י ם ק ש ה ל ה ב ח י ן בין ב י ק ו ר ת של מ ד י ג י ו ת י ש ר א ל‬
‫‪171‬‬
‫לשנאת ישראל גרידא‪ .‬בברזיל‪ ,‬למשל‪ ,‬ידוע העתונאי פאולו פרנסים )‪Paulo‬‬
‫‪ ,(Francis‬שמאמריו‪ .‬מלאי השיטנה כלפי היהודים וישראל מוכרים היטב ‪.‬ואף‬
‫מדאיגים‪ .‬גם בארצות אחרות ביבשת ישנם נאצים מוצהרים‪ ,‬בעלי שאיפות‬
‫פוליטיות‪ ,.‬כמה‪ .‬מהם הגיעו לעמדות ציבוריות כראשי עיריות וחברי מועצות‬
‫לאומיות או מקומיות‪ .‬בארגנטינה‪ ,‬בה המסורת האנטישמית היא ותיקה‪ ,‬הגיעו‬
‫רדיפות היהודים לשיאן בימי שלטון הגנרלים‪ .‬ספרות אגטישמית מקורית ומיובאת‬
‫מאירופה ‪.‬גפוצה מאוד ביבשת‪.‬‬
‫הפן החמור ביותר של האנטישמיות בת ןמננו הוא הנםיון להכחיש את השואה‬
‫ותהליד זה מקבל תאוצה יותר ויותר‪ .‬ישנן סיבות שונות לנסיון להכחיש את‬
‫השואה ובוודאי לא כולן נובעות מן התשוקה לאמת ההיסטורית כביכול‪ .‬עוד ב־‪1977‬‬
‫פירםם ההיסטוריון הימני הבריטי דייויד אירווינג )‪ (David Irving‬ספר בשם‬
‫״מלחמחו של היטלר״ )‪ .(Hitler's War‬ואם כי אין הוא מכחיש אה עצם השמדחם‬
‫של יהודי אירופה‪ ,‬הרי הוא מנסה לזכוח אח היטלר מן האשמה בטענה‪ ,‬שהוא‬
‫כלל לא ידע על ההשמדה וזו בוצעה על ידי דרגים יוחר נמוכים‪ .‬אירווינג אף‬
‫הרחיק לכת בהציעו פרס‪ ,‬למי שיוכל להוכיח לו‪ ,‬שהיטלר הודה לבצע את ההשמדה‪,‬‬
‫או שידע עליה‪.‬״ עם כל הנסיון הנלוז לשחרר את היטלר מאחריות הרי אירווינג‬
‫שייך ליותר מתונים חרף היוחו חסיד הימין הקיצוני‪ .‬חמורה יותר היא עמדתם‬
‫של אלה שטוענים‪ ,‬שכלל לא היתה שואה‪ .‬הספרות בשטח זה היא עצומה ומוור‪,‬‬
‫שהיו אוניברסיטאות‪ ,‬שאף העניקו תארים אקדמאים על מחקרים כביכול‪ ,‬המכחי­‬
‫שים את השואה‪ ,‬אם כי היו גם מקרים‪ ,‬שחזרו בהן ושללו את התואר האקדמי‪.‬‬
‫הרוויזיוניזם ההיסטורי‪ ,‬כפי שגוהגים לכנות את מכחישי השואה‪ ,‬הוא אגטישמי‬
‫מובהק ואינו מסתפק רק בהכחשת השואה‪ ,‬אלא בהאשמה‪ ,‬שזו המצאה יהודית‪,‬‬
‫אם כדי לסחוס כסף מידי הגרמנים או למטרות המדיניות הציונית‪ .‬ספרים בנושא‬
‫זה פורסמו בשפות שונות ומחבריהם הוזמגו לעתים להרצות בפגי פורומים שוגים‪.‬‬
‫אחד הספרים המבחילים ביותר‪ ,‬שקראתי בנושא זה‪ ,‬יצא לאור בברזיל ב־‪1987‬‬
‫ושמו של הספר כבר מעיד על עמדת המחבר ״שואה — יהודית או גרמנית ו״‬
‫)‪ Hoiocausto — Judeu ou Alemao‬י(‪ .‬המחבר‪ ,‬המסתתר מאחורי השם ס‪ .‬א‪.‬‬
‫קפטן )‪ ,(&E. Castan‬הוא אלמוגי‪ ,‬שאין לאתרו‪ .‬הספר הוא כתב אשמה חמור‬
‫ביותר על היהודים וכן על הגרמנים‪ ,‬אשר ב ג ת בייעודם ובכבוד הלאומי שלהם‬
‫בקבלם האחריות על השואה ובביקורי תלמידים במחגות הריבון‪.‬‬
‫האנטישמיוח אכן לא נעלמה‪ .‬גם השמדחן של יותר משליש של העם היהודי‪,‬‬
‫שאמנם גרם הלם קשה לעולם‪ ,‬לא חיסל לתמיד את הנגע‪ .‬האנטישמים היום‬
‫איגם משתמשים יותר ‪.‬במושגים של השמדה‪ .‬אין וה יותר פופולרי‪ ,‬חו׳ן מאשר‬
‫אצל מספר מופרעים‪ ,‬אך עדיין אינם מוכנים להשלים עם הנוכחות היהודית‬
‫בארצותיהם‪ .‬גם קיומה של‪ .‬מדינה יהודית לא צימצם את התופעה‪ ,‬שממשיכה‬
‫להיות חלק של‪.‬המציאות בעולם‪ .‬האנטישמיות כיום אולי מסוכנת יותר‪ ,‬כי היא‬
‫מצאה גם את ביטויה בקרב חוגים‪ ,‬שמן הטבע היו צריכים לשתף פעולה עם‬
‫היהודים ולתמוך בהם‪ ,‬כמו השמאל או השחורים בארצות הברית‪ .‬ההיפוך של‬
‫מצב זה מצביע על המחתה של החופעה‪ .‬החהליך עודנו נמשך‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫ו‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫מ י ד ל א ח ר המלחמה נתקלתי מ ס פ ר פעמים ב ק ר ב צעירים אינטליגנטים בברזיל ובארצות‬
‫ה ב ר י ת בביטויים אנטישמיים חריפים ביותר‪ ,‬כגון ״היהודים ל א יחסרו ל א ף אחד״‪.‬‬
‫א ט י נ ג ר ‪ ,‬ש ‪ .‬ה א נ ט י ש מ י ו ת ב ע ת ה ח ד ש ה ‪ .‬מ ו ר ש ת — ס פ ר י ת פ ו ע ל י ם ‪ ,1978 ,‬ע מ י ‪.221‬‬
‫ש ם ‪ ,‬ש ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.223‬‬
‫כ ו כ ב י ‪ ,‬ד ‪ — .‬י ח ס ו ש ל ק ר ל מ ר ק ם ל י ה ו ד י ם ‪ .‬״ מ ש ו א ה ״ — ק ו ב ץ ש נ ת י י״ז‪.1989 ,‬‬
‫‪Djilas, M . — Conversations with Stalin. Penguin Books, pp. 120.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Alliluyeva, Svetlana — 20 Letters to a Friend. Penguin Books, 1967, pp.‬‬
‫‪18.‬צ‬
‫‪Khrushchev Remembers, Sphere Books, 1971, pp. 258.‬‬
‫‪Conquest, R. The Great Terror. Penguin Books, 1968, pp. 116‬‬
‫‪Checinski, M. — Poland — Communism, Nationalism, Anti-Semitism. Karl-Cohl 6‬‬
‫‪Pub., 1982, pp. 17.6.‬‬
‫‪ 7‬ש ם ‪ ,‬ש ם — פ ר ק ‪.17‬‬
‫זילברנר‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הסוציאליזם‬
‫המערבי‬
‫ו ש א ל ת היהודים‪.‬‬
‫מ ו ס ד ביאליק‪.‬‬
‫‪Podhoretz, N . My Negro Problem — and Ours. Borzoi College Reader, pp. 9‬‬
‫‪291—302.‬‬
‫‪ 10‬צ י מ ר מ ן ‪ ,‬מ ‪ .‬ו י ל ה ל ם מ א ר ‪.‬‬
‫האפטריארך של‬
‫האנטישמיות‪ .‬מרכז זלמן ש ז ר ‪ ,‬תשמ׳׳ב‪,‬‬
‫ע מ ׳ ‪.114—111‬‬
‫‪ 11‬ה ר כ ב י ‪ ,‬י‪ — .‬ע מ ד ת ה ע ר ב י ם ב ס כ ס ו ך י ש ר א ל — ע ר ב ‪ .‬ד ב י ר ‪ ,1968 ,‬ע מ ׳ ‪.219—207‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Hill, Ray — The Other Face of Terror. Grafton Books, 1988.‬‬
‫‪ 13‬כ ו כ י י ‪ ,‬ד ‪ — .‬א נ ט י ש מ י ו ת ב ב ר ז י ל ב י ן ש ת י מ ל ח מ ו ת ע ו ל ם ‪ .‬״משואה״‪ ,‬ק ו ב ץ ש נ ת י י״ד‪,‬‬
‫‪ ,1986‬ע מ ׳ ‪.94—86‬‬
‫אבני חיים — אנטישמיות מ מ ל כ ת י ת‬
‫ז ל מ ן ש ז ר ‪.1980 ,‬‬
‫ב א ר ג נ ט י נ ה ? — ש נ א ת ישראל לדורותיה‪ ,‬מרכז‬
‫‪Hill, pp. 2J6—242.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Marrus, M.R. — The Holocaust in History. New American Library, 1987, pp.‬‬
‫‪33—34.‬‬
‫‪173‬‬
‫פרופ׳ ישראל גוטמן‬
‫מ א מ ר‬
‫פולין‬
‫ב נ ו ש א‬
‫כפי שהוצג בכנס‪ ,‬בחודש אוקטובר ‪1990‬‬
‫מ א ז מ ל ח מ ה ה ע ו ל ם ה ש נ י ה מהווה‬
‫למחלוקת‬
‫טוענים‪,‬‬
‫מחמדח‪,‬‬
‫כי‬
‫המלווה‬
‫מערכה‬
‫רגשות‬
‫ה פ ו ל נ י ם היו מ א ן‬
‫טינה‪.‬‬
‫ומעולם‬
‫ה י ח ס י ם בין יהודים‬
‫לפולנים נושא‬
‫בעיקר‬
‫מ מ ו צ א פולני‪,‬‬
‫אנטישמים‬
‫וכי‬
‫יהודים‬
‫והינם‬
‫רבים‪,‬‬
‫עדיין‬
‫מובהקים‬
‫ה א ג ט י ש מ י ו ח ה י א מ ר כ י ב א י ג ט ג ר ל י ב ד מ ו ת ו ש ל ה פ ו ל נ י הלאומי‪ .‬ר א ש ־ ה מ מ ש ל ה‬
‫יצחק‬
‫ש מ י ר ה ב י ע ל א ח ר ו נ ה ע מ ד ה זו מ פ ו ר ש ו ח ב ה ח י י ח ס ו ח ו ל א י ר ו ע י ם ה א ל י מ י ם‬
‫ב א י ז ו ר ה מ נ ז ר באושוויץ‪ .‬ל ד ב ר י ו כ ל פ ו ל נ י י ו נ ק א ת ש נ א ת היהודים ע ם ח ל ב אימו‪.‬‬
‫מ א י ד ך ‪ ,‬ר ו ב ה פ ו ל נ י ם מ ס ר ב י ם ל ה ו ד ו ת ‪ ,‬כ י ה א נ ט י ש מ י ו ת הינה ח ל ק ד ו מ י נ נ ט י‬
‫בחייו ש ל ה פ ו ל נ י ב ן ה מ א ה ה ע ש ר י ם ‪ .‬ר ו ב ם מ א מ י נ י ם ‪ ,‬כ י ט ע נ ת ם ש ל היהודים‬
‫ב ד ב ר ק י ו מ ה ש ל א נ ט י ש מ י ו ת פ ו ל נ י ת ק י צ ו נ י ת א י נ ה א ל א ה ו צ א ת דיבה‪ ,‬ה מ י ו ע ד ת‬
‫בראש‬
‫ו ר א ש ו נ ה ל י צ י ר ת ת ד מ י ת פ ו ל נ י ת ש ל י ל י ת ב ע י נ י ה ע ו ל ם החופשי‪ .‬ה פ ו ל נ י ם‬
‫ט ו ע נ י ם ‪ ,‬כי ל ר ו ב נהגו ב ס ו ב ל נ ו ת ו ב מ ל ו א מ י ד ת ה ה ת ח ש ב ו ת ו ה ר ח מ י ם כ ל פ י היהודים‪.‬‬
‫במשך‬
‫מאות‬
‫קלטה‬
‫שנים‬
‫הממלכה‬
‫הפולגית‬
‫את‬
‫היהודים‪,‬‬
‫ממדינות‬
‫שגורשו‬
‫א י ר ו פ י ו ת א ח ר ו ת ו כ ך ה פ כ ה ריכוו ג ד ו ל ש ל יהודים ו ב י ת ל ח י י ם יהודיים יצירתיים‪.‬‬
‫לפתוח‬
‫מבלי‬
‫בדיון יסודי י ו ת ר‬
‫ו ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל הריכוז‬
‫ה מ א ה ה־‪19‬‬
‫במהלך‬
‫בדבר‬
‫היהודי בפולין‪,‬‬
‫אינם‬
‫ניתנים‬
‫המשמעות‬
‫האמיתית של‬
‫ההתפתחות‬
‫ע ו ב ד ה היא‪ ,‬כי י ח ס י פ ו ל נ י ם — י ה ו ד י ם‬
‫לתיאור‬
‫במונחים של‬
‫אנטישמיות‬
‫קיצונית‬
‫ומתמשכת‪.‬‬
‫המעבר‬
‫מגישה‬
‫מתונה‬
‫יחסית‬
‫כלפי‬
‫היהודים מ צ ר‬
‫האינטליגנציה‬
‫הפולנית‬
‫ל ע מ ד ה ש ל א נ ט י ש מ י ו ת ת ו ק פ נ י ת מ ת מ ש כ ת ‪ ,‬ה ח ל ב ש נ י העשורים ה א ח ר ו נ י ם ש ל‬
‫ה מ א ה ה־‪ .19‬ת ח ו ם ה א נ ט י ש מ י ו ת א י נ ו ע ש י ר‬
‫במחקרים‬
‫השוואתיים ו ל כ ן א י נ נ ו‬
‫י ו ד ע י ם עדיין א ם ה ה ת פ ר צ ו ת ה ס י מ ו ל ט נ י ת ש ל ה ג ל ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ב א ר צ ו ת ו ח ב ר ו ת‬
‫שונות‬
‫‪174‬‬
‫זו מ ז ו‬
‫במובנים רבים‪ ,‬כמו‬
‫גרמניה‪,‬‬
‫צרפת‪,‬‬
‫אוסטריה‪ ,‬רוסיה‪,‬‬
‫הונגריה‬
‫ופולין‪ ,‬נבעה ממקור משותף‪ ,‬או משקף מעל לכל מציאות ותנאים נסיבתיים‬
‫מקומיים‪.‬‬
‫באשר לפולין‪ ,‬הרי הסיבה העיקרית לשינוי היתד‪ .‬הפיכתה של תנועת השחרור‬
‫הלאומית הפולנית מתנועה‪ ,‬הנשענת על רעיונות ליברליים ותמיכה של תנועה‬
‫מתקדמת בינלאומית‪ ,‬לתנועה‪ ,‬המוגבלת לאינטרסים פולניים אגואיסטיים וזרם‪,‬‬
‫שהגביל את עצמו לאינטרסים פולניים פרטיקולריים‪ .‬מנהיג המחנה הלאומי‬
‫הגדול ורב העוצמה‪ ,‬רומן דמובסקי‪ ,‬אימץ את האגטישמיות כמרכיב חשוב במצע‬
‫החברתי־פוליטי שלו‪ .‬תחילה טען‪ ,‬כי אין ביכולת • היהודים להתבולל ומצד שני‬
‫הזהיר‪ ,‬כי נסיונות התבוללות יוצרים סכנה גדולה למבנה הבריא של האומה‬
‫הפולנית‪ .‬מאוחר יותר עברה האנטישמיות של דמובסקי הקצנה נוספת והוא‬
‫״גילה״ את תפקידם האפל של היהודים כמשתפי פעולה עם אויבי פולין ואת‬
‫הקשר הבינלאומי של היהודים נגד פולין‪.‬‬
‫בימי הרפובליקה הפולנית העצמאית ננקטה מדיניות לנישול היהודים מעמדו­‬
‫תיהם במערכת הכלכלית‪ .‬על העמדה במסע זה כתב רפאל מאהלר )ואני מצטט(‪:‬‬
‫״עד כה‪ ,‬היינו עסוקים במאבק לעצמאות פוליטית‪ ,‬עתה משהשגנו כושר מדיני‪,‬‬
‫יש להתמסר לחציה השני של המשימה — השיחרוד הכלכלי מידי היהודים״‪*.‬‬
‫מספר היסטוריונים פולניים בני דורנו השמיעו את הםענה‪ ,‬כי יהודים סבלו כמו‬
‫מיעוטים אחרים מכך‪ ,‬שחיו במדינה ותחת משטר‪ ,‬על פיהם בני אוכלוסיות המיעוט‬
‫חינם אזרחים סוג ב׳‪ .‬כמו כן נראה אך טבעי‪ ,‬כי במדינה‪ ,‬ששורדים בה עוני‬
‫עמוק ומשבר כלכלי מתמשך‪ ,‬יהוו המוני היהודים‪ ,‬המתישבים במרכזים העירוגיים‪,‬‬
‫מטרה לשנאה ולפעולות איבה‪.‬‬
‫גם טיעון זה אינו משקף את מלוא מורכבות המצב‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי האוקראינים‬
‫והרוסים הלבנים הופלו באשר לזכויותיהם כאזרחים שווים‪ ,‬אולם רק מן היהודים‬
‫נשללה עצם הזכות לחיות בפולין ורק בהם ראו רבים זרים בלתי רצויים‪ ,‬מהם‬
‫יש לשלול אמצעי קיום ולהיפטר מהם בהזדמנות הראשונה בדרכי שלום או‬
‫באמצעי כפיה‪.‬‬
‫ברצוני לסיים מבוא זה‪ ,‬שהינו הכרחי למתן פרספקםיבה היסטורית‪ ,‬בהבחנה‪,‬‬
‫כי אפילו בסוף שנות ד‪.‬־‪ ,30‬שנים של אנטישמיות חדשה‪ ,‬חוגים מסוימים בשמאל‬
‫הפוליסי וליברלים הגנו על היהודים אפילו במקרים‪ ,‬בהם הגנה כזו דרשה‬
‫מהם יותר מאומץ אזרחי גרידא‪.‬‬
‫ומכאן למספר הבחנות נוספות ואירועים עכשוויים‪.‬‬
‫אני מניח‪ ,‬כי קונפליקטים רבים‪ ,‬ואני מתכוון למתחים בתחום היחסים בין‬
‫היהדות לפולנים לאחר המלחמה והשואה נובעים מסרובם העיקש של הפולנים‬
‫לנתח באופן כן וחושפני את עברם בקונטקסט זה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬להיות מוכנים‬
‫למה שהגרמנים כינו "‪."Der Vegangenheitsbewaltigung‬‬
‫כפי שהעיר הסוציולוג הפולני המפורסם‪ ,‬סטניסלב אוסובסקי )‪(Oesowsia‬‬
‫בצדק‪ ,‬הפולנים לא הבחינו בכך‪ ,‬כי במקביל לנפילת הנאציזם‪ ,‬העולם החופשי‪,‬‬
‫לפחות לעת עתה‪ ,‬התרחק מעמדות גזעניות ואנטישמיות‪.‬‬
‫הפולנים‪ ,‬כידוע לנו‪ ,‬הפגינו סולידריות לאומית והתנגדות תקיפה לאויב הנאצי‬
‫במהלך המלחמה ותקופת הכיבוש‪ .‬אולם׳ התנהגות אמיצה זו לא כללה‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬התנגדות למדיניות האנטי־יהודית של הנאצים‪ .‬פולנים רבים התגגדו ונלחמו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪175‬‬
‫אולם ל א‬
‫בנאציזם‪,‬‬
‫ע ל ידי הנאצים‪.‬‬
‫באנטישמיות‬
‫ברדיפתם‬
‫הנאצית או‬
‫והשמדתם ש ל‬
‫יהודים‬
‫‪8‬‬
‫זוהי כ נ ר א ה ה ס י ב ה ל כ ך ‪ ,‬ש מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה ‪ ,‬ל י ת ר דיוק ע ד ס ו ף ש נ ת‬
‫‪,1942‬‬
‫ר ש ת ו ת ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת ה מ א ו ר ג נ ת ל א ע ס ק ו כ ל ל ב ה ס פ ק ת סיוע מ ו ס ר י ו מ מ ש י‬
‫ליהודים בגיטאות‪.‬‬
‫ע ו ב ד ה זו מ ס ב י ר ה ג ם מ ד ו ע נ ט ו ה פ ו ל נ י ם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ו ת ו צ א ו ת י ה ה ק ט ס ט ר ו ־‬
‫פליות‬
‫להשתמש במונחים כלליים לתיאור הסבל והגורל המשותפים לאוכלוםיה‬
‫ה פ ו ל נ י ת כ ו ל ה מ ב ל י ל ה ד ג י ש ו ל ע ת י ם א ף מ ב ל י לציין כ ל ל א ת ג ו ד ל ם הייחודי ש ל‬
‫מ י ל י ו נ י יהודי פולין‪ .‬מ ס פ ר יהודים העירו‪ ,‬ב מ י ד ה ר ב ה ש ל אירוניה מ ר י ר ה ‪ ,‬כ י‬
‫שוויון‬
‫החברה‬
‫זכויות מ ל א ב ת ו ך‬
‫ה פ ו ל נ י ת נ י ת ן ר ק ליהודים ה מ ת י ם ‪,‬‬
‫ע ם ן א ת ברצוני להבהיר‪ ,‬כי אינני מ א ש י ם א ת ה ע ם הפולני בשיתוף פעולה‬
‫אקטיבי עם מבצעי ״הפתרון הסופי״‪ .‬אין ג ם ראיות לכך‪,‬‬
‫שהגרמנים החליטו‬
‫ל מ ק ם א ת מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה ע ל א ד מ ת פ ו ל י ן מ ת ו ך ציפיה ל ה ס כ מ ת ם ו ל ת מ י כ ת ם‬
‫ש ל ה פ ו ל נ י ם ‪ .‬י ת ר ה מ ז א ת ‪ ,‬ע ל א ף ה ת נ א י ם ה ק ש י ם בפולין ה כ ב ו ש ה ס י כ נ ו פ ו ל נ י ם‬
‫ר ב י ם א ת חייהם ו א ת חיי ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ע ל מ נ ת ל נ ס ו ת ולהציל יהודים‪.‬‬
‫ז ה ו צידו ה א ח ד ש ל ה מ ט ב ע ‪.‬‬
‫מ א י ד ך גיסא א י נ נ ו יכולים ל ה ת ע ל ם מ ן ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬כ י ח ל ק מ ה ע י ת ו נ ו ת ‪ ,‬ש ה ו צ י א ה‬
‫ת ג ו ע ת ה מ ח ת ר ת הפולגית‪ ,‬קיימה מ ס ע פירסום אגטי־יהודי משלה ב ת ק ו פ ת הגיטאות‬
‫ו ה ה ר ג ‪ .‬ב מ ש ך ש נ י ם ה ת נ ה ל ב ר ח ו ב ו ת ש ל ע ר י פ ו ל י ן צ י ד יהודים‪ ,‬ש ב י ק ש ו ל ה י מ ל ט ‪.‬‬
‫הציידים היו כנופיות של פולנים צעירים ומשום מ ה ל א הצליחה ה מ ח ת ר ת הפולנית‬
‫החזקה‬
‫לעצור או‬
‫כי היו‬
‫בקרב הפולנים מרוצים מ כ ך ‪,‬‬
‫מלאכה‬
‫לחסל‬
‫מעיון‬
‫מ ח פ י ר ה זו‪.‬‬
‫שהגרמנים‬
‫ביומנים‬
‫לקחו על‬
‫ותזכירים‬
‫עצמם מ ה‬
‫עולה‪,‬‬
‫שנראה‬
‫ב ע י נ י ה ם כ מ ש י מ ה מ ל ו כ ל כ ת א ך רצויה‪ ,‬ח י ס ו ל ם הפיזי ש ל היהודים‪.‬‬
‫ש נ י אירועים מ ר כ ז י י ם ע ו ר ר ו ב ע ש ו ר ה א ח ר ו ן עניין ו ג ר מ ו לוויכוח ל ו ה ט ב פ ו ל י ן‬
‫ו מ ח ו צ ה ל ה ‪ .‬הראשון מ ב י נ י ה ם ה י ה ה צ ג ת ס ר ט ו ש ל ק ל ח ־ ל נ צ מ ן ״ ש ו א ה ״ ב ר ח ב י‬
‫העולם‪.‬‬
‫ת ג ו ב ת ם ה ר א ש ו נ ה ש ל ה ע ת ו נ ו ת ה פ ו ל נ י ת ו ש ל ד ע ת ה ק ה ל בפולין היתד‪.‬‬
‫פסילת‬
‫ה ס ר ט ב ש ל היותו ל ד ב ר י ה ם ב ג ד ר ת ע מ ו ל ה י ה ו ד י ת עויינת — כ ל ז א ת‬
‫ב ט ר ם ה י ה א פ י ל ו ס י פ ק ב י ד ם ל צ פ ו ת בו‪ .‬א נ י ע צ מ י נ ו כ ח ת י ב ה ק ר ג ת ו ש ל ה ס ר ט‬
‫ובדיון‬
‫עמיתים‬
‫עליו ב א ו ק ס פ ו ר ד ‪.‬‬
‫פולנים‪,‬‬
‫במקום‪,‬‬
‫שנוכחו‬
‫הופתעו‬
‫ל ג ל ו ת ‪ ,‬כי‬
‫ל נ צ מ ן ל א האשים כ ל ל א ת ה פ ו ל נ י ם — ה ו א ב ס ך ה כ ל ה ר א ה א ת פ נ י ה ם ו ה ש מ י ע‬
‫א ת ק ו ל ם ו ד ע ו ת י ה ם ש ל פ ו ע ל י ם ו א י כ ר י ם פ ו ל נ י י ם ‪ .‬ה ת ו צ א ו ת היו ב ל ת י צ פ ו י ו ת‬
‫ל ח ל ו ט י ן ‪ .‬א נ ש י ה כ פ ר י ם ו ה ע י י ר ו ת ב ר ח ב י פ ו ל י ן ל א היו מודעים ל ג י ר ס ה ה ר ש מ י ת ‪,‬‬
‫שאומצה‬
‫ושודרה ע ל ידי השלטון‪,‬‬
‫מבטא‪ ,‬אם כך‪,‬‬
‫במידה‬
‫העתונות‬
‫מסויימת א ת‬
‫ש ל ק ו ל זה ה י ה ש ו נ ה מ א ו ד מ ה ג י ר ם ה‬
‫ועתה‬
‫ל א י ר ו ע השני‬
‫השונה‬
‫בתכלית‪.‬‬
‫קולו‬
‫ו מ ע ר כ ת החינוך‬
‫הפולניים‪.‬‬
‫הסרט‬
‫האמיתי של העם‬
‫הפולני‬
‫ותוכנו‬
‫הרשמית התעמולתית‪.‬‬
‫בינואר‬
‫‪1978‬‬
‫פירסם‬
‫המלומד‬
‫הפולני‬
‫ה י ד ו ע ב ת ח ו ם ה ס פ ר ו ת ‪ ,‬י א ן ב ל ו נ ס ק י )‪,(monski‬‬
‫— "‪rygodnik Powszechny‬״׳‪ .‬כ ו ת ר ו ש ל ה מ א מ ר נ ש א ב‬
‫שבסיסו בקרקוב‬
‫מ א מ ר בשבועון הקתולי היוקרתי‪,‬‬
‫מ ש מ ו ש ל א ח ד משיריו ש ל צ ׳ ם ל ב מ י ל ו ש )‪(MUOSZ‬‬
‫— ״הפולנים המסכנים מביטים‬
‫ע ל הגיטו״‪ .‬מ א מ ר זה ה ב י א ל ד י ו ן ח ר י ף ו ל פ ר ק י ם מ ע מ י ק ב מ ס ג ר ת השבועון וכן‬
‫בעיחונוח‬
‫‪176‬‬
‫בשפה הפולניח‬
‫בעולם כלו‪.‬‬
‫מאמרו של‬
‫ב ל ו נ ס ק י ה י ה טעון ע ו צ מ ה‬
‫ו ר ג ש ‪.‬‬
‫ש ל‬
‫נ מ נ ע‬
‫ה ו א‬
‫ה ת ר ב ו ת‬
‫יהודי‬
‫מ ל ה א ש י ם‬
‫ו ה ע ו ל ם‬
‫י ש י ר ו ת‬
‫ה נ ו צ ר י י ם‬
‫ב נ י‬
‫א ת‬
‫א ר צ ו ‪,‬‬
‫ו ה צ י ג ח ז י ו ן‬
‫א ו ל ם‬
‫ט ר א ו מ ט י‬
‫ה ת י י ח ס‬
‫ב נ ו ג ע‬
‫ל א ח ר י ו ת‬
‫ש ל‬
‫ל ה י ע ל מ ו ת ם‬
‫פולין‪.‬‬
‫מ ג ו ו ן‬
‫ה ד ע ו ת ‪,‬‬
‫א ו ל ם‬
‫ש ה ו צ ג ו‬
‫ב מ ר ו צ ת‬
‫ה ו ת ק ף‬
‫ה ז מ ן‬
‫ו ה ו א ש ם‬
‫נ י ת ן‬
‫ב ה ר י ס ת ו‬
‫ל ת א ר‬
‫כ מ ע ג ל י ם‬
‫ב ק צ ר ה‬
‫ח ו ז ר י ם‬
‫ב מ ס ת ו ר‬
‫ב ע ק ב ו ת‬
‫ה פ ך‬
‫ו א ם‬
‫א ת ה ה י ס ט ו ר י ה‬
‫ב מ ח נ ו ת ‪,‬‬
‫ב נ ו ס ף‬
‫ש ב ו‬
‫נ י צ ו ל י ם‬
‫נ ר צ ח ו‬
‫כ א ל ף‬
‫מ ס פ ר‬
‫ה ק ו מ ו ג י ס ט י‬
‫ה צ ע י ר‬
‫ה מ ת נ ג ד י ם‬
‫ל מ ש ט ר‬
‫כ ש ל י ט י ה‬
‫ה ח ד ש ה‬
‫מ ק ר ב ה‬
‫ב ע מ ד ו ת‬
‫ה ת כ ח ש ו‬
‫ל כ ל‬
‫א ל ף‬
‫י ה ו ד י י ם‬
‫ו ה ח ד ש‬
‫ע ל‬
‫י ד י‬
‫ה ש ק י ע‬
‫א ת‬
‫ה כ פ ו י‬
‫ה א מ י ת י י ם‬
‫ל א ח ר‬
‫ש ל‬
‫מ ל ח מ ת‬
‫י ה ו ד י ם‬
‫ה ע ו ל ם ה ש נ י י ה‬
‫ש נ ו ת ר ו‬
‫פ ל י ט י ם י ה ו ד י י ם‬
‫ה מ ת נ ג ד י ם‬
‫א י נ ה‬
‫מ א מ ץ‬
‫א ם‬
‫ב ח י י ם‬
‫מ ר ו ס י ה ה ס ו ב י י ט י ת ‪,‬‬
‫א מ י ת י‬
‫ל א‬
‫ש ל פ ו ל י ן ‪.‬‬
‫ב ק י ל צ ה ) ‪. ( K i e i c e‬‬
‫ה מ ש ט ר‬
‫ל ה ג ן‬
‫ב ק ר ב‬
‫ע ל ה י ה ו ד י ם ‪.‬‬
‫ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם‬
‫ש ה ת ב ס ס‬
‫ע ל מ ג ה י ג ו ת‬
‫א ו‬
‫ר א ו‬
‫ה מ א ו ר ג ג ת‬
‫ש מ ע ו ל ם‬
‫ו ב ג י ד ת‬
‫ש ה י ה ו ד י ם‬
‫ד ת י ת‬
‫מ נ ג ד ‪,‬‬
‫ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה‬
‫ה מ ו ע ט י ם‬
‫ב מ ש ט ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י ‪,‬‬
‫ל א ו מ י ת‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י‬
‫ה ח ד ש ‪.‬‬
‫פ ע ם נ ר מ ז ‪ ,‬כ י פ ו ל י ן ‪,‬‬
‫ל ה י כ נ ע‬
‫כ מ ו ב ן‬
‫ל מ ש ט ר‬
‫ש נ ע ך ך‬
‫מ ע ט ה י ה ו ד י ם‬
‫מ ס ו ג ל ת‬
‫ה ש ת י י כ ו ת‬
‫ז ו ע מ ת‬
‫כ ־ ‪ 2 4 0 , 0 0 0‬י ה ו ד י ם ‪ .‬ב י ן ה ש נ י ם ‪1947—1944‬‬
‫א ת פ ו ל י ן ל י ד י ה ם ‪.‬‬
‫מ פ ת ח‬
‫ל מ ס פ ר‬
‫ק ר ב נ ו ת ה פ ו ג ר ו ם ה ב ר ב ר י ‪,‬‬
‫ק ו י ס ל י נ ג ‪,‬‬
‫ש ה ע ב י ר ה‬
‫ק ט ן‬
‫ח ד ש נ י ו ת‬
‫ו ה ו א‬
‫‪7‬‬
‫ש ל ה י ה ו ד י ם‬
‫כ מ א ת י י ם‬
‫ד ש י ו נ י ‪ 1946‬נ מ צ א ו ב פ ו ל י ן‬
‫ז ה כ ו ל ל‬
‫י ו ת ר ו י ו ת ר‬
‫מ ט ר ה‬
‫ש ל ה ק ו נ צ נ ז ו ס ה פ ט ר י ו ט י ‪.‬‬
‫ו נ ש נ י ם ‪.‬‬
‫א ת‬
‫ה מ א מ ר ‪,‬‬
‫ב ל ו נ ס ק י‬
‫כ ל ל‬
‫ג י ש ו ת‬
‫ו מ ע ו ד ד ו ת‬
‫ל מ ע ר כ ת ־ נ ג ד‬
‫ר ב ו ת ‪,‬‬
‫ל א‬
‫ה י ה ו ד י ם‬
‫ו ב ע צ ם י ח י ד י ם ‪,‬‬
‫ק ם‬
‫ה י א ‪,‬‬
‫ש ה ח ז י ק ו‬
‫ו ת ר ב ו ת פ ו ל נ י ת כ ח ו ב ה‬
‫ל י ה ד ו ת ו נ מ נ ע ו‬
‫מ כ ל‬
‫ע ם י ה ו ד י ם‬
‫מ ג ע‬
‫ה ד ו ת ‪ .‬ע ד ס ו ף ‪ 1948‬נ ו ת ר ו ב פ ו ל י ן ר ק כ ־ ‪ 8 0 , 0 0 0‬י ה ו ד י ם ‪ ,‬ב ע י ק ר א ל ו ‪ ,‬ש ה ת ע י י פ ו‬
‫מ ה ג ד ו ד י ם‬
‫ב־‪,1956‬‬
‫ה מ ת מ י ד י ם‬
‫ו ה א ס ו ג ו ת‬
‫ע ם ח ז ר ת ו ל ש ל ט ו ן‬
‫ה פ ע ם ה י ו י ו ז מ י‬
‫ח ד ש ה ‪.‬‬
‫מ כ ס ו ת‬
‫ו ל ק ב ו ע‬
‫ו כ ן‬
‫ר א ש י‬
‫ה ה ת ק פ ה‬
‫פ ר ו פ ו ר צ י ו נ ל י ו ת‬
‫א ו ל ם‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ‪.‬‬
‫ה ג ר ע י ן‬
‫ש ל ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ‪.‬‬
‫ה ק ש ה‬
‫ש ל ג ו מ ו ל ק ה ‪ ,‬נ כ נ ס ה ל פ ע ו ל ה מ ג מ ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת‬
‫א ו‬
‫ה מ ת ק פ ה‬
‫ה מ מ ש ל ‪,‬‬
‫מ ע י ן‬
‫ש נ ט ו‬
‫״ ג ו מ ר ו ס‬
‫ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת‬
‫כ ד ב ר י ה ם‬
‫״ ל ו ס ת‬
‫ק ל א ו ס ו ם ״‬
‫ה ג ד ו ל ה‬
‫ת ק נ י ם ״‬
‫ב מ ס ג ר ת‬
‫ה ח ב ר ה‬
‫ע ל א ף‬
‫ה ב י א ה‬
‫ו ה מ ח פ י ר ה ‪,‬‬
‫ל ה ג ד ר ה ג ז ע נ י ת ש ל ה י ה ו ד י ם ‪ ,‬ה ת ר ח ש ה ב ש נ י ם ‪ ,1969—1968‬ל א ח ר מ ל ח מ ת ש ש ת‬
‫ב י ש ר א ל‬
‫ה י מ י ם‬
‫י ה ו ד י ם‬
‫כציונים‪,‬‬
‫מ ב ח י נ ת ם‬
‫ל פ י‬
‫מ ת כ ו ג ת ‪,‬‬
‫א ת‬
‫ו ח ש פ ו‬
‫ו מ ה‬
‫ג ו מ ו ל ק ה ‪,‬‬
‫ה צ י נ י‬
‫פ ר צ ו פ ו‬
‫ל ח ל ו ט י ן‬
‫ע ת ה‬
‫מ ת ק ר ב י ם‬
‫א נ ו‬
‫ו ה ב י ע ו‬
‫ה פ נ ה‬
‫ה ע ל ה‬
‫ל ד ר ג ת‬
‫ק ד ו ש‬
‫ל פ ר ק‬
‫ה א ח ר ו ן‬
‫ר ב ה ‪,‬‬
‫כ ש ה צ י ג ו‬
‫ה נ ח ר צ ת‬
‫מ נ ו ס ח י ם‬
‫א ת‬
‫ג ל‬
‫ב ס ו ף‬
‫ה ה ג י ר ה‬
‫ש לע ל ב ו ן ‪ ,‬א כ ז ב ה ו מ צ ו ק ה‬
‫ב ח ב ר ה‬
‫א ת‬
‫ה מ י מ ש ל ‪.‬‬
‫ה א ק ט י ם‬
‫ה א נ ט י ­‬
‫א ל פ י ז ק נ י ם י ה ו ד י ם‬
‫ה י ה‬
‫מ ס פ ר‬
‫מ ע ב ו ד ת ם ו נ ו ש ל ו‬
‫ג ג ד‬
‫מ ב ת י ה ם ‪.‬‬
‫ש ה ת ע ר ו‬
‫ה פ ו ל נ י ת‬
‫נ א ו מ י ם‬
‫ש ל‬
‫ו מ ה י מ נ ו ת‬
‫ש ל ה י ה ו ד י ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם‬
‫ל א י ו ת ר‬
‫ה ס ת י י ג ו ת ם‬
‫ל ס ו ג י ם‬
‫מ ה מ פ ל ג ה פ ו ט ר ו‬
‫ב א מ צ ע ו ת נ י ש ו א י‬
‫ו ו ו ל נ ס ה ה פ ג י ג ו‬
‫וכיוצא‬
‫ל פ י‬
‫באלה‪.‬‬
‫ל ו י א ל י ו ת‬
‫ה ק ת ו ל י ת ו ה א י ד י א ו ל ו ג י ת‬
‫מ כ מ ה‬
‫ן ה י ר ו ת‬
‫ש ל‬
‫אופורטוניסטים‬
‫ר ב י ם ה ו ר ח ק ו‬
‫ש נ ו ת ה־‪ 60‬ה י ה ב ר ו ב ו ת ו ל ד ה‬
‫ש נ ו ת ר‬
‫ש ק ב ע‬
‫ת נ ו ע ו ת ה א ו פ ו ז י צ י ה‬
‫ה ב ר ו ט ל י י ם‬
‫ה ש ו נ י ם‬
‫קוסמופוליטים‪,‬‬
‫ש ל ה פ ו ל ג י ם ‪.‬‬
‫ז ה י צ א ו‬
‫ש מ י י ם‬
‫זרים‪,‬‬
‫ס ו ו ג ו‬
‫ק ר י ט י‬
‫ב פ ש ע י ם ו ב ל י ק ו י י ם‬
‫סוכנים‬
‫י ה ו ד י ם‬
‫ב ש ל ב‬
‫ו ב ת ק ו פ ת‬
‫ה ו א ש מ ו‬
‫מ ש ב ר‬
‫ל מ ש ט ר ב פ ו ל י ן ‪.‬‬
‫ה מ מ ש ל ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ו ת ו א ר ו‬
‫ה כ ו מ ר‬
‫ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫ב ס י פ ו ר‬
‫א ת‬
‫ע צ מ ם‬
‫ש ה ק ר י ב‬
‫ש ל‬
‫‪8‬‬
‫ה ג ו ג ה ו ה ט ר ג י ‪.‬‬
‫מ א נ ט י ש מ י ו ת ‪.‬‬
‫ב נ ע י מ ו ת‬
‫מ ת ו ס כ ל י ם ו כ א ל ה ‪,‬‬
‫כ א ר ג ו ן‬
‫ה א פ י פ י ו ר‬
‫ח ר ט ה‬
‫ת נ ו ע ת‬
‫ל י ב ר ל י‬
‫י ו ח נ ן‬
‫ס ו ל י ד ר י ו ת‬
‫ר ח ב‬
‫א ו פ ק י ם‬
‫פ א ו ל ו ס‬
‫כ ל פ י ה י ה ו ד י ם ‪,‬‬
‫ו מ צ ד‬
‫א ת ח י י ו ב א ו ש ו ו י ץ ‪ ,‬מ ק ס י מ י ל י א ן‬
‫ה ש נ י‬
‫ש נ י‬
‫ק ו ל ב ה‬
‫‪177‬‬
.‫אנטישמיות‬
‫פעולות‬
‫עשיר של‬
‫רקורד‬
‫בעל‬
,(Koibe)
‫ ב ע י ק ר מ ק ר ב‬,‫ פ ו ל נ י ם צעירים רבים‬.‫כ נ ס י ם באווירה של ידידות והבנה‬
‫ ניסו בכנות לגשר בין יהודים ל פ ו ל נ י ם ב ד ר ך ה מ ב ו ס ס ת‬,‫הקתולית‬
‫חייהם‬
‫ואורח‬
.‫ומבטיחה‬
‫היהודים‬
‫נלהבת‬
!‫היתד‬
‫ומחזות על‬
‫סרטים‬
‫וההתעניינות בהם‬
‫נערכו‬
‫האינטליגנציה‬
,‫ ספרים‬.‫והערכה הדדית‬
‫דו־שיח‬
‫ ה ו ק ר נ ו והוצגו‬, ‫ה ו צ א ו ל א ו ר‬
.‫מגיעות לידינו חדשות אחרות מפולין‬
SYJONIZM
P0iska
‫על‬
‫בפולין‬
‫היום‬
to R A S I Z M
nie bQdzie
drug г! PA LEST YN A ?
FUosemityzra naszyeh p o l i t y k o v / i'dziennilcarzy urrekr'acza J u t g r a n i c e .
wszelkle;} p r z y z w o l t o s c i . Cdy r a b i r ! ‫ ״‬c i r . i po h a n i c b n c j a w a n t u r z c z a z q d a l p r z e k a z u n i a b y l e g o obozu v; 0 £ w l ‫ ״‬c i « i u pod ad3sinlstrac;j1; l z r a c l a na lamach " C a z e t y V / y b o r c z c j " ubolctrai.o nad "polslcim antyacraityzmem".
Cdy w i j g i e r s k i o l i n i c l o t n i c z c VM1M 17 t r o s c e о bezpieczerir.two swych
pasaierow z r e z y g n o w a l y г t r a n s p o r t o w a n i a ^ytlowskic!. U o l o n i s t o v z Z'JIUl
do P a l e s t y n y - " n a s z " r z q d u s l u i n l e p o s p i c s z y l Zydom z pomocq r y z y k u 33c tycien
polskich obyi/ateli.
D z l c h u c z n i c switjtujeinj• T y d z i c i i K u l t u r y i y d o w s k i o j , k t o r y z d a j e si•;•
l a s t ^ p o u o c 1-ozmnite D « i K u l t u r y ! : a d z i c c l c i e j . Капу p o d z i w i a c t a i i n u d y c z лс subtclno.'.ci n i c : ; l y a z a c k r a y k u 1 ‫ ״‬l c ^ t y j i c z y k d w mordov/anych w c ' w l a s пут kra^u p r z c z syjonistycznych
olcupsntdw. ;jaray zachwycac 5i<j wykwi—
tomi JudeJ.slilcGO duclia n i o wld;‫־‬.:!c 1ak r o z s y p u j q ‫׳‬51; n j s z c r o d z l m e z a b y t k i . LUaczcgo s.‫׳‬j p i c n i n d z o n a propa£;o\/anie judaizmu, a n i c ir.a i c b ,
Qd/ tr-тсЬа r a t o k a c s k o r b y k u l t u r y p s l a k i c j ?! i !
J u t u z i u 2ydzi wykupu^T U a n i t ‫ ׳‬n i ; c w i'.aziralerzu, wyciqpaor, swe.rijce
PQ i u n e p o l s k i e /!ошу, . p a l a c e , Xabr)‫־‬.';i‫־‬l b a u k i . KzQd o t w a r c i e namavia ‫׳‬
‫־‬lch'do t e £ 0 , zach‫־׳‬,ca54 xydot.-:;ki k s p ' . t a l do inwestowania w F o l s c e .
Vo ho ? Zc'jy znoH " i c h b y l y knmisnico a naszc p l w n i c e " ?
F o l a c y 1 c z y naprav/dij .letfync пг со nas s t a c to r o l a nlcwolnikoi•*
i s l u i a c y c h . w s a l o n n c h obceco k a p i t o i u ? ! ! !
c
My- b o j o i o i l c y n:ZLf.0;:U <ЧЛПСГХЧ-.ТГ« - valczywy о Folckr; v o l n q od obeveh
wplywdw, о l'olskq
w k t d r e j goapfjiiarzainl b‫״‬d;\ P o l a c y - о Folsk',' N a r o d o l.‫־‬V I ‫־‬
K l e chcemy aby obey ' : y u i o l dyktowal nam J a k raamy i y c , p o n i a t a l n a a i '
1 7acarnial n a s z e ! i i l c n i c I i I
_ !•*Jc j e s l ^ s m y antyscint. t a m l - uznajumy prawo kazdego narodu do s t a n o w i c n i a о £.1/0131 l o s i e . /!It• w l a s n l c d l o t e c o 1/yst«;pujemy p r z o c l w k o s y j o - .
nizciot/i - p r z p c l w k o £ydo!-‫׳‬skic1au rasizraowi i i r c p c r i a l i z n o w i .
S o l i d a ; yzujemy si<; 7. boliatcrak/; v/all:^ narodu p a l c s t y r ' i s k i c p o о Wolnosc
i prawo do s a r o o c t a n o w i c n i a , ‫ ־‬о prawo do z y c i a w c ‫ ־‬w l a c n e j e j e z y i n i e b r u t a l n l e deptanc U : : l s i a J Luteal i.zraclsl:ic(;o iold:.ia.
Hio dopuu.:imy do p r z p k s n t n t с е ч ! с 1'oiski « ilrug.1 Palostyno !
Wc wsp614:‫׳‬m f i o n c i c z jnnymi iinrodami
nacjonal izrnu SyUowr.kieyo.
.
przeciwsLawiooiy 3 i c o g r c s j i
«‫ד‬
l l i u r o P1.-z!.-lomu I!atoU.jv/n‫״‬o
Л0-007 K a t o w i c e
u l . BanUov/a 12b pok.1
tel. 508-211 wewn.396
'
!?‫^!ך‬
J\A\Jk4' i]"')./
\щ^У
Komitct Crconizacyjny
HAItODOWEUG
PnZEtOHU
178
‫אחרי הכל‪ ,‬המתה או התחרות בין המנהיגים הפולניים—מזובייצקי ווולנסה —‬
‫והנטיות האידיאולוגיות או הטקטיות השונות אינן יוצאות דופן בחברה חופשית‪.‬‬
‫יוצאת דזפן ומאלפת היא עובדת שילובו של הנושא היהודי במאבק פוליטי‬
‫פנימי זה‪ ,‬אן ״האגטישמיות ללא יהודים״‪ .‬פעם אחר פעם מגיעים לידי ספרים‬
‫ופירסומים אנטישמיים מפולין‪ .‬על קירות הבתים‪ :‬מופיעות סיסמאות אנטי־יהודיות‬
‫מגוונות‪ .‬היהודים נמצאים לכאורה מאחורי כל דבר בלתי־רצוי או שנוא בפולין‪.‬‬
‫במהלך דיונים בפרלמנט ובפומבי טענו מספר אגשי ציבור‪ ,‬כי במקביל לבחירות‬
‫החדשות לנשיאות חייבת פולין להגביל את המיעוטים למלת ייצוג יחסי נאות‪,‬‬
‫בעיקר כשלאחר המיעוטים נטייה להשתלט ולתלוש על המדינה בדרכים של‬
‫קשירת קשר וסודיות‪.‬‬
‫קיימת בפולין מפלגה אנטישמית ישנה‪/‬חדשה וכן עיתונים ברוח זו‪ .‬בשבוע‬
‫שעבר פגשתי כאינטלקטואל‪ ,‬שטען בפני במלוא הרצינות‪ ,‬כי עשרת אלפים יהודים‬
‫שולטים היום בפולין‪ .‬פולני נוסף‪ ,‬דיבר במלה רבה של דאגה וכאב‪ ,‬נטה להאמין‪,‬‬
‫כי כל אשר קרה‪ ,‬הינו בסך הכל התפרצות זמנית בלתי רציונאלית בעיתות‬
‫שינוי במדינה חסרת רגיעה ויציבות‪ .‬הפולנים השתנו‪ ,‬ניסה לשכנעני‪ ,‬הם השתנו‬
‫בעיקר בגוגע ליהודים‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬עבורנו מכל מקום‪ ,‬שיעור מעמיק וגלגול נוסף אודות מהלכה של‬
‫האנטישמיות המסרבת להיעלם‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬המגמות הראשונות של זרם זה באות לביטוי כבר בשנות השמונים של המאה ה־‪19‬‬
‫ומוצאות את ביטויין בכתב־העת ‪) Glos‬הקול(‪ ,‬שהחל להופיע ב־‪ .1886‬המסגרת‬
‫האירגוגית הראשוגית בכיוון זד‪ .‬מתהווה עם התגבשותה של ״הליגה הלאומית״‬
‫)‪ (Liga Narodowa‬החשאית ב־‪ 1893‬ולכלל ביסוסו הרעיוני ותנופה אירגונית מגיע‬
‫הזרם עם ייסלה של התנועה הלאומית־הדמוקרטית )״אנדציה״( באמצע שנות ה־‪.90‬‬
‫‪ 2‬רומן דמובסקי)‪ , R o m a nDmowski)1864—1939‬היה הדמות הבולטת כתיאורטיקאי‬
‫ומנהיג של ה״אנדציה״‪ .‬הוא גם מתווה את הקו האנטישמי העקבי והרדיקלי שלה‪.‬‬
‫דעותיו על האםימילציה של היהודים הופיעו בצורה גלויה ותקיפה ^‪Separatyzm‬‬
‫‪) Zydow i jego zrodla‬״םפרטיזם של היהודים ומקורותיו״( שראה אור ב־‪.1909‬‬
‫‪ 3‬האשמות אלה כלפי היהודים שזורות בספר מקיף של דמובםקי‪ ,‬בו הוא פוקר את‬
‫פעילותו למען השגת העצמאות המחודשת של פולין והדרכים של המאבק המדיני‬
‫למען פולין העצמית‪) Polityka pobka i odbudowanie Panstwa :‬המדיניות‬
‫הפולנית ושיקום המדינה(‪ .‬מהדורה חדשה של הספר בשגי כרכים הופיעה בוורשה‪,‬‬
‫ב־‪.1889‬‬
‫‪i nPoland"RaphaelMahl‬‬
‫בתוך ‪Koppel S. Pinson,‬‬
‫‪Antisemitism‬‬
‫‪Essays on Antisemitism,‬‬
‫ע׳ ‪New York, 1946 .166‬‬
‫‪ 5‬ראה בין השאר את הדיון האובייקטיבי של יז׳י פומשבםקי )‪ (Tomaszewski‬בספר‬
‫"‪) "Rzeczpospolia wielu narodow‬מדינה של עמים רבים(‪ ,‬ורשה‪.1985 ,‬‬
‫‪ 6‬ראה בעניין זה את עבלתו החשובה של עמנואל ריגגלבלום‪ ,‬שנכתבה בשעה ששהה‬
‫במחבוא אצל הפולנים בוורשה בתקופת המלחמה והשואה‪ ,‬בגירסה האנגלית של הספר‪:‬‬
‫‪d u r i n g the S e c o n d - W o r l d - W a r ,‬‬
‫‪Relations‬‬
‫‪Emmanuel Ringelblum, Polish-Jewish‬‬
‫‪179‬‬
Edited and with footnotes by Joseph Kermish and Shmuel Ktakowski, Jerusalem
1974, New York, 1986.
:‫שפורסמו בעיצומו‬
,‫שיצא בעקבות פולמוס זה ומכיל מאמרים חשובים‬
,‫ ראה ספר‬7
My Brother's Keeper ? Recent Polish Debates on the Holocaust, Edited by Anthony
Polonsky, London, 1990.
.‫ תשמ״ה‬,‫ ירושלים‬,‫ היהודים בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה‬,‫ ישראל גוטמן‬: ‫ ר א ה‬8
180
‫ב<מ< ש ו א ה ו ג ב ו ר ה‬
‫ליכטנברג‬
‫עוזיאל‬
‫‪,,‬‬
‫תנועת ״הנוער הציוני בפולין ‪*1944—1940‬‬
‫פרק הונגריה‪ ,‬מרס ‪ — 1942‬מ י ס ‪1944‬‬
‫חלק‬
‫בחודש מ ר ם‬
‫הוחל‬
‫בגירוש‬
‫יהודי‬
‫שני‬
‫סלובקיה‬
‫למחנות‬
‫מנהיגות‬
‫בפולין‪.‬‬
‫יהודי‬
‫ס ל ו ב ק י ה ו ב ר א ש ם גיזי פ ל י י ש מ ן ) ז ״ ל ( מ ג ה ל י ם מ א ב ק ע ל כ ל יהודי‪ ,‬ש ג ו ע ד לגירוש‪,‬‬
‫משחדים‬
‫פ ק י ד י מ מ ש ל ה ו א ת ש ל י ח י ו ש ל אייכמן‪ ,‬א ת ו י ס ל צ ׳ נ י ועוזריו‪ .‬עליגו‪,‬‬
‫העומדים‬
‫להמםר כאן למשלוח‪ .‬ל א ידע אף א ח ד‬
‫בלעדינו‪ .‬השעה ח מ ש א ח ר‬
‫הצהרים‪,‬‬
‫מ ת ח נ ת ה ר כ ב ת צ ע ד ג ו ב ר ג ל ל ש ד ה ‪ ,‬מ ו ק פ י ם ש ו מ ר י ם מזויינים ו ב ר א ש ם‬
‫ש ו ט ר ד ו ב ר ס ל ו ב ק י ת ‪ .‬כ א ן צ ר י ף בודד‪ ,‬מ א ח ו ר י ו ש ב י ל ל ה ו ל כ י ר ג ל ‪ ,‬ה מ ס מ ן א ת‬
‫ה ג ב ו ל ‪ .‬ש ל י ח ר כ ו ב ע ל אופגיים ע ו ב ר א ת ה ג ב ו ל ל מ ס ו ר א ת ה ה ו ד ע ה ‪ .‬ה ו א ח ו ז ר‬
‫מלווה‬
‫ז׳גדרמים ס ל ו ב ק י י ם ע ם ר ו ב י ם ע ל ה כ ת ף ‪ .‬ה ו ע מ ד נ ו ב ש ו ר ה ‪ ,‬ה א ח ר א י ק ו ר א‬
‫א ת השמות‪ ,‬אחד‪ ,‬אחד‪ ,‬הסלובקים חותמים ע ל ה ק ב ל ה והגקדא חוצה א ת השביל‬
‫ונעמד‬
‫ב ש ו ר ה ה ח ד ש ה ‪ ,‬ה א ח ר א י ה ס ל ו ב ק י ב ו ד ק א ת ה ש ם ו מ ק ו ם מגוריו‪ .‬ב ה ג י ע‬
‫תורנו א נ ו‬
‫עונים‬
‫בפולנית‪,‬‬
‫הראשונה‬
‫בלומה‬
‫המודיעה ע ל אי‬
‫רצונה‬
‫לעבור‬
‫לסלובקיה‪ .‬א נ ו ל א סלובקים‪ .‬הסלובקי מהסם‪ ,‬ה ו א ב א ל ק ב ל סלובקים בלבד‪.‬‬
‫ה א ח ר א י ה ה ו נ ג ר י צ ו ע ק ע ל י נ ו ש א נ ו רמאים‪ .‬ע ו ב ד ה ‪ ,‬ה ר י ב ד ר ך ל כ א ן שוחח א ת י‬
‫םלובקית‪.‬‬
‫הפעם נ ס אני מדבר פולנית ומחזק דברי‬
‫בלומה‪.‬‬
‫לאהד‬
‫התייעצות‬
‫ביניהם א נ ו נדרשים להוכחה ממשית‪ ,‬ואז פ ר מ ה ב ל ו מ ה א ת ב ס נ ת מעילה והוציאה‬
‫א ת ת ע ו ד ת ה ב ג ר ו ת שלה האורגינלית‪ .‬בצאתה מוורשה‪ ,‬הסתירה א ת התעודה במעיל‪.‬‬
‫והנה‬
‫ע כ ש י ו ז ה מ צ י ל א ת חייגו‪ .‬ל ת ע ו ד ה צ מ ו ד ה תמוגר‪ ,‬ו ח ו ת מ ו ת אוריגגליות‪:‬‬
‫הסלובקים‬
‫א ו ס פ י ם ‪ 28‬יהודים מ ג ו ר ש י ם ‪ .‬ג פ ר ד י ם מ ה ה ו ג ג ר י ם ו מ א ת נ ו ‪ .‬ה י ת ה ז א ת‬
‫* פרקים קודמים ראה ״משואה״ ט״ז‪ ,‬ע׳ ‪ ,175—156‬״משואה״ י״ז‪ ,‬ע׳ ‪ 238—217‬ו״משואה״‬
‫י״ח‪ ,‬ע׳ ‪.173—151‬‬
‫‪181‬‬
‫א ח ת ויחידה‪ ,‬כ א ש ר‬
‫פעם‬
‫הוכנסה‬
‫הסלובקים ניאותו‬
‫לקבל פליטים‬
‫הקבוצה‬
‫סלובקיים‪.‬‬
‫ל ק ר ו ן ו ה ו ב ל ה י ש י ר ו ת לאושבי׳ן‪ .‬ע ל ה ס י ב ה ל כ ך נ ו ד ע ל נ ו ר ק מ א ו ח ר‬
‫ש ר ת בזמן‬
‫יותר‪ .‬ב ת ו ך ה ק ב ו צ ה נ מ צ א יהודי ב ש ם זינגר‪ ,‬ה נ ״ ל ‪ ,‬י ל י ד ס ל ו ב ק י ה ‪,‬‬
‫מ ל ח מ ת העולם הראשונה כקפםן ב צ ב א הקיסרי האוסטרו־הונגרי‪ .‬פ ס ר י ו ט הונגרי‬
‫השלים‬
‫לא‬
‫בהרי‬
‫פיצולה‪,‬‬
‫עם‬
‫סלובקיה וניהל‬
‫וכאשר‬
‫קמה‬
‫ארגן‬
‫צ׳כוסלובקיה‬
‫פלוגות‬
‫ק ר ב ו ת נ ג ד ה מ ד י נ ה ה צ ע י ר ה ‪ .‬הוכרז‬
‫פרסיזניות‬
‫כבוגד ונדון למוות‬
‫ש ל א בפניו‪ .‬כ א ש ר נ כ ש ל ו ה ק ר ב ו ת ב ר ח להונגריה‪ ,‬כאן נ ת ק ב ל ב כ ב ו ד ג י ב ו ר י ם ‪.‬‬
‫ד ר י ש ו ת צ׳כיה ל ה ס ג י ר ו ג ד ח ו ע ל ידי מ מ ש ל ת ה ו ג ג ר י ה ו ר א ש ה הוויטז‪ ,‬א ד מ י ר ל‬
‫הורטי מ‪.‬מ‪ .‬ה ק י ס ר ה א ו ס ט ר י ו מ ל ך הוגגריה‪ .‬מ ש פ ח ת זינגר ע ש י ר ה מ א ו ד ו ב ע ל ת‬
‫בהוגגריה‪.‬‬
‫מכרות‬
‫בניגוד‬
‫מישהו‬
‫לדיעותיו‬
‫מחוגי‬
‫הפטריוטיות לא‬
‫השלטון‬
‫באזרחותו‬
‫זינגר‬
‫אזרחות‬
‫ביקש‬
‫הצ׳כוסלובקית‪,‬‬
‫החרימו‬
‫הונגרית‪.‬‬
‫את‬
‫כעת‬
‫רכוש‬
‫נזכר‬
‫המשפחה‬
‫ו א ו ת ו ה ח ל י ם ו ל ה ס ג י ר ל ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬כ פ ר ס גיאותו ה ס ל ו ב ק י ם ל ק ב ל ק ב ו צ ה ש ל מ ה ‪,‬‬
‫‪..,‬‬
‫ו א נ ו היינו ״ ה פ ר ס ״ ‪ .‬ב י ש מ ז ל מ ק ר י ‪ ,‬ה ק ו ב ע ‪ .‬ג ו ר ל אנשים‪.‬‬
‫;‬
‫הקבוצה‬
‫י‬
‫ה ת ר ח ק ה ו א נ ו נ ש א ר נ ו ע ם כ י ת ת המלווים‪ .‬ש ו ס ר ה ח ר ש ‪ ,‬א ש ר ליווה‬
‫א ו ת נ ו מ ב ו ד פ ש ט ‪ ,‬אינו מ ש ל י ם ע ם ־המציאות‪.‬׳ כ ל י ה ד ר ך נ ס ע נ ו ב ת א י ח ד ו ש ו ח ח נ ו‬
‫סלובקית‬
‫ו ה נ ה כאן ה ת כ ח ש ת י לכך‪ :‬ואני מ מ ש י ך ל ד ב ר ר ק פ ו ל נ י ת ‪.‬‬
‫מ ר ב ת לי‬
‫מ כ ל הלב ובסיום הוא מ ב ט י ח ל נ ו ‪ :‬״לבודפשט ל א תחזרו אני אדאג ל כ ך אישית״‪.‬‬
‫ח ז ר נ ו מ ה ג ב ו ל ומלווינו מ ס ר ו א ו ת נ ו ל מ ש מ ר ה ג ב ו ל ‪ .‬א ת ה ל י ל ה ו כ ל יום ה מ ח ר ת‬
‫בילינו‬
‫אוכל‬
‫ב ח ח ־ ה מ ש מ ר ‪ .‬ש כ ב נ ו ב פ י נ ה בחצר‪ ,‬א ו כ ל ל א ק י ב ל נ ו ‪ ,‬נ י ז ו נ י ם מ ש א ר י ו ת‬
‫על‪ .‬יד המטבח‪.‬‬
‫לפנות‬
‫ערב‬
‫יצאנו‬
‫לכיוון‬
‫אנו‬
‫הגבול‪.‬‬
‫קדימה‬
‫הולכים‬
‫ו מ א ח ו ר י נ ו שני חיילי ה מ ש מ ר ‪ .‬ב ד ר ך ניסו ל ה פ ר י ד בינינו‪ ,‬ג ם ד ח י פ ו ת ב ק ת ר ו ב ה‬
‫ל א ‪ .‬הועילו‬
‫נצמדנו‬
‫להם‪,‬‬
‫בכוח‪.‬‬
‫מדחיפות‬
‫עוברים‬
‫למכות‬
‫הגבול‬
‫אבל‬
‫כבר‬
‫ק ר ו ב ‪ ,‬ר ו א י ם א ת ה ש ב י ל ו א ח ר י ו סלובקיה‪ .‬החיילים נ ע צ ר י ם ‪ ,‬ד ו ר כ י ם א ת נ ש ק ם‬
‫ומצווים‬
‫קדימה‪,‬‬
‫לית‬
‫ל ה י ע צ ר ‪ ,‬כי ה ם‬
‫אסור‬
‫עלולים‬
‫בנו‪.‬‬
‫לירות‬
‫שפתם‬
‫את‬
‫ל א הבנו‪ ,‬א ב ל ה מ ס ר ב ר ו ר ‪ .‬אגו ר צ י ם במהירות‪ .‬ל א ר ח ו ק מ ה ג ב ו ל מ ת ח י ל ה ח ו ר ש ה‬
‫ו א נ ו נ ע ל מ י ם בין ה ע צ י ם ‪ .‬כ א ש ר ה ר ג ש נ ו בטוחים‪ ,‬ה ת י ש ב נ ו ל נ ש ו ם אוויר ו ל ח ש ו ב‬
‫על‬
‫ההמשך‪ .‬ובכן הועברגו באופן אי־ליגלי ועלינו ל ת כ נ ן‬
‫שאנו‬
‫בלי‬
‫בודדים‬
‫ידיעת‬
‫השפה‪.‬‬
‫הלילה‬
‫נלון‬
‫בחורשה‪,‬‬
‫א ת ה ח ז ר ה ‪ .‬הקושי‪,‬‬
‫מחר‪,‬‬
‫היום‪,‬‬
‫בשעות‬
‫נצסרך‬
‫ל ה ס ת ת ר ולקראת הערב לצאת בחזרה לדרך‪ .‬במרחק מה דולקים אורות‬
‫בבתים‬
‫פן יסגירו‬
‫כפריים‪,‬‬
‫ס ל ו ב ק י מ ע ב ר לחורשה‪,‬‬
‫כפר‬
‫אבל‬
‫פחדנו‬
‫להיכנס‪,‬‬
‫אותנו‪ .‬הרעב מציק לנו‪ ,‬בשדה הקרוב גדל סלק בהמות‪ ,‬עקרנו אחדים ואנו מנסים‬
‫ל א כ ל ו ‪ .‬ם ע מ ו מ ת ק ת ק ו מ ב ח י ל ‪ ,‬אנו לועסים‪ ,‬מ נ ס י ם ל ב ל ו ע ו ב ע י ק ר ו יורקים‪ ,‬א ב ל‬
‫הרעב‬
‫ל א ח ו ל ף ‪ .‬ע ם ר ד ת ה ח ש י כ ה א נ ו יוצאים ל ד ר ך‬
‫בחזרה‪.‬‬
‫הכיוון מ ז ר ח ה ‪.‬‬
‫נזהרים ל א ל ה ת ק ר ב ל ע מ ד ו ת המשמר‪ .‬הגענו לנהר הדנובה הקטנה‪ .‬כדי ל ה ת ק ד ם‬
‫מזרחה‬
‫אנו‬
‫חייבים‬
‫לחצותו‪.‬‬
‫במרחק מה‬
‫מופעלת‬
‫מעבורת‪,‬‬
‫תמורת‬
‫המעבירה‬
‫תשלום מ צ ד אחד למשנהו‪ .‬המעבורת מושבתת‪ .‬בשעות החושך‪ ,‬ורק עם ת ח י ל ת‬
‫האור‬
‫ועולים‬
‫מופיע‬
‫המפעיל‪.‬‬
‫קבוצת‬
‫אנשים מחכה להפעלתה‪,‬‬
‫אנו‬
‫מתערבים‬
‫ביניהם‬
‫ע ל ה ג ש ר ‪ .‬ש י ל מ נ ו כ כ ל ה י ת ד ועם ה ג י ע נ ו ל צ ד ה ש נ י ה ס ת ל ק נ ו לכיוון‬
‫השדה‪ ,‬ל מ צ ו א מ ח ב ו א ל ש ע ו ת היום‪ .‬ט ר ם ה ס פ ק נ ו ל ה ת מ ק ם ו ה מ פ ע י ל ה ו פ י ע בליווי‬
‫אנשי‬
‫‪182‬‬
‫מ ש מ ר ג ב ו ל הוגגריים‪ .‬ה מ פ ע י ל ‪ ,‬כמו‬
‫כל‬
‫אנשי המקום‬
‫הסלובקים‪,‬‬
‫אשר‬
‫ל ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬שוחח‬
‫החוצים־־ ס ל ו ב ק י ת ‪.‬‬
‫עם‬
‫בהיותו מכיר‬
‫א ת כולם‪,‬‬
‫שטחם‬
‫סופח‬
‫הרגיש‬
‫ב ז ר י ם והזעיק א ת חיילי מ ש מ ר ה ג ב ו ל ‪ .‬חוזרים ל מ ע ב ו ר ת ב ד ר ך ל ע מ ד ת‬
‫ה מ ש מ ר ‪ .‬אני פ ו נ ה א ל י ו ב ס ל ו ב ק י ת ‪ :‬״ ת ת ב י י ש ל ך ‪ ,‬ה ס ג ר ת אותגו‪ ,‬היכן ה ה ג י נ ו ת‬
‫ה ג ו צ ר י ת שלך‪ ,‬ה ס ג ר ת פליטים‪ ,‬א ת ה א ל ו ה י ם א י נ ך י ר א ? ״ ה ו א נ ע מ ד ל ל י ו ב ש ק ט‬
‫״ א ם ת צ ל י ח ו ל ה ג י ע אלי שוב‪ ,‬א ע ז ו ר ל כ ם ל ה י ח ל ץ מכאן״‪ .‬מ ע ו ד ד י ם א נ ו‬
‫לחש‪:‬‬
‫הולכים‬
‫א ח ר י חיילי ה מ ש מ ר ‪ .‬ח ז ר נ ו ל ע מ ד ה ממגד‪ ,‬ג ו ר ש נ ו ל פ ג י יומיים‪.‬‬
‫ג ר ו ע ה מאוד‪ .‬מ פ ק ד ה מ ש מ ר‬
‫הפנים‬
‫מ ר ב ת לי מכות‬
‫נאמנות ומתרה‬
‫קבלת‬
‫בנו‬
‫לא‬
‫ל ה ת ג ר ו ת בהם‪ ,‬א ם נ ח ז ו ר פ ע ם נ ו ס פ ת ‪ ,‬י ה ר ג ו א ו ת נ ו ‪ .‬ס י י ם ל ה ר ב י ץ ו נ מ נ ע ‪ .‬מ ל ת ת‬
‫ל נ ו א ו כ ל ‪ .‬ר ע ב י ם ומוכים חיכינו כ ל היום‪ ,‬ר ק ל פ ג ו ת ע ר ב ‪ ,‬ב ה ג י ע ה מ ו ע ד ל צ ע י ד ה‬
‫ה ת י ר ל ת ת ל נ ו מ ש א ר י ו ת א ר ו ח ת ה ע ר ב ש ל החיילים‪ .‬ה ד ר ך י ד ו ע ה ל נ ו ‪,‬‬
‫לגבול‪,‬‬
‫א נ ו מ ז ד ר ז י ם ל ל כ ת ע ל מ נ ת ל י צ ו ר מ ר ח ק ב י נ י ג ו ל ב י ן החיילים‪ ,‬ה מ ו ב י ל י ם א ו ת ג ו‬
‫מוקדם‬
‫ולהגיע‬
‫יסתלקו‪,‬‬
‫האפשר‬
‫ככל‬
‫ירד החושך‬
‫ואנו‬
‫לגבול‪.‬‬
‫נצא‬
‫הפעם‬
‫לדרך‬
‫תוכניתנו‬
‫בחזרה‪.‬‬
‫ברורה‪.‬‬
‫הגעגו‬
‫נחכה‬
‫מוקדם‬
‫שהחיילים‬
‫למעבורת‪,‬‬
‫טרם‬
‫ה ו פ ע ל ה ‪ .‬ר א ש ו נ י ם עלינו‪ .‬ה מ פ ע י ל ק י ד ם א ו ת נ ו ב ב ר כ ה ‪ ,‬א נ ו מ כ ר י ם וותיקים‪ .‬צ ל ח נ ו‬
‫ל צ ד ה ש נ י והזמין א ו ת נ ו ל ב י ת ו ‪ .‬כאן נ א כ ל א ר ו ח ת ב ו ק ך ‪ ,‬נ נ ו ח ב מ ש ך היום ו כ א ש ר‬
‫יסיים א ת ע ב ו ד ת ו ל פ נ ו ת ע ר ב ‪ ,‬י ח ז ו ר ו י ד ר י ך א ו ת נ ו ל ה מ ש ך ה ד ר ך ‪ .‬א ש ת ו ה כ י נ ה‬
‫ק פ ה ו א ו כ ל ‪ ,‬א ב ל ע ו ד ט ר ם סיימנו ל א כ ו ל ח ז ר ש ו ב ע ם א נ ש י מ ש מ ר ה ג ב ו ל ו ה ס ג י ר‬
‫א ו ת נ ו לידיהם‪ .‬ה פ ע ם ש מ ר מ ר ח ק מ מ נ י ל א ה ב י ט י ו ת ר ל ע ב ר י ‪ ,‬ב ל ו מ ה ה ת ר י ס ה‬
‫ל ע ו מ ת ו ״ א ת ה יודש״ ) ב ס ל ג ג ה ע מ מ י כינוי ל י ה ו ד ה א י ש ק ר י ו ת ( ‪ .‬ש ו ב אנו ב ע מ ד ת‬
‫ה פ ע ם ק ב ל ת ה פ נ י ם ע ו ל ה ע ל ק ו ד מ ת ה ‪ .‬מ כ ו ת נ ח ת ו מ כ ל צד‪ ,‬כ ל א ח ד‬
‫המשמר‪,‬‬
‫ה ו ס י ף מ ש ל ו ‪ .‬ה מ ח י ש ו א ת ש ה ב ט י ח ו ל פ נ י יום‪ .‬ר ק ל פ נ ו ת ע ר ב ע ם ה ת ק ר ב מ ו ע ד‬
‫ה ג י ר ו ש הגיחו ל ג ו ו ג ם נ ת נ ו ק צ ת א ו כ ל ‪ .‬ה נ ת י ב ל ג ב ו ל כ ב ר מ ו כ ר לנו‪ ,‬ג ם מ ל ו ו י נ ו‬
‫יותר‬
‫על‬
‫אגרסיביים‪,‬‬
‫עושי‬
‫קצת‬
‫קיבלו‬
‫צרות‬
‫היתר‬
‫רק‬
‫מיותרים‪.‬‬
‫מהממונה‪,‬‬
‫מראה‬
‫מוסיפים‬
‫מצנן‬
‫הגבול‬
‫להכות‬
‫את‬
‫בךךך‪.‬‬
‫בנו‬
‫כועסים‬
‫התלהבותם ולנו‬
‫גורם‬
‫הקלה‪ .‬להיפטר מהם ולחשוב על הצעדים הבאים‪ .‬הרעב מציק לגו מראה‬
‫מעורר‬
‫הםלק‬
‫בנו‬
‫בחילה‪,‬‬
‫התכווצות הקיבה‬
‫וקולרבי‪,‬‬
‫והקאות‪.‬‬
‫אנו מעיזים‬
‫חלקות‬
‫ע ם י ר ק ו ת ביתיים‪ ,‬גזר‪,‬‬
‫להעיר‬
‫א ת כלבי הכפר‪ .‬כאשר אחד ינבח‪ ,‬כ ל‬
‫בקרבת‬
‫הבתים‬
‫נמצאות‬
‫אבל‬
‫מפחדים‬
