משואה ט"ו
i
מ ש ו א ה
קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה
כ ר ן ט״ו
משואה,
יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי
תל־יצחק
— תל־אביב ,ניסן
תשמ״ז
— אפריל
1987
העורר :ש .אבני
מזכיר המערכת :מ .וירט
ועדת המערכת :מ .קול ,ש .אבני ,מ .וירט
קובץ זה רואה אור בסיוע
הקרן להנצחת זכרה של יהדות פולין
כ ל הזכויות ש מ ו ת ת
משואה ,יד לחברי תנועות הנוער הציוני בשואה ובמרי
קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרון התיכון
תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48
דפוס ומסדרה מ .שטרן ,שד׳ הר־ציון ,104תל־אביב
התוכן
ב ש ע ר
משה קול
גדעון ה ז מ ז נ ר
ש ר ה גצלר
במאבק
7
חשבון צודק כלפי מנהיגותו הציונית של היישוב
המשמעות ההיסטורית של המרד היהודי בתקופת השואה 12
18
לזכר עמי שנספה בשואה )שיר(
להצלה
ר בשיח
רינת גורודנציק
תושיה הרצברג
ז׳אה ב ר י ל p
ד׳׳ר א ד י ה ב א ו מ י נ ג ר
צבי קלמנטינובפקי
עיונים
היסטוריים
ד ב לוין
ח נ ה זיינפלד
אליהו שטרן
פ ר ו פ .גייימפ » י א נ ג
ניטה עמיפז־זילבר
פ נ ח פ גיל
ד ״ ד י .ק ר מ י ש
בימי
היישוב בארץ ישראל ונושא ההצלה בתקופת השואה
בריחת חברי תנועות־הנוער בזגלמביה )(1944—1943
״לכי ,עשי דבר־מה״
יובל שכזה י לא עוד ,לעולמ
חסידי אומות העולם — למה הם עשו זאת ז
מכתב למערכת
19
36
51
53
62
71
לחם ועבודה במשק מולאם
ראשיתו של המונח ״שואה״ כמתיחס לחורבן
יהדות אירופה
האם השפיע גסיון העבר על ת ג ו ב ת מנהיגי היישוב
כלפי שואת יהודי אירופה?
בין זיכרון לאנדרטה
היחסים בין יהודים לערבים באלג׳יריה של וישי
כיצד נפתרה בעיית המיעוט הגרמני בצ׳כוסלובקיה
על הארכיון המחתרתי ״עונג שבת״
74
101
114
132
140
151
159
שואה
אלפרד קויפמן
ב ל ה גוטרמן
רוני ש ט א ו ב ר
י
168
187
מחנה וסטרבורק
שותים לחיים עם המוות
שיתוף פעולה בין אייגזאצגרופה־פ לבין הוורמכט
בהשמדת יהודי קרים
212
פריצת המחסום התורכי בדרך העולם מליטא הסובייטית
אחרי המובל
מסע אל העבר — פולין 1986
קורות הקהילה היהודית של סלוגיקי בשואה
במונטחלופי
בחיפוש אחרי חברים ברחבי ברית־המועצות
222
243
257
270
277
281
זכרונות ש ל ניצולים
אילת פזיא
ל .אטינגר
ה ל מ ה בידנבאופ
יעקב הנדלי )חנדלי(
מרצל־משה איינטדאכמ
נחופ שוחט
ממדף
הספרים
משה נפ־אל
ש .א ב נ י
זכרונותיו של שגריר דרום־אמריקני באירופה
שני צנחנים פרסמו את זכרונותיהם
284
290
ב מ ש וא ה
л
וירט
צרור ידיעות
295
משה קול
ח ש ב ו ן
כ ל פ י
צ ו ד ק
מ נ ה י ג ו ת ו
ה צ י ו נ י ת
ה י י ש ו ב
ש ל
זה ש נ י ם ש א נ ו ק ו ר א י ם ב ס פ ר י ם ,ב ב ט א ו נ י ם ת ק ו פ ת י י ם ו ב ע י ת ו נ ו ת ק ט ר ו ג י ם כ ל פ י
התנועה
מנהיגות
מתמקדות
הציונית
בהאשמות
דעת־הקהל
והיישוב
שהמנהיגות
בתקופת
הציונית
מלחמת
לא
העולם
את
הזעיקה
השנייה.
העם
היהודי
ה ע ו ל מ י ת ג ג ד ה ה ש מ ד ה ה נ א צ י ת .נ ט ע ן ש מ נ ה י ג ו ת זו
בבעיות
ואת
היתה עסוקה
באותה
תקופה
העזרה
ה מ ב ו ק ש ת על־ידי מגהיגי הגלויות באירופה כדי להציל ,לשחד .לדחות
גירושים,
מפלגתיות
פנימיות של
היישוב
ולכן
הטענות
לא
הגישה
את
ו ל א נ א ב ק ה בבעלות־הברית ,ובעיקר בשלטון הבריטי ,שהמשיך לקיים
את הספר הלבן.
איגני ב א לטעון ,כי המנהיגות הציונית ומנהיגות היישוב היו ט ל י ת שכולה
ת כ ל ת .אין ב כ ו ו ג ת י ל ה ע ל י ם א ת ה צ ל ל י ם .הרי ה פ י ל ו ג ב מ פ ל ג ה ה ג ד ו ל ה מפא״י,
ה ח ר ח ש ב־ ,1943ב ת ק ו פ ה ה ק ש ה ב י ו ת ר באירופה .א נ י עדיין זוכר א ת הוויכוחים
הסוערים
ב ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת .א ו ל ם ע ו ב ד ה היא ,ש ה ג ו ר ם ה י ח י ד י שהיה
מ ס ו ר ל ע ג י י ג י ה ה צ ל ה ה י ת ה ה ה ג ה ג ה הציונית ,ה נ ה ג ת ה י י ש ו ב ו ה ו ע ד ה פ ו ע ל של
ההסתדרות .הגץיגס בארצות־הברית חרד שלא להפר א ת החוק האמריקאי שאסר
העברת
אפריקה,
כספים
קנדה
האויב;
הנהגות
ו א ו ס ט ר ל י ה גילו
אדישות
לארצות
הציבורים
למתרחש
היהודיים
באירופה
באגגליה,
הכבושה,
דרום
כי היו
א ף הן נ א מ נ ו ת ל ח ו ק י ארצותיהן .ל א ת מ י ד נ ע נ ו ה פ נ י ו ת ה ג ר ג ש ו ת ש ב א ו מ א ר ץ
י ש ר א ל :ל ה ע מ י ד ל צ ו ר כ י ה צ ל ה י ו ת ר כ ס פ י ם ו ל ד א ו ג ל ח י ל ו פ י א ס י ר י ם בין ג ר מ נ י ם
ויהודים ו ל א ש ר ו ת כ נ י ס ה ל י ה ו ד י ם מ א ר צ ו ת האויב .ב י ק ו ר י ה ם ש ל מ נ ה י ג י ה צ י ו ג ו ת
והיישוב ב א ר צ ו ת א ל ו ג ר מ ו ל א פ ע ם מ פ ח נ פ ש ל מ ב ק ר י ם .ע ו ב ד ה ה י א ש ה מ ג ה י ג ו ת
היהודית ה ע ו ל מ י ת ל א ה י ת ה פ ע י ל ה ב ש ס ח ה ה צ ל ה .ה י ח ס י ם בין ה ק ו נ ג ר ס היהודי
העולמי
והג׳וינט
היו
מעורערים.
לעומת
מציאות
עגומה
זאת
שיגרנו
מארץ
י ש ר א ל ש ל י ח י ם ל ק ו ש ם א ,ק י י מ נ ו ש ם ג צ י ג ו ת ש ע מ ד ה ב ק ש ר ע ם מ נ ה י ג י ם יהודיים
ב א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש ו ה ש ת ד ל ה ל ה ג י ש עזרה־ ב מ י ד ת י כ ו ל ת ה — י כ ו ל ת נ ו .ב מ ק ב י ל פ ע ל ה
נציגות
ש ל ג ו ב ג ׳ נ ב ה ,א ו מ נ ם היא ל א ה י ת ה מ א ו ח ד ת ,
ו ז ע ה מ ח ל ו ק ו ת פנימיות
7
ל מ ר ו ת א י מ ת השואה ,א ו ל ם יש ל ז ק ו ף ל ז כ ו ת ה ה ש ג י ם ל א מ ע ט י ם .ח ב ר י ה ה נ ה ל ה
הציונית
בקביעות
ביקרו
ביררו
בקושטא,
הצלה,
אפשרויות
כספים,
המציאו
ייפו א ת כ ו ח ם ש ל ג צ י ג י ה ם ל ה ת ח י י ב ו י ו ת ו ב ח ג ו ה צ ע ו ת ג ר מ נ י ו ת ל ג ב י א פ ש ר ו י ו ת
ה ו צ א ת יהודים מ א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש ו ה ע ב ר ת ם ל א ר צ ו ת נ י י ט ר ל י ו ת .נידוגו א פ ש ר ו י ו ת
ה ו צ א ת יהודים מ ט ר א נ ס נ י ס ט ר י ה ,ה צ ע ו ת ה ה צ ל ה מ ס ל ו ב ק י ה ,א ת ה ה צ ע ו ת ש ה ב י א
יואל ב ר נ ד מ ה ו ג ג ר י ה ,ה צ ע ו ת ל ה ע ב ר ת ילדים ל ש ב ד י ה ו ל א ר צ ו ת נ י י ט ר ל י ו ת א ח ר ו ת ,
מצומצמות,
מספרית,
מבחינה
יהודים.
להצלת
לגציגות
ותוכניות
יותר
בקושטא,
ה י ת ה פ ע י ל ה ה מ ש ל ח ת ש ע ס ק ה ב ע ל י י ה ב׳ ) ה ע פ ל ה ( ש נ א ב ק ה ב ת נ א י ם
נוסף
בסכנת
ק ש י ם ש ל י מ י ה מ ל ח מ ה ,ש ל מ ח ס ו ר ב א ו ג י ו ת מ כ ל ס ו ג ש ל נ פ ח וגודל,
טביעת האוניות ,בקשיים שהערימו השלטונות הבריטיים בשל מדיגיות ה ס פ ר הלבן
וכשל
פחדם,
לקרוא
היום
בלונדון
מ ה יעשו ביהודים
עובדות
על
ובירושלים
אם
אלה,
חששו
אומנם
זו
אולם
יתנו
האמת
בחשבון
תמיד ועסקו
הנאצים
להם
הערומה:
הנוראי:
קשה
לצאת.
הפקידות
הבריטית
יעשו
לניצולים
מה
יהודים ,א ם יהיו כ א ל ה .ב מ ש ך ה מ ל ח מ ה חייבים היינו ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת
ה מ נ ד ט ו ר י י ם ,א ו ל ם א ל ה היו א ט ו מ י ם ל ז ע ק ו ת י נ ו ו ל פ נ י ו ת י נ ו .צ׳רצ׳יל ה ב י ע א ה ד ה
כלפי בקשותיגו ,אולם הדרגים הנמוכים יותר בשלטון שמו ל נ ו מכשולים .אנשינו
היו ח י י ב י ם ל ה י א ב ק יום יום ע ם גציגים בריטיים ,ו ל פ ע מ י ם ג ם א מ ר י ק א י ם ,ש ת מ י ד
א י ת ג ו א ת ה ח ש ב ו ן ש מ א ת ג ר ו מ נ ה ה צ ע ו ת י ג ו ג ז ק ל מ ל ח מ ה ב א ו י ב הנאצי.
עשו
ה ם ט ע ג ו ת מ י ד כ י בין ה ג י צ ו ל י ם היהודים יכולים ל ה ס ת ג ן ם ו כ ג י ם מ א ר צ ו ת האויב.
כ י ה י ה ו ד י ם ה מ י ו ע ד י ם ל ה ש מ ד ה ל א י ש ר ת ו א ת ה ג א צ י ם ,ל א הועילו.
טעגותיגו,
שליחיגו ח י י ב י ם היו ל פ ע ו ל ב ס ת ר כ ל פ י ה ג א צ י ם מ צ ד א ח ד ו כ ל פ י פ ק י ד י ב ע ל ו ת ־
הברית
ארץ
מ צ ד שגי .א מ ר ג ו ת מ י ד לגציגים היהודים
ב א ר צ ו ת ־ ה ח ו פ ש ש א ג ו יהודי
הצלה,
על
ישראל
הפרת
נעביר
בסתר
לצורכי
עזרה
הם
ולא
אחראים
יהיו
חוקי ארצותיהם.
ההנהלה הציונית
חברי
השלטוגות,
ההצלה.
טסו
ללונדון
בקביעות
בהסכמת
ולארצות־הברית,
בכוונה לפעול בחלוגות הגבוהים ולהתמודד ע ם ה מ מ ש ל ו ת ע ל צורכי
ד׳׳ר
נסע
חיים ויצמן
ללונדון
בן־גוריון
ולוושיגגטון,
שרתוק
ומשה
נסעו אף הם ל ש ת י ה ב י ר ו ת ה נ ״ ל ; גרינבוים נ ס ע לדרום אפריקה ,אליעזר קפלן
ביקר פעמים ר ב ו ת בקושטא ,דובקין נסע לספרד ,לפורטוגל ,לאגגליה ולארצות
השליחים
אחרות.
אומנם
בקוטא
אחרות
כולם
ח ב ר י ה ה נ ה ל ה ה צ י ו ג י ת ה ת ב ט א ו ל פ ע מ י ם ,כ י צ ו ר כ י בגיין ה א ר ץ ו ה ר ח ב ת
היישוב
קודמים,
וגחום
אולם
פעלו
ה א מ ת היא ש כ ו ל ם
ההצלה יומם
בענייני
ולילה
גולדמן פ ע ל ל צ ד ם בארצות־הברית .ה א מ ת הטראגית היא ש ל א היה לנו
מספיק
כסף.
וב״ועדה
גם
דיברו
לא פעם
לעזרת
לבעיות
המפלגות.
טענתי בחריפות בישיבות הועד
חברים
עלינו לזעוק
בגולה״ ,כי
ח ב ר י ם אחרים בועד הפועל
לארצות־הברית
מאוד
ובארצות
מגויסים
היו
לצורכי
הצלה.
יותר
לגייס
היהודים
אמצעים.
באירופה.
של
הועד
דיוגים
ולדרוש
ההסתדרות
הפועל
בגושאים
הפועל של
יותר
ותבעו
של
אלה
ההסתדרות
אמצעים.
כף
לשגר
משלחות
ההסתדרות
ער
התקיימו
גם
ב ו ו ד א י ש ל א עשיגו כ ל מ ה שהיינו צ ר י כ י ם ל ע ש ו ת ב י מ י ם
היה
במרכזי
הנוראים
ההם .א ו ל ם הייגו ה ג ו ר ם כ מ ע ט היחידי ב י ה ד ו ת ה ע ו ל ם ש פ ע ל .ה ו ק ם ו ע ד ה ה צ ל ה
המאוחד
8
)שכלל
את
גציגי
היישוב
כולל
הריביזיוגיסטים,
שלא
השתייכו
אז
ל ה ס ת ד ר ו ת הציוגית ה ע ו ל מ י ת ,ו ״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ ( .היו ויכוחים ב ל י סוף ,א ם ל ג ל ו ת
לשלטונות
הכול
אכזבו
רבות
המגדטוריים
אותנו
או להעלים מהם דרכי הצלה
מנהיגי
לגבי
בעלות־ הברית
אפשריים.
הצלה
אפשרויות
פעמים
לגבי
כמו
ב ק ש ת נ ו ל ה פ צ י ץ א ת מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה באושוויץ ו ב ב י ר ק נ א ו או כ מ ו ל ג ב י ב ק ש ת נ ו
א ת הפושעים
להזהיר
מעשי
ב מ ד י ג ו ת ה ג ר ו ר ו ת לציר ,ש ל א יינקו מ א ש מ ה ע ל
ר צ ח .כן א כ ז ב ו ל ג ב י ה צ ע ו ת ל ה ח ל י ף יהודים ב א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ע ם ג ר מ ג י ם
כ ל ו א י ם ב א ר צ ו ת י ה ם ש ל ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת וכן ל ג ב י א פ ש ר ו י ו ת ה צ ל ה א ח ר ו ת .ה י ט ל ר
היה ל ש מ ו ח כ י מ א ז ו ע י ד ת א ו ! א ן ו ע ד סוף
יכול
הברית
לא
בחוסר
מעש
מעוניינות
היו
ובמלל
בהצלת
ערך.
חסר
יהודים.
המלחמה הוכיח כי
הרי
במחלקת
גם
המדינה
ברמודה
ועזת
בוושינגטון
בעלות־
גסתיימה
פקידים
ישבו
אנטישמיים שהעלימו ידיעות על ההשמדה מהנשיא ומהמגהיגות היהודית וסיכלו
מעשיות
הצעות
רבות
אל
בארצות
יהודים.
להצלת
מחד
הכיבוש
נ ש כ ח כי ע ד ה נ י צ ח ו ן
היינו
גיסא
צריכים
ובארצות
אפוא
הלוחמות
להתמודד
עם
בנאצים
מאידך
ב א ל ־ ע ל מ י י ן היה היישוב ע צ מ ו נ ת ו ן
רשויות
גיסא.
לפחד כיבוש
ע ל ־ ז י צ ב א ר ו מ ל ,ו ס כ נ ת פ ל י ש ה מ צ ד סוריה מהצפון ,ו מ ר ד ע ר ב י ש י ק ד ם א ת
הצבאות
כדי
הנאציים
להשמז
את
רבות
היישוב.
על
נכתב
שונות
הצעות
שנידונו אז ב מ ו ס ד ו ת ה י י ש ו ב ו ה ה ג נ ה ל מ ק ר ה ש ל כ י ב ו ש מ צ ר י ם ע ל ־ ז י ה ג ר מ נ י ם .
על
החרדות הללו המשיכו שליחינו
אף
נייסרלית
ראש
שאליה
אהדת,
יכולנו
לפעול
כדי
להגיע
בקושסא,
לעזור
משם.
בשווייץ
ובכל
ארץ
אחרי
ההסכם
בין
בברית
הממשלה הפולני שיקורםקי עם ססאלין ,לגבי ה ק מ ת צ ב א פולני
ה מ ו ע צ ו ת ו ה ו צ א ת פ ו ל נ י ם ד ר ך טהרן ,ה ק י מ ו נ ו ל ש כ ת ק ש ר ב מ ה ר ן ו ש י ג ר נ ו ח ב י ל ו ת
עזרה
וכל
הציוניות
אפשרית
פולין
לפליטי
שחייהם ניצלו ושירתו
המועצות,
בברית
ולחברי
ב צ ב א האדום ,או ש ה ו
תנועות
במחנות
הנוער
ברפובליקות
המרוחקות מהחזית .בדרך זאת הצלנו י ה ז י ם ל א מעטים שמצבם הפיסי היה קשה
י ה ז י ם לא
מאז.
ששררה
בועדות
נתקבלו
הקבלה
לצבא
של
הפולני
הפולגים.
במספרים ניכרים
אז
גם
בשל
ה ג י ע ו ״ילדי
האנטישמיות
םהרן״
שהעלינו
א ו ת ם א ח ר כ ד לארץ ,ו ב י נ י ה ם י ת ו מ י ם ר ב י ם ש ה ו ר י ה ם מ ת ו מ מ ח ל ו ת או ה פ צ צ ו ת
בברית
המועצות שבה שרר רעב.
מוסדות הציונות בארץ ישראל ,שפעלו בשיתוף עם ההסתדרות והועד הלאומי
חיפשו כ ל ד ר ך כדי ל ה ו ש י ע ו ל ה צ י ל .ה ם פ ע ל ו ב ת נ א י ח ר ו ם קשים .מ צ ב ה י י ש ו ב
השתפך
א ח ך ־ כ ך כ י נ ר ת ם ל מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י ש ל ב ע ל ו ת ה ב ר י ת .חיילי ה ב ר י ג ד ה
היו ה ר א ש ו ג י ם ש פ ג ש ו ב ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ב א י ר ו פ ה ועשו ר ב ו ת כ ד י ל ה צ י ל ם ו ל ה ע ב י ר ם
ד ר ך ה ג ב ו ל ו ת .ה י י ש ו ב ש י ג ר ש ל י ח י ם מ ז א ח ר י ה מ ל ח מ ה ש נ ר ת מ ו ל פ ע ו ל ב״בריחד,״,
בהעפלה ,בעזרה ו ב ע ז ז מוסרי .ל א נשכח א ת הצנחנים שיצאו ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה
קשרים עם
ליצור
מסירות
היהזים
ה ל כ ז י ם .ה ם קיימו ש ל י ח ו ת ל מ ו פ ת ,
נ פ ש ואחדים מהם
האויב
ל א חזרו,
כי
נתפסו
על־זי
שליחות
הנאצי.
של
מוזר
ה ד ב ר שישגם כיום ג ו ר מ י ם ב מ ד י נ ת נ ו ש מ נ ס י ם ל ה מ ע י ט ב ח ש י ב ו ת ש ל י ח ו ת ה צ ג ח ג י ם
ב ש נ י ם ההן .הרי זה פ ר ק ג ב ו ר ה מ ר ת ק עליו יש ל ח נ ך נ ו ע ר ג ם כיום.
באותן שנות ה מ ל ח מ ה האיומות ניהלתי א ת ל ש כ ת הקשר של ״הנוער הציוני״
ועל
פעולתה כ ת ב ת י כ ב ר ב״משואה״ .בארכיון התנועה ב״משואה״ ישנו חומר
תיעזי
ר ב על
ש נ י ם א ל ו .אז
ייצגתי
את
התנועה
במוסדות
השונים
שעסקו
9
בעזרה
כדי
והצלה .עלי להזכיר גם כי בסוף ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה איחדנו א ת תנועתנו,
לפעול
שתגיע
יחדיו
חברינו
לעזרת
ולהיות
בגלויות,
מוכגים
העלייה
לקליטת
א ל י נ ו א ח ר י ה מ ל ח מ ה .אז ק י י מ נ ו ב פ ר י ז א ת כ י נ ו ס ה ת נ ו ע ה כ ד י ל ה ק י מ ה
מהריסותיה אחרי השואה ופעלגו ר ב ו ת כדי להשיג מ ט ר ה זאת.
דברי על פעילות ההנהגה הציונית של היישוב ואף של ההסתדרות מבוססת
אפוא
ניסיון
על
על
אישי,
ממקורות
ידע
אני
ראשונים.
רואה
לתקן
חובה
עיוותים
שנתפרסמו בשנים האחרונות על התקופה הזאת .ספרה של דינה פורת
״הנהגה
התקופה
הזאת.
במלכוד״ הוא תרומה ראשונה
החומר
העובדתי
ספדה
של
חשובה
מתקן
במחקר
הרבה
ההיסטורי של
והיא
סילופים
לברכה
ראויה
ע ל כ ך .אני מ ק ו ו ה ש ה מ ק ו ר ו ת ה ה י ס ט ו ר י י ם ש י י ח ש פ ו ,י א ש ר ו כ ו ל ם א ת ה ע ו ב ד ו ת
שציינתי.
דברי
השואה
אלה אינם גכתבים לשם רהביליטציה
הנוראה.
ספק
אין
כי
ארגנו
אילו
של
יהודי
ה נ ה ג ת ה ע ם היהודי בימי
אמריקה
של
הפגנות
מאות
א ל פ י ם יהודים ב ו ו ש י נ ג ט ו ן ל ז ה ב י ת ה ל ב ן ו ב כ ל ע ר י א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ח ,היו מ ז ע ז ע י ם ,
אולי ,א ת ה מ מ ש ל ו מ ע ו ר ר י ם א ו ת ו ל פ ע י ל ו ת ה צ ל ה .א ו ל ם ה י ה ו ד י ם פ ח ד ו מ ה ת ג ב ר ו ת
ה א נ ט י ש מ י ו ת ב י מ י ה מ ל ח מ ה ,ה מ מ ש ל ל א ר צ ה ל ע ש ו ת ר ו ש ם שזו ״ מ ל ח מ ה יהודית״
היטלר.
כטענת
בשל
אבסלה
בעיות
לא
להכניס
רצו
הידידות
פליטים,
בין
מנהיגות
ה י ה ו ד י ם ו ה נ ש י א ר ו ז ב ל ס ל א ר ק ש ל א ס י י ע ה ,א ל א אף הזיקה .ל ע ו מ ת
מציאות
ע ג ו מ ה זאת ,ע ש ה ר ב ו ת ה י י ש ו ב ה ק ס ן ב ן פ ח ו ת מ ־ 5 0 0א ל ף יהודים,
כי
היישובים
אף
בוודאי
היהודים
יכול
היה
בעולם ילבינו
גם
הוא
יותר.
לעשות
חסאי ההנהגה הציוגית
לעומת
חמאי
והיישובית.
כל
זאת האמת ואותה
ע ל י נ ו ל ש נ ן ל ד ו ר ה צ ע י ר ש ל ימינו ו ל א ל ה ש ל א ח י ו אז ב א ר ץ ישראל .ה ק ט ר ו ג י ם
ש ל ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ו ע ס ק נ י ם כ י ו ם ע ל מ ה ש ה י ה א צ ל נ ו ב י מ י ם ה ה ם אינם מ ו צ ד ק י ם .
י ש ה ר ג ש ה ש ב א ח ר י ם מ ן ה כ ו ת ב י ם נ ד ב ק ה ת א ו ו ת ה ס ל ת ה א ש מ ו ת .פ ר ס ו מ י חוגים
של
״אגודת
ישראל״
הם סילופים מכוערים,
וגם
הרביזיוגיסטים נגד
האשמות
ההגהגה
ש ל ה ת ק ו פ ה ה ה י א ר א ו י ו ת ל ג ג י ז ה .ה ר י ג ם ה ם ה ש ת ת פ ו אז
בקושטא
ובועד ההצלה.
קטרוג
כבר
מ ו ג ז ם ינוצל על־ידי
א מ ר ת י ל ע י ל שאין
משמיצי
במשלחת
הציוגות
בכוונתי לעסוק
של
ברהביליטציה
המנהיגות
הציונית
בתקופת
מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה .יש ה ר ב ה מ ה ל ב ק ר ב ח י י היישוב ,ל ש ד ר ו ת י ו
השונות,
ב י מ י ם ה נ ו ר א י ם ההם .א ו ל ם ה ה ג ז מ ו ת ו ה ס י ל ו פ י ם ש ל ח ו ק ר י ם מסוימים,
עלולים
ל ה י ו ת מ נ ו צ ל י ם ע ל ־ י ד י ה א נ ט י ש מ י י ם ל מ י נ י ה ם ,ה ט ו ע נ י ם כי ה י ת ה ק י י מ ת
ב ר י ת ־ ס ו ד י ת ב י ן ה מ נ ה י ג ו ת ה צ י ו נ י ת ל ב י ן ה נ א צ י ם .ע ל י ל ה נ ו ר א ה זו ,ש ל ש ו נ א י ־
ציון
בברית־המועצות
חוקרים
אחרות,
אלה עלולים להשתמש בקטרוגיהם של
הפקירה
המנהיגות
10
ובארצות
מזעזעת.
המגהיגות
הציוגית
הציונית
היתה
את
עסוקה
היהודים
במה
אולם
שנמצאו
שיקרה
חושש
אני
שפסבדו־
החוקרים שלנו כהוכחה ,שאכן
לאחר
תחת
הכיבוש
המלחמה
הנאצי,
וכיצד
וכי
להגשים
אז
הקמת
א ת חזון
יהודית
מדינה
את
ודחקה
ההצלה
ענייני
סולם
לתחתית
העדיפויות.
על
ונגד
ה ח ו ק ר י ם שלגו ש מ ג ז י מ י ם ש ל א ב צ ד ק ב ק ט ר ו ג י ה ם נ ג ד מ נ ה י ג ו ת ה י י ש ו ב
ה צ י ו נ ו ת ל ח ש ו ב גם ע ל ה ס כ נ ה ה ז א ת .א י נ נ י ת ו ב ע מ ה ם ל ה ת ע ל ם מ ג י ל ו י י
השאננות
ב ת ק ו פ ת השואה ב ח ו ג י
היישוב השונים ,אני ר ק טוען ש ע ל ה ח ו ק ר י ם
המחקר
מחברי
ובמכוני
באוניברסיטאות
הקטרוגים
נגד
שמאלניים
בארצות
היישוב
מנהיגי
אחרות(,
להיצמד
שלנו,
)המתפרסמים
כי
יודעים
לאמת.
מניח
אני
בברית־המועצות
מסלפים
הם
את
כי
ועל־ידי
האמת.
חוגים
זאת
אולם
מ ט ר ת ם :ל ה ל ע י ז ע ל הציונות .מ ט ר ה זו מ ק ד ש ת ב ע י נ י ה ם א ת א מ צ ע י ה ם ה ט מ א י ם .
א ל ניתן בידי ש ו נ א י נ ו א ל ה ח ו מ ר ש ל ח ו ק ר י ם מ ש ל נ ו ,שאינו ב ד ו ק כראוי.
עליגו ל ל מ ד ל ד ו ר ה צ ע י ר ב י ש ר א ל ו ב ג ל ו י ו ת א ת ה א מ ת .
״משואה״
במפעל
געשית
עבודה
ראויה
פדגוגית
לשמה
שהוכרה
על־ידי
מ ש ר ד החיגוך ו ה ת ר ב ו ת ש ל י ש ר א ל וכן ע ל ־ י ד י א ר ג ו נ י ם יהודיים ר ב י ם ,כ ב ע ל ת
ע ר ך .ע ש ר ו ת עדים ,שחזו מ ב ש ר ם א ת מ ו ר א ו ת ה מ ח נ ו ת ב ת ק ו פ ת השואה ,ה ת נ ד ב ו
לתלמידים על מה
לספר
הכול,
ש ע ב ר ע ל י ה ם .מ ו ב ן ש ה ם חופשיים ל ס פ ר ע ל
כרצונם ,בלי כ ל ״הדרכה״ מ צ י ת ו לגבי העובדות .העדים שלנו רואים כ ח ו ב ת ם
ה ק ד ו ש ה ל מ ס ו ר ל ב נ י ה ד ו ר ה צ ע י ר ,מ ש ת ת פ י ה ק ו ר ס י ם של ״ מ ש ו א ה ״ א ת ה א מ ת
הנוראה
סיקור
של
קודם
הימים
על
מחנכינו
ההם.
של
התפתחותם
את
מכינים
האנמישמיות
לעדויות
הרקע
והנאציזם.
אלה
העדויות
על־ידי
השיא,
הן
ה מ ג ל י ם א ת ה ע ו ב ד ו ת ה א כ ז ר י ו ת ש ל ר צ י ח ו ת ,עינויים ו ה ש מ ד ת א ח י נ ו היהודים.
ע ל כ ו ל נ ו ל ד ע ת ,כי ה ו ל כ י ם ו ר ב י ם פ ר ס ו מ י ם מ ס ו ל פ י ם על ה ע ו ב ד ו ת ב א ר צ ו ת
ועל
הכיבוש
תהליך
ביצוע
פרסומים
ההשמדה.
אלה
מופיעים
בשפות
שונות.
״ י ד ־ ו ש ם ״ ו א ר ג ו נ י ם יהודיים ש ו נ י ם ב ע ו ל ם ,כ ו ל ל ״ ק ר ן הזכרון ל ת ר ב ו ת היהודית״,
אחרי
עוקבים
הפרסומים
במרחבי
יםיא
פרסומי־השקר
הללו.
תביעותינו
הללו.
ישנם
מממשלות
גורמים
בינלאומיים
לאסור
ברית־המועצות
שמממנים
פרסומים
את
אלה
ה ר פ ו ב ל י ק ו ת ה ש ו נ ו ת ,ל א ה ו ע י ל ו ה ר ב ה .נקווה ש מ ש ס ר ו ש ל ג ו ר ב צ ׳ ו ב
לשינוי ג ם ב ש ט ח זה,
לתעמולה
א ם כי
ב י נ ת י י ם אין ס י מ נ י ם ר ב י ם ל ש י נ ו י
באשר
ה א ר ס י ת נגדנו .ע ל י נ ו ל ד ע ת שאנו ,חיים ב ע ו ל ם ציני ו א כ ז ר י ו ח ס י ד י
א ו מ ו ת ה ע ו ל ם הקיימים ,ס ר ם ה צ ל י ח ו ל ש נ ו ת אווירה זאת.
ב״משואה״
אנו
ובהגברת
היהודי
ת ו ד ע ת השואה
מפנה
הקםרוגים
הציונות
נמשיך
מסוים לגבי
לקיים
את
חובתנו
הלאומית
בחינוך,
בפרסומים
ב ק ר ב ה ע ם היהודי .ע ל י נ ו לציין ש י ש נ ו כיום
הערכת
התגהגות
היהודים
בארצות
הכיבוש.
בעולם
פסקו
גגד יהודי ה ג ל ו י ו ת ה ש ו ג ו ת .א ו ל י י י פ ס ק ו גם ה ק מ ר ו ג י ם נ ג ד מ ג ה י ג י
והיישובי
ל ב ק ר מ ו ת ר .אפילו ד ר ו ש ה ב י ק ו ר ת ,א ו ל ם יש ל ע ש ו ת ה ב מ י ד ת ה צ ד ק .
1.2.1987
11
גדעון האוזנר
ה מ ש מ ע ו ת
ה ה י ס ט ו ר י ת
ב ת ק ו פ ת
ש ל
ה מ ר ד
ה י ה ו ד י
ה ש ו א ה
כ ש מ ס ת כ ל י ם היום ב ת ו פ ע ה ה מ ו פ ל א ה ש ל ה מ ר י היהודי ,ב מ ב ט ל א ח ו ר ש ל א ר ב ע י ם
ו ש ל ו ש שנים ,א פ ש ר ל ג ס ו ת ל ס כ ם א ת ה ע ר כ י ם ה ק ב ו ע י ם ועומדים ש א י ר ו ע ג ד ו ל
זה
הנחיל לדורות — א ת ה מ ש מ ע ו ת שלו ,ולשאול
הקיימת
מורשתו
ב מ ה ייחודו ו מ ה
ועומדת .תחילה משהו על הרקע.
ה מ ח ת ר ת היהודית ל א ק מ ה ב ח ל ל ריק .ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ק מ ו ק נ י
תנועת
ה ת ג ג ך ו ת שוגים ,א ש ר הגיעו ל ש י א ב ת נ ו ע ת ה פ ר ט י ז נ י ם ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו ב ל ח י מ ה
יוגוסלביה.
בהרי
לחלום
אפילו
המשוחררים,
תנועה
אולם
עליהם.
מקומות
חופשית
למחתרת
היה
מסתור
בארץ
הלא־יהודית
נשק,
לה
ומקלט
כבושה,
וקשר
אנשים
בתוך
היו
תגאים
מאומגים
האוכלוסיה
קבוע
שהיהודים
לא יכלו
מבין
החיילים
לקרב
הכללית,
לחחילארץ,
שם
אפשרות
ישבה
של
מפקדה
או מ מ ש ל ה ג ו ל ה ש ה ד ר י כ ה ו ס י פ ק ה א מ צ ע י ם ו נ ש ק וכיוונה א ת ה מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י .
סטאלין
על
ע צ מ ו היה ר א ש מ פ ק ד ת ה פ ר ט י ז ג י ם ה ס ו ב י י ט י ת ; ד ה ־ ג ו ל פ י ק ח מ ל ו ג ד ו ן
ה מ ח ת ר ת ה צ ר פ ת י ת ; מ מ ש ל ת ש י ק ו ר ם ק י ,א ף זו מ ו ש ב ה היה בלוגדון ,כיוונה
ב א מ צ ע ו ת נציג ,הדליגט ,א ת ה א ר מ י י ה ק ר י ו ב ה — צ ב א ה מ ו ל ד ת בפולין.
כשהופיעה
ב־1934
ה ע ם ,היא ג ו ה ל ה
השמאלית
המחתרת
—
הארמייה
לודובה
—
צבא
ב ז י מ מ ש ל ת ה הגולה של ונדה וסילבםקה במוסקבה.
ב ע ל ו ת ה ב ר י ת הביאו ב ח ש ב ו ן ב א ס ט ר ט ג י ה ה כ ו ל ל ת ש ל ה ם א ת ת נ ו ע ו ת ה מ ח ת ר ת
ו ק י י מ ו א ת ן ק ש ר .ת ג ו ע ו ת ה מ ח ת ר ת ו ה ה ת ג ג ד ו ת ב א ו מ ו ת ה ע ו ל ם היו מ ק ו ר גאווה
וסמל
ל מ א ב ק ש ל ש ח ר ו ר ל א ו מ י ב כ ל ה א ר צ ו ת ה כ ב ו ש ו ת .הן איזנו א ת ה ת ס כ ו ל
ש ל המפלות הצבאיות הכבדות ,ש נ ח ל ו אותן ה א ר צ ו ת בשלבי המלחמה הראשונים
באירופה.
היום
קיימים
חילוקי
דעות
אם
המחתרת
באירופה
היתה
בעלת
חשיבות
צ ב א י ת .בדיון ש ל היסטוריוגים ש פ ו ר ס ם ל א מ כ ב ר ב א נ ג ל י ה ,ג ב ר ו ד ע ו ת ה ש ו ל ל י ם
12
המחייבים.
על
כל
״למרות
מוצלחים,
כמעשה
פרופ׳
מילוורד,
ג ב ו ר ת ה ,היתד.
ומבחיגת שיקול
מומחה
תגועת
ללימודי
ההתגגדות
אירופה,
הגיע
אחד מאמצעי
למסקנה,
הלחימה
כי
הפחות
ה א פ ש ר ו י ו ת ה צ ב א י ו ת — ג ם א ח ד ה י ק ר י ם ביותר...
א י ג ד י ב י ד ו א ל י היא היתד .מ ש ת ר ר ת ,מ ר ו מ מ ת ו ד ר ו ש ה ; א ך ב ר א י י ה כ ו ל ל ת
ה י א ה י ת ה א ך ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת יעילה ,ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת מ ש ו ת ק ת ב ד ר ך ־ כ ל ל מ ס ו כ ג ת ״ .
אך
כך
כשם
שגתייחדה
השואה
האסוגות
מכל
שירדו
על
הכבושה
אירופה
ג ת י י ח ד ה ג ם ה מ ח ת ר ת היהודית .ל א ה י ה ל ה א ף א ח ד מ ן ה י ת ר ו ג ו ת ש ה י ו
ל ת ג ו ע ו ת ה מ ר י ה כ ל ל י ; ל א אימון צ ב א י ,ו ל א כ ל י ל ח י מ ה .היא ל א י כ ל ה ל ה ב ט י ח
ל א ו מ י ,כ י ל פ ח ו ת ל ג ב י ה ח ל ק ה ג ד ו ל הציוגי ש ב ה ,ה מ ו ל ד ת ל א ה י ת ה
שחרור
ש ם א ל א ב א ר ץ י ש ר א ל .ל א היה ל ה מ ע מ ד ב צ י ב ו ר היהודי ו ג ם ל א ב ת ג ו ע ת ה מ ר י
ה כ ל ל י ת .ודאי ש ל א י כ ל ה ל ק י י ם ש ו ם מ ג ע ע ם צ ב א ו ת ל ו ח מ י ם מ ב ח ו ץ .היא ל א
יכלה
ל ה ב ט י ח ת ק ו ו ת הצלה אפילו ל א כפי שעשו היודנראטים .כל מה שהיא
יכלה
ל ה ב ט י ח היתד .ת ק ו ו ה ל ה צ י ל א ת ה כ ב ו ד היהודי .ל א היתד .ב פ י ה ב ש ו ר ה
ל ה מ ו ג י ם ה ש ב ו ר י ם ,מ ז י ה ר ע ב ומוכי ה מ ח ל ו ת ב ג י ט א ו ת ,פ ר ט ל א מ ו נ ה שיש מ ש ה ו
ע ל י ו ן ע ל ה ח י י ם א ש ד ב ש ב י ל ו כ ד א י ל ה ק ר י ב א ת ה ח י י ם עצמם.
באופן
העובדה
א ו ב י י ק ט י ב י ל א היו א פ י ל ו
תנאים מינימליים לקיומה של
מחתרת.
ש ה ו ק מ ה ב כ ל ל ואף ה ג י ע ה ל ל ח י מ ה ב פ ו ע ל ה י א פ ל א היסטורי.
ל א ח ר ו ג ה ה ו פ י ע ו ב ה ו צ א ת ״ י ד ־ ו ש ם ״ ק ב צ י ם ש ל ע י ת ו ג ו ת ה מ ח ת ר ת היהודית.
כל
תנועה לפי אמוגות היסוד שלה הגיבה על המציאות הגוראה שהשתררה עם
ה נ א צ י .כ ל א ח ת ע ש ת ה ז א ת ל פ י ד ר כ ה ,א מ ו נ ת ה והאידיאולוגיה שלה.
הכיבוש
ת ח י ל ה היתד .ה כ ו ו ג ה ה ע י ק ר י ת ל ש מ ו ר ע ל הקיים ,ל ע ו ד ד ,ל ק י י ם א ת ה ג ו ף ו א ת
כ ך נאמד באחד הפרסומים :״עלינו לשבור א ת חומת האדישות על־ידי
הרוח.
המחשבה,
עמוקה
להתגבר על העבדות בעזרת ההמחשה ,לבסס על־ידי המחשבה תודעה
אשד ת א פ ש ר קיום ועמידה בגאווה״.
אחרי
עשרות
ה מ ל ח מ ה ה ע מ ד .צביר! ל ו ב ט ק י ן ע ל א ו ת ם י מ י ם ר א ש ו ג י ם :״ ה ת א ס פ ג ו
גערים וגערות מעשרים וארבע ערים ועיירות בפולין לשישה שבועות,
לםמיגריון,
פרקי
רב
בתנאי
רעב
יקוד,
ללמוד
תורה,
לדבר
על
אמונת
האדם,
ללמוד
היםמוריה ,פ ר ק י ם ש ל ע ג ו ת י ה ו ד י ת ו ש ל ג ב ו ר ה יהודית.״ ה י ה זה ע י ד ו ד
להם
לחשל
א ת האופי,
לדבר
דברי
מרדנות
גגד
הצורר
ולא
לאבד
את
צלם האדם.
התגועות הדתיות הגיבו ב ה ג ב ר ת הפעילות הדתית ,ב ק ע ם קפדני של המצוות
ובלימוד
משימה
התורה.
בעלוני
״השומר
חשובה לא פחות מהקניית
הצעיר״
תבעו
״ ש מ י ר ה מ פ נ י הניוון ,ש ה י א
מ ז ע על המתרחש״ .בית״ר קבלה על כך
ש ה ע ם ל א ג ע ג ה ל ת ב י ע ת האווקואציה ש ל ז׳בוטיגסקי ו ב ט א ו ג ו ״מגן דוד״ ה ת נ ב א
לימים
ש י ב ו א ו ״ ב ה ם מ ג ן ד ו ד ה מ ו ש פ ל י א י ר ע ל ר א ש ג ו ,גוהר ו ז ו ה ר ש ב ע ת י י ם ,
ב מ ד י נ ה י ה ו ד י ת מ ש ו ח ר ר ת .״ בטאון ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ש ב י ב ״ ,ד ג ל ב מ ו ר ש ת ה ל א ו מ י ת ,
קבע
שרוחו של הנוער לא נפלה אף
ב ש ע ת המבוכה ותבע ״דבקות באידיאל
הציוגי ל ק ר א ת ה ג ש מ ה ש ל ה ת ק ו ו ה ב ת א ל פ י י ם :מ ד י נ ה י ה ו ד י ת ב א ר ץ ה א ב ו ת ״ .
עיתונות ה מ ח ת ר ת של ״הבונד״ הוסיפה להוקיע א ת האנטישמיות כ ח ל ק מהדיאקציה
העולמית והבטיחה שעם מפולת הנאציזם יבוא גם עתיד חדש ומוב יותר להמוני
בית
י ש ר א ל .א ב ל ל א ט ה ח ל ה ל ג ב ו ר ה ה כ ר ה כ י הדיכוי ש ל ע מ י ם א ח ר י ם א י נ ו
13
1940כ ת ב ב״פראיונג״ — הביטאון ש ל פ ו ע ל י
ד ו מ ה ל ר ד י פ ת היהודים .ב ד צ מ ב ר
ציון — ״ כ א ש ר מ ת ב ו נ נ י ם ב מ נ ג נ ו ן ה א ד י ר ש ה ק י מ ה נ ג ד נ ו ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ו ר ו א י ם
כ מ ה מ ח ש ב ה ,זמן ומרץ מ ו ש ק ע י ם כ ד י ל ה מ צ י א מ ד י פ ע ם עינויים ח ד ש י ם גגדנו,
א פ ש ר היה ל ח ש ו ב ש א נ ו ה צ ד ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ב מ ל ח מ ה הזאת ...ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר
היהודים יש ל ג ר מ נ י ם ע ו ד ש ו ר ה ש ל עמים ש ה ם ש ו נ א י ם
מלבד
א נ ו היהודים
נישאים
משנאה?
יותר
האחרים
מכל
שפתותיהם
על
בנפש.
הרגוזות,
מדוע
המקציפות
ב ר ו ר וגלוי ל ע י ג י ה ע ו ל ם כ ו ל ו ש ל ג ב י היהודים קיים ק נ ה ־ מ י ד ה ש ו נ ה
מ א ש ר לאחרים.״
לחלוטין
א נ ו ד נ י ם ל פ י א ו ת ם ג ל י ו נ ו ת ה מ ח ת ר ת ששרדו ל פ ל י ט ה ו ד ב ר י ם ד ו מ י ם א נ ו
ב ב ט א ו נ י ה ם ש ל ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת ,א ך ׳ בוודאי פ ו ר ס מ ו ד ב ר י ם ר ב י ם
קוראים
הבטאונים
למרבה
אשר לא נשמרו
קשה
ד א ב ו ן ה ל ב .א ך עדיין היה
בכל
להאמין
ש א כ ן ה ח ל י ט ה ג ר מ נ י ה ל ה ש מ י ד א ת כ ל ה ע ם היהודי .איש ל א יכול ה י ה ל ת א ר
ל ע צ מ ו ש ב מ א ה ה ע ש ר י ם ג י ת ן ב כ ל ל ל ה ו צ י א ג ז ר דין מ ו ו ת על ע ם ש ל ם .ו ל פ ת ע ,
ע ם ידיעות ש ה ג י ע ו ב א ה ה ה ת פ כ ח ו ת .ג ת ג ל ה הנורא מכול .ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,ו ב פ ר ט
הציוניות,
נכונה
היו ה ר א ש ו נ ו ת ל ה ב י ן א ת
א ת הצפוי לעם
יהודים
שמנהיגים
היהודי
ותיקים,
המשמעות הנוראה של
באירופה
נסיון
בעלי
היטלר .ה ם
של
חיים
ארור
המאורעות .לראות
עמדו
ונסיון
על
ציבורי
בעוד
כד
עשיר
לא
ה צ ל י ח ו ל פ ע נ ח עדיין א ת ה כ ו ו נ ה ש ל ה נ א צ י ם .ה נ ו ע ר ל א נ ר ת ע מ פ נ י ה ס ת כ ל ו ת
מ פ ו כ ח ת גם כ א ש ר ב י ש ר ה אימים .מ ה ג ר ם ל כ ד ז מ ו ת ר ל ה א מ י ן ש ה ח י נ ו ך ה ח ל ו צ י ־
ציוני ה ר ג י ל א ו ת ם ל ג ת ח ב א ו פ ן א כ ז ר י א ת המציאות ,להבין א ת ה מ ת ר ח ש ו ל ע מ ו ד
ע ל הצפוי.
לאור
ה מ ס ק נ ה ה נ כ ו נ ה ב א ה ה ק ר י א ה ל ל ו ח מ ה המונית .כ כ ל ה י ד ו ע לי ,ב א ה
ה ק ר י א ה ה ר א ש ו נ ה ל מ ר ד ש ל מ מ ש ב ו י ל נ ה ב כ ר ו ז ו של א ב א ק ו ב נ ר ,ש ת א ר י כ ו א ח ד
1942ו ה ר י כ מ ה ק ט ע י ם :״ א ל נ ל ד כצאן ל ט ב ח — מ י ש ה ו צ א מ ש ע ר י
בינואר
ה ג י ט ו ל א יחזור עוד .מ י ו א ש י ם ,ק ר ע ו מ ע י נ י כ ם א ת האשליה .ה י ט ל ר ז ו מ ם ל ה ש מ י ד
את
יהודי
כל
אירופה.
אמת,
אנו
חלשים
ו ח ס ר י מגן,
אבל
התשובה
היחידה
למרצחים
היא התגוננות .מ ו ט ב ליפול בלוחמים בני־חורין מאשר ל ח י ו ת ב ח ס ד י
מרצחים,
—
הלקח
על
כל
להתגונן
הראשון ש ל ת נ ו ע ת ה מ ר י :
כוונותיהם .כי יש
לזכור
מה שהגרמנים תבעו,
תור
הכושר לחדור מבעד למסד שהנאצים פרשו
שתוכנית
כביכול,
ההשמדה
נשמרה
כסוד
מ ה י ה ו ד י ם היה שישמרו ע ל
כמוס.
להיפד,
השקט
ויעבדו,
ה ב ט ח ה כי מ י ש י ע ב ו ד י י ש ר ד ו י י ש א ר בחיים .ל כ א ו ר ה ,נ ר א ה
ומתקבל
הדבר סביר
על הדעת — ל ש ם מ ה להשמיד כוח עבודה? כד גם הצליחו ל פ ת ו ת
ולהרגיע,
גגד
עד
גשימתגו
האחרוגה״.
כאן
הלקח
ההיסטורי
לדורות
כידוע ,א ת ה י ו ד נ ר א ט י ם ,
ב ה ס ב י ר ם שאין ל ה ם ל ג ר מ נ י ם כ ו ו נ ה
לפעול
האיגטרס העצמי שלהם.
א פ ר י ם ברש ,ר א ש ה ג י ט ו ב ב י א ל י ם ט ו ק ,מ ד ב ר אלינו מ ע ל ד פ י ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל
מועצת
עד
הגיטו שגשמרו .ה ו א א ו מ ר :״ מ ט ר ת ג ו א ח ת — ל ה צ י ל א ת חיי ה י ה ו ד י ם
ג מ ר ה מ ל ח מ ה .אם נ י י צ ר ו נ ק ב ל ה ז מ נ ו ת נ ו ס פ ו ת נ ב ט י ח שלומו ש ל הגיטו״.
ב ר ש י ד ע כ י ג ם .ב מ נ ה ל ה ג ר מ נ י היו כ א ל ה ש ת ב ע ו ל ה ש א י ר א ת כ ו ח
העבודה
היהודי בחיים .א ב ל מ פ ק ד ה מ ח ת ר ת ב ג י ט ו ביאליסטוק ,מ ר ד כ י ט נ נ ב א ו ם ־ ת מ ר ו ב ,
הזהיר
14
א ת ב ר ש וטען ש ה ם מ ש ק ר י ם לו .ל ד ע ת י ,היה א פ ר י ם ב ר ש י ה ו ד י טוב,
גאמן ,ש ע ש ה כ כ ל י כ ו ל ת ו ב מ צ י א ו ת ט ר ג י ת ל פ ע ו ל ל ט ו ב ת עמו .ה ו א ג ם
עסקן
ק י י ם מ ג ע ע ם ה מ ח ת ר ת וסייע ב ז ה .ה ו א היה מ ש ו כ נ ע ש ה ו א מ ש ר ת א ת ה א י נ ט ר ס
הלאומי.
רצו
שיקוליו
היו
ומציאותיים.
טעה.
באשליות.
תנועות
זאת
על
הגיוניים
אבל
הוא
צדקו
אלה
שלא
ה נ ו ע ר ד ב ק ו ב א מ ו נ ת ן ובמעשיהן ,א ף כ י ר צ ו מ א ו ד בחיים .ה ג ד י ר ה
בקרקוב ,שכתבה ביומנה
גוסטה דריגגר ,חברתי מ ת נ ו ע ת הנוער ״עקיבא״
י ו ם ט י נ ה :״רצון החיים ה ו א ש ד ח ף א ו ת נ ו ל ה ת נ ג ד ו ת פ ע י ל ה .ל מ ר ו ת ת ש ו ק ה
ע ז ה ל ח י ו ת מ ו כ נ י ם היינו ל ק ר ב א ש ר הוליד ל מ ו ו ת ודאי.״
ה י ת ה ה ת ש ו ק ה ש ל ת נ ו ע ו ת ה מ ח ת ר ת ,כפי ש ה ג ד י ר ז א ת ה ר ב
קידושיהחיים
יצחק
נ ו ס נ ב א ו ם ,ר ב ב י ת ־ ה כ נ ס ת ״מוריה״ ב ו ר ש ה ,א ש ר ק ב ע :״זוהי ש ע ה ש ל
קידוש
ה ח י י ם ו ל א ש ל קידוש ה ש ם במוות .ל פ נ י ם ד ר ש ו ה א ו י ב י ם א ת ה נ ש מ ה
והיהודי ה ק ר י ב א ת ג ו פ ו ע ל ק י ד ו ש השם .הוא ש מ ר ע ל מ ה ש ה א ו י ב י ם ר צ ו ל י ט ו ל
ע ת ה ד ו ר ש ה צ ו ר ר א ת הגוף היהודי ו ח ו ב ה ל ה ג ן עליו ,ל ש מ ו ר ע ל חייו.״
ממנו.
זהו
המפתח
וחיי
האומה .הם ל א רצו
המחתרת
לא
להבנת
הוחלט
רוחה של
גגדן
ה מ ח ת ר ת היהודית.
רצו
הם
הפרט
בחיים ,חיי
ב ה ת א ב ד ו ת נ ו ס ח מ ס ד ה .היו ה צ ע ו ת כ א ל ה ו ב ה נ ה ג ת
בכל
ההתגגדות
תוקף.
עם
בז,
נשק
פעילה,
לחימה
ה י ת ה מ ט ר ה א ל א א מ צ ע י ל מ ט ר ה .ב ס י ט ו א צ י ה שהיתר• אז ,ב נ ס י ב ו ת הכיבוש,
היה ה מ א ב ק ה ל ו ח ם ב נ ש ק ה ד ר ד ל ה ב ט י ח א ת ה מ ט ר ה ה ע ל י ו נ ה ה ז א ת .אם א פ ש ר
להציל
משהו
הצלת
הכבוד הלאומי ,כד
יהיה
זה
א ם ניתן
בלחימה.
ניתן הדבר.
להבטיח
ביטא
זאת
עתז
את
דולק
האומה
ליבסקינד,
על־ידי
מקרקוב:
״ ל א ח י נ ו ב א ר ץ י ש ר א ל אנו ח י י ב י ם ל מ ו ת ב כ ב ז ״ .כ ל ו מ ר ,ל מ ע ן ע ת ז ה ע ם ה י ה ז י .
ע ד מ ה ר ה ע מ ד ה ה מ ח ת ר ת ל פ ג י ה ח ל ט ה ג ו ר ל י ת — היכן ת ת נ ה ל ה ל ח י מ ה :
כ מ ר ד י ה ו ד י או ב י ע ר ו ת כ ח ל ק מ ה ת נ ו ע ה ה פ ר ט י ז נ י ת .ה י ע ר ק ס ם ,פ י ת ה
בגיטאות
ו מ ש ר .ש ם נ י ת ן ל פ ת ח ג ב ו ר ת א ד ם ותושייה ש ל ל ו ח ם .ש ם י ו כ ל ו מ ע ט י ם ל ע מ ו ד
מ ו ל ע ד י פ ו ת מ ו ח צ ת ש ל האויב .הגיטו היה צ ר ו מ ו ק ף ח ו מ ה ,מ ו כ ה ר ע ב ו מ ח ל ו ת .
היו ב ו ר ב ב ו ת א ז ר ח י ם ש ל א צ ל ח ו ל ל ח י מ ה ו ב י נ י ה ם ג ם מ ת נ ג ד י ם ,ג ם מ ל ש י נ י ם .
ביער גיתן ל פ ת ח יוזמה ,ל ת ק ו ף ולהכתיב לאויב א ת דרכי הלחימה .בגיטו ה כ ת י ב
ה א ו י ב א ת ד ר ד ה ל ח י מ ה ו ב ד י ד ־ כ ל ל ג ם א ת עיתויה .ה ע ז י צ ח ק צוקרמן ,א נ ט ק :
המזרחי,
״בחלק
שהיה
הקרוב
יותר
לביצות
וליערות
בפולין,
היתד!
תגועת
פ ר ט י ז ג י ם י ה ו ד י ת ג ד ו ל ה ,כ ־ 2 0א ל ף ב נ י גוער יהודים ג ל ח מ ו ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ו ב א ו ק
ר א י נ ה .ל א ר ג ו ן ה י ה ז י ה ל ו ח ם היתד ,ע מ ד ה פ ר י נ צ י פ י ו נ י ת :ה ו א ר צ ה ,מ ת י ך ג י ש ה
אזיאית,
להשאיר
במרד
ל ה י ל ח ם •בגיטו .ל א י כ ו ל ג ו ל ה ר ש ו ת ל ע צ מ נ ו ,
א נ ו -ה צ ע י ר י ם והחזקים,
א ת הגיטו על הקשישים והחולים שבו שיובלו לטרבליגקה .לכן בחרנו
ביודעין ו ל א ר ק
בגיטו
בורשה.״
ב י א ל י ס ט ו ק היה הוויכוח בין ש ת י
האסכולות דרמתי
ביותר .ח י י ק ה
ג ר ו ס מ ן מ צ ט ט ת ד ע ת ו ש ל א ח ד מ ר א ש י ה מ ח ת ר ת :״ כ ל ו ם נ י ט ו ש א ת הגיטו ה ב ל ת י
מאורגן,
ע ל זקניו ,נ ש י ו וטפו ,ו נ א מ ר ש א נ ו א ת ג פ ש ג ו ה צ ל ג ו י והיכן ה א ח ר י ו ת
ל ד ב ר י ימיו ש ל ה ע ם י מ ל ח מ ת ה ה מ ו נ י ם מן הדין ש ת י ע ר ד בגיטו ,ב ר א ש ו ב ר א ש ו ג ה
היא
המלחמה
תשובה
של
הלאומית,
יחידים
אלא
מלחמת
תשובה
היהזים.
של
כיהזים
ציבור
יהזי
נשיב
מלחמה.
מאורגן.
לזה
לא
נשיב
יהיה
ערד
בהיסטוריה.״
15
ואילו מרדכי טננבאום־תמרוב טען כלפי החולקים עליו :״לו יכולנו לכבוש
כמאה קילומטר של יער ,להשעין עליו כמה מאות בחורים חמושים העושים
באמת מלאכה פרטיזנית ,מה טוב .לדאבוננו אין זה כד .אך לו גם היה כך,
גם אז לא הייגו עוזבים את הגיטו .זוהי בגזה לאומית ...גישתנו—מילוי התפקיד
בתור הגיטו״ .הוא מסכם את הוויכוח ביומגו כד :״סוף סוף גיצחתי .אגי ,האפוסטול
של המוות.״
גם בוילגה התגהל אותו ויכוח .אבא קובגר השיב לפרטיזגים שביקשו לשלוח
להם אגשים וגשק מהגיטו ,כי ״מגמתגו להשיב לאויב בקרב על הרצח בתור
הגיטו למען כבודנו ...אנחנו הנוער יכולים עוד להציל את נפשגו אבל אין
אגו רוצים בהצלת גפשגו .אגו חיים בתוד העם הזה ,עם אמהותיגו ,אחיותיגו ואחיגו.
אגו רוצים להציל אותם או לפחות את כבודם״.
.לבסוף פנה חלק מהנוער לפרטיזנים וחלקו גשאר להילחם בגיטאות .אילו
בחרו כולם להילחם ביער לא היה מרד הגיטאות מתרחש .וכד זיכתה אותנו
ההיסטוריה ,זיכתה את העם היהודי בשגי מגזרי לחימה .גם בהשתתפות בתגועה
המהוללת של לוחמי החופש ביערות ,שהיתה בעיקרה כללית ,אף כי היה בה חלק
יהודי מיוחד ,אבל גם במרד הגיטאות שהיה כולו יהודי .מרד זה הוא שהעביר
לדורות הבאים את רוח המרי ואת ההחלטה הגחושה להילחם על חיים וכבוד
יהודי .חוש היסטורי מפותח וגדיר ,עם תחושת אחריות כבדה כלפי תולדות
ישראל ,הם שהנחו את הצעירים מתנועות הנועד היהודיות בהחלטתם הגורלית
למרוד ״בין הקירות הנופלים״ ,כביטויו של טוביה בוז׳יקובםקי.
זהו הנכם ,שהמרד היהודי הקנה לדורות הבאים :המחשבה ללא הרף מה
תגיד עלינו ההיסטוריה; איד ייראה הדור ההוא בעיני הבאים אחריו .אמר
דולק ליבסקיגד בקרקוב :״אגו גלחמים של שלוש שורות בהיסטוריה״ .עדות לכד,
מה אומגם אומרים התרות הבאים ,מצויה בשיח לוחמים ,בו קובצו דבריהם
של החוזרים ממערכת ששת הימים .אמר לוחם :״לפגי מספר שגים שלחו
אותי לראיין אחד מלוחמי הגיטאות — איש פשוט .שיחתי איתו היתה אחד
הדברים המרשימים ביותר ששמעתי על אותה תקופה ,כי הוא דיבר כמו שמדברים
כיום החוזרים מהמלחמה .הוא התייחס להתגגדות לגרמגים ,למעשה התגגדות
שקשה לנו בכלל להבין איד התרחשה באופן פשוט לגמרי .ומבלי להלביש
על זה אידיאולוגיה .הוא אמר — לא היתד ,ברירה אחרת עמדנו עם הגב
אל הקיר.״
לכן ,כאשר טועגים היום היסטוריוגים ,שתגועת המחתרת האירופית הכללית
לא היתה כדאית וכי גזקה מרובה מתועלתה ,הגה מרד הגיטאות ,שלוחמיו
נפלו בקרב עם האויב ,ניצח במלחמה על הקיום היהודי .למרות מיעוט המשתתפים
בו ,למרות הבידוד הנורא בו היה נתון ,הוא שהנחיל לדור הבא ערכים בני־קיימא.
זאת ועוד ,הנוער היהודי בימינו יכול להבין את השואה אם מסבירים לו
את הרקע ,את הנתונים ,את חוסר האונים של המיליונים שהופקרו על־ידי העולם
ושניתכה עליהם חמת פתנים של נאצים .הנוער יכול להבין ואף לכבד את
הדור שנכרת מן העם .אבל להזדהות — הוא יכול עם המורדים והלוחמים,
ללבוש גאווה עליהם ולקבל השראה ממורשתם.
זוהי בעיגי המורשת העיקרית של המרד ,שהמורדים וכרו תמיד כי דורות
16
העתיד יסתכלו עליהם ,יבחגו את תגובותיהם .הם רצו שאפשר יהיה ללמוד
מהם .הם ז ע ו שיהיו סימן ,אות ומופת לבאים אחריהם ,וכי גם במחיר הקורבן
העליון ,קורבן החיים ,עליהם לעמוד במבחן העליון בימי מצוקה והרס .הם ידעו
שיום יבוא והעם ישאל איך גהג הגוער בימים ההם ,והם רצו לספק את תשובת
הכבוד ,ברוח הקיום היהודי והאחריות הלאומית העליוגה.
הלוואי ודורגו יהיה קשוב ללקח הזה הבוקע ועולה מן האור שבאפלת השואה.
17
שרה גצלר
ל ז כ ר
ע מ י
ש נ ס פ ה
ב ש ו א ה
ב א ר ־עמי — ת ח ת י ת ה ש א ו ל ו מ ח ש כ י האבדון,
רובדי ג ע ש כבויים ונדבכי עופרת מ ש ק ע י ם ;
כ נ פ י ־ צ י פ ו ר י ם חרוכ1ת ונהי ר י נ ת ן ה ג ו ו ע ת ;
א נ ק ת א מ ה ו ת — ואין מושיע — ,ו מ ב ט ת י נ ו ק ו ת ב1הה — ,האחרון.
פ ג ר י עטלפים — עדי פ ל צ ו ת ; ה נ ק ת זמירות וסלסולים,
ובזיון ק ר ע י טלית ...ו י ב ב ת ת פ י ל ה ״ ר ח ם נ א ״ — נ ש מ ע ת .
כ ע ת שוקטה הבאר ,כוסתה א ב ק ש כ ח ה וכחש,
ואין ט ו ר ח ל ס פ ר ה ,ל ד ל ו ת ג מ י ע ת ה ז כ ר ו נ ו ת ,
ל ה א ז י ן ל ק י ג ת האבדון ,ל ה א מ י ן ל ן ע ק ת ה א ת ר א ה ;
כ י ק ר ס ת ח ת י ו ע ו ל ם ש ל ם ,ג ק ר ע מ י ת ר חיים ,ש ו ת ק ו צ ל י ל י ם ו ר ס ש ;
ק ר ח ־ ש מ ם נ ו ה עמי ,ד מ ם — .א ך בחוב 1צ פ ו ג י ם ש ו ר ש י האב1ת— ,
ניצוץ א ו ל ם ; — כוחו עוד להבעיר הלבבות,
ה ן ב ו ת ק ו ו ת ניצן הדור — ,ב ו מעיין ה ה ש ך א ה .
חיפה ,נובמבר 1979
18
במאבק
היישוב
להצלה
בארץ-ישראל ונושא
בתקופת
ההצלה
השואה
)רב־שיח(
ב־ 23בפברואר ,1985במלאת 40שנה להירצחו ,על־ידי הנאצים,
של הצנחן אבא ברדיצ׳ב הי״ד ,התכנסו חבריו וידידיו במושב
״אלוני־אבא״ — ביתו לשעבר של אבא ,הנושא א ת שמו — לרב־
שיח על נושא השליחות שמילאו הצנחנים בתקופת השואה .על באי
הכנס נמנו גם כמה מן הצנחנים ,שבשנות השואה הוצנחו אל מעבר
לקווי ה ח ז י ת בשטח האויב ,מתוך הנחה שיצליחו להשתתף בהצלת
יהודים מציפורני הרוצחים הנאצים.
ברב־שיח שהתקיים בכנס ,הועלתה שוב הבעיה ,המעסיקה
אחדים מחוקרי השואה וגם את הצנחנים — שחלק מהם סיפרו
על תפקידם ועל חוויותיהם בספרים שכתבו ופרסמו :האם הצילו
הצנחנים יהודים בשואה ,או שמא היה מיבצע נועז זה ,שעלה
בחייהם של שבעה מן הצנחנים־המתגדבים ,בבחינת ״ברכה לבטלה״,
כפי שהביעו דעתם אחדים מחוקרי השואה ?
העתקנו דיוני רב־השיח ,בקיצורים מסוימים .ויתרנו על קטעים
שאינם משמעותיים לבעיית הצנחנים במיבצע להצלת יהודים.
חייפ שפאר:
ב א נ ו ה י ו ם ל ה ע ל ו ת ב ז כ ר ו נ נ ו ד מ ו ת ו של ח ב ר נ ו ,א ב א ב ר ד י צ ׳ ב ז״ל,
א ש ר יצא ל פ נ י 40ש נ ה ,י ח ד ע ם ע ו ד צ ע י ר י ם ו צ ע י ר ו ת ב נ י ־ ד ו ר ו ,ב ש ל י ח ו ת ה י י ש ו ב
היהודי
ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,מ ת ו ך כ ו ו נ ה ל ה צ י ל יהודים ו ל א ר ג נ ם
להתגוננות ,לבדיחה
ולעלייה ,ש ל י ח ו ת ש מ מ נ ה ל א חזר.
זמן ר ב ק י נ נ ה ב ל ב ה א מ ו נ ה ,כי ב י ו ם ב ה י ר אחד ,יופיע א ב א מ א י ־ שם ,ע ם
חיוכו
כ ו ב ש ־ ה ל ב ע ל ש פ ת י ו .ק ו ו י נ ו שהאיש ,ש ע ק ב ו ת י ו נ ע ל מ ו ב ע ר פ י ל י ה ק ר ב ,
יחזור ל ה י ו ת א ח ד מ ן ה ח ב ר ה ,ש ו ת ף ל א ח ר י ו ת ו ל מ ע ש ,כ ש ב פ י ו ס י פ ו ר י מ ע ל ל י ו .
תקווה
עם
זו ל א מ ו מ ש ה .
אבא
האיש
היה ואיננו
עוד,
אנו
נותרנו
עם
הזיכרון,
תמונות ה ע ב ד ש נ ש ת מ ר ו מ ב ל י ששיני הזמן יעשו ב ה ם כלה.
התמונה
הראשונה מחזירתני אל מחוזות הילדות ,אל העיר גלץ שברומניה,
19
ש ו ק ק חיים ו ס ח ר בינלאומי ,ע ל ג ד ו ת ה ד נ ו ב ה .כ א ן ג ד ל א ב א כ ב ן זקונים
נמל
במשפחה,
ב י ת י ה ו ד י חם ,ס פ ו ג ת ר ב ו ת
בין ש י ש ה א ח י ם ואחיות ,ב א ו ו י ר ה ש ל
וחסידות.
התמונה
סיפוח
ה ש נ י י ה היא ת מ ו נ ת ־ מ ח ז ו ר ש ל ה ג י מ נ ס י ה ה י ה ו ד י ת ב ע י ר גלץ ,ע ל
ע ר כ י ם יהודיים ואנושיים ב ג י מ נ ס י ה ,ב י ת ה י ו צ ר ש ל מ ש כ י ל יהודי צעיר,
שהוא יהודי בביתו ואדם בצאתו.
התמונה
אל
תנועת
״הנוער
וחברתיים.
חשובה,
הנסע
הציוני״
הציוני
בקן
הרך
וממלא
גלץ
והיה
התפתח
כ ש נ ק ר א ל ע ש ו ת זאת .הקן ה ו ס י ף
לעזור,
באבא
ה ש ל י ש י ת היא ש ל ע ל ם נאה ,צ ע י ר ת מ י ר ו ב ל ו נ ד י נ י ,ה מ ו צ א ד ר כ ו
ליושר־אישי.
בכיתות
כבר
בו
תפקידים
רבים,
תרבותיים
ולצנחן
שיצא
בשליחות
לאחריות,
לנכונות־
לחלח
לעיצוב דמותו
הגבוהות
בית
של
התיכון,
הספר
הופיעו
נ י צ נ י ם ש ל מ נ ה י ג צעיר בעירו ,א ח ר ־ כ ך ב מ ר כ ז ה ת ג ו ע ה ,ב ב ו ק ר ש ס .
כ א ן ע ו ל ה ל פ נ י נ ו ה ת מ ו נ ה ה ר ב י ע י ת ,ת מ ו נ ת ה מ נ ה י ג ה צ ע י ר ,ה פ ע י ל ומצילה,
אך
בבעיה:
מתלבט
העסקנות מביאה
האם
או
סיפוק
לבסיו אלה
משחיתה?
מ ב י א י ם א ו ת ו ל י ד י ה ח ל ס ה ,ל ס י י ם א ת ע ב ו ד ת ו ב מ ר כ ז ה ת נ ו ע ה ו ל ה ת כ ו נ ן ליציאה
חלוצית.
להכשרה
לזה:
קוראים
ב צ ע ד זה מ ת ג ל ה
דביקות
עבודתו
בהגהגה
והתגלה
כאשר
במסדה.
לא
צד
באופיו
נוסף
עזרו
הפצרות
ה א ר צ י ת ויצא ל ה כ ש ר ה .
אופי
אחרי שליחותו הקשה
קו
עקשנות.
—
ובקשות.
זה
ביוגוסלביה,
של
אצל
אבא
אבא
היום היו
הפסיק
את
העקשן חזר
ה פ ר ס י ז ג י ם ש ל טיטו,
ה ו א איגו ח ו ז ר לארץ ,א ל ה ק ב ו צ ה ב ר א ש י ת ד ר כ ה ,א ל א מ ח כ ה ל ה ז ד מ ג ו ת שגייה.
ו ה י א א כ ן ב א ה ע ם צ א ת מ ש ל ח ת א ג ג ל ו ־ א מ ר י ק א י ת ל ס ל ו ב ק י ה .מ ס ל ו ב ק י ה ל א חזר.
ח י י פ ח ר מ ש )צנחן ל ש ע ב ר ( — אני מ ג ס ה ל ש ר ט ט א ת ד מ ו ת ו ש ל א ב א ז״ל
ב כ ד .א ח ת ה ס י ב ו ת היא — פ ע ר ה ד ו ר ו ת ,כ י א י ד נ ו כ ל א נ ח נ ו ,ש ש י ב ה
ומתקשה
כ ב ר נ ז ר ק ה ב ש ע ר ו ת ראשינו ,ל ה ב י ן נ כ ו נ ה א ת ה נ ע ר י ם א ש ר י צ א ו אז לשליחות,
ביגיהם
את
ג ם א נ י עצמי .אני ח ו ש ב ש כ ד א י ל כ ל
התקופה
ההיא,
להתחשב
בפער
הדורות
א ח ד א ש ד דן,
ובפער
שבין
ח ו ק ר או ל ו מ ד
הגיסיון
שיש
לגו
ה י ו ם ל ע ו מ ת הגיסיון של אז.
פ ג ש ת י לראשוגה א ת א ב א בחדר האוכל ש ל ק י ב ח אושה .ה ת ר ש מ ת י מהשקם
ומהאיפוק
ש ב פ נ י ו החיוורות ש ל א ד ם ש י צ א מ מ א ס ר
השתוממתי
עם
לראותו,
בסוף
,1942
בירושלים
א נ ש י ה מ ו ד י ע י ן הבריםי .הייגו ק ב ו צ ה
קסגה
אחד
כשמשה
של
במחנה עתלית.
דיין
הפגיש
אותנו
מ ו ע מ ד י ם לצגיחה .שגיגו
היינו מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .כ ש י צ א ת י אגי ל ק ה י ר ,ש מ ע ת י ש א ב א כ ב ר ביוגוסלביה,
ב ד ר כ ו ליעדו ,לרומניה.
בשלהי
ה ק ח של
,1944הודיע ל י ק ו ל ו נ ל ס י מ ו נ ד ס ש ע ל י ל צ נ ו ח ליוגוסלביה,
כ י א ב א ע ו מ ד ל ע ז ו ב א ת יוגוסלביה ו ל ח צ ו ת א ת ה ג ב ו ל ל ר ו מ נ י ה והוא האלחומאי
של
ה מ ש ל ח ת ו ע ל י להחליפו.
מספר
ימים
ל א ח ר הצגיחה ,פ ג ש ת י
את
ראובן
דפגי
ש ס י פ ר לי על
אבא
ו א מ ר ש ה ו א כ מ ע ט ב ט ו ח ש א ב א כ ב ר ב ר ו מ נ י ה .א נ ח נ ו י צ א נ ו ב ר ג ל ע ם הפרטיזנים
ובאחד
ה י ע ר ו ת פ ג ש ת י א ת אבא ,ש ל א ה צ ל י ח ל ח צ ו ת א ת ה ג ב ו ל .
עברו
20
ע ל י נ ו ימים ש ל מ ת ח • ו ס כ נ ו ת .ב א ח ד ה י מ י ם ג ו ד ע ל ג ו ש ב מ ר ח ק כ מ ה
שעות
על
מאיתנו
הליכה
קבוצת
נמצאת
זקנים
יהודים,
וטף.
נשים
נאבק
אבא
זכותו ל צ א ת לפגישה איתם.
במצוות
הפרטיזנים,
מפקד
הופענו
חח
כלפי
לכל
באנגלים
בגלל
דבר.
ה א נ ט י ש מ י ו ת ש ה י ת ה ק י י מ ת בין ה פ ר ט י ז נ י ם ש ל טיטו ו ב ג ל ל ת ע מ ו ל ת ה א ו י ב ש כ א י ל ו
מלחמת
שלא
העולם השנייה מנוהלת על־ידי
נופיע
את
כיהודים
ישראל:
מארץ
האינטרנאציונל
אנגלים
״תהיו
היהודי ,ב י ק ש
המפקד
ובכך
תשרתו
לכל
דבר
העניין.״
א ב א י צ א א ל ה י ה ו ד י ם ו ה ו פ י ע ב פ נ י ה ם כ ק צ י ן ב ר י ט י א ש ר ש י ר ת בארץ י ש ר א ל ,
מכיר
חזר
את
היישוב
אלינו
וסיפר
ששוחררו
יהודים
התגלגלו
היהודי
על
וחובב
היהודים
יהודים.
שפגש.
מ מ ח נ ו ת הסגר ,אשר
הם
לנגד
שתו
עינינו
ב ר ח ו מן
בצמא
התגלתה
הערים
דבריו.
את
תמונה
שבשלטון
הוא
מזעזעת.
הפשיסטים,
ל י ע ר ,ל ל א ע ז ר ה ו ת מ י כ ה ,מ ו פ ק ר י ם ל א נ ח ו ת .ה צ ע י ר י ם ש ב י נ י ה ם גויסו
לפרטיזנים,
שאלו
נשארו אלה אשר ל א יכלו לדאוג לעצמם.
א ת ה פ ר ט י ז נ י ם כ י צ ד ייתכן ה ד ב ר .ה ם א מ ר ו :״ מ ה א ת ם רוצים ,כ ך
זד .ק ו ר ה א צ ל כ ו ל ם .א נ ח נ ו ג כ ג ס י ם ל כ פ ר כ ל ש ה ו ,ה צ ע י ר י ם מ ת ג י י ס י ם והזקנים,
החולים
על
והילדים
א ל א שהיה
נשארים.״
הבדל
קסן.
אלה
נשארו
במקומותיהם,
א ד מ ת ם ,ב ע ב ו ד ת ם ו א ל ה ה י ו עקורים ,ל ל א ב י ת ו ל ל א ד ב ר .ה ח ל ס נ ו ל ב ו א
ל ע ז ר ת ם .ה ו ט ל ע ל ר פ י דיים ל צ א ת לאיזור ההוא .היינו ה ר א ש ו נ י ם ש ה פ ר נ ו א ת
ההסכם
מותר
ונתגלינו
לגו
בפניהם
להתגלות
כיהודים.
כיהודים.
אבא
במשלחת
נלחם
שלגו
כאריה.
התעורר
טען:
הוא
ויכוח
עלינו
סוער,
אם
להתגלות
ב פ ג י יהודים .ד ע ת ו גיצחה.
ואז הגיעה
רומגיה
כדי
ה ז י ע ה שאין מ ע ב ר ל ר ו מ נ י ה .ק ר ב ו ת פ ר צ ו ב ג ב ו ל י ו ג ו ס ל ב י ה —
והדרכים
גסתתמו.
לצנוח שגית
גם
הנתיב
שלנו
בסלובקיה יחד עם צבי
להונגריה
נסתם.
חזרנו
לאיטליה
ב ן ־ י ע ק ב ו ר פ י רייס ו ל ג ס ו ת ל ח ד ו ר
מ ש ם ל ה ו ג ג ר י ה ,מ ן הצפון.
ביום
בהיר אחד ,בסתיו
,1944הגיע ג ם א ב א ברדיצ׳ב .ב ו ק ר ש ם ש ו ח ר ר ה
ביגתיים ,ע ל כ ן ה ת ג ד ב ל ה ג י ע ל ס ל ו ב ק י ה ,כ ד י ש ב ה ז ד מ ג ו ת ה ר א ש ו ג ה יגיע לרומגיה,
דרד הונגריה.
עסקנו ב מ ה שעסקנו ,בעזרה ליהודים ובחיפושי ד ר ד ל פ ר ח דרומה .ביגתיים
ה ע נ ק נ ו א נ ח נ ו ,ה מ ש ל ח ת שלנו ,ד ר ג ה נ ו ס פ ת ל א ב א ב ר ד י צ ׳ ב .מ י נ י נ ו א ו ת ו כ ק צ י ן
הבכיר שלנו .הוא ניגש ל מ פ ק ד ת הפרסתנים בבאגסקה־ביסטריצה ודרש תחבורה
ע ב ו ר נ ו ל ג ב ו ל ההוגגרי .מ כ ו ג י ת א ח ת ויחידה י צ א ה ל ג ב ו ל ,ב ־ 1 6ל א ו ק ט ו ב ר
,1944
ל מ ש ל ח ת שלנו.
אבא
לבדוק
אמר:
את
את
המצב בגבול ואתקשר עמכם .קבענו תדר ושעות לקשר .הוא לקח מכשיר
קשר
ואני נשארתי
לשווא
לי
המצב.
במכונית זו ניתן מקום
אחד
בלבד
״ ח ב ר ה ,א נ י א צ א ראשון ,הרי מ י נ י ת ם א ו ת י ל ק צ י ן ה ב כ י ר ש ל כ ם ,א ב ד ו ק
ב ב א נ ם ק ה ־ ב י ס ט ר י צ ה ע ם מ כ ש י ר ה ק ש ר שלי.
חיפשתיו על התדר .לא קיבלתי תשובה .הרבה יותר מאוחר נודע
על גורלו המר.
בסיום
דברי,
הרשו לי
להשתתף
בפולמוס
המסעיר
לפחות
אותה
קבוצה
21
קטנה
אלה
של
לשעבר,
צנחנים
במבצע
שהשתתפו
בחיים.
ונותרו
ה ט ו ע נ י ם ש מ ב צ ע ה צ נ ח נ י ם היה מ ב צ ע ־ צ ב א י כושל.
שצודקים
ייתכן
השאלה היא רק ,אם
א פ ש ר ב כ ל ל ל ד ב ר ע ל מ ב צ ע צבאי .אני טוען ש מ ש ל ה ע צ מ ו מ י ש ס ב ו ר ,ש ק ב ו צ ת
בחורים ו ב ח ו ר ו ת י כ ל ה ל ה ב י א ל ת ב ו ס ת האימפריה הנאצית ,או ל פ ת ו ח א ת שערי
מחנות
ההשמדה .מי
למחקריו מתוך
שניגש
מוציא
ה נ ח ה זו,
הבעיה
את
מן
ה ק ו נ ט ק ט ה נ כ ו ן ל ג ב י ה ת ק ו פ ה ו ה ס ב י ב ה .ה ב ח ו ר י ם שיצאו ,א פ י ל ו א ם ל ב ש ו מ ד י ם ,
ל א היו חיילים ,א ל א ח ב ר י ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר חלוציות .ל א ל ה צ י ל א ת ה ע ו ל ם י צ א נ ו —
ואני מניח שאני מ ד ב ר בשם כולנו — אלא מפני שחשנו אחריות כ ב ד ה כלפי
ח ב ר י נ ו — ו י ס ל ח ו ל נ ו ה ו ר י נ ו — ל ח ב ר י נ ו יותר מ א ש ר ל ה ו ר י נ ו .ה ר ג ש נ ו א ח ר י ו ת
אישית
אבא
לגורלם.
התכוון
לעזרת
לבוא
ברומניה,
חבריו
להקל
כדי
על
מ צ פ ו נ ו ו ע ל מ צ פ ו ן ה י י ש ו ב ב א ר ץ ישראל.
הפרק
לדעתי,
החלוציות
על
הצנחנים
להיכתב
צריך
אחרון
כפרק
התנועות
בתולדות
ב א י ר ו פ ה ,ש ב י ן ש ת י מ ל ח מ ו ת העולם .ר ק כ ך נ ב י ן ו נ ז כ ו ר א ת כ ו ל ם ,
כ ו ל ל א ת א ב א ז״ל.
ד״ר
שערי:
דוד
למרות
40
שחלפו
שנה,
הזאת,
הפרשה
הצנחנים
של
ב א י ר ו פ ה ,ט ר ם מ צ א ה א ת ג א ו ל ת ה ב מ פ ע ל היסטורי .עדיין אין מ ח ק ר י ס ו ד י ש ה ו ק ד ש
כ ו ל ו א ד ו ר ק ל מ פ ע ל זה .א נ ח נ ו עדיין תלויים ב ז כ ר ו נ ו ת ש ל ה צ נ ח נ י ם ,ב ס פ ר י ם
שכתבו כמה מהם.
באוקסובר
,1942
ובנובמבר
הגיעו
הידיעות
לארץ
הראשונות
המוסמכות
ש ב א י ר ו פ ה מ ת נ ה ל ת ה ש מ ד ה ש י ס ת י ת של יהודים .ב ־ 2 2ב נ ו ב מ ב ר פ ר ס מ ה ה ס ו כ נ ו ת
את
הידיעה,
ובעיירותיה.
הססנית
למדי
מובלסת,
ובלתי
על
ה י י ש ו ב ה י ה ע ס ו ק מ א ו ד במאמץ
השמדת
ההתגייסות
יהודים
לצבא
בערי
פולין
הבריטי,
מצד
א ח ד ו ל ק ר א ת פ ל י ש ה א פ ש ר י ת של צבאות רומל ,מ צ ד שני .כ נ ר א ה ש ל א הובנו
אז מ ש מ ע ו ת ן ש ל ה י ד י ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה .
כשהצטיירה
הפלמ״ח,
שהיו קיימות מאז מאי
הראשונה:
240
התוכניות
איש
הראשונות(,
השאלה:
של
ת ו כ נ י ת ה צ ג י ח ה מ א ח ו ר י קווי ה א ו י ב ,היא ה ת ג ב ש ה
)מספר
אם
.1941
האנשים
ת ר צ ו זה
בפרספקטיבה של
אמורים
שהיו
מ ס פ ר גדול,
ואם
הזמן עולה
ההם?
הימים
.הפעולה
של
הסכימו
הבריטים
אומנם
הבריםים
א נ ח נ ו יודעים
ל א היה
לחלוקה
זאת
ב ב ח י נ ת שיתוף
להשתתף
ת ר צ ו זה
מספר
ש ל משימה
לתת
לפי
זעום.
בנסיבות
ל א היו
שגרתיות
ושיתוף
של
לא
בקלות
פעולה
כפולה:
השאלה
בצניחה
ה א ם ז א ת ה ת ר ו מ ה ל ה צ ל ת יהודים שהיישוב י כ ו ל היה
שהנסיבות
לא בתור
שליחות
ממש.
ומשימה
צבאית
ציונית .ב כ ל ז א ת מ ת ע ו ר ר ת ה ש א ל ה ב מ ל ו א ח ר י פ ו ת ה .מ ה ג ם ש ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר
ב מ י ב צ ע ר ק 36צ נ ח נ י ם — ו א ף מ א ל ה ל א כ ו ל ם י צ א ו ל ש ס ח .
השתתפו
בעיה
נ ו ס פ ת :ה ר י ה מ ת נ ד ב י ם ל א היו ב ר ו ב ם א נ ש י צ ב א .ה ם היו ח ל ו צ י ם
הכשרה
צבאית.
אומנם
השתתפו
במיבצע
.צעירים
ללא
הצבאית
ה מ א ו מ נ ת ש ה י ת ה ק י י מ ת אז — הכוונה ל פ ל מ ״ ח
גם
חברי
הפורמציה
— אולם הפורמציה
כיחידה ל א ה ש ת ת פ ה .ע ו מ ד ת ה ש א ל ה :האם המיבצע הזה היה ק ש ו ר ב ע ב ו ד ת ־
מ ט ה ר א ו י ה ל ש מ ה ,ב מ ע ק ב או ב ת כ נ ו ן ,כפי ש נ ד ר ש מ מ י ב צ ע צ ב א י ?
ד ״ ר ד י נ ה פ ו ר ת ) א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב ( :כ ש פ נ ו אלי ב ב ק ש ה ל ה ש ת ת ף ב כ נ ס
זה ,נ ז כ ר ת י ב ד ב ר י ה פ ר ו פ ס ו ר באואר ,ה מ ק נ א — ל ד ב ר י ו — ב ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ש ע ו ס ק י ם
22
הביניים
בתולדות ימי
מסעי־ הצלב .הוא
ובמחקר
טוען
יקרה
שלהם ל א
מה
ש ק ו ר ה ל ו ,ש ק ם מ י ש ה ו מ ב י ן ה ק ה ל ו מ ע י ר :״ ס ל ח ל י ,א ב ל א ת ה ל א ה י י ת שם,
א נ י ש ה י י ת י ב מ ק ו ם יוךע ז א ת ט ו ב מ מ ך ! ״ ל פ י כ ך ג ם ל א א ת ר כ ז ב פ ר ש ת ה צ נ ח נ י ם
כשלעצמה ,א ל א אנסה להציג שאלה ר ח ב ה יותר ש פ ר ש ת הצנחנים ח ל ק ממנה,
א ב ל כלולים ב ה ג ם שאלות נוספות.
הפרשה
שאלה
שגיקח
כדוגמה ,ה י א :
ההצלה
״מקומה ש ל
הציוגית״,
במדיניות
ה נ ו ת נ ת לחוקר ,לקורא ולאיש ברחוב א ת ההרגשה שככל שהוא מ ת ע מ ק
ב ה ,כ ן מ ת כ ה ה ו ה ו ל ך המצב ,ב מ ק ו ם ש י י ל ך ו י ת ב ה ר .
ב ס ו פ ה ש ל ש נ ת ,1942מ ת ח י ל ה ת ק ו פ ה ב ח י י היישוב ,ש ב ה ה ו א נ ע ש ה ער
למתרחש
עליו
ב א י ר ו פ ה .נכון ש ג ם ע ד אז כ ת ב ה ה ע י ת ו נ ו ת ע ל ה נ ו ש א ,ו א נ ש י ם ש ו ח ח ו
ברחוב ,א ב ל ל א נעשתה שום פעולה
ארגון
איסוף
הפגנות,
הקמת
כספים,
צ י ב ו ר י ת ,כגון
ועדת־הצלה
והכנת
ה ת א ר ג נ ו ת פנימית,
החל
תוכגית־הצלה.
מ ש נ ת 1943ו א י ל ך ב א י ם לידי ביטוי ת ו כ ג י ו ת ה צ ל ה ,ש ח ל ק ן ה ו ע ל ו בארץ ו ח ל ק ן
אליה
הגיעו
״הצלה
ואולי
מ ב ח ו ץ .אז ד נ ו
גדולה״,
כשהכוונה
במקביל
היתד.
בתוכניות,
למיבצע
הצלה
ב מ א ו ת אלפים .ה ת ו כ נ י ו ת נ ד ו נ ו א ח ת
אחת מן
התוכניות
השפיעה ע ל
שכולן
האופן ש ב ו
נקראו בשם
גדול,
בקנה־מידד,
הכולל
ברבבות
ל א ח ת וכולן נפלו או נכשלו.
העריכו א ת
הבאות
אחריה
כל
ואת
כ ל ל אפשרויות ההצלה.
ברצוני
ל ה ת ע כ ב ב פ ר ש ת 29,000ה ס ט ר ט י פ י ק ט י ם
) ר ש י ו נ ו ת עלייה( ש נ ו ת ר ו
ב י ד י היישוב ,ב־ — 1942מ ס ך 75,000ש ה ק צ י ב ל ו ״ ה ס פ ר ה ל ב ן ״ ,ב מ א י .1939
כשהגיעו הידיעות ע ל השמדה שיסתית ו ע ל כ ך שהילדים ה ם המטרה הראשונה
ל ה ש מ ד ה ,פ נ ת ה ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת א ל ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת ו ב י ק ש ה ל ת ת א ת 29,000
ה ר ש י ו נ ו ת ה נ ו ת ר י ם ,ל י ל ד י ם ב ש ט ח י הכיבוש .ה כ ו ו נ ה ה י ת ה ל ה צ י ל ילדים .ה ס ו כ נ ו ת
קיוותה
שהממשלה
לומר ל א
הבריטית ל א תוכל
בעניין
שהוא
ביסודו הומני
ו ל א מ ע ו ר ב י ם ב ו א ס פ ק ט י ם נוספים ,מ ד י נ י י ם א ו צ ב א י י ם .
