הפונקט הגדול
משואה
IJ7־^ к/ Yנ ד נ י
ז
I
ו
מ ש ו א ה
קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה
כין
י״ז
מ ש ו א ה ,יד לחברי תנועות הנוער הציוניות ב ש ו א ה ובמרי
מל־יצחק — תל־אביב ,נ י ס ן תשמ״ט — אפריל 1989
העורך :אריה בראונר
מזכיר המערכת :מ .וירט
ועדת המערכת :מ .קול ,א .בראונר ,מ .וירט
קובץ זה רואה אור בסיוע
הקרן להנצחת זכרה של יהדות פולין
©
כל הזכויות שמורות
משואה ,יד לחברי תנועות הנוער הציוני בשואה ובמרי
קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרון התיכון
תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48
דפוס ומסדרה מ .שטרן ,שד׳ הר־ציון ,104תל־אביב
ה ת ו כ ן
בשער
משה קול
גדעון האוזנד
פרופ׳ אהרן ברק
שואה ותקומה
שגי שיאים
חליפת מכתבים בין גדעון האוזגר ופרופ׳ נח קפליגסקי
דברים להופעת ספרו של א .תורי ״גיטו יום־יום״
קיגה על קרבנות השואה
7
11
14
16
18
עיונים היסטוריים
פרופ׳ דניאל קאדפי
ד׳׳ר שלמה נצר
ד״ד דכ לוין
ד׳׳ר רות וריז
חנה שלומי
רות בראדה
אגיהו ת נ ן
כרכהאברמוב
ש .אבני
ד״ד אפריפ אופיר
דוד בוככי
מדיפ ברגמן
בימי שואה וגבורה
יצחק ארצי
גבריאל הורוביץ
יעקב רוזנברג
עוזיאל ליכטנברג
תעודה גרמנית על עמדת השלטונות האיטלקיים
כלפי היהודים באמורי הכיבוש
יחסי פולגים—יהודים בעשור הראשון לקיומה
של הרפובליקה הפולנית השניה1928—1918 ,
לפרשת היחסים בין העמים הבלטיים לבין שכניהם
היהודים במלחמת העולם השני ,לפניה ולאחריה
יהודי גרמניה בין הגירה לבריחה; חמישים שנה
לפוגרום ב־ 10—9בנובמבר 1938
גיצולים מיהודי פולין בשטחים שסופחו לברית־המועצות
בספטמבר 1939
בעיית שירותם של יהודים פולגיים בצבא הפולגי בגולה
במלחמת העולם השניה
״הפונקט הגדול״ — 12.8.1942
יהודי בולגריה במאבק בכובש הנאצי
״הנוער הציוני ברומניה; — 1940ש נ ת המיפנה גדול
נסיונות ההצלה מהונגריה
יחסו של קרל מרקם ליהודים
היהודים בצרפת בתקופת ממשלת וישי י
27
39
57
73
90
102
148
153
174
180
188
195
צנחני ההצלה
עדות זיכרון על פעילות תנועת ״הנוער הציוני בהוגגריה
203
בתקופת מלחמת העולם השניה ולאחריה ־
פעילות מחתרתית של קבוצת ״הגוער הציוגי״ מזגלמביה 211
תנועת ״הגוער הציוגי״ בפולין ; 1944—1940פרק סלובקיה
217
מרס — 1941מרס 1942
מזברונות ניצולי שואה
יעקב ליברמן ,שלופ וייפ
ד״ד אדיה בא־מינגר
גוטקה שטנדיג
19
בדרך למולדת
זכרונות מ״מכבי״־קרקוב
גוטקה שטגדיג
ממדף ה ס פ ר י ם
ד׳׳ר ת ר שערי
אגודת הנוער העברי ״עקיבא״ ומורשתו־.
253
לזכרם של נעדרים
פרופ׳ יעקכ רותפ
יוחנן כהן
אידה מ ר ד ן — קווים לדמותה
אלכם גתמון — 1981—1926
264 ,
כמשוא ה
מ .וירט
צרור ידיעות :פעולות משואה בשנת תשמ״ח — .נוער
גרמני מביע א ת רשמיו מהסמינר ב״משואה״ — .מ כ ת ב
להנהלת מכון ״משואה״ — .סמינר לנוער יהודי מגרמניה
273
המערבית — .פרסי ״משואה״1988 ,
מ ש ה
קול
)לקט
מתוך
ש ו א ה
שרוכזו
דברים,
בספר
ונאומים״,
״תיאודור
ו ת ק ו מ ה
״שואה
תל־אביב
ותקומה,
תשמ״ה(
ה ר צ ל קיווה ,כי מ ד י נ ת ה י ה ו ד י ם ת ש ח ר ר
ובעיות
העם
הגבירה
ההיפר
השנאה
מזה:
למדינה
א ת ה ז ה ו ת שבין
ו ה ע ם היהודי .א ו ל י י ש ת נ ה ה מ צ ב ,כ א ש ר יושג ש ל ו ם בין י ש ר א ל ל ב י ן
שכנותיה.
בין
ל ל א מדינה.
קרה
א ת ה ע ו ל ם מ ש נ א ת ישראל
א ת ה ש נ א ה נ ג ד היהודים ,כי הגויים רואים ,ו ב צ ד ק ,
המדינה
אולם
במציאות
סדרת
מאמרים
הרצל
העם
לבשתו
היהודי
של
והגוש
האידיאליסט
ובין
עמי
והמאמין
העולם
ה ע ו ל ם ב י מ י נ ו היתד,
הגדול
על
ידי
חדשיס
קיווה,
שייווצרו
יחסים
שחרור
האנושות
מהאנטישמיות.
ה ה ת פ ת ח ו ת הפוכה ושלילית ,כי מדינות ערב
ה ק ו מ ו נ י ס ט י ה פ כ ו למוקדי־ ה ת ע מ ו ל ה
האנטישמית
המחודשת״.
)טתיד המאמר ״עמידה בשער״ .טעזזאה ד׳ ,ניסן תשל׳ד — אפריל (1976
י ש ר א ל קמה ,כ ד י ל ה ב ט י ח א ת ק י ו מ ו ש ל ה ע ם היהודי ו א ת ע צ מ א ו ת נ ו
״מדינת
המדינית
השליחות
המדינה
ל ד ו ר י ד ו ר ו ת ו ל ש ם כ ך ע ל י נ ו ל ע ש ו ת א ת כ ל א ש ר ל א ל ידינו ל ב י צ ו ע
הזו
ומחובתנו
להפנות
את
ליישום המטרה הנעלה .נזכור
מלוא
משאביה
את הלקח
ואונה
של
האומה
ההיסטורי הקשה של
ושל
עברנו
ה ק ר ו ב ,ע ל פיו ו ל א ו ר החזון הציוני נ ב נ ה א ת ע ת י ד נ ו ״ .
)מתוך המאמר ״נוכח אירועי התקופה׳ /משואה ז׳ ,נישן תשל״ם — אפריל (1979
״עם ת ו ם מ ל ח מ ת העולם השניה וכעשרים שנה לאחריה התביישו אנשים רבים,
שהיה
להם
חלק
באירועים
המשפילים
של
ימי
המלחמה,
לגלות
את
פרצופם
ד
בידעם
האנטישמי,
אשר חוללה התנועה הנאצית
את
לעולם
הפאשיסטית
ואת
ההרס וההשמדה ,שבאו ע ל מיליוני בני־אדם בשל הטירוף הלאומי ש ג ר ר אחריו
עמים
העולם
למלחמת
אולם
השניה.
זנחו
כיום
אלה
אנשים
את
אף
רגש
ה ב ו ש ה ו ה ם מ ע י ז י ם ל ה כ ת י ש א ת ה ש ו א ה ואירגונים ר ב י ם ב ת ו כ ם מ פ י צ י ם ס פ ר ו ת
פ ס ב ד ו ־ מ ד ע י ת ,ה מ ס פ ר ת ,כ י ה ש ו א ה היא ס י פ ו ר ־ ב ד י ם יהודי ,ה ב א ל ה צ ד י ק ס ח י ט ת
פיצויים
כספי
הציונים,
מהעם
ואת
הגרמני
ארצו
גזל
העם
של
על
הפלשתינאי
די
ב נ י מ ו ק ,ש א ח ר י ה ש ו א ה ז כ א י ם היהודים ל מ ד י נ ה משלהם...״
״מצויים
סוגים
כיום
של
שונים
שניתן
אנטישמיות,
לפי
צבעיהם
לסווגם
דורות,
המוכרת
השונים .ה ב ה נציין א ו ת ם א ח ד אהד...״
שחורה .זוהי
״אנטישמיות
ההיסטורית
האנטישמיות
מדורי
ל נ ו מ ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל .ה י א היתד• מ ב ו י י ש ת ו ר ח מ ה ב מ ש ך ע ש ר ו ת ה ש נ י ם ש ל א ח ר
ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ו ע ת ה היא מ ת ע ו ר ר ת ומרימה ראש...״
מלחמת
אנטישמיות
סוג
אדומה.
התפתח
זה
בברית המועצות,
בעיקר
מופצות
שם
ל ל א ב ו ש ה ע ל י ל ו ת ע ל ה י ה ו ד י ם כ ע ם ,ע ל ה ד ת היהודית ...ע ל מ ח ר ח ר י ה מ ל ח מ ה
היהודים...״
״אנטישמיות
אנטי־ציונית .מאז קיבלה עצרת האו״ם א ח ה ה ח ל ט ה המבישה,
את
יש
המשייכת
הציונות
הגזעניות,
לתנועות
התעמולה
גברה
הציונות.
נגד
הגורסים ,כ י א נ ט י ־ צ י ו נ ו ת א י נ ה א נ ט י ש מ י ו ת ,א ו ל ם ה א מ ת היא ,כ י א י ן זו א ל א
א נ ט י ש מ י ת ב ל ב ו ש אחר...״
תעמולה
״אנטישמיות
במקומות
ומגמתן
אנטי־ישראלית.
בשנים
על
מדינת
בעולם
שונים
כי
שטענו,
שבועות
חלפו
עד
כך,
אולם
בינתיים
על
ישראל,
שאין
עדים
כוונתן
וכלל
כלל
ל ה ע ל י ל ע ל י ה ע ל י ל ו ת .ד ו ג מ א ל כ ך ניתן ל מ צ ו א ב ע ל י ל ת א נ ש י י ו נ י פ י ל
ההולנדים,
בדעת
האחרונות אנו
להתקפות
טהורה
הנערכות
חיילי
שמוסדות
הרי
צה״ל
התעללו
האו״מ
הכחישו
היא
נפוצה
בגופות
את
בעולם
מחבלים
דברי
ואין
שנפלו
העלילה
ספק
בקרב.
והביעו
שגרמה
צער
לנו
נזק
ה ק ה ל העולמית...״
״אגטישמיות
ג ז ע נ י ת ו צ ב ע ו נ י ת .ה ע ו ל ם השלישי ,ה ס ו ב ל מ מ צ ו ק ת ה נ פ ט ,מ ו ס ת
אף הוא נגדגו .ב ה ש פ ע ת ה ק ו מ ו ג י ם ט י ם ו ה ע ר ב י ם מ צ ב י ע ע ו ל ם ז ה ב א ו ״ ם נ ג ד נ ו .
בין א ל ה מ צ ו י ו ת מ ד י נ ו ת ,ש ע ו ד נ ו ל ה ן ל ב נ ו ת א ת כ ל כ ל ת ן ו א ת מ ע ר כ ת ה מ י מ ש ל —
א ך ל מ ר ו ת ז א ת נ י ת ק ו א ת י ח ס י ה ן ע ם ישראל...״
״ניאו־נאציזם
בארצות־הברית
השנאה
בכל
וניאו־פאשיזם.
ואף
ליהודים,
באמריקה
האשמים,
אלו
תנועות
הלטינית...
כביכול,
בכל
קמו
הגורם
עוול
לתחיה
לאחרונה
המשותף
חברתי,
לכולן
בכל
באירופה..
הוא
זעזוע
טיפוח
המתרחש
מקום...״
״ פ ו נ ד מ נ ט ל י ז ם מ ו ס ל מ י קיצוני .ה י ה זמן ,כ א ש ר ב מ צ ר י ם ה פ י צ ו א ת ״ ה פ ר ו ט ו
קולים
של
ובמדינות
לישראל
לשנאה
זקני־ציון״
בערבית.
עתה
מופצים
ספרונים
אלה
ע ר ב י ו ת א ח ר ו ת .א ו ל ם ע ת ה מ ו פ צ ת ש נ א ת יהודים
והציונות(
כלפינו
גם
בסעודיה
באירן
ובמדינות
מוסלמיות
היא
שליטתנו
בירושלים,
)המשולבת בשנאה
אחרות...
והרי
בערב
הסעודית
הסיבה
העולם
העיקרית
היהודי
לא
יוותר ע ל י ר ו ש ל י ם כ ב י ר ת ישראל...״
״ א נ ט י ש מ י ו ת אלימה ...ה א נ ט י ש מ י ו ת כ י ו ם אינה ...א י ד י א ו ל ו ג י ת ו ת ע מ ו ל ת י ת ב ל ב ד ,
8
א ל א ג ם א ל י מ ה .ב מ ק ר י ם כ א ל ה מן .ה ה כ ר ח ל ת ב ו ע ת ג ו ב ו ת נ מ ר צ ו ת מ צ ד ה מ מ ש ל ו ת .
יש ל ד ר ו ש א ת ט י ה ו ר ם ש ל מ ו ס ד ו ת ה מ ש ט ר ה ב כ ל מ ד י ג ה ו ע י ר מגיאו־גאצים...״
) ב מ ו ך המאבד ״על האנטישמיות״ .משואת ט׳ ,ניפן תשמ׳׳א — אפריל (1981
״ ל ש נ י ת פ ק י ד י ם מ ר כ ז י י ם גועז־ מ פ ע ל ״ מ ש ו א ה ״ :ה ר א ש ו ן — ל ה ג צ י ח א ת ת ג ו ע ו ת
הציוניותיכלליות ,שנהרסו
הנוער
ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ו ל ה צ י ב י ד וזכרון
באירופה
ל ח ב ר י ם ,ל ל ו ח מ י ם ו ל פ ע י ל ו ת ו ש ל ה מ ח נ ה הציוני ה צ ע י ד ,ש ה ג י ע ל ה י ש ג י ם ח ש ו ב י ם
ערב
העולם
מלחמת
הצעיר
בישראל
העולם
השניה.
ובמדינת
השניה:
ובעם
והתפקיד
את
היהודי
השני
תקופת
—
ה מ פ ע ל הזה ,״משואה״ ,הוא היום
בו
ישראל,
לומדים
...1945—1939״
באופן
-
ללמד
השואה
יסודי
ולהורות
והגבורה
את
בשנות
הדור
מלחמת
ה מ ו ס ד ה מ ר כ ז י ב ע ם היהודי
מה
את
על
שעבר
בשנים
עמנו
.
)מתוך ״משואה״ בתופ שבע שנים מאז תחילת עבודתנו —
ההקדמה לקובץ ״משואה״ ב ש פ ה הבפרדית(24.1.80 .
קאמף״,
״מיין
הפרוטוקולים
של
״זקני
ציון״
וחוברות
דומות
תעמולה
אינן
ס פ ר ו ת פ ס ו ל ה כ י ו ם ב א ר צ ו ת ע ר ב .א מ נ ם ישגם מ ג ה י ג י ם ע ר ב י ם ,ס ו פ ר י ם ו ע ת ו נ א י ם ,
המתביישים
זוועתית
הם
בפרסומים אלה ,אולם טרם ניתנה הוראה להשמיד ס פ ר ו ת תעמולה
זו.
כאשר
נפגשו
הופתעו
לראות
יחם
״היהודים
בפנינו
הערבים
אנושי
בשטחים
כלפיהם ולא
עם
חיילנו
האמינו
אינם שונאים אותנו ואפשר לחיות עם
ו מ ו ד י ם ג ם היום ,כ י ל ו א היו ה ם ה מ נ צ ח י ם
ועם
למראה
אזרחי
ישראל,
עיניהם
ואמרו:
ה ע ר ב י ם הודו
הישראלים״...
ב מ ל ח מ ת ש ש ת הימים ,היו
גוהגים ב נ ו א ח ר ת ,ו מ י י ו ד ע לאיזו ש ח י ט ו ת וזוועות היה ה ע ו ל ם ע ד ב מ ק ר ה כזה״.
)מתוף ה נ א ש ־ ״לקחימ היפבודיימ״ ,משואה ה׳ .ניבן תשל״ז — אפריל (1977
״אנו
אל
ר ו צ י ם ב י ד י ד י ם ו מ ו ק י ר י ם א ו ת ם ,אולם ר א ש י ת כ ל ע ל י נ ו ל ב ט ו ח
י ש ת ו מ מ ו ,איפוא ,ידידינו ל כ ו ח
זכרוננו ה ט ו ב ו ע ל
כ ך שאין
בעצמנו.
אנו שוכחים
א ת א ש ר ע ב ר ע ל ע מ נ ו ב ד ו ר הזה .ח ו ב ה עלינו ל ה י ו ת א י ת נ י ם ב ד ר י ש ו ת י נ ו ,כ ד י
להבטיח
א ת ע ת י ד ה ו ק י ו מ ה של י ש ר א ל ל נ צ ח נ צ ח י ם ״ .
)מתור ״ישראל כ ת שלושים״ .משואה лניבן תשל״ח — אפריל (1978
״ ה ש ו א ה מ ע ו ר ר ת ס י מ נ י ש א ל ה ר ב י ם — על מ ה ו ת ו ש ל ה מ י ן ה א נ ו ש י ,ע ל ט י ב ה
של
ת ר ב ו ת א נ ו ש י ת ,ע ל ע ר כ י ם ש ל קידמה ומדע .אין ס ו ף ש א ל ו ת .ה א נ ס י ־ ת י ז ה
המוחלסת
בהביםנו
שפל
את
היתירה
לשואה
— מצויה
אך
ורק
בתקומתה
של
מדינת
ישראל.
א ל ה ע ו ל ם ה ס ו ב ב א ו ת נ ו ע ל י נ ו ל ז כ ו ר א ת ל ק ח ה ש ו א ה ו ל ד ע ת ,כי אין
ו ת ה ו ם ש א ל י ה ם ל א יכולה ל ר ד ת נ פ ש ה א ד ם .נ ר א ה נ א ב ע י נ י י ם פ ק ו ח ו ת
אשר
מעוללים
שכנינו
לבני
עמם
ולבני
דתם
ונזכור
תמיד,
כי
לא
די
9
ל ה י ו ת צ ו ד ק י ם ו כ י ח י י ב י ם א נ ח נ ו ג ם ל ה י ו ת ת מ י ד חזקים.
״עלינו,
בבני
על מדינת־ישראל ,האחריות למנוע את הישנותן של
בכל
עמנו
אתר
ואתר.
עצמתה של
מדינת־ישראל
היא
שואה ופרעות
ערובה
לא
רק
לשלום אזרחיה ,כי אם לשלומן של קהילות ישראל השרויות ב מ צ ו ק ה באתיופיה,
ובברית־המועצות...״
בסוריה
)מתוך ״על הסמיכות ההיפנוורית בין השואה ותקומתה של מ ד י נ ת ישראל״ —
דכרימ בעצרת השואה ת ע ב ו ר ה בתל־יצחק בכ״ז מ י פ ן תשט׳׳ד 29 ,באפריל (1984
״מרד הגיטאות ש א ב עידוד מהתנועות ,שגידלו את מנהיגיו ומפקדיו ,אולם גם
אנחנו בישראל שאבנו עידוד ממורדי הגיטאות בעת שנאבקנו במדיניות ״הספר
הלבן״,
ספק
פ ע ל נ ו ב ה ע פ ל ה ו ק ל ט נ ו א ת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה א ח ר י ה ק מ ת ה מ ד י נ ה .אין
כי
גם
מלחמת
הקוממיות
שלנו
הוארה
באורות,
אלינו
שבקעו
ממרד
הגיטאות...״
״לא
כ כ ל הגויים ב י ת ־ י ש ר א ל .ב א ם נ א ב ד א ת הייחוד ה מ ו ס ר י ש ל נ ו — אנו
ע ל ו ל י ם ל ס כ ן א ת ע ת י ד נ ו .ל ח מ נ ו ב ג י ט א ו ת ,ב צ ב א ו ת זרים ,ו נ ג ד ש כ נ י נ ו — ו ל א
איבדנו
והגאולה,
להישאר
א ת צ ל ם ה א ד ם היהודי .ה ל ק ח ש ל מ ר ד ה ג י ט א ו ת ל ד ו ר נ ו ,ד ו ר ה ת ק ו מ ה
הוא לקיים
יהודים
אף
א ת צ ו ו א ת ם ש נ כ ת ב ה ב ד ם ואש ,ב י י א ו ש
במצבים
הקשים
ביותר.
כאלה
היינו
ובחוסר מוצא:
בארץ
ישראל
מאן
העליות ה ר א ש ו נ ו ת ; כ ך השגנו א ת עצמאותנו וכך נבטיח א ו ת ה ל ד ו ר ו ת הבאים,
ל נ צ ח נצחים.״
)מתח־ ״ארבעים שגה למרד גיגוו וארשה׳ /משואה י׳׳א ,ניסן תשמ״ג — אפריל (1983
10
גדעון האוזנר
שני
)מתוך
בבית
נאום
הנשיא
בקבלת
להחדרת
אכן
עשרים
זה
של
היסטורי
שנה
צורר
עוסק
עם
עיטור
על
קצטניק
חיים
מפעל
לקחי השואה(
אני
האומה.
ש י א י ם
בנושא
סיומו
השואה
של
ולקחיה,
המשפט
מאז
חשבתי
אותו
לפנות
משפט
לעיסוקים
אחרים
— ו ל א ע ל ה ה ד ב ר .בידי .ס ב ר ת י ,כי אם א כ ת ו ב א ת ה ד ב ר י ם ע ל ס פ ר
ואשתף
קל
א ת ה צ י ב ו ר ב מ י ד ע ,ב ח ו ו י ו ת ו ב ה ר ה ו ר י ם ש ה צ ט ב ר ו אצלי,
ב נ ו ש א השואה .אך ג ם ל א ח ר
יותר להשתחרר מן העיסוק
יהיה לי
ש כ ת ב ת י א ת ספרי,
אין ה נ ו ש א מ ר פ ה .מ מ נ י .כ נ ר א ה ,מ י ש י ר ד פ ע ם ל ע מ ק ה ב כ א ,ה ד ם ו ה ד מ ע ש ל השואה,
אינו
יכול
הממשלה,
לחזור
גם
באסוציאציה
עוד
השיגרה
לחיי
בעיסוקי ,כ פ ר ק ל י ט ,
ובתחושה,
בשבתי
בלבד.
גם
ל י ו ו ה ומלווה
בביתי
ובלכתי
כשהייתי
אותי
חבר
נושא
בדרך,
כנסת,
השואה
גם
כלומר
וחבר
במחשבה,
בארץ
וגם
מ ח ו ץ לה.
ש ל ו ם אש מ ת א ר ב ס פ ר ו ״ ק י ד ו ש ה ש ם ״ א ת גזירות ת ״ ח — ת ״ ט .ל א ח ר ה ח ו ר ב ן
ה כ ב ד ,ש י ר ד א ז ע ל י ה ד ו ת א ו ק ר א י נ ה . ,ח ז ר יהודי לעיירה ,ש י ק ם ה ר י ס ו ת ב י ת ו
ואפילו
בחנות
הקים :ל ו
כי ,כל
מאומה,
ח נ ו ת קטגה.
רכושן
א ד ם ל א ח ר ח ו ר ב ן ג מ ו ר ל ש ק ם א פ י ל ו מ ס ג ר ת ב ל ב ד לקיום ,ה ר י ז ה ע צ מ ו
מעל
*פרעות
מחווירות
אמוגה
חמיילניצקי,
ענה
היהודי;
למה לך החנות,
״אני מוכר
הרי
בטחון״.
אין
לאמור
לך.פה
אם
של
מוכר?
שאלו
אותו:
היתה־־כל
יכול
על .ש פ ע
מה .אתה
נשדד.
אבל
במשך
ימים ר ב י ם
לא
סחורה
ובטחון. .
ב מ א ה ה־ ,17א י ו מ ו ת ו ע ק ו ב ו ת מ ד ם כ פ י שהיו ,ה ר י הן
ל ע ו מ ת א י מ י ה ש ו א ה ש ל ימינו .כי ל א היה ע ו ד כ א ס ו ן ה ש ו א ה ל כ ל
אומד .ולשון.
ל נ ו .ה י ה זד.
החורבן
השלישי
לאחר
הריסת
בית
מקדש
ראשון
ובית מקדש שני .כ ש ע מ ד לפני הכותל המערבי ,כ ת ב אחד העם ל א מ ו ר :״ארץ
11
חחרב
כי
לה
— יקומו
זרובבל,
ועם
עזרא ונחמיה
וישובו ויבנוה
אחריהם,
מ ח ד ש .ע ם כ י י ח ר ב — מ י יקום ל ו ומנין י ב ו א ע ז ר ו ? ״
לדברים
חרב לא רק
אלה נ ו ד ע ת מ ש מ ע ו ח פי ש ב ע ה בימינו ,ל א ח ר ש ה ע ם
ב מ ו ב ן ה ר ו ח נ י ,כ פ י ש ס ב ר א ח ד העם ,א ל א ב א ו פ ן פיזי מ מ ש ,ח ר ב פ ש ו ט ו כ מ ש מ ע ו .
והנה נ ת ג ל ו כ ו ח ו ת גנוזים ונסחרים ,שפרצו ב ע ו צ מ ה ר ב ה מ מ ע מ ק י ם ושבזכוחם
ה ע ם ה ה ר ו ס ,ה ש ס ו ע ו ה מ ע ו נ ה ,ק ם ע ל רגליו .זכרון ה ש ו א ה ט ב ו ע בו ,ב ג ו ף ו ב נ פ ש ,
אך
ש ו ב לחיים ו ב ל ב ו ב ט ח ו ן ו א מ ו נ ה .
עיניו נ ש ו א ו ת
שני שיאים ר א ה הדור ש ל נ ו :שיא ה ס ב ל והעינויים ש ל ה ש ו א ה ושיא ההישגים
הקמת
של
י ש ר א ל .שני
מדינת
הם היום
אלה
היחיד
הקשר
את
המלכד
כל
חלקי ה א ו מ ה :זכרון השואה מזה ו א ה ב ת המדינה מזה הם בימינו החוויה המשותפת
לכל
щנמצא ,בארץ ובחוץ לארץ ,בין שהוא דתי
איש יהודי ב כ ל מקום שבו
או חילוני ,צ י ו נ י א ו ל א ציוני ,בין ש ה ו א א ו ר ת ו ד ו כ ס י ר פ ו ר מ י או ק ו נ ס ר ב ט י ב י ,
או
עשיר
זכרון
עני.
המעיק
העבר
ותקוות
־ י
המחזיק יחדיו א ת כל חלקי בית ישראל.
של
לאמיתו
שניים
דבר
אלה,
העתיד
הזכרון
הם
המזהיר
הדבק
היום
• ,
שתי
והתקווה,
הן
פנים
אוחו
של
נ ו ש א ,ש ת י ה ש ת ק פ ו י ו ת ש ל א ו ת ו ע נ י ן עצמו .ש ה ר י ה ש ו א ה באד .ע ל י נ ו ,כ י ל א
היתד .ל נ ו אז מ ד י נ ה ,ש ת ו כ ל ל ק ל ו ט א ת פ ל י ט י ה ח ר ב ו א י ל ו רק־ ה מ ד י נ ה מ ע נ י ק ה
ממשות
כי
ו ט ע ם ל א מ י ר ה ה נ פ ו צ ה :״ ל א ע ו ד שואה״.
מי
לכך,
יערוב
לא
שהאסון
יחזור?
אירופה,
מדינות
רוותה
שאדמתן
דם י ה ו ד י ? העולם החופשי ,שעמד מ נ ג ד ולא נקף א צ ב ע להציל אומה גוועת?
מ ד י נ ת ישראל היא שחוכל להבטיח ,שלא חהיה עוד שואה.
רק
חלק
הכבד
מהעם
היהודי
באסונות טרם
בלגיטימיות
החליט
להשאר
זוהי
בגולה.
כי
ה ח ל ט ה .מכאיבה,
גם
ה ו ל ד א ת י צ י א ת ה ג ו ל ה ה ה מ ו נ י ת .א ך בין ש א נ ו כ ו פ ר י ם
ש ל ק י ו ם ה ג ו ל ה ובין ש א נ ו מ ש ל י מ י ם ,ב ל י ת ב ר י ר ה ,ע ם כ ך ,ש ח ל ק
מ ה ע ם ל א י ח ז ו ר ב י נ ת י י ם ל מ ו ל ד ת ,ח ו ב ה ע ל י נ ו ל ט פ ח ע ר כ י ם ,א ש ר יזינו ויפרגםו
את
העם
הערכים
לחדור
היהודי
בכל
המרכזיים
בה
מקום
הוא
הימצאו.
בהקניית
תורה
זכרון
צריכה
זו
השואה
ל ב י ת י ה ו ד י ו ל כ ל ב י ת ס פ ר יהודי ,ב כ ל
לצאת
ולקחיד.
מציון
באופן,
ואחד
שיצליח
א ת ר ו א ת ר ו ב כ ל ד ר ך נאותה.
כ ל נ ע ר ו נ ע ר ה י ה ו ד י ם צ ר י כ י ם ל ק ב ל ו ל ק ל ו ט ז א ת כ ח ל ק מ מ ט ע נ ם ה ל א ו מ י והרוחני,
שבו
בבית,
יהדותם.
גדלים
הם
חל
והדבר
הם
ו ב מ ו ס ד החינוכי ,ש ב ו
לומדים.
כך
רק
נחזק
את
ג ם ע ל הגוער הישראלי.
יחרה
מ ז ו — :ח ו ב ה ע ל י נ ו ל ה ע ב י ר א ת ל ק ח י ה ש ו א ה ג ם ל ע ו ל ם ה ל א יהודי.
הערכים
ג ס זכרון
השואה
שלנו
כך.
אוניברסליים הם כ ת מ י ד וכוחם יפה
נודעת
לכן
חשיבות
ר ב ה לכך,
לכל
שבאגודת
תבל.
באי
קצטניק
שני
פעילים
מ ר כ ז י י ם ה ם ה א ב פ ר ו פ ס ו ר מ ר ס ל ד ה ב ו א ה ו ר א ש ה ק ד י ם ב י ש ר א ל ה ש י י ך ואג׳די
טבארי.
שניהם גם
ח ת מ ו על המגילה ,שהאגודה מ ס ר ה לי ע ל
״ מ פ ע ל חיים״.
לעם
ה י ה ו ד י היתד ,ה ש ו א ה אסון כ ב ד .א ך ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ה י א היתד .פ ש י ט ת
דגל
בכך
מוסרית,
ופועלים
ואילו
לקיומה
12
כשלונו
של מצפון
האדם.
רבים
מטובי
האנושות
מכירים
ג ם ה ם ל ה ק נ י י ת לקחי השואה בעולם.
אנשים
חסרי
מצפון
בימינו
משתדלים
ומתאמצים
כל
כך
להתכחש
ש ל ה ש ו א ה ו ה ם מעיזים לטעון ,כ י ל א ה י ת ה ו ל א נ ב ר א ה .אנו ,א ו ת ם
ב ג י ה ע ם היהודי ,ש ע ל י ה ם פ ס ח ה השואה ,ח י י ב י ם ל ע מ ו ד ג ם ב ח ו ב ה ,ב י ח ד ע ם
ה ח ו ג י ם הגאורים ו ה מ ת ק ד מ י ם ה ל א ־ י ה ו ד י מ ו ל ה ז ה י ר א ת ה ע ו ל ם כ ו ל ו ב פ ג י ה פ ו ר ע נ ו ת
ה צ פ ו י ה ל ו מ ש י ג א ת י ש ר א ל -ב כ ל .ג ל ג ו ל י ה . :ה פ ש י ס ט י ,הקומוניסטי ו ה א ח ר .
מתהום
הכבד
ה ש ו א ה ג ת א מ ץ ל ה ע ל ו ת ל ק ח י חיים ו ב ש ו ר ת עתיד .כ י
היו ג ם ג י ל ו י י ם מ ו פ ל א י ם ל ר ו ב ש ל ע ז ר ה הדדית ,ש ל
תחייה
בערב
בתוך
אחוות אדם,
ר ו ח ג י ת ו ת ר ב ו ת י ת .ל א ר ב י ם יודעים ,כי ב ג י ט ו ו ר ש ה ה ת ק י י מ ו
אחד שש
מסיירות
הצגות
תיאטרון לאורן
של
עששיות
האסון
גפט,
של
לעתים
נועד
כשמשמרות
ב ח ת ,ל ה ז ה י ר מ פ ג י ח י פ ו ש פ ת ע .ש ם הופיעו ב ס ת ר עיתוגים ,ח ו ב ר ו ת
ו פ י ר ם ו מ י ם ל מ י נ י ה ם ,ש מ ס פ ר ם ע ל ה א פ י ל ו ע ל זה ש מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .ש ם פ ר ח ה
יצירה ר ו ח נ י ת ע צ ו מ ה .ב ת י כ נ ס ת ו י ש י ב ו ת ה ו פ ע ל ו ב ח ש א י ויהודים היו מ ת כ נ ס י ם
בסכנת
נפשות
לתפילה
תורה.
וללימוד
כל
זה
היה
באיום
אסור
עונש
של
מוות .ב מ ק ר י ם ר ב י ם ה י ו י ה ו ד י ם ע ו ב ד י ם ב ב ת י ה מ ל א כ ה ע ד כ ל ו ת ה כ ו ח ו ת ב י מ י
החול,
כדי
למלא
את
היצור,
מיכסות
שיאפשרו
העדרות
בימי
מן -העבודה
ה ש ב ת .ב ג י ט א ו ת ע ב ד ה כ מ י ה ה ל ב י ס ו י א ס ת ס י בציוד ,ב מ ו ס י ק ה ו ב פ י ס ו ל .ג א ו ו ת נ ו
רק על
לא
ישראל,
כל
המורדים בגיטאות
והפרטיזנים
ביערות,
אלא
גם
על
בית
המוני
ש נ ל ח מ ו ל ש מ ו ר צ ל ם אגוש.
זאת
יש
להעלות
כחלק
ולהזכיר
מן
המורשת
שלנו
להווי
וכאופיינים
היהודי ו ל מ א ב ק ה ע ם ל ח י י ם .
ו ה נ ה כי כן ,כ ד ב ר י ה מ ש ו ר ר :״ מ ה ר י ה נ ש ף עוד ' נ ח צ ו ב ל ה ב ה ״ .נ ע ל ה א ו ר ו ת
מאופל
ומעל
לאחר
ונלמד
את
בנינו להיות
גאים על
א ב ו ת אבותיהם.
ה כ ל — נ ע ל ה נ א ע ל נ ס א ת ה פ ל א הגדול ש ל ה ש א ר ו ת ה ע ם
הסתערות כ ל כ ו ח ו ת ה ר ש ע להכחידו .העם התאושש,
בחיים
כשהוא אוזר
עוז
להקים הריסותיו ולהמשיך יצירתו.
ל נ ג ד עיגיגו מ מ ש ה ת ג ש מ ו ה נ ב ו א ו ת ע ת י ק ו ת היומין ע ל ח י י ה נ צ ח ה ש מ ו ר י ם
ל א ו מ ה ,ש ה ר י כ ד נ י ב א י ש ע י ה ו :״ כ ל כ ל י יוצר ע ל י ד — ל א יצלח״.
13
חליפת
ב י ן גדעון
מ כ ת ב י ם
קפלינסקי
האוזנר ופרופ׳ נ ח
ד ״ ר נ ח קפלינסקי
חולין ,ר ח ו ב ם ו ק ו ל ו ב 40
ט ל 844859 .
י׳ ב כ ס ל ו ת ש ל ״ ח
.יי'
1
י
י• ־ י
20.11.77
גדעון יקר ,שלום ר ב ל ך !
ר ו א ה א נ י צ ו ר ך נ פ ש י ע מ ו ק ל כ ת ו ב ל ך מ ל י ם מ ס פ ר ל א ח ר ה ה מ י ה העמוקה,
ש ע ב ר ה ע ל י ע ם ה צ פ י י ה ב ב י ק ו ר ו ש ל ס ע ד א ת ב ל ו ו י ך ב ״ י ד ושם״.
למעשה
התרכזתי
את
לא
כולי
גודל
מעצם
ה צ פ י י ה היתד.
בהקשבה
השואה
כמעט ו ל א
העיקר.
לדבריך ,אשר
הלאומית
שעברה
במשך
עלינו.
ראיתי א ת פ נ י
עשרות
דקות
יתר־על־כן,
המבקרים.
תימצתו
מעטות
יותר
נדמה לי ,כי
התוכן ש ל דבריך הושפעתי מצורת ה ב א ת ם והבעתם .ל פ ת ע נעלמו מנגד
ש ב ק ע מגרונך והביא אותי
עיני כ ל הסמויות והייתי נתון כולי ל ר צ ף הקולי,
לזעזוע ,א ש ר כ ב ר מזמן ל א ידעתי כמותו.
חי אני א ח
ממני וגם
השואה )ועם
אינני
רוצה
השואה( ע ד ע צ ם
שתרפה ,וזה כ ב ר
היום הזה .א ץ
העשור
ש ח ד ר ה ל כ ל ישותי .ו ת ס ל ח ל י ע ל ש א נ י מ ע ס י ק
הרביעי
אותך
השואה
)לפני
בחוויותי
מרפה
מאז
סיומו(
ש א נ י רוצה
ל פ ר ק ן — ו ל ו ב מ ק צ ת מ ן ה מ ק צ ת — בפניך...
...מאז 1942פ ע מ י י ם פ ר צ ו ה ד מ ע ו ת מעיני ,ש נ ר א ו ל י כ ב ר י ב ש ו ת ומיובשות.
פ ע ם — כ א ש ר ר ג ל י ד ר כ ו ע ל ח ו פ ה ש ל ח י פ ה ) (1945ו ל א ח ר פ ר י ד ה ש ל ק ר ו ב
ל ־ 5ש נ י ם ה ת א ח ד ת י ע ם אשתי ו ב נ י ו ה ב א ת י ל ה ם א י ש י ת א ת ״ ב ש ו ר ת ״ השואה.
ופעם
ש נ י ה — כ א ש ר אזני ה ק ש י ב ו
ברעד להכרזת
ה מ ד י נ ה ועיני
שראו א ת
כ ל א ל ה שנספו הוצפו שוב דמעות.
היום ע ש ה ז א ת ש ו ב קולך החדגוני ,כביכול ,א ך ה מ ל א ח י ל ורעדה א ש ר הביא
להתפרצות
ד מ ע ו ת י א ש ר ח ש ב ת י ,כ י ייבשו ואינן .היתד ,זו
בזעיר
התפרצות
א נ פ י ן ש ל ל ב ה מ ה ר ג ע ש כבוי .ו ע ל ה ת פ ר צ ו ת זו ,ו ע ל ה ת פ ר ק ו ת זו ,ח ד ־ פ ע מ י ת
לאחר
ל מ ע ל ה מ ־ 3 0ש נ ה )והרי א נ י כ ב ר כ ב ן ש ב ע י ם ( ח י י ב הייתי ל ה ב י א ל ך
רגשות־הערכה,
אמנם
יוצאי
דופן,
אמנם
מיוחדים
במינם,
אולם
מעמקו
של
ל ב פ צ ו ע ו ד ו א ב ש פ ר ק היום מ ע צ מ ו מ ע ט מ ן ה מ ע ט מ ע ו ל ו ה כ ב ד .
ואתך
,
ה ס ל י ח ה ,ידידי היקר ,ע ל ש ה נ נ י מ ט ר י ד א ו ת ך ב ח ו ו י ו ת משלי.
והריני ש ל ך
בידידות נאמנה ובהערכה עמוקה
נח— .
14
גדעון
האוזנר
חבר כנסת
ירושלים 29 ,נ ו ב מ ב ר 1977
לכבוד
פרופ׳ נח קפלינסקי
חולון
י ד י ד יקד,
גפעמתי
יכולת
למקרא מכתבך.
גתת
ב י ט ו י כ ה עז
ל ר ג ש ו ת ע ד שאין לי ,כ מ ע ט ,
ל ה ג י ב ו ב ו ו ד א י שאין ל י דיבר ־להוסיף ע ל ד ב ר י ך .זהו שיא ש ל
ביטוי.
אין א ח ר י ו ו ל א כ ל ו ם .
ל פ נ י שליוויתי א ת ס ע ד א ת ב ״ י ד ו ש ם ״ — כ ש י ד ו ע י ם ל י גם ע ב ר ו ו ג ם ה צ פ ו י
ממנו
כיום ו ל ע ת י ד — ש א ל ת י
את
ע צ מ י ,מ ה היו המיליונים
ש נ י ס פ ו מצווים
ל י ל ו מ ר באזניו ,א י ל ו י כ ל ו ל ה נ ח ו ת נ י .כ ך ח ש ת י גם ב ש ע ת ״ מ ש פ ט ירושלים״.
ג ם אז ו ג ם ב ש ע ת ב י ק ו ר ס ע ד א ת ה ש ת ד ל ת י לגהוג ,כ פ י ש ס ב ר ת י ,שהיו מ ש י ב י ם
לי .א ך היתד! ןו ,כ מ ו ב ן ,ר ק ס ב ר ה .
ק י ב ל ת י כ ע ת מ פ י ך ,איש ש ע ב ר א ת כ ל ע מ ק ה ב כ א ע ם המיליונים ש ל קדושינו,
אישור
ל כ ך ,ש ל א טעיתי.
ב ר ו ך ת ה י ה ע ל ד ב ר י ך ,ש י ק ר ו ל י מאוד .״ י •
ל א ע ב ר ת י א ת ה ש ו א ה בגופי ,א ך א נ י מ ש ת ד ל ל נ ה ו ג ,כאילו הייתי שם.
מבחינת
ה ע ם היהודי ה ש ו א ה כ מ ו ה כ א י ר ו ע קוסמי ,שרישומו יהיה נ י כ ר ל כ ל
א ו ר ך ההיסטוריה היהודית .ק ש ר נ ו צוויים ל א ו מ י י ם ו ד ת י י ם שונים ״ כ ז כ ר ל י צ י א ת
מצרים״
— מ א ו ר ע ל י ד ת ה א ו מ ה .מ ו ב ט ח נ י ,כ י ל א ח ר ש ה ע ם יעצור כ ח ל מ צ ו ת
א ת ל ק ח י השואה עז־ ת ו ם — ,ו י ת כ ן ש ז ה י ת מ ה מ ה — יהיו ל נ ו ציוויים ,ש י ת ק ש ר ו
״כזכר
ל ש ו א ת אירופה״ .כי זהו א י ר ו ע הכליין ,ש מ ת ו כ ו צ מ ח נ ס ה ת ק ו מ ה .
מיטב הברכות לך ולכל אשר לך
ב ל י ר ו ת רבה,
־שלך,
י ־
גדעון
15
פרופ׳
ברק
א ה ר ן
שופט בית המשפט העליון
ל ה ו פ ע ת
ד ב ר י ם
״גישו
״...מקובל
דבר
הוא
הוא,
שונים
שאנשים
ס פ ר ו
א .
י ו ם י י ו ם ״ *
כותבים
א ח ד ה ו א ל ה ח ל י ט ל כ ת ו ב יומן
ל ה ח ל י ט ל כ ת ו ב יומן
ש ל
ת ו ר י
י ו מ נ י ם שובים
בתנאים
בתנאי החיים
של
בגיטו,
חיים
כאשר
נםיון
על
נורמליים.
א י נ ך יודע,
חייהם.
אך
דבר
אחר
אם
תחיה
מ ח ר .ד ר ו ש ה ג ד ל ו ה ה נ פ ש ל ה נ צ י ח א ת האתמול...״
״ניחוח
ה י ס ט ו ר י אינו י כ ו ל ל ה ס ת פ ק
ב ע ו ב ד ו ת .א ך אין ג י ת ו ח היסטורי ל ל א
עובדות,
ו ע ו ב ד ה אינה קיימת ,א ם אין מ י ד ע עליה ...ה מ צ י א ו ת נ ש א ר ח ב ח ו ד ע ה
הדורות,
א ו ת ו זמן — י ש
אם על עובדות התרחשותה
—
בני
בחושיהם של
ת י ע ו ד כלשהו...״
״המציאות
סובייקטיביים.
את
כולה
היא
אך
הנתפשת
זו
בחושינו
ה א ו ב י י ק ט י ב י איגו א ל א ס ו ב י י ק ט י ב י .גישה זו ב ק י צ ו נ י ו ת ה ש ו ל ל ת
ה מ צ י א ו ת עצמה .על פ י ה א י נ נ ו ק י י מ י ם .
לגבש
עליגו
תפיסות
וחושינו
מעצם מהותם
הם
לעצמנו
תפיסה
של
מציאות.
א נ ו א ך ס ב ו ר י ם ,ש א נ ו קיימים...
אכן,
יש
דרגות
בסובייקטיבי.
יש
ס ו ב י י ק ט י ב י ו ת ,ה מ ש ו ת פ ו ת ל ר ב י ם .כ ך ג ו צ ר ת א ט מ צ י א ו ת ,שגיתן ל א מ ר
עליה,
ב ד ר ג ו ת ו ד א ו ת שונות ,כ י ה י א ה י ת ה ,כ י היא ע ו ב ד ה ,כ י היא נ ת ו ן קיים.
מותר
עניין
לנו,
לנו ,איפוא ,ל ד ב ר
איפוא,
באמינות
על
הדיווח;
עובדות ועל מציאות ,על
בצילובו
עם
דיווחי
ד ב ר י ם שהיו...
אחרים...״
״המציאות ע צ מ ה נ מ צ א ת בתנועה .מ ה ש נ ר א ה אמין בעבר ,עשוי שלא ל ה י ר א ו ת
אמין
כיום או בעתיד .ה מ ש ק ל ,ש א נ ו נ ו ת נ י ם היום ל ז כ ר ו ן אישי ,למשל ,ע ש ו י
* דברים שנאמרו בערב ,שנערך בבית התפוצות ב־ 8בפברואר — 1989ג׳ אדר א׳ תשמ״ט —
לרגל הופעת הספר ״גיסו יום־יום — קובנה ,יומן ומסמכים״ מאת א .תורי בעריכת
ד״ר דיגה פורת.
16
להיות
מהמשקל,
שונה
לו
שיינתן
העבר
בעתיד...
אלינו
מדבר
אך
תמיד,
ק ו ל ו נ ש מ ע כ ל פ ע ם ב צ ו ר ה אחרת...״
״ההיסטוריה
עוסקת
בין
אינה
של
ברצף
עוסקת רק
נתונים.
בדיווח על
מספרת
היא
ס ו ב ב למסובב ...א ך מ ע ב ר
טבעה אינה
מעצם
לכך
אך
מצטמצמת
נתונים עובדתיים
היא
סיפור.
בבדידותם .היא
קובעת
קשרים
ע ו ס ק ת ה ה י ס ט ו ר י ה בהערכה...
של
לדיווח
אלא
מ ה שקרה,
סיבתיים
ההיסטוריה
להערכה,
גם
מ ד ו ע זה קרה ,א ם נ י ת ן ה י ה ל מ נ ע ו ,ו מ ה מ ש ק ל ו ש ל מ ה ש ק ר ה ו מ ה ש ה ת ר ח ש
ולאחריו.
לפניו
כך
על
מוסיפים
אנו
הערכתנו,
את
ט ו ב וראוי
אם
מה
הוא
שקרה...״
דור
״כל
את
דואה
העבר
פלא,
איפוא ,ש א נ ו מ ת י י ח ס י ם
מזו,
ש א ל ו שהיו ב ו ה ת י י ח ס ו
שהעריכו
העבר
את
בסמוך
הגיסו
בצורות שונות על
בצורה
אל
העבר
שונה.
הגיטו ואל
נמצא
בצורה
שונה
א ל י ו אז ,א ו ב צ ו ר ה שונה מ ה ע ר כ ו ת ש ל
לאחר
פני
חיינו.
התרחש
המלחמה.
כשם
אנו
בו
מתמיד.
אלה,
סיום
אשר
בשינוי
אין
עצמנו
שאנו משתנים
מסתכלים
על
ב מ ש ד השגים,
כך
מ ש ת נ ה ת פ י ס ת נ ו א ת העבר...״
״ ח ש י ב ו ת ו ש ל ה ס פ ר ש ל פ נ י נ ו א י נ ה ב כ ך ,ש ה ו א יוצק מ צ י א ו ת ו ה ע ר כ ת מ צ י א ו ת ,
שהכל
יקבלו
הספר,
שהוא
״קשה
אותה
חי
ללא
ונושם
ערעור
וקיים
והרהור.
ומשתנה
נהפוך
כל
הוא.
המרכזית
חשיבותו
של
הזמן...״
ה מ ג ב ש י ם א ת האני.
להעריך ,מהם אותם יסודות מהעבר,
אך דומה,
שניתן להצביע על כמה מ ה ם :
— רצון החיים ו ה ע ר כ ת החיים .ה ח י י ם ק ש י ם ו ל ע ת י ם ב ל ת י נ ס ב ל י ם .א ך כ ל
א ל ט ר ג ט י ב ה ג ר ו ע ה יותר.
— הערכת האדם
היסוד
באשר
הוא
אדם.
הנכלה
בצלם
והרם
נבראו ועל
זכויות
שלהם צריך לשמור מ כ ל משמד.
— הערכת הכוחות
שיש לו לאדם.
האינסופיים,
— ה ס ו ב ל נ ו ת כ ל פ י כ ל יצור .ה ה כ ר ה ב ח ו ל ש ו ת ע צ מ ך וזולתך •.ה נ כ ו נ ו ת ל ה ב י ן
את הזולת ולא לשפוט אותו — ב ט ר ם ת ה א במקומו.
— ה נ כ ו נ ו ת ל ר א ו ת ד ב ר י ם ב פ ר ו פ ו ר צ י ה מ ת א י מ ה ; ההכרה ,כ י אין ד ב ר מ ו צ ק
ומוסכם,
על
שאין חשש ,כי י צ ר ה ר ע י ב י א לשינויו .ו מ כ א ן ה צ ו ר ך ל ה ג ן ו ל ה ל ח ם
ערכים ,ג ם א ם יש ת ח ו ש ה ,
ש ב ה ם ב ו ו ד א י ל א ת ג ע יד אדם.
— ה נ כ ו נ ו ת ל ה ע ר י ך ענייגים כ י ח ס י י ם .
ההתרחקות מהמוחלט והבלתי מתפרש
א ל היחסי ו ה ד ו ר ש איזון.
— ולבסוף,
להגן
המרכזית־ של
החשיבות
ה ק י ו ם ־ ה ל א ו מ י שלנו־ ־בישראל
על
ע ל קיום ל א ו מ י ,ב ל א ש נ י ח ן י ה א ל ס מ ו ך
האחרים .ע ם
והצורך
זאת הצורך
ל ה ב ט י ח ,כ י ק י ו ם ל א ו מ י זה י ג ש י ם א ת ה צ י פ י ו ת ,ש ב ג י נ ן ה ו א ה ו ק ם מ ר א ש י ת ו .
מכאן
הצורך
דמוקרטית,
האדם של
להבטיח
בה
את
מתקבלות
קיומה
הכרעות
ש ל .ישראל
על
פי
וגצחיותה
דעת
ואת
ה ר ו ב •ובה
קיומה
כמדיגה
נשמרים
זכויות
ה ל ל — של כל י ח ל ו י ח ל ,כי בצלם נבראו״
17
ש ר ה
גצלר
ק י נ ה
ע ל
ק ר ב נ ו ת
ה ש ו א ה
איכה נקטלו ,הושמדו ר ב ב ו ת !
כ ל איש ואיש — ע ו ל מ ו מ ל ו א ו .
א י כ ה הורדו ל ט מ י ו ן ז ק ן ו ט ף ,
י ל ד ו ת ,עלומים ,ב ג ר ו ת — כ ל ה ת ק ו ו ת !
ב מ ח י ר חיים ש י ל ם א ד ם א מ ו נ ת ו ,
א ך היא ה י ת ה פ ל ס ת ר ,ה י ת ה נ ח ל אכזב...
איכה השקיף ר ק י ע מ ב ע ד ל י ר י ע ת ה ת כ ל ת ?
איך ל א כ ב ת ה ח מ ה ל מ ר א ה נ ח ל י ־ ד ם נ י ג ר ?
איך ל א בושו כ ו כ ב י ם ל ר צ ד ב א ו ר נ ג ו ה ו ת ?
כלם בשרות השטן — ללעוג ל ע ם ל ל א תוחלת,
ה פ ך צאן ה פ ק ר ,א ב י ו ן ב ל י בית ,צ מ ח א ט ד עקר.
א י כ ה ה ל ם השטן ,ל ו ע ו ת א י ש א ו ל נ ו ש פ י ת ל א ו ב ו ת ר ע ל י ם !
והיו ש ם ר ב ב ו ת ע ו ל ל י ם ר כ י ם ,נ י צ נ י ת י נ ו ק ו ת ,
ש נ ב צ ר מ ה ם הבין ,מ ה פ ש ר ה ת ע ל ו ל ״ ה ס ת ר פ נ י ם ״ .
והשטן צחק בעזות מצח ,ב מ ל ו א פ ה ;
ש י ח ק בגויות כ ב ק ל פ י ם — ו ט ר פ ן .
מה
ח ס ר ־ א ו נ י ם היה ה ע ם ה ז ה !
א ב ו ת ,אמהות ,ר א ש י ש י ב ה כ ב ו ד י ם —
והיו ש ם ר ב ב ו ת ע ו ל ל י ם ד כ י ם ,ת י נ ו ק ו ת ב י ת ־ ר ב ן ,
ש נ ב צ ר מ ה ם הבין ,מ ה פ ש ר ה ת ע ל ו ל ״ ה ס ת ר פנים״.
18
עיונים היסטוריים
פרופ׳ דניאל קארפי
ג ר מ נ י ת
ת ע ו ד ה
כ ל פ י
ע מ ד ת
ע ל
ה י ה ו ד י ם
ה ש ל ט ו נ ו ת
ב א י ז ו ר י
ה א י ט ל ק י י ם
ה כ י ב ו ש
מ ב ו א
מלחמת
בימי
היהודים
ע ו ל ם השנייה
האיטלקים
פעלו
פעם
מדי
ב פ ע ם ,כדי
להגן
על
ש ב א ר צ ו ת ה כ ב ו ש ו ת .היו א ל ה פ ע ו ל ו ת מ ס ו ג י ם שונים ,ש נ ע ש ו ב ת ק ו פ ו ת
ש ו נ ו ת ו מ נ י מ ו ק י ם שונים.
ראשון,
בשלב
האיטלקיים,
שגרו
באיזורים,
במסגרת
הרייך.
שבצרפת
)שם
)שם
היו
פעולה
מתחילת
בעיקר
אנשי
שנכבשו
זו
המלחמה
משרד
בידי
נעשתה
התגוררו
דומה,
הצבא
פעולה
כ־1,500
כ־ 5,500יהודים
ועד
החח,
בעלי
אמצע
על
יהודים
אזרחות
ב ע י ק ר ל ג ב י יהודים
שנת
בעלי
אורחות
איטלקית,
במדינות
הנתונות
להשפעת
או
במיוחד
ב״איזור
הכיבוש״
ותקיפה
בעלי
זו(.
בודדים,
,1942
היהודים
הגרמני
רחבה
הגנו
השלטונות
אזרחות
כן
כמו
בארצות
איטלקית(,
נעשתה
הבלקן
ובתוניסיה
באותה
תקופה
ה ק ש ו ר ו ת ל״ציר״
וכן ב ר י י ך עצמו .ב ש ל ב זה היתד .מ ט ר ת ם ש ל ה א י ט ל ק י ם ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ל ה ג ן
ע ל ה א י ג ט ר ם י ם ש ל ה ם ,היינו ,ל ש מ ו ר ע ל ע מ ד ו ת י ה ם ה ח ב ר ת י ו ת .ו ה כ ל כ ל י ו ת ש מ ח ח
לגבולות
א ר צ ם .אכן ,ב א ר צ ו ת שוגות ,ו ב מ י ו ח ד
ויוון ,היו ע מ ד ו ת א ל ה מ י ו צ ג ו ת ב ע י ק ר ע ל
המקומית
כך,
והיה
מעניינם
של
האיטלקים,
ב א ו ת ה ת ק ו פ ה עדיין ר א ו ה א י ט ל ק י ם
אחת
ד י ב נ י ה מ ו ש ב ה היהודית־ א י ט ל ק י ת
שעמדות
אלה
לא
ייפגעו.
נוסף
א ת עצמם כמעצמה העומדת
על
בשורה
ע ם ג ר מ נ י ה ו ל א היו נ כ ו נ י ם ל ה ש ל י ם ע ם א פ ל י י ת א ז ר ח י ה ם ל ר ע ה ,ויהיה
״גזעם״
כסימן
ב א ר צ ו ת ים־תיכוניות בתוניסיה־
א ש ר יהיה .מ ה ג ם ש ה ד ב ר ע ל ו ל ה י ה ל ה ת פ ר ש ב ק ר ב ה ע מ י ם ה מ נ ו צ ח י ם
ש ל ח ו ל ש ה ,או א פ י ל ו כ כ נ י ע ה מ ש פ י ל ה ב פ נ י ת כ ת י ב ש ל ב ע ל י ב ר י ת ם .
בשלב
שני ,מ א מ צ ע ש נ ת
1942ו ע ד ס פ ט מ ב ר
,1943ה ת פ ת ח ה ה פ ע ו ל ה בכיוון
נ ו ס ף ו ה ק י פ ה מ ס פ ר ה ר ב ה י ו ת ר גדול ש ל יהודים .ה מ ע צ ר י ם ,המצודים ,ה ש י ל ו ח י ם
19
״ מ ז ר ח ה ״ ש ל א ו כ ל ו ס י ו ת י ה ו ד י ו ת ש ל מ ו ת ,ש ה א י ט ל ק י ם היו ע ד י ם ל ה ם
וביוון ,ו כ ן
בבלגיה
ש ל החיילים
מזרח
מעשי
האיטלקים
מעוררי
הזוועה
בקרואטיה ,או
שנעשו
פלצות,
שגודע ל ה ם ע ל
בצרפת,
לעיניהם
ביהודים
התרחשותם
אירופה ,ק ו מ מ ו ר ב י ם מ א נ ש י ה צ ב א ו מ ן ה ד י פ ל ו מ ט י ם
בארצות
האיטלקים,
שישבו
ב מ ק ו מ ו ת א ל ה .ה ל ל ו ש כ נ ע ו א ת ה מ מ ו נ י ם ע ל י ה ם ב מ ש ר ד החוץ ו ב מ ט ה
הכללי
שברומא לפעול ,כ ד י .ל ס י י ע ליהודים הנרדפים — תהיה אזרחותם א ש ר תהיה —
וכדי
לאפשר להם למצוא מקלט
הצלה ממשית בעיקר
פעולת
האיטלקי
בשטחי הכיבוש האיטלקי.
באיזורים ,שהיו
בקרואטיה־דלמטיה ,שם
מצאו
בשליטה או
מקלט
נעשתה
בשלב זה
בפיקוח ש ל
יהודים,
ל פ ח ו ת 5,000
הצבא
בדרום
צ ר פ ת ,ש ם ה ת ר כ ז ו כ פ י ה נ ר א ה ק ר ו ב ל־ 25,000יהודים ,וביוון ה ה י ס ט ו ר י ת ,א ת ו נ ה
והאיים ,ש ב ה ה י ו כ־13,000
בעלי
איטלקית,
אזרחות
1
יהודים.
מצאו
היינו,
מקלט
ס פ ט מ ב ר , .1943הם ז כ ו ל י ח ס אנושי,
ל פ ח ו ת 40,000יהודים ,ש ל א
באיזורי
הכיבוש
ומעל לכל ל א
האיטלקי
היו
השונים ־ עד
נמסרו לידי
הקרואטים,
א ו ל י ד י מ ש ס ר ת וישי ,א ו ל י ד י ש ל ס ו ג ו ת ה ב י ם ח ו ן הגרמניים .ו ז א ת ח ר ף ל ח צ י ם
אדירים,
ש ה ג ר מ נ י ם ה פ ע י ל ו ב מ י ש ו ר י ם שונים ,צבאיים ודיפלומטיים ,ע ד ל ד ר ג י ם
הגבוהים
מקרים
ביותר ו ע ד כ ד י " פ נ י ו ת
ל מ ו ס ו ל נ י עצמו .ו א מ נ ם ,
נ ס ה מוסוליני להיכנע ללחצים א ל ה ואף נ ת ן א ת
א ת הפליטים
הגבוה
היהודים
שהיו ס ב י ב ו ,
מקרואטיה
דיפלומטים
לידי
הסכמתו
רודפיהם ,א ב ל
ואנשי צבא ,לא
לפחות
המפורשת
אנשי
הסכימו
בשני
הדרג
להסגיר
הביצועי
הפועל
להוציא אל
א ת ההוראה והצליחו בדרכים שונות להימנע מלבצע א ת המעשה הנפשע ,שהיה
מטיל כ ת ם נורא עליהם ו ע ל עמם .באותה תקופה ג ם הסתננו לאיטליה
עצמה
כ מ ה א ל פ י פ ל י ס י ם יהודים ,ב ע י ק ר מ י ו ג ו ס ל ב י ה ,ע ל פ י ר ו ב ב ס י ו ע א נ ש י צ ב א ,
ואף ה ם מצאו מ ק ל ס בפגי רודפיהם.
התעודה
המוגשת בזה
ב ת ר ג ו ם ה ע ב ר י ,ה י א תזכיר ,א ו נייר
עבודה,
שחיבר
מ .ל ו ת ר ) ,(Martin Lutherמ נ ה ל מ ח ל ק ת ״ ד ו י ט ש ל א נ ד ״ ב מ ש ר ד החוץ ה ג ר מ ג י ,
לשימוש
הנהגת
המשרד,
בנושא
עמדת
האיטלקים
ביחס
ליהודים
שבאיזורי
ה כ י ב ו ש א ו ה ה ש פ ע ה ש ל הרייך .ה ת ע ו ד ה נ ת ח ב ר ה ב ס ת י ו ,1942ו מ ש ק פ ת י פ ה
א ת פ ע ו ל ו ת האיטלקים ,ה ן ל מ ע ן א ז ר ח י ה ם היהודים ,ה ן ל מ ע ן כ ל ל היהודים ,א ש ר
ב י ק ש ו מ ק ל ט באיזורים ה כ ב ו ש י ם בידיהם .ה ת ע ו ד ה ג ת פ ר ס מ ה ב מ ק ו ר ה ה ג ר מ נ י א צ ל
Restitution Organization (URO). Judeverfolgung in Italien,
United
den italienisch besetzten Gebieten und in Nordafrika, Frankfurt am
Main 1962, pp. 100—103.
20
התעודה
)תירגום
מגרמנית(
מסמך
4960
N.G.
1
סודי
2
D iii 8889
מזכר לדיון*.
איטליה .ו ש א ל ת היהודים.
הנדון:
ע ם פתרון
היהודיים
שאלת
בגרמניה
ובמדינות
האירופיות
למיניהן*
האחרות
גדלה והולכת הנחיצות ל ה ס ד ר ש ל בעיית היחס ליהודים בעלי נ ת י נ ו ת איטלקית
ו ש ל ג י ש ת א י ט ל י ה ע צ מ ה ל פ ת ר ו ן ש א ל ת היהודים :ל מ ע ש ה ל א ג י ל ו ה א י ט ל ק י ם
ב ד ר ך כלל,׳ ב כ ל מ ה ש נ ו ג ע • ל ש א ל ה ז ו ו א ף
הבנה
מספיקה,
יתירה
ב מ ק ר י ם ,ש ב ה ם נ פ ג ע ו •אינטרסים ש ל יהודים־ א י ט ל ק י ם .
ברגישות
הגיבו
ב ס ך ה כ ל מופיעה הבעיה בהיבטים כדלהלן:
.1
הרייך ה ג ר מ נ י ו ה ש ט ח י ם הכבושים;
השטח הנתון לשליטה
בתוך
גרמנית ל א נכללו ע ד כה
האיטלקים
היהודים
ב כ ל ה צ ע ד י ם ש נ נ ק ט ו .ע צ ם ק י ו מ ן ש ל ק ב ו צ ו ת כ א ל ה ש ל י ה ו ד י ם זרים ,ה ר ו א ו ת
מ י ו ח ס ו ת ו ה מ פ ג י נ ו ת מ ש ו ם כ ך יהירות ,מהווה מ י ט ד ד ת מ י ד י ל א ו כ ל ו ס י ה
עצמן
והופך
הגרמנית
התפוררות
לגורם ש ל
פנימית.
מוכח
מלבד זאת
באופן
בריש ג ל י ו ב מ י ד ה ש ק ש ה ל ה צ ד י ק ה ,כ י ״ ה צ י ר ״ אינו נ ו ק ט ב ע נ י י ן כ ה
זה
חשוב
מדיניות אחידה ,ד ב ר ששוב כולל בתוכו ביקורת ע ל הצעדים הגרמניים.
8
הכבושים ב מ ע ת , :י הרי שנוסף ע ל כ ל אלה ,יוצרת האפלייה לטובה
בשטחים
ש ל ־יהודים זרים ה ל כ י ר ו ח ה מ ק ש י ם ע ל מ ד י נ י ו ת נ ו .ע ו ב ד ו ת א ל ה ה ן ש ה ב י א ו
א ו ת נ ו ל ה פ נ ו ת ב ק ש ו ת ל מ מ ש ל ת איטליה ,ש ת א ו ת ל ה ס כ י ם ל ה כ ל ל ת י ה ו ד י ה ב ת ו ך
הצעדים
השנה.
הגרמניים
בשטחים
הכבושים
להוצאתם
במערב ,או
משם י עד
סוף
9
) מ ס פ ר ם ש ל יהודי א י ט ל י ה ש ב ת ח ו ם השליטה־ ה ג ר מ נ י ז ע ו ם א מ נ ם ,ש כ ן ב ר י י ך ,
כולל
הפדוטוקראט ,הם מאתיים בערך ובפאריס לבדה
כ ה ו א ־ ז ה •*־מחשיבות "הבעיה י ב ש ל " אופייה
זה גורע
8
צעד ז ה
7
כ ח מ ש מ א ו ת ,א ך איל
העקרוני(.
ע ש ו י ל פ ת ו ח פ ת ח ל ח י ד ו ש הוויכוח ע ם א י ט ל י ה ב ש א ל ת ה י ה ו ד י ם .
בנוגע לתגובה האיטלקית ע ל בקשתנו ,מ ו ת ר להצביע ע ל המזכר לדיון המיוחד.
.2
איטליה.
בתחיקתה
לפתיח,״
1
ו א פ י ל ו ה מ ל ח מ ה ל א ה נ י ע ה א ו ת ה ע ד כ ה ל ה ח ר י ף א ת ה מ ג מ ה בכיוון
הזה .אדרבה,
מהלכים
ה נ ו ג ע ת ל י ה ו ד י ם ה ס ת פ ק ה א י ט ל י ה •בצעדים ה ס ס נ י י ם
ב ל ב ד בכיוון
דומה
שעיקר
מ ר ו ב י ם — כגון,
שאיפתה הוא
ה ש א ר ת היהודים
להימנע
בעמדות
מצעדים
נחרצים
כלשהם.
מפתח
כלכליות,
היתרים
21
ל ה ח ל פ ת ש מ ו ת יהודיים ב א י ט ל ק י י ם ,ב י ט ו ל ש ל י ל ת ה נ ת י נ ו ת ש ל יהודים,
מרובים
1 1
שעליה הוחלט בעבר
זו.
— כ ל אלה מוכיחים עד כ מ ה נזהרים האיטלקים בסוגיה
ב א ו פ ן מ ע ש י אין ל י ח ס ח ש י ב ו ת ־ י ת ר ל ע ו ב ד ה ,
הפשיסטית
לחקר
את
שאלת
לפחות
תעמולתה
היהודים,
מבחיגת
המתגגד
נכשל
היהודים
גגד
תעמולה
הלך־הרוח.
בעיתוגות
משום
כך
שלאחרוגה
)עצרות־עם
וכר(
ראה
הגבירה
פומביות,
בהכשירה
,
צורך
ייסוד
מכונים
את
הקרקע
בכד
פרציוזי ,״
המפלגה
באיטליה
שהוא
ש ל היהודים ,ל ה ע ל ו ת זה ל א כ ב ר ל ד י ו ן פ ו מ ב י א ת ה ש א ל ה ,א ם א מ נ ם
פתרון ש א ל ת היהודים באיטליה.
הםכגה
תורם
בכך,
ה ג ד ו ל ה ש ב ע מ ד ה זו ט מ ו נ ה
קיומה של
שהמשך
כ ל ל ו כ ל ל ל ה ר ג ע ה הפגימית ,ה מ י ו ח ל ת כ ב י כ ו ל .
גוסף
ערעור
של
החזית
הפגימית
איטליה,
של
היהדות אינו
ג ה פ ו ך הוא,
המעורערת
ה ו א מהווה
לעומת
בלאו־הכי.
1
ז א ת יש ל ה נ י ח ,ש ה ח ר פ ת ה מ ג מ ה * ע ש ו י ה ל ח ז ק א ת ה ל י כ ו ד ה פ ג י מ י .
4
מ ד י נ ו ת א י ר ו פ ה הנותרות• .
.3
5
מ ה ש מ א פ י י ן א ת ה ב ע י ה ב י ת ר מ ד י נ ו ת א י ר ו פ ה היא ה ע ו ב ד ה ,כ י א י ט ל י ה נוטה
ל ה ג ז י ם ב ה ע ר כ ת ה ע ו צ מ ה ה כ ל כ ל י ת ש ל יהודי א י ט ל י ה ב א ג ן ה י ם התיכון ,ב מ י ו ח ד
ב מ ה ש נ ו ג ע ל ת ו נ י ס י ה ,ו ע ל כן היא ג ר ת ע ת מ צ ע ד י ם גגד י ה ו ד י ם ב כ ל א ת ר ו א ת ר .
ב ת ו נ י ס י ה ה ו ב י ל ה מ ד י נ י ו ת זו ל מ ח א ו ת א י ט ל ק י ו ת נ ג ד צ ע ד י
א(
הגמרצים,
לחץ
שגקטו הצרפתים*
1
האריזצל
ומחאות אלה גרמו להחלטתנו להימנע מהפעלת
ע ל מ מ ש ל ת וישי בכיוון זה .אכן ,כ ב ר ב ע ב ר ה צ ב י ע ה ש ג ר י ר ו ת נ ו ב פ ר י ס
הנזק,
על
תופיע
כך
שעמדה
עלולה
זו
למדיניות
לגרום
עצמה,
האיטלקית
אם
בפרשה זו.
ב(
חיוב
לשגרירות,
הוראה
כי
לפי
שעה
להימנע
עליה
מלקבוע
השיחות הראשוגות שבין מיופי־הכוח הגרמני ו ה א י ט ל ק י
היהודים ל ש א ת םימן־היכר הביאו לכך ,שמיופה ה כ ו ח
לאחר
עמדה
ד1
ביוון.
שנועץ
הים
צרפת
ב ת ו ג י ס י ה ו ב א ל ג ׳ י ר י ה כ ר ו ד פ ת יהודים ו א י ל ו א י ט ל י ה כ מ ג י נ ה ע ל י ה ם .ע ק ב
נשלחה
התיכון
בממשלתו
מעדיפה
ברומא ,כ י
ממשלת
לגוכח
איטליה
לפי
עוצמתם
שעה
של
יש
70
אלף ,ו מ ה ם מ ־ 3 0ע ד 45א ל ף ב ס ל ו נ י ק י ש ב ש ט ח
1 8
בדבר
ה א י ט ל ק י הצהיר,
יהודי
להקפיא
ל ב ע י ה ז א ת כיוון ד ח י פ ו ת מ י ו ח ד ת ,שכן ר ב
איטליה
באגן
19
אולם
זה.
עניין
)שמספרם
ח ל ק ם ש ל היהודים
כיבוש גרמני(״
2
במיוחד
במסחר ,אשר הפך בידיהם לפעילות גצלגית מובהקת .רבים מ ה ם מדברים ג ר מ נ י ת .
הם
1 5
תורמים
הראשון
של
המונית
של
הרבה
להחמרת
ש ל ט ו ג ו ת יוון,
היהודים
המצב
בדבר
האמידים
הכלכלי
גיוס
דווקא
ולהעברת
יהודי
אל
סלוניקי
השטח
האווירה
לעבודה,
הכבוש
הכללית.
חולל
בלי
נ ?
הצו
הגירה
האיטלקים.
25,
ב ש ע ה זו מ ת ג ה ל ו ת ש י ח ו ת מ ק ו מ י ו ת בין מ י ו פ ה ־ ה כ ו ח ה ג ר מ נ י ל ב י ן ע מ י ת ו האיטלקי,
ה צ ע ד י ם ש נ י ת ן ל נ ק ו ט ; הסיכויים ל פ ע ו ל ה מ ת ו א מ ת ק ל ו ש י ם מ א ו ד .
על
ג(
2
מ ר ו מ ג י ה ו מ מ ד י ג ו ת ד ר ו ם מ ז ר ח א י ר ו פ ה א ח ר ו ת * מ ג י ע י ם דיווחים ,ש ל פ י ה ם
צ ע ד י ה מ ד י נ י ו ת ג ג ד היהודים ,ש ב ח ל ק ם נ נ ק ט ו מ מ י ל א ת ו ך ק ש י י ם מ ר ו ב י ם ,מ ש ת ב ש י ם
בצורה
איטלקים
גיכרת בשל העמדה האיטלקית.
מוסיפים
להתקיים
2,4
ובתחומים
ל א זו ב ל ב ד ש מ פ ע ל י ם ש ב ל י יהודים
רבי
השפעה,
אלא
שקרה
לא
אחת,
ש א נ ש י מ ס ח ר ו פ ק ל י ם יהודים,־ א ש ר ג ו ש ל ו מ מ ש ר ו ת ל ם ב ת ו ק ף צווים מקומי?ם,
22
נ ק ל ט ו ע ל ידי פ י ר מ ו ת א י ט ל ק י ו ת .ב ד ר ך זו צ ב ר ה צ ד ה א י ט ל ק י י ת ר ו נ ו ת ע ס ק י י ם ,
הדברים לא הפכה
ומטבע
בקרואטיה
ד(
התייצבו
הגושא
הבטיחו
המדיניות היהודית באיזורים אלה לאהודה.
הכיבוש
שלטונות
הגנה
האיטלקיים
ליהח־ים
ג ג ד צ ע ד י ה פ י נ ו י ש ל היהודים ,ש נ נ ק ט ו ב י ד י ה ק ר ו א ט י ם .
28
ובכר
כאן הגיע
ל ל י ה כ ר ע ת ו ש ל הדוצ׳ה ,ש כ מ ו ב ן ל א ה ו ג ש מ ה ע ד כ ה ב ש ט ח .
2 8
בעגיין
זה ה ו ג ש מ ז כ ר לדיון מ י ו ח ד .
י ס ו ד מ צ ב ד ב ר י ם זה מ ו צ ע ל פ ת ו ח בדיון ע ם א י ט ל י ה ע ל מ כ ל ו ל ה ב ע י ו ת
על
ה א ל ה ו ל ע ש ו ת ז א ת ב ש י ח ה י ש י ר ה בין ש ד החוץ ש ל ה ר י י ך ל ר ו ז ן צ׳יאנו ,איו
ב ש י ח ה בין ה פ י ה ר ר לדוצ׳ה .א פ ש ר ל נ ס ח א ת מ ש א ל ו ת י נ ו כ ד ל ה ל ן :
אפילו
ב ש ט ח הגתון ל ש ל י ט ת ג ר מ נ י ה י ש ל ה ש ל י ם א ת ב י צ ו ע ה צ ע ד י ם ,ש נ נ ק ט ו
.1
כבר
ב ש ט ח י הכיבוש,
]האיטלקים[
.2
כ ך שגם
ברייך,
בפרוטקטוראט,
כולל
היהודים
יכללו
2 7
ב צ ע ד י ם א ל ה ,או ש י ו ח ז ר ו ל א י ט ל י ה ע ד מ ו ע ד מ ס ו י ם .
א י ט ל י ה ח י י ב ת ל ה ת א י ם א ת צ ע ד י ה ואת" ת ח י ק ת ה ל ע ק ר ו נ ו ת י נ ו ו ל צ ע ד י נ ו .
שניים ה ם ה נ י מ ו ק י ם ל כ ך (1 :ה ש י ק ו ל ה פ ו ל י ט י ה כ ל ל י ,כי ״הציר״ ח י י ב ל ה ו פ י ע
ללא
כחטיבה,
חריגות,
כה
בזירה
נכבדה
שאלת
כמו
הופעתה
היהודים.
של
א י ט ל י ה כ מ ד י ג ת מ ג ן ליהודים ,כ פ י ש ה י ת ה ע ד כה ,מ ע ג י ק ה ל צ ד ש כ ג ג ד ה ז ד מ נ ו ת
ל ש ב ש א ת א ח ד ו ת ה ד ע י ם ש ב י ן ה ש ו ת פ י ם ב״ציר״ .וזה ייקרה
פז
והולכת,
(2
ככל
שתגבר
ה ל ד ו ת מהווה
עקיבות
באיטליה
הביצוע
סכנה
של
רצינית,
מדעיות
כפי
גרמניה
שהיתר,
בעבר
ב מ ל ה גדלה
היהודים.
כלפי
משום
אצלגו.
כ ד ק י י מ ו ת ב א י ט ל י ה אותן ה ס י ב ו ת ה מ ח י י ב ו ת ל פ ת ו ר ב ע י ה זו ,כ פ י ש ה י ו ב ש ע ת ן
ואהרון אחרון:
בריל.
רשמי
על
הם
פי
43
אלף,
(3
אד
מ ס פ ר היהודים
להערכת
ח י ש ו ב י ם מ ה י מ נ י ם ,כי
המומחים
באיטלל ,הוא מועט יחסית
)באופן
יש
להניח
האיטלקים
בסוגיה
א ו מ ד ן ז ה איגו מ ד ו י י ק
ומספרם
זו
יותר(,
גדול
&־
ע ל כן אין ל ח ש ו ש ,ש ס י ל ו ק מ ט ר ד זה יגרור א ח ר י ו ז ע ז ו ע י ם כ ל כ ל י י ם .
.3
איטליה חייבת ל ק ד ם א ת מדיניותן של מדינות אחרות כלפי ה ל ו ד י ם בשיתוף
פעולה
עמהן .רצוי ,ש ה י א ת ב ו א ב ד ב ר י ם ע ם ג ר מ נ ל ,ו ת ת א ם א ת צ ע ד י ה ע מ ה .
העיכוב
מוכנה,
חח
העיקרי,
המונע
השגת
רצוי,
פתרון
שאיטליה
הוא,
איגגה
עדיין
על פי גישתה הרשמית ולפי הצהרותיה ,־להחשיב א ת היהודים ב א ר צ ו ת
כ ל ל י ם ,א ל א היא מ ו ס י פ ה ל ר א ו ת ב ה ם נ ת י נ י ם א י ט ל ק י ם ל כ ל ד ב ר .ה י א
ק ב ע ה ע מ ד ה זו — ל א ח ר ש ה י א ע צ מ ה ה ל ת ה ב ת ח י ק ת ה ב א ו פ י י ה ה ג ז ע נ י ה ע ק ר ו נ י
של
שאלת
הים
התיכון ובדרום מזרח
זה,״
8
מיוחד.
היהלים
— בשל
מצורף לדין־וחשבון
דאגתה
אירופה.
לשמור על
זכרון
הנלול ,של
שגרירות
זו
גרמגל
הכלכליות
ברומא במיזכר לדיון
א ו ל ם ט ע נ ה זו ה ר ת ס כ ג ו ת ה י א ו י ש ל ח פ ש א ת מ ק ו ר ה ב ח ו ג י ח ל ו ד י ם
ב א י ט ל י ה ,ש ה ש פ ע ת ם ה כ ל כ ל י ת עדיין ר ב ה .
אין פ י ר ו ש ה ׳ ד ח י י ת
קבענו
עמדותיה
הדברים של מר
במרחב
ד׳אייטה _29ב ג ו ש א
3 1
העניין ח מ ו ר ב מ י ל ד ,כיוון ש ע מ ד ה
אי־אילו צעדים
אנטי־יהליים
לחשוש,
שתהיינה
לה
הקשחת התגגדותן של
ממשלות
אחדות
וסיכמנו,
יש
בלבד ,אלא,
כפי
הן,
שכבר
לפי
השלכות
נוספות;
ואלה
)כגון
הונגרל(
כלפי מאמצינו
התחזית שלנו. :
א(
לתאם
ב(
את המדיגיותהאגטי־ללית.
2,
מ ג י ע ת כ מ ה צ ע ד י ם מיוחדים * ,ה ג ח ש ב י ם בעיגיגו ל ג ח ו צ י ם )קרואטיה; יוון(.
23
ג(
ע י ד ו ד פ ע י ל ש ל היהדות ,ש ב ח ו ש ה ה ע ר ת פ י ק מ ג י ש ה ז ו א ת מ י ט ב רווחיה.
ט ע נ ה ז ו ב ח ו ב ה ס כ ג ו ת ר ב ו ת .ס ו ף סוף,
ג מ מנקודת מ ב ט איטלקית טומנת
ה ע מ ד ו ת ה כ ל כ ל י ו ת ש ל היהודים ב א ג ן ה י ם ה ת י כ ו ן ל א ת ש ר ת נ ה ל ע ו ל ם א ת ט ו ב ת
איטליה.
ההון
היהודי ה ו א נ ש ק ,
המופעל
בעולם
כולו
נגדנו
והוא
החשוב
ב א מ צ ע י ה ל ח י מ ה ,ו כ ל יהודי יודע ז א ח .ז א ח ו ע ו ד :ה י ו ם כ מ ע ט אין ע ו ד יהודים
ב א י ר ו פ ה ,ש ל א יחושו ,ש מ ע מ ד ם מ ת ע ר ע ר ו ש ס כ נ ו ח א ו ר ב ו ח ל ה ם ; ע ל כ ן י נ ס ו
לעשות הכל
דאגה
מתוך
לאינטרס
העיסקי
שלהם ,כדי
האנוכי
להעביר
את
ר כ ו ש ם ל צ ד אויבינו .ע ד כ ה ע ק ב נ ו א ח ר י כ ל ה מ ק ר י ם ה א ל ה ,ו ג ם ל ה ב א נ ו ס י ף
ל פ ק ו ח ע י ן ע ל מ ע ש י ם כגון א ל ה מ ד י י ו ם ביומו .ה ס כ נ ה ש ב ה ע ב ר ו ח א ל ה ר ב ה
במיוחד
באפריקה,
35
וממילא גם ב כ ל
מרחב הים
הגמצא
החיכון,
בשכגוחה,
ש כ ן י ב ש ת ז ו ס מ ו כ ה ל א י ז ו ר ה ה ש פ ע ה ה א ג ג ל ו ־ א מ ר י ק ג י ו ה ל ל ו רואים ב ע י ן יפה
ה ע ב ר ו ת א ל ה ו א פ י ל ו מ ע ו ד ד י ם א ת ב י צ ו ע ן .ע ל כ ן א י ן ל ז ל ז ל כ ל ל ב ס כ ג ה זו,
כ י היסוסיה ש ל איטליה מעודדים א ת
היהדות ל ה ת ח מ ק מפיקוח כלכלי ולהעז
ל ב צ ע א ת ה ע ב ר ת הונה בהדרגה.
ל ע ו מ ת ז א ת י ש לקוות ,שאפילו א ם יינקטו ר ק צעדים מכינים ,המבשרים שיתוף
פעולה
א י ת נ ו ב ש א ל ה זו ,ה ל ל ו י ב י א ו ל ד י כ ך ,ש ה י ה ו ד י ם יטשו א ת ע מ ד ו ת י ה ם .
כמובן בתנאי] ,שהאיטלקים[ יקדימו ל ש י ם י ד ע ל היהודים ולהטיל עליהם פיקוח.
א ו א ן י י פ ת ח פ ח ח ל נ י ש ו ל היהודים ,צ ע ד א ח ר צ ע ד ,ו ל ה ע ב ר ת ע מ ד ו ת כ ל כ ל י ו ת
ל י ד י ל א יהודים ,ב ל י ל ה ז י ק ל א י נ ט ר ס י ם ה כ ו ל ל י ם ש ל איטליה.
מועבר ב ז ה באמצעות האדון מזכיר ה מ ד י נ ה
3 4
לידי האדון ש ד ה ח ח ש ל הרייך
ו מ ו ג ש ב ב ק ש ה ל ה ו ר א ו ת בנידון
)—(
לותר
3 3
ברלין 22 ,ב א ו ק ט ו ב ר 1942
הערות
.1
.2
7
9
1
.
3
לתשורה
.Nuremberg, Governmentתעודה הגוגעת לפעולה של אחד ממשרדי הממשלה
הגרמגית .סימול זה גיתן ב ע ת הצגת התעודה במשפטי גירגגרג.
המשרד השלישי במחלקת Deutschiandשבמשרד החוץ הגרמגי .על פעולתו ר א ה :
C.R. Browning, The Final Solution and the German Foreign Office. A Study
York —London,4
ג .מעין גייר עבודה.
.4שבשליטת גרמגיה.
.5במושג זה התכוון משרד החוץ הגרמגי בדרד כ ל ל לחמש ארצות :גורבגיה ,דגיה,
הולגד ,בלגיה וצרפת .כאן ה מ ו ג ה בעיקר לצרפת ,ש ב ה היתד• הבעיה של מעמד
היהודים בעלי אזרחות איטלקית חריפה במיוחד.
.6ההצעה לפגות לאיטלקים בתביעה זו הועלתה לראשוגה על ידי שגריר גרמניה
בפרים ביום 2ביולי ) 1942הייגו ,בשעה שגעשו ההכגות האחרוגות לקראת המצוד
הגדול של יהודי פרים ,שהחל ב־ 16ביולי .(1942הצעד הדיפלומטי• הראשון בגידון —
בעגיין .יהודי צ ר פ ת — געשה על ידי שגרירות גרמגיה ברומא ביום 22בספטמבר .1942
24
New
לצעד זד ,התכוון לותר בדבריו כאן .באותו ש ל ב דחו האיטלקים א ת תביעת הגרמגים.
הם נכנעו לה בתחילת פברואר .1943
.7מספר זה נ ק ב ע ע ל ידי הקומיםריון הכללי לעניינים יהודיים של ממשלת וישי.
הקונסוליה האיטלקית בפריס קיבלה קביעה זו והעריכה ,כי בשאר מחוזות צרפת
ישבו באלף יהודים בעלי אזרחות איטלקית.
.8התביעה שהגישה שגרירות גרמניה ברומא ביום 22בספטמבר )לעיל ,הערה .(6
.9״חוקת הגזע״ החלה להתפרסם באיטליה בחודש גובמבר .1938
.10לאמיתו של ד ב ר ההגבלות והסייגים ,הנובעים מ״חוקת הגזע״ ומן החוקים והצווים
שנתפרסמו לאחריה ,היו מרחיקי ל ב ת ופגעו קשות בציבור היהודי ,הן מבחיגד.
כלכלית ,הן מבחינה חברתית.
.11הכותב ל א הבחין ,כפי הנראה ,בין היחס של השלטונות האיטלקיים כלפי היהודים
באיטליה ,לבין היחס כלפי היהודים בעלי האזרחות האיטלקית שבאיזורים הכבושים.
באשר ליהודים באיטליה אין שחר ל״טעגות״ אלה.
.Giovanni Preziosi .12עיתוגאי ,עורך כ ת ב העת ,La Vita Italianaהשתיין־ אל
הזרם הקגאי הקיצוני של המפלגה הפשיסטית .מ א ז 1919היה גושא הדגל של
האגטישמיות הגזענית באיטליה .בשגות ד,־ 30געשה ל מ ע ר ת של החגועד .הגאצית
ו ל ח ס ד של שיטותיה ושל תורתה .ביולי ,1943אתרי גפילתו של מוםוליגי ,מצא
מ ק ל ס בגרמניה .הוא חזר לאיטליה בדצמבר ,בעיקבות הצבא הגרמגי ,וגתמגה לראש
אגף מיוחד ״לעגייגי הגזע״ ,שהיה כפוף ישירות לראש הממשלה .שם קץ לחייו
באפריל ,1945ע ר ב כגיסת צבאות בעלות הברית לעיר מילאגו.
.13האנטישמיות.
.14שבתחום השפעתן ש ל שתי מדינות ״הציר״.
.15הפקעת רכוש היהודים והעברתו לידי אזרחים ״אריים״.
.16שגי החוקים העיקריים בדבר הגבלת פעילותם הכלכלית של יהודים והפקעת
רכושם ,נתפרסמו בתוגיסיה ב־ 12במארס .1942ליתר פרטים ר א ה במאמרי:
״השלטונות האיטלקיים ויהודי תוניסיה בימי מ ל ח מ ת העולם השנייה )יוני — 1940
מאי 1943״ ,ציון נ ב )תשמ׳׳ז( ,עמ׳ .106—57
.17ואמגם ,ביום 12בטפטמבר 1942הודיע שגריר גרמניה בפרים ,א׳ אבץ ),(Otto Abetz
לממונים עליו בברלין ,ששלטונות וישי התלוגגו ,שהאיטלקים מערימים קשיים בפני
ביצוע מדיגיות האריזאציה ,שהם גוקטים בתוגיםיה .השגריר הודיע ,שתופעה זו
עלולה להזיק ״הן לדמותה של איטליה ,הן לביצוע מדיגיות הגזע הנאציונל־סוציאליססית״,
וביקש ,שמשרד ה ח ת יתערב אצל .השלטוגות האיטלקיים ,כדי לשים לד .קץ .אולם
בברלין הוחלט שלא להסתכן בהחרפת היחסים ע פ בעל־הברית האיטלקי ,וב־ 16בספטמבר
הודיע משרד ה ח ת לשגריר אבץ ,שלא להתערב ע ו ד בעגיין .הבעיה תבוא על
פתרונה ,ל פ י גירםתו ,במסגרת הצעדים הכוללים ,שהאיטלקים יגקטו בעתיד נגד
כ ל ל היהודים שבתחומם .עד אז יש להשאיר א ת הנושא למשא ומתן בין האיטלקים
לצרפתים.
.18באתונה.
.19ר א ה על כ ך בהרחבה במאמרי :״יהודי יוון בתקופת .השואה ) (1943^1941ויחסם
של שלטונות הכיבוש האיטלקיים״ ,ילקוט מורשת ,ל א ) ,(1981עמ׳ .38—7
.20ע ר ב פ ר ת המלחמה היו ביות כ־ 77,000יהודים ,למעלה מ־ 56,000תושבי סלוניקי.
אולם ,כ מ ה אלפי יהודים נמלטו מסלוניקי לאתונה בשנים הראשונות של המלחמה.
.21דומה ,כי רק אחוז קטן של יהודי יוה היו דוברי גרמנית.
.22ביום 11ביולי 1942נצטוו יהודי סלוגיקי ,הגברים מגיל 18ע ד ,45להתייצב לצורך
גיוס לעבודת כפייה .ל פ י מקורות גרמניים שונים ה י ה מבצע ז ה פ ר י ש ל יחמד.
מקומית — של המושל היווגי של מקדוגיה בתיאום עם מ ט ה הצבא הגרמגי בסלוניקי.
לבסוף גויים רק מספר קטן של יהודים ,והישגה העיקרי של הפעולה היה הטלת
כופר־גפש עצום על הקהילה כולה ,כדי למגוע גיוס גוסף וכדי לפדות א ת אלה
שגוייסו .אין זה מ ן ה ג מ ג ע ,שזאת היתד .מלכתחילה א ח ת ממטרות המבצע ,אם
25
.23
.24
.25
.26
־
.27
.28
.29
.30
־
.31
.32
.33
.34
.35
26
לא מטרתו העיקרית .מ כ ל מקום עוררה פעולה זו חרדה גדולה בקרב יהודי סלוניקי
ואחדים מהם ,במיוחד ב ק ר ב האמידים שבהם ,נמלטו לאתוגה ,שהיתד .באיזור הכיבוש
האיטלקי.
הכוונה כפי הנראה לבולגריה ולהונגריה )ראה להלן ,סעיף /3א(.
דומה ,כי יש הגזמה ר ב ה בהערכה זו.
ראה על כך בהרחבה במאמרי :״מעשה ההצלה של יהודים באיזור הכיבוש האיטלקי
בקרואטיה״ .ב ת ו ך :נסיונות ופעולות הצלה בתקופת השואה ,ירושלים תשל״ו,
עמ׳ .283—234
ב־ 17באוגוסט 1942פ ג ה יועץ השגרירות הגרמנית ברומא ,הנסיך פון ביסמרק,
אל משרד החוץ האיטלקי ו ב י ת מברק מפון ריבגטרופ ,המבקש מעמיתו האיטלקי,
״לדאוג ,שייגתגו הוראות לשלטונות הצבאיים האיטלקיים בקרואטיה ,כ ת שגם באיזור
הכיבוש האיטלקי אפשר יהיה לבצע א ת הפעולה ,שתכגנו הגרמנים והקרואטים
להעברה המוגית של יהודי קרואטיה אל שטחי המזרח״ .הבקשה הגרמגית הועברה
להכרעתו של מוסוליגי ,אשר גתן ל ה את הסכמתו .משמע — הוא הסכים להסגיר
לידי הגרמגים או הקרואטים את הפליטים היהותם ,שמצאו מקלט באיזור הכבוש
ב י ת הצבא האיטלקי ,אף על פ י שהיה ידוע ל ו היטב ,כי הסגרתם כמוה בחריצת
ת ן מוות עליהם .פקודה מחפירה זו הושמה לאל הודות לפעולה משותפת של פ ק י ת
משרד החוץ ,ובראשם הרוזן ל׳ פייטרומארקי ,ושל מפקדי הצבא האיטלקי בקרואטיה
ובראשם הגגרל רואטה.
בעלי אזרחות איטלקית.
לאמיתו של ד ב ר היו באיטליה בשגת 1938כ־ 48,000יהודים .אולם ,עם התקדרות שמי
אירופה במרוצת שגת ,1939ועם החמרת מ צ ב היהודים באיטליה בפרט ,הגרו
רבים מהם מן המדינה ,וספק אם בשגת 1942הגיע מספרם ל־.40,000
המרקיז Blasco Lanza d'Ajetaהיה ראש לשכת שר החוץ.
הכוונה לתזכיר מיום 22בספטמבר ,1942שהכינה לשכת שר ה ח ח האיטלקי ובו
ניתנו הנימוקים להתנגדות ה מ ש ת להחלת ה צ ע ת ם הגרמניים )במיוחד פקודת
הגירוש( על י ה ו ת ם בעלי אזרחות איטלקית היושבים מ ח ח לאיטליה.
מובן מאליו ,שאין ש ח ר לטענה זו .ליהודים באיטליה ל א היתד .שום השפעה על
קביעת מדיניותו של משרד החוץ ,שנקבעה כנהוג בהתאם לאינטרסים המדייניים
והכלכליים של האיטלקים באיזור.
היינו ,גירוש היהודים למחנות ריכוז והשמדה שבמזרח.
כוונתו כפי הנראה בעיקר לארצות צפון אפריקה ,שבאותו זמן היו עדיין בשלטון
ממשלת וישי.
הברון .Ernst von Weizsacker
מרטין לותר ,מנהל מחלקת ״תיטשלאנד׳ במשרד החוץ הגרמני.
דייר שלמה נצר
יחסי פולנים יהודים בעשור הראשון לקיומה
של הרפובליקה הפולנית השניה 1928—1918
הפולנית ,שקמה לתחיה ע ם ת ו ם מ ל ח מ ת העולה הראשונה בשלהי ש נ ת
המרינה
,1918ה י א ה ר פ ו ב ל י ק ה ה פ ו ל נ י ת ה ש נ י ה ,היתד• שרוייה .ב ש נ ו ת י ה ה ר א ש ו נ ו ת ב מ א ב ק
ובמשאיםיומתנים דיפלומטיים ,שעיקרם תיחום גבולותיה במזרח ובמערב.
צבאי
ב מ ש ך שבי ה ע ש ו ר י ם ל ק י ו מ ה ש ל מ ד י נ ת ם ,ע ד ש נ כ ב ש ה ע ל י ד י ה נ א צ י ם ב ת ח י ל ת
העולם
מלחמת
השניה,
נאלצו
להתמודד עם שלל
הפולנים
בעיות
כלכליות,
סוציאליות ,ד מ ו ג ר פ י ו ת ו א ת נ ו ־ ל א ו מ י ו ת ,כ ש ה ם מ פ ו ל ג י ם ב ק ר ב ם מ ב ח י נ ה פ ו ל י ט י ת .
ה ש א ל ה ה ר א ש ו נ ה ה מ י ל י ת ,ש ה ו ע מ ד ה ע ל ה פ ר ק ,היתה ,כ י צ ד פ ו ע ל י ם ל ה א ח ד ת
חלקי
האוכלוסיה ,שחיו ב מ ש ך ל מ ע ל ה מ מ א ה שנות שעבוד )מאז ח ל ו ק ת פולין
ב ש נ י ם (1795—1772
משטרים
שמאז
בשטחים ,שהיו ת ח ת שלטונם ש ל שלושה כובשים ,בעלי
אבסולוטיים
כינונה
מגוונים,
התלבטה
השונים
המדינה
באופיים.
הפולנית
אולם מ ע ל ה כ ל יש
לציין,
הלאומיים,
שהיוו
בבעיית המיעוטים
למעלה מ־ 30%מאוכלוסייתה ההטרוגנית מבחיגה אתנית והתגוררו ברובם בשטחים
ה ג ו ב ל י ם ב מ ד י נ ו ת ה א ם ש ל ה ם .יהודי פולין ,ש מ נ ו כ 10%—9%מ כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י ה ,
היוו
בניגוד
לרוב בני
המיעוטים
הלאומיים
האחרים
מיעוט
אקםטריטוריאלי,
1
היינו מ פ ו ז ר ב ר ו ב איזוריה ש ל ה מ ד י נ ה ה ח ד ש ה .ה ם ה ת ג ו ר ר ו ב מ א ו ת י י ש ו ב י ם
2
שונים ,מ ה ם מ ר כ ז י י ם ר ב י א ו כ ל ו ס י ן ו מ ה ן מ ז ע ר י י ם ,כ ש מ י ר ב ם ע ו ס ק י ם ,ל פ ר נ ס ת ם
כ ל כ ל י י ם ,ש ר ו ב ם מ ר ו כ ז י ם ב מ ס ח ר ו מ ל א כ ה ,ע נ פ י כ ל כ ל ה ,שהיו ש ו נ י ם
בעסקים
מאלה של ר ו ב האוכלוסיה הלא־יהודית.
מכלול
מטבע
הדברים
הפולנית
מן
הבעיות ,שעמדו
כרקע
בפני
להתרקמות
3
המדינה החדשה ,כפי
היחסים בין
שהזכרנו
הפולנים
לעיל,
והיהודים
שימשו
ברפובליקה
השנייה ו ב ת ו כ ם ב ש נ ו ת ה־ ,20ה מ ש מ ש י ם כ נ ו ש א ל ר י ו נ נ ו .
הראוי
לציין,
שיחסים א ל ה היו
מעוגגים
בהתארגנויות
הפוליטיות
ו ב ה ת פ ת ח ו י ו ת ה ס ו צ י א ל י ו ת ב ק ר ב ה פ ו ל נ י ם והיהודים ,ש ה ת ר ח ש ו ע ל ר ק ע האירועים,
27
שפקדו א ת האימפריות הדוסית־רומנובית והאוסטרית־הונגרית ,ששלטו על מירב
השטחים ש ל המדינה הפולנית ,שהתקיימה ע ד שלהי ה מ א ה ה־ 18ו ש ל זו העתידה
ל ק ו ם ב ת ו ם מ ל ח מ ת העולם הראשונה .לעניין ז ה יש להזכיר ,ש ב ת ק ו פ ה ש ל מחצית
השניה של
מואצת
ותחילת
המאה ה־19
קואינציךנטית )בו
ה ת ע ו ר ר ו ת זו ה ז י נ ה
המאה
ומנית(,
עדים
ה־ 20אנו
שפקדה א ת שני
להתעוררות
לאומית
הפולני
והיהודי.
העמים,
א ת העימות הפוליטי ש ה ת פ ת ח ביניהם ,שעיקרו היה תנאי
קיום
ב י ח ד ש ל ה ע ם ה פ ו ל נ י והיהודים ) כ ך ! — מ ב ל י ש ה פ ו ל נ י ם נ א ו ת ו ל ה כ י ר
בהם
שביניהם,
במדינה
כלאום(
החדשה
קצו
ועיקרם
הכלכלית
בתחרות
כשמגמותיה
ח ו ר ג ו ת ב ה ר ב ה מ ע ב ר ל ת ח ו ם זה ,בכיוון ש ל ד ח י ק ת ה י ה ו ד י ם ל ש ו ל י
ההתקיימות
הפולגית
הפוליטית
הפולנית*,
למעשה ,עוד
המדיגה
בטרם קום
ה ת ג ב ש ה א צ ל ה פ ו ל נ י ם ,ו ב ע י ק ר ב ק ר ב חוגי הימין ה ל א ו מ נ י י ם ,ה ק ו נ צ פ צ י ה ,ל פ י ה
חייבים
יהודי
העדפה
ח ד ־ מ ש מ ע י ת ש ל א י ג ט ר ס י ם אלה ».ו כ ך ל ד ו ג מ א
פולין
להכפיף א ת
שנוצר בין שני
תביעותיהם
העמים
לאיגטרסים של
בתקופת
הפולנים,
תוך
ת פ י ס ה זו ק י ב ל ה א ת
הבחירות
הרביעית
ביטויה
במתח,
ברוסיה,
ב ש נ ת ,1912כ ש ה י ח ס י ם ב י ן ה פ ו ל נ י ם ו ה י ה ו ד י ם ה ו ע מ ד ו ב מ ב ח ן פ ו ל י ט י ־
לדומה
ר י א ל י .ב נ ס י ב ו ת ש נ ת ה ו ו ב ת ק ו פ ה זו ,כ ש ה י ה ו ד י ם ה ע ז ו ל כ ל כ ל א ת ד ר כ ם ה פ ו ל י ם י ת
ל פ י שיקוליהם ה ם תוך התניית תמורתם במועדים פולנים בהיענות לתביעותיהם,
הגיבו
הפולנים,
שהייתה
שהנציונל־דמוקרטים
)״אנדקים״(
מלווה ה ט ל ת ח ר ם כלכלי נ ג ד היהודים.
בהסתה
בראשם,
אנטישמית,
6
ס ב י ר ל ה נ י ח ,ש ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ה פ ו ל נ י ת ה ע צ מ א י ת ה ח ד ש ה ב ש ל ה י ,1918ש ה י ת ה
ה ת ג ש מ ו ת כיסופי ד ו ר ו ת ש ל פ ו ל נ י ם ,ש כ מ ה ו ל ח י ד ו ש ע צ מ א ו ת ה ,ג ר ר ה
בבחינת
ע ת ה תחושה המצריכה קומפנסציה לאומיח ע ל
הפוליטי הממושך ,על
הקיפוח
ה ע ד ר י ש ו ת מ ד י נ י ת ו ש י ע ב ו ד א ר ו ך ח ח ת ע ו ל זרים .ת ח ו ש ת ח ס ר זו ה י א ש ש ו ו ת ה
ה פ ו ל נ י ת אופי ת ו ב ע נ י ב י ו ת ר ע ד ל ב ל י ה ש א ר מ ק ו ם ל פ ש ר ה
ללאומיות
זה .ת ח ו ש ה ז ו
ביטוייה
קיבלה א ת
בהשקפה
במדינה
הרואה
בתחום
החדשה
ישות
פ ו ל י ט י ת ק ו נ פ ו ר מ י ת ,היינו ,מ ד י נ ה ה מ ט י ל ה א ת מ ר ו ת ה ה מ ו ח ל ט ת ע ל כ ל ת ו ש ב י ה
ת ו ך ש א י פ ה ל ז י ה ו י בין שיוכם ה מ מ ל כ ת י ו ה ל א ו מ י ) n a r o d o w o s c־ . ( p a n s t w o w o s c
כפועל יוצא מ כ ך ל א נשאר למעשה מקום ל ה ת ח ש ב ו ת ראוייה לשמה באינטרסים
ה ס פ צ י פ י י ם ש ל המיעוטים ה ל א ו מ י י ם ה ש ו נ י ם ה י ו ש ב י ם
במדינה ,התובעים לספק
א ח צ ר כ י ה ם הייחודיים ב מ ס ג ר ת אירגון א ו ט ו נ ו מ י פ נ י מ י .
מסקנתם
חייבים
הבלחי
נמנעח של
הפולנים
ל ש ע ב ד א ת התביעות שלהם באורח מ ו ח ל ט ל א ל ה ש ל המדינה הפולנית,
שהוגדרה
על־ידי
התעלמות
מהמציאות
שונים,
היחה,
שהמיעוטים
הלאומיים
במדיגה
שלפי
הפולנים
7
כ ח ד ־ ל א ו מ י ת ) )panstwo narodowe
האתנית
במדינה
הריאלית
בעלת
ת פ י ס ת ם ש ל א ל ה ה א ח ר ו נ י ם היתד• כ פ י
וזאת
אוכלוסין בני
שבלט
תוך
לאומים
למעשה ,מדינה
ר ב ת ־ ל א ו מ י ם ) *.(panstwc narodowoscioweז א ת ו ע ו ד :ב נ י המיעוטים השונים
והיהודים בראשם הסתמכו בדרישותיהם לזכויות אזרח מ ל א ו ת והכרה בתביעותיהם
הלאומיות
שהוצהר
הספציפיות
לקראת
וו .ו י ל ם ו ן .
8
על
עקרון
סיום מ ל ח מ ת
הזכות
העולם
להגדרה
עצמית של
הראשונה על ידי
ע ק ר ו ן זד .מ צ א ל ו מ ה ל כ י ם ג ר ח ב י ם
בקרב
נשיא
לאומים,
כפי
ארצות־הברית
גציגי ה מ ד י נ ו ת ה ש ו נ ו ת
ו ר א ש י ה ם ,ש ה ש ת ת פ ו בדיוגי ו ע ד ת ה ש ל ו ם ב פ ר י ס ב־ 1919ל ה נ ח ת ה י ס ו ד ו ת ל ה ס ד ר י ם
28
הפוסטמלחמתית.
באירופה
ע ם תיחום גבולותיהן של המדינות ה ח ד ש ו ת ופולין בתוכן ,שנקבעו ל פ י שיקולים
שונים ,שלאו דווקא תאמו א ת המיבגה האתני שלהן ,העלו בגי המיעוטים ביתד
ת ו ק ף א ת ה ת ב י ע ו ת ל ה ב ט ח ת זכויותיהם ,ש ל פ י פ י ר ו ש ם מ ש ת מ ע י ם מ ת ו ך ה ע ק ר ו ן
ע צ מ י ת ה נ ז כ ר לעיל .ת מ צ י ת ן ה ע י ק ר י ש ל
להגדרה
בזכויותיהם
התביעות הללו ה י ה הכרה
האזרחיות המלאות והלאומיות הייחודיות ב מ ס ג ר ת המדיגות החדשות
הרב־אתגיות,
שהוקמו במזרח־מרכז אירופה.
כ א מ ו ר ,יהודי פולין ה י ו בין ה ר א ש ו ג י ם ,ש ת ב ע ו ע ו ד ב ת ק ו פ ה ש ק ד מ ה ל ה ק מ ת
המדינות
תביעותיהם
החדשות א ת
הנזכרות לעיל.
ה נ ו ס ח ה מ ש פ ט י ,ש ה ו צ ע ע ל ידי ר א ש י היהודים ,כ ל ל ה כ ר ה ביהודים כ כ נ י ה ל א ו ם
היהודי מ ח ד
ובעלי
9
פ ו ל נ י ת ) gente Judaeus, natione Poionus),
אזרחות
ל ב י ן ל א ו מ י ו ת ת ו ש ב י ה ) ,(statehood-nationalityת ו ך ק ו נ ו ט צ י ה מ ו ב ה ק ת לאופיר.
ה ר ב לאומי של
המתחייב ל כ ך
אוכלוסיית המדינה ועל
כלפי בני
המיעוטים
שבתוכם.
ל ש ו ן א ח ר ,ת ב י ע ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם היתד ,ל ה כ י ר ב ה ם כ א ז ר ח י ה מ ד י נ ה
הפולגית
של
הלאום
וכבגי
וזאת ,ת ו ך
היהודי.
ריבונותה
הדגשת
המוחלטת
המדיגה המכירה בהרכבה ה ר ב לאומי ,כגורם המחייב א ו ת ה להיעגות לתביעותיהם
ה י י ח ו ד י ו ת ש ל המיעוטים ה ל א ו מ י ם ה י ו ש ב י ם ב ת ו כ ה ,שאין ה מ ד י ג ה ג ד ר ש ת ל ס פ ק
אותם.
ל ע ג י י ן ז ה מ ן הדין להוסיף ,שיהודי פ ו ל י ן ח ז ר ו ו ה ד ג י ש ו א ת מ ח ו י ב ו ת ם ה ח ד
כ א ן ר ח י ה מ ד י נ ה ל ק ב ל א ת מ ר ו ת ה ו ל ק י י ם א ת חוקיה ,ת ו ך מ ת ן פ ו מ ב י
משמעית
10
ל כ ך ב ה ז ד מ נ ו י ו ת ש ו נ ו ת .ה ם ה ק פ י ד ו ע ל ש מ י ר ת ע מ ד ת ם ה ל ו י א ל י ת כ ל פ י המדינה,
כ ש ה ם ג ו ת ג י ם ל כ ך ביטוי ב ד א ג ת ם ל ש ל ו מ ה ו ל ר ו ו ח ת ה ב י מ י ם כ ת י ק ו נ ם ,ב מ ע ו ר ב ו ת ם
ב ת ו כ ה ו ב ע מ י ד ת ם ל צ מ ד ,ב י מ י מ צ ו ק ה .׳ ״ ב ת ח י ל ה ה ע ל ו גציגי היהודים
בגעשה
א ת ת ב י ע ו ת י ה ם ב מ ס ג ר ת כעין ״ ת כ נ י ת מ ק ס י מ ו ם ״ ,ש ע ב ר ה ב מ ש ך הזמן ,ב ל ח ץ
המציאות
הקשה
שהעיקה
עליהם
וגוכח אי
הפולגית
היעגות
לתביעות
אלה,
מודיפיקציה פרגמטית.
עיקרה של
ליהודים,
ר א ש ו נ י ת זו
תכנית
שיהיה ב ה מ ש ו ם
הכרה
התביעה
היתד,
פומבית בהם
להקמת
כמיעוט
אוטונומיה
פנימית
לאומי ,ב ע ל
סטטוס
פ ו ל י ט י ח מ ה ל מ י ע ו ט י ם אחרים.
ל ש ם מימושה ש ל
כשהתא
אוטונומיה זו ה צ י ע ו ל ה ק י ם מ ו ס ד ו ת א ו ט ו נ ו מ י י ם יהודיים,
היסודי שלהם תהיה הקהילה ,ש ת י ב ח ר
בבחירות דמוקרטיות חופשיות
)וזה באורח שונה מהמקובל עד עתה(.
כנציגות-ארצית .של
כללית
זו,
ו ה י א ש ת ק ב ע א ת ת ק נ ו נ ה ה ת פ ק ו ד י ו א י ל ו ר א ש ה י י ב ח ר ע ל ידי מ ו ע צ ה
י א ו ש ר ע ל ידי
טיפולם של
פעילות
ע ל ידי
מוחלט
יהודי
פולין..תשמש
מ ו ע צ ה עליונה ..,ש ת ב ח ר
בוועדה.
הרשות
המחוקקת
ה מ ו ס ד ו ת האוטונומיים
ר ו ו ח ה וקיום מ ו ס ד ו ת ס ע ד .
הפולנים
נתבםסה,
ומעמדו
ייכללו
1 2
יהיה
ענייני ך ת ,
כמזכיר
מדינה.
בתחום
חינוך
ותרבות,
טיפוח
דחיית ה ת ב י ע ו ת היהודיות הללו ושלילתם
כאמור ,ע ל
טיעוניהם ש ל
הפולנים
בדבר
זיהוי
ו מ ח י י ב שבין ה ל א ו ם ו ה מ ד י נ ה ה פ ו ל נ י י ם .ל פ י כ ך ,ה ע מ ד ת ה מ ד י נ ה ו ה ל א ו ם
במישור אחד ,מאוחד ,מחייבת ,ל ד ע ת הפולנים ,ה כ פ פ ת ת ב י ע ו ת המיעוטים באורח
מקסימלי .ל מ ה ש נ ר א ה ב ע י נ י ה ם כ א י נ ט ר ס ה ב ל ע ד י ש ל מ ד י נ ת ם .ה ם א ף הזהירו
29
פגימה
מפני
ברבוגותה
כלשהי
המדיגה
של
שהם
והדגישו,
בתביעות
רואים
המיעוטים מ ש ו ם ד ר י ש ו ת ,שמילויין ע ש ו י ל ה ב י א ל ה פ ח ת ה .ב מ ע מ ד ה ש ל ה מ ד י נ ה
ה פ ו ל נ י ת .כ מ ו ־ כ ן יהיה ב כ ך מ ש ו ם ה פ ר ת שוויונה ע ם ה מ ד י נ ו ת ה א ח ר ו ת ו ב ע י ק ר
עם
שבמערב
אלה
שמשטרן
אירופה,
להם
שימש
כדוגמא
לחיקוי.
הראויה
13
ל כ ל א ל ה יש ל ה ו ס י ף כ ג ו ר ם ש ו ל ל א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ,שהיתר .ג ח ל ת ר ב י ם ב פ ו ל י ן ,
גואה
כשהיא
המאה
בתחילת
ה־20
במיוחד
ומחריפה
גל
עם
פוגרומים,
של
שליווה א ת ת ק ו מ ת ה מ ד י נ ה ו א ת ש נ ו ת ק י ו מ ה ה ר א ש ו נ ו ת .״
לעניין
המיעוטים
יחס הפולנים לןכויות
שאם
ב פ ו ע ל מן הדין ל צ י י ן :
לגבי
בני לאומים אחרים נשמעו מדי פ ע ם הצעות ,בעיקר מ צ ד חוגי השמאל ,ל ה כ ר ה
באוטוגומיה
שלהם
מוגבלת
אוטוגומיה
)בעיקר
ת ר ב ו ת י ת ( ,הרי
לגבי
היהודים
היה קיים ק ו נ ס נ ס ו ס כ ל ל י ש ל כ מ ע ט כ ל ה פ ו ל ג י ם ב ה ת ג ג ד ו ת ם ה ט ו ט ל י ת ל ה ע נ ק ת
אוטונומיה
כ ש ל ה י ליהודים .ס י ר ו ב זה ה י ה מ ל ו ו ה אף ב א י ־ ה כ ר ה ב ה ם כ מ י ע ו ט
לאומי .ל כ ל ה י ו ת ר היו ה פ ו ל נ י ם מ ו כ נ י ם ל ה ס ת פ ק ב ה כ ר ה ביהודים ,כ ע ד ה ד ת י ת
בלבד.
עניין זה ק י ב ל א ת ביטויו ה ח ו ק י ב ת ק נ ת ה ק ה י ל ו ת ,ש פ ו ר ס מ ה ב פ ב ר ו א ר
על
1919
ד י ר א ש ה מ ד י נ ה י .פ י ל ס ו ד ס ק י ,ש ה י ת ה ל מ ע ש ה ה ע ת ק ש ל ה ת ק נ ה ה נ ה ו ג ה
מ י מ י ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ש ל פולין .כ מ ו ב ן ,ש ב פ י ר ס ו ם ת ק נ ה זו היה מ ש ו ם ה ת ע ל מ ו ת
היהודים ל ש י נ ו י מ ע מ ד ה ש ל ה ק ה י ל ה ,ת ו ך ק י ו ם ב ח י ר ו ת ל מ ו ס ד ו ת י ה
מתביעות
מ ב נ ק לאופי
והתאמת
בסיכומו
דבר:
של
התקופה
לפי
החדשה
התקנה
בפולין הדמוקרטית.
הוגבל
מעמדה
הקהילה
של
והיא
היוותה
גוף לוקאלי ,ה מ פ ו ק ח ע ל ידי ה ש ל ט ו נ ו ת ,ת ו ך ס י ר ו ב ל ה כ י ר ב צ ו ר ך ל ק י י ם נ צ י ג ו ת
ארצית
של
מרכזית כלשהי
היהודית
הקהילות
בפולין.
35
ב ש מ ו נ ת החודשים ה ר א ש ו נ י ם ל ק י ו מ ה ש ל ה מ ד י נ ה ה פ ו ל נ י ת ע ד ל ח ת י מ ת ה ס כ ם
,1919ב ה ה ו ע נ ק ה ה כ ר ה ב י נ ל א ו מ י ת
השלום בינה לבין המעצמות בפריס ביוני
ל מ ד י נ ה החדשה ,נ י ת ן ל מ ק ד א ת ה ע י מ ו ת ה פ ו ל נ י ־ י ה ו ד י ב ש נ י מ י ש ו ר י ם :
א.
במישור
שהחל
הפנים
מדינתי,
—
לכהן ב ת ח י ל ת ש נ ת
כשעיקרו
בבית
הנבחרים
החדש
)הסייס(,
;1919
ב .בזירה ה ב י נ ל א ו מ י ת ,ש מ ו ק ד ו ה ו א ב ו ו ע י ד ת ה ש ל ו ם ב פ ר י ס ב מ ש ך ה מ ח צ י ת
ה ר א ש ו נ ה של ש נ ת .1919
הפולנים
היו מ י ו צ ג י ם ב ו ו ע י ד ה ןו ע ל
ד י ו ע ד פ ו ל נ י ל א ו מ י ונציגי ה ש ל ט ו ן
בפולין בראשם ואילו ר ו ב היהודים פ ע ל ו כשדולה ליד ועידת השלום ,שהופיעה
כ״ועד
המשלחות
היהדיות״
בהנהגת
ראשי יהדות
נציגי י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ו י ה ד י פ ו ל י ן ב י נ י ה ם .
ובהשתתפות
ארצות־הברית
1 6
עיקר ה ה ת מ ד ד ו ת בין ה פ ו ל נ י ם ו ה י ה ו ד י ם נ ס ב ה על כך ,ש ה א ח ר ו נ י ם ש א פ ו ל ו כ ו ת
בתמיכת
נציגי
תכניותיהם
המעצמות למען
לתיקון מצבם
והבטחת
זכויותיהם
ב מ ד י ג ו ת ה ח ד ש ו ת .ואילו ה פ ו ל ג י ם פ ע ל ו ל מ ג י ע ת מ ע ו ר ב ו ת ן של ה מ ע צ מ ו ת ב ע נ י ג י ם
אלה ,ש ה ו ג ד ר ו ע ל
משמעית
היהדים
ד ם כעניין פנימי ש ל מדינתם ,תוך הסתייגות מפורשת וחד
מהעלאתם
בוועידת
של
פרים
תביעות
למען
היהודים
השגת
הכרה
בזירה
ליהודי
הביגלאומית.
פולין
פעילותם
והמדיגות
של
החדשות
ה א ח ר ו ת כ מ י ע ו ט לאומי ,ש ת ו ע נ ק ל ה ם א ו ט ו נ ו מ י ה פ נ י מ י ת ו ו כ ו י ו ת י ה ם ה א ז ר ח י ו ת
ת ו ב ט ח נ ה ע ל ידי ע ר ב ו י ו ת ב י נ ל א ו מ י ו ת ,ה ת ב ס ס ה ע ל ה ע ר כ ת הסיטואציה ה פ ו ס ט ־
30
ב א י ר ו פ ה .לעניין ז ה מ ן הראוי לציין ,ש ה ד ע ה ה כ ל ל י ת ה ש ל ט ת ה י ת ה ,
מלחמתית
שיש לשאוף
כיבוד
לדמוקרטיזציה
זכויותיהם של בני
שהתביעות
מקסימלית של
המיעוטים
היושבים
היהודיות ,ש ד ר ך א ג ב ה ת י י ח ס ו
במזרח־מרכז
המדינות
החדשות ,ת ו ך
בתוכן .אי
לזכויות לכלל
אירופה ,ת א מ ו א ת ר ו ח ה ת ק ו פ ה
יהודי
ויהודי פולין
האיזור
להגיד,
ניתן
המיעוטים הלאומיים
הפוסט־מלחמתית כשגוספה להם
א ף נ י מ ה ק ו נ י ו נ ק ט ו ר ל י ת .זו ג ד ר ש ה ל מ ע ש ה מ ש ו ם ג ל
בתוכם עם ת ו ם
לזאת
הבטחת
מלחמת
הפוגרומים ,שפקד
ופגע בהם
העולם
את
בגוף
וברכוש.
מ צ ו ק ת ם ה ק י ו מ י ת ב מ צ ב ח מ ו ר ז ה ז כ ת ה ה ו ד ו ת ל ג ו פ י ם יהודיים שוגים
להבלטה
באי
ועידת
יתרה
בפירסומים
בעולם
שוגים
המערבי
הדים
ועוררה
בקרב
השלום.
להשלמת
להעיר,
ת מ ו נ ת יחסי יהודים—פולגים
שגציגי
מודעים
היהודים היו
ב ש ל ב ז ה ב ו ו ע י ד ת ה ש ל ו ם מ ן הראוי
לעובדה,
תביעותיהם
שהגשת
לוועידה
הביגלאומית ב ד ב ב ד עם התביעה ל ק ב ל ת זכויות אזרחיות מלאות על חובותיהם
ה י ה ב ה ט ע ם ל פ ג ם ,כי ה י ה ב כ ך מ ן ה א ל י מ י נ צ י ה ש ל ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת מ ת ח ו מ י
ה ר ב ו נ י ת ש ל המדינה ,ע ו ב ד ה זו א ף ה ו ד ג ש ה ע ל ל י ה פ ו ל ג י ם ,ש ה ט י ח ו
הסמכות
כלפי
ח ל ל י ם ,ש פ ע ו ל ת ם זו ח ו ר ג ת מ ה מ ק ו ב ל ו ה י א א ף מ ע י ד ה ע ל ח ו ס ר ל ו י א ל י ו ת
כלפי
ב מ י ל כ ו ד זה ,ח י פ ש ו ד ר כ י ם
ה מ ד י נ ה .נ צ י ג י יהודי פולין ,ב ה י ו ת ם ג ת ו ג י ם
עם
להלברות
ה פ ו ל נ י ם הן
בפנים
בפריס ,כדי
המדינה ,הן
להגדרת
להגיע
״מלוט
ויונדי״ מ ו ס כ ם .א ו ל ם ע ד מ ה ר ה ה ת ב ר ר ל ה ם ,ש ה פ ו ל נ י ם ל א גילו כ ל
נכונות
ל ק ב י ע ת נוסחת פשרה בין מ ה ש נ ר א ה ל ה ם כמחוייב המציאות לטעמם
לבין
ת ב י ע ו ת ה י ה ל י ם ,אותן ה ם ד ח ו כ ב ר ע ל ה ס ף ב ע ת ה מ י פ ג ש י ם ,ש נ ת ק י י מ ו
ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר הגיש ״ועד ה מ ש ל ח ו ת ״ ת ז כ י ר מ י ו ח ד ל ר א ש י
ביניהם.״
ועלת
ה ש ל ו ם ו ב ו פ י ר ו ט ה ת ב י ע ו ת ל ה ע ג ק ת זכויות א ז ר ח י ו ת ו ל א ו מ י ו ת ל י ה ו ד י ם ב מ ד י ג ו ת
החדשות
אירופה
במזרח־מרכז
8
ב ע ר ב ו י ו ת ב י ן לאומיות .׳
ופולין
בראשן ,ת ו ך
תנאים
הבטחת
למימושן
1
ל א ח ר דיונים ממושכים לסיכום תנאי השלום ע ם גציגי ח מ ש המעצמות נאותו
הפולנים
בלתי
ל ח ת ו ם בועידת השלום בפריס ע ל חוזה השלום ו א מ נ ת מיעוטים כחלק
נפרד
זכויותיהם
ה י י ח ל י ו ת של
הפולנים
ביניהם
ממנו.
א מ נ ה זו
כ ל ל ה 12
הללים.
סעיפים
שניים
וביניהם
המדברים
על
1 9
ב י ק ר ו ק ש ו ת א ת מ ס מ ך ה א מ נ ה ע ל י ו נ א ל צ ו ,ל ד ב ר י ה ם ,ל ח ת ו ם .היו
ש ה א ש י מ ו א ת היהודים ,ש ג י ל ו
חוסר
לויאליות
בפנייתם
ל ק ב ל ת סיוע
2
פ ו ל י ט י ב י ג ל א ו מ י ,כ ד י ל ה ש י ג ) lex specialisח ו ק מ י ו ח ד ( ,״ ש נ כ פ ה )(narzucony
ע׳ל ה פ ו ל נ י ם ו ג ר ם ל ״ ה ש פ ל ת ם ״ . .חוגי הימין א ף
הרחיקו ל כ ת
בטיעונלם-גגד
היהודים ת ו ך מ ג מ ה ברורה לזכות בדעת ק ה ל פולגית אוהדת ל ע מ ד ת ם האנטי־
יהלית
ו ת ו ך ש י מ ו ש ב מ ו נ ח י ם א נ ט י ש מ י י ם ם ט י ר י א ו ט י פ י י ם ,ה מ צ ב י ע י ם ע ל קיומו
ש ל ק ש ר יהודי ב י נ ל א ו מ י .ק ש ר ז ה ז כ ה ל כ י נ ו י מ י ו ח ד ו ה ו א ה ״ מ ע צ מ ה ה א נ ו נ י מ י ת ״
) ,(mocarstwo anonimoweהיינו ,כעין ק ו נ ס פ י ר צ י ה ב י נ ל א ו מ י ת יהודית ,ה ח ו ב ק ת
זרועות
ישות
עולם,
ש ב ס י ו ע ה ש ו א פ י ם יהודי
אוטונומית,
פולין
שבעצם מהותה סותרת א ת
להקים
״יליאו־פולוניה״,
רבונותה של
מ ס כ נ ת א ת ק י ו מ ה ,כשהיא ת ה ו ו ה כעין ״ מ ד י נ ה ב ת ו ך מ ד י נ ה ״ .׳
השלטונות
המדינה
היינו
הפולנית,
31
הפולניים אף עיכבו בנימוקי ס ר ק ב מ ש ך כשנה וחצי א ת פירסום
31
ה ״ א מ נ ה ״ ב ע י ת ו ן הרשמי ,כ ד י ל מ נ ו ע מ ת ן ת ו ק ף ל מ ס מ ך ב מ ד י נ ה ,כ נ ד ר ש ע ל פ י
החוק.
22
היהודים ר צ ו ל ה א מ י ן ,ש ע ם א ש ר ו ר ה ש ל ה א מ נ ה ע ל ידי ב י ת ה נ ב ח ר י ם ו מ ת ן
תוקף
הזה
למסמך
די
על
ה פ ו ל י ט י על יישום ת ו כ נ ה * .
מאבק
לכל
ממושך,
פוליטי
היהודים ת ו ש ב י
העבר
של
פירסומו
2
בעיתון
יוכלו
הרשמי
במאבקם
להתמקד
א ו ל ם ע ד מ ה ר ה ה ת ב ר ר להם ,ש ה ם נ א ל צ י ם ל נ ה ל
לא
שסיומו
נראה
המדינה ,לתיקון
בעין,
למען
העיוותים
הענקת
החוקיים
אזרחות
השונים
מלאה
הקיימים מן
ו ל מ נ י ע ת ה פ ל י י ת ם ל ר ע ה ב ת ח ו מ י החיים השונים ,ב מ ש ך כ ל ש נ ו ת ק י ו מ ה
הרפובליקה הפולנית השניה.
למען
ניתן
הדיוק
שהמדיניות
לציין,
של
הפרלמנטרית
היהודית
הנציגות
ה נ ב ח ר ת ,ש ב ר א ש ה ע מ ד ו י .ג ר י נ ב ו י ם ,ד ״ ר י .טהון ,ו ד ״ ר ל .ר י י ך ב ב ת י ה נ ב ח ר י ם
ש ל פולין ,ה י ת ה ב ע ל ת ש נ י פ נ י ם :
פן
א.
כלל
אחד
המאבק
את
ןכויותיהם
הפוליטי .להבטחת
היהודים
של
כ א ז ר ח י ם שווי ז כ ו י ו ת ו ב מ י ע ו ט ל א ו מ י ה ז כ א י ל ס י פ ו ק צ ר כ י ו ה י י ח ו ד י י ם ;
הפן
ב.
להבטחת
האחר
אופיה
זכויותיהם הם*.
ב״תקנון
פעילות
הקיף
הדמוקרטי
של
פוליטית
המדינה,
למען
רווחת
שתשמש
בין
אזרחי
השאר
המדינה
כערובה
כולה
לקיום
2
הבחירות״ ש פ ו ר ס ם ל ק ר א ת הבחירות לסיים וסנט הסדירים ,ש ע מ ד ו
להיערך בשנת
,1922נ ק ב ע ה ,כ פ י ש ה ת ב ר ר ,ה ע ד פ ה ב ו ל ט ת ש ל איזורי ה ב ח י ר ה
המיושבים על
ד י ר ו ב פ ו ל נ י ע ל א ל ה ,ש ה י ו מ י ו ש ב י ם ע״י מ י ע ו ט י ם ל א ו מ י י ם .
״ ת ק נ ה ״ זו ב ע ל ת מ ג מ ו ת א נ ט י ד מ ו ק ר ט י ו ת ל ב ח י ר ו ת ,שהיו א מ ו ר י ו ת ,ע ל ו ל ה ה י ת ה
במיוחד במיעוט
לפגוע
ה ד ד י ,ש ה י ה מ פ ו ז ר כ מ ע ט ב כ ל איזורי ה ב ח י ר ה ב ר ח ב י
ה מ ד י נ ה ו ל ג ר ו ם ל ה פ ח ת ת ס י כ ו י י ה ם ל ה ע ב י ר מ ס פ ר צירים ו ס נ ט ו ר י ם ,ה ת ו א ם א ת
5
ח ל ק ם ה י ח ס י ב ק ר ב כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י ה במדינה? .
בחגובה
ל מ ג מ ה פ ו ל נ י ת ב ר ו ר ה זו ,ש ב א ה ל ד י ביטוי ב ת ק נ ה ה נ ״ ל ,ל ה פ ח י ת
באורח ניכר א ת מ ס פ ר הצירים בני המיעוטים במוסדוחיה הנבחרים ש ל המדינה,
גועדו גציגיהם ש ל א ל ה ו ל א ח ר ס י כ ו ם ע צ ה ה ק י מ ו ר ש י מ ה מ ש ו ת פ ת ש ל ה מ י ע ו ט י ם
לבית
לבחירות
הגבחרים ,כשבין ראשי הפעילים בלטו יצחק גרינבוים והציר
ה ג ר מ נ י ארוין ה א ס ב ך .
באוגוסט
יהודי
1922
גליציה(
מיעוטים״,
ממיבגה
הודיעו
רוב
שהוקמה
המיעוטים:
גציגי
האוקראיגים
כדי
לסכל
2
הגרמנים,
והביילורוסים
את
העוול,
בפרסומים
—
שנגרם
הקמת
להם,
הודגש
״תקנון
הבחירות״*.
ה״גוש״
)הבלוק(
בתנאים
מפלים לרעה ,שנוצרו עם ״תקנון הבחירות״ שפורסם.
בכוחות משותפים
״רשימת
כדבריהם,
שהוקם ,כדי
להתמודד
גוםפים
היהודים
על
)להוציא
אופיו
גוש
כתוצאה
הטכני
בבחירות
את
של
הקרובות
בהדגשת אופיו
״הטכני״ של הבלוק התכוונו מקימיו גם לדחות א ת ההאשמה ,שהוטחה כ ל פ י ה ם
על
היו
ד י הפולנים ב ד ב ר אופיו האנטי פ ו ל נ י ,
27
תוך הצבעה על מרכיביו ,שביניהם
המיעוטים ה ס ל ב י י ם
הטומנים בחובם מגמות
של
המיעוטים
ההישג
המרשים
רשימת
גוש
אירדנטיסטיות.
בבחירות,
שהסתכם
בבחירות
כ ־ 2 0 %צירי מ י ע ו ט י ם מ כ ל ל ה נ ב ח ר י ם ל ב י ת ה נ ב ח ר י ם החדש ,ה ד ה י ם א ת ה פ ו ל נ י ם .
הישג
32
זה אף ק י ב ל מ ש מ ע ו ת ח מ ו ר ה . ,ביותר ב ע י נ י ה פ ו ל נ י ם ו ע ו ר ר
28
א ת זעמם,
משום
שמשקלו
הימין
ה פ ו ל נ י בהישג,
תמיכת
היה
המיעוטים.
ה ס ת ם .מאיים
המדינה,
גגד
שעמדו
ניכר
29
במיוחד
שבו לא
בפרלמנט,
לא
זכו
ש י א פ ש ר ל ה ם ל כ ו נ ן מ מ ש ל ה יציבה ,ל ל א
כ ת ו צ א ה מ כ ך פ ת ח ו חוגי הימין ו ה א נ ד ק י ם
היהודים.
להיערך
מסע
תוך
הגיע
זה
הפעלת
השמאל
ולא
הישענות
על
בראשם
במסע
לשיאו
לרגל
הבחירות
של
נשיא
על
גציגי
היהודים
והמיעוטים
לחצים
האחרים
ל ה י מ נ ע מ ה צ ב ע ה ב ס ו ג י ה זו ב פ ר ל מ נ ט .ו ז א ת ב ה ת א ם ל ע ק ר ו ן ,ש ה ו ע ל ה
ידי
להיות
על
חוגי
על
מוכרע
על
גדחה
הימין,
ידי
יחי
שבחירת
פולני
״רוב
היהודים
)כמו
הנשיא
בלבד״
)רוב
את
החוקה
כגוגד
כל
נושא
טהור(.
עקרוני(
חייב
כמובן,
שעקרון
מוצע
זה
ואנטידמוקרטי.
העלאת
רעיון
זה
ה ו ג ד ר ה על ידי ה י ה ו ד י ם כגסיון להחדיר .ל ח י י ם ה פ ו ל י ט י י ם ת ק נ ה ,ש א י ג ה כ ת ו ב ה
30
א ת ה ג א מ ד ב ח ו ק ה ) п о п scripta).
והסותרת
האנטי־יהודי
המסע
גם
גמשך
לאחר
lex
של
בחירתו
החדש,
הגשיא
גבריאל
נרוטובי׳ן .,ת ו ך .הטחת כיגויי ג נ א י פ ו ל נ י י ם כ ל פ י ו ובין ה ש א ר ״ ה נ ש י א היהודי״.
ימים ספורים ל א ח ר בחירתו ,בימי ה מ ת י ח ו ת הפוליטיים ההולכים וגוברים במדינה,
הגשיא ע ל ידי ק ג א י פ ו ל ג י לאומגי*.
נרצח
3
ה מ מ ש ל ה ה ח ד ש ה ,ש ה ו ק מ ה ב ר א ש ו ת ו .שיקורםקי ,נ ק ט ה יד ח ז ק ה ,כ ד י ל מ נ ו ע
התמודדות
הג״ל
בין
אלימה
מפלגות ״השמאל
שלם
ו מ פ ל ג ו ת הימין,
היתד.
בהסתה
והצליחה ל ה ש ל י ט סדר .באשד למדיגיותה כלפי המיעוטים גקטה צעדים,
ש ה י ו עשויים ל ה ו ב י ל ל פ י ל ו ג ם כ כ ו ח פ ו ל י ט י .ו א מ נ ם ז מ נ י ת היא ה צ ל י ח ה ל ז כ ו ת
בתמיכת
שלהם,
המיעוטים
כשגם אלה
תביעותלם
אופי
תמורת
הסלביים
ל א מולאו .ואילו
הבטחות של
כלפי
היענות
ח ל ו ד י ם יצאה
לקבל
את
ת ו ך ה ס ח ת האשמות ,שהפריוילגיות )כך!( ,שהם תובעים ,הן ב ע ל ו ת
אנסי־פולני ומקומם ל א יכירם במדינה הפולגית.
ממשלת
לתביעות
בסירוב
מםויימות
הימין ו ה מ ר כ ז
32
במקומה
ב ר א ש ו ת ו .ויטוס ,ש ה ח ל ה ל כ ה ן כ ח צ י ש נ ה
ש ל זו ש ל ו .ש י ק ו ר ם ק י נ ק ס ה ,כ פ י ש ה ו ס כ ם בין מ ר כ י ב ל ,ק ו א נ ט י ־ ל ל י ב ר ו ר .
לפיכך הוחל ב נ ק י ט ת צעדים ,שיש בהם משום ה פ ל ל לרעה ש ל היהודים בתחומי
חיים שוגים .בין ה ש א ר ה ו ג ש ה ה צ ע ה ל ב י ת ה נ ב ח ר י ם ל ה נ ה י ג ״ נ ו מ ר ו ם ק ל א ו ז ו ם ״ ,
היינו
קבלת
בסיכומו
ממשלתית
מספר
מוגבל
של דבר ,ש נ ת
אנסי־יהלית,
של
סטלנטים
ללים
,1923ש ה ח ל ה ב מ ס ע
ש ה ל כ ה והתעצמה,
למוסדות
גבוהה.
להשכלה
3 3
אנטי־יהלי ונמשכה
במדיניות
על
מדיניותו
הסביעה
את חותמה
ש ל ה״קולו״ ,כ ש ה י א כ מ ע ס מ ש ת ק ת א ת י ו ז מ ו ת ל ה א פ ש ר י ו ת ב א י ב ן ו א ף מ ט י ל ה
אימה*.
עליה
ביותר,
העולם.
3
שכלנה
35
וכאן
מן
אי־פעם
הסיעה
הלודית
הגדולה
הראוי
להזכיר,
שהיתר•
זו
שתי
מלחמות
בבית
הנבחרים
הפולגי
בתקופה-שבין
ב ס ו ף ש נ ה זו ,ע ם ה ח מ ר ת ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ,כ ש ה א י נ פ ל צ ל ,ה פ כ ה ל ד ו ה ר ת
והתסיסה הסוציאלית ג ב ר ה וקיבלה א ת ביסויל• בשביתות-ובהתנגשויות דמים• בין
ה פ ו ע ל י ם ל ב י ן כ ל ו ת ה מ מ ש ל ה ש י צ א ו ל ד כ א ם ,ה ת פ ט ר ה מ מ ש ל ת ו .ויטוס .מ מ ש ל ה
ח ד ש ה ח ד ן ־ פ ר ל מ ג ט ר י ת ה ו ק מ ה ב ר א ש ו ת ו ש ל ו .ג ר ב ס ק י ,ש ה צ ל י ח ה ל כ ה ן ו ל ה י ש א ר
על
כנה
למעשה
במשך
שנתיים,
תוך
חילופי
מיניסטרים
לעיתים
מ מ ש ל ה ראשונה בפולין שהוציאה את ש נ ת ה ( .
3 6
תכופות
)היתד.
זו
ראש הממשלה הצליח
לזכות בתמיכה א ד ־ ה ו ק של ח ב ר י פ ר ל מ נ ט שונים בלי להשען על ר ו ב פ ר ל מ נ ט ר י
י צ י ב ע ל ל י נ י ו ו ט מ ח ו כ ם ב י ן ה כ ו ח ו ת ה פ ו ל י ט י י ם השונים ו ב ד ר כ י ע ר מ ה .ש ו נ ו ת ,
33
נ ע ד ר ו מ ה ם ג ם מין שלמונימ.
שלא
ו .ג ר ב ם ק י י צ א ק ו ד ם כ ל ב מ ו צ ה ר ל ת ק ן א ת מ צ ב ה ה כ ל כ ל י ש ל ה מ ד י נ ה ,ב נ ק ט ו
צעדים
שורת
העמקה
בכיוון
פיננסיים
— החל
זה
מיסוי
ממדיניות
שכללה
חדשה,
ב ג ב י י ת המיםים ו ה כ ב ד ת ע ו ל ה ש ו מ ה ע ל ח י י ב י מ ס ו ע ד ק י צ ו ץ ת ק צ י ב י
ה מ מ ש ל ה וגיוס• ה כ ס פ י ם ע ל ידי מ י ל ו ו ת ב פ ג י ם ה מ ד י ג ה ו ק ב ל ת ה ל ו ו א ו ת מ מ ק ו ר ו ת
בחו״ל.״
שוגים
הפוליטי
שהוסיף
מה
המצב
לחומרת
גבע
הכלכלי,
מירידת
ש ל פ ו ל י ן בזירה ה ב י נ ל א ו מ י ת .ו ז א ת ג ו כ ח ק י ד ו ם מ ע מ ד ה
מעמדה
של גרמגיה
בסיוע
מ ד י נ ו ת ה מ ע ר ב בזירה וו ,ש ק י ב ל א ת ב י ט ו י ו ב ח ו ד ל ו ק ר נ ו ,שהיה ב ה ם
משום
ה ל י כ ה ל ק ר א ת ג ר מ נ י ה ו ה ת ע ל מ ו ת מ ה א י נ ט ר ס י ם ש ל פולין .ל כ ך ה צ ט ר פ ה
ה ר ע ה ב י ח ס י פולין גרמניה ,כ ש ז ו ה א ח ר ו ג ה פ ת ח ה ב מ ל ח מ ת ת ע ר י פ י ם גגד ש כ נ ת ה
במורח.
הפולנית
בשלהי •שנת
של
3 8
ב מ ס ג ר ת מאמציו לשיפור מ צ ב ה הכלכלי
1924ה ח ל י ט ג ר ב ס ק י ,
ה מ ד י נ ה ע ל ידי ק ב ל ת ס י ו ע פ י נ נ ס י מ ח ו ״ ל ,ל ט פ ח א ת י ח ס י ו ע ם ה נ צ י ג ו ת
היהודית -הפרלמנטרית*,
היהדות
וזאת
שסבר,
משום
שיהודי
ה ב י נ ל א ו מ י ת ו ב מ י ו ח ד ע ם יהודי אמריקה',
פולין
שהם
בעלי
בעלי
הקשר
ההשפעה
במאמצים אלה .כפי
עם
הרבה
שמתברר ,מצא
בחוגים
פ י נ נ ס י י ם עולמיים ,עשויים ל ס י י ע
גרבסקי
נ כ ו נ ו ת ב ק ר ב הנציגות היהודית להידברות עם נציגי מ מ ש ל ת ו ולפיכך
ה ו ח ל ט ל ח ד ש א ת ה ש י ח ו ת ב י ן הצדדים^ כ ד י ל ח פ ש ד ר ך ל ה ש ג ת ה ב נ ה ,ש ת ו ב י ל
מ צ ב ם ש ל יהודי פולין.
לשיפור
•לעניין
מכבר
ז ח • יש לציין •,ש מ ו ״ מ
עם
היהודים
הקמת
השתתפו
להידברות,
האלה
המדינה
בצורת
והתנהל
בשיחות' א ל ה
דיאלוג
לסירוגין
מתוך
רב
או
בראשית
שאין
הנחה,
בגדון
שיח
החל
זה
ש נ ו ת •ה*.20
הגציגים
שום
הזדמנות
להחמיץ
העשויה להוביל לשיפור מצבם .ואילו הפולנים ניהלו
את השיחות
ב ע ב ר מ ת ו ך ל ח ץ ו ג ו ר מ י ם ש ה ז מ ן גרמם; כ ש ה ם נ ד ח ק י ם ע ל ידי קשיים
בפגים
ובלחץ
המדיגה
דעת
הבינלאומית.
הקהל
•כתוצאה מהמו״מ המחודש בתחילת
הסכם,
שנודע
לתביעות
בכינויו
״האוגודה״
מסויימות של
ד ת וזכויות אזרחיות.״
הנציגות
היהודית
היהודים
3 9
,1925ש ג מ ש ך מ ס פ ר חודשים ,הגיע ל ד י
),(ugoda
לתיקוגים
לפיו
הבטיחו
אפשריים
הפולנים
כלכלה,
בתחומי
להיענות
תרבות,
4
התחייבה
בפומבי
לנהל
קו
מדיני
עם
מתואם
הממשלה.
אולם ,מ ה ש י ו ת ר חשוב ,ה ו ס כ ם כ נ ר א ה ע ל פ ע י ל ו ת נ צ י ג י היהודים ב ק ר ב י ה ד ו ת
ארצות־הברית
עד
חתום
מ ה ר ה ה ת ב ר ר • ,שיישומן ש ל ה ה ב ט ח ו ת ,ש ג י ת ג ו ל י ה ו ד י ם ע ל ס מ ר מ כ ת ב
ע ל ידי ה ״ ק ו ל ו ״
חתמו
על
החכחשו
סעיפים
האלה
34
שום
בלבד ,ששימש
מסמך!(,
גתקלה
ל ר ו ב הסעיפים ,ש נ כ ל ל ו
כיסוד ל״אוגודה״
מיד
במסמך
בקשיים
רבים.
היהודי ה ז ה
)ודוק:
ראשית
בטענה,
הפולגים ל א
כל,
הפולנים
שדובר על
12
ב ל ב ד מ ת ו ך 42ה כ ל ו ל י ם בו .א ו ל ם ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר גם סעיפי המינימום
1
ל א מומשו* .
ההפיכה
*
ל ה ש ג ת סיוע כ ס פ י מ מ ק ו ר ו ת פ י נ נ ס י י ם
אמריקאים.
ש ל י .פ י ל ס ו ד ס ק י ו ת פ י ס ת ה ש ל ט ו ן ע ל י ד ו ב מ א י
פגייה לגליצאים.
1926ה פ י ל ה א ת
ב ע י ו ת י ה ש ל ה מ ד י ג ה ב י ן ה ש א ר ב ג ל ל ה פ י צ ו ל ה מ פ ל ג ת י ,ש ג ר ר א ת ו אי י צ י ב ו ת
מ ה שבועה ע ל ידו
שלטונית
הפולני.
השמאל
הפרלמנטרית,
פולנים
״הסיימוקרציה״ ,ש ל א היה
כשלטון
מסוגל
עם
להתמודד
במדינה .ההפיכה זכתה ל ת מ י כ ת חוגים פולנים רחבים ובעיקר מ ק ר ב
כ מ ו ־ כ ן ,ה י א נ ת ק ב ל ה ב ס י פ ו ק ע ל ידי ר ו ב ה נ צ י ג ו ת ה י ה ו ד י ת
ש ק י ו ו ת ה ,כ י ה ש ל ט ו ן ה ח ד ש עשוי
ביחסי
ל ה ב י א ל מ י פ נ ה חיובי
יהודים.
ואמגם ראש
הצגת
ה ח ד ש ק.
הממשלה
בגאום
ברטל כלל
עם
הפרוגרמטי שלו
מ מ ש ל ת ו פ י ס ק ה ה מ ב ט י ח ה ל פ ע ו ל נ ג ד ה א נ ט י ש מ י ו ת ה כ ל כ ל י ת ,ת ו ך ציון
לפעול
המגמה
מבלי
תיקונים
למען
מצבה של
להטבת
האוכלוסיה
וזאת
היהודית.
ל ק י י ם מ ו ״ מ סודי ,כ פ י ש ה ב ט י ח כ ל פ י קודמיו ,כ מ ו ב ע ב ר הקרוב*.
אולם ,כפי
הפועל
שהתבהר,
המשטר
ה״סנציה״ ,כפי
החדש
עצמו,
שכיגה
2
כלומר
ל ה ב ר א ת ה מ ד י נ ה ע ל ידי ט י ה ו ר ה מ ה ע י ו ו ת י ם ש ד ב ק ו ב ה ב ת ח ו מ י ם שונים,
כיוון
את
הכוח
במדינה.
הולכת
פעולותיו
בעיקר
למעשה
וגוברת,
אופי
המשטר תוך
ה י ת ה זו מ ד י נ י ו ת ,
שהובילה דה
שהתנהלה
לשינוי
בהשראתו
ב ה ת א ם ל ק ו מדיגי זה ל א נכללו
השלטון
הפעולות,
ש נ ק ב ע ו ע ל ידי חוגי
כמשרתים א ת האיגטרם ש ל המדינה ,צעדים מחוייבים לתיקון הבעיות
הסוציאליות
כמובן,
לאוטוקרטיזציה
ה מ ר ש ל י .פ י ל ס ו ד ס ק י .
ובהנהגתו של
במסגרת
השתלטות על
פקטו
מוקדי
החמורות
וטיפול
מעמיק,
ש ת ב י ע ו ת ה מ י ע ו ט י ם והיהודים
להם ותתמסר
הנדרש
לשיפור
מצבם של
ב ת ו כ ם ל א מ צ א ו אוזן
לטיפול.בבעיותיהם באורח משמעותי.
המיעוטים.
קשבת,
שתיענה
4 5
ה נ צ י ג ו ת ה י ה ו ד י ת ה פ ר ל מ נ ט ר י ת ה מ ו ק ט נ ת ב ב י ת ה נ ב ח ר י ם החדש ,ש נ ב ח ר ב־,1928
ה מ ש י כ ה ב מ א ב ק ה ב ל ת י נ ל א ה ל ה ב ט ח ת ז כ ו י ו ת י ה ם ש ל היהודים ולמניעת" ה פ ל י י ת ם
ל ר ע ה .ח ב ר י ה נ צ י ג ו ת ב י ק ר ו א ת מ ד י נ י ו ת ה מ מ ש ל ה ,ה צ ב י ע ו ע ל כ׳פזלון מ ד י נ י ו ת ה
הכלכלית,
המחמירה א ת המצב
ב מ ד י נ ה -ו כ פ ו ע ל יוצא מ כ ך מ ח מ י ר ה א ת מ צ ב ה
ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ב ת ו כ ה .ל ד ע ת ם ש ל ה צ י ר י ם היהודיים נ פ ג ע ו היהודים
על ידי
המדיניות
הסטטיסטית של
הממשלה,
שקיפחה א ת
היוזמה
הפרטית,
ה כ ב י ד ה א ת ע ו ל ה מ י ס י ם ע ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה ע י ר ו נ י ת )והיהודית ב מ י ו ח ד — ש ר ו ב ה
היו יושבי ערים!( וגרמה להתרוששות הולכת וגוברת של האוכלוסיה היהודית.״
למען
ה ד י ו ק י ש לציין ,ש ה נ צ י ג י ם היהודיים ג מ צ א ו ע ת ה במילכוד .מ ח ד ,העדיפו
א ת ש ל ט ו נ ו ש ל פ י ל ס ו ד ס ק י ,שהיה נ ו ח י ו ת ר ל י ה ו ד י ם מ א ל ה ,ש ק ד מ ו ל ו .מאידך,
ל א י כ ל ו ל ה ש ל י ם ע ם ה ה ת ע ל מ ו ת ש ל ג ו ר מ י ה ש ל ט ו ן מ ה צ ו ר ר ל פ ע ו ל ל מ ע ן סייע
ל ה ם ב מ צ ו ק ת ם ה כ ל כ ל י ת .ז א ת ועוד ,ה ם ה ת נ ג ד ו ל מ ג מ ו ת הריכוזיות ש ל השלטון,
שהביאו
ל ה פ ח ת ה ע ד כדי מינימום של סמכויות כוח הנבחרים .הם ראו בצעדים
א ל ה ,ש ה י ה ב ה ם מ ש ו ם שינוי אופיו ש ל ה מ ש ט ר ,ס ב נ ה ל ד מ ו ק ר ם י ה ה פ ר ל מ נ ט ר י ת ,
ששימשה א ח ד מהיסודות העיקריים ל ה ב ט ח ת
זכויותיהם
5
ה ל ג י ט י מ י ו ת במדינה•• .
ד א ע ק א ,הם אף ל א יכלו להצטרף ל ה ת א ר ג נ ו ת האופוזיציונית ה ח ח ־ פ ר ל מ נ ט ר י ת
של
״המרכז
והשמאל
הפולני״
),(Centroiew
שהחלה
בפעילותה
ויצאה
להגן
ע ל הדמוקרטיה בגיוס ההמונים לצידה.
וזאת
משום
שלמרות .מגמותיהם
הלגיטימיות ש ל
המתארגנים
הללו
להגנת
ה ד מ ו ק ר ט י ה ה ם ל א גילו נ כ ו נ ו ת ל כ ל ו ל ב ת ו כ ם ת ב י ע ו ת ל ת י ק ו ן מ צ ב ם ש ל היהודים,
כשחוגים
מםויימים ב ת ו כ ם אף ד ח ו אותם בנימוקים
6
אנטישמיים?• .
35
למעשה
נקלעה
היהודית
הנציגות
ע ל ידי המציאות הפוליטית
שלילת
בשלהי שנות
ה־ 20לבידוד
ב מ ד י נ ה ,כ ש ב ו ח ר י ה מצויים ב ש פ ל
פוליטי
כפוי
כלכלי מתעצם.
סמכויות הולכת וגוברת ש ל ב י ת הנבחרים הפולני ע ל ידי ה מ ש ט ר ש ל
הםנציה,
כינוסו
רחוקות תוך
לעיתים
הפרת
פרלמנטרית
פרוצדורה
מקובלת,
מ א ס ר מ נ ה י ג י האופוזיציה ,ב כ ו ח ה א ש מ ו ת שוא ,ב מ י ב צ ר ב ד י ס ק ל ק ר א ת ה ב ח י ר ו ת
ל פ ר ל מ נ ט ב־ ,1930ה י ו מ ס י מ נ י ה ה מ ו ב ה ק י ם ש ל ה ד מ ו ק ר ט י ה ה פ ר ל מ נ ט ר י ת ה מ ת מ ו
ט ט ת בפולין.׳*
בסוף
המצב
הכלכלי
ש נ ו ת ד.־ 20ו ת ח י ל ת
הקשה
בעולם
ומשבריו,
שפקדו ג ם א ת
ש ג ו ח ה־ ,30ל א פ ס ח ו ג ם ע ל ה א ו כ ל ו ס י ה
פולין
היהודית
המתרוששת ,כשמצוקתה ה כ ל כ ל י ת הולכת וגוברת .ל כ ך נוסף ג ם ג ל ש ל אנטישמיות
מתחדשת,
להשכלה
נראה,
ש ק י ב ל ה ב ת ח י ל ה א ת ביטוייה ב פ ע ו ל ו ת א ל י מ ו ת ג ג ד י ה ו ד י ם ב מ ו ס ד ו ת
8
הגבוהה ו ע ד מ ה ר ה ה ת פ ש ט ה ברחבי המדיגה כולה* .
שבעשור השני
ט ר ף בפני הכובש הנאצי
לקיומה של
ב ש נ ת ,1939
הרפובליקה
הפולנית
השניה ע ד
הועמדה מ ע ר כ ת היחסים בין
שגפלה
הפולנים
ל י ה ו ד י ם ב פ נ י שינויים מ ר ח י ק י ל כ ת ,ש ה ס ת מ נ ו כ ב ר ב ר א ש י ת ה .
הערות
.1
.2
.3
.4
.5
.6
מספר היהודים בפולין ל פ י הסטטיסטיקה הרשמית ע׳׳פ נתוני המיפקד׳־ם שנערכו,
ה י ה :בשנת 2,855,318 — 1921שהיוו 10%מכלל האוכלוסיה; בשנת — 1931
9.8% — 3,113,933מכלל האוכלוסיה.
ממקורות יהודיים נובע ,שמספרים א ל ה נמוכים מהמספר הריאלי של יהודי פולין,
שבאופן כללי הוערך ע ר ב מ ל ח מ ת העולם השנייה ב־ 3±מיליון נפש — .ע״פ ר .מאהלר,
יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם ,ת״א ,1968 ,ע׳.23—18
בשנת 1931היוו היהודים כ־ 60.9%מאוכלוסיית הערים בעלות 20,000תושבים —.שם,
שם ע׳ .29
לפי נתוני המיפקד הנ׳׳ל התפרנסו ממיסחר ומלאכה )תעשייה( 78.8%יהודים לעומת
25.4%של כ ל ל האוכלוסיה — .שם ,שם ע׳ .38—37
M. Kukiel, Dzieje Polski porozbiorowej (1785—1921), London 1968.
R. Dmowski, Separatyzm zydowski i jego zrodlo, Warszawa 1922, p. 19 pass.
S.M. Dubnow, History of Jews in Russia and Poland, v . 3, p. 168 pass.
.7ראה דברי הציר האנדקי ק .לוטוסלבסקי בסיים
Sprawozdanie stenograficzne Sejmu — 86/224, 15.4.1921.
Self determination... is an imperative principle of action which statemen will .8
henceforth ignore at their peril.
W. Wilson 11.2.1918, in C.A. Macarthey, National states and national
•minorities, p. 189
A. Hartglas, Zasady naszego progiamu politycznego w Polsce, Warszawa 1918. .9
.10ראה דבריו המודגשים ש ל י .גרינבוים בישיבה החמישית של הסייס .ב ה נדונה
לראשונה בבית הנבחרים החדש השאלה היהודית :״העניקו ל נ ו תנאי חיים כאלה.
שכל יהודי פולני יוכל להכריז כגאון ק ב ל ב ל העולפ )ההדגשה שלי — ש .נ : ( .
Civis Polonus sum et nihil civitatis Poloniae a me alienum est.
הנני אזרח פולני ושום ד ב ר )הנוגע( למדינה הפולנית אינו ז ר לי.
Spr. sten. Sejmu 6/209, 25.2.1919.
)להלן:
36
.(Spr. sten. Sejmu
.11בשעת סכנה למדינה ,בימי ה״אינווזיה הבולשביקית״ — כפי שכונתה המלחמה
הפולנית־רוסית ב־ — 1920כשהתקרבו יחידות הצבא האדום לעבר ורשה ,הוקמה
״ממשלת הגנה לאומית״ בראשותו של ו .ויטוס .הנציגות היהודית הצטרפה לתומכים
בממשלה ״בשעה מכרעת זו ,התובעת את אחדותם של כל הכוחות היוצרים במדינה״.
י .גריגבוים הצהיר בשם הצירים היהודים :״אנו מוכנים להקריב יחד עם כל
האזרחים את הקרבגות הדרושים להתפתחותה ושגשוגה של המדינה״.
Spr. sten. Sejmu — 166/19, 24.7.1920.
Materialy w Sprawie Zydowskiej w Polsce, Warszawa 1919, p. 23—28.
.12
בעברית ראה :י .טגנבוים ,בין מלחמה ושלום ,ירושלים ,תש׳׳ך ,ע׳ .173
.13דברי הציר האנדקי ו .קורפנסי בסיים.
Spr. sten. Sejml 6/209, 25.2.1919.
I. Cohen, A report of the Pogroms in Poland, London 1919.
.14
Dziennik praw RP nr. 14 poz. 175 (1919)—8.12.1919.
.15
Comite des Delegations Juives аир res de la Conference de la Paix.
.16
ראה :ג .פייגברג ,ועד המשלחות היהודיות ,1936—1919גשר ) 64—63ספטמבר
,(1970ע׳ 13ואילד• יש לצייז ,ש ל ד ועידת השלום בפריס פעלו גם משלחות
יהודיות אחרות והן :גציגי הוועד היהודי המאוחד של יהודי בריטגיה וגציגות
״כל ישראל חברים״ הצרפתית.
O. Thon, Z rozmyslan przymusowch wakacji, Nowy Dziennik, 18.12.1927.
.17
D.H. Miller, My Diary at the Conference of Paris. New York 1924, p. 191—195. .18
J. Robinson et al., Were the Minorities Treaties a Failure, New York 1943, .19
Appendix I, p. 313—317.
.בסעיפים 11—10גוגעימ ישירות ליהודים .לפי אלה יובטח פיקוח ועדים יהודיים,
שיוקמו מטעם הקהילות על החינוך היהודי .כן לא ייאלצו היהודים לחלל את השבת
חוץ מן ההשתתפות בפעולות ,שיוטלו על אזרחי המדינה בקשר לשירות הצבאי,
להגנה או להשלטת הסדר הציבורי.
F. Brzezinski, Prawa mniejszosci. Komentarz do traktatu pomiedzy Polska a .20
glownemi mocarstwami — 28.6.1919• Warszawa 1920.
W. Pobog-Malinowski, Najnowsza historia Polski. London 1965, v. II, p. 220 .21
.22האמגה פורסמה בעתון הרשמי ב־.6.12.1920
Dziennik Ustaw Rzeczypospolitej, Nr. 110
)להלן(Dz. U. Rp. :
.23א .הרטגלם ,מלחמות יהודי פולין על זכויותיהם ,בתוך :בית ישראל בפולין )עודד
י .הלפרין( ירושלים תש״י ,ע׳ .137
Hafftka: Dzialalnosc parlamentarna i polityczna poslow i senatorow zydow
skich w Polsce odrodzonej, in: Zydzi w Polsce odrodzonej (ed. I Schipper
—al.) Warszawa, n.d., v. II, p. 319
.21Z23.1 ,292 .
1
.
דיווח השגרירות הגרמגית בוורשה .ארכיון יד ושם
.ראה:
.27א מעלדוגג פון בלאק פון גאציאגאלע מיגדערהייטן .הייגט ג.29.8.1922 ,201 .
.28בםה״כ גבחת 89צירי מיעוטים ,שהית כ־ 20%מכלל 444צירי הסיים.
.29מפלגות הימין הפולגיות קיבלו 125צירים ) ,(28%מפלגות המרכז 132צירים
) (29.9%ומפלגות השמאל .(22.1%) 133ראה:
A. Prochnicki, Pierwsze pietnastolecie Polski niepodleglej 1918—1933, Warszawa
1937, p. 135.
L. Halpern, Polityka zydowska w Sejmie i Senacie RP 1919—1933, in: Sprawy .30
narodowosctowe, Rok VII, Nr. 1.
A. Ajnenkiel, Od "Rzadow Ludowych' do przewrotu majowego 1918—1926, .31
37
.24A.
320.et
360252L/2430JM26.
Warszawa 1964, p. 212—213.
Spr. sten. Sejmu 29.1.1923.
.32
.צ A . Ajnenkiel, Idem p. 2 2 4 — 2 2
.33
.34י .
גדינבוים,
במחלוקת,
הבעיות המדיניות השנויות
בתוך:
מ ל ח מ ו ת יהודי
פולניה,
י ר ו ש ל י ם ת ש ׳ ׳ א ,ע ׳ .165
.35ב נ צ י ג ו ת ה י ה ו ד י ת )(Kqlo Zydowskie
שכיהנה
בסיים
ובסנט
ב ש נ י ם ,1927—1922
ה י ו 34צ י ר י ה ם י י ם ו־ 12ס נ ס ו ר י ם .י .פ ר י ל ו צ ק י ה י ו ו ה ס י ע ת י ח י ד ש ל
מחוץ
הפולקיםטים,
ל״קולו״ .ע ״ פ •
A . Hafftka, Zycie parlamentame etc., in: Zydzi w Polsce Odrodzonej, v. II,
p. 294.
1969, .36
1919—1926. Warszawa
w Polsce
Pietrzak, Rzady parlamentame
M.
tabela 6, p. 309.
sten. Sejmu 89, 20.12.23.
.37
.38
Spr.
J. Tomaszewski, Stabilizacja waluty w Polsce 1924—25. 1961, p. 167 pass.
.39ש .נ צ ר ,
מאבק
יהודי פולין ע ל
זכויותיהם
האזרחיות
והלאומיות,
ת׳׳א ,1980
ע׳
217ו א י ל ך .
.40פ.
קוז׳ץ,
הסכם
מ מ ש ל ת ו.
גראבסקי ע ם
הנציגות
הפרלמנטרית
היהודית,
בתוך:
ג ל ע ד א ׳ ,ת ל ־ א ב י ב תשל׳׳ג ,ע ׳ 175ו א י ל ך .
.41י.
.42
.43
ג ר י נ ב ו י ם ,ג ו ר ל ו ש ל .הסכם .ה א ר ץ 16
ב א ו ק ט ו ב ר .1925
Spr. sten. Sejmu 197.1926.
L. Halpern, Polityka zydowska, idem p. 26.
.44
A. Hafftka, Dzialalnosc parlamentarna, idem p. 339 pass.
.45
idem p. 342 pass.
.46
idem p. 344—345.
.47
A. Garlicki, Od maja do Brzescia, Warszawa 1961, p. 343 pass.
.48א .ה ר ט ג ל ס ,מ ל ח מ ו ת י ה ו ד י פולין ,ש ם ,ש ם ע ׳ 147ו א י ל ך .
38
פרופ׳ דב לוין
לפרשת היחסים
בין העמים הבלטיים לבין שכניהם היהודים
במלחמת העולם השנייה ,לפניה ואחריה*
לזכרו המבורך של איש האמנות והצרוף פוביה )לאסלו( גורוש
ע ל א ף ה ח ל ק הקטן י ח ס י ת ש ל ה י י ש ו ב ה י ה ו ד י ב ן ר ב ע המיליון ,ש ב א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת
לטביה
)ליטא,
הבלטיים
ואסטוניה(
בתוך כלל עמי
בתוך כלל העם
אירופה,
נודעת
היהודי ,ו ש ל ש ש ת מ י ל י ו ן
העמים
מיוחדת
לנושא
חשיבות
ומשמעות
הנדון כאן ,ב ע י ק ר ל א ו ר ה ע ו ב ד ו ת ה ב א ו ת :
שיעור היהודים ה ב ל ט י י ם ) ,(95%ש נ ר צ ח ו ב ת ק ו פ ת השואה ,ה ו א מ ן ה ג ב ו ה י ם
(1
ב י ו ת ר ב כ ל אירופה.
ח ל ק נ י כ ר מ ה ק ו ר ב ג ו ת ה י ה ו ד י י ם ב א ר צ ו ת א ל ה ,א ם ל א הרוב ה ג ד ו ל ,ה ו ש מ ד
(2
בידיהם או ב ס י ו ע ם ה פ ע י ל ש ל ל י ט א י ם ,ש ה ם ב ר ו ב ם ק ת ו ל י ם ,ל ט ב י ם ו א ס ט ו נ י ם ,
שמרביתם
(3
לותרנים.
מספר מסויים ש ל ב נ י העמים הללו ב ח ל ק ם מתנדבים ,ששרתו בפורמציות
צ ב א י ו ת או מ ש ט ר ת י ו ת
מטעם
השלטון
הנאצי,
ה ש ת ת פ ו בפועל
ברצח
יהודים
ג ם ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ופולין השכנות^
(4
בידי
ג ם ל א ח ר ה כ י ב ו ש ה נ א צ י היו ל א מ ע ט מ ק ר י ם ,ב ה ם שרידי ה ש ו א ה נ פ ג ע ו
שכניהם הנוצרים.
לעובדות
יהודית
מזעזעות אלה
מתלווה לא פעם
בהיסטוריוגרפיה
ה ק ב י ע ה ד ל ה ל ן ,ש י ש ב ה ל כ א ו ר ה מ י ד ה ל א ק ט ג ה של
היהודית
והלא־
קוגטרוורםליות,
* חיבור זה מבוסס על ההרצאה שהושמעה ביולי 1988בכנס הביגלאומי באוקספורד,
ת ח ת השם " "Remembering for the Futureעל השפעת השואה ורצח עם לגבי
יהודים ונוצרים והעולם בן זמננו.
39
ד ה י י נ ו :ש ע ד השואה ח י ו היהודים ב ק ר ב ה ע מ י ם ה ב ל ט י י ם ב ת נ א י ם ט ו ב י ם י ח ס י ת
ו נ ה נ ו מ ה ס ד ר י ם אוטונומיים מיוחדים ,א ש ר ש מ ם י צ א ל ש ב ח ב כ ל ה ע ו ל ם .ב ה ק ש ר
זה ג ם
העובדה,
מאוזכרת
שראשוני
שהתיישבו
היהודים,
שבארצות
בגדולה
ה ב ל ט י ו ת — ליטא ,הוזמנו ל ש ם ח ג י ג י ת ע ל י ד י ה ד ו כ ס ה ל י ט א י ה ד ג ו ל ו י ט א ו ט א ס
) (vytautasהגדול ) .כ א ן ה מ ק ו ם לציין ,ש ל א י ר ו ע ה י ס ט ו ר י זה ,ש ח ל ב ־ 2 4ביוני
1388מ ל א ו ז ה ע ת ה 600ש נ ה ! ( .
ל א ו ר ק ב י ע ה זו מ צ ד א ח ד ו ה ע ו ב ד ו ת ,
היתר השאלות הבאות:
א.
שהובאו
כ י צ ד ה ת ד ר ד ר ו ה י ח ס י ם בין ה ע מ י ם
לעיל מ צ ד שני,
עולות
הבלטיים והיהודים עד כ ד י
בין
המשבר
ב י נ י ה ם ב ת ק ו פ ת השואה ן
האיום
לכך?
ב .מ ה היו הגורמים או הסיבות
ג .ה א ם ה ע ו ב ד ו ת הללו ,שצוייגו ל ע י ל ,מ ה ו ו ת א פ י ז ו ד ה ט ר ג י ת ח ו ל פ ת ב י ח ס י ם
הטווח בין שני
ארוכי
שהדברים
הצדדים ,או
גיתגים
איגם
לפחות
לתיקון,
ב ט ו ו ח ה נ ר א ה לעין.ז
על סמך
ייעשה
ראשונים
המתבצע
ליהדות
ב מ ס ג ר ח ה מ א מ ר ה ז ה נםיון ל ה ש י ב ל פ ח ו ת ח ל ק י ת ע ל ש א ל ו ת א ל ו וכן
ע ל טעגות
ובחיגתם
א.
ממצאים
ממחקר
מקיף,
במכון
זמננו,
וטעגות־גגד,
ייעשה
שהושמעו
בעקבותיהן.
במידת האפשר לפי ס ד ר
הדבר,
טבעי
שםיקור
הדברים
כרוגולוגי.
בין העמים הבלטיים לבין היהודים :עד מלחמת העולם השנייה
ל פ ג י 600ש נ י ם )(24.6.1388
ליטא
ויטאוטס
העגיק
הגםיך
הגדול
הגדול )(Vytautas the Great
)(The Grand Duke
מגילת
של
ז כ ו י ו ת )Charter of
(Privilegesליהודים ,ש ב א ו ל ה ת י י ש ב ב א ר צ ו .כ ך ק מ ה ל מ ע ש ה ה ק ה י ל ה היהודית
ב ש ל ו ש ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת — ל י ט א .ב ש ת י ה א ח ר ו ת ,בייחוד ב א ס ט ו נ י ה ,
הגדולה
ה י ה ו ד י ם י ו ח ר מ א ו ח ר .ב ע ו ד א ש ר ע מ י ה ר ו ב ב א ר צ ו ת הללו ,הליטאים
החיישבו
ה ל ט ב י ם ו ה א ס ט ו ג י ם ,ח י ו ב ע י ק ר ב כ פ ר י ם ו ה ת פ ר ג ס ו מ ח ק ל א ו ת ,דייג ו ס פ נ ו ת , ,ה ר י
היהודים
מרבית
ובתעשייה
שנמשכה
עסקו
בתחילה
במלאכה
וברוכלות
ובמשך
הזמן ג ם
במסחר
ו ה ת ר כ ז ו י ו ת ר ויותר ב ע י י ר ו ת ו ב ע ר י ם .כ א ן נ ת ק ל ו ב ה ת נ ג ד ו ת ע י ק ש ת ,
מאות
שנים ,מ צ ד
העירוניים
המקומיים,
שחששו
מתחרות
במישור
ה כ ל כ ל י ־ מ ק צ ו ע י .ע ל ר ק ע ז ה י ג פ ג ע ו יהודים ל א פ ע ם ,ג ם פ י ס י ת ,ש ל א ל ד ב ר ע ל
2
פ ג י ע ו ת ב ר כ ו ש וגירושים .ב מ ק ו מ ו ת כ מ ו ר י ג ה ,ק ו ב נ ה ) ס ל ו ב ו ד ק ה ( ו ט ר ו ק י ה ו ג ב ל ו
היהודים
ל ג ו ר באיןורים מיוחדים .א ם כ י מ ג י ל ו ת ה ו כ ו י ו ת לסוגיהן ,כ ד ו ג מ ת זו
ש ל ו י ט א ו ט א ס ה ג ד ו ל ואחרים ,ש ה ו ע ג ק ו ל י ה ו ד י ם ,ס י פ ק ו ל ה ם ב ד ר ך כ ל ל הגנה
א פ ק ט י ב י ת נ ג ד אפשרויות שונות ש ל פורענויות,
כולל
ע ל י ל ו ת ד ם ,ה ר י מזמן
ל ז מ ן ג ג ר מ ו ל י ה ו ד י ם ח ר ד ה ו ס ב ל ) .א ג ב ת ו פ ע ה ז ו ל א פ ס ק ה ב ק ר ב עמים א ל ה ג ם
במאה
ה ־ 2 0ואפילו א ח ר י מ ל ח ה ״ ע ה ש נ י י ה ! (
ל י ת מ א ן דפליג,
שבמהלך
השלטון
הצארי
3
הממושך
בארצות
הבלטיות
)מן
ה מ א ה ה ־ 1 8ו ע ד מ ל ח מ ה ״ ע הראשוגה( ע י ק ר ס ב ל ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב א ר צ ו ת א ל ה ג ב ע
ב מ י ד ה ר ב ה מ ה ג ז י ר ו ת ו ה ה ג ב ל ו ת למיגיהן ,ש ה ו ט ל ו ע ל י ה ם מ ט ע ם השלטון האכזרי
40
ה ז ה כ מ ו ע ל א ח י ה ם ב י ת ר האיזורים ש ל ״ ת ח ו ם המושב״ .ג ם ה ל י ט א י ם ה ק ת ו ל י ם
ברובם ,וכמו כן ה ל ט ב י ם והאסטוגים ,שמרביתם פרוטסטגטים ,דוכאו על ידי השלטון
הצארי ב מ י ש ו ר ה ל א ו מ י ,ה ד ת י ו ה ת ר ב ו ת י ,בין ה י ת ר נ א ס ר ע ל י ה ם ל ה ד פ י ס ס פ ר י ם
ב ל ש ו נ ו ת י ה ם ו ל ה ש ת מ ש ב ה ן כ ש פ ו ת ה ו ר א ה ב ב ת י הספר .ע ל ר ק ע ה ה ת נ ג ד ו ת ל ד י כ ו י
ה ת פ ת ח ה ב ק ר ב ע מ י ם א ל ה פ ע י ל ו ת ס ו צ י א ל י ת ולאומית ,ש ל א ח ס ר ו ב ה ג ם ס מ מ נ י ם
אנטישמיים .ע ל א ף ז א ת קויים ש י ת ו ף
אפקטיבי
פ ע ו ל ה די
הפוליטי,
במישור
כ מ ו ב ה ת ק ו מ מ ו ת ש ל 1905ו כ ן ב ה ל י כ ה ב ״ ב ל ו ק מ ש ו ת ף ״ ב ב ח י ר ו ת ל ״ ד ו מ ה ״ ) ב י ת
הנבחרים של רוסיה(
כן ו א ח ר י כן(
וכדומה.״ י ח ד ע ם ז א ת אירעו ב ת ק ו פ ה זו ) כ מ ו ג ם ל פ נ י
התקפות של
שכניהם
תושבים מקומיים על
שהצריכו
היהודים,
ה ת א ר ג נ ו ת ש ל ״ ה ג נ ה ע צ מ י ת ״ ו א מ צ ע י ם אחרים .ב ת ח י ל ת מ ל ח מ ה ״ ע ה ר א ש ו נ ה —
,1915כ א ש ר כ־ 200,000יהודי ל י ט א ו ל ט ב י ה )קורלגד( ג ו ר ש ו ב י ן ל י ל ה ל א י ז ו ר י ם
פ נ י מ י י ם ש ל ר ו ס י ה ,ב ח ש ד ש ל ר י ג ו ל ל ט ו ב ת האוייב ,גשדדו ב ת י ה ם ע ל ל י ה ש כ ג י ם
הלא־יהודים,
בשלהי
ש ר ו ב ם כ כ ו ל ם נ ו ת ר ו במקומותיהם.׳־׳
מלחמה״ע
הראשונה הצליחו העמים הבלסיים להקים ל ע צ מ ם מדינות
ממאבק
כתוצאה
בזירה
פוליסי
מקרבות
הבינלאומית ,אך גם
ריבוניות,
וזאת
ממושכים,
ש נ ו ה ל ו נ ג ד כ ו ח ו ת צבאיים ,ש פ ע ל ו אז מ ס ע ם ג ר מ נ י ה — מ צ ד א ח ד
ורוסיה הסובייטית — מ צ ד שני .בקרבות א ל ה נטלו ח ל ק ניכר ג ם כ מ ה אלפים
מקומיים,
ב ח ל ק ם ה נ י כ ר — מתנדבים *.אישים יהודים מ ק ו מ י י ם ,ש ש מ ם
יצא לפניהם גם
אחיהם
יהודים
בעולם
בחו״ל,
המערבי לגיוס
פעלו
תמיכה
בהצלחה
פוליטית
בינלאומיים
במוסדות
וכלכלית לביסוס
ובקרב
הצעירות,
מדינותיהם
שזה ע ת ה ק מ ו .מ א י ד ך ה ת ח י י ב ו מ ד י נ ו ת א ל ה ל ה ע נ י ק אוםוגומיה ג ר ח ב ת ל מ י ע ו ט י ה ן ,
כ ו ל ל היהודים .ה מ פ ל י א ה ו א ,ש א פ י ל ו ב מ ש ך ימים אידיליים א ל ה א י ר ע ו ב מ ס פ ר
מ ק ו מ ו ת ש ל ל י ט א ו ל ט ב י ה פ ר ע ו ת ב י ו ז מ ת חיילים מ ה צ ב א ו ת ה ל א ו מ י י ם ב א ר צ ו ת
אלה.׳
כאוב זה אף הועלה
נושא
השלום של פריס.
כתוצאה
ב א ו ת ם ימים ע ל ידי נ צ י ג
בוועידת
ארה״ב
8
מסיבות
כלכליות
פוליטיות
פנימיות
הנראה
וככל
גם
מהמתשבה
שה״כושי ע ש ה א ת ש ל ו )יהודי( ו ה ו א כ ב ך י כ ו ל ל ל כ ת ״ ,ה ל ה ב מ ש ך ה ז מ ן נ ס י ג ה
מ ת מ ד ת ב י ח ס י ע מ י ה ר ו ב כ ל פ י היהודים וזכויותיהם ה א ו ס ו נ ו מ י ו ת צ ו מ צ מ ו ב מ ל ה
רבה.
בערך
9
ח ר י ג מ ם ו י י ם מ ב ח י ג ה זו היוו האסטוגים ,א ך ג ם ב ק ר ב ע ם ק ט ן ז ה ,ש מ נ ה
כמיליון איש ,ה ל כ ו וגדלו מ ת ח י ל ת ש נ ו ת ה־ 30ואילך יסודות לאומניים
ואגטישמיים ,ש ה ת ר כ ז ו ב ע י ק ר ב א י ר ג ו ג י ם ו ו א ב א ד ו ס ל י י ט ל א ס ע ד ) Vabadusiutiased -
(Veterans of the War of Liberationו נ ו א ו ר ד ק ו ס ק א ד ) נ י צ י ם צ ע י ר י ם —
Young Hawks
הפרקונקדוסס
— .(Noored Kotkad
)צלב
בלטביה
ה ר ע ם — (Ferkonkrusts
מילאו
ובליטא
תפקיד
אנשי
דומה-אנשי
״ןאב
הברזל״
) .(Gelezinis vilkas — T h e iron Wolfא ל ה האחרונים ,ש ג ק ר א ו ג ם ו ו ל ד מ א ר א ם
) ,(Voidemarasק י י מ ו ק ש ר ח ש א י ע ם גורמים ב ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ב נ ו ש א פ ו ג ר ו מ י ם
ג ג ד היהודים ב ל י ט א .״
1
ב צ ד אירגונים אלה,
התפתחו
שהיוו א ת
חל
החנית של
האנטישמיות
הברוטאלית,
ב מ ה י ר ו ת ג ם אירגונים ,ש ע י ס ו ק ם ה י ה במישור ה כ ל כ ל י .ה ג ד ו ל ש ב ה ם
ב ל י ט א ה י ה versias
)מקצוע(,
שסיסמתו
העיקרית
היתה,
״ליטא
לליטאים״.
ב א מ צ ע ו ת ה ש ב ו ע ו ן ב ע ל א ו ת ו ש ם ,ע ש ר ו ת סניפיו ב ר ח ב י ה א ר ץ ו ה ו פ ע ו ת פ ו מ ב י ו ת
41
ברדיו וכדומה ,ד ר ש מן הממשלה צימצום נוסף ש ל ש ט ח המחיה הכלכלי ש ל
היהודים.״
ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה אירעו ה ח ק פ ו ת ח מ ו ר ו ח ע ל ס ט ו ד נ ט י ם יהודים
סמוך
של
באוניברסיטה
באוניברסיטאות
הבודדות
קובנה
1
) *Kovno).
אוחו זמן
מספר
היהודים
הסטודנטים
ק ו ב נ ה וריגה ) ,(Rigaי ר ד ב ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ח .ב י ן נ ק ו ד ו ח ה א ו ר
ב מ ע ר ך היחסים ש ל היהודים והלא־יהודים ע ר ב מ ל ח ה ״ ע השנייה היתה
ה א ג ו ד ה ל ק י ר ו ב ב י ן ל י ט א י ם ויהודים ב ר א ש ו ת פ ר ו פ ס ו ר י .ב ר ז ש ק ו )(V. Birzisko
ו כ ן ה א י ר ג ו נ י ם ש ל ל ו ח מ י ה ח ז י ת היהודית ב ק ו ב נ ה ר י ג ה ו ט א ל י ן ) ,(Tallinע ל
ס נ י פ י ה ם .ז א ת ועוד ,ע ל א ף כ ל ה מ ו ב א ל ע י ל אין ל ה ת ע ל ם מ ן ה ע ו ב ד ה ,ש מ צ ב
ה י ה ו ד י ם ב ק ר ב ה ע מ י ם ה ב ל ט י י ם ה י ה עדיין א ו ת ה ע ת י ו ת ר ט ו ב ,י ח ס י ת ,בהשוואה
א ח ר ו ת ב מ ז ר ח אירופה ,כ מ ו פולין ו ר ו מ נ י ה .
לארצות
ב .משבר היחסים בעת מלחמת העולם השנייה — התקופה הקריטית
מלחמה״ע
בראשית
השנייה
ליטא,
נאלצו
לטביה
בעקבות
ואסטוניה,
הסכם
ר י ב נ ט ר ו פ ־ מ ו ל ו ט ו ב ,ל ה ע מ י ד ב ט ר י ט ו ר י ה שלהן ,ב ס י ס י ם צ ב א י י ם ל ר ש ו ת הסובייטים.
ה ד ב ר פ ג ע ק ש ו ת בגאוותם הלאומית של העמים הבלטיים ,שכאמור ,ר ק לפני עשרים
ש נ ה ה ש ת ח ר ר ו מ ג ו ר ם זר ושנוא זה .א ך כ מ ו א ז כ ן ג ם ע ת ה ש י מ ש ו היהודים
מושא
שם
הזעם
והשעיר
בעידודם
פרעות
לעזאזל .כ ך
דמים
למשל ,ע ם
שהסתכמו
ביהודים,
החזרת
לליטאים
וילנה
נערכו
1
נפגעים *.כ מ ו כן
בכמאתיים
ה ל כ ו ו ה ת ר ב ו פ ג י ע ו ת ביהודים ב ר ח ו ב ו ת הערים .ב ש ו ר ה ש ל ע י י ר ו ת נ ו פ צ ו ש מ ש ו ת
ב ב ח י יהודים ו כ ן ג ם ה י ו מ ע ש י ה צ ת ה .מ ה ע ו ב ד ה ,ש פ ג י ע ו ת א ל ה ו א ח ר ו ת ב ו צ ע ו
ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם ,נ י ח ן ל ה ג י ח ,ש ז ו היתד .פ ע ו ל ה מ א ו ר ג נ ת מ צ ד ח ו ג י ם
בו־זמניח
1
ש ל הימין ה ק י צ ו נ י ,ש ה י ה ק ש ו ר ב ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת * .ב ע י ת ו נ ו ת ה ל א ־ י ה ו ד י ת ה ל כ ו
ותכפו
האשמות נגד
בהשתתפות
היהודים
לויאליות
בחוסר
לעמי־הרוב,
יתרה שלהם בהפגנות ופעולות אחרות ש ל
שהתבטא
הקומוניסטים,
כביכול
בשימוש
קולני ב ש פ ה הרוסית בפרהסיה וכדומה .מאיךך גיסא נשמעו פ ה ושם קולות ש ל
א י ש י ם י ד ו ע י ם ו ב י נ י ה ם ב ע ל י ת פ ק י ד י ם מ מ ל כ ת י י ם ר מ י ם ב א ו ת ו זמן ,כ מ ו ה נ ש י א
ה ק ו ד ם ש ל ל י ט א ,ד ״ ר ק .גריניוס ) ,(Dr. к . Griniusש ה ו ק י ע ו א ת מ ע ש י ה ת ו ק פ נ ו ת
מ ג ק ו ד ו ת מ ב ט ש ו ג ו ת ובין היתר ,ש ״ ב ג ל ל מ ע ש י ה א ל י מ ו ת ג ג ד היהודים ע ל ו ל י ם
להיפגע
גם
האינטרסים
הממלכתיים״.
15
כמו כן ב ל ט אז
האקט
ההומני מ צ ד
השלטונות
ה מ ק ו מ י י ם ל ה ע נ י ק מ ק ל ט ל א ל פ י ה פ ל י ט י ם ה י ה ו ד י ם מפולין .אין ס פ ק ,
ש צ ע ד זה
החופשי דאז ,אך
העלה את
המוניטין ש ל ה ע מ י ם
הבלטיים
בעולם
ג ם ס י י ע ל ה ם ב ק ב ל ת מ ט ב ע זר ,שהיה מ צ ר ך י ק ר מ א ו ד כ ב ר ב ת ח י ל ת מ ל ח מ ה ״ ע
השנייה .ל מ ו ד י נםיון מ ר ח ש ו הפליטים ,ש ג ם כ א ן ב מ י ק ל ט ה ח ם ו ה נ ו י ט ר א ל י לכאורה,
בוערת האדמה מ ת ח ת ם וצפויות ה פ ת ע ו ת פוליטיות א ם מ צ ד גרמניה הנאצית ואם
מ צ ד בריה״מ ולכן ע ש ו מאמצים נואשים ,כדי ל צ א ת מ י ד ו ב כ ל מחיר לארצות
ש מ ע ב ר ל י ם .ס י פ ו ר י הזוועה ש ל ה ם ע ל ת ע ל ו ל י ה נ א צ י ם ב פ ו ל י ן ה כ ב ו ש ה ה מ ח י ש ו
ל י ה ו ד י ם ה מ ק ו מ י י ם ,מ ה צפוי ל ה ם ,א ם ה ג ר מ נ י ם י פ ל ש ו ג ם ל כ א ן .
׳כזאת
42
1 8
ב ע ר ך היתד .ה מ צ י א ו ת כ א ש ר ביוגי 1940ה ש ת ל ט ה צ ב א הסובייטי כ ל י ל
על שלוש הארצות הבלטיות ,שתוך זמן ק צ ר הפכו לרפובליקות סובייטיות ל כ ל
ד ב ר .ל א י י פ ל א איפוא,
שכניסת ה צ ב א האדום לארצות א ל ה
התקבלה על
לי
חוגים ר ח ב י ם ש ל ה צ י ב ו ר היהודי ב ה ר ג ש ת ר ו ו ח ה ,״ במיוחד ,כ א ש ר ה א ל ט ר נ ט י ב ה
הצפוייה
היתה,
הליטאים,
לדעת הכל,
השתלטות
הלטבים והאססונים קיבלו
המשתמע מכך.
נאצית על כל
ברובם א ת האירוע
ואילו
בהתמרמרות ובחירוק
שיניים ו ר א ו ב כ ך א ו ב ד ן ע צ מ א ו ת ם ,ש ה ו ש ג ה ל א ח ר יותר מ מ א ה ש נ ו ת ש י ע ב ו ד
רוסי .ה י ס ו ד ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ם ה מ ק ו מ י י ם ואוהדיהם ל א ה ת ח ש ב ו ב ר ג ש ו ת ה ל א ו מ י י ם
ש ל ע מ י ה ר ו ב ו ע ר כ ו ה פ ג נ ו ת נ ל ה ב ו ת ל ט ו ר י השריון והחי״ר ש ל ה צ ב א האדום.
א ם כי ב ק ר ב ה מ ו נ י ה מ פ ג י נ י ם היו ב נ י ל א ו מ י ם ש ו נ י ם כ ו ל ל יהודים ,ה ע ל ו א ל ה
האחרונים א ת זעמם של החוגים הלאומניים.
וכך מ ת א ר א ת רשמיו מריגה,
הפרלמנט
18
בירת לטביה
,1940
ב א ו ת ם ימים ,ביוני
חבר
ה ל ט ב י ל ש ע ב ר ,י׳ ל א י ג ש ): (J. Lejins
״ ב ק ר ב ה ל ט ב י ם ל א נ ר א ו אז פ נ י ם שמחים ,א ך כ א ל ה היו פ נ י ה ם ש ל א ל פ י
יהודים ,ש מ י ל א ו א ת ה ר ח ו ב ו ת ב ק ב ל ת ה פ נ י ם העליזה ,ש נ ע ר כ ה ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם .
נ י ת ן ל ה נ י ח ,ש ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ה ל ט ב י ם ו ב נ י ה ל א ו מ י ם ה א ח ר י ם ג ם ה מ ה היו
מלאי
א ו ש ר מ ה א י ר ו ע י ם ,א ך א ו ת ם ל א ר א ו ויתכן ,ש א ב ך ו
בתוך
ההמון
היהודי ה ע צ ו ם .נ י ת ן ג ם ל ה נ י ח ,ש ה י ו ג ם יהודים ר ב י ם ,ש ל א ה י ו מ א ו ש ר י ם ,
א ך א ו ת ם ל א ר א ו .מ ה ש ה י ה מ ע ב ר ל כ ל ס פ ק הוא ,ש כ א ן ה צ ט ו פ ף ח ל ק
מ י ה ד ו ת ריגה ,ש ב י ר ך א ת כ נ י ס ת ו ש ל צ ב א כ ו ב ש .ו א ל ה היו א ז ר ח י ם ל ט ב י י ם ,
שחגגו א ת התורבן ש ל המדינה שלהם.״*
1
ב צ ב א ,ב מ ש ט ר ה ו ב ח ו ג י ם י מ נ י י ם כ מ ו ה ״ פ ר ק ו נ ק ד ו ס ט ״ ) ,(Ferkonkrustsהופצו
שמועות,
שהפלישה ש ל
הצבא האדום נגרמה מחמת
״ההזמנה של
היהודים״.
ב ע ק ב ו ת ש מ ו ע ו ת א ל ה ,ש ה ת פ ש ט ו ב כ ל ח ל ק י האוכלוםיה ,ה ו ת ק פ ו י ה ו ד י ם ב א כ ז ר י ו ת
ב ל י א ז ר ח י ם ו א נ ש י מ ש ט ר ה ו ה ו כ ו ב א כ ז ר י ו ת .ב מ ק ו מ ו ת שונים ,ב י ה ו ד ב ע י י ר ו ת ,
השתררה
אוירת פוגרום.
״כפריים
הסמוכים לעיירות ויסודות
ערב־רב
התרכזו
בסביבותיהן עם שקים ,כדי ל ה ש ת ת ף ב ש ל האוכלוםיה היהודית״ — מ ת א ר בזכרו־
גותיו ע ו ר ך ־ ה ד י ן ה ר י ג א י ה נ ו ד ע ,מ .שאץ־אנין ,א ת ש ל ו ש ת י מ י ה א י מ י ם ,ש ע ב ר ו
ע ל ר ב י ם מ ל ו ד י ל ט ב י ה .ה ו א א ף ק ו ב ע ש ב ־ 2 0ביוני איימו ב ג ל ו י ע ל
ללים
הצפויות ל א
אירעו,
ועל אנשי
השמאל
בליל
בר^לוימיאוס.
19
אמנם
הפרעות
אם בגלל הירתעותם ש ל היוזמים ו א ם בזכות האמצעים ,שננקטו בידי השלטונות
החךשים ,א ך נ מ ש כ ו פ ג י ע ו ת פ י ס י ו ת
קולגיות
בללים
ב ח ל י ם .כמו כן
אירעו תקריות
ב מ ק ו מ ו ת צ י ב ו ר י י ם ב י ן יהודים ,ש ב ט ח ו ג ם ה ע צ מ י ג ב ר ,ל ב י ן ל ט ב י ם —
פ ק ל י ם א ו גציגים ר ש מ י י ם ש ל ה מ ש ט ר הישן או א ז ר ח י ם זועמים ,ש מ ס י ב ו ת א י ש י ו ת
א ו א ל א ו ל ו ג י ו ת ח י פ ש ו ה ז ד מ ג ו ת ל ה י פ ר ע ביהודים .מ ס פ ר ת ק ר י ו ת מ ס ו ג זה א ף
זכו ל ת י א ו ר ב ע י ת ו ג ו ת .
א ח ת ה ה ת ק פ ו ת ה ח ר י פ ו ת ב י ו ת ר ש ל השלטון ה ח ד ש נ ג ד ה א נ ט י ש מ י ו ת פ ו ר ס מ ה
ב ב ט א ו ן ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ה ל ט ב י ת ״צינא״ ) : (Cina״ ה ס ת ו ת נ ג ד ה א ו כ ל ו ס ל
היהודית ,ש ה ו פ כ ו ת ת כ ו פ ו ת ל פ ו ג ר ו מ י ם — מציין ה ע י ת ו ן — איגן ח ד ש ו ת ב ת ו ל ד ו ת
ת נ ו ע ו ת ,ח ב ר ת י ו ת ״ .א כ ן ,ב י ן ה ש א ר גהגו כ ך :״ ה מ א ה ה ש ח ו ר ה ו ה ש ל ט ו ן ה ר י א ק צ י ו נ י
43
ה ל ט ב י .א ב ל א נ ו מ ז ה י ר י ם ב ר צ י נ ו ת ר ב ה ב י ו ת ר א ת מ ש ר ת י הריאקציה ,ה מ ק ו ו י ם
עדיין ג ם כ ע ת
הדימאגוגית.״״*
להשיג א ת
2
מטרותיהם
האפלות
בעזרת
התעמולה
האנטישמית
לאחר הבחירות שוב לא נזקקו השלטונות ושופרות התעמולה
ש ל ה ם ל ג ו ש א זה ו כ מ ע ט ש י ר ד מ ה כ ו ת ר ו ת .ב ר ם אין ל ה ס י ק מ כ ך ,כ י ה א נ ט י ש מ י ו ת
ס ב י ר י ו ת ר להגיח ,שהשגאה ליהודים ,כ מ ס י י ע י ם ל ס ו ב י י ט י ז צ י ה ,ה מ ש י כ ה
פסקה.
ל ה ת ק י י ם ב ק ר ב ח ל ק ק ט ן ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ו ל ב ש ה צ ו ר ו ת ש ו נ ו ת ב ר ר ך כלל,
ת ו ך ה י מ נ ע ו ת מ ה ת ק פ ו ת ג ל ו י ו ת ו א ל י מ ו ת .כ ז ה ה י ה ה מ צ ב ב כ ל ע י ר א ו עיירה
ג ם בליטא וגם באסטוניה.
י ש לציין,
שבמהלך
הסובייטיזציה
עליהם עם השנים ורבים מ ה ם
ש פ ע ל ע ד אז
הסקטור
בפני
במחתרת(
הצבאי
שוחררו
היהודים מ כ ל
)במיוחד הללו,
שהשתייכו
ההגבלות ,שהוטלו
ל מ ח נ ה הקומוניסטי,
ה ש ת ל ב ו ב צ ו ר ה ב ו ל ט ת ב ד ר ג י ה ש ל ט ו ן השונים ,כ ו ל ל
והבטחוני־פנימי וכן
גפתחו
לרווחה
להשכלה
המוסדות
גבוהה
צ ע י ר י ם יהודים .א ך ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת ג ם נ פ ג ע ו ר ב י ם מ ב י נ י ה ם מ מ ה ל ך
הסובייטיזציה ובמיוחד מ ה ל א מ ת המסחר והתעשייה ,מ ה צ ו ר ך ל ע ב ו ד ב ש ב ת ובחג,
מ ע ר כ ת החינוך העברית ,פיזור ה מ ו ס ד ו ת האירגוגיים הפוליטיים וסגירת
מביטול
הישיבות,
ב י נ י ה ן טלז׳ ו ם ל ו ב ו ד ק ה ,מ ה י ד ו ע ו ת
ביותר
בעולם
היהודי .ב נ י נ ו ע ר
2 1
ציוניים א ף ק י י מ ו פ ע י ל ו ת מ ח ת ר ת י ת .ע ל א ף כ ל ז א ת ,ר א ו ע מ י ־ ה ר ו ב ,ש ה ר ג ש ת ם
הלאומית
ואשר
גפגעה
קשות,
ביהודים א ת נ ו ש א י
השלטון
הסובייטי השנוא
עליהם
נ כ פ ה ע ל י ה ם ב כ י ד ו נ י ה צ ב א האדום .ה ר ג ש ו ת ה א נ ט י ־ י ה ו ד י י ם ט ו פ ח ו ו ל ו ב ו
בשיטתיות ע ל ידי ה מ ח ת ר ו ת הלאומיות החזקות ,ש פ ע ל ו ב ק ר ב העמים הבלטיים
ב מ ש ך כ ל ת ק ו פ ת ה מ ש ס ר הסובייטי ובסיוע חשאי ש ל גרמניה הנאצית .כשבועיים
ל פ נ י ה פ ל י ש ה ה ג ר מ נ י ת ,ב ל י ל ה־ 13ביוני ,1941ב ו צ ע ב פ י ק ו ד ו ש ל ג נ ר ל הנ.ק.וו.ד.
א מ ו ן ם ר ו ב ,מ א ס ר ה מ ו נ י ש ל ק ר ו ב ל־ 100,000א ז ר ח י ם ב ל ט י י ם ו ב ת ו כ ם כ־12,000
יהודים ,ש ה ו ג ד ר ו ע ל ידי ה ש ל ט ו ג ו ח כ״אוייבי ה ע ם ״ .ה ל ל ו ה ו ג ל ו ע ם מ ש פ ח ו ת י ה ם
עבודה ולאיזורים נידחים אחרים ש ל
למחנוח
רוסיה.
ב ג ל ל הזעזוע הפחאומי,
שירז־ ע ל כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י ה הפגועה ,ל א ש מ ו ל ב ,או ש ל א ר צ ו לדעת ,ששיעור
הקורבנות
היהודיים במיבצע זה היה ל פ ח ו ת פ י שניים מ ע מ י הרוב.
22
ע ם זאת
ה ו פ צ ה א ז ב ו ד ו ן השמועה ,ש ג ם ב כ ך א ש מ י ם היהודים ,ו ז א ת ב ג י ן ה ע ו ב ד ה שבין
צ ו ו ת י ה ת י כ נ ו ן ו ה ב י צ ו ע ש ל ה ה ג ל י ו ת היו ג ם פ ה ו ש ם פ ו ג ק צ י ו ג ר י ם יהודים.
ה מ ח ת ר ת ה ל א ו מ י ת ״ ה ח ז י ת של ה א ק ט י ב י ס ט י ם ה ל י ט א י ם ״—Lithuanian)L.A.F.
(Activist Frontש פ ע ל ה ב ה ש ר א ת ש י ר ו ת ה ר י ג ו ל ה ג א צ י ) (Abwehrו ש ג ת מ כ ה
ע ל י ד י ח ו ג י ם ר ח ב י ם באוכלוסיה ,ע מ ד ה ב ר א ש ה ה ס ת ה ו מ ס ע האיומים ,ש ה ת ג ה ל ו
כ מ ע ט ב ג ל ו י נ ג ד היהודים ל ק ר א ת א פ ש ר ו ת ש ל מ ל ח מ ה צפוייה ב י ן בריה״מ וגרמגיה.
ב א ח ד ה כ ר ו ז י ם ,ש מ ח ת ר ת זו ה פ י צ ה בקיץ ,1941נ א מ ר :״ א ח י ם ואחיות ליטאים,
ה ג י ע ה ה ש ע ה ה ג ו ר ל י ת ו ה א ח ר ו נ ה ל ע ש ו ת ח ש ב ו ן ע ם היהודים .ז כ ו ת המקלט ,ש נ י ת נ ה
ל י ה ו ד י ם ב ת ק ו פ ת ו י ט א ו ט א ס ה ג ד ו ל ) (1388ב ט ל ה ו מ ב ו ט ל ת ס ו פ י ת .כ ל יהודי ל י ט א י
ב ל י יוצא מן הכלל מוזהר בזה לעווב ב ל י דיחוי א ת
א ד מ ת ליטא״ *<.ב כ ר ו ו
א ח ר מ ו צ ע ת א פ ש ר ו ת חגיגה ל ב ו ג ד י ם ה ל י ט א י ם — ״ ר ק ב ת ג א י ,ש ה ם יוכיחו ,ש כ ל
א ח ד מ ה ם ח י ס ל ל פ ח ו ת יהודי אחד״ .ה כ ר ו ז מ ס ח י י ם ב ק ר י א ה ל ל י ט א י ם :״ ב ר ג ע
המכריע
ק ב ל ו א ת ר כ ו ש ם לידיכם ,כ ך ש ד ב ר ל א י ל ך ל א י ב ו ד ״ * .
2
איומים א ל ה ,ש נ ק ל ט ו א מ נ ם ע ל י ד י ה י ה ו ד י ם ) ו ח ל ק ם ב ר ח א כ ן לפגים רוסיה(
44
ל א היו ס ת ם
בטרם
ב ע ל מ א :מ י ד ע ם פ ר ח ה מ ל ח מ ה בין ג ר מ נ י ה ל ר ו ס י ה ),(22.6.41
כניסתם של
שונים:
טורי
הוואהרמאכט ,פרץ
ב־ 40מקומות
בליטא — לפחות
נ ח ש ו ל •פרעות
יישוב;
א ו נ ס בנשים ו ב ־ 3 6ה ת ע ל ל ו י ו ת ב ר ו ט ל י י ם ב ר ב נ י ם .
25
המוניות
ב־ 25מ ק ו מ ו ת
במקומות
בוצעו מעשי
בקובנה שימשה כרקע לפרעות,
בין השאר ,ה ו ד ע ת מ פ ק ד ה מ צ ב ה ל י ט א י א ל ״ מ י .ב ו ב י א ל י ס ) (j. Eobeiisיום
ל פ נ י כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם ,ש ג א מ ר ב ה כ י ע ל כ ל ג ר מ נ י שייהרג ב ל י יהודים ,י ו צ א ו
ל ה ו ר ג 100יהודים .כ א ש ר נ כ נ ס ו ה ג ר מ נ י ם ל ע י ר ביצעו ה ל י ט א י ם ב ע י ד ו ד ם מ ר ח ץ
דמים
בפרוור
הגודע
םלובודקה
ובמקומות
אחרים .ה ם ל א
הסתפקו
בהמתת
28
הפעילים
הקורבנות ,א ל א עינו אותם קודם וערכו אורגיות המוניות וזוועתיות.
ב ר צ י ח ו ת ה ל ל ו ,או ל פ ח ו ת היוזמים ,ב א ו ב ר ו ב ם מ ח ו ג י ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה ואישי ציבור.
ב נ ו ש א זה ר א ו י
קטעים מיומנה של ד״ד
להביא
ק ו ט ו ר ג י י נ ה Helena) ,
הלנה
,(Kutorgieneר ו פ א ה ל י ט א י ת ,מ ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ,א ש ר ר ש מ ה בימי ה ז ו ו ע ו ת
ה א ל ה :״ כ ל ה ל י ט א י ם ,ע ם מ ע ט י ם יוצאים מ ן ה כ ל ל ה ם מ א ו ח ד י ם ב ש נ א ת ם ליהודים,
ב ע י ק ר ה א י ג ט ל י ג נ צ י ה ,ש א י ב ד ה א ת ע מ ד ו ת י ה ע ל ל י ה ש ל ט ו ן הסובייטי ...ה ה מ ו ן
הליטאי הגם ,מ ו ל ה א ד י ש ו ת ה ג מ ו ר ה ש ל ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה )ייתכן ש ב ה ס כ מ ת ה ( ,ג י ל ה
אכזריות כ ז א ת ש ל חיות־פרא ,ע ד כי בהשוואה אליה נראים הפוגרומים הרוסיים
כ מ ע ש י ם הומניים ...א י נ נ י מ א מ י נ ה ל ע י נ י ולאוזני .א נ י מ ז ו ע ז ע ת כ ו ל י מ כ ו ח ה ש נ א ה
7
העיוור ,א ו ת ו מ ט פ ח י ם ו מ נ פ ח י ם ,כ ד י ל ה ש ב י ע א ת ה א י נ ט ר ס י ם ה פ ר א י י ם ביותר״•- .
ש ל א כ מ ו ב פ ר ע ו ת הקלפיות ,שנערכו ל ר ו ב ע ל ידי ק ב ו צ ו ת אנונימיות )כמו
השחורות״( הרי
ה״מאות
בארצות
נטבחו
הבלטיות
רבים
חלודים,
מאוד מן
ב ע י ק ר ב ע י י ר ו ת ,ע ל ל י מ י ש ה י ו ב ע ב ד ש כ נ י ה ם ,ח ב ר ל ם ל כ י ת ה ,ל ק ו ח ו ת • ועוד.