‫להתקרב‪,‬‬
‫כ ל ב י ‪ .‬ה כ פ ר יענו לעומתו‪ .‬אגו‬
‫מ ז נ ב י ם ב ק צ ה ה ש ד ה ‪ ,‬א ו ס פ י ם ק צ ת י ר ק ו ת ו ה ו ל כ י ם ל ש ד ה ‪ .‬ה ק צ י ר בעיצומו‪ ,‬ה ע ב ו ד ה‬
‫י ד נ י ת ‪ ,‬א ל ו מ ו ת ה ש ב ל י ם נ י צ ב ו ת ל א ו ר ך ה ש ד ה ל ה מ ש ך ייבוש ב ש מ ש ‪ .‬א נ ו‬
‫כאן‬
‫ז ו ח ל י ם פ נ י מ ה ל א ח ת מ ה ן ומחזירים א ת ה א ל ו מ ו ת ל מ ק ו מ ן ‪. .‬כאן נ ל ו ן ה ל י ל ה ו נ ש א ר‬
‫גם‬
‫ל ש ע ו ת היום ה ב א ‪ .‬אנו זקוקים ל מ נ ו ח ה ו ל ה ת א ו ש ש ו ת ‪ .‬ה ב א נ ו ל מ ח ב ו א ג ז ר‬
‫וקולרבי‪,‬‬
‫מ נ ת מזון ל י מ מ ה ה ב א ה ‪ .‬ל ש ת ו ת נ ו כ ל ר ק ב ע ר ב ‪ ,‬כ ש נ צ א ש ו ב ל ד ר ך ‪.‬‬
‫ה פ ע ם נ ש נ ה א ת הכיוון‪ .‬כ ו כ ב י ה ל י ל ה ‪ ,‬מ ל ו ו י נ ו ה נ א מ נ י ם ‪ ,‬מ ר א י ם ל נ ו א ת הכיוון‪.‬‬
‫ל ה ת ק ד ם מ ז ר ח ה ו ל ה ת ר ח ק מאיזור ה ש מ ו ר ע ל ידי מ ש מ ר ה ג ב ו ל ‪ .‬ז ר ק ו ר י ם נ ד ל ק י ם‬
‫מ ד י פ ע ם ו ס ו ר ק י ם א ת השטח‪ .‬ב ה ד ל ק ם א נ ו נ ש כ ב י ם ב ל י ל נ ו ע ‪ .‬מ ד י פ ע ם מ ת ג ל ה‬
‫הנהר הזורם והחוסם לפנינו המשך ההתקדמות‪ .‬נתיב הנהר מ ת פ ת ל ממערב למזרח‬
‫ואגו‬
‫כמלמדת‪.‬‬
‫עם‬
‫אור‬
‫היום‬
‫גתגלינו ‪.‬והובלנו‬
‫לעמדת‬
‫משמר‪.‬‬
‫החיילים‬
‫לא‬
‫א ד י ב י ם כ ל פ י ג ו ‪ ,‬מ פ ר י ע י ם ל ש ג ר ת חייהם‪ .‬ג ם ה ו פ ע ת ג ו ל א מ ל ב ב ת ‪ .‬ב ל ו מ ה יחפה‪,‬‬
‫געליה‬
‫גקרעו‪,‬‬
‫על‬
‫רגלי‬
‫סגדלים‪,‬‬
‫שרצועותיהם‬
‫גקרעו‬
‫וקשורים‬
‫בחבל‬
‫לרגלי‪.‬‬
‫א ת ת ח י ל ת הדרך התחלגו עם שתי מזוודות מ ל א ו ת בגדים‪ ,‬לבנים ל ה ח ל פ ה ונעלים‬
‫‪183‬‬
‫רזרביות‪.‬‬
‫בעמדה‬
‫א נ ש י ה מ ש מ ר ד י ל ל ו א ו ת ן ו ה ו צ י א ו כ ל ד ב ר ב ע ל ערד• כ א ן ‪,‬‬
‫החדשה‪ ,‬ש ו ב מ ח ט ט י ם ב מ ז ו ו ד ו ת ‪ ,‬א ב ל כ ב ר ל א נ מ צ א שום ד ב ר ב ע ל ע ר ד ‪ .‬ג ם‬
‫זאת סיבה טובה למכות‪ .‬אוכל נותנים ל נ ו ל פ נ ו ת ערב‪ ,‬משאריות א ר ו ח ת ה ע ר ב‬
‫היציאה ל ג ב ו ל ‪ .‬ה פ ע ם איזור ח ד ש ‪ ,‬ט ר ם היינו כאן‪ ,‬ה ג ב ו ל ק ר ו ב ל ע מ ד ה‬
‫ולפני‬
‫ואחריו חורשה‪ .‬ב א מ צ ע ו ב ת ו ר ח ר ת ע מ ו ק מ ת פ ת ל יובל‪ .‬ל ש ת ו ת מ מ נ ו ‪ ,‬ל ה ת ר ח ץ‬
‫ולהתרענן‪.‬‬
‫טפסנו‬
‫אחורינו למטה‪,‬‬
‫אנו גולשים על‬
‫טובים וטעימים‪.‬‬
‫ש ם זורמים מ י ם‬
‫ב ח ז ר ה ו י ש ב נ ו ל נ ו ח ‪ ,‬נ ש ע נ י ם ע ם ה ג ב ל ג ז ע י העצים‪ .‬ה ל י ל ה ח ש ו ד ל ל א‬
‫ירח‪ ,‬ר ק ה כ ו כ ב י ם גוצצים ב ג ו ב ה ר ב ‪ .‬ו ה ג ה ג ש מ ע ה ק ו ל י ל ל ה מ ת ג ב ר ת ו ה ו ל כ ת‬
‫ו ב ס ו פ ה ש ר י ק ה חדה‪ ,‬ק פ צ ג ו ע ל ר ג ל י ג ו מ פ ו ח ד י ם ‪ .‬א י ז ה חיה ט ו ר פ ת ג מ צ א ת כ א ן‬
‫ש ק ט והגה‬
‫בקרבתנו‪.‬‬
‫פולחת‬
‫שוב‬
‫לא‬
‫היללה‪,‬‬
‫החזקנו‬
‫נמשכנו‬
‫מעמד וכאילו‬
‫ל מ ק ו ם מ ש ם ב ו ק ע ת היללה‪ .‬ו ה נ ה א נ ו ל ל עץ מ פ ו ל ח ‪ ,‬כ נ ר א ה נ פ ג ע מ ב ר ק ‪ ,‬ש ב ק ע‬
‫מעוצמת‬
‫אותו‪.‬‬
‫הרוח הוא‬
‫מתכופף‬
‫קרביו‬
‫וכאילו‬
‫כל‬
‫נ ק ר ע י ם לשניים‪,‬‬
‫כיפוף‬
‫ו ה י ל ל ה פ ו ר צ ת ו ב ה ס ג ר ו פ ו ר צ ת ה ש ר י ק ה ‪ .‬ה ס ת כ ל נ ו על העץ ב ס ב ל ו ו מ ב ט א א ת‬
‫כאבו‪ .‬נ ר ג ע י ם ה ת י ש ב נ ו ב ק ר ב ת ו ‪ ,‬ו ה ג ה ג ל י נ ו ל ה פ ת ע ת נ ו ‪ ,‬ש ב ל ו מ ה א י ב ד ה ט ב ע ת ‪,‬‬
‫לה‬
‫שנתתי‬
‫הטבעת‬
‫במתנה‪.‬‬
‫משובצת‬
‫ב י ה ל ו ם זעיר‪ ,‬הנוצץ‬
‫בלילות‬
‫החשוכים‪.‬‬
‫כ נ ר א ה נ פ ל מ א צ ב ע ה ‪ ,‬כ ש ר ח צ ה א ת פ נ י ה ב מ י ם ב י ו ב ל העמוק‪ .‬ב ח ו ש ף ה ת ק ר ב נ ו‬
‫לשפת‬
‫היובל ו ה נ ה‬
‫נעזרנו‬
‫בהושד‪.‬‬
‫בעומק‬
‫אותו‬
‫בענף‬
‫למטה‬
‫נוצץ ככוכב‬
‫בלומה‬
‫החזיקה‬
‫זעיר‪,‬‬
‫אבל‬
‫ב ק צ ה ו ואני‬
‫פחד לרדת‬
‫למטה‬
‫השני‪,‬‬
‫ירדתי‬
‫בקצהו‬
‫ב א י ט י ו ת ל מ ט ה ו ה ר מ ת י א ת ה ט ב ע ת ‪ .‬ע ם ס י ו ם ה מ י ב צ ע יצאנו ב ח ז ר ה ל ד ר ד ‪ ,‬א ב ל‬
‫ל ל א הצלחה‪.‬‬
‫ש ב ע ה ע ש ר י מ י ם שהינו כאן‪ ,‬ב כ ל ע מ ד ו ת ה מ ש מ ר ה ת א ר ח נ ו ‪ ,‬ו ה ח י י ל י ם ה כ י ר ו‬
‫את‬
‫ה ת ס ר י ט קבוע‪ ,‬כ א ש ר‬
‫זוג היחפנים‪ ,‬ב ע ל י ה מ ו ו ו ד ו ת ה ר י ק ו ת ‪.‬‬
‫אנו מובלים‬
‫ל ע מ ד ו ת ה מ ש מ ר — ה ע מ ד ו ת מ מ ו ק מ ו ת ב ח צ ר ו ת כפריים טיפוסיים‪ ,‬ר י ב ו ע ‪ ,‬ש מ ס ב י ב ו‬
‫צריפים‪ ,‬ב ה ם ש ו כ ג י ם חיילי ה מ ש מ ר ‪ ,‬צ ע י ר י ם ב ש י ר ו ת סדיר‪ .‬ה מ פ ק ד י ם — ג ג ד י ם‬
‫זעירים‪ .‬ב ח צ ר מ ט ב ח ש ד ה צ ב א י ‪ .‬ת ח י ל ה — ח ק י ר ה ק צ ר ה ‪ .‬א נ ו ל א עוגים‪ ,‬כ י ל א‬
‫מ ב י נ י ם א ת ש פ ת ם והרי ע י ל ה ט ו ב ה ל ה ר ב י ץ מ כ ו ת ‪ .‬ע ו צ מ ת ן שונה מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ‪.‬‬
‫בסיום ה ח ק י ר ה ה ם ר ו ש מ י ם ו א נ ו ח ו ת מ י ם מ ב ל י ל ד ע ת א ת ת ו כ ן הרישום‪ .‬ה ע י ק ר‬
‫לסיים‬
‫א ת החקירה‬
‫והמכות‬
‫לה‪.‬‬
‫המתלוות‬
‫לנו‬
‫המפקדים אינם נותנים‬
‫אוכל‪,‬‬
‫ר ק החיילים‪ ,‬ב ת ו ם א ר ו ח ת ה ע ר ב ו ב ט ר ם צ א ת ם א ת נ ו ל ג ב ו ל ‪ ,‬מ ע נ י ק י ם ל נ ו מ ש א ר י ת‬
‫במשר‬
‫האוכל‪.‬‬
‫שעות‬
‫היום‬
‫שוהים‬
‫אנו‬
‫בחצר‬
‫ומשתדלים‬
‫למעט‬
‫להראות‬
‫את‬
‫נוכחותינו‪ .‬ל פ נ ו ת ע ר ב א נ ו י ו צ א י ם ל ג ב ו ל מ ל ו ו י ם בזוג חיילים‪ .‬על פ י ר ו ב ה ח י י ל י ם‬
‫מנסים‬
‫בינינו‪.‬‬
‫להפריד‬
‫למעשה‬
‫אנו‬
‫כבר‬
‫מ ת ו ר ג ל י ם ועומדים‬
‫בכד‪.‬‬
‫המחשבות‬
‫נ ת ו נ ו ת ל מ צ ו א דרד‪ ,‬איר ל ה ח ל ץ מ כ א ן ‪ .‬ו ה נ ה ע ר ב א ח ד זוג חיילים‪ ,‬א ש ר ה ו ב י ל ו‬
‫אותנו‬
‫זאת‬
‫ה פ ע ם השנייה‪,‬‬
‫לעזרתנו‪.‬‬
‫באו‬
‫טרם‬
‫הגענו לגבול‪,‬‬
‫התיישבו‬
‫ונתנו‬
‫ל נ ו שיעור ב נ ו ש א ה ג ב ו ל ‪ .‬א ח ד מ ה ם ש י ר ט ט ל נ ו ב ע ז ר ת ענף ע ל ה א ד מ ה ו ה ס ב י ר‬
‫ב ת נ ו ע ו ת ‪ :‬ק ו ה ג ב ו ל ב מ ר ח ק ש ל ו ש ה ק ״ מ ש י י ר ל ה ם — ל מ ש מ ר ‪ ,‬כ ל ה נ ת פ ס כאן‪,‬‬
‫מוחזר‬
‫ל ג ב ו ל ‪ .‬ב מ ר ח ק ‪ 10‬ק ״ מ מ ו ב א י ם ל ש ו פ ט ‪ ,‬הדן ל ב י ת ס ו ה ר ו ח ז ר ה ל ג ב ו ל ‪.‬‬
‫במרחק‬
‫‪15‬‬
‫ק״מ‬
‫שופט‬
‫דן‬
‫לבית‬
‫סוהר‬
‫בבודפשט‬
‫בלבד‪.‬‬
‫התברר לנו‪,‬‬
‫שעקב‬
‫נ פ ת ו ל י ה נ ה ר א נ ו צועדים כ ל ה ז מ ן ב ק ו ו ה ש ל ו ש ה ק״מ‪ .‬עלינו ל ח צ ו ת א ת ה נ ה ר ‪,‬‬
‫להתקרב‬
‫לפסי‬
‫הרכבת‬
‫ולצעוד‬
‫לאורכם‪.‬‬
‫המידע‬
‫שקיבלנו‬
‫הוכיח‪,‬‬
‫שבלי‬
‫עזרת‬
‫מקומיים ל א נ ת ג ב ר על המכשולים‪ ,‬ל כ ן החלטגו הפעם לבוא במגע עם כפריים‬
‫‪184‬‬
‫סלובקיים‪,‬‬
‫מהחיילים‪,‬‬
‫שמעבר לגבול‪ ,‬אשר‬
‫הודינו ע ל‬
‫את‬
‫ש פ ת ם ידענו‪ ,‬ו ל ב ק ש א ת ע ז ר ת ם ‪.‬‬
‫אדיבותם וחציגו א ת משעול הגבול‪ .‬כפר‬
‫נפרדנו‬
‫סלובקי נמצא‬
‫ב מ ר ח ק ל א ר ב מ ה ג ב ו ל ‪ ,‬ב ח ר ג ו ב ב י ת הקיצוגי השייך ליעדן‪ .‬ג כ נ ס נ ו פ נ י מ ה ו ב י ק ש נ ו‬
‫עזרה‪ .‬ל מ ר ו ת ש י ד ע ת י ס ל ו ב ק י ת ‪ ,‬ש ר ב ב ת י מ י ל י ם פולגיות‪ ,‬כ ד י ל ה ד ג י ש א ת מוצאינו‪.‬‬
‫םיפרגו ע ל ה ת ל א ו ת ב ג ב ו ל ‪ ,‬ב ג י ד ת מ פ ע י ל ה מ ע ב ו ר ת ו א ת הקושי ב ח צ י י ת הגהר‪.‬‬
‫לכן‬
‫ביקשנו א ת ע ז ר ת ם ‪ .‬נ ת ק ל נ ו ב א ג ש י ם טובים‪ ,‬א ר ח ו א ו ת נ ו ‪ 24‬ש ע ו ת ‪ ,‬ג ת ג ו‬
‫לנו‬
‫לאכול וסדרו ל נ ו מקום לישון ב ח ד ר הסמוך‪ .‬ב ע ת שהותנו אצלם‪ ,‬שמענו‬
‫קולות‬
‫זינדרמים‬
‫אותנו‬
‫ל א מסרו‪.‬‬
‫סלובקים‬
‫משומרי‬
‫עבור‬
‫בתמורה‬
‫הגבול‪,‬‬
‫הארוח‬
‫שנכנסו‬
‫אליהם ושוחחו‬
‫השארנו להם‬
‫אתם‪,‬‬
‫א ת מזוודותינו‬
‫אבל‬
‫הריקות‪,‬‬
‫שסחיבתן עוררה ת ש ו מ ת ל ב כל רואינו‪ .‬א ת ש א ר י ת החפצים קשרנו ב ח ב ל והחזקתי‬
‫ב י ד א ת כ ל ר כ ו ש נ ו ה ד ל ‪ .‬ל מ ח ר ת י צ א ה ה א ש ה לכיוון ה נ ה ר ו א נ ח נ ו א ח ר י ה ‪ .‬כ א ן‬
‫ה ו ב י ל ה א ו ת נ ו ל מ ק ו ם ‪ ,‬ש ק ר ק ע י ת ה נ ה ר שסוחר‪ ,‬ו ה ב ק ר ח ו צ ה א ו ת ו ב ע ת הרעייה‪.‬‬
‫הראתה‬
‫ל נ ו א ת כיוון ה ה ל י כ ה ל פ ס י ה ר כ ב ת ‪ ,‬ה מ ו ב י ל י ם ל פ נ י ם ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ה פ ע ם‬
‫האמנו‪ ,‬ש ת צ ל י ח ד ר כ נ ו ‪ .‬ה ו ד י נ ו ל א ש ה ה מ ו ב ה ו נ ש א ר נ ו ב ק ר ב ת ה נ ה ר ע ד ל פ נ ו ת‬
‫ע ר ב ‪ .‬ס ר ם ה ח ש י ך נ כ נ ס נ ו ל נ ה ר ל ח צ ו ת אותו‪ ,‬ה מ י ם די ע מ ו ק י ם ו נ ר ם ב נ ו ע ד ל צ ו ו א ר ‪.‬‬
‫שנינו ל א יודעים ל ש ח ו ת ‪ ,‬ה ח ז ק ג ו בידיים‪ ,‬כ ד י ש ל א ל ה י ג ר ף ‪ .‬ע ב ר נ ו א ת ה נ ה ר‬
‫ל ר ד ת גשם‪ ,‬ת ח י ל ה ד ק י ק ‪,‬‬
‫והחל‬
‫שהלך והתגבר והפך‬
‫ל ס ע ר ת ב ר ק י ם ורעמים‪.‬‬
‫היה זה ל י ל ה גהדר ל ג ו נ ב י ג ב ו ל ו ת ‪ .‬ר ט ו ב י ם ה ל כ ג ו ל א ו ר ך ה ד ך ך לכיוון ה מ ס י ל ה ‪.‬‬
‫חיילי מ ש מ ר ה ג ב ו ל נ ט ש ו א ת ע מ ד ו ת ה מ ש מ ר ו ה ס ת ת ר ו מ פ נ י ה ג ש ם ‪ .‬ג ם ה ז ר ק ו ר‬
‫ל א ה פ ח י ד אוחגו‪ ,‬ש ו ט ט בין מ פ ל י ה ג ש ם מ ב ל י ל ג ל ו ת א ו ת נ ו ‪ .‬ו א ו ל י ל א היה מ י‬
‫צ ע ד מרחיק אותגו מ ה ג ב ו ל ומקרב‬
‫ש י ע ק ו ב אחריו‪ .‬ה ל כ ג ו ב ד ר ך ה מ ל ך ‪ ,‬כ ש כ ל‬
‫ל ק ו ה מ ט ר ה — ‪ 15‬ק ״ מ מ ה ג ב ו ל ‪.‬‬
‫הגענו לפסי ה ר כ ב ת והתחלנו ל צ ע ו ד לאורך המסילה‪ .‬שעות הלכנו‪ ,‬עד ש ה ת ג ל ת ה‬
‫לפנינו‬
‫תחנת רכבת‪.‬‬
‫תחנה‬
‫מ ו א ר ת ריקה מאדם‪ ,‬אבל‬
‫שומר‬
‫ה ת ח נ ה טייל‬
‫על‬
‫הרציף‪ .‬נ ז ה ר נ ו ל א ל ה י כ נ ס ל ש ס ח ה א ו ר ו ל א ל ה ת ג ל ו ת ל ש ו מ ר ‪ .‬ה ג ש ם פ ס ק כ ב ר‬
‫ו א נ ו מ ח ל י פ י ם ל ע ק ו ף א ת ה ת ח נ ה ‪ .‬צ מ ו ד ל ת ח נ ה ש ד ה ת פ ו ח י אדמה‪ .‬א נ ו צ ו ע ד י ם‬
‫בין‬
‫הערוגות‪ .‬ח ו ש ך מ ס ב י ב ‪ .‬פ ת א ו ם ה ח ל‬
‫כ ל ב ל נ ב ו ח ‪ ,‬ה ר ג י ש בזרים‪.‬‬
‫בתשובה‬
‫ע נ ת ה לו מקהלת כלבים‪ .‬שכבנו ע ל האדמה מבלי לנוע‪ ,‬אבל הנביחה ל א פסקה‪.‬‬
‫לרוע מזלגו הוגהגה באיזור ‪.‬הגבול‬
‫ש מ י ר ת ה ג ״ א ‪.‬הופצו ש מ ו ע ו ת‬
‫על‬
‫צנחנים‬
‫רוסיים‪ ,‬ה נ ו ח ת י ם ב ל י ל ו ת ‪ .‬גוער גויים ל ת פ ק י ד י ש מ י ר ה ומדי ל י ל ה ה ם מ ס י י ר י ם‬
‫ב ש ד ו ת ע ם כ ל ב י ם ‪ .‬בידי ה נ ו ע ר ר ו ב י ם ‪ ,‬ו ר ש א י ם ה ם ל ה ש ת מ ש ב ה ם ג ג ד צ נ ח נ י ם ‪,‬‬
‫א ם יתגלו‪ .‬ב ע ק ב ו ת ה כ ל ב י ם ה ו פ י ע ו מ ש מ ר ו ת ה נ ו ע ר ב ז ע ק ו ת ק ר ב ‪ .‬ה כ ל ב י ם הגיעו‬
‫א ל י נ ו ו ה נ ע ר י ם ה א י ר ו ‪ . .‬א ו ת נ ו ב פ נ ס י יד‪ .‬ק מ נ ו מ ה א ד מ ה ‪ ,‬כ ש ר ו ב י ם מכוונים_;אלינו‪.‬‬
‫ה ו פ ע ת נ ו א ו מ נ ם לא‪ .‬ה ו כ י ח ה ע ל מ צ י א ת צ נ ח נ י ם ‪ .‬ל מ ז ל נ ו נ ז ע ק ו ל מ ק ו ם מ ב ו ג ר י ם ‪,‬‬
‫שהביגו‪ ,‬כי מ ד ו ב ר ב ז ו ג פ ל י ם י ם ו ל א צ נ ח נ י אוייב‪ .‬ל א ח ר ש ס ג ר ו א ו ת נ ו ל י ת ר ש ע ו ת‬
‫הלילה‪ ,‬הובילו א ו ת נ ו ל מ ח ר ת ל ב י ת ה מ ע צ ר ש ל ה מ ש ם ר ה ב ע י י ר ה ה ס מ ו כ ה ‪ .‬ה ש ג נ ו‬
‫א ת המטרה‪ ,‬אנו מ ע ב ר ל ־ ‪ 1 5‬ה ק ״ מ ה מ י ו ח ל י ם ‪ ,‬בעיירה זאת‪ ,‬ש א ת ש מ ה מ ע ו ל ם‬
‫לא‬
‫ש מ ע ת י ‪ .‬כ א ן ש ו ט ר י ח י ד ה ש ו מ ר ע ל ש ל ו ם העיירה ועציריה‪ .‬א נ ו ה י ח י ד י ם‬
‫העצורים‪.‬‬
‫לספק‬
‫לנו‬
‫לאחר שבירר‬
‫א ת מ ו צ א נ ו היהודי פ נ ה ל מ כ ר י ו היהודים ו ב י ק ש מ ה ם‬
‫כשר‪.‬‬
‫לאכול‬
‫אוכל‬
‫קתולי‬
‫אדוק‪,‬‬
‫מכיר‬
‫במנהגי' היהודים‬
‫והאיסור‬
‫מ א כ ל י ם ל א כשרים‪ .‬ב ת ל א ו ת ה ד ר ך א י ב ת ו א ת ח ש ב ו ן ה י מ י ם והנה‪ ,‬כ פ י ש ה ת ב ר ר ‪,‬‬
‫‪185‬‬
‫היה זה יום ׳השבת‪ .‬בשעות הצהרים הגיעה אשה יהודיה כשרה‪ ,‬לבושה בגדי‬
‫שבת ופאר‪ .‬נוכרית על ראשה‪ .‬ברכה אותגו ביידיש בברכת שבת‪ .‬ואתה סל‬
‫אוכל לסעודת שבת כהלכתה‪ .‬דגים‪ ,‬צ׳ולנט ובשר‪ .‬מורעבים לאחר ‪ 17‬׳ימי נודדים‪,‬‬
‫אכלנו מהאוכל הטוב והטעים בהגאה ובתיאבון‪ ,‬אבל הארוחה לא הטיבה אתנו‪.‬‬
‫כעבור ישעה קצרה החלו כאבים יחוקים‪ ,‬מלווים בהקאות‪ .‬התפתלנו עד כדי‬
‫אובדן׳ הכרה‪ .‬נרדמנו והכאבים שוב העירו אותנו והמשכנו להקיא‪ .‬הקיבה כבר‬
‫מןמן יריקה ועדיין המשכנו בהקאות‪ .‬מפאת השבת ויום אי‪ ,‬השבתון הקתולי‪ ,‬אנו‬
‫ממשיכים״לשהות י כאן ומחכים להעמדה לדין‪ .‬ביום א׳ שוב הופיעה האשה עם‬
‫סל אוכל‪ ,‬אבל לא גגענו בו יותר‪ ,‬ביקשנו רק נהלים חמים לשתייה ותרופה‬
‫כל שהיא׳ להרגעת הכאבים‪ .‬השוטר התורן מציץ מדי פעם דרד הסורג בדלת‪,‬‬
‫לדעת אם׳ אגו חיים עדיין‪ .‬י •‬
‫ביום'ב׳ הובאנו לפני השופט‪ .‬במצבנו לא היינו מסוגלים לעמוד על הרגליים‪.‬‬
‫הדיון היה קצר‪ .‬את תוכנו לא הבנו‪ .‬לא עלה על דעת השופט לתרגם את הדיון‪.‬‬
‫פסק הדין היה צפוי‪ .‬המשטרה תסיע אותנו לבית הסוהר בבודפשט‪ .‬הזכרת השם‬
‫״בודפשט״־ הסבירה לנו את י הכל‪ .‬אנו שמחים‪ ,‬חוזרים ״הביתה״‪ .‬חזרנו‬
‫^‪ .Toionshaaz‬בית הסוהר בבודפשט ^‪ ,Mosony utca‬חזרה לאותו חדר‪.‬‬
‫אני •בקומה•בי‪ ,‬בלומה בקומה מעלינו‪.‬‬
‫חמישה׳ שבועות חלפו מיום שהוצאנו מכאן‪ .‬מצבנו הפיזי גרוע מאוד‪ .‬אני זקוק‬
‫למנוחה ולהתאוששות; כאבי הקיבה ורגש הבחילה טרם חלפו‪ .‬אני מרגיש חולשה‬
‫כללית‪ .‬עם כניסתי לחדר‪ ,‬שכבתי על הרצפה בפינה‪ .‬קמתי רק‪ ,‬כשנדרשתי על ידי‬
‫שכני לתא‪ ,‬למסדר וספירה‪ .‬איש לא הכיר אותי‪ ,‬למרות שרבים מהם הכירו אותי‬
‫וגם שהו אתי יחד כאן בתא‪ .‬ביום השלישי לשהותי בחדר נעצר על ידי פרץ ובס‪.‬‬
‫הוא נעצר לאחר שקראתי בשמו‪ ,‬ואז סוף יכל סוף זיהה אותי‪ .‬׳פרץ היה חבר‬
‫ההנהגה הראשיח של מכבי הצעיר בברטיסלבה‪ ,‬ידיד וחבר מתקופת שהותי‬
‫בסלובקיה ופה בבודפשט עד למעצרנו‪.‬חבר בוועדה המשותפת של תנועות החלה‪.‬‬
‫היינו נפגשים מדי יום והנה הוא •עצור כאן יחד אחי בחדר ולא הכירני‪.‬‬
‫מצבה של בלומה גרוע יותר‪ ,‬לכאבי הקיבה והבחילוח נוספו לה כאבי רגליים‪.‬‬
‫ההליכה יחפה בדרכים ובשדות גרמה ליבלות בכפות הרגליים‪.‬׳ קשה היה לה‬
‫לעמוד ולהתהלך‪ .‬ממכת היבלות לא גרפאה עד היום‪ .‬הכאבים חןקים וכאן אין‬
‫להם מזור‪ .‬שנינו זקוקים לעזרה רפואית‪ .‬אומנם קיים שרות רפואי‪ ,‬אך הוא תמה‬
‫ממש לפארסה‪ .‬מדי יום לאחר ארוחת בוקר מתקיים בתא מסדר חולים‪ .‬כל המרגיש‬
‫חולה רשאי להתייצב בשורת המסדר במרכז החדר‪ .‬לקריאת השוטר ״מסדר חולים״‪,‬‬
‫נכנס רופא שני סניטרים )אסירים מיוחסים(‪ ,‬הראשון מחזיק על מגש צנצגת‬
‫עם כדורים והשני כד מים וכוס‪ .‬אחה מספר לרופא‪ ,‬מה כואב או מציק לך‪ .‬דיאגנוזה‬
‫אחידה לכל המחלות‪ :‬״פתח את הפה״ וסניטר א׳ זורק בזריזוח פנימה כדור או‬
‫שגיים וב׳ מושיט כוס עם מים ודואג‪ ,‬שתבלע את הכדור עם המים‪ .‬בעת המסדר‬
‫יש להחזיק את הידיים מצולבות על הגב‪ .‬המומחים מצליחים להעיף את הכדור‬
‫החוצה ישר לידם‪ ,‬לפני שהגיע אליך סגיטר ב׳ עם המים‪ .‬כזה הוא המשחק‪.‬‬
‫מי שנתפס ^בקלקלתו‪ ,‬נאלץ להחזיר לפה את הכדור ולבלוע אותו‪ .‬לכל המחלות‬
‫והמכאובים כדור אחיד‪ .‬־ חייבים להתגבר על המחלה או להצליח להעלות את‬
‫החום ל־‪ 40‬מעלות ואז בהתאם לתקן מעבירים אותד לחדר החולים‪ .‬למרות שהותגו‬
‫;‬
‫‪186‬‬
‫חודשים כאן‪ ,‬לא חלינו עד כדי העברה לחדר חולים‪ ,‬או פשוט לא היתד‪ .‬לנו‬
‫פרוטקציה‪ .‬לעזרחנו נחלץ ידידי יבור‪ ,‬השוהה עדיין כאן‪ .‬כתבי ה״המלצה״‬
‫״מהודיג״ נעלמו בערמת הניירת‪ ,‬משלוח העצירים לסלובקיה נעצר ומנית‪ .‬הפליטים‬
‫מועברים למחנות ה־ ׳׳‪taborjnterna10‬״ המוחזקים על ידי ‪0mzan‬״״‪ .‬אנו‬
‫מעדיפים להישאר זמנית כאן וליהנות מתוספת האוכל הודות לעבודתי בנגריה‪ .‬לקה‬
‫עיקרי למדנו‪ ,‬לא לחזור לזהותנו הקודמת‪ .‬בעת רישום פרוטוקול הקבלה אנו‬
‫נרשמים בשמות חדשים‪ .‬חסל הקשר לעצירים‪ ,‬שנשלחו בעבר למחנה ״רומבך״‪.‬‬
‫החיים בתא רגועים יותר‪ ,‬התחלופה גבוהה‪ ,‬הרוב שוהים כאן תקופה קצרה‬
‫ומוצאים למחנות‪ .‬החדשים הם מקור קבוע למידע על המתרחש בחח‪ .‬ימי הקת‬
‫בשיאם‪ ,‬הימים ארוכים‪ ,‬סדר היום אחיד לכל תקופות השנה‪ .‬מנוחת הלילה מחייבת‬
‫מיד עם תום מסדר הנוכחות שלאחר ארוחת הערב‪ ,‬למרות שאור יום מלא‬
‫בוקע בעד החלונות‪ .‬סוהר המצח מדי פעם דרך ״המציצן״‪ ,‬מאיים על המפר‬
‫את המנוחה ב״קרצר״ )צינוק(‪ .‬השעה מיועדת לשיחות רעים‪ ,‬סיפורים ושיעורי‬
‫למידה‪ .‬בכירי הפושעים מספרים על מעלליהם הנועזים‪ .‬עלילות‪ ,‬שבזכותן זכו‬
‫בכיגויים‪ ,‬בהם הם מתגאים‪ ,‬על מאבקיהם עם המשטרה והבולשת לעיקר על‬
‫תמימות של אנשים מן הישוב‪ .‬הצעירים המתלמדים בולעים כל מילה‪ ,‬מקבלים‬
‫כאן בית ספר והשכלה‪ ,‬הדרושה להם למקצועם — כשם סרפו של מקסים גורקי‬
‫״האוניבדסיםאות שלי״‪ .‬השלסון בחדר ב ל י העבריינים‪ ,‬מקדמת דנא‪ .‬אך אני‬
‫זוכה ביחס מיוחד‪ ,‬זכר לימים שחלפו‪ .‬בכירי העבריינים נהנים מיחס מיוחד‬
‫מהסוהרים‪ ,‬מרשים להם לצאת העירה בשעות הלילה‪ .‬היציאה ללא ליווי רק‬
‫על דברתם והם חוזרים לפנות בוקר ומוכנםים בחשאי לתא‪.‬‬
‫הבילוי בחדר מגוון‪ ,‬תלוי באותלוםיה‪ .‬חלקנו משחקים בשחמט‪ .‬כל הכלים‬
‫נילושים מלחם‪ ,‬הלוח מסומן על רצפת הבטון‪ .‬נמצא בינינו שחקן גדול‪ ,‬בחור‬
‫רומני‪ ,‬סטודנט לרפואה‪ .‬רמתו עולה בהרבה עלינו‪ .‬מתעתע בנו בלהטוטי משחק‪,‬‬
‫קובע מראש מקום‪ ,‬שינחית עלינו את המט‪ ,‬את הכלי או מספר צעדים במשחק‪.‬‬
‫כל מאמצינו לשבש את התהליך‪ ,‬אבל גם זאת לא הצלחנו‪ .‬היתרון במשחק‪ ,‬שגם‬
‫המשטרה בחיפושיה אחרי דברים אסורים בחדר פוסחת על ה״כלים״‪..‬ומותירה‬
‫אותם לנו‪ .‬העברניינים משחקים בקלפים‪ ,‬משחק פוקך‪ .‬את הקלפים מספקים סוהרינו‬
‫תמורת כסף‪ .‬מלא‪ .‬בכל חיפוש מחרימים אותם‪ ,‬על מנת למוכרם שנית מיד לאחר‬
‫כך‪ .‬המשחק יחריף‪ ,‬ומשחקים על כסף‪ .‬את החשבון מנהלים‪ .‬עוזריהם היושבים‬
‫לצלם‪ .‬בסיום המשחק מסלקים את החשבון במקום ובמזומנים‪ .‬קורה ולאחך‬
‫השחקנים אזל הכסף‪ ,‬לא מהססים להורל ממנו אפילו את בגדיו ולמוכרם תמורת‬
‫החוב‪ .‬חוב של קלפים הינו חוב של כבוד וחייבים לסלקו במלואו‪ .‬את הקלפים‬
‫יש להחליף בתדירות גבלה‪ ,‬כי השחקנים 'מכירים את חבריהם למשחק‬
‫ובטוחים‪ ,‬שתוך כדי משחק הם מםמגים את הקלפים ומצליחים לרמות‪ .‬לעתים‬
‫פורץ בין השחקנים ויכוח סוער‪ .‬הטחת עלבונות‪ ,‬ח ל ל י לשון וניבול פה הם‬
‫מומחיות הונגרית מובהקת‪ ,‬אבל שיא העלבונות הוא‪ ,‬כאשר כלו כל הקיצין‬
‫ולחלל נזרקת המילה ״פולישר״‪ .‬אז משתררת דממה‪ ,‬כי אחרי עלבון כזה אין‬
‫יותר מילים ורק מהלומות יכריעו‪ .‬אך לבסוף נרגעים הרוחות‪ ,‬שוכחים את‬
‫המריבה וחוזרים לקלפים‪.‬‬
‫שבתות וימי א׳ הם ימי מגוחה‪ ,‬גם הסמבטיון גח‪ .‬אין משלוחים וגם אין חדשים‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫ו ה נ ה ש ב ח א ח ח ה ו פ ר הנוהל‪ .‬ב ש ע ו ח ה צ ה ר י ם נ פ ח ח ה ה ד ל ת ו ה ו כ נ ס ו ש נ י חדשים‪.‬‬
‫ח ל י פ ו ח ח ג ו ט ל י ח ו ח ח ח ת ב י ח שחיים‪ .‬מ ר ש ט ר ן מ ר א ש י ו ע ד ה ק ה י ל ה‬
‫לבושים‬
‫הגיאולוגית‬
‫פרבר‬
‫ש ל ב ו ד פ ש ט ‪ .‬מ ר ש ט ר ן ב י ל ה א ת ה ש ב ת ב ב י ת גיסו‪ ,‬והגה‬
‫מהתפילה‬
‫על‬
‫ב ב ו ד פ ש ט וגיסו דייר פוליצר‪ ,‬ר ו פ א שיגיים‪ ,‬ה ג ר ב ע י י ר ה ס מ ו כ ה או‬
‫ג ט פ ל א ל י ה ם ש ו ט ר וטען ש ש מ ע‬
‫משוחחים‬
‫אוחם‬
‫ב ע ת חזרחם‬
‫בעגיגי‬
‫פוליטיקה‪,‬‬
‫ס מ ך ת ל ו נ ת ו נ ע צ ר ו השניים‪ ,‬כי ב ה ת א ם ל ח ו ק א ס ו ר ל י ה ו ד י ם ל ד ב ר בעגיגי‬
‫פוליטיקה‪,‬‬
‫ו ו ה ב א ו ל ב י ת הסוהר‪ .‬כ ל ה כ ח ש ו ת י ה ם ו ג ם ה ס ת מ כ ו ת ו ש ל מ ר שטרן‬
‫ע ל מ ע מ ד ו ה ר ם ב ק ה י ל ה ל א הועילו‪ .‬עיירה ק ט נ ה ‪ ,‬ה ש ו ט ר י ם ל א ה כ י ר ו ה ו ו מ ש ר ד י‬
‫כ ב ר נ ס ג ר ו ל ק ר א ת סוף ה ש ב ו ע ‪ .‬ב ו א ם מ ה ו ו ה א ט ר ק צ י ה ‪ ,‬ה ב ו ד פ ש ט א י ם‬
‫הממשלה‬
‫מ ק ה י ל י י ת העברייגים מ כ י ר י ם‬
‫שביגיגו‬
‫את מר‬
‫שטרן‬
‫ומתייחסים‬
‫אליו‬
‫בכבוד‪.‬‬
‫מ פ ג י ם ל ו מ ק ו ם שיגה מ ה ט ו ב י ם ב ח ד ר ‪ .‬ג ם א ת מ ג ת ה א ו כ ל מ ג י ש י ם ל ו ע ל צ ל ח ת ‪,‬‬
‫שהשיגו‬
‫מ ח ד ר ה מ ש מ ר ‪ .‬ביגיגו‪ ,‬ק ב ו צ ת ה ח ל ו צ י ם ‪ ,‬ל ב י ג ו ק י י ם מ ת ח מ ר ג ע בואו‪.‬‬
‫מכירים‬
‫לא‬
‫את‬
‫מגישה‬
‫למען‬
‫דעותיו‬
‫האגטי־ציוגיות‬
‫ויכוח‬
‫ומתפתח‬
‫קולגי‪.‬‬
‫למה‬
‫הקהילה‬
‫ל ג ו א ה מ ל ו א ה ע ז ר ה כדין ״פדיון ש ב ו י י ם ״ ‪ ,‬ל מ ה ל א מ פ ע י ל י ם ק ש ר י ה ם‬
‫ה ש ג ת רשיונוח שהייה לפליטים‪ ,‬כפי שזה‬
‫נ ע ש ה ל מ ע ן פ ו ל נ י ם נוצרים‪.‬‬
‫תשובתו‬
‫״אגו ה ו ג ג ר י ם ב נ י ד ת מ ש ה ״ ו מ ו כ נ י ם ל פ ע ו ל ל פ י ח ו ק י ה מ ד י ג ה ל מ ע ן‬
‫הוגגרים‪,‬‬
‫א ת ם א י נ כ ם הוגגרים‪ .‬לי ב כ ל ל ס י ר ב ל ע נ ו ת ‪ ,‬ה ר י אני ״ פ ו ל נ י ״ ואפילו‬
‫ה ו ג ג ר י ת ‪.‬איני י ו ד ע ל ד ב ר ‪ .‬ה מ ו ש ג של ע ם יהודי זר לו‪ .‬ח מ ו ר ה י ו ת ר ה י ת ה ה ת ב ט א ו ת ו‬
‫א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ה צ י ו נ ו ת ״ כ א ש ר י ש ר פ ו ה ק ו ל ו ג י ו ת ב פ ל ש ת י ג ה ‪ ,‬א ם ג ם זה‬
‫בנושא‬
‫יהיה ב ת ש ע ה ב א ב ‪ ,‬ב ש ב י ל י זה יהיה יום ש מ ח ת ־ ת ו ר ה ״ ‪ .‬ה ו א דתי‪ ,‬ה מ ח מ י ר ב ה ל כ ו ת‬
‫דת‬
‫משה‪,‬‬
‫א ב ל כופר ביחוד לאומי ובגורל‬
‫משותף‪.‬‬
‫א פ י ל ו ליהודי‬
‫קרפטו־רוס‬
‫ה ו א מ ת כ ח ש ‪ .‬האיזור א מ נ ם צורף ל ה ו נ ג ר י ה א ב ל ל א ה י ה ו ד י ם ‪ ,‬ה ם זרים להונגרים‪,‬‬
‫ז ר י ם ג ם ב ש ב י ל ו ‪ .‬ב ג ל ל ה ש ב ח ו ן ב מ ש ר ד י ה מ מ ש ל ה י ש ב א ת נ ו ע ד יום ב׳ ב ב ו ק ר ‪.‬‬
‫כ ל אוחד‪ .‬ע ח ג מ ש ך הוויכוח‪ .‬ה מ ח ר ח ש מ ו ל עיגיו ב ה ו ג ג ר י ה ‪ ,‬ה ח ו ק י ם הגירגברגיים‪,‬‬
‫שהוגהגו‬
‫דעותיו‪.‬‬
‫פ ר ו פ ו ר מ ה ג ם כאן ו ב כ ל ח ו מ ר ח ן‬
‫בארצוח‬
‫ה ש כ נ ו ח ‪ ,‬ט ר ם ה ש פ י ע ו על‬
‫א פ י ן ו ד ה מ ק ר י ת בין כ ו ת ל י ב י ח ה ס ו ה ר ‪.‬‬
‫א נ ו מ ת א ו ש ש י ם משהייה ב ג ב ו ל ‪ .‬ביקוריו ש ל ו י ג פ ר י ד ת כ ו פ י ם יותר‪ ,‬כ ב ר גמוג‬
‫הפחד‬
‫מ פ נ י ה פ ג י ש ה אתנו‪ .‬ה ו א עורך א ת ב י ק ו ר י ו ב א צ ט ל ת עו״ד מ ה ״ א ו מ ד ה ״ ‪,‬‬
‫מדווח‬
‫ע ל ה מ ת ר ח ש ב ע ו ל מ נ ו החלוצי‪ ,‬ע ל מ ש ל ח ת ה י ש ו ב ‪ ,‬ש ה ת מ ק מ ה בקושטא‪,‬‬
‫ח י ל ו פ י ה מ כ ת ב י ם ו ה ק ש ר ש נ ו צ ר א ת ם ; ע ל פ ע י ל ו ת ו ע ד ה ה צ ל ה ‪ ,‬ש ה ת מ ס ד בינתיים‪.‬‬
‫וויכוח ח ר י ף ה מ ח נ ה ל ב י נ ם ובין מ ש ה ק ר א ו ם ‪ ,‬מ נ ה ל ה מ ש ר ד ־ הארצישראלי‪ .‬קיים‬
‫ס י כ ו י ל ח י ד ו ש העלייה ו ה מ ל ח מ ה ע ל ה ר כ ב ה נ ט ו ש ה ב מ ל ו א ה ‪.‬‬
‫מיום‬
‫מחליף‪.‬‬
‫מ ע צ ר י מייצג‬
‫א ו ח נ ו זיגפריד‬
‫בלעדיח‬
‫סיכוייגו ל ה ש ח ח ר ר אפסיים‪ .‬ר ק ס י ו ם‬
‫בכל‬
‫המוסדוח‪.‬‬
‫טרם‬
‫נ מ צ א לי‬
‫ה מ ל ח מ ה או מיפגה חד בעמדח‬
‫ה מ מ ש ל ה מ ס ו ג ל י ם ל ה ב י א לשחרורגו‪ .‬ב י ג ח י י ם מ ח פ ל ל י ם ‪ ,‬ש ח ל י ל ה ל א יורע מ צ ב נ ו ‪.‬‬
‫חלף‬
‫ס פ ט מ ב ר ‪ ,‬ב א ו ק ט ו ב ר הימים מ ת ק צ ר י ם ‪ ,‬ב ל י ל ה ק ר מ א ו ד ‪ ,‬ה ח ד ר ל א מ ח ו מ ם‬
‫והנה‬
‫ש ו ב ת פ נ י ת ח ד ה בחיינו‪ .‬מ מ ש ל ת ה ו ג ג ר י ה ה ח ל י ט ה ל ג י י ס ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה‬
‫כ ל י ה ו ד י ב ת ח ו מ י הונגריה מ ג י ל י הגיוס‪ .‬ה ח ו ק ח ל ג ם ע צ י ר י ם ו ש פ ו ט י ם ב כ ל ב ת י‬
‫הסוהר‬
‫ב מ ד י נ ה ‪ .‬ה פ ע ם אין הפלייה בין א ו ר ח י ה ו נ ג ר י ה ובין זרים‪ ,‬כולנו יהודים‪.‬‬
‫במסדר‪,‬‬
‫ש נ ע ר ך בפרוודור‪ ,‬נ ק ר א ו חייבי ה ג י ו ס ל ע ב ו ר ל ש ו ר ה נ פ ר ד ה ‪ .‬נ ח נ ו ל נ ו‬
‫זמן ל א ר ו ז א ח חפצינו‪ ,‬ל כ ח ו ב מ כ ח ב י ם ו ל ה ח כ ו נ ן ל י צ י א ה ‪ .‬ב מ כ ח ב קצר ה ו ד ע ת י‬
‫‪188‬‬
‫לזיגפריד על גיוסי למחנה עבודה‪ .‬קשה הפרידה מבלומה‪ .‬קיווינו להישאר כאן עד‬
‫לשחרור והגה שוב מפרידים ביניגו‪ .‬שיחה של רבע שעה בחצר‪ ,‬השוטרים מאיצים‬
‫לסיים ולחזור לתאים‪ .‬סיימגו ארוחת צהריים ויוצאים לחצר‪ .‬חבילתי דלה‪ :‬מכשיר‬
‫לגילוח‪ ,‬מברשת שיניים וזוג תחתוגים להחלפה — כל הוגי‪ .‬מכוגית סגורה מובילה‬
‫אותגו בליווי סוהרים למקום הריכוז‪.‬‬
‫מגרש ההיפודרום‪ ,‬האורוות ריקות‪ ,‬הסוסים גויסו לצבא‪ .‬כאן מקום הגיוס‪ .‬תוך‬
‫שעות חויילנו‪ .‬קיבלגו מדי צבא‪ ,‬כובע סירה‪ ,‬געליים וכלי־אוכל‪ .‬רישום הפרטים‬
‫מתנהל בצורה רשלנית ביותר‪ ,‬הרושמים מפגינים חוסר־איכפתיות כלפינו‪ .‬ארוחת‬
‫ערב צבאית ואנו מוכנסים ללינת לילה בתוך אחד המבנים — אורווה שבשום‬
‫אופן איגה מתאימה למגורי בני־אדם‪ .‬מסביב הקירות‪ ,‬בחצי מטר התחתון והעלית‪,‬‬
‫חללים פרוצים המיועדים לאוורור והוצאת ריחות החוצה‪ .‬רצפת הבטון החלקה‬
‫מתאימה להחלפה מהירה של מצע הקש ולשטיפה בעמדות הסוסים‪ .‬הקור חודר‬
‫לעצמות‪ .‬אומנם נצטוויגו לשכב לישון‪ ,‬אבל לא עולה על הדעת לשכב על הבטון‬
‫הקר‪ .‬השמיכות הצבאיות‪ ,‬שחולקו לנו‪ ,‬מחממות בקושי‪ .‬בחושך השורר כאן אני‬
‫עובר בין האנשים‪ ,‬מנסה למצוא מכר או י ד ו ‪ .‬כולם כאן יוצאי בתי־סוהר‪ .‬שפת‬
‫הדיבור הונגרית‪ .‬לצערי אינני מבין כמעט ולא כלום‪ .‬והנה פתאום צלילי כינור‪.‬‬
‫מישהו מחמם את עצמו בגגינת על כינור‪ .‬מגגיגות עממיות פולגיות‪ .‬בתוך ים‬
‫הזרות כלי־זמר פולני‪ .‬ניגשתי אליו ושאלתי לשמו ומגין הוא‪ .‬שמו ארתור רייכר‪,‬‬
‫מוצאו מגובי־םוגץ‪ /‬עיירת הגבול בדרום פולין‪ ,‬שם עשיתי את הימים האחרונים‪,‬‬
‫לפגי שעברתי את הגבול לסלובקיה‪ .‬הצגתי את עצמי‪ .‬למרות החושך‪ ,‬הרגשגו‬
‫קרבה‪ ,‬אחים לצרה‪ .‬שגיגו זרים כאן‪ ,‬לא יודעים את השפה‪ ,‬ביחד יהיה קל יותר‪.‬‬
‫ההיכרות של אותו לילה התמידה כידיחת אמת רבת שגים ועד ליום מותו‬
‫באוסטרליה בשנת ‪.1986‬‬
‫עם בוקר שמחנו לעזוב את המקום‪ ,‬צעדנו לתחנת הרכבת ומשם ליםברן‪ ,‬עיר‬
‫מחוזית מזרחית לבודפשט‪ .‬המחנה מ ח ת לעיר‪ ,‬ריק ואנו היחידים המתגוררים‬
‫כאן‪ ,‬קסרקטין חד קומתי‪ ,‬פלוגתנו‪ ,‬המונה כשבעים איש‪ ,‬מרוכזת באולם אחד‪.‬‬
‫בחדרים הסמוכים מגורי הסגל‪ .‬השינה על הרצפה‪ ,‬על מצע קש‪ ,‬עטופים בשמיכות‬
‫צבאיות‪ .‬ברזי מים לשתייה ולרחצה בחצר‪ .‬בתי שימוש‪ ,‬תאים ללא דלתות‪,‬‬
‫בקצה החצר‪.‬‬
‫הונגריה חברה בציר גרמגיה—איטליה‪ ,‬משתתפת במלחמה בחזית הרוסית‪ ,‬רוב‬
‫צבאה לוחם שם‪ .‬היהודים מגוייסים בחייל גפת־ ^״‪Szazod‬־‪Munkas‬״‪ ,‬״פלוגות‬
‫עבודה״‪ .‬מבצעים עבודות עזר במחגות ובעיקר משמשים כבשר מוקשים‪ .‬ללא‬
‫הכנה מקצועית הם‪-‬נשלחים לחזית‪ ,‬לפנות מוקשים לפני •הצבא המתקדם‪ .‬האסירים‬
‫מגוייםים בפלוגות גפדדות — "‪ — "Buntetes Munkasszazod‬״פלוגות עבודה‬
‫של עבריינים״‪ .‬כסימן הוצמד לנו משולש צהוב על השרוול‪ .‬כמו כן גשללה מאתנו‬
‫הזכות לחגור חגורה כמקובל במדי חיילים‪ .‬גם המשטר אצלנו חמור במיוחד‪, .‬אנו‬
‫שוהים כאן למען הכין אותנו לתפקידנו המיועד‪ .‬בפועל אנו עוסקים בפירוק‬
‫והטענה בתחנת הרכבת ובימי שלג וסגריר מטאטאים את הרחובות ומסלקים את‬
‫הזבל‪ .‬ההשכמה בשעה חמש בבוקר‪ ,‬מסדר והתעמלות בוקר בחצר בכל מזג אוויר‪.‬‬
‫רחצה בחצר‪ .‬ארוחת בוקר — קפה חם ולחם‪ .‬עם תום הארוחה אנו יוצאים בסך‬
‫למקום העבודה‪ .‬העבודה רצופה כל העם עם הפסקה קצרה בשעת הצהרים‪ .‬מי‬
‫‪189‬‬
‫שהפרוטה‬
‫בכיסו‪,‬‬
‫מצוייה‬
‫יכול‬
‫בעזרת‬
‫לקנות‬
‫החיילים‬
‫עלינו‪.‬‬
‫המשגיחים‬
‫את‬
‫הצהרים נ ק ב ל ר ק כ א ש ר נ ח ז ו ר ל מ ח נ ה ‪ .‬בימים‪ ,‬שאין מ ה ל ע ש ו ת ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ‪,‬‬
‫יוזמים ע ב ו ר נ ו ע ב ו ד ו ת נ ק י ו ן ב ב נ י י נ י ם ש ו נ י ם בעיר‪ ,‬ל ק ר צ ף ו ל ש ט ו ף ר צ פ ו ת ל נ ק ו ת‬
‫ה כ ל ל ש ב י ע ו ת ר צ ו ן מ ש ג י ח י נ ו החיילים‪ .‬ע ם ר ד ת ה ח ש כ ה‬
‫שמשות‪,‬‬
‫אוכלים‬
‫למחנה‪,‬‬
‫את‬
‫הארוחה‪,‬‬
‫שנתקררה‬
‫בינתיים‪ .‬ת ר ג י ל י ס ד ר‬
‫אנו חוזרים‬
‫והתעמלות‬
‫עד‬
‫ל א ר ו ח ת הערב‪ .‬ע ם ח ל ו ק ת א ר ו ח ת ה ע ר ב א ס ו ר ה היציאה ל ח צ ר ‪ .‬ה ה ל י כ ה ל ש י ר ו ת י ם‬
‫רק‬
‫בהוגגרית‬
‫ב ר ש ו ת ובליווי חייל ע ם ר ו ב ה מכודן‪ .‬מ א ח ר ש ה ת ק ש י ת י ב פ נ י י ה‬
‫לממונים‪ ,‬ק י ב ל ע ל ע צ מ ו א ח ד ה ס מ ל י ם ה מ ר ו ש ע י ם ל ל מ ד אותי א ת ה ש פ ה ‪ .‬ל א ח ר‬
‫ת ר ג י ל י ס ד ר פ ל ו ג ת י י ם ה ר י נ י זוכה ל ט י פ ו ל אינדיבידואלי‪ ,‬ב ע ז ר ת פ ק ו ד ו ת ת ר ג י ל י ם ‪,‬‬
‫שעלי ל ב צ ע ם ו ל ח ז ו ר כ ל ה ז מ ן ב ה ו ג ג ר י ת אחריו‪ .‬ל ס פ ו ר אני ל ו מ ד ב ב י צ ו ע ג פ י ל ה‬
‫וקימה‪ .‬ס י ס מ ת ו ״ ל ח ם ה ו ג ג ר י א ת ה אוכל‪ ,‬ו ש פ ה ה ו נ ג ר י ת אינד יודע‪ ,‬אז א ר צ ה‬
‫פול‪ ,‬וקום״ וכן ה ל א ה ‪ .‬א נ י מ ש ת ד ל ל ה י ע ל ם ב ח ד ר ‪.‬החשוך‪ ,‬ל ה ת א פ ק מ ש י ר ו ת י ם‬
‫ו ל א ל י פ ו ל לידיו‪.‬‬
‫הפלוגה ברובה מורכבת• מקומוניסטים‪ ,‬שהובאו מבית הסוהר ^ ‪ . V a c‬ש ם הוחןקו‬
‫פוליטיים‪,‬‬
‫אסירים‬
‫שפוטים' ל ה ר ב ה‬
‫שגות‬
‫מאסר‪ .‬רובם‬
‫מבתים‬
‫עשירים‪,‬‬
‫בעלי‬
‫ה ש כ ל ה ג ב ו ה ה מ מ נ ה י ג י ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ‪ .‬בהונגריה‪ .‬ב י נ י ה ם ל ו ח מ י ה ב ר י ג ד ה‬
‫ב ס פ ר ד ‪ . ,‬א ש ר ל א ח ר פ י ר ו ק ה ח ז ר ו ה ב י ת ה ‪ ,‬ה ו ע מ ד ו ל ד י ן ו ק י ב ל ו ‪15‬‬
‫הבינלאומית‬
‫שנות מאסר‪.‬‬
‫ישנם גם ח ב ר י ק י ב ת ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר בארץ‪ ,‬מ מ ת נ ד ב י ה ב ר י ג ד ה ה ב י נ ל א ו מ י ת ‪,‬‬
‫שהתיאשו‬
‫מהציוגות וחזרו להוגגריה‪ .‬הם דוברי עברית‪ ,‬אבל כאן מפגינים א ת‬
‫שייכותם להוגגריה‪ .‬ה ת ב ו ר ה מ ק י י מ ת ב ת ו כ ה ק ו מ ו נ ה ‪ ,‬מ ת ח ל ק י ם ב מ ז ו ן דשן‪ ,‬ש מ ק ב ל י ם‬
‫מקרוביהם‬
‫בחוץ‪ .‬כ מ ו ה ם ד ו ב ה נ מ צ א י ם א י ח נ ו • מ ק ב ל י ם • ח ב י ל ו ת מ ז ו ן ‪ .‬מ ק ר ו ב י ה ם ‪.‬‬
‫היחידים‪ ,‬החייבים ל ח י ו ת מ כ ל כ ל ת ה צ ב א — אנו‪ ,‬שני ה פ ו ל נ י ם ‪ ,‬ו ה ר צ ל •גוטינגר‪,‬‬
‫בחור מכפר בקרפטו־רום‪ ,‬עני כעכבר‪ .‬קשה מאוד לחיות על המנה בלבד‪ .‬האוכל‬
‫ואנו תמיד רעבים‪.‬‬
‫זעום‬
‫האוכל‬
‫צבאי‬
‫מובא אלינו ממחנה‬
‫ראשונים‬
‫באמור‪,‬‬
‫מתכבדים‬
‫אנשי ה ס ג ל ‪ .‬ו א ת ה נ ו ת ר ב כ מ ו י ו ת ז ע ו מ ו ת מ ח ל ק י ם ל נ ו ‪ .‬ל ה ם ‪ ,‬ל מ ק ב ל י‬
‫החבילות‬
‫האוכל מספיק‪ ,‬א ת עיקר הסעודה הם משלימים בישיבה בעיגול‪ .‬ל נ ו‬
‫ר ק הריר נוזל‪ .‬ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו מ ת ק נ י ‪ .‬ע ו ל ם ‪ ,‬ל א ‪ .‬ע ל ה ע ל ה ד ע ת ל ה צ י ע ל ג ו מ ש י י ר י‬
‫ה א ו כ ל שלהם‪ .‬ל י מ י ם מ צ א נ ו פ ת ר ו ן ל ס ב ל נ ו ה כ ל כ ל י ‪ .‬סגורים היינו ב מ ח נ ה ‪ ,‬ה נ ע ל י י ם‬
‫נ ק ר ע ו וצריך היה ל ת ק נ ם ‪ .‬ה ש ע ר ו ת ג ד ל ו ואין ספר‪ .‬ה ח ל ט נ ו ו ה ו ד ע נ ו ל כ ו ל ם ‪ ,‬ש א נ ו‬
‫ה פ ו ל נ י ם יודעי מ ק צ ו ע אנו‪ .‬א ר ת ו ר ‪ ,‬הזריז בידיו‪ ,‬ל מ ד ר פ ו א ת שניים ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה‬
‫ב ר ו ס י ה ו ל פ נ י כ ן ‪ .‬ה י ה ט כ נ א י שניים‪.‬ידיו ידי זהב‪ ,‬ל מ ד מ ה ר א ת מ ל א כ ת ה ס פ ר ו ת‬
‫ר א ש ו של א ח ד‬
‫על‬
‫המסכנים‬
‫בינינו‪.‬‬
‫תחילה‬
‫בעזרת‬
‫״מנשקה״‪ .‬ואחרי‬
‫זה ביד‪.‬‬
‫חופשית‪ .‬אני‪ .‬ג ג ר ו ת כ ב ר י ד ע ת י מ י ש י ב ת י ב ב י ת ה ס ו ה ר ‪ . ,‬ע ש י ת י ה ס ב ה ו ה ת י י ש ב ת י‬
‫ל ת ק ן נעליים‪ .‬א ת ה ח ו מ ר ל צ ו ר כ י ת י ק ו נ י ם )נעליים י ש נ ו ת ו ק ר ו ע ו ת ( א ס ף ב ש ב י ל י‬
‫הרצל‪ .‬ה ר צ ל הקטן‪ ,‬ה ר ז ה ו ה ז ר י ז כ מ ו שד‪ ,‬היה ל נ ו ל ע ו ז ר ראשי‪ .‬א ת כ ל ה מ ל א כ ו ת‬
‫ביצעגו ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם ב פ ר ח ־ ו ק ט י ם ‪ .‬כ ס ף ל א ק י ב ל ג ו ב ת מ ו ר ה ‪ ,‬ר ק ס י ג ר י ו ת ‪ ,‬נ ק נ י ק ‪,‬‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫ה ר צ ל הכין א ר ו ח ו ת מ ה מ ו ו ן ש ק י ב ל ג ו ו ל ע ת י ם ידע ל ה ש ל י ם‬
‫את החסר‬
‫מ כ ל ״מקור אחר״‪ ,‬כ א ש ר ל ג ו ח ס ר ו ל א ח ר י ם היה בשפע‪ .‬ה ר צ ל ה ו א ב ח ו ר מ י ו ח ד‬
‫וכדאי ל ס פ ר עליו‪ ,‬א ת א ש ר ס י פ ר ל י ב ל י ל ו ת הארוכים‪.‬‬
‫הוא‬
‫‪190‬‬
‫גולד ב כ פ ר ו ו ל ו ב ה ‪ .‬ש ב ק ר פ ט ו ־ ר ו ס ‪ . ,‬ה מ א ו כ ל ס ב״צ׳כים״‬
‫היחידים‬
‫בתחום‬
‫ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬מ ב י ת עני‪ ,‬ש ב נ י ו ע מ ל ו כ ל חייהם ק ש ו ת ל פ ר נ ס ת ם ‪ .‬יהודים כ פ ר י י ם ‪ ,‬א ש ל‬
‫רוב‬
‫בילו‬
‫ש נ ו ת חייהם‬
‫הרצל‬
‫ב כ פ ר ו א ת העיר כ מ ע ט ו ל א הכירו‪.‬‬
‫שופע‬
‫היה‬
‫ס י פ ו ר י ם עממיים‪ ,‬כ ר ו ב ת ו ש ב י ה כ פ ר י ם ‪ ,‬סיפורים‪ ,‬ה ע ו ב ר י ם מ ד ו ר ל ד ו ר ב ח ן ה י י ד י ש‬
‫העממית‪.‬‬
‫שטרם‬
‫שמענו כדוגמתו‪,‬‬
‫הנה‬
‫הבית‬
‫ש ו כ ב היה בין ש נ י נ ו ו מ ס פ ר על הכפר‪ ,‬על מ נ ה ג י ת ו ש ב י ו ‪ ,‬ע ל ע ו נ י‬
‫סיפור‬
‫אוטגטי‬
‫״כסף״ היה מצרך שלא‬
‫על‬
‫עצמו‪ .‬אחיו הגדול‬
‫בנמצא אצלם‪.‬‬
‫הצטרף‬
‫לחלוצים‬
‫עוב‬
‫ולכן‬
‫את‬
‫ונסע׳ לעיר הבירה פראג‪ ,‬ל״הכשרה״‪ .‬הרצל החליט ל ב ק ר אצלו ולראות‬
‫א ת העיר הגדולה‪ .‬ת ל א ו ת י ו ב ד ר ך ו ב ע י ר ע צ מ ה עד שהגיע אליו‪ ,‬ה ם מ ס כ ת ש ל מ ה‬
‫של‬
‫הרפתקאות‪.‬‬
‫ה״הכשרד‪,‬״‬
‫לא‬
‫עלה‬
‫על‬
‫דעתו‪,‬‬
‫שתושבי‬
‫פראג‬
‫איגם• י ו ד ע י ם‬
‫מקום‬
‫את‬
‫ו א י נ ם מ כ י ר י ם א ת אחיו‪ .‬א צ ל ם ב כ פ ר כ ל י ל ד י ר א ה ל ך א ת מ ג ו ר י ו‬
‫ש ל כ ל ת ו ש ב ו מ כ י ר כ ל זר‪ ,‬שיןדמן ל כ פ ר ‪ .‬מ א ו ת ה ס י ב ה ג ם ל א ל ק ה א י ת ו א ת‬
‫ה כ ת ו ב ת ש ל ה ״ ה כ ש ר ה ״ ‪ .‬ו כ ש כ ב ר מ צ א אותו‪ ,‬ה ת י י ש ב ו ה ת כ ו ג ן ל ג ו ר ש ם ז מ ג י ת ‪,‬‬
‫הודיע ל ו אחיו‪ ,‬ש ה מ ק ו ם צר‪ ,‬יש ל ה ם שני ח ד ר י שינה‪ ,‬ש ב א ח ד י ש נ י ם ב ח ו ר י ם‬
‫ע ם ב ח ו ר ו ת ׳ ו ב ש נ י ב ח ו ר ו ת ע ם בחורים‪ ,‬והוא כ ח ד ש ו מ ר ל א י כ ו ל ל י ש ו ן א צ ל ם ‪.‬‬
‫אחיו ה פ נ ה א ו ת ו ל מ ק ו ם ‪ ,‬ש ק ו ר א י ם ל ו מלון‪ .‬ק י ב ל ו אותו ש ם י פ ה ו ה ק צ ו ל ו ח ד ר‬
‫ק ט ן ומיטה‪ .‬ה ו א נ ש א ר ב פ ר א ג ש ל ו ש ה ימים‪ ,‬טייל ל ה נ א ת ו ב ר ח ו ב ו ת העיר‪ ,‬ל ש ע ו ת‬
‫ה א ר ו ח ו ת ה י ה חוזר ל ה ״ כ ש ר ה ״ ‪ ,‬ש ם כ ב ד ו ה ו במטעמים‪ ,‬ו א ת ה ל י ל ו ת ב ל ה ב מ ל ו ן ‪.‬‬
‫ביום ש ה ח ל י ט ל ח ז ו ר ה ב י ת ה ‪ ,‬נ פ ר ד מ א ח י ו ח ז ר ל מ ל ו ן ל ק ח ת א ת מ ז ו ו ד ת ו ו א מ ר‬
‫ש ל ו ם ל ש ו ע ר ‪ .‬ו ה נ ה ק ר ה מ ש ה ו ב ל ת י צ פ ו י ‪ :‬ביקשו מ מ נ ו ת ש ל ו ם ו ל ת ד ה מ ת ו נ ק ב ו‬
‫ב ס כ ו ם כסף‪ ,‬א ש ר ״ א צ ל נ ו ב ו ו ל ו ב ה יהודי ב מ ש ך כ ל ה ש נ ה ‪ .‬ל א זוכה ל ר א ו ת ס כ ו ם‬
‫כזה״‪ .‬כיוון ש ל ל א ת ש ל ו ם ל א ה ס כ י מ ו ל ת ת ל ו ל צ א ת ‪ .‬נ י ס ה ל ס פ ר ל ה ם ע ל אחיו‬
‫ב״הכשרה״‪,‬‬
‫מעמיקה‬
‫א ב ל ה ס י פ ו ר ל א ה ר ש י ם אותם‪ ,‬חזר‪ ,‬אפוא‪ ,‬ל ח ד ר ו ל א ח ר מ ח ש ב ה‬
‫פתר‬
‫את‬
‫הבעיה‪.‬‬
‫הוריד‬
‫את‬
‫הלבנים‬
‫מהמיטה‪,‬‬
‫עטף‬
‫את‬
‫גופו‬
‫בהם‬
‫ו ה ל ך ל ש ו ק העירוני‪ .‬מ כ ר א ת ה ל ב נ י ם ‪ ,‬ב ת מ ו ר ת ם סילק א ת ה ת ש ל ו ם ו ע ו ד נ ש א ר‬
‫לו להוצאות הדרך‪ .‬נסיעה זאת לימדה אותו ל א לצאת יותר א ת הכפר‪.‬‬
‫כ ע ת אנו‪ ,‬ז״א א נ י ו א ר ת ו ר ‪ ,‬היינו העובדים‪ ,‬ו ה ר צ ל נהיה ל כ ל כ ל ש ל נ ו ‪.‬‬
‫מפקדי‬
‫פ ל ו ג ת נ ו היו ש נ י קציגים‪ ,‬שייצגו ש נ י ק צ ו ו ת ש ל ה ח ב ר ה ה ה ו נ ג ר י ת ‪.‬‬
‫ה ב כ י ר ב ד ר ג ת סגן‪ ,‬א ד ם מ ב ו ג ר ‪ ,‬ל י ב ר ל ‪ ,‬ו ס ג נ ו — צעיר‪ ,‬בוגר ק ו ר ס ק צ י נ י ם ‪ ,‬ש ד ר ג ת‬
‫קצין ט ר ם ה ו ע נ ק ה לו‪ ,‬ר ש ע א נ ט י ש מ י ‪ .‬היו מ ת ח ל פ י ם בימי ה ש ה ו ת ב פ ל ו ג ה ‪ .‬יומו‬
‫של‬
‫הצעיר — מ ס כ ת של‬
‫במקומות‬
‫הבוציים במגרש‪.‬‬
‫ג י ד ו פ י ם ו ה מ צ א ו ת שטניות‪,‬‬
‫ה ת ע מ ל ו ת ו ת ר ג י ל י ‪.‬סדר‬
‫ב ז מ ן ה מ ס ד ר י ם היה מ ש מ י ע נ א ו מ י ם ב נ ו ס ח‬
‫היטלר‪,‬‬
‫מ ב ט י ח ל נ ו כ פ ט ר י ו ט ה ו ג ג ר י ל ד א ו ג ש א ף יהודון ל א ‪ .‬י ח ז ו ר מ ה ח ז י ת ב ר ו ס י ה ו ל א‬
‫נ ל כ ל ך י ו ת ר ב ר ע י ו נ ו ת ה ק ו ס מ ו פ ו ל י ט י י ם ־ ה ק ו מ ו נ י ס ם י י ם ‪ ,‬־ א ת העולם‪.‬־ ל ס י ו ם ה מ ס ד ר‬
‫נ ו ה ג היה ל י ר ו ת באוויר מ א ק ד ח ו ו ל ה ג י ש ל ע ו מ ד י ם לפניו ב מ ס ד ר ל ה ר י ח א ת ה ע ש ן‬
‫מ ה ק נ ה ‪ .‬ביומו היו כ ל ה נ ג ד י ם מ ת א כ ז ר י ם לנו‪ .‬ע ם חילופי ה מ ש מ ר ו ת ‪ ,‬ב ב ו א ה מ פ ק ד‬
‫הבכיר‪ ,‬ש י ד ע א ת ה י ו ם ה ק ש ה ש ע ב ר עלינו‪ ,‬היה עושה ה כ ל ‪ ,‬כ ד י ל ה ק ל ע ל י נ ו ‪.‬‬
‫היה‬
‫מ ק צ ר או מ ב ט ל‬
‫תרגילי סדר‪ .‬המסרר נהפך‬
‫לשמיעת‬
‫תלונות‬
‫ולבירורים‪.‬‬
‫א ב ל ל א העיז ל ה ד י ח א ת םגגו‪ ,‬ר ק ג י ס ה ל ה מ ת י ק א ת הגלולה‪ .‬א נ ו היים מ י ו ם ל י ו ם ‪,‬‬
‫ב י ו ד ע נ ו כ ב ר מ ר א ש א ת ה מ צ פ ה לגו‪.‬‬
‫מבלומה‬
‫הייתי מ ק ב ל ב ק ב י ע ו ת מ כ ת ב י ם ‪ ,‬מ ה ם נ ו ד ע ל י ל מ ע ש ה כ ל ‪ .‬ה מ ת ר ח ש ‪.‬‬
‫ל א ח ר ש ג ו י י ס ת י ל צ ב א ל ק ח ה ה י א י ו ז מ ה מ ב ו ר כ ת ‪ .‬ב ב י ת הסוהר‪ :‬ר ש ו מ י ם היינו כ ז ו ג‬
‫‪191‬‬
‫נשוי‪ ,‬ל כ ן ל פ י ה מ צ ב ש נ ו צ ר הריהי כ ע ת א ש ת ח י י ל ה ו נ ג ר י ‪ .‬פ נ ת ה ‪ ,‬א פ ו א ‪ ,‬ל ה נ ה ל ת‬
‫הסוהר‬
‫בית‬
‫״מומלץ״‪.‬‬
‫וביקשה‬
‫שחרור‬
‫נימוקה‬
‫מהמעצר‪.‬‬
‫א ח ד המחנות המרובים הנמצאים‬
‫״רומבך״‪,‬‬
‫התקבל‬
‫בתוך‬
‫והיא‬
‫הועברה‬
‫למחנה‬
‫כמו‬
‫במחנה‬
‫ב ו ד פ ש ט ‪ .‬כאן‪,‬‬
‫ה מ נ ה ל יהודי‪ ,‬א ח ד העצורים‪ ,‬ה פ י ק ו ח ב י ד י מ ש ט ר ת ה ״ ק א ו ג ״ ‪ .‬ת ו ש ב י ו‬
‫יהודים‪,‬‬
‫ח ל ק ם מאיזורים‬
‫מחוסרי‬
‫א ז ר ח ו ת ת ק י נ ה ‪ .‬מ מ ש ל ת הונגריה‪ ,‬ש ה פ ס י ק ה מ ש ל ו ח י ם ל ג ב ו ל ו ת ‪ ,‬ע ו צ ר ת‬
‫אותם‬
‫מסופחים‪ ,‬יתרם‬
‫ה צ ד השווה‬
‫פליטים‪,‬‬
‫שכולם‬
‫שבהם‪,‬‬
‫ב מ ח נ ו ת ע ד ל ה ח ל ט ה סופית‪ .‬ה מ ש ט ר כ א ן נ ו ח ‪ ,‬ג ר י ם ב ח ד ר י ם פ ת ו ח י ם ‪ ,‬ר ק‬
‫נשמר‬
‫השער‬
‫מותרת‬
‫על‬
‫ל י ש ו מ ר תורן‪ .‬ה כ נ י ס ה‬
‫היציאה העירה‬
‫למבקרים חופשית‪,‬‬
‫ב ש ע ו ת ‪.‬היום ל פ י אישור מ נ ה ל ה מ ח נ ה ‪.‬‬
‫ע ם ב ו א ה ל מ ח נ ה ג ו צ ר ש ו ב ק ש ר ה ד ו ק ע ם זיגפריד‪ .‬פ ע י ל ו ת ה ע ל י י ה ג ב ר ה שוב‪.‬‬
‫ממשלת‬
‫היהודים‪,‬‬
‫ה ו נ ג ר י ה ר ו א ה ב ע י ן יפה א ת פ ע י ל ו ת ה ה ג י ר ה ש ל‬
‫מתעלמת‬
‫ב מ ת כ ו ו ן מ א י ־ ה ד י ו ק י ם ב פ ס פ ו ר ט י היוצאים‪ .‬נ מ צ א י ם ב מ ש ר ד ה א ר צ י ש ר א ל י ד ר כ ו נ י ם‬
‫ע ם ת מ ו נ ו ת ש ל אנשים‪ ,‬שאושרו ל ע ל י ה ע ל פ י ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ‪ ,‬ש ה ע ג י ק ה מ מ ש ל ת‬
‫ב ר י ט ג י ה ‪ .‬מ ח ל י פ י ם ב ה ם א ת ה ת מ ו ג ו ת ו מ ת א י מ י ם א ת ב ע ל י ה ם ה ח ד ש י ם ל ג י ל הרשום‬
‫בדרכון‪ .‬השם‪ ,‬תאריך הלידה ומקום הלידה נשארים במקומם‪ .‬הזוכה ב ר ש ו ת העליה‬
‫עליו‬
‫מקבל‬
‫החלפת‬
‫א ת השם הרשום במקור‪.‬‬
‫נעשית באישור אילם‬
‫התמונות‬
‫מ ה ש ל ט ו נ ו ת ‪ .‬ב י מ י ם א ל ה ע ו מ ד ת ל צ א ת ק ב ו צ ת עולים‪ .‬ד ב ר היציאה‪ ,‬ה נ ש מ ר בסוד‪,‬‬
‫ל ב ל ו מ ה מ ח ב ר ת ה ח ל ת מוורשה ה נ מ צ א ת ב ק ב ו צ ת המאושרים‪ ,‬כאשר באה‬
‫נודע‬
‫ממנה‪ .‬לפני‬
‫להיפרד‬
‫תמכתי‬
‫אליה‬
‫ש פ נ ת ה לזיגפריד‪,‬‬
‫ושאלה‬
‫כ ת ב ה לי‬
‫לדעתי‪.‬‬
‫ל ל א היסוס‬
‫ב ע ל י י ת ה ארצה‪ .‬מ ה ה ס ע ם ב ש ה י י ת ה כאן‪ ,‬כ א ש ר ע ת י ד י מ ע ו ר פ ל והיחס‬
‫מ צ ד ה ש ל ם ו ג ו ת ע ל ו ל כ ל יום ל ה ש ת ג ו ת ‪ .‬י ע צ ת י ל ה ל פ ג ו ת ל ז י ג פ ר י ד ו ג ם‬
‫אני ש ל ח ת י מ כ ת ב דחוף‪.‬אליו‪ .‬זכותה לעליה היה מ ע ל לכל ספק‪ ,‬חלוצה בעלת‬
‫ו ת ק על פי כל כללי התגועה החלוצית‪ ,‬ל ל א קשר ל מ ע מ ד ה כפליטה‪ .‬גם בחלוקת‬
‫הסרטיפיקטים‬
‫חלקנו‬
‫כחברי‬
‫״הנוער־הציוני״‬
‫מובטח‬
‫התגועה‬
‫ובמסגרת‬
‫זכותה‬
‫ה ע ד י פ ה ה י ת ה ב ר ו ר ה ‪ .‬ת ש ו ב ת ו ש ל זיגפריד ה י ת ה ח י ו ב י ת ב ה ח ל ט ‪ .‬י צ י א ת ה ק ב ו צ ו ת‬
‫המאורגנות‬
‫ב מ ש ר ד ־ ה א ר צ י ש ר א ל י ב ב ו ד פ ש ט היתד• מ ל ו ו ה ב ש ע ר ו ר י ו ת ‪ ,‬כ א ש ר ר א ש‬
‫ה מ ש ר ד מ ר מ ש ה ק ר א ו ם מ ת ע ת ע ב ח ב ר י הוועדה‪ ,‬נ צ י ג י כ ל ה ת נ ו ע ו ת החלוציות‪.‬‬
‫הקרובה‬
‫בישיבה‬
‫התנועתית‪.‬‬
‫מלחים‬
‫של‬
‫הוועדה‬
‫יציאתה‬
‫אושרה‬
‫של‬
‫בלומה‬
‫במסגרת‬
‫החלוקה‬
‫ש מ ה ה ו ס ב ל ״ פ ר ס ל סופיה״ י ל ד ת ״ ע ל י ת ה נ ו ע ר ״ ‪ .‬ה צ ט ל מ ה ב ח ו ל צ ת‬
‫ש ה פ ח י ת ה ק צ ת מגילה‪ ,‬ו ת מ ו נ ת ה ח ו ב ר ה ל פ ר ס פ ו ר ט הקיים‪.‬‬
‫מ י מ י א׳ ב ח ו ד ש‬
‫באחד‬
‫פברואר‬
‫לאחר‬
‫‪,1943‬‬
‫חודשי‬
‫חמישה‬
‫שהות‬
‫במחנה‪,‬‬
‫נ ק ר א ת י ל צ א ת מ ה ח ד ר ל ג ד ר ‪ .‬כאן ח י כ ת ה ל י ב ל ו מ ה ‪ .‬פ ג י ש ה ר א ש ו נ ה מ י ו ם ש נ פ ר ד נ ו‬
‫בחצר‬
‫לנו‬
‫ב י ת הסוהר‪ .‬ב א ה ל ה י פ ר ד מ מ נ י ל פ נ י ״ ה ע ל י י ה ״ ‪.‬‬
‫ה ש י ח ה ק צ ר ה ‪ ,‬הוקצו‬
‫הגדר‬
‫אני‬
‫רק‬
‫מאושר‪,‬‬
‫רגעים‬
‫מעטים‬
‫חייל‬
‫שהיא‬
‫נחלצת‬
‫מכאן‪,‬‬
‫שומר‬
‫עלי‬
‫שרק‬
‫ורשת‬
‫תגיע‬
‫ארצה‬
‫מפרידה‬
‫בשלום‪.‬‬
‫גם‬
‫בינינו‪.‬‬
‫יומי‬
‫יבוא‪.‬‬
‫ל ח י צ ת א צ ב ע ו ת ב ת ו ך ה ר ש ת ‪ ,‬נ ש י ק ה ושלום‪.‬‬
‫בזכרוני‬
‫ימים‪:‬‬
‫מהונגריה‪ ,‬פ ר ט לרגעים הקשים‬
‫י ו ם ‪ .‬ה פ ר י ד ה מ ב ל ו מ ה ויום נ ו ס ף‬
‫ב ע ת ה מ ע צ ר ‪ ,‬נ ש א ר ז כ ר ם של שני‬
‫בשלהי‬
‫חודש‬
‫א ו ג ו ם מ ‪ ,19!43‬כשהייתי‬
‫ב מ ח נ ה ״ריצ׳ה״‪ .‬ה ס י ב ה ל י ו ם ה נ ו ס ף אינה ב ר ו ר ה לי ע ד היום‪ .‬היו אז ימי מ ו ע ק ה‬
‫קשים‪,‬‬