א כ ן ,מ מ ש ל ת ב ר י ם נ י ה א מ ר ה כן ,א ו ל ם ש ר ת ו ק ) מ ש ה ש ר ת ( ,ש ש ה ה ב א ו ת ה
תקופה
באגגליה ושוחח ע ם מספר ניכר ש ל פקידים ,בעיקר מ מ ש ר ד המושבות,
ל מ ד ל ד ע ת ש ה מ מ ש ל ה ש א מ ר ה כן ,ה ת י ר ה ל פ ר ס ם א ת ה ס כ מ ת ה ר ק כ ע ב ו ר חודשים
מספר,
כ ל ו מ ר ע ד ל פ ר ס ו מ ה זד .ה י ה
בבחיגת משהו ש ל א אושר
באופן רשמי
ו ל א פורסם ברבים ,כלומר אפשר תמיד להכחישו ולומר :״ ל א היו דברים מעולם!״
א ו ״ א ו מ נ ם ה ס כ מ נ ו ,א ב ל ה ת נ א י ם ה ש ת נ ו ״ וכוי .כ ן ל מ ד מ ש י ח ו ת י ו ע ם פ ק י ד י
הממשל,
יעבור
הסכמתם
היישוב
ש ה ע ל א ת ם ש ל 29,000ילדים זה עניין מ ס ו ב ך ש ב י צ ו ע ו אימי ו ב י נ ת י י ם
הזמן
וב־1944
להצעת
צפוי
הסוכנות
סיום
תוקפו ש ל
היהודית ,ר ק
הספר
תרחיק א ת
הלבן.
העימות
במילים
אחרות,
הצפוי ל ה ם
עם
היהודי ,כ י א ם ה י ו ג ג מ ר י ם 29א ל פ י ה ר ש י ו נ ו ת ,מ י ד ה י ה ק ם היישוב
ל צ ע ו ק ו ל ת ב ו ע ע ו ד רשיונות.
ה א ג ג ל י ם ג ם הניחו ,ש ה ב א ת ילדים א ר צ ה ,ת ה י ה ב ב ח י נ ת מ ע מ ס ה כ ל כ ל י ת ,
כ ס פ י ת ו א ר ג ו ג י ת ע ל היישוב ה ק ס ן ו ל א ת ו ס י ף ל ו כ ו ח צ ב א י ,כ פ י ש ה י ה מ ת ו ו ס ף
ל ו ע ל ו אנשים מבוגרים במקומם ,כוונת
ה א נ ג ל י ם היתד ,ל י צ ו ר מ ע י ן מ ל כ ו ד ת
ל י י ש ו ב ,ש ל א • י ו כ ל ל ה ג י ד ש ה א נ ג ל י ם ל א ה ו כ י ח ו ר ו ח ב ־ ל ב ,ו ב י נ ת י י ם ירוויחו זמן
ו ג ם י ו ס י פ ו מ ע מ ס ה ע ל ש כ מ י היישוב .ל פ י כ ך ג ם ה צ י ע ו ש א ת 5,000ה ר ש י ו ג ו ת
23
הראשוגים יתגו ל י ל ד י ם מ ב ו ל ג ר י ה .כ ש ש א ל ש ר ת ו ק ,ל מ ה ד ו ו ק א ב ו ל ג ר י ה ,ש ל י ל ד י
היהודים ש ם ל א נ ש ק פ ת ס כ נ ה לחייהם ,ולמה ל א לילדים מ מ ק ו מ ו ת ש ב ה ם ה ם
ס ו ב ל י ם ה ר ב ה יותר ,כ מ ו ט ר א נ ס נ י ס ט ר י ה א ו פולין )והוכח ש ש ר ת צ ד ק ב ה ע ר כ ת ו
כ ל פ י ילדי בולגריה( ,ה ב י ן ש ז ו ב ד י ו ק היתד .מ ח ש ב ת ם ש ל ה ב ר י ס י ם .ה ם י ד ע ו
ש א ם יהודייה ל א ת ת ן ל י ל ד ה ל צ א ת מ ב י ת ה ,א ם ל א נ ש ק פ ת ס כ נ ה מ ו ח ל ס ת לחייו,
מ מ י ל א ל א ת ת ח י ל היציאה מ ב ו ל ג ר י ה .ה א נ ג ל י ם ג ם ח ש ב ו ע ל ה ט ר א ו מ ה ש ה ש א י ר ה
ה ס ב ע ת האוניה ״ ס ט ר ו מ ה ״ ,ב פ ב ר ו א ר ,1942ה ן ע ל היהודים בארץ ו ה ן ב א י ר ו פ ה .
ה א ג ג ל י ם ידעו ש א ם מ ד ו ב ר ב א ו נ י ו ת מ ס ו ג ה ש ל סטרומה ,א ו א פ י ל ו ס ו ב ו ת מ מ נ ה ,
יהססו
רבים
כזאת כדי לצאת ממקום שהסכגה ב ו
בטרם יעלו ע ל אוגיה
לא
מ ו ח ל ט ת ו ל א ברורה לגמרי.
א ל ה היו שיקוליהם .א נ ח נ ו י ו ד ע י ם ז א ת מכיוון ש כ א ש ר ביולי ,1943נ ת נ ו
ה ק ל ה ב מ ע ב ר ד ר ך ת ו ר כ י ה ,ה ם א מ ר ו — ל א ישירות ל ש ר ת ,א ל א ב מ ס מ ר ש ב י נ ם
עצמם — ש ל א מסתכנים
לבין
תאריך
בהרבה
ע ו ל י ם מכיוון שבין פ ב ר ו א ר 1942
—
ה ט ב ע ת ס ט ר ו מ ה — ו ע ד י ו ל י ,1943ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע א ר צ ה ד ר ד ק ו ש מ א ,
ע ל ס מ ר ה ה ק ל ו ת ש נ י ת נ ו ,ר ק 184פ ל י ט י ם ,כ ד ש ב מ י ל א אין ה ס כ ג ה ר ב ה .
מ ה ש ש מ ע ש ר ת ו ק בלוגדון ,ג ר ם ל ו ל ה ב ר י ק ל ק ו ש ט א ל ב ר ל ס ,גציגה ה ב כ י ר
ש ל ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ב ק ו ש ט א ,ש א ם ת ת ח י ל יציאת הילדים ,יעדיף ב ג י 16—13
ע ל ־ פ נ י ב נ י .13—10א י ן ס פ ק ש ז ו היתד .א ח ת ה ה ח ל ק ו ת ה ק ש ו ת ש ה ח ל י ם ב י מ י
חייו ,ו ל א ק ש ה ל נ ח ש ל מ ה נ ד ח ף ל ה ח ל ט ה זו.
ב י נ ת י י ם א י ן בארץ ש ו ם י ד י ע ה ע ל ה ב י ר ו ר י ם ש ע ר ך ש ר ת ו ק ב ל ו נ ד ו ן ו ע ל
תדהמתו,
הגוברת והולכת ,ע ל מ ה
שעומד מאחורי התוכנית ,ההומנית כביכול.
ב א ר ץ ש ו ר ר ת ה ת ל ה ב ו ת .ב ר א ש ה ג ל ה ב י ם ע ו מ ד בן־גוריון .ב י ש י ב ת מ ר כ ז מ פ א ״ י ,
שדנה
בעליית
הילדים,
דיבר
ב ן ־ ג ו ר י ו ן ע ל 5,000
ילדים
שיעלו
תחילה
ועל
29ה א ל פ י ם ש י ב ו א ו א ח ר י ה ם מ א י ר ו פ ה ,ב מ ק ו ם ח ב ר י ״ ה ח ל ת ״ ,״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״
ושאר
ה ת נ ו ע ו ת ש א ב ד ו לנו...
ב מ ר כ ז מ פ א ״ י כ ב ר מ ת כ נ נ י ם א ת ח י נ ו כ ם ודנים,
א ם יהיה נ כ ו ן ל ת ת י ל ד ל כ ל
משפחה ,כי
הדבר
יביא
לאובדן
הפיקוח
על
חינוכם .ה ת נ ה ל ויכוח סוער ,א ם א פ ש ר ל ה ע נ י ק ל ת נ ו ע ו ת ה ש ו נ ו ת ב א ר ץ ה ש פ ע ה
ע ל חינוכם ש ל ״דור א ח ר ו ן ל ש י ע ב ו ד ו א ו ל י — הראשון לגאולה.״
ביגואר ,1943הגיעו א ר צ ה 72י ל ד י ם מ ר ו מ נ י ה והוגגריה .עיתוני הארץ מ ו ד י ע י ם
ע ל ב ו א ם ו ע ל ציפייה ל י ל ד י ם נ ו ס פ י ם .ה י י ש ו ב ל א י ד ע ש ב ק ו ש ט א י ו ש ב י ם ג ר מ ג י ם ,
ילידי א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ב נ י ה מ ו ש ב ו ת ו י ל ה ל מ י נ ה ,ש ר ו נ ה ו כ ר ,ק ו ר א י ם ע י ת ו נ ו ת הארץ,
מתרגמים
א ו ת ה ל ג ר מ נ י ת ו ל א ח ו ל פ י ם י ו ת ר מ ש ל ו ש ה ־ א ר ב ע ה ימים ע ד
שזיעה
שהופיעה
קריאת
הזיעה
בארץ
מגיעה
לשולחנו ש ל
אייכמן
בברלין.
אחדי
ב ע י ת ו נ ו ת ישראל ,ש ־ 7 2י ל ד י ם ה צ ל י ח ו ל צ א ת מאירופה ,גשלחים מ ב ר ק י ם מ מ ש ר ד ו
ש ל אייכמן א ל
בדבר:
השגרירויות ו א ל
הגציגים
הגרמניים
בשלוש
הבירות הגוגעות
ב ו ק ר ש ם ,סופיה ו ב ז פ ש מ ,ה מ ת ב ק ש י ם ל ע ש ו ת ה כ ו ל כ ד י ש י צ י א ת ה י ל ד י ם
ל א תימשך*.
* הערת המערכת :לא היה צריך שאייכמן י ז ע על הילדים מקריאת העיתונים הארצ
ישראליים ,שהרי סוכניו הורידו ,בגבול בולגריה—תורכיה שלושה ילדים ,שאיש אינו
י ז ע מד .קרה להם .יש להניח שהוצאו להורג .ד ר ד אגב ,גרמני אמר אז לאחראי על
הטרנספורט :אתה יכול כ ב ר להדליק נ ר לנשמתם.
24
אייכמן
מ צ י ע ב ה מ ש ך ,ד ר ד ש ל י ח ,ל ש ח ר ר 5,000ילדים ,א ם יזדרזו ל ת ת
ל ו ת מ ו ר ת ם 20,000ג ר מ נ י ם ,ב ע ל י כ ו ש ר צבאי ,ב ג י ל הגיוס .הייתי ר ו צ ה ל ה ס ב
ת ש ו מ ת ל ב לעניין זה .ה ר י
עצמנו
א נ ח נ ו מ ת ע נ י ם ר ב ו ת ב נ ו ש א זד< מ ו כ נ י ם ל ה א ש י ם
בהכשלת ההצלה ,בין השאר מפני ש ל א נענינו בזמן להצעות הגרמנים,
שהביא
כ מ ו זו
יואל
ברנד
מהונגריה
שורה
וקדמו לה
הצעות,
שלמה של
א ש ר ברור ש ל א היו מ צ י א ו ת י ו ת .ה ג ר מ נ י ם ה צ י ע ו אותן ב ז י ע ה ב ר ו ר ה ש ב ע ל ו ת ־
ה ב ר י ת ל א ת ו כ ל ג ה ל ק ב ל ן :מ ה פ ת א ו ם י ש ל ח ו ל ה ם ,ב־ ,1943ב א מ צ ע ה מ ל ח מ ה ,
עשרים א ל ף ג ר מ נ י ם ב ג י ל ה ג י ו ס ת מ ו ר ת 5,000ילדים י ה ו ד י ם ?
הגרמנים
זעו
ש ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ל א י ק ב ל ו א ת ה צ ע ו ת י ה ם ו ש ה י ה ז י ם ל א יוכלו ל ב צ ע ן ב ל י ע ז ר ת
בעלות־הברית.
אייכמן ג ם איים ,ש א ם מ ו כ נ י ם ל ק ב ל א ת ה צ ע ת ו ,יש ל ה ז ד ר ז ,
ת ת א פ ש ר ז מ ן ר ב י צ י א ת ם ש ל ילדים יהודים.
כ י ב ע ק ב ו ת הצעדים ש ג ק ס ,ל א
ו ד י לחכימא...
ל מ ר ו ת כ ל מ ה ש ה צ ל י ח ו ה ב ר י ם י ם ל ס ג ן ל ש ר ת ו ק ,עדיין ל א גילו ל ו ה כ ו ל .
בארץ ם ר ם
עמדו ע ל כ ל מ ה
שהסתתר
מאחורי
ההסכמה
הבריטית
להרשות
ע ל י י ת ם ש ל הילדים .ה ב ר י ט י ם ה ו ד י ע ו ל ת ו ר כ י ם ,ש א ם ת ת ח י ל י צ י א ת י ל ד י ם י ה ז י ם ,
ה ם יראו
בעין י פ ה א ם
התורכים
שהרכבת
התורכית עומדת
בקושי
יעכבו א ת
היציאה
והדבר
משום
אפשרי
ב צ ר כ י ה ה פ נ י מ י י ם ש ל ת ו ר כ י ה עצמה.
עברו
חודשים ע ד ש ה צ ל י ח ו ל ש נ ע כ ל מ י נ י ציורים ש ל ב ע ל ו ת ־ הברית .וקיים א מ צ ע י
נ ו ס ף ל ע כ ב ס ר נ ס פ ו ר ט י ם :ה נ י י ר ת ה ב י ו ר ו ק ר ס י ת .ה ע ב ר ת הניירת ,ב ת נ א י מ ל ח מ ה ,
ק ו ד ם לשיייץ ו מ ש י י ת ל א נ ג ל י ה ו מ ל ו נ ד ו ן ל י ר ו ש ל י ם ,זה עניין ש ל כ מ ה ח ז ש י ם .
כ ש נ ד מ ה ה י ה ל ה ם ש י ש א י ז ו פריצת־דיץ־ ו ק י י מ ת ס כ נ ה ש י צ ל י ח ו ל ה ת ג ב ר ע ל
הניירת ,הקימו ו ע ד ה י מ י ת ש ת ב ד ו ק ז כ א ו ת ו ש ל כ ל י ל ד ל ע ב ו ר ב ד ר ך זו.
שליחי
היישוב ש ח ז ר ו מ ק ו ש ט א ,
ציננו א ת
ההתלהבות
בארץ.
שהתעוררה
ה ם אמרו ד י בריר ,ש ה ת ו כ נ י ת ל א ת צ א ל פ ו ע ל .ב מ ה ל ך ה ש נ ה המשיכו ב נ ס י ו נ ו ת
שונים ל ד ח ו ף ק ד י מ ה א ת ה ת ו כ נ י ת ,כ מ ו ל מ ש ל ל פ נ ו ת א ל ב ר י ט נ י ה ו ל ב ק ש פ י ש ו ט
תהליכי הביורוקרסיה ,ב ל י ל ה ב י ן מ ה מ ס ת ת ר מאחורי העמדה הבריטית .ש ר ת ו ק
הבטחה
קיבל
שניתנה
לקונסולים ש כ ל ילד
הוראה
יוכל
לקבל את
הניירות
במקום ,א ב ל ה ה ו ר א ה ל ק ו נ ס ו ל י ם ל א יצאה.
בארץ
מפא״י.
התנהלו
ויכוחים
סועדים
בתוך
המוסדות,
בהסתדרות וגם
במרכז
נ ם ע ן כ ל פ י בן־גוריין ,ל מ ה ם ר ם נ ר כ ש ו אוניות ,ל מ ה ל א ה ו ק ד ש כ ס ף
ל ק נ י י ת ן ו ל מ ה י ש ה ר ג ש ה ש ה ע נ י י נ י ם ת ק ו ע י ם ו א י נ ם זזים .ב ס ו פ ה ש ל ש נ ת ,1943
התברר סופית שהתוכנית ל א ת צ א לפועל .הרשיונות אינם נתונים למעשה ,ואם
כ ב ר ה ת ח י ל ה ל ה ת ב צ ע א י ז ה י צ י א ה ש ל ילדים ,א ו ש ל אחרים ,ה ג ר מ נ י ם מ ע כ ב י ם
אותה .ב מ ה ל ך 1943ג ם ה ת ב ר ר ,ש ה ב ר י מ י ם ל א י ת נ ו שהיישוב י ש ת מ ש ב ר ש י ו נ ו ת
ל ה ז ד מ נ ו י ו ת א ח ר ו ת .ה ם א מ ר ו :״ נ ת נ ו ל כ ם 29,000ר ש י ו נ ו ת לילדים ,ע כ ש י ו א ת ם
ב א י ם ואומרים ,ה י ל ד י ם ל א י ו כ ל ו ל ב ו א ,ג י ת ן א ו ת ם למבוגרים.״ ה ר י ז ה י י ע ש ה
ע ל חשבון הילדים .נ י מ ו ק נ ו ס ף מ ש ל ה ם ה י ה :ה ר ש י ו נ ו ת נ י ת נ ו ל א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש ,
אז איך אפשר עכשיו ל ב ו א
ב ס ו ף ש נ ת ,1943
בתביעה אחרת?״
מורגשת
אכזבה
עמוקה ,שיש ב ה
השלכות ע ל
היחס
הכללי לתוכניות־ההצלה האחרות .ה ת ב ד ר שהברימים אינם עומדים בצד ״השותקים״,
כ ד ב ר י ה ש י ר :״ ו א ת ה ת ב ק ש ג ו מ ז י ה ר ו צ ח י ם ומידי ה ש ו ת ק י ם ג ם יחד״ ,א ל א —
25
ו צ ר ל ו מ ר ז א ת כ פ י ש ק ש ה ל ג ל ו ת ז א ת ב כ ת ו ב י ם — היתד .כאן פ ע י ל ו ת א ק ט י ב י ת
ה צ ל ה ,הן ש ל ילדים והן ש ל יהודים מ ב ו ג ר י ם .
נגד
פ ר ש ת הילדים ,יכולנו כ מ ו ב ן ל ה ת י י ח ס ל פ ר ש ו ת א ח ר ו ת ש ד נ ו בהן
במקום
במקביל ,בסוף שגת
למקומות
,1942כ ג ו ן :ת ו כ נ י ת ־ ח ל י פ י ן ; ת ו כ נ י ת ה ע ב ר ת אסירי ה מ ח נ ו ת
גייטרליים;
ת ו כ ג י ת שיגור
אנשים
לאירופה,
שתוכגית
הצגחגים
היא
ר ק ס ו פ ה כ ש ת ח י ל ת ה ב ש ג ת 1942ב מ מ ד י ם ה ר ב ה י ו ת ר מ ק י פ י ם ; או ת ו כ ג י ת ה צ ל ת ם
ש ל 70,000יהודים מ ט ר א נ ס נ י ס ם ר י ה ו כ ר .ב כ ל ה ת ו כ נ י ו ת ש נ י ג ע בהן ,ג ע מ ו ד ע ל
הבשלתן,
כ מ ו ב ן ק ו ד ם ע ל ־ י ד י הגרמגים ,א ב ל ג ם ע ל ־ י ד י ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ו ב ר א ש
וראשוגה,
ע ל ־ י ד י הבריטים.
ייתכן שהזעזוע ב פ ר ש ת הילדים היה גדול מ ב ת ו כ ג י ו ת אחרות בגלל המומנט
ובגלל התקוות הרבות שתלו בה .המסקגה — אכזבה עמוקה מ ב ע ל ו ת ־
ההומגי
ה ב ר י ת ,ב מ ו ב ן ה צ ב א י והמדיני .ה ת ב ר ר ש מ ב ח י נ ת נ ו ה ן ל א ב ע ל ו ת ־ ב ר י ת ג ו ו מ ע מ ד נ ו
כיהודים
צ ב א י ת א י ת נ ו .נ ד מ ה ל י ש א ת הביטוי
ל א ה ש ת נ ה ,ע ם או ב ל י ב ר י ת
ה מ ת א י ם ו ה כ ו א ב ב י ו ת ר ל א כ ו ב ת נ ו ג ת ן ב ן ־ ג ו ר י ו ן ,ב נ א ו ם ש נ ש א ב מ ל א ת 40ש נ ה
ל מ ו ת ו ש ל הרצל ,ש ב ו יש ק ט ע ה מ ק ב י ל ל ד ב ר י ו ש ל ש י י ל ו ק :״ א ם א ל ה היו ילדיכם,
לא
ילדינו ,ה א ם ה י י ת ם עושים א ו ת ו ד ב ר י ה א ם ד מ כ ם ס מ ו ק מ ד מ נ ו י ״ ד ב ר י ם
א ל ה ,ש נ ש מ ע ו מ פ י ו ש ל בן־גוריון ,ש ה י ה מ א ו פ ק ו מ צ י א ו ת י ,מ צ ב י ע י ם ע ל מ ש ב ר
ההצלה.
בשאלת
המסקנה
מ ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת היתד :.היות
שנבעה מכשלון התוכניות ומאכזבה
ו ה ת ו כ ג י ו ת ה ג ד ו ל ו ת נ כ ש ל ו בזו א ח ר זו ,ל א נ ו ת ר ל י י ש ו ב א ל א ל פ ע ו ל בכוחותיו,
באנשיו
צמחו
ובאמצעים שבידו ובהכרח ת ה י ה ז א ת פ ע ו ל ה מ צ ו מ צ מ ת בהיקפה .מכאן
תוכניות ת ח ת השם הכולל ״הצלה־קטנה״.
ו כ א ן אגי ר ו צ ה להוסיף בסוגריים ,ש א כ ז ב ה נ ו ס פ ת ,ש ל א כ א ן ה מ ק ו ם לדון
בה,
באה
היישוב.
הוצעה
מתרומותיהם
במהלד שנת
של
הקהילות
היהודיות
בעולם
ההצלה
למיבצעי
של
1943ה ת ב ר ר ,ש ל א ה ת מ מ ש ו ה צ י פ י ו ת ל ת ר ו מ ו ת .ב ש ע ת ו
ל ג ׳ ו י נ ס מעין נ ו ס ח ה :א ת ם ת ת ר מ ו א ת ה כ ס ף ו א נ ח נ ו א ת האנשים .נציגי
אמרו
היישוב
לגץינס,
שסירב
לפעול
פעולה
לגלית
בלתי
בהעברת
הכספים,
״ ת נ ו ל ג ו א ת ה כ ס ף ,כ י א ו ת ג ו ל א מ ע ג י י ג ת ה ל ג ל י ו ת .א נ ח נ ו ג י ת ן א ת האנשים.״
אגשים בעלי מוטיבציה גבוהה ש מ ת מ צ א י ם ב ש ט ח באירופה ,ל א חסרו לנו
והרי
מעולם.
מ כ י ו ו ן שהגיעו ל מ ס ק נ ה ש ה א פ ש ר ו ת ה י ח י ד ה ה י א ה ה צ ל ה ־ ה ק ט נ ה ו ל א הגדולה,
כפי
ש ק י ו ו לה ,א ם כ י ה מ ש י כ ו
ירדה
ה ש א ל ה ה מ ו צ ג ת כיום בין ש א ר ה ה א ש מ ו ת ,
ש כ א י ל ו ע מ ד ה ב פ ג י היישוב
או
המאמצים
הברירה
בביצור
אני
במקביל
להתעקש
על
כמה
ת ו כ ג י ו ת גדולות,
להשקיע
את
כל
המאמצים
בהצלה,
ה ה ת י י ש ב ו ת ובטחון־היישוב ,ת ו ך כ ד י
להשקיע
את
כל
ה ת ע ל מ ו ת מ ג ו ר ל יהודי אירופה.
ח ו ש ב ת ש צ ו ר ת ה ע מ ד ת ה ש א ל ה הזו ,כ פ י ש ה י א ע ו ל ה מ פ ע ם ל פ ע ם בדיונים
צ י ב ו ר י י ם א י נ נ ה ה ו ג נ ת .ה ״ ב ר ו ך ״ ה א ח ר ו ן בנידון ,ה י ת ה ה ח ו ב ר ת ש פ ר ס מ ה א ג ו ד ת
ישראל
ובה
הסובייטית,
האשמות
קיצוגיות.
בחוברת
גאמר
מה
שאומרת
גם
התעמולה
שהציוגים ב א י ר ו פ ה ע ש ו י ד ־ א ח ת ע ם ה ג א צ י ם ו ס י י ע ו ל ה ם ל ה י פ ט ר
מ מ ר ב י ת יהודי אירופה ,כיוון שרצו מ ד י נ ה ס ל ק ט י ב י ת ע ם ״ ח ב ר ה ״ ט ו ב י ם ב ל ב ד ,
ב ע ל י נ ט י ח פ ש י ס ט י ת .וזה מ ה ש א נ ח ג ו היום .זה מ ה ש ה ס ו ב י י ט י ם ו א ג ו ד ת ישראל
26
טוענים .א ו מ נ ם ל א ב י ח ד ,א ל א א ל ה ל ח ו ד ו א ל ה לחוד.
מ ו ב ן ש ה ו ש מ ע ו ג ם ה א ש מ ו ת מ ת ו נ ו ת יותר ,א ב ל עיקרן היה ,ש ה צ י ו נ ו ת ה פ ק י ר ה
את
יהדות
כאן
אני חוזרת
גדמה לי
אירופה.
השאלה
שהעמדת
ל ה ע ר ה — החשובה מאוד
בצורה כזאת,
— של
חוטאת
חיים ח ר מ ש ,
לאמת.
שהוא
שאמר
מ צ י ע ל כ ל ח ו ק ר ל ז כ ו ר א ת פ ע ר הזמן ו א ת ה ה ב ד ל י ם ה ע צ ו מ י ם ש ב י ן אז להיום.
נכון ,יש ל צ י י ר א ת ה א ז ע ל כ ל ה מ ו ר כ ב ו ת שלו .ה מ ח ש ב ה היתד ,,ש ה י ו ת
לא
ובעלות־הברית
לפעול;
נותנות
היהודי
שהעם
תומך
אינו
ועל
בפעולה;
ה ג ר מ נ י ם אין מ ה ל ד ב ר ,נ ש א ר ה א פ ש ר ו ת ה ה צ ל ה ה ק ט נ ה ב ל ב ד .
ל פ י כ ך היה ע ל ה ה צ ל ה ה ק ט נ ה ל ה ת נ ה ל
הגיעו
שאותם
לידי מ ס ק נ ה
במקביל לפעולה הציונית .כלומר,
המשאבים שאפשר להשקיע
להשיגם
בהצלה ,ניתן
מ כ ס פ י ם ש י י א ס פ ו ב ע י ק ר בארץ ,ב ל י ל פ ג ו ע ב ה ת י י ש ב ו ת ו ב ב י ט ח ו ן מ ז ה ו ל ה ק ד י ש ,
זאת ,מ ש א ב י ם ג ם ל ה צ ל ה ,מ ז ה .
בכל
סך
ה כ ס פ י ם ש ה ו צ א ו ל ה צ ל ה ,היה כ ר ב ע מ כ ל ל כ ס פ י
כל
ל־40%
שאספה
ממה
,1943/4
קרוב
המגבית
העיקרית באותה תקופה.
ההתיישבות
״מגבית
היישוב
בשנות
וההצלה״,
שהיתה
מדובר אפוא בעשייה שראתה עצמה מלכתחילה מוגבלת .ההתרכזות בעשייה
לא
מוגבלת
מתוך
באה
מן
התעלמות
הגולה
אלא
וממצוקתה,
מתוך
ייאוש
מאפשרויות גדולות .ל א שהיתה ז א ת ה ח ל ס ה מראש ,א ל א ש ה ש ת ל ש ל ו ת המאורעות
ה ב י א ה ל ה ח ל ט ה זו.
במסגרת
שדיבר
נ ד מ ה לי ,צ ר י כ י ם ל ר א ו ת א ת מ י ב צ ע ה צ נ ח נ י ם .
זו,
חרמש,
חיים
מ נ ה מ ת ל י ב ו ,א מ ר ש ח ו ק ר י ה מ י ב צ ע מועגים ש ל א היה מ ו צ ל ח מ ב ח י נ ה
צ ב א י ת .אני ח ו ש ב ת — ו נ ד מ ה ש כ ו ל ם יסכימו ל כ ך — ש ר א י י ת ה מ י ב צ ע כ צ ב א י
היא ראייה מ צ מ צ מ ת ו ז א ת ל א ה י ת ה ר א י י ת מ נ ה י ג י היישוב ,מ א ר ג נ י ה מ י ב צ ע .
נתפסה
אצלם
בראש
הפעולה
של
בתוקף
הנסיבות,
מעשי,
א ב ל ל א ז א ת היתד ,מ ס ר ת ו ,כי ב צ ב א ה ב ר י ם י היו מ ס פ י ק ח י י ל י ם
36
להיעזר
וראשונה
כמיבצע
יהודי,
יהודים
ב צ ב א ה ב ר י ם י ,כ ד י ש ה מ י ב צ ע יוכל
שנאלצו,
להתבצע
באופן
בלי
הצנחנים ואפילו בלי המאות שהתכוננו לכך בשלב ההתחלתי.
נדמה
שנסכים
להעריכו,
לדברים
גם
אפילו
כי
אין
גם
ל צ ד ד י ם ה א ח ר י ם ,כי
שאמר
כשמדברים
דוד שערי,
עליו
במסגרת
מהבחינה
הערכת
הצבאית,
ה צ נ ח נ י ם פ ע ל ו גם ב א ר ג ו ן יהודים
בלי
המיבצע,
לההתייחס
ו ב ה ב נ ת ם לעלייה.
בוודאי ש ב ר ו מ נ י ה א פ ש ר ל ר א ו ת א ת ה ת ו צ א ו ת ה ר ב ו ת ש ל ה א ס פ ק ט -ה ז ה ,כ ל ו מ ר
הקשר
שהיה ל צ נ ח נ י ם
אבל
ב ה כ נ ת ם ו ב ע ל י י ת ם ש ל היהודים אחרי ה מ ל ח מ ה .
צריך ל ה ס ת כ ל ג ם ע ל מ מ ד נ ו ס ף ב ה ע ר כ ת ה מ פ ע ל ,
במסגרת הדברים
ש נ א מ ר ו עד כאן .כ י א ם ב א י ם ו א ו מ ר י ם ,מ ד ו ע יצאו ר ו ב ה א נ ש י ם ל ד ר ך ב־,1944
כשיהדות
אירופה
כבר
ל א היתד,
ק י י מ ת ואז
השאלה:
מתעוררת
למי
בכלל
הם נשלחו .ואולי נ ש ל ח ו כ ס מ ל ב ל ב ד ולא כמיבצע מ ע ש י ?
בעניין
התוכניות
זה
יש
המקבילות
לראות
שעסקו
את
בהן
השתלשלות
ושהבריסים
העניינים,
לא
נתנו
החל
להם
מ־,1942
להתממש.
וכשלון
צריך
ל ה ב י ן ש א ח ר י מ ס כ ה כ ז א ת ,כ ש נ ו ת נ י ם סוף סוף ל מ ע ס ה ז ה ל צ א ת ל ד ר ך ,א י ־ א פ ש ר
לבוא
ו ל ו מ ר :״ א ת ם יודעים מ ה ? א נ ח נ ו מ ת ח ר ס י ם ,כי ב ע צ ם כ ב ר מ א ו ח ר מדי.
27
תמיד
דינמיקה
קיימת
של
שהתחלת
מיבצע
בו,
מ ת כ נ ן א ו ת ו ו מ ח כ ה לו .א ת ה ל א יכול ל ב ו א ב ס ו ף
אתה
לקראתו,
מתאמן
אתה
1944ו ל ו מ ד זה כ ב ר ל א שווה.
ל פ י כ ך יש ל ר א ו ת א ו ת ו כ ח ל ק ש ל ד ב ר ה ר ב ה י ו ת ר גדול ,ש ה ת כ ו ו נ ו ל ו ו ה צ ט מ צ ם
בתוקף
הגסיבות,
וכאן
נוער.
אני
נוער
שהם
העמדה
אתגגד מעט להגדרה שקודם
בוודאי
—
בעיקר
בגלל
הבריטית,
ש ה מ ב צ ע י ם היו
חינוכם
המשך
אנשים
שספגו
שהמוטיבציה
גוער
בתגועת
יוצאים ו ע ו ש י ם ב ל י ל ש א ו ל ש א ל ו ת ,
היישוב,
הגהגת
כ ל היה זה
מ י ב צ ע של
תנועות־
ה י ת ה של
תנועות־
הנקודה
העיקרית,
שלהם
וזאת
בגלל
ב ב ח י נ ת ״נעשה ונשמע״ .א ב ל אצל
ש ש ל ח ה א ו ת ם ,זה נ ת פ ס כ מ פ ע ל כ ו ל ל ,
לרצונה
כסמל
לעשות
ה ר ב ה י ו ת ר מ ש נ י ת ן לה .נ ד מ ה ש ה נ ה ג ה זו ,ל א י כ ל ה ל ע ש ו ת ה ר ב ה יותר ,ל א ס ו ף
י ו ת ר כ ס פ י ם ,ל ה ת א ר ג ן ו ל פ ע ו ל יותר מ מ ה ש פ ע ל ה ,ב ת נ א י ם ש י צ ר ו ה ג ר מ נ י ם מ ז ה
והבריטים
ה ס ך ה כ ו ל מ ע י ד ל א ע ל ח ו ס ר רצון ו ל א
מזה.
בחירת תוכגיות
על
ל א מ ת א י מ ו ת ,א ף ל א על ה ת ע ל מ ו ת והפקדה ,א ל א ע ל ת ק ו פ ה ש ב ה ה ע ם היהודי
הכסאות.
מרבית
גפל
בין
אלא
חוסר היכולת שלו ל צ א ת ולפעול כפי שרצה.
צבי הרמן:
אבל
הבולט
הקו
הוא
האשמות
לא
ביישוב,
שמטילים
ב מ ש ך ש נ י ם נ מ נ ע ת י מ ה ש ת ת פ ו ת בוויכוחים ע ל ב ר י ח ה ו צ נ ח נ ו ת ,
ב ע ק ב ו ת ד ב ר י ה ש ל ד י נ ה פ ו ר ת ,אני ר ו צ ה ל ת א ר א ת ה ק ו מ פ ל ק ס ש ב פ נ י ו
ע מ ד אז ה י י ש ו ב היהודי .י ש נ ם צ מ ת י ם היסטוריים ש ב ה ם מ צ ט ל ב י ם גורמים ו מ א ו ר ע ו ת
בעלי
הם
עוצמה ב ל ת י רגילה הגורמים טלטלה לציבורים גדולים ,לעמים ולארצות.
מסעירים
בסוף
של
ג ח ש ו ל י ם ע מ ו ק י ם ביותר ,ש ב י כ ו ל ת ם ל ה ר ו ס
שנות ה־ 30ובתחילת
ש מ ת ה־ ,40ע מ ד ג ו
ולפעמים גם
ב צ ו מ ת כזה,
לבגות.
במפגש היסטורי
א ר ב ע ה ג ו ר מ י ם מ כ ר י ע י ם בחיינו אנו.
הגורם
הנהדרת
ושלא
ה ר א ש ו ן היה היישוב העברי .כ ־ 5 0 — 4 0ש נ ה נ מ ש כ ה כ ב ר ה פ ע ו ל ה
של
ה נ ח ת התשתית,
״שאנחנו
ביודעין,
כשכל
ב ו נ י ם כאן
מ ג י ע היישוב
אלה
שהשתתפו
מציאות
ל ד ר ג ה כזו,
חדשה
שברצון,
בהגחתה
ביודעין
חשבו,
לעתיד.״
והנה
אחרי
50
שלא
ברצון,
נוטל
על
או
שגות
פעילות,
עצמו
א ת ה ה נ ה ג ה בחיי היהודים בעולם ,ב ל י כ ל ויכוחים.
ה ג ו ר ם ה ש נ י ב צ ו מ ת זה ,היה ע ל י י ת ה י ט ל ר ל ש ל ט ו ן .מ ת ו ך ה ת ר ש מ ו ת י האישית,
כנער
ש ה ת ח ג ך ב ת ג ו ע ה ציוגית ,כ מ ו ב ן ה ת ח נ כ ת י ע ל ב י א ל י ק .ב מ ש ך שגים ר ב ו ת
שאין
חשבתי
תיאור מזעזע
בסממניו
וקשה,
האכזריים,
מתיאורי
השחיטה
״בעיר
הפוגרום,
ו ר ו א ה מ ו ח ו ת שפוכים ,ר ו א ה י ל ד נ ד ב ק ל פ י ט מ ת א מ ו הקרה ,ה ד ק ו ר ה
ורואה
מצוי
החריגה״ כ א ש ר ה ו א מ ת א ר א י ך ה ו א מ ט י י ל
ביאליק
על
ברחובות ,לאחר
פ ג ר י ם מ ת ג ל ג ל י ם ב ר ח ו ב ו ת ו ד ם ע ל ה ק י ר ו ת ,ח ש ב ת י ש ת י א ו ר כ ז ה איגו
לא
כשהתחילו
שתיאורי
ב ס פ ר ו ת ה ע ו ל מ י ת ובוודאי ל א
להגיע
ביאליק
אלינו
הם רק
הידיעות
צל
בספרות
הראשונות
חיוור
לגבי
על
ה ע ב ר י ת ואין
מעשי
המציאות
למעלה ממנו.
הנאצים,
שהיתה.
ואז
נתברר
קם
לגו
משורר
עברי,
ש ל א כ ב י א ל י ק ,ש א מ ר ל א ח ר ש ת י א ר א ת הפוגרום ,״ ש מ י ם בקשו ר ח מ י ם
עלי״
ו ר ח מ י ה ש מ י ם ל א נ ת ג ל ו ,א ל א ק ם מ ש ו ר ר עברי ,א ף ה ו א דתי ,מ א מ י ן
ב א ל ו ה י ם ,ו ר ב א ת ריבו ע ם ה ק ד ו ש ־ ב ר ו ך ־ ה ו א ו כ ך ה ו א כ ו ת ב :
28
אתה
ה ב ט ח ת ל ב ו א ב א ח ד הימים ו ל ק ב צ ם ו ל ה ו ב י ל ם
והנה
ל א באת ,אלוהים! ובא האויב וקבצם
קיבת
ג ל ו י ו ת ש ל ם לכליון...
בורות כרו בידי ע צ מ ם לעצמם.
ק ה י ל ו ת ק ה י ל ו ת ה ל כ ו א ל כבשנים ...א ל ו עדדיך ,א ל ו ה י ם !
ע כ ש י ו אין ע ו ד צ ו ר ך ג א ו ל ה .ש ב ש ב ב ש מ י ך א ל ו ה י ם !
א י ך נ ה ר ג ו ,א י ך ש ר פ ו ? הלשון א ו מ ר ת זוועה
ו מ ל ה ד ו מ ה לה ...ו ל א י ו ת ר .
א נ י א ד ם ,א ב ל א ת ה — א ל ו ה י ם ו ל ך דמיון יוצר
ודאי היית ב מ ע מ ד ם של עדריך
באושוויץ
ומזנק
בבלז׳יץ וטרבלגקי
בפונר וברגן־בלזן
ו ב כ ל ש ד ה ה ר ג א ח ר ו ב כ ל מ ח ג ה מ ג ו ר בין הריין ו ה ד ג י ס ט ר ,
בין ח ו ף י ם ש ח ו ר ו י ם ב ל ט ו ח ו ף י ם אדיר,
בין א מ ס ט ר ד ם ו ש ל ו ג י ק .
)אורי צבי גרינברג — רחובות הנהר ״אלוהי ,אבי גויים״ ,עמ׳ רמט(.
ו א ם כ י ג ם ל מ ש ו ר ר זה כ ו ח ת י א ו ר ב ל ת י רגיל ,ל א היה י כ ו ל ל ת א ר א ת הזוועות.
אני ע ד ה י ו ם ה ז ה ל א ק ר א ת י ת י א ו ר ס פ ר ו ת י ה מ ב י ע ג כ ו ג ה א ת השואה.
הגורם
השלישי
בצומת
ההיסטוריים
המפגשים
היה
ההתלקחות
העולמית.
פ ר צ ה מ ל ח מ ת ע ו ל ם ש ז ע ז ע ה א ו ש י ו ת ארץ ו ע ו ל ם ו ה ק י פ ה כ מ ע ט ת ב ל כ ו ל ה .
ו ה ג ו ר ם ה ר ב י ע י ,מ ב ח י ג ת ג ו ,היה ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ש ל ט ו ן עוין.
הייגו א ח ר י ה ס פ ר ה ל ב ן ו ג ב ר ת פ ו ר ת ה צ י ג ה כאן כ מ ה מ ס מ מ נ י ו ו כ י צ ד גהג ב ג ו
שלטון
גשמתם
זה.
הזה
ארבעת
ש ל ב ג י ה י י ש ו ב הזה ,ש ל כ ו ל ם ב ל י יוצא מ ן ה כ ל ל .הייגו מ ה ו ב ה ב י ם ,
מבולבלים,
היישוב
מאבקים
במפגש
של
הגורמים
ההיסטוריים
הגדולים,
גקרעה
מ ב ו ל ק י ם ו ק ר ו ע י ם ו ל א ידעגו כ י צ ד ו א י ך ל פ ע ו ל .
נתון
היה
אז
— ורבים
זוכרים
זאת
—
בשלושה
מעגלים
של
ו מ ל ח מ ו ת .היינו ב מ ל ח מ ה ע ם ה ע ר ב י ם .א ו מ נ ם ל א מ ל ח מ ה כזו ש ה י ת ה
אחרי ה כ ר ז ת ה מ ד י נ ה ,א ב ל נ י ט ש מ א ב ק יומיומי ,כ י ה ע ר ב י ם מ צ א ו ש ע ת כ ו ש ר
ל ה כ ח י ד נ ו ,ל ה ו צ י א נ ו מ ן ה א ר ץ ה ז א ת .והיתד• מ ל ח מ ת ע ו ל ם ש ב ה נ ל ח מ ו ב ע ל ו ת ־
הברית
בהיטלר ואנחנו ,לאור כל
ה י ד י ע ו ת שהגיעו ל י י ש ו ב
על
מעשי הזוועה
של ה נ א צ י ם ו ע ל פ ט ר י ו ת ה ח ט א ש כ י ס ו א ת א י ר ו פ ה כ ו ל ה ב ו ו ד א י ש ה י י נ ו צ ר י כ י ם
ל ע מ ו ד ל צ ד ה ג ו ר ם ש נ ל ח ם ב נ א צ י ם .ו ה י ת ה ה מ ל ח מ ה ה ש ל י ש י ת ש ל היישוב ,ג ג ד
ה ס פ ר ה ל ב ן ו ה ש ל ט ו ן ה מ ג ד ט ו ר י ה ב ר י ט י ב א ר ץ .בן־גוריון נ י ס ח אז ב צ ו ר ה מ ז ה י ר ה
את
עמדת היישוב ותפקידיו .הוא א מ ר :״אנחנו גילחם בגאצים כאילו ל א היה
שלטון
היתד,
מנדטורי
בריטי
מלחמת־עולם
ולא
בארץ
היינו
ישראל
ונילחם
נלחמים
באימפריה
בנאצים.״
הניסוח
הבריטית,
יפה.
כאילו
השאלה
לא
היא
ר ק :כיצד עושים ז א ת ?
29
1942א י ־ א ל ה ד ב ר י ם ע ל ה מ ת ר ח ש ב א י ר ו פ ה מ ח ב ר י נ ו
י ד ע נ ו ע ו ד ל פ נ י סוף
בקושטא,
וביניהם נ מ צ א גם דוד צימנד ,שלדאבוני ה ר ב נפטר .ה ם .ה ז י נ ו אותנו
במכתבים
ל א ח ר שעמדו בקשר ,ב ד ר ך ל א דרך ,ע ם סלובקיה ,עם הוגגריה ועם
ה פ ל י ט י ם ה ר א ש ו ג י ם מ פ ו ל י ן כ ב ר הגיעו אז ל ה ו ג ג ר י ה ו ק י ב ל ג ו א י ־ א ל ה
רומניה.
ידיעות .אני אישית ק י ב ל ת י את ה ז י ע ה המזעזעת הראשונה בישיבת ״ועד ההצלה״.
הגיעו א ז ל א ר ץ ה ג י צ ו ל י ם הראשוגים .ג ד מ ה ל י ש ה י ו מ ב ג ד י ן ,ש ב ע ה ג ב ר י ם ,נ ש י ם
וילד אחד .אנחנו ,ח ב ר י ״המוסד לעלייה
ההצלה״ .סיפוריהם של
״ועדת
דל
להעלות על
ב׳״
ה ש ת ת פ נ ו באופן טבעי בישיבות
ה נ י צ ו ל י ם היו
ו מ ל א י סיוטים,
מחשבותינו
כל־ כך
שדברים
שלא
יכולנו
היטב
כ י צ ד ר ט ט ז ק נ ו ש ל היושב ראש ,י צ ח ק
מזוויעים
אפשריים.
כאלה
ג ר י נ ב ו י ם ז״ל .ה ו א
זוכר
אני
א מ ר :״זה
ב ל ת י א פ ש ר י ! נ ש מ ע א ת הילד ...י ל ד א י נ ו יכול ל ה ג ז י ם ,י ל ד א י נ ו י כ ו ל להמציא.״
ל ח ד ר ילד ב ן ש ב ע וחצי...
הכניסו
י צ א נ ו מ ן ה י ש י ב ה הזאת ,ח ז ר נ ו ל כ ו ך ה ק ט ן ש ל ה מ ו ס ד ל ע ל י י ה ב׳ .י ש ב נ ו
ש ם מ ש ו ת ק י ם ,כ ל א ח ד ע ם הרהורי ל י ב ו .ל א פ ת ח נ ו ב י ש י ב ה ,כי היינו מזועזעים.
ז א ת ק י י ם ה ב ד ל בין מ ה ש א ת ה ש ו מ ע ב א ו פ ן ישיר ,מ פ י א נ ש י ם ,שחוו א ת
בכל
ל ב י ן מ ה ש א ת ה ק ו ר א ב מ כ ת ב י ם ש ה ם ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,כ ו ל ל נ י י ם יותר.
הדברים
ואז א ח ד ה ח ב ר י ם ,אינני זוכר היום מי ,א ב ל נ ד מ ה ל י ש ז ה היה א נ צ ו סידני
) ל א נ צ ו היו ר ג ע י ם ש ל ש ל י פ ת מ ח ש ב ו ת ,כ פ י ש א ו מ ר י ם ה י ו ם :מ ן ־ ה מ ו ת ן ( :
אמר
להגיע
״צריך
אליהם!״
המשפט
נזרק
להלל
החדר,
בימים
פרוצי־יגון
אלה:
״להגיע
אליהם,״ כ ש כ ב ר ידענו ש ה ם ר מ ו ס י ם ו ר צ ו צ י ם ,כ ב ו י י ־ ג ש מ ה ו כ ב ו י י ־ מ א ו ר ,
כאשר
א נ ח נ ו ב מ א ב ק ג ם ע ם ה ש ל ט ו ג ו ת ה ב ר י ט י י ם — ואז כ ב ר ה ת ח י ל ה מ א ב ק
ע ל ה ב ר י ג ד ה — ל א ה י ה ד ב ר קל .ואז ש א ל מישהו ,נ ד מ ה ל י ר א ש ה מ ו ס ד ,שאול
״להגיע אליהם ,כיצד?״
מאירוב:
מדוע
נ ש א ל ה ש א ל ה כ ז א ת ב מ ו ס ד ל ע ל י י ה ב׳ ,ב ש ג ת ?1942אין זה גכון
ש ה מ ו ס ד ו ת ל א היו מ ע מ י ד י ם ל ר ש ו ת נ ו א ת ה כ ס פ י ם ה ד ר ו ש י ם כ ד י ל ק נ ו ת כ ל י ־ ש י ט .
נ א מ ר ל נ ו ב מ פ ו ר ש ו ב א ו ר ח מ ת מ י ד ,א ם יש ל כ ם א י פ ה ל ק נ ו ת ,א ל ת ד א ג ו לכסף,
הכסף
יימצא ,א ב ל ל א נ מ צ א ו אוניה או ד ו ג י ת ל ר פ ו א ה .
כלי שיט באירופה של שנת
א י ־ א פ ש ר היה ל מ צ ו א
.1942א ו ת ו יווני שמן ,פ נ ך ל י ס ,ש ח ב ר י נ ו ע מ ד ו איתו
ב ק ש ר ו ש ע ש ה מ א מ צ י ם גדולים בכיוון זה — ו ל א מ א ה ב ת מ ר ד כ י ,א ל א מ א ה ב ת
ה כ י ס ,כ י ק י ב ל ב ת מ ו ר ה כ ס ף ר ב — ל א ה צ ל י ח ל ה ש י ג ל נ ו כ ל י שיט ל מ ר ו ת
קשריו
ביוון ,ב ק ו ש ט א ,
באירופה וברומניה .באף מ ק ו ם ל א הצליח להשיג לנו
א פ י ל ו ל א ס פ י נ ה א ח ת ק ט נ ה .כ ש ח ז ר ש א ו ל ו ש א ל :איך ? ש ו ב א מ ר א נ צ ו ס י ר נ י :
״ מ ן האוויר״ .כ ך נ ו ל ד רעיון ה צ נ י ח ה .
בדבר
גדולה
א ח ד א נ י גכון ל ח ל ו ק
על
גברת
פורת.
ו ה צ ל ה ק ט נ ה ,היו דיוגים ע ל ה צ ל ה ,ג ד ו ל ה
ל א היו ד י ו נ י ם ע ל
וקטנה
כאחת,
הצלה
באוניות או
ב כ ל י ־ ש י ם נ נ ס י י ם ,כ ל ה צ ל ה .ניסו א ת ה ה צ ל ה ה ק ס נ ה ל א מ פ נ י ש ג כ ש ל ו ה ת ו כ נ י ו ת
הגדולות.
נ י ס ו א ת ה ד ר כ י ם ה ק ט נ ו ת מכיוון ש ה י ת ה ה ר ג ש ה ש א ו ל י ב ד ר ך זאת,
א ם ל א נ צ ל י ח ל ה צ י ל ר ב י ם ,גצליח ל ה פ י ח ג ש מ ה ב א ל ה ש א ל י ה ם יגיעו הצנחנים.
כ ש ה ת ח ל נ ו ל ד ו ן ב מ ו ס ד ל ע ל י י ה ב׳ — ו ל ד א ב ו נ י ה ר ב ש ם ל ע ו ל ם ל א ר ש מ ו
פתק
או פ ר ס י ־ כ ל ,כ י חיינו ב ס ו פ ר ־ מ ח ת ר ת ו ש ו ם ד ב ר ל א נ ר ש ם .היום כשבאים
היסטוריונים לחקור ,ח ב ל שלא נשאר תיעוד על מ ה ש ה ת ר ח ש בחדר ההוא שברחוב
30
אלנבי
כ ש ה ת ח ל נ ו לדון ,איך,
.115
נ ת ק ב ל הרעיון
כ י צ ד ומה,
אחד,
אצל כל
ב ל י חשבון .כ ו ל ם ס ב ר ו שיש ל ה ג י ע אליהם.
שהיה ע ל י נ ו ל פ נ ו ת ל מ ח ל ק ה ה פ ו ל י ט י ת .ל מ כ ו ר א ת הרעיון ל מ ג ה י ג י
מובן
אני
היישוב.
המחקרים
ובצדק,
לומר
ההיסטוריים,
למרות
שפעמים
שבליבנו
ההיסוס
מכפישים
אליהם,
כשפנינו
שמם
חששנו,
כי
ש י א מ ר ו :איזה ש כ ל מ ר ו פ ם ל ה ו ר י ד צ נ ח נ י ם לאיזורי מ ל ח מ ה ש ב ש ל י ט ת
הגאצים.
הם
רוצה
לזכותם,
רבות
את
לאור
הרי א ם ל ה ו ד ו ת ע ל ה א מ ת ,ל א ה י ה מ צ י ד ם זכר ל ת ג ו ב ו ת שליליות.
א י מ צ ו מ י ד א ת הרעיון ו ב ד
ה ת ו כ נ י ו ת הגדולות,
בבד עם
הקיפול,
התחיל
ב ע י ק ר ב ש ם ח המדיני ,ש ל מ ש ה ש ר ת ,ע ם ה נ צ י ג ו ת ה ב ר י ס י ת ב ק ה י ר ,כדי ל א פ ש ר
יהודים ל ה ש ת ת ף ב מ א מ צ י ם ל ק ש ו ר ק ש ר י ם ע ם ה מ ח ת ר ו ת באירופה.
לצנחנים
כל
לאחד
לא
הבירורים,
איש
העלה
על
בתוכנו
שאפשר
הדעת
להציל
ה מ ו נ י ם ,ק י ב ו צ י ם ג ד ו ל י ם של יהודים .ב כ ל זאת ,מ ה ה י ת ה מ ס ר ת ה מ י ב צ ע ?
כ א ן אני מ ג י ע ל א ב א ב ר ד י צ ׳ ב ש ל ז כ ר ו נ ע ר ך כ נ ס זה .כ נ צ י ג ה ת נ ו ע ה הייתי
לגייס
צריך
המיבצע
חברים.
לאור
הנוהג
אפילו החברים הקרובים
המחמיר
ביותר
שאול
של
בהנהגת
מאירוב,
לא
זעו
על
התנועה .אני נשארתי נאמן
ל ס ו ד זה .א ש ת י ל א ידעה מ ד ו ע א נ י יוצא ב ע ר ב י ם ל כ א ן ולשם ,ל ג ב ע ו ל א ש ד ו ת
א י ש ל א ידע ,כי פ ע ל נ ו ת ח ת מ ש ט ר ח מ ו ר ש ל סודיות .ש מ ת י עין ע ל
יעקב,
ח ב ר י ם א י ת ם ש ו ח ח ת י ו ל ה ם א מ ר ת י שיש רעיון ל ש ל ו ח צ נ ח נ י ם א ל היהודים
8—7
ב א י ר ו פ ה .א ח ד מ ה ם היה א ב א ברדיצ׳ב .כ ו ל ם ר צ ו בוודאי ל ה ת י י ע ץ ע ם ה ח ב ר ו ת
ש ל ה ם .מ כ ו ל ם ק י ב ל ת י ת ש ו ב ה ח י ו ב י ת ,ג ם מ א ב א ברדיצ׳ב ,א ב ל ת ש ו ב ת ו ה ח י ו ב י ת
לוותה
רצה
בבקשה .הוא רצה לשוחח
קיימתי
ואני
כמה וכמה
איתו
שיחות.
הוא
ל ד ע ת ,ה א ם א נ י ב א מ ת מ א מ י ן ש ז ה י כ ו ל לעזור .ה א ם א נ י מ א מ י ן ש א פ ש ר
להגיע
ולהציל;
הגלויה
ביותר .ל א חשבתי שהצלה גדולה ב א מ ת אפשרית ,א ב ל בזמן המלחמה
יכולה
זאת
שפעולה
שכרה
הציוני־היהודי
בצידה.
עניתי לו
בצורה
ל ה י ו ת ה ו פ ע ת ם ש ל ה צ נ ח נ י ם מ ע י ן ז ר י ק ת ־ תקווה .אני ז ו כ ר א ת ה פ ג י ש ה
האחרונה
ע ם א ב א .הייתי צ ר י ך כ ב ר ל ה ע ב י ר
את התשובה למוסד .הראשונים
ע מ ד ו כ ב ר ל צ א ת ל ק ה י ר .א צ ל חיים ח ר מ ש ל א היו ב ע י ו ת .הוא ל א ש א ל ש א ל ו ת .
באתי ל ג ב ע ולאחר שיחות ממושכות בטיולנו בשבילי גבע ובמורדות ההר שליד
כאשר שאלתי על
גבע,
מהתחלה
ומה.״
והיא
זעתי
חיובית
את
תשובתו
גם
עכשיו,
אבא כבחור
הסופית
אבל
עליך
להסביר
לי
כיצד ,מדוע,
ב ע ל ־ ת ר ב ו ת ,רגיש ואוהב שירה
ב ס פ ר שירים .ק ר א ת י ל ו א ת ״ ה מ ש י ח ״ ש ל
ולא
אמר:
״צבי ,ת ש ו ב ת י היתד•
חיובית
איך
ובאתי מצויד
ד ז פרישמן .ה ע ם ל א מ ל מ ד י ם .א ו ת ו
יודעים ע ל י ו ה ר ב ה .זה ש י ר ש ב ו פ ר י ש מ ן מ ת א ר א ת ה מ ש י ח .ת ו ך ב ר ק י ם
ורעמים,
ר ב א ת ר י ב ו ע ם א ל ו ה י ם ו א ו מ ר ל ו :נ ס ע ת ב י ל ב רגיש ,כ ד י ש א ח ו ש
בסבלות
ב נ י ־ א ד ם .נ ת ת ל י אוזניים כדי ש א ש מ ע א ת ז ע ק ת ם ,א ת צ ע ק ת ם ה מ ר ה ,
נתת
כל
ל י עיניים כ ד י ש א ר א ה בעוניים ,ר ק א ת
ז י כ ב ל ת .אני ח ש ש נ ם ל ת מ מ נ י
א פ ש ר ו ת ל פ ע ו ל ע ל ידי כ ב י ל ת ידי .ואז ה ש י ר מ ס ת י י ם כ ש ה ק ד ו ש ־ ב ר ו ך ־ ה ו א
עונה
ל ו מ ב י ן ה ע נ נ י ם :ע ד י ק ו ם ד ו ר ח ד ש א ש ר יכון
אתה
ת ק ו ם ל ג ו ר ל ך ,אז ת ק ו ם ל ג ו ר ל ך ו ג ג א ל ת .
ע צ מ ו ל ג א ו ל ה .אז
גם
ל א ח ר ה ר ה ו ר י ם א ב א ש א ל :צבי ,מ ה א ת ה מ ב י ן ב ז ה ז א מ ר ת י ל ו :א ב א ,א נ י
מבין
ב ז ה ד ב ר א ח ד ,ה מ ש י ח ה ו א בנו .זה ל א י ב ו א א ל י נ ו מ מ ר ו מ י ם ,ג ם ל א
31
ב ד ר ך ה ת פ י ל ה .זה ל א י ב ו א א ל י נ ו ב ה ב ט ח ו ת .ה ו א בנו .א נ ח נ ו נ ו ש א י ם א ו ת ו ב ל ב ב נ ו ,
בנשמתנו,
מארץ
ובבשרנו.
בגופנו
ישראל ,אפילו אצל
בהופעה
ש ל ך ,או
זאת
אנחנו
נושאים
המשיח.
את
אם
בחורים
יופיעו
ע ש ר ה יהודים ,א צ ל חמישים או א פ י ל ו א צ ל
מישהו
של
ש י ב ו א אליו ב י מ י פ ר ץ ו מ ג ו ר ,
אחד
אחד.
הוא
יראה בו א ת בוא המשיח ואצל היהודי הזה ה פ כ ת א ת הקללה לברכה ,ל ת ק ו ו ת ־
חיים ,לרצון ל ח י ו ת .
ה ו א א מ ר :ע כ ש י ו אגי מ ב י ן .אגי מ ב י ן א ת ה מ ש ו ר ר ואגי מ ב י ן א ת ה ת פ ק י ד .
ו ה ו א יצא.
אגי
רוצה
לסיים
ולומר:
חברים,
כל
הזכרה
היא
למעשה
אגדה,
עשיית
א ג ד ה ל א ל ה ש ח י י ם ; ה מ ח ק ר ה ה י ס ט ו ר י ח ש ו ב מאוד ,א ב ל ה א ג ד ה ש ג ו צ ר ת ב ע מ י ם ,
מתחגכים
ולאורה
ודורות,
צעירים
הרבה
יותר
חשובה מן
המחקר
ההיסטורי.
א ג ד ת ־ ט ר ו י ה היא ה ר ב ה י ו ת ר ח ש ו ב ה מ כ ל ה ח פ י ר ו ת ה א ר כ י א ו ל ו ג י ו ת ה ח ל מ ש ל י מ ן
ו ע ד היום הזה .א ג ד ת י צ י א ת ־ מ צ ר י ם ש ל היהודים ,היא ח ש ו ב ה י ו ת ר מ ב ח י ג ת ג ו
ומבחיגה
היתה
כ ל ל י ת מ א ש ר כ ל ה מ ח ק ר י ם ש ע ו ש י ם היום אוקיאגוגרפים ,ל ג ל ו ת כ י צ ד
א פ ש ר י ת ,ק ר י ע ת י ם ס ו ף ו ה י ו ם מ ו כ י ח י ם ש ת ג א י ם גיאוגרפיים ו א ק ל י מ י י ם
מ ס ו י מ י ם ב י ם ־ ס ו ף יכולים היו ל ה ב י א ל י ד י כך.
אני א ו מ ר ל ח ב ר י ם ה צ ג ח ג י ם :א ל ת י ע ל ב ו מ ה ב י ק ו ר ת ש ל היסטוריוגים ,ש ר ו א י ם
ר ק א ת ה ת ע ו ד ו ת ה כ ת ו ב ו ת .י ש יגון ב ה ז כ ר ו ת .א ב ל יש ב ה ז כ ר ו ת א ל ה ג ם מ ן ה י ו פ י
על
כ ל גווגיו .היופי ש ל ה ש מ ש הזורח .ויש בהן מן החסד .א ת ה א ג ד ה ה ז א ת
ו א ת ה מ פ ע ל ה ז ה ייזכרו ל ד ו ר ו ת ,ב ל י כ ל ה ב ד ל ,א ם ה ה ע ר כ ה ה ה י ס ט ו ר י ת ת ה י ה
גכוגה ,או א ו ב י י ק ט י ב י ת ,ל ח י ו ב או ל ש ל י ל ה ,כ י ל א ל ח י ג ם ה י ה ה מ ע ש ה .
יצחק ארצי:
בוויכוח ש ה ת ע ו ר ר ע כ ש י ו בין ה ה ל כ ה ל ב י ן ה א ג ד ה ,ה ט י ל ע ל י
ההיסטוריון ד ״ ר ד ו ד שערי ,ה מ נ ח ה שלנו ,ל ה י ש א ר צ מ ו ד ל ע ו ב ד ו ת ו ל א ל ה פ ל י ג
לגוםטלגיה.
א ת ח י ל ב ש ג י ז כ ר ו ג ו ת מ ז ע ז ע י ם .ב פ ע ם ה ר א ש ו ג ה ה ז ד ע ז ע ת י ב ע ו ב ר י ,ב־,1944
א91ק ) א ט א ק י ( ש ע ל ה ר ג י ס ט ר ,ש ד ר כ ו ע ב ר ו גולי
דרך
בדם,
כתוב
על
קיר:
״מיד
גייען
צום
טויט,
טראגסגיסטריה וראיתי
זאגט ק ד י ש ! ״
הולכים
)אנחגו
ל מ ו ת ,א מ ר ו ק ד י ש ! ( .בשגייה ז ו ע ז ע ת י ב־ ,1983ב ב י ק ו ר י הראשון במוזיאון ב א ו ש ו ו י ץ
כ ש ג י ל י ת י ש ם ת מ ו נ ה של ש ב ע ה צ נ ח ג י ם ,ב י ג י ה ם ג ם א ב א ברדיצ׳ב.
בדיון ב כ ג ם ת ע ל ת י ק ו ן ח ו ק ה ש ו א ה ו ה ג ב ו ר ה ב נ ו ג ע ל ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ,
ח ש ת י ד ח ף ל ה ז כ י ר גם א ת ״ ח ס י ד י ה א ו מ ה היהודית״ כמו א ב א ברדיצ׳ב ,ש י צ א
להציל
יהודים ו ר צ ה ה ג ו ר ל
ביוגוסלביה
ואחר־כך
שפעל
למען
גויים ש ה ת מ ר ד ו
ג ג ד הגאצים,
קודם
בסלובקיה.
הנושא המרכזי שצריד להעםיקנו הוא :האם היתה קיימת מ ח ת ר ת והתנגדות
ציוגית
ב ר ו מ ג י ה י א צ ל ה ה י ם ט ו ר י ו ג י ם ג ו צ ר ה מעין דוגמה ש ל ת נ ו ע ת ה ת נ ג ד ו ת ,
כ מ ו זו ש ב ג י ט ו ו ר ש ה — ה א ק ט ה ה י ר ו א י ל ה י א ב ק ב ת נ א י ייאוש ב מ ק ו ם ל צ ע ו ד
אל
הכיליון
יהודי
הטוטלי .ע ם
רומניה.
רומניה
כל
לא
ה ה ע ר צ ה •למורדי גיטו ורשה,
נכבשה
במישרין
ע ל ־ ידי
ל א זה
הנאצים
ולכן
היה
גורל
המדיגיות
היתד• ק צ ת ש ו נ ה מזו ה י ד ו ע ה ב מ ד י נ ו ת ה כ ב ו ש ו ת .במוזיאון אושו־ויץ ,בו מ ו צ ג ת
ת ו כ ג י ת מ ן ה ,ר א י ת י פ י ר ו ט ת א ר י כ י ם ג ם ב א ש ר ל ה ש מ ד ת יהודי רומניה .י ש ש ם
ת ו ר ג ם ל י ה ו ד י צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .אכן ,כ־ 400,000יהודי רומגיה ה ו ש מ ד ו ואז א ת ה
32
ש מ ה ש ה צ י ל א ת כ־ 400,000ה ג ו ת ר י ם ז ה ג ם ה ו ד ו ת ל מ ה פ כ ה שיזם ה מ ל ך
רואה
.1944ה ת ו כ נ י ת ה ג ר מ ג י ת היתד .ל ה ש מ י ד א ת יהודי ר ו מ ג י ה
מיכאי ב־ 23לאוגוסט
ב ע ת נ ס י ג ת ה צ ב א הגרמני .מ ה פ כ ת 23ב א ו ג ו ס ט ש י ב ש ה ל ח ל ו ט י ן א ת ת ו כ ג י ת ה נ ס י ג ה
ש ל ה צ ב א הגרמני ,ש ע ז ב א ת ב ו ק ר ש ט ב ל י ל ה א ח ד ב ל ב ד ל א ח ר ש מ נ פ ר ד קיליגגר,
גרמגיה ,ר א ש ה מ ע ר כ ת ,ה ת א ב ד ב א ו ת ו ל י ל ה .
שגריר
נסיבות
רומניה
של
מיוחדות
השלטון
ושל התנועה הציונית
ברומניה
שלה,
חסד
לידי
הביאו
כך
ס מ מ נ י ם הירואיים,
שמאבק
יהדות
א ב ל אין
פירוש
ה ד ב ר ש ל א היתד .ה ת ג ג ד ו ת ו מ ח ת ר ת ,ג ם א ם ה מ ח ת ר ת ש ל נ ו ב ר ו מ נ י ה ל א ד מ ת ה
ש ב מ ד י נ ו ת כיבוש.
לזו
רנדולף
בהוגגריה:
פעולה
ב ו ה ם ,ח ו ק ר יהודי
אחדות
מאות
של
בארצות־הברית ,כותב על
חברי
הנוער
תנועות
המחתרת
החלוציות
החלוצית
יזמו
הציוניות,
ל ה צ ל ת יהודים ו ב כ ך ת ר מ ו ל א י ן ע ר ו ך י ו ת ר מ כ ל ה א ח ר י ם ו ר ש מ ו פ ר ק
מזהיר ביותר בתולדות הטרגדיה ש ל יהדות הוגגריה ב ת ק ו פ ת המלחמה .ה ם ל א
קרב
ניהלו
הרבים
פ נ י ם א ל פגים,
הצליחו
ולא
ש ה ו ב י ל ו לאושוויץ .ל א ע מ ד
שביצעו
לחבל
לא
אף
מפסי
באחד
הרכבת
ל ר ש ו ת ם כוח מזוין ,א ב ל פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה
התנגדות.״
בגבורה ,יכולות להיחשב ל פ ע ו ל ו ת של
היסטוריון הוגגרי אחר ,ב ש ם ל י ו ו א י י ג ה כ ו ת ב :נ ע ר ו ת ו נ ע ר י ם יהודים ,ב ע ל י
יוזמה ,ה ש ל י כ ו נ פ ש ם מ ג ג ד בגיסיון ל ה צ י ל א ת ח ב ר י ה ם היהודים ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם
עשו זאת בהצלחה.
י ש ל ד ע ת שאנו ל א מ ד ב ר י ם ע ל איזה צ ב א ש ל צללים ,כ פ י ש כ ו נ ו א נ ש י
״ מ ק י ״ ב צ ר פ ו /א נ ש י ם שהיו ב מ ש ך ש נ י ם ב ש י ר ו ת צ ב א י ו א ח ך ־ כ ך נ ש א ר ו ב מ ו ל ד ת
שלהם,
מ ו ק פ י ם אווירה ש ל י ד י ד ו ת ורצון טוב ,א ש ר
ז ע ו מקום מחבואם של
מחסני
לילה
לבין
נשק ושלטו
המרכזית
המפקדה
בכל מיני
בלונדון,
איזורים,
כשמדי
כשכל
עברו
לילה
נוצר קשר
את
מטוסים
ביניהם
ונחתו
התעלה
ב ש ד ו ת ש ו נ י ם ו ה ב י א ו ה ו ר א ו ת ו נ ש ק .ו כ א ש ר ה א נ ש י ם היו ב ס כ נ ה ,ה ו ב ר ח ו ל א נ ג ל י ה .
ל א היו א נ ש י ם מ ס ו ג זה,
אלה
אלא לרוב
חברי
ת נ ו ע ו ת הנוער,
בני
בחורים
,18—17א ש ר ס ר ם ע ב ר ו אימון צ ב א י ו ל א ל מ ד ו א ת ה מ ל א כ ה ב ש ו ם ב י ת ־ ס פ ר .
הם
הוצנחו מראש לתפקידים שונים ומינו א ת עצמם למנהיגים ופתאום הוסלו
תפקידים כבדי־אחריות.
עליהם
שיעקוב אחרי פעילות
מי
המחתרת
הציונית
ברומניה
ותנועת
ההתגגדות
ב ר ו מ נ י ה ,יראה כ י צ ד ת ה ל י כ י ם א ל ה ה ת פ ת ח ו ל א ם ל א ס ,כיצד ,מ ת מ י מ ו ת ח ס ר ת ־
י ש ע מ ג י ע י ם ל מ י ב צ ע י ם מ ס ו ב כ י ם א ש ר י כ ו ל י ם ל ע מ ו ד א פ י ל ו -במבחן ש ל ה ב י ק ו ר ת
ההיסטורית.
הפעילות
כל
שנאסרה
רומגיה,
פעילות
של
תנועות
ההסתדרות
הנוער
הציונית,
התבצעה
שמרנו
בצורה
על
בלתי
הקשרים
חוקית.
עם
למרות
בערי
חברינו
ב מ ח ג ו ת ה ע ב ו ד ה ,ב ג י ט ו צ ׳ ר נ ו ב י ץ ו ב ג י ט א ו ת ט ר א נ ס נ י ס ט ר י ה .כן נ מ ש ך
ה ק ש ר ע ם ה ח ב ר י ם בחו״ל ,ע ם ג ׳ נ ב ה ,ק ו ש ט א ו ע ם ה ג ו פ י ם הציוגיים השוגים.
גם
אנחנו
ברומניה
הקימונו
״ועדה
להצלה
ולעזרה״,
גוף
מקביל
לזה
שהיה ק י י ם בארץ .ת פ ק י ד י ה ו ו ע ד ה י ו :א( ל ח ד ש ד ר כ י ם לעלייה ,פ ע ו ל ת ה מ ג י ע ה
לשיא
בראשית שנת
; 1944
ב(
הבטחת
רשת
שתעביר לתעודתה
את
העזרה
ש ה ג י ע ה מ ח ו ״ ל ,בייחוד מן ה ג ׳ ו י נ ס :ג( פ ע י ל ו ת ח י ג ו כ י ת ; ד( בריחה ,כגון ה ע ב ר ת
33
מצ׳רנוביץ
חברים
לבוקרשט,
שאין
פעילות
בה..כן
להתבייש
הקשר
נמשך
ע ם פ ל י ט י ם מ פ ו ל י ן והונגריה :היתד .ק ב ו צ ת ד נ י פ ר ו פ ט ר ו ב ס ק — מ י ב צ ע .ש א י נ ו ז ו ע
בצורה מספקת .מדובר ביהודים מפולין ,ר ו ב ם מגליציה ,שהצליחו להתגייס לארגון
ה ע ב ו ד ה ה ג ר מ נ י ״סוד״ ו ה ג י ע ו ל ח ו פ ש ה ל ב ו ק ר ש ט ,ש ם פ ש ט ו א ת מ ד י ה ם ו מ צ א ו
ק ש ר א ל י נ ו ו א נ ו ד א ג נ ו ל ה ם ל ה ס ת ד ר ו ל מ ס מ כ י ם .א ח ר ־ כ ך היו ה פ ל י ט י ם מ ה ו נ ג ר י ה .
ע ז ר נ ו בארגון נ ת י ב י ב ר י ח ה מ ה ו נ ג ר י ה .ל פ י ה ה ע ר כ ה הגיעו ב ד ר כ י ם א ל ה כ־7,000
פ ל י ם י ם ביגיהם ג ם ק ב ו צ ת ״ושר״ מ ב נ ד י ן — ס ו ס נ ו ב י ץ .
א נ ח נ ו ז ע נ ו על ה צ נ ח נ י ם ע ו ד ב־ ,1943כ י א ז פ ר ס ם ה מ ס ה ה צ ב א י ה ר ו מ נ י ע ל
תפיסתם
מסר
של
לנו
שני
צנחנים:
ליובד.
ח ב ר י נ ו צ ב י באסיי,
ואריה
גוקובסקי
מדרור־הבונים,
פיכמן,
בצורה
אבל
הסודית
רק
ב־1944
ביותר,
שמחכים
ל ב ו א ם ש ל צ נ ח נ י ם מארץ ישראל .ב ר ח ו ב אולמן ,ב ח ד ר ה פ ג י ש ה ש ל מ ס ה ה מ ח ת ר ת
ש ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוניות ,נ ע ר כ ה ה פ ג י ש ה ה ר א ש ו נ ה ע ם ה צ נ ח נ י ם שהגיעו.
כמי
להעיד שהצנחנים נתנו לנו ד ב ר מיוחד
שאיננו היסטוריון ,א נ י י כ ו ל
במיגו .זה ל א היה מ פ ע ל צ ב א י .ת פ ק י ד ם ל א ה י ה ל א ר ג ן ה ת ק ו מ מ ו ת צ ב א י ת ,א ב ל
בנוכחותם
היה
ב ק ר ב נ ו של א נ ש י ם א ל ה ,ש ב א ו א ל י ג ו מ מ ק ו ם מ ב ט ח י ם ,מ א ר ץ ישראל,
שמצאו עוז
מ ש ו ם חוויה אדירה .א נ ש י ם
מ א ח ו ר י קווי האויב ,ל ב ו א ו ל ה ת ח ל ק
לעזוב
ביתם השקט ,לצנוח
את
בגורלם של חבריהם שחרבו של דמוקלס
ת ל ו י ה היתד .ע ל צווארם ,ה ש פ י ע ו ב צ ו ר ה ח ז ק ה ע ל ה א נ ש י ם שהיוו א ת ה א ק ס י ב ה
ה צ י ו נ י ת .זד .היה א ק ס ש ל
סולידריות מאין
כמוהו.
נשכח
ואל
שצנחנות לא
היתד .ש כ י ח ה בימים ה ה ם כ מ ו ב י מ י נ ו .ט ר ם ק ר א נ ו אז א ת ה ס פ ר ו ת ש ל ה מ ק י
ו ט ר ם ידענו דברים ברורים באשר לצניחה .ר ק ז א ת ידענו שבאו אנשים מבוגרים
מאיתנו,
הביאו
בעלי
ז ע צבאי מסוים ושהביאו מידע על
תחנת
להם גם משלד והותקנה
ה א מ ת בארץ ישראל .ה ם
ש ז ו ר מ ח ת ר ת י ת .א נ ש י ם א ל ה המריצו
א ת ה א נ ש י ם ש ה ת ע י י פ ו ב מ ק צ ת .פ ת א ו ם ג ו צ ר ה ש ר ש ר ת פ י ק ו ד י ת חדשה ,ס מ כ ו י ו ת
חדשות .כל מי שמנסה ל ב ס ל א ת ה ע ר ך ש ל ה פ ע ו ל ה הזאת ומנסה למדוד אותה
ת ו צ א ו ת י ה ה צ ב א י ו ת ,אינו ת ו פ ס ב א י ל ו נ ס י ב ו ת ב א ה ה ש ל י ח ו ת ה ז א ת .
לפי
רומגיה היא
יהדות
אילמת
יהדות
שעד
ה י ו ם .טרם .היתד.
מסוגלת
לכתוב
א ת קורותיה ,ל כ ן ל א ה צ ל י ח ה ל ה ב ל י ט א ת מ ק ו מ ה ב מ א ב ק הציוגי הגדול ,כ ו ל ל
המאבק
אשר
ההירואי
לזי
הביא
שמ־400,000
כך
השואה,
גיצולי
גשארו
ב ג ב ו ל ו ת רומניה של היום כ ש ת י ר ב ב ו ת ,ב ע ר ך ,ב ל ב ד .
ברוף
קמין
)צנחן
לשעבר(:
המלחמה
בזמן
הפכה
רומניה
למעין
מרכז
י ה ז י ,כי מ ש ם נ מ ש כ ה ה ע ל י י ה כ ל הזמן .ל ר ו מ נ י ה נ מ ל ט ו פ ל י ט י ם מפולין ,מ ס ל ו ב ק י ה ,
מהונגריה,
העוז
מרוסיה ,מ ב ס ר ב י ה
ומבוקובינה.
איני מ ב י ן מ ד ו ע אין ל ה י ס ט ו ר י ו נ י ם
ל ק ו ם ו ל ס פ ר מ ה ע ש י נ ו א נ ח נ ו ב ר ו מ נ י ה ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ולאחריה.
ב ש ג ו ת ה מ ל ח מ ה היישוב ל א ה י ה מ ס ו ג ל ,מ ב ח י נ ה א ו ב י י ק ס י ב י ת וםובייקסיבית,
לעשות
י ו ת ר מ מ ה שעשה .א נ ח נ ו ) ה צ נ ח נ י ם ( ,ל א היינו מ ו כ נ י ם ל מ ל ח מ ה ,היינו
מוכנים
משימה
להפגין
מלחמתית.
צניחה
שרתתי
מעבר
ארבע שנים
לים
וחדירה
בצבא.
לשסח
אני ורבים
גרמניה.
מחברי,
זו
היתה
ל א היינו מירונים
כ ש ג ו י ס נ ו ל צ נ ח נ י ם ,א ב ל ע ד אז ל א ז ע נ ו מ ה זה צ נ י ח ה .
מ י ש ב א ב ט ע נ ו ת ל מ ו ס ד ו ת היישוב ,ע ו ש ה ז א ת ב כ ו ו נ ה ר ע ה ו ל א ב א ו ב י י ק ס י ב י ו ת
משום
34
ש ה י י ש ו ב ל א יכול היה ל ע ש ו ת י ו ת ר .ה ו א נ ל ח ם
ב ש ל ו ש ח ז י ת ו ת :גגד
הבריטים ,נ ג ד ה ע ר ב י ם ו ג ג ד ה ג ר מ נ י ם .ה צ נ ח נ י ת היתד! המצאה פ נ ט ס ט י ת .זה ה י ה
מפעל
אנציו
צבאי ,ג ם א ם ה א נ ש י ם ה פ ו ע ל י ם ל א היי כ ל כ ך א נ ש י ־ צ ב א ,כ מ ו ל מ ש ל
א נ ט י ־ פ ש י ס ט ,ציוגי ו פ ט ר י ו ט איטלקי.
סירני,
כ מ ה מ י ל י ם ע ל ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ב א ר ץ ישראל .אם ת ק ר א ו א ת פ ר ק ה צ נ ח נ י ם
א צ ל דוקטור ב א ו א ר ו א צ ל י ג א ל לוסין ,ת ת פ ל א ו איך אנשים נ ב ו נ י ם י כ ל ו ל ה ג י ע
ל מ ס ק נ ו ת כאלה .י ג א ל לוםין ט ו ע ן ש ה צ נ ח ג י ם מ א pי ש ר א ל ל א ה צ י ל ו א ף יהודי
אחד .ב א אחריו ה מ ו מ ח ה ה ג ד ו ל ל ע נ י י נ י בריחה ,ה ד ו ק ט ו ר ב א ו א ר ו מ א ש ר ,ב מ כ ת ב
לאחד
מחבריגו ,ש י ג א ל ל ו ס י ן א מ ר
א ת ה א מ ת .ה ו א גם מ א ש ר שב־1944
כבר
ל א ה י ת ה ק י י מ ת ס כ נ ת ה כ ח ד ה ל ג ב י יהודי ר ו מ נ י ה וזו הטעיה.
רבותי,
שטירביי,
ד״ד
שניהל
לבעלות־הברית:
ככל
לו
שהמלחמה
היה ה ד ב ר
פילדרמן,
מנהיג
משא־ומתן
עם
יהודי
רומניה,
בעלות־הברית
כותב
על
באביב
עשיית
שלום
״ א ת ה י ו ד ע ש א י נ נ י פחדן .לחיי אין ה ר ב ה ע ר ך
מתקרבת
הכרחי
לקצה
למען
אני
רואה
את
ה נ י צ ח ו ן ,הייתי מ ב י ן
הקץ
האורב
,1944
לנםיד
בין
רומניה
בעיני ,א ב ל
ליהודי
א ב ל אין זה
רומניה.
הכרחי.
עמנו
ס ב ל די ע ד עכשיו.״
כ ה ר א ה ז א ת אז פ י ל ד ר מ ן ו ה ו א אמין עלי .ו א י ך ר ו א ה ז א ת ד ״ ד ב א ו א ר ?
אין ל נ ו ר י ב ע ם ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ,א ב ל א ל ה ש א י נ ם ניגשים ב ר צ י נ ו ת ל נ ו ש א
זה
ו ל א מ כ י ר י ם אותו ,מ ס ו כ נ י ם ,ל א ל צ נ ח נ י ם ,א ל א ל א מ ת .ה ה י ס ט ו ר י ה ח י י ב ת
להיצמד לאמת.
35
רינת גורודנצייק
בריחת תנועות־הנוער מזגלמביה )(1944—1943
דברי הקדמה
ת נ א י ם נ ו ח י ם יחסית ,ששררו ב ר א ש י ת ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ב א י ז ו ר ז ג ל מ ב י ה ש ל פולין,
ש ל א נ כ ל ל ב ״ ג נ ר ל ־ ג ו ב ר נ מ ט ״ ,א ל א ס ו פ ח ל ג ר מ נ י ה ,א פ ש ר ו ל א ו כ ל ו ס י ה היהודית
ש ל ה א י ז ו ר ל ש מ ו ר ע ל ק ש ר ,כ מ ע ט רצוף ,ע ם נ צ י ג י ה ג ו פ י ם ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם ,
שפעלו
ב א י ר ו פ ה בניסיון ל ה צ י ל יהודים.
א ח ת מ ש י ט ו ת ה ה צ ל ה ש נ ו ס ת ה ,היתד .ש ל י ח ת ד ר כ ו נ י ם ש ל מ ד י נ ו ת נ י י ט ר ל י ו ת
זגלמביה ,מתוך הנחה שהחזקת דרכון כ ז ה עשויה להציל א ת חיי המחזיק
לבני
ב ו .א ת ה ד ר כ ו נ י ם הכיגו ע ל ־ פ י ה פ ר ט י ם ש ק י ב ל ו מ א י ז ו ר ז ג ל מ ב י ה מ א נ ש י ה ק ש ר
שלהם,
ב מ י ו ח ד גציגי ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת .
האפשרות
לזכות בהצלה בעזרת דרכון כזה,
ע ו ר ר ה ויכוחים אידיאולוגיים
מ ר י ם ב ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוניות .א צ ל ח ל ק מ ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ה ל ל ו נ ת פ ס ה א פ ש ר ו ת
ההצלה
ה״אישית״,
באמצעות
דרכון,
ליחידי
סגולה
בלבד,
כעומדת
בסתירה
לעקרון השותפות המלאה ש ל תנועות הגוער החלוציות וכעומדת בסתירה לעקרון
ה ה ג ג ה .ה ם ג ם ס ב ר ו שהדרכון ה ו א ב ב ח י נ ת א ש ל י ה ש ל ה צ ל ה ו ב א ר ק על ־ מ נ ת
לרופף א ת הכוננות ולהחליש א ת ההתנגדות.
קבוצות
אחרות דגלו
בגישה
פרגמטית
ל ה צ י ל א ת ע צ מ נ ו ב כ ל מחיר .אומנם ,א ם
ש״אנחנו
צריכים
י פ ת י ע ו א ו ת נ ו נילחם ,א ב ל
המטרה
יותר .הן
טענו
ה ס ו פ י ת ה י א ל צ א ת מכאן.״ ט ע נ ה נ ו ס פ ת ,ש ע ל י ה ה ס כ י מ ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר כ ו ל ם
היתד :.״ ש י ש ל ד א ו ג ל צ א ת ם ש ל אחדים ,ש י י ש א ר ו ב ח י י ם כ ד י ל ס פ ר ע ל מ ה שקרה.״
ק ב ו צ ה ר א ש ו נ ה ש ל מ ק ב ל י ד ר כ ו נ י ם זרים ,י צ א ה ב מ ח צ י ת .1943ח ב ר י ה ק ב ו צ ה
נשלחו
למחנה בשם
טיטמוגיג —
טירה
בבווריה־עלית,
סמור
למינכן
ואילו
נשים וילדים הועברו למחנה ליבנאו — מנזר סמוך לקינסטנץ ,ע ל גבול גרמניה—
שוויץ.
נוחים
36
ה א ס י ר י ם ב מ ח נ ו ת אלד .נ ה נ ו מ מ ע מ ד מ י ו ח ד ,ח י ו ב ת נ א י מ ג ו ר י ם ו ת ז ו נ ה
והשתחררו בתום המלחמה.
שנייה ,ש ל
בני־קבוצה
דרום־אמריקניים,
הודעות
שהורכבה
34איש,
לפי
שהתארגנה
לצאת
תנועתי,
קיבלה
מפתח
מזגלמביה
בראשית
בדרכונים
יוני
1943
מ ה ג ס ט א פ ו ,כי הגיעו ע ב ו ר ם ד ר כ ו נ י ם מ ח ו ץ ־ ל א ר ץ ו כ י ע ל י ה ם ל ה ת י י צ ב
ב מ ש ט ר ה ,ש ת ע ב י ר א ו ת ם ל מ ח נ ה ל נ ת י נ י ם זרים .ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ש ה ת י צ ב ו ב מ ש ט ר ה ,
נ ש ל ח ו לאושוויץ...
בעקבות
ב ח ו ץ ־ ל א pשדדכונים
מ ע ש ה זה ,הבינו ה י ט ב גם ב ז ג ל מ ב י ה ו ג ם
ז ר י ם ש ו ב אין ב ה ם כ ד י ל ה צ י ל יהודים .ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ז ג ל מ ב י ה ח י פ ש ו
ה צ ל ה א ח ר י ם .ל ה ל ן ק ט ע מ מ ח ק ר ה ש ל ה ג ב ׳ ר י ג ת גורודנצ׳יק ב נ ו ש א זה.
דרכי
בריחת
חברי ״הנוער הציוני״ לגרמניה ו ל א ו ס ט ר י ה כפועלים מ ת נ ד ב י ם
בינואר
1943ה ג י ע ה ל ז ג ל מ ב י ה ש ל י ח ה מ ק ר ק ו ב — יאז׳ה ב א י ו ק — א ח ו ת ו ש ל
באיוק
זליג
כפועלת
״הנוער
מהנהגת
הציוני״
בקרקוב.
מ ת נ ד ב ת .גיוס פ ו ע ל י ם מ ת נ ד ב י ם מ ן
הדרכים
גיסו
שבהן
הגרמנים
את
לפתור
היתד.
יאז׳ד.
האוכלוסיה
כוח
בעיית
בדרכה
לגרמניה
ה מ ק ו מ י ת היתד .א ח ת
האדם
החמורה
שיצרה
ה מ ל ח מ ה ב ש ט ח י הרייך .אזרחים פ ו ל נ י ם ר ב י ם ,ב ע י ק ר מ ש כ ב ו ת ח ב ר ת י ו ת גמוכות,
לעבודה
התנדבו
זו
ונשלחו
לגרמניה
לעבוד
ולאוסטריה
במפעלים,
במשקים
חקלאיים ובשירותים — עבודות שבהן היה ח ו ס ר בידיים עובדות.
1943היו הגירושים
בתחילת
בעיצומם
ב ר ו ב איזורי פולין .ק ש ר י ת נ ו ע ו ת
ה נ ו ע ר ,ש נ ע ו בין ה ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ נ ט ו ה ש ט ח י ם ש ס ו פ ח ו לרייך ,דיווחו כי ב ז ג ל מ ב י ה
ל א ה ח ל ו גירושים המוניים.
עדיין
להציע
ז י ע ה זו ה י ת ה
ה ב ס י ס ליוזמתו ש ל באיוק
להבריח
בעיקר חברות,
ל ח ב ר י התנועה בבנדין ובסוסנוביץ
כפועלות
משח־
מתנדבות.
ב א י ו ק השיג
טפסים
ריקים
חברים —
ועותקי
ששימשו את
חותמות
ה ע ב ו ד ה ה ג ר מ נ י ל ה כ נ ת מ ס מ כ י ם א ל ה .ב ה ג ה ג ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ז ג ל מ ב י ה
התייחסו
ההצעה
אל
בהיסוס.
לא
האמינו
ברצינות
יאדה
האפשרות!.
הביאה
ה צ ע ת ה צ ל ה נ ו ס פ ת — אפשרות בריחה ד ר ך סלובקיה להונגריה ,שםרם נכבשה.
ההיא,
בתקופה
כאשר
ה ח ב ר י ם היו
עדיין
בקרב
משפחותיהם
ורקמו
תוכניות
ל מ ר ד ו ל ה ת ק ש ר ו ת ע ם הפרםיזנים ,ל א ה ת ק ש ו ל ד ח ו ת א ת ה י ו ז מ ה ש ב א ה מ ק ר ק ו ב .
בסוף
1943היו ח ב ר י ה מ ח ת ר ת ה ח ל ו צ י ת מ פ ו כ ח י ם יותר .ג ר ם ל כ ך המידע
מאי
ע ל מ צ ב ה י ה ו ד י ם ב ר ח ב י פולין ו ה כ ש ל ו נ ו ת ב ה ש ג ת נ ש ק ו ב ה ת ק ש ר ו ת ע ם ה פ ר ס י ז נ י ם .
כל
א ל ה הורידו א ת פרופיל ההכנות ל מ ר ד בעיקר
שהעמידו
א ת ההצלה כשוות ערך להגנה .כ א ש ר ע ל ת ה ש א ל ת הדרכונים הדרום־
אמריקניים,
לשלול
בקרב
ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״,
ק י ב ל ה ה ה נ ה ג ה ה מ ק ו מ י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ה ח ל ס ה ש ת נ ו ע ה א י נ ה יכולה
מחבריה א ת אפשרות ההצלה .ע ל ־ כ ן הוחלט ,ל א ח ר שהקבוצה הראשונה
שקיבלה
א ת ה ד ד כ ו ג י ם יצאה והגיעו מ ח ב ר י ה ת ג ו ב ו ת ח י ו ב י ו ת ,ל ש ל ו ח ל ק ר ק ו ב
שליחה
ו ל ב ר ר א ם עדיין יש א פ ש ר ו ת ל ה ש ת מ ש ב ד ר ך ה מ ו צ ע ת .ה ג ו ר ם ה א ח ר ו ן
שהכריע
אצל
חברי
״הנוער
הציוגי״
לרכז
את
מירב
פעולותיה
ל ה צ ל ה היו,
ל מ ר ב ה ה פ ל א ,ה י ד י ע ו ת ע ל מ ר ד יגטו ורשה .ה מ ר ד ע ו ר ר ת ג ו ב ו ת מ נ ו ג ד ו ת :ה ת פ ע ל ו ת
מ כ ו ח ע מ י ד ת ם ו מ ג ב ו ר ת ם של ה ל ו ח מ י ם מ ח ד ג י ס א ,ו ר ת י ע ה ג ו כ ח ה מ ס ק ג ו ת ה מ ר ו ת
של
ה מ ר ד מ א י ד ך גיסא .מ ס ק נ ת ם ש ל א נ ש י ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ היתד .כ י ב נ ת ו נ י ם
37
ש ל הגיטו ש ל ה ם ו ד ל ו ת נ ש ק ם ,ר ע י ו ן ה מ ר ד אינו ב ר ־ ב י צ ו ע כ ל ל ויש ל ה ת ר כ ז
בהצלה•.