ואכן ל א פ ע ם ק ר ה ,ש א ח ד הקורבגות היה מתחגן לפני הרוצח המוכר ל ו מילדותו
ו מ ב ק ש ,שיילה ב ו י ש ר ל ל י ב ו ו י מ נ ע מ מ נ ו פ ר פ ו ר י גסיסה*.
א ת תחושת
מרוצחלם
האכזבה
נוצרים
—
והתיסכול
יראי
העמוקים
ברגעים
שמים — היטיבה
2
האחרונים מ צ ד
להביע
הסופרת
הקורבנות
שיינה
גרטנר
א ש ר שרדה ב א ו ר ח פ ל א ,ל א ח ר ה ט ב ח ב ע י ל ת ה ו ו א ב ו ל נ י ק ) ,(Vabaininkaiו ה ר י
דבריה:
״אני ה ו ג ה ו ר ו א ה א ת ח צ ר נ ו ב ע י י ר ת י ה ק ט נ ה .א נ י מ ש ח ק ת ע ם י ל ד י ם ל י ט א י י ם
ש ב ש כ נ ו ת י .ח ב ר ת י ל ו ט ה מ ת פ ל ל ת א ל ישו כ ל פ ע ם ש ה י א מ פ ס י ד ה ב מ ש ח ק .
אגי ש ו א ל ת ,ל מ ה ה י א מ ז כ י ר ה א ת ש ם א ל ו ה ל ,כ ל ר ג ע .׳ישו ה ו א ה ט ו ב
מכלי ,היא א ו מ ר ת .׳ א ם א ת ה מ ק ב ל ס ט י ר ה ב ל ח י א ח ד ,ע ל ל ל ה ט ו ת א ת
ה ל ח י ה ש נ ל .י ש ו ע ו ז ר ל כ ל האנשים ,ש מ א מ י נ י ם בו ,ש מ ת פ ל ל י ם אליו .ישו
עוזר ל א נ ש י ם ל א ל ב צ ע פשעים.׳
א ח ר ו נ ה ז ו מ ו ש כ ת א ת ת ש ו מ ת ל ב י .׳ישו ,מ ד ו ע א י נ ך מ ק צ ץ
מחשבה
את ידיהם של
החייתיים?
הרוצחים?
מדוע
אינך
הרוצחים הולכים אל הכנסיה ומברכים א ת שמך .ה ם מאמינים
בך .ה ם
הבסיחו לך
ל ה י ו ת ישרים .ה ם
בגדיהם.
עכשיו ,א ג י
ר ו א ה א ת שכגי,
אייך ,י
ש
ו
עוזר ל ה ם
להכניע א ת
יצרלם
מתהלכים
הלהוטים
בימי
לציית
ראשון
במיטב
לפקודה להרוג.
י /״ 9־
45
כ פ י ש ע ו ל ה מ ח ו מ ר העדויות ,ל א היה ה ב ד ל נ י כ ר ! מ ו ט י ב צ י ו ת ה מ ו צ ה ר ו ת ש ל
ה ר ו צ ח י ם ה ל י ט א י ם ה ל ט ב י ם והאסטונים .א ל ה ג ם א ל ה ה ש ת ת פ ו ב ה ת ל ה ב ו ת ב פ ע י ל ו י ו ת
ה ר צ ח ה ס פ ו נ ט נ י ו ת ,ו כ ן ג ם ב מ ס ג ר ת יחידות האיינזאץ ק ו מ ג ד ו ) E i n s a t z k o m m a n d o s
,(and Sonderkommandosש ב ר א ש ם ע מ ד ו ק צ י נ י ם ג ר מ נ י י ם א ו מ ק ו מ י י ם כ מ ו
ו י ק ט ו ר א ר א י ס ) (Victor Arajsב ל ט ב י ה .
מסויים
נסיון
להסביר
ת ו פ ע ה זו ,ל מ ה
חלקית
רצחו,
מובא
להלן על
די
ה ח ו ק ר א נ ד ר י ו א ז א ר ג א י ל י ם ) ,(Andrew Ezergailisכ א ש ר ד ב ר ו מ ת י י ח ס י ם ב ר א ש
וראשונה
החלה
לרוצחים
הלטבים:
מעריך,
״אני
שהמעורבות של
מרבית
הרוצחים
בקטן ,ת ו ך צ י ד של קומוניסט א ח ד פה ,שניים שם ,ומכאן ואילך החל
ל ה ת ג ל ג ל כ ח ד ה ש ל ג .ה ג ד ר ה זו מ ת א י מ ה ר א ש י ת כ ל ל ר ו צ ח י ם ב ע ר י ה ש ך ה ואלה,
במסגרת
שפעלו
בחקירתו
ה י ח י ד ה ש ל א ר א י ס .זה ה ח ל
קומוניסטים
ברצח
ולא־יהודים.
ה מ ו ק ד מ ת ל פ נ י ה מ ש פ ט ה ס ב י ר אראיס ,ש א י נ ו ט ו ע ן ש ה ו א י ד ד ם ש ל .
היהודים ,א ך ב מ ש ך ה י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ה ו א נ י ק ל ע ל פ ס י כ ו ז ה ה מ ו נ י ת .א י נ נ י מאמין —
הוסיף — שהיהודים נרצחו גזענית״״*
כ ך א ו א ח ר ת ,כ ת ו צ א ה מ ה ר צ י ה ו ת נ ו ת ר ו כ ב ר ב ס ו ף 1941ב כ ל ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת
כ־ 50,000י ה ו ד י ם ב ל ב ד .ר ו ב ם כ כ ו ל ם ב ג י ט א ו ת ,ב ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת א ו ב מ ח נ ו ת
עבודה.
נםיונות ש ל י ה ד י ם ל פ נ ו ת למנהיגים נוצריים ולאישים מוכרים בציבור כאנשי
ר ו ח ו כ ל י ב ר א ל י ם ל א הביאו ת ו צ א ו ת ,א ך ש י ק פ ו א ת
א י מ ה ו ת מ ו ד א ג ו ת ,שילדיהן
כשפנו
אבדו להן
ע מ ד ת ם ה ב ר ו ר ה .לדוגמה,
בימים
הראשונים .ש ל
הפלישה,
ש ק ד ם לכן
ש מ ה
א ל י ו ש ב ר א ש ה צ ל ב האדום ,ר ו פ א נ ו ד ע ע נ ה ל ה ן :״ מ י
ב ע ת יבבה״•.׳*
ס ג ן ה א ר כ י ב י ש ו ף ה ל י ט א י ב ר י ז ג י ס )(v. Brizgys
קובנה ,אך
יהדי
לבקשתם ,שישתדל לטובתם א צ ל
״ ד ב ר זה ע ל ו ל ל ס כ ן א ת מ צ ב ה כ נ ס י י ה
רשאי
לא
הקתולית
קיבל במאור פנים משלחת
ה ש ל ט ו ן ה ג ר מ נ י ,ענה ,כ י
בליטא ואחריות
כ ז א ת אינו
ל ק ח ת ע ל עצמו״ .להצעתם להפיץ איגרת למאמינים ,כדי ש ל פ ח ו ת המה
ישתתפו
ב ש ח י ט ו ת ,היתה
תשובתו:
אני אישית יכול ר ק ל ב כ ו ת ולהתפלל״.
3 3
״אין
הכנסייה
מסוגלת
להושיע לכם.
משיחה א ח ר ת ע ם ח ב ר ה מ מ ש ל ה הליטאית
הזמנית ב א ו ת ם ימים גודע ל י ה ד י ם ,כי לגביהם ה ת ג ב ש ו ב מ מ ש ל ה שלוש קבוצות:
הקיצונים
ה ע ו מ ד י ם ע ל כ ך ,ש ז ו ה ה ז ד מ נ ו ת ל ה י פ ט ר א ח ת ו ל ת מ י ד מ כ ל היהודים
ב ל י ט א ו ע ל כ ן י ש ל ח ס ל ם ע ד ה א ח ר ו ן ש ב ה ם .ה מ ת ו נ י ם ,ב ע י ק ר ק ת ו ל י ם ,ל א הסכימו
ל ד ע ה זו ,ה מ ת נ ג ד ת לעיקרון ,ש ה ח י י ם נ י ת נ ו ו י כ ו ל י ם ל ה י ל ק ח ר ק ב י ד י אלהים,
א ך ע ם ז א ת נ ח ו ש ה ד ע ת ם ל ה י ב ד ל מ ן היהודים ו מ ש ו ם כ ך ה ם ת ו מ כ י ם ב ב י ד ד ם
ב ג י ט א ו ת .ה ק ב ו צ ה ה ש ל י ש י ת ,ש י צ א ה מ נ ק ד ת ה מ ו צ א ,ש ע ל ה י ה ו ד י ם ל כ פ ר בזיעה
ו ב ד ם ע ל ח ט א י ה ם כ ל פ י ה ע ם הליטאי ,ט ר ם ה ס פ י ק ה ל ג ב ש ע מ ד ה ס ו פ י ת .
33
כאן
ה מ ק ו ם לציין ,ש מ ס פ ר נ י כ ר ש ל אישים ליטאיים ,כ ו ל ל כ מ ר י ם ב כ י ר י ם ,ח ת מ ו ע ל
3
מברקי
למען
ברכה להיטלר *.ככל הנראה ר ק שלושה אישים
היהודים,
55
ב ל ב ד פ נ ו לשלטונות
ו ג ם ז א ת לאחר שרוב היהודים כ ב ר חוסלו.
ע ו ד פ ח ו ת פ ע י ל ו ת ש ת ד ל נ י ת ל מ ע ן היהודים נ ע ש ת ה כ כ ל ה נ ר א ה ב ק ר ב האסטוגים
והלטבים.
הלותרני
46
מ מ ק ו ר ו ת ל ט ב י י ם הבודדים ,ה נ ד ר ש י ם ל ס ו ג י ה זו ,נ ו ב ע ,ש ה א ר כ י ב י ש ו ף
ג ר י ג ב ר ג ם )(Grinbergs
ניסה ל ל א
תועלת
להתערב אצל
השלטונות
3
הגרמניים גגד הרצח ההמוני ב י ה ל י ם * .גידסה נגדית חמורה מ ו ב א ת ב פ י ההיסטוריו
שעמהם
ג ר ף ש ל ש ו א ת י ה ו ד י ל ט ב י ה ,מ .ק א ו פ מ א ן ,ל א מ ו ר :״״.מצד ה ל ט ב י ם ,
ח י י נ ו ב י ח ד מ ש ר מ א ו ת ש נ י ם ,י כ ו ל נ ו ל צ פ ו ת ל י ח ס אנושי ו ל א חייתי ...ר א ש י ה פ נ ס י ה
הלותרנית
ו ה ק ת ו ל י ת ב ו ו ד א י ר א ו ב ע ל י ל א ת הפשעים ,ש ב י צ ע ו א ח י ה ם ה ל ט ב י ם .
מ ד ו ע ה ם ל א נ י צ ל ו א ת ד ו כ נ י ה ם הקדושים ,כ ד י להטיף ב א ז נ י צ א ן מ ר ע י ת ם נ ג ד
מעשי הטבח ההמוניים ,ב ה ם ל ק ח ו ח ל ק לטבים ר ב י ם ? בסופו ש ל ד ב ר ג ם המה
עזבו א ת ל ט ב י ה ב י ח ד ע ם א ל פ י ה ל ט ב י ם ,שהיו מ ע ו ר ב י ם ב פ ש ע ה ש מ ד ת ה י ה ו ד י ם
ושברחו עם רכוש ,ש נ ש ד ד מ ה ק ו ר ב נ ו ת ״ .
לאחר
31
שרוב ר ו ב ם ש ל היהודים הבלטים נטבחו ,הועסקו רבים מ ן הרוצחים
המקומיים
בפעולות
במסגרת
דומות באיזורים אחרים ש ל מזרח אירופה וזאת
מ ה שכונה ״בטליונים משטרתיים״ .הם צורפו ליחידות ה״איינזאץ־קומנדו״ ,שפעלו
ש ם ויחד ר צ ה ו יהודים ,ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו פ ר ט י ז נ י ם סובייטיים .א נ ש י ה ב ט ל י ו נ י ם ה צ ט י י נ ו
באכזריותם ע ד כ ד י כ ד ,שעוררו אפילו א ת סלידתם של פקידים גבוהים נאציים
באיזורים
ה כ ב ו ש י ם .ל מ ש ל ,ה ג ב י ט ס ־ ק ו מ י ס א ד ה ג ר מ נ י ש ל ס ל ו צ ק ק א ר ל ),(Carl
ב ת א ר ו א ת ה א ק צ י י ה ,ש ב ו צ ע ה ב ע י ר זו ע ל ל י בטליון מ ס ׳ 11ש ל מ ש ט ר ת ה מ י ל ו א י ם
הגרמנית,
שאליו צורף
ב ט ל י ו ן ה מ ש ט ר ה ה ל י ט א י ת ),2(12
בפיקודו של
הקצין
הליטאי ל ש ע ב ר א י מ פ ו ל י א ו ו צ ׳ י ו ס ) impuieviciusמראשי ״ ה ח ז י ת ש ל ה א ק ט י ב י ס
טים״(
ה ת ל ו נ ן ע ל א כ ז ר י ו ת ם ו מ ע ש י ה ש ל ,ש ב י צ ע ו אנשי ה ב ט ל י ו ן ה ל י ט א י .א ת
דיווחו
בעתל
סיים
במלים:
״אני מ ב ק ש למלא אחרי בקשתי
פטרוני
האחת:
38
בהחלט מהבטליון ה מ ש ט ר ת י הזה״ .הוא מדגיש במכתבו ,שאינו מ ת נ ג ד ל ה ש מ ד ת
יהלים אלא מוחה על
בקרב
האוכלוסיה
צ ו ר ת ב י צ ו ע האקצייה ,ה מ ע ו ר ר ת ר ג ש ו ת
הביילורוסית
בטליונים
המקומית.
ליטאיים
אנטי־גרמניים
עסקו
ברצח
גם
ב ק י ר ו ב ו ג ר ד ,מ י נ ס ק ,פ ס ק ו ב ,ס ט ל י נ ו ,ברנוביץ׳ ולובלין .ה ם ה י ו מ ו צ ב י ם ב מ ח נ ו ת
ההשמדה
ב ט ר ב ל י נ ק ת ו מ י ל נ ק ו ה ש ת ת פ ו ב ה ש מ ד ת גיטו ו ר ש ה .
כ ת ו צ א ה מ ה מ פ ל ו ת ,ש ס פ ג ו ה ג ר מ נ י ם ב ס ט ל י ג ג ר ד ,ב־ 1943ו ב ח ז י ת ו ת א ח ר ו ת וכן
מסירובם
להחזיר א ת ע צ מ א ו ת ם המדינית ש ל העמים הבלטיים ,נ ת ע צ מ ה ב ק ר ב
ע מ י ם א ל ה ה א ו ר י י נ ט צ י ה ע ל מ ד י נ ו ת ה מ ע ר ב .כ פ ו ע ל יוצא מ כ ד ו א ו ל י ג ם מ ס י ב ו ת
מצפוניות
ו א ח ר ו ת ,ח ל ה ע ת ה נ כ ו נ ו ת י ת ר ל ה ג י ש סיוע ל מ ע ט היהודים ,ש נ ו ת ר ו
בחיים ו א ף ־לדאוג ל ה צ ל ח ת ם .ה י ו ז מ ה ל פ ע י ל ו ת ז ו ב א ה ב ד ר ך כ ל ל מ צ ד ה י ה ו ד י ם
א ד היו ג ם מ ק ר י ם ,ש ג ו צ ר י ם ע ל ד ו ם ל ה י מ ל ט מ ה ג י ט ו ו ס י פ ק ו ל ה ם מ ק ו ם מ ק ל ט
ואמצעי קיום .א ח ד כ ז ה ה י ה ה י מ א י יאנים ל י פ ק ה 1 » ) .ס ^ ,(Janis 1ש י ז ם ובי.צע
ה ס ת ר ת ם ש ל 26
ל י ה ל י ם היו
פשוטים,
בעלי
י ה ל י ם מרינה,
אמצעים
ב מ ק ו מ ו ת מ ק ל ט כפריים . .ר ו ב מ ג י ש י
העזרה
איכרים-עניים,
פועלים
כ ל כ ל י י ם -מ צ ו מ צ מ י ם ,כגון
ע ו ז ר ו ת ב י ת ,ש ה צ י ל ו א ת ילדי ט י פ ו ח ל ן ל ש ע ב ר ו כ ד ו מ ה • .ח ל ק ם ע ש ו
ז א ת מ ט ע מ י ם א נ ו ש י י ם ה ו מ נ י י ם גרידא ,ל ל א ק ב ל ת ת מ ו ר ה .כ ס פ י ת א ו ר ו ו ח פ ו ל י ט י .
עם זאת בלטו בין המצילים בליטא כמה רופאים כמרים וביניהם בר .פאוקשטיס
) .(Er. Paukstysב י ן א ם ה ל ה פ ע ל מ ת י ר מ נ י ע י ם מסיונריים ובין א ם מ ת י ר ר ג ש
אנושי ,ה ו א
אחרת
יהלים,
ישנם
מחוגי
הציל
עשרות
ילדים
יהליים,
לאחר
שהטבילם
ה ק ת ו ל י ם ,ב ר .ג ו ט א ו ט א ס ),(Br. Gotautas
לנצרות.
שפעל
רבות
אישיות
להצלת
גימק א ת פ ע י ל ו ת ו ה מ ם ו כ ג ת ב כ ד ,״ ש י ל ע העולם ,כ י ג ם ב י ן ה ל י ט א י ם
אנשים
הגונים״.
39
הספרנית ,של
האוניברסיטה
בוילנה,
אונה
שימייטה
47
)(Ona Simaite
שהצילה
בלבד
התרבות
שבצעירותה
השתייכה לחוגי
יהודים א ל א ג ם ה ס ת י ר ה
ה מ ה פ כ נ י ם ס.ר .(S.R.) .ל א זו
ספרים
בדירתה
וכתבי יד
מאוצרות
ש ל .י ה ד ו ת וילנה .כ ש נ ת פ ס ה ב ד י ה ג ס ט פ ו ע ו נ ת ה ק ש ו ת ,א ך ל א ג י ל ת ה
א ת מ ק ו מ ו ת ה מ ס ת ו ר ש ל היהודים ,ש ה ח ב י א ה .ל ה ר ח ב ת פ ע י ל ו ת ה ה ק י מ ה ב מ ש ך
ה ז מ ן מ ע י ן ו ע ד ל ה צ ל ת יהודים .מ ו ס ד ו ת ד ו מ י ם ל א ו ת ה מ ט ר ה פ ע ל ו מ ט ע ם חוגים
אנטיפשיסטיים
אולם מעבר
) ק ו מ ו נ י ס ט י ם ואוהדיהם( ,כ נ ס י י ת י י ם ו א ף ל א ו מ נ י י ם .
למשמעות
ה ע ר כ י ת ו ה ם מ ל י ת היתד .ז ו פ ע י ל ו ת ,ש ל א ר ק ש ב א ה מ א ו ח ר מ ד י ,א ל א
ג ם היתה
מהבחינה
מצומצמת
למדי ועל כן
דלות
תוצאותיה היו
ביותר הן
האבסולוטית ,הן מהבחיגה היחסית.״
ל א ח ר ג ס י ג ת ה ג ר מ ג י ם מ ל י ט א בקיץ ו ב ס ת י ו 1944ב ל ח ץ ה צ ב א ה א ד ו ם ה מ ת ק ר ב ,
ג מ צ א ו ב א ר ץ זו פ ח ו ת מ־ 1,000יהודים ,שגיצלו ע ל ד י ג ו צ ר י ם ) ל י ט א י ם פ ו ל נ י ם
ד ה י י ג ו ל א י ו ת ר מ־ 0.4%מ כ ל ל ה י ה ד י ם ,ש ה י ו ש ם
ורוסים(
ב ת ח י ל ת הכיבוש
ה נ א צ י .ע ד י ו ת ר ע ג ו מ ה היתד .ה ת מ ו נ ה ב ל ם ב י ה ,ב ה ג מ צ א ו כ ־ 2 0 0י ה ו ד י ם ,0.3%
מ ת ו ך 70,000ש ה י ו ב ה ב ת ח י ל ת ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ; ו ב א ס ט ו נ י ה — כ ־ 1 0י ה ד י ם ) ! ( ,
ש ה ם 0.1%מ ת ו ך י ו ת ר מ־ ,1,000שהיו ש ם ב ת ח י ל ת ה כ י ב ו ש ה נ א צ י .״
הגרמנים נסוגו מליטא עשרות אלפים מ ש ת פ י פעולה מקומיים מבין
בעקבות
ה ל י ט א י ם ,ה ל ט ב י ם ו ה א ס ט ו נ י ם ו ב י נ י ה ם ר ו צ ח י יהודים .ר ו ב ם נ מ צ א י ם כ י ו ם ב א ר צ ו ת
בקגדה ,באוסטרליה ,בשבדיה ובגרמניה המערבית .מעטים מ ב י ן הרוצחים
הברית,
ש ל א הספיקו ל ב ר ו ח נותרו בארצותיהם ,א ש ר הפכו ש ו ב ל ר פ ו ב ל י ק ו ת סובייטיות
ע ד היום הזה.
נ ר א ה ש ג ם ב ע ו ב ד ו ת המעטוח ,שסוקרו לעיל ,יש מ ש ו ם ה ש ו ב ה ח ל ק י ח ל פ ח ו ח
ה ר א ש ו נ ה ,ש ה צ ב נ ו ב ר א ש י ת המאמר ,כ י צ ד ה ח ד ר ד ר ו ה י ח ס י ם ב י ן ה ע מ י ם
לשאלה
לשכניהם
הבלטיים
האיום
היהודים ע ד כ ד י ה מ ש ב ר
ב ת ק ו פ ת השואה.
ביניהם
מ ח ו ך ה ח ו מ ר ,ש כ ב ר נ א ס ף ו ש ב ח ל ק ו נ ס ק ר לעיל ,נ י ח ן ג ם ל ה ב ח י ן ב א ר ב ע ה גורמים
ה מ פ ו ר ט י ם להלן ,והמהווים ח ש ו ב ה מ ס ו י י מ ח ל ש א ל ה ה ש נ י י ה :מ ה היו
מרכזיים,
הגורמים או הסיבות למשבר ,על כל המשתמע מכך.
המשבר
נמרץ
היתה
ה כ ל כ ל י :ג ו ר ם זה ,ש ב מ ש ך ד ו ר ו ת ר ב י ם ל א ה י ה גיכר ,ב א ל ב י ט ו י
ב ש נ י ם ש ל ע ר ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה ,א ל א
א ל י מ ה כ מ ו בפולין .בימי
המשטר
הסובייטי
ש ה ה ת מ ד ד ו ת סביבו לא
טושטש
ל כ א ו ר ה ג ו ר ם זה,
א ך ל א ב ו ט ל .כ נ י ס ת כ מ ה מ א ו ת פ ק ד י ם יהודים ל ג י ה ו ל ח ב ר ו ת כ ל כ ל י ו ת ,ש ק ו ד ם
ל כ ן ל א היחד .ב ה ן ד ר י ס ת ר ג ל ליהודי ,נ ת פ ר ש ה ע ל י ד י ב ג י ה ע מ י ם ה ב ל ט י י ם
כגסיגה שלהם .ב ת ק ו פ ת הכיבוש הנאצי התמקד הגורם הכלכלי ס ב י ב הרכוש ה י ה ד י
ש ל הנרצחים והבלואים בגיטאות ובמחנות העבודה.
ה ג ו ר ם ה מ ד י נ י :ע ם כינון ה ע צ מ א ו ח ש ל ה מ ד י נ ו ח ה ב ל ט י ו ח א י ב ד ה א ח מ ש מ ע ו ח ה
במידה ר ב ה
ודעת
הקהל
לספירות
המשטר
ה ת מ י כ ה המדיניח,
היהודית
שניחנה במשך
ב ז י ר ה ה ע ו ל מ י ת .י ת ר ע ל כן,
ה ס ו ב י י ט י ג ת ג ל ה גיגוד ב ו ל ט באורייגטציה
לעצמאות
48
כניסתם של
ארצות
ה ה ש פ ע ה ה ג ר מ נ י ת ה פ כ ה ת מ י כ ה זו ל מ י ו ת ר ת ו א ו ל י מ ז י ק ה .
היהודים .ב ע ת י ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ח פ ף
גוייסו
שנים ע ל ידי
א י ש י ם יהודיים
המאבק
אלו
בתקופת
המדיגית ש ל הבלטים ושל
המדיגי ש ל
הלאומנים
הבלטיים
מדינותיהם א ת השתתפותם המירבית ברציחות .מאידך ,באותה תקופה
א ל פ י פ ל י ט י ם יהודים מליטה ,ל ט ב י ה ו א ס ט ו נ י ה .ל ד י ב י ז י ו ת ה ב ל ט י ו ת ש ל
האדום ובכך מילאו איפוא היהודים פונקציה פוליטית ממדרגה ראשונה
הצבא
ל ת ע מ ו ל ה הסובייטית ,ש ה ע מ י ם ה ב ל ט י י ם נ ל ח מ י ם יד ב ל ע ם ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת .
השלישי:
הגורם
ה מ ל ח מ ה ה ת ב ט א גורם זה ב ע י ק ר ב נ ט י ו ת
בעוד אשר לפני
ב ל ת י מ ג ו ב ש ו ת ש ל ק נ א ו ת ,ש פ ר צ ו פ ה ו ש ם ב ח ו ג י ס ט ו ד נ ט י ם ועירוניים נ ו צ ר י ם
כלפי
ה ת ג ה ג ו ת מרגיזה ,כ ב י כ ו ל ,ש ל
בתקופת השלטון
ע מ י ת י ה ם היהודים ,הרי
הסובייטי הוא ה פ ך ל ד ו מ י נ נ ט י ו ה א פ י ל ע ל מ כ ל ו ל ה י ח ס י ם בין ה נ ו צ ר י ם ליהודים.
ה ת מ נ ו ת ו ש ל צעיר יהודי ל ק צ י ן מ י ל י צ י ה נ ת פ ס ה כ א ק ט ש ל כפיות ט ו ב ה ו ב ג י ד ה ;
בייחוד כ א ש ר ל ע ת י ם היה קצין זה ח י י ב ב ת ו ק ף ת פ ק י ד ו ל ב צ ע מ א ס ר י ם וגירושים
של אישים ,שהיו מ כ ו ב ד י ם ב ק ר ב ה ע מ י ם ה ב ל ט י י ם ו נ ח ש ב ו לפטריוטים.
ה ג ו ר ם ה ע ר כ י :ל מ ר ו ת ה י ו ת ר ו ב ה ב ל ט י ם כ פ ר י י ם נ ו צ ר י ם אדוקים ,כ מ ע ט ו ל א
היו ב י ג י ה ם ביטויי ק ג א ו ת ד ת י ת ק י צ ו ג י ת .מ א י ד ך ל א ח ר ג ו ב ד ר ך כ ל ל ה י ח ס י ם
בין ר א ש י ה ד ת ה נ ו צ ר י ת ו ה י ה ו ד י ת בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם מ ע ב ר ל מ י פ ג ש י ם
רשמיים .מ כ ל מ ק ו ם ה י ח ס י ם היו ח י ו ב י י ם ע ד כדי ה צ ד ק ת ה צ י פ י ו ת ש ל היהודים
לתמיכה
שבין
מ צ ל ם של ה נ ו צ ר י ם .ע ל א ף ה א כ ז ב ה ה כ ל ל י ת מ צ י פ י ו ת א ל ו ע ו ב ד ה היא,
ה מ צ י ל י ם ר ב י ם היו
אדוקים,
קתולים
זאת מתיר מניעים ערכיים
שעשו
טהורים .ב ח מ ה ל כ ך נ ה ג ו ג ם ק ו מ ץ ה מ צ י ל י ם מ ק ר ב ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם ,א ך פ ע י ל ו ת ם
ה ת ר כ ז ה ב ע י ק ר ב ע מ י ת י ה ם ה י ה ל י ם .ב ק ו מ ו נ י ק צ י ה בין ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ל ב י ן ה י ה ל י ם
בלט
ב מ י ל ד הצד ה ת כ ל י ת י ל ע ו מ ת הרצון לסייע ל ה ם כלקורבנות.
ל ג ו ר ם האחרון ,ש ה ש פ ע ת ו היתד ,ל מ ע ש ה ק ט נ ה יחסית ,ה ת ל כ ד ו ש ל ו ש ת
פרט
ה ר א ש ו נ י ם ב מ ר ו כ ז ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש הגאצי ,כ ש ה ת ק ו פ ה ה ק צ ר ה מ ל פ ג י
הגורמים
כן ש ל ה מ ש ט ר ה ס ו ב י י ט י
אין
אמון.
התוקפנות
בכוח
מבני
ספק,
העזה
— ,1941—1940מ ש מ ש ת
מ א ח לתהליך של משבר
הסובייטי,
נבלמה
שבתקופת
בני
של
המשטר
הבלטיים,
העמים
שקדם
מתל
שנבעה
לשואה,
תיסכול
עמוק,
רק
כידוני השלטון ה ס ו ב י י ט י .ו ע ל כן ה פ ר ע ו ת ו ה ש ת ו ל ל ו ת ה ד מ י ם ש ל ר ב י ם
העמים הבלטיים
במידה
בעת
גסיגת
ה צ ב א האדום בקיץ
מ ס ו י י מ ת גם מ ע י ן ה ת פ ר ק ו ת ה מ ו ג י ת .אין
1941ו א ח ר מ כ ן היוו
צ ל ך ל ה ג ל ,שעם התקדמות
ה מ ח ק ר י ת ב ה ר ו ס י ב ו ת ו ג ו ר מ י ם ג ו ס פ י ם ,שיסייעו ל ה ר ח י ב א ת ה ת ש ו ב ה ע ל ש א ל ה
מ ס פ ר ש ת י י ם הנ״ל.
מ ל ה מ ת העולם השנייה ו א י ל ן
מסיום
לא פחות מ ק ל מ ת ה מורכבת השאלה השלישית ,שהוצבה בראשית המאמר ל מ ת י י ח ס ת
ל ט י ב ה י ח ס י ם בין ש נ י ה צ ד ד י ם ב ה ו ל , ,ה מ ת מ ש ך מ א ח ר י המלחמה־ ו ע ד היום וכן
בעתל
ה נ ר א ה לעין.
ראוי לציין ,ש ע ל א ף ה ת מ ו ר ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת ו ה א י ר ו ע י ם הקשים ,ש ע ב ר ו ע ל ה ע מ י ם
הבלטיים
במלחמת
ובאדצותלם,
השניל,
העולם
שמבחינת רמת
ואחריה,
רוב
רובם
חיים
על
אדמותיהם
ה ת ר ב ו ת ו ר מ ת החיים נ ח ש ב ו ת מ ה מ צ ט י י נ ו ת
בכל
ברה׳׳מ .ג ם היהודים ה מ ק ו מ י י ם ,ש ש ר ד ו מ ה ט ב ח ,ש ח ז ר ו מ ה צ ב א ,מ ה ה ג ל י ו ת ,ו כ ר ,
הסתדרו שם בדרך כ ל ל ט ו ב מ ב ח י נ ה כלכלית .ב מ ש ך תקופה קצרה ,ס מ ל ל א ח ר
המלחמה,
גמשכו
מסיבות
שוגות
התקפות
הדמים
על
יהודים
בתלים,
בעיקר
2
ב מ ק ו מ ו ת קטנים * .מ א ל ך היו ג ס י ו ג ו ת מ צ ד ח ל ל י ם ל ה ת נ ק ם ב צ ו ר ה זו א ו א ח ר ת
49
43
ב ר ו צ ח י ם ש ל י ק י ר י ה ם .ל א ח ר מ כ ן ה י ת ה מ ג מ ה ל ה ר ג ע ה ב י ח ס י ם בין ה צ ד ד י ם ו ב מ ש ך
ה ז מ ן ה ת י י צ ב ו כ מ ע ט לגמרי .בין ה י ת ר נ י ת ן ל י י ח ס ן א ת :ל מ א ו ת ה מ א ס ר י ם ,ש ב י צ ע ו
ב ק ר ב רוצחי יהודים ו ה ע מ ד ת ם ל מ ש פ ט ; ה ו ק ע ה פ ו מ ב י ת ש ל ר ד י פ ו ת
השלטונות
יהודים**
ביזמה
ו כ י ב ו ד זיכרם .ש ל ה ק ר ב נ ו ת
ממלכתית
וציבורית מקומית —
5
ו ע ו ד * .כ ך או א ח ר ת מ ת ח נ כ י ם ר ב י ם מ ב נ י ה ד ו ר ה צ ע י ר ב א ר צ ו ת א ל ה ע ל מ י ד ע
השוללים
וערכים
א ת מ ע ש י הזוועה,
בתוקף
שבוצעו
הכיבוש
בתקופת
הנאצי
ו א ת מבצעיהם .בשנים האחרונות ניתן אפילו להבחין בסימנים של קירוב ל ב ב ו ת
מסויים
בין היהודים המעטים ,ש נ ו ת ר ו ב א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ל ב י ן עמי ה ר ו ב ,ס ב י ב
האהדה
למדינת
עדיין
בארצות
אלה למשטר הסובייטי ומדיניותו .עולים ,שהגיעו מ ש ם לאחר מ ל ח מ ת
וזאת
ישראל,
בין
על
היתר
רקע
ההתנגדות
הקיימת
ש ש ת הימים ,ס י פ ר ו על ת ג ו ב ו ת ש מ ח ה ב ק ר ב ה ע מ י ם ל נ צ ח ו נ ה המוחץ ש ל י ש ר א ל
ע ל ה ע ר ב י ם ,ש ג ת מ כ ו באופן מ ס י ב י ע ל ידי ה ס ו ב י י ט י ם .ב מ ס י ב ו ת ה פ ר י ד ה ל י ו צ א י ם
ל י ש ר א ל מ ו ש מ ע י ם ע ד היום ב ר כ ו ת ל ע ם ה י ה ו ד י ת ו ך מ ש א ל ה ג ר מ ז ת ,ש ג ם ה ע מ י ם
הבלטיים
יזכו ל כ ך ב ק ר ו ב .אכן ק ש ה
לעלות
לדעת,
יוצאת
לישראל
באיזו מידה
מן
האהדה
היתרה שם
ממוטיבים
ה ל ב או .נ ו ב ע ת
ליהודים
ולדרישותיהם
פוליטיים
ו ת ו ע ל ת נ י י ם .הרי כ ל יהודי ,ש ע ו ז ב כ י ו ם א ר צ ו ת א ל ה * מ ו ת י ר א ח ר י ו
9
ד י ר ה ,מ י ש ר ה ו כ ר ,ה ע ו ב ר ת כ ך או א ח ר ת ל ב נ י ע ם ה ר ו ב .ל ע ו מ ת ה ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת
ה מ ל ח מ ה ,כ א ש ר היהודים יצאו
לאחר
ב ט ר י ק ת ד ל ת ,הרי א ל ה ,שיצאו מ א ו ח ר
יותר ,ע ש ו ז א ת ברגשות מעורבים ,כ פ י ש מ ס פ ר ת המורה שייגה גרטנר שהוזכרה
ושעלתה לישראל בשנות השבעים:
לעיל
מ ג י ע היום ל ה י פ ר ד מ ש כ נ י ם .זה ל א ק ל .
יש ל נ ו הרבה חברים טובים מ ק ר ב המורים .ע ם זאת
.א י נ נ י יכולה ל ש כ ו ח א ת מ ע ש י ה ר ש ע ה נ ו ר א י י ם ש ל כ מ ה
מ ב נ י ה ע ם הליטאי .ה ם ס י י ע ו ל נ א צ י ם ב ר צ ח .א י נ נ י י כ ו ל ה
ל מ צ ו א הצדקה .מ ה היה כ ה ה ר ש ע ,ש ה פ ך א נ ש י ם נ ו ר מ ל י י ם ל ח י ו ת
הג׳וגגל?
אינני י כ ו ל ה ל ס ל ו ח .א י נ נ י י כ ו ל ה ל ש כ ו ח .
7
גותר לי רק לקוות* .
מבחינת
בין
התוכן ,ה מ ה ו ת ו ה ח ש י ב ו ת ,ש ו ג י ם ל א י ן ע ר ו ך ה י ח ס י ם ב ע ו ל ם ה מ ע ר ב י
חוגי המהגרים מהארצות הבלטיות לבין
אלה.
בעוד
שבשנים
הראשונות
לאחר
ש ר י ד י ה ש ו א ה היהודים
המלחמה
אירעו
לא
פעם
בארצות
התנגשויות
מ י ל ו ל י ו ת ו פ י ס י ו ת בין הצדדים ,ש ר ו ב ם נ מ צ א ו אן ב מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם )(Dip. camps
בגרמניה,
הרי ש ב מ ש ך ה ז מ ן ע ב ר ו ש נ י ה צ ד ד י ם ל פ ו ל מ ו ס ה מ ת נ ה ל ב ע י ק ר מ ע ל
ד פ י ע י ת ו נ י ם ו ח ו ב ר ו ת .ב פ ו ל מ ו ס זה ,ה מ מ ש י ך ג ם כיום ,מ ע ל י ם השרידים ה י ה ו ד י ם
האשמות
שכניהם
כ ב ד ו ת נגד חלק ניכר מהעמים
היהודים ו ש ב ז מ ן ה ק ר י ט י ה ז ה
8
הבלטיים
לא
נשמע
ברצח,
כראוי
ה ת ע ל ל ו ת ושוד ש ל
קולה של
המנהיגות
ד י ה צ ד ה ש נ י ת ו ך כדי ה ע ל א ת
הדתית
והפוליטית * .האשמות אלה נ ד ח ו ת ע ל
טענות
נ ג ד ,בהן חוזרים ו נ ש נ י ם ה מ ו ט י ב י ם ה ב א י ם :א ( אידיאליזציה ש ל ה ד ו ־
ק י ו ם ב ע ב ר .ב ( ה ק ט נ ה ע ד ל מ י נ י מ ו ם ש ל מ ע ו ר ב ו ת ש ל י ל י ת ב ש ו א ה )רצח ורדיפות(.
ג ( .ה ג ד ל ה .עד כדי ה ג ז מ ה ש ל מ ע ו ר ב ו ת ח י ו ב י ת ) ה צ ל ה ,ע ז ר ה וכוי( .ד( ח ת י ר ה
50
ו ב ל ת י מ ת פ ש ר ת ל ה ו כ ח ת ה ג ו ר ל הדומה ,ש פ ק ד ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה
עקבית
הן א ת היהודים ,ה ן א ת ע מ י מ ז ר ח ־ א י ר ו פ ה ,ש ב ק ר ב ם ישבו ,ו כ ד ו מ ה .
שאחת
אין ל ש כ ו ח ,
הבעיות
האמיגרציה
הלוחצות על
ובעיקר
הבלטית,
על
קשישיה ,ה י א ה י מ צ א ם ז ה זמן ר ב ה ר ח ק מ מ ו ל ד ת ם ,ה ש ר ו י י ה ל ד ע ת ם ב ש ע ב ו ד ו
ש ל כ ו ב ש זר .ו א ם כ י כ ב ר ע ב ר ו 45ש נ י ם מ א ז ע ז ב ו א ת ב ת י ה ם ב ח ו ד ש י הקיץ
ו ה ס ת י ו ש ל ,1944מ ה ו ו ה ע ב ו ר ם ת א ר י ך עגום ז ה ת ח י ל ת ה ש ל ג ל ו ת ם ו ש ע ב ו ד ם
ה מ ח ו ד ש ש ל א ר צ ו ת י ה ם ב י ד י הסובייטים .ע ל כן ע ד היום ה ז ה מ ג י ב י ם ה ם ב ז ע ם
אמיתי ,כ א ש ר ש ר י ד י ם יהודים מ א ו ת ן א ר צ ו ת רואים ב ח ו ד ש י ם ה ל ל ו ,ו ב צ ד ק ,ימים
של שיחדור דווקא מהגהינום הנאצי והצבא האדום עבורם הוא צ ב א משחרר.
ב מ ל ה מ ס ו י י מ ת י ש ב כ ך דמיון ר ב ל ס י ט ו א צ י ה ה ק ו נ ט ח ץ ר ס ל י ת ש ל ק י ץ ,1940כ א ש ר
בגיגוד ל ע מ י ם ה ב ל ט י י ם ר א ו היהודים א ת כ נ י ס ת ם ה צ ב א ה א ד ו ם — כ ה צ ל ה .נ ו ש א
המולךת
הסובייטיזציה ש ל
גם מהווה מוקד לפעילות
הסיבות,
בשנה
מ ה ו ל ע ד היום נ ו ש א ט ר א ו מ ט י ל מ ה ג ר י ם
9
ה ס ב ר ת י ת ו פ ו ל י ט י ת כ מ ע ט מ ך י יום * .מ ת ל מ כ ל ו ל
שצוייגו ל ע י ל ,מ ש ת ד ל י ם ג ם ר ב י ם מ ק ר ב
המסגרת
את
וכן.הוא
הכרונולוגית של
המהגרים הבלטיים להקדים
ח ל ו ד י ם מ ן ה ־ 22.6.1941
הפולמוס עם
) ת ח י ל ת ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ש ל א ר צ ו ת ל ם ( ,ל־ ) 15.6.1940ת ח י ל ת ה ה ש ת ל ט ו ת ה ס ו ב י י
ט י ת ע ל ה א ר צ ו ת ה ל ל ו ( ,כ ל ו מ ר ,ל כ ל ו ל . .ב מ ס ג ר ת ה פ ו ל מ ו ס ג ם א ת ש נ ת —1940
1941
— ה ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה ש ל ט ו ן הסובייטי .ב ע נ י י ן ז ה ט ו ע ן ח ב ר הסיים
הלטבי
והמשתתפים של הספר
ל ש ע ב ר .י .ל א י י נ ש ) (j. Lejinsנ ג ד ה ע ו ר כ י ם
״יהדות ל ט ב י ה ״ ) , ( . T h e Jews in Latviaשהופיע ב י ש ר א ל ב ־ 1971ו א ל ה ד ב ר י ו :
״ההיסטוריה של
הרוב.
המיעוט אינה יכולה להיות מ ט ו פ ל ת
מ ת י י ח ס ת ל כ ל ארץ.
ק ב י ע ה זו
אולם ח ל ק
ב נ פ ר ד מההיסטוריה של
מכותבי
קופצים
ההיסטוריה
ישירות מ־ 1939ל ־ 1941ו ע ל י ד י כ ך ה ם ש ו ב ר י ם א ת ה ה מ ש כ י ו ת ש ל האירועים.
ה ש נ ה ה נ ש כ ח ת ה י א איפוא ח ש ו ב ה ביותר .ב ל ע ד י ה אי־ א פ ש ר ל ה ב י ן א ת האירועים,
שקרו
ל א ח ר מכן•.
50
מ ת ו ך ט ע נ ו ת א ל ה ו א ח ר ו ת מ ס ת מ נ ת מעין נ ו ס ח ה ס י מ ט ר י ת ,
ש ת מ צ י ת ה ה י א ב ע ך ך ז ו :א( ש נ י ה צ ד ד י ם )דהיינו ,ה ע מ י ם ה ב ל ט י י ם והיהודים,
שגרו
בתוכם(
הבלטיים
ס ב ל ו ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה
העמים
א ב ל ו ת כ ב ד ו ת מ א ל .ב(
ס ב ל ו ב ע י ק ר מ צ ד ה ג ו ר ם ה ס ו ב י י ט י ־ ה ק ו מ ו נ י ס ט י ואללו היהודים ב ע י ק ר
מ צ ד ה ג ו ר ס ־ ה נ א צ י ־ ג ר מ נ י .ג(
משני הצדדים באו ל ל י ביטוי
שלילי מעשיהם
של יסודות שפלים מעטים משולי ה ח ב ר ה :אלה שיתפו פעולה ע ם הקומוגיסטים
בהשמדת האוכלוסיה הבלטית ואלה שיתפו פעולה ע ם הנאצים בהשמדת האוכלוסיה
ה י ה ל י ת .ד(
למסקנה
ה ת ו צ א ה ,א ם כ ן — תיקו .מ כ א ן מ ג י ע י ם
ושניהם חיו בשלום מ א ו ת בשגים ו ב ת ק ו פ ת המלחמה ס ב ל ו
מדוע ש ל א
ל ת ת אלה גם אלה
להלברות
מחלשת
נוספת:
היות
א ב ל ו ת כבדות —
לקראת
היחסים
החזרת
ש מ ל פ ג י ה ש ו א ה ,ש פ ג ע ה ב ש נ י ה צ ד ד י ם ב מ ל ח מ ה ו י ר א ו א ת ה ד ב ר י ם ה ל ל ו כמעין
אפיזודה
טרגית
אפלה ו
הדבר ניתן
להיעשות ע ת ה
יותר
בעבר ,וזאת
מאשר
משום שהזמן עצמו כ ב ר ריפא ב מ ל ה ר ב ה א ת פצעי העבר ובעיקר בגלל שנגד
ש נ י ה צ ד ד י ם ג ם ל ד ,ה ג מ צ א י ם ב ח י ק ״ ה ע מ י ם ה ח ו פ ש י י ם ״ מ מ ש י ך ה י ו ם לאיים
״האויב
ה מ ש ו ת ף ,ה ו א ה ט ו ט ל י ט ר י ז ם הסובייסי ,שעדיין ל א ה ל ב ד ״ .
עד כאן
היהודים.
הטעגות העיקריות,
המושמעות
בפולמוס ש ל
העמים
5 1 ,
הבלטיים
גגד
•
51
ק י י מ ו ת ג ם כ מ ה ת ו פ ע ו ת לוואי ,ש ה ס ת מ נ ו ל א ח ר ו נ ה
קודם כ ל
הכוונה
השלילית
להתייחסות
5 2 ,
בתוך
ב מ ה ל ך ה פ ו ל מ ו ס וסביבו.
הגולה
פירסומי
הבלטית
ה מ י מ ם ד היהודי ב כ ל ל ו א ל שרידי השואה ב פ ר ט .ש כ ן א ל ה מ ו א ש מ י ם
נקמנות,
האופייגיות
ליהודים
המטיפים
לסלחנות.
הנוצרים,
במפגיע א ת מ ס ע
)״עין ת ח ת עין״(,
5 3
הגישה
לעומת
אי ל כ ך נ ד ר ש י ם ה י ה ו ד י ם ב כ ל
ההוקעות וההשמצות שלהם גגד העמים,
אל
בשאיפות
ה א נ ו ש י ת של
להפסיק
העולם
ש ב ק ר ב ם ח י ו ויפה
ש ע ה א ח ת ק ו ד ם ! ש ה ר י ב ת ג ו ב ה ל מ ס ע ב ל ת י ־ צ ו ד ק ז ה ה ו ל כ ו ת ו מ ת ג ב ר ו ת הגטיות
ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ק י י מ ו ת .כ ן עשוי ה ד ב ר ל א ש ר א ת ה ד ע ה ה ר ו ו ח ת ב ל א ו ה כ י בציבור
ע ל ה ת ו ק פ ג ו ת ה י ה ו ד י ת ,ה מ ו צ א ת ביטוי ג ם ב י ח ס ה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל א ל ש כ נ ו ת י ה
ה ע ר ב י ו ת ו כ ר .ה כ ו מ ר י .פ ר ו נ ס ק י ם מ ה ״ ל י ט ו א נ י י ן א מ ך י ק ן ק א ו נ ס י ל
(J. Prunskis of the Lithuanian American Council
הציע
)Reverend
לאחרונה את
ה ע י ס ק ה ה ב א ה :ה א י ג ו ד ש ל יוצאי ל י ט א ב י ש ר א ל )Association of Lithuanian
יפרסם הצהרה פומבית ,שהפורעים
(jews i n Israel
היו בודדים ,מ ע ט י ם ו כ י ה ע ם
ה״ליטואניין
יימנע
היהודים
אמריקן
והרוצחים ש ל
הליטאי כ כ ל ל היה גקי מאשמה,
קאונסיל״
מפירסום
מצדו
היהודים
בתמורה
עובדות על
לכך
מעורבות
ב ל י ט א ב ע ת ה ה ג ל י ו ת ל ס י ב י ר ב ש נ ת «•.1941ה צ ע ה ז ו נ ד ח ת ה ,כמובן,
ע ל ה ס ף .ה ח ו ב ר ת ש פ י ר ם ם ל א ח ר מ כ ן ה כ ו מ ר פ ר ו ג ס ק י ם ,א כ ן כ ו ל ל ת פ ר ק בשם
65
During soviet Occupation
ו ב ו מ ו ב א ו ת ע ו ב ד ו ת , ,שבחלקן ה ו ע ת ק ו מ פ י ר ס ו מ י ם
שהופיעו ת ח ת הכיבוש הנאצי.
מסתמגת
לאחרוגה
בחוגי ההגירה הבלטית מעין נטייה לכיוון גישה
שקולה
יותר וחריגה ממוסכמות .כ ך למשל הופיעו בעיתונות ה ל י ט א י ת ש ל ק נ ד ה וארה״ב
מ א מ ר י ה ם ש ל מ .ג ו ב ר י ם ) ДМ. Goberisד ״ ד ס ט .ס ר א י ק ה )(Dr. s t Sereika
ד ״ ד ב .ק ס ל ם ) (Dr. в . Kasiasואחרים ,ב ה ם מ ו ב ע ת ה מ י ש א ל ה ל ע ב ו ר ל ש י ח ו ת
ר צ י נ י ו ת בין ש נ י ה צ ד ד י ם ,ת ו ך ה ע ז ה ל א מ ר א ת ה א מ ת ,ש ״ ה ד י ה א מ ת י כ ו ל ה ל ה י ו ת
ר ק ל ע ז ר ה ר ב ה ל ע ם ה ל י ט א י ו נ ח מ ה ל ע ם היהודי״*.
הבישוף הליטאי י.
בריזגיס
),(j. Brizgys
5
היושב
בארה״ב,
מגלה
בספרו
האחרון ה ב נ ה ר ב ה יותר לצדדים שונים ש ל ההתנהגות היהודית ״בשגה הקריטית״
) .(1941—1940ל ע ו מ ת ה ת ב ט א ו י ו ת י ו ה ק ו ד מ ו ת ה ו א ק ו ב ע ב י ן ה י ת ר :״ כ ש ם שאי
א פ ש ר ל ה ג י ד ,ש ע ב ו ר כ ל מ ה ש ע ש ו ה ב ו ל ש ב י ק י ם ,א ש מ י ם ה ל י ט א י ם ,כ ך אי א פ ש ר
שעבוד כ ל מ ה
להגיד,
שעשו
הבולשביקים,
אשמים
היהודים .ג ם
י ה ו ד י ם וגם
ליטאים התמסרו לרוסים הקומוניסטים ,א ך א ל ה ואלה היו מעטים ב י ו ת ר ״ .
5 7
ד ו מ ה ל כ ך ה י א מ ס ק ג ת ו ש ל ההיסטוריון ה ל ט ב י א .א ז ר ג י י ל י ס ): (A. Ezergaiiis
״אין ב ס י ס ל א מ ו נ ה ,כ פ י ש ה י א מ ו ב א ת ב ת ע מ ו ל ה ש ל ה י מ ל ר ,ש ב ת ק ו פ ת ה כ ו ב ש
הקומוניסטי
מלטבים
ב ל ב ד ו ג ם ר א ש הציקה ש ל ל ט ב י ה ,נ ו ב י ק ו ב ) (Novikovה י ה ל ט ב י .אין
לנו סיבה
יותר
נ ש ל ט ה ל ט ב י ה בידי צ׳קיסטים יהודים.
הממשלה
הלטבית
הורכבה
לחשוב,
מאשר
ש ה פ ד ו פ ו ר צ י ה ש ל יהודים אוהדי
באוכלוסיה
הכללית.
קומוניסטים
היתה
גבוהה
8 5
.ג י ש ה זו ,כ מ ו ה פ ס ק ת ה ה ת ע מ ל ו ת מ ה ג ל י י ת 12א ל ף יהודים ב ל ט י י ם ל ס י ב י ר
ב ־ 1941
הדור
הצעיר ,כ מ ו ר .י .מ י ס י ו נ ם ,ו .ס .ורדים ואחרים ,ש ג ד ל ו ו ה ת ח נ כ ו באווירה
דמוקרטית
52
וכדומה ,ה י א
אופיינית
במיוחד
לחוקרים
ולהיסטוריונים
בלטיים
בני
ו ה ו מ נ י ת ב מ ע ר ב ,כ ל ש כ ן שידיהם ל א ש פ כ ו ד ם .ז א ת
ו ע ו ד :כיוון
שהפרשנות
)(excuse
ה מ ע ו ו ת ת ע ד כ ה ל א י ר ו ע י ם ש ל ש נ ת 1940/41היוותה מעין ע י ל ה
לרצח
היהודים
גישה כזו של בני
הדור
בתקופת
הכיבוש
הצעיר לרביויה
הנאצי ,י ש
בעמדות
מקום
אבותיהם
לקוות,
יועמדו
שעם
הדברים
ב מ ק ו מ ם הנכון ,ד ב ר שיסייע ל ט י ה ו ר האווירה ב י ן ש ג י הצדדים .ו א ו ל י זה י ק ר ה
ע ו ד במאה הנוכחית.
ה ע ר ו ת
.1הנוסח העתיק ביותר של מגילת הזכויות ה מ צ ד בידינו ר א ה ב ת ו ך :
г nadpisi, vol. I (do 1670 g.), St. Petersburg 1899, pp. 16—58.
.2ע ל תופעות אלו בעיר ריגה שבלטביה במאה הי״ח ר א ה :
Buchholz, Gescbichte
der Juden i n Riga, Riga
.
.58—16
Regesti
1899Anton
.3פרטים מ פ י ע ד ראיה על עלילת ד ם שאירעה בעיירה פלוגגיאן ) (Plungeשבליטא
ב־ 1958ר א ה :יאגקל פיקער ,אזוי איז נעווען ,ת ל אביב ,1979עמ׳ .44—35
.4ע ל כ ד ר א ה :מגדל בובה ,פרקיט בתולדות יהדות לטביה ,ת ל אביב ,1965עמ׳ —166
;172אוריה קאצעגעלעגבאגן ,״ליטוואקעם״ ,ב ת ו ר :ליטע ,בוך אייגם ,עויד ד״ר
מעגדל סודארסקי ואחרים ,גיו יארק ,1951עמ׳ .386—384
.5פרטים ר א ה :
•Yevreyckaya
Nedelya
22 (18.10.1915), p. 20.
.6פרטים ר א ה :ד ב לוין ,״יהודים במלחמות העצמאות ש ל אםטוגיה ולטביה״ ,העבר 22
) ,(1977עמ׳ ; 154^-141ד ב לוין ,״ההשתתפות היהודית במלחמת העצמאות הליטאית״,
כיווניפ ,(1981) 13עמ׳ .95—77
.7על פרעות שגערכו אז בלטביה ראה:
Isaak Levinson, The Untold Story, Johannesburg 1958, p. 117.
ע ל פרעות בליטא :עזריאל שוחט ,״ראשיתה של האגםישמיות בליטא העצמאית״,
י ד ושם ,קובץ מחקדיט בפרשיות השזאזז ת ע ב ו ר ה ,כ ר ד ב׳ ,ירושלים תשי״ח ,עמ׳
.42—40
.8בישיבת הוועדה לארצות הבלטיות ב־ 7ביולי 1919א מ ר לייטגט־קולוגל גריז,
״הסכנה השלישית היא התנועה האנטישמית ,אשר כ ע ת צוברת תנופה בקרב הציבור.״
E.L. Woodward and R. Butler, Documents
of B r i t i s h Foreign Policy, 1919—1939
First Series, vol. Ill, 1919, p. 16.
.9ע ל תופעה זו שנמשכה בהתמדה ע ד מלחמת העולם השנייה ר א ה מאמריהם של
חברי הםיים )הפרלמנט( לשעבר של ל י ט א :לייב גרפינקל ,״מאיגרא ר מ א לבירא
עמיקתא״ יהדות ליטא ,ב׳ ת ל אביב תשל״ד ,עמי ;Фт28-3יעקב .ר ב י נ ס ו ן , .״ י ה ו ד י
ליטא העצמאית באספקלריה היסטורית והשוואתית״ שם ,עמי .27—26
.10מתון• א ח ד המאמרים על מסמכים של משרד החו׳ז הגרמני ,שנפל לידי האמריקאים
4 0 4 1מ ת ב ר ר ,שבסוף שנות השלושים העניקו הגרמגים
(NG
חרי המלחמה )המסומן
לאגשי ) Voldemarasולדמאראם( כספים .לעידוד עריכת פוגרומים בליטא ,אד
סירבו לבקשתם להעגיק להם גשק.
Verslas (Kaunas) 10.2.1940.
.11
.12ה א ת ע ל ר ק ע ה ס י ת ב של הסטודנטים היהודים לציית להגבלות כמו לשבת על
ספסלים מיוחדים ,שגיסו לכפות עליהם עמיתיהם הליטאים .ההגבלות לא ק ד מ ו בסופו
של דבר ,בעיקר הודות לעמדתו התקיפה של רקטור האוגיברסיסה ,פרופ׳ סט.
שאלקאוםקאם ) .(St. Salkauskasמאמרו התקיף בגושא ז ה פורסם אז בבטאון
של הםטודגםים " "Studentu dienosמ־.15.11.1939
53
pp,
א ש פ ו ן י ר ו ש ל י ב
.13פ ר ט י ם ו מ ס מ כ י ם ע ל פ ר ע ו ת א ל ה מ ו פ י ע י ם א צ ל :ל י י ז ע ר ר א ן ,
י ד ׳ ל י ט ע ,נ י ו י ו ר ק ,1959 ,ע מ ׳ .301—267
.14ר א ה ה ע ר ה 10ל ע י ל .
.15מ ל י ם א ל ה א מ ר ה נ ש י א ל ש ע ב ר ל כ ת ב ה י ו מ ו ן ה ל י ט א י ב ק ו ב נ ה . L i e t u v o s Z i n i o s
.16כ נ פ י ת י ,״ י ה ד ו ת ל י ט א צ ו פ י ה ב ח ר ד ה ל י ו ם ה מ ח ר ת ״ ,ה מ ש ק י ף ,ת ל א ב י ב .4.12.1939 ,
.17ב י ט ו י ל כ ך נ י ת ן ב מ א מ ר ש ל ר א ש ק ה י ל ת ו י ל נ ה :ד ״ ר י ע ק ב ו ו י ג א ד ס ק י ,״ ע ס א י ז
ל י י כ ט ע ר ג ע ו ו א ר ן ״ ] נ ע ש ה י ו ת ר ק ל ) ע ל ה ל ב ( [ ו ו י ל ג ע ר ט א ג ב ל א ט .4.7.1940 ,
.18ר ש מ י ם מ א ו ת ם י מ י ם ב ר ח ו ב ו ת ר ע ה מ ת א ר ח ב ר ה פ ר ל מ נ ט ה ל ט ב י ל ש ע ב ר
י .ל א י נ ש ( ר א ה :
J. Lejins, L a t v i a n - J e w i s h R e l a t i o n s , published by the World Federation of Free
Latvians in Canada, 1975, p. 11.
.19מ .ש א ץ ־ א נ י ן ,״ ב א ל ט י ק ו ם
,1940ע מ ׳ .14
.20
.21פ ר
ל ו י
ב מ ל ח
.22
א ף
א ל ט ע א ו ן
ד א ך נ י י ער ע ל ם ן ״ ,א ו פ ב ו י ,א ו ק ט ו ב ר
"Antiseraitizma Zadzini jaaplauz", Ста 2 July 1940
) ״ ה א נ ט י ש מ י ו ת ח י י ב ת ל ה י ע ק ר ״ ( .
ט י ם ע ל ת ל א ו ת י ה ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב כ ל א ח ד מ ה נ ו ש א י ם ה ל ל ומ ו ב א י ם א צ ל :ד ב
ן ,״ ב י ן ה פ ט י ש ו ה מ ג ל •— י ה ו ד י ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ת ח ת ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י
מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י י ה ״ ,א ס ו פ ת מ א מ ר י ם ,י ר ו ש ל י ם ת ש מ ״ ג 506 ,ע מ ׳ .
ע ל כ ך ר א ה :
Years
—
States
T h e Baltic
Romuald J. Misiunas and Rein Taagepera,
of Dependence:
1940—1980, New York, p.
.23ה ת ו כ ן ש ל כ ר ו ז ז ה מ ו ב א ב ק ו ב ץ ) M a s i n e s Z u d y n e s L i e t u v o j e :ר צ י ח ו ת ה מ ו נ י ו ת
ב ל י ט א ( ,1944—1941כ ר ך ,1ו י ל נ א ,1965 ,ע מ ׳ .50
- .24ש ם ,ע מ ׳ .49
.25נ ת ו נ י ם א ל ה ה ם מ י נ י מ א ל י י ם ו ח ו ש ב ו ע ״ פ ע ו ב ד ו ת מ ל מ ע ל ה מ ־ 2 0 0מ ק ו מ ו ת י י ש ו ב
ב ל י ט א ב ת ו ך :י ה ד ו ת ל י ט א ,כ ר ך ד ׳ ,״ ל א ב י ב ת ש ״ ד ,ע מ ׳ .373—237
.26ת י א ו ר ש ל א ח ד ה מ ק ר י ם ה ל ל ו ) ב מ ו ס ך L i e t u k i sב ק ו ב נ ה ( מ פ י ע ד י ר א י ה ל י ט א י י ם ,
ר א ה :ר צ י ח ו ת ה מ ו נ י ו ת ב ל י ט א ) ,כ נ ״ ל ב ה ע ר ה .232—231 ,(23
.27צ ו ט ט ע ל י ד י א .ש י מ י י ט ע ( O . S i m a i t e ) ,ב מ א מ ר ה :״ ל י ט ו ו י נ ע ר א ו ן י ח ץ ב ע ת
ד ע ד נ א צ י ־ א ק ו פ א צ י ע ״ ,ל י מ ע ,ב ו ך א י י נ ם ,ע מ ׳ .1666
! .28א ח ד מ מ ק ר י ם א ל ה ה י ה ב ע י י ר ה ק ו ר ש א ן ) ( K u r s e n a iש ב צ פ ו ן ל י ט א .״ ב ע ת ה ה כ ר ז ו ת
ב ש ם ט ש ר נ י ח ו ב ס ק י א ת מ כ ר ו ה ט ו ב ה ל י ט א י
ה ו צ א ה ל ה ו ר ג ה כ י ר ב ח ו ר א ח ד
ע ל
ת פ צ ע א ו ת י ,
) . ( A d u l a sה ו א פ נ ה א ל י ו ו א מ ר :״ ק ל ע ה י ט ב ו א ל
א ד ו ל ס
ב ש ם
א צ ט ר ך ל ה ת ע נ ו ת ב י י ס ו ר י ם .ה ״ י ד י ד ׳ מ י ל א א ת ב ק ש ת ו .מ ת ו ך :י ה ד ו ת ל י ט א ,כ ר ך
ו ל א
ד ׳ ,ע מ ׳ .344
Sheina Shachar-Gertner, T h e Trees
Stood
•S t i l l , Holocaust Survivors Publishing .29
Co., Farmingham, Mass. 1981, p. 28.
?Andrew Ezergailis, "Who Killed the Jews in Latvia
•.30
ב נ
ס (
מ ג י
ל .ג
ש פ ר ס ם ע ב ו ר כ י נ ו ס
מ א מ ר
10—8א פ ר י ל ) 1986ע ו ת ק ל כ י נ ו
.31א ל י ע ז ר י ר ו ש ל מ י ,פ נ ק ס ש ב ל י ,י ו מ ן
.32ל פ י ע ד ו ת ו ש ל א ח ד מ ח ב ר י ה מ ש ל ח ת .
ת ש י ״ ט ,ע מ ׳ .41
...33.לפי צ י ט ו ט ע ל פ י ה ז כ ר ו ן ש ל א ח ד מ ח ב ר י ה מ ש ל ח ת :י ע ק ב ג א ל ד ב ע ר ג ,״ ב ל ע ט ל ע ך
עלטעסטנראט״ ,פון לעצטן .חורמ בעריכת י .קאפלאן ,מינכן ,מאי
פון קאוונער
. , 1 9 4 8מ ס ׳ ,7ע מ ׳ .39
ו ש א
,ע
ט ו
ר פ ו
ב ע ת
מ ש ב ר ,
א ו נ י ב ר ס י ט ת
ק ו ר נ ל ,
א נ ט י ש מ י ו ת
מ ׳ .37
ל י ט א י ,י ר ו ש ל י ם ת ש י ״ ח ,ע מ ׳ .35
נ ק ל . ,ק ו ב ג ה ה י ה ו ד י ת ב ח ו ר ב נ ה ,י ר ו ש ל י ם
.34ב י ן ה י ת ר ח ת מ ו ע ל ה מ ב ר ק ,ה א ר כ י ה ג מ ו ן י .ס ק ר י ו ו צ ק א ס ) , ( J . S k r i v e c k a sה ה ג מ ו ן
וו .בריזגים ) ,(V. Brizgysד״ר ק .גריניום ,ראש עירית קובנה לשעבר י .וויליישיס
54
) (J. Vileisisואחרים .לפי הקובץ רציחות המוניות בליטא )כנ״ל בהערה ,(23
עמי .53
.35״לנושא היהודי הוקדשו בתזכיר הארוך ,המכיל כ־ 2,300מלים רק שמונה מלים,
היינו ,שהעם הליטאי לא רואה ב׳עיז יפה׳ את .ה׳אמצעים׳ הננקטים כלפי יהודי
ליטא ,וזה הכל״ ,ל .גרפונקל ,״חשבוננו עם הליטאים״ ,יהדות ליטא ,ד׳ ,תל אביב,
תשמ״ד ,עמ׳ .51
החתומים על התזכיר היו :הבומר מ .קרופאוויצ׳יום ) ,(M. Krupaviciusפרופ׳
י .אלקנה ) ,(J. Aleknaוהנשיא לשעבר ד״ד ק .גריניוס ) ,(K. Griniusשהתכר
בהערה הקודמת וכן קודם לכן.
.36
.37
of Latvia
A. Spekke, History of Latvia, Stockholm 1951, p. 402.
Max Kaufmann, "The War Years in Latvia Revised", in: The Jews
(ed. M. Bobe et. al.), Tel Aviv 1971, p. 366.
מתוד מכתב מ־ 30.10.1941ששלח Carl38.אל הגנראל־קומיסאר במינסק וילהלם קובה:
המכתב סומן במשפטי נירנברג.PS—1104 :
Sofija Binkiene, Ir be g i n k l o Kariai
.39
)חיילים ללא מדים( ,וילנה ,1966 ,עמי .166
.40זו גם בערד המסקנה ,שהגיעה אליה לאחר מחקר ממושד שרה גשמית וסיכמה
את מאמרה בסוף :״הצלה בליטה בשמת הכיבוש הגאצי״ ,בתוך :כפיונות ופעולות
הצלה כתקו0ת השואה ,ירושלים תשל״ו ,עמי .269
.41אומדנה זו ,שגוטה כלפי מעלה ,מבוססת על בחיגת עשרות רבות של ספרים,
מאמרים ואוספי תעודות ,הכוללים מידע קונקרטי על מקרי הצלה של יהודים בארצות
הבלטיות בתקופת השואה.
.42כר למשל גרצח בעיירה יוסוויין ) (Josvainiaiעל יד קיידאן ,ראש משפחת געל.
ראה :קיידאן — פפד זגרון ,נערד ע״י יוסף כרוסט ,תל אביב ,1977עמ׳ .283
על מקרים דומים באותו זמן ברחבי ליטא ראה :דב לוין ,״לבטי שיחדור״,
שבות ,(1974) 2עמ׳ .73—55
.43על כך ראה את הפרק The Hour of Vengeanceבספרו של ,Aba Geffen, Unholy A l l i a n c e
ירושלים ,1973עמ׳ .66-60
.44רושם רב עשה באותו זמן המאמר הרגשני של פרופסור ליטאי בשם ר .מירונאס
) (R. Mironasבביטאון הממשלתי Tarybu Lietvuaמ־ 15בפברואר .1945המאמר
מסתיים בהאשמה עצמית ,על שלא הרים בשעתו את קולו במחאה פומבית לוהטת.
והמשפט האחרון הוא :״באותם הימים היו לנו לדאבוננו כל כד הרבה חלאת אדם
וכל כד מעט אנשים נעלים בינינו.״
.45במספר מקומות יישוב ,בהם נרצחה האוכלוסיה היהודית ,הוקמו אנדרטאות לזכרם.
אם כי לא על כולן כתוב בפירוש ,שמדובר בקרבנות יהודיים ,אלא אזרחים סובייטיים
סתם.
.46מ .קארנובםקי ,כאשר עזב ב־ 1945את עירו Kedainiaiבליטא :״לא היפניתי
ראשי בעזבי אותך ,עיר מכורתי ,יהיו ארוכים מר חייך ,מעט מן הנחמה בכד ,שנדונותס
לכיבוש עד סוף התרות ,לא תהיה עוד ליטא עצמאית .המגף הרוסי דרך עליכם
והוא ירמסכם ,כן יהי רצון״ .קיידאן — פ8ר זכרון ,עמי .283
.47שם ,שםS t i l l .
Stood
,Sheina Sachar-Gertner, T h e Treesעמ׳ .94
.48ראה החלטות של Union of Lithuanian Jews in the American Zone of
.Germanyועידת הגיצולים היהודים מליטא באמור האמריקאי של גרמגיה ,מיגכן,
15אפריל ,1947המובאים ב־) ,Unser Weg (MOnchenמס׳ .22.7.1947 ,109
49על עמדות העמים הבלטיים לאחר המלחמה ראה במאמר :דב לוין :״המוטיב
הטובייטי־קומוגיסטי והשלכותיו על גושא השואה בהיסטוריוגראפיה של הגולה
הבלטית״ ,בתוך ж!т :בהיסטוריוגראפיה )העורכים ישראל גוטמן וגדעון גרייף(,
ירושלים תשמ״ז ,עמ׳ .216—195
55
J. Lejins, L a t v i a n Jewish
Relations,
published by the World Federation of .50
Free Latvians in Canada 1974, p. 14.
1976 ביולי15 מ־,29 מס׳Teviskes Ziburiai51.מתיר מאמר מערכת של העתון
.( )׳׳אומה מואשמת׳׳Kaltinama Tautaבשם ״
:
5
2
.
A n A D L Special Report:
Prosecution
of Suspected
The Campaign
Against the V S . Justice
Department's
N a z i War Criminals,
New York, 1985, pp. 24—36.
Kodel tas nelemtas53. י רימקום.מוטיבים אלה מופיעים במאמרו של י
,Teviskes Ziburiai )על האנטישמיות הלא־צפויה( בעיתוןantisemitizmas
.1981 נובמבר
.116—111 עמ׳,1980 אביב,Forum54.ההתכתבות בין שני הצדדים פורסמה בכתב העת
Dr. Juozas Prunskis, Lithuania's
pp. 12—16.
Jews
and the Holocaust,
Chicago, III. 1979, .55
Dr. St. Sereika, "Opinoju" ( )על הנושא הרגישTeviskes
Z i b u r i a i , 18.3-1982. .56
Vysk. Vincentas Brizgys, Kalaliku Baznycia Lietuvaje,
1940—1944, Chicago Ш. .57
1977, p. 177.
מתור ערך שבאנציקלופדיה של השואהД . Ezergailis, Latvia: 1940—1941 .58
.Macmillan — הוצאת ספרית הפועלים,()בדפוס
56
דייר רות זריז
יהודי גרמניה ביו הגירה לבריחה*
חמישים שנה לפוגרום ב־ 10—9בנובמבר 1938
ה פ ו ג ר ו ם האלים ,ש פ ג ע ביהודי ג ר מ נ י ה ב ־ 1 0 — 9ב ג ו ב מ ב ר
,1938הידוע בכינויו
״ ל י ל ה ב ד ו ל ח ״ ,היה ל ג ק ו ד ת מ י פ ג ה ג ו ר ל י ת ע ב ו ר י ה ד ו ת ג ר מ נ י ה כ כ ל ל ו ל י ה ו ד י ם
בגרמגיה
ליהודים
כפרטים.
ביום זה ג ם ת ם
הגולל
על
הזיק
האחרון
של
אמוגה,
שיש
סיכוי ל ח י ש ת ־ בגרמגיה .ג ם כיום ,ח מ י ש י ם שגה א ח ר הפוגרום , ,ז ו כ ר
כ ל יהודי ,שהיה ב ג ר מ ג י ה ב א ו ת ו זמן ,א ת ש א ר ע ל ו ב א ו ת ו יום ל פ ר ט י פ ר ט י ם .
א ג ש י ם ,ש ר ב י ם מ ה ם ע ב ר ו חוויות ק ש ו ת ב ש ג י ם ש ל א ח ר מכן ,מ ס פ ר י ם ב ה ר ח ב ה
בעדויות
הקשה
ובזכרוגות
את הקורות
אותם
ב א ו ת ו יום,
ת ו ד ציון ,ש ז ה היה ה י ו ם
בחייהם.
ל י ה ו ד י גרמגיה ,ש ג ו ת ר ו בחיים ,ב י ג י ה ם כ א ל ה ש ע ב ר ו א ת אימי ה מ ח נ ו ת ו ה מ ל ח מ ו ת ,
היו פ י ז י ת ימים ק ש י ם יותר ,אך ג פ ש י ת ה י ה ז ה מ ש ב ר ,ששיגר ,א ת מ ה ל ך חייהם.
יהודי גרמניה ,ש ג ם ל פ ג י כן ח י פ ש ו ד ר ך ל ה ג ר ו ל ע ז ו ב א ת א ר ץ מ ג ו ר י ה ם ,ש ו ב
לא
למן
בחלו בכל
אמצעי למימוש
הפוגרום הפכו השלטונות
ר צ ו נ ם ,והיו
הגרמנים
את
מוכגים
לצאת
לכל
י ע ד אפשרי.
ה ג י ר ת היהודים מ ג ר מ נ י ה ל ה ג י ר ה
כפויה ,ל י ה ו ת גרמניה הפכה ההגירה לבריחה.
ההגירה
מגרמניה
לפני
הפוגרום
כ ד י ל ה ס ב י ר א ת ה נ א מ ר לעיל ,י ש ל ה ר ח י ב א ת ה ד י ב ו ר ע ל ה ק ש ר בין המדיגיות
ה ג ר מ ג י ת לבין ה ג י ר ת היהודים מ ג ר מ ג י ה ב ת ק ו פ ה ש ק ד מ ה לפוגרום .ב ס פ ר י מ ח ק ר
* העבודה נעשתה במסגרת הפרוייקט הבינאוניברסיטאי לחקר מערכות ההעפלה עי׳ש
שאול אביגור.
57
ולימוד
גוהגים
והפעולות,
ש ל יהודי
להביא א ת
המהגרים
מספר
שננקטו כנגד יהודי גרמניה.
גרמגיה לאשר היה
1
מגרמניה לצד
היהודים
האירועים
ההקבלה מבקשת ללמד על מודעותם
בעתיד.
צפוי ל ה ם
לדוגמה:
שיקפה
״ההגירה
2
א ת ת נ ו ד ו ת ה מ ד י נ י ו ת ה ג א צ י ת ״ או ,״ מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם ע ל ה ב מ י ד ת מ ה
תקופה ,א ל א שההרגעה היחסית ש ל
ש ו ב להחלשת תנועת ההגירה״.
בשנת
המצב
באותה
גרמה
ה א ו ל י מ פ י א ד ה ,1936 ,
3
ר ב י ם מ ה ח ו ק ר י ם אינם מ ת ע ל מ י ם מ ה ק ש י י ם ב מ צ י א ת א ר צ ו ת י ע ד ו ע ו ס ק י ם ב ה ר ח ב ה
ב מ נ י ע י ה ה ג י ר ה ו מ ג ב ל ו ת י ה ,אולם ,י ח ד ע ם ר א י י ת הקשיים ,מ ר ב י ם ל ק ש ו ר י ש י ר ו ת
א ת מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם ע ם ה פ ע ו ל ו ת ,ש נ נ ק ט ו ג ג ד היהודים ב ג ר מ נ י ה גופא*.
בגרמניה ע ל מאמצי היהודים להגר,
אין מ ו ג ה ל ה ת ע ל ם מ ה ש פ ע ת האירועים
א ו ל ם ה צ ג ת ה מ ס פ ר י ם כ ש ל ע צ מ ם ע ש ו י ה ל ה ט ע ו ת א ת הקורא .ע ל כ ן נ ב ק ש ב ה מ ש ך
ל ה צ י ע ק ר י ט ר י ו נ י ם נוספים ל נ י ת ו ח ה מ ס פ ר י ם ו ל ב ח י ג ת מ א מ צ י ה ם ש ל יהודי ג ר מ ג י ה
המגמה היא להבהיר
להגר.
ולהדגיש א ת
ה ב ח נ ה בין ת ג ו ב ת ה פ ר ט ל ת ג ו ב ת
ההבחגה בין
חשובה
הנדון.
מאמצי
היהודים
5
ה מ ו ס ד ו ת היהודיים
להגר
ל ח ו ק ר י ם ,המודעים ל ה ,
חשובה
לבין
הרשמיים
המהגרים
ל ק ו ר א ,שאינו
בגרמניה.
בפועל,
עוסק
יותר
משהיא
בנושא
ספציפית
כ א ש ר קושרים א ת מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם לאירועים ,מ ת ק ב ל ה ר ו ש ם ה מ ו ט ע ה ,
שהיקף
ההגירה ה י ה
לדימוי
ה מ ת ל ו ו ה ליהודי ג ר מ נ י ה ,ש ה ם
אותם
ה ש פ ע ת ה פ ו ג ר ו ם ע ל היהודים,
תוך
תלוי
גרמגיה
ביהודי
עצמם .זאת
דבקו
בוודאי א ח ת
בגרמגיה ,ג ם
מ ק ר ב ה והיו עיוורים מ ל ר א ו ת א ת ,ה ס כ נ ה
הסיבות
הקיאה
לאחר שזו
ה א ו ר ב ת .ל ה ם .בהמשך לאותה
ג י ש ה מ י י ח ס י ם א ת הגידול ב מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם ב ש נ ת 1939ל כ ך ,שהיהודים ג ו ר ש ו
מגרמגיה לאחר הפוגרום וממעטים להתייחס למאמציהם לברוח ב כ ל מחיר ובכל תנאי.
אין מ א מ ר זה אמור לשגות ...ס ט ר י א ו ט י פ י ם ,ש ד ב ק ו ב ק י ב ו ץ יהודי מסוים .אין
ג ם ל ה ת ע ל ם מ ה ע ו ב ד ה ,שהדימוי מ ת ב ס ס ב ד ר ך כ ל ל ע ל א מ י ת ו ת מסוימות ,ל מ ח צ ה
א ו ל ר ב י ע .א ו ל ם נראה ,שכיום ,ח מ י ש י ם ש נ ה ל א ח ר ה פ ו ג ר ו ם האלים ,יש ב י ד י נ ו
מ י ד ע וכלים ,כ ד י ל ב ח ו ן ו ל ח ק ו ר א ת ה א י ר ו ע י ם ,ב מ ג מ ה ל ה צ י ג ב א ו ר ה נ כ ו ן א ת
מ א מ צ י ה ם ש ל יהודי גרמניה ,ש נ י ס ו ל ה א ב ק ב ג ו ר ל ם .
בין מקורות ה מ ד ע העומדים לרשותנו יש למנות א ת המחקרים הרבים הדגים
6
באפשרויות הכניסה לארצות י ע ד ב ת ק ו פ ה הנדונה .מחקר משווה משותף להגירה
מגרמניה ,ל צ ד אפשרויות הכניסה ל א ר צ ו ת י ע ד מ ד י ש נ ה בשנה בתקופה הנדונה,
יכול
ל ש פ ו ך א ו ר ח ד ש על.
הסיבות
מספר
לירידת
מחקר
ה מ ה ג ר י ם מגרמניה.
כ ז ה מ א פ ש ר ג ם ה י ב ט נ ו ס ף :ע ל ה ק ש ר ב י ן ה א י ר ו ע י ם ב ג ר מ ג י ה וההגירה ל י ע ד י ם
שונים ברחבי ת ב ל .
7
כדי להבהיר ב מ ה
במימדי
ההגירה
.
דברים
ב־1937
אמורים,
עשוי
לתרום
.
גביא
דוגמה
בהמשך
מ א י ר ו ע י ש נ ת .1937
לעיון
בהשפעת
הפוגרום
דיון
על
אופיה של הגירת־הבריחה מגרמגיה.
ה מ ק ו ר ו ת מ ד ג י ש י ם כולם ,ש ב ש נ ת 1937ח ל ה ירידה מ ס ו י י מ ת במימדי ה ה ג י ר ה
מ ג ר מ נ י ה .ע ל פ י דיווחי
״האיחוד
הארצי ש ל
יהודי
גרמניה״
לג׳ויגט
לסיכום
8
ש נ ת 1939ה י ג ר ו ב־ 31,900 1936י ה ו ד י ם ו ב ש ג ת 23,500 1937יהודים .ה מ ס פ ר י ם
אינם זהים ב כ ל ה מ ק ו ר ו ת
9
א ו ל ם כ ל ה מ ק ו ר ו ת מ ס כ י מ י ם ,ש ח ל ה ירידה ב מ ס פ ר
ה מ ה ג ר י ם ב ש נ ת .1937ח ו ק ר י ם נ ו ט י ם ל י י ח ס א ת הירידה ״ ב ע ק ב ו ת ה ש ק ט המאורגן,
58
ש א פ ף א ת ה מ ש ח ק י ם ה א ו ל י מ פ י י ם ש ל ש נ ת 1936״.
<(1
ד ר ך אחרת — לבחון ,מ ה אירע באותה ש נ ה ב א ר צ ו ת היעד המקובלות באותו
זמן .ה ד ג ש ה ו א ע ל א ר צ ו ת י ע ד ה מ ק ו ב ל ו ת ,כיוון שעדיין ל א ח ל ה פ ר י צ ה ל א ר צ ו ת
י ע ד ח ד ש ו ת ו ל ש י נ ו י ב ד פ ו ס י ההגירה.
א ש ר ל ע ל י י ה ל א ר ץ ישראל — ב ש נ ת 1936פ ר צ ה ה ש ב י ת ה ה כ ל ל י ת ש ל ע ר ב י י
א ר ץ י ש ר א ל ו ב ע ק ב ו ת י ה ה ח ל ו מ א ו ר ע ו ת הדמים .״ ב י ו ל י 1937ח ל ו ה ג ב ל ו ת ע ל
העלייה
ל א ר ץ י ש ר א ל .אושרה ז כ ו ת ו ש ל ה נ צ י ב
דעתו
העליון ל ק ב ו ע ע ל פי שיקול
״ מ ק ס י מ ו ם פוליטי״ .ה י ת ה ה ג ד ר ה מ ס ו י מ ת ש ל
סוג מסוים של
עלייה
עולים
בעלי
ל ב ע ל י ה ו ן ש ל 1000
מקצועות
ק ר ו ב י ם ) ס ו ג ד׳( ,ב י ט ו ל
ח ו פ ש י י ם ) ס ו ג א׳ בי(.
)שהיה
ל א ״ י ) ס ו ג א׳(1
מספר
לפני כן
רשיונות
חופשי(
נקבע
ל ־ 2 0 0 0״ .״ מ ן ה ר א ו י לזכור ,ש ד ו ו ק א ש ל ו ש ת ס ו ג י ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ה א ל ה ת א מ ו
א ת גתוגיהם של
מגרמניה:
העולים היהודים
לפני כן
סוגים א ל ה היו
כמעט
ח ו פ ש י י ם ו ב ש נ ת 1937צ ו מ צ מ ה א פ ש ר ו ת ה ע ל י י ה ב ד ר ך זו .ו א כ ן ה נ ת ו ג י ם ה ס ט ט י ס
טיים ל ע ל י י ה ל א ר ץ י ש ר א ל מורים ,שב־ 1935ע ל ו מ ג ר מ נ י ה 7447עולים ,ב־— 1936
,7896וב־ 1937ע ל ו ר ק 3680ע ו ל י ם .
נזכיר כ א ן מספר
נתונים הקשורים
12
במדינות
הופנתה
א י ר ו פ ה ,אליהן
בשנים
הראשונות מ ר ב י ת ההגירה מגרמניה.
ההגירה
לפליטים.
ל צ ר פ ת היתד! ב ל ת י י צ י ב ה לחלוטין ,כ ך ה מ מ ש ל ה ו כ ל הגוגע ל י ח ס ה
ב ש ג ת 1935
הגביל
לוואל א ת מספר
ממשלו של
המהגרים
לצרפת
ו ק ב ע מ כ ס ו ת ל מ ה ג ר י ם .ל א ח ר מ כ ן בזמן ש ל ט ו ן ה ח ז י ת ה ע מ מ י ת ה י ת ה ת ק ו פ ת ־ מ ה
עדנה
לפליטים .י ח ס זה נ ת ק ב ל
בהתנגדות אנטישמית חזקה
ב ח ב ר ה הצרפתית.
ה י ח ס ל פ ל י ט י ם ה פ ך גוקשה ,כ כ ל ש נ ח ל ש מ ע מ ד ה ש ל .ה ח ז י ת ה ע מ מ י ת .ע ם ע ל ו ת
לשלםון
דלאדיה
גברה
האנמישמיות
ועמה הקו,
כניסת
שמנע
פליםים
והיה
ל מ ד י ג י ו ת ה ר ש מ י ת ב צ ר פ ת .ה ת ה ל י ך ה ז ה ק י ב ל ס י מ ו כ י ן •בחוקי מ א י ו א ו ג ו ס ס .1938״
כ ל ו מ ר ,ב ש נ ת 1937ל א ח ל ה ע ל י י ה ב מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם ל צ ר פ ת ,ו ה ו א הוסיף ל ר ד ת .
מ ן ה ר א ו י לציין,
שבשנים
הנאצים
הראשונות לעליית
ל ש ל ט ו ן ,היו
יהודים
ר ב י ם מ ב י ן א ל ה ,ש ה י ת ה ל ה ם נ ת י נ ו ת פולגית ,ש ה י ג ר ו ל פ ו ל י ן ב מ ס ג ר ת ר פ ט ר י א צ י ה .
מספר
החוזרים לפולין וליתר ארצות מזרח
ב־ 15,000א י ש .
הגירת
אירופה
ב ש נ י ם 1936—1933
נאמד
14
ש י ב ה זו ל פ ו ל י ן ה ס ת י י מ ה
בעקבות
הפגיעות
ביהודים,
שהלכו וגברו
ל א ח ר מותו ש ל פילסודםקי .״המסמכים מאירים א ת ה פ ר ע ו ת והמהומות ותגובתם
ש ל ה מ מ ש ל ה הפולנית ושל החברה הפולנית ע ל ה מ א ו ר ע ו ת הללו בשגים הראשונות
ל א ח ר מ ו ת פ י ל ס ו ד ס ק י — ת א ר י ך ,ש ר ו א י ם ב ו נ ק ו ד ת מ ש ב ר ב פ ו ל י ס י ק ה ש ל פולין
ובמיוחד ביחס ליהודים ולעתידם באותה ארץ.״
18
כ ל ו מ ר ,ייתכן מ א ו ד ,ש ל א י ר ו ע י ם
ב פ ו ל י ן היתד ,ה ש פ ע ה ב ל ת י מ ב ו ט ל ת ע ל מ ס פ ר ה י ו צ א י ם מ ג ר מ נ י ה לפולין.
נזכיר מדינה אירופית נוספת ,הולנד .הממשלה ההולגדית הקפידה להגביל א ת
מספר
היסלר
הפליטים הזכאים להיכנס לתחומה .למעשה .ר ק בתקופה הראשונה לעליית
לשלסון התאפשרה הגירה
ב ק נ ה ־ מ י ד ה ג ד ו ל ל מ ד י .״ מ א מ צ ע מ ר ם 1934
גפתח ש ל ב חדש ,כאשר הממשלה קבעה מדיגיות עקרונית ,א ש ר ל א נשתנתה
באופן
ניכר
הכלכליות
בארבע
השנים
לאחר מכן:
הגבלת
הכגיםה
להולנד
והאפשרויות
ה ג י ת ג ו ת ב ה ,א ך ל א ס ג י ר ה מ ו ח ל ט ת ש ל ה ג ב ו ל .ה ד ע ה היתד . , ,ש י ש
59
והלאה א ת זרם
הפליטים״.
16
חשובה
לענייננו
לעצור
מעחה
״הדעה
ה ק י י מ ת ע ל ה נ ז ק ה כ ל כ ל י ,ש ג ו ר מ י ם הפליטים ,ה ב י א ה ל כ ך ,
הבאה:
הפיסקה
שחוך
זמן
ק צ ר ל א ח ר פ ר ס ו ם ה ח ו ק ש ל ה ־ 1 6ב מ א י 1934ו ח ו ז ר ה פ ל י ט י ם מ ה ־ 3 0ב ו ה ח ל ו
לחשוב גם ע ל ח ו ק משלים בתחום הקמת המפעלים )זאת אומרח ,ב ח ח ו ם העצמאים(.
ה צ ע ת ה ח ו ק ה י ת ה מ ו כ נ ה ב ס ו ף 1936ו א ו ש ר ה ב ־ 2 2ב א פ ר י ל .1937ע י ק ר ו ק ב ע :
שזרים
ומפעלים זרים אינם מורשים לעסוק
באופן עצמאי
במקצוע או מפעל,
או ,ב ה ת א ם ל ה ח ל ט ת נ ו ,ב מ ק צ ו ע ו ת א ו ב מ פ ע ל י ם מסויימים ,ב כ ל ה ו ל נ ד א ו ב א י ז ו ר
ש ל הולנד ,ש נ ק ב ע ע ל ידנו ,ב ל י ל ק ב ל רשיון ב כ ת ב .ו ע ד ה פ ל י ט י ם ד א ג ל ה ב י א
א ת ת ו כ ג ו ל י ד י ע ת ה מ ו ס ד ו ת היהודיים ב ג ר מ נ י ה ,מ פ א ת ח ש י ב ו ת ו ה ר ב ה ״ .
עוסקים
1 7
כאשר
בהגירה ו ל א ב ב ר י ח ה אמורה להיות להוראה כזו ה ש פ ע ה ע ל ה מ ב ק ש י ם
להגר,
בדיון ב ה ג י ר ה ל א ר ה ״ ב א ג ח ג ו ג ת ק ל י ם ב ק ו ש י ר ב ,אין ח ו ל ק י ם ע ל כ ך ,ש ה מ כ ס ה ,
ל מ ה ג ר י ם מ ג ר מ נ י ה ל א מ ו ל א ה ע ד ,1939ז א ת ב ג ל ל
שנועדה
ההגבלות הרבות,
שליוו א ת ח ו ק י ההגירה .ה ח ק י ק ה ו ה ת ק ג ו ת ה ת ב ס ס ו ב ע י ק ר ן ע ל ה מ צ ב ה כ ל כ ל י
הקשה וחוסר העבודה.״ ההגבלות הכלכליות והבריאותיות לוו ב מ ע ר כ ת ביורוקר
ט י ת ענפה.
כ ד י שהמהגר ל א ״יפול ל מ ע מ ס ה ע ל הציבור״ ,ה י ה עליו ל ק ב ל פנייה מ ק ר ו ב
הגוטל
בארה״ב
האחריות לקיומו ש ל
עליו א ת
האווירה
המהגר.
האנטישמית
ב א ר ה ״ ב ו א ח ה ה י כ ו ל ת ו ה ג כ ו ג ו ת ש ל יהודים ב א ר ה ״ ב ל ש ל ו ח א פ י ד י ו ו י ט ל מ ב ק ש י ם
ל ה ג ר מ ח ד ,והפירושים ,ש נ י ת נ ו ע ל ידי הקונסולים השונים ל ק י ר ב ת ו ש ל מ ו ס ר
האפידיוויט מ א י ד ך ,ק ב ע ו ל א ב מ ע ט א ת מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם ל א ר ה ״ ב מ ד י ש ג ה ב ש ג ה .
ציינו ,ש י ש ק ו ש י ב ק ב י ע ת מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם י ש י ר ו ת מ ג ר מ נ י ה ל א ר ה ״ ב .ה מ ס פ ר י ם
ב מ ח ק ר י ם מלמדים ע ל מספר המהגרים ,שגכגסו ל א ר ה ״ ב ע ל
המופיעים
חשבון
ה מ י כ ם ה ה ג ר מ נ י ח ב ש ג י ם ה ג ד ו ג ו ח .כ ך גמסר ,שב־ 1936ה י ו 6650מ ה ג ר י ם וב־1937
11,520מ ה ג ר י ם .״ ז א ח מ ח ו ך מ י כ ס ה ש ל .25,957ל כ א ו ר ה ,כ מ ע ט ו ה ו כ פ ל מ ס פ ר
ה מ ה ג ר י ם מ ג ר מ נ י ה .כ י צ ד מ ת י י ש ב ת איפוא ע ו ב ד ה זו ע ם ד ב ר י ו ש ל ד ו ד ויימן,
ש ר ק ב ר א ש י ת 1938ה ק ל ה א ר ה ״ ב ב מ ק צ ת ע ל מ י ג ב ל ו ת ה ה ג י ר ה ,א ו ת ם ה ק ש י ח ה
20
ש ו ב ב ס ת י ו .1939ד ע ה ז ו ת ו א מ ת א ת דיווחי ה א י ח ו ד ה א ר צ י ש ל יהודי ג ר מ נ י ה ״ ,
כ פ י ש ג מ ס ר ו ב א ו ק ט ו ב ר .1941ב ד ו ״ ח ה ז ה ג מ ם ר ע ל כ ־ 6000מ ה ג ר י ם י ה ו ד י ם
1
מ ג ר מ ג י ה ל א ר ה ״ ב ב ש ג ת 1936ו מ ס פ ר נ מ ו ך ב מ ק צ ת ב־ .1937־
ההפרשים
ליהודים,
גובעים מ כ ך ,ש ע ל חשבון המיכסה הגרמנית נ כ נ ס ו ל א ר ה ״ ב בנוסף
שהיגרו
׳ .2מהגרים
ישירות
מגרמגיה,
מ ג ר מ ג י ה ,ג ם .1 :
מהגרים
מארצות מעבר.
עובדה
שבאו
מגרמגיה
העשויה
׳ כ א ש ר דגים ב מ י מ ד י ה ה ג י ר ה מ ג ר מ נ י ה ל א ר ה ״ ב ב ש נ י ם ה נ ד ו נ ו ת .
ככל שמצבם
הקוגסולים
הכלכלי ש ל
יהודי ג ר מ נ י ה
גהיה ק ש ה
יותר,
שאיגם
לעתים
יהודים.
להטעות,
22,
שתביעות
בעוד
ה א מ ר י ק א י ם ה פ כ ו ל ק ש ו ח ו ת יותר ,כ ן ה ל ך ו ה ת ר ח ב ה פ ע ר ב י ן מ ס פ ר
.היוצאים מ ג ר מ נ י ה ל מ ס פ ר הנכנסים ע ל חשבון המיכסה .החשש ,שהמהגר ״יפול
למעמסה על
הציבור״,
הביא
לתביעות כספיות
הולכות
ומאמירות,
ביניהן
גם
ע ר ב ו ן ש ל 2000דולר .ב ו ב ו מ ן ,ב ש נ י ם ,1938—1937ה כ ב י ד ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י י ם
יאת ידם ולא
תביעות
60
איפשרו
הוצאת
סכומי כ ס ף
גדולים
מגרמניה.
הקוגםולים מ ה מ ב ק ש י ם להגר ל א היו ריאליות
עבור
במילים
אחרות,
היהודים ,ש י ש ב ו
בגרמניה*.־
גרמניה
ה נ ס י ב ו ת האלו ,ב צ י ר ו ף ל מ ס פ ר ה ה ו ל ך ו ג ד ל ש ל פ ל י ט י ם ,ש ע ז ב ו א ת
ב ש נ י ם 1936—1933ו ג מ צ א ו ב מ ד י ג ו ת ש ו ג ו ת ב א י ר ו פ ה ,י צ ר ו מ צ ב ח ד ש ,
ש ב ו רבים מהמגרים לארה״ב ע ל חשבון המיכסה הגרמנית ב א ו מ א ר צ ו ת מעבר.
נתונים אלה
חולק על
אינם
מוצאים
העובדה,
דיים
ביטויים
התדפקו
ש ב ש נ ת 1937
במחקר .אך בין כ ך
מיהודי
רבים
ובין כ ך
גרמניה על
אין
דלתות
הקונסולים האמריקאים וביקשו לשוא אשרה לארה״ב.
ה ב א נ ו כ א ן מ ס פ ר ד ו ג מ א ו ת ה א מ ו ר ו ת ל ה ב ה י ר ,שהיו ג ו ר מ י ם ר ב י ם ,ש ה ש פ י ע ו
ל א פ ח ו ת ,ואולי א ף יותר ,ע ל ה ת ג ו ד ו ת ב מ י מ ד י ה ה ג י ר ה מ ג ר מ נ י ה .אין ה כ ו ו נ ה
להתעלם
מ י ח ס ם ש ל יהודי ג ר מ ג י ה ל מ ס ו ר ת ה ג ר מ ג י ת ו ל ת ר ב ו ת ה ,א ו ל ם ב ש ג י ם
הנדונות
כל
חדלו
פנים אם
להגר
היהודים
אנחגו
לראות את
קושרים א ת
גרמניה
מספר
הנאצית
המהגרים
כגושאת
מגרמניה
תרבות .על
ברצונם ש ל
היהודים
בלבד ,אנחגו מסירים ממדיגות היעד א ת האחריות להיקף ההגירה ו ב כ ך
י ש ט ע ו ת .כ ל ו מ ר ,י ש ל ב ח ו ן ב א י ז ו מ י ד ה ה ש פ י ע ה האווירה ב ק ר ב י ה ו ד י ג ר מ ג י ה
ע ל השיגויים ב מ ס פ ר ה מ ה ג ר י ם ,ו ב א י ז ו מ י ד ה ה י ת ה כ א ן ה ק ש ח ה ג ו ס פ ת ב מ ד י ג י ו ת
ה ק ל י ט ה ש ל א ר צ ו ת היעד.
מגרמניה
ההגירה
אהרי
הפוגרום
ע ל א ף כ ל ה ג א מ ר ל ע י ל ג ח ז ו ד וגדגיש ,ש ל פ ו ג ר ו ם ב ג ו ב מ ב ר 1938היתד ,ה ש פ ע ה
מ כ ר ע ת ע ל ה ג י ר ת היהודים מ ג ר מ ג י ה .ב ר צ ו ג ג ו ל ה ד ג י ש כ א ן ב ע י ק ר א ת ה ה ש פ ע ה
השפיע גם
ע ל ד פ ו ס י ה ה ג י ר ה ,ש ה פ כ ה ל ב ר י ח ה .ברור ,שהשיגוי ב ד פ ו ס י ם
על
מ י מ ד י ה ה ג י ר ה היתד ,ג ם ה ש פ ע ה ל א מ ע ס ה ל ג ו ר מ י ם חיצוגיים.
לדוגמה,
קלטה
ב ר י ט ג י ה ,ש ע ד ש ג ת 1938
ב־ 1939ע ד פ ר ח
גרשמו ב ה ר ק 5500פ ל י ט י ם מ ג ר מ ג י ה ,
ה מ ל ח מ ה 19,000 ,
פליטים
מהרייד
מגרמגיה
4
הישן .־
2
הולנד ,ש ב מ ש ד א ר ב ע ש נ י ם כ מ ע ט ו ח ד ל ה מ ל ק ל ו ט פליטים ,פ ת ח ה ל פ ג י ה ם ל מ ש ד
תקופה
קצרה א ת שעריה.
הסרטיפיקטים,
25
ב א ר ץ ישראל ,ש ב ש נ י ם 1938—1937צ ו מ צ ם מ ס פ ר
ש נ י ת נ ו ל י ה ו ד י ג ד מ ג י ה ,ה ו ג ד ל מ ס פ ר ם מ ־ 4 1 0 1ב^ 1938ל ־ 7 0 6 5
מתוד
ב־ *«.1939ז א ת
המיכסה
המצומצמת,
שעמדה
לרשות
המוסדות.
במילים
א ח ר ו ת ,גציין כ א ן א ת ה ה ש פ ע ה ע ל ד פ ו ס י ה ה ג י ר ה ש ל יהודי ג ר מ נ י ה ,כ י מ י מ ד י ה
ל א ה י ו ב ש ל י ט ת ם ש ל יהודי ג ר מ נ י ה .
ב מ ה דברים אמורים י מדובר ,שהשלטוגות הגרמנים הפכו א ת ההגירה לכפויה
על־ידי
גישול
היהודים
משארית
מקורות
הקיום,
מאסר
במחגות
רבים
רימז
ושחרורם תמורת הגירה מזורזת .הגירה כפויה קשורה גם ב ה ק מ ת ל ה ר ש ו ת המרכזית
להגירת
היהודים מ ג ר מ נ י ה ״
ב ט י פ ו ל ו ש ל הס.ם• .ובאחריותו ש ל גריגג ,ש ר י כ ז ה
הקשורים
בהגירה מגרמגיה .כ מ ו כן מדובר
בהפיכת
המוסד
מ ר כ ז י ומחייב,
״האיחוד
הארצי
א ת כ ל ההליכים
הוולונטרי
המייצג ש ל
יהודים
בגרמניה לגוף
ש ל יהודי ג ר מ נ י ה ״ ,ש ת פ ק י ד ו ה ע י ק ר י ה ט י פ ו ל בהגירה .כ ל ה פ ע ו ל ו ת ל כ פ ו ת ע ל
היהודים ל ה ג ר .א ו ל ם הגירה ,ו ת ה א א ף הגירה כפויה ,איגה גירוש.
ה מ ה ג ר ,ג ם א ם ה ה ג י ר ה ג כ פ ת ה עליו ,ח י י ב ל ד א ו ג ל י ע ד ל ה ג י ר ה ,ל א ש ר ת כ ג י ס ה ,
אשרות
מעבר,
כרטיסי
גסיעה
וכסף ,כדי
שיוכל
להגר .ע ם זה ,כ כ ל •שגובר
61
ה ל ח ץ ו א פ ש ר ו י ו ת ה ה ג י ר ה ה ק ו נ ב נ צ י ו נ ל י ו ת ג ש א ר ו ת מ צ ו מ צ מ ו ת ,חייב ה מ ה ג ר ל מ צ ו א
ד ר כ י הגירה ג ו ס פ ו ת ב ל ת י ש ג ר ת י ו ת ,ואז ה ו פ כ ת ה ה ג י ר ה ל ב ר י ח ה .
א ת ה ב ר י ח ה א פ ש ר לאפיין ב כ מ ה א י פ ו ג י ם .1 :ה ש י מ ו ש ב ד ר כ י ם ב ל ת י ח ו ק י ו ת
א ו ח ו ק י ו ת ל מ ח צ ה ; .2הגכוגות ל ה ג ר ל כ ל מ ק ו ם ,ב ה ם מ ק ו מ ו ת ר ח ו ק י ם ו ב ל ת י
מ ו כ ר י ם ; .3ה נ כ ו נ ו ת ל ה י פ ר ד מ ב נ י מ ש פ ח ה ,ב ע י ק ר ל ש ל ו ח י ל ד י ם ק ט נ י ם ל א ר צ ו ת
רחוקות.
המהגר,
אף
ה ב ו ר ח ,וזה
שההגירה
נ כ פ ת ה עליו,
אינו י כ ו ל
להישאר פסיבי,
ה ו א ח י י ב ליזום ,ל ה ח ל י ט ו ל פ ע ו ל .ג ם א ם ל ע ת י ם גדמה ,שאין א ל ט ר ג ט י ב ה ,הרי
למעשה
נ ו ת ר ל ב ח ו ר בין א ל ט ר נ ט י ב ו ת ש ו נ ו ת ,א ף א ם הן ק ש ו ת ו ב ל ת י ג ס ב ל ו ת .
ב כ ך ש ו נ ה ה ה ג י ר ה הכפויה מ ה ג י ר ו ש .
ההכרעות
לפרת
היו
המלחמה,
בדרך
הכרעותיו
כלל
כ א ש ר עדיין
של
א פ ש ר היה
הפרט
לפעול
ויוזמתו.
מגרמניה
בשנת
גופא,
,1939
עד
היגרו מ ב י ן
62,000.ה מ ה ג ר י ם מ ג ר מ נ י ה ,ל מ ע ל ה .מ ־ 5 0 %ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם ל ל א ע ז ר ת ה מ ו ס ד ו ת
היהודיים ה מ ר כ ז י י ם ב ג ר מ נ י ה .
27
יהודים א ל ה נ ק ט ו ל א פ ע ם צ ע ד י ם ב ל ת י חוקיים.
ב י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ד ב ק דימוי ש ל א נ ש י ם ש ו מ ר י ח ו ק ב כ ל מ ח י ר ,אולי ג ם ב מ ח י ר
המאבק
ב כ ל הקשור ליציאה מגרמניה.
ל ח ר ו ת ,וכן ש ל אנשים ,שהיו פ ס י ב י י ם
ע ל כן ב ח ר ג ו ל ה ת מ ק ד ב צ ע ד י ם ב ל ת י חוקיים ,ש י ז מ ו ו ג ק ט ו יהודי ג ר מ נ י ה ב מ ו ד ע ,
ז א ת כדי להמחיש א ת השפעת הפוגרום ב ג ו ב מ ב ר
גרמניה,
הכווגה
1938ע ל ר ו ב ר ו ב ם ש ל יהודי
כ מ ו ג ם כ ד י ל ה ב ה י ר ,ש מ ן הדין ל ב ח ו ן דימויים ל א ו ר הןמן ו ה נ ס י ב ו ת .
לפעולות
יהודי ג ר מ נ י ה
כפרטים
יותר
מאשר
ל מ ו ס ד ו ת ׳ המרכזיים
של
י ה ו ד י ג ר מ נ י ה .גראה ,ש ל י ה ו ד י כ פ ר ט ע ל פ ח ד י ו ,ה כ ר ע ו ת י ו ומעשיו ,ל א ה ק ד י ש ו
א ת .תשומת
כדי
ה ל ב ה ר א ו י ה ע ד כה.
ל ה ד ג י ש א ת ה ה ב ד ל בין ה ג י ר ה כ פ ו י ה ל ג י ר ו ש ,יש להזכיר ,ש ע ו ד ל פ ג י
הפוגרום ,באוקטובר
,1938ג ו ר ש ו א ל פ י י ה ו ד י ם ב ע ל י נ ת י נ ו ת פ ו ל נ י ת ל ע ב ר ה ג ב ו ל
הפולנל .נ ק י ט ת ה ק ו של ה ג י ר ה כ פ ו י ה כ ק ו מ נ ח ה ב מ ד י נ י ו ת ה ג ר מ ג י ת כ ל פ י היהודים
על
ד י ק ב ו צ ת ג ר י נ ג ־ ה י י ד ר י ך י ו ת ר מ ש ח י ת ה ע ק ר ו נ י ת ,היתד• פ ר ג מ ט י ת ,מ ע ש י ת .
המטרה
תקופה
עבוד
הגרמנים
היתד•
אחת,
להרחיק
את
היהודים
מגרמניה.
באותה
ש ל א ח ר ה פ ו ג ר ו ם ה ע ד י פ ו ק ו ב ע י ה מ ד י נ י ו ת ב ג ר מ נ י ה א ת ה ה ג י ר ה הכפויה
על הגירוש.
28
ע ב ו ר ה ג ר מ נ י ם היה זה ה ב ד ל טקטי ,מ ע ש י ,ע ב ו ר ה י ה ו ד י ם היה זה ה ה ב ד ל שבין
א ו ב ד ן ל ב י ן ה ס י כ ו י להיגצל .ה י ה ע ל י ה ם ל ח פ ש ו ל מ צ ו א כ ל ד ר ך אפשרית ,כ ד י
ל צ א ת מ ג ר מ נ י ה .בין הדרכים ,ש ג ק ט ו היהודים ,היו ד ר כ י ם ב ל ת י ח ו ק י ו ת :ב ר י ח ה
ב ד ר כ ו ג י ם ב ל ת י תקיגים.
ב ר י ח ה
הבריחה ׳מגרמניה
היתה ל ע ב ר
הגבולוח.
גרמניה
ג ב ל ה .ב א ר צ ו ת רבות ,פולין,
צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ,שווייצריה ,צ ר פ ת ,ב ל ג י ה ,ל ו ק ס מ ב ו ר ג ,ה ו ל ג ד ודגמרק .היהודים גיסו
לברוח
לשווייצריה ,צ ר פ ת ,ב ל ג י ה ,ל ו ק ס מ ב ו ר ג ו ה ו ל ג ד .ע ל ב ר י ח ו ת אלה .יש ל ג ו
ע ד ו י ו ת ר ב ו ח .מ ן ה ר א ו י לציין ,ש ע ל א ף ש י ש ג ם מ ס מ כ י ם ב מ ש ר ד ה ח ח הגרמגי
62,
שהיו בין ש ו ט ר י
המורים,
המכס הגרמנים,
בריחה,
ש ע ז ר ו ל ב ו ר ח י ם ,היתד! זו
ע ל כ ל פ נ י ם מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ו ש ל ה ב ו ר ח .ה ב ו ר ח הוא ש ה ס ת כ ן ,הוא ג ם זה ש נ ש א
ב ת ו צ א ו ת ב ר י ח ת ו או כ ש ל ו נ ה .
ל ה ב ה י ר כ פ י ל ו ת זו
כדי
נביא מספר
נתונים:
ב־19.11.1938
ממכסות
נמסר
ל ו ק ס מ ב ו ר ג ,ש ל א ח ר ו ג ה היו מ ק ר י ם ,ש ע ו ב ד י מ כ ס ג ר מ נ י ם ה ע ב י ר ו יהודים ג ר מ נ י ם
את הגבול .הדוכסות מ ב ק ש ת בפנייתה לשגרירות הגרמנית למנוע ל ה ב א פ ע ו ל ו ת
מביכות אלו.
29
ב־13.^1938
את
הגבול
ה ו ד י ע ו מ מ ש ר ד ו ש ל ה י מ ל ר ,ש ב ז מ ן ה א ח ר ו ן ע ב ר ו יהודים ר ב י ם
הימלר הורה לכל
השווייצרי ל ל א אישור.
תחנות המכס
הגרמגיות
ב ג ב ו ל שווייצריה ,ל ה ק פ י ד ע ל ה ה ו ר א ה מד.־ 5.10.1938ב ד ב ר סימון ד ר כ ו ג י יהודי
גרמניה ,ו ל א ל א פ ש ר ל ה ם ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל .״
3
.1938
ב־ 8.6.1939ה ו ד י ע ו מ ה ג ס ט פ ו ,ש ה ב ר י ח ה ל ע ב ר צ ר פ ת ג ב ר ה מ א ז ד צ מ ב ר
אנשים ר ב י ם גיסו ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ב ע ז ר ת מ ב ר י ח י ם .נ א מ ר ,ש פ ק י ד י ם ג ר מ נ י ם היו
ש ו ת פ י ם ל י צ י א ה ב ל ת י ח ו ק י ת זו .יש ל ה כ ח י ש ב כ ל ת ו ק ף ש ל ג ר מ נ י ם היה ק ש ר
בלתי
לפעילות
ח ו ק י ת זו.
נמסר,
בהמשך
שהגסטפו הטיל
עונשים
כבדים
על
נקטו
דרך
ה ב ו ר ח י ם ו ע ל כן נ פ ס ק ה ה ה ג י ר ה ה ב ל ת י ח ו ק י ת .״
• לכאורה,
אפשר
לראות
במסמכים
זו ,כדי ל ג ר ש א ת ה י ה ו ד י ם מ ג ר מ נ י ה .
באמצעים,
הבורחים.
3 2
אלה
ו א ח ר י ם אות,
שהגרמנים
ואכן ,כ א מ ו ר ,ל א ב ח ל ו ה ש ל ט ו ג ו ת ה ג ר מ נ י י ם
כ ד י ל ה ר ח י ק א ת ה י ה ו ד י ם מ ג ר מ נ י ה ,ל צ ד ה ט ל ת עונשים כ ב ד י ם •על
מלה
אולם ברצוננו להציג צד שני של אותו מטבע ,כלומר ,באיזה
ר א ו היהודים א ת י צ י א ת ם כ ג י ר ו ש או כ ב ר י ח ה .ב מ י ל י ם א ח ר ו ת ,ה מ א מ צ י ם ו ה ה ס ת כ נ ו ת ,
להם
אלה
היו ה י ה ו ד י ם מ ו כ ג י ם ,כ ד י ל ב ר ו ח מ ג ר מ נ י ה ,מ א ח ר ו א ל ה ג ם
הוטלו
ע ל היהודים ע צ מ ם .
את יחס השלטוגות הגרמנים ל ה ג י ר ת היהודים מגרמניה ל א ח ר הפוגרום ־בגובמבר
מ י ט י ב ה ל ת א ר נ ו ר ה ר ו ז נ ט ה ל .ב ז כ ר ו ג ו ת י ה היא מ ס פ ר ת ע ל הקשיים ,שליוו
1938
א ת מ ש פ ח ת ה ב ה ש ג ת אשרות יציאה מגרמניה ואומרת :״על אף שהם רצו ,שנצא
מגרמניה,
הם הכבידו עלינו על
מ ד י יום ב י ו מ ו ״ .
כל
צעד ושעל ,כאשר הוצאו ת ק נ ו ת
חדשות
33
היו ,ש ל א ע מ ד ו ב ל ח ץ ה נ ס י ב ו ת ו ה ת א ב ד ו ,כ מ ו א ב י ה ו ב ע ל ה של נ ו ר ה ר ו ז נ ס ה ל ,
היו ש פ נ ו ל ק ו נ ס ו ל י ם ל ר כ ו ש א ש ר ו ת ב ל ת י ת ק י נ ו ת ,והיו ש נ י ס ו ל ב ר ו ח
בכוחות
ניסה
פעמים
ע צ מ ם או ב ע ז ר ת מ ב ר י ח י ם .
להלן
מספר
דוגמאות
מסיפורי
הבורחים
עצמם.
ולטר
מספר לרכוש אשרת הגירה לברזיל ,אך הדבר לא עלה
גרסטן
ב ל ו .ביולי
1939ה ו א
נ ו א ש מ ל ה ג ר ב א ו ר ח חוקי .ו ל ט ר ג ר ס ט ן נ ס ע ל ק ל ן ה ס מ ו כ ה ל ג ב ו ל ה ב ל ג י ל ת ק ש ר
ש ם ע ם מ ב ר י ח .ס כ ו ם ה כ ס ף ש נ ד ר ש מ מ נ ו ה י ה ג ב ו ה ו ע ל כן ה ת א ר ג ן ע ם מ ס פ ר
יהודים
עזבו
בקבוצה ,כדי לברוח
יחדיו.
הקבוצה
נסעה
ב ר כ ב ת לטרייר,
בדרך
הם
א ת ה ר כ ב ת ו ה ו ב ל ו ב מ ש א י ת ל ע ב ר ה ג ב ו ל .ב מ ע ב ר ה ג ב ו ל היו 12
אנשים
ש נ י ס ו יחדיו ל ע ב ו ר ב א ו ת ו ל י ל ה א ת ה ג ב ו ל הבלגי .ב ע ב ר ם א ת ה ג ב ו ל
גתפסו
על
ל י ש ו ט ר י ם ב ל ג י ם ל ו ב א ו ל מ ש ט ר ה .ו ל ט ר גרםטן מ ס פ ר ,שהוא ,זוג ק ש י ש י ם
ו ב ת ם ,הוזמנו ל מ ש ט ר ה ל א ר ו ח ה ו ג ו ר ש ו ח ז ר ה לגרמגיה .ל מ ח ר ת ה ם גיסו ל ע ב ו ר
ב ש נ י ת ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם .ה פ ע ם ׳ ה ם הגיעו ל כ פ ר ב ל ג י ביו ט י פ ל ו ב ה ם א י כ ר י ה מ ק ו ם .
63
הם .ה מ ש י כ ו ל ב ר י ס ל .א ר ב ע שנים ה ס ת ת ר ו ל ט ר ג ר ס ט ן ב ב ר י ס ל * .
3
.
מ ן הדין לציין ,ש מ ד ו ב ר ב ב ו ר ח י ם מ ג י ל י ם שוגים ,צ ע י ר י ם ו ב ו ג ר י ם .ח ש ו ב גם
ל ה ז כ י ר א ת ע ן ר ת ה ב ל ג י ם ,שוטרים ו א י כ ר י ם ל ב ו ר ח י ם .ס י פ ו ר י ם ר ב י ם מ ז כ י ר י ם א ת
ה מ ב ר י ח י ם ל ב ל ג י ה ,ש פ ע ל ו באיזור ק ל ן .ר ב י ם מ צ י י נ י ם א ת ס כ ו מ י ה כ ס ף הגבוהים,
שדרשו מ ה ם המבריחים .נזכיר כאן עוד סיפור בריחה א ח ד מיני רבים.
פראגר,
סוניה
וממניחי
באונית
שעלתה מאוחר יותר
המוסד
״הפסיפיק״,
ל ע ל י י ה ב׳
ח ו מ ר ה נ פ ץ ב א ו נ י ה ״פטריה״ ,מ ס פ ר ת ב ע ד ו ת ה ע ל ה ה ב ר ח ו ת ו ה ב ד י ח ו ת
ל ב ל ג י ה .ק ש ר י ה ע ם ה מ ב ר י ח י ם ל ב ל ג י ה ה ח ל ו ע ו ד ב א ו ק ט ו ב ר ,1938כ א ש ר נ י ס ת ה
ל ה ב ר י ח א ת אביה ,שהיה ב ע ל נ ת י נ ו ת פ ו ל נ י ת .סוגיה ה ת ק ש ר ה ע ם מ ב ר י ח י ם בקלן,
א ש ר ה ע ב י ר ו א ת א ב י ה ת מ ו ר ת כ ס ף ר ב ל ב ל ג י ה .ה ק ש ר י ם .ע ם ה מ ב ר י ח י ם התהדקו,
כ א ש ר סוגיה פראגר פעלה ל ה ב ר ח ת יתר ב נ י מ ש פ ח ת ה .ה י א עצמה ע ב ר ה מספר
פעמים א ת הגבול.
ה פ ו ג ר ו ם ב נ ו ב מ ב ר 1938ש ה ת ה ב ה כ ש ר ה
לאחר
חברי.״החלוץ״.
באורפלד קבוצה
גדולה של
ח ב ר י ה ה כ ש ר ה היו ח י י ב י ם ל ע ז ו ב א ת ג ר מ נ י ה ו ל א ה י ו ב ד י ה ם
סהטיפיקטים .ל א נמצאה ל ה ם ד ר ך ל ה ג ר חוקית .מדריכי הקבוצה ,ה ר ב ר ט דוד,
מ י י ז ר ו ה ש ל י ח מ א ר ץ ישראל ,פיגו ג י נ ז ב ו ר ג ,ה ח ל י ט ו ,ש י ש ל ה ב ר י ח .א ת
שלמה
מ ג ר מ ג י ה .ב א מ צ ע ו ת ק ש ר י ה ש ל ס ו ג י ה פ ר א ג ר ע ם ה מ ב ר י ח י ם ב ר ח ו 120
הקבוצה
ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ל ב ל ג י ה .ה ק ב ו צ ה ש ה ת ה מ ס פ ר ח ו ד ש י ם ב א ו ר ח ב ל ח י ח ו ק י בבריסל.
באוגוסט
ישראל.
רבים
1939ע ל ו כ ל ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ב א נ י ת ה מ ו ס ד ל ע ל י ל ה ב׳ ״ ד ו ר ה ״ לארץ
3 8
ה י ת ה זו ה ק ב ו צ ה ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ,ש ב ר ח ה מ ג ר מ נ י ה ל ב ל ג י ה ב א ו ת ה תקופה.
ב ר ח ו לשווייצריה .נ ז כ י ר כ א ן ש ת י ד ו ג מ א ו ת ב ל ב ד . .
ה ו ר ם ט ו א ג נ ר נ י ס ה .ת ח י ל ה ל ב ר ו ח ע ל א ו פ נ י ו ל צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ,א ך נ כ ש ל בנסיונו.
ב־ 9.12.1938ע ל ה ל ל א ייעוץ ו ע ז ר ה ע ל ר כ ב ת ש נ ס ע ה לשווייצריה .ב א י ז ו ר ה ג ב ו ל
לד
שפהאוזן השאיר הורסט ואגנר א ת כ ל חפציו ב ר כ ב ת הגרמנית ועבר .דרך
השירותים
ל ר כ ב ת שווייצרית .כ ך ה ג י ע
בחוסר כל
ל ש ו ו י י צ ר י ה .אנשים ,שהוא
פ נ ה א ל י ה ם ב א ו ר ח מקרי .,ה י פ נ ו א ו ת ו ל ק נ ט ו ן ס ט .ג א ל ן ) .(St. Gaiienמ פ ק ד
ה מ ש ט ר ה ב ק נ ט ו ן ז ה ה י ה פ א ו ל ג ר י נ י ג ג ר ) ,(p. Grueningerש ה ו כ ר מ א ו ח ר יותר
כ ״ ח ס י ד א ו מ ו ת העולם״ .ב נ י ג ו ד ל ר ב י ם מ ב י ן א נ ש י ה ר ש ו ת השווייצריח ,ל א החזיר
גריניגגר איש
פאול
לגרמניה ,א ל א
את
ריכז
דיפולדסאו.
הפליטים .במחנה
ה ו ר ס ט ו א ג ג ר ש ה ה ב מ ח ג ה זה ,ע ד א ש ר ז כ ה ל ה ג ר ב־ 1940ל ר פ ו ב ל י ק ה הדומיניקנית*.
סיפור
משפחת
נדחתה
נוסף הוא סיפור בריחתה ש ל אליס
אופנהיימר
ביקשה
לעלות
לארץ
3
א ו פ נ ה י י מ ר ע ם י ל ד י ה לשווייצריה.
ישראל.
בקשתם
לקבלת
סרטיפיקט
ב ״ ל ך ושוב״ .ע ד שהגיעו ה מ ס מ כ י ם ,ה י ה ה פ ו ג ר ו ם ה א ל י ם ו א ת ו ה מ א ס ר י ם
ה ה מ ו נ י י ם .ה ב ע ל גאםר ב א ו ת ו יום .ת ו ך כ ד י ה מ א מ צ י ם .ל ש ח ר ר א ת ה ב ע ל נוכחה
אליס
אופנהיימר ,שמסמכיה נלקחו מ מ נ ה בעורמה .ל א ח ר מ ס י ר ת הדרכון התברר
ל ה ,ש ה י א נ ת ו נ ה ב ס כ נ ה ואין ב י כ ו ל ת ה ל ח כ ו ת ל ש ח ר ו ר .ב ע ל ה ,א ל א ע ל י ה ל ק ח ת
א ת י ל ד י ה ו ל ב ר ו ח .ד י ד ה נוצריה ק נ ח ה ע ב ו ר ה כ ר ט י ס ו נ ש א ה א ת ח פ צ י ה ל ר כ ב ת .
אליס
א ו פ נ ה י י מ ר ה צ ל י ח ה ל ב ר ו ח לשווייצריה ו ל ע ל ו ת ל א ר ץ י ש ר א ל .
37
א י ן ב כ ו ו נ ת נ ו ל ס פ ר א ת ס י פ ו ר ם ש ל מ א ו ת ה ב ו ר ח י ם מ ג ר מ נ י ה ל א ח ר הפוגרום.
היו ש ב ר ח ו ב ד ר כ י ם פשוטות ,היו ש מ ק ק ו ״ ל ד ר כ י ם ע ק ל ק ל ו ת .י ש ש ב ר ח ו ב כ ו ח ו ת
עצמם,
64
בעןרת
ד ד י ם ו ב א מ צ ע ו ת מ ב ר י ח י ם .בין ה ב ו ר ח י ם ה י ו צעירים ומבוגרים,
מ ש פ ח ו ת ו י ח ל י ם .ב כ ל ה ע ד ו י ו ת אין א י ש מ ת ל ב ט ב א ש ר ל נ כ ו נ ו ת ו ל ה ז ד ק ק ל ד ר כ י ם
בלתי
חוקיות .ר ו ב
ל א נזקקו ל כ ך ,
ה א נ ש י ם נ ד ח פ ו ע ל ־ י ד י ה ח ר ד ה הנוראה,
שאחזה בהם .הם
ש א ג ש י ה ג ס ט פ ו י ג ר ש ו אותם ,ל מ ע ש ה ר ו ב
לא
האנשים כלל
ידעו ,ש ה ג ס ט פ ו מ ע ו ג י י ן ב כ ך ,ש ה ם ייצאו ב כ ל ד ר ד ,ג ם ב ד ר כ י ם ב ל ת י כ ש ר ו ת .
ה ם פ ש ו ט ב ר ח ו .כ ד י ל ה ב ה י ר ,ש ע ז ר ת מ ש ל שוטרי מ כ ס א ו פ ק י ד י מ מ ש ל ג ר מ נ י ם
אינה מ ל מ ד ת ב ה כ ר ח ע ל מ ד י ג י ו ת ה מ מ ש ל ,ג ב י א א ת סיפור מ ע ש י ו ש ל ה ג ס ולץ.
) ,(Hans Waizש ה י ה י ו ש ב ־ ר א ש מ פ ע ל י ב ו ש ) (Euschב ש ט ו ט ג ר ט .
מ ס פ ר ע ל כ ד ק ר ל א ד ל ר ,מ מ ג ה י ג י י ה ד ו ת ו י ר ט מ ב ר ג :״ימים ס פ ו ר י ם ל פ נ י פ ר ח
ה מ ל ח מ ה ב א ה א ל י ק ב ו צ ת יהודים ,ש ל א ה ו ר ש ת ה ל צ א ת מ ג ר מ ג י ה ו ב י ק ש ה ע ז ר ה
דחוף
באופן
ביותר.
לאחר
שנכשלתי ע ם מוסדות הצבא,
המפלגה
והמשטרה,
ניסיתי א ת ה ב ר י ר ה האחרונה ,ביקשתי על חשבוננו מכונית מ י ו ח ד ת לאסירים,
ל ש ם ה ע ב ר ת ה ק ב ו צ ה ל ג ב ו ל צ ר פ ת .א פ ש ר ו ת זו ה י ת ה כ ר ו כ ה ב ה ו צ א ו ת ר ב ו ת ע ד
ש ל א ה י ת ה א פ ש ר ו ת ל ב צ ע ה ,כיוון ש ב ז מ ן ה ה ו א ר כ ו ש ה י ה ו ד י ם ה י ה מ ו ח ר ם ו ה ם
יכלו ל ש ח ר ר ר ק א מ צ ע י ם זעומים כ ל ח ו ד ש ל צ ו ר ף קיומם .נ ו ת ר ר ק מ ו צ א א ח ד :
ה נ ם ולץ .כ א ש ר פ נ י ת י א ל י ו ו ת י א ר ת י ל פ נ י ו א ת ה מ צ ב ו ה צ ו ר ר ל ע ז ו ר
דחוף
ביותר ,ה ו א
הנתח
לרשותנו...
ה ס כ י ם מ ל ל ל א היסוסים .כ ב ר ל א ח ר ש ע ה
כאשר
באופן
ה ו ע מ ד הסמ־ם
ה פ ק ל י ם ה נ א צ י ם ראו ,ש ה ס כ ו ם ה ד ר ו ש מוכן ,נ א ל צ ו
ל מ ל א א ח ר ה ה ס כ ם .ת ח ת מ ש מ ר כ ב ד •של א נ ש י • מ ש ט ר ה ו א נ ש י ם.ם .ה ב י א ו א ת
המהגרים
היוצאים
היהודים
כ״מתגת
במכוגית
פרלה״.
המיועדת
לגבול
צרפת.
היוצאים ה ש א י ר ו א ת
משמר
מזולותלם
היכר•
את
ועברו מהר
את
הגבול
הגשר לצרפת״.
ל כ א ו ר ה ,ג י ר ו ש י ה ל י ם ב מ כ ו ג י ת א ס י ר י ם אגשי ס.ס .ל צ ר פ ת ,א ב ל י ש ג ם ה י ב ט י ם
נוספים .מ ו ס י ף ק ר ל א ד ל ר :הייתי נ א ל ץ ל ש מ ו ר ע ל ש ת י ק ה ג מ ו ר ה ,כיוון ש ה פ ר ת
ה ש ת י ק ה י כ ל ה ל ע ל ו ת ל ה נ ס ו ל ץ בחייו .ז ל י ה ס י ב ה ,ש א נ ש י ם ,ש נ ע ז ר ו ע ל ידו,
ל א יכלו ל ד ע ת א ת מ ק ו ר ה כ ס פ י ם ו ה ם אינם י ל ע י ם ז א ת א פ י ל ו היום .פ ר ש ת
ה ט ר נ ס פ ו ר ט ה ז ה נ ש א ר ה ח ר ו ט ה ב ל ב י ,כיוון ש ה ו א ב ו צ ע ב נ ס י ב ו ת ד י מ ו ז ר ו ת ״ .
ע ל א ו ת ו א י ר ו ע כ ת ב ג ם ג׳ימס מ א י : (Jams M a y ) .״ מ ד ו ל ץ ,י ו ש ב ר א ש
הנהלת
ר ו ב ר ט ב ו ש א .ג .ב ש ט ו ט ג ר ס ,ע ז ר ל ה ר ב ה י ה ל י ם מ ו י ר ט מ ב ר ג ל ה י מ ל ט ,
מ ב ל י ל ה ת ח ש ב ב ב ט ח ו ג ו האישי .ב ־ 3 0ב א ו ג ו ס ט 1939ב ל ב ד ,נ מ ל ט ו ש ב ע ה ע ש ר
י ה ל י ם ,כ ו ל ל א מ י ה י ק ר ה ,א ב י ו א ח ו ת י הצעירה ,ד י ל ג ש ר ק ו ה ל — ש ט ר ס ב ו ר ג ,
חלות
ל מ א מ צ י ו ש ל מ ר ולץ״*.
3
כ ל הדיווחים ה נ ז כ ר י ם כ א ן א י ג ם מ ו פ י ע י ם
ב ת ע ל ו ת הקשורות ־ בגירוש
ללי
ג ר מ נ י ה - ,א ל א ב ד י ו נ י ם ע ל ה כ ר ת ה נ ס ו ל ץ כ ״ ח ס ל אומות :ה ע ו ל ם ״ ; מ ת ב ר ר ,ש ע ל
ה ע ב ר ת ה א ג ש י ם ל צ ר פ ת ב ע ז ר ת הס.ם .ו ע ל פ ע ו ל ו ת א ח ר ו ת ה ו כ ר ה ג ס ו ל ץ ״ ח ס ל
א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ״ .ב מ ק ר ה זה כ מ ו ב מ ק ר י ם אחרים ר א ו ה ל ל י ם ע צ מ ם ג מ ל ט י ם ל א
מגורשים .ק ש ה ג ם ל ק ב ו ע ב א י ז ה ד ר ג י ם ג ל ל המו״מ ,ש א י פ ש ר א ת ה ב ר י ח ה ה ז א ת .
ד ר ד ב ל ת י ח ו ק י ת נ ו ס פ ת א ו ת ה נ ק ט ו יהודים מ ג ר מ נ ל ב א ו ת ו ז מ ן היתד• ה ש י מ ו ש
באשרות בלתי תקינות.
65
הגסיעה
בשנת
עם
אשרות גלתי
תקיגות
1939נ מ צ א ו ע ל כ ת ר י ס ר א נ י ו ת ב ל ב ה א ו ק י נ ו ס י ה ו ד י ם ב ע ל י א ש ר ו ת ב ל ת י
.תקינות .ז א ת ב נ ו ס ף ל י ה ו ד י ם הרבים ,ש נ י ס ו ל ה י כ נ ס ל מ ד י נ ו ת ש ו נ ו ת ל ל א א ש ר ה ,
או ע ם א ש ר ו ת ת י י ר ב ל ב ד .ה ש א ל ה ה מ ו צ ג ת ל ע ת י ם ת כ ו פ ו ת ,מ ה ה י ה י ח ס ו ש ל
ה פ ר ט ל ג ם י ע ה זו ,ה א ם היו א ל ה אגשים ,ש ל א ד ע ו א ת ה צ פ ו י ל ה ם ,ה א ם א פ ש ר
ע ל י ה ם כ א נ ש י ם פסיביים ,שהוטעגו ע ל •האניות ,א ו ש מ א מ ד ו ב ר ב א נ ש י ם ,
לדבר
שבהכרה
צלולה בחרו להסתכן בדרך זו?
ב ע ו ד ש ב י ח ס ל י ה ו ד י ם ,ש ע ב ר ו א ת ה ג ב ו ל ו ת ה י ב ש ת י י ם ב ד ר ך ב ל ת י חוקית ,יש
לתהות,
תהא
האם גציגי השלטון בגבול פעלו על פי הוראה
א ם לאו ,ה ר י
מגבוה
זו ט ע ו ת ל ר א ו ת ב ג ס י ע ה ב י ם גירוש ו ל א ה ג י ר ה כ פ ו י ה .ה נ ס י ע ה ב י ם א ף
ל א ח ר ר כ י ש ת א ש ר ו ת ב ל ת י ת ק י ג ו ת היתד• כ ר ו כ ה ב ר כ י ש ת כ ר ט י ס י ג ס י ע ה ו מ צ י א ת
מ ק ו ם ב א ג י ו ת ,ע ל •כן יש ל ב ח ו ן כ י צ ד א ל ה נ ר כ ש ו .
המפורסמת
בין .כ ל ה פ ר ש י ו ת ה מ כ ר ו ת היא פ ר ש ת ג ם י ע ת ה ל ק ו ב ה ש ל האגיה
ס ט .לואים ,ש ל ח ב ר ת .ה נ ס י ע ו ת ה ג ר מ ג י ת ״ ה א פ א ג ל ו י ד ״ .ע ל י ה נ א מ ר .ל ד ו ג מ ה :
״מן ה מ פ ו ר ס מ ו ת ו ה י ד ו ע ו ת ל ש מ צ ה ה ו א ג ו ר ל ה א נ י ה ס ט .ל ו א י ס ,ש ה ג ר מ נ י ם ה ע ל ו
במאי
עליה
1939
ל מ ע ל ה מ־1000
יהודים
בטענה,
מובטחת
כי
להם
הכניסה
9
ל ק ו ב ה ,א ף .על פ י ש מ מ ש ל ת האי ב י ט ל ה אז א ת א ש ר ו ת ה כ נ י ס ה ״ * .
או ב מ ק ו ם א ח ר :״מסעה .ה מ ז ע ז ע ש ל סט .ל ו א י ס — ש מ ב ח י נ ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם
ה י ה ג י ר ו ש מ ו צ ל ח ש ל ל מ ע ל ה מ־ 900׳ ל א ארים../״** ב ו ו ד א י ת א מ ה ה נ ס י ע ה א ת
מדיניות
ה ה ג י ר ה ה כ פ ו י ה ה ג ר מ נ י ת ו ה ג ר מ נ י ם ידעו ג ם א ת ה ס כ נ ו ת ש ב נ ס י ע ה זו.
אולם.נשאלת
ה ש א ל ה בעינה ,ב א י ז ה מ י ד ה היה זה א כ ן גירוש ,א ו ש מ א י צ א ו
ה י ה ו ד י ם ל מ ס ע ב י ו ז מ ת ם ו ת ו ך ה ס ת כ נ ו ת מ ו ד ע ת ,מ א ח ר ו צ י י נ ו ז א ת .כ ה ב ד ל שבין
להגירה־כפויה.
גירוש
נ ב י א כ א ן כ מ ה גתוגים .ב מ ר ץ 1939פ י ר ס ם ״ארגון ע ז ר ה ״ ח ו ז ר י ם ר ב י ם ,ה מ ו ס ר י ם
נ ת ו נ י ם ע ל א פ ש ר ו י ו ת ההגירה ל א ר צ ו ת שוגות .בין ה ח ו ז ר י ם ה י ה ג ם חוזר ,ש מ ס ר
פ ר ט י ם ע ל ה ה ג י ר ה ל ק ו ב ה .ב ח ו ו ר נאמר ,ש י כ ו ל י ם ל ה ג ר ל ק ו ב ה א נ ש י ם שיש ב ד ם
אישור ע ל ה פ ק ך ה ב ס ך 500דולר ,פ ר ט ל ־ 4 0 0ד ו ל ר ש י ו ש ק ע ו ל א ח ר מ כ ן ב מ ק ו ם .
עד
800ד ו ל ר ע ב ו ר כ ר ט י ס
נאמר שם ,שעל המהגרים לשלם ל ח ב ר ת הספנות
נ ס י ע ה ה ל ו ך וחזור .מ א ח ר והאישור אינו מ ו ב ט ח .ע ל אף ש נ א מ ר ,ש כ מ ע ט ) ה ה ד ג ש ה
שלי .ר.ן (.ואין ל צ פ ו ת לקשיים.״•
ל א ןו ב ל ב ד ש ה ס פ ק ל א ה ר ת י ע א ת היהודים ה מ ב ק ש י ם ל ה י מ ל ט מ ג ר מ נ י ה ,א ל א
ש ה ע י ת ו ן ה י ח י ד ש ל יהודי גרמניה ,״ י ד י ש ע ם נ א כ ר י כ ט ן ב ל א ט ״ ,מ ל א ב א ו ת ו זמן
2
במודעות של אגשים המבקשים כרטיסי נסיעה לקובה* .
:
• אמת ,ב מ ש ך א ו ת ם שבועות ,שהאניה עגנה בחופי קובה ,עשה השגריר הגרמגי
ב ה ב א נ ה מ א מ צ י ם ר ב י ם ,כדי ש ה ש ל ט ו נ ו ת ה ק ו ב נ י ם י א פ ש ר ו ל נ ו ס ע י ם ל ר ד ת ל ח ו ף .
מאמציו
אניה
גבעו ,ע ל פ י מ כ ת ב י ו למשרד .החוץ ה ג ר מ נ י ,מ כ ך ש א י ן ל פ ג ו ע ב נ ו ס ע י
ה נ ו ש א ת ד ג ל גרמני ,וכן כ ד י ל א פ ש ר א ת נ ס י ע ת ם ש ל
300גרמנים ,שהיו
א מ ו ר י ם ל ש ו ב ב א נ י ה להמבורג **.ב מ כ ת ב ו מציין ה ש ג ר י ר ה ג ר מ נ י ב ק ו ב ה ,ש פ ק ד
ממשל
ק ו ב נ י ה ר א ה ל ו מ ס מ ך המורה ,שהן ה נ ו ס ע י ם והן נ צ י ג י
חברת הספנות,
היו מ ו ד ע י ם ל ח ו ק ה ח ד ש מה־ .5.5.1939כ מ ו כן ט ו ע נ י ם ל ד ב ר י ו ,ה ק ו ב נ י ם ,ש פ ר ט
66
לבודדים,
שילמו
היו
ב ל י ה נ ו ס ע י ם א ש ר ו ת ב ל ת י תקינות **.ע ב ו ר ב ל ה נ י י ר ו ת ה א ל ה
ה מ ב ק ש י ם להגר כסף רב.
יתירה
מכך,
סיפורה
של
סט.
לואיס
התפרסם
5
ל פ ר ט י .פרטים* .
בגרמניה
ה פ ר ס ו מ י ם ל א ה ר ת י ע ו א ת יהודי ג ר מ נ י ה מ ל ה מ ש י ך ו ל ר כ ו ש א ש ר ו ת ב ל ת י ת ק י נ ו ת
א צ ל ס ו כ נ י ה נ ס י ע ו ת .ה מ ד ו ב ר ל א ו דווקא ב ס ו כ נ י נ ס י ע ו ת גרמגיים .מ ת ו ך ת ר י ס ר
האניות,
ש ה ס י ע ו ב־ 1939נ ו ס ע י ם יהודים ב ע ל י א ש ר ו ת ב ל ת י ת ק י נ ו ת ,היו י ו ת ר
ממחציתן ב ב ע ל ו ת — בריטית ,צרפתית וספרדית.
כותב
ע ל כ ר א ר ת ו ר פרינץ ,מ י ש ע ב ד ב א ו ת ו זמן ״ ב א י ר ג ו ן ע ז ר ה ״ ב ב ר ל י ן :
״הגםטפו
ה י ה מעוניין ,שהיהודים יהגרו ב ד ר כ י ם חוקיות .ד ב ר .זה ה ב י א ל כ מ ה
ת ו פ ע ו ת ,ש מ ן ה ר א ו י ל ה ז כ י ר אותן .ס ו כ נ ו י ו ת נ ס י ע ו ת ו ח ב ר ו ת ס פ ג ו ת כ מ ו ״ פ ל ש ת י ן ־
אוריינט ל ו י ד ״ ו ס ו כ נ ו י ו ת צ ר פ ת י ו ת הרגישו ב כ ך ו ה ש ת ד ל ו ל מ צ ו א ק ו נ ס ו ל י ם ש ל
ה א ר צ ו ת ב מ ד י נ ו ת א ח ר ו ת ,שיהיו מ ו כ נ י ם ל ה נ פ י ק א ש ר ו ת כ נ י ס ה .ה ם מ צ א ו ק ו נ ס ו ל
א ר ג נ ט י נ י ב צ ר פ ת ,ש ה י ה מ ו כ ן ל ה ו צ י א מ ס פ ר גדול של א ש ר ו ת ״ .
46
אירגוני ה ס ע ד היהודיים ,א ש ר ה ד א ג ה ל מ ה ג ר י ם נ פ ל ה ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ע ל כ ת פ י ה ם ,
ה ש ת ד ל ו ל מ נ ו ע א ת ה ת ו פ ע ה .ה ם הזהירו א ת ח ב ר ו ת ה ס פ נ ו ת כ מ ו א ת ה י ה ו ד י ם ע צ מ ם .
במרץ
1939
פ י ד ס ם ״אירגון עזרה״ ב ב ר ל י ן חוזר ,בו
נאמר:
״בזמן האחרון
ה ו נ פ ק ו א ש ר ו ת ב ל ת י ת ק י נ ו ת ב ק נ ה ־ מ י ד ה גדול .ד ב ר זה מ ח י י ב א ת ה י צ ׳ ם ל פ ר ס ם
א ת ה מ כ ת ב ה ב א :ה מ ק ר י ם ה ע צ ו ב י ם של ה מ ה ג ר י ם ב א נ י ה ״ ק ר י ב י ה ״ ,״קניגשטיין״,
״ ק ו נ ט ג ר נ ד ה ״ ,ו ״ ג ׳ נ ר ל סן מרטין״ ,ג ר מ ו ל ת ג ו ב ו ת ב ר ח ב י ה ע ו ל ם .ה ק ש י י ם ,א ת ם
היה על נ ו ס ע י ה א נ י ו ת ל ה ת מ ו ד ד ב נ ס ו ת ם ל ע ל ו ת ל ח ו ף ב ט ר י נ י ד ד ,ב ר ב א ד ו ם ,ה ו נ ד ו ר ס
ה ב ר י ם י ת ו ג ו י א נ ה ה ב ר י ם י ת ,ע ל ו לדיון ב פ ר ל מ נ ט .כדי ל מ נ ו ע ל ה ב א פ ע ו ל ו ת א ל ה
של ח ב ר ו ת ס פ נ ו ת ו ס ו כ נ י נ ס י ע ו ת ה מ נ צ ל י ם .ב ל י ב ו ש ה א ת מ צ ב ם ה ק ש ת ש ל ה מ ה ג ר י ם ,
ק ר א ו היצ׳ם ,ה ג ׳ ו י נ ם ,ה י א ס ואיק״א ,ל ו ו ע י ד ה ש ל ח ב ר ו ת ה ס פ נ ו ת ו ס ו כ נ י ה נ ס י ע ו ת .
בוועידה ה ו ס ב ר ,ש ה א י ר ג ו ג י ם היהודיים מ ס י ר י ם מ ע צ מ ם ב ע ת י ד כ ל א ח ר י ו ת מ ו ס ר י ת
7
ה נ ו ב ע ת מ ה י ס ע י מ ה ג ר י ם . ,אשר ל א יעמדו ב ח ו ב ו ת כ נ ד ר ש ב ח ו ק ״ * .
וכספית
על אף ה א ז ה ר ו ת ו ה מ ל ע ש ה ג י ע אליהם ,המשיכו ח ל ו ד י ם ל פ ר ס ם מ ו ד ע ו ת ב ע י ת ו ן
בחיפוש א ח ר כ ר ט י ס י נ ס י ע ה ,ל ש ל ם כ ס ף ו ל ר כ ו ש א ש ר ו ת ב ל ת י ת ק י ג ו ת .ה ח ר ד ה
להישאר
בגרמניה
והרצון
ל ה י מ ל ט היו
גדולים
מהחשש
להיקלע .ל ל ב
ים
עם
א ש ר ו ת ב ל ת י ת ק י נ ו ת .י ש לציין ,ש ג ם אירגוני ה ס ע ד .ה י ה ו ד י י ם ,ע ל א ף ה א ז ה ר ו ת ,
ל א י כ ל ו ל ע מ ל מ נ ג ד ו ע ש ו ה כ ל כדי ל ע ז ו ר ל נ מ ל ט י ם ל מ צ ו א ל ה ם מ ק ל ט .
היציאה
לארצות
רחוקות
ב ח ו ז ר של .״ א י ר ג ו ן ע ז ר ה ״ נ ז כ ר ו א ר צ ו ת יעד שונות ,ש ב ע ב ר ל א ה י ג ר ו א ל י ה ן
יהודים מ מ ר כ ז א י ר ו פ ה .ל א ח ר ג ו ב מ ב ר 1 9 3 8 .ר ב ו ה נ ם י ו נ ו ת ל ה ג ר ו ל ה ת י י ש ב ב א ר צ ו ת
רחוקות ובלתי מוכרות .בשנת
1939היגרו יהודים מ ג ר מ נ י ה ל ״ 7 0מ ד י נ ו ת .ש ו נ ו ת .
)מהן 21ב א י ר ו פ ה ( .כיום ,כ א ש ר צעירים ר ב י ם נ ו ט ל י ם ת ר מ י ל ל ם ו נ ו ס ע י ם ל כ ל
מקום
ע ל פ נ י כ ד ו ר הארץ ,א ו ל י ק ש ה לזכור ,מ ה ר ב ה ה ז ר ו ת ,
אותה הרגישו
ב א י ר ו פ ה ג ו כ ח ע ו ל ם זר ו ב ל ת י מ ו כ ר זה .ל ע ת י ם נ ר א ה ,ש כ ב ר ק ש ה ל ת פ ו ס ,מ ה ר ב
היה ה א ו מ ץ ש נ ד ר ש מ ה י ח י ד ,כ ד י ל צ א ת ל ש נ ח א י או ל מ ד י נ ו ת בדרום .ו מ ר כ ז א מ ר י ק ה .
ח ו ז ר ת ו ע ו ל ה ה ש א ל ה ,ה א ם ״ ל ח צ ם ש ל ה י ה ל י ם ,שחיו ב צ ל .מ ח נ ו ת •הריכוז ו ב י ק ש ו
67
להגר בכל
מחיר ,נ ת ן
לגסטפו א ת
המנוף
פעולות
לזרז א ת
השילוח
בדרך
ה י ם ובמשך החודשים הבאים נחלו הפעולות האלה הצלחה גדולה יותר מפעולות
ה ג י ר ו ש ד ר ך היבשה...׳׳** ה ה י ת ה ז ו פ ע ו ל ת גירוש מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ם ש ל היהודים ,או
ש מ א היתד .ז ו ה ח ל ט ה אמיצה ,ש נ נ ק ט ה ב מ ו ד ע ע ל י ד י א ל ה ,ש ר צ ו ל ה י מ ל ט ב כ ל
מחיר י ל מ ע ש ה נ ד ר ש מהמבקשים ל צ א ת מאמץ ר ב ב ה ש ג ת כרטיס וכסף ר ב למימונו.
ע ל ת ה ל פ ל י ט י ם ה מ מ ה ר י ם ל ה ג ר פ י 10מ ה מ ח י ר ה ר ג י ל ,ל כ ן נ ס ע ו ר ו ב
״הנסיעה
8
הנוסעים ב מ ח ל ק ה ראשונה״* .
ע ל א ף ש ה ב ד י ד ו ת ל א היו ר ב ו ת ,ה י ת ה זו עדיין ה כ ר ע ת ה י ח י ד ל ש א ת ב ה ו צ א ו ת ,
ו ל ר כ ו ש כ ר ט י ס א ו ל ח כ ו ת .היו ש ב ח ר ו ל ח כ ו ת ,ה י ו ש ע ש ו כ ל מ א מ ץ
להתאמץ
כ ד י ל ר כ ו ש כ ר ט י ס .ל ד ו ג מ ה ,ב״יידישעם נ א כ ר י כ ט ן
בלאט״
מה־ 7.2.1939א נ ח נ ו
מ ו צ א י ם ע מ ו ד ש ל ם ע ם מ ו ד ע ו ת ש ל אנשים ,ה מ ח פ ש י ם כ ר ט י ס י נ ס י ע ה לשנחאי*.
5
ע ל המאמצים ל צ א ת לשנחאי מספרים רבים בעדויותיהם .אינגה נוסבאום מספרת,
שלאחר
ש א ב י ה י צ א מ מ ח נ ה ריכוז ,נ א ל צ ה ה מ ש פ ח ה ל מ כ ו ר א ת כ ל רכושה ,כ ד י
לרכוש
כרטיסי נסיעה לשנחאי .מכרים ניסו להניא א ת א מ ה מ צ ע ד זה בטענה,
ש ז ה צ ע ד מסוכן .ה א ם רכשה
כ ר ט י ס י ם ל ־ 11
מבני
המשפחה,
שנסעו
באניית
״לויד ט ר י א ס ט ע ו ״ 51 .
ק ט ה ל ו י נ ס ו ן כ ו ת ב ת ב א ו ת ו נ ו ש א :״ ב מ א י 1939ק י ב ל ת י ב א ו פ ן מ ק ר י ב א מ צ ע ו ת
מ ו ד ע ה ב ע י ת ו ן ,כ ר ט י ס ל ש נ ח א י .ה כ ר ט י ס היה ב מ ח ל ק ה ר א ש ו נ ה ב א נ י ה ה א י ט ל ק י ת
״ביאנקמנו״ .כ ך היגרתי לשנחאי״.
על אף
52
נסיעה ומבלי יכולת
ה מ א מ צ י ם שהושקעו ,נ ו ת ר ו ר ב י ם ל ל א כ ר ט י ס י
ל ה צ ט ר ף א ל 10,000יהודי גרמניה ,ש י צ א ו ל ש נ ח א י ב ש נ ה ש ב י ן נ ו ב מ ב ר 1938
ל א ו ג ו ס ט .1939ח ש ו ב לציין ,ש ע ל א ף ה ע ו ב ד ה ,ש ע ד א ו ג ו ס ט 1939היתד .ההגירה
ל כ א ו ר ה ב ל ת י מ ו ג ב ל ת ,ה י ת ה זו ב ר י ר ה ,ש ע ל ת ה ב כ ס ף ר ב ו ל ו ו ת ה ב ק ש י י ם ר ב י ם
למאמץ
בנוסף
הנפשי ,שנדרש כדי להתגבר על
הזרות
ו ה פ ח ד מ ה ב ל ת י נודע.
ה ה ח ל ט ה ה י ת ה פ ר י ה כ ר ע ת ו ש ל ה פ ר ט ,ש ב ח ר בין א ל ט ר נ ט י ב ו ת ק ש ו ת ,א ך עדיין בחר.
קצרה
ומרכז
היריעה מלהזכיר א ת החיפושים א ח ר מ ק ל ט
במדינות
השונות בדרום
א מ ר י ק ה כ מ ו ג ם באפריקה ובמזרח הרחוק .ה מ ס פ ר י ם אינם משקפים א ת
כ ל ל ה מ א מ ץ א ל א א ת הישגיו ב ל ב ד .מ ב י ן 68,000מ ה ג ר י ם ,ש ה י ג ר ו ב ש נ ת ,1939
ה י ג ר ו ל ד ר ו ם ו מ ר כ ז א מ ר י ק ה ,13,530א ס י ה ) ל ל א א ר ץ י ש ר א ל ( ,6800א פ ר י ק ה 900
וגיו־זילגד
בפועל.
ו א ו ס ט ר ל י ה ,1600ס ך ה כ ל 22,830מ ה ג ר י ם ,כ ל ו מ ר ,כ ש ל י ש מ ה מ ג ר י ם
ל ע ו מ ת כ ־ , 1 0 %שהיגרו ל א ו ת ם איזורים ב־.1933
כ ל ל י ת ,ה י ג ר ו מ ג ר מ ג י ה מ־ 1933ע ד ,1941ע ל פ י דיווחי ה י ח ו ד הארצי352,294 ,
יהודים ,מ ה ם 40.4% :ל מ ד י ג ו ת אירופה 16.3% ,ל א ר ה ״ ב 15.2% ,ל א ר ץ ישראל,
15.2%ל מ ד י ג ו ת ב ד ר ו ם אמריקה 2.8% ,ל מ ר כ ז א מ ר י ק ה 6% ,
ל א ס י ה ואוסטרליה,
4.2%ל א פ ר י ק ה ,כ ל ו מ ר ,ל מ ד י ג ו ת ב מ ר כ ז ו ד ר ו ם א מ ר י ק ה ,א ס י ה ו א פ ר י ק ה —
מכלל
הממהגרים.
28.2%
33
שליחת ילדים
.ציינו ג ו ר ם נ ו ס ף ה מ ל מ ד ,ש י ו ת ר מ ש ח י ת ה זו הגירה ,ה י ת ה זו ב ר י ח ה ,ש ע י ק ר ה
הכרעת
68
ה י ח ד .מ א מ צ י ם ר ב י ם נ ע ש ו ב־ 1938ע ל ד י ה מ ו ס ד ו ת היהודיים ,ע ל י י ת
הנוער,
״ א י ר ג ו ן עזרה״ ,ו מ ו ס ד ו ת ב א ר צ ו ת ח ח ,ל מ צ ו א מ ק ל ט ל י ל ד י ם
שונות.
ה ה כ ר ע ה ל ש ל ו ח א ת ה י ל ד ו ל ה י פ ר ד מ מ נ ו היתד ,עדיין ה כ ר ע ת ה מ ש פ ח ה
לא של
המוסדות.
יתירה מ כ ך ,רבים ר צ ו
לשלוח א ת
בארצות
ילדיהם ,ע ל א ף
שלא
ידעו א ם ישובו להיפגש ,ו ל א נמצאה ל ה ם כ ת ו ב ת .ילדים נשלחו ג ם קודם לכן
מ ג ר מ נ י ה ב מ ס ג ר ת ע ל י י ת ה נ ו ע ר ל א ר ץ ישראל ,א ו ל ם ל א ח ר ה פ ו ג ר ו ם נ ש ל ח ו ילדים
בגיל
צ ע י ר מ ב ע ב ר ו ל א ר צ ו ת ,אליהן ל א ג ש ל ח ו ל פ ג י כן .ב ש ג ה שבין ה פ ו ג ר ו ם
ב נ ו ב מ ב ר 1938ל פ ר ח ה מ ל ח מ ה ב ס פ ם מ ב ר ,1939נ ש ל ח ו מ ג ר מ ג י ה )מהרייך הישן(
ב ל ב ד כ־ 10,000ילדים ,מ ה ם 2500לארץ י ש ר א ל .מ ח צ י ת מ ב י ן הילדים היו בגילאי
3ע ד 12ש נ ה .א ם נזכור ,ש ב ד צ מ ב ר 1938ה י ו ב ג ר מ נ י ה 27,500ילךים ע ד ג י ל ,14
נוכל להניח שכ־ 25%מהילדים בגרמניה נשלחו מבתיהם*.
5
ה ז כ ר נ ו כ א ן מ ק צ ת מ ה ה כ ר ע ו ת ,שהיו פ ר י ב ח י ר ה גוראה ,ש ה ו צ ג ה ב פ נ י כ ל פ ר ם
ופרם.
ל א ח ר נ ו ב מ ב ר 1938ב ר ח ו היהודים מ ג ר מ נ י ה .ר ב י ם מ י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ר צ ו
ל צ א ת ג ם ל פ נ י ה פ ו ג ר ו ם האלים ,א ב ל
ק ו נ ב נ צ י ו נ ל י ת .ע ל א ף שאין
המהגרים
רבים,
ב ש נ י ם א ל ו ה י ה מ ד ו ב ר עדיין
מספר
לראות א ת
המהגרים
כתוצאה של
בהגירה
מאוויי
ל צ א ת ,ה ר י היתד• זו ב ע ב ר הגירה ,א ם כ י כ פ י ש ה ז כ ר נ ו ,ה י ו ג ו ר מ י ם
שקבעו א ת מספר
ה מ ה ג ר י ם והיו מ ח ח
ע ל היהודים להגר ו ה ם ברחו .דיוננו נ ס ב
לשליסתם .לאחר
הפוגרום כפו
בעיקר ע ל היהודים בפרסים ,מאחר
ש ב ת ג ו ב ת ה מ ו ס ד ו ת היהודיים ה מ ר כ ז י י ם ע ס ק ו ב מ ק ו מ ו ת שונים .ה מ ו ס ד ו ת היהודיים
ה מ ר כ ז י י ם ר צ ו ג ם ב־ 1939ל ה מ ש י ך ו ל ת ר ו ם ל א י ר ג ו ן ה ה ג י ר ה ו ת כ נ ו נ ה ,ע ל אף
שלאחר הפוגרום גשמטה הקרקע מ ת ח ת לרגליהם.
ב־ 6.1.1939עדיין נ כ ת ב ב ד א ג ה :״רוב ה י ה ו ד י ם א י ג ם י כ ו ל י ם ל ה ג ר ל ל א ע ז ר ת
המוסדות היהודיים בכסף ובעצה .ההגירה כיום היא בעיקרה מ ק ר י ת ובלתי מתוכננת,
ד ב ר ש מ כ ב י ד ו א י נ ו מ ז ר ז א ת היציאה .נ ר א ה ,ש ע ם י ת ר ת כ נ ו ן ו נ כ ו נ ו ת ק ל י ט ה
אפשר היה לזרז א ת ההגירה ולהקל ע ל מדינות היעד״.
55
ה מ ס פ ר י ם מורים ,ש ר ב י ם
היגרו בכוחות עצמם.
ב י ו ל י ,1939ע ם ה ק מ ת ו ש ל ״ ה א י ח ו ד ה א ר צ י ש ל יהודי גרמניה״ ,נ ת ן פ א ו ל
אפשםיין
במאמרו על ההגירה גושפנקא
למצב
שנוצר,
בכתבו:
״ההגירה היא
ק ו ד ם כ ל פ ר י יוזמה א י ש י ת ש ל ה מ ה ג ר .י ו ת ר מ א ש ר ב ע ב ר ח י י ב י ם ק ש ר י מ ש פ ח ה
ל ה י ו ת ג ו ר ם מ ר כ ז י בהגירה .א י ר ג ו נ י ה ס ע ד י ע ז ר ו ל א ל ה ה פ ו ע ל י ם ב י ו ז מ ת ם ה ם ״ .
56
י ו ז מ ה י ג ו ק ט י ם כ ת ו צ א ה מ ה ג י ר ה .כפויה ל א מ ג י ר ו ש .א מ ת ,ה י ת ה זו מ צ י א ו ת ,
א ש ר כדברי גרשון ש ק ד :״משמעה באותה ש ע ה היה ,שמעמד ״הפליטות״ לא
העניק
חופש פעולה ל א ב ולבן ו ה ע מ ל אותם בפני אלטרגטיבות טרגיות ובלתי
אפשריות .נגזר עליהם לנדוד ולהמלט בכל תנאי ובכל דרך ,משום שכל ההתחייבויות
היסודיות והקשרים הבסיסיים נהרסו״.׳
5
ע ב ו ר א ל ה ,שהיה ע ל י ה ם ל ב ח ו ר ב י ן א ל ט ר נ ט י ב ו ת ״ ט ר ג י ו ת ו ב ל ת י א פ ש ר י ו ת ״ ,
א י ן ה ה ב ח נ ה ב י ן גירוש ל ה ג י ר ה כפויה ,כ מ ו ג ם .בין ה ג י ר ה ל ב ר י ח ה ,ם י מ נ ם י ת
א ל א מ ש מ ע ו ת י ת .זכאים א ל ה ,ש ע מ ד ו ב פ נ י
ה ה כ ר ע ו ת ה ק ש ו ת ו ה ת מ ו ד ד ו איתן,
שנעשה א ת ה ה ב ח נ ה הזאת.
69
הערות
.1המספרים המובאים מצוטטים מספרו של ברונו בלאו
Deutcbland
Bevoelkerung
in
Bruno Blau — D i e E n l w i c k l u n g der Juedischen
von 1 8 0 0 — 1 9 4 3 . New York 1950, p. 2 2 3 .
.2לוסי דווידוביץ — המלחמה נגד היהודיב .תל־אביב ,1982עמ׳ .203
במקור האנגלי,
Lucy Dawidowicz — The War Against The Jews. New York 1975, p. 189.
.3לגי יחיל — השואה ,גורל יהודי איחעה .1945—1932ירושלים ,1987 ,כרך ,1עמ׳ .136
.4ראה לדוגמה את מאמרו המקיף של אברהם מרגליות — ״התגובה לחוקי גירגברג״,
קובץ מחקרים ,יד ושפ כרד י״כ תשל״ח ,עמ׳ 58ואילך .או במאמרים על הגירה
מגרמניה —
Herbert Strauss — Jewish Emigration from Germany. Nazi Policies and
Jewish Responses. Leo Baeck Year Book, Vol. 2 6 1980, p. 330.
.5בדי להמחיש את ההבדל ,מכיר ,שאברהם מרגליות במאמרו שם ,עמי ,58כותב,
שלאחד פרסום חוקי גירגברג בספטמבר 1935פגו בברלין בלבד מדי חודש 4000
יהודים ל״אירגון עזרה״ בבקשת עזרה להגירה .בו בזמן גרשמו ב־27.500 1935
מהגרים .גם הרברט שטראוס במאמרו מדגיש את הקשיים בהם נתקלו המבקשים
להגר.
.6הדוגמאות רבות ומכיר כאן רק כמה מהן:
דן מכמן — הפליטים מגרמניה בהולנד כשגימ ,1945—1933דוקטורט ירושלים .1978
David Kranzler — Japanese, Nazis and the Jews. T h e Jewish Refugee
Community
of Shanghai
1 9 3 8 — 1 9 4 5 . New York 1978.
David Wyman — Paper Walls — America and The Refugee Crisis 1 9 3 8 — 1 9 4 1 ,
Massachusetts 1968.
David Wyman — T h e Abandonment
of the Jews: America and the Holocaust
1 9 4 1 — 1 9 4 5 . New York 1 9 8 5 .
— Michael Blakeney — "Australia and the Jewish Refugees from Central Europe
Government Policy 1 9 3 3 — 1 9 3 9 " , Leo Baeck Year Book, Vol. 29 1 9 8 4 .
Erich Dreyfus — D i e Schweiz und das D r i t t e Reich, Switzerland 1971.
.7גסיון כזה געשה לגבי השגים .1941—1939ראה :רות זריז — הצלת יהודים מגרמגידז
באמצעות הגירה ,נובמכר ,1945—1938דוקטורט ירושלים .1985
Institute N.Y. ( L . B . I ) —8.MaxKreutzberger Collection, Box
1 6 . . 4.
:Leo.Baeck
.להלן
Fol
ו־ 23.500ב־;.1937בה״ח
.9בספרו של ברונו.בלאו ,שם ,גרשמו 24.500מהגרים ב־1936
מצב Lageberichtלסיכום שנת 1938עמי 25ארכיון יד ושם )להלן :איו״ש(
0—51/58נרשמו ב־ 25.000 — 1937מהגרים.
.10לוסי דווידוביץ ,שם ,עמ׳ .203ראה גם הערה .3
.11דין וחשבון של הנהלת ההסתדרות הציונית והנהלת הסוכגות היהודית לארץ ישראל.
מוגש לקוגגרס הכ״א בג׳גבה ,אלול תרצ״ט ,אוגוסט 1939עמ׳ . 2 3 ^ 2 3 3
S.12ארכיוןציוגי 7/970גמסר ב־.1941
Currents in France
during the 19
Marrus — "Vichy before Vichy, Antisemitic
.13Michael
1 9 8 0 . 1 6 .
ראה גם —
237—238.
70
p.
1974,
Philadelphia
Keeper,
Yehuda Bauer — My Brother's
מגרמניה
בצרפת
בסוף 1937
יהודה באואר אומד א ת מספר הפליטים היהודים
ב־ 7000נפש.
.14לגי יחיל ,שם ,עמ׳ .135
.15יעקב לעשצ׳יגסקי — ״הפרעות בפולין 1937—1935״ .דפי 0לחקר гвтетוהמרד כ׳
הוצאת ב י ת לוחמי הגיטאות פברואר 1952עמ׳ .38—37
•16ח מכמן ,שם ,עמ׳ .30
.17שם ,עמ׳ .39
David Wyman — The Abandonment of the Jews, ibid.
.18
ארתוד מורס — והעולה » ряע ת נימי.שישה
מיליוגיפ ,הוצאת הקיבוץ :המאוחד
תשל״ב עמ׳ .156—148 ,119—105
Herbert Strauss, ibid, p. 359.
.19
ארתור מורס ,שם ,עמ׳ .156
.20
.21
David Wyman, ibid, p. 5.
L.B.I. Kreutzberger Collection, Box 2 Fol. 2.
. 2 2לאחר 1938כאשר אוחדו המיכסות של אוסטריה וגרמניה ,נכנס גס גורם זה בחישוב
מספר המהגרים .כ ך מתברר ,שב־ 1939נרשמו 27.370מהגרים לארה״ב על חשבון
דימיכםה הגרמגית ,בעוד שרק 9600יהודים מגרמגיה היגרו ישירות לארה״ב.
Saul Friedman — N o H a v e n for Oppressed, Detroit 1973, p. 24.
.23
Norman Bentwich — They Found Refuge, London 1956 ,p. 38.
.24
L.B.I. Kreutzberger Collection, ibid.
.25דן מכמן ,שם ,עמ׳ .52—48
. 26א .צ.7/970S .
.27הדו״ח המסכם של ״האיחוד הארצי״ שנערך ב־.1.11.1941
L.B.I. Kreutzberger Collection, ibid.
.28
.29
.30
.31
.32
.33
.34
המסמך המרכזי המביע מדיניות זו הוא מכתבו של גריגג לשר הפגים וילהלם פריק
ב־ ,24.1.1939ר א ה —
Paul Sauer — D i e Schicksale
der ]uedischen
Buerger,
Baden Wuertemberg,
•Stuttgart 1969, p. 119
L.B.I. Kreutzberger Collection, Box 17 Fol. 2.
Paul Sauer, ibid, p. 117.
L.B.I. Kreutzberger Collection, Box 17 Fol. 2.
ראה ,יעקב טורי — ״מהגירה כפויה לגירוש״ ,קזבץ כ ב ק ר י ם יד ך ,00כ ר ך י״ז—י״ח,
ירושלים תשמ״ז.
L.B.I. Nora Rosenthal, M.E., p. 66.
L.B.I. Walter Gersten, M.E.
. 3 5ר א ה :המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים ,ה מ ח ר לתיעוד בע״פ.
עדות סוגיה פראגר ,2272וכן עדות יצחק ספירשטיין מהעולים באותה קבוצה,
איו״ש .03/877
Horst Wagner,
M.E
L.B.I. Alice Oppenheimer, M.E.
.37
38.איו״ש
.39לגי יחיל ,שם ,עמ׳ .172
.40יעקב טורי ״מהגירה כפויה לגירוש״ קופץ נזזקרים ,י ד ושם כרך י״ז עמ׳ .93
. 41א .צ.7/905S .
.42ר א ה במדורי המודעות ב״יידישעס גאכריכטן בלאט״ )־Judisches Nachrichten
— Blattלהלן :ייד.נ.ב (.בחודשים פברואר ע ד אוגוסט .1939העתוגים בארכיון
י ד ושם ,כ מ ו גם בספריה הלאומית בירושלים.
71
.36L.B.I
.
31/497M
• .43ראה במיוחד את מ כ ת ב ו המפורט של השגריר מה־2.6.1939
L.B.I. Kreutzberger Collection, Box 17, Fol. 1.
.44שם.
.45ראה ב־ייד.ג.ב .מה־ 27.6.1939מס׳ .51
.46ארתור פריגץ — ״הגסטפו אויב ואוהד להגירת יהודים״ .קובץ מהקריפ י ד ו ש פ כרך
ב׳ תשי״ח ,עמ׳ .199—197
47.א .צ.
.48יעקב טורי ,שם ,עמ׳ .91
D.Kranzler — T h e History
of the Refugee Community
of Shanghai
.49צ1938—194
(
p
)3.Yeshiva University 1 9 7 1 .
.50
.51
.52
.53
ייד.ג.ב .שם.
איגגה גוסבאום ,מדור לתיעוד בע״פ ,המכון ליהדות זמגגו ,האוגיברפיטה העברית
.1987
מ כ ת ב של ק ט ה לויגסון מבית אבות ״רעות״ בחיפה ב־ .1981
המספרים על פי דיווחי ״האיחוד הארצי״ בארכיון האיחוד:
L.B.I. Kreutzberger Collection, Box 2, Fol. 2.
.54כ ל המספרים ,שם.
.55ייד.ג.ב ,6.1.1939 — .עמי .1
.56שם ,14.7.1939 ,עמי .2
.57גרשון שקד ,״ימיו של איש צעיר בתקופת החרדה״ .מעריב ,13.11.1987
סופרים וספרים ,עמ׳ .2
72
ספרות
7/905S
חנה שלומי
ניצולים מיהודי פולין בשטחים
שסופחו לברית-המועצות בספטמבר *1939
ב מ א מ ר זה י ס ו פ ר ע ל יהודים נ י צ ו ל י ם ,ש נ מ צ א ו
ב ש נ ת 1944
ב ח ב ל א ר ץ שבין
ה נ ה ר ב ו ג ובין ה ג ב ו ל ש ה י ה קיים בין ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ופולין ע ד ל־ 17ל ס פ ט מ ב ר
,1939ו ע ל ד ר כ י ע ז י ב ת ם א ת ה ש ט ח י ם ה א ל ה ב ת ק ו פ ה ש ב י ן פ ב ר ו א ר 1944וסיום
הרפטריאציה .א נ ב
התייחסות
לפני
תיאור
הרקע
הכללי ש ל
האירועים
תבוא .לביטוי
מיוחד
ב ע ל י האוריינטציה ה צ י ו נ י ת שבין ה נ י צ ו ל י ם ל ב ע י ו ת ש נ ו צ ר ו אז.
כ נ י ס ת ה צ ב א הסובייטי ל פ ו ל י ן ב ח ו ד ש ס פ ט מ ב ר 1939מ נ ת ה א ו כ ל ו ס י י ת
ש ט ח י ם א ל ה ב ע ר ך 13,000.000נ פ ש .ב ת ו ך ז ה 1,157.000י ה ו ד י ם .
1
הבעלות על
השטחים האלה עבדה א ת הגלגולים ה ב א י ם :
(1
17ב ס פ ט מ ב ר 22 — 1939ביוני — 1941ה ש ל ט ו ן הסובייטי.
(2
22ביוני — 1941ע ד א ב י ב — 1944ה ש ל ט ו ן ה ג ר מ נ י .
א ד מ ו ת א ל ה ה ל כ ו ו ה ש ת ח ר ר ו ה ח ל מ פ ב ר ו א ר 1944ב ע ק ב ו ת ה ה ת ק פ ה ש ל ה צ ב א
האדום ע ל גייסות הגרמנים .העיר ר ו ב נ ה ש ו ח ר ר ה ב ־ 2ב פ ב ר ו א ר ; ע ד מחצית
אפריל
ש ו ח ר ר ו בדודי ,ט ר נ ו פ ו ל
ב י ן 26ל ־ 2 9ב י ו ל י .
וקולומיה;
וילנה
שוחררה ב־13
ביולי
ולבוב
2
המצב הפללי
מ מ ש ל ת ברית המועצות צרפה שוב א ת השטחים המשוחררים ע ל ידה לרפובליקות
הסובייטיות
האוקראינית ,הביילורוםית
ו ה ל י ט א י ת ו מ צ ב ם ח ז ר ל ז ה ,שהיה קיים
מ ס פ ט מ ב ר 1939ו ע ד יוני .1941
* המאמר הוא מעין מבוא למחקר על תולדות התנועה ״איחוד הנוער הציוני עקיבא״,
בפולין העממית.
73
ב ־ 2 7ב י ו ל י »1944נ ח ת ם ה ס כ ם ב י ן מ מ ש ל ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ובין
החדשה,
הפולנית
שנקראה
הממשלה
״ ה ו ו ע ד ה פ ו ל נ י ל ש ח ר ו ר לאומי״ )PoisM Komitet
,(Wyzwoienia Narodowegoפ.ק.וו.נ ,.ע ל ה ה כ ר ה ב ק ו ו קירסון ,כ ג ב ו ל ב י ן ש ת י
המדינות.
הנ״ל נשארו
בתוקף ההסכם
״ ח ו ק י ת ״ בידי ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ה א ד מ ו ת
ש ס י פ ח ה אליה ב ש נ ת .1939הפ.ק.וו.נ .כ י ה ן א ז ב ת פ ק י ד ו כ ש ב ו ע ימים ב ל ב ד .
כדי למנוע
מיעוט
היווצרות
עתה מוסקבה להעביר א ת בני
ע ל ידינו
פולנית
טיפלה
ברית
ממשלת
לאומי
ברפובליקות
הלאום
ה פ ו ל נ י מ כ א ן לפולין.
פעמיים
המועצות
הסובייטיות
בסוגיית
הנ״ל
תיכננה
בתקופה
הנדונה
העברת
אוכלוסיה
מ ת ח ו מ ה לפולין ,א ף ע ל פ י ש כ מ ע ט כ ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה ז א ת ה י ת ה ב א ו ת ו
בעלת
הזמן
האוכלוסיה
האזרחות
סובייטית*.
אזרחות
ברית
ממשלת
המועצות
כרכה א ת
העברת
ה פ ו ל נ י ת ל פ ו ל י ן ב מ ת ן ז כ ו ת ב ח י ר ה ל א נ ש י ם הנוגעים ב ד ב ר — בין
ה ס ו ב י י ט י ת ובין
ל ה ם זכות ל ״ א ו פ צ י ה ״ .
5
האזרחות הפולנית.
הודגש גם,
במינוח המשפטי נאמר,
שניתנה
ש נ ע ש ת ה ע ל ־ י ד י כ ך מחווה מ י ו ח ד ת כ ל פ י
הפולגים.
בתקופה הנדונה ניתן פעמיים ל ק ב ו צ ו ת פולנים מוגדרות — ז א ת א ו מ ר ת ל א
ל כ ל הפולגים — ל ה ש ת מ ש ב ז כ ו ת זו ו ז ה ל ר ג ל האירועים ההיסטוריים ה ב א י ם :
ב ־ 2 2ביוגי ,1944כ א ש ר ה צ ב א ה פ ו ל ג י ע מ ד ל ע ב ו ר ל ש ט ח י פ ו ל י ן ה ח ד ש ה ,
(1
פירסמה מוםקווה ת ק נ ה מ י ו ח ד ת ״ ע ל ה ז כ ו ת ל ק ב ל ת אזרחות פולנית ,ש ל ה זכאים
אנשי
ה צ ב א ה פ ו ל נ י בס.ם.ס.ר .ו א ל ה ש ע ו ז ר י ם ל ש ח ר ו ר פולין ו מ ש פ ח ו ת י ה ם ״ .
8
ב ל י ש ה ד ב ר צויין ,ה י ה ב ר ו ר ש ה ז כ ו ת ח ל ה ל א ר ק ע ל הפולגים א ל א ג ם ע ל
יהודי פולין ,ש ש ר ת ו ב א ו ת ו ה ז מ ן ב צ ב א ה ג ״ ל .
(2ב ־ 9ב ס פ ט מ ב ר 1944ג ח ת מ ו ה ס כ מ י ם ב י ן פ.ק.וו.ג .ו ה מ מ ש ל ו ת ש ל אוקראינה•,
ל י ס א וביילורוסיה ) ע ם כ ל א ח ת ב ג פ ר ד ( ,ע ל ה א ו ו ק ו א צ י ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה פ ו ל ג י ת
מהרפובליקות האלה״.
7
במסמך כתוב ,ש א ת הבקשות ) ב ס ק ס ט הפולגי כתוב ״הצהרות המבטאות משאלה״(
ל ק ב ל ת א ז ר ח ו ת פ ו ל נ י ת י ש ל ה פ נ ו ת ל ו ו ע ד ה ״ ל ע נ י י נ י ק ב ל ה ,ויתור ו ש ל י ל ת ה א ז ר ח ו ת
ש ל ס.ס.ם.ר.״ ש ע ל ־ י ד ה ם ו ב י י ט העליון .א פ ש ר ל ה ג י ש ב ק ש ו ת ב א ו פ ן ב ל ת י א מ צ ע י
א ו ד ר ך ה פ י ק ו ד ש ל ה צ ב א ה פ ו ל ג י בם.ם.ם.ר.
בצבא
הפולני ל א התקיימו כ ל פ ע ו ל ו ת לשינוי אזרחותם של המשרתים בה,
ל א ע ל האדמות המערביות ש ל ה ר פ ו ב ל י ק ו ת הסובייטיות ,האוקראינית והביילורוסית
ו ל א ל א ח ר מ כ ן ע ל א ד מ ו ת פולין .ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה ,ל א ח ר סיום ה ש י ר ו ת הצבאי,
;
ה ל ך כ ל א ח ד מ ה ח י י ל י ם ה מ ש ו ח ר ר י ם ל ס ג י ף מ ש ר ד הפגים ב ע י ר מ ג ו ר י ו ב פ ו ל י ן
וקיבל תעודת זהות מתאימה.
בזמן פ י ר ס ו ם ה צ ו ש ר ת ו ב צ ב א ה פ ו ל ג י 8130יהודים ב כ ל
ה ת ו ו ס פ ו 1096גיצולי ה ש ו א ה ב ש ט ח י ם ה א ל ה .
הךךגות;
עליהם
8
מ ן הראוי ל ש י ם ל ב ל כ ך ,ש ע ל ה ז כ ו ת ל ק ב ל ת א ז ר ח ו ת פ ו ל ג י ת ה ח ל י ט ה ב מ ק ר ה
הג״ל
)איגוד
מ מ ש ל ת ב ר י ת י ה מ ו ע צ ו ת ,ב ל י ל ש ת ף ב כ ד ב ל גורם פולגי .ל ג צ י ג י ן.פ.פ.
הפטריוטים הפולניים(
ג י ת ג ה ה ז כ ו ת ל ה ש ת ת ף כ ח ב ר י ם בוועדה ,שאותה־
הזכרנו לעיל.
כחידוש מ פ ת י ע יש ל ר א ו ת א ת ה ע ו ב ד ה ,ש כ ב ר ב מ ש פ ט ה פ ת י ח ה ש ל ה ה ס כ מ י ם
כתוב,
74
שהוא ח ל ע ל כ ל
״הפולנים
והיהודים,
שירצו
לעבור
לפולין...״.
בכל
הוגבלה
זאת
בזמן
ז כ ו ת ה״אופציה״ ל א ל ה מ ה א ו כ ל ו ס י ה ,ש ה י ו
ב ש ט ח י ם א ל ה ,ו ש ה י ת ה ל ה ם א ז ר ח ו ת פ ו ל ג י ת ב־ 17ב ס פ ט מ ב ר
חתימת ההסכם
.1939
ע ל ידי ה כ ל ל ת יהודי פולין ב ז כ ו ת ל ר פ ט ר י א צ י ה ב י ט ל ה ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ב ב ת
א ח ת א ת כ ל ה ה ג ב ל ו ת ,ש ה ט י ל ה ע ל יהודי פולין ב ע נ י י ן ח ז ר ת ם ל א ר ץ מ ו צ א ם .
ההסבר
1944
ל ה ת נ ה ג ו ת זו
ההגיוני
המתבקש
כ ל פ י היהודים,
כאן,
שבסתיו
הוא,
ערכה מ מ ש ל ת ברית המועצות מ ת ק פ ת הסברה כלפי יהדות המערב ,שמטרתה
ה י ת ה ל ר כ ו ש א ת ד ע ת ה ק ה ל הזה ל ט ו ב ת ה ש ל ט ו ן ה ח ד ש ב פ ו ל י ן .ב ה צ ג ת הפ.ק.וו.נ.
כמסוגל
ל ה ש י ג י צ י א ת יהודים מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,ד ב ר ש ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ה ג ו ל ה
נכשלה
לתמוך
בו
לשכנע
ק ש ו ת ,היה נ י מ ו ק חשוב ,שעשוי ה י ה
המערב
את
9
ב ש ל ט ו ן ה ח ד ש ב פ ו ל י ן .האווקואציה היתד .צ ר י כ ה ל ה ת ח י ל ב ־ 1 5ב א ו ק ט ו ב ר
1944
שבדיונים
שבין
ולהסתיים
בפברואר
ב־1
שעמדו
.1945
למוסקווה
שלוש
המעצמות,
הגבול
ש ב י ן פ ו ל י ן ו ב ר י ת המועצות,״
להתקיים
היה
ביאלטה
1
חשוב
ביותר,
בראשית
פברואר
יווצר מ צ ב ,שאין
,1945
שבעניין
חזרה מ מ נ ה כי הנה
ל א ר ק ש י ש ה ס כ ם ע ל תוואי ה ג ב ו ל ,א ב ל ל א ת ה י ה כ ב ר ב ח ו ד ש פ ב ר ו א ר א ו כ ל ו ס י ה
משמעותית
פולנית
בצד
הסובייטי
של
בפועל
הגבול.
העניינים
התנהלו
די
ב ע צ ל ת י י ם ו ר ק ב ח ו ד ש נ ו ב מ ב ר יצאו ה ר כ ב ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ע ם ה ר פ ט ר י א נ ט י ם לפולין.
האווקואציה
בין
ל א הסתיימה בתאריך המתוכנן .פולין ה מ ש ת ח ר ר ת ל א יכלה ל ק ל ו ט
ה ב ו ג ו ה ו ו י ס ל ה אוכלוסיה ב ג ו ד ל ז ה :
סיכון
ברית המועצות מצדה לא ראתה כל
ל ת ו כ נ י ו ת י ה ,א ם ת ה י ה האטד .ב ה ע ב ר ה ה כ ל ל י ת .ה פ י נ ו י נ מ ש ך ל א ו ר ך כ ל
ש נ ת י 1945ו ה ג י ע ל ש י א ו ע ם צירוף א ד מ ו ת ה מ ע ר ב ע ד ל נ ה ר א ו ד ר ל פ ו ל י ן .
11
ל א היתד .כ ל ה ק פ ד ה על ס ו ג המסמכים ,ש ה ע ת י ד י ם ל צ א ת ל פ ו ל י ן חייבים היו
ל ה צ י ג ב פ נ י ה ר ש ו י ו ת ה מ ו ס מ כ ו ת ו ע ל ה ב י ק ו ר ת ש ל ה ם .ל פ י ו ג ד ה ו ש י ל ב ס ק ה יכול
היה
ב מ ש ך ז מ ן מ ס ו י י ם כ ל א ח ד ל צ א ת מ א ו ק ר א י ג ה ל פ ו ל י ן .מ ס פ י ק היה ,ש א מ ר
ה מ ט פ ל ב כ ך ,ש ה י נ ו פ ו ל נ י :יצאו ,אפוא ,ג ם א נ ש י ם ,ש א ף פ ע ם ל א היו
במוסד
אזרחים פולנים.
12,
הרשימות לאווקואציה כללו את הפרטים הבאים :שם המשפחה ,שם האב ,תאריך
הלידה ,ל א ו ם ,מ צ ב מ ש פ ח ת י ,מ ק ו ם המגורים ה נ ו כ ח י — ה מ ע ש י ) כ ת ו ב ת מ ד ו י י ק ת ( ,
מ ק צ ו ע ועוד .הנסיעה לפולין התקיימה על ס מ ך רשימות אלה.
עורכי
ההסכם
לרפטיריאציה
כגון:
החי
התחשבו
באופי החקלאי של
רובה
ש ל .האוכלוסיה
המיועדת
ו ה ר ב ה מ ה ס ע י פ י ם בו ע ו ס ק י ם ב ה ב ט ח ת ת נ א י חייה ש ל זו ב ע ת י ד ,
שאליה
בגודל
המשק,
ש א פ ש ר ל ק ב ל ו בארץ,
והכלים,
שמותר
ל ק ח ת איתם ,ועוד .ר ק
במקום
עוברים;
האינוונטר
בסוג
א ח ד •דובר על אוכלוםיה
ל א ־ ח ק ל א י ת ,ש ע ל י ה י ח ו ל ה ה ס כ ם ,ו ב ו צויין ש ל ר ו פ א י ם ,ל מ ה נ ד ס י ם ,ל ב ע ל י מ ל א כ ה
ו ל ד ו מ י ם ל ה ם מ ו ת ר יהיה ל ק ח ת כ ל י ־ ע ב ו ד ה ה נ ח ו צ י ם ל ה ם ל ע ב ו ד ה ב מ ק צ ו ע ם .
האוכלוסיה
השאירה
את
ה פ ו ל נ י ת היתד ".ב מ צ ב ע ל ו ב מ א ו ד ל ק ר א ת
הרפטריאציה .המלחמה
א ת ס י מ נ י ה ה ק ש י ם ב צ י ב ו ר זה .הגיוס ל צ ב א ה פ ו ל נ י ב ק ת
1939ה ו צ י א
ה ג ב ר י ם מ מ ש פ ח ו ת י ה ם ו ל ר ו ב ל א חזרו ע ו ד ל ב ת י ה ם .ה ש ל ט ו נ ו ת הסובייטיים
ערכו
חזרו.
רדיפות
בשטחים
המסופחים
גירושים
ומאסרים
של
פולנים
רבים
וגם
אלה
לא
ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י השאיר א ת אותותיו ,ב ה ת א ם ל א ו פ י ו .ו ע ל ה כ ל ה ת ו ו ס פ ו
קשות,
פרמננטיות,
מצד
השכנים
האוקראינים
,שלעתים
גשאו
אופי
ש ל פ ר ע ו ת .ה מ ר א ה ה כ ל ל י ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היה מ י ע ו ט ג ב ר י ם ,פ ר ט ל ז ק נ י ם ו ל נ כ י ם ,
75
ה ר ב ה נ ש י ם ו י ל ד י ם ו כ ו ל ם ב מ צ ב ת ז ו נ ה ירוד ו ב ר י א ו ת ר ו פ פ ת .ב כ ל ז א ת נ ש א ר ב ה ,
ה מ ש פ ח ת י ו א צ ל ה א י כ ר י ם הריכוז ס ב י ב ל מ ש ק .
המבנה
מ כ ו ח ה ה ס כ ם ה נ ״ ל היו א מ ו ר י ם ל ע ב ו ר ל פ ו ל י ן ל מ ע ל ה מ־ 2,000.000איש .ר ו ב ם
ח ק ל א י ם ,א ו כ ל ו ם י ה ,ש ג ר ה ב מ ק ו מ ו ת א ל ה מ א ו ת בשנים .היתד ,ז א ת ה מ ס ה ה א נ ו ש י ת
ביותר ,ש ה י ת ה צריכה ל ה כ נ ס לפולין ממזרח.
הגדולה
,1944ה ת ג ה ל ה ה ר פ ט ר י א צ י ה ר ק מ א ו ק ר א י ג ה ו ה י א ה ק י פ ה 117,12נ פ ש
בשנת
בלבד.
ר א ש י ת כל ,שתי הערות על הקשיים בטיפול בנושא ,לו ל א
היהודים ה נ י צ ו ל י ם .
מצאתי,
פרט
להערכת
מ ס פ ר י ה י ה ו ד י ם ,ש נ י צ ל ו באיזורים ,ב ה ם א נ ו עוסקים .ה מ ק ו ר ו ת ל ג ו ש א
זה
למה
הם לרוב
התחומים
שגוגע
עדויות
של
ההווייתיים
של
לבוב,
לעיר
1 3
כל
הניצולים עצמם.
ה א ג ש י ם ,כגון
מקורות
חשיבותם
הבדידות
אובייקטיביים,
רשמיים,
היא לאין
ערוך
והאנטישמיות,
להכרת
ההרס
תיאור
בערים ו ב ס ב י ב ת ן ו ב כ ל ל זה ש ל כ ל מ ה שהיה קשור בחיים ה ת ו ס ס י ם ש ל היהודים,
שחיו כ א ן ב מ ש ך ד ו ר ו ת .ר ו ב ה ע ד ו י ו ת ,ב פ ר ס א ל ה ה נ מ צ א ו ת ב א ר כ י ו ג י ם ב י ש ר א ל ,
על־ידי אנשים
ניתנו
הרושם,
לנקוט
כן יש
האוריינמציה
קבוצתם
וכך
ב ע ל י א ו ר י י נ ט צ י ה ציונית .ת ו ך עיון ב ה ן
ש ר ו ב ה נ י צ ו ל י ם היו ציונים ,ד ב ר שעדיין מעון ב ד י ק ה .
כמו
בעלי
מתקבל
לעתים
הם
קרה,
ולא
זהירות,
הציונית;
התעכבו
שהתמונה,
כאשר
יש
מספיק
מנסים
לזכור,
על
ליצור
שמוסרי
משקלם
ש ה ת ק ב ל ה מהם,
תמונה
על
העדות
דיברו
המספרי
ל א שיקפה
כלל
בעיקר
והרעיוני
את
בהכרח
הצעירים
של
על
אחרים.
המציאות,
כפי
שהיתה קיימת לאמיתה.
מ ש ך הזמן בו ש ל ט ו ה נ ר מ נ י ם באדמות אלה היה שלוש שנים ב ל ב ד ו ל א מ ע ב ר
ל ח מ ש שגים ,כ פ י ש ה י ה ב א י ז ו ר י ם א ח ר י ם ש ל פולין .ה ג ך מ נ י ם ה ח ל ו כ א ן מ ל ע ם
השתלטותם
בפרט
בזמן
בפעולות
איגטגםיביות
להשמדת
יחלים
— והאוכלוסיה
ה א ו ק ר א י ג י ם ש ב ה ,היו מ ב צ ע י ם ג ל ה ב י ם ש ל מ ד י ג י ו ת
הגסיגה של
״נקייה מ י ה ל י ם * .
המקומית,
ההשמדה .ואומנם
ת ה ל הארץ
ה צ ב א הנאצי מכאן נראה ,שעם צאתו הסופית
1
עד כמה השלטונות הסובייטיים האמינו בכד ,ת ע ל העובדה ,שמיד אחרי השחרור
הם
חשדו
הגרמגים.
חשדו
לבוב
במעט הגיצולים שפגשו ,שנשארו בחיים הואיל ושיתפו
שגעצרו
היו גיצולים,
ב ח ש ד זה ו ג ח ק ר ו ק ש ו ת
על כד.
ב י ה ל י הניצול חשד ה כ ב ד מכל ,עוררה הופעתו פליאה.
מאוגוסט
ש״אץ
,1944
שהופיע
בביולטין
של
הסוכנות
ל ד ם ג ס צ י ה י ו ת ר ג ד ו ל ה מ ז ו ש ל מ ר א ה יהודי
אם
לא
גם
במכתב מהעיר
היהודית,
ברחוב״.
פעולה
עם
1 5
אנו
קוראים,
בזמן
חתימת
ה ה ס כ ם ע ל ה ע ב ר ת ה א ו כ ל ו ס י ו ת ,עדיין ל א היתד ,ב ל י ה ח ו ת מ י ם ,כ ג ר א ה ,ה ע ר כ ה
נ כ ו נ ה של מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ה ג י צ ו ל י ם .
הופעת
הישרדותם
היהודים
הניצולים
היתה מקרית,
היתה
מקבילה
לשחרור
האדמות
מידי
י ח ל י ם ב ל ב ד מ כ ל אלה ,ש נ י ס ו ל ה י נ צ ל
הגרמנים.
ב ד י ר זו א ו
א ח ר ת .היו ב י נ י ה ם כ א ל ה ,ש ה ת נ ס ו כ ב ר ב ל ו ח מ ה נ ג ד ה ג ר מ נ י ם ב ג י ט א ו ת ו נ ס ו ג ו
לאחר מכן ליערות; לעתים הם העדות
היחידה ל מ ר ל ו ת ל ל י ם נ ג ד מ ש מ מ ־ ל ם
ב מ ק ו ם מםויים .היו ב י נ י ה ם פ ר ט י ז נ י ם יהודים והיו כ א ל ה ,ש ע ב ר ו א ת ר ו ב ו ש ל
ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ב מ ח נ ו ת מ ש פ ח ת י י ם ב י ע ר ו ת — ת ו פ ע ה ,ש ל א היתד ,ק י י מ ת ב ש א ר
76
פולין ה כ ב ו ש ה .היו
חלקי
בזהות
אחרים,
״ארית״;
ביניהם
אנשים ,ש ה צ ל י ח ו ל ע ב ו ר
במרתפים,
שהסתתרו
בעליות גג
תקופת
את
ובבורות
הרוע
שבאדמה.
ס י פ ו ר ם ש ל ר ב י ם מ ה ם מ ת ח י ל ב מ ל י ם ת מ ו ת והן ,ש ב י ו ם ש ח ר ו ר ם ח ש ב ו ,ש ה ם
היחידים ,ש נ ש א ר ו ל פ ל י ט ה .
היהודים
היהודים ,ש נ י צ ל ו ב ע ר י ם ק ט נ ו ת ,ב כ פ ר י ם ו ב כ ל מיני מ ק ו מ ו ת מ י ס ת ו ר ,כ ו ל ל א ל ה
ש ש ה ו ב י ע ר ל ל א נ ש ק ,ל א נ ש א ר ו ב מ ק ו מ ו ת אלה .ה ם ה ח ל ו מ י ד ב נ ד ו ד י ם .ה נ ד י ד ה
היתד .ל ת ו פ ע ה ד ו מ י נ נ ט י ת בין ה נ י צ ו ל י ם וזה עוד ט ר ם ידעו ע ל ה ס כ נ ו ת ה א ו ר ב ו ת
ל ה ם מיד־ פ ו ר ע י ם ל מ י נ י ה ם .ה ם ע ב ר ו מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ,כ ד י ל ח פ ש א ח ר י מ ש ה ו
מ ע ב ר ם ה ם וקיוו ל מ צ ו א ק ר ו ב י ם ,או ידידים ,אולי מ כ ר י ם או ל פ ח ו ת מ ז כ ר ת מ ש פ ח ת י ת
אחת
ש ה ת ג י י ס ו ל צ ב א הפולני ,כדי ל ה י ו ת בין
כלשהי .היו צ ע י ר י ם ,
הנלחמים
ג ג ד ה ג ר מ נ י ם ו ל ר א ו ת ב מ פ ל ת ם ,ו ג ם כדי ל ה ת נ ק ם ב ה ם ע ל ה ר ע ,ש ע ו ל ל ו ל י ה ו ד י ם .
היו גם ,ש ר צ ו ל נ צ ל א ת ה ז מ ן ל ל י מ ו ד י ם ע ד ל ה ח ל ט ה מ כ ר ע ת ע ל צ ו ר ת ה ח י י ם
מי ש ר צ ה ל ע ב ו ד ביגתיים ,יכול היה ל ק ב ל ע ב ו ד ה מ כ ל ס ו ג .ה ע י ס ו ק
בעתיד.
ב מ ס ח ר ש ח ו ר היה נ פ ח מ א ו ד .
על
הימים
אותם
ח נ ק ה אז׳ייב ,שמיד א ח ד י ה ש ח ר ו ר
סיפרה
ב־1944
עברה
ל ע י ר ל ב ו ב .ה י א ה מ ש י כ ה ל ח י ו ת ב ז ה ו ת ארית; כ מ ו ר ב י ם א ח ר י ם :נ ר ש מ ה ל א ו נ י ב ר
סיטה ו ל מ ח י י ת ה ע ב ד ה כ מ ת ר ג מ ת מ ר ו ס י ת ל פ ו ל נ י ת ב מ ע ר כ ת עיתון ,ש ה ח ל ל ה ו פ י ע
ב ע י ר זו .ש ם ג ם פ ג ש ה ב מ ק ר ה ב ר ח ו ב א ת ד ו ד מ ל ר ,ש ה כ י ר ה ע ו ד ל פ ג י פ ר ו ץ
ה מ ל ח מ ה ו א ת נ ו ח גריס ,ש ה י ה מ י ד ל א ח ר ה ש ח ר ו ר מ ו ר ה ב ב י ת ה ס פ ר ב ע י ר ר ו ב נ ה .
לחזור
יש
הניצולים,
ולהדגיש,
ליוותה
שהאנטישמיות,
עתה
את
היהודים
שמיד
בכל
אחרי
השחרור
צעדיהם ו א י ל צ ה
רק
הפתיעה
אותם
לנהל
1 8
את
אורח
חיים מ ו ת א ם ל נ ס י ב ו ת .
לפיכך
בתוך
ה מ ש י כ ו ר ב י ם ל ח י ו ת ב ז ה ו ת ארית .ב ז ה ו ת זו ה ם ה ר ג י ש ו י ו ת ר ב י ט ח ו ן
ה ס ב י ב ה ה ע ו י נ ת ,ו ל א ר ק ב ב י ט ח ו ן החיים מ ד ו ב ר ,א ל א ג ם
בבעיות יומ
יומיות ,כ מ ו מ צ י א ת דיור ,ע ב ו ד ה ,י ח ס י ש כ נ ו ת ועוד .מ ס י ב ו ת א ל ה ב ח ר ו י ה ו ד י ם
ש נ י צ ל ו ל ה צ ט י י ד ב כ ל מ י נ י ד ר כ י ם ב נ י י ר ו ת אריים ג ם ב ה י ו ת ם א נ ש י ם ח ו פ ש י י ם .
ה ו פ י ע ו כ א ן י ה ו ד י ם בודדים ,ש נ י צ ל ו ב מ ע מ ק י ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת .כ א ש ר
פתאום
ה ג י ע ה א ל י ה ם ה ש מ ו ע ה ע ל ש ח ר ו ר עיר מ ו צ א ם כ ת ב ו ל ש ם ,ק י ב ל ו ת ש ו ב ה ,כ פ י
ש ק י ב ל ו ו ל א מ צ א ו מ ר ג ו ע ל ג פ ש ם ,ע ד ש ל א הגיעו א ל י ה ו ר א ו ב מ ו ע י נ י ה ם א ת
ח ו ר ב ו ת י ה וחוו ב מ ק ו ם א ת ה א ב ל הגדול ש ל א ו ב ד ן ה מ ש פ ח ה .ל ע ת י ם ע ב ר ו י ו ת ר
מ־!000
ק
באוחו
״
מ
זמן
ל
ש
ם
כך.״
היחה
מורגשת
כאן
מאוד
נוכחותם
של
חיילים
יהודיים
רבים,
ש ש ר ת ו ־ ב צ ב א ה פ ו ל ג י ו ב צ ב א האדום .אלה ,ב מ י ד ה ו ה ש י ר ו ת א י פ ש ר ל ה ם זאת,
היו
נ ו ס ע י ם ל מ ק ו מ ו ת ,ש ש מ ע ו ,ש ש ם נ מ צ א י ם גיצולים יהודים,
ממקומות
ואלה
שמוצאם
א ל ה ,ח י פ ש ו ש א ר י ו ת מ מ ש פ ח ת ם ושרידים מ ב ת י ה ם .
קרה ובודדים ערקו מהצבא ,במטרה לנצל אפשרות של בריחה אל מחוץ ל ג ב ו ל ו ת
בריה״מ;
בצבא
ב ר א ש מ ע י י נ ם ש ל ר ב י ם ה י ת ה ה נ ק מ ה ב ג ר מ נ י ם ,ל כ ן היחד ,ה ש ה י י ה
חשובה
להם;
היו
גם
כאלה,
בפרט
אנשי
השמאל,
שהנאמנות
לברית
המועצות חייבה אותם מבחינה מצפונית להמשיך בשירות :לגבי כל המשרתים
בצבא
ה מ ל ח מ ה ט ר ם ה ס ת י י מ ה ,ו ת ו כ נ י ו ת י ה ם האישיות ח י י ב ו ת היו ל ה י ד ח ו ת ע ד
ל ס י ו ם ה מ ל ח מ ה ,ו ז ה כ מ ו ב ן ב ת נ א י ,שיישארו ב ח י י ם אחריה.
77
ב ש ט ח י ם א ל ה ,ה ת ק י י ם ה מ י פ ג ש ה ר א ש ו ן בין ה י ה ו ד י ם ה מ ע ט י ם ,ש ע ב ר ו
וכך,
א ת ה ש ו א ה ב מ ק ו מ ו ת ה ש ל ט ו ן ה ג ר מ נ י ו ש ר ד ו אחריו ,ל ב י ן א ל ה ,ש ה ש ה י י ה ב ב ר י ת
המועצות
הוחלף
ה צ י ל ה .א ו ת ם מ ג ו ר ל זה .ל א ל ה ו ל א ל ה היה זה מ י פ ג ש בין א ב ל י ם .כ א ן
ב י נ י ה ם ה י ד ע ע ל ה ס ב ל ו ה ש כ ו ל מ צ ד א ח ד ו ע ל ה נ ס י ו ן ש ל חיים ב מ ש ט ר
ה ס ו ב י י ט י מ צ ד שני.
לו רציגו לסווג א ת הניצולים לפי ה ת נ ה ג ו ת ם אחרי השחרור ,נ ח ש ב ו הפרטיזנים
כ״עילית״
היהודים
הציבור,
בתוך
גם
וזה
האחריות
בגלל
שנטלו
הציבורית,
על עצמם .להלכה היה עליהם להצטרף ל צ ב א האדום או הפולני ולהמשיך במסגרת
הצבאית
שקיבלו שחרור מהפיקוד
ע ד ת ו ם ה מ ל ח מ ה .יש ו ה ל כ ו ב ד ר ך זו ויש
ה צ ב א י ,א י ת ו היו ל ה ם ק ש ר י ם הדוקים ,כ ד י ל מ ל א ת פ ק י ד י ם ר א ש ו ג י י ם ש ל ה ג ש ת
ליהודים הניצולים.
עזרה
כ ך היה בעיר ת ב נ ה ,ששוחררה ב־ 2בפברואר
אליעזר
.1944ק ב ו צ ת פ ר ט י ז נ י ם ב ה נ ה ג ת
ל י ד ו ב ס ק י ,אחיו א ב ר ה ם ,י צ ח ק ך י י כ מ ן ו ב צ ל א ל ק ק ,
הגשת
שיקום
בית
רוב
העולם
ה ש נ י ה ל ת נ ו ע ו ת ציוניות .ת ב נ ה היתד .העיר ה ר א ש ו נ ה ,ש ב ה נ ו צ ר ה
הכנסת
מתים
ש ה ת ג ו ל ל ו עדיין
בעיר,
ע ז ר ה ר א ש ו נ ה לניצולים,
ועוד.
קבורת
האנשים
יהותם,
קיבלה על
עצמה
האלה
השתייכו
ע ם ה ש ח ר ו ר נ צ י ג ו ת יהודית מ ו כ ר ת ע ל ־ י ד י ה ש ל ט ו נ ו ת * .
לפגי
מלחמת
פרוץ
מל
1
בין ש ח ר ו ר ה ש ל ה ע י ר ר ו ב נ ה ושחרורן ש ל ה ע ר י ם ו י ל נ ה ו ל ב ו ב ע ב ר ו כ ח מ י ש ה
בין א ל ה ,ש ח ז ר ו ל ע י ר וילנה ,היו שרידי ה נ ו ע ר ,ש מ א ח ו ר י ו היה כ ב ר
חודשים.
גסיון ש ל ה ת ג ג ד ו ת ל ג ר מ נ י ם ב ת ו ך ו י ל נ ה ב י מ י קיום ה ג י ט ו ו ל א ח ר מ כ ן בשהייה
בין
ב י ע ר ו ת .היו א ל ה א ב א ק ו ב נ ר ,ו י ט ק ה
הפרטיזנים
ק מ פ נ ר ,רוז׳קד .ק ו ר צ ׳ ק
) ״ מ ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ( ,נ י ס ן ר ז נ י ק ו א ש ת ו י ה ו ד י ת ) מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״( ,י צ ח ק ק ו ב ל ם ק י
S 1
ו ח י י ם ל ז ר * ) ב י ת ״ ר ( ,חנן מ ג י ד )״פועלי צ י ו ן ״ ( ,א ב ר ה ם ס ו צ ק ב ר ,ש מ ר ל קצ׳רגינסקי,
ד״ד
שמואל
בתחומים,
גם
א מ ר נ ט ועוד .ה ע ב ר ה מ ש ו ת ף ה ק ל ע ל ה ה י ד ב ר ו ת ה ה ד ד י ת ב י נ י ה ם
ש ע מ ד ו אז ב מ ר כ ז חייהם.
אלה
החלו
בעבודה
בעיר:
ציבורית
אספו
השאריות
את
המפוזרות
ש ל גגזי ה ת ר ב ו ת ה י ה ו ד י ת בעיר ,א ס פ ו מ ה ש ע ל ה ב י ד י ה ם ל א ס ו ף וגיסו ל ה ס ד י ר
מחדש.
סוצקבר
אברהם
קיבל
משלטונות
המקום
רשות
לארגן
מוזיאון
יהודי
ל א מ נ ו ת .מ ת ו ך ד א ג ה ל נ ו ע ר יהודי א ו ר ג נ ו בי״ם ו פ נ י מ י ה ; ה ו ק ם ג ם מ ש ר ד ל ח י פ ו ש
ק ר ו ב י ם .א ת ש ה י י ת ם בעיר זו ו א ת ע י ס ו ק ם ב ה ר א ו כ ע נ י י ן זמני .זו ה י ת ה פ ע י ל ו ת
עכשווית,
ש ה ז מ ן ד ר ש מהם.