‫מ א ב ק ע ם ‪ .‬ז ר ם ד מ ע ו ת ה ר ו צ ה לפרוץ‪ .‬ח י פ ו ש א ח ר מ ק ו ם ס ת ר ל ה ת ב ו ד ד ‪,‬‬
‫ל ה י ו ת ח ו פ ש י ‪ ,‬ל ב ט א א ת ש ה ת ח ו ל ל בי ב פ נ י ם ‪ .‬ה י י ת י ז ק ו ק ל א ו מ ץ ולעידוד‪ .‬א ב ל‬
‫‪192‬‬
‫חסרו‬
‫אופטימיות טבעית הטבועה בי כ ת כ ו נ ת‬
‫מ ס ב י ב י ח ב ר י ם ‪ ,‬שיעזרו לי‪ .‬ר ק‬
‫אופי‪ ,‬היא ש ע מ ד ה ל י ב ר ג ע י ם הקשים‪ .‬נ ח מ ת י א ת עצמי‪ ,‬כ י ע ם ע ל י י ת ה ש ל‬
‫בלומה‬
‫לי‪,‬‬
‫ייקל‬
‫כי‬
‫רק‬
‫הרי‬
‫ממגי‬
‫מחצית‬
‫עדיין‬
‫גתון‬
‫בסכנה‪.‬‬
‫אחת‬
‫מחצית‬
‫כ ב ר גיצלה‪.‬‬
‫שהותגו‬
‫ביצוע‬
‫ב י ם ב ר ן מ ת ק ר ב ת לסיומה‪ .‬ל ה ל כ ה אגו כאן ע ל מ ג ת ל ת ר ג ל ו ל ל מ ו ד‬
‫שיוטלו‬
‫פעולות‪,‬‬
‫עלינו‬
‫להבא‪.‬‬
‫פירוק‬
‫ייעודנו‬
‫כך‬
‫מוקשים‪,‬‬
‫נ א מ ר לגו‪.‬‬
‫ב פ ו ע ל אין א נ ו מ ת ר ג ל י ם ב ה ם ‪ ,‬ל א רואים ג ם צ ו ר ת מ ו ק ש ‪ .‬א ב ל ה ר מ ז י ם מ ת ר ב י ם ‪,‬‬
‫אותם‬
‫מ ש מ י ע מ פ ק ד נ ו ה א נ ט י ש מ י ‪ .‬ש ו מ ר י נ ו החיילים‬
‫גורלנו‬
‫בשמירתם עלינו‪.‬‬
‫מקפלים‬
‫נחרץ‪ .‬פ ל ו ג ת נ ו ת צ א לחזית המזרחית ותצטרף ל צ ב א המשלוח ההוגגרי‬
‫ה ל ו ח ם שם‪ .‬ח ב ר י א ר ט ו ר אופטימי‪ ,‬ש ל ח מ כ ת ב ל ה ו נ ב ד ) ה מ י נ י ס ט ר י ו ן ( ‪ .‬ה ו א מ ב ק ש‬
‫מ פ ל ו ג ת היהודים‪ ,‬כי ה ו א פ ו ל ג י ־ ג ו צ ר י ‪ .‬הרעיון ג ר א ה ג ם לי‪ .‬א ם כ ל‬
‫להשתחרר‬
‫מ ה ש נ ד ר ש מ מ ך ‪ ,‬ה י א ה צ ה ר ה ב כ ת ב ; יכול ג ם אגי ל ע ש ו ת כ מ ו ה ו ‪ .‬ב י ק ש ת י ר א י ו ן‬
‫עם פ ק ד הפלוגה‪ ,‬הצגתי א ת עצמי כפולני־נוצרי‪ ,‬אשר בגלל חוסר ידיעת השפה‬
‫הובאתי‬
‫ב ט ע ו ת ‪ .‬פ ק י ד המיון א ש ר ר ש ם אותי‪,‬‬
‫הנד‪,‬‬
‫ד ע ת עצמו‪ ,‬כי‬
‫עשה על‬
‫ש א ל ו ת י ו ל א ת ו ר ג מ ו לי‪ .‬כ ע ת ג י ל י ת י א ת ה ט ע ו ת ו ל כ ן א נ י מ ב ק ש ל ת ק ן א ת ה מ ע ו ו ת ‪.‬‬
‫לראיון‬
‫מפקד הפלוגה ביקשנו לצרף א ת הרצל‪ ,‬שיתרגם‬
‫אצל‬
‫את‬
‫בקשתנו‪.‬‬
‫בקשתנו נ ר ש מ ה והועברה למיפקדה בבודפשט‪ .‬ב ת ח י ל ת מרץ הוכרזה אצלגו כוגגות‬
‫לרוסיה‪.‬‬
‫ליציאה‬
‫למיניסםריון‬
‫עם‬
‫הופרדנו‬
‫ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ל ב י ר ו ר דחוף‪ .‬מ פ ק ד נ ו ס י ר ב ע ל ד ע ת ע צ מ ו ל ק ח ת א ו ת נ ו‬
‫פ ל ו ג ת י ה ו ד י ם לרוסיה‪.‬‬
‫ההכרעה‪,‬‬
‫מהפלוגה‬
‫ונשלחנו‬
‫בליווי‬
‫שליח‬
‫מיוחד‬
‫לבודפשט‪,‬‬
‫י ת כ ן שהאמין‪,‬‬
‫שעם‬
‫ל ב ו ד פ ש ס יזרז‬
‫שליחתנו‬
‫את‬
‫א ב ל ל א כ ך ר א ו א ת ה ע נ י נ י ם ב מ ש ר ד הראשי‪ .‬ר א ש י ת כ ל ל א ה ב י ט‬
‫א ת הבעיה‪ ,‬והיו מ ע ב י ר י ם א ו ת נ ו מ פ ק י ד ל פ ק י ד ‪ .‬א כ ל נ ו מ מ ס ב ח ש ד ה ו י ש נ נ ו י ח ד‬
‫ע ם מ ל ו ו נ ו ב פ ר ו ז ד ו ר ה מ ש ר ד ‪ .‬ה ח ל י ם מ י ש ה ח ל י ם שיש ל צ ל ם א ו ת נ ו ל מ ע ן ק ב י ע ת‬
‫זהותנו ו ל מ ע ן ה א ר כ י ו ן הצבאי‪ .‬כ ת ו ם ה צ י ל ו מ י ם ש י ח ת ו א ת מ ל ו ו נ ו ש י מ ס ו ר ג ם‬
‫ל נ ו ע ו ת ק מ ה צ י ל ו מ י ם ‪ .‬ה צ ל ח ת י ‪ .‬ל ש מ ו ר ע ל ה צ י ל ו ם ו ל ה ב י א ו א ת י ארצה‪ ,‬מ ז כ ר ת‬
‫מיום ה ש ח ר ו ר מ ה צ ב א ההונגרי‪.‬‬
‫כ א ש ר ח ז ר נ ו ע ם ה צ י ל ו מ י ם נ מ ס ר לנו‪ ,‬ש ש ו ח ר ר נ ו מ ה צ ב א ‪ ,‬א ו ל ם מ פ א ת ה ס פ ק‬
‫יחזירו‬
‫אותגו‬
‫הצלחנו‪,‬‬
‫למקום ממגו‬
‫בפעם‬
‫חזרתי‬
‫גויסנו‪ .‬ש נ י נ ו‬
‫השלישית‬
‫לבית‬
‫הוחזרנו‪.‬לבית‬
‫הסוהר‪ . ,‬ה פ ע ם‬
‫הסוהר‬
‫גיצלתי‬
‫ה־״‪2‬נז‪010‬י‪1‬״‪.‬‬
‫לחזית‬
‫מיציאה‬
‫הרוסית‪ .‬ב י ו ם ש ש ו ח ר ר נ ו ‪ ,‬פ ל ו ג ת נ ו כ ב ר ע ז ב ה א ת ה מ ח נ ה ב ד ר ך ל ח ז י ת ‪ .‬נ ס ת י י מ ו‬
‫שישה‬
‫לא‬
‫חודשי‬
‫נוצרו‬
‫שרות‬
‫שום‬
‫הדומיננטית־ של‬
‫חברתית‬
‫ב צ ב א ההונגרי‪.‬‬
‫קשרים‬
‫או‬
‫הקומוניסטים‬
‫יחסים‬
‫ל מ ר ו ת השהייה‬
‫קרובים‬
‫עם‬
‫יתר‬
‫המשותפת ‪.‬במחנה‬
‫חיילי‬
‫הפלוגה‪.‬‬
‫ה ה ב ד ל ה מ א ת נ ו ‪ .‬ר א ו ־ את־ ע צ מ ם‬
‫סגור‪,‬‬
‫הקבוצה‬
‫כקבוצת עלית‬
‫ה ו נ ג ר י ת ‪ .‬ה ק ש ר ש ל ה ל י ה ו ד י ם אינו‪ :‬ר ל ב נ ס י ‪ .‬ל מ ע ש ה ז ה ר צ ו ן ה ש ל מ ו ן‬
‫ו א ש ר ג ג ח ה ם ל ו ח מ י ם ‪ .‬ג צ ח ו ג ם המקווה יהיה ג ם ה ו כ ח ה ‪ .‬ל צ ד ק ת נ י ת ו ק ם מ ה י ה ד ו ת ‪.‬‬
‫שהותנו יחד הוא ט ע ו ת היסטורית‪ .‬ל א למדו לקח‪ ,‬ל א רצו ללמוד‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫משה זימרת‬
‫ש ת י‬
‫מ ז ו ז ו ת‬
‫סיפור זה מוקדש לזכרם של האחים והאחיות ז״ל מהגרעין החלוצי‬
‫״שורשים״ של תגועת ״הנוער־הציוני״ בפולין‪.‬‬
‫הנאהבים והגעימים אשר במשך כל שגות השואה האיומות המשיכו‬
‫לחתור בחרוף גפש כדי להגיע אלינו ולא הגיעו‪...‬‬
‫ה ד ב ר ק ר ה ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם של ח ו ד ש נ ו ב מ ב ר‬
‫‪ 8 .1939‬מ ש א י ו ת ש ל ח י ל ־ ה ת ו ב ל ה‬
‫ה ג ר מ נ י בליווי כ י ת ת ח י י ל י ם עם ר ו ב י ם מ כ ו ד נ י ם נ כ נ ס ו ל ח ו ו ה ה ח ק ל א י ת היהודית‬
‫בקרייוביצה‬
‫מהמכונית‬
‫על‬
‫ו נ ע צ ר ו ל י ד מ ר פ ס ת ה כ ג י ס ה ש ל בגין ה מ ג ו ר י ם ‪.‬‬
‫ה ר א ש ו נ ה ק פ צ ו ס מ ל ג ר מ נ י וזקן ה כ פ ר ה ש כ ן ק ו ל צ ׳ י צ ה ‪ .‬ש נ י ה ם ע ל ו‬
‫ה מ ר פ ס ת רזקן‬
‫ה כ פ ר הושיט לי צו ה ח ר מ ה ע ל‬
‫כל‬
‫השחת‬
‫כמות‬
‫הנמצאת‬
‫ב ח ת ה ‪ .‬זקן ה כ פ ר ‪ ,‬ש ה כ י ר אותי אישית‪ ,‬ה ו ס י ף ‪ :‬״ פ ק ו ד ה אדוני״ ו ה ס מ ל נ ת ן הוראה‬
‫ל ח י י ל י ם ל ג ש ת מ י ד ל ע ב ו ד ת ׳ההעמסה‪.‬‬
‫החווה‬
‫של‬
‫ה ח ק ל א י ת ה י ה ו ד י ת ש ל י ד ה כ פ ר ״קרייוביצה״ שכגר‪ .‬ע ל ה ג ד ה ה מ ז ר ח י ת‬
‫גהר ו י ס ל ו ק ה ל מ ר ג ל ו ת ה ק ר פ ט י ם ‪ 7 ,‬ק ״ מ צ פ ו ג ה מ ה ע י ר י א ס ל ו ‪ .‬ק ש ה היה‬
‫להאמין‬
‫ממאה‬
‫ב א ו ת ם ימים‪ ,‬ש ל פ נ י חודשיים‬
‫ב ל ב ד היה ה מ ק ו ם‬
‫ש ו ק ק חיים‪ .‬ל מ ע ל ה‬
‫צ ע י ר י ם ו צ ע י ר ו ת ‪ ,‬ח ב ר י הגרעין החלוצי ״ ש ו ר ש י ם ״ ש ל‬
‫הציוני״‬
‫בפולין‪,‬‬
‫למדו‬
‫פה‬
‫חקלאות ועברו‬
‫הכשרה‬
‫ת נ ו ע ת ״הנוער־‬
‫לחיי קיבוץ‬
‫בארץ־ישראל‪.‬‬
‫בקיץ ה א ח ר ו ן ה צ ט ר פ ו א ל י ה ם עוד כ מ א ה ח ב ר י הגרעין‪ ,‬ש ב מ ס ג ר ת מ ח נ ה ־ ע ב ו ד ה‬
‫באו‪,‬‬
‫כבכל‬
‫שגה‪,‬‬
‫לעזור‬
‫ב ע ב ו ד ת הקציר‪.‬‬
‫כולגו‬
‫עבדגו‬
‫במסירות‬
‫ובהתלהבות‪.‬‬
‫ר ו ב ה ח ב ר י ם ה ת כ ו ג ג ו ל ע ל ו ת א ר צ ה ב צ ו ר ה ב ל ת י ל י ג ל י ת ‪ ,‬ע ל י ז י ם ו מ ת ר ו נ ג י ם היינו‬
‫חוזרים יום יום מ ה ע ב ו ד ה בשדות‪ ,‬ב ר פ ת ו ב ג ן ה י ר ק ו ת ‪ ,‬מ א ו ש ר י ם ו מ ל א י תקוה‪,‬‬
‫ש ב ק ר ו ב ג ו כ ל ל ה צ ט ר ף ג ם אגו ל א ח י ג ו ה מ ב ו ג ר י ם ב ק י ב ו ץ ״ ת ל ־ י צ ח ק ״ בשרון‪ ,‬ש ל א‬
‫מ ז מ ן ע ל ה ע ל ה ק ר ק ע ל ה ת י ש ב ו ת ב מ ס ג ר ת ה ת ו כ נ י ת ה מ פ ו ר ס מ ת ש ל ״ ח ו מ ה ומגדל״‪.‬‬
‫ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ש פ ר צ ה ב ־ ‪ 1‬ב ס פ ט מ ב ר ‪ ,‬ה ר ס ה א ת כ ל תוכניותינו‪ ...‬מ ד י נ ת פולין נ מ ח ק ה‬
‫‪194‬‬
‫אירופה ת ו ך ש ב ו ע י י ם ו ח ד ל ה ל ה ת ק י י ם ‪.‬‬
‫ממפת‬
‫ק ש ה ל ת א ר ‪ ,‬מ ה ע ב ר עליגו‪ ,‬ח ב ר י הגרעין‪ ,‬מ ה ר ג ע ש ק י ב ל נ ו א ת ה ה ו ר א ה מ ה ש ל ט ו ן‬
‫הפולני המקומי להתפנות מזרחה‪ .‬העזיבה ה מ ב ו ה ל ת ב־ ‪ 7‬בספטמבר‪ ,‬ברגע שגודע‬
‫לנו‪ ,‬שהצבא הגרמני עומד כ ב ר להיכנס לעיר יאסלו‪ ,‬נ ת י ב חיסורים של הבריחה‬
‫ברגל‬
‫ב מ ש ך ‪ 8‬ימים ל צ ד ה צ ב א ה פ ו ל נ י ה מ ו ב ס והגםוג ל ל א ס ד ר ע ד ש ה ג ע נ ו‬
‫לעיר‬
‫ס א מ ב ו ר ‪ ,‬ש ם השיגו א ו ת נ ו ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬ו ה נ ד י ד ה ב ר ג ל ח ז ר ה ל ח ו ו ה ב פ ק ו ד ת‬
‫ה ג ר מ נ י ם ‪ .‬מ ה ש ה ת ר ח ש ב ת ק ו פ ה ק צ ר ה זו ב ע י ר י א ס ל ו ב ק ר ב ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת‬
‫ו ב ה ו ו ה ה ח ק ל א י ת — זהו ס י פ ו ר ט ר ג י מ א ח ־ ב פ נ י עצמו‪ .‬כ מ ז כ י ר ה פ ל ו ג ה ה ח ל ו צ י ת‬
‫ר צ י ת י בימי ג ו ב מ ב ר א ל ה ב כ ל כ ו ח ו ת י ל א ס ו ף ל ח ו ו ה א ת ה ח ב ר י ם ו ה ח ב ר ו ת ‪ ,‬ש נ פ ו צ ו‬
‫לכל‬
‫בעת‬
‫עבר‬
‫הבריחה‬
‫ולהגיע מהר ככל‬
‫המבוהלת‬
‫האפשר‬
‫לרומניה‪.‬‬
‫לחווה‬
‫ח ז ר ו איתי ר ק כ ־ ‪ 2 0‬חברים‪ ,‬ש כ ו ל ם ח ת ר ו ל ה ג י ע ל ב ת י ה ו ר י ה ם ש ב מ ע ר ב פולין‪.‬‬
‫ל א ח ר ה ת י י ע צ ו ת הוחלט‪ ,‬ש ה ח ב ר י ם י ס ע ו ר ק כ ד י ל ה י פ ר ד מ ה ו ר י ה ם ויחזרו ל ח ו ו ה‬
‫ת ו ך מ ס פ ר ימים‪ .‬ה ת ו כ נ י ת היתד‪ .‬ל ע ב ו ר מ ה ר כ כ ל ה א פ ש ר א ת ה ק ר פ ט י ם ב ד ר ך‬
‫לרומניה‪.‬‬
‫ש ב י ת הוריו‬
‫מ א ח ר והייתי היחיד‪,‬‬
‫נמצא‬
‫תחת‬
‫ש ל ט ו ן סובייטי‬
‫כבר‬
‫מד‪.‬־‪ 17‬ב ס פ ט מ ב ר ‪ ,‬נ ש א ר ת י ב ח ו ו ה ל ב ד י ו ח י כ י ת י ‪ .‬ל ש ו ב ם המהיר‪.‬‬
‫ב ע ו ד החיילים הגרמנים היו ע ס ו ק י ם ב ה ע מ ס ת ה ש ח ת ע ל ה מ ש א י ו ת ה ע נ ק י ו ת ‪,‬‬
‫נ כ נ ס ו זקן ה כ פ ר ו ה ס מ ל ה ג ר מ נ י ל ב י ת פ נ י מ ה ו נ ע צ ר ו ב ח ד ר האוכל‪ .‬ה ס מ ל ה ד ל י ק‬
‫וכיבד‬
‫סיגריה‬
‫א ת זקן ה כ פ ר‬
‫באחת‪.‬‬
‫שניהם מילאו‬
‫את‬
‫ר י א ו י ת ה ם בעשן וזקן‬
‫ה כ פ ר נ ת ן פ ר ק ב ה ס ב ר ה ל ס מ ל ע ל ט י ב המקום‪...‬‬
‫חדר‬
‫כסא‪,‬‬
‫ה א ו כ ל וחדרי ה מ ג ו ר י ם היו ר י ק י ם ‪.‬לחלוטין‪ .‬ב כ ל ה ב נ י ן ל א נ ש א ר ו א ף‬
‫ספסל‬
‫הפולנים‬
‫ושולחן לפליטה‪.‬‬
‫גם‬
‫המטבח‬
‫ה י ה ריק‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫שכנינו‬
‫הכפריים‬
‫הצטיינו ב מ ל א כ ת ה ב י ז ה ו ת ו ך י מ י ם ס פ ו ר י ם ל א ח ר ה ב ר י ח ה ש ל נ ו ל א‬
‫ה ש א י ר ו ד ב ך ב ת ו ך הבית‪ .‬ה ש נ י י ם נ ע מ ד ו ב מ ר כ ז ח ד ר ה א ו כ ל ו ה ת ב ו נ נ ו ס ב י ב ם ‪.‬‬
‫ה ק י ר ו ת נ ש א ו א ת הקישומ כ פ י שהיה‪ .‬ת מ ו נ ו ת י ה ם של ה ד ״ ר ה ר צ ל ושל ה מ ש ו ר ר‬
‫ח‪.‬ג‪.‬‬
‫ב י א ל י ק היו תלויים ב מ ק ו מ ו ת י ה ם ‪ .‬מ פ ת א ר ץ ־ י ש ר א ל ג ד ו ל ה ג ם היא היתד‪.‬‬
‫ב מ ק ו מ ה וכל ה ד ג ל ו נ י ם ה ק ט נ ט נ י ם ‪ ,‬ש ס י מ ג ו א ת ה י ש ו ב י ם ה ח ד ש י ם ש ל חומה ו מ ג ד ל‬
‫נ ע ו צ י ם בה‪ ,‬אף א ח ד ל א היה ח ס ר ‪ .‬ת מ ו נ ו ת נ ו ף מ ע מ ק יזרעאל‪ ,‬ט ב ל א ו ת ש ל ה ק ר ן‬
‫ה ק י י מ ת ל י ש ר א ל ‪ ,‬הכרוז ה מ ר כ ז י ״ א ם ת ר צ ו אין זו אגדה״‪ ,‬ה כ ל נ ש א ר ב מ ק ו מ ו ‪,‬‬
‫כפי שעזבנו א ת הבית ב־‪ 7‬בספטמבר‪...‬‬
‫ד ק ו ת ס פ ו ר ו ת ע מ ד ו השניים‪ ,‬כ ש ע י נ י ה ם נ ע ו צ ו ת ב מ ה ‪ . .‬ש ה ק י ר ו ת מ ס פ ר י ם ‪ .‬כ א ש ר‬
‫זקן‬
‫ה כ פ ר ב י ק ש להוסיף ד ב ר מ ה ‪ ,‬ה פ ס י ק ו ה ס מ ל ו א מ ר ‪ :‬״ א נ י יודע א ת ה כ ל ‪,‬‬
‫א נ י מ ב י ן א ת ה כ ל ‪ .‬הוא ה ס ת ו ב ב א ח ו ר נ י ת ‪ ,‬פ נ ה א ל ד ל ת ה י צ י א ה נ ע צ ר ע ל ה ס ף‬
‫ונעץ‪ .‬א ת מ ב ס ו במזוזה‪ .‬הוא‪ ,‬ש ל ף א ת ה כ י ד ו ן מ ה נ ר ת י ק ‪ . ,‬ש ה י ה ‪ -‬ת ל ו י ע ל ח ג ו ר ת ו‬
‫ו ה ת ח י ל להוריד עם הלהב א ת המזוזה מהמשקוף‪ .‬ל א ס ‪ .‬ל א ס הוציא ‪.‬את ה ק ל ף‬
‫מ ת ו כ ה ה ר א ה א ו ת ה לזקן ה כ פ ר ו א מ ר ‪ :‬״אני‪ .‬מ כ י ר ה י ס ב א ת ד ב ר י ה ח ז י ר ו ת ש ל‬
‫היהודים״ ו ק ר ע א ת ה ק ל ף ל ח ת י כ ו ת ‪. . .‬‬
‫כשהכידון‬
‫ב י ד ו ה ת ק ר ב א ל י ו ש א ל ‪ ,‬א ם אני יהודי‪ .‬ל ת ש ו ב ת י החיובית‪ ,‬ה ר י ם‬
‫א ת הכידון ו ה ת ח י ל ל נ פ נ ף ב ו ג ג ד עיני‪ ,‬ק ר ב א ו ת ו א ל צ ו א ר י ו א מ ר ‪ :‬״היודע א ת ה ‪,‬‬
‫ש ל כ ל היהודים נ ע ש ה פ ו ק — פ ו ק — פ ו ק ״ ‪ . . .‬י‬
‫ב ר ג ע זה נ ש מ ע ב ח צ ר ט ר ט ו ר א ו פ נ ו ע ו ח ר י ק ת ב ל מ י ם ‪ .‬חדה‪ .‬חייל ג ר מ נ י ק פ ץ‬
‫ל מ ר פ ס ת ו נ כ נ ס ב ר י צ ה ל ח ד ר ה א ו כ ל ‪ .‬כ ש ר א ה א ת ה ס מ ל מ נ פ נ ף בכידוגו מ ו ל עיני‪,‬‬
‫‪195‬‬
‫אותו ב ש ר ו ו ל מ ע י ל ו ו ק ר א ל ו ל ה פ ס י ק מ י ד ע ם ה ש ג ע ו נ ו ת שלו‪ ,‬כי ע ל י ה ם‬
‫תפס‬
‫ל ז ו ז מיד‪ .‬ה ו א ה ר י ם א ת ק ו ל ו ע ל י ו ו מ ש ך א ו ת ו ה צ י ד ה ממני‪.‬‬
‫ה ס מ ל החזיר א ת הכידון ל נ ר ת י ק ו ו ב צ א ת ו מ ה ב י ת ע ו ד המשיך ל ק ר ו א ל ע ב ר י ‪:‬‬
‫״כן‪ ,‬כן‪ ,‬ל כ ל היהודים נ ע ש ה פ ו ק ‪ -‬־ ‪ -‬פ ו ק — פוק‪...‬‬
‫•חלפו שנים‪ ,‬ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת מ ו ג ר ה ‪ ,‬ה ע ם ה י ה ו ד י ה ת א ו ש ש מ ה ש ו א ה ה נ ו ר א ה‬
‫מ ד י נ ת ישראל‪ .‬חברי‪,‬‬
‫והוקמה‬
‫הציוני״‬
‫למלא‬
‫שרידי‬
‫בפולין • ש נ ש א ר ו‬
‫בחיים‪,‬‬
‫תפקידים‪ .‬חשובים‬
‫בשרות‬
‫אותו‬
‫גרעין‬
‫עלו‪ .‬ארצה‪,‬‬
‫המדינה‬
‫חלוצי ש ל‬
‫השתתפו‬
‫בארץ‬
‫ת נ ו ע ת ״הנוער‬
‫במלחמת‬
‫אני‬
‫ובחו״ל‪.‬‬
‫ה ש ח ר ו ר וזכו‬
‫התנדבתי‬
‫לצבא‬
‫ה ק ב ע והגעתי ל ד ר ג ת ר ב סרן וב־‪ 1963‬נ ת מ נ י ת י ל מ ז כ י ר בשגרירות ישראל במוסקבה‪.‬‬
‫ל א ח ר מ ל ח מ ת ש ש ת הימים‪ ,‬כ ש ה ת ע ו ר ר ה י ה ד ו ת ה ד מ מ ה ‪ ,‬זכיתי ל ה י ו ת ע ד ו ל ר א ו ת‬
‫ב מ ו עיני א ת ש י ב ת ציון ב ת ז מ נ י נ ו ה מ ו פ ל א ה ‪ ,‬ע ל י י ת ם ה ה מ ו נ י ת ש ל יהודי ברית••‬
‫ה מ ו ע צ ו ת ב ש נ ו ת ה־‪.70‬‬
‫וכמו‬
‫ארבו‬
‫בימי י צ י א ת ־ מ צ ר י ם ‪ ,‬כ ש י צ א‬
‫שונאי‬
‫ישראל‬
‫שליחי‬
‫העמלקי‬
‫״אש״ף״‬
‫ל ה י ל ח ם בישראל‪ ,‬כ ד גם ב י מ י נ ו‬
‫לעולים‬
‫והיגעים‬
‫העייפים‬
‫מעמל‬
‫הדרך‬
‫ו מ מ א ב ק ם ל ח ר ו ת ‪ ,‬כ ד י ל פ ג ו ע ב ה ם ו ל ע ר ע ר א ת ר צ ו נ ם ל ה מ ש י ך ב ד ר כ ם ארצה‪.‬‬
‫ז כ ו ר המקרה‪ ,‬כ י צ ד ע ר ב מ ל ח מ ת י ו ם ה כ י פ ו ר י ם ת פ ס ו ט ר ו ר י ס ט י ם פ ל ס ם י ג א י ם‬
‫עולים‪,‬‬
‫שהיו ב ד ר כ ם‬
‫ברכבת מברית־המועצות‬
‫לוויגה‪ ,‬כ ב ג י‬
‫ערובה‪,‬‬
‫ששוחררו‬
‫א ח ר ־ כ ך מידי ש ו ב י ה ם על ידי מ ש א ו מ ת ן ‪.‬‬
‫ל א ח ר מ ק ר ה זה ה ח ל י ט ה מ מ ש ל ת א ו ס ט ר י ה ל ה ע ב י ר א ת מעון ה ע ו ל י ם מ א ר מ ו ן‬
‫שיגאו‬
‫את‬
‫המפורסם‬
‫לקסרקטין‬
‫צבאי‬
‫בוולרםדורף‬
‫בתםות‬
‫הצלב‬
‫האדום‬
‫ולהגביר‬
‫ה ש מ י ר ה ע ל ש י י ר ו ת העולים‪.‬‬
‫על שמרוח אלה שמרו בקפידה חיילי יחידה אוסטרית מיוחדת במדים‪ ,‬שהזכירו‬
‫א ח החיילים הגרמגים‪ ,‬ש ג כ ג ס ו ל ח ו ו ה ה ח ק ל א י ת ב ג ו ב מ ב ר‬
‫לי‬
‫‪ 1939‬בקרייוביצה‪.‬‬
‫א ך ב כ ל ז א ת ה י ה ה ב ד ל ק ט ן ב י נ י ה ם ‪ :‬ג ש ק ם ה א י ש י היה ה פ ע ם ח ח מ ק ל ע עוזי‬
‫מ ת ו צ ר ת ישראל‪.‬‬
‫לחיילים‬
‫אלה‬
‫היה‬
‫קשה‬
‫להיות‬
‫אדישים‬
‫למחזות‪,‬‬
‫שהתרחשו‬
‫נגד‬
‫עיגיהם‬
‫ו ה י ו עומדים ו מ ש ת א י ם מ ו ל פ נ י ה ם ה מ א ו ש ר י ם ש ל ה ע ו ל י ם ו ק ר י א ו ת הגיל‪ ,‬ש פ ר צ ו‬
‫ב ר ג ע ש ה ג י ע ו למעון‪.‬‬
‫מפיהם‬
‫היה ז ה ‪ .‬ב א מ ת מרגש לראות‪ ,‬כיצד אגשי מ ש ט ר ת הגבולות האוסטרית מסדרים‬
‫משדד‬
‫גייד ב פ ר ו ז ד ו ר הארוך ש ל ה ק ס ר ק ט י ן ‪ ,‬כ ש ה ם ב ו ד ק י ם א ת ת ע ו ד ו ת ה מ ס ע‬
‫ה ס ו ב י י ט י ו ת ש ל ה ע ו ל י ם ו מ ט ב י ע י ם ב ה ם א ת ח ו ת מ ת ה י צ י א ה מ נ מ ל ויגה ו מ א פ ש ר י ם‬
‫ידי כ ך ל ה ס י ע ם ישירות א ל פ ת ח ה מ ט ו ס ש ל א ל ־ ע ל ‪.‬‬
‫על‬
‫ב ת ק ו פ ה זו ש ר ת ת י ב ש ג ר י ר ו ת י ש ר א ל ב ו ו י נ ה ו כ נ צ י ג מ ש ר ד ה ח ח נ ה נ י ת י מ א ו ד‬
‫ל ה י ו ת גוכח ב ר ג ע י ם א ל ה ו ה ש ת ד ל ת י מ א ו ד ל מ צ ו א א ת הזמן ל כ ך ‪.‬‬
‫בחורף‬
‫‪ 1974‬ה ח ג ה ל ו על ידי ה צ ל ב ה א ד ו ם ה א ו ס ט ר י ו ה ם ו כ ג ו ת היהודית ע ב ו ד ו ת‬
‫ש י פ ו ץ ק ד ח ח נ י ו ח ב ק ס ר ק ט י ן ש ב ו ו ל ר ם ד ו ד ף ‪ .‬ה י ה צ ו ר ך ד ח ו ף ב ח ו ס פ ח חדרי ל י ג ה‬
‫והרחבת‬
‫ר ש ת החימום‪ .‬ב א ו ת ו ז מ ן ה ג י ע ג ם ר ב מ י ר ו ש ל י ם כדי ל ק ב ו ע מ ז ו ז ו ח‬
‫ב ב ג י ן ה ע ג ק הזה‪.‬‬
‫י ו ם אחד‪ ,‬כ ש ע ש י ת י א ת ד ר ב י ‪ .‬ל א ו ר ך ה פ ר ו ז ד ו ר ל י ד ה ח ד ר ש ל העולים‪. ,‬געצרתי‬
‫ל י ד שני חיילים‪ ,‬כ ש א ח ד מ ה ם מ צ ב י ע ע ל ה ר ב ה מ ח ז י ק בידו פ ט י ש וקובע מ ז ו ז ה‬
‫‪196‬‬
‫אל משקוף‬
‫בקלף‪.‬‬
‫א ח ת ה ד ל ת ו ת ‪ .‬א ח ד מ ה ם פ נ ה א ל י ב ב ק ש ה ל ה ס ב י ר לו‪ ,‬מ ה כ ת ו ב‬
‫נעניתי לו ברצון‪.‬‬
‫כשהזכרתי א ת המילה ״שמע‬
‫ישראל״‪ ,‬הפסיק‬
‫אותי‬
‫ו א מ ר ‪ :‬״הו כן‪ ,‬ע ת ה ב ר ו ר ל י ה כ ל ‪ ,‬עכשיו א נ י יודע ב מ ה מדובר״‪...‬‬
‫הוא ע ש ה מ ס פ ר צ ע ד י ם א ל ה מ ק ו ם ‪ ,‬ש ב ו ע מ ד ה ר ב ‪ ,‬פ י נ ה ל ע צ מ ו מ ק ו ם ב י ן‬
‫ע ר מ ו ת ח ו מ ר י ה ב נ י ן ו ה צ י נ ו ר ו ת ו ע מ ד ע מ י ד ת דום‪ ,‬כ ש מ ב ט ו מ ו פ נ ה א ל המזווה‪.‬‬
‫ה ו א הרים א ת ידו ל א ו ת ה צ ד ע ה ו ע מ ד כ ך מ ס פ ר שניות‪ .‬כ ש ה ו ר י ד א ת י ד ו ע ש ה‬
‫תנועת‬
‫אחורה פ נ ה וחזר למקומו ליד שולחן הביקורת כ ש ע ל פניו ה ב ע ה ש ל‬
‫ש ב י ע ו ת ר צ ו ן ו ס י פ ו ק כ א י ל ו ס י ל ק ח ו ב ישן‪...‬‬
‫התמונה‪,‬‬
‫של‬
‫נובמבר‬
‫בגלגול‬
‫ש ה ת ר ח ש ה נ ג ד עיני‪ ,‬החזירה א ו ת י ‪ 35‬שנים א ח ו ר נ י ת א ל א ו ת ו יום‬
‫‪1939‬‬
‫ולכל מה‬
‫ש ק ר ה אז ב ח ו ו ה ה ח ק ל א י ת‬
‫בקרייוביצה‪.‬‬
‫הרהרתי‬
‫נשמות‪ ...‬מ י י ו ד ע א ו ל י נ ת ג ל ג ל ה נ ש מ ת ו ר ב ח ה ח ט א י ם ש ל א ו ת ו ס מ ל‬
‫גרמני‪ ,‬ש ח י ל ל אז א ח ה מ ז ו ז ה ההיא‪ ,‬בחייל ה צ ע י ר האוסטרי‪ ,‬ש ז ה ע ת ה כ ל כ ך‬
‫יפה חלק כבוד למזוזה בקסרקטין‪ -‬של וולרסדורף בחורף‬
‫‪.1974‬‬
‫‪197‬‬
‫בלה גוטרמן‬
‫ק ו ו י ם‬
‫ל ז כ ר ו ש ל גיבור‬
‫יהודי‬
‫ר י ש י ק‬
‫א ק ס ר‬
‫מ ל ב ו ב‬
‫״שום הנהלה‪ ,‬ולו החזקה ביותר‪ ,‬של מחנות הריכוז לא היתד‪ .‬מסוגלת להחזיק‬
‫בכמה אלפי אסירים ולמשול בהם‪ ,‬לולא באו לעזרתה הניגודים ההדדיים בקרב‬
‫האסירים עצמם‪ .‬בה במידה שהניגודים היו רבים יותר‪ ,‬כן ניתן היה להנהיג‬
‫את המחנה בקלות רבה יותר‪ divide et impera .‬הוא כלל בר משקל לא בפוליטיקה‬
‫הגדולה בלבד‪ ,‬גם במחנות הריכוז הוא היווה גורם שאין להמעים בערכו״‪.‬‬
‫כך םבר הס* ואכן‪ ,‬בחקר חיי היהודים בגימאות ובמחגות קל לראות את‬
‫הדרך הפתלתלד‪ .‬והערמומית‪ ,‬בה השכילו הגרמנים לנצל ניגודים בין יהודים‪,‬‬
‫ללבות את פחדיהם ולהפעילם לא אחת לשרות מכוגת ההשמדה הגרמנית‪.‬‬
‫רישיק אקםר היה דמות יוצאת ת פ ן במכלול האסירים‪ ,‬אשר בשלב זה או אחר‬
‫מילאו תפקידי מפתח במינהל המחנות‪ .‬איש זה‪ ,‬עול ימים‪ ,‬חסר נסיון חיים‪,‬‬
‫גתגלה בכל גדולתו בפועלו למען אחיו האסורים‪ .‬במשך כל תקופת שהייתו‬
‫במחנה יאנובסקי‪ ,‬וקודם לכן בגיםו לבוב‪ ,‬ראה מחובתו לנצל את תפקידו ומעמדו‬
‫כאמצעי וכשליחות‪ ,‬שהופקדה בידיו לצורך עזרה ליהודים והצלתם‪ .‬בכך הוא מסמל‪,‬‬
‫יחד עם חבריו‪ ,‬שגתגייםו לעזרתו‪ ,‬קרן אור במחשכי אותן שנים‪ .‬קביעה זו‬
‫נתמכת נאמנה על ל י ניצולי מחנל יאגובסקי‪.‬‬
‫ימי המחנות ואימיהם היו תקופה‪ ,‬שבה כל אדם‪ ,‬ששימש בתפקיד מינהלי‬
‫כלשהו בשרות הגרמנים‪ ,‬לא זכה‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬ליחס אוהד במיוחד‪ ,‬גם אם‬
‫הוא עצמו נתון היה לסכנת מוות מידי הגרמנים‪ .‬בפרשה זו של רישיק אקסר‬
‫לא ניתן למצוא ולו התייחסות שלילית אחת‪ ,‬לא בזכרונות הטריים‪ ,‬שהועלו‬
‫על הכתב מיד בתום המלחמה ואף לא בספרים‪ ,‬שנכתבו מתוך פרספקטיבה של‬
‫שנים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתגובה לבקשת מידע על רישיק אקסר כותב ד״ד ליאון וולס‬
‫)וליצ׳קר(‪ ,‬מחברו של ספר על מחנה יאנובסקי‪ **,‬כי שפר עליו גורלו הוא ומעולם‬
‫* רודולף הם‪ ,‬מ פ ק ד מחנה אושוויץ‪ ,‬הידוע לשמצה‪.‬‬
‫** ‪.Wells, Leon, The Janowska Road‬‬
‫‪198‬‬
‫נ ת ב ק ש או נ ז ד מ ן ל ו ל ה י ו ת מ נ ה י ג א ו ש ו ט ר ב מ ח נ ה ואין ה ו א יודע‪ ,‬כ י צ ד‬
‫לא‬
‫ה י ה נ ו ה ג ‪ ,‬ל ו היה ע ל י ו ל מ ל א ת פ ק י ד מ ע י ן זה‪ ,‬ב ע ו ד ו ע ו מ ד מ ו ל המוות‪ .‬ה ו א ח ש‬
‫ע צ מ ו ‪ ,‬ג ם כיום‪ ,‬ב ר מ ז ל ‪ ,‬ע ל ש ל א נ ב ח ן מ ע ו ל ם ‪ .‬ר י ש י ק א ק ס ר נ ב ח ן ב ת ו פ ת זו‬
‫מ מ נ ה כ א י ש י ו ת טהורה‪ ,‬א ה ו ב ה‬
‫ויצא‬
‫על‬
‫ומכובדת‬
‫הכל‪.‬‬
‫נ ת ג ל ה כאדם‬
‫רישיק‬
‫ב מ ל ו א מ ו ב נ ה של מ ל ה זו‪.‬‬
‫ר י ש י ק )הנריק( א ק ם ר נ ו ל ד ב ש נ ת ‪ 1918‬ב ב א ד ן ש ב א ו ס ט ר י ה ‪ ,‬כ ב נ ו ש ל עורך דין‬
‫פלילים‪ .‬ב ש נ ת‬
‫לענייני‬
‫עברה‬
‫בפשמישל‬
‫‪ 1920‬ע ק ר ה ה מ ש פ ח ה ל ג ל י צ י ה ה מ ז ר ח י ת ו ל א ח ר ש ה ו ת‬
‫בלבוב‪,‬‬
‫ונשתקעה‬
‫שם‬
‫האב‬
‫זכה‬
‫לפרסום‬
‫ויוקרה‬
‫כאחד מן‬
‫ה פ ר ק ל י ט י ם ה מ כ ו ב ד י ם והאמידים בעיר‪ .‬כישוריו ה מ ק צ ו ע י י ם זיכוהו ב ה ע ר כ ת יהודים‬
‫וגויים כ א ח ת ‪ .‬ב נ ו הצעיר‪ ,‬רישיק‪ ,‬ל מ ד ב ג י מ נ ס י ה ב ל ב ו ב ובמלאת" ל ו ש מ ו נ ה ע ש ר ה‬
‫א ת לימודיו ב פ ו ל י ט כ נ י ק ו ם בעיר‪.‬‬
‫החל‬
‫המלחמה ו ת ח ת הכיבוש הסובייטי ע ל ה בידי‬
‫בפרח‬
‫העגפים של‬
‫לקשריו‬
‫ה א ב ‪ .‬הם‬
‫במרכז‬
‫התגוררו‬
‫המשפחה לשרוד הודות‬
‫ברובע‬
‫העיר‪,‬‬
‫ברחוב‬
‫מכובד‪,‬‬
‫א ק ד מ י צ ק ה ‪ ,‬א ו ל ם ה א ב ל א ה ו ר ש ה ל ע ס ו ק ב מ ק צ ו ע ו ו ת ח ת ז א ת ע ב ד כ פ ק י ד בתיאטרון‪.‬‬
‫ג ם ב נ ו ה ב כ ו ר ה ו ע ס ק ש ם ואילו רישיק ה מ ש י ך ב ל י מ ו ד י ו ב פ ו ל י ט כ נ י ק ו ם ‪.‬‬
‫כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם ל ל ב ו ב ‪ ,‬ביוני‬
‫עם‬
‫להתגורר‬
‫‪,1941‬‬
‫גפגעה‬
‫לא‬
‫ה מ ש פ ח ה והם‬
‫המשיכו‬
‫ב ב י ת ם גם ל א ח ר ה ק מ ת ה ש כ ו נ ה ה י ה ו ד י ת ‪.‬‬
‫ע ם ה ח א ר ג נ ו ח ו ש ל ה י ו ד נ ר א ס ב ל ב ו ב ל א נ כ ל ל ה א ב בין ח ב ר י ו ו ל א מ י ל א ת פ ק י ד‬
‫ר ש מ י כ ל ש ה ו ‪ .‬א ו ל ם יש ל ה נ י ח ‪ ,‬כי נ ע ז ר ו ב ו כיועץ ל א ר ש מ י ל מ ח ל ק ה ה מ ש פ ס י ח ‪,‬‬
‫ש ה י ה ע ל י ה ל ג ה ל מ ש א ו מ ח ן עם ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬כ מ ו ה ש נ ע ז ר ו ב ע ו ר ך דין י ד ו ע אחר‪,‬‬
‫מ א ו ר י צ י א ל ר ה א נ ד ‪ ,‬ש א ף ה ו א ל א היה ב י ו ד נ ר א ט ‪ .‬ה ב ן ר י ש י ק ה פ ך ל פ ע י ל בענייני‬
‫ה ק ה ל ‪ ,‬ג ם א ם המשיך ל ה ח ג ו ר ר עדיין ב מ ר כ ז העיר‪.‬‬
‫ימי‬
‫בתום‬
‫בשורה‬
‫ה פ ר ע ו ת ו ה ר צ ח של‬
‫הכיבוש‬
‫שבועות‬
‫פחחו‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫הגרמנים‬
‫ש ל מ ע ש י ח ט י פ ה שיטתיים מן ה ר ח ו ב ו ת ו מ ן ה ב ת י ם ת ו ך ריכוז ה ג ב ר י ם‬
‫הצעירים ובעלי פוטנציאל לעבודה ושלחום ל מ ח נ ו ת העבודה‪ ,‬שהוקמו בסביבה‪,‬‬
‫לאורך‬
‫הדח־ שהובילה לקייב‬
‫)‪(DG4‬‬
‫ברחוב יאנובסקה בלבוב‪ ,‬שהלד‬
‫ולמחנה‬
‫ו ה ת א ר ג ן ב ע צ ם ימי ה ח ט י פ ו ת ‪.‬‬
‫תושבי‬
‫הגיטו‬
‫ההמומים‬
‫צפו‬
‫בהעלם‬
‫קרוביהם‬
‫לחייהם‬
‫והדאגה‬
‫גברה‪,‬‬
‫ככל‬
‫ש ה ל כ ו ו נ ו ת ק ו מן ה ע ו ל ם החיצוגי‪ .‬מ ש ו ם כ ך מ י ה ר ה י ו ד ג ר א ט ל ה ק י ם ״ מ ח ל ק ה לענייגי‬
‫המחנות״‪ ,‬אך ל א עלה בידה להתמודד עם הקשיים‪ ,‬שהערימו הגרמנים מ צ ד אחד‬
‫ועם‬
‫ל ח ץ ב נ י ה מ ש פ ח ו ת מ צ ד שגי‪ .‬ר ק‬
‫אורגנה‬
‫כאשר‬
‫מחדש והפכה ל״ועד לעןרת‬
‫אסירי‬
‫של‬
‫רישיק‬
‫גבוהה" וביעילות‬
‫כאן‬
‫גחגלה‬
‫לראשונה כשרונו‬
‫הפך‬
‫ר י ש י ק א ק ס ר ל פ ע י ל בד‪•,.‬‬
‫ה מ ח נ ו ת ״ ־ שהצטיין‬
‫_‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫ברמת‬
‫תפקח־‬
‫שהצליח‬
‫לאסוף‬
‫‪.‬‬
‫כ מ א ר ג ן ׳מוכשר‪,‬‬
‫ת ר ו מ ו ח מ ן היהודים האמידים' ו ל ה ע ב י ר ה ח ל ט ה ב י ו ד ג ר א ט ב ד ב ר ה ק צ א ת ׳ מ ג ת ל ח ם‬
‫שבועית‬
‫של‬
‫צ ע י ר י ם פולניים‪ ,‬ש ה ת א ר ג נ ו כ ב ר אן‬
‫באמצעות‬
‫*‬
‫ש ל כ ל ח ו ש ב י הגיטו ע ב ו ר א ס י ר י ה מ ח נ ו ת ‪ .‬א ק ס ר ה ת ק ש ר ע ם ק ב ו צ ה‬
‫למאבק בגרמגים ועלה‬
‫ב י ת להעביר‬
‫א נ ש י ה ם ח ב י ל ו ת מזון א י ש י ו ת ל א ס י ר י ה מ ח נ ה ‪* .‬‬
‫אחת השליחות המסורות היתד‪ .‬הפולניה םספגיה גוגולובסקה )ראה רשימה ביבליוגרפית(‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫במאי‬
‫‪ 1942‬נ כ ל א ר י ש י ק ב מ ח נ ה ‪ .‬ה ו ד ו ת ל כ י ש ו ר י ו וקשריו ה ו ע ב ר ל ע ב ו ד ב מ ש ר ד‬
‫הרישום ת ת ת פ י ק ו ד ו ש ל ״ ז ק ן ה י ה ו ד י ם ״ ‪ ,‬ר ו מ ן ק א מ פ ף ‪ .‬ע ד מ ה ר ה ל מ ד ק א מ פ ף‬
‫ל ד ע ת ‪ ,‬כי עוזרו הצעיר נ י ח ן ב כ ש ר ו נ ו ת ו ב ח ר י צ ו ת ר ב ה ו כ י נוח ל ו ל ה י ש ע ן ע ל‬
‫ע ב ו ד ת ו ב מ ש ר ד ו ל ה ע ב י ר א ל י ו א ת ת פ ק י ד י ה י ו ם יום‪ ,‬ש כ ל ל ו ניהול כ ר ט ס ת ה כ ל ו א י ם‬
‫וקליטת‬
‫ה א ס י ר י ם החדשים‪ .‬ע נ י י נ ו ש ל ק א מ פ ף נ ת ע ו ר ר ר ק ב מ י ד ה ו מ ד ו ב ר ה י ה‬
‫בעיסקאות‬
‫ש ו ק שחור‪ ,‬ק ב ל ת ש ו ח ד מ י ד י א ס י ר י ם ב ע ל י ממון‪ .‬כ ב ר‬
‫ב ש ל ב זה‪,‬‬
‫ב ע ו ד ק א מ פ ף פ ו ק ח עליו ע י נ י ם ח ש ד נ י ו ת ‪ ,‬ה ח ל רישיק ב פ ע ו ל ו ת ע ז ר ה ו ו ל ו נ ט ר י ו ת‬
‫דרכים להקל על האסירים‪ .‬מיצויה‬
‫וחיפש‬
‫ה מ ל א של אישיותו ה נ ד י ב ה ו א ה ב ת‬
‫ה א ד ם ש ב ו ב א ה ל ל י ביטוי ב מ ל ו א ע ו צ מ ת ה ל א ח ר ה ר י ג ת ו ש ל ק א מ פ ף ב ל י ה ג ר מ נ י ם ‪.‬‬
‫רישיק מ ו נ ה ל ת פ ק ל ה פ ק י ד ה א ח ר א י ע ל מ ש ר ד הרישום ו ה צ ב ת ה א ס י ר י ם ל ע ב ל ה ‪.‬‬
‫כ א ן י כ ו ל היה‪ ,‬כ פ י ש ע ש ה ג ם ח ב ר ו ב ר ו נ ק יעקובוביץ‪ ,‬ש ע ב ד עמו‪ ,‬ל ה נ י ח א ת‬
‫ל ר ש ת עזרה ה ד ד י ת ו ה צ ל ה ‪,‬‬
‫היסל‬
‫שהופעלה‬
‫ב מ ח נ ה יאגובסקי‪.‬‬
‫א י נ ט ל י ג נ ט י ופיקח‪ ,‬ש ו פ ע ח ו כ מ ת חיים ש ל א ד ם ע ת י ר נסיון ושנים‪ ,‬ב ע ל ח י צ ו נ י ו ת‬
‫מושכת‪,‬‬
‫גבוה‪ ,‬רזה‪ ,‬ש ע ר ו ה ש ח ו ר ו ה מ ת ו ל ת ל מ צ ל ע ל ע י נ י י ם ע מ ו ק ו ת ע ט ו ר ו ת‬
‫ג ב ו ת ע ב ו ת ו ת ‪ ,‬ה ק פ ל ר י ש י ק ב ל ב ו ש ו ו ל ע ל ה ט ו ת אל ע צ מ ו א ת ח ס ד ם ש ל מ פ ק ד‬
‫ה מ ח נ ה ועוזריו ו ל ג ר ו ם ל ה ם ל כ ב ד ו ו ל ת ת ב ו אמון ח ס ר ת ק ד י ם ‪ .‬ש פ ת ו ה ג ר מ נ י ת‬
‫העשירה‪ ,‬ב מ ב ט א נכון ו מ ד ו י ק ‪ ,‬ת ר מ ה א ף ה י א ל ה ד ב ר ו ת ו הישירה ע מ ם ‪.‬‬
‫ב ח ל ש י כ ל י א ת ו ה ר א ש ו נ י ם ב מ ח נ ה ‪ ,‬ש ם ש ה ה ג ם אחיו א ר ו ו י ן * נ ק ר ת ה‬
‫כבר‬
‫ל פ נ י ה ם ה ז ד מ נ ו ת ל ה י מ ל ט ‪ .‬ו א מ נ ם ‪ ,‬ארווין ע ש ה שימוש ב ע ב ל ת ו ב א ח ת ה ב ר י ג ד ו ת ‪,‬‬
‫שהועסקה בעיר ולא ש ב אל המחנה‪ .‬עלה ב ל ו ‪ ,‬הודות לקשרי המשפחה ולמכריו‪,‬‬
‫ל ה ג י ע ל ו ו ר ש ה י ח ד ע ם א מ ו ו ש ם ה ס ת ת ר ו ת ח ת ז ה ו ת א ר י ת ‪ .‬ארווין ה פ צ י ר ב א ח י ו‬
‫הצעיר ל ה י מ ל ס י ח ד ע מ ו א ו ל ם ר י ש י ק ס ר ב וסען‪ ,‬כי עליו ל ה ש א ר ו ל ה מ ש י ך ל פ ע ו ל‬
‫ל מ ע ן האסירים‪ .‬היתד‪ ,‬זו ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ב ש ר ש ר ת א ר ו כ ה ש ל ה צ ע ו ת ל ב ר י ח ה‬
‫ובסרובו‬
‫כ מ ו רמז ב ד ב ר ע מ ד ת ו ה נ ח ר צ ת ‪ ,‬ש ת ב ו א‬
‫ל ל י ביסוי‬
‫ב ע ת ל ‪ ,‬כי ״כל‬
‫י ש ר א ל ע ר ב י ם זה בזה״ ו ע ל כ ל א ד ם ל מ ל א א ת ה ת פ ק ל ש נ ו ע ד לו‪.‬‬
‫בהיותו‪ ,‬ל צ ד שאר ת כ ו ג ו ת י ו ‪ ,‬מ א ר ג ן מצויין‪ ,‬ק ר ר ו ח ו מ ו ש ל ב ר ג ש ו ת י ו ‪ ,‬ע ל ה‬
‫בלו‬
‫ל ה ש פ י ע על מ פ ק ד ה מ ח נ ה ‪ ,‬א ו ג ט ר ש ט ו ר מ פ י ה ר ר ס ״ ס ג ו ס ם ב וילהאוז‪ ,‬ל מ ס ו ר‬
‫לידיו א ת ה פ י ק ו ח ע ל ק ל י ט ת ה א ס י ר י ם ב מ ח נ ה ו א ת ע ר י כ ת ם ש ל ה מ ס ד ר י ם ה ש ו ט פ י ם ‪.‬‬
‫ת פ ק י ד זה היה ב ע ל ח ש י ב ו ת ע ל י ו ג ה ו ג ו ר ל י ל ג ב י אסירים ר ב י ם ‪ .‬ה א ס י ר ה מ ב ו ל ב ל‬
‫והמוכה‪ ,‬ש ז ה ע ת ה נ ת פ ס ב א ק צ י ה ‪ ,‬ה ו פ ר ד מ מ ש פ ח ת ו ו ע ב ר ס ל ק צ י ה ר א ש ו נ ה ב מ ח נ ה ‪,‬‬
‫נ כ נ ם ל י א נ ו ב ס ק י אחוז א י מ ה ו פ ח ד ל מ ר א ה ה א ס י ר י ם ה ת ש ו ש י ם ל מ ו ד ע ב י ם ‪ .‬ב ר ג ע‬
‫זה היו ת ש ו ב ו ת י ו ל ש א ל ו ת א י ש ה ס ״ ס מ כ ר י ע ו ת א ת גורלו ל ח י י ם או ל מ ו ו ת ‪ .‬ו ה נ ה ‪,‬‬
‫חש רגשות הקלה ונוחם ב ה ת ק ב ל ו על‬
‫ל י אסיד‬
‫ל ל י רגוע ונוטה חסד‪ ,‬אשר‬
‫מ י ה ר ל ה ד ר י כ ו ב מ ב ו ך ה ע ו ל ם ה ח ד ש א ל י ו נ ק ל ע ‪ ,‬יעץ ל ו ע צ ו ת מ ו ע י ל ו ת ו ה ב י א ו‬
‫א ל חבריו‪ .‬ה ד ב ר היה ב ע ל ח ש י ב ו ת מ י ר ב י ת ‪ ,‬ש ע ה ש מ ד ו ב ר היה ב א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם ‪:‬‬
‫א נ ש י מ ד ע ‪ ,‬ס ו פ ר י ם ו א מ נ י ם ‪ ,‬א ש ר ל א ה י ה ב י כ ו ל ת ם ל ה צ ב י ע ע ל מ ק צ ו ע חיוני‪,‬‬
‫שיתרום ל מ א מ צ י ה מ ל ח מ ה ה ג ר מ נ י י ם ‪ .‬א נ ש י ם א ל ה ו ב פ ר ס ר ב נ י ם ‪ ,‬היו נ ת ו נ י ם ב ס כ נ ת‬
‫מ ו ו ת ל א ג ת ו ל ה צ י ב ם ב מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה ק ל י ם ‪ ,‬ת ח ת ק ו ר ת גג‪ ,‬ה ם ש ה ק ל ו ו א ף ה צ י ל ו ‪.‬‬
‫* ארווין אקסר חי כיום בפולין ונחשב לאחד מבכירי במאי התיאטרון והקולנוע שפ‪.‬‬
‫בתקופת השלטון הסובייטי ע ב ד יחד עם אביו בתיאטרון בלבוב‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫בעת‬
‫אנשי‬
‫ע ר י כ ת ס ל ק צ י ו ת ב מ ח נ ה ו ב ע י ק ר ב ש ט ח המיון‪ ,‬נ ה ג ר י ש י ק ל ה צ ט ר ף א ל‬
‫הס״ם ולהצביע על כלואים חסרי מקצוע מ ת א י ם כ ע ל‬
‫פוטנציאל עבודה‬
‫חיוני ו כ ך ה י ה מ צ י ל ר ב י ם מ מ ו ו ת מיידי‪ .‬ב ד ר ך זו נ י צ ל ה ר ב ד ו ד כ ה נ א ‪ ,‬ע ת ה ו ב א‬
‫ל מ ח נ ה ו ה ו צ ב ב ב ר י ג ד ה ‪ ,‬ש ה ע ב ו ד ה ב ה ה י ת ה ק ל ה י ח ס י ת ‪ .‬א ב ר ה ם ג ו ל ד ב ר ג ואביו‬
‫ח ב י ם ל ו א ת ה ת ע ש ת ו ת ם המהירה‪ ,‬כ ש ה ו ב א ו ל מ ח נ ה ו ה ו ד ר כ ו ע ל ידי ר י ש י ק ו א ף‬
‫ה ו צ ב ו ב מ ק ו ם ע ב ו ד ה מוגן‪.‬‬
‫ג ם ב ג ס י ו ן היומיומי ש ל עמידה ב מ ס ד ר י ם ב ו ק ר ו ע ר ב ‪ ,‬מ ס ד ר י ם ‪ ,‬ש ה י ו ל מ ע ש ה‬
‫סלקציות‬
‫מהיות‬
‫ב ל ת י פ ו ס ק ו ת ‪ ,‬ע מ ד רישיק באומץ ל ב ו ה ש כ י ל ל ה צ י ל ע ש ר ו ת א ס י ר י ם‬
‫מושלכים‬
‫אל‬
‫ערימת‬
‫המטבח‪ ,‬או‬
‫הגרוטאות לצד‬
‫להיכלא‬
‫״בין‬
‫גדרות‬
‫החייל״‪ *.‬ר י ש י ק נ ה ג ל א ת ר א ת ה ח ו ל י ם ו ה מ ש ל י ם ו ל ה ס ת י ר ם בין ש ו ר ו ת ה א ס י ר י ם‬
‫במסדר‪,‬‬
‫שעיני‬
‫ל מ נ ו ת אסירים‪ ,‬א ש ר ת מ כ ו ב ה ם והוליכום ו ה ע ב י ר ו ם ב ש ע ר ה מ ח נ ה ‪ ,‬ב ל י‬
‫ה ג ר מ נ י ם ו ה א ו ק ר א י נ י ם י ב ח י נ ו בהם‪ .‬ב צ א ת ם נ ש מ ו ל ר ו ו ח ה ‪ .‬ה ם זכו ב י ו ם‬
‫היים נ ו ס ף ‪.‬‬
‫מ ע ש י ם מ ע י ן א ל ה ל א ניתן היה ל א ר ג ן ו ל ב צ ע ב כ ו ח ו ת י ו ש ל א ד ם א ח ד ואכן‪,‬‬
‫ע ם ב ר ו נ ק י ע ק ו ב ו ב י ץ ‪ ,‬ש ע ב ד עימו במשרד‪ ,‬ה ק י ם ר י ש י ק‬
‫יחד‬
‫הדדית‬
‫בתח־‬
‫המחנה‪.‬‬
‫מ ע ר כ ת זו היתד‪ .‬מ א ו ר ג נ ת‬
‫ר ש ת של עןרה‬
‫היטב ויעילה‬
‫והתבססה‬
‫על‬
‫ש ל י ט ת ו ה מ ו ח ל ט ת ע ל כ ר ט ס ת האסירים‪ ,‬ה צ ל ח ת ו ל ה ש י ג ח ו פ ש פ ע ו ל ה כ מ ע ט מ ל א ‪,‬‬
‫ש י ת ו ף א ס י ר י ם מ ה י מ נ י ם ‪ ,‬כ ו ל ל א נ ש י ה מ ש ר ד הטכני‪ ,‬ה א ו נ ט ר ק ו נ פ ט ‪ ,‬ו ה פ ע ל ת א מ צ ע י‬
‫ש כ נ ו ע ו ע נ י ש ה נ ג ד מ ל ש י נ י ם או ס ד ר נ י ם ושוטרים ח ר ו צ י ם מדי‪.‬‬
‫תשומת‬
‫הכרח‬
‫ל ב מ י ו ח ד ת ה ק ד י ש רישיק ל א ס י ר י ם ה ח ו ל י ם ו ה מ ו ת ש י ם ‪ .‬ל ש ם כ ך היה‬
‫ב א מ צ ע י ם ר פ ו א י י ם ‪ ,‬ש ל א ה י ו ב נ מ צ א ‪ .‬ר י ש י ק נ י צ ל א ת ה י ר י ב ו ת בין מ פ ק ד‬
‫המחנה‪,‬‬
‫ו י ל ה א ו ז ל ב י ן מ פ ק ד מ פ ע ל י ‪ ,D.A.W.‬ג י ב א ו א ר ו ש י כ נ ע א ח ו י ל ה א ח ‪ ,‬כי‬
‫י י ט י ב ל ע ש ו ח א ם י מ נ ע מ ח ל ו ה ו מ ג י פ ו ח ב מ ח נ ה ו ו י מ נ ע מ ו ח ם ש ל אסירים‪ ,‬ש ה ם‬
‫כ ו ח ע ב ו ד ה ח י ו נ י ל ג ר מ נ י ה ‪ .‬ב ד ר ך זו ע ש ה שימוש ב א י מ ח ם ה ג ל ו י ה ש ל ה ג ר מ נ י ם‬
‫מכל‬
‫מ ג ע ע ם א ס י ר נ ו ש א מ ח ל ו ת ‪ .‬כ ך נ י צ ל ניניו פ א ר ב ר ח ו ל ה ה ט י פ ו ס ‪ .‬רישיק‬
‫העבירו‬
‫אל‬
‫ל מ ק ו ם מ ב ט ח י ם וסיפק לו חרופוח והשגחה‪ .‬גם ה ר ב ד ו ד כ ה נ א הוצא‬
‫מ ח ה ל מ ח ג ה ‪ ,‬ה ו ס ח ר ב מ ח ב ו א ב ג י ט ו ושם ש ה ה ע ד ל ה ח ל מ ת ו ‪ .‬ב מ ש ך ה ק ו פ ה‬
‫ז ו ‪ .‬ד א ג ר י ש י ק ל ה ע ב י ר ל ו מ י ד ע ו ח י פ ה עליו ב ע ח ה מ ס ד ר י ם ‪ .‬כ ן ע ל ה ב י ת ל ש כ ג ע‬
‫א ח ה ג ר מ נ י ם ל ה ח י ר ב י ק ו ר י ם ס ד י ר י ם של ר ו פ א י ה ג י ס ו ו ב ע י ק ר ש ל ד ״ ד ק ו ר צ ר ו ק‬
‫ו ד ״ ר ה א ר ל י נ ג ‪ .‬ה ם גיגשו ע י מ ו ל מ ק ו מ ו ח ה מ ח ב ו א ו ט י פ ל ו ב א ס י ר י ם ה ח ו ל י ם ‪ .‬ר י ש י ק‬
‫אף‬
‫ה ו ר ה ל מ ש ג י ח י ם ל ה ע ב י ר מזון מ מ ט ב ח‬
‫ה א ו ג ט ר ק ו ג פ ט ו ל ח ל ק ו בין‬
‫החולים‪.‬‬
‫ב י ק ו ר י ה ם א ל ה היו ב ע ל י ע ר ד ר ב ‪ ,‬ש כ ן א‪-‬־פשרו ל ש מ ו ע מ פ י ה ר ו פ א י ם ע ל ה מ ח ר ח ש‬
‫בגיטו‪,‬‬
‫ל י צ ו ר ק ש ר ע ם בגי‬
‫השליטה‬
‫כי‬
‫המשפחה‪-‬ולהעביר מידע‪.‬‬
‫‪- -‬‬
‫ב כ ר ט ס ת האסירים פ ת ח ה פ ת ח לא דק ל ה ג נ ת האסירים ב ע ת מחלתם‪,‬‬
‫א ם ג ם ל י צ י ר ת פ י ר צ ה ‪ .‬ד ר כ ה נ י ת ן היה ל ה י מ ל ט ‪ .‬כ ך פ ו ת ח ה ב מ ח נ ה ר ש ת‬
‫מ ס ו ד ר ת ‪ ,‬ש נ ש ל ט ה בידי ר י ש י ק ויעקובוביץ‪ ,‬ש א ר ג ג ה ב ר י ח ו ח מ ן ה מ ח ג ה ‪ .‬ל ר י ש י ק‬
‫היה מלאי של‬
‫בחמרונים‬
‫ש מ ו ת אסירים‪ ,‬ש נ פ ט ר ו מ מ ח ל ו ת ‪ ,‬א ו ה ו מ ת ו‬
‫מחוחכמים היה מסווה א ח שמוח‬
‫הבורחים‬
‫על‬
‫ית‬
‫בשמותיהם של‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫המתים‪.‬‬
‫כ ד ה ע ל י ם א ח ה ב ר י ח ו ת ו מ נ ע צ ע ד י עונשין‪ ,‬שהיו פ ו ג ע י ם ב כ ל ‪ .‬ל ה ק ל ת ה ב ר י ח ה‬
‫*' שיטת ענישה והתעללות שהיתר‪ .‬גהוגד‪ .‬במוזגה‪.‬‬
‫‪201‬‬
‫את‬
‫היד‪ ,‬רישיק מ צ י ב‬
‫האסירים‬
‫בבריגדות‪,‬‬
‫שעבדו בעיר‪.‬‬
‫בשנת‬
‫כאשר‬
‫‪,1943‬‬
‫הגיטו ה ל ך ו ה צ ט מ צ ם ו ב מ ק ו מ ו ה ו ק ם ״ ה י ו ל א ג ״ )יודן ל א ג ע ר ״ ( היו י ה ו ד י ם ר ב י ם ‪,‬‬
‫להתייצב‬
‫שםרבו‬
‫ליגאליים‪.‬‬
‫לרישום‬
‫לקבלת‬
‫תעודה‬
‫והעדיפו‬
‫להסתתר‬
‫חייהם היו מ ר י ם וקשים‪ ,‬ה ם נ ר ד פ ו ו ר ע ב ו‬
‫במעמד‬
‫ולעתים‬
‫של‬
‫אי־‬
‫קרובות העדיפו‬
‫ל ח ז ו ר א ל ה ב ט ח ו ן המזוייף ש ל ה מ ח נ ה ‪ ,‬ע ם מ כ ס ו ת המזון ה ז ע י ר ו ת ‪ ,‬ש ק י ב ל ו בו‪.‬‬
‫רישיק היה מ כ נ י ס ם א ל ה מ ח נ ה ב מ ק ו מ ו ש ל אסיר‪ ,‬ש ת כ נ ן ל ה י מ ל ט ‪ .‬א ב ר ה ם ג ו ל ד ב ר ג‬
‫נ מ ל ס מ ע מ ק ה מ ו ו ת ב ״ פ י א ס ק י ״ ביוני‬
‫‪ ,1943‬ב ע ת ח י ס ו ל הגיטו‪ ,‬ו ש ב א ל ה מ ח נ ה‬
‫ב מ ט ר ה ל ה ס ת ת ר בו‪.‬‬
‫ל כ ש ע ל ו ו צ צ ו ר ע י ו ג ו ת ו מ ח ש ב ו ת ע ל מ ר י ב ג ר מ נ י ם ‪ ,‬היה ר י ש י ק א ק ס ר מ ר א ש י‬
‫ה ת ו מ כ י ם והעוזרים‪ .‬ע ל פ י ע ד ו ת ו ש ל מ י כ א ל בורביץ ע ז ר ר י ש י ק ב מ ג ע י ם ל ר כ י ש ת‬
‫נ ש ק ו ה כ נ ס ת ו ל מ ח נ ה ‪ ,‬ה י ה מ ע ו ר ב ב ה כ נ ת מ ס מ כ י ם מזויפים ל ב ו ר ת י ם ו ת ר ם ל י צ י ר ת‬
‫עם ארגוגים מחתרתיים‪ .‬הוא דאג להפנות א ת המהנדס‬
‫קשרים‬
‫יהודה אייסמן‬
‫לעבוד ב ח ב ר ה ל ח ו מ ר י בניין בלבוב‪ ,‬שם עמד לרשותו מכשיר טלפון‪ .‬א ק ס ר הורה‬
‫לאייסמן להאזין ל ה ו ד ע ו ת טלפוניות‪ ,‬לשננן ב ע ל ־ פ ה ולהעבירן לידי יעקובוביץ‬
‫למתנה‪.‬‬
‫ב ד ר ך זו ג ו צ ר ה ק ש ר ע ם ז ׳ ג ו ט ה * ו ה ו ע ב ר מ י ד ע ע ל ה מ ת ר ח ש ב מ ח נ ה ‪,‬‬
‫ה ו ב ר ח ו י צ י ר ו ת ס פ ר ו ת י ו ת ש נ כ ת ב ו בו ו מ ס מ כ י ם מזוייפים‪.‬‬
‫ובעוד פעולות אלה נ מ ש כ ו ת ללא לאות‪ ,‬לא חדלו ההפצרות‪ ,‬שהפצירו ברישיק‬
‫ל ה י מ ל ט ‪ ,‬פ ן מ ו ת ח ה ו א א ת ה ח ב ל י ת ר על ה מ י ד ה ו מ ת ג ר ה ב ג ו ר ל ו ‪ .‬א מ ו ו א ח י ו ש ה ו זה‬
‫זמן ב ו ו ר ש ה ב מ ק ל ט ב ט ו ח ו ש ל ח ו שליחים ל ש כ נ ע ו ל ה צ ט ר ף א ל י ה ם ‪ .‬א ב י ו ג ת פ ס‬
‫‪ 1942‬ו ל א נ ר א ה עוד‪ .‬ל א היה ד ב ר ‪ ,‬ש י מ נ ע מ מ נ ו א ת ה צ ל ת ו ‪ .‬י ת ד ע ל‬
‫בספטמבר‬
‫כן‪ ,‬ע ם ע ז י ב ת ו ש ל ו י ל ה א ו ז ו ב ו א ו ש ל ה מ פ ק ד החדש‪ ,‬פ ר י ץ ו א ר צ ו ג ‪ ,‬ה י ה ח ש ש ‪,‬‬
‫שמא‬
‫יהיו‬
‫הלשנות‬
‫והסגרות‪.‬‬
‫א ו ל ם רישיק‬
‫סרב‪ .‬הוא ד ח ה‬
‫את‬
‫כל‬
‫ההצעות‪,‬‬
‫ד ח ה נ י י ר ו ת •אריים‪ ,‬ש ה ו צ ע ו ל ו ע ל ידי אסירים‪ ,‬ש ה י ט י ב ע י מ ם וטען‪ ,‬ש כ ל עוד‬
‫הוא יכול ל ה צ י ל יהודים‪ ,‬ל א ימוש א ת ה מ ק ו ם ‪.‬‬
‫ת ג ו ב ת ו ש ל ר י ש י ק נ ב ע ה מ ת ו ך שני ש י ק ו ל י ם מ ו ב ה ק י ם ‪ .‬ה א ח ד ‪ ,‬ב ד ב ר ה ע נ י ש ה‬
‫הסביבתית‪,‬‬
‫שיפעילו‬
‫הגרמנים‪ ,‬אם יסתבר‪,‬‬
‫שאסיר‬
‫במעמדו‬
‫נ מ ל ט מן‬
‫המחנה‪.‬‬
‫הוא ידע‪ ,‬כי ר ב י ם י ש ל מ ו ב ח י י ה ם ע ל ב ר י ח ת ו וישימו ל א ל א ת כ ל מ פ ע ל ה ה צ ל ה‬
‫שלו‪ .‬ע ד ה ר ג ע ה א ח ר ו ן ש א ף ל ע ו ד ד ו ל ה צ י ל ‪ .‬ס ר ב ל ש א ת ע ל מ צ פ ו נ ו א ת מ ו ת ם‬
‫של אחרים‪.‬‬
‫שיקול שני ג ג ע ל ק ב י ע ת ע י ת ו י ה ב ר י ח ה ‪ .‬ר י ש י ק האמין‪ ,‬כי י ע ל ה בידו ל ה י מ ל ט ‪,‬‬
‫ממש‬
‫ל פ נ י ‪ .‬ח י ס ו ל ה מ ח נ ה ‪ ,‬ב ל י שיסכן איש‪ .‬ה ו א שגה‪.‬‬
‫ע ל פ י ע ד ו י ו ת נ י צ ו ל י ם נ ת ג ל ו מ ע ש י ו ב ס ת י ו ‪ 1943‬ע ק ב ה ל ש נ ה ש ל אסיר‪ ,‬ש ע ה‬
‫שהגרמגים‬
‫החלו לחקור‬
‫ח ש ד ת בדבר התארגנות להתקוממות מזויינת‬
‫במחנה‪.‬‬
‫מ פ ק ד י ה ס ״ ס ה ח ל י ט ו ל ט מ ו ן ל ו פ ח ונראה‪ ,‬כי נ ת פ ס ב ע ת ה ה כ ג ו ת ל מ ר ד ‪ .‬גמסר‪,‬‬
‫כי רישיק ע ו נ ה ק ש ו ת ו צ ו ו ת ה מ ח נ ה ה נ ו ק מ נ י ה מ י ת ו ת ו ך ה ת ע ל ל ו ת ק ש ה ‪ .‬ג י ר ס ה‬
‫א ח ר ת ק ו ב ע ת ‪ ,‬כ י ה ו מ ת ב ע ת ח י ס ו ל ו הסופי ש ל ה מ ח נ ה ב נ ו ב מ ב ר‬
‫‪ ,1943‬י ח ד ע ם‬
‫האסירים ה נ ו ת ר י ם ‪.‬‬
‫רישיק‬
‫אקםר‬
‫נ ש א ר ע ל מ ש מ ר ת ו ע ד ה ר ג ע האחרון ו מ ר צ ו נ ו ‪ .‬מ ר ב י ת א ס י ר י‬
‫ה מ ח נ ה ‪ ,‬ש ע ל ה ב י ד ם ל ה י מ ל ט ‪ ,‬ח ב י ם ל ו א ת חייהם‪.‬‬
‫* ארגון פולני מחתרתי לעזרה ליהודים‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫מ ע ש י ו ש ל ר י ש י ק ל א זכו ע ד ע ח ה ל ה ח י י ח ס ו ה הראויה ל ה ם ב מ ח ק ר י השואה‪.‬‬
‫רישיק נשכח‪ .‬ל כ ל היוחר עולה ש מ ו ב ע ח שיחה עם שאריח הפליטה או ב ה ע ר ה‬
‫קצרה‬
‫ב ס פ ר י ז כ ר ו נ ו ת ‪ .‬אומץ ל ב ו ו מ ס י ר ו ת ו ל ל א ח נ א י ‪ ,‬ח ו ד ו י ח ו ד ע ל ח ד ו ת ו ‪,‬‬
‫ראויים לחשיפה ולהארה‪ .‬עתה‪ ,‬ארבעים ושבע שנים למוחו‪ ,‬מן הראוי ל ה ע ל ו ת‬
‫א ח זכרו ברבים‪ ,‬ש כ ן ל א היו מ ע ש י ו ש כ י ח י ם ו נ ק ו ט י ם בידי רבים‪ .‬מ ע י ד מ ר י א ן‬
‫רוגובסקי‪:‬‬
‫״ ש א ל ת י י ד ו ‪ ,‬ש ל ח ם ב מ ל ח מ ה ו נ י צ ל וזכה ל א ו ח ו ח כ ב ו ד רבים­­‬
‫— א מ ו ר לי‪ ,‬ה א ם כמוהו‪ ,‬ה י י ת נ ש א ר ב מ ח נ ה ?‬
‫ה ו א ח ש ב זמן מ ה ו א מ ר ב ה ב י ט ו ישירות ב ע י נ י ‪:‬‬
‫— איני יודע‪*.‬‬
‫ר י ש י ק א ק ס ר י ד ע מ ה מ ו ט ל ע ל י ו ל ע ש ו ת ו ע מ ד ב ש ל י ח ו ת באומץ‪ ,‬ב כ ב ו ד ו ה ק ר ב ה ‪.‬‬
‫* ‪.Rogowski, Marian, Gewonnen gegen Hitler, Munchen 1973‬‬
‫מקורות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫גוסרמן‪ ,‬בלה‪ ,‬לשתות ע ‪ 8‬המוות לחיים — קורות מתנה יאנובכקי‪ ,‬עבודה לקבלת‬
‫תואר מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת ת״א‪.1983 ,‬‬
‫גולדברג‪ ,‬אברהם‪ ,‬ימיפ אכולים באש‪ ,‬עורכת‪ :‬בלה גוסרמן‪ ,‬הקיבוץ המאוחד ‪.1987‬‬
‫זאדרצקי‪ ,‬תדאוש‪ ,‬במשול צלב הקרפ בלבוב‪ ,‬יד ושם‪ ,‬תשמ׳׳ב‪.‬‬
‫כהנא‪ ,‬דוד‪ ,‬יומן גימד לבוב‪ ,‬יד ושם‪ ,‬תשל״ח‪.‬‬
‫שיינפלד חיים‪ ,‬מגילת ניטו לבוב ומחנה יאנובפקי‪ ,‬ספרית פועלים‪ ,‬מורשת‪ ,‬תשמ״ח‪.‬‬
‫‪Borwicz, Michal, Utiiwersytet‬‬
‫‪zbirow,‬‬
‫‪Krakow, 1946.‬‬
‫‪Borwicz, Michal, Spod szubienicy‬‬
‫‪w l e r e n , Paris, 1980.‬‬
‫‪Gogolowska, Stefania, Szkola okrocienstwa,‬‬
‫‪Lublin, 1964.‬‬
‫‪Heszeles, Janka, Oczyma 12-Ietniej‬‬
‫‪dziewczyny,‬‬
‫‪Krakow, 1946.‬‬
‫‪Rogowski, Marian, Gewonnen‬‬
‫‪gegen H i t l e r , Miinchen, 1973.‬‬
‫'‬
‫•‬
‫‪Wells, Leon, The fanowska‬‬
‫‪Road, Holocaust Library, N.Y.‬‬
‫כ ת ב עת ״רשומות״‪.‬‬
‫פרבר‪ ,‬י׳‪ ,‬כרוניקה של איש לבוב‪ ,‬סדרה חדשה‪ ,‬כרך ב׳‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫‪45‬‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א י ח ו ד‬
‫ה נ ו ע ר‬
‫ש נ י ם‬
‫הציוני‬
‫—‬
‫ע ק י ב א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב־‪ 12‬בספטמבר ‪ 1990‬התקיים בבית סוקולוב בתל־אביב‬
‫כינוס יוצאי ״איחוד הנוער הציוני — עקיבא״ בפולין‪.‬‬
‫המיפגש התקיים ביזמת הוועד להנצחת זכרו של מיכאל‬
‫קוסובר ז״ל‪ .‬לכינוס הגיעו למעלה משלש מאות מחברי‬
‫ה״איחוד״ לשעבר ואישי ציבור‪ ,‬ביניהם ה״ה לולק רוביוד‬
‫שטיין‪ ,‬דון גורן‪ ,‬רפאל בלומנפלד‪ ,‬אברהם רוזנמן‪ ,‬גרשון‬
‫הל ואחרים‪ ,‬שבזמנו עמדו בראש התנועה בפולין‪.‬‬
‫אנו מביאים להלן את הדברים‪ ,‬שהשמיעו בכינוס‪ :‬גרשון‬
‫הל‪ ,‬לזכרו של מיכאל קוסובר ז״ל‪ ,‬ואברהם רוזנמן ורפאל‬
‫בלומנפלד‪ ,‬שהעלו על נס את פעילות ה״איחוד״ בקרב‬
‫הנוער‪ ,‬ששרד בפולין אחרי השואה‪.‬‬
‫אברהם רוזנמן‬
‫״ ה א י ח ו ד ׳‬
‫במקביל‬
‫‪,‬‬
‫—‬
‫ק ו ו י ם‬
‫להכנות‪ ,‬שנעשו בלובלין ב ק ת‬
‫ל ד מ ו ת ו‬
‫ו פ ע י ל ו ת ו‬
‫‪ ,1944‬ל ה כ ר ז ה ע ל ע צ מ א ו ת פולין‪ ,‬ז ר מ ו‬