2
ה ש ל י ח ה ש ה ג י ע ה ל ק ר ק ו ב — פ ר ד ק ה מזיא ,נ פ ג ש ה ע ם זליג ב א י ו ק כ ד י ל ב ר ר
ההצעה עוד נ י ת ג ת למימוש .זליג כ ע ס על שלא הזדרזו בזגלמביה ל מ מ ש
אם
א ת הצעתו .ה ו א צייד א ת פ ר ד ק ה ב ט פ ס י ם ר י ק י ם ש ל מ ש ר ד ה ע ב ו ד ה ,ב ח ו ת מ ו ת
מ ת א י מ ו ת שזייפו מ ו מ ח י ם ב נ ו ש א ו ב ת ע ו ד ו ת ז ה ו ת פ ו ל נ י ו ת ״ ק ן ק ר ט ה ״ ) ת ע ו ד ו ת
שגשאו
ג ו ב ר נ מ נ ט ( ע ב ו ר ה מ ו ע מ ד ו ת ליציאה.
המתגוררים בגנרל
א ר ב ע ב נ ו ת נ ב ח ר ו ל צ א ת כ ק ב ו צ ה ר א ש ו נ ה :ל א ה ד .ב ת ,17מ ר י ם ר .ב ת ,15
3
ז ה ב ה ש .ב ת 16ו א ב י ב ה מ .ב ת •.18כולן היו ח ב ר ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .ל א ה ד.
משום
נבחרה
שהגרמנים חיפשו
אחריה
בעיר כדי ל ב צ ע צו־שליחה ל ע ב ו ד ת ־
כפייה ש ה ו צ א גגדה .ב ח י ר ת ן ש ל ש ל ו ש ה ב ח ו ר ו ת ה נ ו ס פ ו ת היתד• כ מ ע ט מ ק ר י ת .
מבין
הן
ה א ר ב ע ,ר ק ל ל א ה ו ל מ ר י ם ה י ה מ ר א ה ארי .ה ב ג ו ת ל א ר צ ו ל ה ב י ן מ ד ו ע
״גאלצות״ להציל
כשליחות
א ת עצמן .הגהגת התגועה גימקה א ת הצלתן,
ש ת ס פ ר נ ה א ת ס י פ ו ר יהודי פולין ,ו ג פ ר ד ה מ ה ן ב ת ק ו ו ה ל ה י פ ג ש ב ת ל ־ י צ ח ק ל א ח ר
המלחמה*.
ה ב נ ו ת ע ב ר ו ב ר ג ל מ ז ג ל מ ב י ה ל ״ ג ג ר ל ג ו ב ר נ מ ס ״ .מ ת ח נ ת ה ג ב ו ל Trzebima
נ ס ע ו ל ק ר ק ו ב ו ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ל ש ה ו ת ן ב ע י ר ה ת א כ ס נ ו ב ח ד ר ו ש ל זליג ב א י ו ק ,
שהתגורר
תחת
במשרד
וחיטוי.
והות
העבודה,
הבנות
משכבות
פולנית
הופנו
הן
בלםו
ב ע ל ת ־ ב י ת פולניה.
אצל
למחנה־מעבר
במחנה ,מכיוון
בפאתי
שרוב
לאחר
קרקוב,
שם
המתנדבים לעבודות
שהבנות
נרשמו
עברו
בדיקות
בגרמניה
באו
ח ב ר ת י ו ת נ מ ו כ ו ת ש ל ה ח ב ר ה ה פ ו ל נ י ת ,ד ב ר ש ב א ל י ד י ביטוי ב א ו פ ן
הדיבור
ובהתנהגות .הבנות ,שניסו שלא להתבלט ,התיידדו עם הפולניות .שתי
בחורות
פולניות
הזמנה
מיוחדת
שהן ק י ב ל ו מ א י כ ר ג ר מ נ י .ל ב נ ו ת היה ח ש ו ב ל ה י ע נ ו ת ל ה צ ע ה ו ו ע ל ־
מנת
שאיתן
הציעו
התידדו
להן
לגרמניה
לנסוע
על־פי
ל ה פ ח י ת מ ן ה ח ש ד ו ת ל ג ב י מ ו צ א ן היהודי.
כ ך נ ס ע ו ל א ה ו א ב י ב ה ל א י ז ו ר ס מ ו ך ל ג ב ו ל צ׳כיד .ש ס ו פ ח לרייך ,כ פ ו ע ל ו ת
חקלאיות
הנובר.
ב ע י ר Komotov
הן
הועסקו
הסמוכה
כפועלות
לקרלסבאד .מרים וזהבה
נשלחו
לסביבות
במחנה
מיוחד
לפועלים
תעשייתי
במפעל
וגרו
מתנדבים.
האוכלוסיה האזרחית ש ה י ת ה זכאית ל ק ב ל עובדים מתנדבים ,הורכבה מ מ ש פ ח ו ת
שבניה
שרתו
איכרים
שהיו
חייבות
ל ס פ ק ל ה ן מ ק ו ם מ ג ו ר י ם ומזון .ב ת מ ו ר ה היה עליהן ל ע ב ו ד 16
שעות
או
בצבא.
נהרגו
הבנות
היו
שייכות
למשפחות
ביום .ל א היה ל ה ן יום ח ו פ ש י ,פ ר ם ל ב י ק ו ר ב ן ־ ש ע ה ב כ נ ס י ה ב י ו ם אי.
ה ק ש ר י ם ב י נ י ה ן ל ב י ן ה ח ב ר י ם ב ז ג ל מ ב י ה היו רופפים .ה ג ל ו י ו ת ש ה ג י ע ו מ א נ ש י
הקבוצה
הראשונה
עודדו
משלוח
שני
של
בנות
—
גדול
יותר.
הפעם
לא
י כ ו ל זליג ל ה ש י ג ת ע ו ד ו ת ל ב מ ת .י ד ה מ ק ר ה ה פ ג י ש ה א ת פ ר ד ק ה מזיא ,ה ק ש ר י ת
לקרקוב,
מנהלת
עם אדם שהציג
משרד העבודה
א ת ע צ מ ו כקצין צ ב א פ ו ל נ י .
5
הוא ק י ש ר א ו ת ה ע ם
ב ט ר ג ו ב ו ד ר כ ה ה ו ש ג ו אישורים ל ק ב ו צ ה ש ל 10
בגות
נ ו ס פ ו ת .ה ה ס ד ר ה ח ד ש ה צ ר י ד י צ י א ת ה ש ל י ח ה ל ט ר נ ו ב ל ק ב ל ת האישורים .ב נ ס י ע ה
חזרה היא ג ם ק נ ת ה כ ר ס י ס י ר כ ב ת ל נ ס י ע ה מ ט ר נ ו ב ליעדי האישורים שהיו ב ז ה —
כרטיסים
38
אשר
אפשרו
חניה
של
יום
אחד
בקטוביץ׳.
בעזרת
שוחד
לכרטיסן
פרדרקה מזיא ל נ ק ב את הכרטיסים
דאגה
בטרנוב ,כך שעליית הבנות לרכבת
בקטוביץ׳ ל א נתקלה בבעיות.
ג ם ב ק ב ו צ ה השנייה היו ב נ ו ת ח נ י כ ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .הן יצאו ב־26.8.1943
לוינה למחנה
ונשלחו
מ ע ב ר של
ל ש כ ת העבודה ,לשם
לעובדים
באו הזכאים
ל ב ח ו ר ל ה ם מ ן ה מ ב ח ר .ח ל ק מן ה ב נ ו ת נ ל ק ח ו ל ע ב ו ד ה ח ק ל א י ת ב ט ב ע ת ה ח ק ל א י ת
המקיפה
אנשי
ובו
א ת וינה ,א ח ר ו ת נ ש ל ח ו ל ע ב ו ד
בבתי־חולים,
כמשרתות
בבתיהם של
צ ב א ו א ח ת נ ש ל ח ה ל ע ב ו ד ב ב י ת ־ ק פ ה .ל א נ ש י ם היה יום חופשי ביום א׳
נ ה ג ו ל ה י פ ג ש בוינה .ה ב נ ו ת ש ע ב ד ו ב ע ב ו ד ה
קע4ה ש ל א ה ו ר ג ל ו ל ה ב ה י ו ת ן ע י ר ו נ י ו ת ,א ו ל ם
חקלאית מספרות על עבודה
ב ר ו ב ה מ ק ר י ם ה י ח ס היה הוגן
ו ל א ח ס ר ל ה ן מזון .ה ב ע י ו ת היו ע ל ר ק ע ח ב ר ת י בעיקרן .הן ל א היו מעוגייגות
ב ק ש ר י ם ע ם ב ח ו ר י ם מ ק ו מ י י ם או ע ם א ז ר ח י ם פ ו ל נ י ם גויים ש ש ה ו במקום ,מ ח ש ש
לגילוי
יהדותן .ג ם ה ב נ ו ת ש ע ב ד ו ב ו י נ ה ע צ מ ה מ ס פ ר ו ת ע ל י ח ס הוגן ב ע י ק ר ו
מ צ ד מעסיקיהן.
הקבוצה השלישית יצאה מזגלמביה בסוף אוגוסם — ת ח י ל ת ס פ ס מ ב ר
.1943
ג ם ק ב ו צ ה זו ק י ב ל ה אישורי נ ס י ע ה ד ר ך מ ש ר ד ה ע ב ו ד ה ב ס ר נ ו ב .ה ק ב ו צ ה מ נ ת ה
20איש 10 .ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ב י ג י ה ם ג ם הורי ח ב ר י ם ו ח ב ר א ח ד מ ״ ה ש ו מ ר
הדתי״ ,ו ע ו ד 10ש ל א היו ח ב ר י ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ו ש י ל מ ו על מ נ ת ל ה י כ ל ל ב ק ב ו צ ה .
ב ד ר ך וו נ י ס ו ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל מ מ ן א ת ע ל ו ת ה א י ש ו ר י ם ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה .
קבוצה
עד
זו ה ג י ע ה ל ו י נ ה כ ח ו ד ש ל א ח ר ה ק ב ו צ ה השנייה ,ו נ כ ל ל ו ב ה ג ם גברים.
אז
,1943
חששו לצרף
גברים
לקבוצות
לאחר שהחלו הגרמנים
הקבוצה
בחיסול
מחשש
שיהדותם
הגיטו ועם
תיבדק.
בסוף
ק ב ל ת מ י ד ע על
אוגוסט
סופה של
ה ש נ י י ה שיצאה ב ד ר כ ו נ י ם ד ר ו ם ־ א מ ר י ק נ י י ם ,היו ח ב ר י ״הגוער הציוני״
מ ק ו מ ו ת מ ח ב ו א ו ב ו נ ק ר י ם כ מ ע ט ו ל א היו להם .מ ק ו מ ו ת ה מ ס ת ו ר ב ה ר י
נואשים.
הבסקידים
גישוש.
היו ב ש ל ב י ה ה כ נ ה הראשוגים .ג ם ה ק ש ר ע ם
ס ל ו ב ק י ה היה ב ש ל ב י
ב ש ל ס י ב ו ת א ל ה ה ס כ י מ ו ל כ ל ו ל ב ק ב ו צ ה ,כ מ מ מ ג י ם ,גם ג ב ר י ם יהודים
ש ל א היו ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר .
ג ם ק ב ו צ ה זו ה ג י ע ה לוינה .כ ח ו ד ש ל א ח ר ה ג י ע ם נ ת פ ס ו מ ר ב י ת ם ו א ף א ח ד י ם
מ א נ ש י ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו ג ה ש ה ג י ע ו ל ו י נ ה .גילוי ה ק ב ו צ ה ו ת פ י ס ת ה א י ר ע כ ת ו צ א ה
מ ק ש ר ש י צ ר ו א נ ש י ם ש ל א היו ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ע ם אישה א ו ס ט ר י ת — ג ב ׳ ב נ ד י ק ס ,
ש ח ב ר י ה ק ב ו צ ה סיפרו אודותיה סיפורי מ ס ת ו ר י ן ,א ו ל ם איש ל א ידע ל ו מ ר ב ד י ו ק
מה
ע י ס ו ק ה או כ י צ ד נ ו צ ר ה ק ש ר ב י ג י ה ם וביגה .ה ח ב ר י ם גהגו ל ה י פ ג ש ב ב י ת ה
והיא לימדה אותם אנגלית בזמנם החופשי .אחד האנשים אשר קנה א ת יציאתו
בכסף,
ניסה ליצור
דרכה
קשר
עם
אשתו,
שהוחבאה
בגרמניה
אצל
משפחה
ג ר מ נ י ת .ה ק ש ר אכן נ ו צ ר ו ה א י ש ה ע מ ד ה ל ה ג י ע ל ב י ת ה ש ל ה ג ב ׳ ב נ ד י ק ם .האישה
ל א י ד ע ה כ י ה ג ס ט א פ ו ח ש ד ב ה ו ע ק ב א ח ר י ה ל ו י נ ה .ה י א ב א ה ל ב י ת ה ש ל הגב׳
בנדיקם
וכך נפלה
ב ז י ה ג ס ט א פ ו כ ל ה ק ב ו צ ה ,וכן ח ב ר י ת נ ו ע ה א ח ד י ם שאף
ה ם ב י ק ר ו ב ב י ת ה .בין ה א ס ו ר י ם היה ג ם ל א ו ן ב ל ט ,ח ב ר ה נ ה ג ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״
ש ב א ל ב י ק ו ר א צ ל ה ח ב ר י ם ב א ו ת ו זמן ,א ך ה ו א ה צ ל י ח ל ה י מ ל ט ו ל ח ז ו ר לפולין.
מ ר ב י ת ה א נ ש י ם ש נ א ס ר ו נ ש ל ח ו לאושוויץ .ר ק א ר ב ע ב ח ו ר ו ת גיצלו ,ר ו ת ב א י ו ק
וקרולה
מתנדבות
בוים ,ש ב ר ח ו מ ב י ת ־ ה ס ו ה ר ו ה צ ל י ח ו
להסתדר מחדש בעבודה כפועלות
— ואנקה בן־סירא וחנה בלט ,שיד המקרה הביאה לשחרורן ולהצבתן
39
בוינה ע ד ת ו ם ה מ ל ח מ ה .
בעבודה
תפיסתם
ח ל ק מאנשי
של
המעצרים
הקבוצה
גערכו
באוקטובר
בסוף
,1943
השבוע,
גרמה
והחברים
למבוכה
שהגיעו
בקרב
הנשארים.
לוינה
ל פ ג י ש ה ה ר ג י ל ה ש ל ה ם ,נ ד ה מ ו ל ש מ ו ע ע ל המעצרים .ה ם
רבה
ביום
א׳
חששו לחזור
ל כ פ ר י ם מכיוון ש ש י ע ר ו ש ה מ ש ט ר ה מ צ פ ה להם .ת ק ו פ ת מ ה ה ם ה ס ת ת ר ו ב ר ח ו ב ו ת
וגיסו
ויגה
אל
לפגות
היהודית
הקהילה
עזרה.
בבקשת
הקהילה
גציגי
היו
מ ס ו י ג י ם ו ח ק ר ו ם א ם ה ם ב א מ ת י ה ו ד י ם ויודעים להגיח תפילין .ה ם ה ו ז ה ר ו ע ל ־ ידי
ב מ ק ו ם ,כי ל ט ו ב ת ם ע ד י ף ש ל א י פ נ ו א ל ה ק ה י ל ה ב ב ק ש ת ע ז ר ה מ ח ש ש
השומר
כשבועיים
שיוסגרו.
ב ר ח ו ב ו ת וינה ו א ח ד י ם
התהלכו חברי הקבוצה
נעצרו.
עם
מ ע צ ר ו הודה מ נ ו ס ד י א מ ג ט כ י ג נ ב א ר נ ק ב ח ש מ ל י ת ע ל ־ מ נ ת ל ר כ ז א ת ה ח ק י ר ה
ב ג נ י ב ה ו ל א ביהדותו ,ש ה צ ל י ח ל ה ס ת י ר ה .ל כ ן נ ש ל ח ל מ ח נ ה ס מ ו ר ל ו י נ ה ״ מ ר י ה
ל נ צ נ ד ו ר ף ״ ,ש נ ו ע ד ל ח י נ ו ר מ ח ד ש .מ ש ם ה ו א ב ר ח ל א ח ר זמן מ ה ו ה צ ל י ח ל ה ג י ע
ל ע י ר גרץ ,ש ב ה ה ת ק ב ל ל ע ב ו ד ה כ ר ו פ א פ ת ו ל ו ג ל ל א ה כ ש ר ה מ י נ י מ ל י ת ב ר פ ו א ה .
חברי
בתחנה
הקבוצה האחרים
חיכו ע ד
נידחת,
גסעו
ל מ ק ו מ ו ת מ ר ו ח ק י ם מויגה,
שהרכבת
הנהלת
עזבה ובאו אל
מן
ירדו
הרכבת
הרכבת
עם
סיפור
ב ד ו י כי הגיעו מ פ ו ל י ן כ פ ו ע ל י ם מ ת נ ד ב י ם ,ירדו ב ת ח נ ה ע ל ־ מ נ ת ל ג ש ת ל ש י ר ו ת י ם
ואיבדו א ת הקבוצה ,מן ה ת ח נ ה הופנו למשרד העבודה המקומי ו נ ש ל ח ו ל ע ב ו ד ה
ב כ פ ר י האזור.
,1943ק י ב ל ו ח ב ר י ה ק ב ו צ ה מויגה מ ב ר ק י ם ,או ש ה ג י ע ו א ל י ה ם
ב מ ש ך חורף
שליחים
אשר גשלחו על־ידי לאון ב ל ט שהגיע כ ב ר לבודפשט ,השליחים דאגו
להעביר
א ת חברי ה ק ב ו צ ה מ א ו ס ט ר י ה להונגריה.
רק
עם אגקה בן־םירא ,ש נ א ס ר ה עם הקבוצה אך שוחררה וסודרה מ ח ד ש
בעבודה,
לא הצליחו השליחים ליצור קשר ולהעבירה אל שאר החברים ,אולם
לאחר
ה מ ל ח מ ה א ו ת ר ה ע ל ־ י ד י ח ב ר י ה ,ש ה י ו כ ב ר ברומגיה ,ה ו ב א ה ל ש ם ו ע ל ת ה
י ח ד א י ת ם ארצה.
סוף
עד
האחרונה
פברואר
עברה
1944
היו
ב־ 5.3.1944ו נ ע צ ר ה
רוב
חברי
בהוגגריה.
הקבוצה
הקבוצה
ב ש ו פ ר ו ן — עיר ג ב ו ל ה ו ג ג ר י ת ,כ ת ו צ א ה
מ ה ל ש נ ה של ש ו ת פ י ה מ ב ר י ח ה ,ע ל ר ק ע ס כ ס ו כ י ם כ ס פ י י ם ש פ ר צ ו ב י נ י ה ם ו ב י נ ה .
חברי
שהו
הקבוצה
העבירו
בכלא
בשופרון
ל ה ם מזון
כשלושה
והבטיחו
שבועות.
לגסות לארגן
החברים
להם
מבחוץ
בריחה.
יצרו
הקבוצה
איתם
קשר,
ברחה
מבית הכלא בחסות האנדרלמוסיה שהשתררה בעיר עם הכיבוש הגרמני,
והגיעה ל ב ו ד פ ש ט א ל ש א ר ח ב ר י ה .
י צ י ר ת ה ק ש ר ע ם ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ש ה ת פ ז ר ו ה ת א פ ש ר ה ,מכיוון ש מ נ ו ס ד י א מ נ ט
ע ב ר להונגריה לפני כל השאר .בסוף
שעבדו
מזון
היתד.
ב ה ב ר ח ו ת בין א ו ס ס ר י ה להוגגריה ,הוא הגיע א ל
בבודפשט
ארבע
טוכשניידר
1943הוא ה צ ל י ח ל י צ ו ר ק ש ר ע ם מ ב ר י ח י
ועדכן
אותה
לגבי
מיקומם
החדש
של
הבנות שיצאו בקבוצה הראשונה ,קיבלו בחורף
—
חבר
הקבוצה
השלישית
שהגיעה
לוינה.
הקבוצה
שכבר
החברים.
1944
במכתבו
מ כ ת ב מקרול
הואי ביקש
מיהן ל ב ר ו ח ו ל ה ג י ע ל כ ת ו ב ת מ ס ו י מ ת בוינה ,ו מ ש ם הן היו א מ ו ר ו ת ל ע ב ו ר ל ב ו ד פ ש ט .
שתי
ה ב נ ו ת ש ע ב ד ו ב ס ב י ב ו ת ה נ ו ב ר ב ר ח ו ,א ד נ ת פ ס ו בדרזדן .ל א ח ר ש ה צ ל י ח ו
להשתחרר
40
הן הגיעו ל ו י נ ה
בסוף חורף
1944א ו ל ם איש מ א נ ש י ה ק ב ו צ ה
כבר
ל א היה שם .ש ת י ה ב נ ו ת שהיו ב ק ו מ ו ט ו ב ה ת ק ש ו ל ב ר ו ח ע ק ב ר י ח ו ק ו ש ל ה מ ק ו ם ,
הזמן ק י ב ל ו מ כ ת ב שאין כ ב ר ל א ן ל ב ר ו ח והן נ ש א ר ו ב מ ק ו ם ע ד ס ו ף
ובמשך
המלחמה*.
התארגנות
השלב
היתה
ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ה ו צ א ת א נ ש י ם כ פ ו ע ל י ם ל ש ט ח י ה ר י י ך
של
הראשון
תנועה
התארגנות
זו
בהתאם
ההצלה
לקוגספציית
ה ק ו ד מ ת להגגה ,א ש ר ה ת ג ב ש ה כ א ש ר ה ח ל ו ל ה ס ת מ ן א פ ש ר ו י ו ת ה ה צ ל ה ה ר א ש ו נ ו ת .
עצם ההצלה התגועתית מעוררת בעיות אחדות:
א.
או
ע ד כ מ ה י כ ו ל ה י ה א ד ם ל ה י נ צ ל אם ל א היה מ ק ו ר ב
לתנועת הנוער
ל מ פ ל ג ה — מ ה היה הסיכוי ל״יהודי ברחוב״ ל ד ע ת על האפשרות להיכלל
ב ק ב ו צ ת היוצאים ,ו א פ י ל ו ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם ז ב ת ו ק ף ה נ ס י ב ו ת ,ה ק פ י ד ו ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת
על
חשאיות
הציעה
באפשרויות
ההצלד,
לידיהם.
שהתגלגלו
סביר
להניח
שהתנועה
ל א נ ש י ם אמידים ,שהיו מ ק ו ר ב י ם א ל י ה א ת א פ ש ר ו ת ״ ק נ י י ת ״ ה א י ש ו ר י ם
להשתתפות
הדברים
ב ק ב ו צ ה ,ואין ס פ ק כי ב ת נ א י ה ת ק ו פ ה ו ב ד ר כ י ארגון ה מ י ב צ ע ,היו
לגימימיים .כיום מ ס פ ר י ם ה ח ב ר י ם כי ל מ ר ו ת ה נ ס י ב ו ת ה ם נ י ס ו ל ע ז ו ר
ג ם ל א נ ש י ם נ ו ס פ י ם ש ל א מ ן ה ת נ ו ע ה ו ל ל א שכר .מ נ ו ס ד י א מ נ ט ס י פ ר ע ל ה ב ח ו ר
ח ב ר ״ ה ש ו מ ר ה ד ת י ״ ש ה ו א צ י ר ף ל ק ב ו צ ה מ ת ו ך מ נ י ע י ם הומניטריים .ה ב ח ו ר היה
בודד
של
ב ע י ר ו ב ע ל מ ר א ה יהודי מ ו ב ה ק .א ו ל ם ה ח ב ר י ם יחזרו וידגישו כ י ב מ ק ר ה
״ ה נ י י ר ו ת ל פ ו ע ל י ם מ ת ג ד ב י ם ״ היתד .ל מ ה י ר ו ת ה פ ע ו ל ה ח ש י ב ו ת ג ד ו ל ה ו ל כ ן
ה ם פ נ ו א ל ה א נ ש י ם ש ל ה ם ,מ ה ג ם ש ל א היה כ ל ב י ט ח ו ן ש ה ד ב ר י ם אכן י ס ת ד ר ו
ו ה ח ב ר י ם י ע ב ר ו ב ש ל ו ם א ת ה מ ל ח מ ה .ל כ ן ל א י כ ל ו ל ה מ ל י ץ ע ל ד ר ך זו ל א ח ר י ם .
ב.
עולים
ד א ג ה ה ד ד י ת א פ י י נ ה א ת א נ ש י ה ק ב ו צ ה .מ ת י א ו ר י ה ת ק ו פ ה בויגד .ו ב ה ו ג ג ר י ה
הדברים
בבירור:
שמירה
על
ק ש ר בין
האנשים ,מ ש ל ו ח י מ ז ו ן
ובגדים
לנזקקים ודאגה לאיסופם של האנשים להונגריה ,אשר בתקופה ש ק ד מ ה לכיבוש
ה נ א צ י היתד .מ ק ו ם נ ו ח ליהודים.
ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ל א ה פ ק י ר ו א ת א נ ש י ה ם א ש ר ל א י כ ל ו ל ע ז ו ב מ ס י ב ו ת שונות.
ד ו ג מ ה ל כ ך היא צ׳שה ג ר נ ק ש ק י ב ל ה ה ו ר א ה מן ה ת נ ו ע ה ל נ ס ו ע כ פ ו ע ל ת מ ת נ ד ב ת
וסירבה
מכיוון
לעוזבה.
חברי
נוצריה
ג.
נבע
שהצליחה
התנועה
לסדר
דאגו
וכן מ ק ו ם ע ב ו ד ה
לאמה
לסדר
לה
מקום מ ס ת ו ר אצל
ניירות
בכפר ליד אופל
פיקטיביים
איכרים
ולא
רצתה
בזהות
של
בחורה
ב ש ל ז י ה עילית.
ניתן אולי ל ש ע ר כי א י ־ ש י ת ו ף ח ב ר י ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת ב א פ ש ר ו י ו ת ה ה צ ל ה
מ נ ס י ו נ ם ה ק ו ד ם ש ל ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה — ה ד ר כ ו ג י ם
ה ד ר ו ם ־ א מ ר י ק נ י י ם ,ו ב ע י ק ר מ ס ו פ ה ה מ ר ש ל ה ק ב ו צ ה השנייה ,א ש ר ח ב ר י ה נ ש ל ח ו
לאושוויץ.
ניסיון זה
עיצב
כמה
כללי
התנהגות
בנושא
ההצלה,
שאפיינו
את
פ ע י ל ו ת ם ש ל ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ה מ ש ך :
.1
ב ר ג ע ש מ ת ג ל ה א פ ש ר ו ת ,יש ל ה ע ד י ף ה צ ל ה ע ל הגנה.
.2
ש מ י ר ה ק פ ד נ י ת ע ל ח ש א י ו ת ה פ ע ו ל ו ת ,ע ל ־ מ נ ת ל מ נ ו ע א ת גילוי ה ד ר ך —
ד ב ר ה ע ל ו ל ל ה ס ב ל ח ב ר י ם י ו ת ר נ ז ק מ א ש ר רווח.
3
הימנעות
מוויכוחים
עם
התנועות
האחרות,
שרובן
דגלו
בהגנה
ללא
פ ש ר ו ת ,ו י כ ו ח י ם ש ל א היו מ ו ע י ל י ם ל ח ש א י ו ת והיו ע ל ו ל י ם ל פ ג ו ע ב א ר ג ו ן
הכללי,
כפי שאומנם אירע
במקרה הדרכונים הדרום־אמריקגיים.
ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ מ ש ו ו י ם א ת ה צ ע ת ו ו פ ע י ל ו ת ו ש ל זליג ב א י ו ק ,מ ב ח י נ ת
41
התפגית
של
ה מ ח ש ב ת י ת ש ה י א גרמה ,ל ת פ נ י ת ש ג ר ם ב י ק ו ר ו ש ל אנילביץ׳ .״ ד מ ו ת ו
ז ל י ג ת י ש א ר ת מ י ד כ ר ו כ ה ב ז כ ר ו ג י י ח ד ע ם ד מ ו ת ו ש ל מ ר ד כ י אגילביץ׳ —
גיבור
האחד
ולהתקוממות.
קורא
ורשה,
גיטו
המופיע
בעצם
בעירגו
השואה
ימי
וקורא
למרד
ה א ח ר — א ו מ ג ם ב ה ש ק ט ו ב צ ג ע ה ,א ד ב ה ח ל ט ה גחושה ל א פ ח ו ת ,
בפגיגו״.׳
לגו ל ל כ ת בדרך ההצלה וסלל אותה
התארגנות חברי ״הנוער הציוני״ לבריחה מפולין לסלובקיה
לפגי
עוד
האגשים מ ז ג ל מ ב י ה
הוצאת
מתנדבים,
כפועלים
״הנוער
ה ח ל ו אנשי
הציוני״ ל ח פ ש מ ק ו מ ו ת מ ח ב ו א ב ה ר י ם ש ה י ו ס מ ו כ י ם הן ל ע י ר והן ל ג ב ו ל ס ל ו ב ק י ה —
ה ב ס ק י ד י ם .מ ע ד ו י ו ת י ה ם יוצא
הרי
מסתור
היתה
שמלכתחילה
מקומות
המטרה ,מציאת
ר ק לאנשים שמסיבות כלשהן ל א יכלו להישאר בעיר.
ר א ש ו ן ה ב ו ר ח י ם היד .ה י פ ק גליצגשטיין ,ש ה ס ת ב ך ב ת ג ר ה ע ם א נ ש י מ י ל י צ י ה
ונעצר.
צויד
ח ב ר י ו ה צ ל י ח ו ל א ר ג ן א ת ב ר י ח ת ו מ ן ה מ ע צ ר .ה ו א ה ו ב ר ח ל ש ט ח הארי,
ב נ י י ר ו ת מזויפים ו ב ת ח ב ו ש ת ג ב ס ג ד ו ל ה ו ב ר ח מ ן ה ע י ר ל ה ר י ה ב ס ק י ד י ם .
ימים אחדים ה ת ק ב ל ה ממנו הודעה כי ה ס ת ד ר כפועל־נופש ב ב י ת אחד
כעבור
יציאתו של היפק היתה
האיכרים.
.1943
באפריל־מאי
א פ ש ר ו ת זו
שנתפתחה,
ה ב י א ה א ת ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל נ ס ו ת ל ש ל ו ח ח ב ר נוסף .נ ש ל ח חיים ט נ נ ו ו ר צ ל .
״חיים ק י ב ל צידה ל ד ר ך ח ת י כ ת אריג מ צ מ ר מ ע ו ל ה מ ב י ת ־ ה מ ל א כ ה ש ל ר ו ס נ ר ,
היה
שערכו
הכפר
לראש
כפרו״.
8
חיים
ר ב מכסף,
והלה
חזר
גיתן
במתנה
לתת
לחיים
תעודת
לידה
אמיתית
הרשומה
בספר
כי
והיפק
גשאר
בהרים
ועסק
באיתור
מקומות
הסכים
לעיר
כמעט
לא
גיתן
להשגה.
א ר י ג זד.
מחבוא
א צ ל איכרים.
חברי
״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל א שיערו ע ד כ מ ה י ז ד ק ק ו ל מ ק ו מ ו ת אלה ת ו ר זמן
ק צ ר .ב ־ 2 2ביוני 1943מ י מ ש ו ח ב ר י ה מ ח ת ר ת ה ח ל ו צ י ת ,ה מ ש ו ת פ ת ל כ ל ה ת נ ו ע ו ת ,
התפרצות
ל ב י ת ו ש ל ג ר מ נ י ב ש ם מיכץ ,ש ה י ה ב ע ל ב י ת ־ מ ל א כ ה בבנדין .ב ב י ת ו
היה אוסף רובים ואקדחים וחברי ה מ ח ת ר ת ,ש ס ב ל ו מ מ ח ס ו ר בכלי נשק למימוש
ת ו כ נ י ו ת ה ה ג נ ה שלהם ,ל א ח ש ש ו מ נ ק י ט ת ד ר ר זו ל ה ש ג ת נ ש ק .ה פ ע ו ל ה נ כ ש ל ה .
אחד
ה מ ש ת ת פ י ם — ארי ב ל ו מ נ פ ר ו כ ט ,ג ת פ ס ו נ ת ל ה .ח ב ר י ו חששו כי ל א ע מ ד
בעינויים
ו ג י ל ה א ת ש מ ו ת ש א ר ה מ ש ת ת פ י ם ב פ ע ו ל ה ,א ו ל ם ל א כ ך היה הדבר.
החששות
ה ב י א ו א ת ה מ ש ת ת פ י ם ב פ ע ו ל ה ל ה ס ת ת ר .י ע ק ב ר ו ז נ ב ר ג ,אולק ג ו ט מ ן
וחיים
טננוורצל
להבראה.
נשלחו
להרי
הבסקידים
במסמכים
ל פ נ י ה מ ל ח מ ה היה זה איזור נ ו פ ש .
מזויפים
בתקופת
כפועלים
שיצאו
ה מ ל ח מ ה היתה
תנועת
ה נ ו פ ש י ם ש ם ד ל י ל ה ו ה ו פ ע ת ו ש ל א ד ם ז ר ה י ת ה מ ע ו ר ר ת ח ש ד ו ת ,מ ה גם ש ב א י ז ו ר
ההרים
תעודות
ה י ת ה פ ע י ל ה מ ש ט ר ת השדה ,כ ל ז ר ה י ה צ ר י ך ל ה ת י י צ ב בפניה ,ל ה צ י ג
ולתת
הסבר
מנומק
לגבי
מטרת
שהותו
במקום.
כלל
זה
היה
אמור
ל ג ב י ה א ו כ ל ו ס י ה ה פ ו ל נ י ת ,ק ל ו ח ו מ ר ש י ה ו ד י ם נ ו ש א י ז ה ו ת פ ו ל נ י ת היו אמורים
להיות
זהירים
בצעדיהם.
משטרת
השדה
דאגה
לבהוק
אם
התעודות
שהוצגו
בפגיה שייכות לאדם מסוים בעיר מסוימת כפי שהופיע בתעודות .חברי התנועה
ק י ב ל ו מ י ד ע זה מ מ ת ו ר ג מ ן פ ו ל נ י ש ע ב ד ב ס ו ס נ ו ב י ץ ב מ ש ר ד י ה מ ש ט ר ה הגרמגית.
42
ל כ ן נ ה ג ו להוציא א ת ה מ ס מ כ י ם ה מ ז ו י פ י ם ע ל ש ם א נ ש י ם קיימים .אישור ה מ ס מ כ י ם
ה י ה מ א פ ש ר ל נ ו פ ש י ם ל ק ב ל ת ל ו ש י מזין ,שהיו יקרי ה מ צ י א ו ת ב א ו ת ה ת ק ו פ ה .
י ע ק ב רוזנברג ,ש ל א היה ב ן ס ו ס נ ו ב י ץ או בנדין ,א ל א ב ן ־ ע י ר ה ס מ ו כ ה ל ה ר י
ה ב ס ק י ד י ם — ,Pszczyna'piess
המנטליות של
הכיר א ת
המקומיים
הכפריים
וטרמיגולוגיה מ י ו ח ד ת ש ל ב ר כ ו ת ש ה י ת ה מ ק ו ב ל ת ע ל האיכרים ה ג ו ר ל י ם ,ת ו ש ב י
ההרים .ל כ ן ה ו א ל א ה ת ק ש ה ל ר כ ו ש א ת א מ ו ג ם ב ה צ י ג ו א ת ע צ מ ו כ ב ן ל ק צ י ן
ב צ ב א פולין .ה ם ק י ב ל ו א ו ת ו ב א ה ד ה ב ה י ו ת ם פ ט ר י ו ט י ם פולנים .ר ו ז נ ב ר ג ה ש ת ל ב
שבקרבת עיר הגבול
ב כ פ ר Kosarzysko
— .Zwardunמ פ ע ם ל פ ע ם
זוורדון
היה עוזב א ת הכפר ליומיים־שלושה ע ל מ נ ת להיפגש ע ם החברים האחרים שהיו
הסביבה
בכפרי
מחוגי
היטב
ולהכיר
האיזור.
את
הפרטיזנים ה פ ו ל ג י ם .ב ד ר ך זו ,ש ל
מביא
בחוזרו היה
ידיעות
לכפר
ה ב א ת שמועות ,פ ת ר רוזגברג בעיה
שהתעוררה עם שהותו בכפר .מ נ ה ל ב י ת ־ ה ס פ ר ח ש ד בו והסתייג ממנו .רוזנברג
שחשש
בחוגי
מהשפעתו ע ל האוכלוסיה הפרימיטיבית ,ה פ ת שמועה שמקורה כביכול
ה פ ר ט י ז נ י ם :״ ב א ת י ,א ם כן ,יום א ח ד ל כ פ ר ו ח פ צ ת י ש מ ו ע ה
עומדים
הלילה
לערוך
באמתלא
חיפוש
שבסביבה
מצויים
שהגרמנים
פרטיזנים ,ו כ י
הם
מתכוננים לאסור גברים רבים מן הכפר והצעתי ל ה ם להסתלק מן המקום למשך
הלילה .א ת ה ש ע ר ת י ע ל ה ח י פ ו ש ב נ י ת י ע ל י ס ו ד מ ה ש ה ת ר ח ש ב א י ז ו ר ב מ ש ך
השבועות
ולפי
שחלפו,
זה
בימים
זעתי
קבועים
דברים
שראיתי
שהגרמנים
ולפי
ושמעתי ב ע ת
עורכים
איזורים
פשיטות
ביקורי
בכפרים
מ ס ו י מ י ם .ל פ י זה
כפרי
הסביבה,
פעמיים
בשבוע,
ברוב
שהפשיטה
הקרובה
שונים
הערכתי
ת ה י ה ב כ פ ר שלנו .מ ר ב י ת ה כ פ ר י י ם ק י ב ל ו א ת ה צ ע ת י ויצאו י ח ד ע י מ י א ל היער,
וביגיהם היה ג ם א ו ת ו ג ו י מ נ ה ל
הלילה
השני ה ת ב ר ר ש א ו מ נ ם
בית־הספר.
נערך
שהינו שני לילות
בכפר
חיפוש גדול
ביער:
לאחר
ה ס מ ו ך — לקוסז׳יקו,
ו ל מ ע ל ה מ ־ 2 0ג ב ר י ם נ ל ק ח ו ל ח ק י ר ה ש ב ח ל ק ם ל א חזרו ע ו ר ל ב י ת ם .ה ח ל מ א ו ת ו
יום ה פ ך ה פ ו ל נ י ה נ ״ ל ל א ח ד מ מ ע ר י צ י ,ו כ ר ו ב ה ה ר ר י י ם האמין ג ם ה ו א ש א ו מ נ ם
יש ל י מקורות וקשרים סודיים״.
ב א ו ת ו זמן ה ג י ע ה
הזיעה
9
מזליג
באיוק
שאפשר
לעבור
לסלובקיה ומשם
ל ה ו נ ג ר י ה ״ . . .ל ס ל ו ב ק י ה י ש ד ר ך מ ק ר ק ו ב ,א פ י ל ו ה צ ע ת י ש י מ צ א ו ד ר ך ישירה כ י
היה ג ם ג ב ו ל י ש ר מ ס ו ס נ ו ב י ץ ל ס ל ו ב ק י ה .א ך א ם ל א ימצאו ,א מ ר ת י ל ה ש ה ם
יכולים ל ה ע ב י ר א ת ה א נ ש י ם ד ר ך ה ג ב ו ל ל ק ר ק ו ב ו מ ק ר ק ו ב א ו כ ל ל ק ח ת א ו ת ם ״ .
כאמור
בפרק
הקזם,
כ ב ר היו גירושים ו ב ע י י ת
שצזדו
מיד עם
הקשר
ההצלה
הממשי עם
החלה
זליג ה ח ל
להיות
כאשר גם
10
בזגלמביה
״בוערת״ .אותם חברי
תנועה
ב ה צ ל ה ה ח ל ו ל פ ע ו ל ע ל ־ מ נ ת ל ב ד ו ק כ ל ב ד ל ש מ ו ע ה ש ה ג י ע לידיהם.
קבלת
ה ר כ ב ת ש ל זיווץ
המידע נ ס ע
לאון
בלאט
לפגוש את
יעקב
רוזנברג
בתחנת
— .Zywiecל א ו ן ה ע ב י ר ל י ע ק ב א ת ה מ י ד ע ש ה צ ט ב ר בידיו
והוא סיפר כי ישנם בסלובקיה יהודים מעטים הנקראים ״הוםפודארסקי ז י ז ״ —
מעין ״יהודי ח ס ו ת ״ ,א ש ר ל ה ם מ ו ת ר ל ע ת ע ת ה ל ה י ש א ר ב מ ק ו ם .ב כ ל ק ה י ל ה
ס ל ו ב ק י ת נ מ צ א י ם יהודים ציוניים ו ה ם ע ו מ ד י ם ב ר א ש ה פ ע ו ל ה ל מ ע ב ר ל ה ו נ ג ר י ה ,
בהוגגריה כ ב ר ניתן ל ס ד ר א ת ה א נ ש י ם ב א ו פ ן ר ג י ל .
ב ר א ש פ ע ו ל ת ה צ ל ה זו ב ס ל ו ב ק י ה ע מ ד ו ק ר א נ ס נ י א נ ס ק י ו ד ״ ר שטייגר .״ ג ז ע
ל נ ו כ י ז׳ילינה ) (Zilinaה י א ה מ ק ו ם ה ר א ש ו ן ש ב ו א פ ש ר ל מ צ ו א יהודים וז׳ילינה
43
זו היתד .מ ר ו ח ק ת כ ־ 2 0ק ״ מ מ ה ג ב ו ל ש ב ו י ש ב נ ו .ק ר ו ב י ו ת ר ה י ה מ ק ו ם א ח ר
צ׳יאצה ,ש ה ו א מ מ ש ע ל ה ג ב ו ל מ ה צ ד ה ש ג י ,ו כ ן ה י ה מ ק ו ם ק ט ן ו ש מ ו
ששמו
11
) Skaiita)".
םקאליטה
ס ו כ ם ש י ע ק ב ר ו ז נ ב ר ג י ק ש ו ר ק ש ר ע ם מ ב ר י ח י המזון ש פ ע ל ו ב כ פ ר ו ו י ש כ נ ע ם
י ע ק ב היטב .הוא נ ה ג לקנות מהם
להעביר גם בני־אדם .א ת המבריחים הכיר
מ ש ק א ו ת חריפים ,סיגריות ו ט ב ק ל מ ר ו ת ש ל א ה ש ת מ ש ב מ ו צ ר י ם ,ע ל מ נ ת ל ר כ ו ש
א ת א מ ו נ ם .ה ם היו
מיומנים ,ב ג י
מבריחים
שהכירו כ ל ש ע ל
המקום
בקטע
הגבול
ה פ ו ל נ י ־ ס ל ו ב ק י ,ש ע ב ר ב ה ר י ה ב ס ק י ד י ם .פ ר ט ל ה כ ר ה ג י א ו ג ר פ י ת מצויינת,
הכירו
״הם
המבריחים א ת
ידעו מ ת י
תנאי מזג
עוברת רוח מסוימת
האוויר
בשעות
המאפשרים
הערב ואז
ה ג ב ו ל ל א מ ר ג י ש י ם בריח ה א נ ש י ם ה ע ו ב ר י ם ״ .
בטוח
מעבר
יותר.
ה כ ל ב י ם ש ל שומרי מ ש מ ר
12
ל מ ע ש ה ,ג ם ה ב ר ח ת מזון ה י ת ה א ס ו ר ה ע ל י ד י ה ג ר מ נ י ם ,א ך אנשי מ ש מ ר
ה ע ד י פ ו ל ה ע ל י ם עין מ ה ב ר ח ת המזון
הגבול
חריפים,
מוות
ת מ ו ר ת מ ת נ ו ת או קניית משקאות
ס י ג ר י ו ת ו ט ב ק ב מ ח י ר י ם מ ו ז ל י ם מ א ו ד .ע ל ה ב ר ח ת א נ ש י ם היה ה ע ו נ ש
ו ה מ ב ר י ח י ם ל א היו מ ו כ נ י ם
רוזנברג
להסתכן ב כ ד .
לשכנע
ניסה
אותם
ב נ י מ ו ק י ם כ ס פ י י ם ופטריוטיים כ א ח ד .מ כ י ו ו ן ש ה י ה י ד ו ע ב כ פ ר כ א י ש ה פ ר ט י ז נ י ם
הבהיר להם
הפולנים ,הוא
המועברים הם בני
שהאנשים
משפחה של
אנשי
ה״ארמיד .קריובד.״ ה מ ת א ר ג נ ת ל פ ע ו ל ה ב ס ל ו ב ק י ה ו ש י ר ו ת ם ל מ ח ת ר ת יעמוד ל ז כ ו ת ם
ע ם ה ש ח ר ו ר .כ מ ו כ ן ה ו א ה ב ט י ח ל ה ש י ג ל ה ם ב מ ש ד ה ז מ ן א ק ד ח י ם וזוג אופגיים
ש י ס י י ע ל ה ם ב פ ע י ל ו ת ם ,שהיתר ,ב ע י ק ר ה
ה א ו פ נ י י ם ה ו ע ב ר ו אליהם ת ו ר
ברגל.
זמן קצר ,הוכחה ליכולתו ש ל רוזנברג .ה ם מ צ ד ם ויתרו ע ל כ ס ף עבור העברתה
ש ל ה ש ל י ח ה ה ר א ש ו נ ה — י א ד ה ש פ י ג ל מ ן ,ח ב ר ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ע ל ת מ ר א ה
ארי מובהק.
הסלובקים
הסיכום עם המבריחים היה ,ש ה ם
אותה
יעבירו
לידי המבריחים
ש א י ת ם עמדו ב ק ש ר ,ו א ל ה ה י ו א מ ו ר י ם ל ה ע ב י ר א ו ת ה לשצ׳ה ו מ ש ם
השליחה
ל ז ׳ י ל י נ ה ,ש ם נ מ צ א האיש א ש ר א ל י ו היתד,
א מ ו ר ה להגיע.
אירועים
א ל ה ה ת ר ח ש ו ב מ ח צ י ת השנייה ש ל י ו ל י .1943
פ ר ס ל א ר ג ו ן ה מ ע ב ר מ ב ח י נ ה ס כ נ י ת ,היתד ,ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר בעיה —
א ל מ י ת פ ג ה ה ש ל י ח ה ע ם ה ג י ע ה לז׳ילינה.
א ח ת מבנדין
קיבלה
מכתב
מאחיה
פתרון
בסלובקיה,
נמצא
שהזמיגה
ב ד ר ך מ ק ר ה .״אשה
לבוא
אליו.
בדרך
מ ק ר ה פ נ ת ה ה א ש ה אל ה ח ב ר י ם ש ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ב ב ק ש ת עזרה .א ל ה ה ב ט י ח ו
ל ה א ת עזרתם בתנאי שאותו אח יתמוך בידם .ב ש ע ת הגירוש נלקחה גם אותה
א ח ו ת י ח ד ע ם האחרים ,אולם כ ת ו ב ת ו ש ל ה א ח מ ס ל ו ב ק י ה נ ש א ר ה א צ ל ה ח ב ר י ם ״ .״
יאדה
1
ש פ י ג ל מ ן יצאה ל ש ל י ח ו ת ה ב ת ח י ל ת א ו ג ו ס ט *.1943ע ל ־ פ י ה ע ד ו ת ש ב ז י ,
ל א הגיעה השליחה אל ה א ח
בעל חנות מול
ל י נערה פולניה
תחנת
שכתובתו היתה
הרכבת של
ז׳ילינה
בידה .״יום א ח ד ק ר א ל י ח ב ר
לבוא
אליו מיד.
כשהגעתי
הציג
ב ל ו נ ד י נ י ת כ ב ת .17—16ה י א ט י י ל ה ל פ נ י ה ח נ ו ת והוא ש א ל
א ו ת ה מ ה ה י א רוצה .ה י א ה ו ד ת ה מ י ה י א ו א מ ר ה ל ו ש ר ו צ ה ל י צ ו ר ק ש ר ע ם
יהודים מזיילינה.״
״לקחנו
א ו ת ה ל ב י ת ־ א ב ו ת יהודי בז׳ילינה ,ש ם ה י ו מ ש ר ד י ה ק ה י ל ה ו ה מ ר כ ז
המקומי ...ה י א ס י פ ר ה ש נ ש ל ח ה ע ל ־ י ד י ק ב ו צ ת ׳ ה נ ו ע ר הציוני׳ מבנדין ,שקיימות
ש ם קבוצות
44
צעירים,
הורים
ומשפחות
שמעוניינים
לברוח משם
ולהציל
את
חייהם .ק י ב ל נ ו א ת ה ז י ע ה ,א ד ל א נ ת נ ו ל ה ל ח ז ו ר לפולין .מ צ א נ ו ק ש ר ב א מ צ ע ו ת
בעל
בהרים
מלון
אכסניה לאיכרים
ששימש
היא
בסמרצ׳ינוביץ.
מכתב
כתבה
ב כ ת ב ־ידה ב ו הודיעה כי נ ו צ ר הקשר ומזמינה א ת ר א ש ה ק ב ו צ ה ל ב ו א )באופן
סודי( לז׳ילינה .ה ו א צ ר י ר ל ה ג י ע ל מ ל ו ן בסמרצ׳ינוביץ ו ל ב ר ר שם* א ת כ ל ה פ ר ט י ם
ש ל ה ב ר י ח ה .א כ ן ה ג י ע א ד ם ב ש ם חיים ט נ נ ו ו ר צ ל — א ד ם זריז כ ב ן ,20ו א י ת ו
5
אלכסגדר גוטמן צעיר ממנו״! .
הידיעה מ י א ז ׳ ה ש פ י ג ל מ ן ה ת ע כ ב ה זמן ר ב ע ד ש ה ג י ע ה ל ז ג ל מ ב י ה ,ו ל מ ע ש ה ,
יציאתם
של
השליחה.
אחדות
חיים
טננוורצל
ואלכס
גוטמן
הפולנים
שיעקב
רוזנברג
המבריחים
התשובה
עם
היתד.
לא
היה
תלויה
בקשר
בתשובתה
איתם
מ ע מ י ת י ה ם ה ס ל ו ב ק י ם כי ה ב ח ו ר ה ה ג י ע ה
חזרו
של
פעמים
בשלום לז׳ילינה
א ו ל ם ת ש ו ב ה מ מ נ ה — אין .ב ג י ט א ו ת בנדין וסוסנוביץ ה ח ל ו ה ג ר מ נ י ם ב פ ע ו ל ו ת
טיהור
נ ר ח ב ו ת .ח ב ר י ה נ ה ג ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ה ח ל ו ל ל ח ו ץ ע ל ר ו ז ג ב ר ג ל ס ד ר
יותר
בכפרים
בתעודות,
אנשים
ואכלום
ובעיקר
גובר
מבוגרים ,דבר
בכפרים
היה
שהחל
מעורר
להיות
חשד.
קשה
רוזנברג
עקב מחסור
טען
למרות
כי
שעדיין ל א ק י ב ל ו ת ש ו ב ה מן ה ש ל י ח ה ,ל ד ע ת ו ה ד ר ך ט ו ב ה ו א פ ש ר ל ה ש ת מ ש בה.
כך
נשלחו
טננוורצל
חיים
באמצע
ו א ל כ ם גוטמן
.1943
אוגוסט
מהם
גם
לא
הגיעה ת ש ו ב ה מ ה י ר ה .ל מ ר ו ת ז א ת ה ע ב י ר ר ו ז נ ב ר ג ש ת י ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת .ב ר א ש ו נ ה
ע ב ר ו א מ ו ו ש נ י ח ב ר י ת נ ו ע ה נ ו ס פ י ם ובשגייה — ת ו ש י ה ג ו ט מ ן ־ ה ר צ ב ר ג ,אמה,
אמה ש ל א ב י ב ה מ .והוריו ש ל ל א ו ן ב ל א ט .
השנייה
הקבוצה
בתחילת
יצאה
ספטמבר.
שעברה
לאחר
הסלובקי
לשטח
פ ג ש ה ב ב ק ת ה ב ה ר י ם א ת ח י י ם ט נ נ ו ו ר צ ל ,ש א מ ר ל ח ב ר י ה ק ב ו צ ה כ י ב א ו ת ו יום,
א׳
נ מ צ א בין היהודים בז׳ילינה וכי יש ד ר ד מ ע ב ר ל ס ל ו ב ק י ה .
בתשרי ,אלכם
הוא ח ז ר ל ה ו ד י ע ע ל כ ד ל ח ב ר י ם ו ל ה ג ש י ם א ת ח ל ו מ ו — ל ה ת נ ק ש ב ח י י ד ר י י ר —
הגסטאפו
מפקד
בקאטוביץ,
טננוורצל
לפולין
בז׳ילינה
סירבו
לפני
א ת פולין
שיעזוב
לעד.״.
לשובו
ק ד מ ה ד ר מ ה ש ל מ ע ש ה ח ר צ ה א ת גורלו .אגשי
לחיים
לאפשר
טננוורצל
גוטמן
ולאלכס
חיים
של
הועד היהודי
לפולין.
לשוב
הם
ס ב ר ו ש מ י ש ה צ ל י ח ל ה י נ צ ל — א ס ו ר ל ו ל ס כ ן ע צ מ ו שוב .ל ב ס ו ף נ כ נ ע ו ל ל ח ץ
הבחורים כי מישהו צריד להעביר את פרסי תוכנית הבריחה לחברי
שהפעילו
התגועה
מי
בזגלמביה.
יהיה החוזר.
ונתפס
להורג
בתלייה.
שפיגלמן
הסכימו
הפילו
חיים ע ל ה בגורל ,חזר לבנדין ,העביר ל ח ב ר י ם
בקאטוביץ
בתחילת
חברי
הועד
שרק
אחד
יחזור
והם
עם
ספטמבר
וחששו
כי
עוד
חבר
,1943
תנועה
כ א ש ר התייאשו ה ח ב ר י ם
גתפםה,
הגיעה
ק ר ו ל ה היתד.
מבגדין
וסוסנוביץ,
כי
המרובעים
מופיעים
בספר,
כשנשק על
גופו.
ר.ג(.
התשובה:
ושמו
מקבלת
״קרולה,
של
ה ב י א ו זקנים,
יוזק
הם
היה
צעירים
גורל,
א ת התוכגית
והוצאו
גשפטו
תשובה מיאז׳ה
]אגשי
עזריאל
עזריאל[
וילדים,
בגדין
)הסוגריים
כאן
גן־עדן!
הדרד פ ת ו ח ה להוגגריה! — יאדה״.״
ההודעה
מיאז׳ה
חיזקה
את
הביסחון
בפתח
ההצלה
שגפתח
מן
ההרים.
ל כ א ו ר ה ה י ת ה ה ד ר ד מ א ו ר ג ג ת ו ב מ ו ח ה .ה א ג ש י ם היו מ ג י ע י ם ב ש ע ו ת א ח ר ־ ה צ ה ד י ם
לתחגת
ה ר כ ב ת ש ל זוורדון ,מ ב ר י ח י ו ש ל י ע ק ב ר ו ז ג ב ר ג
קיבלו
מ ז י ו קבוצות
אגשים ב ש ע ו ת ה ע ר ב ש ל יום ה מ ע ב ר .ב ג ב ו ל ה ס ל ו ב ק י היו ה מ ב ר י ח י ם ה ס ל ו ב ק י ם
45
מקבלים
ידעו
את הבורחים ומביאים אותם לאכסגיית האיכרים בסמרצ׳גוביץ .הם גם
אפשר
מתי
את
לעבור
ליד
הגבול
סקליטה.
ה ב ע י ה היתד ,ב ד ר ך מסקליםד .לז׳ילינה .זו היתד .ד ר ך ע מ ו ס ה ל מ ד י ג ם ב כ ב י ש
ו ג ם ב ר כ ב ת .ה ש ת מ ש נ ו ב א מ צ ע י ם שונים .א ח ד מ ה ם ה י ה ש י מ ו ש ב מ ש א י ת ש ל ה ג ר ל ה
הלינקה.
של
על
נסעה
היא
לסקליטה .נהג
בערב
לא
המשאית
ביקורת
עבר
—
ה מ כ ו ג י ת ה י ה ד ג ל ו ן ש ל הגרדה .ה ד ר ך ה א ח ר ת ה י ת ה ש א נ ש י ה מ כ ס ה ע ב י ר ו
א ת ה א ג ש י ם ל ״ ח ק י ר ה ״ ב ג ל ל ב ע י ו ת מכס .היה ל נ ו גהג ט ק ס י א מ ת ש ה ע ז ל ה ע ב י ר
א ת הפליטים.
הפליטים
שמרגו
ש ב א ו א ל י נ ו ל א יצאו ל ר ח ו ב .ה ם ד י ב ר ו ר ק ש פ ה פ ו ל נ י ת ו א נ ו
עליהם
שומר
לאפשרות
עד
העברה
של
דרך
להונגריה
שם
טיסוביץ,
היה
ג ב ו ל ה ג ו ן ש ב א ל ב ו ש ב מ ד י ם ש ל ו לז׳ילינה וליווה א ת ה פ ל י ט י ם ל ג ב ו ל .
היו ל נ ו ב ט י ס ו ב י ץ מ ס פ ר א נ ש י ם נ א מ נ י ם ש ה ע ב י ר ו א ת ה א נ ש י ם ש ל נ ו ל ה ו נ ג ר י ה .
היה
ב צ ד השני של הגבול שאיפשר לאגשים להגיע
גם סידור
זה היה ע ד נ ו ב מ ב ר
מובן
קיבלו
.1943
שאנשי
המכס
כ״ס
עבור
כאלף
לבודפשט .כך
והמבריחים
העברת
עשו
לא
של
הגבול
עבודתם
את
זה
פליס.
חינם.
המבריחים
סכום
כך
היה
הגון.
ש י ל מ נ ו ל א ל ה ש ה ע ב י ר ו א ת היהודים מ ס ק ל י ם ה לז׳יליגה ו א ח ר ־ כ ך ל א ל ה ש ה ע ב י ר ו
א ת ה א ג ש י ם ל ה ו ג ג ר י ה .מ ע נ י י נ ת היתד .ד ר ך ה ה ע ב ר ה .א ל ה ש נ ס ע ו ב ר כ ב ו ת צוידו
בניירות
שעברו
מזויפים,
את
של
גדולה
המשטרה.
איתם
הגבול
בקרבתם
נ ס ע איש ש ל נ ו ש י ש ב
ב ר ג ל ,והיתד .עוד ד ך ך מ ת ו ח כ מ ת :
פליטים
במכוגית
מפרשוב עברו
להעברת־אסירים,
ב מ ת ר ח ש .היו
וצפה
השתמשנו עבור קבוצה
שהביאה
אותם
א ת ה ג ב ו ל ל ק ו ש י צ ה ,ש ה י ת ה אז
לפרשוב
בהונגריה.
בליווי
בפרשוב
ה י ת ה ג ם ד ר ך ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל כ ע ו ב ד י קטר ,כ ל פ ע ם י כ ל ו ל ע ב ו ר ש נ י אנשים
ב ת ו ך ה ק ט ר .א ל ו היו ה ד ר כ י ם ש ל ג ו ״ « .
ב כ ל ת ק ו פ ת ה מ ע ב ר ב ד ר ך שבין זוורדון לז׳יליגה ,היתד .ה ד ר ך מ ל א ת מ כ ש ו ל י ם ,
הסיוע
למרות
צדי
משני
הגבול
הבריחה.
לארגון
שהמבריחים
הביטחון
אכן.
י ב י א ו א ת ה י ה ו ד י ם ה ב ו ר ח י ם ל מ ח ו ז חפצם ,ל א היה מ ל א .ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג ,ש ע ב ר ה
בקבוצה
סיפרה כי
השנייה,
הגיעו
כאשר
המבריחים
הסלובקים
לבקתה
בצד
ה ס ל ו ב ק י ,ה ם ה ו ד י ע ו ל ק ב ו צ ה ש ל א יעבירו א ו ת ם א ם ל א י ש ל מ ו ל ה ם כ ס ף .גילוי
ת ו ש י ה מ צ ד ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג הציל א ת חיי ה ע ו ב ר י ם .ה י א ב י ק ש ה מן ה מ ב ר י ח י ם
שיקחו
לעיר
אותה
הסמוכה
אולם היא
)ז׳ילינה,
לא
אפילו
זעה
א ת שמה(
בטעגה שיש ל ה שם קרובים והיא תיקח מהם כסף .כשהגיעה לעיר היא שאלה
לכתובתו
לו
ש ל ח ל פ ן כ ס פ י ם .כ ך הגיעה ל ב י ת ו ש ל ה ח ל פ ן א ל כ ס ה ו ז ר .ה י א ס י פ ר ה
א ת פ ר ט י ה מ ק ר ה פ ר ט ל ע ו ב ד ת ה י ו ת ה יהודייה ,ו ב י ק ש ה
שרבים
הוא
יבואו
ירוויח
באותה
כסף
הדרך
רב.
ובידיהם
כ ס ף רב,
א ל כ ס ה ו ז ר היה
סלובקי
והיא
אווגגלי
א ת עזךתו בטענה
תקשר
שאשתו
אותם
היתה
איתו
וכך
יהודייה.
ה ו א ג ס ע ל מ ק ו ם ש ב ו ה י ת ה הקבוצה ,טען שהוא א י ש ג ס ט א פ ו ,א ס ר א ת ה ק ב ו צ ה
ואת
ומסר
ה מ ב ר י ח י ם ו ה ב י א א ו ת ם ל ב י ת ו בז׳יליגה ,ש ם י צ ר ק ש ר ע ם א ג ד ר י שטיינר
את
האחרוגה(
הקבוצה
ה ו א ע ס ק ב ה ע ב ר ת יהודים מן ה ג ב ו ל לז׳יליגה — ד ר ך ש ה י ת ה ק ש ה
9
למעבר ,כאמור .י
46
לקהילה.
מאז
ועד
יגואר
1944
)תקופת
מעבר
הקבוצה
פ ר ט ליוזמה ש ל י ה ד ו ת ס ל ו ב ק י ה ,ש ס י י ע ה ר ב ו ת ב מ ע ב ר ה פ ל י ט י ם מ ז ג ל מ ב י ה
) ע ל כ ך ב פ ר ק הבא( ,אין ס פ ק כי ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה מ ס ו י ם ל ו זכו יהודי ס ל ו ב ק י ה
ה א ז ר ח י ם ה ס ל ו ב ק י ם ,סייע
מצד
סיוע
ל א אפיין
כזה
המבריחים
את
הוא
היה
יהודים ה ם ל א היו מ ע ב י ר י ם .
שהם
ידעו
יהודים.
מעבירים
היהודים
בפולין
—
כסף,
הבריחו
את
המקומית
כאשר
ובהונגריה,
ש ה ם ב נ י מ ש פ ח ה ש ל פרטיזנים .ר ג ש ו ת פ ט ר י ו ט י י ם ו כ ס ף ר ב ה נ י ע ו א ו ת ם
להסתכן.
הפולנים
ב מ ז ה לא מועטה
האוכלוסיה
ב מ ע ב ר הפליטים.
המסייעים
ייתכן
ה״כיסוי״
נהפוד
הסלובקים,
חשיבות
שיש
להברחתם
ש ק י ב ל ו אף ה ם
לעובדה
שבאיזור
ה ג ב ו ל בין ס ל ו ב ק י ה ל פ ו ל י ן היה אחוז מ ס ו י ם ש ל א ו כ ל ו ס י ה א ו ו נ ג ל י ת )כ־,(30%
שהיתה
א ו ה ד ת יותר ליהודים .גם ק צ י נ י ה מ כ ס ש ב ה ם נ ע ז ר ה ה ק ה י ל ה ה ס ל ו ב ק י ת
בז׳ילינה
ב מ ז ה רבה ,היו ק צ י נ י ם נ א מ נ י ם ל מ ס ו ר ת ה צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ת מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .
הערכים
הדמוקרטיים הללו הנחו אותם ב ה ח ל ט ה לסייע לפליםים הפולנים.
ב ת ק ו פ ה שבין א ו ג ו ס ט ל ס פ ט מ ב ר 1943ע ב ר ו ע י ק ר ה ק ב ו צ ו ת ש ב ר ח ו מ ג י ט א ו ת
ז ג ל מ ב י ה .י ע ק ב ר ו ז נ ב ר ג מ ע ר י ך א ת מ ס פ ר ה ב ו ר ח י ם ב א ו ת ה ת ק ו פ ה בכ־ 150א י ש .
רוזנברג
הוזמן
ס ב ו ר כי כ ת ו צ א ה מ ה ל ש נ ה ח ש ד ו ב ו א נ ש י ״ מ ש מ ר ה ש ד ה ״ והוא
ל ח ק י ר ה .ל כ ן הוא נ א ל ץ ל ב ר ו ח ב ת ח י ל ת ס פ ט מ ב ר
בריחתו
20
הוא
1943ל ס ל ו ב ק י ה .ל פ נ י
ה ז י ע ע ל כ ך ל ח ב ר י ם ב ס ו ס נ ו ב י ץ ו ל א ל ה ש ה י ו מ פ ו ז ר י ם בכפרים,
ו ה ם שלחו א ת ס מ ק מיסליס — ח ב ר ״הנוער הציוני״ ל מ ל א א ת מקומו.
ב ת ק ו פ ה זו ע ב ר ו ב ע י ק ר ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ והוריהם .״ ב ס ו ף קיץ
התחילו
ל ה ג י ע מבנדין,
ד ר ך האושווינצים,
חלוצים
קבוצות
מ״הנוער
1943
הציוני״.
ב מ ש ך ה ז מ ן ה ג י ע ו ע ש ר ו ת ח ב ר י ם ,אין ס פ ק ש ה כ ס ף ש ל נ ו ס י י ע ל ה צ ל ת ם .ש מ ח ת נ ו
ל ב ו א ם ה י ת ה ר ב ה ,אך ח ז ה היתה בעיניגו ה ע ו ב ד ה ש ל א ה א א ף ח כ ר א ח ד מ״דח־ר״
״וזשומד הצעיר׳׳ ו״גורדוניה״
לכל
וכן
כסף
2 1
) ה ה ד ג ש ה ש ל י ,ר.ג.(.
ק ב ו צ ה היו ה ח ב ר י ם מ צ ר פ י ם א נ ש י ם א ח ד י ם ש י ו כ ל ו ל מ מ ן א ת ב ר י ח ת ם
א ת ב ר י ח ת ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ,ש ע ל ת ה ב כ ס ף ר ב .ג ם ה ק ה י ל ה בז׳ילינה ש י ל מ ה
למבריחים.
הבורחים
מפולין
בדרך־ כלל
הגיעו
בחוסר
כול,
אולם
יהזי
ס ל ו ב ק י ה ל א הבינו ,כ נ ר א ה ,באילו נ ס י ב ו ת ע ז ב ו פ ל י ס י ם א ל ה א ת ב ת י ה ם ,ו ב י ק ר ו
את
יהזי
הצלתם
פולין
שלדעתם
סברו
״כי
אין
הם
לשאת
צריכים
כלל
בהוצאות
— ל כ ך ידאגו ה נ ד י ב י ם ש ב ס ל ו ב ק י ה ה מ ק ב ל י ם כ ס פ ם מ א מ ר י ק ה .ומכיוון
ששווארץ )מבריח י ה ז י — איש העולם ה ת ח ת ו ן מפרשוב ,שסייע בכסף ל ה ע ב ר ת
יהודים,
דרסטיים
ר.ג(.
ל א היה מ ו ח ל ע ל
ה מ ג י ע לו,
ואף
לא
נרתע
מנקיםת
אמצעים
נ ג ד ה מ ס ר ב י ם — היו מ ת ר ח ש י ם ל פ ע מ י ם -א י נ צ ז ג ס י ם ע ג ו מ י ם ב ש ע ת
ה מ ע ב ר מ ג ב ו ל ל ג ב ו ל ,שהרי היו ג ם י ה ז י ם ש ה צ ל י ח ו ל ה ס מ י ן ב כ ל י ה ם ח פ צ י ע ר ך ״ .
התלות
מכך.
22
ב מ ב ר י ח י ם ע ל ת ה ב ח י י ה ם ש ל פ ל י ט י ם ו א ף ה מ א ר ג נ י ם בז׳ילינה ס ב ל ו
מבריחים דנו בבית־המרזח בבעיות של ח ל ו ק ת כספים ,שמע אותם מפקד
הז׳נדרמריה המקומית ואסר את אחד המבריחים ,הוא שמסר את שמות המארגנים
היהזים
והם נשלחו למחנות ע ב ז ה .
חברים
,
מ ה נ ה ג ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נ פ ג ש ו ע ם ה נ ה ל ת
u.z.ב ב ר מ י ס ל ב ה ,ע ם
ק ו ר נ י נ ס ק י ו ע ם ח ב ר י ת נ ו ע ו ת הנוער .ה ם ד י ו ו ח ו ל ה ם ע ל ה מ צ ב בגיםו .ה ק ב ו צ ו ת
ספטמבר
1943
בישרו
על
המשלוחים
הגדולים
לאושוזיץ,
על
שהגיעו
במהלך
השלמת
ה מ ש י מ ה ה ג ר מ נ י ת — חיסול י ה ו ד י ב נ ד י ן ו ס ו ם נ ו ב י ץ ו ע ל י ה ל ו ך ה ר ו ח ו ת
47
בין הנשארים .מ ב ר ט י ס ל ב ה ה ו ע ב ר ו ד ו ״ ח ו ת א ל ה לקושטא*.
2
ב ר א י ו נ ו ת ש ע ר כ ת י ע ם ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל צ ו ר ך ב ת י ב ת ה ע ב ו ד ה ,ש א ל ת י
א ו ת ם מ ה ת ג ו ב ת ם ל ט ע נ ה ש ל א מ ס ר ו ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ה א ח ר ו ת ע ל ה ד ר ד שגילו,
ו ב ש ל ב הראשון של ה ב ר י ח ה ) ל פ ג י ח י ס ו ל הגיטו( ע ב ר ו ב ה ר ק ה ם ו מ ק ו ר ב י ה ם * .
2
השיבו החברים:
א(
על
ה ד ר ך ל א ה י ת ה ב ט ו ח ה ו ה מ ע ב ר ב ה היה סיכון גדול .כ ל
עצמו
תנועה
במעבר.
סיכון
ומבריחים
גתפסו
הקבוצה
וגתלו.
השלישית
שאר
גם
שעברה
הקבוצות
גתפסה
לא
עובר לקח
וחמישה
עברו
חברי
בטוחה,
בדרך
כ ך ש ל א היה מ ה ל מ ס ו ר ל מ ע ש ה .
ב ת ק ו פ ה ש ב ה ה ח ל ו ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל ע ב ו ד ,היו ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר
ב(
הצעיר״,
טובים
ו״גורדוגיה״
״דרור״
שארגנו לעצמם.
התחבאו
בהם
במקומות
גם
עסוקים
במכבסה
אחדים
ה ת ג ו נ נ ו ת .היו
בתוכגיות
בונקרים
להם
ו ב ק י ב ת בורוכוב וגם בונקרים קטנים נוספים
״הנוער
מחברי
הציוני״.
אולם
הסתובבו
מרביתם
מסתור לא במוחים בעיר ,ארגנו להם מקומות מחבוא בהרים וכאשר
ה ת ג ל ת ה הדרך — הם ברחו.
״הנוער הציוני״ ס ו ע נ י ם כ י א ס פ ו ק ב ו צ ו ת י ל ד י ם מ ן ה ר ח ו ב ל מ ע ב ר
חברי
ל ס ל ו ב ק י ה ו ל א צירפו ר ק א נ ש י ם ש מ י מ נ ו א ת ה ב ר י ח ה .ל י ידוע ד ק ע ל ק ב ו צ ת
הילדים ש ע ב ר ה ב י נ ו א ר
של
הרשל
היו
אלה
שחברי
בית
שפרינגר,
ילדי
קיבוץ
היתומים.
.1944י ל ד י ם א ל ה נ א ס פ ו ע ל ־ י ד י ע ל י ז ה ז ו ס נ פ ל ד ,ח ב ר ת ו
ממגהיגי
״קיבוץ
״דרור״
עתיד״,
בורוכוב ניהלו
וחבר
קבוצת
קיבת
ילדים
בקרבם פעילות
בגילים
בורוכוב
בבנדין.
16—6
מבית
תרבותית־חינוכית.
היתומים
לאחר
חיסול
2 5
ל ע ו ב ד ה שיוזק קוז׳וק ,מ נ ה י ג ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נ ה ר ג ב א ו ג ו ס ס
לממש
כנראה
,1943ב נ ס ו ת ו
א ת אופציית ה ה ת ג ג ד ו ת ,ה י ת ה ל ד ע ת י ה ש פ ע ה ר ב ה ע ל ח י ז ו ק ה ח ל ט ת ם
ש ל ח ב ר י ״הגוער הציוגי״ ל ג ם ו ש א ת א ח י ז ת ם ה ד ל ה ב ד ר ך ה ה ג נ ה ו ל מ מ ש א ו פ צ י י ת
ההצלה
על
שגיבשו
ג מ י ש ת .רעיון
)לסעגת
ההגנה
חברי
״הגוער
והגקמה.
הציוגי״,
עובדה:
הם
בספטמבר
אף
לא
פעם
ובאוקטובר
החליםו
1943
גפלו
חברי התנועה בפעולות גקם — המערכת(.
רק
ליצור
תנאים קשים
אבסורדים
כה
להתקשרות ,כפי שנוצרו
מפתיעים.
בדיוק
ב מ ל ח מ ת העולם השנייה יכלו
בתקופה
שבה
הצליחו
חברי
״הנוער
הציוני״ ל מ צ ו א ד ר ך ־ ב ר י ח ה ,ה צ ל י ח ו א נ ש י ו ע ד ת ־ ה ה צ ל ה ב ב ו ד פ ש ט ל מ צ ו א ש ל י ח
שהסכים
ל ה ע ב י ר מ כ ת ב ו ס כ ו ם ש ל 20,000מ ר ק ל ג י ט ו ס ו ס נ ו ב ת .
״ ב מ כ ת ב זה
תיארגו ,ב צ ו ר ה מוסווית ,א ת ד ר כ י ה ב ר י ח ה וצויגו ס י ס מ א ו ת ב ש ב י ל אגשי הקשר.״
השליח
ואת
הגיע ל ס ו ס ג ו ב ת ,ג פ ג ש ע ם א נ ש י ת נ ו ע ת הנוער ,מ ס ר ל ה ם א ת ה מ כ ת ב
הכסף*
2
אולם
נעצר
בצאתו
ואנשי ו ע ד ה ה צ ל ה ס י ר ב ו ל ש ל ם
מן
הגיטו.
כשחזר
ל א היתד.
בידו
קבלה
א ת שכרו ,ד ב ר ש ע ו ר ר כ ע ס ר ב ב ק ר ב ר ש ת
ה ש ל י ח י ם ש פ ע ל ה שם .א ו ל ם א י ש מ ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת איגו מ ז כ י ר פ ג י ש ה ע ם ה ש ל י ח ,
או ק ב ל ת מ כ ת ב ו כ ס ף ב א מ צ ע ו ת ו .
ה פ ת ר ו ן ב א ב מ פ ת י ע ל א ח ר ש ב ו ע .ביום הכיפורים ת ש ״ ד — — 1943ה ג י ע ו
לבודפשט ,לאחר בריחה הרפתקנית ,חמישה חברים מ ס ו ס נ ו ב ת ובראשם א י צ י ק ו ב ת
ו א ר י ה ליוור .״הם אישרו כ י א מ ת ב פ י ה ג ר מ נ י ם .אז ש י ל מ נ ו .״
48
27
חברי
שנשארו
התנועות
לאחד
באיזור
חיסול
ה י י ש ו ב היהודי
בזגלמביה,
ע ב ר ו א ת ת ה ל י ך ה ח י ס ו ל ת ו ך גסיוגות ה ת ג ג ד ו ת ל נ א צ י ם .ה ת נ ג ד ו ת ם ה ו ת י ר ה ר ו ש ם
אפילו
ב מ ס מ כ י ם גרמגים .יש דיווחים ע ל דיכוי ה ה ת נ ג ד ו ת היהודית ב ע ת .ח י ס ו ל
הגימו.
והנהגתה
נפלו
המתנגדים
סבלו
אבידות
קשות.
רבים
ב מ י ב צ ע י ה ה ת נ ג ד ו ת .קומץ ה נ ו ת ר י ם מ צ א ו
מבין
חברי
התגועה
מקומות מסתור
בסביבה .נתן
ש ו ו ל ב ,ו ה ח ב ר י ם ש ש ה ו ב מ ח נ ו ת ל א ז ר ח י ם זרים ,נ י ס ו ל א ת ר א ת ה מ ס ת ת ר י ם ו ל ה ע ב י ר
ל ה ם פרטים ע ל ד ר ך הבריחה מפולין לסלובקיה ו ע ל ר ש ת ההברחה המאורגנת
להעברת
חברי
לסלובקיה
הנמלטים להונגריה.
תנועות
הנוער
שנותרו
ארגנו
בחיים,
לעצמם
מבךץזים
שהעבירום
ת מ ו ר ת ס כ ו מ י ־ כ ס ף גדולים .ב ס ל ו ב ק י ה נ ת ק ב ל ו ע ל יחי ח ב ר י ת נ ו ע ו ת
ה נ ו ע ר ו א נ ש י ״ ק ב ו צ ת העבודה״ ,כיגוים ש ל פ ע י ל י ה ה צ ל ה ב ס ל ו ב ק י ה .ה ם ת ו ח ק ר ו
ע ל ימיהם האחרוגים
שהיתר!
מעורבת
בזגלמביה והתחקיר
באיתור
שרידי
הועבר ל ״ מ ש ל ח ת ההצלה״
תנועות
ל נ י צ ו ל י ם ע ל ד ר כ י ב ר י ח ה אפשריים*.
הנוער
בזגלמביה
ובהעברת
בקושסא,
פרסים
2
העדות
.1באיוק ר .בראיון.
.2מזיא פ ,.עמ׳ .135—132
.3ה ב נ ו ת שיצאו בקבוצה הראשונה אינן מופיעות בשמותיהן המלאים ע ק ב בקשתה
המפורשת של אביבה מ.
.4אביבה מ .בראיון.
.5פרטים על הקשר המופלא ב ץ פרדקה מזיא לקצין הצבא הפולני ,מדיין שפרטים
עליו אינם ברורים ,א ך ישנה השערה כי היה יהודי מתבולל ,ראה מזיא פ.173—168 .
.6פרטים על קורות קבוצת היוצאים כפועלים מתנדבים נאספו בראיונות עם גב׳
באואר מ נ ה — ת״א ,גב׳ באיוק רות — חיפה ,גב׳ בן־סירא אנקה — ראשל׳׳צ ,גב׳
גלבוע דינה — ת״א ,גב׳ גרנק צ׳שה — ר׳׳ג ,מ ר דיאמנט מנוס — ר׳׳ג וגב׳ אביבה מ— .
חיפה.
.7טוכשגיידר ק .בחוברת לזכרו של זליג באיוק ״שירת חייו״ ,עמ׳ .32
.8מזיא פ .עמ׳ .146
.9רוזנברג ״בודדים במאבק״ בתוך משואה ב׳ ,תל־יצחק ,ת״א אלול תשל״ד —
טפטמבד ,1974עמ׳ .76—75
.10עדותו של באיוק ז .בתיק ״בגדין—סוםגוביץ״ ,בלה״ג ,57—18 ,פיתוח מסלול .3811
.11ר ת נ ב ר ג י .שם ,עמ׳ .76
.12רוזנברג י .בראיון.
.13פרוטוקול שנרשם בבודפסט על־ידי פרץ רבס ו ב ו דו״ח של אלכם גוטמן והשלמה
מ פ י אחותו אטתר )תושיה( גוטמן־הרצברג .הדר׳ח מופיע ב״משואה״ א׳ תשל״ג ללא
תאריך רישום .בכל הידוע לי ,הוא נרשם בסוף .1943
.14על־פי ע ת י ו ת שגביתי מי .רוזגברג ששלח א ת יאז׳ה שפיגלמן ,ומדו .הרצברג,
שיצאה בקבוצה השניה .מקריאה שיטתית בספרה של פרדקה מזיא ומבניית לוח תאריכים
משלים ללוח התאריכים המופיע בעבודתה של ח ג ה יסול ב מ ש א :״יהודים והנהגה יהודית
באזור זגלמביה בתקופת השואה״ ,עבודה ל ש ם ק ב ל ת תואר מוסמך ,ירושלים ,1979
על־פי כ ל אלד .אין ספק בי יציאתה של יאז׳ה שפיגלמן היתד .באוגוסט .1943
ב ס פ ת ״די יודן אין סלובקישן שטאט 1945—1939״ ,אולדנבורג ,מינכן ,וינה ,1980 ,עמ׳ 155
49
ת
טוען ל .ליפשר כי יאדה הגיעה לז׳ילינה באוגוסט ,1942.והוא מסתמן־ ע ל עדותו של
אנדרי שטייגר שגיתגה לו בשנת .1967
.15עדותו של ארווין שטיינר — ר א ש המרכז היהודי בז׳יליגה ,עמי .4העדות
בסלובקית מ ב ת ה על־ידי אריק קולקה ונמסרה לי 'על־ידי פרופ׳ באואר ל ל א סימון
א ו מספור .להלן ״עדות שטיינר׳׳.
ע ל שליחותה של י א ד ה שפיגלמן דווח גם ׳למשלחת בקושטא בראשית אוגוסט ,1943
בלה״ג ,ת י ק סלובקיה ,מכתבים מ ם ׳ 100ו־.103
.16מזיא פ ,.עמ׳ .210
.17מזיא פ ,.עמ׳ .210
.18עדות — שטייגר.
.19ראיון — תושיה הרצברג ובן ראיון — שטיינר.
.20ראיון — רחנברג .שטיינר מציין בעדותו שבתקופה שבין אוגוסט ל ג ו ב מ ב ר 1943
עברו רק 40איש וטוען כ י יש בידו מסמכים על כך.
.21קורנינםקי ו .״בשליחות חלוצים״ ,ב י ת לוחמי הגיטאות ,הקיבוץ המאוחד תשל״ט,
עמ׳ .138
.22נוימן י .׳׳בצל המוות״ ,הוצאת ספרים נוימן בע״מ ,ת״א ,1958עמ׳ .153
.142SL,135
.
.24רניה :״בנדודים ובמחתרת 1939—1943״ ,עמ׳ .131רניה מאשימה א ת ב — .חבר
״הגוער הציוני״ )כנראה הכוונה ללאון בלאט ,ר.ג (.כי סירב לעזור לאנשים מתנועות
אחרות בטענה בי בראש ובראשוגה עליו להציל את אנשיו מהגוער.
•25ע ל ״קיבוץ עתיד״ ר א ה :פרלימ ר-.עמ׳ .28
.26ברנט י .״בשליחות נידונים למוות״ ,ת״א ,עינות ,תשי״ז ,עמ׳ .30
.27שם ,בעמוד ,32מציץ ברגט שאריה ליוור הגיע בקבוצה הראשונה לבודפסט,
ואין הדבר כד ,מכיוון שבמרוצת ,1943שהה אריה ליוור במחנה לאופן ,ע ד להחלפתו
בשבויים גרמנים ,בהחלפה השגייה .אחיו ,דוד ליוור ,עזב א ת בגדין רק ביגואר .1944
הקבוצה הראשונה שהגיעה מזגלמביד .להונגריה היתד .קבוצת חברי ״הגוער הציוני״
ו ה ם :תושיד .ופיגק הרצברג ,שמעון דיאמגט ,גילה מילכמן ויעקב ליברמכט) .האחרון
מ״השומר הדתי״(.
הערת המערבת :לאנשי ״הנוער הציוני״ בגיטו ל א היה כ ל קשר עם שליח מבודפסט.
הבריחה לסלובקיה ומשם ל ח ו מ ר י ה אורגנה על־ידי ח ב ר ״הנוער הציוני״ :יעקב רוזנברג,
ובהמשך בסלובקיה ,על־ידי החברה תושיה הרצברג.
.28ארכיון יד־ושם.053/103 ,
50
תושיוז הרצברג
״לכי,
ד ב ר -מ ה ״
עשי
מחברת הרשימה ,אחת מחברות ״ד.נוז5ר הציוני״ באזור זגלמביה,
שנמלטה בשנות השואה מפולין לסלובקיה ומשם להונגריה ,פרסמה
בשנת ,1968ספר־רשימות על שנוח השואה בשם ״החול הצוחק״.
ד״ר אשר כהן ,מחוקרי השואה באוניברסיטת חיפה ,כתב על
ספרה של תושיה שיש בו ״האמת האישית של אדם ...אמת של
נערה צעירה ושל קבוצת צעירים ,בבחינת רסיס מההיסטוריה של
מיליונים.״
הנה אחד מרסיסים אלה.
ב ש ע ה ע ש ר ב ע ר ב היא ה ו פ י ע ה ב ב י ת זר ,ב ע י ר זרה ,בארץ ןרה ,ה ת י י ש ב ה מ ו ל
ב ן ־ א ד ם זר ו ג י ל ת ה ל ו א ת סודה.
סיפרה על ה ב ר ח ת פרטיזנים פולנים
היא
ב ג ב ו ל •סלובקיה ,ע ל א מ ה ו ש נ י
אנשים שגחטפו על־ידי המבריחים הסלובקים הדורשים כופר גבוה מאוד ,ומאיימים
להסגיר
ה י א ס י פ ר ה לו ע ל
אותם לידי הגרמנים;
:
בעקבותיה
ה ח ב ר י ם .שיבואו
ויפלו כ מ ו ה ל י ד י ה ם ש ל ה פ ו ש ע י ם .
״עשה
דבר־מה״
עם
דבר־מה,
אמרה
שחר
את
אבל
כפי
הבקתה,
מיד,
שאמה
נסעה
פ ן יהיה
לחשה
אל
מאוחר״,
לה:
הבלתי
״לכי,
ידוע
הפצירה
עשי
בו
בשקט.
״עשה
והיא
עזבה
דבר־מה״.
ובשקשוק
גלגלי
הרכבת
היא
ש מ ע ה ב ל י ה ר ף :״עשי ד ב ר ־ מ ה ,עשי...״ ה ל ח י ש ה ש ל א מ ה ה ב י א ה א ו ת ה ב א ו פ ן
בלתי מובן לפני ה ד ל ת הזרה הזאת.
ועכשיו,
חושיה,
ב ה ס ת כ ל ה ב ב ח ו ר ה ס ל ו ב ק י ־ ג ו צ ר י ,ה י ו ש ב מ ו ל ה ,היא מ ר ג י ש ה ב כ ל
ש ה ו א ־ ה ו א ״יעשה
ד ב ר ־ מ ה ״ ,ש ה ו א יציל ,ש ה ו א ישחרר.
הסלובקי מ ס ת כ ל באורחת ה ל א ־ צ פ ו י ה ; הוא מקשיב לדבריה ,תחילה בריחוק:
ל א ט ־ ל א ט ב פ ל י א ה ,בעגיין ,ב ה ב ג ה .כ ל מ ש פ ט ש ל ה מ ק ר ב א ו ת ו ל ב ק ת ה ש ב ג ב ו ל
סלובקיה־פולין.
הוא רואה
את
שלושת
העצורים
שם
בעליית־הגג:
הוא
חש
51
את
האימה
הגרמגים.
ב ה ה ם שרויים,
הוא
ה ו א יודע,
מ ס ת כ ל ע ל השעון ,ה ו א
שכל
רגע
כבר
מעורב
אותם ל נ פ י ל ה לידי
מקרב
ב פ ר ש ה .הוא מ א מ ץ
את
ה מ ח ש ב ה ,ה ו א מ פ ע י ל יוזמה ,ה ו א ג ו ס ל ע ל ע צ מ ו א ת ה א ח ר י ו ת .
כן,
לא
ה א י ש ה ז ר הזה
נעשה
איש
סודה.
היא
סיפרה
את
לו
האמת,
אבל
א ת כל ה א מ ת :הסוד של היהדות נ ש א ר ממון עמוק בלבה ,ואפילו ב ע ר ב
ש ל וידוי ל א י צ א מ מ ח ב ו א ו .
״יש
והציג
ל י ר ע י ו ן :אני א נ ס ה :ו א ת ב י נ ת י י ם ,ת נ ו ח י ב ח ד ר ש ל אשתי״ ,א מ ר
אותה לפני אשתו בחדר הסמוך.
בחדר
הקיר:
ה ס מ ו ך ה ס ת כ ל ו ב ה שני ז ו ג ו ת ע י ג י י ם י ה ו ד י ו ת מ ש ת י ת מ ו ג ו ת ש ע ל
עיניו ש ל ג ב ר ע מ ו ד זקן ו פ א ו ת ,ו ע י נ י ה ש ל אשד .ב ל ב ו ש יהודי מ ס ו ר ת י .
היא הביטה במארחת ובתמונות לחילופין ושאלה באיפוק מ ל א :
״מי
הם?״
״הורי״
״איפה
— היתד .ה ת ש ו ב ה .
הם?״
״באושוויץ ? — ל מ ה ?״ — ש א ל ה ב ז ה י ר ו ת .
״ כ י ה ם יהודים״.
״יהודים? ...״
באותו רגע הרגישה האורחת שהסוד שלה ,שהיה שקוע בלבה ,פרץ החוצה;
פ ת א ו ם ה ר פ ה כ ל מ ת ח ממגד .ו ה י א ש מ ע ה א ת ע צ מ ה א ו מ ר ת :
״גם
אגי יהודיה״ ו פ ר צ ה ב ב כ י מ ר .
ש ת י י ה ו ד י ו ת צ ע י ר ו ת י ש ב ו ע ל ה ס פ ה ש ל ו ב ו ת ידיים ו ד מ ע ו ת זלגו מעיגיהן.
הסלובקי
לבש
הגוצרי א ל כ ס א ו ז ר
פעל
במהירות.
הוא
ג ע ל מ ג פ י ע ו ר שחורים,
מ ע י ל עור ,ה ת ח ז ה ל ג ר מ ג י ו ג ס ע ב מ ש א י ת ל כ פ ר ס ק ל י פ ה ,ש ב ג ב ו ל .
הדברים
ה ת ר ח ש ו ב ה ת א ם ל ת ס ר י ט ה מ א ו ל ת ר ש ל ה מ צ י ל המקרי .ה פ ו ש ע י ם
ג ב ה ל ו מ ן ה ב י ק ו ר הלילי .ג ם ה ע צ ו ר י ם נ ב ה ל ו ,א ך נ ר ג ע ו ,כ א ש ר ב ע ת ה ג ס י ע ה
להם המציל א ת האמת.
גילה
היא
סיכן
לא
א ת חייו,
שאלה.
לוחמים
למה
לא
מגעה
ממגו
אשתו
את
הסיכון?
היא
לא
ע ב ו ר ה ז ה היה מ ו ב ן .
בעקבות
52
שאלה:
למה?
היא
לא
שאלה:
למה
היהודיה
בן־אדם,
גוצרי
סלובקי,
גסיון ה ה צ ל ה ה ר א ש ו ן הזה ,ג ס ל ל ה ד ר ך ח ד ש ה ל ה ע ב ר ת ח ל ו צ י ם ־
ו פ ל י ט י ם יהודיים מ פ ו ל י ן ל ס ל ו ב ק י ה .מ ס פ ט מ ב ר
1943ע ד פ ב ר ו א ר
.1944
ז׳אק ברילמן
)הולנד(
״ י ו ב ל
)סיפור
כגנבים
אור
אותנטי
בלילה,
בלי
ל י ו ם 10במאי,
היתה
כ ז ה ז
ל א
שפורסם
שאיש
עוד,
בעיתון
להם,
ציפה
ב ת גילי ושגיגו הייגו
הולנדי
הפתיעו
.1940ה י י ת י אז ב ן
,
ל ע ו ל ם !
ב־4
,
במאי
צבאות
(1983
גרמניה
הולנד,
את
24ו ל א מ ז מ ן — ה ת א ר ם ת י .א ר ו ס ת י
הלא־יהודים ,הוכו
מ ב ת י ם יהודיים .היהודים ,ו כ ן
ב ה ל ם .ה ד ב ר פ ג ע ק ש ו ת ב ה ו ל ג ד י ם א ב ל ע ו ד י ו ת ר ג ר ו ע היה מ צ ב ם ש ל היהודים.
ג ר מ ג י ה ש י מ ש ה כ ד ו ג מ ה ל מ ה ש צ פ ו י ל נ ו .ב ש נ ת ,1933כ א ש ר א ד ו ל ף ה י ט ל ר ו פ ל ו ג ו ת
הם.ס.