מ ב ל י ל ה י ו ת מ א ו ר ג נ י ם ו ב ל י ל ה ת ח ל ק ב ת ו כ נ י ו ת י ה ם ע ם יהודים שמחוץ ל מ ע ג ל
ה ח ב ר י ם ה ק ר ו ב י ם ,ה פ כ ו הציונים ל ג ו ר ם ה ד ו מ י נ נ ט י ב ס ב י ב ה .ב ג ל ל ע י ס ו ק ם ב צ ר כ י
ה צ י ב ו ר ה כ י ר ו א ו ת ם י ו ת ר מ א ש ר א ת ה א ח ר י ם ו ה ם היו ה י ח י ד י ם מ ב י ן הניצולים,
שהיה להם מסר ברור לעצמם ולסביבה.
19
ו כ ך מ ת א ר א ת ה י מ י ם ה א ל ה ניסן רזניק **:״ ח ל ק מ ה פ ר ט י ז נ י ם ,שחזרו לווילנה,
החליט להתגייס ל צ ב א האדום ולהתקדם איתו וללחום עם הגרמנים .חלק התמסר
לעבודה
בחרושת
הגדולה.
פ ש ו ט ל א יכולנו ,שרידי ה ל ו ח מ י ם
בבתי
היתד.
78
הקברות.
לארגן
ביטחונית.
התחלנו
לחפש
דרך
ביערות,
בעצמנו .התחלנו להתארגן ולאסוף
את
הגוער ,ל ה ג ן עליו ב פ נ י
לבריחה.
הפקרות
כך
החלה
הבריחה
להמשיך לחיות ולהתהלך
את
הנוער סביבנו .כוונתנו
ועשינו
ז א ת לא .על
רקע
ח ש ב נ ו ,ש פ ע ו ל ת נ ו זו ר צ ו י ה ו ע ת י ד ה ל ה ב י א פ ד ו ת ״ .
מפלגתי.
כ ע י ר ל ב ו ב נ י צ ל ו י ו ת ר יהודים ב ה ש ו ו א ה ל ע ר י ם ג ד ו ל ו ת א ח ר ו ת .ב״אייניקייט״
על
נמסר
במקום.
1600יהודים
בעצמו
ה ה י ס ט ו ר י ו ן פ י ל י פ פרידמן ,שהיה
בין
ה נ י צ ו ל י ם כאן ,מ ס ר ,ש ב ס ו ף ס פ ט מ ב ר היו ר ש ו מ י ם ב ו ו ע ד היהודי ב ל ב ו ב כ־3400
נפש.
כ מ ו ב ן ,ל א כ ו ל ם היו ת ו ש ב י ע י ר זו ל פ נ י ב ו א ה ג ר מ נ י ם לכאן .מ ת ו ש ב י
העיר
ע צ מ ה נ ו ת ר ו כ־ 700—600איש .ב ב י ת ה כ נ ס ת היחיד ש נ ו ת ר בעיר ,ב ר ח ו ב
)(Wegiowa
ונגלובה
נעליים
בביגוד,
לפעול
החל
ובארוחות
יהודי
ועד
חמות " .ה ק ב ו צ ה
להגשת
הגדולה
עזרה
מבין
מיידית
הניצולים
לנצרכים
אלה,
היו
ש נ י צ ל ו ה ו ד ו ת ל ז ה ו ת ארית .ל ע י ר ה ח ל ו ל ה ג י ע נ י צ ו ל י ם מ ה ס ב י ב ה .ב ע ר י ם ב ו ר י ס ל ב ,
דרוהוביץ׳,
אחרים,
מבין
וטלוםטה,
סטניסלבוב
נ ו צ ר ו ריכוזים
הערים
למרכז
שבהן
ק ט נ י ם שלהם^.
שבשטחים,
בגלל
הן
ניצלו
2
יהודים
העיר
ריכוז
יותר
ל ב ו ב ,הן
מוסדות
מאשר
בגלל
בה,
השלטון
במקומות
היותה
הגדולה
הפכה
במהרה
מ ש י כ ה ליהודים.
והרפטריאציה
הבריחה
אף אחד מהניצולים לא קשר את עתידו בהישארות ב א ח ת הרפובליקות הסובייטיות
ש ב ג ב ו ל ה ש ל פולין.
שפירושה
לרומניה
היה יציאה
מ י ד י ת מגבולות
או ל פ ו ל י ן ;
הרפםריאציה,
תתאפשר.
במאמר
ב(
ברית
ה מ ו ע צ ו ת על ־ ד י
ארעית
כלומר ישיבה
הברחת
ע ד שזו
במקום
בין ה ב ו ח ר י ם ב ש ת י ה א פ ש ר ו י ו ת היו צ י ו נ י ם ו ל א ציונים .א נ ו נ ע ס ו ק
זה ב ע י ק ר ב ב ר י ח ה הציונית.
א(
הבריחה:
,1944
מ ד א ח ר י צירופה ש ל ה ע י ר צ׳רנוביץ ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ב י ו ל י
ה ח ל ו ייחדים ,ש ל ג ב י ה ם ל ה י ו ת ציוני פ י ר ו ש ו
כמקרבת
כפי
מ ד ה ס ת מ נ ו ש ת י א פ ש ר ו י ו ת ל י צ י א ה מ כ א ן :א( ״ ה ב ר י ח ה ״
הגבול
לארץ־ישראל;
אותם
כך
לשם
החלו
ללכת בכל
דרך
שנראתה
לעבור
את
הגבולות,
בנסיונות
שהוזכרו לעיל.
זו היתד ,ת נ ו ע ה ס פ ו נ ט נ י ת .ה ם ה ל כ ו ב ש נ י י ם או ב ש ל ו ש ה ו ב ד ר ך היו מ ע ב י ר י ם
ב י נ י ה ם ד י ע ו ת ע ל כ ת ו ב ו ת ל ל י נ ת ל י ל ה ,מ ח י ר י ם ש מ ק ב ל י ם ה מ ב ר י ח י ם המקצועיים,
העוזרים
הגבול,
במעבר
סובייטיים,שמוכנים
היו
ועל
גם
האפשרות
הם
לעסוק
להעזר
בעד
לשם
שוחד
א ל מ ע ב ר ל ג ב ו ל .ב ס ו ף א ו ג ו ס ט או ב ת ח י ל ת ס פ ט מ ב ר
הימצאות
על
לארץ
מ ש ל ח ת מארץ
ישראל
בבוקרסט
כך
בחיילים
בהברחת
ובקצינים
המסתכנים
בכך
1944ה ג י ע ה ל כ א ן ה ש מ ו ע ה
עלייה
ועל
מסדרת
מרומניה
י ש ר א ל .ה ש מ ו ע ה ־ ה ר א ש ו נ ה ה י ת ה נ כ ו נ ה ,־ א ך ל א י השנייה ".אומנם" ה י ת ה
:
״ ע ל י י ה ״ מ ס ו י י מ ת ,א ב ל ב ו ד א י ש ל א היתד ,מ ס ד ר ת .
2 3
השמועות הוסיפו ע ד ד לאלה
ש ח ש ב ו ע ל יציאה ל ד ר ך .ו כ ך קרה ,ש ה ק ב ו צ ו ת ה צ י ו נ י ו ת בווילנה ,ב ק ו ב נ ה ו ב ר ו ב נ ה
ה ח ל ו כ מ ע ט ב מ ק ב י ל ל ח ש ו ב ע ל מ צ י א ת תוואי ,ש ד ר כ ו יהיה א פ ש ר לכוון ח ב ר י ם
נוספים,
לא
היו
אחרי שהראשוגים יעברו
להם,
לדברי
א ת הגבול ".כ א ש ר ניגשו ל ת כ נ ו ן ה ״ ה ל י כ ה ״ ,
נ י ס ן רזניק*,
2
קשרים
עם
ארץ
ישראל
או
עם
אירגון
ציוני א ח ת
ה ת ע נ י י נ ו ח ם ע ח ה היחד ,ב ע י ק ר נ ח ו נ ה ל מ צ י א ח ח ב ר י ם נ ו ס פ י ם מ ה ע ב ר ה מ ש ו ח ף ,
ואם
נ י צ ל ו כ א ל ה ,ל מ צ ו א י ח ד ד ר ך ל מ י מ ו ש ה ר ע י ו ן ה מ ס ו כ ן ב מ ש ט ר הסובייטי.
79
ל ה ת ק ש ר ע ם ח ב ר י ם גוספים ,פ י ר ו ש ה ד ב ר היה ,ל ה ג י ע א ל י ה ם ב ד ר כ י ם מ ס ו כ נ ו ת
לערים רחוקות ולשוחח א ת ם ישירות .ל ש ם כך הגיעה רוז׳קה קורצ׳ק לקובגה,
ז ל ד ה ט ר י ג ר ל ב י א ל י ס ט ו ק ,גיסן ר ז ג י ק ל פ י ג ס ק ו ל ר ו ב נ ה ,וחייקה ג ר ו ס מ ן מ ב י א ל י ם ט ו ק
לווילגה,
שיחותיו
והיו עוד.
של רזגיק
הידברות
ברובגה הביאו ליצירת
בין
הריכוזים ה ע י ק ר י י ם ש ב ו ו י ל ג ה ו ר ו ב ג ה ע ל ה ת ח ל ת תזוזה מ ש ו ת פ ת ו מ ב ו ק ר ת ב כ י ו ו ן
ה ג ב ו ל ו ת הדרומיים.
ב מ ט ר ה ל מ צ ו א ד ר ך ל מ ע ב ר ה ג ב ו ל י צ א ו ב ־ 6ב נ ו ב מ ב ר רוז׳קה ק ו ר צ ׳ ק ו ד ״ ר
א מ ר נ ט א ת וילנה .א ל י ה ם ה צ ט ר ף ב ר ו ב נ ה א ב ר ה ם ל י ד ו ב ס ק י .ה ם ה ג י ע ו
שמואל
ב ־ 1ב ד צ מ ב ר .ר ו ז ׳ ק ה ו ל י ד ו ב ס ק י ה ג י ע ו ל א ״ י ב־ 12ב ד צ מ ב ר *41944
לבוקרםט
ע ל ה פ ג י ש ה בין ה מ ש ל ח ת מ א ״ י ו ב י ן ר ו ז ׳ ק ה קורצ׳ק ו א ל י ע ז ר ל י ד ו ב ס ק י ה ע י ר
לאחר מכן דוד צ י מ נ ד :
שהיו
ידענו,
פרטיזנים
2 5
״אנחנו ידענו על קבוצת פרטיזנים בסביבות פולסיה,
בביילורוסיה,
ידענו,
שבסביבות
היו
וילנה
פרטיזנים.
ה ת ח ל נ ו ל ח ש ו ב ,כ י צ ד ל ה ג י ע ל ש ם ,ו ה נ ה ב ט ר ם מצאנו ...ק י ב ל נ ו ב מ פ ת י ע ת ש ו ב ו ת
ל ש א ל ו ת שלנו ...י ש ב נ ו ע מ ה ) ע ם ר ו ז ׳ ק ה ( ל ל א הגזמה ל י ל ה שלם ,א ג מ י ואני...
ה ע ו ב ד ה )שהם( י כ ל ו ל ה ג י ע ל ג ב ו ל ש ל נ ו ,ע ו ר ר ה ב נ ו מ ח ש ב ו ת ״ .
ה פ ג י ש ה ה ג ״ ל היתד ,ה ד א ש ו ג ה ,ש ב ה ג פ ג ש ו גציגים מ ו ס מ כ י ם מ ט ע ם צ ע י ר י ם
ש ג י צ ל ו בפולין ,ע ם גציגים ר ש מ י י ם מ ט ע ם ה מ ו ס ד ו ת בא״י.
ציוגיים
ל ל א ק ש ר ל מ ש ל ח ת ה נ ״ ל ה מ ש י כ ו ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת לגוע ע ל ד ע ת ע צ מ ן ב כ י ו ו ן
ה ג ב ו ל הדרומי.
ע ל גדידה ש ל ק ב ו צ ת ב ג ו ת ב ד ר ך זו מ ס פ ר ת מ א ש ה ג א י ל )היום ירון( г«.ה י א
7
2
ה ת ע כ ב ה ב מ י ו ח ד ע ל ה ש ה י י ה ב ע י ר ל ב ו ב ,ש ם ע ז ר ל ה ם ר ב ו ת צ ב י רנד .׳ א י ש
מ ק ו מ י שגיצל שם .הוא ד א ג ל ה ן ל מ ק ו ם מ ג ו ר י ם זמגי ו ל ק ש ר י ם ב ה מ ש ד ה ד ר ך .
פסח
גם
סיפרו
מיזריץ׳
על
)חבר
העזרה,
הנוער
שהושיט
הציוגי(
להם
אותו
ואחרים ,ששהו
האיש.
27
הצליחו כ ב ר ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ל ר ו מ נ י ה .ב ד צ מ ב ר
הקבוצות
בלבוב
האלה
באותו
הזמן,
ואחרות
לא
1944ע ל ו אנשי נ.ק.וו.ד .ע ל
ע ק ב ו ת ג ו נ ב י ה ג ב ו ל ב צ ׳ ר נ ו ב י ץ ו ע ר כ ו מ ס פ ר מאסרים .ה ה ל י כ ה ה צ י ו נ י ת ל ק ר א ת
ג ב ו ל זה ה ו פ ס ק ה ו א ז ג ד ל ה ה ג ה י ר ה ל צ ד ה ג ב ו ל הפולני.
2
ל ד ב ר י צימנד *,ש ה י ה מ ק ב ל ב צ ד ה ר ו מ נ י א ת הבורחים ,אין ל ד ב ר ע ל ג ל ש ל
ב ר י ח ה ב א ו ת ם הימים .מ ס פ ר ם ש ל ה א ג ש י ם ,ש ה ג י ע ו ל ב ו ק ר ס ט ,היה מועט .ב ה ג י ע ם
ל ב ו ק ר ס ט ,ל א יצרו כ ל ריכוזים ,ל ו ג ם ק ט נ י ם ,ל צ ו ר ר מגורים ו ג ם ל א ק י ב ו צ י ם
ג ד ו ל י ם יותר .כ ל א ח ד מ ה ם ה י ה מ ק ב ל א ת ק צ ב ת ו ו מ ס ת ד ר ב א ו פ ן פרטי .ה ק ב ו צ ה
היחידה,
שחייה חיי קיבוץ
מזגלמביה,
באותו הזמן
שחבריה לא היו קשורים
ב ע י ר זו ,ה י ת ה ש ל ״הגוער הציוגי״
ב פ ו ל י ן המזרחית.
29
ו ע ל אופי ה ב ר י ח ה הוא א ו מ ר . . . :ה ש מ ו ע ה ,שישנה עליה מרומניה ,הגיעה ל כ ל
פ י נ ה ב א ר צ ו ת מ ז ר ח אירופה ,ב מ ק ו ם ש י ה ו ד י ה ש ת ח ר ר מן הגרמנים ...ו ה ת ו צ א ו ת
נראו
מיד...
הבריחה
אינו
מפעל,
שאורגן
מבחוץ.
הבריחה
אורגנה
על־ידי
יהודים ,צ ע י ר י ם ב ע י ק ר ,ש נ ד ח פ ו ל כ ל מ ק ו ם עליו שמעו ,ש מ מ נ ו יש איזה א ו ת
או ת ק ו ו ה ל ה ג י ע ה ארצה ...היוזמים ש ל ה ב ר י ח ה היו ק ו ד ם כ ל העולים עצמם...
ו א נ י רוצה ,ש ה ד ב ר הזה י ו ד ג ש פ ע ם ,מ כ י ו ו ן שיש ה ר ב ה מ א ו ד יהודים ו ב ח ו ר י ם
טובים,
ש ה ם כאילו רוצים
והיוזמה ל א ב א ו מ ה ם ״ .
80
לשים
על
ראשם
את
כ ת ר יוזמי הבריחה...
הכוח
בסיום
בין
הנאמר
הגונבים
שהיתר,
ברצוני
לעיל
להקדיש
א ת ה ג ב ו ל הזה .היו
בהם ההעזה
מספר
לאנשים
מלים
נוספים,
א ל ה יחידים ,ש ב א ו י ש ר מ ב ר י ת
ל ה ג י ע ל כ א ן ע ם ה צ ב א האדום,
שהיו
המועצות,
ל נ ס ו ת ל ע ב ו ר עם -ה צ ב א
את
ג ב ו ל ו ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ו ל ה ת ק ד ם ב ע ק ב ו ת י ו מ ע ר ב ה או דרומה .ל כ ך צריך
היה
ה א י ש ל ה י ו ת ל א ר ק נועז א ל א ג ם ב ע ל א מ צ ע י ם כספיים ,כי ה ש ל מ ו נ י ם ,
ש ק י ב ל ו א נ ש י ה צ ב א ע ב ו ר ע ז ר ה ב ה ר פ ת ק ה זו ,היו ג ב ו ה י ם מאוד .א ל ה ,ש ה צ ל י ח ו
במשימתם,
הסכנות
יכלו ל א ח ר מכן ל ס פ ר על מסעם ,שהיתה בו הליכה על פני תהום
ב מ ש ך ימים ולילות .א ת מספרם של האחרים ,שנעלמו מ ב ל י להשאיר
על דרכם ,ל א נדע לעולם.
עקבות
הצדדים
ה ב ר ח ח ה ג ב ו ל ל פ ו ל י ן היו ד ו מ י ם ל א ל ה ש ל
הטכניים של
הבריחה
ל ר ו מ נ י ה ,א ב ל ה ד ר ך ה ז א ת היתד ,ק ש ו ר ה ע ם ה ח מ ו ד ד ו ח מ ה מ ד ח ע ם א נ ט י ש מ י ו ת
ב ש נ י צ ד י ה ג ב ו ל .אי ל כ ך היו ה ה ו ל כ י ם ב ד ר ך זו ע ו ש י ם ז א ת ל ר ו ב ב ע ז ר ת נ י י ר ו ח
אריים.
כך
קובנר
ואחרים.״* י ש נ ו גם ס י פ ו ר ו ש ל י צ ח ק לווין ע ל
של
עברו
א ת הגבול מווילנה לפולין
נדר אוקראיני
ב(
3 1
הרפמריאציוד
בדצמבר
1944נ י ס ן ר ז נ י ק ,
הבריחה לפולין
אבא
בוהות
וישנם עוד רבים כאלה.
ע ל חזרה לפולין והישארות בה חשבו בעיקר בעלי הכרה
ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ש ר צ ו ל ה ש ת ל ב ב ב נ י י ת פ ו ל י ן ה ח ד ש ה ; יהודים ,שהיו מ ע ו ר ב י ם ב ת ר ב ו ת
וראו עצמם חלק מ מ נ ה ; כאלה ,שנרתעו אחרי כל מה שעבר עליהם
הפולנית
ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה מ נ ד י ד ה ח ד ש ה ב ר ח ב י ה ע ו ל ם ; כ א ל ה ,ש מ ו צ א ם היה מ ש ט ח י פולין
ה ש ת ח ר ר ו ,או ש ע מ ד ו ל ה ש ת ח ר ר ב ע ת י ד ה ק ר ו ב ,כי חשבו ,ש א ו ל י ימצאו
שכבר
מ ה ם באו ,שרידים מ מ ש פ ח ו ת י ה ם ו מ ב י ת ם .
במקומות,
ע ל ־ פ י סיפוריהם של י ה ד י ם ,שלקחו ח ל ק ברפטריאציה ,רובם דאגו מ ד אחרי
פירסום עליה
שניתן
לסדר לעצמם זכות
להיכלל
בה,
אבל
לא מיהרו לממש
אותה .ע ו ב ד ה שנייה ,שיש ל ש י ם ל ב אליה ,היא ,ש ל מ ר ו ת ש ה ח ו ק ה ב ט י ח ל י ה ד י ם
מ פ ו ל י ן ז כ ו ת שווה ל פ ו ל נ י ם ב ת ה ל ד זה ,ה י ה ד י ם העדיפו ,מ ס י ב ו ת ש ב ג ל ל ן עדיין
חיו ב נ י י ר ו ת אריים ,ל ה מ ש י ך ב צ ו ר ת חיים זו ב ז מ ן ה ר פ ט ר י א צ י ה .היו ר ק מ ק ר י ם ,
ש ב ע ל י ז ה ו ת א ו ק ר א י נ י ת חייבים היו ל ר כ ו ש ל ע צ מ ם ז ה ו ת פ ו ל נ י ת ,כ י ל ר א ש ו נ י ם
היד ,ל ע ב ו ר ל פ ו ל י ן .
אסור
הסיבות
היותם
52,
ל ה ש ה י י ת ה י צ י א ה ל פ ו ל י ן היו ר ב ו ת ו מ ו ר כ ב ו ת .הרי מ ש ך הזמן ש ל
א נ ש י ם ח ו פ ש י י ם נ מ ד ד בימים ,ב ש ב ו ע ו ת ו ע ד ח צ י ש נ ה ב ל ב ד .ה ז מ ן הזה
עבר
ע ל י ה ם ב ח י י ם א י נ ט נ ס י ב י י ם מ א ד .היו ב ו ה ח ו ו י ו ת ש ל ה ש ח ר ו ר ,ש ל ה כ א ב
על
אובדן משפחה ,הצורך בהתבוננות מהירה בעולם החדש ,התגהגות במציאות
ו ע ד . .ה ה כ ר ח לקבל החלטה גורלית במהירות..מול_אפשרות.הרפטריאציה
החדשה
י צ ר א צ ל ם מ צ ב ש ל לחץ .ל כ ן נ ה ג ו כ פ י שנהגו .ב נ ו ס ף ל כ ך ,פ ח ד ו ל ה ג י ע ב ח ו ר ף
לסביבה
הם
חדשה ש מ ע ב ר לגבול.
גם
פירוט
דעו,
שלמרות
המטען שעמדו
ש ה ר כ ב ו ת היו
לקחת
א ת ם ,הרי
עמוסות
מעבר
ליכולת
קיבולן
בגלל
מ מ ן שיחליטו לנסוע ,יצליחו למצוא
מ ק ו ם ב ר כ ב ת .ש א ל ת המיטען ,ש מ ו ת ר היה ל כ ל א ח ד מ ה ע ו ב ר י ם ל פ ו ל י ן ל ק ח ת א י ת ו
ל א נ ג ע ה ל ה ם .ב ד ר ך כ ל ל היו ל ה ם ה ב ג ד י ם ש ע ל ג ו פ ם ב ל ב ד .ל מ ע ט י ם ,ש מ ו צ א ם
מאדמוח
א ל ה , ,ה י ו שאריות מהונם ,שנותר להם ,ל א ח ר ששילמו לנוצרים בעד
ע ז ר ת ם .ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת יותר היו ב ד י ה ם כ ל י ב י ת או כ ל י ע ב ד ה •אחדים ,ש ר כ ש ו
81
א ח ר י ה ש ח ר ו ר ו ה ש ת מ ש ו ב ה ם ב מ ק ו ם מ ג ו ר י ה ם הזמני .ע ל ה ח ז ר ה ל פ ו ל י ן ב ר פ ט ר י א צ י ה
סיפרה
עוד
ח נ ה אז׳ייב >»:״ ב מ ק ר ה פ ג ש ת י ב ר ח ו ב ב ל ב ו ב א ת ד ו ד מ ל ר ,ש ה כ ר ת י א ו ת ו
ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ,ו א ת ג ו ח גרים .ה ם ה צ י ע ו ל י ל ה צ ט ר ף
ללובלין.
בזהות
הסכמתי .כל א ח ד מהרפטריאנטים דאג למעט אוכל
אליהם
ברפטריאציה
א מ ן הנסיעה .נסענו
פ ו ל ג י ת .ל פ ג י ח ג ה מ ו ל ד היינו ב ל ו ב ל י ן ״ .
3
ל פ י דברי מ ש ה זוגשיין* מ ר א ש י ה״איחוד״ בלובלין ב א ו ת ו הזמן ,הגיעו ב ״ ב ר י ח ה ״
וברפטריאציה
הציונים
נ ת נ ו ת נ ו פ ה מ י ל י ת ל ת נ ו ע ת הבריחה מכאן.
אומנם
1945
בשגת
1944כ ־ 3 0 0 0יהודים מ ה ש ט ח י ם ,ש ל א ח ז ר ו ל פ ו ל י ן .ה צ ע י ר י ם
היציאה
ויש
של
שנמשכה
היהודים
גם
מהשטחים,
ב־,1946
אבל
שעסקנו
מתחילת
בהם,
תנועה
זו
היתד•
היה
בעיקר
בתר,
בשנת
שלאחר
סיומה ל א יהיה עוד מ ה ל ס פ ר ע ל ״קורות היהודים בליטא ,בביילורוסיה ובאוקראינה״.
הערות
.1
B. Weinryb, "Poland" in: The Jews in the Soviet Satellites, Syracuse University
)להלן :וייגריב(
רומן
ברפיש,
״פזורות יהודי
p,3.329.צ Press, 1 9
פולין
ב מ ל ח מ ת העולם השניה״,
ג ל ע ד ב,
)תשל״ד(;
ע מ ׳ .298—251
.2
ע ל התקדמות הצבא האדום ר א ה :קלמן נוסבאום ,״והפר ל ה ם לרועץ״ — היהודים
ב צ ב א ה ע מ מ י ה פ ו ל נ י ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב ,ת ש מ ״ ד ע מ ׳ .150
)להלן נ ו ס ב א ו ם ( וכן פ י ל י פ פרידמן ,״חורבן יהודי לבוב״ ,ס פ ר ל ב ו ב ב א נ צ י ק ל ו פ ד י ה
ש ל ה ג ל ו י ו ת ,ע מ ׳ ) 727ל ה ל ן :פ ר י ד מ ן ( .
.3
Dokumenty; Materialy do Stosunkow Polsko-Radzieckich VIII W-a, 158—159
ו־ ) .174ה ל ן ד ו ק ו מ נ ט י ם .(VIII ,
.4
ו י ע ר י ב ,ע מ ׳ .329
.5
ראה:
Wolna Polska, Organ Zwiazku Patriotow Polskich, nr 25, Moskwa, 8 lipca 1944.
כמו כן ר א ה :
Kersten Krystyna, Repatriacja ludnosci Polskiej po II Wojnie swiatowej W-a,
1974, p. 96.
.6
שם.
.7
ר א ה :ד ו ק ו מ ג מ י ם ,VHIע מ ׳ .227—221ב מ ס מ ך ע צ מ ו ק ר א ו ה ש ל ט ו נ ו ת ל י צ י א ת
במונח
משתמשת
היום
בפולין
ההיסטוריוגרפיה
הפולנים ב ש ם ״אווקואציה״,
״ ר פ ט ר י א צ י ה ״ ,שהיד ,ב ש י מ ו ש ב א ו ת ם ה י מ י ם ב מ ק ב י ל ל א ו ו ק ו א צ י ה .
נ ו ס ב א ו ם ,ע מ ׳ .128
.9
ע ל ד ר כ י מ ת ק פ ה זו ר א ה . :ח .ש ל ו מ י ,״ פ ע י ל ו ת י ה ו ד י פ ו ל י ן ל מ ע ן ח י ד ו ש ח י י
ה י ה ו ד י ם ב מ ד י נ ה ,י נ ו א ר ־ י ו נ י 1945״ ,״גלעד״ ,מ א ס ף ל ת ו ל ד ו ת י ה ד ו ת פ ו ל י ן ,ת ש מ ״ ח —
,1987ע מ ׳ .209—208
.8
.10ע ל נ ו ש א פ ו ל י ן ב ו ו ע י ד ת י א ל ט ה ,ר א ה :
מ ע ר כ ו ת ,ת ש מ ״ ה ,1985 ,ע מ ׳ .288—269
יוחנן כהן,
״אומות
במבחן״,
הוצאת
Jan Czerniakiewicz, "Repatriacja ludnosci polskiej • z ZSRR, 1944—1948, W-a, .11
)להלן צ׳רניאקיביץ׳(
82
1987, p. 135.
כמו כן ר א ה יוסף ליטבק ,״פליטים יהודים מפולין בברית המועצות 1946—1939״,
עמ׳ ,293
Wspomnienia Wandy Wasilewskiej, 1939—1944, in Archiwum Ruchu Robotni- .12
czego, VII, Warszawa, 1981, p. 416—417.
.13ר א ה :פרידמן ,עמ׳ ,728—727וכן ״אייגיקייט״ מיום 24באוגוסט .1944״אייניקייט״
ביטאון הוועד היהודי האגטי־פאשיסטי.
.14תיאור השמדת יהודים באיזורים אלה הביא בין היתר דוד מלר ,מראשי ה״איחוד״
בפולין ,בפגי הוועידה הציוגית הראשוגה אחרי מלחמת העולם השגיח ,שהתקיימה
בימים — 135לאוגוסט .1944על כ ך ר א ה :הארכיון הציוגי המרכזי
)להלן :אצ״מ(.
. 15ר א ה ביולטין של הםוכגות היהודית מפברואר ,1945אצ״מ •24/1247S
.16ראה ראיון עם ח נ ה )הנקה( אז׳ייב מיום 10לנובמבר .1984.הנקה אז׳ייב יצאה
לאחר מכן במאי ,1945בשליחות ה״איחוד׳׳ ,לברית המועצות ,כדי ליצור קשר
עם חברי התנועה באסיה הסובייטית .נוח גריס היה ממייסדי הוועדה ההיסטורית
היהודית ,שקמה בלובלין ,ומחשובי חוקריה.
.17עדותה של ח ו ה כוכבי על נסיעתה מקזכםטן לעיר רוקיטנה ראה ״דפי עדות״,
קיבוץ לוחמי הגיטאות ע״ש י .קצנלםון ,מ צ א ת הקיבוץ המאוחד תשמ״ד ,עמ׳
,366—364וכן סיפורו של מ ש ה גולדברג ,שגסע חודש ימים ע ם אישה וילד מטשקנט
לרובגה .ר א ה ס פ ר זכרון רובגה ,הוצאת ילקוט ווהלין בעריכת אריה אבטיחי,
תשי״ז ,עמ׳ .577
.18על העיר ר ו ב נ ה והימים הראשוגים לאחר שחרורה ר א ה :אליעזר לידובסקי ,״לא
כצאן לטבח ,מפנקסו של פרטיזן״ .ת״א ; 1982 ,וכן שלמה קלס ,״פעילות ציונית
של פליטים יהודים בברית המועצות בשנים 1945—1941וקשר הישוב היהודי בא״י
עמם״ )חיבור ל ק ב ל ת תואר דוקטור לפילוסופיה ,בהדרכת פרופ׳ מרדכי אלטשולר,
האוניברסיטה העברית ירושלים ,נובמבר ) .1985להלן :קלס( .עמי .266—265
* .18בתקופה הנדונה ע ל ידנו שהה לזר בריפוי במוסקווה; הקשר בינו ובין חבריו
נשמר ג ם אז.
.19על העיר וילנה והימים הראשונים לאחד שחרורה ראה:
(1רוז׳קה )רייזל( קורצ׳ק ,״להבות באפר״ ,מורשת ) מ ה מ ר ה שלישית מורחבת(,
,1965עמ׳ .304—301
(2עדותו של ניסן רזניק ,״התנועה בגיטו וילנה וביערות ליטא ,משואה אי1973 ,
)להלן רזניק(.
(3שיחות עם א ב א קובנר ביום 28לאפריל .1984 ,ראיון א ת ו מיום 5במרץ 1962
)המראיין יהודה באואר( .מרכז ה מ ד ע ע״ש שאול אביגור ,הפרוייקט הבינ־
אוגיברסיטאי ל ח ק ר ההעפלה.
.20רזניק ,עמ׳ .65
.21ראה הערה .2
.22על השמועות האלה ר א ה :דוד צימנד ,״בשליחות הצלה״ ,משואה ד׳ ,תשל״ו ),(1976
עמ׳ ) 101להלן צימנד( .חברי המשלחת היו משה אוורבוד־אגמי ,יוסף קלרמן
ודוד צימנד .המשלחת הגיעה ב־ 1בספטמבר 1944לבוקרסט באשרות כניסה כעיתונאים
אמריקאיים.
הפירסום ב״משואה״ הוא לפי ראיון מוקלט עם דוד צימנד הגמצא במכון ליהדות
זמננו ,המדור לתיעוד בע״פ שעל יד האוניברסיטה העברית .צימנד היה מראשי
התנועה בפולין ולאחר מ כ ן בא״י.
.23ח נ י ק ,עמי .45
.24על פירוט דרכם ר א ה :קלם ,עמ׳ .267—265
.25צימגד ,ע מ ׳ .106
.26שיחה עם מאשה גאיל־ירון מיום 31לאוקטובר .1988
. .27רגד עלה לישראל בשגת 1945ועבד בבגק המזרחי.
83
25/1906S
צימנד ,עמ׳ .109
כנ״ל ,עמ׳ .105
ראה קלם ,עמ׳ ,230וכן שיחה עם ניסן רזניק מיום 7לנובמבר .1988
יצחק לוין ,״עלייתי מםפציה״ ,עם עובד ,תש״ז ,עמ׳ .194—191
ראה שיחה עם צ ל ע ה קנינסקה )תושבת תל־אביב( ,מיום 30באוקטובר .1980
ראה הערה .16
ראה ראיון עם מ .זונשיין מיום 5באוגוסט ) 1975ארכיון המכון ל ח ק ר התפוצות
.(INV 46
.28
.29
.30
.31
.32
.33
.34
סיפורה של מאשה גאיל ,ניצולת העיר קובנה
)נספח
הפירסום
מאת
למאמר
שלומי(
חנה
נ ע ש ה מ ת ו ך ה נ ח ה ,ש ג ם אם ה ס י פ ו ר ה ו א אישי ,ה ר י ה ו מ ה ו ו ה ת ב נ י ת
קורותיהם ש ל צעירים רבים ,שהלכו בימים ההם באותה הררך.
מ א ש ה נ ת ב ק ש ה ל ב נ ו ת א ת ס י פ ו ר ה ס ב י ב ש ל ו ש נקח־ות ,ו ה ן :
(1א ו פ י ה ק ב ו צ ה ;
(2ת ו ו א י ה ג ם י ע ה ; (3פ ג י ש ו ת ע ם א נ ש י ם ש ו נ י ם ב ד ר ך ו ה ת נ ה ג ו ת ם כ ל פ י הנודדים.
השנה שנת
.1944ק ו ב נ ה ש ב ל י ט א ה ש ת ח ר ר ה מ ע ו ל ה נ א צ י ם כ ב ר ב ־ 1באוגוסט.
ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ש ל ה נ ו ע ר היהודי מ ת ח י ל ה ל ה ת ק ב ץ ו מ ת ח י ל י ם ל ה ת א ס ף פ ל י ט י ם
מ כ ל ה ס ו ג י ם .כ ל ה נ ו ע ר הציוני שניצול ,ל ל א ה ב ד ל י ה ש ת י י כ ו ת ו ה פ ו ל י ט י ת ל ש ע ב ר ,
ו ק מ ה הקואורדינציה .מאחד אותו דבר
מתארגן
א ח ד :רצון עז
בהקדם
לעזוב
א ת הארץ ,ב ה ע ב ר ו ע ל י ו ש ג ו ת זוועה ו ל ה ת ק ר ב ב ד ר ך ל א ד ר ך ל א ר ץ ישראל.
מתקרב
בצניעות
ח ג החנוכה ,הראשון מאז השחרור .הנוער היהודי חוגג
את
המאורע,
א ת חג האורים .משתתפים בחגיגה לא רק הצעירים .ב פ ע ם הראשונה
מתאספים
כ ־ 2 0 0נ י צ ו ל י ם ביחד .השמחה ,השירה ,ה ב כ י ו ה ד מ ע ו ת מ א ח ד י ם א ת
כולם .מחליטים ל צ א ת לדרך
מ ל א ח ר י החג.
בין ה י ו צ א י ם ל ד ר ך היו ש ת י ד ע ו ת ל ג ב י כיוון ה ה ל י כ ה ו ע ז י ב ת ת ח ו ם ה ש פ ע ת ה
של ב ר י ת המועצות .ד ר ך אחת ,שנראתה פחות מסוכגת ,היתה ל ע ב ו ר את הגבול
ב י א ל י ס ט ו ק ,או ע ל ־ י ד י
הפולני
בכיוון
מליטא
ל פ ו ל י ן ,ו מ ש ם ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל בדרום .ד ר ד ש נ י ה ה י ת ה ל ע ב ו ר מ צ פ ו ן
צ׳רנוביץ,
ומשם
הברחת הגבול,
ל ג נ ו ב ג ב ו ל מסוכן,
או
שמור
לחכות
על
לדרום
עד
ולנסות
ל ה ג י ע ל ב ו ק ר ס ט .ומרומניה — כ ך ס ב ר ו — ה י ת ה
לרפטריאציה
סובייטי,
ידי
צבא
כבר
הדרך פתוחה
לארץ ישראל.
ל מ ע ן ה ב י ט ח ו ן ה ת א ר ג ן ה נ ו ע ר ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת .ה ק ב ו צ ה ,ב ה י צ א ה מ א ש ה גאיל,
כללה
מהם
את
ה י ו ג י י ר ו ת א ר י י ם מזוייפים .ב י ד ה ש ל מאשר .ה י ה מ ס מ ך ,המציין ,ש ה י א
ילידת
רומגיה
כפרטיזנית,
יהושע
מן
84
אחיה
איסר,
את
גיטה
מזיא
ואת
חיים־יהושע
פלד.
לכל
אחד
ושהיא
חוזרת
למולדתה.
לגיטה
מזיא,
שעברה
ה י ו נ י י ר ו ת ,שציינו ,ש ה י א נ ו ס ע ת ל צ ׳ ר נ ו ב י ץ
ל ב י ק ו ר חולים .חיים
פ ל ד ה י ה ל ב ו ש מ ד י חייל רוסי .היה ל ו ב ח י ק ו א ו צ ר
הבית,
עליהם
שמר
בעקשנות
בחיבה מיוחדת.
לאחיה
את
המלחמה
ג מ ל — צילומים
של
מאשה,
איסר,
היתה
מהשלטונות
הפניה
לנסוע
בקובנה
לקנות תשמישי קדושה
בית
בשביל
כ נ ס ת ב ק ו ב נ ה ו ל ח ז ו ר א ת ם ל ע י ר .ה ק ב ו צ ה ה י א ״ מ ו ז ר ה ״ — היא נ ו ס ע ת ל ר ו מ נ י ה
מיני• ת י ר ו צ י ם
בכל
מבלי
לדעת
את
הארץ .מובן,
שפת
שהם
לשוחח
מיעטו
ב י נ י ה ם או ע ם נ ו ס ע י ם א ח ר י ם .
נ ס י ע ת ם היו ק ש י ם מ א ו ד .ה ח ו ר ף בעיצומו ,הארץ מ ו ש ל ג ת כ ו ל ה ו ה ק ו ר
תנאי
מ צ י ק מאוד .ה פ ל י ט י ם ש ב ק ב ו צ ה היו ל ב ו ש י ם ,יחסית ,די טוב ,א ך ת נ א י ה נ ס י ע ה
ב ק ר ו נ ו ת ש ל ר כ ב ו ת ־ מ ש א היו ק ש י ם מ נ ש ו א .
ה פ ל י ט י ם נ א ל צ י ם ל ה ח ל י ף ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת א ת ה ר כ ב ו ת ב ה ת א ם לכיוון ה נ ס י ע ה ,
הרצוי
כמה
מובן,
להם.
שכל
זמן היא ת י מ ש ך .
של
הקרון
רכבות
רכבת
החלפת
בהמתנה
כרוכה
ארוכה,
ה צ פ י פ ו ת ה ר ב ה ו ה ק ו ר ה ע ז הוסיפו ע ל
אלו
משא
עמד
תנור
בוער ,עליו
בלי
סבלם.
ש מ ר ה אשד.
לדעת
באמצע
רוב
זקנה.
ה נ ו ס ע י ם היו מ ת ר כ ז י ם ס ב י ב ה ת נ ו ר ,א ך ק ב ו צ ת ה פ ל י ט י ם היתד .מ ת פ ז ר ת ב כ נ י ס ה
לקרון ,כדי ש ל א ל ע ו ר ר ת ש ו מ ת ל ב בין הנוסעים.
ל א נ ז כ י ר א ת כ ל ה ת ח נ ו ת ,ב ה ן ע ב ר ו ה ר כ ב ו ת ע ם הפליטים ,נ ת ע כ ב ר ק ע ל
הזכורות ל מ א ש ה ב ג ל ל חוויות מיוחדות.
התחנות
כיוון נ ס י ע ת ם ש ל ה פ ל י ט י ם ה י ה ב ד ר ך כ ל ל :ק ו ב נ ה ,וילנה ,מ י נ ס ק ,ברנוביץ׳,
ק ו ב ל ,ל ב ו ב ,ר י י ש ה וכוי ) .ר א ה מ פ ה מ ס ׳ 313מ ת ו ך ה א ט ל ס של מ ר ט י ן ג י ל ב ר ט
הר״ב(.
)עברית(,
באחת
היתה
בה
ה ת ח נ ו ת ,ש ש מ ה א י נ ו זכור למאשר ,.ע ב ר ה עליה חוויה מ צ ח י ק ה .ה י א
ב ח ו ר ה צ ע י ר ה ו י פ ה ו ז כ ת ה ל ה צ ל ח ה .היא ש מ ה לב ,ש א ח ד ה ח י י ל י ם מ ב י ט
ב ע ק ב י ו ת ,אינו ג ו ר ע עין מ מ נ ה ,א ך אינו מ ע ז ל ה ת ק ר ב .ל פ ת ע נ י ג ש אליה,
א ת ת י ק ו ו ת ח ב ל י ד ה ח ב י ל ה .מאשד .ה מ ו פ ת ע ת פ ת ח ה א ת ה ח ב י ל ה ו מ צ א ה
פתח
בה ...ד ג מ ל ו ח .
בתחנה
קטן
בעיר קובל
שהתמלא
הורדו
במהירות
א ת כל
ה נ ו ס ע י ם מ ה ק ר ו נ ו ת וריכזו
אותם
בצריף
הפריע
מאוד
המחנק
בנשים וילדים
קסנים.
למאשה
ב צ ר י ף ו ה י א ה ס ת ו ב ב ה בחוץ ,כ ד י ל ש א ו ף ק צ ת אוויר צח .חייל ר ו ס י ע ק ב א ח ר י ה
ו ה ת ח י ל ב ש י ח ה איתר ..ה ת ב ר ר ,ש ה ו א יהודי ,ב נ ו ש ל חזן מ מ י נ ס ק ו מ ש ר ת כ ע י ת ו נ א י
ב צ ב א .הוא ס י פ ר ל ה ר ב ו ת ע ל מ ה ש ר א ה ב ק ר ב ו ת ו ב מ י ו ח ד ע ל ה ר י ס ת ו ר ש ה .
מ א ש ה מ ס ר ה ל ב ן ש י ח ת ה ,ש ב ק ה ל נ מ צ א י ם עוד ש ל ו ש ה יהודים .ב ן ר ג ע ה צ ט ר פ ו
בני
לווייתה ל ש י ח ה ע ם החייל .פ ת א ו ם נ ש מ ע ה ק ר י א ה ב ר מ ק ו ל ו ה ח י י ל
הרוסי
הקבוצה
חזרת
למפקדה
גקרא
לצריף,
המקומית.
האשימו
אותו,
שדיבר
עם
מרגלים.
שם החלה לאור לפידים ביקורת מסמכים.
ה מ צ ב היה מ ס ו כ ן ל פ ל י ט י ם .ה ם ה ש ת מ ט ו מ ה ב י ק ו ר ת ע ל ־ י ד י יציאה ל ש י ר ו ת י ם .
בכל
זאת בדקו א ת המסמכים ש ל ה ם וכל הקבוצה נעצרה .כולם שוחררו פ ר ט
ל מ א ש ה .מ צ א ו פ ג ם ב מ ס מ כ י ה ,כיוון שהיתר .ב ה ם ר ק ח ו ת מ ת ,א ך ח ס ר ה ח ת י מ ת
ה מ א ש ר .מאשר ,ג ע צ ר ה ל ח ק י ר ה .
הוריה.
דיברה
בחקירה שאלו אותה על שפת הדיבור
ב מ ס מ כ י ם שלד .צויין ,ש ע י ר מ ו ל ד ת ה ח ו ס י ן ש ב ר ו מ נ י ה ,
רומנית וטענה,
שדיברה
ע ם ה ו ר י ה יידיש .נ ר א ה ,
בבית
א ך מאשר.
שהחוקרים
לא
לא
נתנו
אימון ל ד ב ר י ה ,א ך ו י ת ר ו ל ה .ד ר ש ו ר ק ל ב ד ו ק א ת ח ב י ל ו ת י ה .ל ה פ ת ע ת ם ה ג ד ו ל ה
מצאו
בתוך מ ט ל ט ל י ה ר א ש ש ל ד ג מלוח ,שארית מ ת נ ת ו של החייל .ה ח ק י ר ה
נגמרה בהתפרצות צחוק .עוד מכשול אחד מאחוריהם .הפליטים המשיכו ב נ ס י ע ת ם
'85
מסעו של ארם׳ אחוד 17בינואר 24 -באוקטובר 1945
v
וילנה־
מינסק
ז ו נ*!1או
У
יי״
ב ר י ם ק ) כ ר ס ט לי!7ובסק<
ו ג בינואר
J
—
־"""׳י
•
/
לבוב
פשמישל
*
•
״ י 2נימאי
^4
סטו.מרה«LTOI!*!!I
י יי' вנ 0ו 0
א י ר ד י ה 4י
#
ו
o f t
ז£/זוב)1кл-п
I
סטניסלבוב
י
t
.
/50
2SO
ליי־/
•
־0
1
О
״ гвנ ס נ ח א ד •
אונגוורואווהיתח
ft
בסיס
ברגסס
•י вנ ס ו ג !
םומבטהיי
גיץ
• יי־״.ו
•ג ״ '״ X
.מ פ ה 313מ ת ו ף ״ א ט ל ס השואה׳׳ ש ל מ ר ט י ן ג י ל ב ר ט ,ע י י ר ה מ ה ד ו ר ה ה ע ב ר י ת
ד׳׳ר ש ל מ ה נ צ ר ,ת׳׳א,
.1986
ח ע ר ה :משך זמן הנדידה היה משתנה ,בתוואי בדרך כלל לא חל שינוי.
המייגעת
ו ב ה ת ק ר ב ם ד ר ו מ ה פ ג ש ו יותר ו י ו ת ר פ ל י ט י ם ,ו ב י נ י ה ם י ח ל י ם ,ש ח ז ר ו
מ מ ע מ ק י רוסיה.
ביגואר
יהודיים
1945ה ג י ע ו סוף ס ו ף ל ל ב ו ב .ידעו ,ש ב ל ב ו ב י ש נ ם כ ב ר מ ע י ן מ ו ס ד ו ת
ו ח י פ ש ו אותם .מ צ א ו מ ע ו ן ל פ ל י ט י ם ו ק י ב ל ו ב ו מ ח ס ה ל כ מ ה ימים ,אך.
דכשו
ש ם ג ם כ י נ י ם ו ב ר ח ו מ ה מ ע ו ן .מ צ א ו ס פ ר י ה יהודית ,ב ה פ ג ש ו א ת צ ב י
רנד.
צ ב י ר נ ד נ ש א ר יחיד מ מ ש פ ח ה י ה ו ד י ת ע נ פ ה ו ע ש י ר ה מ א י ז ו ר ל ב ו ב .ר נ ד
טיפל
שמתה
במאשה
בחיבה מיוחדת ואמר לה ,שהיא מזכירה לו
את
ב ת ו היחידה,
כ י ל ד ה .ל ו היתד .ב ח י י ם היתד• ב ו ו ד א י ב ג י ל ה ש ל מ א ש ה .
.ה ו ד ו ת ל ע ז ר ת ו ש ל ר נ ד א י פ ש ר ו ל ה ם לישון כמד ,ל י ל ו ת ב ס פ ר י ה ,א ך ה ת נ א י ם
&8
ש ם היו ק ש י ם ו ב ע י ק ר ה צ י ק ל ה ם ק ו ר עז .ל ב ס ו ף ה צ ל י ח ו ל מ צ ו א מ ח ס ה א צ ל
מ ש פ ח ה .יהודית ,ש נ ת נ ה ל ה ם מ ק ו ם לינה .ע ו ב ר י ם ימים ו ח ב ו ר ת ה פ ל י ט י ם נ ש א ר ת
ת ק ו ע ה ב ל ב ו ב .ה ג ב ו ל בין צ׳רנוביץ ו ר ו מ נ י ה נ ס ג ר ו מ ס פ ר פ ל י ט י ם ,ש נ י ס ו ל ע ב ו ר
אותו ,נ א ס ר ו .ה א פ ש ר ו י ו ת ל ה ת ק ד מ ו ת היו קלושות .ר נ ד ה ר ג י ש א ח ר י ו ת כ ל פ י ה ם
וחיפש מוצא .ל ב ס ו ף הצליח להפגיש אותם עם מבריחים ,אך הפעם ל א לרומניה
א ל א .ל פ ו ל י ן .ה מ ב ר י ח י ם ־הציעו ל ה ח ל י ף א ת ה מ ס מ כ י ם ש ל ה ם ל מ ס מ כ י ם ,ה מ צ ב י ע י ם ,
מביאליסטוק ,זאת אומרת ,שהם פולנים ולא רומנים .החבורה המשיכה
שמוצאם
מ ע ת ה ה ו פ י ע ו כ פ ל י ט י ם פולניים .ה פ ל י ט י ם ה ת כ ו ו נ ו ל ה ג י ע ל ע י ר ה ג ב ו ל
בדרכה.
פשמישל.
ואת
אך עוד לפני הגיעם ל ת ח נ ה נאלצו מסיבות ביטחון לקפוץ מ ה ר כ ב ת
כ ב ר ת ה ד ר ך ה ע י ר ה ע ש ו ב ר ג ל .מ פ ש מ י ש ל ה ג י ע ו ל ר י י ש ה ) .(Rzeszowג ם
בריישה ח ו ז ר ת ע ל ע צ מ ה ב ע י י ת הדיור ,א ך פ ה ש י ח ק ל ה ם ק צ ת מ ז ל ם .ב ר י י ש ה
גרו
בה
שתי
אחיות
נשואות
אחים,
לשני
מקטוביץ.
נכנסו
לדירה,
הדירה
היתה מרווחת ובעליה התפרנסו מהשוק השחור .הפליטים ביקשו רשות
פליטים
להיכנס
וללון בדירתם ,אך הדיירים ס ר ב ו להכניסם .נ ש א ר ו אפוא שוכבים על
הרצפה
בפרוזדור הקר .ל מ ח ר ת בבוקר נכמרו רחמיהם של הדיירים על קבוצת
הצעירים והזמיגום לדירתם .המארחים התגלו כאנשים חביבים ותרבותיים ונקשרה
ב י נ י ה ם מ ע ר כ ת י ח ס י ם ידידותית .ה פ ל י ט י ם גילו ל מ א ר ח י ה ם ,ש מ ט ר ת ם ל ע ב ו ר א ת
ה ג ב ו ל ה פ ו ל נ י ו ל ה ג י ע ל א ר ץ ישראל.
פתאום הגיעה לריישה קבוצה גדולה של אסירים יוגוסלביים ,ששוחררו מ מ ח נ ה
עבודה
את הגבול
ב צ ׳ נ ס ט ו ח ו ב ו ב ד ע ת ם היה ל ע ב ו ר
הדרומי של
בדרכם
פולין
ל מ ו ל ד ת ם .זו היתד ,א ח ת מ ק ב ו צ ו ת ה א ס י ר י ם ה מ ש ו ח ר ר י ם ,ש נ ד ד ו בכיוון א ר ץ מ ו צ א ם .
בראש
את
ה פ ל י ט י ם ש ל נ ו ע ל ה רעיון ל ה צ ט ר ף ל ק ב ו צ ת
היוגוסלבים
ה ג ב ו ל .ו ה נ ה ש ו ב — זו ה פ ע ם ה ש ל י ש י ת — היה
עליהם
ולעבור
איתם
ללכת למשטרה
ו ל ה ח ל י ף א ת ג י י ר ו ת י ה ם ל ג י י ר ו ת יוגוסלביים .אחיה ש ל מאשר ,ק י ב ל מ ה י ו ג ו ס ל ב י ם
בהשאלה
בפגי
ז ׳ ק ם ש ל אסירים ,כדי ל ה ד מ ו ת י ו ת ר ל פ ל י ט י ו ג ו ס ל ב י .מאשר ,ה ו פ י ע ה
מפקד
המשטרה
וסיפרה
לו,
שהיא
יוגוסלבית,
שברחה
אל
הפרטיזנים.
א ך ה ג ר מ נ י ם ת פ ש ו ו א ס ר ו א ו ת ה ו א ח ר י ש ג י ל ו ש ה י א יהודיה ,ש ל ח ו א ו ת ה ל מ ח נ ה
כ פ י י ה ב צ ׳ ג ס ט ו ח ו ב .ס י פ ו ר ה ש ל מאשר ,ל א ה י ה י מ ש כ ג ע ב י ו ת ר ו ה ח ז י ק ו
עבודת
ב ה ב מ ש ט ר ה יום ש ל ם .ל ב ס ו ף •היא נ ח ק ר ה ע ל ־ י ד י קצין רוסי ,ב ע ל ד ר ג ה ג ב ו ה ה ,
ש ד י ב ר א י ת ה יידיש ו ה ח ל י ט ל ש ח ר ר ה .
זמן
באותו
נקשר קשר
בין
הפליטים
ובין
הקואורדינציה,
שעברה
מווילנה
ל ל ו ב ל י ן .א ב א ק ו ב נ ר ,ש ה ה אז ב ל ו ב ל י ן ו ה ו א ה ת נ ג ד ,ש ה פ ל י ט י ם .מ ת ג ו ע ו ת ־ ה ג ו ע ר
א ת ה ג ב ו ל ב א ו פ ן ב ל ת י ־ מ ב ו ק ר ,כ פ י ש ת ו כ נ ן ע ל ידם ,ו ה ו ר ה ל ה ם ל ה ג י ע
יעברו
א ך מאשר ,ו ח ב ר י ה ל א שינו א ת ת ו כ נ י ו ת י ה ם .
ללובלין.
בריישה
פגשו
רב
ואת מאיר פינפר
)היום
בארץ(,
שעזרו
ל ה ם לזייף
את
הניירות מחדש ,כדי שתהיה להם האפשרות לעבור א ת הגבול בהרי הקרפטים.
מ ט ר ה זו היתד ,ק ש ו ר ה ב מ ת ן ש ו ח ד ל מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה .ה ם י צ א ו ל א י ז ו ר
השגת
הגבול.
ב י נ ת י י ם ה ל כ ו ו ה ת ו ו ס פ ו ל מ ח כ י ם ל ה ז ד מ נ ו ת זו י ו ת ר ו י ו ת ר פ ל י ט י ם .
המשאיות
ש ל ה צ ׳ כ י ם היו מ י ו ש נ ו ת ו ה ת נ ה ל ו ב ע צ ל ת י י ם
בשבילים המושלגים
של ה ק ר פ ט י ם .ה מ ש א י ו ת ה י ת .ש י י ר ה די ארוכה .מאשר ,נ ס ע ה ב מ ש א י ת ה א ח ר ו נ ה .
בכל
מ ש א י ת היו
5^-3איש •.ב ד ר ך היו
תקלות
ו מ כ ש ו ל י ם -ומסע
המעבד
של
87
הקרפטים ערך כמעט שבוע .בפברואר
את
1945הגיעו ל ג ב ו ל .מ ש מ ר ש ל ר ו ס י ם ב ד ק
ה מ ס מ כ י ם ב ר ש ל נ ו ת .ר ו ב ם היו ש י כ ו ר י ם ו ה ת ע נ י י נ ו ב ע י ק ר ב ב נ ו ת הצעירות.
הם רצו ל ת ת ר ש ו ת מ ע ב ר לגברים ואת הנשים רצו ל ה ש א י ר לעצמם .הפליםות
מ ד י ה ש י כ ו ר י ם ה ו ד ו ת ל ה ת ע ר ב ו ת ו ש ל מ פ ק ד ציכי ,ש א י י ם ל י ר ו ת ב ח י י ל י ם
ניצלו
הרוסים .כ ך מ צ א ה ה ק ב ו צ ה א ת ע צ מ ה בהונגריה.
ב ע י י ר ה ה ו נ ג ר י ת ר א ש ו נ ה ,אליה הגיעו ,היה ר א ש ־ ה ע י ר יהודי .נ מ צ א ו ש ם 11
יהודים ,נ י צ ו ל י השואה ,שהיו ב א י ם ל כ ל ר כ ב ת ,ש נ ע צ ר ה
גברים
בתקווה
ליחס
את
שנשותיהם תחזורגה .אחד הגברים לקח
ב ת ח נ ת העיר,
ה פ ל י ט י ם ל ב י ת ו ,ש ם זכו
לבבי .האיש דאג ללבושם ,למרחץ חם ולאוכל.
הקבוצה המשיכה בדרכה לבוקרסט.
באחח
הכינים
כדי
כבר
בביח
העיירוח
בהונגריה
שיכנו
ה צ י ק ו ע ד כ ד י כ ך ,שמאשה,
אוחם
במעון
התפשטה
פליטים,
ערומה
שהיה
מלא
כינים.
והתגלגלה
כולה
בשלג
ל ה י פ ט ר מ ה ם .כ ח ו צ א ה מ כ ך הצטגגה ,ק י ב ל ה ח ו ם ג ב ו ה
חולה מאוד.
ב ב ו ק ר ם ט היחה זקוקה לאישפוז דחוף
ו ל ב ו ק ר ס ט הגיעה
ב ב י ח חולים .הטיפול
ה ח ו ל י ם ה י ה גרוע .ה ר ו פ א י ם היו מ ש ו כ ג ע י ם ש מ א ש ה ל א ה ח ל י ם ו ה ח י י ח ס ו
אליה כ א ל מ ק ר ה ח ס ר ת ק ו ו ה .י ח ס ם ש ל ה ר ו פ א י ם ה ש ת נ ה ,ב ר ג ע ש ב ב י ת ה ח ו ל י ם
הופיע
ד ״ ד פ ל ד מ ן ,ש נ ש ל ח ל ש ם על ־ידי ד ו ד צ י מ נ ד ,
בבוקרםט.
שהיה אז
ש ל י ח הישוב
ה ו א ה ק ד י ש ד א ג ה מ י ו ח ד ת ל כ ל הניצולים ,ו כ ל פ י מאשר .ה י ה ל ו י ח ס
ח ם ב מ י ו ח ד ,כיוון ש ה כ י ר א ת אחיה בארץ.
)הראיון נ ר ש ם ע ל ־ י ד י ס ו פ י ה ל ו פ ט י ג ו ח נ ה ש ל ו מ י (
רשימת הנמלטים מהאיזורים ,שנדונו במאמרה של חנה שלומי *
אקסלרוט־פורט גרוניה
בורוכםון־מקבי לאה
בורוכסון־קאופמן
נחמה
בורוכסון ש ל מ ה
גוטפרשטיין־גולוב פרידה
ג ו ל ו מ ב ש ו ל מ י ח )ילדה(
גולומב־חורי אברהם
גולומב־תורי פנינה
בורק רעיה
גלבטרוגק־יצחקי מיכאל.
בלומן־אביחר צדוק
דויטש־בן־מגחם שמואל
ברגר זאב
וולברשטיין מ ש ה
גאיל איסר
ויגק־שטול מטלה
ג א י ל ־ י ר ו ן מאשר.
ורוצלבםקי בלומה
גאיל־ספקטור אסתר
ודוצלבסקי גרשון
גאיל־דבינוביץ מרים
זו־מין־אקרלינג־שפורר שושנה
גוטפרשטיין־בן־יהודה מלכה
ילין מ ש ה
* הרשימה אינה מכילה את שמות כל הפליטים .המחברת מקווה ,שהקוראים ,שיש־
להם מידע נוסף בנדון ,יביאוהו לידיעתה לשם השלמת החומר לספרה.
88
4
פרידמן־גולני אסתר
כהן ד ב ו ר ה
כהן חיים
פרידמן זאב
כהן פ א נ י
פדידמן־יצחקי דבורה
לבוובםקי־גאל פנינה
לבזובסקי־גליקר
הניה
פריזמה שרה
פרציקוביץ׳־פרץ אהרון ד״ד
לוי ע ז ר י א ל
צ׳דני־פרמינגד סוניה
לוין חיה
קגנוביץ סימה
לוין מ ש ה
קולומבוס פאני
לוין צ ב י
קופפרברג אריה
לייבסון־בנימיני שרה
קופפרברג ריטה
מאובר בלה
קורליאנסקי דבורה
מורבצ׳יק־מור ליטמן
קורליאנסקי רעיה
מזיא־פלד גיטה
קורלנצ׳יק־גולן אלימלך
מ ז ר ח פסח
קורלנצ׳יק דבורה
מ ר ו ק ו חיים
קורלנצ׳יק רעיה
פגלסון אריה
קמלגורן־קפלן אהובה ליובקה
פגלםון א ל ח נ ן ז״ל,
קריספין הלה
נפל במלחמת השחרור
רוגל־פפר מרים
פ ל ד חיים י ה ו ש ע
רוזנצווייג ז ר ו ב ב ל
פלד טובה
פינקלשטיין־זוהר לייקה
רלסקי־גרינבאום משה
שטול יאנק
פרידמן א ל י ה ו
89
רות בראודה
בעיית שירותם של יהודים פולניים
בצבא הפולני בגולה במלחמת העולם השניה*
' ..הד״ר יצחק שוורצברט ,מנהיגם של יהודי פולין וציר לסיים הפולני
האחרון לפני מלחמת העולם השניה מטעם מפלגת הציונים הכלליים,
היה הנציג היהודי היחיד במועצה הלאומית הפולנית הגולה בפרים
ובלונדון החל מדצמבר .1939בפברואר 1942צורף •למועצה יהודי
גוסף — שמואל זיגלבוים ,כגציג ה״בונד׳׳ .אחרי התאבדותו של
זה במאי 1943לאות מחאה על אדישותו של העולם לשואת היהודים
צורף למועצה הלאומית הפולגית הבוגדאי שרר .שוורצברט שימש
בתפקידו במועצה עד לפירוקה במרס
ביומנו,
.1945
בו התייחס בפרוטרוט לאירועים של הימים ההם —
בהם גם עגייגים שוליים וחסרי חשיבות — הקדיש מקום גכבד
ביותר לבעיית השתתפותם של יהודים במערכה נגד הצבא הנאצי.
כגציגם של יהודי פוליו דגל בגיוסם לצבא הפולגי הגולה ,מתוך
אמונה ,שעם שיקומה של פולין אחרי הגיצחון על היטלר ייחשב
הדבר לזכותם ויבסס את מעמדם כאזרחים שווי זכויות של המדינה
הפולגית החדשה .לפיכך גם התגגד להתגייסותם ליחידות יהודיות
בצבא הבריטי ובהמשך לבריגדה הארצישראלית.
המאמר שלפנינו עוסק בהשתלשלות העניינים בנושא זה ,כפי
שהדבר מוצא את ביטויו ביומנו של שוורצברט.
העורף
* סרק מתוד ״בין עיקר לטפל ביומן שוורצברט בשגים 1944—1940״ — עבודת גמר
לקראת התואר ״מוסמך האוגיברסיטה במדעי הרוח״ מטעם החוג לתולדות ישראל של
אוגיברסיטת תל־אביב.
90
הדיון סביב ארגון החיילים היהודים — פיזורם בין ייחדות פולניות,
או ריכוזם ביחידות יהודיות
ש ה ע ס י ק א ת ה מ נ ה י ג ו ת ה פ ו ל נ י ת ה י ה ד ר ך א י ר ג ו נ ם ש ל חיילים יהודיים.
הנושא
ה א ם י ש ר ת ו כיחידים ,ה מ פ ו ז ר י ם בין
ה י ח י ד ו ת ה פ ו ל נ י ו ת ,או
ביחידות לאומיות
יהודיות נפרדות.
ב ר א י ו ן ע ם ש ר ה ה ג נ ה ה ל א ו מ י ת ,ה ג נ ר ל מ ר י א ן ק ו ק י ל ) (Marian KuMelועם
הרב־סרן
בצבא
ליםיביץ׳ ) (Lisiewiczט ע ן ה א ח ר ו ן ,ש י צ י ר ת יחידות יהודיות נ פ ר ד ו ת
ה פ ו ל נ י ת ת א י ם ל ע מ ד ה הציונית ,ה ש ו א פ ת ל א מ ן חיילים יהודים ב צ ב א ו ת
זרים ,ש ב ב ו א היום יעמדו ל ר ש ו ת ה מ ד י נ ה ה י ה ו ד י ת ב א ר ץ ־ ישראל.
ש ו ו ר צ ב ר ט זיהה ב ד ב ר י ו א ת נימוקי ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ו ב ע י ק ר א ת ע מ ד ת ו
1
ש ל בן־גוריון.
בהקמת
יחידות יהודיות נ פ ר ד ו ת ב צ ב א ה פ ו ל נ י ת מ ך ג ם ברודצקי ,י ו ש ב ־ ר א ש
ו ע ד ש ל י ח י ה ק ה י ל ו ת ב ב ר י ט נ י ה .ליסייביץ׳ ה ו ס י ף וטען ,כי ה ו א ת ו מ ך ב י צ י ר ת
י ח י ד ו ת י ה ו ד י ו ת נ פ ר ד ו ת מ ח ו ץ ל צ ב א ה פ ו ל נ י ,כ י י ש חייבי גיוס ש א י נ ם מ ע ו נ י נ י ם
ל ש ר ת ב ו ,ויש ש א י נ ם ב ק י א י ם ב ש פ ה ה פ ו ל נ י ת מ פ א ת ש ה ו ת ם ה מ מ ו ש כ ת
דבריו
לגבולות
פולין .דומה ,כ י
יהודיים,
ב ד ו מ ה לשימוש ש ע ש ת ה
מתוך
ביצבץ
הממשלה
ועלה
הפולנית
מחת
הרצון
להיפםר מחיילים
בתכנית
האווקואציה של
הרוויזיוניססים.
ג ם ב נ ו ש א זה ש ו ו ר צ ב ר ט נ א מ ן ל ש י ם ת ו .ה ו א ש ל ל ה ק מ ת ן ש ל יחידות צ ב א י ו ת
נ פ ר ד ו ת ה מ ו ר כ ב ו ת מחיילים יהודים ב מ ס ג ר ת ה צ ב א ה פ ו ל נ י ,כי מ ש מ ע ו ת ן — י צ י ר ת
גיסו
לצבא
ו ה נ צ ח ת ה ב ד ל נ ו ת היהודית .מ א י ד ך ,הדיון
ב ה ק מ ת י ח י ד ו ת יהודיות מחוץ
ה פ ו ל נ י אינו מעשי בהווה ,כי י ח י ד ו ת כ א ל ה אינן קיימות ,ו ל כ ש ת ק ו מ נ ה ,
תהיינה רצויות ר ק בארץ־ישראל .שוורצברט ש ל ל א ת האנלוגיה ,שעשו המפקדים
ה פ ו ל נ י ם ב י ן ש י ר ו ת היהודים ב צ ב א ה פ ו ל נ י ל ב י ן ה ש י ר ו ת ש ל הסקוטים ,הוולשים
ו ה א י ר י ם ב צ ב א הבריטי ,ש ג ם ה ו א כ ב י כ ו ל ע ל ט ה ר ת ״המוצא״ .ר י ח ש ל א נ ט י ש מ י ו ת
עולה
מתוך
להיטותו של
הרב־סרן ליםייביץ׳
להקים
יחידות יהודיות
נפרדות
ב צ ב א הפולני.
הפולמוס של גיוס היהודים לצבא ועל השתמשותם מהשרות
נ ש א ל ת ה ש א ל ה :ה א ם המטכ״ל הפולני והדדג המדיני היו מעונינים בגיוס-היהודים
ל צ ב א הפולני ?
א ת ה ב ס י ס החוקי לגיוס היהודים ל צ ב א ה פ ו ל נ י היווה ^ ,Allied Powers A c t
ה מ פ ו ר ט ב ח ו ק י ם ובצווים ה ב א י ם . :
Allied Powers / War Service Act 1942, 6.8.42.
Statuary Rules and Orders 1943 Nr. 381.
2
The Allied Powers./ War Service Order / 1943.
ח ו ק י ם א ל ה חייבו כ ל א ז ר ח בגיל ה ג י ו ס ב מ ד י ג ו ת ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ל ש ר ת ב צ ב א .
ה ח ו ב ה . ,ה ז א ת ח ל ה ג ם ע ל יהודים
אזרחי־המדינות •.ברוח
החוקים
האלה ערכו
91:
ה פ ו ל נ י י ם ר י ש ו ם ש ל א ז ר ח י פ ו ל י ן ב ב ר י ט נ י ה ו נ ת ב ר ר ש י ש כ־13,000
השלטונות
ח י י ב י גיוס ב ג י ל א י ם 40—18ו ע ו ד ,18,000ש א ז ר ח ו ת ם מ פ ו ק פ ק ת .ה ו ח ל ט ,ש ה ג י ו ס
ייעשה ע ל ־ י ד י ק ר י א ה ב ר ד י ו ו ב ע ח ו נ ו ח .א ל ה ,ש ל א י ח י י צ ב ו ב מ ו ע ד י ם ה נ ק ו ב י ם ,י ע ב ר ו
ה ח ל מה־1.6.43
הקונסול
יוכלו
לטיפול
פוזננסקי היה
להתגייס
המתגוררים
לצבא
השלטונות
סבור ,ש ג ם
הפולני
הבריטיים,
שיעבירום
Corpse
ע ר י ק י ם ו ג ם כשירי גיוס,
ותינתן ל ה ם
חנינה.
חייבי
.Pioneer
שטרם
גיוס
התייצבו,
פולין,
אזרחי
ב ב ר י ט ג י ה ת ק ו פ ה מ מ ו ש כ ת ,א ו א ל ה שאיגם ד ו ב ר י פ ו ל ג י ת — י ו כ ל ו
ל ה ת ג י י ס ל צ ב א הבריטי ,ע ל ־ פ י ב ק ש ת ם .מ ח י י ב י גיוס ,ש ל א יתגייסו ל צ ב א ה פ ו ל ג י —
ל א ת י ש ל ל א ו ר ח ו ת ם ל ה ל כ ה ,א ך ל מ ע ש ה ,ב ש ו ב ם לפולין ב ת ו ם ה מ ל ח מ ה ,י ו ע מ ד ו
לדין .כמשוער ,ה י ו כ ־ 4 0 0א ז ר ח י ם כ א ל ה .
ה ג נ ר ל ד ו ך ) ,(Duchא ש ר ע מ ד ל צ א ח ל ק נ ד ה ב ר א ש מ ש ל ח ח צ ב א י ח ,ש מ ט ר ח ה
היתד! לגייס ציוד ,מזון ו ל ב ו ש ע ב ו ר 9,000חיילים פ ו ל נ י ם ל מ ש ך א ר ב ע ה חודשים,
הביע
מ ש א ל ה ,שיהודי פ ו ל י ן
לצבא
המתגוררים ש ם יתגייסו
כמו־כן
הפולגי*
הזכיר ,שבדיביזיה ,ש ה י ת ה ת ח ת פ י ק ו ד ו ב צ ר פ ת ,ש ר ת ו 300יהודים ,ב י נ י ה ם כ א ל ה
ש ה צ ט י י נ ו ב ק ר ב ,ו א ף ז כ ו מ י ד ו ב א ו ת ו ת ה צ ט י י נ ו ת ״וירטוטי מ י ל י מ ר י ״ )Virtuti
(Militari
ו ״ צ ל ב הלוחמים״*.
א ו ל ם ל מ ר ו ת ח ו ב ת הגיוס ו ה ב ע ת מ ש א ל ה ש ל ה ג נ ר ל ד ו ר ל א מ י ה ר ו ה ש ל ט ו נ ו ת
לאכפו ע ל
הפולנים
בגין
פולגית
היהודים
השתמטות
באנגליה .ל א
מהצבא
גמסרו
ומשרד ה ח ח
צווים,
הפולני
המבטלים
סירב
אזרחות
רשימה
להוציא
מ ע ו ד כ נ ת ש ל יהודים מ ש ת מ ט י גיוס ,ש מ ס פ ר ם ע ל ה ב א ב י ב 1941ל ־ 2 8 8
5
)חובת
ה ג י ו ס ח ל ה ע ל ־ פ י ח ו ק י ב נ ו ת ה ב ר י ת ר ק ה ח ל מ־ .(6.8.42ה ש ר ק ו ט ) (Kotנ י מ ק
א ת ה מ ד י נ י ו ת ה פ ו ל נ י ת ש ל א י ג י ו ס י ה ו ד י ם ב ס י כ ו י ל ה י ו ו צ ר ו ת י ח י ד ו ת יהודיות,
ב ה ן י א פ ש ר ו ל י ה ו ד י ם ל ש ר ת כ א ז ר ח י פולין .ה צ ע ת ה ש ר ק ו ט ל א ה י ת ה נ ט ו ל ת
יסוד ריאלי ,שכן ,ע ם ע ל י י ת מ מ ש ל ת צ׳רצ׳ יל ל ש ל ט ו ן ב־ 10.5.40נ ד ו נ ה ה א פ ש ר ו ת
להקמת
הקמת
י ח י ד ו ת יהודיות
יחידות אלה.
המושבות
במסגרת
הצבא
צ׳רצ׳יל ת מ ך ,
הבריטי.
אולם
רבים
היהודית
הסוכנות
בממשלתו
ה ל ו ח ־ לויד ,ו א נ ת ו ג י אידן ,ש ר ה ח ח .ב־13.9.40
התנגדו,
לחצה
על
כגון
שר
ג ע ר כ ה פ ג י ש ה בין
וייצמן לבין גציגי ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת ל ד י ו ן ע ל גיוס מ ק ס י מ ל י ש ל יהודי א ר ץ ־
ישראל
ה צ ע ת א .ו י ג ג י י ט היתד• ל א ר ג ן י ח י ד ת מ ד ב ר
ל י ח י ד ו ת יהודיות.
גיידת,
א ך ג ם יחידות מ ב י ן יהודי ב ר י ט ג י ה ו מ ב י ן יהודים אורחי מ ד י ג ו ת א ח ר ו ת ב ש ב י ל
ה ח ז י ת ב מ ז ר ח ה ת י כ ו ן ו ב ש ב י ל כ ל ח ז י ת א ח ר ת ,ל פ י הצורך *.י ח י ד ו ת א ל ה י א ו מ נ ו
בבריטניה,
קציניהן י י ב ח ר ו
על־ידי
ה ס ו כ נ ו ת היהודית
באישור משרד
המלחמה
ו ם מ ל ן יהיה ״מגן דוד״ .ל צ ו ר ך ב י צ ו ע ה ר ע י ו ן נ ת מ נ ה קצין ק ש ר ב י ן מ ש ר ד ה מ ל ח מ ה
ל ב י ן ה ם ו כ נ ו ח היהודיה .ב י נ ו א ר 1941ר מ ז ה צ י ר ה ב ר י ט י ב א ר ה ״ ב ,ל ו ר ד ה א ל י פ ק ם ,
ע ל ה ת כ נ י ת ו מ מ ש ל ת ל ו נ ד ו ן ל א ה ת כ ח ש ה ל ה .א ו ל ם ב פ ב ר ו א ר 1941מ ה ה ל ו ר ד
ל ו ד ו ב מ ק ו מ ו נ ת מ נ ה ה ל ו ר ד מוין .ה ו א ה ח ל י ט ל ע כ ב א ת ב י צ ו ע ה ת כ נ י ת ו ל ה כ ש י ל ה .
ל ש ם כ ך ה פ ע י ל ל ח ץ ע ל צ׳רצ׳יל ,ש ה ס כ י ם ל ד ח ו ת ה .ה ה ו ד ע ה ל ד ״ ר וייצמן א מ ר ה ,
כ י ה ק מ ח ה צ ב א היהודי
הלורד
מוין ה ד ג י ש
נדחחה לשישה
בהודעתו ,כ י
חודשים נוספים
״הדחיה
איננה
״ מ ח מ ת ח ו ס ר ציוך״.
בשום פנים
ביטול
ההחלטה
הקודמת לטובת הצעתכם״.׳
שוורצברט ,א ש ר ע ק ב א ח ר המו״מ ב י ן הסוכגות היהודית לבין הממשלה הבריטית
92
וידע ע ל האפשרות ל ה ק מ ת יחידות יהודיות מבין אזרחי מדינות אחדות ,ב מ ס ג ר ת
הצבא
י ת ב צ ע ה ד ב ר — ת י ש א ר בידי יהודי פ ו ל י ן
הבריטי ,ה צ י ע ש א ם א מ נ ם
ח י י ב י גיוס ה א ל ט ר נ ט י ב ה ל ב ח ו ר ב י ן ה ש י ר ו ת ב צ ב א ה פ ו ל נ י לבין ה ש י ר ו ת ב צ ב א
הבריטי,
בתנאי,
הבריטי
כשירות
שהממשלה
בצבא
הפולגית
הפולני.
8
אבל
ת ו צ י א צו,
הממשלה
לפיו
ייחשב
הפולנית לא
בצבא
השרות
להוציא
מיהרה
צו כ ז ה ,מ ה גם ,ש ע ד ה ק מ ת ה ב ר י ג ד ה ב־ 20.9.44ל א ק מ ו יחידות י ה ו ד י ו ת ט ה ו ר ו ת
ב צ ב א הבריטי.
התנדבות
בחוגי
המוני יהודים ל י ח י ד ו ת פ ו ל נ י ו ת ,ש ה ו ק מ ו ב ק נ ד ה ,ע ו ר ר ה מ ו ר ת ר ו ח
ה צ ב א ו א פ י ל ו ס י ק ו ר ס ק י ג י ל ה ס י מ נ י ם ש ל א י ש ב י ע ו ת רצון מ ה ת ו פ ע ה .
9
א י א כ י פ ת ח ו ב ת הגיוס ק י ב ל ה ב י ט ו י מ ע ש י ב מ ח נ ה ה פ ל י ט י ם ה צ ב א ב פ ו ל ה ם
)(Fulham
בלינסקי
בצבא
ס מ ו ך ל א ח ר ה ק מ ת ו ב־ .7.7.40מ ז כ י ר הוועד ה א ז ר ח י ל ע ז ר ה ל פ ל י ט י ם
) (BaiinsMהודיע ל ח י י ל י ם היהודים ,ש ל א ח ל ה ע ל י ה ם ה ח ו ב ה ל ש ר ת
הפולני
ב א נ ג ל י ה .ידוע ל ו
חוסר
הרצון ש ל
היהודים ל ש ר ת א ת הענין
ה פ ו ל נ י ,א ל א א ם כן י ש נ ו ה פ ו ל נ י ם א ת י ח ס ם ליהודים .אי ל כ ך מ ת ב ק ש י ם היהודים
לבחון
מ ח ד ש א ת י ח ס ם לפולין.״
מדיניות
1
קצינים פולנים בצבא הפולני בארץ־ישראל מ א מ ת ת א ת ההנחות על
ה ע ד ר ה ר צ ו ן ב ש י ר ו ת ם ש ל היהודים .ה ק צ י נ י ם מ ה ד י ב י ז י ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ק ו פ נ ס ק י
) (KopansMב א ר ץ ־ י ש ר א ל קראו ל י ה ו ד י ם ל ע ב ו ר ל צ ב א היהודי.״ ה ק ו נ ס ו ל פ ו ז נ נ ם ק י
טען ,ש י ש ל ה ע מ י ד ק צ י נ י ם א ל ה ל ד י ן צ ב א י בעוון ה פ צ ת ת ע מ ו ל ה לעריקד ,מ ה צ ב א ,
א ב ל ד ו מ ה ,כ י היתד ,ז א ת ע מ ד ה א פ ו ל ו ג ט י ת י ו ת ר מ מ ד י נ י ו ת ע ק ב י ת .
מ ה י ח ס ל ג י ו ס היהודים באגגליה ,ב ק נ ד ה ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,א פ ש ר ל ה ס י ק ,ש ל מ ע צ ב י
המדיגיות
בגיוס
הפולגית היה יחס דו־ערכי
לשאלת הגיוס:
היהודים ל א ר מ י ה ה פ ו ל נ י ת ,מ ע ש י ת ע ש ו א ת
רשמית ופורמלית תמכו
שירותם
לבלתי נסבל .על
ר ק ע ז ה ח ל ה ה ת ג ג ש ו ת בין ש ו ו ר צ ב ר ט ל ב י ן ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל ג י ת מ ח ד ,ובין ש ו ו ר צ ב ר ט
ו ה ח י י ל י ם ו ה מ ו ס ד ו ת היהודים מ א ל ך .
מ ה היתד ,מ ד י נ י ו ת ו ש ל ש ו ו ר צ ב ר ט ב ש א ל ת ה ג י ו ס ?
ש ו ו ר צ ב ר ט צ פ ה א ת נ צ ח ו נ ה ש ל ב ר י ט נ י ה ו א ת ת ק ו מ ת ה ש ל פולין ה ע צ מ א י ת .
היהודית
הפוליטיקה
חייבת
אפוא
להתחשב
בעובדה,
שבפולין
העתידה
151
יקומו
חיים יהודיים א י נ ט נ ס י ב י י ם .ל כ ן צ ר י ך לכוון א ת ה מ ד י נ י ו ת ל א פ ש ר ו ת ש ל ד ו ־ ק י ו ם
פולני־יהודי,
זכויות
ש א ח ד מביטוייו ה ו א ה ש י ר ו ת ב צ ב א ,המהווה ז כ ו ת ו ת נ א י לשיוויון
ב ע ת י ד .ה ס י ר ו ב לגייס י ה ו ד י ם ה ו א ה מ צ א ה
זכויותיהם
אנדקית ,המכוונת
לשלילת
ה פ ו ל י ט י ו ת בפולין .ש ו ו ר צ ב ר ט מ ו ד ע ל ע ו ב ד ה ,שגילוי פ ט ר י ו ט י ז ם איגו
ע ר ו ב ה ל ה ב ט ח ת קיומם ,כ פ י ש ה ו כ י ח ו ד ו ג מ א ו ת ־ מ ן ה ע ב ר ; יהודי ג ר מ נ י ה ־ ו ה ו ג ג ר י ה
ה י ו פ ט ר י ו ט י ם גדולים ,א ו ל ם ל א נ י צ ל ו מ ש נ א ה .מ כ א ן ,שאין .ק ש ר ב י ן ה ת נ ה ג ו ת
היהודים
לבין מדיגיות הממשלה והחברה .א ב ל בריר ,ש א ם המדיגיות היהודית
ת ה י ה א נ ט י ־ פ ו ל ג י ת ה י א תזמין ל ל א ס פ ק ת ג ו ב ה א ג ט י ש מ י ת .ע ל ה מ ג ה י ג י ם היהודים
לבחור
בין ש ת י
אפשרויות :ל א
להתגייס
לצבא
הפולני
בגלל
האנטישמיות,
או להתגייס למרות .האנטישמיות ולהיאבק בה מבפגים .שוורצברט גרס ,כי האלטר
נ ט י ב ה השגיה ה י א הפוזיטיבית.
א ח ד מ א מ צ ע י מ י מ ו ש מדיגיותו היתד ,ה צ ע ת ו ב מ ו ע צ ה ה ל א ו מ י ת ה פ ו ל ג י ת ,ש ע י ק ר ה
חיגוך החיילים לאחווה ולםובלגות ביחס למיעוטים .במשך 3ש ג י ם ,שחלפו מאז
93
ה צ ע ת ו ,ה נ ו ש א ל א ק ו ד ם .י ת ר ה מ ז א ת ,ה א ר מ י ה ה פ ו ל נ י ת מ פ י צ ה ב ק ר ב האוכלוסין־,
ה ס ק ו ט י ת א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת וזו מ ש פ י ע ה ל ר ע ה ע ל היחסים בין היהודים ו ה ס ק ו ט י ם .
ל כ ן ה צ י ע ש ו ו ר צ ב ר ט ת כ נ י ת מ פ ו ר ט ת ל ח י נ ו ך חיילים פ ו ל נ י י ם ל ס ו ב ל נ ו ת ו ל ה ו מ נ י ז ם
ב י ח ס ל כ ל ל המיעוטים ,ת ו ך ך,דגשת ה מ י ע ו ט היהודי .ב ה צ ע ת החינוך ש ל ו ב י ק ש
להדגיש א ת ההיבטים ה ב א י ם :
א.
ב ק ר ב המיעוטים ר ק ה י ה ו ד י ם נ א מ נ י ם ב י ו ת ר לפולין .הצירים היהודים ב מ ו ע צ ה
הלאומית
ב.
1 8
ה פ ו ל נ י ת ו ה א י ר ג ו נ י ם ה פ ו ל י ט י י ם ה ם ראיה לכך.
התעמולה האנטישמית ב צ ב א מ ש ת מ ש ת בנימוק של התנהגות יהודית ב ל ת י
ל ו י א ל י ת ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש ה ס ו ב י י ט י ש ל פולין .ה א ש מ ו ת א ל ה אינן מ ב ו ס ס ו ת .י ת כ ן
שיחידים בגדו ,אך גם ח ל ק ם ש ל מ י ע ו ט י ם א ח ר י ם ל א נ ג ר ע .ל ע ו מ ת ז א ת ע ו ב ד ו ת
ר ב ו ת מ ו כ י ח ו ת א ת ההיפך .מ א ו ת א ל פ י יהודים נידונו לגדודים ולעיגויים ב ב ר י ת ־
המועצות ,ר ק מ ש ו ם ש ס י ר ב ו ל ק ב ל ד ר כ ו נ י ם סובייטיים ב ש א פ ם ל ה ח ז י ק ב א ז ר ח ו ת
הפולנית .היהודים מתגייסים בהמוניהם ל צ ב א הפולני בברית־המועצות והם שואפים
את המדינה הזאת יחד ע ם הארמיה הפולנית .אלה העובדות
לנטוש
המפארות
יהודים כ א ז ר ח י ם .ל ע ו מ ת ן מ ת ג מ ד ו ת ה ת ו פ ע ו ת ה א ח ר ו ת .א ו ל ם יד ז ד ו נ י ת מ ש ת י ק ה
א ת גילויי ה פ ט ר י ו ט י ז ם ו מ ב ל י ט ה א ת ה ו ס ר ה נ א מ ג ו ת והבגידה.
ש ל ט ו ג ו ת ה צ ב א ל א ה ד ג י ש ו א ת ה ס ב ל ה מ ש ו ת ף ש ל שגי ה ע מ י ם ב מ ל ח מ ה ,
ג.
א ת ה ה ג נ ה ה מ ש ו ת פ ת ע ל ו ר ש ה ו א ת ה ש י ר ו ת בדיביזיה ה ר א ש ו נ ה ב צ ר פ ת ב נ א ר ו ו י ק
ובטוברוק.
א ת ק צ י נ י ה ח י נ ו ך י ש ל ב ח ו ר ב ק פ י ד ה ,ביחוד ב ד ר ג י ם הנמוכים ,כ י ר ב ה
ד.
השפעתם
על
החיילים
למנהיגות
ומהימנותם
הפולנית
ולתירגום
של
מדוייק
מדיניותה קובעים א ת אופיו האיךיאי של הצבא ,.כך קציני חינוך בעלי מ ג מ ו ת
פשיסטיות — טוטליטריות ואנטישמיות ימצאו דרך לעוות חוק דמוקרטי ביותר.
ב מ ס ג ר ת ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ל ח י י ל י ם יש ל ב נ ו ת ת כ נ י ת מ ת א י מ ה ש ל ש י ח ו ת ו ע ר ב י
ה.
קריאה
לתפוצה רחבה של
רעיונות
ה ס ו ב ל נ ו ת והאחווה למיעוטים.
.
.
ת ו כ נ י ת ו ה ח י נ ו כ י ת ש ל ש ו ו ר צ ב ר ט ה י א ביטוי ל ת ו ם ,ל א מ ו נ ה .ו ל א ו פ ט י מ י ו ת .נ ר א ה ,
ששוורצברט
ל א ראה ,או ל א ר צ ה ל ר א ו ת א ת ה מ צ י א ו ת ה ס ו ב ב ת אותו ב מ ל ו א
אכזריותה .ק ש ה ל ה נ י ח ,ש ע ל ־ידי ה צ ע ת ת כ נ י ת ח י נ ו כ י ת ת מ י מ ה ,שאיש ל א ה ת י י ח ס
ברצינות ולא התכוון לממשה ,ניתן ל ש נ ו ת מציאות של שנאה ב ת א ל ף
אליה
שנים .ש ו ו ר צ ב ר ט ע צ מ ו י י ח ס ל ת כ נ י ת ו ח ש י ב ו ת ר ב ה וחזר ע ל י ה ב ה ז ד מ נ ו י ו ת ש ו נ ו ת .
ל מ ד י נ י ו ת ו ,ס י ר ב ש ו ו ר צ ב ר ט ל ה ת ע ר ב ל מ ע ן ש ח ר ו ר ם של יהודים א ז ר ח י
נאמן
פולין מ ח ו ב ת השירות הצבאי*.
1
ב מ ר י ר ו ת ציין ,כי הנוער היהודי מ ש ת מ ט מ ג י ו ס
ועוטף אותה באיצטלה אידיאולוגית.
יהודיים ב צ ב א ה פ ו ל נ י .
16
15
ה ו א ד ר ש ב ת ו ק ף א ת ה י ש א ר ו ת ם של ח י י ל י ם
ה ח י י ל י ם ה י ה ו ד י ם צ ו ד ק י ם בנימוקיהם ,א ב ל ל א ב מ ס ק נ ו ת י ה ם .
ה ע ר י ק ו ת מ מ ו ט ט ו ת א ת מ פ ע ל .ח י י ו ,א ת ע ת י ד היחסים היהודיים — פ ו ל נ י י ם ל א ח ר
המלחמה.
מ ד י נ י ו ת ו ש ל ש ו ו ר צ ב ר ט ע ו ר ר ה .ה ת ג ג ד ו ת ע ז ה ב ק ר ב החיילים היהודים ו מ ח א ה
של
מ ו ס ת ת יהודיים ב א נ ג ל י ה ,כ ג ו ן ה ס נ י ף ה ב ר י ט י של ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ,
וועד ש ל י ח י ה ק ה י ל ו ת .ח י י ל י ם י ה ו ד י ם ה צ ב י ע ו ג ג ד ש ו ו ר צ ב ר ט ברגליהם 60 .ע ר י ק י ם
נמלטו
מ ס ק ו ט ל נ ד ללונדון .ו ע ו ד
20ג ת פ ס ו וגכלאו .ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל ג י ת ה ח ל י ט ה
ל ה ע מ י ד ם .ל מ ש פ ט בעוון .ע ר י ק ה ו ב ג י ד ה .״
94
ב־17.1.44
היהודי
שאך
נתקיימה
העולמי
בלונדון
שליחי
וועד
מחאה
אסיפת
הקהילות.
של
עריקים
יהודים
בחסות
מהקונגרס
היהודי
העולמי
נכחו
הקונגרס
טרטקובר,
זה הגיע מארצות־הברית ,איםטרמן ובארו .מוועד שליחי הקהילות נכחו ברוטמן,
ופלדמן.
פרנקל
ולשוורצברט
של
החיילים
ביטאו
את
מהם
שיתוף
פעולה
הדורש
שיוויון־זכויות
פומרנץ:
מכתב
״יש
לך
תלונה
אחריות
בעתיד
סדר
הצבאי
שירותם
עובדה
יהודים,
המנהיגות
הלוט
בו
היהודית
•חייל
1
בעד
היטיב
את
על
מדיניותו
כתב,
1 8
של
חייל
חייל
בשם
אחר
שוורצברט
שיחדל
כי
ערטילאיים
בפניו
סובלים״.
שוורצברט,
אחר
רעיונות
להטיח
ואנחנו
מתאר
להשפיע
יהודים*.
המדברת
משלד
הוא
ומבקשו
של
בערפל.
עדיפויות
לברודצקי,
ואגואיסטית״
שנאתם
עם
לשלטונות
מדכאיהם
הפולניים
למען
־האגטישמיים
שלח
כ״חסרת
מדרישותיו
בלבד
מבסיסו
בדבר
136
ערקו
עצמה.
באסיפה נחלקה
ב א ש ר לעמדה,
בדעותיה
בשאלת
ש י ש לגקוט
העריקים.
הקונגרס
גציגי
ברוטמן,
היתה
תמכו
אחרת(
ועד
ר א ש
החיילים
היהודי
בפומבי
וקראו
שליחי
הקהילות,
נציגות
חבר
יהודי פולין
החיילים,
כהבטחה
לשחרורם
להעביר
הוא
את
הקהילוח
.בעיגי
שוורצברט
כחד
על
הפולניח.
היה
הקהילוח
באסיפה
ל״יהודי
שוורצברט,
היחיד
ש ל
בעת
ש ל
רע״
שהוא
הוא
חברי
הקונגרס
כ״אופורטוניזם״
הסתלקוחו
תחפרש
כאקט
כשהיא
נחונה
בחולדוחיה,
להישאר
בהפקידו ,נאמן
מאידך,׳
2 1
מבלי
לבסוף
הפולניח
האירגונים
עליו
יהודי
קל
הפולני
הממשלה
בפני
זאת
הבינו
שיש
הודיע,
לוועד י שליחי
שוורצברט
וכנעדרת
רשם,
פולין
עימו
כמאבק
היהודי
.במועצה
טוב״,
כ״יהודי
-3שנים
״מדיגיות
לפני
קומה,
שוורצברט
האסיפה
את
הוקיע
לפני
ואת
גבוהה״
חש
ושהמוצא
צביעותם
סיקורסקי
מדיניוחו
הסביר
פולין,
בפטריוטיות
ובגדה
סובליטיזציה.
הפולנית
בתקופה
הקשה
שלא.כחיילים
ל ש ל י ח ו ח ו ,אוחד .הבין .כ נ א מ נ ו ת ל פ ו ל י ן
סחירה
הלאומיח
היהודיים
שהתרפסו
העולמי,
זקוף
האנטישמי.,ואילו
כוח
אופי.
הלאומית
ש ל
הקוגגרס
האירגונים
עוד.לפני
2
היהודיים
הפולנית..עוד
של
השיחות
הפגנתי.נגד
לראות
הכריז
החיילים
העולמי.
— וייז.וטרקטקובר,
את
בסכגה
היהודי
ביחרון
לעזאזל״
העולמי
מהמועצה
הגיוס.
בארמיה
של
מהצבא
של
״השעיר
היהודי
לצבא
העולמי
הבריטי.
התחרו
כנציגם
יהודים
בניו־מרק .הם כינו
שוורצברט
הוא
יהיה
אי־התפטרותו
היהודי
היהודי.
להתפטר-מהמועצה-הלאומית^״
ביקורו
את
ומלחך
לגייס
ויושב־ראש
) י נ ו א ר ,(1944
שאלת
באי־ כוח
טרטקובר
פנכה
זליג
היהודי
ללונדון
היהודים
פעילוח
בעולם
חיילים
ברודצקי,
הבריטים
יושב־
את
הרוויזיוניסטי״.
ושוורצברט
הזאח
של
ש ל
זכה
הגיע
הקונגרס
רייסמן
המנהיגוח
לשחרורם
הפולני
הצטיירה
הפולגי.
עמדתם
.
של
ולגיוסם
שליחי
כי
יסכימו
הקונגרס
רדיקלי״
החיילים
הבריטיח
ה ו ש פ ע מהחייל
שליחי
הנלחם
מהצבא
פתרון
שלא
של
מכבר
ב״פתרון
הצבא
הפולנים.
האמריקאי
בעיית
ולסקציה
שטרטקובר
לשוב
בארה״ב,
תומך
לשורות
ונציג
)להפתעתו,
בנאומו-,שלדעתו
בהסכמת
הסניף
כי
ועד
לחיילים
שוורצברט
הדגיש
היהודים •לצבאם,
טרטקובר,
פוליטי
העולמי,
בעמדתו
איססרמן
של
ובתא
ועד
הקהילות
העקרונית
בין
שני
התפקידים.
למקרא.
שלו.
ביותר
היהודים
מחד
בחר
ולציבור
הדברים
אין
95
מ נ ו ס .מ ן התהייה . ,ה א ם אין ע מ ד ת ו ש ל ש ו ו ר צ ב ר ט כ ש ל
מאודו בכסא ,כשהשלטון ה ו א ה ע ר ך העליון.
כדי להישאר בתפקידו ולצאת
משתי
לנתק את
הדרכים:
מדינאי
בכל
י
הדבק
מ ה מ ב ו ך .א ל י ו נ ק ל ע ,היה עליו ל ב ח ו ר ׳ ב א ח ת
עצמו
מטרטקובר
ובכך מהקונגרס
העולמי,
היהודי
א ו ל ס י י ם א ת ה פ ר ש ה ב ש ק ט ו ל מ נ ו ע ש ע ר ו ר י ה .ש ו ו ר צ ב ר ט העדיף פ ש ר ה .ה ו ח ל ט ,
)גציג ה ב ו נ ד א ח ר י
שהוא ,שרר
ה ת א ב ד ו ת ו ש ל •שמואל
וטרטקובר,
זיגלבוים(
כיהודי
פולין ,י ט פ ל ו ב ח י י ל י ם ה י ה ו ד י ם ו י צ י ע ו ל ק ו ג ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ו ל ו ו ע ד
.שליחי
הקהילות דרכי פעולה .אולם ש ר ר סירב ל ש ת ף פעולה וטרטקובר ת מ ך
ב ע ר י ק י ם יהודים.
התיןחסותו של
ט ר ט ק ו ב ר היה
שוורצברט
בעיניו ח ס ר
ועודד
מדיניותו
לביקורת על
עקביות ,שכן
בצבא
פולני מחד,
ואיגם
מוקירים א ת העבודה
צידד
עריקתם מאיךך.
העצומה
בשרותם של
החיילים
והמייגעת,
לבשה
אופי
חיילים
היהודים ה ם
שהשקיע
אמוציונלי;
יהודים
כפויי
טובה
ב ע נ י נ ם :״זה
הפרם
שאגי מ ק ב ל עבור יסודי ע ל ה ג ג ת החיילים היהודים ועל שיש ל י האומץ לפעול
8
ע ל ־ פ י מצפוני ולהתגגד ל ת ו פ ע ת העריקה״• *.
החיילים
לגורל
היהודים
גתפסים ע ל ידו
שארית יהדות פולין״,
לשחרור
מהצבא״*.
2
23
כ״כגופיה
אגואיסטית
האדישה
לחלומין
וכ״יצורים שפלים ,שמאתייהם גתוגים אך ורק
ה פ ר ש ה ה ק י ז ה א ת ד מ ו ו ה ו א ח ש כ ס ו ב ע .א ך ל ב ס ו ף איגו
מ ת פ ס ר ,ל א ר ק משום גאמגותו היתרה לפולין ,ב ה הוא •רואה א ת מולדחו ,א ל א
משום שחש גקי מאשמה.
2,5
.ל מ ר ו ת גישתו האמוציוגלית לגושא מ ס ו ג ל שוודצברס לבחון א ת פ ר ש ת היחסים
היהודים—פולנים
בעין א ו ב י י ק ט י ב י ת :ק י י ם מ ע ג ל ק ס מ י ם ש ל יחסים .אין ר ו צ י ם
ל ה ת ג י י ס ל צ ב א בגלל האגסישמיות ומכיון שאין מתגייסים — גוברת האנסישמיות.
ע ל כ ך ישלמו היהודים בפולין •בעתיד־ .א ז ר ח ו ת ם ת י ש ל ל ו י א ב ד ו ס י כ ו י י ה ם ל ה ש ת ל ב
ב ח ב ר ה הפולנית.
פרשת
ה ק ר ע ב י ן החיילים ה י ה ו ד י ם ל ב י ן
הממשלה הפולנית ותלונותיהם על
ה א ג ט י ש מ י ו ת ה ג י ע ו ל א ו ז נ י צ י ר י ם ב ב י ת ה נ ב ח ר י ם .החיילים הופיעו א י ש י ת ב פ נ י ה ם
ותיארו.את
הסבל ,שהיה מ ג ת ח ל ק ם בבסיסי ה צ ב א .
2 8
תיאוריהם עוררו בצירים
א ח ד י ם ,ב מ י ו ח ד בצירי הלייבור ,ש א ט ג פ ש ו ד ר ב ג ו א ו ת ם ל פ ע י ל ו ת ב ב י ת ה נ ב ח ר י ם
ג ג ד ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל ג י ת .צ י ר ת ה ל י י ב ו ר ה ו ו ת י ק ה א .ר ת ב ו ן ) (E. Rathboneר צ ת ה
להגיש שאילתא הנוגעת לאנטישמיות ב צ ב א הפולגי.
2
.
שוורצברט ניסה פעמיים להניאה בהסבירו ,שהשאילתות מזיקות לפולין בעולם
ה ח ו פ ש י ביוצרן ל ה דימוי ש ל מ ד י נ ה פ ש י ס ט י ת ־ א נ ם י ש מ י ת .הן ב ל ת י מעשיות •,ש כ ן
א י ן ס י כ ו י ל ג י נ ו י ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ע ל ־ י ד י ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ס י ת ב ש ל היותן ב נ ו ת
ברית
ב ת ק ו פ ת מלחמה .הברית ח ש ו ב ה י ו ת ר מהאנסישמיות הפולנית .השאילתות
מ ע ו ר ר ו ת א ת א י ב ת ה פ ו ל נ י ם גגד• ה י ה ו ד י ם ו ה צ י ב ו ר היהודי ייצא נ פ ס ד ב ס ו פ ו
ש ל חשבון .נ ר א ה ,ש ש ו ו ר צ ב ר ט .מ י ל א א ת ת פ ק י ד ו כ פ ו ל נ י ,כ צ י ד ב מ ו ע צ ה ה ל א ו מ י ת
ע ל ה צ ד ה ט ו ב ביותר ,א ך ה א ם ש ר ת ה י ט ב א ת ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י ? א ת החיילים
היהודים?
דומני ,כ י ב נ ם י ו נ ו ל ט א ט א א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ה פ ו ל נ י ת מ ת ח ת ל ש ט י ח
ע ש ה ב ז מ נ ו ש י ר ו ת ד ו ב ל ע מ ו .ע ל כ ל פ נ י ם ה צ ל י ח ל ש כ נ ע א ת א .ר ת ב ו ן ש ל א
ל ה ג י ש ש א י ל ת א ו א ף ז כ ה ל ש ב ח י ם ב ת א ר ה א ת נ י מ ו ק י ו ."common sensed
96
שלושה צירים נ ו ס פ י ם ב י ק ש ו ל ה ג י ש ש א י ל ת ו ת — מ ו ם ד ר י י ב ר ג ) ,(Tom D r i b e r g
ש ט ר א ו ם ) ,(Straussו .פ .מ ק ) ) ,(w.p. Mackש נ ת מ נ ה ל א ח ר מ ו ת ו ש ל י .ו ד ג י ח ד
לציר
במקומו מ ט ע ם הלייבור( .שוורצברט ר א ה ב כ ד מסמר נוסף בארון המתים
ש ל היחסים ה פ ו ל נ י י ם ־ י ה ו ד י י ם ו מ נ י ע ת כ ל סיכוי ל ה ד ב ר ו ת י ה ו ד י ת ־ פ ו ל נ י ת ב ע ת י ד ,
״החלטתי למנוע זאת ב כ ל מחיר״.
ע ל כן ר ש ם ביומנו:
28
הציר טום דרייברג
ה י ה פ ע י ל ב מ י ו ח ד ב ש א ל ת ה ח י י ל י ם היהודים .ה ו א הציג ל ס ג ן ש ר החוץ ,ר י צ ׳ ר ד
ל ו ) (Richard Lawא ו ל ט י מ ט ו ם ,ש כ ל ל א ת ה ד ר י ש ו ת ה ב א ו ת :
א .ש י ב ו צ ם ש ל ה ע ר י ק י ם ה י ה ו ד י ם ב י ה ד ו ת ח ד ש ו ת ,ל ב ל י ס ב ל ו ב י ח י ד ו ת י ה ם
הקודמות.
ב.
ג.
ויתור ע ל ה ע מ ד ת ם ל ד י ן ב ע ו ו ן עריקה.
העגקת רשות
להעברת
לצבא
החיילים
הבריטי.
במילוי ד ר י ש ו ח א ל ה ה י ח נ ה א ת ה י מ נ ע ו ת ו מ ש א י ל ת א ו מ ה ט ר ד ת ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת
בנושא האנטישמיות בצבא הפולני.
ט ו ם דרייברג ה ה ק ש ה ל ע כ ל א ח הסניגוריה ,ש ל י מ ד ש ו ו ר צ ב ר ט ע ל
הממשלה
הפולנית .לגוכח התגגדותו ל ש א י ל ת ו ת בבית הנבחרים ע נ ה לשוורצברט ,כי הממשלה
ה פ ו ל ג י ת ה ג ו ל ה ה י א פ ש י ס ט י ת .א ל ל י ה ו ד י ם ל ח ש ו ש בפולין ה ע ת ד ה ב ג ל ל ה ש א י ל ת ו ת
בהווה ,שכן ה מ מ ש ל ה ,ש ת ק ו ם ב ה ב ע ת י ד ,ת ה י ה ד מ ו ק ר ט י ת ,א ו ס ו ב י י ט י ת ו ב ש ג י
ה מ ק ר י ם שונה ל ח ל ו ט י ן מ ה ר כ ב ה ה נ ו כ ח י .בגין י ח ס ו ה א ו ה ד ל ח י י ל י ם י ה ד י ם ה ו ח ש ד
דרייברג
על־די
פרופ׳
הייצמן,
המחלקה
מנהל
המדינית של
המשרד
להגנה
ל א ו מ י ת ,ב מ ו צ א י ה ד י .הייצמן א ף ה ב י ע ת מ י ה ה ע ל ה ע ד ר כ ו ח ה ש פ ע ה ש ל ש ו ו ר צ ב ר ט
ע ל מ ש ר ד החוץ ה ב ר י ט י ,ל ש נ ו ת א ת ה א ו ל ט י מ ט ו ם ש ל ד ר י י ב ר ג .ש ת י ה א ב ח נ ו ת
אופייניות ל א נ ט י ש מ י ם :ה א ח ת מ א מ י נ ה ,ש כ ל ה ת ו מ ך ב י ה ד י ם ה ו א ב ה כ ר ח מ מ ו צ א
יהודי והשניה ,א מ ו נ ה מ י ס ט י ת ב כ ו ח ה ש פ ע ת ם ש ל ה י ה ד י ם ע ל מ ה ל כ י ם מדיניים.
ע ל אף התנגדותו לשאילתות וטירפוד הנושא בבית הנבחרים ידע שוורצברט
בחוך
תוכו א ת
האמת על
הממשלה
ה פ ו ל נ י ת .ה ו א ציין,
שהממשלה
הפולנית
משחקת משחק כ פ ו ל :מ ח ד מעוניינת להיפטר מהיהודים ב צ ב א ובשל כ ך הופכח
א ת שירותם לגיהנום ,ומאידך גיסא מ ע מ ד ה פנים כגפגעת בשל עריקתם ומכריזה
9
ע ל נ כ ו נ ו ת ה ל ק ל ט ם בצבא .־•-
מ ד ע ת ו ל א ה ש פ י ע ה ע ל שינוי מדיניותו .ה ו א .ה מ ש י ך
בעקשנות ללחוץ על
צירי הלייבור ,ל ב ל יגישו ש א י ל ת ו ת ו א ף ה צ ל י ח .הצירים נ מ נ ע ו .״
הוועדה ל ע נ י י נ י ח ו ץ ש ל ו ע ד ש ל י ח י ה ק ה י ל ו ת
3
— Joint Foreign Gommitte
נ י ה ל ה מ ד י נ י ו ת שונה .ה י א ה ח ל י ט ה :
א.
ל ת א ם מ ד י נ י ו ת ע ם נ צ י ג ו ת י ה ד י פולין ו ק ב ל ת ה ח ל ט ה ע ק ר ו נ י ת ,ש ל ח י י ל י ם
אסור לערוק מ ה צ ב א הפולני.
ב.
ל ה ת ע ר ב ב ת ק י פ ו ת אצל ה מ מ ש ל ה הבריטית למען תלחץ ע ל מ מ ש ל ת פולין
לשנות א ת מדיניותה ביחס לחיילים היהדים.
ג.
להמליץ
השירות
בפני
הממשלה
הבריטית
לאפשר
לחיילים
היהודים
לבחור
בין
ב צ ב א הבריטי לבין השירות בצבא הפולני.
הרוח החיה ש ל ה צ ע ו ת א ל ה ה י ה ב ר ד צ ק י ,י ו ש ב ־ ר א ש ו ע ד ש ל י ח י ה ק ה י ל ו ת .
ה ו א טען ,ש כ ל ה ע ו ב ד ו ת מ ד ב ר ו ת נ ג ד מ ד י נ י ו ת ש ו ו ר צ ב ר ט » 4
עם זאת מדיניותו.לא גונתה בפומבי מחשש לערעור מעמדו במועצה הלאומית־
97
ה פ ו ל נ י ת ,מ ה ג ם ,שצירי ה מ ו ע צ ה ה ל א ו מ י ת ל א ה י ו ב ל ת י ת ל ו י י ם מ ב ח י נ ה פ ו ל י ט י ת ;
נעשו
מינוייהם
הנשיא
על־ידי
ראש־הממשלה,
בהמלצת
ב ח י ר ו ת ח ו פ ש י ו ת ב פ ו ל י ן הכבושה ,ו כ ך ג ם פ י ט ו ר י ה ם .
32
יכולת
מאין
לקיים
ח ב ר י ה ב ו ד ד היו מודעים
ל ת ו פ ע ה ז א ת ,א ש ר ב ו ט א ה ל א א ח ת ^ .Jewish a i r o n i c i e
שוורצברט היה בודד לחלוטין בדרכו הפוליטית .ו ע ד שליחי הקהילות התגגד
ל ו ו א ף ד ר ש מ מ ג ו ל ה ת פ ט ר ע ל ר ק ע מ ש ב ר ה ח י י ל י ם ה י ה ו ד י ם .ב ר ו ד צ ק י הודיע
בגלוי ע ל אי שביעות רצונו ואף אמר לו
לו
בגסות,
הממשלה
שלכשתתחלף
ה פ ו ל נ י ת י צ י ע מ ו ע מ ד יהודי א ח ר ל מ ו ע צ ה ה ל א ו מ י ת ,א ש ר י י צ ג א ת צ י ב ו ר הציונים
ה כ ל ל י י ם — א ת י צ ח ק גרינבוים .י ו ש ב ־ ר א ש ה ו ו ע ד ה ל ע נ י י נ י ח ו ץ ש ל ו ע ד ש ל י ח י
הקהילות סירב ל ש ת פ ו בישיבות מ ת י ר חוסר אמון וזלזול .ה ר ח ו ב היהודי והעתוגות
ה י ה ו ד י ת ג י ה ל ו מ ס ע ה ש מ צ ו ת גגדו .ב מ ד ו ר מ כ ת ב י ם ל מ ע ר כ ת ש ל ^ Jewish T i m e s
םוסנוביץ׳ מ כ ת ב
כ ת ב העריק
ושרר
מהמועצה
תשעה
לעומת
התובע את
תוקפני,
התפטרותם של
שוורצברט
ברוב
—
ה ל א ו מ י ת * ־ א ף ^ Workers Q r c i eה ח ל י ט ו
ששמונה
שבעה — לדרוש א ת התפטרותו ,א ל א
קולות
התשעה
מתיר
ה י ו ק ו ל ו ת ש ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו ה ת ש י ע י ש ל א י ש פ ו ע ל י ־ צ י ו ן .ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היהודים
ל ר ש י מ ה שחורה ,פ ו צ צ ו ישיבה ,ב ה נ ט ל ח ל ק .
הכניסוהו
שוורצברט
ממשלת
חש,
פולין(,
קורבן ע ל
שנפל
שהקדיחה א ת
מזבח
התבשיל
מדיניות
ודעת
״הממשלה
הקהל
היהודית
שלנו״
)קרי,
אינה
מוכנה
לסלוח.
למרות
לנהוג
התבצרה
המערה
הפולנית
הממשלה
בעמדותיה
ב ע ר י ק י ם יהודים ב י ד ק ש ה ; 30מ ה ם נ י ד ו נ ו
הודעת
)על־פי
האירגוגים
הרדיו
הפולני
היהודיים — חברי
מ־24.4.44
בנוקשות
ל מ א ס ר מ ־ 3שנים ומעלה
ב ש י ד ו ר ש ל .(06.30ג ם
הקוגגרס היהודי
והחליטה
העולמי וועד
התגייסות
שליחי הקהילות
ל א ה ו ע י ל ה — ש כ ן מיקולייצ׳יק ל א ה י ה מ ע ו נ י ן ל ש נ ו ת א ת ה פ ס י ק ה ה מ ש פ ט י ת * .
מחזק
את
גלותי,
קשיות
ערפם של
הפולנים.
דומה ,כי
החרד לפייס את ה פ ר ת המשתולל.
התגהג
שוורצברט
3
כשתדלן
3 5
דווקא בימים אלה זכתה הממשלה הפולנית ליתרון פוליטי בשל הודעתו של
סגן שר ה ח ח
הממשלה
הבריסי,
ריצ׳רד ל ו ,
בפרלמנט,
הפולנית לעשות נגד האנםישמיות ולא
ש״אין הוא
יודע ,מ ה
יכולה
3
ע ש ת ה עדיין״ *.א ת נ צ ח ו נ ה
ה ק ט ן מ י ה ר ה ל פ ר ס ם בשידור ה ־ , & & 0א ב ל ש ו ו ר צ ב ר ט נ ע ר ך ל מ י ת ק פ ה :ה ו א ד ר ש
מהמפקד העליון:
א.
ה ש ה י י ת כ ל פ ס ק י הדין ,ה י ו ת שאין ב ס י ס ח ו ק י ל כ ת ב האישום.
ב.
שימוש ב ס מ כ ו ת החנינה על־ידי השופטים.
ג.
ה ע נ ש ה מ י ל י ת של מפיצי ה א נ ט י ש מ י ו ת .
במשר
צלב״
החונות
31
ש ל ו ש ה ימי המשפט ,ש ה ת ק י י ם ^ Galashielsב ס ק ו ט ל נ ד ה ת ג ה ל ״ מ ס ע
פרוע גגד
החיילים היהודים.
מיכלית דלק
נ ס ע ה בין
היחידות
השונות
ב ס ק ו ט ל נ ד ועליה כ ת ו ב ת ע נ ק ״ ה כ ה ביהודי ...י ה ו ד י רוצח ...יהודי בוגד״.
א י ר ו ע ז ה ח י ז ק א ת ט ע נ ת העריקים ע ל א י ־ י כ ו ל ת ם ל ש ר ת ב צ ב א ב א ו י ר ה ש ל פוגרום.
שוורצברט חזר ע ל דרישות אלה בפני הדרג המדיני — ר א ש הממשלה סטניסלב
מ י ק ו ל י י צ ׳ י ק ו ה ש ר י ם קוקיל ,רומר ,ב נ נ צ ׳ י ק ו ה נ ש י א ר צ ׳ ק ב י ץ ' /א ו ל ם נענה ,ש ה כ ד ו ר
הוא עתה
98
בידי
ה נ א ש מ י ם .אילו ה צ ה י ר ו ע ל
נכונותם
להישאר
ב צ ב א הפולני,
היו משהים א ת פ ס ק י
הלאומית
היין .כ מ ו צ א אחרון
דתופה,
לכנס ישיבה מיוחדת,
ל ס כ ס ו ך הציע
שתדון
שוורצברט
למועצה
חקירה
לבדיקת
בהקמת ועדת
ג ו ר מ י הסכסוך .**.ה ו א ה ש י ג 13ק ו ל ו ת ) כ ל ו מ ר ר ו ב ( א ו ל ם י ו ש ב ־ ר א ש ה מ ו ע צ ה
סט .גרבסקי ,סירב
להקימה
סודיות.
מטעמי
״האיוולת
החוגים
הפוליטית ש ל
9
ה פ ו ל נ י י ם אינה י ו ד ע ת גבול״ ,* ,ר ש ם ש ו ו ר צ ב ר ט .ל מ ר ו ת ה ח ל ט ת מ ו ע צ ת ה ש ר י ם
על
השהיית כ ל
סירב
פ ס ק י הדין
לאשרה,
מיקולייצ׳יק
המצביעה
עובדה
על
א ח ר י ו ת ו ו מ ע ו ר ב ו ת ו ה א י ש י ת .ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר א ו ש ר ו ע ש ר ה פ ס ק י ד י ן ו ע ש ר ה הושהו.
החיילים ,ש ע ו נ ש י ה ם ה ו ש ה ו ו ר ש א י ם ה י ו ל ה ש ת ח ר ר מ ה כ ל א — ס י ר ב ו ל נ ט ש ו ,
כנראה מתוך סולידריות עם הנענשים.
מ ה ה י ו סיכוייהם ש ל ה ח י י ל י ם ה י ה ו ד י ם ל ע ב ו ר ל צ ב א ה ב ר י ט י י
ב פ ב ר ו א ר)M.01944פ ג ה ה מ ש ר ד ל ה ג נ ה ל א ו מ י ת
( N .למשרד המלחמה הבריטי
) (War Officeב א מ צ ע ו ת ג נ ר ל ג ר א ס ט ו ל מ ש ר ד החוץ ב א מ צ ע ו ת גייורץ )(javerz
העברת
בדבר
הבריטי.
חיילים
יהודים,
שהביעו
מהארמיה
רצונם בכד
הפולנית
לצבא
ה ג נ ר ל ג ר א ס ט ש י ע ר ,ר ש מ י ת ל מ ח צ ה ,ש מ ש ד ד ה מ ל ח מ ה י ס כ י ם .ג׳יורץ
ה ב ט י ח ל פ ע ו ל ב מ ש ר ד החוץ.״*
המשרד
שוורצברט ל א ר א ה בעין י פ ה מגעים א ל ה והטיל א ת האחריות ע ל
ל ה ג ג ה ל א ו מ י ת ל ס י ל ו ק ה ח י י ל י ם מ ה צ ב א ה פ ו ל נ י ״ ה ק פ י ט ן בייץ ) (Niecל א צ ל צ ל
אלי ,כ נ ר א ה ,מ ח ו ך ב ו ש ה ב י ח ס ל ע מ ד ה ,ש נ ק ט ה מ ש ר ד ל ה ג נ ה ל א ו מ י ת ״ .״
ג ם ח ב ר הקונגרס היהודי העולמי איסטרמן ו ח ב ר ו ע ד שליחי הקהילות ברוטמן
גיהלו מ ג ע י ם ע ם מ ש ר ד החוץ ה ב ר י ט י .ה ו ל ,מ ז כ י ר ו ש ל ר .לו ,ב י ק ר ב ח ר י פ ו ח
א ת ה מ ד י נ י ו ת ה פ ו ל נ י ת ו ת מ ך ב ע מ ד ת ה ע ר י ק י ם היהודים .פ ק י ד י ם מ ס פ ר ב מ ש ר ד
ה ח ח הבריטי היו ת מ י מ י ד ע י ם ע ם ה ו ל ,
42,
לפיכך נתגבשה החלטה ל ק ב ל קבוצה
ש ל ע ר י ק י ם יהודים ל צ ב א ה ב ר י ט י ל י ח י ד ו ת .Pioneer C o r p s e
ע ד מ א י 1944עדיין ל א נ ת ב ה ר ה
חיילים,
קליטת
יהודי־פולין,
לצבא
הקוגצפציה של
הבריטי.
הממשלה
ברוטמן
מוועד
הבריטית
שליחי
בדבר
הקהילות
טען ,ש מ ש ר ד ה מ ל ח מ ה ה ב ר י ט י ל א י ק ב ל ע ר י ק י ם יהודים ,ואילו הציר ט ו ם ד ר י י ב ר ג
טען ,שאכן יתקבלו.
נראה,
שחוסר
עמדה
הוודאות נ ב ע מהעדר
מגובשת
על
אופיין ש ל ה י ח י ד ו ת ה י ה ו ד י ו ת ב מ ס ג ר ת ה צ ב א הבריטי..
ב־5^44
אישר ק ב י ג ט
המלחמה
הבריטי א ת
הקמתה של הבריגדה
היהודית
)חי״ל( וב־ 20.9.44ה ו ד י ע ע ל כ ך ר ש מ י ת מ ש ר ד ה מ ל ח מ ה הבריטי.
שוורצברט
הפולנית
שרתוק,
הוטרד מן
העובדה,
שקרוב
ל־3,000
עריקים
יהודים
מהארמיה
ב מ ז ר ח ה ק ר ו ב י ר צ ו ל ה י כ נ ס ל ב ר י ג ד ה .ה ו א ג פ ג ש ב ־ 28.9.44ע ם מ ש ה
המזכיר
המדיני של
הסוכנות
היהודית
לשכנע את
במטרה
הסוכנות
היהודית:
א.
ל ה נ י ע ל ה ס ד ר ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת ה פ ו ל נ י י ם ע ל ל ג ל י ז צ י ה ש ל גיוסם ש ל ה ע ר י ק י ם
לבריגדה.
ב.
ל ה ס י ר א ת איום א ב ד ן ה א ז ר ח ו ת ה פ ו ל נ י ת מ ה ע ר י ק י ם .
ג.
ל ה ש י ג אישור ר ש מ י מ ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ע ב ו ר עריקים יהודים ,ש מ ש ר ת י ם
ב צ ב א הבריטי.
ד.
ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת צ ר י כ ה ל ש ל ו ל מ ח י י ל י ם יהודים ה מ ש ר ת י ם ב צ ב א ה פ ו ל נ י
ביהדות
קרביות א ת
זכותם
להתגייס
לבריגדה.
עידוד
הגיוס
לבריגדה
יפגע
99
ב ס י כ ו י י ה ש י ק ו ם ב ע ת י ד ש ל יחסים י ה ו ד י ם ־ פ ו ל נ י ם ב פ ו ל י ן .א ם ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת
תכריע
ב ש א ל ת הגיוס בלונדון ,ע ל י ה ל ה י ו ו ע ץ ת ח י ל ה ב ש ו ו ר צ ב ר ט ורייס ,י ו ש ב ־
ר א ש נציגות
יהודי פולין
בארץ־ישראל,
שהגיע
תוכרע
ללונדון .א ם
השאלה
ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ע ל ה ס ו כ נ ו ת להיוועץ ב נ צ י ג ו ת יהודי פ ו ל י ן ש ם .ה ג י ו ס ל ב ר י ג ד ה
איננו ש א ל ת ארץ־ישראל בלבד ,כי א ם ש א ל ת הפוליטיקה היהודית־פולנית.
ה.
ב י ח ס ל ח י י ל י ם ה מ ש ר ת י ם ב י ח י ד ו ת ל א ק ר ב י ו ת ב א ר מ י ה ה פ ו ל נ י ת — יש
ל ה ש א י ר א ת היוזמה בידי החיילים ע צ מ ם ,
חיילים א ל ה
עבור
לעבור
לבריגדה,
שהיא
אולם ה ס ו כ נ ו ת אינה
קודם כ ל
שאלה
צריכה
ארץ־ישראלית
לעודד
ופתרון
ח ס ר י אזרחות.
ו .א ת היהודים ,אזרחי פולין ,שאיגם כ ש ר י ם ל ש ר ו ת צ ב א י ,א ו • ע ר י ק י ם י ש
לקבל
ל ב ר י ג ד ה ,א ם יתנדבו*.
מדרישותיו של
4
שוורצברט
נושבת רוח
אופטימית
ביחס
לאפשרות
שיקומם
ש ל ח י י ם יהודיים בפולין א פ י ל ו ב ס פ ט מ ב ר .1944ה ב ר י ג ד ה א י נ נ ה פ ת ר ו ן ל י ה ו ד י
פולין
ב ע ל י א ז ר ח ו ת פ ו ל ג י ת )סעיף הי( ,כ י י ש ל ה ם ד ו א ג ו ג ו א ל —• ה מ מ ש ל ה
ה פ ו ל נ י ת .דומני ,ש ש ו ו ר צ ב ר ס מ ב י א ע ד א ב ס ו ר ד א ת ק ו נ צ פ צ י ת ה ק י ו ם ש ל חיים
יהודיים בפולין ל א ח ר המלחמה.
מ ש ה ש ר ת ו ק אינו מ ו כ ן ל ה ת י י ח ס ב ר צ י נ ו ת ל ת ב י ע ו ת י ו ש ל ש ו ו ר צ ב ר ס .ש א ל ת
מעמדם
ה ח ו ק י ש ל ה ע ר י ק י ם היהודים מ ה צ ב א ה פ ו ל נ י א י נ נ ה מ ט ר י ד ה א ו ת ו .כ ל
ה נ ו ש א ש ו ל י וחסר• חשיבות ,פ נ י ו ת י ו ש ל ש ו ו ר צ ב ר ט ק ט נ ו נ י ו ת ו ל א ע נ י נ י ו ת ו מ ע ל
ל כ ל א נ כ ר ו נ י ס ט י ו ת .ב־ 1944ה ו א פ ו ט ר ו ב ח ו ס ר ס ו ב ל נ ו ת :״ ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת א י נ ה
מ ת כ ו ו נ ת ב י נ ת י י ם ל פ נ ו ת ל מ מ ש ל ה והיא מ ש א י ר ה ז א ת ל י ה ו ד י ם ש מ ת נ ד ב י ם ל ב ר י ג ד ה
4
היהודית״* .
ס ד ר העדיפויות של מ ש ה שרתוק שונה מ ז ה של
ב ר א ש מעייניו
שוורצברט.
ע ו מ ד ת ה ע ש י י ה הציונית ,ה ק מ ת מ ס ג ר ו ת ל מ ד י נ ה ש ב ד ר ך ,ש ה ב ר י ג ד ה ה י א פ ן א ח ד
8
ש ל ה .ו ל כ ן ״ ה ס ו כ נ ו ת ל א ת ט ר ו ק א ת ה ד ל ת ל ב ר י ג ד ה ב פ נ י איש״* .
הערות
הסימוכין בהערות הם תיקי ארכיון יד־ושם ,חטיבה 2־ ,Mתיקים ) 756—744יומן
שוורצברט( ותיקים ) 513—511מוסדות יהודיים באנגליה( .בהערות צויין מספד התיק בלבד.
.1ב־ 24.8.1940נפגש שוורצברט עם בן־גוריון ,שהגיע לביקור בלונדון ,בשיחה טען
בן־גוריון ,שיש להקים צבא יהודי וכל יהודי צריך לשרת בו .את דרישתו של
שוורצברט לשירות חיילים יהודיים בצבא הפולגי הגדיר כ״אםימילטורית״ )תיק ,745
ע׳ .(78
.2תיק 752עמ׳ ,10.4.43 ,51שיחת שוורצברט—פוזגנסקי ,קונסול פולין בלונדון.
.3ת י ק 747עמ׳ ,17.3.41 ,98שיחת שוורצברט — דוק .במשלחת נכלל יהודי בשם
גוטליב ,שבסופו של ד ב ר ל א יצא ,כי כנראה ראש המטה ,הגגרל קלימצקי לא היה
מעונין בהשתתפות יהודי .תיק 748עמ׳ .191
.3באות הראשון זכו שלושה לוחמים ,אך ל א ברור ,אם שניים מהם אמנם היו יהודים.
באות השני זכו תשעה יהודים.
.5ת י ק 748עמ׳ .18.4.41 ,120
.6ח .וייצמן ,מסה ומעש ,ת״א ,1959עמ׳ 413ואילך.
100
.7״ספר ההתנדבות״ ,עמי 49מכתבו של מוין לוייצמן.28.8.41 ,
.8תיק 746עמ׳ .9.12.40 ,295
.9תיק 750עמ׳ .9.1.42 ,6
.10תיק 745עמ׳ .7.7.40 ,43ד״ר דוגילבםקי מ ס ר לשוורצברט א ת עדותו של החייל
קליינווצ׳ר ,על דברי בלינסקי .האחרון התכחש לדבריו במחנה בפולהם ואמר:
״קליינווצ׳ר משקר״.
, A 8 4 ,
8.6.43
דוגמא סגן משנה קצ׳מרק במחנה על־יד ת״א .תיק 752עמ׳
שיחה עם הגנרל קוקיל.
.12תיק 745עמ׳ ,6.8.40 ,63שיחת שוורצברט— ברודצקי—ברוטמן.
752 .13תיק עמ׳ G־ , A 8 4תזכיר שוורצברט לשר המגד ,הלאומית ,הגגרל מ .קוקיל.
.14תיק 745עמי ,23.7.40 ,52שוורצברט הצדיק א ת סרובו של הוועד היהודי הפולני
לענייני פליטים להעגיק סיוע ל־ 70צעירים יהודים משתמטי גיוס .תיק 746עמ׳ .258
.15תיק 745עמי .11.8.40 ,69
.16ת י ק 747עמ׳ ,54שיחה עם סא״ל ליביצקי .,מ״מ ראש־המטה .בעקבות השיחה
העיר שוורצברט ,כי גיכר בו ,בליביצקי ,שאיגו משתוקק לשירות היהודים בצבא
הפולגי ,בהדגישו ,שהמפקד העליון מתיר ברצון כניסת יהודים לצבא הבריטי.
.17תיק 754עמ׳ ,23שיחת שוורצברט—הייצמן.
.18תיק 754עמ׳ .17.1.44 ,22—20
.19תיק 754עמי ,50שיחה עם ברוצדקי.
.20תיק 754עמ׳ ,10.1.44 ,14שיחה עם טרטקובר וברל לוקר.
.21תיק 744עמ׳ .26.1.40 ,9
.22תיק 754עמ׳ .50
.23תיק 754עמ׳ .16.2.44 ,36
.24תיק 754עמי .52
.25תיק 754עמ׳ .23.3.44 ,52
.26כ ך החייל מ .ז׳לזגגורה שוחח עם צירת הלייבור א .רתבון ,תיק 753עמ׳ ,116
.21.7.43
.27תיק 753עמ׳ ,24.7.43 ,124 ,116שיחת שוורצברט ע ם א .רתבון.
.28תיק 754עמ׳ .29.1.44 ,28
.29תיק 754עמ׳ .28.2.44 ,38
.30תיק 754עמ׳ .38
.31תיק 754עמ׳ — 27.4.44 ,63
"All the facts are against your policy".
.32תיק 754עמ׳ ,23.4.44 ,59גאומו של ח ב ר הבודד ,לווגברג:
"We should undermine the position of the Jewish representatives for the time
being".
ק עמ׳
מ׳
.33תיק 754עמ׳ .27.4.44 ,63
.34תיק 754עמ׳ 27.4.44 ,63בארו לשוורצברט.
.35תיק 754עמ׳ .60
.36תיק 754עמי .24.4.44 ,60
, B 7 1 ,שיחת שוורצברט — הרמטכ״ל פוסגקובסקי.
6.5.44
.38תיק 754עמ׳ .26.4.44 ,62
.39שם.
.40ת י ק 754עמ׳ ,1.2.44 ,33שיחד ,עם קפיטן נייץ.
.41תיק 754עמ׳ .29.2.44 ,39
.42רוברטס ) (Robertsואלאן ).(Allan
. 43ת י ק 755עמ׳ .A116
. A 1 1 6 ,
28.9.44
.45שם.
101
אביהו רונן
,,
״הפונקט הגדול — *12.8.1942
הגירוש
ה ה מ ו נ י של יהודי זגלמביה
הבעיה
.1
הפילוסוף עמנואל קנט ק ב ע בשעתו ,כ י :
עניינה
״כל
תבונתי
של
)העניין
הספקולטיבי
וכן
העניין
המעשי(
מצטרף
לידי שלוש שאלות א ל ו :
(1
מ ה יכול אני ל ד ע ת ?
(2
מ ה א נ י רשאי ל ע ש ו ת ו
(3
למה אני רשאי ל ק ו ו ת ? ״
ומאוחר יותר ,הוסיף ל כ ך ש א ל ה ר ב י ע י ת :
(4
מהו ה א ד ם ?
שאלת
1
התגובה היהודית ל ת ה ל י ך ההשמדה ,נ י ת נ ת להעמדה על ש א ל ו ת היסוד
הקאנטיאניות.
שכן ,נ י ת ן ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה ש א ל ה ה נ ו ר א ה ש ל ה ת נ ה ג ו ת ה י ה ו ד י ם
ב מ צ ב י קץ ,ר ק ע ל ידי פ י ר ו ק ה ל ש ל ו ש ה ש א ל ו ת ה ב א ו ת :
(1
מ ה יודעים ה י ה ו ד י ם ?
(2
כיצד הם מתנהגים?
(3
למה הם מקווים?
שלוש שאלות אלה ממוקדות ב ש ל ו ש ת ההיבטים המרכזיים של.ההוויה האנושית
ומשום
כד
גם
היהודית.
השאלה
הראשונה
ענינה
במישור
הקוגניטיבי.
היא
מ ו פ י ע ה ב ר ג י ל ב ס פ ר ו ת כ ש א ל ה ,מ ה י ד ע ו היהודים ע ל מ ד י ג י ו ת ה ג ר מ נ י ם ו ב פ ר ט
ע ל ת כ נ י ת ה ה ש מ ד ה .ה ש א ל ה ה ש נ י ה מ מ ו ק ד ת ב מ י ש ו ר החווייתי ו ה ה ת נ ה ג ו ת י .ה י א
*
פרק 9מתוך עבודת הדוקסור של המחבר )בהכנה( :״יהודי זגלמביה בתקופת השואה
1943—1939״.
102
עולה כ ש א ל ת התגובה היהודית לפעולה הגרמנית .ואילו השאלה השלישית ענינה
ב א מ ו ג ה ו ה י א ע ו ל ה כ ש א ל ת ה ת ק ו ו ה ה מ א פ ש ר ת או ל א מ א פ ש ר ת ל י ה ו ד י ם ל ה מ ש י ך
ההשרדות שלהם.
במאבק
ולהשאירה
באשר לשאלה
ה ר ב י ע י ת יש
פ ת ו ח ה .כ ך או כך ,ש א ל ו ת א ל ה ,יש
לנהוג
ל ז כ ו ר ,הן
בדרכו של
עבור
קגט
ההיסטוריון
שאלות תיאורטיות.
ואילו
שאלות
ע ב ו ר יהודי ז ג ל מ ב י ה היו ב ־ 1 2ל א ו ג ו ס ט ש נ ת
1942ה ש א ל ו ת ש ל מ ע ל ה
באוגוסט שגת
ע ב ו ר יהודי
ק י ו מ י ו ת מ ד ר ג ה ר א ש ו נ ה .ה־12
סוסנוביץ,
מלפגי
יום
ודומברובה־גורינצ׳ה
בנדין
מסוג
אותם
ת א ר י ך זה ואחריו מ ת ר כ ז ת ב י ו ם אחד,
כל
כוגסו
יהודי
אלה,
קהילות
1942
ימים,
היה
כל
בהם
ההיסטוריה
ב ש ע ה א ח ת ,ב ר ג ע אחד .ב א ו ת ו
כ־50,000
באךבע
במספר,
ריכוז
גקודות
מ י ו ח ד ו ת ו ל א ח ר מיון המוגי ג ש ל ח ו כ ע ש ר ת א ל פ י ם מ ת ו כ ם לאושוויץ.
ל כ א ו ר ה ,ה י ה זה עוד ג י ר ו ש המוגי ,א ח ד מ ר ב י ם .א ך ה מ פ ג י ם ה ד ר מ ט י י ם ש א פ י י נ ו
א ת מ ה ל כ י ו ,ה י ו ת ם מ ר ו כ ז י ם ב ה ר ף עין היסטורי ,ה ת ר ח ש ו ת ם ב ע ר י מ ג ו ר י ה ם ש ל
היהודים ,מ כ ל ו ל החוויות שעבר כל פ ר ט ופרט ,ה ה ח ל ט ו ת הגורליות שהיה עליו
ע ר ב הכיגוס ,ב מ ה ל כ ו ולאחריו ,א ו פ י ה ה ק ו ל ק ט י ב י ש ל החווייה ,ב ה ק י ב ל
לקבל
כ ל פ ר ט א ת ה ח ל ט ו ת י ו ו ה ת נ ה ג ב ד ר ך ש ב ח ר ב נ ו כ ח ו ת ם ה ק ר ו ב ה של ב נ י מ ש פ ח ת ו ,
רעיו
בני
אסונם הפרטי של
ומכריו ,ולבסוף,
שאיבדו
א ל פ י יהודים,
ב י ו ם זה
את
מ ש פ ח ו ת י ה ם הקרובים ביותר ואסונן הקולקטיבי של שלוש קהילות ,שאיבדו
כ ח מ י ש י ת מ ב נ י ה ן — כ ל א ל ה ה פ כ ו יום זה ל נ ק ו ד ת ־ צ י ו ן ב ל ת י נ ש כ ח ת ב ת ו ל ד ו ת
ה ק ה י ל ה .ק ה י ל ה יהודית ש ל מ ה חוותה ב א ו פ ן ק ו ל ק ט י ב י א ת חוויית ה מ י פ ג ש ה ב ל ת י -
אמצעי עם ת כ נ י ת ההשמדה.
ע ר ב ה כ י נ ו ס היה ע ל כ ל פ ר ט ו פ ר ט ב ק ה י ל ה זו ל ה ח ל י ט ע ל יסוד י ד י ע ו ת י ו ו ע ל
יסוד
ה ע ר כ ת ה ת ג ו ב ה ל ה ח ל ט ת ו — ה א ם י ת י י צ ב או ל א י ת י י צ ב ל כ י נ ו ס .ב מ ה ל ך
ה כ י נ ו ס היה ע ל י ו ל ק ב ל ש ו ר ה של ה ח ל ט ו ת ג ו ר ל י ו ת ,ה נ ו ג ע ו ת ל ה מ ש ך ה י ש ר ד ו ת ו
ו ה י ש ר ד ו ת ב נ י מ ש פ ח ת ו ,היה עליו ל ה ח ל י ט כ י צ ד ל נ ה ו ג .ו א י ל ו ל א ח ר הכינוס ,ע ם
צ א ת ר כ ב ו ת ה מ ג ו ר ש י ם לאושוויץ ,היה ע ל י ו ל ש ו ב ו ל ה א מ י ן ב ד ב ר ־ מ ה .ל ל א ז א ת
היה
ה ע ו ל ם ה ו פ ך ע ב ו ר ו ל א ב ס ו ר ד ו מ מ י ל א היה ע ל י ו ל ו ו ת ר ע ל ה מ ש ך מ א ב ק
ההישרדות.
א י ש מ י ה ו ד י ז ג ל מ ב י ה ששרד ,ל א ש כ ח ע ל כן א ת אירועיו ש ל ה־ 12ב א ו ג ו ס ט
ז כ ר חווייה ק ו ל ק ט י ב י ת זו צויין ל י מ י ם א ף ב ש ם מ י ו ח ד :״ ה פ ו ג ק ט הגדול״,
.1942
ע ל ש ם ה ״ פ ו נ ק ט ״ ,נ ק ו ד ת הריכוז ,מ ש ם ה ו ב ל ו ה י ה ו ד י ם ל ג י ר ו ש .ב ג י ר ו ש י ם ק ו ד מ י ם
היה
מ ס פ ר ה מ ג ו ר ש י ם ק ט ן יותר ,ואילו ב א ו ת ו יום היו ש ם כולם .ו ע ל כן ה פ ך
ה״פוגקס״
ל ה י ו ת ל״גדול״ .א ח ד י ם מ ה ם א ף היו מ ו נ י ם מ א ז א ת ־הזמן ,־בהפרידם
בין ד ב ר י ם ,ש ה ת ר ח ש ו ל פ נ י ״ ה פ ו נ ק ט ה ג ד ו ל ״ ו ב י ן א ל ה ,ש ה ת ר ח ש ו אחריו.
כך
בשל
מסמכים.
רב
א י ר ו ע י ה ״ פ ו נ ק ט הגדול״ ה ו נ צ ח ו
של עדויות בע״פ ,ר ב ו ת מהן
חשובות
שהוחלפו
1942
מתועד
ה־12.&1942
בעשרות
לענייננו:
במיוחד
בנתיגים
ובפברואר
עליהם .דווחו.
2
גרמגיים
בלמעלה מ־10
עדויות
ס פ ך י ם ועח־ ב מ ס פ ר
עדויות־משפטיות .שתי קבוצות של
ה א ח ת זו ש ל
ואשר
תעודות,
מרביתן
ומיעוטן
הגיעו
בנות
שתי
מזגלמביה
קבוצות
לארץ
עדויות
נתיני־בריטניה,
ישראל
בנובמבר
,1943כ ל ו מ ר ,חודשים ס פ ו ר י ם ב ל ב ד ל א ח ר ה ת ר ח ש ו ת האירועים,
השניה,
קבוצת
העדויות
ממשפטו
של
צבי
)הירש(
ברבנבלט,
103
3
ס ג ן מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת ב ב נ ד י ן ,ש נ ע ר ך ב ת ״ א ב ש נ ת ,1964ו א ש ר הדיון
באירועי ד.־ 12.8.1942ה י ה א ח ד מ נ ק ו ד ו ת ה מ פ ת ח שלו .ל מ ר ו ת מ ר ח ק הןמן ה ג ד ו ל ,
ה מ פ ר י ד בין מ ש פ ט 1ה ל ב י ן ה ה ת ר ח ש ו ת ההיסטורית ,הרי שהמידע ,ש מ ס ר ו ה ע ד י ם
ע ל ־ פ י ־ ר ו ב ל ע צ מ ם ו ל ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ,ש נ י ס פ ו או ניצלו ,מ צ ט י י ן ב מ י ד ה
והנוגע
ר ב ה של בהירות וחדות .בס״ה מ ס ת מ ך המחקר בפרק זה על למעלה מ ־ 5 0עדויות,
ה מ ת א ר ו ת אירועיו ש ל יום ג ו ר ל י זה.
באמצעות
ההיסטוריון לשחזר
ע ד ו י ו ת אלד ,י כ ו ל
באוגוסט
א ת אירועי ה ־ 1 2
כ ״ מ ק ר ה מבחן״ ,ה מ א פ ש ר ל ב ח ו ן ב מ ר ו כ ז א ת ה ש א ל ו ת ה מ ר כ ז י ו ת ש ל פ נ י ו .ה ־ 1 2
1942ה ו א ע ב ו ר
באוגוסט
ה ה י ס ט ו ר י ו ן מ י ק ר ו ק ו ס מ ו ס ש ל השואה כ ו ל ה .
כבסרט
קולגוע ,ש מ ה ל כ ו הואט ,גיתן ל ב ח ו ן א ת ש א ל ו ת הידיעה ,ה ת ג ו ב ה ו ה א מ ו ג ה ,ש ע ה ־
ש ע ה ו ר ג ע ־ ר ג ע ,ת ו ך נ י ת ו ח ה ש ו נ ו ת ש ל ה ג ו ר מ י ם ה ח ב ר ת י י ם הפעילים.
א ל א שאין ההיסטוריון י כ ו ל ל ה ת מ ו ד ד ע ם ש א ל ו ת א ל ה מ נ ק ו ד ת מ ב ט ,ה מ ת י י מ ר ת
״אובייקטיבית״.
להיות
המסמכים
ה־12
אירועי
שהוא
באוגוסט,
נפגש
עימם
באמצעות
והעדויות ,א י נ ם ע ב ו ר ו ב ב ח י נ ת אוסף ש ל ע ו ב ד ו ת פ ו ז י ט י ב י ו ת ב ל ב ד ,
אלא יותר מ כ ך :אלה ה ם דיווחים על רגשות ,תחושות ותוכנות של פרטים ,אשר
ת פ ס ו ב צ ו ר ה שונה א ת מ ה ל ך ה א י ר ו ע י ם .ע ל י ו ל ק ח ת איפוא בחשבון א ת ג ק ו ד ת ה מ ב ט
ה ס ו ב י י ק ט י ב י ת ש ל ה א נ ש י ם ,ש ח ו ו ב פ ו ע ל א ת החווייה ה ה י ס ט ו ר י ת ו ר ק ד ר כ ן ל ש ו ב
ולשחזר את המציאות ההיסטורית .הגישה הפוזיטיביסטית־אינדוקטיביסטית ,המקו־
ב ל ת כיום ב ח ק ר ה ש ו א ה ,מ ב ו ס ס ת ע ל ה נ ס י ו ן ל ה פ ר י ד בין ה ע ו ב ד ו ת ה פ ו ז י ט י ב י ו ת ־
כ ב י כ ו ל ,ה מ ד ו ו ח ו ת ע ל ידי ה ע ד י ם ,ל ב י ן ה מ ט ע ן ה א מ ו צ י ו נ ל י ו ה ה י ב ט י ם ה ס ו ב י י ק ט י ב י י ם ,
הטמונים
בהן — ו ע ל ר א י י ת
הראשונות כבר והשניות כ מ ת .אך
ה ב ע י ה היא,
שדווקא מטען סובייקטיבי זה ה ו א ־ ה ו א המאפשר א ת ה ב נ ת האירוע ההיסטורי,
כ פ י ש נ ת פ ס ע ל ידי ה מ ש ת ת פ י ם בו .כ פ י ש נ ר א ה מיד ,ל א גיתן ל ה ב י ן א ת ה ת ג ו ב ה
ה י ה ו ד י ת ל ל א סיגול מ ת ו ד ו ל ו ג י ה ה מ נ י ח ה מ ר א ש ,כי כ ל ״ ע ו ב ד ה ״ ח ב ר ת י ת ־ ה י ם ט ו ר י ת
היא ט ע ו נ ת מ ש מ ע ו י ו ת ס ו ב י י ק ט י ב י ו ת .ב פ ר ט כ א ש ר ה מ ד ו ב ר ה ו א ב ה ת נ ה ג ו ת א נ ו ש י ת
ב מ צ ב י קץ .ואגב ,ל מ ר ב ה ה א י ר ו נ י ה ,ד ו ו ק א שיחזור נ ק ו ד ת ה מ ב ט ה ג ר מ נ י ת ה ו א ־ ה ו א
ה ק ר ו ב ב י ו ת ר ל ת י א ו ר פ ו ז י ט י ב י ש ל מ ה ל ך ה מ א ו ר ע ו ת .שכן ,עניינם ש ל ה ג ר מ נ י ם
היה ב פ ע ו ל ה ל כ ש ע צ מ ה .ע נ י י נ ם ש ל ה י ה ו ד י ם היה דווקא ב מ ש מ ע ו ת ה ה ר ת ה ג ו ר ל .
מבנה
המחקר
המתודולוגיות,
ההכנות
מתבסס
על
השאלות
המרכזיות,
שהוצגו
קודם
ועל
ההנחות
ש פ ו ר ט ו כאן .ה ו א י ת ח ל ק ל ש ל ו ש ה חלקים .ב ח ל ק ה ר א ש ו ן י ד ו נ ו
לקראת
הכיגוס
הגדול
ועניינו
בקשר,
שבין
המידע
שבידי
היהודים
ו ב ה ח ל ט ת ם ל ה ת י י צ ב או ש ל א ל ה ת י י צ ב ל כ י נ ו ס .ב ח ל ק ה ש נ י י ד ו נ ו א י ר ו ע י ה כ י נ ו ס
והימים
ה ס מ ו כ י ם ל ו ו ע נ י י נ ו ב ה ת נ ה ג ו ת היהודים .ב ח ל ק השלישי ת י ד ו ן ה ת ג ו ב ה
א ר ו כ ת הטווח על א י ר ו ע י ה כ י נ ו ס ו ה א מ ו נ ה ה נ ג ז ר ת מ מ נ ו .מ ב נ ה זה י י ח ת ך ב ח ל ו ק ה
צ ו ל ב ת ,זו ש ל נ ק ו ד ת ה מ ב ט ש ל ה ג ו ר מ י ם ה ח ב ר ת י י ם ה פ ע י ל י ם :ה ג ר מ נ י ם ,ה מ נ ה י ג ו ת
היהדית
)הידנראט(,
תנועות
הנוער,
הציבור
היהודי
הרחב.
שיחזור
מהלך
ה מ א ו ר ע ו ת ייעשה ,א י פ ו א ,ב צ מ י ד ו ת מ י ר ב י ת ל נ ק ו ד ת ה מ ב ט ש ל ה ע ד י ם ע צ מ ם .
מ ב נ ה זה ,אינו שם ,איפוא ,א ת ה ה י ס ט ו ר י ו ן מ ע ל ל נ ח ק ר י ו ,ב ה ת י י ח ס ל ש א ל ת
האמת
ה א ו ב י י ק ט י ב י ת .י ש ל ו ר ק ח ס ר ו נ ו ת ו י ת ר ו נ ו ת יחסיים .ח ס ר ו נ ו ה ו א ב כ ך ,
שאינו
נ ו ש א עימו א ת החווייה ה ב ל ת י א מ צ ע י ת ש ל האירוע ההיסטורי .י ת ר ו נ ו
ה ו א ב י כ ו ל ת ו ל א ר ג ן א ת כ ל פ י ס ו ת ה מ י ד ע שבידיו ל ת מ ו נ ה כ ו ל ל ת ו ל ה ש ק י ף ע ל י ה
104
מ מ ר ח ק ש ל זמן .ב ה ק ב ל ה ל ס פ ר ו ת ניתן ,איפוא ,ל ר א ו ת ו כ ״ ה י ס ט ו ר י ו ן י ו ד ע כ ל ״
ה א י ר ו נ י ת ש ל מ ו ש ג זה .ה ו א יודע א ת ס ו ף ה ס י פ ו ר א ך א י נ ו י כ ו ל
במשמעות
להיותו.
ה ה כ נ ו ת :מ ה ה ס יודעים .מדוע ה מ מתייצבים
.2
הגרמנים:
להוציא
השמדה
מסמך אחד
סלקטיבית
חסרים אנו
הונאה
וטכסיסי
הגרמניות
לקראת
דוקומונטציה על
ההכגות
ה־ .12.8.1942א ך י כ ו ל י ם א נ ו ל ה ס י ק עליהן ע ל יסוד מ ה ל ד האירועים,
שקדמו
ליום זה.
.ג ל הגירושים ה ר א ש ו ן לאושוויץ בשלזיה ה ע י ל י ת ה מ ז ר ח י ת ),Ostoberschiesien
היחידה ה א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י ת ,ל ה ה ש ת י י כ ה ז ג ל מ ב י ה ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש הגאצי( ב ח ו ד ש י
מאי—יולי 1942נ ע ר ך ע ל ב ס י ס ס ל ק ט י ב י .לאושוויץ גורשו ר ק היהודים ,ש נ ח ש ב ו
כבלתי־היוניים
המזרחית
ל מ ע ר כ ת ה ג ר מ נ י ת .יש ל ה ד ג י ש
העילית
ב ה ק ש ר זה ,כ י ש ל ז י ה
נ ח ש ב ה כ ח ל ק מ א י ז ו ר ־ מ פ ת ח ב כ ל כ ל ת ה מ ל ח מ ה ה ג ר מ נ י ת ,איזור ,ש כ ל ל
ג ם א ת האגן ה ת ע ש י י ת י ש ל ק ט ו ב י ץ ) (Katowiceוחוז׳וב ) (Chorzowו ב ו מ ר ו כ ז י ם
היו א ו צ ר ו ת ה פ ח ם ו ה ת ע ש י ה ה כ ב ד ה ש ל פ ו ל י ן הכבושה .יהודי האיזור ,כ־95,000
ב ש נ ת ,1941ג ו צ ל ו ע ל ידי ה ס ״ ס ל צ ו ך ך ה ש ת ל ב ו ת אירגון ז ה ב ת נ ו פ ת ה פ י ת ו ח
האדירה ,ש י ד ע ה א י ז ו ר ת ח ת ה כ י ב ו ש הגרמני .ז א ת ב ש ת י .צ ו ר ו ת :ב מ ס ג ר ת מ ח נ ו ת
העבודה של
בסדנות
הס״ס,
בעיקר
בבניית
כבישים
ומפעלי־ ע נ ק ; וכן
) ״ ש ו פ י ם ״ ( ,ש ה ו ק מ ו ב פ י ק ו ח הסייס ב ע ר י ם ה מ ק ו מ י ו ת
והנעלה( .ע ל כן ,ב ג ל
יהודיים,
יסודות
הגירושים
הראשון לאושוויץ,
שנחשבו מנקודת מ ב ס גרמנית
נשלחו
קלה
בתעשייה
)בעיקר סקסטיל
למוות ר ק
לבלתי־פרודוקטיביים:
אותם
נתמכי־
ס ע ד ,מ ש פ ח ו ת מ ר ו ב ו ת ־ י ל ד י ם ,ז ק נ י ם ו א נ ש י ם מבוגרים ,ש א י נ ם ע ו ב ד י ם ב מ פ ע ל י ם
מאושרים.
4
בתחילה
לגירוש.
הטילו הגרמנים על אנשי היודנראטים את ה כ נ ת רשימות המיועדים
ש י ט ה זו
הופעלה
בבנדין
ובסוסנוביץ
ב ש נ י הגירושים
הראשוגים
בין
ה־ 10ל ־ 1 2ב מ א י .1942א ל א ש ה ש י ט ה ל א פ ע ל ה ל ש ב י ע ו ת ־ ר צ ו נ ם ש ל ה ג ר מ ג י ם .
היודנראטים
בפרט
ב ס ו ס נ ו ב י ץ ל א מ י ה ר ל ה י ע נ ו ת ל ה ם .היהודים חשו ,ש מ ש ה ו א י נ ו כ ש ו ר ה
בפקודות
לקראת
המקומיים פירסמו א מ נ ם א ת הרשימות כנדרש ,א ך הציבור היהודי
החדשות .מזה
כשנה
וחצי היו
צעירים
יהודיים
נקראים
להתייצב
שילוחם ל מ ח נ ו ת עבודה ב״רייך׳ /א ך הפעם הוגדרה מ ט ר ת ההתייצבות
בשילוח ל ״ י י ש ו ב מ ח ד ש ״ ) (umsiediungו א י ל ו האוכילוסיה ,ש נ כ ל ל ה ב ר ש י מ ו ת ,
נראתה
כמתאימה
פחות מכל
ל פ ע י ל ו ת זו.
הרשימות
כללו
בעיקר
שמות
של
זקנים ,חולים ,נ כ י ם ,נ ת מ כ י ס ע ד ו מ ש פ ח ו ת מ ר ו ב ו ת ילדים .ל א ו ר ז א ת ה ת י י צ ב ו
ר ק מ א ו ת ס פ ו ר ו ת ש ל י ה ו ד י ס ו ס נ ו ב י ץ מ ת ו ך ,5,000ש נ כ ל ל ו ב ר ש י מ ו ת .ע ל כ ך
הגיבה הגסטאפו ב ה פ ע ל ת כ ח מהירה ובהקיפה מ ס פ ר בתים גדולים ,ל כ ד ה בצורה
שרירותית
פעולה
יהודים ר ב י ם ,כ ד י ל ה ש ל י ם א ת המיכםך .,מ ע ט מ א ו ח ר י ו ת ר
דומה-גם
בבנדין .ב ס ך ה כ ל
נשלחו.מבנדין.וסוסנוביץ בגל
געדכה
הגירושים
105
יהודים .א ך
ה ר א ש ו ן .כ־6,000
שנקבעה*.
עדיין ק ט ן
מ ס פ ר ןה ה י ה
הראשונית
מהמיכסה
י ת כ ן כ י ל א ו ר ל ק ח י האירועים בםוסנוביץ ,א ו א ו ל י ב א ו פ ן ב ל ת י ־ ת ל ו י ,ה ו פ ע ל ה
במקביל
שיטת־גירוש
ב־30.5.1942
ריכוז.
נוספת,
לראשונה
שנוסתה
).(Chrzanow
בכז׳אנוב
נ צ ט ו ו כ ל יהודי העיר ,כ־ 8,000ב מ ס פ ר ,ל ה ת י י צ ב ב ש ל ו ש נ ק ו ד ו ת
בנקודות אלה
סלקציה
נערכה
ויהודי
חולקו
כז׳אנוב
קבוצות.
לשלוש
ק ב ו צ ה א ח ת ) ב ע י ק ר ש ל ע ו ב ד י ם ב מ פ ע ל י ם חיוניים( נ ש א ר ה ב ע י ר ; ק ב ו צ ה ש נ י ה
ש ל צ ע י ר י ם נ ש ל ח ה ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ; ו א י ל ו ק ב ו צ ה ש ל י ש י ת ב ת כ־ 3,000איש,
ז ק נ י ם ,ח ו ל י ם ,נ ש י ם וילדים ,ש ו ל ח ה ל א ו ש ו ו י ץ .
בעיקרם
6
נראה ,כ י השיטה פעלה לשביעות רצונם ש ל הגרמנים .בחודש יוני ובתחילת
יולי ה ם המשיכו ל נ ק ו ט בה בעיירות נוספות בשלזיה ה ע י ל י ת ־ ה מ ז ר ח י ת :אולקוש
—
דריכוב
) O i k u s z־ ; 1 0ט ש ב י נ י ה ) (Trzebiniaו ס ו ח ה ) —(Suchaס ו ף יוני
—
) 2 . 7 . 1 9 4 2
) . 2 2 . 6 . 1 9 4 2
) ; A n d r y c h o wוקלו־
— ) Kiobuckoז א ת ב ה ב ד ל א ח ד :ח ל ק מ א ו ת ן ק ה י ל ו ת ח ו ס ל ו
7
ס ו פ י ת ו ע ל כ ן ל א נ ש א ר ו ב מ ק ו ם ג ם אנשי
הראשונה )של
הקבוצה
הגדולות,
החיוניים( ,א ל א רוכזו ב א ח ת מ ־ 1 0הקהילות היהודיות
העובדים
שנשארו לפי
ש ע ה בשלזיה העילית המזרחית.
בחודשים א ל ה
איפוא,
התגבשה,
לטיפול
באוכלוסיה
מבחינת
ה ג ר מ ג י ם מ ס פ ר מ ס ר ו ת מ ק ב י ל ו ת :גיוס
גיוס
היהודית ש ל
שיסת
שלזיה
הסלקציה
העילית
המיכסות
וריבון
העובדים
סלקציות
הס״ם
המוניות אלה
הדומיננטיות
ב ד ר ך זו
הגדרשות
העילית
ה י י צ ו ר ה ת ק י ן ב״שופים״ ו ב מ פ ע ל י ם ה ח י ו נ י י ם ;
החיוניים
כדרך
המזרחית.
המיכסות הנדרשות למחנות העבודה בשלזיה
המשך
ההמונית
נוהלו
באיזור:
מחוך
אנשי
שיחוף
הגסטאפו,
להשמדה;
והתחתית;
חיסול
הושגו
הבטחת
הקהילות הקטנות
במספר קהילוח גדולוח .ע ל כן ל א
פעולה
העיקרית
מ ק ר ה הוא ,כ י
הדוק בין ש ח י
ורועות
בהשלמת
מיכסות
שענינם היה
ה ג י ר ו ש ל א ו ש ו ו י ץ — ו א נ ש י ״ ה מ מ ו נ ה המיוחד״ ) ,ה א י ר ג ו ן ה כ ל כ ל י ,ש ה י ה א ח ר א י
ל ע ב ו ד ת היהודים באיזור( ,שעניינם היה ב ה ב ט ח ת ה מ ש ך הייצור התקין ב״שופים״
הגיוס למחנות העבודה.
ובהגברת
מהסטטיסטיקה,
כמעט
השלימו
8
ש נ צ ב ר ה ל ג ב י האיזור ,נ י ת ן ל ל מ ו ד ,כ י ע ד ת ח י ל ת י ו ל י 1942
הגרמגים א ת
תהליך
הגירושים
הסלקטיביים
באיזור.
מתוך
כ־ 95,500י ה ו ד י ם ב ש ל ז י ה ה ע י ל י ת ה מ ז ר ח י ת ב ש נ ת 1941ג ו ר ש ו ל א ו ש ו ו י ץ כ־.17,000
במחנוח
יהודים
העבודה
מ צ ו י י ם היו ע ח ה
כ־6,500
צעירים
יהודיים,
ואילו
כ־67,000
מ ר ו כ ז י ם ה י ו מ ע ת ה ב ־ 1 0ע ר י ם ל א ח ר ח י ס ו ל ן ש ל 22ק ה י ל ו ת
קטנות
ו ב י נ ו נ י ו ת .א ך ה ת ה ל י ך ל א ה ו ש ל ם :ב ה ש ו ו א ה ל ש י ע ו ר מ מ ו צ ע ש ל כ ־ 30%מ ג ו ר ש י ם
ל א ו ש ו ו י ז מ כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ב מ ר ב י ת ע ר י האיזור ,ה ר י ש ש י ע ו ר ה מ ג ו ר ש י ם
בשלוש
ה ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת :בגדין ,סוסגוביץ ו ד ו מ ב ר ו ב ה ־ ג ו ר נ י צ ׳ ה ,ע ל ה א ך ב מ ע ט
ע ל 10%
מכלל
ה״שופים״
ה ג ד ו ל י ם ב י ו ת ר ,עדיין ח י ו ב ע ר י ם א ל ה י ה ו ד י ם ״ ב ל ת י ־ ח י ו נ י י ם ״ ר ב י ם
מנקודת
בבנדין
האוכלוסיה
מבטה של
ובסוםנוביץ
המערכח
היהודית
ב ש נ ת .1941ה ג ם
הגרמגיח .ל פ י
כ־ 24,000יהודים
בכ״א,
ההערכה
שבערים אלה
ב א ו ג ו ס ט 1942
ובדומברובה־גורגיצ׳ה מ ע ט
פעלו
נמצאו
יותר
מ־ <3,000ו א ך כ ש ל י ש מ ח ו כ ם נ ח ש ב ו כ ע ו ב ד י ם חיוניים מ נ ק ו ד ת ה מ ב ט הגרמנית*.
106
מזו .מ א ו ת ה נ ק ו ד ת ־ מ ב ט ,צ ר י ך היה א ף ש י ע ו ר נ מ ו ך זה ש ל מ ג ו ר ש י ם
יתרה
ל ה י ת פ ס ככשלון של המערכת הגרמנית .בבגדיה סוסגוביץ ודומברובה ל א הופעלה
ה ס ל ק צ י ה ה ה מ ו נ י ת .מאיז־ך ה ם היו ה מ ק ו מ ו ת היחידים ,ב ה ם ה ו פ ע ל כ ו ח
שיםת
ב צ ו ר ה מ ש מ ע ו ת י ת ל צ ו ר ך א כ י פ ת הגירושים .ל ע ו מ ת זאת ,ב א ו ת ם ריכוזים
גרמני
ב י נ ו נ י י ם ד ו ג מ ת כז׳אנוב ,זאוויירצ׳יה ויאבוז׳נו הוכיחה ש י ט ת ה ס ל ק צ י ה
יהודיים
א ת ע צ מ ה כ ש י ם ה א פ ק ט י ב י ת ו מ ה י ר ה ל מ י ו ן היהודים.
ההמונית
נראה,
ב ת ח י ל ת אוגוסט ההחלטה
כ י ע ל י ס ו ד שיקולים א ל ה ג מ ל ה
במוסדות
הגרמניים
ל ה פ ע י ל א ת ש י ט ת ה ס ל ק צ י ה ־ ה ה מ ו נ י ת ב ב נ ד י ן ,סוםנוביץ ו ד ו מ ב ר ו ב ה ־
גורניצ׳ה.
בםוסנוביץ
מודעים
בהיותם
לתסיסה,
שעורר
גל
הגירושים
הראשון
ובבנדין,
נ ק ט ו ה ג ר מ נ י ם מ ס פ ר ת כ ס י ס י ה ט ע י ה ו ה ר ת ע ה .ה מ ר כ ז י ב ה ם היה ה צ ג ת
המבצע
כ ב ד י ק ת מ צ ב ה ת ע ס ו ק ה ב ע ר י ם א ל ה ו ה ח ת מ ת ת ע ו ד ו ת היהודים .היהודים
להתייצב
נקראו
ויוחתמו
מטעם
ב מ ס פ ר נ ק ו ד ו ת ריכוז
תעודותיהם
מרכזיות ,מקום שם ייבדקו
ב ח ו ת מ ת הגסטאפו .ערב ה מ ב צ ע הופיעו בחוצות שלוש הערים מודעות
ה י ו ד נ ר א ט ,ש ב ה ן נ מ ס ר ב ר ו ח זו ע ל מ ב צ ע ה ה ח ת מ ה .ה ו ד ע ה מ ה ־ 8 ^ 1 9 4 2
ב ח ת י מ ת ו ש ל חיים מרין ,יו״ר ה י ו ד נ ר א ט ב ס ו ס נ ו ב י ץ ,פ ו ת ח ת ב מ י ל י ם ה ב א ו ת :
״לפי
הוראת ת ח נ ת המשטרה החשאית )גסטאפו( בקטוביץ ושל ״הממונה
המיוחד״
חייבים להתייצב כל
התושבים
היהודיים
בסוסנוביץ
)מועסקים
ו ב ל ת י ־ מ ו ע ס ק י ם ( ע ם ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ביום 12.8.1942ב ש ע ה 7.00ב מ ק ו מ ו ת
הרשומים
למסה
לצורך
החתמת
תעודות־הצילום
בדיקת
ולצורך
מצב
ת ע ס ו ק ת ם .י ש ל ה ב י א א ת כ ל ה מ ס מ כ י ם הדרושים״.
להלן
פירטה ההודעה שמות 7פירמות ,שעובדיהן ובני משפחותיהם אמורים
להתייצב
ב מ ק ו ם ע ב ו ד ת ם :הלד ,ם ק ו פ א ק ,גודצקי ,ב ר א ו ן ו כ ר .על ש א ר היהודים
להתייצב
ב א ו ת ה ש ע ה ב מ י ג ר ש ה ס פ ו ר ט ה ג ד ו ל ב ר ח ו ב יאן .בסיום נ מ ס ר ליהודים
על
הסנקציות ,שיינקטו נגד המתחמקים מ ה ת י י צ ב ו ת :
״ כ ל מ י ש ל א י ת י י צ ב בזמן ש נ ק ב ע ל כ ך ב מ ק ו מ ו ת הריכוז ,ל א י ו ר ש ה ל ע ב ו ר
את
הביקורת ויאבד א ת הזכות להתגורר בשלזיה העילית המזרחית .אנו
מזהירים
א ת האוכלוסיה היהודית להישמע ל ל א ־ ת נ א י להוראות אלה של
הרשויות״.״!
נ ו ס ח ה מ ו ד ע ה נ ש א אופי מ פ ת ה ומאיים כ א ח ת :מ ח ד מ ד ו ב ר ע ל ״ ה ח ת מ ת ת ע ו ד ו ת ״
ו ל א ע ל ״ י י ש ו ב מ ח ד ש ״ .והרי ח ו ת מ ו ת ה ר ש ו י ו ת ה ג ר מ נ י ו ת הן הן ה מ ג י נ ו ת מ פ נ י
הגירוש.
מאידך,
האנשים
שיתחמקו
מהתייצבות
—
מתחייבים
באיבוד
זכותם
ל מ ג ו ר י ם באיזור ,ש נ ח ש ב ב ת ק ו פ ה זו ל מ ו ג ן ב י ו ת ר מ ב י ן כ ל איזורי פ ו ל י ן ה כ ב ו ש ה .
אלא
ש ה פ י ת ו י ו ה א י ו ם ל א הספיקו .ע ם פ י ר ס ו ם ה מ ו ד ע ו ת ה ח ל ה
תסיסה־רבתי
בבנדין
ג ק ט ו ע ל כן
ט כ ס י ם גוסף,
ו ב ס ו ס ג ו ב י ץ .ה ג ר מ נ י ם ,שידעו ע ל
התסיסה,
ש ג ו ע ד ל ה ר ג י ע א ת ה ר ו ח ו ת .ב־ ,11.8.1942יום א ח ד ל פ נ י ה מ ו ע ד ש נ ק ב ע ל כ י נ ו ס
הגדול ,ערכו הגרמנים מ ב צ ע ־ א מ ת של ה ח ת מ ת ־ ת ע ו ד ו ת בעיירה צ׳ילאדז /השוכנת
מ צ פ ו ן ל ם ו ס נ ו ב י ץ .ב ע י י ר ה זו י ש ב ו אז כ ־ 7 0 0יהודים .א ל ה כ ו נ ס ו ב נ ק ו ד ת ריכוז,
107
א נ ש י ה ג ס ט א פ ו ה ט ב י ע ו ח ו ת מ ו ת ע ל ת ע ו ד ו ת י ה ם ,והיהודים ה ו ר ש ו ל ח ז ו ר ל ב ת י ה ם .
עדויות מ י י ח ס ו ת מ ב צ ע ־ ה ח ת מ ה ז ה לעיירה מ ו ד ז ׳ י ו ב .
מספר
11
ב מ ס ג ר ת ה ע ר כ ו ת ם ל מ ב צ ע ,ל א גייסו ה ג ר מ נ י ם כ ו ח ו ת מ ש ט ר ה א ו ס ״ ס ג ד ו ל י ם .
כ כ ל ו ת ה כ ל מ ד ו ב ר ה י ה ר ק ב ס ל ק צ י ה ו ב ג י ר ו ש חלקי .יחידות שיטור מ ק ו מ י ו ת —
ה״שופו״ ש ל ס ו ס נ ו ב י ץ ובגדין ,ב צ י ר ו ף אגשי ה ג ס ט א פ ו ו א י ר ג ו ן ־ ש מ ל ט ,א מ ו ר י ם
היו ל ה ס פ י ק ל ב י צ ו ע ה ס ל ק צ י ה ה ה מ ו נ י ת .ת פ ק י ד כינוס היהודים ב נ ק ו ד ו ת ה ר י כ ו ז
ושמירה ע ל ה ס ד ר ב ת ו כ ן ה ו ט ל ,כ ר ג י ל ,ע ל היודנראטים ו ה מ י ל י צ י ו ת
היהודיות
שברשותם.
מידע
מרין:
בראשית
מצטבר
א ו ג ו ס ט 1942ה י ת ה ב י ד י מ ש ה מרין ,יו״ר ה י ו ד נ ר א ט ה מ ר כ ז י ב ש ל ז י ה
העילית־המזרחית,
הכיגוס
מרין
ו״ריאל־פוליטיק״
הגדול
במרבית
כמות מידע מספקת ,כ ד י לעמוד ע ל כווגות הגרמנים ל ק ר א ת
ב־.12.8.1942
הגירושים,
עדויות
רבות מצביעות על
שגערכו ע ד אז
באיזור .א ך
גוכחותו
האישית
בפרט היה
מרין
של
נוכח
ב א ו ת ם גירושים שהוזכרו ,ב ה ם ה ו פ ע ל ה ש י ט ת ה ס ל ק צ י ה ה ה מ ו ג י ת .מ ר י ן ו מ ז כ י ר ת ו
צ ׳ א ר נ ה נ כ ח ו ב־ 30.5.1942ב כ ז ׳ א ג ו ב ,ב ס ו ח ה )סוף יוגי (1942ו ב ו ו א ד ו ב י צ ה ).(2.7.42
פ א נ י צ׳ארנה נ כ ח ה ב ס ל ק צ י ה ב א נ ד ר י כ ו ב ) .(2.7.42מרין ו צ ׳ א ר נ ה ל א ה י ו ב ב ח י נ ת
מ ש ק י פ י ם פ א ס י ב י י ם ב ס ל ק צ י ו ת .ב א נ ד ר י כ ו ב היתד• זו צ׳ארנה ,ש ק ר א ה א ת ה ו ד ע ת
הגירוש .ב ו ו א ד ו ב י צ ה ה ת מ ק ח מ ר י ן ע ם ה ג ר מ נ י ם ו נ י ס ה ל צ מ צ ם א ת מ ס פ ר ה מ ג ו ר ש י ם .
ב מ ק ו מ ו ת א ל ה ,כ מ ו ג ם ב ס ו ח ה ו ב א ו ל ק ו ש ,ה פ ע י ל ו מרין ו /א ו צ׳ארגה א ת א נ ש י
המשטרה היהודית ,שהובאו מבנדין ומסוםנוביץ.
12,
ע ל כן גיתן לקבוע ,כ י ע ר ב
ה כ י נ ו ס הגדול כ ב ר ה כ י ר מ ר י ן ה י ט ב א ת ש י ט ת ה ס ל ק צ י ה ה ה מ ו נ י ת .
א ך מרין ה כ י ר ל א ר ק א ת ש י ט ת ה פ ע ו ל ה ה ג ר מ נ י ת א ל א ג ם א ת ד ר ך ה ת ק ד מ ו ת ה .
כיו״ר ה י ו ד נ ר א ט ה מ ר כ ז י ב א י ז ו ר מ ו פ ק ד ה י ה ע ל הרישומים ה מ ד ו י ק י ם ש ל ת נ ו ד ו ת
האוכלוםיה ה י ה ו ד י ת ב ש ל ז י ה ה ע י ל י ת ה מ ז ר ח י ת .היהודי ה מ מ ו צ ע ב ב נ ד י ן ו ב ס ו ס נ ו ב י ץ ,
ל א ה י ה א מ ו ר ל ד ע ת א ת ה פ ר ט י ם ה מ ד ו י ק י ם ע ל אירועי כז׳אנוב ,ו א ד ו ב י צ ה או
ק ל ו ב ו צ ק ה מ ר ו ח ק ו ת .א ך מרין ,ב ת ו ק ף ה פ ק ו ד ו ת הגרמניות ,מ ו פ ק ד ה י ה ע ל ה ר ש י מ ו ת
הסטטיסטיות
תנודות
בידי
המדוייקות ש ל
מספרי
היהודים
טבלאות
באיזור.
מרוייקות
של
ד מ ו ג ר פ י ו ת ש ל י ה ו ד י ה א י ז ו ר צ ר י כ ו ת ה י ו ל ה י ו ת ל ג ג ד עיניו ,מ ע ו ד כ נ ו ת
אנשי
מחלקת
הסטטיסטיקה ש ל
ה״צנטראלה״*.
1
בעיון
חוזר
בטבלאות
א ל ה היו א מ ו ר ו ת ל ק פ ו ץ ל ע י נ י ו ש ל מ ר י ן מ ס פ ר מ ס ק נ ו ת :
א.
קהילות קטנות ,א ו לחליפין כאלה ,בהן ל א הועסקו היהודים ב״שופים״
א ו ב מ פ ע ל י ם חיוניים א ח ר י ם ,ח ו ס ל ו .ש א ר י ת יהודיהן רוכזה ב ־ 1 0ק ה י ל ו ת ב י נ ו נ י ו ת
וגדולות ,בהן פ ע ל ו ״שופים״.
ב.
שיעור
המגורשים
מבנדין,
סוסנוביץ
ודומברובה־גורגיציה
גמוך
בהרבה
מ ש י ע ו ר ם ה מ מ ו צ ע ב ש א ר ק ה י ל ו ח ש ל ן י ה ע״מ.
ג.
סלקציה
הקהילות
המוגית
נערכה
במרבית
הקהילות הגדולות,
להוציא א ת
שלוש
שלמעלה.
ה א ם יכול ה י ה מרין ״ ה מ ד י ג א י ה מ פ ו כ ח ״ ,כ פ י ש ד י ב ר ע ל ע צ מ ו ב ת ק ו פ ה זו,
לקוות ע ל יסוד מ ס ק נ ו ת א ל ה ,
108
ש ש י ט ת ה ס ל ק צ י ה ההמונית,
שהוחלה ע ל
קרוב
ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית באיזו־ר ,ת פ ס ח ד ו ו ק א ע ל ש ל ו ש ה ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת ?
למחצית
ה ש י ק ו ל ההגיוני מורה ,כי ל א ה י ה מ ק ו ם ל ת ק ו ו ה זו .ל ט ע נ ת ע ד ו ת א ח ת ה ו ד ה א מ נ ם
ב ר ב י ם ל א ח ר י ו ם ״ ה פ ו נ ק ט הגדול״ ,כ י י ד ע א ת מ ט ר ת ו מ ל כ ת ח י ל ה .
מרין
1 5
לא
נ מ צ א אישור ל ע ד ו ת זו מ מ ק ו ר ו ת אחרים.
מ ה י ד ע מרין ב ר א ש י ת א ו ג ו ס ט 1942ע ל מ ט ר ת ה ג י ר ו ש י ם ? אין ב י ד י נ ו ע ד ו י ו ת
ה מ ש י ב ו ת ב צ ו ר ה ח ו ת כ ת ל ש א ל ה זו ,א ך ה ע ד ו י ו ת ה נ ס י ב ת י ו ת מ צ ב י ע ו ת ,כ י ב ש ל ב זה
ה י ה ע ל מרין ל ד ע ת ג ם ע ל
במדויק א ת
שתיאר
אודות
חלמנו עוד
מ ט ר ת הגירושים.
בחודשי
בבנדין
החורף של ש נ ת
הביא מיכאל לאסקר ,פעיל מרכזי ביודנראט ש ל בנדין.
16
הסתובב
.1942א ת
סיפור,
הסיפור
בחודשי ה ק ת ,אושפז
בבית
ה ח ו ל י ם היהודי ש ל ס ו ס נ ו ב י ץ אסיר ,ש ב ר ח מאושוייץ .ה א י ש ט ו פ ל
בידי
הד״ר
ה״צנטדאלה״.״ אך באוגוסט
1942
ליברמן ,מנהל
מחלקת הבריאות של
ה י ו בידי מרין ג ם ידיעות מ ד ו י י ק ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ב ח ל מ ג ו ו ע ל ה ה ר י ג ו ת ב פ ו נ א ר ,
ש ה ב י א ן מ ו ו ר ש ה מ ר ד כ י אנילביץ׳ .אנילביץ* ה ג י ע מ ו ו ר ש ה ע ו ד ב ס ו ף מ א י 1942
וככל
הידוע ,נ פ ג ש ע ם מרין ע ו ד ל פ נ י אירועי
לשמש
&1
־1942a.12. n
כל א ל ה אמורים
בסים מספיק למידע ע ל ת כ נ י ת ההשמדה .בנוסף לכך ,הסתובבו באיזור
ס י פ ו ר י ם נ ו ס פ י ם ע ל ה ה ש מ ד ה ,ש ה ב י א ו ם פ ל י ט י ם מ ה ג ״ ג ו כ ן י ד י ע ו ת ע ל אושוויץ,
פועלים פולנים ,שעבדו במחנה .ואמנם במשפט
שהביאו
ברנבלט העיד הנאשם
ב ש ב ו ע ה ,כ י ב ש ע ת גירוש ־ א ו ל ק ו ש ביוגי 1942כ ב ר ידע ,כ י מ ט ר ת ה ג י ר ו ש ה י א
השמדה.
19
מה
לסגן
שידוע ה י ה
מפקד
בבגדין,
המשטרה
להיות
צריך היה
י ד ו ע ג ם ל ר א ש ה ״ צ נ ט ר א ל ה ״ .מ י ד ע ז ה מ כ ל מ ק ו ם ל א ה ו ע ב ר ה ל א ה ומרין א ף
ד א ג ל ה ר ג י ע א ת הרוחות .ל א ח ר ג ל
הגירושים ה ר א ש ו ן הודיע מרין ,כ י מ א ח ר
ויהודי ז ג ל מ ב י ה ג ח ש ב י ם כ ב ר ל ״ פ ר ו ד ו ק ט י ב י י ם ,ל א ייערכו ע ו ד באיזור ג י ר ו ש י ם
ל״יישוב מחדש״.״
2
א ך נ ר א ה ,כ י ל א ב כ מ ו ת ה מ י ד ע ו ב מ י ד ת ב ה י ר ו ת ו ה י ה העיקר .ע ר ב ה ג י ר ו ש
הראשון
באיזור
בסוסנוביץ ,עוד במאי
,1942כ י נ ס מ ר י ן א ת פ ע י ל י ה י ו ד נ ר א ט ה ב כ י ר י ם
והציג ל פ נ י ה ם א ת ה ש א ל ה ,ה א ם ע ל
היודנראס להיות מעורב
בביצוע
ס ו ג הגירוש ה ח ד ש ,ש ה ו צ ג ע ל ידי ה ג ר מ נ י ם כ ״ י י ש ו ב מ ח ד ש ״ ).(Umsiediung
ל מ ר ו ת ה ס ת י י ג ו י ו ת מ ס פ ר ,ש ש מ ע ו ב י ש י ב ה ,ה כ ר י ע א ז מרין ב ח י ו ב ,ב ט ע נ ה ,ש ע ל י ו
לנהוג
כמדינאי ,שבפגיו הועמדה הברירה ל ש ח ר ר א ת הקהילה מיסודות חסרי־
ת ו ע ל ת ,או ל ה נ י ח
לגרמנים
לעשות א ת
המלאכה ,דרך ,שתוביל
לאבדנם
של
ה מ ע ו ל י ם ב א נ ש י ם .ה י ת ה זו מ ד י נ י ו ת ש ל ״ ר י א ל ־ פ ו ל י ט י ק ״ ,א ש ר ב א מ צ ע ו ת ה נ י ס ה
מרין להציל א ת חלקה האחד ש ל הקהילה ע ל ידי ה ק ר ב ת חלקה האחר )והחלש
יותר(.
מרין ז כ ה ל ג י ב ו י
לעמדתו מצד כמה
מהרבנים המרכזיים באיזור.
21
מחברי
היודנראט וכן מ צ ד
כמה
מ ר י ן ה כ ר י ע ,איפוא ,כ ב ר ב מ א י א ת ה כ ר ע ת ו ה מ ר כ ז י ת ,
ב ה א מ י נ ו ,כ י ב כ ך ה ו א נ ו ה ג כ ״ מ ד י ג א י ר צ י ג י ונבון״.־־־ ב א ו ג ו ס ט ל א נ ר א ת ה כ ל
ס י ב ה ח ד ש ה ל ש י נ ו י מ ד י נ י ו ת ו .מגוי ו ג מ ו ר ה י ה ע י מ ו ל ב צ ע א ת ה ו ר א ו ת ה ג ך מ נ י ם
ולמתן כ כ ל האפשר א ת פגיעתם הרעה.
.ב ר ו ח זו גיגש מ ר י ן ל א ר ג ן א ת
הכנת
הכיגום
הגדול .ה ו א ל א
הסתפק
רק
ב ז י מ ו ן היהודים א ל ג ק ו ד ת הריכוז ,א ל א פ ע ל ב מ ר ץ ל ש כ ג ו ע ה א ו כ ל ו ם י ה ה מ ה ס ס ת .
בדומה למדיניותו בשלבים קודמים ניסה להשיג תמיכה ציבורית רחבה כ כ ל האפשר
לצעדיו .ע ל ר ק ע ההכגות לאירוע אף התפתחו שיטות הפעולה שלו כמגהיג ב ש ל ב
109
נוסף .שוב ל א ה ס ת פ ק בפנייה א ל ש כ ב ת המנהיגות ,כפי שעשה ע ר ב הגירושים
הוא פ נ ה י ש י ר ו ת א ל ה צ י ב ו ר ב א מ צ ע ו ת א ס י פ ו ת ע ם :
הראשונים.
״הוא
)מריז,
וניסה
לשכנע אותם
לאסיפות
א.ר(.
פקידים
לאנשים
פנה
בצדקת
ונאם
בעלי
על
השפעה
ע מ ד ת ו בעניין חובת
לפניהם
גם
ובסוף
חוגי
שונים
ציבור
ההתייצבות .הוא ק ר א
לאסיפות
קרא
והשתדל
עם
ל ש כ נ ע א ת ההמונים .ט ע נ ת ו ה י ת ה ,ש א י ן י ס ו ד ל ח ש ד ו ת ,ש ה ר י אין ה ג ר מ נ י ם
ל ד ב ר ב מ פ ו ר ש ע ל גירוש .ו א י ל ו כ ו ו נ ת ם היתד• ל כ ך ,היו א ו מ ר י ם
מפחדים
ן א ת ב ג ל ו י ו ל א היו ע ו ט פ י ם א ת ה ד ב ר ב מ ע ט ה ש ל ה ח ת מ ה .ה ו א ת ב ע מ ן
ה נ א ס פ י ם ,שיוסיפו ל ב ט ו ח ב ו ו ה ו א י ו ב י ל ם ב ד ר ך ה נ כ ו ג ה ל ל א מכשולים...״*
2
ג ם מ ע ד ו י ו ת נ ו ס פ ו ת א נ ו יודעים ,כ י ״ ר א ש י מ ו ע צ ת היהודים ,שהיו א ח ר א י ם ל ב י צ ו ע
2
ה פ ק ו ד ה ,ה ש ת ד ל ו ב כ ל כ ו ח ם ל ה ר ג י ע א ת ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית״* ו כ י ״מרין ע צ מ ו
ג א ם ג א ו מ י ם ודרש ,ש ה ק ה ל י ב י א א י ת ו א ת ה י ל ד י ם ו ה ח ו ל י ם ל א ח ת מ ש ב ע ה נ ק ו ד ו ת ״ .
25
י ת ר ה מזו ,כ ד י ל ה ת ג ב ר ע ל ה ח ש ש ו ת ה כ ב ד י ם ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת נ ת פ ר ס מ ו
כרוזים מיוחדים
וכי
ביידיש,
שעל כ ל היהודים להתייצב בבגדים נקיים בפגי הביקורת
ב ש ב י ל הילדים מ ו ת ר ל ה ב י א ק צ ת
יותר.
תארך
לא
אוכל
הביקורת
ל ש ל ו ש ש ע ו ת ,שכן
לא
26
ביזמתו של
גיתן ל ק ב ו ע ב ו ו ד א ו ת ה א ם ת ו כ ן נ א ו מ י ם ו מ ו ד ע ו ת א ל ה היה
מ ר י ן א ו ב י ו מ ת ה ג ר מ נ י ם ,א ך ל פ י ה ע ד ו י ו ת מ צ ט י י ר מרין ,כ מ י ש ג ו ק ט ב כ ל ד ר ך
להרגיע
אפשרית
הקהל
את
השתתפות
ולהבטיח
ביום
מלאה
לרבות
הכינוס,
ז ק נ י ם ,י ל ד י ם וחולים .מ ד ו ע ? ה ה ס ב ר ה י ס ו ד י ל ה ת נ ה ג ו ת ו ש ל מרין ב ג ל ה ג י ר ו ש י ם
ה ר א ש ו ן היה ת ק ף ג ם ב א ו ג ו ס ט .מ ר י ן האמין ,כי א פ י ל ו א ם יגורשו א ו ת ם יהודים
ל א חיוניים ,עדיין י ע ל ה ב י ד ו ל מ ג ו ע א ת ה ר ע ה מ ש א ר ק ה י ל ת ו ה מ ש ו ל ב ת ב מ ש ק
ה ג ר מ נ י .ל ע ו מ ת ז א ת ,א ם ל א י ת י י צ ב ו היהודים מ ר צ ו נ ם ,י ו ח מ ר מ צ ב ה
המלחמה
של
הקהילה
כמי
שמתמודד
עצמו.
פעילותו
של
בבנדין:
חיים
מידע
פיסות
יו״ר
מולצ׳דסקי,
ל ז ו ש ל מרין .ל פ י ת י א ו ר ו
בבנדין
מספר
בנוכחות
כל
עם
אך
הצורך
לא
רק
הציבור
הנבוך,
אלא
גם
את
י ו ת ר משהאמין ,כי ה כ ל י י ג מ ר ב ש ל ו ם ,ר צ ה ל ה א מ י ן בכך.
מולצ׳דסקי
דומה
כולה.
לכך
צריך
לשכנע
להוסיף
הסבר
את
נוסף:
מרין
נראה
בעליל,
הכנה:
פעולות
ודיסונאנס
היודנראט
דוד
ליוור
של
ב־8.8.1942
כינס
בבנדין,
לקראת
ב ס פ ר ו ״עיר
מולצ׳דסקי
הכינוס
היתה
המתים״
נערכו
את
העיר
נכבדי
ה ר ב נ י ם ג ר ו ס מ ן ולווין ו ה ו ד י ע ,ש ה ג ס ט א פ ו ה ח ל י ט ה ל ע ר ו ך ר ש י מ ה ש ל
האוכלוסיה
הוא
היהודית.
בביתו
ביקש
ביום
מהנוכחים
הרישום״.
לנהל
תעמולה
מולצ׳דםקי
הבטיח,
בקהילה,
ישאר
חלילה איש
יאונה
ל מ ת כ נ ס י ם .ב־ 10ב ח ו ד ש א ס ף מ ו ל צ ׳ ד ס ק י א ת פ ק י ד י ה ק ה י ל ה ו ת ב ע מ ה ם
התייצבות
מלאה עם
ולהתייצב
הראשוגים״ .מ ו ל צ ׳ ד ס ק י א ף
לאחר
השעה
מולצ׳דסקי:
110
5.00
בגי מ ש פ ח ו ת י ה ם .
—
יפוטרו.
יום
״עליהם
איים ,כי
לאחר
מכן
כל
כי
״לבל
לשמש דוגמה ומופת
העובדים ,שיימצאו
התפרסם
כרוז
רע
לא
לאחרים
בדירותיהם
בחתימתו
של
ליבשו בגדי חג ומהרו
״יהודים,
בשמחה
אל
מ ק ו ם הריכוז.
יישאר
בל
א י ש ב ב י ת ,כי כ ל מ י שיישאר ב ב י ת ו ,ל א י ו כ ל א ח ר כ ך ל ה י ש א ר באיזור
זגלמביה״.
עדויות
28
נ ו ס פ ו ת מ א ש ר ו ת א ת ד ב ר ה ת ע מ ו ל ה ,ש נ י ה ל מ ו ל צ ׳ ד ס ק י .ר א נ ץ מדגיש,
כ י ט י ע ו נ ו ה מ ר כ ז י ש ל מ ו ל צ ׳ ב ס ק י היה ,כי ה נ ש א ר י ם ב ב ת י ה ם ע ל ו ל י ם ל ס כ ן א ת
כל
האוכלוסיה היהודית.
29
ואילו פ ק י ד ת ה י ו ד נ ר א ט ב ב נ ד י ן ס י פ ר ה ,כ י —
״ ב מ ש ך כ מ ה ימים ה ת נ ה ל ה ת ע מ ו ל ה מ י ו ח ד ת ,ש כ ל היהודים יצייתו ויתייצבו
ב מ ק ו ם הריכוז .י ח ד ע ם ןה פ י ר ס מ ה ה מ ו ע צ ה ה י ה ו ד י ת ה ו ר א ו ת ,ש ה כ ל יבואו
רחוצים
ו ל ב ו ש י ם כהוגן ,כדי ל ע ש ו ת ר ו ש ם ט ו ב ע ל ה מ ב ק ר י ם ה ג ר מ נ י ם ״ .
כ ר ו ז י ם מ ט ע ם ה מ ו ע צ ה היו נ ו ס ע י ם ב ע ג ל ו ת ב ר ח ו ב ו ת ה י ה ו ד י ם ומודיעים ע ל כ ך
ח ו צ ו ת .ב ב נ ד י ן אף נ א ס ר ע ל ה ת ו ש ב י ם ל ה ב י א ח ב י ל ו ת ,חוץ מ מ ע ט מזון
בראש
3
ל א ר ו ח ת בוקר .לפי התכנית היתה הביקורת אמורה להסתיים חוך מ ס פ ר שעוח.״ •
האם ידע מולצידסקי על שיטת הסלקציה ההמונית ,שהופעלה בחודשים הקודמים
בעיירות
אמונו
האיןור?
של
)יאבוז׳נו,
כי
יתרה
מרין.
מזו,
הקהילות,
אך
שגורשו,
רוכזו
בבנדין
א ו ל ק ו ש ועוד( כאמור ,ב ס ל ק צ י ה ,ש נ ע ר כ ה ב א ו ל ק ו ש ,ה ש ת ת פ ה ק ב ו צ ת
שוטרים
לבצע
מ ו ל צ ד ס ק י ל א היה
חלק
איש
משרידי
ה״צנטראלה״,
הוא
היה
איש
יהודיים מ ב נ ד י ן ב ר א ש ו ת ו ש ל
ברנבלט.
מהלכים
א ל ה אי
א פ ש ר היה
ל ל א מ ע ו ר ב ו ת ו של יו״ר ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ה ג ד ו ל ה באיזור .מ ו ת ר ל ה נ י ח ,
חלקים
גדולים
מתמונת
הגירוש
שהיתר!
באיזור,
פרושה
לפני
היו
מרין,
פרושים גם לפני מולצ׳דסקי ובהתאמה גם הפרטים על ההשמדה.
מ א י ד ך ,מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ,כ פ י ש ת ו א ר ב ד י ע ב ד ע ל ידי ה ע ד י ם ,היה ת מ י ם י ו ת ר ממרין.
ש י ו צ ג ו ב ה מ ש ך ,מ ת א ר ו ת אותו ו א ת ח ב ר י ו
עדויות,
כמופתעים
הכיגוס
ו ג ב ו כ י ם ל ג ו כ ח מ ה ל ך ה מ א ו ר ע ו ת .י ת כ ן כי א מ ג ם ל א
הגדול שנקבע ל־.12^1942
תנועות
הנוער:
בראשית
אוגוסט
יהודי
להנהגת היודנראט בבנדין
מידע
מוורשה
ד ע על מטרת
31
וחוסר
אונים
1942היו א נ ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ג ו ר ם ה מ ע ו ד כ ן ב י ו ת ר ב ק ר ב
ז ג ל מ ב י ה ב א ש ר ל ת כ ג י ת ה ה ש מ ד ה ה ג ר מ נ י ת .ב ת ק ו פ ה זו כ ב ר ש ה ה מ ר ד כ י
א נ י ל ב י ץ ׳ ב מ ח י צ ת ם כ ח ד ש י י ם והצי .ה מ ד ע ה מ פ ו ר ט ,ש ה ב י א א נ י ל ב ת ׳ ע ל ה ה ש מ ד ה
בחלמנו
נתפס
ובפונאר,
כמדע
ומדויק.
אמין
אנילביץ׳
אף
עמד
עם
בקשר
ח ב ר י ו ,ש ג ש א ר ו ב ו ו ר ש ה ו ב ז ג ל מ ב י ה ידוע ה י ה ב ת ק ו פ ה זו ע ל ג ל ה ג י ר ו ש י ם ה ג ד ו ל
2
ה מ ת ח ו ל ל בוורשה * .ל מ ע ש ה כ ב ר נ מ צ א א נ י ל ב י ץ ׳ ב ת ק ו פ ת ש ה ו ת ו ב ז ג ל מ ב י ה צ ע ד
נוסף
מ ע ב ר ל מ ד ע ו ת ל ה ש מ ד ה .ב ה ש ר א ת נ ס י ו נ ו ת ה ה ת ג ו נ נ ו ת ה ר א ש ו נ י ם בוורשה
3
ה י ה מ ד ב ר כ ב ר ע ל רעיון ה ה ת ג ו נ נ ו ת * .ו ע ם ז א ת ,כ כ ל ה ד ו ע ,ל פ נ י ה־12.8.1942
עדיין ל א נ י ס ה א נ י ל ב י ץ ׳ ליישם ת כ נ י ת א ו פ ר ט י ב י ת ל ה ק מ ת מ ח ת ר ת ב ו ג ל מ ב י ה .
לבד
נוספים.
מהדיעות,
מיולי
שהביא.עימו
אנילביץ׳,
1942ש ה ח ה ב ק י ב ו ץ ״ ד ר ו ר ״
היו
לתנועות־הנוער
מקורות
מדע
בבנדין חנצ׳ה פלוטניצקה ,פעילח
111
בוורשה.
״החלוץ״
לפי
אחת
העדויות
במקום
ביקרה
בקת
גם
1942
אחותה,
פ ר ו מ ק ה פ ל ו ט ג י צ ק ה .ה מ י ד ע ,ש ה י ה ב י ד י חגצ׳ה ופרומקה ,ח פ ף לזה ,ש ה י ה ב י ד י
אנילביץ׳
ואולי אף ע ל ה ע ל י ו :
״החלוץ״
בוורשה ,ובין ה ש א ר
פרומקה היתה אחת מהקשריות המרכזיות ש ל
ההמוגי שם.
ב י ק ר ה ב א י ז ו ר וילגה ל א ח ר ה ט ב ח
כ פ י שהעיד ל י מ י ם א ב ר ה ם פ י ש ל ,א י ש ק י ב ו ץ ״דרור״ ב ב נ ד י ן :״ ה א מ ג ת י ל פ ר ו מ ק ה ,
ש מ ט ר ת ה ט ר נ ס פ ו ר ט י ם היא מ ו ו ת ״ .ג ם ל פ י ע ד ו י ו ת ח ב ר י ״דרור״ ו פ ו ע ל י ציון צ ״ ס
) ה מ פ ל ג ה ה א ם ש ל ״ ד ר ו ר ״ ( ,היו ב י ד י ה ם ב ת ק ו פ ה זו ידיעות ב ד ו ק ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה * .
אנשי
״ ה נ ו ע ר הציוגי״ מ ס ו ס ג ו ב י ץ ,ה ג ו ף ה ג ד ו ל והחזק
4
בקרב תנועות הנוער,
היו מ ע ו ד כ נ י ם אף הם .ה ם ג פ ג ש ו ל א א ח ת ע ם מ ר ד כ י אנילביץ׳ ,ו ב מ ק ר י ם מ ס ו י י מ י ם
א ף שימשו כ ש ו מ ר י ר א ש ו .א ת ה י ד י ע ו ת ע ל ה ג י ר ו ש י ם ו ת כ נ י ו ת ה ה ת ג ו נ נ ו ת ב ו ו ר ש ה
הפיץ
1942הגיע לידי א ג ש י ״ ה נ ו ע ר
אנילביץ׳ ג ם ב י נ י ה ם .מ ע ט ל פ ג י א ו ג ו ס ט
הציוני״ מ י ד ע מ מ ק ו ר נ ו ס ף ,ש ה ו ז כ ר ל מ ע ל ה .א ח ד י ם מ ה ם ט י פ ל ו ב א ס י ר הצ׳כי,
ש נ מ ל ס מאושוויץ ו מ ס ר מ ס פ ר פ ר ט י ם ע ל ה מ ת ר ח ש ב מ ח נ ה .א ל א ש מ ק ו ר זה היד,
עמום
אך
אנשי
למדי .הצ׳כי ג ס ס ,ו מ ק ץ י מ י ם
בדומה למדין
ומולצ׳דסקי,
8
א ח ד י ם נפטר* .
העיקר
לא
היה
ב כ מ ו ת המידע,
שהיה
ת נ ו ע ו ת הנוער .ה ע י ק ר היה ,ו ז א ת ב נ י ג ו ד ל מ נ ה י ג י היודנראט,
בידי
בדרך,
בה
נ ת פ ס מ י ד ע ח ד ש זה ב י ח ס ל ת כ נ י ו ת ה ג ר מ נ י ם .ע ד ו ת ה של א ח ת מ ח ב ר ו ת ה ש ו ה ״ צ
הנציחה תגובה טיפוסית למידע ,ש מ ס ר אנילביץ׳:
״לא א ש כ ח א ת ה ו ו י כ ו ח ה ר א ש ו ן ,כ א ש ר מ ר ד כ י ס י פ ר ע ל פ ע ו ל ו ת ה ג ר מ נ י ם .
אגי זוכרת ,ש ה ו א ס י פ ר ל ג ו ,ש א ו ס פ י ם יהודים ב א ו ט ו מ ש א ו מ ש ם מ ו ב י ל י ם
א ו ת ם ל ט ר ב נ י ק י ו ג ו ב נ י ק י .ה ג ר מ ג י ם זורקים ציקלון ל ת ו ך ה א ו ט ו ו כ ך ג ס פ י ם
האנשים.
כזה,
אני ז ו כ ר ת ,ש א י נ ה
) ג ל ב ר ד ,א.ר (.ק מ ה ו ט ע נ ה :ל א י ת כ ן ד ב ר
צעירים
היינו
שיקחו
אנשים
ובריאים ובצורה
כ ז א ת ימיתו
אותם.
כ ו ל נ ו צעירים .ל א י כ ו ל נ ו ל ת א ר ל ע צ מ נ ו ד ב ר י ם כאלו .א מ ר נ ו :״ כ י צ ד י ת כ ן
ד ב ר כזה ,ש י ק ח ו א נ ש י ם צ ע י ר י ם ובריאים ,כ ש ה ם נ ח ו צ י ם ל ע ב ו ד ה ,כ י צ ד
יתכן ,שיהרגו א ו ת ם ״ .א ז מ ר ד כ י ק ר א ב ש מ ו ת אנשים מ ו כ ר י ם ל נ ו ו ה ו כ י ח
ב מ ס פ ר י ם ו ב ע ו ב ד ו ת א ת נ כ ו נ ו ת ד ב ר י ו .ה ח ל ט נ ו אז ,ש א ם ב ל א ו ה כ י צ ר י ך
ל מ ו ת ,צ ר י ך ל ת ת ט ע ם ט ו ב ל מ ו ו ת שלנו״.
ת ג ו ב ת ה ש ל ה ע ד ה פ ל ה כ ״ ץ מ צ ב י ע ה ב ד י ע ב ד על ה מ כ ש ו ל הקוגניטיבי ,ש ע מ ך
ל א ר ק ב פ נ י ח ב ר י ה ש ו ה ״ צ ,ת נ ו ע ת ו ש ל אנילביץ׳ ,א ל א ג ם ב פ נ י מרין ו ה י ה ו ד י ם
ב כ ל ל .אין א ד ם יכול ל ת פ ו ס ,כ י מ ו ת ו גגזר .א ל א ש פ ל ה וחבריה ,ל מ ר ו ת ה פ ק פ ו ק י ם ,
נ כ ו נ י ם היו להאמין .ל פ נ י ה ם ע מ ד א ד ם ,ש ה כ י ר ו ו ב ט ח ו ב ו ו א ף יכול היה ל ה ו כ י ח
א ת א מ י ת ו ת ד ב ר י ו ,ל א נ ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ל א היה ר ק מ י ד ע ר ב יותר .ה ם ת פ ס ו
א ת מ ש מ ע ו ת ו ש ל מ י ד ע זה.
ל פ י ה ע ד ו ת ש ל מ ע ל ה מ ש י מ ת ם היתד ,ע ת ה ל ש כ נ ע א ת ה צ י ב ו ר ב נ כ ו נ ו ת ה י ד י ע ו ת ,
שהיו ב י ד י ה ם :
״ ה ת פ ק י ד הראשון ,ש מ ר ד כ י ה ט י ל ע ל י נ ו ה י ה . :ל ע ב ו ר בין היהודים ו ל ה ס ב י ר
להם,
שהאקציות
המר...״*
112
8
מובילות
את
היהודים ל א ל ה מ ש ד החיים
אלא
לסופם
כתבה
עצמם
פ ל ה כ ״ ץ ב ה מ ש ך ע ד ו ת ה .א ל א ש מ ש י מ ה זו ל א ה י ת ה ק ל ה .ה ם מ צ א ו
עומדים פנים אל פנים מול
האמונה
ח ע מ ו ל ח היודנראט ,שהיחד .מ כ ו ו נ ת ל ח י ז ו ק
שהחפוררה ,שיש אפשרוח לחזוח מראש א ח מ ג מ ח המדיניוח הגרמניח.
י ת ר ה מ ז ו :ה צ י ב ו ר היהודי ,ש ג י ל ה ה ע ר כ ה כ ל פ י פ ע י ל ו ת ת נ ו ע ו ח ה נ ו ע ר ע ד כה,
ר א ה ב ה ם ל מ ר ו ת ה כ ל צ ע י ר י ם ב ל ת י ־ מ נ ו ס י ם ,ה ס ו מ כ י ם ע ל מידע ,ש ה ו ב א מ מ ק ו מ ו ת
מ ר ו ח ק י ם ע ל ידי א נ ש י ם ב ל ת י ־ מ ו כ ר י ם .ת ג ו ב ו ת אלה יידונו ב ה מ ש ך .
פ ע י ל ו ת ם ה ע י ק ר י ת ש ל א נ ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר היתה ב ע י ק ר ה פ ע ו ל ת מ ח א ה .ב ז מ ן
ה ה מ ו נ י ו ת ,ש ע ר ך מ ר י ן בסוסנוביץ ,קראו מ ס פ ר א נ ש י ״ ה נ ו ע ר הציוני״
האסיפות
7
קריאות
ביניים ,ל ב ל יוליך ש ו ל ל א ת הציבור * .פ ע ו ל ה מ ש מ ע ו ת י ת י ו ת ר ה י ת ה
זו של
הדפיסו
הפצת כרוזים,
הקוראים ליהודים שלא להתייצב.
את
הכרוזים
יאנק צ י מ ר מ ן ) ״ ה נ ו ה ״ צ ״ ( ,ו צ ב י ד ו נ ס ק י )״השוה״צ״( מ ס ו ס נ ו ב י ץ .ה כ ר ו ז י ם ה ס ב י ר ו
א ת גורל ה מ ג ו ר ש י ם ,ה ז ה י ר ו מ פ נ י מ ס י ר ה מ ר צ ו ן ב ד י ה ג ר מ נ י ם ו ה ס ת י י מ ו ב ק ר י א ה ;
״לא
להתייצב!״ הכרוזים הופצו
באסיפה
ב ס ו ס נ ו ב י ץ ו ב ב נ ד י ן ואף ה ג י ע ו
ל י ד י ע ת מרין.
הבאה יצא מרין כגגד הכרוזים:
״בני
ה נ ו ע ר ח מ ו מ י ה מ ו ח יביאו עליגו שואה .ה ם י ק ר ב ו א ת הקץ ,ש א נ י
משתדל
אם
ל ד ח ו ת ו . . .ה נ ו ע ר א י נ ו מ ת מ צ א ואינו י ד ע ,איך ל נ ה ו ג
ה כ ר ו ז י ם יגיעו ל י ד י ה ג ר מ נ י ם ,נ ש ל ם מ ח י ר גבוה.
מחוסרי
האחריות?
ב ז כ ו ת מ א מ צ י והשתדלויותי,
בזכות
בגרמנים.