‫ל ע י ר זו נ י צ ו ל י ם יהודים מ מ ק ו מ ו ת מ ח ב ו א ש ו נ י ם — י ע ר ו ת ‪ ,‬ב ו נ ק ר י ם ‪ ,‬נ י י ר ו ת אריים‬
‫וכן גם פרטיזנים מהסביבה‪.‬‬
‫ק ש ה ‪ ,‬ב מ צ י א ו ת ש ל היום במיוחד‪ ,‬ל ת א ר א ת ר ג ש ו ת י ה ם ו מ ח ש ב ו ת י ה ם ש ל ה ב ו ד ד י ם‬
‫ו מ ב ו ד ד י ם ‪ ,‬ש ע ה שהיו גופלים איש א ל ז ר ו ע ו ת ר ע ה ו וכן א ת ה ש מ ח ה ל ג י ל ו י כ ל‬
‫יהודי‬
‫גוסף‪ ,‬א ש ד נ ע ג ה ב ח י ב ו ק י ם ל ק ר י א ה ב ל ח ש ״ ע מ ך ״‬
‫— אז סימן ה ה י כ ר‬
‫ליהודים ניצולים‪.‬‬
‫אט־אט‬
‫שחבריה‬
‫‪204‬‬
‫החלו‬
‫לגבוט‬
‫ה ת ח ל ו ת של‬
‫חיים‬
‫מחדש‪,‬‬
‫חיי‬
‫שותפות של‬
‫משפחה‪,‬‬
‫נ א ל צ ו ל ה ת ג צ ל ב פ ג י מ כ ר י ה ם ה פ ו ל ג י י ם ע ל ע צ ם ה ש א ד ו ת ם בחיים‪ .‬היו‬
‫גם מ ק ר י ם ל א מ ע ט י ם ‪ ,‬ש ה נ י צ ו ל י ם נ א ל צ ו ל ש ל ם ב ח י י ה ם ע ל ״ ח ו צ פ ה יהודית״ זאת‪.‬‬
‫ב א ו י ר ה זו ו ב ה ר ג ש ה ‪ ,‬שפולין היהודית ג ה פ כ ה ל ב י ת ־ ק ב ר ו ת א ח ד גדול‪ ,‬ב ו אי א פ ש ר‬
‫יהיה ל ח ד ש א ת ה ח י י ם היהודיים‪ ,‬נ ה ג ו ה ש ר י ד י ם ל ח פ ש א ח ד א ת ק ר ב ת ו ש ל רעהו‪.‬‬
‫ב ל ו ב ל י ן ש ל ה י מ י ם ההם‪ ,‬נ ה ג ו כ ל ח ס ר י ב י ת ו ב י נ י ה ם ק ב ו צ ה צ י ו נ י ת ע ל י ה נ מ נ ו‬
‫ב ן ־ ש ם וזונשיין — ל ה ת כ נ ס ב ״ ב י ת פרץ״‪ .‬ב א ח ד ה ע ר ב י ם ‪ ,‬כ א ש ר עדיין‬
‫קוםובר‪,‬‬
‫ח י י ב י ם היו ב ה א פ ל ה ‪ ,‬ה ם שמעו א ת ניגון שירו ש ל ב י א ל י ק ״ ה כ נ י ס י נ י ת ח ת כ נ פ י ך ״ ‪.‬‬
‫ה ם ה ל כ ו ב ע ק ב ו ת הניגון‪ ,‬א ש ר הוביל א ו ת ם א ל ה מ ז מ ר — ציוני ו ו ת י ק מ ה ע י י ר ה‬
‫ש ב ס ב י ב ו ת לובלין‪.‬‬
‫קרסגיםטב‪,‬‬
‫באותו‬
‫ערב‬
‫של‬
‫‪22‬‬
‫באוגוסט‬
‫ובהשפעת‬
‫‪1944‬‬
‫הניגון ה ח ל י ט ה ה ח ב ו ר ה על ח י ד ו ש החיים הציוניים בפולין‪ ,‬ב ד פ ו ס חדש‪ ,‬ל ו ק ר א ו ‪:‬‬
‫״איחוד׳׳‪.‬‬
‫ה ה ח ל ט ה ה י ת ה ס פ ו נ ט נ י ח ‪ .‬רעיון ה א י ח ו ד ה י ה כ ה ט ב ע י ו מ ו ב ן מ ע צ מ ו ‪ ,‬כ ה ה כ ר ח י‬
‫ש ש ו ם ה ב ד ל י ה ש ק פ ו ת — גם א ם היו קיימים כ א ל ה — ל א ה י ה ב כ ו ח ם ל ע ר ע ר ו ‪.‬‬
‫הוא נ ב ע מ ה מ ס ק נ ה היחידה‪ ,‬ה ר ג ש י ת ו ה ה ג י ו נ י ת כ א ח ד ‪ ,‬ש ג י ת ן ה י ה ל ה ס י ק מ ה ע ב ר‬
‫ה ק ר ו ב כ ל כ ך ו ה י א ‪ :‬ה ד א ג ה ל י ח י ד — ל ע צ מ ו או ל ז ו ל ת — י כ ו ל ה ל ב ו א א ך ו ר ק‬
‫אחרי ה ד א ג ה ל כ ל ל ‪ ,‬ל כ ל ל העם‪ .‬ו כ ך ב י ס א מ ם ק ג ה זו מ י כ א ל ק ו ס ו ב ר ‪* :‬‬
‫תשושים לא חשבנו על מנוחה‪ ,‬אלא על‬
‫ע ב ו ד ה ציונית‪ .‬נ ט ו ל י ב ת י ם ו מ ש פ ח ו ת ה ק י מ ו נ ו‬
‫א ת ה ר ו ח הציוני ה מ ש ו ת ף ‪ ,‬בו ר א י נ ו‬
‫א ת עצמנו כמשפחה אחת״‪.‬‬
‫לפיכך‬
‫ל א היה ט ע ם כ ל ש ה ו ל ח ז ו ר אל אותן ה מ ס ג ר ו ת ה מ ר ו ב ו ת ו ה מ פ ו צ ל ו ת‬
‫ש מ ל פ נ י ה ש ו א ה ‪ .‬א ל ה נ ר א ו אז ב ע י נ י ה מ צ ט ר פ י ם ה ר ב י ם ‪ ,‬מ ב י ן ה מ ע ט י ם שניצלו‪,‬‬
‫לאיחוד‪,‬‬
‫היה‬
‫זה‬
‫מ ג ו ח כ ו ת ו כ מ ע ט ר א ו י ו ת לגנאי‪ .‬י ת ר ה מ ז א ת ‪,‬‬
‫באוירה של הימים ההם‬
‫ב ל ת י אפשרי‪ ,‬ו א פ י ל ו מ ג ו נ ה ‪ ,‬ל ה מ ש י ך א ת ה ח י י ם ה צ י ב ו ר י י ם היהודיים‬
‫בכלל‬
‫ו א ת ה צ י ו נ י י ם ב פ ר ט ‪ ,‬כ א י ל ו שום ד ב ר ל א ק ר ה ‪ ,‬כ א י ל ו ל א ש כ ח נ ו ו ל א‬
‫למדנו‬
‫מאומה‪.‬‬
‫כ א מ ו ר ‪ ,‬היו ח ב ר י ם א ל ה ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬א ש ר ה ע ל ו א ת ה ר ע י ו ן בפולין ה מ ש ת ח ר ר ת‬
‫ושמורה‬
‫חברים‬
‫להם‬
‫ז כ ו ת זו‪ ,‬א ך ל מ ע ן ה א מ ת יש‬
‫לומר‪ ,‬כי‬
‫במקומות‬
‫שונים העלו‬
‫ל א מ ע ט י ם רעיון זה מ ב ל י ל ד ע ת ‪ ,‬ש ה י ו כ א ל ה ש ה ק ד י מ ו •אותם‪ .‬ע ו ב ד ה‬
‫היא‪ ,‬כ י ר ע י ו ן ה א י ח ו ד ל א נ ו ל ד ב ר א ש ו ש ל מ נ ה י ג ‪ .‬ה ו א צ מ ח ב א ו פ ן ס פ ו נ ט נ י‬
‫מ ל מ ט ה ל מ ע ל ה ‪ ,‬ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת ב מ ק ו מ ו ת שונים‪ .‬ל א ע ב ד זמן ר ב ו ה ו א ה ק י ף‬
‫א ת ר ו ב ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית־ ו ב מ ק ו מ ו ת ־ ל א מ ע ט י ם את־־כולה‪.‬‬
‫ה פ ע י ל ו ת היתד! איגטגסיבית‪ .‬גוצר מ צ ב ־ ש ל מ פ ל ג ה ל ל א פ ר י פ ר י ה ‪ ,‬ה י ו ת ו ז א ת‬
‫כ ו ל ה היתד‪ ,‬ב פ נ י ם ו א פ י ל ו מ ל א ה ת פ ק י ד פ ע י ל ‪ .‬א פ ש ר ל ע מ ו ד ע ל כ ך ג ם מעיון‬
‫במאמרו‬
‫של‬
‫הירשהאוס*‬
‫)שערך‬
‫את‬
‫פרסומי‬
‫ה״איחוד״‬
‫בראשית‬
‫דרכו(‪,‬‬
‫בו‬
‫* מיכאל קוסובר — צעדים ראשונים‪ ,‬״אופיניה״ מם׳ ‪ ,50‬מ־‪ 15‬בפברואר ‪.1949‬‬
‫* י‪ .‬הירשהאוס — א יאר ״איחוד׳׳ באוועגונג‪ .‬אייגמאליגע אויסגאבע‪ ,‬ארויסגעגעבן‬
‫דורבן צ‪.‬ק‪ .‬פון דער פארייניקונג פון ציוגיססן דעמאקראטן ״איחוד״ אין פולץ‪.‬‬
‫ווארשע־לאחש‪ ,‬תשרי תש״ו‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫מסכם א ת פעילות הארגון ב ש נ ה הראשונה לקיומו‪.‬‬
‫הוא‬
‫מדווח‬
‫חגיגי‪,‬‬
‫גמצאים‬
‫על‬
‫המחבר‬
‫ה ק מ ת םגיפי ״האיחוד״‬
‫בכל‬
‫יהודים‪ ,‬ו ב ר ב י ם מ ה ן ה ו ק מ ו קיבוצי ה כ ש ר ה ‪,‬‬
‫במאמר‪,‬‬
‫הערים‬
‫אשר‬
‫ה נ ו ש א אופי‬
‫והעיירות‪,‬‬
‫״בכמותם‬
‫בהן‬
‫ואיכותם‬
‫ע ל ו ע ל א ל ה ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ״ ‪ .‬ב ה ד ג ש ה מ י ו ח ד ת הוא מ ע ל ה ע ל גס א ת ח ד י ר ת‬
‫ר ע י ו ן ה א י ח ו ד ל א ר צ ו ת א ח ר ו ת כגון צ׳כוסלובקיה‪ ,‬הוגגריה‪ ,‬ר ו מ נ י ה ו ג ר מ נ י ה ‪ ,‬בהן‬
‫ה ו ק מ ו ת ג ו ע ו ת ד ו ג מ ת ״ ה א י ח ו ד ״ הפולגי‪ ,‬ה א ת ע ד כ ד י כ ך ש‬
‫יכולים ל ד ב ר בגאווה על הקמת תנועה‬
‫״אגו‬
‫של‬
‫עולמית‬
‫ה״איחוד״‬
‫המאחדת‬
‫בתוכה מספר‬
‫א ר צ ו ת ‪ ,‬א ש ר ע ב ר ו א ת השואה״ ‪.‬‬
‫הירשהאוט‬
‫איגו מ ס ת פ ק ב ה י ש ג ז ה והיות‪ ,‬ו ל ד ע ת ר ב י ם ‪,‬‬
‫הפיצול‬
‫גרם לנזק‬
‫ר ב תמיד‪ ,‬יש ל ד ע ת ו ל ה ע ב י ר א ת רעיון ה ״ א י ח ו ד ״ ו ד ר כ י ה פ ע ל ת ו ל כ ל ה ת נ ו ע ה‬
‫כ ו ל ל ןו ש ב א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫הציונית‪,‬‬
‫ו כ ך הוא כ ו ת ב ‪:‬‬
‫״ א נ ח נ ו נ ק י י ם ב א ר ץ י ש ר א ל א ח איחוד ה כ ו ח ו ת ‪ .‬א נ ח נ ו נ ח ד ו ר‬
‫לקיבוצים‬
‫דרכו‬
‫ו מ ו ש ב ו ח ‪ ,‬ש ם נ מ ש י ך ב ע ב ו ד ח נ ו מ ל א י ח ק ו ה ‪ ,‬ש נ ה ו ו ה גשר‪,‬‬
‫ימצאו‬
‫כל‬
‫הזרמים‬
‫הדרך‬
‫אח‬
‫לאחדוח‬
‫הפעולה״‪.‬‬
‫ח ל ו מ ו ת מ ס ו ג זה ו א ח ר י ם נ מ ש כ ו כ ל ע ו ד ה י ת ה ה א ו כ ל ו ס י ה‬
‫ההומוגגית‬
‫מארצות‬
‫מ ב ח י ג ת ה ר כ ב ה — ר ו ב ם גיצולי השואה ע ל‬
‫השכגות — ומרוחקת פיזית וגפשית מהריכוזים‬
‫היהודית מפולין‬
‫אדמת פולין והמחגות‬
‫ש ל א ידעו‬
‫היהודיים‪,‬‬
‫א ה ה ש ו א ה וכן ג ם מן ה ח י י ם ה מ פ ל ג ת י י ם פוליטיים •בארץ י ש ר א ל ‪ .‬ב א ו ת ם הימים‬
‫ה י א עדיין ל א ה י ח ה נ ח ו נ ה ל ל ח צ י ם של ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם היהודיים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בשנתיים‬
‫שלאחר‬
‫סיום‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫מהרפטריאציה‬
‫וכתוצאה‬
‫של‬
‫יהודי‬
‫פולין‬
‫מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ‪ ,‬ג ד ל ה י ש ו ב היהודי מ ־‪ 60‬אלף‪ ,‬ש נ ו ת ר ו ע ל א ד מ ת פ ו ל י ן ה מ ש ו ח ר ר ת‬
‫לכמעט‬
‫‪ 150‬אלף‪ .‬מ ח צ י ת ם ‪ .‬ש ל היהודים ה ת ר כ ז ה ב ש ג י ם ‪1948—1946‬‬
‫התחתונה‪,‬‬
‫למקור‪,‬‬
‫בה חלמו‬
‫שנכשל‬
‫ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם היהודיים על‬
‫בבירו־ביח׳ן‪.‬‬
‫ת נ ו ע ו ת ‪.‬הנוער‬
‫הקמת‬
‫הציוניות‬
‫מהדורה‬
‫ניצלו‬
‫בשלןיה‬
‫מ ו צ ל ח ת יותר‬
‫חלום‬
‫באספמיה‬
‫זה ע ל מ נ ת ל ה ק י ם ב ח ב ל ־ ארץ ג ח ל זה קיבוצי ה כ ש ר ה ‪ ,‬א ש ר פ ע ל ו ת ח ת השם‬
‫ש ל נ ק ו ד ו ת פ ר ו ד ו ק ט י ב י ז צ י ה ו א ף זכו ל ת מ י כ ת ה ש ל ט ו נ ו ת ו ה ו ו ע ד ה י ה ו ד י המחוזי‪,‬‬
‫בהתחלה‬
‫בח׳רז׳וניוב‬
‫ומאוחר יותר‬
‫בוורוצלב‪.‬‬
‫הגידול ב כ מ ו ת ה י ה ו ד י ם ה ב י א א ת ו א י כ ו ת חדשה‪ .‬י ו ת ר ו י ו ת ר ה ת ח ל נ ו ל ד ב ר על‬
‫י ה ד ו ת פולין ב מ ו ג ח י ם ‪ ,‬ב ה ם ה ש ת מ ש ו ב ה ק ש ר זה ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ) א צ ל ג ר י נ ב ו י ם‬
‫ת ו פ ע ה זו ע ו ר ר ה ג י ח ו ך ו ב ז מ ן ב י ק ו ר ו בפולין ב ר א ש י ת‬
‫‪ 47‬א מ ר לגו‪ ,‬כ י עליו‬
‫זה ע ש ה ר ו ש ם ‪ ,‬כ א י ל ו ת י ג ו ק ל ו ב ש א ת ב ג ד י א ב י ו ו צ ו ע ק א ג י אבא‪(...‬‬
‫ב ת ק ו פ ה זאת‪ ,‬י ח ס י ת ק צ ר ה ‪ ,‬ה ח ל ע ל ה״איחוד״ ל ע ב ו ר ת ה ל י ך ש ל פ ר ט י ק ו ל ר י ־‬
‫זציה ב ד ו מ ה ל ז ה א ש ר ע ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ה ע ו ל מ י ת ע ב ר ב מ ש ך ע ש ר ו ת שגים‪,‬‬
‫בהן‬
‫ה ו ק מ ו ה מ פ ל ג ו ת הציוניות‪ .‬ל מ ע ן‬
‫ה א מ ת יש ‪ .‬ל ה ו ד ו ת ‪ ,‬כ י‬
‫ת ה ל י ך זה י ו ת ר‬
‫מ א ש ר נ ב ע מ ג י ד ו ל ה ומגיווגה ש ל ה א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ה ה י ה ת ו צ א ה ש ל ה ש פ ע ת‬
‫‪206‬‬
‫ה מ ג ע עם נ צ י ג י ה י ש ו ב ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ה ת ו פ ע ה ש ל ״איחוד״ ל א כ ס י ס מ ה ריקה‪,‬‬
‫אליה כ ב ר ה ת ר ג ל ו ‪ ,‬היתד‪ .‬ב ע י נ י ה ם מ ו ז ר ה ו כ מ ע ט נוגדת‪ ...‬א ת ה צ י ו נ ו ת ‪ .‬מ ה עוד‪,‬‬
‫כאשר‬
‫נגד‬
‫בארץ־ישראל‬
‫ה״איחוד״‬
‫להשתייד‬
‫הושמעה‬
‫למפלגת‬
‫שה״איחוד״‬
‫התחזקה‬
‫גם‬
‫המלחמה‬
‫בזמן‬
‫הדעה‪,‬‬
‫המגמה‬
‫שבקונסטלציה‬
‫פועלים־סוציאליסטית‪,‬‬
‫מאשר‬
‫הפלגנית‪.‬‬
‫הפוליטית‬
‫למפלגה‬
‫בין‬
‫של‬
‫הנימוקים‬
‫פולין‬
‫עדיף‬
‫זה‬
‫נכון‪,‬‬
‫בורגנית‪.‬‬
‫ל א היה מ פ ל ג ה סוציאליסטית וגם ל א השתמש בסיסמאות פועליות‪,‬‬
‫אד מ ס פ ר ה פ ו ע ל י ם בין ח ב ר י ו ע ל ה ע ל זה ש ב כ ל ה מ פ ל ג ו ת ה צ י ו נ י ו ת ה ס ו צ י א ל י ס ט י ו ת‬
‫ג ם יחד‪.‬‬
‫למרות כל‬
‫ואכן‪,‬‬
‫ו־‪27,000‬‬
‫)מספר‬
‫חבריו‬
‫חברי‬
‫ה ת ע מ ו ל ה נ ג ד ו נ ש א ר ה״איחוד״ ע ל‬
‫)במחצית‬
‫ה״איחוד״‬
‫השניה‬
‫עלה‬
‫של‬
‫על‬
‫‪(1947‬‬
‫מספד‬
‫‪ 95‬םגיפיו‪,‬‬
‫המפלגה היהודית‬
‫בהסתדרות‬
‫החברים‬
‫‪12‬‬
‫החזקה‬
‫הציונית‬
‫חוגיו‬
‫ביותר‬
‫בפולין‬
‫ב ש נ ה ל פ נ י פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ( ‪ .‬ב מ ס ג ר ת ה״איחוד״ פ ע ל ו ע ל ב ס י ם א ו ט ו נ ו מ י ‪ :‬ארגון‬
‫נשים ציוניות ויצ״ו‪ ,‬ב ה נ ה ג ת ה ח ב ר ו ת ש י פ ר וקייל‪ ,‬ס ט ו ד נ ט י ם ב ה נ ה ג ת ה ד ו ק ט ו ר י ם‬
‫וויסלפיש‬
‫היום‬
‫״הנוער‬
‫ורוסלר‬
‫הציוני״‪,‬‬
‫וארגון‬
‫״עקיבא״‪,‬‬
‫חיילים‬
‫עליהם‬
‫משוחררים‬
‫ידובר‬
‫הח׳ נייטר וכמובן‬
‫בהנהגת‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫ח ב ר י ה ״ א י ח ו ד ״ ע ל ש ל ו ח ו ת י ו ת פ ס ו א ת ה מ ק ו ם הראשון ב כ ל ה פ ע ו ל ו ת ה צ י ו נ י ו ת ‪:‬‬
‫כספים‬
‫איסוף‬
‫שתי‬
‫לטובת‬
‫והפצת‬
‫הקרנות‬
‫השקל‪ .‬עם פרוץ‬
‫השחרור‬
‫מלחמת‬
‫היינו ה ר א ש ו נ י ם ב א י ס ו ף כ ס פ י ם ל ט ו ב ת היישוב ה ל ו ח ם והיחידים‪ ,‬ש א ר ג נ ו מ י ב צ ע‬
‫איסוף‬
‫עם‬
‫ת ר ו פ ו ת וכן ג ם ק ב י ע ת ר ש י מ ו ת ש ל ת ו ר מ י דם‪ .‬כ ל ז א ת כ א ו ת ה ז ד ה ו ת‬
‫הלוחמים ו ב ת ק ו ו ה ‪ ,‬ש ל א ר ח ו ק היום ו נ ו כ ל ל ה צ ט ר ף א ל י ה ם ‪ .‬ב י נ ת י י ם נ י ה ל ו‬
‫הסניפים א ת ע ב ו ד ת ם ה צ י ו נ י ת ״ ה נ ו ר מ ל י ת ״ ‪.‬‬
‫כאשר‬
‫מ ח ש ב ו ת י נ ו היו‬
‫כל‬
‫למלחמת‬
‫נתונות‬
‫השחרור‬
‫ה ח ל י ט הוועד‬
‫שלנו‪,‬‬
‫המרכזי ש ל נ ו ל ה ו צ י א ב ס ט נ ס י ל ביולטין יומי‪ ,‬שהופץ בין ה ס נ י פ י ם ו ה ח ב ר י ם ‪.‬‬
‫במאמרים‬
‫ב ע ת ו נ י ה מ פ ל ג ה — ב ה ת ח ל ה ב״איחוד״‪ ,‬ש ה ו פ י ע ביידיש ו ב פ ו ל נ י ת‬
‫ו ה ח ל מ ר א ש י ת יולי ‪ 46‬ע ד ס ו ף ס פ ט מ ב ר ‪ 49‬ב ״ א ו פ י נ י ה ״ ) ש נ ח ש ב ה ל א ח ד מ כ ת ב י ־‬
‫הטובים‪ ,‬ש ה ו פ י ע אז בפולין(‬
‫העת‬
‫הערים‬
‫והעיירות‪,‬‬
‫יריבים‪,‬‬
‫מלאנו‬
‫בארץ־ישראל‪:‬‬
‫גם‬
‫בהן‬
‫את‬
‫מתגוררים‬
‫תפקידנו‬
‫בחקלאות‪,‬‬
‫— ב ה ו צ א ת ספרים‪ ,‬ב א ס י פ ו ת פ ו מ ב י ו ת ב כ ל‬
‫יהודים‪,‬‬
‫והוא‪:‬‬
‫בתעשיה‪,‬‬
‫בפגישות‬
‫לעודד‪,‬‬
‫בתרבות‪,‬‬
‫עם‬
‫לנחם;‬
‫חברים‬
‫לספק‬
‫בספרות‪,‬‬
‫ובויכוחים‬
‫ידע‬
‫במאבק‬
‫על‬
‫הנעשה‬
‫לעצמאות‪,‬‬
‫ב ע ו ל ם היהודי והציוני‪ .‬כ ל ז ה ה י ה מ כ ו ו ן ל ה ע מ ק ת הרעיון ה צ י ו נ י‬
‫הרחב‬
‫ולהידוק‬
‫ה ק ש ר ע ם ה ע ם היהודי‪ .‬א ד מ ע ל ל כ ל מ כ ו ו ג י ם היו‬
‫עם‬
‫וכן‬
‫במובנו‬
‫המאמצים‬
‫לגולת הכותרת ש ל פעולתגו בפולין והיא‪ :‬לארגן א ת העליה בכל הדרכים ובכל‬
‫התנאים‪ ,‬מ ה שגם הביא לחיסול הדרגתי של הסניפים — ת ו פ ע ה ב ה ראינו את‬
‫הישגנו ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫פ ע ו ל ה ז א ת ל א ה ת נ ה ל ה ע ל מ י מ נ ו ח ו ת ‪ .‬ע ם הזמן ה ת ח ז ק ה ו ה ל כ ה‬
‫השפעתם‬
‫ש ל אלה‪ ,‬ש ע י ק ר פ ע ו ל ת ם ה י ה ‪ -‬ל ה ק ש ו ת ע ל העליה‪ .‬ל צ ו ר ד ז ה ה ם פ ת ח ו ב פ ע ו ל ה‬
‫'הסברתית‬
‫ר ב ת היקף‪,‬‬
‫ב ה ה ב י א ו ל י ד י ע ת ה צ י ב ו ר היהודי‬
‫ה ר ח ב מידע מגמתי‪,‬‬
‫שהתבסס למען האמת ע ל עובדות נכונות כגון‪ :‬שערי ארץ־ישראל סגורים בפני‬
‫היהודים‪,‬‬
‫היעד‪.‬‬
‫אשד‬
‫סבל‬
‫היהודים‬
‫במחנות‬
‫בדרד‬
‫לארץ־ישראל‬
‫ומצב כלכלי‬
‫ק ש ה בארץ‬
‫ל ע ו מ ת ז א ת ה צ י ג ו ב צ ב ע י ם הוורודים ב י ו ת ר א ת ה י ש ג י ה מ ש ט ר בפולין‪,‬‬
‫ה צ ל י ח ל ה ג י ע ל י צ י ב ו ת ו ל ש י ם קץ ל פ ו ג ר ו מ י ם ו ר צ י ח ו ת‬
‫בדרכים וברכבות‬
‫‪207‬‬
‫ו ז א ת ע ד כ ד י כ ך ‪ ,‬ש נ י ת ן היה ל ו ו ת ר ע ל ה ט י ס ו ת ‪ ,‬ש ה י ת ה ״ כ מ ע ט ח ו ב ה ״ ל י ה ו ד י ם‬
‫ב נ ס י ע ו ת י ה ם בין ה ע ר י ם הגדולות‪.‬‬
‫מ ן ה ר א ו י לציין‪ ,‬ש ב מ א ב ק ש ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היהודיים נ י ה ל ו ג ג ד ה ע ל י ה ב מ י ד ה‬
‫מ ס ו י י מ ת ג ם ע ם ח ב ר י ה ם הפולניים ) ת ו ך ה ס ת מ כ ו ת ע ל ״ ה ד ר ך ה ס ו ב י י ט י ת ל ס ו צ י א ל י ז ם‬
‫גם‬
‫המחייבת‬
‫את‬
‫אך‬
‫פולין״(‪,‬‬
‫בעיקר‬
‫היהודי‬
‫ברחוב‬
‫הציוגים‬
‫גגד‬
‫מעוררי‬
‫״ ה ב ה ל ה ״ — ב מ א ב ק נ צ ח י זה ל א היו ר ק מ נ י ע י ם אידיאולוגיים‪ ,‬א ל א ג ם א י ג ט ר ס‬
‫ה ה י ש ר ד ו ת ש ל ה מ נ ה י ג ו ת ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת היהודית‪ .‬מ ג ה י ג ו ת זו‪ ,‬א ש ר כ ל ל ה ב ת ו כ ה‬
‫כמה‬
‫בולטים‬
‫קומוגיסטים‬
‫שמלפגי‬
‫במפלגה‬
‫לא‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫יכלה‬
‫למלא‬
‫בצמרת‬
‫ה מ פ ל ג ה ה פ ו ל ג י ת א ת ה ת פ ק י ד ה מ ג י ע לה‪ .‬ה ס י ב ה ל כ ך ה י ת ה ג ע ו צ ה ב א י ש ל י ט ת ם‬
‫המספיקה‬
‫אשר‬
‫ב ש פ ה ה פ ו ל ג י ת ו ב מ ר א ה היהודי‪ ,‬ש ל א א י פ ש ר ל ה ם ל ה י ק ל ט ב מ פ ל ג ה ‪,‬‬
‫ע ש ת ה מ א מ צ י ם עליוגים‪ ,‬כדי ל ה ו כ י ח א ת פ ו ל נ י ו ת ה ב פ נ י ה צ י ב ו ר הפולגי‪,‬‬
‫ש ל א ה צ ט י י ן ב א ה ד ה י ת ר ה ליהודים‪.‬‬
‫ל ה נ ה ג ה ה פ ו ל ג י ת ש ל ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ל א היה גוח‪ ,‬ש ח ב ר י ה ם היהודיים —‬
‫וביניהם‬
‫ש מ ע ו ן זכריאש‪ ,‬שהיה בין היחידים מ ן ה צ מ ר ת ‪ ,‬ש ג ו ת ר ו ב ח י י ם ל מ ר ו ח‬
‫שהותם‬
‫ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת בזמן ה מ ל ח מ ה — נ ד ח ק ו ל ק ר ן זווית‪ .‬ל כ ן הירשו ל ה ם‬
‫ב ק ר ן זווית זו ל ע ש ו ת א ת כ ל ה ע ו ל ה על ר ו ח ם ‪ .‬ו א כ ן ה ם נ י צ ל ו ס מ כ ו ת זו ל פ י‬
‫ה מ ס ו ר ת ש ל ה י ב ס ק צ י ה הידועה ל ש י מ צ ה ‪.‬‬
‫מיטב‬
‫בתגאים‬
‫כ א ל ה ‪ ,‬כ א ש ר ה ד ו ג מ ה ה ם ט ל י נ י ס ט י ת היתד! ה מ ח י י ב ת ל א ר ק מ ב ח י נ ה‬
‫א י ד י א ו ל ו ג י ת א ל א ג ם מ ב ח י ג ת השיטות‪ ,‬היה ע ל י ג ו ל ג ה ל א ת ה מ א ב ק ב ע ד העליה‪.‬‬
‫מ א ב ק ת ו ר שימוש ב כ ל האמצעים‪ ,‬ש כ ל ל ו ג ם פ ג י ו ת ל ח ל ו ג ו ת ה ג ב ו ה י ם‬
‫ניהלנו‬
‫ב י ו ת ר ו ז א ת ב י ו ד ע ג ו היטב‪ ,‬ש כ ל ע ו ד אין א י ס ו ר מ ו ח ל ט מ ט ע ם ה ח ב ו ר ה שבקרמלין‪,‬‬
‫השלטונות‬
‫להגן‬
‫הפולניים‬
‫יתנגדו‬
‫לא‬
‫ליציאת‬
‫ולו‬
‫היהודים‬
‫כדי‬
‫רק‬
‫שלא‬
‫יצטרכו‬
‫ע ל י ה ם מ פ ג י ר צ י ח ו ח ו ל פ ג ו ע ב פ ו פ ו ל ר י ו ת ע ל י ה נ ל ח מ ו ב ר ח ו ב הפולני‪.‬‬
‫אין ב י כ ו ל ח י ב מ ס ג ר ח זו ל ע מ ו ד ע ל ה פ ע י ל ו ת ה ע נ פ ה ש ל ה ״ א י ח ו ד ״ ב מ ש ך ח מ ש‬
‫ו ח צ י ש מ ת ק י ו מ ו ב פ ו ל י ן ה ע מ מ י ת ‪ ,‬א ך איגי י כ ו ל — ו ל ו ר ק ל ה ש ל מ ת ה ת מ ו נ ה —‬
‫ל ה ז כ י ר ש ל ו ש ה ש ט ח י פ ע ו ל ה ב ה ם ב א ל י ד י ב י ט ו י ה י ח ו ד ש ל ״האיחוד״‪.‬‬
‫שלא‬
‫הכוונה ל מ א ב ק מ ‪:‬‬
‫ל ה ק מ ת ה פ ד ר צ י ה של ה א ר ג ו נ י ם הציוניים ב פ ו ל י ן ;‬
‫א‪.‬‬
‫לדמוקרטיזציה‬
‫ב‪.‬‬
‫הוועדים‬
‫של‬
‫היהודיים‪,‬‬
‫כולל‬
‫הוועד‬
‫המרכזי‬
‫של‬
‫יהודי‬
‫פולין;‬
‫ג‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫המניע‬
‫להצטרפות‬
‫הפדרציה‬
‫ל ק ו ג ג ר ס היהודי העולמי‪.‬‬
‫הציונית‬
‫העיקרי למאבקנו בעד הקמח פדרציה של‬
‫כל‬
‫ה א ר ג ו נ י ם הציוניים היה‬
‫ה צ ו ר ך ב ה ק מ ה ח ז י ח מ ש ו ח פ ח ש ל כ ל ה א ר ג ו נ י ם הציוניים‪ ,‬ו ז א ח כ ד י ל ט פ ל ב נ ו ש א י ם‬
‫המשותפים‬
‫במידה‬
‫המפלגות‬
‫של‬
‫מםויימח‬
‫ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת בפולין‪,‬‬
‫ראינו‬
‫הציוניות‬
‫בפדרציה‬
‫האחדות‬
‫לא‬
‫כעין‬
‫העלינו‬
‫אשד‬
‫החליף‬
‫מחשבה‬
‫היחה‬
‫נתונה‬
‫ל״איחוד״‪,‬‬
‫זאת‪.‬‬
‫ב מ א ב ק י ם קשים‪.‬‬
‫אד‬
‫לעומתה‬
‫בוויכוחים‬
‫עם‬
‫הסתמכנו על‬
‫ה ה ח ל ט ה ה ע ק ר ו נ י ת ש ל ה ק ו נ ג ר ס הציוני ו ה א ו פ ר ט י ב י ת ש ל ה ה נ ה ל ה הציונית ב ד ב ר‬
‫‪20a‬‬
‫פ ד ר צ י ו ת ציוניות ב כ ל ה א ר צ ו ת בהן פ ו ע ל י ם א ר ג ו נ י ם ציוניים‪.‬‬
‫הקמת‬
‫הממלכתית‬
‫עמדנו‬
‫בתפיסתנו‬
‫א ת ההסתדרות הציונית כמדינה ב ד ר ך ו א ת ההנהלה בממשלה בדרך‬
‫בתוקף על‬
‫ביצוע ה ח ל ט ה זו כ ר ו ת ה ו כ ל ש ו נ ה ‪.‬‬
‫ע ם גציגי כ ל ה מ פ ל ג ו ת ב מ ש ך כ מ ע ט כ ל ש נ ת‬
‫ב מ ס פ ר דיונים‪ ,‬ש ק י י מ נ ו‬
‫‪ 1947‬נ ת ק ל נ ו ב א י ־ ר צ ו ן ל ה ק י ם א ת‬
‫ה פ ד ר צ י ה ל פ י י ח ס י ה כ ו ח ו ת של ה מ פ ל ג ו ת ‪ ,‬כ פ י ש ה ח ל י ט ע ל כ ך ה ק ו נ ג ר ס הציוני‪.‬‬
‫ה ד י ו נ י ם נ מ ש כ ו ע ד ל ה ו פ ע ת גרומיקו ב ע צ ר ת ה א ו מ ו ת ה מ א ו ח ד ו ת ‪ ,‬ש ק ד מ ו ל ה ח ל ט ת‬
‫כ ״ ט בנובמבר‪ .‬עם השמעת עמדת ברית המועצות ב ע ד החלוקה‪ ,‬החלו כל מפלגות‬
‫השמאל‬
‫פעלו‬
‫ב פ ו ל י ן ש ת י מ פ ל ג ו ת א ל ה ב ג פ ר ד ( ו ה ״ ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ל א ר ג ן א ס פ ו ת הודיה‬
‫לברית‬
‫של‬
‫ה צ י ו נ י ‪ :‬פ ו ע ל י ציון )שמאל(‪ ,‬״ א ח ד ו ת ע ב ו ד ה ״‬
‫) ל מ ר ו ת ה א י ח ו ד בארץ‬
‫ב א ח ת הישיבות‬
‫ה מ ו ע צ ו ת ל פ י ה מ ס ו ר ת ש ל ״מה י פ י ת ״ ) ה ג נ י זוכר‪ ,‬כי‬
‫ג ש י א ו ת ה ו ו ע ד המרכזי‪ ,‬כ א ש ר ד׳׳ר ב ר מ ן — יו״ר הוועד וגציג פ ו ע ל י ציון‬
‫)שמאל( — ה ח ל להלל ולקלס את ברית המועצות על ר ק ע הופעת גרומיקו — עגה‬
‫ל ו ז כ ד י א ש ‪ :‬״ ח ב ר ברמן‪ ,‬א ג י ט י ר ט מ י ך ג י ש ט פ א ר ד ע ם ר א ט ן פ ע ר ב א נ ד ( ‪ .‬א ז ג ם‬
‫ב א ה ס ו ף ל כ ל הדיונים ב ד ב ר הפדרציה‪.‬‬
‫דמוקרטיזציה של הוועד המרכזי ליהודי פולין‬
‫ב‪.‬‬
‫המרכזי‬
‫הוועד‬
‫באותו‬
‫זמן‪,‬‬
‫היסב‪,‬‬
‫שלאחר‬
‫הלאומית‬
‫אקס‬
‫של יהודי פולין הוקם‬
‫הוקם‬
‫בו‬
‫שפולין‬
‫היהודית‬
‫ציוני(‪.‬‬
‫ה״איחוד״‬
‫זכתה‬
‫במקביל‬
‫הוועד המרכזי‬
‫ביוזמת‬
‫)חברנו‬
‫בעצמאות‬
‫לחידוש‬
‫בלובלין‪,‬‬
‫קבוצת‬
‫קוסובר‪,‬‬
‫ב־‪1918‬‬
‫הפעילות‬
‫שנמנה‬
‫הקים‬
‫הציוגית‬
‫שבראשו‬
‫ניצולים‬
‫הועמד‬
‫עם‬
‫בלובלין‬
‫ק ב ו צ ה זו‪,‬‬
‫גרינבוים‬
‫ומשום‬
‫ד״ר‬
‫בערך‬
‫את‬
‫כך‬
‫זכר‬
‫המועצה‬
‫ראה‬
‫זומרשטיין‪,‬‬
‫בזה‬
‫הוקם‬
‫ב י ו ז מ ת ם ש ל ב י ס ר ‪ ,‬ד״ד הירשהורן וקוסובר‪ .‬א ם כי ח ל ו בו שינויים‪ ,‬נ ש א ר ה ר כ ב ו‬
‫א נ א כ ר ו נ י ס ט י ב מ ש ך שנים‪ .‬ואז הועלו ה צ ע ו ת ב ד ב ר ד מ ו ק ר ט י ז צ י ה ‪ .‬כ א ש ר נ ו כ ח נ ו ל ד ע ת ‪,‬‬
‫ש כ ל ה מ פ ל ג ו ת מ ס ת פ ק ו ת ב ה צ ה ר ו ת על ד מ ו ק ר ס י ז צ י ה ‪ ,‬נ ק ס נ ו יוזמה ו ה צ ע נ ו ע ר י כ ת‬
‫בחירות‬
‫לוועדים‬
‫המקומיים‬
‫ולוועד‬
‫המרכזי‪.‬‬
‫בהצעה‬
‫מפורםת‪,‬‬
‫אותה‬
‫פרסמנו‬
‫ב ״ א ו פ י נ י ה ״ ‪ ,‬ד ר ש נ ו ע ר י כ ת ב ח י ר ו ת ד מ ו ק ר ס י ו ת ‪ ,‬ד ה י י נ ו ‪ :‬כ ל ל י ו ת ‪ ,‬ישירות‪ ,‬חופשיות‪,‬‬
‫יחסיות וחשאיות‪ .‬הצעתנו ל א נ ת ק ב ל ה בדיוק מ א ו ת ה סיבה‪ ,‬ש ל א נ ת ק ב ל ה הצעתנו‬
‫ה ק מ ת פדרציה ציונית על בסיס דמוקרסי‪ .‬מתברר‪ ,‬שישנם מצבים‪ ,‬בהם‬
‫בדבר‬
‫ל א כ ד א י ל ה י ו ת הזק‪ .‬ל ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ל א ה ת ק י י מ ו ב ח י ר ו ת ‪ ,‬א ך נ ק ב ע ו ו ע ד מ ר כ ז י‬
‫ח ד ש ב ו ו ע י ד ה ‪ ,‬ב ה ה ש ת ת פ ו גציגי הוועדים ה מ ק ו מ י י ם ‪ .‬ל מ ע ש ה היתד! ז א ת א ו ת ה‬
‫גברת‬
‫‪л‬‬
‫ב א ו ת ה א ד ר ת ע ם צ ב ע ה ר ב ה י ו ת ר אח־ם‪.‬‬
‫הצטרפות לקונגרס היהודי העולמי‬
‫באחת‬
‫ה י ש י ב ו ת ש ל הוועד ה מ ר כ ז י של‬
‫״האיחוד״‪,‬‬
‫שהתקיימה‬
‫בראשית‬
‫‪1947‬‬
‫) ל א ח ר ה ק ו ג ג ר ם הציוני ב ב ז ל ב ד צ מ ב ר ‪ ,(1946‬נ ת ק ב ל ה ה ח ל ט ה ל פ ע ו ל ל מ ע ן ה י ד ו ק‬
‫ה ק ש ר ב י ן י ה ד ו ת פולין ל י ה ד ו ת העולם‪ .‬ב א ו פ ן מ ע ש י ה י ה צ ר י ך ה י ד ו ק זה ל מ צ ו א‬
‫את‬
‫ביטויו ב ה צ ט ר פ ו ת ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ש ל יהודי פ ו ל ק ל ק ו ג ג ר ם היהודי העולמי‪,‬‬
‫‪209‬‬
‫א ש ר מצידו ג ם ע ש ה מ א מ צ י ם בכיוון זה‪ .‬ה ה ח ל ט ה ‪ ,‬ש נ ת ק ב ל ה ב ״ א י ח ו ד ״ ‪ ,‬ו ב מ ק ב י ל‬
‫גם‬
‫ב מ פ ל ג ו ת צ י ו ג י ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬ח י י ב ה א ת גציגיהן בוועד ה מ ר כ ז י ל ע ש ו ת ע ב ו ד ת‬
‫ש כ נ ו ע מ ת א י מ ה ‪ ,‬ע ל מ נ ת ש ש ת י ה מ פ ל ג ו ת ה ל א ציוניות — ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו ה ״ ב ו ג ד ״‬
‫ביודענו‬
‫בחיוב‪.‬‬
‫היטב‪,‬‬
‫שהכרעה‬
‫בנושא‬
‫זה‬
‫נמצאת‬
‫בידי‬
‫יתייחסו‬
‫ל ה צ ע ה זו‬
‫המחלקה‬
‫הפוליטית של ה מ פ ל ג ה הקומוניסטית‪ ,‬ניצלנו את שהותו של גרינבוים‬
‫בפולין — ש ד ״ א ה י ה מ א ו ד מ ק ו ב ל ע ל ה מ ג ה י ג ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת — ו ב ק ש נ ו ה ו ל ה ז כ י ר‬
‫נ ו ש א זה ב ש י ח ו ת י ו ע ם צ מ ר ת ה מ פ ל ג ה ה ש ל ט ת ‪ .‬ל א ח ר מ א מ צ י ם ר ב י ם ה ו א ה ס כ י ם‬
‫למלא א ת השליחות‪ ,‬שהטלנו עליו — דבר שעשה באי־רצון וזאת מ ת ו ך חשש‪,‬‬
‫שזה יכול ל פ ג ו ע ב ש ל י ח ו ת ו ה ע י ק ר י ת ‪ .‬ה ו א ק י י ם מ ה שהבטיח‪ ,‬א ך ה ת ש ו ב ה ש ק י ב ל נ ו‬
‫ה י ת ה ‪ :‬״יש ל ד ב ר א י ת ם ‪ ,‬ד ה י י נ ו ע ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היהודיים‪ .‬א י נ נ י ב ט ו ח א ם ל א‬
‫זאת תשובה‬
‫היתד‪.‬‬
‫מבוטאת‬
‫שלילית‬
‫בצורה‬
‫חיובית‪.‬‬
‫בסופו‬
‫של‬
‫דבר‬
‫החליט‬
‫הוועד המרכזי — ב ה ת נ ג ד ו ת ה״בונד״‪ ,‬שנשאר נאמן לדרכו — ל ה צ ט ר ף ב ת נ א י ם‬
‫מסויימים ל ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ו ל ש ג ר מ ש ל ח ת )בה מ ט ע ם ה ״ א י ח ו ד ״ ה ש ת ת ף‬
‫צ‪.‬‬
‫ד״ד‬
‫פרנס(‬
‫לוועידה‪,‬‬
‫שהתקיימה‬
‫במונטרה‬
‫ז א ת ה צ ט ר פ ו ת ש ב ר י ר י ת מ א ו ד ‪ ,‬כי כ ב ר ב ר א ש י ת‬
‫שבשוויץ‬
‫בקת‬
‫‪.1947‬‬
‫היתד‪.‬‬
‫‪ ,1948‬כ א ש ר ה ו ח ר פ ה ה מ ל ח מ ה‬
‫ה ק ר ה בין שגי ה ג ו ש י ם ש מ ע ב ר ל מ ס ך ה ב ר ז ל ‪ ,‬ה ח ל י ט הוועד ה מ ר כ ז י ש ל יהודי‬
‫פולין ל נ ת ק א ת ה ק ש ר ע ם ה ק ו ג ג ר ס ‪ .‬התירוץ ל כ ך היתה הטענה‪ ,‬כי ב א ח ד ה פ י ר ס ו מ י ם‬
‫של‬
‫הקונגרס הופיעה רשימה‪,‬‬
‫לעלות‬
‫ב ה נ כ ת ב ‪ ,‬כי הכמיהה של יהודי מ ז ר ח‬
‫אירופה‬
‫א ר צ ה הינד‪ .‬ח ז ק ה י ו ת ר מ ז ו ש ל יהודי המערב‪ .‬״האיחוד״ ה י ה ה מ פ ל ג ה‬
‫היחידה‪ ,‬ש ה ת נ ג ד ה ל נ י ת ו ק זה‪ ,‬ש נ ע ש ה בתירוץ כה מגוחך‪...‬‬
‫כל‬
‫המאבקים האלה ל א השפיעו על‬
‫עבודת הסניפים וביניהם ר ב י ם כאלה‪,‬‬
‫ש ר א ש י ה ם היו נ ת ו נ י ם ל ל ח צ י ם ו א י ו מ י ם מ ט ע ם מ ו ס ד ו ת ה ב ט ח ו ן ה ח ש א י י ם ‪ ,‬ש ב ע ר י‬
‫ה ש ד ה ל ק ח ו ל ע צ מ ם ח ו פ ש פ ע ו ל ה ר ח ב ביותר‪ .‬ה ד ב ר י ם ה ו ב א ו ל י ד י ע ת נ ו ו א נ ח נ ו‬
‫פ ע ל נ ו ‪ ,‬א ך ל א ת מ י ד ב ה צ ל ח ה ‪ .‬ב ת ק ו פ ה זו כ ל מ א מ צ י נ ו כוונו ל נ י צ ו ל ה א פ ש ר ו ת ‪,‬‬
‫ש נ י ת נ ה ל כ ל ה י ה ו ד י ם ע ל ידי מ מ ש ל ת פולין — ב ה ת ג ג ך ו ת ה י ב ס ק צ י ה — ל ו ו ת ר‬
‫על‬
‫ה א ז ר ח ו ת ה פ ו ל ג י ת ו ל ע ל ו ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬אז גם נ י ת נ ה בין‬
‫היתר גם ל נ ו‬
‫ה ה ו ר א ה ל ס י י ם א ת ה פ ע י ל ו ת ה צ י ו נ י ת ‪ .‬עוד ה ס פ ק נ ו ל כ נ ס ב ס ו ף ג ו ב מ ב ר‬
‫‪ 1949‬א ת‬
‫ו ע י ד ת ה ח י ס ו ל ש ל ה מ פ ל ג ה ו ל ב ח ו ר ב ו ו ע ד החיסול‪ ,‬א ש ר ה ת ח י י ב ע ד סוף י נ ו א ר‬
‫‪1950‬‬
‫ל ס י י ם א ח ה פ ע י ל ו ח ש ל ה ״ א י ח ו ד ״ ‪ ,‬ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית ה ד מ ו ק ר ט י ת ‪ ,‬כ פ י‬
‫שהיה השם המלא ש ל מפלגחגו‪.‬‬
‫ח י ס ו ל ה״איחוד״ כ מ ו ה ו כ ס י ו ם כ מ ע ט‬
‫‪ 1,000‬ש ג ו ה היסטוריה ש ל י ה ד ו ח פולין‪.‬‬
‫באין הנוער‪ .‬צ י ו ג י ח אין ג ם ח י י ם יהודיים‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫רפאל בלומנפלד‬
‫״ א י ח ו ד‬
‫ה נ ו ע ר‬
‫ת נ ו ע ה‬
‫הציוני‬
‫מ א ו ח ד ת‬
‫—‬
‫ש ק מ ה‬
‫ע ק י ב א ״‬
‫—‬
‫ל ת ח י י ה‬
‫בין מייסדי ה״איחוד״ ב ל ו ב ל י ן היו ג ם א ל ה ש נ ת נ ו א ת ד ע ת ם ו ד א ג ת ם ל א ר ג ו ן‬
‫ה נ ו ע ר שניצל מ ה מ ח נ ו ת ‪ ,‬ע ו ד ב ט ר ם ה ת ח י ל ה ג ל ה ג ד ו ל של ה ר פ ט ר י א צ י ה היהודית‬
‫מ ר ו ס י ה ‪ .‬ב י נ י ה ם היו פעילים ב מ י ו ח ד ה ח ב ר י ם ‪ ,‬ש ש ר ד ו מ ה ת נ ו ע ו ת ה כ ל ל ציוניות‪,‬‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬א׳ ו־ב׳‪ ,‬ה ס ת ד ר ו ת ה נ ו ע ר ה ע ב ר י ״ ע ק י ב א ״ א ׳ — ב ‪ /‬ש ח ל ק מ ה ם‬
‫היו פ ע י ל י ם מ א ו ד ב מ ח ת ר ת ב ת ו ך ה ג י ט א ו ת ‪ ,‬כ מ ו ה נ ה ג ת הקן של ״הנוער הציוני״‬
‫ב ג י ט ו ל ו ד ד ‪ ,‬או ה נ ה ג ת ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ב ק ר ק ו ב ‪ .‬א ל י ה ם נ ת ו ו ס פ ו אלו מ ה פ ע י ל י ם ‪,‬‬
‫ש ח ז ר ו מ ו ו י ל נ ה ו א נ ש י ם כמו ה ל ל זיידל‪ ,‬ד ו ד מ ל ר ‪ ,‬ניסן רזניק‪ ,‬י צ ח ק מלניק‪ ,‬ליאון‬
‫ל ו ס ט י ג ‪ ,‬מ י ל ק טאוכנר‪ ,‬ח נ ה ק מ פ ל ) ש ל ו מ י ( ‪ ,‬ה נ י ק צ ב י ברגמן‪ ,‬מ ש ה זילברשטיין‪,‬‬
‫בזק‬
‫ל מ ב ר ג ‪ ,‬יוסף וסרציאר‪ ,‬י ו ס ף קליין‪ ,‬ק ל ר ה וולף‪ ,‬ב נ ק יוהנס‪ ,‬יחיאל א ל פ ר ט‬
‫ו א ח ר י ם ‪ .‬כ ל א ל ה ת ר מ ו ל ה ק מ ת ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ש ל ה״איחוד״‪ ,‬שהיה פ ע י ל מ א ו ד‬
‫ב ק ר ב ה נ ו ע ר היהודי ששרד‪ ,‬ו מ א ו ח ר י ו ת ר ב ע ת ה ר פ ט ר י א צ י ה ‪ .‬ה ר ק ע האידיאולוגי‬
‫ש ל ה״איחוד״‪ ,‬ש ד י ב ר על ה ס ק ת ל ק ח י ם מ ה ש ו א ה ל ג ב י צ ו ר ת א ר ג ו נ ו של ה צ י ב ו ר‬
‫הציוני אחרי המלחמה‪ ,‬מ צ א הד ב ל י ב ם של בני הנוער‪ ,‬שהתלכדו בערים השוגות‬
‫ב ק נ י ה ת נ ו ע ה ‪ .‬ב ר ם ‪ ,‬ארגון זה ע מ ד ‪ .‬א ז ‪ . .‬ע ו ד ‪ .‬ת ח ת ה ר ש מ י ם ש ל ה מ ל ח מ ה ש נ ס ת י י מ ה ‪,‬‬
‫ו ה צ י פ י ו ת ש ל השרידים‪ ,‬שאיכזבו‪ .‬ש ו ב ם ש ל ה ג י צ ו ל י ם ל מ ק ו מ ו ת מ ג ו ר י ה ם מ ל פ נ י‬
‫ה מ ל ח מ ה ל א נ ת ק ב ל ב א ה ד ה י ת ר ה ‪ ,‬ב כ ל מ ק ו ם נ ת ק ל ו ב ה מ ש ך השגאה ה א נ ט י ש מ י ת‬
‫ה ל ו ה ט ת מ צ ד ה פ ו ל נ י ם ‪ ,‬שהיו ש ו א ל י ם ‪ :‬״ כ ל כ ך ה ר ב ה יהודים נ ש א ר ו ? ״ ‪ . . .‬גינו‬
‫את‬
‫ה י ט ל ר ימ״ש‪ ,‬ע ל ש ל א ה ש ל י ם ע ב ו ר ם‬
‫א ת ה מ ל א כ ה ש ל ה ש מ ד ת היהודים‬
‫ו ה ם ה ש ת ד ל ו ל ה מ ש י ך א ת ד ר כ ו ה נ ל ו ז ה ב נ א מ ג ו ת ‪ ,‬ב ה ר ג ם יהודים‪ ,‬ש ש ב ו מ ה מ ח נ ו ת‬
‫לברר‬
‫מ ה ק ר ה ל מ ש פ ח ו ת י ה ם ‪ ,‬או ל ה ס ד י ר‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫קילצה‪,‬‬
‫בעיקר‬
‫ב א יחם‬
‫זה‬
‫לידי‬
‫ביטוי‬
‫את‬
‫ע נ י י נ י הרכוש‪ ,‬ש נ ש ד ד ע ל ידי‬
‫בעת‬
‫הפוגרום‬
‫האכזרי‬
‫גגד‬
‫יהודי‬
‫בו נ ס פ ו ג ם ‪ 5‬ח ב ר י ם ש ל ק י ב ו ץ ה ״ א י ח ו ד ״ ש ב מ ק ו ם ‪ .‬ל מ ר ו ת ה פ ר ע ו ת‬
‫‪211‬‬
‫א ל ה ה ת א ר ג נ ו א ר ג ו נ י ם יהודיים ציוניים ע ל י ס ו ד ה ע י ק ר ו ן ש ל נ ט י ש ת א ר ץ ה ד מ י ם ‪.‬‬
‫א ל ה היו ת נ ו ע ו ת א מ י ת י ו ת פ ש ו ט ן כ מ ש מ ע ן ‪ ,‬ת נ ו ע ו ת של נ ד י ד ה כ ל הזמן‪ .‬פ ע י ל ו ת‬
‫בהוצאת‬
‫ו א ל פ י יהודים ו ב נ י‬
‫מאות‬
‫נוער מפולין‪,‬‬
‫תנועתית‬
‫זו ה ת ר כ ז ה ב ע י ק ר‬
‫בהברחת‬
‫הגבולות דרומה ומערבה‪ ,‬כדי ל ה ת ק ר ב לארץ־ישראל‪ .‬ח ל ק נ כ ב ד ב כ ך‬
‫ל ק ח ו ח ב ר נ ו ‪ .‬א ך אופיה ש ל ת נ ו ע ת ה׳יאיחוד״ ה י ה ש ו נ ה מ ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוגיות‪,‬‬
‫את פעילותן לפני‬
‫שניהלו‬
‫המלחמה‬
‫בדרך‬
‫התפתחותית‬
‫וחינוכית‬
‫אבולוציונית‬
‫ל ט ו ו ח א ת ך ‪ .‬כאן ל א היה זמן ל ת ה ל י כ י ם ח י נ ו כ י י ם רגילים‪ .‬ה ד י נ מ י ק ה ש ל ה ת נ ו ע ה‬
‫התבטאה‬
‫את‬
‫בעיקר‬
‫בריכוז‬
‫הנוער‬
‫בני‬
‫שנקראו‬
‫בנקודות‪,‬‬
‫ואלה‬
‫קיבוצים‪,‬‬
‫קלטו‬
‫כ ל ה ש ב י ם והשרידים ו נ י ס ו ל א פ ש ר ל ה ם ל ה ת א ר ג ן ל ק ר א ת י צ י א ת ם ל א ר ץ ־‬
‫י ש ר א ל ‪ .‬ב מ ק ו ם החיגוך של פ ע ם ל ״ ה ג ש מ ה ע צ מ י ת — ב ק י ב ת לעתיד׳׳ ב א ה ה ס י ס מ ה‬
‫״ ק י ב ו ץ עכשיו״‪ ...‬ע י ק ר ה מ ש י מ ה היתד‪ .‬ג י ב ו ש ו ל י כ ו ד ראשוגי ב ק ב ו צ ה מ א ו ר ג נ ת‬
‫ו מ ג ו ב ש ת ‪ ,‬ש ת ש י ם א ת פ ע מ י ה לכיוון א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬כ י ל כ ו ל ם היתד‪ .‬ת ח ו ש ה ח ז ק ה ‪,‬‬
‫ש ב ח ז י ת ז א ת של א ר ץ ־ י ש ר א ל ח י י ב ל ק ר ו ת מ ש ה ו ‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫ה א י נ ט נ ס י ב י ת של ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ש ל ״האיחוד״ ה ו ע מ ד ה ב פ נ י בירורן‬
‫של‬
‫ב ע י ו ת אידיאולוגיות ע ל ד ר כ ג ו ה א ר ג ו נ י ו ת ל ה ב א ‪ .‬ר ו ב ח ב ר י ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר‬
‫של‬
‫או‬
‫ה״איחוד״‪,‬‬
‫שלא‬
‫השתייכו‬
‫לפני‬
‫המלחמה‬
‫לשום‬
‫תנועת‬
‫נוער‬
‫יהודית‬
‫ציוגית‪ ,‬ר א ה ב״איחוד״ א ת ה מ ס ג ר ת היחידה‪ ,‬ש י ש ל ה ז כ ו ת ק י ו ם א ח ר י השואה‪.‬‬
‫ה״איחוד״ ב י ט א א ת ש א י פ ו ת ר ו ב ה ע ם ה י ה ו ד י ל ה ח ל י ק ע ל פ נ י ה פ י ל ו ג י ם ו ח י ל ו ק י‬
‫ה ד ע ו ת ולהגיע ל א ח ד ו ת ‪ ,‬ל ה אגו ז ק ו ק י ם ה י ו ם י ו ת ר מ ת מ י ד ‪ ,‬ואין מ ק ו ם ל פ ל ג ש ו ב‬
‫א ת ה ת נ ו ע ה ל פ ל ג י ם ו ל מ פ ל ג ו ת כ מ ו ״ ה נ ו ע ר הציוגי״‪ ,‬״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪ ,‬״ ב י ת ״ ר ״ ‪,‬‬
‫״גורדוניה״‪ ,‬״ ע ק י ב א ״ או ״דרור״‪ .‬כ ל פ י ר ו ד כ ז ה מ ח ל י ש א ת כ ו ח ו ת י נ ו ‪ .‬ל ע ו מ ת ם‬
‫ס ב ר ו אחרים‪ ,‬שהחזון של א ח ד ו ת ה ו א מ א ו ד יפה‪ ,‬א ך ביגתיים אגו חיים ב מ צ י א ו ת‬
‫מ ס ו י י מ ת ‪ ,‬ב ה מ ק י י מ ו ת כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו ג י ו ת ה א ח ר ו ת א ת יחודן ורעיוגותיהן‬
‫ועקרונותיהן‬
‫כלל‬
‫המיוחדים‪ .‬ע ל‬
‫כן‬
‫טעם‪,‬‬
‫אין‬
‫שה״איחוד״‪,‬‬
‫המורכב‬
‫ברובו‬
‫מנוער‬
‫ציוני ב ע ב ר ‪ ,‬יעלה א ת ע צ מ ו ל ק ר ב ן ע ל מ ז ב ח ה א ח ד ו ת היהודית והציונית‪,‬‬
‫ש א ח ר י ם יודעים י פ ה להטיף לו‪ ,‬א ך א י ג ם מ ס ו ג ל י ם להגשימו‪ .‬ל כ ן צ ר י כ ה ל ב ו א‬
‫ברורה ומפורשת על‬
‫הגדרה‬
‫השתייכות‬
‫תנועת‬
‫ה נ ו ע ר של‬
‫ה״איחוד״‬
‫לתנועות‬
‫ה נ ו ע ר הציוניות ה ע ו ל מ י ו ת ״ ה ג ו ע ר הציוגי״ ו ״ ע ק י ב א ״ ‪.‬‬
‫התנועה‪ ,‬שהתקיים בלודז׳‬
‫בכנס‬
‫בהתחלת‬
‫‪1946‬‬
‫ב ה ש ת ת פ ו ת מ י ש ה קול ז״ל‪,‬‬
‫ה ו כ ר ז על ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר של ה ״ א י ח ו ד ״ כ ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר הציוני ״ ע ק י ב א ״ — ו ה ש ם‬
‫ה מ ל א ש ל ה ת נ ו ע ה היה ״איחוד ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י — ע ק י ב א ״ ‪.‬‬
‫ב א ו ת ו הזמן ה ת ח י ל ה גם ה ר פ ט ר י א צ י ה ה ג ד ו ל ה ש ל יהודי פולין מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת‬
‫שהופגו‬
‫ע ל ידי‬
‫מ מ ש ל ת פולין ל ש ט ח י ם‬
‫וביגיהם‬
‫חזרו ל פ ו ל י ן ר ב ב ו ת יהודים‪,‬‬
‫החדשים‬
‫ב ש ל ז י ה ה ע י ל י ת ו ה ת ח ת י ת ‪ .‬בין ה ח ו ז ר י ם היו גם ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה ג ו ע ר‬
‫ה צ י ו נ י ו ת ה כ ל ל י ו ת ‪ ,‬ש ה צ ט ר פ ו ב ח ל ק ם ל ה נ ה ג ת ה ת ג ו ע ה ו ח ל ק ם ה מ ש י כ ו אחרי שהייה‬
‫קצרה‬
‫א ת ד ר כ ם לכיוון א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ה ת ח י ל ו ל א ר ג ן ק נ י ם של ה ת נ ו ע ה ב ד ר כ י‬
‫ה ב ר י ח ה ‪ ,‬כ מ ו ב מ ח נ ו ת ב ג ר מ ג י ה ה מ ע ר ב י ת ‪ ,‬ב א ו ס ט ר י ה ובאיטליה‪.‬‬
‫מגהיגי הנוער הקודמים יצאו בדרכי העליה והנהגה חדשה ת פ ס ה את מקומה‬
‫ב ת ו ס פ ת כ ו ח ו ת חדשים וותיקים‪ ,‬ש ע ר כ ם ל א י ס ו ל א בפז‪ ,‬אגשים כ מ ו ד״ר י ה ו ש ע‬
‫ג ל ב ו ע ‪ ,‬השיו קימל‪ ,‬נ ח ו ם שוחט‪ ,‬נ ח ו ם ב ל ו מ נ ק ר נ ץ ‪ ,‬ל ו ל ק רובינשיין‪ ,‬סוניה זליקסון‪,‬‬
‫דולק‬
‫‪212‬‬
‫ש ט ר ג פ י ג ק ל ז״ל ודון גורן‪.‬‬
‫ארנברג‪ ,‬יהודה‬
‫חילק‬
‫התנועה‬
‫ט ט נ ב א ו ם ‪ ,‬יסיכה דוידוביץ‬
‫תפסו‬
‫גרשונוביץ‬
‫הגה‬
‫את‬
‫והתחילו א ת ארגון התנועה על פ ס י ם של ה מ ס ו ר ת הטרום מלחמתית‪,‬‬
‫ע ד כ מ ה ש ז ה ה י ה א פ ש ר י ‪ .‬ה ת נ ו ע ה ‪ ,‬ש ה ת ח י ל ה ב״איחוד״ ה פ ו ל נ י ‪ ,‬פ ר ש ה כ נ פ י י ם ‪,‬‬
‫ו ב א י ר ו פ ה ה ת ח י ל ה ל ת ת א ת א ו ת ו ת י ה ב ע י ק ר בין ה מ ח נ ו ת ש ל ה ע ק ו ר י ם ב ג ר מ נ י ה ‪,‬‬
‫אוסטריה‬
‫ב ר ו מ נ י ה והונגריה‪ .‬ה נ ו ע ר‬
‫ואיטליה‪,‬‬
‫קם לתחיה‬
‫הכלל־ציוני‬
‫בפעילות‬
‫תנועתית רבתי‪ ,‬ש מ ע ט מ א ו ד מ מ נ ה נרשם בכתובים‪ ,‬כמו ל מ ש ל הפעילות ה ע נ פ ה‬
‫ת נ ו ע ת ג ו ב ג ר מ נ י ה ה מ ע ר ב י ת ‪ ,‬ב ה נ ה ג ת ם ש ל ק ל מ ן ס ו ל ט ג י ק ‪ ,‬ג ר ש ו ן ברגסון‪,‬‬
‫של‬
‫ז א ב ה א ו פ ט ‪ ,‬ג ו ט ק ג ו ל ד ר י נ ג ‪ ,‬איציק שיין ו מ א ו ת ח ב ר י ה נ ה ג ה ‪ ,‬ש ה י ו פ ז ו ר י ם בין‬
‫כ ל ה מ ח נ ו ת ש ל ה ע ק ו ר י ם ‪ ,‬ו ב א ו ס ט ר י ה ב ה נ ה ג ת ו של נ ח ו ם מ נ ל ם ו ן ז״ל‪.‬‬
‫ר א י ת י א ת כ ל ם ב פ ע י ל ו ת ם ב ע ת נדודי ב מ ק ו מ ו ת אלה‪ ,‬איך ה ת נ ו ע ה ב פ ו ל י ן ה ת ח י ל ה‬
‫ל ע ל ו ת ע ל פ ס י ם ו ה ג י ע ה ל ״ י צ י ב ו ת ״ כלשהי‪ ,‬כ ל זמן ש ה ת נ א י ם ה ל י ג ל י י ם א י פ ש ר ו‬
‫החדשה במרכז צמחה גם הנהגה‬
‫בקני התנועה‬
‫זאת‪.‬‬
‫יחד עם ההנהגה‬
‫מחוץ‬
‫ל ק י ב ו צ י ם ‪ ,‬ש ה ת ח י ל ו ל ה ת א ר ג ן ב כ ל הארץ ו ב ע י ק ר ב ר י כ ו ז היהודי‬
‫חדשה‬
‫הגדול‬
‫בשלזיה התחתית‪ ,‬מחוז‪ ,‬אותו קיבל ת ח ת הנהגתו ב ה ת ח ל ה גחום שוחט‪ ,‬ו א ח ר ־ כ ך‬
‫רוביגשטיין‬
‫לולק‬
‫יסיכה‬
‫טננבאום‪,‬‬
‫הגהגת‬
‫וחברי‬
‫גרשונוביץ‬
‫הגליל‬
‫וכותב‬
‫אליה‬
‫חילק‬
‫השתייכו‬
‫ארנברג‪,‬‬
‫שורות אלה‪.‬‬
‫כ מ ו ־ כ ן ה ח א ר ג ג ו ‪ ,‬א ר ג ו ן מ ח ו ד ש ‪ ,‬גליל ש ל ז י ה העילית‪ ,‬ב ה נ ה ג ת ם ש ל‬
‫וולק‬
‫יהודה‬
‫ש ט ר ג פ י ג ק ל ו ס ו ג י ה זליקסון‪ ,‬ש פ ע ל ו ב מ ר ץ ו פ ח ח ו א פ י ל ו‬
‫ח גורן‪,‬‬
‫ביה ס פ ר עברי‪,‬‬
‫ב ה ם ל מ ד ו י ל ד י ם יהודיים מ ק ט ו ב י צ ה וביטום‪.‬‬
‫בפולין ה מ ר כ ז י ח נ מ ש כ ה ה פ ע י ל ו ח על ידי ה ה נ ה ג ה בלודז׳‪ ,‬ב ה ה ח ח י ל ו ל ח פ ו ס‬
‫אח‬
‫מקומם‬
‫ב ה נ ה ג ת ה ק ן ח נ י כ י ה נ ו ע ר ש ל ה״איחוד״‪ ,‬כ מ ו ק ר ו ל מ א י ר ‪ ,‬מ י ט ק‬
‫ג ל ז ר ז״ל‪ ,‬א ר י ק ו צ ש י ק רייומן‪ ,‬ח נ ק ה ש פ י ל מ ן ואחרים‪ .‬ב ל ט ה ק ן ש ל נ ו ע ר ה ״ א י ח ו ד ״‬
‫בבילסקו‬
‫אחרים‬
‫בהנהגתן‬
‫טילדה‬
‫של‬
‫וריגה‬
‫פרבר‪,‬‬
‫החחילו‬
‫לפכוח‬
‫חגועחיים‬
‫חיים‬
‫ב מ ח כ ו נ ח כ מ ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ‪ .‬א ך הזמגים ה ס ו ע ר י ם ל א ג ת ג ו‬
‫להתנהל‬
‫התנועה‬
‫ע ל ־ מ י מ נ ו ח ו ת ‪ .‬ה פ ר ע ו ת מ ב י ת ומחוץ מ צ ד‬
‫לפעילות‬
‫השלטונות ומצד‬
‫הארגונים הקומוניסטיים היהודיים הקשו ע ל עבודת פעילי ת נ ו ע ת הנוער‪ ,‬א ך ב כ ל‬
‫זאת הם עמדו ב כ ב ו ד על משמרתם‪.‬‬
‫לי‬
‫עמדה‬
‫המלחמה‬
‫הזכות‬
‫עד עברי‬
‫יחד עם חברי‬
‫בלוח׳‪,‬‬
‫לא‬
‫לשרת‬
‫א ת התנועה של‬
‫איחוד ה נ ו ע ר‬
‫הציוני‬
‫תיכף‬
‫אחרי‬
‫א ת ה ג ב ו ל הצ׳כי ב נ ק ו ד ח ק ל ו ד ז ק ו ־ ג כ ו ד ‪ ,‬ב י ו ם א ו ג ו ס ט חם‪,‬‬
‫ק י ב ת ה״איחוד״ בקילצה‪ ,‬אחרי החלמתגו ב ב י ת החולים היהודי‬
‫לשם ובעברנו‬
‫ב ה ש ח ד ל ו ח הוועד היהודי ה מ ר כ ז י ו ב ה ש ח ד ל ו ח ח ג ו ע ח ג ו ‪.‬‬
‫נשכח א ת הטיפול החם והמסור‪ ,‬שקיבלנו מצד חברי ת נ ו ע ת נ ו‬
‫ב ל ו ח ׳ ‪ ,‬הן‬
‫מ צ ד ח ב ר י ה ק ן ה ל ו ח ׳ א י ב ר א ש ו ת ם ש ל ק ר ו ל מאיר‪ ,‬מ י ט ק ג ל ז ר ‪ ,‬ה נ ק ה ־ ש פ י ל מ ן ‪,‬‬
‫וחברי‬
‫קיבוץ‬
‫ל ו ח ׳ של‬
‫ה ״ א י ח ו ד ״ ‪ .‬מ א ו ת יהודים‬
‫הלכו‬
‫אחנו‬
‫יחד‬
‫ועברו‬
‫את‬
‫ה ג ב ו ל לכיוון נ כ ת ־ א ש ר בצ׳כיה‪ .‬ת ע נ ו ג ה י ה ל ר א ו ת א ת פ ע י ל ו ת ה ה נ מ ר צ ת ו ה ד י נ מ י ת‬
‫של‬
‫ה ב ר ח נ ו ה י ק ר ה ש א נ י ה ש י י נ ב ר ג ד ב י ח ד ע ם ח ב ד י ג ו ה א ח ר י ם ‪ ,‬כ מ ו יוזק י‪,.‬‬
‫חיימקה ש ל א ר ‪ ,‬ועוד‪ .‬ש א ג י ה ב ל ט ה ב ח י ו נ י ו ח ה בארגון ה מ ע ב ר ו ה כ י ר ו אוחד! א נ ש י‬
‫ה ש ל ט ו ן ש ל ה ג ב ו ל מ ש ג י ה צ ד ד י ם — ה פ ו ל נ י והצ׳כי‪ .‬ה י א י ד ע ה ל פ ח ו ד ב מ ה י ר ו ת‬
‫בעיוח‬
‫מסובכוח‪,‬‬
‫שהחעוררו‬
‫בזמן‬
‫המעבר‪.‬‬
‫ראיחי‬
‫אותה‬
‫בפעילותה‬
‫בגבולוח‬
‫איטליה‪ ,‬ב מ י נ כ ן ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם י ח ד ע ם ח ב ר ו ח י ה פ ם י ה ו ח ג ק ה ‪ .‬ה ן פ ע ל ו פ ע ו ל ו ח‬
‫נפלאות‪ .‬ח ב ל מאוד‪ ,‬שלא תוארו בתולדות התגועה והבריחה‪ ,‬למען נוכל ללמוד‪,‬‬
‫‪213‬‬
‫א ו ת ם ב נ י ה נ ו ע ר ‪ ,‬ש ע ב ר ו א ת מ ו ר א ו ת השואה‪ ,‬י ד ע ו ע ד מ ה ר ה ל ז ק ו ף א ת‬
‫איך‬
‫גבם ו ל ש ר ת א ת התנועה‪ ,‬המדינה ואת עמם ב כ ב ו ד ובעוז‪.‬‬
‫א ת פ ע י ל ו ת ת נ ו ע ת נ ו ‪ ,‬ש ה ת ב ס ס ה על א ל ה מ ח ב ר י נ ו ‪ ,‬ש ה י ו פ ע י ל י ם ב ת נ ו ע ו ת ה כ ל ל‬
‫ציוניות‬
‫בפולין‪ ,‬ב ר ו מ נ י ה ובהונגריה‪ ,‬י כ ו ל נ ו ל ר א ו ת ב ד ר כ י היציאה‬
‫וההתקרבות‬
‫להגיע‬
‫נמל‬
‫מאירופה‬
‫לכיוון‬
‫המזרחית‬
‫הדרומית‪,‬‬
‫אירופה‬
‫היה‬
‫כשהיעד‬
‫לעיר‬
‫ב צ ר פ ת א ו ב א י ט ל י ה ו מ ש ם ל ה ש ת ל ב בציי ה ה ע פ ל ה ה י ה ו ד י ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ח ב ר י נ ו‬
‫היו מ י ו צ ג י ם ב כ ל ה פ ע י ל ו ת ה ז א ת ו ב ע י ק ר ב ל ט ו ה ם ב א ר ג ו ן ה נ ד ל ה ה י ה ו ד י ת בכיוון‬
‫ח ו פ י הארץ‪ .‬ק ב ו צ ת ה ״ א י ח ו ד ״ מקיבוץ ק י ל צ ה ה ג י ע ה מ נ כ ו ד לוויגה‪ ,‬ש ם ה ת א כ ס נ ה‬
‫ל י ל ה א ח ד ב ב י ת ר ו ט ש י ל ד ‪ ,‬ו ע ב ר ה לליגץ‪ .‬כאן ג ת ק ב ל ה ב ח מ י מ ו ת ע ל‬
‫מ נ ל ס ו ן ועוזריו‪ ,‬ו נ ש ל ח ה ל ש ה ו ת ש ב ו ע י מ י ם ב ע י י ר ה‬
‫נחום‬
‫ל י חברינו‬
‫בראונאו‪ ,‬עיר שעל‬
‫ג ב ו ל א ו ס ט ר י ה ו ג ר מ נ י ה ה מ ע ר ב י ת ‪ ,‬ש ם ה ת ע כ ב נ ו ל מ ע ל ה מ ש ב ו ע י י ם ימים‪ .‬ב י ק ר נ ו‬
‫ב ע י ר ה ז א ת ‪ ,‬ב ה נ ו ל ד גדול צ ו ר ר נ ו א ד ו ל ף ה י ט ל ר ימ״ש• מ ש ם היינו צ ר י כ י ם ל צ א ת‬
‫ל א י ז ו ר ה כ י ב ו ש ה צ ר פ ת י ש ל אוסטריה‪ ,‬ומשם‪ ,‬ד ר ך ק ו נ ם ט נ ס ‪ ,‬ל ה ג י ע‬
‫לאינסברוק‪,‬‬
‫לריברייה‬
‫הצרפתית‪,‬‬
‫הצרפתיים‬
‫ל א נ ת נ ו ל נ ו ל ה מ ש י ך ב נ ת י ב ‪ ,‬ש י ו ע ד לנו‪ ,‬א ל א ר צ ו ל ה ח ז י ר א ו ת נ ו‬
‫ללינץ‪,‬‬
‫למרסי‪.‬‬
‫אך‬
‫אך כל נוסעי הרכבת‪,‬‬
‫התחנה‪.‬‬
‫א מ ר נ ו ‪ ,‬ש א נ ו ל א גסכים ל ח ז ו ר ל ל י ג ץ ו ג ם‬
‫ממנו‬
‫למסענו‪,‬‬
‫הכיבוש‬
‫הצרפתית‪ .‬יצאנו‬
‫ל א רצה שנחזור וסרבו‬
‫הצרפתיים‬
‫חלה‬
‫‪ 300‬ח ב ר י ק י ב ו צ י ם מ ת נ ו ע ו ת שונות‪ ,‬ה כ ר י ז ו על‬
‫שביתת‬
‫שלסונות‬
‫גגד‬
‫קרה‬
‫מחאה‬
‫יצאנו‬
‫ההחלסה‬
‫ל א כך‬
‫הדבר‪.‬‬
‫תקלה‬
‫והשלסונות‬
‫במשך‬
‫מהרכבת‬
‫שלמון‬
‫לקבלנו‪.‬‬
‫שבוע ימים‬
‫והתישבנו‬
‫כך‬
‫ובתום‬
‫הכיבוש‬
‫נמשך‬
‫אותו‬
‫על‬
‫ריצפת‬
‫האמריקאי‬
‫ה מ א ב ק עם‬
‫תאריך‪,‬‬
‫השגחנו‬
‫בתיגבור‬
‫כ ו ח ו ת ה ז נ ד ר מ ר י ה ה צ ר פ ת י ת ‪ ,‬ש ה ת נ פ ל ו ע ל י נ ו ב ע ר ב ו של היום השמיני‬
‫לשהותנו‬
‫ב ת ח ג ת ה ר כ ב ת ש ל א י נ ס ב ר ו ק ו ב כ ו ח ל ק ח ו א ת כ ל א ח ד מ א ת נ ו והושיבו‬