עלו
שלו
לשלטון,
פתחו
מיד
בפרעות
גגד
היהודים.
ליהודי
כשגודע
ה ו ל נ ד ע ל ה כ י ב ו ש ה ח ל י ט ו ר ב י ם מ ה ם ל ש ל ו ח י ד ב נ פ ש ם .היו כ א ל ה ש ״ א ר ג ג ו ״
את כל בני־משפחתם להתאבדות משותפת.
אנחנו
כי
ל א איבדנו א ת עשתונותינו .איש מאיתנו ל א תכנן
חששנו מפני
על
הולנד
שכוחותיגו
מול
הוכיחו
הצבא
העתיד.
כוחות
והצי
עדיפים
גבורה
שלגו
במספר
עילאית
שגלחמו
שהתקיפו
בהחויקם
בגבורה,
לא
במפתיע.
מ ע מ ד חמישה
התאבדות ,אם
אני
ימים
יכלו
להגן
מעז
לומר
עד
שגאלצו
להיכנע .עד עצם היום הזה רוחשים כ מ ע ט כולם כ ב ו ד ל״בחודיגו״ ע ל עמידתם
להגנת הולנד .מ א ו ת נהרגו או נפצעו קשה בקרבות.
האיתגה
הולגדים
נכנסים
חלפו
רבים מרדו
ככובשים
לארצם.
ר ק ימים מ ע ט י ם
אלפים
בבכי
אבל,
ומסביב
בראותם
היו
את
גם
לרובע
מי
היהודי
הצבא
שפרצו
הגרמני ואת
בקריאות
באמסטרדם
פ ל ו ג ו ת ם.ם.
שמחה
הוצבו
וצהלה.
מאות,
אולי
ש ל אנשי ס .ס .ח מ ו ש י ם ב כ ל י נ ש ק ש ו נ י ם — ב ע ו ד ש נ ש ק ם ה י ח י ד ש ל
ה י ה ו ד י ם היו א ג ר ו פ י ה ם ב ל ב ד .
לפני
ה מ ל ח מ ה היתד .ק י י מ ת ב ה ו ל נ ד מ פ ל ג ה פ א ש י ס ט י ת ק ט נ ה )נ.ם.ב ,(.ו ל ה
כעת ,הרימו
פלוגה
צ ב א י ת )ו.א.(.
לגהוג
ביהודים ב ד ר ך ש ״ ל מ ד ו ״ מ ן ה ג ר מ ג י ם .ה ם ע ז ר ו לם.ס .ו ג ם ל ה א .ל ע ר ו ך
מצוד
העניים,
ע ל היהודים ו ע ל
אלה
אנשים
שהשתדלו
א ל ה ר א ש והרגישו ,כ י
להעניק ל ה ם הגנה.
מותר להם
הסוחרים
53
ירקות
מוכרי
ודאי
קשות,
ועגלותיהם
ש ל א י כ ל ו להגן ע ל ע צ מ ם ב פ נ י ה פ ל ו ג ו ת
החמושות!
פירות
או
הוכו
בעגלות
ממרכולתם.
רוקנו
פ ל ו ג ו ת א ל ה זרמו ב ל י ה ר ף כ ד י ל ב צ ע מ ע ש י ם מ ח ר י ד י ם .יהודים ר ב י ם נ י ס ו
ב מ ק ל ו ת או ב ש ר ש ר א ו ת ,א ב ל ה ו כ ו ע ד מ ו ו ת .היו ג ם ק ב ו צ ו ת ,ת ח י ל ה
להתגוגן
ואחר
קטנות
יותר
כך
של
גדולות,
שבאו
לא־יהודים
היהודים,
לעזרת
אבל
ק צ ר ה י ד ם ל ה ו ש י ע מ ו ל ה כ ו ח ו ת ש ע ל ו ע ל י ה ם .ב כ ל ז א ת י ו ת ר ויותר ל א ־ י ה ו ד י ם
לרובע
באו
שמאות
היהודי כדי
עזרה
נ א ל צ ו אנשי ס.ס .ו ג ם ו.א — .ל ס ג ת .
מאות
כעבור כמה שעות
אבל
במקום
ב א ו א ל פ י ם ו א פ י ל ו ב ט נ ק י ם .אין ל ת מ ו ה א פ ו א ע ל ש ה צ ל י ח ו ל ש ב ו ר מ ה ר
התנגדות.
בתחבורה
בצוותא
שפע
לא־יהודים
עם
ובכל
אותם
שעליהם ה כ ת ו ב ת :
ל ר ו ב ע כדי ש כ ל
המקומות
ש ל ט י ם ועליהם
נתלו
כתובות:
שנועדו
״הרובע היהודי״
לאן
א ח ד יידע
) ב ג ר מ נ י ת ובהולנדית(
הוצבו
חדשים
לבקרים
פורסמו
צווים
ביוני
,1940
נישאנו.
נאלצנו
ללכת
לנסוע
במונית
ובכל
כלי־רכב
אחר.
גכגס.
ליהודים וגם — ללא־יהודים.
שבועות
ברגל
צווים
היהודים.
עליהם
ו ב ה ו ל נ ד י ת ״הכניסה ליהודים א ס ו ר ה ! ״ .
שלטים
סביב
הופיעו
של
גגד
נאסר
להשתמש
ציבורית ,ל ב ק ר ב מ ס ע ד ו ת ,ב ת י א ט ר ו ן וכוי ,נ א ס ר ע ל היהודים ל ע ב ו ד
בגרמנית
לאחר
מספר
הולנד,
כיבוש
ל ב י ת העיריה ,מ פ נ י ש נ א ס ר ע ל י נ ו
ב־9
בכך
הרובע
מ ה ם ב א ו לעזור .״הירדנים״ כ פ י ש כ ו נ ו ,ל ח מ ו כ מ ו אריות .היו מ ק ר י ם
שבהם
כל
להושיט
והצטיינו
תושבי
״ירדן״
ב י ו נ י נ ע ר כ ה ח ת ו נ ת נ ו ב ב י ת ־ ה כ נ ם ת ,ב ס כ ס צ ג ו ע מ א ו ד .היה זה יום ע צ ו ב
ל מ ש פ ח ת נ ו ולידידינו.
גירושים
כמה
כעבור
הגרמנים
שבועות פתחו
בשעות
המאוחרות
הערב
במצוד
ברובע
היהודי .ה ם א ס ר ו מאות ,ו ב ה מ ש ך א ל פ י יהודים ,מ נ ע ר ו ע ד זקן .ה ג ר מ נ י ם ה ת נ ה ג ו
בגסות
על
בלי
והכו
רחמים,
מוות.
לפעמים — עד
א ל ה ש נ י ס ו ל ה ת נ ג ד ! א נ ש י ס.ם .ה ש ל י כ ו
את
בייחוד
שפכו
את
זעמם
ה א נ ש י ם מן ה מ ד ר ג ו ת ו א ל ה
שנחבלו
ע ק ב כ ך ולא יכלו ללכת ,נזרקו ל ת ו ך מ ש א י ו ת שהובילו אותם ל ת ח נ ו ת
הרכבת.
רוכזו
משם
נשלחו
לוםטרבורק,
באחד
מחנה
ממחוזות
הולנד
שבו
היהודים .מ ו ס ט ר ב ו ר ק נ ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת ה ר י כ ו ז ב פ ו ל י ן ו ב ג ר מ נ י ה .ל ה ע ב ר ת ם ל מ ז ר ח
השתמשו
מדי.
ולא
ברכבות
ישנות
מאוד.
לעיתים
ילדים וזקנים .נחנקו בהם למוות.
נדחסו
כל
לתוך
אחד נשא
הקרונות
אנשים
רבים
ע י מ ו צרור בגדים ק ט ן
י ו ת ר מ ז ה .ק ש ה ב מ י ו ח ד היה מ צ ב ם ש ל ה ו ר י ם ע ם ילדים .מ ש פ ח ת נ ו ג ר ה
בהילוורסום
יהד
עם ׳חותנתי
ובניה.
אני
עבדתי
עדיין
במשרתי
באמסטרדם
בהיתר מיוחד מטעם החברה שבה הועסקתי.
בסוף
שנקבל
שנת
1941
נשלחו
רוב
בני
המשפחות
שלנו
ע ל י ה ם ז י ע ה כלשהי .א ש ת י ה ר ת ה ו ב ־ 9ב פ ב ר ו א ר ,
למחנות
ריכוז,
בלא
,1942נ ו ל ד ה ב ת נ ו ,
רוז ,ל מ ר ב ה ה מ ז ל בריאה ושלמה.
ב ־ 9ביוני,
54
,1942ר ו כ ז ו ב א מ ס ט ר ד ם ,ל פ י צו ,כ ל ה י ה ו ד י ם ש ה ת ג ו ר ר ו מ ח ו ץ
גאלצגו
לעיר.
אפוא
חדשה
ג ם אנחנו לעבור לדירה
לגור
ובאגו
של
בביתה
א ח ו ת א ש ת י .ב נ י ה מ ש פ ח ה שלי ע ב ר ו ל ג ו ר א צ ל הורי ,ב ח ל ק ה ה ד ר ו מ י ש ל העיר.
ב ח ל ק זה ג ר ו יהודים מ ע ט י ם .ס ב ו ר י ם היינו ש כ א ן ל א י ע ר כ ו ה ג ר מ נ י ם חיפושים,
90%ש ל יהודי א מ ס ט ר ד ם ג ר ו ב ״ ר ו ב ע היהודי״.
שכן,
בינתיים
פעם
ה ח ל ו ל ה ג י ע ש מ ו ע ו ת ע ל ה ת נ א י ם ה נ ו ר א י ם ב מ ח ג ו ת הריכוז .מ ד י
ק י ב ל ו ת ו ש ב י א מ ס ט ר ד ם י ד י ע ו ת על מ ו ת ם ש ל ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם .ה ת ה ל כ ה
אף שמועה שהיהודים מומתים ב ג א ז !
ב־5
באוגוסט,
ומכיוון
הוא
1942נ א ס ר א ב י בביתו .ה ו א נ צ ט ו ו ה ל ע ב ו ד ב ש ב י ל ה ג ר מ נ י ם
ש ל א ה ת י י צ ב ,נ ל ק ח ב כ ו ח .מ א ו ת ו ר ג ע ו א י ל ך ל א ש מ ע נ ו עליו מ א ו מ ה .
נספה במחנות.
בינתיים
במחלקת
נפסקה
עבודתי
האדמיניסטרציה
בהנהלת
— פוטרו,
החשבונות,
אולם
מפני
מנהל
שכל
המפעל,
היהודים
שבו
היו
שעבדו
מייצרים
מ ע י ל י פ ר ו ו ה ,מ צ א ד ר ד ל ה ע ס י ק א ו ת י ב מ פ ע ל כ ע ו ב ד מ ק צ ו ע י ,נ ע ש י ת י א פ ו א פרוון.
כל
היהודים שהיו מועסקים
47יהודים,
ב מ ח ל ק ה זו ה ו פ ר ד ו מ ן ה ש א ר .היינו
צ ע י ר י ם ו ק ש י ש י ם ו מ ק ו ם ע ב ו ד ת נ ו היה ב ס א ר פ ת י ־ ס ט ר א ם ,ב פ י נ ת א מ ס ט ל .
ב ־ 7ב נ ו ב מ ב ר ,1942,כ א ש ר ה ת כ ו נ נ ו ל א ר ו ח ת הצהריים ,פ ר צ ו פ נ י מ ה ח מ י ש ה
א נ ש י ס.ם .ו מ כ ו נ ו ת ירייה בידיהם .ב צ ע ק ו ת ציוו ע ל י נ ו ל צ א ת ה ח ו צ ה ו כ ך עשינו.
בחוץ חיכו ל נ ו שלוש מ ש א י ו ת ! הם דחפו אותנו ל ת ו ך המשאיות והביאו אותנו
מ ב ת י ־ ה ס פ ר .ש ם מ צ א נ ו מ א ו ת אנשים ש מ צ ב ם היה ב מ צ ב נ ו .י ו ת ר ו י ו ת ר
לאחד
יהודים
החלו להגיע.
המסמכים
את
שלנו:
בשעות אחר־הצהריים נאספנו
השמות,
ומצבנו
הכתובות
במגרש
המשפחתי.
בית־הספר ונבדקו
מיד
הלכו
להביא
גם
ה נ ש י ם ו ה י ל ד י ם .כ א ש ר ל א מ צ א ו א ו ת ם ב ב י ת ,א ס ר ו יהודים א ח ר י ם .ה ־ ס .ס .
ח י י ב היה ל א ס ו ר מ ס פ ר אנשים ק ב ו ע מראש .גם א ש ת י ו ב ת י ב ת ת ש ע ת ה ח ו ד ש י ם
נאסרו.
המפגש
ש ל בני המשפחה במגרש בית־ ה ס פ ר היה קורע לב .אשתי ל ק ח ה
מעט
ויותר
עימד.
מזה
ב ש ב י ל ע צ מ ה ו ב ש ב י ל רוז ,מ ע י ל
בגדים
בשבילי ובשבילה
ל א י כ ל ה ל ש א ת .ה ב י א ה ג ם ע ג ל ה של ר ו ז ו ש מ ה
האמהות
בה
מ ע ם בגדים .ר ו ב
ב א ו ע ם ת י נ ו ק ו ת או ע ם ילדים ק ט נ י ם מ א ו ד .ל פ ג ו ת ע ר ב ב א ו אגשי
ה״יודן־ראם״
כביכול,
שניסו,
בין ד.־ם.ס.
לתווך
ובין
היהודים.
הערכתם
לפי
ה י ה מ ס פ ר ה נ א ס פ י ם ל מ ע ל ה מ־ 1,350יהודים.
אותה
כל
והאמהות
נאלצנו
עת
לעמוד
רגלינו
על
וסבלו
מכך
בעיקר
הקשישים
ש נ ש א ו ת י נ ו ק ו ת בזרועותיהן .היינו כ מ ע ט כ ס ו ח י ם ש נ י ש ל ח ל ו ם ט ר ב ו ר ק
ו מ ש ם ל מ ח נ ה ריכוז.
בערב
כמובן,
נ ש מ ע ה ,ב ש א ג ה ,פ ק ו ד ה :כ ל היהודים י י כ נ ס ו ל ת ו ך ה מ ב נ ה ! צייתנו,
ובכל
ז א ת ד ח פ ו א ו ת נ ו א נ ש י ס.ס.
בכידוניהם כדי שניכנס מהר .ק מ ה
ב ה ל ה .ה א נ ש י ם נ ד ח ק י ד ר ך ה פ ת ח ה צ ר ו ד ר כ ו זה ע ל זה ו נ ת ק ל ו ב ע ג ל ו ת הילדים.
ברגע
מ ס ו י ם א י ב ד ה א ש ת י א ת ר ו ז ! היא צ ע ק ה ו א נ י נ ד ח פ ת י פ נ י מ ה .ג ם א נ י
דחפתי
א ח ר י ם כ ד י ל ה ג י ע .ל ר ו ז .פ ת א ו ם ר א י ת י א י ש ם.ם .מ ר י ם ג ב ו ה א ת ה ע ג ל ה
עם
התיגוקת
קשורה
לאשתי,
ומשליך
אותה,
ברעש,
על
הארץ.
למרבה
המזל
היתד.
הילדה
ב ח ג ו ר ה ,א ב ל ג ב ה ל ה ו פ ר צ ה בבכי .ל ב ס ו ף ה ג ע ת י א ל י ה ו מ ס ר ת י א ו ת ה
כשהיינו
בפנים
אמר
לנו
איש
ה״יודן־ראט״
שהגרמגים
יקראו
את
55
ש מ ו ת ה א נ ש י ם ש נ א ס ר ו .ב י ד י א נ ש י ס.ם .ה י ת ה ר ש י מ ה ש ל ע ו ב ד י מ פ ע ל מ ס ו י ם .
עד
בקריאה
שפתחו
לעמוד.
נאלצנו
אחת
בשעה
בלילה,
איש
התחיל
ס.ס.
ל ק ר ו א סוף סוף ,מ ס פ ר ש מ ו ת .ה ו א א מ ר ש ה א נ ש י ם ש י ק ר א ו ב ש מ ם י ע מ ד ו ב צ ד
של
ימין
של
ואלה
החדר
חשמליות ושל
יקראו ,יעמדו
שלא
מבחוץ
מ צ ד שמאל.
קולות
הגיעו
א ו ט ו ב ו ס י ם ש נ ס ע ו הלו־ד וחזור .ח ש ב נ ו ש ע ו ד מ ע ט נ י ש ל ח
לוסטרבורק.
בשעה
והצסרפנו
1.30ק ר א ו מ ת ו ך ה ר ש י מ ה א ת ה ש מ ו ת ש ל ה צ ו ו ת ש ל נ ו .פ נ י נ ו י מ י נ ה
אל
מאות
ש ע מ ד ו שם.
האנשים
כעבור
זמן
מה,
הופסקה
הקריאה
ומאות אנשים ששמותיהם ל א נקראו — פנו שמאלה .אלה שעמדו מימין ,נצטוו
את ה ח ד ר ואיש ה״יודן־ראט״ שעמד בפרוזדור אמר ל נ ו :״בואו אחרי״.
לעזוב
כעבור כמה דקות א מ ר :״אתם רשאים ללכת הביתה״ ׳ ברגע הראשון ל א האמנו,
ככל
אבל
בלילה.
שהתקרבנו
תפסנו
ליציאה
שאנחנו
חופשיים!
לאן
שקלנו
לפנות
פ ת א ו ם ה ס ת ע ר ה ע ל י נ ו פ ל ו ג ה א ח ר ת ש ל ה־ס.ם .ש א י י מ ו ל א ס ו ר א ו ת נ ו .
פ ת ח נ ו ב מ ר ו צ ה ,א ב ל ה ־ ם .ם .כ ל ל ל א ח ש ב ו ל א ס ו ר איש ,ה ם ר צ ו ר ק ל ה פ ח י ד נ ו .
שגרו
האנשים
ברחוב
שבו
נ מ צ א נ ו שמעו
ופתחו
אותנו
את
הדלתות.
זינקנו
פנימה!
בבית
זינקנו,
שלתוכו
משפחתי
ואני,
היו
כארבעים
וחמישה
בני
אדם,
ל ר ב ו ת ח מ י ש ה ילדים .ב ע ל ת ־ ה ב י ת מ ס ר ה מ י ט ה א ח ת ל כ ל ה י ל ד י ם ו ה ש א ר ה ת מ ק מ ו
ע ל כ ס א ו ת או ע ל ה ר צ פ ה .ק י ב ל נ ו ק פ ה ומזון ח ם לילדים .ה י ת ה זו אשד .נ פ ל א ה ,
א ש ת חיל.
עזבנו
של
א ת הבית בבוקר השכם ולאחר הליכה של שעה וחצי הגענו לביתה
גיסתי שבו גרנו
ב א ו ת ה ע ת .גם אחי הגיע לשם .ה ו א א מ ו ר היד .ל ה ב י א
ב ג ד י ם ל מ ק ו ם מ א ס ר ג ו או ל ש ל ו ח א ו ת ם ל ו ס ט ר ב ו ר ק .ל א ע ל ה ע ל ד ע ת ו ש י ר א ה
א ו ת ג ו ש ו ב ב ב י ת .כ ו ל ג ו בכיגו ,א ב ל ה פ ע ם מ ר ו ב שמחה.
הייתי ח י י ב ל ש ו ב ל ע ב ו ד ת י ו מ ה ר ב ה ה י ת ה ש מ ח ת י כ ש נ פ ג ש ת י ש ו ב ע ם כ ל
חברי
לעבודה!
אבל
החוויה
ש ע ב ר ה עלינו
לימדה
אותנו
שיש
למצוא
מקום
מחבוא .אבל איך ואיפה ז
מחבוא
אצל
הולגדים
חברי
המחתרת
ידענו
ש ש ת י ה א מ ה ו ת ש ל נ ו נ מ צ א ו ת ב מ ח ב ו א כלשהו ,א ד ל א י ד ע נ ו א י פ ה הן,
למרות
ש ה כ ר ג ו א ת ה א י ש ש ה ע ב י ר אותן ל ש ם .ל א ח ר ק ש י י ם ר ב י ם ה ש ג ת י א ת
כ ת ו ב ת ו ש ל האיש .ג פ ג ש ת י ע י מ ו ו נ ו ד ע לי ש ש מ ו ג׳ון .ס י פ ר ת י ל ו מ ה ן ב ע י ו ת י ג ו
ה ב ם י ח ל ע ז ו ר ,ו א ף כ י ל פ י שעה ל א היתד .ל ו ש ו ם
והוא
ה צ ע ה ע ב ו ר ג ו ,יעץ
ל נ ו ל מ כ ו ר א ת ר ו ב ר כ ו ש נ ו כ ד י ש נ ה י ה מוכגים מ י ד ל א ח ר ש י מ צ א כ ת ו ב ת ב ש ב י ל נ ו .
מכרנו בגדים ולבנים ואספנו סכום של
קיווינו
שלא
שנוכל לשלם בו
בעד המחבוא ובכך להישרד עד ל א ח ר
נ ת נ ס ה ב נ ס י ב ו ת כ א ל ה ,ל א יוכל ל ה ב י ן כ מ ה פ ח ד נ ו מ פ נ י ה ע ת י ד .
ב ־ 2 3ביגואר,
להיות
56
1,600ה פ ״ ל .ל א ה י ה זה ס כ ו ם גדול ,א ב ל
המלחמה .מי
,1943ה ו ד י ע ל ג ו ג׳ון ש מ צ א כ ת ו ב ת ב ש ב י ל נ ו .ל מ ח ר ת ע ל י נ ו
מוכגים לצאת לדרד.
ה ת א ר ג נ ו ב מ ה י ר ו ת ,כי ל א היו ל ג ו ד ב ר י ם ר ב י ם .
ב־25
ב י נ ו א ר נ ת ב ק ש נ ו ל ה י ו ת ב ש ע ה 10ב ע ר ב ב ר ח ו ב ש ק ט ב א מ ס ט ר ד ם .ה ל כ נ ו
לשם
ב ר ג ל .ג׳ון הגיע ב ש ע ה ש נ ק ב ע ה .ק פ צ נ ו מ ה ר ל ת ו ך ה מ כ ו נ י ת שלו .הוא
ה ס י ע א ו ת ג ו ל כ פ ר קטן ,ל א ה ר ח ק מ א מ ר ס פ ו ר ט ,ש ה י ו ב ו מ ש ק י ם חקלאיים .ע צ ר נ ו
ל פ נ י א ח ד ה ב ת י ם ,ש י ל מ נ ו לגיון 400ה פ ״ ל ,ה ו צ א נ ו א ת מ ט ע נ נ ו ה צ נ ו ע מ מ כ ו ג י ת ו ,
מיהר
והוא
דבריו
להסתלק .ניגשנו
ש ל ג׳ון ה ס כ י מ ו
לאן
באותו
לפגות.
לדלת
הבית ודפקנו.
בעלי־הבית להסתיר
ניגשה •אלינו
רגע
איש
אותנו
אחת
לא
מוזר! לפי
ענה.
בביתם .עמדנו בלי לדעת
ושאלה:
השכנות
יהודים?
אתם
א מ ר נ ו — ״כן״ .היא ס י פ ר ה שג׳ון ה ב י א ה נ ה יהודים ר ב י ם ו כ ל ל ל א ב א ב ד ב ר י ם
עם
ב ע ל י ־ ה ב י ת .א ם כן ,הוליד א ו ת נ ו ש ו ל ל !
מה
ידוע
עלינו
לה
לעשות?
לפנות
האשד ,יעצה
לאיכר
בקרבת
שגר
ש ה ו א מ ס ת י ר יהודים בביתו ,א ו ל י י י מ צ א מ ק ו ם ג ם
ה מ ק ו ם ,כי
בשבילנו .פנינו
ל כ ת ו ב ת זו .ה א י כ ר א מ ר ש ל צ ע ר ו אין ל ו מ ק ו ם פ נ ו י ,א ב ל הזמין א ו ת נ ו ל ה י כ נ ס
לרגע,
ולשתות.
לאכול
קיבלנו
את
ההזמנה
בשעת
ברצון.
אמר
השיחה
לנו
ש ה ו א מ ח ב י א ב ב י ת ו ש ת י ג ב ר ו ת יהודיות ו ה ב י א א ו ת נ ו ל ח ד ר ן .א ת מ י ר א י נ ו ?
את
שתי
אותן
רימה
להישאר
על
ה א מ ה ו ת שלנו.
אד
ג׳ון
התרגשנו עד
למרבה
המזל,
דמעות.
אסף
אותן
האמהות
מפי
זה
איכר
נודע
לביתו
לנו
והן
שגם
תוכלנה
כאן ע ד כמה שהדבר יתאפשר .לגו ל א יכול האיכר לעזור .הוא עלה
א ו פ נ י ו ו נ ס ע כדי ל מ צ ו א כ ת ו ב ת כ ל ש ה י ע ב ו ר נ ו .
ריקות.
כ ע ב ו ר ש ע ה ח ז ר בידיים
נאלצנו לעזוב א ת המשק ואת האמהות ב ל ב כבד .לשוא ניסינו למצוא
מ ח ב ו א בסביבה .בשעות הערב המאוחרות החלטנו ללון על ערימת ש ח ת בתקווה
שמחר נצליח למצוא מקום סתר.
ב ב ו ק ר ה ש כ ם ח י ד ש נ ו א ת החיפושים .ב ש ע ו ת ה י ו ם ה צ י ע ו ל ג ו ה א י כ ר י ם אוכל
ומשקה,
חששו להלין אותנו בלילה
אבל
שבוע
בביתם.
א ח ר ש ב ו ע ישנו ע ל
ע ר י מ ו ת ש ח ת ,בדירי חזירים או ב ר פ ת ו ת ,ב ל י י ד י ע ת ם ש ל ב ע ל י ה ב י ת .כ ד ע ב ר ו
חודשים.
ל א ת מ י ד זכינו ל ק ב ל אוכל
מ ז י ה א י כ ר י ם ,ל כ ן נ א ל צ נ ו ל ה ש י ג אותו
ב כ ס פ נ ו ,ו ה כ ס ף ה ל ד ואזל .ל א ז ע נ ו מ ה י י ל ד יום ו ה ד ג ש נ ו ש א ו ר ח ח י י נ ו מ ס כ ן
א ו ת נ ו .ע ם ז א ת ה א מ נ ו שאיש ל א ילשין ע ל י נ ו .ב ־ 2 6ב מ א י נ ש א ר ו מ כ ל ר כ ו ש נ ו —
עשרה
ס נ ס וחצי.
ה ח ל ט נ ו ל פ נ ו ת ל ת ח ג ת המשטרה ולהסגיר א ת עצמנו .ז ע נ ו מ ר א ש שיאסרו
א ו ת נ ו ,ש י ש ל ח ו א ו ת נ ו ל ו ס ט ר ב ו ר ק ו מ ש ם ל מ ח נ ה ריכוז ,א ב ל ל א ר א י נ ו ש ו ם ברירה.
כאשר
בדיד
היינו
לתחנת
המשםרה,
גתקלנו
בשוטר
שרכב
על
אופניו.
הוא עצר ושאל אם אנחנו י ה ז י ם .אמרנו א ת האמת .בקול מבשר רעות אמר:
״חכו
כאן
המשטרה.
על
כדי
עד
אל
מקום!״
ל ק ח ת אותנו.
הלשון:
שמאלה,
עשרים
דקות
הוא
הופיע
שוב
על
״תלכו קדימה עד שתקבלו פקודה
ת ל כ ו ש מ א ל ה ,א ם ימינה — ת ל כ ו
מילאנו
של
אתכם
הוא
התרחק
א ו פ נ י ו ו א נ ח נ ו ,אחוזי פ ח ד — חיכינו .היינו ב ט ו ח י ם ש ה ו א י ב ו א ב מ ש א י ת
כעבור
בוו
שאשוב.
אהיה
ת ע ז ו ל ב ר ו ח כי
כאן
אנחנו
בעז
נשיג
רבע
שעה
בכל
ואעביר
אתכם
לתחנת
אחר
פקזתו,
אף
כי
זענו
האופניים.
הפעם
אחרת .אם
פקד
עלינו
א ג ז לכם לפנות
ימיגה!״
שתחנת
המשטרה
נמצאת
במרחק
ח מ ש ד ק ו ת מכאן .ה ו א ה ו ב י ל א ו ת נ ו ב ד ר ד א ח ר ת .ח ש ב נ ו ש ב כ ת נ ת ו ל ה ב י א
57
א ו ת נ ו ל מ פ ק ד ת ) S.D.מ ש ט ר ת ה ב י ט ח ו ן ( .״משרדים״ ר ב י ם ש ל ה ם ש ו כ נ ו ב מ ש ק י ם
הגדולים
או ב ב ת י ם ה י פ י ם ב י ו ת ר .ה ל כ נ ו ,כ פ י שנצטווינו ו כ ע ב ו ר ע ש ר י ם ד ק ו ת
הגענו א ל מחוץ ל ע י ר .ר א י ג ו ב י ת כ פ ר י בודד .ש ב י ל צ ר ה ו ב י ל א ל ה ב י ת ו ה ש ו ט ר
הורה ל ג ו ל ל כ ת בו .חייגו ב ט ו ח י ם ש ה ג ע נ ו ל מ ט ה ש י ר ו ת הסדר .ה ש ו ט ר ק ר א :
״היכגסו
מהר!
היכנסו!
ניצלנו! ל א יכולגו לעצור
האכילו
את
הצילו
האיכר
ואשתו
קראו:
ב ע ד ד מ ע ו ת ־ ה א ו ש ר .בכינו.
האיכר
ואשתו
רצגו
חייכם!״
כוחגו.
בכל
אותנו וסיפרו ש ג ם הם וגם השוטר הם חברי ה מ ח ת ר ת ובשעה שעזב
אותנו בדרך ,בא אליהם כדי ל מ צ ו א כ ת ו ב ת בשבילנו .ב ב י ת ם הותר לנו להישאר
שעות ספורות בלבד ,א ב ל הם הבטיחו למצוא מקום מ ח ב ו א עבורנו .ב ש ע ת ע ר ב
מאוחרת
רק
ח ז ר השוטר ,ה פ ע ם ב ל ב ו ש א ז ר ח י ו ה ת נ צ ל ע ל כ ך ש צ ע ק ע ל י נ ו ,א ב ל
ב א ו פ ן כזה י כ ו ל ה י ה ל ה ר ש י ם א ו ת נ ו .ב ש ע ה 10
ב ע ר ב ,ליווה א ו ת נ ו ל ב י ת
מספר
סידור
בקירבת
אחר
כאן
מקום.
להישאר
הורשינו
ימים
שנמצא
עד
יותר ס ב י ר .
ב ־ 31ב מ א י ע ב ר ג ו ל ג ו ר
ארבעה
של
הם
ילדים.
אצל
קיבלו
מ ש פ ח ת ד י ר ק ואריזיה
אותנו
פנים
בסבר
בוטרנברוד,
ואמרו
יפות
הוריהם
לגור
שנוכל
ב ב י ת ם ש ב ו ע ימים .ב ה מ ש ד ה ש י ח ה ה ת ב ר ר ש ב ש ע ו ת היום אוכל ל ה י ו ת א צ ל ם ,
א ש ת י ובתי ,א ב ל
עם
מספר
באה
דקות
ב ל י ל ה א ל ו ן ב ב י ת ו ש ל שכן .ה ל כ ת י ל ש ם ,א ב ל
בתם
בוטרנברוד
של
כי רוז ח ל ת ה .מ י ה ר ת י ל ב ו א ו מ צ א ת י
במרוצה
א ת רוז
והזעיקה
אותי
כעבור
חזרה
לבוא
ב ה ת ק ף ש ל עווית .א ש ת י ו א נ י
היינו א ו ב ד י עצות ,א ב ל ד י ר ק ר ץ מ י ד ל ה ב י א א ת ד ו ק ט ו ר ו ן ־ ל א נ ט .ד י ר ק ס י כ ן
את
שאסור
עצמו מפני
היה
ל ה י ו ת מחוץ
לו
ל מ ק ו ם מגוריו.
הוא
חזר
מיד
ע ם ה ר ו פ א ש ג ם ה ו א היה ב ס כ ג ה ע ל ה ג ש ת עזרה ר פ ו א י ת ליהודים .ה ו א ה ת ע ל ם
מן ה א י ס ו ר ו ב א ל ה ו ש י ס ע ז ר ה .ה ר ו פ א ב ד ק א ת הילדה ,ה ז ר י ק ל ה ח ו מ ר א ר ג ע ה
א ך הזהיר א ו ת נ ו ש ה ע ו ו י ת ו ת ע ל ו ל ו ת ל ח ז ו ר .ה י ל ד ה נ ר ד מ ה ו א נ י ע מ ד ת י ל ש ו ב
השכן ,א ב ל
לבית
א ח ת ה ב נ ו ת הציעה שהיא תישן אצל
השכנים כדי שאוכל
ל ה י ו ת ע ם א ש ת י ו ע ם רוז .ש ל ו ש ת נ ו ע ב ר נ ו ל ח ד ר ב ק ו מ ה ה ע ל י ו נ ה ,ע ל יד ח ד ר י
ה ש י נ ה ש ל הילדים.
למחרת
ה ש ת פ ר ל ג מ ר י מ צ ב ה ש ל רוז ו י כ ל ה ל ש ח ק ל ה נ א ת ה ב ח ד ר ה ע ל י י ה
המרווח .ה ר ג ש נ ו ב ב י ת מ ש פ ח ה ז א ת כ מ ו ב ב י ת .ה א נ ש י ם היו נ ח מ ד י ם מ א ו ד ו ק ר א נ ו
ל ה ם ד ו ד ד י ר ק ודודה אריזיה .ה ד ו ד ה ד א ג ה ל א ו כ ל ע ב ו ר ג ו ,כ י ב ס ה א ת ה ל ב ג י ם
ו ה ח י ת ו ל י ם של רוז ו א ת ה ב ג ד י ם ש ל נ ו .ו ד ו ד ד י ר ק היה ב ע ל ־ ח נ ו ת ל ח ל ק י א י נ ס ט ל צ י ה .
כאשר
ב א לקוח,
גשמע
מוחלט
ולהחזיק
א ת דוז
אוכל
מעליית
ומישהו
זר
הגג.
לקחה
היה
צלצול
על
ה פ ע מ ו ן ואז
ברכינו.
בחנות,
קערה
היא
גדולה,
ידעגו
ב ש ע ה שדודה
התנצלה
בתוכה
שעליגו
אריזיה נ ה ג ה
ואמרה
שמה
לשמור
שעליה
קערה
קטנה
שקט
על
להביא
להביא
ובה
לנו
קמח
הארוחה
שלנו ,כ י ס ת ה אותן ו ע ל ת ה ל ח ד ר ג ו .
כ ע ב ו ר כ מ ה י מ י ם ב א ד ״ ד ל נ ט ל ב ק ר א צ ל רוז ו ל ר א ו ת מ ה ש ל ו מ ה .כ ש ח ל ף
ה ש ב ו ע ו א מ ו ר י ם היינו ל ע ב ו ר ל מ ק ו ם א ח ר ,ה ת ב ר ר ש א נ ש י ה מ ח ת ר ת ל א ה צ ל י ח ו
למצוא
להשאיר
לאחר
58
מחבוא
בשבילנו.
כמה
מאושרים
היינו
כאשר
אריזיה
ודירק
הסכימו
א ו ת נ ו ב ב י ת ם ש ב ו ע נ ו ס ף .ב כ י נ ו מ ר ו ב שמחה ,ח י ב ק נ ו ו נ י ש ק נ ו א ו ת ם .
השבוע
הנוסף
לא
דובר
עוד
על
כד
שעלינו
לעבור
לדירה
אחרת!
אף
כי כ ל ה מ ש פ ח ה ה ת י י ח ס ה א ל י נ ו יפה ,א נ ח נ ו חייבים תודה מ י ו ח ד ת ל ד ו ד ה
ש ד א ג ה ל נ ו ו א ה ב ה ב י ח ו ד א ת רוז ״שלה״ .ל א ש י ל מ נ ו ל מ ש פ ח ה א פ י ל ו
אריזיה
אגורה אחת.
באוקטובר,
ב־1
באה
,1944
במרוצה
אליגו
בשעה
אריזיה,
בערב,
עשר
מ ת נ ש מ ת ב כ ב ד ו ת ו ב ו כ ה .היא א מ ר ה ש ה ג ר מ נ י ם א ס ר ו א ת דירק .בעיירה ה ס מ ו כ ה ,
נ ר צ ח קצין ס.ס .ו ה ח ש ו ד י ם ב מ ע ש ה היו ח ב ר י ה מ ח ת ר ת .נ א ס ר ו ה ג ב ר י ם
פוםסן,
המתגוררים
למחרת
בתים,
בפוססן
נודע
לנו
ואסרו
את
וסוחרים
הפרסים
כל
רבים
על
מן
מה
הגברים.
הסביבה.
שאירע
הבחורים
הזדעזענו
בפוטםן:
שנמצאו
עד
נפשנו.
עומק
הגרמנים
שרפו
כמאה
או
ברחוב
רוכזו
בבתיהם
ב א ח ת ה כ נ ס י ו ת ו מ ש ם נ ש ל ח ו כ ו ל ם ל מ ח נ ה ריכוז .ה ג ב ר י ם מ נ י ק א ר ק ר ו כ ז ו ב ב נ י י ן
ושוטרים
העיריה
גפוצה
בהם
הולנדים
שמועה
מקלטי
שמרו
שבבתי
רדיו,
עליהם.
האסירים
שהחזקתם
ייערד
נאסרה
חיפוש
זה
בחוק
שמטרתו
רב.
זמן
לגלות
ברדיו
אם
אפשר
יש
היה
ל ה א ז י ן ל ש י ד ו ר י ם ש ל ה ת ח נ ה ה א נ ג ל י ת ו ל ת ו כ נ י ת ב ה ו ל נ ד י ת של ״ ר ד י ו ־ א ו ר נ י ה ״ .
אכן נ מ צ א מ ק ל ט ב ב י ת ו ש ל ה ד ו ד ד י ר ק .מ י ד ה ח ב א נ ו אותו ב מ ק ו ם ב ט ו ח .
לאחר
שהות
באוקטובר
של
וחצי
שנה
זה
במחבוא
נאלצנו לעזוב
—
ב־ד
אותו.
ע ז ב נ ו א ת ה ד ו ד ה א ר י ז י ה ו א ת ילדיה ב צ ע ר ר ב ו ע ב ר נ ו ל מ ק ו ם א ח ר
ש מ צ א ו ב ש ב י ל נ ו א נ ש י ה מ ח ת ר ת ,ל מ ס פ ר ימים ב ל ב ד .
המשפחה
דומה
החדשה שקיבלה
למשפחתה של
ב־2
הגרמנים.
הדודה
בנובמבר
א ו ת נ ו נ ת נ ה ל נ ו אוכל ומשקה ,א ב ל ל א ה י ת ה
אריזיה.
עזבנו
כמובן
ועברנו
היה זה
למשפחה
טוב
יותר
אחרת,
מליפול
בידי
לזמן
קצת
הפעם
י ו ת ר ארור .א ש ת י ורוז גרו ב ב י ת ש ל א ח ד ה ב נ י ם הנשואים של ה מ ש פ ח ה ו א נ י
ב ב י ת ם ש ל ההורים .אם כן ,ל א ג ר נ ו יחד ,א ב ל ה ו ד ו ת ל ק ר ב ה שבין שני ה ב ת י ם
ל ה ת ר א ו ת בקביעות .גרתי עם אופא )האב(
יכולנו
ילדיהם
בעבודתו
ועזרתי לאב
במשק,
במרעה
ו מ ו א ט )האם(
ועם ארבעת
קראו לי
ו ב ח ל י ב ת הפרות .ה ם
״יאאפ״.
ב י נ ת י י ם ע ל ה בידי ה ג ר מ ג י ם ל ג ל ו ת ר ב י ם מ א נ ש י ה מ ח ת ר ת ו א ת א ל ה ש נ ת נ ו
מסתור
את
בביתם
במחצית
ליהודים.
ביתם ואנחנו הבנו את
מאחורי
לנו.
להם
חוותו,
לא גגות ולא
אפשר
בתיל
שדה ־מרעה,
אבל
חלונות
עמדו
בעזרתו של
כמה
מחסנים
עזובים.
האיכר ובעזרת
היו
לא
אנשים נוספים,
ה א י כ ר ו א ש ת ו ה ב ס י ח ו ל ד א ו ג ל כ ל כ ל ת נ ו .ל א זו
בלבד
שלא
ניירות
מזויפים .ב ס ב י ב ה ז א ת ג ר ו ע ת ה מ א ו ת ב נ י ־ א ד ם ש פ ו נ ו מ א ר נ ה ם ,מ פ נ י
שבאיזור
דרש
מארס
ומואט
ח ש ש ו ת י ה ם .מ צ א נ ו א י כ ר א ח ר שהיה מ ו כ ן ל ע ז ו ר
ה י ה ל ה ת ג ב ר ע ל בל.
זה
מאיתנו
חודש
ביקשו
אופא
שנעזוב
התחוללו
תשלום,
קרבות
אף
אלא
ק ש י ם בין
הבםיח
שידאג
ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ובין
להשיג
בשבילנו
הגרמנים .האיכר
ד א ג ל כ ל ש ה נ י י ר ו ת ש ל נ ו יעידו ש ג ם א נ ח נ ו פ ו נ י נ ו מ א ר נ ה ם .ת ו ף ימים .ס פ ו ר י ם
ת ו ק ן ״ ב י ת נ ו ״ ויכולגו ל ע ב ו ר ל ג ו ר בו .ע ל ־ פ י ת ע ו ד ת ה ז ה ו ת ה מ ז ו י פ ת היה ש מ י
עכשיו
שמה.
של
י ע ק ב ב ר י ל מ א ן ו ש ם א ש ת י — ו י מ פ י ה )וים( ו ר ק רוז ל א ה ח ל י פ ה
את
השמות ואת
האיכר ובעזרת
גנבתי
בני
כתובתנו
דירק
בארנהם
ואריזיה
היינו
חייבים ל ש נ ן
התקנו ,מרזב,
היטב.
ת נ ו ר ועוד.
עצי
את
בעזרתו
הסקה
מן ה ח ו ר ש ה ה ס מ ו כ ה ו ה ב א ת י א ו ת ם ב מ ר י צ ה .ט ו ב היה ל נ ו ב ב י ת נ ו זה.
59
שהיו
האיכר,
להוצאות
לו
קשרים
טובים
קטנות.
קשרנו
קשרי
המחתרת,
עם
עם
ידידות
דאג
רבים
שנקבל
מאנשי
אפילו
ארנהם,
דמי
כים
האמיתיים,
ו כ מ ו ב ן ל א ג י ל י נ ו ל ה ם ש ה נ נ ו יהודים .ח ל פ ו ש ב ו ע ו ת ו י כ ו ל נ ו כ ב ר ל ח ו ש ש ק ר ב ה י ו ם
של
ש ח ר ו ר הולגד.
ב ־ ד 1ב א פ ר י ל ,ב ב ו ק ר ה ש כ ם ,ש מ ע נ ו ג ק י ש ה ע ל ה ד ל ת .איש מ מ פ ו ג י א ר נ ה ם
עזרה .ה ו א נאלץ ל ע ז ו ב א ת ה ב י ת ש ב ו ג ר ו ל א נ מ צ א ל ו ד י ר ה א ח ר ת .
ביקש
כשנכנס
אמר ,שיש לו א ש ה ו ב ת ק ט נ ה .ה ז מ נ ת י א ו ת ו ו א ת מ ש פ ח ת ו
הבוקר
ו ה ב ט ח ת י ל ו שיוכל ל ה י ש א ר
העזרה
חשובה
בת־השבע
העבודות
למחסן
איתנו
לארוחת
ע ד ש י מ צ א מ ק ו ם אחר .י ד ע נ ו מ ה
ב ע ת צ ר ה ! ש ם ה א י ש ה י ה ס י פ ,ש ם א ש ת ו דיני ו ש ם
תור
— וילי.
קצר
זמן
היינו
הדחופות .בינתיים שמענו
חברים
שהגרמנים
טובים.
מובסים
שנינו
הילדה
עבדנו
צ ע ד א ח ר צעד.
בכל
קרוב
ש ל נ ו גרה ,ב ת ו ר ק ר ו ן ־ ד י ר ה מ ש פ ח ת י ג ד ו ל ,איש ו א ש ה ו ח מ ש ת י ל ד י ה ם
ו כ נ ר א ה שזו היתד .ד י ר ת ם זה שנים .ב ־ 1 8ב א פ ר י ל ר א י נ ו ש פ ר צ ה ד ל י ק ה ו ה ק ר ו ן
ב ל ה ב ו ת .ב נ י ה מ ש פ ח ה ב ר ח ו ה ח ו צ ה ו ר צ ו אלינו .וים ואני ר צ נ ו ל ק ר א ת ם
עולה
ו פ ת א ו ם ר א י נ ו א ת האיש רץ ח ז ר ה א ל מ ק ו ם ה ד ל י ק ה .ש מ ע נ ו א ת ק ר י א ת א ש ת ו :
״הידדה,
המחסן
חזור!״
הוא
אבל
ש ל נ ו ואז ש מ נ ו ל ב
לא
שמע.
שהבעל
אספנו
נורה.
האשד.
את
חטפתי
ואת
הילדים
את תיק העזרה
לתוף
הראשונה
ו ר צ ת י ל ע ב ר ו .שני ג ר מ נ י ם ח ס מ ו א ת דרכי ,ד ח פ ו א ו ת י ב כ י ד ו נ י ה ם ו ל א א י פ ש ר ו
לי
להתקרב
כמה
באין
לפצוע.
ברירה
למחסן.
חזרתי
נפצע
האיש
כעבור
קשה.
ש ע ו ת גיסיתי ש ו ב ל ג ש ת אליו .ה פ ע ם ה צ ל ח ת י ,א ב ל ל צ ע ר י — א י ח ד ת י .
גפטר.
האיש
מספר
בעזרת
אגשים
העברגו
הגופה
את
לקרון,
כלומר
שנותר
ממנו.
הגברת
ק א ב א ל ט וילדיה נ ש א ר ו א י ת נ ו ו כ ע ת הייגו מ ש פ ח ה גדולה ,ב ת ש ת י ם ־
עשרה
בשובי למחסן נאלצתי ל ס פ ר ל א ש ה ולילדים
לחלק
גפשות,
בשטח
הסכים
לדאוג
לכלכלת
פיזרגו
ש ח ת ע ל ה ר י צ פ ה כדי ש כ ל א ח ד י מ צ א ל ע צ מ ו פ י ס ת מקום.
למחרת,
עוברים
ותיל
ב־19
על
כולגו.
באפריל
1945
אחדות
ישבנו
על
ארבעה
בשעות
היום
לפגות
ז י נ ו .לא האמנו למראה
שניות
בפי,
של
שלושה
על
היתד.
בוקר
עינינו.
הטנק.
מטרים.
א ת ה א מ ת המרה.
דיברתי
האיכר,
הצפיפות
ראיגו,
ון
באק,
דה
גסבלת.
מספר
טגקים
בלילה
קנדיים
ס י פ ואני ,ר צ ג ו ל ד ר ד
הראשית
אנגלית,
השגורה
עם
הקנדים
ו כ ע ב ו ר ש ע ה ק ל ה ר צ ה ג ם א ש ת י ו ש א ר ה א נ ש י ם אחרינו .א ם כן ,א נ ח נ ו
מ ש ו ח ר ר י ם ! תודה ל א ל ! הכול השתוללו מ ר ו ב שמחה.
ל פ נ ו ת ע ר ב ב א א ל י נ ו קצין ק נ ד י ו ש א ל א ם א ס כ י ם ל מ ל א ת פ ק י ד ש ל מ ת ר ג ם
האיכרים
והאוכלוסיה
המקומית
לבין
רשמי.
ה ס כ מ ת י .ת פ ק י ד י היה ל ת י י ר בין
הצבא.
ה ע ב ו ד ה היתד .מ ר ו ב ה ו ב ל י ש כ ר ,א ב ל כ ג מ י ל ק י ב ל ת י ש פ ע ש ל מ צ ר כ י
מ ז ו ן :ל ח ם לבן ,חמאה ,י ר ק ו ת ו כ ד /
ח ל פ ו ש ב ו ע ו ת ו ה ג ר מ נ י ם נ ח ל ו ת ב ו ס ה ב ה ו ל נ ד ו ב ־ 5ב מ א י ,1945נ כ נ ע ו ר ש מ י ת ,
כידוע.
האנשים השתוללו משמחה כאילו אחז
באחד
ב ה ם הטירוף.
הימים ,כ ש ש ת י נ ו י ח ד ק פ ה ,א מ ר ת י ל ס י פ ו ל ד י נ י :״יש ל י ה פ ת ע ה .
ה י ו ד ע י ם א ת ם איזו מ ש פ ח ה א נ ח נ ו ך״ ה ם ל א ה ב י נ ו א ת ש א ל ת י .א מ ר ת י :״ א נ ח נ ו
י ה ו ד י ם ו נ א ל צ נ ו ל ח י ו ת ב מ ח ב ו א ל מ ע ל ה מ ש נ ת י י ם ! ״ ה ם ל א י כ ל ו להאמין .א ח ר ־ כ ד
אמר
60
ס י פ :״ ג ם לי יש ה פ ת ע ה .יש ל י א ר י ג צ מ ר ש י ס פ י ק בדיוק לזוג מ כ נ ס י י ם .
ע ש ה מ א ר י ג זה מ כ ג ס י י ם ב ש ב י ל ך ,כי א ל ה ש א ת ה ל ו ב ש ק ר ו ע י ם לגמרי.״ צ ח ק נ ו
לסירוגין .ס י פ ו מ ש פ ח ת ו ש ב ו ל א ר נ ה ם ו א נ ח נ ו
ובכינו
נפרדנו מהם
בצער רב.
כ ע ב ו ר ש ב ו ע ו ת ח ז ר ה גם י ו ד י ת ק א ב א ל ט ע ם ילדיה להילוורסום ,ה ם נ ס ע ו ב ק ר ו ן
ש ת ו ק ן בינתיים .ג ם א נ ח נ ו נ ס ע נ ו ל ש ם ,כ י ש ם ה ת ג ו ר ר ה מ ש פ ח ת אשתי.
ב א ש ר ל ג ו ר ל מ ש פ ח ו ת י נ ו נ ו ד ע לנו ,כ י מ א ה ע ש ר י ם ו ת ש ע ה — נ ר צ ח ו ב מ ח נ ו ת
ריכוז .א י ד ו מ ת י ז א ת ל א נ ד ע ל ע ו ל ם .מ ב ג י ־ ה מ ש פ ח ה ה ק ר ו ב י ם ב י ו ת ר א י ב ד ג ו —
א ת אבי ,א ת אחי ,א ת ש ת י א ח י ו ת י ה נ ש ו א ו ת ,א ת ב ע ל י ה ן וילדיהן ,א ש ת י א י ב ד ה
את
אחותה
הגשואה,
את
גיסה
ילדיהם.
ואת
גספו
הדודים,
הדודות,
םבתות
ו ס ב י ם ו ר ב י ם אחרים .אחי ,ל ו א י ס ,ס י פ ר ל י א ת ק ו ר ו ת י ו :ה ג ר מ נ י ם מ צ א ו א ו ת ו
המחבוא
בתיד
להילוורסום
זאת
ואסרו
אותו.
אשתו
ל א היתד!
איתו
באותה
שעה,
כי
גסעה
כ ד י ל מ צ ו א מ ח ב ו א א ח ר .ה ד ר כ ו ן ש ל ה היה מזויף ו ב ב י ק ו ר ת ג י ל ו
ה ג ר מ נ י ם ו א ס ר ו א ו ת ה .ה י א ג ש ל ח ה ל ו ם ט ד ב ו ר ק ו ש ם פ ג ש ה א ת אחי .י ח ד
נשלחו
משם
למחנה
לתשומת־הלב!
ריכוז
ויחד
נדדו
ממחנה
למחגה.
שגיהם
גותרו
בחיים.
ל א ו ת ת ו ד ה ל ש ל ו ש ה מ ש פ ח ו ת שהצילו א ת ח י י נ ו כ ת ב ת י
ס פ ר ע ל ־ פ י ה י ו מ נ י ם שלי .ש ם ה ס פ ר י ה י ה :״ ש ש ת ה מ ו פ ל א י פ ״ .כ ת ב ת י ע ו ד מ ס פ ר
ס פ ר י ם ו א נ י מ ח פ ש מו״ל.
תרגמה מאגגלית רינה נזר
לוםדרכט 4 ,במאי 1983
61
ד״ר אריה באומינגר
ח ס י ד י
זה
א ו מ ו ת
כ ע ש ר י ם ו א ר ב ע שנים
העולם.
ה ע ו ל ם
קיימת
—
על־יד
ל מ ה
״יד־ושם״
ה ם
עשו
ז א ת י
ו ע ד ה לציון חסידי
אומות
ברם ,עניינם של האנשים האצילים האלה ,שהצליחו לשתות נגד הזרם
ה ע כ ו ר ב א י ר ו פ ה בזמן מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה ,ב א ל י ד י ע ת ה צ י ב ו ר ה ר ח ב ב א ר צ נ ו ,
אחרי שבעיותיהם באו לידי ביטוי בשידור
רק
גינת
הישראלית.
בטלביזיה
יבורך
רפי
גינת
ה ״ כ ל ב ו ט ק ״ ה מ פ ו ר ס ם של; ר פ י
על
בפני
שהביא
הצופים
את
ב ע י ו ת י ה ם ה ק ש ו ת ש ל א ו ת ם המצויינים ,ש מ ס י ב ו ת ש ו נ ו ת ה ח ל י ט ו ל ה ת י י ש ב ב י ש ר א ל .
מספרם
א ו מ נ ם קטן 31 ,מ ב י ן א ל פ י י ם ו ח מ ש ־ מ א ו ת ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם שאושרו
על־ידי
הועדה הנ״ל ,ואשר קיבלו א ת המדליה עליה חרותה בעברית ובלועזית
המימרה:
וכמה
״ כ ל ה מ צ י ל נ פ ש א ח ת ,כ א י ל ו ה צ י ל ע ו ל ם מ ל א ״ .ה נ ה ל ת ״יד־ושם״,
ח ב ר י ־ כ נ ם ת ,נ ר ת מ ו מיז־ ל פ ת ו ר א ת ה ב ע י ה ה ז א ת ,ו ע ת ה מ ק ב ל י ם האישים
האלה משכורת חודשית של כאלף שקלים .למקרים דחופים כגון :התקנת משקפיים
העברה דחופה לבית־החולים וכדומה נמצא פתרון התנדבותי לשביעות
חדשים,
ר צ ו נ ם ש ל אצילי הנפש האלה .כאמור ה״כלבוטק״ הביא לידיעת הציבור ה ר ח ב
בעיותיהם
את
ביתם
הכלכליות והחברתיות
ה מ י ו ח ד ו ת ש ל חסידי אומ״ה ש ק ב ע ו
בישראל ,אך טרם נפתרו בעיותיהם
בארצות
את
ה כ ל כ ל י ו ת ש ל מ א ו ת חסידי אומ״ה
אירופה ,ו ב מ י ו ח ד ב מ ז ר ח א י ר ו פ ה .
ע ת ה ל ס ק ו ר ו ל ה ב י ן א ת ה ת ו פ ע ה ה מ ו פ ל א ה ה ז א ת ש ל חסידי א ו מ ו ת
ננסה
ה ע ו ל ם ב כ ל ל .כ ל ב ר ־ ב י ־ ר ב ב י ש ר א ל יודע ,ש ע י ק ר פ ע ו ל ת ם היד ,ב א ר צ ו ת אירופה
הכיבוש
בןמן
הגרמני .ר ו ב ם
מאלו
שגשארו
בחיים,
גרים
באירופה.
אך
כמה
מ א ו ת מ ב י ג י ה ם ה ג ר ו וגרים ב א ר צ ו ת א מ ר י ק ה או ק נ ד ה ,א ם ל פ י יוזמתם ,ו ל פ ע מ י ם
ה ז מ נ ת ניצוליהם.
על־פי
מה
עזרו
כך
להם
בהצלה,
באופן פעיל,
בן־הזוג,
בת־הזוג,
הבן או
הבת
המבוגרים,
ש א פ ש ר ל א מ ו ד א ת מ ס פ ר ם ש ל ח ס י ד י אומ״ה ,ב ש ל ו ש ת א ל פ י ם ו ח מ ש ־ מ א ו ת .
עלינו
62
מפפדפ?
הזכרתי לעיל א ת ה מ ס פ ר של אלפיים וחמש־מאות .לפעמים
לקחת
בחשבון,
שהיו
מקרים
שהגרמנים
גילו
א ת היהודים
המסתתרים
של המסתירים ,ורצחו
בבתיהם
לדעת
יכולים
מספרם
מספרם
את
בכחמש־מאות
נועזים.
א ת ה מ צ י ל י ם ע ל ניצוליהם.
המדויק
איש.
אנו
של
המצילים
מתקרבים
הללו,
אפוא
אך
כמובן
שאין
אנו
נוכל
לשער
את
לכארבעת
אלפים
יש גם מ ס פ ר קטן מ א ו ד של אנשים שמסיבות שונות
למסור
גיבורים
אינם מעוניינים
א ת ע ד ו ת ם ,א ף ש י ד ו ע כי ה צ י ל ו יהודים ב ס כ נ ת נ פ ש ו ת .א ל ו
״עשיתי מה
סוענים:
חובתו של
ש ע ש י ת י ,כי
לזולת
האדם לעזור
המעסים
במצוקתו.
אין אני מ ע ו נ י י ן ב מ ד ל י ה ,א ף ש א נ י מ ע ר י ך מ ה עושה ׳יד־ושם׳ ,ו א ם ש ו ב ת ה י י נ ה
נסיבות
דומות,
היות
אשתדל
שהועדה
והצעות,
לציון
הן ש ל
להתגהג
חסידי
כפי
אומ״ה
שהתנהגתי
קיימת
בזמן
ופעילה
אפשר
נ י צ ו ל י ם והן ש ל מ צ י ל י ם ,
הכיבוש
וממשיכה
הגרמני.״
לקבל
אם כן ל ש ע ר
בקשות
חמש
שתוך
ש נ י ם .נ ג י ע אולי ל ש ש ת או א פ י ל ו ל ש ב ע ת א ל פ י ם חסידי אומ״ה .מעניין ,ש ד ו ו ק א
ב ש ג י ם ה א ח ר ו ג ו ת — א ר ב ע י ם שגה א ח ר י השואה ,מ ג י ע ו ת ל ו ע ד ה י ו ת ר ב ק ש ו ת
מ א ש ר ל פ נ י ע ש ר י ם או ע ש ר שנים .זהו נ ו ש א מ ע נ י י ן שכדאי ל ה ק ד י ש ל ו מ א מ ר
נ ש ע ר ש ב ת ו ם פ ע ו ל ת ה ו ע ד ה ה ז א ת נגיע ל מ ס פ ר ה מ י ר ב י ש ל
מיוחד.
חסידי
אלפיים
העולם
אומות
שפעלו
בכל
אירופה.
ארצות
האם
כעשרת־
הזה
המספר
אינו מדהים במיעוטו ו ב ק ט נ ו ת ו באירופה ב ע ל ת האוכלופיה של כ ה מ ש ־ מ א ו ת מיליון
ה מ ס פ ר ה מ ז ע ר י הזה ,ב א ו פ ן יחסי ,מ ע ל ה ע ו ד יותר א ת ע ר כ ם ה מ ו ס ר י
איש?!
ש ל ח ס י ד י אומ״ה ,ש ה י ו ב ב ח י נ ת א ח ד ב ע י ר ושניים ב מ ש פ ח ה בין מ י ל י ו נ י א נ ש י ם ,
אם
ל א שונאים ,אז ל פ ח ו ת א ד י ש י ם ל ג ו ר ל היהודים ה נ ר ד פ י ם ע ל צווארם .היו
עוד
לעזור להם,
כ מ ה מ א ו ת מ ק ר י ם ש ל ל א ־ יהודים שהצילו יהודים ,או נ י ס ו
אך מ נ י ע י ה ם ל א היו ה ו מ א נ י י ם וטהורים ,או ל א היה סיכון נ פ ש ו ת מ צ ד ה מ צ י ל י ם .
מ ק ר י ם כ א ל ה ל א י כ ל ה ה ו ע ד ה ל א ש ר .ח ו ק ״יז־־ושם״ ,ש נ ת ק ב ל ב כ נ ס ת ב־,1953
א ו מ ר בעניין ה ז ה :״ ו ל ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ששמו נ פ ש ם ב כ פ ם ל ה צ ל ת היהודים״.
במשפט
חסיד
הזה
הקצר
יש
בו
הוראות
שתי
ברורות:
א(
צריך
שהאיש
להיות
א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ,כ ש ה צ ל ת ה י ה ו ד י ם נ ע ש ת ה ת ו ך סיכון נ פ ש ו ת .כדי ש נ ו כ ל
להסביר
ב מ ק צ ת לים
א ת המושג הראשון ״ ו ע י ר אומות העולם״ ,עלינו לצלול
ה ת ל מ ו ד ו ה פ ו ס ק י ם ה ר א ש ו ג י ם .אין ה מ ו ש ג הזה נמצא• ב ת ר ב ו י ו ת ו ב ל ש ו ג ו ת א ח ר ו ת .
ק י י ם ש ם ה כ י נ ו י :ח ס י ד ,צדיק ,ק ד ו ש ועוד .הכינוי ״ ח פ י ר א ו מ ו ת העולם״• ה ו א
יהודי
מושג
פאר־אקסלנם .יכול
להיות שהוא קשור
בהיסטוריה
המיוחדת
של
עמגו ,ש ח י כ מ ע ט א ל פ י י ם ש ג ה מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ו ת מ ו ל ד ת ו ,ש מ ר ע ל א ו פ י ו ה מ י ו ח ד ,
!לא ג ט מ ע בין ה ע מ י ם ו ל א ה ת ב ו ל ל .
ידוע
שבין מ ח ב ר ה מ ש נ ה ,ר׳ יהודה ה נ ש י א )רבי( ובין ה ק י ס ר ה פ י ל ו ס ו ף ,
אנסונינוס
רקע
ש ר ר ו י ח ס י ם מ צ ו י י נ י ם .אין ס פ ק ,ש ה י ד י ד ו ת ה ז א ת
יסודה
על
א י נ ט ל ק ם ו א ל י ,א ך ב מ ש ך הזמן ,ה ת פ ת ח ו ה י ח ס י ם בין מ נ ה י ג היישוב ,נ ש י א יהודה,
הקיסר
לבין
הקיסר
האימפריה
של
אנטוניגוס,
הגדולה
ב ה ש פ ע ת רבי ,עזר
בעולם,
גם
ליהודים
ליחסים
מדיניים
בארץ־ישראל
וגם
וחברתיים.
מחוצה
לה
בענייגים כ ל כ ל י י ם שוגים .ה ו א ג ם ה ת ע ר ב ל ט ו ב ת ם ו ה צ י ל ם מ פ נ י פ ר ע ו ת ב מ ו ש ב ו ת
רומיות
שוגות,
אליהן
הגרו
היהודים
אחרי
חורבן
בית
שני.
בתלמוד
בבלי,
ב מ ס כ ת ע ב ו ד ה ז ר ה ד ף י׳ ע מ ו ד ב׳ כ ת ו ב :״אנטוגיגום ש מ ש י ל ר ב י ,כ י ש כ י ב א א מ ר
רבי,
נ ת פ ר ק ה ה ח ב י ל ה ״ ,ל א מ ו ר ,כ ש נ פ ט ר ה ק י ס ר א נ ט ו נ י נ ו ס ,אמר• נ ש י א י ה ו ד ה :
״נתפרקה
ה ח ב י ל ה ״ ,כ ל ו מ ר ה י ח ס י ם בין א נ ט ו נ י נ ו ס ו ה ע ם היהודי .ו ר ש ״ י מ ב א ר
63
:
ומפרש -את הסיבה ל״התפרקות החבילה״ — ״אהבתנו שנקשרה נ פ ש בנפש״.
• ש ם ג ם מ ס ו פ ר ש א נ ט ו ג י ו ס ש א ל א ת ר ב י ,א ם ה ו א יזכה ב ע ו ל ם ה ב א :״ א מ ר לי
)אנטונינוס(
א ת י ג א ל ע ל מ א ד א ת י ,א מ ר ל י ,הן.״ ר ב י ע ג ה א פ ו א ל ל א היסוס,
ש א נ ם ו נ י נ ו ם ז כ א י :ל ע ו ל ם ה ב א .אין ל נ י ה ר ב ה מ ק ר י ם ב ת ל מ ו ד ב ו ק ו ב ע י ם ה ת נ א י ם
.א ו ה א מ ו ר א י ם ע ל ל א ־ י ה ו ד י ם ש י ש ל ה ם נ ח ל ה ו ח ל ק ב ע ו ל ם ה ב א .ה י ח ס י ם בין
ר ב י ואנטונינוס היו כה ידועים ומושרשים א צ ל
חכמי ישראל ,שאנו שומעים
ע ל א ו ד ו ת ם ג ם מ מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם .ב ת ל מ ו ד ה י ר ו ש ל מ י ,מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן ,פ ר ק י׳,
כתוב:
״ א ג ט ו ג י ג ו ס א ת א ג ב י ר ב י ,א מ ר לו ,ח מ י ,מ י ק ל ת י ל י מ ג ל ו י ת ן ב ע ל מ א
דאתי ,א מ ר לי־אין״ .המובאות בירושלמי ו ב ב ב ל י דומות לגמרי .הקיסר אנםונינוס
) ,(Antoninusש ה י ה ידוע כ א י ש נ ו ח ל ב ר י ו ת ו ש ה ע נ י ק א ו ס ו נ ו מ י ה ר ח ב ה ל פ ר ו
בינציות
לתואר
הרומיות
ליהודים
ועזר
בארץ־ישראל
ובמושבות
הרומיות,
זכה
ח ס י ד א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ו ז כ ה ל מ ק ו ם מ כ ו ב ד ב מ ק ו ר ו ת י נ ו .ב ת ל מ ו ד ירושלמי,
מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן ,ש מ מ נ ו צ י ט ט נ ו ל ע י ל ) פ ר ק י׳( ,כ ת ו ב :״ א ם ב א י ם ה ם ג ר י ־ צ ד ק ,
א נ ס ו נ י נ ו ס ב א ב ר א ש כולם״ .א נ ס ו נ י נ ו ם ,כ נ ר א ה ל א ה י ה היחידי ש ז כ ה ל ת ו א ר
ה נ ע ל ה ה ז ה ,א ם כ י ה ו א אולי ה ח ש ו ב ביניהם ,ו ה ר א י ה ש ב מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן מ ד ב ר י ם
כ ב ר ב ל ש ו ן ר ב י ם :״חסידי א ו מ ו ת ה ע ו ל ם י ש ל ה ם ח ל ק ב ע ו ל ם ה ב א ״ ) ס נ ה ד ר י ן
ד ף י״ג(.
ה ר מ ב ״ ם ב ה ל כ ו ת שמיסד—.יובל ,פ ר ק י״ג ,ה ל כ ה י״ג מ ו ס י ף גימה א ו נ י ב ר ס ל י ת
לזוכים בעולם ה ב א :״ולא ש ב ט לוי בלבד ,א ל א כ ל א י ש ואיש מ כ ל כ א י עולפ,
א ש ר ג י ד ב ה ר ו ח ו אותו ו ה ב י ג ו מ ד ו ע ל ה י ב ד ל ל ע ב ו ד ל פ ג י ה׳ ל ש ר ת ו ו ל ע ב ד ו ,
ל ד ע ת א ת ה׳ ,ו ה ל ך י ש ר כ מ ו ש ע ש א ו ה /ו פ ר ק מ ע ל צווארו ע ו ל ה ח ש ב ו ג ו ת
ה ר ב י ם ,א ש ר ב י ק ש ו ב ג י ־ ה א ד ם ,ה ר י זה מ ת ק ד ש ק ו ד ש ק ד ש י ם ,ויהיה ה׳ ח ל ק ו
מ ח ל ת ו ל ע ו ל ם ולעולמי ע ו ל מ י ם ויזכה בעולם הזה ,ד ב ר המספיק לו ,כמו שזיכה
ל כ ו ה נ י ם וללוויים״ .זה ד ו ר ש ה ר מ ב ״ ם מהלא־יהודי ,ש ע ל ־ ס מ ר ה ב נ ת ו ו מ ו ד ע ו ת ו
ב א ל ע ב ו ד ת ה׳ .א ך ב ז ה ל א םגי .ה ו א ח י י ב ל ה י ו ת ״ישר כ מ ו ש ע ש א ו
ה׳״
״ ו פ ר ק מ ע ל צ ו ו א ר ו עול ה ח ש ב ו נ ו ת הרבים״ ,ל א מ ו ר ,א ד ם ב ל י ר ב ב .ב מ ק ו ם א ח ר
) ר מ ב ״ מ ,מ ל כ י ם ח׳ ,י ״ א ( ד ו ר ש ה ר מ ב ״ ם ה ר ב ה פ ח ו ת מ א ל ה ש ר ש א י ם ל ה י ק ר א
ח ס י ד י אומ״ה .ו כ ך כ ו ת ב ש ם ״ ה נ ש ר ה ג ד ו ל ״ :״ כ ל ה מ ק ב ל ש ב ע מ צ ו ו ת ו נ ז ה ר
לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש ל ו ח ל ק בעולם הבא״.
ב כ ל המובאות האלה מהתלמוד והרמב״ם ההגדרה ש ל חסיד־אומות־העולם
מ ת י י ח ס ת או לאישיות מוסרית מוחלסת ,א ו לאישיות ש ג ם ת ה ח ס ד ועזרה ליהודים
ב ע ת צ ר ה .ש ת י ה ה ג ד ר ו ת ה א ל ה אינן ק ש ו ר ו ת ב ס י כ ו ן נ פ ש ו ת .ה ק י ס ר אנסוגיגום
ל א ס י כ ן א ת ג פ ש ו ב ה צ י ל ו יהודים ב ק ו ל ו ג י ו ת ש ה י ו ש י י כ ו ת ל א י מ פ ר י ה הרומית.
ה ח י ד ו ש ב ח ו ק ״יז־־ושפ״
את
המשפט
המשמעותי
— ,1953ה ו א ש ה ו ס י ף ע ל ־ י ד ״ ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ״
״ששמו
גפשם
ב כ פ ם ״ .אין
התוספת וההגדרה
הזאת
מ ב ט ל ת א ת ה ה ג ד ר ו ת ש ל ה ת ל מ ו ד ו ה ר מ ב ״ ם ,כ י ה י א מ ת י י ח ס ת ל ת ק ו פ ת השואה,
דהייגו ל ש ג י ם .1945—1933ב ת ק ו פ ה ה ז א ת ,ה ג ק ר א ת ב א ו פ ן כ ל ל י ,ת ק ו פ ת השואה,
כשחוקי
ג י ר ג ב ר ג ש ל ט ו ב ר י י ך השלישי ,ב ל ה מ ס ת י ר יהודי כ ד י להצילו ,א ח ת
ד ת ו — ל ה מ י ת .ל פ י כ ך ה ה ג ד ר ה ש ל ח ס י ד א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ,ל פ י ח ו ק ״יד־ושם״,
ה י א ת ו ב ע נ י ת ,נ ע ל ה ו נ ש ג ב ה .ז ה ה ו א א פ ו א ה ת ו א ר ה כ י נ ע ל ה ש מ ד י ג ת ישראל
יכולה
64
ל כ ב ד ב ו לא־יהודי .ז ה ג ם מ ח י י ב א ת ח ב ר י ה ו ע ד ה לציון פ ע ו ל ו ת י ה ם
חסידי אומות העולם ,לעיון מדוקדק
של
מירבית
ולזהירות
ולאחר
בהחלטותיהם.
ב ע ד ו י ו ת י ה ם ש ל הניצולים
החליטה
שהועדה
שפלוני
והמצילים
פלונית
או
ז כ א י ם ל ת ו א ר ה נ ע ל ה הזה ,יש ל ה ת י י ח ס ל א נ ש י ם ה א ל ה ב כ ב ו ד ו ב ה ו ק ר ה ,ו ל ד א ו ג
ל מ ח ס ו ר ם ,אם יש צ ו ר ך ב כ ך .
דרכי
של
הפןןול,ה
הועדה
פעולותיהט
לציון
חסידי
של
העולפ.
אומות
א ת ה מ ו ע מ ד ל ת ו א ר ח ס י ד אומ״ה ,מ צ י ע ב ד ר ך ־ כ ל ל ה נ י צ ו ל או הניצולים ,ו ל פ ע מ י ם
ג ם המציל .ב מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם י כ ו ל ל ה צ י ע ג ם א ד ם א ש ר אינו נ י צ ו ל או מ צ י ל ,
כ א ש ר היה — ל מ ש ל — ר ק ע ד ר א י י ה ל ה צ ל ה .ה ו ע ד ה מ ו ר כ ב ת ב ר ו ב ה מ נ י צ ו ל י
שואה ,כ ש ח ל ק נ כ ב ד מ ה ם מ ש פ ט נ י ם ו ח ו ק ר י השואה והגבורה .כ ש מ ת ק ב ל ת בקשר.
ה ע נ ק ת ת ו א ר ח ס י ד אומ״ה ,הן מן ה מ צ י ל והן מ ן הניצול ,נ ש ל ח ל מ ב ק ש
בדבר
ש א ל ו ן מ י ו ח ד ו ב ו פ ר ט י ם ע ל אישיותו ,ה י כ ו ל י ם ל ש מ ש ח ו מ ר ־ ע ז ר ב ד י ו נ י ה ו ע ד ה
במועמדותו.
גובה
אם
המציל
אם
ממנו עדות.
שניהם
במדינות
על־ידי
או
נמצאים
הרי
מחברי
ב ד ר ך ־ כ ל ל רצוי שתיגבה העדות גם מהניצול וגם מהמציל,
נמצאים
בחי־ץ־לארץ.
הניצול
בארץ,
אחד
הועדה
בארץ.
דורשת
במקרה
הועדה,
אחד המבקשים,
תאושר
שהעדות
ה מ צ י ל או
על־ידי
הניצול,
הקונסוליה
גרים
הישראלית.
ש ל א ק י י מ ת ב ה ן ק ו נ ס ו ל י ה י ש ר א ל י ת ,ד ו ר ש ת הועדה ש ה ע ד ו ת ת א ו ש ר
בפולין
נוםריוו.
קיים
המכון
ההיסטורי,
היהודי
לועדה
המשמש
כעין
ק ו נ ס ו ל י ה ל ג ב י ג ב י י ת ע ד ו י ו ת .ל א ח ר ש נ א ס פ ו עדויות ו מ ס מ כ י ם ב ת י ק ש ל המועמד.
א ח ד מ ח ב ר י ה ו ע ד ה כו־פרנט ש ל ה ת י ק ה מ ס ו י ם ו א ח ד כ ק ו ר פ ר נ ס .ה ר פ ר נ ס ,
נקבע
ל א ח ר שראיין א ת ה נ י צ ו ל או א ת ה מ צ י ל ,או א ת ש נ י ה ם יחד ,או ב מ ק ר ה ש א ל ה
נמצאים
בחת
הועדה
לארץ,
לאחר
במסמכים
שעיין
את מסקנתו ,אם ל ח ס ד ואם לשבט.
ובעדויות
בכתב,
מציע
ב ד ר ך ־ כ ל ל מ ת פ ת ח דיון,
בפני
ולפעמים
ויכוח ,אם ה ק ר י ס ר י ו נ י ם ו ה ע ו ב ד ו ת ש ע ל י ה ם מ ת ב ס ס ה ר פ ר נ ם ,ה ו ל מ י ם ו מ ת א י מ י ם
את
הוא
ל ש ו ן החוק.
מוזמן
שונות:
לאחר
על־ידי
שמועמד
״יד־ושם״
אושר
לסכם
על ־ ז י
קבלת
הועדה
התואר
כחסיד
אומות
העולם,
אם
מסיבות
ה ג ש ג ב הזה.
גיל ,מ ח ל ה או מ ו ו ת ה ו א ל א י כ ו ל להופיע ,מ ו ז מ ן מ י ש ה ו מ מ ש פ ח ת ו .
מ ש ת ת פ י ם ב ם כ ס הן ה נ י צ ו ל ,או הניצולים ,וכן ב נ י ה ם ו ב נ י ב נ י ה ם .
בדרך־כלל
ה ם כ ס מ ת ח י ל ב ה ד ל ק ת א ש ־ ת מ י ד ע ל ־ י ד י ה מ צ י ל ב א ו ל ם ״יזכור״ ה מ ר ש י ם ,ק ר י א ת
שיר מתאים ושירת ״אני מאמין״ .כ ל הדברים הנאמרים ב ס כ ם מתורגמים ל ש פ ת ו
של
שם
המציל .מ ש ם פ ו נ ה
עץ ע ל
שמו.
על
הכבודה
ל ש ד ר ו ת ח ס י ד י א ו מ ו ת העולם ,ו ה נ י צ ו ל
נוטע
העץ
עליה
רשום
יד
ניצבת
לוחית
ב ע ב ר י ת ולועזית,
ש מ ו ש ל ה מ צ י ל ו מ ד י נ ת ו .א ח ר י כן מ ו ז מ נ י ם המציל ,הגיצולים ו ה א ו ר ח י ם .ל א ו ל ם
הבניין
בתוך
הועדה,
של
״יד־ושם״.
שם
עליה חרות הפתגם ״כל
בדרך־כלל
מקבל
המציל
המציל
את
המדליה
נ פ ש א ח ת כ א י ל ו הציל
מאחד
מחברי
עולם מלא״.
מ ת ב ק ש ה מ צ י ל ל ו מ ר א ת ד ב ר ו .ה נ א ו ם ה ו א ק צ ר וענייני .ה ו א א ו מ ר
ב ד ר ך ־ כ ל ל ,שרק מ י ל א ח ו ב ה אנושית אלמנסרית ,ואם חלילה וחס יישנה הדבר,
ה ו א לא .י ה ס ס ל פ ע ו ל כ פ י ש פ ע ל .א ח ר י ־ כ ן מ ס פ ר י ם הניצולים ,ל פ ע מ י ם ב א ר י כ ו ת ,
א ת פ ר ס י ה ס י פ ו ר ו ר ק אז נ ו ד ע ע ל מ ע ש י ו ה מ ר ו ב י ם ו ה מ ס ו כ נ י ם ש ע ש ה ה מ צ י ל ,
שברוב
צניעותו ל א רצה ל ס פ ר עליהם.
המניעימ
בישראל
לפעולותיהם•
לאחר
)״כלבוםק וערב ההוקרה
ההתעניינות
ב״הבימה״(
הרבה
שהראה
הציבור
הרחב
באישים המופלאים האלה ,רצוי
65
מי הם האנשים האלה ,שהועדה החליטה לזכותם בתואר ״חסידי אומות
לדעת,
ה ע ו ל ם ״ .מ ה ה נ י ע א ת ה א נ ש י ם ה ל ל ו ל ע ש ו ת א ת א ש ר עשו ,בזמן ש כ ל ה ע ו ל ם
על דמנו
עמד
הזאת
על
ו ש ת ק ו למה דווקא הם סיכנו את נפשם ואת מ ש פ ח ת ם ,
ההם.
ובימים
הסתרת
הלא
כרוכה
יהודים
בסכנת
היתה
בעת
נפשות.
ח ו מ ו ת ו ג ד ר ו ת ה ת י ל ש ל הגיטו ,ת ל ו ה ג ר מ נ י ם מ ו ד ע ו ת ,ש א ס ו ר ל ב ו א ב כ ל
מגע
להושיט להם
עם היהודים ואסור
עזרה ,והמפר
כל
האלה
את הפקודות
״ י י ע נ ש קשה״ .מ י ש ב ק י א ב נ ו מ נ ק ל ט ו ר ה ה ג ר מ נ י ת ב ש נ י ם הללו ,יודע מ ה פ י ר ו ש
ה מ י ל י ם ״ י י ע נ ש קשה״ .כ ד י ל ב צ ע א ת ״ ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ש ל העם ה י ה ו ד י ״ ,א ח ז ו
ה ג ר מ נ י ם ב ש י ט ו ת הרמייה ו ה ש ק ר ו ה צ ל י ח ו ל ה כ נ י ס א ת היהודים ל ג י ט א ו ת .ה ר ו צ ח י ם
לבנות
בכפפות
ליהודים,
אחרי
עד
ובמגפיים
סיום
מצוחצחים
המלחמה,
כדי
טענו,
להפריד
זמן מסוים ,נ ו כ ח ו ה י ה ו ד י ם ל ד ע ת ,
שהגיטו
החלוציות,
התחנה
הוא
שהגיטו
את
הוא
היהודים
ריכוז
מקום
מהאוכלוסיה
בעיקר הצעירים וחברי
הראשונה
צעירים
למוות.
זמני
הארית.
ת נ ו ע ו ת נוער
אלד•
לברוח
ניסו
מ ה ג י ט ו ,א ך מ ר ב י ת ם ג ת פ ס ו ע ל ־ ידי ה ג ר מ נ י ם או ע ו ז ר י ה ם הנאמנים ,ה א ו ק ר א י ג י ם
ונורו
והליטאים,
שהצליחו
לרוב
והן
)זה
במקום
להימלט מהגרמנים
נקרא
בסלנג
וגרורותיהם,
הגיטואי
והגיעו
״מוות
דה־לוקס״(.
אלה
כלשהו,
נדחו
ל ב י ת איכרים
ו ״ נ ת ב ק ש ו ״ ל ה ס ת ל ק מ ה ר ,הן מ פ נ י ש ה א י כ ר ה מ מ ו צ ע שנא א ת היהודים
מפני שהאיכר פחד מן הגרמנים ולא רצה לסכן את משפחתו.
ל מ ר ו ת השנאה ,ה א ד י ש ו ת ו ה פ ח ד ,נ מ צ א ו ב ו ד ד י ם ב כ ל א ר צ ו ת
אך
הכיבוש
ה ג ר מ נ י ב א י ר ו פ ה ,שהעזו ל ה ת נ ג ד ל ט ר ו ר ה ג ר מ נ י ו ל ק ח ת ת ח ת ח ס ו ת ם א ת היהודים
ו ה צ י ל ו ם מ מ ו ו ת נוראי .אין צ ו ר ך ל ה ד ג י ש ש כ ל ה צ ל ת יהודים ע ל ־ י ד י
הגרדפים
לא־יהודים
היתד .ב ח ז ק ת ס כ ג ת ג פ ש ו ת ג ם ל מ צ י ל ו ג ם ל ב ג י ־ ב י ת ו .
מי הם המצילים ולמה עשו ז א ת ?
היו אלד• א נ ש י ם מ ב ו ג ר י ם ,ב ע ל י א ו מ ץ ־ ל ב ב ל ת י ר ג י ל .צעירים
בדרך־כלל
:ששגאו
א ת הגרמנים ואת
לשורות
ה מ ח ת ר ו ת שהיו
בין
שיטותיהם ורצו
פעילות
במיוחד
להילחם
בארצות
בהם,
הצטרפו
יוגוסלביה
בדרך ־כלל
ופולין.
אך
גם
ח ס י ד י א ו מ ״ ה אנו מ ו צ א י ם ב ח ו ר ו ת ו ב ח ו ר י ם צעירים ,ש מ ס י ב ו ת ש ו ג ו ת ל א
ה צ ט ר פ ו ל מ ח ת ר ת או ל פ א ר ם י ז נ ק ה .אנו מ ו צ א י ם ג ם ה ר ב ה מ ק ר י ם ,ב מ י ו ח ד ב ה ו ל נ ד
שאנשי
ובפולין,
המחתרת
הצילו
יהודים,
ובמיוחד
ילדים.
המצילים
בין
היו
נ ש י ם ו ג ב ר י ם מ כ ל ש כ ב ו ת ה א ו כ ל ו ס י ה ; פ ו ע ל י ם ואיכרים ,ס ו ח ר י ם ו ב ע ל י ־ מ ל א כ ה ,
אנשי
לא
כמורה
ר ב י ם היו
ביניהם,
בחוגים
קאתולים
ופרוססםנסים,
ב פ מ ל י י ת מ צ י ל י יהודים,
סופרים
ופילוסופים,
שגרירים
ה צ י ל ו ה ר ב ה יהודים ,ו ז א ת ה ו ד ו ת
וקציגים
שגדיריפ
גבוהים,
וקצינה
אך
ל מ ע מ ד ם הרם והקשרים
מעסים
המסועפים
הדיפלומטיים .ר א ש וראשון ב י ג י ה ם היה ר א ו ל ו ל נ כ ר ג ,ד י פ ל ו מ ט ש ב ד י
בבודפשט,
ש מ ע ל ל י ו ב ה צ ל ת יהודי ה ו ג ג ר י ה
גהפכו כבר לאגדה.
1
הרבה ספרים
פ ו ר ס מ ו ע ל מ ע ש י ו הנועזים והאציליים ,ו ג ם ס ר ט ט ל ב י ז י ו נ י ה ו פ ק עליו ל א ח ר ו נ ה .
יהודים
רבים
מקורבנות
השואה
היו
נשארים
בחיים,
לו
נמצאו
עוד
עשרה
ו ל נ ב ר ג י ם .זה מ ס פ ר שנים פ ו ר ח ו ת ש מ ו ע ו ת ,כ א י ל ו ו ל נ ב ר ג ח י ברוסיה ,ב ב י ת ־ כ ל א
או
ב א י ז ה מ ח נ ה ־ ע ב ו ד ה .ע ו ב ד ה היא ,ש כ ש כ ב ש ו ה ר ו ס י ם א ת ב ו ד פ ש מ ב ר א ש י ת
.1
66
חסידי אומות העולם — אריה באומינגר ,הוצאת ״עם עובד׳ ,עמ׳ .154
,1945
התייצב
ליהודי
ולנברג
המרשל
במטהו ש ל
מלינובםקי
בודפשט ,נ א ס ר ו ה ו מ ס מ י ד ל מ ו ס ק ב ה .
לבקש
כשמשפחתו
ומזון
שמיכות
בשבדיה ל א קיבלה
מ מ נ ו כ ל ידיעה ,פ נ ת ה ל ב ק ש א ת ע ז ר ת ם ש ל ג ו ר מ י ם ב ע ל י השפעה ,כ ו ל ל ה מ ל ך
ה ש ב ד י .ב ה ת ח ל ה ה ת ע ל מ ה ה מ מ ש ל ה ה ס ו ב י י ס י ת מ ה פ נ י ו ת ש ב א ו מ כ ל קצווי ה ע ו ל ם ,
ע ד ש ל ב ס ו ף הודיעה ,כי ו ל נ ב ר ג י ש ב
ב כ ל א ל ו ב י א נ ק ה ,ע ל ־ י ד מ ו ס ק ב ה ,הידוע
ל ש מ צ ה ,ו ש ם נ פ ט ר מ ש ב ץ ־ ל ב ב ־ 1 7ב י ו ל י .1947מ י ש מ כ י ר א ת השלטון הסובייטי,
לדעת ,שאם
צריך
הרוסית
הממשלה
מודיעה
רשמית על אדם
נפטר,
שהוא
י ש כ ל הסיכויים ש ה א י ש אינו ע ו ד ב י ן החיים .הלוואי ואהיה נ ב י א ־ ש ק ר בנידון.
.ו י ס ל ח ו ל י כ ל ה ע ו ל י ם מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ש ״ ר א ו ״ א ו ״דיברו״ ע ם ו ל נ ב ר ג ,ו א ל ו
ב י ש ר א ל הנומים ,מ ס י ב ו ת שונות ,ל ה א מ י ן ל ה ם .א י ש ב א מ ו נ ת ו יחיה ,ואני א ש מ ח
י ח ד א י ת ם ,א ם גזכה ל ר א ו ת ו ח י ב י נ י נ ו ,כ י ה י ה ה א י ש צדיק בדורו ,ו ה ו א ר ק
ב ן 32
לאותו סוג
בהיעלמו.
דיפלומטים
אפשר לצרף את
2
א נ ג ל ס נ ס ב ר י ז ) Angel Sans Eriz),
בבודפשט.
בשיטות
הוא פ ע ל
דומות
הדיפלומס הספרדי,
אשר פעל
מתוך
לאלו של
ולנברג .היה
הספרדית
השגרירות
מכובד
אצל
מ מ ש ל ת ו במדריד ,ש נ ת נ ה ל ו גיבוי מ ל א ב ה צ ל ת יהודים .ה ו ד ו ת ל מ ע מ ד ו ה ד י פ ל ו מ ט י
ה ר ם ו ק ש ר י ו ה מ צ ו י נ י ם ב ק ה י ל י ה ה ד י פ ל ו מ ט י ת ב ב ו ד פ ש ט ובברלין ,ה צ ל י ח ל ה צ י ל
מ א ו ת יהודים.
מהשמדה
השלישי
הדיפלומט
לציינו,
שראוי
)(Aristides de souza mendes
צרפת .הוא גתן ליהודים
מאות
יהודים
מציפורגי
בלגים
אריםסידס
הוא
דה
מנדס
סוזה
ששימש כקונסול כללי של פורטוגל
וצרפתים
אשרות־כגיסה
הגרמנים .ה ו א ל א ציית
בבורדו
לפורסוגל וכך
לממונים
עליו
הציל
בליסבון וגם
ל א ש מ ע ל ע צ ו ת י ו ש ל סגנו ,ש ה ס ת י י ג ו מ מ ע ש י ו .ה ו א ע ב ד יומם וליל ,ה ח ת י ם
א ת אשרות הכניסה
להגיע
גורליים
ב א ו ת ם ימים
ב־ ,1944ו כ ל הפוגים
הצליחו
אליו
לפורטוגל .לבסוף פוסר על־ידי הממשלה הפורסוגזית שגם שללה ממגו
א ת זכות
במשטר
פעולותיהם ש ל
הפנסיה.
שלושת
ה ד י פ ל ו מ ט י ם האלה ,מ ו כ י ח ו ת
שגם
הגרמני הברוטלי ,במשטר ש ש ם ל ו ל מ ט ר ה ל ב צ ע א ת ״הפתרון הסופי
ש ל ב ע י י ת היהודים״ ,א פ ש ר ה י ה ל ה צ י ל ה ר ב ה יהודים ,ו ב מ י ו ח ד ב ש נ ת י י ם ה א ח ר ו נ ו ת
ש ל ה מ ל ח מ ה .ל צ ע ר נ ו ,ל א היו ה ר ב ה ד י פ ל ו מ ט י ם כ ש ל ו ש ת אצילים ואמיצים אלה.
הרבה מ ת ר
מסוכגת
היתה
פעולתם של
פשוטים
אגשים
שפעלו
באופן
עצמאי ,ב ל י כ ל עזרה מבחוץ .ה ם אומגם ל א הצליחו להציל אלפים או מ א ו ת
י ה ו ד י ם כ ד י פ ל ו מ ט י ם ה ל ל ו ,א ך ה צ ל ת ו ש ל יהודי א ח ד היתד! ק ש ו ר ה ב מ ת ח ע צ ו ם
ו ב ס י כ ו ן .ה ם ח י ו ב פ ח ד תמידי ,ש מ א ע ז ר ת ם או ה ס ת ר ם ש ל היהודים תיוודע לשכן,
להודיע
שעלול
הלשנתו.
כל
על־כך
לגרמנים,
תוספת של נפש
והמודיע עוד
במשפחה
עשוי
מעוררת,
לקבל פרס
בדרד־כלל,
כספי
בעד
סקרגות
אצל
ה ש כ נ י ם ,א ם זה בעיר ,בעיירה א ו ב כ פ ר .ש ע ר ו ב נ פ ש כ ם ת מ ו נ ה כ ד ל ק מ ן :הורים
יהודים
ע ו מ ד י ם ל פ נ י מ ש ל ו ח ) ״ ט ר נ ס פ ו ר ט ״ ב מ ס מ כ י ם ה ג ר מ נ י ם השקריים( ל א ח ד
ממחנות־הריכוז.
הם
מוסרים א ת
משאירים גם סכום כ ס ף שיספיק
ילדם
הקמן
לידיד
למחיתו עד סוף
שלהם
המלחמה
מלפני
המלחמה.