התאמינו לפוחזים
הפוליטיקה
שלי
ג מ צ א י ם א ת ם כאן .מ ה ה ו א ה מ ע ש ה ,ש ה ו כ ח ת י ל כ ם ל א פ ע ם א ת י כ ו ל ת י ? ״
פעולת
8 8
ה כ ר ו ז י ם ה ש י ג ה א ך א פ ק ט מועט .ל מ ר ו ת ה ת ס י ס ה ל ק ר א ת יום ה כ י נ ו ס
מצאו א ת ע צ מ ם פ ע י ל י ה ת נ ו ע ו ת ב מ י ע ו ט מ ב ו ט ל .ה י ה ד י ם ב ח ר ו ל ה א מ י ן למדין.
ע ר ב ה כ י ג ו ס ה ג ד ו ל ,ב־ ,11.&1942ה ת כ ג ס ו גציגים של ה נ ה ג ו ת ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,
כדי ל ה ח ל י ט ע ל מ ע ש י ה ם ביום ה כ י נ ו ס .ב א ס י פ ה גכח גם אנילביץ׳ ,ש ד י ב ר ב ת ו ק ף
כ נ ג ד ה ה ת י י צ ב ו ת .א ך גציגי ה ת נ ו ע ו ת מ צ א ו א ת ע צ מ ם ח ס ר י א ו נ י ם נ ו כ ח ה מ צ ב .
ברור היה ,כי מ ר ב י ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ד י ת ת ת י י צ ב בזמן ו ב מ ק ו ם ש נ ק ב ע ו .מ א ד ך ,
באי־התייצבות
היו א נ ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ע ל ו ל י ם ל ס כ ן ל א ר ק א ת ע צ מ ם ,א ל א
גם א ה ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ,ש י ג ו ר ש ו ב מ ק ר ה כזה .ז א ת ועוד .ג ם ב מ ק ר ה ש ל ג י ר ו ש
סביר ל ה נ י ח ,כי ה ם ,כ א נ ש י ם צעירים ,ה נ ח ש ב י ם ל ע ו ב ד י ם חיוניים ,י ע ב ר ו א ו ח ו
בשלום .ב ד ר ך זו או א ח ר ח ד ב ק ג ם ב ה ם א ו ח ו אופטימיזם זהיר ,ש י ר ד ע ל כ ל ל
הקהילה
בהשראה
ח ע מ ו ל ח ה י ד נ ר א ט .כ כ ל ו ח הכל ,א מ ר ו א ח ד י ם מ ה ם ,״ י י ח כ ן
ש ב א מ ת ל א י ח ר ח ש כ ל ר ע ״ .ב א ו ח ו יום ב ו צ ע ה פ ע ו ל ח ה ה ט ע י ה ב ע י י ר ה צ ׳ י ל א ד ד ,
ו כ ך ל מ ר ו ת ה ה ת ל ב ט ו ת ,־ ו ל מ ר ו ת נ ו כ ח ו ת ו ש ל אנילביץ׳ ,נ פ ל ה ה ח ל ט ה ל ה ת י י צ ב
עם ה מ ש פ ח ו ת .
בגרמנים
למיצער
3 9
ב ר א ש י ת א ו ג ו ס ט 1942ל א ה א מ י נ ו ע ד א נ ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,ל א
ו ל א ב י ד נ ר א ט .א ך היו ח ל ש י ם מ כ ד י ל א ר ג ן פ ע ו ל ת ה ת נ ג ד ו ת ,ש ת ק י ף
א ת המעגל המצומצם שלהם.
האוכלוסיה היהודית :עמימות ,מבוכה והשתכנעות
הימים ש ל פ נ י ד.־ ,12.8.1942היו ימים ש ל מ ב ו כ ה ,ח ש ש ו ת כ ב ד י ם ו ת ס י ס ה ל כ ל ל
האוכלוסיה
היהדית
ב ב נ ד י ן ו ב ס ו ס נ ו ב י ץ .א י ל ו ל א .כן — ל א היו צ ר י כ י ם מ ר י ן
113
ו מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ל ה ש ק י ע מ א מ צ י ם כ ה נ י כ ר י ם ב ש כ נ ו ע ה ה מ ו נ י ם ל ה ת י י צ ב ב י ו ם הכינוס.
ע ר ב הכינוס היה ע ל כל פ ר ט להכריע :האם
מהתייצבות.
להתייצב
כנדרש או להימנע
ב א ו ת ו ז מ ן ה י ת ה זו ש א ל ה מ ע ש י ת ,ש ה ת ש ו ב ה ע ל י ה היתד .נ ע ו צ ה
ב מ י ד ת האימון ,ש נ ת נ ו היהודים ב ג ר מ נ י ם ו ב י ו ד נ ר א ט .ב ד י ע ב ד ה פ כ ה ש א ל ה זו ג ם
ק י ו מ י ת ר א ש ו ג ה ב מ ע ל ה .ע ל ה ה ת ל ב ט ו ת ה ש פ י ע ו מ ס פ ר ג ו ר מ י ם .דומה,
לשאלה
ש ב ה ם ה ו א החוויות האישיות מ ה ע ב ר הקרוב,
כ י הראשון
שנשאו
עימם רבים
מ ת ו ש ב י ב נ ד י ן וםוסנוביץ .הגירושים ה ר א ש ו נ י ם ש ל מ א י ויוני ה י ו עדיין ב ב ח י נ ת
פ ת ו ח י ם .מ מ ש פ ח ו ת א ח ד ו ת גורשו ב נ י מ ש פ ח ה זקנים ,ח ו ל י ם ,א ו נ ת מ כ י
פצעים
ס ע ד .יהודים ר ב י ם חיים ה י ו מ ז ה ש ב ו ע ו ת א ח ד י ם ל ל א י ק י ר י ה ם ה ק ר ו ב י ם ביותר.
מידת
האימון ,ש נ ת נ ו מ א ז בהבטחות הגרמנים והיודנראט ,ה י ת ה נמוכה .מאידך,
ה נ ס י ו ן ה ק ר ו ב ג ם לימד ,ש ב מ ק ר ה ש ל אי ה ת י י צ ב ו ת ת ג ו ב ת ה ג ר מ נ י ם ה י א פ ר א י ת
ו ב ר ו ט א ל י ת .ז כ ר המצודים ,ש ע ר כ ה ה ג ס ט א פ ו ב כ י ת ו ר ה ש ר י ר ו ת י ש ל מ ס פ ר ב ת י ם
וגירוש ת ו ש ב י ה ם ,ט ר ם ג מ ח ה מ ל ב .
מספר
שבהם
ג ו ר מ י ם א ו מ ע ג ל י ם ח ב ר ת י י ם ה ש פ י ע ו ע ל ה ת ל ב ט ו ת זו .ש ג י ה ר א ש ו נ י ם
בפירוט ל מ ע ל ה :מנהיגות היודנראט ותנועות
נדונו
הנוער .לצידם ניתן
ל ז ה ו ת ע ו ד מ ס פ ר מ ע ג ל י ם חברתיים .ל מ ר ו ת ש ל א נ מ צ א ו ע ד ו י ו ת מ ס פ ק ו ת ל כ ך ,
מותר
להניח ,כ י א ח ד ממוקדי התסיסה היה
בשכבות הדלות ,א ש ר היו הקרבן
ה ע י ק ר י ב ג ל ה ג י ר ו ש י ם הראשון .עדויותיהם ה מ ר י ר ו ת ש ל א נ ש י ם ד ו ג מ ת א ב ר ה ם
פישל
קלינגר,
וחיקה
חברי
תנועות־נוער,
משכבות אלה,
שמוצאם
מצביעות
ב ד י ע ב ד ע ל מ ו ק ד ת ס י ס ה זה.״*
ח ב ר ת י אחד ,ב ע ל התייחסות
מעגל
הפליטים.
משמעותית
ב ע ר י ה הגדולות של זגלמביה נמצאו
ל ה ת ל ב ט ו ת זו ,ה י ה ז ה
של
ב ת ק ו פ ה ז ו ש ל ו ש ק ב ו צ ו ת של
פ ל י ט י ם .א ל ה ש ל ה ג י ר ו ש י ם ה מ ו ק ד מ י ם מ ש ל ז י ה ה פ ו ל נ י ת ) (1940ומאושווינצ׳ים
)אושוויץ( ) ;(1941ש ר י ד י ק ה י ל ו ת ק ט נ ו ת באיןור ,ש ל א ח ר ח י ס ו ל ן ה ו ב א ו ל ב נ ד י ן
ו ס ו ס נ ו ב י ץ ; ו כ ן מ ס פ ר פ ל י ט י ם בודדים מהג״ג .א ת מ ס פ ר ם ה כ ו ל ל ש ל ה פ ל י ט י ם
1
גיתן ל ה ע ך י ך ב ל מ ע ל ה מ־ 7,000יהודים * .ע ב ו ר פ ל י ט י ה ״ ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ נ ט ״ היתד,
ש א ל ת ה ה ת י י צ ב ו ת ש א ל ה ת י א ו ר ט י ת ב ל ב ד .ב ה י ו ת ם מ ח ו ס ר י ת ע ו ד ו ת זיהוי ,ר י ח פ ה
עליהם
ס כ נ ת ג י ר ו ש ב כ ל מ ק ר ה ש ל ביקורת .א נ ש י ם א ל ה מ נ ו י ו ג מ ו ר היה עימם
2
ש ל א ל ה ת י י צ ב * .ע ל ה ק ב ו צ ה השניה נ מ נ ו פ ל י ט י ה ק ה י ל ו ת ה ס מ ו כ ו ת ,כ מ ו אולקוש
ש י ד ע ו ז ה ע ת ה א ת ט ע ם הגירוש.
ויאבוז׳נו,
להבטחות
אנשים אלה,
האמינו אך
במעט
ה ג ר מ נ י ם והיודנראט .כ ך ל מ ש ל ,פ.ר ,.ש א ך ל פ נ י כ ח ו ד ש וחצי גורשה
מאולקוש,
3
ה ח ל י ט ה ש ל א להתייצב * .פ ל י ט י הגירושים ה מ ו ק ד מ י ם ה י ו ח ש ד נ י ם אף
ה ם ,א ם כ י ב מ י ד ה פ ח ו ת ה .ה ע ד ה פ ו ר ט ג א נ ג מאושווינצ׳ים י ד ע ה מ נ ס י ו נ ה ,כ י גיוס
כ ז ה כ ר ו ך ת מ י ד ב״גירושים ,מעשי ש ו ד ויריות״ ,ו ל א ה י ה
ב ד ע ת ה להתייצב**.
נ ר א ה ,כ י ג ו ר ם ח ב ר ת י זה ,ל צ ד אנשי ת נ ו ע ו ת הנוער ,ה י ה א ח ד מ מ ו ק ד י ה ת ס י ס ה ,
כוונה
שאליהם
תעמולתם של
מרין
ומולצ׳דסקי.
הסכנה ל א
היתה ר ק
באי
ה ת י י צ ב ו ת ם ש ל ה פ ל י ט י ם ,א ל א גם ב ה ש פ ע ת ס י פ ו ר י ה ם ע ל ש א ר האוכלוסיה.
טיפוסית
להתלבטות
היתד ,ג ם
החלטתם של
מספר
זקנים ,ש ל א
להתייצב
כנדרש.
ב ה ג ד ר ת ה מ צ ב ש ל ה ם ה י ה האיום ,כ י י י ת פ ס ו ב ב ת י ה ם ,שווה ל א י ו ם של
זיהויים
כבלתי־מועסקים .חותמת־הגסטאפו ממילא ל א ת ו ט ב ע בתעודותיהם .על
5
כ ן ה ע ד י פ ו א ח ד י ם מ ה ם ל ה י ש א ר ביום הכיגום ב ב ת י ה ם * .א ל א ש א ל ה היו ב ב ח י נ ת
114
מיעוט .מ ר ב י ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה ק ש י ש ה ה י ת ה ר ג י ל ה ל צ י ו ת ל פ ק ו ד ו ת ה ר ש ו ת ב א ש ר
היא רשות.
השפעת התסיסה
גגד
החברתי
במישור
בקרב
ממתן:
גורם
ת נ ו ע ו ת הנוער ,ה ש כ ב ו ת
של
האדמיניסטרציה
הדלות והפליטים
יש
היודנראט.
פעל
לזכור,
כי
א ד מ י ג י ס ט ר צ י ה זו ה ג י ע ה ב א ו ת ה ת ק ו פ ה לכ־ 1,200פ ק ד י ם ל ר ב ו ת כ ־ 4 0 0ש ו ט ר י ם .
אדמיניסטרציה
על־פי
זו,
אם
גם
נדבקה
החשדות
באווירת
הכללית,
מחוייבת
ה ו ר א ו ת מ ר י ן ו מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ל ה ת י י צ ב ראשונה ,ב מ ו ע ד ה כ י נ ו ס .
משרתם אף
בתוקף
היתה
ז א ת ועוד,
6
ה ו ב ט ח ה ל ה ם ח ס י נ ו ת מ פ נ י גירוש* .
גורמים ח ב ר ת י י ם א ח ר י ם ל א ה צ ט י י נ ו ב ע מ ד ה מ י ו ח ד ת ל ג ב י יום ה כ י נ ו ס .אופייני
ה ו א ב ה ק ש ר זה ,כי אין ה ע ד ו י ו ת מ א ז כ ר ו ת כיגוס מ פ ל ג ת י כלשהו ,ב ו נ ד ו ג ה ש א ל ה
ב ה ק ש ר זה יש ל ה ד ג י ש ,כי ל ה ו צ י א ח ל ק מ פ ע י ל י מ פ ל ג ו ת ה ש מ א ל ,מ ר ב י ת
זו.
ה ע ס ק נ י ם ה צ ע י ר י ם ש ל ה מ פ ל ג ו ת ה צ י ו נ י ו ת היו ח ב ר י היודנראט .ה ר ב נ י ם מ צ י ד ם ,
א נ ש י ״המזרחי״ ו א נ ש י ״ ה א ג ו ד ה ״ ,ת מ כ ו בפעילויותיו של מרין ע ו ד מ י ו נ י
באחת
הכריז א ח ד ה ר ב נ י ם ב י ח ס למדין,
מ ה א ס י פ ו ת ה פ ו מ ב י ו ת אף
כי
.1942
״ממשה
ועד למשה ,ל א קם כ מ ש ה )מרין(״.״
מה
ברחוב על מ ט ר ו ת הגירושים?
ד ע היהודי
המשלוחים ל״יישוב מחדש״,
ש נ ע ר כ ו ב ח ו ד ש י מ א י ־ י ו נ י ,ע ו ר ר ו ח ר ד ה ר ב ה ל א ר ק ב ש ל סוג ה א ו כ ל ו ס י ה ש ג ו ר ש ה
אופיים
ה א ל י ם של
דיעה.
הגירושים ,א ל א ג ם מ ש ו ם ש מ ה מ ג ו ר ש י ם ל א
גסיוגות ק ר ו ב י
למדע,
ש ה ג י ע על
קרבתו
היחסית של
המשפחה
ה ת ק ב ל ה שום
ל ב ר ר א ת גורל יקיריהם גכשלו,
בגיגוד
זאת
ה מ ג ו ר ש י ם ל מ ח נ ו ת העבודה .ה ע מ י מ ו ת ל א ה ת ב ה ר ה .ל מ ר ו ת
אושוויץ:
מחגה
הפרדו
למעשה רק עשרות ק״מ ספורות
בין אושוויץ וסוסנוביץ .ב ס ו ס נ ו ב י ץ א מ ג ם ה י ל כ ו שמועות ,ש ה ר כ ב ו ת ה ג י ע ו לאושוויץ,
אך
ל א היה ברור .מ ה ק ו ר ה שם .ה מ י ד ע ,ש ה ב י א ו פ ל י ט י העיירה,
הגם שכלל
ה מ ת ר ח ש ב מ ח נ ה ,עדיין ל א כ ל ל פ ר ט י ם
השמדה
מ ס מ ר י שיער ע ל
פרטים
על
שיטתית .יהודי אושוויגצ׳ים ג ו ר ש ו כ מ ע ט כ ש נ ה ל פ נ י ה ת ח ל ת ה פ ע ל ת ם ה ש י ט ת י ת
של ת א י ה ג ז י ם .
48
מ צ ד שני ,ק י י מ י ם היו ב ז ג ל מ ב י ה ב א ו ת ה ת ק ו פ ה מ ק ו ר ו ת מ ד ע
אחרים:
ח .ו , .איש פ ו ע ל י ציון צ״ס ,ש מ ע על ה ה ש מ ד ה מ פ י ש ל י ח י ״ ה ח ל ו ץ ״ ;
מ .ב .ק,.
״כי
לשעבר
בעל
ידע מפי
מ פ ע ל מזון,
הגרמני
על
הממונה
מפעלו
ה י ה ד י ם הנשלחים הולכים השמימה ד ר ך הארובה״ .הוא סיפר א ת ה ד י ע ה ל א ח ר י ם ;
למשפחתה
בין
של
האנשים
ציפורה
ואמרו
לא
ב ת ה־16
ללכת,
הגיעה
כי
זאת
תעמולת
תהיה
תנועות הנוער
הליכה
למוות״;
״אשר
לעדה
הלכו
אחרת,
9
הגיעו ש מ ו ע ו ת ע ל ג י ר ו ש ו ר צ י ח ת יהודים ב ע ר י ם ש ו נ ו ת בפולין* .
אלא
שריבוי
הידיעות
וגיוונן
לא
פיזר
את
מעטה
המסתורין
סביב
מטרת
הגירושים ל ״ י י ש ו ב מ ח ד ש ״ .ר ב י ם ק י ב ל ו א ת ה ד י ע ו ת ע ל תגאי ,כ ש מ ו ע ה ב ע י ק ר .
ח ס ר ה היתד ,ה ו כ ח ה
דאית.
פ ק ד ת ה י ד נ ר א ט בבנדין ,ע ל אף ק ר ב ת ה ל מ ק ו ר ו ת
ה מ ד ע ,ציינה ,כי ל א ח ר ה ג י ר ו ש ב מ א י —
״שום א י ש א צ ל נ ו ל א ה ע ל ה אז ע ל ד ע ת ו ,ש ה א ו מ ל ל י ם מ ו ב ל י ם ל א י ש ם
לכיוון
בלתי
ד ו ע ו ז כ ר ל א יישאר להם״.״
ג ם ח .נ ,.ת ו ש ב ת ב נ ד י ן ,ט ע נ ה ,כ י ב מ א י
5
,1942
115
״ א ף א ח ד ע ו ד ל א ידע א ת ה א מ ת ,ל א ן ל ו ק ח י ם א ת ה ז ק נ י ם והחולים ...אז
א ח ד ל א ח ש ב עדיין ,ש ל ו ק ח י ם
אף
אותם למוות״.
ל פ י ד ב ר י ה ע ו ל ה ,כי מ צ ב זה גבון היה ג ם ל ר א ש י ת א ו ג ו ס ט И-.1942ז .ל ,.אז
נ ע ר ב ן ,18ח ב ר ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ בבגדין ,ז כ ר :
״...דיברו ע ל אושוויץ כ מ ח נ ה ריכוז ע ו ד ל פ נ י מ י ג ר ש י ה ס פ ו ר ט ,אך עדיין
ב מ ש מ ע ו ת ש ל ה ש מ ד ה המונית ...ל מ ש ל ,ה ה ו ר י ם שלי ,ל פ נ י הריכוז
לא
ב מ י ג ר ש ׳הכוח׳ ,ל א האמינו ,כ י אושוויץ פ י ר ו ש ה ה ש מ ד ה ״ .
82,
ב מ ק ר י ם מ ס ו י י מ י ם א ף ז כ ת ה ת ע מ ו ל ת ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ל י ח ס ח ש ד נ י ועויין .כ א ש ר
ש מ ו א ל רוזנצוויג ,איש ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ,ל א ב י ו ש ל חברו ,כ י ״ ג ם אני
הודיע
ו ג ם א ת ה נ י ד ו נ י ם למוות״ ,זכה ב ת ג ו ב ה ל ס ט י ר ת ־ ל ח י .ה ר ח ו ב ,העם ,ס י ר ב ל ה א מ י ן
לידיעות
אלה על־פי אותה עדות.
6 8
ב ס ט י ר ת ל ח י זו ט מ ו ן היה ד ב ר מ ה ג ו ס ף :
א ת ה י ד י ע ו ת ה ע י ק ר י ו ת הפיצו אנשים ,ש ג ת פ ם ו ע ל ידי ה צ י ב ו ר ,כ מ ו ע ל ידי מרין,
כ צ ע י ר י ם ח צ ו פ י ם ו ב ל ת י מנוסים ,ה ז ו ר ע י ם ב ה ל ת ־ ש ו ו א ב צ י ב ו ר .ב ב ח י ר ה ה מ ע ש י ת
ל מ י ל ה א מ י ן — ל מ נ ה י ג ו ת או לצעירים ,ב ח ר ו מ ר ב י ת ה י ה ו ד י ם ל ש י ם א ת מ ב ט ם
במגהיגי
ה י ו ד נ ר א ט .ל מ ר ו ת כ ל מ ה שאירע ,עדיין נ ת פ ס ה מ נ ה י ג ו ת זו כ ש ק ו ל ה
ואחראית.
במצב
ואכן,
זה
של
עמימות
היתד,
לתעמולה,
היודנראט
שניהל
ולטכסים
ה ה ט ע י י ה ה ג ר מ נ י בציילאדז׳ ה ש פ ע ה ד ו מ י נ נ ט י ת ע ל ק ב ל ת ה ה ח ל ט ה ה ס ו פ י ת .ש א ר
הגורמים
ה י ו ש ק ו ל י ם ויצרו ע ר פ ל ש ל ח ו ס ר ו ו ד א ו ת .מ כ א ן — ז כ ר ה ג י ר ו ש י ם
ה ר א ש ו נ י ם ב מ א י וביוני ,ו כ נ ג ד ם — ו כ ר ת ג ו ב ת ם ה א ל י מ ה ו ה ה ח ל ט י ת ש ל ה ג ר מ ג י ם
ב מ ק ר ה אי התייצבות .מכאן — השמועות העקשניות ב ד ב ר גורלם של הנשלחים
לגירוש ,ומגגד — אי הוודאות ש ל שמועות אלה .אך ת כ ס י ס ההטעיה ב צ ׳ י ל א ח ׳
והעובדה ,שהיודגראטים הטילו א ת מלוא כ ו ב ד מ ש ק ל ם בזכות ההתייצבות ,הכריעו
א ת ה כ ף .כ כ ל ו ת הכל ,א ם ה י ו ד ג ר א ט ק ו ר א ל ב ו א ב ב ג ד י חג ,מייעץ ,ש ל א ל ה צ ס י י ד
במזון ,ו ב פ ר ט ש ו ל ח א ת פ ק י ד י ו ר א ש ו נ ה — ס י מ ן ה ו א ו א ו ת ,כ י א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט
מאמינים
ניסה
א ף הם ,ש ה כ ל יסתיים ב ש ל ו ם .מ ש ה ז׳ילונקה ,א י ש ב י ת ״ ר בסוסנוביץ,
ל ש כ נ ע א ת הוריו ,ש ל א י ת י י צ ב ו :
להסתכן,
בהיותם
״אולם
ה ם כ כ ל היהודים ל א ר צ ו
לביתם
— כפי שהבטיחו העסקנים בנאומיהם״.
מ ש ו כ נ ע י ם ,שיחזרו
84
ויכוח דומה התעורר בבית מאיר פרדלסקי בסוסנוביץ ,שהציע לאמו ל ה ס ת ת ר
עד
יעבור זעם .למרות שהאב נלקח
היתה
חזקה
אוקסגהגדלד
ד ע ת האם להתייצב,
)לימים מזיא(,
למחנה
עבודה
אך
כשלעזרתה נחלץ אף
בסכמה את
ת ג ו ב ת הציבור
ל פ נ י מ ס פ ר חודשים,
השכן.
88
ואילו פ ר ד ק ה
ל א ס י פ ו ת ש ע ר ך מרין,
רשמה:
״...הציבור — ב נ י א ד ם גבוכים ,ש ח י פ ש ו ל ה ם ד ב ר מ ה ל ה י א ח ז ב ו — האמיגו
) ל מ ר י ן ,י .ר ,(.ר צ ו להאמין״*.
116
5
ש ל פ ר ד ק ה טמון ל ד ע ת נ ו ה מ פ ת ח ל ה ב נ ת ה ת י י צ ב ו ת ם של יהודי ב נ ד י ן
בדבריה
ו ס ו ס נ ו ב י ץ ב־ .12.8.1942ב ד ו מ ה ל מ ד י ן עצמו ,י ו ת ר מ ש ה א מ י נ ו היהודים ,ש ה ב י נ ו ם
בשלום,
יעבור
הקהילה
הם
להאמין
רצו
תהליך
בכך.
העצמי
השכנוע
עתה
פעל
על
כ ו ל ה .ד ו ו ק א מ ש ו ם ש ה ח ש ש ו ת היו כ ה כ ב ד י ם ,כ פ י ש ה ע י ר ו ג ם א נ ש י ם
שעדיין
האמינו,
לא
כי
פירושה
אושוויץ
זקוקים
מוות,
לחיזוק
היו
אמונתם,
ש ה כ ל י ע ב ו ר ב ש ל ו ם .ב ל ב ש ם ב ג ד י חג ,כ ש ב י ד י ה ם א ך מ ז ו ן מ ו ע ט ,ד מ ו ל ב נ י ש ב ט
קדמון ,ה מ נ ס י ם ל ר צ ו ת אל א כ ז ר ונורא ,ש א ת כ ו ו נ ו ת י ו ל א י כ ל ו ל ה ב י ן .
ההיסטוריון .סיכום ביניים
עתה
נעצור
חלקיות,
לרגע,
הנוגעות
תיאור
את
לשאלה
מהלך
המרכזית
האירועים,
חלק
של
כדי
זה:
להציג
האם
מספר
או
דעו
מסקנות
ידעו
לא
היהודים על כווגות הגרמנים בנסיבות ה נ ת ו נ ו ת ?
ב י ח ס ל ש א ל ה ש ל מ ע ל ה יש ל ה פ ר י ד ב ע ק ב ו ת ה פ ס י כ ו ל ו ג י ה ה ק ו ג ג י ט י ב י ת בין
א.
שני
56
מושגי
י ס ד :מידע ותובגה « .דבר
המתייחסים
זה,
לפעולה הגרמנית ודבר אחר הוא
לרכוש
הגירושים
אחד הוא לצבור
ת ו ב נ ה )(insight.
המדע
לגביו .מ ק ו ר ו ת
קטעי
משמעותו של
בזגלמביה
ב ש ל ב זה ש ל
ה ם ר ב י ם ומגוונים ,הן ב ש ל ה ק ר ב ה לאושוויץ ,הן ב ש ל נ ו כ ח ו ת ם ש ל
פליטי
הג״ג,
גכונים
ה ד ב ר י ם לגבי מנהיגות היודנראט.
קטעי
ל ע מ ד על
מ ד ע שונים
מידע
השליחים
מוורשה
ושמועות
וסיפורים,
בכל
שהסתובבו
בפרס
באיזור.
זאת על פי רוב לא מצטרפים
מ ד ע א ל ה ל ת ו ב נ ה ח ד ש ה ,ז א ת ל ה ו צ י א א ת א נ ש י ת נ ו ע ו ת הנוער.
מ ת י א ו ר מ ה ל ך ה א י ר ו ע י ם ו ה ה כ נ ו ת ל כ י נ ו ס ב־ 12.8.1942מ ס ת ב ר ,כי ה צ ט ב ר ו ת
ב.
)אקומולאציה(
ש ל כ מ ו ת ג ד ו ל ה של מ י ד ע פ ו ז י ט י ב י ע ל כ ו ו נ ו ת פ ע ו ל ת ה ג ר מ נ י ם
א י נ ה מ ב ט י ח ה מ ע ב ר א ו ט ו מ א ט י ל ת ו ב ג ה ,ה מ א ר ג נ ת מ ד ע זה ב ס כ י מ ה ק ו ג נ י ט י ב י ת
ושוב,
חדשה.
בהתייחס לפסיכולוגיה
לפילוסופיית־המדע
הקוגניטיבית ואף
של
6
<ן !* ,]1נ י ת ן ל ט ע ו ן ,כ י ה ה כ ר ה ה א נ ו ש י ת א י נ ה ע ו ב ר ת ב צ ו ר ה מ כ א ג י ס ט י ת מ ס כ י מ ה
א ח ת ל ש ג י ה ע ל י ס ו ד ה צ ט ב ר ו ת כ מ ו ת מ ס ו י י מ ת ש ל מ ד ע .ה ע י ק ר אינו ב ה צ ט ב ר ו ת
ה מ י ד ע א ל א ב ה ב נ ת ו .ב פ ר ט נ ת ק ל ת ה ה כ ר ה ב מ כ ש ו ל י ם ק ש י ם ,כ א ש ר ה מ ד ו ב ר הוא
בתובנה,
וסטירת
ג.
שפירושה הכרה בקרבתו של מוות
ב ל ת י ־ נ מ נ ע .ע ד ו ת ה ש ל פ ל ה כ״ץ
ה ל ח י ,ש ס פ ג ח ב ר ה ,מ צ ב י ע י ם על כ ך י ו ת ר מ כ ל .
המכשול העיקרי במעבר לחובגה החדשה מ ו ס ב ר על ד י תיאוריית ״הדיסו־
הקוגניטיבי״ .על
גאגס
באמונות
נפשי
פ י ח י א ו ר י ה זו
ש ל .פסטינגר «,ג אדם,
5
מיסדו
המחזיק
ו ע מ ד ו ת ,ש א י נ ן מ ת י י ש ב ו ח זו ע ם זו א ו ע ם ה מ צ י א ו ה ,מ ח נ ס ה
ואי נוחות ,ש מ ה ם הוא מנסה להשתחרר.
אחת
הדרכים
במחת
יותר
המקובלות
ל ה ש ת ח ר ר ו ת היא חיזוק א ח ת העמדות ,הנמצאות בדיסונאנס .ערב הכינוס הגדול
שרוי
מרין
נמצא
ב מ צ ב של ערעור אמונתו ביכולתו לשכנע את הציבור ה י ה ד י ,כי ביכולתו
להנהיגו
בביטחה
הראשונים.
מהדיסונאנס
להופיע
בדיסונאגס קוגניטיבי והוא מ ו ש ך אליו
מרין
לחוף
חש ,כי
מבטחים.
אמון
אמונה
הציבור
זו
את כל
מתערערת
היהדי
בו
בני קהילתו .מרין
לאור
נחלש
אימי
והולך.
הגירושים
כדי
לצאת
הקוגניטיבי אליו נקלע ,מחזק מרין א ת עמדתו הקודמת .ב ד ר י ש ת ו
בבגדי חג
ובהבטחה ,כי הכינוס
לא
יארך
זמן ר ב ,ש י כ נ ע מ ר י ן
את
117
» ד מיין ,רצה
ה ק ה ל ו א ת עצמו ,כי ה פ י ג ו ם י ס ת י י ם ל ל א גירוש .י ו מ ר מ ש ה א מ י ן
להאמין בכך .ב מ צ ב דומה לזה של מרין ובפרט לאחר התעמולה ה מ א ם י ב י ת ש ל
ה א ח ר ו ן ו ט כ ס י ם ה ה ט ע י ה ה ג ר מ ג י ג מ צ א י ם גם מ ר ב י ת היהודים .מ ר ב י ת ם ב ו ח ר י ם
להאמין,
שהם
במה
להאמין ,ונסחפים
רוצים
בדיסונאנס
המאפשר
הקוגניטיבי,
להם להחזיק בעמדותיהם הקודמות.
ג ו ר ם גוסף ,ש ה ש פ י ע ע ל היהודים ,היא האמונה ב מ נ ה י ג ו ת ו ש ל מ ר י ן .מ ר י ן
ד.
הוכיח א ת ע צ מ ו ע ד ל ת ק ו פ ה זו כ מ נ ה י ג שנוי ב מ ח ל ו ק ת א מ נ ם ,א ד א פ ק ט י ב י ב י ו ת ר
ב כ ל ה ק ש ו ר ל ה ש ר ד ו ת ה י ה ו ד י ם ו ת נ א י חייהם .ושוב ,ב ה ת י י ח ס ל מ ח ק ר י ם ב פ ס י כ ו ל ו ג י ה
שנערכו ב צ ב א האמריקני לאחר מלחמת־העולם השניה ו ב צ ה ״ ל בשנים
חברתית,
ה ו כ ח ,כי י כ ו ל ת ו ש ל ה ח י י ל ל ע מ ו ד נ פ ש י ת ב פ נ י מ צ ב י ־ ל ח ץ מ ו ת נ י ת
האחרונות,
6כ
בשני גורמים עיקריים :האמון במפקד והליכוד החברתי של היחידה .ד ע ד אוגוסמ
,1942
בה
ע ר ב ה כ י נ ו ס ,ס י פ ק מ ר י ן ל מ ר ב י ת ׳יהודי ז ג ל מ ב י ה מ נ ה י ג ו ת ,
מאידר ,יכולתם ש ל אנשי תנועות הנוער ל ה ת ג ב ר ע ל מכשול
ולהגיע
שליחי
לתובנה
מוסברת
החדשה
מכוח
שנתנו
האמון,
עבור
תנועות
אנשי
הנוער:
אהוד וגערץ.
מנהיג
קוגניסיבי
באנילביץ׳
״ ה ח ל ה ״ .מ ה ש ה י ה מ ר י ן ע ב ו ר יהודי זגלמביה ,היה
אנילביץ׳
גם
שניתן
אמון.
ה.
זה
לתת
עוד
ועוד,
ובשאר
הרבה
כפי
יותר
שידוע
מ מ ק ר י ם אחרים ,כ ו ח ה ש ל ע ד ו ת ר א י ה ה מ ו ב א ת מ פ י א ד ם מ ו כ ר ,ה ו א ה ו א
ש ה כ ר י ע ב י כ ו ל ת ה מ ע ב ר ל ת ו ב נ ה ח ד ש ה זו ,שפירושה ה כ ר ה ב ע ו ב ד ת ה ה ש מ ד ה * י ה
ה ע י ק ר ל א היה ב כ מ ו ת ה מ י ד ע ש ב י ד י אנילביץ׳ ומהימנותו ,ש כ ן מ י ד ע זה ה ו ע ב ר
ג ם למרין ,א ל א ב א מ ו ן ש נ י ת ן באנילביץ׳.
ו ע ו ד מ ס ת ב ר ,כ י ל א ב כ ל מ ק ר ה יש ק ש ר ישיר בין הידיעה ע ל ש ת י ר מ ו ת י ה
ו.
) כ מ י ד ע פוןיטיבי ,או ב ת ו ב נ ה ( ל ב י ן ה ה ח ל ט ה ל ה ת י י צ ב או ל א ל ה ת י י צ ב .מרין,
בין
כי
א ם ה ו א מבין ,בין א ם אינו מ ב י ן א ת כוונת ה ג ר מ נ י ם ,מ נ ו י ו ג מ ו ר עימו,
ע ל היהודים
הנוער,
תנועות
להתייצב.
למרות
ב כ ד ה ו א סבור ,שיציל
תובנתם
ולמרות
את מרבית
תעמולת־הנגד
שניהלו,
אנשי
הקהילה.
מתייצבים
אף
ה ם ,א ם ב ש ל ת ח ו ש ת ח ו ם ר ־ ה א ו נ י ם ,א ם ב ה נ ח ה ,שהם כ צ ע י ר י ם יישרדו .מאידן־,
הציבור
לגבי
שאלה
היא
גורמים
קיומית־אישית,
חברתיים
תעמולת־הנגד
אד
היהודי
שוגים,
של
ביותר
מסיבית
רציונלי של
מתמודד
שעימה
כגון
פעולת
כל
ההטעיה
על
ופרט מיהודי
הגרמנית,
ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,יוצרים א מ נ ם ל ח ץ
הכרעתו של כל
תהליד
הרחב
נ י ת ן ל ו מ ר ,כי
ההחלטה
פרט
הסופית
תעמולת
זגלמביה.
היודנראט,
חברתי מכיוונים
פ ר ט ו פ ר ט ה י א אישית .זו א י נ ה ה ת נ ה ג ו ת ש ל
ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת ,ש ל חיפוש
ההתייצבות
אפשרות הפעולה
שונים.
ע ד ר .זהו
האפקטיבית
ב ג ס י ב ו ת ה ג ת ו ג ו ת .ה ח ש ש ,כ י מ י ש ל א יתייצב ,י ג ו ר ש ; כ י א י ־ ה ת י י צ ב ו ת
ת ב י א ל פ ע ו ל ת ע ו נ ש י ן א ל י מ ה של ה ג ס ם א פ ו ; ה א ח ר י ו ת ל ב נ י ה מ ש פ ח ה ,
ה ע ש ו י י ם ל ה י פ ג ע ב מ ק ר ה ש ל אי ה ת י י צ ב ו ת — כ ל א ל ה ה ם ש י ק ו ל י ם פ ר ק ט י י ם ,
העומדים בשורש ההחלטה להתייצב.
118:
ה ״ פ ו נ ק ט ״ 12.8.1942 :
.3
5.00
כבר
בבוקר.
וסוסנוביץ:
בנדין
התייצבות
ב ש ע ת ב ו ק ר מ ו ק ד מ ת ה ח ל ו יהודי ב נ י י ן ,ס ו ס נ ו ב י ץ ודומברובד ,ל ע ז ו ב א ת
ו ל צ ע ו ד ל מ ק ו מ ו ת הכינוס .ש ע ת הכינוס נ ק ב ע ה א מ נ ם ר ק ל־ ,7.00א ך
דירותיהם
ת ו ש ב י ם ר ב י ם ב י ק ש ו ל ה ק ד י ם .ל י מ י ם ת י א ר ק .צ ט נ י ק א ת ה מ ח ז ה ש נ י ג ל ה ל ע י נ י ו
בסוסנוביץ,
) ״ מ ט ר ו פ ו ל י ״ כ כ י נ ו י ה בספריו( ,ב מ י ל י ם ה ב א ו ת :
״השכימו
א מ ה ו ת י ה ו ד י ו ת ל ח פ ו ף ר א ש י ילדיהן ,ה ל ב י ש ו מ ח ל צ ו ת ש ב ת א ת
כ ל ב נ י ה מ ש פ ח ה ו נ ט ל ו ע מ ה ן שיירי אוכל .ה ב ת י ם נ ס ג ר ו ,ו מ ש פ ח ו ת מ ש פ ח ו ת
נהרו
ה י ה ו ד י ם ב ר ח ו ב ו ת .הורים נ ש א ו פ ע ו ט ו ת ב ו ר ו ע ו ת י ה ם ,ה ד פ ו ת י נ ו ק ו ת
ב ע ג ל ו ת י ה ם .א ב ו ת ,ב י ד ם ה א ח ת ב ק ב ו ק ח ל ב ל י ו נ ק י ם ו ה ש נ י ה מ ו ל י כ ה ס ב קשיש,
ששוב אינו ת ו פ ס מ ה טיבה של הליכה זו״.
57
בבנדין ה ת ג ל ת ה תמונה דומה לעיניה של פ ק ד ת היודנראט:
״...כבר ב ש ע ה
5.00ב ב ו ק ר ה ת ח י ל ו היהודים נ ו ה ר י ם ל ש ם ,כ ד י ש ל א ל א ח ר
הלילה .א ף אני מיהרתי לשם ,כדי שלא לאחר ,ויחד אתי הלכה אמי הזקנה
ב ת ה־ .65ה ת נ ו ע ה ה י ת ה עצומה .א מ ה ו ת ס ח ב ו א ת פ ע ו ט י ה ן ב ע ג ל ו ת ילדים,
ז ק ג י ם ו ח ו ל י ם ה ו ב ל ו ב כ ר כ ר ו ת ו ב ע ג ל ו ת .ה כ ל היו ל ב ו ש י ם ב מ י ט ב בגדיהם,
היו ה ו ל כ י ם ל מ י פ ק ד חגיגי .ב ל ב כ ל א ח ד ו א ח ד ל ח ו ד קיגן היגון.
כאילו
ר ב י ם א מ ר ו ב ג ל ו י ,ש כ א ן מ ו ש כ י ם א ת כ ל היהודים ל ת ו ך ה פ ח ו א ף ע ל פ י
כן ה ל כ ו כ ו ל ם ״ .
לפי
אותה
חולים
עדות
5 8
קיבל
היודנראט הנחיות מהגסטאפו,
התייצבות
ש ה ת י ר ו אי
בעלי אישור רפואי מתאים .אלא שהחולים חששו להישאר ,ש מ א ימצאו
אנשי
אותם
״באופן
הגסטאפו ויחסלו
אפשר
כזה
וגראה כ מ ת ״ .
להגיד,
אותם
שכל
ב מ ק ו ם כיסח־
היהודי
הרובע
בלתי פרודוקטיבי.
שבבנדין
נתרוקן
לדבריה
יום
באותו
3 9
בין ה ה ו ל כ י ם ב ס ו ם נ ו ב י ץ נ מ צ א ה ה י ל ד ה ר ב ק ה קליינר ,ב ת ה ש מ ו נ ה .י ל י ד ת ח ל ־
אביב
היתה ,ו ה ג י ע ה יחד ע ם
פרח
המלחמה
האם
מעבודתה
החרושה,
אמה ואחותה לביקור משפחתי
נ ת ק ע ו בסוסנוביץ ועתה צעדו עם כולם.
ואמרה,
שמחר תיקח
את רבקה ואת
בקיץ
אתמול
אחותה
.1939
עם
ב ע ר ב הגיעה
ב ת ה ־ 11
לבית
לביקורת:
״׳מאמעשי׳
ל א פ ח ד ה כ ל ל .היא היתד• ע ו ב ד ת מ צ ו י נ ת
והמפקח
הגרמני
ה י ה מ ר ו צ ה ממנה ...ב ש ע ה א ר ב ע ל פ נ ו ת ב ו ק ר ה ע י ר ה א ו ת נ ו א מ א ,ר ח צ ה
פנינו ו ח פ פ ה א ת ראשינו עוד יותר טוב מאשר ב ע ר ב הפסח לפני ״הסדר״.
ואח
ה ש מ ל ו ת היפות לבשנו ,כדי שנהיה נקיות ויפות
ו ה ג ר מ נ י ם ל א י מ צ א ו ב נ ו כ ל פגם״.״
בשעת הביקורת
6
119
ג ם ש .פ ו ר ט ג א ב ג ,פ ל י ט ת אושווינצ׳ים ,צ ע ד ה שם ,ע ם א מ ה ב ת ד.־ .62ב ב ו ק ר
ויכוח
התנהל
רצתה
בין ה ש ת י ם .ה ב ת חששה ,פ ן ל א ת ע ב ו ר ה א ם
להוליכה
שתיהן כאן.
ל כ י נ ו ס .א ך זו
שתלך
ה ת ע ק ש ה והודיעה,
את
הבדיקה ולא
עכשיו
בלעדיה.
הן
8 1
ב ב ג ד י ן ה ת י י צ ב ל .ק .ב ן ,19איש ״דרור״ .הוריו ג ו ר ש ו ע ו ד ב א ח ד ה ג י ר ו ש י ם
הראשוגים.
גפטק,
בתחילה
ראשי
ל א ידע לאן ,א ח ר כ ך ש מ ע מ פ י
התגועה
כאן עם אחותו
המקומית,
ב ת ™ло-п
המגורשים
כי
הרשל
גלקחו
שפריגגר
לאושוויץ.
וברור
עכשיו
היה
מ .ב .ק .איש פ ו ע ל י א ג ו ד ת י ש ר א ל ה ת י י צ ב ע ם א ש ת ו
ו ב ג ו ה ג ד ו ל .ח ש ד ג י ה י ה ל א ו ר המידע שבידיו .ע ר ב ה כ י ג ו ס ש א ל א ת מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ,
צריכים
מדוע
הגרמנים.
ל ה ת י י צ ב גם זקגים וילדים .מ ו ל צ ׳ ד ק י
קלייגמן
את
ה ח ל י ם ל ה ס ת כ ן והשאיר
השיב,
שזוהי
הקטן
בבית.
הבן
פקודה
6 3
גם
של
חיקה
ק ל י נ ג ר מ ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ נ מ צ א ה שם .עוד א ת מ ו ל ה ת ל ב ט ו י ח ד י ו נ צ י ג י ת ג ו ע ו ת
הנוער ,כיצד יגהגו —
״ א ל א ש מ כ ל ה צ ד ד י ם ש י כ נ ע ו אותנו ,כ י ד ב ר ל א י ק ר ה .ג ד ו ל י ה פ ס י מ י ס ט י ם
טעגו ,כ י ל כ ל ה י ו ת ר י י ע ו ד גיוס ל ע ב ו ד ה .א י ש ל א ה ע ל ה ב ד ע ת ו ,כ י י ת כ ן
ג ם גירוש .א נ י ה י י ת י ב ט ו ח ה ,כי יפילו א ו ת נ ו ב פ ח ״ * .
8
ה ה ח ל ט ה היתד .ל ה ת י י צ ב ,ו כ ך גהגה אף היא .א ל א ש א ת א ב י ה ב ן ה ־ ,60ק ט ו ע
האחת ,ציוותה להישאר בביתו.
רגלו
63
7.00סוסנוביץ 8.00 ,בנדין ודומברובה :רישום
הגיע הזמן ,ש נ ק ב ע ל ת ח י ל ת הרישום .ב ש ע ה
סוסגוביץ
8.00
7.00מ ר ו כ ז י ם היו כ־ 2,000יהודי
ב מ י ג ר ש ה ס פ ו ר ט העירוגי ב ר ח ו ב יאן ו ב ש ב ע ה ״ ש ו פ י ם ״ ג ד ו ל י ם .ב ש ע ה
מ כ ו ג ס י ם ה י ו ג ם כ־ 22,000יהודי בנדין ב ש ג י מ י ג ר ש י ס פ ו ר ס :מ י ג ר ש ״ ה כ ו ח ״
ז מ י ג ר ש ״ ס ר מ צ י ה ״ .ב ד ו מ ב ר ו ב ה ־ ג ו ר נ י צ ׳ ה ,ה ת א ס פ ו 3,000י ה ו ד י ם ל פ נ י בנין ה ק ה י ל ה ,
א ף ה ם ל ב ו ש י ם ב ג ד י ח ג ״ כ ל פ ג י ש ת רעים ו י ד י ד י ם ״
בבנדין
החלו
עובדי
היודנראס
ברישום
הבאים
8 8
מיד
עם
כגיסתם
למיגרשי
הםפורמ.
ב כ נ י ס ה ל מ י ג ר ש גיתן ל כ ל א ח ד מ ס פ ר ס י ד ו ר י ו ב א מ צ ע ה מ י ג ר ש ע מ ד ו
שולחנות
ק ט נ י ם ש ם נ ר ש מ ו היהודים על ידי ע ו ב ד י ה י ו ד נ ר א ט .ר ק מ ע ט ג ר מ נ י ם
ב מ ק ו ם .ע ל ה ס ד ר ש מ ר ו א נ ש י ה מ ש ט ר ה היהודית .ה י ה ב ו ק ר י פ ה וילדים
נראו
השתעשעו על הדשא .פני הדברים נראו כשורה.
עתה
הגיעו
אחרוגי
ה מ ת י י צ ב י ם .ר .ו.
בן
87
,10
גר
בסמוך
למיגרש
״הכוח״.
בכל
ש ע ו ת ה ב ו ק ר צ פ ו ה ו א ובגי מ ש פ ח ת ו ב ז ר ם ה ה ו ל כ י ם ל מ י ג ר ש .ת ח י ל ה ח ש ב ו
לא
ל ל כ ת .ע ת ה ג ר א ו ש ו ט ר י ם יהודים ע ו ב ר י ם בין ה ב ת י ם ,ל א ס ו ף א ת ה מ א ח ר י ם .
וקסלמן
ה א ב ג ט ל א ת ר א ו ב ן ואחיו ופגה א ל ה מ י ג ר ש .
88
ג ם ח .ו .כ ב ן 31ה ג י ע
ע ת ה .ע מ ו א ש ת ו ו ש ל ו ש ת ילדיו .ו .ע ב ד כ צ ב ע ב ב ג י ן ה ו ו י ל ה
ש ל ד ״ ר דרייאר,
מ פ ק ד ה ג ס ט א פ ו .א ת מ ו ל הגיע ל ש ם דרייאר ב ח ב ר ת מ ס פ ר א ג ש י יודגראט .ד ר י י א ר
התעניין
ל ד ע ת ,מ ת י ת ו ש ל ם העבודה .הפועלים ,ש ל ו ש י ם ב מ ס פ ר ,ענו ,שהכיגום
למחרת,
ע ל ו ל ל ג ר ו ם ל ע י כ ו ב .דרייאר א מ ר ל ה ם ל ה כ י ן כ ר ז ה ו ל ה ת י י צ ב ב־8.00
120
כ נ ד ר ש .ה ו א יגיע ב־ 9.00ו י ש ח ר ר ם .ד ב ר י ו ש ל ד ר י י א ר ס ת מ ו א ת ה ס פ י ק ו ת ב ל ב
אחדים מהם חשבו קודם ש ל א לבוא.
הפועלים.
ה כ ר ז ה ו ה מ ת י נ ו ל ב ו א ו של ד ר י י א ר .
הירש
על
68
ב ר נ ב ל ט ,סגן מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה
ברנבלט
הסדר.
אף
הופיע
ע ת ה נשתכנעו .עמדו שם עם
הוא
היהודית
עם
ב ב נ ד י ן וכ־50
כנדרש
משפחתו,
שוטרים
מפקידי
שמרו
היודנראט.
בסוםנוביץ ובדומברובה .פני הדברים דומים .אלפים עומדים וממתינים בסבלנות
הרישום בידי הגרמנים.״
לתחילת
7
9.00בנדין.־ ציפיה
שמש
ח מ ה ש ל יום א ו ג ו ס ט ע מ ד ה כ ב ר ב מ ר ו מ י ה ר ק י ע .ה ת ח י ל ל ה י ו ת חם .א ל ה
להצטייד
שזכרו
בשתיה ,הוציאו
בקבוקים
אנשים
ושתו.
על
התיישבו
הדשא
וחיכו לבאות.
ב ב ג ד י ן ה ס ת י י ם הרישום ש ל ה י ו ד ג ר א ט .ה ת ב ר ר ,כ י ל מ ע ל ה מ ת ש ע י ם אחוז ש ל
ה י ה ו ד י ם התייצבו .מ ר ב י ת היהודים ,ל ר ב ו ת ה פ ל י ט י ם ,ה ת י י צ ב ו ! .
בחרו
7
פליטים אחדים
ל ה ס ת ת ר .ב ע י ק ר פ ל י ט י ה ״ ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ נ ט ״ ו ע ר י ם ש כ נ ו ת לבנדין ,ש ז כ ר ו ן
ה ג י ר ו ש י ם ו מ ט ר ת ם היה עדיין טרי ב נ פ ש ם .בין ה מ ס ת ת ר י ם ג ם מ ר ד כ י אנילביץ׳,
שהתחבא
ב ב י ת ה של ע ד ה נויפלד ,ח ב ר ת ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ בבנדין .ל א ה ת י י צ ב ו
ג ם מ ס פ ר ז ק נ י ם וחולים ,ביגיהם א ב ר ה ם מ ג ל ה ,ב ג ו ב ן ה ־ 2 0ש ל ס ג ן יו״ר היודנראט,
שהיה
ח ו ל ה ב א ו ת ו יום .ר ק ג ר מ נ י ם מ ו ע ט י ם
כ י ל א יערכו חיפושים א ח ר ה מ ס ת ת ר י ם .
גם
בסוסנוביץ
ובדומברובה
התייצבו
נראו
היה ו נ ר א ה ב ע ל י ל ,
בשטח
7 2
מרבית
היהודים.
ידוע
אך
על
מקרים
ב ו ד ד י ם ש ל פ ל י ט י ם וזקנים ,ש ב ח ר ו ש ל א ל ה ת י י צ ב .״
10.00
דומברובה :
בדומברובה
ראתה כי:
תחילת
ה ח ל המיון*.
7
המיון;
אסתר
סוסנוביץ
קמינסקי
בת
ובנדין:
,15
עצבנות
ח נ י כ ת ״ ה ש ו מ ד הצעיר״,
״ פ ת א ו ם הופיעו אנשי ס ״ ס מזויינים .ה ח ל ו ד ח י פ ו ת ,צ ע ק ו ת ואיומים ב ר צ ח ;
חלקו אותנו לארבע קבוצות :הראשונה היתה מיועדת ל ל כ ת הביתה ,בשניה
היו צעירים ,שהיו מיועדים ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ,ו ב ש ל י ש י ת ל ק ח ו ג ם ע ם ״ ז ו נ ד ר ־
)תעודת העובד של
קרטה״
״הממונה
ה מ י ו ח ד ״ ,א.ר ,(.ג ם צעירים ו ג ם
מ ב ו ג ר י ם ,ל פ י ר א ו ת עיניו ש ל א י ש ה ס ״ ס .ב ק ב ו צ ה ה ר ב י ע י ת היו קשישים,
שמיד נשלחו לאושוויץ״.
לפי
75
ד ו ד אייזנברג ,שאף הוא ה י ה
במקום ,ניהל
א ת המיון קוצ׳ינסקי ,נ צ י ג
ה ״ מ מ ו נ ה המיוחד״ .ת ו ש ב י ד ו מ ב ר ו ב ה ,כ פ י ש ר א ה א י י ז נ ב ר ג ,סווגו ל ש ל ו ש ק ב ו צ ו ת .
בסוסנובי׳ן
ה ו ר ג ש ה מ ת י ח ו ת .כ א ן ל א י ד ע ו עדיין ע ל
המתחולל
76
בדומברובה,
אך הגיעה הוראה להביא א ת המתייצבים מ נ ק ו ד ו ת הריכוז ב ב ת י החרושת למיגרש
הספורט.
אנשי
המשטרה
היהודית
נשלחו
לבצע
את
ההודאה.
בנות
משפחת
121
שהמתיגו מזה
קלייגר,
יחד עם
כאבו.
77
ארוכות,
שעות
500איש ,שהיו מ ר ו כ ז י ם
כשהן
על
עומדות
רגליהן,
ללכת
פנו
ב ב י ת ה ח ר ו ש ת .ה ד ר ך ה י ת ה ארוכה ו ר ג ל י ה ן
ב מ י ג ר ש ה ס פ ו ר ט ה ב ח י ג ו ב ש ו ר ו ת ה א ר ו כ ו ת ש ל ע ו ב ד י ה״שופים״ ,ש ה ת ק ר ב ו
למקום .הצפיפות והעצבגות גברה .גם מ ע ל ו ת החום עלו:
״השמש ק פ ח ה בלי ר ח ם ע ל ר א ש י האנשים .ילדים התרוצצו צמאים ועיצבנו
א ת הוריהם ב ד ר י ש ו ת י ה ם .ה ר ח ש ו ה ת נ ו ע ה ג ב ר ו ו ה ל כ ו ״ .
בבנדין גברה המתיחות .אל
גם
במיגרש
דוד ליוור
78
״הכוח״
הגיעה
שמועה
כ י מ ש מ ר ו ת מזוייגים של פ ל ו ג ו ת ס ״ ס ו א נ ש י מ ש ט ר ה ה ק י פ ו א ת המיגרש .אין
נותנים
על
ל א י ש ל צ א ת ,א פ י ל ו ל א ל א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט .ב ב נ ד י ן ל א היה יידוע עדיין
ה מ ת ר ח ש ב ד ו מ ב ר ו ב ה .יוחגן ראגץ ,א י ש ״דרור״ ,השגיח א ף הוא ב ש ו מ ר י ם
אם
החמושים.
בו
עברו
הרהורי
קודם
ב ר ו ר היה לו ,כ י מ א ו ח ר מ ד י ל ה ת ח ר ט .
12.00
לפי
בנדין:
ספקות
להתייצבותו,
באשר
עתה
הרי
7 9
חששות
אמורים
ה ת כ ג ו ן ה מ ו ק ד ם היו ה כ ל
ב ש ע ה זו כ ב ר ל ח ז ו ר ל ב ת י ה ם ,ועדיין
ל א ק ר ה ד ב ר .האגשים ש ר ו ע י ם היו ע ל ה ד ש א ב ח ו ם מעיק .ה צ מ א מייסר .ל א נ ש י
ה י ו ד ג ר א ט הגיעו ש מ ו ע ו ת מ ד ו מ ב ר ו ב ה .מ ס פ ר י ם ,ש ג ע ר ך ש ם מיון ל ש ל ו ש ק ב ו צ ו ת
ו מ ש ח ר ר י ם א ת הצעירים ,ב ע ל י ת ע ו ד ו ת ה ע ו ב ד .מ נ ל ה ,איש ״המזרחי״ ו ס ג ן יו״ר
בבגדין ,הודה ע ת ה ב פ נ י ל י ו ו ר כ י ״ ה ג ס ט פ ו ד י מ ת ה אותנו״ .ח ו ש ש
היודנראט
ה י ה ע ת ה ל ג ו ר ל הנשים ו ה ט ף ,ש ג א ס פ ו ב מ י ג ר ש .ל א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט ב ב נ ד י ן היה
ברור
ע ת ה ,כי ג ם ב ב נ ד י ן י י ע ר ך מיון ה מ ו נ י .ה ש א ל ה ה י א רק ,מ י י נ ה ל
דרייאר,
המיון:
הגסטאפו,
איש
או
נציג
קוצ׳ינםקי
ה״ממוגה
ש ה א ח ר ו נ י ם ,ש א ם כן ,אזי ה מ ד ו ב ר ב מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ,ל א ב ג י ר ו ש .
13.00
מגרש
בנדין,
ס ל ק צ י ה •י
״הכוח״:
המיוחד״.
את
קיוו
80
8
ל מ י ג ר ש הגיע קוצ׳ינםקי ו א נ ש י ״ ה מ מ ו נ ה ה מ י ו ח ד ״ ב ל ו ו י ת מ ס פ ר עוזרים .א ח ד י ם
ל ב ש ו מדים ,ה ש א ר היו ל ב ו ש י ם א ז ר ח י ת .מ צ ב ה ר ו ח ה ש ת פ ר מ ע ט :
מהגרמנים
בכל זאת אנשי ״הממונה המיוחד״ ינהלו א ת הפעולה .באמצעות מ ס פ ר אנשי ס״ס
ושוטרים
יהודיים רוכזה כ ל
האוכלוסיה
היהודית במיגרש ה״כוח״
)כ־,(12,000
ב ח צ י ו ה א ח ד של המיגרש .ב מ ר כ ז ה מ י ג ר ש ה ו צ ב ו מ ס פ ר ש ו ל ח נ ו ת ולידם ה ת י י ש ב ו
קוצ׳ינסקי ו ק ר ו נ א ו ו מ ס פ ד פ ק י ד י י ו ד נ ר א ט יהודים .נ ר א ה ,ש מ ו ל צ ׳ ד ס ק י היה א ח ד
מהם.
היהודים
החלו
לעבור
על
השולחנות.
פני
פקיד
ה י ו ד נ ר א ט זיהה
אותם
ב ש מ ם ו ב ה ת א ם ל ה ח ל ט ת ק ו צ ׳ י ג ס ק י סווגו ל ש ל ו ש ק ב ו צ ו ת שונות ,ש ה ת ר כ ז ו ב ח צ י ו
ה ש נ י ש ל המיגרש .היהודים ה מ מ ת י נ י ם ב ת ו ר ה ב ח י נ ו ,כי ב ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה סווגו
עובדים
חלקם
מרובות
בעלי
בעלי
תעודת
ילדים.
מפריד בין:
122
תעודת
82,
עובד;
עובד:
לקבוצה
בקבוצה
השניה
השלישית
נשלחו
בעלי
נ כ ל ל ו יהודים
משפחות
זקנים
קטנות,
ומשפחות
ל פ ק י ד ת ה י ו ד ג ר א ט ה מ מ ת י ג ה ל ת ו ר ה ה י ה ב ר ו ר ,כי סיווג זה
ס ו ג המועילים ,ש ת ע ו ד ו ת י ה ם ת י ח ת מ נ ה מ י ד ;
״(1
מסופקים ,שגורלם ייקבע אחר כ ך ;
(2
'(3
שיגורשו מיד.״*
״מיותרים״,
8
ל א ח ר י ם נ ר א י ת ה ח ל ו ק ה א ח ר ת :ראגץ ,א י ש ״דרור״ ,ס ב ו ר ,כ י ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה
צעירים אמורה להיות מגורשת ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ; הקבוצה השניה של בעלי
של
ה ע ו ב ד ,שיישארו ב מ ק ו ם ; ואילו ה ש ל י ש י ת ת י ש ל ח ל ה ש מ ד ה באושוויץ*.
כרטיס
ה י ה נראה ,כ י היהודים סווגו
לברנבלט,
לארבע
קבוצה
קבוצות:
8
,1י ש ו ח ר ר ו
ל ב ת י ה ם .ק ב ו צ ה 2כ ל ל ה א נ ש י ם בריאים ,ש י ו ע ד ו כ נ ר א ה ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה .ק ב ו צ ה ,3
ק ש י ש י ם ו ב ע ל י מ ש פ ח ו ת ,שיועדו לגירוש .ק ב ו צ ה ,4א ג ש י ם מ ס ו ג י ם שונים ,שיועדו
מחדש.
למיון
8 8
ל .ק .ה ג י ע א ך ב ק ו ש י א ל שולחן המיון .ה ד ו ח ק ה י ה ר ב .
ב ת ה־ .10ה ו א ע צ מ ו גשלח
מאחותו
אחותו נעלמה מעיניו.
המשפחות.
ובעלי
על
הופנו
ידי
8 7
89
ל ק ב ו צ ת הצעירים,
ל ד השולחן הופרד
בעלי
ת ע ו ד ת העובד.
עדה נויפלד הופרדה מאמה ,ש נ ל ק ח ה ל ק ב ו צ ת הקשישים
מ ש פ ח ת ר ,.א ב ו א ם כ ב נ י
קוצ׳ינםקי
ל צ ד ימין.
המשפחה
,44ה ב ן א .ו א ח ו ת ו
מצויירת
וזיתה
ב ת ה־,13
בכרטיסי
עובד
והיתד ,ס ב ו ר ה ,ש ע ב ר ה א ת המיון בשלום .ב ע ל י מ ש פ ח ו ת א ח ר ו ת ה ו פ ר ד ו מ י ל ד י ה ם .
הירש
את
ב ר ג ב ל ט ,גיגש א ף ה ו א ב ח ב ר ת ב נ י מ ש פ ח ת ו :הוריו ו א ש ת ו .ה ם ה ר א ו
נ י י ר ו ת י ה ם וכוונו ל ק ב ו צ ה מ ס פ ר 1ו ש ו ח ר ר ו ל ב ת י ה ם
מ ד א ח ר כך .ב ר נ ב ל ט
ע צ מ ו ל י ו ו ה א ו ת ם ל י צ י א ה מ ן המיגרש ,א ח ר כ ך ש ב ל ב ד ו .
בשמירת
לבל
88
ה ס ד ר ב מ י ג ר ש ,ו ל פ י ד ב ר י עדים ר ב י ם א מ ו ר י ם היו ל ה ש ג י ח במיוחד,
יתערבבו
משמעות
ה ק ב ו צ ו ת השונות.״
9
אי־פה,
החלו
אי־שם,
להבין
היהודים
את
המיון וניסו בחשאי ל ה ת ח מ ק מ ק ב ו צ ה לקבוצה.
סוסנוביץ:
15.00
בםוםנוביץ
אירע.
6 9
הוא ו א נ ש י ו ע ס ק ו
ש מ ו ע ו ת על
סלקציה
כ ב ר ע ב ר ו ש ב ע ש ע ו ת מ ה מ ו ע ד ,ש נ ק ב ע ל ת ח י ל ת הרישום
ד ב ר לא
ה מ ת י ח ו ת ה ג י ע ה לשיא .ל ח ו ם ו ל צ מ א נ ו ס ף ע ת ה ה ר ע ב .ה ת ב ר ר ,כי ה ד ו ב
צייתו ל פ ק ו ד ת ה י ד נ ר א ט ולא ה צ ט י ד ו בדברי אוכל .ב ה ש ת ד ל ו ת ה י ד נ ר א ט הוסכם
ל מ ק ו ם מ ע ט ל ח ם .שוטרים יהודיים
להביא
הלחם,
ה ת ח ו ל ל ה מהומה .שוטרי הס״ס נטלו אוחו
בשורות
על
נשלחו
לביצוע
בדיהם,
המשימה.
משהגיע
ס ד ר ו אח היהדים
ו ה י כ ו ב א ל ו ת גומי א ת ה מ ת ק ר ב י ם ל ק ב ל א ת ה ל ח ם .נ ר א ה ,כ י י ד י ע ו ת
ה מ ח ר ח ש ב ש ע ה ו ו ב ב נ ד י ן ו ב ד ו מ ב ר ו ב ה הגיעו ג ם ל ס ו ס נ ו ב י ץ .ב ק ה ל ר ו ח ש ו ת
השמועוח.
מטלפנים
אחר
כך
ביוחר
אמרו,
סוסנוביץ
לגירוש,
אלא
ב ע ל י ה״שופים״ הגרמנים לברלין ומנסים
להעביר
א ח ר ו ע הגזירה.
סיפרו,
ש כ נ ר א ה מיועדים
שהגיעה
— ישוחררו״.
חשובה
יהדי
מברלין:
״היהודים,
שהגרמנים
ש ב ש ע ה זו
זקוקים
להם
91
15.00
בנדין
בבנדין
ו ד ו מ ב ר ו ב ה ה ה ק ד מ ה הסלקציה .ב מ י ג ר ש ״ ה כ ו ח ״ נ ר א ה היה ל ר א נ ץ ,כ י
קוצ׳ינםקי
ודומברובה:
התקדמות
הסלקציה
ע ו מ ד כ פ ס ל ו צ ו ר ח ל ע ב ר ה ק ו ר ב ן :א ח ה ,ש ח י י ם או ש ל ו ש .ל ר ו ב —
123
ב ר ג ע ש א נ ש י ם נ י ס ו ל ה ר א ו ת ל ו ת ע ו ד ו ת בנסיון ל ה צ י ל א ת חייהם ,ה י ה
שלוש.
ב ו ע ט ב ה ם כ מ ש ו ג ע .ל פ ג י כ ש ע ה ב י ק ר ב מ ק ו ם דרייאר ,ר א ש ה ג ס ט א פ ו ,ל ה י ו ו כ ח ,
כי ה כ ל מ ת נ ה ל כ ש ו ר ה .ל ע ו מ ת ק ו צ ׳ י ג ס ק י ה ג ס והאלים ,ב ל ט ה ד מ ו ת ו ה מ ע ו ד ג ת
של
האיש
למגרש
תואר
בעל
הד״ר.
היודגראט השגיחה ,כי י ח ד
פקידת
הגיעה
עמו
ק ב ו צ ת ג ב ר ו ת ג ר מ נ י ו ת אלגנטיות .הגברות ״נהנו ביותר ל מ ר א ה ההמון
היהודי ה נ ב ה ל וטיילו כאן ל ה ג א ת ן ש ע ה ארוכה ,כשהן צ ו ח ק ו ת ב ק ו ל ״ .ח .ו ,.ש צ י פ ה
לדרייאר
מ ש ע ה מ ו ק ד מ ת ,ג י ג ש ע ת ה והזכיר ל ו א ת ה ב ט ח ת ו .ד ר י י א ר ה ו ר ה ל ו
להצטרף
ל ת ו ר ,ו.
חשש,
שיישלח
לקבוצת
ב ח ש ש ו ת כ ב ד י ם .שלושה
ניגש
הגירוש.
ליד
השולחן
ילדים היו
ר א ה א ת קוצ׳ינסקי
והוא
לו
ומולצ׳דסקי.
הוא
פ נ ה למולצ׳דסקי .זה ח ב ר מ פ ל ג ת ו ו א ו ל י י ש ת ד ל ל מ ע נ ו א צ ל קוצ׳ינסקי .מ ו ל צ ׳ ד ס ק י
גיסה א ת מזלו ,א ל א ש ב א ו ת ו ר ג ע ה ב י א ו בחור ,ש נ ת פ ס ב ה ת ח ז ו ת ל ש ו ט ר יהודי.
האיש
מ ק ב ו צ ה ל ק ב ו צ ה .קוצ׳ינסקי כ ע ס
עסק בהברחת אנשים
א ת ו .ו מ ש פ ח ת ו ל ק ב ו צ ה ,2ק ב ו צ ת ה מ ס ו פ ק י ם .
ככל
והחליט
לשלוח
92,
ש ה ת ק ד מ ו ה ש ע ו ת ,כ ך ג ד ל ה ה ק ב ו צ ה השלישית ,זו ש ה כ ל י ו ד ע י ם ע ת ה ,
כי היא כ ו ל ל ת א ת ה מ י ו ע ד י ם ל ג י ר ו ש .ב פ י נ ו ת ש ו נ ו ת ש ל ה מ י ג ר ש ה ת ח י ל ה מ ה ו מ ה .
ילדים ,ש ה ו פ ר ד ו מ ה ו ר י ה ם ,ב י ק ש ו ל ש ו ב אליהם .א מ ה ו ת ח י פ ש ו א ת ילדיהן .ל ע ת י ם
היה ע ל הגרמנים• ל ה פ ר י ד בין ה מ ש פ ח ו ת ב כ ו ח הזרוע ת ו ר שימוש ב ק ת ו ת ה ר ו ב י ם .
א מ ה ו ת נ ס ח ב ו ב ש ע ר ו ת י ה ן •על ה א ד מ ה .נ ש מ ע ו יריות ר א ש ו נ ו ת .ה ש ו ט ר י ם
מספר
היהודים
ב מ ב ו כ ה :ע ל י ה ם ל ש מ ו ר ע ל הסדר ,ו ב פ ר ט ל מ נ ו ע א ת ה מ ע ב ר מ ק ב ו צ ה
ל ק ב ו צ ה .א ח ד י ם מ ה ם מ ע ל י מ י ם עין ,א ח ר י ם מ ו נ ע י ם ב כ ו ח א ת ה ת ח מ ק ו ת ה י ה ו ד י ם .
היקה ק ל י ג ג ר ה ש ג י ח ה ב א ם ,ש ה ס י ע ה ע ג ל ת תינוק ,א ש ר ה צ ל י ח ה ל ה ת ח מ ק ל ק ב ו צ ה ,
אמורה
שהיתד,
להשתחרר:
״ ש ו ט ר יהודי רץ אליה ו ה ע י ף
את
העגלה
באויר.
התיגוק ג פ ל ע ל ה א ד מ ה ו מ ת מ י ד ״ .ח י ק ה ה ח ל י ט ה ל ש מ ו ר א ת ש ם ה ש ו ט ר ב ל י ב ה .
סביב
9 3
ח י ק ה ו ד ו ד ה י ת ה מ ר ו כ ז ת ק ב ו צ ה ש ל אנשי ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ .ה צ ע י ר י ם
הביטו מ ת ו ס כ ל י ם ב מ ת ר ח ש ו נ ש כ ו ש פ ת ו ת י ה ם ב ז ע ם :״חייבים אנו ל ע ש ו ת מ ש ה ו ״
אמרו
למדריכיהם.
עליהן,
הכיכרות
היו
אמנם
מוקפות
בגדר
וחיילים
גרמניים
שמרו
א ד ההמון י כ ו ל ה י ה ל מ ע ו ד ש ו מ ר י ם אלה בידיים ר י ק ו ת .ל מ ד ר י כ י ם ל א
נ מ צ א ה ת ש ו ב ה .ל מ ר ו ת ה ד י ב ו ר י ם ע ל מחתרת• ל א הוכן עדיין ד ב ר .ל ה ת ח י ל ב י ד י י ם
אי אפשר ,א ף ל א ל ס מ ו ר
ריקות
ע ל ההמון .״ ל ע ו ל ם א י נ ד יודע,
כ ל איש מ ה ם ח ו ש ב ל ו :א ו ל י א ה י ה ב ר ־מזל ,אולי אצא״*.
סוסנוביץ:
16.00
במיגרש
בסוסנוביץ
כיצד יגיבו.
9
פאניקה
ה ח ל ה ל פ ת ע מהומה .אנשי ס״ס נראו מקיפים
את מיגרש
הספורט בשרשרת ארוכה .ה מ ש ט ר ה היהודית קיבלה פקודה לרכז א ת כל האנשים
בחציו ה א ח ד ש ל ה מ י ג ר ש .ה ש ו ט ר י ם היהודיים ה ס ת ד ר ו בשורה ו ל ח צ ו א ת ה ק ה ל
ה מ ב ו ה ל לכיוון ה נ ד ר ש :
פחד
מוות,
החלו לדחוף
ולהידחף
בעצמם,
להתרוצץ
״ההמונים,
תקופי
ולהסתובב
כ ב ת ז ז י ת מ ע ר ב ו ל ת .א מ ה ו ת איבדו א ת ילדיהן ,ב ע ל י ם ה ו ר ח ק ו
מ נ ש י ה ם ,מ ש פ ח ו ת נ ת פ ר ד ו ו נ ע ל מ ו זה מזה ל ל א מצוא .צ ל ל ו ב י ם ה ס ו ע ר .
124
נ ש י ם ת ל ש ו שערן ,י ל ל ו ת י ה ן פ י ל ח ו א ת האוויר ,זועקות ,שיחזירו ל ה ן א ת
ילדיהן ,ילדים ג ד ו ל י ם נ ת ל ב ט ו מ ת ח ת ל ר ג ל י ה ג ד ו ל י ם ו ה ל ל ו ד ר כ ו ע ל י ה ם
ורמסום״ .׳
5
ר ב ק ה ק ל י י נ ר ב ח ה ־ 8זכרה ,כ י ז ר ם ה א נ ש י ם ה פ ר י ד ה מ א מ ה .ה י א ה ח ל ה צ ו ב ט ת
א ת ה א נ ש י ם ב ר ג ל י ה ם ל ב ל ירמסוה ו ל נ ש ו ך א ו ת ם ב ד י ה ם .א י ש ל א ש ם ל ב אליה.
א נ ש י ם ר א ו א ת ה מ ו ו ת ל נ ג ד עיניהם .ל ב ס ו ף נ פ ל ה ו א נ ש י ם ד ר כ ו עליה .חשבה,
שתישאר כ ב ר כ ך ו ל א תוכל לקום עוד .איש א ח ד הרים אותה ,תפסה בזרועותיו
״הצילו א ת הילדה!״ .לאחר זמן זיהתה א ת דודתה וזו הביאה אותה אל
וקרא:
א מ ה .י ל ד ו ת א ח ר ו ת ל א ה י ו ב נ ו ת מ ז ל כ מ ו ה — הן נ ר מ ס ו ל מ ו ו ת .׳
הסלקציה .היא
עתה החלה
בתחילה על ידי
נוהלה
דרייאר,
8
עוזר
כשלידו
ל י נ ד נ ר ,נ צ י ג ו ה ב כ י ר ש ל ״ ה מ מ ו נ ה ה מ י ו ח ד ״ .ב מ ק ו ם ה י ה נ ו כ ח ג ם מרין .דרייאר
בדיו
הואר ,כ מ י שעומד במרכז המיגרש ו מ ק ל ק ט ן
בכפפוח לבנוח.
הנתונות
כ ו ל ו ה י ה ח י ו ך ו ש ב י ע ו ת רצון .ל מ ר ו ת ה מ ה ו מ ה ה ר א ש ו נ י ת ה ת נ ה ל המיון ל ש ב י ע ו ח
ב מ ק ל ו הקטן הורה לאנשים לאיזה צ ד עליהם לפנות .הוא ב ד ק א ך מ ע ט
רצונו.
97
מ א ו ד א ת ת ע ו ד ו ת י ה ם .כ א ן בסוסנוביץ ר א ו הכל ,כ י היהודים חולקו ל ־ 4קבוצוח.
ב ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה נ ר א ו פ ק ד י ם ר ב י ם ש ל ה י ו ד נ ר א ט ו כ ן א נ ש י מ י ל י צ י ה יהודית
נ ח ו צ י ם במיוחד .ב ק ב ו צ ה ה ש נ י ה נ ר א ו ב ע י ק ר צעירים ,גילאי .28—16
ופועלים
ב ק ב ו צ ה ה ש ל י ש י ת — א נ ש י ם מ ס ו ג י ם שונים ,ל ר ב ו ת ב ע ל י ת ע ו ד ת עובד .ב ק ב ו צ ה
ה ר ב י ע י ת ה י ה ר ב מ ס פ ר ה ן ק נ י ם והילדים .ה ה ש ע ר ה היתה ,כ י ק ב ו צ ה א ח ת ת ש ו ח ר ר
לביתה ,מ ס פ ר שתיים — ל מ ח נ ו ת ע ב ד ה ,מ ס פ ר שלוש — המסופקים ,וארבע —
המגורשים.
98
ע ת ה חזרו
המיון
המחזות של
דומברובה
ז׳ילונקה
ובנדין .מ ש ה
הצעיר ,ע ב ר
את
ב ש ל ו ם א ך ה ו פ ר ד ו מ מ נ ו אביו ,א מ ו ו א ח ו ת ו ,ש ה ו ע ב ר ו ל ק ב ו צ ה מ ס פ ר .4
עיניו ש ל מ א י ר פ ח ־ ל ס ק י חשכו ,מ ש מ צ א א ת ע צ מ ו ע ם א מ ו ב ק ב ו צ ה ה ר ב י ע י ת .
בקבוצה — 3מצאה א ת עצמה מ ש פ ח ח קליינר,
ש ה ת א ח ד ה זה ע ת ה .
הילדה
זכרה ,כ י ה י ה ז ה מ ס פ ר ר ע — ל ח ק י ר ה נ ו ס פ ת ,א ך ג ר ו ע מ מ נ ו ה י ה מ ס פ ר — 4
למוות.
9 9
באחת
שולח
מ פ י נ ו ת ה מ י ג ר ש ה ת כ נ ס ו א נ ש י ״הנוער• הציוני״ .ח ב ר ם י א נ ק
צימרמן
ל מ ר ו ת גילו ל ק ב ו צ ה מ ס פ ר .4ה ם ר א ו ב כ ך א ת נ ק מ ת ו ש ל מרין .ה ו ח ל ט
פרדקה
להתארגן.
ברגמן
א ו ק ס נ ה נ ד ל ר ושרה
לבשו א ת
סינורי
האחיות
שלהן
ו ה ח ל ו ל ע ב ו ר ב י ן ה ק ב ו צ ו ת .בן ציון ) ב ו ל ק ( קוז׳וך ל ב ש כ ו ב ע ש ל ש ו ט ר י ה ד י ,
ו פ נ ה -א ף ה ו א ל ה ס ת ו ב ב ב ק ה ל .פ ר ד ק ה ה ג י ע ה ל ק ב ו צ ה מ ס פ ר 4ו א י ת ר ה א ת יאנק.
ה י א ה ע ב י ר ה א ל י ו א ת ס ר ט המגן ד ד ה מ י ו ח ד ש ל ה א ח י ו ת ,ו ב ח ס ו ת ו ה ו א ה ת ח מ ק
לקבוצה
מ
ס
פ
ר
!100.
2-1.00ב נ ד י ן ,ס ו ס נ ו ב י ץ ו ד ו מ ב ר ו ב ה :פ ס ק ז מ ן
תשיכה
ירדה על
מרבית
ה י ה ו ד י ם היו עדיין מ כ ו נ ס י ם
לשאת
גם א ת
עיירות
יסודי
זגלמביה .מ ד
הקוד,
לאחר מכן החל
בארבע
הרטיבות
לרדת גשם
סוחף.
נ ק ד ו ת הריכוז .ע ת ה ה י ה
עליהם
והבוץ.
לתהפוכות
תקוותם
המתנדנדת
125
עתה תעתועי הטבע.
חברו
ב מ י ג ר ש ״הכוח״ ב ב נ ד י ן ה ו פ ס ק ה פ ע ו ל ת המיון .קוצ׳ינסקי ו ח ב ר י ו מ י ה ר ו 'לתפוס
בשטח
מחסה.
נשארו
השומרים
רק
ההערכה
החמושים.
בקהל
כי
היתה,
רק
כ־ 4,000יהודים ש ו ח ר ר ו ע ד כ ה ל ב ת י ה ם .שומרי הסייס ה פ ע י ל ו ז ר ק ו ר י ם ,ו פ ק ד ו
על
ו ל ש ב ת על הארץ:
היהודים ל ר ד ת מ ה ס פ ס ל י ם
״ ז ק נ י ם ת ש ו ש י ם ה ש ת ט ח ו ב ר פ ש ,א מ ה ו ת ה ש כ י ב ו א ת ע ו ל ל י ה ן ב ת ו ך הבוץ,
אנשים ,שהיו ק ר ו ב י ם ל ה ת ע ל ף ב צ מ א ,ה ת ח י ל ו ג ו מ ע י ם א ת מ י ה ש ל ו ל י ו ת
המזוהמים .כ ל ר ג ע ה ת ע ל ף מ י ש ה ו אחר .״סניטרים״ ,״עזרה״ ,״ ה צ י ל ו ״ —
גשמעו
בכה.
ב ל י ה ר ף צ ע ק ו ת .ה מ ב ו ג ר י ם כ א י ל ו ק פ א ו ואיש ל א
ה פ ח ד ע צ מ ו כ ב ר ל א ה י ה קיים ,ש ה ר י ה ר ע מ כ ל כ ב ר ה ת ר ח ש ״ • ! .
אפילו
10
אגשי ה ס ״ ס ב ע ז ר ת ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת היו אמורים לשמור ,ע ל ש ל ו ש ה ק ב ו צ ו ת ,
ב מ י ג ר ש :המסופקים ,ש ג ו ר ל ם ט ר ם ה ו כ ר ע :המיועדים ל ה י ש ל ח ל מ ח ג ו ת
שנשארו
והנידוגים ל ג י ר ו ש .
העבודה:
בחסות החשיכה החלה התרוצצות ונםיונות מ ע ב ר
מ ק ב ו צ ה ל ק ב ו צ ה .מ .ב .ק ,.ש ש ו ח ר ר ק ו ד ם לכן ,ח ז ר ע ת ה ל מ י ג ר ש .ג י ס ת ו נ ש א ר ה
במיגרש והוא ניסה ל ח ל צ ה משם .הוא פנה
אותו אל
א ל ב ר ב נ ב ל ם וזה ה פ נ ה
ה ש ו מ ר י ם היהודיים ,ש ש מ ר ו ב מ ק ו ם .ב י ג י ה ם ה כ י ר א ח ד ק א ו פ מ ן מויגה .ק .ה ו צ י א
מכיסו והחל פודה
כסף
היו ג ם מ ס פ ר י ל ד י ם *
1 0
אנשים .המחיר
אך בשל החשיכה לא הצליח*.
עבודה ,ניסה
למחנות
יהודיים.
חלוק
להשיג
בין
ל .ק , .גיסה אף הוא להגיע אל אחותו העצורה במיגרש,
10
א ח י ו ש ל ר .ו ,.שהיה עצור ב ק ב ו צ ת ה מ י ו ע ד י ם
להתחמק.
ברנבלט עצר
— 50זלוסי לגפש.
המשוחררים
באמצע הדרך נתקל
בברנבלט ומספר שוטרים
למקומו .מאוחר
האב
בו והחזירו
היה
לבן .מ ק צ ו ע ו
הגיע א ל ה ב ן ו ח י ל צ ו מ ה מ י ג ר ש .
רוקח
1 0 5
ו י ח ע היה
יותר
גם
בלילה
כחובש.
הצליח
החלוק
בחסות
ב פ י ג ה א ח ר ת ה מ ת י ן ל ג ו ר ל ו ה .ו ,.ע ם א ש ת ו
ושני ילדיו .א ת ב ת ו ה ק ט ג ה ה צ ל י ח ל ה ו צ י א מ ה מ י ג ר ש ב א מ צ ע ו ת א ח ו ת יהודיה,
א ו ת ה א ל הוריו.
שלקחה
כמשפחה
בשל
כי
קטגה.
1 0 8
תפקידה
גם
במקרה של
ביקורת נוספת,
פקידת היודנראט
עתידה
היא
חיכתה
להשתחרר.
עתה
מ ש פ ח ת ו.
בסבלנות לבוקר.
ידעה,
תחשב
רבים מפקידי
היא
היודנראט
א ת ה מ ג ר ש . .א ך מ ה יהיה ע ל א מ ה ,ע ל קרוביה ,ע ל ש א ר ה י ה ו ד י ם ?
כבר
עזבו
1 0 7
ג ם ב ס ו ס נ ו ב י ץ נ פ ס ק המיון .ע ו ד ב ש ע ו ת ה ע ר ב ש ו ח ר ר ו ל ב ת י ה ם א נ ש י ה ק ב ו צ ה
הראשוגה ,פקידי ה י ו ד ג ר א ט ו ב ג י מ ש פ ח ו ת י ה ם .ב ת ש ע ה ח ל ו ל ש ח ר ר א ת ה ג ב ר י ם
מקרב
הקבוצה
השלישית,
בעלי
תעודת
העובד
ב״שופים״
המקומיים.
בקבוצה
ה ר ב י ע י ת ,זו ה א מ ו ר ה ל ה י ו ת מ ג ו ר ש ת פ ר צ ה . .מהומה .ר ב י ם נ י ס ו ל ע ב ו ר ל ק ב ו צ ה
השלישית,
קבוצת
לשלישית.
נשמעו
שנשלחה
המסופקים.
יריות,
ב מ י ו ח ד נ י ס ו ל ה ע ב י ר ילדים מ ה ק ב ו צ ה
ומהלומות
ירדו
על
ראשי
האנשים.
ש.
הרביעית
פורטגאנג,
ל ק ב ו צ ה זו ,זכרה ,כ י א ח ך מ א נ ש י ה ס ״ ם ק פ ץ ב מ ה ל ך ה מ ה ו מ ה ל ת ו ך
עגלת תינוק ורמס למוות א ת התינוק ש ב ת ו כ ה .
1 0 8
א ת ה ק ב ו צ ה השניה ,זו ה מ י ו ע ד ת
ל מ ח ג ו ת ע ב ו ד ה ,ה ו ב י ל ו ב ס ך ,ת ח ת מ ש מ ר חיילים גךמגיים ,ל ״ ך ו ל א ג ״ .א ך ר ב י ם
היו עדיין מ ח כ י ם ל ת ו ר ם .
עתה
126
ג י ת ך מ ט ר ג ם ב ס ו ס נ ו ב י ץ .ך ר י י א ר ואנשיו מ י ה ר ו ל ה ת ע ט ף ב מ ע י ל י ג ש ם ,
עד מהרה
אך
נ מ א ס ל ה ם הענין .ה ם ר י כ ז ו
את
קבוצות
אנשי
וארבע
שלוש
י ח ד ע ם א ל ה ,שעדיין חיכו ל ת ו ר ם ,הפקידו ע ל י ה ם ש מ י ר ה ו ה ס ת ל ק ו מ ה מ ק ו ם .
הגשם.
פסק
כיוונו
הגרמנים
לכל
זרקורים
בלילה
לא
לברוח.
נ ש מ ע ו יריות .ה י ל ד ה ר ב ק ה ק ל י י נ ר ר א ת ה ,כ י :
שאיש
צד,
לא
3 0 9
יוכל
״ י ל ד י ם ר ב י ם ר ב צ ו ב ר פ ש ו ל א העיזו ל ב כ ו ת או ל צ ע ו ק ב ק ו ל .ב כ ו ב ל ח ש .
ואז א מ ר מ י ש ה ו :״ י ש מ ע אלוהים א ת ב כ י ה י ל ד י ם ! ״ א נ ו כ י ל א י כ ו ל ת י ל ה ר ד ם
ואז י ש ב ה ״ מ א מ ע ש י ״ ב ת ו ך ה ר פ ש ו ל ק ח ה א ו ת י ב ז ר ו ע ו ת י ה .ב כ ל פ ע ם היתד!
מ ע י ר ה א ו ת י ו ש ו א ל ת :״רבקה׳שי ,א ת י ש נ ה ?״ — פ ח ד ה ,ש מ א א ת ע ל ף מ ר ע ב
ומצמא ,כי ילדים רבים וגם מבוגרים ה ת ע ל פ ו ״ .
1 1 9
ר ק ע ם ע ל ו ת ה ש ח ר ה ב ח י נ ו ,כי יש ב י נ י ה ם י ל ד י ם מ ת י ם ,ש נ ר מ ס ו ת ח ת כ י פ ת
השמים.
ב ד ו מ ב ר ו ב ה היה ה מ צ ב דומה .כאן א מ נ ם כ ב ר ה ס ת י י ם המיון־ ו כ מ ח צ י ת היהודים
ל ב ת י ה ם .א ך כ־ 1,500יהודים ,שיועדו ל ג י ר ו ש ,ע ש ו א ת ל י ל ם ב ח ח .ה ג ש ם
שבו
השוטף שירד ג ר ם ל ב ה ל ה ולנסיון מנוסה כללי ,אך הגרמנים עצרו בעד הבורחים.
1
המתינו כאן לבוקר.׳ ״
עתה
למחרת13.8.1942 ,
בנדין ו ס ו ס נ ו ב י ץ :גמר ה ס ל ק צ י ה
8.00
בבנדין
חלק מאלה ,שנמנו עם
ה ת ח ד ש ת ה ל י ך המיון .קוצ״־נסקי ח ז ר ל פ ע ו ל ה .
ק ב ו צ ת ה מ ס ו פ ק י ם ,ש ו ח ר ר ו ל ב ת י ה ם .ה ר ב לווין ,ש נ מ צ א ב מ ג ר ש ע ם ב נ י מ ש פ ח ת ו ,
שוחרר
עתה
ב ה ת ע ר ב ו ת היודגראט .ה ר ב ג ר ו ס מ ן ש ו ח ר ר ע ו ד א ת מ ו ל .ה ב י ק ו ר ת נ ע ר כ ה
ב מ ה י ר ו ת ר ב ה יותר .ש ו ב ל א ט ר ח ו ה ג ר מ נ י ם ל ב ד ו ק כ ר א ו י ב ת ע ו ד ו ת ו ע ב ד ו
2
ע ל פ י ט ב י ע ת ע י ן .״ ק ב ו צ ת המיועדים ל ג י ר ו ש ג ד ל ה ב ה ת מ ד ה .
מ ב י ן ה מ ש ו ח ר ר י ם ל א ה ל כ ו ר ב י ם ב א ו ת ו יום ל ע ב ו ד ת ם .ח ל ק ם ה ס ת ג ר ו ב ב ת י ה ם ,
נ י ס ו ל ה צ י ל א ת קרוביהם .ב ש ע ו ת ה ל י ל ה
חלקם
ו ע ח ה יצאו לפעולה.
הנוער
שהוריהם
התארגנו קבוצות של
כמה מאנשי ״דרור״
אספו
סביבם
תגועות
קבוצה
ילדים,
זגחום ,כדי ש ל א יסווגו לגירוש .ג מ צ א ו ש ם ג ם י ל ד י ם מ ב י ח היחומים.
ל פ י ס י מ ן ש ל א ח ד מ א נ ש י ״דרור״ פ ת ח ו ה י ל ד י ם ב ר י צ ה ו מ ר ב י ת ם ה צ ל י ח ו ל ה ח ח מ ק
מ א נ ש י ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת ו מ א נ ש י ה ס ״ ס ה ח מ ו ש י ם .נ ש מ ע ו יריות ,א ך ר ו ב ה י ל ד י ם
הצליחו
ל צ א ת מ ה מ י ג ר ש .ח ב ר י ת נ ו ע ו ת גוער א ח ר י ם ה ש י ג ו כ ו ב ע י ם ש ל מ ש ט ר ה
יהודית
דחפו
אלה
ו ב ח ס ו ת ם הגיעו א ל
המגורשים.
ב ב ע י ט ו ת ו ב מ כ ו ת מ ס פ ר א נ ש י ם מ ק ב ו צ ה זו ל ק ב ו צ ה א ח ר ת * .״
בסוסנובח
לא
לבקשתו
לא
כי
קבוצת
בהעמידם
חזות
קשוחה,
בסך
ניצלו
אל
4
אחדים
ה ת ח ד ש המיון.
יגורשו היהודים.
בתים
ברחוב
למקום
הנמצאים
טארגובה
הזדמנויות שנקרו
הגיע
להם
מרין
במיגרש
וקולונטאיה,
וברחו.
ונשא
סודרו
שהתרוקנו
אנשי
הם״ס
נאום .הוא
בשמיניות
מיושביהם.
פתחו
באש
הודיע,
והובלו
בדרך
ומספר
127
נהרגו.
אנשים
1 1 4
אנשי
מיפקדת
בדיווח
המשטרה
לנשיא
בסוסנובח
ה״שופו״ ע ל ה ר י ג ת ה ש ל י ה ו ד י ה א ח ת ב ס ב י ב ו ת ה ש ע ה 8.45ו ש נ י ה
בסביבות
ה ש ע ה .11.00ה ש ת י י ם נ ו ר ו ב ש ע ת נסיון ב ר י ח ה .
הודיעו
1 1 5
א נ ש י ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ ה ת א ר ג נ ו ל ה מ ש ך פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה .ח מ י ש ה מ ה ם ק י ב ל ו
סניטריים ש ל
כעובדים
היהודים,
מרוכזים
פרדקה
יכולת
היודנראט
שהובאו ממיגרש הספורט.
אוקסנהנדלר
דחוסים
רשיון
כניסה
וצפופים.
והיפק
הסרחון
לאךבעת
בטארגובה 4נכנסו
גליצנשטין ,אל
מקום
נורא .ב כ ל ח ד ר היו
לזוז .א ח ד י ם ע ש ו א ת צ ר כ י ה ם ב מ ק ו ם .
הריכוז.
12.00ב ב נ ד י ן
בבגדין
ליוור
וסוסנוביץ:
שניים מהם,
האנשים
עשרות
דחוקים
כשביקשה פרדקה
ע צ ר ו בעדה .״ ה ג ר מ נ י ם י ו ר י ם ב מ ק ר ה ש ל פ ת י ח ת ח ל ו נ ו ת ״ * .
פעולות
הבתים ,ב ה ם
היו
בבית
היו
אנשים
בלי
לפתוח
חלון,
11
הצלה
ה ס ת י י ם המיון .ב ק ה ל ג פ ו צ ו ש מ ו ע ו ת ע ל מ ס פ ר המיועדים ל ג י ר ו ש .ד ו ד
העריך א ת
לגירוש
מספרם
ב־.10,000
הובילו א ל ש ל ו ש ה
העממי
המטבח
היודנראם.
ברחוב
ההערכה
ובדומברובה ,ח ל
ל ע ת עתה על
חיקה
ב ת י ם גדולים :ב י ת היתומים ש ל
״אגודת
ובית
)לשעבר
היתה ,כי ב ש ל
שיבוש
קליגגר
את
היודנראט; מעון
ק ט ו ב י ץ 28
בסידורי
המגורשים
ב־.8,000
117
המיועדים
משרדי
שגעךך,
הגירוש
התחבורה .על כן
סגורים.
במבגים
ישראל״(;
באותה ע ת
החליטו
היתה
במקום
בסוסנוביץ
הגרמנים
נוכחת
לשמור
יחידת
ס״ס,
8
ש נ ו ע ד ה ל ל ו ו ת א ת ה מ ג ו ר ש י ם ל ק ר ו נ ו ת .״ ע ם פ י נ ו י ה מ ג ר ש יצאו מ מ נ ו מ ס פ ר ע ג ל ו ת
בברזנט .ק ה ל ש ל יהודים הצטופף סביבן .ליבם ניבא ל ה ם רעות .חיקה
מכוסות
ק ל י נ ג ר ניגשה ו ה ר י מ ה א ת ה ב ר ז ג ט .ה ע ג ל ו ת ע מ ו ס ו ת ה י ו גוויות .ה ש ו מ ר י ם ה י ה ו ד י ם
פיזרו א ת ה ק ה ל .ג ם ל פ ק י ד ת ה י ו ד נ ר א ט נ ו ד ע ,כ י כ ־ 8—7מ ת י ם נ ש א ר ו מ ו ס ל י ם
ע ל הקרקע.
ואילו ד ו ד
ב נ ו ב ן ה־*<.13
במטבח
נוראה .ע ל
למחרת
ליוור מ נ ה
כ־30
אותם ק ב ר
מתים,
בחברת
ג1
העממי ברחוב
הבית
קטוביץ ,ב ו רוכזו מ ר ב י ת
הופקדו
משמרות
המגורשים,
שררה
צפיפות
חזקים ובתחילה ל א ניתנה
רשות
להכניס
ל ש ם אוכל ועזרה ר פ ו א י ת .ל מ ר ב ה ה מ ז ל נ מ צ א ה ב מ ט ב ח כ מ ו ת ש ל צ ר כ י א ו כ ל
ו מ ג ה ל ת ה מ ט ב ח ,ה ד ס ה פ ר א ג ר ,נ י ס ת ה ל ב ש ל מ ר ק ב ס י ר הענקי ,ש ת כ ו ל ת ו ה י ת ה
כ ד י 2,000מ ג ו ת .א ח ת מ ן
הפילה א ת
המגורשות
עצמה
לתוך
הדוד,
נכוותה
ו מ ת ה .ש מ ה ל א נודע ,כ י היתד• מ ן ה פ ל י ט ו ת .א י ר ע ו מ ק ר י ה ת א ב ר ו ת נ ו ס פ י ם :
אשד ,ק פ צ ה מ ה ק ו מ ה ה ש ל י ש י ת ו ג ב ר צ ע י ר ח ת ך א ת ו ר י ד י ו .״
12
ב ח ח הסתובבו באותן ה ש ע ו ת מ ר ב י ת תושבי העיר וחיפשו דרכים ל ה ק ל על
מצוקת
בעיקר
המגורשים ,א ך
לנסות
לחלצם.
אנשי
היודנראט
השיגו
לבסוף
ה י ת ר ל ה כ ג י ם מזון ו ע ז ר ה ר פ ו א י ת ל מ ג ו ר ש י ם ,ה כ ל ו א י ם ב ש ל ו ש ת ה ב נ י נ י ם .ל ע ג ל ו ת
הלחם
הסגורות
המיועדים
באמצעותם
הבנות
נמצא
בדרכן
החוצה
לגירוש.
בנות
״השומר
היתר
להיכנס
לריכוז
יעוד
באמצעותן
נוסף:
הצעיר״ פ נ ו א ל
בבית
היתומים
אנשי
הוברחו
יהודים
היודנראט
וקיבלו
ולהגיש ש ם
עזרה
רפואית.
ל ב ש ו ס י נ ר י ם ל ב נ י ם ו נ כ נ ס ו ל ב נ י ן .גיחמו ,הרגיעו ,ח ב ש ו א ת ה פ צ ו ע י ם .
א ת הסינורים פ ש ס ו ו ה ח ל י פ ו ע ם גידוגים לגירוש .א ל ה יצאו ו ש ל ח ו א ת ה ס י נ ו ר י ם
128
ל ד השער ,נ י ה ל ה א י ר ק ה פ ס ח ז ו ן מ ה נ ה ג ת ה ש ו ה ״ צ פ ע י ל ו ת ש ו ח ד ע נ י פ ה .
בחזרה.
ל א ח ד ת ק ע ה שעון ז ה ב בידו .כ ל פ י ה ש נ י ה ע מ י ד ה פ נ י ם ש ל ת ו ם :
״ צ ע י ר ה היא א ך נ ס י ו נ ה ר ב .ג ב ו ה ה ,ת מ י ר ה ,גמישה ,מ ח י י כ ת יפר .ל ע ו מ ת
ה ג ר מ נ י ם .אילו נ י ת ן ל ה ל ח נ ו ק א ו ת ם .ע ו ד ת ג מ ו ל ל ה ם ע ל חיוכה ה מ א ו נ ה ״ .
81נ
ד ו ד ק ו ז ל ו ב ם ק י ,אף ה ו א א י ש ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ,מ צ א מ ו צ א אחר .ה ו א ה ג י ע
ל ע ל י י ת ה ג ג ה ס מ ו כ ה ש ל א ח ד ה ב נ י ג י ם ,ב ה ם ר ו כ ז ו המגורשים .ה ו א ה ח ל ל ה ל ו ם
ל פ ר ח ת ו ר קטן .ה ו א ק ר א ל נ ע ר ו ה ע מ י ד ו ל ש מ ו ר
בקיר ,ו א ח ר י זמן מ ה ה צ ל י ח
מ פ נ י ה ג ר מ נ י ם ו ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת .כ ש ה ח ו ר ה י ה גדול דיו ,ק ר א ל א נ ש י ם ל צ א ת .
ר א ש י ת ,ל ה ו ר י ם ש ל ח ב ר י ה ת ג ו ע ה .ה מ ג ו ר ש י ם ב פ נ י ם ,ה ע מ י ד ו פ נ י חולים ,ו ב ת ו א נ ו ת
שונות
ה ת ח מ ק ו א ל הגג ,ו מ ש ם ה ח ו צ ה .מ ב פ ג י ם סייעו ל ה ם ה מ ט פ ל ו ת ,ל ב ו ש ו ת
ה ס י נ ו ר י ם ה ל ב נ י ם .ב ע ל י י ת ג ג ש נ י ה -נ פ ר צ ה ה ד ל ת ו א נ ש י ם יצאו ב ה ס ת ר ל ב י ת ם .
פ ע י ל ו ת ד ו מ ה נ י ה ל ו ג ם א ב ר ה ם מ נ ד ר ו ב ס ק י ו י ש ר א ל גרוסוואלד ,א נ ש י ״דרור״.־? נ
במקום
קן
א ח ר ב ב י ת ה י ו ד ג ר א ט ,פ ע ל ו ש ר ג א פ ר ו כ ס צ ו ו י י ג ו ש ל מ ה צימרמן ,ר א ש
״גורדוניה״ .ש ל מ ה צ י מ ר מ ן ,ש ע ב ד כ מ ח ס נ א י ב מ ק ו ם ,ג י ס ה ל ג צ ל
את מקום
ע ב ו ד ת ו ,כ ד י ל ה צ י ל מ ס פ ר יהודים .ה ם ג ר ר ו קרשים ,ש מ א ח ו ר י ה ם א מ ר ו ל ה ס ת י ר
כ מ ה יהודים .א ל א ש ל מ ק ו ם נ ז ד מ נ ו א נ ש י ה ״ צ נ ט ר א ל ה ״ מ ס ו ם נ ו ב ח ,ב י נ י ה ם פ א ג י
צירגה.
צ׳רגה ה פ ס י ק ה
בגללכם!״
את
בהם:
עבודתם וגערה
דרך
של
״עוד יהיו ל נ ו
1 2 1
דוד ליוור ו מ ס פ ר אנשי ״גורדוניה״ ניסו
מעבר
הרבה
צרות
הבתים ,שגבלו
עם
אנשים הצליחו ל צ א ת
בית
בדרך
בשעות אלה לנקב מנהרות ודרכי
ו ה מ ט ב ח הציבורי.
היודנראט
זאת . ,ל פ נ י ש ה ד ב ר ג ת ג ל ה
מספר
גיכר
ב ד י המשטרה*.
2,נ
ב ב י ת היתומים השתכללו בינתיים השיטות .כאן פעלו לצד אנשי ״השומר הצעיר״
מ ס פ ר מ א ג ש י ״דרור״ .ה ם מ צ א ו ״ פ י י ל ו ת ״ ג ד ו ל ו ת מ ל א ו ת אשפה .ב ש ע ה ש ה ש ו מ ר
הגרמני
את
ב ח ח היה פ ו נ ה א ל
האשפה.
היו
הם
מגיעים
ה צ ד הנגדי ,היו יוצאים ש ל ו ש ה אנשים ,נ ו ש א י ם
לערימת
האשפה
שלד
הגדר,
ושם
היה
קופץ
ה א ח ד מ ה ם ה ח ו צ ה ו נ ע ל ם .ב ת י א ו ם ע ם מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ה ו ב ר ח ו י ת ו מ י ם יהודיים ב ע ג ל ו ת
הלחם
הסגורות.
1 2 5
בבנין אחר המשיך דוד קוזלובסקי בפעילותו העיקשת .חבוש
כ ו ב ע ש ו ט ר יהודי היה נ כ נ ס ל ב נ י ן ויוצא מ ת ו כ ו .ה ם ת ו ב ב ת ו ע ו ר ר ה ח ש ד ב ע י נ י
הגרמנים .ביקשו תעודה ,וכשזו ל א נמצאה ,נטלו ממנו א ת הכובע והסרט והכניסו
א ו ת ו ל ק ה ל המגורשים .ב ק ו ש י ה ת ח מ ק ו מ ד ח ז ר א ל ה ב נ י ן :
״היה ש ם ח ד ר ת י נ ו ק ו ת ב ל ב ד .ה ש א י ר ו ם ל ל א כ ל טיפול .ק ש ה ל ת א ר א ת
המתרחש
דד
בחדר ומה היה מ ר א ה התינוקות .״נציל א ת התינוקות״ ,ק ר א
כמטורף.
ארבעים
יונקים
הובאו
מהכיכר.
הוריהם
התייצבו
לבדם
ו נ ט ש ו ם ,ש כ ן ד ע ו ,כ י ה מ ב י א ע מ ו ת י נ ו ק ,מ ת ח י י ב בגירוש .נ כ נ ס ו ל ב נ י ן
במת
ל ב ו ש ו ת ס י נ ו ר י ם ו ב ד י ה ן מ ז ו ן ל י ל ד י ם .הכניסון ל ח ד ר והן ה ת ח י ל ו
לרחח
את
הילדים
ומסלקות
את
הגוויות.
החדר
נמצא
בראש
הבנין
ו ח ל ו נ ו ח י ו צ ו פ י ם ה ח ו צ ה .ב ס ו ר ג י ה ח ל ו נ ו ח היו ר מ ח י ם גדולים .ה י ו ה ״ א ח י ו ת ״
מוציאות
את
התיגוקות
בעד
הסורגים.
רבים
ה ו צ א ו .כך.
לפחע
השגיח
129
ש ו ט ר יהודי ,כ י ג ר מ נ י ר א ה א ת ה נ ע ש ה .נ ב ה ל מאוד .ק ר ב ל ח ל ו ן ו ד ח ף ח ז ר ה
שכבר
תינוק,
הוצא למחצה .הגרמגי ב א
פגיו ,ח ט ף א ת כ ו ב ע ו ו ה ט י ל ו ל א ר ץ ״ * .
נוהלה
בסוסנוביץ,
השוטר ,סטר
בריצה אל
על
12
ב א ו ת ן .ה ש ע ו ת פ ע ו ל ת ה צ ל ה ד ו מ ה .ע ל ידי א נ ש י ״ ה נ ו ע ר
הציוני״ .ח מ ש א נ ש י ה צ ו ו ת ה ס נ י ט ר י ,ש ח ד ר ו ל מ ק ו מ ו ת הריכוז ) ה י פ ק גליצנשטיין,
אוקסהנדלר( ,פ ע ל ו בשיטות
י ע ק ב .לגדאו ,ל א ל ה צימרמן ,שרה .ב ר ג מ ן ו פ ר ד ק ה
ד ו מ ו ת ל א ל ה ש ל ח ב ר י ה ם בבנדין .ה ב נ ו ת ה ח ל י פ ו ס י נ ו ר י ם ע ם נ ש י ם מ ב י ן ה כ ל ו א י ם
ו א ל ה יצאו ל ח ו פ ש י .ב ש ע ו ת ה ע ר ב ה ו ב א ו ל מ ק ו ם סירי מ ר ק גדולים .ב ת ו ך ס י ר י ם
א ל ה ה ו ח ב א ו ילדים ו ה ו כ ר ח ו החוצה .ה י פ ק ג ל י צ ג ש ט י י ן גילה ,ש ק י ר א ח ד ה ב ת י ם
ב ב י ת ,ש ל א הופקדה .ע ל י ו שמירה.
גובל
בקיר.
הוא.גייס מספר
אנשים
ונפתח
פתח
במשר הלילה הצליחו לעבור בו אנשים רבים .א ל א שהשמועה גתפשטה
שם
והצטופפו
המונים
לסתום את
ונאלצו
בקיר.
הפתח
ל ה ת ח מ ק דרך הארובות ומחלונות הקומות העליונות.
אחרים
יהודים
ניסו
1 2 7
16.15בנדין
ע ו ב ד ה ״ פ ו ז י ט י ב י ת ״ ־דווחה ע ל ידי מ פ ק ד ת ה ״ ש ו פ ו ״ ל ג ש י א ה מ ש ט ר ה ב ס ו ס ג ו ב י ץ :
וואכמייםטר
נםיון
של
ששמר
ה״שופו״,
על
היהודים ,פ צ ע
בבטגה
יהודיה
בשעת
בריחה .איש הגסטאפו הרג א ת היהודיה ביריית אקדח ברקה .שמה ש ל
היהודיה ל א נ ו ד ע .
1 2 8
השלישית 14.8.1942
היממה
8.00המשך פעילות ההצלה
הגדול.
היממה
השלישית מאן הכינוס
הריכוז.
בםוסנוביץ גברה המצוקה .האוכל,
חיכו
העצירים
עךיין כ ל ו א י ם
ש ס י פ ק ה י ו ד נ ר א ט ,היה
במקומות
מ ו ע ט מדי.
ה ר ע ב ג ב ר .ב כ י הילדים ל א פ ס ק א ף ל ר ג ע . .ב ר ח ו ב ט א ר ג ו ב ה 4א י ר ע ו ש ל ו ש ה
מ ק ר י ה ת א ב ד ו ת :ש ת י גשים ו ג ב ר א ח ד ק פ צ ו מ ה ק ו מ ה ה ר ב י ע י ת .
1 2 8
ב ח ו ץ נ מ ש כ ו מ א מ צ י החילוץ ב כ מ ה מ י ש ו ר י ם .נודע ,כ י ב ע ל י ה״שופים״ ה ג ר מ נ י ם
וכן
מספר
הצלחתם
לשחרר
ומפקחים
״נאמנים״
היתד .מ ו ע ט ה
גרמנים
עושים
מאמצים
לשחרר את
פועליהם.
ב ל ב ד :בראון ,ב ע ל ה ״ ש ו פ ״ ל ס נ ד ל ר י ם בבנדין ,ה צ ל י ח
מ ס פ ר אנשים ,א ד ר ו ז נ ר ,ב ע ל
ה״שופ״
הופרכה
הגדול .ביותר ,נ כ ש ל .
ה ס ב ר ה ,כ י פ ו ע ל י ו ש ל ר ו ז נ ר ח ס י נ י ם מ פ נ י הגירוש .ל ע ו מ ת ז א ת ש ו ח ר ר ו מ ס פ ר
בניקוי
יהודים,
שהועסקו
לעתים,
עורך מיפקד ומודיע
ב ע ל ה״שופ״ ש ל ה ם .
הרחובות
בקטוביץ.
ב ס ו ם נ ו ב י ץ היה
שמותיהם של כמה
בודדים,
דרייאר
ששוחררו
מופיע
בהשפעת
1 8 0
מ א מ צ י ה צ ל ה מ ס ו י מ י ם ג ע ר כ ו ג ם מ צ ד ה י ו ת ך א ט י ם ב ב נ ך י ן ובסוסנוביץ ..פ ק י ד ת
היודנראט
130
ר א ת ה ,י כ י .א נ ש י ה מ ו ע צ ה .ה י ה ו ד י ת .ה ת ר ו צ צ ו כ מ ט ו ר פ י ם וגיסו .ל ה צ י ל
לפחות
מ ה א ו מ ל ל י ם ! .״ מ א י ד ך נ ר א ה ,כי מ א מ צ י ה ם היו מ ו ג ב ל י ם .מ ש נ י ג ש
חלק
ש ר ג א פ ר ו כ ט צ ו ו י ג א ל מ ו ל צ י ד ס ק י ב ב ק ש ה ,שיסייע להוריו ,ש נ מ צ א ו בין המגורשים,
במצב
מצאו
האמין
בידי
רוח
קודר.
בהבטחות
נראה
ה ג ר מ נ י ם או
ש ר ג א פ ת ק א ל אנשי
ההורים.
רק
היה
אולי
לשרגא,
בכוחו
כי
המשטרה היהודית,
בדיעבד הסבירו את הדבר
ב״אי
אף
מולצ׳דסקי
ש ל מרין.
אלא שאלה
הבנה״.
1 3 2
הולך
מולצ׳דסקי
אף
שולל.
לתת
ניאות
סרבו לשחרר
מרין
שיחרר
את
אגשים
ב מ ק ר י ם ספורים .ה א ח ד מ ה ם אירע ,ב ש ע ה ש נ ת פ ס ו ה י פ ק גליצנשטיין ו מ ס פ ר
״הנוער
אנשי
במקום
הציוני״
העמידם אל
בשעת
הברחת
ה ק י ר וכיוון
אנשים
אליהם
את
ממקום
דרייאר,
אקדחו .מ ר י ן ה ו פ י ע
ו ה ס י ט א ת ת ש ו מ ת ל י ב ו של ד ר י י א ר ו ה ח ב ו ר ה נ י צ ל ה .
היודנראט
מעצרם.
1 3 3
שהיה
באותו
רגע
מרבית דאגתם של אנשי
נ ת ו ג ה היתד! ב ה ג ש ת סיוע ל ע צ ו ר י ם ,ה מ מ ת י נ י ם ל ב ו א ר כ ב ו ת הגירוש.
ס י ו ע זה ה ת ב ט א ב ע י ק ר ב ה ס פ ק ת מזון ו ע ו ר ה ר פ ו א י ת .ב ח ס ו ת ם ש ל א ל ה ה מ ש י כ ו
חברי
של
תנועות
הנוער
בפעולות
החילוץ
בבנדין
וההצלה.
בלבד,
לפי
הערכתו
ד ו ד ליוור ,ה צ ל י ח ו ב פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ל ה ת ח מ ק כ־ 5,000איש .ה ע ר כ ת ה ש ל
ח י ק ה ק ל י ג ג ר היתד .צ נ ו ע ה י ו ת ר — .2,000א ך גם ה ע ר כ ו ת א ל ה נ ר א ו ת מ ו ג ז מ ו ת .
מספר
12.00
ה ג י צ ו ל י ם הגיע כ נ ר א ה ר ק ל מ א ו ת א ח ד ו ת .
1 3 1
בנדין ו ס ו ס נ ו ב י ץ :גירוש
ה פ ל ו ג ה ה מ י ו ח ד ת ,ש נ ו ע ד ה לפינוי ,הגיעה .ה ו ח ל ב ג י ר ו ש היהודים מ נ ק ו ד ו ת ה ר י כ ו ז
אל
ת ח נ ת הרכבת .הלאנדראט )מושל המחוז מטעם משרד הפנים הגרמני(
של
בנדין ,י ש ב א ו ת ה ש ע ה ל ס ע ו ד צ ה ר י ם ע ם א ש ת ו .מ ח ל ו ן ד י ר ת ו יכול ה י ה ל ה ש ק י ף
א ל ה ר ח ו ב ה ר א ש י ,ה מ ו ל י ך אל ת ח נ ת ה ר כ ב ת :
״.״לאזנינו
הגיע ר ע ש ש ל
צעקות ופקודות .חשבתי כמעט ,שפרץ מרד.
מ י ה ר ת י לרחוב ...ר א י ת י ש ם ת מ ו נ ה מ ז ע ז ע ת :ל ר ח ו ב הגיע מ צ ע ד נ ו ר א ש ל
יהודים מ ס ו ד ר י ם ע ש ר ה ב ש ו ר ה ; ל ה ע ר כ ת י ,כ־ 1,000איש .ה ם ה ו ב ל ו ע ל ידי
ש ו ט ר י ם יהודים מ ש ל ה ם ,א ש ר ב כ ל מ ק ר ה ה פ ע ו ט ב י ו ת ר ה ת נ פ ל ו ב מ ק ל ו ת
עץ ע ל ה ס ו ט י ם מ ה ש ו ר ה .ב ר א ש ה מ צ ע ד ה ל כ ו שני פ ק י ד י מ ש ט ר ה .ה מ צ ע ד
ה י ה מ ו ר כ ב מ נ ש י ם ,גברים ,י ל ד י ם ו ת י נ ו ק ו ת ,ש נ י ש א ו ע ל ד י י ם .ע ל ג ו פ ם
היו ח ב י ל ו ת .מ ר א ה מ ז ע ז ע ! ח ז ר ת י ל ב י ת י ו צ ל צ ל ת י ל נ ש י א ה מ ש ט ר ה ב ס ו ס נ ו ־
ביץ .ש א ל ת י :״ ה א ר ו ו ד ט ק ה ) (Woedtkeמ ה ה ו ל ך פ ה ? ״ ״ א ל ת כ נ י ס א ת
אפך,
האר
ק.
זוהי
פקודה
של
רייכספיהרר
הס״ם.
כל
היהודים
יגיעו
ל ר פ ו ב ל י ק ת היהודים ב ר ו ס י ה ״ .ב ת ק ו פ ה ,ב ה ה ת ק ד מ ו צ ב א ו ת י נ ו ל ס ט ל י נ ג ר ד ,
נ ש מ ע ל י הרעיון על ר פ ו ב ל י ק ת היהודים ,א מ י ן .״
•
אץ
135
ה ל א נ ד ר א ט המסכן .ל כ ו ל ם א מ ר ו ו ר ק לו ,ל מ ו ש ל המחוו ,ש כ ח ו להגיד .מ ב ו ה ל
הלאנדראט אל
המובלים
לגירוש
וניסה
להציל
לפחות
את
חצרנו
האישי
היהודי ,ל י י ב פלוים .הנסיון ע ל ה י פ ה ו ה ל א נ ד ר א ט ה ת ו ו ד ה פ ע מ י י ם ב פ נ י ה ח צ ר ן
עד
כ מ ה מ ז ו ע ז ע ה ו א מ כ ל זאת .נ ר א ה ,כ י ל מ ר ו ת ה כ ל ל א ,ה א מ י ן ה ל א נ ד ר א ט ,
כי ת ה ל ו כ ת היהודים המוכים תסתיים בהקמת• רפובליקה יהודית ברוסיה .ל ט ע נ ת ו
131
.שלו ,אירועי א ו ג ו ס ט א ל ה ע מ ד ו ב ש ו ר ש ה ח ל ט ת ו ל ה ת פ ט ר מ ק ץ זמן ק צ ר מ ת פ ק י ד ו
.ולצאת כקצין א ל החזית ה ד ו ס י ת .
ואילו
1 3 8
.
ה מ ח ז ו ת ,ש ר א ו יהודי ב ג ד י ן
ב א ו ת ו יום ,היו ק ש י ם ע ו ד
מבעד
יותר.
ל ח ר כ י ח ל ו נ ו ת מ ו ג פ י ם ח ז ו ה מ א ו ש ר י ם ,ש ע ב ר ו א ת המיון ב ש ל ו ם ,ב ש י י ר ו ת ה א ו מ ל ל י ם ,
העושות א ת דרכן ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת :
״ א נ ש י ם ר ב י ם ד ע ת ם נ ט ר פ ה ע ל י ה ם ו ע ש ו עוויתות מ ש ו נ ו ת ו ר ק ד ו מ ש מ ח ה .
אחרים מזוהמים ומלוכלכים ,השליכו מעליהם א ת בגדיהם והלכו עירומים
ה י ל ד י ם ה ח ו ל י ם ו ה מ ל ו כ ל כ י ם ב ס ח י הוגחו ע ל מ כ ו ג י ו ת מ ש א י ח ד
למחצה.
עם גופות המתים .כדי
הס״ס
מלירות
באויב.
לשוות
חגיגיות
בילדה אחת,
מ י ו ח ד ת ל ת ה ל ו כ ה זו ל א
פליאך ,פגע
מדם הועבר גם הוא ל ר כ ב ת הגירוש ה כ ל ל י ת ״ .
כדור
וגופה
חדלו
המלוכלד
1 3 7
ליוור הבחין ,כ י ב ס ו ף ה מ ס ע ש ד כ ו א ת ד ר כ ם הילדים ,ש ה ו ש א ר ו ע ל ידי ה ו ר י ה ם ,
ב ת ק ו ה כ י יגצלו מ ה ג י ר ו ש .ש נ י א ג ש י ג ס ט א פ ו ,פ ר י י ס א ג ו פ י י ק א ר ס ,פ ק ד ו ל ה ב י א
ל ה ם שקים ,ש מ ו ב ה ם א ת ה ת י נ ו ק ו ת ש ב י נ י ה ם ,ו ה ט י ל ו א ו ת ם ל ק ר ו נ ו ת .
1 8 8
מ א מ צ י ה ה צ ל ה ש ל ת נ ו ע ו ת ה ג ו ע ר ג מ ש כ ו ע ד ל ר ג ע האחרון .א ך א ת מ ו ל נ ת פ ס ו
יוחנן ר א נ ץ ו מ ר כ ו ס פ ו ה ו ר י ל ה
הובלו
ב ש ע ת נ ס י ו ן חילוץ ש ל הורי ח ב ר י ם .ב ב ו ק ר זה
ל ת ח נ ת הרכבת ,כדי ל צ ר פ ם ל ק ה ל המגורשים .משהתמהמהו להגיע ,פ נ ה
א י ש הס״ס ש ש מ ר ע ל י ה ם ב ד ר כ ו ח ז ר ה .ה ב ח ו ר י ם נ י צ ל ו א ת ה ה ז ד מ נ ו ת ו ה ת ח מ ק ו .
״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ,ש מ ז ה ש ל ו ש ה ימים נ י ס ו ל ש ו ו א ל א ת ר א ת א מ ה
חברי
1 3 9
של
ע ד ה נויפלד ,ה צ ל י ח ו ע ת ה ל ז ה ו ת ה .ק ר א ו ב ש מ ה ,א ך ה י א ל א ה צ ל י ח ה ל ש מ ו ע
ב ז ר ם ה ה ו ל כ י ם « ° .מ ס פ ר ה מ ו ב ל י ם ל ג י ר ו ש כ א ו ת ו י ו פ מ ו ע ד ף *^ооо-з,
1
ונסחפה
ע ת ה הגיע ל ב ס ו ף ג ם ת ו ר מ ג ו ר ש י סוסנוביץ .א ח ר ו נ י ה נ ח ל צ י ם מ ה ג י ר ו ש ,י צ א ו
משפחת
אתמול.
הגטאפו,
שהיתה
קליינר ,ה א ם
״טרויהנדר״
מקומי.
ב ח ב ר ת אמה ,ל א
ושתי
בנותיה,
טרויהנדר אחר,
אבתה
לצאת
חולצו
גרמני
בידי
חילץ א ת ש.
בלעדיה .איש
הנאמן
על
פורטגאנג.
היא,
במקום
איים
הגסטאפו
ל י ר ו ת בה ,א ם ל א ת צ א .ה ב ת א מ ר ה ,כ י מ ו ט ב ל ה ל ה י י ר ו ת מ א ש ר ל ע ז ו ב א ת
אמה .איש
י ו ם הגירוש
אחרון
הגסטאפו
והיהודים
גתרכך
והבטיח,
הובלו אל
להציל א ת האם .ד ב ר ל א
ו ל א ניתן ל ה ת ק ר ב א ל י ה ן .
״תהלוכה
1 4 8
שהאם
הרכבות,
הועיל.
תשוחרר
למחרת .עתה,
התרוצצה ה ב ת
הרכבות
כמטורפת
ש מ ו ר ו ת היו
משהגיע
בגסיון
במשמר
חוק
גם כ א ן בסוסנוביץ חזרה ונשנתה התמונה שבבנדין:
ארוכה ש ל צללים מלוכלכים וקרועים נמשכה ברגלים כושלות
אל התחנה ,כשהגרמגים מזרזים אותם במכות ובצעקות .כשהגיעו לרכבת,
ש כ ב ר ע מ ד ה ה כ ן ,ה ת ח י ל ו ה א נ ש י ם ל ר ו ץ אליה ,כ ד י ל ת פ ו ס מ ק ו מ ו ת .ד ח ק ו
א י ש א ת דעהו.
בכוחות
אחרונים
לחמו על
מקום
ב ר כ ב ת המוות,
כדי
ל ג ו ח ק מ ע ה ,כ ד י ש י ו כ ל ו ל ש ב ת ו ל א י צ ט ר כ ו ל ע מ ו ד ע ל ה ר ג ל י ם הנפוחות״**.
.
1
כ ש ל ו ש ה י מ י ם א ר כ ו ה מ ש ל ו ח י ם מ ס ו ם ג ו ב י ץ ו ל פ י אומדן זהיר גורשו לאושוזיץ
14
כ־ 4,00יהודים .א ך י ש ה מ ע ר י כ י ם א ת מ ס פ ר ה מ ג ו ר ש י ם ב־ *.8,000א
132
אין י ד י ע ו ח מדוייקות ,באיזה יום נ ש ל ח ו ה מ ג ו ר ש י ם מ ד ו מ ב ר ו ב ה לאושוויץ .א ך
ידוע ,כ י ל פ נ י ה ע ב ר ח ם לאושוויץ ר ו כ ז ו מ ג ו ר ש י ד ו מ ב ר ו ב ה ב ב י ח ה י ה ו מ י ם בבנדין.
ד ב ר ז ה נ י ח ן ל ב צ ע ר ק ל א ח ר גירוש יהודי ב נ ד י ן ב־ .15.8.42כ מ ו כן ידוע ,כי
י ו מ י י ם ל א ח ר מ כ ן י צ א ה ר כ ב ח מ ג ו ר ש י ם נ ו ס פ ח מ ב נ ד י ן לאושוויץ .ה ד ע ח נ ו ח נ ח ,
ב ר כ ב ח זו נ כ ל ל ו מ ג ו ר ש י ד ו מ ב ר ו ב ה .א ה מ ס פ ר ם ה ע ר י ך ד ״ ד מ י ט ל מ ן ,איש
כי
ב־ .1,500מ ס פ ר ד ו מ ה צויין ע ל
דומברובה,
״ ה פ ו נ ק ט ה ג ד ו ל ״ נ ס ח י י מ ו ב־18
אירועי
ההיסטוריון:
8
ד י דוד ליוד* .
באוגוסט
1
.1942
ס י כ ו ם ביניים
ו ש ו ב ,כ כ ל ש מ ר ש ה ל ג ו תיאור מ א ו ר ע ו ת ט ר ג י זה ,יש ל ה פ ס י ק ל ר ג ע א ח מ ה ל כ ו
ה ש ו ט ף ולציין מ ס פ ר מ ס ק נ ו ת ביגיים.
ת י א ו ר מ ה ל כ י ״ ה פ ו ג ק ט ה ג ד ו ל ״ ח ו ש ף א ת מיגוון ה ת ג ו ב ו ת ה י ה ו ד י ו ת ל פ ע ו ל ה
א.
הגרמנית :ציות; הימנעות; הלם ופאניקה; התחמקות )בריחה(; שגעון; התאבדות;
הצלה.
הבא,
ה ס ר ו ג ה ש ל ת ג ו ב ה א ח ת ב ו ל ט ל ע י ן — ה ת ג ג ד ו ת .א ך היא ת ו פ י ע ב ח ל ק
כ א ח ת מהתגובות ארוכות־הטווח ל״הפונקט הגדול״.
שנית ,בניגוד לקלסיפיקציה של ״דפוסי תגובה״ נוסח ה י ל ב ר ג י ״ א מצביע
л
של
המינון
בעיקרן.
ציות
תגובות
כי
א ל ה על כך,
מרבית
ה ת ג ו ב ו ת הן
ה ג ם ש מ ר ב י ת היהודים מ ת י י צ ב י ם ל כ י נ ו ס ,אין
גרידא,
הנתונות.
אלא,
כפי
שנאמר
קודם,
הכרעה
תגובות
אקטיביות
לראות
בכך
אקט של
על
יסוד
הנסיבות
רציונלית
א י ־ ה ת י י צ ב ו ת ם של מ ס פ ר זקנים ,פ ל י ט י ם ו ח ו ל י ם — כ ל ו מ ר ,פ ר ט י ם ,
ש ע ל ו ל י ם ל ה י נ ז ק י ו ת ר מ ה ה ת י י צ ב ו ת מ א ש ר מ א י ד ה ת י י צ ב ו ת — א ך מ ב ל י ט ה י ב ט זה.
נםיונות ההערמה על הממיינים; נםיונות ה ה ת ח מ ק ו ת מקבוצה ל ק ב ו צ ה ; ובפרט
פעולה
ה ה צ ל ה .ה נ ר ח ב ת של ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר —י• מ צ ב י ע י ם ע ל .ה ת מ ו ד ד ו ת י ה ו ד י ת
אקטיבית
ע ם גזר ד י נ ם — ב א מ צ ע ו ת ה כ ל י ם ה ע ו מ ד י ם ל ר ש ו ת ם .מ ק ר י השגעון
ו ה ה ת א ב ד ו ת ,שדווחו ,ה ם ב ב ח י נ ת יוצא מ ן ה כ ל ל ,ה מ ע י ד ע ל ה כ ל ל .ל מ ר ו ת ש ה ע ו ל ם
א י ב ד א ת שפיותו ,מ ג י ב י ם מ ר ב י ת היהודים ב ה מ ש ך מ א ב ק ה ה י ש ר ד ו ת האישי.
ה מ נ ה י ג ו ת היהודית ,ה י ד ג ר א ט ,גתוגה
ג.
ב מ י ל כ ד : ,אליו ה ו ב י ל ה .א ת ע צ מ ה .
ב מ צ ב ה נ ת ו ן ,ב ו כ ל היהודים כ ב ר מ כ ו ג ס י ם ב מ י ג ר ש י ־ ה ם פ ו ר ט ,ש ו ב אינה י כ ו ל ה
לחזור
ב ה מ ה ח ל ט ת ה ל ק ח ת ח ל ק פ ע י ל באירגון ה כ י נ ו ס .כ ל ש נ ש א ר ל ה ל ע ש ו ת
ה ו א ל ר כ ך א ח ר ו ע הגזירה ,בין ע ל
ד י ה ס פ ק ת מזון ל ג ד ו ג י ם ל ג י ר ו ש ; חילוץ
של
מ ס פ ר פ ר ט י ם — או ל ג ס ו ת ל ה ע ר י ם מ ע ט ע ל ה מ ע ר כ ה ה ג ר מ נ י ח .מ ב ח י נ ח ה
של
ש מ י ר ת ־ ה ס ד ר " ,אותו מ ב צ ע י ם
המנהיגות היהודית גם
השוטרים
ה ת פ ק ד האומלל של
היהודים ,ה ו א ח ל ק מ ה מ א מ צ י ם ל ר כ ך א ת ה ת ה ל י ך ו ל מ נ ו ע אסון ג ד ו ל
י ו ת ר .י ת ר ה מזו .ל ה צ ד ק ת ה ת נ ה ג ו ת ם י כ ו ל י ם היו ל ט ע ו ן ב ד י ע ב ד ,כי ה ו ד ו ת ל ס ד ר
היחסי
בסלקציה,
גורשו
לאושוויץ
אך
כחמישית
מבני
הקהילה.
כפי
שנראה
מ ד ,זו ה י ח ה א מ נ ם ט ע נ ח ם ה מ ר כ ז י ח ש ל א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט .
ד.
פ ע ו ל ת ה ה צ ל ה ש ל אנשי ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ה י א א ק ט מ ר ש י ם ש ל
תגובת־
נגד
מ א ו ר ג נ ת לפעולה הגרמנית .ב פ ר ט ניכרת י כ ו ל ת ם של צעירים אלה ל נ צ ל
את
ה ת ק ל ו ת ה א י ר ג ו נ י ו ת ב פ ע ו ל ה ה ג ר מ נ י ת .ו א ת -ה ש ה ו ת ה א ר ו כ ה ל מ ן ס י ו ם המיון
ו ע ד ל ב י צ ו ע הגירוש .היום הראשון ש ל המיון מ ו צ א א ת א נ ש י ה ת נ ו ע ו ת נ ב ו כ י ם
133
ו ח ס ר י אונים .א ך כ ש נ י ת נ ת ל ה ם ש ה ו ת ל ה ת א ר ג נ ו ת ולפעולה ,ה ם מ נ צ ל י ם א ו ת ה
ע ד תום .פ ע ו ל ה זו ה ת נ ה ל ה ב י ז מ ה ו ב כ ו ח ו ת מ ק ו מ י י ם ב ל ב ד ו ב א ו פ ן מ פ ת י ע •לא
ולו בעדות אחת ,פעילותו של
נזכרה,
עם
מ ר ד כ י אנילביץ׳ ל א ח ר ת ו ם המיון.
ז א ת היו מ ג ב ל ו ת י ה ש ל פ ע ו ל ת ־ ה צ ל ה זו ב ר ו ר ו ת :א פ ש ר היה ל ב צ ע ה ר ק כ ל ע ו ד
ה מ ע ר כ ת ה ג ר מ נ י ת מ ת פ ק ד ת ש ל א כ ה ל כ ה ,וכן ב ס ב י ב ה מ ו כ ר ת ו ב ט ו ח ה י ח ס י ת .א ד
היא מוכיחה ,כ י ג ם ב ת נ א י נ ח י ת ו ת נ י ת ן ל נ ה ל פ ע ו ל ת ה צ ל ה מ א ו ר ג ג ת
בסיכום
ואפקטיבית.
לאחר
.4
מעשה
ה ג ר מ נ י ם
אין ב ג מ צ א מ ס מ ר גרמגי ,ה מ ס כ ם א ת א י ר ו ע י ה־ ,12.8.1942א ד ל א ק ש ה ל ה ס י ק
את
עמדות
הגרמנים
מרצף
הסלקציה
האירועים.
בבניין,
הגדולה
דומברובה,
וסוסנוביץ ,סיימה ל פ י ש ע ה א ת ת ה ל י ד המיון באיזור .מ ע ת ה אמורים היו ל ה י מ צ א
בשלזיה ע ״ מ ר ק יהודים פ ר ו ד ו ק ט י ב י י ם ו ח ל ק מ ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם .ל ה ש מ ד ה נ ש ל ח ו
מ א י ־ א ו ג ו ס ט כ־ 28,000יהודים ,כ־ ,10,500מ ת ו כ ם מ ״ ה פ ו נ ק ט ה ג ד ו ל ״ .
בחודשים
ב מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה נ מ צ א ו ב א ו ת ה ע ת ע ו ד כ־ 9,000יהודים .ב ע ר י שלזיה ע ״ מ ג ש א ר ו
כ־ 49,000יהודים .ו א י ל ו ס ד כ ל
עתה
ה י ה ו ד י ם באיזור ,ל ר ב ו ת א ל ה
העבודה ,ה ג י ע ל א ח ר ס י ו ם ה מ י ו ן ל כ ־ * . 5 8 , 0 0 0
שבמחנות
14
ה ס ל ק צ י ה ה ג ד ו ל ה ה ב ל י ט ה א ת כ ו ח ו ש ל ״ ה מ מ ו נ ה המיוחד״ .נציגיו ,קוצ׳יגםקי
ולינדנר,
בבנדין
פעיל
ה ם ש נ י ה ל ו א ת ה ס ל ק צ י ה ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם דרייאר ,א י ש ה ג ס ט א פ ו .
ובדומברובה
יותר
העקרון,
בתהליך
דרייאר
מילא
אד
המיון•
תפקיד
ההצגה
ש ע מ ד מ א ח ו ר י המיון ,ה י ה
של
היתד.
פיקוח
של
בעיקר,
אנשי
ה ש מ ד ת היהודים
בסוסנוביץ
ה״ממונה
היה
המיוחד״:
מחוסרי־התועלת וברירת
הפרודוקטיביים ,ו ז א ת ה י ת ה מ ש י מ ת ם .ה ת מ ו נ ה ה מ צ ט י י ר ת מ ה ע ד ו י ו ת היא ,כ י ד ו ו ק א
ח ל ק ו ש ל ד ר י י א ר ל ק ה ב ח ס ר .נ ר א ה ,כ י כ ו ח ו ת המשטרה ,שגויסו ל ש מ י ר ה ,ל א
היו מ ס פ י ק י ם .ל מ ר ו ת ה ע ד ו י ו ת ע ל ש מ י ר ה ג ר מ נ י ת הדוקה מ ע י ד י ם מ ק ר י ה ב ר י ח ה
הרבים
שארעו ,כי ה ג ר מ ג י ם ל א ה צ ל י ח ו ל ה ש ת ל ט על כ ל
ובבניינים,
בין
ביצוע
מקומות
ששימשו
הסלקציה
לבין
מעצר
יציאת
ןמניים.
כן
נראה,
המתרחש
כי
במיגרשים
ההשתהות
ה ר כ ב ו ת לאושוויץ היתד .פ ר י
הארוכה
תקלות
בלתי
מ ת ו כ נ נ ו ת .ע ל פ י י ד י ע ו ת ש ה ג י ע ו ל מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ,היה מ ח ס ו ר ב ק ר ו נ ו ת ב ש ל ה ה ו ב ל ו ת
7
ל ח ז י ת .ע ל ר ק ע זה נ ו צ ר ו ק ו נ פ ל י ק ט י ם בין א נ ש י ה ס ״ ס ו ה נ ה ל ת ה ר כ ב ת ה מ ק ו מ י ת * .
1
כ ד או כר ,מ נ ק ו ד ת מ ב ט ג ר מ נ י ת ה י ת ה ה ה ש ת ה ו ת ב ת ש ל ו ש ה ימים ב ב ח י נ ת ת ק ל ה ,
שבעטיה הצליחו לברוח יהודים רבים.
אד ה ב י ט ו י העיקרי ל כ ו ח א נ ש י ״ ה מ מ ו ג ה ה מ י ו ח ד ״ ל א היה טמון ב כ ש ל ו ן ה א י ר ג ו נ י
של
,1942
אנשי ה ג ס ט א פ ו ,
הממוגים
על
המשלוחים.
מ ע ט ל א ח ר הגירוש,
באוקוטבר
נ ו ד ע ב ב נ ד י ן מ פ י ה י ו ד נ ר א ט ,כ י מ ע ת ה ייערכו ע ו ד גירושים מבנדין וסוסנובי׳ן,
שכן מ ע ת ה נ ח ש ב ה כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת באיזור כ כ פ ו פ ה ל ״ מ מ ו נ ה המיוחד״.
ואכן,
134
מתקופה
זו
אמנם
פסקו
הגירושים
ההמוניים
באיזור.
להוציא
שילוחים
של
ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת )כ־ 10י ה ו ד י ם ב ד ״ כ ( ,ש נ ע ר כ ו א ח ת ל ש ב ו ע ,כ א ש ר מ ר ב י ת
ה מ ג ו ר ש י ם ה ם יהודים ,ש נ ת פ ס ו ב ע ב י ר ו ת ש ו נ ו ת או פ ל י ט י ם .מ ה ״ ג נ ר א ל ג ו ב ר נ מ נ ט ״ ,
וכן גירוש כז׳אנוב ) פ ב ר ו א ר
8
— (1943ל א ג ע ר כ ו גירושים המוניים מ ה א י ז ו ר ע ד
1
יוני * .1943
״עבודה
היודנראט:
למען
הצלה״
ע ל פ י ה ע ד ו י ו ת הצטייר מרין ,כ מ י ש מ ב י ן ע ת ה א ת מ ט ר ו ת הגרמנים .ל מ ר ו ת ז א ת
ה צ ד י ק ב ד י ע ב ד א ת פ ע ו ל ו ת י ו ל ק ר א ת .ה ס ל ק צ י ה ה ג ד ו ל ה ו ב ע ת ביצועה .ב פ ר ט טען,
כי מ ד י ג י ו ת ה ״ ר י א ל ־ פ ו ל י ט י ק ״ ש ל ו ה ו כ י ח ה א ת עצמה .ל מ ק ו ר ב י ו א מ ר :
״...אגי מ ר ג י ש א ת עצמי .,כ ק ב ר נ י ט . ,א ש ד א נ י י ת ו ק ר ו ב ה ל ט ב ו ע ב י ם ו ר ק
ע ל ידי ה ש ל כ ת ח ל ק ג ד ו ל ש ל ה מ ש א י ק ד ה ע ר ך .לתוך -הים א פ ש ר ל ה צ י ל
9
א ת השאר ולהגיע לחוף מ ב ט ח י ם ״ .״
ואילו
בבנדין ,ל ש ם ה ג י ע ל פ ג י ש ה ע ם נ כ ב ד י ה ק ה י ל ה ,ד י ב ר ע ל ה נ ס ה ג ד ו ל
שאירע.
ל ד ב ר י ו ,ר צ ו ה ג ר מ ג י ם ל ח ס ל א ת כ ל העיר ,א ב ל ה ו א ה ש פ י ע .ע ל י ה ם ,
ש י ש ל ח ו ר ק א ת ק ב ו צ ת ה מ ג ו ר ש י ם .ה ו א ה ב ט י ח ל ג ו כ ח י ם ,ש ב כ ך גגמרו ה ג י ר ו ש י ם
ו ה נ ש א ר י ם יכולים ל ח ז ו ר ב ש ק ט ל ע ב ו ד ת ם .
1 5 0
בעיר ,א ף גפוצו ש מ ו ע ו ת ,כ י מ ר י ן
״ידע ע ל ה ב ר י ר ה בין ה מ ג ו ר ש י ם ו ה ג ו ר ל ה מ ר הצפוי.להם ...מ ס ת ב ר ,שקיווה,
שהשארית סופה להיגצל ולהישאר בחיים עד תום ה מ ל ח מ ה ״ .
151
מ ר י ן ל א הראה ,איפוא ,א ף צ ל ש ל ח ר ט ה ע ל פ ע י ל ו ת ו ו ה ב ט ח ו ת י ו ע ר ב הכיגוס.
ב ד י ע ב ד אף טען ,כ י ב כ ך מ נ ע א ס ו ן כ ב ד ע ו ד יותר .ל ט ע נ ת ו ,כי ה ו א ש ה ש פ י ע
ה ג ר מ נ י ם ל צ מ צ ם א ת מ י כ ס ת ה מ ג ו ר ש י ם ,אין ה ו כ ח ו ת .ל ה י פ ך ,כ פ י ש ר א י נ ו ,
על
בעדויות
ב מ ה ל ך אירועי ״ ה פ ו נ ק ט ה ג ד ו ל ״ ,
המעטות ,בהן נזכר שמו של מרין
הוא ה ו פ י ע כ ח ס ר אונים ,או כ מ י ש מ פ ז ר ה ב ט ח ו ת ־ ש ו ו א ג ם ב מ ה ל ך ה ס ל ק צ י ה ע צ מ ה .
_ לא
א ת ה ע ו ב ד ה ,ש ב ע מ ד ו ת י ו ש ל מ ר י ן ל א ח ל שינוי יסודי והן אף ה ת ח ז ק ו ,
נ י ת ן ל ה ס ב י ר ר ק כ ה ו נ א ה ע צ מ י ת נ ו ס פ ת ,או ב מ נ י פ ו ל צ י ה גרידא של פ ו ל י ט י ק א י
משופשף.
הודעתו ,כ י
מעתה
״הממונה
יפרוש
המיוחד״
את
על
חסותו
יהודי
האיזור ו כ י הגירושים .ייפסקו ,ה י ה ב ה מ מ ש .ע ו ב ד ה היא ,כ י ת ה ל י ך .ה ה ש מ ד ה
מ צ א א ת יהודי ז ג ל מ ב י ה מ ש ו ל ב י ם ח ז ק ב כ ל כ ל ת ה מ ל ח מ ה ה ג ר מ נ י ת .ו ל ס ״ ס היה
עדיין א י נ ט ר ס ל ה ש א י ר ב ח י י ם א ת ה י ה ו ד י ם ה נ ח ו צ י ם לו .ת פ י ס ת ו של מרין ,ק י ב ל ה
למרבה
האירוניה חיזוק מ ״ ה מ צ י א ו ת ״ ע צ מ ה .ע ל כן ,ל א ע ב ר מרין ת ה ל י ך ש ל
״התפכחות״,
את
גורל
חדשה,
״הפונקט
הגם
שלאחר
״הפונקט
המגורשים .ל ה י פ ך .ד ו ו ק א
שנודעה לימים
הגדול״,
פרודוקטיביים״.
על
כי
כן,
הגדול״
על
בשם:
״עבודה
אמנם
הגרמנים
אם
ש ו ב ל א טען ,כי אין
י ס ו ד ידיעה זו פ י ת ח
למען
מעתה
מדיגיות
ה צ ל ה ״ .מ ב ח י נ ת ו הוכיחו
מגרשים
רק .יעבדו היהודים
ישרדו ק ה י ל ו ת ז ג ל מ ב י ה ה נ ו ת ר ו ת .־
הוא
רק
את
כראוי .,כך
היהודים
סבור
יודע
אירועי
״הבלתי־
היה
מרין,
1 5
135
נסיונו
ש ל מ ר י ן ל ה צ ד י ק א ת ע צ מ ו ה י ה כ ר ו ך ג ם ב ז ע ם ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית.
היהודים
מרין
נתפס
לא
שכחו
את
דבר
הכינוסים
והבטחותיו
ההמוניים
מרין.
של
ע ל ידי ר ב י ם ,כ מ י ש א ח ר א י ל ה ו נ א ה ל א פ ח ו ת מ ה ג ר מ נ י ם .ב מ ק ר ה מסויים,
כאשר
גדול
ע ב ר במרכבתו בחוצות סוסנוביץ ,אף נזרקו עליו א ב נ י ם .
1 5 3
אלא שחלק
מ ה ז ע ם ה ו פ נ ה גם כ ל פ י ה מ ש ט ר ה היהודית .מ ע ש י א כ ז ר י ו ת מ צ ד ש ו ט ר י ם
יהודיים ,ס י ר ו ב ם של ר ב י ם מ ה ם ל ס י י ע ב פ ע ו ל ו ת ה ב ר י ח ה ,מ נ י ע ת ה מ ע ב ר מ ק ב ו צ ה
— יצרו ת ח ו ש ת מ ר י ר ו ת ו ש נ א ה כ ל פ י ה ש ו ט ר י ם היהודיים .מרין ,ש נ י ס ה
לקבוצה
ב ת ח י ל ה ל ה ג ן ע ל אנשי ה מ ש ט ר ה היהודית ,ואף ש י ב ח א ת ה ת נ ה ג ו ת ם ,ה י פ נ ה ב ה מ ש ך
ה מ ר י ר ו ת כנגךם .ב ס מ ו ך ל ס י ו ם ה ס ל ק צ י ה ה ה מ ו נ י ת ,ע ר ך מ ר י ן ר א ו ר ג נ י ז צ י ה
את
ב מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת ב ב נ ך י ן ובסוסנוביץ .ב מ ש ך כ ש ב ו ע י י ם ח ד ל ה ה מ ש ט ר ה היהודית
ל ת פ ק ד ,ו כ ש א ו ר ג נ ה מ ח ד ש ,ה ו ע מ ד בראשד .ר ו מ ק ג ו ל ד מ י נ ץ * .
15
כמניפולטור משופשף,
ש ב מ ר י ן ו ה צ י ג א ת עצמו ,כ מ י ש ע ו מ ד כ ב י כ ו ל מ ע ל ל א י ר ו ע י ם ב ״ ש ט ח ״ .
בעמדותיו
מעתה
ה ב ס י ס י ו ת ש ל מרין ל א ח ל א י פ ו א שינוי ,אם כי היה ע ל י ו ל ת מ ר ן
ב י ו ת ר ת י ח כ ו ם ב ק ר ב אוכלוםיה י ה ו ד י ת כ א ו ב ה וזועמת .א ך כ כ ל ש נ ק פ ו
ה ח ו ד ש י ם ו א מ נ ם ל א ה ת ב צ ע גירוש ג ד ו ל נ ו ס ף ,ה ת ב צ ר מ ע מ ד ו ש ל מ ר י ן מ ח ד ש .
מידיעות,
כבר
ש ה ב י א ו פ ל י ט י ם מ ה ג ״ ג ו ב פ ר ט מ ו ו ר ש ה ,ה ת ב ר ר ,כי ע ד ח ו ד ש י ה ח ו ר ף
היו כ ל א ר ב ע ה מ ת ו ך ח מ י ש ה י ה ו ד י פ ו ל י ן ה כ ב ו ש ה בין ה מ ת י ם .ב ז ג ל מ ב י ה
מ א י ד ך ,היו חיים ב ח ו ר ף
1942שנים מ ת ו ך כ ל ש ל ו ש ה יהודים ב־ 10ע ר י ־ ה ר י כ ו ן
5
1
ו כ מ ע ט ש ל ו ש ה מ ת ו ך כ ל א ר ב ע ה יהודים י ח ד ע ם א נ ש י מתנות־העבודה•* * .
לגבי
מ ו ל צ ׳ ד ם ק י ב ב נ ד י ן שונה ה י ה
המצב
במעט.
במהלך הסלקציה
הגדולה
ה צ ט י י ר מ ו ל צ י ד ס ק י כשרוי ב מ צ ב ר ו ח ק ו ד ר ו מ א ו כ ז ב .כ א מ ו ר ,ל פ י מ ס פ ר עדויות
גמסר ,כי הגם שלקח חלק פעיל
אף
ב ת ה ל י ך המיון ,סייע מ ו ל צ ׳ ד ס ק י ב ה צ ל ת
מ ס פ ר יהודים ו ב פ ר ט ילדים.
בבנדין
ביודנראט
לא
גותרו
עתה
אשליות
בדבר
גורל
המגורשים.
פקידת
ה י ו ד נ ר א ט ,ש ב ג י ר ו ש י ם ה ק ו ד מ י ם מ ח ק ה א ת ש מ ו ת ה נ ש ל ח י ם ל ע ב ו ד ו ת כפיה ,ק י ב ל ה
הפעם
הנחייה להשמיד א ת כ ר ט ס ת המגורשים .ועם זאת ,על פי אותה עדות,
ניסו אנשי היודנראט בבגדין להתעגיין ב ד ב ר גורל המגורשים .התשובה ,שנתקבלה
מ פ י פ ק ד גמוך בגסטאפו ,ה י ת ה :״ מ ו ט ב ש ת ש א ל ו מ ה יהיה גורלכם ,ג ו ר ל היהודים
הנשארים״.
ידיעות ,ש ה ג י ע ו מ מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם מ ס ר ו ,ש ה ר כ ב ו ת הגיעו לאושווי׳ן,
מ ק ו ם שם הופנו למסילת ברול צדדית המובילה אל ״ ב י ת מ ש ר פ ת המתים״*.
15
א ך א ם ע ב ר ע ל מולצ׳דסקי ,ה נ א י ב י ממרין ,מ ע י ן ת ה ל י ך ה ת פ כ ח ו ת ,הרי שסימניו
ל א ה ו ר ג ש ו ב ת ק ו פ ה ה ק ר ו ב ה .ג ם הוא ,כמדין ,האמין ,כ י ח ס ו ת ״ ה מ מ ו נ ה המיוחד״
תמנע
מעתה
גירושים נ ו ס פ י ם .
על
רקע
זה
לא
היה
ה ע י ק ר היה ל ח ז ו ר ל ע ב ו ד ה ת ק י נ ה מ ה ר כ כ ל ה א פ ש ר .
לא
ה ת ח ו ל ל ת ה ל י ך של
שינוי־עמדות או הערכה
1 5 6
מקום
לשינוי מדיניות.
ב ק ר ב ה מ ג ה י ג ו ת היהודית
מ ח ו ד ש ת של מ ד י נ י ו ת ם ע ק ב
א י ר ו ע י ״ ה פ ו ג ק ט הגדול״ .ל ה י פ ך ,ע מ ד ו ת י ה ם מ ל פ נ י ה א י ר ו ע אף התחזקו.
האוכלוסיה
היהודית:
הנהירה
אל
ה״שופים״
ה י מ י ם ש ל א ח ר צ א ת ר כ ב ו ת ה מ ג ו ר ש י ם ת ו א ר ו ע ל ידי ר ב י ם כ י מ י ם של א ב ל כללי.
כך למשל כ ת ב ראנץ:
136
״שתיקת מוות נפלה על הקהילה היהודית ל א ח ר הכינוס במיגדשי הספורט
ה ה ל ם ש ב ג י ר ו ש אנשים' צ ע י ר י ם כ ה ר ב י ם ש י ת ק א ת א ל ה ש נ ש א ר ה מ ו ת ו ת י ה ם
ל א י כ ל ו ל ע ב ו ד באופן ת ק י ן ל ז מ ן מ ה ל א ח ר ה מ ת ח ה ב ל ת י נ ס ב ל של א ו ת ם
ש ל ו ש ה ימים במיגרש .א נ ש י ם י ש ב ו ב ב ת י ה ם ו ה ת א ב ל ו ע ל ה ק ר ו ב י ם וידידים,
ש נ ל ק ח ו ב ס ר נ ס פ ו ר ם .ה ם ג ם ב י כ ו א ת ת ק ו ו ת י ה ם ,כי יוכלו ל ה ת ק י י ם ב ג י ה נ ו ם
ה נ א צ י ת ו ך נ י ה ו ל חיים נ ו ר מ ל י י ם .
פקידת
1 5 7
ה י ו ד נ ר א ט מ ס ר ה ,ש ב ק ר ב ה י ה ו ד י ם ש ר ר ה ת ח ו ש ה ,כי אותו קץ א י ו ם
מ ח כ ה ל כ ו ל ם .היה ב ר ו ר ל כ ל ,כי א ם ה ג ס ם א פ ו נ ק מ ה ש י ט ו ת כ א ל ה ,״ כ ו ל נ ו א ב ו ד י ם ״ .
אף
ל א ניתן ע ו ד
להשתעשע
ב ת ק ו ו ת ש ו ו א ל ג ב י גורל
153
המגורשים .מ ״ ה פ ו ג ק ס
ה ג ד ו ל ״ ו ה ל א ה היה ידוע ב ז ג ל מ ב י ה ,כי ה ר כ ב ו ת מ ג י ע ו ת לאושוויץ ושם מ ו מ ת י ם
בגאזים.
היהודים
159
מ י ו ם ״ ה פ ו ג ק ט ה ג ד ו ל ״ ו א י ל ר גיתן לומר ,כי יהודי ז ג ל מ ב י ה
היו מ ו ד ע י ם ל ע ו ב ד ת ההשמדה.
מ ו ד ע ו ת ח ד ש ה זו היתד .נ ע ו צ ה ב ע ו צ מ ת החוויה^,שעברו יהודי זגלמביה .ח ו ו י י ת
ה י ת ה חוויה ס ו ס ל י ת :ב ב נ ד י ן ,ס ו ס נ ו ב י ץ ו ד ו מ ב ר ו ב ה ל א היה איש ,ש ל א
האסון
א י ב ד בן מ ש פ ח ה ,ידיד א ו .מ כ ר .ח ו ו י י ת ה ה ת ל ב ם ו ת ,ה ה ת י י צ ב ו ת ,ה ה מ ת נ ה ,ו ב פ ר ס
חוויות
היתד.
והגירוש,
המיון
הציבו
זו ג ם חוויה ק ו ל ק ט י ב י ת ,
אדם
כל
בה
כפרס
עברו על
תחושת
בפני
יתרה
קץ.
יהודי זגלמביד .ר ג ע י ה ם
מזו.
הקשים
ב י ו ת ר ב צ ו ו ת א ע ם בגי ע י ר ם ו ב ר י ח ו ק ש ל מ א ו ת מ ס ר י ם מ ב ת י ה ם .העולם ,ש ש מ ר
ע ד כה על מידה מסוימת של יציבות ובסחון ,ה ת מ ו ס ס באחת מ ת ח ת לרגליהם.
ה ו א ה ת ג ל ה כ ע ו ל ם אשלייתי .ת י א ו ר ק ר ב נ ו ה א ח ר ו ן ש ל ״ ה פ ו ג ק ס הגדול״ ,מ מ ח י ש
זאת יותר מ כ ל :
״ ה ק ר ב ן ה א ח ר ת של ה ג י ר ו ש היה ה ר ב ר׳ מ נ ד ל לווין מבנדין .עינויי ה ג ו ף
ב מ ש ך יום וחצי ב מ י ג ר ש ־ ה ר י כ ו ז ע ר ע ר ו א ת מ צ ב בריאותו .ק ש ו ת
והנפש
הציקוהו
ואף
רגשי־חרסה ומצפונו נקפו על
דיבר על
ל ב היהודים,
אשד
נ ת פ ת ה להאמין ליודנראס
ש י ת י צ ב ו ב מ ק ו ם הריכוז .ש ב ו ר
ו ר צ ח היה
ל א ח ז ר ל א י ת ג ו .גוהג היה ל ש ב ת ד ו מ ם
בגופו
וברוחו — ושוב
ביתו,
ש ק ו ע ו מ ר ו כ ז ב ת ו ך ע צ מ ו ,מ ב ל י ל ה ו צ י א הגד .מ פ י ו ו מ ב ל י ל ע נ ו ת
לאיש ,א כ ו ל צ ע ר וגבאים...״״
16
לפתח
.
.ו ע ם זאת ,ל א זו היתד .ת ג ו ב ת ם ש ל מ ר ב י ת היהודים .ת ו ך זמן ק צ ר חזרו מ ר ב י ת ם
לעבודתם
ב״שופים״ ואף פועלים
חדשים גוספו
לאלה
הוותיקים .החיים
חזרו
כ ב י כ ו ל ל מ ס ל ו ל ם ה ר ג י ל .ה מ ו ד ע ו ת ה ח ד ש ה ל א ש י ג ת ה ב א ו פ ן יסודי א ת ה ה ת ג ה ג ו ת
ה י ו מ י ו מ י ת .ד ו ו ק א מ ש ו ם ש ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת כיווגה מ ע ת ה א ת ה ת ג ה ג ו ת ה ל פ י
ת ו ד ע ת ה מ ו ו ת ה מ ר ח ף עליה ,ג צ מ ד ה ב י ת ר ש א ת ל א ו ת ם מ ו ס ד ו ת ,שגראו כ מ ב ט י ח י ם
א ת א פ ש ר ו ת ה י ש א ר ו ת ם בחיים.
מ א י ר ו ע י ״ ה פ ו ג ק ס ה ג ד ו ל ״ ל מ ד ו ,כ י ה ה ש מ ד ה היתד .ס ל ק ס י ב י ת ל פ י שעה .יהודי
זגלמביה
השמדה
למערכת
היו ע ר י ם ל כ ך ,כי .ב מ ג ר ש י ה ס פ ו ר ט ל א ה ת ב צ ע ב ש ל ב זה א ק ס ש ל
מוחלסת.
למוות
הגדמגית ..מ ר ב י ת
גורשו
האגשים,
שלא
הצליחו
אכן
חזרו
לבתיהם.
התושבים
להוכיח
את
חיוגיותם
השאלה היתה,
האם
137
ז ה ו שלב" ר א ש ו ן ל ק ר א ת ה ש מ ד ה ס ו פ י ת ,א ו ש ז ה ו ש ל ב ס ו פ י ש ל ה ש מ ד ת ה ב ל ת י
מועילים.
באפשרות
רבים ביכרו להאמין
השניה.
1 8 1
ברצון
מ כ א ן נגזר ,כ י א ם
ה י ה ו ד י ם ל ה מ ש י ך ולשרוד ,ע ל י ה ם ל ה ו כ י ח א ת ע צ מ ם כחיוניים ע ב ו ר ה ג ר מ נ י ם .
כן,
ועל
והמפעלים
באוגוסט
מה־12
נהרו
ואילך
היהודים
לשערי
בהמונים
ה״שופים״
החיוגיים .ה ע ב ו ד ה ב ה ם ג ת פ ס ה מ ע ת ה כ ת ע ו ד ת ב י ט ו ח ל א ר ק ב פ נ י
הגירוש למחנות ,אלא גם בפגי הגירוש למוות .כרטיסי העבודה ,שחילקו אגשי
״ ה מ מ ו נ ה המיוחד״ ,ה פ כ ו ל ת ע ו ד ו ת ה ר ש א ה ־ ל ח י י ם .ע ד ל מ א י 1943כ ב ר היו מ ו ע ס ק י ם
כ״פועלים
חיוניים״
כ־12,000
מתוך
כ־18,000
בנדין,
מיהודי
עדיין
ששרדו
ב ע ת ההיא .כ ל ו מ ר ,שניים מ ת ו ך ש ל ו ש ה יהודים .בסוסנובי׳ן היו ה ש י ע ו ר י ם ד ו מ י ם .
א ו פ י י נ י הוא ,כ י ע ת ה ה ת ר ח ב ו ש ו ר ו ת ה מ ו ע ס ק י ם ו כ ל ל ו ג ם ז ק נ י ם ו י ל ר י ם כ ב נ י
כך למשל הילדה קליינר ,שעדותה צוטטה למעלה ,הפכה ל א ח ר אירועי
עשר.
הגדול״
״הפוגקט
לפועלת
חרושת
בבית
לייצור
2
צעצועים* .
1
למחנות
הגירוש
ע ב ו ד ה נ ע ש ה ע ת ה א ף ה ו א ל ב י ט ו ח מסוים ,מ פ ו ק פ ק א מ נ ם ב ה ש ו ו א ה ל ז ה ה ק ו ד ם .
צעירים
מספר
יהודיים
התיצבו
מרצונם
למשלוחים
למחנוה
העבודה' בהנחה,
ש ש ם ,ל מ ר ו ת ה ת נ א י ם הקשים ,יהיו ס י כ ו י י ה ה י ש ר ד ו ת ש ל ה ם ג ד ו ל י ם יותר•*.
1
• ב כ ך ,בין השאר ,יש ל ה ס ב י ר א ת ה ת ח ז ק ו ת ו ה מ ח ו ד ש ת ש ל מ ע מ ד ו ש ל מ ר י ן .
הקרובה ל״פונקט הגדול״
בתקופה
גחלש
בעיני רבים מעמד היודנראט .ר ב י ם
שנאוהו ממש .מרין נתפס ,כמי שהונה א ח הציבור לפני האירוע ואילו התגהגות
1
ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת ב ז מ ן האירוע נ ד ר ש ה ע ל פ י ר ו ב לרעה **.א ך כ א מ ו ר ,כ כ ל ש ע ב ר
ה ז מ ן וגירושים נ ו ס פ י ם ל א ה ת ב צ ע ו ,ו א י ל ו י ה ו ד י ז ג ל מ ב י ה ,ש נ ו ת ר ו ה פ כ ו ל ה י ו ת
ל ״ י ה ו ד י מ ש ל ה מ מ ו ג ה ה מ י ו ח ד ״ — ח ז ר ה א מ ו ג ת הציבור ,כי מ ד י ג י ו ת ו ש ל מ ר י ן
ע ש ו י ה אולי ל ה צ י ל 6 5 .ב כ כ ל ו ת ה כ ל ה ם ב י צ ע ו ה ל כ ה ל מ ע ש ה א ת מ ד י נ י ו ת ״ ה ע ב ו ד ה
ם
ל מ ע ן ה צ ל ה ״ ,ל ה ה ט י ף מרין.
הנוער:
תנועות
הקמת
מחתרת
ש י נ ו י מ ש מ ע ו ת י ח ל ב ת ג ו ב ת ת ג ו ע ו ת הגוער .ע מ ד ו ת י ה ן ה ב ס י ס י ו ת ל ג ב י ה ג ר מ נ י ם
והיודגראט
לתכנית
כבר התגבשו ע ר ב ה״הפונקט הגדול״ .אך ע ת ה הפכו עמדות
אלה
פעולה אופרטיבית .ע ר ב ״הפוגקט הגדול״ כבר החלו פעילי התנועות
בםוסנוביץ ובבגדין לפעול כגרעין התנגדות ליודנראט ,וכמי שקוראים לאי ציות
לגרמנים .אך כשלון פעולת ה ת ע מ ו ל ה ו ה ח ל ט ת ם להתיצב עם כולם יצרה ת ח ו ש ת
ת ס כ ו ל ו ח ו ס ר א ו נ י ם א ף ב ק ר ב ה מ י ל י ט נ ט י ם ש ב י נ י ה ם .ת ח ו ש ה זו ה ת ג ב ר ה ל נ ו כ ח
אירועי
הסלקציה
ביום הראשון .מ א י ד ך ,
י כ ו ל י ם היו ל ה ס י ק יגם
מספר
לקחים
מ ע ש י י ם מ פ ע ו ל ת ה ה צ ל ה ה נ ר ח ב ת ,ש נ י ה ל ו ב מ ה ל ך ימי ה ס ל ק צ י ה .ל ר א ש ו נ ה נ ו כ ח ו
לדעת ,כי ביכולתם לפעול במלוכד גם נגד הגרמנים ובמנוגד למדיניות היודנראט.
פ ע ו ל ו ת אלה ,ראוי לציין ,נ ע ש ו ב ה ש ר א ה מ ק ו מ י ת ב ל ב ד ל מ ר ו ת נ ו כ ח ו ת ו ה מ ש מ ע ו ת י ת
ש ל אנילביץ׳ .עדויות ,שציינו ש מ ו ת ר ב י ם ש ל ח ב ר י ם ,ש ל ק ח ו ח ל ק פ ע י ל ב ה צ ל ה ,
לא
א י ז כ ר ו א ת שמו־ ש ל אנילביץ׳.
מצב
קודר.
הרוח ב ק ר ב אנשי התגועות
לאחר
ה ס ל ק צ י ה ה ג ד ו ל ה היה ל מ ר ו ת
זאת
מ ס פ ר היהודים הגדול ,ש נ י צ ל ו ב ז כ ו ת ם ,ל א היווה פיצוי ע ל א ב ד ן ' א ל פ י
ה מ ג ו ר ש י ם .א ח ד י ם מ ה ח ב ר י ם א י ב ד ו ׳ ל מ ר ו ת ה כ ל ב נ י מ ש פ ח ה ק ר ו ב י ם .כך־ ל מ ש ל
138
ה ת א ס פ ה ב ע ר ב ש ל א ח ר ה ג י ר ו ש ק ב ו צ ת פ ע י ל י ״הנוער הציוני״ ב ס ו ס נ ו ב י ץ .ב מ ש ך
שעה א ר ו כ ה י ש ב ו ש ו ת ק י ם ו ל ב ס ו ף א מ ר י א נ ק צ י מ ר מ ן :
אנו ו מ ח ו ס ר י מגן .ו ב כ ל ז א ת איננו רוצים ל ח כ ו ת ל מ ו ו ת ב ח י ב ו ק
״חלשים
ידיים .י ש ב נ ו ד י ש נ א ה ורצון נ ק מ ה ו ה ת ק ו מ מ ו ת .ל א ע ת ה י ו ם ל ע ב ו ד ה
ח י נ ו כ י ת ו ל ר כ י ש ת ה ש כ ל ה .א ל ה ל א יצילו ממוות .ע ל י נ ו ל ה ח ל י ף מ ט ר ו ת י נ ו
ודרכינו״
באותו
קוז׳וך,
ערב
יאנק
1 6 8
הוחלט
צימרמן
לבחור
וליאון
הנהלה
בלאט.
מצומצמת
השלושה
על
מתוך
הוטל
חברי
ההנהגה:
להכין
תכנית
חדשה .מ כ ל מ ק ו ם היד .ב ר י ר ,ש ע ל ה ע ב ו ד ה ה ח י נ ו כ י ת ה י ש נ ה ב א ה ק ץ .
גם
בקיבוץ
בבנדין
״דרור״
השתררה
אווירה דומה.
אווירת
יוזק
פעולה
1 8 7
ששררה
האבל,
בעיר,
ש ר ת ה ג ם ע ל ח ב ר י הקיבוץ .ר א נ ץ זכר ,כ י ג ם ל א ח ר ה ג י ר ו ש ה י ה ע ל
אנשי
הכל
״דרור״
לעמוד
בוויכוח
ע ם א נ ש י העיר ,שהיו
ס ב ו ר י ם ,כי
ככלות
אין פ נ י ה ג ר מ נ י ם ל ה ש מ ד ה כ ל ל י ת .ל א נ ש י ״דרור״ ש ו ב ל א היו ס פ י ק ו ת :ה י ה
להם
ברור ,ש ע ל י ה ם ל ה ג י ב ב א ח ת מ ש ת י ה ד ר כ י ם :ה ג נ ה או ה צ ל ה .
הצעיר״
עוררה
בבנדין
הגדולה
הסלקציה
של
תחושה
מרירות
1 6 8
ב״שומר
וחוסר
אוגים.
הזרעים ,ש ז ר ע מ ר ד כ י א נ י ל ב י ץ ׳ ע ו ד ל פ נ י הגירוש ,נ ב ס ו ע כ ש י ו :ל ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר
הצעיר״ היה ב ר ו ר ,כ י ע ל י ה ם ל ע ב ו ר ל פ ע ו ל ו ת ה ג נ ה .
1 6 9
מ ס פ ר י מ י ם ל א ח ר א י ר ו ע י ״ ה פ ו נ ק ם ה ג ד ו ל ״ ה ת כ נ ס ו בחווה 25פ ע י ל י ם מ ר כ ז י י ם
של ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב ז ג ל מ ב י ה .ע ל ה פ ר ק ה י ת ה ה ר צ א ת ו ש ל מ ר ד כ י א נ י ל ב י ץ ׳ ודיון
בהצעתו ל ה ק מ ת מ ח ת ר ת מזויינת בזגלמביה:
״מרדכי
אנילביץ׳
גולל
בדץ
וחשבון
של
את
שעתיים
ההכנות
פרשת
ל ה ת ג ו נ נ ו ת ש ל ה נ ו ע ר ה ע ב ר י בוורשה ,ב י א ל י ס ם ו ק ווילנה .ה ח ב ר י ם ב ו ו י ל נ ה
החליטו
היתה,
ה ר א ש ו נ י ם ל ה ת ק ו מ ם נ ג ד ה ג ר מ נ י ם ו נ ש ק ם בידם ,א ו ל ם ה ה ח ל ט ה
מסר
א נ י ל ב ח /שהמרד
י פ ר ח בעת ובעינה
אחת
בכל
המקומות.
ג ם ה נ ו ע ר ה י ה ו ד י ב ב נ ד י ן ,ש נ צ י ג י ו מ כ ו נ ס י ם כאן ,ח ו ב ה ע ל י ו ל ק ב ל ב מ ע מ ד
זה ה ח ל ט ה ב ע נ י ן ה ה ג נ ה ״ .
1 7 0
.הפעילים ,ש מ ז ה זמן ר ב כ ב ר פ ע ל ו כ מ נ ה י ג ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ב ז ג ל מ ב י ה ,ק י ב ל ו
א מ נ ם ה ח ל ט ה ב ר ו ח ד ב ר י ו ש ל אנילביץ׳ .מ ב ח י נ ת ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר זו היתד .ה ת ש ו ב ה
למצב
הדברים ,כפי שראוהו לאחר ״הפונקט הגדול״:
׳ . . /ד ר כ ג ו כ ב ר ה י ת ה ב ר ו ר ה לגו .ה ג נ ה — ה ש ם ל א ה ת א י ם .אין א נ ו ר ו צ י ם
ל ה ג ן ע ל ע צ מ נ ו ,כ י כ ב ר ל א ג צ ל י ח להתגוגן ,א ך ל מ ו ת ב כ ב ו ד ,כאגשים...
אנו ,ה ס ת ד ר ו ת ה נ ו ע ר ,ה ב נ ו י ה ע ל א מ ו נ ה ב א ד ם כי טוב ,אנו ה א ו ה ב י ם א ת
העולם
ואת
לפסימיסטים,
האנשים,
אנו
ה א ו פ ט י מ י ס ט י ם ,א נ ו היינו
לעורבים
שחורים,
ה מ נ ב א י ם א ת כ ל י י ת ו ש ל עמנו ...ש ו ם ת נ ו ע ה מ ה פ כ נ י ת ש ל
נוער ,ב ש ו ם זמן ,ל א נ ע מ ד ה ע ו ד ב פ נ י ב ע י ו ת כ א ל ו — כמונו ,ב פ נ י ע ו ב ד ה
ברורה
של
ה ש מ ד ה . . ,ב פ נ י ה מ ו ו ת .א נ ו נ ע מ ד ג ו עין ב ע י ן ב פ נ י ו .
ומצאנו
139
א ת ה ת ש ו ב ה .נ מ צ א ה הדרך .עוד צ ע ד נ ו ב ה כ ס ו מ י ם ,א ו ל ם א ת ה ד ר ך מ צ א נ ו —
פרטיזנקה והגנה״.״
1
ההיסטוריון:
סיכום
ע נ י י נ ו ש ל ח ל ק זה ה ו א כ א מ ו ר התקווה והיא ה מ ס כ מ ת א ת ש ת י ה פ ר ש י ו ת ה ק ו ד מ ו ת .
השאלה
ה י ס ו ד י ח ה ע ו ל ה מ מ נ ו היא ,מ ד ו ע אין ה י ה ו ד י ם מ ש נ י ם
בעקבות
אירועי ״הפונקט הגדול״ ולמרות החובנה החדשה ,שיש ל ה ם ע ח ה על
כוונות
את
התגהגותם
הגרמנים.
ב מ ה ל ך א י ר ו ע י ״ ה פ ו נ ק ט הגדול״ ה פ ך ע ו ל מ ם ש ל י ה ו ד י ז ג ל מ ב י ה ל א ב ס ו ר ד .
א.
של פסיעה מבתיהם ,כאשר הם מכונסים עם קרוביהם וידידיהם לבושי
במרחק
ב ג ד י ־ ח ג ,ה ת מ ו ט ט ה ע ו ל ם עליהם .מ ק ר י השיגעון ו ה ה ת א ב ד ו ת ש ה ו פ י ע ו ,היו ב ב ח י נ ת
תגובה
ל א ב ס ו ר ד י ו ת ש ל העולם .ל מ ע ש ה ,י ו ת ר מ ש ג י ת ן ל ת מ ו ה ע ל ה ו פ ע ת ם ,יש
לתמוה
על מיעוטם היחסי:
״״.בעולם ,שגיטלו ממגו פתאום האשליות והמאורות ,אדם מרגיש א ת עצמו
זר .ג ל ו ת זו אין ל ה ת ק נ ה ,מ פ נ י ש ה י א ח ס ר ה א ת ז כ ר ו ג ו ת ה מ ו ל ד ת ה א ב ו ד ה
א ו א ת ת ק ו ו ת ה א ר ץ ה מ ו ב ס ח ת .פ י ר ו ד זה בין ה א ד ם ל ב י ן חייו ,בין ה ש ח ק ן
ל ב י ן ה ת פ א ו ר ה שלו ,ה ו א הוא ת ח ו ש ת האבסורד ...י ש ק ש ר י ש י ר בין ה ר ג ש
הזה לבין השאיפה אל האין״.
ב.
172
א ך ב ע ו ל ם ש ה פ ך ל א ב ס ו ר ד ל א נ י ת ן ל ח י ו ת .שכן ,ב ע ו ל ם ז ה א י ן א ד ם י כ ו ל
דבר ,אינו יכול לנהוג בדרך רציונלית ,ובעיקר ,אינו יכול לקוות לדבר.
לדעת
מ ר ב י ת היהודים ל א השתגעו ולא התאבדו :הם בחרו ל ה מ ש י ך ב מ א ב ק ההישרדות.
על
כן
את
ה ת נ ה ג ו ת ם ל פ י ת ק ו ו ת ם ל ה מ ש י ך ולשרוד.
ג.
עליהם
היה
לבנות־מחדש
את
עולמם
באמצעים,
שהיו
ב י ד י ה ם ולכוון
ע ל כ ן ,ה ת ו ב נ ה ה ח ד ש ה ,שרכשו מ ר י ן ו כ ל ל ה צ י ב ו ר היהודי ,א י נ ה מ ש פ י ע ה
ע ל שיגוי ב ד פ ו ס י ה ח ג ה ג ו ח ם .ה ח ז ר ה ל מ ה ל ך ה ח י י ם ה ח ק י ן איגד• ב ב ח י נ ת
בהכרח
ה ד ח ק ח כ ל מ ה ש ק ר ה ,א ל א גסיון גואש ל ב ג ו ח א ח ה ע ו ל ם מ ח ד ש .ל ה פ כ ו מ ע ו ל ם
ש ל א ב ס ו ר ד ל ע ו ל ם ,ש נ י ח ן ל ה ב י נ ו ר צ י ו נ ל י ח .מ ר י ן ו מ ר ב י ח ה צ י ב ו ר היהודי ביקשו
להאמין,
כ י א ם י ח ז ר ו החיים ל מ ס ל ו ל ם ,י י ד ח ה ג ז ר ־ ד י נ ם פ ע ם נ ו ס פ ת .ב ה י צ מ ד ם
ל״שופים״,
שהתובנה
בונים
היהודים
מחדש
את
עולמם,
שהפך
לאבסורד.
וכך,
למרות
השתנתה ,לא השתנו במקביל גם דפוסי ה ה ת ג ה ג ו ת הבסיסיים ,אלא
דווקא התחזקו.
ד.
ו ב כ ל זאת ,ל מ ר ו ת שדפוסי התגובה עצמם אינם מ ש ת נ י ם ,הרי מ ש מ ע ו ת פ
מ ש ת ג ה .ה ע ב ו ד ה ב ״ ש ו פ י ם ״ ה ו פ כ ת מ ע ת ה ל ה י ו ת מ א מ צ ע י ה י ש ר ד ו ת גרידא ,ל א מ צ ע י ־
ה צ ל ה ראשון במעלה .היוצא מכך ,כי אותה פעולה ח ב ר ת י ת עצמה ,כאשד הגדרתה
) ו ע ל כן מ ש מ ע ו ת ה ( ה ח ב ר ת י ת מ ש ת נ ה ,ה ו פ כ ת ל ה י ו ה ל פ ע ו ל ה ח ב ר ת י ת א ח ר ח .
ה.
ר ע י ו ן ה ה ג נ ה ה ו א א מ נ ם ה ת ג ו ב ה ה ד ר מ ט י ת ו ה א מ י צ ה ב י ו ת ר ,א ך בוודאי
אינו
נ ת פ ס ת מ ע ת ה .גשים
התגובה
ה א ד א ק ו ו ט י ת היחידה ל מ צ י א ו ת ,כ פ י ש ה י א
א ת ל י ב נ ו ל א ו פ י ה צ י ט ט ה ש ל מ ע ל ה ב ד ב ר מ ש מ ע ו ת ר ע י ו ן ה ה ג נ ה .ה מ ר ח ק בינה
140
ל ב י ן ״ ה כ מ י ה ה א ל האין״ ה ו א ק ט ן מ א ו ד .ה ה ב ד ל ה ו א ד ק ב כ ך ,ש כ א ן מ ד ו ב ר
במוות ,ש י ש
עימו
כבוד.
מוות,
שהוא ב ע ל
שימש רעיון ה ה ת ג ו נ נ ו ת ל נ ע ר י ם כ נ ק ו ד ה
משמעות
לכשעצמו.
בדרכו
ה א ד כ י מ ד י ת ליציאה מ ע ו ל ם
שלו
האבסורד
ובגייתו ה מ ח ו ד ש ת ש ל ע ו ל ם ב ע ל • מ ש מ ע ו ת .רעיון ה ה ת ג ו נ נ ו ת ,ל א ה י ה ב ב ח י נ ת
א ק ט המכוון ל ש י נ ו י
המציאות
ה ה י ס ט ו ר י ת המיידית ,א ל א א ק ט המכוון ל ע ת י ד ,
להיסםוריה .כ כ ז ה ה ו א היווה ב ס י ס ל י צ י ר ת מ ש מ ע ו ת החיים בהווה המיידי .ב א ו ר ח
פ ר ד ו ק ם ל י ה פ ך ע ת ה ה מ ו ו ת ל ה י ו ת ל צ י ד ו ק החיים.
ה ע ר ו ת ומראי מ ק ו « ת
.1
.2
.3
.4
עמנואל ק א נ ט :״בקורת התבונה הטהורה״ ,תרגמו :שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנ־
שטרייך ,ירושלים תשמ׳׳ג ,ע׳ 3 9 6י
העדויות מרוכזות בעיקר בארכיון י ד ושם )להלן :איו״ש( ,באגף ה ע ת י ו ת ;012
על קבוצות א ל ה והתפקיד שמילאו ,ביצירת המודעות לשואה בארץ ישראל ,ראה
דינה פורת :״הנהגה במילכוד :היישוב גוכח השואה 1945—1942״ ,ת״א .1986וכן
אביהו רונן :״שליחותה של הלינקה״ ,ב״ילקוט מורשת״ מ׳׳ב ,דצמבר ,1986ע׳ .80—55
תיק פלילי ,15/63ב י ת המשפט המחוזי ב ת ל אביב) ,להלן :״משפט ברנבלט״(,
בארכיון ״מורשת״ .D.1.5366.1
בעבודת המחקר ש ל י :״יהודי זגלמביה בתקופת השואה 1943—1939״ ,מוקדשים
פרקים 7ו־ 8לניתוח מקיף של הקשר בין ניצול עבודת הכפיה של היהודים באיזור
שלזיה העילית המזרחית ל ב ץ מדיניות ההשמדה הםלקטבית ,שהופעלה באביב .1942
בניתוח קשר זה התבססתי ע ל תעודות גרמגיות ,הנמצאות בין השאר בארכיון יד
3 8 5 6 JM3801 ;JM2702ו כ ן על תעודות,
— JM
הנכללות ב ץ השאר בקבצים ה ב א י ם :
— "Dokumenty i Materialy", Lodz 1946.
— JUdisches Historisches Iastitut Warschau: "Fascismps Ghetto, Massenmord",
Berlin 1961.
— "Trials of War Criminals before the Nuremberg Military Tribunal" IMT,
Case X, "The Krupp Case"; IMT, Case VI, "The I.G. Farben Case",
Washington D.C. 1947—1952.
וכן על מקורות ארכיוניים יהודיים ,וספרי עדות כגון:
— ח ד ליור :״עיר המתים״ ,ת ל אביב ,תש״ו;
— פרדקה מזיא :״רעים בסער״ ,ירושלים; 1964 ,
— חיקה קליגגר :״מממן בגיסו״ ,מרחביה;195? ,
— Ranz J.: "In Nazi Claws", 1976.
— Pawel Wiederman: "Plowa Bestia", Monachium 1948.
.5ע מ ת פקידת היודנראט ,אידיש ,012/3ליוד ,ע׳ ;69—65מזיא ;822—73
Szternfinkel Natan: "Zaglada Zydow Sonsnowca", Katownce, 1946.
הנתונים המספריים ,שנמסרו עפ״י מקורות אלה ,איגם חופפים תמיד .ההערכה
הסופית של מספר המגורשים :נעשתה ע ל ידי שימוש במקורות סטטיסטיים נוספים
ובפרט בדוםתמך על הפריטים ה ב א י ם :
— אידיש : 06/16
"Judische Fiirsorge in Ostoberschlesien", 25.3.1941.
— איו״ש :JM2701צילומי מסמכים מארכיון עידית בנדין .1943—1940
141
— Jerzy Jaros: "Grabiez Mienia Zydow przez wladze hitlerowskie w swietle
akt Urzedu Powierniczego w Katowicach", in "Biuletyn Zydowskiego Instytutu
Historycznego", Warszawa, 1961, NR. 38.
— Wasiutynski В.: "Ludnosc Zydowska w Polsce w Wiekach XIX I X X , 1930. .
.6
בוצק״ ,ת״א
״ספר כזשאנאווו״ ,רעדאקטארמ .באכגער ,מינכן ,1949ע׳ .287
״פנקס הקהילות״ ,פוליו ,כרך ג׳ )בעריכת א .וייס ,וא• ויין( ,ע׳ .275
.7״ספר זכרון לקהילות ואדוביצה ,אנדריכוב ,קלווריה ,מישלניז ,םוכא") ,להלן :״ספר
ואדוביצה״( בעריכת ח ד יעקובוביץ ,ת״א ;442 ,292—289 ,197—194 .1967 ,״קהילת
;960iעדות
,
ברבנלט ב״משפט ברנבלט״; ״ספר זכרון אולקוש״ ,ע׳ .49
.8״הממונה המיוחד׳ הוא קיצור שמו של האירגון ש נ ק ר א :״הממונה המיוחד של
רייכספיהרר הס״פ וראש המשטרה הגרמנית לכוחות עבודה בני עמים זרים בשלזיה
העילית:
Dienstelle des Sonderbeauftragten des RFSS und Chef der Deutschen Polizei
fur Fremdvolkischen Arbeitseinsatz in Oberschlesitn).
במסמכים גרמניים ,הוא מכוגה לעתים בשם ״אירגון שמלט״ )(Schmelt Organisation
ע ל שם קצין הם״ס ,שעמד בראשו .פ ר ק 7בעבודת המחקר שלי הוקדש בין השאר
גם לגיתוח פעילותו והשפעתו של ״הממוגה המיוחד״ על חייהם של יהודי זגלמביה.
לפי מםקגות פרק זה ,כבר באביב 1942שלט ״הממוגה המיוחד״ שליטה מלאה בכוח
העבודה היהודי באיזור ולפחות כ־ 17,000יהודים )כלומר מרבית המפרגסים( הועבדו
ע ל ידו בצורה ישירה )במחנות העבודה( א ו בצורה עקיפה )במסגרת ה״שופים״( .תיאור
האירגון גמצא גם במאמר:
Alfred Konieczny: "Die Zwangsarbeit der Juden in Schlesien im Rahmen der
"Organisation Schmelt", 1988.
על חשיבות האירגון גיתן ללמוד מאיוכורו ב ״ ח ״ ח קורהר׳׳ ,הדו״ח הסטטיסטי המסכם
אודות השמדת היהודים בשנת ,1942שהוגש להימלר בתחילת ) 1943״זמגים״ ,8אביב
,1982ע׳ .(97—84
.9החישובים הסטטיסטיים פורטו באמצעות ט ב ל א ו ת בפרק 8של עבודת המחקר שלי.
ה ם מסתמכים בעיקר על המקורות ,שפורטו בהערות 7,6,5למעלה ,וכן על מכתב
שמאוסר ללשכת הימלר ,No. 1386 ,20.4.1942ספרית ו י ג ר ; ״ספר סוסנוביץ׳ והסביבה
בזגלמביה״ ,בעו־יכת מ.ש .גשורי ,ת״א ,1974כ ר ך א ׳ ; ״פגקס ב ג ד י ך בעריכת א.ש.
שטיין ,ת״א ; 1959״ספר קהילת דומברובה גורגיצ׳ה וחורבגה״ ,ת ל אביב .1974
"Dokumenty о likwidacji gett па Slasku", DOK. 1, "Biuletyn Zydowskiego .10
Instytutu Historycznego", NR. 38, 114.
ח ל ק מקבוצת מסמכים נדירה ,שנשמרה והודפסה בפולין.
.11ליור תש״ו ,ע׳ ;73אהרן גלברט ,ב״ספר סוסנוביץ״ בי ,ע׳ ;121מזיא ;85 ,פקידת
היודגראט ,איו״ש .012/3
.12״ספר כזשאגאוו״ ,ש ם ; ״ספר ואדוביצה״ ,ע׳ ;289 ,195עדות פ.ר .במשפט ברגבלט.
)למרות היות המשפט פומבי ,ייתכן ויהיו בין העדים כאלה ,שלא ירצו בפרסום
שמם המלא .לכן תצויין ההפנייה לעדותם בראשי תיבות בלבד ,זאת להוציא את
עדותו של ברנבלט ,ועדויות של אנשים ,שמסרו עדויות גם במקומות אחרים(.
.13הסקרים הסטטיסטיים בתקופת הכיבוש הגרמני בוצעו בידי אנשי מחלקת הסטטיסטיקה
של היודנראט המרכזי .נשמרו שני סקרים מקיפים ,המתייחסים לתקופה זו .האחד
מה־ 5.5.1940מצוטט במאמרו של ; Jarosהשני מד.־ 25.3.1941כלול במסמכי איו״ש
.06/16לפי עדות פקידת היודנראט ניתן להבין ,שהמעקב אחרי התנודות הדמוגרפיות
ש ל יהודי האיזור היה צמוד ומעודכן לאורך כ ל התקופה וגם לאחריה.
.15״בגיטו בגדזין :פרוטוקול.״ אסתר גוטמן )הרצברג( ב״משואה״ ,א׳ ,1973 ,ע׳ .175
עדות זו גגבתה לכל המאוחר בראשית ספטמבר .1943
142
*
.16קלינגר ,1959ע׳ .54—53
.17מזיא ,ע׳ .84
.18מרדכי אנילבי׳ן הביא דו׳׳חות מדוייקים ע ל חלמנו )על יסוד דו״ח גרוינובסקי(,
ועל פונאר )על יסוד דיווחי השליחים מהמזרח( .א ד ם :״בגיסאות ווארשה וצ׳נסטו־
כובה ,ע׳ ; 44—13קלינגר ,1959ע׳ ; 60ישראל גוטמן :יהודי ווארשה ; 1943—1931
גיטו ,מחתרת ,מרד״ ,ירושלים ,1972ע׳ .203—193
.19ע ח ת ברנבלט ב׳׳משפט ברנבלט״.
.20ליור ;69 ,איו״ש .012/26
.21ליוד ,ע׳ .Wiederman 98—96 ; 67
.22שם ש ם ; שם שם.
.23מזיא ,ע׳ .65
.24עדות פורטגאנג ,איו״ש .012/4
.25עדות באניט ,איו״ש .012/11
.26פורטגאע ,שם:.
.28ליוד ;73—72 ,ובצורה ח מ ה ג ם .Ranz, p. 50 :
.29שם שם.
.30עדות פקידת היודנראט ,איו״ש ;012/3ראיון ע ם עדה בלחש ,1987 ,בידי המחבר.
.31ראיון עם שרגא פרוכטצווייג ,'1985 ,ב מ י .המחבר.
.32ראיון עם אברהם מגלה ,1987ב מ י המחבר; קלינגר ,1959ע׳ ) 71—69תיאור מפורט
של מכתבו האחרון של יוסף קפלן ,שהגיע עבור אנילביץ בזגלמביה ,כנראה עוד
בתחילת אוגוסט .(1942־
.33קלינגר ;61—60 ,1959שמואל ר ו ן . :״גדודים ומרי״ ,ב׳׳ספר סוסגוביזף׳ בי ,ע ׳ .178
.34״חנצ׳ה ופרומקה״ ,ת״א ,1945ע׳ ; 136 ,100עדות אברהם פישל ב״משפפ ברנבלט״.
למרות שהעדויות הן עצמאיות ,אין וודאות שפרומקח ביקרה בבגדין לאחר חזרתה
מהמזרח .בפרט בהעדר מקורות ורשאיים בלתי תלויים .לגבי שהותה של חנצ׳ד,
בבגדין יש מידה ר ב ה יותר של בטחון.
.35ליאון בלאט ,בעדות קולקטיבית ש ל הנוה״צ ,״מורשת״ ;0.5.3.1.7מזיא ,ע׳ .84
.36עדות פלה כ״׳ן ,״מורשת״ .А.470 ,העדה עירבבה כנראה מספד קטעי מידע ,שמסרו
אנילבי׳ן׳ ואנשים אחרים בפרקי זמן שוגים )השמות טרבניקי וגובניקי מתייחסים
כנראה לתקופה מאוחרת י ו ת ר ; ע ל השימוש בצלקלון ל א היה ידוע א ז ; ואילו
השמדת יהודים באמצעות גז התרחשה בחלמנו( .אך בכך אין להטיל ספק באוטנטיות
ובמהימנות של עדות חשובה ז ו :גם לפי עדויות נוספות היה אנילביץ׳ ,מי שמסר
לראשוגה בזגלמביה מידע בדוק ע ל ההשמדה השיטתית .שמואל ר ת ,ע׳ ; 178וחיקה
קלינגר ,שם.
.37שם ש ם ; שם ,ע׳ .86
.38שם ,ע׳ ; 87עדות ח ד ליוד ב״משפט ברנבלט״.
ליוד ,ע ; 7 3יומניה המקוריים של חיקה קלינגר ,1943״מורשת״ ) 36Gלהלן:
קלינגר ; (1943ראיון ע ם אברהם מנלה ,1987 ,ב י ח המחבר.
.40העדים בני שכבות העוני ל א הזדהו-עפ״י ר ו ב ככאלד .מטעמים מובנים.
.41הערכת מספרי הפליטים נעשתה עפ״י חישובים בפרקים 3ו־ 7בעבודת המחקר
ש ל י :כ־ 4,000פליטים משלונםק ,כ־ 5,000מאושווינצים ,בהפחתת השיעור־ הממוצע
של מגורשים .מה״גגרל גוברנמנט״ הגיעו ע ד לתקופה זו רק פליטים בודדים.
.42ראיון עם שמואל רון ,1985 ,בידי ה מ ח ב ר ; ע ח ת שמואל רון ב״משפט ברגבלט״.
.43עדות פ .ר .ב״משפט ברגבלט״.
.44עדות פורטגאנג ,איר׳ש .0.12/4
«45״ספר דומברובה גורניצה״ ,ע׳ ; 412ברכה ח ב ם :״ילדים מוצלים״ ,ת״א,1945 ,
ע׳ ;127ראיון עם שמואל רון; ,1985בידי המחבר.
.46פקידת היודגראט ,איו״ש - .012/3
! лליור ,ע׳ .70
143
47א .פ ק י ד ת ה י ו ד נ ר א ט ,ש ם ; א י ר ׳ ש .012/26
.48ע ד ו ת פ ו ר ט ג א נ ג ,ש ם ; ע ד ו ת ב א נ י ט א י ר ׳ ש ;012/11מ ז י א ,ע ׳ .80
.49ע ד ו ת
בנאי,
.50ע ד ו ת
.51ע ד ו ת
ח .ו .ב ״ מ ש פ ט ב ר נ ב ל ט ״ ; ע ד ו ת
״ מ ו ר ש ת ״ ; A.142א י ר ׳ ש .012/26
פ ק י ד ת ה י ו ד נ ר א ט ,א י ו ״ ש .012/3
ח .נ .ב״משפט בדנבלט״.
מ.ב.ק.
ברנבלט״;
ב״משפט
ציפורה
עדות
.52ע ד ו ת ז .ל .ב ״ מ ש פ ט ב ר נ ב ל ט ״ .
.53ש מ ו א ל ר ו ן ב ״ ם פ ר ס ו ס נ ו ב י ץ ״ ב י ,ע ׳ .178
.54מ ש ד .י ר ק ו נ י
ב ״ ס פ ר ס ו ס נ ו ב י ׳ ך ב י ,ע ׳ .238
)ז׳ילונקד(.
.55מ א י ר פ ר ד ל ם ק י ב ״ ם פ ר ס ו ס ג ו ב י ץ ״ ב ׳ ,ע ׳ .246—236
.56מ ז י א ע ׳ .88
56א( ב פ ר ט ע מ ד ו ע ל
ראה למשל:
הבחנה זו אנשי פסיכולוגית
ה״גשטאלט״
וממשיכיהם.
)התבנית(
Richard E. Mayer: "Thinking, Problem Solving, Cognition", N.Y. 1983, pp.
33—66.
ה״םכימה
56ב( מושג
החברתית״,
שקגד .ל ו
מהלכים
בשגים
בפסיכולוגיה
האחרוגות
ה ק ו ג ג י ט י ב ת ,גראד .פ ו ר ה ב מ י ו ח ד ל ג י ת ו ח ת ה ל י כ י מ ח ש ב ה א ל ה ,ג ם כ א ש ר ה ם מ ת ר ח ש י ם
קולקטיבית.
בצורה
גקלטים,
הסכימה
החברתית היא
תבגית
מחשבתית ,אשר
מ פ ו ר ש י ם ומאורגגים גתוגי ה ח ו ש י ם וידע ק ו ד ם .
החברתית
באמצעותה
האדם שופט א ת סביבתו
ו ל מ ע ש ה בוגד .א ו ת ה ב א מ צ ע ו ת ה ס כ י מ ו ת • א ד כ י ו מ ש ה ו א מ א מ י ן ,ש ה ס כ י מ ה
מייצגת א ת העולם ,כפי שהוא באמת )כלומר א ת ה א מ ת האובייקטיבית( ,הוא מ ת ק ש ה
לעבור
מ ס כ י מ ה גתוגד .ל ס כ י מ ה ח ד ש ה .ר א ה :
Susan F. Fiske & Shelley E. Taylor: "Social Cognition", N.Y. 1984, pp. 139—181.
תומאם ק ו ן הראה ,כ י תהליכים כאלה מתרחשים ג ם
כאשר
ובעיקר
המדעגים גדרשים להחליף ס כ י מ ה קוגגיטיבת מ ק ו ב ל ת
בסכימה
בתחום
המדע,
בפרט
)״פאראדיגמד .מדעית״(
חדשה .תומאם ק ו ן :״המבגה ש ל מ ה פ י כ ו ת מדעיות״ ,מ א ג ג ל י ת יהודה מלצר,
ת ״ א .1977
Festinger L.A.: "A Theory of Cognitive Dissonance", Stanford, 1957.
(056
5 6ד ( ר א ה ל מ ש ל ,ס .א .ל .מ ר ש ל :״ א ג ש י ם מ ו ל א ש ״ ; ע ב ר י ת ע ו ז י ג ר ק י ס ,ת ״ א .1956
Reuven Gal: "A Portrait of the Israeli Soldier", 1986.
56י!( ב פ ר ט מ א ל פ ת ב ה ק ש ר ז ה פ ר ש ת ה ה כ ר ה ב ע ו ב ד ת ה ה ש מ ד ה ב א ר ץ י ש ר א ל ב ג ו ב מ ב ר
,1943א ש ר ל מ ר ו ת ה י ד י ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ,ש ה ת פ ר ס מ ו ב ע ת ו ג ו ת ,ח ד ר ה ל ת ו ד ע ת
היישוב ר ק ע ם ב ו א קבוצת הגתיגים המוחלפים הראשוגה .י ו א ב ג ל ב ר :״העתוגות
ה ע ב ר י ת ב א ר ץ י ש ר א ל ע ל ה ש מ ד ת י ה ו ד י א י ר ו פ ה 1942 — 1941״ ,ב ״ ד פ י ם ל ח ק ר ה ש ו א ה
ו ה מ ר י ״ ,ס ד ר ה ש ג י ה ,מ א ס ף א ׳ ,תש׳׳ל ,ע ׳ .45
.57ק .
צסגיק:
״סלמגדרה״
) ל ה ל ן ק .צ ט ג י ק ( ,ע ׳ .77
.58פ ק י ד ת ה י ו ד ג ר א ט ,שם.
.59ש ם ,ש ם .
.60
ב ר כ ה ח ב ם ,ע ׳ .127
.60ב ר כ ה ח ב ס ,ע ׳ .127
.61ע ד ו ת פ ו ר ט ג א ג ג ,איו״ש .012/4
.62
עדות ל .ק .ב״משפט ברגבלט״.
.63ע ד ו ת ב .ק .
.64
ב״משפט ברגבלט״.
ק ל י נ ג ר ,1959ע ׳ .77—76
.65ע ד ו ת ר ו ן ,1985 ,ב י ד י ה מ ח ב ר .
.66ה ע ר כ ת מ ס פ ר ה מ ת י י ש ב י ם ל פ י ל י ו ר ;73 ,ע ד ו ת פ ק י ד ת ה י ו ד ג ר א ט ,איו״ש ;012/3
א י ר ׳ ש ;012/26״ ס פ ר דומברובד .גורגיצ׳ה״ ,ע ׳ .397 ,395ו כ ן ח י ש ו ב מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם
שגזכר קודם.
144
.67ליור ,ע׳ ;73פקידת היודנראט ,איו״ש .012/26
.68עדות ר .ו .ב׳׳משפט ברנבלט״.
.69עדות ח .ו .ב׳׳משפט ברנבלט׳׳.
.70עדות ברנבלט במשפט ברנבלט; ק .צטניק ,שם.
.71ליוד ,ע׳ ;73פ ק ד ת היודנראט ,איו״ש .012/26
.72עדות עדה הלפרין )נויפלד( ,1985בידי המחבר.
.73חבס ,ש ם ; ״ספר דומברובה גורניצ׳ה״ ,ע׳ .412
.74״ספר דומברובה גורגיצ׳ה״ ע׳ .395העדות א י נ ה מציינת א ת שעת ההתחלה המדויקת,
א ד מציינת ,שהחלה לאחר ציפיה של שעות בחום כבד .מ כ ל מקום ,עפ״י עדותו של
ליוד ,החלה הסלקציה בדומברובה לפני תחילת הסלקציה בבנדין .ראה בגוף המאמר
בהמשן־.
.75״ספר דומברובה גורניצ׳ה״ ,ע׳ .389
.76שם ,ע׳ 415-^11
.77חבם ; 128—127 ,איר׳ש .012/26
.78מזיא ,ע׳ .89
.79ליוד ,ע׳ .Ranz, p. 51 ;73
.80
.81
.82
.83
ליוד,
מעתה
השגי,
עדות
עדות
שם.
יתייחסו העדויות ,אם לא יצוין אחרת ,למגרש ״הכוח״ .האירועים במגרש
ב ו ל א גכח ברגבלט ,לא תועדו־ באותה רמה של פ י ת ט .
ברגבלט ,ב״משפט ברגבלט״; .Ranz, p. 52
פ ק ד ת היודגראט ,איר׳ש .012/3
.Ranz, Ibid. .84
.85עדות ברגבלט ,ב״משפט ברגבלט״.
.86עדות ל .ק .ב״משפט ברגבלט״.
.87קליגגר ,1959ע׳ ;80ראית ע ם עדה הלפרין )גויפלד( ,1986 ,ב ד י המחבר.
.88עדות א .ר .ב״משפט ברנבלט״.
.89עדות ברגבלט ,ב״משפט ברגבלט״.
.90עדות ר .ו .ב״משפט ברגבלט״.
.91עדות פ ק ד ת היודגראט ,איו״ש ;012/3איו״ש .012/26
; Ranz, p. 54 92.פקידת הידגראט ,איר׳ש ; 012/3עדות ח .ו .ב״משפט ברגבלט״.
.93קליגגר ,1959ע׳ .77
.94שם שם.
.95לגבי שעת תחילת הסלקציה בסוסגוביז קיימות גירסאות ש ת ו ת ואין ביטחון ,שהחלה
אמגם ב־ 16.00של ה~ .1&&1942תיאור המהומה :ק .צסגיק ,ע׳ .78—77
.96ר ב ק ה קלייגר בחבם ,ע׳ ;127איר׳ש .012/86
.97מזיא ,ע׳ .89
.98עדויות אגוגימיות ,איו״ש ;012/11מזיא ,ע׳ 30
.99משה ירקוגי ב״םפר סוםגוביזף ב׳ ,ע׳ ;303ר ב ק ה קלייגר בחבם ,ע׳ .127
.100מזיא ,ע׳ .91—90
.101פ ק ד ת היודנראט ,איו״ש .012/3
.103עדות ב .ק .ב׳׳משפט ברגבלט״.
.104עדות ל .ק .ב״משפט ברגבלט״.
.105עדות ר .ו .ב״משפט ברגבלפ״.
.106עדות ח .ו .ב״משפט ברגבלס״.
.107עדות פ ק ד ת הידגראט ,איר׳ש .012/3
.108מזיא ; 92—91איו״ש ; 012/26עדות פורטגאגג ,איו״ש .012/4לדבריה של מזיא,
גמשן־ המיון ע ד חצות• אחרים טועגים ,שגמשך כ ל הלילה.
־
.109מזיא שם.
.110רבקה קליינר בחבם ,ע׳ .128
145
л и״ספר דומברובה גורניצ׳ה״ ,ע׳ •8 ,387־.397
.112ליור ,ע׳ ; 75פקידת היודנראט ,איו״ש .012/3
.Ranz, p. 55 .из
.114איו״ש .012/26
.115
Dokumenty о Likwidacji Gett na Slasku, Dok. 2, 114—115.
.116מזיא ,ע ׳ .93
.117ליור ,ע׳ ; 75איו״ש .012/3
.119קלינגר ,1959ע׳ .78פקידת היודנראט ,שם.
.120שם ,ע׳ ; 80—79שם שם.
.121קליגגר ,1959ע׳ ; 142
.122קלינגר.Ranz, p. 57 ; 79—78 ,
.123ראיון עם שרגא פרוכטצוויג ,בידי המחבר.
.124ליוד שם.
.Ranz, p. 57 .125
.126קלינגר ,1959ע׳ ; 80אסתר הרצברג ,שעבדה כאחות בבית היתומים ,מסתייגת
מתיאור זה .לטענתה ,הילדים לא ניטשו בידי הוריהם ,אלא הופרדו מהם .ראיון
עם טוסיה הרצברג ,1988 ,בידי המחבר.
.127מזיא ,ע׳ ; 97איו״ש .012/26
.128
Dokumenty о Likwidacji Gett na Slasku, Dok. 3, Ibid. 115.
.129עדות פורטגאנג ,איו״ש .012/4
.130קלינגר ,1959ע׳ ; 80עדות פורטגאנג ,אידיש ; 012/4מזיא ,ע׳ .94
.131ע מ ת פקידת היודנראט ,איו״ש .012/3
.132עדות שרגא פרוכטצוויג.
.133מזיא ,עמ׳ .94
.134ליור ,ע׳ ; 75קלינגר ,1959עי .79לדעתה ש ל אסתר הרצברג מופרזים מאוד המספרים
שנקטו בהם ליוד וקלינגר .לכל היותר ניצלו מאות אחדות ,אולי כ־ .150עם זאת
מן הדין לציין ,כי דיווחיהם ש ל קלינגר וליור נכתבו באופן עצמאי ע ו ד ב־1944
וב־ 1945בהתאמה וכי ההערכות המספריות הרבות ,שנקט בהם ליור במקרים אחרים,
נתגלו במהימנות לאחר השוואתם למקורות אחרים .ליור ,שהיה מקורב הן לתנועות
הנוער ,הן לחוגי היודנראט ,היה בעל מקורות מידע רחבים במיוחד ועפ״י ר ו ב לא
גטה להגזמות .חיקה קלינגר מהנהגת ״השומר הצעיר״ היתד! מעורבת באופן פעיל
בפעולת הצלה ז ו ו א ף היא היתד .בעלת מקורות־מידע רבים.