‫בתוך‬
‫אותנו‬
‫הצרפתית‪,‬‬
‫הכיבוש‬
‫הקרונות‪.‬‬
‫הועגדנו‬
‫בזריקת‬
‫תפוחי־אדמה‬
‫ואבנים‬
‫אך לשוא‪ .‬הם סגרו אותנו ברכבות והובילו אותגו‬
‫הצרפתי‪,‬‬
‫לעיר העתיקה קובלנץ‪ ,‬שם‬
‫שהינו‬
‫ביחד‬
‫עם‬
‫על‬
‫הז׳נדרמריה‬
‫ל ג ר מ נ ל לאיזור‬
‫קיבוץ‬
‫השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬ש ה ת י י ש ב א ח ר כ ך ב ק י ב ה ג ל ־ און בארץ‪ .‬חיינו א ת ם ב י ח ס י ש כ נ ו ת טובה‪.‬‬
‫בינתיים‬
‫ה ת ח ל ג ו לחפש מגעים עם הבריחה‪ ,‬כדי‬
‫שיעבירונו לאיזור הכיבוש‬
‫האמריקאי‪,‬‬
‫הנוער‬
‫ובחוות‬
‫חקלאיות‪.‬‬
‫שם‬
‫היו‬
‫מרוכזים‬
‫חברי‬
‫תנועות‬
‫הציוניות‬
‫במחנות‬
‫ל צ ו ר ך זה ע ב ר ת י א ת ה ג ב ו ל ב א ו פ ן ב ל ת י ל ג א ל י בין איזור ה כ י ב ו ש‬
‫ה צ ר פ ת י ל א י ז ו ר ה כ י ב ו ש ה א מ ר י ק א י ושם נ ת ק ב ל ת י ע ל ידי ה ג ה ג ת ה ת נ ו ע ה במינכן‪.‬‬
‫פ ג ש ת י ש ם א ת ק ל מ ן סולטגיק‪ ,‬א ת גרשון ב ר ג ס ו ן ו ר א י ת י א ת ה פ ע י ל ו ת ה צ י ו נ י ת ־‬
‫חינוכית‬
‫התוססת‪ ,‬שפיתחו חברי תנועתנו בגרמניה‪ .‬שם הכרתי חברים מתנועת‬
‫ה ג ו ע ר הציוגי מ א ר צ ו ת אירופה ה א ח ר ו ת ו פ ג ש ת י א ת ח ב ר י ל ש ע ב ר מ ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר‬
‫של‬
‫ה ״ א י ח ו ד ״ ב פ ו ל י ן ‪ ,‬כ מ ו א ב ר ה ם זליג ו ה נ י י ק ב ר ג מ ן ‪ .‬מ ה ג ה ג ת ה ת ג ו ע ה כיוונו‬
‫ל ק י ב ה רוטשווייגה‪ ,‬ש ם ה ת ר כ ז ו ח ב ר י ת נ ו ע ת ג ו ‪ ,‬ש ה ג י ע ו מ ק י ב ו ץ סוסנוביץ‬
‫אותי‬
‫ובראשם‬
‫היו‬
‫ה מ ד ר י ך ש ל מ ה שצקי ו ח ב ר י ם אחרים‪ ,‬א ו ת ם ה כ ר ת י ע ו ד מפולין‪ .‬ח ל ק ם‬
‫מ ק י ב ה ל ו ד ז ׳ ו מ מ ק ו מ ו ת אחרים‪.‬‬
‫ר ו ס ש ו ו י י ג ה היתד‪ .‬חווה ג ר מ נ י ת ג ד ו ל ה ל א ‪ .‬ה ר ח ק מ מ ח נ ה הריכוז הראשון של‬
‫הגאצים‪,‬‬
‫ה מ ח ג ה ה י ד ו ע ל ש י מ צ ה — דכאו‪ .‬ב י ק ר ת י ש ם ע ם ח ב ר י ה ק י ב ה • א ת‬
‫הקיבה‬
‫נ י ה ל ו א ד ם ק ו ב ל ס ק י ואחרים‪ .‬ס י כ מ נ ו ‪ ,‬ש ח ב ר י ק י ב ו צ נ ו של א י ח ו ד ה נ ו ע ר‬
‫הציוגי‬
‫מ ק י ל צ ה י י ק ל ט ו ב ק י ב ה ‪ .‬רומשווייגה‪ .‬ח ז ר ת י ל ק ו ב ל נ ץ ו כ ע ב ו ר כ מ ה ימים‬
‫‪214‬‬
‫הגענו בדרכי הבדיחה למינכן^ ומשם 'לקיבתי* ברוטשווייגה‪ ,‬בו‬
‫קיבוצנו ל ה ש ת ל ב ולקחו חלק בפעילות הארגונית של ה ק י ב ת ‪.‬‬
‫התחילי'חברי‬
‫ב ע ת ש ה ק י ב ת שלגו עזב א ת פולין בדרכו לגרמניה‪ ,‬נשארו מ ס פ ר ח ב ר י ם וחברות‬
‫ל מ ס ג ר ת ה ק ב ו צ ה ‪ ,‬כי היו פ ו ס ח י ם ע ל ש ת י ה ס ע י פ י ם ב א ש ר ל ע ת י ד ם ‪ .‬מ צ ד‬
‫מחת‬
‫א ח ד נ ד ב ק ו ב ל ה ט הציוני ורצו ל ג ס ו ע ל א ר ץ ישראל‪ ,‬א ך מ א י ד ך ק ר ו ב י מ ש פ ח ו ת י ה ם‬
‫ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ו ב ק נ ד ה ל ח צ ו עליהם‪ ,‬ש י צ ט ר פ ו א ל י ה ם ‪ .‬ר א י נ ו ל ע צ מ נ ו ח ו ב ה ל ש כ נ ע‬
‫ש י צ ט ר פ ו ל ד ר ך ה נ ד י ד ה שלנו‪ .‬ל ש ם ש כ נ ו ע‬
‫אותם‪,‬‬
‫ח ב ר ו ת וחברים אלה יצאתי‬
‫ב ח ז ר ה ד ר ך ה ב ר י ח ה לפולין‪ ,‬כ ד י ל ה י פ ג ש א ת ם ו ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ‪ .‬ח ש ב ת י ל ח ז ו ר‬
‫כעבור שבוע ימים לחברי ב ק י ב ת רוטשוו״גה ולהביא איתי א ת החברה‪ ,‬שנותרו‬
‫בפולין‪ .‬א ך ב ה ג י ע י ל פ ו ל י ן ‪ ,‬ב ה נ פ ג ש ת י ע ם ח ב ר י ה נ ה ג ת ה ת נ ו ע ה בקטוביץ‪ ,‬ע ם‬
‫דון גורן‪ ,‬ס ו נ י ה ז ל י ק ס ו ן ו ־ ו ו ל ק ש ט ר נ פ י נ ק ל ‪ ,‬נ ו ד ע ל י ‪ ,‬ש ה ש ל ט ו נ ו ת ה פ ו ל נ י י ם ה ח ל י ט ו‬
‫הרמטית א ת הגבול לגרמגיה המערבית ולהצר א ת צעדי ״הבריחה״ וכך‬
‫לסגור‬
‫גשארתי ת ק ו ע בפולין והעמדתי את עצמי לרשות התגועה ל ה מ ש ך פעילות תגועתית‪.‬‬
‫ה מ פ ג ש י ם ה ת נ ו ע ת י י ם בלודז׳ ג פ ג ש ת י ע ם ל ו ל ק רוביגשטיין‪ ,‬ש ה צ י ג ב פ נ י‬
‫באחד‬
‫א ת תוכגית ארגון התגועה בשלזיה ה ת ח ת י ת והציע לי ל ה צ ט ר ף ל ה ג ה ג ת הגליל‬
‫איחוד‬
‫של‬
‫הנוער‬
‫הציוני‬
‫בשלזיה‬
‫התחתית‪,‬‬
‫שמקום‬
‫מושבה‬
‫היה ‪-‬בדז׳דז׳וניוב‬
‫)רייכנבאך(‪ .‬ו ל ק ח ת על עצמי להדריך א ת קן הנוער הציוני בוולבזשיך )ולדגברג(‬
‫ו ב ק מ י י ג ג ה ג ו ר ה וכן ל ע ז ו ר ב פ ע י ל ו ת ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ב ב ו ל ק ו ב ו מ י ר ו ש ו ב ‪ .‬ה ס כ מ ת י‬
‫להצעתו וחזרתי איתו מלודז׳ לוולבזשיך‪ ,‬ש ם ה ת ח ל ת י לפעול בארגון קן‬
‫מיד‬
‫א י ח ו ד ה נ ו ע ר הציוני‪ ,‬ש מ נ ה ב ה ת ח ל ה ע ש ר ו ת ח נ י כ י ם ו ה ל ך ו ג ד ל ו ה ת פ ת ח ‪ ,‬ב פ ר ט‬
‫כשעמדו‬
‫סובול‪,‬‬
‫ל ר ש ו ת י ח נ י כ י הקן ה מ ו כ ש ר י ם כ מ ו נינה‪ ,‬יוזק וייס‪ ,‬ח נ ק ה פ ו ס ורינה‬
‫כ ל ם ת ל מ י ד י ת י כ ו ן ח ר ו צ י ם ומוכשרים‪ ,‬ש ע ב ד ו ב נ א מ נ ו ת ו ב מ ס י ר ו ת ב ק ן‬
‫התנועה‪,‬‬
‫שייכים‬
‫ב ה ח ־ י כ ם א ת ה ש כ ב ה ש ל ילדים יהודיים צעירים‪,‬‬
‫ל מ ש פ ח ו ת יהודיות‪ ,‬ש ה ס ת י ר ו א ת י ה ד ו ת ן כ מ ו מ א ו נ ס ועדיין ש מ ר ו ע ל‬
‫פולניותן‪.‬‬
‫ציוני‪,‬‬
‫ש א ח ד י ם מ ה ם היו‬
‫א ג ו גייסנו י ל ד י ם צ ע י ר י ם א ל ה ‪ ,‬כ ד י ל ת ת ל ה ם‬
‫ש ה ו ר י ה ם כ ה איוו ב ל י ב ם‬
‫ל ת ת אותו להם‪,‬‬
‫אבל‬
‫א ת ה ח י נ ו ך היהודי־‬
‫ל א היה‬
‫להם מספיק‬
‫אומץ לכך‪ ...‬ה פ ע י ל ו ת ה ת פ ת ח ה ל מ י מ ד י ם ת ג ו ע ת י י ם ג ד ו ל י ם ‪ ,‬ע ר כ נ ו מ פ ג ש י ם ע ם‬
‫קנים‬
‫ש ו נ י ם ב ג ל י ל ‪ ,‬ה ש ת ת פ נ ו ב א י ר ו ע י ם ארציים‪.‬‬
‫הציוני — ע ק י ב א‬
‫בוורשה‪,‬‬
‫ביום‬
‫גילוי ה א ג ד ר ט ה‬
‫ב מ י ו ח ד ז כ ו ר ל י כ ג ם הגוער‬
‫לזכר‬
‫לוחמי־הגיטו‪.‬‬
‫ע ד היום‬
‫ע ו מ ד ל ג ג ד ע י נ י ס ב ר ק ה ק ט ן ב מ ד י ה נ ו ע ר הציוני י ח ד ע ם יוזק כוהן ב מ ד י ה צ ו ע ר‬
‫הימי ש ל ב י ת ה ס פ ר הימי ש ל א י ח ו ד ה נ ו ע ר הציוגי ב א ל ב ל ו ג ג ‪ ,‬ר י ג ה ס ו ב ו ל ו א ו ל ג ה‬
‫אינפלד‬
‫כחול־לבן‬
‫נ ו ש א י ם א ת ז ר ה פ ר ח י ם ה ע נ ק י ה מ ק ו ש ט ב ס מ ל י ה נ ו ע ר הציוני‪ ,‬ב פ ר ח י‬
‫— מ ח ז ה ש ל מ פ ג ן יהודי מ ר ט י ט ל ב ב ו ת ‪.‬‬
‫היינו ע ד י ם ל פ ע י ל ו ת ש ל מ ח נ ו ת ה ק ת ב פ ר י ד ל נ ד ־ מ י ר ו ש ו ב ‪ ,‬ש ם נ י ה ל ג ו מ א ב ק‬
‫ד ג ל י ם ג ג ד מ ו ש ב ה ש ל ה ס ת ד ר ו ת ה צ ו פ י ם ה פ ו ל נ י י ם ‪ .‬זכינו ל ב י ק ו ר י ה ם ה מ ע ו ד ד י ם‬
‫של‬
‫איש הציוגות כמו יצחק גרינבוים ומשה סנה‪ ,‬שביקרו ב מ ו ש ב ת‬
‫התגועה‬
‫ה ק ת של‬
‫כ א ו ר ח י ה כ ב ו ד ש ל ה מ ו ש ב ה ‪ .‬ה מ ו ש ב ו ת ה ל ל ו היו ת ו צ א ו ת ש ל ה פ ע י ל ו ת‬
‫האינטנסיבית ש ל דור הממשיכים בפעילות התנועה מ ה ק ד ד י ם הצעירים של נוער‬
‫יהודי‪ ,‬ש ג י צ ל מ פ ג ע י ה ש ו א ה ויצא ש ל ם ב נ פ ש ו ו ב ר ו ח ו ‪.‬‬
‫ה י צ י א ה ל ה כ ש ר ו ת ה ש י ב ה א ת ה ד י ל מ ה ש ל י ח ס י ה מ ש פ ח ה וילדיהם‪ ,‬ו כ א ן ה ו ע מ ד נ ו‬
‫בפני‬
‫בעיה מ א ו ד כאובה ואקוטית‪ ,‬לאור העךך ה ר ב ש ל מ ש פ ח ה יהודית בעיני‬
‫‪215‬‬
‫שרידי השואה‪ .‬ו י כ ו ח י ם ל א מ ע ט י ם ה ת נ ה ל ו ע ל ‪ .‬נ ו ש א זה ו ה ו ש ג ה פ ש ר ה ״ ש ה מ ט ר ה‬
‫המאחדת‬
‫ישראל‪,‬‬
‫א ת כ ו ל ם היא ע ל י ה ל א ר ץ י ש ר א ל ב ל י ל ק ב ו ע א ת צ ו ר ת ה ח י י ם ב א ר ץ‬
‫למרוח‬
‫תמיד‪,‬‬
‫ש ה מ ש א ל ה היתד‪.‬‬
‫שחברי‬
‫הנוער‬
‫תנועת‬
‫בארץ‬
‫ימשיכו‬
‫במפעלי הגשמה‪.‬‬
‫ברוח‬
‫ז א ת ה ת נ ה ל ו ח י י ה ת נ ו ע ה ש ל ה נ ו ע ר הציוני — ע ק י ב א ה מ ח ו ד ש ח א ח ר י‬
‫המלחמה עד לחיסול התנועה בשנת‬
‫לבסוף‬
‫‪.1950‬‬
‫כ מ ה מ י ל י ם ע ל זרוע ה ה ס ב ר ה ו ה פ ר ס ו ם ש ל‬
‫החנועה‪,‬‬
‫שראחה מעשה‬
‫נ י ס י ם ב ה ס פ ק ה ח ו מ ר עיוני בארץ‪ ,‬ש ש ו נ א י נ ו ה ש מ י ד ו א ח כ ל ה נ כ ס י ם ה ר ו ח נ י י ם ‪,‬‬
‫והשגת‬
‫ס פ ר ל י מ ו ד ב י מ י ם ה ה ם ה י ת ה ק ר י ע ת י ם ־ ס ו ף ‪ .‬ק מ ו ל נ ו ח ב ר י ם יקרים‪,‬‬
‫ש ש י נ ס ו א ת מ ו ת נ י ה ם ו ס י פ ק ו ח ו מ ר ציוני ויהודי ב ת ר ג מ ם מ ת ו ר ע ו ת ק י ם בודדים‪,‬‬
‫שנשמרו‪,‬‬
‫א ת ה מ ס ו ת ו ה מ א מ ר י ם הציוניים‪ .‬יזכרו ל ט ו ב ה ה ש ו ק ד י ם ה ח ר ו צ י ם על‬
‫ה מ ל א כ ה ‪ ,‬כ מ ו ח ב ר י נ ו ה י ק ר י ם י ‪ .‬הירשהויט‪ ,‬ה ע ו ר ך ה ר א ש ו ן ש ל ״ א ו פ י נ י ה ״ ‪ ,‬ד ״ ר‬
‫מקסימיליאן‬
‫״אופיניה״‬
‫העתונות‬
‫ט א ו כ נ ר או כ פ י ש ק ר א נ ו ל ו אז ו ג ם היום מ י ל ק היקר‪ ,‬ש ה ע ל ה א ת‬
‫בעריכתו‬
‫לדרגה‬
‫עתונאית‬
‫בינלאומית‬
‫להיות‬
‫והפכה‬
‫מצוטטת‬
‫הבינלאומית בנושאי הציונות בפולין; ח ב ר נ ו השיו קימל‪,‬‬
‫בכל‬
‫שערך את‬
‫ח ו ב ר ו ח ה ה ס ב ר ה ע ל נ ו ש א י ם יהודיים ו צ י ו נ י י ם ; ח ב ר ת נ ו ק ל ר ה ו ו ל ף ־ ק ל י י ן ‪ ,‬ש ת י ר ג מ ה‬
‫ב א ו פ ן א מ נ ו ת י ו ב כ ל ז א ת פ ש ו ט ו ק ל ל ה ב נ ה א ה מ א מ ר י ו ו מ ם ו ח י ו ש ל א ח ד העם‪,‬‬
‫ו א ח ר ו ן א ח ר ו ן ח ב י ב ד ״ ר י ה ו ש ע ג ל ב ו ע )גלויברמן(‪ ,‬ש ב מ ש ך ה ש נ ה ה א ח ת ‪ ,‬ש ה י ה‬
‫בפולניה‬
‫אחרי‬
‫שובו‬
‫מהגולגים‬
‫השונים‪,‬‬
‫חרם‬
‫חממה‬
‫גדולה‬
‫ואדירה‬
‫בחחום‬
‫ה ה ס ב ר ה ו ה כ ת י ב ה הציוגיח‪ ,‬למרות‪ .‬ה י ו ת ו מ ו ג ב ל מ א ו ד מ ב ח י נ ה ב ט י ח ו ח י ח ) ה י ש י ב ה‬
‫הממושכת‬
‫במחנות‪,‬‬
‫חשפה‬
‫אוחו‬
‫לסכגוח‬
‫מ צ ד שילסוגות‬
‫הבטחון‬
‫הסובייטיים‬
‫והפולניים(‪.‬‬
‫כ ל א ל ה ע ש ו א ת מ ל א כ ת ה ח ר י ש ה והזריעה הרעיוניים ש ל ת נ ו ע ת נ ו ב מ ש ך ק י ו מ ה‬
‫ה ק צ ר א ח ר י ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ק י ו ם של ש ש ש נ י ם ע ש י ר ו ת ב מ ח ש ב ה ו פ ע ו ל ה ‪ .‬ל כ ן ב ס ק ר נ ו‬
‫היום א ת מ פ ע ל נ ו ה ח י נ ו כ י והפוליטי‪ ,‬א פ ש ר ל ה ב י ט א ח ו ר ה‬
‫ל ה ת פ ל ל ‪ ,‬ש ז ק נ ת נ ו ל א ת ב י י ש א ת נעורינו‪.‬‬
‫‪216‬‬
‫ב נ ח ת רוח ולהמשיך‬
‫גרשון הל‬
‫מ י כ א ל‬
‫ק ו ס ו ב ר‬
‫—‬
‫ה א ד ם‬
‫והציוני‬
‫מ י כ א ל ק ו ם ו ב ר זכרונו ל ב ר כ ה היה ה ד מ ו ת ה מ ר כ ז י ת ש ל ״האיחוד הציוני״‪ ,‬ש ק ם‬
‫בפולין ש ל א ח ר ה ש ו א ה והרוח ה ח י ה בו‪ .‬אכן‪ ,‬ר ב לאין ע ר ו ך ח ל ק ו ב ח י ד ו ש ה ח י י ם‬
‫היהודיים‬
‫בפולין ב כ ל ל ו ה ח י י ם הציוניים ב פ ר ט ‪ .‬כ מ נ ה י ג ״ ה א י ח ו ד ׳‬
‫נדד קוסובר‬
‫ב ר ח ב י ה מ ד י נ ה והגיע ל כ ל האיזורים‪ ,‬ב ה ם ה ת ר כ ז ה ש א ר י ח ה פ ל י ט ה ‪ .‬ו א פ י ל ו כ א ש ר‬
‫ג פ ל ל מ ש כ ב וגופו גתון כ ל ו ב ג ב ם ‪ ,‬היו ח ב ר י ו ל ה נ ה ג ת ״האיחוד״ מ ת כ נ ס י ם ל י ד‬
‫מיטת‬
‫של‬
‫חוליו ו ד נ י ם ו מ ח ל י ט י ם ב ע נ י י ג י ם ה ע ו מ ד י ם ב ר ו מ ו ש ל ע ו ל מ ם וידו ו מ ו ח ו‬
‫מיכאל‬
‫בכל הנעשה‪.‬‬
‫יצחק גרינבוים כ ת ב על מיכאל‬
‫קוסובר‬
‫כמי שהניף‬
‫א ת ה ד ג ל הציוני ו נ ש א א ו ת ו ב ר מ ה ב מ ס י ר ו ת ו ב כ ב ו ד ע ם ת ק ו מ ת ה של פ ו ל י ן ה ע מ מ י ת ‪.‬‬
‫מ י כ א ל ק ו ס ו ב ר ה י ה ק ו ד ם ל כ ל א ד ם ‪ .‬ה ו א היה א ד ם ב מ ו ב ן ה נ ע ל ה ב י ו ת ר ש ל‬
‫ה מ ל ה ‪ .‬אוזגו היחד• כ ר ו י ה ל ס ב ל ו ‪ ,‬ל ד א ג ו ח של ה ח ב ר ‪ ,‬ש ל ה א י ש ה ק ט ן ו ה ב ו ד ד ‪.‬‬
‫היה‬
‫גכון ב כ ל‬
‫ע ת ל ע ז ו ר ‪ ,‬כי‬
‫א ה ב ת ה א ד ם היתד•‬
‫טבועה‬
‫בדמו‬
‫ובכל‬
‫ישוחו‪.‬‬
‫אפילו יריבוח פוליטיח ל א היה בכוחה לפגום ולו במשהו בתכונתו ה נ ע ל ה הזאת‪.‬‬
‫ע ם ידידיו האישיים ש ל מ י כ א ל ‪ ,‬היו״ר ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו ג י ת ה ר ד י ק ל י ת ב ר ח י מ י ן ‪,‬‬
‫ע י ר מוצאו‪ ,‬נ מ נ ו א ח ד י ם מ ר א ש י ס נ י ף ה מ פ ל ג ה הרביזיוגיסטית‪ .‬היתד‪ .‬זו י ד י ד ו ת‬
‫ב ל ב ו נ פ ש ‪ .‬א ם כי י ד ע מ י כ א ל ל א פ ע ם ל י י ס ר ו ל ה ו כ י ח א ת ידידיו א ל ה — ו א פ י ל ו‬
‫בחריפות — על אי־אלו צעדים פוליטיים של מפלגתם‪ ,‬אך תמיד בצורה תרבותית‪,‬‬
‫ח ב ר י ת וידידותית‪.‬‬
‫כ א ד ם היה ער ל ב ע י ו ת י ו ש ל ה ז ו ל ת ו ת מ י ד טרח‪ ,‬ש י י ע ש ה ה צ ד ק ו ה י ו ש ר ל ג פ ג ע ‪.‬‬
‫כ ד ו ג מ ה ל כ ך יסופר כ א ן מ ק ר ה ‪ ,‬ה א ו פ י י נ י כ ל כ ך ל מ י כ א ל ‪.‬‬
‫במחצית שגות השלושים התגורר בעירו צעיר שמאלני רדיקלי‪ ,‬למעשה קומוגיסט‪.‬‬
‫ב ח ו ר שכזה נ מ נ ה ע ם ה י ר י ב י ם ה פ ו ל י ט י י ם ה ק ש י ם ש ל ה מ ח נ ה הציוני‪ .‬ו ה נ ה ה צ ע י ר‬
‫הזה — שאגב‪ ,‬בח־זוגו ה י ח ה ח ב ר ה ב״החלוץ״ ואחיה הבכור נ מ נ ה עם ראשוני‬
‫ה ח ל ו צ י ם ש ל ה ע ל י ה ה ש ל י ש י ח ‪ ,‬ק י ב ל מ ג י ס ו ״דרישה״‪ .‬כזכור‪ ,‬ר ש י ו ן ע ל י ה ע ל‬
‫‪217‬‬
‫סמך דרישה ניתן מ ת ח ל מ כ ס ת הסרטיפיקטים‪ ,‬ש מ מ ש ל ת המנדט היתה לסוכנות‬
‫ה י ה ו ד י ת ‪ .‬א ו ל ם ‪ ,‬ב ש ע ה ש ה ״ ד ר י ש ה ״ ה ג י ע ה ע ב ו ר ה צ ע י ר ברדזימין‪ ,‬ה ס ת ו ב ב ו ב ע י י ר ה‬
‫כחמישה־עשר‬
‫לסרטיפיקט‪,‬‬
‫חלוצים‪,‬‬
‫בוגרי פ ל ו ג ו ת‬
‫הכשרה‬
‫ומועמדים‬
‫לעליה ועיניהם‬
‫כלות‬
‫ש ב ו ש ש לבוא‪ .‬ה ב ח ו ר י ם ג ם ע ר ו ו מ ח ו ע ל ה ע ו ו ל המשווע‪ ,‬ש ה צ ע י ר‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ע ל ה א ר צ ה ואילו ה ם ימשיכו ל ה ס ת ו ב ב ו ל פ ק ו ד מ ד י ש ב ו ע א ת ״ מ ר כ ז‬
‫החלוץ״‬
‫בוורשה‪ ,‬כדי לזרז א ת ה ט י פ ו ל ב ע ל י י ת ם ‪ .‬הרוגז ע ל ה צ ע י ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י‬
‫והקנאה‬
‫בעלייתו‬
‫נודעו איכשהו לאנשי המשרד הארצישראלי בוורשה והטיפול‬
‫עוכב בכוונה‪.‬‬
‫במצוקתו‬
‫ישראלי‪.‬‬
‫ה ר ב ה פנה הצעיר למיכאל ב ב ק ש ת עזרה והתערבות במשרד הארצ­‬
‫מיכאל נכנס לפעולה‪ .‬הוא יצא חוצץ גגד החלוצים‪ ,‬בוגרי‬
‫ההכשרה‪,‬‬
‫ע ל ש פ ע ל ו כ פ י שפעלו‪ .‬ה ו א טען כ ל פ י ה ם ו א מ ר ‪ :‬״ ל ו ה י ת ה ה״דרישה״ ע ל ח ש ב ו נ כ ם ‪,‬‬
‫הייתם צודקים ל ל א ספק‪ .‬אך גם אם ה מ ש ר ד הארצישראלי יעכב א ת עלייתו של‬
‫ה צ ע י ר ה ק ו מ ו ג י ס ט י ‪ ,‬איש מ כ ם ל א י צ א ג ש כ ר ‪ ,‬א י ש מ כ ם ל א יעלה ב מ ק ו מ ו ‪ .‬א ת ם‬
‫ר ק מ ז י ק י ם ל ו ו ת ו לא‪.‬״‬
‫גייס א ת מזכיר ההסתדרות הציוגית בעיירה ושגיהם התיצבו במשרד‬
‫מיכאל‬
‫ה א ר צ י ש ר א ל י בוורשה והגישו ה צ ה ר ה ב כ ת ב ‪ ,‬ש א י ן הוכחה‪ ,‬ש ה צ ע י ר ה ו א קומוניסט‪.‬‬
‫ה צ ה ר ה זו ה ס י ר ה א ת ה מ כ ש ו ל ב ט י פ ו ל ב ע ל י ת ו ש ל הצעיר‪.‬‬
‫הקומוניסט הזה הקים‬
‫אגב‪,‬‬
‫בכיר‬
‫כקצין‬
‫אפשר‬
‫בחיל‬
‫האוויר‬
‫משפחה‬
‫והצטיין‬
‫בתל־אביב‬
‫ו א ח ד מבגיו‪ ,‬מ ה ג ד ס ‪,‬‬
‫שרת‬
‫בתפקידו‪.‬‬
‫בהגשת‬
‫להוסיף עוד כהגה וכהגה על מסירותו של מיכאל ללא גבול‬
‫ע ז ר ה ל ז ו ל ת ‪ ,‬כ י א ה ב ת האדם' ה י ת ה ט ב ו ע ה בו‪ ,‬א ה ב ת ה א ד ם ו א ה ב ת ישראל‪.‬‬
‫ב ך ג ו ר י ו ן מ ת י י ח ס ב ס פ ר ו ״חזון ו ד ר ך ״ ל ח ז ו ן ש ל א ד ם אידיאלי‪ ,‬ב א ש ר‬
‫דוד‬
‫א ד ם ל א ד ם א י נ ו אויב ו צ ר א ל א ש ו ת ף ו ע ו ז ר ; י ח ס י א נ ו ש צריכים ל ה י ו ת בגויים'‬
‫על‬
‫ש ו ת פ ו ת ה ג ו ר ל ‪ ,‬על עזרה ה ד ד י ת ‪ ,‬ע ל ז י ק ת גומלין‪ ,‬ע ל ח ב ר ו ת של שווים‪,‬‬
‫על‬
‫א ה ב ת הבריות‪ .‬מיכאל קוסובר נ ת ב ר ך‬
‫ב ת כ ו נ ו ת ה ל ל ו ‪ .‬עצותיו ל פ ו נ י ם אליו‬
‫היו‬
‫מ ק ו ר לעידוד‪ ,‬ה ו א ידע ל ה ו ש י ט ע ז ר ה‬
‫נ פ ש י ת וחומרית לאנשים‬
‫במצוקה‪.‬‬
‫אין ת י מ ה ‪ ,‬אפוא‪ ,‬ש ב מ ר ו צ ת השנים‪ ,‬ב ת ק ו פ ת ר ח י מ י ן ו ל ו ב ל י ן ב ש ל ה י קיץ‬
‫‪,1944‬‬
‫ב ו ו ר ש ה ש ל א ח ר השואה‪ ,‬ע ם ה ק מ ת ״ ה א י ח ו ד הציוני״ ו א ח ר כ ך ב י ש ר א ל — היה‬
‫מ י כ א ל מ ק ו ב ל כ א ח ל ע ת צרה‪ ,‬כ ה ג ד ר ה ה צ י ו ר י ת ב פ י ח ב ר י ו ‪ :‬״ ה כ ו ת ל המערבי״‪.‬‬
‫מ י כ א ל יידע ב ע ת ו ת מ ש ב ר ל ה פ י ח ב ח ב ר י ם ו י ד י ד י ם זיק ש ל תקווה‪ ,‬ל ע ו ד ד ם ו ל ח ז ק‬
‫את רוחם‪.‬‬
‫מיכאל‬
‫הציוני‬
‫התפיסה‬
‫הציוגית הרדיקלית‬
‫הגרינבוימיסטית‬
‫הכתה‬
‫שורשים‬
‫בלבו של מיכאל‬
‫כבר‬
‫ב ת ק ו פ ת ר ד ז י מ י ן ; כייו״ר ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו ג י ת ב מ ק ו ם שימש כ ת ו ב ת ל כ ל ל‬
‫יהודי‬
‫העיר‪ .‬יהודים היו מ ת ל ו ג ג י ם ב פ ג י ו ע ל ג ג י ש ו ת ו ע ל מ ע ש י עוול כ ל פ י ה ם‬
‫מ צ ד ש ל ט ו נ ו ת ה מ ס או פקידי ה ר ש ו ת ה מ ו נ י צ י פ ל י ת ‪ .‬מ י כ א ל ‪ ,‬ש ק ש ר קשרים הדוקים‬
‫ע ם א נ ש י ה ש ר ר ה בעיר‪ ,‬היה מ ט פ ל ב ת ל ו נ ו ת ו ב ק ש ו ת אלה‪ .‬הוא ל א ה ת ר פ ס ב פ נ י‬
‫אנשי‬
‫‪218‬‬
‫הרשויות‪,‬‬
‫לא הבטיח‬
‫תמורה‬
‫בצורת‬
‫תמיכה‬
‫פוליטית‬
‫ב מ פ ל ג ת השלטון‪.‬‬
‫הוא‬
‫את‬
‫ביסס‬
‫התערבותו‬
‫לטובה‬
‫היהודים‬
‫על‬
‫והשכנוע‪,‬‬
‫ההכרה‬
‫חובתם‬
‫שזו‬
‫ה מ מ ל כ ת י ת ש ל נ צ י ג י ה ש ל ט ו ן ל א ל ה פ ל ו ת ל ר ע ה אזרחים‪ ,‬א ף אם ה ם ב נ י מ י ע ו ם‬
‫ל א ו מ י או ד ת י ‪ .‬זוהי ג י ש ה צ י ו ג י ת ג ר י נ ב ו י מ י ס ט י ת מ ו ב ה ק ת ‪ .‬ק ו זה ליווה א ת מ י כ א ל ‪,‬‬
‫כ מ ו ב ן מ א ל י ו ‪ ,‬ג ם ב ת ק ו פ ת ״ ה א י ח ו ד ״ ו ל א ו ר ך כ ל הדרך‪.‬‬
‫בהקשר‬
‫כ מ צ י ל ילדים‬
‫ל ת ק ו פ ת ״ ה א י ח ו ד ״ ראוי ל ה ז כ י ר א ת פ ע ל ו ש ל מ י כ א ל‬
‫וגוער יהודי מ ר ו ס י ה ‪ ,‬כ פ י ש ת י א ר חיים ק י ג צ ל ר בספרון‪ ,‬ש ה ו צ א ע ל ידי הוועד‬
‫של‬
‫הציבורי‬
‫עסקני‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫״האיחוד״‬
‫המספר‪,‬‬
‫ב ס פ ר ו ן זה ג מ צ א פ ר ק ‪,‬‬
‫כיצד‬
‫הטיל מ י כ א ל ע ל ק י נ צ ל ר א ת ה מ ש י מ ה ש ל פדיון ו ה צ ל ה ש ל ילדי י ש ד א ל מ ב ת י ־‬
‫היתומים‬
‫שבשטחי‬
‫המועצות‪.‬‬
‫ברית‬
‫המטרה‬
‫היתה להגיש‬
‫שמיות של‬
‫רשימות‬
‫הילדים ל ו ו ע ד ת ה ר י פ ט ר י א צ י ה ‪ ,‬ש פ ע ל ה ב ל ב ו ב ‪ ,‬ע ל מ ג ת ל ה ו צ י א ם מ ת ח ו מ י ר ו ס י ה‬
‫לפולין ו ל ה כ ש י ר ם ל ע ל י י ה ל א ר ץ ישראל‪ .‬ל ש ם כ ך ד ר ו ש ו ת היו ר ש י מ ו ת ש מ י ו ת‬
‫של הילדים ע ם ה ו כ ח ה ש מ ו צ א ם מפולין‪ .‬בקיצור‪ ,‬הוכגו ר ש י מ ו ת פ י ק ט י ב י ו ת ש ל‬
‫הילדים ה מ ו ע מ ד י ם ל ה ע ב ר ה מ ר ו ס י ה ו ה מ י ב צ ע ע ב ר ב ה צ ל ח ה ‪ .‬ר ב י ם מ י ל ד י ם א ל ה‬
‫פזורים‬
‫ברחבי‬
‫כיום‬
‫לריפטריאציה‪.‬‬
‫העולם‬
‫בלתי‬
‫זכות‬
‫בשמותיהם‬
‫רגילה‬
‫זאת‬
‫הפיקטיביים‪,‬‬
‫שמורה‬
‫שגקבעו‬
‫למיכאל‪,‬‬
‫להם‬
‫הוגה‬
‫ברשימות‬
‫ועושה‬
‫הרעיון‬
‫ה נ פ ש ו ת ליישומי‪ ,‬כ א ש ר ה פ ד ו י י ם א פ י ל ו איגם יודעים‪ ,‬ל מ י ה ם ח ב י ם ת ו ד ה ‪ .‬ל מ י כ א ל‬
‫היה י ח ס מ י ו ח ד ל י ל ד י ם ו ג ו ע ר ו ע ל כן ה ק ד י ש ה ר ב ה מ ז מ ג ו ו מ מ ר צ ו ל ב ח י הילדים‬
‫והנוער‪ ,‬ו ל ג ק ו ד ו ת ה ה כ ש ר ה ת ו ך ד א ג ה א י ש י ח מ ח מ ד ח ל צ ר כ י ה ם ‪.‬‬
‫לבסוף‬
‫ראוי‬
‫לציון‬
‫מיוחד‬
‫יחסו‬
‫של‬
‫מיכאל‬
‫אל‬
‫גרינבוים‬
‫יצחק‬
‫ז״ל‪.‬‬
‫חרף‬
‫בעיותיו ה א י ש י ו ת ו ב ר י א ו ת ו ה ר ו פ פ ת ה ו א כ א ב א ת ה ט ר ג ד י ה ש ל י צ ח ק גריגבוים‪,‬‬
‫מורו ורבו‪ ,‬ש ל א ת פ ס א ת ה מ ק ו ם ה ר א ו י ל ו ב מ ד י ג ת ישראל‪ .‬יש ל ז כ ו ר ‪ ,‬כי ב ב ח י ר ו ת‬
‫לכנסת‬
‫כדי‬
‫הראשונה בשגת‬
‫להיבחר כציר‬
‫יוצאי‬
‫פולין‬
‫‪ 1949‬ל א ז כ ה גריגבוים ל ה ג י ע ל מ ס פ ר ה ק ו ל ו ת הדרוש‪,‬‬
‫ל פ ר ל מ נ ט הראשון‬
‫מ נ ה אן‬
‫לפחות‬
‫של‬
‫מדינת‬
‫כשלוש מאות אלף‬
‫ישראל‪,‬‬
‫נפש‪.‬‬
‫וזאת‬
‫והלא‬
‫כאשר‬
‫ציבור‬
‫גרינבוים‬
‫עצמו‪,‬‬
‫בשיחותיו ע ם ידידיו ה ק ר ו ב י ם ל א פ ע ם ק ב ע ב ה ח ל ט י ו ת ‪ ,‬ש ל ו מ י כ א ל ה י ה בארץ‬
‫בשנת‬
‫‪ 1949‬והיה מ א ר ג ן א ת מ ע ר כ ת ה ב ח י ר ו ת ‪ ,‬הוא‪ ,‬גרינבוים‪ ,‬היה נ ב ח ר ל כ נ ס ת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מ י כ א ל ג ש א ר לימיגו ש ל ג ר י ג ב ו י ם ל ע ת ז ק ג ת ו ה מ ו פ ל ג ת ב ג ן ־ ש מ ו א ל ‪ .‬נ ת ל ת י ת י‬
‫לעתים קרובות ל מ י כ א ל בנסיעותיו לגן־שמואל וכל ביקור היה חג זוטא למנהיג‬
‫הציוני‬
‫להוציא‬
‫הדגול‪ .‬הביקורים הפיחו‬
‫לאור את ספרו של‬
‫התעוררות בלבו של מיכאל‪ .‬כמה‬
‫ג ר י נ ב ו י ם ״ ב נ י דורי״‬
‫עמל וטלח‬
‫חבריו‪,‬‬
‫— על דמויות של‬
‫ידידיו ו ת ל מ י ד י ו ב צ י ו נ ו ת ה ר ו ס י ת ו ה פ ו ל נ י ת ‪ .‬זוהי ה י ס ט ו ר י ה מ ק י פ ה ש ל ה צ י ו נ ו ת‬
‫‪ .‬ב ד ו ר ש ל ם ‪ ,‬ה ה י ס ט ו ר י ה ‪ ,‬ש מ י כ א ל ס פ ג ל ת ו כ ו מ ש ח ר נעוריו‪.‬‬
‫‪- -‬‬
‫־‬
‫ב ר ט ט ש ל א ה ב ה ע מ ו ק ה ו ה ע ר כ ה נ ז כ ו ר א ת מ י כ א ל ה א ד ם והציוני‪ .‬ז כ ר ו ל א ימוש‬
‫מתוכנו כל עוד נ ת ה ל ך עלי אדמות‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫דייר אריה באומינגר‬
‫ר א ש י ת‬
‫דרכו‬
‫ש ל‬
‫פרקי‬
‫״ ה א י ח ו ד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב פ ו ל י ן‬
‫זכרתות‬
‫)א(‬
‫הקמתו של ה״איחוד״ בפולין כשנה לפני סיום י המלחמה היתה ספונטנית‪ ,‬נועזת‬
‫ומחוייבת המציאות‪ .‬ב־‪ 15‬באפריל ‪ 1944‬הצלחתי לברוח מגיטו קובנה ועם‬
‫התקדמות הצבא האדום ונסיגת הצבא הגרמני מליטא הגעתי לווילנה‪ .‬הצבא‬
‫האדום התקדם בצעדי ענק ותוך חודשים ספורים הדף את הווהרמכט‪ .‬הדיביזיות‬
‫של ססלין הגיעו עד גהר הוויסלה וכבשו את פרגה‪ ,‬הפרבר הגדול של ורשה‪.‬‬
‫בהשראת הממשלה הסובייסית גוםד בלובלין הוועד הפולגי לשחרור לאומי‬
‫‪ . — Polski Komitet Wyzwolenia Narodowego‬ש מ י ל א תפקיד‬
‫של ממשלה זמגית בפולין‪ .‬בווילגה היתד‪ .‬פעילה באותם הימים הסופרת והמשוררת‬
‫הפולגיה‪ ,‬וגדה ושילבםקה )‪ ,(Wanda Wasiiewska‬שעסקה‪ ,‬בין השאר בחיפוש‬
‫פקידים מבין האיגטליגנציה הפולגית עבור הממשלה הפולגית בלובלין‪ .‬ברם‬
‫האינטליגנציה הפולנית לא היתד‪ .‬מעוניינת ונכוגה לשרת בממשלה הקומוניסטית‬
‫בלובלין‪ .‬הפולנים‪ ,‬ובעיקר האקדמאים בתוכם‪ ,‬האמינו‪ ,‬שבקרוב יופיעו בשמי‬
‫פולין מטוסים צרפתיים‪ ,‬בריטיים ואמריקאיים ובהשפעת מעצמות המערב תוחלף‬
‫הממשלה הקומוניסטית בממשלה לאומית או לאומנית‪ .‬כלוע‪ ,‬החלומות הרומנטיים‬
‫האלה התבדו‪ .‬היות ורציתי מאוד לחזור לפולין — אף ששתי הערים‪ ,‬אתן הייתי‬
‫קשור קשר משפחתי ואקדמאי‪ ,‬קרקוב וורשה — היו עדיין ב ל י הגרמנים‪ ,‬נעניתי‬
‫ברצון להצעה לשרת כפקל בממשלת פולין הזמגית‪.‬‬
‫באחד מימי יולי ‪ 1944‬טסגו במטוס רוסי והייגו בו בסך־הכל שלושה אקדמאים‬
‫יהודים פרט לצוות‪ .‬תוך שעתיים גחת המטוס בחצר הממשלה הפולגית בלובלין‪.‬‬
‫למחרת הוזמנתי למנהל משרד החיגוך והתרבות ולאחר שיחה ממצה על‬
‫‪220‬‬
‫ה ש כ ל ת י ו ע ל ע ב ר י ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ה ו א ה צ י ע ל י ל ש מ ש מ נ ה ל המוזיאון במייז־נק‪.‬‬
‫הגיטו‬
‫כשריד‬
‫את‬
‫ברצון‬
‫הפרופסור מאיד‬
‫בקובנה וכאסיסטנט לשעבר של‬
‫קיבלתי‬
‫בלבן‬
‫בראשית‬
‫ה ה צ ע ה ‪ .‬כ ח ו ד ש וחצי ע ס ק ת י ב א ר ג ו ן המוזיאון‪ ,‬שהיה אז‬
‫התהוותו‪.‬‬
‫י ו ם א ח ד ט ל פ ג ה א ל י ה מ ז כ י ר ה והודיעה לי ש ד ״ ר א מ י ל זומרשטיין — מ י שהיה‬
‫ה מ ל ח מ ה צ י ר ל ס י י ם ה פ ו ל ג י מ ט ע ם הציונים‬
‫לפגי‬
‫להערכת‬
‫לדבר‪,‬‬
‫הכלליים‬
‫נ ז ק י מ ל ח מ ה ופיצויים ו ל א ח ר מ כ ן ג ם ל ע נ י נ י‬
‫כשהתיצבתי‬
‫אתי‪.‬‬
‫לפניו‪,‬‬
‫למראה‬
‫נדהמתי‬
‫ועתה שימש כשר‬
‫הרפטריאציה‬
‫את‬
‫פניו‪,‬‬
‫— רוצה‬
‫הכרתי‬
‫זומרשטיין‬
‫לפני‬
‫ה מ ל ח מ ה מ ה ע ת ו נ י ם הציוניים ב ש פ ה ה פ ו ל נ י ת ‪ ,‬״ נ ו ב י דז׳ינניק״ ו״חווילה״‪,‬‬
‫כגבר‬
‫זקן ל ב ן‬
‫נאה‬
‫ואךוך‪,‬‬
‫ב ש נ ו ת ה א ר ב ע י ם ‪ .‬לחייו‪ ,‬ו ה נ ה י ו ש ב ל פ נ י א י ש זקן‪ . ,‬ב ע ל‬
‫מרכיב‬
‫כשמקל‬
‫מ ש ק פ י י ם ‪ .‬עבים‪,‬‬
‫נשען‬
‫הליכה‬
‫על‬
‫ה ו א הזכיר‬
‫כורסתו‪.‬‬
‫ב ה ו פ ע ת ו א ח ה נ ב י א מ ה ח מ ו נ ו ח של הציירים ה ה ו ל נ ד י י ם מ ה מ א ה ה ש ש ־ ע ש ר ה ‪ .‬א ח ר י‬
‫ש ס י מ ן ל י בידו‪ ,‬ש א ש ב ע ל ידו‪ ,‬א מ ר ל י ב ע ב ר י ח ״ כ ר מ י ש ל א ל א נ ט ר ח י ״ ‪ .‬״ ל מ ה‬
‫מתכוון‬
‫כמה‬
‫כבוד השר?״‬
‫א ל פ י יהודים‪,‬‬
‫— השיב‬
‫ש א ל ח י ‪ .‬״יש ל נ ו כ ב ד‬
‫ש ה ס ת ת ר ו או ל ח מ ו כ פ ר ט י ן נ י ם‬
‫ובסביבה‬
‫— בלובלין‬
‫ביערוח ומספרם עולה כל‬
‫יום‪ .‬ר ו ב ם ה ח י א ש ו מ פ ו ל י ן ו מ ה פ ו ל נ י ם ורוצים ל ע ל ו ת א ר צ ה ‪ . .‬א י נ ך ח ו ש ב ‪ ,‬א ד ו נ י‬
‫ש ה ג י ע הןמן ל ח ד ש א ח פ ע ו ל ח ה ש ל‬
‫הצעיר‪,‬‬
‫הממשלה‬
‫זומרשטיין‬
‫המוסמך‬
‫ולא‬
‫ה צ י ו נ י ח ? ״ ״ואיד‬
‫כגראה מוכן‬
‫היה‬
‫הזאת‬
‫לשאלה‬
‫והשיב‪:‬‬
‫זאת עם האיש‬
‫״ביררתי‬
‫ב י ו ת ר ב מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ו ה ו א ר מ ז לי‪ ,‬ש א ם ה ד ב ר ייעשה ב צ נ ע ה‬
‫בפרהסיה‬
‫יעצמו‬
‫החנועה‬
‫הגיב‬
‫ה ק ו מ ו ג י ס ט י ח ע ל ה י ח ש ה ח ג ו ע ה ה צ י ו ג י ח ה ׳ ר י א ק צ י ו נ י ח ׳ ?״ — ש א ל ח י ‪.‬‬
‫עין‬
‫והתנועה ל א תטיף נגד המשטר‬
‫ולא‬
‫אם‬
‫יתנגדו‪,‬‬
‫כמה‬
‫מאות‬
‫הקומוגיסטי‪,‬‬
‫יהודים‬
‫יסעו‬
‫המפלגה והשלטון‬
‫״מי‬
‫לפלשתינה״‪.‬‬
‫ומי‬
‫ההולכים ז ״ — שאלתי‪ .‬״ראשית־כל אתה‪ .‬שמעתי‪ ,‬שהייח האסיסטנט של הפרופסור‬
‫מאיר‬
‫הם‬
‫בלבן‪,‬‬
‫ב ן ־ ע י ר ו וידיד ש ל ו‬
‫ב ל ב ונפש‪ .‬כ ב ר ד י ב ר ת י ע ם‬
‫ה מ מ ו נ י ם עליך‪.‬‬
‫הסכימו לשחרר אותר כמנהל המחיאון במיידנק‪ ,‬כדי שתפעל לצדי ב ח ע ד‬
‫ל י ה ו ד י פ ו ל י ן — שיסדגו כרגע‪ .‬ח ב ו א א ל י מ ח ר א ח ר י ה ע ב ו ד ה ה ב י ח ה‬
‫המרכזי‬
‫ה ח ש ו ב ‪ ,‬א ת מ י מ ח ב ר י ך ומכריז־ אפשר־ ל צ ר ף ל ו ו ע ד המרכזי״‪ ,‬ס י כ ם‬
‫ובינחיים‬
‫זומרשטיין‪.‬‬
‫‪. .‬ואכן‬
‫מיועד‬
‫למחרח‬
‫לשרים‬
‫הקומוניסטיח‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫הלכחי‬
‫לביחו‬
‫ולפקידים‬
‫של‬
‫בכירים‬
‫השר‬
‫של‬
‫זומרשטיין ‪ .‬ב ב נ י ק‬
‫הממשלה‬
‫דב־קומוח‪,‬‬
‫ולפונקציונרים‬
‫של‬
‫שהיה‬
‫המפלגה‬
‫א ח ה ד ל ח פ ח ח ה ל י ב ח ו ה י ח י ד ה ש ל זומרשטיין‪ ,‬א ש ה ב ל ו נ ד י נ י ת‬
‫ומרשימה‪ ,‬שאביה כ ב ר הספיק ל ס פ ר ל ה עלי‪ .‬ל א ח ר ששחינו ש ל ו ש ח נ ו‬
‫ת ה ‪ . .‬ו ש ו ח ח נ ו ע ל ‪ .‬כ מ ה נ ו ש א י ם ״ א ק ט ו א ל י י ם ‪ ,‬עברנו‪ _,‬ז ו מ ר ש ט מ ן ‪ -‬ו א נ י ‪ ! _ ,‬ל ח ד ר ע ב ו ד ח ו ‪.‬‬
‫לאחר‬
‫ש ז ו מ ר ש ט י י ן ה ס פ י ק ל ס פ ר לי‪. ,‬איך ה ו א‬
‫הפרלמנט‬
‫הפולני‪,‬‬
‫)כידוע‪,‬‬
‫הרגו‬
‫הדוסים‬
‫כמעט‬
‫נשאר‬
‫אח‬
‫בחיים כציר‬
‫כל‬
‫צירי‬
‫ה י ח י ד של‬
‫הםיים‬
‫והםנט‬
‫ה פ ו ל נ י ( ‪ ,‬הוסיף‪ ,‬כ י א ח ה ש נ י ם ב ב ח י ־ ה ס ו ה ד ה ש ו נ י ם ב ר ו ס י ה ל א י ש כ ח ל ע ו ל מ י ם‬
‫ובמיוחד שנשארה לו מ ז כ ר ח ‪ :‬הוא סוחב א ה רגלו הימניח ונשען על מ ק ל בלכחו‪.‬‬
‫״ ר א ש י ח ־ כ ל צ ר י ד ל ב ר ר א ח ה מ ה ו ה ש ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ש ע ה זו‪ ,‬א ח א ר ג ו נ ה‬
‫ו א ח ד י ־ כ ן נ ע ב ו ר ל ע נ י י ן ייסודו ש ל הוועד ה מ ר כ ז י ל י ה ו ד י פולין‪.‬״ א מ ר זומרשטיין‪.‬‬
‫ש נ י נ ו ה ס כ מ נ ו ‪ ,‬ש ל א ח ר מ ה ש ע ו ל ל ה י ט ל ר ו מ ר ע י ו ל ע ם היהודי‪ ,‬ש ל א ה ב ד י ל בין‬
‫יהודי ד ת י א ו חילוני‪ ,‬ע ש י ר או עני‪ ,‬ק ו מ ו נ י ס ט א ו ציוני‪ ,‬אין בין ש ר י ד י ה פ ל י ט ה ‪,‬‬
‫‪221‬‬
‫אודים גיצולים מ א ש ‪ ,‬ל ח ד ש א ת ה מ פ ל ג ו ת הצוגיות ה ו ו ת י ק ו ת ע ל ג ו נ י ה ן ה ש ו ב י ם‬
‫ו פ ל ג נ ו ת ן ‪ .‬ה ח ל ט ג ו ‪ ,‬כי נ כ ר י ז ק ב ל ע ם ו ע ד ה על ארגון ציוגי א ח ד ו י ח י ד ‪ ,‬ו ג ק ר א‬
‫לדגל‬
‫א ת כ ל ה צ י ו נ י ם ו א ל ה ש ר ו צ י ם ל ע ל ו ת ארצה‪ .‬ה מ ט ר ה ה ק ר ו ב ה ה י א ל ה כ י ן‬
‫ק ד ר י ם של נוער‪ ,‬א ש ר י ו כ ל א ח ר י ה כ ש ר ה ק צ ר ה ל ע ל ו ת ארצה‪ ,‬ל מ ר ו ת ה ק ש י י ם‬
‫ב א ו ת ן ה ש נ י ם הן מ צ ד ה ב ר י ט י ם ‪ ,‬ש ה ת ג ג ד ו לעליה‪ ,‬הן ביציאה מ מ ד י נ ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת‬
‫כפולין‪ .‬הצעתי‪ ,‬ש נ ק ר א ל א ר ג ו ן ה ז ה ״איחוד׳׳ ו ז א ת מ ש נ י ט ע מ י ם ‪ (1 :‬ל א ח ר ה ש ו א ה‬
‫ה נ ו ר א ה נ ש א ר נ ו מ ת י ־ מ ע ט ואין מ ק ו ם ל פ י צ ו ל ל מ פ ל ג ו ת ה צ י ו נ י ו ת ה מ ר ו ב ו ת מ ל פ נ י‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫‪ (2‬כדי ל א ל נ ק ר א ת עיני ה ש ל ט ו ן ה ק ו מ ו נ י ס ט י ר צ ו י ל א ל ה ז כ י ר א ת‬
‫ה מ ל ה ״ציון״‪ .‬ז ו מ ר ש ם י י ן ה ס כ י ם ל ש ם ״איחוד״‪.‬‬
‫ל א ח ר מ כ ן ע ב ר ז ו מ ר ש ט י י ן ל ש י ח ה מ מ צ ה ע ל ייסוד הוועד ה מ ר כ ז י ל י ה ו ד י פולין‪.‬‬
‫ה ו א סיפר‪ ,‬ש ד י ב ר בעניין ז ה ע ם ר א ש מ מ ש ל ת פולין‪ .‬ה ת ב ר ר ‪ ,‬ש ה מ מ ש ל ה מ ע ו נ י י נ ת ‪,‬‬
‫ש ל י ה ו ד י ם ת ה י ה ג צ י ג ו ת ר ש מ י ת א ח ת ‪ ,‬ו ה י א ת ה י ה כעין פ ר ל מ נ ם ש ל ה י ה ו ד י ם ו ת ב י א‬
‫א ת משאלותיה של הקהילה היהודית בפני המוסדות הממשלתיים‪ .‬״ א ם ישאר לנו‬
‫זמן‪ ,‬גשוחח ג ם ע ל ה א י ד י א ו ל ו ג י ה ו ע ל א נ ש י ם מתאימים‪ ,‬שישמשו כ ח ב ר י ה ו ו ע ד‬
‫המרכזי‬
‫ועל‬
‫פעולות‬
‫של‬
‫ארגוגיות‬
‫ה״איחוד״‪.‬‬
‫ב ע ו ד שבועיים‬
‫עוזב‬
‫אתה‬
‫את‬
‫ה ע ב ו ד ה במוזיאון מ י י ד נ ק ו ת ק ב ל מ ש ם מ כ ת ב יפה‪ .‬ל ה ת ר א ו ת ‪ ,‬ידידי ה צ ע י ר ‪ ,‬א נ י‬
‫מ א ו ד עייף‪ ,‬שלום‪.‬״ ) א ת ה מ ל ה ה ז א ת א מ ר ב ע ב ר י ת ( ‪.‬‬
‫כ ש ב א ת י ש ב ו ע ל א ח ר מ כ ן א ל וומרשטיין‪ ,‬ש ו ח ח נ ו ב ה ר ח ב ה ע ל ש נ י ה מ ו ס ד ו ת ‪.‬‬
‫למעשה‬
‫התברר‪ ,‬כי אותם‬
‫המרבדים‬
‫האנשים ימלאו את התפקידים‬
‫בוועד‬
‫הן‬
‫המרכזי‪ ,‬הן ב״איחוד״‪ .‬א ח ד מ ה ם ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬היה ד ״ ד ר א ו ב ן פ ל ד ש ו ה — ב ן שם‪.‬‬
‫ש מ ע ת י ע ל י ו ע ו ד ל פ נ י ה מ ל ח מ ה כ מ י י ס ד ״ ה ש ו מ ר הלאומי״ ו כ ע ו ר ך ש ל ל ק ס י ק ו ן‬
‫יהודי )ביידיש(*‪ ,‬א ת ה א ח ר י ם ה כ ר ת י ב ב נ י ן הגדול‪ ,‬בו גרתי‪ ,‬כ ש ה י י נ ו מ ת א ס פ י ם‬
‫בערבים‬
‫באולם‬
‫הגדול‬
‫ומלבנים‬
‫את‬
‫הבעיות‬
‫המנסרות‬
‫בעולם‬
‫בכלל‪,‬‬
‫ובעולם‬
‫‪.‬היהודי ב פ ר ט ‪ .‬מ ה ב ו ל ט י ם ש ב ה ם היו מ י כ א ל קוסובר‪ ,‬שהיה מ ח ס י ד י ו ו ג ו ש א כ ל י ו‬
‫של י צ ח ק גרינבוים‪ ,‬ו מ ר ד כ י זוגשיין‪ ,‬יליד אופטוב‪ ,‬ציוגי ו ו ת י ק ו מ ש כ י ל ‪.‬‬
‫״אני מ ס כ י ם ״ ‪ ,‬א מ ר ד ״ ר‬
‫זומרשטיין‪ ,‬כ ש ה ו א מ ע ב י ר א ת ידו ע ל‬
‫זקנו הגדול‬
‫והמטופח‪ ,‬״ א ב ל זה ל א י ל ד א צ ל ה מ מ ש ל ה ‪ ,‬ה כ ל ע ל ט ה ר ת הציונים‪.‬״ ״ ב ל ו ב ל י ן‬
‫הספקתי‬
‫יש״‪,‬‬
‫לי‬
‫להכיר בעיקר‬
‫אמר‬
‫ציונים‪,‬״ א מ ר ת י ‪ ,‬״ואין לי מ ו ע מ ד י ם‬
‫זומרשטיין‪.‬‬
‫גם רופא וגם מיור‬
‫״אני‬
‫)רב־סרן(‬
‫מציע‬
‫את‬
‫הבונדאי‬
‫ד״ד‬
‫לא־ציונים‪.‬״‬
‫״אבל‬
‫הירשהורן‪**,‬‬
‫שהוא‬
‫ב צ ב א הפולני ואת מרק ביטר הקומוניסטי‪ ,‬יליד‬
‫פשמישל‪ ,‬א ד ם י ש ר ואיגטליגגטי‪.‬״‬
‫ת י ר מ ס פ ר י מ י ם ה ת ק י י מ ה ה י ש י ב ה ה ר א ש ו ג ה ש ל הוועד ה מ ר כ ז י ל י ה ו ד י פולין‪.‬‬
‫בישיבה‬
‫ח ג י ג י ת ז א ת ה ס ב י ר ד ״ ד זומרשטיין א ת ה מ ט ר ו ת ה ע י ק ר י ו ת ש ל ה ו ו ע ד‬
‫המרכזי‬
‫ל י ה ו ד י פולין‪ ,‬ש ה י א ה נ צ י ג ו ת ה ר ש מ י ת כ ל פ י ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל ג י ת ו כ ל פ י‬
‫י ה ד ו ת העולם‪ .‬ה מ ט ר ה ה ר א ש ו נ ה היתד‪ ,‬ל ש ק ם א ת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה מ ב ח י נ ה כ ל כ ל י ת‬
‫ומוסרית‪.‬‬
‫היהודים‬
‫שיצאו‬
‫מהמחבואים‬
‫ומהיערות‪,‬‬
‫או‬
‫שלחמו‬
‫כפרטיזנים‪,‬‬
‫היו‬
‫ח ס ר י ־ כ ל ‪ ,‬מ ב ו ל ב ל י ם ו מ ב ו ה ל י ם ‪ .‬ה א נ ש י ם ה א ל ה היו חשדנים‪ ,‬ל א נ ת נ ו אימון בזרים‪,‬‬
‫* יידישער געזעלשאפטלעבער לעקםיקאן‪ ,‬באגד ‪ :1‬פוילן־ווארשע‪ .‬יצא לאזר בוורשה‪,‬‬
‫‪ ,1939‬כתב־יד של כרך שני נמסר לסופר והביבליוגרף ג‪ .‬קרסל‪ .‬לא הופיע בדפוס‪.‬‬
‫)המידע נמסר למערכת על ל י בנו של ד״ר ראובן פלדשוה ב ך ש ם ( ‪.‬‬
‫יי* כיהן כיו׳׳ר הוועד היהודי עם היווסדו בלובלין‪.‬‬
‫‪222‬‬
‫ובמיוחד‬
‫בפולנים‪,‬‬
‫המעטה‪.‬‬
‫א מ נ ם היו פולנים‪,‬‬
‫ל א עזרו ל ה ם‬
‫שבדרך־כלל‬
‫שהצילו‬
‫יהודים‬
‫בצרתם‪,‬‬
‫תוך‬
‫אם נ א מ ר‬
‫סיכון־נפשם‪,‬‬
‫זאת בלשון‬
‫ב ר ם ‪ ,‬א ל ו היו‬
‫מ ע ט י ם מאוד‪.‬‬
‫השניה‬
‫בישיבה‬
‫נבחרה‬
‫וועדה‬
‫חברים‬
‫בת ‪5‬‬
‫של‬
‫בראשותו‬
‫מרדכי‬
‫הגזבר‪,‬‬
‫זונשיין‪ ,‬ש מ ת פ ק י ד ה היה ל ד א ו ג ל ש י כ ו ן פ ל י ט י ה מ ל ח מ ה היהודים‪ .‬ד ״ ד זומרשטיין‬
‫הבטיח לקבל עזרה כספית מהממשלה‪.‬‬
‫נבחרה‬
‫למצוא‬
‫ג ם ו ו ע ד ת חינוך ו ת ר ב ו ת ב ר א ש ו ת ו ש ל ד׳׳ר ב ן ־ ש ם ‪ ,‬ש מ ת פ ק י ד ה היה‬
‫מורים‪,‬‬
‫אנאלפביתים‪,‬‬
‫שילמדו‬
‫את‬
‫כי בבונקרים‬
‫הצעירים‬
‫ותינוקות‬
‫ד ב י ת ־ ר ב ן ‪ ,‬שהיו‬
‫ו ב י ע ר ו ת ל א היתד‪ .‬כ ל‬
‫ככולם‬
‫רובם‬
‫אפשרות ללמדם‪.‬‬
‫הוועדה השלישית‪ ,‬ב ר א ש ו ת ו ש ל ה ר ו פ א ד ״ ר הירשהורן‪ ,‬היתר• הוועדה ה ר פ ו א י ת ‪.‬‬
‫מ ת פ ק י ד ה היה ל ה ש י ג מזון‪ .‬ה ו ח ל ט ל ק י י ם פ ע ם ב ש ב ו ע י ש י ב ת וועד‪ ,‬ו א ח ר י ס ק י ר ה‬
‫כ ל ל י ת ש ל ה נ ש י א ו ה מ ז כ ״ ל ‪ ,‬י מ ס ר ו ר א ש י ה ו ו ע ד ו ת דין ו ח ש ב ו ן על פ ע ו ל ו ת י ה ם ‪.‬‬
‫ה ו ו ע ד ו ת ה ת פ ת ח ה ל ש ב י ע ו ת רצון ה נ ש י א זומרשטיין‪ ,‬אף ש ה ת ק צ י ב י ם‬
‫עבודת‬
‫היו מ צ ו מ צ מ י ם ו מ ס פ ר שרידי ה ש ו א ה ה ל ך ו ג ד ל ‪ ,‬ויהודים מ מ ק ו מ ו ת מרוחקים‪ ,‬ש ש מ ע ו‬
‫ע ל הוועד •המרכזי‪ ,‬נ ה ר ו ל ל ו ב ל י ן ב ת ק ו ה ‪ ,‬שיזכו ל ע ז ר ה ח ו מ ר י ת ואולי י מ צ א ו ד ר כ ו‬
‫קרובי משפחה‪ ,‬שהשואה הפרידה ביניהם‪.‬‬
‫‪.‬לא ע ר כ נ ו ס ט ט י ס ט י ק ה ‪ ,‬כי ל א היו ל נ ו כ ל י ם מ ת א י מ י ם ל כ ך ‪ .‬כ מ ע ט כ ל יום‬
‫נוספו‬
‫עשרות‬
‫כמה‬
‫והנתונים‬
‫יהודים‪,‬‬
‫היו‬
‫הסטטיסטיים‬
‫משתנים‪.‬‬
‫לעזור‬
‫כרי‬
‫לאלה המחפשים א ת קרוביהם‪ ,‬היינו מדביקים על קירות הבנין מודעות מודפסות‬
‫ש ל ש מ ו ת ה א נ ש י ם החדשים‪ ,‬ש ה ג י ע ו ל ל ו ב ל י ן ‪.‬‬
‫הוועדה ה פ ע י ל ה ב י ו ת ר היתד! ו ו ע ד ת ה ת ר ב ו ת ‪ .‬היא ל א היתד! תלוייה ב ת ק צ י ב י ם‬
‫המצומצמים‪ ,‬ש נ ת נ ה ה מ מ ש ל ה ‪ ,‬א ל א ב א נ ש י ם וביזמים‪ .‬ד ״ ד ב ן ־ ש ם ‪ ,‬ש ע מ ד ב ר א ש ה ‪,‬‬
‫ואשר‬
‫א י ב ד אשד‪ .‬ו י ל ד ב ג י ט ו ו ר ש ה ‪ ,‬ה י ה ב ע ל‬
‫ה ש כ ל ה ר ח ב ה יהודית ו כ ל ל י ת‬
‫והיה מ מ ש ת ת פ י ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ ב ג י ט ו ‪ ,‬ב ה ד ר כ ת ו ש ל ד ״ ד ר י נ ג ל ב ל ו ם ‪.‬‬
‫‪ ,‬ו ו ע ד ת ה ת ר ב ו ת ‪ ,‬ש מ ר ב י ת פ ע ו ל ו ת י ה ה ת ק י י מ ו ב ב י ת ה ג ד ו ל ההרוס‪ ,‬היתד! ל מ ע ש ה‬
‫החממה‬
‫של‬
‫בלובלין‬
‫ו ב ע ר ב י ם ל א היה ל א ן‬
‫הגדול‪.‬‬
‫תנועת‬
‫ה״איחוד״‪.‬‬
‫ל פ י כ ך היו מ צ ט ו פ פ י ם‬
‫באותם‬
‫הימים‬
‫היה‬
‫טרם‬
‫תיאטרון‬
‫קולנוע‬
‫או‬
‫ל ל כ ת וגם היה מסוכן להסתובב רחוק מהבית‬
‫בערבים‬
‫באולם‬
‫שגקרא‬
‫הגדול‪,‬‬
‫״מועדון״‪ ,‬ו ד ״ ר‬
‫ב ן ־ ש ם ואני ד א ג נ ו ל ה ר צ א ו ת ו ל א ר ג ו ן ח ו ג י ם שונים‪ .‬ה ה ר צ א ו ת היו ע ל ת ו ל ד ו ת‬
‫ישראל‪,‬‬
‫י ד י ע ת א״י‪ ,‬ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ו ת נ ״ ך ‪ .‬א ח ת ה ב ח ו ר ו ת ‪ ,‬שהיתר‪ ,‬ב ע ל ת ק ו ל‬
‫א ל ט ‪ .‬יפה‪,‬‬
‫לימדה‬
‫את‬
‫הקהל‬
‫משירי‬
‫ארץ־ישראל‬
‫וריקודי‬
‫ה״הורה״‪.‬‬
‫התוגים‬
‫ה א ל ה היו הגרעין ו ה ב ס י ס ש ל ה ״ א י ח ו ד ״ ‪ ,‬כ ש ה מ ר צ י ם ה ע י ק ר י י ם ל ר ע י ו ן ה ״ א י ח ו ד ״‬
‫הלו_ד״ד‪..‬בןבשם‪-.‬ואני‪-.‬‬
‫כהיסטוריון‬
‫נ י ס י ת י ל ד ו ב ב א ת נ י צ ו ל י ה ש ו א ה ו ל ר ש ו ם א ת סיפוריהם ל ד ו ר ו ת‬
‫הבאים‪ . ,‬א ך ה א ג ש י ם ל א ה ר א ו‬
‫התלהבות‬
‫גדולה לחטט‬
‫ב פ צ ע י ה ם הטריים‪ .‬ה ם‬
‫ה ע ד י פ ו ל ח ל ו ם ע ל ה ע ת י ד ו ע ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ .‬ג ם אלה‪ ,‬ש ל א היו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה‬
‫ציוגים‪ ,‬ה צ ט ר פ ו ל ש י ר י ם ו ל ר י ק ו ד י ם ‪.‬‬
‫נםיונותי‬
‫החוזרים‬
‫לדובב‬
‫את‬
‫ניצולי‬
‫השואה עלו‬
‫בתוהו‪.‬‬
‫אני מ ש ע ר ‪,‬‬
‫שלא‬
‫הייתי היחיד ב נ ס י ו נ ו ת א ל ה ‪ .‬ל ה י ס ט ו ר י ה ה י ה ו ד י ת ו ל ת ו ל ד ו ת השואה ב פ ר ט היה‬
‫זה נ ז ק עצום‪ .‬ת ו ך כ מ ה ש נ י ם ה ת פ ז ר ו ה א נ ש י ם ב ר ח ב י העולם‪ ,‬ו כ ל אחד‪ .‬היה‬
‫ע ס ו ק ב ב נ י ן ב י ת ו ו ב פ ר נ ס ת ו ‪ ,‬ו ד ע ת ו ל א ה י ת ה פ נ ו י ה ל ר ש ו ם א ת מ ה ש ע ב ר עליו‪.‬‬
‫‪223‬‬
‫הגיל והוכרון פעלו עם הזמן לשכחת ההיסטוריה המיוחדת הזאת‪.‬‬
‫ביגתיים היו מגהיגי ה״איחוד׳׳ — ד׳׳ר בן־שם‪ ,‬מיכאל קוםובר‪ ,‬מרדכי זוגשיין —‬
‫גותגים את ה״טון״ בוועד המרכןי ליהודי פולין‪ .‬ד״ד וומרשטיין היה בדרך־‬
‫כלל תומך בנו‪ ,‬אך תוך ןהירות‪ ,‬שהרי היה שר בממשלה הקומוגיםטית‪ .‬בוועד‬
‫המרכזי התנהלו הדיונים כמעט על מי מנוחות‪ ,‬כשחברי ה״איחוד״ עומדים בראש‬
‫הוועדות העיקריות הודות למספרם המכריע‪ .‬בעניינים הפוליטיים כמעט לא גגענו‬
‫בישיבות הרשמיות‪ ,‬אף שד״ר זומרשטיין היה מוסר בראשית הישיבה סקירה‬
‫כללית‪ ,‬שהיו בה גם כמה הודעות פוליטיות‪ ,‬בעיקר על התקדמות הצבא האדום‬
‫מערבה‪ ,‬בכיוון לוורשה ומשם לברלין‪ .‬הצבא האדום עמד במחצית ‪ 1944‬על יד‬
‫נהר הוויסלה וכבש את הפרבר של ורשה‪ ,‬פרגה‪ .‬השמועות‪ ,‬שהגיעו לוורשה‪,‬‬
‫אמרו‪ ,‬שהפולנים בראשות המחתרת הפולנית א‪.‬ק‪ (Armia Krajowa) .‬מתכוננים‬
‫למרד ולהתקפה נגד הגרמנים‪ ,‬שעדיין שלטו בבירה‪.‬‬
‫כעבור כמה ימים טילפן אלי זומרשטיין וביקשני לבוא אליו‪ .‬השעה היתר‪,‬‬
‫מאוחרת‪ ,‬וכשנכנסתי לחדרו היו פניו לבנות וחיוורות כצבע זקנו הארוך‪ .‬במקום‬
‫התה המסורתי הציע לי כוסיח וודקה‪ .‬הוא התנצל‪ ,‬שאינו שותה אלכוהול בגלל‬
‫הכאבים ברגלו‪ ,‬זכר לבתי־הסוהר הרוסיים‪ ,‬בהם ישב מספר שנים‪ .‬״שמע בני‪,‬‬
‫המצב חמור‪ .‬הפולגים התמרדו בעידודה של ממשלת פולין הגולה‪ ,‬בלונדון‪,‬‬
‫והבטחתו של סםלין‪ ,‬כי ברגע שהפולגים יתקוממו‪ ,‬יעברו הדיביזיות הרוסיות‬
‫את הגשרים על הוויסלה ויעורו לפולגים לגרש את הגרמנים מוורשה‪ .‬סטלין‪,‬‬
‫מסיבות פוליטיות‪ ,‬לא הזיז את הדיביזיות‪ ,‬וכאן הוסיף ביידיש‪ ,‬בצטטו את המשורר‬
‫היהודי המפורסם‪ ,‬מרדכי גבירטיג‪ :‬״און איר שטייט מיט פארלייגטע הענד״ )ואתם‬
‫עומדים עם ידיים שמוטות לאחור(‪ .‬כלומר‪ ,‬סטלין רימה את הפולגים‪ .‬המורדים‬
‫הפולגים פתחו בשעה המסוכמת בהתקפה על הצבא הגרמגי וגחלו מפלה מוחצת‪.‬‬
‫מאות מהמורדים גהרגו ואלפים גפלו בשבי‪ .‬בין ההרוגים והפצועים יש לא מעט‬
‫יהודים‪ ,‬רובם במסווה של שמות פולגיים‪ .‬המחתרת הפולגית א‪.‬ק‪ .‬הימגית היתה‪,‬‬
‫כידוע‪ ,‬אגטישמיח‪ ,‬אף שהיו בין חבריה גם ידידי יהודים‪ ,‬ואפילו בודדים‪,‬‬
‫שהיו חסידי אומוח העולם וסיכנו גפשם להציל יהודים‪ .‬לכשלון המרד הפולגי‬
‫היו חוצאוח מרחיקוח לכח‪ .‬ראשיח־כל דחה אה העברה הממשלה הפולניח מלובלין‬
‫לוורשה‪ ,‬שם‪ ,‬ידענו‪ ,‬מחכים לנו מאוח יהודים‪ ,‬גיצולי גיטו ורשה‪ ,‬שציפו לשיחרור‬
‫בירח פולין מעול הגרמנים‪ .‬אף שכל גגרל גרמני נבון ידע בסוף ‪ ,1944‬שגרמניה‬
‫הפסידה את המלחמה‪ ,‬התעלם היטלר מעצות מצביאיו‪ ,‬שרובם היו מה״והר־‬
‫מאכט״‪ ,‬ודרש להתגגד התנגדות עזה בשתי החזיתות‪ ,‬המזרחית והמערבית‪.‬‬
‫כל פעם‪ ,‬שההתקפות של הרוסים ומעצמות המערב היו יותר חזקות ומוצלחות‪,‬‬
‫יחסם של הגרמנים לאוכלוסיה המקומית‪ ,‬ובמיוחד ליהודים‪ ,‬היה יותר גוקשה‬
‫ואכזרי‪ .‬עד ימי הכניעה האחרוגים עסקו הגרמגים ברצח ובהשמדת היהודים‪,‬‬
‫במיוחד במחגות הריכוז ובמחגות המוות‪.‬‬
‫בשיחותנו הפנימיות ב״איחוד״ דיברגו בהתמרמרות על בגידתם של הרוסים‪.‬‬
‫במיוחד כאב לגו‪ ,‬שהרבה יהודים גהרגו במרד הפולגי בגלל פקודתו המוזרה‬
‫והערמומית של סטלין‪ ,‬לעזוב את המורדים הפולניים לנפשם מול הצבא הגרמגי‬
‫הגדול‪ .‬כמובן שאת ההתמרמרות הזאת אסור היה לבטא בפומבי‪ .‬המאורע‬
‫הטרגי הןה הגביר את השנאה לסטלין ולקומוגיסטים ואת הגעגועים לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪224‬‬
‫י ד ע נ ו ש כ י ב ו ש ו ר ש ה ע ל ל י ה ר ו ס י מ ה ו א ע ת ה ש א ל ה ש ל זמן ל א ־ ר ב ‪ .‬ב ״ א י ח ו ד ״‬
‫התחילו להתארגן קבוצות שונות ו ל ש ר ט ט מ פ ו ת ודרכים המובילות לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ 1944‬ט ר ם י ד ע ג ו ע ל הקשיים‪ ,‬ש מ ע מ י ד י ם ה ב ר י ט י ם ל ע ל י ה ‪,‬‬
‫ב א ו ת ו זמן ש ל ס ת י ו‬
‫כי ה ע ת ו ן היחיד‪ ,‬שהיה מ ו פ י ע ב ל ו ב ל י ן ‪ ,‬ה י ה מ פ ר ס ם ה ו ד ע ו ת מ מ ש ל ת י ו ת ‪ ,‬מ ק ו מ י ו ת‬
‫ו ה ו ד ע ו ת ש ל ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ם י ת ‪ ,‬ע ת ו ן מ ש ע מ ם ויבש‪.‬‬
‫סוף‪,‬‬
‫סוף‬
‫ובעזרת‬
‫עד‬
‫היום‬
‫הגיע‬
‫ביגואר‬
‫המקווה‬
‫מסוסים וסנקים חדשים הדפו‬
‫ש ג ם הוועד‬
‫היסוד‪ .‬מ ו ב ן ‪,‬‬
‫‪.1945‬‬
‫הרוסים‬
‫עברו‬
‫להתקפה‬
‫רבתי‬
‫את הגרמנים וכבשו א ת ורשה ההרוסה‬
‫המרכזי‬
‫ה נ ה ג ת ה״איחוד״‬
‫וגם‬
‫לעבור‬
‫התכוננו‬
‫לוורשה‪ .‬ג ב ח ר ה ו ע ד ה ש ל שלושה‪ ,‬ה ג ז ב ר מ ר ד כ י זוגשיין‪ ,‬מ ר ק ב י ם ר מ ה ק ו מ ו ג י ס ם י ם‬
‫ואנוכי‪ ,‬ו נ ש ל ח נ ו כ ח ל ו ץ ל פ נ י ה מ ח נ ה ‪ ,‬כ ד י ל מ צ ו א מ ק ו ם מ ת א י ם ל ש כ ן א ת ה מ ש ר ד‬
‫ש ל ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ליהודי פולין‪ .‬נ י ס י נ ו ר א ש י ת ־ כ ל א ת מ ז ל נ ו בוורשה‪ ,‬א ך ה ע י ר‬