)כשאף א ח ד ל א
י ד ע מ ת י היא .ת י ג מ ר ( .ו ה י ל ד ב ן ה ש ל ו ש י ש ל ו ת ו ו י ־ פ נ י ם שמיים ,ר א ש ו ע ס ו ר
.2
חסידי אומות העולם — כנ״ל ,עמ׳ .74
67
תלתלים שחורים והוא נימול .נוסיף שמצב כזה קרה בפולין ,במקום שהאוכלוסיה
הורעלה במשך מאות בשנים ברעל האנטישמי .הפולני שהחליט לגמול טובה
לחברו היהודי מלפני המלחמה ,היה צפוי לסכנות תמידיות .לא פעם היתד.
מתעוררת בעיה בתוך משפחתו הוא .קרה שהבעל החליט להסתיר ולהסתכן
והאשה התגגדה ,כשהילד כבר היה בבית ,והוריו כבר עלו השמימה .היא היתה
מתריסה גגד בעלה ,שהוא מסכן את ילדיהם הקטנים )והיא צדקה( .את הוויכוחים
האלה שמעו לפעמים הילדים ,ותארו לכם ,מה יכול היה לקרות אם אחד
הילדים ירמוז על הימצאו של ילד זר בביתם ,בלי כל כווגות רעות ,בגן-
ילדים או בבית־הספר .נתאר לעצמנו תמונה יותר בולטת .זוג מסוים בעיר
החליט להסתיר בביתו ילד יהודי ,דווקא בלונדיני ובעל עיניים בהירות .הזוג
פועל במשותף ובהרמוגיה מלאה .הוא בוגה חדרון מבודד לילד ,דואג לכל
צרכיו ומחליט ליתר ביטחון לא להוציאו החוצה .אך מי יתקע לידיגו ,שאחד
הילדים של המסתירים ,בעת המשחק עם חבריו ,לא יתפרץ לפתע פתאום
ויאמר בתמימות — ״אבל אצלנו יש ילד חמוד ,יהודי״ .במשפט קצר זה ,שם
הילד התמים לאל את כל המאמצים הנעלים של הוריו .מיותר להזכיר מה היה
ההמשך של פליטת־פה כזאת .העליתי את הדוגמה הזאת ,כי מקרים כאלה
היו שכיחים ואופיגיים בפולין .גזכור ,שלפגי המלחמה גרו בפולין שלושה וחצי
מיליון יהודים ,ועל־אף האגטישמיות הגואה ,בעיקר בשנים שלפני המלחמה ,היה
מספר לא מבוטל של פולגים ישרים ואמיצים .הרבה מבין אלה לחמו גגד הגרמנים
בשתי תגועות המחתרת הגדולות .אחרים ,אם מסיבות של שכגות טובה מלפגי
המלחמה ואם מסיבות הומאגיות גשגבות ומתוך רצון לשחות גגד הזרם ,החליטו
להסתכן ולהציל יהודים.
היתד .גם קבוצה אחרת של תושבי אירופה שנרתמו להצלת היהודיפ מסיכות
אידיזילתיות .היו אלה אגשים שהיו חברים או אוהדים של מפלגות מתקדמות
וסוציאליסטיות .החיגוד המתקדם שקיבלו בבית או בתגועה ,מבוסס על שוויון
בין אדם לאדם ,גרם שהאנשים האלה ,שבעצם סבלו מהגרמנים ,סיכנו את עצמם
והצילו יהודים ,שלעתים אפילו לא הכירו אותם אישית לפגי המלחמה .בין
המצילים בקבוצה הזאת ,אגו פוגשים :סופרים ,שחקגי בימה ,אמגים ,עיתוגאים,
צירי פרלמנט וחברי המחתרת האגטי־גרמגית )בעיקר בהולגד(.
בין המצילים שסיכנו את גפשם יש לציין את הגשים והגברים שעשו זאת
מסיבות דתיות היו ביגיהם גם קתולים וגם פרוטסטנטים ,לרוב מהכמורה הבינונית
והגמוכה .אומגם היו מספר מצילים מבין הכמורה הגבוהה ,כמו הארכיבישוף
האוקראיגי בלבוב שהציל משפחות רבגים ,אד כאמור ,מספרם של הבישופים
והארכיבישופים היה קטן מאוד .וחבל ,כי האוכלוסיד .במזרח אירופה היתה,
והיא גם היום ,דתית מאוד ,ומספיק היה ,לו דרש הרועה הרוחגי דרשה אחת
פרו־יהודית בכנסייתו כדי להשפיע על צאן מרעיתו ולגרום לשיגוי דעת המאמיגים
שלו כלפי היהודים .הכמורה הנמוכה לאו־דווקא דרשה דרשות ,אלא הסתירה
יהודים מפני הגרמנים .לציון מיוחד ראוי הכומר האיטלקי ,דון אריגו בקארי
אחד ממצילי מאת הילדים .היהודים חניכי ״עליית
) Don Arigo Beccari),
31
ה
68
״חסידי אומות העולם״ ,עמ׳ .25
הנוער״
הידועים כ י ל ד י ״ ו י ל ה א מ ה ״ .ה כ ו מ ר ב ק א ר י ש י מ ש כ מ ו ר ה ו מ נ ה ל ה ס מ י נ ר
לכמרים
כשהגיעו
לשם,
אותם
הכומר
אחרי
נונאנטולה
בכפר
נדודים רבים,
)(Nonantoia
חניכי
על־יד
העיר
״עליית־הנוער״ עם
מולנה.
קיבל
מדריכיהם
בקארי בלבביות .ה ו א היה ידוע כ ל ו ח ם אנםי־פשיסםי עוד לפני המלחמה .כ ש ה ת ק ר ב ו
הגייסות
לכפר,
הגרמניים
בקארי את
פיזר
כותלי
ה י ל ד י ם בין
ואת
הסמינר,
הנערים והמדריכים ב ב ת י ה ם ש ל האיכרים הנאמנים ל ו בסביבה .כשהםכגה גברה
הגרמגים
ולאוזגי
בקארי ,ת ו ל
לשוות
הגיעו
סיכון
שמועות
גפשות,
שבסמינר
לעזור
מסתתרים
למדריכים על
יהודים,
חגיכיהם,
הצליח
הכומר
לעבור א ת
הגבול
ה נ י י ט ר ל י ת .מ א ת ה י ל ד י ם ה א ל ה הגיעו ב־ 1945ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .
פ ר ש ה מ י ו ח ד ת ב מ י נ ה ,ש ט ר ם נ ח ק ר ה ב א ו פ ן יסודי ומקיף ,ה י א פ ר ש ת ה ס ת ר ת
י ה ו ד י ו ת ויהודיפ ב מ נ ז ר י ם .א נ ו יודעים ב א ו פ ן כ ל ל י ש מ א ו ת י ל ד ו ת ו י ל ד י ם ה ו ס ת ר ו
נ ז י ר ו ת ונזירים,
על־ידי
המקרים עשו זאת ש ל א
וכמעט בכל
לקבל
על־מנת
פ ר ם ,א ל א מ ת ו ל ה כ ר ה ד ת י ת ע מ ו ק ה ,נ א מ נ י ם ל צ ו ה ד ת י ״ ו א ה ב ת ל ר ע ל כמול״;
ב מ נ ז ר ה י ה י ו ת ר ק ל ל ה ס ת י ר יהודי א ח ד ב י ן ע ש ר ו ת נזירים ,א ו י ל ד ה
אומנם
נזירות
יהודיה בין
עשרות
שהקלו ע ל
הנזירים,
מאשר
שרצו
ב ב י ת פרטי .היו גם
להסתיר
נרדפים.
יהודים
אובייקטיביים
תנאים
בדרל־כלל
המנזר היה
מ ר ו ח ק מ מ ר כ ז העיר .ד ר כ י ־ ה ת ק ש ו ר ת ש ע מ ד ו ל ר ש ו ת הנזירים ה י ו י ו ת ר מ ש ו כ ל ל ו ת
ה ת ק ש ו ר ת א צ ל ס ת ם א ז ר ח י ם .מ ש מ ע ת ה ב ר ז ל ש ל א ם ו א ב ה מ נ ז ר ,עזרו
מאשר
ל ש מ ו ר ב ס ו ד י ו ת מ ו ח ל ט ת ע ו ב ד ת ה ס ת ר ת יהודים ב מ נ ז ר .ג ם ה ג ר מ נ י ם ה י ו ב ת ח י ל ה
משוכנעים
אל
שהנזירות והנזירים
עוסקים
עגפה של
מרגלים
לרשת
הודות
בצום
בתפילה,
ובוגדים,
ובעבודת־הקודש
הגיעו ג ם
לאוזני
בלבד.
הקלגסים
ה ה י ט ל ר י ס ט י י ם ש מ ו ע ו ת ע ל ־ ד ב ר ה ס ת ר ת ם ש ל היהודים ב מ נ ז ר י ם מ ס ו י מ י ם .ו כ ש מ צ א ו
נסתר
יהודי
במנזר ,ל א ר ק
חוסל ,א ל א ג ם
שהיהודי
המנזר
האחראים ע ל
נ ע נ ש ו ל פ י ״ ה ח ו ק ה ג ר מ נ י ״ .כ פ י ש צ י י נ ת י לעיל ,פ ר ש ת ה ס ת ר ת ה י ה ו ד י ם ב מ נ ז ר י ם
טרם נחקרה באופן
א נ ו יודעים ,כ י
יסודי.
מספר
ר א ש י ת ־ כ ו ל ,אין א נ ו י ו ד ע י פ א ת
הנשים
הניצולות
בממדים
מ פ פ ר הניצוליפ.
עולה ע ל
הגברים
מספר
הניצולים .ה י ה י ו ת ר ק ל ל ה ס ת י ר י ל ד ה ,נ ע ר ה א ו אשד ,יהודיה ב ע ל ת ת ו ו י ־ פ נ י ם
״אריים״ ,מ א ש ר נ ע ר י ה ו ד י ש נ י מ ו ל .כ ש ה י ת ה ״ ר צ י ה ״ ) ב ד י ק ה ל א מ ת ו כ נ נ ת ( ע ל
ה מ נ ז ר — ב ד ר ל ־ כ ל ל ע ל ־ פ י ה ל ש נ ה — ז ע ו ה ג ר מ נ י ם ל ד ו ג א ת ה נ ע ר היהודי
הנזיר מבין י ת ר
בגלימת
לנער
ה נ ז י ר י ם ,ואזי אוי
המנזר.
היהודי ואוי ל א ב
ידוע ל נ ו גם ,כ י ח ל ק מ ה נ י צ ו ל י ם ו ב מ י ו ח ד מ ה נ י צ ו ל ו ת ,נ ש א ר ו ב מ נ ז ר י ם ג ם א ח ר י
המלחמה ,א ם
דוגמה
מרצוגם -הטוב ו א ם
י ל ד ה יהודיה
שהותה
התפילות
במנזר
שנמסרה
הושמדו
הנוצריות,
בהשפעת
למנזר
הוריה.
ב ה י ו ת ה ב ת ש ל ו ש או
במשל
קיימה א ת כ ל
הממוגים על
המנזר.
כארבע
מצוות
שגים
הנזירות
ניקח
ארבע,
הספיקה
כהלכתן,
בתור
ותול כדי
ללמוד את
נפשה
כל
נקשרה
ל א ם המנזר ,ששימשה ל ה ת ח ל י ף ל א ם המבעית .כאשר נסתיימה ה מ ל ח מ ה איש
ממשפחתה ל א ב א ל ח פ ש אותה ולגאול אותה ,ו ג ם המוסדות היהודיים שסיפלו
בהחזרת
ילדים
י ה ז י ם ל י ה ד ו ת ,ל א ז ע ו עליה ,כ י ל א נ ש א ר א י ש מ מ ש פ ח ת ה .
הייפלא ה ד ב ר ,כ י ל ק ה י ל ת ה נ ז י ר ו ת נ ו ס פ ה נ ז י ר ה נ א מ נ ה ? !
המיוחדים.
ל ז
״ז־ושם״,
כל
לציון
חםזי
אומות
העולם
פעולותיהם של
שאושרו
חסזי
אומ״ה,
על־זי
הועדה
סיכנו א ת
הפועלת
חייהם
ואת
69
חיי
בני
לעולם
משפחתם,
כדוגמה
במיוחד
לציין
וכולם
חינוכית
את
ראויים
של
אלו,
להוקרה
עליונה
מסירות־נפש,
שעגיין
הצלת
העם
של
אלטרואיזם
יהודים
היהודי,
ואומץ־לב.
היווה
בשואה,
ולשמש
ברם,
אצלם
יש
המשך
אידיאולוגי ש ל פעולותיהם לפגי המלחמה .אותו איכר ליטאי ,וולאדאמ קוצ׳ינסקאמ,
הציל
אשר
האלה,
יום
בביתו
ת ש ע ה יהודים,
גם
ה א ת ג ג ד רצון א ש ת ו ,ש ד א ג ה ל ש ל ו ם ש ל ו ש ת י ל ד י ה ,
ראשון,
על־ידי
משק
ב כ פ ר גידח
ביגיהם
את
כטוב
ב״סמוגונקה״
לבו
ה מ ש ט ר הגרמני(,
)י״ש
לעודד אותנו ולספר,
ה א ו ו י ר ו נ י ם הרוסיים ,שאלתיו ,ל מ ה
״תמיד
תוצרת
כי
את
הוא מסכן
כותב
בא באחד מימי
עצמית,
שומעים
השורות
שיצירתו
כבר
גאםרה
בלילות
עצמו ואת
את
משפחתו.
עזרתי לנרדפים ואמשיך בעבודה ןאת תמיד״ ענה האיש .אחרי השחרור
נודע לנו ,כי בזמן המשטר הפשיסטי של ם 9ט ו נ ה בליטה ,היה מ ס ת י ר בביתו
קומוניסמים,
הלימאים.
ואחרי־כן,
בזמן
הכיבוש
הסובייטי,
מסתיר
היה
הלאומנים
את
א ו ג י ק ח ל ד ו ג מ ה א ת ה ה ו ל נ ד י ה א מ ת ,י ו פ ו ו פ מ ר ו י ל ,ש כ ל חייו ל ח ם
ל מ ע ן צ ד ק ויושר .עוד ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ג ס ע ל א י ג ד ו ז ג ז י ה — א ז מ ו ש ב ה ה ו ל ג ד י ת —
ו ס י ר ב ל ה ת ג י י ס ל צ ב א הקולוגיאלי .כ ש ח ז ר ל ה ו ל ג ד ו ש י מ ש כ מ ו ר ה ,הוציאו ה ג ר מ נ י ם
ב ־ 1941ת ק נ ו ת ח ד ש ו ת ל ב ת י ־ ה ם פ ר ,ש ל פ י ד ע ת ו פ ג ע ו ב ע צ מ א ו ת ה ח י נ ו ך ההולנדי.
ווסםרויל
יופ
הגרמנים.
מחה
בכתב
התקנות
נגד
ומני
הללו,
אז
היה
על
הכוונת
של
הוא היה נאלץ לנדוד ממקום למקום .ב א ח ד מנדודיו הכיר א ת הגוער
ה ח ל ו צ י ה י ה ו ד י מ א ר צ ו ת מ ר כ ז אירופה ,ש ב ר ח מ ה ג ר מ נ י ם ו ה ת ר כ ז ב ה ו ל נ ד .כ נ ו צ ר י
דתי
לו
ק ס ם ל ו מ א ו ד הרעיון הציוני .ש י ב ת ה י ה ו ד י ם ל מ ו ל ד ת ם ה ה י ס ס ו ר י ת ג ר א ת ה
כ ט ב ע י ת .ה ו א ל ק ח ת ח ת ח ס ו ת ו א ת ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י הזה ,ו ה ו ב י ל אותו ,מ ת ו ר
ג פ ש ו ת ,ד ר ד הרי הפירגאים ל ס פ ר ד .ר ו ב ה ח ל ו צ י ם ה א ל ה הגיעו ל י ש ר א ל .
סכגת
ווםםרויל
שגתפם
את
נאסר
מספר
פעמים
על־ידי
ע ל ־ י ד י ה ג ר מ נ י ם ו ה ו צ א ל ה ו ר ג ביריה ,ב ־ 11ב א ו ג ו ס ט
ה ש ק פ ת ־ ע ו ל מ ו וגדולת־גפשו,
אחת
מניצוליו,
עוזרים
הגרמגים,
הצליח
לברוח
לכם רק
ה נ מ צ א ת כיום
גצטט כאן
בישראל:
״את
את מה
טועה
שאמר
אם
ב ג ל ל ה י ו ת כ ם יהודים .ג ם א י ל ו ה י י ת ם
את
ממאסרו,
עד
.1944כ ד י ל ה ב י ן
לאביבה
בן־חלד,
חושבת
שאנחנו
כ ו ש י ם או הוטנטוטים
הייגו ע ו ז ר י ם ל כ ם .אגו עושים ז א ת ב ש ם הצדק.״
גקווה
ולתודעתם
שמעשיהם ופעולותיהם של
אישים
מופלאים
ש ל ר ב י ם .מ ה ם י ל מ ד ו וכן יעשו .ו מ י יתן ש ל א ג צ ט ר ך ע ו ד ל ע ז ר ת
ה ז ו ל ת ,כ פ י ש ז ה היה ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י י ה ה א ר ו ר ה .
70
אלה,
יגיעו
לידיעתם
צבי קלמנטינובסקי
מ כ ת ב
לכבוד
ל מ ע ר פ ת
מ ע ר כ ת ״משואה״
,1986ה ו ד פ ס מ א מ ר ש ל גיטה ע מ י פ ז ־
ב ח ו ב ר ת ״משואה״ כ ר ך י״ד מ א פ ר י ל
ז י ל ב ר ״יפאני הציל יהודים״.
ה נ נ י כ ו ת ב ה ע ר ו ת י א ל ה ,כ י אני ר ו צ ה ש ב מ ע ר כ ת ״ מ ש ו א ה ״ יימצאו ה ע ו ב ד ו ת
כתובים ,כפי שאתאר אותן ל ה ל ן — :
בוילנה
אז
)שהיתה
חלק
ממדינת
התאספו,
ליסא(
,1940
בשנת
כעשרת
א ל פ י ם של פ ל י ם י ם ש ב ר ח ו מ מ ר כ ז פולין ,שהיתר .אז ב ח ל ק ה ת ח ת ש ל ם ו ן ה צ ב א
האדום ,ו ב ח ל ק ה ת ח ת ש ל ט ו ן ה נ א צ י ם .
היתד .ל נ ו ה ת ו ד ע ה אז ש ה ע צ מ א ו ת ש ל ל י ט א זהו עניין ז מ נ י — ו ש ה ס ו ב י י ט י ם
ישתלטו
חלמו
עליה .ל כ ן ח י פ ש נ ו
אפשרות
ל צ א ת ל ע ו ל ם החופשי .הציונים
שבינינו
על אפשרות ל ע ל ו ת לארץ ישראל.
ארגנו ועד שטיפל בעניינים אלה .הועד טיפל לרוב בבירת ליטא ,ב ק ו ב נ ה
)שגקראה
הפנים
״קאוגס״(.
היה
צריך
עם
לטפל
הרוסי,
הקוגםול
ע ם .גציג
משרד
ה ל י ט א י ו ע ם ה ג צ י ג ו י ו ת ה ד י פ ל ו מ ט י ו ת ש ג מ צ א ו אז ב ק ו ב ג ה .
.את
הפעולות
עם
משרדים
אלה
ריכזתי
אז אני.
כשהיו לי
פגישות
עם
גציגים ש ל ה מ ש ר ד י ם ה מ מ ש ל ת י י ם ו ה ד י פ ל ו מ ט י י ם ב ק ו ב נ ה — ש י ת ף א י ת י פ ע ו ל ה
זרח ורהפטיג.
ד״ר
שלפני
כמובן
כל
ה פ ג י ש ו ת היו
התייעצויות
בועד
שייצג
את הפליטים .פעלנו ביחד עם מ ש ר ד ה ס ו כ נ ו ת היהודית שפעל בקובנה.
כשנסגרה הקונסוליה הפולנית ב ק ו ב נ ה ל א יכולנו אנחנו ,עם הדרכונים הפולניים
לפנות
לקונסולים של
מדינות
שרצינו
ל ע ב ו ר ד ר כ ן או ל נ ס ו ע אליהן,
כי
הם
ל א הכירו יותר ב ד ר כ ו נ י ם א ל ה .ה ת ח ל נ ו אז ל ט פ ל ב מ ש ר ד ה פ נ י ם ה ל י ט א י ו ה ם
הסכימו
ובסעיף:
בהשגת
ל ת ת לנו
לידימאס
אזרחות — הם
)סוף
—
כתבו אזרחות
קונדיאי(
—
זהו
מסמך
במקום
דרכון
בלתי קבועה .תעודות אלה עזרו לנו
הויזות.
71
פנינו
טיפול
לקונסול הםובייסי וביקשנו שיתן ל נ ו ויזה לעזוב אח רוסיה .אחרי
מסובך ,שבו עזרה לנו מזכירה
קיבלנו תשובה
שמה(
הסובייטית
שנוכל
)אינני
ל ע ז י ב ת רוסיה
ל ק ב ל ויזה
א ם ת ה י ה ל נ ו ויזה ה מ א ש ר ת ז כ ו ת נ ו ל נ ס ו ע מ ר ו ס י ה ל מ ד י נ ה אחרת.
התחלנו
כבוד
מהקונסול
ליטאית של
הסובייטי,
הקונסול
זוכר א ת
של
להתרוצץ בין ק ו נ ס ו ל י ם שונים ,ל ב ס ו ף מ צ א נ ו יהודי ש ה י ה ק ו נ ס ו ל
הולנד ,והוא
שהוא מוכן
אמר לנו
לנו
לתת
חותמת
דרכוננו,
על
כ י א ל האי ק ו ר ס א ו ה ש י י כ ת ל ה ו ל נ ד ,א פ ש ר ל ה י כ נ ס ב ל י ויזה .ה ת ע ו ר ר ה ה ב ע י ה
איך
מגיעים
מרוסיה
לקורסאו.
בזה
טיפלתי
עם
היפאני,
הסכים
ביחד
הדיר
זרח
הייחדה
ל ת ת ל נ ו ויזות מ ע ב ר ד ר ך י פ א ן .ה ו א
הפליטים,
זו
ורהפטיג,
ךךך
הםברגו
הראה
יפן.
לו
פנינו
את
לקונסול
והוא
המצב,
התעניינות והבנה למצב
ו ל ב ס ו ף הסכים ל ת ת ל נ ו א ת ו י ז ו ת ־ ה מ ע ב ר ד ר ך יפאן.
ג י ט ה ע מ י פ ז ־ ז י ל ב ר מ ס פ ר ת ב מ א מ ר ה ע ל פ ע ו ל ו ת ה ע ז ר ה ש ל ה ק ו נ ס ו ל היפאני,
אכן
מ ג י ע ו ת ל ו תודה והוקרה.
ב י ג ת י י ם הגיעה ה ה ו ד ע ה ע ל ס ג י ר ת ה ק ו נ ס ו ל י ה ה י פ א ג י ת בקובגה .ה ז מ ן היה
וצריך
קצר
אנשים
היה
אלפים
להשיג
ויזות.
של
עזרה
ארגנו
ש ע ז ר ו ב ה כ נ ת הדרכוגים ,כ ד י שיהיו מ ו כ ג י ם
לקונסול
היפאגי
—
ל ח ת י מ ת הקוגסול.
איגגי יודע אם עליגו ל ג ל ו ת א ת מ ה ש ע ש י נ ו ב ה מ ש ך .מ ס פ ר הויזות ש ה ק ו נ ס ו ל
היפאגי
את
ה ס פ י ק ל ח ת ו ם עליהן ,ל א ה ס פ י ק
כ ו ל ם והיה צריך ל ה צ י ל ג ם
בשביל
י ת ר הפליטים .ה ח ל ס ג ו אז ש ה י ו ת ו ה ק ו ג ס ו ל ה ר ו ס י איגו ק ו ר א י פ א ג י ת —
צילמנו
דרכוגים
א ת הויזות ה י פ א ג י ו ת ע ב ו ר
הספיקו להשיג
שלא
א ת הויזה.
ז ה ג ר ם א ח ר כ ך ב ג ב ו ל ה י פ א נ י ל צ ר ו ת ,א ב ל ע ס ק נ י ם יהודיים מ ה ק ה י ל ה היהודית
הקרובה
לכל
ל ג ב ו ל )מן ה צ ד היפאני( ע ז ר ו ו ג ת ג ו ל כ ו ל ם ל ה י כ ג ס ליפאן ,מ ש ם גסעו
מ י ג י כיוונים.
כשנסענו
מקובגה
למוסקבה,
להמשיד
כדי
משם
לוולדיו1םטוק
—
לגבול
ה י פ א נ י ,י ז מ ת י עוד פ ע ו ל ה .
בידי מ ס פ ר חברים — פליטים נ מ צ א ו מ כ ת ב י ם מירושלים המאשרים ששמור
ל ה ם ס ר ט י פ י ק ט ,אישור כ נ י ס ה ל פ ל ש ת י נ ה — .א ר ץ י ש ר א ל .ב מ ו ס ק ב ה פ נ י ת י לגציגות
הדיפלומטית של תורכיה וביקשתי מ מ נ ו ו י ז ת ־ מ ע ב ר לתורכיה — על ס מ ך המכתב
מירושלים,
דרך
ומשם ניסע לארץ־ישראל .הציר התורכי הסכים ,קיבלנו ויזת מ ע ב ר
ת ו ר כ י ה ,ואז
במקום
פנה
כל
אחד
לג.פ.או.
מאתגו
בבקשה
שירשו
לנו
לנסוע
לוולדיווסםוק ל א ו ד י ס ה ו מ ש ם נ י ס ע ל ת ו ר כ י ה .ג ם פ ה נ ת ק ל ת י בקשיים.
ד.ג.פ.או,.
ע צ ר ה אותי ל ז מ ן קצר ,ו ל ב ס ו ף ש ח ר ר ו א ו ת י — ו נ ת נ ו ר ש ו ת ל נ ס ו ע
לאודיסה.
היו
קשיים.
שהמכתב
כזו
שם
הצלחנו
לעלות
על
הקצין
התורכי
שצריך
היה
לגו
להרשות
מ י ר ו ש ל י ם אינו מ ס פ י ק ,נ ח ו צ ה ויזה
אסור להיכנס לתורכיה
הסברתי
לרוסיה.
אוגיה
לתורכיה.
אבל
לרדת
בתורכיה
מהאוגיה
שוב
—
הודיע
ל א ר ץ ־ י ש ר א ל — ו א ם אין ויזה
בויזת־מעבר.
לקצין ה ת ו ר כ י א ת
המצב
ואת
ה ס כ נ ה לחיינו ,אם יחזירו אותנו
ב י ק ש ת י ש י ת ק ש ר ע ם מ נ ה ל ה מ ש ר ד ש ל ה ס ו כ נ ו ת היהודית ב א י ם ס נ ב ו ל
)אז י ד ע ת י א ת ה כ ת ו ב ת ( ,הוא עשה ז א ת .מ נ ה ל ה מ ש ר ד ש ל ה ס ו כ נ ו ת היהודית
ה ת ק ש ר ע ם ה ק ו נ ס ו ל ה א נ ג ל י — ש א י ש ר ב כ ת ב ש ע ל ס מ ר ה מ כ ת ב שיש לנו ,יתן
לנו
72
זכות כניסה לפלשתין—ארץ־ישראל .לבסוף
ה ג ע נ ו ארצה.
א ו ת ם ה א נ ש י ם ש נ ס ע ו ליפאן ,ע ב ר ו ח ל ק ם ל ח ר ב י ן ,ח ל ק ם ל א מ ר י ק ה ,ו ל ב ס ו ף
ה ג י ע ח ל ק ם ה ג ד ו ל ארצה.
ע ל ה ע ז ר ה ה ח ש ו ב ה ש ק י ב ל נ ו מ ה ק ו נ ס ו ל ה י פ א נ י יש ל ה ב י ע ת ו ד ת נ ו .ע ז ר ה
זאת ראויה להערכה.
ל פ נ י כ ש ל ו ש שנים ב י ק ר ק ו נ ס ו ל זה ב א ר ץ ,ב נ ו ל ו מ ד ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ב י ר ו ש ל י ם .
ה ק ו נ ס ו ל זכר א ו ת י — ה ת ק ש ר א י ת י — ה ז מ נ ת י א ו ת ו ל ב י ק ו ר ב ת ל ־ א ב י ב .א ש ת י
ו א נ י ה ז מ נ ו א ו ת ו ל א ר ו ח ת ע ר ב ,ה ו א ב א אלינו .ב י ל י נ ו ע ר ב מעניין ומרגש.
לפני
מ ס פ ר חודשים ה ו פ י ע ו א צ ל י נ ו ר י ק ו ק י מ ו ט ו א י ש הטלוויזיה ב ט ו ק י ו ,
ו ת ד ר ו ק י ה ר ד ה ע י ת ו נ א י יפאני .ה ם ב י ק ש ו מ מ נ י ל ס פ ר מ ה ש ק ר ה ב ק ו ב נ ה ב ש נ ת
1940
ו ע ל ה ע ז ר ה ש ק י ב ל נ ו מ ה ק ו נ ס ו ל היפאני.
סיפרתי
להם,
הם
ראיינו
אותי
ושאלו
שאלות,
ואמרו
לי
שזה
יופיע
בסלוויזיד ,בטוקיו.
73
ה < ס ג ו ו ר » ם
ע < ו נ < ם
דב לוין
ל ח ם
)יהודי
ליטא
ו ע ב ו ד ה
הסובייטית
ב מ ש ק
במישור
מ ו ל א ם *
הפלכלי־סוציאלי
— (1941—1940
ליקירי קובנה היהודית שולמית וד״ר יצחק ראבינוביץ
ולזכר בניהמ עמוס ובנימין ז״ל
בקלחת
.1
ההלאמות
למיניהן
וההפקעות
ב א ו ג ו ס ט ,1940ס ו פ ח ה מ ד י נ ת ל י ט א ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו ה פ כ ה ל ר פ ו ב ל י ק ה ס ו ב י י ט י ת
ל כ ל דבר .באותו זמן חיו בליטא
) כ ו ל ל ח ב ל וילנה( 250,000יהודים כ־10%
האוכלוםיה .א ח ד מ ה צ ע ד י ם
החדש**
מכלל
הראשונים
והמהותיים ש ל
המשטר
ה ת מ ק ד ב מ ה ל ך הםובייטיזציה ב ע ק ר ו ן ה ס ו צ י א ל י ס ט י ה ב ס י ס י ש ל ה ש ת י י כ ו ת א מ צ ע י ־
הייצור ו כ ל י ־ ה י י צ ו ר לציבור.
החלת
עקרון ז ה ב מ צ י א ו ת ,
התבטא
בצורות שונות ש ל הפקעות והלאמות
ה ו ן ,מ פ ע ל י ־ ח ר ו ש ת ו מ ס ח ר ו כ ן נ כ ס י ד ל א ־ נ י י ד י .מ א ח ר ו פ ר נ ס ת ם ש ל ר ו ב יהודי
ל י ט א ה י ת ה מ ו ש ת ת ת ,כ א מ ו ר ל ע י ל ,ע ל מ י ד ה ר ב ה ש ל ב ע ל ו ת ב ס ק ט ו ר י ם אלו,
ה ר י ש ל ה ל י כ י ה ה ל א מ ה ו ל ת ו צ א ו ת י ה ה י ו ל ג ב י ה ם ה ש ל כ ו ת מ ש מ ע ו ת י ו ת ביותר.
ע ל אף המשמעות ה מ ה פ כ נ י ת שנודעה ל ת ה ל י כ י ההלאמה ,הרי הביצוע ל א
ל ב ש ב ל י ט א צורה מ ה פ כ נ י ת ק ל א ס י ת ו ל א ב ל ט ו בו ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,זעזועים ק ש י ם
ותופעות־לוואי
במידה
ד ר מ ת י ו ת כ פ י ש ז ה ק ר ה ל א ר ק ב מ ה פ כ ת א ו ק ט ו ב ר ברוסיה ,א ל א
מסוימת גם
במזרח פולין
ב־1939
ובצפון־מזרח
רומניה
ב־.1940
בין
* מאמר זה הוא חלק ממחקר מקיף ו ר ב שלבי המתבצע על־ידי המחבר במסגרת
המכון ליהדות זמננו של האוניברסיטה העברית בירושלים ובסיוע — Adam and Fella
Starkopf Fund.
** ראה מאמר קודם ״חיי שעה בטרם שואה״ ,״משואה״ ,ה׳.
74
ה י ת ר ג ב ע מ צ ב זה מ כ מ ה גורמים ס ס ר ו ק מ ו ר א ל י י ם ו א ח ר י ם שהיו אופיניים ל ל י ט א
והם:
(1
על
ב מ ש ך השגים ה א ח ר ו ג ו ת ה ש ת ד ל ה ל י ט א
אוטרקיה הולכת וגוברת ולהתקרב לאספקה
הראשוגי
לבסס
וכן ל ה כ י ן מ ל א י מ ס ו י ם ש ל ח ו מ ר י ג ל ם ו מ צ ר כ י ם חיוניים.
מתוך
כ־ 1,300מ פ ע ל י החרושת ,היו מ ר ו כ ז י ם
הארי
ש ל שיווק ה ת ו צ ר ת ה ח ק ל א י ת ה י ה מ ר ו כ ז
ממשלתיות.
על
א ת !משקה ו כ ל כ ל ת ה
עצמית גם בסקטור התעשייתי
ליטא שולבה
(4
למסגרת
ב־43
(2
כ . 5 6 %מ כ ל ל ה ע ו ב ד י ם (3 .
חלק
בקואופרטיבים וחברות חצי־
אחזה
ברית־המועצות כחטיבה משקית
כ ל גורמי הייצור ש פ ע ל ו ב ה ק ו ד ם (5 .
על אף השילוב המוחלט בברית־
לה
מוסחת
ועל
המועצות
ההנחיות
אף
שהוכתבו
במישור
על־זי
הכלכלי
ס ו ב י י ט י י ם מ ר כ ז י י ם ו ב י נ י ה ם ״ווניישטורג״ נ ו ת ר ה ל ל י ט א ) ל פ ח ו ת ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה
מידה מסוימת של אוסונומיה ובמיוחד בכל הגוגע לסאקטיקה ,תמרון
והשגייה(
ו ע י ת ו י (6 .ה ה ד ר ג ת י ו ת הזהירה ש ב ה ה פ ע י ל ו ה ש ל ם ו ג ו ת ה מ ק ו מ י י ם א ת ה ה ל א מ ו ת
בכל הםקמורים הכלכליים.
וההפקעות
ההלאמה שנתקבלה אומנם בחיפזון בוצעה למעשה בצורה מאופקת
מדיניות
ו מ ב ו ק ר ת ,צ ע ד א ח ר י צעד ,א ך היתד• ג ם ד י מ ת ו כ נ נ ת ו י ע י ל ה כ ד י ל מ נ ו ע ה ת ח מ ק ו י ו ת
א ל ה ה א מ ו ר י ם ל ה י פ ג ע מ מ נ ה .ע ל ־ כ ן ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ) 26 ,1940ביולי(
מצד
ה ו ל א מ ו ע ל ־ י ד י ו ע ד ה מ מ ש ל ת י ת ב ר א ש ו ת ה .א ל פ ר ו ב י ץ
1
רוב רובם של הבנקים —
ענף
ה מ פ ת ח ה ע י ק ר י ב ח י י ה כ ל כ ל ה ו ה מ ש ק .חוץ מ מ ס פ ר ק ט ן ש ל ב נ ק י ם פ ר ס י י ם
)כמו
ש ל מ ש ה ברוין ב ק ו ב נ ה ,ב ו נ י מ ו ב י ץ ב ו י ל נ ה ועוד( ר ו ב ר ו ב ם ש ל ה ב נ ק י ם
ה י ה ו ד י י ם ה י ו ב ב ע ל ו ת ציבורית .ע ל ־ כ ן מ ר ב י ת ע ו ב ד י ה ם ו מ נ ה ל י ה ם ,פ ר ס ל ב כ י ר י ם
ביותר,
2
כ מ ע ס ולא נפגעו עם ההלאמה.
ה ל א מ ת ה ב נ ק י ם היתד ,ר ב ת כ ל י ת י ת ,ש כ ן ע ל ־ י ד י כ ך ה ש ת ל ט ו ב צ ו ר ה
עצם
ש ק ט ה ע ל רוב הכסף המקומי והזר השייך ל ב ע ל י האמצעים )אך גם על חוסכים
ב ס ך ־ ה כ ל 40מיליון ליט .כ מ ו כ ן ה פ כ ו ה ב נ ק י ם ל מ כ ש י ר יעיל ש ל פיקוח,
קטנים(
ר י כ ו ז ו ה כ נ ה ל ש ל ב י ה ל א מ ה הבאים .ב ת ח י ל ה ה ו ת ר ה מ ש י כ ת פ ק ד ו נ ו ת ע ד
1,000
בלבד.
יתרה
ל מ ש פ ח ה מדי
ליט
מזאת,
וכד
ח ו ד ש ולימים
לכדי
כ ב ר 10י מ י ם ל פ נ י כן נ צ ס ו ו ב ע ל י ב ת י ־ מ ס ח ר ,ח ר ו ש ת ,ח נ ו י ו ת ,מ ס ע ד ו ת
ל א ל ה ח ז י ק ב ק ו פ ו ת י ה ם יותר מ ־ 1 0 %מ ה פ ד י ו ן היומי ו א ת ה ש א ר ל ה פ ק י ד
מדי
יום ב ב נ ק .
אחר
ממקום
מרכזיים
אומנם
3
״באם בעל המפעל צריך ל פ ד ו ת סחורות מהמכס ,מהדואר או
הצהיר
—
באותם
ימים
אברהם
פלאקחין
שמילא
אז
תפקידים
ב מ ה ל ך ה ה ל א מ ה * — אנו נ ו ת נ י ם לו שק ל א ח ד המוסדות המתאימים״.
ב א מ צ ע ו ת ש ק י ם מ א ו ש ר י ם •על ־׳ידי• ה ב נ ק י ם י כ ל ו ב ע ל י ה מ פ ע ל י ם ל ה ס ד י ר
העברות
על
צומצם
הדבר
250ל י ט
למוסךות
ממשלתיים
וכן
גם
לספקים,
לשלם
אך
למעשה
בעלותם
כ ס פ ם ה ו ג ב ל ה ,א ם ל א הופקעה .אין ת י מ ה ש פ ק ו ד ה זו ה פ כ ה א ח ת מ נ ק ו ד ו ת
הראשונות
החיכוך
בתחבולות
בעלי
בין
המפעלים,
שלא
שונות ,ל ב י ן ה ש ל ט ו נ ו ת ש ר א ו ב כ ך
השלימו
עימה
וניסו
לעוקפה
א ק ט של עבירה ואפילו ח ב ל ה
על כל המשתמע מכך.
סבוכה
ובעייתית
הרבה
יותר
מהלאמת
ש ה ח ל ה ב ־ 2 9ב י ו ל י 1940ו נ מ ש כ ה ע ד א ב י ב
ניצח
התעשיין
אלפדוביץ
וכן
לשעבר
עוזרו,
שזה
מנהל
עתה
מונה
חשבונות
הבנקים
היתה
הלאמת
התעשייה
.1941ע ל ת כ נ ו ן מ י ב צ ע זה ו ה פ ע ל ת ו
כקומיסאר
לשעבר,
בנימין
העממי
לתעשייה,
חיים
שני
אלה
רומנובסקי.
75
היו מקורבים מ ש כ ב ר למחנה ה ש מ א ל ,ת ו מ כ י מ.ו.פ.ר .וכדי .ב ש ל ב ה ר א ש ו ן הקיפה
ההלאמה ״כל מ פ ע ל ב ו ע ו ב ד י ם י ו ת ר מ ־ 2 0פ ו ע ל י ם או מ פ ע ל ב ו ע ו ב ד י ם ל פ ח ו ת
10פועלים
מסויימת״.
מ־10
אך משתמשים
ואילו
5
— לא
בו
מפעלים
יולאמו״.
מכני
בכוח
המופעלים
ברוב
ולמפעל
בכוח
המפעלים
י ש חשיבות
ומספר
מכני
עבור
העובדים
ה ח ש ו ב י ם והגדולים
תעשייה
בהם
נתמנו
קטן
קומיסארים
ממשלתיים .תפקידם ה ר א ש ו ג י היה ל ע מ ו ד ב ר א ש ו ע ד י העובדים ש ק י ב ל ו ל י ד י ה ם
את
המפעל
השגרתית
ת ו ך חמישה ימים.
במפעלים
כמו
ל א תופסק״.
נ ד ר ש ו הקומיסארים
כן
ב ד ר ך ־ כלל
״לדאוג
נ ת מ נ ו הקומיסארים
שהעבודה
אסירים
מבין
פוליטיים ל ש ע ב ר או מ ב י ן פ ע י ל י ה א י ג ו ד ה מ ק צ ו ע י ואחרים ש ה י ו מ ק ו ר ב י ם למחנה
ע ל ההרכב ה ל א ו מ י
השמאל.
ש ל הקומיםארים גיתן ל ע מ ו ד מ ת ו ך ה ט ב ל ה הבאה
המשקפת חלק ג ד ו ל ) 337מ ת ו ך (460ש ל מ פ ע ל י ם שהולאמו ב ש ל ב ה ר א ש ו ן :
.1
ט ב ל ה
קומיסארים
בתקופת
שמונו
לפי
מספר
תאריו
יהודים
ל י ס ז ו ים
־מינו י
ב כ ל התקופה )־107 ( 3 2 Я 153 (45/
28
35
29.7.1940
11
23
30.7.1940
31
24
31.7.1940
35
70
2.8.1940
2
1
3.8.1940
לפי
אלו
גתוגים
8
התעשייה
לאומיותם
הק
שיעורם
הלאמת
גליטא
של
קמו נ ו
ומיסארים
רוסים
פולנים
);?37 ( 1 1 « 40 (12
7
7
4
4
10
16
16
11 .
2
סהייכ
)^(100
337
77
42
81
132
5
-
הקומיסארים היהודים
גדול
ב ת ע ש י י ה היה
בהרבה מ ש י ע ו ר היהודים ב י ן פ ו ע ל י התעשייה .א ך עם זאת ש י ע ו ר היהודים ב י ן
פ ע י ל י ה א י ג ו ד המקצועי שמהם ב א ו ר ו ב הקומיסארים היה ר ב מ א ו ד הן ב ת ק ו פ ת
סמטוגה והן ב ש ל ב ה ר א ש ו ן ש ל ה ת א ד ג ג ו ת האיגודים בתקופת ה ש ל ט ו ן הסובייטי.
בית־החרושת
כקומיםאר
לחברות
אחד,
״ ב ו ס ט ו ן ״ הולאם
לטקסטיל
יוצא
מונה צ ע י ר י ה ו ד י
במפלגה הקומוניסטית.
במקומו
בא
קומיסארים
יהודי
לאייהודים
אחד
גקראו
ע ל ־ י ד י ו ע ד ת ע ו ב ד י ם מ פ ע י ל י מ.ו.פ.ר.
ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ב ש ם סמולגיק
לאחר
בשם
ש ה ל ה ה ו ע ב ר לנהל
ילין
להלאים
ש ל א היה
מפעלים
שהיה
מועמד
בית־חרושת
מולאם
קומוגיסט.׳
של
יהודים
במקרים
ולהיפך.
רבים
במקרים
מסוג זה ת ג ו ב ת הבעלים היתה ח ר י פ ה מ א ו ד ,אם כי פ ר ט ל ר י ס ו ן ח ר י ש י ו ה ש מ צ ת
״היהודון
הבוגדגי וכפוי התודה״
לא יכלו
ב ש ל ב זה
לעשות שום
דבר
ממשי.
ברם ,ל מ ע ש ה היוו היהודים א ת הקמוצה הנפגעת כ י ו ת ר כתוצאה מ ה ל א מ ת
החרושת
כפי ש נ י ת ן ל ל מ ו ד מ ת ו ך ש ת י ה ט ב ל א ו ת הבאות
מטבלה
שייכים
2מסתבר
ליהודים,
יהודים
שכן
בעיקר
במוצרי
אלו
76
הרי
ערכם
שבעוד
מפעלים
הכללי
מזון,
) ע ו ר ו ת ,טכסטיל(.
שיותר
אלו
הגיע
הלבשה
וכן
מ מ ח צ י ת מספר המפעלים
היו
רק
)טבלה 2ו ־ : ( 3
קטניפ יותר
כדי
עיבוד
שליש.
חומר
יחסית
המפעלים
הגלם
שהולאמו
מאלה
של
היו
הלא־
היהודיים
התרכזו
של
מוצרים
הראשוני
ט ב ל ה .2מפעלי חרושת שחולאמו בליטא לפי ענפי הייצור והלאומיות של בעליהם
של כ ל ה ל א ו מ י ם
ענפי
הייצור
י ה ו ד י ם
ל י ט א י ם
מספר
הער!־
מספר
הערך
מפעלים
ב 1 , 0 0 0 -לי;1
מפעלים
ב1,000-
א ח ר י ם
tot
ר
הערך
ג;פעלים
738
מפעל ימ
ב1,000-
ככול
37
5,868
26
3,750
8
1,400
3
מחצבים
74
22,043
35
12,413
39
8.07S
79
ליט
ליכ
מספר
הערך
ב1,000-
10
2ע1,5
28,679
14
14,076
40
7,013
25
7,590
כימיקלים
39
20,186
5
2,968
30
10,762
4
6,456
עורוח
44
17,501
6
3,304
37
13,940
ו
57
סכסמיל
8,455
מהכוח
63
41,266
13
14,783
43
18,028
7
124
18,19-1
38
3,908
73
11,942
11
2,344
128
50,069
38
11,899
60
5,391
30
32,779
300
153,487
98
96,922
149
47,065
53
11,500
68
21,863
4
151
63
21,673
1
37
חשכל
25
31,439
8
2,152
13
1,638
4
27,649
היגיינה
5
797
1
68
3
144
1
585
413,412
276
166,594
560
147,076
150
99,742
100
28
40
57
36
15
24
עץ
נייר
ודפוס
מזו ן
ביגוד
והנעלה
סך-הכל
במספרים
מ ו ח ל ט י ם 986
טך-הכל
באחו ז ים
100
ליט
560ה מ פ ע ל י ם ב ש ו ו י ש ל
מפוזרים
כ ־ 1 5 0מיליון ל י ט ש ה י ו שייכים ל י ה ו ד י ם ,ה י ו
ע ל ־ פ נ י כ ל ל י ט א ; כ ־ ן מ ה מ פ ע ל י ם ש ה ו ל א מ ו א צ ל ב ע ל י ם י ה ו ד י ם היו
מרוכזים בערים ובמחוזות קובנה ,וילנה ושאבלי )בשני האחרונים בעיקר מוצרי
ע ו ר ו ת ועצים( .וכן ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת ג ם ב ד ר ו ם ל י ט א ) מ ח ו ז ו ת מ ר י א מ פ ו ל ו ו י ל ק ו ב י ש ק ( ,
שם כ ב ר
היתה
תעשיה
יהודית
מ פ ו ת ח ת לפגי קום ליטא
)במיוחד
העצמאית
תעשיית המברשות(.
מסיבות
משקיות
מוזגו
ואחרות
מהמפעלים
רבים
הללו
קבוצות
במסגרת
ייצור ושיווק ע ל ע נ פ י ם ה ו מ ו ג נ י י ם ש כ ו ג ו ״ ט ר א ס ם י ם ״ ת ו ך מ ג מ ה ל ה ג י ע ל ת ש ל ו ב ת
8
מ ת ו א מ ת ב כ ל ע נ ף .כ ך ל מ ש ל מ ו ז ג ו כ ל ב ת י ־ ה ד פ ו ס היהודיים ב ו י ל נ ה ו ב ר א ש ם
״ ד פ ו ס ה א ל מ נ ה ו ה א ח י ם ר א ם ״ ל מ פ ע ל ה ד פ ס ה א ח ד ת ח ת ה ש ם ד פ ו ס מ מ ל כ ת י מ ם ׳ .1
הורכב
מ כ ל ש כ ן שמוזגו ו א ו ח ד ו מ פ ע ל י ם ז ע י ר י ם ב מ ס ג ר ו ת חדשות .כ ך ל מ ש ל ,
ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ה מ מ ל כ ת י מ ס ׳ 5ב ו י ל נ ה מ כ מ ה ב ת י ־ ח ר ו ש ת ננסיים ו ב ר ו ב ם ש י י כ י ם
ליהודים
כגון:
במקביל
פילצעלים,
איזרעלסקי,
פ א ב י א נ ס ק י ,מ א נ י א ל י ס ועוד.
למגמות הריכוז ה ל ר וגדל ג ם מ ס פ ר המועסקים בתעשייה:
הייצור
ע צ מ ו מ־ 37,285ל־ 42,914ו ב מ י ד ה ר ב ה ב מ נ ה ל ו ב מ ע ר כ ת
הענקית
)מ־ 5,629ל ־ .(56,201
שצמחה בשוליה
בשלבי
הביורוקרטית
דוגמה לבולמוס ה ה ת ר ח ב ו ת שאחז אז א ת מנהלי המפעלים ,תומחש ב נ ת ו נ י ם
ה ב א י ם מ פ י ח.
שהיה
רוחלס,
ועד־העובדים של
יו״ר
בית־חרושת
בוילגה
לגעליים
בעבר ב ב ע ל ו ת אפשטיין—ברזאק ו ב ו עבדו קודם שמונה עובדים:
״בעת
ההלאמה
היתה
מצויה
ח ו מ ר י ג ל ם ב ס ד 3,200ל י ם .
במקום
כיום
סחורה
מ ו ג מ ר ת ב ס ך 1,890
)כשלושה
חודשים
לאחר
ליט,
ההלאמה(
מ צ ו י ה כ א ן ת ו צ ר ת מ ו ג מ ר ת ב ס ד 12,876ל י ט ,ת ו צ ר ת ח צ י מ ו ג מ ר ת ב ס ד
6,100ל י ט ו ח ו מ ר י ג ל ם ב ס ד 53,304ל י ט .ה ר כ ו ש ג ד ל ב מ ש ד
החודשים
ה א ח ד י ם ל א ח ר ה ה ל א מ ה מ ־ 1 9א ל ף ל י ט ל ־ 48א ל ף ל י ט .נ ח ו ו ס פ ו מ כ ו נ ו ת
ח ד ש ו ת .כ ב ר ה ג י ע ו ל י י צ ו ר ש ל 345זוגות נעליים ל ש ב ו ע .ע ו מ ד ת ל ה י פ ת ח
מ ח ל ק ת מ ג פ י י ם ב ה י ו ע ס ק ו ע ו ד 20פועלים .ב א ו ג ו ס ט ישווק ה מ פ ע ל ס ח ו ר ה
ב ס ד 18,044ל י ט .ע ת ה י ל מ ד ו ה פ ו ע ל י ם ל ע ב ו ד ע ל כ ל ה מ כ ו נ ו ת
ש כ ל א ח ד מ ה ם ייהפד לאומן מוסמר״.
במטרה
9
ב ד ר ד ־ כ ל ל בוצעה ה ל א מ ת המפעלים בצורה ש ק ט ה למדי ,שכן ה ב ע ל י ם
כ ב ר היו מ ו כ ג י ם ל כ ד ל פ ח ו ת מ ב ח י ג ה ג פ ש י ת ע ו ד מ ה ר ג ע ב ו נ כ נ ס ה צ ב א
ה א ד ו ם ל ל י ט א .״ ע ל ג ו ר ל ה ב ע ל י ם ב א ו ת ם הימים גיתן ל ע מ ו ד מ ת י ר ה ת י א ו ר
הציורי ה ב א :״
״מלכתחילה
גתגו
החרושת וכל ש א ר
כשהיה .ב כ ל ז א ת
לשוטט
להבין
המפעלים
לאחר
ל ב ע ל י ם ולעובדים ש ל
שכולם
שבוע
יישארו
דחקו א ת
בתי־המסחר,
במקומותיהם ,ש כ ן
הבעלים
הצדה
והרשו
בתי־
הכול
להם
במפעליהם כ מ ו צללים ולאחר שבוע נוסף ביקשו מ ה ם ל א ל ב ו א
יותר ,ש כ ן ל א ז ק ו ק י ם ל ה ם ו י ס ת ד ר ו ג ם בלעדיהם .ש ו ם ד ב ר ל א נ ל ק ח
ב צ ע ק ו ת ו ב ר ע ש א ל א ב א ט י ו ת ,ב ע ד י ג ו ת ובשקט״.
א כ ן ר ק ח ל ק ק ט ן מ א ו ד ש ל ה ב ע ל י ם הורשו ל ה י ש א ר ב מ פ ע ל ם ,א ד ב ד י ד ־
78
כ ל ל ו ו היתד .ש א ל ה ש ל זמן ב ל ב ד .ב מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם ה ו ש א ר ב ע ל ־ ה ב י ת ב מ י ד ה
שמומחיותו
העסקת
היתה חיונית להמשך הפעלתו של המפעל .כ א ס מ כ ת א חוקית להמשך
הבעלים
שימשו
)ובעיקר בני משפחותיהם שלהלכה
כמנהלים,
במפעל
מ ה נ ד ס י ם וכד׳( ע ש ו י ה היתד .ל ש מ ש פ ס ק ה 7ש ל פ ק ו ד ת ה ה ל א מ ה ש ״ ה ם ג ל ה ט כ נ י ־
מינהלי ממשיר ל ת פ ק ד גם להבא״.
באסיפה
אכן נציגי
כ ל ל י ת ש ל 100
)לוין,
הממשלה
12
קומיסארים
פדצקי
בסקטור
התעשייתי
בוילנה
ובראוואוסקאס(
הנחיה זו
כצורה
פירשו
מעשית
יותר:
האדמיניסטרקציה ,המנהלים והבעלים במידה ש ה ם נחוצים ,נשארים
״אנשי
במקומותיהם כדי
לבצע את
השגרתיות״.
חובותיהם
18
ולא זאת
אלא
בלבד
ש״ביחד״ ע ם הקומיסארים וועדי־העובדים ש ל המפעלים ה מ ה נושאים באחריות
ת ק י ן ש ל ה ע ב ו ד ה ב מ פ ע ל י ם ״ .פירוש גמיש ז ה א י פ ש ר ,כ א מ ו ר ,
למהלך
אומנם
פ ה ו ש ם להשאיר בעלי מפעלים ,ו כ ל שכן בגי משפחותיהם ,בעבודה כפוגקציוגךים
חיוניים ג ם מ ע ב ר ל ת ק ו פ ת ה מ ע ב ר .
1 4
אך מקרים כאלו ל א היו רבים.
ג ו כ ח ו ת ם ש ל ה ב ע ל י ם ה ק ו ד מ י ם ג ר מ ה ל א פ ע ם ל מ ת י ח ו ת ו ה א ש מ ו ת הדדיות.
ע ל ר ק ע ז ה ל מ ש ל ה ו ד ח ס ו פ י ת ב ע ל י ו ל ש ע ב ר ש ל ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ל ה ל ב ש ה זיפצ׳יוגאס
כפי שמובא בעדותו של המנהל החדש לאחר ההלאמה:
״ פ י ט ר ת י א ו ת ו כ י ה ו א ע ש ה סאבוטאז׳ .ר א י ת י ש ה י ה ו ד י ה ז ה ,ש ה י ה מ ה נ ד ס ,
הולך ומשחרר א ת הברגים )של המכונות( שכן הוא ר צ ה להראות שבית־החרושת
להתקיים
ל א יוכל
לשעבר
במפעלים
פריטים
שונים ש ל
אז ו כ ן ג ם
למשל
ה ת מ ק ד ה י ס ב י ב מלאי,
ביחסים עם
חומר גלם,
נ כ ס י דגיידי ו ב ע י ק ר מ ז ו מ ג י ם
הסחורות
תביעה נגד
בוילנה״
ד.־ 26ב י ו ל י (
בעלי־הבית לשעבר
ימים ע ר ב
ש ת ו ך 10
בוצעו
בעלי־הבתים.
ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ״אוגי1ן״
ההלאמה
ה ו צ י א ו מ ה ק ו פ ה 100,910ל י ט .ע ל
ה מ ו ג מ ר ו ת וכן
בקופה .ע ל ר ק ע זה
ל א ח ר מ כ ן מאסרים רבים ונערכו מ ש פ ט י ם נ ג ד
הוגשה
דרצ׳ינםקי(
בלעדיו־״.
15
נקודת תוךפה נוספת
בעלי־הבתים
כך
)שפסל
ה צ פ ו י ) ב י ן ד.־15
ועד
ה ו צ א ת 50,000ל י ט מ ה מ ח ז ו ר
באותו פ ר ק זמן הובאו ל מ ש פ ט בעלי מ נ ס ר ת הקיטור זוסמן שפירא .מקרים אלו
בוודאי ל א ה י ו
התעשייה
נדירים
להלן ו ל א ר ק
בלבד.
על אף
השונים
באותם
ימים כ פ י
שנראה
בסקטור
המאמצים
להעלאת
הנהגת ש כ ד
הרבים
הפריון כ מ ו
בהלאמת
שהושקעו
״התחרויות
התעשייה
וחרף
הסוציאליסםיות״ בין
נורמות ופרמיות התקשו השלטונות
התמריצים
מפעלים
וכן
להשתלט ת ו ך זמן ק צ ר על
ה ח ר ו ש ת ה מ ו ל א מ ת .כ ן ל א ב ר ו ר א ם אכן ח ל ה עלייה מ ה ו ת י ת ב י י צ ו ר ה ל א ו מ י ב ל י ם א .
ה ה ל א מ ה ש ל מ פ ע ל י ח ר ו ש ת ק ט נ י ם י ו ת ר ש מ ס פ ר ם ה י ה 7,737ו מ ס פ ר ה מ ו ע ס ק י ם
ב ה ם 21,872
) ב י נ י ה ם 11,427ש כ י ר י ם (
נדחתה על כן
לתקופה מאוחרת יותר
) מ ר ץ ,(1941א ל א ש ג ם א ז נ ו ת ר ו ר ב י ם מ ה ם ב ל ת י מ ו ל א מ י ם ע ד ס ו ף ה ש ל ס ו ן
הסובייטי
ב ל י ט א ״ ו א י ל ו ח ל ק גיכר ש ל ב ת י מ ל א כ ה ) ל ר ב ו ת מ ס פ ח ת ( ה ת א ג ד ו
למסגרות
ק ו א ו פ ר ט י ב י ו ת ה מ כ ו ג ו ת ״ארטלים״.
מסובכת
בעיקר
בגלל
נערכו
לקראת
לאין
ערוך
מספרם
מהלאמת
הבנקים
והתעשייה
ה ר ב .של ב ת י המסחר הקטנים
מיבצע זה
עבודות
הכנה שיטתיות
היתה
ופיזורם
וממושכות.
הלאמת
המפחד.
העצום .ל כ ן גם
למעשה
הוקפא
79
ח ל ק ש ל ההון ה ח ו ז ר ב ע ק ב ו ת ה ו ר א ה ש נ י ת נ ה ,כ א מ ו ר ל ע י ל ,ל ס ו ח ר י ם ל ה פ ק י ד
בבנקים
מדי יום
המבוהלת,
כ־90%
מפדיונם
כניסת
שהשתררה מאז
לאור
הצבא
תנועת
האדום
המוגברת ,א ם
הקנייה
הופקע
לליטא .כ ך
לא
למעשה
ח ל ק נ י כ ר ש ל ה ה ו ן ה מ ס ח ר י כ ב ר ב צ ע ד י הסובייטיזציה ה ר א ש ו נ י ם .
ב ־ 1 0ב א ו ג ו ס ט ,1940ל א ח ר ה ש ל ב ה ר א ש ו ן ש ל ה ל א מ ת ה ת ע ש י י ה ,ה ח ל י ט ה
הסובייטית
ממשלת
ליטא
סחורה,
למסעדות ,ב ת י
קומיפארים ל כ ל
לשלוח
מ ל ו ן וכד׳ ש מ ח ז ו ר ם
פרטי,
בית־מםחר
ה ש ג ת י ה ו א 150,000
למחסגי
ליט.
8י
אם
כ י ח ל ק ל א ק ט ן מ ־ 2,331ה ק ו מ י ם א ד י ם ש מ ו נ ו ב ה ת א ם ל כ ך ל א ה ת מ צ א ב מ י ו ח ד
כספי ומינהל ,הרי
בניהול
ל ב ע ל ־ ה ב י ת ל ב צ ע פעולה.
בלעדיהם ל א ניתן היה
ל א ו ר פ ע ו ל ו ת ש ר י ר ו ת י ו ת ויוזמות מ ק ו מ י ו ת מ צ ד ע ו ב ד י ם כ ל פ י ב ע ל י ה מ פ ע ל י ם
פורסם הצו הבא*:
1
.1ע ל כ ל ו ע ד י ה פ ו ע ל י ם ו ה פ ק י ד י ם ל ה י מ ג ע מ ל ה ת ע ר ב
.2ל ל א
המנהלים,
פקודה של
מיניסטר
המסחר יש
להימנע
המפעל.
בניהול
הבעלי
מלהריח א ת
ה א ח ר א י ם ו א נ ש י מ י נ ה ל אחרים.
ל ס פ ט מ ב ר 1940
ב־27
פרסמו
הצווים
השלטונות א ת
המתייחסים
דלהלן
ל כ ל ב ת י ־ ה ע ס ק ה פ ר ט י י ם ב ע ל י מ ח ז ו ר ש נ ת י ש ל 150,000ל י ט ,ד ה י י נ ו :
2 0
״להלאים
א ת כ ל ה ר כ ו ש ש ל ה מ פ ע ל י ם ,ע ל ה ב נ י י נ י ם ב ה ם ה ם שוכנים ,ב מ י ד ה ש ב נ י י נ י ם
א ל ו שייכים ל ב ע ל י ה ם .ב ג ו ם ף ל כ ך י ש ג ם ל ה ל א י ם א ת ה פ ק ד ו נ ו ת ה א י ש י י ם ש ל
ב ע ל י ה ע ס ק א ו ש ל מ ש פ ח ת ו ו ז א ת ב א ם גיתן ל ק ב ו ע ש ה פ ק ד ו ג ו ת ה צ ס ב ר ו מ ה ר ו ו ח
א ו מ ״ ה ה ו ן ש ל ה מ פ ע ל ״ .ז א ת ועוד ,״ ה ח ו ב ו ת ש ל ה מ פ ע ל ה מ ו ל א ם ל א ג ש י ם פ ר ס י י ם
או למפעלים ל א ־ מ ו ל א מ י ם חייבים ל ה ת כ ס ו ת על־ידי הרכוש ה ב ל ת י מ ו ל א ם של
.ב ע ל י ו ה ק ו ד מ י ם ״ .ב מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם א י פ ש ר ה צ ו ) ל פ י ר א ו ת עיגיו ש ל ק ו מ י ס ר י ו ן
״ ל מ ס ו ר א ת נ י ה ו ל ו ה ז מ נ י ש ל ה מ פ ע ל ה מ ו ל א ם לבעליו.״
המסחר(
במיבצע
ההלאמה
שאמור היה
להימשך
שלושה
ימים
בלבד,
לקחו
חלק
מאות צוותות ה ל א מ ה )בריגאדות( שתפקידן העיקרי היה לרשום א ת רכוש המפעל
ו ת כ ו ל ת ו ע ל ג ב י ם פ ס י ם מיוחדים ,ב א ר ב ע ה ה ע ת ק י ם כ ל א ח ד ,ו ל ח ת ו ם עליהם.
לפי ההנחיות היה גם
מבין
ההלאמה,
״בעל
מיופה־כוחו
המפעל או
שותף
ברישום
ק ר ו ב ל־ 23,000ב ת י ־ ע ס ק פ ר ס י י ם ה ו ל א מ ו ת ו ך ש ל ו ש ה
) ס פ ט מ ב ר ,נ ו ב מ ב ר 1,593 (1940
מפעלים
2 1
הרכוש״•.
השלבים של
בעלי מחזור שנתי
)לפי
(1939בשווי ש ל ק ר ו ב ל ־ 5 0 0מיליון ל י ט ו ה א ק ס י ב י ש ל ה ם מ ס ת כ ם ל ־ 211מיליון
ליט .מחציתם ש ל
מפעלים אלו כללו
חמשת הענפים
הבאים:
מנופקטורה —
,374ב ר ז ל — ,163מ כ ו ל ת — ,148ס י ד ק י ת — ,123מ ו צ ר י ע ו ד — .83ע ל
ההרכב הלאומי ש ל בעלי המפעלים מורה הטבלה ה ב א ה :
מטבלה 3מסתבר שלפחות
83%
2 2
מ ב ת י ה ע ס ק ש ה ו ל א מ ו ב ל י ט א ,דהיינו
ר ו ב ר ו ב ם ה מ ו ח ל ט — ה י ו שייכים ליהודים .ב כ ד מ ת א ש ר ת ג ם ה ה ר ג ש ה שהיתר,
רווחת
בציבור היהודי שהיהודים הם שנפגעו בעיקר מההלאמה.
מ ה ט ב ל ה הזו גיתן ג ם לעמוד ע ל התופעה ש ל א כ מ ו ב ת י ־ ה ע ם ק ש ל הלא־
יהודים ,ה ר י ב ת י ־ ה ע ם ק ה מ ו ל א מ י ם השייכים ל י ה ו ד י ם ה י ו מ פ ו ז ר י ם ב כ ל ה מ ח ו ז ו ת
ש ל ל י ט א .ב מ ח ו ז ו ת ה מ ז ר ח י י ם ו ב ע י ק ר באיזור וילגה
יהודים ה ו ל א מ ו .
80
כמעט ר ק
בתי־עםק של
ט ב ל ה .3
מפעלים ש ה ו ל א מ ו בליטא לפי
של
המחוז
המקומות והלאום
בעליהם
כספר הפבעלים ס ה ו ל א מ ו
המקום
כל
המפעלים
י ה ו ד י ם מעורבים ליטאים גרפנ•ם פול
1,593
1,320
מחוז
אוםיאן
38
35
בכל המקומות
65
147
-
3
28
-
מחוז
אליטוס
26
19
2
5
מחוז
בירד'
37
32
1
4
-
370
265
39
28
5
4
4
פחו ז
וילקובישק
-
34
30
ו
מחוז
וילקופיר
44
43
עיר
מחוז
וילנה
וילנה
1
-
מחוז
ם א ו ו ד י ג 43
37
3
3
מחוז
טלז׳
29
23
מחוז
סרוקי
36
36
םתוז
פ א ז י י י ק 26
21
--
6
פתו ז
פאריאפפול
42
37
מחוז
סוואנגייאן
7
7
6
6
פחו ז ז א ר א ס י י 12
-
_
-
-
3
2
4
ו
-
10
ו
עיר קובנה
466
393
16
40
17
פחו ז קובנה
16
15
32
30
־
1
פוזוז
סיין
פחוז
פ ו נ י ב ז ' 83
פחוז
קיידאן
מחוז
קרסינגן
72
-
2
-
33
32
48
41
מחוז
ראקישוק
35
32
-
מ ת י ז שאבלי
102
85
2
13
מ ח ו ז שאקי
24
17
1
6
מחוז
דאםיין
-
33
-
3
4
8
-
33
1
7
.
3
2
-
—
-
--
ל פ י הצווים ל א ה י ה ב ד ו ר מ י ה מ ו ס מ ד ל ק ב ו ע א ת ג ו ד ל ו ש ל ה מ ח ז ו ר ה ש נ ת י
אומנם
ש ל ה ע ס ק ה מ ס ו י ם ו כ ן ל פ י איזו ש נ ה י ש ל ק ב ו ע ז א ת .
לקחו
בתחילה
כ ב ס י ס א ת האומדנות ש ל מ ס ־ ה ה כ נ ס ה אולם מ א ח ר ובדיקה זו היתה ל א פעם
מסובכת
ביהוד
וממושכת,
בערי
נמסרה
השדה,
חנותו ש ל
ההכרעה א ת
מי
כ ן ל ה ל א י ם ו ש ל מ י ל א — ל מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ה מ ק ו מ י ת א ו ל א י ג ו ד המקצועי.
ב מ צ ב זו א ו פ ש ר ו ע ל כן מ ק ר י ם ש ל ק ב י ע ו ת ש ר י ר ו ת י ו ת ש נ ב ע ו מ ב ו ר ו ת ,עויגות,
ו ס י ב ו ת א ח ר ו ת .ו א ו מ נ ם פ ה ו ש ם ה ו ל א מ ו ח נ ו י ו ת ״שמחזורן א פ י ל ו ל א
נקמנות
ה ג י ע ל ח צ י א ו ש ל י ש מ ה ס כ ו ם ה ק ו ב ע — 150א ל ף ל י ט ״ » 2
מ ת ו ך 1,593ב ת י ־ ה ע ס ק ה מ ו ל א מ י ם ה ו ע ב ר ו 864ל ח ב ר ו ת ק ו א ו פ ר ט י ב י ו ת )כגון
ליאטוקיס ,פאראמא ,רוטה ואחרות( והשאר — לרשות הממשלה )בעיקר לקומיסריון
למסחר(,
במסגרות
ו ל מ ו ס ד ו ת אחרים .ר ק ח ל ק מ ה ע ס ק י ם ה ל ל ו ה מ ש י כ ו ל פ ע ו ל
ח ד ש ו ת א ך ב מ ת כ ו נ ת ם הקודמת ,ח ל ק בוטל וחלק גוסף הועבר ומוזג ע ם ספקים
אחרים **,מ ה ש ג ר ר ג ם ה ע ב ר ו ת ש ל ה ע ו ב ד י ם מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם .כ ך ל מ ש ל ה ו ע ב ר ו
ה מ ו כ ר ו ת ה י ה ו ד י ו ת ש ל ר ש ת ה מ ס ע ד ו ת ו ח נ ו י ו ת ה נ ק נ י ק ה מ ו ל א מ ו ת שהיו שייכות
לרוזמארין
המוכרות
לשווק
ובניו
המסעדות ש ל
לרשת
הליטאי
הקואופרטיב
הנוצריות הועברו לעבוד
בחנויות רוזמארין
במקביל
ממקום
מוצרים
כשדים.״*
להעברות
״וואלגיס״
ל ש ע ב ר שעדיין
עבודה אחד
ואילו
המשיכו
חלו
לשני
ג ם ת מ ו ר ו ת ב ת פ ק י ד ם ו ת י פ ק ו ד ם ש ל ה ז ב נ י ם ,פ נ ק ס נ י ם ,ל ב ל ר י ם ,פקידים ,מ ח ס נ א י ם
וכו׳
שמעתה
הפכו
לעובדי
ובגי
ביתם
שעבדו
בשעתו
וקואופרציה.
ממשלה
בעסקים .כ מ ו
בעיה
בתעשייה
הבעלים
מ י ו ח ד ת היוו
כאן
המולאמת היו ג ם
מ ק ר י ם ש ה ב ע ל י ם הושארו ,א ם כ ת ו צ א ה מ ח י ו נ י ו ת ם ה ת י פ ק ו ד י ת ו א ם ה ו ד ו ת ל ה מ ל צ ת
עובדיהם כמו
טראקניסקי,
נותר
בבתי
הקובאנאים:
המסחר
איםר
יורשי
רבינוביץ,
קליבנסקי,
ס ג ל ס ו ן ואחרים .ב ד ר ד ־ כ ל ל ע ב ו ד ת ם ה י ת ה ק צ ר ת ימים .כ ד ל מ ש ל
בשעתו ב ע ל ב י ת מ ס ח ר לקובענימ ידוע בקובנה לעבוד במקצוע במסגרת
הקואופרטיב
ב ״ פ א ר א מ א ״ ו ז א ת ה ו ד ו ת ל ע ו ב ד י ם ש ה ש ת ד ל ו ע ב ו ר ו ב נ י מ ו ק י ם שהיה
מ ע ב י ד ט ו ב וכדי.
באחת מאסיפות
העובדים
הצביע מישהו
ב״פאראמא״
ש ק י י ם כ א ן פ א ר א ז י ט ו ק א פ י ט ל י ס ט .ב ע ק ב ו ת ז א ת פ ו ט ר ו נ ע ש ה עצמאי*.
2
כ מ ו בתעשייה כן גם בסקטור המסחרי הואשמו מ ס פ ר בעלים של
מולאמים
כספים
להיותם
בנוסף
״מנצלים
מעסקיהם עוד לפני
שהואשם
ופאראזיטים״ גם
ההלאמה כמו
הסוחרים
ב ה ו צ א ת 847,000ל י ט .ה א ח י ם ק א מ ב ר
בסחיבת
סחורות
הקובנאים:
עליו
עסקים
ומשיכת
שרשבםקי
—
— 128,000ל י ט ,חיימםון —
150,000ל י ט ו א ח ר י ם .״
א ם כי
המשקית
החנויות והעסקים
החדשה דנה
אותם
הזעירים
למעשה
נותרו
לגוויעה
בלתי־מולאמים ,הרי
איטית אד
המדיניות
ודאית .ח ל ק
מהם
נ ס ג ר ו ח ל ק ה ו ס י פ ו ל ה א ב ק ע ל ק י ו מ ם ע ד ס ו ף ק י ו מ ו ש ל ה ש ל ט ו ן הסובייטי ב ל י ט א .
ש ל ב נוסף
היהודית
ב מ ס כ ת ההלאמות שממנה נ פ ג ע ה במידה ל א קטנה האוכלוסיה
ב ל י ט א ל א ח ר גזירות ה ה ל א מ ה ש ל ה ב נ ק י ם ,ה ת ע ש י י ה ו ה מ ס ח ר — נ י ת ן
לראות
בהלאמת
לליטא
נתפסו על־ידי השלטונות חדרים
של בעלי
עסקים
הכתיפ .כ ב ר
ומפעלים
בשבועות
לשעבר(.
הראשונים ש ל
כניסת
הצבא
בדירות גדולות ו ג ם בינוניות
חדרים אלו
נועדו
לשיכונם של
האדום
)בעיקר
קציני
צ ב א ופקידים סובייטים ובני משפחותיהם .כ מ ו כן נאסר ,ל ל א רשות של השלטונות
82
ה מ ו ס מ כ י ם ,ל ה ש ת כ ן ב ח ד ר ו ב ד י ר ה ו ב כ ל ל ל ה ח ל י ף מ ק ו ם מגורים .ע ל ב ע ל י ה ב ת י ם
למסור
הוטל
כל
לשלטוגות
המתפנה*.
דירה
2
אותה
אך
שעה
עדיין
המשיכו
ב ע ל י ה ב ת י ם ל ק ב ל ש כ ר ד י ר ה ו ע ו ל ם כ מ ג ה ג ו גהג.
ב ־ 31ב א ו ק ט ו ב ר
פ ו ר ס ם הצוו
1940
שעיקרו:
ב נ ו ש א זה
קובגה,
״בוילנה,
פ ו נ י ב א ז ׳ ו ש א ב ל י י ו ל א מ ו כ ל ה ב ת י ם ש ש ט ח השימוש ב ה ם ) ל ר ב ו ת ת ו ס פ ו ת ה ב ג י י ה ( ,
ה ו א ל מ ע ל ה מ ־ 2 2 0מ״ר .ואילו ב ע ר י ם ו ב מ ק ו מ ו ת ת ע ש י י ה א ח ר י ם — ב ת י ם ש ש ט ח ם
השימושי ל מ ע ל ה מ־ 170מ ״ ר ״ .
כאלה
2 8
כ מ ו כ ן ג כ ל ל ו בין ה ב ת י ם ה מ ו ע ד י ם ל ה ל א מ ה
ש ה ש ת י י כ ו ל א ר ג ו נ י ם ה צ י ב ו ר י י ם והפוליטיים ש ח ו ס ל ו או ש ב ע ל י ה ם ג מ ל ט ו
לחוץ־לארץ.
על־פי
1940
צוו זה ו ע ל ־ פ י ת ק נ ו ת נ ו ס פ ו ת ש פ ו ר ס מ ו ב ע ק ב ו ת י ו ב ־ 2 6ל ג ו ב מ ב ר
הולאמו
בתי־מגורים.
ב ל י ט א 14,000
וחוק
מאחר
הלאמת
גגע
הבתים
בראש וראשונה בארבע הערים הגדולות ובהן ישבה כמחצית האוכלוםיה היהודית
זו
בארץ
כבר על
)שלא לדבר
הערים ומרכזי התעשייה
שאר
בהן
שגם
גרו
ר ו ב מ נ י נ ה ו ב נ י נ ה ש ל י ה ד ו ת ל י ט א ( אין ס פ ק ש ח ו ק זה פ ג ע כ ע י ר ב י ה ו ד י ם .א ו מ ג ם
ב ה ת א ם ל ה ל י כ י ח ו ק זה ה ו ג ש ו ע ל ־ י ד י ב ע ל י ה ב ת י ם כ־ 3,000ע ר ע ו ר י ם ב נ י מ ו ק י ם
מ נ י מ ו ק י ם שונים ,א ו ל ם ה ו ע ד ה ה מ מ ש ל ת י ת ש ה ו ק מ ה לדיון ב ע ר ע ו ר י ם א ל ו ״ ק י ב ל ה
3
ר ק מ ס פ ר קטן מ א ו ד ״ ״ מ ה ם .
ל א זו ב ל ב ד ש ב ע ל י ב ת י ם א י ב ד ו א ת ר כ ו ש ם וכן ה כ נ ס ת ם ה ש ו ט פ ת ,א ל א
לא מעטים
שבמקרים
בעלי־בתים
נדרשו
גם
מדירותיהם
לעקור
ולפעמים
הם
ג ם ל צ א ת ל ג ו ר א ל מ ח ת לעיר .ה פ ק ע ה מ ו ח ל ט ת או ח ל ק י ת ש ל ד י ר ו ת מ ג ו ר י ם
בוצעה
מוסד
גם לגבי דיירים בדירות שכורות כשהסיבה ל כ ך קשורה
באינטרס של
מ מ ל כ ת י כ ל ש ה ו ל ק ב ל ל י ד ו א ת ה ד י ר ה או ג ם מ ת ו ך מ נ י ע י ם ש ר י ר ו ת י י ם
כלשהם..״־ ב מ ק ר י ם ק י צ ו נ י י ם ה ד ב ר ב ו צ ע ב צ ו ר ה ב ר ו ט א ל י ת ל מ ד י ת ו ך א ו ל ט י מ ט ו ם
ב מ ש ך 24ש ע ו ת .
לעזיבה
3 2
פ ר ש ת ה ל א מ ת הדירות ,ה ה פ ק ע ו ת ל מ י נ י ה ן וכן ג ם
ב ע י ו ת נ ו ס פ ו ת ב נ ו ש א הדיון נ מ ש כ ו ב צ ו ר ו ת ש ו נ ו ת ב כ ל ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י
בליטא.
33
לכאורה
רלוונטית
על
הלאמת
כל־כך
הקרקעות
30ה ק ט א ר ל י ח י ד ה
)מעל
ב ה שיעור
לאוכלוסיה היהודית
חקלאית(
העוסקים
ל א היתד,
בחקלאות
לא
עלה
.6%ב ר ם — בין ב ע ל י ה ק ר ק ע ו ת ש ה ה ל א מ ה ל א ה ו ת י ר ה ל ה ם כ ל ו ם מ א ד מ ת ם
ורכושם החקלאי — שיעור היהודים ב ק ר ב ם היה ל ל א ס פ ק ג ח ל פי כ מ ה מזה.
במידה
נבעה
עובדה
זו
אדמות
)במסגרת
רבה,
אם
לא
בכך
מכריעה,
שהחוק
30ה ה ק ט א ר י ם ה מ י ת ר י ם ( ר ק .ל א ו ת ם .ב ע ל י
להותיר
איפשר
אדמות שעיבדדה
ב ע צ מ ם ו ה ת פ ר נ ס ו עליה ,ו א י ל ו בין ב ע ל י ה ק ר ק ע ו ת היהודיים היו ר ב י ם ש ב ע צ ם
לא
עיבדו את האדמה
אצלם
בבחינת
וילקומיר
במאי
אלא על־ידי שכירים
הכנסה
שהולאמו
נוספת.
על־פי
כך
למשל
פרטי־כל
בלבד ושהעיסוק
בין
ישיבת
16
הועדה
,1941היו ש ל ו ש ה ש י י כ י ם ל י ה ו ד י ם ו ה ם * :
)(10
״י.
פיין
וא.
יופה
מנפת
המשקים
שירווינט,
המחוזית
ב ח ק ל א ו ת היווה
החקלאיים
במחוז
המוסמכת
מה־6
3
חוות
רוז׳ומקא:
בעלי
17.63
ה ק ט א ר י ם ,ב י ת מגורים ,ר פ ת ,א ס ם ,אורווה 2 ,סוסים 3 ,פ ר ו ת 2 ,מ ש ד ר ו ת ו מ ח ר ש ה
אחת.
ב ע י ר שירווינט יש ל ה ם ח נ ו ת ב ר ז ל ,ט ח נ ה ו מ נ ם ר ה ומזה ה ם מ ת פ ר נ ס י ם .
)(11
פ.ה.
יופה
מנפת
טאויאנאי
כפר
פלאנטאוקא:
בתחילה
היו
להם
83
98,22
ועכשיו
הקטארים
יש
בית
להם
רפת,
מגורים,
ואסם.
אורווה
בעצמו
•מעולם ל א ח י ב מ ש ק ו ו ל א ע ב ד בו .ה א ד מ ה מ ו ח כ ר ת .ע ל מ ק ו ם מ ג ו ר י ו ה נ ו כ ח י
אין ידיעות.
גם
)(16
лש מ י ד ם מ ג פ ת ז׳אלווה ח ו ו ת י ו א ד א ק א ל י א י :היה ל ו מ ק ו ד ם ויש ל ו
עתה
33,9הקטארים ,ב י ת מ ג ו ר י ם ו א ס ם .צ י ו ד מ ש ק י — אין .מ ע ו ל ם ל א
עיבד
)ספקולאגט(.״
א ת א ד מ ת ו א ל א ה ח כ י ר א ו ת ה ; ה י ה ס ו ח ר ג ד ו ל ש ל עצים
ב מ ק ר י ם ס פ ו ר י ם ב ל ב ד ה צ ל י ח ו ה ש ת ד ל ו י ו ת י ה ם ש ל ה ח ק ל א י ם היהודים ל ה ע ב י ר
את
רוע הגזירה וזאת בעיקר על־ידי התחייבות לעסוק להבא בלעדית בעיבוד
ה ד י ם מ מ ק ר ה מ ר זה ב ד ר ו ם ל י ט א מ ו ב א ב ק ט ע ש ל מ כ ת ב ג ל ו י ל ע ו ר ך
אדמה.
ה״פאלקםבלאט״
״אנו
את
בזה ה ל ש ו ן :
מסימנה
איכרים יהודים
להודיעכם
שמחים
שהיום
החזירו
לכולנו
ה א ד מ ו ת ש ק ו ד ם ל כ ן ל ק ח ו מ א י ת נ ו .ש מ ח ת ג ו ג ד ו ל ה מ א ו ד היום ,ש כ ן
כ ו ל נ ו היינו ק ש ו ר י ם מ א ו ד ל א ד מ ה ,מ מ ש ב כ ל מ א ו ד נ ו ונפשנו .א נ ו מ ו כ נ י ם
ל מ ס ו ר א ת היקר ביותר :בתים ,וחנויות ו ב ל ב ד שתוחזרנה לנו האדמות״.
86
היו ג ם מ ק ר י ם ,א ם כ י מ ע ט י ם י ח ס י ת ,ש י ה ו ד י ם מ ע ו ט י א מ צ ע י ם ק י ב ל ו ח ל ק ו ת
קרקע
וציוד ר א ש ו נ י ל ה ק מ ת מ ש ק
אחת
חקלאי.
8הקטאר אדמה ,הלוואות ל ר כ י ש ת
האחוזה
המשפחות
שקיבלו כל
מ ח ר ש ו ת וחדרי מגורים
בעל
בין
חמשת
ל ש ע ב ר מ ר א פ א ל י ש ו ק היו ג ם ש ת י מ ש פ ח ו ת י ה ו ד י ו ת .
88
בחוות
יש מ ק ו ם ל ה ג י ח
כ י ג ם ה מ ש פ ח ו ת היהודיות ש ה צ ט ר פ ו ל ק ו ל ח ו ז י ם ה מ ע ט י ם ש ה ס פ י ק ו ל ק ו ם ב ל י ט א
תקופת
תוך
חקלאי.
.2
עבודה
ה צ י פ י ו ת של
את
גם
8 7
שוק
גוכח
השלטון
הסובייטי
זכו
המה
למעגקים
בעיות
ומוגבל
מבטיח
המוגי
העם
חוסר־העבודה
אלא
שהמשטר
שיביא
הסוציאליסטי
עימו
קידום
המעמד העובד ,החלה להסתמן בליטא כ ב ר ב ק ת
עבודה
לאחר
שוגים
בקרקע
ובציוד
לעריה
הגדולות
ומרכזי
התעשייה.
ל א זו
והטבה
בלבד
מוחשית
שיפתור
לכל
בגי
1940נ ה י ר ה ע צ ו מ ה ש ל ד ו ר ש י
ממדי
תופעה
זו
החמירו
במיוחד
ב י ט ו ל ה ה ג ב ל ו ת ל ה י ר ש ם ב ל ש כ ו ת ה ע ב ו ד ה מ ג י ל 17ע ד ,60שכן ע ד אז
היו ז כ א י ם ל ה י ר ש ם ר ק א ו ת ם ד ו ר ש י ה ע ב ו ד ה ש ג ר ו ב מ ק ו ם ש ל ו ש שנים ל פ ח ו ת .
מ ס פ ר ה מ ו ב ט ל י ם ש ק י ב ל ו ע ב ו ד ה ב ק ו ב נ ה ב ־ 2 0ב י ו ל י ה ג י ע ל־ .5,000עד כדי כ ך
הגיעו הדברים שהשלטונות ראו צורך ל פ ר ס ם אזהרה ״לא לערוך נסיעות מיותרות
ל ק ו ב נ ה ש ת ג ר ו מ נ ה ה ו צ א ו ת ב ל ת י גחוצות ,א ל א ל ה ש ת ד ל ל ה י ק ל ט ב ע ב ו ד ה ב א מ צ ע ו ת
לשכות־העבודה
תופעת
המקומיות״.
הנהירה
לא
88
פסחה
גם
האוכלוסיה
על
היהודית
ובעיקר
צעירים
וצעירות
חצי־מובטלים מהעיירות שראו בכך גם הזדמגות להגשמת חלומותיהם
הנכספים
ובתוכניות
לעבור
84
להתקךמות
לעיר
הגדולה
אישית,
כל
השתעשעו
אחר
גם
לפי
חלק
חזוגו
ומאוויו.
מהפונקציונרים
בתקוות
שלפי
שעה
נקלטו
ה מ פ ל ג ה ב ש ל ו ח ו ת ה מ מ ש ל המקומי ,ל ר ב ו ת ז ר ו ע ו ת ה ב י ט ח ו ן ל מ י נ י ה ן .
במוסדות
נוכח
נוכח
ה ט י ה ו ר ב מ נ ג נ ו ן ה מ מ ש ל ת י ו י צ י ר ת מ ס ג ר ו ת ח ד ש ו ת ל ב ק ר י ם וכן ג ם
הריאורגניזציה
סבירים
העבודה
בממשל והלאמת
לכך
ומבטיחים.
ה מ ש ק נראו אכן סיכויי הקליטה
ג ם סיפורי
נתווספו
על
הצלחה
בשוק
העיירה
בני
ש ע ל ו ל ג ד ו ל ה ב ק ו ב נ ה או ב ש א ב ל י ו ש ה ל ל ו א פ י ל ו מ ס י י ע י ם ל ב נ י ה מ ק ו ם ש פ ו נ י ם
אומנם
אליהם.
ושם,
פה
לצירופי
הודות
תקוותיהם
מקרים,
בצורה
התגשמו
זו א ו א ח ר ת ,אד ב ד ר ך ־ כ ל ל ה ק ל י ט ה ב מ ר כ ז י ם העירוגיים ה ג ד ו ל י ם ה י ת ה ב ע י י ת י ת
וממושכת.
הצטרפו למחנה
וכך
עבודה
ה ה ו ל ך ו ג ד ל ש ל דורשי
היישוב
בקרב
היהודי ה ו ת י ק ב ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת ,א ל א ש ה ל ל ו ה א ח ר ו נ י ם היו מ ב ו ס ס י ם ב מ ק ו מ ו ת י ה ם
ו ה ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם נ ו ש א ה ע ב ו ד ה ה י ת ה ל א י ן ־ ע ר ו ך יותר ק ל ה ע ב ו ר ם .
מעמדם
מבחינת
העבודה
בשוק
והתיחסותם
העבודה
לנושא
קיימים
היו
א ו ת ה ש ע ה ב צ י ב ו ר היהודים ש ל ו ש ה ה ס ו ג י ם ה ב א י ם :
הפועלים,
א(
מקצועות־חופשיים
הפקידים,
ושאר
המורים
למיניהם
השכירים
בעלי
לרבות
ש ע ב ד ו גם ק ו ד ם ל כ ן ב מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה פ ר ס י י ם או ציבוריים.
מ ב ח י נ ת ש ו ק ה ע ב ו ד ה היו ה ל ל ו ע ו ב ד י ם מ מ ש י כ י ו
מ פ ר נ ס י ם או ב נ י ־ מ ש פ ח ו ת י ה ם ש ע ק ב ה ת מ ו ר ו ת ה מ ד י נ י ו ת ־ כ ל כ ל י ו ת נ פ ל ט ו
ב(
מעמדותיהם
הרי
ועתה נותרו ללא כל
מבחינת שוק
ולימים
ליום
העבודה
בו
נכללו
הם
רוב
עיסוק:
היו
מנינו
ב מ ז ה והללו הפכו לדורשי-עבודה,
ע ו ב ד י ם חדשים.
של
ובגיגו
מספרם
הציבור
הלך
היהודי
וגדל
בגיל
מיום
העבודה
)פרט ל״ממשיכים״(.
ח ב ר י ם או מ ו ע מ ד י ם ב מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ו ה ק ו מ ס ו מ ו ל ,פ ע י ל י מ.ו.פ.ר.
ג(
או ה א י ג ו ד ה מ ק צ ו ע י ,אסירים פ ו ל י ט י י ם מ ש ו ח ר ר י ם ; ה ו ד ו ת ל ק ו ג י ו ק ט ו ר ה ה פ ו ל י ט י ת
שהפכה
הללו
למבוקשים
אותם
ביותר
במנגנון
מבחינת שוק העבודה נדרשים
במפלגה,
ובחברה
היחסי הקטן,
ומספרם
במיוחד לעמדות־מפתח ,משדות
ב מ י נ ה ל ה מ מ ל כ ת י ו ה צ י ב ו ר י וכן
היוו
אחראיות
ב ז ר ו ע ו ת ה ב י ם ח ו ן השוגות .ל ס ו ג זה
ניתן
ל צ ר ף גם א ת המומחים המיוחדים במינם במישור המשקי ,ה ס כ נ י והמדעי
שאם
מעמדם
ב ח ל ק ם ה ש ת י י כ ו ל ה ל כ ה ל ס ו ג א׳ ו א פ י ל ו ב׳ הרי
כי
ב ש ע ה זו
בשוק העבודה היה קרוב לזה של הנדרשים.
המציאות
גרמה
כך
הדיגמית של חיסול מסגרות עבודה קיימות והקמתן של חדשות
ש פ ה ושם גותרו ג ם עובדים ותיקים )״ממשיכים״( בלי ע ב ו ד ה ע ד כדי
ש נ א ל צ ו ל כ ת ת ר ג ל י ה ם ל א ג ו ד ו ת ה מ ק צ ו ע י ו ת או ל ל ש כ ו ת ה ע ב ו ד ה .א ך ב ע ו ד
כלל ה״ממשיכים״ נושא העבודה המשיך להיות שגרתי ל ל א כל ת מ ו ר ה
שלגבי
י ס ו ד י ת בחייהם ,א ף כ י מ ל ו ו ה ב צ י פ י ו ת ל ה ת ק ד מ ו ת גיכרת ,ה ר י ל ג ב י ר ו ב ה ״ ח ד ש י ם ״
זה ה י ה כ ר ו ך ב ש י נ ו י צ ו ר ת ח י י ה ם ה ש ג ר ת י ת .י ו ת ר מ כ ך ,ה ש ג ת ע ב ו ד ה
גושא
היוותה
להיות
עבורם מסרה
מועסק
באיזשהו
בחברה
מפעל
דאו
נ כ ס פ ת וגורלית שכן
הללו
בהשגת משרה
ככרטיס כניפה למחנה
בנוסף
לבחינה
רשמית ואפילו
העמלים
שאמור
הכלכלית
והנפשית
תפקיד
חלקי
כלשהו
להיות
מקובל
ביותר
הסוציאליסטית החדשה.