.135על פי מקור גרמני)-אוטנטי( פרטי ,הנמצא ב י ת המחבר.
.136שם שם.
.137ליור ,ע׳ .76
.138שם שם.
.Ranz, p. 60 .139
.140קליגגר ,1959ע׳ .80
.141ליור ע׳ ; 76פקידת היודנראט ,איו״ש .012/3
.143רבקה קלייגר ,בחבם ; 128עדות פורטגאנג ,איו״ש .012/4
.144מזיא ,ע׳ .95—94
144א .עדות גולדבלום ,אצ״ם
.Szternfmkiel ; S/26/1159
.145״ספר דומברובה גורגיצ׳ה״ ,ע ׳ ; 386ליוד ע ׳ .76
145א( הילברג מוגה חמישה דפוסי־תגובה יהודיים:
־
146
) ,(Resistenceריקון ־) ,(Nullificationהתחמקות ) ,(Evasionשיתוק
וכגיעה ) .(Complianceקטיגוריות אלה'הן צרות ובעלות משמעות פסיבית .בפרט
אין הגדרות אלה לוקחות בחשבון את הגדרת המצב היהודית ,כלומר הדרך •בה
תופסים היהודים את מצבם.
)Paralysis
,.1030.pצ198
Hilberg: "The Destruction of the European J e w s .
"R.
N.Y,
.146לפי סיכומים שהוזכרו כבר .וכן עדות גולדבלום ,ארכיון ציוני מרכזי )אצ״ם(
אסתר גוטמן )הרצברג( ב׳׳משואה״ ,ש ם ; דו״ח קורהר,
.26/1159/Sעדות
.Ranz p. 60 147.
.148ליוד ,ע׳ ; 78דו״ח קורהר ב״זמגים״ ,1982ע׳ ; 97—84עדות גולדבלום ,אצ״ם
.Szternfinkiel ;8/26Д159
.149״ספר סוסגוביץ״ בי ,ע׳ .135
.150עדות אריה ליור ב״משפט ברגבלט״.
.151עדות אסתר גוטמן )הרצברג( ,בארכיון משואה ע׳ .2/34
.152עדות אריה ליור ב״משפט ברנבלט״״; עדות לרכנפלד ,איו״ש .03/1168
.1Д012 ,
.
.Wiederman, pp. 250—255 154.
154א .ראה הערה ,146ובפרט ״דו״ח קורהר״.
.155עדות פ ק ד ת היודנראט ,איו״ש .012/3
.156שם שם.
.Ranz, p. 62—63 .157
.158פקידת היודנראט.
.159בכל העדויות ,שאוזכרו מקבוצת איו״ש ,012כ ב ר מוזכר אושוויץ כמחנה השמדה.
עדויות אלה ניתנו כזכור בא״י ,בנובמבר 1942ובפברואר .1943
.160ליור ,ע׳ .77
.161נתן ע ק :״התועים בדרכי המוות״ ,י״ם תש״ך ,ע׳ .185
.164קליגגר ,1959ע׳ .83
.165בכך ניווכח בעיקר בפרק הבא.
.166מזיא ,ע׳ .95
.167שם שם.
•Ranz, p. 61 .169
.170קליגגר ,1943ע׳ .109—108
.171שם ,ע׳ .91
.172אלבר קאמי :״המרד של סיזיפוס :מסה על האבסורד״ ,תרגום צבי ארד ,תל אביב
תשל״ח ,ע׳ .16
147
ברכה אברמוב
י ה ו ד י
.1
ב מ א ב ק
ב ו ל ג ר י ה
ה נ א צ י *
ב כ ו ב ש
לבטים והחלטות של הנוער הציוני גבולגריה;
מקומו במאבק האקטיבי
ב נ י ה נ ו ע ר היהודיים ,שהיו מ א ו ר ג נ י ם ב ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ח ל ו צ י ו ת ו ה ת ח נ כ ו ע ל ע ר כ י ה
של
נשק
אידיאולוגית:
הציונות ,ע מ ד ו ב פ נ י ב ע י ה
להצטרף לשורות הפרטיזנים עם
ביד ,כ ל ו מ ר ,ל ת נ ו ע ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ש ג י ש ת ה ל צ י ו נ ו ת ש ל י ל י ת ,או ל ש מ ו ר
אמונים לציונות ולהימנע מ מ א ב ק אקטיבי.
ל מ ע ש ה ל א היתה כל ת נ ו ע ת התגגדות יהודית והיהודים פעלו במסגרת ההתנגדות
ה כ ל ל י ת .ה ק ו מ ו נ י ס ס י ם היהודים היו נ ו ק ש י ם ב י ו ת ר ב ו ו י כ ו ח י ה ם ע ם ח ב ר י ם מ ת נ ו ע ו ת
ה נ ו ע ר הציוניות ,שרצו ל ש מ ו ר ע ל ה ז י ק ה ל ע ם היהודי ולארץ י ש ר א ל .
כאשר
מקרב
ה ו ק מ ו ה ק ב ו צ ו ת ה פ ר ט י ז נ י ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ב ־ ,1941ה צ ט ר פ ו אליהן ר ב י ם
אנשי
למחתרת
״ ה ש ו מ ר הצעיר״
ו״מכבי
הצעיר״,
את
שעזבו
תנועותיהם
ועברו
ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת כיחידים?.
ה נ ו ע ר ב י ת ״ ר מ ק ב ל ת ב־ 1940ה ו ר א ה מ ה א ר ץ ל ה ק י ם ק ב ו צ ת מודיעין
תנועת
בבולגריה,
הגרמני
1
ה מ ת ח י ל ה ל פ ע ו ל ב ־ .1941ה י א ע ו ס ק ת
ב ב ו ל ג ר י ה ,חימושו ,ס י מ נ י
יחידותיו ואף
ב מ ע ק ב אחרי תנועות הצבא
מגסה
לגנוב ממנו
נשק.
עם
פ ר ס ו ם הצו ל פ י ר ו ק ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת ב מ ס ג ר ת ״ ה ח ו ק ל ה ג נ ת ה א ו מ ה ״ ה ת פ ז ר ו
רוב
ב י ת ״ ר בין מ ח נ ו ת
אנשי
העבודה,
אך
המשיכו לקיים קשר
ביניהם ועם
ה ת ג ו ע ו ת הציוגיות ה א ח ר ו ת ,ש ל א ה צ ט ר פ ו ל מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת .ק ב ו צ ת המודיעין
ב ה צ ל ח ה וךיווחה
על
כך
לוועד
ההצלה
בקושטא.
קבוצה
זו
פעלה
במחתרת
עסקה
ב ג נ י ב ת ת ע ו ד ו ת ז ה ו ת ב ו ל ג ר י ו ת ע ב ו ר ח ב ר י ה .מידע ,ש ה ע ב י ר ה ל ק ו ש ט א
ל ג צ י ג ה א צ ״ ל שם ,שימש א ת ה ב ר י ט י ם ל צ ו ר ך ע י ק ו ב א ח ר ת נ ו ע ו ת ה צ ב א ה ג ר מ נ י
בבולגריה.
3
* פרק מתוך הספר ״הצלת יהודי בולגריה בתקופת מלחמת העולם השניה״ — חיבור
ל ק ב ל ת תואר מוסמך של אוגיברםיטת תל־אביב.
148
ה ש פ ע ת ם ש ל ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ע ל הבוער היהודי היתד .גדולה .יהודים ,ש ל א ה צ ט ר פ ו
הקומוניסטית,
לתנועה
תרמו
בכסף
חלקם
חומריים
ובאמצעים
וחלקם
שונים
הצטרף לחנועה הפרטיזניח ולקבוצוח ש ל ״חזית המולדת״.
היהודים
בפעולוח
ריכוזי
הצטיינו ב מ ע ש י ה ג ב ו ר ה .ה ם ל ק ח ו ח ל ק ב ח ע מ ו ל ה ה א נ ט י ־ פ ש י ס ט י ח ,
ש ו נ ו ח :גיוס ל ו ח מ י ם ל מ ח ח ר ה ,ה פ צ ח כרוזים ,גיוס כ ס פ י ם ,ק ש ר בין
ל ו ח מ י ם ,פיצוץ מ ח ק נ י ם צ ב א י י ם ש ל הנאצים ,ח ב ל ה
במקומוח
אמצעים ועזרה
עבודה ואיסוף
אקטיביח
ופסיביח
לאסירים פוליטיים וליושבים
במחנוח
מ ע צ ר ,איסוף נ ש ק ו ה ש ת ת פ ו ת ב מ א ב ק ה פ ר ט י ז נ י ם .מ ש נ ח 1940ו ע ד ש נ ח ,1944
ה ח ג י י ם ו כ־ 260יהודים ל פ ר ט י ז נ י ם ,מ ה ם בהרגו *.125ידוע ,ש מ ח ו ך 40פ ר ט י ז נ י ם
3
יהודים מ ק ה י ל ח פ ל ו ב ד י ב ,בהרגו .25אחוז .היהודים ב ק ר ב ה פ ר ט י ז נ י ם ה י ה גדול,
א ם נ י ק ח ב ח ש ב ו ן כ י ס ך ה כ ל מ נ ו ה פ ר ט י ז נ י ם 2500נ פ ש .
מ ס פ ר ה א ס י ר י ם ה פ ו ל י ט י י ם ה י ה 460איש ,ב ד ו נ ו ל מ ו ו ח 29איש .ש א ר ה י ה ו ד י ם
נשפטו
ה ו צ א ו ל ה ו ר ג 17א י ש .
לחקופוח מאסר ממושכות.
במחנוח
מ ע צ ר היו
ל מ ע ל ה מ־ 1000א י ש ,מ ת ו כ ם מ ח ו .12נ ו ס ף ל מ ס פ ר י ם א ל ה היו 14,000יהודים
עבודה.
במחנות
מתחילת
6
שנות
המלחמה
ו ב ה מ ש ך ש נ ת ,1941ה י ה מ צ ב
קשה.
הפרטיזנים
מ ס פ ר ם ה י ה ק ט ן ,ה נ ש ק ה י ה ב ע ל א י כ ו ת ירודה ,א ך ב ש נ ת 1942ג ד ל מ ס פ ר ם
ו ע ל ה כוחם.
הגברת
.2
לאחר
הפעילות
הניצחון
לאחר
בסטלינגרד
ה נ י צ ח ת ב ק ר ב ס ט ל י נ ג ר ד ,ב ה נ ח ל ה מ פ ל ה א ר מ י ה ב ת 330,000ג ר מ נ י ם ,
מ ת ג ב ר ו ת פ ע ו ל ו ת ה ה ת נ ג ד ו ת ה מ ז ו י י ג ו ת ג ג ד גרמניה .מ ס פ ר ה ה ת ק פ ו ת ע ל א ו ב י י ק ט י ם
ג ר מ נ י י ם ו צ ב א י י ם ב ב ו ל ג ר י ה ע ו ל ה מ ־ 1 2ל ־ 2 8 0ת ו ך כ מ ה חודשים.
פ ע ו ל ו ת א ל ו כ ו ל ל ו ת ה ת ק פ ו ת ע ל מ ח ג ו ת ע ב ו ד ה ש ל יהודים בלובץ׳ ,איכטימן,
דופניצה
ומקומות
אחרים
במטרה
לבצע
פעולות
עוגשין ע ל
מפחדי
מחנות
וסוהרים ,ה נ ו ה ג י ם ב א כ ז ר י ו ח ביהודים .מ ח א פ ש ר ח ב ר י ח ח יהודים מ ה מ ח נ ו ת .ח ל ק
מ ה ם מצטרפים לקבוצות
ללוחמים
בסופיה
מחתרת,
ולפעולותיהם
הלוחמוח
הד רב,
בסופיה ,ו ח ל ק מ צ ט ר ף
כי
הם
מכים
לפרטיזנים.
באישים
חשובים.
ת ו ך מ ס פ ר שבועות מוצא להורג הגנרל לוקוב — א ח ד ממנהיגי תנועות הנוער
הפאשיסטיות ,איש נאמן לגרמנים ומועמד לתפקיד ר א ש ממשלה לעתיד .מ ו צ א
להורג
הפולקובניק
פנטב —
מנכ״ל"המשטרה,
ס ו ט י ר י א נ ב — יציר
פשיסטי
באסיפה הלאומית ונאמן לגסטאפו .קוטוזה — פרובוקטור ,שהצליח לחדור לשורות
המפלגה
הקומוביסטית ו ג ר ם ל מ פ ו ל ת ב א י ר ג ו נ ה ה מ ח ת ר ת י .
לביצחון ס ט ל י ג ג ר ד י ש ח פ ק י ד ח ש ו ב מ א ו ד ב ה ת ג ב ר ו ת ה מ א ב ק ה א ג ט י ־ פ ש י ס ט י ,
בחיזוק
ב י ט ח ת ה ל ו ח מ י ם ו ב ע ר ע ו ר ב ט ח ו ג ם ש ל השליטים .ש ר י ם ו צ י ר י פ ר ל מ ג ט
חוששים להסתובב ברחובות ומבטחים א ח בחיהם ע ל ד י הגברח השמירה .ח ל ק
מ ה ם .א ף ע ו ז ב י ם א ח סופיה .ה מ מ ש ל ה ע ו ר כ ת מ ס פ ר פ ג י ש ו ת ב צ ׳ מ ק ו ר י ה ה מ ר ו ח ק ת
מ ס ו פ י ה .ג ם בוגדן פ י ל ו ב ,ר א ש מ מ ש ל ת ב ו ל ג ר י ה ,כ ו ת ב ב י ו מ נ ו ב־:23.3.43
149׳
הייתי א צ ל ה מ ל ך ב ק ש ר ל נ ס י ע ת ו ) א ל ה י ט ל ר ( .ל מ ל ך אין ח ש ק
״הבוקר
ה פ ע ם ל נ ס ו ע ,אין ל ו ל ב ל כ ך ,ה ו א מ א מ י ן ,ש ה ת פ י ס ה ה ג ר מ נ י ת ה ת מ ו ט ט ה .
ניסיתי
אינגו
לעודדו ,בצייגי א ת .ה א פ ש ר ו י ו ת ה ג ד ו ל ו ת ש ל גרמניה .א ם מ צ ב ה
טוב ,ג ם מ צ ב אויביה א י נ ו
בדברים רבים״.
החל
רק
ט ו ב י ו ת ר .ביניהם ,יש ח ו ס ר
הסכמה
7
מ־ 1942ל ו ח מ ת ה מ ש ט ר ה .ג ג ד ק ב ו צ ו ת ה מ ח ת ר ת .נעצרים .יהודים רבים.
אותה
בקת
שנה
נעצרו
בסופיה
ל ־130
מעל
לשגות
איש ונידונו
מאסר
א ר ו כ ו ת .ג ם יהודים ,ש נ מ צ א ו ב מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה א ס פ ו בגדים ,ת ר ו פ ו ת ו כ ס ף ו ה ע ב י ר ו ם
ה פ ר ט י ז נ י ם .ק ב ו צ ת פ ר ט י ז נ י ם כזו ה י ת ה
לקבוצות
בסרדנו־גוריה .במחנה עבודה
ל י ד ה נ ה ר ס ט ר ו מ ה ,ק ר ו ב ל ג ב ו ל היווני ,א ס פ ו ה י ה ו ד י ם ו ה ע ב י ר ו ל פ ר ט י ז נ י ם בגדים,
מצרכים :וכסף
יהודים
ב ס כ ו ם ה ע ו ל ה ע ל 500,000ל ו ו ה .מ כ ל מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה
לפרטיזנים .אוליבר מעיד על
יהודים
קבוצת
קטנה,
ששימשה
עצמו,
בסיס
שבמחנה
להקמת
ה ע ב ו ד ה שלו,
קבוצת
פרטיזנים
הצטרפו
התארגנה
על
חדשה.
א ש מ ת ת מ י כ ה כ פ ר ט י ז נ י ם נ ע צ ר ו יהודים ו נ ש ל ח ו ל ת ק ו פ ו ת מ א ס ר ארוכות .ב־1944
ב צ ׳ י ר פ א ן 44ב נ י נ ו ע ר יהודים,
נעצרו
השתתפות
.5
היהודים ב ת נ ו ע ה ה פ ר ט י ז נ י ת ב ו ל ט ת ב ה ש ו ו א ה ל מ ס פ ר ם .ב א ו כ ל ו ס י ה .
פעילות יהודית בתנועת
יהודים
ב פ ל ו ב ד י ב מ ע ל ל ־ ,50ב ק י ו ס ט י נ ד י ל
.28
המחתרת
נשאו בתפקידי פיקוד בתנועה
הפרטיזנית .לדוגמא:
אמיל שקרז׳ינסקי,
נ ה ר ג ,ה י ה ק ו מ י ס ר פ ו ל י ט י ש ל איזור ק י ו ס ט י נ ד י ל .מ ר ק ו ב כ ר היה ק ו מ י ס ר פ ו ל י ט י
של
ע״ש
גדוד
הפרטיזגית
סופיה.
בן
גאורגי
דימיטרוב.
צ׳אבדאר .דוד אלעזר
ניניו
שמעון
— קומיסר
היה
פוליטי
פוליטי
ביחידה
ביחידה ,ש פ ע ל ה
באיזור
קומיסר
א ל ב ר ט וואנה ,גהרג ,ק ו מ י ס ר פ ו ל י ט י ב י ח י ד ה ע ״ ש וואסיל ל ב ס ק י .יוסף
ב ס ט ,גהרג ,סגן מ פ ק ד ה י ח י ד ה צ ׳ א ב ד א ר .א י ם ק פ ר ד ו ,ק ו מ י ס ר פ ו ל י ט י ביחידה
ע״ש
א ג ג ל ק א נ צ ׳ ב .ה א מ י צ י ם ו ה פ ע י ל י ם ב י ו ת ר בין ב נ י הגוער היהודים ש ו ב צ ו
בקבוצות
ה ל ו ח מ ו ת ב ת נ א י מ ח ת ר ת .ה ם היוו א ת כ ו ח ה מ ח ץ של ה ת נ ו ע ה ה א נ ט י ־
פשיסטית.
ה ם ה ת נ ק ש ו ב א ג ש י ג ס ט א פ ו ,ב ו ג ד י ם ,ס ו כ נ י הריגול ,פעילים צבאיים
׳ופוליטיים .ב ק ב ו צ ו ת ה מ ח ת ר ת ב פ י ק ו ד ו ש ל ס ל ב צ ׳ ו ר ד ו מ י ר ס ק י היו ויולטה יעקובה,
מ נ ח ם פ א פ ו ואחרים.
ב ־ 2 9ב א ו ק ט ו ב ר ניסה היהודי ליאון י ו ס ף ט א ג ׳ ר ,ש ב ר ח מ א ח ת מ פ ל ו ג ו ת ה ע ב ו ד ה ,
ב ה .שירת ,להצית את מיכלי הבנזין ש ל
בית
החרושת
״ פ ט ר ו ל ״ בעיר רוסה.
•תוך .כ ד י כ ך ר צ ח א ת ה ח י י ל ה ג ר מ נ י פ א ו ל א ב ר ם .ב ח ק י ר ו ת ה צ ה י ר טאג׳ר ,ש ע ש ה
מ ת י ר ש ג א ה להיטלריזם .ה ו כ ח ,ש ב ד ע ו ת י ו ט א ג ׳ ר ה ו א קומוגיסט .ה מ ש פ ט
mr
נערך
ב ב י ת דין צ ב א י ב ר ו ס ה .ט א ג ׳ ר גידון ל מ ו ו ת ו פ ס ק ־ ה ד י ן בוצע.
ביולי
1943.
קוראת המפלגה
הקומוגיסטית
ב א מ צ ע ו ת עיתוגה
״ראבוטניצ׳סקו
ד ל ו ״ .ל י ה ו ד י ב ו ל ג ר י ה ל ה י ל ח ם ב א ו מ ץ ג ג ד ג י ר ו ש היהודים ו ל ה צ ט ר ף בהמוגיהם
ל ת נ ו ע ה ה פ ר ט י ז נ י ת בהרים . .ה ת ג ב ר ו ת ה פ ע י ל ו ת ה פ ר ט י ז נ י ת •היא ת ו צ א ה של ע ר ע ו ר
ע מ ד ו ת ה צ ב א ה ג ר מ ג י ב א י ר ו פ ה ,כ ש ל ו ן ה ג ר מ ג י ם ב ס ט ל י ג ג ר ד וגצחוגות ב נ ו ת ה ב ר י ת .
•-150
1943
יש לציין ,ש ע ד מ ח צ י ת ש נ ת
ב ל ט ה במיוחד.
הפעילות הפרטיזנית לא
א פ ש ר היה ל מ ק ש ו ל ת ק ו ף א ת ה ר כ ב ו ת ,ש ה ו ב י ל ו א ת היהודים מ ט ר א ק י ה ומקדוניד.
ל ה ש מ ד ה .ה ש מ י ר ה ע ל מ ס י ל ו ת ה ב ר ז ל ל א היתד .טובה ,א ך ל א נ ע ש ת ה ש ו ם פ ע ו ל ה
בכיוון זה.
ק ר ב ו ת אכזריים נ ע ר כ ו ב י ן ה פ ר ט י ז נ י ם ל ב י ן כ ו ח ו ת צ ב א ב ו ל ג ר י ה ,כ א ש ר ל ש נ י
ה צ ד ד י ם היו ק ו ר ב נ ו ת .
עם ה ת ק ר ב הצבא האדום ל נ ה ר הדגובה ,גברה פעילותם של הפרטיזנים בבולגריה.
נענשו
משתפי
פעולה
הנאצים
עם
ה ב ו ל ג ר י ת היתד.
והאוכלוסיה
יותר
פתוחה
ל ת ת עזרה לכוחות המחתרת.
ע ם נ ס י ג ת ה ג ר מ ג י ם ו ה צ ב א ה ב ו ל ג ר י ,יורדים ה פ ר ט י ז נ י ם .מן ה ה ר י ם ו ה י ע ר ו ת ,
ת ו פ ש י ם א ת ה ש ל ט ו ן ב ע ר י ם ו ב כ פ ר י ם .היהודים ,שהיו ב ת נ ו ע ו ת ה מ ח ת ר ת ו ב פ ר ט י ז נ י ם ,
א י נ ם חוזרים ב ד ר ד כ ל ל ל ת נ ו ע ו ת הציוניות ,א ל א מ ש ת ל ב י ם ב מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת
הבולגרית ובשלטון.
עם
ה ע ל י ה ה ג ד ו ל ה ב ס ו ף ש ג ו ת ה ־ 4 0ל א ר ץ ישראל ,ע ו ל ה ר ו ב ה ש ל י ה ד ו ת
ב ו ל ג ר י ה לארץ.
סיכום
.4
בהשוואה
לתנועות
הפרטיזניות
הידועות לנו
ב י ע ר ו ת רוסיה,
י ו ג ו ס ל ב י ה ,היתד.
ה ת נ ו ע ה ה פ ר ט י ז נ י ת ב ב ו ל ג ר י ה ק ט נ ה ב ה י ק פ ה .יש ל כ ך מ ס פ ר ס י ב ו ת .ב א ר צ ו ת ש נ כ ב ש ו
ידי ג ר מ נ י ה ,נ ו ת ן
על
בסכנה
שלטון
הדיכוי
האכזרי
את
אותותיו.
חיי
אדם
נתונים
מ ת מ ד ת ,ה ס ב ל ר ב ו ג ו ר ם ל נ ט י ש ת מ ק ו ם ה מ ג ו ר י ם .אוכלוסיד ,כ ז ו ג ו ח ה
להתארגנות
פ ר ט י ז נ י ת ,כי מ מ י ל א היא מ ח ו ץ ל ח ו ק
ומשוטטת
בהרים וביערות.
כ ך ברוסיה ו ב י ו ג ו ס ל ב י ה .ע ם ה ז מ ן ה ת י צ ב ו ב ר א ש ת נ ו ע ו ת אלו א נ ש י צ ב א ״ ש א י ר ג ג ו
א ת המאמץ ע ל ב ס י ס צ ב א י :ט י ט ו ו ג ג ר ל י ם א ח ר י ם ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת .ב ב ו ל ג ר י ה
המצב שונה .היא איננה ארץ כבושה .גרמנים עוברים דרכה ,יחידות צ ב א גרמני
נ מ צ א ו ת בה ,א ך ה ם א י נ ם ש ו ל ט י ם ב ה .דיכוי ה א ז ר ח י ם נ ע ש ה ע ל ב ס י ס פ ו ל י ט י
או
מפלגתי .לכן
הצטרפו
לתנועה
הפרסיזנית רק
אנשים,
החוק
שברחו מפני
ע ל ר ק ע זה .מ ד ך ך ה ט ב ע כ ל ל ו י ח י ד ו ת ה פ ר ט י ז ג י ם אגשים ב ע ל י ת ו ד ע ה פ ו ל י ט י ת .
האוכלוםיה
היחידה ,ש נ ר ד פ ה
ב ב ו ל ג ר י ה כ מ י ע ו ט ל א ו מ י ,היו היהודים .כ ך ג י ת ן
להסביר א ת מספרם הרב ביחידות הפרטיזניות.
ב מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ,ה מ ת ק י י מ ת ב ב ו ל ג ר י ה ע ש ר ו ת שנים ,היו ת מ י ד יהודים״
תגאי
הגוער
המלחמה העבירו לאירגון הנוער
הקומוניסטי חלק
הציוגיות ,כ י ז א ת היתד ,ה א פ ש ר ו ת ה י ח י ד ה ל פ ע ו ל
נכבד מחברי
תגועות
באופן אקטיבי
גגד
ה א נ ט י ש מ י ו ת והפשיזם.
151
הערומ
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
15Z
י .בן ,עמידת הנוער היהודי בבולגריה בשנים ,1944—1940ילקוט מורשת ,תשל״ב,
דצמבר 1981עמ׳ . .121
ראיון עם ז׳אן אלעזר ,חבר ״השומר הצעיר״ לשעבר וחבר מחתרת בתקופת מלחמת
העולם השניה.
י .בן ,עמידת הנוער ...עמ׳ .114
י .בן ,שם עמ׳ .121
י .בן ,ד״ד לוי ניםים בוקו ,ד״ד רומנו א• אנציקלופדיה של גלויות כ ר ד עשירי,
תשכ״ז 1967עמי .899
ת .ד .אוליבר ,״אנחנו הנצולימ״ עמ׳ .124
ת .ד .אוליבר ,שם עמ׳ .118
ש .אבני
״ ה נ ו ע ר
1940
בשנת
1940
חל
—
מפנה
לרעה
הציוני
ש נ ת
,
,
ב ר ו מ נ י ה
ה מ י פ נ ה
ב מ ע מ ד יהודי
ה ג ד ו ל *
רומניה.
מאורעות
השנה
הצעידו
גם א ו ת ם א ל הגורל היהודי האכזרי של התקופה ההיא :אל השואה.
ב ת ח י ל ת ה ש נ ה ה ש ת ר ר ה אווירה של ר ג י ע ה מסויימת .ה ח ש ש מ פ ל י ש ת ה ג ר מ נ י ם
גם ל ר ו מ נ י ה ,ש ה י ה ח מ ו ר ב מ י ו ח ד ב ת ק ו פ ת ה מ ש ב ר שבין ג ר מ נ י ה ופולין ועודד־
אז פ ח ד י ם ר ב י ם ג ם ב ר ו מ נ י ה ,פיגה א ת מ ק ו מ ו ל ת ח ו ש ת ה ק ל ה .ר ב י ם האמיגו,
שאחרי
ח י ס ו ל פ ו ל י ן ו ח ל ו ק ת ה בין ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ו ב ר ה ״ מ ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ע ב ר ה
ה מ ת י ח ו ת מ ע ר ב ה ,א ל ה ג ב ו ל שבין צ ד פ ת וגרמניה ,אל ח ו מ ו ת הביצורים ,שמאחוריהם
ה ת כ ו נ נ ו ה י ר י ב י ם ל מ ל ח מ ה ביניהם .יהודי רומגיה קיוו ש ש ם ,ב מ ע ר ב ,ר ח ו ק מ פ י ג ת ם
ה ש ק ט ה ,י י ח ר ץ ג ו ר ל ה מ ע ר כ ה :ה צ ב א ה ג ר מ נ י יובס ,כ פ י ש ק ר ה ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם
ויבוא הקץ
הראשונה,
ל מ ש ט ר ה א י מ י ם של
הנאצים.
נצחונות ה ב ז ק ש ל צ ב א ו ת גרמניה ,שבאו בזה אחר זה :כיבוש ד נ מ ר ק בלי ק ר ב
ב־ 9באפריל
,1940ה נ ח י ת ה ה ג ר מ נ י ת ב נ ו ר ב ג י ה ,ה ת מ ו ט ט ו ת ה ח ז י ת ב מ ע ר ב ו כ נ י ע ת
ב־22
שהיחד.
צרפת
מרוכזת
הסיקה
ביוני,
מוטטו
תקוות
אלה.
המנהיגות
המדינית
בידיו של .ה מ ל ך קרול השני — שהקים מ ש ט ר
הרומניח,
מלכותי־דיקטטודי
—
א ת מ ס ק נ ו ת י ה .ה י א נ י ס ת ה ל פ י י ס א ת ה מ ו ל ד ה ה י ט ל ר א י ב ק ר ב נ ו ת אדם,
ב ה ק ר ב ת ז כ ו י ו ת י ה ם ש ל יהודי רומניה.
ב י ו ם ש ב ו נ ח ת ם ה ס כ ם ש ב י ת ת ה נ ש ק בין ג ר מ נ י ה ו צ ר פ ת ,פ י ז ר ה מ ל ך א ת מ פ ל ג ת ו :
״החזית
את
הלאומית
ה ר ו מ נ י ת ״ — היחידה ש פ ע י ל ו ת ה ה ו ת ר ה
— והקים
במקומה
״ מ פ ל ג ת הלאום״ ,ששעריה נ פ ת ח ו בפני אנשי ״ מ ש מ ר ־ ה ב ר ל ״ וגסגרו ב פ נ י
היהודים.
1
ב ת ק ו פ ה ה ה י א ח ו ד ש ו ה ק ש ר י ם בין ״ מ ש מ ר ה ב ר ז ל ״ ה נ א צ י ל ב י ן ה מ ל ך .
* פרק ב ס פ ר על תולדות תנועת ״הנוער הציוני״ ברומניה בין השנים 1939ועד לחיסולה,
ב־ 1949ופרשת ״אסירי־ציוך ברומניה .הספר הולד ונכתב ב י ת מ ת ״משואה״.
153
רק כתשעה
חודשים
קודם לכן,
ב נ ו ב מ ב ר ,1938
טבחו
שליחי
המלך
בעםקני
״הלגיונרים״ ) ש ם נוסף ל״משמר הברזל״( .כמעט ב כ ל א ח ת מ ש ב ע י ם ע ר י המחוז
ברומניה ,נורו שניים שלושה מפעילי התגועה הזאת וגופותיהם הושארו במקום
ט ב י ח ת ם ,ב מ ר כ ז י ה ע ר י ם .ע ל י ד ם נ ת ל ו כרוזים ש ז ע ק ו :״ כ כ ה י י ע ש ה ל ב ו ג ד י ם ! ״
עכשיו ,ל א ח ר השיגוי ש ח ל באירופה ,פ י ר ס ם ה מ ל ך צ ו ־ ח ג י ג ה ל ״ ל ג י ו נ ר י ם ״ ,ש פ י ר ו ש ו
ה י ה ש ח ר ו ר ם מ ן ה מ ח ג ו ת ,ש ב ה ם רוכזו .שליחי ה מ ל ד יצאו
ב ה ו ל י ם א ל גציגי
ה ל ג י ו נ ר י ם ; ה ב י א ו ו ה ח ז י ר ו מסרים .אנשי ״ מ ש מ ר ־ ה ב ר ז ל ״ ה ו ז מ ג ו ל ה צ ט ר ף ל מ פ ל ג ה
החדשה ,ש ה ו ק מ ה .ה ו ר י ה סימה ,מ פ ק ד ״ מ ש מ ר הברזל״ ,״ נ ו ש א ח ר ב ו ש ל הקפיטן״,
כביטויים
המקובל )״קפיטן״ — היה תוארו של קורנליו זליה קודריאנו ,מקים
ה מ ש מ ר ,ש נ ו ר ה ב ־ 2 9ב נ ו ב מ ב ר 1939ב פ ק ו ד ת ה מ ל ך ,י ח ד ע ם ע ו ד 14מ ע ו ן ר י ו
הקרובים ,כולם רוצחים לשעבר ,ש ל א נענשו ע ל מעשיהם בזמנו( ,פ י ר ס ם הצהרת
אימוגים פ ו מ ב י ת ב מ ל ך י וכמה' מ ר א ש י הלגיונרים ה צ ט ר פ ו כ ש ר י ם ל מ מ ש ל ה החדשה,
2
ב ־ 2 5ב י ו נ י ,1940
שהוקמה
ב ר א ש ו ת ה מ ה נ ד ס יון ג ׳ י ג ו ר ט ו )*.(Ion Gigorto
מ י ד ה ת ח י ל ו מ ת פ ר ס מ י ם צווים ו ה ו ר א ו ת ב ר ו ח חוקי ג י ר ג ב ר ג .מ א ז ה ל ך ו ד ע ה מ צ ב
מ י ו ם ליום ,ע ד ס ו ף ה ש ג ה ו ג ם ל א ח ר י ה .
ב ר א ש י ת ה ש נ ה ד ו ו ק א נ מ ש כ ה פ ע י ל ו ת יהודית ג ו ר מ ל י ת .כ ך ל מ ש ל ג ב ח ר ,ב ־ 4
בפברואר
ליהודי
ה ד ״ ר א ל כ ס נ ד ר שפרן ,א י ש צעיר ,בן פ ח ו ת מ ש ל ו ש י ם ל ר ב הראשי,
רומניה .ה ר ב
ה ח ד ש עוד הספיק לנאום בסינט המדינה ,כנציג
המיעוט
היהודי ו ג ם ה צ ל י ח ,מ א ו ח ר יותר ,ל ה י מ ל ס ב ד ל ת א ח ו ר י ת ש ל ב נ י י ן ה פ ר ל מ נ ט ,
כ א ש ר ם י ג ט ו ר י ם א נ ט י ש מ י י ם ר צ ו ל פ ג ו ע בו*.
בששה ו ב ש ב ע ה בינואר ,ה ת כ נ ס ה ועידה ציונית ארצית ו ב ח ר ה ב ה ג ה ל ה )אקזקו־
טיבה(
חדשה,
בראשות
ליאון
מזרחי ,ח ב ר
״רינשטריה״,
סיעה כ ל ל
ציונית
ר ד י ק ל י ת ,ש ה י ת ה ק ר ו ב ה ,מ ב ח י נ ה ר ע י ו נ י ת ,ל י צ ח ק גריגבוים.
הנהגת ״הנוער הציוני״ שמחה לדווח למזכירת ב ת ל אביב ע ל ה ר כ ב ההנהלה
ה ח ד ש ה ,ש כ ל ל ה ח מ י ש ה צ י ו נ י ם כלליים ,א ר ב ע ה — א נ ש י א ״ י ה ע ו ב ד ת ו ע ו ד שני
נציגים ,א ח ד ש ל ה ״ מ ז ר ח י ״ ו א ח ד ש ל ״יודנשטט״ .ו מ ה ש ח ש ו ב ב י ו ת ר — ש ב פ ע ם
ה ר א ש ו נ ה ב ת ו ל ד ו ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ב ר ו מ נ י ה נ ב ח ר ל ה נ ה ל ה נ צ י ג ש ל ״ ה נ ו ע ר
הציוגי״ ו ״ ד ו ר ־ ח ד ש ״ ) א י ר ג ו ן ש ל בוגרי ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ש ל א ע ל ו א ר צ ה ו ה מ ש י כ ו
ב פ ע י ל ו ת צ י ו נ י ת ( .ה נ צ י ג ה נ ב ח ר היה מאוריצ׳יו ב ל ו מ נ ט ל ,מ ר א ש ו נ י ״ ה נ ו ע ד הציוני״
ברומניה
במכתב
ו מ מ ק י מ י ״דורי ח ד ש ״
5
ל ס נ י פ י ״ ד ו ר ח ד ש ״ ברומניה״ ,הנושא א ת ה ת א ר י ך ,18.1.40מ ס ב י ר
ב ל ו מ נ ט ל ש ״ מ ה ש ש כ נ ע א ו ת י ו א ת ה נ ה ל ת ״דור חדש״ ] כ ל ו מ ר ,ל ה צ ט ר ף ל ה נ ה ל ה [
ה י ה ה ר צ ו ן ל ע ז ו ר ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ שהציונים ה כ ל ל י י ם ל א ד א ג ו ל ו .
8
ב מ א מ ר ,ש ה ו פ י ע ב־ 19.1.40בשבועון שטיר ) ,(Stiriב ט א ו ן ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית,
ה ס ב י ר היו״ד ה ח ד ש ,מ ר א ר י ה )ליאון( מ ז ר ח י ... :״ברגע זה ,כ א ש ר פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ה
ה צ י ו נ י ת כ מ ע ט מ ו ק פ א ת ב א י ר ו פ ה ,ג ש א ר נ ו אנחגו היחידים ש ע ל י ג ו ר ו ב צ ת א ח ר י ו ת
7
כ ב ד ה כ ג ו ר ם ב י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ״ .הרעיון ,ש ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ נ י ה צ ר י כ ה ל ק ב ל
ע ל ע צ מ ה א ת ה ת פ ק י ד ,שיהודי פולין מ י ל א ו ב ע ב ר ,ואין ב י ד ה ל ע ש ו ת ז א ת ,חוזר
ע ל ע צ מ ו ת כ ו פ ו ת .ג ם מ י ש ה קולודגי )משד ,ק ו ל (
כותב
ברוח
דומה
במכתב
ל י א נ ק ' ד ז ׳ ו ב י א נ ס ק י ) ,(24.1.40ח ב ר ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה בפולין ,ש נ מ צ א
א ו ת ה ע ת ב ב ו ק ר ש ט :״ א מ נ ם ה ת נ ו ע ה ב ר ו מ נ י ה ל א ת ו כ ל ל מ ל א א ת מ ק ו מ ה של
154
בפולין,
התנועה
אולם יש להתחשב עם המציאות
ולעשות
הקיימת
הכל ,כדי
ל ת ק ן ת נ ו ע ה זו ולהבריאה״*.
יומיים ל א ח ר ת ו ם הוועידה ה א ר צ י ת ,ב ת ש ע ה בינואר ,פ י ר ם מ ה ה מ מ ש ל ה ה ר ו מ נ י ת
צו ,ה א ו ס ר ע ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ,או על ס נ י פ י ה ב מ ד י נ ה ,ל נ ה ל מ ב צ ע י ה ת ר מ ה
מ כ ל ס ו ג ש ה ו א .ה ה ו ר א ה היתד• ב ב ח י נ ת ״ מ ת נ ה ״ ל ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת ה ח ד ש ה .ה ע ס ק ן
הציוני ה ט ר נ ס י ל ב נ י ר ו ד ו ל ף ק ם ט נ ד ,ש ה ת פ ר ס ם ב י ש ר א ל ב ג ו ש א א ח ר ל ג מ ר י ,ב י ק ש
ל ה י פ ג ש ע ם ש ר ־ ה פ נ י ם ה ר ו מ נ י ג ל מ ג ׳ י א נ ו ) (M. G h e i m e g e a n uה א ח ר א י ל צ ו ה נ ״ ל .
נ י ס ה ל ה ג י ע א ל ה ש ר ב ע ת ביקורו ש ל זה ב ק ל ה ׳ .ת ו ך כ ד י ש י ח ה ע ם
קסטנר
סגן ה ש ר .ש ב ע ז ר ת ו קיווה ק ס ט נ ר ל ה ש י ג א ת הראיון ה מ ב ו ק ש ,י צ א ה ש ר מ ל ש כ ת ו
ו ה ת פ ת ח ה ש י ח ה בין השניים .ק ם ט נ ר ה ת ר ש ם ,ש ג ל מ ג ׳ י א נ ו פ ע ל ת ח ת ל ח ץ ה א נ ג ל י ם .
המיניסטר
העליה
ה ס ב י ר ל ע ס ק ן ה ת נ ו ע ה הציונית ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,ש ה א נ ג ל י ם ה פ ס י ק ו א ת
וכי
נ מ צ א ת אניה
ב נ מ ל ה ר ו מ נ י סוליגה ,ו ע ל י ה
אך היא איננה
עולים,
י כ ו ל ה ל ה פ ל י ג .״ ו א ם אין עליה ,אין צ ו ר ך ב כ ס ף ״ .ק ס ט נ ר נ י ס ה ל ש כ נ ע א ת השר,
שהוראתה ש ל אנגליה בקשר ל ה פ ס ק ת העליה תבוטל בקרוב .ה ש ר ה ג י ב :״כשהצו
ה א ג ג ל י ל ה פ ס ק ת ה ע ל י ה יבוטל ,א ר ש ה ג ם א נ י א י ס ו ף ת ר ו מ ו ת ״ .
האיסור
שחסרו
9
לאיסוף תרומות פגע מאוד בפעילות התגועה הציונית ,לא ר ק מפני
אמצעים,
אלא
ב ע י ק ר מ פ ג י ש ר ב י ם מן
השלטוגות
בערי השדה פירשו
את ה ו ר א ת איסור ההתדמות ,כאילו חל האיסור על הפעילות הציונית בכללותה
והתנכלו
לפעילים
בימיה
האחרונים
התנועה.
במכתב
ב־,63.40
לאסור
מארה,
שנת
של
למזכירות
1939
לרומניה
העליונה
בת״א
הוראת
שהשלטונות פירשו את
מה
בשליחות
הוא
השר
ההנהגה
מתייחס
לאסור
צבי
העליונה
לגזירה
איסוף
הנ״ל
כספים
של
וכותב
כהוראה
פ ע י ל ו ת ציונית בכלל .לכן גסגרו קינים בערים אחדות ,ו״עד היום טרם
הצלחנו
ב22
צ י ו נ י ם רבים.
הנה
לדוגמה,
שכתב
הרמן,
שהגיע
באורדיה־מארה,
ל ה ש י ג ע ב ו ר ם ר ש י ו ן ־ פ ע ו ל ה .כזה הוא ה מ צ ב
בבאיה־
ב ר ג י ן ו ב א ל ש ד ,ש נ י הראשוגים מן הקיגים ה ט ו ב י ם ש ל נ ו ״ .״ נ
במרס
הלחצים
ב ו ט ל ה ה ג ז ר ה ע ל ידי ה ש ת ד ל ו ת א צ ל
הדבר מצביע על
השר.״
ה ש ו נ י ם ש פ ע ל ו אז על מ מ ש ל ת ר ו מ נ י ה ל פ ע ו ל ג ג ד ה צ י ו נ ו ת .
התנועה הציונית ומקומו של ״הנוער הציוני״
ב ב ו א נ ו ל ק ב ו ע א ת ה ש ט ח י ם והסוגיות ,ש ב ה ם ע ס ק ה ״ ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ״ ב ר ו מ נ י ה ,
נמצא,
שהפעילוח
ההסתדרות
דווקא
ה ע י ק ר י ח נ ו ה ל ה ע ל ידי ה ח נ ו ע ו ח
ה צ י ו נ י ת ,כ א ש ר ה ה נ ה ל ה ה נ ב ח ר ת ע צ מ ה היחד .כ מ ע ט ח ם ר ח אונים.
ב־ ,1940ועוד
ברומניה
והאירגתים
שהרכיבו
את
הישנה
ק צ ה ל פ נ י כן ,אנו עדים ל נ ם י ו ן
)הריגט( .ל א ס ו ר ע ל פ ע י ל ו ת ן ש ל
מצד
ההנהלה
הציונית
המפלגות
הציוניות
השונוח
בטענה ,שהשלטונות לא רואים בעין־יפה את קיומם של אירגונים נפרדים .הנהלת
ההסתדרות
ורצתה
הציונית
להעביד
קול־זעקה
והדבר
ברומניה
לעצמה
חשה,
תפקידים
ב א .ל י ד י ביטוי
שהיא
מרוקנת
חשובים.
מובן,
כמעט
מכל
שהתנועות
במכתבים למרמיהן
תפקיד
ממשי
השונות
הרימו
בא״י ולהנהלה
הציונית
בירושלים.
155
נוסף מ צ ד
נסיון
ההנהלה
)בטרנסילבניה,
שלושת
ביטול
בבוקובינה ובבסרביה(
זו ע ס ק
יצחק
התכנסו
נציגי כ ל
הקמת
ההנהלה
בירושלים ,ה ו א
בבוקרשט,
בביקורו,
גרינבוים
ההסתדרויות
דווקא
שנעשה
האירגונים
הארציים
ו ה ק מ ת אירגון
שערך
ברומניה
הארציות,
שהיו
ה ס ת ד ר ו ת ציונית אחידה ,כ ל ל ־ א ר צ י ת .
בעידוד
מסויים
הנוספים
כלל־ארצי.
הקיימים
בפתרון בעיה
ב ס ו ף ש נ ת .1939
קיימות
מטעם
ברומניה
בנוכחותו
והוחלט
על
1 2
ל .מ ז ר ח י ,ה י ו ״ ר ה ח ד ש ,מ ו ס ר ב מ כ ת ב ו לי .ג ר י נ ב ו י ם ) (14.1.40ש ה ת ח י ל ל פ ע ו ל
פדרציה־ציונית
בכיוון ש ל
כלל־ארצית
יסודותיה
ש״את
בדצמבר
הקמנו ב ־ 3
] [1939ב ג ו כ ח ו ת ד ״ .א ו ל ם מ ן ה מ כ ת ב מ ת ב ר ר ,ש ל כ ל ה י ו ת ר יהיה ז ה ג ו ף מ ת א ם
ותו לא.
1 8
ב ע ל י ה ל א ע ס ק ה ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית .ה י א היתד• ב ס מ כ ו ת ה מ ש ר ד ה א ר צ י ש ר א ל י ,
קיבל
שמגהלה
משכורת
הסרטיפיקטים,
מההגהלה
שהגיעו .ג ם
סמכות
בירושלים.
המשרד הוא
ה מ ש ר ד הא״י ה י ת ה ד י
שחילק א ת
מעט
מוגבלת ,כי
עיקר
האישורים ,א ל ה ש ג י ת ג ו ל ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ,ח ו ל ק ו ל פ י מ כ ס ה ק ב ו ע ה מ ר א ש מ מ נ ה
״הגוער
קיבל
ה צ י ו ג י ״ 12
משאר
אחוזים .ח ל ק
הסרטיפיקטים
מא״י
הגיע
על
שמותיהם ש ל אנשים מסויימים .נשאר מ ע ט מאוד מקום ליוזמת המשרד .בהעפלה
ע ס ק ו ש ל י ח י ם מא״י ,ש ש י ת פ ו פ ע ו ל ה ע ם ה מ ש ר ד ,ר ק כ א ש ר ה ד ב ר ה י ה נ ו ח להם.
הקרנות־הלאומיות
בהכשרות
היוו ר ש ו ת נ פ ר ד ת והמנהל נשלח ע ל ידי ההנהגה מירושלים.
עסקו אירגון
כלל־ציונים״,
״ ה כ ש ר ת ע ו ל י ם ״ ואירגון ״ ה כ ש ר ת ע ו ל י ם
שתפסו א ת מ ק ו מ ם ש ל ״החלוץ״ ו״החלוץ הכלל־ציוני״ ,שפורקו ע ל פ י ה ח ל ט ת
רומניה
ממשלת
שפורסם
בחוק,
ב ־ 11
.1938״ ל א
בפברואר
התבטא
לחינם
מ .ו י י ס מ ן ) מ .עמיר( ,ממנהיגיה הבולטים ש ל התנועה הציונית ב ר ו מ נ י ה :״ברומניה
ת נ ו ע ה צ י ו נ י ת ,א ב ל ל א ה ס ת ד ר ו ת ציונית.
קיימת
ההסתדרות
ההנהלה
הציונית ברומניה נמצאה במשבר כספי מתמיד ,ל מ ו ר ת רוחה של
ב י ר ו ש ל י ם .ב־ 7.9.40ה י א מ ב ק ש ת מ ה ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת ב י ר ו ש ל י ם ה ק צ ב ה
ש ל 300,000ל י י ר ו מ נ י י ם ,ש ב ל ע ד י ה ם ל א ת ו כ ל ל ת פ ק ד .מ ח ל ק ת ה א י ר ג ו ן ב י ר ו ש ל י ם ,
שקיבלה א ת
להשיב,
העבירה
הבקשה,
שלדאבוגגו אין ש ו ם
ההסתדרות
אותה
להנהלה וזו
אפשרות
כרגע
הציונית ברומניה והנהלת קק״ל
רשמה א ת
לדבר ע ל
הק
צ ב ה
החלטתה:
״ 5
בבוקרשט ,להעניק
<
נ
״יש
הסכם
בין
ל ה ס ת ד ר ו ת שני
אחוזים' מ ה כ נ ס ו ת י ה ש ל ה ק ק ״ ל ,נ ד ח ה ע ל י ד י ה ה נ ה ל ה ב י ר ו ש ל י ם .
במצב
שיכול
שנוצר,
ההסתדרות
כאשר
כמעט ו ל א
הציונית
היתד,
כמוסד,
קיימת
ל ה ע נ י ק ע ז ר ה ל ת נ ו ע ו ת הנוער ,ו כ א ש ר ה ס י ע ו ת ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ו ת ,ה מ פ ו ל ג ו ת
ביניהן ,ל א ה ו כ י ח ו כ ל ר צ ו ן ל א מ ץ א ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,כ פ י ש א י מ צ ו ש א ר ה מ פ ל ג ו ת
את תנועות
הנוער
שלהן
א ת ידה ,כ י ג ם ה י א
בבוקרשט
בבזבוז ,כ פ י
המזכירות
ואילו
התלבטה
העליונה ב ת ל
ב ק ש י י ם כספיים ,ו א פ י ל ו
ש ג ר א ה להלן ,ק ל ל ת א ר ,
באילו
אביב
נאלצה
האשימה א ת
קשיים
לקמץ
החברים
חומריים
פעלו
ח ב ר י ״ ה ג ו ע ר הציוגי״.
כ ל ה פ ע י ל ו ת ה ש ג ר ת י ת ש ל ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ה י ת ה ק ש ו ר ה ב ה ו צ א ו ת כ ס פ י ו ת :היה
צורך
במועדון
הוצאות
)״קן״( ב כ ל עיר
חשמל ועצים
להסקה,
ועיירה,
שפירושו,
שבלעדיהן אי
לעתים ,ש כ ר
אפשר ה י ה לקיים
דירה
פעילות
ותמיד
בימי
ה ח ו ר ף ה ק ר י ם ש ב ר ו מ נ י ה .ו ה י ו כגסים ,פ ג י ש ו ת ,ס מ י ג ר י ם ו מ ח ג ו ת ־ ק י ץ .והיו ה ו צ א ו ת
156
חומר והוצאות־המזכירות וגם דאגה כלשהי לפרנסת הפעילים ,בימים
להדפסת
ש ש ל ט ו נ ו ת ר ו מ נ י ה ע ש ו מ א מ ץ א ד י ר ל ש ב י ר ת מ ט ה ־ ל ח מ ם של יהודי ר ו מ נ י ה .
ב ד ר ך כ ל ל ל א היתד .ל ה ם ,ל פ ע י ל י ה ת נ ו ע ה ,פ ר ו ט ה ע ל ה נ ש מ ה ,ב מ ק ר ה והיו
ב נ י ם ל ה ו ר י ם ח ס ר י א מ צ ע י ם ו א י ל ו א ב ו ת שהיו ב ע ל י אמצעים ,ל א ר א ו ב ע י ן ־ י פ ה
א ת מ ע ש י בנם ,ש ה י ה ב ד ר ך כ ל ל ב ע ל ה ש כ ל ה גבוהה ,ה ע ו ס ק ב ד ב ר י ם שאין ב ה ם
לדעת
טעם,
בהורים
במקום
ההורה,
ציוניים ,ש ל א מ צ א ו
לטרוח
כל
להשגת
אקדמאי.
תואר
ס ת י ר ה בין א מ ו נ ת ם
הדבר
אמור
ברעיון הציוני
גם
ושלילתם
המוחלטת של הדרך ,ש ב ה ב ח ר בנם .האידיאל הנשגב שלו להיות לאיכר ה ס ר
בול
)איכר
בא״י ,ל א נ ר א ה ל ה ם .
אלא
ב ר ו מ נ י ת א י נ ו ר ק כינוי ל מ ק צ ו ע ,
גם
ש ם נ ר ד ף ל ב ו ר ו ע ם הארץ ,ב ע ל ר מ ה ת ר ב ו ת י ת נ מ ו כ ה ( .
ל א ח ד ה ק ד מ ה ק צ ר ה זו ה ב ה
ש נ ת .1940
ו נ צ ח ,מה
התרחש
בראשית
ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״
ב מ כ ת ב ,מד.־ 6.1.40א נ ח נ ו ק ו ר א י ם ,ש ה ס ת י י ם ה ס מ י נ ר ,ש ב ו הרצו ה ח ב ר י ם לופו.
ק ר ו ל )חיים גל( ,חיים ש פ ר ,ה ש ל י ח י א נ ק ,י .ב י ל ד ר מ ן ,א .וסרמן ,ט י נ ה ל ו פ ו ב י ץ
)על ב ע י ו ת ה נ ע ר ה ב ת נ ו ע ה ( ,ד .י ח ־ ק ב י ץ ־ ל ב ב י וכו׳.
גם
ב ש נ ה זו,
בכל
כמו
נוצלו
השנים,
סוף
ן>1
וראשית
השנה
החדשה,
השנה
ת ק ו פ ת החגים הנוצריים ו ה ח ו פ ש ה .מ ל י מ ו ד י ם בבתי־הספר ,לצרכי פ ע י ל ו ת מוגברת,
כגון סמינר .ת מ י ד ה י ה צ ו ר ך ב ס מ י נ ר ,כי ת מ י ד ח ס ר י ם היו מ ד ר י כ י ־ ק ב ו צ ה .
ב מ כ ת ב ה ג ״ ל ג ם נ א מ ר ,ש ב פ ג י ש ה ש ה ת ק י י מ ה ל פ נ י ה ס מ י נ ר ,ה ו ח ל ט :א( ל ה ג ב י ר
א ת פעילות הקינים באיסוף ת ר ו מ ו ת לקק״ל ,כי עלינו להשיג את המקום הראשון
ןד;.
בשטח
באירגון
ג(
יש
ב(
יש
סמינרים
להגביר
להכין מדריכים
מקומיים
את
או
באמצעות חומר
כלליים
ההתענייגות
ובביקורים
בשכבת
הזאבים
תרבותי וחינוכי
שיודפס,
המרכז
בקינים:
של
חברי
)כלומר,
הצעירה(;
השכבה
ד( ל ד א ו ג ל ה כ נ ת ם ה מ י ו ח ד ת ש ל ה ח ל ו צ י ם ,ע ל ידי ה ק מ ת ״ ק ב ו צ ה מ כ י נ ה ״ ל א ל ה
ה מ ת כ ו ו נ י ם ל צ א ת ל ה כ ש ר ה .ב ה ח ל ט ה נ א מ ר ,ש א ת ה מ ו ע מ ד י ם ל ה כ ש ר ה יש ל ב ח ו ר
בתשומת־לב
מ י ו ח ד ת ; ה(
ח י ל ו פ י ח ו מ ר ת ר ב ו ת י בין ה ק י נ י ם ה ש ו נ י ם .
17
החידוש ב ה ח ל ט ו ת א ל ה ה ו א ב ס ע י ף ד ׳ :ה ד א ג ה ל ה כ נ ת ם ה מ י ו ח ד ת ש ל ה מ ו ע מ ד י ם
להכשרה.
ס ו ף סוף הובן,
שקיימת
האפשרות שרבים מן המתדפקים
על
שערי
ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,ב ע י ק ר ב י מ י ם ה ה ם ,כ א ש ר ב א ו י ר כ ב ר ה ו ר ג ש ריח השואה ,אין ב ה ם
לרוב
הרצון ל ה צ ט ר ף ל ש ו ר ו ת מ ג ש י מ י ם בא״י .ה נ ס י ו ן ב ש נ י ם ע ב ר ו ע ם ״ ס ת ם
חלוצים״ ,ח ס ר י מ ט ע ן ח נ ו ע ח י ח ז ק ,ל א ה ו כ י ח א ת עצמו.
ב א ו ת ם הימים ה ת א ר ג ן ג ר ע י ן ש ל ב נ י ־ נ ו ע ר א י ת נ י ם ב א מ ו נ ת ם ה ח ל ו צ י ת ,ש ח ל מ ו
ח ל ו ם כ ב י ר ל ה ק י ם י י ש ו ב ח ד ש ב א ר ץ י ש ר א ל ,ה ל א ה ו א ״אירגון ה צ ו פ י ם ״ )הראשון,
ש כ ן אירגון ב ש ם זה ק ם ג ם ב ש נ ת ,(1946מ ק י מ י ב ״ מ א ב ק ״ )כיום א ל ו נ י א ב א ( .
ב מ כ ת ב מד.־ 12.1.40ג א מ ר ,ש ע ם ה ת ק ר ב ו ת ה א ב י ב ,ג ת ח י ל כ ב ר ב ־ 2 0ל י נ ו א ר
ב ה כ ג ת פ ל ו ג ת ״אירגון ה צ ו פ י ם ״ ,ש ת צ א ל ה כ ש ר ה ב א ב י ב .הקיגים ג ק ר א י ם ל ק י י ם
ס ק ס ח ג י ג י ב ־ 21ב י נ ו א ר ,ל ה ק י ם ק ב ו צ ו ת מ כ י נ ו ת ו ל ה ע ב י ר א ת ש מ ו ת ה מ ו ע מ ד י ם
ל מ ז כ י ר ו ת ע ד ל־ 18ב ח ו ד ש .
אין ב מ ס מ כ י ם ה ק י י מ י ם ה ח י י ח ס ו ת ל ה ג ה ג ת ה ת נ ו ע ה .יש להניח ,ש מ ד ו ב ר ב א ו ת ם
החברים ,ששמוחיהם הוזכרו ב פ ר ק הקודם.
בישיבה,
שהחקיימה
בקלוז׳
)טרנסילבניה(
ב־2.1.40
בגוכחוח
השליח
צבי
157
ה ר מ ן ו נ צ י ג י כ ל הגלילים ,ה ו ח ל ט ע ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב י ך ג ל י ל י ,
יומין
המזכירות
של
המבוססת
העליונה,
שאיפה
על
1 8
נפשית
משאלה עתיקת־
אם
לאיחוד,
כי
ב מ ב ט ל א ח ו ר איני רואה ,מ ה יכול ה י ה א י ח ו ד ז ה ל ה ו ס י ף .ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,ה ד ו ב ר ת
הונגרית,
הפיצול
יכלה
לא
להסתייע
האיזורי ל א הזיק
רבות
ב ר י ג ט והיו
בחבריה
אדרבא,
להתפתחות התנועה,
גם
עורר
מנטליות.
הבדלי
התחרות
בריאה,
ב ת נ א י ,שהיה קיים מ ר כ ז כ ל ל ע ו ל מ י ע ר ו מ ע ו ד ד .כ ן ר א י נ ו ,ש כ א ש ר ק מ ה בצ׳רנוביץ
מזכירות
לא
פ ע י ל ה היא ג ר מ ה ל ה ח י י א ת ה ת נ ו ע ה
ב ב ו ק ו ב י נ ה ואילו כ ב ס ר ב י ה ,ש ב ה
ה ת פ ת ח ה הנהגה מקומית ,סבלה התנועה.
ע ם ב ו א ו ש ל צ ב י ה ר מ ן ב ס ו ף ש נ ת 1939ח י כ ו ל ב ו א ו ש ל ש ל י ח נ ו ס ף .ה מ ז כ י ר ו ת
ש ז א ב כץ,
הודיעה,
)וילו(
את
שעזב
בקת
שליחותו
וחור
1939
ארצה
יחד
ע ם כ ל ש ל י ח י הארץ ,שהיו ברומניה ,י ש ו ב א ל י ה ב ק ר ו ב .א ל א ש ח ז ר ת ו ה ש ת ה ת ה .
ל מ ע ש ה פ ע ל בתקופה ההיא עוד שליח ,נמרץ ופעיל ,ה ל א הוא יאנק דז׳ביאנסקי,
ח ב ר ה נ ה ג ת ה ת ג ו ע ה בפולין ,שהגיע ל ר ו מ נ י ה ע ו ד ב ש נ ת 1938ל א ר ג ן א נ י י ת מ ע פ י ל י ם
מ ש ו ת פ ת ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ״ ל ב נ י ע ק י ב א ״ .ה א נ י ה ״ א ם י מ י ״ ה פ ל י ג ה ב ־ 1ב א פ ר י ל
) ר א ה ס י פ ו ר ה של אסימי ב ס פ ר ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ש ל יוחנן כהן( .י א נ ק ח ז ר
1939
לרומגיה
על
ו מ ש ם ,יצא ל ב ז ל ,ל ק ו ג ג ר ס הציוגי,
כדי
ה מ ש ך ה פ ע ו ל ה .ה ו א הזר ל ר ו מ נ י ה ב ד צ מ ב ר
להיפגש
1939
חבריו ולשוחח
עם
ו ל ב ק ש ת מישר ,קולודגי,
ל ק ח ע ל ע צ מ ו א ת ת פ ק י ך השליח ב ת נ ו ע ה ה ר ו מ נ י ת .
במכתב,
האחריות.
מה־ ,24.1.40י א נ ק
״אין
טוען:
ט ר ם ס ו ד ר ה ה פ נ ק ס נ ו ת .אין
רציגות
בעבודה
תקציב מאושר.
ולא
ההוצאות
מרגישים
את
גדולות וכמה
שלא
א ב ק ר זאת ,אי א פ ש ר ל ת ק ן .ר צ ו נ י ל מ ס ו ר א ת ע נ י י נ י ה ג ז ב ר ו ת ל י ד י ו ש ל
מוגי
כ י הוא
שגכגס כל
מאיר,
כולו ל ע ב ו ד ת
ה מ ז כ י ר ו ת ואיגו
לצבא,
מגויים
א ז ר ת ב ו ל ג ר י .ב י ל ד ר מ ן ע ו ב ד ב צ ו ר ה מ א ו ד ל א מ ר ו כ ז ת ,ע ו ב ר י ם ימים ע ד ש ע ו נ ה
מ כ ת ב .י ש כאן דמורליזציה.״״
על
אכזבתו
יאנק
של
תהומית.
2
עוד
במכתבו
הקודם,
ב־,16.1.40
הביע
אכזבה
מ מ ה ש ק ו ר ה ב ת נ ו ע ה ה ר ו מ ג י ת :״ ח ס ר ל ה ם ר ו ח ש ל עבודה ...ג פ ג ש ת י ע ם ה פ א ט ר ו נ ט
) כ נ ר א ה ,א נ ש י ״ידידי ה א י כ ר היהודי״ ש ט י פ ל ו ב ח ו ו ה ( ו ד מ י ר ו ת ח בי .ל ט ע נ ו ת י ה ם ,
אין מ ה ל ע ש ו ת .מ ה עשו ב מ א ו ת א ל פ י ם ו״ .מ ס ק ג ת ו ה י א ״ ב ל ג ן ו ד מ ו ר ל י ז צ י ה ׳ /י
מישה
2
ק ו ל ו ד נ י )משה קול( ,ש נ י ה ל אז א ת עגייני ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ב ת ״ א ,
מ ב ק ש ב־ 12.2.40מ י א נ ק ל ה כ ג י ס ס ד ר ב מ ז כ י ר ו ת ו ב ג ז ב ר ו ת ב ב ו ק ר ש ט ״ .ה ו א ה ו ס י ף :
״ י ש ל ג ה ו ג ב ל י ר ח מ י ם ו ל ט א ט א א ת ה ר פ ש שהצטבר ....ב כ ל ש נ ה היינו ש ו ל ח י ם
כ ס ף ע צ ו מ י ם ו ה ם הוצאו ל ל א ־ ת ו ע ל ת ל ת ג ו ע ה ,א ח ר כ ך האשים א י ש א ת
סכומי
אחיו...
כיצד
כותב המכתב.
.ברצוגי
ייתכן
בלי
גזברות
מסודרת
ובלי
תקציב
קבוע
מראש?״
שואל
22,
ל ה ת ע כ ב ל ר ג ע ,כדי ל ה ב ה י ר
את
הבעיה
ה ז א ת ,ו ל א ר ק כדי ל ל מ ד
ז כ ו ת ע ל פ ע י ל י ת נ ו ע ת נ ו ב י מ י ם ההם ,ש ל ד ע ת י א י ג ם א ש מ י ם ב ה א ש מ ו ת ,ש ה ו ט ח ו
בהם
מ צ ד ה ג ו ר מ י ם ה ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר ב ת נ ו ע ה ,א ל א ג ם מ פ נ י ש ל ד ע ת י יש כאן
השקפות
158
ודעות
הנובעות משוני
בנקודת
ההשקפה.
הכספית,
העזרה
ה ת ק צ י ב והבזבוז
השליחים,
ה י ח ס י ם בין מישר .ל י א נ ק היו י ד י ד ו ת י י ם מ א ו ד .ע י ק ר ה ה ת כ ת ב ו ת ב י נ י ה ם ה ת י י ח ס ה
ל פ ל י ט י פולין ,ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,א ל ה ש נ מ ל ט ו ל ר ו מ נ י ה ו א ל ה ש מ צ א ו מ ק ל ט
ב ו י ל נ ה .יאנק נ מ צ א ב ק ש ר מ ת מ י ד ע ם ש ט ח הכיבוש ,ב ע י ק ר ד ר ך ה ח ב ר י ם ב ו י ל נ ה
והעביר כל פירור של ידיעה ל ת ל אביב .במכתביהם התכופים עולה ,ב ד ר ך כלל,
גם
ברומניה.
בעית התנועה
שניהם
אינם
מרוצים
ממצבה.
הוא
מרוצה
אינו
מ ר מ ת ידיעותיהם ב ע ב ר י ת ו ב ת ר ב ו ת י ה ו ד י ת ו מ ו ט ר ד — כ מ ו ב ן — מ ב ע י י ת ה ת ק צ י ב
ה ח ס ר .רמזיו ע ל ח ו ס ר ג ז ב ר ו ת מ ס ו ד ר ת י ח ד ע ם ר מ ז י ם ע ל ב ז ב ו ז י ם ע ו ר ר ו א ת
זעמו
ג ד מ ה לו,
של קולודני שהיה
סוף
ש ג י ל ה סוף
התורפה
את גקודת
של
התנועה החוזרת ודורשת כסף ו כ ו ת ב .ל י א נ ק על הצורך ב״טיאטוא הרפש״.
בעניין
במכתבו
הוא
הכספיות יש גם רמז
ההוצאות
מה־6.3.40
ג־
גם
נותן כדוגמה
את
בבוקרשט,
שלחו
חבריו
בדעה,
הוא
העובדה,
אותו
שבביקור
ללון
לא־מחמיא
שבמזכירות
שערך
ב מ ל ו ן וכי
במכתבו של
בבוקרשט
חבר
נוהגים
המזכירות
החברה
צ ב י הרמן,
מבקרת
בבזבוז.
מקלה׳
אצל
ב״אלהמברה״.
) ש ם ש ל תיאטרון(.
מ ק ר י א ת מ כ ת ב י ה ש ל י ח י ם ,מ ה ת ם ל ה כ א ,של כ ל ה ת נ ו ע ו ת ב כ ל ה ז מ נ י ם ,א ת ה
בתופעה
נתקל
כ מ ע ט דומה.
המכתב
הראשון
— לאחר שהשליח
הגיע
מא״י
לרומניה ולמד א ת בעיות ת נ ו ע ת ו — מ ל א ביקורת נ ו ק ב ת על מ ה שאיננו ,על
ה ב ו ר ו ת השוררת ,ע ל השיממון ,ע ל ה א נ ש י ם ש א י נ ם ל ר ו ח ו ו ע ל מ צ ב ו ,ו כ י ע ל י ו
להתחיל
יותר
מהתחלה ,לחרוש חריש עמוק ולתקן .ב מ כ ת ב י ו הבאים ה מ צ ב משתפר,
נכון ,ד ע ת ו מ ש נ ת ה
לטובה,
הוא מתחיל
להבין
את המצב
ודורש
עזרה
מ כ ל הסוגים ,כ י ב ל ע ד י ה אין ל ש פ ד א ת המצב*...
אולם
הוא
מהר מאוד שינה
מודיע :העבודה
יאנק
בבוקרשט
את
נימת
התבטאויותיו.
במכתב
מה־6.2.1940
מ ת פ ת ח ת יפה ,ה א ו ו י ר ה נ ע ש י ת ס י מ פ ט י ת י ו ת ר
מיום ליום )איזה שינוי ד ר ס ט י ב ז מ ן כ ה ק צ ר ! ( ,ה ב ו ל ט י ן ה א י נ פ ו ר מ ט י ב י ה ו פ י ע
* תמיד עומדת לגגד עיגי הדוגמה של ברוד קמין ז״ל ,שהוצנח בתחילת אוגוסט 1948
ברומניה ופעל כשליח בתגועת ״גורדוגיה״ ואחר כך כמרכז ״הבריחה״ מטעם המשלחת
הא״י .בשיחה אתי ,בעקבות מאמר ביקורת ,שכתבתי על ספרו )״הצניחה והבריחה׳/
ת״א (1986ניסה לשכנע אותי ,שבבואו לרומניה מצא שממה בתנועתו ובפעילות הבריחה
והיה עליו לארגן הכל מהתחלה ,כשהוא עצמו מספר בספרו הנ״ל ,כיצד ,בהגיעו
לאחר הצניחה ,לעיר אראד ,מצאו יהודי ,שהביאו .בדרכים עקלקלות למקווה ,כדי
להצילו מן החיפושים ,שגערכו בעיר )היהודי לא עמד שם במקרה .היה עליו להדריך
כל מי שנראה לו כפליט מהונגריה( .למקווה הגיע חבר תנועתו )שעסק במקום בפליטי
הוגגריה( ואירגן את העברתו לבוקרשט ,בתקופה שברכבות נערכו בדיקות רבות,
כי אסור היה ליהודים לעזוב א ת מקום מגוריהם בלי רשיון מיוחד .בבוקרשט ס ד ר ו
לו חבריו דירה ומסמכים ,שאיפשרו לו שהייה ופעילות .בטרם הגיע ,הוא וכל שאר
.הצגחגים ,הפליגו החל מאפריל 1948ועד לבואו ,שמוגה ספיגות כשעל סיפוגיהם
כמה אלפי מעפילים .בין המפליגים בחורים ובחורות ,פליטי הונגריה ,שהגיעו ב ד ו ך
הבריחה וחברים ,שהובאו מצ׳רגוביץ וממחגות עבודה שוגים .למרותי זאת טוען קמין,
אפילו בספרו הנ׳׳ל )עמ׳ (15—14שהוא ,כנציג המשלחת הא״י ברומגיה ,אירגן לראשוגה
את הבריחה בצפון רומניה.
159
ו כ ב ר נ ש ל ח ל ח ב ר י ם .דוידוביץ כ ב ר ס י ד ר
ה מ ז כ י ר ו ת בוורשה .ה ה ו צ א ו ת ק ט נ ו מאוד .־
1
אמריקנית כפולה ,כדוגמת
פנקסנות
2
מבחינה פסיכולוגית ק ל להסביר א ת השינוי ש ח ל ביאנק .ל א ח ר שהתחיל לעבוד
ע ם ה ח ב ר י ם ,ע מ ד ע ל ב ע י ו ת י ה ם ,הבין א ת ע ו מ ק מ צ ו ק ת ם ה כ ס פ י ת ו ה ב ח י ן ב ה ש ת ד ל ו ת ם ,
כ ש ה ם מוכנים לבוא לקראתו ב כ ל דבר ,ושינה א ת טעמו ,עובדה ,שהם היו מוכנים
לארגן מ י ד פ נ ק ס נ ו ת אמריקנית ,כדרישתו .א נ י יכול להעיד ,שהפנקסנות והאדמי
ניסטראציה
מפני
ב כ ל ל היו מחולשותיה
האורגניות ש ל
תנועת־הנוער
שהאנשים מעלו בתפקידם ובכספים .האיש ש ע ב ד
החלוצית
ולא
ב פ נ ק ס נ ו ת ,מ י ל א המון
ת פ ק י ד י ם אחרים ,ש נ ר א ו כ ח ש ו ב י ם ב ה ר ב ה מ ה נ ה ל ת ח ש ב ו נ ו ת :ש ל י ח ו י ו ת ב ק ע י ם ,
בולטינים,
עריכת
הממונה ע ל
ישיבות,
שיחות־קן
הפנקסנות ,נ ש ל ח לאיזה
ותפקידים
תפקיד
רבים
נוספים .ק ר ה ,
ח ש ו ב ו ד ח ו ף ,כגון
שהאיש
ה ק מ ת קיבוץ
ה כ ש ר ה ,א ו אירגון מ ח ד ש ש ל קן ,או א י ר ג ו ן ס מ י נ ר ו מ ס ר א ת ה פ נ ק ס נ ו ת ל ח ב ר
ש ה פ נ ק ם נ ו ת צלעה .מ ל ב ד
ח ד ש ,ש ג ם ה ו א ה י ה מ ס ו פ ל בהמון ת פ ק י ד י ם .מ ו ב ן ,
ז ה ,מ ה ה ת ו ע ל ת ב פ נ ק ס נ ו ת ו ב מ א ז ן מ ו כ ן מ ר א ש ,א ם ה ה כ נ ס ו ת הן מ ק ר י ו ת ו ל ג מ ר י
ב ל ת י חזויות מראש.
ת ג ו ב ת ו ה ב א ה ש ל צ ב י ה ר מ ן בנידון ,ש ג ם ה ו א ה י ה ס ב ו ר שקיים ,אולי ,בזבוז,
מ ד ב ר ת ב ע ד עצמה .ב מ כ ת ב מה־ 6.3.40ה ו א מ ת י י ח ם ל ב ע י ו ת כ ס פ י ו ת ב מ ז כ י ר ו ת
)טרנסילבניה( ,שההסתדרות .הציוגית
בקלוז׳
ו ב ע ל ת כ ו ש ר גיוס
מסודרת
כספים ר ב מ ש ל
האמורית שלה
ההסתדרות
היתה הרבה יותר
כעדותו
בריגט,
של
ד ״ ד ל א ו ט ר ב ך ,מ נ ה ל מ ח ל ק ת האירגון ש ל ה א ק ז ק ו ט י ב ה ב י ר ו ש ל י ם ,בדו״ח ל י צ ח ק
ג ר י נ ב ו י ם ל ק ר א ת נ ס י ע ת ו ל ב ו ק ר ש ט ,בין ה ש א ר ג ם כ ד י ל א ר ג ן א ת א י ח ו ד ה פ ד ר צ י ו ת .
25
ו כ ך מ פ ר ט צ ב י א ת צרכי ה ת ק צ י ב :ה מ ז כ י ר — 2,500ל י י ; ב ו ל ט י ן — 3,000
ח ש ב ת י ל ה ו צ י א יותר ,א ב ל אין מ מ ה ( ; חוזרים ,ד ו א ר ,מ ש ל ו ח ה ב ו ל ט י נ י ם —3,500
ל ח ו ד ש ; ב י ק ו ר י ם — ) 3,000ל צ ע ר י ל א נ ש א ר ה ע ו ד פ ר ו ט ה ל ב י ק ו ר י ם ( ; מ ו כ ר ח י ם
ל ה ח ל י ף א ת מ כ ו נ ת ה כ ת י ב ה ,א ו ל פ ח ו ת ל ת ק נ ה ת י ק ו ן י ס ו ד י — 3,500ל י י ; ו ט ר ם
)בתחילה
כללתי
1,000ל י י ש כ ר דירה .א נ י איני ,ע ו ל ה א ף פ ר ו ט ה ,כ י א נ י ג ר א צ ל הורי,
א ו כ ל א צ ל ם ו ג ם מ ק ב ל מ ה ם כ ס ף ל ה ו צ א ו ת .ל כ ל ה ה ו צ א ו ת ד ר ו ש י ם כ־ 14,000ליי
ו י ש לגו
ק ו ל כ ו ת ב )(22.2.40
2
*soo,?.
ל צ ב י ו ל מ ז כ י ר ו ת ,ש ה ו א ש מ ח ש ה ה א ש מ ו ת ב ק ש ר לדוידוביץ
) ב ע נ י י ן ב ז ב ו ז כספים( ה ו כ ח ו כ ב ל ת י נ כ ו נ ו ת .ל מ ר ו ת ז א ת ה מ ז כ י ר ו ת עדיין ס ב ו ר ה
ש״אפשר
ל צ מ צ ם א ת ה ה ו צ א ו ת ל־ 45—40א ל ף ל י י ל ח ו ד ש ל צ ו ר ך כ ל ה ג ל י ל י ם
ו ה מ ר כ ז ג ם יחד״.
ו י ל ו כץ ,שהגיע ל ר ו מ נ י ה ב א מ צ ע פ ב ר ו א ר ,ג ק ט ע מ ד ה א ג ר ס י ב י ת ב כ ל ה נ ו ג ע
ל ע נ י י ג י כ ס ף .כ כ ל מ כ ת ב י ו ה ו א דורש כ ס ף ו ע ו ד כ ס ף .״ ע ל י כ ם ל ה ח י ש עזרה ,כדי
ל מ נ ו ע ק ט ס ט ר ו פ ה — ה ו א כותב.״ א ם ל א נ ש י ג ת ו ך י מ י ם מ ס פ ר 300שקלים )כנראה,
שטרליגגים(
הדרושים ל נ ו ,יהיה מ ר ו ר ע .ה פ ס ק נ ו כ ל פ י ר ס ו מ י ם ב ש ט ח ה ת ר ב ו ת • .
א י ן ל נ ו א ג ש י ם בביקורים ...א י ן א ף פ ר ו ט ה ב ק ו פ ה ו מ כ ל ה צ ד ד י ם ת ו ב ע י ם פ ר ע ו ן
מ
ה ח ו ב ו ת ,״ — ה ו א כ ו ת ב ב* .5.6.40ש ב ו ע ל א ח ר מ כ ן ,ב־ ,13.6.40כ ו ת ב ו י ל ו :״אין
א פ ש ר ו ת ל ג ה ל א ת ה ע ב ו ד ה ב ל י 65—60
א ל ף ל י י ל ח ו ד ש .כ ל כ ס ף שיגיע ,ישמש
ל ת ש ל ו ם חובות ...מ ה כ ל ל ־ צ י ו נ י י ם א י ן ל צ פ ו ת ל ד ב ר .ה מ ב צ ע ה כ ס פ י ,ש ת כ נ נ ו ,ב ו ט ל
מחוסר
160
2
סיכוי .ה מ צ ב ק ש ה .ר א ו ,מ ה ק ו ר ה בקק״ל״ . *.א כ ן ,ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה
נוזפת ק ש ו ת ב ח ב ר י התנועה הרומנית ,לאחר שקק״ל התלוננה ע ל מיעוט התרומות
ברומניה.
2 9
ע ו ד ב־ ,9.4.40כתבי..זאבי .כ ץ :״ א נ י מ ת ק ו מ ם נ ג ד ה ב י ט ו י י ם ,ש ה ו פ י ע ו ב מ כ ת ב י
המזכירות
ה ע ל י ו נ ה :״ ל ט א ט א א ת ה ר פ ש ״ ו ״ ש י ט ו ת ש ל ר מ א ו ת וזיופים״ .מ ז ל כ ם ,
ש ד ו י ד ו ב י ץ א י נ ו ק ו ר א עברית...״״*
מכל
מה
ש ש מ ע נ ו מן האנשים ,שחיו ב ת ק ו פ ה ההיא,
על
המציאות ששררה
ב ת נ ו ע ת ״הנוער הציוני״ וממה שהתנסינו בעצמנו שנים ל א ח ר מכן ,ב מ צ ב שאמרו
עליו.הותיקים
ש ה ו א ג ן ־ ע ד ן ל מ ה שהיה ב ע ב ר ,יוצא ,ש ת מ י ד ש ר ר ב ת נ ו ע ה ע ו נ י
מ ש ו ו ע .חיי ח ב ר י נ ו הפעילים ,כ ו ל ל ש ל אנשי ״ ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ״ ו ה מ ז כ י ר ו ת ,היו
קשים
רעב
ומרים.
חברינו
מ מ ש .אין כ ל
קרועים ובלואים
הסתובבו
פעם
ולא
אחת
ע ד ו ח ע ל ב ז ב ו ז כספים ,או ע ל מ ע ש י ם ,
סבלו
שגבלו
חרפת
בפלילים.
ו א ש ר ל ב ז ב ו ז ב ה ל י כ ה ל ח י א ט ר ו ן — אכן . ,ב א ח ד ה מ ס מ כ י ם מ ש נ ו ח ׳ ה ש ל ו ש י ם ק ר א נ ו ,
שחברי המזכירות החליטו לוותר על ארוחת.צהריים ,כדי שיוכלו ל ב ק ר בחיאטרון.
חוסר
למחר.
ת ק צ י ב ק ב ו ע מ ר א ש נ ב ע ב ל י ס פ ק מ ן ה ש י ט ה ע צ מ ה ש ל חיים מ ה י ו ם
כל
מ ה ש נ ת ק ב ל מכל .המקורות
האפשריים:
ברומניה• ו מ א ל ה
ממוסדות
מחוץ לרומניה ,היה ה ר ב ה מ ת ח ת לרמה המינימלית .נכון הדבר ,שבולטינים ל א
נשלחו דברי
חאר
בעתם,
כי
ל א היה
במה
נדפסו
מחוסר כסף ,לפעמים לא
לקנות
ב ו ל י ם ,ה ש ל י ח י ם א מ ו ר י ם היו ל ה ס ת ד ר ב כ ו ח ו ת .ע צ מ ם ,ל ס ע ו ד ע ל ש ו ל ח ן
ה ו ר י ה ח ב ר י ם ,כ י ל ת נ ו ע ה ל א היה כ ס ף ל מ ח י י ת ם .
ש ל ו ש ת ה ש ל י ח י ם ,ש פ ע ל ו ב ר ו מ נ י ה ב ר א ש י ת ש נ ת : 1940צ ב י ה ר מ ן ו י א נ ק ו מ א ו ח ר
י ו ת ר וילו ,ה א י צ ו א ת פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ה .וילו ל א ר צ ה ל ה ת ח ש ב ב ח ו ס ר מ ש א ב י ם .
ה ו א ל ק ח כ ס ף מ י ד י ד י ם על מ נ ת ל ה ח ז י ר ו ל ה ם ב א ר ץ ) מ ה ש נ ק ר א ט ר נ ס פ ר ( .ב מ ש ך
השנה
א נ ח נ ו ק ו ר א י ם ב ה ת כ ת ב ו ת שבין ב ו ק ר ש ט ל ת ל
אביב על
אנשים הבאים
ל ב ק ש כ ס ף ) כ ג ו ן ״ ה מ ה נ ד ס גרום״( ו ע ל האיום ב ה ק מ ת ש ע ר ו ר י ה .
במכתב
מה־ ,6.2.40כ ו ת ב י א נ ק :״ ח ז ר ת י מ ב י ק ו ר ו מ ח ר א צ א ש ו ב ל ״ ר י מ נ י ק ו
א ס א ר ט ״ ו ״ פ ו ק ש ן ״ .ב ש ב ו ע ה ב א א ב ק ר ב ב ו ק ו ב י נ ה .ה ק ן ב צ ׳ ר נ ו ב י ץ מ ו נ ה 50חבר...
ח ו מ ר א נ ו ש י ס י מ פ ט י .יש ה ת מ ס ר ו ת ל ע ב ו ד ה .ש ו י א ר מ ן פ ע י ל מ א ו ד ו ע ו ב ד ב ת נ א י ם
קשים .ר ק ה ש ב ו ע השיגו ,סוף סוף ,רשיון ל פ ע ו ל ,ק ן ס י ר ט עדיין .ע ו ב ד ב ל י רשיון.
אין ש ם ת נ ו ע ה נ ו ס פ ת מ ל ב ד ב י ת ״ ר .ת נ א י •הפעולה נ ו ר א י ם .ל ד ו ג מ ה :״ ה ת א ס פ ג ו
ל ש י ח ה ב מ ק ו ם ס ת ר .ה פ ק ד נ ו .ש ו מ ר .אכן ,ב א מ צ ע ה ש י ח ה הודיעו ,ש ע ל י נ ו ל ה ס ת ל ק .
עברנו
למקום
ס ת ר אחר :כ מ ה מ ה ח ב ר י ם ש ל א ה ס פ י ק ו
להסתלק
בזמן ,נ א ס ר ו .
ה ם ש ו ח ר ר ו ב ע ז ר ת ש ל מ ו נ י ם ,כ י א ח ר ת ציפה ל ה ם מ ש פ ט ב ב י ת דין .צ ב א י ) ב מ ק ו מ ו ת
כמו.סירט,
שגמצא ל י ד הגבול-,הונהג משטר צבאי( .בםירט^-40הברל חלק גדול
מ ה ם ב ע ל י ה ש כ ל ה ת י כ ו נ י ת ,ח ו מ ר מ א ו ד אינטליגנטי ,ב ע ל י ה כ ר ה ,ק ו ר א י ס פ ר ו ח ־
י פ ה ו י ו ד ע י ש פ ו ת .א ח ר י ה כ נ ס י צ א ה ח ב ר ה ר צ י ג ) י צ ח ק ארצי( .ל א ר ג ן ק י נ י ם ח ד ש י ם
ולחזק
א ת הקיימים.
בוקובינה
מתכוננת להקים
לעצמה
קיבוץ.הכשרה
משלה
ביאש .ב ק י ש י ג ו ב ׳ א א ר ג ן ס מ י נ ר ו א צ א ל א ר ג ן ק י נ י ם ח ד ש י ם .א נ י מ ת פ ל א ר ק ,ל מ ה
טרם .הגיע וילו״.״
ב מ כ ת ב ו .ה א ח ר ו ן ש ל י א נ ק — .שאינו .ע צ ל ן
בכתיבה
—
ש נ ש ת מ ר .בארכיון
״ מ ש ו א ה ״ ו ה א ר י כ ו ,23.2.40 :ה ו א כ ו ח ב :״ א נ י בצ׳דנוביץ .כ ח מ י ש ה י מ י ם ש ה י ת י
ב ק י ש י נ ו ב ,ה ם לאי י ו ד ע י ם ע ב ר י ת ,ר ק יידיש .מ ל ב ד ק י ש י נ ו ב .א י ן א ף ק ן מ ש ל נ ו
161
בגליל
שיארגן ויטפל
זה . .א י ן מ י
על
ב ה ם .ה ם רוגזים
בבוקרשט.
המזכירות
הוותיקים כ ו ע ס י ם ג ם ע ל י ך ,מ י ש ה ,ש ל ק ח ת מ ה ם א ת ה ז כ ו ת ל ע ל י ה .א ג י מ ש ת ד ל ,
ש ה ר צ י ג י צ א ל ב ס ר ב י ה .ו י י ש א ר ש ם ׳קבוע׳ .ה ו א י ו כ ל ל א ר ג ן ק י ג י ם ב ס ב י ב ה .ג א ר ג ן
ג ם קיבוץ מ ש ו ת ף .ל ב ס ר ב י ה ו ב ו ק ו ב י נ ה ,ב י א ש או ב מ ק ו ם א ח ר .י ש ד י מ ו ע מ ד י ם
להכשרה
32
ודווקא חומר צעיר וטוב״.
.ש ל י ל ת ״ ה ז כ ו ת ל ע ל י ה ״ . ,ע ל י ה מ ת ל ו נ נ י ם ג ם אגשי ב ס ר ב י ה ו ג ם א נ ש י .ב ו ק ו ב י נ ה ,
מ ת י י ח ס ת ל ח ל ו צ י ם ה ו ו ת י ק י ם ,ש ג ש א ר ו ב ש ט ח ,שהיו פ ע ם ״ ס ת ם ח ל ו צ י ם ב פ ל ו ג ו ת
ה כ ש ר ה ש ל ה כ ל ל ־ צ י ו ג י ם ,או א פ י ל ו ת ח ת ח ס ו ת ״ ה ג ו ע ר .ה צ י ו ג י ״ ו ל א ז כ ו ל ס ר ט י פ י
קטים בזמנם ו ת ב ע ו את זכותם לעליה .המזכירות בת״א היתה מעוגייגת בחלוצים
שבעלייתם
צעירים,
יצטרפו לגופים
ארצה
ולא
התישבותיים
אלה,
ב״חלוצים״
ש ה י ו מעוגייגים ל ע ל ו ת ע ל ח ש ב ו ן ה מ כ ס ה הזעומה ,ש ק י ב ל ה ה ת ג ו ע ה .
.בהמשך
צורך
מתייחס .יאנק
מכתבו
סכנה״
״לשעת
לבוא
העלולה
וסבור,
בעבודה מ מ ו ש כ ת ויסודית ,כדי שאנשי בסרביה יוכלו להחזיק מ ע מ ך גם
ב ז מ נ י ם קשים .כ נ ר א ה ש נ י ב א ו י ד ע מה• ה ו א מ נ ב א .
.
שיש
כאמור ,י א ג ק
התלקחה
עזב
את רומגיה
ב ר א ש י ת מרם,
.
יחסית,
בימים רגועים
.
בסרם
ה מ ל ח מ ה .ב מ ע ר ב .ב מ ק ו מ ו הגיע ז א ב כץ )וילו( ,ש ג כ ג ם ל ע ב ו ד ת ו .ב ל א
פ ח ו ת מרץ.
מה־ 4.3.1940ל מ י ש ה ק ו ל ו ד ג י ב ת ״ א ,ה ו א מ ב ק ש ל ע ש ו ת מ א מ ץ כ ד י
במכתבו
לשחררו מ ת פ ק י ד ו ב ק ק ״ ל )הוא יצא לשליחות על חשבון.הקק״ל( ,שיוכל ל ה ת מ ס ר
אך ורק ל״הנוער הציוני״.
בריגס
33
.־
מ ת נ ה ל י ם העניינים על מי מנוחות.
ב מ כ ת ב מה־,17.4.40
מ ו ד י ע וילו,
ש ה ש י ג רשיון ל פ ג י ש ה ,ש ת ת ק י י ם ב ג ל ץ ב ־ 2 8ו ב ־ 2 9ב א פ ר י ל .כ ת מ י ד ג ו צ ל ו ה ח ג י ם
הנוצריים
אין
)הפסחא(
על
ידיעה
מה־.12.39ד:2
למפעלים
פגישה
3
תגועתיים- *.־־
מקבילה
״חזרתי מפגישה
בסרסילבניה,
אולם
של קיני םרנסילבניה,
מכתבו
קיים
שהתקיימה
של • יאנק
בטימישוורה
ואנחנו עומדים בפגי פגישה גוםפת בבוקרשט .בסימישוורה ה ש ת ת פ ו יותר מ־200
ח ב ר י ם ,ח ו מ ר צעיר ,ס י מ פ ט י .ב י ק ר ת י ג ם ב ק י ב ת ש ל ה ם ב ח ו ו ה ב א ו ר ד י א ה מ א ר ה .
ה ר ו ש ם ה ר א ש ו ן הוא ,ש ז ה ח ו מ ר .א נ ו ש י ס ו ב ,א ו ל י ת מ י ם מדי .י ש נ ם ש ם ל מ ע ל ה
מ־ 40חבר .האווירה די ס י מ פ ט י ת ״ .
35
ת ה ל י ך ה ה ת ע ו ר ר ו ת ל א פ ס ח ע ל ב ו ק ו ב י נ ה .מ ז כ י ר המחוז ,ל י י ב ו שויארמן ,כ ו ת ב
ב־28.1.0
העליונה
למזכירות
בת״א
על
פגישה,
שהתקיימה
בדורנה־ואסרה
ב ה ש ת ת פ ו ת ם של 120 .ח ב ר י ם ,ג צ י ג י ה ם ש ל ש מ ו נ ה קינים .״ ה פ ג י ש ה ע ש ת ה ר ו ש ם
עצום
ע ל ה מ ש ת ת פ י ם .ל נ ו היא נ ת נ ה ה ז ד מ נ ו ת ל ה ו כ י ח ,שיש ל ג ו
כבר תנועה
ב מ ו ב ן ה א מ י ת י ש ל ה מ ל ה ,ת נ ו ע ה בריאה ,מ ל א ה ה ת ל ה ב ו ת ,ה מ א מ י נ ה •במםרתה.
ב כ נ ס זה נ ב ח ר ה ה ג ה ג ה ר א ש י ת ח ד ש ה ש ל הגליל .ח ב ר י ה ה ם :י ה ו ד ה ל י י ב שויארמן,
איציו
הרציג,
ובא
ריפד
כוחו של
״ ד ו ר ־ ח ד ש ״ .ליד• ה נ ה ג ת
נבחר
הגליל
גם
״ ח ב ר מ נ ה ל י ם ״ .חבריו־ ה ם :ב ב ה ש ט מ פ ל ר ,ד ב ) ב ד ל ( שיבר ,י .ו י ד ב ר ג ,גרשון
רוזנר,
כבר
דוד
שויארמן
אף ־אחד מן
וחנה
פלדמן.״
ה ש מ ו ת ,שהייגו
ובכן,
רגילים
במוסדות
התנועה
להם:.מדובר
בבוקובינה
בקבוצה
של
אין
צעירים
סימפטיים •ומלאים ה ת להבות.
י
כ ש י א ,של ה פ ע י ל ו ת ב ב ו ק ו ב י ג ה א פ ש ר ל ר א ו ת א ת הכגם,
162
שנערך
בצ׳דגובת,
ב מ א י ,1940ב ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל כ מ א ת י י ם ח ב ל י ם מ כ ל קיגי ב ו ק ו ב י נ ה ו ב נ ו כ ח ו ת
4
.ב -3ד5
ה ש ל י ח וילו ו א ש ת ו פ ל ה .ד ב ר י ה ם נ ת נ ו ד ח י פ ה א ח ר ו נ ה ל ה ק מ ת אירגון ״ ה צ ו פ י ם ״
ו ל ה צ ה ר ת .ח ב ר י ה א י ר ג ו ן ה ז ה ע ל ר צ ו נ ם ה נ ח ר ץ ל ה ק י ם י י ש ו ב ח ד ש ב א ר ץ ישראל.
ה כ נ ס ג ר ם ל ה ת ר ג ש ו ת ר ב ה ,א ם כי ב מ ש ך .כ ל הדיונים י ש ב ב א ו ל ם נ צ י ג ה מ ש ט ר ה
6
החשאית* •.
ישר מן ה כ נ ס . ,יצאה ק ב ו צ ת .ח ל ו צ י ם ל ה כ ש ר ה ל ח ו ו ה ״ פ ל ו ר י א ס ק ה ״ ,ר ו ב ם ב נ י
ב ש י ח ה ש ק י י מ ת י ב־ 1987ע ם כ מ ה מבין .היוצאים .א ז ל ה כ ש ר ה ה ת ב ר ר
טובים.
ש ש נ ה ל פ נ י כן ,ל א .ה י ו הוריהם מ ר ש י ם ל ה ם )ובוודאי ל א ל ב נ ו ת ל צ א ת ל ה כ ש ר ה .
ל א ברור ,כ מ ה מ ה ם היו מ מ ר י ם א ת פ י הוריהם .א ו ל ם ב ה ש פ ע ת ה מ צ ב ה מ ד י נ י
ו ב ע ק ב ו ת ה פ ג י ש ה ע ם .פ ל י ט י פולין ,ש ה ג י ע ו לצץ־נוביץ ע ו ד ב ס פ ט מ ב ר ׳ ו ב א ו ק ט ו ב ר
הבינו
,1939
ההורים,
ש ט ו ב יהיה,
אם
בניהם ימצאו
מקלט
בא״י .יש לציין,
ש ר ו ב ה ה ו ר י ם לא .ה ת נ ג ד ו ל צ י ו נ ו ת ,ל ה פ ך — א ח ד י ם מ ה ם ציונים פ ע י ל י ם ,א ב ל —
זה ל ח ו ד ו ז ה ל ח ו ד .א ח ד ה ב נ י ם )י .י (.ה ס ב י ר ,ש א ב י ו ,ח ס י ד ויז׳ניץ ,ה ל ך .ל ש א ו ל
ב ע צ ת ה ר ב י ,שיעץ ל ו ל ת ת ל ב נ ו ל ל כ ת ב ד ר כ ו .אין ס פ ק ,ש כ ע ש ר י ם ו ח מ ש ת ה ח ב ר י ם
שיצאו להכשרה
מבוקובינה,
בקת
,1940היוו ק ב ו צ ה .נ ב ח ר ת
מבחינה
אנושית
ו ת נ ו ע ת י ת ג ם יחד.
הגליל .כ ת ב למזכירות העליונה .על יציאתם
מזכיר
להכשרה ש ל חבריו עוד
ב־ .19.4.40ה ו א מציין ,ש ה כ ש ר ת ם ת י ע ש ה י ח ד ע ם א נ ש י הריגט .ה נ ה כ י צ ד חוסל,
סוף סוף ,ה ק ו נ פ ל י ק ט ה י ש ן ־ נ ו ש ן בין ה ר י ג ט ו ב ו ק ו ב י נ ה .ה ו ס י ף ע ל כ ך ו י ל ו כץ ב מ כ ת ב
מה־,22^.40
ש ב א י ר ג ו ן ״הצופים״ ל ע ״ ע 26ח ב ר י ם ו ח ב ר ו ת ל א ח ר ב ת י נ ו ת ב י ת ־
ה ס פ ר י ת ו ו ס פ ו ע ל י ה ם ע ו ד כ־ 15איש .וילו ה ו ס י ף :ה ם ) כ נ ר א ה ,א נ ש י ב ו ק ו ב י נ ה (
7
אירגנו ע ו ד ק י ב ו ץ ה כ ש ר ה ו מ ת כ ו ו נ י ם ל ה ו ס י ף קיבוץ שלישי ,כ נ ר א ה בצ׳רנוביץ״* .
בעקבות
המצב
ה א ו ל ט י מ א ש ו ס של ברית־המועצות
ה מ ב ט י ח ב י ו ת ר ,ש ש ר ר ב ת נ ו ע ה באווירה כ מ ע ט אידילית ,ה ש ת ב ש ל ג מ ר י
ב ס ו ף חודש• מ נ י .ש ל ו ש ה י מ י ם ל א ח ר כ נ י ע ת צ ר פ ת ,ב־ 25.6.40ה ו ק מ ה ב ר ו מ נ י ה
מ מ ש ל ת ג ׳ י ג ו ר ט ו ה א נ ט י ש מ י ת .ה ש ל י ח י ם נ א ל צ ו ל ע ז ו ב א ת ר ו מ נ י ה .ע ו ד ב־22.5.40
כתב
וילו:
שהוחק.״*
״צבי
הרמן
מוכרת לעזוב
א ת וץמגיה , ,ב ג ל ל
החוק
החדש..לזרים
3
ב־ 13ביוגי כ ת ב :ה פ ג י ש ה ב ט ר נ ס י ל ב ג י ה ל א ה ת ק י י מ ה מ ח ו ס ר רשיון .ב ג ל ץ כן
ה ת ק י י מ ה ה פ ג י ש ה .ה ו א מ ס י י ם ,ב נ י מ ה פ ס י מ י ת :״אולי ג י פ ג ש ב ק ר ו ב .ה מ צ ב ; כ א ן
9
מ ת ו ח מ א ו ד .ק י י מ ת ס כ ג ה ,ש י פ ס י ק ל פ ע ו ל ה ש י ר ו ת הימי״* .־
לאחר
ע ל י י ת ה ל ש ל ט ו ן ש ל מ מ ש ל ה ,ש ע ל ש ר י ה נ מ נ ו ג ם •לגיונרים ,ל א י כ ו ל
היה וילו .ל ה י ש א ר ב ר ו מ נ י ה .י ח ד ע ם כ ל ש ל י ח י א״י ח ז ר א ר צ ה .מ מ כ ת ב ב ח ת י מ ת
יוסף
ב י ל ד ר מ ן מהל 27.6.40אנו .ל מ ד י ם ,שוילו כ ב ר ע ז ב :
״השליחים — הוסיף
במכתבו — ת ר מ ו לחיזוק התנועה״;.בהמשך הוא כ ו ת ב :״המצב כאן מ ת ק ר ב ל ש ע ת
חירום .פ ו ר ס מ ו ,ו ע ו ד י ח פ ר ס מ ו * ז י ר ו ח ח ד ש ו ח .י כ ו ל .ל ה י ו ח ,שלא .ח ה י ה א פ ש ר ו ת
ל פ ע ו ל .כ ל -פ ע י ל ו ח נ ו מ ר ו כ ז ח ׳עכשיו ב ה כ נ ח חברינו .ל ק ר א ת ש ע ח .פ ו ר ע נ ו ח :ז ו ״ ? .
4
ה מ ל י ם . :״ ל ה כ י ן א ת .ה ח ב ר י ם ל ש ע ת פודענוח״ :פירושן .ל ע ב ו ר ל ע ב ו ד :ב ת נ א י
163
הנושא
מחתרת.
בכנס
נידון
בדורנה־ואטרה,
בסוף
.1939
שנת
השליח
יאנק,
מפולין ,ה ו א האיש ,ש ה ח ד י ר ל ל ב ה ח ב ר י ם א ת הרעיון . ,ש ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ,ש א ח ת
ה מ ע צ מ ו ת :ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ,או ב ר ה ״ מ י ח ד ר ו ל ר ו מ נ י ה ,או י ק ר ע ו א ו ת ה
משתי
לשתיים
להתכונן להמשיך לפעול
ויש
בתנאי מחתרת.
בעדות ,שמסר ביד־ושם בפברואר־מאי
בשואה
סודי
,1961ה ס ב י ר ד ב ש י ב ר ,מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה
בגליל
ולאחריה ,ש ב ה ת א ם להגחיותיו של יאגק פ ו ת ח
בוקובינה מפתח
ל ה ת כ ת ב ו ת ל מ ק ר ה ־ ח י ר ו ם .כן ג ק ב ע ,ש ב מ ק ר ה ו ח ל ק מ ב ו ק ו ב י ג ה י פ ו ל בידי
הרוסים ,ע ל ה ח ב ר י ם ב א י ז ו ר ה כ י ב ו ש ל ה י מ ל ט ד ר ו מ ה ו מ ש ם ל ב ו ק ר ש ט ,ק ר ו ב כ כ ל
1
ש נ י ת ן ל ש ע ר היציאה ,ש ה ו א הים* .
עניין
העבודה
מה־,24.6.1940
ב מ ח ת ר ת עלה בישיבת מזכירת מ ו ר ח ב ת ,ביוני
.1940ב מ כ ת ב
ש נ כ ת ב ברגשגות רבה ,יש הכרזה חגיגית המופנית אל ההגהגה
העליונה של התנועה .המכתב כתוב בשפה קצת משובשת ,כי הכותבים מתקשים
בעברית .הנה ,ק ס ע י ם מ מ כ ת ב זה:
״ ה מ צ ב ה נ ו כ ח י ,ה ת נ א י ם הקשים ,ה כ ר י ח ו א ו ת נ ו ל ה ת כ נ ס ל י ש י ב ה ו ל ד ו ן ב ש א ל ה
.העומדת על ה פ ר ק ו ל ע ב ד תוכגית לעתיד .עומדים ל צ ר ף ג ם א ת יהודי רומניה
ל מ ח ו ל ה ש ד י ם ש ל ט ב ח וייאוש .ב ז מ ן ק ר ו ב נ ה י ה ג א ל צ י ם ל ש ג ו ת א ת ש י ט ת ע ב ו ד ת ג ו
ו ל ה ת א י מ ה ל צ ו ה ש ע ה ,ל פ י גםיון ח ב ר י ג ו ב א ר צ ו ת ה כ ב ו ש ו ת .י ש ל ה כ י ן א ת ה ע ת י ד
עוד בידינו
כל
הדבר.
שקיימנו
בדיונים
הודגשו
מטרות:
שלוש
עבודתגו
א(
בהווה ,ב( ה כ ג ה ל ק ר א ת ה פ ת ע ו ת ,ג( ק ב י ע ת ד ר כ י פ ע י ל ו ת ל ע ת מ ב ח ן .
״הישיבה ,ש ב ה ה ש ת ת פ ו ה ח ב ר י ם ה א ח ר א י ם ב י ו ת ר ש ל ת נ ו ע ת נ ו ,מ ב ט י ח ה ל ה נ ה ג ה
ה ע ל י ו נ ה ו ל ת נ ו ע ת נ ו ב א ״ י ל ש מ ו ר ע ל ע ר כ י ה ת נ ו ע ה ו ע ל נ כ ס י ה )הרוחניים( ב כ ל
עת
ובכל שעה )רוצה לומר ,בכל מצב( .אף אחד מן
המערכה
שלא
ה ח ב ר י ם ל א יעזוב א ת
ו ל א י ם ו ג א ח ו ר ,ג ם א ם י נ ו ת ק ו ה ק ש ר י ם ב י נ י נ ו ל ב י ן הארץ .ת ק ו ו ת נ ו
נפספס
)לא נוותר(
ברומניה.
על אף ד ב ר מערכי התנועה
נתקיים
בכל
משמר ובכל תנאי .הישיבה הביעה את תקוותה ,שהעליה תימשך ונוכל להמשיך
ולפעול,
וכל
אולם ,א ם יכריחו' א ו ת ג ו
להצסמצם
במסגרת
אחרת ,מחוייב כל
מגהל )מךריך( בתגועה להעמיד עצמו לרשות התגועה
חבר
) ו ל ש מ ו ע ( לצוויה.״
ע ל מ כ ת ב זה ח ת מ ו ב ש ם ה מ ז כ י ר ו ת ) ח ת י מ ה ל א ב ר ו ר ה ( ב ש ם ״ ח ב ר ה מ ג ה ל י ם ״
חתמו
2,
ה ח ב ר י ם ו י ד ב ר ג ובליימן* .
הכללית,
במבוכה
שגוצרה
בקרב
הפתיע
היהודים,
מאורע
בלתי
צפוי
את
א ו כ ל ו ס י י ת ר ו מ נ י ה כ ו ל ה :ברה״מ ,ש כ ג ת ה ה מ ז ר ח י ת ,ה ג י ש ה ב־ 26.6.40א ו ל ט י מ ט ו ם
לממשלת
ר ו מ נ י ה ו ב ו הדרישה ,ש צ ב א ר ו מ נ י ה י פ נ ה ב א ר ב ע ת ה י מ י ם ה ב א י ם א ת
איזור ב ס ר ב י ה ,ש ע ד ש נ ת
1918ה י ת ה ם ר י ס ו ר י ה ר ו ס י ת ,וכן א ת צ פ ו ן ב ו ק ו ב י נ ה ,
כ ו ל ל צ׳רנוביץ ,ש מ ע ו ל ם ל א ה ש ת י י כ ה ל ב ר ה ״ מ .ה י ה ב ר ו ר ,ש א ו ל ט י מ ס ו ם זה ה ו א
תוצאה
של
)ב־.(23.8.39
הסכם
מולוטוב־ריבנםרופ,
שנחתם
במוסקווה
״ מ ו ע צ ת ה כ ת ר ״ ,מעין מ ו ע צ ת ־ ע ל ש ל
לפני
פחות
משנה,
המשטר המלכותי ,שפעלה
ב י מ י ם ה ה ם ב ר ו מ נ י ה ,ה ת כ נ ס ה ו ה ח ל י ט ה ל ק ב ל א ת הדין ו ל ה י ע נ ו ת ל א ו ל ט י מ ט ו ם .
בטרם
מ ל א ו א ר ב ע ת ימי ה א ו ל ם י מ ס ו ם ,כ ב ר נ כ נ ס
הצבא הסובייסי לבסרביה
ולבוקוביגה.
ה ו ו י ת ו ר .על ה ש ט ח י ם ה ל ל ו ,ל א ח ר ש ה מ ג ה י ג ו ת ש י נ נ ה ב מ ש ך ש נ י ם
לאוכלוסיית
שעל
מאדמת
164
רומגיה,
שהצבא
חזק
ומצוייר
היטב
ר ו מ ג י ה ,א ם מ י ש ה ו י ת ג כ ל לו ,ז ר ע .מ ב ו כ ה
ומוכן
בלב
להגן
על
כל
האוכלוסיה .התוצאה
היתד ,ש י מ ו ש ב ד י ב ר ס י ה ה א נ ט י ש מ י ת .ה ו פ צ ו ש מ ו ע ו ת ,שהיהודים ב ש ט ח י ם ,ש מ ה ם
גםוג ה צ ב א הרומני ,ק ר ע ו א ת ד ר ג ו ת י ה ם ש ל קצינים ,ה ת ע ל ל ו ב ה ם ו ב ח י י ל י ה ם ,
ירקו
בפגיהם ,ה ר ב י צ ו ו א פ י ל ו ה ר ג ו ב ה ם .ה ת ו צ א ה היתד• ה ת פ ר צ ו ת
אגטישמית
.נוראה .ה צ ב א הגסוג ע ר ך ש ח י ט ו ת ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם ,ו ב ע י ק ר ב ע י ר דורוחוי ו ס ב י ב ו
ת י ה .ב ר ו מ נ י ה כ ו ל ה נ ז ר ק ו נ ו ס ע י ם יהודים
מ ר כ ב ו ת ד ו ה ר ו ת .ר ב י ם הוכו מ כ ו ת
ר צ ח ,ביגיהם ג ם ח ב ר י ם מ ש ל נ ו .
הגנרל
אנטונסקו
)שליט
משגות
ברומגיה
השואה(,
שעלה
כחודשיים
לאחר
מ כ ן לשלטון בעקבות מאורע מדיגי חשוב נוסף ,ה ש ת מ ש במעשים אלה ,שעשו
כ ב י כ ו ל היהודים ל צ ב א ר ו מ נ י ה ב ב ם ר ב י ה ו ב ב ו ק ו ב י ג ה ,כ ע י ל ה ל ה ח ל ט ה ע ל ג י ר ו ש ם
ו ה ש מ ד ת ם ש ל יהודי איזורים א ל ה .ב מ כ ת ב ,ש ש ל ח ה ג נ ר ל ב ח ו ר ף 1941/42ל ד ״ ר
ו .פ י ל ד ר מ ן ,מ נ ה י ג יהודי ר ו מ נ י ה ,כ ת ש ו ב ה ל ת ז כ י ר י ו ה ח ו ז ר י ם ו ג ש ג י ם ג ג ד הגירושים
לטרנסניסטריה
) ש ה ח ל ו ב ס ו ף ,(1941ש ״ פ י ר ו ש ם מ ו ו ת ש ל ח פ י ם מ פ ש ע ,ה א ש מ י ם
ר ק ב כ ך ,ש ה ם יהודים״ ע נ ה א נ ט ו ג ם ק ו ,ש ה ו א ר ג י ש ו מ ב י ן ל ס ב ל הזולת ...״ א ו ל ם
בהתאם
ל מ ס ו ר ת מ ס ו י י מ ת ,א ת ם ר ו צ י ם ג ם ע כ ש י ו ל ה פ ו ך מ נ א ש מ י ם למאשימים...
הרשה ל י לשאול אותך ,ובאמצעותך א ת כ ל ב ג י ב ר י ת ך :מ ה עשית בשגה שעברה,
כ א ש ר ש מ ע ת ,כ י צ ד ה ת ג ה ג ו יהודי ב ס ר ב י ה ו ב ו ק ו ב י ג ה ,י ר ק ו ב פ ג י ה ם ש ל קציגים,
ק ר ע ו מ ע ל י ה ם א ת ה ד ר ג ו ת ,ק ר ע ו א ת מ ד י ה ם ,ו כ א ש ר ה ת א פ ש ר להם ,ה ר ג ו ם ב ג ב ז ו ת ,
ב מ ק ל ו ת ,א ם ר ק יכלו .ע ל כ ך י ש ל נ ו ה ו כ ח ו ת .א ו ת ם ה נ ב ז י ם ק י ד מ ו א ת ה ג י י ס ו ת
הסובייטיים ב פ ר ח י ם ו ח ג ג ו א ת ה מ א ו ר ע ו ב ש מ ח ה מ ו פ ר ז ת ״ .״
אין מ ת פ ק י ד נ ו ל ב ר ר ,ב א י ז ה מ י ד ה מ ב ו ס ס י ם ד ב ר י אגטוגםקו ו א ם א מ ג ם ק ר ו
מעשים כאלה .כותבי הזכרונות היהודים מכחישים א ת הדבר מ כ ל ו כ ל .הרוסים,
שבהם היה על
ש ל א חיכו ל ס י ו ם א ר ב ע ת הימים,
הרומנים לפנות א ת השטח,
א ל א ח ד ר ו מ י ד לאיזור ,יצרו א נ ד ר ל מ ו ס י ה .מ ו ת ר ל ה נ י ח ,שיהודים ר ב י ם ש מ ח ו
ל ב ו א הרוסים ,כ י ה ש ת ח ר ר ו מ מ ש ט ר ,ש ה צ י ק מ א ו ד ליהודים .מ א י ד ך ע ו ב ד ה ,ש י ה ו ד י ם
ר ב י ם ב ר ח ו מצ׳רנוביץ ל ר ו מ נ י ה .ייתכן ,ש פ ה ו ש ם ה ת נ כ ל ו פ ר ח ח י ם יהודים ל א י ז ה
קצין ,א ו פ ק י ד ,ש ה ת א כ ז ר ל ה ם
בעבר.
קיימת גם
עדות ראיה של
הפרופסור
צ ב י יעבץ** שהיה אז נ ע ר כ ב ן ,14והיה ע ד ל מ א ו ר ע ו ת א ל ה בצ׳רנוביץ ,ע י ר
ה ו ל ד ת ו .ה ו א ס י פ ר מ ן הזכרון ,ש ר א ה יהודים מ ש ו ל ה ב י ם ק ו ר ע י ם ד ר ג ו ת ש ל ק צ י נ י ם
רומניים
ב ו ר ח י ם וזוכר,
שסבו
מלמל:
יהודים ע ו ד
ישלמו ב ע ד
מעשי
שטות
א ל ה ״ .ע ו ב ד ה ,א י ש ל א ה י ה מ ס ו ג ל ל ה צ י ג א ף ג ו פ ה ש ל חייל ר ו מ נ י א ו פ צ ו ע ,
שאושפז
ב ב י ת חולים ב ש ל פ צ י ע ת ו ב י ד י יהודים.
ל א ק ש ה לדמיין ,מ ה ה י ה מ צ ב ־ ר ו ח ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב כ ל ל ,כ ו ל ל ש ל ח ב ר י ת ג ו ע ו ת
הנועד
הציוניות ,ב מ צ ב ש נ ו צ ר .
במקביל־ החלו
ל ה ת פ ר ס ם ־ ח ו ק י ם אגטי־יהודיים,
ע ל פ י ד ו ג מ ת חוקי נ י ר נ ר ב ג .מ ב ח י נ ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ש א ר ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת
ע ל ה הכורת ,ב ב ת אחת ,ע ל התנועה בבוקובינה הצפוגית ובבםרביה .כ ל התוכגיות,
שנרקמו
מיוחד,
ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל ה ר ח י ב ו ל ח ז ק א ת ה ת נ ו ע ה ב ב ו ק ו ב י נ ה ו ל ש ל ו ח א י ש
שיעשה
אותו ד ב ר
לחיזוק
התנועה
בבסרביה,
התמוטםו,
ואילו
בשאר
איזורי ר ו מ נ י ה ח ל ש י ת ו ק מ ס ו י י ם .יהודים ה ת ח ב א ו ב ב ת י ה ם מ פ נ י ז ע ם ההמון.
ב־ 5.7.40כ ו ת ב ב י ל ד ר מ ן ל ״ מ ז כ י ר ו ת ש ל נ ו ״ ,ע ל נ י י ר ב ל י כ ו ת ר ת ר ש מ י ת ,ב ע פ ר ו ן
אדום ,כ נ ר א ה עפרון מ ז ד מ ן :״ ל פ ת ע .פ ת א ו ם א ג ח ג ו ב מ צ ב ם ש ל ח ב ר י ג ו מ ג ל י ל א״
)כנראה,
ר מ ז .ל ח ב ר י נ ו בפולין( .החברים מבוקוביגה הגיעו הגה •והתרכזו בסניף
165
ה מ כ ת ב כ ו ל ל ד מ ד ם ק ש י ם ל פ י ע נ ו ח :כגון ״ ב מ צ ב ש מ צ ר .מנדל ג׳
פלוריאסקה.
,מ ז י ק ג ם ל מ .באשר לקיבוץ .השרון ,ט ר ם .ה צ ל ח נ ו ליםדו .אם ל א נ ו כ ל ל ה ב י א
:
5
,לפתרון ,יגרום לנו..הדבר דאגה רבה״* .
ב מ כ ת ב נוסף ,ש נ כ ת ב יומיום ל א ח ר מ כ ן ) ,(7.7.40כ ב י כ ו ל מ כ ת ב א י ש י .״ ל פ ל ח
ו ל ז א ב ״ )ודלו( ,יש י ו ת ר א י נ פ ו ר מ צ י ה .מ ת ב ר ר ,ש ד ו י ד ו ב י ץ נ א ל ץ ל צ א ת ) ל ב ס ר ב י ה (
ו א י ל ו מ ו נ י )מאיר( ח ל ה ו נ א ל צ נ ו ל ה ע ב י ר ו ל מ ש פ ח ת ו .א ו ל י ה ד ב ר יהיה ל ט ו ב ה ,
כ י יקים ש ם ת נ ו ע ה .ו ב כ ן פ י ר ו ש ה ד ב ר ש ק ו ל י ץ ,ש ה י ה ב ב ח י נ ת עריק . ,ה מ ב ו ק ש
ידי ש ל ט ו נ ו ת ה צ ב א ,נ מ ל ט ל ב ם ר ב י ה מ ת ו ך מ ח ש ב ה ל פ ע ו ל
על
במחתרת.
שם
ו א י ל ו מוגי. ,שהיה נ ת י ן בולגריה ,נ א ל ץ ל ח ז ו ר ל מ ו ל ד ת ו ל פ י ה ו ר א ו ת ה ח ו ק החדש.
ה מ כ ת ב גאמר ,ש ש ו י א ר מ ן ו ב ל י י מ ן ע ו ב ד י ם ב מ ז כ י ר ו ת .ב י ל ד ר מ ן ע ו ס ק
בהמשך
ביחסים עם הלשכות ,המוסדות.והידידים ושויארמן דואג לקשרים עם.הקינים .כן
על
מודיעים
הקמת
״קואורדינציה״
)הכוונה .ל ה ק מ ת .׳ברית
החלוצי׳(.
הנוער
ב י ל ד ר מ ן כ ו ת ב :״אני וחיימוביץ מ ג ו ר ד ו נ י ה נ ט פ ל ב כ ל ה ע נ י י נ י ם ה מ ש ו ת פ י ם .ב ר ל
בעבודתו
.ממשיך
׳נס
במחוז
)בוקובינה(.
ציונה׳
הרציג
נמצא
עדיין
בסירט.
ח ו ש ב י ם ל ה ע ב י ר ו ליאש .ה מ ח ו ז השלישי ,ב ב ר א י ל ה ,מ נ ו ה ל על ידי מ נ ד ל ) א ר נ ס ט ( ,
ה ר ב י ע י ,ב פ ו ק ש ן — ע ל ידי חיים ) ש פ ר ( .א נ ו ח ו ש ב י ם ג ם ע ל ה ק מ ח מ ח ו ז ב ו ק ר ש ט .
ת ד ב ר ע ם מישה ,ש י ק צ י ב כ ס ף ל מ ו נ י ,א נ י ס ב ו ר ש י ע ש ה ש ם )כלומר ,ב ב ו ל ג ר י ה (
ע ב ו ד ה יפה) **.כפי ש ר א י נ ו ב פ ר ק ה ק ו ד ם ,ה מ ח ו ז ו ת ה ו ק מ ו ל ש ע ת חירום(.
בעדותו
שעובדה
ב ״ י ד ־ ו ש ם ״ )ש־ (1614/147מ ס ר ב ר ל פ ר ט י ם ע ל מ ה ש ק ר ה ל ת ו כ נ י ת ,
ב מ ח ו ז זה ל מ ק ר ה .ח י ר ו ם :
״ביוני
יצאתי
,1940
כשנמסרה
לילה לפני
בוקובינה
המסירה
הצפונית
לדורנה־ואטרה,
לרוסים,
בהתאם
והייתי
לתוכנית,
אז
בצ׳רנוביץ,
כדי
את
להכין
ה ת נ א י ם ל ק ב ל ת הפליטים .ב ב י ש ט מ ל ר מ צ ׳ ר מ ב י ץ ה ע ב י ר ל י א ת מ כ ו נ ת ה כ ת י ב ה
ה מ ז כ י ר ו ת ב א מ צ ע ו ת גויה ,מ ש ר ת ת
של
ב מ ש פ ח ה יהודית .ב א ו ת ם הימים נ ה ר ג ו
ל א מ ע ט יהודים ,כ ש ה ר ו מ נ י ם ז ר ק ו א ו ת ם מ ן ה ר כ ב ו ת ה ג ו ם ע ו ת כ ג ק מ ה עבור ק ב ל ת
ה פ נ י ם ,ה נ ל ה ב ת ל ד ע ת ם ,ש ע ר כ ו ה י ה ו ד י ם ל צ ב א ה ס ו ב י י ט י .ח ב ר י ד ו ד שויארמן —
ש ע ר י ג א ס ר אז בדורגה ,ל ש ם ה ג י ע כ פ ל י ט ,ק י ב ל מ כ ו ת ר צ ח ובקושי• ר ב ה צ ל י ח
א ב י ו ל ה צ י ל ו מידי ה מ ש ט ר ה בדורגה״.׳*
״יומיים ל פ נ י מ ס י ר ת צ׳רנוביץ ל י ד י ה ר ו ס י ם ג פ ג ש ת י ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת עם כ מ ה
ח ב ר י ם ,ש ב א ו מ כ ל ה ק י נ י ם ל ה ע ב י ר ל י ד י א ת כ ס פ י ק ק ״ ל .זכורני ,ש מ ה ע י ר ק י מ פ ו ־
ב א ח ב ר ע ם ס כ ו ם .כ ס ף פ ע ו ט ,א ב ל ס פ ג מ נ ת ־ מ כ ו ת ה ג ו נ ה מידי פורעים,
לוגג
,שהיו .בתחנה ...בדורגה
כל
המשכתי
הגליל ,מובן בתנאים
בפעילות
בלתי רשמיים.
ת נ ו ע ת י ת וקיימתי
אחרי
ת ק ו פ ת מה,
א ת הקשרים ע ם
כ ש נ ר ג ע ו הרוחות,
ק י ב ל ת י פ ק ו ד ה ל מ ס ו ר א ת ה נ ה ל ת ה ג ל י ל ל י ד י ו ש ל ח ב ר נ ו גרשון ר ו ז נ ר ו ל נ ס ו ע
לבוקרשט.״
ב ד ו ״ ח ב ל י תאריך ,מ ח ו ל ק ל ־ 5פ ר ק י ם ) ,ש ה ע ת ק י ם מ מ נ ו נ ש ת מ ר ו גם בארכיון
״ מ ש ו א ה ״ וגם בארכיון הציוני ה מ ר כ ז י ( * * ש ח ו ב ר ע ל ידי ל י י ב ו שויארמן )יהודה
שערי( ,שהגיע ארצה ב ש נ ת
,1941י ש נ ם פ ר ט י ם ע ל ת ו כ ג י ת ה מ ח ת ר ת .ה ח ב ר י ם
ח ו ל ק ו ל ש ל ו ש ה ס ו ג י ם :א( א ל ה ש י ב ר ח ו ד ר ו מ ה ; ב ( א ל ה ש י מ ש י כ ו ל פ ע ו ל ב מ ק ו ם ;
ג( .א ל ה ש ע מ ה ם י נ ו ת ק ה ק ש ר ,כי א י ן אימון מ ל א ב ה ם .ב ד ו ״ ח מסופר ,ש ב ש ע ת
נסיגת
166
ה צ ב א ה ר ו מ נ י נ ה ר ג ב כ פ ר ג ר א נ י צ ״ ש ט ח ב ר ג ו א ל ת ר ל ו ק ר ,יחד .ע ם כ ל
בני
של
משפחתו .אמו
שנשארה
אלתר ,היחידה
בחיים,
נ ט ר פ ה עליה
דעתה
מרוב כאב.
תוכנית
הבריחה
דרומה
בוצעה רק
חלקית.
מלבד
המזכיר
ל י י ב ו שויארמן,
א מ ו ר י ם היו ל ה ד ר י ם ע ו ד ש ל ו ש ה :פ ר ד י ברייטנר ,מ ו ש ק ו ו ל י פ א בויטל .ה ש ל ו ש ה
אמורים להיפגש
היו
ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ש ל צ׳רנוביץ .פ ר ד י נ כ נ ם ל ה י פ ר ד מ א מ ו
ו ל א חזר .ל א מ צ א ב ת ו כ ו די א ו מ ץ ־ ל ב ל ה י פ ר ד מ א מ ו ו ל ע ז ב ה ל א נ ח ו ת .מ ו ש ק ו
כן הגיע ל ת ח נ ה ו ה ת י י צ ב ב ת ו ר ל י ד .ה ק ו פ ה ל ק נ ו ת כ ר ט י ס י נ ס י ע ה .הוריו ,ש נ ו ד ע
ע ל מ ע ש ה ב נ ו ,ב א ו ל ח פ ש ו ו ל ק ח ו ה ו ה ב י ת ה .ר ק ל י פ א ב ו י ט ל ,בן ה ח מ ש
להם
ע ש ר ה ,בגו ש ל ש ו ח ט דתי ,יצא ל ד ר ך והגיע ל ח ו ו ת פ ל ו ר י א ס ק ה ,ל י ד ב ו ק ר ש ט .
ב ח ו ו ה צ י פ ת ה ל נ ע ר בן ה ח מ ש ע ש ר ה א כ ז ב ת חייו .ה ו א נ כ ח בדיון ה ס ו ע ר ש ה ת נ ה ל
בחווה ,ב א ס י פ ה ה כ ל ל י ת ע ם ה ח ב ר י ם יוצאי צ׳רנוביץ ,ש ה ח ל י מ ו ל ח ז ו ר לצ׳רנוביץ
אל משפחותיהם.
״ ה ש ת ת פ ת י בדיון ה ג ו ר ל י באסיפה ...לייבו ,ש ח ש ע צ מ ו א ח ר א י ל ח ב ר י ם מ מ ו צ א
ב ו ק ו כ י ג א י ,ל א נ צ ר א ת לשונו .ה ו א יסרם ק ש ו ת ע ל ח ו ס ר כ ו ח ־ ה ע מ י ד ה שלהם.
ה ש י ב ו ל ו י ש ר א ל )וידברג( ו א ר י ה ) ר ו ז נ ש ט ו ק ־ ו ר ד י ( ,ש ד י ב ר ו ש נ י ה ם ב צ ו ר ה מאח־
גרגשת.
אחרי
ה ד ב ר י ם ,ש נ א מ ר ו ב א ס י פ ה דיכאו
א ת רוחי .י צ א ת י ה ח ו צ ה .לייבו ב א
ל ו ו ד א מ ה מ ת ר ח ש בנפשי .ה ח ל ט ת י ,ש ג ם א נ י א ח ז ו ר לצירנוביץ .נ ס ע ת י
ב ח ז ר ה ע ד ל ג ב ו ל י ח ד ע ם ש ו ל מ י ת כץ .ב ג ב ו ל ש י נ י ת י א ת ד ע ת י .ש ו ל מ י ת ע ב ר ה
ל צ ד ה ש נ י ו א נ י ח ז ר ת י לבוקרשט״.״*
ה ח ב ר י ם ,ש ח ז ר ו ל צ ד נ ו ב י ץ ח י ד ש ו א ת ה פ ע י ל ו ת .ה צ י ו נ י ת ,ב ת נ א י מ ח ת ר ת כמובן.
ג ם דוידוביץ ,ש נ ו ד ע בכינויו ״קוילץ״ ,פ ע ל כ ב ס ר ב י ה ו ע מ ד ב ק ש ר מ כ ת ב י ם ע ם
ח ב ר י ו ע ד א ש ר ה ס ת ב ך וגעצר .ח ב ר י ו היו ב ט ו ח י ם ש ג ס פ ה א י ־ ש ם ,ב מ ר ח ב י ה״גולג״.
ב ש ג ו ת השישים ,ה פ ת י ע א ו ת ם ״קוילץ״ והגיע א ר צ ה .
כפי
ש ר ש מ ת י לעיל מפיו של
בטרנסילבניה
הקימו
בילדרמן ,ה ו ק מ ה
אירגון דומה.
בדו״ח
מיולי
״ברית הגוער
כלומר,
,1940
הציוגי״.
לאחר
גם
כניסת
ה ר ו ס י ם ל ב ו ק ו ב י נ ה ה צ פ ו נ י ת ו ל ב ס ר ב י ה ,מ ס ו פ ר ע ל גציגיהם ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״,
״השומר
ה צ ע י ר ״ ו ״ ה ב ו נ י ם ־ נ צ ח ״ ,ש ה ח ל י ט ו ל ה ת כ ו נ ן ל מ צ ב חירום ,ת ו ך ש י ת ו ף
פ ע ו ל ה ר ח ב ביגיהם .ה ו ח ל ט על ה ק מ ת מנגנון ,מ ב ו ס ס ע ל פ ר י ס ט י ו ת ,ש י ד ר י ך א ת כ ל
ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה .מ ט ר ת ה פ ע ו ל ה :א( ש מ י ר ה ע ל הרעיון הציוגי־ ה ח ל ו צ י ;
ב(
מ ס י ר ת א י נ פ ו ר מ צ י ה על ה נ ע ש ה בארץ ו ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ; ג(
המשך העליה
ה ת ל ו צ י ת ,א פ י ל ו א ם ת ה י ה ז א ת ר ק ע ל י ה ס מ ל י ת .כ ד י ל ה ט ע ו ת ) כ נ ר א ה ,הכוונה
ל ה ט ע ו ת א ת ה ש ל ט ו נ ו ת ( ,ה ו ח ל ט ל ה כ ר י ז ) ב ב ו א היום( ר ש מ י ת ע ל ה פ ס ק ת הפעילות.
ש ל ו ש ה י מ י ם .לאחר מ כ ן י ת ח י ל ל פ ע ו ל הוועד ה פ ו ע ל ה ח ד ש ,ה מ ו ר כ ב מ ח ב ר א ח ד
מ כ ל ת נ ו ע ה ו ת נ ו ע ה ״ .ח ת ו ם ע ל ה ד ו ״ ח דוד ה ד נ י ־ ש ו ל ו מ ו ן .״
8
ו ש ו ב נ ר ג ע ו ה ר ו ח ו ת .נ ד מ ה היה ,ש ה מ ש ב ר ח ל ף .ה י ה ו ד י ם נ י ס ו ל ה ת מ ו ד ד ע ם
ה ג ז ר ו ת ו א י ל ו ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ח ז ר ל פ ע י ל ו ת ש י ג ר ת י ת ,כ כ ל ש ה מ צ ב ה ר ש ה זאת.
ה פ ע י ל ו ת ב ח ו ו ה נ מ ש כ ה וכן ה ק ש ר י ם ע ם הקיגים .ב מ כ ת ב ,та־ а&40כ ו ת ב ב י ל ד ר מ ן
בטון ר ג ו ע ו ש ל ו .ה מ ס ר ש ל ו א ו מ ר :״ א נ ש י ם ח ד ש י ם מ נ ה ל י ם פ ע י ל ו ת י פ ה בקינים״»4
167
רומניה
לגמנרית
ממלכה
,1940
ח ל פ ו ר ק כ ח ו ד ש י י ם ו מ ה פ ך ח ד ש זעזע • א ת •אושיות ר ו מ נ י ה .ב ס ו ף א ו ג ו ס ט
ה ו ז מ נ ו שרי החוץ ש ל ר ו מ נ י ה ,ושל הוגגריה לווינה ו ש ם ה ו ד י ע ו להם• ש ר י ה ח ו ץ
ש ל ג ר מ נ י ה ו א י ט ל י ה ע ל ח ל ו ק ת ט ר נ ס י ל ב נ י ה בין הוגגריה ל ר ו מ נ י ה .ל ש נ י ה מ י נ י ס ט ר י ם
הוצגה מ פ ת החלוקה ובחמישה ל ס פ ט מ ב ר עמדה להתחיל הגםיגה הרומנית מטרגסיל־
•בניד..הצפונית .ה מ א ו ר ע ה ז ה י ד ו ע ב ש ם :ה ד י ק ט ט מוויגה.
.
ר ו ב ר ו ב ה ש ל האוכלוסיד .ה י ה ו ד י ת ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה נ מ צ א ב ח ל ק ש ע ב ר ל ה ו ג ג ר י ה .
כ־ 140א ל ף י ה ו ד י ם מ ס ך 180אלף ,שישבו באיזור ט ר נ ס י ל ב נ י ה ע ב ר ו ל ה ו ג ג ר י ה ,
כ ו ל ל העיר קלוז׳ ,ש ב ה פ ע ל ה ה מ ז כ י ר ו ת ה ג ל י ל י ת של ת נ ו ע ת נ ו .
.
בספטמבר,
בששה
ברומניה
ה ת ח ל ת הנסיגה מטרנסילבניה,
עם
3 2
הוקמה
ממשלה
ב ר א ש ו ת ה ג נ ר ל יון אנטוגסקו ,שהיה ש ר ה ה ג נ ה ב מ מ ש ל ה
חדשה
האנטישמית
של גוגה־קוזה .ה מ ל ך נאלץ לוותר על כסאו ל ט ו ב ת בנו מיכאי ולעזוב א ת רומניה.
כ ל ס מ כ ו י ו ת ה ש ל ט ו ן ע ב ר ו ל ר א ש הממשלה• ,שקיבל ת ו א ר ״ ק ו ג ד ו ק א ט ו ר ״ ) מ ק ב י ל
ל״פירר״
ורוב
א ו ״דוצ׳ה״ .ח ו ר י ה סימה ,מ נ ה י ג ה ל ג י ו ג ר י ם מ ו ג ה ס ג ן ר א ש ־ ה מ מ ש ל ה
ב ס פ ט מ ב ר פ י ר ס ם •המלך
ח ב ר י ה מ מ ש ל ה היו ח ב ר י ״ מ ש מ ר ה ב ר ז ל ״ .ב־14
מ י כ א י צו ,ה ה ו פ ך א ת ר ו מ נ י ה ל ״ מ מ ל כ ה לגיונרית״ ...״ ה מ ב נ ה הפוליטי• ש ל ר ו מ נ י ה
ש ו ג ה ב צ ו ר ה ר ד י ק ל י ת ו ה ו ח ל ב כ ת י ב ת הדף ה ט ר ג י ב י ו ת ר ב ת ו ל ד ו ת י ה ו ד י רומניה׳׳*.
6
ה ל ג י ו נ ר י ם ח י ק ו ב כ ל א ת ה ש י ט ו ת הנאציות .ה ם ה ק י מ ו מ ש ט ר ה מ ש ל ה ם :״ ה מ ש ט ר ה
הירוקה״
) ה צ ב ע הירוק ,היה ה צ ב ע ה ס מ ל י ש ל ה ם ( .ת פ ק י ד ה מ ש ט ר ה ה ז א ת ה י ה :
להילחם
ב א ו י ב י ה מ ה פ כ ה ה ל ג י ו ג ר י ת .ה כ ל .י ד ע ו ,ש א ו י ב י ה ל ג י ו ג ר י ם ה ם היהודים.
ה ת ח י ל ה ת ק ו פ ת ט ר ו ר ג ג ד ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ,ש נ ש ד ד ה ב ל י ר ח ם .״ ס ו ח ר י ם יהודים
נ ע צ ר ו .ה ם נ ל ק ח ו מ ב ת י ה ם ע ל ד י ה מ ש ט ר ה ה י ר ו ק ה ,נ ז ר ק ו ל מ ר ת פ י ם או ה ו ח ז ק ו
המפלגה הלגיונרית ,התעללו בהם בצורה נוראית ובאיומי
בסניפי
לרקותיהם
לטובת
צמוד
אקדח
א ו ל צ ו ל ח ת ו ם ע ל ה צ ה ר ו ת ויתור ע ל נ כ ס י ה ם ,ד י ר ו ת י ה ם או ע ס ק י ה ם
חברי
׳משמר
הברזל׳,
לפעמים
סכום
תמורת
ולפעמים
מגוחך
תמורת
ס כ ו ם מ ד ו מ ה .ב ע ל י ה ם ש ל ב י ת ם ודיירים ב ב ת י ם ש כ ו ר י ם פ ו ג ו ב ל י כ ל הסדר״*.
.
גם חברי ת נ ו ע ו ת הנוער הציוני נעצרו ו״גחקרו״ כביכול
העולמי
היתד,
על
6
חלקם ב״קשר
ש ל ה א י נ ט ר נ צ י ו נ ל ש ל זקני ציון״ ועוגו ב צ ו ר ה א כ ז ר י ת מ א ו ד .ה ש י ט ה
מבוססת על
האנשים
מ כ ו ת רצח.
הוחזקו על
רגליהם
ה פ נ י ם א ל ה ק י ר ,ב ל י א פ ש ר ו ת ש ל שינה ו ה ו כ ו ע ד אין ס ו ף .
יומם
ולילה,
עם
5 5
בין ה ג ע צ ר י ם ה י ה ג ם ד ב ) ב ד ל ( שיבר ,ש נ ע צ ר ,כ ש ב א ו ל ח פ ש א ת ד ״ ד קוטיק,
מראשי
התנועה הציונית ,ב א מ ת ל ה שעמד ל ה ק י ם ממשלה אנטילגיוגרית .ב מ ע צ ר
ג פ ג ש ע ם ת ק ו ו ה מ ו י ס ס ק ו ,ח ב ר ת קן בוקרשט ,ש ג א ס ר ה ב ג ל ל פ ע י ל ו ת ה ה ת נ ו ע ת י ת .
בדו״ח
של
שויארמן,
לעיל
שצוטט
)א״מ,
ג״צ
(3—10
מסופר
על
5 6
תקופת
ה ט ר ו ר ה ז א ת .ב ד ו ״ ח נ א מ ר ,ש נ ע צ ר ה ק ב ו צ ת ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ק ן פוקשן.
משטרת
הלגיונרים
פתחה
את
המכתבים,
ששלחו
החברים
מפוקשן
לבוקרשט.
ה מ כ ת ב י ם נ כ ת ב ו ב כ ת ב ס ת ר .ב מ ק ו ם ל כ ת ו ב ע ל מ צ ב ״ ה ק ב ו צ ו ת ״ בקן ,כ ת ב ו —
כמוסכם
אכן
כותב ה מ כ ת ב י ם סיפר ע ל מספר ר ב מדי של םבתות ...כן נעצרו חברים
בווסלוי.
168
— על
שלום
הסבתות.
הם
גפלו
בפח
בגלל
אינפלציה
של
סבתות.
ב ד צ מ ב ר נעצרו חברי קן מדיאש ועונו ק ש ו ת ב מ ש ך ימים רבים .לחצו
ע ל י ה ם ,שיבריזו ע ל ע צ מ ם כ ע ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם .אין ס פ ק ,נ א מ ר ב ד ו ״ ח ,ש ה ש ת ב ש ה
פעילות
להתכנס לשיחת
ת נ ו ע ו ת הנוער ,כ פ י ש י ד ע נ ו אותה״ .א כ ן היה מ ס ו כ ן
ק ב ו צ ה או ל כ ל פ ע י ל ו ת א ח ר ת ב ק ב ו צ ו ת ג ד ו ל ו ת .ע ל פ ר ס ו ם ח ו מ ר ת נ ו ע ת י ,ל א י ו כ ל ו
אפילו
לחלום .הנסיעה בשליחות לערי השדה נ ע ש ת ה גם היא מסוכנת .יהודים
רבים
נ ז ר ק ו ה ח ו צ ה מ ר כ ב ו ת דוהרות .״ ל ו ל א ה ש ו ח ד — מציין ה ד ו ״ ח — ה י ה
מ ס פ ר ה ג פ ג ע י ם ר ב למדי .ל מ ר ו ת ז א ת ל א נ פ ס ק ה ה פ ע י ל ו ת א ף לרגע,״ מציין ב ג א ו ו ה
כ ו ת ב הדו״ח.
באוקסובר
ב־11
״הנוער
חוק
,1940גורשו ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת מ ח ו ו ת י ה ם .ח ב ר י
הציוני״ ג ו ר ש ו מ ח ו ו ת פ ל ו ר י א ס ק ה .ה ח ו ו ה ו צ י ו ד ה נ ל ק ח ו מ ה ם ע ל ס מ ך
ש א ו ש ר ב־ ,5.10.40ה א ו ס ר ע ל יהודים ל ה י ו ת ב ע ל י ם או ח ו כ ר י ם ש ל ח ו ו ת
ב י צ ו ע הגירוש נ ע ש ה על ידי ק ב ו צ ת ל ג י ו נ ר י ם ,ל פ י ד ר כ ם ,ב א ק ד ח י ם
חקלאיות.
שלופים.
אבא
כששאל
המפקד
א ת ה נ ו כ ח י ם :מי
היססו
שלכם,
ל ע ג ו ת .אז
התייצב
ב ר ד י צ ׳ צ ב ו א מ ר :אני ה מ פ ק ד .
ש ה ו צ א ו ב כ ו ח מן החווה ,ל א ידעו ל א ן ל פ נ ו ת ו כ י צ ד ל ה מ ש י ך .ת ו ך
החלוצים,
כ ד י ח י פ ו ש א ח ר י פ ת ר ו ן ,ה ח ל י פ ו ל ״ ה ת נ ח ל ״ ב מ ש ר ד י ה מ ו ס ד ו ת הציוניים ,ב ר ח ו ב
אנסון־פאן
וכך
.9—7כ ך ע ש ו ג ם ח ב ר י ש א ר ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ) מ ל ב ד ה ש ו מ ר ה צ ע י ר (
שכנו ארבעה
ק י ב ו צ י ־ ה כ ש ר ה ב א נ ם ו ן פאן.
אחת מהן קיבלה לרשותה
כל
שני חדרים.
מאורע
על
ב־.17.10.40
אין
זה
״רומז״
״הביקורים
בילדרמן,
ה מ ז כ י ר יוסף
בקינים נ ע ש ו נ ד י ר י ם
במכתבו
בשל
למזכירות
סיבות
העליונה
אובייקםיביות .שוב
ל נ ו א פ ש ר ו ת ל ר כ ז א ת א נ ש י נ ו ב ח ו ו ה או ב נ ק ו ד ת ה כ ש ר ה ח ק ל א י ת א ח ר ת ,
היות
ואת
חברינו מפלוריאסקה
העברנו
העירה״.
)כנראה
שפחד
לקרוא
לילד
ב ש מ ו ,ש מ א י ו א ש ם ב ה ש מ צ ה ה מ מ ל כ ה ה ל ג י ו נ ר י ת ( ״ ל ח ל ו צ י ם אין מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה
ל ה ו צ י א ס כ ו מ י ם הגונים ל כ ל כ ל ת ם .אין ל נ ו ה י כ ו ל ת ל ת כ נ ן ד ב ר י ם ל ע ת י ד
ועלינו
ב ש מ ח ההכשרה ,כי הדבר קשור בהוצאות עצומות״ — הוא המשיך.
המצב
״על
הכספי נמאס לדבר.
א ת ם הרי
אותנו
משמיצים
בבזבוז כספים.
קיבלנו
היום מ כ ת ב מחבריו של שויארמן )כלומר ,מבוקובינה הצפונית( ו מ כ ת ב
מקוליץ
ימים
תתחתן
)כלומר,
מבסרביה(.
העבודה
אצלם
מתפתחת
ר ב ק ה .א נ ו מ ו ז מ נ י ם ל ח ת ו נ ה ״ .אין ס פ ק
יפה.
שהוא רומז
בעוד
על
כמה
הפלגתה של
אניית מעפילים.״
ויכוח
ויכוח
ק ש ה בין ה מ ז כ י ר ו ת ב ב ו ק ר ש ט ו ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה בארץ־ישראל
מאוד
והמזכירות
לא
סימפטי על
אחריות
תנועתית
ה ע ל י ו נ ה ב ת ל א ב י ב .זה ה ת ח י ל
פרץ
בין
המזכירות
בבוקרשט
ב מ כ ת ב ,ש ה פ נ ה ב י ל ד ד מ ן ל ו י ל ו כץ
ו ב י ק ש מ מ נ ו ,ש י ד א ג ל ע ר ב ו י ו ת ל ת ש ל ו ם ש כ ר ־ ל י מ ו ד ל א ו נ י ב ר ם י ם ה ה ע ב ר י ת בירושלים,
כ י ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ע ב ו ר ש ש ה חברים ,ל ע ל ו ת א ר צ ה כ ת ל מ י ד י ם מ ן המניין ש ל
האוניברסיטה.
היות
לברוח
המזכירות בת״א הגיבה בזעם .היא סירבה ל ט פ ל בערבויות אלה
ו ה ת ב ר ר לה ,שהששה הם כולם אנשי צ מ ר ת המתכוננים ״לערוק״ ,פשוט
מאחריותם.
.
169
• ב מ כ ת ב ו ש ל ב י ל ד ר מ ן מ־ ,11.8.40ה ו א מ ת י י ח ס ל נ י ד ו ן :״ואשר ל ע נ י י נ י ה א ו נ י ־
ברסיטה ,נ ד מ ה ל י ש ל א ש מ ת ם ל ב ל כ ת ו ב :א מ נ ם ה ח ל ט נ ו ל ע ל ו ת א ר צ ה ,א ך ל א
כ ו ל נ ו ו נ ע ש ה ן א ת ר ק א ח ר י ש נ כ נ י ס ל ע ב ו ד ה א ת הדור ה ח ד ש ו ר ק א ח ר י ע ל י י ת ם
ש ל חלוצינו הוותיקים .ה א ם
•
עלן״58,
.
כבן־
נ ע נ ו
זאת
ח ב ר י ״גורדוניה״ ו ״ ה ש ו מ ד ה צ ע י ר ״
בגידה?
ו כ ב ר
המזכירות
בתשובת
מ־ 30.9.40ה ז ע ם
העליונה
רק
גבר:
שלמרות
״מפתיע,
ה ח ל ט ת המועצה שלכם ל פ נ י חודשיים ,שתמשיכו לפעול בכל התנאים והנסיבות,
אנו
לומדים מ מ כ ת ב כ ם האחרון
)וילו( ,ש כ מ ע ט כ ל
לזאב
חברי
רוצים
המרכז
ל ב ר ו ח מ ר ו מ נ י ה .ס י ד ו ר זה ג ו ב ל ב ש ע ר ו ר י ה .ה ת נ ו ע ה ת ת ב ע א ח ר י ו ת מ ל א ה מ ה א נ ש י ם
ותוציא
הללו
כל
את
המסקנות
לגביהם,
תכריז
עליהם
כעל
ועריקים
בוגדים
)בורחים ב מ ק ו ר ( .איך ל א ע ל ה ב ד ע ת כ ם ל ה ת י י ע ץ ב נ ו בעניין כ ה נכבד ...ל א ייתכן,
המרבו יעלו והחברים
שחברי
בשעות קשות״.
במבחן
למרות
אלה,
דברים
ה ה כ ש ר ה יישארו .ה ע י ק ר
בקיבוצי
היא
העמידה
3 9
מכתב
מעיד
מה־,31.10.40
שהמוסדות
העליונה
פנחה
לאוניברסיטה ה ע ב ר י ת ב ב ק ש ה ל ס ד ר א ת הערבויות הנדרשות .ב מ כ ת ב נאמר ,ש מ ד ו ב ר
ש ל נ ו :ב ר ד י צ ב ,ש פ ר ,ב י ל ד ר מ ן ,ה ר צ י ג ושויארמן ש ק י ב ל ו מ ע נ ק ל ל מ ו ד
בחברים
באוניברסיטה.״
6
ב מ כ ת ב מה־ ,6.12.40כ ו ת ב י ם מ ב ו ק ר ש ט ,ש מ ב ק ש י ם ע ר ב ו י ו ת ר ק ל ש ל ו ש ה ס ט ו ד נ ט י ם
6
בילדרמן ,ש ו י א ר מ ן ו מ א י ר רובין *.ה מ ז כ י ר ו ת מ ר כ כ ת ב מ ק צ ת א ת ע מ ד ת ה .
והם:
ה י א כ ו ת ב ת ב־ :15.11.40״ א נ ו ר ו צ י ם ,ש ת ם ד ר ו ת ו ר ל ע ל י י ה ש ל ח ב ר י ה ה נ ה ג ה
הראשית .מ י ד ל א ח ר ק ב ל ת ה ת ו ר נ ת ק ש ר ע ם ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ו נ ש ת ד ל ל ס ד ר א ת
הענין*.
6
הוויכוח הזה מ ע ו ר ר מ ח ש ב ו ת נ ו ג ו ת .נ ד מ ה לי ,ש ב ת ל א ב י ב ל א ה ב י נ ו ,ש ב ת נ א י ם
שגוצרו אין צ ו ר ך ב צ ו ו ת ר ח ב ו כ י מ ח ו י י ב י ם ל ה צ י ל ,כ מ ה שגיתן ל ה צ י ל .אכן,
חלק
גדול
של
החלוצים
וגם
של
הפעילים
עלו
ארצה,
אבל
להשאיר
דאגו
א ח ר י ה ם צוות גאמן.
ל מ ר ו ת ה ת ג א י ם ה א י ו מ י ם ה מ ש י כ ו ל פ ע ו ל .ב מ כ ת ב מה־ ,9.12.40כ ו ת ב ב י ל ד ר מ ן :
״הוחלט
על
הקמת
מוסדות
גלילית
בטימישוורה ,ש ת ג ה ל
את
העבודה
במקום
ה מ ז כ י ר ו ת ב ק ל ו ז ׳ ) ש ע ב ר ה ל ה ו נ ג ר י ה ( .ג ם ה פ ד ר צ י ה הציוגית ה ע ב י ר ה א ת מ ר כ ז ה
לטימישוורה.
ב מ כ ת ב נוסף,
שנשלח
ח מ י ש ה ימים ל א ח ר מ כ ן מ ב ש ר
בילדרמן:
״ ה ע ב ו ד ה מ ת פ ת ח ת יפה .א נ ח נ ו מ ת כ ו נ נ י ם ל ס מ י נ ר מ צ ו מ צ ם של ע ש ר י ם א י ש ב ת ק ו פ ת
החגים
הנוצריים .אין ל נ ו א פ ש ר ו ת ל פ ר ס ם בולטינים ,א ב ל אנו ב ק ש ר ע ם כ ל
ה ק י נ י ם הן
ב א מ צ ע ו ת מ כ ח ב י ם ,ה ן ב ב י ק ו ר י ם ,ה נ ע ר כ י ם ב ק ש י י ם ג ד ו ל י ם .קיבוץ.
ה ה כ ש ר ה ) ב א נ ט ו ן פ א ן ( מ ת פ ת ח יפה ,א ב ל אין ל ה ם מ ק ו מ ו ת עבודה ,ל כ ן נ א ל צ י ם
א נ ח נ ו ל ה ש ק י ע ס כ ו מ י ם ע צ ו מ י ם ב כ ל כ ל ת ה ק י ב ה .ה ת ח ל נ ו ב ה כ נ ת פ ל ו ג ה ג׳ ש ל
״אירגון הצופים״ ,ש ת ת ח י ל ב ה כ ש ר ת ה ב א ב י ב .ה ו א מ ו ס י ף ג ם מ ל ה ע ל ה ע ר ב ו י ו ת
לאוניברסיטה :״חבל שהדבר ל ב ש צורה כה סובייקטיבית ובהחלט בלתי נעימה״*.
6
ב מ כ ת ב מה־ ,17.12.40ש ו א ל ת ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה :״האם נ ו כ ח ת ם ב ח ת נ ו ת ה ש ל
ר ב ק ה ,שאירגן פ ר ו פ ו ס ) ה ע פ ל ה ( ו כ י צ ד ע ב ר ה ה ח ת ו נ ה .כן שואלים ,א ם יש י ד י ע ו ת
מ ח ב ר י ו של שויארמן ,מ ק ו ל י ץ ו ג ם מ א י ז ו ר א׳ וב׳ )כגראה ,הכווגה היא ל פ ו ל י ן ,
זו ה כ ב ו ש ה בידי ג ר מ נ י ה ווו ש ב כ י ב ו ש הרוסי( .ב מ כ ת ב י ם ,ש נ ש ל ח י ם מ ב ו ק ר ש ט ,
170
יש מ פ ע ם ל פ ע ם י ד י ע ו ת ע ל ״ ח ב ר י נ ו מווילנה״*.
6
ובכן ,ה פ ע י ל ו ת נ מ ש כ ת .ב פ ר ק נ פ ר ד נ ת ע כ ב ע ל ה צ ד ה ס ו ב י י ק ט י ב י ש ל ה פ ע ו ל ו ת
ועל
התחושות של החברים ,שהחלימו להסתכן ולהמשיך
זאת,
בכל מחיר וכל
כ א ש ר ל ק ן א ח ד ב ל ב ד ,ז ה ש ב ע י ר ארד ,יש עדיין מועדון )קן( ,ב ס י מ י ש ו ו ר ה פ ו ע ל
כ מ ז כ י ר ל י י ב ו ש ו י א ר מ ן ו ע ל ידו ע ו ב ד ד ב ש י ב ר כ מ ב ק ר בקינים .ב מ כ ת ב מ ט י מ י ש ו ו ר ה
ל ת ״ א ,ב־ ,5.12.40כ ו ת ב שויארמן ,שהוא מ נ ה ל א ת ה ע נ י י נ י ם ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה .ה ו א
מעיר ,ש ב ר י ג ט ע ו ב ד י ם כ י א ו ת ר ק
האווירה
3—2קינים ,״ כ ל ה א ח ר י ם ה ם ב ת ר ד מ ת ח ו ר ף ״ .
איננה מתאימה .לעבודה.חינוכית־תנועתית .מדוע המצב כל כך ג ר ו ע ?
ש ו א ל ל י י ב ו ו מ ש י ב :״ מ פ נ י ש ב ז מ נ י ם ה ט ו ב י ם ל א היתד .ה ת ב ס ס ו ת א מ י ת י ת ש ל
ב א ו ת ם מ ק ו מ ו ת ,שהיה ל ק ן ב ס י ס ס ו ב ,נ מ ש כ ת ה ע ב ו ד ה ״ .ה ו א מ ו ס י ף :
התנועה.
״ ת ו כ נ י ת נ ו ל ח ז ק א ת ה נ ק ו ד ו ת הקיימות ,ל ה ק י ם נ ק ו ד ו ת נ ו ס פ ו ת ,ל י צ ו ר ר ו ח ת נ ו ע ת י ת ,
ל ה ק י ם ה כ ש ר ו ת .א נ ו מ כ י נ י ם ס מ י נ ר ב ת ק ו פ ת החופשה״ .ג ם ה ו א מ ת י י ח ס ב מ כ ת ב ו
האוניברסיטה:
לנושא
שאנחנו
״ נ ו כ ח ו ת י כאן מוכיחה ,ש ל א ה ע ר כ ת ם נכון,
מ ד ר י כ י ה ת נ ו ע ה — ע ו מ ד י ם לערוק ...ה ה ש ע ר ה ש ל כ ם מ כ א י ב ה ו מ ע ל י ב ה . . .״
—
65
אין ס פ ק ,ש פ ע י ל ו ת ת נ ו ע ת י ת היתד .בימים ה ה ם ב ב ח י נ ת ה ס ת כ נ ו ת .ב ע י י ר ה ק ט נ ה ,
ש ב ה כ ו ל ם ה כ י ר ו א ת כ ו ל ם ,היתד .ק י י מ ת ס כ נ ה מ ו ח ש י ת ל ה י ת פ ס ע ל ידי ה מ ש ט ר ה
ה ל ג י ו נ ר י ת ו ל ע מ ו ד ב ע י נ ו י י ם ק ש י ם מ נ ש ו א .מ ל ב ד ז א ת ה י ה ק י י ם ה ב ד ל בין ע י ר
לעיר .יש ר ו ש ם ,ש ב ם ר נ ס י ל ב נ י ה ,ב ע ל ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה ה ו נ ג ר י ת ה ר ב ה ,היו ה ל ג י ו נ ר י ם
פ ח ו ת מ ב ו ס ס י ם .מ ו ב ן ש ז א ת ה ש ע ר ה גרידא.
נוסף,
במכתב
ב־,20.12.40
מ ו ד י ע לייבו,
ש״היות ו כ ל
מדריכי
התנועה
בני
טימישוורהיעלו ארצה ,נ ש ל ח שיבר לעבוד יחד אחי והוא כ ל ה ע ת בביקורים .א ת
מ ק ו מ ו ב ג ל י ל ב ו ק ו ב י נ ה מ מ ל א גרשון רוזנר .ב ע ו ד כ מ ה ימים ת ת ק י י ם פ ג י ש ה ב א ר ד
בבוקרשם ,יחד עם החברים מריגם ומבוקובינה״.
וסמינר
סוף
סוף
המזכירות
נוצר
ברומניה
ה א י ח ו ד ה מ ל א של
כל
66
הגלילות,
משאת
נפשה
של
העליונה ...ב ע צ ם ק י י מ ת ת מ י ד מעין א מ ו נ ה מ י ס ט י ת ,ש ה א י ח ו ד מ ס ו ג ל
ל ה ע נ י ק ע ו צ מ ה ו ל פ ת ו ר כ ל מ י נ י ב ע י ו ת .אינני בטוח ,ש כ ל ל זד .נ כ ו ן ל ג ב י ת נ ו ע ת
הרצון .ל ה ת ח ר ו ת
נוער,
בין מ ר כ ז י ם ר ב י ם ק י י מ י ם ה ו א מ ע ו ד ד
ומפרה,
בתנאי
ש ק י י ם מ ר כ ז כ ל ל י ,ה י ו ד ע כ י צ ד ל ה פ ע י ל א ת ה מ ר כ ז י ם השונים .ה א י ח ו ד ב ר ו מ נ י ה
התרחש
בתקופה ,ש ב ה ה צ ס מ צ מ ה התנועה .והתכנסה .בתוך תוכה ,בלי כל יכולת
ל ה פ ג י ן נ ו כ ח ו ת צ י ב ו ר י ת .ה א י ח ו ד ק ם והיה ב ת ק ו פ ה ,שבר .ר ו ב ה ת נ ו ע ה ה ס ר נ ם י ל ב נ י ת
ה ת מ ז ג ע ם ה ת נ ו ע ה .ב ה ו נ ג ר י ה ,כ י ס ו ף סוף הגיעו ה ח ב ר י ם ב נ י ט ר נ ס י ל ב נ י ה ל מ ר ח ב
הטבעי
שלהם ואילו ראשי התנועה הבוקובינית נמלטו לבוקרשט ומיד הצטרפו
לקבוצה ,שניהלה -א ת התנועה' ,כאשר התנועה הבוקובינית ה צ ט מ צ מ ה מאוד ,בלי
מ ר כ ז ה ה ט ב ע י — צ׳רנוביין .א י ח ו ד זד .נ ש מ ר ג ם ל א ח ר ,1944/45כ ש ט ר נ ס י ל ב נ י ה
חזרה
ויהודי
ל ה י ו ת ח ל ק מ ר ו מ נ י ה ,א ו ל ם ב ל י ה מ ו נ י היהודים ש ל ה ,
שנספו
באושוויץ
בוקובינה המעטים ,שחזרו מטרנסניסטריה ,הפכו לפליטים חסרי שורשים.
ב י מ י ם ה ק ש י ם ה ה ם ה ו ק מ ה ה נ ה ג ה חדשה .בחוזר ,מה־ ,18.12.1940מ ו ד י ע י ם ע ל
הקמת
הנהגה
ראשית
חדשה
של
״הנוער
הציוני
ברומניה״
מורכבת
מלייבו
1
)שויארמן( ,י ו ס ף ) ב י ל ד ר מ ן ( ו א י צ י ו )הרציג( ש ע ם ע ל י י ת ה ל ג י ו נ ר י ם ל ש ל ט ו ן ה צ ל י ח
לברוח
ברגל;
בלילה;
מסירט
והגיע .ל ב ו ק ר ש ט .
ליך
ההגהגה
הוקמה
״מועצה
ר א ש י ת ״ מ ו ר כ ב ת מ ב ר ל ש י ב ר )דבי(. ,רובין א ר נ ס ט . ,ג ר ש ו ן ר ו ז נ ר ,מ ר ד כ י י ו ד ק ב ת ,
171
פ ר ד בליימן ,ד ו ד שויארמן ,ר ו ב י ן ו ר ט מ ן ו י צ ח ק י ב ל ו נ ו ב ר .כ ן ה ו ח ל ט ע ל ה ק מ ת
״חבר
מ נ ה ל י ם ״ .ה ח ל ט ה נ ו ס פ ת היתד .י צ י א ת ם ש ל ש ל י ח י ם ל כ ל ה ע ר י ם ,ש ב ה ן
גימנסיות יהודיות.
קיימות
76
ב י מ י ם ה ה ם כ ב ר ה ו צ א ו היהודים מ מ ע ר כ ת
מספר,
החינוך
שהוזמן א ל ש ר החינוך של הימים ההם,
הממשלתית .הרב
הלגיונר
שהודיע ל ו ע ל הגזרה .הדבר קרה באוקטובר או בנובמבר.
טראיאן
ובכן,
להעפיל
הנהגה
הפעילים
חדשה .ח ל ק מן
בראיליאנו,
)בספרו של שפרן
אין ת א ר י ך ( ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת א י ר ג נ ה ב ת י ס פ ר מ ש ל ה ב כ ל ה ר מ ו ת * .
העיקריים ש ל
שפרן
אותה
6
תקופה
עמדו
ב א נ י י ח ״ ד א ר י א ן 2״ ש ח י כ ח ה ב נ מ ל )אהרון וסרמן ,א ב א ב ר ד י צ ׳ ב ,חיים
ש פ ר ,ק ר ו ל ל ו פ ו ) ח י י ם ג ל ( וכוי .זליג דוידוביץ נ מ צ א ב ב ר י ה ״ מ .ש ו י א ר מ ן ו ב י ל ד ר מ ן
ע ל ו זמן ק צ ר ל א ח ר מ כ ן ו ל א בסטודנטים ש ל האוניברסיטה העברית .אלא בעזרח
ש נ י ס ר ט י פ י ק ט י ם מזוייפים ,ש מ צ א ו ב מ ש ר ד הא״י .ד ו ד ש ו י א ר מ ן ע ל ה ג ם הוא,
זמן ק צ ר ל א ח ר מ כ ן ב ע ל י י ת ה נ ו ע ר ו כ ן ג ם פ ר ד בליימן .ג ר ש ו ן ר ו ז נ ר ו י צ ח ק
יבלונובר
גורשו לטרנסניסטריה .מנדל ארנסט ,חריף ואינטליגנטי ,א ח ת התקוות
ה ג ד ו ל ו ת ש ל • ה ת נ ו ע ה ו מ ר ד כ י יודקביץ ,נ ע ל מ ו ,כ ל ו מ ר ח ז ר ו ל מ ש פ ח ו ת י ה ם ו ע ז ב ו
א ח ה ח נ ו ע ה .ו ר ט מ ן ה י ה ל א ח ר ה מ ל ח מ ה מ ר א ש י ״דור ח ד ש ״ ו א י ל ו איציו ה ד צ י ג
) י צ ח ק א ר צ י ( ו ב ר ל ) ד ב ( שיבר ,ה ם ש נ ש א ו ב ע ו ל ב ש נ ו ת ה ש ו א ה ה א י ו מ ו ת ו ה ם
ש ע מ ד ו ב ר א ש מ ק י מ י ה ת נ ו ע ה מ י ד ל א ח ר השואה.
א נ ו מ ג י ע י ם ל ס ו ף ש נ ת .1940י ה ד ו ת ר ו מ נ י ה נ מ צ א ה ה ח ח ה ט ר ו ר ש ל מ מ ש ל
משמר־הברזל .הגזירות מנשלות אותם מנכסיהם ,מבתיהם ומפרנסותיהם .המזכירות
מחרכזח
באנטון פאן ,שם החכנסו ג ם מגורשי חוות פלוריאסקה ,ב ל ב השכונה
ה י ה ו ד י ת ה ע נ י י ה והדוויה ,כשאין ל ח ב ר י ם מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה ו ה ם חיים ה ח ת א י ו מ ם
ש ל הלגיונרים ,ה מ ב ק ר י ם תכופות אצלם ,ואפילו מתווכחים עמהם .בקינים נ מ ש כ ת
ה פ ע י ל ו ח ב ר מ ה ד י נ מ ו כ ה ,כ ש ר ק ל ק ן א ר ד יש ע ו ד מ ו ע ד ו ן ת נ ו ע ת י מ ש ל ו .ה מ ן כ י ר ו ת
ב ב ו ק ר ש ט מ נ ו ה ל ח ב י ד י יוסף )קוקה( ב י ל ד ר מ ן .י ה ו ד ה ש ו י א ר מ ן מ נ ה ל א ת ה מ ר כ ז
ה ד ר ו מ י ת וגרשון ר ו ז נ ר א ת ע נ י י נ י ב ו ק ו ב י נ ה .א ל ה ש ו ה י ם ב ש נ י
בטרנסילבניה
ה ח ד ר י ם ב א נ ט ו ן פ א ן ,ה מ ל א י ם וגדושים ב ל א ו הכי ,ה צ ט ר פ ו ז מ נ י ת ע ו ד כ ע ש ר י ם
חברים מערי רומניה השונות ,שבאו לסמינר ,ל ל מ ו ד ת ו ר ה ציוניה ,לשאוב מ מ נ ה
נוחם בימים החשוכים ,לספוג תקווה שהגלות הארורה ע ל כ ל מצוקותיה תסתיים
ו ת כ ו נ ן מ צ י א ו ת ח ד ש ה ל ע ם היהודי.
א י ר ו פ ה כ ו ל ה ע מ ד ה ע ל ס ף ש נ ה חדשה ,ש נ ת ,1941ה ש נ ה ש ב ה ה ת ק י ף ה י ט ל ר
א ת ב ר ה ״ מ ורומניה הצטרפה ל מ ל ח מ ת ו ש ל היטלר.
הערות
.1
S. Schaferman, Rr. W . Filderman, T.-.A. 1986.
.2
J . C Butnaru, Holocaustul uitat, p. 214.
.3
S. Schaferman, D r . W . Filderman.
.4
Alexander Safran, Resisting the Storm, Jerusalem 1987.
.
״מ
172
5
( .S.6-958
.6
.7
я
.9
.11
ארכיון משואה )להלן א׳׳מ( נ״צ.2-4 ,
ל .מזרחי ,״עם ד ו ו ומאבקו״ ,ת״א ,1970 ,עמוד .59
א״מ — נ״צ.3—9 ,
.10שם.
שם.
S. Schaferman, Dr. W. Filderman, p. 155.
.12אצ״מ S.86—343 ,וכן ״רינשטריה נוסטרה״ 27 ,אוגוסט .1939
.13אצ״מ.S.5—1940 ,
.14העתק צו הפירוק ,אלבום גורדוגיה ,״דיוקגה של הגועה״.1988 ,
.15אצ׳׳מ.S.5—120 ,
.16א״מ ,ג״צ.3—3 ,
.21שם.
.20שם.
.19שם.
.18שם.
.17שם.
.22א״מ ,ג״צ.15—3 ,
.23א״מ ,ג״צ.3—9 ,
•
.24שם.
.25אצ״מ.S.5—420 ,
.26א״מ ,ג״צ.3—9 ,
.32שם.
'.31שפ.
.30שפ.
.29שם.
.28שם.
.27שם.
.34שם.
.33שם.
.35א״מ ,ג״צ.3-8 ,
.36ספר ״אשר לא גשאו לשוא געוריהם״ ,ת״א ,1980 ,הוצאת ״רשפים״ ,עמ׳ .49—48
.37א״מ ,ג״צ.3—9 ,
.40שם.
.39שם.
.38שם.
.41״יז־־ושם״ ,עדות :ש־.1614/147
.42א״מ ,ג״צ.3—9 ,
.43
S. Schaferman, Dr. W. Filderman, p. 199—200.
.44״שבות״ ,הוצאת האוניברסיטה בת״א ,כס׳ ,2תשל״ד.
.45א׳׳מ ,נ״צ.3—9 ,
.46שם.
.47א״מ ,נ״צ.3—10 ,
.48שם וכן :אצ״מ.S.5—1562 ,
.49רב־שיח ,בספר ״אשר לא נשאו לשווא נעוריהם״ ,עמי .75
.50אצ״מ.32—171 ,
.51א״מ ,נ״צ.9—3 ,
.52פנקס הקהילות ,כיד רומניה ,אי ,עמוד .269
S. Schaferman, Dr. W. Filderman.
.53
.54שם.
.55ש .אבגי ,״גאולים מיד צר״ ,עמ׳
.56״יד־ושם /עדות :ש־.1614/147
י
.57א׳׳מ ,ג״צ.3—9 ,
.59שם.
.58שם
.60א״מ ,מ״צ.15—3 ,
.61שם.
.62א״מ ,ג״צ.3—9 ,
.65שם.
.64שם.
.63שם.
.68
.32—18
י
.66שם.
Alexander Safran, Resisting the Storm.
הוצאת ״יד־ושם״ ,ירושלים ,1987 ,עמ׳ .59
173
ד׳׳ר אפרים אופיר
נסיונות ההצלה מהונגריה*
ב־ 19.3.1944כ ב ש ו ה ג ר מ נ י ם א ת ה ו נ ג ר י ה ,ה ק י מ ו מ מ ש ל ת ״ ב ו ב ו ת ״ ב ר א ש ו ת ס ט ו א י י
)(Dome Sztojay
החלה
ומיד
לפעול מכונת
ההשמדה
הנאצית !.ע ם
החמרת
ה מ צ ב ה ח ל ו יהודים ו ב ע י ק ר מ ק ר ב ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ל ח פ ש ד ר כ י ב ר י ח ה מ ה ו ג ג ר י ה .
ע ו ד ל פ נ י כ ן היו ב ק ר ב ה פ ל י ט י ם ש ב א ו מפולין .כ א ל ה ,ש ס ב ר ו ,כ י ״ ב ש ו ל י א ת ו ר
2
הכיבוש הגרמני המצב עשוי להיות יותר ט ו ב ״ ,ו ה ח ל ו ל ח פ ש דרכי מ ע ב ר לרומניה
ו מ ש ם לא״י .ב ת ק ו פ ה ה נ ד ו נ ה היתד ,ה ד ר ך ה ק צ ר ה ב י ו ת ר מ א י ר ו פ ה ה מ ר כ ז י ת ל א ״ י
ע ו ב ר ת ד ר ך רומניה .ב מ ש ך ה מ ל ח מ ה ע ב ר ו כ ב ר ד ר כ ה כ מ ה ק ב ו צ ו ת ל א ״ י ,א ך
זה נ ע ש ה ל ר ו ב ב צ ו ר ה ח ו ק י ת .א ו ל ם היו ג ם פליטים ,ש ע ב ר ו ב צ ו ר ה ב ל ת י ח ו ק י ת .
הגבול
ה ר ו מ נ י ־ ה ו ג ג ר י ה י ה א ר ו ך י ח ס י ת ו ה ש ת נ ה פ ע מ י י ם ב מ ש ך 24ש נ י ם ,כ ך
שהיה ב ו מ ן הארעי ,ד ב ר ש א י פ ש ר מ ע ב ר נ ו ח למדי .ה ב ר י ח ה מ ה ו נ ג ר י ה ה ת נ ה ל ה
ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת ,ש מ ה ם ידועים ל נ ו ב י ן ח מ י ש ה ל ש ב ע ה ש ב ה ם היו ה ת א ר ג נ ו י ו ת ,
3
כ ש ר ק ב א ר ד ) (Aradו ס ו ר ד ה ) (Turdaע ב ר מ ס פ ר פ ל י ס י ם יותר .ג ד ו ל י ח ס י ת .
פרשת
מודל
סורדה מהווה
להתארגנות,
המייחד א ת
פעולת
ההצלה
בגבול
רומניה .ב א ו ג ו ס ט 1943ע ב ר ל ג ו ר ב ט ו ר ד ה אריה הירש ,מ ז כ י ר ״הבוגים״* ב ט ר ג ־
סילבגיה .ה ו א ה ת י י ש ב
בעיירת
גבול זו* הן
ב ג ל ל .בריאותו
הלקויה ,הן
כדי
ל ה ת ח מ ק מ ע ב ו ד ת כפיה *.ה ו א ג י ה ל פ ע ו ל ה ציוגית ב מ ח ת ר ת ,ד ב ר ' ש ל א ג ר ם ג ח ת
למימסד
היהודי ב מ ק ו ם .
7
ב ד צ מ ב ר 1943
) ,(M, Baumbiח ב ר ״דרור״ ,כ ד י
ה ע ב י ר אריה
לקלוד א ת מוטי • בוימל
להתקשר עם פליטים מ״הגר״
)הונגריה(;
8
8
ב ה ז ד מ נ ו ת זו י צ ר ק ש ר י ם ע ם מ ב ר י ח י ם והציע א ת ה ך ך ך ה ז א ת ל א נ ש י ק ל ו ז ׳ .י מ י ם
* פרק מתוך ״התנועה הציונית ברומניה בימי מלחמת העולם השניה )(1944—1938״
חיבור לשם ק ב ל ת תואר ״דוקטור לפילוסופיה״ — האוניברסיטה העברית 'בירושלים.
העבודה נעשתה במסגרת הפרוייקט הבינאוניברםיטאי לחקר מערכות ההעפלה ע״ש
שאול אביגור.
Д74
א ח ד י ם א ח ר י ה כ י ב ו ש ה ג ר מ ג י הגיע פ ל י ט מ ה ו ג ג ר י ה ,ש ב י ק ש מ א ר י ה ל א ר ג ן ״ ט י ו ל ״
) ב ר י ח ה ( .ל א ח ר ה י ס ו ס י ם הודיע א ר י ה ליאנצ׳ו )כיגוי ל ״ ד ר ו ר ״ ב ה ו נ ג ר י ה ( ש ״ י ו כ ל
ל ב ק ר ״ , ,ת ו ך ש מ י ר ה ע ל ה ו ר א ו ת זהירות .ה מ ע ב ר נ ע ש ה ב ד ר ך כ ל ל ע ל ידי מ ב ר י ח י ם
ד ר ך ש נ י כ פ ר י ם ,ש ה י ו ב ק ר ב ת טורדה ,פ ל ק ) (Feiekואייטו ) ,(Aitouש ל ת ו ש ב י ה ם
ה י ו א ד מ ו ת מ ע ב ר ל ג ב ו ל .א ו ל ם כ א ש ר אריה הבין א ת ה צ פ ו י מ ב ח י נ ת מ י מ ד י ה ב ר י ח ה ,
א י ר ג ן צוות ,ש ה א י ש ה מ ר כ ז י ב ו מ ל ב ד אריה ה י ה א ה ר ו ן ד ו ד פ י נ ק ל ש ט י ן ,מ ז כ י ר
ה ק ה י ל ה ) ,יהודי א ו ר ת ו ד ו ק ס י ( ב ע ל ק ש ר י ם ע ם מ פ ק ד ה ב ו ל ש ת ,ו ע ו ד מ ס פ ר פ ע י ל י ם ,״
ח ב ר י ת נ ו ע ו ת הנוער.
בחלקם
ש ת י בעיות עמדו בפניהם; איכסונם של הפליטים בטורדה והעברתם המהירה
לבוקרשט .ח ר ף המגבלות של מ צ ב המלחמה ,ב מ ש ט ר פאשיסטי־אנטישמי ,הרודף
יהודים ל ל א ר ח ם — ו ע ו ד ב א י ז ו ר ה ג ב ו ל ע ם א ר ץ ,ה ע ו י י נ ת א ת ר ו מ ג י ה — ע ש ו
י ה ו ד י ה ק ה י ל ה ב ט ו ר ד ה כ ל מאמץ ,כ ד י לשכן א ת ה פ ל י ט י ם ו כ א ש ר ה מ י מ ד י ם היו
גדולים ,פ נ ו
לאירגון
לשם הנסיעה
מחוייבים
המחתרתי
הקומוניסטי ^,ש ג ם הוא עזר
ל ב ו ק ר ש ט חייבים ה י ו
בעיר
כולם
גבול ו ל א ר ק
ל צ י ד אותם
תמורת
בתעודות מסע*,
היהודים ,ו ג ם ל ג י י ס מ ל ו ו י ם
1
תשלום.
ש ב ה ן היו
גויים
עבור
ה פ ל י ט י ם ה פ ו ל נ י י ם וההונגריים ,ש ל א ידעו ר ו מ נ י ת ) כ מ ו ה צ פ ו ן ט ר נ ס י ל ב נ י ם ( .ל ש ם
כ ך גחוץ ה י ה לזייף ת ע ו ד ו ת ב ק ג ה מ י ד ה גדול ,ד ב ר ש י ח ד ע ם י ת ר ה ד ב ר י ם )שוחד,
מזון ,ב ג ד י ם ו כ ר ( ע ל ה ב כ ס פ י ם ר ב י ם ,ש ל א ע מ ד ו ל ר ש ו ת ם .ע ל יכך צ ר י ך ל ה ו ס י ף
את
שהיו
הכספים,
מ ב ו ק ר ש ט ל א מיהרו
משלמים
לשלוח
באופן
קבוע
לאגשי
״ א מ צ ע י ם ״ הן
בגלל
המשטרה
מחסור
ועובדי
מתמיד
הרכבת*.י
ב כ ס פ י ם ,הן
ב ג ל ל ה מ ה ל ך ה מ ה י ר ש ל ה מ א ו ר ע ו ת בהונגריה .א ר י ה ,ש ה ב י ן א ת ה מ ת ר ח ש ,ה ש ת מ ש
ב
כ
ל
ה
א
מ
צ
ע
י ״
נ
ם
כדי להשיג כסף ,עד ש״ועדת
הארבעה״ של
תנועות
הנוער
ו ו ע ד ה ה צ ל ה ש ל ה ה ״ צ ש ל ח ו ל ו כספים.
ה פ ל י ט י ם ,ש נ ו ד ע ע ל ב ו א ם ב ד ר ך כ ל ל כ ש ה ת ק ר ב ו לעיר ,ה י ו מ ת א כ ס נ י ם ב ב ת י
אנשי
ה ק ה י ל ה ; היו
״מסדרים להם
תעודות
בהתאם
לנסיבות
ולסוג
האנשים
ו מ ע ב י ר י ם א ו ת ם ל פ י ה א פ ש ר ו י ו ת ל ב ו ק ר ש ט .ה נ ס י ע ה ב ר כ ב ת היתד• מ ס ו כ נ ת ב ג ל ל
אורך
ה ד ר ך ) 24ש ע ו ת ( והחיפושים ,ש נ ע ר כ ו ב כ ל ת ח נ ה .ב ב ו ק ר ש ט היו מ ק ב ל י ם
אותם
בעיר.
חברים
מטעם
״ועד
הארבעה״
ומאכסנים
אותם
במקומות
שונים
א ח ת ה א כ ס ג י ו ת ה מ ר כ ז י ו ת היתד .ה ח צ ר ש ל מ נ ה י ג ־ ה ח ס י ד י ם ,ה א ד מ ו ״ ר מ ב ו ה ו ש
) ״ ב ו ה ו ש ע ר ר ב י ׳ ׳ ( ,״ ר ׳ י צ ח ק פרידמן ,ש ש י מ ש ה מ ק ו ם ה ת כ נ ס ו ת ל ״ ב נ י ע ק י ב א ״
ו ח ל ו צ י ם א ח ר י ם .ה ח ל מ ח ו ד ש יוני ה י ה ל פ ל י ט י ם מ ע מ ד ח ו ק י ש ל ״ פ ל י ט י ם פוליטיים״,
ש ה ו ש ג ה ו ד ו ת ל מ א מ צ י ו ה מ ד י נ י י ם ש ל א .ל .זיםו ,ש ה ו ר ש ה ל נ פ ק ל ה ם ת ע ו ד ו ת ש ל
משרד
ה ה ג י ר ה ,כ מ י ש ע ת י ד י ם ל ע ל ו ת לא״י .ת ע ו ד ו ת א ל ה ה י ו מ ו כ ר ו ת ע ל ידי
המשטרה
הפולגי
ו ה ב ו ל ש ת .״ ח ל ק מ ה פ ל י ט י ם ,שהיו' מ מ ו צ א פולגי ,ק י ב ל ו א ת ח ס ו ת הוועד
בבוקרשט.
מ ל ב ד ה ק ש י י ם ה כ ס פ י י ם ,שהיו כ נ ר א ה ר ק ב ה ת ח ל ה ,ק ר ו כ מ ה אירועים ,ש כ נ ר א ה
גרמו ל צ מ צ ו ם מימדי ההצלה ,אולם מ ד ת ה ש פ ע ת ם שנויה במחלוקת .ב־ 16במאי
1944ה ו צ י א ה מ ר ש ל א נ ס ו נ ס ק ו פ ק ד ה ב ד ב ר ע ו נ ש מ ו ו ת ל פ ל י ט י ם יהודים ,ש י ע ב ר ו
בצורה
ב ל ת י ח ו ק י ת א ת ה ג ב ו ל ההונגרי ,ו ל מ ס י י ע י ם ל ה ם .״ ה ה ת ע ר ב ו ת ה י ה ד י ת
ה י ת ה מ י ד י ת ; ד ״ ר פ י ל ד ר מ ן י ג פ ג ש ב א ו ת ו יום ע ם ר א ש ל ש כ ת ״ ה מ נ ה י ג ״ ,ק ו ו ל נ ל ג ל י ן
) (Gaiiinו נ י ס ה ל ב ט ל א ת הגזירה ,ו ל א ח ר מ כ ן ה ג י ש ל ו ת ז כ י ר ע ל ״ ן כ ו ת ה מ ק ל ט ״
'175
ל י ה ו ד י צפון
ברומניה
באמצעותו
ט ר נ ס י ל ב נ י ה .״ ב מ ק ב י ל ב י ק ש א .ד .זיסו
של
ה ע י ת ו נ א י פ מ פ י ל ש י י ק ר ו ) ( Р а т ш Seicaruפ ג י ש ה ע ם מ ״ מ ר ה ״ מ מ .א נ ט ו נ ם ק ו
ו ע ם ש ג ר י ר שווייץ ,ר נ ה ד ה ו ו א ק ) ,(R. de Weeckכ ד י ש י ת ע ר ב ל מ ע ן ב י ט ו ל
הגזירה.
לבסוף ,ב־10
שהפליטים
ביוני״
2
חשאי של הפקודה
ה ו ש ג ביטול
וגעשה
ה נ ת פ ס י ם ע ל י ד י ה ש ל ט ו נ ו ת יישלחו ל מ ח נ ה ט ר ג ו ־ ז ׳ י ו ,ע ד
הסדר,
עלייתם
ל א ״ י ואילו ה י ת ר י ק ב ל ו ״ ת ע ו ד ו ת ״ ה מ ש ר ד ל ה ג י ר ה ש ל א .ל .זיסו2&.
.ב פ ר ש ה זו ב א ו ל י ד י ב י ט ו י מ ל ב ד היריבות בין זיסו ל ב י ן פ י ל ד ר מ ן ג ם ח י ל ו ק י
ה ד ע ו ת ה ט ק ט י י ם ב י ח ס א ל ה ש ל ט ו נ ו ת בענין ה צ ל ת יהודי ט ר נ ס י ל ב נ י ה ו ה ו נ ג ר י ה .
ד ״ ד פ י ל ד ר מ ן ה ת נ ג ד ל פ ע ו ל ה ה ר א ו ו ת נ י ת ,שהציע דיסו ,ש כ ל ל ה ד ר י ש ה ל ה צ ה ר ה
פומבית של מ מ ש ל ת רומגיה ע ל פ ת י ח ת גבולותיה בפני הפליטים ו ה צ ה ר ת סולי
ד ר י ו ת ש ל ה י ה ו ד י ם ה ר ו מ נ י י ם ע ם יהודי הונגריה .פ י ל ד ר מ ן ר א ה ב צ ע ד ז ה מ ע ש ה
מסוכן
וזאת
מקלט
ליהודי ר ו מ נ י ה ,ו ס ע ן כ י מ ו ע י ל יותר ל ת ת
2 2
לכל
שיגיע
יהודי
2
כ ב י כ ו ל ״ מ ת ו ך ה א י נ ט ר ס ש ל רומניה״ *.ל א ח ר מ כ ן ס ע ן זיםו ,ש א י י ם ע ל
2
מ ״ מ רוה״מ מ .אנטונםקו ב ״ ת ג מ ו ל בנות הברית״* א ם ל א יבוטל הצו .הוא ר א ה
א ח פילדרמן בהקשר לפרשה כ״בוגד בעמו״.
25
ג ש א ל ת ה ש א ל ה ,מ ה היתד .מ י ד ת ה ה ש פ ע ה ש ל פ י ר ס ו ם צ ו ו ש ל א ג ט ו ג ם ק ו ע ל
ר צ ו נ ם ש ל ה י ה ו ד י ם ל ב ר ו ח ל ר ו מ נ י ה ? קשר ,ל א מ ו ד א ת ה ד ב ר ,א ך נ ר א ה ש ה י ת ה
מוגבלת.
בענין זה
קיימות
ההצלה
ה ע ר כ ו ת ש ו נ ו ת בין פ ע י ל י
סיבות:
מכמה
ה צ ו פ ו ר ס ם ב־ ,16.5ל א ח ר ש ה ו ש ל ם ריכוז יהודי סרגסילבגיד (10.5.1944).ף י ש ל י ח י ם
2
נשלחו
לגיטאות להודיע ע ל
אפשרות בריחה ל ר ו מ נ י ה
2 7
למרות הצו ואחר
כך
השפעה
על
ע ל ב י ט ו ל ה צ ו ; ח ל ק מ פ ע י ל י ה ה צ ל ה טוען ,ש ל א ה י ת ה ל צ ו כ ל
היהודים ף ע ל כ ך י ש ל ה ו ס י ף ,ש ל א ידוע ל נ ו א ף ל א ע ל מ ק ר ה א ח ד ,ש ב ו ה פ ע י ל ו
2
שומרי
ה ג ב ו ל ה ר ו מ נ י ם א ת הצו.
ב ת ח י ל ת מ א י 1944
29
ג ת פ ם ו 18יהודים ב ג ב ו ל ל י ד ט ו ר ד ה וגאםרו .ל י ה ו ד י ם
א ל ה היו קרובי מ ש פ ח ה בעיר ,שגיסו לעזור ל ה ם ופגו לא .ה י ר ש ; א ו ל ם בגיגוד
ל ה צ ע ת ו פ נ ו ב א ו פ ן ר ש מ י ל ש ל ס ו ג ו ת וסידרו א ת ה ע ב ר ת ם ל ב י ת הדין ב א ל ב ה ־ י ו ל י ה ,
כ ד י ש י ש פ ם ו ש ם ו י י ש א ר ו ב ב י ת ס ו ה ר לזמן ק צ ר ו א ח ר כ ך י ש ו ח ר ר ו .א ו ל ם ה פ ר ש ה
ה ג י ע ה ל א ו ז נ י מ נ ה י ג ה מ פ ל ג ה ה ג ר מ נ י ת במקום ,ש ת ב ע ל ק י י ם א ת ה ח ו ק ,כ ל ו מ ר ,
לו^זיר
את
היהודים
לקלוד.
מ פ ק ד הז׳נדרמריה,
אנטישמי
נודע,
התקשר
עם
ה ג ס ט פ ו ב ק ל ו ז ׳ ו ה ח ז י ר א ת ה ק ב ו צ ה .כ נ ר א ה ש ל ה ח ז ר ת ם ש ל ק ב ו צ ת 18ה י ה ו ד י ם
מ ס ו ר ד ה ב מ א י 1944נ ו ע ד ה ה ש פ ע ה י ו ת ר ג ד ו ל ה ו מ ר ת י ע ה ע ל י ה ו ד י ט ר נ ס י ל ב נ י ה .״
3
לאור העובדה ,שההצלה היתה במימדים קסנים יחסית ולא נ פ ס ק ה כתוצאה מ מ ח ד ל
ב צ ד הרומני ,א ל א ה י פ ו כ ו ש ל ד ב ר ,נ ע ש ו מ א מ צ י ם כ ך י ל ה מ ש י ך ו ל ה ב י א י ה ו ד י ם
1
מ ה ו נ ג ר י ה ,ב ה נ ש ק פ ה ל ה ם ב ש נ ת 1944ס כ נ ת ה ש מ ד ה * .
עליגו לבחון א ת המייחד פ ע ו ל ו ת הצלה אלה ,הן במעגל המקומי ,הן ב מ ע ג ל
הארצי מרכזי:
.1
טורדה ,א ר ד ו י ת ר ״ ת ח נ ו ת ״ ה ה צ ל ה היו ע ר י ג ב ו ל ע ם
התכונות הגלוות
ל כ ך :ע י ס ו ק ב ה ב ר ח ה ,ה י מ צ א ו ת ם ש ל איכרים ש ל ה ם ח ל ק ו ת א ד מ ה מ ע ב ר ל ג ב ו ל
ו י כ ו ל ת ל נ ו ע ב ח ו פ ש י ו ת מ ש נ י ע ב ר י הגבול ,ד ו ל ש ו ג י ו ת ו כ ר .
.2
ה א ו כ ל ו ס י ה ה ר ו מ נ י ת ל א היתד .ע ד י נ ת ו ב מ ק ר י ם א ף א ה ד ה א ת ה י ה ו ד י ם ;
מסתבר מצד אחד,
176
ש ה א י כ ר י ם ל א היו
אנטישמיים
ומצד ש נ י הם
שנאו
את
ההונגרים .ס פ ק א ם בעיירה ק ט נ ה כ מ ו ט ו ר ד ה נ י ת ן ה י ה ל ב צ ע מ ב צ ע ב ק נ ה מ י ד ה
כזה ללא
ידיעת
האוכלוסיה;
з г
כמו כן ק ש ה
אפשרות
לתאר
לשחד כ ל
כד
ה ר ב ה א נ ש י ם )קציני ב ו ל ש ת ,שוטרים ,ע ו ב ד י ר כ ב ת ל מ י נ י ה ם ( ל ל א ג י ש ה א ו ה ד ת
מ צ י ד ם .ר ב י ם ג ם ה מ ק ר י ם ,ש ב ה ם ה ל א ־ י ה ו ד י ם עזרו ב פ ו ע ל ל ה צ ל ת י ה ו ד י ם .
.3
ב ש ת י העיירות ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ע ז ר ה ב צ ו ר ה י ו צ א ת מ ן ה כ ל ל *
3
38
באיכסון
ה פ ל י ט י ם ו ה ט י פ ו ל בהם.
.4
ב ר ו ב ה מ ק ו מ ו ת ה ו ח ל ב פ ע ו ל ת ה ה צ ל ה ב י ו ז מ ת ה פ ל י ט י ם עצמם ,א ו ל ם ל ל א
אנושית ,שנכנסה מ י ד לפעולה ,היה
תשתית
בטורדה
ה ד ב ר ב ל ת י אפשרי .א ם
ה י ה ה ק ש ר ל צ ד השני מ ו כ ן מ ק ו ד ם ב י ד י א .הירש ,ה ר י ב א ר ד ע מ ד ו מ י ד ח ב ר י
ה ג ו ע ר ב מ ק ו ם ל ס י י ע ו ל א ר ג ן א ת הענין .ש ל י ח ו ע ד ה ה צ ל ה ש ל
תגועות
מ ב ו ק ר ש ט הגיע ל א ר ד ,ל א ח ר ש ה פ ע ו ל ה כ ב ר ה ח ל ה ל ה ת א ר ג ן .
35
הה״צ
בשני המקומות
ה י ה ש י ת ו ף פ ע ו ל ה נ ד י ר ב י ן יהודים א ו ר ת ו ד ו ק ס י ם ויהודים חילוניים ,אגשי מ י מ ס ד
ד ת י י ם ו פ ע י ל י נ ו ע ר ציוני ח י ל ו נ י .
.5
38
גורם ל א מבוטל ה י ה העורף והתמיכה ,שסיפקו התנועה הציונית וההגהגה
היהודית,
הנוער
ש נ ת נ ו בין
היתר
פ ו ל י ט י ת ־ מ ד י ג י ת מ ח ד גיסא,
הגגה
תגועות
ועזרת
ב ה ו ב ל ה ואיכסון ה פ ל י ט י ם ב ר ו מ ג י ה ,מאידן־ גיסא .ה ד ב ר מ צ א א ת ביטויו
האירגוני
אירגוני
בהקמת ועד ה ה צ ל ה
ה נ ו ע ר החלוצי .ש ת י
עבור
כתובת
העזרה,
3 7
ש ל א ק ז ק ו ט י ב ת זיסו ו ב ו ו ע ד ת ה א ר ב ע ה ׳ ׳
הוועדות
שנשלחה
סיפקו ג ם מימון ב ע ת
מהמשלחות
וג׳גבה.
בקושטא
הצורר
מלבד
הנ״ל מנעה ״ועדת ההצלה״ ש ל האקזקוטיבה החזרת קבוצה ש ל פליטים.
שנאסרה
38
של
ושימשו
הפעילות
38
מארד,
ב ה ע ד ר נםיון ו מ פ ח ד ח ל ק מ ה מ י מ ס ד היהודי ב מ ק ו ם ״ * ו ה צ י ל ה ק ב ו צ ו ת
נוספות.
1
מ ס פ ר הניצולים מוערד באלפים * ,אולם אינו עובר א ת ה ר ב ב ה :ה מ ס פ ר אינו
2,
ברור ,כ י י ת כ ן שיהודים ע ב ר ו ג ם ד ר ד מ ק ו מ ו ת אחרים * ,שאין ל נ ו ע ל י ה ם מ י ד ע
מ ס פ י ק .פ ע ו ל ת ה ה צ ל ה נ ע ש ת ה ג ם ע ל י ד י א נ ש י ם פ ר ס י י ם ו ח ס י ד י ויזיניץ ,ש ה ב ר י ח ו
3
בין ה י ת ר א ת ר ב ם ו מ ש פ ח ת ו ד ר ד א ר ד * .
לשאלה
המציקה ,מ ד ו ע ל א ה ג י ע ו ) ל א נ י צ ל ו ( י ו ת ר יהודים ,אין ל נ ו ת ש ו ב ה
מ ס פ ק ת .ו א ש ר ל ש א ל ה ,ה א ם ה י ה ו ד י ם י ד ע ו א ת ה צ פ ו י ? ובכן ,ה פ ע י ל י ם ב ס ו ר ד ה
ו ב א ר ד ,ו ל א ר ק הם ,שלחו ,כ א מ ו ר ,ש ל י ח י ם ה ן ל ג י ס א ו ת ס ר נ ס י ל ב נ י ה ,הן לבודפשס**.
השליחים
נ ת ק ל ו ב ח ו ס ר א מ ו ן ו פ ח ד מ צ ד היהודים.
השאלה מעוררת תהיות ג ם בגלל הצירוף היחיד במינו ש ל תנאי ה ה צ ל ה :קיום
מגגנון
5
ה צ ל ה ,י ח ס א ו ה ד מ ט ע ם ה ש ל ס ו ן ב ר ו מ נ י ה * ו ת ו ש ב י ה ו ה ת ג י י ס ו ת יהודי
ר ו מ נ י ה לענין .יתכן ,ש ה מ ה י ר ו ת ,ש ב ה ב ו צ ע ה -ה ה ש מ ד ה ,ה י א ח ל ק מ ה ת ש ו ב ה .
ביוני ג ת א ר ג ן ב ב ו ק ר ש ם ״ ו ע ד ל ע נ י י נ י פ ל י ט י ם ״ ב י ו ז מ ת ו ש ל ד ״ ד א ר נ ו מ ר ט ו ן ,
ל ש ע ב ר ח ב ר ה פ ר ל מ נ ט ה ר ו מ נ י ,פ ל י ט מ ק ל ו ז ׳ ,ש ה ג י ע ד ר ד טורדה.
בין ה י ת ר ה ח ל הוועד י ח ד ע ם א .ל .זיסו ל נ ה ל מ ו ״ מ ע ם א נ ש י ה צ י ר ו ת ה ג ר מ נ י ת
בבוקרשם על החלפת ח ל ק ממגורשי טרנסילבניה הצפונית תמורת כופר והובלתם
6
בסירות ע ל הדנובה ע ד לאוניה ,ש ת י ק ח א ו ת ם לא״י * .המו״מ נ פ ס ק בגלל מ א ו ר ע ו ת
.23.8.1944הוועדה ד א ג ה ל ע נ י י נ י ה פ ל י ט י ם ו פ ת ח ה ב פ ע י ל ו ת ל ה צ ל ת יהודי צ פ ו ן
7
ט ר ג ס י ל ב ג י ה ל א ח ר * .23.8.1944
177
השרות
Hilberg, R. The Destruction of the European Jews, New York, 1973, p. .1
־
526—530.
.2רפי בנשלום ,״נאבקנו למען־החיים״ ,הוצ׳ מורשת ,1977 ,ע׳ .56—55
.3ב ל ה ואגו ,תולדות םרנסילבגיה הדרומית ,ע׳ ,269בפנקס קהילות ת מ נ י ה ,י ד ושם
)להלן יו״ש( ,כרך א .וכן בדו״ח ד״ד א .מרטון לקושטא מ־ ,19.8.1944המציין את
ארד ,טורדה ,סיגישוארה ,ברשוב וטימישוארה ,ארכיון תולדות ההגגה )להלן א.ת.ה(.
י .14/67
.4״הבוגים״ — תגועה מקבילה ל״דרור והגמצאת רק בטרגסילבניה; התאחדה עם
״דרור״ ושייכת לקיבוץ המאוחד.
.5טורדה גמצאת 7ק״מ מהגבול ההוגגרי ו־ 30ק״מ מקלור.
.6ראה עדות אריה הירש) ,אלדד( ביו״ש )להלן עדות א .הירש( 03/2754ועדותו
במכון לחקר השואהבחיפה. 7,R3G
.7בנובמבר 1943נעשה ניסיון לסלק א ת אריה מטורדה בטענה ,שגיהל פעילות
קומוניסטית .ראה עדות א .הירש ,ע׳ .6
яראה איגרת מיעקב לחיים פ .מ־ ,10.1.1944ארכיון ציוני מרכזי )להלן א.צ.מ(.
1 7 / 8 8 9 1 1ו כ ן ״סוף אפריל 1944״ דו״ח חיפה
,L
.9עדות א .הירש ,ע׳ .7
.10אריה פחד בגלל היותו חשוד בעקבות המאסרים של חברי התגועות החלוציות
ביגואר .1944
.11ראה עדות א .הירש ,ע׳ ,11—10וכן פרטים רבים במלכה שגקלבםקי ,קהילת טורדה,
ת ח נ ת הצלה לפליטים יהודים בתקופת השואה ,עבודה סמינריונית לתואר מ״א במכון
ליהדות זמננו ,תשל״ט )להלן ״מלכת שנקלבסקי״(.
.12על האירגון הקומוניסטי )שתפני( בטורדה ראה מ א י ,1944דו״ח חיפה,31.7.1944 ,
א.צ.מ.525/7885 .
.13מספר התעודות ,שחייבים היו לזייף ,היה ג ח ל ודרש הן מיומנות ,הן מידע רב.
ראה פרטים על המעבדה ב״מלכה שגקלבםקי״ ,ע׳ .58—48
4лראה מכתב א .הירש לחברים מ־ ,30.5.1944ארכיון לוחמי הגיטאות )להלן
א 9/9/1ועדות א .הירש ,ע׳ .12
.15הוא מ כ ר שגי מקומות עלייה של תגועתו. ,כדי להשיג כספים .עדות א .הירש ,ע׳ .9
.16ע ל בית האדמו״ר כמרכז ומקלט ר א ה עדות ישראל פרידמן מ־ ,7.9.1981וכן.המכתב
של מ א י ר ר ו ד י ך לא .אופיר מ־.15.10.1981
.17ר א ה דו״ח זיםו וכן הודעה של מ .קיליגגר למשרד החוץ הגרמני בקשר למעמד
הפליטים מהונגריה חיסו מ־ ,К212885—6 .14.7.1944יו״ש JM.3124
)205396М/.18ראה פקודת ״מגהיג המדינה״ . C o n d u c a t o r u l Statului(2הפקודה
גיתגה בעקבות דו״ח משרד הפגים מ־ 10במאי •על• חדירת פליטים יהודים מצפון
טרגסילבגלה.
.19ר א ה רישום'השיחה עם קול ,,גליו מ־ 16.5.1944והתזכיר של פילדרמן לאנטוגסקו
מ־ ,16.5.1944יו״ש ב׳ ,011/4ע׳ .354—352
.20בתאריך זה הסתיים גירוש יהודי טרגסילבגיה.
.21ר א ה פרטים על התערבות זיםו בדו״ח זיםו ,ע ׳ .5
.22ראה רישום השיחה בין פילדרמן לבין ו ..פישר ב־ ,15.5.1944יף׳ש .011/4ע׳ .403
.23תזכיר פילדרמן למ .אגטוגםקו מ־ ,16.5.1944יו״ש ב׳ ,011/4ע׳ .354
.24ר א ה דו״ח זיסו ,ע׳ .5
.25ר א ה מכתב זיסו השני לברלם מיולי ) 1944ז׳ מגחם־אב( ,״מורשת״.1.2642D ,
.26ר א ה ב ל ה ואגו ,״תולדות יהדות צפון טרנסילבניה״ ,פנקס קהילות רומניה ,כרך ב׳
ע׳ ,14יו״ש.
178
7838.S
א.ל.ג(.,
.27ראה עדות מ .רסל ,ע׳ ,21ועדות רז׳ה רוזנברגר ,ע׳ ,20שניהם מארגני ההצלה בארד.
.28שם ,שם.
.29התאריך איננו ידוע ,כנראה במאי .א .הירש זוכר ,שהוחזרו לגיטו קלחי .ראה
עדות א .הירש ,ע׳ .20—16
.30ראה חילוקי הדעות בין א .הירש לפיגקלשטיין בעניין משפט קסטנר ,ע ח ת א .הירש,
ע׳ .20—19
.31ר א ה איגרת א .הירש לחברים מ־ 30.5.1944ומ־ ,11.6.1944וכן עדות ר ד ה רתנברגר,
ע׳ ,21א.ל.ג .א ,9/9/1/וכן ב ל ה ואגו ,תולדות יהודי טרנסילבניה ,ע׳ .14
.32ר א ה פרטים על מבריחים ואיכרים בדו״ח מאי 1944של י .ברקוביץ׳ ,חיפה,
31.7.1944א.צ.מ.25/7885S . ,
.33ר א ה עדות א .הירש ,ע׳ .16—14
.34בערים אלה היתד ,צפיפות ומחסור בדירות בעקבות ריכח יהודי הכפרים בסביבה.
.35ר א ה עדות רזיה רוזנברגד ,ע׳ .8—7
.36בטורדה — א .פינקלשטיין ע ם א .הירש )דרור־הבונים( ,בארד-.ל -יעקב שרפשטיין
י
י:
עם ר ד ה רוזנברגר )הנוער הציוני(.
.37ראה על פעולת ועד ההצלה ,דו״ח זיפו ,ע׳ .5-4
.38הוועד הוקם כנראה בסוף אפריל בעקבות בואם של שליחי ״ועד ההגנה״ של תנועות
הגוער בהונגריה .נקרא ע״ש ארבע תגועות הגוער ,שהרכיבו אותו :דרור ,הנוער
הציוגי .השומר הצעיר ,בני־עקיבא .ר א ה דו״ח ראשון על שליחות מהונגריה״ ,מכתב
משותף של חברים מהונגריה ומרומניה מ־ ,4.5.1944א.ל.ג.10/10/1 ,.
.39ר א ה דו״ח זיסו ,ע׳ .5לעומתו טוען מ .רסל ,שמספרם אינו עולה על 92איש.
.40פרטים על הפרשה ראה בעדות מ .רסל ,ע׳ 31—30ועדות רזיה רוזנברגר ,ע׳ .18—17
.41א .הירש מעריך את מספר העוברים א ת טורדה ב־ 1500ואילו בארד מדברים על
.5000עדות מ .רסל ,ע׳ .21המספר גראה מוגזם לאור איגרת רבה)ן( לקושטא
מ־ .15.8.1944א.ת.ה.14/67 ,.
.42במקורות מוזכרים מקומות גוספים ,כמו טימישוארה ) (Timisoaraברשוב ),(Brasov
םיגישוארה ) (Sighisoaraועוד .ראה דו״ח א .מרטת לקוטא מ־ .15.8.1944רפי
בנשלום מדבר על מקומות נוספים .ראה בספרו ״גאבקנו למען החיים״ ,ע׳ .73-49
.43על הברחתו הדרמטית של הרב ומשפחתו׳ ר א ה עדותה של בתו ,גב׳ צפורה בנשלום.
.44ראה איגרות א .הירש לחברים מ־ 30.5ומ־ ,11.6וכן עדות רז׳ה רוזנירגר ,שביקר
בגיסו אוראדיאד.(Oradea) ,
.45מ״מ ראש הממשלה ,מ .אגטונסקו והגנרל פיקי ואסיליו ,תת־שר הפגים ,הראו ״יחס
חיובי ואקטיבי בשאלת הפליטים״ ,ראה דו״ח א .מרטון לקושטא מ־ .19.8.1944א.ת.ה.
.14/67
.46ראה תוספת למכתב זיפו לברלם מו׳ מנחם־אב ,מורשת ,וכן ב ל ה ואגו ,פעילות
פוליטית ודיפלומטית להצלת יהודי צפון טרגסילבניה ,״יד ושם״ כ ר ך ר .וכן ראה
2 0 6מ א י ,1944חיפה ,31.7.1944 ,א.צ.מ.25/7885S .