‫ה ה ר ו ס ה היתד‪ ,‬נ ר א י ת כ ע י ר ־ ר פ א י ם ‪ .‬א ח ר י יומיים ש ל חיפושים מ צ א נ ו ש ת י ק ו מ ו ת‬
‫ב פ ר ב ר הוורשאי פ ר ג ה ‪,‬‬
‫ריקות‬
‫המפלגה‬
‫שהיה‬
‫הקומוניססית‪.‬‬
‫ע ד אז‬
‫תוך‬
‫וזאת‬
‫שבוע‬
‫הודות‬
‫עברגו‬
‫ה א ר ג ו ן הציוני היחיד‪.‬‬
‫לקשריו‬
‫לפרגה‬
‫בישיבה‬
‫הטובים של‬
‫ואתגו רוב‬
‫ה ר א ש ו ג ה של‬
‫בחוגי‬
‫ביסר‬
‫ח ב ר י ״האיחוד״‪,‬‬
‫ה ג ה נ ה ה״איחוד״‬
‫ה ת ל ב ט ג ו ב ד י ל מ ה ‪ ,‬א ל זה‪ ,‬ש ה ב ר י ט י ם ‪ ,‬ה מ ו ב י ל י ם ב מ ל ח מ ה ג ג ד הגרמגים‪ ,‬מ ו ג ע י ם‬
‫ה ע ל ל ל א ר ץ י ש ר א ל בים ו ב י ב ש ה ‪ ,‬ו מ ק צ י ם ר ק ס ר ט י פ י ק ט י ם ב ו ד ד י ם ל ל ל י ם ‪.‬‬
‫את‬
‫ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם היו ח ב ר י ה ״ א י ח ו ד ״ ע ס ו ק י ם ב מ צ י א ת דיור ל ה ם ו ל מ ש פ ח ו ת י ה ם‬
‫ו מ ו ע ד ו ן ב ש ב י ל התגועה‪ .‬ע ל א ף ש ה ד ב ר י ם היו ק ש י ם ובכל‪ .‬פיגה הורגשו ס י מ נ י‬
‫ה מ ל ח מ ה ה א כ ז ר י ת וריח א ב ק ש ר י פ ה היה נ ל ף מ כ ל ב י ת ובית‪ ,‬ה י ת ה ה ה ת ל ה ב ו ת‬
‫ש ל ח ב ר י ה ״ א י ח ל ״ ו ה ת ק ו ו ה ל א פ ש ר ו ת העליד‪ .‬ל א ר ץ י ש ר א ל כד‪ .‬גדולה‪ ,‬ש ה צ ר כ י ם‬
‫ה ח ו מ ר י י ם ה ר ג י ל י ם ל א השפיעו ע ל האווירה‪.‬‬
‫י ח ס ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ל ״ א י ח ל ״ היה אדיש‪ .‬יכול להיות‪ ,‬ש ה ק ו מ ץ ה ק ט ן ש ל‬
‫ציונים‬
‫לא‬
‫הווה‬
‫רצינית‬
‫בעיה‬
‫שזה‬
‫לממשלה‪,‬‬
‫עברה‬
‫עתה‬
‫לתרשה‬
‫מלובלין‬
‫והיו ל ה ב ע י ו ת א ר ג ו נ י ו ת ו כ ל כ ל י ו ת ל א מ ע ס ו ת ‪ .‬ה ם ל ע ו ‪ ,‬ש מ ס ר ת ח ב ר י ה ״ א י ח ל ״‬
‫לעלות‬
‫היא‬
‫משרות‬
‫והפולנים‬
‫ארצה‬
‫ממשלתיות‬
‫ה״איחלניקים״‪,‬‬
‫חשובות‬
‫ככל‬
‫שכן‪,‬‬
‫בדרך‬
‫לא‬
‫כלל‬
‫ניתנו‬
‫שהמשרה‬
‫התנגדו‬
‫לא‬
‫להגירת‬
‫מארצם‪.‬‬
‫יהלים‬
‫לחברי‬
‫ה ״ א י ח ל ״ ועל כד לא הצםערו‬
‫חשובה‬
‫ליה‬
‫ומכובדת‬
‫יותר‪,‬‬
‫כן‬
‫קשה‬
‫לנושא המשרה לקבל רשות לעלות ל א ״ י ‪.‬‬
‫ל ע ו מ ת ז א ת ח ל ו שינויים מ ה ו ת י י ם ב ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ל י ה ל י פולין‪ ,‬ש ה ת מ ק ם ב פ ר ג ה ‪.‬‬
‫אחרי כ מ ה שבועות קיבלנו חברים חדשים ל ‪ .‬ם באו משני כיוונים‪:‬‬
‫ש ד ל י גיסו‬
‫ו ר ש ה ל ס ב י ב ה ‪ ,‬ל ם ד ״ ד א ד ו ל ף ב ר מ ן )אחיו ש ל י ע ק ו ב ב ר מ ן — מ ז כ י ר ה מ פ ל ג ה‬
‫הקומוגיסםית ‪-‬פ‪.‬פ‪.‬ר‪.‬‬
‫—‬
‫בפולין‪.‬‬
‫צבל‪.‬‬
‫לובסקין‬
‫ואגטק‬
‫צוקרמן‪,‬‬
‫מצד‬
‫אחד‪,‬‬
‫ו י י ב ס ק י ם ‪ ,‬ש ש ב ו מ ר ו ס י ה מ צ ד ש נ י ‪ .‬ס ד ר יום ה י ש י ב ו ת ש ו ג ה ו ג ם ה א ו ו י ר ה ה ש ת נ ת ה ‪.‬‬
‫ב ל ו ב ל י ן היו ע י ק ר ה פ ע י ל ו י ו ת כ ל כ ל י ו ת ו ח ב ר ת י ו ת ‪ .‬צ ר כ י עניי ״ ע מ ד ״ היו ל נ ו ש א‬
‫המרכזי‪.‬‬
‫בדמן‪.‬‬
‫ואת‬
‫את‬
‫בוורשה‬
‫היתה‬
‫השפעה‬
‫דומיננםית‬
‫לייבםיקים‬
‫מרוסל‬
‫ולד״ר‬
‫אדולף‬
‫ב כ ל ה ז ד מ נ ו ת היללו א ת ״ ש מ ש ה ע מ י ם ״ ‪ ,‬א ת ס ט ל י ן ו א ת ה צ ב א ה א ד ו ם‬
‫ח י י ה צ ד ק ל ש ו ו י ו ן ברוסיה‪.‬‬
‫ב א ח ד הויכוחים שאל אחד מחברי‬
‫ה״איחל״‬
‫א ח ד ה ק ו מ ו נ י ס ס י ם ‪ ,‬ש ח ז ר מ ר ו ס י ה ‪ :‬״ א ם כ ל כ ד ס ו ב שם‪ ,‬ל מ ה ל א נ ש א ר ת‬
‫שם?״‬
‫אחרי דומיה על‬
‫שאלה‬
‫ח צ ו פ ה כזו‪,‬‬
‫ע נ ה ה ק ו מ ו נ י ם ס ‪ :‬״כי‬
‫פ ו ל י ן ה י א מ ו ל ד ת י ‪ ,‬ו א ם זה ל א מ ו צ א חן ב ע י נ י ה ס ע‬
‫ז א ת ארצי‪,‬‬
‫לפלשתינה!״ בדרד כלל‬
‫‪225‬‬
‫היה כדאי ל ה ה ח צ ף ל י י ב ס ק י ם ‪ ,‬כ י א ף ש ד ״ ר זומרשטיין ‪.‬היה ה נ ש י א ו ר א ש י‬
‫לא‬
‫• כ מ ה ו ע ד ו ת • היו ציונים‪ ,‬ה י ה מ צ ב ם ש ל ח ב ר י ה״איחוד״ עדין‪ .‬ה א ו ו י ר ה ה י ת ה‬
‫מ ת ו ח ה ו ש ו מ ר נ פ ש ו י נ צ ו ר ל ש ו נ ו ‪ .‬ה ס י ס מ ה ש ל א נ ש י ה״איחוד״‬
‫בוועד המרכזי‬
‫ב א ח ד הימים ה ג י ע ה ה י ד י ע ה כ י ק ר ק ו ב ש ו ח ר ר ה ב ־ ‪ 1 9‬ב י ג ו א ר‬
‫‪ .1945‬ל מ ח ר ת‬
‫ה י ת ה ״זהירות ל מ ע ן ה ש ג ת ה מ ט ר ה — ע ל י ה ל א ר ץ ישראל״‪.‬‬
‫ה ת ק י י מ ה י ש י ב ת ה ו ו ע ד ה מ ר מ י ‪ ,‬ו ד ״ ר ו ו מ ר ש ט י י ן הודיע חגיגית‪ ,‬כ י ק ר ק ו ב ‪ ,‬ב י ר ת‬
‫פ ו ל י ן ה ע ת י ק ה ‪ ,‬ב ה י ש ב ב א ר מ ו ן מ ל כ י פולין‪ ,‬ואוול‪ ,‬ה ג ג ר ל ג ו ב ר ג ט ו ר ד ״ ר פ ר ג ק ‪,‬‬
‫ש ו ח ר ר ה ‪ .‬ד״ד זומרשטיין היה ח י י ב ל ה ו ס י ף כ מ ה מ ל ו ת ש ב ח ל צ ב א ה א ד ו ם ה ג י ב ו ר ‪,‬‬
‫ואחרי־כן‬
‫לקרקוב‬
‫ש א ל ‪ ,‬״מי‪; ,‬אתם ח ו ש ב י ם ‪ ,‬י ס ע‬
‫והסביבה י״‬
‫זומרשטיין‬
‫לא‬
‫ל ק ר ק ו ב ויקים ל נ ו ש ם וועד מחוזי‬
‫חיכה‬
‫לתשובת‬
‫חברי‬
‫הוועד‪,‬‬
‫אלא‬
‫הוסיף‬
‫״ כ מ ו ב ן ד ״ ד באומיגגר‪ ,‬ש מ ש פ ח ת ו ג ר ה‬
‫ב ק ר ק ו ב ‪ .‬מ ד ו ר י דורות‪.‬״ כ ש ס י י ם ה נ ש י א‬
‫אנטק‬
‫״בקרקוב‬
‫מסתובב‬
‫בזמן‬
‫הכיבוש‬
‫את‬
‫ד״ד‬
‫דברו'‪,‬‬
‫וייכרט‪ ,‬יהודי‪ ,‬ש ש י ת ף פ ע ו ל ה ע ם‬
‫מחוץלגיטו‪.‬‬
‫לקרקוב‪,‬‬
‫אלי‪.‬‬
‫ביקש‬
‫רשות הדיבור‬
‫צוקרמן‪ ,‬וכך‬
‫אמר‪:‬‬
‫הגרמנים ובאישורם גר‬
‫אחדי־כן פנה אלי ו א מ ר ‪ :‬״לוגק‪ ,‬קח א ת האקדח שלי‪ ,‬ואם תגיע‬
‫תכניס לו כדור בראש״ — ואנטק החליק את אקדחו על ־גבי השולחן‬
‫ע נ י ת י ‪ :‬״ א נ ט ק ‪ ,‬אינני מ כ י ר‬
‫את‬
‫ד״ד‬
‫ו י י כ ר ט ואינני יודע‬
‫על‬
‫פעולותיו‬
‫ב ז מ ן הכיבוש‪ ,‬כ י הייתי ש ל ו ש ו ח צ י שגים ר ח ו ק ‪ ,‬ב ג י ט ו ק ו ב נ ה ‪ .‬מ ל ב ד זה ע כ ש י ו ‪,‬‬
‫עם‬
‫ת ו ם ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬א י נ נ י י ו ר ה ביהודי‪ .‬י ש נ ם ע ת ה ב ת י מ ש פ ט ‪ ,‬ו א ם ה י ה ב ו ג ד ‪,‬‬
‫י י ש א א ת עונשו‪.‬״ — ו ה ח ל ק ת י א ת ה א ק ד ח ב ח ז ר ה ל א נ ט ק ‪ .‬א ך א נ ט ק ל א ה י ר פ ה‬
‫ודרש להפסיק א ת עבודתו הציבורית של ד״ר וייכרט עד לבירור מ ע מ ד ו המשפטי‪.‬‬
‫להצעה‬
‫ה ז א ת ה ס כ י מ ו כולם‪ .‬א ח ר י ה י ש י ב ה נ ש א ר נ ו ‪ ,‬ד ״ ד זומרשטיין‪ ,‬ה כ ת ב נ י ת‬
‫ואני‪ ,‬ו נ י ס ח נ ו מ כ ת ב ר ש מ י א ל ד ״ ר ו י י כ ר ט ב ה ת א ם ל ה ח ל ט ת ה נ ה ל ת הוועד‪ .‬ח ת מ נ ו ‪,‬‬
‫ד״ד‬
‫זומרשטיין ואנוכי‪ ,‬ו ה ו ס פ נ ו ב ס ו ף ה מ כ ת ב א ת ה ח ו ת מ ת ה ע ג ו ל ה של ה ו ו ע ד‬
‫המרכזי‪.‬‬
‫•‬
‫י‬
‫)המשך יבוא(‬
‫‪226‬‬
‫יעקב ליברמן‬
‫ב י ק ו ר‬
‫ב ע ק ב ו ת‬
‫בפולין‬
‫פולין‪ ,‬הארץ ב ה נ ו ל ד ת י ‪ ,‬ב ה ע ב ר ו ע ל י ש נ ו ת י ל ד ו ת י ע ל כ ל החוויות‪ .‬ש ל ה ג י ל‬
‫הצעיר‬
‫בזמן‬
‫וההתבגרות‪,‬‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫ועזבתי‬
‫מאחורי‬
‫אותה‬
‫נשארה‬
‫אחרי‬
‫ארץ‬
‫האסון‬
‫ספוגה‬
‫הבילתי־אנושי‪,‬‬
‫בדם‬
‫ומלאה‬
‫שהייתי‬
‫קברות‬
‫קרבנו‬
‫יקירינו‪.‬‬
‫אז‬
‫נ ד ר ת י ‪ :‬״ ל ע ו ל ם ל א א ר א ה ע ו ד ארץ זו״‪.‬‬
‫מאז‬
‫ארבעים‬
‫עברו‬
‫הקברות‪,‬‬
‫ו ח מ ש שנים‪.‬‬
‫התנאים‬
‫בפולין‬
‫השתנו‪,‬‬
‫לבקר‬
‫בבתי‬
‫לחברי‬
‫ארגון י ו צ א י ה ע י י ר ה נ ו ב י ־ ט א ר ג ‪ ,‬ש ה ר ג י ש ח ו ב ה ל ה ק י ם מ צ ב ה ו א נ ד ר ט ה‬
‫בבית־העלמין‬
‫ב מ ק ו מ ו ת ה מ ז כ י ר י ם א ת ה פ ש ע האיום‪.‬‬
‫נוצרה‬
‫האפשרות‬
‫ה צ ם ר פ ת י ‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫ש ל העיירה‪ ,‬ב ו ק י י ם ק ב ר א ת י ם ש ל ק ר ב ג ו ת ה פ ו ש ע י ם ה נ א צ י י ם ‪.‬‬
‫) א ש ת י היא י ל י ד ת ג ו ב י ־ ט א ר ג ו ש י י כ ת ל א ר ג ו ן יוצאי עירה(‪.‬‬
‫אחרי ש ל ו ש ש נ י ם ש ל ה כ ג ו ת וסידורים ה ו ק מ ה ה מ צ ב ה ע ל ק ב ר ה א ח י ם ו ב מ ר כ ז‬
‫הריק כמעט ממצבות‪ ,‬הוצבה האנדרטה לזכר יהדות נובי־טארג‪.‬‬
‫בית־העלמין‪,‬‬
‫באירוע השתתפו כשלושים מניצולי קהילת נובי־טארג‪ .‬כדאי לזכור‪ ,‬שלפני המלחמה‬
‫ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב מ ק ו ם כ־‪ 3,000‬נ פ ש ו ת ו מ ס ב י ב ל ע י י ר ה חיו ע ו ד מ ס פ ר‬
‫מנתה‬
‫א ל פ י ם ש ל יהודים‪.‬‬
‫הטקס‬
‫בבית‬
‫העלמין‬
‫היה מ ר ג ש ‪,‬‬
‫השתתפו‬
‫ב ו נציגי‬
‫העירית‬
‫הפולנים ועוד‬
‫מ ס פ ר מ ז ק נ י ‪ .‬ה ע י ר ‪ ,‬ש ז כ ר ו את_שכניד‪,‬ם היהודים מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ב ש ב י ל נ ו ‪ ,‬ה נ י צ ו ל י ם ‪,‬‬
‫היה‬
‫ז ה יום מ ר ג ש ב מ י ו ח ד ‪ ,‬יום ש ל ב כ י ו ה ע ל א ת ז כ ר ו נ ו ת ‪ .‬מ ע י ן‬
‫טקס‬
‫קבורה‬
‫מ א ו ח ר של יקירינו‪.‬‬
‫אחרי ה ס ק ס ב נ ו ב י ־ ט א ר ג נ ש א ר נ ו מ ס פ ר ימים ב ז א ק ו פ נ ה ה ס מ ו כ ה ל ג ו ב י ־ ט א ר ג ‪,‬‬
‫עיר‬
‫ה נ ו פ ש ‪.‬הידועה‬
‫בגובי־טארג‬
‫ב ל ב הרי ה ט א ט ר ה ‪ ,‬מ ו ק פ ת ה י ע ר ו ת ‪.‬‬
‫ל א ח ר החוויה‬
‫הקשה‬
‫מ צ א נ ו א ת עצמנו בחיק הטבע‪ ,‬הזכור לנו מילדותנו‪ .‬הטבע‪ ,‬הנוף‬
‫ה נ ה ד ר ‪ ,‬האויר ה צ ח ו ה ש ק ט ה נ י ח ו ל נ ו ל ש כ ו ח א ת זוועות ה ש ו א ה ‪.‬‬
‫ת ח נ ת נ ו ה ר א ש ו נ ה ב פ ו ל י ן היתד‪ ,‬עיר ה ב י ר ה ורשה‪ ,‬ש נ ח ר ב ה ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה‬
‫ונבנתה‬
‫מ ח ד ש ‪ .‬זוהי העיר‪,‬‬
‫בה פרץ לראשונה מרד של‬
‫יהודים גגד הנאצים‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫המצבה לזכר קרבנות הרצח בנובי־םארג‪.‬‬
‫כיום ניצב על חורבות גיטו ורשה פסל לזכר המרד‪ .‬הוא עומד בתחנה האחרונה‪,‬‬
‫ממנה נלקחו היהודים למחנות המוות‪ .‬מקהילת ורשה המפוארת נשאר כיום רק‬
‫בית העלמין הישן על מצבותיו‪ ,‬זכר עצוב ליהדות פולין הגדולה‪.‬‬
‫מוורשה יצאנו לביקור במחנה ההשמדה טרבלינקה — שדה גדול בלב יערות‪,‬‬
‫זרוע ‪ 130‬אלף סלעים‪ ,‬לזכר הקרבנות‪ ,‬שנרצחו במקום זה‪ .‬בין הסלעים בולט סלע‬
‫גדול יותר ועליו הכתובת‪ :‬״יאנוש קורצ׳ק וילדיו״‪.‬‬
‫אחרי הביקור בוורשה ובנובי־טארג הגענו לקרקוב‪ ,‬עיר הולדתי‪ ,‬בה גדלתי‬
‫והתחנכתי בתנועת הנוער ״עקיבא״‪ .‬הפצע נפתח‪ ,‬כל בית‪ ,‬כל רחוב העלה זכרונות‪,‬‬
‫זכרונות‪ ,‬זכרונות‪...‬‬
‫‪228‬‬
‫הרחוב‬
‫ה י ה ו ד י ה ת ו ס ס ו ה ח י נ ע ל ם כ ל א היה‪ .‬נ ו ת ר ו ר ק‬
‫ובית־כנסת‬
‫מכל‬
‫ב י ת ־ ה ע ל מ י ן היהודי‬
‫ה ד מ ״ א וכן ב י ת ה כ נ ס ת הישן‪ ,‬ה מ ש מ ש 'מוזיאון ל ע ת י ק ו ת היהודים‪.‬‬
‫תפארתה של יהדות קרקוב נשארו רק‬
‫‪ 200‬ז ק נ י ם — ס י ו ם ת ו ל ד ו ת פ א ר‬
‫י ה ד ו ת העיר‪.‬‬
‫ה צ ל ח ת י ל ה ב י א א ר צ ה א ת ס פ ר ב י ת ה ע ל מ י ן הישן ב ר ח ו ב מ י ו ד ו ב ה ‪ ,‬ב ו ר ש ו מ י ם‬
‫ל מ ע ל ה מ־‪ 40,000‬ש מ ו ת ש ל יהודים‪ ,‬ש נ ק ב ר ו בו‪ .‬ד ו ר ש ל ם ‪ ,‬ה ד ו ר ה א ח ר ו ן ע ל‬
‫אדמת קרקוב‪.‬‬
‫ל פ נ י מונח צילום ק ב ר האחים שבבית העלמין ועליו ה כ ת ו ב ת ‪ :‬״כבוד לקדושים״‪,‬‬
‫מצבת‬
‫זכרון ל ק ד ו ש י ה ג ו ל ה ‪ — .‬פ ה נ מ צ א ק ב ר א ח י ם ‪,‬‬
‫ש ש א י פ ת ם היתד! בנין‬
‫א ר צ נ ו ו ל א ח ר ש נ מ ל ט ו מ כ ב ש ג י הגיהיגום הגרמגי‪ ,‬ג ר צ ח ו ע ל ל י ר ו צ ח י ם ‪ ,‬אגשי נ‪.‬ם‪.‬ז‪.‬‬
‫ה ם ג ר צ ח ו ב ג ו ב י ־ ט א ר ג ‪ .‬ב ד ר כ ם ארצה‪ ,‬ב ה י ו ת ם ב א ב י ב ח י י ה ם ‪ :‬ב ר ש י מ ה ע ש ר י ם‬
‫הקדושים‪ ,‬ש ג י ל ם ג ע בין ‪ 18‬ל ־‪ .40‬ה א ג ד ר ט ה ה ו ק מ ה ב מ א י‬
‫אומרים‪,‬‬
‫‪.1946‬‬
‫ש א י ן א נ ט י ש מ י ו ת ‪.‬בפולין‪ .‬נכון‪ . ,‬א י ן ‪ ,‬מ ר ב י צ י ם ל י ה ו ד י ם ב ר ח ו ב ו ת ‪— .‬‬
‫כ י אין ע ו ד יהודים‪ .‬א ב ל יש ה ר ב ה כ ת ו ב ו ת נאצה‪.‬‬
‫זה היה ה ק ת ש ל י ב פ ו ל י ן‬
‫‪.1990‬‬
‫‪229‬‬
‫של‬
‫ל ז כ ר ם‬
‫ג ע ד ר < ם‬
‫ערן פלג‬
‫ע ם‬
‫ק ר י א ת‬
‫יער‬
‫ח ו ר ש ה‬
‫ר מ ו ת ‪,‬‬
‫ע ״ ש‬
‫ק ו ל ‪,‬‬
‫מ ש ה‬
‫י ר ו ש ל י ם‬
‫ש ג ה ע ב ר ה מ א ז נ פ ט ר ס ב א ולי עדיין ק ש ה ל ה ת ר ג ל לרעיון‪ .‬כ א ש ר א נ י מ ס ת ו ב ב‬
‫בבית‬
‫בכל‬
‫ס ב א וטבתא‪ ,‬אני רואה א ת דמותו טבועה‬
‫דבר ודבר‪ ,‬היא טבועה‬
‫בכל‬
‫א ח ד מ א ת נ ו ‪ .‬ס ב א ו ס ב ת א ‪ ,‬שחיו חיים ארוכים ב י ח ד ‪ ,‬ב נ ו מ ש פ ח ה מ ל ו כ ד ת ‪,‬‬
‫שכל‬
‫אחד מבני‬
‫פ ר ט ב ה ה ר ג י ש ק ש ר אישי וישיר א ל כ ל א ח ד מ ה ם ו א ל כ ל‬
‫המשפחה‬
‫הטביע‬
‫שכבר‬
‫האמין‬
‫האחרים‪.‬‬
‫בגו‬
‫דרך‬
‫סבא‬
‫חיים‬
‫תמיד‬
‫התעגיין‬
‫ובמיוחד דרך‬
‫אחד‬
‫בכל‬
‫מחשבה‪.‬‬
‫באופן‬
‫דרד‬
‫האישי‬
‫מחשבה‪,‬‬
‫ביותר‪.‬‬
‫שלעתים‬
‫הוא‬
‫גראה‪,‬‬
‫א י נ ה ק י י מ ת ע ו ד ב ע ו ל מ נ ו ‪ .‬ד ר ך של ס ו ב ל נ ו ת ‪ ,‬פ ת י ח ו ת ו ל י ב ר ל י ו ת ‪ ,‬ש ה ו א‬
‫ב ה ו ש א ף ל ה פ י צ ה בין ב נ י הנוער ו ה א ו כ ל ו ס י ה כ ל ה ‪.‬‬
‫הוא‬
‫ת מ י ד ח ש א ח ר י ו ת כ ל פ י ה נ ע ש ה במדיגה‪ ,‬גם‬
‫בשנים‪,‬‬
‫שבהן‬
‫בעצם לא‬
‫מ י ל א כ ב ר ש ו ם ת פ ק י ד מ מ ל כ ת י ‪ .‬אני זוכר‪ ,‬איך א פ י ל ו ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת לחייו‪,‬‬
‫שבהן מצבו הבריאותי התדרדר‪ ,‬תמיד נשאר מעודכן ב מ ה שקרה במדינה באותה‬
‫ה ע ת ‪ ,‬ו פ ע ם א ח ר פ ע ם ה ת ר ג ז ע ל גילויי הקיצוניות ה ל א ו מ נ י ת ‪ ,‬ה פ א נ ט י ו ת ה ד ת י ת ‪,‬‬
‫השחתת‬
‫ע ר כ י ה מ ו ס ר ו כ ל ה נ ג ע י ם הרעים‪ ,‬ש מ ד י נ ת נ ו ג ג ו ע ה ב ה ם ‪.‬‬
‫היו ג ם ד ב ר י ם ‪ ,‬ש ה ב י א ו ל ו נ ח ת רוח כ מ ו פ ע י ל ו ת ו ר ב ת ה ש נ י ם ב ע ל י י ת הנוער‪,‬‬
‫במפלגה‪,‬‬
‫לקרוא‬
‫‪230‬‬
‫מ ר כ ז ת ר ב ו ת ה ע מ י ם לנוער‪ ,‬המוסיקה‪ ,‬ש א ה ב ל ש מ ו ע ‪ ,‬ה ס פ ר י ם ‪ ,‬ש א ה ב‬
‫והמסגרת‬
‫המשפחתית‬
‫הרחבה‪ ,‬ש א נ י‬
‫שמח‬
‫להיות‬
‫חלק‬
‫ממגה‪.‬‬
‫יהודה אורנשטיין‬
‫ע ל‬
‫מ ז כ ר ו מ ת י‬
‫ד ר י י ב ל ט‬
‫י ו א ל‬
‫ז ״ ל‬
‫ב מ ו צ א י ש ב ת ק ו ד ש ‪ ,‬ב ר א ש ח ו ד ש כ ס ל ו ת ש ״ ד ‪ ,‬הגיעה ל ב י ת י ה ו ש ע ה י ד י ע ה ה מ ר ה ‪:‬‬
‫גוסס״‪ .‬נ ד ם ה ק ו ל‬
‫״יואל‬
‫ב ג ר ו נ נ ו ו פ נ י כ ל ם ל ב ש ו ק ד ר ו ת ואימה‪ .‬ק מ נ ו ‪ ,‬מ ס פ ר‬
‫ת ק ל ‪ ,‬שבו‬
‫ח ב ר י ם ו ב מ כ ו נ י ת ע ש י נ ו א ת ד ר כ נ ו ל ב י ת ה ח ו ל י ם ״ביילינסון״ ב פ ת ח‬
‫היה יואל מ א ו ש פ ז ‪ .‬ה מ כ ו נ י ת ד ה ר ה ב מ ל ו א ה מ ה י ר ו ת ו נ ד מ ה היה‪ ,‬ש ה י א ק ו פ צ ת‬
‫מעל‬
‫הכביש‬
‫מתוך‬
‫חרדה‬
‫לכפור‬
‫החלקלק‪.‬‬
‫רבה‬
‫במציאות‪.‬‬
‫ישבנו‬
‫לגורלו‬
‫ש ו ת ק י ם ושקועים‬
‫הידיד‬
‫של‬
‫הנאמן‬
‫בהרהורים‬
‫והמורה‬
‫והלב‬
‫הדגול‪.‬‬
‫בחוזקה‬
‫הלם‬
‫ניסתה‬
‫המחשבה‬
‫ה י ת כ ן י ר ק ל פ נ י ש ל ו ש ה ימים נ פ ר ד נ ו מ מ נ ו ו ה ו א אז‬
‫אחרי‬
‫נ י ת ו ח חוזר‪ ,‬ש ל ד ע ת ה פ ר ו פ ס ו ר ה מ ס פ ל ב ו היה ניתוח מ כ ר י ע ‪ .‬ל פ נ י נ י ת ו ח ז ה‬
‫ב י ק ש מ מ נ י יואל‪ ,‬ש א צ י ע ל מ נ ת ח ‪ ,‬ש נ ח ש ב ל מ ו מ ח ה ב ת ח ו מ ו ‪ ,‬ה ת י ע צ ו ת ע ם מ ו מ ח ה‬
‫אחר‬
‫מבית‬
‫״הדסה״‬
‫החולים‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫ה צ ע ת י זו‪,‬‬
‫שהבאתי‬
‫הפרופסור‬
‫לפני‬
‫בדברי נועם‪ ,‬גדחתה תוך תגובה סוערת‪ ,‬שהיתה לי בבשורת איוב‪ :‬״אני מ ס ת ל ק‬
‫מהמשך הטיפול‬
‫ב ד ר י י ב ל מ ! ״ ש ב ו ר ומךוכא‪ ,‬נ א ל צ ת י ל ב ק ש ‪ ,‬ש י מ ש י ך ב ט י פ ו ל —‬
‫לבדו‪.‬‬
‫יואל הרגיש‪ ,‬ש נ י ת ו ח זה י ב י א ל ו חיים או — מוות‪ .‬ה ו א ה ת כ ו נ ן ל ק ר א ת ו ' ו ל פ נ י‬
‫שהובילו" א ו ת ו‬
‫לחדר‬
‫ה נ י ת ו ח י ם ‪" ,‬עשה א ת‬
‫חשבון‬
‫הנפש‬
‫והתוודה‬
‫לפני‬
‫קונו‪.‬‬
‫ה י ה ש ק ט ומוכן ל כ ל ‪ .‬ה ס ת כ ל ת י ב ע י נ י ו ה ט ו ב ו ת ‪ ,‬ה א ב ה י ו ת ו ח ש ת י א ת ט ו ה ר נ ש מ ת ו ‪.‬‬
‫עמדתי‬
‫ע ל ידו מ ל א ב ו ש ה ו כ ל י מ ה ‪ ,‬ע ל ש ל א ה צ ל ח ת י ל מ נ ו ע מ מ נ ו א ת ה ס ב ל‬
‫הגדול‪ ,‬ש ג ג ר ם ל ו‬
‫ראשי‬
‫עדה‪,‬‬
‫ב מ ר ו צ ת פ ע י ל ו ת נ ו ה מ ש ו ת פ ת על‬
‫שנתגלה‬
‫בהם‬
‫הפגם‬
‫השכיח‪ ,‬ש ל פ י‬
‫ל י חלק מחניכיו וביניהם‬
‫הגדרתו של‬
‫ניםשה‪,‬‬
‫הוא‬
‫—‬
‫) ב ת ר ג ו ם ח ו פ ש י מ ג ר מ נ י ת ( ״ י צ ר ו ש ל האנוש‪ ,‬ת כ ו נ ת ו ה מ ו ב ה ק ת ש ל ב ש ר ו ד ם ‪,‬‬
‫ה ו א המלווה א ו ת ו ב כ ל ד ר כ י ו ״ ‪.‬‬
‫מימי‬
‫הנעורים‬
‫נ י צ ב ה ל ג ג ד עיגי יואל ד מ ו ת ו של מ ש ה ‪ ,‬כ פ י‬
‫שתיאר‬
‫אותה‬
‫א ח ד העם‪ .‬ה ו א ש א ף ל ה י ו ת א י ש ב ע ל מ ל ו ת ג ע ל ו ת והחיים ג ת ג ל ו ל ו ש ו ב ו ש ו ב‬
‫‪231‬‬
‫ה מ ו ס ר י ת וחזון מאין יימצא‪ .‬חיסורים היו מ נ ת ח ל ק ו מ נ ע ו ר י ו ‪ .‬ל א פ ע ס‬
‫בירידתם‬
‫ע צ ר ב ד ר כ ו ו מ ב ו כ ה ב ל ב ו ‪ .‬אז ה י ה מ ס ח ח ר מ פ נ י ח ב ר י ו ‪ ,‬מ נ ח ק מ ג ע ‪ ,‬א ב ל ל א ח ר‬
‫ל ב ט י ם ה י ה ה ח ד ‪ :‬״ א ף ע ל פ י כן״ ) ב ר נ ר ( צ ר י ך ל ה מ ש י ך ‪ ,‬א ס ו ר ל ה ח י א ש ‪ .‬ה ו א‬
‫א ח החיים‪ ,‬א ה ב ב נ י אדם ו ח י פ ש א ת ק ר ב ת ם ‪.‬‬
‫אהב‬
‫קיוינו‪ ,‬ש ה ש מ י ם י ח ב ה ר ו ויואל ישוב ל א י ח נ ו ‪ .‬ו א מ נ ם ‪ ,‬ל מ ח ר ח ה נ י ת ו ח ה א ח ר ו ן‬
‫הרגיש יואל שינוי לטובה במצבו‪ ,‬בניגור ל מ צ ב רוחו הקודם‪ ,‬שליווה אוחו מאז‬
‫ש א ו ש פ ז ‪ .‬כ ל ה ז מ ן ג י ב א שחורוח‪ .‬אם כי ש י ב ח א ח ה ר ו פ א י ם ו א ח ה א ח י ו ח ו ס י פ ר‬
‫ל נ ו ע ל ה ט י פ ו ל ‪ .‬ה מ ס ו ר ו ה א ד י ב ש ל כ ל הצווח‪ ,‬ב כ ל ז א ח ה ג י ע ל מ ס ק ג ה ‪ ,‬ש ה ר צ ו ן‬
‫והמסירות‬
‫הטוב‬
‫איגם‬
‫כשלעצמם‬
‫ומה‬
‫מרפאים‬
‫הוא—‬
‫שדרוש‬
‫ברורה‬
‫ידיעה‬
‫ש ל הדרך‪ ,‬ש ב ה יש ל ה ת ג ב ר על הרעה ואילו הרופאים מ ג ש ש י ם עדיין באפילה‪.‬‬
‫א ב ל א ח ר י ה נ י ת ו ח האחרון — גמוגו ס פ י ק ו ת י ו ‪ ,‬ר ו ח ט ו ב ה ע ו ר ר ה ש מ ח ה ב ל ב ‪,‬‬
‫ח ש ב ‪ ,‬ש ה פ ע ם ה פ ע ו ל ה ה צ ל י ח ה וקיוה‪ ,‬ש י ז כ ה ל ה ד ל י ק א ת נ ר ו ת ה ח נ ו כ ה ב ק י ב ה ‪.‬‬
‫כ ד י ל ח ז ק א ת ד ב ר י ו ה ח ר ו מ ם מ ע ל לכרים‪ ,‬י ש ב ז ק ו ף ל מ ח צ ה ו ב ת ח ב ו ש ת ה ל ב נ ה‬
‫ע ל ר א ש ו ‪ ,‬ש ה י ת ה כ מ ו ת ר ב ו ש לבן‪ ,‬נ ר א ה ב ע י נ י נ ו כ י ו א ל ה ח ס ו ן ו ה ח ז ק ‪ ,‬ה מ ס ו ג ל‬
‫כמו‬
‫קודם‬
‫לחולים‬
‫ולסובלים‪,‬‬
‫באשליה‬
‫זו‬
‫הידיעה‬
‫של‬
‫לטפס‬
‫בגתיבי‬
‫בלב‬
‫שאיגו‬
‫הגשרים‬
‫זקוק‬
‫ח ז ר ג ו אן‬
‫בהרי‬
‫לעזרח‬
‫הביחה‪,‬‬
‫הטאטרה‪,‬‬
‫חבריו‬
‫שמחים‬
‫המוכן‬
‫ולפעמים‬
‫ורגועים‪.‬‬
‫תמיד‬
‫אף‬
‫לכן‬
‫להגיש‬
‫לועג‬
‫כהולם‬
‫סעד‬
‫לחולשתם‪.‬‬
‫ר ע ם היחד‪,‬‬
‫— כ י י ו א ל גוסס‪ .‬ביקשגו מ ה ש ל י ח ‪ ,‬ש י ב ה י ר א ח ד ב ר י ו ‪ ,‬ר צ י ג ו ב ש ב י ב‬
‫ח ק ו ה ‪ ,‬א ב ל ה י ה ב ה ם אך יאוש — ״ ר ג ע י חייו ס פ ו ר י ם ״ ‪.‬‬
‫כ א ש ר ע ב ד נ ו א ה ה ש ע ר ש ל ב י ח ה ח ו ל י ם ו נ כ נ ס נ ו ל א ו ל ם ה ה מ ת נ ה ‪ ,‬מ י ד ידעגו‬
‫ע ל ה א ס ו ן ‪ .‬כ מ ו צ ל ל י ם י ש ב ו ש ם ש ת י ח ב ר ו ת ו א ח ד מ ח ב ר י ה ק י ב ו ץ ‪ ,‬ש ה י ו ע ל ידו‬
‫ב י מ י מ ח ל ת ו ו ב ר ג ע י ו האחרוגים‪ .‬ר א ש י ה ם מ ו ר כ ג י ם ‪ ,‬עיגיהם ז ו ל ג ו ת ד מ ע ו ת ו ב כ י י נ י‬
‫ב כ י ח מ ר ו ר י ם ‪ ,‬ה י ד ה ד ב כ ו ח ל י האולם‪ .‬יואל ל א היה כ ב ר בין החיים‪ .‬ש פ ת י ד ו ב ב ו ‪:‬‬
‫א ח ה ה׳ א ל ו ק י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם דיין ה א מ ה ‪.‬‬
‫ברוך‬
‫ליוינו‬
‫למחרת‬
‫אותו בדרכו האחרונה‬
‫לביה‬
‫העלמין‬
‫)כפי‬
‫הקטן‪,‬‬
‫שהיה אז(‬
‫ש ל ה מ ו ש ב ה א ב ן י ה ו ד ה וביום ה ש ב ע ה ‪ ,‬וכן ב י ו ם השלושים‪ ,‬ע ל י ג ו ל ג ב ע ה ה מ ת נ ש א ת‬
‫מעל‬
‫ש ד ו ת ודי פ א ל י ק ‪) ,‬נחל פולג(‪ ,‬ל פ ק ו ד א ת ק ב ר ו ‪ .‬ל מ ר ו ת ז א ת ל א ה ש ל י ם‬
‫איש‬
‫מ א ח נ ו ע ם ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬שיואל נ פ ט ר ‪ .‬ה ו א א י נ ו א י ח נ ו ‪ ,‬א ב ל א נ ח נ ו מ מ ש י כ י ם‬
‫סיפר לי‬
‫לחכות‬
‫לו‪.‬‬
‫בטהרח‬
‫ג ו פ ו ל פ נ י ה ק ב ו ר ה ‪ ,‬ש מ ס פ ר ימים ל א ח ר ה ל ו י י ת ו ש ל יואל‬
‫לחיפה‪.‬‬
‫ב ר ח ו ב ר א ה אדם‪ ,‬ש ה ל ך ל פ נ י ו ו ד מ ו ח ו כ ד מ ו ה יואל‪ .‬״ ש ל ו ם י ו א ל ! ״ ק ר א‬
‫לעברו‬
‫ב ש מ ח ה ו ר ק כ ע ב ו ר מ ס פ ר ד ק ו ח גזכר‪ ,‬ש י ו א ל א י נ ו ע ו ד בחיים‪.‬‬
‫כשמוגה־עשרה‬
‫סירוב‬
‫מוחלט‬
‫מוגדר‬
‫בתוך‬
‫שהניע‬
‫את‬
‫כלפי‬
‫הוריו‬
‫ב ב י ח יהושע‪,‬‬
‫א ח ד מ ח ב ר י הקיבוץ‬
‫שהיה‬
‫המטפלים‬
‫בין‬
‫ז״ל נ ר ז מ ן‬
‫ש ג ה ה ת ה ל ך יואל ביגיגו‪ .‬ב מ ש ך כ ל ה ש ג י ם ה ל ל ו היה מ ס ר ב‬
‫ל ה י ו ת גציגה ה ר ש מ י ש ל‬
‫התנועה‪ .‬תמיד‬
‫התנועה‬
‫התנועה‬
‫עמד כאילו מן‬
‫קדימה והקדיש‬
‫כל‬
‫כלפי‬
‫הצד ועם‬
‫שעה‬
‫— ל מ ח ש ב ה ‪ ,‬ללימוד‪ ,‬ל א י ס ו ף‬
‫חוץ‬
‫פנויה‬
‫מידע‬
‫איך‬
‫או‬
‫זאת‬
‫לקבל תפקיד‬
‫היה‬
‫הוא‬
‫מההתחיבויות‪,‬‬
‫לשכלל‬
‫שיטה‬
‫הכוח‪,‬‬
‫שהיו‬
‫לו‬
‫חינוכיח‬
‫אינטנסיביח‪ ,‬ש ח ו ב י ל אל המטרה והיא — ה ק מ ח ציבור ציוני בגולה וחאי הגשמה‬
‫בארץ‬
‫י ש ר א ל ‪ .‬א ל ה יהיו ק ש ו ר י ם ז ה ב ז ה ב א ה ב ת ע ם י ש ר א ל ‪ ,‬ב ח ר ד ה לגורלו‪,‬‬
‫ב ד ב ק ו ת ם ב ע ר כ י ה י ה ד ו ת ו ב מ ס י ר ו ת ם ל ת ר ו ם ת ר ו מ ה ר צ י נ י ת ל ב נ י ן ארצנו‪ ,‬כ כ ת ו ב —‬
‫‪232‬‬
‫״בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך״‪ .‬במקום עסקנים ציוניים‪ ,‬במקום ציונות‬
‫השוקעת בהתבוללות ובמקום תנועות הנוער‪ ,‬שראו את מטרתן הסופית ״בהקמת‬
‫חברה סוציאליסטית דו־לאומית בארץ ישראל ובסביבותיה״ )ראה על תורת השלבים‬
‫של מאיר יערי בספרה של אניםה שפירא ״ההליכה על קו האופק״‪ ,‬עמ׳ ‪,(222‬‬
‫רצינו להקים תנועה ציונית חלוצית‪ ,‬שתחדש את חיי עם ישראל כקדם; שהציונות‬
‫שלה תעמוד במרכז שאיפותיו של היהודי ותלכד אותנו לעם אחד‪ ,‬תיצור המי‬
‫ציוני‪ ,‬שיחדור לכל שםחי חיינו‪ ,‬לא כתוצאה של שנאת ישראל מצד הגויים‪,‬‬
‫אלא מתור רצון וצורך רוחני ומתוך כיסופים לחיות חיים יהודיים‪.‬‬
‫בזכותו נוצרה בתנועה אוירה של סוהר ויופי‪ ,‬שהשורש שלה היה בחיפוש‬
‫הדרך להגשמתה של הציוגות ללא דוגמטיות מפלגתית‪ ,‬בנכונות להקרבת קרבן‬
‫אישי הנדרש‪ ,‬בידיעה‪ ,‬שמדריך אותנו חיפוש האמת ואין אנחנו מכוונים את‬
‫צעדינו על יד־ מגמות פסולות‪ ,‬המורידות את דמות האדם שנברא בצלם‪.‬‬
‫במשך שנות קיומה‪ ,‬הפעילה תנועת ״עקיבא״ עובדי תנועה רבים‪ ,‬שהקדישו‬
‫את חייהם לרעיון‪ .‬הם חיו על לחם צר ומים לחץ‪ ,‬מרוחקים זה מזה‪ ,‬בסביבה‪,‬‬
‫שהיתה לא אחת רחוקה מהיהדות ולא הבינה אותם‪ ,‬בלי לידים או תומכים‪ ,‬בלי‬
‫ספתת הסברה מספקת ובלי תנאי עבודה אנושיים‪ .‬ואם למרות זאת עבדה חבורה‬
‫זו בהתלהבות עצומה ובאמונה איתנה‪ .,‬נבע הדבר מהסגנון‪ ,‬ששרר בתנועה‬
‫ומהחיזוק הרוחני‪ ,‬שהעניקו לה מחנות ההדרכה והסמינריונים‪ .‬ואם חש האדם‬
‫לפעמים מועקה בלב‪ ,‬ככתוב‪ :‬״האמנתי״ — הייתי מלא אמונה ביעוד התנועה‬
‫וגם היום אני מאמין בה‪ ,‬״כי אדבר״ — ואם בכל זאת עולים בי הרהורי ביקורת‪,‬‬
‫הסיבה היא — ״כי עניתי מאוד״‪ ,‬אדם חלש אני ולא קל לי להשתחרר מיצר הרע‪.‬‬
‫היו חברים שאי־הצלחתם בעבודה בתנועה דיכאה את רוחם ואז היו פונים‬
‫ליואל‪ .‬רובם היו חוזרים לעבודתם מעודדים ובהתלהבות מוגברת‪ .‬״אגי אמרתי‬
‫בחפזי כל האדם כוזב״ )תה׳ קטז(‪ ,‬הייתי זקוק למשעגת‪ ,‬שתציל אותי מנפילה‪.‬‬
‫בהנהגת התנועה לא נתקבלה אף לא החלסה חשובה אחת בלי התיעצות‬
‫מוקדמת עם יואל‪ .‬אכן‪ ,‬עם מותו נדמה לנו‪ ,‬כאילו כבתה השמש בשמי תנועתנו‪.‬‬
‫יואל עצמו היה אכול פקפוקים והתלבט קשות‪ ,‬לפני שקבע את עמדתו‪ .‬לא‬
‫ברעיון התנועה פיקפק‪ :‬היה חוזר ואומר בימים הקשים — ״שבע יפול צדיק‬
‫וקם״ )משלי כ״ד ט״ז(‪ ,‬ועד הרגע האחרון של חייו‪,.‬לא התיאש‪.‬‬
‫במיטב כוחותיו היה האיש‪ ,‬כאשר גלקח מאתגו ואגו דואבים את הסתלקותו‬
‫עד היום הזה ולפי הערכתי היה מותו אבלה גדולה לתגועה הציונית‪.‬‬
‫‪233‬‬
‫פרופ׳ דב לוין‬
‫ע ל‬
‫מ י כ א ל‬
‫י צ ח ק י ״ ג ל ב ש ר ו נ ק‬
‫ש ל‬
‫ד ו ר‬
‫ב ד מ ו ת‬
‫מ ו פ ת‬
‫ה ש ו א ה‬
‫דברים בתל־יצחק ב‪ 17-‬ביוני ‪) 1990‬כ״ו סמן תש״ן(‬
‫מ י כ א ל יצחקי‪ ,‬ד מ ו ת מ ו פ ת ש ל מ ח נ ד ו ל ו ח ם ‪ .‬ח י נ ך ד ו ר ו ת ש ל ב נ י נ ו ע ר ל א ה ב ת‬
‫האדם‬
‫ולאהבת‬
‫מסורת‬
‫היהודית ע ם ב נ י נ ו ע ר‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בקרב‬
‫ביים‬
‫עשרות‬
‫המבוססות על‬
‫הצגות‬
‫שארית הפליטה‪ ,‬נוער עולה‬
‫המורשת‬
‫בכפרי הגוער‬
‫של‬
‫ע ל י ת הנוער‪ ,‬בקיבוץ‪ .‬ו ב ק ר ב י ה ד ו ת ה ת פ ו צ ה ‪.‬‬
‫יותר מ כ ל ה ת ה ל ך ב ע ו ל מ נ ו כ נ ו ש א ש ל י ח ו ת — ל מ ס ו ר א ת זכרון ה ש ו א ה ל ב נ י ־‬
‫הגוער — ח ו ב ש ל כ ב ו ד ל ח ב ר י ו ב מ ח ח ר ת ה ל ו ח מ ת ב ג י ט ו ק ו ב נ ה ‪ ,‬ל ק ב ו צ ת ה ב ו ר ח י ם‬
‫מ מ צ ו ד ח ה מ ו ו ח — ה פ ו ר ט ה ח ש י ע י ‪ ,‬ו ר ע י ו ל ג ש ק בגדודי הפרטיזגים ש ג פ ל ו ב י ד י‬
‫הגרמנים‬
‫ועוזריהם‪.‬‬
‫ה י ה ח ב ר ה נ ה ל ת ״ מ ש ו א ה ״ ‪ ,‬ח ב ר ה מ ו ע צ ה ה ב י נ ל א ו מ י ת ש ל ׳״יד ו ש ם ״ ו ח ב ר‬
‫ארגון ה פ ר ט י ז נ י ם ו ה ל ו ח מ י ם ב נ א צ י ם ‪.‬‬
‫ל י ת מ א ן דפליג‪ ,‬שיקירגו מ י כ א ל גיחן במיגוון ר ח ב ש ל ה כ ו ג ו ח אגוש מ ל ב ב ו ח ‪,‬‬
‫שבגי‬
‫משפחחו‪,‬‬
‫חבריו ו כ ל מ י‬
‫שהיכירוהו‪ ,‬ג ם‬
‫—‬
‫חיבבוהו‬
‫מאוד‬
‫והתרשמו‬
‫מ ה ט מ פ ר מ נ ט שלו ומאישיוחו החמה‪ ,‬אם ל א הלוהטות‬
‫ל א אגזים‪ ,‬ע ל כן‪ ,‬א ם א ו מ ר ‪ ,‬ש נ י ח ן ) ו ז ה ג ם מ ת ב ק ש (‬
‫לדבר‬
‫ו ל פ פ ר עליו כ ע ל‬
‫יהודי חם‪ ,‬ג ב ר רומנטי‪ ,‬בעל‬
‫ל ש ב ח ימים ו ל י ל ו ח‬
‫אוהב‪ ,‬א ב א רגיש‪,‬‬
‫רע‬
‫נאמן‪ ,‬א י ש א מ ו נ ה וחזון‪ ,‬מ כ ב ד מ ס ו ר ה י ה ו ד י ה ועוד‪ ,‬ל ר ב ו ח ג ם ד ב ר י ם ו ה י פ ו כ ם ‪,‬‬
‫כפי שקורה א צ ל אישיות מ ג ו ו נ ת כשלו‪.‬‬
‫א כ ן כ מ ה מ ה ק ו ו י ם ל ד מ ו ת ו צויגו ב צ ו ר ה ה ו ל מ ת ו ק ו ל ע ת ע ל ידי ה ח ב ר י ם ‪ ,‬ש ה ס פ י ד ו‬
‫על פי הקבר הפתוח ובוודאי ע ו ד יושלמו בע״פ ובכתב בבחינת ״החברים מספרים‬
‫ע ל מיכאל״‪ .‬א ך ב ע י ק ר ת י ש א ר ד מ ו ח ו ח ק ו ק ה ב ל י ב ו ת י ה ם ש ל ב נ י ב י ת ו ו ח ב ר י ו‬
‫ב ב ח י נ ת ״ כ ז ה היה מ י כ א ל ״ ו כ ל ה מ ש ת מ ע מ כ ך ‪.‬‬
‫‪234‬‬
‫ברם‬
‫ל מ י ש ו ר האישי‪,‬‬
‫מעבר ובנוסף‬
‫‪70‬‬
‫ה מ ש פ ח ת י ו ה ח ב ר י ‪ ,‬הרי‬
‫ש נ ו ת חייו‬
‫ש ל מ י כ א ל ‪ ) .‬ו ב מ י ו ח ד ‪ 50‬ה ש נ י ם מ א ז פ י ח מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ו א י ל ך ( ר א ו י ו ת‬
‫ל ה א ר ה ו ל ה ע ר כ ה ג ם במישור‪ ,‬הלאומי‪ .‬והציוני‪.‬‬
‫ל ע צ מ י ‪ .‬ל ס פ ר ‪ ,‬ש ע ל ר ק ע זה ג ם א י ר ע ה פ ג י ש ת נ ו ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬היה ז ה‬
‫‪.‬ארשה‬
‫הפרטיזנים‬
‫ביערות‬
‫באי־נעימות‪.‬ואף‬
‫שבהם‪,‬‬
‫הסובייטיים‪,‬‬
‫כידוע‪,‬‬
‫ההזדהות‬
‫כציוגי‬
‫כרוכה‬
‫היתד‪.‬‬
‫בסכנה מסויימת‪ .‬ולכן חברים ל ש ע ב ר מ ת נ ו ע ו ת נועד ציוניות‪,‬‬
‫ש נ פ ג ש ו ב א ק ר א י ‪ ,‬הוכיחו ז ה י ר ו ת ר ב ה ב י ו ת ר מ מ ש כ א ו ת ם ז א ב י ם ב י ע ר ‪ ,‬ה ב ו ד ק י ם‬
‫זה‬
‫א ת זה ב ח ש ד נ ו ת ‪ .‬ו ה נ ה כ א ש ר י ש ב ת י ב א ח ד ה ע ר ב י ם ב ד ד ע ל י ד ה מ ד ו ר ה‬
‫שבמחנה וחיללת‬
‫הדועכת‬
‫‪,‬‬
‫ב ח ל י ל ‪ ,‬ש ה ב א ת י עמי מ ה ב י ת ‪ ,‬ח ש ת י ט פ י ח ה ע ל ג ב י‬
‫ו ש מ ע ת י ל ח י ש ה ב ק ו ל צ ר ו ד ‪ :‬״ כ מ ה ש מ ח א נ י ל ה א ז י ן ל ל ח ן זה‪ ,‬ה ל ו א ה ו א מ ה ש י ר‬
‫׳יפים ה ל י ל ו ת ב כ נ ע ן ׳ ! ״ ‪.‬‬
‫היד‪ ,‬זה ק ו ל ו ש ל‬
‫מפולין‬
‫הפרטיזן מיכאל‬
‫שהציג‬
‫גלבטרונק‪,‬‬
‫ו ב מ ה ר ה פ ת ח ל פ נ י א ת ל י ב ו והגיגיו ע ל‬
‫מ ל ב ב ת זו‬
‫שאפיזודה‬
‫הינה מעין ס מ ל או קוד‬
‫כ״הלוץ״‪,‬‬
‫עצמו‬
‫ארץ־ישראל‬
‫הבא‬
‫שבא‬
‫הנכספת‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫ע ל המוטיבציה‬
‫להצביע‬
‫ה ע י ק ב י ת ש ל ו ל פ ע ו ל ל ל א ל י א ו ת ו ב כ ל מ צ ב ‪ ,‬כ פ י ש נ ד ר ש מיהודי ג א ז ‪ ,‬וציוני• כיעל‬
‫הכדה‪ .‬ע ש ק ה ‪.‬‬
‫עד כמה שהדברים הללו הינם רחוקים מהגזמה ומצחצוחי מליצה‪ ,‬הריני עומד‬
‫ב ר ש ו ת כ ם ל פ ר ט א ו ת ם ל א ש ו ר ם ו ז א ת ע ל פ י ש נ י ראידנות ארוכים‪ ,‬ש ז כ י ת י ל ע ר ו ך‬
‫ע ם מ י כ א ל כאן‪ ,‬ב ת ל ־ י צ ח ק ‪ .‬הראיון הראשון — ל ק ר א ת ס פ ר נ ו ״ ת ו ל ר ו ת י ה ש ל‬
‫מחתרת״‬
‫‪ ,1957‬כ ל ו מ ר בדיוק ל פ נ י ‪ 33‬שנה‪ ) .‬ד ב ו ר ה ומישהו‬
‫נ ע ר ך ב ־ ‪ 1 5‬ביולי‬
‫מ ה י ל ד י ם ו ד א י ז ו כ ר י ם ז א ת ( ‪ .‬ה י ה זה ע ל ה מ ר פ ס ת ש ל ח ר י ר ה ה ק ו ר מ ת ב ש ע ו ת‬
‫של‬
‫הקטנות‬
‫בנושא‬
‫למרץ‬
‫הלילה‬
‫הבריחה‬
‫‪1966‬‬
‫לקול‬
‫או‬
‫הצרצרים‬
‫ההעפלה‬
‫וזמזום‬
‫לאת־ישראל‬
‫היתושים‬
‫נערך‬
‫כבר‬
‫למיניהם‪.‬‬
‫הראיון‬
‫השני‬
‫בדירה‬
‫החדשה‬
‫ב־‪30‬‬
‫— כ ל ו מ ר ל פ נ י ‪ 24‬שנים‪ .‬ב ר א י ו נ ו ת א ל ה ב ו ל ט ו ת ב מ י ו ח ד — ‪15‬‬
‫פ ע י ל ו י ו ת מ ש מ ע ו ת י ו ת ‪ ,‬ש מ י כ א ל יזם אותן‪ ,‬או ה ש ת ת ף בהן ב כ ל מ א ו ד ו ‪ .‬והריהן‬
‫בקצרצרה ולפי סדר כרונולוגי‪:‬‬
‫מיכאל‬
‫יצחקי‬
‫) ג ל ב ט ר ו נ ק ( ‪ ,‬נ ו ל ד ב ו ו ר ש ה ל מ ש פ ח ה ח ס י ד י ת ‪ .‬היה‬
‫״השומר הדתי״‪ .‬ערב‬
‫חבר תנועת‬
‫פרח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ס י י ם ת ק ו פ ת ה כ ש ר ה ח ל ו צ י ת‬
‫ו ע מ ד ל ע ל ו ת לא״י‪ .‬ע ם פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ח צ ה א ת ק ו ה ח ז י ת ו ה ג י ע ל ל י ס א ‪.‬‬
‫א(‬
‫סביבתו‬
‫לעלות‬
‫ב(‬
‫סתיו‬
‫‪.1939‬‬
‫סמוך‬
‫לאחר‬
‫פיח‬
‫מלחמת‬
‫העולם‬
‫השגייה‬
‫עוזב‬
‫הוא‬
‫את‬
‫ה ק ר ו ב ה ו א ת יקיריו ב ו ו ר ש ה ו מ ג י ע ב ד ר ך ־ ל א ־ ד ר ך לווי‪,‬לנה‪ ,‬מ ש ם קיווה‬
‫לאו־ץ־ישראל‪ ,‬ו ז א ת ל א ח ר ש ש ה ה ‪ .‬כ ב ר ‪ 3‬ש ג י ם ב ק י ב ח ה כ ש ר ה ‪.‬‬
‫סתיו‬
‫‪ .1940‬ע ל א ף ש ה י ה ע ב ו ר ו רשיון ע ל י ה ) ״ ס ר ט י פ י ק א ט ״ ( ל א ה ס ת י י ע‬
‫הדבר‪ .‬ו כ ש ג ש א ר ת ק ו ע ב ל י ט א ה ס ו ב י י ט י ת ) כ ב ר ( ‪ ,‬ה ש ת ל ב כ ש ח ק ן מ ק צ ו ע י ב ת י א ט ר ו ן‬
‫הממלכתי היהודי שבקובנה‪ ,‬ו ז א ת — מ ב ל י ל ג ת ק א ת הקשרים עם חבריו מ״השומר‬
‫ה ד ת י ״ ו מ ב ל י ל ו ו ת ר ע ל ח ל ו ם ה ע ל י ה לארץ‪.‬‬
‫ג(‬
‫קח‬
‫‪ .1941‬ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ‪ ,‬ש ה ב ר י ח ו מוורשה‪ ,‬ת פ ס ו ע כ ש י ו ב ק ו ב נ ה ו כ מ ו‬
‫י ת ר היהודים ג כ ל א ב ג י ט ו ‪ .‬ע ל א ף ה י ו ת ו פ ל י ט וזר מ צ א ד ר ך ל ה צ ט ר ף ל מ ס ג ר ת‬
‫מ ק ו מ י ת ב ש ם ״ א ר ג ו ן ב ד י ת ציון״ )א‪.‬ב‪.‬צ‪ (.‬ו ל פ ע ו ל בה‪.‬‬
‫ד(‬
‫באוזגי‬
‫חורף‬
‫‪ .1942‬ל מ ת ת ה י ו ת ו ״משוריין״ מ פ ג י א ק צ י ו ת ו כ ד ׳ ל א פ ס ק מ ל ה ת ר י ע‬
‫ח ב ר י ו ע ל ב ר י ח ה מ ה ג י ט ו ליער‪ .‬א ך ת ש ו ב ת ם ה י ת ה ‪:‬‬
‫״אתה מ ט פ ס על‬
‫‪235‬‬
‫ק י ר ו ת ״ ‪ .‬ל כ ן ה צ ט ר ף ל כ ו ר ת י עצים ב י ע ר ו ת י נ ו כ ה ו ח י פ ש ק ש ר ‪.‬‬
‫על‬
‫ה(‬
‫במיבצעי‬
‫ו(‬
‫ד ע ת חברו הנערץ‬
‫מבכירי‬
‫איקה גרינברג‬
‫מ ש ת ל ב מיכאל‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪.‬‬
‫ר כ י ש ת נ ש ק ו ת כ ל ה מ ט ע ם ה מ ח ת ר ת ה כ ל ל י ת בגיטו‪.‬‬
‫‪ .1943‬מ י כ א ל נ מ נ ה ע ל ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬ש י צ א ה מ ט ע ם ה מ ח ת ר ת‬
‫סתיו‬
‫ה כ ל ל י ת ב ג י ט ו ‪ ,‬כ ד י ל ה ג י ע ל י ע ר ו ת אוגוסטובו‪ ,‬ש ם א מ ו ר י ם היו ל פ ע ו ל פרטיזנים‪.‬‬
‫מ ש ח ז ר ה ה ק ב ו צ ה ע ל ע ק ב ו ת י ה יוצא מ י כ א ל כ ע מ י ת ב מ ס ג ר ת ק ב ו צ ה א ח ר ת ‪ .‬ה ו א‬
‫נ ת פ ס י ם ומובאים לפורט ה־‪ 9‬הידוע לשימצה‪.‬‬
‫וחבריו‬
‫ת ו ך כ ד י ה ע ב ו ד ה המזוויעה ל ש ר ו ף‬
‫ז(‬
‫ק ר ב נ ו ת יהודים‬
‫רבבות‬
‫בפורט ה־‪9‬‬
‫ה ו א מ ב ק ש נ פ ש ו ל מ ו ת ‪ ,‬אד מ ת ע ש ת ו א ף מ ע ל ה א ת ה מ ו ר ל ל ח ב ר י ו ‪ ,‬כ ש מ ת ג ל ה‬
‫תקווה‬
‫זיק‬
‫להימלט‬
‫הגועזת בסילבםטר‬
‫‪6‬‬
‫ח(‬
‫ביגואר‬
‫במאורגן‪.‬‬
‫העניין‬
‫כשהובא בסוד‬
‫חלק‬
‫פעיל‬
‫נטל‬
‫והפעם‬
‫—‬
‫כבריחה‬
‫‪ 1943‬ו מ צ א מ ק ל ט ח ש א י ב ת ו ך ה ג י ט ו ה נ פ ע ם ‪.‬‬
‫‪.1944‬‬
‫מיכאל‬
‫יוצא‬
‫כשלישיה‬
‫ליערות‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫פ ל ו ח פ וכמפקד‪ .‬ב ג ד ו ד הפרםיזגי ה ו א מ ס י י ע ל ש ר י ד י ח ר ב מ ב נ י ע מ ו ו ג ם נ י פ ר ע‬
‫יהודים‪ .‬פ ע י ל ו ח ו ה ק ר ב י ח ג מ ש כ ח ע ד ב ו א ה צ ב א האדום‪.‬‬
‫מרוצחי‬
‫ט(‬
‫‪ 1944‬ה ו א ח ו ז ר ל ק ו ב ג ה ו מ ש ח ל ב מ י ד ע ם ח ב ר י ם מ ה מ ח ג ה הציוגי‬
‫ביולי‬
‫כ מ פ ג ר ת מ ח ת ר ת י ת לעליה‪ .‬מ ח מ ת ה ח ש א י ו ת ה י ת ר ה ח ש ש ל צ ר ף א ל י ו ג ע ר ה ב ו ד ד ה‬
‫דבורה פרידמן — לימים אשחו‪ .‬בכל זאח נ א פ ר ב ע ק ב ו ח הלשגה‪ ,‬א ך בשעה שהובל‬
‫ל ״ ג ד ו ד העונשין״‪ ,‬חטי! מ ש ו מ ר י ו והגיע לווילגה‪.‬‬
‫י(‬
‫‪ .1944‬כ מ ב ו ק ש ע ל ידי ה ש ל ט ו נ ו ח פ נ ה ל א ב א ק ו ב ג ר וזה ה ח ב י א ו‬
‫דצמבר‬
‫בביחו של שוטר ופרטיזן לשעבר‪ ,‬חצקל קרמרמן‪ .‬כדי ל ה ח ל ץ מ מ צ ב הביש ולקדם‬
‫חכניחו‬
‫אח‬
‫הפולגי‬
‫ל צ א ח מ ל י ט א ו ל ע ל ו ח לארץ‪,‬‬
‫והועייפ על‬
‫קם‬
‫ד ע ח עצמו לצבא‬
‫ה ח ח ש ם ב ד ו י של גוצרי‪ .‬ב מ ס ג ר ח זו ה ו ע ב ר ל פ ו ל י ן ‪.‬‬
‫יא( ב ה ג י ע י ח י ד ח ו ל ב י א ל י ס ס ו ק ה ס ח ל ק מ מ נ ה ‪ ,‬ה ז ר ל ה י ו ת א ז ר ח ו נ ס ע ללובלין‪.‬‬
‫התקבל‬
‫שם‬
‫לקלוט‬
‫ע ל ידי ה מ נ ה י ג היהודי ה י ד ו ע ד ״ ד א מ י ל ז ו מ ר ש ט י י ן ו ה ס ת י י ע בו‬
‫ש ר י ד י ם מ מ ח נ ו ת הריכוז‪ .‬ת ו ך כדי כ ד ה ו ט ל ה ע ל י ו ל מ ל א מ ש י מ ה ת מ ה‬
‫בביאליסטוק‪.‬‬
‫אביב‬
‫יב(‬
‫בלובלין‬
‫יג(‬
‫ב ר ם מ ח מ ת מ ח ל ה קשה הוחזר ללובלין‪.‬‬
‫‪ .1945‬כ א ח ר א י ע ל מעון ש ל ש ר י ד י ש ו א ה צ ע י ר י ם ש ב ר ח ו ב צ׳יכה ‪3‬‬
‫הוא הודף כ נ ש ק ח פ פושעים פולנים‪.‬‬
‫כאחד מבורחי‬
‫ה פ ו ר ט ה ־ ‪ 9‬הבודדים‪,‬‬
‫אם‬
‫לא‬
‫הראשון‪,‬‬
‫שיצא מהחחום‬
‫הסובייטי‪ ,‬ה ו א מ פ ד פ פ ב ע י ת ו ן יהודי ב מ ע ר ב ‪ ,‬״ א ו ג ן ע ר ו ו ע ג ״ מ ה ־ ‪ 1 5‬בינואר‬
‫עדות‬
‫ראשונה‬
‫על‬
‫הפרשה‬
‫והמופלאה‬
‫האיומה‬
‫‪,1945‬‬
‫הוו‪.‬‬
‫יד(‬
‫מ ש ך כ מ ה ח ו ד ש י ם נ י ה ל מ ט ע ם ״ ה ב ר י ח ה ״ נ ק ו ד ת ־ מ ע כ ר ש ל שרידי ש ו א ה‬
‫בגבול‬
‫הונגריה־רומגיה )באורדה־מארה(‪ ,‬עד שאנשי ה ב ו ל ש ת באו לאסרו והוא‬
‫מ ה ם ‪ ) .‬א ו ת ו ןמן כ ו נ ה ‪ :‬מ י כ א ל‬
‫חמק‬
‫טו(‬
‫בהגיעו‬
‫אל‬
‫חברתו‬
‫דבורה‬
‫ברגט ראש‬
‫)תבל״א(‬
‫ה מ ש ר ד הא״י(‪.‬‬
‫בקלוז׳‬
‫התברר‪,‬‬
‫ש ס ו ף סוף‬
‫קיבל‬
‫א ת רשיון ה ע ל י ה ) ה ס ר ט י פ י ק א ט ( ה מ י ו ח ל ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬א ך ב ל ח ץ ״דין ה ת נ ו ע ה ״‬
‫ל ט ו ב ת א ח ת מ מ ג ה י ג ו ת ״הגוער הציוגי״‪ ,‬ש ה י ת ה בהריון‪.‬‬
‫ויתר‬
‫טז(‬
‫ב ס ח י ו ‪ 1945‬ד‪г‬טל עליו ל נ ה ל נ ק ו ד ת ־ מ ע ב ר מ ט ע ם ה ״ ב ר י ח ה ״ ב ס א ן ־ ו ל נ ט י ן‬
‫ש ב י ן איזור ה כ י ב ו ש הסוביטי ו ה א מ ר י ק א י ב א ו ס ט ר י ה ‪ .‬ב א ו פ ן ר ש מ י ש י מ ש כ מ ת ו ר ג מ ן‬
‫של‬
‫ה צ ל ב ה א ד ו ם וכיגויו ״הצ׳כי״‪ .‬ד ב ו ר ה ס י י ע ה ב מ ש י מ ח ו ה א מ י ח י ת והודות ל ה‬
‫נ י צ ל מ מ א ס ר ה מ ש ט ר ה ה צ ב א י ח הסובייטית‪.‬‬
‫‪236‬‬
‫יז(‬
‫‪ 1946‬ב ק ר ב ש א ר י ת ה פ ל י ט ה בגרמניה‪ .‬מ י כ א ל ו ד ב ו ר ה כ ב ר נ ש ו א י ם כ ד ת‬
‫וכדין‪.‬‬
‫)כבאופן סמלי נערך האירוע בפרשת ״לך לך״‪ .‬מכאן פעילותו מ ת מ ק ד ת‬
‫כמישור ה ת נ ו ע ת י ‪ :‬בתחילה — ב מ ס ג ר ת ״נוח״ם״ )נוער חלוצי מאוחד —‬
‫יותר‬
‫המשך‬
‫מעין‬
‫יח(‬
‫ואחר־כך‪:‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬צ‪(.‬‬
‫ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪.‬‬
‫בראש קבוצת בני נוער נוסעים בני הזוג למארסיי שבצרפת‪ ,‬עולים על‬
‫ס פ י נ ת ה מ ע פ י ל י ם ״לטרון״‪ ,‬אך ב מ ק ו ם ל א ר ץ ־ י ש ר א ל מ נ י ע י ה לקפריסין‪ .‬א ו ל ם כאן‬
‫האווירה‬
‫כבר‬
‫מאי‬
‫יט(‬
‫מביתו‬
‫ארצישראלית‪,‬‬
‫פעילות‬
‫לרבות‬
‫תנועתית‬
‫והגנתית‪.‬‬
‫‪ .1947‬כ ש נ ת י י ם וחצי מ א ז י צ י א ת ו מ ק ו ב נ ה ו ת ש ע ש נ י ם ל א ח ר ש י צ א‬
‫ב ו ו ר ש ה ‪ ,‬זוכה מ י כ א ל סוף סוף ל ה ג ש י ם א ת ח ל ו ש הישן ו ל ע ל ו ת לארץ‪.‬‬
‫י ח ד ע מ ו ר ע י י ת ו ד ב ו ר ה וכן ח ב ר י ם וחניכים‪.‬‬
‫כמעט‬
‫כ(‬
‫זוכה‬
‫ישר‬
‫להישבע‬
‫מהאניה‬
‫ניקלע‬
‫אימוגים ל צ ב א‬
‫מיכאל‬
‫למלחמת‬
‫העצמות•‬
‫ההגנה לישראל ‪.‬ולהילחם‬
‫תוך‬
‫זמן‬
‫קצר‬
‫בשורותיו‪.‬‬
‫ע ד כאן‪ ,‬ידידי‪ ,‬ה ע ל י ת י ש ו ר ת ע ו ב ד ו ת א ו ל י ה ח ש ו ב ו ת בחייו‪ ,‬כ פ י שהן מ צ ט י י ר ו ת‬
‫מ ת ו ך ה ר א י ו ג ו ת עמו‪ .‬ל כ ך ‪ ,‬כ מ ו ב ן ‪ ,‬חייבים ל ה ו ס י ף א ת י ת ר מ ע ש י ו ו ע ל י ל ו ת י ו כ מ ו ‪:‬‬
‫לקיבוץ‬
‫ההצטרפות‬
‫המתמדת‬
‫ותרומתו‬
‫למסגרת‬
‫זו‪,‬‬
‫בה‬
‫ראה‬
‫נופך‬
‫מיוחד‬
‫בהגשמה הציוגית‪:‬‬
‫מ ו ר ש ת השואה‬
‫טיפוח‬
‫מזזראשוניפ‪,‬‬
‫התגייסותו‬
‫באמריקה‬
‫ועל‬
‫בכלל‬
‫ופרשת הפורט ה־‪9‬‬
‫שהעלה אותה על המפה‬
‫ב פ ר ט ‪ ,‬ש כ א מ ו ר ה ו א היה‬
‫ההיססוריוגראפית של השואה והגבורה;‬
‫ב ת ח ו ם החינוכי‪ ,‬כדי ל ש ל ב ב נ י ג ו ע ר ע ו ל ה בבגיין ה א ר ץ ; ש ל י ח ו ת ו‬
‫הלסיגית למען העליה;‬
‫הכל — ה ק מ ת ה ב י ת הפתוח והמשפחה הנפלאה הזאת ביחד עם דבורה‪.‬‬
‫משפחה‬
‫— שצאצאיה עוסקים בתורה ובעבודה‪ ,‬כבטחון ישראל וסיפוח מורשת‬
‫השואה‬
‫ו ע ל כ ך ה י ת ה — גאוותו הגדולה‪ ,‬ו ב כ ך ה ת ב ר ך ‪.‬‬
‫אין ס פ ק ‪ ,‬ש פ ר ש ת החיים ש ל מ י כ א ל ע ד יומו ה א ח ר ו ן מהווה מ ו פ ת או ש ד ל מ ד ו ר‬
‫של‬
‫ח ל ו צ י ם ו ל ו ח מ י ם ‪ ,‬ש ע מ ד ו ב מ ב ח ן ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ו ה ת ק ו מ ה ג ם יחד‪ .‬נ י ת ן א ף‬
‫להגיד‪,‬‬
‫ש מ י כ א ל מ י צ ה א ת ש נ ו ת חייו ב צ ו ר ה כזו‪ ,‬ש ר ק מ ת י ־ מ ע ט יהודים ב ד ו ר‬
‫ש ל נ ו זכו ל כ ך ‪.‬‬
‫ו א ו ל י י ש ב כ ך ג ם נ ח מ ה מ ו ח ש י ת ‪ .‬לכולנו‪.‬‬
‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪-.‬ה‪.‬‬
‫‪237‬‬
‫גוטקה שטנדיג‬
‫ד ב ר — ל ה ב ה‬
‫יד״זברון ליומן אינפלד הי״ד*‬
‫הכו‪ ,‬ע נ ו א כ ו ל י שנאה‪,‬‬
‫בצבועים אחוזי טרוף התעללו‬
‫בחםרי־מגן‪ .‬חלשים מעלים‬
‫גוללו בגיא התופת‪.‬‬
‫בשלג‪ ,‬ברוח‪ ,‬בקור‪,‬‬
‫בשרב־שמש‬
‫חסר־רחמים‪,‬‬
‫פ ק ח אבנים לגתץ‪ ,‬לסחב‪,‬‬
‫ב צ ל י פ ת ש ו ט ח ת כ ו פגים‪.‬‬
‫קברים‬
‫הכריחו לכרות לקרובים‪,‬‬
‫לחשף‬
‫מהאדמה גופות מ ת י ם ;‬
‫קורות — גופות‪ ,‬קורות — גופות;‬
‫ולשרף‪ ,‬ל ה ע ל י ם עקבות‪,‬‬
‫ב ל י ד ע ה ע ת י ד א ת פשעם‪.‬‬
‫ל א ו ל א ! ו ה י ה כ י ש ח ר ט ו ב י ו ת ר יגיה‪,‬‬
‫מ ע ש ה ־ ע מ ל ק א י ש ל א ישכח‪.‬‬
‫כי ע פ ר ואפר יקומו להעיד‬
‫ע ד אינסוף‪.‬‬
‫ג ש ל ו א ו ת ג ו מ כ ל היקר‪,‬‬
‫א ת ה י כ ו ל ת ל ח ו ו ת תקוה‪ ,‬ל ח ו ש ש מ ח ה ‪,‬‬
‫גטלו מ א ת ג ו לתמיד‪ .‬ח ן וחשבון ל ה ם‬
‫ל א עמגו‪ ,‬כ י א ם ע ם השם‪,‬‬
‫כ י ד י נ ו ד י ן אימה‪.‬‬
‫* רומן אינפלד הי״ד‪ ,‬בן־דוד של המחברת מצד אמה‪ ,‬אחת הנפשות האצילות ביותר‬
‫בעמנו‪ ,‬נרצח ביום ה־‪ 20‬בפברואר ‪ 1944‬על ידי זריקת פנול ללבו‪ ,‬בשנת חייו ה־‪,15‬‬
‫במוזגה פלאשוב שליד קרקוב‪ .‬כ ל הגופות של הנרצחים באותו מחנה הוצאו מ ק ב ר‬
‫האחים וגשרפו‪ ,‬כדי ״להעלים עקבות״‪.‬‬
‫‪238‬‬
‫חזון נ ו ר א פ ו ע ם ב ר ק ה ‪,‬‬
‫צ ל אמי ה ו ל כ ת ו נ ע ל מ ת ‪ ,‬ק ד ו ש ה ‪,‬‬
‫והשמים — ל ה ב ה בוערת ב א ש‬
‫ד ם טהור‪ .‬מ ע ר ב ו ל ת ת מ ר ו ת ע ש ן ל ו ה ט ו ת‬
‫ע ם ריח ג ו פ ו ת ש ר ו פ ו ת מ כ י ם ב ר ק י ע ‪.‬‬
‫מ י ל י ו נ י ק ר ב נ ו ת אגוש —‬
‫•‬
‫משיחים צלובימ ש ל א נתקדשו‪,‬‬
‫א ך קימים ל ע ד‬
‫ו ק מ י ם ל ת ח י ה מ ע ל ל כ ל המיתות^‬
‫בני־אדם!‬
‫•‬
‫תנו לי ל ע מ ד בכיכר‪,‬‬
‫נזיר כרמליתי עוטה גלימת־דמי‪.‬‬
‫ב י ד צנומה‪ ,‬נ ק י ה ל ל א ר ב ב ‪,‬‬
‫להוקיע בתנועה לוהבת —‬
‫תמרור בצמת —‬
‫לזעק‪:‬‬
‫אני ק י מ ת ‪ ,‬נ ש א ר ת ‪,‬‬
‫ב ו כ ה ת מ ר ו ר י ם י ו ת ר מ א ל ף ניוןה'‪,‬‬
‫מרחל מבכה‪.‬‬
‫ע ד ב ו א יום ה כ נ ע ה ‪ ,‬ע ם ל ש ש ר ו ת ה ח ר ט ה ‪,‬‬
‫להמון המחפש ‪.‬‬
‫כ ש ו ע ר ו של ה מ ק ו ם ‪ ,‬ב ת נ ו ע ה מ ש ח ר ר ת‬
‫אתוה‬
‫נתיב חדש‪,‬‬
‫דרך לבהירות‪,‬‬
‫ל א ידעה א ד ם‬
‫חרש לדבר אלוהים‪ :‬דבר — להבה‪.‬‬
‫תירגמו מ פ ו ל נ י ת ‪ :‬ה מ ח ב ר ת ולאה טנצמן‬
‫‪239‬‬
‫אלונה בריג‬
‫הדודה מדתה‬
‫הדודה מדתה‬
‫היא הדודה‪ ,‬שמעולם לא ראיתי‬
‫וכל־כך רציתי להכיר‪.‬‬
‫הדודה מרתה‪ ,‬שבעיני תמיד דמיתי‬
‫ושמה רציתי להזכיר‪.‬‬
‫אסור היה לי —‬
‫ואולי סתם חששתי —‬
‫לשאול‪:‬‬
‫מי היתה האחות של א ב א ?‬
‫ואולי גם —‬
‫איזה מיז אדם היה הוא‪ ,‬סבא?‬
‫אבל שאלות על השואה‬
‫אין שואלים‪.‬‬
‫בתמוגות אגשים אגי רואה‬
‫ומגסה להבין‪,‬‬
‫מי הוא מי‬
‫ומה עשה כל אחד‬
‫ובן כמה היה כ ש ­‬
‫אכל שאלות על השואה‬
‫אין שואלים‪.‬‬
‫ובכל זאת אני חושבת הרבה‬
‫על דודה מדתה‪,‬‬
‫על ס ב א וגם סבתא‪,‬‬
‫על כל אותה משפחה‪,‬‬
‫שהיתה ואיגגה‪.‬‬
‫ואגי מגסה ללקט פרורי מידע‬
‫מ ל ל קרוב‪ ,‬שהכיר וידע‪.‬‬
‫כי למרות שאין שואלים‬
‫ולמרות שאין מספרים‪,‬‬
‫הרהורים בי מדי פעם עולים‪.‬‬
‫‪240‬‬
‫ומשום מה —‬
‫ו ז א ת איני י ו ד ע ת ל ה ס ב י ר —‬
‫את‬
‫הדודה מרתה‪,‬‬
‫שמעולם‬
‫ל א ה ס פ ק ת י להכיר‪,‬‬
‫אני כל־ כך אוהבת‬
‫ומרגישה‬
‫מנסה‬
‫איך‬
‫כ ל ־ כ ך קרובה‪,‬‬
‫לדמיין‪.‬‬
‫נראתה ומה עשתה‬
‫ו א י ך היתד‪ .‬נ ר א י ת ה י ו ם‬
‫ו מ ה היתד‪ ,‬עושה אילו‪...‬‬
‫אבל‬
‫ש א ל ו ת ע ל השואה‬
‫אין שואלים‪.‬‬
‫ח ל י פ ת‬
‫פרופ׳‬
‫בין‬
‫י ה ו ד ה‬
‫מ כ ת ב י ם‬
‫כ ה ן‬
‫ב א ו א ר ויוחנן‬