דאגה
י ת ר ה ל ה ש ג ת ע ב ו ד ה הוכיחו כ ל א ל ה ש ב צ ד ק או ש ל א ב צ ד ק ה י ה
עליהם לחשוש מ ח מ ת עמדותיהם הפוליטיות והסוציאליות הקודמות .מקום עבודה
85
א מ ו ר היה ל ג ב י ה ם ל ה ו ו ת מ ע י ן ר ה ב י ל י ט א צ י ה
בישא — מאידך.
גיכר מ ב י ן
חלק
ה״נדרשים״
העובדים
— מחד ותעודת
שובץ
בעמדות
ביטוח
מפתח
מעינא
שוגות
כבר
ב ת ק ו פ ה הראשונה החל ב צ מ ר ת ה מ מ ש ל ת י ת והמפלגתית וכלה בחנויות מולאמות.
למרות
בעלי
שגם
כממלאי־שליחות
התפקידים
או מ ש י מ ה
הזוטרים
מטעם
את
ראו
המשטר
עצמם
החדש,
במקום
ספק
אין
עבודה
שגם
יותר
הללו
לא
היו מ ש ו ח ר ר י ם מ מ ו ט י ב צ י ו ת א י ש י ו ת ל ע כ ו ר ל מ ש ר ו ת יותר מ כ ו ב ד ו ת או מ ע נ י י נ ו ת
או ל פ ח ו ת י ו ת ר ה ו ל מ ו ת א ת כ ו ש ר ם ו ה ש כ ל ת ם .י ת ר ע ל כן ה מ ו ט י ב צ י ו ת ו ה א מ ב י צ י ו ת
האישיות
לאור
הללו
של
המציאות
תפקיד
לא
הדינמית
עמדו
גם
בדרך־כלל
בסתירה
בה
נוצרו
והוחלפו
תפקידים
לאידיאולוגיה,
חדשים
ה ק ו מ י ס א ר י ם ב מ ה ל ך ה ה ל א מ ו ת ( וכן ל א ו ר הדרישה
מהימנים לאיוש
אנשים
החדשים
המנגנונים
במיוחד
)כמו
לבקרים
ה ב ל ת י ־ פ ו ס ק ת אחרי
והמחודשים .מסיבות
ואחרות
אלו
ר ו ו ח ה בין ה ע ו ב ד י ם ה ״ נ ד ר ש י ם ״ נ י י ד ו ת מ ס ו י מ ת כ ש ה מ ג מ ה ה י א ב ד ר ך ־ כ ל ל ל כ י ו ו ן
תפקידים
ב כ י ר י ם י ו ת ר ו מ ר כ ז י י ם י ו ת ר .פ ר ט ל א ל ו שמונו ב מ ש ר ו ת ש ל ש י ר ו ת י
ה ב י ט ח ו ן ו ב ת פ ק י ד י ם פ ו ל י ט י י ם מ ו ב ה ק י ם ב מ ו ס ד ו ת ש ל ה״נדרשים״ ש ו ב צ ו ב ס ק ט ו ר
המשקי־מקצועי והתרכזו בעיקר בסוגי התפקידים הבאים:
א(
תכנון וביצוע
ב(
נ י ה ו ל מ פ ע ל י ייצור ,ב ע י ק ר מ ו צ ר י ה ל ב ש ה ,עור ,מזון ודפוס.״*
ג(
נ י ה ו ל מ פ ע ל י שיווק ו ש י ר ו ת .״
ד( ניהול
)ענייני מ נ ג נ ו ן ( .
ה(
בדרג
ומחוזי.
ארצי
39
) ל ב י ט ח ו ן ש ו ט ף וכדי(
המחלקות המיוחדות
הקאדרים
ומחלקות
42
3
ה ג ה ג ת איגודים מ ק צ ו ע י י ם * .
ל ה ל ן ת י א ו ר ד מ ו ת ם ש ל ש נ י מ נ ה ל י ם ,א נ ש י ב י צ ו ע ״נדרשים״ שמוגו ב מ ה ל ך
ה ל א מ ת מ פ ע ל י ם כ פ י ש ה ו ב א ה ב ע י ת ו נ ו ת דאז .כ נ י ס ת ו ה ר ש מ י ת ש ל סאדוביץ —
ה מ נ ה ל ה ח ד ש ש ל ב י ה ח ״ ר ל ה ל ב ש ה ״קוטון״ ל ת פ ק י ד ו ה ח ד ש מ ת ו א ר ת בזו ה ל ש ו ן :
״...בנאום
מלוטש ועממי בשפה הליטאית הצהיר המנהל החדש לעובדים
לא
סמטונה
שהוא
בא
אליהם
מהזמנים
כמנהל
תקופת
המעובשים של
ש ר צ ה ל ש ל ו ט ע ל ה פ ו ע ל י ם ב ש ו ט ו ב מ ג ל ב ,א ל א ב א א ל י ה ם כ ח ב ר ידיד...
על ־מנת
להם
לסייע
חיים
לבנות
וחופשיים
חדשים
לטובת
העובדים,
ה ה מ ו נ י ם ה ס ו ב ל י ם ו כ מ ו כן ל מ ע ן ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ס ו ב י י ט י ת ־ ל י ט א י ת ה מ ש ו ח ר ר ת .
נ א ו מ ו ה ק צ ר ו ה ע ש י ר ב ת ו כ ן ל ו ו ה ב מ ח י א ו ת כפיים.
מעניין
הצטיינותו
עשיר.
לציין
כמארגן מבריק ואיש מוכשר,
מסוגל
לראות
בשוויון־נפש
בעיירה,
בקרב הנוער
משימות
86
א ל א שיש ל ו ג ם ע ב ר פ ו ל י ט י
ה ח ב ר ת י י ם ו ה פ ו ל י ט י י ם ש ל ע י י ר ת ו קושידאר .מ א ח ר ו ל א ה י ה
ה״אינטליגנציה״
נרדפה
המנהל
לא רק
ב ה י ו ת ו פ ו ע ל ב ע ל ה כ ר ה ה ו א ה ש ת ת ף כ ב ר מ ש ח ר נעוריו ב ח י י ם
התרבותיים,
ייסד
שהחבר
סאדוביץ
מונה
כמנהל
בשל
חשובות
ק ש ו ת .גם
והפועלים
עבור
את
הוא
החיים
לקח
חלק
הזעיר־בורגנים
פעיל
תאים־ המוניים
המפלגה
בהיותו כ ב ר
הפוליטיים.
בהם מילאו
הקומוניסטית
גר
בחיים
הרקובים
של
הוא
בסלובודקה
ושבאותם
בצורה חשאית
זמנים
ש ב ק ו ב נ ה ל א נח
אפלים
החבר
והמשיך
סאדוביץ
קומוניסטיות
הפוליטית.
בפעילותו
ב ל ת י ־ ל י ג א ל י ו ת וכן
דירתו
לישיבות
למקום
שימשה
כמו
ולהתיעצויות.
אסיפות
מצאו
כן
ב ד י ר ת ו מ ח ב ו א ח ב ר י ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ש נ א ל צ י ם היו ל נ ו ס מ ה כ ל ב י ם
הודות לו גוסדה בסלובודקה הספריה העממית ע״ש שלום־
הסמטוגאיים...
עליכם ,ב ה ה ו א מ כ ה ן ע ד היום כ י ו ש ב ־ ר א ש .אין כ מ ע ט א ף ש ט ח ב ח י י ם
הציבוריים ש ב ו ה ו א ל א ל ק ח ח ל ק .כ ך ל מ ש ל ה ו ד ו ת ל ס י ו ע ו ה ו ק ם ב ס ל ו ב ו ד ק ה
גן־ילדים שפעל ברוח חינוכית־מתקדמת וברמה ת ר ב ו ת י ת גבוהה.
כל
לחבר
ההישגים
התרבותיים,
סאדוביץ .יש
כמנהל״*.
הכתבה
לברך
החברתיים
א פ ו א על
הללו
והפוליטיים
ה ע ו ב ד ה שאיש
הודות
באו
כמוהו מונה
כעת
4
הבאה
את
מתארת
בניהול
חילופי גברא
לצורכי נייר
בית־מסחר
ש ל גרשטיין ב ק ו ב ג ה :
״...על
ה ש ל ט כ ת ו ב :״י .גרשטיין״ ,א ך ב ע ל ה ב י ת ג ר ש ט י י ן כ ב ר א י נ נ ו
בחנות.
החנות שייכת
במשך
לגוסטורג
לעבוד
ש ל ט כאן...
ש מ ו נ ה ־ ע ש ר ה ש נ ה הוא
כעת
) מ ס ח ר מ מ ל כ ת י ( .ה ק ו מ י ס א ר ה ו א י ש ר א ל ליפשיץ .כ ש ה ח ל כאן
היה ב ח ו ר בן א ר ב ע ־ ע ש ר ה ,ב ע ל עיגיים י ו ק ד ו ת ו ל ח י י ם א ד ו מ ו ת .
ל א ח ר מ כ ן ה י ה כ ל ו א ב מ ש ך ת ש ע ש נ י ם ע ב ו ר הקומוניזם .ל כ ש ח ז ר מ ש ם
כ ב ר היה מ ב ו ג ר ורציני .ג ר ש ט י י ן ל א ק י ב ל ו ח ז ר ה ל ע ב ו ד ה .ל מ ה פ כ נ י ם אין
מקום.
אצלו
עכשיו
עשו
החיים
חדה.
תפגית
אומגם
השלט
על
כתוב
5
עדיין ״גרשטיין״ ,א ך א ת ב י ת ה מ ס ח ר מ ג ה ל י ש ר א ל ליפשיץ.״ *
ב מ ס פ ר מ ש ר ד י מ מ ש ל ה ש ז ה ע ת ה הוקמו ,כ מ ו ה מ י נ י ס ט ר י ו ג י ם ל מ ס ח ר ,ת ע ש י י ת
ת ו צ ר ת מזון ו א ח ר י ם מ ס פ ר היהודים היה נ י כ ר ב י ו ת ר ב מ י ו ח ד ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה .
כך
למשל באמצע אוגוסט
51%
1940היוו ה ע ו ב ד י ם היהודים ב מ י נ י ס ט ר י ו ן ה ת ע ש י י ה
8
מ כ ל ל ה ע ו ב ד י ם .ב ח ל ק ם ה נ י כ ר היו א ל ה א נ ש י ה פ ק י ד ו ת ה ב כ י ר ה ו ה ב י נ ו נ י ת * .
ל ע ו מ ת ז א ת ב מ י נ י ס ם ר י ו ן לתוצרת־־עץ ש ה ו ק ם מ י ס ו ד ו ת ש ל א ג ף ה י ע ר ו ת ב מ י נ י ס ט ר י ו ן
ושבו ל א היתה
החקלאות
דריסת רגל
ל ע ו ב ד י ם יהודים
בימי
המשטר
הקודם,
7
ע ב ד ו ע ת ה ש י ש ה ע ו ב ד י ם יהודים מ ת ו ך ) 130כ ־ 4 %ב ל ב ד ! ( * .מ כ ל ש כ ן ב ל ט ו
ה ע ו ב ד י ם היהודים ב כ מ ו ת ם ה י ח ס י ת ב מ ר כ ז י ה ט ד א ס מ י ם ,ב ח ב ר ו ת ה כ ל כ ל י ו ת ה ח ד ש ו ת
ואף
בוותיקות ש״בלעו״ כתוצאה מהלאמה ,א ת המפעלים הפרטיים .כ ך למשל
עבדו
226
בסניפים הקואופרטיביים של
5
י ה ו ד י ם * מ ת ו ך כ־1,000
״ליאטוקיס״
ח ב ר ת השיווק
בקובגה
)כ־ .(20%ב ח ב ר ת ״סוריבא״ שכללה במידה ר ב ה
א ת מ פ ע ל י המזון ה מ ו ל א מ י ם ש י ע ו ר ה ע ו ב ד י ם היהודים הגיע כ ד י
בנוסף
לפחות
!62%
ל ע ו ב ד י ם ה נ ד ר ש י ם שמילאו ,כ א מ ו ר ל ע י ל ,ב מ ש ר ד י ם ו ב ח ב ר ו ת ה ל ל ו
ת פ ק י ד י נ י ה ו ל ב כ י ר י ם ובינוניים ,ה ר י ר ו ב ר ו ב ם ש ל ה ע ו ב ד י ם ה י ה ו ד י ם ש ה ו ע ס ק ו
שם
היו ב ב ח י נ ת ״ מ מ ש י כ י ם ״ .ח ל ק ם ה נ י כ ר ה ו ע ב ר ל כ א ן כ מ ע ט
אוסומסית עם
כמו
חנויות
הסחורות
הנקניק
והמתקנים
של
״וואלגים״,
של
״רוזמארין״
המפעלים
שמוזגו,
בסך הכול עבדו אז
הקודמים
כאמור
בהם
לעיל
ב״וואלגיס״
עבדו
ברשת
227יהודים.
למשל
המסעדות
בסניף
של
חברת
הקובנאי של
87
תשלובת
52
ה ב ש ר ״ מ א י ס ט א ס ״ ב ה ל א ע ב ד ק ו ד ם א ף יהודי ,ה ו ע ס ק ו ע ת ה ל פ ח ו ת
ובכללם
יהודים
עובדי
הכשרה
המחלקה
שהוקמה
אז
בתולדות
לראשונה
4 9
המפעל.
לימים נקלטו בחברות אלו ובמקומות עבודה אחרים גם מספר ל א קטן של
העובדים
מערכת
״החדשים״ .וזאת
הודות
המשקית־מנהלית
לשיטה
שהצמיחה
החדשה
ביורוקרטית ענפה על מסגרותיה ומסגרות המשנה הרבות לאין־ספור .כל
החנויות והמפעלים המולאמים הופעלו על־ ז י הנחיות מפורטות וקפדניות ממרכז
הענף
המסוים,
וכד׳,
אפילו
בנושאים
שלא ל ד ב ר כבר על
גם
פנימיים
הנהלת
חשבונות וניהולי
א ת הפדיון היומי ש ו מ ה היה
ואילו
הממלכתי
הסובייטית
עליהם
מ ש כ ו ר ו ת היו מ ק ב ל י ם
אסור
היה
אף
כמו
סידורים
לאחת
אחידים.
להפקיד מדי
מהמרכז
מהמסגרות
אדכיטקטונים,
קופה
פעמיים
המשקיות
שיפוצים
ערב
בסניף
בחודש .לפי
לעבוד
הבנק
השיטה
בגדעון
ולו
ג ם ארעי.
כדי
לעמוד
קופאים,
בכל
הדרישות
נתקבלו
הללו
אכן
מנהלי
המוני
חשבוגות,
50
א נ ש י תכנון ,מ ש פ ט נ י ם ו כ י ו צ א ב א ל ו מ ק צ ו ע ו ת ,ל י מ י ם נוצרו מ ק צ ו ע ו ת
ח ד ש י ם ש ה ז מ ן ג ר מ ם ,כ מ ו מ ח ש ב י נ ו ר מ ו ת ,מ ת כ נ נ י ם ועוד ,כ מ ו ־ כ ן ר ב ת ה ה ד ר י ש ה
לבעלי
ז ע ב ש פ ה הרוסית .סיכויים ס ב י ר י ם ל ק ב ל ע ב ו ד ה היו ל ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת
טכניים
מסוימים כמו מהנדסים ,חשמלאים ובמידה מסוימת גם לבעלי מלאכה.
גיכר מהאחרוגים גקלט ב מ ס ג ר ו ת קואופרטיביות יצרניות ארטלים שעליהם
חלק
זובר
להלן.
בלבד
התקבל לשירות הממלכתי.
כל
עורכי־דין ומשפטגים
העובדים
ה״ממשיכים״
גאלצו
ומכל
בדרך־כלל
שכן
לסגור
ה״חדשים״
משרדיהם
למלא
חוייבו
וחלקם
שאלונים
ג ד ו ש י ם ו מ פ ו ר ט י ם א ז ו ת מ ו צ א ם הסוציאלי ,ק ר ו ב י ם ב ח ו ״ ל ו כ מ ו ב ן על ה ש ת י י כ ו ת ם
ה מ פ ל ג ת י ת ופעילותם הציבורית .ב מ ז ת ה א פ ש ר ה ש ת ד ל ו מ מ ל א י ה ש א ל ת י ם ל ה ב ל י ט
את
קיומם
העובדות
פועלים
של
ובעלי־מלאכה
מחד
במשפחותיהם
ש ה ו ר י ה ם או א ח י ה ם ה י ו סוחרים ,חנווגימ,
גיסא ,ו ל ה ע ל י ם
את
בעלי רכוש ומפעלים —
מ א ז ך גיסא .ה ש א ל ו נ י ם ה מ מ ו ל א י ם ו ת י ק י ה ם ה א י ש י י ם ש ל ה ע ו ב ד י ם ו ש ל ה מ ו ע מ ד י ם
לעבוד
הממונה
היו ע ו ב ר י ם ב י ק ו ר ת מ ד ו ק ד ק ת ב ש ו ר ה ש ל מ ו ס ד ו ת ובין ה ש א ר
על המנגנון ו״הלשכה
במקום
לענייגים מיוחדים״
ביחזה
ה ע ב ו ד ה עצמו •.כ ך
או א ח ר ת ,ו ל פ ע מ י ם ג ם ע ל ־ ז י נ י צ ו ל ק ש ר י פ אישיים ,״ ה ס ת נ נ ו ״ ל מ ק ו מ ו ת ה ע ב ו ד ה
אפילו
״אויבים מושבעים״
לשעבר
בקובנה
התקבל
בתקופה הראשונה של
כפועל
דפוס.
בבית־חרושת
שהואשם
כביכול של
בשעתו
ל א ח ר שלושה
״אינקאראס״.
מ ע מ ד הפועלים והמשטר .פעיל
האיגוד
על־ידי
השלטון הסובייטי,
חודשים פוטר
אמו,
בעלת
ג ם כן ע ל ־ י ד י קשרים ,ב ב י ת ־ מ ר ק ח ת * .
50
אך
בית
המקצועי
״כמפר
תור ניצול
קיבל
מסחר
עבודה
שהולאם,
בית״ר
שביתות״
ק ש ר י ם אישיים,
כמנהל
קיבלה
חשבונות
עבודה
מ פ ק ד ק ן ל ש ע ב ר מ ה ע י י ר ה פראן ב י ת ״ ר ,
א ב ר ה ם ש ט ו ק ר ב י ץ ,ל א זו ב ל ב ד ש ה ת ק ב ל ל ע ב ו ד ה ב ק ו א ו פ ר ט י ב ,א ל א ש ב מ ה י ר ו ת
י ח ס י ת ע ל ה ב ד ר ג ה ו ה פ ך ל מ נ ה ל מ ח ל ק ת ה ת כ נ ו ן ש ם .״ ח ב ר ג צ י ב ו ת בית״ר ב ל י ט א ,
ישראל יברו ל א הצליח ל ק ב ל
ע ב ז ה במשד כארבעה ח ז ש י ם .משפגה בעקבות
מודעה
ב ע י ת ו ן ל מ מ ו נ ה ע ל המגגגון ב מ ק ו ם ע ב ו ד ה מסוים ,ה ג י ב ה ל ה )קומוגיסט
יהודי(
ש ״ כ א ל ה ל א דרושים״ ל ב ס ו ף ה ש י ג א י כ ש ה ו מ ש ר ה ש ל מ נ ה ל ־ ח ש ב ו נ ו ת
88
ב״ארטל״
לכך
שם
כיתת
ע ב ד עד למאסרו והגלייתו לסיביר ב־14
גם
רגליו
הבנק
מנהל
לשעבר
המסחרי
ביוני »*.1941
בדומה
והעסקן
הציוני
בקובנה
ה י ד ו ע ב ע י ר ,ב ו ר י ס ברגשטיין ,ל ב ס ו ף מוגה כ א ח ר א י ע ל מ ח ל ק ה ב מ ש ר ד ה ר ו ק ח ו ת
הראשי ,ג ם כן ע ד ל ה ג ל י י ת ו ב ־ 1 4ב י ו נ י .
מהקבלנים
״בראש
או
53
מאז
״בטדאפט ה מ י י ן גקלםו הרבה
ה י ה ו ד י ם ל ש ע ב ר ו ש ל א ל ד ב ר ע ל מ ה נ ד ס י ם ,ם כ נ א י ם ,ב נ א י ם ופקידים.
כ ל ק ו נ ט ו ר ה ) י ח י ד ת מ ש נ ה מ נ ה ל י ת ש ל ה ט ר א ס ט ( היו מ ע מ י ד י ם ל י ט א י
פ ו ע ל פ ש ו ט — מ ס פ ר ב ע ד ו ת ו א ח ד מ ה מ ה נ ד ס י ם ב מ ו ס ד זה — וכדי ש ה ל ה
5
יוכל
ל ה ח ז י ק מ ע מ ד היו מ מ נ י ם ל ו סגן כ מ ה נ ד ס ר א ש י — יהודי ב ע ל ניסיון״*.
פרט
של
בנאים
למספר
כמעט
וסיידים
היו
ולא
בין
יהודים
הבנייה
פועלי
ה ט ר א ס ט ,ו מ כ ל ש כ ן בין פ ו ע ל י ם ל א מ ק צ ו ע י י ם .כזה היה ה מ צ ב ב ט ר א ס ט העצים,
הפוליגראפי ובאחרים.
בטראםט
לכאורה
יוזמתם.
שלא
מזכ״ל
קיימת
קודם
שם
המנגנון
עדיין
של
ל א הפריעו השלטונות לאזרחים השונים ל ח פ ש ולקבל עבודה לפי
שאיפה
עם
לכן״,
״לגרש
זאת
ציין
אף
דורשת
ש״המפלגה
הושארו עסקנים פעילים לשעבר של
המשטר הסובייטי״.
הממשל
מכך
)שהרי
מוחלט
באופן
את העובדה
מי
את
לטהר
שבמספר מקומות
מ פ ל ג ו ת ב ו ר ג נ י ו ת ואויבים ב ו ל ט י ם
55
שההשלכות של
רובם
ה־5
)הממלכתי־ציבורי(
מ א ו י ב י ה ע ם ה ב ו ל ט י ם ״ .כן גם ה ו ק י ע
בעוד
ה צ ה ר ה זו ל א
ל א עבדו
ככולם
פגעו
שם
כמעט
בתקופת
בפקידות
ליטא
היהודית
הבורגנית(.
של
נפגעו
יהודים ר ב י ם ש ה ו ש א ר ו ב מ פ ע ל י ה ם ה ם כ מ ו מ ח י ם וכדומה .ב א ח ת ה ד ו ג מ א ו ת
המוחשיות
״באקו״
ל ג ל הטיהורים הזה ניתן לראות ב מ ק ר ה הדחתו של מנהל ההלבשה
),(Векко
לפני
ההלאמה.
דפי
העיתונות
צביעותו
אחדות
שניהל
למעלה מחצי
באזכור
המפעל
שנה לאחר
ואופיו
חטאיו
ההלאמה של
מפעל
הוחל
מעל
השלילי
בימים
זה
שעברו.
שברוב
דהיינו,
הפועלים״.
58
כן ה ו א ש ם לייבנזון ש ב ע ת מ ש פ ט ב ע ל י ו ע ל ה ע ל מ ת כ ס ף
מ ס ר ע ד ו ת ״שהגברת שרשבסקי אינה אשמה ,שהיתה ב ע ל ת ־ ב י ת טובה
והתייחסה
להגן
לייבנזון,
את
מטעם
בעליו
שרשבסקי
עז
״ביצע א ת המדיניות של בעלי־הבתים ל ש ע ב ר וזאת תוך כדי שבירת
מהמפעל
זה
המפלגה
כלל
הקומוניסטית
הצהיר
מהמנגנון
בועידה
של
כל
המפלגה
שעבד
על
יפה
לפועלים.״
להדחתו
כרמז
גאמר:
הסופית
א י ש כ ז ה ש ת מ י ד ייצג א ת ה א י ג ט ר ס י ם
מ ו ק ע י ם ע ל ־ ז י ה פ ו ע ל י ם כ א ו י ב י העם.
איסוף
חתימות
אופן
ל א ייתכן.״
לטובת
המסולק
לייבנזון
במקרה אחר של
שום
״אין
אפשרות
הקפיטליסטיים .אגשים מסוג
ת ח ת זאת ערכו כמה קומסומולאים
על־מנת
להחזירו.
דבר
כזה
בשום
ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ״הכוכב האדום״ שם הושאר
בעל־ הבית לשעבר ,שראגוביץ כמשנה למנהל הליטאי .הלה ,פועל לשעבר ש נ ב ח ר
על־ ז י כ ל ל הפועלים ״מיגה אותו
ל ז ימיגו ב כ ל עגיין ש ה ו א ש ה פ ו ע ל י ם היו
פונים אליו היה הוא שולחם לשראגוביץ״.
לרגל
התקיימה
החלסה
הטיהורים
התקופה
בתחילת
השלישית
ב ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ״ ה כ ו כ ב האדום״
פה־אחד
לסלק
את
בעל
57
המפעל
עליה
אסיפת עובדים
לשעבר
מזכ״ל
המפלגה
כללית ובה
גתקבלה
רמז
שראגובי׳ן.
הדחות
דומות
א ר ע ו ג ם ב מ פ ע ל י ם גוספים.
על
אף
הגאות
שהסתמנה
בשוק
העבזה,
במיוחד
בתקופה
השגייה
של
89
כתוצאה מהארגון בממשל ,במסחר ובתעשייה נתקשו ב מ ש ך הזמן
הסובייטיזציה
ר ב י ם ל מ צ ו א ע ב ו ד ה מ ת א י מ ה ל פ י מ ק צ ו ע ם הקודם .ס י פ ו ר ה מ ע ש ה ) א ח ד מ ר ב י ם (
להלן כלשונו ודברו מ ת ו ך הכרוניקה העיתונאית של אותם ימים שקרה
המובא
לתופרת
ריווא
לקשיים
לאחר
סוטאשקין
בשוק העבודה
שוך
הסיפור
בולמוס
עצמו:
מהפרוור
סלבודקה
הקובנאי
שהחלו להתבלט בתקופה
המפעלים
הקמת
החדשים
ללא
אופייני
ספק
השלישית של
הסובייטיזציה,
והריאורגניזציה
והרי
למיניה.
5 8
״ ...כ ש ה ה י א ב א ה ב י מ י ם א ל ה ל ל ש כ ת ה ע ב ו ד ה ל ה ח ת י ם א ת פ נ ק ס ה מ ו ב ט ל י ם
שלה
)זאת יש ל ע ש ו ת פ ע ם א ח ת בחודש( לקחו מ מ נ ה א ת ה פ נ ק ס ,כ ל א ו
אותה
ב י ח ד ע ם ע ו ד כ־ 150נ ש י ם ב ח ד ר ש ם ה ח ז י ק ו א ו ת ן ש ע ו ת א ח ד ו ת
גהציעו
שזה
ל ה ן ע ב ו ד ה ש ח ו ר ה ב פ ר ו ו ר שאנץ .כ ש ס י ר ב ה ל ה צ ע ה זו
רחוק עבורה רשמו בפנקס הערה:
״מסרבת לקבל
בנימוק
עבודה פשוטה״
ואמרו לה שאין לה מ ה ל ח פ ש יותר ב ל ש כ ת העבודה״.
פ ח ו ת א ו פ י י נ י ו ת ה ע ר ו ת י ו של ה ע י ת ו ן ב ש ו ל י כ ת ב ה
לא
״בשום
זו:
א ו פ ן אין ל ה ג ד י ר כ ח מ א ש א ש ה ב ע ל ת מ ק צ ו ע ב א ה ל ל ש כ ת ־ ה ע ב ו ד ה ל ה ת ע נ י י ן
ע ב ו ד ה מ ק צ ו ע י ת . . .כ ב ר ל א ר ח ו ק הזמן כ ש ה א ב מ ל ה ת י ח ש ב כ א ח ד
בקבלת
האטריבומים
אך עד שזה
ש ל ה ע ב ר ) ש כ ן ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת אין א ב ם ל ה (
יקדה ,חובתו ש ל כ ל מ ו ס ד ל ה ק ל א ת המצב של המובטלים ו ל א ל ה ק ש ו ת
עליהם.״
אחד
בעיר
מ כ י ס י ה א ב ט ל ה ה ב ו ל ט י ם ה י ת ה וילנה .ת ו פ ע ה זו
לסירוגין
שגמשכה
ע נ י ה זו ע ו ד מ ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן הפולני ,ה ת ג ב ר ה ע ם ב ו א פ ל י ט י ה מ ל ח מ ה
מ פ ו ל י ן ו א ף ה ש ל ם ו ן ה ס ו ב י י ט י ה י ה מ ו ד ע לקיומה .אין ת י מ ה ש א ח ת מ צ י פ י ו ת י ה
ה ע י ק ר י ו ת ש ל י ה ד ו ת ו י ל נ ה מ ה מ ש ם ר הסובייטי ב ק ת
האבסלה,
עריכת
אם ל א
מפקד
בחיסולה.
תושבים
בין
שבנוסף
1940ה ת מ ק ד ב נ ו ש א ה ק ל ת
ה ת ר ו פ ו ת המיידיות
לתרומתו לתכנון
שהציעו
לשלטונות
היתה
המיועד
עשוי
המשקי־ כלכלי
ל ת ת ת ע ס ו ק ה מיידית ״ ל מ ס פ ר גיכר של מובסלים איגסליגנםים וחצי איגסליגנסים
כמדריכים,
פוקדים ומסייעים״95.
תחילה
המשיכו
להאבק
השלטוגות
באמצעים
באבטלה
המקובלים,
כלומר
ה ע ב ו ד ו ת ה צ י ב ו ר י ו ת ו א ף ה ר ח י ב ו ממדיהן .בין מ א ו ת ה פ ו ע ל י ם ה ו י ל ג א י ם ש ה ו ע ס ק ו
בכבישי
ל י ט א היה
גם מספר
ל א ק ט ן של יהודים.״
6
לימים הגיעו
השלטוגות
לידי דעה ש״העבודות הציבוריות הוכיחו עצמן כבלתי־רציוגליות ו ב ל ת י יעילות
ש כ ן איגן מ ח ס ל ו ת א ת ה א ב ט ל ה ו ג ם אינן פ ר ו ד ו ק ט י ב י ו ת ״ .
בתקופה
מאוחרת יותר הוחל
ב ה פ ע ל ת שיטה ח ד ש ה
81
שהתבססה
על
הסבה
מ ק צ ו ע י ת ש ל ה מ ו ב ט ל י ם ל כ י ו ו ן ע ב ו ד ה ת ע ש י י ת י ת והכווגה ל א ר ט ל י ם .צ ע ד ח ש ו ב
מצד
ה ש ל ט ו ג ו ת ל ג ב י ד ו ר ש י ה ע ב ו ד ה היה מ ת ן ז כ ו ת שווה ל פ ל י ט י ם כ מ ו ל ש א ר
התושבים.
תשומת־לב
יתרה
החופשייה .וביגיהם
גערך
90
תוך
כדי
הטיפול
באבטלה
ה ר ו פ א י ם ,מ ק ו מ י י ם ופליטים
האיגוד המקצועי
לקבוע
הוקדשה
כאחד.
עוד
לבעלי
המקצועות
בתקופה
הראשוגה
א ת ת ג א י ה ע ב ו ד ה ש ל ה ר ו פ א י ם ו ב י ח ד ע ם זה
ל ח ל ו ק ת ע ב ו ד ה צ ו ד ק ת ביניהם .ל ש ם כ ך נ ד ר ש ו כ ל ה ר ו פ א י ם ה מ ח ז י ק י ם
לדאוג
ב ש ת י מ ש ר ו ת ו י ו ת ר ו ה כ נ ס ת ם ע ו ל ה ע ל 400ל י ט ל ח ו ד ש ל ה י ר ש ם ב א י ג ו ד ו ל מ ס ו ר
פרטים.
ולכל
כל
6 2
כ מ ע ט ב מ ק ב י ל פ ר ס ם מיניסטריון ה ב ר י א ו ת ע ל מ ש ר ו ת פ נ ו י ו ת ל ר ו פ א י ם
הרופאים המובטלים הובטחה עבודה בתנאי שיירשמו במיניסטריון ויקבלו
הצעה
טיפול
ל ר ב ו ת ע ב ו ד ה בכפרים **.ואכן
רפואי
מסוימת
חינם
באבטלה
יהודים
זכו
הרופאים
הודות
להיקלט
ה ק ש ה ז כ ה גם ציבור
למדיניות
בשרות
שהבטיחה
החדשה
הממלכתי־ציבורי.
רופאי־השיניים
ר ב י ם .כ מ ו ש א ר ד ו ר ש י ה ע ב ו ד ה היו ג ם ה ל ל ו
64
להקלה
ש ב י נ י ה ם היו פ ל י ט י ם
צריכים
בקשות
להגיש
וקורות־חיים.
נראה
עובדי
שהשיפוד
ענף
המשמעותי
עוד
הדפוס.
ביותר
בראשית
בשוק
התקופה
העבודה
השנייה
של
היה
וילנה
מצבם
חל
של
בקרב
העובדים
היהודים
ע ו ב ד י ע נ ף זה ב כ י ר ע כפי ש ת ו א ר ב ש ע ת ו ב כ ת ב ה ע י ת ו נ א י ת ש ל ה ל ן :
״חמישה
1939
ע י ת ו נ י ם יהודים היו ב ו י ל נ ה מ ה ם נ ו ת ר ו שניים ב ל ב ד .ב א ו ק ט ו ב ר
י צ א ח ל ק מ ה ס ד ר י ם ל מ ע ר ב בילורוסיה .ה ם מרוויחים ש ם ט ו ב א ו ל ם ה ר ו ב ש נ ו ת ר
במקום
עד
הצהיר
ראש
עובדי
היום
הלשכה
הדפוס(,
בענף
מחוסר־עבודה...״
את
הפוליגראפית
הדברים
חיובי
שינוי
ממשלתיים
לימוד
בא
חודשיים
בוילנה,
הבאים:
ה ל י ט ו ג ר א פ י והכריכה,
זה
65
כעבור
לייבל
״ ל א זו
השאר
בין
כתוצאה
)דצמבר
קוריסקי
)לשעבר
מראשי
שכיום
שום
אבטלה
בלבד
א ל א שאף מ ח פ ש י ם
בלבד
(1940
אחרי
אין
פועלים
מריבוי
מיומנים״.
ההזמנות
גורמים
מצד
ואחרים עקב השימוש הרב בטפסים ,פרסומי תעמולה ,ה כ נ ס ת ספרי
ח ד ש י ם וכוי .ז א ת ועוד ,ל ו י ל נ ה ש נ ו ד ע ה מ א ז כ מ ר כ ז ד פ ו ס ח ש ו ב ו ב ע ל
זרמו
רמה
הספרים
הזמנות מחלקי
גם
ברית־המועצות
וביניהם
השונים
הוצאת
מבית
״ ע מ ע ס ״ ב מ ו ס ק ב ה שהזמין 35ס פ ר י ם ו ח ו ב ר ו ת .
אחד מסימני ההיכר המקובלים בחברה ובכלכלה הסובייסית לקליםה מושלמת
במקום
של
והשתלבות
העבודה
חיובית
בחברת
התבטא
העובדים
פעילותו
במידת
ה ע ו ב ד ו ה ת י ח ס ו ת ו ל נ ו ש א פריון ה ע כ ו ר ה .ת ו ך זמן ק צ ר ה פ כ ו ע ו ב ד י ם ר ב י ם ,
ותיקים
כ ח ד ש י ם ,מ ו ד ע י ם ל נ ו ש א זה ו ל א פ ש ר ו י ו ת ה ט מ ו נ ו ת בו ,א ם כי ל ה י ש ג י ם
בתחום
סיבות
לא
זה
משמעות
ת מ י ד היתד,
הרי
כלכלית־ריאלית,
מכל
מיני
ז כ ת ה ת ו פ ע ה זו ל ע י ד ו ד ר ב מ א ו ד מ צ ד ר א ש י ה מ ד י נ ה ,ה א י ג ו ד ־ ה מ ק צ ו ע י ,ה מ פ ל ג ה ,
העיתונות
רבה
וכמובן
תחזוקתי
הניהול
המפעלים.
יחסי
ו כ ד ׳ הרי ש ב י ן ה מ צ ס י י נ י ם ב ת ח ו ם זה היו
ובעלי
זע
רב של
יחסית
הפריון היתד,
בכל
המצטייגים
אחד
תעלות
המזון,
בינונית
מהמקרים
של
העלאת
והשכלה טכנית גבוהה...
היהזים
וגיסיון ש ל
ובמיוחד
מקצועי
ברמה
לפחות.
ב ד ר ך ־ כ ל ל אגשי ה ת כ נ ו ן ,
והללו
הואיל
מספר
כללו
י ה ז י ם ,אין ת י מ ה א פ ו א ש מ ס פ ר ה מ צ ט י י נ י ם היהודים ה י ה ג ד ו ל
אינטלקטואליות
פיזי
— הנהלות
מאחר
והעלאת
במזה
ק ש ו ר ה ב ת כ ג ו ן יעיל ו ה כ ג ס ת ש י ם ו ת מ ש ו כ ל ל ו ת ב מ י ש ו ר הארגוני ,ת פ ע ו ל י ,
בפריון־עבודה
עמל־כפיים כגון:
66
הפריון
מ א י ד ך גיסא ,נ מ י ר מ א ו ד היה מ ס פ ר
בתחומים
בנייה
והתפוקה
שנבעו
מתכונות
שבהם
קיימת
הדגשה
על
כוח
) ה נ ח ת ל ב נ י ם ( ,י צ י ק ת בטון ,ח פ י ר ת
ו כ ד ו מ ה .מ ס פ ר נ י כ ר ש ל מ צ ט י י נ י ם י ה ז י ם ב ל ט ג ם בין פ ו ע ל י ה ח ר ו ש ת
ב ע נ פ י ם ב ה ם כ ב ר ק נ ו ל ה ם ש ב י ת ה וניסיון ש ל ש נ י ם כ מ ו ב ת ע ש י י ת
ההלבשה׳
6
וכדומה .כ ך ל מ ש ל צ ו י נ ה כ ״ ש י א נ י ת ״
)שלאגלערין(
בהרמת
91
פו־יון־העבודה ה פ ו ע ל ת ב י י ל ה בויווידישוק מ ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ל פ ר ו ו ת ״ פ ו ר ם ״ ב ו י ל נ ה
בו עבדה
ל־ 30שנה.
קרוב
לפני ההלאמה( ,בניהולו
מרשימה
בתפוקה.
הטכנאי
שהגיע
ב ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת לטריקוטאז׳ בוילנה ״אוואנגארדאס״ ל א ר ק
להגדלת
הסטאכאנובאיות
פועלים
ל זיידלסון ,ז כ ה ל פ ר ס ״ ה ד ג ל ה א ד ו ם ״ ע ב ו ר ה ע ל א ה
6 8
פרלמן
בעצמו
ש
מ פ ע ל זה,
ש ה ע ס י ק אז 121
) ל ע ו מ ת 50
ה נ ו ר מ ו ת ש ל ו בייצור א ל א ש א ף
הנחיל א ת
שיטותיו
הסתפק
ל ש א ר ה ע ו ב ד י ם כ מ ו יוצר הסוודרים ק א נ ט ו ר .ב ת ח י ל ה
ה ל ה ב נ ו ר מ ה ה ר ג י ל ה — ש ב ע ה ס ו ו ד ר י ם ליום ...ל ה ל ן נ ת ו נ י ם ע ל מ י ד ת ה ת ק ד מ ו ת ו
המהירה
לאחר
בייצור
שסיגל
העבודה של
לעצמו א ת שיטות
ב ־23
פרלמן:
ב א פ ר י ל — ייצר 15ס ו ו ד ר י ם ; ב ־ 2 4ב א פ ר י ל — ; 18ב ־ ; 16 — 2 5ב ־ 17 — 2 6
ו כ ר ו כ ך הגיע ל ת פ ו ק ה כ ד י 220—150א ח ו ז .
מ ש ה מולד,
בכיר
עובד
א ת ת פ ו ק ת הייצור .ש ת י
בתעשיית
עובדות
69
הטבק,
צוין
עבור
שכלולים
א ח ר ו ת ב ע נ ף זה ,חסיד ,ר י מ ר
שהעלו
ו ח ס י ה ויניק,
ה ע ל ו א ת ה נ ו ר מ ה ה ר ג י ל ה ש ל ת פ ו ק ת ן ) 250,000ס י ג ר י ו ת ב ־ 8ש ע ו ת
לכדי
עבודה(
״שתי נורמות כמעט״.״׳
במטרה
להגדיל א ת
להשתמש
העבודה
הרבו
ומוסדות
שוגים.
המפלגה
הקומוניסטית
בבית־ החרושת
״תקופת
בקווים
להלן
כלליים:
התפוקה
ב״סאצגעוועט״
דוגמה של
הכלל
הקובנאי
התחרות
ולהגביר א ת
תנאי
ה מ ו ד ע ו ת והעניין
)תחרות
סוציאליסטית( בין
ההתחרות
סובייטית כפי
לכבוד
שהוכרזה בין
נקבעה
למשך
פ ב ר ו א ר 1941
מפעלים
הועידה ה ־ 1 8
המחלקות
״ ל י ו ו א ל ה ״ ,ב ו ע ב ד מ ס פ ר גיכר ש ל
חודש
סביב
מקום
של
השוגות
יהודים.
ואלה ה ם
התנאים
7 1
.1
כ ו ל ם מ ת ח י י ב י ם ל ה ע ל ו ת א ת ה ת פ ו ק ה ב י ו ת ר מ ־ 5 0אחוז.
.2
ל ה פ ח י ת כ ד י ח צ י א ת ה ה ו צ א ו ת )עלות(.
3
להגביר א ת מ ש מ ע ת העבודה.
.4
ל ב צ ע א ת ה ס י ד ו ר י ם ה ס ו פ י י ם ל ה כ ג ת מ ש מ ר ת שנייה.
.5ל א ל א ח ר ל ע ב ו ד ה ו ל א ל ה ג י ע ל ע ב ו ד ה ב מ צ ב ש ל ש כ ר ו ת .
.6
להכגיס א ת כ ל הפועלים והפקידים ל״מופר״.
.7
להכגיס א ת כ ל העובדים והפקידים למסגרת האיגוד־המקצועי.
.8
ל פ ר ס ם מ ד י ש ב ו ע א ת עיתון הקיר ש ל עובדי המפעל.
.9
לצמצם ע ד למיגימום א ת הפחת.
.10
לדאוג למען נקיון המפעל.
.11
להגביר א ת הפעילות ה ת ר ב ו ת י ת :התקנת פינת־לנין ,עריכת 4הרצאות
והקמת חוג לאימון צבאי.
לפי התוצאות שפורסמו לאחר מ כ ן במסגרת כתבה עיתונאית הושגו תוצאות
ח י ו ב י ו ת ב־ 100%ב נ ק ו ד ו ת 10—3ב ל ב ד .א ם כ י כ כ ל ל ל א ה צ ל י ח צ י ב ו ר ה פ ו ע ל י ם
להגיע
הכתבה
להישגים
ב נ ק ו ד ו ת 2—1
״מסיבות
אובייקטיביות״ ,ה ר י
צוינו
שמות עובדים בודדים שהגיעו לתפוקה גדולה ביותר ו א ל ה :
במסגרת
7 2
״ ה ח ב ר ש מ י ד ב י ח ד ע ם ח ב ר ביטוקאוויץ ח ת כ ו ב ־ 7ש ע ו ת 1,400כ ו נ ג י ו ת
) כ ש ה ג ו ר מ ה ה ר ג י ל ה 740ב ־ 8ש ע ו ת ( ו ה ע ל ו א ת ש י ע ו ר ה ת פ ו ק ה כ ד י
92
.98%
גוטמן ה ת ק י ן ד ל י י ם מ ח ו ט י
החבר
המתקשים
הסכינים
ברזל ע ל מ נ ת להוריד א ת
) ל פ נ י כ ן ה ו ע ס ק ו 4—3פ ו ע ל י ם ל ק ש ר ם ב ח ו ט י ב ר ז ל ( ו ב א ו פ ן
כ ז ה ג ח ם ד כ ו ח א ד ם ו ח ו מ ר ג ל ם .ח ב ר ג א מ א ר נ ה ב י צ ע ה ת ק ש ו ת ש ל 4,900
ב מ ש ך 3±
סכינים
כדי להגביר א ת
) ל ע ו מ ת — 6,000ב ־ 8
שעות
המוטיבציה ש ל כ ל א ח ד
שעות
מציבור
לפני
העובדים
כן(״.
להצטיין
ב ע ב ו ד ה ,ה ו ע נ ק ו ל מ צ ט י י ג י ם פ ר ס י ם כ ס פ י י ם ו א ף ש ה ו ת ב ב ת י ־ ה ב ר א ה ידועים
ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,כ מ ו ב ה ר י ק א ו ו ק ז ,ח צ י ה א י ק ר י ם וכדי .כ מ ו ב ן ש מ ק ד י ם
אלו זכו לכיסוי בולט ב ע י ת ו נ ו ת .
מסוימת גם
מאוד
בסקטור
יחסית*.
73
שיטת התחרות והפרסים הופעלה ב מ ז ה
המסחרי ש ב ו
העובדים
מספר
היהודים ה י ה
רב
7
בנוסף להצטיינות בעבודה יכלו עובדים ל ה ת ב ל ט ולרכוש עמדה ו ה ש פ ע ה
ג ם במישור
העובדים,
הציבורי.
ובמסגרת
ל כ ל עובד
הכווגה
הרחבה
שרצה ב כ ך
בעיקר
בפעילות
במסגרת
יותר —
האיגוד
המקצועי.
להגיש
מועמדותו
בפגי
אסיפת
המקומית —
76
לכאורה
העובדים,
7 5
ועדי־
גיתן
היה
כמובן
תוך
כ ד י ה צ ג ת ע צ מ ו ומוצאו ו ה ד ג ש ת ע ב ר ו ה פ ר ו ג ר ס י ב י ) ב מ י ד ה והיה כזה( .ל מ ע ש ה
ב ח י ר ת ו ב מ י ד ת הכיסוי ו ה ת מ י כ ה ש ק י ב ל מ ט ע ם גציג ה א י ג ו ד ה מ ק צ ו ע י
הותגתה
א ו ה ת א ה מ פ ל ג ת י המקומי.
דוגמה
מפולין,
אופייגית ל ה ב ש ל ת ו ש ל
פאלקיסט
הבחירות
אסיפת
לשעבר,
מובאת
שהתקיימה
״...כמיאל
עובד
בכיר
ב ע ג ף ה ר ו ק ח ו ת בוילגה ,פ ל י ט
בזכרוגותיו ש ל
ב מ א י 1941
הג״ל
המתאר א ת
מהלך
כדלקמן:
)נציג ש ל האיגוד המקצועי ש ל עובדי הבריאות( ש ט ף אותי
ב ש א ל ו ת אודות פעילותי הפוליטית א צ ל הפאלקיסטים ,אודות הפטריוטיזם
ה פ ו ל נ י שלי ,א ו ד ו ת ה ו פ ע ת י ב ר ד י ו ה פ ו ל נ י ו כ ר .ל מ ע ל ה מ ש ע ה ע מ ד ת י ע ל
ה ב מ ה והייתי חייב ל ת ת ת ש ו ב ו ת ל כ ל ה ש א ל ו ת ה פ ר ו ב ו ק ט י ב י ו ת ש ל כ מ י א ל
וחבר
עוזריו ו ל ב ס ו ף ה צ ה ר ת י :כ ב ן ש ל ב ע ל מ ל א כ ה יהודי ,כ א י ג ט ל י ג נ ט
יהודי ע מ ל ת י כ ל י מ י ח י י ל ט ו ב ת ה מ ו ג י ה ע ם היהודי ו ע ז ר ת י ל ה ם ב מ א ב ק ם
ה ק ש ה ע ל קיומם .כ א ז ר ח פ ו ל ג י מ ו ב ן ש ה י י ת י פטריוט ...מ ו ע מ ד ו ת י ב ב ח י ר ו ת
גפלה...״
77
י ח ד ע ם מגוון ה י ת ר ו ג ו ת ש מ ק ו ם ע ב ו ד ה מ מ ל כ ת י היווה ל ע ו ב ד י ם כ ח ד ש י ם
וכוותיקים
הטיל ע ל ה נ ק ל ט י ם ב ו ש ו ר ה ש ל מ ג ב ל ו ת וחדט־ת .כ מ ק ו ב ל
בברית־
ה מ ו ע צ ו ת ,כ ל ע ו ב ד ה י ה ר ת ו ק ל מ ע ש ה ל מ ק ו ם ע ב ו ד ת ו כ ש כ ל מ ק ר ה ש ל רצון
ל ע ז ו ב או להחליף א ת המקום היה טעון ר ש ו ת מיוחדת .סטיות מהוראות הקבע
בתחום האחזקה והתפעול עלולים היו ב מ ק ר י ם קיצוניים להביא להאשמה בחבלה
במשק
הסובייטי .ה ו א
איחורים,
העדרות
מהעבודה( היו
הדין ג ם
ושכרות.
אופיניות
בעבירות
בעוד
בעיקר
שתופעות
לעובדים
משמעת
כ ג ו ן :אי
השכרות
הלא־יהודים
ציות
) ו ב ע ק ב ו ת זה,
7 8
הרי שאר
לממונים,
העדרות
העבירות
ל א ח ס ר ו ב ק ר ב ה ע ו ב ד י ם היהודים .ב י ן ה ש א ר י ח ט א ו פ ו ע ל י ם יהודים מ ס ו י מ י ם
בהעדרות
ב ש ב ת ו ת ובעיקר בחגים*.
7
נראה ג ם שהפרות מ ש מ ע ת היו אופיניות
93
י ו ת ר ל ע ו ב ד י ם הוותיקים ל ע ו מ ת א ל ו ה ח ד ש י ם ו ז א ת ב ש ל ה ב י ט ח ו ן ה ע צ מ י ה י ח ס י
ש ל הראשונים .ב מ י ו ח ד י צ א ה ק צ ף ע ל ח ב ר י ה ק ו מ ס ו מ ו ל ש ב ש ל ה ב י ט ח ו ן ה ע צ מ י
ז ל ז ל ו ב ה ו ר א ו ת ה ק ב ע ה כ ל ל י ו ת .ד ו ג מ ה ל ה ת נ ה ג ו ת כזו ב א ח ד ה מ פ ע ל י ם ה ח ר ו ש ת י י ם
בכתבה דלהלן שפורסמה בעיתונות דאז:
מובאת
״העובדה
מאחרים
שהחלק
לעבודה,
קפלגסקי,
הגמל
שבין
חברי
כ ב ר איגד,
בגדר
סוד
הקומסומול
לפועלי
גרבר ,ק ו מ ל ר ו א ח ר י ם כ ב ר א י ח ר ו
ב״ראודונויי
בית־החרושת.
וואליאווא״
הקומסומולאים
3—2פ ע מ י ם כ ש כ ל א י ח ו ר מ ת מ ש ך
מ ־ 5ד ק ו ת ו ע ד 35ד ק ו ת .מ ג ה ל ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ,ה ח ב ר דוידוביץ )אגב ,ח ב ר מ פ ל ג ה
הגיב על כך
בעצמו(,
זו
שאיחר
בפרסום
מודעה
הפעם
בחריפות
הועלתה
היו
צעד
על
זה
נענש
חברית.
נ ע ם בוודאי
החבר
מצד
לחבר
קפלנסקי
המנהל
קפלנסקי
ה ה ת ג ה ג ו ת הנלוזה ,ש ל
המפלגתי
הארגון
בית־החרושת
שקרע
הגיב
לא
הקומסומולאים
וואליאוווא״.
ב״ראודונויי
80
נ כ ב ד ו א פ ק ט י ב י ב מ א ב ק ג ג ד ה פ ר ו ת ־ מ ש מ ע ת ואי ה ס ד ר י ם ב מ ק ו מ ו ת
8 1
מלאה העיתונות
מהירות
ב״לאפה״
לא
בלבד .ש א ל ת
לדיון ב פ נ י ה פ ו ר ו ם ש ל
הקומסומול
דקות,
ד ב ר זה
שרירותי
והסתפק בנזיפה
תפקיד
עבודה
בנזיפה
תוך
ה ש ל י ש י ת 35—20
מ ו ד ע ה ע ל איחוריו.
זו .גם
בלבך
כדי שיחה
החבר
על־יךי מנהל
קפלגסקי
וחיוביות
ביידיש
ל ר ב ו ת היהודית.
כפי
שניתן
בכמה מקרים תוצאות של
לראות
״ ש מ ר א ל ן ״ מד,־20
במקרה
באפריל
ב ו ה ו ת ק ף ק ש ו ת ע ו ב ד מ פ ע ל זה,
דלהלן:
פורסם
תגובתה
בכתב־העת
״מפירי
מאמר
ה ק ו מ ס ו מ ו ל א י ב.
של
משמעת
ק א צ נ ב ר ג שהיה
ג ם ע ו ד ך עיתון הקיר ב מ פ ע ל .כ ב ר ב ג י ל י ו ן ה ב א ש ל כ ת ב ־ ה ע ת פ ו ר ס מ ה ת ג ו ב ת ו
של
ה מ ו ת ק ף בזו ה ל ש ו ן :
״הריני
אני
מודה
מאוד מצמער
קומסומולאי
על
ששיחקתי
ועורך
המקרה.
הקומסומולאית
בקלפים
את
ומוקיע
הדבר,
עיתון־קיר.
בעבודה
כפולה
בבית־החרושת
שכן
והפרתי
התנהגות
את
כזו
הנני לציין שאינני מ ס ת פ ק
ומכופלת
אכפר על עווני.״
בתחום
הייצור
המשמעת.
הולמת
אינה
בהבעת צער
ובתחום
הפעילות
82
גם מ ע ר כ ת ״שטראלן״ ל א ה ס ת פ ק ה ב ג י ל ו י ח ר ט ה זה ו פ ר ס מ ה ב ש ו ל י ה מ כ ת ב ,
למזכיר
פניה
עבודתו
התא
הקומוניסטי
של
המפעל,
החבר
רבינוביץ
ש״יעקוב
אחרי
ו ה ת נ ה ג ו ת ו ש ל ק א צ ג ב ר ג ו ש י ו ד י ע ל נ ו באופן ש י ט ת י באיזו מ י ד ה הוא
מ י ט י ב א ת דרכו״.
ע ל כ ל ה א מ ו ר ל ע י ל ח י י ב י ם ל צ י י ן ש ל מ ע ש ה היו א ל ה מ ק ר י ם חריגים ויוצאים
מהכלל.
שונות,
בניגוד למיעוט
של
הרי ר ו ב ר ו ב ם ש ל
״יחסנים״
העובדים,
למיניהם
ובמיוחד
ובעלי
ביטחון
החדשים ,היה
עצמי
חרד על
מסיבות
מקום
ע ב ו ד ת ו ו ע ל כן ה ש ת ד ל ל מ ל א א ח ר י ה ה ו ר א ו ת ב ק פ ד נ ו ת י ת ר ה ה ג ו ב ל ת ב מ ס י ר ו ת
נפש.
ת ו פ ע ה זו ב א ה ל י ד י ביטוי מ ו ח ש י ב י ו ם פרוץ ה מ ל ח מ ה .
)חלקו השני של המאמר יפורסם כקובץ הגא(
94
הערות
лלפני ההשתלטות הסובייטית על ליטא השתייך אלפרוביץ למחנה הקומוניסטי.
.2כשמנהל הבנק המסחרי בקובנה ב א כדרכו בבוקר לעבודה לאחר כניסת הצבא
האדום לעיר ,הופתע בפתח הבנק על־ידי חייל סובייטי שלא התיר לו להיכנס ומאז
ל א חזר יותר .אם כי מיופה הכוח הממלכתי ,א .פלאקכין הבהיר לו שיוכל להישאר
כעובד אך בלי סמכויות להחליט .עד׳ בורים ברגשמיין אי ,המדור לתיעוד בע״פ
של המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית )להלן :מי״ז( עמ׳ .25—24
.3״מען טאר ניט האלטן קיין געלס אין קאסע״ ווילנער טאנבלאגז,16.7.1940 ,
עמ׳ ; 1והשווה גם ״מען דערווארט אויספיר טאקאנעס )תקנות( צו די לעצטע פינאנציעלע
געזעצן״ ,שפ ,19.7.1940עמ׳ .8
.4״די ביינק אין זייער נייער ראל״ )א געשפרעך מיטן רעגירונגס קאמיסאר
פון קאמער׳ן באגק ב׳ פלאקכין( ,טאלקפבלאט 2.8.1940 ,עמ׳ .6
.5מתוך חוק ההלאמה של התעשייה כפי שמובא בתוך קובץ התעודות:
Tarybu Valdzios Atkurymas Lietuvoje 1940—1941, Vilnius 1965.
כיגון השלטון הסובייטי בליטא .1941—1940להלן :השלטץ הטוביימי מס׳ ,106עמ׳
.150—149
.6טבלה זו וכן הטבלאות הבאות עובדו מתוך נתונים שהובאו במאמר ״ידם
של הבולשביקים בתעשייה של ליטא״ בתוך הקובץ:
Lietuviu Archyvah — Bolsevizmo Metai, voll ii Kaunas — Vilnius 1943, pp.
194—204.
להלן :הארכיון הליטאי ,עמ׳ .204—194על אף המגמה האנטישמית הברורה במקור
זה נראים הגתוגים הללו סבירים ומתאשרים גם ממקורות אחרים .עמ זאת נראה
מתוך הנתונים הבאים שעובדו לפי רשימה מקרית שפורסמה בעיתונות שבפרוביגציה,
היתד .תמוגה קצת א ח ר ת :מתוך 30קומיסארים שמונו בקובנה 10 ,היו יהודים ובשבלי —
3מתוך .10״נייע רעשימע פון באשטימטע קאמיסארן אין קאוונער און שאוולער
גרויסע אונטערנעמונגען״ ,פאלקפכלאט ,30.7.1940עמ׳ .7ברשימה נוספת למחרת היום:
מתוך 10קומיםארים שמונו בקובנה — 5היו יהודים; בוילנה — 4מתוך ; 13ביונבה — 1
מתוך ;7וירבאלן — 1מתוך ;3מריאמפול — 1מתוך ;8פלונגיאן — 1מתוך ;4
קאזלו־רודא — 1מתוך .7״ווייטערדיקע רעשימע פון באשטימטע קאמיסארן אין די
אונטענעמונגען״ ,שם ,31.7.1940 ,עמ׳ .1
.7עד׳ יוסף שמאלי ,מי״ז ,עמ׳ .в—9
.8כ ך למשל במסגרת 8טראםטים עיקריים )המרי בניין ,ביגוי ,עור ,מתכת,
טכסטיל ,קמח ,ספירט ,שמנים ופוליגראפיד (.התמזגו 600מפעלים ל־ .393נאד ,עמ׳ .108
.9״אזוי בליען און וואקסן אונזערע פאבריקך ,ווילנעי עמעם ,19.11.1940 ,עמ׳ .1
.10כ ב ר בערב הראשון לכגיםת הצבא האדום ,ביטא אחד מאנשי התזמורת
בקפה ״מוגיקה״ שבקובנה א ת הרגשת כולם לכשזימר לקול תשואות הקהל פזמון
פופולרי בפאראפראזה אקטואלית :״מאס דארף איך האבן ג ע ל ט . ,ע ם א ץ שולן מער
נישט מייגע״ ז .פעגאלאוויץ ,געברענטע טריט ,בואנופ־איירס ) 1947להלן :סגלוביץ(
עמ׳ .19
.11שפ ,עמי .165
.12השלטון הפוכיימי ,מס׳ ,106עמ׳ .150—149
.12״פארזאמלונג בון קאמיסארן פון די פארמעלוכישטע אונטערגעמונגעך ווילנער
גזאנבלאט ,10.8.1940 ,עמ׳ .4
.14כד למשל הוחזר לנהל בפועל א ת מפעל עיבוד הפרוות בדל פרידמן מקובנה —
א ח ד מ־ 4השותפים הקודמים של מפעל זה .הוא המשיך בתפקיד זה במקביל למנהל
הרשמי שמונה אז ושהיד .צעיר ח ס ר ידע מקצועי .עד׳ גזלן ,מי״ז עמ׳ .10—9המהנדס
שלמד .רוזגבלום שהיה חתנו של בעל ביהח״ר הגדול למתכת ״ליביאלד.״ בקובנה
המשיך לעבוד גם לאחר הלאמת מפעל זד .כמהגדס ראשי .עד׳ ש .רחנבלופ ,מי״ז ,עמ׳ .5
95
Vilnius
,
ל
ה
.15עד׳ י .שמאלי ,מי׳׳ז ,עמ׳ .10י
.16׳׳אין ד ע ר פראקאראטור״© ,אלקפכלאט ,17.11.1940 ,עמ׳ .7
.17י .גאר ,אזוי איז עם געשען אין ליטע ,תל־אביב ) .1965להלן :נ א ד ,עמ׳ .109
ח.ב .ישראלוב ,בעל יקב קטן בקיידאן שניהל תכתובת בעברית עם שתי בנותיו
בארץ ישראל )לד«לן :ישראלוב( כותב במכתבו מה־ 4.9.1940דלקמן :״בעסקנו לא
חל שום שינוי ומה שנוגע לעתידות ברוך ה׳ יום יום .לפי השערתי' ל א יהיה חוק
ההלאמות על עסקנו ,כי אצלנו עסוקים 4פועלים ...בכל אופן איך שיפול הדבר —
אשאר בעסקי בתור ״מומחה יין״ .במשך 12מכתביו הבאים מובאת הפסקה )בשיגויי
גוסת קלים( ״בעסקגו לא חלו שום שיגויים״ .במכתב ה־) 13מה־ 21במרץ (1941הוא
כ ו ת ב ״עד ה נ ה ל א היה ל י ברור מצבי .רק בימים האחרונים נתברר הענימ כי לכל
הפחות במשן• השגה הקרובה ל א יחולו שום שינויים ואני אשאר בעה״ב )בעל־הבית(
בעסק ע ד החורף הבא״ .ברם ,במכתבו האחרון שהגיע לארץ מיום ה־ 26במאי 1941
)כחודש לפני פלישת הנאצים לליטא( הוא כ ו ת ב :״במצב עסקנו חלו אי א ל ו שיגויים...
ע ו ד אי אפשר לע״ע להגיד אולם בדרד־כלל מצבי איגו מדאיג אותי.״
.18השלטון הפוכייטי ,מס׳ ,121עמ׳ .158
.19ל פ י ווילגער טאנבלאט .13.8.1940 ,עמ׳ .4היו גם קומיסארים שהואשמו
בהתנהגות יותר מדי טובה לבעלי־בתים כ מ ו הקומיםארית ל א ה שהיתר ,עובדת ותיקה
בחנות המנופקטורה של טראקניםקי בקובנה ואכן הוחלפה באחר .עד׳ ז .טראקניפקי,
מי״ז ,עמ׳ .3—2
.20השלטון הפובייטי ,מס׳ ,123עמ׳ .168
.21פ ר ט לנתון זה כל ש א ר הנתונים זהים ב כ ל המקורות .המספר 1,593המובא
בטכסט וכן גם בטבלה דלהלן לפי ארכיון ליטאי ,כ ר ך ,2עמ׳ 162במקורות סובייטיפ
מאוחרים המספר שוגה במקצת :1,597
L . Sarmaitis
ed, "LKP (В) Penktasis suvaziavimas" Revoliucinis Judejimas Lietuvoje,
ל ן :שארמייטיס(. ( 1 9 4 1 — 1 9 4 0
A . Butkute — Rameliene,
Lietuvos Komunistu Partijios Kova uz Tarybu Lietwos
jsitvirtinima respublikoje 1940—1941, Vilnius 1957, p. 79.
)להלן :בוטקוטא—ראמלייגה(.
ל פ י מקור סובייטי מאותם ימים הולאמו סחורות בשווי 221מיליון ליט במפעלים
מסחריים ובשירותים — בשווי של 105מיליון .״וויפל סכוירעס האט מען געפונען
אין נאציאגאליזירטע אוגטערנעמונגעך׳ ,עמעפ ,14.1.1941עמ׳ .2
.22השיעור האמיתי של בתי־העסק שהיו שייכים ליהודים היד ,ללא ספק גדול יותר
מכיוון שגם בין 4%בתי־העסק המעורבים שהולאמו היו בוודאי עסקים יהודיים ואילו
בין בתי־העסק המוגדרים כשייכים לליטאים היו גם קואופרטיבים ובתי־מסחר חצי־
ממלכתיים.
.23יוסף גאד ,אזוי איז עם געשען אין ליטע ,תל־אביב ) ,1965להלן :גאר( עמ׳
.112כ ך למשל הוצב קומיםאר בחנות קטנה בעיירה וויסוקי־דבור שמחזורה היה קטן
מהאמור בצו .לאחר כחודש או חודשיים ,בהיות בעל־החגות בבית־הכנסת בתפילת חג
או ש ב ת פרצו 12איש ודרשו שהוא ישתתף בביצוע המאזן .מאחר ובעל החנות לא
הסכים לכתוב בשבת הסתפקו בציון המחירים מפיו ורשמו זאת .במקרה .אחר באותה
עיירה ,בעל החנות והקומיםאר )שניהם יהודים( שהוצב עליה הגיעו לידי הבנה
שכתוצאתה הצליח בעל החנות להוציא ח ל ק מהסחורות .עד׳ יוטף פפידשטיין ,מי״ז
עמ׳ .5
.24מתוד 155חנויות מולאמות )בעיקר של מזון והלבשה( שהמסחר הממלכתי
)גוסטורג״( קיבל בוילנה חוסלו ) 30במרכז העיר( ו־ 25אחרות נפתחו )בשכונות(.
״ברייטע טעטיקייט פון ווילנעד מעלוכישן האנדל״ ,ד ע ד עמעפ.7.1.1941 ,
.25פגלוביץ ,מי״ז ,עמ׳ .169
.26עדות א .פגלפון ,מי״ז ,עמ׳ 8והשווה עמ׳ 8והשווה ג ם עדויות :מי״ז
ז .טראקניפקי ,עמ׳ ,3—2מ .קליבאגפקי ,עמ׳ ,16—15ט .שדפנופיץ ,עמ׳ .4—3
96
.27״וועלכע סאכרים האבנ ארויסגאכאפט געלט ערעוו נאציאנאליזאציע׳׳ דער עמעם,
,24.1.1941עמ׳ .2
.28״אן ורסן פון ״בוטו סקיריוס״ טאר מען ז י ו ניט אריבערהויבן פון איין
דירע אין א צוויטע״ ,היינטיקע גייס ,28.7.1940 ,עמ׳ .4
.29כוטגןוטה—דאמאלייגא ,עמ׳ .81
.30גאר ,עמ׳ .119
.31כ ך למשל הוצאה תוך שבוע משפחת ישפן ,מעובדי ביהח״ר ״קוטוך )(Cotton
מדירתם שנועדה להרחבת משרד המיליציה .עד׳ אברוזפ ישען ,מכתב מ־.16.1.1975
בדירתו של בעל חנות קטנה בעיירה אוקשטאדווארים )וויסוקי־דבור( נקבע משרד
המפלגה הקומוניסטית ואילו לו לאימו ולדודים שלו הותירו רק א ת המטבח וחדר שינה.
עד׳ י .פפירשטיין ,מי״ז ,עמ׳ .7
.32כנ״ל אירע למשפחת קולומבוס ושאר הדיירים בבית מגורים אכסלוסיבי בעיר
קובנה .עד׳ הקריפפיו ,מי״ז עמ׳ ;8—7משפחת סמולניק מהעיירה מאראץ ,שניהלה
אכסניה בבנין פרטי שלהם נאלצה לפנותו תוך 20שעות עד׳ שמאלי ,עמ׳ 12והשווה
גם עדויות ז׳ טראקניפקי מי״ז ,עמ׳ .4—3
.33במרץ 1941עדיין הולאמה דירתם ב ת 4החדרים של משפחת לוי והם נאלצו
לחזור לעיירת מוצאם .עד׳ ע .לוי ,מי״ז ,עמ׳ .5
34השלטון הפוכייטי ,מס׳ ,182עמ׳ .255—254
.35ש .וואלפפאן ,״פון שטעטל הענדלער צו א נייווירט״ )א באזור אינ ראפאלישקער
הויף( ,ר ע ד עטע ,11.6.1941 ,0עמ׳ .5נושא הכתבה הוא אייזיק שאכער שלפני כן
היה תגרן של עופות.
.36על נסיונות ראשונים של חקלאים יהודים להשתלב במסגרת הקולחוזים המוקמים
ר א ה :לייזעד ווארטאן ,״יידישע לאנדווירמטן באשלאסן שאפן קאלווירט״ ,ד ע ר עטעפ,
,7.5.1941עמ׳ .1
.37מזכיר המפלגה הקומוגיסטית באמור וילנה ,יאגקל ויניצקי ,העלה עוד בתחילת
ביצוע הלאמת הקרקעות א ת הרעיון ״שניתן להקציע חלקות אדמה גם לבעלי־מלאכה
היושבים בעיירות קטנות וביישובים ושאינם מסוגלים להתפרנס ממקצועם בלבד״.
״ווי ווערט דורכגעפירט די ערד רעפארם אין ווילגער קאנט״ ,פאלקפבלאט,16.8.1940 ,
עמ׳ .4—3
.38האדביון הליטאי.2 ,
39בגוסף לאישים שהוזכרו לעיל )כמו הקומיסארים העממים )המיניסטרים( חיים
אלפרוביץ לתעשייה מקומית ,אליהו בילוייץ לתורת מזון ,אברהם פלאקכין — אשר
על הלאמת ׳הבנקים והמסחר ועוזרו בנימין רומאנובסקי ,נמנו על קטגוריה זו גם
טויבה מיימין — מהנהלת הקומיסריון למסחר; אפרים ברקמן — איש ה״גוספלאף׳
)תיכנון מ מ ל כ ת י ( ; מ .יאמין — סגן מנהל הגוסבגק בליטא; ויקטור מיצלמאכר —
ראש אגף במיניסטריון לעבודה )ואחר־כך קומיסאר עממי לבריאות( .ססיצקי — מנהל
המסחר הממלכתי; שמערל מיימין — הממונה על הקואליציה מטעם הועד המרכזי של
מק״ל; יומין — מנהל הבנק המרכז בקובנה; סולובייטשיק — מנהל הבנק המסחרי
בקובנה; חיים ילין — סגן מנהל הטראסט הפוליגראפי .בדרג נמוד יותר של בעלי
תפקידים מסוג זה גיתן להכליל כאן א ת י .לוין — נציג קומיםריון התעשייה בוילנה;
ישראל הירש — מהנדס מחוז פוגיבז׳ וולף היימאן — מהנדס ראשי של פרוייקט
אליטוס 2ואחרים.
.40בין מנהלי מפעלים אלו ה י ו :זיידלםון — ביהח״ר ״פורס ) (Fursלפרוות
בוילנה; אהרון לוריא — מנהל ביח״ר לנעליים ״באטאס״ (Batasב ש ב ל י ; סאדוביץ —
ביח״ר לגרביים ״ ק ו ט ו ך בקובגה .ווינר — מנהל ביח״ר לנעליים מס׳ 16בוילקומיר;
גורדון — מגהל דפוס ״באנגא״ ) ; (Bangaמילד — מגהל דפוס מ ס ׳ ) 1לשעבר
האלמגה והאחים ראם( בוילנה; רזגיקוביץ — מהנדס ראשי של ביח״ר לסוכר במריאמפול;
שרה שוטלגד — מגהלת ביח״ד לשוקולד ״קדימה״ בקובנה וכן גם מנהלי בתיה״ח
לתוצרת מזון ב מ ו :״ויקטוריה״ ,״פורטוגה״ ,גיאפול״ ,״גלוקוזה״ ועוד .א .אלישביץ —
מנהל המאפיה הקואופרטיבית ״האופה האדום׳׳ בוילנה; ברונזאפט — מנהל ארטל
97
a
s
u
l
לתעשיית כפפות ב ו י ל נ ה ; .ליבה צטלר — מנהלת ביח״ם לטריקוטאז׳ )(Pasvaiste
פאשוואיסטה״; איציק קראוויץ — מנהל ) (Satrija״שאטדיה״ ב ט א י ; חנה שר —
מנהלת מפעל לעיבוד עץ בפלונגיאן; מנשה שפאי — מנהל ביח״ר לעיבוד פשתן
ב ש ב ל י ; שמעון גורדון — מנהל ביח״ר ) (Latex״ליטאקפ״ ב ק ו ב נ ה ; אברהט שרייברג —
מנהל ביח״ר לצבעים ועוד )ראוי לציין כי שש האחרונים היו חברי מק״ל ואסירים
פוליטים לשעבר(.
.41להלן :שטרום — הממונה על רשת חנויות ״פאראמא״; ליפשיץ — מנהל מחלקת
המטפקטורה ב׳׳פאראמא״; משה מלאד — מנהל מחלקה המנופקטורה ב״פאראמא׳׳;
אפשטיין — מ׳׳מ מנהל מנהל הלשכה המרכזית של הקואופרטיבית הצרכניים וחבר
הנהלת חברת ״ליאטוקיס״; קאגאן — מנהל מחלקת הנפט ב״ליאטוקים״; יאנצ׳בסקי —
מנהל מחלק״ הכימיקלים ב״ליאוטוקים״; חגה קגן — מ נ ה ל ת הממגורה בשאבלי;
מ .שטיין — מנהל חברת הפסולת ״םאיוזוטיל״ ב ק ו ב נ ה ; שלמה שלייף — מנהל בית־קפה
״מוניקה״; שמואל בלושטיין — מנהל מרכז )בסיס( לשיווק עורות; יענקל ביימאן —
מנהל קולנוע ביורבורג; בונה גלזריינא — מנהל קולנוע )שני האחרונים חברי מק״ל
ואסירים פוליטים לשעבר(.
42בין ראשי מחלקות הקאדרים ה י ו :ראפ — במיניסטריון ל מ ס ח ר ; אליעזר זילבר —
בקומיפריון התעשייה )בקובגה(; ראטנר — בטראםט הפשתן; לייבל רוק — ב״פאראמא״;
שפיאר — ב״ליאטוקיס״ .בין מנהלי הםפצאדאלים )המחלוקת המיוחדות( היו :פסח
גריל — ב״פאראמא״ ,רוזה זיסלמגוביץ — ב״וואלגיס״ ,איסר שמידט — בקומיסריון
לתוצרת עץ ,בטראםט העצים — שרה בייליס.
.43בין ראשי האיגודים המקצועיים היו :יודל שייביץ — מנהל מחלקת הארגון
בועד המרכזי של האיגודים המקצועיים; יעגקל שפירא — הממונה על התכתובת בועד
המרכזי; א .פיינזילבר — יו״ר הועד המרכזי בוילנה; מ .קליין — יו״ר הועד האיזורי
של קובגה; יאווגני לוין — יר׳ר פועלי בגיין בזאראסיי; ג .רביגוביץ — מזכיר האיגוד
הרפואי; חיים־בר חיימוביץ — מ׳׳מ יו״ר הבנאים; סגדר אייגולסקי — יו״ר עובדי
המסחר; איציק ויטנברג — יו״ר פועלי העור בוילנה; ב .שרשניאבסקי — מזכיר
ועד העובדים של ביח״ר מס׳ 1לרהיטים בוילנה )שני האחרונים היו לאחר מכן
מראשי המחתרת היהודית בגיטו וילנה(.
.44פ א ב ק ד יאנהלאפ ״א פראלעטארישע דירעקטאר אין קאטאן״ ,פאלקפבלאט,
,31.8.1940עמ׳ .7
.45יאנמל י ו ד ״ווילנער גאס 25גייט צו די וואלף׳ שטראלן ),30.11.1940 ,26 (61
עמ׳ .2
.46נתונים א ל ה וכן אלה שלהלן מובאים על ־פי מקור ליטאי שבדרך כלל מצטיין
בנטיות אנטישמיות גלויות .לפי מקור זה 70%מהעובדים היהודים במיניסטריון התעשייה
נכללו בפקידות הבכירה )מגחלי מ ח ל ק ו ת מדורים ,וחברות יועצים ,מנהלי חשבונות
וכד׳( — 20% .בפקידות הבינונית ורק 10%בפקידות הזוטרית.
Albertas
Tarulis,
"Lietuvos Ukio Katastrofos pradzia".
הארכיון הליטאי ,1 ,עמ׳ ) 15להלן :טארולים(.
Negirdetas Smurtas Soualizmo
vardu",
Jurgis G
בתוך הארפיון הליטאי ,3 ,עמ׳ .96
נתון זה מסתבר מתור מספר העובדים בעלי שמות יהודיים שלא הופיעו לעבודה לאחר
פלישת הצבא האדום לליטא.
A . Vilainis,
"Kain zydai uzvalde lietuviskas imones ir kain jase seimininkavo". .48
)כיצד היהודים השתלטו על המפעלים הליטאים ל ה ל ן — :״היהודים השתלטו״( •הארכיון
הליטאי ,2 ,עמ׳ .283
.49שפ ,עמ׳ .287המספר נקבע כנ״ל בהערה .46
.50על השגשוג הגדול במקצוע הנהלת־חשבוגות ניתן ללמוד מהמשכורות הגבוהות
של בעלי מקצוע ז ה ; כד למשל משכורתו של מגהל־חשבוגות ראשי )גלאוובוד(
נעה בין 1,100—540רובל )לעומת משכורתם של מנהלים ראשיים 1,200—540רובל(.
ד ע ר עמעט 29.11.1940 ,עמ׳ .6על הדרישה לבעלי מקצוע מעולימ ניתן ללמוד גם
98
מהמודעות הרבות בעיתונים; כד למשל בעמ׳ ד של ד ע י עטעפ ,מה־ 9.1.1941מצויינות
לא פחות מ־ 3מודעות ״ס׳ פאדערט זיר א בוכאלטער״ )נדרש— מנהל חשבונות(
עבור מפעלי חרושת .לתופעה זו גם השלכות בלימוד מקצוע .כ ך למשל בעמ׳ 7
של עיתון זה מה־ 4.1.1941שתי מודעות על הקניית מקצוע זה וכן של השפה הרוסית
שהיתה אז נדרשת ,ארבע מודעות בגיליון דער עמעפ 18.12.1940 ,עמ׳ 5ו־ 3מודעות
שם 22.2.1941עמ׳ .4
* .50עדות ansaה ל י » * ן י ,מי״ז ,עמ׳ .16 ,19—9בביח״ר להלבשה הכניס המנהל
הקומוניסטי )איש השוה״צ לשעבר( א ת חבריו לשעבר מההכשרה של השוה״צ ,את
פעיל קרן היסוד צבי רוזגצוויג ו א ת גיסו הציוני .עד׳ י .שמאלי ,מי״ז עמ׳ .9—8
.51עדות א .שטוקאדביץ ,עמ׳ 10והשווה גם ״היהודים השתלטו״ ,הארכיון
הליטאי ,2 ,עמ׳ .284
.52עד׳ י .יבדוכי? ,מי״ז ,עמ׳ .8
.53עד׳ בוריפ ברנשטיין ,אי ,מי״ז ,עמ׳ .29—28
.54עד׳ •оילין ,גי ,מי״ז עמ׳ .9—8
.55השלטון הפובייטי ,מס׳ ,160עמ׳ .226בהקשר ז ה ראויים לציון מיוחד דברי
ראש משרד הבריאות בוילנה ,ד״ד שטאכלםקי ,פליט לשעבר מפולין שהתלוגן הלמאי
לא אופשר לו לעלות בדרגה בענף הרוקחות בו ע ב ד בהצטיינות :״אגו מקיימים
ס ד ר חדש ועל כ ך דרושים ל נ ו אגשים משלנו ,בטוחים ,כלומר אנשי מפלגה או אפסיים
גמורים — ״טאבולה ראזא״ — אודותיר שמענו ידיעות שאתה איש פעיל מ ל א מרץ
אולם אינך שייך אלינו .אומנם אינך מסוכן ל נ ו שכן כאלה אין אגו מחזיקים בבתי־
המרקחת שלגו .א ת ה יכול בשקט להמשיך בעבודתד המקצועית כמנהל וכשנשתכגע
בלויאליות ש ל ך בוודאי ננצל אותך במשרה מתאימה״ .מאג׳ מ׳ באלבערישקי ,שטארקער
פון אייזן ,ת ל ־ א ב י ב תשכ״ז )להלן—:באלכערישקי( מי״ז ,עמ׳ .100
.56אדבקאד י .יאנעפ ,״ארבעטער פ ו נ ״רויטער שטערנ״ פאדערנ באזייטיקן פון
פאבריק דעם געוועזענעם באלעבעאס״ ,ד ע ר עמעפ ,26.1.1941 ,עמ׳ .6
.57גער ,״ווען מען פארשיטייט נישט די פליכטנ פ ו נ קאמיוג״ ,ד ע ר עמעפ,
,6.3.1941עמ׳ А
.58לייזער ,״אן אינצידענט וואם טאר ניט זיר איבערכאזערנ״ ,דעו־ עטעפ,
,28.1.1941עמ׳ .5
.59הילעל ווידשובפקי ,״פארוואם איז נויטיק א פאלקס־ציילונג ?״ ווילנער
טאגבלאט ,23.7.1940 ,עמ׳ .2
.60על מותו ש ל הפועל הוילנאי יחיאל ז׳יאלזקו בתאונת עבודה בכביש על־יד
ומאווים )מזרח ליטא( ר א ה :״טראגישער טויט פון אן ארבעטער״ ,ווילגער טאגבלאט,
,22.7.1940עמ׳ л
.61׳׳פלאן פולקאס צו ליקווידירן די ארבעטסלאזיקייט אין וילנע״ ,ד ע ד ע מ ע פ ,
,9.1.1941עמ׳ 2על 600עובדים הנדרשים בביהח״ר בווילייקא החדשה ר א ה :״מיד
אקטיוויזירן ד י וואל־קאמפאגיע אין ניי ווילייקע״ ,ווילנער עמעפ ,28.12.1940 ,עמ׳ .4
.62״ארבעטספארטיילונג צווישן ווילגער דאקטוירים״ ווילנער טאגבלאט,13.8.1940 ,
עמ׳ .4
.63״פאראן ארבעה פאר דאקטוירים״ ,ווילנעד טאנבלאט״ ,43.1940 ,עמ׳ .3
.64ברשימת הרופאים שהתמנו ב־ 19נקודות לטיפול חינם בילדים גילאי 16—0
בוילנה מצויים לפחות 4יהודים ו ה ם :ד״ר לאזאר בוזשאנסקי ,ד״ד מארקום ברייטבראד,
ד״ד אננא גלאבוס ,ד״ר ראכל וולאק .ווילנעד עמעם ,8.12.1940 ,עמי .6
.65״די אויפלעבונג אין פאליגראפישן פאד״ ,ווילנער עטעפ ,26.12.1940 ,עמ׳ .6
.66על השגיו של המתכנן גרבר להכגסת דיאגרמות גראפיות בביהח״ר ״לימא״
ומשמעותם להעלאת פריון העבודה במפעל ר א ה :א .גוטמאן ,״לימא״ קאמביגאם דארף
אויפקלערן די ארבעטער דעם באטייט פון גראפיק״ ,דער עמעפ ,23.4.1941 ,עמ׳ .6
.67ע ל תופעה זו גיתן לעמוד מרשימה שמית של מצטייגים ממפעלי־חרושת
שפרסם הקומיסאר העממי לתעשייה בתחילת ; 1940לפי רשימה זו היו בביהח״ר לגרביים
״םילווא׳׳ 6יהודים לפחות מתוך 17מכלל העובדים המצסייגים; בביהח״ר ״טראמיס״ —
99
3מתוך ; 7ב״באקארא־קארטונאז׳ ״ — 3מתוך ; 10בביהח״ר לטריקוטאז׳ על־שם
״ליםיאנה״ — 3מתוך 5וכוי .״באפעל גומער 142פון פאלקאם פ א ר ארםיקער
אינדוסטריע״ ,פאלקפבלאט ,11.11.1940 ,עמ׳ .1ברשימה דומה של הקומיםאר העממי
לתעשיית המזון מצויים 122שמות יהודיים מכלל של 150מצטיינים .״באפעל פון
פאלקאם פ א ר שפית אינדוםטריע״ ,פאלקפבלאט ,11.11.1940 ,עמ׳ .3ברשימת 54מצטיינים
מביהח׳׳ר לבדים ׳׳לימא״ ) (Limaהיו לפחות 12שמות יהודים .׳׳ 54ארבעטנדיקע
פרעמירט אין ״לימא קאמבינאם״ ,דער עמעפ ,23.5.1941 ,עמ׳ .2
.68׳׳פארוואט האבן מיר געקראגן די גרעסטע פדעמיע און די רויטע פאן — א
געשפערך מיטן דירעקטאר פון ״פורס״ כ׳ זיידלסאן״ ,ווילנער עמעפ ,17.12.1940 ,עמ׳ .2
.69ש .זשירמאן ,״די ווילגער מעלוכישע טריקאטאזש פאבריק ״אוואנגארדאם״,
ד ע ד עמעפ ,9.5.1941 ,עמ׳ .2
.70״די טאבאק אינדוסטריע ווערט ראציאנאליזירט״ ,דעד עטעפ ,25.5.1941 ,עמ׳ .8
.71כ .שטויןלעד ,״א סאצגעוועט אין ליוועלא לעקאוועד ד ע ר 18קאגפערענץ
פון א ל ק פ ) ב ( ״ ,שםראלן ,5 ,עמ׳ .10
.72ג .שמושלעד ,״ווי איז דורכגעגאנגען דער סאצגעוועט אין ״ליוועלא״ זדעד
עמעפ ,11.3.1941 ,עמ׳ .6
.73ראה נוסח מכתבו של טכנאי־בנין נ.מ .יופה בעת שהותו בבית ההבראה ע״ש
י.מ .פרונזה בחצי־האי קרים ת ח ת הכותרת :צי ה א ב איד ווען־ניטאיז געקענט כאלעמען
וועגן אזא גליק״ )האם יכולתי פעם לחלום על אושר כזה ז( ,ד ע ר עמעפ,30.1.1941 ,
עמ׳ .1פרטים על המצאתו של עובד תשלובת הבשר ״מאיסטאס״ בעבודה ז כ ה למענק
של 300רובל ר א ה :ה׳ זילכער ,׳׳באשאנקען דעס כ׳ באזנער פ א ר א נייע דערפינדונג
אין ׳מאיםטאס׳״ ,ד ע ר עמעפ ,27.4.1941 ,עמ׳ .2
.74כ ך למשל הוענק פסל סטאלין לבית־המםחר מספר ) 8לשעבר ״פרו־פרו״
Fru־ (Fruבקובנה וכל אחת מ־ 18העובדות בו )מהן 17יהודיות( קיבלה אגרת
הערכה ו־ 100רובל פרם .״ערעוו דעם אינטערנאציאנאלנ פרויען־טאג באשאנקען
אנגעשטעלטער אויסגעציינטלערינם״ ,דער עמעפ ,7.3.1941 ,עמ׳ .6
.75כך למשל הואשם ועד העובדים בביהח״ד ״בוסטון״ שחבריו ״עושים פרוטקציה״
למכרים ולקרובים ובצורה כזו הכניסו שם למשרות ״אנשי משפחה בלבד׳׳ ,לפי ׳׳די
ב א ר א ט ו מ פון ארבקארן פון פאלקםבלאט״ ,פאלקפבלאט ,17.11.1940 ,עמ׳ .8
.76בחירות בקנה־מידה ארצי לועדי־עובדים )ארבקאם( ומוסדות האיגודים המקצועיים
)פראפארגאנען( נערכו בליטא הסובייטית בתקופה השלישית ש ל הםובייטיזציה ובעיקר
באביב .1941רשימות שמיות של הנבחרים במספר מפעלים ר א ה :״די וואלנ צו די
פראפארגאנענ פ ו נ די אונטערנעמונגענ איבערנ גאנצנ לאנד״ ,דעד עמעפ ,1.4.1941 ,עמ׳ .6
.77כאלבערישקי ,עמ׳ 102—101וראה גם א ת הסייפא של הערה .52שמץ ביטוי
לתופעה זו ניתן אולי למצוא בידיעה על הנעשה במנסרד ,בוילקומיר; מ צ ד אחד
מצויינות העובדה ש־ 5עובדים )כולם בעלי שמות משפחה ושמות פרטיים לא־יהודים(
גענשו עבור שכרות ולעומת זאת העובד משה שפירא העלה תפוקתו ב־ ,200%הקמסומולאי
דוד ב ח א ק — ב־ 170%והקומסומולאי שמואל וולפסון ב־.125%
.78י .שפירא ,״באשטראפס פארגולשטשיקעם אין ווילקאמירער זעגמיל״ ,ד ע י
20.4.1941
, f i S f f O Oעמ׳ .4
בעיה זו נמשכה כנראה חודשים רבים ,שכן לקראת פסח תש״א עדיין נדרשו פועלי
מפעלים חרושתיים לעבוד בחגים :״ 142פאבריקנ באשלאסנ צו ארבעטנ אין די טאג
פ ו נ די רעליגיעזע יאנטויווימ״ ,דעד עמעפ ,13.4.1941 ,עמ׳ .5
.79נ ע ר ,״די ערשטיקער פארטיי ארגאניזאציע פ ו נ ראודאנא וועליאווא״ פירט
איינ דיסציפלינ א פ נ פאבריק״ ,דעד עטעפ ,9.5.1941 ,עמ׳ .2
.80ע ל תיקון ליקויים שוגים במסגרת מקומות העבודה כתוצאה מהעיתונות ר א ה :
מכתבו של בוחן בביהח״ר ״ז׳יאדאס״ איפער דאזענבעדג ,״די גרויסע ווירקוגג פוג דעד
פרעסע א פ דער פאבריק״ ,דעד עמעפ ,11.6.1941 ,עמ׳ .2
л .81קאצענכערג ,״צו דער רעדאקציע״ ,שטראלנ ,מאי ,1951עמ׳ .23
.82ל .נאטאנזאן ,״א שטים פון א האנטווערקער״ ,פאאןפבלאט ,8.8.1940 ,עמ׳ .8
100
זיינפלד חוה
ר א ש י ת ו
ש ל
כ מ ת י י ח ס
ה מ ו נ ח
ל ח ו ר ב ן
״ ש ו א ה ״
י ה ד ו ת
—
א י ר ו פ ה
׳׳אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא״
)משלי י״ג ,כ״ח(
מ ב ו א
הדיעות
רבות
המחלוקת
וחלוקות על
מועד
״תקופת
התחלת
ע ל ה ו פ ע ת ה מ ו ש ג ״שואה״ ש ה ת ג ב ש
השואה״,
מכאן
גם
אולי
א ח ר ־ כ ך ו ה פ ך ל מ ו ש ג המייצג
ת ו פ ע ה ח ר י ג ה ב י ו ת ר ב ת ו ל ד ו ת ע ם ישראל ו ב ת ו ל ד ו ת ה ע מ י ם ב כ ל ל .ל ע י ת י ם ג ת פ ש
ה מ ו ש ג ש ו א ה ר ק ב ה ק ש ר ל ה ש מ ד ה ה ט ו ט ל י ת ש ל ה ע ם היהודי ב א י ר ו פ ה ,ו ל ע י ת י ם
משתמשים
המציעים
בו החל מן הרדיפות מאז כיבוש פולין
להתחיל א ת התקופה מאז עליית היטלר
ע ל ־ י ד י הגאצים ,ו א ף יש
לשלטון
בגרמגיה .לכן גם
ג ע ר ך ה מ ע ק ב א ח ר י ה מ ו ג ח ״שואה״ ,ה ח ל מ־ ,1940כ פ י ש מ ע ז ע ל כ ך א ו ר י א ל ט ל
1
ב נ ס פ ח ל מ א מ ר ״ ע ל ח ק ר השואה והג׳נוסייד״ .ב מ א מ ר ו מציין א .ט ל כ י ״ ל ר א ש ו ג ה
מופיעה
ה ת י ב ה ׳שואה׳ לציין ה ש מ ד ת היהודים
באירופה
בימי מ ל ח מ ת העולם
ה ש נ י י ה .ב ח ו ב ר ת ׳ ש ו א ת יהודי פולין׳ ב ה ו צ א ת ה ו ע ד ה מ א ו ח ד ל ע ז ר ת יהודי פולין,
י ר ו ש ל י ם ת״ש—.1940״*
ב נ ק ו ד ה ז א ת י כ ו ל י ם א נ ו ל ה ב י א סימוכין ע ל ה ו פ ע ת ה מ ו נ ח ״ ש ו א ה ״ ה מ ת י י ח ס
לרדיפות
לזמן
היהודים ת ח ת
השלטון
הנאצי,
בעיתונות
ובפרסומים
אחרים,
קודם
המוזכר ב מ א מ ר הנ״ל.