,
דברי ברקוביץ׳ בדו׳׳ח
.47פרטים במאמךו הנ״ל של ב ל ה ואגו.
1
179
דוד כוכבי
יחסו של קרל מ י ק ס ליהודים
א
מ ר ק ס נ ו ל ד ב־ ,1818ב ת ק ו פ ה ה ק ש ה ו ה ס ו ע ר ת ל ג ב י יהודי ג ר מ נ י ה ש ל א ח ר
קרל
ת ק ו פ ת נפוליון .זו ה ת ק ו פ ה ,ש ב ה ב י ק ש ו ה י ה ו ד י ם ב מ ד י נ ו ת ג ר מ נ י ה ד ר כ י ם ל ק ב י ע ת
מ ע מ ד ם ב מ צ י א ו ת החדשה .היו כ א ל ה ,ש ה ת י י א ש ו מ ה ת ק ו ו ה לשוויון א ז ר ח י ו ח י פ ש ו
א ת מ ז ל ם מ ע ב ר לים ,והיו כ א ל ה ,ש ה א מ י ג ו ב מ א ב ק ם ל מ ע ן מ ק ו מ ם ב ח ב ר ה ה ג ר מ נ י ת .
ס ו ג א ח ר היה מ ו ר כ ב מ א ל ה ,ש פ ת ר ו א ת ב ע י י ת ם ה י ה ו ד י ת ע ל ־ י ד י ק ב ל ת ה ג צ ר ו ת
כ א מ צ ע י ל כ ג י ס ה ל ח ב ר ה ה ג ר מ ג י ת ,ו ל ו ר ק כ ד י ל ז כ ו ת ב פ ר ג ס ה .אין ס פ ק ,ש ל צ ע ד
כ ז ה היו ה ש ל כ ו ת פ ס י כ ו ל ו ג י ו ת ח מ ו ר ו ת .ה י ו מ ק ר י ם ,ש א צ ל ה מ ו מ ר י ם ג ש א ר ר ג ש
חיובי
לא
כלפי
התכחש
היהודים
והיהדות.
היו
ליהדותו.׳ כן
כך
היינריך
היה
במצבו
של
מומרים,
שיחסם
ליהודים
היינה,
חיובי
נשאר
שמעולם
ואוהב
כ ד ו ג מ ת בנימין דישראלי .א ב ל ה י ו ג ם מ ו מ ר י ם ,ש י ח ס ם ל ע מ ם ל ש ע ב ר היה אדיש
והיו מעוניינים ל מ ח ו ק כ ל ק ש ר ע ם ע ב ר ם היהודי .ס ו ג מ י ו ח ד ש ל מ ו מ ר י ם היוו
שלמרות ניתוקם מהיהדות מ ע ו ל ם ל א הצליחו למחוק לחלוטין את קשרם
אלה,
ע ם ה ע ב ר ו ז ה ר ד ף א ו ת ם כ ל חייהם .ר ב י ם מ א ל ה פ י ת ח ו ע ו י נ ו ת ע מ ו ק ה ל ע מ ם ה ק ו ד ם
וידועים
שכיחה
כ מ ה א נ ט י ש מ י ם חריפים ,ש ה ם
ב ע צ ם מ מ ו צ א יהודי .ת ו פ ע ה כזו ה י ת ה
ב מ ה ל כ ה ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה ה י ה ו ד י ת .פ ד י ד ר י ך יוליוס ש ט א ה ל ,יהודי מ ו מ ר ,
ו א ח ד ה ה ו ג י ם ש ל ה ל א ו מ י ו ת ה פ ר ו ס י ת ה ח ד ש ה ,ק ב ע ,שאין מ ק ו ם ל י ה ו ד י ם ב פ ר ו ס י ה .
אפילו בספרד הנוצרית לאחר המאורעות ש ל
עם
ר ו ד פ י היהודים.
ברוסיה
ידוע
המקרה
1391ר ב י ם מ ה נ ו צ ר י ם ה ח ד ש י ם נ מ נ ו
של
יעקב
ברפמן,
שהתנצר
וחיבר
א ת ״ ס פ ר הקהל״ ,א ם כ י ה א י ש ע צ מ ו ה י ה ב ו ר ו ע ם הארץ.
קרל
מ ר ק ס היה מ ו ד ע ל מ ו צ א ו ה י ה ו ד י .ק ש ה ל ה ע ל ו ת ע ל ה ד ע ת ,שאיש כ מ ו
מרקם,
היהודי
שעל
נקלה
עורר
עוינות,
יכול
היה
להימנע
מאיןכור
ו ב ו ו ד א י בארץ ,ש נ ה ו ג ה י ה ב ה ל ה א ש י ם א ת ה י ה ו ד י ם כ מ ע ט ב כ ל .
מוצאו
2
אפשר אמנם
ל ת מ ו ה ,כיצד אדם מ ש כ י ל ו מ ו כ ש ר כ מ ו מ ר ק ם ה ו ש פ ע מ ע צ ם איןכורו של מ ו צ א ו
180
היהודי.
היו נ ס י ו נ ו ת
להודות
לעצמם ,ש ה מ ר ת ם אינה הוצאה של אמונה חדשה אלא ה ע ד ר של כוח
נפשי
ל ה ת מ ו ד ד ע ם ב ע י ה זו .ל א כ ל
ה מ ו מ ר י ם ג י ל ו אומץ
לב
ל ה ח מ ו ד ד ע ם ה ז ר מ י ם ה ק ש י ם ש ל הזמן .ב מ ק ר י ם כ א ל ה ר ב י ם מ ה מ ו מ ר י ם
אחרי
חרו
בלחי
כדי
סיבוח,
ל ה ש ח כ נ ע בצדקחם .הם
נאלצו
במודע
מ ו ד ע ל מ צ ו א פ ג מ י ם ביהודים או ביהדוח ,כדי ל ה צ ד י ק
באופן
ולעחים
בעיני עצמם את
ה ת נ צ ר ו ח ם .ל א מ ע ט י ם מ ב י ן ה מ ו מ ר י ם מ צ א ו אפילו ה נ א ד מ ם י י ע ב כ ח ב י ה ה י ס ט ו ר י ו ן
הדומי ט ק י ט ו ם ,ה מ ש ב ח א ח ״ ה ג ר מ נ י ם ב ע ל י ה ש י ע ר ה א ד ו ם ו ה ע י נ י י ם ה כ ח ו ל ו ת ״ ,
ואילו י ח ס ו ל ״ י ה ו ד י ם ב ע ל י ה ש י ע ר ה ש ח ו ר ״ הוא ש ל בוז ו ד ח י ה .ה י ה ב ז ה מ ע י ן
ל ה ח מ ו ד ד ע ם ר ג ש י אשם ,והוריו ש ל ק ר ל מ ר ק ם ,צ א צ א י ם ש ל מ ש פ ח ו ח
מאמץ
ר ב נ י ם א י נ ם י ו צ א י ם מ ן ה כ ל ל .ל ר ב י ם מ ב י ן ה מ ו מ ר י ם היו ק ר ו ב י מ ש פ ח ה ,ש ה מ ש י כ ו
להחזיק
קרל
ביהדותם*.
מרקם
חי
באווירה
באוניברסיטאות,
כזו.
שבהן
הוא
:
ה ו א נ ת ק ל ב ו ו ד א י ב א ו ח ו בוז כ ל פ י היהודים ו ה ה ד ג ש ה ,ש ה ם ז ר י ם ושונים.
למד,
ר ב י ם מ ה ס ו פ ר י ם ו ה ה ו ג י ם ה ג ר מ נ י ם ב מ א ה ה ־ 1 9היו׳ א נ ט י ש מ י ם ו מ ר ק ם ה י ה ק ר ו ב
חשוף
לוודאי
ל ד ע ו ת י ה ם ו ל א יכול היה ל ה מ ל ט מן ה ק ו נ פ ל י ק ט
הפנימי .מ ר ק ם
היה יהודי ב נ י ג ו ד ל ר צ ו נ ו * ו מ כ א ן ה ש נ א ה והבוז ,ש ה ו א ח ש כ ל פ י היהודים .א מ נ ם
לנו
אין
חשובה,
האם
ובאיזו
מידה
הושפע
מרקס
מהדעות,
באוחן
שרווחו
השנים ,ש ה י ה ו ד י ם ה ם נ ח ו ח י ם מ ן ה ב ח י נ ה ה ב י ו ל ו ג י ה ו ה פ ס י כ ו ל ו ג י ה .אין ל ה ו כ י ח
ה ג ח ה זו ,א ך אין ל ה ו צ י א ה ל ג מ ר י מ כ ל ל א פ ש ר ו ת .
8
מ ר ק ם ה י ה אדם ,ש ל א ה י ה ל ג מ ר י מ ש ו ח ר ר מ ד ע ו ח ק ד ו מ ו ח ,ו י ע ד י ח ס ו כ ל פ י
ר ו ס י ם ו ק ח ו ל י ם .ה ו א היה ל א ר ק ״יהודי נ ג ד רצונו״ א ל א ג ם ״ ג ר מ נ י נ ג ד רצונו״.
גם כלפי אנשים בודדים הוא ל א הסחיר לפעמים אח איבחו ,וכשפרידריך אנגלם
ב ב ר י ח ח פ ש י ת ע ם פ ו ע ל ה ל ש ע ב ר ב ב י ה ה ח ר ו ש ח ש ל אביו ,זה ג ר ם ל ו
החקשר
מ ו ר ת רוח .ב מ כ ת ב י ו ל ד י ד ו ו מ י ט י ב ו הוא ה ת ק ש ה ל צ ר ף ל ה ד ר י ש ת ש ל ו ם .
0
ד ו ו ק א מ פ נ י ש מ ד ו ב ר ב א ד ם כ ק ר ל מ ר ק ס ,ל ו ח ם עז ל מ ע ן ה ע ש ו ק י ם ו ה ח ל כ א י ם ,
מפליא במיוחד ,שלא עלה ב ד ו להשתחרר מדעות קדומות כלפי קבוצות ואנשים
בדדים.
ל א ה ח י י ח ס ת י ל ד ע ו ת י ו ה ק ד ו מ ו ת של מ ר ק ם ,כ ד י ל מ צ ו א ת ש ו ב ה ל י ח ס ו
ה ש ל י ל י ל י ה ד י ם ,א ל א ד ו ו ק א כ ד י ל ב ד ד א ת ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת שלו .י ח ס ו ל י ה ד י ם
לא
נ ב ע מ ד ע ו ת ק ד ו מ ו ת א ל א מ ת ס ב ד קשה .ש ג א ת ו ל כ ל ד ב ר י ה ד י נ ב ע מ ז ה
ש ה ו א ע צ מ ו ה י ה יהודי ,ה ו א ידע ,ש ה ו א י ה ד י ו ה ו א ל א ר צ ה ל ה י ו ת י ה ד י .
בהיוחו
ח ם ב ד ,אין זה ק ל ל ה א ש י מ ו ו ב ע י ק ר א ם ל ו ק ח י ם ב ח ש ב ו ן
קרבן של
א ח ה ח נ א י ם ו א ח ה נ ם י ב ו ח ,ש ב ה ן ה ה פ ח ח ח ס ב י ך זה .ק ר ל מ ר ק ם ה י ה ק ר ב ן ל מ צ ב ,
ש ה ו א ל א י כ ו ל היה ו כ ג ר א ה ג ם ל א ר צ ה ל ה ה מ ו ח ־ עמו .ה ט ר ג ד י ה ש ל ו היא ,ש ה ו א
נאלץ
ל ה י ו ת ח ל ק מ ע ו ל ם ,ש ה ו א ל א ר צ ה בו ,ו ב ח ו ס ר י כ ו ל ת ו ל ה ש ת ח ר ר מ מ נ ל
היתד ,ת ג ו ב ת ו ה י ח ד ה ה ש נ א ה .
7
מ א י ד ך ג י ס א י ש ל ז כ ו ר ,ש מ ר ק ם ,ש ה ו ט ב ל כילד ,ל א ס ב ל מ ר ד י פ ו ת ב ג ל ל י ה ד ו ת ו .
ע ם ז א ת אין ל ה ת ע ל ם מ ע ו צ מ ת ה ש ג א ה ל י ה ד י ם ,ל א ר ק ב ג ר מ נ י ה א ל א ג ם ב א ר צ ו ת
י ו ת ר נ א ו ר ו ת כ ג ו ן צ ר פ ת .ה א ג ט י ש מ י ו ת ר ו ו ח ה אף ב ק ר ב ח ו ג י ם ל י ב ר ל י י ם ו א פ י ל ו
מ ה פ כ ג י י ם .מ ר ק ם ל א י כ ו ל היה ל ה ת ע ל ם ׳מהעויגות ש ל ב ק ו ג י ן ל י ה ד י ם ו מ ה ש נ א ה
הפראית של פ ר ד ו ן .
8
מרקם ה ת ע ל ם לחלוטין ממוצאו ,אך לעתים רחוקות נמנע מלהזכיר א ת מוצאם
היהודי ש ל מ ו ת ק פ י ו )ר׳ ל ה ל ן ( .
*181
ק ר ל מ ר ק ם ,ב נ ו ש ל א ב יהודי ,ש ש י ח ר ר א ת ע צ מ ו ע ל י ד י ה מ ר ה ,מ ע ו ל ם ל א
הצליח' ל ה ש ת ח ר ר מ ת ם ב י כ ו היהודי ,ש ר ד ף א ו ת ו ב ה ת מ ד ה .
. :־ . . . .
ב •
י
י
כ א ש ר ק ר ל מ ר ק ם ה י ה ב ן ,26כ ת ב א ת מ ס ת ו ע ל ״ ה ש א ל ה ה י ה ו ד י ת ״ ,ו פ י ר ס מ ה
^Jahfbiicher
כתבה מאת
ב־ .1844מ ס ה ז ו ה י א
Franzosische־,Deutech
ב ר ו נ ו באואר' ב ע נ י ן ה א מ נ צ י פ צ י ה ש ל
היהודים
ביקורת
בגרמניה.
על
בתקופה
זו נ כ ת ב ' ל א מ ע ט ב ע ג י ן היהודים ב ג ר מ נ י ה .ש ת י ע מ ד ו ת ב ל ט ו — זו ל מ ע ן מ ת ן
ז כ ו י ו ת וזו; ש ה ת נ ג ד ה ל ז כ ו י ו ת .ב א י א ך ע ו ס ק ' ב כ ת ב ת ו ב נ ו ש א ז ה .ב ר ו ג ו ב א ו א ר
).Bauer),1809—1882
n
o
r
u
,היה
B
תיאולוג
והיסטוריון
גרמגי
ומגהיג
של
ההגליאגיים ה ש מ א ל נ י ם .ה ו א פ י ר ם ם מ א מ ר י ם עלי ה י ה ו ד י ם ו ע ל ב ע י ו ת י ה ם ב ג ר מ ג י ה .
ב מ א מ ר ו ז ה ה ו א ט ע ן ,ש כ ל ע ו ד היהודים ג א מ נ י ם ל ד ת ם ,אין ל ה ם ה ז כ ו ת ל ת ב ו ע
מ ה ג ו צ ר י ם ל ו ו ת ר ע ל ה ד ת ש ל ה ם .ה ו א ק ב ע ,ש א ם היהודים י ק ב ל ו א ת זכויותיהם,
ה ר י ה ם יזכו
גרמגים' ר ב י ם .
ב ח י ר ו ת ל ל א כ ל ת ר ו מ ה מצידם .ה י ת ה זו ע מ ד ה
9
מקובלת
בקרב
ב א ו א ר רואה א ת ש א ל ת הזכויות ש ל היהודים כ ש א ל ה של ה ד ת
היהודית ..כן ה ו א מ א ש י ם א ת היהודים ב י ח ס עויין כ ל פ י ה ק י ד מ ה ו ב ח ו ס ר ר צ ו ן
ל ה צ ט ר ף ב כ נ ו ת ל ח ב ר ה ,ש ב ת ו כ ה ה ם חיים .ה ו א מ א ש י מ ם ב א נ ו כ י ו ת ו ב ח ו ס ר ' נ כ ו נ ו ת
להקרבה ..ב מ א מ ר א ח ר ״ י כ ו ל ת ם ש ל היהודים ו ש ל ה נ ו צ ר י ם ב י מ י נ ו ל ה י ו ת ב נ י חורין״
(Die Fahigkeit der heutigen Juden und Christen frei zu
)werderi
טוען ביאואר. ,שהן היהודים) ה ן הנוצרים ,ה ם ' ע ב ד י ם ל ד ת ו ת ש ל ה ם ,ו כ ד י ל ה ש ת ח ר ר ,
עליהם
ל ה ש ל י ך א ת א מ ו נ ו ת י ה ם .ליהודי ק ש ה י ו ת ר ,כ י נ ו ס ף ע ל ד ת ו עליו ג ם
לוותר'.על
לאומיותו.
בביקורתו על שני המאמרים מביע ק ר ל מרקס לראשונה
א ת ע מ ד ת ו כ ל פ י היהודים .מ ר ק ם ת מ ך ב מ ת ן א מ נ צ י פ צ י ה ל כ ל ה מ י ע ו ט י ם ו כ ש נ ת ב ק ש
לחתום .יעל ע צ ו מ ה ל מ ע ן היהודים ,א כ ן ח ת ם ע ל י ה ,א ך ל א ש כ ח לציין,
נ ת ע ב ת ה י א ד ת ם בעיניו•.
בביקורת
10
מסותיו ש ל באואר ע ל השאלה היהודית יצא מ ר ק ס
ג י ש ת ו .התיאולוגית .כ ב ר
כמה
בחריפות
גגד
ב כ ת ב י ו הראשוגים א פ ש ר להיווכח ,כ י יחסו ל י ה ו ד י ם
הוא ב ע ל אופי ח ב ר ת י וכלכלי.
מרקם י משתמש
בציטוטים
מדברי
לבקר
באואר ,כ ד י
אותו
וכדי לייסר
את
היהודים .מ ה ת ק פ ו ת י ו ע ל היהודים א פ ש ר ל ל מ ו ד ע ל ע מ ד ת ו כ ל פ י ה ק פ י ט ל י ז ם ו י ח ס ו
לבעיות סוציאליות.
מרקם
מ ת א מ ץ ל ה ב ח י ן בין היהודי ״ ה א מ י ת י ״ ל ״ י ה ו ד י ה ש ב ת ״ ,ב ל י ל ה ס ב י ר ,
מ ה הוא"״יהודי
ה ש ב ת ״ ו א י ך ה ו א מ ב ח י ן ביגו ל ב י ן ״יהודי אמיתי״ ,א ו כ פ י
,
ש ה ו א ג ם מ כ נ ה א ו ת ו ״יהודי ש ל יום־יום״ .״
; ״ מ ה ה ם ה י ס ו ד ו ת ה ח י ל ו ג י י ם ש ל .ה י ה ד ו ת י צ ר כ י ם מ ע ש י י ם ,אנוכיות.״
; ״ מ ה ה ו א ה פ ו ל ח ן ה ח י ל ו נ י ש ל 'היהודי ?• ת כ ל ו ת .״
נ1
''.״מה .ה ו א א ל ו ה י ו החילוני' ש ל היהודי ן .מ מ ו ן .״ ? . .
;
יי מירקם ' ה ת ר ש ם ל ל א ס פ ק י מ ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ש ל ב נ ק א י ם יהודיים ,ב ע ל י ה ש פ ע ה
ב ע ו ל ם הפיננסים ,א ד הוא מכליל בהאשמותיו א ת כ ל ל היהודים כםוגדיםילממון.
מרקס
182
רואה ביהודים יסוד 'אנטי־חברתי ,שכבר .ה ג י ע ' ל ש י א ו ומתחיל בתהליך
ש ל ה ת פ ו ר ר ו ת .מ ס ק נ ת ו היא ח מ ו ר ה מאוד .אין מ ק ו ם לדיון ע ל ה א מ נ צ י פ צ י ה ש ל
אלא
היהודים,
על
״האמנציפציה
האמנציפציה
של
היהודים
של
היא
האנושות.
הוא
האמנציפציה
כותב:
של
האנושות
מן
היהדות״*.
1
מ ר ק ם מ ד ג י ש א ת ה ק ש ר ה ה ד ו ק ש ל ה י ה ד ו ת ש ל ה י ה ד ו ת ע ם ההון .ב א ח ד מ מ א מ ר י ו
1
ה ו א כ ו ת ב ,״ ש מ א ח ו ר י כ ל ע ד ת י ש נ ו יהודי״ *.ב כ ת ב י ה ש ח ר י ת שלו ,כ מ ו ב כ ת ב י ו
ה י ו ת ר מ א ו ח ר י ם ,ה ו א מ ג ל ה ק ש ר בין ה ד ת היהודית ו ה ב ו ר ס ה .ה ו א מ מ ש י ך ל ט ע ו ן ,
ש ה כ ס ף הוא ה א ל ה ק נ א ש ל ה י ה ו ד י ם ו ב ל ע ד י ו אין ל ו א ל ו ה י ם א ח ר י ם .א ל ו ה י ה י ה ו ד י ם
הוא הבורסה.
15
מ ר ק ם מ ס י י ם א ת מ ס ת ו ב ק ב י ע ה ,ש ע ם שינוי פ נ י ה ח ב ר ה ו ת נ א י ה
ל א יהיה ע ו ד מ ק ו ם ל י ה ו ד י ם ו ה ו א ח ו ז ר ע ל מ ס ק נ ת ו ,כ י ״ ה א מ נ צ י פ צ י ה ה ח ב ר ת י ת
של
היהודי היא ה א מ נ צ י פ צ י ה ש ל ה ח ב ר ה מן ה י ה ד ו ת .״
המשבר
האינטלקטואלי
מרקם,
של
כאשר
הוא
היה
16
מ ס ה זו נ כ ת ב ה ב י מ י
בתהליך
מליברל
המעבר
ל ם ו צ י א ל י ס ט .ש נ א ת ו ל ק פ י ט ל י ז ם ב ו ל ט ת ה י ט ב ב מ ס ה ןו ואין י ח ס ו ל י ה ו ד י ם מ ת ע ד ן ,
כשהוא מזהה אותם עם הקפיטליזם.
כ א ש ר מ ר ק ם מ ב ח י ן בין י ה ד ו ת ״ ר ו ח נ י ת ״ ו י ה ד ו ת ש ל ״ כ ל ־ י ו ם ״ ,ה ו א מ ש ו ו ה א ת
הסוג השני לקפיטליזם ואפילו הנצרות ,התומכת בקפיטליזם ,היא בעיניו יהדות
של
״ כ ל ־ י ו ם ״ .ל פ י כ ך כ א ש ר ה ו א ת ו ב ע הן מהיהודים ,הן מ ה נ ו צ ר י ם ,ל ה ש ל י ך
את
״כל־יום״ על כל
ה ק פ י ט ל י ז ם ,הרי כ ו ו נ ת ו היא נ ט י ש ת ה ש ל י ה ד ו ת זו ש ל
ה ש ל כ ו ת י ה ה ש ל י ל י ו ת בעיניו.
כ ך נ ו ה ג מ ר ק ם ב כ ת ב י ה ש ח ר י ת ש ל ו ביהודים ב ח ר י פ ו ת ר ב ה ,ו ל מ ר ו ת מ א מ צ י ו
לשים את הדגש על ההיבט החברתי והכלכלי של השאלה היהודית הוא מ ב ל י ט
א ת ההיבט הדתי כמשמעותי מאוד.
בהגדירו
היהודית
א ת היהודים כ א ל מ נ ט אגטי־חברתי מתכוון מרקם גם ל ד ת
ו ע מ ד ת ו זו מ ת י י ח ס ת ל כ ל ד ב ר יהודי .זו ה י ת ה גם ה ע מ ד ה ה כ ל ל י ת כ ל פ י היהודים
בגרמגיה .ל מ ר ו ת ה ש פ ע ת ה ה ש כ ל ה הרי ה י ח ס ליהודים היה ב ע י ק ר ו דתי.׳•
1
ג
ב כ ת ב י ו ה ר ב י ם ש ל מ ר ק ם מ ו ז כ ר י ם ה י ה ו ד י ם פ ע מ י ם ר ב ו ת .יהודים מ ו ז כ ר י ם ב ס פ ר י ו ,
במסותיו ואפילו ב ח ל י פ ת ה מ כ ת ב י ם שלו וברוב המקרים במובן שלילי .גם דמויות
מ ק ר א י ו ת מ ו ו כ ר ו ת פ ה ו ש ם ב כ ת ב י ו ,א ך אין הוא מ ג ל ה ידע או הבגד .י ת ר ה ב ס פ ר
הספרים.
יהודים מ ו ז כ ר י ם ב כ ת ב י ו ש ל מ ר ק ם ב מ ק ו מ ו ת ה פ ח ו ת צפויים .ל פ ע מ י ם ק ש ה ל ה י מ נ ע
מ ן החשד ,ש א י ז כ ו ר י ם אלד ,ש ל יהודים ה ם מ ל א כ ו ת י י ם ו א י נ ם ק ש ו ר י ם ב מ י ש ר י ן
ע ם ה נ ו ש א הנדון.
ב ס פ ר ו ה ג ד ו ל ״ ה ק פ י ט ל ״ ,ש ה ו א ל ל א ס פ ק ע ב ו ד ת ו ש ל גאון ,י ש פ ה ו ש ם ר מ ז י ם
ע ל היהודים .ל פ ע מ י ם ל א ר ק ק ש ה ל ד ע ת א ת ה ק ש ר ש ל ה י ה ו ד י ם ל נ ו ש א הגדון
א ל א איזכורם מ ע ו ו ת א ת מ ש מ ע ו ת ו ש ל ה מ ש פ ט .ב א ח ד ה ק ט ע י ם ב ס פ ר ו זה ה ו א
משתמש
במושג ״היהודים
הנימולים״,״
כ א ש ר אין ש ו ם מ ש מ ע ו ת ל ב י ט ו י זה,
ש א י נ ו מ ו ס י ף ל ה ב נ ת הרעיון ,ש מ ר ק ם מ ב ק ש ל ה ע ל ו ת .אין ס פ ק ,ש ב י ט ו י זה איגו
בא
אלא כדי
לבזות
את
היהודים.
במקרה
ו ס פ ק אם׳ היה ל ו כ ל ל מ ו ש ג ע ל מ ה ו ת ו .
19
אחר
הוא
מאזכר
את
״התלמוד״,
יש ע ו ד מ ק ר י ם ש ל א י ז כ ו ר ה י ה ו ד י ם
T83
ב״קפיטל״ ,וזה מוזר ביותר להיתקל ב ה ם בספר כ ל כ ל י מובהק ,כאשר כה ברור,
שהדבר
באופן'מלאכותי ובכוונה ז ד ו נ י ת . .
נעשה
ג ם ב כ ת ב י ם אחרים שלו מאובר מרקם א ת היהודים ואף כאן במקומות בלתי
ציפויים ו ל ל א כ ל צ ו ר ך .
בספרו
״ מ ל ח מ ת המעמדות בצרפת״ מ ה כ ר י ם היהודים מ ס פ ר פעמים במונחים
שליליים ,כ ג ו ן :״יהודי ה ב ו ר ס ה ״ ,״היהודי ש ל ה ב ו ר ס ה פ ו ל ד ״ ,״יהודי הפיננסים״,
״הבנקאי
ה י ה ו ד י פ ו ל ד ״ .איזיכורים א ל ה ש ל י י ה ו ד י ם ב ס פ ר ,שאין ב ו ו ל א כ ל ו ם
ע ם יהודים ,א י נ ו א ל א מ ע ש ה מ ר ו ש ע ,ש מ ט ר ת ו ה י א ל פ ג ו ע ביהודים*.־
יהודים מ א ו ז כ ר י ם ב כ ת ב י ם א ח ר י ם ש ל מ ר ק ם ו ב ר ו ב ה מ ק ר י ם ב ה ת י י ח ס ו ת .ש ל י ל י ת
ו ב ל ת י נ ע י מ ה .ב ע י נ י מ ר ק ם כ ל ד ת א י נ ה א ל א צ ו ר ה י ה ו ד י ת מ ז ו ה מ ת )"schmutzig
בהופעתה.
(judisch
התיחםות
בונפרטה״,
2 1
ש ל י ל י ת ליהודים א פ ש ר ל מ צ ו א ג ם ב ס פ ר ו ״ ה ־ 1 8ב ב ר י מ ר ש ל ל ו א י
״האידיאולוגיה הגרמנית״ ,״המשפחה הקדושה״ וכמו בשאר המקרים
ג ם כאן מ ג ל ה מ ר ק ם עויינות מדהימה כלפי ה י ה ו ד י ם . .
מטרה
המורעלים של
לחיציו
מרקם היה
מ ת ב ו ל ל ו ל א ר ח ו ק מ ד י מ מ ר ק ם המומר ,א ך
פרדיננד לםאל.
בהתקפותיו
ל ס א ל היה
עליו
יהודי
משתמש מרקס
ב ב י ט ו י ה א נ ט י ש מ י ש א ן רווח ״איציק״ .א מ נ ם ה י ו ל מ ר ק ם ח י ל ו ק י ד ע ו ת ע ם ל ס א ל ,
שלחץ
של
ד י י ם ע ם ביסמרק ,אך מ ה ל פ ל ו ג ת א פוליטית או אידיאולוגית ולמוצאו
ה י ר י ב י!
במכתבים
פרנקל",
ברבים
א ח ר י ם ה ו א מ כ נ ה א ת ח ב ר ה ק ו מ ו נ ה ה פ ר י ס א י ת ,ל י א ו פ ר נ ק ל ,״יהודון
״יהודון
אמיתי״.("Judche Fraenkel" "Das richtige Jiidche") .
מכתביו של
ואסור היה ל ו
כלפי
מרקם
מכנה עוד את
לסאל
״הברון
איציק״,
״כושי
יהודי״.״
מרקם
להחמיץ
מפהרות
הודמנות
התיחסויותיו
לפגוע
ביהודים.
ליהודים,
ההערות
כאילו כפאו שד
המרושעות
האלה
היהודים בוודאי שפוגמות בעבודתו ש ל א ד ם גדול.
סיכום
כ ד י ל ק ב ו ע ב א ו פ ן ב ר ו ר א ת יחסו ש ל ק ר ל מ ר ק ס ל י ה ו ד י ם ,י ש ל ה ש י ב ע ל מ ס פ ר
שאלות מטרידות:
א — ה א ם היה מ ר ק ס אנטישמי י
ב — אם אכן היה כוה -מהו הרקע לאנטישמיות שלו י
1
ג — מ ה ה י ו ידיעותיו ש ל מ ר ק ם ע ל היהודים ,ג ם ע ל א ל ה ש מ ח ה ל ג ר מ נ י ה י
ד — איך אפשר להבין א ת יחסו ש ל מרקם ליהודים י
ההנחה
מפוקפקת.
ה ש כ י ח ה ה י א ,שאין יהודי יכול ל ה י ו ת א נ ט י ש מ י .א ב ל זו ה י א ה נ ח ה
ב מ צ י א ו ת היהודית א פ ש ר ל ה י ת ק ל י ו ת ר מ פ ע ם א ח ת ,שיהודים ,ש נ ט ש ו
א ת ע מ ם ,פ נ ו לכיוון ה א נ ט י ש מ י ו ת .מ כ א ן ,ש מ ו צ א ו ה י ה ו ד י ש ל מ ר ק ס אינו מהווה
מ ע צ ו ר בפני אנטישמיותו.
י ב ר ו ר מ א ו ד ,ש י ח ס ו ש ל מ ר ק ס ל י ה ו ד י ם ח ו ש ף מ י ד ה ר ב ה ש ל אנטיפטיה .ל מ ר ו ת
ץזהוא ה י ה מ ו ד ע ה י ט ב ל מ ו צ א ו היהודי ,ה ר י היהודים .היו ל ג ב י ו ״ ה ם ״ ו ל א ״אנחנו״<.ז־
184
ח ע ר ו ת י ו ב ל פ י היהודים :ב ל ת י נ ע י מ ו ת ואינן מ ש ו ח ר ר ו ת מ ד ע ו ת ק ד ו מ ו ת ,א ם כ י ל ק ר א ת
ש נ ו ת ה ח מ י ש י ם ה ת מ ת ן ב מ י ד ת מ ה ס ג נ ו נ ו ב ע נ י ן היהודים.
י ת כ ן ו א פ ש ר היה ל ה ת ע ל ם מ ע ו י נ ו ת ו ש ל מ ר ק ם ליהודים ,א ל מ ל א מ ק ו מ ו ה מ י ו ח ד
בהיסטוריה.
ישראל היתה
שנאת
שכיחה
אצל
בגרמניה
איגטלקטואלים
באותה
ת ק ו פ ה ,א ך ח ב ל ש א ד ם ב ש י ע ו ר ק ו מ ת ו מ ג ל ה ב י ח ס ו ל י ה ו ד י ם אותו ח ו ס ר א ח ר י ו ת
כ מ ו כ מ ה מ ש כ י ל י ם גרמניים•.
במסתו
ע ל מ ר ק ס והיהודים פ ו ת ח ס ו ל ו מ ו ן ב ל ו ם ב ש א ל ה ,״ההיה מ ר ק ס א ג ט י ־
2 3
שמי ? ״
24
בלום .מודע
ליחסו
השלילי
מרקם
של
ליהודים,
הוא
אך
מגסה
גם
ל ב ד ו ק ,ב א י ז ו מ י ד ה ל ה ה ש פ ע ה ,כי היהודים אכן מ מ ל א י ם ת פ ק י ד מ ס ו י י ם בהגיגיו.
ז א ת היתד .ל ה ה ש פ ע ה ,כי היהודים אכן מ מ ל א י ם ת פ ק י ד מ ס ו י י ם בהגיגיו;
שבכל
כשמגתחים
א ת ההגדרה
א ת י ח ס ו ו א ת ה ע ר ו ת י ו ל ג ב י היהודים ,הרי זה ת ו א ם
ש ל א ג ט י ש מ י ו ת .זה יוצר מ צ ב ק ש ה ל מ ד י .אין מ ר ק ם א ד ם רגיל .ל פ י כ ך מ ש ת ד ל י ם
מ ע ר י צ י ו ל ה ת ע ל ם או ל ה מ ע י ט ב ח ש י ב ו ת ן ש ל ה ע ר ו ת י ו ע ל היהודים ,ב א ו ת ה מ י ד ה
ש מ ת ג ג ך י ו י מ צ א ו ב ו א ך ו ר ק מ ג ר ע ו ת .ע ם כ ל ז א ת אין ה ש י מ ו ש ה ת כ ו ף ב ב י ט ו י י ם
מן הלכסיקון האגטישמי השפל ביותר מ א פ ש ר ל ה ת ע ל ם מכך. .הטענה
הלקוחים
ה ש כ י ח ה ,ש מ ר ק ס ל א היה אנטישמי ,א ך ל א ג י ל ה ר ג י ש ו ת דייה ב ש י מ ו ש ו ב מ ו ג ח
״יהודי״ ,א י נ ה מ ש כ נ ע ת .זו ט ע נ ה ח ל ש ה .
גילה
מרקם
היהודים
בוז
לתרבות
ולתרבותם.
יהודיים
ל א ר ק ליהודים,
ה א ג ו ש י ת ואין
לו
שפגש,
כל
אלא
יחס
שלל
גם
להיסטוריה
את
של
תרומתם
היהודים,
של
לדתם
ק ש ה מ א ו ד ל ה ת י ח ס א ל מ ר ק ם כ א ל ע ו ד אגטישמי .גם היסטוריונים
אינם יכולים להתעלם ,כי אדם
בעל
א י נ ט ל ק ט ו א ל י ת כזו ה ו א
עוצמה
ג ם נ צ ר ל ע ם .ה י ה ו ד י ,ת ה י ה א ש ר ת ה י ה ע מ ד ת ו כ ל פ י שורשיו .א ך י ך פ ר ו ם ,ש ר ו א ה
ב מ ר ק ם ה ו מ ג י ס ט ג ד ו ל ,א ש ר ח י ר ו ת ו ש ל ה א ד ם ,כ ב ו ד ו ו מ ע ש י ו הם בעיניו ת נ א י ם
מוקדמים
שהתבםאו
ל ח ב ר ה מתוקנת ,מנסה להגן על עמדותיו ,כפי
ב״השאלה
ה י ה ו ד י ת ״ ו ב נ י ת ו ח מ ב ר י ק ה ו א מ נ ס ה ל ה ב ח י ן בין א מ נ צ י פ צ י ה פ ו ל י מ י ת ל א מ נ צ י פ צ י ה
א נ ו ש י ת .א ם ז א ת ק ש ה ל ז כ ו ת א ת מ ר ק ם מ נ ס י ו ת א נ ס י ש מ י ו ת .ת ו מ ס מ ס ר י ק היה
ה ר א ש ו ן ,ש ע ו ד ב־ 1899ע ו ר ר א ת ת ש ו מ ת ה ל ב ל א נ ט י ש מ י ו ת ש ל מרקס**.
מרקם
.
ל א ה כ י ר א ת ה ע ם היהודי ו כ נ ר א ה ,ג ם לאי-היה מ ע ו נ י ן ל ה כ י ר ו .כ א ש ר
ג פ ג ש ע ם ה ה י ס ט ו ר י ת היהודי גרץ ,נ ת ן ל ו כ ר ך ש ל ס פ ר ו ״ ק פ י ט ל ״ ,א ד גרץ ל א
ג מ ל ל ו ב כ ך ך מ ס פ ר ו ע ל ת ו ל ד ו ת היהודים ,ב ד ע ת ו ,שאין מ ר ק ם מ ת ע נ י י ן ב נ ו ש א .
במודע
לנהר
או ש ל א ב מ ו ד ע ל א י ד ע מ ר ק ם ו ל א ה ת ע ג י י ן ב ה מ ו ג י ם היהודיים ש מ ע ב ר
אודר,
בפולין
ובתחום
המושב
ברוסיה.
שם
חיו
מיליוני
יהודים
שוגים
מ ״ י ה ו ד י ה ב ו ר ס ה ״ ,ש ה ו א פ ג ש ב מ ע ר ב אירופה .ה ו א ה ת ע ל ם מ ה פ ר ו ל ט ר י ו ן היהודי,
ממאבקים
מצטט
מ ק צ ו ע י י ם ו א פ י ל ו מ ש ב י ת ו ת ג ם ג ג ד ב ע ל י הון יהודים .א ם כ י ה ו א
מ ד י פ ע ם מן ה ת נ ״ ך ,אין הוא מ ת י ה ם ל ר ע י ו נ ו ת ה ח ב ר ת י י ם ה נ ע ל י ם ב ו
ואיגו מ ג ל ה י ח ס ל נ ב י א י ם ,שהיו מ ה פ כ נ י ם .ש ק ד מ ו לו.
הטרגדיה
ש ל .מרקם,
אך
אולי
גם
הסיבה
להערכה
הרבה,
שהוא
זוכה
אצל
ה י ה ו ד י ם ,ה י א ב א ג ר ו ף ה ז ו ע ם ,ש ה ו א מ נ י ף ג ג ד ע ו ו ל ,נ י צ ו ל ואי צ ד ק ח ב ר ת י .יש
ה ר ו צ י ם ל ר א ו ת ב ו א ת ה מ ש ך ביטויי ה ז ע ם ש ל ג ב י א י י ש ר א ל ה ז ו ע ק י ם ג ג ד הרשע?.
2
א כ ן י ד ו ע מ ק ד ה ,ש ה ו א י ו צ א ל ה ג ג ת היהודים ,כ א ש ר ה ו א כ ו ת ב ע ל יהודי ירושלים,
ש ה ם מ ד ו כ א י ם הן ע ל ידי ה מ ו ס ל מ י ם ,הן ע ל ידי ה ג ו צ ר י ם .
28
185
• • .ה ש א ל ה שאין ע ל י ה ת ש ו ב ה היא ,ש א י ל ו ל א היה מ ר ק ם נ ו ל ד יהודי ,ה א ס י ח ס ו
ליהודים היה ש ו נ ה ?
הערות
.1היינה כתב שירים יפים ומלאי רגש ,שהמוטיב שלהם הוא יהודי .בין שיריו אלד,
״בלשצאר״ ,״לאדום״ ,״הגה קלרה״ ועוד.
Bloom, S. — The World of Nations, Columbia Univ. Prees, N . Y . -941, p. 188.
.2
)להלן "(Bloom,- The World, etc.
של מרקם גרו בטרייר ,אד אין כל -ראיה ,שהיו להם קשרים
י כלשהם עם החלק הלותרני של המשפחה.
p. 195.
.4
3.
Kiinzli, A . Karl Marx, Eine Psychographie. Europa Verlag, Wien, 1966,
)להלן (Kiinzli
.5שם ,עמי .199
.6בר ,מ — .חמישים שגות סוציאליזם ביגלאומי .פרקי זכרוגות .הוצ׳ הקבוץ המאוחד.
עין חרוד ,תש״ה .עמ׳ .70
7.Kiinzliעמ׳
.8
7,
Aug.-Sep.
—293.289
(Midsteam
Marx
Karl
and
—
Benjamin Disraeli
I.
Berlin,
p,1970.43.
.9בסוף המאה ה־ 19הציע ההיסטוריון הידוע תיאודור מומזן •ליהודי גרמגיה להקריב
את יהדותם ,כדי להיכגם לחברה הגרמגית .הצעתו של מומזן ,שבאה כתגובה על
מאמריו של ההיסטוריון פון טרייצ׳קה ,משוחררת מכל.עויגות כלפי היהודים.
Bloom, S. — A Liberal in Two Worlds, Public Affairs Press, Washington, D . C . .10
1968, p. 95.
Bottomore. .11
)להלן
שם ,שם
שם ,שם
edited by
Т.Н.
Early Writings. Translated and
(Marx, E a r l y W r i t i n g s
p.. 34.
— Marx, Karl
Book Co. N . Y . 1964,
McGraw-Hill
. 1 2 .
. 1 3 .
4
.
.15
1
.
Marx, Early Writings, p. 34.
..16שם .עמ׳ .40
.17הקדמה לספר.
1959.
.18
•
שם ,עמ׳
p. 172.
York,
Runes, D . — A World Without Jews. New
Karl Marx — Capital. The Modern Library, New York; 1960,
)להלן (Marx, Capital
.
305
9
1
.
קרל מרקם — מלחמת המעמדות בצרפת .כתבים היסטוריים ,כרך אי .הוצ׳ הקיבוץ
המאוחד ,תל־אביב.1952 ,
Л,
2
1
.
רבאד
Marx — Engels — Correspondence 1846—1895.
.22
;1934
;23
.
. .24.שם ,עמ׳
186
International Publishers, New York,
Bloom, The World, etc. p. 188.
.192
20.
Bloom, A Liberal, etc., p. 93.
.25
ז׳אן דניאל בספרו הלאומיות שגברה על מרקם פותח אף הוא א ת הפרק על מרקם
והשאלה היהודית בשאלה ״האם היה מרקם אנטישמי ז״ .ז׳אן דניאל — הלאומיות
שגברה על מרקס — הוצ׳ מסדה ,ר מ ת גן ,1977עמ׳ .80
.26זילברנר ,א — .הסוציאליזם המערבי ושאלת היהודים — הוצ׳ מוסד ביאליק ,ירושלים
.195פ ר ק חי .להלן זילברנר.
Berlin, Midstream 7. p. 47.
.27
Freehof, S.B. — Marx, Freud and Einstein, Three Jews who Changed the
Mind of the World. The Argus Book Shop, Chicago, 1933, p. 13—14.
.28זילברנר ,עמ׳ .158
187
מרים ברגמן
היהודים בצרפת בתקופת ממשלת וישי*
בעיית הפליטים היהודיים בצרפת בשנים 1940—1938
והשינוי במדיניות הרפובליקה השלישית
כלפי היהודים הזרים
א.
השינויים
כלפי
הזרים
בצרפת
ב ש ג ו ת ה־ ,20ל א ח ר ה ק ז ת ה ד ם ש ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ,ע ו ד ד ה צ ר פ ת ה ג י ר ה
אליה .ב ־ 1931ה י ו ב צ ר פ ת 3מ י ל י ו ן זרים .ה ח ל מ א מ צ ע ש נ ו ת ה ־ 3 0נ ו ס ף ג ו ר ם
ח ד ש ,ששיגה א ת ה ר כ ב א ו כ ל ו ס י י ת ה מ ה ג ר י ם ב צ ר פ ת .ה י ו א ל ה פ ל י ט י ם מ מ ז ר ח
אירופה ,ש ה ג י ע ו כ ת ו צ א ה מ ע ל י י ת ה מ ש ט ר י ם ה פ ש י ס ט י י ם ב א ר צ ו ת א ל ו .
וממרכז
נ
ק ש ה ל ק ב ו ע ,כ מ ה י ה ו ד י ם ה י ו ב י ן ה פ ל י ט י ם הללו .א ב ל מ ת ו ך 300א ל ף יהודים,
שהיו
ב צ ר פ ת ל פ נ י ה פ ל י ש ה ה ג ר מ נ י ת ,ר ק 110א ל ף ה י ו יהודים מ מ ק ו ר צ ר פ ת י
)(Juifs autochtones
ו ב ע ל י א ז ר ח ו ת צ ר פ ת י ת 190 .א ל ף ה י ו מ ה ג ר י ם .
70א ל ף ה ת א ז ר ח ו 120 ,א ל ף
החוגים
האנטישמיים
נותרו חסרי אזרחות.
מתוכם
2
ב צ ר פ ת החלו בשנות ה־ 30לקרוא ל נ ק י ט ת צעדים נ ג ד
הזרים ב כ ל ל ו ג ג ד ה י ה ו ד י ם ה ז ר י ם ב פ ר ט .הזרים היוו ל ד ע ת ם ס כ נ ה ל צ ר פ ת .צ ר פ ת י ם
ר ב י ם הסכימו ל כ ד .ב צ ר פ ת ה ל כ ו ו ג ב ר ו ה ר ג ש ו ת ג ג ד ה ז ר י ם ב כ ל ל ו ג ג ד ה י ה ו ד י ם
בפרט.
הזרים
היהודים
א.
הטעגה ש ל
בפרט הציב
ח ו ג י ם א ל ה היתה ,ש ר י ב ו י י ם ש ל
הזרים
בכלל
ושל
בפגי צ ר פ ת שלוש בעיות:
ב ע י י ת ה ת ע ס ו ק ה ; ה ת ח ר ו ת ע ל מ ק ו מ ו ת ה ע ב ו ד ה היתד• ג ק ו ד ה ר ג י ש ה ע ל
ר ק ע ה מ ש ב ר ה כ ל כ ל י ש ל ש ג ו ת ה ־ 3 0ו ה א ב ט ל ה ש ל 400א ל ף צ ר פ ת י ם .ה ח ו ג י ם
* פ ר ק מתוד מחקר מקיף על מ ח נ ו ת הריכוז בצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה.
188
ה א נ ט י ש מ י י ם ה ב ל י ט ו ב מ י ו ח ד א ת ע ו ב ד ת ב ו א ם ש ל היהודים כ פ ו ע ל י ם ו כ מ ת ח ר י ם
ע ל מ ק ו מ ו ת העבודה.
ב .ח ל ק מ ה צ ר פ ת י ם ,ב ע י ק ר מ ח ו ג י הימין ה ר ג י ש ו א ת ע צ מ ם מאויימים ע ל ידי
התרבות
האמריקאית
הופיע
והרוסית .רעיון זה
בעיקר אצל
האינטלקטואלים,
ש ט ע נ ו ש ה ת ר ב ו ת ה צ ר פ ת י ת מ ו ש פ ע ת ע ל ד י ת ר ב ו ת ה מ ו נ י ם זרה .ר ו ב ר ב ר ז י א ק
) ,(Robert Brasiiiachא ח ד ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם ה מ ב ר י ק י ם ש ל ת ק ו פ ה זו ,ה ד ג י ש
א ת ה ה ש ת ל ט ו ת ש ל היהודים ע ל א מ צ ע י ה ח ק ש ו ר ח ,ב א מ ר ו ,ש״עםקי
סגורים
הקולנוע
ב פ נ י ארים .ל ר ד י ו י ש מ ב ט א יידישאי ,ר ו ב ה א נ ש י ם ה מ ו ע ס ק י ם ב ו ה ם
ב ע ל י שיער כ ה ה ו א פ י ם ג ד ו ל י ם ״ .
4
ג .ה ח ל מ־ 1938ב ל ט ע ל ר ק ע ה פ ח ד מ מ ל ח מ ה החשש ,ש ה פ ל י ט י ם ה י ה ו ד י ם
י ע ר ב ו א ת צ ר פ ת ב ק ש י י ם ב י נ ל א ו מ י י ם .ה פ ח ד מ ה מ ל ח מ ה ח י ד ד א ת הדימוי ש ל
היהודי כ מ ח ר ח ר מ ל ח מ ה .ה ש פ ע ת ו ש ל ס ט ר י א ו ט י פ ז ה היתד! א פ י ל ו י ו ת ר ג ד ו ל ה
מהסטריאוטיפ
הקלסי של
האנטישמי
היהודי
כמתחרה
כלכלי.
הטענה
היתה,
שהיהודים רוצים ב מ ל ח מ ת נ ק ם ב ה י ט ל ר .מ כ א ן ה ס י ק ו צ ר פ ת י ם ר ב י ם ,ש ה י ה ו ד י ם
ב ע י ו ת מ ד י נ י ו ת קשות*.
יגרמו
כ ל זה י צ ר ב צ ר פ ת אוירה ש ל ש נ א ה כ ל פ י ה ז ר י ם ב כ ל ל ו כ ל פ י היהודים ה ז ר י ם
בפרט.
בעיתון
״ כ נ ע ן ע ל ה ס י י ד כ ת ב ה ע י ת ו נ א י ז׳ורז׳ אימן )(George iman
הימני ) ,(Candideב ת א ר ו ,כ י צ ד פ ר י ס ע ו מ ד ת מ ו ל הנםיון ש ל ה ש ת ל ט ו ת היהודים
מ ג ר מ נ י ה .מ ע ט מ א ו ד מ נ ה י ג י ם פ ו ל י ט י י ם גינו א ת ה ה ס ת ה ו א ת האוירה ,ש נ ו צ ר ה
כלפי המהגרים.
5
מ ס ע ה ה ס ת ה האגטישמי ה ח ר י ף ,כ א ש ר ליאון ב ל ו ם ג ב ח ר ביוגי 1936כ ר א ש
ה מ מ ש ל ה היהודי ה ס ו צ י א ל י ס ט י ש ל צ ר פ ת .ה ע י ת ו נ ו ת ה א נ ט י ש מ י ת פ ת ח ה ב מ י ת ק פ ה
העיתונות דיברה על
א ג ר ס י ב י ת ג ג ד היהודים.
״הקונבנט התלמודי של
בין מ ג ה ל י ה ה ס ח ה ב ל ט ו אישים ,ש ע ח י ד י ם היו ל מ ל א ח פ ק י ד ח ש ו ב
וישי
בעניין היהודי.
באסיפה
קסוויה ואלה
בלום״.
בממשלת
) ,(Xavier Vaiiatהנציג ש ל ח ב ל
ארדש
ה ל א ו מ י ח ,מ ח ה ,ש א ר צ ו ה ג ל ו ־ ר ו מ נ י ח נ ש ל ט ה ע ל י ד י היהודים .ד ר ק י ה
ד ה פ ל פ ו א ה ) ,(Darquier de Feiiepoixר א ש ה ל י ג ה האגטישמיח — ,ק י ב ל מ מ ו ן
ג ר מ נ י — ,ט ע ן :״ א ל ה ה ם ה י ה ו ד י ם ש ר ו צ י ם ב מ ל ח מ ה ,כי ז א ח ה ד ר ך ה י ח י ד ה
שלהם להגשמה חלומם לשלטון עולמי״.
8
ד ע ת ה ק ה ל ה א נ ט י ש מ י ח כ ל ל ה א ת ח ו ג י הימין ,חוגים ק ת ו ל י י ם ,א ב ל ג ם ח ו ג י ם
סוציאליסטיים
השמאל.
ופציפיסטיים ש ל
סופרים
השורה
צ ר פ ת י י ם ידועים מ ן
ה ר א ש ו נ ה ב ע ו ל ם ה ר ו ח ה צ ר פ ת י נ י ה ל ו מ ס ע א נ ט י ש מ י חריף .בין ה ב ו ל ט י ם ש ב ה ם
ה י ו :ד ו ב ר ברזיאק ,ל ו א י פ ר ד י נ א ן ס ל י ן ) .(Louis Ferdinand Geiineה א נ ט י ש מ י ו ת
ה י ח ה מ ו ק ד ח ש ו ב ש ל ה א ו פ ו ז י צ י ה ל ח ז י ת ה ע מ מ י ת ש ל ב ל ו ם .ב ש ב י ל הימין ה ש מ ר נ י
והימין ה ר ד י ק ל י ה ח ו ל י י ם ש ל צ ר פ ת ה י ו :ב ו ל ש ב י ז ם ,ב ל ו ם והיהודים .ה ס י ס מ א ו ת
האנטישמיוח
הפופולריוח היו:
״ י ח ־ י א ו ־ ב ו ל ש ב י ז ם ״ ,״יח־יאו־גרמניות״ ו״יודיאו־
סלביות״ .ב א ו ד ה זאת ,כשהרשל גרינשפן .ירה בדיפלומט הגרמני בפריס
т
הסיסמה
ש ל ה״אקסיון .פ ר נ ס י י ז ״ ) : (Action Prancaise״ ש ו ם מ ל ח מ ה ב ש ב י ל היהודים״
היתד ,א ק ט ו א ל י ת מ ת מ ד .
8
ה ע י ת ו נ ו ת הדגישה א ת מ ע ו ר ב ו ת ם ש ל ה י ה ד י ם ב ס ד ר ה ש ל ש ע ר ו ר י ו ת פ י נ נ ס י ו ת ,
שליוו
את
הרפובליקה
השלישית
ושהגיעו
לשיא
בפרשת
סטביסקי
ב־».1934
189
הקשר• נעשה.מיד; החולשה הבינלאומית; .של צרפת. ,הידידה .הכלכלית• שלה ,או
הסדר הפרלמנטרי ,הירידה בילודה ,את הכל אפשר לתלות ביהודים; ״כל כך
לא צרפתיים ,אבל קשורים לכל ,העניינים .הצרפתיים״..״* אבל צרפתים רבים,
שחשו סלידה.מהיהודלם הזרים ,קיבלו .את היהודים ,שנולדו בצרפת ,או שהתאזרחו
בה.מזה שנים רבות .יהודים אלה דוברו צרפתית רהוטה ,לחמו בצבא הצרפתי.
לעיתים קרובות ,זאת היתה גם עמדתם של.היהודים הצרפתים עצמם. • .
1 1
ב.
מדיניות ההגבלות בלפי היהודים הזרים בשגיס 1940—38
שנת 1938.מהווה .נקודת .מיפנה במדיגיות של צרפת כלפי הזרים בכלל וכלפי
היהודים הזרים בפרט ..יותר ויותר נשמע המשפט ״צרפת רוויה בשלושה מיליון
זרים״ וזה לפני.שהוא הפך להיות המשפט החביב על קסוויה ואלה ,בעת שהיה
הקומיסר הכללי לשאלה היהודית .הרגשות האנטישמיים .הלכו והתגברו ואיתם
הדרישה לבצע חקיקה גגד היהודים .בין הדוברים הבולטים למען חקיקה כזאת
היה רובד .ברזיאק ,שמעל דפי עיתונו " J e suis partout״ דרש .חוקים מיוחדים
ליהודים. ».דרקייה דה פלפואה ,הגיש לעיריית פריז הצעה ,שכל היהודים ייחשבו
כזרים ושיהיו כפופלם להגבלות חמורות בכלכלה .ובחיי התרבות.״
ההגבלות הראשוגות לגבי זרים החלו בדצמבר ,1938כשיצא החוק מטעם
משרד הפנים ,האוסר על זרים להתיישב בפריז .באותו הזמן החלו מגיעים לצרפת
פליטים ממלחמת האזרחים בספרד .הממשלה הצרפתית נכנעה ללחץ חוגי הימין,
שדרשו בשם הביטחון לכלוא את הפליטים .הממשלה החלה במדיניות חדשה
של מעצרים המוניים של זרים וכליאתם במחנות מעצר .מחנות אלו הוקמו במרץ
? 193בקרבת הגבול הספרדי*.
כשפרצה המלחמה בספטמבר ,1939חזרו רבים מהספרדים לארצם .מקומם
במחנות נתפס על ידי זרים אחרים ,רובם הגדול יהודים 15 .אלף גברים ,רובם
בעלי אזרחות גרמנית או אוסטרית ,נכלאו במחנות אלו ,ביניהם פליטים אנטיל
נאציים רבים .בדצמבר 1939מחד ,הציר הסוציאליסטי מדיום מוטה )(Marius Moutet
באסיפה הלאומית נגד העובדה ,שרוב העצורים במחנות אלו היו יהודים .מבין
40אלף עצורים ב־ 1940בצרפת שלפגי הפלישה הגרמנית כ־ 70%היו יהודים.
במאי 1940פלש הצבא הגרמני לצרפת .וב־ 17ביוני 1940שידר המרשל
פטן •) (Retainברדיו נאום ובו הצהיר ,כי צרפת חייבת .להפסיק להילחם ,צרפת
נכנעה לגרמנים.״
בהסכם שנחתם ב־ 22ביוני Rethonddes^ 1940חולקה צרפת ל־ 5איזורים.
שני האיזורים הצפוניים של צרפת ,אלזם ולורן ,סופחו לגרמניה.
שני האיזורים הגדולים היו :א( איזור הכיבוש הגרמני )(Zone Оссирее
ב( ,״האיזור החופשי״ ) .(Zone. Libreמרכז.השלטון של ״האיזור החופשי״
שכן .בעיר .וישי .ב־ 10ביולי 1940הוקמה .ממשלה ,שבראשה הוצב המרשל .פטן,
וכראש הממשלה נבחר פייר לוואל ) Pierre Laval.
.עם .כיבוש צרפת .וחלוקתה ביצעה ממשלת .וישי :גל .נוסף של .מעצרים
אדמיניסטרטיביים — ללא משפט ולזמן בלתי מוגבל .הפעם.בכללו במיבצע זה.גם
12
ג
1
16
18
19
19Q
2
נשים.׳ מ מ ש ל ת וישי ה י ת ה מ ע ד י פ ה ל ג ר ש א ת הזרים ,א ב ל ה ת נ א י ם ל א א י פ ש ד ו
ז א ת .ל כ ן ב ק ת ו ב ס ת י ו 1940ה ש ת מ ש ו י ו ת ר ו י ו ת ר ב א מ צ ע י ש ל מעצרים* ב צ ו ד ה
כ ז א ח ש מ ר ו א ח הזרים ח ח ת פ י ק ו ח ו ב ו ד ד ו א ו ת ם מ ש ו ק העבודה .מ ש ר ד ה פ נ י ם
הוא שעצר א ח
הזרים
המסחר
ומשח־
הקים א ח
והתעשיה
העבודה״
״גדודי
) ,(Groupment de Travaiiieursשאויישו ע ל ידי יהודים ל פ י ה ס כ ם ש ב י ח ח
הנשק עם
הצבא
גרמניה;
הוגבל
הצרפתי
הזרים,
ל־ 125א ל ף איש .היהודים
כ ־ 4 0א ל ף איש ,ש ה ת ג י י ס ו ל צ ב א ה צ ר פ ת י ,ג ע צ ר ו ב ח ל ק ם הגדול ו נ כ ל א ו ב מ ח נ ו ח
ה מ ע צ ר או ש ג ש ל ח ו ״ ל ג ד ו ד י ה ע ב ו ד ה ״ .ר ו ב ם ל א ש ו ח ר ר ו ו נ ש ל ח ו ב ק ת 1942
המעצר
ממחגות
בדרום צ ר פ ת
לדראנסי.
20
כך ,שהשינוי ב צ ר פ ת ביולי 1940ע ם ה ק מ ת מ מ ש ל ת וישי ל א סימן נ ק ו ד ת
מ י פ נ ה ב ק ש ר ל מ ע מ ד ם ש ל ה י ה ו ד י ם הזרים .נ כ ו ן הוא ,ש ב ע ק ב ו ת ה ת ב ו ס ה ה ר ג ש ו ת
ה א נ ט י ־ י ה ו ד י י ם ה ח ר י פ ו :א( כ ת ו צ א ה מ ה נ ם י ו ן ל ח פ ש אשמים .ב( ה ש ל ט ו ן ה ח ד ש
נ ת ן ל ג י ט י מ צ י ה ל ב י ט ו י י ם א ל ה .א ב ל ה מ ד י נ י ו ת ש ל מ מ ש ל ת וישי בעניין ה מ ע צ ר י ם
ל א היתה ש ו נ ה ב צ ו ר ה ד ר ס ט י ת מ ז א ת ש ל ה מ מ ש ל ה ה צ ר פ ת י ת ש ל ס ו ף ה ר פ ו ב ל י ק ה
השלישיח .מ ח נ ו ח המעצר כ ב ר היו קיימים ו ל ח ל ק ם י צ א ש ם ש ל מ ח נ ו ת משפילים
וברוטליים
ב־22
כמעט כמו אלה של המחגוח בגרמניה שלפני המלחמה4
באוקטובר
מוידטמברג
1940
)בגרמגיה(
גורשו
היהודים
באדן,
מהאיזורים
2
פלטיגאט
ו ב מ ש ל ו ח א ח ד .נ ש ל ח ו ל מ ח ג ה ג י ר בוישי
2 2
וחלק
7500איש.
המדיניות האנשי־יהודית של ממשלת וישי
החקיקה
א.
האנטיייהודית
ע ם ה ק מ ח ה ב י ו ל י 1940פ ח ח ה מ מ ש ל ח וישי ב ח ק י ק ה אגטי־יהודיח ,ש ה ל כ ה ו ה ח ר י פ ה .
ע ל פ י ה ס כ ם ש ב י ת ת ה נ ש ק ת פ ס ה ה ח ק י ק ה ש ל וישי ב כ ל צ ר פ ח ,ב מ י ד ה ו ל א ה י ח ה
מ ג ו ג ד ת ל צ ו ו י ם הגרמניים .ה י א ח ל ה ג ם ע ל היהודים ה צ ר פ ת י י ם .ה ח ק י ק ה ה ת ב ט א ה
ב ה ג ב ל ו ת ע ל ב י צ ו ע מ ק צ ו ע ו ת ש ו ג י ם ע ל י ד י יהודים .ג ת פ ר ס מ ה ס ד ר ה ש ל ח ו ק י ם
ב ג ו ש א ז ה :ה ח ו ק מ ה ־ 1 7ביולי ,ש ה ג ב י ל א ת ה כ נ י ס ה ל ש י ר ו ת ה צ י ב ו ר י ל א ל ה ,
שנולדו ל א ב
במקצועות
צרפתי
הרפואה
בלבד;
לאלה,
החוק
מה־16
שנולדו
לאבות
ב א ו ג ו ס ט 1940
צרפתיים.
הגביל א ת
העיסוק
העובדה
שהמלה
למרות
יהודי ל א נ ז כ ר ה ב ח ו ק י ם א ל ה ,ה ר י היו א ל ה היהודים ,ש נ פ ג ע ו מ ה ם ע ק ב מ ס פ ר ם
הבולט
במקצועות אלה*
ממשלת
היהודים
וישי
הזדים
2
גילתה
וחסרי
מההתחלה
האזרחות
וצ׳כוסלובקיה(;
ב ־ 2 2ביולי
1940
לבדיקת
התאזרחותם
של
ועדה
עוינות
)בעיקר
התפרסם
זרים
כלפי
יוצאי
פולין.
החוק,
מ־1927
היהודים
גרמניה,
שקבע
ואילך*.
ובעיקר
2
את
למעשה
כלפי
אוסטריה
הקמתה
של
נועד
חוק
ז ה ל ב ד ו ק ב ע י ק ר א ת ה ה ת א ז ר ח ו ת ש ל יהודים .ה ת ו צ א ה היתה ,שכ־ 15א ל ף א י ש
איבדו את אזרחוחם הצרפתית; מ ה ם כ ־ 6אלפים יהודים.
25
ב ־ 2 7ב א ו ג ו ס ט 1940
ב ו ט ל ח ו ק מ ר ש נ ד ו ) ,(Le Lois Marchandeauש א ס ר ה ו פ ע ת ע י ת ו נ י ם א נ ט י
26
שמיים .מ ע ת ה ה ו ת ר ו ה ת ק פ ו ת ו ה ם ת ו ת א נ ט י ש מ י ו ת : •:. .
.
!191
ב ־ 3ב א ו ק ט ו ב ר 1940
ה ת פ ר ס ם ח ו ק ״ מ ע מ ד היהודים״ ).(Statut des juifs
ח ו ק זה ה ג ד י ר ע ל פ י הקריטריון ש ל ג ז ע ,מ י ה ו יהודי .ה ח ו ק ק ב ע ,כ י ב ע י נ י
ה צ ר פ ת י ת כ ל מ י ש ש ל ו ש ה מ א ב ו ת י ו .ה י ו שייכים ל ג ז ע היהודי ,או כ ל
המדינה
מ י ש ר ק שגיים מ א ב ו ת י ו היו שייכים לגזע .ה י ה ו ד י ו ה ו א ,א ו היא ,נ ש ו א י ם ליהודים,
27
ג ח ש ב ל י ה ו ד י .ח ו ק זה היווה ק ר י ט ר י ו ן מ ע ש י ל ס י ל ו ק היהודים מ מ ש ר ו ת ב ש י ר ו ת
הציבורי,
בצבא ,בעיתונות ,בהוראה ,ברדיו ,בקולנוע ובתיאטרון ו ל ה ג ב ל ו ת ע ל
ע י ס ו ק ם ש ל יהודים ב מ ק צ ו ע ו ת ה ח ו פ ש י י ם .
החוק
28
ה א נ ט י ־ י ה ו ד י .השני ,ש נ ת פ ר ס ם מ י ד ל א ח ר ״חוק מ ע מ ד היהודים״ ,היה
ה ח ו ק מ ה ־ 4ב א ו ק ט ו ב ר .1940ח ו ק ז ה ה ס מ י ך א ת ה פ ר פ ק ט י ם ) מ ו ש ל י ה מ ח ו ז ו ת (
לכלוא
יהודים
זרים
המעצר
במחנות
או
עליהם
לכפות
משטרתי
פיקוח
) (Residence forceeבכפרים .ה מ ע צ ר ה י ה ל ז מ ן ב ל ת י מ ו ג ב ל ו ל ל א ש ו ם ה ס ב ר .
2 9
כ ת ו צ א ה מ ה פ ע ל ת ח ו ק זה הגיע מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ה ז ר י ם ב מ ח נ ו ת ה מ ע צ ר ל־ 40א ל ף .
3 0
ה א ם נ ע ש ת ה ה ח ק י ק ה ה ז א ת ע ק ב ל ח ץ ג ר מ נ י ? ה מ ח ק ר מראה ,ש ל א ה י ה כ א ן
תכתיב גרמני:
א.
ל ר פ א ל .א ל י ב ר ) ,(R. лдьёгש ר ה מ ש פ ט י ם ב מ מ ש ל ת וישי ב־ ,1940ה א ח ר א י
לחקיקה זאת ,ל א היה מ ג ע עם הגרמגים.
ב.
בוועידת
שביתת
בוויסבדן ,ב ה
הנשק
המגע בין
גוצר
ממשלת
וישי
ו ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י י ם ב ס ת י ו ,1940ד נ ו ב פ י ר ו ק ה צ ב א ה צ ר פ ת י ו ב ע נ י י נ י ם
כלכליים ולא בשאלה היהודית.
ג.
31
ה ג ו פ י ם ה ג ר מ נ י י ם ב צ ר פ ת ה ו ק מ ו ר ק ב ס ו ף ש נ ת .1940ב ס ת י ו 1940עדיין
ל א ה ת פ נ ו ה ג ר מ נ י ם ל ע ס ו ק ב ל ח ץ ע ל מ מ ש ל ת וישי ב ק ש ר ל ש א ל ת היהודים.
ה מ ס ק נ ה היא ,ש ה א נ ט י ש מ י ו ת ו ה ח ק י ק ה ש ל וישי ל א ה י ת ה פ ר י ת כ ת י ב ג ר מ נ י .
ל מ מ ש ל ת וישי היתד ,א נ ט י ש מ י ו ת מ ש ל ה .״ ח ו ק מ ע מ ד היהודים״ ה ר ח י ק ל כ ת י ו ת ר
מהצו
ה ג ר מ נ י ש ב א ו ת ו זמן .ה ח ו ק ש ל ד.־ 4ב א ו ק ט ו ב ר נ ת פ ר ס ם בווישי ,כ א ש ר
3
ב א י ז ו ר ה כ י ב ו ש עדיין ל א ה י ה ח ו ק כ ז ה קיים. ?.
ה ח ק י ק ה ה ג ז ע נ י ת ו ה ח ו ק י ם ה ד ר ק ו נ י י ם ש ל מ מ ש ל ת וישי נ ג ד ה ז ר י ם היו ת ו צ א ה
ש ל ת ה ל י ך פנימי ,ביטוי ש ל
האנטישמיות
ה צ ר פ ת י ת היתד,
33
״ ה מ ה פ כ ה ה ל א ו מ י ת ״ ) Revolution National).
צירוף ש ל
אלמנטים
ךתיים
וגזעיים.
״המהפכה
ה ל א ו מ י ת ״ ה ד ג י ש ה א ת ה צ ו ר ך ב ש מ י ר ת אופייה ה ל א ו מ י ־ ק ת ו ל י ש ל ה א ו מ ה ה צ ר פ ת י ת .
ל פ י כ ך ה י א ט י פ ח ה א ת ה ש נ א ה ל ז ר י ם ו ב ע י ק ר ליהודים; ש א י נ ם מ ס ו ג ל י ם ל ה ת ב ו ל ל
3 1
ל ט ע נ ת ח ו ג י ם אלו .מ ט ר ו ת י ה ש ל ח ק י ק ה ז א ת ה י ו :ח ס י מ ת ה ה ג י ר ה ש ל פ ל י ט י ם
יהודיים ל א י ז ו ר ו י ש י ; בידודם .ש ל ה י ה ו ד י ם ב ח ב ר ה ה צ ר פ ת י ת ; ח י פ ו ש ה א ש מ י ם
ל ת ב ו ס ה ,כ ש ה א צ ב ע ה מ א ש י מ ה ה ו פ נ ת ה כ ל פ י יהודים ,ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו ב ו נ י ם חופשיים.
ח ל ק ל א ק ט ן מ ה מ ה ג ר י ם מ מ ז ר ח ־ א י ר ו פ ה ה י ו ג ם יהודים ו ג ם ק ו מ ו נ י ס ט י ם .
35
מ י ה י ו האנשים ,שיזמו ו ב י צ ע ו א ת ה ח ק י ק ה ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת ? זה ה י ה מ י ע ו ט
ש ל א נ ט י ש מ י י ם פ נ א ט י י ם ב ת ו ך ה צ ו ו ת ה ש ו ל ט בווישי ב ק ת ו ב ס ת י ו .1940ה ב ו ל ט י ם
ב ה ם ה י ו :ש ר ה פ נ י ם אךריאן מ ר ק ה ) ,(Adrien Marquetש ר ה מ ש פ ט י ם ר פ א ל
א ל י ב ר ) ,(R. Aiiberש ב מ ש ר ד ו ה ו כ ן ״ ח ו ק מ ע מ ד היהודים״ ,ו ה מ ז כ י ר ה כ ל ל י ש ל
א י ד ג ו ן ״ותיקי ה מ ל ח מ ה ״ ב מ מ ש ל ת וישי ,ק ס ו ו י ה ואלה .ו א ל ה ב י ר ך ע ל ה ח ק י ק ה
האגטי־להודית כ ע ל
התבטא
192
ביטוי ל מ ס ו ר ת
לאומית
ארוכה.״
3
המרשל פ ט ן עצמו
לא
ב פ ו מ ב י ג ג ד ה י ה ו ד י ם .ובגאומיו .א י ן מ ו צ א י ם .ביטויים אגטישמיים .א ב ל
ב י ן ח ב ר י ה מ מ ש ל ה ב ו ו י ש י ה י ו אישים ,ה י ד ו ע י ם ב ע מ ד ו ת י ה ם ה א נ ט י ש מ י ו ת
ופטן
ה י ה ידוע ב י ד י ד ם ש ל א נ ט י ש מ י ם מ ו צ ה ר י ם .ג ם ל ל ו ו א ל ל א ה י ת ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל
אנטישמי .א ב ל ב ס ת י ו 1940ה ו א ה ת א י ם א ת ע צ מ ו ל א ו ו י ר ה ה א נ ט י ש מ י ת .א ד י ש ו ת ו
;
של פ ט ן ו ג ם ש ל
למרות
לוואל
השאירה יד חופשית לאנטישמים
הקנאים.
8 7
ש ה ח ק י ק ה ה א ג ט י ש מ י ת ש ל וישי ל א ע ו צ ב ה ע ל פ י ד ר י ש ת ד ע ת ה ק ה ל
ה צ ר פ ת י ת א ל א ע ל פ י יוזמתם ש ל אנטישמים פנאטיים ,היתה למדיגיות ה א נ ט י
שמית דינמיות משלה .היא הפכה לאופנה .היא איפשרה עמדה י מ כ ו ב ד ת והתעשרות.
מושלי
תקופה.
ב,
המחוזות היו
המומים מ מ ס פ ר מ כ ת ב י ההלשנה,
שהגיעו
באותה
לידיהם
5 8
מחנות המעצר של וישי
בהקמת
מ ח נ ו ת המעצר הוחל בסוף ת ק ו פ ת הרפובליקה השלישית .בסוף ס פ ט מ ב ר
1941ה י ו ל א פ ח ו ת מ ־ 31מ ח נ ו ת כ א ל ה ב א י ז ו ר ש ל ט ו ן וישי ,ר ו ב ם ה ג ד ו ל ב ק ר ב ת
הגבול
הספרדי.
המחנות
המרכזיים היו:
ריווםאלט
),(Rivesaites
לה
ודנה
) ,(Le Verneeר י ו ק ר ו ם ) ,(Rieukrosא ר ג ל ג ׳ ) ,(Argelegל ה מ י ל ),(Le Milles
ג י ר ),(Gurs
גואה
),(Noe
ריסבדו
19
) Recebedau).
העצורים
במחנות
אלה
ע ת י ד י ם היו ל ה י ש ל ח ב ר ו ב ם ב ק ת 1942ו ב מ ה ל ך 1943ל מ ה נ ה ד ר א ג ס י .ג ^ ז ף וייל
ק ר א ל מ ח נ ו ת א ל ה ב ס פ ר ו ע ל מ ח נ ו ת ה מ ע צ ר בצרפתFrance :0.17
בשלושת
שנועד
*Anti
ה ח ו ד ש י ם ה ר א ש ו נ י ם ל מ מ ש ל ת וישי ה ו נ ח ו ה י ס ו ד ו ת ל מ ג ג נ ו ן ה צ ר פ ת י ,
לפתור את
שאלת
היהודים הזרים
והוצאת היהודים
הצרפתיים
מהחיים
ה כ ל כ ל י י ם ו ה ח ב ר ת י י ם ש ל ה צ ר פ ת י ם .ב מ ה ל ך ש נ ת 1941י ל ך מ נ ג נ ו ן זה ו י ת ר ח ב .
הערות
M. Alarms and R. Paxton, Vichy France and the Jews, Basic Books, New York, .1
1981, p. -32.
)להלן מרום ופקסםון(
L. Lazare, La Resistance tuive en •France, Judaisme, Israel. France, 1987, p. 23. .2
.3
.4
פרוס ופקסטון ,ע׳ .38
D. Bensimon, Les Grandes •Rafles. £dition Privat, Toulouse, 1987, p. 44.
)להלן בן־םימון(
.5רלף שור ,״צרפת והפליטים היהודים מגרמניה בשנים 1939—1933״ ,דפים לחקר
תקופת השואה ,מאסף ה׳ ,אוגיברסימת חיפה ,תשמ״ז ,מח׳ ) .68—67להלן ד ל ף שור(
.6מרום ופקסטון ,ע׳ .39
.7הרשל גריגשפן ביצע א ת מעשהו כמחאה על גירוש הוריו ויהודים גוםפים מגרמניה
לפולין באוקטובר .1938
.8האקפיון פרנסייז ,אירגון ימני ,שנוסד בתקופת משפט דרייפוס ,היה ידוע בעמדותיו
האגטישמיות.
סטביסקי ,מהגר יהודי מפולין .בפרשה ,ב ה היה מעורב ,היו קשורים
.9אלכםגדר
פוליטיקאים בכירים .הפרשה שימשה עילה לאקסיון פרגסייז לגהל מערכה חריפה
נ ג ד ״הפרלמגטריזם המושחת״ והיהודים.
, p. 10. .צJ. Adler, Face a la Persecution. Caiman-Levy, France, 198
.10
)להלן אדלר(
193
.11שם ,שם ע׳ .8
.12דלף שור ,ע׳ .89
.13מרום ופקסטון ע׳ .64כתג עת ימני קיצוני.
.14שם ,שם.
.15שם ,שם.
.16שם.68—67 ,
.19בלוד ,ש .הרפובליקה הצרפתית השלישית ) ,(1940—1870מסדה ,1972 ,ע 371—364
)להלן בלוד( — .פיליפ פטן ,גיבור נערץ ממלחמת העולם הראשונה .בסוף שנות
ה־ 30כיהן כשגריר צרפת בספרד .נחשב כמועמד המתאים לחלץ את צרפת ממצוקותיה.
.17היהודים מאיזורים אלו גורשו לדרום צרפת .לדראנםי יגיעו בקיץ .1942
.18בלוד ,ע׳ .373—372פייר לוואל ,פוליטיקאי מהשמאל ,שעבר לימין .בשנות ה־30
מילא תפקידים בכירים בממשלות צרפתיות שונות .עתיד למלא תפקיד מכריע בעניין
היהודי בשנים .1943—1942
. .19J. Weil, Contribution a l'Histoire de Camps d'Internement dans l'Anti-France
1946, Edition du Centre, P a r i s . 1
5
)
ל
י
י
(להלןו
.20וייל ,ע׳ .42—29תיאור מפורט של התנאים במחנות של הדרום .אחד מהמחנות
החשובים ,לה מיל ,בקרבת אקס אן פרובנס .מחנה לה ורנה נקרא ״דכאו הצרפתית״
בגלל התנאים הקשים ,ששררו .בו .רבים מהכלואים בו היו פליטים מגרמגיה ,בעיקר
יהודים ,אסירי דכאו לשעבר והיה להם יסוד להשוואה זו.
.21וייל ,ע׳ .22
.22מרום ופקסטון ,ע׳ л
.23בשנה הזאת חלה ליברליזציה בחוקי ההתאזרחות ומספר גדול של יהודים התאזרחו
בצרפת.
.24מרום ופקסטון ,ע׳ .4
.25שם ,ע׳ .3
Les Juifs Sous l'Occupation. Recueil des Textes Officiel Francais et Allemands, .26
1940—1944. L'Association les Fils et Filles de Deportes, p. 19.
)להלן היהודים תחת הכיבוש(
.27מרום ופקםטון ,ע׳ .23
.28היהודים תחת הכיבוש ,ע׳ .22
.29וייל ,ע׳ .85עמ הפלישה הגרמנית עזבו את איזור פריז אלפי יהודים ועברו את
הגבול לכיוץ וישי.
.30מרום ופקסטון ,ע׳ .5עניין זה הוכח במשפטו של אליבר ב־ .1947בבדיקת הצווים
הגרמניים לממשלת וישי ב־ 1940לא נמצא רמז לתכתיב גרמגי.
.31שם ,ע׳ .12
.32״המהפכה הלאומית״ — ביטוי לשלילת הערכים של הרפובליקה השלישית .כינון
ערכים של חברה שמרנית־אוטוריטטיבית ובעלת מאפיינים פאשיםטיים.
Pearoncini, G., "Quelconques Aperfus de la Legislation Antijuive en France", .33
La Question Juive, 1940—1944. (ed.) Karpi, A., Klarsfeld, S., Wellers, G.
Edition Sylvie Herringer, Paris 1961, p. 28.
.34בן סימון ,ע׳ ..54
.35מרום ופקסטון ,ע׳ .20גם אליבר וגם ואלה היו מקורבים לאקסיון פדנטית.
.36שם ,ע׳ : .76
.37שם ,ע׳ .200
.38שם ,ע׳ .166
•39וייל.
.40מרוס ופקםטון ,ע׳ .78
7
194
ש ו א ה וגבורה
ב<מ*
יצחק ארצי
״ צ נ ח נ י
מבט
ה ה צ ל ה ׳
לאחור ,לאחר
,
44ש נ י ם
)דברים בכנס הצנחנים בגבעת ברנר(
נוכה
השונות
ההערכות
שפורסמו
בקשר למיבצע
״צנחני
ההצלה״
הנני מוצא
לנכון למסור להלן עדות אישית — ב ח י נ ת עדות ממקור ראשון — על פגישתי
עם
ה מ י ב צ ע וגיבוריו .א נ י מ צ ו ו ה
לשחזר
את
תגובותי מאז ,מלפני
44שנים,
כ י צ ד הצםייר ה מ י פ ג ש ב ע י נ י צעיר ,ח ב ר פ ע י ל ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ב ״ ה ח ל ו ץ ״ .ע ל י
ל ח ז ו ר היום ל א ז ו ל ש ם .אין זו מ ש י מ ה קלה .י ת ר ע ל כן ,ע ל י ג ם ל ה ש י ב ע ל
ה ש א ל ה ה ח ו ז ר ת ו נ ש נ י ת :ה א ם זה ה י ה כ ד א י ?
היסטוריונים
ו ח ו ק ר י ם ה ע ל ו א ת ה ש א ל ה ג ם ב צ ו ר ה א ח ר ת :ל מ י זה הואיל י
?Cui prodestכ מ ה נ י צ ל ו ?
ב ד ב ר י א נ ס ה ל ה ת מ ו ד ד ג ם ע ם ש א ל ה ע ד י נ ה זו.
איגגי מ ת י י מ ר ל ה י ו ת א ו ב י י ק ט י ב י ב מ ו ב ן ה מ ד ע י ש ל ה מ ל ה .יש ג ם צ ו ר ה ש ל
אובייקטיביות
המכונה
ה א ו ב י י ק ט י ב י ו ת ה ס ו ב י י ק ט י ב י ת .זו
אובייקטיביות של
עד
חי ,שהיה במקום .עליו ל צ ל ו ל ל ת ו ך ה ע ב ר ו ל נ ס ו ת ל ש ח ז ר א ת מ ח ש ב ו ת י ו ,ר ג ש ו ת י ו ,
ת ח ו ש ו ת י ו ב ש ע ת ה מ ע ש ה — אז.
ע ל ה ש א ל ה — ל מ י ז ה ה ו א י ל ,ה א ם ז ה ה י ה כדאי ,ל א א ש י ב ב צ ו ר ה ב ו כ ה ל ט ר י ת .
אלך
ל פ י ש י ט ת ה מ א ז ן ה מ ו ס ר י .ע ל י ל ה ש י ב ,מ ה ז ה נ ת ן ל י ו ל ח ב ר י ם כמוני,
שהיו ב מ ק ו ם מ ע ו ר ב י ם ב מ א ב ק ע ל ע ר כ י ת נ ו ע ת הנוער ,ב א ח ת ה פ י נ ו ת ש ל א י ר ו פ ה
הכבושה.
לא
אדבר לא
בשם
סלובקיה,
ה ו נ ג ר י ה או
יוגוסלביה.
אדבר
על
קטע
קטן
ו ח ש ו ב ב ח ז י ת ה ה צ ל ה ו ה צ נ ח נ ו ת :ה ק ט ע הרומני .ל ג ב י ק ט ע זה ב ט ו ח נ י ,ש א י נ נ י
מדבר
ר ק ב ש מ י אני,
לא
רק
בתור
איש
תנועתי,
״ ה נ ו ע ר הציוני״.
בטוחני,
ש ע מ ד ת י מ ב ט א ת א ת א ש ר ח ש ב ו ו ח ש ו אז ג ם ח ב ר י ״גורדוניה״ ,״דרור־הבונים?׳,
195
״השומר
״בני־עקיבא״,
הצעיר״
ואפילו
״ברית
חברי
ובית״ר,
הקנאים״
שהיו
אז מחוץ ל מ ס ג ר ת ההסתדרותית .ל א מ ת ו ך ראיה ת נ ו ע ת י ת אני מדבר .התבגרנו
כ ב ר מספיק ,כדי להתעלות מעל לאיגטרסים והאמביציות של הראיה התנועתית,
שהיתר .א ז מ ו ב נ ה ולגיטימית ושהיא היום — מ צ ח י ק ה ו א כ פ ו ד ד י ת .
כ י ל א ב פ ר ש ה ת נ ו ע ת י ת א נ ו עוסקים ,כ י א ם
כללי
ציוני־יהודי
ב א י ר ו ע היסטורי,
מ מ ד ר ג ה ראשונה.
א נ ס ה א י פ ו א ל ח ז ו ר אחורנית.
א ת ח י ל ב־.1943
ס פ ט מ ב ר .1943ז כ ו ר ל י הזעזוע ,ש ע ב ר
זה ה י ה מיז־ א ח ר י ח ג ר א ש השנה,
עלי ,כ א ש ר אחרי החג קראתי ביומונים הרומניים א ת ההודעה הרשמית הסתומה
ק מ ע ה ש ל ה מ ט כ ״ ל הרומני ) (Cartierve Generalל פ י ה — ה א ו י כ גיסה ל ה צ נ י ח
ש נ י ס ו כ ג י ם :א ח ד ב ש ם גדליזון ו ה ש נ י ב ש ם י ע ק ו ב ז ל .ה ם נ ת פ ס ו ע ל ידי ה ג ׳ נ ד ר מ ר י ה
ב א י ז ו ר סורנו־סוורין ,נ א ס ר ו ו ה ו ב א ו ל מ ע צ ר .ו ב ס י ו ם :ה ח ק י ר ה נ מ ש כ ת .
הרומנית
ל ש מ ו ת ה י ה צ ל י ל יהודי .מ פ י ה ם ש ל ה ח ב ר י ם צ ב י ב א ס י י ו י א נ ק ו ס ק ר ל ם מ ״ ד ר ו ר ־
הבונים״
י ד ע ת י מ ש ה ו ע ל מ י ב צ ע מ י ו ח ד ,ה ע ת י ד ל ה ח ז י ר ל ר ו מ נ י ה ש ל י ח י ארץ־
ישראל .א ב ל בדמיוני הפרוע ביותר ל א העליתי ע ל הדעת ,שהמדובר בצנחנים,
מ ה א ר ץ ויוצנחו ברומניה .ל א י ד ע ת י ש א ח ד מ ה ם ה י ה אריה פ י כ מ ן ז״ל
שיבואו
מבית־אורן,
הציוני״
א ו ת ו ז כ ר ת י מ ס מ י נ ר ב־ ,1936ו מ מ א ב ק ו ל ה ק י ם א ת ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר
ה מ ר ק ס י ס ט י ,וליובד .ג ו ק ו ב ס ק י מ י ג ו ר ,ש ה ו צ נ ח ו מ ע ל ל ר ו מ נ י ה ,ל א הגיעו
ל י ע ד ם ,ג ח ת ו ע ל גג ,ב מ ק ו ם ב ש ד ה ה פ ת ו ח ,ש ב ר ו ר ג ל י י ם ,נ ת פ ס ו ע ל ידי ה ג ׳ נ ד ר מ ר י ה
נעצרו ונשלחו לטיפול
הרומנית,
לבית
רפואי
טימושול ד ה זוס
החולים
ליד
ב ר א ש ו ב ו ל א נ מ ס ר ו לידי ה ג ר מ נ י ם .ו ב כ ך נ ש ת ת ק ה ה פ ר ש ה .
ע ד ש כ ע ב ו ר ת ש ע ה חדשים ,ב מ א י
ט י ו ל ר ג ל י יזום
,1944ת ו ר כ ד י
בפרקול
ק ר ו ל ) ,(Parcul Carolה פ א ר ק ה נ ה ד ר ש ל ב ו ק ר ש ט ,מ ס ר ל י צ ב י ב א ס י י מ ״ ד ר ו ר ־
הבונים״
את
הסוד
לרומניה.
עלינו
וישתלבו
בפעילות
מהארץ
הגדול:
להכין ל ה ם
עומדים
להגיע
מחסה
ותעודות .הם
התנועתית .צבי
השביע
באסיי
שליחים .הם
יהיו
יוצנחו
שייכים ל כ ל
אותי לא
מעל
התנועות
לגלות את
הסוד
ל א ף אחד ,אפילו ל א לחברי הקרוב ביותר ד ב שיבר ז״ל ,ר ע י ושותפי ל כ ל הפעולות
ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה .
כעבור כחודש ישבתי יחד עם ב ר ל טיברז בדירה ה מ ח ת ר ת י ת שהחזקנו ברחוב
אולטן,
ב ר ו ב ע היהודי ש ל
בוקרשט .כאן פגשתי א ת ש נ י הצנחנים
הראשונים
ש ה ג י ע ו :א ת שייקה ו א ת מ נ ו )שייקר .דן ו מ נ ו ב ן ־ א פ ר י ם ( .א ח ר כ ך הגיעו ברוך
ק מ י ן ז ״ ל ו ד ב ב ר ג ר )הררי( ז״ל.
ע ד ה י ו ם ט ר י ב ז כ ר ו נ י הזעזוע ה נ פ ש י ,ש ע ב ר ע ל י א ו ת ה שעד :.חשתי ,ש א נ י
נמצא
ב מ ח י צ ת ם ש ל אנשים ,ש ב א ו מ ן הארץ ,ע ז ב ו א ת
ביתם ובאו להצטרף
אלינו ,ל ח ל ק אתנו א ת הסכנות ,ל ת ת ל נ ו א ת התחושה ,ש א נ ח נ ו ל א לבד ,שהישוב
בארץ־ישראל
מ י יכול
אתנו.
להעלות על הדעת מעשה
גבורה מרשים
י ו ת ר ,מ ר ג ש יותר ,גדול
י ו ת ר ? ל א ח ר שגים ש ל בךיךות ,יאוש ,ח ו ס ך ת ק ו ה ,ת ו ך ה ר ג ש ה ,ש א נ ו האחרוגים —
המתקרבים
בצעדים
בטוחים
ל ח ל ק א ת ג ו ר ל ם אתנו.
196
להשמדה
ולחדלון,
באים
חברים
מעולם
החופש
ועוד פ ר ט נ ו ד ע ל י ו ר י ג ש א ו ת י :ש ע ל ה צ נ ח נ י ם נ מ נ ה ג ם ח ב ר נ ו ה ט ו ב א ב א
ב ר ד י צ ׳ ב ז ״ ל ו כ י ג ם ה ו א ע ו מ ד ל ה ג י ע לרומניה.
נפגשנו
שנינו
בפלוריאסקה
באוקטובר
אבא
1940
ז״ל
בשנים
שליד
שלפני
בוקרשט.
לידי
המלחמה
במחנות
הקת.
ז כ ר ת י כ י צ ד הוא מ ס ר
אנשי
משמר
הברזל
את
הייגו
חוות
יחד
בהכשרה
ההכשרה
שלנו
הפאשיסטים־הנאצים.
ע ל ה א ר צ ה ב ־ 1941ו נ מ נ ה ע ל מייסדי הגרעין ש ה כ ש י ר
א ת עצמו
ל ה ק מ ת ק י ב ו ץ ״ ב מ א ב ק ״ בארץ .ו ה נ ה א ב א עוזב א ת גרעינו ,א ת ה ש ל ו ו ה ה י ח ס י ת
בארץ ,מ ס ת כ ן ו מ ח ל י ט ל ח ז ו ר ו ל ה צ ט ר ף ל ח ב ר י ו מ א ת מ ו ל .ה י ה כ מ ע ט ב ל ת י א פ ש ר י
ל ת פ ו ס מ י ד ה כ ז ו ש ל אומץ ,ג ב ו ר ה ו ח ב ר ו ת עילאית .א ב ל שייקה ,מ נ ו ב ר ו ך ס י פ ר ו
על
כך .ח ז ק ה
ש י ד ע ו מ ה ה ם מ ד ב ר י ם .בשורה זו ח י ז ק ה
עוד יותר
את
מתח
ההמתנה לבואו.
היום א נ ו י ו ד ע י ם מ ה היו ה ש י ק ו ל י ם ו ה ל ב ט י ם של מ נ ה י ג י ה י ש ו ב ש ק ד מ ו ל מ י ב צ ע :
ל ס י י ע ל ג ו ל ה ה ת ב ס ס ה ע ל שיגור ש ל י ח י ם מ ע ט י ם ,פ ר ט י ז נ י ם ,ת ג ב ו ר ת
התוכנית
ל א נ ש י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב מ ח ת ר ת .ע ל י ה ם היה ל ח ו ל ל ת נ ו ע ה ש ל ה ת נ ג ד ו ת ,ש ת ת פ ש ט
על פני כ ל א ר צ ו ת הכיבוש .אנחנו לא ידענו דבר על ה ת ו כ נ י ת לחדור לאיזור,
ש ב ו היו 400א ל ף י ה ו ד י ר ו מ נ י ה 800 ,א ל ף יהודי הונגריה ,ו ־ 7 0א ל ף יהודי י ו ג ו ס ל ב י ה ,
דהיינו ,כ מ י ל י ו ן ו ר ב ע י ה ו ד י ה כדי ל ה מ ר י ד א ו ת ם .
ה מ ש י מ ו ת היו ר ב ו ת ו מ ג ו ו נ ו ת :
— ה ק מ ת ג ש ר ישיר בין ה י ש ו ב לבין ה ק ה י ל ו ת ב ש ט ח י ה כ י ב ו ש ו ב ע י ק ר בפולין.
— ל ע ו ר ר א ת ה צ י ב ו ר היהודי — ב ע י ק ר בפולין — ל מ ר ו ד .
— ל ע ו ד ד א ת יהודי א ר צ ו ת ה ב ל ק ן ל ה ת נ ג ד ו ל פ ג ו ע ב א ו י ב .
— ל ס י י ע ב א י ר ג ו ן מ ו ק ד י ה ת נ ג ד ו ת צ ב א י ת ,מצויירים ב נ ש ק ו א מ צ ע י ל ח י מ ה א ח ר י ם .
— ל ק ב ל ל י ד י ה ם א ת ענייני העלייה.
המכגה
ה מ ש ו ת ף ש ל כ ל ה מ ש י מ ו ת היה ל ב צ ע מ ש ה ו מ מ ש י ,שיגדיל א ת מ ס פ ר
הניצולים
—
אליהו
מהשמדה.
ביטא
את
המחשבה
שמאחורי
המבצע
בדבריו
לצנחן
ג ו ל ו מ ב :״ ה מ ט ר ה ה ג ד ו ל ה היא ל ה ג י ע ל א ח י ם ה מ ע ו נ י ם ,ל ה י ו ת ל ה ם איש
ב ה צ ל ח ת ש ל י ח ו ת ך ת ל ו י ה ה מ ש ך ב ע ת י ד .היה יהודי גאה ,ד ע ל א ן א ת ה
בשורה.
הולך ,ה ב ו ר א ת שולחיך.״
בצורה
א ח ר ת ב ו ט א ה ה מ ח ש ב ה ע ל ידי ח נ ה ס נ ש ז״ל ב מ כ ת ב ה פ ר ד ה ש ל ה :
״ ו א ם א פ ו ל — ל א ל ש ו ו א א מ ו ת .א ו ל י ת ג י ע ה ש מ ו ע ה א ל היהודים ,כי ש ל י ח מ א ״ י
הגיע ו ג ת פ ס ו י פ ע ם ה ל ב ב ג י ט א ו ת ו ב י ע ר ו ת .יש ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ,ל א ע ז ב ו נ ו ,ל א
ש כ ח ו א ו ת נ ו ,ו א ו ל י ק ר ו ב ה הישועה .ה א מ ו ג ה עשויה ל ח ו ל ל נסים.״
ו ג ם מ כ ת ב ה פ ר י ד ה ש ל א ב א ב ר ד י צ ׳ ב ז״ל ,ש נ כ ת ב ל ח ב ר י ג ר ע י נ ו
באמצעות
ח ב ר ו ה ט ו ב ו ב ן ע י ר ו חיים ש פ א ר ,מ ב ט א גימד ,דומה.
ברומניה
הגיעו
ל א הגיעו הצנחנים למימוש כל המשימות דלעיל .לרומניה הם ל א
ל ח ל ל ריק .פעלה כאן מ ע ר כ ת תנועתית מסועפת .אבל
גוכחותם שינתה
ג י ש ו ת ו ת פ י ס ו ת .ל ה ל ן ד ו ג מ ה :ב ה ש ר א ת ה ח ב ר י ם שלנו ,ש ב ר ח ו מ פ ו ל י ן ו ה ו נ ג ר י ה
וחלקו
אתנו
א ת נ ס י ו נ ם . ,ה ק מ נ ו ב ב ו ק ר ש ט בונקרים .ה ם נ ו ע ד ו ל ש מ ש מ ק ו מ ו ת
מחסה ועמדות הגנה לפעילי התנועות ל ע ת נסיגת הגרמנים ונסיונם לארגן מרחץ
ד ם יהודי.
ה צ נ ח נ י ם ש י נ ו א ת ת פ י ס ת נ ו .ל א ב ו נ ק ר י ם ב ש ב י ל ה א ק ט י ב ה ,כ י א ם אירגון יחידות,
197
ש י י ל ח מ ו ל ה צ ל ת כ ל י ה ו ד י ויהודי .ל כ ן הושם ה ד ג ש ע ל ה ה ת א ר ג ג ו ת ה ה ג נ ת י ת ש ל
ה ר ב ע י ם ה י ה ו ד י י ם — ו ק א ר ש ט ודודשט ,ל כ ן ה ו ש ק ע ו מ א מ צ י ם ב ר כ י ש ת נ ש ק ו נ ע ר כ ו
אימונים ,כ י צ ד ל ה ש ת מ ש בו.
מהר
מאוד מצאו
התנועתי
הצגחגים את עצמם מעורבים גם
העליה,
בנושא
ו ה א י ר ג ו נ י ה כ ל ל י .ה ם סייעו ל ג י ב ו ש כ ל ל י ם ו ק ר י ט ר י ו נ י ם
במישור
בדבר סדרי
התור לעליה.
ב מ א ב ק ע ל מ ק ו מ ו ת ע ל י ה בין ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת ל ב י ן ה מ ב ו ג ר י ם ,
הכריעו א ת הכף
הם
התנועתית
העתודה
להגדיל
ל ט ו ב ת ה נ ו ע ר החלוצי .ע ל ידי כ ך ג ם גיסו
את
ל ה ת י ש ב ו ת הקיבוצית.
ל א ח ר ה ה פ י כ ה ב ר ו מ ג י ה ,ב ־ 2 3ב א ו ג ו ס ט ,1944היו ה צ נ ח נ י ם ה ש ל י ח י ם הראשונים,
ב י צ י א ת ה ת נ ו ע ו ת מ ה מ ח ת ר ת ,ב ה ת א ר ג נ ו ת החלוץ ,ו א ח ר כ ך
שסייעו
ההכשרות,
נתיבי
בתי
הילדים ,מוקדי הקליטה
לבורחים
הבריחה מפולין לרומניה — ואחר כך
היציאה
מבריה״מ
בהתארגנות
לרומניה,
בבריחה מרומניה
באירגון
ל ע ב ר נקודות
ל א ר ץ ־ י ש ר א ל מ א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת — איטליה ,מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם ב ג ר מ נ י ה
וצרפת.
הצגחגים
באוגוסט
אחרי ה־23
היוו א ת ת ש ת י ת ה ש ל י ח ו ת .ה ש ל י ח י ם ה א ח ר י ם ,ש ה ג י ע ו
ו ב ר א ש ם ה ש ל י ש י ה :מ ש ה א ב ר ב ו ך ,ד ו ד צימגד ,י ו ס ף ק ל ר מ ן — מ צ א ו
ב מ ק ו ם א ת ה ש ל י ח י ם ה צ נ ח נ י ם ו א ת ה ש פ ע ת ם ה ת נ ו ע ת י ת ו ה צ ט ר פ ו ל פ ע י ל ו ת ,שניזומה
ידי ק ו ד מ י ה ם .
על
ו מ ה היו ה ה י ש ג י ם ה מ ע ש י י ם ? ה ם מ ש ת ר ע י ם ע ל חודשיים ע ד ל ש ח ר ו ר ה מ פ ת י ע
והבלתי צפוי של רומניה מעול הנאצים — ואחר כ ך על פגי ר א ש י ת ה ש ל שיקום
התנועה
אזכיר
הציונית.
את
הסיוע
להתארגנות
יהודית
המעבר,
בשלב
ערב
כניסת ה צ ב א האדום.
סיוע ל ה נ ה ג ה ה צ י ו נ י ת ה מ ח ת ר ת י ת ו א ח ר כ ך — הגלויה.
סיוע ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר .
הכנות לעלייה.
פעילות
הצבא
הצנחנים הוותה תריס בפגי קסמו של הקומוגיזם שהגיע בדמותו ש ל
המשחרר,
בקומוניזם.
הקרינו
ה צ נ ח נ י ם ה י ו ה ת ג ל ו ת חיה של ה פ ת ר ו ן הציוני.
בעצם
הופעתם הם
עידוד .ה ם ה י ו ה ס מ ל ל ד א ג ת היישוב ל י ה ד ו ת ה ג ו ל ה ו ל נ כ ו נ ו ת ו ל ה ק ר י ב
קרבנות.
להפיח
הצבא
האדום .ר ב י ם האמינו ש פ ת ר ו ן
הבעיה
היהודית יימצא
ב ח ו ר מ א ר ץ ־ י ש ר א ל נ ט ש א ת ביתו ו מ ש פ ח ת ו ,ו ח ז ר ל ע מ ק ה ב כ א ,כ ד י
בנו
אמוגה,
כוח
ובטחון.
פתאום
הרגשנו
שאיננו
מבודדים.
שמעשינו
ב ר ו מ נ י ה מ ש ח ז ר י ם ב מ א ב ק הישוב בארץ .פ ת א ו ם ה ר ג ש נ ו א ת ע צ מ נ ו ח ל ק מ ח ז י ת
גדולה.
״ ר י ח פ נ ו ב ע ו ל מ ו ת אחרים ב ה ם פ ו ע ל י ם כ ו ח ו ת ח ד ש י ם ״ כ ת ב ת י ל פ נ י 30
שנה ברשימת הערכה.
היום ש נ י ם ל א ח ר ה מ ע ש ה מ ח מ מ י ם ושואלים ,כ מ ה נ פ ש ו ת ה צ י ל ו צ נ ח נ י ם א ל ה ?
באזני
ש א ל ה זו נ ש מ ע ת כאווילית .מ י ש ר א ה א ת
הצנחנים ברומניה
כשליחים
.ל פ ע ו ל ה י ו מ י ו מ י ת ,מ י שיודע ,כ י צ ד ס י כ נ ו א ת נ פ ש ם ע ל ידי פ ע י ל ו ת ם ב ת נ ו ע ה ,
ע ל ידי נ ס י ע ו ת ל ל א רשיון ,על ידי ה י ע נ ו ת ל א ת ג ר י ם ר צ י נ י י ם ,ש ע מ ד ו ב פ נ י ה ם
בשלהי
מה
198
ה מ ש ס ר ה פ ר ו ־ נ א צ י ברומניה ,ל ע ו ל ם ל א י ש א ל ש א ל ה כ ז א ת .
ש ק ב ע ,היתד.
השפעתם על מורל
התנועה.
אנשי
תנועות
הנוער מילאו
ה פ ק ד י ם ש ל א נ ש י שדה .פ ע ל ו ב מ ח נ ו ח ,ב ג י ט א ו ת ,ב ש ט ח .ק י י מ ו ק ש ר ע ם ה פ ע י ל י ם
בטרנםניסטריה.
שמרו
על
ובצ׳רנוביץ
גחלח
הדריכו א ח
הצימוח לבל
הסניפים,
הכבה רוח
סיפרו על
החלוציות,
המחרחש
ה ב ר י ח ו יהודים
ל א ד ר כ י ם מ כ ל ה א ר צ ו ח ה ש כ נ ו ח ,אירגנו ס מ י נ ר י ם וימי עיון ,ב י ק ר ו
מסוכנים,
מסמכים
בארץ,
בדרכים
באיזורים
העשייה
סיפקו ידיעוח לחו״ל באמצעוח בלדרים דיפלומטיים ,פיחחו
ו ת ע ו ד ו ח מ ו ו י י פ ו ח ש ה צ י ל ו רבים .פ ע ו ל ו ח א ל ו נ ע ש ו ב ה ש ר א ה ה צ נ ח נ י ם
ח ס ר י הנסיון .ה ם היו מ ק ו ר לגיבוי,
הצעירים
תמיכה
קיבלו
ועידוד .כ ל ז א ת
א נ ש י ה מ ק ו ם מ ח ב ר י ה ם מ ה א ר ץ ה מ ב ו ג ר י ם יותר ,ע ש י ר י ם י ו ת ר בנסיון ,ס מ כ ו ת י י ם יותר.
••¥
כ א ש ר ה ש ל י ח י ם הגיעו ל ר ו מ נ י ה ב ק ת ,1944ל א היו ש ו ם ס י מ נ י ם ,ש י צ י א ת ר ו מ נ י ה
מ מ ס ג ר ת ה צ י ר ק ר ו ב ה כ ל ־ כ ך וכי ה י א ת ת ר ח ש כ ב ר ב ס ו ף א ו ג ו ס ט .א ל מ ל א ה ק ש ר
ב ר א ש ו ת ו ש ל ה מ ל ך קרול ,ש ה ו ב י ל ב ־ 2 3ב א ו ג ו ס ט 1944ל ה פ י כ ת ו ל י צ י א ת ר ו מ ג י ה
ב ר ל י ן — ר ו מ א ,היתד• ה מ ל ח מ ה נ מ ש כ ת ע ו ד ח ד ש י ם ר ב י ם .
מהציר
ה פ י כ ת ה ־23
ב א ו ג ו ס ט ה י ת ה ה פ ת ע ה ל כ ל .ת ו ך ל י ל ה היא ח י ס ל ה א ת ה ה ש פ ע ה ה ג ר מ נ י ת ,ה צ ב א י ת
מי היה
והאזרחית.
יכול .ל נ ח ש ביוני וביולי ו א פ י ל ו
במשך
שלושת
השבועות
ה ר א ש ו נ י ם ש ל א ו ג ו ס ט ,ש א פ ש ר ו ת כזו ת י ת כ ן וכי ה י א פ ה ק ר ו ב ה ו
ה ש ג ר י ר ק י ל י נ ג ר ו ה מ פ ק ד ה ג ר מ נ י העליון ב ר ו מ נ י ה פ ו ן ה א נ ס ן ה ו פ ת ע ו
אפילו
ע ל ד י ההפיכה ולפיכך — התאבדו.
ל כ ן אין
ל מ ד ד את
הצנחנים
שליחות
ברומגיה .לפי
המשך
ה ז מ ן גטו ש ל
ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י — חודשיים .ע ם ב ו א ם ש ל ה צ נ ח נ י ם .ל א ידענו ,ש ת פ ק י ד ם — כ פ ו ל .
אנחנו .ר א י נ ו א ך ו ר ק .א ת ת פ ק ד ם ה י ה ד י ה ת נ ו ע ת י .הם׳ ל א ע י ר ב ו א ו ת נ ו ב ש ל י ח ו ת
ה נ ו ס פ ח שלהם ,ה ש ל י ח ו ת מ ט ע ם ב ר י ט נ י ה ' ו ב נ ו ת הברית .יתכן שהיה כאן שיקול
שלסדיות.
יתכן ש פ ע ל גם השיקול ל א לגרור אוחנו ל מ ע ר ב ו ל ח הסכנה ו ל ס י ב ד ,
אם ת ק ר ה ת ק ל ה למי שייתפס.
את
ה צ נ ח נ ו ת נ י ת ן ל ה ע ר י ך א ך ורק ,א ם א ת ה מ ש ו ו ה א ת ה מ י ב צ ע — שיא
של פ ע י ל ו ת מ ח ת ר ת י ת ציונית — עם מימצעי ה מ ח ת ר ת
האנטי־נאצית בארצות
הכיבוש .לצורך זה ה ת ע ס ק ת י במחקרו של בלייק אהרליך על ה מ ח ת ר ת הצרפתית
Resistance
למחתרת
.The Frenchיש
הבדל
יסודי בין
המחתרת
הכללית
באירופה
היהודית.
המחתרת
ה כ ל ל י ת ה ת ב ס ס ה ע ל קציני צ ב א ו י ח ד י ם ,א ש ר
ב ד י ה ם נותר נשק
מימי הקרבות .ת ב נ י ת ם היתה להחליש את הכובש הגרמני על ד י פעולות הטרדה,
חבלה ,פגיעה.
במרבית
ה מ ק ר י ם היה ל ה ם
עורף
אוהד
במקום,
שנתן להם
גיבוי
ומסתור.
ב צ ר פ ת ה ם י ו כ ל ו ל ע ב ו ר ל א י ז ו ר ,Vichyל ה ת ק ש ר ע ם נ צ י ג ו י ו ת ד י פ ל ו מ ט י ו ת ולדווח.
המקי
ב צ ר פ ת א ף ה י ה מ צ ו י ד ב ר ש ת ש ל מילוט .ב א י ז ו ר י ם מ י ו ח ד י ם היו נ ו ח ת י ם
מטוסים,
בסכנה,
בעולם
שבאו
מאנגליה,
מרחק
הביאו שליחים ,הוראות,
טיסה
של.פחות
משעה
ת ג ב ו ר ת . .כ ל .זה ה י ה
ואספו
אנשים,
בלתי.אפשרי
שהיו
לחלוטין
ה ק ט ן ש ל ה מ ח ת ר ת היהודית .היא פ ע ל ה ב ש ט ח ס ג ו ר ,ק ל ל פ י ק ו ח .מ ו ל ה
נ י צ ב ה ד ע ח ק ה ל י ה ו ד י ח שרויה ב ה ל ם ,אוחד ,ה ע ס י ק ד ק נ ו ש א א ח ד :כ י צ ד נ ש א ד י פ
199
כ ח י י ם ,א י ב ע ר ל ע ב ן ,To survive ,זו ה י ת ה ה מ ט ר ה ה ע ל י ו נ ה .
נ ש ק ל א היה ל ה ם .ר כ י ש ת א ק ד ח היתד .א ז כ ר ו כ ה ב ק ש י י ם ג ד ו ל י ם י ו ת ר ,מ א ש ר
פ צ צ ה א ט ו מ י ת היום .א נ י זוכר ,כ מ ה ק ש ה ה י ה ל ח ב ר י דעו ש י ב ר ז״ל
רכישת
לרכוש מ ס פ ר אקדחים .כיצד קרולה כויפ תיבדל לחיים ארוכים היתה מ ש ח ק ת א ת
א ש ת ה ר ח ו ב ה ג ר מ נ י ה ,התידדד .ע ם חיילים ו ע ר י ק י ם כ ד י ל ק ב ל או ל ג נ ו ב מ״ידידר.״
ה ג ר מ ג י ה ש ת ו י א ק ד ח א ו ת ע ו ד ה צבאית ,ח ש ו ב ה ל מ ד פ י ס ה מ ח ת ר ת י ,ש י ג צ ל ת ע ו ד ו ת
אלו ו א ח ר ו ת ל מ ט ר ו ת פ ע ו ל ה .
מ י ל ו ט ל א ה י ה ק י י פ .ב ר ו מ נ י ה כ ל ל ל א פ ע ל עורף מ ח ת ר ת י .ב ר ו מ נ י ה ל א ה י ת ה
ק י י מ ת ת נ ו ע ה פ ר ט י ז נ י ת ,ל א היו מ ק ו מ ו ת מ י ס ת ו ר ,ל א היה ע ל מ י ל ס מ ו ך ,א פ י ל ו
מ ק ו מ ו ת ל י ג ה ה י ה ק ש ה ל ה ש י ג .כ א ש ר הגיעו פ ל י ט י פ ו ל י ן ו ה ו נ ג ר י ה א ח ר י
,1943
ל א ג מ צ א ו יהודים ,ש ה י ו מ ו כ ג י ם ל ת ת מ ג ו ר י ם ל פ ל י ט י ם ב ב ת י ה ם .א ל מ ל א נ ד י ב ו ת
ה ל ב ש ל ה ז ו נ ו ת ^ ) Crucea de H a t r aצ ל ב ה א ב ן ( — ש ם ר ו ב ע ה ז ו ג ו ת של
ב ו ק ר ם ט ,ש ל א פ ח ד ו מ פ נ י ה מ ש ט ר ה ה ר ו מ נ י ת וגילו נ כ ו נ ו ת ל א ר ח ב ח ד ר י ה ן ת מ ו ר ת
ת ש ל ו ם א ת פ ל י ט י ק ב ו צ ת ד נ י פ ר ו פ ט ר ו ב ס ק ,ל א היינו מ ו צ א י ם ל ה ם א ז — מ ק ו מ ו ת
לינה.
כ ל מ ה ש א מ ר ת י ע ל ת נ א י א י ש ה מ ח ת ר ת ,ח ל ב י ת ר ש א ת ע ל ה צ נ ח ן ש ה י ה כעין
— ש ה ג י ע ב ד ר ך האויר ,ו ה צ ט ר ף ל ע ו ל ם ה ג י ט ו ו ה כ י ב ו ש .
פרטיזן
ל א ה ג י ע ל א י ז ו ר מ ב ו ד ד ,אוטוגומי ,א ש ר ב ת ו כ ו ע ל י ו ל פ ע ו ל .ה ו א צ נ ח
הוא
ל ת ו ך ת ו כ ו ש ל ה ר י כ ו ז היהודי ,ש ל אנשים נ ר ד פ י ם ו ע ו ל פ עויין ,ל ק ו מ ץ פ ע י ל י ם ,
שאף
ה ם היו כ ל יום ו כ ל שעד .ב ס כ נ ה .ל א ק ל י ם זה ש ל
הצטרף.
הקשר
ס כ נ ה פ ר מ נ נ ט י ת הוא
ע ו ר ף ש ל נ ס י ג ה א ו ש ל פינוי ל א ה י ה מ צ ו י כ ל ל ו כ ל ל ב ש ו ם צורה.
עם
שולחיו
היה
רופף.
ש ל י ח ו ת זו פ י ר ו ש ה
היה
לבוא
מאיזור
חופשי
ולצנוח לתוך תוכו של עולם ההשמדה .הצנחן בא להמיר א ת גורלו כ א ז ר ח העולפ
החופשי
ע ם ג ו ר ם ש ל א ד ם ה כ ל ו א בגיטו .ה ו א ה ג י ע ל ש ת ף א ת ע צ מ ו
במאבק
היומיומי ע ל ה י ש ר ד ו ת .ל ה צ ל י ח או ל ח ל ק ע ם ח ב ר י ו א ת ה ג ו ר ל ,ש ה י ה צ פ ו י אז
ל כ ו ל ם — גירוש ל א ת ר י ה ה ש מ ד ה ומוות.
ולכן ,א ח ר י ש נ י ם כ ה ר ב ו ת א נ י ח ש ה ע ר צ ה ל ל א ג ב ו ל ל מ ע ש ה ש ע ש ו ה צ נ ח נ י ם
למען כבוד האומה ולמעננו.
מ ר ד גיטו ו ר ש ה ל א ה צ י ל א ת י ה ד ו ת פ ו ל י ן ו א ף ל א א ת י ה ד ו ת ו ר ש ה .א ב ל
כ פ י ש כ ב ר ) א מ ר ( א ח ד מ מ פ ק ד י גיטו ק ר ק ו ב ,ד ו ל ק ל י ב ם ק י נ ד :״ א נ ו נ ל ח מ י ם ע ל
ש ת י ש ו ר ו ת בהיסטוריה.״ ו א כ ן מ ר ד ה ג י ט א ו ת ר ש ם מ ס פ ר ש ו ר ו ת ב פ ר ק ה ה י ס ט ו ר י ה
של ה ס ב ל היהודי ו ה ג ב ו ר ה היהודית.
כ ך א נ י מ ע ר י ך ג ם א ת מ פ ע ל ה צ נ ח נ ו ת .ה ו ד ו ת ל מ פ ע ל זה נ ר ש מ ו ב ס פ ר ה ה י ס ט ו ר י ה
מ ס פ ר ש ו ר ו ת ש ל הוד ,ס ו ל י ד ר י ו ת יהודית ,נ כ ו נ ו ת ל ע ז ר ה ו ק ר ב ן ב ת ו ל ך ו ת ה י ש ו ב
היהודי ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ו ת .
בשנות
ה מ ל ח מ ה ת י ח ם ה ג ו ר ל היהודי ת ח ו מ י ם מ ק ר י י ם בין ק ו מ ץ היהודים ,כ ־
6מ א ו ת א ל ף ,ש ה י ו ב ג ב ו ל ו ת ארץ־ י ש ר א ל ל ב י ן אחיהם ,ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ,ש נ ו ת ר ו
באירופה הכבושה.
ב צ ד ק ה ת ע ו ר ר ה ש א ל ה מ ו ס ר י ת מ מ ד ר ג ה ר א ש ו נ ה :ה י י ת כ ן ל ש ב ת ב ח י ב ו ק ידיים ך
מה עושים?
כ י צ ד עוזרים ?
200
הברירה
נושא
היתד .ל א ל ע ש ו ת כ ל ו ם או ל ב ח ו ר ב מ ע ש ה נועז ונואש ,ח ס ר סיכוי,
א ל מ נ ט הסיכון העצמי,
המבטא
העשייה.
את רצון
הרציונליסטים ,א נ ש י
ההגיון ה ק ר ,יוכלו ל ה ק ש ו ת :ה י י ת כ ן ל ק ח ת א נ ש י ם צעירים ,ש ב א ו מ ש ם ו ל ה ח ז י ר
א ו ת ם ל ת ו פ ת ב מ ס ג ר ת מ י ב צ ע שאין ל ו ס י כ ו י ואין מ מ ג ו ח ז ר ה י זה א מ ר השכל.
א ב ל ה ל ב ציווה :לגסות.
ה ־ 32ה ת נ ד ב ו .ה ם ל א גוייסו מ ת ו ך כ פ י י ה א ל א א ך ו ר ק מ ת ו ך צו פנימי.
הוידויים ה א י נ ט י מ י י ם ה מ ע ט י ם ש נ ו ת ר ו מ ו כ י ח י ם ,ש א כ ן ה צ נ ח נ י ם ידעו א ת גודל
הסכנה ובכל זאת הם לא נרתעו.
ה ח ו ב ה ו ה ש ל י ח ו ת ,ג ב ר ה ע ל א י נ ס ט י נ ק ט הקיום.
תודעת
אגי ז ו כ ר א ת ה ת ר ג ש ו ת י כ א ש ר ב ש ע ת ב י ק ו ר י ב מ ו ס י א ו ן היהודי באושוויץ ר א י ת י
בפינת
רעי
הגבורה א ת תמונות ש ב ע ת הצנחנים שנפלו בפעולה )כולל תמונתו של
א ב א בחריציב ז״ל(
אילו
בצד
תמונתו של
ס י פ ר ו ע ל שני מ ע ש י ג ב ו ר ה
אירופה
לכן
כמעט
קובנר
אבא
צבאיים:
ז״ל
בפרטיזן .ת מ ו נ ו ת
מ ע ש ה הפרטיזנים
במזרח־
ב צ ד מ י ב צ ע ה צ נ ח נ י ם ש ב א ו מן ה מ ע ר ב החופשי.
א נ י חוזר ו ט ו ע ן :
ה מ פ ע ל ז ק ו ק ל ה ע ר כ ה מ ה ז ו ו י ת ה מ ו ס ר י ת :ה מ ו ד ד ש ל ו ה ו א ב ת ש ו ב ה על ה ש א ל ה ,
מ ה הוא ת ר ם ללוחמים בשטח ולמעשיהם ,למוראל שלהם.
ג י ס י ת י ל מ ס ו ר ל כ ם א ת ה ת ש ו ב ו ת ל ס ו ג זה ש ל מאזן .כ ע י נ י ה ו א ח י ו כ י כ י ו ת ר .
ועוד שואלים :מ ה היתה זכותם של מנהיגי הישוב לסכן א ת כ ם ?
ב מ ס ג ר ת כללי הדמוקרטיה המנהיג חייב ל ק ב ל ל א פ ע ם החלטות קשות ,מסוכנות.
ה י ש ו ב גהגו
מנהיגי
כמנהיגים
ב נ ו ש א זה
של
מדינה
ב ד ר ך .היתד!
ל ה ם זכות
מ ו ס ר י ת ל כ ך .ב צ ד ה ש י ק ו ל היהודי ע מ ד ג ם ה ש י ק ו ל ש ל ב נ ו ת ה ב ר י ת ,ש ר א ו ב מ י ב צ ע
ח ל ק מ מ א מ ץ מ ל ח מ ת י שראוי ל ע ש ו ת ו .ש י ק ו ל ז ה ה ע נ י ק ל מ י ב צ ע ג ם א ת ה מ י מ ד
האסטרטגי
— הצבאי ,ב מ ס ג ר ת ה מ א מ ץ ה צ ב א י ל מ י ג ו ר הנאציזם.
לכן מותר לקבוע שמיבצע הצנחנו רשם ל א ר ק מ ס פ ר שורות בתולדות העם
היהודי א ל א גם פ ר ק מ פ ו א ר ב ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת ,ש נ ל ח מ ה ע ל ח י ר ו ת ה ,ב צ ד מ ע ש י
הגבורה
ה מ פ ו א ר י ם ש ל ל ו ח מ י ה מ ח ת ר ת האירופיים.
א ס י י ם ב ת ש ו ב ת ו ש ל חיים ח ר מ ש ל נ ע ר ,ש ש א ל א ו ת ו ה א ם היה כ ד א י :״דמיין,
כ י א ח ה ע ו מ ד ע ל צ ו ק מ ו ל הים ה ס ו ע ר ו א ח י ך ־ ח ב ר י ך ב נ י מ ש פ ח ת ך נ א ב ק י ם ב ג ל י ם
חייהם .אין פ נ א י ואין ה כ ל י ם ,כ ד י ל ש ק ו ל
על
ו ל ח ש ב ,א ם יש ט ע ם ל ה ס ח כ ן .
ל א ח ד ע ,כ מ ה יהיה ב כ ו ח ך ל ה צ י ל ,א ם ב כ ל ל ה צ ל י ח .ל א ח ד ע ,א ם א ת ה ב ע צ מ ך
תינצל.
מאז
ע ל כן
קפצנו.״
הכרנו צורות שונות של
התנדבות.
ובכל
ואת מיבצע
הצגחנות נשאר
מ ע ש ה יחיד במינו בתולדות עמנו.
ההיסטוריה ל א ע ש ח ה צדק לנושא הצנחנים .בארץ ה פ ך הנושא לשנוי במחלוקח.
ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ר ו מ נ י ת הוא ל א ק י י ם כ ל ל .כ ו ת ב י ז כ ר ו נ ו ת ע ל ה צ ל ת יהודי ר ו מ נ י ה
זוקפים
כלל
א ח ה ה צ ל ה ע ל ח ש ב ו נ ו ש ל מ נ ה י ג פ ל ו נ י או א ל מ ו נ י .פ ע י ל ו ת ה צ נ ח נ י ם
אינה
מוזכרת .לכן
באה
עדוחי.
מטרחה
לעשוח
צדק
לפעולה
הצנחנים
ו ל ה ב י ע ה ו ק ר ה ל מ ע ש י ה ם ש ל א ל ה ה ח י י ם ע מ נ ו ו ב ת ו כ נ ו ו ל א ל ה ש ל א זכו.
לצנחנים מגיעה תודה בשם כל אלה ,ששיתפו פעולה איחם ואשר אני משמש
ל ה ם ל פ ה וללב.
201
אני מ ר כ י ן א ת ראשי ל ז כ ר ש ב ע ת ה צ נ ח נ י ם ,ש נ פ ל ו ב פ ע ו ל ה אז .א נ י מ ז י ל ד מ ע ה
ש ל ע צ ב ל ז כ ר ם ש ל ה ח ב ר י ם ש א י נ ם ש ו ב בחיים.
י ו ל כ ל א ל ה שהיו אז ב פ ע ו ל ה א נ י א ו מ ר :כ ל ה כ ב ו ד !
ב מ ק י ה צ ר פ ת י רווחה ס י ס מ ה ל ח י ו ת ב ת ב ו ס ה פירושו — ל מ ו ת יום יום ו א י ל ו ח י י ם
במאבק
פ י ר ו ש ו — ל ח י ו ת יום יום.
ה צ נ ח נ י ם עזרו ל נ ו
במאבקנו.
הם
איפשרו
ל נ ו ל ח י ו ת יום יום .ה מ ס ר ש ל ה צ נ ח נ י ם ח ד ר ל כ ל ה ג י ט א ו ת ו ה מ ח נ ו ת ב א י ר ו פ ה .
ה מ ס ר ה ז ה ה ג י ע ל א ז נ י היהודים ,ה צ י ת ל ב ב ו ת ,ע ו ר ר ת ק ו ו ה ו ד ח ף ל פ ע ו ל ה .
ע ל כ ל זה — ת ו ד ה ו ה ו ק ר ה ו ר ג ש י ח ב ר ו ת ל נ צ ח .
202
גבריאל הורוביץ
עדות זיכרון
על פעילות תנועת.״תנוער הציוני״ בהונגריה
בתקופת מלחמת העולם השניה ולאחריה
הראשונים
ימי
הצטרפתי
בתנועה
ל ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר הציוני ב ש נ ת
בקבוצת
1937ב ה י ו ת י כ ב ן 12שנים .הייתי ח ב ר
״ ט ר ו מ פ ל ד ו ר ״ ב ש כ ב ת ״ ב נ י בנימין״ .ר א ש ה ק ב ו צ ה הראשון ש ל י היה
פיליף .ע ם ה ש נ י ם ע ב ר ת י מ ק ב ו צ ה ל ק ב ו צ ה ו מ ש כ ב ה ל ש כ ב ה ו ה ש ת ת פ ת י
שמחה
ב כ ל ה פ ע י ל ו ת ה ע נ פ ה של ה ת נ ו ע ה ב ע י ר נ ו — ד כ ד צ ׳ ן — ב מ ו ע ד ו ן ש ל הקן ו ב ס י ו ל י ם
ש ב י ע ר ה ג ד ו ל ש ל י ד ה ע י ר ועוד .זכורים ל י ב מ י ו ח ד ה א ר ו ע י ם ,ב ה ם ה ש ת ת פ ו ש ל י ח י ם
ל ע י ר ,כ מ ו חיים ק א ס א ש ) ח ר מ ש ( ,ש ב א א ל י נ ו מ ב ו ד פ ש ט ,וכמובן ,מ י ק י
שמחוץ
בקר ,ש ב א בשליחות מארץ ישראל — מ כ פ ר גליקסון.
הפעילות
המחתרתית
עברה הפעילות התגועתית ל מ ח ת ר ת ע ק ב האיסור על
בראשית
1942
הציוגית,
ש ג ז ר ו ה ש ל ט ו ג ו ת ההוגגריים.
הפעילות
כיוון ש ה ח ב ר י ם הוותיקים .ו ה מ ב ו ג ר י ם י ו ת ר היו ידועים ל מ ש ט ר ת דברצ׳ן ,ל ק ח ת י
על
ע צ מ י ל פ י ה מ ל צ ת ה ה נ ה ג ה א ת ה א ח ר י ו ת ל פ ע י ל ו ת הקן ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״
ב ע י ר .ב פ ע ו ל ה זו ה י ה ל י ל ע ז ר ר ב מ י ק ל ו ש ק נ ד ל ) (Putyuז״ל ו ח ב ר ו ת ו ח ב ר י ם
ר ב י ם נ ו ס פ י ם ,כ מ ו ר י ב ה א י ז נ ב ר ג )כץ( ,ו א י ד ה י ו ש ק ה ) צ ב י א נשיא( ועוד.
את
הפעילות
תולדות
המפגשים
שבמחתרת
ביססנו
על
פעילות
צופית,
הגנה
עצמית
ולימוד
ה צ י ו נ י ת ) ע ל ־ פ י ה י ל ל ד נ צ י ג ( ו ת ו ל ד ו ת ע ם י ש ר א ל )על פ י ד ו ב נ ו ב ( .א ת
קיימנו
בחדשי
הקת
ב״יער
הגדול״
שליד
העיר;
ובחדשי
החורף
203
הגשמים
ובעת
הגימנסיה
בכיתות
היהודית
) ת ח ת הכיסוי ש ל
תרבות
פעולות
או ה ״ א ג ו ד ה ל ע ז ר ה ה ד ד י ת ״ ( א ו ,ב ב ת י ה ח ב ר י ם .אירגנו ג ם ק ב ו צ ו ת ״ ה ג נ ה ע צ מ י ת ״
ב י ח ו ד ב ת ק ו פ ה ש ב ה ה ס ט ו ד ג ט י ם מ ה פ ק ו ל ט ה ל ח ק ל א ו ת ש ל י ד דברצ׳ן ,ש ה י ו ח ב ר י
אירגון ה ״ ט ו ר ו ל ״ ה א ג ט י ש מ י ,ה ח ל ו ל ה ת פ ר ע ב ר ו ב ע היהודי בדברצ׳ן .א ת א י מ ו נ נ ו
ל כ ך ק י ב ל ג ו מ ה מ ו ר ה ל ה ת ע מ ל ו ת ש ל ה ג י מ ג ס י ה ק א ד ו י ק ר פ ט י )אלוף א ו ל י מ פ י א ד ת
ו ל ע ת י ם ,כ ש נ ק ל ע נ ו ל מ צ ב י ם ,ב ה ם ל א יכולנו לפורעים ,אף ז כ י ג ו ב ס י ו ע
ברלין(
מ מ ש י מצדו.
דרמטי
מיפגה
חל
את
בגישתנו־הבנתנו
מהות
המחתרתית
הפעילות
ואת
מ י מ ד י ה ש ו א ה ה מ ת ח ו ל ל ת ב ש א ר א ר צ ו ת אירופה ,וביחוד בפולין — ע ק ב ה ש ת ת פ ו ת נ ו
מ ח ת ר ת י ש ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ בהוגגריה ב ד צ מ ב ר
במחנה
בבלטון־
1943
בוגלאר .מדברצ׳ן ה ש ת ת פ ו שם כזכור ל י :לאצי קנדל ,צוצה גרינוולד ז״ל ואני
)״הורוקה״(.
שהצליחו
ב מ ח נ ה זה ג פ ג ש נ ו ל ר א ש ו נ ה ע ם ח ב ר י ה ת נ ו ע ה מפולין,
ל ב ר ו ח א ל ש ט ח ה ו נ ג ר י ה ל א ח ר ה מ ר י ד ו ח ב ג י ט א ו ח פולין ו מ ה ם ש מ ע נ ו ע ל ה א י מ י ם ,
שהיו מ נ ת ח ל ק ם של י ה ו ד י פולין .ש מ ע נ ו ש י ח ו ת אידיאולוגיות ר ב ו ת ) א ל י ע ז ר ( ,
א י מ ו נ י ה ג נ ה ו כ ו ש ר ג ו פ נ י ) א ו ל ק ( ו ל מ ד נ ו שירים רבים .אז ג ם ש מ ע נ ו
קיבלנו
לראשונה
א ת השיר ״ א ס ב ל נ ט ״ ) ט ו ש ק ה ( .
הדבר הבלתי־צפוי ביותר היה ב מ ח נ ה הזה — הבשורה שהביא מ ב ו ד פ ש ט ד״ד
םיגפריד
ר ו ט :ק ר ס ט ש ־ פ י ש ר — ש ר ה פ נ י ם ההונגרי ה ת י ר מ ח ד ש
א ת פעולות
ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר ה צ י ו ג י ו ת — פ ר ט ל ״ ש ו מ ר הצעיר״ ) ב ג ל ל ק י ר ב ת ה ל ת ג ו ע ת ה נ ו ע ר
הקומוגיסטית(.
בשובנו לדברצ׳ן ה ת ח ל נ ו לארגן מ ח ד ש א ת פעולות התנועה ,אליה הצטרפו ח ב ר י ם
חדשים
ר ב י ם — ב ע י ק ר מ ת ל מ י ד י ה ג י מ נ ס י ה היהודיח .ל א ח ר פ ג י ש ה ע ם
חברי
״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ב ע י ר ,א י פ ש ר ת י ל ת נ ו ע ה זו ל פ ע ו ל ב ק ר ב ת נ ו ע ת נ ו כ א י ל ו ק ב ו צ ה
משלנו.
א ח ד י ם מ מ ו ר י ה ג י מ נ ס י ה ) ב י ח ו ד מ ח נ ך ה כ י ה ה שלי ד ״ ר ל ס ל ו ג ו נ ד ה ז ״ ל ( היו
אוהדים
הרב
את
פעילותנו
הראשי
עברית
בחצר
ד״ד
הציונית־תגועתית
פאל
ביתו .היו
)מאיר(
גם
וייס,
מורים
ו א ף סייעו
שקיים
בידיגו
עבורינו
מ ת ב ו ל ל י ם ואף
הצורך;
בעת
בהתנדבות
ממנהיגי
וכן
גם
שיעורי
הקהילה
אחדים,
ש נ י ס ו ל א ס ו ר ע ל י נ ו פ ע י ל ו ת ןו.
א ף האווירה ה ל י ב ר ל י ת
על
בהונגריה
בתחילת שנת
,1944ח ש ש נ ו
שזה
לא
יימשך ןמן ר ב ,ו ב ו כ ר נ ו א ת ס י פ ו ר ה ח ב ר י ם מ פ ו ל י ן ב ב ל ט ו ן ־ ב ו ג ל ר ,ה ת כ ו נ נ ו ל ב א ו ת
על־ידי
אירגון
חאי
מחתרת
לעתיד,
איסוף כספים
להשגת
תעודות
והדפסתן,
ו ה ב ר ח ח ח ב ר י ם ,א ם יהיה צ ו ר ך ב כ ך .מ ע ט י ם מיהודי העיר ה ק ש י ב ו ל א ז ה ר ו ת י ג ו
והיו
מוכנים לסייע ולחרום
כסף .רובם
ל א ״אהבו״
אח המסר
שלגו
ואחדים
א ף איימו ל פ נ ו ת ל מ ש ט ר ה ,א ם ל א נ ס ת ל ק ו ל א נ פ ס י ק א ת מ ע ש י נ ו א ל ה .
על אף ה כ ל היתד• זו ת ק ו פ ה פ ו ר י ה ו ס ו ע ר ת ש ל פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ה ,ש ה ל כ ה ו ה ה ר ח ב ה
יותר ויותר — ע ד כ נ י ס ת הגרמנים להונגריה ע ק ב נסיונה של מ מ ש ל ת הונגריה
לחתום על הסכם־שלום נ פ ר ד ולהפסיק א ת שיתוף הפעולה עם גרמניה.
204
הגרמניס
פלישת
להונגריה
ב י ו ם 19.3.1944ה י ה י ו ם ־ א ב י ב מ ו ק ד ם ,ד י ק ר י ר ו ע ל כ ן ק י י מ נ ו א ת פ ע ו ל ת ה ת נ ו ע ה
בחדרי
ה כ י ת ו ת של ה ג י מ נ ס י ה ה י ה ו ד י ת בדדבצין .נ ו ש א י ה פ ע ו ל ו ת ה י ו :ק י ב ו צ י
התנועה
בארץ ישראל ,מ ש ח ק י ח ב ר ה ו כ מ ו ב ן שירי א ר ץ ־ י ש ר א ל .ה א ו י ר ה ה י ת ה
ונעימה,
שמחה
השירים
קלחו
כשנשמעה
בשטף,
דפיקה
שנפתחה
בדלת,
כדי
מ ח צ י ת ה ,והנה ,ב פ ת ח מ ו פ י ע ד ״ ר י פ א ל ) מ א י ר וייס ,ה ר ב ה ר א ש י ש ל ה ע י ר ו ק ר א
ל י ל צ א ת .פניו היו נ ר ג ש י ם ו ח מ ו ר י ם ,ו כ ך א מ ר ל י :״ ה ו ר ו ק ה ! אני מ צ י ע ל ך ל ש ל ו ח
ב נ י ה נ ו ע ר מ י ד ל ב ת י ה ם .ה ג ר מ נ י ם פ ל ש ו ל ה ו נ ג ר י ה ! ב ע ו ד זמן ק צ ר יגיעו
את
גם ל ד ר ב צ ׳ ן ! א י ־ א פ ש ר ל ד ע ת מ ה י י ל ד יום...״.
לכתו שבתי לחדרי הפעולות ,שם עוד נשמעו קולות הזמרה ,ולאחר
לאחר
סיום ה ש י ר ב כ ל א ו ל ם ו א ו ל ם ,ה פ ס ק ת י א ת ה פ ע ו ל ה ,ו ב ק ו ל ש ק ט ,כ ד י ל א ל ע ו ר ר
בהלה,
דרך
הודעתי
התנועה
לחברי
על
המתרחש,
הבטחתי,
אף
שעל
הכל
נחפש
להמשיך בקשר ובחיי התנועה וביקשתים בינתיים לשוב ל ב ת י ה ם ולמסור
ל מ ש פ ח ו ת י ה ם ו ש כ נ י ה ם היהודיים א ת ש א י ר ע .
ב י מ י ם הראשונים ל א ח ר כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם ק י י מ נ ו פ ג י ש ו ת בין ת נ ו ע ת י ו ת ו ה ק מ נ ו
כעין ו ע ד פ ע ו ל ה ו ה צ ל ה .נ י ס י נ ו ל ה ת א ר ג ן ל ק ר א ת ה ב א ו ת ; מ מ ר כ ז ה ת נ ו ע ה ב ב ו ד פ ש ט
נשלחו
אלי ת ע ו ד ו ת מ ז ו י י פ ו ת ש ל ״נוצרי״ .ה ו ד ע ת י ע ל ידי השליה ,ש ל א א ו כ ל
ב ת ע ו ד ו ת א ל ה ,כי ל א
להשתמש
אפקיר
את חברי
התנועה,
אלא אם
יישלחו
אלי ת ע ו ד ו ת נ ו ס פ ו ת ע ב ו ר ע ו ד מ ס פ ר ח ב ר י ם .ו כ ך קרה .ק י ב ל ת י עוד כ ח מ י ש ה ״סטים״
של ת ע ו ד ו ת ,בהם ציידתי א ו ת ו מ ס פ ר ש ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ,ד ב ר ש א י פ ש ר א ת ר ד ת ם
למחתרת
ו ל ב ס ו ף א ת מ ע ב ר ם ל ר ו מ נ י ה .ידענו ,ש א ח ד ה מ ו מ ח י ם ל ע ש י י ת ת ע ו ד ו ת
אלד .היה ח ב ר נ ו ה ו ת י ק ב ת נ ו ע ה מ ד ב ר צ ׳ ן — ד א י נ ו ש ביליצר.
ל א ח ר זמן מ ה נ ו ת ק ת י מ ר ו ב ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ,כ ש ה ו ע ב ר ת י ע ם ק ב ו צ ת ב ו ג ר י ה ג י מ נ ס י ה
היהודית מ ד ר ב צ ׳ ן ל י ע ר ה ל א ף — ב י ו ז מ ת ר א ש ה ע י ר ו ר א ש ה ״ ל ב נ ם ה ״ ב ע י ר —
ויםז אח־וארהיי ב ל ה — בניסיון ל מ נ ו ע א ת ה כ נ ם ת י ג ו לגיטו ,ש ע מ ד ל ק ו ם בעיר.
לאחר
את
הפסקת
שמתחת
דבר
״העבודות״
באותו
יער
והוכנסנו לניקוי
ל ה ר י ס ו ת ל א ח ר ה פ צ צ ת איזור
ההריסות
וגילוי
ת ח נ ת ה ר כ ב ת הגדולה .ו כ ך
בסופו של
ה ו כ נ ס נ ו ג ם א נ ו ל ג י ט ו דברצ׳ן .ח ו ד ש ו ה ק ש ר י ם ע ם ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ש נ ו ת ר ו
בגיטו,
של
הפצצת דברצ׳ן על־ידי בנות הברית ,ל א יכלו האחראים עלינו למנוע
הגופות
אד
הפעילות
המחתרתית
לא
התפתחה
למימדים
גדולים
עקב
חששם
ר א ש י ה ק ה י ל ה ל ג ו ר ל ה י ה ו ד י ם ש ב ג י ט ו ו ג ם ב ג ל ל הזמן ה ק צ ר ע ד ה ע ב ר ת
א ו כ ל ו ס י הגיטו ל ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ל ל ב נ י ם ו מ ש ם לאושוויץ ו ל א ו ס ס ר י ה .
ב ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ל ל ב נ י ם ת י כ נ נ ת י ל ב ר ו ח ת ו ד גיצול ה ת ע ו ד ו ת ש ק י ב ל ת י מ ה ת נ ו ע ה .
הפרידה
מ ה מ ש פ ח ה ו מ ה ח ב ר י ם ה י ת ה כ ו א ב ת ,ו כ ש ר א י ת י א ת א ו מ ל ל ו ת ה ש ל אמי,
ו ש א ר ב נ ו ת ה מ ש פ ח ה ,ש ג ו ת ר ו ל ל א ג ב ר י ם ו מ ח ו ס ר ו ת אונים ,ה ח ל ט ת י ל ה י ש א ר עמן,
ו ל ה י ו ת ל ה ן לעזר.
205
במחנות
כך
הריכוז
וההשמדה
ה ג ע ת י ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר לאושוויץ .ש ם נ ו כ ח ת י ש ק ו ר ב נ י היה ל ש ו א ,ע ק ב
ה ״ ם ל ק צ י ה ״ ו ה ה פ ר ד ה בין ה נ ש י ם ו ה ג ב ר י ם .
) 15נ פ ש ו ת מ ת ו ך 18ש ה ג ע נ ו ל ש ם (
מאושוויץ ,ש ם הושמדו ר ו ב ב נ י מ ש פ ח ת י
וכן מ ס פ ר ח ב ר י ם מ ה ת נ ו ע ה ו ב ח ו כ ם מ י ק ל ו ש ק נ ד ל ז״ל ו י ד י ד נ פ ש י טומי ס מ ר ה ז״ל,
הועברתו עם קבוצה גדולה של בעלי כושר עבודה לעיר בוכום שבמערב גרמניה
למחנה
גם
ע ב ו ד ה ,שהיה כעין ש ל ו ח ה ש ל מ ח נ ה ה ר י כ ו ז ״ ב ו כ נ ו ו ל ד ״ .מ ש ם ק י ב ל נ ו
א ח מ ס פ ר י האסירים שלנו .שם ,ב ב ו כ ו ם ,נ י ס י ח י ש ו ב ל א ר ג ן כעין פ ע י ל ו ח
חנועחיח
עם
מספר
חברים שהיו
)ארוין
שוורץ,
פטי
ק ל מ נ צ י ועוד(,
בעיקר
מ ת ו ך ה ה כ ר ה ,ש ר ק כ ו ח ו ח נפשיים א ד י ר י ם ו א מ ו נ ה ש ל מ ה בייעוד ה ס ו פ י ש ל נ ו —
ל א ר ץ ישראל ע ל א פ ם ו ח מ ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ו מ ש ת פ י ה פ ע ו ל ה א י ת ם —
להגיע
ר ק א ל ה י ו כ ל ו ל ה ג ב י ר א ת ר צ ו נ נ ו ל ה י ש א ר ב ח י י ם ו ל ה ח ז י ק מעמד .מ ת ו ך כ ו ו נ ו ת
עברנו בלילות ממיטה למיטה לשוחח
אלה
ע ם האנשים ,לעודד אותם ולעורר
ב ה ם א ת ה ר צ ו ן ל ה מ ש י ך ל ח י ו ת ו ל ה י א ב ק ! ק י י מ נ ו ב ס ת ר א פ י ל ו ק ב ל ו ת ש ב ת וציינו
א ת ח ג י ישראל.
ב ב י ת ה ח ר ו ש ת של ״ ב ו כ ו מ ר פראיין״ נ י ס י נ ו ו ה צ ל ח נ ו ל ב צ ע פ ע ו ל ו ת ״ ס ב ו ט א ז ׳ ״
ב ק צ ב ה ע ב ו ד ה ,ח י ב ל נ ו ב כ ל י ע ב ו ד ה ו ב מ כ ו ג ו ת ,ו ע ל ־ידי כ ך פ ג ע נ ו ב מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י
ה ג ר מ נ י ,ש ה ר י מ פ ע ל ע נ ק זה יצר ת ר מ י ל י פ ג ז י ם ,מ ו ק ש י י ם אדירים ועוד.
ש ב נ ו ת ה ב ר י ת ה צ ל י ח ו ב ה פ צ צ ו ת ל ח ס ל א ת ב י ת ה ח ר ו ש ת ה ג ד ו ל הזה,
לאחר
הועברנו,
האי
א ל ה ש נ ש א ר נ ו ב ח י י ם — ל ב ו כ נ ו ו ל ד .ב ב ו כ נ ו ו ל ד י צ ר ת י ק ש ר ה ד ו ק עם
ה מ ח ח ר ה של הקומוניסטים ,כ ד י ל ז כ ו ח
באמת
הרבים.
ב ס י ו ע ם ל ה צ י ל חברים .ה ם סייעו
ב ק צ ת ביגוד ח ם ו ק צ ת מזון .ה י ה ק ש ה ב י ו ת ר ל ה ח ל י ט ,ל מ י ל ח ל ק מ ב י ן
א ך ל א היתה ב ר י ר ה א ל א ל ה ח ל י ט !
כן י צ ר ת י ש ם ק ש ר מ ש מ ע ו ת י ע ם ה ש ב ו י י ם ה פ ו ל י ט י י ם ה צ ר פ ת י י ם ה ו ד ו ת ל י ד י ע ת
השפה
ה צ ר פ ת י ת ש ר כ ש ת י ב ג י מ נ ס י ה ה י ה ו ד י ת בדברצ׳ן ,ת ו ך הנחה ,ש ב ע ת צרה
נ י ע ז ר ב ה ם .ו ב א מ ת כ ך היה .כ ש נ ו ד ע ל ג ו ש ו ב ד ר ך ת א י ה מ ח ת ר ת של ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם
על
מ צ ב ה ח ז י ת ועל ה ת ק ר ב ו ת ם ש ל ה א מ ר י ק א י ם ל ב ו כ נ ו ו ל ד ורצונו של פ י ק ו ד
המחנה
ל ה פ ר י ד א ת היהודים מ ש א ר א ס י ר י
המחנה ולהוציאם לצעדת מוות —
ש כ נ ע ת י א ת ידידי ה צ ר פ ת י י ם ל פ ת ו ח א ת ש ו ר ו ת י ה ם ו ל ק ל ו ט מ ס פ ר צעירים ״ ש מ ו כ ר ח י ם
ע ו ד ל ח י ו ת ו ל ה ג י ע לארץ י ש ר א ל ״ ! כ ך ה ג נ ב ת י א ל ש ו ר ו ת ה צ ר פ ת י ם כ ח מ י ש ה ־ ע ש ר
חברים
)ארוין שוורץ ועוד( ,כ ל מ י ש י כ ו ל ת י ל מ צ ו א ב א ו ת ם רגעים ,ו כ ך נ י צ ל נ ו
ב ה י ו ת י נ ו ״ צ ר פ ת י ם ״ .עד ש ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ש ו ח ר ר נ ו ב ד כ א ו ע ל ־ י ד י ה צ ב א האמריקאי.
כ ל ר ח ש י ל י ב י ל ב ח ו ר י ם ה צ ר פ ת י י ם ההם ,ש ה י ו מ ו כ נ י ם ל ה ס ת כ ן ל מ ע ן ה צ ל ת י נ ו .
בחזרה
להונגריה
ה ש ת ח ר ר ת י ב ד כ א ו ב מ צ ב ש ל כ מ ע ט ״ מ ו ז ו ל מ ן ״ ב ן ע ש ר י ם וחצי ,השוקל 36קילוגרם.
נ ש א ר ת י ש ם כחודשיים ב ט י פ ו ל ר פ ו א י מ ס ו ר ש ל ה צ ב א ה א מ ר י ק א י .מ ש ם ה ו ע ב ר ת י
ל מ ח נ ה ה נ ו פ ש פ ל ד א פ י נ ג ו ל מ ח ר ת בואי ל מ ק ו ם פ ג ש ת י ש ם ב נ ס י ב ו ת מ ר ג ש ו ת ב י ו ת ר
206
א ת אחותי ,ש נ ו ת ר ה ב ח י י ם א ף היא.
כ ע ב ו ר ש ב ו ע ו ת א ח ד י ם ה ת א פ ש ר ה נ ס י ע ת נ ו ב ח ז ר ה להונגריה .ע ל אף פ נ י ו ת ש ל
ידידי ה צ ר פ ת י י ם ו א ף ה כ ו מ ר ה צ ב א י ב ד ר ג ת ג נ ר א ל ,ש ע ס ק ב ר פ ט ר י א צ י ה של ה ש ב ו י י ם
הצרפתיים,
ל נ ס ו ע א י ת ם ו ל א ל ש ו ב ל ה ו ג ג ר י ה ,שגירשה אותי מ ע ל
אדמתה —
ה ח ל ט ת י לשוב ,כ ד י ל ר א ו ת א ת ש ר י ד י מ ש פ ח ת י ,א ת ח ב ר י ב ת נ ו ע ה ו ל ח ד ש א ת
הציוני־תנועתית.
פעילותי
בהגיענו ב ח ז ר ה ל ב ו ד פ ש ט ל ד ב ר צ ׳ ן ה י ת ה ש י מ ח ה נ ר ג ש ת ב י ו ת ר ב ק ר ב ה מ ש פ ח ה
) א ל ה שנותרו ,ו ב י נ י ה ם א ב י ( ו ב ק ר ב ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ,כ ש כ ו ל ם היו מ ש ו כ נ ע י ם ע ד אז,
ש ל א נ ו ת ר ח י בחיים .א מ ר ת י ל ה ם ,ש ל א י כ ו ל ת י ל ה ר ש ו ת א ת ה״לוקםום״ ה ז ה ל ע צ מ י
ולא את השמחה הזאת ל נ א צ י ם הארורים.
לאחר
לנהל
ה ת א ק ל מ ו ת י מ ח ד ש ו מ נ ו ח ה ש ל כ ש ב ו ע ימים נ ש ל ח ת י ע ל ־ ידי ־ ה ת נ ו ע ה
הילדים
את ״בית
—
סיסה־פרט״
בפגד ,כשקודמי
ב ת פ ק י ד זה,
קורנל
מרמלשטיין נ ת מ נ ה למזכיר התנועה.
ע ב ו ד ת ־ ק ו ד ש צ י פ ת ה ל י ב ב י ת ה י ל ד י ם ב ס ג ד .ב ת ו ך הווילה" ה ג ד ו ל ה ש ע ל ג ד ו ת נ ה ר
ה ט י ס ה נ א ס פ ו ע ש ר ו ת י ל ד י ם נ י צ ו ל י השואה ,מ ב ג י 5ו ע ד .17היו ז ק ו ק י ם ל ח ו ם
אנושי ,ל ח י נ ו ך כ ל ל י ו ת נ ו ע ת י ,ל ת ז ו נ ה ,ל ב ו ש ו מ ג ו ר י ם ראויים ,ו ק ו ד ם כ ל ל ת ק ו ו ה
ח ד ש ה ! את כל מרצי ,א ת כ ל כוחותי הנפשיים ו א ת כל הלהט הציוני־תנועתי שבי
ה ש ק ע ת י ב כ ך ; וזה ע ל ה בידי .ל צ י ד י פ ע ל ו מ ד ר י כ י ם ב ע ל י י כ ו ל ת ו ר צ ו ן :ד׳׳ר מ י צ ו
ס א ס ,שמחד ,רוט ,גיורי ס נ ט ו ,ד י נ ה ועוד .כ ע ב ו ר זמן ה צ ט ר פ ה ל ע ב ו ד ת י ג ם ר ע י י ת י
יהודית ,ל א ח ר ש ה ת ח ת נ ו ב־ 21.3.1946ב ד ב ר צ ׳ ן ב ח צ ר ב י ת הילדים ש ב ר ח ו ב ד א ר א ב ו ש .
מ ב י ן הילדים ה ר ב י ם ,ש ט י פ ל ת י ב ה ם ,ז כ ו ר י ם ל י ה י ט ב ה א ח י ו ת ו ה א ח י ם ט י י כ נ ר ,
א ת א מ ם ה ע ס ק נ ו ב ב י ת הילדים ,ה א ח י ם קליין ,שני ה א ח י ם איציי וארווין
שגם
א ל ב ו ג ן )ארוין ג פ ל ב מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת ל א ח ר ע ל י י ת ם א ר צ ה ואיצ׳י ה ו א פ ר ו פ ׳
י צ ח ק ק ש ת י היום( ו ר ש א י ל ו ב ,טאצ׳י ועוד .ב ב י ת הילדים ,ש פ ע ל ב ח ס ו ת ו ב ה ח ז ק ת
מ ח ל ק ת הילדים ש ל הג׳וינט ,נ ו ס ף ל צ ר כ י ם הפיזיים זכו ה ח נ י כ י ם ב ח ת י ו ת נ ל ה ב ו ת
של פ ע י ל ו ת ת נ ו ע ת י ת ו צ ו פ י ת ,ש י ח ו ת אידיאולוגיות ,לימוד ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ,ש י ר ת
א ר ץ ־ י ש ר א ל וכן ל י מ ו ד י ם ס ד י ר י ם ב ב ת י ה ס פ ר היהודיים שבעיר.
ב נ ו ס ף ל ב י ת ה י ל ד י ם ה י י ת י א ח ר א י מ ס ע ם ת נ ו ע ת ״הנוער הציוני״ ג ם ע ל ה ח י נ ו ך
והפעילות
של
הפלוגה בעיר
)מ .ב ר ג ר ,י.
ג ל י ק ,־ ל י ל ה ,ועוד(
וכן ע ל
אירגון
ו פ ע י ל ו ת הקן ה מ ק ו מ י ש ל ה ת נ ו ע ה ב ס ג ד ) .סיבוש ,צ׳וקיי״יא .פ ל י ש ר ,א .ק נ ד י ב ה ו ע ו ד ( .
היתד ,פ ע ו ל ה מ ש ו ל ב ת ש ל ש ל ו ש ת ה ג ו פ י ם ה א ל ה ש ל ה ת נ ו ע ה ב ע י ך ת ו ך ק ש ר
ה ד ו ק ע ם ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ו ר א ש ה ו ב מ י ו ח ד ־ ע ם ה ר ב ה ר א ש י ד ״ ד יגו פ ר ג ק ל ). * (Jeno
עדכנו
ע ר ב י " ת ר ב ו ת ־ צ י ו נ י י ם ל צ י ב ו ר היהודי ב ס ב י ב ה ו ב ע י ר ו ע ר ב י ם " א ל ה ה פ כ ו
לשם־דבר
בקרב בני הקהילה.
א ח ד האירועים ה מ ר ג ש י ם ו ה י פ י ם ב י ו ת ר ה י ה ״ ט ק ס ה ק ד ש ת ה ד ג ל ״ ,ד ג ל ח ד ש
לתנועה
)שרקמה
רעייתי(
באותו
ב י ת ־ כ נ ס ת גפלא .הטקס
כלל
שירת
מקהלה
מפי חברי התנועה ,נאומים ש ל ה ר ב הראשי וראש הקהילה ואילו אני ד י ק ל מ ת י
את
חזון
העצמות
היבשות
של
יחזקאל
)פרק
ל״ו(
בתירגומי,
כשלצי
וירני
* זכורות לי היטב התהלוכות מדי יום ששי ל ק ב ל ת שבת בבית־הכגסת המפואר )שנשאר
ישלם ,ללא פגע( ,כאשר בראש הטור נישא דגל התנועה ובפינוישירד .עברית אדירה.
207
) — (viranyה מ ו ר ה ל ז מ ר ה ו מ ו ס י ק ה ב ב י ת ה י ל ד י ם — מ ל ו ו ה א ת ה ד י ק ל ו ם ב א ו ר ג ן
ה ג ד ו ל ,שהיה ב ב י ת ה כ נ ס ת .
רוב־רובם
של חניכי התנועה מ ב י ת הילדים ,מ ה ה כ ש ר ה ומהקן — עלו ארצה
ב מ ס ג ר ת ״ ע ל י י ת ה נ ו ע ר ״ או ב מ ס ג ר ת עלייה ב ׳ ו נ מ צ א י ם ג ם כ י ו ם ב א ר ץ ,ר ב י ם מ ה ם
בתפקידים
הוזעקתי
קליבסברג
ב כ י ר י ם ב ש ד ה החינוך ,המדע ,ה מ י נ ה ל ו ה ב י ט ח ו ן .
ל מ ס פ ר חודשי ע ב ו ד ה מ א ו מ צ ת ל ב ו ד פ ש ט ,ל נ ה ל א ת ה ״ מ י כ ״ ה ב ר ח ו ב
ע ק ב ת ק ל ה ח י נ ו כ י ת ק ש ה ש ה י ת ה ש ם ע ם ק ו ד מ י .ב א ו ת ו זמן ה פ ע ל ת י
ג ם א ת ק ן ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ר ח ו ב שיף .זו ה י ת ה ת ק ו פ ת פ ע י ל ו ת ע ר ה ו מ ע נ י י נ ת
נוער
עם
גבוהה,
של
בעל
פוטנציאל
גבוה ומודעות
עצמית
השיחות
רבה.
היו
על
רמה
בעיקר בנושא התנועתי־ציוני .לא מעטים ה ש ת ת פ ו ב מ ק ה ל ה המפורסמת
ה ת נ ו ע ה ו כ ל האירועים ה ת ר ב ו ת י י ם ו ה צ ו פ י י ם ש ל ה מ ס ג ר ת .נ ק ש ר ת י ע מ ו ק ו ת
ל א ו ת ם ב ג י ג ו ע ר )גרינצי ,ציגנ׳ ,ס ס י ועוד( .ג ם ה ם ע ל ו ר ו ב ם א ר צ ה ו ל א ח ר ת ק ו פ ת
ל י מ ו ד י ם ב מ ו ס ד ו ת ה ת ג ו ע ה ו ה ש ר ו ת ה צ ב א י מ צ א ו א ת מ ק ו מ ם ה ר א ו י ב א ר ץ )גריגצי,
ה י ו ם י צ ח ק ג ו נ ן — ל מ ש ל ,כ מ ה נ ד ס גרעין ב כ י ר ב ד י מ ו ג ה ( .ל א ח ר מ ס פ ר ח ו ד ש י
פ ע י ל ו ת י ב ב ו ד פ ש ט איפשרה לי ה ת נ ו ע ה ס ו ף ־ ס ו ף ל ש ו ב ל מ ק ו ר ־ מ ח צ ב ת י — לדברצ׳ן.
ב ש ו ב י ל ד ב ר צ ׳ ן ,ק י ב ל ת י ע ל ע צ מ י ל נ ה ל א ת ב י ת ה י ל ד י ם ש ב ר ח ו ב ד א ק פרנץ׳,
ליד
ב י ת ה כ ג ס ת ה ג ד ו ל והיפה ) ב ד ו מ ה ל ב י ת ה כ נ ס ת ש ב ם ג ד ( וכן הייתי ל ר א ש
הקן
ש ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ בדברצ׳ן.
ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ ב ד ב ר צ ׳ ן ה פ כ ה ל ה י ו ת ה ת ג ו ע ה ה ג ד ו ל ה ו ה ח ש ו ב ה ב י ו ת ר
ג ם מ ס פ ר י ת ו ג ם מ ב ח י ג ת פ ע י ל ו ת ה ו ה ש פ ע ת ה .ב י ת ־ י ל ד י ם ג ד ו ל נ ו ס ף היה
בעיר
בדאראבוש
מיכ״ה
אוטצה )רחוב דרבוש(
בניהולו ש ל לצי לוי
) ד ״ ר א ר י ה לוי( וכן
ב ד ר ך שימוג׳י אף הוא בגיהולו.
ח ב ר מ ד ר י כ י ם מ ו כ ש ר ומסור פ ע ל בדרבצ׳ן ,כ מ ר ד כ י שיין ) ל ע ת י ד מ פ ק ד ה פ נ י מ י ה
צ ו צ ה )דוד גרינוולד ז״ל( ,אינצי ז״ל ,א .ז י ל ב ר מ ן ועוד.
הצבאית(,
פ א ר ה ק ב ו צ ה ה ח י נ ו כ י ת היתה ק ב ו צ ת ״ ה פ ו ע ל ״ ש כ ל ח ב ר י ה ע ל ו א ר צ ה ו ה ש ת ל ב ו
ל ה פ ל י א כ ו ל ם ב ח י י הארץ ,אם ב ה ת י ש ב ו ת ה ע ו ב ד ת ,א ם ב צ ה ״ ל ו א ם ב מ ק ו מ ו ת אחרים,
ה ח ב ר י ם ה ו ת י ק י ם של ה ת נ ו ע ה מ ל פ נ י
גם
שוש
המלחמה,
בלה
בלייך ,ר צ י הורוביץ,
בליצר ,פ ל י פ ז ק ש ,בנות ליכטמן ועוד ה ש ת ל ב ו בעשייה הציונית־תנועתית
ב מ ס ג ר ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ או ב מ ס ג ר ת ״ ה ע ו ב ד הציוני״.
ב נ ו ס ף ל ע ר כ י ם ה ת נ ו ע ת י י ם ־ צ י ו נ י י ם ־ צ ו פ י י ם ,ש ע ל י ה ם ח י נ כ נ ו א ת ה נ ו ע ר והילדים
ל ל י מ ו ד י ה ם הסדירים ב ב ת י ה ס פ ר ש ל ח נ י כ י ב ת י הילדים ,ע ס ק נ ו ר ב ו ת
ובנוסף
ע ם ה ק ה י ל ה היהודית ב ע י ר ו ע ר כ נ ו ע ר ב י
בקשר
ת ר ב ו ת ו מ ו פ ע י ם רבים .אזכיר
א ת ש נ י ה א י ר ו ע י ם ה ב ו ל ט י ם ביותר:.
.1
ה ח ל ט ת ה א ו מ ו ת ה מ א ו ח ד ו ת ע ל ח ל ו ק ת א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ה ק מ ת מ ד י נ ה יהודית
צ ו י י נ ה ע ל ־ י ד י ג ו ב א י ר ו ע מ ר כ ז י מ ל ה י ב ,מ ר ג ש ו ג ד ו ל ב א ו ל ם ה מ פ ו א ר ב י ו ת ר שבעיר,
בבית
ה מ ל ו ן ״ ש ו ד הזהב״.
הקהילה
באירוע זה ה ש ת ת פ ו
ב נ ו ס ף ל ת נ ו ע ה הציוגית ובגי
ה י ה ו ד י ת ג ם ראשי העיר ,ה ב י ש ו פ י ם ה נ ו צ ר י י ם ו א ף ה מ פ ק ד ה צ ב א י ש ל
העיר
ו ר א ש ה מ ש ט ר ה ה מ ק ו מ י ת .ה ו ש מ ע ו נ א ו מ י ם ו ב ר א ש ם נ א ו מ ו ש ל ר ב העיר,
שירי
מ ק ה ל ה )שירים עבריים( חיזיון ו ש ו ב חזון ה ע צ מ ו ת ה י ב ש ו ת של י ח ז ק א ל
)פרק ל״ז(.
.2
208
רוב
ח ב ר י ה ל ה ק ה ,ששיחקו .ב ״ ת י א ט ר ו ן היהודי״
שלנו
ל פ נ י השואה —
מחברי
היו
תנועתינו ואיתם ועם כמה
אורחים
שחקנים
מדברת
ומקהלה
של
ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ה ע ל י נ ו ב ה צ ל ח ה ר ב ה א ת מ ח ז ה ו ש ל ס ט פ ן צווייג ״ י ר מ י ה ו ״ ב מ ל ו א ו .
אירועים
של
א ל ה ו א ח ר י ם ע ו ר ר ו הדים חיוביים ב י ו ת ר ו ה ב י א ו ל ה ת ח ז ק ו ת נ ו ס פ ת
ת נ ו ע ת נ ו בדברצ׳ן.
1947נ ק ר א ת י ע ל ־ ידי ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ב ב ו ד פ ש ט ,ש נ מ נ י ת י ע ם ח ב ר י ה ,
בדצמבר
ו ס ו ף ־ ס ו ף ה ת ב ש ר ת י ע ל א פ ש ר ו ת עלייתי ארצה.
קיץ וחורף
מחנות
הקת ו ה ח ו ר ף ש ל ה ת נ ו ע ה היו ל ש י א י ם
מחנות
והאידיאולוגית.
זכורים לי ל ט ו ב מ ב י ן ה מ ח נ ו ת
בפעילות
שלאחר
הצופית,
המלחמה:
החברתית
מחנה
הקת
ל י ד ה ד נ ו ב ה ש ב צ ד ה ש נ י ש ל ה נ ה ר ,ביער ,לרגלי .ה ה ר ,ש ע ל י ו ה ת נ ש א ה ה ט י ר ה
ש ל ־ מ ל כ י הונגריה .טיולים ,מ ש ח ק י צופים,
העתיקה
שיחות
מדורות,
ומסדרים
ח ג י ג י י ם היו מ ע ש י יום־יום ב מ ח נ ה זה .זכור ל י ב מ י ו ח ד ע ר ב ש ל מ ד ו ר ה ב ת ו ם
טיול א ר ו ך ו י פ ה ב ח צ ר ה ט י ר ה ה ע ת י ק ה ע ל ה ה ר ב ש ל ה ב ו ת ה מ ד ו ר ה צ ו ב ע ו ת ב א ו ר
אדמדם
מחצר
את
מלכי
התנועה
גם
ח ו ר ב ו ת ק י ר ו ת ה ע נ ק והשירה
הונגריה
הקדומים.
במחנה
העברית
זה
שמסביב
גם
השתתף
למדורה
דובי
בק
מתרוננת
ז״ל
שליח
מ כ פ ר ג ל י ק ס ו ן וכן פ נ ח ס נ ו ס ב ו י ם י י ב ד ל ל ח י י ם א ר ו כ י ם .כ א ן ע ל י לציין
א ת פ ע י ל ו ת ו ה ב ר ו כ ה ש ל ה ש ל י ח הראשון ש ה ג י ע ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,א ף הוא
מ כ פ ר ג ל י ק ס ו ן ,י ה ו ד ה ת ל מ י ,״אריה״ — ש ה ר ש י ם א ו ת נ ו מ א ו ד ב א י ש י ו ת ו ,ב כ ו ש ר
הנפלא
הרטורי
ובכל
שלו
פעילותו,
שנתנה
רבה
תנופה
לתנועתנו
ולאירגון
העליות לארץ.
זמן
ק צ ר ל פ נ י עלייתי א ר צ ה א י ר ג נ ת י א ת מ ח נ ה
החורף
של
התנועה
בהרי
ב ו ד ה ב י מ י ה ש ל ג ו ה ק ו ר ה נ פ ל א י ם .ה י ה ז ה כעין ס מ י נ ר ר ע י ו נ י ו מ ת נ ה צ ו פ י כ א ת ד .
זה
במחנה
ה ש ת ת ף כ מ ה ימים גם שליח
הארץ ,צבי וולף הזכור
התנועה מן
ל ט ו ב ,ש ג ע י ם ל פ ו ג ש ו ג ם כיום ב י ש י ב ו ת ה ג ה ל ת ה מ פ ל ג ה .ת ו כ נ י ת ה מ ח נ ה ב ו צ ע ה
בדיוק
כפי
התגועה וחוויות .עמוקות
שתוכנן מראש ,היתה למקור הזדהות עם
ל מ ש ת ת פ י ם בה.
בדרך
לארץ ישראל
1948י צ א נ ו א ת ה ו ג ג ר י ה ד ר ך ס ל ו ב ק י ה ע ם ק ב ו צ ה ש ל כ ־ 5 8צעירים ,ל ר ו ב
בינואר
ח ב ר י ה ה נ ה ג ו ת ש ל כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ד ש פ ע ל ו ב ה ו ג ג ר י ה — מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״ —
״ ד ר ו ר ־ ה ב ו ג י ם ״ — ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ו״בגי ע ק י ב א ״ .ד ר ך ב ר ם י ס ל ו ו ה ה ג ע נ ו לווינה,
משם
ד ר ך ל י ג ץ ושוויצריה )ז׳גבה(
לצרפת עד מרסיי.
ל א ח ר כיומיים ״ ב מ ח ג ה
ה ג ד ו ל ״ ב מ ד ס י י ע ב ר ג ו ל ס י ר ה ע ת י ק ה ש ל י ד ה ע י י ר ה ט ר ז ו ש ם ק י ב ל ג ו אימוגים צ ב א י י ם
על־ידי
מ״הנוער
מ ד ר י כ י ה ה ג נ ה ו ה פ ל מ ״ ח ,ש ג ש ל ח ו מ ה א ר ץ ל מ ט ר ה זו .ב ק ב ו צ ה זו היו
הציוגי״:
לצי
קפש
)אליעזר
קדמן(
—
קורגל
מרמלשטיין
ושצי,
זוג נ ו ס ף ,spitzei• Geza ,י ה ו ד י ת א ש ת י ואגי .ה ק ב ו צ ה היתד .מ ג ו ב ש ת ,ה א י מ ו נ י ם
209
היו מ ע נ י י נ י ם ו ל א ה ד א י ג א ו ת נ ו כ ל ל ,ש א נ ו ע ו ל י ם א ר צ ה א ל ת ו ך מ ל ח מ ה .
ימים א ח ד י ם ל פ נ י פ ס ח ח ז ר נ ו למרסיי ,ש ם צ ו י ד נ ו ב ד ר כ ו נ י ם )מזוייפים( ו כ ל א ח ד
ל מ ד א ת ס י פ ו ר ו ה ק ש ו ר ל א ו ת ו דרכון .ל פ נ ו ת ב ו ק ר ע ל י נ ו ע ל ה א נ י ה ״ פ ר ו ב י ד נ ס ״
של נוסעים אזרחיים רגילים הפלגנו דרך מ ע ב ר מסינה לאלכסנדריה.
ובתנאים
ב י ו ם הראשון ש ל פ פ ח י צ א נ ו מ מ צ ר י ם ואז נ ו ד ע ל נ ו ע ל ק ר ב ו ת ב ח י פ ה ו ב ג ל ל
זה ר ב ה ח ו ב ל ק י ב ל ה ו ר א ה מ ב ע ל י ה א נ י ה — ל ה פ ל י ג ת ח י ל ה ל ב י י ר ו ת ו ר ק ל א ח ר
מכן לחיפה.
ב ב י י ר ו ת היו ל נ ו ה י ת ק ל ו י ו ת ע ם ה פ ל י ט י ם ה ע ר ב י י ם ש ה ג י ע ו ב כ ל מ י נ י כ ל י ־ ש י ט
גשמגו ל ר ו ו ח ה
מחיפה.
כשלבסוף הפליגה האניה מביירות לחיפה.
ק ש ה ל ת א ר א ת ה א ו ש ר ו ה ה ת ר ג ש ו ת ש א ח ז ה ב נ ו ב ר א ו ת י ג ו א ת ח ו פ י הארץ ,א ת
ח י פ ה ל ר ג ל י ה כ ר מ ל ,ב ר ג ע ש ד ר כ נ ו ע ל א ד מ ת א ר ץ ־ י ש ר א ל — זו ה י ת ה ה ג ש מ ת
ח ל ו מ ו ת ש ל שנים ,ח ל ו מ ו ת ,ש ל א פ ס ק ו אף ב ת ק ו פ ו ת ה ק ש ו ת ב י ו ת ר ש ל השואה.
חיפה
בנמל
שלטו
עוד הבריטים.
לד
שולחן
הבריטים
סיפרנו
את
״סיפור
הדרכון״ ו ל י ד ש ו ל ח ן ה ס ו כ נ ו ת א מ ר נ ו א ת ה א מ ת .
מ ה נ מ ל ע ל י נ ו ל ״ פ נ ס י ו ן פ נ ו ר מ ה ״ שהיה ״ ב י ת העולים״ ש ל נ ו ל י ו ם ו ח צ י .ה פ צ י ר ו
ב נ ו ל ה י ש א ר שם ,א ך ר צ י נ ו ל ה ת ח י ל ב ח י י נ ו ה ח ד ש י ם ו ה ח ל ו צ י י ם ב א ר ץ .
שהות של כיומיים בהכשרה בבנימינה ,הגענו ל כ פ ר גליקםון בו רצינו
לאחר
ל ה ת ק ב ל כ ח ב ר י ״ ה ג ר ע י ן ההוגגרי״.
אכזבות ציפו לנו.
שתי
ה א ח ת :מימדיה וכוחה של
תנועתיגו
בארץ
לעומת
המימדים הנפלאים ש ב מ ק ו מ ו ת י נ ו ; והשניה :התנועה לא קיבלה א ת רצונינו להקים
ב ב ו א הזמן מ ש ק מ ש ל ג ו ,ש ל ״הגרעין ההוגגרי״ ש פ ע ל ת י כ מ ז כ י ר ו .ה ש י ק ו ל ה י ה :
ה מ ש ק י ם ה ק י י מ י ם ,ש ג ל ע ז י ב ו ת פ ג ע בהם.
השלמת
התנועה
ה ק י ב ו צ י ת ש ל ג ו ה פ ס י ד ה ע ל ־ ד י כ ך כוח א ד ם מ ע ו ל ה ב י ו ת ר ו ח ב ר י ם
א ד י א ל י ס ט י ם רבים ,א ך ה ח ב ר ה הישראלית ככלל זכתה באזרחים מועילים נאמנים
ו ב ע ל י רצון ויכולת.
אני כ ש ל ע צ מ י ע ב ר ת י ע ם ר ע י י ת י ב ש נ ת
— 1951ל א ח ר ש ה ש ת ת פ נ ו ב מ ל ח מ ת
העצמאות ב ה ג נ ת הקיבוץ ,באימונים ,בכיבוש ובהחזקת משלטי ה ס ב י ב ה — לבית
הספר
ה ח ק ל א י מקוד ,י ש ר א ל ,ש ם א נ י ע ו ב ד ע ד היום כ ה מ ש ך
החינוכית
ש ל י ב ת נ ו ע ה ,ו מ כ י ן ב נ י נ ו ע ר ישראליים ל ה ת י ש ב ו ת ,
ולאזרחות
טובה במדינת ישראל.
מקוד ,ישראל15.4.1988 ,
210
טבעי
לעבודה
להגנה
)צה״ל(
רוזנברג
יעקב
,,
פעילות מחתרתית של קבוצת ״הנוער הציוני
מזגלמביה)בנדיןיסוסנוביץ(במלחמת העולם השניה;
התנגדות — והצלה
מ י ד ע ם ש ו ב י נ ו מ ה ב ר י ח ה ה ג ד ו ל ה ב פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ה ת ח ל נ ו ל א ר ג ן א ת הקן ש ל
הציוני״ בבנדין .ה פ ג י ש ו ת ה ת ק י י מ ו ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ב ג ל ל ה ג ז י ר ו ת ש ל
״הנוער
שאסרו מיפגשים וכל עבודה אירגונית.
הגרמנים,
בראש
)היום
ה פ ע י ל ו ת ה ח י נ ו כ י ת ע מ ד ו י ש ר א ל ד י א מ נ ט ,ק ר ו ל ה בוים ואריה ה ס נ ב ר ג
בן ט ו ב ( .ב מ ק ב י ל א ו ר ג נ ה ל י ש כ ת ע ״ ע
)עזרה
עצמית(
ובראשה עמדתי
אנוכי .א ס פ נ ו בין ה ח ב ר י ם ד ב ר י אוכל ,ב ג ד י ם ו כ ס ף ,כדי ל ע ז ו ר ל ח ב ר י ם ו ל מ ש פ ח ו
ב מ צ ו ק ה .צריך לציין ,שהיו ר ב י ם כ א ל ה ו ב מ י ו ח ד הפליטים ,שהגיעו א ל י נ ו
תיהם
מ ג ר מ נ י ה ד ר ך זבונשין ,ו פ ל י ט י ם א ח ר י ם ,ש ה ג ר מ ג י ם ג י ר ש ו ל ז ג ל מ ב י ה .כ ל האירגון
נוהל
ע ל ידי הנהגה ,ש פ ע ל ה ב ב נ ד י ן ו ב מ ק ב י ל ב ס ו ס נ ו ב י ץ .ש ת י ה ה נ ה ג ו ת ע מ ד ו
בקשר
ה ד ו ק ו ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ל א והיתד .ה נ ה ג ה מ ש ו ת פ ת ל כ ל ג ל י ל ז ג ל מ ב י ה
ו ב ר א ש ה ע מ ד יוזק קוז׳וך . .ק י י מ נ ו ג ם ק ש ר ע ם כ ל ה א י ר ג ו נ י ם הציוניים מ ״ ה ש ו מ ר
ה צ ע י ר ״ ו ע ד ״ ה פ ו ע ל המזרחי״.
העבודה
ה נ ת ה ל ה ת ו ך ויכוחים
אידיאולוגיים מתמידים ,האם לפעול
במישור
ה ה ת נ ג ד ו ת או ההצלה .ב ס ו ף ה ו ח ל ט ל פ ע ו ל ב ש ג י ה מ י ש ו ר י ם ג ם יחד.
ה ע ר י ם :ס ו ס נ ו ב י ץ ובבנדין ,ה ו ק מ ו מ י פ ק ד ו ת ,ש ה ו ר כ ב ו מ ש ל ו ש ה ח ב ר י ם .
בשתי
ב ס ו ס נ ו ב י ץ — יוזק קוז׳וך ,ה מ פ ק ד ה ר א ש י ,י א נ ק צ י מ ר מ ן וליאון ב ל ט .ב ב נ ד י ן —
המפקד
ישראל
דיאמנט
ושלישי
ה י י ת י אנוכי,
הראשי,
שעסקתי
הניק
באירגון
לוסטיגר
שלישיות
קופאי
ואפסנאי
לוחמות,
נשק
ומדים,
באימוניהן ו ב ת כ נ ו ן
הפעולות.
ה י ת ה ג ם מ ח ל ק ת ה ס ב ר ה ,א ו ת ה נ י ה ל ו יוזק ק ו ז ץ ך ו י ש ר א ל ד י א מ נ ט ו פ ע ו ל ת ה
ה י ת ד . .ה פ צ ת כרוזים ו מ כ ת ב י ה פ ח ד ה ל ג ר מ נ י ם ה מ מ ו נ י ם .ע ל איזוך זגלמביה.
ראשית
פעילות
המרי
כללה
בניית
בונקרים,
שבהם
יוכלו
חברינו
להתרכז
'211
בזמן
הגירוש .ריכזנו ב ה ם א ו כ ל ,נ ש ק ו כ ל ד ב ר שהיה נחוץ
הבעיה
ללחימה.
ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר עבורינו ,ה י ה ה נ ש ק ש ב ל ע ד י ו אינך יכול ל ל ח ו ם .
ח ב ל ארץ
זגלמביה,
שצורף
לרייך
השלישי
ונכלל
במחוז
) (Oberschlesienה י ה ר י ק מ נ ש ק ,ב כ ל אופן ל א מ צ א נ ו ש ו ם
אוברשלזיין
אפשרות להגיע
ל ק נ י י ת נ ש ק ,א ף ב כ ל מ ח י ר .ב ״ ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ ן ״ ,היתה ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ש ל ק נ י י ת
נ ש ק א ב ל ב י נ י נ ו ובין ה ״ ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ ן ״ ה פ ר י ד ג ב ו ל מ ס ו כ ן מאוד .ל כ ן ה ח ל ט נ ו
לפעול בדרך אחרת — לשדוד נ ש ק מגרמנים.
במקביל
לפעולות של
השגת נשק
שלנו,
בכוח נסעו שתי הקשריות
פרדקה
מזיר ) .א ו ק ס נ ה נ ד ל ר ( ו ל ו ל ק ה פ ו מ ר נ צ נ ב ל ו ם ,ל ״ ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ ן ״ ו ה ב ר י ח ו ד ר ך ה ג ב ו ל
כלי נשק
הפעולות
ותחמושת.
צריך
החשובות שלה
לציין,
היתה
שהיתה לנו גם
השתלת
שוטרים
) .(Ordnungsdienstא ח ד ב ב נ ד י ן ו א ח ד בסוסנוביץ.
מחלקת
בשורות
שאחת
מודיעין,
האורדנונגסדינסט
עבודתם היתה —
העברת
כ ל א י נ פ ו ר מ צ י ה ,ש ה ג י ע ה מ ג ר מ נ י ם ל י ו ד נ ר א ט ו א ו ר ד נ ו נ ג ס ד י נ ס ט ושהיתד• ק ש ו ר ה
ל ג ו ר ל היהודים .היינו ב ק ש ר ע ם ו ר ש ה ו ק ר ק ו ב ,ו ה ת ב ר כ נ ו ב ב י ק ו ר י ם ש ל א ל י ע ז ר
ג ל ר ו מ ר ד כ י אנילביץ ,מ מ א ר ג נ י ה מ ח ת ר ת ב ג י ט ו ורשה .מ ק ר ק ו ב הגיע א ל י נ ו א ח ר י
״ליל ציגנריה״ חיים ט נ נ ו ו ר צ ל ו נ ש א ר א צ ל י נ ו .חיים ע ב ר ל ס ל ו ב ק י ה ב ד ר ך ל ה ו נ ג ר י ה ,
א ב ל ח ז ר ל פ ו ל י ן כ ד י ל נ ק ו ם ב ג ר מ ג י ם ו ג פ ל ע ם א ק ד ח ב י ד בקטוביץ ,ב ק ר ב ר ח ו ב
ע ם ה ג ר מ נ י ם .מ צ נ ס ט ו ח ו ב ה ג י ע ה ה ל ו ח מ ת ע ד י נ ה שוייצר ,ש ח ז ר ה מ ר ו ס י ה .
פעולה
ר א ש ו נ ה ל ה ש ג ת נ ש ק ב ש ו ד ב ו צ ע ה ב ב י ת ו ש ל ד ״ ד בראון ,ט ר ו י ה נ ד ר
ש ל כ ל ע ס ק י ה מ ת כ ת ו מ פ ע ל י ם ג ד ו ל י ם א ח ר י ם של יהודים ,ש ה ו ח ר מ ו ב ב נ ד י ן .
ה ר י ב ל ו מ נ פ ר ו כ ט ע ב ד א צ ל ד ״ ד בדאון .א ת ה פ ע ו ל ה ב י צ ע נ ו ע ם א ק ד ח מ ק ו ל ק ל
ובלי
תחמושת שאלכס גתמון
הצליח
ל ק נ ו ת א צ ל גוי.
ב פ ע ו ל ה זו
לקחו
חלק
ה ר י ב ל ו מ נ פ ר ו כ ט ,יאצ׳קה ש פ י ג ל מ ן ואנוכי.
אחרי
ה ה צ ל ח ה ה ב ל ת י ־ ר ג י ל ה ש ל ה פ ע ו ל ה א צ ל ד ״ ד בראון ,ש ב ה ל ק ח נ ו ש נ י
אקדחים
ט ו ב י ם ע ם כ ד ו ר י ם ,ת י כ נ נ ו מ י ד פ ע ו ל ה שניה ב ב י ת ו ש ל ה ג ר מ נ י מיכץ,
שהיה ידוע כ א ם פ ן ש ל כ ל י נ ש ק שונים ,ב י נ י ה ם כ ל י ם י ו ת ר רציניים כ מ ו ר ו ב י ם
ו כ ל י נ ש ק אוטומטיים .א ת ת י א ו ר ה ב י ת ,שהיה ב פ ר ב ר ה ו י ל ו ת ש ל ב נ ד י ן ,ה ב י א
ל נ ו א ל כ ם גתמון ,ש ל ק ח ג ם ח ל ק ב ת כ נ ו ן וביצוע ה פ ע ו ל ה י ח ד ע ם ה ר י ואתי.
ה פ ע ו ל ה היתד .ה ר ב ה י ו ת ר מ ו ר כ ב ת ב ג ל ל ה י ק פ ה ו ג ם ב ג ל ל ה מ ר ח ק מ ה ע י ר בנדין.
ה ח ל ט נ ו ל צ ר ף ע ו ד ש ל ו ש ה ל ו ח מ י ם מ ק י ב ו ץ בורוכוב ,שצויידו ב א ו פ נ ו ע י ם .ה ש ל י ש י ה
שלנו
היתד .צ ר י כ ה ל ה י ו ת ה ז ר ו ע
הוטל
ל א ב ט ח אותנו ולעזור ל ה ס ת ל ק ע ם השלל.
המבצעת ועל
השלישיה ש ל
קיבוץ
בורוכוב
ידענו ,ש ב ב י ת נ מ צ א ת א י ש ת ו ש ל מ י כ ץ ע ם ה ע ו ז ר ת ש ל ה ,ל א י ד ע נ ו ע ל ע ו ב ד
חצרן,
שהיה
באותו זמן בגינה .הרי
ואני הצלחנו להיכנס
לבית
בתור קציני
קרימינל־פוליציי.
א ג י ט י פ ל ת י ב ג ב ר ת מ י כ ץ ו ה ר י ה י ה צ ר י ך ל ט פ ל ב ע ו ז ר ת .כ ש ר א ת ה ג ב ר ת מיכץ,
שאני
מ נ ת ק א ת חוטי ה ט ל פ ו ן ,ה ת ח י ל ה ל צ ע ו ק ו ל ה ת ב ג ר ב כ ו ח .ס ת מ ת י ל ה א ת
ה פ ה .ק ש ר ת י א ו ת ה ו א ז ה ת ב ר ר ל י ש ה ע ו ז ר ת ה צ ל י ח ה ל ב ר ו ח מידי ה ר י ל ג י נ ה
ו ה ז ע י ק ה א ת החצרן .א ל כ ס
בינתיים נכנם לבית ,לפי תכנית הפעולה ,והתחיל
ל א ס ו ף א ת ה נ ש ק ל ת ו ך שקים ,ש ה ב י א א י ת ו ו ש א ו ת ם ה י ה צ ר י ך ל מ ס ו ר ל ח ב ר י ם
מ ק י ב ת ב ו ר ו כ ו ב .ב ד ר ך ל ג י ג ה ג ת ק ל ג ו ב ח צ ר ן ,שהיה• מ צ ו י י ר בגרזן .א ח ר י ש כ י ו ו נ ת י
212
א ל י ו א ת ה א ק ד ח הוא זרק א ת ה ג ר ז ן ו ב ר ח .
ב ת ו ר מ פ ק ד ה פ ע ו ל ה נ ת ת י מ י ד פ ק ו ד ה ל ע ז ו ב הכל ,ג ם א ת ה א ו פ נ ו ע י ם ,ו ל ש ג ת
לכיוון
הנהר פשמשה ,לחצות א ת המים להגיע לזמקובה גודקה ומשם להמשיך
לגיטו.
ה ת ב ר ר ש ה ח י ש ו ב היה נכון .א ח ר י ש ח צ י נ ו א ת ה נ ה ר והיינו כ ב ר ק ר ו ב י ם
לזקובה־גורקה ,ראינו ושמענו תנועה של חיילים על אופנועים וקומנדקרים בכביש
ה מ ו ב י ל ל ב י ת ו ש ל מיכץ.
כ ש ה ת ק ר ב נ ו ל ג י ט ו מ צ א נ ו א ו ת ו ל ה פ ת ע ת נ ו ,מ ו ק ף חיילים ג ר מ נ י ם — זו היתד.
אקציה וגירוש .ה ח ל ט נ ו ל ח ז ו ר ה ע י ר ה א ב ל ל א יחד .איני ה ל כ ת י ל מ ק ו ם ע ב ו ד ת י
ב ב י ת ח ר ו ש ת ל ג ע ל י י ם ע ב ו ר ה צ ב א הגרמגי ,ש ה ו ח ר ם מ ה א ח י ם ק ו ק ו ט ק .הרי ו א ל כ ס
ב ח ר ו ל ה ס ת ת ר ב מ ק ו ם אחר ,ב ד ר ך פ ג ש ו ג ר מ נ י ש ר ד ר ש ה כ י ר א ת הרי .ב ע ז ר ת כ ל ב ו
ה ג ד ו ל ה צ ל י ח ש ר ד ר ל ה ת ג ב ר ע ל הרי ש ר צ ה ל י ר ו ת ב ו ו ל א הספיק .ה כ ל ב ה ת נ פ ל
ע ל הרי ו ה פ י ל א ו ת ו ארצה .א ל כ ם ה ס פ י ק ל ב ר ו ח .
הרי ז״ל ע מ ד ב ח ק י ר ו ת ו ב ע י נ ו י י ם ק ש י ם ו נ ו ר א י ם ב ג ב ו ר ה ו ל א מ ס ד ש מ ו ת ח ב ר י ם
ודבר על קיום המחתרת .הרי הוצא להורג.
ב ש ו ר ו ת ה מ ח ת ר ת ,א ם ל ה מ ש י ך ב ה ת נ ג ד ו ת או ב ה צ ל ה — נמשך...
הויכוח
ההחלטה
להחרכז
על
ההצלה
ההקבלה,
לאחר
שהגיעו
ידיעוח
ברורוח
על
ה ש מ ד ת יהודים ב מ ח נ ו ת .ב ת ח י ל ת ש נ ת 1943ה ח ח ל נ ו ל ח פ ש ו ל פ ת ח ד ר כ י ם ו ר ע י ו נ ו ת
להציל
ל פ ח ו ת ח ל ק מ ח ב ר י נ ו ,ש ב ת ו ם ה מ ל ח מ ה יוכלו ל ס פ ר ל ע ו ל ם ,מ ה ש ק ר ה .
ידענו,
ניירות של
ש ב ה ת נ ג ד ו ת ה ס י כ ו י ל ה י ש ר ד ה ו א א פ ס י .כ ד א י לציין ,ש ג ם
ארצות דרום־אמריקה ,שהיו אמורים ל ש מ ש כדרך הצלה ל ח ל ק מחברינו ,איכזבו
ל א י נ ט ר ג י ר ו ג ג ס ל ג ר ,נ ש ל ח ו ה א נ ש י ם לאושוויץ .נ י י ר ו ת א ל ו ק י ב ל נ ו מ א ל ף
ובמקום
ש ו ו ר צ ב א ו ם ו נ ת ן ש ו ו ל ב ) ש י ש ב ו בשווייץ( ,א י ת ם ע מ ד נ ו ב ק ש ר מ ת מ י ד ב ז ג ל מ ב י ה
ואחרי כן גם בבודפסט.
ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ק י ב ל נ ו י ד י ע ה מ ח ב ר ש ל נ ו זליג ביוק מ ק ר ק ו ב ע ל א פ ש ר ו ת יציאה
לעבודות
זה
לגרמניה בתור פולנים דרך
התאים במיוחד לבחורות ,שגם
יהדותן.
ה״ארבייטםאמט״
ב״גנרל גוברנמן״ .ד ב ר
ב ב ד י ק ה ג ו פ נ י ת א י ־ א פ ש ר היה ל ה ו כ י ח
את
זליג ל ק ח ע ל ע צ מ ו ב י צ ו ע פ ע ו ל ה זאת ,ש י ח ד פ ק י ד ב ״ א ר ב י י ט ס א מ ט ״
וקיבל
כ מ ו ת ש ל טפסים .ב ד ר ך זו יצאו ל ע ב ו ד ו ת ב ג ר מ נ י ה ו א ו ס ט ר י ה כ ע ש ר י ם
חברים
ו ח ב ר ו ת .א ת ה י ד י ע ה ע ל א פ ש ר ו ת זו ש ל ה צ ל ה ה ב י א ה א ל י נ ו -ה מ ק ש ר ת
פרדקה
ב ע ל ח מראה פולני מובהק ,שהפקידה העיקרי היה ה ע ב ר ח נ ש ק
מזיה,
מ ״ ג ג ר ל ־ ג ו ב ר נ מ ן ״ .אלינו .היא,
לקרקוב
אשר
ובמקום עזרה לזליג ביוק במשלוחים.
המצב החמיר לקראת חודשי אביב
מיכץ
ליוותה
א ת המועמדים
לעבודות
בגרמניה
.1943א ח ר י ה פ ע ו ל ה ה מ ז ו י י נ ת נ ג ד ה ג ר מ נ י
ו ה ח י פ ו ש י ם אחרי ,נ א ל צ ת י ל ע ז ו ב
א ח בנדין .י צ א ח י ע ם
ניירוח מזויפים
על שם ח ב ר נוצרי מ ב י ת ־ ה ס פ ר ע ם יד ב ת ו ך גבס )כאילו אחר ת א ו נ ת עבודה(
ו ה ג ע ת י ל ה ר י ה ב ם ק י ד י ם ל מ ק ו ם ב ש ם ק ו ס ז ׳ י ם ק ו ע ל יד ןברדון ,מ ס פ ר ק י ל ו מ ט ר י ם
מגבול
ס ל ו ב ק י ה .היה ידוע ל נ ו ,ש מ צ ב ה י ה ו ד י ם ב ס ל ו ב ק י ה ו ב ה ו נ ג ר י ה ט ו ב י ו ת ר
מאשר
בפולין .א ח ר י ה ח ח י ל ו ל ה ג י ע ח ב ר י ם ו ח ב ר ו ת ל מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ב ס ב י ב ה .
עם
כ ל א ל ה הייתי ב ק ש ר ו ה י י נ ו מ ד י פ ע ם מ ח ל י פ י ם מ ק ו מ ו ת מ ג ו ר י ם .כ א ח ר א י
על
הקבוצה הייתי בקשר ע ם ה מ פ ק ד ה בסוסנוב״ן־ובנדין .ח ל ק מהחברות ,ש ב א ו
לבסקידים
זמנית ,הועברו ל ק ר ק ו ב ונשלחו לגרמניה בעזרחם של ביוק ופרדקה.
213
ביוק
הודיע
גם
בעקבות
התמדתי
של
שמה״גוברנמן״
יהודים
ומשם
ידיעה זו ה ח ל ט נ ו ל א ר ג ן ד ד ך ל ס ל ו ב ק י ה מ ה מ ק ו ם ,ב ו י ש ב ת י .
בסביבה
דרך
עובדים
לסלובקיה
להונגריה,
פעלו
מבריחי
גבול,
סחורות
שהעבירו
יצרתי
שונות.
קשר,
איתם
א י ת ם ו ה פ כ ת י ח ל ק מ ה כ נ ו פ י ה .ה צ ל ח ת י ל ש כ נ ע א ו ת ם ל ה ב ר י ח אנשים
הגבול .מספר
בשבוע
פעמים
קבוצות
הגיעו
של
קטנות
חברים
ברכבת
א ח ר י ־ ה צ ה ר י ם ו ב א ו ת ו ל י ל ה היו ע ו ב ר י ם א ת ה ג ב ו ל ל ס ל ו ב ק י ה .ל כ ו ל ג ו ידוע
כיום ,שחברינו מהתנועות הציוניות ב ס ל ו ב ק י ה דאגו ל ה ע ב ר ת ם להונגריה.
בהוגגריד.
הגישו
התארגנה הקבוצה הפולגית מזגלמביה
ב מ ה י ר ו ת ו ח ב ר י נ ו ההוגגרים
ל נ ו א ת מ ל ו א העזרה .ו כ א ן ה מ ק ו ם ל צ י י ן :
הידיעות ,ש ה ב א נ ו ע ל גודל
ה א ס ו ן בפולין ,ה ע ר כ ת ה מ צ ב ,ה ע מ י ד ה ה ת ק י פ ה ש ל ג ו ל ג ב י הגרמנים ,ע ש ו מ ה פ ר
במחשבתם
יקרה״,
ש ל ח ל ו צ י הונגריה .ה ת י א ו ר י ה ,
ש ר ו ו ח ה ע ד בואנו ,״ א צ ל ג ו זה ל א
ה פ כ ה ל מ ו ד ע ו ת ,ש ר ק פ ע ו ל ו ת ה ת נ ג ד ו ת ו ה צ ל ה הן ה נ כ ו נ ו ת .
זיוף ה ת ע ו ד ו ת ק י ב ל היקף ר ח ב י ו ת ר ב ב ו ד פ ס ט .ב ת ק ו פ ה ז א ת ה ת ר ב ו ב י ק ו ר ו ת
ו ח י פ ו ש י ם א ח ר י פ ל י ם י ם יהודיים .ל מ ד נ ו א ת נ ו ש א ה ת ע ו ד ו ת ההונגריות ו ה מ ס מ כ י ם ,
ש י צ ר נ ו ,נ ה פ כ ו ל א מ צ ע י ח ש ו ב ומידי ל ה צ ל ת א נ ש י ם .
הקבוצה
שלנו
חלק
התפצלה.
הארי
עבר
למחנה
פתוח
בעיר
מוחץ׳.
אני
ה ת מ נ י ת י ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה מ ט ע ם ה ש ל ט ו ג ו ת ההוגגריים ,הממונים ע ל נ ת י נ י ם זרים.
ב ע י ר מוחץ׳ ב ג ל ל ק י ר ב ת ה ל ג ב ו ל ה י ו ג ו ס ל ב י ,
בחרנו
הפרטיזנים
הגציגה
של
סיטו.
לאחר
תקופה
קצרה
נוצר
במחשבה ליצור קשר עם
הקשר
ובאחת
הפגישות
בין
שלנו ,ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג ,ו ה נ צ י ג ה ה י ו ג ו ס ל ב י ת ה ו ס כ ם על ה ע ב ר ת ק ב ו צ ת
היוגוסלבי.
בשעת
הפרידה
אמרה
היוגוסלבית:
״אם
יש
חברים
בסירות לצד
ביניהם
יהודים א ל ת ב י א ו אותם״ .כ מ ו ב ן ב ז ה נ פ ס ק ה ק ש ר איתם .א נ ח נ ו ר צ י נ ו
ל ה צ ט ר ף ליוגוסלבים רק בתור קבוצה יהודית.
ב ב ו ד פ ס ט נ י ס י נ ו ל ה ת ק ש ר ע ם גציג י ו ג ו ס ל ב י ו ג ם ה פ ע ם נ כ ש ל נ ו .
גם
ה ת ח ל נ ו ב ב נ י י ת שני ב ו נ ק ר י ם ב ת ו ר ה י ע ר ו ת ב א י ז ו ר בצקה ,ב ה ס כ מ ת ו ש ל ב ע ל
הונגרי ,א ב ל ו י ת ר נ ו ע ל ה ר ע י ו ן ב ג ל ל ה מ ר ח ק והגישה ה ל א נ ו ח ה ל מ ק ו ם .
אחוזה
נוסף
דו״ח
ל ק ש ר ע ם נ ת ן ש ו ו ל ב בשווייץ ,ש א ל י ו היינו מ ע ב י ר י ם כ מ ע ט כ ל ח ו ד ש
ע ל ה מ צ ב שלנו ,כמובן ,ה כ ל
ב צ ו פ ן ,ה ק מ נ ו ק ש ר ע ם דוד צימנד ,שליח
•מהארץ ב ק ו ש ט א ,ב א מ צ ע ו ת קציני ב י ו ן ג ר מ נ י י ם .
בזמן ,ש ר ו ב ה ק ב ו צ ה היתד! במוחץ׳ ,פ ע ל ו מ ס פ ר ח ב ר י ם ו ב ר א ש ם ליאון ו פ י נ ק
בבודפסט.
1944,
הגיעה שמועה ,ש מ ר ו מ נ י ה ק י י מ ת א פ ש ר ו ת עליה לארץ .כ ב ר ב י נ ו א ר
נ ש ל ח פ י נ ק טריימן ל ק ו ל ו ש ב ר ל ב ר ר א צ ל ה מ נ ה י ג הציוני ד״ד א ר נ ה מרטון,
•מה הן ה א פ ש ר ו י ו ת של טיול ל ר ו מ נ י ה .ה י ה
חורף ,זמן ק ש ה ומסוכן ל ה ע ב ר ת
.א נ ש י ם ד ר ך ה ג ב ו ל ב צ ו ר ה ב ל ת י ל י ג ל י ת .ד ״ ד מ ר ט ו ן יעץ ל נ ו ל ד ח ו ת א ת הטיול
•לזמן
נ ו ח יותר.
ב־18
:חזרה
במרץ
והתרכזה
1944פ ל ש ו ה ג ר מ נ י ם ל ה ו נ ג ר י ה ו ה מ צ ב נ ע ש ה חמור .כ ל ה ק ב ו צ ה
בבודפסט.
בלחץ
החדש
שנוצר
עם
פלישת
הגרמנים,
נאלצנו
• ל ה צ ט י י ד ב נ י י ר ו ת חדשים ו ל ח פ ש ד י ר ו ת .כ מ ה מ א נ ש י נ ו נ ע צ ר ו על ידי הוגגרים
.או ג ר מ נ י ם ו ה ש ק ע ג ו מ א מ ץ ר ב ו ג ם כ ס ף כ ד י ל ש ח ר ר ם .פ ע ו ל ו ת אלו מ נ ע ו ב ר ו ב
־.המקרים גירוש לאושוויץ.
אחת
־214
ה פ ע ו ל ו ת ה ח ש ו ב ו ת ש ל ה ק ב ו צ ה ה י ה י ש י ח ד ו ר ב כ ו ח של 9אנשים מ כ ל א
ב י ת ־ ס ו ה ר ,ש מ מ נ ו נ ש ל ח ו א נ ש י ם לאושוויץ .היתד ,זו ק ב ו צ ת ח ב ר י ם ,
״רומבך״,
ש מ ק ו ד ם נ ש ל ח ה ל ע ב ו ד ו ת ב א ו ס ט ר י ה ו ב ר א ש ה ק ר ו ל ט ו כ ש נ י י ד ר ו ק ר ו ל ה בוים.
במאי
שוב
,1944כ ל ו מ ר ח ו ד ש ו ח צ י א ח ר י כ נ י ס ת הגרמנים ,נ ס ע פ י נ ק ל ע י ר נ ו ד ז ו ר ו ד ,
במטרה ל ח פ ש דרך לרומניה.
חברות
ה כ ת ו ב ת היחידה ,שהיתר ,בידיו ,היתד,
של
מ ה ת נ ו ע ה ה ה ו נ ג ר י ת ,א ו ת ן פ ג ש ב ז מ נ ו ב מ ח נ ה של מ ד ר י כ י נ ו ע ר ב ב ל ט ו ן
בוגלר .ד ר ך ב ח ו ר ו ת א ל ה י צ ר פ י נ ק ק ש ר ע ם מ ב ר י ח י ם ב ג ב ו ל .ה ש פ ה ה ה ו נ ג ר י ת
זרה
היתד,
והשניה
לפינק,
ברגל
חברים
דרך
אך
למרות
הגבול
כל
הירוק.
הקשיים
כל
אירגן
הקבוצות,
שתי
שעברו
אחת
דרכים:
בדרכים
ברכבת
כללו
אלה,
הונגריים ופולניים .א ת הקבוצות ,שעברו ברכבת ,ליווה ח ב ר מ ה ת נ ו ע ה
ההונגרית
ב ש ם פיצי .ה ו א היה מ ל ו ו ה א ו ת ן מ ב ו ד פ ס ט ע ד ה ג ב ו ל ו ח ו ז ר ל ק ח ת
קבוצה
נ ו ס פ ת .פ י נ ק ,ש ה ת ג ו ר ר ב מ ל ו ן ב נ ו ד ז ו ח ד ,ש י ח ד א ת ש ו ע ר י המלון ,כ ד י
שיוכל
ב ח ו פ ש י ו ת ל ע ס ו ק ב ע נ י י ן הטיול .היה חוזר ל ע י ת י ם ב ש ע ו ת ה ק ט נ ו ת ש ל
ה ל י ל ה ו ה ד ב ר ה י ה ח ש ו ד ב ע י נ י ה ש ו ע ר י ם .מ צ א נ ו עוד מ ע ב ר א ל ט ר נ ט י ב י ד ר ך סגד,
שהיה מ ו צ ל ח פ ח ו ת ב ג ל ל כ מ ה מ ע צ ר י ם ש ל ח ב ר י נ ו ,א ב ל ג ם ב ד ר ך זו ה צ ל י ח
מ ס פ ר אנשים ל ה ג י ע ל ר ו מ נ י ה .
ח ש ו ב מ א ו ד ל ה ד ג י ש א ת ה ע ו ב ד ה ,שיהודי רומניה ,ש ה ת ג ו ר ר ו ל י ד ה ג ב ו ל ,ה ג י ש ו
מלוא העזרה לפליטים .דאגו ל כ ל צרכיהם והעבירו אותם לעיר ארד,
את
מרכז
היה
שלא
תנועתי.
הספיקו ל ע ב ו ר
אני
גשארתי
לרומניה.
בבודפסט
עם מספר
חברים
ב ב ו ד פ ס ט ש ו ח ר ר נ ו ב־18
בה
מ ה ק ב ו צ ה שלנו,
1945
לינואר
ע ל ידי
הרוסים.
זמן ק צ ר א ח ר י ״ ה ש ח ר ו ר ע ל ידי ה ר ו ס י ם הגיע ל ב ו ק ר ש ט ד ו ד צ י מ נ ד ,ש ל י ח ה ס ו כ נ ו ת
ו ח ב ר ו ת י ק ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .צ י מ ג ד ה ע ב י ר ידיעה אלי ל ב ו ד פ ס ט ע ם ד ר י ש ה ,
מיד לבוקרשט.