‫בעקבות הרצאתו של יוחנן כהן ביום העיון‪ ,‬שנערך לזכרו‬
‫של משה קול ז״ל‪ ,‬ואשר פורסמה ב״משואה״ קובץ י ״ ח ‪,‬‬
‫תש׳׳ן‪,‬‬
‫נתקבל‬
‫במערכת מכתבו של פרופ׳‬
‫יהודה‬
‫באואר‬
‫מהמכון ליהדות זמננו של האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫אנו‬
‫מפרסמים בזה את מכתבו של הפרופ׳‬
‫באואר‬
‫ואת‬
‫תשובתו של יוחנן כהן‪.‬‬
‫מכתבו של פרופ׳ יהודה באואר‬
‫‪19.4.90‬‬
‫לבב׳‬
‫מערכת ״משואה״‬
‫קיבוץ ת ל ־ י צ ח ק‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬השרון ה ת י כ ו ן‬
‫‪805‬‬
‫‪45‬‬
‫״שלום רב‪,‬‬
‫ק ר א ת י ‪ ,‬ב ת ד ה מ ה מ ס ו י י מ ת ‪ ,‬א ת ד ב ר י ו ש ל מ ר יוחנן כ ה ן ב ״ מ ש ו א ה ״ י״ח‪ ,‬ע ל מ ה‬
‫שכתבתי‬
‫בספרי ״הבריחה״‪ .‬תדהמה‪ ,‬משום שחשבתי‪ ,‬שהגיע כ ב ר הזמן ל ה ת ג ב ר‬
‫ע ל מ ר י ב ו ת ו ח י פ ו ש י ״ייחום״‪ ,‬ש א ב ד ע ל י ה ם ה כ ל ח ‪ .‬א ך כ ג ר א ה ש ל א זו ד ע ת ו ש ל‬
‫מ ד כהן‪ ,‬ואיגגי מ ב י ן א ו ת ו ‪ :‬מ ד ו ע אי א פ ש ר ל ק ב ל א ת ה ע ו ב ד ה ה פ ש ו ט ה ‪ ,‬ש ה ב ר י ח ה‬
‫א ח ר י ה ש ו א ה נ ו צ ר ה ב ו ו י ל נ ה ‪ ,‬ב ר ו ב נ ה ובצ׳רנוביץ‪ ,‬ו נ ד ח פ ה ה ר ב ה ע ל ידי ח ו ז ר י‬
‫ברית־המועצות‪,‬‬
‫ובצ׳רנוביץ‬
‫והשומר‬
‫הצעיר‬
‫)וילנה(‪,‬‬
‫דרור—פדייהייט‬
‫)לידובסקי‬
‫״ ב ע י ק ר ח ב ר י ׳ ה נ ו ע ר הציוני׳ ו׳השומר ה צ ע י ר ׳ ״‬
‫ברובנה(‪,‬‬
‫) כ ך כ ת ו ב אצלי‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע מ ו ד ‪ (16‬ה ם ה מ י י ס ד י ם ש ל ת נ ו ע ה ק ו נ ק ר ט י ת ‪ ,‬אליה ה צ ט ר ף יוחנן כ ה ן כ ש נ ה‬
‫‪242‬‬
‫ל א ח ר מ כ ן ו א ף פ ע ל ב ה ר ב ו ת וגדולות‪ .‬מ ה האסון ה ג ד ו ל ל ה ו ד ו ת בזה‪ ,‬ש ה מ י י ם ד‬
‫ו ה מ ד ר י ך ה ר ו ח ג י היה א ב א ק ו ב נ ר ז ״ ל ?‬
‫כהן מרחיק‬
‫מר‬
‫איכשהו‬
‫ל פ י דבריו‪ .‬היא‬
‫עדותו‪ .‬ק ו ד ם כ ל ל א גוסדה ה ב ר י ח ה כ ל ל ‪,‬‬
‫ת ו צ א ה ש ל ה ב ר י ח ו ת ‪ ,‬שהיו ב ר א ש י ת ה מ ל ח מ ה ו ב מ ה ל כ ה ‪.‬‬
‫) ב ר י א ה מ ת ו ך ע צ מ ה ( ע ב ר ה ה ב ר י ח ה ל ל י ט א ב־‪1939‬‬
‫אוסמוסיס‬
‫בתהליך של‬
‫והפכה ליציאת‬
‫השרידים ב־‪ .1944‬ה א ם אינו חש‪ ,‬ש א ל ה ד ב ר י ה ב ל י בוודאי‪ ,‬הנםיון ש ל ה ב ר י ח ו ת‬
‫לפני ו ב ע ת השואה השפיעו ע ל המחשבה ל ק ר א ת דרכי פתרון ל מ צ ו ק ו ת שאחריה‪.‬‬
‫א ב ל איך א פ ש ר ל ה ש ו ו ת א ת פ י ל ו ס ה ך ך ך של ה נ ו ע ר הציוני מ א י מ י ה ש ו א ה ש ל‬
‫ב־‪ 1943‬ל י צ י א ת השרידים מ פ ו ל י ן ה י מ ש ו ח ר ר ת ׳ ו ה ה ר ו ס ה לכיוון‬
‫בנח׳ין־סוסנוביץ‬
‫א ר ץ ־ י ש ר א ל ? א ל ה ש ת י ת ו פ ע ו ת ייחודיות‪ ,‬אף שיש כ מ ו ב ן ק ש ר ה י ס ט ו ר י ביניהן‪,‬‬
‫כאמור‪.‬‬
‫מר‬
‫לא‪,‬‬
‫בפברואר־מרץ‬
‫נקודת‬
‫כהן‪:‬‬
‫‪1945‬‬
‫הבריחה‬
‫היא‬
‫ארגון‬
‫קונקרטי‬
‫שנוסד‬
‫לגמרי‪,‬‬
‫בלובלין‬
‫)ויש ע ל זה כ מ ו ת ר צ י נ י ת ש ל ת י ע ו ד ( ‪ ,‬ו א ש ר ה ק י ם‬
‫הגבול הראשונה שלו בקרוסנו שבפולין בראשית‬
‫‪1945‬‬
‫את‬
‫ב מ ע ב ר לרומניה‬
‫ד ר ך הומנד‪ ,‬ש ב ס ל ו ב ק י ה ‪ .‬ה ב ר י ח ה נ ו ס ד ה מ ת ו ך דיונים סוערים‪ ,‬ה י א ה ק י מ ה ב פ ו ל י ן‬
‫של‬
‫ארגון‬
‫בלתי־ליגאלי‪ ,‬תחילה‬
‫בקרקוב‬
‫ואחר־כך‬
‫בקסוביץ‬
‫מערכת‬
‫ראשוגית‬
‫ובלודז׳‪.‬‬
‫ל א היו ל ב ר י ח ה ׳מפקדים׳‪ .‬היו ל ה מרכזים‪ ,‬א ש ר ת י א מ ו בין ת נ ו ע ו ת‬
‫ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ‪ .‬ש מ ו ת י ה ם היו א ב א ק ו ב נ ר ב ש ל ב ההיולי המייסד‪ ,‬א ח ר י ו מ ר ד כ י‬
‫יציאתו‬
‫לרומניה‬
‫והונגריה‪,‬‬
‫אחריו‬
‫משה‬
‫מאירי‪.‬‬
‫אינני‬
‫אשם‬
‫בזה‪,‬‬
‫רוזמן‬
‫עד‬
‫אדוני‪,‬‬
‫ש ש ל ו ש ת ם ה ם ח ב ר י ה ש ו מ ר הצעיר‪ ,‬ואינני מ ב י ן מ ד ו ע זה ח ו ר ה ל ך —‬
‫הם א י נ ם כ ש ר י ם ב ע י נ י ך ? כ א ש ר הגיע א י ס ר ב ן ־ צ ב י ‪ ,‬ה ש ל י ח ה ר א ש ו ן מן הארץ‪,‬‬
‫לפולין‪ ,‬פ ג ש א ו ת ו ״ ב ן ״ ) מ ש ה מאירי(‪ ,‬ב א ה ב ה ו ב כ ב ו ד ‪ ,‬כ י א ה ל ש ל י ח מ ן הארץ‪,‬‬
‫ו ש א ל ת ו ה ר א ש ו נ ה ל א היתד‪ ,,‬א ם הוא איש מ פ א ״ י או ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד או ה נ ו ע ר‬
‫הציוני‪ .‬א נ י יודע ה י ט ב א ת הויכוחים‪ ,‬שהיו בין מ ר כהן ל ב י ן ח ב ר י ו השליחים‪,‬‬
‫ה ר ב ו ת ע ל קיפוח תנועתו — כמו גם תלונות כל יתר השליחים על‬
‫ותלונותיו‬
‫קיפוח ת נ ו ע ו ת י ה ם — נ מ צ א ו ת ו ר ש ו מ ו ת בארכיונים‪ .‬א ב ל א נ ח נ ו חיים היום א ר ב ע י ם‬
‫שנה‬
‫א ח ר י זה‪ .‬ה א ם ל א מ ו ת ר כ ב ר ל ה ש ת ח ר ר מ ז ה ?‬
‫ה ב ר י ח ה נ ו צ ר ה ש נ ה ‪ ,‬ל פ ג י ש ה ש ל י ח י ם הגיעו‪ .‬הם הוסיפו ל ה מ י ו ק ר ת ם כ ש ל י ח י ם ‪,‬‬
‫פ ו ר מ ל י היו א ח ר א י ם לה‪ .‬ה ם פ ע ל ו בה‪ ,‬ת ו ך ס כ ס ו כ י ם מ ת מ י ד י ם ב י נ י ה ם‬
‫ובאורח‬
‫לבין ע צ מ ם ‪ ,‬ו ל מ ר ו ת ז א ת ה צ ל י ת ו מ א ו ד ב פ ע ו ל ת ם ‪ .‬א ב ל ‪ ,‬כ פ י ש מ ע י ר צ ב י נ צ ר‬
‫בזכרונותיו‪,‬‬
‫ה י א ה מ ש י כ ה ל ה י ו ת בנויה ע ל אנשי ה מ ק ו ם ‪ ,‬ו ב ש ע ת ו זה ג ם ל א‬
‫ה פ ר י ע ל א ף א ח ד ‪ .‬ר ק ע ש ר ו ת שנים ל א ח ר מכן‪ ,‬ב מ ד י נ ת י ש ר א ל ‪ ,‬צ ך י ך ל ה ו כ י ח‬
‫שהיישוב בארץ היה היוזם והמפעיל הבלעדי‪.‬‬
‫מ ר כהן מ צ ט ט א ת א פ ר י ם ד ק ל ז״ל בדיון‪ ,‬שהיה ב ל ט ב נ ק י ן ע ל ס פ ר י ב ש ע ת ו ‪.‬‬
‫הוא מ כ נ ה א ו ת ו מ פ ק ד ה ב ר י ח ה ‪ .‬זה נכון‪ .‬ד ק ל מ ו נ ה ע ל ידי ש א ו ל א ב י ג ו ר ל ה י ו ת‬
‫הבדיחה הראשון‬
‫מפקד‬
‫‪1947‬‬
‫) א ח ר י ו ב א מ א י ר ספיר(‪ .‬מ ת י ?‬
‫ג פ ם ק ה ל מ ע ש ה ה ב ר י ח ה מפולין‪ .‬ב א ב י ב‬
‫בסוף‬
‫‪.1946‬‬
‫בראשית‬
‫‪ 1947‬ע ו ד ה ג י ע ו כ־‪ 19,000‬יהודים‬
‫מ ר ו מ ג ל ‪ ) ,‬ה ב ר י ח ה ת ח י ל ה ה ת ג ג ד ה ל י צ י א ת ם ( ‪ ,‬ו א ח ר כ ך היו ע ל ס פ י ח י ם ‪ .‬ה ב ר י ח ה‬
‫ההמונית‬
‫בריחה‪.‬‬
‫הל‬
‫גפםקה בסוף‬
‫‪ .1946‬ד ק ל ה ל ‪ ,‬מ פ ק ד ה ב ר י ח ה ‪ ,‬כ ש כ ב ר ל א היתד• י ו ת ר‬
‫ה ל י ע ו ת שלו על מה שקרה בראשית התנועה שאפו ל א פ ס — לכן לא‬
‫בכלל טעם להתווכח עמו באותו מ ע מ ד המצוטט על‬
‫ל י מ ר כהן‪ .‬כ ש ה י ת ה‬
‫ב ר י ח ה ב א מ ת ‪ ,‬ל א ה י ה פ י ק ו ד ‪ ,‬היו מ ר כ ז י ם והיתד‪ ,‬א ח ר י ו ת מ ש ו ת פ ת ו ה י ה ת י א ו ם ‪,‬‬
‫‪243‬‬
‫תוך‬
‫ויכוח‪,‬‬
‫אחרים‬
‫ל ע ת י ם ל ו ה ט ‪ .‬וזה עבד‪,‬‬
‫תוכיח‪.‬‬
‫אל‬
‫בא‪,‬‬
‫מר‬
‫כהן‪,‬‬
‫ופעולתו‬
‫אל‬
‫תיצור‬
‫הברוכה‬
‫שוב‬
‫של‬
‫מ ר כהן‪,‬‬
‫אגדות‬
‫יחד‬
‫היסטוריות‪,‬‬
‫ל ה ן שחר‪.‬״‬
‫בברכה רבה‪,‬‬
‫יהודה‬
‫‪244‬‬
‫באואר‬
‫עם‬
‫שאין‬
‫תשובתו‬
‫של יוחנן כהן‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫‪ 28‬מ א י‬
‫‪1990‬‬
‫לכבוד‬
‫פרופ׳ יהודה באואר‬
‫המכון ל י ה ד ו ת זמננו‬
‫האוניברסיטה ה ע ב ר י ת — י ר ו ש ל י ם‬
‫פרופ׳ באואר הנכבד‪,‬‬
‫קראתי‬
‫א ת מ כ ת ב ך מ ה ־ ‪ 1 9‬ב א פ ר י ל ב ת מ י ה ה ו ב א כ ז ב ה ‪ .‬ק ש ה ל י להבין‪ ,‬מ ד ו ע‬
‫חוקר נודע ופרופסור מ כ ו ב ד כמוך מגיב בצורה אמוציונאלית כל כך על דעות‬
‫ו ה ע ר כ ו ת ‪ ,‬ש א י נ ן ת ו א מ ו ת ב מ ד ו י י ק א ת השקפותיו‪ .‬הרי ה י ו ם מ ו ת ר א פ י ל ו ב ב ר י ח ־‬
‫המועצות‬
‫ל ה ב י ע ד ע ו ת ‪ ,‬שאינן ט ע י מ ו ת ל ח י ך הזולת‪ .‬א ב ל ‪ ,‬מ א ח ר ש ר א י ת צ ו ר ך‬
‫נפשי דחוף ל ה ג י ב כפי שהגבת‪ ,‬אינך משאיר לי ברירה‪ ,‬א ל א ל ה ש י ב לד‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫היתה‬
‫ל ע נ י ו ח ד ע ח י ‪ ,‬ב ד ב ר י ם ‪ ,‬ש ה ש מ ע ח י ב י ו ם העיון ש ל ״ מ ש ו א ה ״ )ב־‪,(29.10.1989‬‬
‫ב י ק ו ר ה מ ח ו נ ה ע ל ס פ ר ך ״ ה ב ר י ח ה ״ ‪ ,‬ואף נ י ס י ח י ל ר כ ב ה ב א ו מ ר י ‪:‬‬
‫״ייתכן וגרמה ל כ ך ה ס ת מ כ ו ת ו על מקורות חד־צח־יים ומיעוט מ ס מ כ י ם כתובים —‬
‫עובדה‬
‫ה נ ו ב ע ת מ ש י ט ו ח ה ע ב ו ד ה אז ו מ ה ת נ א י ם ״ ‪.‬‬
‫כ מ ו ־ כן צ י ט ט ח י א ח א פ ר י ם ד ק ל ז״ל‪ .‬אילו הייח נ ו כ ח ב מ ק ו ם ‪ ,‬ה י י ח י מ ו ס י ף‬
‫על דבריו‪ .‬ב ה ע ד ד ך ה ס ח פ ק ח י ב מ ו ב א ה ואינני חוזר בי מ א ף מלה‪ ,‬ש נ א מ ר ה על־ידי‬
‫ב נ ו ש א זה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אגב‪ ,‬אינני מבין מדוע אתה מבטל כל כך א ת הערכחו של אפרים דקל‪.‬‬
‫אתה‬
‫בסוף‬
‫‪,1946‬‬
‫מנמק‬
‫זאת‬
‫בכך‪,‬‬
‫שדקל‬
‫מונה לתפקידו‬
‫כמפקד‬
‫הבריחה‬
‫באירופה‬
‫כ א ש ר הזרם העיקרי ש ל הבריחה מפולין כ ב ר ה ל ך ודעך‪ .‬מכאן‪ ,‬לדבריך‬
‫״ ה י ד י ע ו ת שלו‪...‬־ ש א פ ו ל א פ ס ״ ‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬ק ו ד ם כ ל כ ד א י ל ה ז כ י ר ‪ ,‬כי ב ש נ ת ‪ 1946—1945‬ק ד ם ל ד ק ל ב ת פ ק י ד ו מ ר ד כ י‬
‫סורקים יבל״א‪ ,‬אשר ידע היטב א ח ה מ ת ר ח ש בפולין ו ב מ ע ר ך ה ב ר י ח ה באירופה‬
‫כולה‪.‬‬
‫ב א ו ח ו יום עיון ב י ד ט ב נ ק י ן ‪ ,‬ש ה ו ק ד ש ל ה ו פ ע ה ס פ ר ך ‪ ,‬א‪ .‬ד ק ל ״ ה צ ט ר ף ל ד ע ח ו‬
‫ש ל ס ו ר ק י ם ״ ‪ .‬ש נ י ח ‪ ,‬א‪ .‬ד ק ל ח ק ר ו ל מ ד ה י ס ב ג ם א ח א ש ר ה ח ר ח ש ק ו ד ם לבואו‪,‬‬
‫ואף פ י ר ס ם מ מ צ א י ו ‪ .‬א ב ל א ם ל ד ע ח ך נ ו כ ח ו ח ב מ ק ו ם ו ב ז מ ן ־ א מ ה •היא ח נ א י ל ח ק ר‬
‫האמח‪ ,‬הרי נ ד מ ה לי‪ ,‬ש ג ם א ח ה ל א היית באותו המקום ו ב א ו ח ו הזמן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫א ח ה טוען‬
‫ב מ כ ח ב ך ‪ ,‬כ י א נ י יוצר ״ א ג ד ו ח ה י ם ט ו ר י ו ח ‪ ,‬שאין ל ה ן ש ח ד ״‬
‫‪245‬‬
‫ו א ח ת מ ה ן היא‪ ,‬כ י ״ ה ב ר י ח ה ה י ת ה א י כ ש ה ו ת ו צ א ה ש ל ב ר י ח ו ת ‪ ,‬ש ה י ו ב ר א ש י ת‬
‫המלחמה ובמהלכה‪ .‬כ ת ה ל י ד של אוסמוסים ע ב ר ה הבריחה לליטא ב־‪ 1939‬והפכה‬
‫ה ש ר י ד י ם ב־‪1944‬״‪ .‬ב ת י א ו ר זה א ת ה פ ש ו ט ל א מדייק‪..‬‬
‫ליציאת‬
‫ק ו ד ם כ ל ל א ד י ב ר ת י ע ל ״תוצאה״‪ ,‬כ י א ם ע ל ״ ה מ ש ך ״ ‪ .‬ה ע ר ת י ‪ ,‬כ י ה ו י כ ו ח י ם‬
‫ש ר ו ד פ י ם א ו ת נ ו מ א ז — מ י היה הראשון ? מ י ה י ה ״ ה א ב ה מ י י ס ד ?״‪ ,‬היכן כ ל זה‬
‫התחיל י — הם ויכוחי סרק‪ ,‬שאינם רלבנטיים לגבי התמונה ההיסטורית הכוללת‪.‬‬
‫הבדיחה‪,‬‬
‫א מ ר ת י ‪ ,‬ל א נ ו צ ר ה ל פ י ה כ ר ז ה ש ל איש א ח ד ב מ ק ו ם א ח ד ו ל א ע ל ־ פ י‬
‫סיסמאות‬
‫פיוטיות‪ ...‬ו ז א ת כיוון ש ה ב ר י ח ה ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה צ מ ח ה מ ל מ ט ה ב כ ל‬
‫מקום‪,‬‬
‫אותו‬
‫ש ב ו נ ת ק ב צ ו ה נ י צ ו ל י ם ‪ .‬היא ה י ת ה ביטוי ל י צ ר ה ק י ו ם ורצון ה ה י ש ר ד ו ת ‪,‬‬
‫ה י צ ר והרצון‪,‬‬
‫אשר הניע מעטים בימי המלחמה‬
‫לברוח‬
‫להנצל‪ .‬לא‬
‫כדי‬
‫במקרה נ ש ת ר ש המונח ״בריחה״‪ .‬הוא ביטא א ת החרדה‪ ,‬א ת יצר ההישרדות של‬
‫ה פ ל י ס ה ו א ת ה מ ש כ י ו ת הגורל היהודי‪ .‬ואילו ה מ ק ו ם נ ק ב ע‬
‫‪.‬שארית‬
‫לא על־ידי‬
‫״מייסד״ זה א ו א ח ר ‪ ,‬כ י א ם ע ל ־ י ד י ק צ ב ה ת ק ד מ ו ת ו ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם ‪ ,‬ת ח י ל ה‬
‫ברובנה‬
‫ואחר־כך‬
‫ב ו ו י ל נ ה ו ב ל ו ב ל י ן ‪ .‬ב כ ך אינני ב א ל ג ר ו ע כהוא־זד• מ ת ר ו מ ת ם‬
‫העצומה‬
‫כל‬
‫הבריחה‪.‬‬
‫של‬
‫מבלי‬
‫אלה‪,‬‬
‫א ש ר היו בין ר א ש ו נ י‬
‫את‬
‫המארגנים‬
‫לציין ש מ ו ת ‪ ,‬מ ב ל י ל ח ל ק ת א ר י ם וצל״שים א מ ר ת י‬
‫תנועת‬
‫בהרצאתי‪:‬‬
‫״ א נ ש י ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת היוו א ת המנוף‪ ,‬א ת ה כ ו ח ה ד ו ח ף ‪ ,‬א ת ה כ ו ח המכוון‬
‫ה ס פ י נ ה ה ז א ת ל ע ב ר מ ס ר ה ‪ . .‬ה ם ‪ .‬ש נ ת נ ו ד ג ל ב ל י היהודים״‪ .‬ה ם ג ם היו אלה‪,‬‬
‫את‬
‫ש נ י צ ל ו א ת נ ס י ו נ ם ה ק ו ד ם מ י מ י ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ו ה ט ב י ע ו על ה ב ר י ח ה ח ו ת ם ש ל ה מ ש כ י ו ת ‪,‬‬
‫ת ו ר ‪ ,‬ה ת א מ ת ה כ ל י ם ל ת נ א י ם החדשים‪ .‬ד ו ג מ א ל ה מ ש כ י ו ת כ ז א ת ו ל ק ש ר ההיסטורי‪,‬‬
‫ש ג ם א ת ה מ ו ד ה בו‪ ,‬מ צ ו י ה ג ם ‪ .‬ב ס פ ר ך ‪ ,‬ב ת י א ו ר ש ל י ח ו ת ה ש ל צשיה ר ו ז ג ב ר ג ) ״ ז כ ר‬
‫נ ס י ע ה א ח ר ת חיי ה י ה בליבה‪...‬״ עמי‪ .(27 .‬מ ו ת ר ל ך כ מ ו ב ן ‪ ,‬פ ר ו פ ׳ ב א ו א ר ‪ ,‬ל ב ס ל‬
‫דעתי ואף לכגות‬
‫את‬
‫קביעותיך‬
‫כפי‬
‫‪.4‬‬
‫א ת דברי ״הבל״‪.‬‬
‫א ב ל גם לי‬
‫הקסן מותר‬
‫לחלוק על‬
‫ה פ ס ק נ י ו ת ‪ ,‬ש ל א תמיד‪ ,‬ל מ ר ב ה הצער‪ ,‬מ ש ק פ ו ת א ת ה ת מ ו ג ה ה כ ו ל ל ת ‪.‬‬
‫ב ל סבגקין‪ ,‬זו היתד‪ ,‬ג ם ד ע ת ם ש ל‬
‫ש ה ו כ י ח יום העיון‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ה ה ב ד ל בין ג י ש ו ת י נ ו מ ת ב ט א ג ם ב כ ך ‪ ,‬ש ב ה ב ש ע ה ‪ ,‬ש א נ י מ ע ל ה ע ל גס‬
‫פ ע ל ם ש ל א נ ש י ה ת נ ו ע ו ת החלוציות‪ ,‬כ ל ה ת ג ו ע ו ת ‪ ,‬א ת ה מ ת ר ע ם עלי‪ ,‬ע ל ש א י נ נ י‬
‫מוכן‬
‫לקבל‬
‫כתורת‬
‫מ ש ה מסיני‬
‫את‬
‫״העובדה‬
‫הפשוטה״‬
‫כלשונך‪,‬‬
‫כי‬
‫״מייסד‬
‫ה ב ר י ח ה ו מ ד ר י כ ה ה ר ו ח נ י ״ היה א ב א ק ו ב ג ר ‪ .‬א ת ה ג ם מ פ נ ה א ל י ב מ כ ת ב ך פ נ י י ה‬
‫פאטטית‪:‬‬
‫ומשה‬
‫״אינני‬
‫אשם‬
‫מ א י ר י — י‪ .‬כ‪(.‬‬
‫בזה‪,‬‬
‫אדוני‪,‬‬
‫היו ח ב ר י‬
‫ששלושתם‬
‫)אבא‬
‫קובנר‪,‬‬
‫השומר הצעיר ואינני מבין‬
‫מרדכי‬
‫מ ד ו ע זה‬
‫רוזמן‬
‫חורה‬
‫ל ך ?״‬
‫ו ל א ח ר כ ל ה ב י ט ו י י ם ה מ ש ו נ י ם האלה‪ ,‬ו ל א ח ר ש ל א אני‪ ,‬כ י א ם א ת ה ״יוצר א ג ד ו ת‬
‫ה י ס ט ו ר י ו ת ״ ו ע ו ס ק ב פ ו ל ח ן האישיות‪ ,‬א ת ה עוד מ ט י ף ל י ל א מ ו ר ‪ :‬״ ה ג י ע כ ב ר הזמן‬
‫ל ה ת ג ב ר ע ל מ ר י ב ו ת ו ח י פ ו ש י ייחוס‪ ,‬ש א ב ד ע ל י ה ם ה כ ל ח ״ ‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ובאשר ל״עובדה הפשוטה״ הג״ל‪:‬‬
‫כ פ י ש צ י י נ ת י ג ם ב ה ר צ א ת י ) ו ז א ת כדי ל מ ת ן א ת ב י ק ו ר ת י ( ‪ ,‬ח ל ק ג י כ ר ש ל ה ח ו מ ר‬
‫הארכיוני‪ .‬הקשור בבריחה‪ ,‬ושעליו ה ס ת מ כ ת בספרך‪ ,‬מ ו ר כ ב מעדויות‪ .‬על החיוב‬
‫והשלילה‬
‫למשל‬
‫ש ב ע ד ו ת אין צ ו ר ך ל ה ר ח י ב כאן א ת הדיבור‪ .‬ויש ע ך ו י ו ת שונות‪ .‬כ ך‬
‫נ א מ ר ב ס פ ר ך ‪).‬עמ׳‬
‫‪ (34‬כ י ב י נ ו א ר‬
‫‪1945‬‬
‫הוקמה בלובלין קואורדינציה‬
‫ח ד ש ה ‪ .‬״ ל א היתד‪ ,‬כ ל מ ח ל ו ק ת ש ק ו ב נ ר ה ו א המנהיג‪ ,‬א ך ה ו א ל א ר צ ה ל נ ה ל א ת‬
‫‪246‬‬
‫ה ב ר י ח ה בעצמו״‪ ,‬ו ע ל ־ כ ן ה ה נ ה ל ה נ מ ס ר ה ל י ד י מ ר ד כ י ד ו ז מ ן ״בעל‪ •.‬ע י נ י י ם זריזות‬
‫ובודקות״‪.‬‬
‫ב ל י כ ל ק ש ר ל כ י ש ו ר י ו ה א ו פ ט י י ם ש ל ת ז מ ן ק ו ב ע ס ט פ א ן גראייק ב ס פ ר ש פ ו ר ס ם‬
‫) ״ ה מ א ב ק ע ל ה מ ש ך החיים״(‪ ,‬כי ב פ ג י ש ה ב ל ו ב ל י ן ב ה ש ת ת פ ו ת צ ב י ה‬
‫לאחרונה‬
‫לובטקין‪ ,‬י צ ח ק צוקרמן‪ ,‬א ב א ק ו ב נ ר ו ס ט פ א ן גראייק‪ ,‬ה ו ק מ ה ו ע ד ת ה ב ד י ח ה ‪ .‬ח ב ר י ה‬
‫היו מ ר ד כ י רוזמן‪ ,‬נ י ס ן ד ז ג י ק ו ס ט פ א ן גראייק‪ ,‬א ש ר נ ק ב ע ל מ ר כ ז ה ו ו ע ד ה ) ע מ ׳ ‪.(11‬‬
‫אינגי אומר‪ ,‬שסטפאן‪ .‬ג ר א י י ק מ ד י י ק ‪ ,‬כ ש ם ש א י נ נ י ק ו ב ע ‪ ,‬כי ק ב י ע ת ך היא‪ ,‬א ם‬
‫ל ה ש ת מ ש ב ס ג נ ו נ ך ‪ ,‬״ ה ב ל ״ ‪ .‬א ב ל מ ו ת ר ל י ל ח ש ו ב ‪ ,‬כ י אין היא ה א מ ת כ ו ל ה ‪ ,‬ו ג ם‬
‫להטיל‬
‫הם‬
‫ב ה ספק‪.‬‬
‫שהתחילו‬
‫כך‬
‫גם‬
‫במלאכה‬
‫אמרתי‬
‫ו‪/‬או‬
‫בהרצאתי‪:‬‬
‫עמדו‬
‫״רבים‬
‫בראשה‬
‫הטוענים‪,‬‬
‫והאמת‬
‫שהם‬
‫המלאה‬
‫וחבריהם‬
‫עוד‪.‬‬
‫צריכה‬
‫להכתב״‪.‬‬
‫ב ה ר צ א ת י ל א ה ז כ ר ת י א ת ה ש ו מ ר הצעיר‪ .‬א ב ל כיוון‪ ,‬ש ה ע ל י ת ב מ כ ת ב ך‬
‫‪.6‬‬
‫א ל א ל ה ש י ב ל ש א ל ת ך ‪ .‬לא‪ ,‬א ח ה ‪ .‬ב ה ח ל ט ל א‬
‫נושא‬
‫זה‪ ,‬ל א ה ו ת ר ת ל י ב ר י ר ה ‪,‬‬
‫אשם‬
‫ב כ ך ‪ ,‬כ י ה ש ל ו ש ה היו ח ב ר י ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ו מ ר א ש ו נ י ה ב ד י ח ה ‪ .‬אבל‪ .‬א ם‬
‫מדובר בספרך‪ ,‬הרשה לי לומר לד‪ ,‬כי הופתעתי מהסתמכותך המופרזת ע ל עדויות‬
‫השומר־הצעיר‪,‬‬
‫חברי‬
‫מכך‪,‬‬
‫וכתוצאה‬
‫מתיאור‬
‫הארועים‬
‫מסתובבים‬
‫כאילו‪ .‬ה ם‬
‫ב ע י ק ר ע ל ציר ח נ ו ע ה זו‪.‬‬
‫כ ך ל מ ש ל ‪ ,‬ב ע מ ׳ ‪ ,27‬א ח ה מ ס פ ר ל ק ו ר א ‪ ,‬כ י ״בין מ א ו ח א ל פ י פ ל י ט י ם יהודים‬
‫אסיה היו ב א מ ת כ ש ל ו ש מ א ו ת או א ר ב ע מ א ו ח חלוצים צ ע י ר י ם ‪ ,‬ר ו ב ם‬
‫במרכז‬
‫ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ו ק ו מ ץ ח ב ר י ״ ד ר ו ר ״ ‪ .‬זהו י י ה א מ נ ם ב ד ק ח ו ס פ ר ח ״ ב א מ ת ״‬
‫חברי‬
‫ו ב ד י ו ק כ מ ה ח ל ו צ י ם היו בין מ א ו ת א ל פ י יהודים ו מ ה היחד• ה ש ח י י כ ו ח ם ה ח נ ו ע ח י ח י‬
‫על‬
‫ס מ ך ־ מ ה א ח ה מ כ ר י ע ב י ן ה ר ו ב והקומץ‪ ,‬בין ש ח י ח נ ו ע ו ח א ל ו ד ו ו ק א ובין‬
‫כל‬
‫שתחילחו‬
‫היתרי‬
‫ואילו‬
‫בעמוד‬
‫‪46‬‬
‫אומר‪:‬‬
‫״תזמן‬
‫מצא‬
‫ב ב ו ד פ ס ט ארגון‬
‫עוד בימי ה מ ח ח ר ת ושוב ה ח מ ו נ ה האופייניח‪ ,‬חברי השומר־הצעיר )אלא מ ה ז —‬
‫י‪.‬כ‪ ,(.‬גורדוניה‪ ,‬ו מ כ ב י ה צ ע י ר ״ ‪.‬‬
‫זהו א ו ל י ה י א ו ר אופייני ל כ ת י ב ח ך ‪ ,‬א ב ל ל א ש ל ה א מ ת ההיסטוריה‪ .‬ה י י ח י מ צ י ע‬
‫ל ך ‪ ,‬כי ה ב ד ו ק מ ח ד ש נ ק ו ד ה זו‪ ,‬ה מ ת ע ל מ ת ל מ ש ל ל ג מ ר י מ א נ ש י ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י‬
‫ועקיבא‪.‬‬
‫מפחיע‬
‫ואם א ה ה שואל‪ ,‬ה א ם זה ח ו ר ה לי‪ ,‬עלי ל ו מ ר ל ך שלא‪.‬‬
‫ז ה •פשוט‬
‫מחעסף‬
‫באיצטלא‬
‫ומצער‬
‫אוחי‬
‫ובמיוחד‪,‬‬
‫כאשר נוסח‬
‫כחיבה‬
‫כזה‬
‫מדעיח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫אהה גם שואל‬
‫אוחי‪ ,‬האם‬
‫אנשי‬
‫השומר־הצעיר אינם ״כשרים‬
‫בעיני״‪.‬‬
‫א ם כ י ה ש א ל ה ד מ ג ו ג י ה ע ד כ ד י ג י ח ו ך ‪ ,‬א ע נ ה ג ם עליה‪.‬‬
‫פעילוחי‬
‫בשנוח‬
‫הכרחי‬
‫רבים‬
‫וטובים‬
‫מאז‬
‫מאנשי ־ השומר־הצעיר‪.‬‬
‫חברותי‬
‫בחנועח נוער חמיד הוקרחי והערכחי‪ ,‬ועודני‪.‬מעריך‪ ,‬א ה ‪ .‬ח נ ו ע ת ם ‪ ,‬א ח יצירחה‬
‫החינוכיח‬
‫בשנוח‬
‫ו ה ח ל ו צ י ת ה מ פ ו א ר ח ‪ .‬ע ם ‪ .‬א ח ד י ם מ ה ם ק ש ר ת י קשרי‪ .‬ח ב ר ו ת ט ו ב ה ‪ ,‬הן‬
‫פעילוחי‬
‫ב מ ס ג ר ח ה ק י ב ו צ י ת ‪ ,‬הן‪ .‬ב י מ י מ ל ח מ ח ה ש ח ר ו ר והן‬
‫בחפקידים‬
‫צ י ב ו ר י י ם ו מ מ ל כ ת י י ם ‪ ,‬ש מ י ל א ת י בארץ‪ .‬ו ב ח ו ״ ל ‪ .‬א ו ל ם ב צ ד א ל ה ‪ ,‬נ ת ק ל ח י המיז־ ג ם‬
‫כ ד ו ב ר י ה ו כ ת ב י ה ש ל ת ג ו ע ה וו‪ ,‬ש א פ י י ן א ו ת ם ה ת ס ב י ד ש ל ״בן יחיד״‪ ,‬ה מ פ ו נ ק ‪,‬‬
‫המתנשא‬
‫ו ה ח ד ש מ כ ו ל ם ל ה כ י ר ‪ .‬ב ב כ ו ר ת ו ו ב ע ל י ו נ ו ת ו ‪ .‬ב י ן אנשי‪ .‬ה ש ו מ ר י ה צ ע י ר ‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫ש ה כ ר ת י בפולין‪ ,‬היה ג ם ‪ .‬מ ש ה מ א י ר י )בן( ז״ל‪ .‬פ ע ל ת י ‪ .‬א ת ו ב ב ו א י ל פ ו ל י ן ב מ ש ך‬
‫ת ק ו פ ה ל א ק צ ר ה ) א ת ה ט ו ע ה ב ס פ ר ך ‪ .‬ב ן ל א ע ז ב א ת פולין ב ס פ ט מ ב ר — ע מ ׳ ‪,(120‬‬
‫‪247‬‬
‫ב י נ י נ ו יחסים מצויינים‪ .‬ל א ב מ ק ד ה ה ז כ ר ת י ו ו ב ה ר צ א ת י בין א ל ה ‪ ,‬ש ה י ו‬
‫ונקשרו‬
‫ק ר ו ב י ם ל י ב מ י ו ח ד ו א י נ ם ע ו ד א ת נ ו ‪ .‬ח ב ל ש א י ן ה ו א י כ ו ל עוד ל א ש ש ‪.‬את ד ב ר י ‪.‬‬
‫בנוסף לשיתוף הפעולה המעשי קירבה אותנו ג ם ת מ י מ ו ת דעים בנושאים חשובים‪.‬‬
‫ב א ו ת ו הזמן ע ו ד ל א ה ש ת ל ט ה ע ל ה ״ א ס י א נ י ם ״ ש ל ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ה א י נ ד ו ק ס ר י נ צ י ה‬
‫ה ם ס ל י נ י ס ט י ת ש ל יערי ו ד ע ו ת י ו ש ל ב ן ע ל ה מ ש ט ר ה ס ו ב י י ט י ו ע ל ה ה כ ר ח ב כ י נ ו ן‬
‫י ה ו ד י ת ל א ל ת ר היו ז ה ו ת ל ד ע ו ת י ‪.‬‬
‫מדינה‬
‫לא‬
‫הכרתי‬
‫״המגהיג״‪,‬‬
‫אישית‬
‫את‬
‫ולא‬
‫מזמן‬
‫א ב א קובגר‪,‬‬
‫את‬
‫״ ה מ י י ס ד ו ה מ ד ר י ך הרוחני״‪ ,‬א ב ל‬
‫רואה‬
‫שאתה‬
‫בו‬
‫את‬
‫שמעתי עליו רבות ונצורות‪ .‬ל ל א‬
‫ס פ ק י ש ל ז ק ו ף ל ז כ ו ת מ נ ה י ג ו ת ו ‪ ,‬חזוגו‪ ,‬ר ע י ו ג ו ת י ו ו כ ו ש ר ה ב י ס ו י ש ל ו ח ל ק גיכר‬
‫ת ה ל י ך הבריחה‪ .‬א ב ל בהעגיקך ל ו ת ו א ר ״המייסד״ אתה ר ק מ ג מ ד א ת‬
‫מהגעת‬
‫אישיותו‪ .‬י ש המייסדים ח ב ר ת ביםוח‪ ,‬ב נ ק ‪ ,‬י ש י ב ה ‪ ,‬ק ב ו צ ת כדורגל‪ .‬א ת ה ב ר י ח ה‬
‫ל א ייסד איש‪ .‬כ פ י ש כ ב ר א מ ר ת י ‪ ,‬היא צ מ ח ה מ מ ע מ ק י ה מ צ ו ק ה ו ה ח ר ד ה היהודית‪.‬‬
‫ז כ ו ת ו ה ג ד ו ל ה ש ל א ב א ק ו ב נ ר היתד‪ ,,‬ש ה י ה ב י ן מ נ י פ י ה ד ג ל ה ר א ש ו נ י ם ועזי ה ב י ס ו י‬
‫ביותר‪.‬‬
‫קובגר וחבריו‬
‫ע ם ‪ .‬ז א ת ראוי ג ם ל ה ז כ י ר ‪ ,‬כ י‬
‫מהשומר־הצעיד‬
‫ל א היו‬
‫היחידים‪ .‬ל א בווילגה‪ ,‬ל א ב ר ו ב ג ה ו ל א ב ל ו ב ל י ן ‪ .‬ש ו ת פ י ם ג א מ נ י ם ל ה ג ע ת ת ה ל י ך‬
‫היו כ ל ה ת נ ו ע ו ת ופעיליהן וכן‬
‫הבריחה‬
‫עשרות‬
‫ו מ א ו ת צעירים ו צ ע י ר ו ת‬
‫כל רקע תנועתי‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.‬‬
‫ללא‬
‫‪.‬‬
‫צ ר ל י ל ו מ ר ל ך ‪ ,‬פ ר ו פ ׳ באואר‪ ,‬כ י ב נ ק ו ד ה זו ה ת מ ו נ ה ה מ ת ק ב ל ת מ ק ר י א ת‬
‫ס פ ר ך א י נ ה מ א ו ז נ ת ‪ .‬כך‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬א ת ה ג ו ס ה ל ה ת ע ל ם או ל ג מ ד א ת ח ל ק ה ו ת ר ו מ ת ה‬
‫ת נ ו ע ת א י ח ו ד ‪ .‬ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י — ע ק י ב א ‪ .‬ל מ פ ע ל הבריחה‪ .‬העובדה‪ ,‬ש ב מ כ ת ב ך‬
‫של‬
‫ניתלה‬
‫אתה‬
‫באיזה איזכור ‪.‬צנוע‬
‫עמ׳‬
‫)בספרך‬
‫את‬
‫‪ ,(16‬א י נ ה מ ש נ ה‬
‫התמונה‬
‫ה כ ו ל ל ת ‪ .‬מ ן הראוי‪ ,‬איפוא‪ ,‬ל ה ס ב א ת ת ש ו מ ת ל ב ך ל כ ך ‪ ,‬ש ת נ ו ע ת א י ח ו ד ה ג ו ע ר‬
‫ה צ י ו נ י — ע ק י ב א ) ל א ב נ י ־ ע ק י ב א ‪ ,‬כ פ י ש נ א מ ר ב ס ע ו ת ב ס פ ר ך בעמי‬
‫‪ ,(44‬היתד•‬
‫גורם משמעותי ביותר בנושא‪.‬‬
‫אריה‬
‫ל ו י ־ ש ר י ד ‪ ,‬ש ה י ה א ז ש ל י ח ב פ ו ל י ן ‪ ,‬כ ו ת ב ב מ ח ק ר ו )קובץ י ה ד ו ת מ ז ר ח‬
‫א י ר ו פ ה בין ש ו א ה ל ת ק ו מ ה עמ׳‬
‫‪ :293‬ה ״ א י ח ו ד ״ ה ו א כ ו ח חלוצי ר ב ו ה ק י ב ו צ י ם‬
‫ע ו ש י ם ר ו ש ם מצויין‪ ...‬זו ה י ת ה ג ם ה ת ר ש מ ו ת מ ש ל ח ת הבריגדה‪ ...‬ב ת ח י ל ת‬
‫‪1946‬‬
‫ע ד ו ת ו ‪ .‬ע ל י להוסיף‪ ,‬כ י‬
‫בקת‬
‫ל א י ח ו ד בפולין כ ־ ‪6 0‬‬
‫היו‬
‫‪1946‬‬
‫הבריחה‬
‫וראשיה‪.‬‬
‫)השומר־הצעיר‬
‫כל‬
‫עד‬
‫קיבוצים‪...‬״‬
‫כאן‬
‫ה ק י ף ה א י ח ו ד כ ־ ‪ 8 0‬ק י ב ו צ י ם ו־ ‪ 11‬ב ת י ילדים‪ .‬מ ת ו ך שורותיו יצאו פ ע י ל י‬
‫חלקה‬
‫לשם‬
‫של‬
‫תנועה‬
‫השוואה‬
‫—‬
‫זו‬
‫בבדיחה‬
‫‪.(13%‬‬
‫הסתכם‬
‫בספרך‬
‫קשה‬
‫‪,1946‬‬
‫בסוף‬
‫למצוא‬
‫לכך‬
‫ב־‪22%‬‬
‫עקבות‬
‫שהם‪.‬‬
‫א ח ד ה פ ע י ל י ם ה ר א ש ו נ י ם ו ה מ ר כ ז י י ם ב ב ר י ח ה היה ניסן‪ .‬רזניק‪ ,‬ה מ ו ז כ ר ב ס פ ר ד‬
‫)עמ׳‬
‫שהיה‬
‫‪(20‬‬
‫ב צ נ ע ה ‪ .‬ל א זו ב ל ב ד ש ה י ה מ ר א ש י ה פ ר מ י ז נ י ם ב י ע ר ו ת נ א ר ח ׳ ‪ ,‬א ל א‬
‫ג ם בין ה מ א ר ג ג י ם‬
‫א ת הקואורדיגציה‬
‫בווילגה‬
‫י ח ד עם‬
‫ק ו ב ג ר ו ג ם בין‬
‫ה ר א ש ו ג י ם ‪ ,‬ש ה ג י ע ו ל א י ט ל י ה ויצרו א ת ה ק ש ר ע ם ה ב ר י ג ד ה ‪ .‬בארץ נ פ ר ד ו ד ר כ י ה ם‬
‫ש ל רזגיק וקובגר‪ ,‬כל א ח ד ה ל ד לקיבוצו התנועתי‪.‬‬
‫ב י מ י מ ל ח מ ת ה ש ח ר ו ר ל ח ם גיסן ר ז ג י ק ו ה ג ן ע ל ב י ת ו ‪ ,‬ניצנים‪ ,‬מ ו ל כ ו ח מ צ ר י‬
‫עדיף‪ 33 .‬מ ג י נ י ם ‪ ,‬ב ח ו ר ו ת ‪ .‬ו ב ח ו ר י ם ‪ ,‬נ פ ל ו ב ק ר ב ל י ד ו ו מ ס ב י ב ו ‪ .‬ה נ ש א ר י ם בחיים‪,‬‬
‫בחלקם‬
‫ה ג י כ ד פצועים‪ ,‬ה ל כ ו ב ש ב י ו ב י ג י ה ם ג ם נ י ס ן רזגיק‪ .‬ואילו א ב א ק ו ב נ ר ‪,‬‬
‫אז הפוליטרוק של ״גבעתי״‪ ,‬פירםם ו ה פ ח ל מ ח ר ת היום המר הזה ״דף קרבי״‪,‬‬
‫‪248‬‬
‫השתלח בעטו על מגיני ניצנים )״מגיני בית על תנאי״( וכינה א ת א ח ת‬
‫שבו‬
‫מפרשיות‬
‫‪.9‬‬
‫הגבורה של‬
‫ובאשר לטעגתך‬
‫מלחמת‬
‫כאילו‬
‫השחרור‬
‫אגי‬
‫מגסה‬
‫״כשלון״‬
‫ו״חרפה״‪.‬‬
‫להוכיח‪,‬‬
‫״שהישוב‬
‫הארצישראלי היה‬
‫ה י ו ז ם ו ה מ פ ע י ל ה ב ל ע ד י ״ ש ל ה ב ר י ח ה ‪ ,‬א ו כ ל ר ק ל ו מ ר ‪ ,‬כי ה י א ר ח ו ק ה מ ה א מ ת ‪.‬‬
‫ב ה ר צ א ח י הנ״ל‪ ,‬כ מ ו ג ם ב ה ז ד מ ג ו י ו ח ש ו ג ו ח ב ע ב ר ‪ ,‬ח ז ר ח י ו א מ ר ח י ‪ :‬״ א נ י מ צ ה י ר‬
‫ח ר צ ו — ה ג י ג י ה — ב ה ז ד מ נ ו ח ז ו ‪ :‬אנו ה ש ל י ח י ם ה ר א ש ו נ י ם מ צ א נ ו‬
‫ואם‬
‫הבריחה‬
‫חיה‪ ,‬ג ו ש מ ח ‪ ,‬פ ו ע ל ח ‪ ,‬מ א ו ר ג נ ח ו א נ ש י ה ע ו ז ב י ם‬
‫אח‬
‫בדרכים בלחי חוקיוח‬
‫א ח פולין״‪.‬‬
‫א ח ה מ נ ס ה ל ה ט י ף לי‪ ,‬ע ל ש א נ י אינני מ ש ח ח ר ר מהוויכוחים‪ ,‬ה ס כ ס ו כ י ם ‪,‬‬
‫‪.10‬‬
‫ה י ר י ב ו י ו ח וחיפושי הייחוס‪ ,‬אף כ י ע ב ר ו כ ב ר ‪ 40‬ש נ ח מאז‪.‬‬
‫האמת‬
‫היא‪ ,‬כי מ א ז ש ו ב י מ ש ל י ח ו ת י ב פ ו ל י ן ל א ע ס ק ח י ב נ ו ש א ‪ ,‬חוץ מ א ש ר‬
‫ב מ ס פ ר ה ז ד מ ג ו י ו ח ‪.‬גם ע ל ס פ ר ך ל א ה ג ב ח י כ ל ל ל א ח ד ה ו פ ע ת ו ו ב ה ר צ א ת י ה נ ד ו ג ה‬
‫כאן ה ס ח פ ק ח י ב ב י ק ו ר ח מ ר ו מ ז ח ו ב צ י ט ו ס מ ד ב ר י א‪ .‬ד ק ל ‪ .‬ר ק ‪ .‬מ כ ת ב ך מ ח י י ב א ו ח י‬
‫עכשיו‬
‫גם‬
‫להשיב לך‪ ,‬ואם‬
‫הארכתי‬
‫— אתך הסליחה‪.‬‬
‫בהרצאהי הג״ל וגם בהופעוח א ח ר ו ה ח מ י ד הדגשתי א ח המאחד‪ .‬מעולם‬
‫לא‬
‫עסקחי‪ ,‬כמוך‪,‬‬
‫על‬
‫ש י ח ו ף ה פ ע ו ל ה בין כ ל‬
‫״מייסדים״‪,‬‬
‫בטיפוח‬
‫פולחן‬
‫ה א י ש י ו ח או‬
‫בפולחן חגועחי וחמיד‬
‫עמדחי‬
‫ה ג ו ר מ י ם ו ה ח נ ו ע ו ח ‪ ,‬ב ל י ל ה ז ך ק ק ל ק ל י ש א ו ח ‪ ,‬כגון‬
‫או״ א ב ו ח ר ו ח נ י י ם ״ ו כ י ו צ ״ ב ‪.‬‬
‫ה ת י כ ו ח י ם ‪ ,‬שהיו ל י אז ע ם ח ב ר י ל ש ל י ח ו ח — וויכוחים כ מ ו ב ן היו — ו ״ ה ס כ ס ו כ י ם‬
‫החמידיים״‬
‫כ ב י כ ו ל ‪ ,‬ש א ו ח ם א ח ה מ מ צ י א ב מ כ ח ב ך ‪ ,‬ח מ י ד היו ע נ י נ י י ם ו ג ס ח י י מ ו‬
‫ברוח טובה‪ .‬חמיד זכיחי לאימון מלא‪ ,‬לשיחוף פעולה ולידידוח מ צ ד חברי השליחים‬
‫ומצד‬
‫פעילי כל התנועוח‪ ,‬כולל‬
‫השומר־הצעיר‪.‬‬
‫ט ע נ ח ך ‪ ,‬כ א י ל ו איני י כ ו ל ״ ל ה ש ח ח ר ר מ ז ה ״ ‪ ,‬א י נ ה א ל א ע ו ר ב א פ ר ח ‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫אחה מסיים א ח מ כ ה ב ך הנרגז בהעניקך מחמאה אדיבה ״לפעולחו הברוכה‬
‫ש ל מ ר כהן״‪ .‬אני מ ו ד ה ל ך ‪ .‬ל א י צ א ח י לפולין‪ ,‬כ ד י ל ז כ ו ח ב מ ח מ א ו ח או ב ע י ט ו ר י ם ‪.‬‬
‫ע ש י ת י א ש ר ע ש י ת י ת ו ך ת ה ו ש ח ה ש ל י ח ו ח ו כ מ י ט ב יכולחי‪ .‬א נ י מ א ו ש ר ע ל א ש ר‬
‫ח ל ק י ה י ה ע ם א ל ה ‪ ,‬שסייעו ל ה צ ל ח ח מ פ ע ל ה ב ר י ח ה ו ה ה צ ל ה ש ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה‬
‫מפולין‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫יוחנן‬
‫כהן‬
‫‪249‬‬
‫לזפרו‬
‫במלאת‬
‫״משואה״‬
‫בתל־אביב‪.‬‬
‫בכנס‬
‫א ת‬
‫פרסים‬
‫בדברים‬
‫יו״ר‬
‫ידיריו‬
‫״בית‬
‫הרבים‪,‬‬
‫ומוקיריו‬
‫הקרן‬
‫יצחק‬
‫גולן‪,‬‬
‫שהעלה‬
‫ומלאי‬
‫רגש‪.‬‬
‫כן‬
‫ע״ש‬
‫על•ספרה‪:‬‬
‫)מרגולין(‬
‫על‬
‫בקרקוב‬
‫בקהילה‬
‫הח׳‬
‫חמים‬
‫מטעם‬
‫היהודית‬
‫דברים‬
‫ב־‪,9.10.90‬‬
‫השתתפו‬
‫הינחה‬
‫רופאייזן־שיפר‬
‫פלד‬
‫לזכרו‬
‫באולם‬
‫עבודת‬
‫בתקופת‬
‫ליאון‬
‫כמו‬
‫לוסטיג‬
‫״פרידה‬
‫ה מ ח ק ר‬
‫הכיבוש‬
‫א ת‬
‫חבריו‬
‫ממילא‬
‫זכרו‬
‫חולקו‬
‫ז״ל‬
‫לגב׳‬
‫‪18‬״‬
‫ולגב׳‬
‫של‬
‫בכנס‬
‫הלה‬
‫יעל‬
‫״תנועת‬
‫ההתנגדות‬
‫הנאצי על‬
‫רקע'החיים‬
‫ובגיטו״‪.‬‬
‫על‬
‫ועדת‬
‫כלות‬
‫הפרס‬
‫ועל‬
‫חיבוריהן‪.‬השמיע‬
‫השופטים‪.‬‬
‫הקהל בערב לזכרו של ליאון לוםטיג ז״ל‪.‬‬
‫‪250‬‬
‫סוקולוב״‬
‫ה ת נ ו ע ה ואישי ציבור‪ ,‬ש ב א ו ל ח ל ו ק כבור לזכרו‪.‬‬
‫הכנס‬
‫י המנוח‬
‫ש ל‬
‫ל ו ס ט י ג‬
‫ח מ ש שנים ל מ ו ת ו ש ל ליאון ל ו ס ט י ג ז״ל נערך מ ט ע ם‬
‫כנס‬
‫מוותיקי‬
‫ל י א ו ן‬
‫ז״ל‬
‫יוחנן‬
‫כהן‪,‬‬
‫י צ ח ק גולן‬
‫ל י א ו ן‬
‫ל ו ס ט י ג‬
‫—‬
‫ז ״ ל‬
‫ש נ י ם‬
‫ח מ ש‬
‫ל מ ו ת ו‬
‫דברים בכנס מטעמ הקרן ע״ש ל‪ .‬לוסטיג ז״ל ב־‪9.10.90‬‬
‫ח מ ש ש נ י ם ח ל פ ו ‪ ,‬מ א ז ה ס ת ל ק מ א ת נ ו ליאון ל ו ס ט י ג ז״ל ו ח מ ש ש נ י ם ח ל פ ו ‪ ,‬מ א ז‬
‫ייסוד ״ ק ר ן ל ו ס ט י ג ״‬
‫ב מ ס ג ר ת ״ מ ש ו א ה ״ ל ה נ צ ח ת זכרו‪.‬‬
‫זכרו ש ל ל י א ו ן ל ו ס ט י ג ז״ל ל א מ ש מ א ת נ ו ו ד מ ו ת ו ל א ט ו ש ט ש ה ‪ ,‬ע ל א ף פ ר ק‬
‫הזמן ש ח ל ף ‪ ,‬מ א ז ה ל ך ל ע ו ל מ ו ‪ .‬ליאון ז״ל היה אדם ב ע ל ייחוד מסויים‪ .‬נ ו כ ח ו ת ו‬
‫ב ח ב ר ה ה י ת ה מ ו ר ג ש ת מ א ו ד ו מ ש מ ע ו ת י ת מאוד‪ .‬ק ס מ ו האישי‪ ,‬ס ב ר פ נ י ו ו ע י נ ו החדה‪,‬‬
‫א ש ר ש פ ע ה י ד י ד ו ת ו ח י ב ה ‪ ,‬ב ט ח ו ן ואמונה‪ ,‬ל א י כ ל ו ל ה ש א י ר א ו ת ך ש ו ו ה ־ נ פ ש כלפיו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬ה ק ש ר י ם ש ל ר ב י ם מ א ת נ ו ע ם ליאון הרי נ ת ה ו ו ע ו ד ב ת ק ו פ ת ת נ ו ע ת‬
‫הנוער‪,‬‬
‫בימים‬
‫אשר‬
‫ההם‬
‫יצרה‬
‫חוויה‬
‫אדירה‬
‫ר ב ת עוצמה‪,‬‬
‫שהטביעה‬
‫וחזקה‪,‬‬
‫א ת ח ו ת מ ה ל א ו ר ך כ ל חיינו‪.‬‬
‫החוויה‬
‫וידידות‪,‬‬
‫המשותפת‬
‫הזאת‬
‫תנועת‬
‫של‬
‫הנוער‬
‫גם‬
‫יצרה‬
‫קשרים‬
‫ויחסי‬
‫חברות‬
‫ש ע מ ד ו ב מ ב ח ן ב מ ש ך ע ש ר ו ת השנים‪ ,‬ע ל ־ אף ה ד י נ מ י ק ה ה מ ס ח ר ר ת ש ל‬
‫חיינו ו ע ל ־ א ף ה ז ע ז ו ע י ם ‪.‬והשינויים החדים‪ ,‬ש פ ק ד ו א ת דורנו‪.‬‬
‫ל ו ס ט י ג ז״ל ניחן‬
‫ליאון‬
‫ב ת כ ו נ ו ת ובכישורים מיוחדים אשר עמדו ב מ ב ח ן גם‬
‫בתקופות ה ק ש ו ת ביותר בחייו וביחוד ב ת ק ו פ ת המלחמה והשואה‪.‬‬
‫ליאון ל ו ס ט י ג ז״ל היה א ד ם אישר ידע ל א רק ל ש א ו ל א ת ה ש א ל ו ת ה נ כ ו נ ו ת ‪,‬‬
‫גם להשיב תשובות‪.‬‬
‫אלא‬
‫בניותוח‬
‫בעיתות מצוקה‬
‫ב ת ב ו נ ת ו כ י ר ב ה הבין‪. ,‬כי‬
‫ל א די‬
‫סיבות המצוקה‪ ,‬א ל א צריך לחפש גם דרך להחלץ ‪ .‬מ מ ג ה ‪. . .‬‬
‫ידע‬
‫הוא‬
‫לא‬
‫רק‬
‫להעלות‬
‫בעיה‬
‫בצורך‪.‬‬
‫ומבריקה‪,‬‬
‫בהירה‬
‫אלא‬
‫גם‬
‫למצוא‬
‫א ת פ ת ר ו נ ה ‪ .‬היה ל ו כ ו ש ר ה מ צ א ה מ ו פ ל א ‪ ,‬מ ל ו ו ה באומץ ל ב ו ב ז ר י ז ו ת ב ל ת י רגילים‪.‬‬
‫אלה‬
‫בל‬
‫מהחברים‬
‫גודל‬
‫על‬
‫עמדו לו‬
‫להיחלץ מידי הרוצחים‪.‬‬
‫ה נ פ ש היה מ ן ה א י פ י ו נ י ם ה נ ע ל י ם ש ל ליאון ז״ל‪ .‬א ף פ ע ם ל א‬
‫דעתו את‬
‫המלחמה‬
‫במאמצי ההצלה‬
‫ש ל ו ואיפשרו‬
‫לו‬
‫לסלול‬
‫דרכים לרבים‬
‫הגירסה של‬
‫העלה‬
‫״ א ת נ פ ש י ה צ ל ת י ״ ‪ .‬נ ה פ ו ך הוא‪ .‬ליאון‪ ,‬ש ב ר א ש י ת‬
‫מ ק ב ל ידיעה‪ ,‬כי ה ג י ע ע ב ו ר ו ס ר ט י פ י ק ט ‪,‬‬
‫המאפשר לו‬
‫ל ע ל ו ת ארצה‪,‬‬
‫מ ו ו ת ר ע ל י ו ב א ו מ ר ו ‪ :‬כ י ״ ב ס ע ר ה ה ז א ת ‪ .‬ה מ ת ח ו ל ל ת ה ו א ל א יטוש א ת חבדיו״‪.‬‬
‫כ ך גם‪ .‬ה ו א נ ו ה ג ב כ ל ת כ נ י ת ה צ ל ה ‪ .‬ל א ב ש ב י ל ע צ מ ו ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א נ ו ס ע מ מ ק ו ם‬
‫ל מ ק ו ם ת ו ך ס י כ ו נ י ם איומים‪ ,‬כ ד י ל א ס ו ף ח ב ר י ם ל ד ר ך ו ל ה ו ב י ל ם א ת ו ‪. .‬‬
‫זה ה י ה האיש‪ ,‬א ו ת ו נ ז כ ו ר ל ע ד ‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫כהן‬
‫יוחנן‬
‫פ ר ס‬
‫ל י א ו ן‬
‫ע ״ ש‬
‫ל ו ס ש י ג‬
‫ז ״ ל‬
‫ל ש נ ת‬
‫ת ש נ ״ א‬
‫ו ע ד ת ה ש ו פ ט י ם ש ל ה פ ר ם ע ״ ש ליאון לוסטיג ז״ל ה ח ל י ט ה ל ה ע נ י ק ו ה ש נ ה ל ש ת י‬
‫מחברות‪:‬‬
‫יעל‬
‫ל ג ב ׳ ה ל ה ר ו פ א י י ז ן ־ ש י פ ר על ס פ ר ה ‪ :‬״ פ ר י ד ה‬
‫פלד‬
‫בתקופת‬
‫)מרגולין(‬
‫עבודת‬
‫על‬
‫המחקר‬
‫״תנועת‬
‫מ מ י ל א ‪18‬״‬
‫ההתנגדות‬
‫— ולגב׳‬
‫בקרקוב‬
‫היהודית‬
‫ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ע ל ר ק ע החיים ב ק ה י ל ה ו ב ג י ס ו ״ ‪.‬‬
‫ס פ ר ה של ה ל ה רופאייזן־שיפר הוא ספר עדות‪ ,‬ה מ ת א ר ל ל א כ ח ל ו ס ר ק וללא‬
‫י ו מ ר ו ת ס פ ר ו ת י ו ת א ת ק ו ר ו ת י ה ש ל צעירה יהודית‪ ,‬ל ו ח מ ת ה מ ח ת ר ת ה א נ ם י ־ נ א צ י ת ‪.‬‬
‫מקור‬
‫ע ו צ מ ת ו ש ל ס פ ר זה סמון דווקא ב כ נ ו ת ו ‪ ,‬ב ת י א ו ר ו‬
‫בסגנונו‬
‫העובדתי‪,‬‬
‫ה מ א ו פ ק ‪ ,‬ב ה ג ז ר ו ת ה ש ל ה מ ח ב ר ת מ מ ת ן ביסוי ר ג ש נ י — א ף כ י מ ו צ ד ק ל ל א ס פ ק —‬
‫לדרמה‬
‫ש ג ת ח ו ל ל ה ע ל י ד ה ב מ ש ך ימים‪ ,‬ח ו ד ש י ם ו ש נ י ם ‪.‬‬
‫בדפיו הדאשוגים של הספד מ ת א ר ת המחברת א ת המסע‪ ,‬שערכו אגשי תנועת‬
‫״עקיבא״‬
‫מ ק ר ק ו ב א ל ר א ש הר ג ב ו ה מ ה ר י ה ם א ס ר ה ‪.‬‬
‫במחצית הדרך‬
‫גתחוללה‬
‫ס ו פ ה ע ז ה מ ל ו ו ה ב ב ר ק י ם ‪ .‬ב ר ד ת ם מ ה ה ר גודע לד&‪ ,‬כ י ב ר ק פ ג ע ב ק ב ו צ ת ח ב ר י ם‬
‫שגיד‪ ,,‬ש ם י פ ס ה ב מ ס ל ו ל אחר‪ .‬שישה ח ב ר י ם ג ה ר ג ו ו א ח ד י ם ג פ צ ע ו ‪.‬‬
‫ש ב ו ע י י ם ל א ח ר מ א ו ר ע זה ג י ת כ ה ע ל פולין ו ע ל י ה ו ד י ה ס ע ר ה א י ו מ ה ב ה ר ב ה ‪,‬‬
‫ס ע ר ת ה ב ל י ץ ו ה כ י ב ו ש הגרמגי‪.‬‬
‫ספרה‬
‫ש ל ה ל ה ר ו פ א י י ז ן ־ ש י פ ר מ ת ע ד א ת ה ת פ ת ח ו ת ש י ט ו ת הדיכוי‪ ,‬ש ה פ ע י ל ו‬
‫ה נ א צ י ם כ ל פ י י ה ו ד י ק ר ק ו ב ו א ת האסוגות‪ ,‬ש ה מ י ם ו ע ל י ה ם ‪.‬‬
‫ובמקביל‪ ,‬א ת דרכי התעוררות המחשבה ב ק ר ב הנוער היהודי ע ל הצורך להתנגד‬
‫מחשבה‪,‬‬
‫ש ס ו פ ח ה ו ה ת ח ז ק ה מיום‬
‫ולהלחם‬
‫באוייב‪,‬‬
‫התנועות‬
‫ה צ י ו נ י ו ת ‪ ,‬ו ב מ ר כ ז ן ת נ ו ע ת ״עקיבא״‪.‬‬
‫ליום‬
‫בלבותיהם‬
‫של‬
‫חברי‬
‫ת ק צ ר כ א ן ה י ר י ע ה ל ת י א ו ר מ ע ש י ה הנועזים ש ל ה מ ח ב ר ת ‪ ,‬א ש ר ש י מ ש ה כ ק ש ר י ת‬
‫בין‬
‫ה ג י ס ו ו ה צ ד הארי‪,‬‬
‫הופעתה‬
‫‪252‬‬
‫בין ק ר ק ו ב וערי ה ס ב י ב ה ‪,‬‬
‫ו ק ל ס ת ר פגיה‪ ,‬ב ז כ ו ת ש ל י ס ת ה ה מ ו ש ל מ ת‬
‫בין‬
‫בשפה‬
‫קרקוב‬
‫ווורשה‪.‬‬
‫בזכות‬
‫הפולגית‪ ,‬ומעל הכל‬
‫עוז‪ -‬ר ו ח ה ‪,‬‬
‫בזכות‬
‫להעביר‬
‫ידיעות‬
‫תושייתה‬
‫וכסף‪,‬‬
‫ודבקותה‬
‫במטרה‪,‬‬
‫הצליחה‬
‫ל ה ב ר י ח נ י י ר ו ת מזוייפים ונשק‪,‬‬
‫במילוי‬
‫ללוות‬
‫משימותיה‬
‫חברים‬
‫—‬
‫במעבר‪.‬‬
‫ב ק ר ק ו ב ו ב ו ו ר ש ה ‪ ,‬ב ז ׳ ש ו ב ו ב ו כ נ י ה ‪ ,‬ב ר כ ב ו ת ובדרכים‪ ,‬ב י מ י ם ו ב ל י ל ו ת רוויי מ ת ח‬
‫ו ע ק ו ב י ם מדם‪ ,‬ע ש ת ה ה ל ה א ת שליחותה ל ל א חת‪.‬‬
‫אתרי‬
‫קציגים‬
‫יצאה‬
‫הפעולות‬
‫גרמניים‬
‫ה נ ו ע ז ו ת ש ל ה מ ח ת ר ת היהודית‬
‫בקפה‬
‫״ציגנדיה״‪,‬‬
‫בקפה‬
‫בקרקוב‬
‫״אספלנדה״‬
‫בדצמבר‬
‫ובמועדון‬
‫‪1942‬‬
‫נגד‬
‫״זקופיאנקה״‬
‫ה מ ח ב ר ת לוורשה‪ ,‬כדי ל ח פ ש שם א ת ‪ -‬ע ק ב ו ת י ו ש ל שמשון־שימק דרנגר‪,‬‬
‫מ ב ל י ל ד ע ת ‪ ,‬ש ב י נ ת י י ם ה ו א כ ב ר ה ו ס ג ר ו נ כ ל א ‪ .‬היא נ ת פ ס ת ב כ ג י ס ה לגיטו‪ ,‬מ צ ל י ח ה‬
‫לבתה‪,‬‬
‫נורית ו נ פ צ ע ת תח־ מנוסתה‪ ,‬א ב ל מצליחה ל ה ס ת ת ר ולהישאר בגיטו‪.‬‬
‫ש ם ה י א מ ש ת ת פ ת ב מ ר ד ו מ צ ל י ח ה ל ה ג י ע ל ב ו נ ק ר ה מ פ ק ד ה ב ר ח ו ב מ י ל א ‪.18‬‬
‫ב־‪ 8‬במאי‬
‫הפרקים‬
‫‪ 1943‬ה י א נ ש ל ח ת ל צ ד הארי‪ ,‬כדי ל י צ ו ר ק ש ר ע ם י צ ח ק צ ו ק ר מ ן ‪.‬‬
‫האחרונים‬
‫של‬
‫הספר מחארים‬
‫אח‬
‫דרך‪-‬היםודים‪,‬‬
‫שעברו‪.‬המחברת‬
‫וחבריה‪ ,‬ל א ח ר ששהו בוורשה ב״הוטל פולסקי״‪ .‬אשלייח ההצלה בדרך החילופים‬
‫בשבויים‬
‫גרמניים מ ס ח י י מ ה במחנה ברגן־בלזן‪ .‬ב־‪ 8‬באפריל‬
‫‪ 1945‬ה ו צ א ו א ל פ י‬
‫יהודים מ ה מ ח ג ה ‪ ,‬ו ב ח ו כ ם ה מ ח ב ד ח ‪ ,‬כ ד י ל צ ע ו ד ב ר ג ל ב ד ר כ י ג ר מ נ י ה ‪ ,‬ב ר ע ב ו ב צ מ א ‪.‬‬
‫מ ס ע ז ה ג פ ס ק ל י ד מ ג ד ב ו ר ג ‪ ,‬כ א ש ר ה מ ש מ ר ה ג ר מ ג י ג מ ל ט ע ל גפשו‪.‬‬
‫ספרה‬
‫ש ל ה ל ה ד ו פ א י י ז ן ־ ש י פ ר מ ל ו ו ה ת י א ו ר י ם רוויי כ א ב ו מ ת ח ‪ ,‬א ד מ ר ג ש י ם‬
‫ב מ י ו ח ד ח י א ו ר י ד מ ו י ו ח י ה ם ש ל ה ל ו ח מ י ם הצעירים‪ ,‬ח ב ר י ה ו ח ב ר ו ת י ה ש ל ה מ ח ב ר ה ‪.‬‬
‫צ ע י ר י ם ל ל א ה כ ש ר ה צ ב א י ח ‪ ,‬ש נ ש ק ם דל‪ ,‬מ ז ו נ ם מ ו ע ט ‪ ,‬ה ג א י חייד& ב ל ח י נ ס ב ל י ם‬
‫‪253‬‬
‫ומולם ניצבים כוחות רשע אדירים‪ ,‬שבעים ומצויירים‪ :‬צעירים‪ ,‬עשירי רוח‪,‬‬
‫העומדים בגבורה מול האויב הנאצי‪ .‬וכמה נוקבים ונוגעים ללב שאלותיה של‬
‫המחברת‪ ,‬חיבוטי גפשה ומחשבותיה ברגע השחרור‪:‬‬
‫״האם באמת גםתיימה המלחמה ז האם באמת זכיתי להישאר בחיים ? ומדוע‬
‫דווקא אני?‪ ...‬משפחתי הורעלה בגז בבלז׳ץ‪ ,‬מיליוגי יהודים גרצחו במחגות‬
‫ההשמדה‪ ...‬איפה כל החלוצים שלי אשר אתם עמדתי‪.‬לעלות ארצה? איפה כל‬
‫לידי מהארגון הלוחם?‪ ...‬איפה הלוחמים מהבונקר שבמילא ‪ ...?18‬כל חברי‬
‫וידידי עמדו לנגד עיני כחיים‪ :‬מרדכי אגילביץ‪ /‬מירה‪ ,‬יורק‪ ,‬לוטק ואמו‪ ,‬וכל‬
‫האחרים‪ ,‬וכולם כה יקרים ואהובים‪ ...‬מדוע לא זכו ?‪ ...‬הרגשתי רק ריקנות ויאוש‪.‬‬
‫פתאום לא יכולתי עוד לעצור בעד שטף הדמעות‪ ...‬הרגשתי‪ ,‬כי אגי חלשה‬
‫מכדי לפתור את בעית הגקמה ושהדבר היחיד האפשרי עתה הוא להמשיד לחיות‬
‫ולספר את פשעי הגרמגים‪...‬״‬
‫ואכן משימה זו‪ ,‬שנטלה על עצמה הלה רופאייזן־שיפר‪ ,‬היא מילאה עתה בכשרון‬
‫ובהצלחה בספרה‪.‬‬
‫בהזדמגות זו אגו מוצאים לגכון לציין גם את חלקה של גב׳ שרה שנר־נשמית‬
‫ברישום הזכרונות של הלה‪ ,‬בעריכת הספר ובהוצאתו לאור על ל י בית לוחמי‪.‬‬
‫הגיסאות והקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫ועדת השופםים רואה כבוד לעצמה להעניק את הפרס ע״ש ליאון לוסטיג ז״ל‬
‫תשנ״א לחלה רופאייזן־שיפר‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫ובאשר למחקרה של גב׳ יעל פלד )מרגולין(‪.‬‬
‫עבודה זו מוקדשת‪ ,‬כנאמר בשער הפירסום‪ ,‬ל״תנועת ההתגגדות היהודית ‪.‬‬
‫בקרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי על רקע החיים בקהילה ובגיטו״‪.‬‬
‫זהו מחקר ממצה ומעמיק ביותר‪ ,‬הדן בתנועת ההתגגדות בקרקוב על איפיוניד‪,‬‬
‫המיוחדים‪.‬‬
‫בפרקי המחקר הראשונים מתארת יעל פלד את הרקע — את קרקוב‪ ,‬בירתה‬
‫העתיקה של פולין וקהילתה היהלית‪. :‬את הכיבוש הגרמני‪ ,‬שקבע בקרקוב‬
‫את מושב הגגרל־גוברגמאן; את מדיגיות הגזירות האנטי־יהודיות; את מבנה‬
‫המוסדות היהודיים — הילגראט‪ ,‬המשטרה‪ ,‬המפלגות ותגועות הגוער‪.‬‬
‫בחלקו השני נכנס המחקר לפרוט תנאי החיים בגיטו‪ ,‬לתיאור הגזירות‪ ,‬ההמתות‬
‫והשילוחים וליחסם של הפולנים לנעשה‪.‬‬
‫החלקים השלישי והרביעי מוקדשים למחתרת היהודית הלוחמת ולמבצעיה‪.‬‬
‫שני ארגוגים הוקמו בקרקוב‪ .‬האחד והדומיגגטי‪ ,‬ארגון ״החלה הלוחם״‪ ,‬שבמרכזו‬
‫עמדו אנשי תנועת ״עקיבא״ ו״דרור״ והשני‪ ,‬״איסקרה״ )ניצוץ בפולנית(‪ ,‬שהוקם‬
‫על ידי חברי ״השומר הצעיר״‪ .‬בה בשעה שאיםקרה היוותה יחלה יהודית הפועלת‬
‫במסגרת ‪) G L r n‬גווארדיה לודובה מיסודו של ה־פ‪.‬פ‪.‬ר‪ ,(.‬החלוץ הלוחם פעל‬
‫כיחידה עצמאית לאחר שנחל אכזבות משיתוף הפעולה עם ‪n.‬־‪ .GL‬המחברת‬
‫מתארת הבדלים נוספים ואת מערכת היחסים בין שני הארגונים האלה וגם‬
‫הקמת מפקדה משותפת לשניהם בשלב מאוחר יותר‪ .‬היא גם מסבירה את הנימוקים‬
‫של המחתרת בקרקוב לדרר פעולתה המיוחדת‪ ,‬בהשוואה לגיטאות אחרים ובניגוד‬
‫‪254‬‬
‫ל ד ע ת ה ש ל מ פ ק ד ת ה א י ״ ל ב ו ו ר ש ה ‪ ,‬ש ר א ת ה ע צ מ ה כ מ מ ו נ ה גם ע ל א נ ש י ק ר ק ו ב ‪.‬‬
‫לדעתם‬
‫של‬
‫אלה‪,‬‬
‫בקרקוב‬
‫לא‬
‫התקיימו‬
‫התנאים‬
‫להתארגנות‬
‫ולחימה‬
‫בתוך‬
‫הגיטו ו ג ם ה נ ס י ו נ ו ת ל ה צ ט ר ף ל פ ר ט י ז נ י ם פ ו ל נ י ם ב י ע ר ו ת ה ס ב י ב ה נ ס ת י י מ ו ב כ ש ל ו ן‬
‫ובאבירות‬
‫כואבות‪.‬‬
‫ה ל ח י מ ה ה ת נ ה ל ה א פ ו א ב ק ר ק ו ב מ ח ו ץ ל ח ו מ ו ת הגיטו‪ .‬אחרי ה מ ל ח מ ה געשו ע ל‬
‫ר ק ע ז ה מ צ ד ה פ ו ל נ י ם נ ס י ו נ ו ת ל ט ש ט ש א ת ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬כי ה מ י ב צ ע י ם ה ק ר ב י י ם ב ק ר ק ו ב‬
‫היו מ ע ש י ידיה ש ל ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ו ה ם יוחסו ל מ ח ת ר ת הפולנית‪.‬‬
‫ה מ ח ק ר מ פ ר ט א ת ש י ט ו ת פ ע ו ל ת ה ש ל ה מ ח ת ר ת היהודית‪ ,‬א ת אופי ל ח י מ ת ה ‪,‬‬
‫א ת ה ד ר כ י ם ל ה ש ג ת א מ צ ע י ל ח י מ ה ‪ ,‬א ת ה מ א ס ר ב מ ו נ ט ל ו פ י ך ‪ ,‬א ת ה מ ע ב ר ב־‪1943‬‬
‫למחתרת‬
‫ב פ ל ש ו ב ו ל פ ע י ל ו ת פ ר ט י ז נ י ת ב י ע ר ו ת ‪ .‬וישניץ־בוכניה‪.‬‬
‫פ ר ק מ י ו ח ד מ ו ק ד ש ל ת י א ו ר ה ד מ ו י ו ת ה ב ו ל ט ו ת של א ר ג ו נ י ה מ ח ת ר ת — ה ש ק צ ב י‬
‫באומיגגר‪,‬‬
‫מ י ר ה גולה‪,‬‬
‫בנק‬
‫הלברייך‪,‬‬
‫א ב ר ה ם לייבוביץ — לאבאן‬
‫והשלישית‬
‫ה ב ל ת י נ ש כ ח ת — ד ו ל ק ל י ב ם ק י נ ד ‪ ,‬שמשון־ישימק ד ר נ ג ר וגוסטה ד ר ג ג ר ־ ד ו י ד ס ו ן ‪,‬‬
‫א ש ר ג ם ב כ ל א ש א פ ה ל מ ל א א ת ש ל י ח ו ת ה ת נ ו ע ה ‪ .‬היא ר ש מ ה ע ל פ ת ק י ם א ת סיפורו‬
‫של ״ ה מ ר ד האחרון והעז ב י ו ת ר ב ח י י נ ו ״ ו ב ק ש ת ה ה י ת ה ‪ ,‬כי דפים א ל ה י י מ ס ר ו‬
‫ע ל ־ י ד י מ י ש י מ צ א א ו ת ם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ל ק י ב ו ץ ע ק י ב א ״ ב י ת יהושע״‪.‬‬
‫ו ל ס י כ ו ם — ע ב ו ד ת ה מ ח ק ר ש ל ג ב ׳ י ע ל פ ל ד )מרגולין( ה מ ת ו ע ד ה י ט ב ו ה מ צ ו י י ד‬
‫ב א פ ר א ט מ ד ע י ו ה י ס ט ו ר י מגוון‪ ,‬מ ה ו ו ה ת ר ו מ ה מ ש מ ע ו ת י ת ל ח ק ר ה ש ו א ה ו ל ג ו ש א‬
‫ההתנגדות‬
‫היהודית ה ל ו ח מ ת ‪.‬‬
‫‪255‬‬
‫פרופ׳ ישראל גוטמן‬
‫ה ה ת נ ג ד ו ת‬
‫ת נ ו ע ת‬
‫ע ל‬
‫ר ק ע‬
‫ב ק ר ק ו ב‬
‫ה ח י י ם‬
‫ב ת ק ו פ ת‬
‫ב ק ה י ל ה‬
‫ה כ י ב ו ש‬
‫ה נ א צ י‬
‫ו ב ג י ט ו‬