כ ן י כ ו ל י ם א נ ו ל נ ס ו ת ו ל ח ל ו ק ע ל פ ס ק ה ש נ י י ה ב מ א מ ר זה ה א ו מ ר ת ״ ע ל א ף
פ ר ס ו ם ר א ש ו נ י זה ,ה י ה המושג שואה נ ד י ר ) тагаה ד ג ש ה ש ל י ( * ע ד א ב י ב .1942״
כך
ס ו ב ר ג ם י ו א ב ג ל ב ר המציין,
במאמר על
״ ה מ ד י נ י ו ת ה צ י ו נ י ת ויהודי
* כל ההדגשות ,בעבודה זו הם שלי ,אם לא צוין אחרת.
101
״השימוש במושג
אירופה״:
ב ־ 1941וב־1942
׳שואה׳ ה י ה מ ק ו ב ל
גורלו
לציון
ש ל ה י י ש ו ב ב מ ק ר ה ש ל פ ל י ש ת צ ב א ה צ י ר ל א ר ץ ו ר ק ב ס ו ף 1942ה ח ל ו ל ה ש ת מ ש
2
בו בהקשר ל מ ת ר ח ש באירופה.״* ולא כ ך הוא!
להבנת
מבחיגת
הבעיה
ה ע ם היהודי
התקופה
בתוך
גנסה
ה ז מ ן ? .2מ ה
ל ה ב ה י ר ש ג י פ ר ט י ם .1 :מ ה ו
הייחוך
בלבד ,או
במושג
לטרגדיות
תחום
שפקדו אף
אחרים?
עמים
לטרגדיה
באשר
של
לתחום
ו צ מ צ ו מ ו ל ש נ י ם 1945—1939ח ו ל ק ש א ו ל א ש ב מ א מ ר ו ״ ק י ד ו ש ה ח י י ם
החורבן״* ו א ו מ ר :״ ד ו מ ה
,1933
תקופת
ש ו א ה ? ה א ם ה ו א ייחורי
השואה
עם
עלייתם
ש ה ת ח ל ת המלחמה המאורגנת
הנאצים
לשלטון של
בגךמניה,
ביהודים
מלחמה
בתחילת
בדרכי
שנעשתה
0
ארגון ו מ נ ה ל ש ל מ ד י נ ה מ ו ד ר נ י ת א ו בסיועה ,ה י א ר א ש י ת ה ש ל ת ק ו פ ת ה ש ו א ה .״
שותף ל א ו ת ה ד ע ה א נ ו מוצאים ביעקב רבינסון במאמרו ״ ה ש ו א ה ״
היא הפרק הטראגי ביותר
6
״השואה
בעת
ב ת ו ל ד ו ת ה ע ם היהודי בגולה ,ו ב ת ו ל ד ו ת ה א ד ם
ה ח ד ש ה ב כ ל ל ,ר א ש י ת ה ב ג ר מ נ י ה ב ־ 3 0ב י נ ו א ר ,1933ע ם ע ל י י ת ה נ א צ י ם ל ש ל ט ו ן ,
7
ו ס י ו מ ה ב מ א י 1 9 4 5״ ) ג ם ל ג ב י ה ס י ו ם ח ל ו ק ו ת הדיעות ,א ב ל ל א א ת י י ח ס ל נ ו ש א
מ ש ו ם שאיגו שייר ל ע נ י י ג י ( .
ו א י ל ו י ה ו ד ה ב א ו א ר ב מ א מ ר ו :״ ה ש ל כ ו ת מ ח ק ר השואה ע ל ת ו ד ע ת נ ו ה ה י ס ט ו ר י ת ״
8
מ ד ג י ש ש ל ג ב י ת ח ו מ י ה ז מ ן ש ל ה ש ו א ה י ש עדיין ויכוח ,ו ה ו א מציע ...ל ק ב ו ע ל ו
ג ב ו ל ר א ש ו ן ב ש נ ת ,1933ו ה ס י ב ו ת מ ו ב נ ו ת .ואילו א ת ה ג ב ו ל ה א ח ר ו ן ״ א ג י מ צ י ע
ב ש נ י ם 1949—1948״...יי
לקבוע
גם דן מכמן
במאמרו
״לבירור
ה מ ו ש ג ׳הצלה׳
השואה״
בתקופת
1 0
מבחין
בזמן ש י ש צ ו ר ך ב ה צ ל ה ,ש ה ו א ״ ב ה כ ר ח פ ו ע ל ־ י ו צ א מ ה ה כ ר ה ,כ י מ ר ח פ ת ם כ ג ה
לקיומם של אנשים״.
11
כ ש ל ב ר א ש ו ן ה ו א מ צ י ע א ת ״ ה ה ל ם ה ר א ש ו ן ) (1933״ .
1 2
ע ל כ ן א ם נ נ י ח ש ר א ש י ת ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ה י א ב־ ,1933ע ם ע ל י י ת ה י ט ל ר ל ש ל ס ו ן ,
ה ר י ש י ש ל ח פ ש א ת ה מ ו ש ג ה ח ל מ א ו ת ה ע ת .ו א ש ר לייחודו ש ל ה מ ו נ ח ״ ש ו א ה ״
הרי יש
בנושא
״אחת
רבים
זה
מדבר כבר
השאלות
ובהמשך
המצייגים א ת
הקשות
הדברים הוא
המוגח
אוריאל
בחקר
שואל:
טל
שואה כשם
גרדף
במאמר ״על חקר
השואה היא שאלת
למקרה
״...ובאשר
המשותף
״מסתבר
1 5
והג׳גוסייד״גנ
והנבדל
המיוחד ש ל
הוא מוכיח א ת הצורך ל ה ב ד י ל בין מקרים מ י ו ח ד י ם ?
אפוא שמכלל
לרצח־עם
השואה
)ג׳נוסייד(.
ביניהם״*
1
השואה,
האין
ומסכם א ת דעתו
בכר:
ת ו פ ע ו ת ׳הג׳נוסייד׳ ת ו פ ס ת ה ש ו א ה מ ק ו ם מ י ו ח ר ב מ י נ ו ,
הן ב ת ו ל ד ו ת ע ם י ש ר א ל ,ו ה ן ב ת ו ל ד ו ת ה א נ ו ש ו ת כ ו ל ה .״
16
ש ו ת ף ל ד ע ת ו י ש ר א ל ג ו ט מ ן ה א ו מ ר :״השואה היא מ ע ש ה ה נ כ ל ל ב ק ו מ פ ל ק ס
ה פ ש ע י ם ש ה ו ג ד ר ו ב ת ו ר ג׳גוסייד ,א ך ה׳ג׳נוסייד׳ איגו מ מ צ ה א ת ה ב ס י ס ה א י ד י א ו ל ו ג י
של הפתרון הסופי ש ל ה ש א ל ה
ה י ה ו ד י ת ״ .״ דיעה כ מ ע ט א ח י ד ה ק י י מ ת ב ג ו ש א :
כ י כ ב ר ה י ו ב ה י ס ט ו ר י ה ש ל ה א נ ו ש ו ת נ ס י ו נ ו ת ל ה ש מ ד ת ־ עם ,א ם ז ה א ת ה א י נ ד י א נ י ם
במאות
ש ע ב ר ו ו א ם זה
במאה
ה ע ש ר י ם ,כמו׳ ר צ ח
ע ל ־ ידי
הארמנים
התורכים,
ר צ ח ע ם ש ב ו צ ע ב ב י א פ ר ה ועוד ,א ב ל ייחודה ש ל ה ש ו א ה ה ו א ב כ ר ש ר צ ח ה ע ם
היהודי
מבחינת
שבירה
תוכנן
שלילת
לפרטיו,
זכויות
כשכל שלב
יסוד של
מקדם
יצור
ומכוון
לשלב
אנושי ,ו א ם
שיבוא
מבחינת
אחריו,
דיכוי,
אם
רדיפות,
פסיכולוגית ,חקיקה אנטי יהודית ועד להשמדה פיזית ו כ ל ז א ת ב ה ת א ם
ל א י ד י א ו ל ו ג י ה ש ל א ה ו ס ת ר ה ו נ ת נ ה ביטוי מ ל א ל כ ו ו נ ו ת י ה הזדוניות.״ ו מ ח ז ק ד ב ר י ם
102
א ל ה ישראל
היהודי
״האם
גוטמן
ומוכן ה י ה
בבדן
היהודי?
על הנפש.״
בהמונינו
לקבוע כי
הצורר
ומאשר זאת
תצליח ר ק אם
יושמדו
ניתן
להותיר א ת
יותר
18
לומר ,כ י
גופו,
הקטע
״מיק
האויב א ת
כריתה הן ע ל
הגוף
והן
קאמף״:
המלחמה
מ ר ע י ל י ה ה ב י נ ל א ו מ י י ם ״ ) ע מ ׳ .(372
הנאצי ,ר צ ה
בגופו
של
האויב
הגאצי ג ז ר
מתוך
בנוסף ע ל
בעבר דרש
ואילו
נפשו
של
״החדרת רוח
הפוזיטיבית ע ל
לאומית
ג פ ש ו ש ל עמנו,
19
ע ל ייחודה ש ל ה ש ו א ה ב נ ו י ייחודו ש ל ה מ ו ש ג ״שואה״ א ש ר מ ק ב ל ל ר א ש ו נ ה
א ת מ ש מ ע ו ת ו ה ח ר י פ ה אחרי ״ ל י ל ה ב ד ו ל ח ״ ב ־ 1 0ל נ ו ב מ ב ר 1938ואכן מ ת א ר י ך
זה ואילך הוא מוצג באותה מ ש מ ע ו ת בעיתונות ה ע ב ר י ת בארץ־ישראל.
כדאי להבהיר נקודה נוספת והיא :כי אין ל ת ת כדוגמה מונחים המתייחסים
לשואת העם
במעורב
הנאצים,
צבאות
משום
היהודי
ולחורבן
ואשר אף בהן
מדינות
בוצעו
ייחודיות ה ש ו א ה ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י א ש ר
הופעת
״שואה״
המושג
אירופה א ש ר
מעשי ר צ ח הרג
בשבועונים
נכבשו
וחורבן
על-ידי
פיזי,
וזאת
א ל י ה ה ת י י ח ס נ ו לעיל.
— ס ו ף 1939—1938
וירחונים
ל .ל ו י ט ה כ ו ת ב ב א ח ד מ מ כ ת ב י ו א ת ה ד ב ר י ם ה ב א י ם :״ ה ס פ ר ׳בימי שואה׳
שנמסר
לדפוס
הראשונה
)בעיני
ב ס ו ף 1939
המושג
׳שואה׳
וראה אור
בהקשר
ע ו ך ך ה ס פ ר ,ידידנו
ב ר א ש י ת ,1940
ל ת ק ו פ ה זו.
ברסלבסקי ,היא
המשמעות
מ א י ת נ ו ל א ח ז ה אז א ת מ ל ו א
בשמו
ודאי ,א נ י
נראתה
הועלה
שהצעתי
בפעם
כותרת
כ ׳ מ ל י צ י ת מדי׳( ו א ף
היהודית
שההיסטוריה
תעניק
זו
אחד
לאחר
מ כ ן ל מ ו ש ג זה .ואין זה עניין ש ל ׳זכות׳ א ו ׳ ר א ש ו נ ו ת ׳ .א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן ,ה ע ו ב ד ה
כ ש ל ע צ מ ה ,א ם אומנם ,ה י א נ כ ו נ ה ואין ע ל י ה עוררין ,ר א ו י ה ל צ י ו ן ״ .
ל .לויםה
זכות
מבקש
ראשונים ע ל
המושג
הופעת
שואה
20
שהוא
למרות
ע צ מ ו מ ה ס ס ואינו ב ט ו ח ב ר א ש ו נ י ו ת ו .ב ב ד י ק ה י ס ו ד י ת ש ל ע י ת ו נ ו ת ו ח ו מ ר מ ו ד פ ס
א ח ר שהופיע
מאחר
באותה ע ת נגלה ,כי אכן יש
יסוד לערער על
וכבר שנה קודם מופיע המושג ״שואה״
לאסון
שפקד א ת יהדות גרמניה
שהיה
בשרשרת
מפנה
טראומטי
שהחלו ע ם עלייתו של
מכתבים״
שהופיע
היטלר
הבלתי
לשלטון .המושג
ב ת א ר י ך ,11.12.1938
ראשוניות
ב צ ו ר ה ב ו ל ט ת ביותר ,ו מ ת י י ח ס
בפרעות ובחורבן של
הרדיפות
זאת,
כלומר
״ליל
פוסקות של
קיבל
הבדולח״ ,מאורע
יהדות
גרמניה,
ביטוי א ף ב ע ל ו ן ״ צ ר ו ר
כחודש
אחרי
המזעזע
המאורע
ב כ ו ת ר ת ג ד ו ל ה ב ע מ ׳ :1״ ע ם ה ש ו א ה ב ג ר מ נ י ה ״ .מ ל ב ד ה כ ו ת ר ת מ א י ר ת העיניים,
חוזר
ה מ ו ג ח ע ל ע צ מ ו פ ע מ י י ם ב א ו ת ו ה ק ש ר ב ט ק ס ט עצמו ,ה כ ת ו ב בידי יהודה
רז׳ניצ׳קו,
יהדות
״יישובינו
גרמניה״,
מזועזעים ע ד
ובהמשך
היסוד
המאמר,
בגלל
המדבר על
השואה
חובת
שהתחוללה על
הקיבוץ־ ה מ א ו ח ד
ראשי
לקלוט
א ת ה ו ר י ה ח ב ר י ם וילדים פ ל י ט י ם נ א מ ר ב ו :״ ע ו ד ב ט ר ם ב א ה ה ש ו א ה ה א ח ר ו נ ה
ניכרת
בישובינו
הנטייה
להרחיב א ת
המסגרת
ולקבל עוד
הורים ,א ם
כי
מ צ ב נ ו ה כ ל כ ל י ק ש ה ״ .א ו מ נ ם כ א ן עדיין ה כ ו ו נ ה ל ש ו א ה ש ל ח ו ר ב ן ו ל א ל ״ ה ש מ ד ת
עם״ ,תוכן שיקבל המושג ע ם
התאמתות
ז א ת ,ובמונחים החוזרים במאמר,
השמדת
היהודים המתוכננת.
בכותרת
יכולים א נ ו ל ר א ו ת קרוב לוודאי א ת הופעתו
103
הראשונה
המונח שואה
של
למאורע
המתייחס
לכל
הנחשב
לאחד מן
הדעות
ה ב ו ל ט י ם ב י ו ת ר באירועי השואה.
אולם
חרדי
נ מ ש י ך ונעיין
אם
בעריכתו
ראשית
עד
גרמניה
של
—
רבי
1940
בשבועונים
בנימין,
ותמיד
ובירחונים
המונח
מופיע
בהקשר
נראה
כי
״שואה״
לרדיפות
ב״ההד״,
לפחות
ולחורבן
ירחון
עשר
פעמים
את
יהדות
שפקדו
ו א ת ה מ ד י נ ו ת ה נ ת ו נ ו ת ת ח ת ה ש ל ט ו ן הנאצי.
לראשונה
עגום״,
21
כוונתו
מ ו צ א י ם אנו ת י ב ה ז א ת
שבו הוא מתקיף א ת אלה
ש ל א ע ו ד ד ו א ת היהודים ל צ א ת מ ג ר מ נ י ה .
״באשכנז״.
צמח
לתנועת
שהתפרסם
ביציאת
ב מ א מ ר ו ש ל ר ב י בנימין ב ש ם ״ ח ש ב ו ן
המזרחי
מתייחס
כן
למאמר
הוא
ש.
של
ב ״ ד ב ר ״ ביום י ״ ט ב ט ב ת תרצי׳ ט א ש ר ל פ י ר׳ בנימין ,אינו מ צ ד ד
היהודים משם,
לאזהרה
אלא מצדד
שהשמיע,
והמתן״ .ר ב י
״בשב
לטענתו,
בטבת
בנימין
תרצ״ט,
לעצמו
תובע
בעצם
א ש ר היתד,
זכות
ראשונים
חזרה
ע ל ד ב ר י ם ש ה ש מ י ע ה ר ב ה ק ו ד ם ל כ ן ,״אין א נ ו יכולים ל נ ב א א ת א ש ר
צ פ ו י ל כ ם ב ע ת י ד הקרוב ,כ י א פ ש ר ש ה ש ו א ה ה מ א י י מ ת ע ל י כ ם ל א ת ת ח ו ל ל ״ . . .
את
22
הדברים האלה כ ת ב לפני כ ש ב ע שנים — שנה וחצי לפני כיבוש השלטון
על־ידי
חיסלו־*־ ו ב ה מ ש ך — ״ כ ת ב ת י
ה ד ב ר י ם ה א ל ה ע ב ר י ת ,ב״ההד״,
ש ע מ ד ה לרשותי .הייתי ה י ח י ד ש כ ת ב כ ד ב ר י ם האלה״*.
הבמה
2
בירחון ה ב א ה ו א חוזר ו מ ש ת מ ש ב מ ו נ ח ש ו א ה כ א ש ר ה ו א ס ו ק ר א ת ה מ ת ר ח ש
באיטליה .״ מ ת ו ך ג ו ד ל ה ש ו א ה ב ג ר מ נ י ה מ ס י ח י ם א ת ה ד ע ת מ ן ה מ צ ב
ליהודים
באיטליה״.
25
ו ש ו ב חוזר ה מ ו נ ח גם ב מ א מ ר י ם ש ל א ח ר י ם שהופיעו ב א ו ת ו ירחון ,כ ל א י מ ת
מ ת י י ח ס י ם לאסון ש פ ק ד א ת י ה ד ו ת א י ר ו פ ה
שהם
לדוגמה:
חוף
על
ההצלה
ת ח ת ש ל ט ו ן הנאצים.
״דווקא ב ש ע ה זו ש ל
ש ו « 7ו ג י ר ו ש ג ם ג ר ו כ מ ע ט ש ע ר י הארץ,
וכן
היהודים
היחיד
סף שואה ח״ו.
והאחרון״*
2
בחוברת
קודמת
״כעת
עומדים
27
2
ה ת י ב ה שואה ח ו ז ר ת ע ל ע צ מ ה כ ע ש ר פ ע מ י ם ב ש י ש ה י ר ח ו ג י ם * ש ל ה ש ב ו ע ו ן
החרדי
״היסוד״ ,בטאונד ,ש ל ״ ה ת א ח ד ו ת ח ג י כ י ה י ש י ב ו ת ״ .ב ג ל י ו נ ו ת ש ב י ן כ ״ ח
א ל ו ל ת ש צ ״ ט ל ב י ן י״ח כ ס ל ו ת ״ ש ,נ א מ ר בין ה י ת ר :״ ק מ ה מ מ ש ל ת זדון ו ר ש ע
אכזרי אשר המיטה ש ו « ז על אחינו הכבושים ת ח ת ידיה.״
23
ב מ א מ ר א ח ר כ ת ו ב :״ ה ש ו א ה ה נ ט ו ש ה ע ת ה על י ה ד ו ת פ ו ל נ י ה . . .״
״ ה ש ו א ה הזו היא כה ע מ ו ק ה .
ובגליון
מהשואה
״מנקודת
אחר
מכאן
ראות זאת
32
יכולים
אנו
ובהמשך
31
האיומה ה א ח ר ו נ ה , . .
היסודי של אוהלי ה ת ו ר ה . . .
30
א ו ל י ל א היינו צריכים ל ה ח ר ד
ובהמשך:
כל־כך
החלק
״הפעם אכלה השואה א ת כל
33
להסיק
שבעיתונות
החרדית
חדר,
אולי,
שואה
המונח
לשימוש כמעט קבוע מוקדם יותר )זאת רק בעיתונות שנבדקה לצורך העבודה(.
א ב ל גם ב ע י ת ו נ ו ת ה ח י ל ו נ י ת אין ה מ ו ש ג ח ס ר ו ז א ת נ ו כ ל ל ר א ו ת ב ה מ ש ך .
ב ד ו ־ שבועון ״ ב מ ע ל ה ״ ע י ת ו ן ה נ ו ע ר ה ע ו ב ד ,נ מ צ א א ת ה ת י ב ה שואה ב ת ק ו פ ה
מוקדמת
למדי,
ב־,2.10.1939
בקטע
המדבר
על
חורבן
יהדות
פולין
נאמר:
״ כ ח ת ף ב א ה ה ש ו א ה על יהודי פולין ,כ ר ע ם ב י ו ם בהיר נ י ת ך ע ל ר א ש ם האסון...״*
בשבועון
104
״ ה פ ו ע ל הצעיר״ ,ש ב ו ע ו ן
מ פ ל ג ת פ ו ע ל י ארץ ישראל ,עדים
3
אנו
ל ה ו פ ע ת ה מ ו ש ג כ ב ר ב־ ,13.9.1939ב ת ח י ל ה כ מ ו נ ח כ ל ל י ה מ ת י י ח ס ל מ ד י נ ת פ ו ל י ן
שפקד אותה ,אך
ולחורבן
״מזועזעים
ב ג ל י ו ן מ א ו ח ר יותר ,ב־ 27.9.1939ג א מ ר :
אנו מכדי שנהיה מסוגלים להבין ו ל ס כ ם א ת תוצאות השואה הזאת ל ע ם ישראל
האומה״.
ולעתידות
ובגליון
85
באה
שלאחריו ״לא
עם מעמי העולם שואה
עוד על
מזי
כזאת
אדם ,כ א ש ר ב א ה ב י מ י ם א ל ה ע ל ש נ י מ י ל י ו נ י ־ ה י ה ו ד י ם בפולין ,בצ׳כיה ו ב ג ר מ נ י ה
ע צ מ ה ,מידיו ש ל ה י ט ל ר ״ .
86
ו ב כ ן ר ו א י ם א נ ו כי ה מ ו נ ח מ ו פ י ע כ ב ר
אחרי ליל הבדולח ואינו ח ד ל
та
ל ה ו פ י ע לסירוגין ,ב י ר ח ו נ י ם ו ב ש ב ו ע ו נ י ם מ ס ו י מ י ם ג ם ב ה מ ש ך ,וכי ה ג ד ר ת ו ו ת ו כ נ ו
מאוד דומים ל א ל ה ש ה ת ק ב ל ו א ח ר ־ כ ך .
המונח
גם
״שואה״
בעיתונות
השנייה,
את
בעיתונות
היומית
על
בהיוודע
מופיע
היומית
המונח
הפלישה
— ס ו ף 1940—1939
״שואה״
הנאצית
מיד
לפולין.
אחרי
עם
פרח
זאת,
מלחמת
העולם
מאוד
לבדוק
קשה
כל המקרים בהן מופיע ה מ ו נ ח :
בגלל
א.
הקושי
יסודית
בקריאה
של
בכל
סוגי
היומיומיים
המאמרים
לשרטט תמונה רק
ממה
העיתונות.
ב.
בנמצא .לכן נוכל
חלק מהעיתונים פשוט אינו
ש כ ן קיים ו מ מ ה ש נ ת ג ל ה ב ש ע ת ק ר י א ה .
מתברר
הקטע
א פ ו א ש כ ב ר ב־ 17.9.1939מ ו פ י ע ב מ ד ו ר ״ ד ב ר היום״ ,כ ב ר ב פ ת י ח ת
״מלכודת״
מפקפקים
עדיין
ספק
לכל
המחרידה
בהיקפה
״שואת פולין
אנו
למי
בכוונת
מתייחס
המונח
המונח
כי ש ו א ה איומה
עוד
לא
ובהסברתו
״שואה״...
ירדה
ובמוראותיה על כל
נתגלתה
על
״אין
לעינינו
בכל
בא
ההמשך
הרי
זה
מיליונים של
מקל
מוראה״
ומסביר
במשהו
על
מעל
ההכרה
יהודי פולין ,שו&ד
הנסיונות שנתנסינו בהם בשנים
8 7
ואם
העולה
האחרונות״.
88
וכן מ ו פ י ע ה מ ו נ ח ע ו ד פ ע מ י י ם ב א ו ת ו ה מ א מ ר ב א ו ת ו ה ה ק ש ר .
ב־,27.9.1939
״השואה
לאחר
בה
מכן,
מופיעה
ג א מ ר בין
raw
ג ם כן ב ע י ת ו ן ״ ד ב ר ״ ,
שבאה כ ח ת ף על יהודי פ ו ל י ן ״
היתר:
הכרזה
של
״ ב ק ו זה
״הועד
ב ע מ ו ד הראשון ב כ ו ת ר ת מ ש נ ה
8 9
)הדגשה
הארצי
כתוב
במקור( .וב״הארץ״ ,יומיים
לקרן
היסוד
בארץ
גלך גם בימים אלה ,כשחרב המלחמה
ישראל״
המיטה
ע ל יישובים יהודיים ש ל מ י ם ו ה ב י א ה מ ת י ח ו ת ו מ ב ו כ ה ליישוב״.״* ב ״ ד ב ר ״
ב ר א ש י ת יגואר
אחדות
,1940מ ו פ י ע ה כ ו ת ר ת ג ד ו ל ה בזו ה ל ש ו ן ״ ה ש ו א ה ה ג ד ו ל ה מ ח י י ב ת
ה ע מ ״ ״ )הדגשה במקור(.
ב־ 23.2.1940מ ו פ י ע נ א ו מ ו ש ל נ ח ו ם ג ו ל ד מ ן ב ד ב ב ד ב ש נ י ע י ת ו ג י ם ב ״ ד ב ר ״
ו ב ״ ה צ ו פ ה ״ ו ב ו ג א מ ר בין ה י ת ר ״ ה ש ו א ה ) ה ה ד ג ש ה ב מ ק ו ר ( ש ה ת ח ו ל ל ה ע ל ר א ש י
מיליוני
ההדגשה
2
אחים מ ע ב ר ל י ם ״ *
ב״הצופה מופיעים אותם הדברים בדיוק
על המושג ״ ה ש ו א ה ״ .
רק
בלי
43
ב ״ ה צ ו פ ה ״ ב־ ,9.4.1940מ ו פ י ע ה מ ש פ ט ה ב א :״ ת ר ע ו מ ת כ ב ו ש ה כ ל פ י ה י י ש ו ב
שלא נזדעזע לשמע השואה הגדולה ש ב א ה כ ח ת ף על יהדות פולין״
44
105
ו ש ו ב ב ״ ה צ ו פ ה ״ :ק ר י א ת ה ר ב ה ר א ש י מ ו כ ת ר ת ב כ ו ת ר ת ״ ב י מ י •חרום ושואה״**
במקור(.
)ההדגשה
וזמן קצר א ח ר ־ כ ך באותו עיתון ב מ א מ ר מ ע ר כ ת בעמוד הראשון אנו ק ו ר א י ם :
שנים
״תוך
הגיחה
מספר
השו«*.
אחת
בבת
כמה
והרסה
מלאי
מרכזים
עוז
6
ח י י ם ופריון״ * .ו ע ו ד ב ״ ה צ ו פ ה ״ ,ב ס מ ו ך ל ת א ר י ך זה ,ב מ א מ ר ב ש ם ״ כ ״ א ב ת מ ו ז ״
״ראה והזהיר בטרם באה השואה ב ט ר ם קום ה צ ר ה ״
נאמר:
4 1
)הכוונה להרצל(,
8
ו ב ס י ו ם א ו ת ו מ א מ ר כ ת ו ב :ו ה ש ו א ה ב א ה ,ו ה צ ר ה ק מ ה ״ * ו ב ג ל י ו ן א ח ר ,ב־28.8.1940
בפתיחה
גרינברג נאמר
לציטוט דברי הרב ,הד״ר שמואל
ת פ ו צ ו ת ישראל שלא היתה כמותה בשגי אלפי הגלות...
עיתון
מ־1.9.1940
״דבר״
כולו
מוקדש
״השואה שבאה
על
48
״לשואת
פולין״
יהודי
50
)הדגשה
במקור(.
ב־ 13.9.1940ה ו פ י ע ה ב כ ל ה ע י ת ו נ י ם היומיים ,כ ר ו ה
ההסתדרות
מופיעה
הציונית,
הנהלת
והדירקטוריון
הסוכנות
חתומה על־ידי ״הנהלת
הקרן
של
ובה
הקיימת״
פ י ס ק ה ז ו :״ ב מ ש ך ת ק ו פ ה ז א ת ח ל ו ת מ ו ר ו ת ר ב ו ת ב ח י י העם .א ס ו נ ו ת
ושואות עברו על תפוצות הגולה שבאירופה!.
״בימים
5
ב ק ט ע אחר באותה הכרזה נ א מ ר :
אלה ,ימי ה ר ס ו ח ו ר ב ן ב ע ו ל ם ,ימי א ס ו ן ושוי*־ .ל ע מ נ ו . . .
כאן
52
יש ה פ ר ד ה מ ו ד ג ש ת ב י ן ה ר ס ו ח ו ר ב ן ל ע מ י ם ו א ס ו ן ו ש ו א ה ה מ י ו ח ד י ם
ל ע ם היהודי ,כ ל ו מ ר כ ב ר היו מ ו ד ע י ם ל ה ב ד ל ביגיגו ל ב י ן ה ע מ י ם ה א ח ר י ם ב א ש ר
ת ח ת שלטון הכיבוש הנאצי.
למתרחש
במאמר
מרכזי שנכתב לעיתון ״דבר״
״שואת הת״ש בגולת ישראל״
5
הבאים:
לשואת
בעיתונות
חורבן
עולם
היתה.
שואתנו
היומית מ ק ו ב ל
5 5
המוגח
האמור
מכל
״שואה״
לעיל
וגמצא
גיתן
אולי
בהתייחסות
להבין
ברורה
אל
י ה ד ו ת פולין ,כ ב ר כ ש ב ו ע י י ם א ח ר פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ב־.17.9.1939
התיבה
והכרזות
הרב
והמוכתר
) ה ד ג ש ה ב מ ק ו ר ( פ ו ת ח ה מ ש פ ט הראשון ב ד ב ר י ם
״ ב ש ג ת ה ת ״ ש ה י ת ה ש ו א ת י ש ר א ל ש ו א ת עולם״ *.ובשיגוי גוסח ב ה מ ש ד
המאמר:
שאף
3 3
ע ל ־ י ד י ז .ר ו ב ש ו ב
בשם:
״שואה״
מופיעה
בהבלטה
של מ ו ס ד ו ת מרכזיים ,ו א ף
גם
)ראה
בכותרות
לעיל(
בכרוזים
בדברי אישים ומנהיגים כ מ ו :הרב הרצוג,
ג ר י ג ב ר ג ,נ ח ו ם גולדמן ,ז .ר ו ב ש ו ב .י ו ם י ה ד ו ת פולין מ ו כ ת ר ב ש ם ״ ש ו א ת
יהודי
פולין וזאת כבר בסוף
למותר
לציין
שאין
הבדיקה
דוגמאות
אך
בתדירות
גבוהה למדי בהתייחס
הופעת
למרות
.1940
המושג
המוקדשים
ז א ת גיתן
״שואה״
לחורבן
יסודית.
לראות
לקטסטרופה
לראשונה
יהדות
מאוד
כי
אירופה
ייתכן
המוגח
קיים
שפקדה
בשמות
ברציפות
ואף
א ת י ה ד ו ת אירופה.
ספרים
בשנים
כי
אפשר
ומופיע
למצוא
עוד
וחוברות
1940—1939
ל ט ע נ ת א .ט ל מ ו פ י ע ה ל ר א ש ו נ ה ה ת י ב ה ״ ש ו א ה ״ ל צ י ו ן ה ש מ ד ת יהודים ב א י ר ו פ ה
ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה ב ח ו ב ר ת ״ ש ו א ת י ה ו ד י פ ו ל י ן ״ ) ה ד ג ש ה ב מ ק ו ר ( ,ב ה ו צ א ת
הועד
106
ה מ א ו ח ד ל ע ז ר ת יהודי פולין ,ת ״ ש — 1940
56
ובמבוא של הרטגלס לקובץ
נאמר כי הדברים נמסרו
ו ־ 1 7ב מ ר ס — 1940״.״
יש לציין כ י
״בישיבות שנתקיימו
״התקופה
ו ע ד מ ר ס 1940״.
&5
הנכללת
בירושלים
בחוברת״...״היא
ב י מ י ם 15
מראשית
ע ל ר א ש ו נ ו ת ז א ת ח ו ל ק כ ב ר ל .לויטה,
בפברואר
ס פ ט מ ב ר 1939
ו מ ע ז כי ״בימי
שואה ר א ה א ו ר ב ר א ש י ת 1940״ ואכן ב א ו ת ו ז מ ן ב ע ר ך ר א ו א ו ר מ ס פ ר ס פ ר י ם
)חוברות( ע ל
raw׳׳
א ו ת ו נ ו ש א בדיוק ,ה א ח ד ה מ ו ז כ ר
במכתבו של
6
״מפי שליחי ה ח ל ת ״ * ,והשני ״ ע ל משואות פולין״.
ל א מופיע המושג שואה
בהם שמו
כקודמיו
״שואה״,
כולל
ל.לויטה,
ב ס פ ר ו ן זה א ו מ נ ם
בשמו א ב ל הספר מחולק ל א ר ב ע ה מדורים שהראשון
אחריו
תיאורים
81
״גומי
באים
יומגים
המדורים,
בחזית,
ורשימות ״על
בדרכים,
התקופה
וילגה .א ף
הוא
מ א ו ג ו ס ט 1939
ועד
מרץ
1940.״
г6
ב ס מ ו ך יצאו ל א ו ר ע ו ד ש ל ו ש ה ס פ ר י ם א ש ר ב ש נ י י ם מ ה ם כ ב ר
מוזכר
המושג
והחשוב
״שואה״ ב ש ם
והשלישי
הספר,
קורא
הראשון
למדור
ביותר ב ש ם ״שואה״.
ה ר י שאין ה ס פ ר ״ ש ו א ת יהודי פולין״ ב ו ד ד ו י ת ר ע ל כ ן י ש י ס ו ד ל ה ג י ח
ש א ף אינו ה ר א ש ו ן .ב ה ס ת מ ך ע ל ה ת ק ו פ ו ת ש נ כ ל ל י ם ב ס פ ר י ם ,ו ע ל ה מ ו ע ד ש ב ו
ר א ו אור,
א.
נראה כי
״בימי
שואה״ הוא אכן
הראשון
והנימוקים
63
להלן:
6
ב ס פ ר י ם ,״ ש ו א ת יהודי פ ו ל י ן ״ ו ״ ע ל מ ש ו א ־ ת פולין״* ה ד י ו ו ח י ם מ ס ת י י מ י ם
ב מ ר ץ ,1940ב ע ו ד ש ב ס פ ר ״ ב י מ י שואה״ מ ס ת י י ם הדיווח ב י נ ו א ר ,1940כ ל ו מ ר
היתד ,א פ ש ר ו ת ט כ נ י ת ל ה ג י ש א ת ה ס פ ר ל ע ר י כ ה ו ד פ ו ס כ ח ו ד ש י י ם ק ו ד ם .
ב ע ל ו ן ״ צ ר ו ר מ כ ת ב י ם ״ מ ו צ א י ם א נ ו כ ב ר ב ת א ר י ך 10.5.1940
ב.
65
פרסום
ע ל הופעת הספר ,יש להניח שהשניים האתרים ,שהעדות ב ה ם נ מ ס ר ה חודשיים
מ א ו ח ר ,ר א ו א ו ר ל א ח ר ה ו פ ע ת ה ס פ ר ״בימי שואה״.
בחוברת
ג.
״מאזנים״
שהופיעה
בתמוז
המוקדשת
ת״ש»>
לפולין
ושמה
״ ח ו ב ר ת פולין״ ב מ א מ ר ב ש ם :״ ש ל ו ש ה ס פ ר י ם ע ל ח ו ר ב ן פולין״ ,כ ו ת ב ה מ ב ק ר
ע ל ה ס פ ר י ם :״ ב י מ י שזאת״ ,״ ע ל מ ש ו א ו ת ס ו ל י ף ׳ ו ״ ש י ש י פ י ו ם ב פ ו ל י ן ״ ל י ו א ל
מ ס מ ב ו י ם ו א י ל ו ה ס פ ר ״ ש ו א ת יהודי פולין״ כ ל ל אינו מ ו ז כ ר .ס ב י ר ל ה ג י ח ש א י ל ו
ר א ה אור כ ב ר אז ,ה י ה נ כ ל ל א ף ה ו א ברשימה .ל ע ו מ ת ז א ת ב ג ל י ו ן ״ ה ע ו ל ם הזה״ נ ״ ב ,
ב־ 12.9.1940י ש ס ק י ר ה נ ר ח ב ת ע ל ה ס פ ר ״ ש ו א ת יהודי פולין״ .ע ל ־ פ י ת ו כ ן ה ד ב ר י ם
משתמע
לציין
יהדות
ש ה ח ו ב ר ת היתד ,ב ב ח י נ ת חידוש ו ל כ ן מ ו ק ד ש ל ה מ ק ו ם נ ר ח ב
שאין ז ה
פולין.
הגליון שיצא
באופן מיוחד
המוקדש
ל נ ו ש א פולין
הגליון
לקראת יום
הופיע
השנה
כשבועיים
68
29.8.1940ו ב ו א י ן א ז כ ו ר ל ס פ ר .נ ש א ל ת ה ש א ל ה מ ד ו ע ?
6 7
א ך יש
לחורבנה
קודם,
של
בתאריך
אולי מפני שהיה
ח ד ש ו ל א ה ס פ י ק ו ל ק ר ו א בו .ו ל כ ן ג ם ל א כ ת ב ו עליו.
ל ס י כ ו ם :מ כ ל ה א מ ו ר ל ע י ל ג ר א ה כ י צ ד ק ל .לויטד ,ר ק ב ח ל ק א ח ד מ ט י ע ו ג ו .
אומנם ל א הוא
במלחמת
המציא א ת
התיבה
״שואה״
בהקשר
ה ע ו ל ם השנייה ,ר א י נ ו כ ב ר ש ה י א ה ו פ י ע ה
לחורבן
יהדות
בעיתונות הרבה
69
אירופה
ל פ נ י כן,
א ך צ ד ק ב כ ך שזו הפעם הראשונה כפי הנראה שהיא מופיעה ב ש מ ו ש ל ספר.
107
הופעת המונח ״שואה״ בשבועונים ,דו־שבועוציס וירחונים
החל מ־ 1940ועד סוף ) 1941סקירה(
1940
מראשית
ב ב י מ ו י ל ח ו ר ב ן י ה ד ו ת אירופה.
מופיע הביסוי שואה בעיתונות
ה ב י ס ו י נ ע ש ה ש ג ו ר י ו ת ר ו י ו ת ר ע ם ח ל ו ף הזמן ,ה ח מ ר ת ה מ צ ב ו ה ק צ נ ת ה י ד י ע ו ת
המגיעות משם.
ה ג ו ע ר ה ע ו ב ד ״ ב מ ע ל ה ״ מ ו צ א י ם א ג ו מ ו ש ג זה כ ב ר ב ר א ש י ת
בעיתון
1940
כ א ש ר ה ו א מ ת י י ח ס מ ס פ ר פ ע מ י ם ב א ו פ ן ישיר ל ח ו ר ב ן ש פ ק ד א ת י ה ד ו ת אירופה.
״ מ פ ו ז ר י ם ו מ פ ו ר ד י ם ה נ נ ו מ ר ו ח ק י ם — מ נ ו ת ק י ם מ מ כ ו ר ת נ ו ,וחייגו ה ת ל ו י י ם
0
בנם גם בימי שלום בעולם — נעשים ל ב ל ת י נשוא ב ש ע ת שואה ומלחמה״ .׳
בגליון
״בזעף
בשיר
אחר,
עיתים מ ו ל שואה
ב ש ם ״ציץ
המופיע
המשפט
הפלאים״,
הפותח
הוא:
מתלקחת״....״
שוב
ב״במעלה״ כאשר נודע על כיבוש מ ע ר ב אירופה נ כ ת ב הקטע ה ב א ה :
״חורבנה
בארצות
של
המיטה שואה נוראה
יהדות מ ע ר ב אירופה
היהדות
על
2
אלו״ .׳
וכמה
אנו
חודשים
רואים כי
אחר־כך,
כאשר מדובר
על
של
״חורבנם
ה מ ו ש ג שגור ואין נ ו ט י ם ל ה ח ל י פ ו ו ה ו א
3
יהודי
חוזר
רומניה״ ׳
בעקביות מספר
פעמים באותו קטע.
״...זענו
שימי שואה מתקרבים...״
74
״ . . .ו כ ל מ י ש ע ק ב אחרי ה מ ת ר ח ש ב ר ו מ נ י ה ה ב י ן ש ש ו « ז א י ו מ ה ק ר ו ב ה ״ .״
״ ...ע ת ה נ ת ח ו ל ל ה • ה ש ו א ה . . .
ב״היסוד״
ואילו
בגליון
75
70
השנה
המוקדש לראש
ב״ ...ה ש ו א ה ה א י ו מ ה ע ל י ה ד ו ת פולין ב א ה כ ח ת ף . . .״
77
מסכם
במאמר
הוא
פותח
ושוב בהיסוד ,בקסע המדבר
על יהדות רומניה ,כתובים הדברים הבאים :״אחרי כיבוש פולין אשתקד בשעה
היהדות
שעל
השגי
ה פ ו ל נ י ת י ר ד ה כ ח ת ף השואה ,ה י ו
בגודלו...״
78
העיניים נ ש ו א ו ת אל הקיבוץ
וכן חוזר ה ב י ס ו י ע ל ע צ מ ו ב א ו ת ו ה ס ג נ ו ן ב ג ל י ו נ ו ת מ א ו ח ר י ם
יותר .לדוגמה בגליון שס״ז».ז
ב״העולם״
גם
מופיעה
הג״ל
התיבה
בהקשר
אסון
של
וחורבן
יהדות
א י ר ו פ ה :״ ...מ ז ל ם ה ר ע ש ל יהודי פולין ג ר ם ל ת ש ו א ה ב א ה ע ל י ה ם בימי מ ל ח מ ה
גוראה״...
80
ה ק ס ע מ ו פ י ע מ ו ק ד ם י ח ס י ת ו כ ב ר י ש ב ו ה ד ג ש ה ה מ פ ר י ד ה בין ה מ ל ח מ ה ובין
השואה
שואה
ש פ ק ד ה א ת היהודים ב פ ו ל י ן ,
81
ב ג ל י ו ג ו ת מ א ו ח ר י ם י ו ת ר מופיעה ה ת י ב ה
ל פ ח ו ת פ ע ם א ח ת ב כ ל גליון פ ע מ י י ם ב מ ו ב ן ה כ ל ל י
אבל
בעיקר במובן
הפרטי
ל ע ם ה י ה ו ד י ולאסון א ש ר פ ק ד אותו .ב מ א מ ר ה נ ״ ל מ ו פ י ע ה מ ו נ ח א ר ב ע
פעמים
ופעמיים
ברצף,
כאשר
בפעמיים
מתייחס
הוא
לתיבה
במובנה
הכללי
ל ע ם היהודי.
שבוע
מ א ו ח ר יותר,
שוב מופיע
המונח
ש ה ז כ ר ת י ו כ ב ר ,ה מ ו ק ד ש ל״שואונ יהודי פ ו ל י ן ״
חתום(
108
וכן ב מ א מ ר ש ל א .ד ו ב ק י ך ־
8
ב״העולם״
84
ב״העולם״
8 2
ושוב
בגליון
נ״ב,
83
) ה ה ד ג ש ה ב מ ק ו ר ( )מאמר ב ל ת י
ש ב ו ע ל א ח ר מ כ ן ושוב כ א ש ר
מאורע
קורה
לעין
מזדקר
כמו
ומחריד
ברומניה
הפרעות
מיד
ומופיע
חוזר
ה מ ו נ ח כ ה ג ד ר ה ל מ א ו ר ע המזעזע .כ מ ו ב ר א ש י ת 1940ב מ א מ ר ו של י צ ח ק גרינבוים,
על ח ש ב ו ן ה נ פ ש ש ה י ה ע ל יהודי ר ו מ נ י ה ל ע ש ו ת ה ו א כ ו ת ב :״ . . .ש ע ש ע ו נ פ ש ם
בתקווה קלושה כי השעה האיומה אינה קרובה כל־כד .ובינתיים תור כדי המתנה
לאסון ו ל ש ו א ה שאין מ פ ל ט מ ה ם ד י ב ר ו ע ל ת ע ו ד ת כ ב ו ד ש ל ה ם . . .״
89
ו ב א ו ת ו מ א מ ר מ ו פ י ע מ י ד ה מ ו נ ח ב ה ק ש ר ל ה ש ו ו א ת י ה ד ו ת פולין ל ז ו ש ב ר ו מ נ י ה
וכבר
שבוע יהדות פולין שנקבע לאחד
הזכרתי את
בספטמבר
8 7
.1940ב א ז כ ו ר
י ה ד ו ת פ ו ל י ן מ ר ב י ם ל ה ש ת מ ש ב מ ו נ ח ) ר א ה לעיל( ו כ ך ה ו א חוזר ע ל ע צ מ ו ב ש ב ו ע
88
יהדות פ ו ל י ן ב ס פ ט מ ב ר .1941ג ם א ח ר י פ ל י ש ת ה ג ר מ נ י ם ל ש ט ח י ר ו ס י ה ו ב ע ק ב ו ת
כך
ה ש מ ו ע ו ת ע ל ה א ס ו ן ש פ ק ד א ת היהודים שישבו שם ,כ ו ת ב י צ ח ק ג ר י נ ב ו י ם
הסוקר
א ת ד ב ר י ח י י ם ויצמן ״ ע ל ה ש מ ד ת היהודים ב ה מ ו נ י ה ם ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ״
והפעם
מאמר הוא משתמש שלוש פעמים
ב פ י ר ו ש ע ל ה ש מ ד ת היהודים .ב א ו ת ו
8 9
במונח
שואה באותו הקשר.
המונח
ב א ו ת ה ה ת י י ח ס ו ת ו ה ו א מ ר ב ה ל ה ש ת מ ש בו ,ב מ ו ב ן ה מ ל א והייחודי ב י ו ת ר
שלו
א נ ו ר ו א י ם ש א צ ל י .ג ר י נ ב ו י ם ל מ ש ל כ ב ר נ ק ל ט
כ א ש ר ההתייחסות היא בפירוש להשמדה כזהה לשואה.
ב ר ב ע ו ן ה ס פ ר ו ת י ״ ג ל י ו נ ו ת ״ אין ה מ ו נ ח ש ו א ה נ ע ד ר ,כ ב ר ב ש ל ה י ת ״ ש
גם
במדור
״ילקוט קטן״
שאגגי
מנוחת
גאמרים
ירושלים
הדברים הבאים:
בשנת
תש״א
ועוד
פותח
הדן
על
ואפליה
יהדות
ליהדות
רומגיה
כולה״.
ב מ ש פ ט ה ב א :״ א י מ י ם ב ת ו ך אימים ,ש ו א ה ב ת י ד ש ו א ה זהו מ צ ב היהודים
ב מ ל ח מ ה ש ל עכשיו״.
המדבר
צרה
ת״ש מה
)ראה
80
ב״גליוגות״
נ 9
א׳
שואה
במאמר
וחורבן,
״בשלהי
הטריד
את
לעיל(
בתקופה מ א ו ח ר ת יותר פותח אפרים שמואלי א ת מאמרו
ב ש א ל ת ה י ה ו ד י ם ו ת פ ק י ד י הציוגות ,ב מ י ל י ם :
״אם
ושואת
של
כי הפרוגגוזה
עמנו נכונה
גורל
ה ע ו ל ם בימיגו גיתוח ח ד ש ״ .
בעיקרה
דורשת
ש ו א ת ישראל
92
ו ש ו ב ב מ א מ ר ה ד ן ע ל האסון ש פ ק ד א ת יהדות ר ו ס י ה א ח ר י ה פ ל י ש ה ה ג א צ י ת
ו מ ס ב י ר ש ש ו ב ג ס ג ר ה מ ע ג ל ואף ה ם ה פ כ ו ל ק ו ר ב ן ש ל ה נ א צ י ם ה מ ר צ ח י ם .״ ס ב ב
מעגל
הלך
רוסיה״.
פולין״
98
84
השואה
באותה
והחורבן
חוברת
אל
מוקדש
מקום
המדור
מוצאו
״במסכת״
למלאת
ו ש ם נ א מ ר :״ מ ה איומה ה ש ו ז מ א ש ר ירדה ע ל י ה ״ .
בחוברת
י״א של
״לשואת
שנתיים
9 5
גליוגות מופיע מ א מ ר של ז׳בוטיגסקי מתורגם מאגגלית
ע ל ־ י ד י ייבין ו ב ו מ ו פ י ע ה מ ו ג ח ש ו א ה פ ע מ י י ם .
ביקורת
הראשון
שב
עתה
אל
יהדות
69
גם בגליוגות י״ב מופיע מ א מ ר
ע ל הספר ״יון־מצולה החדש״ של משה פרגר ,ובו אף סקירה ארוכה
על מאורעות שפקדו א ת יהדות פולין :״הכליה שנגזרה עליהם מ ת ג ל י ת במלוא
חריפותה
אפשר
לאחר שאנו עומדים על
להוסיף
הקודמים
ומצדיקים
עוד דוגמאות אך
ה י ק פ ם וכוח
אסתפק
באלה
ת נ ו פ ת ם לפגי בוא
ש ב פ ר ק זה
השואה•״
ובתוספת
97
לפרקים
א נ ו ר ו א י ם ש א ו מ נ ם ה מ ו נ ח קיים ומופיע ב ה ת א ם ל מ א ו ר ע ו ת ה מ ח י י ב י ם
א ת ה ש י מ ו ש בו.
109
ס י כ ו ם
לסיכום א נ ו
המונח
לומר
יכולים
מיגוון
שמתיר
שעיינו בו
העיתונות
אחרי
ותרנו
שואה אפשר ללמוד מספר דברים:
לגבי
א(
המונח
ראשוניות
כמבםא א ת
״שואה״
ת ח ת ה ש ל ט ו ן ה נ א צ י ,ה ר י מ צ א נ ו אותו ל ר א ש ו ג ה ב ־ 11
לחורבן
חורבן
יהדות
ב ד צ מ ב ר 1938
ש פ ק ד א ת י ה ד ו ת ג ר מ נ י ה ב ל י ל ה ב ד י ל ה ,יש ל ה נ י ח ש ז ו
הראשונה
שמושג זה
בצורה כ ה
תהומי
מודגשת
מופיע
בהקשר
לרדיפוות
ו ב ו ל ט ת .ולכן היה ג ם
היהודים ת ח ת
חשוב
אירופה
לקבוע
בהקשר
באמת
השלטון
פ ח ו ת או
הפעם
הנאצי
יותר
את
הזמן ש ל ת ח י ל ת השואה )ראה מבוא(.
ב ( ה ח ל מ ס פ ט מ ב ר 1939אחרי פ ל י ש ת ה נ א צ י ם ל פ ו ל י ן א י ן ה ו פ ע ת ״ ה מ ו נ ח
נדיר ביותר״ ,ו מ ת ק ב ל על הדעת כי א ת תכיפות
שואה
מאורעות
דרסטיים
ומזעזעים;
כגון רדיפות
המונח קובעים
ראשית
היהודים א ו ע ם
בעיקר
ההשמדה
ו ה ל א ה ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ע ל ־ י ד י הנאצים .ל ד ו ג מ ה :ה י ד י ע ו ת א ח ר י ה פ ל י ש ה לפולין,
ח ו ד ש ס פ ט מ ב ר ו ע ד ר א ש י ת ,1940א ח ר י ה פ ל י ש ה ל א ר צ ו ת מ ע ר ב אירופה,
במשך
ביוני י ו ל י ,1940ו כ ן ה פ ל י ש ה ה נ א צ י ת ל ר ו ס י ה ש ה י ת ה
הידיעות
א ו מ נ ם ב י ו נ י ,1940אך
ה ג י ע ו מ א ו ח ר י ו ת ר ,ו כ מ ו ב ן ב ס ו ף 1942כ א ש ר כ ב ר
החלטה
מתקבלת
מ ו ס מ כ ת ש ל המוסדות המאשרת א ת ההשמדה ומשתמשים ל ה ג ד ר ת האסון בשם
״שואה״
ויכוח
) ל ת ק ו פ ה זו ל א
עליהם( .א ד כפי
התייחסתי מפני
שראינו
המוגח
שהדברים
מופיע גם
יותר
ברורים
בין־הזמנים
ואין
כמעט
ובעיקר
לציין
א ת י ו ם ה ש נ ה ל ש ו א ת י ה ו ד י פולין״.
ג(
ספרים
לגבי
הופעת
מעיתונות ,הרי
שבשמו
המושג
לראשונה
שמתקבל על
בשמות
הדעת
ספרים ,כ א ן
וסביר
להניח כי
הבדלנו
במתכוון
הספר
הראשון
מ ו פ י ע ה ל ר א ש ו נ ה ה ת י ב ה שואה ה ו א ״ ב י מ י ש ו א ה ״ ) ר א ה ל ע י ל ( שיצא
לאור
ע ל ־ י ד י ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ו כ ב ר ק י ב ל פ ר ס ו ם ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל .1940
בעוד
השנייה
ש״שואת
יהודי
פולין״
הופיע
כנראה
לקראת סוף
המחצית
של אותה ש נ ה ,כ פ י שראינו על־פי פרסומו ועל־פי הביקורת בעיתונות.
הערות
.1אוריאל טל ,״על חקר השואה והג׳נוסייד׳׳ ,י ד ושם ,קובץ מחקרים ,ירושלים ,תש״ם.
.2שם ,עמ׳ .39
יואב גלבר ,״המדיניות הציונית וגורל יהודי אירופה״ ) (1942—1939שם,
*2
עמ׳ .250
.3שם ,עמ׳ 40
.4שאול אש ,״קידוש החיים בתוך החורבן״ ,שואת יהודי אירופה ,י ד ושם,
ירושלים ,תשל״ג.
.5שם ,עמ׳ .255
.6שם ,יעקב רביגסון ,״השואה״ ,עמ׳ .177
.7שם ,עמ׳ .177
.8שם ,יהודה באואר ,״השלכות מחקר השואה על תודעתגו ההיסטורית״ ,עמ׳ .463
110
.9שם ,עמ׳ .463
.10
נובמבר
.11
.12
.13
.14
.15
.16
דן מכמן ,״לבירור המושג ׳הצלה
,1979עמ׳ .57
שם.
שם.
אוריאל טל ,שם ,עמ׳ .37
שם.
שם ,עמ .38
שם.
בתקופת
השואה׳״,
ילקוט
מורשת כ״ח,
.17ישראל גוטמן ,״על יתודה ואופייה האוגיברסאלי של השואה״ ,ילקוט מורשת,
כ״ח נ ו ב מ ב ר ,1979עמ׳ .79
.18ישראל גוטמן ,״קידוש השם וקידוש החיים״ ,ילקוט מורשת ,כ״ד אוקטובר
,1977עמ׳ .12
.19נ ת ן עק ,״שואת העם היהודי באירופה״ ירושלים ,י ד ושם ,תשל״ו ,עמ׳ .14
.20ל .לויטה ,״בדרכי עולם נסערות״ ,ילקוט מורשת ,כ״ד אוקטובר ,1977עמ׳ .172
.21ר ב י בגימין ״חשבון עגום״ ,ההד ,חוברת ד—ה ,ט ב ת שבט ,תרצ״ט ,עמ׳ .1
.22שם.
.23שפ.
.24שם.
.25ר ב י בגימין ,״במשזרת הימים האלה״ ,ההד ,ח ו ב ר ת וי ,א ד ר תרצ״ט ,עמ׳ א׳.
.26ל .יפה ,״יצירה ובגין בשנות החירום״ ,״ההד״ ,חוברת חי ,אייר תרצ״ט ,עמ׳ .3
.27ר ב י בנימין ,״מרור זה שאנו אוכלים״ ,״ההד׳׳ ,חוברת ז׳ גיסן תרצ״ט ,עמ׳ .3
.27ר ב י בנימין ״מרור זה שאנו אוכלים״ ,״ההד״ ,חוברת זי ,ניסן תרצ״ט ,עמ׳ .3
.28בירחון ״ההד״ א—ב תשרי מרחשון ת״ש ,כאשר ידעו כ ב ר על פלישת הגרמנים
לפולין ,מופיע המושג שואה חמש פעמים ,ותמיד בהקשר לחורבן ולאסון שפקד את
יהדות פולין ב מ ב ו א :עמ׳ א׳ ועוד שלוש פעמים במאמר של ר ב י בנימין ״חורבן פולין״.
.29״כרוזים בדבר מלחמה״ ״היסוד״ ,גליון רע״ט—ר״פ ,כ״ח אלול תרצ׳׳ט.
.30ה ר ב חיים רבינוביץ ,״על קרקו יעל ורשה״ ,שם ,עמ׳ .5
.31שם.
.32ה ר ב חיים רביגוביץ ,״בחיים ובספרות״ ,״היסוד״ ,גליון רפ״א ,י״ג תשרי
ת״ש ,עמ׳ .2
.33שם.
.34נ .ב .״לחורבן יהדות פולין״ ,״במעלה״ ,חוברת מס׳ ,2.10.1939 ,18עמ׳ .4
.35י .קוםוי ,״תפקידינו הקרובים״ ,״הפועל הצעיר׳׳ ,גליון .10.11.1938 ,1
.36י .לופבן ,״שחור ולבן״ ,״הפועל הצעיר״ ,גליון ,10.11.1939 ,5עמ׳ л
.37מ.ד ,.״במלכודת״ ,״דבר״ ,17.9.1939 ,עמי .1
.38שם.
.39ד ב ר ,״גם בשעה זו העלייה בראש דאגותיבו!״ ,27.9.1939 ,עמ׳ .1
.40״הארץ״ ,הכרזת ״הועד הארצי לקרן היסוד בארץ ישראל״ 29.9.1939 ,עמ׳ .6
.41״דבר״ ,״השואה הגדולה מחייבת א ת אחדות העם״ ,דברים שנאמרו על־ידי
פרופ .ברודצקי ,הנשיא החדש של ועד שליחי הקהילות באנגליה ,9.1.1940 ,עמ׳ я
.42נחום גולדמן ,״עזרה דחופה ליהודי אירופה״ ,״דבר״ ,23.2.1940 ,עמי .2
.43נחום גולדמן ,״מיליון יהודים צפויים להשמדה״ ,״הצופה״ ,23.2.1940 ,עמ׳ .1
.44ל ,״חובתנו ליהדות פולין״ ,״הצופה״ ,9.4.1940 ,ע מ ׳ ) 1 .מאמר מערכת(.
.45ה ר ב הרצוג ,״בימי חרוב ושואה״ ,״הצופה״ ,21.6.1940 ,עמ׳ .1
.46ב ,״אחריות הגורל״ ,״הצופה״ ,5.7.1940עמ׳ .1
.47ל .״כ״א בתמוז״ ״הצופה״ ,283.1940 ,עמ׳ .2
.47ל .״כ״א בתמוז״ ,״הצופה״ ,283.1940 ,עמ׳ •2
.48שם.
ill
.49שמואל גרינברג ,״הפסד לאומי״ ,״הצופה״ ,28.8.1940 ,עמ׳ .2
.50״דבר״.1.9.1940 ,
.51כרוז הנהלת ההםתדרו״ הציונית ,...״״לעם היהודי״ ,״דבר״ 13.9.1940 ,עמ׳ 1
)הברח הופיע גם בעיתונות יומית אחרת(.
.52שם.
.53ז .רובשוב ,״שואת הת״ש בגולת ישראל״ ,״דבר׳׳ ,2.10.1940 ,עמ׳ .2
.54שם.
.55שם.
.56שם ,אוריאל טל ,עמ׳ .39
.57א .הרטגלס ,״שואת יהודי פולין״ ,הועד המאוחד לעזרת יהודי פוליו ,ירושלים,
ת״ש ,1940 ,עמ׳ .3
.58שם.
.59ל .לויטה ,שם.
.60״בימי שואה״ ,״מפי שליחים להחלוץ״ ,עין חרוד ,דפוס הקיבוץ המאוחד,
.1940
.61״על משואות פולין״ ,מרחביה ,הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.1940 ,
.62א .הרטגלם ,שם.
.63״קריית ספר״ ,כי ,תש״ג—ד ,מפתחות ,עמ׳ .4
.64״קריית ספר״ ,י״ז ת״ש ,מפתחות ,עמ׳ .252
.65״צרור מכתבים״ ,גליון ,(142)78דפוס השומר הצעיר ,מרחביה,10.5.1940 ,
עמ׳ .14
.66גתן גריגבלט ,״שלושה ספרים על חורבן פוליו׳ ,״מאזניים״ ,תמוז ת״ש ,עמ׳ .316
״שואת יהודי פולין״ ,״העולם״ ,גליון ג״ב ,12.9.1940 ,עמ׳ .815
.67שם.
.68א .הרטגלם ,״מקץ שנה״ ,״העולם״ ,גליון נ ,29.8.1940 ,עמ׳ .774
.69ל .לויטה ,שם.
.70ב—ה ,״מטרות המלחמה״ ,״במעלה״ ,3.3.1940 ,עמ׳ .2
.71מיכאל ,״ציץ פלאים״ ,״במעלה״ ,21.3.1940 ,עמ׳ .5
.72נ.ג ,.״עם חורבנה של יהדות אירופה״ ,28.6.1940 ,עמ׳ .2
.73י .קורן ,״חורבנה ש ל יהדות רומגיה״ ,7.2.1941 ,עמ׳ .2
.74שם.
.75שם.
.76שם.
.77פ .פלקסר ,״מאורעות ת״ש בעולם היהודי״ ,״היסוד׳׳ ,גליון ראש השנה ,שגת
התש״א ,עמ׳ .3
.78פ—ר ,״הפרעות ברומניה״ ,״היסוד״ ,גליון שט״ו ,31.1.1941 ,עמ׳ .2
.79א .יג ,״תחליפים ולא פתרון״ ,״היסוד״ ,גליון שטז ,7.2.1941 ,עמ׳ .1
.80יצחק גרינבוים ,״מכתב ל כ ל מי שיקראהו״ ,״העולם״ ,גליון ל״ז,30.5.1940 ,
עמ׳ .567
.81ראה ,א.ב .קאהן ,״פגישתי עם וו .ז׳בוטינםקי״ ,״העולם״ ,גליון מ׳,20.6.1940 ,
עמ׳ .622
32מ .קליינממ ,״להעמיד חזון״ ,״העולם״ ,גליון מ״א ,27.6.1940 ,עמ׳ .630
.83א .הרטגלס ,שם.
.84״שואת יהודי פולין״ ,״העולם״ ,גליון נ״ב ,12.9.1940 ,עמ׳ .815
.85א .דובקין ,״על חורבות פולין״ ,״העולם״ ,גליון ג״ג ,19.9.1940 ,עמ׳ .822
.86י .גריטבים ,״עוברת הכוס ע ל יהדות רומניה״ ,״העולם״ ,גליון כי,20.2.1941 ,
עמ׳ .306
.87שם.
38ראה גליונות ״העולם״ ,מ״ז ,במאמר של יצחק גרינבוים ,״רשת הסוואה״,
112
עמ׳ ,738באותו גליון ,מאמר של א .הרטגלם ,״ליום יהדות פולין״ .בגליון מ״ח בסיכום,
״השבוע ליהדות פולין״ ,עמ׳ .763
.89יצחק גרינבוים ,״הודעת ויצמן ומסקנותיה״ ,״העולם״ ,גליון זי,13.11.1941 ,
עמ׳ ראשון.
.90א .גד ,״ילקוט ק ט ך ,״גליונות״ ,כ ר ד יי ,חוברת י״״^י״ב ,ת״ש.
.91ג — ת ״מעמק הבכא ברומניה״ ,גליונות כ ר ך ,11חוברת ג׳ ,שבט תש״א,
עמ׳ .154
.92אפרים שמואלי ,״על שאלת היהודים ותפקידי הציונות״ ,״גליונות״ ,חוברת טי,
כ ר ך ,12אב־אלול תש״א.
.93ח .שואל ,״ראשי פרקים״ ,״גליונות״ ,חוברת ו׳ ,כ ר ך ,12תשרי ת ש ״ ג
.94פ.ע ,.״במסכת״ ,שם ,עמ׳ .209
.95שם ,עמ׳ .210
.96זאב ז׳בוטינסקי ,״חזות המלחמה של עם ישראל״ ,״גליונות״ ,חוברת י״א,
כ ר ך ,12ח ש ת תש״ב.
.97מ .הדסי ,״בשדה הספרות״ ,״גליונות״ ,חוברת י״ב ,כרך ,12כסל תש׳׳ב,
עמ׳ .269
113
אליהו שטרן
ה ש פ י ע
ה א ם
נסיון
כ ל פ י
ביחסים
סוגיה
ה ע ב ר
ש ו א ת
שבין
ת ג ו ב ת
ע ל
י ה ו ד י
היהודים,
ה י י ש ו ב
מ נ ה י ג י
א י ר ו פ ה ז
הגרמנים
והפולגים
השואה
בדור
מ ח ק ר ה מ צ מ מ צ ם ר ק ב מ ה ל כ י ה ש ו א ה ו ב א י ר ו ע י ה ,מ צ י י ר ת מ ו נ ה ב ה היהודי ע ל ו ל
ל ה י ת פ ס כ נ ש ו א פ ס י ב י ל ר ש ע ו ת ם ו ל ט י ר ו פ ם ש ל הגויים .ר צ ח ה ע ם היהודי ב א י ר ו פ ה
המזרחית והמרכזית ,ביוזמת מ מ ש ל ת גרמניה ו ב ה ש ת ת פ ו ת העמים תושבי ארצות
א ל ה ,הוא ת ו צ א ה של ג ו ר מ י ם ו ת ה ל י כ י ם ,ש ב ח ל ק ם ה ג ד ו ל ה ם ת ו פ ע ת לוואי ל ק י ו ם
בגולה .בין ג ו ר מ י ם
היהודי
לאחר
וגברה
במעורבות
שהיהודים
גדולה
בחיי
נועד מקום
אלה
זכו
בשוויון
העם
הרובגי;
חשוב לדינמיקה מסוימת
זכויות
פורמאלי.
מואצת
בעלייה
דינמיקה
לצמרת
זו
שהלכה
התבטאה
ובפרט
בתחום
ה ר ג י ש של ה ת ר ב ו ת ו ש ל ע י צ ו ב ד ע ת ה ק ה ל ,ו ז א ת ל ל א ש ו ר ש י ם א י ת נ י ם ב ק ר ק ע
מוצקה;
כעושר
בצבירת נכסי רוח
השמור לבעליו
וחומר
וכל
לרעתו;
על־ידי
זאת
המצליחים שבין
תור
התעלמות,
היהודים
שהתגלו
מדעת ושלא מדעת,
מ ה ל כ י הרוח ב ק ר ב ה ס ב י ב ה הזרה ,ב ה מ ו ר ת ה ר ו ח ה פ כ ה ל ש נ א ה ש נ י ז ו נ ה מ ד ע ו ת
ק ד ו מ ו ת מ י מ י הביניים.
ח י ב ו ר מ ס ע ם ״המכון ל ח ק ר ש א ל ת ה י ה ו ד י ם ״ ה נ א צ י ב ש ם ״היהודים ב ג ר מ נ י ה ״ ,
אור ב ש נ ת
שראה
ב מ י ד ת הזדון ו ה ר ש ע ו ת ש ב ה מ ת ו א ר ת י צ י ר ת ם
,1936מ ד ה י ם
מ ד ה י ם ה י ק פ ה של פ ע י ל ו ת
ו פ ע י ל ו ת ם של יהודים ב ק ר ב ה ע ם ה ג ר מ נ י .ל א פ ח ו ת
ויצירה זו .הרי מ ד ו ב ר ב מ י ע ו ט א ת נ י ש ה י ו ו ה כ־ 1%מ ה א ו כ ל ו ס י ה .ה ח י ב ו ר ה נ א צ י
מונה
א ת ח ל ק ם של היהודים ב כ ל כ ל ה ,ב ע י ת ו נ ו ת ,ב מ ד י נ י ו ת ו ב י צ י ר ה ה ס פ ר ו ת י ת
תוך
והאמנותית,
הדגשת
משקלם
הדומיננטי
בזרמים
את
שערערו
הערכים
המסורתיים של החבךה הגרמנית.
20
שנה
גולדשטיין
114
לפני
סערה
השתלטות
ציבורית
הנאצים,
בקובעו
שאין
ב־,1912
זה
עורר
רצוי,
לא
הציוני
הגרמני
מבחינה
יהודית
מורת
ולא
גרמנית,
מבחינה
ינהלו א ת מ ה
שיהודים
כינה
שהוא
הרוח ש ל
״נכסי
העם
הגרמני״ *.ל ד ע ת ו כ ב ר ה ג י ע ת ה ל י ך ז ה ל מ מ ד י ם ב ל ת י נ ס ב ל י ם :מ ד ו ר י ה ב י ק ו ר ת
ב ע י ת ו ג י ם ה ר א ש י י ם ה ו פ כ י ם ל מ ו ג ו פ ו ל יהודי ,כ מ ע ט כ ל מ ג ה ל י ה ת י א ט ר ו ג י ם ב ב ר ל י ן
ו מ ר ב י ת ש ח ק נ י ה ם ה ם יהודים .ל א ח ר ו ג ה — ל ד ב ר י ו — א ף ח ק ר ה ס פ ר ו ת ה ג ד מ ג י ת
ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ע ו ב ר ל י ד י י ם י ה ו ד י ו ת .אין ל ד ע ת א ם ה נ ת ו נ י ם ד ל ע י ל ש י ק פ ו נ א מ נ ה
א ת ה מ צ י א ו ת ב כ ל ה י ק פ ה ,א ו ל ם אין ס פ ק ש ג ו ל ד ש ט י י ן ב י ט א ה ל ו ך ר ו ח ש ר ו ו ח
ב ס ב י ב ת ו ה ג ר מ נ י ת ,ה ל ו ך ר ו ח ש ה ו ג י ה צ י ו נ ו ת מ ר א ש י ת ה היו מ ו ד ע י ם ל ו ו ל ם כ ג ו ת י ו .
ההצבעה על
הרוצחים
התבלטות
ושולחיהם,
היהודים
אולם היא
אינה ב א ה
והשלכותיה
נחוצה ל א ר ק למען
אשמת
להקל על
ה א מ ת ההיסטורית,
אלא
ג ם ל ה ע ר כ ת ־ א מ ת של מצבנו .ההיסטוריה אומנם אינה חוזרת על עצמה ,אולם
חזיונות יסוד מסוימים המציינים ב ק ב י ע ו ת ו ב ה ת מ ד ה א ת הגעשה בתפוצה היהודית
ב ת זמננו ,מ ע י ד י ם ע ל כ ך .ב פ ר ש ה ,ש ה י א נ ו ש א ה מ א מ ר ,מ ת מ ק ד ו ת כ מ ה מ ת ו פ ע ו ת
היסח־
ומכאן
שהוזכרו לעיל
אקטואלית .האישים
ש ל ח ש י פ ת ה יש גם משמעות
ש פ ע ל ו ב פ ר ש ה זו ,הן יהודים ו ה ן ל א ־ י ה ו ד י ם ,נ י צ ב ו ב ז י ר ת ה פ ע י ל ו ת ג ם ב ת ק ו פ ת
מלחמת
השנייה
העולם
סבירות רבה
וקיימת
שעמדותיהם
הושפעו
ומעשיהם
מ נ ס י ו נ ם מ ל פ נ י ש ת י ע ש ר ו ת ה ש נ י ם .מ כ א ן ש ה פ ר ש ה ה נ י ד ו נ ה ב ז ה קשורה ,ב מ י ש ר י ן
א ו בעקיפין,
בשורת
בתקופת השואה ומקומה
לששת
הפדות
ב ח ק ר השואה.
המיליונים
ע ם פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה נ ס ח פ ו יהודי ג ר מ נ י ה ב ה ת ל ה ב ו ת ה פ ט ר י ו ט י ת
שאחזה
במדינה
ארגוניהם
כולה.
הארציים,
לרבות
הציוניים,
קראו
להתנדבות
בגוף ובממון מ ע ב ר לנדרש ע ל ־ פ י החוק .א ת הזדהותם עם מטרותיה ה מ ל ח מ ת י ו ת
ש ל ג ר מ נ י ה ה ג ב י ר ה ש י ק ו ל היהודי ,ל פ י ו ל ו ח מ ת א ר צ ם ב מ ש ט ר הדיכוי ו ה פ ו ג ר ו מ י ם
הרוסי .מ נ ה י ג י ם ו א נ ש י ר ו ח י ה ו ד י ם ה ד ג י ש ו א ת מ ה ש ה ם כיגו ה י ת ר ו ן ה ת ר ב ו ת י
והמוסרי
גרמניה
של
בין שאיפותיה
עמדה
למדינה
דומה
על־ פני
ומטרותיה
נקטו
המארחת
גם
יהודי
שלמרות
אויביה
המדיניות
והצביעו
לבין
רוסיה
הנגישות
על
הערכים
דמיון,
האוגיברסליים של
שהתגוררו
וההשפלה
ואפילו
על
בגרמניה .אלה
שהיא
נקטה
היהדות.
הכירו
כלפיהם,
זהות
תודה
העניקה
ל ה ם א פ ש ר ו י ו ת קיום ו פ ת ח ה ב פ נ י ב נ י ה ם א ת ב ת י ה א ו ל פ נ ה ש ל ה .ה ס ו פ ר ו ה ב ל ש ן
העברי ה ר ב פליקס פרלס מקניגםברג ,מ י שעתיד בשנות העשרים להורות ת נ ״ ך
באוניברסיטה העברית ,פרסם ע ם פרוץ ה מ ל ח מ ה קונטרס ב ש ם :״המלחמה והיהודים
הפולנים
ב י ח ס ם ל ג ר מ נ י ה ״ ,ש ת ו כ נ ו נ מ ס ר ב ה ב ל ט ה ב ש ב ו ע ו ן ה נ פ ח ב ק ר ב יהודי
גרמניה ,וכך הגיע ל ק ה ל קוראים נ ר ח ב .
הרב פרלס יצא
לחזק
1
ולרומם א ת
העמדה
הגרמנית ואת
הצבא
הגרמגי
מ ת ו ך ש י ק ו ל י ם מ ו ס ר י י ם ו ת י א ו ל ו ג י י ם ,ב ג ו ס ף ע ל א ל ה המדיגיימ .ה ו א ייחם ל ק י ס ר
הגרמני את תפקיד ״מטה
*
Institute.
הזעם״
שבזי
ההשגחה,
שנועד
ל ה ע נ י ש את .ר ו ס י ה
Moritz Goldstein: German Jewry's Dilemma befor 1914. Leo Baeck
197, pp. 237—8.צ Year Book II,
115
ולשחרר
מעין
א ת יהודיה,
מובלעת
המיוחל
של
ובפרט
ע ת י ד י ם הפדויים
ועגי
ואין
אצל
ס פ ר תהילים,
מלכים,
עוזר
את
התרבות
לו״.
לקלס
אלה
יהודי
הגרמנית
את
מבין
פולין
בתוך
שהיוו,
המזרח
משחררם
קוראי
לדעתו
בלשון:
הקוגטרם
של
הסלאבי;
או
הרב
לאחר
פרלס,
הניצחון
״ כ י יציל
אביון מ ש ו ו ע
תקצירו,
מצויים
שהיו
ז ע ו שלמלים המצוטטות יש פסוק ק ו ד ם :״וישתחוו לו כל
כ ל גויים י ע ב ד ו ה ו ״ ) פ ר ק ע ״ ב פ ס ו ק י ״ א ( .
הרמזים המשיחיים הסתמכו על חישובי העיתים .הרב פ ר ל ס חישב שהמלחמה
פרצה
חל
חורבן
הבית
ע ר ב אחד באוגוסט ,שעות מ ע ט ו ת
לאחר
ב ד י ו ק 2,500שגה
מתקשר
ט׳
במסורת היהודית אכן
מועד החורבן עם הגאולה .האם תמוה הדבר — שאל הרב פרלס
שהיהודים
הגשמתן
רואים
בתאריך
המלחמה
פרוץ
לא
אלא
מקרה,
ד׳
אצבע
—
ותחילת
של נבואות הנחמה?
תקוות
עדותו
לאחר
הראשון ,שכן,
צו־הגיוס.
לדבריו,
באב
כאלה
של
התעוררו
באותה
ה מ נ ה י ג הציוגי מ ק ם
עת
בקרב
גם
על
בודגהיימר
יהודי פולין.
פגישתו
לכך
אופייגית
בשטחי פולין ע ם
רב
2
ש א ר ג ן ר ש ת מודיעין ל ט ו ב ת ג ר מ נ י ה .ל פ י ד ב ר י ו ש ל ה ר ב ,ש א ו ש ר ו ל ב ו ד ג ה י י מ ר
על־ידי
לפני
קציני מטהו של הינדנבורג — סיפקה ה ר ש ת ידיעות על הצבא הרוסי
ק ר ב טננברג .ה ר ב זקף א ת הניצחון ב ט נ נ ב ר ג לזכות המידע שסיפקו הוא
וחבריו .כמה מהם נתלו בשל כ ד על־ידי הרוסים .ה ר ב גילה לבודנהיימר שאביו,
גם
הוא רב ,אמר לו לפגי מ ו ת ו שיצפה ליום בו יבוא עם מ מ ע ר ב שימגר א ת
ה צ א ר י ם ו י ש ח ר ר א ת היהודים .צ ו ו א ה זו א מ ו ר ה ה י ת ה
שלטון
למעשיו
בה
הציפיות
המסוכנים.
המתוארות לעיל
והתקוות
להניע את
משקפות
את
הרב
האווירה,
פ ע ל ״הועד למען המזרח״.
למען
הועד
המזרח:
ציפיות,
ומעשים
תוכניות
״ ה ו ע ד ל מ ע ן ה מ ז ר ח ״ — ו ב כ י נ ו י ו ה ר א ש ו ן ״ ה ו ע ד ל ש ח ר ו ר יהודי רוסיה״ ,ה ו ק ם
ע ל ־ י ד י יהודי ג ר מ נ י ה בימי מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה כ ב י ט ו י ל ה ש ת ת פ ו ת ם ב מ א מ ץ
הגרמני
המלחמתי
לגורלם
ולדאגתם
של
ולעתידם
המוני
בקיסרות
היהודים
הרוסית *.מייסדיו היו ע ס ק נ י ם ציוגיים ו ת י ק י ם ו ב ר א ש ם מ ק ם בודגהיימר .ה מ ו ס ד ו ת
הציוניים
מגת
העולמיים חייבו אותם ל ה ת פ ט ר מ כ ל תפקידיהם ב ת נ ו ע ה הציונית ע ל ־
לשמור על עמדתה הגייטרלית
האגטי־ציוגיים
תפיסתו
ולשלטונות
ב מ א ב ק שבין המעצמות .לגבי
המשתתפים
ה ״ ג ר מ נ י ם ב נ י ד ת מ ש ה ״ ,א פ י ל ו ל א היה קיים ק ו ש י דומה.
של
המדינית
הועד
עולה
מתיר
תזכיריו
שנשלחו
למשרד
החוץ
ה צ ב א ,מ מ כ ת ב י ו ל ח ב ר י ו ו מ פ ר ס ו מ י ם פ ו מ ב י י ם .ע י ק ר ה של ה ת ו כ נ י ת ,
ב מ ס ג ר ת מטרות המלחמה של גרמניה ,היה ל נ ת ק מרוסיה א ת מחוזותיה המערביים
והדרומיים־מערביים,
לאומית
שתימצא
ובהם
מרבית
ת ח ת חסות
יהודי
גרמגית.
רוסיה,
בתחומה
ולהקים
של
בשטחם
המדיגה
מדיגת־סיץ
המוצעת
אמורים
ה י ו ל ה ת ג ו ר ר ש י ש ה מ י ל י ו ן יהודים .ר א ש י ה ו ע ד ה צ י ע ו ל ה כ י ר ב ה ם ב ת ו ר ל א ו ם
ולהעגיק
המאזניים
116
ל ה ם אוטוגומיה .ל ד ע ת ם ע ת י ד י ם י ה ו ד י ם א ל ה ל מ ל א ת פ ק י ד ש ל ל ש ו ן
בין
הפולנים
לבין
בני
הקבוצות
האתגיות
האחרות
ולהוות
ערובה
ל ה ש פ ע ה ג ר מ נ י ת מ כ ר ע ת על מ ד י נ ת ה ח ת .
נאמנה
עסקני
לבין
הועד עמלו ל ש כ נ ע את שלטוגות גרמניה ב ש ו ת פ ו ת אינטרסים בינם
יהודי
שתוארו
רוסיה,
לעם
כקרובים
בלשונם
הגרמני
האמורה
)יידיש(,
להיות ד י א ל ק ט גרמני ,בחריצותם ובשאיפתם להשכלה .קידומם ועתידם משולבים
ב ג ו ר ל ה ש ל ה מ ד י נ ה ה ג ר מ ג י ת ו ה ם יהיו ל ה אסירי ת ו ד ה ע ל ש ח ר ו ר ם מ ה ר י ב ו י
הרוסי .ה ו ע ד ל א ה ע ל י ם א ת מ נ י ע י ו היהודיים ו ע ם ז א ת ה ב ה י ר ,ש ד א ג ת ו ו מ א מ צ י ו
ו ל ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל מ ה שהוא כ י נ ה ״היסוד ה א ת נ י היהודי ב א י ז ו ר ה ר ו ס י ־
לקיומו
הפולני״ מ כ ו ו נ י ם ל ש ר ת א ת ה א י נ ט ר ס הגרמני .ד ב ר י ם א ל ה ל א נ א מ ר ו מ ה ש פ ה
ראשי
ולחוץ:
המעוגנות
ה״ועד״
זיהו
אכן
גרמני״
״אינטרס
מטרות
עם
אנושיות
כלל
ב מ ס ו ר ת היהודית.
הועד
פעל
מהאהדה
בתיאום
שגילה
עם
למטרותיו,
השלטונות
המצביא
הגרמניים.
המהולל,
ראשיו
גיבור
שאבו
האומה
עידוד
רב
היגדגבורג,
עת
4
נ י א ו ת ל ק ב ל א ו ת ם ב מ ט ה ו ל א ח ר הניצחון ה מ כ ר י ע ב ק ר ב ט ג ג ב ר ג ,ב א ו ג ו ס ט .1914
תודה
לאות
על
הינדנבורג
ת מ י כ ה זו כ י נ ה ח ב ר
מ־,29.11.1914
בודנהיימר,
המשלחת מקס
בתור
א ת מארחו ,המצביא הגרמני,
במכתבו אל
ההשגחה,
״איש
ש נ ו ע ד ל ה ב י א מ פ נ ה ב ג ו ר ל ו ש ל עם מ ד ו כ א ״ .מ ס ע ו ה צ ב א י א מ ו ר ל פ ת ו ח ת ק ו פ ה
חדשה
בקורות
ליסוד
האנושות,
היהודי,
במבנה
הקרוב
שבה
ותרבותה
גרמניה
במהותו ובתכוגותיו
תפקיד
ימלאו
הועד
ל ג ר מ נ י ה זו,
ואילו
מכוון,
תפקיד מגהיגות
ה מ ד י ג י ה ח ד ש ,ה ע ת י ד ל ק ו ם ב ש ט ח י ם ה מ ע ר ב י י ם ש ל ר ו ס י ה .ו כ א ן ראוי
לציין
עם ראשי
שבפגישה
השתתף
הועד
של
ראש מטהו
הגנרל
היגדגבורג,
אריך ל ו ד נ ד ו ר ף ,מ י ש ע ת י ד ל ש מ ש מ ט ע ם ה נ א צ י ם מ ו ע מ ד ל נ ש י א ב ב ח י ר ו ת ב ש נ ת
ע ל ת פ ק י ד ו ב ה ק ש ר ל נ ו ש א מ א מ ר נ ו נרון ב ה מ ש ך .
.1925
ר א ש י ה ו ע ד ה א מ י נ ו ש א י ר ו ע י ה ת ק ו פ ה מהווים א י ש ו ר ל צ י פ י ו ת י ה ם .א כ ן ה ם
סברו ,ש מ ת ר ח ש ת ל ע י נ י ה ם ״ א ח ת ה ת ו פ ע ו ת ה מ ו פ ל א ו ת ב י ו ת ר ב ה י ס ט ו ר י ה ה ע ו ל מ י ת ״
המתמצית
ש״עכשיו
בכך
האינטרס של
המדוכא
ההמון היהודי
עולה
ברוסיה
5
ב ק נ ה א ח ד ע ם ה א י נ ט ר ס ש ל הרייך ה ג ר מ נ י ״ .כ א ה ד ה ב י ט ו י י ם ה ב ו ל ט י ם ל ש י ת ו ף
הפעולה
באו
הנ״ל
במגע
בקלות
לאמיתו
עם
של
של
דגש
של
ד ב ר היה
החיילים
זרות,
גרמניה
בפולין,
שכן
האוכלוםיה
העובדה
ויבלו
י ח ס י ת ב ש ל הדמיון ה ק י י ם בין ג ר מ נ י ת ליידיש,
המוני
את
א מ ו ר ה היתד•
לשמש
היהודית״
ש״מאות
בערים
אלפי
הכבושות
לדעתו,
ומעניקים
והקציגים• ע ם יהודי
דחייה .ו ס ל י ד ה ,
בראשית
הזהיר
ב מ פ ג ש זה צ ד ח מ ו ר ב י ו ת ר :
שנות
העשרים.
ב ד ו ״ ח מ י ו ם 15
כל
שאיפתם
שהיוו
המזרח,
מרכיב
הגמון
באוקטובר
שררה
וכסף:
ל ה ם ס י ג ר י ו ת ו מ ח ר יגהגו
1914
בדיוק כך
הבלתי אמצעית
בקרב
בגל
רבים
ביגיהם
האנטישמי
שהציף
לצבא
הגרמגי
שגתלווה
בפגי
״היום ה ם
להידבר
הפגישה
חשוב
איתה
ש ת ו א ר ה כ נ י ב גרמגי.
עוררה
קתולי,
לוחמים
גרמניים
ה ה ס ת מ כ ו ת על .יהודים,
מגישים
כלפי
פרחים
הרוסים.״
לחיילינו
העובדה
שהם
ד ו ב ר י ג ר מ נ י ת ה ו פ כ ת א ו ת ם ל מ ת ו ו כ י ם נוחים ,ו ב כ ך ט מ ו נ ה ס כ נ ה ,כיוון ש ה י ה ו ד י ם
מנצלים
הפולנים.
לשאת.״
את
האמון
״הסתכלתי
שניתן
בדירות
בהם
של
להלשנות
יהודים
שווא
ומשגיאים
והשתוממתי
ע ד כ א ן יהודי פולין .ו מ ה ע ם יהודי ג ר מ נ י ה ?
כמה
את
הגרמגים
לכלוך
״יהדות
יכול
על
אדם
ברלין מציפה
א ת ו ר ש ה כ ד י ל ע ש ו ת עסקים ...האין א מ צ ע י כ ד י ל ע צ ו ר ב ע ד ה צ פ ה מ ד ק ה ז ו ? ״
117
ל ג ר מ נ י ה ,ל ת ר ב ו ת ה ו ל צ ב א ה איבה מ מ צ ה א ת כ ל ג1ני ה ה ת י י ח ס ו ת
ההערצה
ל ש י ר ו ת ה מ ד י נ י ,ש ה ״ ו ע ד ל מ ע ן ה מ ז ר ח ״ נ ס ל ע ל עצמו .היו ב ה ה י ב ט י ם נוספים,
ששיקפו
מ ו ר כ ב ו ת ה י ח ס י ם שבין היהודים ל ב י ן
את
ה ד ב ר י ם אמורים
הגרמנים.
ביחוד בד״ר אדולף פרידמן ,מראשי הועד למען המזרח ,ח ב ר ו של מ ק ם בודנהיימר
הציונית
לפעולה
שכגראה
מראשיתה.
ל א גועד לפרסום.
ותומכים
6
ד״ר
רשם
פרידמן
ספקותיו
את
והיסוסיו
ק ר ו ב לוודאי ש ה ר ה ו ר י ם ד ו מ י ם פ ק ד ו ג ם ע ס ק נ י ם
א ח ר י ם ש ל הועד .ד ״ ר פ ר י ד מ ן ל א ה ס י ל ס פ ק ,
המלחמה,
ביומן,
ב י ת ר ו ן ה ר ו ח נ י והמדיני ש ל ג ר מ נ י ה
ב ש נ ת ה ה ר א ש ו נ ה של
ע ל ־ פ נ י אויביה ,א ם כ י הסתייג
מ ה ת ל ה ב ו ת מ ל ח מ ת י ת י ת ר ה ומשוביניזם .ע י ק ר ס פ ק ו ת י ו היו ב ג ו ג ע ל ע מ ד ה ה י ה ו ד י ת :
״ ל מ ה א נ ו ה י ה ו ד י ם ב ת נ א י ם אלה ] ה כ ו ו נ ה ל א נ ס י ש מ י ו ת ב מ ד י נ ה ו ב צ ב א [ מ ת ל ה ב י ם
כל־כך
ל נ צ ח ו נ ו ש ל ה נ ש ק ה ג ר מ נ י ך״ — ש א ל ש ב ו ע י י ם ל א ח ר כ י נ ו נ ו ש ל הועד.
אומנם
צ ר פ ת ו א ג ג ל י ה הן א ו מ ו ת ־
היהודים רוצים
תרבותיות,
ב מ פ ל ת ה של רוסיה ״אולם
לאלה
ידידותיות ליהודים וגם גתגו מ ק ל ס
מגרמניה.״
שגורשו
את
ה כ ף ה כ ר י ע ה ר ו ח ה ה ע ר צ ה למדינה ,ש ה י ת ה כה ר ו ו ח ת ב ה ג ו ת ה ג ר מ ג י ת ה ה ג ל י א נ י ת ,
כלפי
החובה
הארגונית״,
״המסגרת
לדעתו
שהיא,
של
בעלת
פרידמן,
ערך
עליון ו ת ג א י ל ע צ ם ק י ו ם ה ח ב ר ה וערכיה.
ב מ כ ל ו ל פ ע ו ל ו ת י ו ש ל ה ו ע ד נ ו ד ע מ ש ק ל מ י ו ח ד ל ק ש ר י ו ע ם יהודי חוץ־לאר׳ן,
ב פ ר ס ש ל הארצות הנייסרליות ובראש וראשונה עם יהודי ארצות־הברית ,שעמדתה
הצדדים הלוחמים היתה ב ע ל ת חשיבות מ כ ר ע ת לתוצאותיה של המלחמה.
כלפי
מוצאם
מה
רבים
של
ש ע ש ו י היה
ממנהיגיה
של
יהדות
זו
ממשפחות
היה
להקל על עסקני הועד להשפיע
הועד
ע ל י ה ם .ואכן,
על ־ מ נ ת
המלחמה
היהודית
ו ב ק ר ב החוגים הפיננסיים הגבוהים ד ע ה אוהדת ע ל גרמניה״.
ה ח ו ג י ם ה פ י נ נ ס י י ם ע ם ה ע ד ה ה י ה ו ד י ת או
של
אינו
הועד
ונועד
מקרי
להעלות
את
שיפיצו
כבר
שיגר
של
״ כ מ ה אדונים
לאמריקה
שהגרו
מגרמניה,
עם החוגים
קרנו
של
שם
בתחילת
בעיתונות
7
הזיהוי
הנתונים להשפעתו
הועד
השלםונות
בעיגי
ה ג ר מ נ י י ם ,ו ז ה ל מ ר ו ת שזיהוי זה היה פ ר י ה מ צ א ת ה ש ל ה ת ע מ ו ל ה ה א נ ס י ש מ י ת
והיווה א ת א ח ד מ א מ צ ע י ה היעילים ב י ו ת ר ג ם ל פ נ י י ס ו ד ה ש ל ה מ פ ל ג ה הגאצית.