שאבוא
ב א ו ת ו ז מ ן הייתי ע ס ו ק
בחיפוש
אחרי שלושה
חברים
שלגו — א ל כ ם ג ת מ ו ן ,ד י ג ה ג ל ב ו ע ו א מ י ל בריג ,ש י ש ב ו ב ב י ת ־ ס ו ה ר ב ע י ר
פת
ולא ידענו על גורלם .ביקשתי מ ד ו ד צימנד דחייה לבואי לרומניה ו נ ס ע ת י ל ח פ ש
את
השלישיה .מ צ א ת י א ו ת ם
בסביבת
פ ת עסוקים מעל
הראש
בגילוי קצינים
גרמניים ש ל ם.ס .ו ג ם מ ש ת פ י פ ע ו ל ה הוגגריים .השלישיה ע ב ד ה ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה
עם הבולשת של ה צ ב א האדום .סיפרתי להם ע ל הנעשה בקבוצה ,שרובה ה ת א ר ג נ ה
ב ב ו ק ר ש ט ב ק י ב ת ״ויזליה״ ,ע ל ה ש ל י ח ד ו ד צ י מ נ ד ו ע ל ה ה ת א ר ג נ ו ת ל ע ל י ה ל א ר ץ .
עם הבטחה ,ש ב ק ר ו ב יבואו אחרי ,נ ס ע ת י לבוקרשט .באותו זמן התחילו להגיע
ח ב ר י ם ו פ ל י ט י ם פ ר ט י ז נ י ם מ פ ו ל נ י ה ,ר ו ב ם מ ס ב י ב ת וילנה .ה ם ה ת א ר ג נ ו
בקיבת
״ניפוץ״.
אחרי ישיבוח והחיעצויוח ע ם השליחים מהארץ ,ביניהם אברבוך ,ח ב ר ק י ב ת
כ פ ר גלעדי ,ד ו ד צ י מ נ ד ו ק ל ר מ ן ) מ ט ע ם הרביזיוניסטים( ה ו ח ל ט ע ל נ ס י ע ח י ב ש ל י ח ו ח
לפולין .היה ז ה ב א מ צ ע א פ ר י ל
.1945פולין היתד ,ב א ו ת ו זמן כ מ ע ט מ ש ו ח ר ר ת
ו ה ק ר ב ו ח ע ו ד ה ש ח ו ל ל ו ב ג ב ו ל ו ח ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה בין פולין ו ג ר מ נ י ה .צ ו י ד ת י ב נ י י ר ו ת
ש ל קצין ש ל ה צ ל ב ה א ד ו ם ה פ ו ל נ י ,ו ל י נ ה ה צ ט ר פ ה אלי ב ח ו ר מ ז כ י ר ה .ק י ב ל נ ו
ש ת י מזוודוח ,ש ה ו ז מ נ ו ב מ י ו ח ד ע ב ו ר י נ ו ו א ש ר ר ו פ ד ו ב ד ו ל ר י ם ב צ ו ר ה מ ו ם ח ר ת .
סודרו
עבורינו
כרטיסי נסיעה
בקרון של
ק צ י נ י ם רוסיים
עם
מ ק ו מ ו ת ישיבה.
מ ט ר ת השליחות היתה ל ע ו ד ד א ת החברים באירגון הבריחה ,ל ה ע ב י ר כסף ,ל ב צ ע
א ת האיחוד ש ל כ ל ה ז ר מ י ם ו ל ש פ ד א ת ה ק ש ר בין פ ו ל י ן ו ב ו ק ר ש ט .
215
את
חצינו
ההגהגה
ודוד
ה ג ב ו ל ל פ ו ל י ן ע ל יד ק ר ו ס נ ו ו ש ם נ ו ד ע
לנו מאיש
הקשר שכל
קיבלתי
של
ניסן ר ז נ י ק
בוורשה,
לקחו
ע ב ר ה מלובלין לקרקוב .מאותו
מלר
בקרקוב.
אחרי
כ מ ה ימים
אדם
התקיימה
כתובת
הישיבה
שבה
ח ל ק נציגים מ כ ל המפלגות ,מ״השומר הצעיר״ ועד ״ביתר״ .אחרי הדין־והחשבון
בו
שלי,
בארץ
הבאתי
ב״איחוד״
את
דבר
השליחים מהארץ
ל ש ם בריחה ועלייה
לכל
ובו
יהודי,
מדובר,
היה
בלי
מפתח
שרצון
ההנהגה
מפלגתי.
אחרי
ו י כ ו ח ה ו ח ל ט פ ה א ח ד ע ל איחוד .ה ת ק י י מ ו כ מ ה י ש י ב ו ת ש ל מ פ ע י ל י ה ב ר י ח ה ,ב ה ם
דובר
על
שכלול
האמצעים ודרכים ל ה ע ב ר ת האנשים
לכיוון
א י ט ל י ה ורומניה.
ה ו ח ל ט ע ל ת ז ו ז ה ה מ ו נ י ת מפולין וניצול ה ת ו ה ו ובוהו ,ש ש ר ר א ז ב א י ר ו פ ה .ב ז ה
הסתיימה
על
ה ש ל י ח ו ת ש ל נ ו בפולין .ח ז ר נ ו ד ר ך ס ל ו ב ק י ה ו כ א ן נ ו ד ע ל נ ו ב ־ 8ל מ א י
ס י ו ם ה מ ל ח מ ה .ה מ ש כ נ ו ד ר ך ה ו נ ג ר י ה ל ב ו ק ר ש ט ו א י ת נ ו הורי ,א ו ת ם מ צ א ת י
ב מ ק ר ה ב פ ו ל י ן ,א ח ר י ששוחררו מאושוויץ ע ל ידי ה ר ו ס י ם .
חלקים של ה ק ב ו צ ה המחתרתית שלנו מזגלמביה הגיעו בזמן ה מ ל ח מ ה לגרמניה,
אוסטריה,
הקבוצה
ס ל ו ב ק י ה ,צ׳כיה ,רוסיה ,הוגגריה ,י ו ג ו ס ל ב י ה ,
הגיע לארץ,
לקיבה
רומניה
ו ח ל ק ק ט ן של
ת ל ־ י צ ח ק .צ ר י ך לציין ,ש ק ב ו צ ה זו ה ו ב י ל ה א י ת ה
ד ה ־ כ ל ה ת ל א ו ת ע ד לארץ א ת ההורים ש ל חברים ,ש ח ל ק מ ה ם נ פ ל ו במערכה.
216
עוזיאל ליכטנברג
תנועת הנוער הציוני בפולין 1944—1940
פרק סלובקיה ,מרס 1942—1941
ב י נ ו א ר 1941נ ו ד ע ל נ ו ע ל מ י ב צ ע ה ע ב ר ת ח ב ר י ם מ״החלוץ ה כ ל ל י ״ ל ס ל ו ב ק י ה
וכי קיימת משם ״עלייה״ לארץ.
בישיבת ההנהגה ה ר א ש י ת החלטנו לדרוש מה״וועדה הקואורדינםיבית״ שיתוף
חברנו במיבצע ,ואכן דרישתנו נ ת ק ב ל ה .
עם קבלת
הוסל
ההסכמה
ולאחר
יצחק
שהחבר
גולדשטיין ס י ר ב
לצאת
למשימה,
ה ת פ ק י ד עלי.
ב ה ת א ם ל ה ח ל ס ה ה מ ק ו ר י ת ה י ה ע ל י ל ש ה ו ת ב ס ל ו ב ק י ה שנה ,ל י י צ ג א ת ה ת נ ו ע ה
ו ל ט פ ל ב ח ב ר י ם ש י ג י ע ו ע ד ל ע ל י י ת ם ארצה .ב ת ו ם ה ש נ ה אהיה ר ש א י ל ע ל ו ת .
ב ס ו ף פ ב ר ו א ר ע ז ב ת י א ת ה ג י ס ו ב ו ו ר ש ה ו י צ א ת י לאיזור ה ג ב ו ל .א ל י ה צ ס ר פ ה
ר ו ת שמואלביץ ,ח ב ר ת ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ .ל א ח ר 36ש ע ו ת ה ל י כ ה ב ה ר י ם ע ב ד נ ו
א ת הגבול והגענו א ל מ ש פ ח ה יהודית בעיירה הדדית הקרובה לגבול.
כאן אני מקבל
להתראות
ובבקשה
שיעור ראשון
כרטיס
בשפה
הסלובקית ,לומד להגיד שלום ,תודה,
ל ר כ ב ת .א נ י מ מ י ר כ ס ף פולני ,ה ע ו ב ר כ א ן ל ס ו ח ר
ב ע ס ק י ה ה ב ר ח ה ,ו מ ק ב ל כ ס ף ס ל ו ב ק י ,ל ו מ ד ל ה ב ח י ן בו .א ת ה ע י י ר ה י ש ל ע ז ו ב
בשעות
הבוקר
ברכבת
צרת־מםילה,
ה נ ו ס ע ת ע ד ל פ ו פ ר ד ) .(Popradש ם
עלי
לרכוש כרםים גסיעה ל ב ר ט י ס ל ב ה ב ר כ ב ת הרגילה .א ת שארית היום והלילה אני
מ ב ל ה א צ ל מ א ר ח י נ ו .ל מ ח ר ת א ח ר י א ר ו ח ת ה ב ו ק ר א ג י מכין ח ב י ל ו ת כ ס ף ג פ ר ד ו ת
לתשלום עבור הכרטיסים ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת המקומית וחבילה נוספת עבור הכרטיסים
מ פ ו פ ח ־ ל ב ר ס י ל ס ב ה .א נ י נ פ ר ד מ מ א ר ח י .ס י ר ב ו ל ק ב ל ת ש ל ו ם כ ל ש ה ו ע ב ו ר האירוח.
מצוייר
ב ע צ ו ת ט ו ב ו ת ו ב ע י ת ו ן יומי ס ל ו ב ק י א נ ו צועדים לכיוון
תחנת הרכבת,
כאשר ילד מילדי מארחינו הולד לפני ומראה א ת התחנה .למרות זרות המקום
.217
ו ה ש פ ה ה ר י נ י מ ר ג י ש חופשי ,ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה א ח ר י ש נ ה אין ע ל י א י מ ת ה ג ר מ נ י ם .
אני ע ו מ ד חופשי בתור ,רוכש כרטיסי נסיעה ,עולה ל ר כ ב ת ונוסע .נ מ נ ע מלהיכנס
ל ד י ן ו ד ב ר י ם ע ם נ ו ס ע י ם אחרים ,ע ו נ ה ל ב ר כ ת ש ל ו ם ש ל כ ל ה נ כ נ ס י ם או היוצאים
מ ה ק ר ו ן ,ו י ת ר ה ז מ ן מ כ נ י ס ראשי ל ד פ י העיתון .ב פ ו פ ר ד ר כ ש נ ו כ ר ט י ס י ם ל ה מ ש ך
הדרך.
אני
כ ע ת ל פ נ י נ ו נ ס י ע ה א ר ו כ ה ב מ ש ך כ ל היום ,נ ס י ע ה ל א ו ר כ ה ש ל ה מ ד י נ ה .
מ ק ש י ב ל כ ל מ י ל ה ה מ ד ו ב ר ת בין ש כ נ י ל ת א ,
אבל
מזכירה
זרה,
ת ע ר ו ב ת של
אוקראינית,
הצליל מוכר ,השפה
אותה
מחברי
למדתי
סלבית
האוקראינים
ב צ ב א ה פ ו ל נ י ו פ ו ל נ י ת שלנו .אני מעיין ב ע י ת ו ן ו מ נ ס ה ל ה ב י ן .א נ י יודע .ש א צ ט ר ך
ללמוד
א ת פולין
א ו ת ה מ ה ר כ ל ל האפשר .ע ז ב ת י
ב ת ח י ל ת מרץ
,1941כ א ש ר
ה ח ו ר ף עדיין ה י ה בעיצומו ,ו ה נ ה כאן ניצני ה א ב י ב .ב ה ג י ע י ל פ נ ו ת ע ר ב ל ב ר ט י ס ל ב ה ,
ש ל ט מ ז ג האויך ה א ב י ב י במלואו.
כבר
ל פ נ י • י צ י א ת י מ ו ו ר ש ה ,מ י ד •עם ק ב ל ת ה ה ח ל ט ה • ב ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ,ג מ ס ר ה ע ל
כ ך הודעה לוועדה הקואורדינטיבית ו ב א מ צ ע ו ת ה .ל נ צ י ג ו ת הציונית בז׳נבה .הנציגות
העבירה
שם
א ת ההודעה להסתדרות הציונית
ו כ ת ו ב ת של החבר רפי פרידל
הבל
העוגן(.
מהרכבת
וגם
בסלובקיה.
בברטיסלבה
בהנחיות לדרך
)כיום ר פ א ל
נמסר לי
בן־שלום מקיבוץ
ח ר ו ת בוכרוני ,כאן ע ל י ל ה ת י י צ ב ב ה ג י ע י ל מ ק ו ם .א ו פ ט י מ י י ר ד ת י
ב ב ר ט י ס ל ב ה ,המוני אנשים יוצאים .כאן
עיר הגבול .מעבר לנהר הדנובה כבר
התחנה
אוסטריה,
הסופית .עיר הבירה
כ ר ג ע ג ר מ נ י ה .אין א י ש
ש ם ל ב אלי ,ל א ב ו ד ק י ם אף נוסע .ה ח ל ט ת י ל ד ב ר ר ק ג ר מ נ י ת ,מ ע מ י ד פגי ת י י ר
ג ר מ נ י ,ל א כ ז ב ת י ה ר ב ה ל א מ ב י נ י ם אותי .אני מ ג ס ה ל מ צ ו א יהודים א ב ל ל א מ צ ל י ח .
מחפש
בין ה ע ו ב ר י ם אדם •,שמוכן ל ע ז ו ר לי ,ו ה ג ה ל ש מ ח ת י ה ר ב ה ג י ל י ת י א ד ם
במדי
מ כ ב י ־ א ש .ה ו א ל א הבין אותי ,א ב ל ה ת נ ד ב ל ע ז ו ר לי .י ח ד נ כ נ ס נ ו ל ב י ת
ש ב ח ל ו נ ו ה י ה ש ל ט :״כאן מ ד ב ר י ם ג ר מ נ י ת ״ .ה ס ב ר ת י ל מ ל צ ר א ת מ ב ו ק ש י ,
קפה
הרחוב
ו ה מ ס פ ר .הוא ניסה ל ה ס ב י ר לי ,א י ך ל ה ג י ע ,א ב ל
באדיבותו
האיש במדים החליט
ל ה ב י א נ ו ע ד ל מ ק ו ם .א נ ו עולים ל ח ש מ ל י ת ,אין צ ו ר ך ל ש ל ם ,כ י אני
ב ח ס ו ת ו ש ל ל ו ב ש המדים .ה ד ב ר ח ש ו ד בעיני • ,א ב ל י ש ל ה מ ש י ך ב מ ש ח ק .
כשהגענו
ל ר ח ו ב המבוקש ,נ י ס י ת י ל ה י פ ר ד מ מ ל ו ו נ ו ,א ב ל ה א י ש ה ת ע ק ש ל ל כ ת
א ת נ ו ע ד ל ד י ר ת מ ש פ ח ת פרידל .כאן ה ו א נ פ ר ד מ א ת נ ו ו מ ב ע ל ת ה ב י ת ה נ ד ה מ ת .
א ת פ נ י ג ו ק י ב ל ה ה ג ב ר ת פרידל ,אמו של רפי .ק ש ה ל ת א ר א ת ת ג ו ב ת ה החמורה.
איך
ה ע ז נ ו ל ב ו א ל ב י ת ה ב ל ו ו י י ת ש ו ט ר י ובכן ,ה א י ש
ב מ ד י ם ה ו א שוטר ,ו ל א
מ כ ב ה ־ אש ,כ פ י ש ח ש ב ת י ב ט ע ו ת .ט י פ ש ו ת י ע ל ו ל ה ל ה מ י ט ע ל י ה ם אסון .ל א נ ו כ ל
ל ה י פ ג ש ע ם ב נ ה ,ו ב כ ל ל אגו מ ת ב ק ש י ם ל ע ז ו ב מ ד א ת ה ב י ת .כ ש ו ך הרוגז הראשון
ולאחר
א ת ב י ת ה ,כי פ ש ו ט אין ל נ ו
ש ה ת ב ר ר ה מ ט ר ת בואנו ,א נ ו ל א ע ו ז ב י ם
כ ת ו ב ת א ח ר ת ב ע י ר .הגב׳ פ ר י ד ל מ ס ר ה ל נ ו א ת כ ת ו ב ת ה ק ו מ ו נ ה ש ל ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת
משתייך בנה:
41
הולכים
כלשהם.
לפי
namiestie
ה ה ס ב ר י ם ,ש נ ת נ ה לנו ,מ מ ע ט י ם
לאחר
תעיות
וטעויות
מצאנו
מאוחר
. R y b n eל מ ו ד י גםיון אנו
לשאול,
בערב
בעיקר
את
ל א לובשי מ ד י ם
המקום.
• ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת של ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ל א גילו ה ת ל ה ב ו ת יתירה ל נ ו כ ח ו ת י ,
את
ח ב ר ת ם ר ו ת ק י ב ל ו ושיכנו ב ק י ב ו ץ ־ ה כ ש ר ה ש ל ת נ ו ע ת ם בעיר ,אותי ה ו ב י ל ו
ל ר ח ו ב ז ׳ י ד ו ב ם ק ה ,בו ב ע ל י ד י ר ו ת מ ש כ י ר י ם מ י ט ו ת ,ל ע ו ב ר י א ו ר ח .כאן ל א ש ו א ל י ם
לתעודות
218
זהות .שכרתי מיטה ונשארתי ללון .ב ט ר ם נ פ ר ד ו מ מ נ י מסרו לי א ת
^ " "Ustrednia z y d o v
הכתובת
)״מרכז
ברחוב
היהודים״
Venturska
3
ו א ת ש ם ה ח ב ר גיולה פליישהקר.
ס ל ו ב ק י ה ה ע צ מ א י ת ,מ ד י נ ת ־ ב ו ב ה ,ש ק מ ה ב ש נ ת 1938ע ם פ י ר ו ק ה ש ל צ׳כוםלו־
בקיה
איזורים
— ה מ ד י נ ה ,שהיתר• מ ו ר כ ב ת מ ש ל ו ש ה
באופיים
נ פ ר ד י ם ושונים
ו ב ש פ ת ם :צ׳כיה ה מ ת ו ע ש ת ו ש פ ת ה הצ׳כית ,ס ל ו ב ק י ה ה ח ק ל א י ת ו ש פ ת ה ה ס ל ו ב ק י ת ,
ופודקרפטסקיה־רוס,
הענייה ו ם פ ק ת כ ו ח א ד ם ז ו ל ו ש פ ת ה ה ר ו ט נ י ת ־ א ו ק ר א י נ י ת ;
זו ה א ח ר ו נ ה פ ו ר ק ה ו ק ט ע י ם מ מ נ ה ס ו פ ח ו ל כ ל צ ד .איזור ה ם ו ד ט י ם מצ׳כיה צ ו ר ף
לגרמניה,
יתרת
צ׳כיה
הוכרזה
מימשל
כפרוטקטורם ת ח ת
גרמני.
של
רובה
ס ל ו ב ק י ה ו ח ל ק מ פ ח ־ ק ר פ ט ס ק י ה ־ ר ו ס הוכרזו כ מ ד י נ ה ע צ מ א י ת ,ה י ת ר ס ו פ ח ל ה ו נ ג ר י ה ,
שחלקים
ממנה
בוקובינה
נותקו
וסופחו
לרומניה
תמורת
ו ב ס ר ב י ה — ל ר ו ס י ה הסובייטית .כ ך
אירופה.
הסכם
ורסאיל ,א ש ר
מסירת
נראה
שטחיה
הסדר
חילק א ת
הצפוניים
—
ריבנטרופ־מולוסוב
אירופה
והקים
מחדש
בחלק
זה ש ל
הרבה
מ ד י נ ו ת ל א ו מ י ו ת ,ל א הצליח ל ב ט ל א ת ה ש א י פ ו ת ש ל מ י ע ו ט י ם ל א ו מ י י ב
ש ו נ י ם ל מ ד י נ ו ת עצמאיות .ל ע ו מ ת ז א ת ל א כ י ב ה א ת ה כ י ס ו פ י ם ל ה ח ז י ר א ת ע ט ר ת
הקיסרות
ליושנה .מצחיק היה לראות
הונגריה פרסומי מפות
ברחבי
המראות
א ת ג ב ו ל ו ת ה ק י ס ר ו ת ה א ו ס ט ר ו ־ ה ו נ ג ר י ת ,כ ש מ ע ל י ה ן ה ס י ס מ ה Jt volt, as it less :
) ״ ז ה היה ,ו כ ך ג ם יהיה״(.
ב מ ש ך כ ל ש נ ו ת קיומה ש ל צ׳כיה היתד .ק י י מ ת
בסלובקיה תנועת התבדלות,
ש ע כ ש י ו ב א ה ע ל סיפוקה .ב א ו ת ו זמן נ פ ו צ ה ה ב ך י ח ה ,ש ה צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ם היחידים
ב מ ד י נ ה ה ם יהודי ק ר פ ט ו ־ ר ו ס ,כ ל י ת ר ח ל ק י ה א ו כ ל ו ס י ה ר ט נ ו נ ג ד ה א י ח ו ד הכפוי,
ד ב ק ו ב ש י י כ ו ת ם ה א ח ו ר י ת ו ב ש פ ת ם ה נ ב ד ל ת .ה ש ל ט ו ן ב ס ל ו ב ק י ה ה י ה בידי ה ״ ה ל י נ ק ה ־
גרד״,
ת נ ו ע ה פשיססית־קתולית ,שנוסדה בידי הכומר הלינקה ,ומכאן שמה .כל
שאר המפלגות
לפעול.
ה פ ו ל י ט י ו ת היו אסורות ,ר ק
לאירגונים
ס פ ו ר ט י ב י י ם היה
מותר
ה י ה ו ד י ם היו מ א ו ר ג נ י ם ב מ ס ג ר ת n־ ״ ,"Ustrednia Z y d o vהידועה ב ש ם
״Uze״
המקוצר
ה כ ו ח הדומיגנטי היה ב י ד י ה מ נ ה י ג י ם הציוניים .ב ר א ש ה מ ו ס ד
ע מ ד ד ״ ד א ו ס ק ר נוימן ,נ ש י א ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ,ס ג נ ו ד ״ ד וויגטרשטיין ,ר א ש
ה מ ח ל ק ה ה ס ו צ י א ל י ת ,ג ש י א ת וויצו ,ה ג ב ר ת גיזי פ ל י י ש מ ן .ל צ י ד ם היו פ ע י ל י ם ב נ י
גיל הביניים,
גיולה
פליישהקר ,ד ״ ד
בורשוגי ,צ ב י
סילשי
)מנהיג
בכיר
של
ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ( ,ד ״ ד ר ו ז נ פ ל ד ,ר א ש ״ מ כ ב י ה צ ע י ר ״ ,ו ד ו ב וייס מ ה ש ו מ ר ה ד ת י .
פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ה ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ת ה א ר צ י ת ה ת נ ה ל ה ת ח ת ה מ ס ו ו ה ש ל ״מכבי״.׳ ה ת נ ו ע ה
היתד .ש י י כ ת ל פ ל ג ה צ י ו נ י ם ־ ה כ ל ל י י ם אי .ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת ,שהיו ק י י מ ו ת
כ א ן ,ה י ו ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ,״העובד״ ש ר א ה א ת ע ת י ד ו ב ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ,ו ״ מ כ ב י
שמופיע כנוער
הצעיר״
הציונות־הכללית המקומית ו כ ח ל ק מ״גורדוניה״ ־כתנועה
עולמית.
ה מ ש ט ר ת מ ך ב ה ג י ר ת יהח־ים ו ל פ י כ ך ה ת י ר א ת ק י ו מ ו ש ל ה מ ש ר ד ־ ה א ר צ י ש ר א ל י ,
כמשרד
ל ה ג י ר ה .ב ר א ש ה מ ש ר ד עמךו ל י א ו ר ו ז נ ט ל ו א ו ס ק ר ק ר ס נ י נ ם ק י ,ש נ י ה ם
ציונים
כ ל ל י י ם .ל מ ר ו ת ה מ ש ט ר והחוקים ה א נ ט י ש מ י י ם ,א י ן ה ד ב ר מ ו ר ג ש ב ר ח ו ב .
י ת כ ן ש א ו ת נ ו ,יוצאי פולין ,ש י ד ע נ ו א נ ט י ש מ י ו ת א ל י מ ה ,ש ל א ח ר מ ו ת ו ש ל פ י ל ס ו ד ס ק י
בשנת
1935
ס ב ל נ ו מ ה ת נ פ ל ו י ו ת ב ר ח ו ב ויהודי
בודד ל א העז
בערבים לעבור
ב ר ח ו ב ו ת מ א ו כ ל ס י ם פ ו ל נ י ם ואילו ב ר ח ו ב ו ת ב ע ל י .א ו כ ל ו ס י ה מ ע ו ר ב ת היינו מ א ר ג נ י ם
ק ב ו צ ו ת ־ מ ח ץ ג ג ד הפורעים ,כ ד י ש נ ו כ ל ל נ ו ע ב ה ם — ,ה א נ ט י ש מ י ו ת .ה ס ל ו ב ק י ת
219
לא הרשימה .יותר נכון לא היתה קיימת בפועל .לא קרה לי אף פעם ,שברחוב
או ברכבת יעליבו אותי על רקע יהדותי .בחודשי הקת ,בביקורי בנקודות ההכשרה
בכפרים ,הייתי נוהג ללכת מכפר אחד למשנהו ,פוגש בדרך אברים ,צעירים
ומבוגרים ,שהיו מברכים אותי ועונים על ברכתי .לנו ,המשטר נראה כליברלי מאוד.
למחרת בואי לברטיסלבה הלכתי למשרדי ^ uzeלפגישת היכרות ראשוגה.
כאן קיבל אותי ג׳יולה פליישהקר קבלת פנים חמה וחברית .הוא חיכה לי,
כבר שמע על בואי .לאחר שיחה קצרה נכנסנו לחדר הישיבות .כאן היו נוכחים
כל מגהיגי התנועה הציונית m־ .uzeסיפרתי על המתרחש בפולין .על מוראות
הגיטו ,על הרעב ,על מגיפות טיפוס ,על יריות ורציחות ברחובות הגיטו ,על
חטיפת אנשים לעבודה ,שממנה חוזרים חלקם מוכים ופצועים ,וחלקם נעלמים,
כי אין דין ואין דיין ליהודים .סיפרתי על מחנות ריכוז שהוקמו ,אבל אין לנו
ידע מהמתרחש בפנים ,כי אין חוורים משם .סיפרתי על הקורות לי במחנה
לובלין ובסוף על טעם בואי לכאן .הסברתי ,ששמענו על עלייה המתנהלת מכאן
ולפיכך אנו מבקשים לתת לאנשיגו ,שמגיעים הנה ,אפשרות להצטרף לעלייה.
העיקר להכין מקומות קליטה לחלוצים ,שיבואו בעקבותי .הנוכחים אישרו ,שאכן
היתד• עלייה מכאן .ספיגות עולים הפליגו על הדנובה לכיוון הים השחור ,אינם
יודעים ,אם גם בעתיד ימשיכו ההפלגות ,בכל אופן כרגע מתארגנת קבוצה,
אשר תפליג תוך שבועיים ומציעים לי להצטרף אליה .הודיתי על ההצעה ,אבל
הסברתי להם ,שאישית לא אעזוב את המקום לפני תום שגה ,כפי שהתחייבתי
לחברי בוורשה .תגובתם חמה וחברית ,מבטיחים מלוא העזרה שתידרש .בירור
מעשי ,וקליטת חלוצים עלי לתאם עם ד״ד רוזנפלד ,ראשי ״מכבי הצעיר״.
איש הקשר להנהלה ישאר החבר גיולה פ ,.פ ק ד בכיר ^ Uzeומזכיר ארצי של
״מכבי״ .אדם בגיל הארבעים ,בעל השכלה רחבה ,נואם מוכשר ואיש המעש.
דובר צ׳כית ,סלובקית ,גרמנית והונגרית )האחרונה נחשבת כאן לשפת המשכילים(,
נואם וכותב בכל השפות .במשרדו הוא מתהלך בגילוי ראש .אבל הוא אדם
דתי ,ומקפיד על קיום מצוות .הוא מתפלל שלוש פעמים ביום ,נוטל ידיו ומברך
לפני כל ארוחה ואחריה .מחזיק תמיד כיפה בכיסו .דואג לכשרות במוסדות
ציבוריים ,ומקפיד על כך גם בקבוצות ההכשרה ,שהקמנו .נשוי להלן ,הצעירה
ממנו — נוצריה ,שהתגיירה למענו .הוריה קתולים אדוקים ,גרים בפרבר העיר,
בבית יפה מוקף גן פירות ענקי .היחסים עם הוריה טובים ,מקפידים בכל יום א׳
או חג קתולי לבקרם .מקדימים לבוא לגן ומחכים לשובם מהתפילה בכנסיה,
כדי לברכם ולקבל את ברכתם .נוכחתי איתם בטקס הזה והתרגשתי .אין בלב
ההורים טינה לחתנם היהודי .הם מחבקים ומנשקים את הבת והחתן היהודי.
מחזה מעולם אחר .גיולה הוא אדם בעל ניגודים בולטים ,אבל שלם עם עולמו.
ציוני כללי ,בעל הכרה פרוגרסיבית וידיד נאמן לנו .נפטר בברטיסלבה ממחלת
הטיפוס בעת שהותי בהמגריה .לעולם אזכור אותו כידיד ורע נאמן .גם לאחר
מותו נשארה הלן יהודיה בסלובקיה.
הפגישה עם הנהגת ״מכבי־הצעיר״ בנוכחות אלי שעיה ,פרץ רבס ואחרים
לא עלתה יפה .הם מעדיפים להופיע כנוער שליד ההסתדרות הציונית הכללית,
אבל מבחיגה רעיוגית חצו את הקווים ורואים את עתידם בארץ במסגרת חבר־
הקבוצות של תנועת ״גורדוניה״ .אין הם מוכגים לקלוט את חברי ״הנוער־הציוני״
220
ב מ ס ג ר ת קיבוצי־הכשרה של תנועתם .על תוצאות הפגישה מ ס ר ת י לג׳יולה ובהתאם
סיכמגו,
לכך
לישיבת
שאוזמן
׳׳מכבי״,
מרכז
לדיון
דרכים
וחיפוש
חדשות
לפתרון הבעיה.
ה מ ר כ ז ב ג ש י א ו ת ו ש ל ה ח ב ר זיגגר היו ג ו כ ח י ם ח ב ר י ם ,ש ט ר ם הכרתי,
בישיבת
ביניהם א ר מ נ ד גוטמן וצבי פהר .העליתי את נושא ת נ ו ע ת הנוער הציונית ,החסרה
כאן ,ו א ש ר ב ה ע ד ר ה אין ל ג ו פ ת ר ו ן ל ק ל י ט ת ח ב ר י ם ,ש י ג י ע ו מ פ ו ל י ן .ד ״ ד ר ו ז נ פ ל ד ,
ה נ ש י א ו ת ,מ נ ס ה ל ה ת ג ג ד ל ע מ ד ת י ,א ב ל אינו מ כ ח י ש א ת ע ו ב ד ת ש י י כ ו ת ם
כחבר
מבחינה
את
ל ת נ ו ע ת ״גורדוניה״
עולמית
וחוסר
נכוגותם
במסגרת
לקלוט
תנועתם
ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ .ל ס י כ ו ם ה ו ח ל ט ל צ ר ף א ו ת י ל מ ר כ ז ו ל מ ס ו ר בידי א ת
תיק
של
ה נ ו ע ר ו ה ח ל ו ץ .מכיוון
״מכבי״,
להציע
שבחול־המועד פסח
עמדה
ה ו ט ל ע ל י ל ה ו פ י ע ל פ נ י הוועידה,
למסור
לוועידה להקים ת נ ו ע ת חלוץ כלל־ציונית מ ת ו ך
ל ה ת כ נ ס ועידה
על
ארצית
מ צ ב יהודי פולין,
צעירי ״מכבי״ ,שאינם
חברי ״מכבי צעיר״ ולארגן נקוךות הכשךה עצמאיות.
בחול־המועד
ראשונה
פסח
1941
התכנסה
במועדון
בברטיפלבה
מכבי
ועידה
ארצית
ו ג ם א ח ר ו נ ה ב מ ש ט ר ה ח ד ש .ה ש ת ת פ ו מ א ו ת ג צ י ג י ם מ כ ל ר ח ב י הארץ.
א ת הוועידה פ ת ח ה ח ב ר זיגגר ,ל א ח ר ש י ר ת ה ת ק ו ה נ ב ח ר ה נ ש י א ו ת .ל פ י ה צ ע ה
נ ת ב ק ש ת י להצטרף לנשיאות כנציג
מיוחדת
א ח ו ת מפולין .כדי שאוכל
תנועת
ל ה ב י ן ו ל ה ש ת ת ף בדיונים .,נ ת ב ק ש ו ה מ ר צ י ם ו ה מ ת ד י י נ י ם ל ג א ו ם ב ג ר מ נ י ת .הוועידה
נפתחה
ח ג י ג י ת ב ע ר ב והסתיימה ,ל מ ח ר ת
בצורה
חצות.
לקראת
בקוריה מיוחד
ר א י ת י כ א ן א ת ה י ח ס ל ד ת ו ל כ ש ד ו ת .ל מ ר ו ת ש ב ק ה ל ל א ה י ה א ף ח ו ב ש כ י פ ה אחד,
הרי ה א ו כ ל ,ש ה ו כ ן ב א ו ל ם ס מ ו ך ב פ י ק ו ח מ ש ג י ח ע ל ה כ ש ר ו ת ,ה י ה כ ש ר למהדרין.
דיוני ה ב ו ק ר ה ח ל ו ר ק ל א ח ר ת פ י ל ת ש ח ר י ת ו ג ם ל פ נ ו ת ע ר ב ,כ ש ה ג י ע זמן ת פ י ל ת
ומעריב,
מנחה
חזון
בתפילה,
הוכרזה
הפסקה
ל א רגיל
באמצע
הדיונים
בתנועות החילוניות
חבש
והקהל
והשתתף
כיפות
בפולץ.
ה נ ו ש א י ם ה מ ר כ ז י י ם ,ש ע מ ד ו ע ל ה פ ר ק :אירגון פ ע י ל ו ת ה ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת ב ת ק ו פ ת
ה מ ל ח מ ה ,ש מ י ר ת ה ז י ק ה לארץ ,כ א ש ר ה ק ה י ל ה מ נ ו ת ק ת מ ה ע ו ל ם היהודי ומהארץ,
ד א ג ה לגוער ,כ א ש ר מ ו ס ד ו ת ה ש כ ל ה ג ב ו ה י ם גסגרו בפניו .ה כ נ ת ה נ ו ע ר ל ע ל י י ה לארץ,
י פ ת ח ו מחדש .על שואה ל א חשבנו ,ראינו כ מ צ ב הקיים א ת ה ח ן
כשהגבולות
בשיאו .ה א מ נ ו ב א מ ו נ ה ש ל מ ה ,כ י ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ה ג ר מ נ י ם י פ ס י ד ו א ת ה מ ל ח מ ה
ויום מ פ ל ת ם א י נ ו ר ח ו ק .
ה ו ו ע י ד ה ג ב ח ר מ ר כ ז חדש ,ש כ ל ל ג ם אותי .ת פ ק י ד י ל א ר ג ן א ת נ ו ע ר
לסיום
״מכבי״ ,ג י ל א י ,24—18ב מ ס ג ר ת ת ג ו ע ה ח ל ו צ י ת ע ם ז י ק ה ל ת ג ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו ג י ״
העולמית.
בלבד.
ה ה ח ל ט ה ־גתקבלה ברוב ג ד ו ל ך כ ש נ ג ד ה הצביעו נציגי ״מכבי הצעיר״
ל א ח ר ס י ו ם הוועידה נ ש א ר ו עדיין ר א ש י כ ל
אישית
אתי,
הסניפים לפגישת היכרות
ולהתוויית דרכי פעולה לעתיד .־ הוזמנתי
לבקר
בסניפים ונהניתי
מ מ ל ו א ע ז ר ת ם .כ ע ת י כ ו ל ת י ל ג ש ת ל פ ע ו ל ה מ ע ש י ת ,כ א ש ר ע ל ־ פ י ה ח ל ט ת הוועידה
מ ו ב ס ח ת ל ג ו ע ז ר ה ו ת ק צ י ב ה ד ר ו ש ל ע ב ו ד ה .ע ם ב ו א י ג פ ג ש ת י ע ם י ו ס ף קורגיגסקי,
איש
דז׳ילנה ,מ ז כ י ר ל ש ע ב ר ש ל
מסף
הגיע ה נ ה לפגי ,כ א ש ר .היציאה לסלובקיה היתה עדיין
התגועות.
שוסף
בלי
על
קיבת
בורוכוב
ב ו א י דווח לו .ה ו א מ ב ו ג ר מ מ ג י
פסיק
וגקודה.
לשומע
קשה
בלודד,
בחמש
להבינו ..מ ד ב ר
חבר
שגים,
המרכז
בגדר
בפולין.
סוד ליתר
סמכותי ,דיבורו
יידיש .ו ע ב ר י ת
בהיגוי
221
ליטאי
השורה עד
מ ו ב ה ק .כ ד י ב ו ר ו כן ג ם כ ת ב ־ י ד ו .ה מ י ל י ם ק ש ו ר ו ת מ ת ח י ל ת
סופה ,כ ש א ו ת י ו ת נ ב ל ע ו ת ע ל ידי ק ו ד מ ת ן .ל י מ י ם נ ע ש י ת י מ ו מ ח ה ל פ י ע נ ו ח מ כ ת ב י ו .
ישר ע ל פ י ד ר כ ו ,כ א ש ר ת נ ו ע ת ו ת מ י ד צ ו ד ק ת .נ א מ ן ל ח ב ר י ו ,ק ש ה ל ל א פ ש ר ה
ל מ ת נ ג ד י ו .ת כ ו נ ה כ ה א ו פ י י נ י ת ל ח ב ר י ו ב״החלוץ״ .ג ר כ ע ת ב ק ו מ ו נ ה ש ל ה ״ ע ו ב ד ״ ,
ו כ מ ע ט ש א י נ ו יוצא מ ח ד ר ו .ה י כ ר ת י ו מ י מ י ג ר ו כ ו ב ,ע ת נ ו ה ג ה י ה ל ב ו א
מסתגר
ל ב י ק ו ר י ם א ל ח ב ר י ו .כ ב ר אז ל מ ד לכבדגי ,א ם כ י צ ר ה י ה ל ו ע ל ד ר כ י ה נ ל ו ז ה .
ש מ ח ל ב ו א י ,כ י א ם כ ב ר נ ג ז ר עליו ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם א י ש ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ,הרי
אני
הטוב שבגרועים .ידידותנו נמשכה מאז ועד יומו האחרון בארץ,
סיכמנו
דפנה.
והמשרד
את
דרכי
המשותפים
הפעולה
כלפי
התנועה
מוסדות
בקיבוץ
המקומיים
ה א ר צ י ש ר א ל י ,נ ו פ י ע ב מ ש ו ת ף )שיקולו ק ר ו מ ח ו ש ב ; ש נ י מ ו ס ד ו ת א ל ו
נ ש ל ט י ם ע ל ידי ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ו ל א כ ד א י ל ע ר ע ר ע ל מ ע מ ד י .מ כ ת ב י ם ל ז ׳ נ ב ה
נ כ ת ו ב ו נ ח ת ו ם יחד .ל פ ו ל י ן נדווח ב נ פ ר ד .א ש ר ל ט י פ ו ל ב ח ב ר י ם ,ש י ג י ע ו מפולין,
מ ק ו ם כ י נ ו ס ם י ה י ה ב ב ר ד י ו ב ,ש ם יימצא ב א ו פ ן ק ב ו ע ש ל מ ה צ י ג ל נ י ק .ה ו א י ק ב ל
אותם
ויסתירם ע ד בואי לקבלם.
ב ר ד י ו ב היא ע י י ר ה ק ט נ ה ע ל ה ג ב ו ל ,שיהודיה ה ם ד ו ב ר י יידיש כ מ ו בפולין,
ק ש ו ר י ם ל ע ס ק י ה ב ר ח ה ,ע ו ו ר י ם ב ע ת הצורך .ב מ ק ר ה ס כ נ ה י ש ו ל ח ו ה ב א י ם ל פ ר ש ו ב ,
ע י ר מחון ,ה מ ר ו ח ק ת כ ש ע ת י י ם נ ס י ע ה ב ר כ ב ת צ ר ת ־ מ ם י ל ה ו מ י ו ח ד ת .ג ם כ א ן נ ח ז י ק
ד י ר ה ב ר ז ר ב ה ו ע ד ל ר ג ע ,שאגי אגיע ,י ט פ ל ב ה ם איש מ ק ו מ י ,ש ל מ ה פ ו ר ג ס ,ח ב ר
ה ש ו מ ר הצעיר .מ י ד ע ם ב ו א א נ ש י ם מ פ ו ל י ן ד ו ו ח ש ל מ ה ב ט ל פ ו ן ל ב ר ט י ס ל ב ה .אני
אגיע
עם
קבלת
ההודעה
ל ב ר ד י ו ב או
לפרשוב,
כדי
לקבלם
ולהסיעם
למקום
ק ל י ט ת ם החדש ,ב ה ת א ם ל ז י ק ת ם ה ת ג ו ע ת י ת .קווים אילו ג ש מ ר ו ע ל ידיגו ב ק פ ד ג ו ת .
חילוקי ד ע ו ת ו ו י כ ו ח י ם ה ת ע ו ר ר ו ביגיגו ,כ א ש ר הגיעו כ ס פ י ה ע ז ר ה ב ש ב י ל ח ל ו צ י
פולין .כאן ע מ ד י ו ס ף ב ת ו ק ף ע ל ח ל ו ק ה ב ה ת א ם ל א ח ו ז י ם ה ג ה ו ג י ם כ ל פ י נ ו בפולין.
ל ד י ד ו היה זה צ ד ק א ב ס ו ל ו ט י ,שאין עליו עוררין.
ש ״ ע ל י י ה ״ היא כ ר ג ע ב ג ד ר חלום .ה ע ל י י ה ה ו פ ס ק ה ל ח ל ו ט י ן .ה ג ר מ נ י ם
דענו
מקשים על היציאה והאנגלים מסרבים להתיר א ת הכניסה .אבל פולין היא בשבילנו
גיהינום ,ויש ל ע ש ו ת ה כ ל ל מ ע ן היציאה מ ש ם .ל א ידענו ,מ ה ק צ ר הזמן ,ה ע ו מ ד
עדיין ל ר ש ו ת ג ו .כ ב ר ב מ כ ת ב י הראשון ל ו ו ר ש ה דיווחתי ע ל ח ו ס ר א פ ש ר ו ת ל ע ל י י ה
ועל
לטפל
האפשרויות ל ק ל י ט ת אנשים
במקום
בתנאים אנושיים
נוחים.
אנו מוכנים
מ ד ב א נ ש י ם שיגיעו .ב י ק ש ת י ,ש י מ ש י כ ו ל ש ל ו ח א נ ש י ם .ב מ כ ת ב י ם לז׳נבה,
שנשלחו
בדואר רגיל ,תיארנו א ת כל הידוע לנו על
מכתבים,
ש ה ג י ע ו ע ם מ ב ר י ח י ם מפולין ,ב ע י ק ר דיווחים מ א נ ש י ם ש ה ג י ע ו היישר
ה נ ע ש ה בפולין .ה ע ב ר נ ו
מוורשה .ע ל ה נ ע ש ה ב ת ו ך מ ח נ ו ת ריכוז ו ע ל ה ה ש מ ד ה ה מ ב ו צ ע ת ב ה ם ט ר ם ד ע נ ו .
לי,
כאיש
הכשרה(,
דירה
״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ,ל א היתד ,ב ב ר ט י ס ל ב ה
שאוכל
ב ת שלושה
לגור
בה.
לפיכך
המשכתי
לגור
חדרים ומטבח ,בלי פרוזדור ,כ ל
״קומונה״
ב״מלון״
החדרים
)כינוי ל פ ל ו ג ו ת
ברח׳
הם
ז׳ידובסקה:
חדרי מעבר,
השירותים בחצר .הדירה שייכת לאשה בודדת .חדר האוכל מ ש מ ש עבורה למגורים
ושינה .ב ש נ י ה ח ד ר י ם ה נ ו ס פ י ם ישגו בין ד ל ־ 10א י ש ב ח ד ר ,מ י ט ה ל י ד מיטה.
״המלון״
— פ ל י ט י ם מ א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש הגרמני ,מ ש ו ח ר ר י מ ח נ ו ת ריכוז ,שהורשו
ל צ א ת מ ג ר מ נ י ה ,ל א ח ר .שוויתרו ע ל כ ל הונם .ה מ ש ו ת ף ל כ ו ל ם ,ש ה ם חיים מ ג ד ב ו ת
ובערבים
222
א ו כ ל י ם כ א ן א ר ו ח ה דשגה ,ש ב ע ל ת ־ ה ב י ת מ ב ש ל ת .ג מ ג ע ת י מ ל ה ש ת ת ף
בזלילה ,ח ס ר לי גם הכסף לכך .ארוחות צהרים אכלתי ב״מנזה״ ,מ ט ב ח לנצרכים
של
ה ק ה י ל ה ,כאן נ י ת נ ה ל כ ל ד כ פ י ן א ר ו ח ה
אכלתי
ב מ ח י ר מוזל .א ר ו ח ו ת ע ר ב ו ב ו ק ר
ב א ו ר ח ל א סדיר ,כ כ ל שנזדמן .ב ש ב ת ו ת ו ב ח ג י ם ה ו ז מ נ ת י ע ל ידי ר א ש י
״ מ כ ב י ״ ,ש ה ת ח ר ו ב י נ י ה ם ל א ר ח אותי .היו ל י ה ז ד מ נ ו י ו ת ל ה כ י ר א ת יהודי ס ל ו ב ק י ה
מ ק ר ו ב ,י ה ד ו ת ח מ ה ו פ ו ת ח ת ל ב וכיס ,יהודי פ ו ל י ן היו ל ה ם כ א ח י ם ק ר ו ב י ם .ה ם
ע ל ה צ ר ו ת ,ש נ י ת כ ו על ר א ש י נ ו והיו מ ו כ נ י ם ל פ ת ו ח
הצרו
פליישמן האימהית נהגה לשוחח אתי ארוכות
גיזי
ומהמוסר
מרכז
א ת בתיהם לפנינו.
ולשכנע אותי
לקבל ממנה
ש ל ה ב ג ד י ם ו ה צ ט ע ר ה ע ל סירובי .כ ס ף ה ד ר ו ש ל מ ח י י ת י ק י ב ל ת י מ א ת
״מכבי״.
עם
הבחרי
רשמית
כחבר
המרכז
ה ו ק צ ב ה לי
משכורת,
שאת
שיעורה ק ב ע ת י אישית בהתאם לסטנדרטים התנועתיים .הבגדים ,שהבאתי מהבית,
נראו לי מספיקים בהחלט.
א ח ד מ ת ק ו פ ת מ ג ו ר י ״ ב מ ל ו ן ״ ח ר ו ת ב ז כ ר ו נ י .היה .זה .ב ל י ל הסדר ..ז א ת
מקרה
היתד .ה ש נ ה ' ה ר ב י ע י ת ,ש ל א .ה ס ב ת י ל ש ו ל ח ן .ס ד ר מ ש פ ח ת י .ב פ ס ח
בשנת
1938
ה י י ת י עדיין ב צ ב א ה פ ו ל נ י ב ט י ר ו נ ו ת ו ט ר ם נ י ת נ ה ל נ ו ר ש ו ת יציאה מ ה ב ס י ס —
ס י ב ה ל ק ו ב ל נ ה שלי ל ר ב הצבאי בזמנו .ב א ב י ב ש ל ש נ ת
בצבא
1939ה י ה מ צ ב ח י ר ו ם
ה פ ו ל נ י ו כ ו ח ו ת הוזזו ב ח פ ז ו ן לאיזור ה ג ב ו ל ה ג ר מ נ י .ב ש נ ת
1940ה ס ב נ ו
בקיבוץ
ב ו ו ר ש ה ,ב ר ח ו ב דלוגה ,מ א ח ו ר י ח ל ו נ ו ת מ כ ו ס י ם ב ש מ י כ ו ת .צ ו פ י ם מ ב י ן
החברים
הופקדו לשמור על צעדי הפםרולים הגרמניים ,העלולים לשמוע קולות
בוקעים
.1941ב נ י ג ו ד ל ש ב ת ו ת ש ק ד מ ו ל ח ג ,ל א ה ו ז מ נ ת י
לליל
ימי
הסדר .״המנזה״ נסגרה כבר ערב החג ונשארה נעולה מטעמי כשרות לכל
החג .שומרי הדת והכשרות ל א חשבו על הנצרכים לארוחה ואיפה יסעדו
בימי
יין
מבפנים .וכעת שנת
החג .שותפי למלון ,כמנהגם מדי ערב ,הזמינו מראש סעודה חגיגית עם
כל
כדת.
הרוצים •בכך
שילמו
לבעלת
הבית
מ ר א ש .נכון,
שפנו
גם אלי
ל ה ז מ י ן ו ל ה ש ת ת ף ב ס ע ו ד ה ,א ב ל ל א י כ ו ל ת י ל ס ע ו ד א י ת ם יחד ,ל א ה י ה ל י כסף.
צ י פ י ת י גם ,ש ב ר ג ע ה א ח ר ו ן אוזמן ע ל ידי ה ח ב ר י ם .ה א כ ז ב ה ה ח ל ה כ ב ר ב ש ע ו ת
הצהרים ,כאשר מ צ א ת י את המנזה נעולה .לצערי ,ל א שמתי ל ב למודעה שהיתה
תלויה מ ע ל לקופה .משום כך צמתי כבר מהבוקר .על הסעודה המתוכננת במלוני
ידעתי,
ה ח ל מ ת י א י פ ו א ל ה י ש א ר ב ר ח ו ב ו ל ח ז ו ר ר ק ל א ח ר ש ה ״ ח י נ ג ה ״ תסתלים.
א ב ל תוכניותי ה ש ת ב ש ו לחלוםץ .עם ערוב היום התרוקנו הרחובות כליל .מסוכן
למייל
י ח י ד ב ר ח ו ב ו ת שוממים .ה ד ב ר ע ל ו ל ג ם ל ע ו ר ר ח ש ד ב ע י נ י ש ו מ ר י ה ח ו ק
המפטרלים
התארך
ב ר ח ו ב ו ת .ל כ ן הייתי ס ר מ ד י פ ע ם ל כ נ י ס ו ת ה ב ת י ם החשוכים .הזמן
נ ו ר א ו כ א ש ר ה ח ל ט ת י ל ח ז ו ר א ל מ ל ו נ י ,ב ט ו ח הייתי ,ש ח ב ר י כ ב ר סיימו
א ת ־ ה א ר ו ח ה - .י ד ע ת י ,ש ה ע י ק ר ב ש ב י ל ם ה ״ ק ג י י ד ל ך ״ ו ל א ההגדה .ד פ ק ת י ב ד ל ת
ו נ כ נ ס ת י ו ה נ ה ה ת ב ר ר ,ש ט ע י ת י ב ח י ש ו ב י .ת ו ש ב י ה ב י ת ב ב ג ד י ה ם החגיגיים ב י ו ת ר
קוראים ב ה ת ל ה ב ו ת א ת ההגדה והארוחה טרם החלה .לפי מ צ ב הרוח הבנתי ,שלגמו
מ ס פ ר כ ו ס ו ת מ ע ל ה נ ד ר ש .ב ר כ ת י א ת ה נ ו כ ח י ם ב ק ו ל ר ם ו פ ג י ת י ל ח ד ר י .אגי מ ת פ ש ט
ושוכב על מיטתי .ר ע ש בחדר הסמוך .נ פ ת ח ת ה ד ל ת ונכנס אחד הפליטים מגרמניה.
הכרתי
א ו ת ו ו י ד ע ת י א ת סיפורו .ב נ ק א י ע ש י ר ,מ מ ש פ ח ת מ ת ב ו ל ל י ם .א ח ר י ל י ל
הבדולח
נ ע צ ר ו נ ש ל ח ל ד כ א ו .מ ה ע י נ ו י י ם ו ה מ כ ו ת ש ס פ ג ,ג ה פ ך לגסה ,ידיו ו ר ג ל י ו
•רועדות בלי הרף .ל א ח ר שהסכים לחתום על וויתור מ ו ח ל ט ע ל רכושו ,שוחרר
.בתנאי,
שתוך
24ש ע ו ת יעזוב א ת ג ר מ נ י ה .כ א ן ה ו א מ ק ב ץ נ ד ב ו ת .ה נ ה ה ו א
223
י ו ש ב לידי ,צוחק ,כ ש א מ ר ת י ,ש ה נ ה ח ז ר ת י מ ל י ל ס ד ר א צ ל ידידים .״ א ו ת י ל א
ת ר מ ה ,א ת ה ג א ו ו ה ש ל ך י ד ע ת י ג ם אני .ק ו ם ת ת ל ב ש ,ב ל ע ד י ך ל א א צ א מ ה ח ד ר ״ — .
י ש ב ש ת ק וחיכה .י ד ע ת י ,ש ה ו א י ק י י ם א ת ד ב ר ו ו ל א י כ ו ל ת י ל ה ש ב י ת א ת ח ג ו .
הצסרפתי באורחו לליל הסדר.
ל א ח ר ה ו ו ע ד ה ה ש ת פ ר מ צ ב י .ע ז ב ת י א ת ה״מלון״ ו א ת ידידי ה ח ד ש י ם ו ע ב ר ת י
לגור לחדר המזכירות שליד מועדון ״מכבי״ .לחדר הוכנסה מיטה מ ת ק פ ל ת ובימים,
ב ב ר ט י ס ל ב ה ,ג ר ת י שם .מ ו ע ד ו ן ״ מ כ ב י ״ נ מ צ א ב ק ו מ ה ה ע ל י ו נ ה ש ל ב ג י ן
ששהיתי
ש ב מ ר כ ו העיר .ה י ה ש ם א ו ל ם ע נ ק ל ה ת כ נ ס ו י ו ת ו ל פ ע י ל ו ת ס פ ו ר ט .א ו ל ם
חעשיה
•שני ל ש י ח ו ת ו ל פ ג י ש ו ת ש ל ח ו ג י ם ו ח ד ר המוכירוח .ב ע ר ב י ם היה ה ב נ י ן ש ו מ ם .
ר ק שומר ה ב י ת נמצא ב ק ו מ ת הקרקע .ואני — מתארח מדי פ ע ם במועדון ״מכבי״.
לא
נעים,
חושד
א ב ל עדיף
הקודם.
״ממלוני״
בשומר ,שדיווח ע ל י .פ ע ם
עתה
באמצע
הגעתי ,ו ה נ ה נ ש מ ע ק ו ל צ ע ד י ם
גברים,
שגי
גויים
סלובקים
גרתי שם עד שהמקום
ובאדיבות
הקת,
בשעות הערב
״נשרף״.
אני
המוקדמות,
זה
במדרגות .דפיקות בדלת.
פתחתי ונכנסו
שוחחנו
סתמית.
ש א ל ו לשלומי.
שיחה
ב ר א ש י ע ל ה ה ח ש ד ש א ו ל י ה ם מ ה ב ו ל ש ת .ו א מ נ ם אחרי ד ק ו ת מ ס פ ר ש א ל ו א ו ת י ,
איפה ה פ ו ל נ י ה מ ת ג ו ר ר כאן .ע נ י ת י ,ש א י נ נ י יודע פ ר ט י ם מ ת י י ק י ם .א ב ל א ם ט ר ם
הגיע ,סימן ש ל א יגיע ה ל י ל ה .נ פ ר ד ו ו ב י ק ש ו ל מ ס ו ר לו ,ש ה ם מ ע ו נ י נ י ם ל ה י פ ג ש
איתו .ה ב ט ח ת י ל מ ל א א ת ב ק ש ת ם .מ י ד א ח ר י צ א ת ם ל ק ח ת י א ת ה מ ז ו ו ד ה ו נ ס ע ת י
ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת .ב ר כ ב ת ה ר א ש ו נ ה נ ס ע ת י ל ט י ר ג ב ה ומשם למלז׳גיצה ,ה ח ו ו ה ה ק ר ו ב ה
ל ב ר ט י ס ל ב ה .ע ם ב ו ק ר ט ל פ נ ת י ל ג י ו ל ה וממנו נ ו ד ע לי ,כ י ל א ח ר צ א ת י
ביותר
האנשים וחיכו ל י כ ל
חזרו
שלמדתי
ש ע ו ת הלילה .הסלובקית,
לדבר,
הצילה
אוחי .א ב ל המועדון ,מ ק ו ם גוח ל מ ג ו ר י ם ,נ ש ר ף עבורי.
מד
ע ם ת ו ם הוועידה ה ת ח ל ג ו ב ע ב ו ד ה מ ע ש י ת ,כ א ש ר גיולה ע ו מ ד כ ל ה ז מ ן
לצדי.
גם
לא השליתי
להתגרות
לפי
שעה
בתנועת
שאפתי
את
עצמי,
ש ב י כ ו ל ת י ל ה ק י ם ת נ ו ע ת נוער,
״מכבי־הצעיר״,
להקים
תנועה
אם
כי
חלוצית
קיוויתי,
שזה
כלל־ציוגית,
עוד
לארגן
לא
רציתי
יבוא
מעצמו.
ג י ל א י 24—18
ב ת ו ך ״ מ כ ב י ״ ל מ ס ג ר ו ת ג פ ו ד ו ת ו מ ת ו כ ם ל א ר ג ן פ ל ו ג ו ת הכשרה .ה ס י ס מ ה ״ ה ס ב ה
מ ק צ ו ע י ת ״ נ פ ו צ ה ב כ ל ע ו צ מ ת ה ב י ה ד ו ת ס ל ו ב ק י ה .גם
^ U z eהיתה קיימת מ ח ל ק ה
ל נ ו ש א זה .ה מ ט ר ה היתד• פ ל ו ג ו ת ה כ ש ר ה כ מ ק ו ם ח י נ ו ך ו ה כ ש ר ה ל ע ל י י ה ו מ ס ת ו ר
ל ח ל ו צ י נ ו מפולין ,ש י ש מ ש ו ג ם כ פ ע י ל י ם ב ת ו ך ה נ ו ע ר המקומי.
חרשתי
את סלובקיה
לאורכה ולרוחבה
ברכבת היוצאת מברטיםלבה
בשעות
הבוקר ,חוצה א ת כל המדינה ומגיעה ל פ נ ו ת ע ר ב ל ת ח נ ה הסופית בפרשוב .הוא
הדין ב ר כ ב ת הלילה ,ה י ו צ א ת ב ש ע ו ח ה ע ר ב ומגיעה ב ק ר ב ת ה ש ע ה ש מ ו נ ה ב ב ו ק ר .
ה ר ב ה ל י ל ו ת י ש נ ת י ב ר כ ב ת ה נ ו ס ע ת ,כ ש י ע ד י פ ר ש ו ב או ברדיוב .ה כ ר ת י כ ל ע י ר
ב ד ר ך ב י ק ר ת י ב כ ל ס נ י ף ,ל מ ע ש ה ל א היה ישוב יהודי א ח ד ב כ ל ר ח ב י
ועיירה
המדיגה ,מ ק ו ם ש ק י י מ ת ב ו ק ה י ל ה ,שאין ש ם מועדון מ א ו ר ג ן ש ל ״ מ כ ב י ״ ו ב ר א ש ו
מטובי
לקיים
ה ע ס ק ג י ם ב מ ק ו ם .ב ח ו ז ר י ם ,ש ש ל ח ג ו לסגיפים ,הודעגו ע ל
בנוכחותי
ישיבות
מזכירות
ואסיפות
כלליות
של
בואי ,ב י ק ש ג ו
החברים.
אמנם
חיי
היהודים עדיין ה ת נ ה ל ו ע ל מ י מ נ ו ח ו ת ,כביכול ,ה ע ס ק י ם כ ס ד ר ם ,א ב ל ה ו ר ג ש ,
שהקרקע
ב ו ע ר ת ת ח ת רגליהם .בכל מקום ובכל אסיפה סיפרתי על
המתרחש
בפולין ,ע ל הגיהינום ,ש ט ר ם ה ג י ע לשיאו ,כ פ י שהיטלר ה ב ט י ח בנאומיו .ח י י ב י ם
224
ל ה כ י ן א ת כ ל ה נ ו ע ר ל פ ת ר ו ן ח ל ו צ י ציוני ,ל ע ל י י ה .כ ש ה מ ל ח מ ה ת ס ת י י ם ,ו ה ג ב ו ל ו ת
ש ו ב י פ ת ח ו ,ש ו ם ד ב ר ל א יחןור ע ו ד ל ק ד מ ו ח ו .ל א ל ח י ו ת ב א ש ל י ו ת .נ כ א נ ו ש ל א
מ ד ע ת ,ש כ ן ע ל שואה ל א חשבנו .בד ב ב ד המשכנו בחיפושים קדחתניים אחר
מ ק ו מ ו ת לפלוגות ההכשרה .אני משכנע א ת חברי במרכו ל מ צ ו א מקומוח באחוזוח.
ק ו ס מ ת ל י ד ו ג מ ת צ ׳ נ ס ט ו נ י ב ,פ א ר ה ה כ ש ר ו ת ש ל ה ת נ ו ע ה ב פ ו ל י ן וחווייתי ה א י ש י ת
שחלף
בקת
בגרוכוב.
חקלאית,
סלובקיה היא ארץ
רבים בה
בעלי
אחוזות
יהודיים.
מ ה מ פ ו ר ס מ ו ת כאן ,שהיהודים ה ם ח ק ל א י ם ט ו ב י ם ו מ צ ל י ח י ם .ג ם א ח ו ז ו ת
השייכות
ל מ ש פ ח ו ת נ ו צ ר י ו ת ו ו ת י ק ו ת מ נ ו ה ל ו ת בידי יהודים א ו ח כ ו ר ו ת ליהודים.
גם
הכרתי
לבקובת
חוואים
יהודים
בודדים
^ ,ptackovceיחידים
בתוך
כפרים
בתוך כ פ ר
סלובקיים,
גוצרי,
כדוגמת
משפחת
עובדים כמו יתר
שכניהם
מ ע ל ו ח ה ש ח ר ו ע ד החושך ,א ב ל משקם ב ל ט בכפר .תמהתי ,ל א ח ר שהכרתי אותם,
ש א י ן ב ה ם פ ח ד מ פ נ י שכניהם .ל י וליוצאי פ ו ל י ן נ ר א ה ה ד ב ר כחזיון ש ל י מ ו ח
המשיח.
האחוזות הגדולוח מעסיקוח מ ס פ ר עובדים קבועים ,מצומצם ביוחר ,כאשר לכל
ה ע ב ו ד ו ת ה ח ק ל א י ו ח מ ח ח י ל ח ה ח ר י ש והזריעה ו ע ד ל ס י ו ם ה ק צ י ר ו ה א ס י ף מ ו ב א ו ח
קבוצוח של פועלים ופועלוח מקרפטו־רוס .ה מ ו ר ח העבודה ה ם מקבלים כלכלה
במקום ,ק צ ת כ ס ף וחוצרח חקלאיח ,שהם לוקחים בחוזרם לכפריהם ב ה ח י ל ח החורף.
ל מ ק ו ם כ ז ה א נ ו ר ו צ י ם ל ה ש ת ח ל פנימה .ה פ ג י ו ת ג ע ש ו ת ע ל ד י n־ . U z eא ג ו גארגן
ה מ כ ו נ ו ת ,Preskoiovacie Skupiny
קבוצות
שחבריהן ישאו
תעודות
צהובות,
ה ד ו מ ו ת ב כ ל פ ר ט י ה ן ל ת ע ו ד ו ת ז ה ו ת ר ש מ י ו ת .ה ת ע ו ד ו ת ח ת ו מ ו ת ע ל ידי ״ , u z e
כ ל ה ה ו צ א ו ת ל ס ד ו ר ר א ש ו ן יחולו ע ל חשבון ה מ ח ל ק ה .ה ת ש ל ו מ י ם ת מ ו ר ת ה ע ב ו ד ה
יהיו ל פ י ת נ א י ה ק ב ו צ ו ת הנ״ל .ת פ ק י ד י ה ו א מ פ ק ח ר א ש י מ ט ע ם ה מ ר כ ז .א י ש י ת
ב מ כ ת ב מ א ת ״ נ ש י א המדינה״ ו ״ ח ת י מ ת ו ״ ה מ ק ד ם ב ב ר כ ה א ת נ ו כ ח ו ת י
צוידתי
ופעילותי
ב ש ד ה ה ה ס ב ה ה מ ק צ ו ע י ת ,מ כ ת ב ה ש מ ו ר א ת י כ ל הזמן .ב ת י ק י ה ח ז ק ת י
ת מ י ד ח ב י ל ת ת ע ו ד ו ת צ ה ו ב ו ת ח ת ו מ ו ת כ ד ת וכדין ,ע ם מ ק ו ם פ נ ו י ל פ ר ט י ם אישיים.
ח י פ ו ש י ם ב א ח ו ז ו ת יצאנו שנינו ,ג י ו ל ה פ .ואנוכי .פ נ י נ ו א ל מ ר ס ד ו ן ,
למסע
ב ע ל אחוזה
גדולה
ב כ פ ר Maizenice
בקרבת
טירנבה.
המקום טוב
מבחינתי,
מ י ק ל ט מ ב ר ט י ס ל ב ה ה ס מ ו כ ה .סידון ,י ה ד י פ י ק ח ו ט ו ב ל ב ,ה י ס ס ו ה ס כ י ם .ע ז ר ל ג ו
קרוב ש ל אוסקר קרסנינסקי ,המשמש כמנהל
סדון
ה א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י ש ל החווה .א ת
ו מ ש פ ח ת ו הכרתי מקרוב בביקורי התכופים בפלוגה ,ועוד ק ד ם ל כ ן בסוף
שבוע — ,יום ששי ושבת ,שביליתי בביתו באורחו .א ת האחוזה י ר ש מהורי אשתו,
ב ת י ח ד ה ,ש ה י ת ה מ פ ג ר ת ב ש כ ל ה .ל א ה י ה .ז ה ענייני ,כ מ ו ב ן ,ל ת ה ו ת ע ל מ נ י ע י ו
ל נ י ש ו א י ן א ל ה .ה א ח ו ז ה גדולה ,ע ם ״חצר״־־בנוסח
האצילים־היה־משהו־גרוטסקי
בסדרי הארוחה ,שההנהלה ל פ י כ ל כללי הטקס .ל ח ד ר האוכל נכנסנו ל פ י ס ד ר :
תחילה
ב ע ל ־ ה ב י ח מ ר ס ד ו ן ,אחריו אני ע ם א ש ח ו ואחרינו הבן והבה .בכניסה
ק ד ם א ת פ נ י נ ו זוג ש ר ת י ם ל ב ו ש י הדר ,ש ה ו ב י ל ו א ו ת נ ו ל מ ק ו מ ו ת ה י ש י ב ה
לד
השולחן ,ועמדו מאחורינו ,כדי לשרתנו .א ת האוכל הביאו מ ש ר ת י ם נוספים .הבן
ו ה ב ת ב נ י גילי .ל ש נ י ה ם ס י מ נ י פ י ג ו ר מ ו ב ה ק י ם .ה ש י ח ה ה ת נ ה ל ה ב י נ י ובין מ ר
סדון,
כ א ש ר ל ס ע ד ה ה צ ט ר ף ה פ ע ם ג ם ה מ נ ה ל ק ר ס נ י נ ס ק י .האשד! ו ה י ל ד י ם א י נ ם
משתתפים
בשיחה .ה ם שקועים באכילה ב ל ת י פ ו ס ק ת וכמויות ש ל אוכל נ ע ל מ ו ת
ב פ י ה ם .ב ר ו ר ,מ ד ו ע ה ם כ ה ש מ נ י ם וגדולים .ה ב ת ,ל מ ת ת פ י ג ו ר ה מ א ו ר ס ת ל ב ח ו ר
225
פיקח ,ש א ב י ה מ צ א ל ה .ב ק ר ו ב י ת ח ת נ ו ,הזוג יגור בחווה וימשיך כ מ ש ו ע ר ל ה ו ל י ד
ךורות מפגרים.
הרגשתי ל א טובה עלי ,ע ל י ל ב ל ו ת במחיצתם כ ל השבת ,ב ח ב ר ת ו ש ל אדם,
שמכר א ת עצמו למען העושר ,חי ע ם אשה מפגרת ,מוליד ילדים מפגרים —
ועלי
להעמיד פנים ל א
ההפתעה
איכפתיים.
ציפתה לי
בתום
עברגו
הארוחה.
ל ח ד ר ־ ה ת ה ה ס מ ו ך .כ א ן ה ג י ש ו ל נ ו ק פ ה ועוגות .כ א ש ר נ ש א ל ת י ,ה א ם א נ י מ ש ח ק
ש ח ,נ ע נ י ת י ב ה ת ל ה ב ו ת ,ש מ ח ע ל ה ה ז ד מ נ ו ת ל ב ל ו ת זמן מ ה ,מ ב ל י ל ה ז ך ק ק ל ש י ח ה .
ו ה נ ה ה ת ב ק ש ת י ל ש ח ק ע ם ה ב ן .ב ר ו ר ה י ה לי ,ש א ס ו ר ל י ל ס ר ב ,א כ ן ע ל י ל ע ש ו ת
ל ה נ ו ת א ת ב ע ל ־ ה ב י ת ו ל ה פ ס י ד ב מ ש ח ק .ו ה נ ה ק ר ה ה ב ל ת י יאומן ,י ו ש ב
מאמץ
מ ו ל י ב ח ו ר ב ן גילי ע ם ל ש ו ן מ ש ו ר ב ב ת החוצה ,אינו מ ר ב ד ,א ב ל מ פ ת י ע ב מ ש ח ק ו
המתוחכם
ב ת ג ו ב ה ע ל צ ע ר י ה ר א ש ו נ י ם ,ואילו א נ י ל א ה ב נ ת י א ת מ ה ל כ י ו .ו כ ך
ג מ ר א ת י ב מ ט מ ה י ר .מ כ א ן ו א י ל ר א נ י מ ש ח ק בזהירות ,מ ת א מ ץ ל ה ש ת ו ו ת לו,
להנאתו
הגלוייה ש ל
אביו .ע ד ה י ו ם
נשאר הדבר תעלומה
בעיני,
כאמור
—
ב ן גילי 25—24 ,שנים ,ל א י ד ע ל ה ג י ד מ ש פ ט א ח ד כ ה ל כ ה .הילדים ב ח צ ר ל ו ע ג י ם
לו ,רצים אחריו ב ק ר י א ו ת ״ ק ו ק ו ר י ק ו ״ .והוא נ ע מ ד ב א מ צ ע ה ח צ ר ו מ ח ק ה ל ש מ ח ת
הילדים א ת ק ר י א ת ה ת ר נ ג ו ל .ר ק ה ו פ ע ת מ ב ו ג ר י ם או ה מ נ ה ל מ פ ס י ק ה א ת ה ״ מ ש ח ק ״ .
והנה
במשחק השחמט הדורש ריכוז מחשבתי ,ראיית הנולד ו ה ב נ ת מ צ ב ,מ ש ח ק
ה ו א כ ש ח ק ן מ ע ל ל מ מ ו צ ע ,פ ל א ב ע י נ י ע ד היום.
כאן במלז׳ניצה הקמנו א ת הפלוגה הראשונה ,שמנתה תריסר בחורים ובחורות,
ביניהם ש נ י ב ח ו ר י ם מ ו ו ר ש ה ,א ב ר ה ם ק ר ו ופייבל ) ש ם מ ש פ ח ת ו נ ש מ ט מ ז כ ר ו נ י ( .
ש ת י פ ל ו ג ו ת ה כ ש ר ה נ ו ס פ ו ת ה ק מ נ ו ב צ פ ו ן המדינה,Kecerovske Р е Ы а п у ^ ,
כ פ ר גדול ,מ ר ו ח ק 30ק ״ מ מ פ ר ש ו ב , a z a t y c e ^ ,כ פ ר ק ט ן ה מ ר ו ח ק ע ו ד 4ק ״ מ .
ששה קילומטר
מכאן
נמצא
הגבול
ההונגרי
ובמרחק שני
גוספים
קילומטרים
העיר ה מ ח ו ז י ת ,Kosiceכ ע ת ק ש א ו .
ק .פ .ה ו א כ פ ר ג ד ו ל .ר ב י ם כ א ן ב ע ל י מ ש ק י ם עצמאיים .ק י י ם מ ש ר ד ד ו א ר ,
תחנת
ז׳נדרמריה כ פ ר י ת ,כ נ ס י ה נ ו צ ר י ת ,נוטריון איזורי )יהודי מ ו מ ר ,א ח י ו ש ל
ב ע ל האחוזה ג ו ט ל י ב ,ו א ש ר ל מ ר ב י ת ה פ ל א ה ס ל ו ב ק י אינו אנטישמי ,מ ב ק ר א צ ל
אחיו
היהודי ו מ ק י י ם א ת ו
יחסים
טובים(.
בכנסיה כומר,
וסעד
שהתייח־ אתי
א ו ת י ר ו ח נ י ת ב י מ י ם ה ק ש י ם .א מ ר ל י פ ע ם .״הייה בטוח ,ש מ ש י ח צ ד ק כ ם יבוא,
י ש היודעים א ת המועד ,א ב ל ה י ו ך ע י ם שותקים ,כ י כ ך נצטוו״.
יש כ א ן מ ש פ ח ו ת יהודיות ,א ל י ה ן ע ו ד אחזור מ א ו ח ר יותר .מ ע ל ה ג ב ע ה ב מ ר כ ז
הכפר
חולשת
ה״אחוזה״.
בעלי
האחוזה — שתי
משפחות
משפחת
יהודיות,
ג ו ט ל י ב ה מ ב ו ג ר ת ,ו מ ש פ ח ת וייס ה צ ע י ר ה ,שתיהן ג ר ו ת בבגין ה א ח ו ז ה ,ב י ת מ ג ו ר י ם
גדול,
בנוי ל פ י ה ד ו ג מ ה ש ל
יקרא .ב נ י מ ש פ ח ת ג ו ט ל י ב ,
המאה
ה ק ו ד מ ת .פ ו ע ל ל א יכגס ל כ א ן ,
בלתי
א נ ש י ם ט ו ב י ל ב ,נדיבים .ב נ ם ה י ח י ד ע ל ה
אם
ארצה
ל ל מ ו ד ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ב י ר ו ש ל י ם .ב ג י מ ש פ ח ת וייס מסוגרים ,יחסיהם א י ת נ ו פ ו ר מ ל י י ם
בלבד .הרבה יתרונות למקום בשבילנו ,פ ר ט למשק החקלאי הענקי יש ע ו ד שני
ע נ פ י ם ,ה פ ו ע ל י ם ב ע ו נ ת ה ח ו ר ף .כ א ן נ ו כ ל ל ר כ ז ק ב ו צ ת אנשים ב פ ל ו ג ת ה כ ש ר ה
ק ב ו ע ה ל כ ל השנה .א ח ד מ ע ג פ י ה מ ש ק ה ו א גידול צאן .ב ח ו ד ש י ה א ב י ב ו ה ק י ץ
ר ו ע ה ה ע ד ר באחו .ח ו ד ש י ה ח ו ר ף ה ם ע ו ג ת ה ה מ ל ט ה וגז ה צ מ ר ב ד י ר הסגור .ב א ח ו ז ה
יש גם •מפעל לייצור
226
גבינת צאן
ו מ פ ע ל .נ ו ס ף לייצור -ס פ י ר ט
מתפוחי.אדמה.
א ל ה דרוש כ ו ח ע ב ו ד ה ב ת ק ו פ ה ש ה פ ו ע ל י ם מ ק ר פ ט ו ־ ר ו ס חוזרים ל כ פ ר י ה ם .
לכל
בעלי
האחוזה
היהודים
הסכימו
פלוגה
להעסיק
שלנו.
בכוונתי
בעונת
החורף
ל ר כ ז כאן א ת כל ה ח ב ר י ם ,ש י ג י ע ו מפולין ,ר א ש י ת כ ל א פ י ל ו ל ל י נ ה ב ל ב ד .בקיץ
היתד! כאן פ ל ו ג ה של 15ח ב ר י ם ו ח ב ר ו ת .א י ר ג ו ג י ת ה ש ת י י כ ת י ג ם אני א ל י ה .
נוספת הקמנו
פלוגה
ב כ פ ר ,Ozatyce
קיימת
המרוחק 4ק״מ מק.־פ .כאן
אחוזה ב ל ב ד ,השייכת ל מ ש פ ח ח א צ י ל י ם ה ו ג ג ר י ח ,שהחכירו אותה ל מ ש פ ח ת פריש.
יהודי
ח ק ל א י ה מ ב ל ה א ת ר ו ב יומו ב ש ד ה .ל פ ר י ש ש ת י ב נ ו ת .ה ג ד ו ל ה נ ש ו א ה
ל מ ר נ ו י פ ל ד הגר כאן י ח ד ע ם ח מ י ו ו מ מ ל א ת פ ק י ד אגרונום .הצעירה ,ב ת גילנו,
ה ע ו ס ק ת ב ר י ק מ ת שטיחים .כ א ן ה ק מ נ ו פ ל ו ג ה ש מ נ ת ה 12ה ב ר י ם ו ב י נ י ה ם א ר ב ע ה
ח ב ר י ם שלנו ,יהודה הרץ ,ה נ ק ה א ל ט ר מ ר ז ׳ ש ו ב ,ח ב ר ש ה ג י ע איתה י ח ד ו ב ש ל ב
י ו ת ר בלומה ,ש ה ג י ע ה מ ו ו ר ש ה .
מאוחר
למרות
שייכותי ל פ ל ו ג ה
ב ק .פ .ר ש א י א נ י ב ה ת א ם ל ה ס כ ם עם ב ע ל י ה א ח ו ז ה
ל צ א ת ו ל ח ז ו ר ב ל י הודעה מ ו ק ד מ ת .ה ם יודעים מ ה ת פ ק ד י ו א ו ה ב י ם אותו מ כ ל ה ל ב .
ל ק ר א ת סוף אפריל
1941י כ ו ל נ ו ל ב ר ך ע ל הקיים ,כ א ש ר קו ה פ ע ו ל ה ה ו ת ו ו ה
ת ו ך כ ד י עבודה .יום א ח ד ב ש ב ו ע אגי נ מ צ א ב ב ר ט י ס ל ב ה ,יום ע מ ו ס פ ג י ש ו ת ו י ש י ב ו ת ,
^ , u z eב י ש י ב ה ע ם יוסף ק ו ר נ י נ ס ק י ,
ב מ ר כ ז ״מכבי״ ,ב מ ח ל ק ת ה ה ס ב ה ה מ ק צ ו ע י ת
וסיכום ה ש ב ו ע שחלף .א נ י ק ו ר א מ כ ת ב י ם מ פ ו ל י ן ומשווייץ. .עלי ל פ ע נ ח מ כ ת ב י ם
ל ק ר ו א בין ה ש ו ר ו ת .ל ד ו ו ח לשווייץ ע ל ה נ ע ש ה כאן ו ה י ד י ע ו ת ש ה ג י ע ו
מפולין,
בהתאם לתכנית אני
אלינו.
נוסע
לכל
אתר
במדינה
בענייני ״מכבי״
ובעיקר
אירגון הנוער .ש ע ו ת ה נ ס י ע ה ב ר כ ב ת מ ו ק ד ש י ם ב ע י ק ר ל ל י מ ו ד השפה ה ס ל ו ב ק י ת ,
ל פ ו ל נ י ת ,א ב ל ט ו מ נ ת מ ל כ ו ד ו ת ב צ ו ר ת פ י ר ו ש ה פ ו ך של המון ביטויים.
הקרובה
לימוד ה ש פ ה ה כ ר ח י מ ב ח י נ ת ה ב ט ח ו ן האישי ב ב י ק ו ר ו ת ב ד ר ך ולצורכי ה י ד ב ר ו ת
ע ם הדור הצעיר .הדור ה ב ו ג ר ד ו ב ר ה ת ג ר י ת ו ג ר מ נ י ת ,ה צ ע י ר י ם הם ח נ י כ י ב ת י
ממעטים
לדבר
בשפות
ההורים,
ודוברים
סלובקית.
הספר
הסלובקיים,
מטרת
פעילותי בעיקרה היא בחוגי הנוער המתבגר .פעילותי האירגונית נשאה
בעיקר
פרי .י ת כ ן ג ם ש א ו ת ו ת ה ז מ ן ה ם ש ע ז ר ו לגו .ש ל ו ש ה פ ל ו ג ו ת ,ש מ נ ו כ ש ל ו ש י ם
צעירים ו צ ע י ר ו ת ס ל ו ב ק י י ם ,א ו ר ג נ ו ת ו ך זמן ק צ ר ויכולגו ל ע מ ו ד ב ה ת ח י י ב ו ת ש ל נ ו
כ ל פ י ב ע ל י האחוזות .ה מ ג מ ה ה י ת ה ל ה ג ד י ל א ת מ ס פ ר ה פ ל ו ג ו ת ,לפזרן ב כ ל ר ח ב י
המדינה .קיים פ ו ט נ צ י א ל ש ל נ ו ע ר נ ה ד ר .ה ת נ ג ד ת י ל ה ק מ ת •פלוגות בערים .נ ס י ו נ נ ו
בפולין הוכיח ,כי ה פ ל ו ג ו ת ה ח ק ל א י ו ת .היו ה צ ל ח ה ח י נ ו כ י ת ו ח ב ר ת י ת ב ה ש ו ו א ה
לפלוגות
בערים .ב נ ק ו ד ה ז א ת ד ע ו ת י נ ו ) ש ל י ו ש ל יוסף ק(.
חלוקות .ה ו א ח ו ל ם
ע ל ק ו מ ו נ ו ת עירוניות ,ק י ב ו ץ ג ד ו ל ,ו א נ ו .מ ח ו נ כ י ם ע ל רעין ה ק ב ו צ ה .כיוון ש ת ח ו ם
פעילותו
למרות
עיקר
ה ו א חוגי ה ע ו ב ד ,
ה מ ס ו נ פ י ם ל מ פ א ״ י בארץ ,י כ ו ל י ם אנו
לפעול
יחד
ח י ל ו ק י הדיעות.
פ ע י ל ו ת י מכוון ל ג ב ו ל
ה פ ו ל נ י ו ל ח ב ר י ם .המגיעים משם,
זאת שליחותי
פה ,ל פ ח ו ת פ ע ם ב ש ב ו ע אגי מ ג י ע ל ב ר ד י ו ב . ,לפגישה ע ם ש ל מ ה צ י ג ל נ י ק ,איש
ה ג ב ו ל שלנו .כיסויו ו פ ר ג ס ת ו ע ל ע ב ו ד ה .ב י ע ר ה ס מ ו ך .הוא מ ג י ע .ל ע י י ר ה ל פ ג י ש ו ת
או
ב ע ת ש א נ ש י .ה ע י י ר ה מזעיקים :אותו .על .ידי .שליח ,כ א ש ר מ ג י ע י ם ח ל ו צ י ם
מ פ ו ל י ן .כאן :אגו .מ ק י י מ י ם מ פ ג ש י ם ,עם ה מ ב ר י ח י ם ,מ ק ב ל י ם ומוסרים .ד ו א ר . . .כ ל
חלוץ,
בעיירה
ה מ ג י ע מ ע ב ר ל ג ב ו ל ,ג ו ר ם ל נ ו ס י פ ו ק עילאי.
הקטנה.
אני
מוביל
אותם
הבאים..אינם שוהים
מ ד .למקומות -,ה מ פ ו ז ר י ם
ברחבי
כלל
המדינה,
227
לשייכותם התגועתית .לצערגו,
בהתאם
מעטים
האנשים
המגיעים
משם.
הרבה
ס י ב ו ת אובייקטיביות ,א ב ל גם ס ו ב י י ק ט י ב י ו ת ל כ ך .אגי מ ר ב ה ל כ ת ו ב ל ו ו ר ש ה ,מ ת א ר
א ת א פ ש ר ו י ו ת הקיום ה ג ו צ ר ו ת כאן ,א ב ל אין ב י כ ו ל ת י ל ב ש ר ע ל ״ ע ל י י ה ״ .ל י ל ו ת
ק צ ר י ם הם ,ה ג ב ו ל ש מ ו ר ה י ט ב ו ה ה ל י כ ה ל א ו ר ה י ו ם מ ס ו כ ג ת פ י כ מ ה .ידוע,
הקת
ש ה מ ש מ ר ו ת ה ג ר מ נ י י ם יורים ו ל א ע ו צ ר י ם .כ ד י ל ע ב ו ר ב ע ו ג ה ז א ת א ת ה ג ב ו ל ד ר ו ש
י ו ת ר מ ע ו ז ר ו ח רגיל .מ ת ר ב י ם ה מ ק ר י ם ,ש א ג ש י ם ,ה מ ג י ע י ם לריכוז ב ג ו ב י ־ ס ו ג ץ /
מ ת י י א ש י ם ל א ח ר י ש י ב ה ב ה מ ת ג ה ו מ ב ק ש י ם ל ח ז ו ר ל ו ו ר ש ה ,לגיטו .״ ה י ח ד ״ ב ק י ב ו צ י ם
ג ו ת ן ל ה ם יותר בטחון .ל צ ע ר י ע ל י לציין ,ש ג ם כ א ן ה״עיקרון״
שם
חלוקת
— אחוז
ה ס ר ט י פ י ק ט י ם הידוע ל ש י מ צ ה פ ו ע ל ל ר ע ת נ ו .אגשיגו י ש ב ו ב ה מ ת ג ה ע ל
הגבול
ו ל א נ י ת ן ל ה ם ל ע ב ו ר ,כי ל ״ ה ח ל ו ץ ״ ל א ה י ה מ ס פ י ק מ ו ע מ ד י ם הרוצים
לעבור
א ת הגבול .ידוע לכולגו ,ש י ש י ב ה ע ל ה ג ב ו ל ,כ א ש ר מידי יום מ ת פ ר ס מ ו ת
ש מ ו ע ו ת ע ל יריות ו ת ל י ו ת ש ל מ ב ר י ח י ם ב א מ צ ע ה ש ו ק ל ע י ג י כ ל ה צ י ב ו ר — ,איגד•
מ ע ו ד ד ת אומץ לב .ע ו ב ד ה ש ב ל ו מ ה ,ש ה ג י ע ה ל ג ב ו ל ,כ ד י ל ח צ ו ת ו ,נ א ל צ ה ל ע ש ו ת
א ת ה ד ר ך ל ו ו ר ש ה בחזרה ,כדי ל ה ח ז י ר ח ב ר ו ת שלגו ,ש ה ת י י א ש ו מ ה מ ת ג ה .
והרי
תורה
ס י פ ו ר ה של
של
הקודמים
לצאת
בלומה :שלושה
בלומה .ג ם ב ת ג ו ע ה ג ש מ ר
ל ה בוותק,
ח ל ק ם יצאו
ח ו ד ש י ם ל א ח ר ש י צ א ת י ל ס ל ו ב ק י ה הגיעה
התור
וחלקם
ליציאה
ויתרו.
ב ה ת א ם ל ו ו ת ק ״לעלייה״.
ב ל ו מ ה היתד.
איתנה
בדעתה
ל ס ל ו ב ק י ה ,גם א ם אין סיכוי ל ע ל י י ה .ט ר ם צ א ת ה ל ג ב ו ל היה ע ל י ה ל ב צ ע
מ ס פ ר שליחויות לסניפי התנועה. ,כהכשרה מ ו ק ד מ ת ל פ נ י הנסיעה הארוכה לגבול.
ב י ד ה היתד .״ ת ע ו ד ה ״ כ ת ו ב ה ב מ כ ו נ ת כ ת י ב ה מ ע ו ר ר ת ר ו ש ם ,ש א י פ ש ר ה ל ה ל נ ו ע
ב ד ר כ י ם ,היא י ו ד ע ת ״ ש ה א פ ר ט ״ ,ק ר י גציג ״ ה ח ל ו ץ ״ ,ע ל ו ל ל נ ס ו ת ל מ נ ו ע מ מ נ ה א ת
ה ג ב ו ל .א ב ל ב י ד ה גשק סודי ,כ ת ו ב ת ש ל מ ב ר י ח יהודי מ ה ג ב ו ל .
מעבר
הטכגיקה
של שליחת המכתבים מ ס ל ו ב ק י ה פשוטה מאוד .המבריח קיבל ממגי
ח ב י ל ת .מ כ ת ב י ם ממועגים ל ת ג ו ע ו ת ה ש ו ג ו ת ב ו ו ר ש ה ,א ת ה ח ב י ל ה הוא מ ו ס ר ת מ ו ר ת
תשלום
עם
ל מ פ ע י ל ו היהודי ב צ ד הפולגי .ה ג ״ ל ש ו ל ח א ת .ה מ כ ת ב י ם ב ד ו א ר ה ר ג י ל
כתובתו
כשולח.
בחושה .הבריא
הגיעה
בלומה
למסקגה
הגיוגית,
ששולח
ה מ כ ת ב י ם ג מ צ א ב ק ש ר איתי ו ל א י ה ס ס ל ש ל ו ח א ו ת ה ע ם ה מ ב ר י ח ,כ א ש ר ה ת ש ל ו ם
מ ו ב ט ח לו מ ע ב ר לגבול.
דרכה
ש ל בלומד .ל ג ב ו ל ג מ ש כ ה מ ס פ ר ימים .ש ו ב
ב י ק ו ר י ם ב ם ג י פ י ם בדרך,
כ ד י ל ה ב י א א ת ד ב ר ה ת מ ע ה .ב ג ו ב י ־ ס ו ג ץ ׳ ג פ ג ש ה ע ם ה ח ב ר לבן .ה פ ג י ש ה היתד,
לבבית
ו כ פ י שאומרים ,ג ל ו י י ת ל ב .ל ב ן ,ב ח ו ר מ ש כ י ל ופיקח ,א ב ל ר א ש י ת כ ל
גציג
״החלוץ״ ,מ ג ס ה ל ה ג י ע ה מ ה צ ע ד .ה ג י מ ו ק י ה ע י ק ר י :ש מ ס פ ר ח ב ר י ם יושבים
על
ה ג ב ו ל ו מ פ ח ד י ם ל ע ב ו ר .היא ג פ ג ש ת ע ם ש ת י ח ב ר ו ת שלנו ,ה מ ח כ ו ת כ ב ר
ש ב ו ע ו ת על הגבול וכעת א ח ת רצונן לחזור לוורשה .מ צ ב ן הנפשי מעורער לחלופין.
את
ה ג ב ו ל ל א ת ע ב ו ר ג ה ,כאן א ס ו ר ל ה י ש א ר .מ ת ח ג ג ו ת להחזירן .ב ל ו מ ה ג ע ת ר ת
ל ה ן ב ל י ת ברירה .יש צ ו ר ך ל מ צ ו א מ כ ו ג ת כ ת י ב ה ,כ ד י ל ה ו ס י ף ל ״ ת ע ו ד ה ״ ש מ ו ת
ש ל ש ת י ״ א ח י ו ת ״ שלה .ל ב ן מ ת ג ד ב ל מ צ ו א מ כ ו ג ת כ ת י ב ה ו ל ה ש ל י ם א ת הרישום,
אבל
ב ת ג א י ש ל ה ו ס פ ת ש מ ו ת ש ל ש ג י ב ח ו ר י ם ,ח ב ר י ״החלוץ״ ,ש ג ם ה ם ה ח ל י ס ו
ל ח ז ו ר ל ו ו ר ש ה ו כ ך ג ד ל ה ה מ ש פ ח ה ב ש ת י א ח י ו ת ושגי אחים .ב ל י ת ב ר י ר ה .היא
מ ס כ י מ ה לתגאי .א ת הוצאות הדרך — מ ח י ר כרטיסי הגםיעה לשלושתן — מימגה
בלומה
228
מ מ כ י ר ת זוג
געליים ר ו ר ב י ו ת ,
שהיו
בתרמילה.
לבן,
ה״אפרט״,
שילם
עבוד 2הבחורים חברי ״החלוץ״ בלבד .הדרך בחזרה מלאה הרפתקאות .ב ת ח נ ת
מ ע ב ר נ ע צ ר ו ש ת י ה ״ א ח י ו ת ״ ו ר ק ת ו ש י י ת ה ש ל ב ל ו מ ה ו ס ב ל פ ו ל נ י זקן ,ש ה ר י ם
א ת ה מ ז ו ו ד ו ח ש ל ה ן ו ה ו ב י ל א ו ת ן ל כ י ו ו ן ה ר כ ב ת ,הצילו אותן מ ג ו ר ל בטוח .א ב ל
ה ה ר פ ת ק ה ל א הסתיימה ,כ פ י שקיוו ,כ י כ א ש ר ה ש ל י מ ה בוורשה א ת ש ל י ח ו ת ה
ועמדה
ל מ ח ר ת לאחר שינה
קצרה
בדרך
לצאת
ל ג ב ו ל ,הופיעה
ודרשה
צביה
מ מ נ ה א ת ״ ת ע ו ד ת ה מ ס ע ״ ,כ י ר ש ו מ י ם ש ם ש מ ו ת ש ל ש נ י ח ב ר י החלוץ ,ו ל כ ן
ה ם ש ו ת פ י ם מ ל א י ם ל נ כ ס .י ת ר ע ל כן ,י צ י א ת ב ל ו מ ה ל ג ב ו ל מ ע ר ע ר ת א ת ה ה ס ד ר
ו א ח ה ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ע ו ב ר י ה ג ב ו ל יקפוץ מ ע ב ר ל מ ג י ע .כ א ש ר
המקובל,
נ ו כ ח ה צ ב י ה ל ד ע ת ,ש נ י מ ו ק י ה א י נ ם פ ו ע ל י ם ע ל ב ל ו מ ה ,סיימה בהודעה ,כ י א ם
ת ו ם ה מ ל ח מ ה ב ל ו מ ה ת י ת ב ע ל ד י ן ב ב י ת ה מ ש פ ט העליון ש ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת .
ר ב ו ח ג פ ג ש נ ו בארץ ע ם צביה ,נ ז כ ר נ ו ב מ ע מ ד י וורשה ,א ב ל נ ו ש א זה ״ נ ש כ ח ״ מ מ נ ה .
ה י צ י א ה ה ח ו ז ר ת ל ג ב ו ל ח ל ה ב ה א ר י ך היסטורי ,ב ־ 2 2ביוני ,1941יום פ ח י ח ח
מלחמת
ג ר מ נ י ה — ר ו ס י ה .צ ב א ג ר מ נ י ה ב כ ו נ נ ו ח .עליוגה ,כ ל ה ד ר כ י ם מ ל א ו ח צ ב א ,
ה נ ע מזרחה .ל ב ן מנסה להניעה מ ל ע ב ו ר א ח הגבול ,אומנם בטרם חזרה לוורשה
ה ב ט י ח ל ה ,ש א ם ה ג י ע ש ו ב ל ג ב ו ל יגיש ל ה א ח מ ל ו א העזרה .ה פ ע ם נ ו ס ף נ י מ ו ק
כ א י ל ו מ כ ר י ע — בטחון אישי .ה ג ב ו ל כ א י ל ו ס ג ו ר ה ר מ ט י ח ,אין יוצא ואין ב א .
י ח ד ע ם ב ל ו מ ה הגיע מ ו ו ר ש ה ח ב ר ש ל נ ו פ י י ב ל .צ ר ה כ פ ו ל ה .ש נ י ח ב ר י ״ ה נ ו ע ד ־
הציוני״ ,כ א ש ר מ ח ב ר י ״ ה ח ל ו ץ ״ א י ן א פ י ל ו מ ו ע מ ד א ח ד .א ב ל ה נ י מ ו ק ש ל ב ל ו מ ה ,
כי הם יעברו א ח הגבול ,אם גם ל ל א עזרחו ש ל ל ב ן הכריע א ח הכף .ה ו א מ ס ר
ל ה א ת הקשר למבריח,
שעמד
הגבול .מאוד שמחה,
לעבור א ח
הציג
כאשר
א ח ע צ מ ו ב ש ם ״ולדק״ .ש מ ו כ מ ב ר י ח מ ו צ ל ח ה ל ך לפניו ,ו ה ה ח ק ל ו ח ב ו נ ס כ ה
ביטחון ל ע ת י ד .ל מ ח ר ח ע ב ר ה א ח ה ג ב ו ל .ב י ו ם ב ו הגיעה ל ב ר ד י ו ב ,ק י ב ל ח י ט ל פ ו ן
ע ל בואה
רבות
ו ל מ ח ר ת בבוקר גפגשנו.
ח ש ב ת י ע ל הרגע,
שהיא תבוא.
אבל
מ ש ו כ נ ע הייתי ,ש א ו מ נ ם ת ב ו א ,
מ ה רב המרחק ,כאילו פלניטה אחרת .נ כ ת ,שגם כאן העצמאות היא ל מ ר א י ת
ע י ן ב ל ב ד .ה ג ר מ נ י ם ש ו ל ט י ם ב כ ל .א ב ל ר ק מ י שחווה א ח חווייח ה ר ע ב ,י ב י ן
א ח ה ה ב ד ל .ו א ם ד ק ז ה ב ל ב ד ,ה ר י דיינו .ח ל ו מ ם ש ל א ל פ י ה כ ל ו א י ם ש ם ב ג י ט א ו ת
הוא כיכר ל ח ם מונחה חופשיח לפריסה ע ל
השולחן .כ א ן העגי ש ב ע ם
יפרוס
ל ך א ת לחמו .מכאן אולי ה ט ק ס הקדום ש ל ק ב ל ת פ נ י נשיאים ומלכים ב ל ח ם
ומלח .כ ד י להמחיש א ת ההבדל ביקשתי מ ש ל מ ה ציגלניק להחזיק בחדרו מלאי
ש ל כ י כ ר ו ת ל ח ם ש ל מ ו ת ,כ ד י ל כ ב ד ב ה ן א ת ה מ ג י ע י ם מ ע ב ר ל ג ב ו ל .א נ י אץ
לברדיוב ובאמתחתי מ ת נ ו ת לבלומה ,כיכר ל ח ם כפרי עגולה של שני קילו ושעון
יד ,ש ק נ י ת י מ ח ס כ ו נ ו ת י ה צ נ ו ע י ם .
א ת ברדיוב אנו
עוזבים
ברכבת
•י ־־ י
הראשונה,
היוצאת
לפרשוב ,גם כאן
אנו
ל א מתעכבים ,אצה ל י הדרך להביאה למקום מבטחים .הדרך הקצרה באוטובוס
מביאה
א ו ת נ ו ^ .Roshanovceכ א ן
גרות
ה ר ב ה מ ש פ ח ו ת יהודיות,
שהתידדתי
אתן ,הנסיעה לכאן ב ח ב ר ת יהודים מקומיים בטוחה ומכאן במרחק כארבע קילו
מטרים בדרך שדה ברגל אנו מגיעים ^ .azaticeהפלוגה גרה בתוך ח צ ר האחוזה,
מנותקת
חחרום
לגמרי מהאוכלוסיה האזרחית .גם חברי הפלוגה מבוגרים יותר ובלומה
רבוח
לגיבושם
החברתי .אני
נשארתי בק.פ.
מכאן
קיימת
תחבורה
סדירה לפרשוב .קו הרכבה ,החוצה א ת סלובקיה לאורכה ,חחילחו בברטיסלבה
229
וסופו בפרשוב .משם יוצאת פעם ביום ר כ ב ת צ ר ת ־ מ ס י ל ה לברדיוב.
הדרך
בנהג
ל ב ר ד י ו ב יפה ל ה פ ל י א ,ע ו ב ר ת בין הרים .זמן ה נ ס י ע ה ל א ק ב ו ע ,ת ל ו י
הקטר.
לישוב,
ברצותו
מ א ת וברצותו מאיט.
הוא משמיע צפירה חזקה ,עוצר
מעטים
ונעלם
הישובים
בדרך,
ב ת ו ך הישוב .ר ק
בהתקרבו
בסיימו
את
ע נ י נ י ו ה ו א חוזר ו מ ת נ י ע א ת ה ק ט ר ו מ מ ש י ך ב ד ר ך .אין הוא ח ו ש ש מ ה ת נ ג ש ו ת ,
המסילה
ב ו ד ד ת ב ל י מ ע ק פ י ם ו ר ק ב ה ג י ע ה ר כ ב ת ל ת ח נ ה הסופית ,ת צ א ה ר כ ב ת
לכיוון ההפוך .אין ג ם ת ח נ ו ת ק ב ו ע ו ת ב ד ר ך .ה כ ל ת ל ו י ב ר צ ו נ ו של מ ו ב י ל ה ר כ ב ת .
בפרשוב
בקרבת
אני
כבר .מוכר .ידידות
שורה
ב י נ י ובין
שוטר
המסתובב
המקיף,
ה ת ח נ ה .הוא ה ח כ ה ל ב ו א ה ר כ ב ת ,ו מ ק ד ם א ת פ נ י בין היוצאים ב ב ר כ ת
ב ו ק ר ט ו ב ״פוליאק״ .מ ז מ ן ה ר א י ת י ל ו א ת ה מ כ ת ב ״ ה נ ש י א ו ת י ״ ה נ מ צ א ב א מ ת ח ת י ,
א ם ה ת ר ש ם ,א ב ל מ ו ב ט ח .ל ו מ ד י ב ו א י ע ש ר י ם כ ת ר כ מ ת נ ה ל צ ל ב האדום,
ספק
ז ״ א כ ו ס ק פ ה ,עוגה ו ע ו ד ף זעיר .ב ז כ ו ת ז א ת ה ו א מ נ ד ב לי א י נ פ ו ר מ צ י ה ע ל ה נ ע ש ה
ב ע י ר .ב ע י ק ר בימים ,ב ה ם ה ב ו ל ש ת מ ב צ ע ת ב ע י ר ח י פ ו ש י ם א ח ר י זרים ,או חשודים.
במקרים
כ א ל ה אני מ ע ד י ף ל ע ק ו ף א ת העיר .ו א ם א נ י ח י י ב ל ב ק ר
בעיר ,הרי
ה ו א מ ע נ י ק ל י ח ס ו ת ב ב י ת ק פ ה ס מ ו ך .ש ם א נ י מ ח כ ה ע ד ע ב ו ר זעם .ב ע י ר א נ י
מתארח
א צ ל ר א ש ס נ י ף ״ מ כ ב י ״ דז׳ו ל נ ד א ו .ב ח ו ר מ ב ו ג ר ממני ,ג ר ע ם הוריו
ב מ ר כ ז העיר ,ב ב י ת פ ר ט י .ב ח ז י ת ח נ ו ת ל ח ו מ ר י כ ת י ב ה ו ס פ ר י ם ו מ א ח ו ר י ה ד י ר ת
מגורים
של
המשפחה.
האירוח
כאן
בכל
כמו
סלובקיה,
ידידותי
פרשוב
וחם.
ה י א ע י ר מ ח ו ז י ת ,ה ק ר ו ב ה ל ב ר ד י ו ב ,נ ו ח ה כ מ ק ו ם מ ק ל ט זמני .אנו מ ח ז י ק י ם כ א ן
בדירה
פרטית,
חדרי
לינה
עבור
חברינו
הפליטים.
בעל
הדירה
מקבל
את
ד מ י ה ש כ י ר ו ת החודשיים ממני ,ו ל פ י ה מ ו ס כ ם י כ ו ל לישון כאן כ ל א ד ם ה מ ו ס ר ד ״ ש
ממני.
מ ק ו ם הדירה י ד ו ע ר ק .ל מ ת י מ ס פ ר
המטפלים
בנושא:
ל ש ל מ ה ציגלניק,
ה ש ו ל ח א ת האנשים ,פ ו ר ג ס ,ח ב ר ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ב מ ק ו ם ודז׳ו ל נ ד א ו מ ״ מ כ ב י ״ .
יום א ח ד בהגיעי ב ר כ ב ת ,נ י ג ש א ל י ב ת ח נ ה נ ע ר כ ב ן 10ו ש א ל לשמי .ס ר ב ת י
ל ה ז ד ה ו ת ,א ב ל ה נ ע ר ל א ו ו י ת ר ו ב ת ש ו ב ה ל ש א ל ת י אמר ,שהוא מ ח כ ה ל ״ ע ו ז י א ל ״ ,
ו א נ י ד ו מ ה ל ת י א ו ר ש נ מ ס ר לו .נ ע ר י ה ו ד י נבון .ו ב כ ן ה ו א נ ש ל ח
להזהיר.אותי
הגיעו
לבל
א ב ו א העירה ,ו ע ד י ף
יום ק ו ד ם ו ה ת א כ ס נ ו ב ד י ר ה .
ע ל ידי דז׳ו
ל ה ס ת ל ק מכאן .שתי בחורות פולניות
בערב,
עת
ו ר צ ו ל ע צ ו ר אותן .ה ב ח ו ר ו ת ,ש נ ת פ ש ו ב מ י ט ה
ש כ ב ו לישון ,ה ו פ י ע ה
הבולשת
ב כ ו ת נ ו ת לילה ,ב י ק ש ו מ ה ב ל ש י ם
רשות
להתלבש .הבלשים הג׳נטלמנים יצאו מהחדר לאפשר לבחורות להתלבש.
כאשר
ברחו
א ר ך הזמן ו ל א יצאו ,פ ת ח ו א ת
הדלת
ו ה ת ב ר ר להם ,ש ה ב ח ו ר ו ת
ד ר ך החלון .הן נ ע ל מ ו ו ט ר ם נ ת פ ס ו .ב ע ל י ה ד י ר ה נעצרו ,ב מ ש ט ר ה ה ו כ ו נ מ ר צ ו ת
ו כ א ן ס י פ ר ו עלי ,כ ש ו כ ר ו מ ש ל ם א ת ש כ ר ה ד י ר ה .כ ע ת ה ב ו ל ש ת ו ה מ ש ט ר ה מ ח פ ש י ם
הבנות :ואותי .ע צ ת ידידי ל ה ס ת ל ק מ י ד פ ן איעצר ,הודיתי ל נ ע ר ו ב י ק ש ת י ו
את
למסור
ברגל
ל ש ו ל ח י ו . ,ש א כ ן ע ש י ת י זאת .ה ע ד פ ת י ל א ל ה ת ק ל בידידי השוטר ,ח ז ר ת י
כ ב ר ת ד ר ך ע ד ל ש ד ו ת ,ו ב ד ר ר ע ק י פ ה ב ש ב י ל י ה ש ד ו ת ובין ה ק מ ה ה ג ב ו ה ה
הגעתי עד.לסמטאות במרכז העיר ועד ל ח צ ר האחורית של בית ח׳ו .הפתעתי אותו
בביתו,לאחר
ש ק י ב ל ת ש ו ב ה מ ה נ ע ר .ה ס ב ר ת י לו ,ש א נ ו עוסקים בדיגי נ פ ש ו ת .
ב ח ו ר ו ת יהודיות ,שיוחזרו לפולין ,י י מ ס ר ו ל ש ו מ ר י ה ג ב ו ל ה ג ר מ נ י י ם וגורלן נחרץ.
כל
זמן ש ל א נ ע צ ר ו ע ל ידי ה מ ש ט ר ה ,
מ מ נ ו .נ ו ד ע .לי ,ש ש ת י ה ב ח ו ר ו ת
230
קיים
מסתתרות
סיכוי להצילן ולהבריחן מהעיר.
בשירותים ליד בית הכנסת,
כאשר
כותגות
עצה,
ל י ל ה ל ע ו ר ן ב ל ב ד .ג מ נ ע י ם ל ג ש ת אליהן ,כדי ש ל א ל ה ס ג י ר ן .מ ט כ ס י ם
שוטר,
איך להוציאן .לי א ס ו ר ל צ א ת ל ר ח ו ב ,ת י א ו ר י בידי כ ל
למשטרה
י ד ו ע ע ל פ י ה ו ד א ת ב ע ל הדירה ,ש א נ י חייב ל ב ו א ב ר כ ב ת ,ו א ו מ נ ם ה ם מ ח כ י ם
לי שם .ל א ט אנו מ ג ב ש י ם ת ו כ ג י ת ־ פ ע ו ל ה .ל ה ש י ג מ כ ו נ י ת פ ר ט י ת ,א ש ר ת מ ו ר ת
ש כ ר הוגן ת ג י ע ל ה ג ו ת ה ס פ ר י ם ו ת א ס ו ף אותי .בידי צ ר ו ר ב ג ד י נ ש י ם ,ש נ א ס פ ו
שכנים .נ י ס ע ל ב י ת ה כ נ ס ת נ ק ר א ל ב נ ו ת ו נ ע ז ו ב א ת העיר .ה ע י ק ר ש ה ג ה ג
אצל
יהיה נ ו צ ר י מ ת ו ש ב י העיר ,מ ו כ ר ל מ ש ט ר ה .אין ב ע י ר ה ר ב ה מ כ ו נ י ו ת ,ו ה מ ש ט ר ה
ת י מ נ ע ל ע צ ו ר מ כ ו נ י ת מ ו כ ר ת להם .ה ת ו כ נ י ת פ ש ו ט ה ו ב ז ה ה צ ל ח ת ה .לדז׳ו מ כ ר
מכונית
בעל
מאושרים.
אנו
והוא
את
הוגן.
ד ד ו מ ת פ ט ר מ צ ר ה כ פ ו ל ה ואני א צ א ע ם ה ב ח ו ר ו ת .ת ו ך ש ע ה ק צ ר ה
עוצרים מ ו ל
שתיהן
מסכים
לעשות
המלאכה
תמורת
תשלום
כולנו
חלונות
השירותים
לרחוב
הפונים
ואני
קורא
הבנות,
בשם
ח ב ר ו ת ״החלוץ״ ,א ח ת מ ה ן מ ו כ ר ת לי מ ת ק ו פ ת ג ר ו כ ו ב .מ ו פ ת ע ו ת יצאו
ו ב ל י היסוס נ כ נ ס ו ל מ כ ו נ י ת ,י צ א נ ו .מ ה ע י ר ב ק י צ ו ר ־ ד ר ך ,ב ש ב י ל ב ש ד ו ת ,ו ב ד ר ך
עפר עקיפה הגענו ל כ ב י ש המוביל לק.פ .תוך כדי נסיעה ה ת ל ב ש ו ה ב נ ו ת ו ה ס ת ר ק ו .
כ ע ת הסברתי להן את המשך התוכגית .מתוך תיקי הוצאתי שתי תעודות צהובות
קיבלו שמות
,\jze-n
מוביל
חדשים ומקום לידה
ב ס ל ו ב ק י ה .הן
אחיות
א ל מ ו ת ואגי
אותן ל פ ל ו ג ו ת ע ב ו ד ה ,ל ל י מ ו ד מ ק צ ו ע .קיים ח ש ש ל ב י ק ו ר ת ב ד ר ך ,ע ל י ה ן
להתנהג
ב ה ת א ם .ל מ ז ל נ ו ע צ ר ו א ו ת נ ו אנשי מ ש ט ר ה כ פ ר י ת ,ש ה מ ה ו מ ה ב פ ר ש ו ב
ל א היתד .ידועה ל ה ם .ה ת ע ו ד ו ת שהראינו ,ע ש ו ר ו ש ם טוב ,ו כ א ש ר ל ס י ו ם ה ב י ק ו ר ת
כ י ב ד ת י א ו ת ם ב ת ר ו מ ה ״ ל צ ל ב האדום״ ,נ פ ר ד ו מ א ת נ ו ב ה צ ד ע ה ו א י ח ו ל י ם ל ד ר ך צ ל ח ה ,
שביקשו מ ה ב ח ו ר ו ת
מבלי
הרפתקאה
ללא
נוספת.
האלמות ל צ א ת ולהזדהות לפניהם .יתר הדרך
עברה
לפרשוב.
בק.פ.
הנהג
נפרד
לפני
הכניסה
לק.פ.
וחזר
נ ח ו מ ס פ ר ימים ואז ה מ ש כ ת י א ת ן ל מ ק ו מ ו ת ק ל י ט ה ב מ ר כ ז ה מ ד י נ ה .א ו ל י ס מ ל י
ה ד ב ר ,ש ה ע ר ב ב ו כ ת ב ת י ע ל א ו ת ו האירוע ,ח ז ר ת י מ ק י ב ו ץ ג ב ע ת ב ר נ ר ,מ ח ת ו נ ת
ב נ ה של א ח ת ה ה ב ר ו ת ה א ל ה ו ב נ ה ש ל ה ח ב ר ה השנייה א י ר ח ל נ ו ל ש ו ל ח ן ,נ י ה ל
ערה אתי ועם
שיחה
ב ל ו מ ה ,ב ל י ש ה ס י פ ו ר ה ז ה היה ידוע לו.
ל א ח ר ה מ ק ר ה נ ע ד ר ת י ש ב ו ע י י ם מ פ ר ש ו ב .חיכיתי ,ע ד ש נ ר ג ע ו ה ר ו ח ו ת .ה ע צ ו ר י ם
שוחררו ,ל א ח ר ש ש י ל מ ו א ת ה ק נ ס ,ש ה ו ט ל עליהם .ה ע י ק ר ש ה ע נ י י ן נ ש כ ח .ידידי
קיבל אותי בשמחה ,סיפר לי דרך אגב א ת האגדה ה מ ה ל כ ת במשטרה,
השוטר
כ א י ל ו ה ג ע ת י ה ע י ר ה ב א ו ת ו יום ו ה ו צ א ת י א ת ה ב ח ו ר ו ת מ ת ח ת ל א ף ש ל ה ב ו ל ש ת .
כ ל זה מ ס פ ר י ם כדי ל ל ע ו ג ל ב ו ל ש ח .א ב ל ה ו א יודע ל ב ט ח ,שאין זה נכון ,הרי
ל א ה ג ע ת י ב כ ל ל .צ ח ק ת י א ת ו יחד ,נ ח ח י ל ו מ ג ה כ פ ו ל ה ,כ ד י ש ל א י ס פ ר ל ח ב ר י ו
ע ל בואי היום.
1941
קיץ
לא
נוצל
להמשך
מעבר
חברים
לסלובקיה
על
אף
האפשרויות,
שיצרנו לקליטתם .פ ר ח מ ל ח מ ת גרמניה—רוסיה קטעה א ת התהליך .אחרי בואם
ש ל ב ל ו מ ה ו פ י י ב ל ל א הגיעו ח ב ר י ם נ ו ס פ י ם .מ מ ב ט ל א ח ו ר ברור ,ש י ש ל ה צ ט ע ר
כך .מ ה ח ב ר י ם ,
על
כולם
ניצלו.
ועודדנו
שהגיעו
במכתבים
לסלובקיה
למרכזי
והמשיכו מאוחר יותר
התנועות
בוורשה
תיארנו
את
להונגריה,
המצב
כמעט
לאמיתו
לשלוח חברים נוספים.
אני נ מ נ ע מ ל פ ס ו ק מ ע מ ד ה ש ל ח כ ם ל א ח ר מ ע ש ה .אין ב ק ב י ע ת י ר צ ו ן ל ה א ש י ם
אף
א ד ם באי ר א י י ת ה נ ו ל ד .נ ו ש א זה
שייך-לחוקר ,שיצטרך
לבחון
את
הלך
231
ש ל י ו ש ב י הגיטאות ,ל פ י ה מ צ ב מ ד י יום ב ח ו ד ש י ה ק י ץ ש ל
הרוח
.1941יתכן
ש י ת ג ל ה לו ,ש ה י ש י ב ה בגיטו ,ב ע י ק ר ל נ ו ע ר שחסר .ב ק י ב ו צ י ם ,נ ס כ ה ב ה ם ביטחון
ו א מ ו ג ה ל ע ב ו ר א ת זוועות ה מ ל ח מ ה ו ל ר א ו ת ב מ פ ל ת ה י ט ל ר ד ו ו ק א ב ת ו כ כ י הגיטו,
בקיבוץ ,מ א ש ר ת ו ך סיכון ב ה ר פ ק ת יציאה מ ה ג י ט ו .ה ד ר ך ה ״ א ר ו כ ה ״ מ ג ד ר הגיטו,
ה ש ו ר צ ת ״ ש מ ל צ ו ב נ י ק י ם ״ פולנים ,ו ע ד ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת ,ג ס י ע ה ש ל מ א ו ת ק י ל ו מ ט ר י ם
ב ר כ ב ת ,ע ם ה ר ב ה ת ח נ ו ת מעבר ,כאשר בכל ת ח נ ה א ו ר ב ת הסכנה ל ה ת ק ל בשוטרים
גרמניים
את
ועוזריהם ,ובסוף
גניבת גבול
ה א נ ש י ם מ מ ע ש ה נ ו ע ז כזה.
ואולי
אל
הבלתי
אשמה
נודע
האמונה
— כל
הטבעית
אלה
הרתיעו
הטבועה
בלב
כ ל א ד ם ,״ ש ל ו זה ל א יקרה״ .ו ל כ ן א ס ו ר לדון ,א ם כ י ח ו ב ה ל ל מ ו ד ו ל ש נ ן א ת
א ש ר ק ר ה ל מ ע ן ה ד ו ר ו ת הבאים ,כ א ש ר ה מ ס ק נ ה ה ע י ק ר י ת צ ר י כ ה ל ה י ו ת :להאמין
לרעיפ ,ה ם מתכוונים לכל מילה שהם אומרים.
האנשים נפסקה ,אבל חליפת המכתבים נמשכה כל שנת
תנועת
.1941להורי
ו ל מ ש פ ח ת ב ל ו מ ה ש ל ח נ ו מ כ ת ב י ם .ל א ציינו א ת מ ק ו ם ה י מ צ א נ ו .ה מ כ ת ב י ם ה ו ב ר ח ו
ל פ ו ל י ן ו מ ש ם נ ש ל ח ו ב ד ו א ר הרגיל .ל א ח י כ י נ ו ל ת ש ו ב ה י ש י ר ה מ ה ם .העדפנו ,ש ה ם
לוורשה ומשם יוברחו המכתבים בצירוף ל מ כ ת ב י ם של
יכתבו
יום
להצטלם,
אחד צלמתי
את
בלומה
בעת
עבודת
הקציר,
התנועה .הרבינו
ב מ כ נ ס י ם קצרים,
כשהיא
ש ו ת ה מ י ם מ כ ד גדול .ת מ ו נ ה ק ל ם י ת ש ל ק ו צ ר ת .ה ג ד ל נ ו א ת ה ת מ ו נ ה
לגודל
ש ל גלוייה ,כ ת ב נ ו ד ״ ש ו ש ל ח ג ו ללודז׳ .ה ג ל ו י ה הגיעה ,ק ר א ו א ת הד״ש
מבלי
להתייחם לתמוגה .רק לאחר חודשים גילו פתאום ,שזאת תמונת אמיתית
ש ל ב ל ו מ ה .ל א ת פ ס ו מ ה ק ו ר ה כאן .א י פ ה א נ ו נ מ צ א י ם ,ב א י ז ו פ ל נ י ט ה זה מ ת ר ח ש ?
התעלומה
נ פ ת ר ה להם ,כ א ש ר נ פ ג ש נ ו ל א ח ר ה מ ל ח מ ה בארץ .מ ד י פ ע ם ,כ א ש ר
השלטונות
הרשו ,ש ל ח נ ו ל ה ם ח ב י ל ו ת מזון ,ל ח ל י פ י ן ,פ ע ם ל ה ו ר י או ל א ח י ו ת
של
ב ל ו מ ה .ל י מ י ם גילינו א פ ש ר ו ת ש ל מ ש ל ו ח י ח ב י ל ו ת ע ל ידי ה צ ל ב האדום
ה ס פ ר ד י .א ב ל א ל ה היו מ ק ר י ם גדירים .ל מ ר ו ת ש ל א ה י ה ל ג ו ביטחון ,ש ה ח ב י ל ו ת
ת ג ע ג ה ל י ע ד ן ,גיצלגו כ ל א פ ש ר ו ת .ב ח ב י ל ו ת ה ב ו ד ד ו ת ,ש ה ג י ע ו ,ה ת ח ל ק ו ה מ ש פ ח ו ת
ביניהן.
ב י מ י ם ה ח ו פ ש י י ם מ פ ע ו ל ה א י ר ג ו נ י ת א נ י ע ו ש ה ב פ ל ו ג ה בק.פ .ע ו ב ד י ח ד עם כ ל
ה ח ב ו ר ה ב ש ד ה .אנו ב ה ת ח ר ו ת מ ת מ ד ת ב פ ו ע ל י ם ה ק ר פ ט ו ־ ר ו ס י ם ,ל מ ע ן כבודגו עלינו
להתאמץ
ו ל ה ש ת ו ו ת ל ה ם בזריזות .א ב ל זה מ ע ל ל א פ ש ר ו ת נ ו .היחידה ה מ צ ל י ח ה
ב כ ך ה י א ב ל ו מ ה ,אין ה י א מ פ ג ר ת א ח ר י ה ם ב ע ב ו ד ה ו כ ל ה ח ב ו ר ה מ ת ג א י ם בהישגיה.
בכפר
האחראי
עם
גרות
עוד
שלוש
משפחות
יהודיות.
גרום,
ג ם ל מ פ ע ל הספירט .ל מ ש פ ח ה ש ת י ב נ ו ת ,
המכונאי
הראשי
באחווה,
ב נ ו ת גילגו .מ ש פ ח ת פרינץ
ב נ ם א ל כ ס נ ד ר ,כ ב ן שלושים .ה א ב עיוור ב ש ת י עיגיו ,ה א ם — א מ א יהודיה
טיפוסית.
ב ב ע ל ו ת ם בית מרזח במרכז הכפר ,החכור כ ע ת לנוצרי .מאחורי ביתם
גן פ ר י גשיר גדול ו מ ט ו פ ח יפה .ב ב ע ל ו ת ה ב ן כ ו ו ר ת ,ע ל י ה גאוותו ,הוא מ ו מ ח ה
ל ג י ד ו ל ד ב ו ר י ם ורדיית ד ב ש .בימי ה ש ל ט ו ן הצ׳כי ק י ב ל פ ר ס י ם מ מ ש ל ת י י ם ב ז כ ו ת
הישגיו
ב מ ק צ ו ע .ב ש ע ו ת ה פ נ א י ה ו א מ ל מ ד א ו ת י א ת ר ז י ה מ ק צ ו ע .״העיקר ל א
ל פ ח ד מ פ נ י ה ד ב ו ר י ם ,ה ע ו ק צ ו ת — ל ד ב ר י ו — ר ק א ת מ י ש מ פ ר י ע להן או ה מ ט פ ל
בהן
ל ל א אהבה״ .בחודשי שהותנו
בכפר
הוא
התקרב
א ל י נ ו והידידות ע מ ד ה
ל ג ו ב ע ת ה ב ר י ח ה להוגגריה .א ר ו ס ת ו היא ב ת ל מ ש פ ח ת ב ר ט ר ר ,הגרה בקושיצה,
בבית
232
מ ש פ ח ת ב ר ט ר ר מ צ א נ ו מ ס ת ו ר ב ל י ל ה ,ש ע ב ר ג ו א ת ה ג ב ו ל .ה ם גם עזרו
ל נ ו ל ה ש י ג מ ו נ י ת ל ה מ ש ך ה נ ס י ע ה לכיוון ב ו ד פ ש ט .
השלישית
אחראי
בית
היא מ ש פ ח ת השוחט ,המטופל בילדים קטנים .ת פ ק ד ו כאן רבגוני.
ל כ ל ה ח י י ם ה ד ת י י ם ,מ ו ה ל ,חזן ,ב ע ל קורא ,ת ו ק ע .ב י ת ו ע ו מ ד ב ש כ נ ו ת
הפלוגה .נ י ס ה ל ב ד ו ק ג ם א צ ל נ ו א ת ה כ ש ר ו ת .א ו מ נ ם ש מ ר נ ו ע ל
סירבתי
אבל
מתקיימוח
להרשות
החפילוח
להתערב.
לו
בשבח.
קשה
בינינו
לקיים
לבינו.מפרד
כאן
תפילות
חדר
כסדרן,
כשדות,
התפילה.
כיוון
כאן
שחסרים
י ה ד י ם למנין .ב נ ו כ ח ו ת נ ו ה מ ל א ה א פ ש ר ל ק י י ם א ת המנין ב ש ב ת ו ת ו ב ח ג י ם .ב ת פ י ל ת
ש ב ת אני מ ת כ ב ד ב ז כ ו ת ה י ו ת י כ ה ן ב ע ל י י ה ל ת ו ר ה כ פ ו ל ה ו מ ד י פ ע ם מ ש ו ל ש ת :
כהן ,ב מ ק ו ם ל ו י — ו ב ח ל י פ י ן ע ם ה ש ו ח ט ב מ פ ט י ר .ד ע ת י ל ק ר ו א א ת ה ה פ ט ר ה
לפי טעמי ה מ ק ר א — גירסא דינקותא .בזה רכשתי אצלו א ת מלוא ההערכה ,אם
כי הצטער ,ש א י נ ג י ד ת י כיאות .ב ק י ץ זה ה ש ת ת פ ת י ב כ ל ה ת פ י ל ו ת ב כ פ ר ,ל א ח ר
ה י ע ד ר ו ת של ש נ י ם ב ב י ת ה כ נ ס ת .ר צ י ת י ל ק י י ם יחסים ת ק י נ י ם ע ם י ה ד ו ת ה מ ק ו ם .
ה י ח ס י ם ע ם ה ס ל ו ב ק י ם ,ת ו ש ב י ה מ ק ו ם ט ו ב י ם מ א ד .יהודי ל א י ח ש ו ש ל ט י י ל
יחיד ב כ פ ר או ב ש ד ה .ל א י ע ל י ב ו א ו ת ו ו ל א יגדפו .כ מ נ ה ג ה מ ד י נ ה שייכים כ ו ל ם
ל מ פ ל ג ת ה ש ל ט ו ן ,ל ה ל י נ ק ה ־ ג ר ד .ב י מ י א׳ מ ת ק ב צ י ם ב ב י ת ה מ ר ז ח ו ש ר י ם שירים
כ ו ס בירה ,ש י ר י ם א נ ט י יהודיים .מ ד י פ ע ם אני מ ש ב י ת ל ה ם א ת ה ש מ ח ה ,
על
כאשר
ב א מ צ ע ה ש י ר ה א נ י נ כ נ ס ,מזמין כ ו ס ב י ר ה ו מ ד ל י ק סיגריה .ע ם כ נ י ס ת י
עונים
ד א והא,
אבל
לי
״שלום
בברכת
אדון
נ פ ס ק ת השירה,
צעיר״,
מדברים על
חלילה ל ה ם מלהעליב ,עד שאני מחליט לסיים ולצאת .אני מרגיש סיפוק
כ א ש ר נ פ ס ק ת השירה .כ א ן ב ט ל ה ה ד י ע ה ה מ ק ו ב ל ת ,כ א י ל ו ה א נ ט י ש מ י ו ת
אישי,
ת ל ו י י ה ב ר מ ת ה ה ש כ ל ה .ר ו ב ם כ א ן מ י ע ו ט י ה ש כ ל ה ,פ ש ו ט י עם .א ף פ ע ם ל א נ ז ר ק ה
כ ל פ י מ י ל ת גנאי .ש ו ב ,כ מ ה ר ב ה מ ר ח ק ב י נ ם והפולנים.
אטרקציה
שורות
ב ש ב י ל נ ו ה י א מ ו ש ב ת הצוענים .ב ק צ ה ה כ פ ר ,ב ש כ ו נ ה נ פ ר ד ת ,ש ת י
בתים
מ ס ו י ד י ם לבן,
קטנים
כאן ר א י ת י ל ר א ש ו נ ה
צוענים
לא
נודים.
ב פ נ י ם ה ד י ר ו ת אינן מ ר ו צ פ ו ת .ה ק ר ק ע מ ט ו י י ח ת ב ט י ט מ י ו ב ש ,ע ל י ו מ פ ז ר י ם ח ו ל
לבן .מ ת ח ת ל ת ק ר ה ק י ש ו ט י ם מ נ י י ר צבעוני ,כ מ ק ו ב ל א צ ל נ ו ב ס ו כ ו ת .ע ד ה עליזה,
מגובשת,
בערבים
עבודות־העזר
ב ו ק ע ת מ ש ם ש י ר ה מ ל ו ו ה באקורדיון ,ה צ ו ע נ י ם ע ו ס ק י ם ב כ ל
החקלאיות .הבגות רועוח בשדה .קשה להבחין ב מ ש פ ח ו ת ב ח ד ו ת ,
ה ה ו פ ע ה ב א ב ל ו ב ש מ ח ה המוגית.
הייתי ע ד ל ש ת י ת ו פ ע ו ת .יום א ח ד ע ב ר ו ב ת ה ל ו כ ת ;אבל ו ז ע ק ו ת ,ליוו א ת א ח ד
ה ב נ י ם ל א ו ט ו ב ו ס ,ב ו נ ס ע ל ה ת י י צ ב ל ש י ר ו ת צבאי .ח ה ל ו כ ח הלוויה .ב מ ק ר ה השני,
עת
אחד
הצוענים
נתקף
בכאב
שיניים,
והובא
אלינו
לחצר
לטיפול
מקצועי
א צ ל יושקו .ע ב ד ת י י ח ד ע ם -י ו ש ק ו ב מ פ ע ל ה ס פ י ר ט ,יושקו ,פ ו ע ל ס ל ו ב ק י ק ב ו ע
במפעל,
נהג ב מ ש ך השבוע ל א להתרחץ .העבודה החלה .בשעה שתיים בלילה
ונמשכה
ב ה פ ס ק ו ת ע ד ח מ ש ב ע ר ב .ב ר ו ר ש ב ס ד ר ע ב ו ד ה כ ז ה ח ב ל ל ב ז ב ז זמן
ע ל ר ח צ ה וגילוח .פ ר ט ל י ו ם א׳ .אז א ו מ נ ם ה ח ר ח ץ ,א ב ל ג ם ה ש ת כ ר ע ד ה ס ו ף .
עבדתי אתו בחודשי החורף כעוזרו ומדי בוקר ,ז״א בשחיים בלילה ,ב ש ע ה ש ב א נ ו
לעבדה
פ ת ח ג ו ב ר ז ב ח ב י ת ה ג ד ו ל ה ש ל ס פ י ר ט ״ ,96ו ל ג מ נ ו ל נ ו כ ו ס י ת גדושה.
ליושקו
זאת
שלא
תחביב
נוסף,
עקירת
שיניים
לצוענים
ולכל
מבקש.
הוא
עושה
על מ נ ח ל ק ב ל פרם .שליחים כבר הקדימו לבוא ו ל ה ד י ע לו על החולה
שיבוא .יושקו ל ו ג ם כ ו ס י ח שנייה ,מ כ י ן א ח ה כ ל י ם ,פליירים ,כ ס א ו ח ב ל י ם .ה ז ע ק ו ת
233
נשמעות
שני
כ ב ר מ ר ח ו ק ,ה ח ו ל ה זועק ו ה מ ל ו ו י ם ע ו נ י ם א ח ר י ו .ה ו א מ ו ח ז ק ע ל ידי
צוענים
גברתנים,
לבל
ינסה לחזור
בו.
הושיבו
על
אותו
נקשר
הכסא,
ב ח ב ל י ם ב י ד י ו ו ר ג ל י ו ו ל י ת ר ביטחון ה ת י י ש ב ו ג ם ע ל ב ר כ י ו .י ו ש ק ו מ ט פ ל ב מ ל ו א
כ ש ר ו נ ו ,ו ב פ ל י י ר ע ו ק ר א ת השן ה נ ר א י ת ל ו ח ו ל ה .ט ר ם ס י י ם א ת מ ל א כ ת ו ו ה ח ו ל ה
הצליח
בעת
לקום ועם כ ס א קשור לאחוריו לברוח החוצה .כ ל העדה הצוענית נוכחה
הטיפול
הספירט,
ועזרה
בזעקות•.
באולם
המפעל,
ענקיות
חביות
מבשיל
בהם
ל מ ע ל ה מ ס ו ד ר מ ס ב י ב ל ה ם פיגום .ש ם י ש ב ת י ו צ פ י ת י ב מ ה ל ך ה ט י פ ו ל
בצועגי.
ח ל ף ל ל א אירועים מיוחדים .ב א ה ע ו ג ת ה ק צ י ר ,ע ב ו ד ה ק ש ה ו מ פ ר כ ת .
הקיץ
והנה
פ נ ה אלינו שכננו לבקוביץ׳ מפטצ׳קובצה וביקש ,ש ה ק ב ו צ ה ת ב ו א לשבוע
ימים
ל ע ו ו ר ל ו ב ק צ י ר .ח ס ר ו ל ו פועלים .ב ה ס כ מ ת מ ר ג ו ט ל י ב נ ע נ י נ ו .מ ש פ ח ת
ח ק ל א י ם מ ד ו ר ו ת .מ ש ק ם היד ,ב כ פ ר ,ה מ ר ו ח ק מ א ת נ ו כ ־ 4ק ״ מ ,מ ב ו ד ד
לבקוביץ׳,
בשטח
ה ר ח ק מ ב ת י ה כ פ ר ,והיה זה זוג א י כ ר י ם ו ל ה ם ב ן ו ב ת ב נ י גילנו .א ת
המשק
קיימו
שבוע ימים
עבדנו
א ת ם ,י ח ד א כ ל נ ו ו ב ל י ל ו ת י ש נ נ ו בגורן .א ת ה א ו כ ל
בעבודה עצמית ,עבדו מ ע ל ו ת ה ש ח ר ו ע ד השקיעה.
בשלה
ב ע ל ת הבית,
א ו כ ל כ פ ר י ,ט ב ע י .מ ס ב י ב ש ק ט ושלווה כ א י ל ו ל א ה י ת ה מ ל ח מ ה ב ע ו ל ם כ ע ב ו ר
ש ב ו ע ח ז ר נ ו א ל מ ש ק ו ש ל מ ר גוטליב.
ה ת ח י ל א י ס ו ף ת פ ו ח י ־ א ד מ ה ,סימן ,ש ה ס ת י ו מ ת ק ר ב ל ק י צ ו .ל ג ב ו ל כ מ ע ט ו א י נ נ י
גוסע,
רק
לשם משלוח
מכתבים וקבלתם .מפולין
לא
מגיע
אף
אחד.
לקראת
ה ח ו ר ף ו ס י ו ם ה ע ב ו ד ו ת ה ח ק ל א י ו ת בשדה ,צ ו מ צ מ ו ה פ ל ו ג ו ת .ר ו ב ה מ ק ו מ י י ם ח ז ר ו
ל ב י ת ם ,מ ו כ נ י ם מ ב ח י נ ה ר ע י ו נ י ת ל פ ע י ל ו ת ע ג י פ ה ב ח ו ג י ה צ ע י ר י ם ב ס נ י פ י ם ומוכגים
גפשית ליציאה מחודשת לפלוגות עם בוא האביב .הנותרים רוכזו בשתי פלוגות
בדרום
במלז׳ניצה,
ו ב ק צ ר ו ב ס ק ה ־ פ ק ל נ י ,בצפון .ל נ ו ת ר י ם
הובטחה
תעסוקה לכל
הןמן .כ ב ע ב ר ,א נ י נ מ צ א ל פ ח ו ת יום א ח ד ב ש ב ו ע ב ב ר ט י ס ל ב ה ,מ ת ו ו ע ד ע ם יוסף
קורנינסקי.
כ ל פ י ח ו ץ א נ ו ה נ צ י ג י ם ש ל ח ל ו צ י פולין .ה מ כ ת ב י ם מ פ ו ל י ן מ ס פ ר י ם
ע ל ג י ד ו ל ה ר ע ב בגיטו ,על ח ט י פ ת אנשים ו ש ל י ח ת ם ל מ ח נ ו ת ,ע ל מ ח ל ו ת ה ע ו ש ו ת
ש מ ו ת ב ר י כ ו ן י היהודים .ב מ ח נ ה החלוצי ה מ צ ב י ח ס י ת ט ו ב י ו ת ר ,ה ו ד ו ת ל ק י ב ו צ י ם
ולאחריות
ה ה ד ד י ת .ז ק ו ק י ם ל ע ז ר ה כ ס פ י ת ל פ ע י ל ו ת א י ר ג ו ג י ת ו ל ק י ו ם ה ק ש ר בין
הסניפים .תוכן המכתבים מובא לידיעת המוסדות של התנועה הציונית .המכתבים
מ ו ע ב ר י ם ל ז ׳ נ ב ה ,א נ ו מ צ י ד נ ו מ ב ק ש י ם ל ה ג י ש א ת מ ל ו א ה ע ז ר ה ל ת נ ו ע ו ת בפולין
ה נ מ צ א ו ת ב מ צ ו ק ה .ל נ ו ל א ד ר ו ש ה עזרה כ ס פ י ת .
ה ח ו ר ף מ ב י א ג ם תקווה ,ש ה ה ת ק פ ה ה נ ג ד י ת ה ר ו ס י ת ב ע ז ר ת ה ג נ ר ל חורף ת כ ר י ע
את
הכוח הנאצי .יום־יום מחכים לחדשות מרדיו לונדון,
בחזית
המודיע על הקרבות
ה מ ז ר ח י ת .מ א ז י נ י ם ל ק ו ל ו ש ל בנש ,מ נ ה י ג ם ש ל ה צ ׳ כ י ם בלונדון .ו א מ נ ם
שומעים ע ל פ ת י ח ת אופנסיבה נגדית והצלחות רוסיות ,א ב ל אצלנו המצב מתערפל.
הנד ,ה ג י ע ו י ד י ע ו ת מ ח ו ג י ה מ מ ש ל ה ,ש ה ג ר מ נ י ם ד ו ר ש י ם ל ש ל ו ח א ת יהודי ס ל ו ב ק י ה
ל פ ו ל י ן .ש ם יועסקו ב ע ב ו ד ו ת
למחנות
מזדעזעת.
אנו,
הפולנים • ,החדרנו
פרודוקטיביות .מגהיגות יהדות סלובקיה
לתודעתם
מה
פירוש
מחנות
עבודה
ומושג
ה״חינוך מחדש״ בהם ,לא ידענו על מ ח נ ו ת השמדה ,א ב ל די גם בהזכרת שמות
מחנות
ראשי
234
ריכוז
כ ד כ א ו ומאוטהאוזן
להמחשת
כוונת
הגרמנים.
ת נ ו ע ת הנוער י ל א ל ל כ ת למשלוחים לפולין .יש לארגן
אנו
מזהירים
את
ב ר י ח ה להוגגריה,
מ ש ם ל א ש ו ל ח י ם ל פ ו ל י ן .י צ ט ר כ ו ל ח י ו ת ב צ ו ר ה ב ל ת י ־ ל י ג ל י ת ,כ פ י ש א נ ח נ ו חיינו
בסלובקיה .הזרע שזרענו נ ש א פרי .כל תנועות הנוער מ ת כ ו נ נ ו ת ל מ ע ב ר הגבול.
ה ה נ ה ג ו ת ה ר א ש י ו ת מ כ י נ ו ת א ת ה א נ ש י ם ל ב ר י ח ה .ת נ ו ע ת ה ב ר י ח ה ת ו פ ע ל ע ל ידי
כ ל ת נ ו ע ה ב נ פ ר ד ו ל פ י ה א פ ש ר ו י ו ת ש ת ה י י נ ה בידיה ,אם כי ה ו ב ט ח ה ע ז ר ה ה ד ד י ת
בגילוי א פ ש ר ו י ו ת ה ה ב ר ח ה .ל צ ע ר י ל א קוימו ה ב ט ח ו ת אלו ו ל י מ י ם ה א ש י מ ו ת נ ו ע ו ת
״ מ כ ב י צעיר״ ו ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ זו א ת זו ה ד ד י ת ב ה ס ת ר ת ג ק ו ד ו ת ב ר י ח ה ב ג ב ו ל .
מ ל ו מ ד גסיון מ פ ו ל י ן ה ע ד פ ת י כ ע ת ל א ל ה י ו ת ק ש ו ר ל י ת ר ה ת נ ו ע ו ת ו ל א ר ג ן א ת
המעבר לחברי ת נ ו ע ת נ ו ב ע ת הצורך באופן נפרד .בישיבת מרכז ״מכבי״ הוסמכתי
בהונגריה כנציג ההנהלה הסלובקית ,לטפל בכל החברים ,שיגיעו שמה
להופיע
ולייצגם ב כ ל ה מ ו ס ד ו ת .ע ם ק ב ל ת ה ה ח ל ט ה ב י ק ר ת י ב פ ל ו ג ו ת ה ה כ ש ר ה ,ה ס ב ר ת י
א ת ה מ צ ב ה ח ד ש ו כ י י ש ל ה ת כ ו ג ן ל ב ר י ח ה להוגגריה .היוזמה ב ד י ה א ח ר א י ם ב מ ק ו ם .
ל מ ע ש ה כ ל מ ק ו ם מ ת א י ם ל מ ע ב ר ויש ר ק ל מ צ ו א אדם ה מ כ י ר א ת ה ש ט ח ו ל ע ב ו ר
הגבול .ל כ ו ל ם נ מ ס ר ה ה כ ת ו ב ת לפגישה בבודפשט ,רחוב
את
ה א ר צ י ש ר א ל י .מ ו ע ד ה ב ר י ח ה ייקבע ,ל א ח ר ש ג ד ע
המשרד
ומועד
לפולין.
הגירושים
חוזר
ההחלטה
ברוח
הוצא
את׳בט־קרוט ,16
בוודאות
לכל
על
המוגה
הסניפים
ברחבי
המדינה.
השמועות פועלת ,והלך הרוח מ ש ת נ ה בהתאם .יהדות סלובקיה אינה
חרושת
נ ו ט ה ל ה א מ י ן ב א פ ש ר ו ת ה ג י ר ו ש לפולין ,א ב ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר כ ו ל ן ב כ ו נ נ ו ת .ה ק ש ר
ע ם חוגי ה מ מ ש ל ה נ ש מ ר ב ק פ ד נ ו ת ,מ ש ת ד ל י ם ל א ל ה י ו ת מ ו פ ת ע י ם .ל ע ת ע ת ה ,
נשיא
הכומר
המדינה
טיסו
עדיין
מתנגד
להסגיר
היהודים
את
לשלטוגות
הגרמניים.
נסיעותי
לשוחח
ל ב ר ט י ס ל ב ה נ מ ש כ ו כ ל ה ח ו ר ף כרגיל .בימים ,ש א נ י ב כ פ ר ,א נ י נ ו ה ג
פעם ביום
בכפר־בנוכחות
קד
ט ל פ ו נ י ת ע ם המרכז .ה ש י ח ו ת ב מ ש ר ד ה ד ו א ר ה ט ל פ ו ן
ה פ ק ד .כדי לשמור על סודיות הנושא סיכמנו
היחד
בברטיסלבה על
מסויים .א נ ו ״ ה כ ב ש י ם ״ ,ה ח ל ט ה ״ ל מ כ ו ר ״ פירוש ה פ ו ר נ פ ל ,כ מ ו ת ו מ ח י ר —
״ מ ו ע ד ושעה״ .ו ב כ ן מ ד י יום אגי מ ק ב ל ה ו ד ע ו ת ה ר ג ע ה ל ד א ו ג ,ש ה ע ד ר יהיה
וירבה
בריא
וצחקו
בהמלטות .לימים
לעיםקות
ד ע ת י שהזיגדרמריה
ה כ ב ש י ם ו ל ס ח ר ,שאגי
המקומית
פ ת א ו ם ע ו ס ק בו.
צותתה
אבל
לשיחות,
בעקרון
הבינו
ב מ ת ר ח ש ,א ם כ י ה ח ל י ט ו ל א ל ה ת ע ר ב .ו ל א ל ה פ ר י ע .אני מ נ צ ל א ת ה ז מ ן ש ע ו מ ד
לרשותנו
שהגיעו
על
לביקורים
אלי.
חוזר
אצל
יהדי
המקום
ב פ ע ם ה מ י יודע
ובכפרי הסביבה.
מספר
כ מ ה ע ל חיי הגיהינום
על
השמועות,
בגיטאות
בפולין,
ה ר ע ב ,ה מ ח ל ו ת ,כ ל מ ה ש ע י נ י ר א ו ב ל ו ב ל י ן ובוורשה .ב ל י א מ י נ ו ל ג ר מ נ י ם
ואל־ י ת פ ס ו ל ש א נ נ ו ת .א נ י מ צ י ע ל ה ם ל ע ב ו ר א ת נ ו יחד
את
הגבול
להונגריה.
ב ש ב י ל ם ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ל ה ו נ ג ר י ה ,זה כ א י ל ו טיול ב ש ב י ל י ה י ל ד ו ת .ה ו נ ג ר י ת ה י א
ש פ ת אמם .ל כ ו ל ם מ ש פ ח ו ת ב ק ו ש י צ ה ה ס מ ו כ ה ,ש ר ק ל פ נ י זמן ק צ ר ג ע ק ר ה מ צ ׳ כ י ה
וסופחה להונגריה .ל מ ר ו ת הגבול ל א נותקו קשרי המסחר ,אם כי הם מבוצעים
בחסות
הסמוכה.
הלילה .הגבינה המיוצרת בכפרנו מועברת ב ח ש כ ת הלילה לשוקי העיר
מכיון
שהעיסקות אסורות ,לא רושמים בכתב,
הכל
מתנהל
בעל
פה
ו ב נ ו כ ח ו ת ע ד י ם ה מ ק ו ב ל י ם ע ל ש נ י הצדדים .ב מ ק ר י ם ר ב י ם ה ו ז מ נ ת י ל ה י ו ת נ ו כ ח ,
כדי ש א ו כ ל ל ה ע ד ,ב מ ק ר ה ש א ח ד ה צ ד ד י ם י פ ר א ת ה ה ס כ ם .ע י ס ק ה א ח ת נ ח ר ת ה
מכרוני
בגלל
ההשלכה
השלילית לדעותי על
י ה ד י הונגריה.
העיםקה
בוצעה
235
ב י ן יצרן ה ג ב י ג ה כ ץ ,יהודי ת ו ש ב ה כ פ ר ,Roshanovceו ב י ן י ה ו ד י מ ע ב ר ל ג ב ו ל .
היהודי ב ה ו ג ג ר י ה ה ת ח י י ב ל ה ח ז י ר ס כ ו ם כ ס ף ב מ ט ב ע ה ו ג ג ר י ב ה ו ג ג ר י ה ,כ א ש ר כץ
א ו ר ע י ת ו י ע ב ר ו א ת ה ג ב ו ל .כ ע ב ו ר חודשיים הגיעה מ ש פ ח ת כ ץ ל ב ו ד פ ש ט ב ח ו ס ר
כ ל ו פ נ ת ה ל ב ק ש א ת כספה .וכאשר הנ״ל סירב להיעגות ,פגו ל ר ב והזמיגו אותו
תורה,
לדין
שניהם
יהודים
דתיים
ושומרי
ביקש
מצוות .כץ
להופיע
ממני
ל פ נ י ה ר ב ו ל ה ע י ד ל ט ו ב ת ו .כ א ש ר ב א ת י ל מ ע ו ן ה ר ב ,מ צ א ת י יהודי זקן ,כ ד ו ג מ ת
יושב
לפני
גמרא
פתוחה
מונחת
ועליה
סימן
הרבנים
בפולין,
להפסקה
בלימוד .נ ש א ל ת י על ידי ה ר ב בשפה ההונגרית ע ל הידוע לי בנושא
מ ט פ ח ת כים,
הדיון .ע ג י ת י ב ג ר מ נ י ת .ה ר ב ס י ר ב ל ש מ ו ע לי .ע ב ר ת י ל י י ד י ש ו ג ם ל ע ב ר י ת א ב ל
ל ל א ה ו ע י ל .נ ד ר ש ת י ל ד ב ר הונגרית .נ י ס י ת י ל ה ס ב י ר ,ש ה ע י ס ק ה ב ו צ ע ה ב נ ו כ ח ו ת י ,
כ א ש ר ש פ ת ה ד י ב ו ר ש ל ש נ י ה ם היתד ,יידיש ש ל יהודי ק ר פ ט ו ־ ר ו ם .א ב ל ה ר ב
ביטל
א ת ע ד ו ת י .א ד ם ,שאיגו ד ו ב ר
הוגגרית,
לעדות
פסול
לפני
אפילו
רב
א ו ר ט ו ד ו ק ס י .ו כ ץ ה פ ס י ד א ת כספו.
א נ י מ נ ס ה ל ע ש ו ת נ פ ש ו ת בין ב נ י הנוער ,ש י צ ט ר פ ו אליגו ,ב ל י י צ מ ד ו ל ר כ ו ש ם ,
כ י ב י ו ם ה ג ז י ר ה י ק ח ו מ ה ם א ת ה כ ל ,כ פ י ש נ ל ק ח מ י ה ו ד י פולין .א ב ל היהודים ל א
ה א מ י נ ו ל ג ו .א מ ר ל י א ב א לבקוביץ ,ש ב ת ו ע ד י ת ה י ת ה ב ת ג י ל נ ו :״ א ת ילדתי,
מ י ו ם ש נ ו ל ד ה ,נ ש א ו הז׳נדרמים ע ל הידיים ,ה ם י פ ג ע ו ב ה י ל כ ם ה פ ו ל נ י ם נסיון
חייתם בין
רע ,כי
פולנים.״
אמרתי ל ו :
באצ׳י,
״לבקוביץ
כאשר
י ק ב ל ו צוו
מ ל מ ע ל ה ,י ע ש ו כ ל מ ה שיצטוו .י ת כ ן ש ב ל י ח מ ד ה ו ב ל י ה ת ל ה ב ו ת ,א ב ל א ת ה פ ק ו ד ה
ימלאו״.
בתחילת
ש נ ו ת השמונים נפגשנו כאן בארץ ע ם עדית .ס י פ ר ה ל נ ו ,איך באו
ה ז ׳ נ ד ר מ י ם ו ל ק ח ו א ו ת ה מ ה ב י ת .נ ש ל ח ה לאושוויץ ,ש ם ש ו ח ר ר ה ע ם ב ו א הרוסים.
ח ז ר ה ל צ ׳ כ י ה .ה א ח ו ז ה ג ל ק ח ה מ ה ם ,ההורים ח ו ס ל ו ע ל י ד י ה ג ר מ נ י ם .ל מ ד ה ר פ ו א ה
ע ל ח ש ב ו ן ה ג ר מ נ י ם ו ג ש א ר ה בגרמניה .כיום ר ו פ א ת ילדים .ב י ק ר ה ה ר ב ה פ ע מ י ם
בארץ.
ל פ נ י ה ב י ק ו ר ה א ח ר ו ן נ ו ד ע לה ,שאגו חיים
ב ת ל ־ אביב ומיד ע ם בואה
ה ת ק ש ר ה אתגו .ב פ ג י ש ה ח ז ר ה ב ב כ י ע ל ת ו כ ן השיחה ש ל י ע ם א ב י ה .א מ ר ת י להם,
כ י ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב י נ י נ ו ייטיב ע ם כולנו .א נ ו מ ל א י ת ו ש י ה .ל ג ו ת ג ו ע ו ת א ח י ו ת
ב ה ו ג ג ר י ה ,ל ה ם ה י כ ר ו ת ה ג ב ו ל וידיעת השפה .ר כ ב ת י ע ל א ו פ נ י י ם ב י ן ה כ פ ר י ם
ה ס מ ו כ י ם ,ב י ק ר ת י ב כ ל מ ש פ ח ה יהודית ב כ פ ר י ם א ב ל ג כ ש ל ת י ב מ ש י מ ה ,כ י היהודים
ל א רצו להאמין.
ב ח ו ד ש י ם י נ ו א ר ו פ ב ר ו א ר 1942ה י ט ל ט ל ה ה נ ד נ ד ה .ה ע ד פ ת י ל ה י ש א ר ב כ פ ר ,ל א
להחמיץ
ח ל י ל ה א ת מ ו ע ד הגזירה .ב ת ח י ל ת מ ר ץ ידענו ,ש ה ה ח ל ט ה נ פ ל ה ,א ב ל
המועד ט ר ם
למחנות
פורסם.
עבודה
ה ה ח ל ט ה היתה כעין פ ש ר ה ע ם
בוגרות רווקות בלבד .א ת הערב
הגרמגים.
האחרון
לפולין ישלחו
ביליתי עם
משפחת
ג ו ט ל י ב ווייס .ב א ת י ל ה י פ ר ד מ ה ם ו ל ה ו ד ו ת ע ל י ח ס ם ה י פ ה ב כ ל ח ו ד ש י ש ה ו ת נ ו
בכפר.
ה פ ר י ד ה היתד ,ק ש ה ,כאילו הייתי ב ן
משפחתם.
עדיין
האמיגו,
שלהם
ל א י א ו נ ה כ ל ר ע .א נ ש י ם מ ו ש ר ש י ם ב ק ר ק ע ו מ ק ו ב ל י ם ע ל א ו כ ל ו ס י ת המקום .פ ת ח ו
ל פ ג י נ ו א ת ל י ב ם ,ל ב יהודי חם .הציעו ל י כ ס ף ,כ מ ה ש א נ י ר ו צ ה — ג ו ט ל י ב
הוציא
א ר נ ק ע ם כ ס ף הוגגרי ו ב י ק ש מ מ ג י ל ק ח ת .ש ת י ה מ ש פ ח ו ת הלכו ,ב ד ר ר
שהלכו האחרים.
ל ה כ ג ת ה מ ע ב ד ב ג ב ו ל ה ת ק ש ר ת י ע ם צ ו ע נ י מדיירי ה ש כ ו נ ה ה ס מ ו כ ה .ה נ ״ ל ע ס ק
236
בהברחת
ס ח ו ר ו ת ו ה כ י ר כ ל ש ב י ל ו כ ל א ד ם מ ש ג י צירי ה ג ב ו ל .ת מ ו ר ת ה ע ב ר ת נ ו
הובטח לו סכום מוסכם.
יום א ח ד ב ש ל ה י ח ו ד ש מ ר ץ
שמועד
הבנות
הגירוש נ ק ב ע סופית לשעה
11.00ב ע ר ב .נ י ת נ ה ה ו ד א ה ל ע צ ו ר א ת כ ל
ולשלוח
מהדואר
היהודיות
נתקלתי
המלא
1941ב ש ע ו ת הצהריים ק י ב ל ת י ה ו ד ע ה ט ל פ ו נ י ת ,
הרווקות
למחנות
לפולין.
עבודה
ב ר א ש ה ז ׳ נ ד ר מ י ם א ש ר הכיר אותי ,ב ת ש ו ב ה
ביציאתי
טפח על כיסאו
לברכתי
ט פ ס י ם רשמיים ,ס ת ם ו ל א פירש .א ת האמת ידעתי כבר.
בדרכי חזרה
נכנסתי
ל מ ש פ ח ת גרוס השכנה ולהם שתי בנות ,עוד נסיון שכנוע אחרון א ב ל
לשווא.
החדרים ויצאנו
את
לקראת
הבית.
ואמנם
לא
בשעה
דפקו
א ר ו ח ת ע ר ב ארזנו א ת ה ת ר מ י ל י ם ,
הרחקנו לכת.
היעודה
ב ד ל ת והעירו
לגבול״.
בחסות
הופיעו שני
בצחוק:
החשיכה
ז׳נדרמים,
סדרנו
ישבנו
את
וחיכינו
מוכרים
לנו
לשעה
מהתחנה
״הפולנים הפיקחים הסתלקו ,מטיילים כ ב ר מ ע ב ר
מ ב י ת נ ו ה מ ש י כ ו לכיוון ב י ת מ ש פ ח ת גרוס.
עזבנו א ת ה ח צ ר ובשקט חמקנו לשדה ,שם עמדנו ל ה י פ ג ש ב ש ע ה
עם
ה־,11.00
המקומית,
12.00ב ח צ ו ת
מ כ ר י ח נ ו ה צ ו ע נ י .ש ע ו ת חיכינו ו ה צ ו ע נ י ל א הגיע .ב ק ב ו צ ת נ ו ח מ י ש ה איש,
בנים
שלושה
בנות,
ושתי
בלומה
והנקה.
בטרם
האיר
השחר
החלטנו
למצוא
מ ח ס ה ו ל ח פ ש א ח ר י מ ב ר י ח אחר .ה א ר ב ע ה ה ס ת ת ר ו ב ש ד ה ו א נ י ח ז ר ת י לצ׳יז׳טיצה,
מ ש פ ח ת פריש,
אל
ל ב ק ש ר ש ו ת ל ה ח ב י א בגורן ש ל ה ם
את
קבוצתנו.
משפחת
פריש היתה המומה .טרם הבינו א ת שהתרחש .בחצות הופיעה הז׳נדרמריה ועצרה
את
ה ב ת ה ל א נ ש ו א ה והיא נ מ צ א ת עדיין ב ת ח נ ת ה ז ׳ נ ד ר מ ר י ה .ל א ס י ר ב ו לנו.
נתגו
א ת ה מ פ ת ח ו ה ב ט י ח ו ל ה ב י א א ו כ ל ל מ ס ת ת ר י ם בגורן .א נ י ה מ ש כ ת י ל ח פ ש
אחרי
ב ת ק ו פ ת שהותי
מבריח.
ל ע ז ר ת י ב א ע ו ב ד ס ל ו ב ק י מהאחוזה ,א ד ם שמו.
ב כ פ ר נ ה ג ת י ל ש ו ח ח אתו ,כ ע ת ה ס כ י ם ל ה ע ב י ר א ו ת נ ו ב ל י ל ה ה ב א ל ק ו ש י צ ה .
ת ם פ ר ק ס ל ו ב ק י ה .ס ך ה כ ל ש נ ה א ח ת ,מרץ
— 1941מ ר ץ
,1942מ ע ר ב פ ס ח
ל ע ר ב פ ס ח ,ב ז כ ר ו נ י זו ת ק ו פ ה ג ד ו ל ה לעין עךוך .זר ה ג ע ת י ל כ א ן ,ח ב ר י ם וידידים
ט ו ב י ם מ צ א ת י .ב כ ל מ ק ו ם ש ם ביקרתי ,ל מ ע ש ה כ מ ע ט ב כ ל י ש ו ב יהודי ,ר כ ש ת י
ר ע י ם וידידים .י ה ד ו ת ס ל ו ב ק י ה ב כ ל ל ה ק י ב ל ה א ו ת נ ו ב ז ר ו ע ו ת פ ת ו ח ו ת ,כ ש ד ל ת ו ת
נ פ ת ח ו ל פ נ י נ ו לרווחה .ה ו ר ג ש ה ש ו ת פ ו ת ש ל א ח י ם ל ג ו ר ל .אנו ,ה פ ו ל נ י ם ,
בתיהם
הייגו ל ה ם א ח י ם בוגרים ,ל מ ו ד י נסיון חיים ,בן 25ה י י ת י ו ל ע ו מ ת י ח ב ר י מ ר כ ז
״מכבי״,
ב מ י ט ב ש נ ו ת ה ע מ י ד ה ,ב ב י ת ם — מעוזם .ק י ב ל ו א ו ת י כשווה .ל מ ד ת י
להעריך
זאת ש נ ה יותר מאוחר ,כאשר התאמצתי ל ה ב ק י ע א ת החומה ההוגגרית.
ולכן אזכרם בחמימות.
מיצר אני ע ל אשר בשליהותנו העיקרית ,לטפל בעוברים מפולין ,ל א הצלחנו.
מעטים הגיעו מפולין ,ל ל א כל יחס לאפשרויות הקליטה ,שעמדו לרשותינו .תפקידנו
היד ,ל ק ל ו ט א ו ת ם ב ה ג י ע ם ,א ב ל ה ם ל א הגיעו.
ה א פ ש ר ו י ו ת ל א ג ו צ ל ו כראוי,
כי ל א ח כ מ נ ו ו ל א ר א י נ ו א ת הנולד .על שואה ל א ח ש ב נ ו .א ש ר ל ה ש פ ע ת ג ו ב ס ל ו ב ק י ה ,
ג ם כאן ה ש פ ע ת נ ו ה י ת ה מ ו ג ב ל ת ל ת נ ו ע ו ת הנוער .ה ם מ י צ ו א ת רעיון ה ב ר י ח ה ,
אותו
ה נ ח ל נ ו ל ה ם ,ו כ א ש ר ב א היום ה נ מ ה ר ,ידעו
א ת דרכם.
ב ל י ל א ב ד זמן
אספו א ת חבריהם ,תרמילים על הגב וגח־ו ל ע ב ר הגבול .הציבור הבוגר ,ל מ ר ו ת
אהדתו ה מ ר ו ב ה לנו ,ל א שמע בקולנו ,גשאר במקום ,תוך אמוגה תמימה הפקיד
א ת עתידו בידי הגורל.
237
בשנת
שהותנו
ב ס ל ו ב ק י ה ק י נ נ ה ב נ ו התקווה ,ש נ ו כ ל ל מ צ ו א כ א ן
תום
המלחמה.
הגיע
גם תורה ש ל יהדות סלובקיה .הרגשנו את רעידת האדמה.
סלובקיה,
כדי
אבל
היטלר
להמשיך
החליט על
חיסול
כל
היהודים,
ב נ ד ו ד י ם ,ידענו ,ש ג ם ל ה ו נ ג ר י ה צ פ ו י
הפעם כבר החלטנו להמשיך בדרכנו ,ל א להישאר בהונגריה.
238
מ ק ל ט עד
שבהישג
אותו
ידו.
כך
בעוןבנו את
גורל ולכן
מ ז כ ר ו נ ו ת
ה ש ו א ה
מ צ ו ל <
יעקב ליברמן ,שלום וייס
בדרך למולדת
אביב
של
.1945א ו ר של ת ק ו ו ה זרח ל מ י ל י ו נ י ת ו ש ב י אירופה.
ב א הקץ ל ש ל ט ו נ ה
שזרעה
עידן
המפלגה
חדש
הנאצית,
לאנושות.
למלחמת
סוף
נוראה,
דמים
הרס
וחורבן.
הללויה!
ב ת ו ך ה מ ו נ י א ז ר ח י ה ע ו ל ם המיוסרים ,ה מ י י ח ל י ם ל ח ו פ ש ,ל ח י ד ו ש החיים ,גם קומץ של
יהודים ב ו ד ד י ם ,ש נ י צ ל ו ב נ ס מ מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה ו ע מ ם יחידים ,שהצילו א ת חייהם
ב״גן
ה ע ד ן ״ הסובייטי.
והעיירות,
נחשול
נותר
— אל
ש ב ה ן נולדו ,ראו חיים ע ם מ ש פ ח ו ת י ה ם ו י ק י ר י ה ם ו נ ע ק ר ו מ ה ן כ א ש ר
ה מ ל ח מ ה פ ר ץ ו ש ט ף אותן בזדון .ב ל ב ם ש ב י ב ש ל תקווה ,ש ל מ ר ו ת ה כ ל
מ י ש ה ו ו מ ש ה ו מ ה ח ו ר ב ן הגדול ,שיזכו
ביתם
בכל
ש ב ר י ־ א ד ם אלד ,ה ח ל ו ל נ ה ו ר
״הביתה״
הערים
ולקורט של
אושר
לרגע של
בחיק משפחתם .ברם,
א כ ז ר י ו ת ה .אין בית ,אין מ ש פ ח ה ,ר ק
מנוחה
ק ו ר ת גג
תחת
המציאות האיומה הלמה
חורבות,
בהם
עפר ואפר ותנים בצורת
בני־אדם — ה״שכנים הטובים״ הפולנים — עטים על העיים בחיפוש אחר האוצרות
ה א ג ד ת י י ם ,ש ה י ה ו ד י ם ה ט מ י נ ו ב מ ר ת פ י ב ת י ה ם .ו ה י ו ר ש י ם האמיתיים ,ה ב ו ד ד י ם —
האודים
המוצלים מאש — אף אינם מעיזים
לבוא
את
ולתבוע
מחמת
זכותם
ס כ נ ת ה מ ו ו ת ,ה מ א י י מ ת ע ל י ה ם מידי ה ש ו ד ד י ם -ה ח מ ד נ י י ם .
ה ש ר י ד י ם ה ב ו ד ד י ם מ ח פ ש י ם א ת ה״יחד״ ,כ ד י ל ת כ נ ן ו ל ב נ ו ת א ת ע ת י ד ם ,
ו ה נ ה ,ק ר ק ו ב ,ע י ר ו א ם ב י ש ר א ל ש ח ר ב ה .ר ח ו ב ד י ט ל ה ,שהיה פ ע ם כ ו ל ו יהודי,
ובית
היתומים ,שנתן
עניות
צעירים
והרוסות.
בעבר מחסה ,חינוך ותקווה
ג ם עכשיו,
באביב
1945
מצאו
ל י ת ו מ י העיר ,ב נ י מ ש פ ח ו ת
בו
״יתומי
מחסה
המלחמה״,
ו ז ק נ י ם ,ח ס ר י ־ ב י ת ,שרידים יחידים ל מ ש פ ח ו ת ע נ פ ו ת .
שליחים
מארץ־ישראל וחניכי תנועות הגוער ל ש ע ב ר מארגנים קבוצות לחיים
קולקטיביים,
ע ו ש י ם כ ל מאמץ ,כ ד י ל ח ד ש א ת ה מ ס ו ר ת ה מ פ ו א ר ת ש ל ת נ ו ע ת ם ,
כדי לעודד א ת האנשים ולעורר ב ל ב א ת התקווה להגיע למולדת ,שחלמו עליה
בנעוריהם.
מוקם
״איחוד
הנוער
הציוני
״עקיבא״,
המרכז
את
שרידי
תנועות
239
קבוצות לעלייה
הנוער הציוגיות־כלליות ומארגן
שבערים הגדולות.
בתוך ריכוזי
שארית
הפליטה
ו כ ך ה ו ק ם ב ק ר ק ו ב ה ק י ב ו ץ ב ר ח ו ב דיטלה ,שריכז א ת ח ג י כ י ״ ע ק י ב א ״ ל ש ע ב ר
ה צ ט ר פ ו ב ג י ־ ג ו ע ר א ח ר י ם ,ש ג י צ ל ו במיגזרים,
ואליהם
במחבואים בצד־הארי ,או
ר פ ט ר י א נ ט י ם מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת וכיו״ב .צעירים ,ש ל א ש מ ע ו ע ד אז ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,
ע ל ציונות ,ע ל י ה ד ו ת ב כ ל ל .ו ת י ק י ״ ע ק י ב א ״ ו ב ר א ש ם י ו ס ף ש ר צ ר ,ב ר ו נ ק ה ק י ר ה ,
שלום
בן־ציון של ,רומק
וייס,
אסטליין,
שלמה וגניה
הברבנד,
פייבק
לצטר,
ר ו מ ק ר י ג ר ושני ה ז ו ג ו ת ט ר א ו ר י ג — ש ל ו ם וגולדה ,ג ל ד ל ו ש ו ש נ ה — א י ר ג נ ו א ת
והקנו
הקבוצה
ליתומים
הצעירים
האלה,
שבאו •לחסות
בצל .קורתם,
ידיעות
ר א ש ו נ ו ת ב ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ,ב ת ו ל ד ו ת ע ם ישראל ,ב מ ס ו ר ת ה י ה ו ד י ת ו ה כ י נ ו א ו ת ם
ל ק ר א ת ה מ ס ע ה ק ש ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ש ה י ת ה כ ב ו ש ה עדיין ב י ד י ה ש ל ט ו ן ה מ נ ד ט ו ר י
נ ע ו ל ה ב פ נ י ש ר י ד י ה ע ם המושמד ,ש ח ת ר ו ל מ ו ל ד ת ם ,כ ד י
הבריטי,
למצוא
בה
ב י ת ו ל ש ק ם א ת ה ר י ס ו ת ח י י ה ם וחיי ה ע ם כולו.
בחודש מרם
קטנות
1946ע ז ב ה ה ח ב ו ר ה א ת ק ר ק ו ב ו כ ש ה י א מ ח ו ל ק ת ל ש ל ו ש ק ב ו צ ו ת
ע ב ר ה ד ר ך הרי ה ט ט ר ה ו ה ג י ע ה ל ב ר ט י ס ל ב ה הצ׳כית .כ א ן ה צ ט ר פ ו א ל י ה
ו ת י ק י ם מ ה ת ג ו ע ה ו ע ו ב ד י אירגון ״ ה ב ר י ח ה ״ — הזוג ר ו ד ה ) ש ו ש נ ה ( ו ק ו ב ה ) י ע ק ב (
ליברמן ,שתרמו ר ב ו ת מגסיוגם לליכודה וגיבושה של הקבוצה כולה.
מברטיסלבה
תחנת
אל
ה מ ש י כ ו ה א ג ש י ם ב ד ר כ ם לוויגה ו מ ש ם ל ג ב ו ל
הגבול
גנןזולדה,
הסמוכה
להרי
האלפים
אוסטריה—איטליה,
האיטלקיים.
ב א ו ת ו זמן היו כ ל ד ר כ י ה מ ע ב ר ל א י ט ל י ה ״שרופים״ .נ א ל צ ה ,איפוא ,ק ב ו צ ת
ה״עקיבאים״
ברגל
לתור אחר דרכים אחרות ובעזרחם של מבריחים מקצועיים לעבור
ד ר ך מ ע ב ר ״ ב ר ג ר ״ ,כ ד י ל ה ג י ע ל ת ח ו מ ה ש ל איטליה .ה ד ר ך ה י ת ה ק ש ה ,
הטיפוס בהרים המושלגים מסוכן ,אגב ה ר פ ת ק א ו ת מייגעות ,א ך בסופו ש ל ד ב ר
הגיעו ה א נ ש י ם ב ש ל ו ם ל צ ד ה א י ט ל ק י ו ש ם ג א ס פ ו ב מ כ ו ג י ו ת ע ל ידי ח י י ל י ה ב ר י ג ד ה
ה א ר צ י ש ר א ל י ת .ו ה ו ב ל ו ל מ י ל נ ו ,ל מ ר כ ז העלייה ו מ מ נ ו א ל מ ח נ ה ה פ ל י ט י ם ש ב ח ס ו ת
ה״ג׳וינט״ ,ב ב נ י י ן ב י ת ־ ס פ ר ״ ק ד ו ר נ ה ״ .
כעבור שהות קצרה במילגו החליטו פעילי ״הבריחה״ להעביר את ה״עקיבאים״
המלוכדים ,ב ע ל י ה ר ק ע ה צ י ו נ י ־ ח ל ו צ י ,אל ה כ פ ר מג׳נטה ,ב ו ק י י ם ה א י ר ג ו ן ג ק ו ד ת
איסוף
מחתרתית למעפילים.
ה מ ע ב ר מ מ ח נ ה ה״גויגט״ ב ב י ת ־ ה ס פ ר ״ ק ד ו ר ג ה ״ ל מ ג ׳ נ ט ה נ ע ש ה ב ס ת ר ,ה א נ ש י ם
ע ז ב ו א ת ה מ ק ו ם בחשאי ,ת ח ת ח ס ו ת ו של הלילה ,ב ק פ י צ ה מ ה ק ו מ ה ה ש נ י ה ש ל
ה ב ג י ץ ,ש ג ש מ ר ב ק פ ד ג ו ת ע ל ידי ה״ג׳וינט״ ,שדאג ,ש ה פ ל י ט י ם י ה ג ר ו ב א מ צ ע ו ת ו
ל מ ק ו מ ו ת מ ק ל ט שוגים ב ע ו ל ם ב ד ר ך ח ו ק י ת ב ל ב ד .
ב מ ג ׳ נ ט ה ע ס ק ו א נ ש י ה ק ב ו צ ה ב ה כ נ ו ת לעלייה ,ב ה ס ת ר ת נ ש ק ב מ ז ר נ י ם ,ב א י ג ו ד
מזון ו ד ל ק ע ב ו ר א נ י ו ת ה מ ע פ י ל י ם .
אחרי חודשים אחדים הועברה ק ב ו צ ת ״עקיבא״ לגנואה ,ל נ ק ו ד ת האיסוף בוליאסקו,
ש מ מ נ ה היתד ,א מ ו ר ה ל ע ל ו ת ל א ג י י ה ו ל ה פ ל י ג ל ע ב ר א ר ץ ־ י ש ר א ל .א ו ל ם ג ק ו ד ה זו
נחשפה
בידי
השלטונות
והאנשים
נאלצו
לנדוד
לנקודה
אחרת,
מוטו־פונטו,
ש ב ק ר ב ת נ מ ל בארי .מ ש ם היו ה א נ ש י ם אמורים ל ה פ ל י ג ב א נ י י ת ־ ה ה ע פ ל ה ״ ש ב ת י
לוז׳יגסקי״ ו ל ה ג י ע א ל ח ו פ י ה מ ו ל ד ת בימי ח ג ־ ה מ ו ל ד .ב ע ת ה ע ל י י ה פ ר צ ה ב י ם
סערה ,האנייה נ א ל צ ה ל ה י מ ל ט א ל הים ה פ ת ו ח ו ח ל ק מ א נ ש י ה ק ב ו צ ה נ ש א ר ע ל
240
כ ע ב ו ר י מ י ם מ ס פ ר ש ב ה ה א נ י י ה א ל החוף ,א ך ב ש ל ק ל ק ו ל
החוף.
המעפילים ל ר ד ת אל
נאלצו
התחיל
היבשה.
הדש של
פרק
במכונותיה
המתנה
לאפשרות
של הפלגה.
ה״עקיבאים״
קבוצת
נאלצה
לשהות
להתארגן
ממושכת
במקום
שומם
שעל
ח ו ף הים ,ל ל א ת נ א י ־ ק י ו ם אלמנטריים ,ת ו ך ש מ י ר ה ע ל ס ו ד י ו ת וחיי מ ח ת ר ת ,ה ר ח ק
מ ע י ג י ה ם ה פ ק ו ח ו ת ש ל הג׳וינט ו ה צ ב א ה ב ר י ט י ,ש ח נ ה ב ק ר ב ת מקום.
אך רוחם של האנשים לא נפלה .חפרו בורות בחול ובנו חושות ת ת ־ ק ר ק ע י ו ת
ל י נ ה ו ע ל א ף א ס פ ק ת המזון ה ד ל ה ,ש ק י ב ל ו מידי ש ל י ח י ה ה ג נ ה וחיילי
לצורך
הבריגדה ,החזיקו מ ע מ ד עד לבוא הישועה בחודש מ ר ס
,1947כ א ש ר ב א ה ל א ס ו ף
א ו ת ם ה א נ י י ה ״אולואה״ ,ש ש מ ה ה ו ס ב ל ״ ח י י ם ארלוזורוב״.
״ א ו ל ו א ה ״ ה פ ל י ג ה משוודיה ד ר ך ב ל ג י ה ,כ ש ה י א נ ו ש א ת ע ל ס י פ ו נ ה ק ב ו צ ה ש ל
בנות,
נ י צ ו ל ו ת ה ש ו א ה ו ש א ר פ ל י ט י ם יהודים .ר ש מ י ת היו פ נ י ה מ ו ע ד ו ת ל ע ב ר
דרום
על
אמריקה.
ה״עקיבאים״
״אלואה״
הופיעה מול
להגיע אליה
החוף
האיטלקי
בלילה
ב ע ז ר ת ס י ר ו ת גומי .ה מ י ב צ ע ה ק ש ה
סוער
והיה
ה ת נ ה ל ע ל ידי
״הזקן״ — י ה ו ד ה א ר ז י ז״ל — ו ה א נ י י ה — ב פ י ק ו ד ו ש ל ל ו ב ה א ל י א ב — ה פ ל י ג ה
להמשך
ד ר כ ה לארץ.
אחרי חודשים רבים של תלאות בדרך אל החופש ב מ ו ל ד ת מצאו אנשי ״עקיבא״
את
ע צ מ ם כ ל ו א י ם ש ו ב ב מ ח נ ה שבויים ב ר י ט י מ ס ׳ ,66מ ו ק ף ג ד ר ת י ל דוקרני,
ב ק פ ר י ס י ן .א ך ג ם ל נ ו כ ח צ ר ה ח ד ש ה זו ל א א מ ר ו ה א נ ש י ם נואש .ה ק ב ו צ ה ה מ ש י כ ה
בחיי
הקולקטיב ,בלימוד עברית ובהכגה לחיים בארץ־ישראל .עם שחרורם של
המעפילים
במלחמת
מ ה מ ח ג ו ת ב ק פ ר י ס י ן הגיעו א נ ש י ק ב ו צ ת ״ ע ק י ב א ״ ארצה ,נ ט ל ו ח ל ק
השחרור
בשורות
צה״ל,
חלקם
הצטרפו
לקיבוצים,
אחרים
התפזרו
ב ר ח ב י ה א ר ץ ו ה ג י ע ו א ל ה מ נ ו ח ה ו א ל ה נ ח ל ה ע ם כ ל ש א ר ב נ י עמנו ,ש נ ת ק ב צ ו
ובאו מ כ ל קצות ת ב ל למדינת ישראל החופשית.
241
ד״ר אריה באומינגר
מ
ז כ ר ו נ ו ת
/
,
מ ב ב י
,
/
ק ר ק ו ב
המרפסת
ג ר נ ו ב ק ר ק ו ב . ,ב ר ח ו ב ד י ט ל ה ,1א ו כ פ י ש ק ר א ו ל ו ת ו ש ב י ה ע י ר — ד י ט ל ו ב ס ק ה ,
פ י נ ת ם ט נ י ס ל ב ה .ב י ת ג ו ה י ה הקיצוגי .מ מ ג ו ו ה ל א ה ה ש ת ר ע ח ו ף הוויסלה .מ מ ו ל נ ו
היה מיגרש הספורט ש ל ״מכבי״.
ה ש כ נ ו ת ה ז א ת ש ל נ ה ר הוויסלה מ צ ד א ח ד ,
ומיגרש ״ מ כ ב י ״ מ צ ד ש נ י ,ה ש פ י ע ה ע ל י ה ש פ ע ה חזקה ,ש ס י מ נ י ה נ י כ ר י ם ב י ע ד
ע צ ם היום הזה .הייתי
לתקופה
ונשארתי
קצרה ,ל א הייתי מעולם
המשתמע מכך ,אף
שפרט
ס פ ו ר ט א י • מקצועי .ע ד היום ה ז ה א נ י
שוחה
ספורטאי ,על כל
ו מ ש ח ק טניס ,איני מ ו ו ת ר ע ל ״ מ ב ט ס פ ו ר ט ״ ו״מישחק ה ש ב ו ע ״ ב ט ל ו י ז י ה ו ק ו ר א
במדורי
הספורט של
העיתונות.
״אני
מאמין
בפיתגם
עדיין
הלטיני
העתיק
" "Mens sana in согроге sano״ נ פ ש בריאה בגוף בריא״.
מ ה מ ר פ ס ת ש ל ג ו גראו ש ל ו ש ה ר ב ע י ם ש ל מ י ג ר ש ״מכבי״ ,ש ב ח ל ק ו ה צ פ ו נ י ג ב ל
עם
רחוב
קולטק .אף
שהיו
דירות
יותר
״טובות״
ברחוב
ה ח ל מ מ ס פ ר 7ומעלה ,א ש ר מ ח ל ו נ ו ת י ה ן או מ ר פ ס ו ת י ה ן
דיטלובסקנה
—
היה אפשר לראות יותר
ס ו ב א ת הנעשה במיגרש ״מכבי״ ,היתה ההתעניינות בשבתות במשחקי ״מכבי״
כ ה גדולים ,ש ג ם ה מ ר פ ס ת ש ל נ ו ה י ת ה ת מ י ד מ ל א ה אנשים ,ו ב ע י ק ר ח ב ר י מ ה ״ ח ד ר
העברי״,
מ״תחכמוני״,
ולבסוף
מהגימנסיה
העברית ,ב ה
למדתי
בשתי
הכיתות
האחרונות — עד בחינות הבגרות.
היינו ב ב י ת ש ש ה י ל ד י ם :ש ל ו ש ה ב נ י ם ו ש ל ו ש בנות .ו כ א ש ר א נ י נ ז כ ר ב י מ י ם
ה ה ם ו ב ש ב ת ו ת א ח ר י ה צ ה ר י י ם ,נ ד מ ה ל י ש א ח י ו ת י השפיעו ל א מ ע ט ב כ ו ח מ ש י ב ת ן
ע ל ה ת כ נ ס ו י ו ת א ל ה ש ל ח ב ר י ב ב י ת נ ו .א ח י ו ת י לולה ,ם ט פ ה ,ו ב מ י ו ח ד ה צ ע י ר ה
שביניהן ,מ ל ה ) ,ע מ ל י ה ( ,ה י ו
ב ג ו ת י פ ו ת .הן היו מ ג י ש ו ת ק פ ה ו ע ו ג ו ת
לאותם
בחורים מאושרים ,שזכו להגיע ל מ ר פ ס ת ביתנו .לרוב היה הביקוש למקום ב מ ר פ ס ת
עולה על
המרפסת
242
מיגבלותיה
בשטח .היו
אחיותי
אפוא מסדרות
ב ש ב י ל ה א ו ר ח י ם מ י ד ע ם ת ו ם א ר ו ח ת הצהריים.
כיסאות
לישיבה
על
א ב י ,ר ׳ שמעון הי״ד ,ק ב ע יום יום ע ת י ם ל ת ו ר ה ,ו ג ם א ו ת י ל י מ ד ד ף ג מ ר א
מ ג י ל ע ש ר ע ד ש ב ע עשרה .הייגו ל ו מ ד י ם יום יום ,פ ר ט ליום הששי ,פ ר ק
החל
ע ם רש״י ,ו א ח ר י ה ״ ב ר מצווה״ ג ם ע ם ת ו ס פ ו ת .ב ש ב ת ,א ח ר י א ר ו ח ת
בתלמוד
הדשגה,
הצהריים
יוצאים
הייגו
ואני,
אבי
ולומדים
למרפסת,
״מדרש
רבה״,
כ י ה ר י א ח ר י היין ש ל הקידוש ,הדגים ,ה מ ר ק ,ה ב ר ו ו ז ה צ ל ו י והחמין ,ק ש ה היה
ל ה ת ר כ ז ב ס ו ג י ה ק ש ה ו מ ס ו ב כ ת של מ ס כ ת גיטין או ב ב א מ צ י ע א .א ח ר י כ ח צ י ש ע ה
עיון
של
תנומה
ב מ ד ר ש ,היה
א ב א ע ו צ ם א ת עיניו ,ש ו מ ט
א ת ה מ ד ר ש מידו ,ו ח ו ט ף
ק ל ה של ש ב ת א ח ר הצהריים .הייתי מ ת כ ו פ ף ,מ ר י ם א ת ה מ ד ר ש ,מגשקו,
ו מ כ נ י ס ו א ל ח ד ר ה א ו כ ל .בקיץ ,כ ש ה מ י ש ח ק היה מ ת ח י ל ב ש ע ה ח מ ש ל פ נ ו ת ע ר ב ,
היו ח ב ר י ם מ ג י ע י ם א ל י נ ו כ ב ר בין ה ש ע ו ת ש ל ו ש ל א ר ב ע א ח ר הצהריים ,ו מ ח כ י ם
ב ש ק ם ע ד ש א ב א י ת ע ו ר ר .כ ש ה ת ע ו ר ר היתד ,ש א ל ת ו ה ר א ש ו נ ה :״ ל י י ב ל ה — א י פ ה
המדרש״?
פרוסה
עגיתי,
שהמדרש על
השולחן
הגדול
ע ל י ו מ פ ה ל ב נ ה ( ואז היה א ב א מ ש י ב :
בחדר
האוכל
)שעדיין
היתה
״ ב ו א נ א ,בני ,נ ד מ ה לי ,כ י
ה פ ס ק נ ו ב א מ צ ע ו ל א סיימנו״ .אך כ ש ר א ה א ב י א ת ה ח ב ר י ם ש כ ב ר הגיעו ,ש א ל א ו ת ם
ה ו ר י ה ם ,ו ה י ה מ ס ת ל ק ל ח ד ר ה ש י נ ה ל ״ ש נ ת ש ב ת ״ הגונה.
לשלום
ב ד ר כ ו מ ה מ ר פ ס ת ל ח ד ר ־ ה ש נ ה ,היה ל פ ע מ י ם פ ו נ ה ל ח ב ר י ,ו מ ת א ו נ ן ע ל שיהודים
משחקים
כדורגל
בהומור:
״וואס לויפן זיי ווי מ ש ו ג ע נ ע נ א ך איין ב א ל ,איך בין ג ר י י ט צו קויפן
זיי
ב ש ב ת ומחללים שבת־קודש
היה מוסיף
בפרהסיה ,ואחר כך
22ב ע ל ע ,נ א ד זיי זאלן נ י ש ט מ ח ל ל ש ב ת זיין״ ) .מ ה ה ם ר צ י ם כ מ ש ו ג ע י ם
א ח ר י כ ד ו ר אחד ,א נ י מ ו כ ן ל ק נ ו ת ל ה ם 22כדורים ,כ ד ו ר ל כ ל אחד ,ו ב ל ב ד ש ל א
ש ב ת ( .כמד ,מ ח ב ר י
יחללו
ניסו
להסביר,
ש״מכבי״
משחקת
במסגרת
משחקי
הליגה הפולנית ,וכל המשחקים האלה מתקיימים בכל המדינה בשבתות .אך אבא
לא
קיבל
)שבת
א ת ה ה ס ב ר י ם הללו .היה פ ו ט ר א ו ת נ ו
ב ״ א גוטן ש ב ת ,
קינדערלעך״
ש ל ו ם ,ילדים( ,ו ל ו ק ח איתו א ת ״ מ ד ר ש ר ב ה ״ ל ח ד ר המיטות .ואז היתה
מ ת ח י ל ה ה נ ד י ד ה מ ח ד ר ה א ו כ ל ל מ ר פ ס ת ו ת פ י ס ת ה ע מ ד ו ת .מובן ,כי א ל ה שהקדימו,
זכו ל ש ב ת ב ש ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ,ו ה מ א ח ר י ם — ב ש ו ר ה ה ש נ י י ה ו ה ש ל י ש י ת .לפעמים,
כשבאו
לחדר
ח ב ר י ם ר ב י ם — ש ל א הוזמנו ע ל ידי — היינו מ ח ז י ר י ם ח ל ק מ ה כ י ס א ו ת
ה א ו כ ל ,ו ה ח ב ר ה נ ה נ ו ב ע מ י ד ה מ ה מ ש ח ק ש ל א ל י ל י ה ם .א ח י ו ת י היו מ ג י ש ו ת
ע ו ג ו ת ו ש ת י ה ק ל ה ,ו ע י נ י ח ב ר י היו נ ו ד ד ו ת מ ז י ו פ נ י ה ן ש ל א ח י ו ת י ל ע ב ד מ י ג ר ש
ל ר א ו ת אם א כ ן כ ב ר ה ת ח י ל ה מ ש ח ק .ל פ ע מ י ם היו מ ת ק י י מ י ם מ ש ח ק י ם
״מכבי״,
מ ו ק ד מ י ם — ל ר ו ב בין ה״יוניורים״ ) נ ב ח ר ת ה ג ו ע ר ( ש ל ״ מ כ ב י ״ ג ג ד ה״יוניורים״
של
ק ב ו צ ו ת מ ק ו מ י ו ת א ח ר ו ת .גם מ ש ח ק י ה״יוניורים״ היו ח ש ו ב י ם ל נ ו ,ו ב מ י ו ח ד
כאשר
של
נגד
ה״יוניורים״ ש ל ״ מ כ ב י ״
״קרקוביד.״,
״מכבי״
״ויסלה״
התייצבו
ו״גרברניה״.
בסתר
קבוצות־עלית,
ליבנו
היינו
כמו
ה״יוניורים״
רואים
משחקי
את
ק ר ק ו ב נ ג ד ק ב ו צ ו ת ס פ ו ר ט ל א י ה ו ד י ו ת כ ע י ן מ ל ח מ ת ה י ה ו ד י ם בגויים,
ו ע ל כן ,אין פ ל א ,ש כ ש ״ מ כ ב י ״ ה י ת ה מ פ ס י ד ה ,היה זה יום ו א פ י ל ו ש ב ו ע ש ל א ב ל
ליהודי
שמנה
ק ר ק ו ב ,ו ב מ י ו ח ד ל צ י ב ו ר ה ל א ו מ י ־ צ י ו ג י ,ש ה י ה ד ו ב ב צ י ב ו ר ה י ה ו ד י בעיר,
לפני
קבוצת
ה כ ד ו ר ג ל ש ל ״מכבי״ ,היו ל א ר ק ש ג ו ר י ם ב פ י נ ו ,ו ב י ו ם ה ר א ש ו ן היינו
״בולעים״
אלא
מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה
כ־ 65אלף
יהודים.
שמותיהם
של
שחקני
את מדור
ה ס פ ו ר ט ב ע י ת ו ן הציוגי
בשפה
הפולגית
״גובי
ח׳ינגיק״,
היינו גם מעריצים את שחקני ״מכבי״ ומדברים בהם בבית הספר ב״חח־
243
ב״תחכמוגי״ ואחרי כן
עברי״,
הילפשטיין.
ב ג י מ נ ס י ה היהודית ע ״ ש ד ״ ר חיים
מ י שזכה ל פ ע מ י ם ל ר א ו ת א ת ש ח ק נ י ״ מ כ ב י ״ ברחוב ,היה מ ן ה מ א ו ש ר י ם .ה ח ב ר ה
שלגו
באי־המרפסת
לפעמים
היו
את
פוגשים
״אליליהם״
בחנות
ברחוב,
או
באיזה מ ש ר ד ,ואז היו ע ו ק ב י ם א ח ר י ה ם ו מ ש ת ד ל י ם ל נ ג ו ע ד ר ך א ג ב ב ש ר ו ו ל י ה ם .
עוד שהיינו ת ל מ י ד י
כל
)״אוטוגרפים״
העממי
בית־הספר
ל א העזנו
לבקש
חתימותיהם
את
בלע״ז( ,א ב ל פ ע ם אחת ,כששיחקנו כדורגל בשטח הפנוי ב ר ח ו ב
ד י ט ל ו ב ס ק ה — מ ו ל ה מ י ג ר ש ש ל ״ מ כ ב י ״ — ב כ ד ו ר מ מ ש )ולא ב ״ ש מ א צ ׳ י א ג ק ה ״ —
ע ב ר ב מ ק ר ה ל ג ד מ ן ,ה ק י צ ו ג י השמאלי ה ב ל ו ג ד י ג י ש ל ״ מ כ ב י ״ .
כדור־סמרטוטים(,
כ ש ה כ ד ו ר ה ת ג ל ג ל ל ר ג ל י ו ,ל א ב ע ט בו ,א ל א נ ט ל ו בידיו ,כ א י ל ו מ ח ר י מ ו .ה פ ס ק נ ו ,
א ת ה מ ש ח ק ,ואז
כמובן,
״ ל מ י שייך
ל נ ד מ ן שאל,
הכדור״?
בורר
נאטק
עגה
ש ה כ ד ו ר שייך ל ו ו ל ש נ י א ח י ו — מ ו נ ד ק ו מ ו ש ק .״יש ל כ ם א ח ו ת ב ש ם צ י ל ה ״ ? —
המשיך ל נ ד מ ן ל ש א ו ל ,כ ש צ ח ו ק ע ל י ז מ ש ח פ ך ע ל פניו .״כן״ ,ע נ ו ש ל ו ש ח ה ב ו ר ר י ם ,
הוציא ל נ ר מ ן מ כ י ס ו ע ט כ ד ו ר י ו כ ח ב ע ל ה כ ד ו ר חרוז ב פ ו ל נ י ה Dia Qyii, niech :
ротуи
לקח
sie nieש פ י ר ו ש ו :״ ל צ י ל ה ,ש ל א ח ע ש ה טעוח״ .נ א ט ק ב ו ר ר א מ ר ת ו ד ה ,
א ת ה כ ד ו ר ורץ מ ה ר ל ב י ת ו
ב ד י ט ל ו ב ס ק ה 1קומה שלישית .א ם כ י היינו
גאים על ה פ ג י ש ה פ נ י ם א ל פ נ י ם ע ם ל נ ד מ ן ,הקיצוני ה ש מ א ל י ה מ ה ו ל ל ,ה צ ט ע ר נ ו
ש ל א יכולנו ל ה מ ש י ך ב מ ש ח ק ,כ ש כ ב ר ז כ י נ ו ל ש ח ק ב כ ד ו ר ג ל אמיתי ,ו ל א ב כ ד ו ר ־
גומי או כ ד ו ר ־ ס מ ר ט ו ט י ם .
איני ז ו כ ר א ת כ ל ב א י ב י ת נ ו ,ל י ת ר ד י ו ק — באי מ ר פ ס ת נ ו ,בימי ה ש ב ת ו ת א ח ר י
הצהריים ,א ך כ מ ה מ ה ם נ ח ר ת ו ב ז כ ר ו נ י :ה מ ש ו ר ר בירנבך ,ב ע ל ה ב ל ו ר י ת ה ש ח ו ר ה ,
גריכטר ,ג ם הוא מ ש ו ר ר ,מ ק ם ב י ר ר מ ן ,ש ה י ה ספורטאי מ ח ו נ ן ב ה ח ל ק ה א מ נ ו ת י ת
ע ל ה ק ר ח ו ג ם ב ה ו ק י ק ר ח ,ש ל ו ם ט ר ל ר ,ה ו ר ו ב י ץ — שהיה ה מ ד ר י ך ש ל י ב ״ ה ש ו מ ר
הדתי״ ,מ א י ר ב ו ס א ק ,ט ו ל ק ש ג ק ר ,ה ח י ב ב ר ז י ל ,ס ט מ פ ל ר ו ק ל י י ן ) א ר י א ל י ( ,מ ״ צ ע י ר י ־
המזרחי״ ,ש ה ת פ ל ל ו ב ב י ת ה כ נ ס ת ש ל ״ ה מ ז ר ח י ״ ,בו ה ת פ ל ל אבי ו ר ב י ם א ח ר י ם ,
שזכו ב ״ פ ר ו ט ק צ י ה ״ ש ל י א ו ש ל אחיותי.
לימים כ ש פ ג ש ת י א ת מ ק ס ב י ד ר מ ן ב א ר ץ ,היו דבריו ה ר א ש ו נ י ם :״ ל ו נ ק ,ל ע ו ל ם
אשכח ל ך
לא
למרפסת
את חסדך
שלכם
בשבתות
ב י מ י ם ש ה י י נ ו ח ב ר י ם בגימנסיה ,כ ש ה ו א ל ת ל ה ז מ י ג ג י
אחרי
הצהריים״.
כמובן ,ב י ו ם ראשון ,א פ ש ר ה י ה ל ה כ י ר ב ר ו ב ע היהודי ,ב ע י ק ר באיזור קאז׳ימייז׳,
אם ״ מ כ ב י ״ נ י צ ח ה ב ש ב ת או ה פ ס י ד ה .כ ש ה פ ס י ד ה ,ה ח ה ל כ נ ו ח פ ו י י ־ ר א ש ו ע צ ו ב י ם
וכשניצחה,
ול״קוזמארק״
ז ק פ נ ו קומה,
)קז׳ימייז׳(
אורה
היתה
וששון.
ושמחה
ג ם היהודים ה ד ת י י ם ו ה מ ס ו ר ת י י ם ,ש ב ע צ מ ם ל א ע ס ק ו ב ס פ ו ר ט פעיל ,היו מ צ י צ י ם
בשבתות
לעבר
א ח ר י הצהריים
מגרש
?׳מכבי״.
מהמרפסות
הספורט ובימי ראשון
״מומחים״
קראו
אלה
והחלונות
השתתפו
ל פ נ י כן
שברחובות
בויכוחים
דיטלובסקה
על
משחק
א ת מדור הספורט
וקולטק,
השבת
של
ב ״ נ ו ב י דז׳ירניק״,
ב ע ר י כ ת ו ש ל ד ״ ד ד ו ד ל ז ר ,ו ל פ ע מ י ם מ ת ח ו ב י ק ו ר ת על ד ״ ד לזר ,ב כ ב ו ד ו ו ב ע צ מ ו .
מ ס ו ר ת ה ״ ע ל י ה ״ ל מ ר פ ס ת ש ל נ ו ב ש ב ת ו ת א ח ר י הצהריים נ מ ש כ ה גם א ח ר י ב ח י נ ו ת
הבגרות,
בהצלחה
ה״חברה״
כשעברתי ללמוד
רבה ,ובעזרת
בוורשה,
אחיותי
מתפזרים לאט,
ואת
— לולה,
העניינים נ י ה ל
ס ט פ ה המלה.
אחי
הצעיר,
ע ם סיום
העשיק,
המשחק
מ ח ל י פ י ם ד ב ר י ם ו מ ב ט י ם ע ם אחיותי ,ואז היו
היו
הורי
יוצאים מ ח ד ר ־ ה מ י ט ו ת א ח ר י ״ ש ג ח ־ ה ש ב ח ״ ,ח ב ר י היו מ ב ר כ י ם א ו ת ם :״ א ג ו ט ן
244
ש ב ת ״ ,והם היו ע ו נ י ם ״ ל ה ת ר א ו ת ב ש ב ת ה ב א ה ״ .ב ח ו ד ש י ה ק ת ,ב ע ו נ ה ה ב ו ע ר ת
בפולין
של מ ש ח ק י ה כ ד ו ר ג ל ,ה י ת ה א מ א נ כ נ ס ת ל מ ט ב ח ו מ ב י א ה ל ח ד ר ה א ו כ ל
ספלים
של
מאכילת
הבשר
בארוחת הצהריים(.
חמת
חלב
ש א ב א ב ד ק ,אם
)לא לפני
החלב
שעות
עברו שש
ה ח מ ת היה ק ר ומצנן א ת ה ר ו ח ו ת ה ל ו ה ט י ם
א ח ר י ה מ ש ח ק ה מ ו ת ח ,כ מ ו ב ן ,ש ה י י נ ו ב מ צ ב ר ו ח מ ר ו מ ם כ ש ״ מ כ ב י ״ ניצחה ,ו ע צ ו ב י ם
כשהפסידה.
עיניו
א ב א לא שאל לתוצאות המשחק ,רמזו מ ב ט י
שמתי לב ,שאף כי
״שותף
שהיה איתנו ,א ם כ י ל א ה ב י ע א ת ׳ ר ג ש ו ת י ו בקול ,ש ל א ל ה י ו ת
סמוי״ ל ח י ל ו ל ש ב ת ב פ ר ה ס י ה .
ה ז כ ר ת י א ת ה ק י צ ו נ י ה ש מ א ל י ה ב ל ו נ ד י נ י — לנדמן .ל מ ע ש ה ,ה ו א ה א י ש
כבר
זכיתי ל ש ח ק מ ס פ ר פ ע מ י ם
שבגללו
בקבוצה הראשונה
ב״מכבי״ .מעשה שהיה
כ ך ה י ה :הייתי אז ת ל מ י ד ה כ י ת ה ה א ח ר ו נ ה ב ״ ג י מ נ ס י ה ה ע ב ר י ת ״ ; מ א מ ן ה ק ב ו צ ה
היה
אנגלי ,ש ל א י ד ע פ ו ל נ י ת .
ה ו א ש ם עין ע ל ר ג ל י ה כ ש ר ו נ י ו ת והיה מ צ י ב
אותי ב ד ר ך כ ל ל כ ק י צ ו נ י ימני .פ ע ם ח ל ה ל נ ד מ ן ,ו א פ ס ל — ה מ נ ה ל ו ה מ ר כ י ב ־של
ה ק ב ו צ ה — ש ל ח א ל י פ ת ק ע ל ידי ש ל י ח ב י ו ם השישי ,ל פ נ י ש א ב א ח ז ר מ ב י ת
החרושת
נגד
ה ב י ת ה ,והזמין א ו ת י ל ש ח ק
״גרברניה״,
כקיצוני שמאלי,
למחרת — בשבת — במשחק־חוץ קשה
ובמיוחד
ב מ ק ו ם ל נ ד מ ן .הייתי נ ר ג ש ו נ פ ח ד ,
ש א נ י ימגי ו א י כ כ ה א ש ח ק ,כ ש א י ן ל י ש ל י ט ה מ ו ש ל מ ת ב ר ג ל ש מ א ל .ב ד ר ך כ ל ל ,
כ ש ל א היו מ ת ק י י מ י ם ה מ ש ח ק י ם
הנוער:
ב ש ב ת ב מ ג ר ש ״מכבי״ ,היינו ה ו ל כ י ם ל ת נ ו ע ו ת
א ח י ו ת י ל ״ ע ק י ב א ״ ו א נ י ו א ח י ה ש י ק ל ״ ה ש ו מ ר הדתי״.
בקודש,
כדרכי
א ח ר י ל י מ ו ד ב ״ ב ר א ש י ת ר ב ה ״ ע ם א ב א ,כ ש א ב א ח ט ף תנומה ,ס ג ר ת י א ת ס פ ר ה מ ד ר ש
חיש
ויצאתי
מהר
החוצה.
במקום
לרחוב
לצעוד
״קופה״,
היה
בו
הקן
של
״ ה ש ו מ ר הדתי״ ,ע ל יד ב י ת ה כ נ ס ת ש ל ה״מזרחי״ ,פ נ י ת י לכיוון הגגדי ו ה ג ע ת י
קלה
בריצה
לרחוב
לשער
קולטק,
הראשי
למגרש
״מכבי״.
שם
עמדה
כבר
מ ש א י ת ועליה שני ס פ ס ל י ם ,ו מ ס ב י ב ל מ ש א י ת — ק ב ו צ ת ח ס ד י ״ מ כ ב י ״ ,ש ה י ת ה
א מ ו ר ה ל ה צ ט ר ף אלינו .ל ת ד ה מ ת ם ש ל אוהדי ״ מ כ ב י ״ ש ע מ ד ו ב ח ת ,ע ב ר ת י ב ח ש י ב ו ת
ובבטחון
אפסל,
מ ע ו ש ה ,ו ה ר א י ת י ל ש ו ע ר ע ל יד ה ש ע ר א ת ה פ ת ק ,ש ש ל ח לי
ו ז ה ה כ נ י ס נ י ב ל י כ ל ב ע י ו ת פ נ י מ ה .ר צ ת י מ ה ר ל מ ל ת ח ה ,ב ה ה ש ח ק נ י ם היו ל ו ב ש י ם
את מדי ״מכבי״ — מכנסיים קצרים לבנים וחולצת ת כ ל ת ועליה מ צ ד שמאל
ה ס מ ל של ״ מ כ ב י ״ .א פ ס ל ו ה מ א מ ן ה א נ ג ל י נ ת נ ו ה ו ר א ו ת ו ע צ ו ת ל ש ח ק נ י ם ,ו ל פ נ י
שעלינו
למשאית ,קרא לי המאמן הצידה והתחיל לדבר אלי אנגלית ,בהצביעו
פ ע ם ע ל ר ג ל ש מ א ל ו פ ע ם ע ל ר ג ל ימין .מ ש ל א ה ב נ ת י אף מ ל ה מ ד ב ר י ו ,נ י ג ש
אלינו
ה ח ל ת ה מ ר כ ז י אושיק ,ש ה י ה ס ט ו ד נ ט ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ה י א ג י ל ו נ י ת
בקרקוב
והבין
כ נ ר א ה א נ ג ל י ת ו פ י ר ש ל י א ת ה ס ב ר י ה מ א מ ן האנגלי ,כ ד ל ק מ ן :
״המאמן
יודע,
שאינך שולט מספיק
טוב
ברגל השמאלית ,לפיכך הוא מורה לך,
שאם
ת ק ב ל כדור ,ת ש ת ד ל ,א ם זה ד ק א פ ש ר י ,ל ה ע ב י ר ו ב מ ה י ר ו ת ל ר ג ל ימין ו ל ב ע ו ט ,
ואם
לא תספיק
או
לא
תוכל,
בעט
ברגל
שמאל״.
אמרתי
למאמן
״או
קיי״
)המלים היחידות ש ד ע ת י ב א נ ג ל י ת ( והוא החליק בחיבה על בלוריתי הבלונדינית.
ה י ה זה ל י כ ב ו ד ג ד ו ל ו ג ם ע י ד ו ד .ע ל י נ ו ל מ ש א י ת ו נ ס ע נ ו ל מ י ג ר ש ״ ג ר ב ר נ י ה ״ ,
שהיה מ ר ו ח ק כ ח מ י ש ה ק י ל ו מ ט ר י ם מ מ י ג ר ש ״ מ כ ב י ״ ,מ ע ב ר הוויסלה ,ע ל י ד מ פ ע ל
ה ב ו ר ס ק א ו ת ה ג ד ו ל ״ ג ר ב ר נ י ה ״ ,מ ן ה ג ד ו ל י ם בפולין .ש ח ק נ י ״ ג ר ב ר נ י ה ״ היו פ ו ע ל י ם
בבית
החרושת,
ועשו
קריירה
מטאורית
בכדורגל
הפולני:
תוך
ארבע
שגים
245
ע ל ו מ ל י ג ה ג׳ ל ל י ג ה הלאומית ,ו ג ם שם הגיעו ל א ל י פ ו ת פ ו ל י ן ב כ ד ו ר ג ל .ה מ ו ע ד ו ן
״ ג ר ב ר נ י ה ״ היה מן העשירים בפולין .ש ח ק נ י ״גרברניד.״ היו א מ נ ם ר ש ו מ י ם
של
כפועלים
של
בשעות
ב ב י ת ה ח ר ו ש ת ,א ך ל מ ע ש ה היו מ ת א מ נ י ם
בפיקוחם
העבודה
מ א מ נ י ם מצויינים ,ו מ ל ב ד מ ש כ ו ר ת ם כ ״ פ ו ע ל י ם ״ ב ב י ת ה ח ר ו ש ת היו מ ק ב ל י ם
בונוסים מיוחדים אחר כל משחק ותוספות אחרי נצחונות.