‫עבודת דוקטור‪ .‬מאת יעל פלד )מרגולין(‬
‫)מתוך‬
‫הגב׳ פלד‬
‫עוסקת‬
‫חוות־דעת‬
‫בתנועת‬
‫השופטים(‬
‫ההתגגדות‬
‫היהודית‬
‫בקרקוב‬
‫בתקופת‬
‫העבודה‬
‫של‬
‫הכיבוש‬
‫הנאצי ע ל ר ק ע חייה וחורבנה ש ל ה ק ה י ל ה היהודית בעיר‪ .‬ק ר ק ו ב היא‬
‫מ ה י ש ו ב י ם העירוניים ה ר א ש ו נ י ם ב פ ו ל י ן ו ב מ ש ד מ א ו ת ב ש נ י ם ב י ר ת ה ש ל מ מ ל כ ת‬
‫פולין‪ .‬יהודים י ש ב ו ב ק ר ק ו ב מ א ז ה מ א ה ה ־ י ״ ד ו ק ה י ל ת ק ר ק ו ב ה י ת ה מ ה ע ת י ק ו ת‬
‫והחשובות‬
‫בחלק‬
‫ב ק ר ב קיבוץ יהודי פולין‪.‬‬
‫גיכר מ ח י ב ו ר ה ש ל הגב׳ פ ל ד‬
‫של‬
‫והפעילות‬
‫היודנראט והמוסדות‬
‫מ ת ו א ר י ם חיי יומיום ש ל יהודי‬
‫קרקוב‬
‫ה כ י ב ו ש והגיטו‪.‬‬
‫מצבה‬
‫היהודיים‬
‫במציאות‬
‫וגלגוליה של קהילת קרקוב בזמן ה מ ל ח מ ה הושפעו ל א ב מ ע ט מהעובדה‪ ,‬שקרקוב‬
‫שימשה‬
‫וחלו‬
‫מקום מושב של שלטונות הכיבוש הגרמניים המרכזיים בגנרל גוברגמן‬
‫ת כ ו פ ו ת שינויים ב ה ר כ ב ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת בעיר‪ .‬כ מ ו כן ה ו ח ל פ ו‬
‫פ ע מ י ם א ח ד ו ת האנשים‪ ,‬ש ה ו צ ב ו ב ר א ש ה צ י ב ו ר ב מ ק ו ם ו ח ו ס ר י צ י ב ו ת ה ו א מ ס י מ נ י‬
‫ההיכר‬
‫היסודיים של הקהילה ב ת ק ו פ ה הנידונה‪ .‬ה כ ו ת ב ת השכילה למסור תמונה‬
‫ר צ ו פ ה ש ל ה מ ת ר ח ש ו ל ה מ ח י ש א ת ה מ צ ו ק ה ו ה ב ע י ו ת ‪ ,‬ע מ ן ה ת מ ו ד ד ו יהודי ק ר ק ו ב ‪.‬‬
‫התיאור‬
‫ו ה נ י ת ו ח מ ס ת מ כ י ם ע ל מ ב ח ר ר ח ב ש ל פ ר ס ו מ י ם ו ת ע ו ד ו ת ‪ ,‬שהן ב ח ל ק ן‬
‫היו ב ל ת י ל ו ע ו ת ע ד כה‪.‬‬
‫ה נ ו ש א ה ע י ק ר י של ה ע ב ו ד ה היא ת נ ו ע ת ה ה ת ג ג ד ו ת ה י ה ו ד י ת ע ל פלגיה‪ ,‬פ ע י ל ו ת ה‬
‫ו מ ב צ ע י ה ‪ .‬זהו נסיון ראשון ל ע ס ו ק ב ג ו ש א ז ה ב צ ו ר ה מ ק י פ ה ו מ מ צ ה ‪ .‬ב ג ו ג ע ל ת נ ו ע ת‬
‫ההתגגדות‬
‫ב ק ר ק ו ב ק י י מ ו ת ש א ל ו ת ו ת מ י ה ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬ש ל א ה ו ב ה ר ו עד כה‪ .‬הארגון‬
‫בקשר הדוק‬
‫ורצוף ע ם‬
‫מרכז‬
‫המחתרת‬
‫בקרקוב‬
‫עמד‬
‫בוורשה‪,‬‬
‫א ך ל א ברור לנו‪ ,‬אם הארגון היהודי ה ל ו ח ם‬
‫והארגון‬
‫בקרקוב הוקם ביוזמתם‬
‫ה ע צ מ י ת ש ל א נ ש י המקום‪ ,‬א ו יש ל ר א ו ת ב ו ש ל ו ח ה ש ל‬
‫‪256‬‬
‫היהודי‬
‫הלוחם‬
‫ההתארגנות המרכזית‬
‫בוורשה‪ .‬ב ק ר ק ו ב ה ת א ר ג ג ו ו פ ע ל ו שגי ארגונים‪ .‬ארגון ה מ כ ו נ ה ״ ה ח ל ו ץ ה ל ו ח ם ״ ‪,‬‬
‫שגרעינו ה מ ר כ ז י היוו א נ ש י ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ‪ ,‬ת נ ו ע ת נ ו ע ר ב ע ל ת צ ב י ו ן ייחודי‪,‬‬
‫שהיתר‪ ,‬ב ע ל ת מ ש ק ל נ י כ ר ב ק ר ק ו ב ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ; ו ה ה ת א ר ג ג ו ת ה ש נ י י ה ‪ ,‬ה מ כ ו נ ה‬
‫) נ י צ ח ב פ ו ל נ י ת ( ‪ ,‬ש ב מ ר כ ז ה פ ע ל ו ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר הצעיר״‪ .‬ידוע לנו‪,‬‬
‫״איסקרה״‬
‫כי ב ש ל ב י ם ה א ח ר ו נ י ם ל ק י ו מ ם ה ת א ח ד ו שני ה א ר ג ו נ י ם ל ק ר א ת ב י צ ו ע ן ש ל פ ע ו ל ו ת‬
‫נ ק ם גגד ה ג ר מ נ י ם ‪ .‬מ ע ס י ק ה א ו ת ג ו ה ש א ל ה ‪ ,‬מ ת י ומדוע גוצרו שגי א ר ג ו נ י ם נ פ ר ד י ם‬
‫והאם ה מ ב ד י ל ב י נ י ה ם היה ר ק ה מ י ש ו ר ה ר ע י ו ג י ־ א ר ג ו נ י אוי ג ם ח י ל ו ק י ד ע ו ת ב א ש ר‬
‫לשיטות‬
‫והמימדים של‬
‫פעולה‪,‬‬
‫שלא‬
‫בשטח‬
‫היתה‬
‫פ ע ו ל ת ההתגגדות‪.‬‬
‫מקובלת‬
‫בגיטאות‬
‫הארגונים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בקרקוב‬
‫אימצו להם דרך‬
‫לא‬
‫התקוממות‬
‫בקרקוב‬
‫הכיגו‬
‫הגיטו ו ל א ה ת ב צ ר ו ב י ח י ד ו ת פ ר ט י ז נ י ו ת ביערות‪ ,‬ע ם ז א ת ג ע ש ו נ ס י ו ג ו ת‬
‫של יציאה ל י ע ר ו ת ש נ ס ת י י מ ו ב כ ש ל ו ן צורב‪ .‬ל ע ו מ ת ז א ת פ נ ו א נ ש י ק ר ק ו ב ל ב י צ ו ע‬
‫פ ע ו ל ו ת נ ק ם ב ש ט ח העיר מ ח ח לגיסו‪ .‬ה מ נ י ע י ם ל ק ו פ ע ו ל ה ייחודי זה‪ ,‬כ מ ו ג ם‬
‫ש א ר ה ב ע י ו ת ה כ ר ו כ ו ת ב א ר ג ו נ י ם ו ב פ ע ו ל ו ת שבוצעו‪ ,‬זכו ל ה א ר ה ר ב צ ד ד י ת ודיון‬
‫יסודי ב ע ב ו ד ת ה ש ל י ע ל פ ל ד ‪ .‬ב ת ח ו ם ה מ ו ד י ע י נ י ו ב מ י ש ו ר י ש ל ה ש ג ת צ י ו ד ק י י מ ו‬
‫אנשי‬
‫ה א ד ג ו ג י ם ב ק ר ק ו ב מ ג ע י ם קרובים• ע ם ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת ‪ .‬א ח ר י ה מ ל ח מ ה‬
‫געשו‬
‫להם‬
‫גסיוגות‬
‫לטשטש‬
‫א ת העובדה‪,‬‬
‫ש ה ה ת ק פ ו ת גגד הגרמנים‪,‬‬
‫שנתלווה‬
‫הד חזק ו ש ג ר מ ו ל ג ל ש ל מ א ס ר י ם ו א ב י ר ו ת ש ל ח ב ר י הארגוגים‪ ,‬ה ם מ ע ש ה יהודים‬
‫ופעולות‬
‫אלה יוחסו ל מ ח ת ר ת הפולגית‪.‬‬
‫א ח ד י ם מ ר א ש י ה מ ח ת ר ת ו ה ל ח י מ ה ב ק ר ק ו ב ה ם על א ף ג י ל ם ה צ ע י ר ד מ ו י ו ת ב ע ל ו ת‬
‫עולם‬
‫נפשי עשיר ובגרות ציבורית מרשימה‪.‬‬
‫ב מ ח ת ר ת ש ל אגשי ק ר ק ו ב ה ו צ א‬
‫עתון‪ ,‬ה מ ש ק ף א ת ה מ ח ש ב ו ת ו ה מ ע ש י ם ש ל א נ ש י ם אלה‪ .‬א ח ת מ ה ל ו ח מ ו ת ה ב ו ל ט ו ת‬
‫יומן‬
‫כתבה‬
‫ב ב י ת הכלא‪,‬‬
‫ש ה ש ת מ ר כ מ ע ט בשלמותו ויצא‬
‫בא‪p‬‬
‫בשם‬
‫״יומנה‬
‫של יוסטינה״‪ .‬ג ו ת ר ה ב ח י י ם ק ב ו צ ה מ ב י ן ה פ ע י ל י ם ו ה ל ו ח מ י ם מ ה א ר ג ו נ י ם ב ק ר ק ו ב‬
‫ועל‬
‫י ס ו ד ת י ע ו ד מגוון‬
‫שיחזרה‬
‫גב׳ פ ל ד‬
‫והמפקדים‪,‬‬
‫— יהודי‪ ,‬פ ו ל נ י‬
‫וגרמני‪ ,‬וכן‬
‫העדויות‬
‫של‬
‫הניצולים‪,‬‬
‫ב ש ק ד נ ו ת ר ב ה א ת פ ר ש ת חייהם ו מ א ב ק ם ש ל ח ב ר י ה ש ו ר ה‬
‫ש ר ו ב ם כ כ ל ם נ פ ל ו ו ה ו מ ת ו ל א ו ר ך הדרך‪.‬‬
‫עבודתה של יעל פ ל ד היא תרומה בסיסית חשובה ל ה ר ח ב ת הידיעה וההבנה‬
‫של ה ה ת ג ג ד ו ת ה י ה ו ד י ת ב ק ר ק ו ב ו ה ה ת נ ג ד ו ת היהודית ב ג י ט א ו ת פולין ב כ ל ל ‪ .‬ה מ ב נ ה‬
‫של הפרקים והלשון בה נ כ ת ב ה העבודה נכונים ו מ ח י י ק י ם בדרך כלל‪ .‬בשימוש‬
‫ב ת י ע ו ד ורישום ה מ ק ו ר ו ת מ צ ו י ו ת פ ה ו ש ם ט ע ו י ו ת ב ע ל ו ת אופי טכני‪ ,‬א ך ל י ק ו י י ם‬
‫מ ו ע ט י ם א ל ה א י נ ם ג ו ר ע י ם ה ר ב ה מ מ ש ק ל ה ה כ ו ל ל של ה ע ב ו ד ה ו א י נ ם מ ח י י ב י ם ש ל ב‬
‫ת י ק ו נ י ם נוסף‪.‬‬
‫‪257‬‬
‫מכתב ברכה מאת יהודה אורנשטיין להלה רופאייזףשיפר‬
‫להופעת ספרה ״פרידה ממילא ‪"18‬‬
‫חוה״מ סוכות‪ ,‬תשנ״א‬
‫ה ל ה ו א ר י ה היקרים‪,‬‬
‫ה ג י ע ה א ל י הידיעה‪ ,‬ש ז כ י ת ‪ ,‬הלה‪ ,‬ב פ ר ס ״ מ ש ו א ה ״ מ ה ק ר ן ע ״ ש ליאון ל ו ס ט י ג ז״ל‬
‫שהכרתי‬
‫שכולו‬
‫א ו ת ו ‪ ,‬בגין ס פ ר ך ״פדיה־! מ מ י ל א ‪18‬״‪ .‬כ א ש ר מ ק ב ל י ם פ ר ס ע ל ס פ ר ‪,‬‬
‫ז כ ר ו ג ו ת מ י מ י ה ש ו א ה הגוראים ו ע ל ע מ י ד ת ה ג ב ו ר ה ש ל ח ב ו ר ת ל ו ח מ י ם‬
‫ג ג ד א ו י י ב א כ ז ר י — אין ת ש ו מ ת ל ב ל כ ב ו ד ש ב פ ר ס ‪ .‬ה ל ב ש מ ח ע ל ה פ ר ס כ ע ד ו ת ‪,‬‬
‫ש ד ב ר י ה ס פ ר ח ד ר ו ל ל ב ו ת רבים‪ ,‬ע ו ר ר ו עגיין ב צ י ב ו ר ‪ ,‬ג ע ש ו ח ל ק של היסטוריה‪.‬‬
‫ר צ י ת ו ז א ת היתד‪ ,‬ש ל י ח ו ת ה ר צ י ת ‪ ,‬ו ז א ת ר צ ו ה ל ו ח מ י ם ‪ ,‬ש ע ם י ש ר א ל ל א‬
‫זאת‬
‫י ש כ ח א ת מ ע מ ד ו ב ג ו ל ה וידע‪ ,‬ש ג ם ב י מ י ה ש ו א ה היו ש ם ג פ ש ו ת ט ה ו ר ו ת ואמיצות‪,‬‬
‫שבימי‬
‫על‬
‫ה ש מ ד ת העם ל א חשבו על עצמם‪ ,‬על‬
‫הצלת‬
‫ג פ ש ם כיחידים — א ל א‬
‫ה ר מ ת כ ב ו ד ו ש ל ע ם י ש ר א ל ו ש מ ר ו אמוגים ל צ י ו ג ו ת ו ל א ה ב ת א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ה ם ה כ ר י ז ו מ פ ו ר ש ו ת ‪ ,‬ש מ ל ח מ ת ם איגד‪ ,‬ר ק צ ו י ד ב נ ק מ ה ב א ו י י ב ‪ ,‬א ל א רצון ל ע ו ד ד‬
‫את‬
‫א ח י ה ם ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ל ה מ ש י ד בבגיין ה מ ו ל ד ת ו ל ד ב ו ק ב י ה ד ו ת ‪ .‬ח ר ד ה ה י ת ה‬
‫שהמעשה‬
‫בליבם‪,‬‬
‫בספר‬
‫שלהם‬
‫יישכח‪.‬‬
‫ש ל ה ה כ ת ו ב ב כ ש ר ו ן רב‪ ,‬א ת ע ו ש ה ש ל י ח ו ת ‪ ,‬שהיתר‪ ,‬ל פ נ י עיגי ט ו ב ה‬
‫דרגגר‪,‬‬
‫כאשר‬
‫הלוחם(‬
‫ו ס פ י ר ה ו א ה ר ח ב ה ח ש ו ב ה ש ל היריעה‪ .‬ו ע ל ז ה א נ י ב א ל ב י ד א ו ת ה‬
‫ולשנה‬
‫ארצנו‪,‬‬
‫כתבה‬
‫א ת ״יומגה ש ל‬
‫יוסטינה״‬
‫)להציב‬
‫מ צ ב ת זכרון‬
‫לארגון‬
‫ח ד ש ה אני ת פ י ל ה ‪ ,‬ש ה מ ק ו ם י ת ן ל כ ם כ ח ל ח מ ש י ר בבגיין ח ל ו צ י של‬
‫כי‬
‫לעתיד‬
‫עינינו נשואות‪.‬‬
‫והנה‬
‫נפתחו‬
‫השערים‪,‬‬
‫עולים‬
‫באים‬
‫ארצה‬
‫גלים‪ ,‬ג ל י ם ‪ ,‬חזון‪ ,‬ש ל א ציפינו ל ו ת מ ו ל ש ל ש ו ם ‪ ,‬כ א י ל ו ה ש ם מ ק י י ם א ת ה ב ס ח ת ו‬
‫״ושבו בגיס לגבולם״‪.‬‬
‫יהי‬
‫הדרד‬
‫ובמותם‬
‫רצון‪ ,‬ש נ ה י ה ראויים ו מ ו כ נ י ם ל מ ל א מ צ ו ו ת י ג ו‬
‫ל כ ב ד א ת ח ב ר י נ ו היקרים‪ ,‬ש נ פ ל ו ב ש ו א ה ‪,‬‬
‫ב ש ע ה ג ד ו ל ה זו‪ ,‬וזו גם‬
‫״ ה נ א ה ב י ם והנעימים בחייהם‬
‫ל א נפרדנו״‪.‬‬
‫כתיבה‬
‫ו ח ת י מ ה טובה‪,‬‬
‫יהודה‬
‫‪258‬‬
‫אורנשטיין‬
‫יוחנן כהן‬
‫ה צ י ו נ ו ת‬
‫ע ל‬
‫ה כ ל ל י ת‬
‫)כפי‬
‫ש ה י ת ה‬
‫פ ע ם ( *‬
‫זה ע ת ה יצא ל א ו ר ס פ ר ו ש ל ד ״ ר דוד שערי‪ ,‬ה מ ת א ר ב צ ו ר ה ב ה י ר ה ו מ פ ו ר ט ת‬
‫א ת תהליך ה ת פ ת ח ו ת ה וגיבושה של הציונות הכללית‪ .‬מ ״ ס ת ם ציונות״ ל״ציונות‬
‫כללית״‬
‫— זו כ ו ת ר ת ו ש ל ה ס פ ר ‪ ,‬ה מ ב ט א ת ג א מ ג ה ה ת פ ת ח ו ת זו‪ .‬מ ס ג ר ת ו של‬
‫ה מ ח ק ר מ ת י י ח ס ת ל ע ש ו ר א ח ד ב ל ב ד ‪ ,1939—1929‬א ו ל ם א ל ה הן ה ש ג י ם ה ק ו ב ע ו ת‬
‫ב ת ה ל י ך הג״ל‪ .‬ה ק ו ר א י מ צ א כאן פ י ר ו ט ר ב ‪ ,‬מדוייק‪ ,‬מ ב ו ס ס ע ל מ ס מ כ י ם מ ר ו ב י ם‬
‫)שבחלקם מובאים כגספחים( וביבליוגרפיה עשירה ביותר וממצה א ת הנושא‪.‬‬
‫על ר ק ע ת ק ו פ ה ‪ ,‬ש ה ח ל ה ע ם ה צ ה ר ת ב ל פ ו ר ו נ ס ת י י מ ה ע ם פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם‬
‫השניה‪ ,‬ס ו ק ר ה מ ח ב ר א ת מ ה ל כ י ה מ ד י נ י ו ת ה צ י ו נ י ת ‪ ,‬ש מ ע צ ב ה ה ר א ש י ה י ה וייצמן‪,‬‬
‫ו ב מ ק ב י ל א ת ה ו י כ ו ח י ם ו ה א ר ו ע י ם ‪ ,‬ש ה ס ע י ר ו א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ו א ש ר ג ם הביאו‬
‫ליד‬
‫שינויים‬
‫מבניים‬
‫בהסתדרות‬
‫הציונית‬
‫העולמית‪.‬‬
‫״ ב ב ז ל י ס ד ת י א ת מ ד י נ ת היהודים״‪ ,‬ה צ ה י ר ה ר צ ל ‪ .‬כ ל ע ו ד ה י ה בחיים‪ ,‬ה ס ת פ ק ו‬
‫הציונים‬
‫כל‬
‫בהצהרת‬
‫נאמנותם‬
‫לתוכנית‬
‫בזל‪ .‬אולם‬
‫לאחד‬
‫החל‬
‫מותו‬
‫תהליך‬
‫ש ל פ ר ג מ נ ט צ י ה ‪ ,‬א ש ר ז כ ה ג ם ל א י ש ו ר פ ו ר מ ל י ב־‪ .1907‬ה ק מ ח ״ ה מ ז ר ח י ״ ו ״ פ ו ע ל י‬
‫ציון״ ס י מ נ ה מ ה פ ך רעיוגי ואירגוגי‪.‬‬
‫בתחילה‬
‫למסגרת‬
‫העבודה‬
‫ללא‬
‫ל א היו ס י ע ו ת א ל ו א ל א ק ב ו צ ו ת מיעוט‪ .‬ה ר ו ב ה מ כ ר י ע נ ש א ר נ א מ ן‬
‫המקורית‪,‬‬
‫להסתדרות‬
‫הציונית‬
‫הארצית‪.‬‬
‫ציונים‬
‫אלה‪,‬‬
‫שנשאו‬
‫בעול‬
‫ה צ י ו נ י ת ה י ו ם ־ י ו מ י ת ‪ ,‬ק ר א ו ‪ ,‬אפוא‪ ,‬ל ע צ מ ם ״ ס ת ם ציונים״‪ ,‬א ו ״ציונים‬
‫לוואי״‪ ,‬ל ה ב ד י ל מ צ י ו ג י ם ‪ ,‬ש ג י מ ג ו ע ם ״ ה א י ג ו ד י ם ה מ י ו ח ד י ם ״ ‪.‬‬
‫אלא שאחרי מ ל ח מ ה העולם הראשונה‪ ,‬ע ם גידול המחנה החלוצי מ ז ה והעליה‬
‫הרביעית מזה‪ ,‬עם ה ק מ ת התנועה הרביזיוניסטיח ו ה ע מ ק ח הניגודים בישוב —‬
‫קשה‬
‫היה‬
‫ה י ה ל ה ת ע ל ם מ ב ע י ו ת ח ב ר ת י ו ת ומדיניות‪ ,‬ש ה ח י י ם הולידו י ו ם ־ י ו ם ‪ ,‬ק ש ה‬
‫ל ה י ש א ר ״ ס ת ם ציוני״‪.‬‬
‫* ח ד שערי‪ ,‬מ׳׳סתם ציונות״ ל״ציונות כללית״‪ ,‬הוצאת ראובן מס ובחסות המדרשה‬
‫הליברלית ע״ש י‪ .‬פורדר‪ 294 ,‬עמי‪.‬‬
‫‪259‬‬
‫ה ח ל ה מ ע ב ר מ ס ת ם ציונות ל צ י ו נ ו ת כ ל ל י ת ‪ ,‬ו ב י מ י ה ק ו נ ג ר ס הציוני הי״ז‬
‫כך‬
‫)‪ (1931‬ה ו נ ח ה י ס ו ך ל ב ר י ת ע ו ל מ י ת ש ל ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ‪.‬‬
‫ציונות‬
‫אולם‬
‫בכתביהם‬
‫כללית‬
‫מהי?‬
‫המכנה‬
‫ש ל כ מ ה הוגי דעות‪ ,‬א ש ר‬
‫המשותף‬
‫על־אף‬
‫זו‬
‫לסוגיה‬
‫גישותיהם‬
‫מצוי‪,‬‬
‫שערי‪,‬‬
‫לפי‬
‫ה ש ו נ ו ת מ א ו ח ד י ם היו‪,‬‬
‫ב ה ד ג י ש ם א ת ע ק ר ו ן ״ ה פ ר י מ א ט הלאומי״‪ ,‬ו ע ל י ו נ ו ת ו ע ל פ נ י כ ל א י נ ט ר ס פ ר ט י ק ו ל א ר י‬
‫וחלקי‪.‬‬
‫ה צ ל ח ה ה ת ח ל ת י ת לא הגיעה ״הברית״ מעולם למנוחה ולגחלה‪ .‬האיחוד‬
‫על־אף‬
‫והפילוג‪ ,‬א ו מ ר שערי‪ ,‬״ירדו כ ר ו כ י ם יחדיו ל ע ו ל מ ה ש ל ה צ י ו ג ו ת ה כ ל ל י ת ״ ‪.‬‬
‫במידה‬
‫לציוגות‬
‫לא‬
‫לא‬
‫מעטה‬
‫גרמה‬
‫לכך‬
‫העובדה‪,‬‬
‫כי‬
‫האישים‬
‫המרכזיים‪,‬‬
‫זיקתם‬
‫אשר‬
‫ה כ ל ל י ת ל א היתד• מ ו ט ל ת ב ס פ ק )וייצמן‪ ,‬אוםישקין‪ ,‬ס ו ק ו ל ו ב ‪ ,‬ס ‪ .‬וייז(‪,‬‬
‫נלהבו מכגיסה לפעילות מפלגתית‪ .‬הם ראו ע צ מ ם כעומדים מעל למסגרות‬
‫צרות וסלדו מ ע ס ק נ ו ת הכרוכה בכך‪ .‬משום כך המאמץ העיקרי הוטל על כתפיו‬
‫ש ל ד ״ ר י‪ .‬ש ו ו א ר צ ב א ר ט ו מ ש א זה ה י ה כ נ ר א ה כ ב ד מדי‪.‬‬
‫לא רק‬
‫אבל‬
‫ה ג ו ר ם האישי ג ר ם‬
‫לחולשת‬
‫המחנה‬
‫הציוני‬
‫הכללי‪.‬‬
‫ההבדלים‪,‬‬
‫ש ב ל ט ו בין ה א י ר ג ו ג י ם מ מ ז ר ח א י ר ו פ ה ו מ מ ע ר ב ה ‪ ,‬בין ח ו ג י ם ע מ מ י י ם ובין החוגים‬
‫הליברליים‪,‬‬
‫זרמים‬
‫בין‬
‫עיקריים‬
‫הקבוצות‬
‫בציוגות‬
‫״האזרחיות״‬
‫הכללית‪:‬‬
‫והפועליות‬
‫האזרחי־עממי‬
‫בארץ‬
‫מזה‬
‫—‬
‫הצמיחו‬
‫והמתקדם‬
‫גם‬
‫מזה‪.‬‬
‫שני‬
‫)מקום‬
‫מיוחד מ ו ק ד ש בספרו של שערי גם לזרם הראדיקלי — או כפי שהמחבר מעדיף‬
‫הציוני־אינטגראלי‪,‬‬
‫לכנותו‪,‬‬
‫חילוקי‬
‫הכללית‬
‫בראשותו של‬
‫גריגבוים(‪.‬‬
‫הגישות‪ .‬ו ה ע מ ד ו ת בין שגי ה ז ר מ י ם ה ל כ ו ו ג ב ר ו ע ם ה ת ע ר ו ת ה צ י ו נ ו ת‬
‫ב מ צ י א ו ת ה א ר צ י ש ר א ל י ת ו ה ב י א ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ל פ י ל ו ג ה ב־‪.1935‬‬
‫״ ה ש י ב ו ל ת ״ ‪ ,‬כ ה ג ד ר ת שערי‪ ,‬ה מ א ב ח ג ת בין ש ג י ה ז ר מ י ם ‪ ,‬ו ה ג ו ר ם הישיר לפילוג‪,‬‬
‫היו‬
‫חילוקי •הדעות סביב‬
‫בהסתדרות‬
‫שאלת‬
‫התארגגותם‬
‫של‬
‫העובדים‬
‫הציוגיים‬
‫הכלליים‬
‫ה ע ו ב ד י ם ה כ ל ל י ת ‪ ,‬או ב מ ס ג ר ת אירגון ע ו ב ד י ם גפרד‪.‬‬
‫) ב ה ק ש ר ל כ ך אולי כ ד א י להזכיר א ת ע ב ו ד ת ו ה ק ו ד מ ת ש ל ד ״ ד שערי‪ ,‬ש ה ו ק ד ש ה‬
‫ל ״ כ י נ ו ס ה י ס ו ד ש ל ס י ע ת ה ע ו ב ד הציוני ב ה ס ת ד ר ו ת ״ ו פ ו ר ס מ ה ע ל ידי א ו ג י ב ד ס י ם ת‬
‫תל־אביב(‪.‬‬
‫ה ס פ ר ‪ ,‬ה מ ו ג ש ע כ ש י ו ל ק ו ר א ‪ ,‬מהווה‪ ,‬אפוא‪ ,‬ת ר ו מ ה ג ו ס פ ת ו ח ש ו ב ה להיסםוריו*‬
‫גרפיה‬
‫ציוגית‪ ,‬ש ת ה ו ו ה מ ק ו ר י ד ע ל ח ו ק ר י ה ת ק ו פ ה ‪ .‬ו א י ל ו כ ל מ י שהיה ע ד או‬
‫ש ו ת ף ל א י ר ו ע י ם ה ג ס ק ר י ם ב ס פ ר — י מ צ א ב ו ל ל א ס פ ק עגיין ר ב ‪.‬‬
‫‪260‬‬
‫ב‬
‫״‪и‬‬
‫ש ו א ה ״‬
‫מ‪ .‬וירט‬
‫צרור ידיעות‬
‫‪.1‬‬
‫המרכז הארצי ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה‬
‫א‪ .‬כגיה — בשנתיים החולפות ידעה ״משואה״ תנופת בניה גדולה‪ .‬קמפוס‬
‫״המרכז להוראת השואה״ כולל— חדרי כיתות‪ ,‬אולם הרצאות‪ ,‬ספריה וחדר עיון‬
‫ומחקר‪ ,‬אולפן להקלטות בוידאו‪ ,‬קפטריה‪ ,‬פנימיה ומינהלה‪.‬‬
‫המיבנה הראשון מבין ארבעת אתרי הבניה נמסר לפני חודשים ספורים ושלושת‬
‫האתרים הנוספים נמצאים בשלב עבודות הגמר‪ .‬עבודות הבניה הנרחבות נעשו‬
‫בתרומת המגבית היהודית המאוחדת בקנדה ואגודת ידידי ״משואה״ בראשות‬
‫מר אלכם גרוסמן‪.‬‬
‫בימים אלה החלו עבודות הפיתוח והתשתית בשטח המכון‪ :‬רשת מדרכות‪,‬‬
‫התאורה‪ ,‬הריצוף והגינון יושלמו במהלך שנת הלימודים השוטפת‪.‬‬
‫ב‪ .‬קהל היעד — המרכז גועד להכשיר עובדי הוראה בחס״ב ובחט״ע של‬
‫בתי־הספר התיכוגיים בארץ‪ ,‬רכזים חברתיים ועובדי המערכת הבלתי פורמלית‪,‬‬
‫שליחים‪ ,‬מדריכים ומורים‪ ,‬המייעדים עצמם לעבודה בקרב יהח־ת התפוצה‪.‬‬
‫פעולות המרכז להודאת השואה — כשנה׳׳ל תשנ׳׳א‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ (1‬פיתוח תוכניות לימדדיפ — צוות המרכו להוראה‪ ,‬הכין שתי ערכות הוראה‪,‬‬
‫הכוללות ־•חוברות לימודים לחלמידים־לעבודה־~פרטניח וקבוצחיה‪ ,‬חוברת הגחיה‬
‫למורה וקלטוח של קטעי עדויוח בוידאו‪.‬‬
‫תוכניוח הלימודים מיועדוח להוראח סוגיוח ייחודיוח מימי השואה לחלמידי‬
‫החט״ע של בתי־הספר התיכוניים במסגרת של יום עמן בית ספרי‪ ,‬בהיקף של שש‬
‫שעות לימוד‪ .‬לכתיבת חוכניוח הלימודים קדמה עבודת תחקיר מקיפה והן מציעות‬
‫עבודה ־מגמנח מבחינה מתודית‪.‬‬
‫ההוכניח הראשונה — ״תנועות הנוער כתקופת השואה׳׳ — מעדה להצביע‬
‫על הדילמוח הקיימוח של העמידה היהודיה בשואה ועל ההיבטים האקטיביים‬
‫של עמידה זו‪ .‬באמצעות הדיון בתגובחם של נערים בגי •גילם של החלמידים‬
‫‪261‬‬
‫א נ ו מ ק ו ו י ם ל י צ ו ר זיקה בין ה ע ב ר היהודי ה ק ר ו ב ו ה כ א ו ב ל ב י ן ההוויה ה י ש ר א ל י ת‬
‫העכשווית‪.‬‬
‫ה ת ו כ נ י ת ה ש נ י ה ת ר א ה אור בקיץ‬
‫‪ 1991‬ל צ י ו ן מ ל א ת ‪ 50‬ש נ ה ל ר א ש י ת ה ה ש מ ד ה‬
‫ה ה מ ו נ י ת ש ל י ה ד ו ת אירופה‪ .‬ת ו כ נ י ת זו ת ת מ ק ד ב נ ו ש א ׳׳החיים ב צ ל ה מ ו ו ת —‬
‫גיטו ק ו ב נ ה ו ה פ ו ר ט התשיעי׳׳‪ .‬ב א מ צ ע ו ת א י ר ו ע י ם מ ו ג ו ג ר פ י י ם א ל ה יוצגו ה מ א פ י י נ י ם‬
‫השונים‬
‫של‬
‫יתמודדו‬
‫ב ה י ב ט י ם השונים של הקיום ב צ ל ה מ ו ו ת ו ב ד י ל מ ו ת ה נ ו ק ב ו ת ש ל ה פ ר ט‬
‫וההגהגה‬
‫היהודית נ ו כ ח מ צ י א ו ת ה ה ש מ ד ה ‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫הרצח‬
‫ההמוני‬
‫של‬
‫בגיאיות‬
‫היהודים‬
‫י מ י עיון ו ה ש ת ל מ ו ת מ ו ר י פ — ה מ ר כ ז‬
‫וסדרות של השתלמויות מורים‪,‬‬
‫בודדים‬
‫במזרח‪.‬‬
‫ההריגה‬
‫התלמידים‬
‫ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה מ ק י י ם י מ י עיון‬
‫גועדו‬
‫אשר‬
‫ל ת ת בידי ה מ ו ר י ם‬
‫כלים‬
‫מ ת ו ד י י ם מ ג ו ו נ י ם ל ה ו ר א ת הנושא‪ .‬מ ע ר ך ה ה ש ת ל מ ו י ו ת ז כ ה ל ה כ ר ת מ ש ר ד ה ח י ג ו ך‬
‫ל ש ם מ ת ן גמול ה ש ת ל מ ו ת ‪ .‬פ ע י ל ו ת זו‪ ,‬ש ה ח ל ה ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר‬
‫והתרבות‬
‫‪,1990‬‬
‫נ ק ס ע ה ‪ ,‬ל צ ע ר נ ו ‪ ,‬ע ק ב מ ל ח מ ת ה מ פ ר ץ ו א נ ו מ ק ו ו י ם ל ח ד ש ה ע ם חלוף ס ע ר ת ה מ ל ח מ ה ‪.‬‬
‫ה ק מ ת מאגד מידע‬
‫‪(3‬‬
‫ממוחשב —‬
‫החל‬
‫פרוייקט‬
‫מיחשוב‬
‫הספדים‬
‫אוסף‬
‫ת ו כ נ י ו ת הלימודים ועזרי ה ה ו ר א ה הויזואליים והאודיו־ויזואליים‪ ,‬ה ע ו מ ד י ם ל ר ש ו ת‬
‫ה מ ט ר ה היא ל ה ע מ י ד ב ת ו ך ש נ ת י י ם מ א ג ר מ י ד ע מ מ ו ח ש ב ל ר ש ו ת ציבור‬
‫המרכז‪.‬‬
‫ה מ ו ר י ם בארץ‪ ,‬א ש ר יקיף א ת מ י ר ב ת ו כ נ י ו ת ה ל י מ ו ד י ם ב נ ו ש א השואה‪ ,‬ש פ ו ת ח ו‬
‫בארץ ובעולם‪.‬‬
‫פ ר ו י י ק ט ה ק ל ט ת ע ד ו י ו ת נ י צ ו ל י ש ו א ה ש ־ י ד י ז י — ב ק ת ‪ 1990‬ח ת מ ה ״ מ ש ו א ה ״‬
‫‪(4‬‬
‫ע ל ה ס כ ם ע ם א ו נ י ב ר ס י ט ת ייל ) א ר ה ״ ב ( ‪ ,‬ה מ ה ו ו ה פ ר י צ ת ד ר ך ב ת ח ו ם זה‪ .‬ע ל ־ פ י‬
‫ה ס כ ם זה יוקלטו ב מ ה ל ך ש נ ת ה ע ב ו ד ה כ ־ ‪ 7 0‬ע ד ו י ו ת ש ל ניצולי ש ו א ה בוידיאו‪.‬‬
‫העדים‬
‫ירואיינו ע ל ידי ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ו פ ס י כ ו ל ו ג י ם ‪ .‬ה ק ל ט ו ת אלה‪ ,‬יעמדו ל ר ש ו ת‬
‫ציבור‬
‫ההסכם‬
‫ה ח ו ק ר י ם וישמשו‬
‫היתה‬
‫בסיס‬
‫לפיתוח‬
‫תוכניות‬
‫לימודים‪.‬‬
‫עם‬
‫חתימת‬
‫״משואה״ ל ג ו ר ם ה מ ו ב י ל ב ת ח ו ם זה ב א ר ץ ‪ .‬ב י מ י ם א ל ה מ ת נ ה ל מ ו ״ מ ע ם‬
‫המוזיאון ל ה נ צ ח ת השואה בוושינגטון‪ ,‬ה מ ע ו נ י י ן ל ה צ ט ר ף כ ש ו ת ף שלישי בפרוייקט‪.‬‬
‫כ ח ל ק מ ה ס כ ם זה ק י ב ל על ע צ מ ו צ ו ו ת ה מ ר כ ז ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה ב ״ מ ש ו א ה ״ ל פ ת ח‬
‫שנה‬
‫בכל‬
‫עדויות‬
‫‪ 3—2‬ת ו כ ג י ו ת ל י מ ו ד י ם‬
‫מקוריות‪,‬‬
‫המתבססות‬
‫גם‬
‫על‬
‫עריכת‬
‫קטעי‬
‫בוידיאו ל מ ט ר ו ת ח י נ ו כ י ו ת ‪.‬‬
‫סמינרים‬
‫‪.2‬‬
‫מערך‬
‫ה ס מ י נ ר י ם ל ת ל מ י ד י תיכון מ ה א ר ץ ו מ ח ו ״ ל ו ל נ ו ע ר מ ה ת פ ו צ ה קיים פ ע י ל ו ת‬
‫אינטנסיבית‬
‫עד פ ר ח המלחמה‪ .‬בשנה״ל‬
‫תשנ״א‬
‫ה ו ר ח ב ה ה פ ע י ל ו ת ש ל המכון‬
‫ל ל י מ ו ד י השואה בשני ת ח ו מ י ם ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫פמינרימ‬
‫השפה הרוסית — נוכח העליה ההמונית מברית־ המועצות נעךך‬
‫ה מ כ ו ן ב מ ה ל ך ש נ ת ה ע ב ו ד ה ת ש ״ ן ל פ י ת ו ח ת ו כ נ י ו ת ל י מ ו ד מ י ו ח ד ו ת ל נ ו ע ר עולה‪.‬‬
‫ה ו כ ש ר ו מ ג ח י ם ד ו ב ר י ר ו ס י ת ‪. ,‬הוכגו ק ב צ י מ ק ו ר ו ת ‪ ,‬גויים מ ע ר ך של עדים ניצולי־‬
‫שואה‬
‫ד ו ב ר י ה ש פ ה ה ר ו ס י ת וכן נ ר כ ש ו ע ז ר י ם‬
‫ללימודי‬
‫צעירה‬
‫‪262‬‬
‫אודיוויזואלים מתאימים‪ .‬המכון‬
‫ה ש ו א ה ב ״ מ ש ו א ה ״ פ ת ח א ת ש ע ר י ו ב פ נ י ק ב ו צ ו ת של מ נ ה י ג ו ת יהודית‬
‫— אורחי מ ש ר ד ה ח ח ‪ ,‬ת ל מ י ד י ם ע ו ל י ם ח ד ש י ם ה נ מ צ א י ם ב כ פ ר י ה נ ו ע ר‬
‫ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ו ב ב ת י ־ ה ס פ ר ה ת י כ ו נ י י ם ו ק ב ו צ ו ת ג ד ו ל ו ת ש ל ת ל מ י ד י אולפנים‪.‬‬
‫של‬
‫י מ י מיון ל ת ל מ י ד י ח ט י ב ו ת כ י ג י י מ — ל ר א ש ו נ ה ה צ י ע ה מ כ ו ן א ת שרותיו‬
‫ב‪.‬‬
‫ג ם ל ת ל מ י ד י ח ט י ב ו ת הביניים‪ .‬ב מ ס ג ר ת ןו ה ת ק י י מ ו ‪ 38‬ימי עיון ל ת ל מ י ד י כ י ת ו ת‬
‫ח׳—ט׳‪ ,‬ה מ ש ל ב י ם ע ב ו ד ה ב ס ד נ א ו ת ‪ ,‬פ ע י ל ו ת ע י ו נ י ת ‪ ,‬י צ י ר ת י ת ו ס י מ ו ל ט י ב י ת ‪ ,‬ב י ק ו ר‬
‫צ פ י ה ב ס ר ט ו מ י פ ג ש ע ם נ י צ ו ל י שואה‪.‬‬
‫בתערוכה‪,‬‬
‫ה ג ו ש א הראשון‪ ,‬שהוכן ע ל ידי המכון‪ ,‬ה ת מ ק ד ב פ ר ש ת ״ילדי ס ל ב י ג ו ״ — ב י ת‬
‫ה י ל ד י ם ש ה ו ק ם ב צ פ ו ן איטליה ב ש נ י ם ‪ ,1948—1945‬ב ו ר ו כ ז ו ילדים גיצולי שואה‬
‫מ ר ח ב י אירופה‪ .‬ב א מ צ ע ו ח סיפוריהם האישיים ש ל ש י ש ה מ י ל ד י ס ל ב י נ ו ‪ ,‬מ ח ו ו ד ע י ם‬
‫ה י ל ד י ם ב מ ה ל ך יום העיון ל מ א ב ק ה ה י ש ר ד ו ח ש ל ב ג י ג י ל ם ב י מ י ה ש ו א ה ‪ ,‬ל ת ה ל י ך‬
‫שיקומם‬
‫‪.3‬‬
‫ל מ ח ר ח ה ש ח ר ו ר ולהווי ה מ י ו ח ד ש ג ו צ ר ב מ ס ג ר ח זו‪.‬‬
‫תערוכת קבע‬
‫ה ו כ נ ה ת ו כ נ י ת א ב ל ח י ד ו ש ה מ ע ר ך ה מ ו ז י א ל י ב ״ מ ש ו א ה ״ ‪ .‬מוזיאון ״ ד א ר השואה״‪,‬‬
‫ייחודי ש ל ד ב ר י ד א ר ו ב ו ל י ם מ י מ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה‪ ,‬יזכה ל מ ש כ ן‬
‫אוסף‬
‫ק ב ע ח ד ש ו ל ת צ ו ג ה מ ו ד ר נ י ת ‪ ,‬ה מ י ו ע ד ת ל ק ה ל ה ר ח ב ‪ .‬ב ש ל ב שני ת ש ו פ ץ ת ע ר ו כ ת‬
‫״ ה ג ו ע ר הציוגי״ ו״עקיבא״ ב מ ט ר ה ל ע ד כ ן א ת ד ר כ י ה ת צ ו ג ה ו ל ה ת א י מ ם‬
‫תנועת‬
‫ה ח י נ ו כ י ו ת ש ל המכון‪ .‬ש ת י ת ע ר ו כ ו ת ק ב ע ה ו ק מ ו ב ש נ ה ה ח ו ל פ ת ‪:‬‬
‫למטרות‬
‫״ילדי‬
‫שהוקם‬
‫מ ל כ י נ ו — מ ס ע הילדים א ל ה א ר ץ ה מ ו ב ט ח ת ״ — פ ר ש ת ב י ת הילדים‬
‫ע ל ידי ה י ח י ד ו ת ה א ר צ י ש ר א ל י ו ת‬
‫ב צ ב א ה ב ר י ט י ב צ פ ו ן איטליה‪ ,‬ה ו נ צ ח‬
‫ב ת צ ו ג ה מ ר ש י מ ה ‪ .‬פ ת י ח ת ה ת ע ר ו כ ה ב י ו ם ה ע צ מ א ו ת ת ש ״ ן נ ע ר כ ה ב מ ע מ ד הילדים‬
‫הניצולים‬
‫ובני‬
‫משפחותיהם וחברי‬
‫הנהלת‬
‫ה ס ו כ נ ו ת היהודית‪.‬‬
‫ת ע ר ו כ ת ג י ט ו ק ו ב נ ה ו ת פ ו ר ט ה ת ש י ע י מ ו ק מ ת ע ל ידי ״ מ ש ו א ה ״ ו א י ג ו ד יוצאי‬
‫ל י ט א ב ק ו מ ה ה ר ב י ע י ת של ה א ת ר המוזיאלי‪ .‬ה ת ע ר ו כ ה מ ו ק ד ש ת ל ע ל י ל ו ת ה ג ב ו ר ה‬
‫ו ה מ ר י ש ל ה מ ח ת ר ת ה ל ו ח מ ת בגיטו ק ו ב ג ה ו ל פ ר ש ת ה ב ר י ח ה מ מ צ ו ד ת ה מ ו ו ת —‬
‫ה פ ו ר ט התשיעי‪ .‬ארבע שנות תחקיר ועיצוב הניבו ת צ ו ג ה מרשימה‪ ,‬אשר תיחגך‬
‫באביב־קיץ‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1991‬‬
‫ימי עיון וערבי זכרון‬
‫א‪.‬‬
‫מ י פ ג ש יוצאי ״ א י ח ו ד ה נ ו ע ר הציוני — ע ק י ב א ״ בפולין‪ ,‬ב־‪) 12.9.90‬ראה‬
‫ל ע י ל ‪ ,‬ע׳‬
‫‪.(204‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כ ג ס ל ז כ ר ו ש ל ליאון ל ו ס ט י ג ז״ל‪ ,‬ב־‪ ) 9.10;90‬ר א ה לעיל‪ ,‬ע׳‬
‫ג‪.‬‬
‫ע ר ב עיון ״זכרון השואה ב ח ב ר ה ה י ש ר א ל י ת ״ ‪ ,‬ג ע ר ך ב ד צ מ ב ר‬
‫‪.(250‬‬
‫‪ .1990‬ב מ ע מ ד‬
‫זה‪ .‬ה ו ע נ ק פ ר ס ה מ ח ק ר ע״ש מ נ ה י ג י ה ד ו ת ב ל ג י ה ‪ ,‬י צ ח ק ק ו ב ו ב י צ ק י ז״ל ל ד ״ ר‬
‫ד י נ ה פ ו ר ה ע ל ח ר ו מ ח ה ל ח ק ר י ח ס ה י ש ו ב ו ה ח ב ר ה ה י ש ר א ל י ח ל ש ו א ה ‪ .‬יום העיון‬
‫ב ע ר ך ב פ נ י צ י ב ו ר ח ו ק ר י ם ומורים‪ ,‬ב מ ח כ ו נ ח ש ל דיון א י נ ט ר ד י ס צ י פ ל י נ ר י ‪ ,‬ש ה ת מ ק ד‬
‫ב ש א ל ה ה י ח ס ש ל ה ח ב ר ה ה י ש ר א ל י ח ל ש ו א ה ‪ ,‬מ ח ו ך ה י ב ט י ם היסטוריים‪ ,‬פ ס י כ ו ל ו ג י י ם‬
‫ואמנוחיים‪.‬‬
‫‪263‬‬
‫עצרת הזברון ביום תזכרו! לשואה ולגבורה תשנ״א‬
‫‪.5‬‬
‫ה ע צ ר ת ת י ע ר ך ב ע ר ב יום הזכרון‪ . ,‬ב א מ פ י ת י א ט ר ו ן ״משואה״ ו ת ע מ ו ד ב ס י מ ן מ ל א ת‬
‫שגה לראשית‬
‫‪50‬‬
‫ההמוגית‬
‫ההשמדה‬
‫ש ל יהודי אירופה‪ .‬הכיגוס‬
‫ייערד‬
‫השגה‬
‫ב מ ע מ ד שר החיגוך ו ה ת ר ב ו ת ‪ ,‬מ ר ז ב ו ל ו ן המר‪ .‬א ת ד ב ר ״משואה״ י ב י א ה ש ו פ ט‬
‫)בדימוס( ד״ד מ ש ה בייסקי‪.‬‬
‫העליון‬
‫התוכנית‬
‫להקת‬
‫ה א מ נ ו ת י ת ת ש ל ב ק ט ע י גגיגה‪ ,‬מ ח ו ל ושירת מ ק ה ל ה ו ת ו ע ל ה ע ל ידי‬
‫״ א נ ח נ ו כאן״‪ .‬ה ל ה ק ה ה ו ק מ ה מ ק ר ב ע ו ל י ם ״ותיקים״ ו״חדשים׳׳ מ ב ר י ת ־‬
‫המועצות‪.‬‬
‫לתפוצה‬
‫ב ר ו ח ימים א ל ה ת ו ק ד ש ה ד ל ק ת מ ש ו א ת ה ת ק ו מ ה ל ק ש ר ש ב י ן ה א ר ץ‬
‫ולעליה‬
‫ההמונית‬
‫מאתיופיה‬
‫ומברית־המועצות‪.‬‬
‫אנו‬
‫צופים‬
‫השתתפות‬
‫א ל פ י ב נ י ־ נ ו ע ר ‪ ,‬חיילים ו ע ו ל י ם ח ד ש י ם ב ע צ ר ת ה מ מ ל כ ת י ת ‪ ,‬ה פ ו ת ח ת א ת א י ר ו ע י‬
‫יום הזכרון באיזור ה מ ר כ ז ‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫״חרב חדה׳‪ /‬מאת רבקה מגן‬
‫במלאת‬
‫א ל כ ס ג ת מ ו ן ז״ל הוציאה ״משואה״‬
‫ע ש ר שנים ל מ ו ת ו ש ל‬
‫את ספרה‬
‫ש ל המורה ו ה ס ו פ ר ת ר ב ק ה מ ג ן ״ ח ר ב ח ד ה ״ ‪ ,‬בו הנציחה ה מ ח ב ר ת ב צ ו ר ת ס י פ ו ר‬
‫לבני הנעורים א ת פעילותם ה מ ח ת ר ת י ת ו א ת ס ב ל ם בכלא הנאצי של אלכס ושלושת‬
‫ח ב ר י ו ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ב ע ת ש ה ו ת ם ב ה ו נ ג ר י ה ה כ ב ו ש ה בידי ה ג ר מ נ י ם ‪.‬‬
‫גיבורי ה ס י פ ו ר ה ם א ל כ ם ג ת מ ו ן ‪ ,‬א מ י ל בדיג‪ ,‬ת מ ר ה )תושיה(‬
‫אחותו של אלכס‬
‫ו ד נ ק ה )דיגה ג ל ב ו ע ( ‪.‬‬
‫מ ג מ ת הסיפור‪ ,‬ה כ ת ו ב ב ל ש ו ן ב ה י ר ה ו ב ס ג ג ו ן מ ר ת ק ‪ ,‬היא ל ה צ י ג ב פ נ י ה ק ו ר א‬
‫קבוצה‬
‫הצעיר‬
‫של‬
‫בגי־גוער‬
‫יהודיים‪,‬‬
‫נ ו ע ז י ם וגאים‪,‬‬
‫גחושים‬
‫בדעתם‬
‫להילחם‬
‫ע ל כ ב ו ד עמם‪ ,‬ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ‪ ,‬ב ה ג ר מ ס ו ב ג ס ו ת כל ה ע ר כ י ם האנושיים‪.‬‬
‫הבטחת התשתית הכלכלית של ״המכון ללימודי השואה״‬
‫‪.7‬‬
‫השגה ידעגו פ ר י צ ת ד ד ך ב ג ס י ו ן ה מ ת מ ש ך ל ה ב ס י ח ע ת י ד כ ל כ ל י יציב ל ״ מ ש ו א ה ״ ‪.‬‬
‫המוגיטין‪ ,‬א ו ת ו צ ב ר ה מ כ ו ן ב ־ ‪ 1 8‬ש ג ו ת פ ע י ל ו ת ו והעובדה‪ ,‬ש ״ מ ש ו א ה ״ מ ש ר ת ת‬
‫אלפי‬
‫ב נ י ־ ג ו ע ר מ כ ל ה ש כ ב ו ת ה ח ב ר ת י ו ת וגווגי ה ק ש ת הפוליטית‪ ,‬ת ר מ ו ל ה צ ג ת‬
‫בעייתנו בפני מוסדות הממשלה‪.‬‬
‫בעקבות‬
‫החינוך‬
‫ו ה ת ר ב ו ת ו מ נ כ ״ ל ה מ ש ר ד — מ ס ת מ נ ת ל ר א ש ו נ ה א פ ש ר ו ת למימון ח ל ק‬
‫מפעולות‬
‫״משואה״ על‬
‫המגבית‬
‫בפיתוח‬
‫ב י ק ו ר ו ש ל ש ר ה א ו צ ר מ ר י צ ח ק מודעי ב ״ מ ש ו א ה ״ ודיונים ע ם ש ר‬
‫ל י ת ק צ י ב המדינה‪.‬‬
‫ה י ה ל י ת ב ק נ ד ה ו א ג ו ד ת ל י ד י ״משואה״ ה ב ט י ח ו א ת ה מ ש ך ת מ י כ ת ם‬
‫ה מ ר כ ז ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה ו מ י מ ו ן פ ר ו י י ק ט י ם מיוחדים‪ ,‬שיופעלו‬
‫זו ל מ ע ן צ י ב ו ר ע ו ב ד י ה ה ו ר א ה ב א ר ץ ו ב ת פ ו צ ה ‪.‬‬
‫‪264‬‬
‫במסגרת‬
‫״משואה״ בימי ״מלחמת המפרץ״‬
‫‪.8‬‬
‫א נ ו מ ק ו ו י ם ל ח נ ו ך ב ס ת י ו ‪ 1991‬א ח ה ק מ פ ו ס ה ח ד ש ‪ ,‬ש נ ב נ ה ב ח ר ו מ ת י ה ד ו ח ק נ ד ה ‪.‬‬
‫כלכל‬
‫ב י ת ישראל‪ ,‬ג ר מ ה מ ל ח מ ת המפרץ• ל ש י ת ו ק פ ע ו ל ו ת ״משואה״ ב ש ב ו ע י י ם‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ‪ .‬ל ק ר א ת ה פ ת י ח ה ה מ ח ו ד ש ת ש ל מ ע ר כ ת ה ח י ג ו ך ב א ר ץ ג ע ר ך המכון ל פ ת ו ח‬
‫את‬
‫ש ע ר י ו ב פ נ י ס מ י נ ר י ם ל ת ל מ י ד י תיכון ו ל ש ם‬
‫ה כ נ ת מ ש ל ח ו ת נ ו ע ר היוצאות‬
‫ל מ ס ע לפולין‪ .‬ע ל ־ פ י ה ג ח י ו ת מ פ ק ד ת ה ג ״ א ו ח ד ר ה מ צ ב ב מ ש ר ד ה ח י נ ו ך ו ה ת ר ב ו ת‬
‫נ פ ת ח מ ע ר ך ה ס מ י נ ר י ם מ ח ד ש ב ח ו ד ש פ ב ר ו א ר ‪ .‬ע ם ז א ת י ש לציין‪ ,‬כי היקף ה פ ע י ל ו ת‬
‫ה צ ט מ צ ם ד ו ו ק א ב ח ו ד ש י השיא ש ל ע ב ו ד ת ה מ כ ו ן ל ל י מ ו ד י השואה‪.‬‬
‫א י ר ו ע י ימים א ל ה מדגישים ש ו ב א ת מ י ד ת ה ר ל ב נ ט י ו ת ש ל ה ש ו א ה ו מ ש מ ע ו ת ה‬
‫להווייתגו‬
‫עירק‬
‫כאן ועכשיו‪ .‬א ח ר י ו ת ה ש ל ג ר מ נ י ה ל ח י מ ו ש ה ה ב ל ת י ק ו נ ב נ צ י ו נ ל י של‬
‫והדיוגים ב א ש ר ל א פ ש ר ו י ו ת ו ל מ ג ב ל ו ת ה ת ג ו ב ה ה י ש ר א ל י ת בימי ה מ ל ח מ ה‬
‫ע ו ר ר ו מ ח ד ש א ת ה ק ש ר שבין נ ו ש א י ם מ ר כ ו י י ם ב ס ד ר היום ה צ י ב ו ר י בארץ לבין‬
‫ז כ ר ו ן השואה‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן ל ל י מ ו ד י ה ש ו א ה ב ״ מ ש ו א ה ״ נ ע ר ך ל ל י ב ו ן ה ה ש ל כ ו ח ה ח י נ ו כ י ו ת של ימי‬
‫ה מ ל ח מ ה ע ל ה ת מ ו ד ד ו ת ב נ י ה נ ו ע ר מ ה א ר ץ ו מ ה ת פ ו צ ה ב ד י ל מ ו ת מ ח ק ו פ ח השואה‪,‬‬
‫ש כ ן ב כ ל ת ק ו פ ה א נ ו מ ת ב ו נ נ י ם ב ש ו א ה ב מ י ד ה ר ב ה מ ת ו ך ה ת ב ו נ נ ו ת בעצמנו‪. .‬‬
‫‪265‬‬
‫ה מ ש ת ת פ י ם‬
‫משה קול — יו״ר המפלגה הליברלית העצמאית; י ו ״ ר הגהלת‬
‫״משואה״ ומדרשת פורדר •‪ ,‬ס‪/‬נשיא האינטרנציונל ה ל י ב ר ל י ; י ו ״ ר‬
‫מרכז תרבות העמים לנוער — ירושלים ; יו״ר חוג ידידי אגודת הסופרים‬
‫ומחבר ספרים פורה‪ .‬רוב ספריו שהופיעו עד עתה דנים בנושאי חינוך‪,‬‬
‫ציונות וחברה ; כן פירסם ‪ 3‬מונוגרפיות על אישים וחברים‪ .‬נפטר‬
‫בשנת תשמ״ט‪.‬‬
‫עו״ד גדעון האוזנר — בעבר חבר כ נ ס ת ; יו״ר מועצת ״יד־ושם״ ;‬
‫יו״ר הוועדה המדינית של ל״ע ; י ו ״ ר הוועדה הפדגוגית של ״משואה״‪.‬‬
‫ספרו ״משפט בירושלים״ הדן במשפט אייכמן‪ ,‬בו שימש כתובע כללי‪,‬‬
‫פורסם בלשונות אחדות באירופה והופיע גם בעברית‪ .‬נפטר בשנת תש״ן‪.‬‬
‫ד״ר משה בייסקי — ניצול השואה‪ ,‬חבר הנהלת ״משואה״‪ ,‬י ו ״ ר הוועדה‬
‫לחסיךי אומות העולם שעל יד ״ י ד ושם״‪ ,‬שופט בית המשפט העליון‬
‫)בגימלאות(‪.‬‬
‫צבי הרמן — מפעילי תנועת ״הנוער הציוני״ ברומניה ומראשי המפלגה‬
‫הליברלית העצמאית ב י ש ר א ל ; סופר ומחזאי‪.‬‬
‫ד״ר אביהו רונן — היסטוריון‪ ,‬חוקר השואה‪ .‬פירסם מספר מאמרים‬
‫ב״ילקוט מורשת״ ובקובץ ״משואה״‪ .‬עבודת הדוקטורט שלו ״יהודי‬
‫זגלמביה בתקופת השואה‪1943—1939 ,‬״ תפורסם בהוצאת מורשת‪.‬‬
‫חבר צוות ״משואה״‪.‬‬
‫רוני שטאובו — תלמיד מחקר לתואר שלישי באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬
‫מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ועוסק בפיתוח תוכניות לימוד‬
‫במכון ללימודי השואה ב״משואה״‪.‬‬
‫פרופ׳ דב לוין — ראש המדור לתיעוד בע״פ במכון ליהדות זמננו של‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬עורך פנקסי קהילות ליטא‪ ,‬לטביה‬
‫ואסטוניה ב״יד־ושם״ ; חתן פרס ״משואה״ ע״ש ד׳׳ר יהושע א‪ .‬גלבוע‬
‫לשנת תשמ״ט על ספרו ״תקופה בסוגרים — ‪1941—1939‬״‪.‬‬
‫מרגלית שלאין‬
‫‪266‬‬
‫ב ל ה ג ו ט ר מ ן — בעלת תואר מ ״ א בהיסטוריה ; מורה בבי״ס תיכון‬
‫הרצליה‪.‬‬
‫יצחיק ג ר י נ פ ל ד — יליד רובנה )וולין(‪ ,‬בוגר גימנסיה ״תרבות״‪ .‬בוגר‬
‫המכון לשפות זרות בטשקנט )בריה״מ( והחוג לשפות שמיות של‬
‫אוניברסיטת ורשה‪ .‬בארץ משנת ‪ ,1966‬תחילה ב״יד־ושם״ ואחר כך‪,‬‬
‫עם העברתו של בית־פיטלוביץ׳ לרשות אוניברסיטת תל־אביב נתמנה‬
‫למנהלו ולמרצה בחוג לשפות ותרבות חבש‪ ,‬מבוא לתרבות אתיופיה‪.‬‬
‫כן עבד כספרן בספריה ע״ש סורסקי של אוניברסיטת ת״א‪.‬‬
‫ש ‪ .‬א ב נ י — עתונאי וסופר ־‪ ,‬מנהל מדור אמל״ט במחלקה לחינוך‬
‫ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית; עורך ״משואה״ עד שנת‬
‫תשמ״ז‪.‬‬
‫ד ״ ד י ע ק ב ג ל ד — מחנך‪ ,‬חוקר‪ ,‬מרצה באוניברסיטת בר־אילן; פירסם‬
‫מחקרים ומאמרים בתולדות עם ישראל וערכים באנציקלופדיה העברית‬
‫ובאנציקלופדיה י ו ד א י ק ה ; פירסם שני ספרים בתולדות היהודים‬
‫ברומניה‪.‬‬
‫ד ״ ד ד י נ ה פ ו ר ת — חוקרת תולדות השואה במכון לחקר התפוצות‬
‫ומרצה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬
‫ד ו ד כ ו כ ב י — מוסמך אוניברסיטת פיטסבורג בהיסטוריה‪ ,‬מורה בבית־‬
‫הספר הריאלי בחיפה ובמכון ״משואה״‪ .‬מתמחה במחקר האנטישמיות‬
‫והיחסים בין יהודים ו ג ו י י ם ; חוקר תולדות ברזיל‪.‬‬
‫פ ר ו פ ׳ י ש ר א ל ג ו ט מ ן — חוקר והיסטוריון של תקופת השואה‪ .‬מראשי‬
‫״יד ושם״‪ .‬פירסם ספרים על מ ר ד ניטו ורשה ועל אושויץ‪ .‬עורך ראשי‬
‫של אנציקלופדית השואה‪.‬‬
‫ע ו ז י א ל ל י ב ט נ ב ר ג — מראשי תנועת ״הנוער הציוני״ בפולין בתקופת‬
‫ה ש ו א ה ; שליח המחתרת להונגריה ; כיום מהנדס בתל־אביב‪.‬‬
‫מ ש ה ז י מ ר ת — יליד פולין )רובנה(‪ ,‬מוותיקי ״הנוער הציוני״ ומפעילי‬
‫התנועה בפולין וצרפת אחר המלחמה ; עלה ארצה ב־‪ ,1948‬שרת‬
‫בצה״ל בדרגת ר ס ״ ן ; מ־‪ 1963‬במשרד החוץ בתפקידים שונים בארץ‬
‫ובחו״ל‪:‬‬
‫‪267‬‬
‫ד׳׳ר אריה באומינגר — לשעבר מפקח ארצי במשרד החינוך והתרבות ;‬
‫חבר המועצה הבינלאומית של ״יד־ושם״ ־‪ ,‬חבר הוועדה לציון חסידי‬
‫אומות העולם ב״יד־ושם״ ; פירסם ספרים ומחקרים בנושא השואה‬
‫והגבורה‪.‬‬
‫אברהם רוזנמן — מהנדס אגרונום ; מוותיקי הפעילים בתנועת ״הנוער‬
‫הציוני״ בפולין וחבר ההנהגה הציונית בפולין בשנים ‪; 1950—1945‬‬
‫בארץ מילא תפקידים ממלכתיים שונים ופירסם ספרים ומאמרים‬
‫בנושא פיתוח בארץ ובחו״ל ; נמנה עם ידידיו האישיים של יצחק‬
‫גרינבוים ז״ל‪.‬‬
‫רפאל בלומנפלד — מחנך‪ .‬מפעילי ה״איחוד״ בפולין שלאחר המלחמה ;‬
‫עלה לישראל ב־‪ ,1948‬מראשוני כפר־הנוער ניצנים ובמשך שנים רבות‬
‫מנהלו של המוסד עד לפרישתו לגימלאות ב־‪ .1980‬בוגר אוניברסיטת‬
‫ת ״ א במדעי הטבע; פירסם עבוךות בנושא החינוך הפנימייתי והחינוך‬
‫למסורת‪ .‬חבר הנהלת ״יסודות״ והנהלת המפלגה‪.‬‬
‫יעקב ליברמן — מפעילי ״עקיבא״ ב ק ר ק ו ב ; מחברי ארגון ״החלוץ‬
‫הלוחם״ בקרקוב בתקופת השואה •‪ ,‬לאחר המלחמה פעיל בבריחה‬
‫מפולין לצ׳כוסלובקיה ; עלה ב־‪ 1947‬לאחר מעצר בקפריסין; נמנה‬
‫עם ראשוני המתישבים בקרית־גת ; פעיל בארגון יוצאי קרקוב בישראל‪.‬‬
‫ערן פלג — נכדו של משה קול ז״ל‪.‬‬
‫יהודה אורגשטיין — ד״ר למשפטים‪ ,‬ראש תנועת ״עקיבא״ בפולין‪,‬‬
‫ממייסדי קיבוץ בית יהושע )כיום מושב עובדים(; ציר לקונגרסים‬
‫ציוניים מטעם מפלגת הציונים הכלליים בפולין; חבר הוועד הפועל‬
‫ה צ י ו נ י ; עם קום המדינה נתמנה ליועץ המשפטי של משרד התעשיה‬
‫והמסחר‪.‬‬
‫גרשון הל‬
‫גוטקה שטנדיג)פרופ גוסטבה שטנדיג־לינדברג( — ילידת קרקוב‪ ,‬בתה‬
‫של הסופרת והפובליציסטית הידועה בפולין לפני מלחמת העולם‬
‫השניה‪ ,‬הדייר פליציה שטנדיג; מנהלת היחידה לשיקום הגב בבי״ח‬
‫איכילוב בתל־אביב; מרצה בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה של ביה״ס‬
‫לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬
‫אלונה בדיג — בתו של אמיל בריג‪ ,‬מוותיקי ״הנוער־הציוני״ ותנועת‬
‫ההתנגדות בזגלמביה •‪ ,‬לוחם המחתרת היהודית בהונגריה וחבר קבוצת‬
‫״הנוקמים״ באירופה בתום מלחמת העולם השניה‪ .‬על גבורתו במלחמת‬
‫השחרור זכה לאות ההצטיינות הגבוה ביותר‪ ,‬״אות הגבורה״‪.‬‬
‫‪268‬‬
‫פרופ׳‬
‫באואר‬
‫יהודה‬
‫באוניברסיטה‬
‫השואה‪.‬‬
‫יוחנן‬
‫עם‬
‫כהן‬
‫צמיחתה‬
‫מנחם‬
‫יהושע;‬
‫מנכ״ל‬
‫—‬
‫העברית‪.‬‬
‫—‬
‫חבר‬
‫בכירים‬
‫פירסם‬
‫הרבה‬
‫ספרים‬
‫יליד צ׳כוסלובקיה‪,‬‬
‫מייסדי‬
‫חה״ ;‬
‫ראש‬
‫מדור‬
‫השואה‬
‫במכון‬
‫ומחקרים‬
‫מפעילי‬
‫קיבוץ‬
‫של‬
‫וירט‬
‫״הנוער‬
‫תל־יצחק ;‬
‫הכנסת‬
‫ה ש ל י ש י ת •‪,‬‬
‫תנועה״ ;‬
‫— היה‬
‫—‬
‫מנהל‬
‫חבר קיבוץ‬
‫היה‬
‫קונסול כללי‬
‫מראשי‬
‫תנועת‬
‫המחלקה‬
‫הציוני״‬
‫שליח‬
‫בפולין‪,‬לפני‬
‫כתב וערך‬
‫איש‬
‫משרד‬
‫״עקיבא״‬
‫החקלאית‬
‫של‬
‫ליהדות‬
‫תקופת‬
‫על‬
‫ש ו ב ל שבנגב‪.‬‬
‫״ ה מ ו ס ד ״ לפולין‬
‫בבוסטון‬
‫זמננו‬
‫את‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫ומראשי‬
‫נמנה‬
‫״הברי­‬
‫״ספר הנוער הציוני‬
‫החוץ‪,‬‬
‫ושגריר‬
‫בפולין;‬
‫בו‬
‫כיהן‬
‫ברומניה‬
‫בתפקידים‬
‫ובפינלנד‪.‬‬
‫ממייסדי‬
‫״רסקו״‪ .‬במשך‬
‫—‬
‫מושב בית־‬
‫שנים‬
‫ר ב ו ת ־‪,‬‬
‫׳‪.‬׳משואה״‪.‬‬
‫‪269‬‬
THE FORTY FIFTH ANNIVERSARY OF THE
"HANOAR HATZIONI — AKTVA UNION"
"The Union" — it's character and activities
"Hanoar Hatzioni — Akiva Union": A United
Movement Reborn
Michael Kossover —: The Man and the Zionist
The Beginnings of "The Union" in Poland (pt. 1)
Upon a Visit in Poland
Avraham Rosenman
204
Raphael Blumenfeld
Gershon Hel
Dr. Aryeh Bauminger
Yaacov Lieberman
211
217
220
227
Eran Peleg
Yehuda Orenstein
Prof. Dov Levin
Gutka Stendig
Alona Brig
230
231
234
238
240
REMEMBERING THE ABSENTS
Upon naming a Grove in the Ramot Forest,
Jerusalem, after Moshe Kol, of Blessed Memory
My Recollections of Yoel Dreiblatt, of Blessed Memory
Michael Yitzhaki — Gelbtrunk, of Blessed Memory
A Word — a Flame (Poem)
Aunt Martha (Poem)
Correspondence Between Prof. Yehuda Bauer and Yohanan Cohen
242
A CONFERENCE IN MEMORY OF LEON LUSTIG
Leon Lustig of Blessed Memory
The Leon Lustig Prize for 1990/1 — Selection
from the judges' decision to award the prize to
Hela Rufeisen-Schiffer for her book "Farewell
to Mila 18" and to Yael Peleg (Margolin) for
"Jewish Resistance in Nazi-occupied Cracow against
the Background of life in the Jewish community and
in the Ghetto"
Yael Peleg (Margolin )'s Doctoral Dissertation on
"Jewish Resistance in Nazi-Occupied Cracow against
the Background of Life in the Jewish community
and the Ghetto"
Yitzhak Golan
251
Yohanan Cohen
2‫צ‬2
Prof. Israel Gutman
256
A Letter of Greeting to Hela Rufeisen-Shiffer
Yehuda Orenstein
258
On General Zionism (as ti was in the past);
Dr. David Sha'ari's "From Stam-Zionism to
General Zionism"
Yohanan Cohen
259
M. Wirth
261
AT "MASSUA"
Package of News
CONTENTS
BEACON
The Plague of Anti-Semitism and Neo-Nazism is
spreading once again: Remarks delivered at the
Memorial Assembly of Holocaust and Resistance at
"Massua", Kibbutz Tel Yitzhak, on April 30, 1981
Hungary and the Jews
Address delicered to the Conference of Hungarianspeaking Jews in Jerusalem, July 10, 19S4
Gideon Hausner: In Memoriam
Gideon Hausner, of Blessed Memory
Alex Gatmon — Fighter
Moshe Kol
(of Blessed Memory)
Gideon Hausner
(of Blessed Memory)
Dr. Moshe Beisky
Zvi Herman
Avihu Rontn
10
14
18
22
Roni Shtauber
63
Prof. Dov Levin
‫צ‬9
HISTORICAL STUDIES
Assistance and Rescue Efforts Originating in Hungary
in Areas under German Control and Influence
The History of "Brit Zion Organization" during
World War II
German Efforts at Deception in Theresienstadt as
reflected in a Document dated October 1942
The Italian Invasion of Ethiopia and the Falashas —
Ethiopian Jews' participation in the War
The Price of Mass Aliya: The "Priseners of Zion"
in Romania 1948—1964
The Tragedy of the Sinking of "Illegal" Immigrants
Ship "Mefkure" in August 1944
An Historiographical Problem: David Ben Gurion's
attitude toward European Jewry during the Holocaust
Anti-Semitism after
‫צ‬194
An Article about Poland, as presented to a conference
held in October 1990
Margalit Shlein
105
Yitzhak Grinfeld
114
Sh. Avni
126
Dr. Yaakov Geller
148
Dr. Dina Porath
David Kochavi
154
166
Prof. Israel Gutman
174
IN THE DAYS OF HOLOCAUST A N D RESISTANCE
"Hanoar Hatzioni" in Poland from 1940—1944;
The chapter of Hungary, March 1942 — March 1944
(pt. 2)
Two Mezuzoth
A few lines in Memory of a Jewish Hero —
Rishik Akser
Uziel Lichtenberg
Moshe Zimrath
181
194
Bela Guterman
198
M A S S U А Н
A YEARBOOK O N T H E
HOLOCAUST AND HEROISM
April 1991
No. 19
Editor: A . Brauner
Editorial Board Secretary: M . Wirth
Editorial Board: Yohanan Cohen, Zvi Herman,
D r . David Sha'ari, A . Brauner, M . Wirth
This Yearbook is Published with the Support
of The Memorial Fund of Polish Jewry
A l l Rights Reserved
Massuah, Tel-Aviv, 48 King George St, Israel