קשה
אכן,
אותו
היה
משחק
״גרברניה״,
גגד
שיחקתי
בו
הראשונה
בפעם
בקבוצת
ה ב ו ג ר י ם ש ל ״מכבי״ .ר א ש י ת ־ כ ל היתד .״ ג ר ב ר נ י ה ״ אז ב מ ל ו א ת נ ו פ ת ה
וניצחה
ב ע ו נ ה ה ה י א א ת כ ל יריבותיה .מ י ד ע ם ב ו א נ ו ו ה ו פ ע ת נ ו ב מ ד י ״ מ כ ב י ״
נ ש מ ע ו ש ר י ק ו ת ־ בוז ו ה ע ר ו ת ע ו ק צ נ י ו ת ע ל מ ו צ א נ ו .ש ח ק נ י ״ ג ר ב ר נ י ה ״ היו שייכים
ש נ ק ר א ״ מ ע מ ד הפועלים״ ו ל פ י כ ך ל א נ ש מ ע ו ש ם צ ר י ח ו ת א נ ט י ש מ י ו ת ,נ ו ס ח
למה
א ו ה ד י ״ ו י ס ל ה ״ ,שהיו אגטישמיים זואולוגיים .נ ו ס ף ל כ ך ,ה צ ט ר ף א ל י נ ו ר ק א ח ד
מ ה א ח י ם גלזמן ,ש ב ד ר ך ־ כ ל ל היתה עצם ה ו פ ע ת ם מ ר ת י ע ה א ת שונאינו מאלימות
יתר.
המשחק
ה ת ח י ל ב ע ד י פ ו ת ם ש ל ש ח ק נ י ״גרברניד,״ ,ש נ ה ג ו מ מ ג ר ש ה ב י ת ש ל ה ם
ומעידודם
ש ל מ א ו ת פ ו ע ל י ו ופקידיו של ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ,ש ש ו ח ר ר ו מ ע ב ו ד ת ם כ ד י
ל צ פ ו ת ב מ י ש ח ק ק ב ו צ ת ם ה נ ע ר צ ת .עד ה ה פ ס ק ה ה י ה ה מ צ ב
2:0ל ם ו ב ת ״ ג ר ב ר נ י ה ״ .
המפואר של מארחינו עשה ל נ ו המאמן
״שטיפת־מוח״
בחדר־ההלבשה
בעזרתו
ה א ד י ב ה של החלוץ המרכזי אושייק,
לפולנית
ו פ נ ה ג ם אלי בדרישה ,שאהיה י ו ת ר ת ו ק פ נ י ו א מ נ ע מ ״ ד ר י ב ל ״ מ י ו ת ר .
כל
שאקבל,
כדור
במחצית
ולכן
משוחררים
ושיחקנו
מהלחץ
מסוכנים
כדורים
של
חלוצי
והמנוסים
שקול.
מול
שווים.
״ ג ר ב ר נ י ה ״ ל ה כ נ י ס ל ש ע ר נ ו עוד גול ,א ף
וזכה
הוראותיו
ידענו,
כשווים
״גרברגיה״,
את
המבוגרים
ה ש נ י ה היה ה מ י ש ח ק פ ח ו ת או י ו ת ר
היינו
שחקגי
עלי למסור מיד
לחברי
שתירגם
האנגלי
מאנגלית
ממני.
ואמנם
שלא נוכל
בינתיים
לגצח
הצליחו
ש ה ש ו ע ר שלנו ,א ל ז נ ר ,ע צ ר
לא־פעם
לקריאות
הוקרה
של
א ו ה ד י ה .ח מ ש ד ק ו ת ל פ נ י הסיום ק י ב ל ת י כ ד ו ר מ ד ו י י ק מ ק ו ב ה פוריש .ב ל י ל ח ש ו ב
רגע
העברתי כדור גבוה קרוב לשער
השער.
ברם,
״גרברגיה״ ואושייק
גגח
באמנות לתוך
ל ש מ ח ת נ ו כי ר ב ה ל א היה קץ ,אף ש י ד ע נ ו ,ש א ת ה מ י ש ח ק כ ב ר ה פ ס ד נ ו .
ג ם גול
א ח ד ל ש ע ר ה של
הקבוצה
המצויינת
ב מ י ג ר ש ה היה
דבר
גדול,
ו ת ו צ א ו ת המישחק הסבו לנו סיפוק בהחלמ .גם שמי ה ל ך לפגי על חלקי בשער־
ה כ ב ו ד ה ז ה ל ט ו ב ת נ ו .ל מ ח ר ת הייתי ״גיבור״ ה כ י ת ה ב ג י מ נ ס י ה ה ע ב ר י ת ,ו כ ש ש ב ת י
מ ה ג י מ נ ס י ה לביתי ברחוב דיטלובסקה ,שמעתי זאטוטים לוחשים — ״הנה לאבאן
הולך!״*
מעקם
ג א ו ו ת י ע ל ת ה כ פ ו ר ח ת ,כדי ל ע ש ו ת ר ו ש ם ע ל מ ע ר י צ י ה צ ע י ר י ם הייתי
א ת רגלי
ב צ ו ר ת ״בייגל״ ,מ ע ש ה ח י ק ו י ל ה י ל ו כ ו
של השחקן
המפורסם
ק א ל ו ז ׳ ה ג ד ו ל ש ח ק נ י פולין ,החלוץ ה מ ר כ ז י ש ל ״ ק ר ק ו ב י ה ״ ו ג ב ח ר ת פולין ,שהיה
נ מ ו ך ־ ק ו מ ה ו ב ע ל ־ רגליים עקומות .הידיעה ע ל
מישחקי
במגרש
״גרברגיה״ ל א
ה ג י ע ה ,ל ש מ ח ת י ,א ל אוזני אבי ,שהיה ט ר ו ד ב ד א ג ו ת פ ר ג ס ה ו ב ע ב ו ד ת ו ה צ י ב ו ר י ת
ב״מזרחי״,
״ ת ח כ מ ו נ י ״ ו ב ה נ ה ל ת ״הקרן ה ק י י מ ת ״ ו ״ ק ר ן ה י ס ו ד ״ ב ק ר ק ו ב ,גליציה
ה מ ע ר ב י ת ושלזיה.
*
הכינוי ״לאבאן״ — קיצור מליאון.באומינגר — ניתן לי ב״מכבי״ ,בדי להסתיר מאבי
את השתתפותי במישוזק בשבת.
246
האחים
כרגיל
גלזמן
ב מ י ש ח ק י ליגה ב כ ד ו ר ג ל ,מ ש ח ק י ם פ ע ם א ח ת ב מ ג ר ש הביתי ,ו פ ע ם ש נ י ה
במגרשה ש ל הקבוצה היריבה — בעגת הכדורגל :מישחק ח ח .בדרך־כלל ,היתה
האנטישמיות
בקרקוב
לכנותה כך — אך
בשני
מוקדים:
בשנות
בשנות
אנטישמיות
העשרים
השלושים
באוניברסיטה
התגברה
ובמוסדות
״ליברלית״ — אם
אפשר
והורגשה
בעיקר
האנטישמיות
השכלה מזה — ובמיגרשי
הכדורגל,
הספורט הפופולרי ביותר בפולין באותן השנים ,מזה.
במיגרש
״מכבי״
ברחוב
דיטלה ל א היה מ ה
ל ח ש ו ש מגילויי
האנטישמיות.
המיגרש ,שבין הרחובות דיטלה וקולטק ,היה ברובע המאוכלס בתשעים אחוזים
יהודים ,א ף ש ה מ ר ח ק מ ר ח ו ב ק ו ל ט ק ל א ר מ ו ן ה מ ל כ י ם ״ ו א ב ל ״ היה כ־ 100מ ט ר י ם
בלבד .הצופים ה״מאושרים׳/שהיה ל ה ם המזל והכסף להיכגס למיגרש ,היו כ מ ע ט
כ ו ל ם יהודים — פ ר ט ל ע ש ר ו ת ח ס י ד י ה ק ב ו צ ה ה א ו ר ח ת .כ א ן יש לציין ,כ י מ צ ד
ימין ש ל ה מ י ג ר ש — א ם ה ס ת כ ל ת מ ר ח ו ב ד י ט ל ה — היו ה מ ק ו מ ו ת ה ז ו ל י ם —
בעמידה ,ו מ צ ד ש מ א ל — מ ק ו מ ו ת ישיבה ,ו ש ם ג ם היתה ה״טריבונה״ .ה ב ע י ה ו ה צ ר ו ת
ה י ו ל נ ו ,ל ״ מ כ ב י ם ״ ,ב מ י ש ח ק י חוץ .ב ס ו ף ש נ ו ת ה ע ש ר י ם ו ב ר א ש י ת ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ,
היה מ מ ש מסוכן לשחק
מ י ש ח ק י ־ ח ו ץ ע ם ק ב ו צ ו ת מםויימוח ,ב מ י ו ח ד ב מ י ג ר ש י
״ויסלה״ ״ ק ו ר ו נ ה ״ ו ״ ג ר ב ר נ י ה ״ .ה מ ק ו ם ה מ ס ו כ ן ב י ו ת ר היה המיגרש ש ל ״ויסלה״,
שהיה ב ר ו ב ע נ ו צ ר י ה מ ר ו ח ק ל מ ד י מ ת ח ו ם ה י י ש ו ב העירוני .ש ח ק נ י ״ויסלה״ ו א ו ה ד י ה ם
ה י ו ידועים כ א נ ט י ש מ י י ם קיצוניים .כ ש א ך הופיעו ה מ כ ב י ם ע ם קומץ חסידיהם ,היו
מ י ד נ ש מ ע ו ת ש ר י ק ו ת ו ק ר י א ו ת בוז ,כגון — ״ז׳ידים ל פ ל ש ח י נ ה ״ ,או ״ ש נ י י ד ר —
מי־סודה״
) ב ק ב ו צ ת ״ מ כ ב י ״ ש י ח ק ו ה א ח י ם שניידר ,מ ה ש ח ק נ י ם ה ב ו ל ט י ם ב מ ש ך
שנים ,ש ל א ב י ה ם ה י ה ב י ת ח ר ו ש ת ג ד ו ל ו י ד ו ע ש ל מ י י ס ו ד ה ( .ש נ י ה א ח י ם שניידר,
שהיו ב ח ו ר י ם ח ז ק י ם ו א ט ל ט י י ם ,ה י ו ה מ ג י נ י ם — ה ״ ב ק י ם ״ — של ״ מ כ ב י ״ ,ו ע מ ד ו
איתן נ ג ד ה ת ק פ ו ת ה ח ל ו צ י ם ש ל
הקבוצה היריבה — אם זה במיגרש
כשברבות
הזמן
גילויי
האנטישמיות
הביתי
התגברו
ועל
ואם זה
במיגרש־חוץ .אך
השריקות
ו ק ר י א ו ת הבוז נ ו ס פ ו ג ם מ כ ו ת ו ל פ ע מ י ם ,ב ת ו ם ה מ י ש ח ק ע פ ו א ב ג י ם
ע ל ש ח ק נ י ״ מ כ ב י ״ ו ח ס י ד י ה ם ,ב א ה ה צ ל ה וישועה מ מ ק ו ם ב ל ת י צפוי — מ ה א ח י ם
גלזמן,
ש ב ע ת בניו ש ל ב ע ל מ א פ י ה ב כ י כ ר השוק היהודי — ש מ ה ה ר ש מ י ש ל
הכיכר היה ״פלאץ מ ב י ״ )השוק החדש(.
האחים
גלזמן
התפרסמו
בקרקוב
בשנות
העשרים והשלושים
כמלכי
העולם
ה ת ח ת ו ן :ג נ ב י ם ,פורצים ,שודדים ,בריונים; א ל י מ י ם ו ב ח ש ב ו ן מ ע ל ל י ה ם ה י ו א פ י ל ו
מ ק ר י ר צ ה .ה ם ה פ י ל ו א ת ח י ת י ת ם ע ל ה ע י ר ו א ף השוטרים הפולנים ח ר ד ו מ פ נ י ה ם .
ש ו ט ר ב ו ד ד ל א העיז ל ע צ ו ר א ח ד מ ה ם ,ג ם כ ש נ ת פ ס ״ ע ל ח ם ״ .ו כ ש ה י ו מ צ ל י ח י ם
לעצור
א ו ת ם ,ל א היה ע ו ב ר ז מ ן ר ב והיו מ ש ת ח ר ר י ם ע ד ל מ ש פ ט או ,פ ש ו ט ,
ב ו ר ח י ם מ ב י ת הסוהר .ע ל ה ע ז ת ם ה י ו מ ה ל כ י ם ב ע י ר סיפורים מ ס מ ר י ש י ע ר .
א ח ד ה א ח י ם ז כ ה ל כ י נ ו י ״ ג ל ז מ ן — ג ו ל ג ו ל ת ־ ז ה ב ״ )— "Giazman ziota Gzaszka
ב ע ק ב ו ת פ צ י ע ה ק ש ה ב ר א ש ו ב ק ר ב ג ג ד ש ל ו ש ה שוטרים ,ב ו נ ת פ ס ו ה ו ח ש ל ב י ת ־
הולים לניתוח והשתלת •פלטת זהב בגולגולתו במקום העצם המרוסקת .משהתאושש
וחזר
לאיתנו ,ב ר ח
מבית־החולים ע ל א ף עיניהם הפקוחה של
שומריו והגיע
לוורשה .ש ם ה מ ש י ך • ב ת ע ל ו ל י ו ו ש ם א ת •שוטרי •הבירה ל צ ח ו ק ו ל ש נ י נ ה .א ו ל מ
247
כשמשטרה
ורשה
גדול ע ל
הפרישה פ ר ס
עזרה
בלכידתו,
לארץ
נמלט ל ח ה
ו מ א ז ע ק ב ו ח י ו ל א נודעו.
כ ד י ל ה ת ג ו נ ן מ פ נ י ה א ל י מ ו ח ה פ י ז י ת ב מ י ג ר ש י החוץ ה י ו מ נ ה ל י ״ מ כ ב י ״ מ ז מ י נ י ם
א ח ה א ח י ם ג ל ז מ ן כ מ ל ו ו י ם ו כ צ ו פ י ם ב מ י ש ח ק י חוץ .א ם זכרוני אינו מ ט ע ה אותי,
מ י מ נ ו א ח ״הליווי״ ה ז ה ה א ח י ם שניידר ,ש ה י ו מ ע מ י ד י ם ל ר ש ו ת ה מ ל ו ו י ם ו ח ס י ד י
״מכבי״ א ח ת או ש ח י משאיוח ,ש ב ד ר ך כ ל ל שימשו ל ה ו ב ל ח בלונים וסיפונים
ש ל מ י ־ ם ו ד ה ל ח נ ו י ו ת ולקיוסקים .ב ר ג ע ש ה י י נ ו מ ג י ע י ם בלוויית ה א ח י ם ג ז ל מ ן
ל מ י ג ר ש ח ח ,ה י ו ה ם צועדים ה ר א ש ו נ י ם ,א ח ר י ה ם ש ח ק נ י ״מכבי״ ,ו ב ס ו ף ק ו מ ץ
״מכבי״ .מ י ד נשמע ר ח ש
חסידי
מספיק כדי
שהמישחק
יעבור
בקהל
פחות או
הפולני:
יוחר
״ ה ג ל ז מ נ י ם הגיעו״ ,ו ז ה
בשקט.
שופטי
כדורגל
היה
פולנים,
ש י ד ע ו ש א ח ר ה ג ל ז מ נ י ם נ מ צ א ב ת ו ך ה ק ה ל ,ה ש ת ד ל ו ש ה ש י פ ו ט יהיה א ו ב י י ק ט י ב י .
ע ם ס י ו ם ה מ י ש ח ק ה י ו ע ו ל י ם ע ל ה מ ש א י ת ש ל ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ״שניידר״ ר א ש י ת ־ כ ל
ה ש ח ק נ י ם ,א ח ר י כן — ח ס י ד י ״ מ כ ב י ״ ו ל ב ס ו ף ״ ה מ א ס ף ״ — ה א ח י ם ג ל ז מ ן .ב ד ר ך
כ ל ל ה י ו מ ה ל ו ו י ם א ל י נ ו ל מ י ש ח ק י ־ ח ח ש נ י י ם ,או ש ל ו ש ה גלזמנים ,ו ז ה ה ס פ י ק
כ ד י ל ר ס ן כ מ ה מ א ו ת פולנים .ה ״ נ ש ק ה ס ו ד י ״ ש ל ה ם ה י ה כ נ ר א ה ,פ ר ט ל ״ ש מ ם
א ק ד ח י ם ו ס כ י נ י ם קפיציים ,ש ה י ו ב ו ל ט י ם מ ח ח ת ל מ ק ט ו ר נ י ה ם .א נ י ו ו כ ר
הטוב״,
ב מ י ו ח ד א ה מ ר א י ה ם ה ח י צ ו נ י :ה י ו ב ל ו נ ד י נ י ם ,ב ע ל י עיניים ב ה י ר ו ח ,א ף נ ש ר י
)יהודי(,
רזים,
ממוצעי־קומה
והרבה
שיני ז ה ב
ב פ י ה ם .היו
לובשים
מקטורן
״ א ל ה שרלוק הולמס״ וכובע ק ס ק ט מ ו ס ט ה צ ד ה ,מ ה שנקרא ״נא בקר״ ,שהיה
מכסה
כ מ ע ט א ח מ ח צ י ח הפנים .אולי ל א היו מעוניינים ,ששוטרי־חרש יצלמו
א ת פ נ י ה ם י כמובן ,ש ב מ ג ר ש ״ מ כ ב י ״ ל א הייגו ז ק ו ק י ם ל ה ג נ ח ם ,א ך ל פ ע מ י ם היו
מופיעים
ב ש ב ח ו ח ל ר א ו ח א ח ה מ י ש ח ק .אין צ ו ר ך ל ה ד ג י ש ,שהיו נ כ נ ס י ם ח י נ ם
אין־כסף ומתיישבים במקום הכבוד ב״טריבוגה״.
כ א ש ר ,ב ש נ ת 1931ע ב ר ת י ל ו ו ר ש ה ל ל מ ו ד ב מ כ ו ן ל מ ד ע י ה י ה ד ו ת ו ב א ו ג י ב ר ס י ט ה
ה ו ו ר ש א י ת ,ידיעותי ע ל ה ג ל ז נ מ י ם ה ל כ ו ו פ ח ת ו .ר ק ב ח ו פ ש ו ת ה פ ס ח ו ה ח ו פ ש ה ג ד ו ל —
יולי א ו ג ו ס ט — כ ש נ ו ד ע ל ה נ ר י ק א פ ס ל ש ל א ב א ן — ז ה א נ י — הגיע ל ק ר ק ו ב ,ה י ה
מזמן
לזמן שולח אלי שליח להזמינגי ל מ י ש ח ק ח ח ,ואז הספקתי ע ו ד ל ר א ו ת
א ת האחים גלזמן מלווים א ח קבוצהגו ,ע צ ם גוכחוחם ח ר מ ה ל כ ך שהמישחק יעבוד
ב ש ל ו ם .א ך ל פ ע מ י ם ״ ב ת ו ם ה מ י ש ח ק ,כ ש כ ב ר הייגו ע ל ה מ ש א י ת ,הייגו ש ו מ ע י ם
צ ע ק ו ח וגידופים א נ ט י יהודיים ,כגון ״ י ה ו ד י ם מ צ ו ר ע י ם ״ ) (Parszywe ZydMו א ם
היינו ז ו כ י ם ב מ י ש ח ק ) ד ב ר גדיד ב מ י ש ח ק י ח ו ץ ( או א פ י ל ו מסיימים א ח ה מ י ש ח ק
בתיקו ,זכה גם
השופט
למנה
בנוסח
״השופט
ע ר ד ל ״ )(Sfedzia Kaiosz
או
״ ה ש ו פ ט ק י ב ל כ ס ף מ ה י ה ו ד י ם — מ ה ש נ י י ד ר י ם ״ ,ל פ ע מ י ם ג ם גזדקו א ב ג י ם ב ו ד ד ו ת
ו ב ז ה ת מ ה החגיגה.
מאורעות
מיוחדים במיגרש ״מכבי״
א .ל ״ ג כעושר .ל ״ ג ב ע ו מ ר ב ק ר ק ו ב ה י ה ח ג ו ש ל ה נ ו ע ר היהודי הציוני ה מ א ו ר ג ן
׳ושל ה ג י מ נ ס י ה ה ע ב ר י ה .ב א ו ח ו יום היו צ ו ע ד י ם ב ח ו צ ו ח ק ר ק ו ב ח ב ר י כ ל ת נ ו ע ו ת
ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת — ״ ע ק י ב א ״ ,״ ה ש ו מ ר ה ד ת י ״ ,״דרור״ ,ב י ת ״ ר ו״השומר ה צ ע י ר ״ —
•248
מדי
לבושים
התנועה
הגימנסיה
כשבראשם תלמידי
בראש
העברית.
התהלוכה
העליזה והססגוניח צעדה חזמורח הנשיפה של הגימנסיה ת ח ת שרביטו של מ ק ם
רוזנצווייג
שלמד
ה ג ב ו ה והיפה ,ו ב ס ו פ ה היה
נ מ ו ך ־ ה ק ו מ ה י ש ר א ל רוזנצווייג,
המחופף
א ח ר י כן בוורשה ,ב מ ח ל ק ת ה ר ב נ י ם ב מ כ ו ן ל מ ד ע י היהדות .מ י ש ל א ר א ה
א ת ה ח ה ל ו כ ה ה ז א ח ב ל ״ ג ב ע ו מ ר ,א ה ה ב ג י ם ו ה ב ג ו ח ה ב ר י א י ם ו ה ג א י ם ע ל דגליהם,
ל א ר א ה ש מ ח ת יהודים ב ג ו ל ה .הפולגים ,ש ע מ ד ו ב צ ד י ה כ ב י ש — ע ל ־ י ד יהודים
ששבעו
נ ח ת מבניהם ובנותיהם ,הסתכלו
עידוד:
צעקות
ביותר
״קדימה
או
עקיבא״
בהם
ב ה ע ר צ ה ,ו פ ה ושם ה י י ת שומע
״קדימה
הגדולה
השומר״
להערצה
אך
זכתה התזמורת של הגימנסיה העבריה ,שהיתה נ ח ש ב ת ל א ח ת מתזמורות
ה נ ש י פ ה ה ט ו ב ו ת ב י ו ת ר ב ק ר ק ו ב .מ ק ם רוזנצווייג ,ש ה י ה מ ב צ ע ת ע ל ו ל י ם א ק ר ו ב ט י י ם
בשרביטו
אולי
היה ב ע י נ י ה כ ל כ מ ע ט ג י ב ו ר ל א ו מ י .פ ה ו ש ם ה י י ת ש ו מ ע פ ו ל נ י ם —
קנאה
מתוך
ואולי
מתוך
הערצה
לוחשים:
—
״זה
צ ב א יהודי מ מ ש ״ .
ה י י ת י אז ג א ה מ א ו ד ,כ ש צ ע ד ת י ב ש ו ר ו ת ״ ה ש ו מ ר ה ד ת י ״ ו א ח ר י כן ב ש ו ר ו ת ת ל מ ד י
העבריח,
הגימנסיה
ודווקא
של
הביטויים
״צבא
הפולנים
יהודי״,
החמיאו
לי
מאוד מאוד.
של
שיאה
חהלוכח ל״ג
בעומר,
היה
״מכבי״.
במיגרש
שם
הגיע
המיצעד
היפה ל ס ו ף דרכו .עמדגו שם על משטח ה ד ש א )ל״ג בעומר — ח ק ו פ ח האביב(,
ק ב ו צ ה ע ל ד ג ל ה ,כ ש ה ת ז מ ו ר ת מ נ ג נ ת ל ח נ י ם ש ל ש י ר י ל כ ה ע ב ר י י ם ידועים.
כל
כ ש כ ו ל ם ע מ ד ו ב ס ד ר מ ו פ ת י ב ש ו ר ו ת ע ל מ ק ו מ ו ת י ה ם ,ה ג י ע ה ר ב ד ״ ר יהושע טהון —
מנהיגה
של
של
משה
י ה ד ו ת ק ר ק ו ב וציר ל ס י י ם
)מונייק(
אבלם
—
ברכה
הפולני.
לאורח
ואז
המכובד
נשמעה
תרועת
והנערץ
של
החצוצרה
כולנו
—
ו א ח ר י כן ב נ ו קוויטנר ,ב ק ו ל ו הרועם ,נ ח ן פ ק ו ד ה :ע מ ו ד דום .ד ״ ד טהון ,נ מ ו ך ־
ה ק ו מ ה ,ב ע ל ה ז ק ן ה א פ ו ר ו מ מ ו ש ק ף ,ע ל ה א ל ה ב מ ה ו נ ש א א ח נאומו .א ח ה מ ש פ ט י ם
הראשונים
השמיע
ב ע ב ר י ה ,א ח ר י כן
עבר
לפולניה.
הוא סיפר על
משמעוחו
ש ל ה ח ג ,ע ל ר ׳ ש מ ע ו ן ב ר יוחאי ,ה ש ו ו ה א ו ח נ ו ל מ כ ב י ם ה ה י ס ט ו ר י י ם וסיים א ח
נאומו
מקם
ב ״ ח ז ק ואמץ״ .ג ם א נ ח נ ו ע נ י נ ו א ח ר י ו ״ ח ז ק ואמץ״ .ב ח ו ם ה נ א ו ם הניף
רוזנצווייג א ת שרביטו ,והתזמורח ניגנה א ת ״התקווה״ ,כשכולנו עומדים
ד ו ם ו ש ר י ם ע ם ה ת ז מ ו ר ת א ת ההימנון הלאומי .ב ת ו ם ה ה מ נ ו ן ,נ ש א ר נ ו כ ו ל נ ו ע ו מ ד י ם
ע ל מ ק ו מ ו ת י נ ו ,ע ד ש ה ד ״ ר טהון ירד מ ה ב מ ה ,נ כ נ ם י ח ד ע ם ה ד ״ ר חיים הילפשטיין
ל מ כ ו נ י ת ו ע ז ב א ת מ ג ר ש ״ מ כ ב י ״ ב ד ר כ ו ל ב י ת ו ב ר ח ו ב י א ס נ ה .ע ו ד היום ,כ ש א נ י
נזכר
ב ח ג י ג ו ת ל ״ ג ב ע ו מ ר ב ק ר ק ו ב ,א נ י ש ו מ ע עדיין
הגימנסיה
א ת צלילי התזמורת של
ה ע ב ר י ת ו נ א ו מ ו ה מ ז ה י ר ש ל מ נ ה י ג נ ו — ה ר ב ד ״ ד יהושע טהון .א ב י
ר ׳ ש מ ע ו ן ,ח ל ם ,שאני ,בנו ,א מ ל א א ת מ ק ו מ ו ש ל ה ר ב ה נ ע ר ץ — ״ א ח ר י 120ש נ ה ״ —
כפי שנהג לאמר.
היו ל נ ו ה ר ב ה ימים ט ו ב י ם ב ״ מ כ ב י ״ ק ר ק ו ב .כ ל נ י צ ח ו ן ש ל כ ד ו ר ג ל נ י ״מכבי״,
כ ל נ י צ ח ו ן ש ל ה א צ נ י ו ת ה מ פ ו ר ס מ ו ת שלנו ,כ מ ו מ ר י ל ה פ ר י י ו ו א ל ד או פ ל ה גוטליב,
או נ י צ ח ו ן ש ל ק ב ו צ ת כ ד ו ר ־ ה מ י ם ,ש ה י ת ה א ל ו פ ת פ ו ל י ן ב מ ש ך ש ב ע ש נ י ם ת מ י מ ו ת ,
הסב
האלה
היו
לנו
שמחה,
ולקהילה
היהודיה
בקרקוב
ה ת ה ל כ נ ו ב ק ו מ ה זקופה ,מ ה ש ל א
אלה שמחוה
צהלה
ושמחה.
אחרי
הנצחונות
ח מ ד מ צ א ח ן ב ע י נ י ש כ נ י נ ו הפולנים.
כ ל ל ־ י ה ד י ו ח .שהרי ה ר ב ה
נחח
בחיים המדיניים והכלכליים,
ל א היתד! ל א ל י ה ד י פולין ו ל א ל י ה ד י ק ר ק ו ב .ג ז ר ו ת ג ר ב ס ק י ,ה ש ת ו ל ל ו ח ה ס ט ו ד נ ט י ם
249
ה א נ ד ק י ם או נ א ו מ י ו ה א נ ט י ש מ י י ם ש ל ה כ ו מ ר טז׳צ׳יאק ) (Ksiadz Trzeciakב ס י י ם
ה פ ו ל נ י ל א ה נ ע י מ ו כ ל ל א ת חיינו .ב ר ם ,מ א ו ר ע א ח ד ה ז כ ו ר ל ט ו ב ,ג ר ם ל נ ו ש מ ח ה
אמיתית.
היה זה
בסוף
העשרים,
שנות
הגיעה
כשלפולין
היהודית
קבוצת־הכדורגל
״ ה כ ו ח ״ מוינה .ש מ ה ש ל ה ק ב ו צ ה ה ז א ת — א ל ו פ ת א ו ס ט ר י ה — ה ל ך ל פ נ י ה .ב מ ו ס ף
הספורט של
ביותר
״נובי־דז׳נניק״
נצחונות ״הכוח״ על
קראנו על
הקבוצות
הטובות
״הכוח״
לפולין,
ב א י ר ו פ ה .איני ז ו כ ר מ י היה האימפרסריו ,ש ה ז מ י ן א ת
א ב ל ד ב ר א ה ד ידענו ,כ י ״ ה כ ו ח ״ ה ג י ע ה ל ק ר ק ו ב ל א ח ר ה נ צ ח ו נ ו ת ע ל ״ פ ו ג ו ן ״
ו״לגיה״
בלבוב
מהקבוצות
בוורשה,
בליגה
הטובות
הראשונה
נסעתי
בפולין.
עם חברי מ ק ס בידרמן ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת בקרקוב ,כדי לראות א ת הגיבורים האלה
ו ל נ ג ו ע ב ה ם בידי .ה ם
נתקבלו
בהתלהבות ובפרחים
יהודים ונציגי ״ מ כ ב י ״ ק ר ק ו ב .ה נ צ י ג י ם הרשמיים ש ל
״הכוח״
שחקני
3:0
ל׳׳מלון
הצרפתי״
״הכוח״ נ ג ד
) .(Hotel Francuskiא ת
״קרקוביה״,
מהקבוצות
המעולות
מאות
ע ל ־ידי
ספורטאים
״ מ כ ב י ״ ליוו א ת ש ח ק נ י
מישחקם
הראשון
שיחקו
בפולין,
והתוצאה
היתד•
ל ט ו ב ת הווינאים .ל מ ח ר ת ,ב י ו ם הראשון בשבוע ,ש י ח ק ו נ ג ד ״ מ כ ב י ״ ק ר ק ו ב .
ה מ י ש ח ק היו כ ל
כ ב ר שעתיים לפני
המקומות
במיגרש
״מכבי״
תפוסים
ובין
הצופים היה א פ ש ר ל ר א ו ת ג ם כ מ ה ע ש ר ו ת פולנים ,ש ב א ו ל ר א ו ת א ת ה מ י ש ח ק
הידידותי בין ש ת י ה ק ב ו צ ו ת היהודיות .כ ל ה ח ל ו נ ו ת ו ה מ ר פ ס ו ת ב ר ח ו ב ד י ט ל ו ב ס ק ה
מ מ ס פ ר 1ו ע ד 19היו מ ל א י ם צ ו פ י ם מ א ו ש ר י ם .ה ר י י ד ע נ ו מ ל כ ת ח י ל ה מ ה ת ה י י נ ה
תוצאות
המישחק.
זוכר א נ י א ת
המישחק
שחקני
המעולה הזה.
שיחקו
הכוח
מ י ש ח ק ט כ נ י מ ש ו כ ל ל ו ב ה ת ק ר ב ם ל ש ו ע ר ש ל ״מכבי״ ,נ ב נ צ ה ל ,ירו מ מ ש פ צ צ ו ת ,א ך
הכדור
״ מ כ ב י ״ .א י נ י זוכר
משום־מה החטיא בכמה סנטימטרים את השער של
בדיוק א ת ת ו צ א ו ת ה מ י ש ח ק — הייתי יותר מ ד י ה מ ו ם מ ה ט כ נ י ק ה ה מ ע ו ל ה ש ל
אחינו ה מ ה ו ל ל י ם מ ו ו י נ ה — א ך ב ט ו ח נ י שהווינאים נ י צ ח ו ב ה פ ר ש קטן.
ל מ ח ר ת היום נ ע ר כ ה ה ה צ ג ה ה א מ י ת י ת :ה מ י ש ח ק בין ״ ה כ ו ח ״ ובין א ח ת ה ק ב ו צ ו ת
ה ט ו ב ו ת מ ה ל י ג ה ה ר א ש ו נ ה ב פ ו ל י ן — ״ויסלה״ מ ק ר ק ו ב .ק ב ו צ ה זו היתד ,י ד ו ע ה
כאנטישמית
ו מ ר ב י ת א ו ה ד י ה היו מ ק ו ר ב י ם לאנדקים .״ ו י ס ל ה ״ ד ר ש ה ,ש ה מ י ש ח ק
יתקיים במיגרשה ,ה מ ר ו ח ק מ ר ח ק ר ב מ ה ר ו ב ע היהודי — קאז׳ימייז׳ ו ס ב י ב ת ו —
א ך מ א ר ג נ י ״ ה כ ו ח ״ ו מ ג ה י ג י ״ מ כ ב י ״ ל א ה ס כ י מ ו בשום אופן ,ו ב ל י ת ־ ב ר י ר ה ה ס כ י מ ה
״ויסלה״ ל ש ח ק ב מ י ג ר ש ה ש ל ״ מ כ ב י ״ ק ר ק ו ב .״ויסלה״ ה ת י י צ ב ה ל מ י ש ח ק ה נ ג ד
״הכוח״ ב ה ר כ ב ה ה ח ז ק ב י ו ת ר ו ב ש ע ר ה ,ה ש ו ע ר ש ל נ ב ח ר ת פ ו ל י ן ב כ ד ו ר ג ל .
•'כדורגלני
שהובסו
״ויסלה״
על־ידי
התכוונו
היהודים
לנקום את
הוויגאים .ג ם
נ ק מ ת ״פוגון״,
״הכוח״
״לגיה״
התייצבה
ו״קרקוביה״,
למישחק הזה
עם
שחקניה הטובים ביותר .ואלה שמותיהם :בשער — הלפרן ,המגיגים — שוואגר
וטרומן ,ה ק ש ר י ם — ק ר ,ג ר י נ פ ל ד ו מ ו ל נ ר ו ב ה ת ק פ ה — נ מ ש ,הויזלן ,ג ר י נ ו ו א ל ד
וכץ .מ נ ה י ג י
המגן
יותר
״מכבי״
הזהירו א ת
שחקני
ההתקפה של
״הכוח״
במיוחד
מפני
ה ש מ א ל י ש ל ״ ו י ס ל ה ״ — קאצ׳ור ,בריון ידוע ,ש ב ד ר ך ־ כ ל ל ח י פ ש ל פ ג ו ע
ברגלי השחקנים מאשר
בכדור.
•י ה מ י ג ר ש היה מ ל א ע ד א פ ם מ ק ו ם ו כ ן ה ח ל ו נ ו ת ו ה מ ר פ ס ו ת ש מ ס ב י ב .ע ל ב י מ ת ־
הכבוד
ישבו נכבדי ״מכבי״ קרקוב,
ה נ ש י א ו ת ש ל ״ויסלה״,
עיתונאים
וצלמים
מ פ ו ל י ן ו מ ח ו צ ה לה* ע ד ה ה פ ס ק ה היה ש ת י י ם א פ ס ל ט ו ב ת ״ ה כ ו ח ״ ,ו ה ד צ ע ק ו ת
250
השמחה
של
לאחר כל
ש ע ר הגיע
ע ד ל מ ר כ ז העיר .א ח ר י ה ה פ ס ק ה
התגבר
הלחץ
ש ח ק נ י ״הכוח״ ,ש ש י ח ק ו ב מ ה י ר ו ת מ ס ח ר ר ת ו ה ב ק י ע ו ע ו ד ש ל ו ש ה שערים,
.5:0ד ק ו ת א ח ד ו ת
ו ה מ י ש ח ק נ ג מ ר ב נ י צ ח ו נ ה ה מ ז ה י ר של ״ ה כ ו ח ״ ווינה ב ת ו צ א ה
ל פ נ י סיום ה מ י ש ח ק ק ר ה מ י ק ר ה ל א ־ ס פ ו ר ט י ב י ,א ף ש א ו ה ד י ״ מ כ ב י ״ ל א ה צ ט ע ר ו
עליו .כ ש ש ח ק נ י ״ ו י ס ל ה ״ ה ס ת ע ר ו ל ע ב ר ש ע ר ה ש ל ״ ה כ ו ח ״ ב מ ט ר ה ל ז כ ו ת ב ש ע ר ־
כבוד ,ועיניו ש ל ה ש ו פ ט כ ו ו נ ו ל ע ב ר ש ע ר ״הכוח״ ,נ י ג ש נ מ ש ל ק א צ ׳ ו ר ו ב ע ט
ברגלו .המגן ק א צ ׳ ו ר צ נ ח ע ל ה ד ש א וקם• ר ק ל א ח ר ש ה ש ו פ ט ש ר ק ל ס י ו ם ה מ י ש ח ק .
ניצחונה
אחר
של
״הכוח״
במישחקה
בפולין,
האחרון
היתד.
העיר
קרקוב
כ מ ר ק ח ה .היהודים ש מ ח ו מ ס ב י ב ל מ י ג ר ש ״מכבי״ ,נ י ת ח ו א ת כ ל מ ה ל כ י ה מ י ש ח ק
וציינו ל ש ב ח א ת ה ש ו ע ר ה ל פ ר ן ו ב מ י ו ח ד א ת ה ח ל ו ץ נ מ ש ,שהיה מ ג י ב ו ר י ה מ י ש ח ק
ה ה י ס ט ו ר י ו ה ב ק י ע ש נ י י ם מ ח מ ש ת השערים .ד ש א ה מ י ג ר ש ה ו ש ח ת ע ל ־ י ד י ה צ ו פ י ם ,
שמד
בהם.
אחרי סיום ה מ י ש ח ק ר צ ו ל ע ב ר ה מ נ צ ח י ם כ ד י ל ח ב ק ם או ל פ ח ו ת ל ג ג ו ע
ב י מ ת י ה כ ב ו ד כ מ ע ט ה ת מ ו ט ט ה ולגדר־העץ מ ס ב י ב למיגרש נוספו ״חורים״
חדשים.
שחקני ״ויסלה״ ואוהדיה עזבו
א ת ה מ י ג ר ש ח פ ו י י ־ ר א ש .היה זה
אחד
הימים ה מ א ו ש ר י ם ב ח י י ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה.
למחרת
וינה
הופיעה
בעמוד הראשון של
״נובי־דז׳ינניק כותרת
ר א ש י ת :׳׳הכוח״
ה ע י ת ו ן היה
של
ה כ י פ ה א ת ׳ץיפלה׳׳ ,ו ב ע מ ו ד ה ח מ י ש י ש ל
תיאור מלא
ה מ י ש ח ק ה ה י ס ט ו ר י הזה.
251
גוטקה שטנדיג
בשורות ממרחקים; פדות ז
בחודש מארס 1944הגיעונו שמחנות שהצבא
הסובייטי מתקרב אל גדות הויסלה.
ערב
שלוה.
ש ל ה ב ט ח ו ת אביביות,
רק רוח מ מ ע ר ב
של מחנק מתקתק,
ברטט חרישי
ש ל ר י ג ו ש י ם שלוים.
מרעידה א ת צעיף הערפל.
האויר
ממזרח
ע ר ג י ,חגיגי,
על קבי החלל
ב ת פ ל ה דוממת
ע ו ט ף א ת האדמה.
עבים־דמעות
באות
הרות־גשם.
האור
במרחקים
ח ר ד מ פ ח ד הלילה,
בשורות מאירות
ג ח ל ש ,דועך ,גווע,
של עליות עתידיות:
ג ע ל ם בצל.
תחושות — או ח ל ו מ ו ת ?
) מ פ ו ל נ י ת :אריה בראונר(
מ ח נ ה פלאשוב1944 .
252
ה ס פ ר י ם
מ מ ד ף
דייר דוד שערי
אגודת הנוער העברי ״עקיבא״ ומורשתה
תנועות־הנוער
התופעות
ה צ י ו נ י ו ת ־ ח ל ו צ י ו ת שבין ש ת י
מלחמות־העולם מציגות א ת
הסוציולוגיות המרעננות ביותר ב ת ו ל ד ו ת ת נ ו ע ת ־ ה ת ח י ה
אחת
הלאומית של
ה ע ם ה י ה ו ד י ב ע ת .החדשה .ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר צ י ו נ י ו ת ־ ח ל ו צ י ו ת א ל ה ,ע ל כ ל גווניהן
״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ,״גורדוניה״ ,״ ד ר ו ר ״ ,״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ו ב מ י ד ה
האידיאולוגיים:
מ ם ו י י מ ת ג ם ״ ב י ת ר ״ ו ״ ב נ י ־ ע ק י ב א ״ ,ינקו א ת ת ו כ נ ן ו א ת ח י ו ת ן מ ה ח ז ו ן הציוני —
מ ה ד ,ו מ ״ מ ר ד הנעורים״ בחברה המערבית ע ר ב מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם הראשונה ,מאידך.
כ מ ע ט כ ל ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר הציוניות החלוציות ביקשו ל מ מ ש ״ ת ר ב ו ת נוער״ רעננה
ובלתי־תלויה
)Wineken
ב ח ב ר ת המבוגרים ,ל פ י משנתו ש ל ה מ ח נ ך הגרמני גוסטאב וינקן
.(Gustav
בו־זמנית,
אימצו
לעצמן
תנועות־נוער
א ל ה א ת ה ד פ ו ס י ם החינוכיים ש ל ת נ ו ע ת ה צ ו פ י ם ה ב ר י ט י ת ,
,1907
ציוניות־חלוציות
שהתארגנה
בשנת
ב ר א ש ו ת ו ש ל ב א ד ן ־ פ א ו ל ) ,(Baden poweiב י ח ד ע ם אימוץ כ ל מ ע ר כ ת
ה ס מ ל י ם ש ל א י ר ג ו ן נ ו ע ר זה .ב א ד ן ־ פ א ו ל ה ט י ף ד ו ו ק א ל נ א מ נ ו ת ל ל א סייג ל מ ו ל ד ת
ולמשטרה
ו ל ק ב ל ת מרות ח ב ר ת המבוגרים.
1
החסימה ש ל הנוער ה מ ע ר ב י הגיעה
א ל הנוער הציוני במזרח־אירופה ע ר ב מלחמח־העולם הראשונה באמצעות המיפגש
ע מ ו ש ל ב נ י נ ו ע ר ציוני בווינה א ו בריכוזים יהודיים א ח ר י ם ב ק י ס ר ו ת ה ה ב ס ב ו ר ג י ח .
האידיאל החינוכי ש ל כמעט כ ל תנועות הנוער הציוינות ,להוציא -ת נ ו ע ת בית״ר,
ה י ה ״ ה ח ל ת ״ ו ה ן חייבו ,כ מ ע ט כולן ,א ת ח ב ר י ה ן ל ה ג ש מ ה ח ל ו צ י ת ־ ה ת י י ש ב ו ת י ת
בארץ.
התנועה
הציוניח,
שחחרה למהפכה
כוללת
ב ח י י ה ע ם היהודי,
שימשה
א ם מיניקה ורקע פורה להפעלתן היצירתית ש ל ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר האלה .ב ת ק ו פ ת
מלחמת־העולם
ה ר א ש ו נ ה ה ו צ פ ה ווינה ב ג ל י פ ל י ט י ם יהודים מ ג ל י צ י ה ,ו ב י נ י ה ם
משגת הציוגות של אגודת הנוער העברי ״עקיבא׳׳ .הוצאת ״משואה״ ,תשמ״ז—.1986
ב מ ד יחיאלי ,״עקיבא״ ,תגועת גוער ציוגית־כללית; צמיחתה ,התפתחותה ולחימתו־• בשנות
השואה .מ ו ר ש ת — ס פ ר י ת הפועלים ,תשמ״ח—.1988
253
מ א ו ר ג נ ו ת ש ל נ ו ע ר ציוני ,שעברו ,מ ח ד ,ת ה ל י ך ש ל "Vergeistigung
קבוצות
d e s Zionismus״ ) ה פ י כ ת ה ש ל ה צ י ו נ ו ת לאידיאה ר ו ח נ י ת ( ,ב ה ש פ ע ת ם ש ל מ ר ט י ן
ב ו ב ר וזיגפריד ב ר נ פ ל ד ,ו מ א י ך ך ה ם ס פ ג ו ונשמו א ת ה א ק ל י ם ה ר ו ח נ י ש ל ״ ת ר ב ו ת ־
הנוער״
כמה
של
וינקן.
דפוסים
של
הקבוצות
חינוך
הראשונות של
שהיו
חברתי,
״השומר״
מקובלים
בווינה
סיגלו
בתנועת־הנוער
לעצמן
הגרמנית
,Wandervogeiכ ג ו ן :ה ה ת ו ו ע ד ו ת ,ה״צוותא״ ,השלילה ש ל ת ר ב ו ת ־ ה ח י י ם ה ב ו ר
גנית ,הטיולים ב ח י ק ה ט ב ע ,א ך ה ן ד ח ו א ת ה ה ס ת ג ר ו ת ש ל ה נ ו ע ר מ ח ו ץ ל ח ב ר ה
ו ה כ ר י ע ו ב ע ד פ ע ו ל ה ח ל ו צ י ת ב י ה י ר ו ת אוטונומיות של ק ב ו צ ו ת ־ נ ו ע ר ב ת ו ך ה ח ב ר ה
המשמעות של
ל ש ם שינויה .זוהי
תנועת־הנוער
ה צ י ו נ י ת ־ ח ל ו צ י ת .עם־ ה מ י פ ג ש
במציאות
הארצישראלית וקשיי ההגשמה החלוצית־ההתיישבותית בארץ ,ה צ ט ר פ ו
החלוצים,
ארציים
ב ו ג ר י תגועות־־גוער א ל ה ,ש ע ל ו לארץ ,ל ג ו פ י ם ה ת י י ש ב ו ת י י ם
ו ל א י ר ג ו ג י ם פ ו ל י ט י י ם ־ מ פ ל ג ת י י ם .ה צ ט ר פ ו ת זו ח י י ב ה ג ם א ת ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ב ג ו ל ה ,
) ,(Nachwuchsת ו ס פ ת מ ו ב ט ח ת ש ל כ ו ח ־
ש ה פ כ ו ב ד ר ך זו ל מ ע י ן ח י ל ־ מ י ל ו א י ם
א ד ם ו ח ב ר י ם ל ג ו פ י ם ה ת י ש ב ו ת י י ם אלה.
ב ג מ ר ה מ ל ח מ ה ,ע ם ש ו ב ה פ ל י ט י ם היהודים מוויגה לגליציה ,ה ת ע ר ו ק ג י ״ ה ש ו מ ר ״
בגליציה וגם
הקוגגרםאית .עם
בפולין
עצם קורותיה הממוסדים ש ל
הוועידה
בלודז׳
ת ג ו ע ת ״השומר הצעיר״,
בשנת
2
מתחילים
1919
שעיצבה א ת הדפוסים
החינוכיים ו ס ל ל ה א ת ה ד ר ד ג ם ל ש א ר ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר הציוגיות ה ח ל ו צ י ו ת .ת נ ו ע ת
״ ע ק י ב א ״ ,ש ה י א ה נ ו ש א ש ל ר ש י מ ת ־ ה ע ר כ ה זו ,נ י מ נ י ת ע ם ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת
ו ר א ש י ת ה ב א ו ת ו מ ו ע ד ו ב א ו ת ו איזור גיאוגרפי כ מ ו
הוותיקות
על אף
המקוריות
מלחמות־עולם,
והיצירה
העשירה של
עמידת־הגבורה
בימי
שלהן
תנועות־ הנוער
השואה
״השומר־הצעיר״.
הציוניות בין
המכרעת
ותרומתן
שתי
להקמת
המדיגה בין ,1948—1944ה ר י ה מ ח ק ר ההיסטורי ע ל מהותן ,ק ו ר ו ת י ה ן ו ה ת פ ת ח ו ת ן
ה ו א עדיין ה ס ס נ י
ו ב ר א ש י ת ד ר כ ו .פ י ג ו ר גדול יש ל ר ש ו ם
ההיסטוריוגרפיה ש ל
זכתה
תנועות־הנוער
חשבון
במיוחד על
הציוניות־הכלליות*.
ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ת ־ ה כ ל ל י ת ״עקיבא״ ,הייחודית ב ת כ נ י ה הרעיוניים־
חינוכיים ו ה מ מ ו ק ד ת ב ע י ק ר ב ח ב ל ה ג י א ו ג ר פ י ש ל גליציה ה מ ע ר ב י ת ו ק ר ק ו ב ב י ר ת ה ,
שבוגריה ואוהדיה נ ר ת מ ו ל א ח ר ו נ ה לעבודת מחקר וליקוט שקדני ש ל מקורותיה
ופירות
עבודות
מחקר,
עיון .וליקוט אלה
הופיעו
בדפוס
האחרוגות:
בשנתיים
א( מ י ש נ ת ה צ י ו נ ו ת ש ל א ג ו ד ת ה נ ו ע ר ה ע ב ר י ״עקיבא!׳ ,ב ע ר י כ ת ר י נ ה נ ז ר ,ה ו צ ׳
משואה,
;1986ב (
ברוך
מורשת — ספרית פועלים,
והמעיין
הרגיש
יחיאלי,
״עקיבא״,
תנועת־נוער
ציונית־כללית,
.1988ש ו נ י ם ה ם ש נ י ס פ ר י ם א ל ה
יאבחן ב ה ם
מישקל
ואף לתכנים רעיוניים .ה ם ל א
ו ד ג ש שונה,
תוכננו
במשותף,
המיוחס
בתוכנם
הוצ׳
וברמתם
לאישים,
לאירועים
ואף־על־פי־כן הם
משלימים
זה א ת זה .ב ע ת ש ה ס פ ר ה ר א ש ו ן ה נ ו ל ק ט מ ק ו ר ו ת מ ת ו ך פ י ר ם ו מ י ה ת נ ו ע ה ,ש נ ע ר ך
ב ה נ ח י י ת ו ש ל ר א ש ה ת נ ו ע ה ב ע ב ר ,ה ד ״ ר יהודה אורנשטיין ,מ צ י ג ה ס פ ר ה ש נ י
מחקר
היסטורי ש י ט ת י ו ש ק ד נ י ,מ נ ו ס ח ה י ט ב .ו מ ע ו ג ן ב מ ק ו ר ו ת ה ת נ ו ע ה ,
שנערך
ע ל ־ י ך י ח נ י ך ״ ע ק י ב א ״ ב פ ו ל י ן ,ש ה ש ת ל ב בארץ דווקא ב ק י ב ו ץ ש ל ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״
והוא ה ו ד ר ד ב ע ב ו ד ת ו .ע ל ־ י ד י צ ו ו ת מ ו ו ת י ק י ״עקיבא״ .ס י ד ר ת ״ מ ו ר ש ת ״ ׳ ש ל ס פ ר י ת
הפועלים ראויה ל ה ע ר כ ה מ ל א ה ע ל ההוצאה לאור ש ל מ ח ק ר זה ,החורג כ ל ־ כ ך
מ ה מ ח נ ה ה א י ד י א ו ל ו ג י ש ל ה ו צ א ה זו. .
254
• .
.
תהגות בקורותיה של תנועת ״עקיבא״
ק ו ר ו ת ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ מ ש ת ר ע י ם ע ל פ נ י ת ק ו פ ה א ר ו כ ה ל מ ד י ש ל כ ש ל ו ש י ם שנה,
כ מ ע ט כ מ ו א ל ה ש ל ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ,א ך ש ל א כ ת נ ו ע ה א ח ר ו נ ה זו ,היתד! ״ ע ק י ב א ״
נטועה
ב ע י ק ר באיזור הגיאוגרפי המוגבל ש ל גליציה המערבית ,באקלים הרוחני
ש ל מ נ ה י ג ו ת ו ה צ י ו נ י ת ש ל ה ר ב ד ״ ד י ה ו ש ע )אוזיאש( טהון .ש ל א כיהודי גליציה
המזרחית,
שטבלו
ההבסבורגית
יהודית
בהוויה
שורשית
ועממית,
נתפסו
הקיסרות
בשלהי
חלקים ניכרים ש ל ב נ י הנוער היהודי המשכיל בגליציה המערבית
ו ב י ח ו ד ב ק ר ק ו ב הבירה ,ל ה ל כ י ־ ר ו ח מ ת ב ו ל ל י ם ,א ם ב ת ר ב ו ת ה פ ו ל נ י ת ,ו א ם ל ה ל כ י ־
ר ו ח קוסמופוליטיים ,שהשפה והתרבות ה ג ר מ נ י ת היו ל ה ם שופר.
ראשיתה של
ת נ ו ע ה זו
באגודת
סטודנטים
שנאבקה
״עקיבא״,
בהלכי־רוח
מ ת ב ו ל ל י ם א ל ה ו פ ע ל ה ל מ ע ן ק י ר ו ב ם ש ל צ ע י ר י ם ל מ ק ו ר ו ת ה מ ס ו ר ת היהודית .ר ק
ב־ 1918ה ח ל
הפיכת
תהליך של
אגודת
הסטודנטים
לתנועת־נוער*.
״עקיבא״
ב ש נ י ם 1924—1918פ ס ע ה ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ב מ ע ו ר ב ע ם ת נ ו ע ת ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״
ו ב מ ק ב י ל א ל י ה ו ר ק ה ח ל מ ש נ ת ,1924ע ם ה ו ו ע י ד ה ש ה ת כ נ ס ה ב ק ר ק ו ב ,א פ ש ר ל ס ק ו ר
א ת קורותיה הממוסדים .ניתן לסמן כ מ ה
תנועת־נוער
תחנות
היסטוריות
של
בהתפתחותה
ציונית־כללית זו:
:1929—1924
ה ת א ר ג ג ו ת וגיבוש
תנועת ״עקיבא״
כתנועת־נוער
ציונית־
כ ל ל י ת ב ע ל ת אופי י י ח ו ד י ;
:1932—1929נסיון ה ת מ ז ג ו ת ב ג ו ל ה ו ב ק י ב ו ץ ב א ר ץ ע ם ״ ה נ ו ע ר הציוני״
הכללי;
: 1935—1932ה ת ב ס ס ו ת ד ר כ ה ה ר ע י ו נ י ת ־ ח י נ ו כ י ת ה ע צ מ א י ת ש ל ״ ע ק י ב א ״ ;
:1939—1935ל ב ט י ה פ ל ו ג ו ת ה ק י ב ו צ י ו ת ב א ר ץ ו ה ת י י צ ב ו ת מ נ ה י ג ו ת ח ד ש ה
ש ל ה ת נ ו ע ה מ ו ל מאורעות האימים ב ג ו ל ה :
: 1944—1939מ ל ח מ ת ה ג ב ו ר ה ש ל ״ ע ק י ב א ״ ב ש נ ו ת ה ש ו א ה ;
:1944כ ש ל ו ן ה ה י א ח ז ו ת ה ת נ ו ע ת י ת ־ ה ת י י ש ב ו ת י ת ב א ר ץ .
ב ו ו ע ד ה ש ל 1924
יהודה
התגבשה ההנהגה ההיסטורית ש ל
אורנשטיין ,שהתמיד
ה ת נ ו ע ה ו ב מ ר כ ז ה ד״ד
ב מ ע מ ד ו והיה ל מ נ ה י ג ה ה ה י ס ט ו ר י ש ל ה ת נ ו ע ה ע ד
ל ה י ע ל מ ה .ה ת נ ו ע ה ק י ב ל ה ב ו ו ע ד ת 1924א ת ה ש ם :״ א ג ו ד ת ־ ה נ ו ע ר ה ע ב ר י ״עקיבא״.
ב ש נ י ם 1927—1925נ ר ש ם ה נ ס י ו ן ה מ ע נ י י ן ש ל
אורנשטיין.וקבוצה ש ל חברי
ק ן ק ר ק ו ב ל ה ש ת ל ב ב ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ .נ ס י ו ן -ז ה ה ס ת י י ם ב כ ש ל ו ן כ ע ב ו ר ש נ ה
וחצי
ו א ו ר נ ש ט י י ן וחבריו ע ז ב ו א ת ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ו ח ז ר ו ל ת נ ו ע ת ־ ה א ם ש ל ה ם .
ל י מ י ם ,ב פ ר ס פ ק ט י ב ה היסטורית ,מ ס ב י ר א ו ר נ ש ס י י ן א ת ה ל ק ח ה ה י ס ט ו ר י ש ל נסיון
ז ה :״תוך
ויכוחים ע ם
חברי
׳השומר־הצעיר׳,
שלשורותין
הצטרפנו,
התבררה
ת פ י ס ת נ ו ה ש ו נ ה א ת הציונות ,א ת ה ח ל ו צ י ו ת ו א ף א ת ה ק י ב ו צ י ו ת .ע ם הנםיון הזה
הונחו היסודות האיתנים ל״עקיבא״ כתנועת־נוער צופית חלוצית ציונית־כללית״.
אורנשטיין נ ט ל מחדש ל ד י ו א ח הנהגה ה ח נ ו ע ה וחוד להיוח דוברה המוסמך.
ב״יםדות
״עקיבא״:
ר ע י ו נ נ ו ״ פ י ח ח אודנשטיין א ת ה ת פ י ס ה ה ר ע י ו נ י ת ה ד ו ־ כ י ו ו נ י ת ש ל
א ( .ש ל א כ״השומר־הצעיר׳ /ש ח ן י ב א ת כ ל
בוגריו :בהגשמה עצמית
255
בארץ,
במציאות ,ש ל א כל
הכיר א ו ר נ ש ט י י ן
ותעלה
הבוגרים עולים לארץ
את
ה ת ב י ע ה ש ל ה ש ת ל ב ו ת ב ו ג ר י ם ,ש א י ג ם עולים ,ב ״ ע ב ו ד ת ההווה״ ה צ י ו ג י ת ב ג ו ל ה
ל ש ם ע י צ ו ב אופיה ה צ י ו ג י ־ ל א ו מ י ש ל ה צ י ב ו ר י ו ת היהודית בגולה .״ ע ק י ב א ״ ח י ג כ ה
ו ד ח פ ה א ת חניכיה ל ע ל י י ה ,א ב ל ב ו ־ ז מ ג י ת הדגישה א ת מ ח ו י י ב ו ת ה ל ק י ו ם היהודי
ג ם ב ג ו ל ה ; ב( ב י ח ד ע ם ה ד ב ק ו ת ב ה ת י י ש ב ו ת ח ל ו צ י ת בארץ ,ה כ י ר א ו ר ג ש ט י י ן
6
ג ם ב ח ש י ב ו ת ההון ה פ ר ט י ב א ר ץ ו ב צ ו ר ך ל ש י ת ו ף ־ פ ע ו ל ה ע מ ו .ב י ג ו א ר 1930ע ל ת ה
ל א ר ץ פ ל ו ג ה ש ל 12ח ל ו צ י ם ,ב ר א ש ו ת ו ש ל י .אורגשטיין ,ח ל ק ם ח ב ר י ״ ע ק י ב א ״
חברי ״הנוער
וחלקם
הציוני״
תקעה
ה כ ל ל י מגליציה המזרחית .פלוגה זו
את
אוהלה ב א ם המושבות ,פ ת ח ־ ת ק ו ה .
השגים 1931—1929ה ן ש ג ו ת ש י ת ו ף ־ פ ע ו ל ה ומיזוג ח ל ק י ע ם ה ס ת ד ר ו ת ה נ ו ע ר
ה ע ב ר י בגליציה ה מ ז ר ח י ת ,ב ה נ ה ג ת ו ש ל י צ ח ק שטייגר ,ב מ ס ג ר ת ה ס ת ד ר ו ת ״ ה נ ו ע ר
הציוני״ העולמי .מ י ז ו ג ז ה ל א א ר ד ה ר ב ה זמן ,ל א ב ג ו ל ה ו ל א ב פ ל ו ג ה ה ק י ב ו צ י ת
המשותפת
ב פ ת ח ־ ת ק ו ה ב א ר ץ ו כ ב ר ב ש נ ת 1932פ ר ש ה ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ מ ח ד ש
למסגרתה המקורית העצמאית .היה זה בעידן ש ל נסיונות ההתלכדות ש ל ה מ ס ג ר ו ת
ה צ י ו ג י ו ת ־ כ ל ל י ו ת ו פ י ל ו ג מ ח ו ד ש ה י ה ב ו כ ד י ל ע ו ר ר ת מ י ה ו ת .יחיאלי ר ו מ ז ל ה ס ת י י ג ו ת
ש ל חברי ״עקיבא״ שהיו רגילים ל מ ס ג ר ת חיגוכית כמעט אליטיסטית ,שעודדה
ס פ ק נ ו ת ועיסוק ב ש א ל ו ת ר ו ח נ י ו ת ש ל ה י ה ד ו ת ,מ ה מ ס ג ר ת ה ר ח ב ה ש ל ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו ג י ״ ,
שגמשכה
הציתות
להמוגים
ומגהיגיה היו
לראש
עסוקים מ ע ל
בבעיות
הפוליסיות
של
ה כ ל ל י ת .ה פ י ל ו ג ה י ה ל ע ו ב ד ה ב א ו ק ט ו ב ר .1931מ ה ק ו ג ג ר ס הציוגי הי״ז
)ציריך (1931ש ב א ו ר ג ש ט י י ן ל ש ל י ח ו ת מ ח ו ד ש ת ב פ ו ל י ן ל ש ם ג י ב ו ש ה ת ג ו ע ה ,
ה ע מ ק ת ה הרעיוגית ו ה ר ח ב ת ה ה א י ר ג ו נ י ת .ה ש נ י ם 1935—1932הן ש נ ו ת ה ת ג ב ש ו ת
מחודשת של
התפשטותה
התנועה,
ל ע ב ר פולין
הקוגגרסאית ואף
כמה
לעבר
א ר צ ו ת ק ט נ ו ת א ח ר ו ת ב א י ר ו פ ה :א ו ס ט ר י ה ,צ׳כיה ,יוגוסלביה ,יוון ,צ ר פ ת .י ח י א ל י
אומד א ת מספר חברי ״עקיבא״
בשיא
ב ש נ ת 1933ב־20,000י ב־ 1935ה י ת ה
עקיבא
עוצמתה בגולה.
לעומת ה ה ת ר ח ב ו ת המרשימה ש ל ״עקיבא״ בגולה וביחוד בפולין רבתי ,נ ר ש ם
עמוק ,ר ע י ו נ י
משבר
ואירגוגי־משקי
בקיבוצי
בארץ .מ ת ח
״עקיבא״
וויכוחים
מ ת מ י ד י ם ליוו א ת ח ב ר י ״ ע ק י ב א ״ ב ק י ב ו צ י ה .ע ם ה ג ב ר ת ה ע ל י ה ש ל ח ל ו צ י ״ ע ק י ב א ״
פלוגות
גוסדו
קיבוציות
גוםפות ש ל
״עקיבא״
בבאר־יעקב,
בעקרון
ובחדרה.
ה ג ה ג ת ״עקיבא״ ש מ ר ה מ ר ח ק ־ מ ה מ ה ה ת ר ו צ צ ו ת ה פ ג י מ י ת ב מ ח ג ה ה צ י ו ג י ־ ה כ ל ל י ,
א ב ל קיבוצי ״ ע ק י ב א ״ כ ו ר ס מ ו מ ו ו י כ ו ח י ם מ ת מ י ד י ם ע ל מ ק ו מ ה ש ל ה מ ס ו ר ת ה ד ת י ת
בחיי
היום־יום ו ע ל ה מ ר ו ת ה ת ג ו ע ת י ת ,ש י ש ל ה ט י ל ע ל הקיבוצים .ג ם י ו ג ם ש ל
יואל
רוב
הזמן
דרייבלט ומשה
בשליחות
והעייפה
)מרצל(
להטיל
בפולין(
זיגגר ,ש ז ה ע ת ה ע ל ו
מרות
תנועתית
)אורנשטיין
מלאה על
גמצא
הפלוגה
הוותיקה
ב פ ת ח ־ ת ק ו ה ש נ פ ר ד ה מ ה ק י ב ו ץ ש ל ״הנוער הציוני״ ו מ א מ צ י ה ם ל מ מ ש
בחיי היום־יום א ת הערכים הרוחניים ש ל התנועה ל א הניבו פירות .ר ו ב החברים
הוותיקים
מפתח־תקוה דרשו ה כ ר ע ה חופשית ש ל החברים ביחס לאורח חייהם
בקיבוץ ,ב ע ת
שחברי
הפלוגות
הצעירות
והרעננות
יותר
מבאר־יעקב
וחדרה
ג ט ו ל ק ב ל ת מ ר ו ת ה ת ג ו ע ה ב ע י צ ו ב מ ס ו ר ת י ש ל א ו ר ח ־ ה ח י י ם ב ק י ב ו צ י ם .גםיוגם
ש ל יואל ד ר י י ב ל ט ו מ ש ה ז י ג ג ר ל ה ט י ל א ת מ ר ו ת ה ת ג ו ע ה ע ל ה פ ל ו ג ה ה ו ת י ק ה
ב פ ת ח ־ ת ק ו ה ע ל ה בתוהו.
256
הפירוד בין
הפלוגות הקיבוציות
בפתח־תקווה מכאן
מכאן ,היה ל ע ו ב ד ה .
ובחדרה
ו י כ ו ח י ם ר ע י ו נ י י ם א ל ה ל א סייעו ל ח ל ו צ י ״ ע ק י ב א ״ ל ה ת ע ר ו ת ב ״ מ צ י א ו ת ה א ר ץ ־
ישראלית״
אור
ולהכשיר
ל י ו ם ב׳
לקראת
עצמם
בכסלו תרצ״ח
)25
המשימה
בנובמבר
החלוצית
(1938
ההתיישבות.
הראשית:
עלתה הפלוגה
הקטנה
של
ו ו ת י ק י קיבוץ ״ ע ק י ב א ״ ב פ ח ־ ת ק ו ה ,ש ת ו ג ב ר ה ע ל ידי הגרעין השביעי ,ש ה ת פ ל ג
עוד
ב ק ר ק ו ב מ ת ג ו ע ת ־ ה א ם ״ ע ק י ב א ״ ,ע ל א ד מ ו ת ב י ת ־ ש א ן והגיחו י ס ו ד ל ק ב ו צ ת
ג ו ו ה ־ א י ת ן )״הגה כ א ר י ה י ע ל ה מ ג א ו ן ה י ר ד ן א ל ג ו ו ה ־ א י ת ן ״
ירמיהו מ ״ ט — י ״ ש ( ,
שהצטרפה לחבר הקבוצות .הפלוגה מחדרה ,שגותרה התקווה הגדולה של ההנהגה
ה ה י ס ט ו ר י ת ש ל ״ ע ק י ב א ״ ,ע ל ת ה ל ה ת י י ש ב ו ת ע ל א ד מ ו ת ״חנון״ בוואדי פ א ל י ק ,
בשכנות
יהושע״,
גליציה
קרובה
על
לקיבוץ
שמו .של
״הנוער
ד״ד
הציוני״
יהושע
טהון,
המערבית .בקיבוץ זה התרכזה
כל
תל־יצחק,
ויסדה
המגהיג
והרועה
את
קיבוץ
הרוחני
ההגהגה ההיסטורית של
של
״בית־
ציוני
״עקיבא״:
י .אורגשטיין ,י ו א ל ד ר י י ב ל ט ,מ ש ה זיגגר ,ו א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן ,ו א ו ל י ד ו ו ק א ב ג ל ל זה,
ה ק י ב ו ץ ג א ב ק ב ק ו ש י ע ל גיבושו ה ח ב ר ת י ו ע ל ה ת פ ת ח ו ת ו ה מ ש ק י ת .זוהי ה ה י א ח ז ו ת
ההתיישבותית היחידה של ת ג ו ע ת ״עקיבא״ .ב ש ג ת
למושב
1947ה פ ך ה ק י ב ו ץ ל ז מ ן ק צ ר
ה מ ס ו ג ף ל מ ו ש ב י ״ ה ע ו ב ד הציוני״.
תנועת
״ ע ק י ב א ״ ב ג ו ל ה ,ו ב י ח ו ד בפולין,
ש פ ק ד אותה בארץ
ידעה
— על אף
ה מ ש ב ר והפילוג,
ע ר ב מ ל ח מ ת העולם ה ש נ י ה ה ת ר ח ב ו ת ופריחה ,עם מגהיגות
צ ע י ר ה ח ד ש ה ,ש ע מ ה גימגו א ה ר ו ן ) ד ו ל ק ( ל י ב ס ק י ג ד ,ג ו ס ט ה דווידזון ,ש מ ש ו ן ) ס י מ ק (
ד ר ג ג ר ,חיים ק ר מ י ש .ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ח י נ כ ה א ת ח ב ר י ה ל ה ב י ן א ת מ ל ו א ה מ ש מ ע ו ת
של
ה ש ת ל ט ו ת ה נ א צ י ם ע ל ג ר מ ג י ה ה מ א י י מ ת ע ל ע צ ם קיומו ש ל ה ע ם היהודי.
1933ז ע ק א ו ר נ ש ט י ץ ו ב י ק ש ל ״ ע כ ב א ת ה ק ר י א ה ״
ב ק ו נ ג ר ס הציוגי ה י ״ ח ) פ ר א ג
ש ל ד י ו ג י ם ר ג י ל י ם .ה ה נ ה ג ה ה צ ע י ר ה פ ג ש ה א ת מ א ו ר ע ו ת האימים ,ש ב א ו ב ע ק ב ו ת
הפלישה הנאצית לפולין ,בנחישות ו ב ת ח ו ש ת אחריות והיא הפכה ל מ י פ ק ד ה — מ ס ה ,
ש פ ק ד ע ל ה ל ח י מ ה ה מ פ ו א ר ת ש ל ״ ע ק י ב א ״ ,כ ת ג ו ע ה ,ג ג ד הנאצים.
מ ל ח מ ת הגבורה של ״עקיבא״ בפולין בימי ה ש ו א ה
ה ת י א ו ר העלילתי הרצוף של מ ל ח מ ת ה מ ח ת ר ת ש ל ת נ ו ע ו ת בפולין בשגות השואה
ב ק ש י י ם ג ד ו ל י ם ו ל א כ א ן ה מ ק ו ם ל פ ר ט ם .כמו• ש א ר ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת
גתקל
בפולין
שניחתו
הצמרת
ג ם ת ג ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ל א נ ע ר כ ה מ ב ע ו ד מ ו ע ד ל ק ר א ת מ א ו ר ע ו ת האימים,
ע ל ה ק י ב ו ץ היהודי בפולין" ע ם ה פ ל י ש ה ה נ א צ י ת ב ס פ ט מ ב ר
של תגועת ״עקיבא״ ל א התפזרה
עם ההלם של
.1939א ב ל
ההשתלסות הגאצית
ע ל פ ו ל י ן והיא ג י צ ב ה א ל מ ו ל ה מ צ ב ה ח ד ש ב נ ח י ש ו ת ו ב ת ח ו ש ת א ח ר י ו ת .
עד אביב
1941ג ש מ ר ה ק ש ר ע ם מ ר כ ז ״ ע ק י ב א ״ ב ו ו ר ש ה ,ב ה ה ת א ר ג נ ה ק ו מ ו ג ה
ע ק י ב א י ת .ב מ ר ס 1941ר י כ ז ו ה נ א צ י ם א ת יהודי ק ר ק ו ב ב ג י ס ו .ר ק ב ק ת 1942ה ס ת נ ג ו
ה י ד י ע ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ע ל ה פ ע ל ת מ ח נ ה ב ל ז ץ כ מ ק ו ם ה ש מ ד ה ה מ ו נ י ת ש ל יהודים.
עם
ק ב ל ת ידיעות א ל ה הלך ו ב ש ל הרעיון ש ל אירגון התגגדות מזוייגת והחלו
דיוגים
עם
על-זירת הלוחמה:
המחתרת
בתוך
הפולנית •.ח ב ר י
ה ג י ט ו .א ו .מחוצה ל ו — ועל מידתי השיתוף
״עקיבא״
בוורשה .השתלבו
במחתרת
החלוצית,
257
ו א י ל ו ב ק ר ק ו ב ו ב ג ל י צ י ה ה ו ק ם ״ ה א י ר ג ו ן ה ח ל ו צ י הלוחם״ ,ב ו היה מ ש ק ל מ כ ו ב ד
ל ח ב ר י ״ ע ק י ב א ״ ,ודולק ל י ב ס ק י נ ד ו ש מ ש ו ן ד ר נ ג ר גימנו ע ם ה מ י פ ק ד ה ש ל ה א י ר ג ו ן .
ההחלטה נפלה על לחימה עצמאית ,ל ל א ת ל ו ת ב מ ח ת ר ת הפולגית .שתי חוליות,
בנות
חמישה לוחמים כל אחת ,יצאו ליער בעורת המחתרת הפולנית ,אך שבו
לעיר
כ ע ב ו ר זמן קצר.
ביוני
1942
ו־ 5000יהודים נ ש ל ח ו אז ל מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה בלזץ .ה א ק צ י ה ה ש נ י ה נ ע ר כ ה
באוקטובר
הראשונה
ה״אקציה״
בגיטו
קרקוב
ב־4
נערכה
.1942בגיטו ק ר ק ו ב ע צ מ ו נ ו ת ר ו ר ק כ־ 6000יהודים .ה מ ח ת ר ת ה ל ו ח מ ת
ב י צ ע ה ש ו ר ה ש ל ה ת ק פ ו ת ב ו ד ד ו ת ע ל ח י י ל י ם גרמניים ,פ ר י צ ו ת ל מ ח ס ג י ם ,ה ו ר ד ת
רכבת
מ ה פ ס י ם .ה ד מ ו ת ה מ ר כ ז י ת ב ל ח י מ ה זו היה ד ו ל ק ל י ב ס ק י ג ד .ב ע ת ש א ג ש י
המפקדה
ש ל ״הארגון היהודי ה ל ו ח ם ב ו ו ר ש ה גרסו ,שיש ל ה י ל ח ם ב ת ו ר הגיטו,
ס ב ר ה ה מ פ ק ד ה ב ק ר ק ו ב ,ש ב ג ל ל מ מ ד י ו ה צ ג ו ע י ם של הגיטו והמלשיגים ,ש ש ו ר צ י ם
בתוכו,
עדיף
ב־.22בדצמבר
״ציגנריה״.
להילחם מחוץ
לחומות
הגיטו,
של
במרחב הגדול
קרקוב
רבתי.
1942נ ע ר כ ו ה ת ק פ ו ת ע ל ב ת י ־ ק פ ה ב ק ר ק ו ב ו מ ר כ ו ם ב י ת ה ק פ ה
הפעולה
ונפגעו
הצליחה
בה
ע ש ר ו ת חיילים
וקציגים
גרמנים,
אך
ה ל ו ח מ י ם נ ת פ ס ו ב ע ת ש ו ב ם ל ב ס י ס .יומיים ל א ח ר מ כ ן נ פ ל ד ו ל ק ל י ב ס ק י נ ד ב ק ר ב
פנים א ל פנים .בראשית ינואר
במארס
1943נ ע צ ר ו ש מ ש ו ן ד ר נ ג ר ו א ש ת ו ג ו ס ט ה .ב ־ 1 3
1943ח ו ס ל גיטו ק ר ק ו ב .ח ו ד ש ל א ח ר מכן ,ב 191ב א פ ר י ל
,1943ה צ ל י ח ו
ש מ ש ו ן ו ג ו ס ט ה ד ר נ ג ר ועוד כ מ ה ל ו ח מ י ם פ צ ו ע י ם ל ה י מ ל ט ב ד ר ך ל מ ק ו ם ה ה ו צ א ה
להורג .התקופה ה א ח ר ו נ ה .ע ד אוקטובר
1943ע ו מ ר ת ב ס י מ ן מ ג ה י ג ו ח ו ש ל ש מ ש ו ן
ד ר נ ג ר .ב ת ק ו פ ה זו ,בין א ו ג ו ס ט ל א ו ק ט ו ב ר
הלוחם״,
,1943הופיעו 28ג ל י ו ג ו ת ש ל ״ ה ח ל ו ץ
שהופצו ב־ 250עותקים משוכפלים.
ב ת ק ו פ ה זו ה צ ל י ח א י ש
המחתרת
ה ח ל ו צ י ת ל ה ג י ע ל ב ו ד פ ש ט ו ל מ ס ו ר ש ם ע ל אימי ה מ ל ח מ ה .
ב ב י ח ־ ה ס ו ה ר .לנשים ש ב ר ח ו ב ה ל צ ל ו ב ,ב ח א ,13כחבר• ג ו ס ט ה ד ר נ ג ר ב ח ו ד ש י ם
ינואר—אפריל
1943א ת ״ י ו מ נ ה ש ל
י ו ס ט י נ ה ״ ב ע י פ ר ו ן ע ל נ י י ר ט ו א ל ט .יומן
ר ו ט ט זה וכן 28ג ל י ו ג ו ח ש ל ״ ה ח ל ו ץ ה ל ו ח ם ״ )מהם נ מ צ א ו ע ד כ ה ר ק
,(10ה ם
מ ק ו ר ו ת ש ל א ו ר גגוהות ע ל ל ח י מ ת ״ ע ק י ב א ״ .ב ס ו ף נ ו ב מ ב ר
1943ג ח פ ס ו ו נ ר צ ח ו
ללוחמת
החלוצית,
שמשון
וגוסטה
דרגגר.
היה
עוד
המשך
ספורדי
המחתרת
אך הלחימה המאורגגת ,למעשה ,נסתיימה.
אין ידיעות ב ד ו ק ו ת ע ל ה ה י ק ף ה מ ס פ ר י ש ל ה מ ח ת ר ת ה ל ו ח מ ת ש ל ״ ע ק י ב א ״ .
ב ״ י ו מ נ ה של י ו ס ט י נ ה ״ מ ה כ ר י ם 35ש מ ו ת ש ל ל ו ח מ י ם ו ב ק ו ב ץ ש ל מ ק ו ר ו ת מ ו ז כ ר י ם
ש מ ו ת נוספים •.אין ס פ ק ש ר ש י מ ת ה ל ו ח מ י ם היתה ה ר ב ה י ו ת ר גדולה.
18
ב״החלוץ הלוחם״.מסביר שמשון ד ר נ ג ר א ת מ ל ח מ ת מצדה של ה מ ח ת ר ת ה ח ל ו צ י ת :
״ א נ ו ה נ ו ע ר החלוצי ,ש א ח ז נ ו ב נ ש ק ,ד ע נ ו ה י ט ב ,כי ל א נ ס כ ל א ת ה א ב ד ו ן ש ל
יהודי פולין .א ב ל ,מ ל ב ד ה צ ו ר ך ה ע מ ו ק ב נ ק ם ,הניע א ו ת נ ו רצון ל ו ה ט ל ע ו ר ר
ביהודי ת ג ו ב ה ט ב ע י ת ,ב ר י א ה . ,כ ת ג ו ב ה ש ל כ ל א ד ם בן־חורין״..
ההנהגה ההיסטורית של ׳׳עקיבא״
א ף כי ה מ ו ש ג הסוציולוגי ״ ד ו ר ״ מ כ ס ה ב ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ד ו מ ן היסטורי ק צ ר ־ י מ י ם
של
258
3-^-2ש נ י ם ומדי פ ר ק י זמן ק צ ר י ם א ל ה מ ת ר ח ש ב ה ״ ח י ל ו ף מ ש מ ר ו ת ״ ש ל
פ ע י ל י ם ומנהיגים ,הרי ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ה ו נ ה ג ה כ מ ע ט ל א ו ר ך כ ל ש נ ו ת ת ו ל ד ו ת י ה
בין
מלחמות־העולם,
שתי
השגיה,
וניווטה
על
ירי
את
התנועה
היסטורית
הנהגה
מךאשיתה
יציבה
וער
ורציפה.
בגולה ובארץ
להפסקת
מעין
פעולתה
הנהגה
באמצעות מסעי
זו נ י צ ב ה ה ש ל י ש י ת :ד ״ ר יהורה
)אידק(
במלחמת
״היסטורית״,
שליחויות.
העולם
שהנחתה
במרכז
אורנשטיין ,יואל
הגהגה
דרייבלט
ו מ ש ה ) מ ר צ ל ( זינגר .ר ק ב ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ה מ א ו ח ר ו ת ע ב ר ה ה נ ה ג ת ה ת נ ו ע ה ב ג ו ל ה
לידי
ל י ב ס ק י נ ד ,ש מ ש ו ן )סימק(
מ ש מ ר ת ח ד ש ה ו ר ע נ נ ה :א ה ר ו ן )דולק(
דרגגר,
ט ו ב ה )גוםטה( דווידזון .ה נ ה ג ה צ ע י ר ה ו ח ד ש ה זו ה נ ה י ג ה א ת ה ת נ ו ע ה גם ב י מ י ה א י מ י ם
של
השואה וחבריה נפלו כולם בלחימה נועזת בראש פקודיהם־חניכיהם.
ד״ד
י ה ו ד ה אודנשטיין ,ה ו ו ת י ק ו ה ב כ י ר ש ב ח ב ו ר ה ,ע מ ד ב ר א ש ה ת נ ו ע ה והיה
נציגה
ה מ ו ס מ ך מימי ה א ג ו ד ה ה ס ט ו ד נ ט י א ל י ת בווינה ו ב ק ר ק ו ב ב ש ל ה י ה ק י ס ר ו ת
ה ה ב ס ב ו ר ג נ י ת ו ע ד א ח ר י השואה .כ א ש ר נ ת ג ל ת ה ב ב י ר ו ר ת מ ו נ ת ה ח ו ר ב ן ה ט ו ט ל י
של
י ה ד ו ת פולין ו כ א ש ר ה ו ב ר ר לו .ש ה ״ י ש ״ ה ה ת י י ש ב ו ת י ה צ נ ו ע ש ל ״ ע ק י ב א ״
ב א ר ץ אינו מ א פ ש ר ש י ק ו ם ה ת נ ו ע ה ,ה ו א נ ס ו ג מ ה ח י י ם הציבוריים .ע ל א ף ו ו י ת ק ו
בהנהגה
מנהיגי
הציונית
שאר
הציבורי
ונסיונו
תנועות־הנוער .הוא
לא
לא
אורנשטיין
הלך
להשתלב
ביקש
במסלול
בחיים
הציבורי
של
הציבוריים ומאז
פרישתו מהנהגת ״עקיבא״ כמעט ואינו משמיע א ת דעתו ברבים בשאלות השעה.
יהודה
וכן
אורנשטיין
)אידק(
היה
בא־כוח
התנועה
העליונים
ב מ ו ס ד ו ת .הציוניים
ב מ ו ס ד ו ת ה מ י י ש ב י ם בארץ .ה ר צ א ו ת י ו ו מ א מ ר י ו ה צ ב י ע ו ת מ י ד ע ל ה מ ו ק ד י ם
הרעיוניים
חסר
של
תכונות
התנועה .הוא
מניפולטיביות
ניחן
בכושר
תכליתיות.
מגהיגותי,
בעת
אך,
שהמחנה
שהוא
היה
הציוני־הכללי היה
נתון
כנראה,
ל ת ה ל י ך של ה ת א ר ג נ ו ת ס י ע ת י ת פ ו ל י ט י ת ,ד ב ק אורנשטיין ב ״ ס ת ם ־ צ י ו נ ו ת ״ מ פ ש ר ת ,
שכתוצאה
הכללית
מ מ נ ה ה ו א .נ ו ת ר ,למעשה ,ל ל א אחיזה אירגוגית ופוליטית בציונות־
ה מ א ו ר ג נ ת .כן ל א ע מ ד ל ו כ ו ח ו ל ב נ ו ת ב א ר ץ ת ש ת י ת א י ת נ ה ל ת נ ו ע ה
חינוכית והתיישבותית עצמאית.
יואל
עם
דרייבלמ,
חניכיו ,היה
שאורנשטיין .וזינגר
המבוגר
והמשכיל
בחבורה,
״אדריכל
הנפשות״
העקיבאי ומנהיגה
נימנו
הרוחני ,ד מ ו ת
עוד
נבואית
ו ת מ ה ו נ י ת ק צ ת ,אישיות ק ו נ ט מ פ ל ט י ב י ת ,ב ע ל ה ש פ ע ה כ א ר י ז מ ט י ת .ה ר צ א ו ת י ו ה מ ב ר י
ק ו ת נ ש א ו אופי ש ל ״ ש י ח ו ת ״ ו נ ש א ר ו ב ב ח י נ ת ת ו ר ה ש ב ע ל ״פה .מ ש נ ת ו ל א היתד.
סדורה .ה ו א ב י ק ש ל צ ק ת א ת ע ו ל ם ה ח ו ו י ו ת החסידי ל ת ו ך ד פ ו ס י ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר .
ה ת ע נ י י ן א ך מ ע ם ב ת ה ל י כ י ם ו ב ת כ ס י ס י ם פ ו ל י ס י י ם והיה ל ו ח ל ק נ כ ב ד ב ע י צ ו ב ו ש ל
הטיפוס
בשנת
משה
העקיבאי.
עלה
לארץ
באיחור
)רק
במרס
(1935
ונפסד
צעיר,
בגיל
,1944מ מ ח ל ת ה ס ו כ ר ת .
) מ ר צ ל ( ז י נ ג ר היה מ מ ע צ ב י מ ש נ ת ו ש ל ה ק י ב ו ץ ה ע ק י ב א י ו ע ם
עלייתו
ל א ר ץ ב ס ו ף 1934ה ו א ה ע מ י ס ע ל ע צ מ ו א ת ה מ ש י מ ה • ל ה ב ר י א א ת ה מ צ ב ה ת נ ו ע ת י
בפלוגה
הקיבוצית הוותיקה ב פ ת ח ־ ת ק ו ה ,אך מאמציו ל א נשאו פרי .היה ד מ ו ת
מ ר כ ז י ת ב ק י ב ו ץ ב י ת ־ י ה ו ש ע .א ף ה ו א ג פ ס ר ב ג י ל צעיר י ח ס י ת ,ב ש ג ת
.1969
ה ש ל י ש י ה ה ז א ת פ ע ל ה ל ר ו ב ב ח ב ר ו ת ו ב ת מ י כ ה הדדית ,א ך היא ח ס ר ה ב ת ו כ ה
א י ש י ו ת י ו ת ר מ ע ו ר ה ״ ב מ צ י א ו ת ה א ר צ י ש ר א ל י ת ״ ו ב כ ל ל י ־ ה מ ש ח ק הציבוריים ,ה מ נ ח י ם
•אותה .ש ל י ש י ה זו ה נ ה י ג ה ת נ ו ע ת ־ נ ו ע ר ל ת פ א ר ת בגולה ,א ך ה י א נ כ ש ל ה כ ש ל ו ן
ה ח ץ ב נ ס י ו נ ה ל ה נ י ח י ס ו ד ב א ר ץ ג ם ל ת נ ו ע ה ה ת י י ש ב ו ת י ת .ב ע י י ת ה ת כ נ י ם היהודיים
259
ב ח י נ ו ך ה ע ב ר י בארץ ה נ ה א ק ט ו א ל י ת ג ם כיום ,א ך ה מ ס ר ה ת י נ ו כ י ־ י ה ו ד י ש ל ״ ע ק י ב א ״
ל א נ ק ל ט בארץ ,ב י ן היתר ,ב ה י ע ד ר מ ו ס ך ח י נ ו כ י ,ש י ש מ ש ל ו ב י ת ־ א ו ל פ נ א מרכזי.״
״עקיבא״ בנדנדה הציונית הכללית של שנות השלושים
״עקיבא״ הגדירה עצמה במפורש כ ת נ ו ע ת ־ נ ו ע ד ״ציונית־כללית״ .במחצית הראשונה
ש ל ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ג ע ש ה מ א מ ץ א י ר ג ו נ י ל ל כ ד א ת ה מ ח נ ה ה א מ ו ר פ י ש ל הציונים
הכלליים
עולמית של
ב״ברית
ציונים־כלליים״,
החשוקה
בחישוקים
אירגוניים
ומשמעתיים כמעט סיעתיים־מפלגתיים .ה ת א ר ג נ ו ת וו התרחשה כמעט בעל־כורחם
ש ל ה צ י ו נ י ם ־ ה כ ל ל י י ם ע צ מ ם והיא ב א ה ע ל ר ק ע כ פ ו ל :א .ה ה ת א ר ג נ ו ת ו ה ה ת ת ז ק ו ת
ש ל ה א ג פ י ם מימין )הרויזיוניסטים ,ה מ ז ר ח י (
בקוגגרסים
מבלי
הציונים ,שאיימו ל ה ש ת ל ט ע ל
וביחוד משמאל
)סיעות הפועלים(
ה ע מ ד ו ת ה ר א ש י ו ת ב ה נ ה ל ה הציוגית,
להותיר עמדות השפעה ח ש ו ב ו ת ל״סתם־ציוגים״ ,שהמשיכו ל ש א ת בעומס
הראשי של
העבודה
הציוגית
וחייב ג ם א ת
בתפוצות; ב.
ציבור
הקיטוב
הציונים־הכלליים
החברתי,
שהלך
בארץ
להתארגן,
והחריף
למען
בישוב
העברי
הבטחת
מ ע מ ד ם האישי ,ה צ י ב ו ר י ו א ף ה מ ש ק י .ב ר ם ,כ ר ו כ י ם יחדיו ירדו ל ע ו ל מ ה
ש ל הציוני־הכללית :האיחוד והפילוג .א ר ב ע ש נ ו ת קיומה ש ל ״הברית העולמית
ש ל ה צ י ו נ י ם ־ ה כ ל ל י י ם ( ה ר ו פ פ ת ) (1935—1931ה י ו ש נ ו ת ה ת ר ו צ צ ו ת מ ת מ ד ת בין
ק ב ו צ ו ת א׳ ו ־ ב ׳ ו ה ן ה ו ב י ל ו ביוגי 1935ל פ י ל ו ג ה מ כ ר י ע ו ל ה ת א ר ג נ ו ת ן ה נ פ ר ד ת
ש ל ״ ה ה ת א ח ד ו ת ״ ו ״ ה ב ר י ת ״ .ש ל א כ ת ג ו ע ת ״ ה ג ו ע ר הציוגי״ ,שראשיה גילו פ ע י ל ו ת
פוליטית ר ב ה והם היו גורם מ כ ו ב ד בפילוג ,המשיכה ״עקיבא״ לדבוק ב״סתם־
צ י ו נ ו ת ״ ו ל א נ ט ל ה כ ל ח ל ק ב ה ת ר ו צ צ ו ת ה פ ו ל י ט י ת ,ש ה ס ע י ר ה א ת ה מ ח נ ה הציוני־
הכללי
ב א ו ת ן שגים .״ ע ק י ב א ״ ר א ת ה ע צ מ ה כ ג ו ר ם מ פ ש ר ו ה ת ע ל מ ה מ ה מ צ י א ו ת
הפוליטית המקשה.
ואמגם,
דרכה הציבורית של ״עקיבא״
בציוגות־הכללית היה ב ה כ ד י לעורר
תמיהות .בגולה גשארה ״עקיבא״ ב מ ס ג ר ת ״החלוץ״ ההסתדרותי וסירבה להצטרף
ל״החלוץ
ה כ ל ל ־ ח ל ו צ י ״ .ג ם ב א ר ץ ה ש ת ל ב ו ח ב ר י ״ ע ק י ב א ״ באופן כ מ ע ט ב ל ח י ־
מותנה ,בהסתדרות העובדים הכללית .באותו זמן פ ע ל ה ״עקיבא״ במסגרת הסתדרות
הציונים־הכלליים
בא״י ,ש נ ש ל ט ה ע ל י ד י י ה ו ש ע ס ו פ ר ס ק י ,מ נ ה י ג ה א ג ף ה א ז ר ח י
ב צ י ו ג ו ת ־ ה כ ל ל י ת בארץ ,ואילו ב פ ו ל י ן ה ק ו ג ג ר ס א י ת פ ע ל ה ״עקיבא״ ב ח ס ו ת ס י ע ת
״ ע ת ל ב נ ו ת ״ האזרחית .ב־ ,1929ע ם ה מ י ז ו ג ש ל כ ל ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר הציוניות־
הכלליות
ב ״ ה ס ח ד ד ו ח ה נ ו ע ר הציוגי״ ,ה צ ט ר פ ה ג ם ״ ע ק י ב א ״ ל מ ס ג ר ת כ ו ל ל ת זו,
א ך כעבור שנהיים בלבד היא ש ו ב נפרדה ,מ ב ל י שניחנה לצעדה הנמקה מפורשת
ובהירה.
מ ו ה ר לשער,
שמגהיגי
״עקיבא״
נרחעו
מהפניה של
״הנוער־הציוני״
ל ש כ ב ו ת ר ח ב ו ח ו מ ה ע י ס ו ק ה מ ר ו ב ה ש ל מ ג ה י ג י ה ג ו ע ה זו ב ״ פ ו ל י ט י ק ה ״ ו ב ה ת ר ו צ צ ו ח
הפנימיח בציוגוח־הכלליח .״עקיבא״ הכריזה אמגם ע ל אי־הצטרפותה אף ל א לאחד
מ ה נ ו ש י ם ה י ר י ב י ם ב צ י ו נ ו ת ־ ה כ ל ל י ח א ׳ א ו בי ,א ב ל ,ל מ ע ש ה ,ה י א נ ש א ר ה א ח ר י
הפילוג
במסגרת ״הברית העולמית ש ל
ה צ י ו נ י ם ־ ה כ ל ל י י ם ״ ו ר ק ב ק ו ג ג ר ס הציוגי
ה ־ כ ׳ )ז׳גבה (1939ה צ ם ר פ ו ציריה ל ״ ה ח א ת ד ו ת ה ע ו ל מ י ת ש ל הציונים־הכלליים״.
קיבוצי
260
״ ע ק י ב א ״ ב א ר ץ ל א ה צ ט ר פ ו ל ״ ב ר י ת ק י ב ו צ י ה נ ו ע ר הציוגי״ :קיבוץ
השתלב
נווה־איתן
ב מ ס ג ר ת ״ ח ב ר ה ק ב ו צ ו ת ״ ו ק י ב ו ץ ב י ת יהושע נ י ס ה
בשנות
קיומו לנווט ב א ו פ ן ע צ מ א י א ת ד ר כ ו .ב ש ל ה י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגיה ,ע ם ה ה ת מ ז ג ו ת
והסופית
המחודשת
לא
בין ש ג י פ ל ג י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ א׳ ו־ בי,
הקיף
איחוד
זה ג ם א ת ״עקיבא״ ,ע ל ר ק ע א י ־ ה ה י ע נ ו ת ש ל ה נ ה ג ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ל י י ע ד א ח ד
מ מ ו ס ד ו ת ־ ה ח י נ ו ך ,ש י ו ק מ ו ע ל ידה ב ע ת י ד ה ק ר ו ב ,ל ח י נ ו ך י ה ו ד י ־ מ ס ו ר ת י ב ה ג ח י י ת ה
של הנהגת ״עקיבא״.
ה נ ה ג ת ״עקיבא״ נ ש א ר ה ,ל מ ר ו ת ו י ת ק ה הציבורי ,צ מ ו ד ה ל י ע ד ה ח י נ ו כ י ה ט ה ו ר
של
התנועה ודבקה בתפיסה ה״סתם־ציונית״ של הציונות־הכללית .היא נרתעה
מקריאת המפה הפוליטית החדשה בציונות והסתייגה מהמאבקים הפוליטיים בציונות־
הכללית.
בין יהדות של אמונה דתית לבין יהדות של אורוז־חיים לאומי —
הוויכוח בין ש.ה .גרגמן לבין יואל דרייגלש
ב ה ד ר כ ת ו .ש ל יואל ד ר י י ב ל ט ה ק ד י ש ה ״ ע ק י ב א ״ ת ש ו מ ת ־ ל ב ר ב ה ל ט י פ ו ח ה מ ס ו ר ת
היהודית .ה ד ח ף ל ט י פ ו ח ה מ ס ו ר ת ה י ה ו ד י ת ב א ל ת ג ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ מ ש ג י מ ק ו ר ו ת ,
ה ש ל י מ ו א ח ד א ת השגי ,כי א ם א פ י ל ו היו .ס ו ת ר י ם
שלאו־דווקא
קמעה :מצד
א ח ד — הגישה ה ר צ י ו נ ל י ס ט י ת ־ ש כ ל ת נ י ת ש ל א ח ד ־ ה ע ם ל ט י פ ו ח ״ ה י ה ד ו ת ״ ,ו מ צ ד
שני — החתיה ו ה ה ת נ ס ו ת החסידית־קיבוצית של ע ב ו ד ת הבורא .וכך שולבו בפעולה
ה ח י ג ו כ י ת חוגים ל ל י מ ו ד ה ת נ ״ ך .ו מ ח ש ב ת י ש ר א ל ע ם מ ס י ב ו ת ע ו ג ג י ־ ש ב ת ו ה ר ב ה
ש י ר ה חסידית .יואל ד ר י י ב ל ט ד י ב ר ב ש י ח ו ת י ו ע ל ה ר צ י פ ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ש ל מ ס ו ר ת
י ש ר א ל ועל ה צ ו ר ך ל ה ב ט י ח ר צ י פ ו ת ש ל ה ח י י ם היהודיים ג ם ב מ ה פ כ ה ה צ י ו נ י ת .
מ ח נ כ י ״ ע ק י ב א ״ היו מ ו ד ע י ם ל כ ד ,שאין ל ה ח ז י ר א ת ג ל ג ל ה ה י ס ט ו ר י ה א ח ו ר ג י ת
ונמנעו מלהטיל חובה של ניהול
בקני
התנועה
ובסניפי־ההכשרה
אורח־חיים דתי־הלכתי על כלל החניכים ,אם
בגולה
ואם
בקיבוצים
אבל
בארץ.
הם
עמדו
ע ל ע י צ ו ב •יהודי־מסורתי ש ל ה פ ר ה ס י ה .
ברם ,נ מ צ א ו ב ת נ ו ע ה ג ם חוגים ,ש ש ל ל ו מ ג מ ה זו .מ ש ה ) מ ר צ ל ( ה כ ט ,ר א ש ק ן
״עקיבא״
בקרקוב,
ברשימתו
•״החומות
המתמוטטות״
8
יצא
1935
בשנת
גגד
ה ג ל י ש ה ש ל ה ת נ ו ע ה ל ע ב ר ר א י י ה כ מ ע ט ד ת י ת ש ל ה ק י ו ם היהודי .ה כ ט ה ס כ י ם
א מ נ ם עם ההחשבה ה ר ב ה של ה מ ס ו ר ת היהודית ב ת ו ל ד ו ת העם בעבר ,אד הוא
טען,
שמן
הנימנע
לעצור
את
תהליר
החילון
העמוק,
המתחולל
בימינו
בעם
היהודי ו ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ־ ח ל ו צ י ת נ ק ר א ת ל צ ק ת תוכן ,מ ש מ ע ו ת ו ע ר כ י ם ח ד ש י ם
למהפכה
הציוגית.
בוויכוח,
שהתעורר
בתגועה
מסביב
זה,
למאמר
גרסו
רוב
המתדיינים ,שאין ״ ע ק י ב א ״ ת נ ו ע ה ה מ ח ז י ר ה ב ת ש ו ב ה ,א ד ע ם ז א ת ת מ ד אורגשטיין
ו ה ה נ ה ג ה הוותיקה ב ע ו ל ם ־ ה ר ו ח ו ב ג י ש ת ו ה ח י נ ו כ י ת ש ל ד ר י י ב ל ט ,ב ג ר ס ם ש ח י ג ו ד
ה נ ו ביסודו נ ו ר מ ט י ב י ו ש ״ ע ק י ב א ״ ח י י ב ת ל פ ע ו ל ל מ ע ן מ ע ר כ ת נ ו ר מ ט י ב י ת ו מ מ ו ס ד ו ת
של
אורח־חיים יהודי־מסורתי ,ל פ ח ו ת בפרהסיה הציבורית.
הדיון ע ל מ ק ו מ ה ש ל
ה ד ת בחיגוד העקיבאי קיבל הארה
אקדמאית בוויכוח
9
ש ה ת נ ה ל ב נ ו ש א זה בין פ ר ו פ ׳ ש.ה .ב ר ג מ ן ל ב י ן י ו א ל ד ר י י ב ל ט .ב ס ק ר ו ב ״ ד ב ר ״
ק ו ב ץ חיגוכי ש ל ת ג ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ מ ש ב ח ב ר ג מ ן א ת ה י ח ס החיובי ש ל ״ ע ק י ב א ״
261
י ש ר א ל ו א ת היחס ה ב י ק ו ר ת י ש ל ה ל ״ ה ת ב ו ל ל ו ת ״ ה מ ת ח ו ל ל ת ע ל א ד מ ת
למסורת
ארץ־ישראל
החינוכית
המתחדשת .ברגמן משבח א ת חיפושי־הדרך המאפיינים א ת פעילותה
ש ל ״עקיבא״ ,א ך ה ו א מ ס ת י י ג מ ה ד ג ש ת ״ ע ק י ב א ״ א ת ה ע ר ך ה ל א ו מ י
ש ל מ ס ו ר ת י ש ר א ל ואף ש ל ה מ צ ו ו ת ה ד ת י ו ת .כ פ י ל ו ס ו ף ה ו א גורס ,ש י ש כאן ע ר ב ו ב
מושגים ו ב ל ב ו ל תחומים .ה ד ת אינה מ ט ר ה ל א ו מ י ת עליוגה ,כי א ם היא נשענת,
ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ,על א מ ו נ ה עמוקה .ש א ל ו ת ד ת י ו ת צ ר י כ ו ת ל ק ב ל ת ש ו ב ו ת ד ת י ו ת ,
ב ר ג מ ן .מ י שרואה ב ל א ו מ י ו ת א ת ה מ ט ר ה ו א ת ה ע ר ך העליון ב ע ם היהודי
גורס
בדורנו ,מ ן ה נ מ נ ע הוא ,שיראה א ת ה צ ד ה א ו נ י ב ר ס ל י ,ה מ ש י ח י ,ש ל היהדות.
כ ד ר כ ו ל א ה ש י ב יואל דרייבלט ,״ א ד ר י כ ל ה נ פ ש ״ ש ל ״ ע ק י ב א ״ ,ב מ א מ ר ס ד ו ר ע ל
הפילוסופיות־אקדמאיות של
השגותיו
אך
ברגמן,
התדיין עמהן
הוא
ב״שיחה״
ב ק י ב ת ב י ת ־ י ה ו ש ע ,ו ד ב ר י ו ג ר ש מ ו ו ג ע ר כ ו ל א ח ר מ כ ן ל ד פ ו ס .ד ר י י ב ל ט טוען ,ש ת ג ו ע ת
״עקיבא״
א י נ ה ב ו נ ה א ת חינוכה ה צ י ו נ י ־ י ה ו ד י ע ל ״ ל א ו מ י ו ת ״ גרידא ,כי אם ע ל
״ציונות״,
לדעתו,
תפיסה
שהיא
יותר
הרבה
מקיפה,
עצמה
והיהדות
אינה,
מ ע ר כ ת א מ ו ג ה ועיקרים ב ל ב ד .ה י ה ד ו ת ה א ר י ם ט ו ט ל י ת ש ל י״ג ה ע י ק ר י ם ש ל ה ר מ ב ״ ם
ל א נ ת ק ב ל ה ב ע ם .ל י ל ד ה ע ב ר י אין מ ש נ נ י ם ב ״ ח ד ר ״ ש ו ם ע י ק ר י ם :״ ה י ה ד ו ת קיימה
את
מ מ נ ה ,״ ל כ ן אין ל ה ר ח י ק
המצוות ,ס ב ל ה ולא חקרה למופלא
את הבלתי-
מ א מ י נ י ם מ ח י ק היהדות ,כי אם י ש ל ק ר ב ם ד ר ד ה ע ש י י ה ה צ י ו נ י ת .ד ר י י ב ל ט ש ו ל ל
א ת ט י ע ו ג ו של ברגמן ,ש ה ר א י י ה ה מ ש י ח י ת ־ א ו נ י ב ר ס ל י ת ש ל ה י ה ד ו ת מ ו ב י ל ה
גם
בהכרח
לראייה
ממרקם
ו ל א מהתפילות .ולטענה השלישית,
חיים״,
כפי
סוציאליסטית
החברה.
של
המטיפים
שאין
כיום
להפוך
ל ס ו צ י א ל י ז ם ניזוגים
א ת ה י ה ד ו ת ל״סגגון
מ ש י ב ד ר י י ב ל ט :״אף כי אנו ,א נ ש י ״ ע ק י ב א ״ ,א י נ נ ו ב ה כ ר ח מאמינים,
ש ג ם מ ו ר נ ו א ח ד ־ ה ע ם ל א היה מאמין ,א נ ו ר ו צ י ם ל ה י ש א ר ב י ה ד ו ת ״ .והוא
מ ס י י ם :״ מ ת ו ך הסגנון שלגו אגו ב ד ר ך ל ק ד ו ש ה ,זו ש ה צ י ו ג ו ת ,אולי ש ל א במודע,
מובילה אליה״.
עיון
אבל
ב ש נ י ס פ ר י ם אלה על
משלימים
הם
זה
תנועת ״עקיבא״,
א ת זה,
חושף
תמונה
שלא
נכתבו
ב ת י כ נ ו ן משותף,
לירית
כמעט
תנועת־נוער
של
ע י ל י ת ,ש ט י פ ח ה א ק ל י ם ר ו ח נ י ־ ת ר ב ו ת י ש ל ס פ ק ו ת ו ח י פ ו ש י ־ ד ר ך ו ה נ ה ג ת ה סירבה,
על
ויתקה
אף
הציבורי,
לטבול
ברפש
הפוליטיקה
ה צ י ו נ י ת .אף
כי
״עקיבא״
ח י נ כ ה ל ע ל י ה ו ל ח ל ו צ י ו ת ו מ נ ה י ג י ה ה ג ש י מ ו ר ו ב ם צ ו זה ,ה ת מ ק ד ה ה ג ו ת ה בבעייה
ה ק י ו מ י ת ש ל ה ע ם היהודי בגולה .ו ל א מ ק ר ה הוא ,ש ה צ ל ח ת ה ה י ת ה מ פ ו א ר ת ב ג ו ל ה
וגדולתה
הנועזת
ועוצמתה
הרוחנית־גפשית
באה לידי
ביטוי
כ ה עז
ומרומם
בלחימה
ש ל ח ב ר י ״ ע ק י ב א ״ ב י מ י השואה.
מצערת
ה ע ו ב ד ה ,ש ע ם כ ל י ו ג ה ש ל י ה ד ו ת פ ו ל י ן כ ל ת ה ג ם ת נ ו ע ת ״עקיבא״.
כ נ א מ ר ,ל א ה י ה ב ה נ ה ג ת ״ ע ק י ב א ״ ה מ ס ו ר ה ו ה ר צ י פ ה די כ ו ש ר מ נ י פ ו ל ט י ב י ו י כ ו ל ת
עשייה מעשית ,כדי להגיח יסוד ל מ פ ע ל התיישבותי־ייחודי ש ל ״עקיבא״ .ויותר מ כ ל
מ צ ע ר ת .העובדה ,שהתפיסה החינוכית הייחודית של ״עקיבא״ ,חרדתה למורשת
היהודית
המסורתית מבלי להיצמד להלכה ,לא היפרתה
א ת ה מ ע ר כ ת החינוכית
ב א ר ץ .כ י ה ב ע י ה ,ב ע י י ת ה ת כ נ י ם היהודיים ,ש ר א ו י ל ח י נ ו ך היהודי הכללי ,ה ב ל ת י ־
דתי,
262
ב א ר ץ ו ב ג ו ל ה ,ל ט פ ח א ו ת ם ה נ ה א ק ט ו א ל י ת כ י ו ם א ו ל י אף יותר מ א ת מ ו ל .
הערות
תולדות
תנועת־הנוער,
מקורות מס׳ ,10
המזכירות
העליונה של
.1מ ר ד הנעורים,
״הנוער הציוני״.
.2ראה א ת חיבורו המצוין של אלקנה מרגלית :״השומר הצעיד׳ מעדת נעורים
למארכסיזם מהפכני ,1936—1913אוניברסיטת תל־אביב ,תשל״א ,עמי .55—17
.3ר א ה :יוחנן כהן ,הנוער־הציוני ,צמיחתה של תנועה ,ספר ראשון — ע ד מלחמת
העולם השניה ,הוצאת משואה ,תשל״ו.
.4ראה סקירתו של יהודה אורנשטיין :שלושים שנות ציונות ב״עקיבא״ ,משנת הציונות
של ״עקיבא״ ,עמ׳ .37—29
.5ההצהרה הרעיונית מ א ת יהודה אורנשטיין ,דברי עוןיבא ,אוגוסט .1932
.6ר א ה :יחיאלי ,עקיבא ,עמ׳ — 274—190יעל פלד ,תנועת ״עקיבא״ במערכה גגד
הנאצים — יומנה ש ל יוסטינה.
.7על ראשית התארגנותה הסיעתית של הציונות־הכללית • בדירה ה צ י ו נ י ת העולמית
ר א ה :דוד שערי ,איחוד ופילוג בראשית דרכה של ״הציוגות־הכללית״ המאורגגת,
,1935—1931הציונות ,אוגיברסיטת תל־אביב תשמ״ה ,עמי .198—154
.8משה הכט ,החומות המתמוטטות ,דברי עגיבא' ,מרס .1935
.9על הוויכוח הזה ר א ה :ש.ה .ברגמן ,על קובץ אחד ועל ״סגנון חייגו״ ,דבר—15.10.1934 ,
יואל דרייבלט ,תגובה על מאמרו של פרופ׳ ש.ה .ברגמן ,מעונת עקיבא ,עמ׳ .84—71
v
263
ל ז כ ר ם
ש
ג ע ד ר < ם
ל
פרופ׳ יעקב רותם
אידה מרזץ — קווים לדמותה
ל כ א ו ר ה ל א ק ש ה ל כ ת ו ב ע ל אידה מרז׳ן .ה י א ל א ה י ת ה א י ש י ו ת מ ו ר כ ב ת .נ י ח נ ה
ב פ ש ט ו ת ה ל י כ ו ת י ה ,ביושר אישי ,ב א ה ב ת הילד ,ב מ ס י ר ו ת ו ב ד ח ף ש ל ה ב ע ת ר ג ש י
ת ו ד ה ל א ל ה ,ש י צ ק ה מ י ם ע ל ידיהם .ל ג ב י ה א י נ ם ד ר ו ש י ם א י ז מ ל א נ ל י ט י ו ה ע מ ק ה
נ י ת ו ח י ת ,כ ד י ל ה ב ל י ט א ת אופיה ו א ת פ ע ל ה .ה כ ל מ ו נ ח ע ל כ ף היד.
מ ה ו א י פ ו א ה ק ו ש י ? ה ו א ג ע ת ב ע ו ב ד ה ,שאין ל כ ת ו ב ע ל אידה מ ר ד ן מ ב ל י
ל כ ת ו ב על ...ק ו ר צ ׳ א ק וםטפה .ה א ב ה א ת ל י א .כ ל פ ע ל ה ש ל אידה ,כ ל מ נ י ע י ה
ומאוויה ,כ ל
מטבע
אישיותה ,היו מ מ ו ק ד י ם ו מ ע ו ג נ י ם ב ש נ י
ה ד ב ר י ם ש ל א יהיה מ נ ו ס א ל א
ל״ערב״
א נ ש י ם :קורצ׳אק וסטפה.
וראשונה א ת
בראש
יאנוש
ק ו ר צ ׳ א ק ,ש ע ה ש א נ ו מ י י ח ד י ם א ת ה ד י ב ו ר ע ל אידה .ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר :ת ר ו מ ת ה
ה י י ת י אומר ,ש ל אידה מ ר ד ן ,מ ס כ ת ח י י ה ו ד ר כ י פ ע ו ל ת ה ,מ ת ר כ ז י ם
ההיסטורית,
שהראתה את
בעיקר בכך,
קורצ׳ק
מהצד
האנושי שלו,
הבלתי
אמצעי,
בחיי
יומיום ,א ם א פ ש ר להגיד ,ב ״ נ ע ל י בית״ .כ ל מ ה ש כ ת ב ה ע ל ק ו ר צ ׳ א ק ו ם ט פ ה
מ ש כ ג ע ב א מ ת ו ב א ו ט ג ם י ו ת ,בגיגוד ל א י א ל ה פ י ר ס ו מ י ם י ו מ ר נ י י ם ב ע ב ר י ת ,פ י ר ם ו מ י ם
מאולצים
אידה
על
ו ב ל ת י מדוייקים ,א ם ל ג ק ו ט ל ש ו ן ה מ ע ט ה .ב מ ל י ם אחרות ,ד ב ר י ה של
תלמידתו
מרז׳ן,
קורצ׳אק
וחניכתו של
ובית־היתומים ,ללא
קורצ׳אק ,ה ם
למדנות
מקור לא
יומרנית
וללא
אכזב של
פרשנות
מידע
המחטיאה
ל א פ ע ם א ת ה מ ט ר ה ,ל ל א ״ ע ר ב ס ק ו ת ״ ק י ש ו ט י ו ת ש ל צ י ו נ י ם יומרניים.
הכרתיה לראשונה מתוך פ ת ק שהעבירה אלי — ב ע ב ר י ת — עם תום הרצאתי
בכינוס
ב ו ו ר ש ה ) ס פ ט מ ב ר ,(1986והריהו מ ו ב א ב ז ה כ כ ת ב ו וכלשונו.
בהפסקה
ניסל
ח י פ ש ה אותי .ל מ ע ש ה ש א ל ה ,ה י כ ן א נ י י ו ש ב ,כ י מ א ו ר עיניה כ מ ע ט
גפגשנו ושוחננו קצרות באולם הכינוס
ממנה.
ומאז
נקשר בינינו קשר
של תיכתובת.
בהקדמה
264
ל ס פ ר ה ,Pan doktor, Pani stefa
ש נ ת נ ה לי ,היא מציינת ברוב
t>th l ^ h k h i f h j A v
צ נ י ע ו ת ה ,ש מ ג מ ת ה ל ה ר א ו ת א ת קורצ׳אק ,כפי ש נ ח ר ת ב ז כ ר ו נ ה ו מ ד ג י ש ה ב כ נ ו ת
ש ״ א ם א ו מ נ ם ה י ה כזד ) .כ פ י ש ה י א מ ת א ר ת אותו( — א י נ ה יודעת ...א ו ל י ז כ ר ו נ ה
ב ו ג ד ב ה א י פ ה א י שם...״ ע ם ז א ת היא מ ש ו כ נ ע ת ,ש ד ב ר י ה ה ם א מ ת ל א מ י ת ה
)וכך א ו מ נ ם מ ת ר ש ם נ א מ נ ה ה ק ו ר א — י׳ר׳( .״ א ל ה ,שזכו ל ה כ י ר ו — ה י א מ ד ג י ש ה —
ח י י ב י ם ל ס פ ר עליו ,ב נ י ג ו ד ל ר ב י ם ששהו ב מ ח י צ ת ו ת ק ו פ ה ק צ ר ה ו מ צ י י נ י ם ,כי
ש ו ת פ י ו ל ע ב ו ד ה . . .ו א י ל ו היא ,ל מ ר ו ת ש ע ב ד ה ת ו ך מ ג ע ה ד ו ק
היו
במשך
אתו
שנים ,א י נ ה ר ו א ה א ת ע צ מ ה ש ו ת פ ת ו לעבוךה...״ ב ס ך הכל ,ם ו ע נ ת ,ה י י ת י ת ל מ י ד ה
ועובדת...״.
היה
למרות
בינה
לבין
קורצ׳אק ,לדבריה ,ריחוק ,ריחוק
שהיא
לא
להקטין,
העזה
ש ק ו ר צ א ׳ ק ל א ה כ י ר ב ר י ח ו ק בינו לבין ה ז ו ל ת .ה י א ר צ ת ה ל ה ד ג י ש ב כ ך ,
ב ש מ ד ה ע ל ר י ח ו ק מ צ י ד ה ,א ת ה ה כ ר ה ב ג ד ו ל ת ו ש ל האיש ,א ת ה א ה ב ה ו ה ה ע ר צ ה ,
ש ר ח ש ה לו.
לראשונה
.1924ל מ ד ה אז ל ק ר ו א ב ש פ ת יידיש.
נ ת ק ל ה בשם קורצ׳אק בחורף
ש א ל ה מ ה ס פ ר י ה ס פ ר ש ל מ ח ב ר ב ל ת י ידוע ל ה R y k :־ ) H e nקורצ׳אק .(...ה ח ל ה
ק ו ר א ת ב ס פ ר ו ל א י ס פ ה ,כ י ה ו א ש י ע מ ם אותה ...ל ש נ י ם ה כ י ר ה ב ט ע ו ת ה .כ נ ר א ה ,
בתקופה
אין
זו
קוראים
עדיין
לא
היתד,
בשלה
דיה.
קודצ׳אק,
״את
ב ה ע ל ם אחד ,א ל א לאט־לאט ,קטע אחר קטע,
כתבה
לאחר
לעתים מן
מכן,
הצורך
ו מ ן הדחלפה ל ח ז ו ר ו ל ק ר ו א ח ל ק י ם ש כ ב ר ג ק ר א ו ק ו ד ם ל כ ן .א ו א ז ה נ ך מ ג ל ה
מדי פעם פן אחר ,א מ ת גוספת ,תפיסה משלימה״.
אישית
ה כ י ר ה א ת ק ו ר צ ׳ א ק ב־ 1926ב ק ו ר ם מ ס פ ל ו ת .ה י א מ ת א ר ת ב ר י א ל י ו ת
ו ב ט ב י ע ת ־ ע י ן א ת ה ש י ע ו ר ה ר א ש ו ן ,ש ש מ ע ה מ פ י ו של קורצ^אק :מ ר א ה ו ,ת נ ו ע ו ת י ו ,
שיסת
שבהם
ההרצאה
היו
פתקים
שוגים.
שהשמיע
)השיעור( .התיישב על כסא ,שיפל
ראשי
לצורך
פרקים ,לעתלם
ההרצאה.
סבר,
א ת רגליו ,נ ע ז ר
מ ש פ ס א ח ד ,או מ ל ה
שגיתן
להעזר
בהם
אתת.
הרבה
היה
פעמים
בפתקים,
חסיד
של
ובהקשרים
ב ע ת ה ה ר צ א ה ה י ה ״ ח ו ש ב ב ק ו ל רם״ .ל ע ת י ם ה י ה מ ט י ל ס פ ק
בדברים
) ר ט ו ר י ק ה ד י ד ק ט י ת ? ( .ה ה ר צ א ה נ מ ש כ ה שעתיים .נ ה ג ל ר ש ו ם ע ק ו מ ו ת
265
על
לצייר
הלוח,
סברה,
שלפניה
אליהן
בהרצאה
ציורים
היה
) א נ א ט ו מ י י ת הגוף(.
איזה
״ א ד ם ה כ ל יכול״ .ל א ח ר ה ה ר צ א ה א ס ף
בכתב,
ה ב א ה .ה מ י ב ח ן הראשון ש ל ה
״כישוף״
בהרצאותיו.
א ת השאלות והתייחס
זכה
של
לשפע
הדגשים
בעיפרון ...א ת פ ש ר ה ה ד ג ש י ם ל א הבינה ...ע ם ן א ת ה ו ק ס מ ה ע ל ידי האיש.
כ פ י ש כ ב ר צויין ל ע י ל ,ה נ ך מ ת ר ש ם מהיושד ,ה כ נ ו ת ו ה א ו ט ו נ ט י ו ת ש ל ה ד ב ר י ם
ה מ ו ב א י ם ע ל ידי א י ד ה מרז׳ן ע ל ע צ מ ה היא כ ו ת ב ת ,ש ד י ב ר ה פ ו ל נ י ת פ ר י מ י ט י ב י ת ,
ב ע ג ה ,ב ל ש ו ן ״ כ פ ר י ת ״ )מוצאה היה מ כ פ ר נ י ד ח ( ,ב ק ו ל ר ם )מדי( ,ב ע ת ה י ל ו כ ה
ה י ת ה מ נ פ נ פ ת בידיה...
1927ה ח ל ה ע ו ב ד ת ב ב י ת ־ ה י ת ו מ י ם ו ה ת ג ו ר ר ה ב ב ו ר ס ה .ב ש נ י ס פ ר י ה
מספטמבר
על קורצ׳אק ופני סטפה )השני :״שלא תחול עליו שכחה״( היא מ ו ס ר ת פרטים
ש נ י אישים א ל ה ,בייחוד ע ל קורצ׳אק ,ה ק ו ל פ י ם מ מ נ ו א ת ש י כ ב ת ה ב ר ו נ ז ה
על
״ ה פ ס ל י ת ״ ש ל פ ר ש נ ו ת ל מ ד נ י ת ,כאמור ,ומציגה א ו ת ו כ א ח ד ה ע ם .ב כ ד ת ר ו מ ת ה
היחידה
הגדולה,
היא
מספרת,
תמיד
שמח
במינה ,בים של
בין
היתר,
שעל
ה ע ר כ ו ת וציונים.
יד
שולחגו
של
מידע
קורצ׳אק
— הילדים צחקו וצחקקו עד דמעות.
זה ל א
)בחדר
הצטערה,
י ס ו ל א בפז.
האוכל(
היה
ששולחגה מרוחק
משולחנו.
ה ו ד ו ת ל א י ד ה מ ר ד ן מ צ ו י ב י ד י נ ו ת י א ו ר נ א מ ן ש ל ב י ת ־ ה י ת ו מ י ם ,ל פ ר ט י פרטיו,
מ מ ש מ י ד ע א ר כ י ט ק ט ו נ י :ה מ י ב נ ה ,ח ל ו ק ת ה ח ד ר י ם וייעודם ,ח ד ר י ־ ש י נ ה ,ה ש י ח ו ת
בפרוזדור,
ה ו מ נ י ם ו ת נ א י ה ע ב ו ד ה והבילוי,
״ ח ד ר ה ש ק ט ״ ,ח ד ר הלימודים ,ל ו ח
אופיו ש ל ה ב י ת בעיני ת ו ש ב ת הבורסה ,תפקידיהם ש ל קורצ׳אק וסטפה ,ח ל ו ק ת
תרופות,
פרט
ה ח ל פ ת ת ח ב ו ש ו ת ו ע ו ד ועוד .ה ו ד ו ת ל ת א ו ר ה מ פ ו ר ט ,א נ ו י ו ד ע י ם כ ל
כאילו
ופרט
חווינו
אותו,
את
נושמים מ מ ש
אווירת
הבית,
״מתחככים״
באנשים .מ מ ש תיעוד לדורות.
ק ו ר צ ׳ א ק ל פ י ת א ו ר ה היה ח י ו ת ו ס ס ,ע צ ו ב ו ש מ ח ח ל י פ ו ת .מ ה ו ר ה ר ,מ ק י ף הכל,
ו מ ו ש ך ב מ ו ש כ ו ת .נ י ח ן ב ח ו ש הומור ,ב י י צ ר ק ו נ ד ס ו ת .ב י מ י ר ב י ע י נ ה ג ה
מחזיק
לנסוע
םטפה
הרצועה
העירה
לבקר אצל
אמה .ק ו ר צ ׳ א ק
ו ג ה ג ל א מ ר ל י ל ד י ם :״ ע ת ה אנו יכולים
ניצל
ה ז ד מ נ ו ת זו ש ל
התרת
ל פ ל ר ט ט ק מ ע ה ״ .ל ע ת י ם היה
נ ע מ ד מ א ח ו ר י ם ט פ ה ו ע ו ש ה העוויות .ס ט פ ה ח ש ה ל פ ר ק י ם ש מ ש ה ו א י נ ו כשורה,
מפנה
לא
א ת ר א ש ה אחורנית וקורצ׳אק היה מעמיד אז פני כ ב ש ה תמה .הוא הדגיש
א ח ת ,ל ד ב ר י ה ש ל א .מרז׳ן ,ש כ ל מ ח נ ך ח י י ב ל ה י ו ת ״ ק צ ת ש ח ק ן ״ ויישם
ז א ת ל א פ ע ם ב א ו ר ח מ ע ש י .איגי יודע ,א ם א י ־ פ ע ם אי מ י מ ה ב י ו ג ר פ י ם ה מ ל ו מ ד י ם
ע ל פ ן זה ש ל אישיותו .א י ד ה מ ר ד ן ד ו ל ה א י ר ו ע א ח ד מ נ י ר ב י ם ,ש ק ר ה
עמד
היה
לה:
זה
באחד
השיעורים ש ל
קורצ׳אק
ב ע ר ו ב היום.
היא
היתה
עייפה
מאוד
מ מ ן השיעור ,נ א ב ק ה ק ש ו ח ב ד ח ף ה ש י נ ה ו ל ב ס ו ף כ ש ל ה .ה ד ב ר ל א ג ע ל ם
מעינו
כעבור
הפקוחה
של
קורצ׳אק,
ל מ ר ו ח שישבה
בשורה
האחרונה
באולם.
כמה ימים חיקה קורצ׳אק ,כיצד ״תלמידה אחת״ מ ת ה לישון מ מ ן השיעור ולבסוף
גרדמה.
הדגים מ א ב ק זה בכישרון כזה ובחקיינות ר י א ל י ס ט י ת כ ל כ ך מעולה,
שגם ״הקרבן״ צחק בפה מלא .לא חסרו גם מעשי קוגדם — פרי מזגו ותעלוליו
של
ק ו ר צ ׳ א ק .פ ע ם ב י ו ם קיץ חם ,ה כ נ י ם נ ע ר ל ת ו ך ח ב י ת ע ם מים ...או ה ע ל ה
א ת ה ל י נ ק ה ה ק ט נ ה ע ל ארון גבוה ) ...נ ע נ ש אז ב מ ש פ ט ה י ל ד י ם ו ה ו ד ב ק ל ו פ א ר א ג ר א ף
,100
266
מ כ א ן ה כ י נ ו י ש ה ד ב י ק ו ל ו ל א פ ע ם ה י ל ד י ם :״מאה״ setka ,ב פ ו ל נ י ת ( .
יש
)״אדון ד ו ק ט ו ר ״ ( .
ו א ח ד ה ת ל מ י ד י ם פ נ ה אליו מ ר ח ו ק ב ש ם ״פן ד ו ק ט ו ר ״
ק ו ר צ ׳ א ק ה י ה מ ע מ י ד פ נ י ם ,ש ה פ נ י ה מ כ ו ו נ ת ל מ י ש ה ו א ח ר ,פ נ ה כ ה וכה ,ב מ ט ר ה
לעזור ל ק ו ר א ״למצוא״ את הפן־דוקטור״.
או — פ ע ם ס י פ ר ה א ד ה לקורצ׳אק ,כי ב פ י ק ו ח ה נ מ צ א נ ע ר ״מוזר״ ,ו ״ מ ו ש ך ״
ב א ף ג ם כשאין ל ו נזלת ...קורצ׳אק ה ס ב י ר לה ,ש ה י ל ד כ נ ר א ה מ פ ג ר ב ה ת פ ת ח ו ת ו
ו״משיכת״
״לא
ה א ף היא מין .tic״ ש ל ח ת י ו ,ס י פ ר לה ,ל ת ח נ ה ל ב ר י א ו ת ה נ פ ש ו ה נ ה
הצליח
ב מ י ב ח ן לאידיוטים וייאלץ ,ה ו ס י ף
בבית־םפר
ב ק ר י צ ת עין ,ל ב ק ר
רגיל...״.
מ צ י י נ ת ,ש ק ו ר צ ׳ א ק ל א נ ת ן ״ ר צ פ ט י ם ״ ,כ י צ ד ל נ ה ו ג ב ס י ט ו א צ י ה זו או
מרדן
א ח ר ת .״ כ ל א ה ד ,טען ,ח י י ב ל ר כ ו ש א ת נ ס י ו נ ו ש ל ו ״ ו ל ה פ י ק מ מ נ ו א ת ה ל ק ח י ם
הדרושים.
ברצינות ומתי מהתל.
ל א ת מ י ד ידעה ,מ ת י ק ו ר צ ׳ א ק מ ד ב ר
הודות
ל א י ד ה א ג ו י ו ד ע י ם ע ל ק ו ר צ ׳ א ק ו ע ל ס ט פ ה פ ר ט י ם אוטגטיים ,א י ר ו ע י ם
והגיגים,
ש ל ל א ת י ע ו ד זה היו צ ו ל ל י ם ב ת ה ו ם הנשייה .ק ו ר צ ׳ א ק נ ה ג ל ש ח ק ש ח
ה י ל ד י ם ,ד מ ק ה ,ה י ט י ב ל ר ק ו ד ) ! ( .היה חייכן ו נ י נ ו ח ,א ב ל ידע ג ם ל ה ת ר ג ז ,
עם
להיות
ולהביא
עוקצני
לעתים
את
״המושא״
לדמעות.
ממש
שהסכים
למרות
ש ה י ל ד י ם י ש ב ו ע ל ברכיו ,י ל ט פ ו א ת לחייו ו א ת ק ר ח ת ו ,נ ת ק ף מ מ ש ב ז ע ם כ א ש ר
י ל ד ה כ ג י ס י ד ל כ י ס ו .ק ו ר צ ׳ א ק היה מ ו צ י א יד זו בחימר .ש פ ו כ ה ,ת ו ך ה ש מ ע ת ד ב ר י
כיבושין .ה ו א נ ה ג ל ע ר ו ך ת ס פ ו ר ו ת ל ב ג י ם והיה מ ו ת י ר ״ מ ד ר ג ו ת ״ נ י כ ר ו ת בראשיהם.
״ביזבז מ מ ש ש ע ו ת מ ר ו ב ו ת לשיחה ע ם הזולת ,ל ל א ק ש ר עם ״המשקל הסגולי״
של
ב ן שיחו .ה ר צ ה ג ם ל פ נ י
אדה
ז א ת א נ ו יודעים מ פ י ה ש ל
3—2מאזינים .כ ל
מרדן .הוא לימד אותה לתכנן משימה )מאמר( ,להימנע מסיסמאות ריקות
מתוכן ומדברים כוללניים ,לכתוב בצורה בהירה ומובנת ,לוותר על מלים מיותרות.
כשלא
ידע
ונשאל
משהו
על
כך,
לא
היסס
בדבר
להודות
פשוטות:
במלים
״וכי א נ י י ו ד ע י ״ . . .
פעם
לא
הנך
נוכח
לדעת,
שהדמות
המשורטסת
של
קורצ׳אק
שונה
היתד.
לחלוטין מזו שבמציאות .וגם בכך זכותה הגדולה ש ל א ד ה מרדן.
אידה
את
ה ג י ע ה ל ב ו ר ס ה ב־ .1927ת ח י ל ה היתד .מ ב ו ל ב ל ת
ב ד ר כ ה ,אם
נ פ ש ה .ל ע ת י ם נ י צ ב קורצ׳אק
בסבר
במקום זר ולא
פנים
חמור,
אם
דעה
מבדח.
נ י ח ש ה ,ש מ ש ה ו א י נ ו כ ש ו ר ה .חיש מ ה ר נ ו כ ח ה ל ד ע ת ,ש ה ת נ ו ע ה ב א ו ל ם ה ר א ש י
ח י י ב ת ל ה י ו ת ח ד ־ כ י ו ו נ י ת ,ו ה י א ב ל ת י מ ד ע ת ל כ ך פ ג ע ה ב כ ל ל זה.
אדה
מ ג ו ל ל ת תמוגר .נ א מ ג ה ש ל ה ס ד ו ר י ם ו ה ס ד ר י ם ב ע ת ה א ר ו ח ו ת .היא מ ו ס ר ת
פרטים,
סטאטוסקופ אלא
כ י צ ד היה ק ו ר צ ׳ א ק ה ר ו פ א
ב ד ק ילדים:
לא
בעזרת
באוזן; מ ב י א ה תיאור מדויק ,כיצד נהג להחליף ת ח ב ו ש ו ת ומדגישה א ת המשמעות
הפסיכולוגית,
ש י י ח ס ל פ ע ו ל ה זו .ה י א מ ת א ר ת ב כ י ש ר ו ן ו ב ד י ו ק ,
המשתף ממש
א ת ה ק ו ר א .ב א י ר ו ע ,א ת האווירה ב ח ד ר ה ש י נ ה :ק ו ר צ ׳ א ק ה י ה מ ה ל ך בין ה מ י ט ו ת ,
ע ו נ ה ל ש א ל ו ת ,ת ו ך כ ד י הסיפור היה ר ו כ ן מ ע ל ילד ,מ י י ש ר א ת ה ש מ י כ ה ,מ ל ט ף
ראשו.
עם סיום
הסיפור,
נפרד
מ ה י ל ד י ם . ,שניים
נישק
ללילה
טוב
ועזב
את
החדר .ה נ ש י ק ו ת ש ה ע נ י ק ל א י ־ אלה ילדים ,מ צ י י נ ת א ד ה ,ל א נ י ת נ ו ב א ק ר א י ,א ג ב
א ו ר ח א .ה ן ש י מ ש ו ל ע ת י ם ביטוי ל ב ק ש ו ת ס ל י ח ה ) ע ל נ ז י פ ה ש נ ז ף ( ,ל ע ת י ם כ ע ד ד
וזירוז ל ה ת ג ב ר ע ל .מ י פ ג ע מסוים ,ל ע ת י ם כ א ו ת ה ו ק ר ה ע ל מ ע ש ה כ ל ש ה ו .
פ ר ט א ו פ י י נ י כ פ י ש מ ב י א ה א ד ה :ה י ל ד י ם היו ״ ה מ ב ק ר י ם ״ ה ר א ש ו נ י ם ש ל ס פ ר י ו —
267
באוזניהם ק ר א לפני
ארוחת
לדעת ,האם הם מבינים
מהילדים?
צהריים פרקים מהם,
אותם ,אינם משתעממים.
הובאו
בטרם
אולי ר צ ה
לדפוס.
לשמוע
רצה
רעיונות
ל ע ת י ם נ ה ג ב ע י ק ב ו ת ה ה ק ר א ה ל ת ק ן או ל ש נ ו ת פ ר ט כ ל ש ה ו ,
פ ר ש ה מ י ו ח ד ת מ ה ו ו ה ה מ ו ס ד ש ל ״ ב י ת ה מ ש פ ט ״ ב ב י ת ה י ת ו מ י ם ,ש ה ו א עניין
ב פ נ י עצמו .א י ד ה פ ו ר ש ת ל פ נ י נ ו א ת מ ל ו א ה מ ה ו ת ,ה מ ס ג ר ת ,ה פ נ י ו ה פ נ י ם ש ל
מוסד
יחיד ב מ י נ ו זה .א נ ו ל ו מ ד י ם ע ל קורצ׳אק ,ה מ ו ב א ל ד י ן ע ל י ד י
במוסד,
ש י ז ם ו ה ק י ם ב מ ו ידיו ,כ א ש ר פ ג ע
בכבודם או
הילדים
שהוא
בשלוותם ,ד ב ר
א ו ת כ ב ו ד לאיש.
והרי א י ר ו ע ק ט ן ,כ פ י ש מ ת א ר ת א ו ת ו אידה .פ ע ם ש א ל ה א ת ק ו ר צ ׳ א ק ,ה א ם
זה נכון ,ש ק י ב ל פ א ר א ג ר א ף ) 100״םטקה״( ? קורצ׳אק ה ע מ י ד פ ג י נ ע ל ב ,ש ל ף
עפרון מכיסו ,ז ע ק :״ י ש ל ך מ ש פ ט ,א ת ק ו ר א ת ב ש מ ו ת ״ ו ר ץ ל ר ש ו ם א ו ת ה ע ל
הלוח...
ב־ 1928מ ו נ ת ה ל מ נ ה ל ת ה א י נ ט ר ג ט ב ג ו צ ל ב ק ,ה ו א ס נ י ף ש ל ב י ת ־ ה י ת ו מ י ם .ס י י מ ה
אז א ת ב י ת ־ ה ס פ ר ל מ ט פ ל ו ת .ה י א מודה ,ש ר ו ח ו ש ל ק ו ר צ ׳ א ק ס ו כ כ ה ת מ י ד עליה,
ג ם מחוץ ל כ ו ת ל י ה מ ו ס ד ו ה י א ש ע מ ד ה ל ה
בבעיות של
להחליט
יום־יום
את
ההחלטה הנכונה.
במכינה
י ש עניין ל ה ב י א א ת ה ת ב ח י נ י ם ש ע ך ך ק ו ר צ ׳ א ק ל י ל ד י ם
לבית־הםפר
רוז׳יצ׳קה ) •,(Rozyczkaת ב ח י נ י ם ש ה ע י ד ו ע ל פ ש ט ו ת ו ה ע ד ר ת י ח כ ו ם ל מ ת י ו ה ר י
דוגמה מ ד ר ך המיבחן ש ע ר ך קורצ׳אק:
״כמה א צ ב ע ו ת יש ל ך ? ״
״הרם א ת ש ת י הידיים״.
״ ה ר ם י ד ו ר ג ל אחת...״.
• מ ר ג ש ת ,מ ד ג י ש ה א י ד ה ,ג י ש ת ו ש ל ק ו ר צ ׳ א ק ל י ל ד י ם ,ל ל א גיגוגי פ ו ר מ ל י ו ת
ונוסחים — גוסחאות קבועים מראש.
קורצ׳אק נ ה ג
צניעותה
לבקר
לעתים
מזומנות
במוסד,
שאידה
עמדה
ה ס ב ע י ת ל א י ד ע ה ד ב ר וחצי ד ב ר ,ה א ם ק ו ר צ ׳ א ק
בראשו.
מרוצה
ברוב
מעבודתה,
א ם לאו ...ד ב ר י ש ב ח ש ל ו ל כ ת ו ב ת ה נ ו ד ע ו ל ה ר ק מ פ י ה ם ש ל ח נ י כ י ה ב ו ר ס ה .
בי 1933ע ז ב ה א ת ג ו צ ל ב ק ,כ ש מ פ ע מ ת ב ה ה ת ח ו ש ה ה א י ת נ ה ו ה מ ו ד ע ו ת כ א ח ד ,
ש ע ב ו ד ת ה ל ו ו ת ה כ ל ה ז מ ן ע ל ידי מ ל א ך ס ו ב והוא י א ג ו ש ק ו ר צ ׳ א ק .
ב־ ,1939א ח ר י ה פ צ צ ת ה מ ס ר ש מ י ד ם י ם ה ג ר מ נ י י ם ג פ צ ע ה ב ר א ש ה .ה ו ז מ ג ה ע ל ידי
ק ו ר צ ׳ א ק ל ב י ת ־ ה י ת ו מ י ם ו ה י א ק ו ד ח ת והלומד .,ע ב ד ה ב א ו ת ו ז מ ן ב ב י ת ־ ה י ל ד צ נ ט ו ז
באוטווצק.
סטפה וקורצ׳אק
טיפלו ב ה
במסירות .אז ק ר ה ד ב ר ,
בצוק
העתים,
ש ק ו ר צ ׳ א ק כ ל י מ י חייו ה ת ג ג ד ל ו :ה ו א ו ס ט פ ה ה ת י י ש ב ו ע ל מ י ט ת ה ש ל אידה.
ה ם השתדלו — ל מ ו ד ת רוחה — להאכיל אותה מ ע ב ר ל י כ ו ל ת ש ל ה ב י ת ואז
החליטה לעזוב א ת בית־היתומים ,כדי ל א להיות למעמסה ע ל הבית ,בימים טרופים
אלה.
קשה ,כ מ ע ט ב ל ת י אפשרי ,ל מ צ ו ת א ת תרומתה של אידה מ ר ד ן ל ה כ ר ת דמויותיהם
ש ל ס ט פ ה ו י ל צ ׳ י ג ס ק ה ו י א ג ו ש קורצ׳אק .מ ן ה ג מ ג ע ל ח ב ו ק כ ל פ ר ט ה מ ו ב א ע ל
ידה ,פ ר ס ,ש ה ו א ב ב ח י ג ת פ ג י ג י ם ה מ ו ס י פ ו ת ל מ ח ר ו ז ת חייהם .א י ד ה מ ר ד ן ה ש כ י ל ה
ב ע ם אמוגים ל ה ב י א ל פ ג י ג ו א י ש י ם מ ו פ ל א י ם א ל ה ל ל א כ ח ל ו ס ר ק ,כ פ י ש ה ש ת ק פ ו
ב ז ו ס ו ת ש ל י ו ם ה ע ש י י ה האפור...
268
היתה
על
תלמידה
פכים
הליכתו
קטנים,
ק ל ט ה ואימצה
חרוצה,
על
לתהות
קנקנם
את
של
האמת
ילדי
החינוכית.
טיפוחיה,
למדה
להסתכל
להתעכב
על
אופן
ש ל ה י ל ד ,ה ר מ ת זרועותיו ,ס י כ ס ו כ י ו ע ם ח ב ר י ו ,י ח ס ו לצוות ,ל ה ו ר א ו ת
ולנוהגים
ה מ ק ו ב ל י ם ו ע ו ד ועוד .כ ל א ל ה ל י מ ד ו א ו ת ה ,ב ה ש ר א ת ו של ק ו ר צ ׳ א ק ,
ל ע מ ו ד ע ל מ צ ב ו ה נ פ ש י ו ה ג ו פ נ י ש ל הילד.
לסיום
הכינוס
כ מ ה ה ע ר ו ת אישיות ע ל מ ג ע י ע ם אידה .ל א ח ר ה י כ ר ו ת ח ט ו פ ה ב א ו ל ם
בוורשה החלה
בשפה
מתרקמת
בינינו ת י כ ת ו ב ת ,כ נ ״ ל .
תחילה
בעברית ומיד
ה פ ו ל נ י ת .א י ד ה ב י ק ש ה מ מ נ י ל כ ת ו ב ב ש פ ה זו ו ב א ו ת י ו ת גדולות .אולם,
גם האותיות הגדולות לא הניחו את דעתה ,כי קראה א ת המלים תוך ״קפיצות״
וקלטה
עצם
לה
מין כ ת מ י ם בעיניים .ע ב ר ה ל ד ב ר י ה כ מ ה נ י ת ו ח י ם ב ע י נ י י ם ו ל א נ ו ש ע ה .
העובדה,
באותיות
שכתבתי
גדולות,
ריגשה
אותה.
מסרה,
שבבית
קראו
ב ש ם יהודית .ע ל ק ו ר צ ׳ א ק כ ת ב ה ב מ כ ת ב י ה אלי; כי ״ ה י ה ר ו פ א ב כ ל ר מ ״ ח
א י ב ר י ו ) ,(w kazdym caluה ס ת כ ל ע ל אירועים ב ע י נ י ר ו פ א ,ה י ה חדור ר פ ו א ה ״ .
ר י ג ש א ו ת ה ה א י ז כ ו ר ש ל ר ׳ ןוסיה ב ק ש ר ע ם ד מ ו ת ו ש ל ק ו ר צ ׳ א ק .
עיקר
ספריה — מספרם
) 16—15הציון ש ל ה (
— ה ו ק ד ש למורים ,מ ח נ כ י ם ,
הורים .ת י א ר ה א ו ת ם ב פ ש ט ו ת ,ל ל א מ א מ ץ ש ל ת ו ס פ ת ב ר ק ) ״ bez p u c u״( .היום,
טענה,
נ ת ר ב ו ״קורצ׳אקובאים של .קוניונקטורה.״״
נ פ ט ר ה ב־ ,5.7.87כ פ י ש ה ו ד י ע לי נ כ ד ה ק ש י ש ט ו ף א ד מ ו ם ,ש ה ת ג ו ר ר איתר• ו ה י א
ב ת 80ש נ ה .מ כ ת ב ה ה א ח ר ו ן א ל י נ ש א א ת ה ת א ר י ך ,6.6.87ח ו ד ש ימים ל פ נ י פ ט י ר ת ה .
ע ד ל ע ר ו ב ימיה נהגה ,כ פ י ש כ ת ב ה לי ,ל ה ת ע מ ל ל פ י שיעורי הרדיו ,״ כ ת ר י ס
ב פ נ י ה צ ט נ נ ו ת ושפעת...״.
כ א ב ה א ת העובדה ,ש ב ס פ ר ש נ כ ת ב בעברית על ״פני סטפה״ הובאו אי־דיוקים
ו ע י ו ו ת י ם ל ר ו ב ,א ב ל זו פ ר ש ה א ח ר ת ,ה ח ו ר ג ת מ נ ו ש א נ ו .ד ב ר י ה ע ל כך ,ב צ ו ר ה
שאינה
מ ש ת מ ע ת ל ש ת י פגים ,ה ו ב א ו א ח ר י מ ו ת ה בידיעון מ ס ׳
קורצ׳אק ,מאפריל
אדה
מרז׳ן
25ש ל
אגודת
.1988
הציבה
יד
לקורצ׳אק.
לקורצ׳אק
של
יום־יום,
במגעיו
הבלתי
א מ צ ע י י ם ע ם ה י ל ד י ם ,ל ל א ה צ ט ע צ ע ו ת י ד ע נ י ת ,ל ל א ק י ש ו ט י א נ א ל י ז ו ת .היא ת י א ר ה
אותו ב מ ל ו א זוהרו האנושי והצליחה בכך ,כפי ש ל א הצליח אף ל א ביוגרף אחד.
ד ב ר י ה ל א היו פ ר י מ א מ ץ א י נ ט ל ק ט ו א ל י ע ל יד ש ו ל ח ן כ ת י ב ה ,א ל א פ ו ע ל יוצא ש ל
דע
מ מ ק ו ר ראשון .מקור ל א אכזב מכל ׳הבחינות.
יהיו ד ב ר י י ע ל א ד ה מרז׳ן ב ב ח י נ ת !מנחה צ נ ו ע ה ב י ו ת ר ע ל מ ג ש ש ל ה ע ר צ ה ,
לאוחה
א ש ה ׳ מ ו פ ל א ה נ ח ב א ח א ל הכלים ,ש ה י י ח י מ ש י י כ ה ל ־ ל ״ ו ה צ ד י ק ו ת ,ג ם
א ם ה ע ו ל ם ה ג ב ר י ה ש ח ל ט ן ה ע נ י ק ח ו א ר ןה ל מ י ן ה ח ז ק ב ל ב ד .
יהי ז כ ר ה א ה ו ב .
269
יוחנן כהן
אלכס גתמון ז״ל
)דברים
לנאוה
ל ז כ ר ו ב ט ק ס ה ע נ ק ת הפרס .ע״ש ר ל ה ו ש ל מ ה ג ו ט מ ן ז ״ ל
ס מ ל ע ל ס פ ר ה ״ כ ו ב ע ה ז כ ו כ י ת ״ ,ב ־ ט ״ ו ב ח ש ו ן ת ש מ ״ ט (26.10.88 ,
ש ב ע ש נ י ם ע ב ר ו מ א ז נ ע ק ר א ל כ ם מ ב י ן החיים ועדיין ד מ ו ת ו ה ת מ י ד ה ,ה מ ק ר י נ ה
א ו פ ס י מ י ו ת ,ע ו צ מ ה ,א ה ב ת ה א ד ם ו א ה ב ת ישראל ,ע ו מ ד ת חיה כ ג ג ד ע י נ י נ ו .
בן
היה,
55
כאשר
הלך
מאתנו
ושירת
חייו,
כמאמר
המשורר,
״באמצע
נפסקה״.
נכונו
לו עתידות,
שלא
זכיגו
לראות
בהתגשמותם
ומאחוריו
עמדו
פרשיות
חייהם ,ש ה י ו מ ס פ י ק ו ת ל מ ל א ת ו כ ן ח י י ה ם ש ל ל א מ ע ט י ם .
אלכס
ג ד ל ב ב י ת ג ו מ מ ן ושם ,ב ב נ ד י ן ,ס פ ג יחד ע ם אחיו ו א ח ו ת ו י ב ל ״ א א ת
ע ר כ י ה י ה ד ו ת ו ה א נ ו ש ו ת .כ א ש ר פ ל ש ו ה ג ר מ נ י ם ל ת ח ו מ י פולין ,ה ג י ע א ל כ ם ל מ צ ו ו ת
ו ל ג ב י דידו היו א ל ה מ צ ו ו ת ע ש ה .הן כ ל ל ו ה ת א ר ג נ ו ת מ ח ת ר ת י ת ב מ ס ג ר ת ת נ ו ע ת
״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ת י א ו ם ע ם ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר א ח ר ו ת ; פ ע י ל ו ת ה צ ל ה ; ה כ ג ת גיירות
מזוייפים
ו מ ק ו מ ו ת מ ס ת ו ר ב ג י ט ו ו ב ה ר י ם ; ה ע ב ר ת יחידים ו ק ב ו צ ו ת ד ר ד ה ג ב ו ל
ל ס ל ו ב ק י ה ו ל א ח ר מ כ ן ל ה ו נ ג ר י ה ; ה ש ג ת גשק והשימוש ב ו גגד ה ג א צ י ם ו ע ו ז ר י ה ם .
את
ה א ק ד ח ה ר א ש ו ן ל ל ו ח מ י ם ה צ ע י ר י ם ר כ ש א ל כ ם ת מ ו ר ת ש ע ו ן היד ,ש ק י ב ל
זמן ק צ ר ק ו ד ם ל כ ן ב ח ג י ג ת ה ב ר ־ מ צ ו ו ה שלו.
בפעולות
אלו נ ט ל ו ח ל ק ר ב י ם מ ח ב ר י ו של א ל כ ם ל ת נ ו ע ה ו ר ב י ם מ ה ם ג פ ל ו
מ ו ת גיבורים — מ י ל א ח ר עינויים בידי רודפיהם ומי מכדוריהם .מ ע ל ל י ג ב ו ר ת ם
זכו ל ת י א ו ר מ ר ג ש ב ס פ ר י ה ן ש ל פ ר ד ק ה מזיא ושל ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג — ש פ ו ר ס מ ו
ח ל ק י ת ב ק ו ב צ י ״ מ ש ו א ה ״ — ויש ע ו ד מ ק ו ם והכרח ל ה ו ס י ף ו ל ס פ ר ע ל י ה ם ל ב נ י נ ו
ולבני
בגיגו.
• ב כ ל א ל ה ר ב היה ח ל ק ו ש ל א ל כ ס והמוות א ר ב ל ו ל א פ ע ם א ח ת .ג ם ח ב ל
ה ת ל י י ה כ מ ע ם ו נ כ ר ך ס ב י ב צווארו וכן ס ב י ב צווארם ש ל ד י נ ה ו ש ל א מ י ל י ב ל ״ א ,
270
ה י ו ש ב י ם כאן ע מ נ ו — ו ר ק כ נ י ס ת ה צ ב א ה א ד ו ם מ נ ע ה א ת מ ו ת ם ש ע ת י י ם ל פ נ י
מ ו ע ד ה ו צ א ת ם להורג.
לגבי אלכס
אולם
שנתיים
לא נסתיימה
המלחמה
בכך
באויבי
העם
היהודי.
במשך
נ ו ס פ ו ת ח י פ ש א ו ת ם ו נ ק ם א ת נ ק מ ת ד מ י אחיו.
מ כ א ן ה ו ב י ל ה ד ר כ ו י ש י ר ו ח ל צ ה ״ ל ו ב ש ו ר ו ת חיל ה א ו י ר ע ל ה ל ד ר ג ת ס ג ן ־ א ל ו ף .
א ו ל ם ג ם כ א ש ר פ ש ט א ת מדיו ,ה מ ש י ך ל ש ר ח א ח ע מ ו ו ב ש נ ח 1961י צ א ב ש ל י ח ו ת
ע ל ו מ ה א ל אחיו בצפון א פ ר י ק ה .י ח ד ע ם כ ר מ י ת ,ר ע י י ת ו ו ח ב ר ת ו ל ח י י ם ולעשייה,
פ ע ל ל ע ל י י ת ם של יהודי מרוקו .ש ם ,כ מ ו ב כ ל מ ק ו ם א ח ר ,ידע ל ר כ ו ש א ת א מ ו נ ם ,
וגם את
הוקרתם
:
א נ ש י ה ר ש ו ת המקומיים .ה ו א
אהבתם של היהודים וגם ש ל
ע ש ה ל י ל ו ת כימים בעיירות ,ב כ פ ר י ם ,ב ד ר כ י ם ו ב נ מ ל י ם ו ס ב י ב א י ש י ו ת ו ה נ ע ר צ ת
א ג ד ו ת .ב ת ק ו פ ת פ ע י ל ו ח ו זו ע ל ו י מ מ ר ו ק ו כ מ א ה א ל ף נ פ ש ו ר ב י ם מ ה ם
נרקמו
ב ע י ר אשדוד ו פ י ת ח ו ה .
התיישבו
פעלו ואישיותו ל א נשתכחו ,כפי שזה קורה
ל א פ ע ם .כ ע ב ו ר ש נ י ם ה ו צ ע ה ל ו ע ל ידי נ צ י ג י כ ל ה ז ר מ י ם ר א ש ו ת ע י ר י י ת א ש ד ו ד
ו ל פ נ י ש נ ה נ י ט ע ש ם גן ,ה נ ו ש א א ת ש מ ו .
עם
שובו ארצה משליחותו
שקע
אלכם
ב ע ש י י ה מ ש ק י ת .הוא ה י ה מ מ י י ס ד י
תעשיית ה מ ת כ ת וחבר ב ה נ ה ל ת ה ח א ח ד ו ח התעשיינים.
ב ל ב ו נ מ ש ך אל ב נ י ה נ ע ו ר י ם ו ב מ י ו ח ד אל א ל ה ,ש ה ג ו ר ל ה ת א כ ז ר להם.
אבל
ב צ י נ ע ה ,ל ל א ליווי של ת ו פ י ה פ י ר ס ו מ ת ,ה ק ד י ש מ מ ח ש ב ת ו ,זמנו ו י כ ו ל ת ו ,ל א ל ה
״ נ ו ע ר שוליים״ ב ש כ ו נ ת נ ו ה ־ ש ר ת .ל א ו ת ת ו ד ה והוקרה ה ו ק ם ב ש כ ו נ ה
המכונים
מועדון ,ה נ ו ש א א ת שמו.
שאיפה ח י נ ו כ י ת היתד ,ב ל ב ו — ל ה ב י א ל נ ו ע ר ה י ש ר א ל י ו ל נ ו ע ר היהודי
ועוד
ב ת פ ו צ ו ת א ת מ ס ר ה ש ו א ה ו ל ק ח י ה .על כן ה י ה א ח ד היוזמים ו ה פ ע י ל י ם ב ״ מ ש ו א ה ״
ש ב ת ל ־ י צ ח ק .הוא דאג ל ה נ ח ל ת מ ו ר ש ת ה א ס ו ן ה ל א ו מ י שאין דומה לו ,ו מ ו ר ש ת
ה ג ב ו ר ה ו ה ל ח י מ ה היהודית ו כ מ י ה ת ד ו ר ו ת יהודיים ל ע צ מ א ו ת מ ד י נ י ת יהודית.
הוא
ב״משואה״
ראה
מפעל
תנועתי־לאומי,
בעל
חשיבות
ראשונה
חיגוכית
ב מ ע ל ה ואילו ״משואה״ היתד ,ג א ה ע ל כ ך ,ש א ל כ ס ה י ה א ח ד מ פ ע י ל י ה ו מ ט פ ח י ה .
אלכס
המוני
אהב
אנשים
ואנשים
החזירו
לו
סביב
אהבה.
קיברו
הפתוח
נאספו
ב נ י ־ א ד ם — ח ב ר י ו ל ת נ ו ע ה ו ל נ ש ק ,נ י צ ו ל י ה ש ו א ה ועולי מ ר ו ק ו ,א נ ש י
התישבות ובני השכונות ,עובדי כפיים ושרי ממשלה ,קצינים בכירים ואנשי רוח.
כ ו ל ם היו שם ,הלומי צ ע ר ויגון ע ל א י ל ן פ ו ר ה וזקוף ש נ ג ד ע ל פ ת ע . .
ר א ו י ה ד מ ו ח ו של א ל כ ס ,ש ח י ח ק ק ע ל ל ב ו ח צעירי י ש ר א ל ו ח י ד ש ם ב ד פ י ה ה י ס ט ו ר י ה
ב מ ע מ ד כ מ ו זה ש ל ה ע ר ב .׳׳משואה״ מ ו ס י פ ה נ ד ב ך ל כ ו ו נ ה ןו.
היהודית
ימים ק ש י ם ע ו ב ר י ם ע ל א ר צ נ ו ו ע ל א ז ר ח י ה .ב צ ד ש מ ח ת חגיגות ה ־ 40ו ה ג א ו ו ה
ע ל הישגי המדינה — מ כ ר ס מ ת ב נ ו ג ם ה ד א ג ה ל ש ל ו מ ה ו ל ע ת י ד ה .ב צ ד ה ש מ ח ה
ע ל ש ח ר ו ר אסירי ציון ו ה ת ר ת ע ל י י ת ם ש ל ה ס י ר ו ב נ י ק י ם מ ב ר י ה ״ מ — ב ו ע ר ת ב נ ו
גם ח ר פ ת ה ו כ ש ל ו נ ה ש ל ה צ י ו נ ו ת ,ש ל א ה צ ל י ח ה ל ה ז י ז מ מ ק ו מ ם א ת יהודי א ר צ ו ת
הרווחה ,א ל ה שאין א י ש מ ו נ ע א ת ע ל י י ת ם .
בצד
גילויי מ ס י ר ו ת ו מ ע ש י
התנדבות מחממי לב
— לא מעטה
בחוכנו
גם
א ט י מ ו ת ה ל ב ,ר ד י פ ה א ח ר רווחים ק ל י ם ו מ ג י פ ת הירידה ו ה ש ת מ ט ו ת מ מ י ל ו י ה ח ו ב ה ,
השתמטות
על
דעת
הפרט
והשתמטות
על
דעת
הדשות
בנזיד
של
עיסקאות
קואליציוניות.
271
בצד
הישגים מ ר ק י ע י ש ח ק י ם
והחלל
החיצון
— רבים
גם
הכשלונות.
בצד
ה צ ל ח ו ת מ ד ע י ו ת וטכגולוגיות ,ג ם כ ל כ ל ה ר ע ו ע ה ו ת י פ ק ו ד מ ע ר כ ו ת כ ו ש ל ו ר ש ל נ י .
ב צ ד נ א מ ג ו ת ציוגית ש ו ר ש י ת — ג ם ס פ י ח י פ ר א ש ל פ א ש י ז ם ו ק ג א ו ת מ ש י ח י ת
בקצה
ה א ח ד ו ב ק צ ה ה ש נ י ביטויים ש ל
כ ל פ י אלה,
ה ת ב ט ל ו ת ותםביכי אשמה
שחלומם לראותנו נעלמים מ מ פ ת המזרח התיכון.
ב מ צ י א ו ת זו ט ו ב יהיה ,א ם ה ג ו ע ר ה י ש ר א ל י ו ג ם ה מ ב ו ג ר י ם יראו ג ג ד עיניהם
את
ד מ ו ת ו ש ל אלכם,
אימת
א ת דמות חבריו
ואת
דמותם של
כ ל אלה,
שחוו את
ה ש ו א ה ו א ת גם ה ת ק ו מ ה ,א ת א ל ה ש ג ת ג ו א ת מ י ט ב ד מ ם ו ש ג ו ת חייהם
כדי שיבוא השלום והבטחון על ישראל בארצו.
בשם
רבים
״ מ ש ו א ה ״ ובשמי ,ב ש ם כ ל ה ק ה ל ה ג כ ב ד ה מ כ ו ג ם כ א ן ובוודאי ג ם ב ש ם
בארץ — מלה
אחרונה לכרמית,
לדיגה
ושלמה ,לתושיה,
לשלום
ולכל
ה מ ש פ ח ה — דעו ,כי ע ל א ף ה ש נ י ם ה ח ו ל פ ו ת ד מ ו ת ו ש ל א ל כ ם אינה מ ש ת כ ח ת —
אדרבא,
272
היא ה ו ל כ ת ו מ ת ע צ ם ת ,ג ד ל ה ו ז ו ה ר ת י ו ת ר .יהי ז כ ר ו ב ר ו ך !
я
ש 1א ה
מ .וירט
צרור ידיעות
פעולות ״ מ ש ו א ה ״ בשנת תשמ״ה
) 1ספטמבר 30 —1987נובמבר (1988
סמינרים
ב ש נ ת הלימודים ת ש מ ״ ח ה ש ת ת פ ו 6504ב נ י נ ו ע ר ו ס ט ו ד נ ט י ם מ ה א ר ץ ו מ ה ת פ ו צ ו ת
ב־ 239ס מ י נ ר י ם ב ״ מ ש ו א ה ״ — ה מ כ ו ן ל ל י מ ו ד י השואה.
בסמינרים לבני־נוער מחו״ל ה ש ת ת פ ו :
207ת ל מ י ד י ם ד ו ב ר י צ ר פ ת י ת ב ־ 4ס מ י נ ר י ם ;
236׳תלמידים ד ו ב ר י ס פ ר ד י ת ב ־ 8ס מ י נ ר י ם ;
197
תלמידים דוברי אנגלית ב־ 6סמינרים;
552
תלמידים דוברי גרמנית ב־ 15סמינרים;
184
תלמידים במסגרות שונות ב־ 6סמינרים.
ב צ ו ו ת החינוכי ש ל ה מ כ ו ן 12מ ו ר י ם ,מ ר ב י ת ם ב ו ג ד י ת ו א ר שני ו ש ל י ש י ב ח ק ר
השואה ובדרכי הוראתה .חברי הצוות עוסקים ב ש ת י משימות מ ק ב י ל ו ת :הוראה
במסגרת
המכון ו פ י ת ו ת
תוכניות
לימודים
חדשות
ב מ ס ג ר ת המרכזיה
הפדגוגית
ש ל ״משואה״.
ע ל מ ג ת ל ה ע ל ו ת א ת ר מ ת ה ל י מ ו ד י ם ,פ ע י ל ה א צ ל ג ו י ו ע צ ת פ ד ג ו ג י ת גב׳ ב ת ־ ש ב ע
ש ב י ב ה ת ו ר מ ת ר ב ו ת ב ת ח ו ם זה.
273
נוער ישראלי
רקע
על
יציאת
הפירסומים
ריבוי
והקולנועיים,
הספרותיים
מ ש ל ח ו ת נוער לפולין ואירועים
לתופעה
תיכון
של
ערב
הביקוש
גוברת
התעניינות
גיוסם לצה״ל.
להם
עולה
על
פוליטיים
והולכת
הסמינרים
מספר
בנושא
לנוער
העוסקים
ובטחוניים
השואה,
הישראלי
המשתתפים,
שהמכון
בנושא
בארץ,
בעיקר
אנו
בקרב
פועלים
יכול
השואה,
עדים
תלמידי
בתפוקה מלאה.
בשלב
לקלוט
זה.
ל״משואה״ מגיע נוער מ כ ל שדרות הציבור בארץ — תלמידי ב ת י ־ ס פ ר יוקרתיים
וכיתות של תלמידים מחוננים בצד תלמידים טעוני טיפוח וחניכי מוסדות עליית
תלמידי מוסדות אגודת־ישראל
הנוער,
המורים
צוות
הלימודים
נדרש
לצד
בצד חניכי השומר־הצעיר.
בהוראת
התמחותו
להתאים
השואה
תוכנית
את
ל ר מ ו ת שונות ולפתח עזרי הוראה מתאימים.
מעניין לעקוב אחר השאלות ,שבני הנוער מעלים ,ב ע ק ב ו ת העיסוק האינטנסיבי
ב מ ו ר א ו ת השואה .אופי ה ש א ל ו ת מ ו ש פ ע ב מ י ד ה ר ב ה מ ה א ק ל י ם ה ח ב ר ת י ו ה פ ו ל י ט י
ב א ו ת ה ת ק ו פ ה .ה ש נ ה היינו ע ד י ם ל ה ת ל ב ט ו י ו ת ר ב ו ת ,ה ק ש ו ר ו ת ב ס כ נ ו ת
בארץ
ה ט מ ו נ ו ת .באידיאולוגיות גזעניות,
הקשורות
של
לציות
היהודים
תגאי
לפקודה.
ב ר ג ש ו ת ל ג ב י ביטויים
קיימת
בימי השואה.
היום
אנו ע ד י ם
הבגה
טובה
לאמפתיה
דה־הומניים-ובשאלות
של
יותר
ר ב ה יותר
דפוסי
של
החיים ש ל היהודים ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח נ ו ת ו מ כ א ן ג ם ה ב נ ה
התגובה
תלמידים
עם
ט ו ב ה י ו ת ר של
מיגוון ה ד י ל מ ו ת ,שעמדו ב פ נ י ה פ ר ט ו ה ה ג ה ג ה ה י ה ו ד י ת ב נ ס י ב ו ת אלה.
התנסות
גילו
מעניינת היתה
העולים
פרשיות
מאתיופיה
לנו
בסמינר
לעולים
רגישות
רבה
לסיפורים
חדשים
מאתיופיה.
האישיים
של
מחד
ניצולי
גיסא
השואה,
ש ל ר ע ב ,פרידה מ ב ג י מ ש פ ח ה וכדי ,כ א י ל ו היו ש א ו ב י ם מ ע ו ל מ ם הם,
ו מ א י ד ך ג י ס א ג ת פ ס ה א צ ל ם ת ח ו ש ת ש ו ת פ ו ת ה ג ו ר ל ע ם ב נ י ה ע ם היהודי.
ההבנות לסמינרים לבני נוער ולסטודנטים דוברי אנגלית בחודשי הקיץ
אנו
בשנה
מקווים ,שהמגעים ,ש נ ו צ ר ו
החולפת
עם
א י ר ג ו נ י ם יהודיים
ותנועות
ג ו ע ר ב ק ג ד ה ו ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,ישאו פ ר י .ב ח ו ד ש י ם י ו ל י ־ א ו ג ו ס ט צפויה ה ש ת ת פ ו ת
של
כ־ 900חניכים
בסמינרים
ב״משואה״.
צוות
המכון
שוקד
בימים
אלה
על
ת י ר ג ו ם ת ו כ נ י ו ת לימודים ח ד ש ו ת ל ש פ ה ה א נ ג ל י ת ו ה ת א מ ת ם לאופיין של ה ק ב ו צ ו ת
ה מ ת ו כ ג ג ו ת ל ה ג י ע בחודשי הקיץ.
להגביר את ההשתתפות של
כדי
בני־נוער מחוץ־לארץ,
במיוחד נוער דובר
א נ ג ל י ת ,ק י י מ נ ו ב״משואה״ ס מ י נ ר ש ל ר א ש י כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ב ק נ ד ה .
הבנת משלחות נוער לקראת מסע לפולין
התופעה
למסע
274
ה ב ו ל ט ת ביותר ה ש נ ה — ג י ד ו ל
מפליג
של
ק ב ו צ ו ת הנוער ,ה י ו צ א ו ת
לפולין .כ־ 6000ב נ י ־ נ ו ע ר יצאו ל פ ו ל י ן ב מ ס ג ר ת מ ש ר ד החינוך ,ה ת נ ו ע ו ת
הקיבוציות ותנועות הנוער.
מקיימות המשלחות סמינר הכנה אינטנסיבי לפני צאתן ופגישות
ב״משואה״
ל ב י ר ו ר חווייתי ו ע ר כ י ל א ח ר ש ו ב ן מ ה מ ס ע .צ ו ו ת המכון ש ו ק ד ע ל ט י פ ו ח ת ו כ נ י ו ת
מיוחדות,
ניתן
המתאימות
למסלול,
דגש
ל ה כ ר ת ה ע ו ל ם היהודי שהיה .א נ ו מ א מ י נ י ם ,כי ר ק ע ל ידי ה כ ר ת ה ע ו ש ר
הרוחני,
ה ח י ו נ י ו ת ש ל חיי ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת בפולין ל פ נ י ה מ ל ח מ ה — פ ע י ל ו ת
בתי־הספר,
אבד
אותו
עוברים
בני
הגוער
בפולין.
מיוחד
ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,ה מ פ ל ג ו ת ב ר ח ו ב היהודי וכד׳ ,י ת כ ן להבין ,א ת א ש ר
ל נ ו ב י מ י השואה.
לכל
א ח ד מ א ת ר י הסיור מ ו ק ד ש
בסמינר
ההכנה
פרק
ב ן 6שעות ,ה מ ש ל ב :ס ד נ א — ח ק ר מ ק ו ר ו ת היסטוריים ודיון ,א מ צ ע י ם א ו ד י ו ־
ויזואליים ו ע ד ו ת אישית .ע ז ר י ה ו ר א ה מ י ו ח ד י ם פ ו ת ח ו ל מ ט ר ה זו — ע ר כ ו ת ש ל
ש ק ו פ י ו ת ,מ פ ו ת וכן ד ג ם ש ל מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה ט ר ב ל י נ ק ה ,ש נ ב נ ה ע ל ־ פ י ה ז מ נ ת נ ו .
א ת ת ה ל י ך ה ה כ נ ה ש ל ב נ י ־ ה ג ו ע ר ,מ ל ו ו ה פ ס י כ ו ל ו ג קליגי ,ה מ ת מ ח ה ב ה ש ל כ ו ת
ה ש ו א ה ע ל ב נ י ה ד ו ר ה ש נ י ו מ ס י י ע ל ת ל מ י ד י ם ל ע ב ד א ת החוויות ה ק ש ו ת ,ש ה ם
נ ח ש פ י ם ל ה ן ב ע ו צ מ ה ר ב ה ב ת ה ל י ך ה ה כ נ ה ,ב ס י ו ר בפולין ו ע ם ש ו ב ם ל א ר ץ .
שנת תשמ״ט התקיימו
במשך
197
תלמידים.
ימי
עיון
(1
ב״משואד,״ 11
סמינרים,כאלה והשתתפו בהם
ימי עיון ,ה נ ע ר כ י ם ע ל ידי ׳׳משואה׳׳ ו ה ק ת ד ד ה ל ח ק ר ה ש ו א ה ש ל א ו נ י ב ר ס י ט ת
תל ־אביב
אנו מ ח ד ש י ם א ת ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה ה ד ו ק שבין ״משואה״ — המכון ל ל י מ ו ד י ה ש ו א ה
והתקדרה ל ח ק ר השואה של אוניברסיטת ת ל ־ א ב י ב בראשות פרופ׳ דניאל קארפי.
במםגרח
זו נ ע ר ו ך
סידרה
של
וספרות
בבתי
הספר
להיססוריה
של
ימי עיון,
המיועדים לחוקרים
התיכוגיים .ימי העיון ייערכו
צעירים
באולם
ולמורים
המרכזי
ב י ת ה ת פ ו צ ו ת ,א ש ר י ש מ ש א כ ס ג י ה ק ב ו ע ה ל פ ר ו י י ק ט זה.
יום העיון הראשון י י ע ר ך ב־ 4.4.89ו י ע ס ו ק ב פ ר ו ב ל מ ס י ק ה ש ל ה י ש ר ד ו ת ה א ס י ר י ם
ב מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה .ב ע ר ב זה י ט ל ו ח ל ק היסטוריון ,פ ס י כ ו ל ו ג ו ח ו ק ר ס פ ר ו ת ה ש ו א ה —
מ ב כ י ר י ה מ ר צ י ם בארץ.
(2
ימי עיון ל ע ו ב ד י ה ו ר א ה — ל ק ר א ת י ו ם הזכרון ל ש ו א ה ו ל ג ב ו ר ה — ת ש מ ׳ ׳ ט
״ מ ש ו א ה ״ מ ס י י ע ת ל צ י ב ו ר ה מ ח נ כ י ם ו ה מ ו ד י ם באךץ ל ה י ע ך ך ל ק ר א ת ה כ נ ת ה ת ו כ נ י ת
החינוכית
של ב ת י ה ס פ ר ו מ ו ס ד ו ת ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ב י ו ם הזכדון ל ש ו א ה ו ל ג ב ו ר ה .
במסגרת
זו נ ע ר כ י ם ימי עיון ל ק ב ו צ ו ת ש ו נ ו ת ש ל מ ו ר י ם ו ל ר כ ז י פ נ י מ י ו ת ש ל
מוסדות
ע ל י י ת ה נ ו ע ר .כ מ ו כן מ ס ת י י ע י ם ה מ ו ר י ם ב ש י ר ו ת י ה מ ר כ ז י ה ה פ ד ג ו ג י ת
ב ת ח ו ם ה ש א ל ת ת ע ר ו כ ו ת ו ע ר כ ו ת א ו ר ־ ק ו ל י ו ת ל ט כ ס הזכרון.
275
י פ י עיון ש ו נ י ם
(3
במהלד
השנה.נערכו שורה.של ימי.עיון לקבוצות מיוחדות:
— מ ש פ ח ו ת ש כ ו ל ו ת ,א ל מ נ ו ת ו ש א ר י ם — ב ש י ת ו ף ע ם ויצ״ו ישראל.
— ס ט ו ד נ ט י ם מ מ י כ ל ל ת י ה ו ד ה ושומרון.
— סטודנטים מ ב י ת הספר לחינוך של אוניברסיטת ת״א.
— מ ד ר י כ י ת נ ו ע ו ת נוער.
וספריה
ארכיון
חומר.חשוב
נ מ ס ר .ל א ר כ י ו ן ולספריה מתוך שני אוספים פרטיים :הספריה של
ה ע י ת ו נ א י י צ ח ק נ י מ צ ו ב י ץ ז״ל ו ה א ו ס ף ה א ר כ י ו נ י ש ל מ ש פ ח ת א ו ל ב ס ק י .
בעקבות
ב י ק ו ר ו של ,מ נ ה ל הארכיון ,מ ר נ פ ת ל י צ ח ר ,ב א ר כ י ו ן היהודי ה מ ר כ ז י
ב ו ו ר ש ה י ו ע ש ר הארכיון ב ח ו מ ר ח ש ו ב ע ל ת ו ל ד ו ת ה ת נ ו ע ה ע ר ב השואה ,ב מ ה ל כ ה
ועל
ההתארגנות
תום
מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה.
בספריה
על
המחודשת
ובמרכויה
של
הפדגוגית
תנועות
מבקרים
״איחוד הנוער
עשרות
תלמדי
ה צ י ו נ י ־ ע ק י ב א ״ .לאחר
י״א
וי״ב
השוקדים
ה כ נ ת ע ב ו ד ו ת ג מ ר בגושא השואה .ל ב ד מ ש י ר ו ת י ה ס פ ר י ה ה ם זוכים ל ה ד ר כ ה
אישית
ב כ ת י ב ת העבודות.
קוכץ
״משואה״
שנתון
ה מ ח ק ר י ם של ״משואה״ יוצא ב א ו פ ן ס ד י ר זו ה ש נ ה ה־ .17ה ש נ ת ו ן ר ו א ה
אור .ב ח ו ד ש א פ ר י ל ו מ כ י ל מיגוון ש ל מ ח ק ר י ם ח ד ש י ם ,ז כ ר ו נ ו ת פ ע י ל י ה ת נ ו ע ה ,
גיצולי ה ש ו א ה ,ס ק י ר ו ת ס פ ר י ם ועוד.
276
נוער גרמני מביע את רשמיו מהסמינר ב״משואה״
ל ס י כ ו ם ה ס מ י נ ר ל ג ו ע ר גרמני ,ש ה ת ק י י ם ב ״ מ ש ו א ה ״ ,נ ת ב ק ש ו ה מ ש ת ת פ י ם ל ה ב י ע
א ת ד ע ת ם על הסמינר ,להעיר הערות ולהציע הצעות .להלן רשמיהם של שלושה
מהמשתתפים ,המשקפים את התיחסותם של רוב באי הסמינר.
גרגור שרדר ,מורה להיסטוריה וגרמנית כ ו ת ב :
״ צ י פ י ו ת י מ ש נ י ימי ה ס מ י נ ר :ל ה ר ח י ב א ת ה מ י ד ע ע ל השואה ,ע ל ה א ג ט י ש מ י ו ת
וכוי ו ל ב ח ו ן מ ח ד ש א ת ה ת י ח ס ו ת י .
בסך
הכל
במיוחד
נ ת מ ל א ו ציפיותי .ק י ב ל ת י א י ־ א ל ו י ד י ע ו ת
על
העמוקות
התוצאות
וההשפעות
של
הפסיכולוגיות
חדשות
השואה
ב נ ו ש א י ם הנ״ל,
וכן
הסיבות
על
יותר לאנטישמיות.
מבחינה
היה
ביקורתית
אולי
ראוי
להעיר,
שההרצאות
הבודדות
היו
יותר
מ ד י ד ח ו ס ו ת זו א ח ר זו ו ל פ י כ ך ל א נ י ת ן זמן מ ס פ י ק לדיון.
ראוי
בעתיד
גם
להקדיש
יותר
זמן
באתרי
לביקור
הזיכרון,
להניח
לאתר
הזיכרון ל פ ע ו ל ב ד ו מ י ה על ה פ ר ט .
לסיכום
— ב ר צ ו נ י להדגיש ,ש מ ו ס ד כ מ ו מ כ ו ן ״ מ ש ו א ה ״ ,מ ן הדין ש י ב ק ר ו בו
ה ר ב ה י ו ת ר ג ר מ נ י ם ו ב מ י ו ח ד ב נ י נוער.״
גרגור שרדר
״אחר
ה מ י פ ג ש ע ם עדי ה ש ו א ה אגי ע ו ז ב ת א ג ב ה ק ל ה ,כיוון ש ש נ י המרצים,
ש ב ח נ ו אותנו ,הגרמנים מאחרי המלחמה ,נוכחו לדעת ,ש ח ל שיגוי :ל א לשכוח,
א ל א ל צ א ת י ח ד ל מ ל ח מ ה ג ג ד כ ל א י ־ א ג ו ש י ו ת י .ל ה צ ע ה ז א ת אגי מ ר ג י ש ה מ ח ו י י ב ת
ומקווה ,ש ח ו ס ר ה ב ט ח ו ן ש ל י ע ד כ ה ב י ח ס י ם ע ם י ה ו ד י ם י ש ת נ ה ב ע ק ב ו ת ב י ק ו ר
זה וך.משך ה מ י פ ג ש י ם ב י ש ר א ל
.ה ר ע י ו ן ה ד י ד ק ט י ־ מ ת ו ד י ש ל ה א י ר ו ע ה ו א גכון ו י ש ל ה מ ש י ך בו ,ל ב ך מ א ח ד :
במקום
מרצה־תרפויט
כוללגי
ואבסטרקטי
יש
להעמיד
״עד״,
המציג
אישית,
כיצד הוא מ ת מ ו ד ד עם בחיגת התגסויותיו בשואה.
ל ד ו ר ״ ה נ כ ד י ם ״ ה ג ד ל יש ל ה ר ח י ב א ת הרעיון ע ל ידי ה צ ג ה מ ק י פ ה ש ל ה ע ד ו י ו ת
ההיסטוריות.״
סרידהלפ בקר
277
״ציפיותי נ ת מ ל א ו ל מ ע ל ה מ ן ה מ ש ו ע ר ,ש כ ן כ ב ן ל ו ק ס מ ב ו ר ג א נ י ע ו ס ק ב א נ ט י
ש מ י ו ת ו ב ש ו א ה ר ק מ ז ה ש נ ה ב ר צ י נ ו ת ובמרץ.
ש י א החוויות ב י ו ם ו ח צ י זה היו העדויות ,ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה זו ש ל ה ל נ ה ה מ ר מ ש .
הייתי והנגי ג ר ג ש ע ד ל ע ו מ ק ל ב י .זו היתה ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ,ש ה י ת ה ל י ש י ח ה
ישירה עם ק ו ד ב ג ו ת ה ש ו א ה .כן ר י ג ש ה א ו ת י ה ש י ח ה ע ם א ב י ר ב י צ ק י .
ביקורת:
ה ה ר צ א ו ת ,ה ע ד ו י ו ת ו ה ש י ח ו ת — ט ו ב ו ת .האירגון לקוי.
ד ע ת י ל א ה ש ת נ ת ה ב י ו ת ר ,ש כ ן אני ש ו ל ל א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת .ר ק ה מ י ד ע ש ל י
ה ת ר ח ב ו ע ל כן א נ י א ס י ר ת ו ד ה ל כ ם ,ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ל ה ל נ ה ה מ ר מ ש ו ש מ ע ו ן ז ק ס .
ד״ש ידידותית״
גבריאל מייסנר
278
מכתב להנהלת מכון ״משואה״
14.10.88
לאניטה שלום ר ב !
ברצוני ל ה ו ד ו ת ל ך ולכל הצוות ע ל אירגון ה ה ש ת ל מ ו ת לתלמידינו מ ב י ת ־ ה ס פ ר
ב ן ־ ג ו ר י ו ן ב ע פ ו ל ה .ל מ ר ו ת הזמן ש ח ל ף ,א נ י עדיין ת ה ת ה ר ו ש ם ה ע מ ו ק מן החוויה
המיוחדת במינה ,שזכינו לה באמצעותכם .ה ע ש ר ת ם אותנו בידע בנושאים חשובים
ב י ו ת ר ו ב ח ו ו י ה ר ג ש י ת עמוקה.
ה ת ר ש מ ת י מ א ו ד מ ד ר ך ב נ י י ת הגושאים ,הן ב ע ר י כ ת ם ל פ י ס ד ר הגיוני ,הן מ ב ח י נ ת
אופן
הנושאים.
הצגת
מאוד
התרשמתי
ה״מינון״
מן
הנכון,
שידעתם
לקבוע
ל נ ו ש א י ם ו כ ן מ ן ה ש י ל ו ב ה נ א ו ת שבין החוויה ה א י ג ט ל ק ט ו א ל י ת ובין החוויה הרגשית.
ה צ ל ח ת ם לרכז בזמן קצר ביותר א ת המכסימום הניתן ובצורה הטובה ביותר.
ג ם מ ן ה א ד י ב ו ת ומן ה א י ר ו ח
התרשמתי
ה ג ע י ם ש ל כ ל הגורמים
המטפלים:
ש ל צ ו ו ת המורים ,צ ו ו ת ה מ ט ב ח והמגורים ,ו ב א ו פ ן מ י ו ח ד — מ א ו פ ן ט י פ ו ל ך ב כ ל
האירגון
והאירוח ,באדיבות ,ב ס ב ל נ ו ת ובחיוך.
תלמידינו
המלצתי
ככל
ה ת ר ג ש ו מאוד ,ה ע ר י כ ו ו ש ב ח ו מ א ו ד א ת הביקור.
בפני מנהל
האפשר
בית־הספר,
להשתלמות
מסוג
זה
מר
גלבמן,
ואני
לשלוח
מקווה,
אליכם
שבהמשך
תלמידים
רבים
נזכה
בכך.
אכן
א נ י מ ש ו כ נ ע ת ,ש כ ל נ ע ר ב מ ד י נ ת י ש ר א ל חייב ל ע ב ו ר ה ש ת ל מ ו ת זו ל מ ע ן ע צ מ ו
ולמען מ ד י נ ת ישראל.
המשיכו ב מ פ ע ל כ ם החשוב ,השתדלו להגיע לנוער ר ב ככל האפשר.
יישר כ ו ח כ ם !
בהוקרה,
נילי ס ־ י ו 4 8י
מ ו ר ה מ ב י ״ ם בן־גוריון ,ע פ ו ל ה
279
סמינר לנוער יהודי מגרמניה המערבית
6—4באוגוסט 1988
מ ר ב י ת ה ח נ י כ י ם ח י נ ם ח ב ר י ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ה מ ס ו נ פ ת לאירגון ה ר ו ו ח ה ש ל ה ק ה י ל ו ת
בגרמניה.
היהודיות
ת ו כ נ י ת ה ס מ י נ ר כ ל ל ה ס ד נ א ו ת ,ס ר ט י ם דוקומנטריים ,ש י ח ו ת ע ם ג י צ ו ל י ש ו א ה ,
ב י ק ו ר במוזיאון ד ו א ר ה ש ו א ה ו ב ת ע ר ו ב ת ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ו פ ע י ל ו ת ח ב ר ת י ת מ ג ו ו נ ת .
מ ב י ן ה ע ד ו י ו ת ש ה ו ש מ ע ו י ש ל ה ד ג י ש ב מ י ו ח ד א ת ע ד ו ת ו ש ל פ ר ו פ ׳ ש מ ע ו ן זקם,
סיפר על ילדותו
אשר
פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגיה
בברלין ערב
עדותה
ואת
י ו צ א ת ה ד ו פ ן ש ל ה ג ב ׳ ר ו ת אליעז ,א ש ר ג ר מ ה ל ה ת ר ג ש ו ת ע מ ו ק ה ב ק ר ב ח ב ר י
הקבוצה.
מרגוט
הגב׳
הצליחה
ליפמן
לעורר
המשתתפים
את
לוויכוח
איגטלקטואלי
בנושא :״המבצע ,הגיצול והצופה מהצד״.
משר
הגוער
כ ל ימי ה ס מ י נ ר ה י ת ה
מופתית.
הוצגו
הנוכחות
רבות
שאלות
בכל הפעילויות מלאה
לכל
העדים.
המעורבות
והתנהגות
הריגשית
בני
הרבה
ש ל ה ח ג י כ י ם ג ר מ ה ל א א ח ת ל ה ת פ ר צ ו י ו ת ש ל בכי.
מ ל ו ו י ה ק ב ו צ ה ח ש ש ו כ ל ה ע ת ,כ י ב ג י הגוער ח ש י ם ר ג ש י א ש ם כ ב ד י ם ע ק ב
ה י ו ת ם יהודים ה מ ת ג ו ר ר י ם ב ג ר מ ג י ה .ה ד ב ר ה ו ס ק ג ם ע ל ־ פ י ש א ל ו ת ח ו ז ר ו ת ו נ י ש נ ו ת ,
שהוצגו ל ע ד י ם כ ג ו ן :מ ה ד ע ת ך ע ל ה ע ם ה ג ר מ נ י כיום י ה א ם ת ב ק ר ש ג י ת ב ג ר מ ג י ה ן
יחסך ליהודים המתגוררים שם
מה
בשיחת
בסמינרים,
הסיכום
מרבית
הדגישו
עתה?
המשתתפים,
כי
למרות
ש נ ע ר כ ו ב ״ מ ש ו א ה ״ ,ה פ ע ם ה י ה זה ם מ י ג ר ב ע ל
שהשתתפו
המשמעות
בעבר
העמוקה
ב י ו ת ר ע ב ו ר ם .ל ד ע ת ם ה מ י פ ג ש ה א י ש י ע ם הניצולים הוא ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ,מ א ח ר
ו ה ר צ א ו ת או ג י ת ו ח מ א מ ר י ם גיתן ל א ר ג ן ג ם ב מ ס ג ר ו ת א ח ר ו ת .
מ ס פ ר בני נוער העידו על עצמם ,כי ל א ח ר שמיעת העדויות ברור ל ה ם ע ת ה
מ ע ל לכל ספק ,כי בעתיד הקרוב יעלו ארצה.
בשיחת
מחשבתם
הסיכום
סענו
בני
הנוער,
כי כל
אשר
ה ת ר ח ש בםמיגר,
עורר
את
ו י ע ס י ק א ו ת ם כ ל חייהם .ה ם הזכירו ד ו ג מ א ו ת מ ח י י היום יום ש ל ה ם ,
א ש ר ה ו כ י ח ו ק י ו מ ה ש ל ע ו י ג ו ת ב ג ר מ נ י ה ליהודים שחיים שם.
המשתתפים
העלו על גס א ת האירוח הלבבי ב״משואה״ ושיבחו
א ת הליווי
הצמוד ,אשר כ ל ל הסברים ו מ ב ו א ו ת לעדויות ולהקרגות.
במסגרת
״משואה״
הפעילות
החברתית החלימו
ו ז א ת כדי ל א ז ן
את
המתח
המלווים ל ה ו צ י א א ת ה ח ג י כ י ם
מתחומי
בערב
הראשון
הריגשי ש ל
בני הנוער.
ה ם יצאו ל ב ל ו ת ב נ ת נ י ה ו ב ע ר ב ה ש נ י ש ח ו ב ב ר י כ ת ״ ת ל יצחק״ .ל ד ב ר י ה ם היו
שגי
הערבים מוצלחים במיוחך והם מציעים לעשות כך גם עם קבוצות
נועד
אחרות ,המגיעות למקום.
ימקכ פודכלכניק
280
,
״משואה ׳
פ ר ס י
המסורת
כמיטב
למחברים,
הנהוגה
שתרמו
ב״משואה״
בחיבוריהם
חולקה
לחקר
בשנה
חולדוח
שחלפה
ישראל,
שורה
ובמיוחד
של
לחקר
פרסים
השואה.
ה פ ר ס ע״ש יהושע א .ג ל ב ו ע ז ״ ל ה ו ע נ ק ל ד ״ ר מ ש ה ל נ ד א ע ל ס פ ר ו ״ מ י ע ו ט
לוחם״.
לאומי
הפרס
מחנה
טקס
הענקת
הפרס
התקיים
ב י ו ם ג׳
בניסן
תשמ״ח.8—213Л
ע״ש ליאון ל ו ס ט י ג ז ״ ל ה ו ע נ ק ל ג ב ׳ ב ל ה ג ו ט ר מ ן ע ל ע ב ו ד ת ה ״ ק ו ר ו ת
י א נ ו ב ם ק י )(1943—1941״ .ט ק ס ה ע נ ק ת ה פ ר ם ה ת ק י י ם ביום י ״ ג
בחשרי
חשמ״ט—.28.9.88
הפרס
ע״ש רלה
ושלמה
גוטמן
ז״ל
הוענק
לסופרח
נאוה
סמל
על
ספרה
״ כ ו ב ע ה ז כ ו כ י ח ״ ב ט ק ס ל ז כ ר ו ש ל א ל כ ם ג ח מ ו ן ז״ל ,ש ה ח ק י י ם ב ע ם ט ״ ו ב ח ש ו ן
חשמ״ט—.26.10.88
ה פ ר ס ע ״ ש אריה ק ו ב ו ב י צ ק י ז ״ ל ה ו ע נ ק ל צ ב י ה ר מ ן ע ל ס פ ר ו ״ ה נ ה ר ו ה ג ר ע י נ י ם ״
ב ט ק ס ל ז כ ר ו ש ל ד ״ ד א ר י ה מ ו ס ק ט ,ש ה ח ק י י ם ב י ו ם י״ז ב ט ב ח ח ש מ ״ ט — . 2 5 . 1 2 . 8 8
ה פ ר ם ע ״ ש יהודית ר ז נ י ק ז״ל ,ה ו ע נ ק ל ח י י ם ח ר מ ש ע ל ס פ ר ו ״ מ ב צ ע א מ ס ט ר ד ם ״ .
פ ר ס י ם נ ו ס פ י ם ע ״ ש י צ ח ק נ י מ צ ו ב י ץ ז״ל ,פ ר ס י ם מ ק ר ן מ י נ צ ב ר ג ,יעקובוביץ׳,
גב׳
סאובה ,מלה
קרישר,
ועוד שלושים
פרסים
הוענקו
לתלמידי
כיתות
י״ב
מ כ ל ר ח ב י הארץ ,ש ה ש ת ת פ ו ב ס מ י נ ר י ם ב מ כ ו ן ״ מ ש ו א ה ״ ו כ ת ב ו ע ב ו ד ו ת ש נ ת י ו ת
ב נ ו ש א השואה.
281
המשתתפים
משה קול — יו״ר המפלגה הליברלית ה ע צ מ א י ת ; יו״ר ה נ ה ל ת ״משואה״
ומדרשת פורדר; ס /נ ש י א האינטרנציונל ה ל י ב ר ל י ; ידיר מרכז תרבות
ה ע מ י ם לנוער — ירושלים; יו״ר חוג ידידי אגודת ה ס ו פ ר י ם ומחבר
ס פ ר י ם פורה .רוב ספריו שהופיעו עד ע ת ה דנים בנושאי חינוך ,ציונות
ו ח ב ר ה ; כן פירסם 3מונוגרפיות על אישים וחברים.
עו״ד גדעון האוזנר — בעבר ח ב ר כ נ ס ת ; יו״ר מועצת ״יר־ושם״;
יו״ר הוועךה המרינית של ל ״ ע ; יו״ר הוועדה הפדגוגית של ״משואה״.
ס פ ר ו ״משפט בירושלים״ ,הרן במשפט אייכמן ,בו שימש כתובע כללי,
פ ו ר ס ם בלשונות א ח ד ו ת באירופה והופיע גם בעברית.
פרופ׳ אהרן ברק — יליר קובנה ,בנו של צבי בריק ,מ נ ה ל המשרר
ה א ״ י בליטא .בגיל 5נכנס לגיטו ק ו ב נ ה ,בגיל 8הוצא מן הגיטו.
עלה ארצה ב־ .1946הצטיין בלימוךיו ב פ ק ו ל ט ה למשפטים של האוניבר
ס י ט ה העברית בירושלים .כ י ה ן כ ד י ק ן ה פ ק ו ל ט ה ,כיועץ המשפטי
של ה מ מ ש ל ה ,השתתף במו״מ על ה ש ל ו ם ע ם מצרים וניסח א ת ה ס כ מ י
ק מ פ דייויד .שופט בבית המשפט העליון.
שרה מגלר לבית מרקוביץ׳ ,ח ב ר ת ת נ ו ע ת ״עקיבא״ בקרקוב .שנות
ה ש ו א ה עברו עליה בגיטאות ק ר ק ו ב וטרנוב ו ל א ח ר בריחתה ,ב מ ח ת ר ת
ב א ו ס ט ר י ה .חיברה ס פ ר זכרונות ושירים על השואה .כ ו ת ב ת שירים
ומציירת.
פרופ׳ דניאל קארפי — פרופ׳ ל ה י ס ט ו ר י ה של עם ישראל בעת החרשה ;
מ ו פ ק ד על ה ק ת ר ר ה ל ח ק ר ה ש ו א ה עי׳ש בנימין ו ח י ה ש פ ל ס ק י ; ראש
ב י ה ״ ס למדעי ה י ה ד ו ת ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ״ א .
ד״ד שלמה נצר — מרצה בכיר ל ת ו ל ד ו ת עם ישראל באוניברסיטת תל־
אביב ,ח ו ק ר תולדות יהדות פולין ב ת ק ו פ ה שבין שתי מ ל ח מ ו ת העולם.
פרופ׳ רב לוין — ח ו ק ר בכיר במכון ל י ה ד ו ת זמננו של האוניברסיטה
העברית ,ועורך פ נ ק ס ק ה י ל ו ת ל ט ב י ה ו א ס ט ו נ י ה ב מ ס ג ר ת יד־ושם.
282
ד״ד רות זריז
חברת
י ל י ד ת גרמניה ,ע ל ת ה ל א ״ י ב־ ,1932ש י ר ת ה ב פ ל מ ״ ח ,
—
קיבוץ מ ש א ב י שדה .עובדת בבית לוחמי ה ג י ט א ו ת ובאוניברסיטת
בן־גוריון.
דוקטורט
חיברה
״הגירת
בנושא:
מגרמניה
היהודים
1945—39״.
חנה שלומי
קבוצת
מקודם
ילדים
ישראלים
ובסיומה
קיבלו
מאמרים
בקבצים
פולין
ק מ פ ל ; ילידת ל ב ו ב ; ע ל ת ה ב־1946
שנשארו
סרטיפיקטים;
גל־עד
בפולין ל ל א
בוגרת
ושבות ,על
ב מ ד ר י כ ה של
המלחמה
הורים בעת
אוניברסיטת ת ״ א ;
יהודי
פולין
פירסמה
יהודי
בברה״מ ועל
ל א ח ר מ ל ח ה ״ ע ה־.2
רות בראודה
סיטת
—
י ל י ד ת פולין ,ע ל ת ה ל י ש ר א ל ב־ .1949ל מ ד ה באוניבר
תל־אביב.
שני
בעלת
בתולדות ע ם ישראל,
להיסטוריה
תואר
ראשון
בהיסטוריה
ה ת מ ח ו ת ב י ה ד ו ת פולין
כללית
בתקופת
ותואר
מורה
השואה.
ב ג י מ נ ס י ה ה ר י א ל י ת בראשון־לציון.
אביהו רונן —
ב נ ה ש ל ח י ק ה קלינגר ז״ל ,מ פ ע י ל ו ת ה מ ח ת ר ת ה ח ל ו צ י ת
בבנדין .ב ע ל ת ו א ר ש נ י ב ה י ס ט ו ר י ה כ ל ל י ת מ ט ע ם א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב .
עובד על ד ו ק ט ו ר ט בנושא ״יהודי זגלמביה ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ״ .
—
ברכה אברמוב
אוניברסיטת
חינוכית,
ילידת
תל־אביב
פולין,
בוגרת
סמינר
בהיסטוריה של ע ם
הקיבוצים
ישראל.
ומוסמכת
ויועצת
מחנכת
מ ו ר ה ב מ ד ר ש ת בית־ברל.
ש .אבגי
—
ולתרבות
בגולה של
וסופר;
עיתונאי
מנהל
ההסתדרות
מדור
הציונית;
אמל״ט
עורך
במחלקה
לחינוך
״משואה״ עד
שנת
תשמ״ז.
דייר אפרים אופיר —
י ל י ד ר ו מ נ י ה .מ מ ע פ י ל י ״ ס י ר י נ ה ״ ) ר פ י ח .(1946
בוגר א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב ב ה י ס ט ו ר י ה ו ס פ ר ו ת עברית ,ה ת מ ח ה ב ת ו ל
דות השואה
בנושא
קיבוץ
במכון
ליהדות
זמננו,
באוניברסיטה
ה ת נ ו ע ו ת הציוניות ברומניה בימי מ ל ח מ ת
העברית.
דוקטורט
העולם־השניה .חבר
ש ו ב ל בנגב.
דוד כוכבי — מ ו ס מ ך א ו נ י ב ר ס י ט ת פ י ט ס ב ו ר ג ב ה י ס ט ו ר י ה ,מ ו ר ה ב ב י ת
הספר
הריאלי בחיפה ובמכון ״משואה״ .מ ת מ ח ה ב מ ח ק ר האנטישמיות
ו ה י ח ס י ם בין י ה ו ד י ם וגויים ; ח ו ק ר ת ו ל ד ו ת ברזיל.
מרים ברגמן
תל־אביב,
—
ת ל מ י ד ת ת ו א ר שני בתולדות ע ם ישראל ב א ו נ י ב ר ס י ט ת
מורה בבית
ה ס פ ר התיכון ״שזר״ בבת־ים.
;283
יצחק ארצי
—
ה מ ח ת ר ת היהו
חבר־כנסת ; מראשי התנועה וממארגני
דית ברומניה בימי ה מ ל ח מ ה ; נמנה על מפקדת אניית־המעפילים ״כנסת־
ישראל״,
וממנהיגי
מראשי
ל׳׳ע; ח ב ר
גבריאל הורוביץ
לפני
המעפילים
ובמחתרת
יעקב רוזנברג —
חבר בהנהגת
עוזיאל ליכטנברג
השואה ; שליח
יעקב ליברמן
העולם
ה מ ח ת ר ת של הנוה״צ בזגלמביה ומראשי
הנהלת
מראשי
—
תנועת
—
ד״ד אריה באומינגר
המועצה
הציוני״
״הנוער
בתקופת
בפולין
מפעילי עקיבא בקרקוב ; ל א ח ר ה מ ל ח מ ה פעיל בבריחה
המתישבים
העולם
משואה״.
ה מ ח ת ר ת ל ה ו נ ג ר י ה י ,כ י ו ם מ ה נ ד ס ב ת ל ־ א ב י ב .
לציכוסלובקיה ; עלה
על ראשוני
חבר
מלחמת
השניה.
ב ג י ט א ו ת בגדין וסוסנוביץ ,ו א ח ר ־ כ ך בהונגריה ; ע ל ה מ ר ו מ נ י ה
ע ם ת ו ם
אומות
ת״א.
בתקופת
ה מ ל ח מ ה ; חבר
מפולין
בקפריסין;
מוותיקי הפעילים בתנועת ״הנוער הציוני״ בהונגריה
—
ה מ ל ח מ ה
הלוחמים
הנהלת
במחנות
העיר
הגירוש
עיתונאי;
ב־1947
מעצר
בקרית־גת.
—
לשעבר מ פ ק ח ארצי במשרד החינוך
הבינלאומית של ״יד
ב״יד
לאחר
בקפריסין;
נמנה
ושם״;
ו ש ם ״ • ,ח ב ר
פירסם
ספרים
הוועדה
ומחקרים
והתרבות ;
חסידי
לציון
השואה
בנושא
והגבורה.
גוטקה שטנדיג
הסופרת
הדייר
פליציה
תל־אביב ;
שטנדיג;
האוניברסיטה
ר י ם של עליית
—
לחקר
עבד בישובים
הספר
לרפואה
קלופדיה
והאיגוד
284
מ ח ק ר
מפעילי
הנוער;
בבית
הספר
מ ל ח מ ת
העולם
לרפואה של
השניה,
אוניברסיטת
השואה.
התנועה
בארץ
אלוני א ב א ,
וממייסדי
האוניברסיטה של פאריז;
ח ו ק ר במכון
הציונות
לחקר
מעובדיה
שע״י
מ ח נ ו ת קפריסין ,ר א ה א ו ר ב ה ו צ א ת
בוגר
הבכי
אוניברסיטת
הספריה
הציונית
הציונות.
פרופ׳ יעקב רותם
עבודות
מרצה
ה ע ב ר י ת ודייר
מחקרו על
והמכון
הידועה בפולין לפני
מ ח ב ר ת שירים בנושא
ד׳׳ר דוד שערי
ת ״ א ;
)ד״ר ג ו ט ה שטנדיג־לינדברג(
והפובליציסטית
— ילידת קרקוב ,ב ת ה של
—
מבכירי
הרופאים
ובבתי־חולים באזורי
הארץ
בארץ ; מ א ז
השונים ;
בירושלים ופרופסור לרפואה
הבינלאומי ע״ש
בבית־
חיבר
רבות וערך א ת האנצי
הרפואית למשפחה ; זכה במדליות מטעם
יאנוש
מרצה
בכיר
באוניברסיטת ת ״ א ;
וערכים רפואיים באנציקלופריות
קורצ׳אק.
עלייתו
ב־1938
בית־לוחמי־הגיטאות
י ו ח נ ן ב ה ן — ממנהיגי הנוה״צ בפולין; נ מ נ ה על מייסדי קיבוץ תל־
חבר הכנסת
י צ ח ק ; שליח ״ ה מ ו ס ד ״ לפולין ומראשי ״ ה ב ר י ח ה ״
ה ח מ י ש י ת ־ ,כ ת ב וערך א ת ״ספר הנוער הציוני — דרכה של תנועה״ •
איש משרד החיץ ,בו כיהן ב ת פ ק י ד י ם ב כ י ר י ם :ה י ה ק ו נ ס ו ל ישראל
בפילדלפיה ושגריר ישראל ברומניה ובפינלנד.
׳
מ .ו י ר ט — מראשי תנועת ״עקיבא״ בפולין; מ מ י י ס ד י מושב בית־
י ה ו ש ע ; מ נ ה ל ה מ ח ל ק ה ה ח ק ל א י ת של ״ ר ס ק ו ״ במשך שנים ר ב ו ת ;
מנכ״ל ״משואה״.
285
MEMOIRS OF SURVIVORS
The Way to the Homeland
Memoirs on "Maccabi"-Cracow
News from afar; liberty?
Yacov Lieberman,
Shalom Weiss
.239
Dr. Arieh Bauminger 242
Gutka Stendig
252
FROM T H E BOOK-SHELF
The "Akiba" movement and its heritage
Dr. David Shaari
2צ3
Prof. Yacov Rotem
Yohanan Cohen
264
270
M . Wirth
273
REMEMBERING THE ABSENTS
Ida Merzhen
Alex Gatmon, 1926—1981
AT "MASSUA"
Package of news
CONTENTS
BEACON
Holocaust and revival
Two records
Correspondence between Gideon Hausner and
Prof. Noah Kaplinski
On A. Tori's "Ghetto day by day"
Elegy of the victims of the Holocaust
Moshe Kol
Gideon Hausner
7
11
Prof. Aharon Barak
Sarah Getzler
14
16
18
Prof. Daniel Karpi
19
Dr. Shlomo Netzer
27
Prof. Dov Levin
39
Dr. Ruth Zariz
57
Hana Shlomi
73
Ruth Braude
Avihu Ronen
90
102
Bracha Abramov
148
S. Avni
Dr. Ephraim Ophir
David Kochavi
Miriam Bergman
153
174
180
188
Yitzhak Artzi
195
Gabriel Horowitz
203
Jacov Rosenberg
211
Uziel Lichtenberg
217
HISTORICAL STUDIES
A German document on the stand of the Italian
authorities towards the Jews in the occupied
territories
Polish-Jewish relations in the first decade of the 2nd
Polish Republic, 1918—1928
On the relations between the Baltic peoples and
their Jewish neighbours during World War II,
before and after
German Jews between emigration and escape;
50 years after the "pogrom" of September
9th—10th, 1938
Polish Jews rescued in the territories, annexed
to the Soviet Union in September 1939
The problem of military service of Polish Jews
in the Polish Army in exile during World War II
The "Big Point": 12.8.1942
The struggle of the Bulgarian Jews against the
Nazi occupation
The "Hanoar Hazioni" movement in Roumania,
1940 — the year of the great change
Rescue attempts in Hungary
Karl Marx' attitude to the Jews
The Jews in France under the Vichy government
DURING THE HOLOCAUST AND RESISTANCE
The parachutists of rescue
The "Hanoar Hazioni" movement in Hungary
during World War II and after
The underground activity of "Hanoar Hazioni"
in Zaglembie
The "Hanoar Hazioni" movement in• Poland, •'
1940—1944; the chapter of Slovakia, March 1941 —
March 1942
.:.•״- ־,
..
.
. .
M A S S U А Н
A YEARBOOK O N T H E
HOLOCAUST AND HEROISM
April 1989
NO. 17
Editor: A . Brauner
Editorial Board Secretary: M . Wirth
Editorial Board: M . K o i , A . Brauner, M . Wirth
This Yearbook is Published with the Support
of The Memorial Fund of Polish Jewry
A l l Rights Reserved
Massuah,' Tel-Aviv, 48 King George St, Israel
© Copyright 2024