ש ל י ח ה ו ע ד ה ג י ע ג ם ל ד נ מ ר ק ,הארץ ה נ י י ט ר ל י ת ש מ מ ג ה א פ ש ר היה ל ה ת ק ש ר
הן
רוסיה
עם
כ״בעלת
ח ש י ב ו ת ר ב ה ״ ש א מ ו ר ה היתה ,בין ה י ת ר ,ל ה ק ל ע ל ה ת ע מ ו ל ה ברוסיה.
אנשי־אמונו
מנגנון
והן
עם
מערב
אירופה,
ולהשיג
אינפורמציה
שהועד
העריכה
של הועד בבירות אירופה הנייטרלית הועמדו גם הם לרשותו של
התעמולה הגרמני.
פ ע ו ל ת ו של הועד כללה בנוסף לשליחויות לחוץ־לארץ וניסוח הצעות לעתיד,
עזרה
כ ל כ ל י ת ל י ה ו ד י ם ב ש ט ח ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ו נ ס י ו נ ו ת ל ש פ ר א ת מ ע מ ד ם של
יהודי
ש ע ת כושר להשלמת
גרמניה;
שוויונם
ה ו ע ד אכן ס ב ר ש ה מ ל ח מ ה היא
בבחינת
ו ל ה ע ל א ת ק ר נ ם .ע ס ק נ י ו ט ע נ ו באוזגי ה ש ל ט ו ג ו ת ש ת ד מ י ת ה של גרמניה
כ מ ר כ ז ל א נ ט י ש מ י ו ת ״ מ ד ע י ת ״ ו ס י ר ו ב ה ל מ נ ו ת יהודים ל מ ש ר ו ת מ מ ש ל ת י ו ת וצבאיות,
מכבידות
ההסתמכות
על
על
פעולתו
התגובה
בארצות
גייטרליות
בחוץ־לארץ
ובקרב
ובעיקר
חוגים
יהודיים
בארצות־הברית
בחוץ־לארץ.
)ובפרט
בתקופה
ב ה זו ע ו ד ש ק ל ה א ת ה צ ט ר פ ו ת ה ל מ ד י נ י ו ת ה ה ס כ מ ה ( ,א כ ן ס י י ע ה ל מ א ב ק ו ש ל
הועד .ל א ח ר ש ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש מ י נ ו פ ק י ד י ם יהודיים ב מ נ ה ל ה א ז ר ח י ש ב ש ט ח י
113
פ ו ל י ן ) ד ב ר ש ה ו ע ד ה ע ר י ך א ו ת ו כ ה י ש ג ל מ א מ צ י ו ( ,מ י ה ר ש ג ר י ר ג ר מ ג י ה בוושינגטון
ל מ מ ש ל ת ו ע ל ״ ה ר ו ש ם ה ח י ו ב י ״ ש ע ו ר ר מ ע ש ה ז ה ו ע ל ה ת ק ו ו ה שאין ז ה
לדווח
אלא
צעד ראשון
חברי
הועד ואיתם
את
לפתוח
יהודי
ענפי
כל
גרמניה
הפקידות
כולם נטו
בפגי היהודים
ש ת ק ו ו ה זו
לצפות
גם
בגרמגיה.
אכן
תתגשם.
ה ד ב ר ע ו ר ר ב ה ם ס י פ ו ק ו ל מ ר ו ת ש מ ה ל ך זה א מ ו ר ה י ה ל ה ת ב צ ע ל א ב ת ו ר ה י ע נ ו ת
ל ז כ ו י ו ת ה א ז ר ח ש ל ה ם א ל א כ ו ו י ת ו ר מ ת ו ך שיקולי מ ד י ג י ו ת -ח ד ן .
ב ג ו ג ע ל י ה ו ד י ר ו ס י ה א מ ו ר ו ת היו ג ם הן ל ס י י ע ל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ;
התוכנית
הועד
תיאר
החת,
כ ח ס ר מ נ ה י ג ו ת ש ת ת א י ם ל ע י ד ן החדש.
המערב
באוזני
השלטונות
המשכילים
בקרב
בני־דתם,
מיוחד
ליהודי
את
והמנוסים,
כגרסת
ה צ י ב ו ר היהודי
שיפעלו
הליברלים.
מבחינת
גרמניה
שנועדו
ת פ ק י ד זה עשויים
בקרב
בני־עמם,
שליחות
הגשמתו
בשטחים
זו
של
למדינת־
ל מ ל א יהודי
הציונים,
כגרסת
עשויה
היתה
להעניק
אינטרס
גרמני
בעל
או
משקל
חשיבות
ר א ש ו נ ה ב מ ע ל ה ,ש ה ר י ל א היה ב מ ד י נ ה ה ג ר מ נ י ת חוג ח ב ר ת י •אחר ז ו ל ת ם ה מ ו כ ש ר
להוציא
מהכוח
משענת
עיקרית להשפעה המדינית הגרמנית
אל
את סגולתם של
הפועל
ש ש ת מ י י ל ו ן יהודי ר ו ס י ה ל ש מ ש
המתוכגגת.
במדינת־החיץ
ה ה ש ת ד ל ו ת ל מ ע ן יהודי ג ר מ נ י ה ה ק ל ה על ה ו ע ד א ת פ ע ו ל ת ה א ר ג ו ן ו ה ה ת ר מ ה
ב ק ר ב ם ,שהיתר! ת נ א י ל פ ע ו ל ת ו ה ת ק י נ ה .ר א ש י ה ו ע ד א כ ן ש א פ ו ל ע צ מ א ו ת פ י נ נ ס י ת
ו צ י ב ו ר י ת ,כיוון ש ה ק ש ר ה מ ת מ י ד ע ם מ ש ר ד ה ח ת ו ע ם ה צ ב א עשוי היה ל ה פ ו ך
אותו ל א ח ת ה ס ו כ נ ו י ו ת ש ה ו ק מ ו ת ו ך נ י ה ו ל ה מ ל ח מ ה .״עניין המימון מ ע ס י ק אותי״
היו״ר
כתב
למדינה
פראנץ
בבקשת
כבר
אופנהיימר
בנובמבר
ב־30
א מ צ ע י ם כספיים ,נ ג י ע ל ת ל ו ת
:1914
מוחלסת
נפנה
״אם
שהעמידנו
שוב
במצב של
מקבלים ו ל א של נותנים״ .ואכן נזקקו ראשי הועד לשיםה היהודית ה מ ס ו ר ת י ת :
מסעות
דיווח
לאיסוף
תרומות.
״בסיבוב
וסביבתה
בקלן
מרק״
א ס פ ת י 20,000
—
ב ו ד נ ה י י מ ר .ל מ ס ע ד ו מ ה י צ א ג ם פרידמן .ה ו א פ י ר ם א ת ש מ ו ת ה ס נ י פ י ם ,
שעלה בידו להקים ,ותלה תקווה ב״תוצאות כספיות סובות״.
שלטונות
ג ר מ נ י ה גילו עניין ב ו ע ד ואף עודדו א ו ת ו כ ל ע ו ד ה ו א היה נ ח ת
להם .ע נ י י נ ם ב ו ב ט ל ב א ב י ב
התפםר
בודנהיימר,
,1916ל א ח ר ייצוב ק ו ה ח ז י ת ב מ ז ר ח .יוזמו ,מ ק ם
מחברותו
בועד,
מסרותיו
הפוליסיות .הועד חידש
לנסיבות
לסיום
המשתגות,
בכוונותיהן
סמוך
לאחר
שנוכח
שאין
את פעולתו המדינית,
המלחמה,
כשגורלה
סיכוי
תור
של
להגשים
את
ה ת א מ ת שיםותיו
גרמגיה
תלוי
היה
של המעצמות המנצחות.
התנופה בימי ועידת השלום — היהודים גורם פוליטי בעל משקל עולמי
מפלתה
של
לחרת
את
הועד
למען
גרמניה,
גורלה
דיוני
של
המזרח.
8
ועידת
המדינה
בחודשי
השלום
וההכנות
בורסיי
ה מ ו ב ס ת ,יצרו ר ק ע
המלחמה
האחרונים
לקראתם,
נוח
לחידוש
תיארו
ראשיו
שעמדו
פעולתו
בפני
של
משרד
ה ח ת א ת ה ש פ ע ת ם ה ג ד ו ל ה ש ל היהודים ע ל ה ע י ת ו נ ו ת ,ה פ י נ נ ס י ם ,ה מ ד ע ו ה מ ד י נ י ו ת
הסכמה
של
מעצמות
את
קשריהם עם
ושל
הארצות
ח ו ג י ם יהודים
הגייטרליות,
בחו״ל
לטובת
וחזרו
על
האינטרסים
גכוגותם
להפעיל
הגרמניים.
בדצמבר
119
1918ה ם
הוסיפו
הנימוק,
לטיעונם א ת
מהמלחמה
שכתוצאה
היהודים
הפכו
ל ג ו ר ם פ ו ל י ט י ב ע ל מ ש ק ל עולמי .ראשי ה ו ע ד ציינו א ת י ח ס ה ה ע ו י ן ש ל ג ר מ נ י ה
המזרח ו א ת
ליהודי.
כ ל פ י יהודי
האפליה
גרמניה
כמכשול• להשתדלות
עצמם
זו ו ת ב ע ו ל ש נ ו ת א ת ת ד מ י ת ה ה א נ ט י ש מ י ת ש ל ה מ ד י נ ה ע ל ־ ידי מ ח ו ו ת מ ת א י מ ו ת
וביניהן
יהודים
מינוי
במשרד ה ח ח .
לתפקידים
פרידמן
הצהרה
הציע ל ת ת
ל ט ו ב ת הציונות ב ת ו ר מ ש ק ל ־ נ ג ד להצהרת בלפור .בהצעה ל מ נ ו ת יהודים לתפקידים
בשרות־חוץ
גרמניים; ציר
ת מ כ ו ג ם גורמים
הרייכסטאג
גוטהין ,יו״ר
גיאורג
ה א י ג ו ד ל מ א ב ק ב א ג ט י ש מ י ו ת ) ב ע צ מ ו מ מ ו צ א יהודי( ,צ י ד ד ב מ י ג ו י י ה ו ד י ם ל ש י ר ו ת
ה ח ח ע ל ־ מ נ ת ל ה ט ו ת א ת נ ש י א א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,וילסון ,מ ת מ י כ ת ו ב ס י פ ו ח שטחים,
בשליטה הגרמנית ,למדינה הפולנית ה מ ח ו ד ש ת ; גוטהין ט ע ן ש ע ל הנשיא
שהיו
א פ ש ר ל ה ש פ י ע ב א מ צ ע ו ת יועצו ל ע נ י י נ י מ ז ר ח אירופה ,ה צ י ו נ י ב ר נ ד י י ס ,ב ע ו ר ת ם
ש ל ציוני ג ר מ נ י ה ; ע ל ס י כ ו י זה ע מ ד ג ם פ ר י ד מ ן — ש ז ה ו ת ו כ צ י ו נ י ו ת י ק ופעיל
בגרמניה והן
בחח־לארץ.
הנשיא
וילסון אכן
שימש
כיעד
עסקני
ואלה
תיארו
בפני
משרד
החוץ
היתד!
ידועה ה ן
נכבד
להשתדלותם של
הועד,
אותו
כ ת ל ו י ב ק ו ל ו ת י ה ם ש ל מ צ ב י ע י ם יהודיים ו נ ת ו ן ל ה ש פ ע ת מ נ ה י ג י ה ם ,ו כ מ י ש מ ש פ ח ת ו
נכנסה
בקשרי
ב מ ז ה כזו,
נ י ש ו א י ן ע ם יהודים
מבני
שאחד
אחותו
אחיו או
ה ו א יהודי ו מ כ ה ן ב ש ג ר י ר ו ת א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ב ב ר ן ש ב ש ו י ח .
ההשתלשלות
ה פ ו ל י מ י ת סייעה לועד .״ ג ש מ ע ו ת ה כ ר ז ו ת ש ל פ ו ל ג י ם פ ר ו ס י י ם
ל א י ח ו ד ע ם פ ו ל י ן ״ — ר ש ם פ ר י ד מ ן ביומנו ב ־ 1 7
ב א ו ק ס ו ב ר ,1918״ י ד י ע ה זו
פ ג ע ה כ מ ו ב ר ק ו ג ז ב ר י ם ע כ ש י ו ביהודים .זקוקים ל ה ם כ ד י ש י מ ח ו ג ג ד ה פ ו ל נ י ם ״ .
מ ש ר ד ה ח ח א כ ן ה ח ל י ט ל ה ס ת י י ע ביהודים ב מ א ב ק ו ג ג ד ש א י פ ו ת ה פ ו ל ג י ם ע ל
איזורי ה ס פ ר ה מ ז ר ח י י ם .ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה י ה ק צ ר ־ י מ י ם ,א ו ל ם א י ג ט ג ם י ב י ו ר ב ־ פ ג י ם .
א ת הכיוון
לתפקידים
החדש
לסמל
אמור היה
המינוי ש ל
יהודים,
במספר,
שגיים
ב מ ש ר ד ה ח ח .ב ס ו ף נ ו ב מ ב ר 1918ה ק י ם ה מ י נ י ס ט ר י ו ן מ ח ל ק ה ל ע נ י י נ י
ה י ה ו ד י ם ו ה צ י ב ב ר א ש ה ,ל פ י ה מ ל צ ת ו ש ל הועד ,א ת ה מ ז ר ח ן ו י ו ״ ר ב ר י ת ה ק ה י ל ו ת ,
פרופ׳
מורח
המשפחתית
הברית.
סבסמיאן
אל
זוברנהיםף
י ע ק ב שיף,
הבנקאי
ייתכן ש ע ל
והמנהיג
השפיעה
המימי
היהודי ר ב
גם
ההשפעה
קרבתו
בארצות־
במינוי השני ז כ ה ד״ד אדולף פרידמן ב ת ו ר .נ ס פ ח ש ל כ ב ו ד ל״עניינים
פוליטיים
יהודיים״ ל י ד
הקונסוליה
באמסטרדם,
משכורת
כנראה ל ל א
וללא
מ ע מ ד דיפלומטי מוכר .הועד הגדיר א ת תפקידם כ״פעולה ל מ ע ן האינטרסים של
היהדות
ה ג ר מ נ י ת ב א ו פ ן כללי״ ,ת ח ו ם נ ר ח ב ל מ ד י ב ה ת א ם ל מ ש מ ע ו י ו ת ה ש ו ג ו ת
שייחסו
ציפה
הועד
גרמניה
יהודי
לאיגטרס
שלהם.
ב ש ל ה י 1918
משליחיו א ל ה ש״יפעילו א ת קשריהם
ובתחילת
המצויגים ע ם ב ג י
1919
דתגו
בארצות
נ י י ט ר ל י ו ת ו ע ו י נ ו ת ,כ ד י ל ה ב ט י ח ת נ א י קיום טובים ,ב מ י ד ת ה א פ ש ר ,ל ר י י ך ו ל ב נ י
דתנו
לשטחי
באזורי
המזרח
המריבה
הסלבי־פומרני״
ושיעשו
במזרח.״ ה ה י ב ט היהודי
לסיכול
ב ת ו כ נ י ת זו
״כוונות
התמצה
הפולנים
ביחס
ב ת ב י ע ה למאמץ
מ י ו ח ד ״ ל ה פ ח י ת כ כ ל ה א פ ש ר א ת מ ס פ ר היהודים ה ג ר מ נ י י ם . ,שיהיו א נ ו ס י ם ל ח י ו ת
ת ח ת שלטון
פולני״ ,וזאת
גם באנטישמיות
בהתחשב לא רק
ה פ ר ו ע ה ש ש ר ר ה אז בפולין.
לתרבות
הגרמגית ,אלא
ב מ ג מ ה זו כ ת ב
פ ר י ד מ ן .בירחון
בזיקתם
יהודי נפוץ ) (Neue Juedische Monatshefteמ ־ 2 5ב א ו ק ט ו ב ר — 1918ש ב ו ו ע י ד ת
ה ש ל ו ם י ו כ ר ע ל א ר ק ג ו ר ל ה ש ל גרמניה ,א ל א ג ם ״ א י נ ט ר ס י ה ו ד י ע ל י ו ן ״ :מ נ י ע ת
120
ל פ ו ל י ן ש ל שלזיה ,פוזנא ,פ ר ו ס י ה
םיפוחן
דאנציג.״
חצי
כעבור
ב־10
שנה,
המערבית ״והעיר
1919
במאי
אותו
נזקק
הגרמנית הקדומה
בתארו
ירחון,
את
ה צ פ ו י ל י ה ו ד י ש ל ז י ה מ ה ם י פ ו ח לפולין ,ל ה ג ד ר ו ת מ ר ח י ק ו ת ה ל כ ת :ב י ט ו ל ה מ ע מ ד
נטילת
החוקי,
אירוניה,
השמד.
לייחס
ה ר י כ א ן נ ב ו א ה ש ה ג ש י מ ה א ת ע צ מ ה ,א ב ל בכיוון ה פ ו ך .
פרידמן
שנדרש
פטור
הכבוד ולבסוף — מ ל ח מ ת
אם מותר
להיסטוריה
ניגש
ממנו,
תפקידו
למילוי
אף־על־פי־כן,
מחוויית
בדבקות
גם
ובהתלהבות
בשנת
כמו
,1919
אולי
מ ע ב ר •ממה
אף
ב־ . ,1914ה ו א
היה
לא
ה ג ל ו ת :״ ב ק ר ב ה ב ו ר ג נ ו ת צ ו מ ח ת .א נ ט י ש מ י ו ת מ ט ו ר פ ת ״ — הוא
ר ש ם ב י ו מ נ ו ב י ו ם 29ב ד צ מ ב ר 1918״ ב כ ל מ ק ו ם ב ו ל ט י ם ה י ה ו ד י ם ב ר א ש ו ת ה מ נ ה ל .
ת ת ע ו ר ר ר י א ק צ י ה יהיו ל כ ך
אם
תנצח
לנו
המהפכה
כ א ן רע.״
כשם
על
שלא
עצובות
תוצאות
ל צ י ב ו ר היהודי .א ם
ביותר
— יבואו ע ל י נ ו זמנים קשים .ו א ם זה ל א י ק ר ה ,ג ם אז יהיה
ח ז ו ת ק ו ד ר ת זו ל א ג ר ע ה
הפחיתה
ממנה
שנים
חמש
בשנת
1919
ל פ נ י כן.
מ ה ת ל ה ב ו ת ו הפטריוטית,
מלחמת
בשלהי
נוסף
העולם
ר ג ש ה ח ו ב ה כ ל פ י ג ר מ נ י ה גורם ח ד ש ר ב ע ו צ מ ה :א י מ ת ה פ ו ג ר ו מ י ם בפולין.
ו ב ג ל י צ י ה א ר ע ו ה פ ו ג ר ו מ י ם המזוויעים ב י ו ת ר ״ — ר ש ם פ ר י ד מ ן ב ־ 2 9
״בלמברג
;1918
בנובמבר
הפוגרומים
ההפרעות
מתחילה
כך
בפולין
בפולין
בגורם
זעןעו
את
את
פולין
ממלכתיותה
במערכה על איזורי
יהודי
אירופה
החדשה!״
הספר
ואמריקה,
המזרחיים
עוררו
במדינות
מחאות
ה מ ע ר ב ו ה ט י ל ו ס פ ק ב י כ ו ל ת ה של ה מ ד י נ ה ה ח ד ש ה ל ק י י ם ס ד ר ב ת ח ו מ ה ו ל ה ב ט י ח
את
אזרחיה.
חיי
גרמניה
10
תגובות
אלה
בקנה
עלו
אחד
ו ע ם ר צ ו נ ה ל מ נ ו ע נ י ת ו ק ש ט ח י ם שהיו
השגרירות
להפיק
עם
המטרות
בשליטתה כדי
המדיניות
של
ל ס פ ח ם לפולין.
בהאג היתה כגראה הראשונה
ש ע מ ד ה ע ל ה ת ו ע ל ת ש ג ר מ ג י ה עשויה
מ ה ש ת ל ש ל ו ת ז ו :ב־ד 1ב נ ו ב מ ב ר
ב י ש ר ה .ל מ מ ש ל ת ה על הזעם
1918ה י א
ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ו ה צ י ע ה שיטה ל ה ג ב י ר א ת ה א פ ק ט ה ר צ ו י :ל פ ר ס ם ב ע ז ר ת ס ו כ נ ו י ו ת
)וביגיהן
ידיעות
ס ו כ ג ו ת וולף(,
ראשוגית
גרסה
מצומצמת
על
״וכעבור
ההרג,
כ מ ה י מ י ם ל ח ז ו ר ע ל י ה ב י ת ר פירוט.״ ה ד ב ר ע ש ו י לסייע .לכך .,ש ״ מ ח ו ז ו ת פ ר ו ס י ה
בפולגים ל א ימסרו לפולין
המאוכלסים
הקונסוליה
ש״יעמיד
כדבר
המובן
ב ב ר ן ל ה כ י ן ״ ב ה ת א ם לעניין ה פ ו ל י ט י ״
מאליו.״
חיבור מקיף
ב ר ו ח זו
על
הציעה
הפוגרומים
א ת ה פ ו ל נ י ם ל נ צ ח נ צ ח י ם א ל ע מ ו ד הקלון.״
הידיעות־ ע ל
־ את־
הפוגרומים
סיפקו־ ל ג ר מ נ י ם ,
באמצעות
המשרד
הציוני
ב ד נ מ ר ק ,צ י ו נ י פולין .יהודי פ ו ל י ן ס מ כ ו ע ל ה ת ל ו ת ה ג ד ו ל ה ש ל מ ד י נ ת ם ב מ ע צ מ ו ת
וקיוו ש פ ר ס ו ם מ ע ש י ה ת ק י פ ה ,ה ג ז ל ,ה א ו נ ס ו ה ר צ ח י ב י א ל ב י ט ו ל ם ,א ו
המערב
לצמצומם.
לפחות
ה מ ס ע נ י צ ב פרידמן .הוא יזם
במוקד
הולגד.וארגן
מבני
ו ע ד ציבורי גגד ה פ ו ג ר ו מ י ם .פ ע ו ל ו ת א ל ה ,ש ה ש ת ת פ ו ב ה ן ה ו ל נ ד י ם
כ ל החוגים ,עוררו הד ר ח ב
לעיתונים
לעיתים
תהלוכות מחאה
ותפילות־אבל
בערי
ו ל מ ו ס ד ו ת .שונים
נתונים
במערב .על
על
פרידמן הוםל
הפוגרומים.
ח ו ב ה .זו
התפקיד להעביר
העמידה
אותו
ב ד י ל מ ה קשה ,כ ש נ א מ נ ו ת ו ה י ה ו ד י ת ל א עילתה ב ק נ ה .א ח ד ע ם ש ל י ח ו ת ו
121
הרשמית.
הוא
״האם
משרד החוץ
1919
שאל ב־ 3ביולי
שיש להמשיך
סובר
את פרופ׳
בתעמולה
זוברנהים;
ה א נ ט י ־ פ ו ל נ י ת ?״
המשלחת
את הספק עוררה
בראשותו של מורגנטאו ,ש א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת — כתוצאה מהמחאה נגד הפוגרומים —
ש י ג ר ה ל פ ו ל י ן ל ה ש כ י ן ש ל ו ם בין ה י ה ו ד י ם ל ב י ן ה פ ו ל נ י ם .״ פ ר י ד מ ן ח ש ש ,ב צ ד ק ,
מ ו ג ז מ י ם ל א זו
שפרסומים
יגבירו
ב ל ב ד שיוכחשו על־ידי המשלחת ,אלא אף
א ת ש נ א ת ה פ ו ל נ י ם ליהודים .ר צ ח ה י ה ו ד י ם ההמוגי ,ש ב י צ ע ו גדודי ד נ י ק י ן ב א ו ק ר א י ג ה ,
עלה
ובמוראו
בהיקפו
כל
על
חייב לןעוק באמצעותם ש ל
הוא
נזקק להסכמת
שהתחולל
מה
ראה
בפולין .פ ר י ד מ ן
כ ל י ה ת ק ש ו ר ת שהועמדו ל ר ש ו ת ו ,
באוקטובר
ה מ מ ו נ י ם עליו.
1919הוא
עצמו
את
אולם ל ש ם
שאל
את
כר
זוברנהים,
אם ״רצוי״ ל פ ר ס ם ב ע י ת ו ג ו ת ע ל ה פ ו ג ר ו מ י ם של דניקין .ה ת ש ו ב ה א י נ ה ב י ד נ ו ,
אולם ניתן לשער א ת תוכגה.
שלטונות
גגד
גרמגיה
הפולנים,
העדיפו
את
והעלימו
לא
חלקם
לעניין
להיזקק
בגלוי
במסע
התעמולה
הפוגרומים
הנרחב.
במאבקם
בהאג
שגרירותם
ה ת א ו נ נ ה ע ל פרידמן ,ע ל ש ח ו ס ר ז ה י ר ו ת ו ״ ע ל ו ל ל ה כ ת י ם א ת ה פ ע ו ל ה כ מ ב ו י מ ת
על־ידי
״מפנה
גרמניה״.
12
הצליחה
ההסוואה
והשגרירות
ב ב ר ן דיווחה
לממשלתה
על
ב ע מ ד ת ה ה פ ר ו ־ פ ו ל נ י ת ש ל ד ע ת ה ק ה ל בשוויץ״ ,ל א ח ר ש ה ו ז מ ה ה ס ע ג ה
ה פ ו ל ג י ת ש ה י ד י ע ו ת ע ל ה פ ו ג ר ו מ י ם הן מ ו ג ז מ ו ת ופרי ה ת ע מ ו ל ה ה ג ר מ נ י ת .י ו צ א ת
דופן מ ב ח י ג ת ה ע מ ד ה ה מ ס ו י ג ת ה י ת ה ה ״ ח ב ר ה ה ג ר מ ג י ת לחיבור אזרחי״ ,ש פ ר ס מ ה
גילוי־דעת,
ולגנות
הקורא
את
את
הפולנים
״עמי
על
התרבות״
״הפוגרומים
להתעורר
האכזריים
בשם
ביותר
״המטרות
בעולם״.
האנושיות״
יו״ד
החברה
הביע בפומבי א ת ת מ י ה ת ו ע ל ש״היהדות הבינלאומית״ המהווה מ ב ח י נ ה ת ר ב ו ת י ת
ו כ ל כ ל י ת ג ו ר ם ר ב ־ ע ו צ מ ה כ ה א ד י ר א י נ ה מ ת א ח ד ת כדי ״ ל כ ו ף ב כ ו ח א ת ה ש פ ע ת ה
על
העולם
התרבותי ולשים קץ
ולזוועה זו״ .גילוי
לחרפה
הדעת
הופגה
אל
״הועד ה א נ ט י ־ פ ו ג ד ו מ י ״ ב ה ו ל נ ד ו ל ע ם האמריקנל .ה ו א ת ו ר ג ם ל א נ ג ל י ת ו ל צ ר פ ת י ת
ו ה ו ד פ ס ב ב ט א ו ן ״ ה א ג ו ד ה ה מ ר כ ז י ת ״ — ה א י ג ו ד הגדול ב י ו ת ר ש ל יהודי ג ר מ נ י ה .
חתמו עליו
לחיגוך״
300ר א ש י .ע ר י ם ב ג ר מ נ י ה ב ש ם 25מיליון ת ו ש ב י ם .יו״ר ״ ה ח ב ר ה
הדגיש,
שהוא
בשם
מדבר
פילוסופים,
מדענים
רוח
ואנשי
הנמנים
על ״ ה ח ב ר ה ל ח י נ ו ך ״ .אין ה ו כ ח ה ש ״ ג י ל ו י ה ד ע ת ״ פ ו ר ס ם ב ע י ת ו נ ו ת ה ג ר מ נ י ת .א ם
א ו מ נ ם כן ,הוא פ ו ר ס ם כ פ י ה נ ר א ה ב ז ו ש נ ח ש ב ה ל״יהח־ית״.
הדימוי של עוצמת היהודים ושל כוונותיהם בעיני שירות החוץ הגרמני
התדמית
הפקידות
הועד
של היהודים
השמרנית
למען
בתור
ג ו ר ם ב י נ ל א ו מ י ר ב ע ו צ מ ה היחד• מ ו ש ר ש ת
הקיסרית
המזרח,
כפי
של
שהם
משרד
דיווחו
החח;
עליה
הפעילות
לממשלתם,
הענפה
עשויה
בקרב
של
עסקגי
היתה
לחוקה
ו ל ב ס ס ה .מ ש ה ו ם ל ה ע ל ה י ה ו ד י ם ה ה א ש מ ה ב מ פ ל ת ה ש ל גרמניה ,ה פ כ ה ,ב ד מ י ו נ ם
של
האנסישמיים ,״העוצמה
היהודית״
ל כ ו ח ־ ס ת ר י ם דימוני עוין.
הנאצים פחדו
מ פ נ י ו וראו ב ה כ ח ד ת ו א ת א ח ת מ מ ט ר ו ת י ה ם הראשיות .שר ה ח ח ה ר א ש ו ן ב מ מ ש ל ת ם ,
פון
גוירם,
כיהן
בשעתו
כציר
גרמניה
בדנמרק
ובתוקף
תפקידו
פיקח
על
מ ב צ ע י ו השונים ש ל ה ו ע ד ל מ ע ן ה מ ז ר ח ו ה ש ת ת ף בתכנונם *.י ה מ צ ב י א ל ו ד ג ד ו ר ף ,
122
ש ש י מ ש כ מ ו ע מ ד ה נ א צ י ם ל נ ש י א ג ר מ נ י ה ב־ ) 1925ב ס פ ר ו ,ש נ כ ת ב ב־ 1921ו פ ו ר ס ם
ב־ ,1925ה א ש י ם א ת ה י ה ו ד י ם ב ק ש ר ־ ס ת ר י ם ש ג ר ם ל מ פ ל ת ה של ג ר מ נ י ה ( ה ש ת ת ף
ומתן במפקדתו של הינדנבורג ,עם ראשי הועד למען המזרח .לודנדורף
במשא
הטיל א ת א ש מ ת ה ב ג י ד ה ע ל מ ס ד ר ב נ י ־ ב ר י ת ו ע ל קשריו ה ב י נ ל א ו מ י י ם החשאיים.
ל ש כ ו ת ב נ י ־ ב ר י ת ב מ ז ר ח ג ר מ נ י ה פ נ ו ל מ ע ש ה בחשאי ,ב י ד י ע ת ו ש ל מ ש ר ד ה ח ח ,
אל
בני־ברית
ראש
בבקשה
בארצות־הברית
שיפעיל
ובתביעה
השפעתו
את
על מ ד י נ א י ארצו ,כדי ל מ נ ו ע א ת ס י פ ו ח ה ש ל שלזיה לפולין .ל ש כ ו ת ב נ י ־ ב ר י ת
פעלו
לטובת
אז
התדמית
גרמניה
בניגוד לאופיין
—
המוצהר.
הבלתי־פוליטי
ש ל כוח ה ס ת ר י ם היהודי — ב ר ו ח ״ ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל ז ק נ י ציון״,
גפוצה
במזה
לפרסם
בשגת
1919ק ו ג ט ר ס ב ש ם ״ ש ל ט ו ן היהודים ע ל ה ע ו ל ם — יציר דמיון
מציאותי״
הציוני
או
כזו
בגרמגיה,
כיוון
עד
ש״האגודה
של
שה״פרוטוקולים
המרכזית״
זקני ציון״
ראתה
הועידו
לעצמה
חובה
לקוגגרס
ת פ ק י ד מ ר כ ז י ב מ ז י מ ה ה י ה ו ד י ת ,פ ר ס מ ה ב־ 1920ק ב ו צ ה ש ל מ ש ת ת פ י ה ק ו נ ג ר ס
הציוני
גרמניה הכחשה להאשמות
הראשון ב כ מ ה מ ע י ת ו נ י ה ש ל
התקיימו דיונים חשאיים בכלל ,ועל
ש ב ק ו ג ג ר ס זה
ה ק מ ת ש ל ט ו ן יהודי עולמי ב פ ר ט .
ב מ ע ר כ ה ל מ נ י ע ת נ י ת ו ק ם ש ל איזורי ה ס פ ר ה מ ז ר ח י י ם מ ג ר מ נ י ה נ ו ע ד ת פ ק י ד
לתזכירים ,שפירטו
חשוב
במקצועות
החופשיים,
באוכלוסיה
הכללית.
השלום
מסמכים
למנוע מקהילות
השלטון
פעולות
הפולני.
א ת רווחתם של
בתעשיה,
העברתם
בבנקאות
אלה
ישראל
היהודים
אמורים
פורחות
לתעודתם
וכד/
היו
את
באיזורים אלה,
העולה
לשכנע
ההרס
בתנאי
היתה,
בהרבה
את
את
על
משתתפי
ו ה ח ו ר ב ן הצפוי
הימים
חלקם
אחוזם
ההם,
ועידת
להן
תחת
לאחר
סיום
ה מ ל ח מ ה ו ל פ נ י ח י ד ו ש ה י ח ס י ם ה ת ק י נ י ם ,מ ש י מ ה קשה ו מ ו ר כ ב ת .ת ז כ י ר
כזה
— לפי
של
המשרד
הדיווח
למשרד
החח,
הציוני,
ללונדון
ולפריס,
באמצעותו
הובא
לדנמרק,
ונשלח
משם,
כדי
שיימסר
ע ל ־ידי
״אישים
יהודיים
ואחרים״ ל א ל ה ״שיש ל ה ם ה ש פ ע ה י ש י ר ה או ע ק י פ ה ״ ע ל דיוני ו ע י ד ת השלום*.
הועד
עסקני
הסוציאליסטית
של
למען
המזרח
הבינלאומית
הרב מסינגר,
עם
נעזרו
שנמצאו
המנהיגה
בהעברת
בשייח.
המסמכים
ד״ד
הסוציאליסטית
באישים
פרידמן
האגגלית,
מהתנועה
התקשר,
הגברת
1
בתיווכו
םנאוךן,
וזו
הבטיחה לו להעביר א ת המסמכים לידי יו״ר המשלחת היהודית־אמריקנית השופט
ז׳וליאן מ ק ו ל ה ש פ י ע י ח ד ע ם
הרצוי
ב ע ל ה ע ל מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה ה ב ל ת י ־ ת ל ו י ה בכיוון
לגרמניה.
ש ל י ח י ה ו ע ד מ צ א ו ד ר ך ג ם א ל מ י ג י ס ט ר י ו ן ה ח ח הבריטי .א ח ד מ ה ם ,ה ר ב
בראוגשווייגר ,ה ת ק ש ר ,ה ו ד ו ת ל ע ז ר ת ו ש ל ר ב אגגלי ,ע ם ״הועד ה מ א ו ח ד ל ע ג י י ג י
ש ל יהודי אנגליה .ל פ י ה ד ו ״ ח ג מ ג ע א ו מ ג ם ה ו ע ד ה מ א ו ח ד מ ל ט פ ל ב פ נ י י ה
חח״
היהודית־גרמנית
את
כוחו
הראות
להעביר
היהודי
של
ב א ו פ ן ר ש מ י ,ה י ו ת ועניין זה ח ר ג מ ת ח ו ם ס מ כ ו ת ו ,א ו ל ם ייפה
מזכירו
היהודית
לוסיאן
לידיעתו
של
וולף
משח־
להביא,
החח
בעזרת
הבריטי.
קשריו־יחסיו,
לוסיאן
ודלף
את
גקודת
ניאות
גם
מ ס מ כ י ם ל ל ו א י מ ר ש ל ,מ ר א ש י ה ק ו נ ג ר ס היהודי האמריקני ,ר א ש ה ו ע ד
האמריקני
וחבר
״ועד
המשלחות
היהודיות״
בועידת
השלום.
לעמדתו
ו ל ה ש פ ע ת ו של ל ו א י מ ר ש ל ע ל ה נ ש י א ו י ל ס ו ן אכן נ ו ד ע ה ח ש י ב ו ת ר ב ה ב ק ב י ע ת
ה ע מ ד ה ה א מ ר י ק נ י ת ב ע י מ ו ת ש ב י ן ה ג ר מ נ י ם ל ב י ן ה פ ו ל נ י ם ובעניין זה נ ד ו ן ב ה מ ש ך .
123
1919גטלו ע ל ע צ מ ם ע ס ק נ י ה ו ע ד ל מ ע ן ה מ ז ר ח ג ם א ת ה מ ש י מ ה
ביגואר
סיפוחה
של
אוסטריה
היהודים
לגרמניה, .השפעת
המדיגיות
על
לפעול
למען
בתוקף
ע ו צ מ ת ם ה כ ל כ ל י ת .ה י ת ה י ס ו ד מ ו ס כ ם ב מ ו ש ג י ה ם ש ל ה ו ע ד ו ש ל שולחיו.
י ו ״ ר ה ו ע ד — פ ר ג ץ אופנהיימר ,ה ת ק ש ר ע ם מ ג ה י ג י ם יהודיים ב א ו ס ט ר י ה היכולים,
ל ד ב ר י ה ד ו ״ ח שלו ,ל ה ש פ י ע ב ת ו ק ף כ ו ח ם ה כ ל כ ל י ע ל ה כ ר ע ו ת מדיניות .ה ו א הגיש
למשרד
בהם
החוץ ר ש י מ ה ש ל יהודים ע ש י ר י ם א ל ה ,ת ו ר ציון ה ת פ ק י ד י ם ו ה מ ש ר ו ת
הם כיהנו.
15
ה ה כ ר ע ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת של ה מ ע צ מ ו ת ה ד מ ו ק ר ט י ו ת ה ו ש פ ע ו ע ל ־ ז י ד ע ת ה ק ה ל
בארצותיהן,
לטובתם;
לארץ
על־ידי העיתונות.
וזו ע ו צ ב ה
עסקני הועד ותומכיו טענו
״מודרכת
רבה
במידה
שלטונות
בפני משרד
היהודים״,
על־ידי
גרמניה
החח,
להטותה
השתדלו
שדעת הקהל
את
ותיארו
דרכי
בחוץ־
ההשפעה,
ב א מ צ ע ו ת ה ע י ת ו נ ו ת ,כ״עניין דיסקרטי״ ,ה מ נ ו ה ל ע ל ־ י ד י אישים ,ה ב ק י א י ם ב י ח ס י ם
במדינות
ה נ ״ ל ומחייב ״ ס כ ו מ י כ ס ף גדולים״ ,ר מ ז ב ר ו ר ל ה ש פ ע ת א צ ו ל ת ההון
היהודית על ד ע ת הקהל.
שליחי
השפעה
הועד השתדלו לרכוש
על
גם
הבונים
איגוד־הסתרים של
ה ח ו פ ש י י ם .ל פ י ד ו ״ ח ל מ ש ר ד ה ח ח ה ם א כ ן ה ש י ג ו י ע ד ם זה ,ב ס י ו ע ם ש ל חוגים
יהודיים
אמור
״ ה מ ו ש כ י ם בחוםים״ .,כלשון הדיווח,
היה להיות בעל חשיבות ר ב ה
בארצות
גרמגית
שלחמו
בגרמניה.
בקרב
ביותר
ה ל ש כ ה באיטליה .ה י ש ג זה
ל ה ש ג ת ידיעות ולהפעלת השפעה
וכן
ה״פרוסוקולים״
אגטישמיים
פרסומים
א ח ר י ם א כ ן ת י א ר ו א ת הבוגים ה ח ו פ ש י י ם ב ת ו ר מ כ ש י ר ב ז י ה י ה ד ו ת ה ב י ג ל א ו מ י ת
ל ה ש ת ל ט ע ל העולם.
בחתירתה
ד י ו ו ח י ם א ל ה והדומים ל ה ם עשויים היו ,כ א מ ו ר ,ל ב ס ס א ת ה ת ד מ י ת ה ש ל י ל י ת
של
היהודים,
השמרגיים.
אף
במזה
יתרה
שהיא
מכפי
היתה
ב ש ל ה י ה מ ל ח מ ה גוסף ל ש ג א ת י ש ר א ל
מקובלת
האנטישמים
על
ה מ ס ו ר ת י ת גוון חדש,
ברוח
״ ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל זקני ציון״ ,שהגיעו ל ת פ ו צ ה ג ר ח ב ת ל א ח ר מ ה פ כ ת אוקטובר**.
1
מ ו ר א ו ת ה מ ה פ כ ה ו ח ל ק ם הגדול ש ל ה י ה ו ד י ם ב ה א ו מ נ ם נ ת פ ס ו כ א י ש ו ר ל א מ י ת ו ת ם
של
״ ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ״ .היהודים ה ו א ש מ ו
לנסיונות
ה מ ה פ כ נ י י ם בבווריה ו ב פ ר ו ס י ה .
ששקדו
על
מלחמת
האזרחים
את
ב י ס ו ס ה ו ה פ צ ת ה של
הקנצלר על
״הבולשביזם
תיאר
בגלוי
ברוסיה
ראתה
בתבוסתה
בקרב
התדמית
האנטישמית
הקונסוליה
גרמניה
של
עובדי משרד
באודיסה
ה ח ח היו כ א ל ה
החדשה.
חובה
ובאחריות
ב ע י צ ו מ ה של
להעמיד
לעצמה
ט ע ו ת ו :אין ה ב ו ל ש ב י ז ם ת נ ו ע ה ר ו ס י ת ,כ פ י ש ס ב ר
מבוים לחלוטין
יהזים
על־זי
ומנוהל
על־זי
הקנצלר:
יהודים״.
המדווח
א ת מהלך המהפכה ואת מטרתה כ ת ג ו ב ה י ה ז י ת על ־כך ש״במשך מאות
ב ש נ י ם ד י כ א ו הנוצרים א ת היהודים ו ש נ א ו א ו ת ם ״ .ה ג מ ו ל ה ו א איום ו נ ו ר א :״עכשיו
נקם
שר
היהזי
ב צ ו ר ה שאין ד ו ג מ ת ה
בתולדות
ה א נ ו ש ו ת ״ .דיווח זה
החוץ ש ט ר ז מ ן שהעיר ב צ י ד ו :כ י צ ד י כ ל ו היהודים ,המהווים
הפתיע
את
2%ב ה נ ה ג ה
ה ב ו ל ש ב י ס ט י ת ,ל ע ו ר ר ת נ ו ע ה כה ה מ ו ג י ת ,ו מ ה ג ם ש ב ק ר ב ה א י כ ר י ם אין ה ש פ ע ה
יהזיתז
מהווים
רוח
הימים:
124
בתגובה על
ה ע ר ה זו .ר ש ם מ י
שנחשב
כנראה
למומחה,
שהיהודים
80%מ ה ה ג ה ג ה ה ב ו ל ש ב י ס ט י ת .
ד ו מ ה אפיינה א ת הדיווחים מ ה ו ג ג ר י ה מ י מ י ה ש ל ס ו ן הקומוניםטי ק צ ר ־
השליסים הם כמעס כולם
יהזים
וביגיהם
מהגרים
חדשים,
״בהתאם
ליתרונו
של
תחומי
האלמנט
החיים
היהודי
הציבוריים:
ועל המוסר הקיבוצי בכלל״.
מגמות
רק גגד
בממשל,
באמנות,
שמרניות
מושפע
בספרות,
מהרוח
השלטון
בכל
היהודית
חינוך
ב ה ש ק פ ה ע ל נישואין ו ע ל
ל ה ש פ ע ה ז ו ״כיוון א ג ר ס י ב י כ ל פ י ה נ צ ר ו ת ״ ,ו ל א
אחרי
שלב״.״
״כדי
בכגסייה ,א ל א
להכחידה שלב
א ו פ י ״יהודי״ ד ו מ ה י ו ח ס ג ם ל ק ו מ ו ג י ז ם ב א ר צ ו ת ב ה ן ה ו א ג א ב ק ע ל
השלסון;
בעיר התעשיה הפולגית לודז׳ הפקידה מ מ ש ל ת ס ר ו צ ק י — ס ו ב ל ם ו ן א ת ה ת ע מ ו ל ה
בזי
התבסא:
היהודים .א ח ד מ ה ם
געמוד בדם עד
״אפילו
— גשיג
לחגורה
את מסרתגו״.
דמות
העמים
היהודי,
הגוצריים,
שגצטיירה
הפועל,
מתיאורים אלה,
ובחשאי,
בגלוי
אויב
בתור
ממרכזי כוח
גםול
מעצורים
של
השוגות
כדי
בארצות
ל ש ע ב ד ם א ו ל ה א ב י ד ם ,ע ו ר ר ה ה ת ג ג ד ו ת ,ח ר ד ה ו ר ג ש י ג ק ם .המדווח מ ה ק ו ג ם ו ל י ה
בהאג
אולי
בדרך
של רצח
הוא מ ס ר
ביסא
ציפייה
המוגי
לממונים
קולצ׳ק ע ל
כמוסה,
כלגתון
עליו
כשהתייחס
ריאלי
מידע על
הבולשביקים
לאפשרות של
ואקסואלי,
כלאחת
ה נ י צ ח ו ן הצפוי,
העתיד להסתיים
הכחדת
מתוצאות
שאינו
מוסל
היהודים
המלחמה:
בספק,
״ ב ה ש מ ד ת יהודים גדולה״,
של
ובמקור:
.Grosse Judenausrottung
תגובות
לאחר
על
פולניות
שיתוף־הפעולה
שהתפרסם ב־16
היהודי—גרמני
ב מ א י 1919גילוי ה ד ע ת ש ל ק ה י ל ו ת פ ר ו ס י ה ה מ ע ר ב י ת
דאנציג אל
ובראשן
קהילת
העולם״
להגן עליהן בפגי הגורל ה מ ר
השלום
״משלחת
שלנו״
)הגרמנית( ואל
8
ה צ פ ו י ל ה ן א ם יסופחו ל פ ו ל י ן ! ,דיווח
ה פ י ק ו ד ה צ ב א י ה ג ר מ נ י ב פ ר ו ס י ה ה מ ע ר ב י ת ב ־ 2 6ביולי
היא שלאחרוגה
הפולגיים
מתגהלת
באיזור.
ושבגללם סבל העם
במלחמה
כל־כך.״
היהודים
שהיהודים הם
הסעגה על
:1919״ ת ו פ ע ה א ו פ י י ג י ת
העיתונים
כמעם בכל
אויבי פולין ה כ י
״ ס ב ל העם״
התייחסה
גרועים
הקיום
לקשיי
ו ל א ח ר י ה ש נ ז ק פ ו ,ב פ ו ל י ן כ מ ו ב ג ר מ נ י ה ,ל ח ו ב ת ם ש ל היהודים .ה ה י ב ט
האקםואלי של
הזכיר
הסתה
חוזרים ע ל
שיסתית גגד
הסעגה
״מצפון
״ליהודי
ההאשמה
באיבה
דאנציג
ופרוסיה
כ ל פ י פולין — ל פ י ניסוחו
המערבית,
שראו
חובה
באחד
לעצמם
העיתונים,
למתות
גגד
מדיניות הכוח והכפייה הפולנית״ ,שפולין היא ״שהצילה במאות השנים ה ק ו ד מ ו ת
את
אבותיהם
שנים
ומשריפה
מהשמדה
העניקה ל ה ם פולין
עכשיו
מסית
אספסוף
על
המוקד
על־ידי
הגרמנים.
במשך
ה ג ג ה ו ל א ר ק שוויון זכויות ,א ל א א ף
זה גגד
הפולנים,
משמת
כאחראיים
אותם
מאות
זכויות יתר.
לפוגרומים
ו ל מ ע ש י עוול .א ל ה י ה ו ד י ם י ש ל ה ת י י ח ס כ פ י ה ג ר א ה כ מ ו א ל כ ל ב י ם ,כ פ י ש א ו מ ג ם
התייחסו
של עיתון
אליהם
הרוסים
ו ה ג ר מ נ י ם ,אז•
פרובינציאלי שיקפו
המנהיגים
נאמנה
ה פ ו ל ג י ם ח י ו ב ש ג ת 1919
אפשר
לזכות
באהבתם.״
הלכי־רוח רווחים
דברים
אלה
בפולין.
בתחושה של ש ע ת כושר להגשים א ת
מאווייהם ההיסטוריים ל ע צ מ א ו ת ; ב א ו ת ה ע ת הכבידו הפרסום ה ר ב שניתן לפוגרומים
ותנועת המחאה על מאמציהם לזכות בתמיכתן של המעצמות המנצחות בדרישותיהם
הסריטוריאליות.
ב ת ח י ל ת יוגי
,1919ב ע ת שגידונו ה ת ב י ע ו ת ה פ ו ל נ י ו ת
בועידת
125
השלום,
בדיונים ובמשא ומתן עם ראש
ה ו ד י ע ה נ ש י א וילסון ,ש י פ ת ח
ממשלת
פ ו ל י ן ו ש ד ה ח ח ש ל ה איגנצי פ ד ר ב ס ק י ר ק ל א ח ר ש י ב ח ו ן א ת ב ע י י ת ה פ ו ג ר ו מ י ם .״
ל ש כ ת ה ג ש י א ק ש ר ה ה ו ד ע ה זו ע ם פ ג י י ת ו ש ל יו״ר ה ו ע ד ה י ה ו ד י ־ א מ ר י ק ג י ל ו א י
מרשל
הגשיא.
אל
בארצות־הברית.
באותו
גברו
שבוע
ועוצמתה
היקפה
תגועת
של
המחאה
״וילסון ה ו ש פ ע ח ז ק ע ל ־ י ד י א ס י פ ת ה מ ו נ י ם י ה ו ד י ת ב ג י ו ־ י ו ר ק ״ ,
ה ב ר י ק מ ב ר ל י ן ב ־ 31ב מ א י 1919פ ר ו פ ׳ ז ו ב ר נ ה י י ם איל פ ר י ד מ ן ,ו ד ר ש מ מ נ ו ל ה ע ב י ר
לעיתוגות
על
א ל ה .כ ל ל ו ,בין ה י ת ר ,י ד י ע ו ת
פרטים ״על הפוגרומים בחודש מאי״.
54ה ר ו ג י ם ב ו י ל נ ה ו־ 3,000״חטופים״ ,ע ל 35ירויים ב ל י ד ה ,ע ל 150ה ר ו ג י ם
בלובלין ועל
ופצועים
הפולנים
אותם
312הגויות ש ד ו ד ו ת
עויינת מכווגת
חשדו ,שיד
בביאליסטוק.
הפרסומים ואת
את
ומנצלת
המחאה
ל מ ם ר ו ת י ה ; ה פ ע ר שבין ה ת ג ו ב ה ע ל ה פ ו ג ר ו מ י ם ב א ו ק ר א י נ ה ,ש ע ל ו לאין
שיעור
ובהיקפם
באכןריותם
הפולגיים,
על
התגובה
לבין
על
בפולין
הפרעות
ב ל ט לעין .המגהיגים הפולגיים ב י ק ש ו מ ה ג צ י ג ה א מ ר י ק נ י ה נ ר י מורגגטאו ,ש נ ש ל ח
ועדה
בראש
תשובתו,
להשכין
שלפיה
באוקראינה
שלום
דבר
יהודים
בין
הפוגרומים
לבין
בפולין
) ו ע ו ב ד ה זו א מ ו ר ה היתד•
הפולנים,
נודע
להשפיע
לפני
על
לתופעה
הסבר
שהתפרסמו
של
התגובה
זו2».
הפוגרומים
הקהל(,
דעת
מ ה ע ו ד ש ה א מ ר י ק נ י ם מ ת י י ח ס י ם ל פ ו ל י ן כ ל א ר ץ ב ע ל ת ציביליזציה ג ב ו ה ה ו מ ג י ב י ם
ב ה ת א ם ל כ ר ב ח ר י פ ו ת כה ר ב ה ע ל מ ע ש י ה ,ל א זו ב ל ב ד ש ל א ש כ נ ע ה א ת ה מ נ ה י ג י ם
אלא אף לא שיקפה
הפולניים,
שהתמצאו
האיזור:
בבעיות
ממשלתו
בפני
הגרמנים,
התדמית
פולין
של
התכוונו
המסע
לסכל
האנטי־פוגרומי
בקח
המהלך
את
המכוון,
1919
ה מ נ צ ל י ם ל צ ר כ י ה ם ה פ ו ל י ם י י ם א ת צ ר ו ת י ה ם ש ל יהודי פולין.
מגהיגי
תוצאותיו
את
אחד
דעתם
מאלה,
של
ציר
כמה
בפולין,
מהמדינאים
הזהיר
האמריקניים,
העויין
לדעתו,
על־ידי
את
על־ידי
הסתמכות
על
ש ל ה י ה ד ו ת ב ר ו ח ״ ה פ ר ו ס ו ק ו ל י ם ש ל ז ק נ י ציון״ ,ש נ פ ו צ ו אז ב א ר צ ו ת
ה מ ע ר ב ,ו ה צ מ ד ת ה ל מ ד י נ י ו ת ה ג ר מ נ י ת .ב ר ו ח זו נ י ס ה נ צ י ג פולין ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,
גנרל
סוםנקובסקי,
קזימיר
החוץ
שר
של
עוזרו
האמריקני
פילסודסקי
לשכנע
השלום,
שהיהדות
גרמניה
ל ר ע ת ה ש ל פולין ה ק מ ה ל ת ח י י ה .מ נ ה י ג אחר ,ר א ש ה מ מ ש ל ה פ ד ר ב ס ק י ,
במלחמתה
של
המשלחת
סוציאליסס
את
הבינלאומית,
ואת
וכמוהו
מנעוריו,
ארצות־הברית
ל ש ל מ ו ן עולמי,
לועידת
מ ש ת פ ת פעולה
עם
ש ל א נ ק ט ע מ ד ה א נ ט י ש מ י ת גלויה ,נ י ס ה ל ה ס ב י ר ו א ו ל י אף ל ה צ ד י ק א ת הפוגרומים,
ב ת א ר ו א ו ת ם כ ת ג ו ב ת זעם ס פ ו נ ט נ י ת ע ל ת מ י כ ת היהודים ב ב ו ל ש ב י ק י ם ו ב ג ר מ נ י ם .
ועידה
בורשה
המלחמה
למאבק
ישבו
בה
בבולשביזם
ראש,
שמעה
בתחילת
הסבר
,1920
על
שהארכיהגמון
הקשר
שבין
מלבוב
גרמניה,
ושר
הציונות
ו ה ב ו ל ש ב י ז ם .מ נ ה י ג פ ו ל נ י באיזור ה ס פ ר ה מ ע ר ב י וגציגו בםיים ,וויצך ק ו ר פ א נ ט י ,
השתדל
או,
ל ה ר ג י ע א ת היהודים ת ו ש ב י מ ח ו ז ו כ ד י ש י ש ל י מ ו ע ם הסיפוח לפולין,
ל פ ח ו ת ,ש ל א יפעלו נגדו ,ו ד ר ש ל ש ם כ ך
הפוגרומים.
הצעתו
אולם,
בהתאם
להליד
הרוח
באמצעים
תקיפים
להגנת
האוכלוסיה
בולשביםטיות־יהודיות
היהודיות״
וגגד
״זיוף
דעת
ב פ ר ל מ נ ט צ ע ד י ם נ מ ר צ י ם לדיכוי
הכללי,
הקהל
התנה
קורפאנטי
בפני .מה
שהוא
העולמית
את
כיגה
על־ידי
מימוש
רדיפות
ההשמצות
ל ט ו ב ת גרמניה .נ ו ס ף ע ל כ ד ת ב ע ק ו ר פ א נ ט י ש ה פ ר ל מ נ ט יאשר א ת
א ש מ ת ם ש ל היהודים ב ש י ר ו ת ל מ ע ן ה ב ו ל ש ב י ז ם ו ל מ ע ן ג ר מ נ י ה ,מ ע ש י ם ש ק ו ר פ א נ ט י
126
ייחס ל״ממשלה יהודית עולמית״ .הרחיק ל כ ת ה מ פ ק ד הצבאי של פולין המשתחררת,
שהורה למיליציות הפולניות ,ב מ נ ש ר הראשון שלו מ ־ 8באוקטובר
,1918ל ר א ו ת
ערובה
מוות
הציבור
בראשי
לרבות
היהודי,
רבנים
בני
ואדמו״רים,
שדינם
בירייה אם ת ת ג ל ה ה ש ת ת פ ו ת של יהודים ב מ ה שהוא כינה ח ת ר נ ו ת בולשביקית.
ה מ נ ש ר הופץ ב ק ר ב האוכלוםיה והותיר א ת ח ו ת מ ו ע ל השקפותיה והתנהגותה.
ה ת ד מ י ת ש ל היהודים ב ת ו ר ש ו נ א י ה ש ל פ ו ל י ן ה ק מ ה ל ת ח י י ה ו ב ת ו ר ב ע ל י ־
בפועל
ברית
עקב
שני
של
השתרשה
אויביה,
בשלהי
ההשתלשלויות הפוליטיות
בקרב
המלחמה,
שכבות
רחבות
בעם
עת שנאת ישראל
הפולני
המסורתית
ו ה ד י מ ו י ה מ ב ע י ת ש ל ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל ז ק נ י ציון ה ו צ ג ה כ ס כ נ ה מ ו ח ש י ת ומיידית.
היהודים
מפלתה
תושבי ש ט ח י ה ס פ ר ב ת ו ן ה מ א ב ק שבין הפולנים לבין ה ג ר מ נ י ם
של גרמניה
את
הציבה
מחוזות
יהודי
הספר
המזרחיים
מוקד
בנקודת
ו ב ק ו ה ק ד מ י של ה ת מ ו ד ד ו ת א ל י מ ה בין ה י ס ו ד ה א ת נ י ה פ ו ל נ י ל ב י ן ת ח ו ם ש ל ט ו ג ם
הגרמנים ,כשאופיו ומהלכו
של
מנוגדים,
כלפי
של
הוכתבו לא רק עלי־די
המאבק
א ל א גם על־ידי ש נ א ה עמוקה ,פ ר י הדיכוי והנישול
הפולנים.
של
מבחינתם
חזר
היהודים
המדיני
הרקע
אינטרסים
שנקסו הגרמנים
של
והחברתי
ימי
ה מ ה פ כ ה ש ל ש ג ת : 1848אז ה ת י י צ ב ו ר ו ב ם ל צ ד ה ג ר מ נ י ם .ע ל כ ך ה ג י ב ו ה פ ו ל נ י ם ,
ב פ ר ט ב מ ח ו ז פוזנא ,ב א י ב ה כ ל פ י ה י ה ו ד י ם ש ע ל ת ה ב ח ר י פ ו ת ה ע ל ש נ א ת ם ל ג ר מ נ י ם .
הטילו
הפולנים
לדחיקת
ירד
היהודים
על
רגליה של
מספרם
זה
במחוז
בקרוב
האוכלוסיה
בערי מחוז
פחת
בין
פוזגא
היהודית;
ב־20
בעשר
.40%
עד
ה ש נ י ם 1910—1880
ל־ 50%ובשלזיה
במלחמת
חרם
כלכלי,
קיומם הקשה:
בערך
ל א זו
ב־.15%
שאומנם
בקרוב
נ 2
הוכיח
השנים של
המספר
ל־,60%
הממשלה
את
עצמו
כיעיל
סוף
המאה
ה־19
הכולל
ל א סייעה
ב ל ב ד שהיא מנעה מהם
של
בפרוסיה
את
היהודים
המערבית
ליהודים
העזרה
שלה
הכלכלית
והמדינית שהיא העגיקה ביד ר ח ב ה לאוכלוסיה הגרמנית ,אלא אף ה פ ל ת ה אותם
לרעה
ככל
שזה
השיגה.
סמור
לפרוץ
המלחמה,
בשנת
,1912
קבע
העסקן
ה צ י ו נ י מ פ ו ז נ א ,מ ק ס ק ו ל נ ש ר ,ש ש נ י ה ע מ י ם ה י ר י ב י ם ,ה ג ר מ נ י והפולני ,מ ח ז ק י ם
את
כ ל כ ל ת ם ע ל ח ש ב ו ן היהודים ,ה נ א ל צ י ם ל ג ט ו ש א ת מ ק ו מ ם ו ל ה ג ר ; ״ ה י ה ו ד י ם
ל מ ע ש ה א ת מ ח י ר הדיכוי ו ה נ י ש ו ל ש נ ו ק ט י ם ה ש ל ט ו נ ו ת כ ל פ י ה פ ו ל נ י ם ״ .
משלמים
א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן היתד ,א ה ד ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב מ ח ו ז ו ת א ל ה ,ב ש נ ת 1918ו ג ם ל א ח ר ־ מ כ ן
ג ת ו ג ה ל ג ר מ נ י ה .ג ם ל ג ל ה פ ר ע ו ת ש ה צ י ף אז א ת פ ו ל י ן היה ח ל ק ג כ ב ד ב ה ת י י ח ס ו ת
זו .ה ד מ ו ג ר ף היהודי פ.א .ט י י ל ה א ב ר ח י ש ב ב צ ע ר א ת ה ג ז ק ה ע צ ו ם ש ג ג ר ם ל א ח י ז ה
הגרמנית
שנקטו
באיזור הספר בשל המדיניות ה ב ל ת י נ ב ו נ ה והברוטלית — כלשונו —
השלטונות כלפי היהודים
ושהביאה
להחלשתו של
יסוד נ א מ ן זה.
הוא
ה ג ד י ר א ת נ ט י י ת ם ש ל היהודים ,ב ת נ א י ם א ל ה ,ל ג ר מ נ י ה ב ת ו ר ״ ה א ה ב ה ה א ו מ ל ל ה
של היהודים לגרמנים״.
הגרמנים נסתייעו ,כאמור ,ביהודים ב מ א ב ק ע ל שטחי ה ס פ ר המזרחיים ,ב ה ם
הורגשה
המוחשית
התבוסה בכל חריפותה ובהם ניצבה האוכלוסיה הגרמנית בפני הסכנה
ש ל נ י ת ו ק מ מ ד י נ ת ה ו ש ל ס י פ ו ח ל פ ו ל י ן .גוכח פ ר ס פ ק ט י ב ה ק ו ד ר ת זו
127
ובהתייחסו
בפני
ממנה,
קבע
מושל
הצפה על־ידי יסודות
בלתי
רצויים
מבחינה
הגרמני
הלאומי
ראשונה
למשתמע
במעלה
הקיום
לשמירת
מחוז
המזרחית
פרוסיה
״ההגנה
את
תרבותית ולאומית״
החדשים,
בתנאים
כחובה
העלולים
ל ה ת ה ו ו ת ע ק ב ה ת ב ו ס ה .ב ר א ש ר ש י מ ת ה ״ ב ל ת י רצויים״ ק ב ע ה מ ו ש ל א ת יהודי
אירופה.
מזרח
תקופת
רבה,
22
ה מ ע ב ר שבין ש ל ט ו ן ל ש ל ט ו ן ,שהיתר .מ ל ו ו ה ל ע י ת י ם ב א נ ד ר ל מ ו ס י ה
הפכה את הקהילות היהודיות לגורם מדיני
ראשי
הגרמגים.
המשתגים
לציין
ומול
כמה
היהודי
הציבור
הסכגות
קווים
ליוזמה
גזקקו
הקוגקרטיות
שהיו
היהודית
בתקופה
בעמדה
במאבק שבין הפולנים לבין
ולתושיה
צפויות
זו
גוכח
יחסי
לאוכלוסיה
כדי
עד
הכוחות
היהודית.
להשלים
יכולת
גיתן
את
ה ב ל ת י ידוע ב מ ח ו ז א ח ד ע ל ־ י ד י ה י ד ו ע מ מ ח ו ז ה ס מ ו ך .
גוכח ה ה ת מ ו ט ט ו ת ש ל ה מ ס ג ר ו ת ה מ ד י ג י ו ת ה י ש ג ו ת ב א י ר ו פ ה ה מ ר כ ז י ת ו ה מ ז ר ח י ת
ה ת א ר ג נ ה האוכלוםיה ב מ ו ע צ ו ת ־ ע ם א ו ב מ ו ע צ ו ת ש ל פ ו ע ל י ם ואיכרים ,ש נ ט ל ו ל ע צ מ ן
ס מ כ ו י ו ת של ייצוג ושל שלטון .ב א י ז ו ר י ה מ ר י ב ה ב י ט א ו ה מ ו ע צ ו ת ה ג פ ר ד ו ת ש ל
ה פ ו ל ג י ם ו ש ל ה ג ר מ נ י ם א ת ש א י פ ו ת י ה ם ה ל א ו מ י ו ת .ב ע ו ד ש ה פ ו ל ג י ם גילו ב ד ר ד ־
כ ל ל רצון ו נ כ ו נ ו ת ל ה ר ח י ב א ת א ח י ז ת ם ו א ת ע מ ד ו ת י ה ם ,מ ו ט ט ה ה ת ב ו ס ה ה צ ב א י ת
ו ה מ ד י נ י ת א ת כ ו ש ר ע מ י ד ת ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה ג ר מ נ י ת .ד ו ח ו ת צ ב א י י ם ואזרחיים
גרמניים מפוזנא וממחוזות פרוסיה מעידים על כניעה ועל נטישת המערכה ע ד
יציאה המוגית .ד ו ״ ח ש ל ה פ י ק ו ד ה צ ב א י ש ל פ ר ו ס י ה
כדי
מסר אף
המערבית
על
נ כ ו ג ו ת מ צ ד חוגים ר ח ב י ם ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ,ה מ ר ג י ש י ם ש״אין ל ה ם
על
מ י לסמוך״ ,ל ל כ ת ״ י ו ת ר מ ד י ר ח ו ק ״ בכיוון ה פ ו ל נ י ם ,ו ע ל נ ט י ש ת המקום.
ג י ת ן ל ש ע ר ש ג ר מ נ י ם ר ב י ם ,ש ל א ר צ ו ל ע ז ו ב א ת ע י ר ם מ ר צ ו ן או מ א ו נ ס ,ו ש ה י ת ה ,
אולי,
תודעת המוצא
בליבם
היו
הפולגי־קתולי,
מוכגים
להשלים
עם השלטון
ה ח ד ש ,אם א ו מ נ ם ד ב ר זה נ ג ז ר ע ל י ה ם .
ב מ צ ב זה ש ל ״דיכאון ו ע צ ב נ ו ת ״ כ ל ש ו ן ה ד י ו ו ח מ פ ו ז נ א ,ר א ו היהודים ח ו ב ה
לעצמם
לעודד
את
של
רוחה
הגרמנית,
האוכלוסיה
את
ליזום
הקמתן
של
״ מ ו ע צ ו ת ל א ו מ י ו ת ״ ו ל ד א ו ג ל פ ע ו ל ת ן ה ס ד י ר ה ע ד כ ד י ה ת י י צ ב ו ת בראשן .א ו מ נ ם
הציונים
מיעוט
גם
בפוזנא ,ואולי
במחוזות
אחרים,
לאומי ונקטו עמדה גייטרלית
תבעו
עבור
מעמד
היהודים
ב מ א ב ק שבין הפולגים לגרמנים;*
2
של
אולם
ה ם היו מיעוט .ה מ ו ע צ ה ה ג ר מ נ י ת ש ל ש ל ז י ה ו ש ל העיר ב ר ס ל א ו ,ב ה היהודים
תפקידי מפתח,
מילאו
ביקשה
ה מ ז ר ח שיפעיל
באופן רשמי ,מהועד למען
את
קשריו בארצות נייטרליות ו ב א ר צ ו ת עוינות ל מ נ ו ע א ת ניתוקו של המחוז מגרמניה.
יהודי ד א נ צ י ג ה ל י ב ר ל י י ם נ ק ט ו ע מ ד ה ז ה ה ל ז ו ש ל ״ ב נ י ד ת ם ״ ב מ ח ו ז ו ת ה ס מ ו כ י ם ;
ה ם מ י ל א ו ת פ ק י ד פ ע י ל ב ה ק מ ת ״ מ ו ע צ ת ע ם ״ ג ר מ נ י ת ,ע ל ־ מ נ ת — כלשון הדיווח
של
יו״ר ה ק ה י ל ה ד ״ ד
שופף
לועד
שונים
כדי ל ק י י מ נ ו כ ג ר מ נ י ם ״ .אין
אופיה,
אולי ב ש ל ק ו צ ר ימיה ש ל
למען
ידיעות
המזרח
על
״המועצה״
— ״שזו
היקפה של
תנקוט
באמצעים
ה ש ת ת פ ו ת זו ו ע ל
בדאגציג ,ש ק י ו מ ה נעשה מ י ו ת ר
ל א ח ר ק ב י ע ת ג ו ר ל ה המדיגי ש ל ה ע י ר .אולם ,כ א מ ו ר ,א פ ש ר ל ה ש ל י ם א ת ה ח ס ר
לפי
הידוע
על
השתלשלות
העניינים
במחוזות
אחרים.
חשובות
לכך
עדויות
ו ה ע ר כ ו ת של ה ג ר מ נ י ם ו ש ל ש ל ט ו נ ו ת י ה ם .
יחסם
128
של
הגרמנים
לתפקיד
היהודים
בהקמת
ה״מועצות״
ובניהולן עשוי
על
ללמד
העולם.
מצבם של
המוסדות
היהודית,
היהודים
הגרמניים
אותה
העריכו
הגרמנית
בחברה
המקומיים,
כמטרד
הצבאיים
וכמכשול
ב ת ק ו פ ה שבין
והאזרחיים,
במאבק
מלחמות
שתי
חשו
הלאומי וזקפו
בפעלתגות
חשבוגה
על
2
כ ש ל ו נ ו ת י ה ם * .דו״ח ש ל ה ק ו מ י ס ר ה ג ר מ נ י ה צ ב א י ב פ ו ז נ א ייחס א ת ״ ח ו ס ר
את
של האוכלוסיה למועצת העם״
האמון
בתפקידים
התכונות
החשובים״ של המועצה
היהודים
ל ח ו ב ת ו ש ל ״ ה מ ס פ ר ה ר ב של
ו ה מ ל ח ל ח ד ש א ת ה נ צ י ג ו ת ה ג ר מ נ י ת ; בין
ה נ ד ר ש ו ת ש ל כ ל נ ב ח ר ה ו א מ נ ה א ת היותו ״ ל א יהודי״ .מ צ ב זהה,
ש ה ב י א ל מ ס ק נ ו ת דומות ,היה ק י י ם ג ם ב ש ל ז י ה .ה א י ג ו ד ה ג ר מ נ י ה מ ק ו מ י ה ת א ו נ ן
1919א ל ש ר החוץ ש ב ת ו ר ס ג ן ה ק ו מ י ס ר מ כ ה ן ״ ה ר פ ר נ ד ר
ב מ כ ת ב מיום 5ביוגי
)= ה מ ש פ ט ן ( היהודי״ ו ה ו א א ף מ ח ל י ף א ת ה ק ו מ י ס ר ה נ ע ד ר ל ע י ת י ם ת כ ו פ ו ת —
ת ו פ ע ה שאין ל ס ב ו ל אותה.
ההכרעה על גבולותיה המערביים של פולין חרצה א ת מ ע מ ד שטחי הספר.
היהודים
של
ת ו מ כ י גרמניה,
בפרט במחוז פוזנא ,שילמו א ת מלוא
ד ב ר יצאו ק ר ח י ם מ כ א ן ו מ כ א ן ,חיזיון
המשתנות,
לבסס
דברם
בנסיבות
ה ע ת י ד ל ח ז ו ר ע ל עצמו,
ג ם ב ש נ י ם ה ב א ו ת ,ע ת י ה ו ד י ם ק ו מ ו נ י ס ט י ם ,ניצולי השואה ,ה ת י י צ ב ו
א ת האחיזה
הפולנים
המחיר ובסופו
הסובייטית
ליהודים .ב ס ו פ ו ש ל
תור ליבוי
אלה
בפולין
ו ל א ר ק שם,
דבר הפקירו
מחודש
של
ובכך
האפוסרופסים
אנטישמיות,
העמיקו
שנאת
את
הסובייסים
את עושי
קיוו
את
שבאמצעותה
לחזק
שליטתם.
דבר
אחרית
ה ת ק ו פ ה ה ס ו ע ר ת שבין ש ת י מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם ה ש כ י ח ה א ת פ ר ש ת ה פ ע י ל ו ת ה י ה ו ד י ת
ל ט ו ב ת ג ר מ נ י ה בימי מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ו ב י מ י ו ע ז ת השלום .מ ש ת ת פ י ה —
הן ה ג ר מ נ י ם והן היהודים ,ש ק ד ו ל ט ש ט ש א ת ע ק ב ו ת י ה .י ש י ס ו ד א י ת ן ל ה נ ח ה
ש פ ר ש ה ז א ת השפיעה ,ב מ י ש ר י ן או ב ע ק י פ י ן ,ע ל ה י ח ס ל י ה ו ד י ם ב ת ק ו פ ה ש ל א ח ר י ה .
ה פ ע י ל ו ת ה י ה ו ד י ת חיזקה א ת ה ת ד מ י ת ה ש ס נ י ת ש ל ה י ה ו ד י ם ב ר ו ח ה ״ פ ר ו ס ו ק ו ל י ם
של
זקני
לשאלת
ציון״.
היהודים.
במהדורה
במבוא
גרמנית
נאמר:
משנות
אם
ה־30
היהודים
מכונה
טוענים
חיבור
זה
שתוכניותיהם
המפתח
להשתלם
על ה ע ו ל ם ש נ ח ש פ ו הן מ ז ו י פ ו ת ,ה ר י ה מ צ י א ו ת מ א ש ר ת א ת נ כ ו נ ו ת ן ; ח י ב ו ר זה
הפך
חשוב
לאמצעי
בתעמולה--האנטישמית -הקיצונית
בגרמניה-ומחוצה
לה.
ה ״ פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ״ היוו ציוד אישי ש ל מ ב צ ע י ה ר צ ח .
כמה
מראשי התנועה הנאצית ומעושי דברה נטלו חלק בפעילות היהודית
המתוארת
ב מ א מ ר זה .ה ם פ י ר ש ו א ו ת ה ל א כ כ ו ו נ ת ה י ה ו ד י ם א ל א ב ה ת א ם ל ד י מ ו י
הדמגוגי ש ל היהדות.
הפרשה
השפיעה ככל הנראה גם על
בארצות־הברית
המלחמה
ועל
א ל ה מראשי
ובראשם יצחק
גרינבוים,
הדיווחים ע ל ר צ ח יהודי פ ו ל י ן .
לדיווחי
25
הציבור
האיש
ע מ ד ו ת י ה ם ש ל אישי ה מ מ ס ד ה י ה ו ד י
היהודי
שבלט
שיצאו
מפולין
בהסתייגויותיו
לפני
כלפי
פרח
אמיתות
השלכותיה עשויות להסביר את גטייתם להתייחס
האימה הראשונים כ א ל גוזמאות — פרי ת ע מ ו ל ה מלחמתית.
א ס ,הם
129
הבלתי־נתפס;
ו ל א ר ק הם ,ל א יכלו לתפוס א ת
ג ם הניסיון מימי ו ע י ד ת ורסיי ,ע ת
אימה ע ל ר צ ח
דיווחי
התעמולה
יהודים? היה יסוד
אולם האם ל א
הגרמנית הפיצה
שהגלגל
לחשוב
ה ש פ י ע כאן
ב ע ז ר ת יהודים
והתעמולה
התהפר
נ ג ד ג ר מ נ י ה ג ו ק ט ת א מ צ ע י ם דומים .ב א ו פ ן כ ז ה גיתן כ ג ר א ה ל ה ב י ן א ת דבריו
ש ל אפולינרי
בסוף
הרטגלס,
א ו ג ו ס ט 1942
השלישית
הנורא...
חברו• ש ל
בביטאון של
גרינבוים
לפעילות
ציונית
בפולין,
שכתב
ההסתדרות
הציוניות
העולמית :״רק
בשנה
) ל מ ל ח מ ה א.ש (.הבינו ) ה מ ד י ג ו ת ה ל ו ח מ ו ת ב ג ר מ נ י ה ,א.ש (.כ י ס ב ל נ ו
הינו
האמצעי
הטוב
ביותר
לתעמולה...
התחילו אף
להגזים
במימדי
א ס ו נ נ ו ,כ פ ל י י ם ו א ף י ו ת ר מ ז ה ,כ א י ל ו מ ה ש נ ע ש ה ל נ ו ב א מ ת ,אינו מ ס פ י ק ל מ ד י ״ .
26
הסתייגותו של הרטגלס וההרגעה ש נ ו ש פ ת מדבריו ,מתייחסים לדיווחי ממשלת
פ ו ל י ן ה ח ל מיוני ,1942ל ר ב ו ת ד ו ״ ח גציג ה ב ו ג ד ,ש מ ו א ל זיגלבוים ,ו ל פ ר ס ו מ י ם
סובייטים.
א ם אומנם
הקהה א ת
יהודים
חודו
נכונה
חושיה ש ל
שהניסיון
ההשערה,
המנהיגות
למטרות פוליטיות ,פ ר י
מתקופת
היהודית ,הרי
קיומנו
המעוות
מלחמת
השימוש
העולם
בדמם
בגולה ,ה פ ך
הראשונה
השפוך
לבומרגג
של
שהפגה
כ ל פ י שולחיו ל ע ת ש ב ר ו נ ם ה ג ד ו ל .
הערות
Felix Perles: Der Krieg und die polnischen Juden in ihrem Verhaeltniss .1
zu Deutschland. Koenigsberg, 1914.
Max Bodenheimer: So wurde Israel, Frankfurt, 1958, p. 209.
.2
.3צכלין.138—127 ,
.4בודנהיימר ,עמ׳ .195—194
.Vin15
A
,אל מיניסטריון החוץ א.צ.מ6 .
1
9
1
5
.
.6היומן של ד׳׳ר אדולף פרידמן שמור ב־א.צ.מ. A 8/2/7 .
. Ь 1 4 2
/95A.
.
,
L
;
2419
JM
.מ.ח350472 .
.
9570 A.HM
. d 9 V I I Iצכליז ,עמ׳ .556
15
.9חוזר של הועד אל סניפיו מ־Aאצ.מ25.11.1918,
.10י .ליפשיץ :הפוגרומים בפולין בשנים ,1918—1919ועדת מורגנטאו ומשרד
ה ח ח האמריקאי .ציון .תשי׳׳ח—תשי״פ .ח ו ב ר ת כב—כד ,עמ׳ .97—66
.11ליפשיץ.95—94 ,
, К 2 1 8 1
JM
2 6 . 8 . 1 9 1 9 .אל משרד ה ח ח .מ.ח182014 .
9512 А.НМ
.13דו״ח של הרב בראונשווייגר מ־ 11.5.1919על ביקורו בדגמרק .מ.ח,К 181866 .
9512А.НМ
. К , 2 2 0 4
В ,JM
9535
НМ
.15דו״ח של אופנהיימר על ביקורו בוינה מ־ 22.1עד .4.2.1919מ.ח, L 531426 .
.
В
,JM
.16גורמן כ ה ן :הכשר לרצח עם .תל־אביב .1967
.17מכתב מבודפשט מ־ .1.6.1919שם •K 181944—5
200—945 .
НМ 9571
130
.1ג י ל ו י ה ד ע ת פ ו ר ס ם ג־. A l l g e m e i n e Z e i t u n g d e s J u d e n t u m s ,16.5.1919
.
П
.
Ю
.
26.7.191־DП״7—201036
) 7.6.1919.19,J u e d i s c h P o l i t i s c hל ה ל ן ( : J u e d i s c h .
. П . Н М
9512
.20ל י פ ש י ץ ,ע מ ׳ .82
M. Kollenscher: Juediscbei
aus der deutch-polnischer
Vebrgangszeit.
Berlin .21
70—69.1925
,pp.
. K , 2 2 0 4
В , J M
9535
H
.23ד ו ״ ח מ־ ,11.7.1919ש ם .
. К , 2 2 0 5
J
M,9536Н
М
2
0
.25״ ג ר י נ ב ו י ם ה י ה כ נ ר א ה ה ס פ ק ן ב י ו ת ר מ ב י ן ח ב ר י ה ה נ ה ל ה ״ .ד י נ ה פ ו ר ת :ה נ ה ג ה
כ ו ד — ה י י ש ו ב נ ו כ ח ה ש ו א ה ,ע מ ׳ .65פ ו ר ת מ ס ב י ר ה ת ג ו ב ה ז ו ב ג ו ר מ י ם פ ס י כ ו ל ו ג י י ם :
של גרינבוים ליהדות פולין והעובדה שבנו היה כלוא במחנה ריכוז גרמני.
זיקתו
.26״ ה ע ו ל ם ״ — .27.8.1942
מ ס י ב ו ת שאינן ת ל ו י ו ת ב מ ח ב ר ל א מ ו פ י ע פ י ר ו ט מ ל א ש ל ה מ ק ו ר ו ת פ י ר ו ט מ ל א
כ מ צ א ב ס פ ר ו ש ל ה מ ח ב ר :״יהודי ד א נ צ י ג 1943—1840׳ /ב פ ר ק עליו מ ב ו ס ס ה מ א מ ד .
131
פרופ׳ ג׳יימס א .יאנג
זיכרון
בין
ל א נ ד ר ט ה
בקצה הדרך הכפרית ,ב ק ר ב ת טימנדורף שבגרמניה המערבית ,ב ק ר ח ת יער מוצלת,
ה ו ק ם ל ו ח ־ זיכרון גדול ל ז כ ר ״ ה א ס ו ן ש פ ק ד א ת ס.ס .ק א פ ארקונה״ ,א ו נ י י ת פ א ר
ג ר מ נ י ת ש ה ע ב י ר ה ע ל ס י פ ו נ ה 8,000ב נ י ־ א ד ם .
א ת האוניה ה ט ב י ע ח י ל ־ ה א ו ו י ר ה ב ר י מ י ב י מ י ה ה א ח ר ו נ י ם ש ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם
השגייה .ה ד י א ג ר מ ו ת ותיאור ה מ ע ש ה ש ע ל ה ל ו ח מ ל מ ד י ם שס.ס .ק א פ א ר ק ו נ ה ה י ת ה
א ח ת מ ב י ן ש ל ו ש ס פ י נ ו ת ם י ו ל ש ה ו ס ב ו ל ש ם ה ע ב ר ת אלפי א ס י ר י ם ) ״ ה א פ ם ל י ג ג ה ״ ,
דהיינו,
אסירי מ ח נ ו ת הריכוז(,
ב מ י מ י ה י ם ה ב א ל ס י ושם ,ל פ י ה מ ס ו פ ר ,ה פ ג י ז ו
א ו ת ה המטוסים ה ב ר י ס י י ם ש ח ש ב ו ,כ נ ר א ה ב ם ע ו ת ,שהן מ ש מ ש ו ת ל ה ע ב ר ת צ ב א .
א נ ש י ה כ פ ר ה מ ק ו מ י י ם ס י פ ר ו ש ב מ ש ך ח ו ד ש י ם ל א ח ר האסון נראו ,ב א י ש ו ן ל י ל ה ,
ג ו פ ו ת ש פ ל ט הים לחופיו ה מ ט ו פ ח י ם ש ל מ פ ר ץ ל י ב ק .אנשי ה ע י ר ה ג י ע ו ב מ ה י ר ו ת
ו ק ב ר ו אותן כ ד י ל מ נ ו ע מ ג י פ ה .
ואולם מן ה כ ת ו ב על ה ל ו ח אין ל ד ע ת א ם ה״אסון״ ש ל ם.ס .ק א פ א ר ק ו נ ה
ה ו א ב מ ו ת ם ש ל ח פ י ם מ פ ש ע כ ה ר ב י ם ,ע ק ב ה פ ע ו ל ה של ח י ל ־ ה א ו ו י ר ה מ ל כ ו ת י
ש ל אנגליה ,או — אם י ש ל ר א ו ת כ ל ע ג מ ר ש ל הגורל א ת ס ו פ ם ה ס ר א ג י ש ל
ניצולי המחנות.
אף־על־פי
כלל,
נזכר
אם
שהמתקפה על
היו פ נ י
א ו נ י ה זו
האסירים
ת ו א ר ה ב פ ר ו ס ר ו ס ע ל ג ב י הלוח,
מועדות
למפרץ
דווקא
ליבק,
כיצד
לא
הגיעו
ל ש ם ו ל א ן היו אמורים ל ה ג י ע .ב ר ו ר ה י ה ש ה א ס ו ן ש ה ת ר ח ש ראוי ל ה נ צ ח ה ,א ב ל
א ת ט י ב ה מ ס ב י ר ר ק ה ק ו נ ט ק ס ט ש ל ה ה נ צ ח ה ו ה ו א — מ צ ב ת זיכרון ל ־ 8,000א ס י ר י ם
מגן ש נ ר צ ח ו
חסרי
בחיים
ב ז י הבריטים.
אחרי מ צ ע ד י ה מ ו ו ת
העובדה
באושוויץ,
ש ר ב י ם מבין
אסירים
אלה
ש ר ו ב ם היו יהודים א ש ר פונו
נותרו
בחיפזון
מ מ ח נ ו ת הריכוז ב ג ר מ נ י ה ה צ פ ו נ י ת ל מ ק ו ם כ ל ש ה ו ,ב ד ר ך כלשהי ע ל ־ מ נ ת ל ה ר ח י ק ם
.מ ג ר מ נ י ה ,ע ו ב ד ה זו ל א נ ז כ ר ת כ ל ל ע ל ל ו ח ה ז י כ ר ו ן .
ברם ,ה ש א ל ה ש א נ ח נ ו ד נ י ם ב ה א י נ ה ב כ ך ש ה ל ו ח
באור
132
לא
נכון
את
אשר
אירע
לקאפ
ארקונה,
1
ב ט י מ נ ד ו ר ף הציג ,ב מ ת כ ו ו ן ,
אלא
בכך
שמחברי
הטקסט
ההנצחה
של
משחזרים
המקרים
את
שקרו
ומביעים
בהיסטוריה
תפיסתם
את
כ ש ו ו ת ע ר ך ל א י ר ו ע י ם שהתכוונו ל ה נ צ י ח ם .אכן ,ש י ק ו ל י ם אישיים וזיכרון ם ל ק ס י ב י
בוודאי תפקיד בהקמתו של לוח
מילאו
הזיכרון
בםימנדורף.
להבהיר,
אשתדל
ש ס י ל ו ף מ ע י ן זה — הינו ב ל ת י נ מ נ ע .
ה ב ע י ה א י נ ה ד ו ו ק א הסילוף ה מ ו ד ע או ה ב ל ת י ־ מ ו ד ע ש ל ה ה י ם ס ו ר י ה כ י הרי
מופיע ,מ ס ב ע
הוא
היא
והגדולה
הדברים,
בגישה
בכל
נטולת
מצבת־זיכרון
ביקורת
כלפי
ובכל
תיאור.
כזו
אנדרטות,
הסכנה
שבאה
הממשית
ביטוי
לידי
ב פ ר ש ת ב י ט ב ו ר ג .א ת ר הזיכרון המומחש ,הבגוי ,מ ת ק ב ל כ א מ ת ה י ס ט ו ר י ת ו מ ש פ י ע
כ א י ל ו היתד .כ ו ו ג ת מ ק י מ י ו טהורה ו ח ס ר ת פ ג י ו ת .
ה נ ש י א רייגן ה ס י ק ע ל כן א ת מ ס ק נ ת ו ״ ה ט ב ע י ת ״ ל ג ב י מ צ ב ו ת ־ ז י כ ר ו ן ב ב י ט ב ו ר ג ,
ל ז כ ר ח ל ל י ה מ ל ח מ ה ה ג ר מ נ י ם .ה י ו ת ו ג ם ח י י ל י ״ ו א פ ן ס.ס.״ ו ג ם חיילי
שהוקמו
ק ב ו ר י ם יחד ,ב ח ל ק ת ה א ד מ ה ש נ ו ע ד ה ל ה נ צ י ח
הוורמכט
א ת זכרם של גרמגים
שנפלו
ב מ ל ח מ ה ,א ף כ י מילאו ת פ ק י ד י ם ש ו נ י ם ל ח ל ו ט י ן ,ה ר י ה ם כ ל ו ל י ם בזיכרון
הכללי
כ ב ע ל י גורל מ ש ו ת ף .
י י ת כ ן ש ל א א ח ת פ ג ע ו קשות ,בימי ה מ ל ח מ ה ,ב ב נ י א ר צ ם ,א ב ל כ ע ת מ א ו ח ד י ם
ו ע ם ח ל ל י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ,ב י נ י ה ם יהודים ל א מ ע ט י ם ש נ ח ש ב ו
עימם
ל א ו י ב י ה ם .חיילי ס.ס .נ ק ב ר ו כאן ו ל א זו ב ל ב ד ש נ ק ש ר ו כ ח ו ל י ה ב ש ר ש ר ת ה א ר ו כ ה
של כל הגרמנים שאי־פעם נפלו למען המולדת ,אלא גם הפכו להיות קורבנותיה
האוגיברסליים
ובגלל
קול
ש ל ה מ ל ח מ ה .על יסוד ה ת ח ז ו ת ז א ת ש ל א ת ר הזיכרון ב ב י ם ב ו ר ג ,
האמיתות
״המעידות על
עצמן״
התעלמו
גם
ר ו נ ל ד רייגן
וגם
הלמום
מ ה י ב ס י ם ה י ס ט ו ר י י ם ר ב י ם ש ל ה מ ל ח מ ה וסייעו ל ס ש ס ש ם .
ה ל ו ח ב ס י מ נ ד ו ר ף כ ש ל ע צ מ ו ל א נ ו ע ד ל ה נ צ י ח א ת ז כ ר השואה .א ו ל ם ב ש י ם ל ב
לדרך
עוד
ש ב ה ה ו א מ ג ל ם א ת הזיכרון ) ב ד ו מ ה ל ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ב ב י ט ב ו ר ג ( ל א נ ו כ ל
ל ה ר ש ו ת ל ע צ מ נ ו ל ה ת ע ל ם מ ן ה ס ו ג י ם ה ש ו נ י ם ש ל א ת ר י זיכרון ומן ה ד ע ו ת
השונות
של
ע ל ה א י ר ו ע י ם ה מ ש ת ק פ י ם ב א נ ד ר ט א ו ת .ב ע י נ י ה ק ו ר ב נ ו ת ה י ת ה זו ת ק ו פ ה
״השואה״ ,של ״החורבן השלישי׳ /ואילו בעיגי הגרמנים עצמם ,עד עצם
ה י ו ם הזה ,א ל ה ה ם ״ימי הימלר״ ,״ מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ״ או ,ל כ ל היותר ,״ימי מ ח נ ו ת
א ף כי ה מ ו נ ח י ם ה ל ל ו — כ מ ו ג ם ה מ צ ב ו ת — מ ת י י ח ס י ם ב י ס ו ד ו ש ל
הריכוז״.
ד ב ר ל א ו ת ה ה ת ק ו פ ה ע צ מ ה ו ל פ ע מ י ם ג ם ל א ו ת ם אירועים ,אין ל ר א ו ת ב ה ם מ ל י ם
נרדפות,
תלוי
שכן,
תוכנה
של
כל
אחת מן
המצבות
או
ההסברים
המלווים
אותן
ב א ו פ ן ש ב ו כ ל א ח ד מן ה מ ו נ ח י ם מ ד ג י ש ,מ ע מ י ד או מ ס ב י ר א ת ה א י ר ו ע י ם
ל א ל ה ה ב א י ם ל ה ת י י ח ד ע ל ידן-.
במאה
שלנו
ק י י מ ת נטייה
לבחון
היסב
את
משמעותו של
כל
מסר
וכל
טקסט ,לכן מתמיה מיעום הביקורתיות לגבי הצורות והתכנים של זכירת־השואה,
ה מ ו ז י א ו נ י ם ו מ צ ב ו ת הזיכרון א מ ו ר י ם היו ל פ ע ו ל ל ה ע מ ק ת ה ,כ י ל כ ך נועדו.
אשר
ב ד ו מ ה ל ט ק ס ם י ם ס פ ר ו ת י י ם או ת י א ו ר י ם היסטוריים ,מ ע ל ו ת ה מ צ ב ו ת ה ל ל ו מ ח ד ש
את
המיתוסים הלאומיים ,את האב־טיפוסים הדתיים ו א ת המופת הרעיוני שלפי
קוויהם
המצבות
ה ת ג ב ש ה ה ה י ס ט ו ר י ה וייתכן כי מ ה ם ה ו ש פ ע ה .ה ה ר כ ב ה א ר כ י ט ק ט ו נ י ש ל
ו ה ט ק ס י ם ה מ ל ו ו י ם אותן ,מ ש ק פ י ם ה ב ט י ם פ ו ל י ט י י ם ו ת ר ב ו ת י י ם מ ו ג ד ר י ם
ש ב ג ל ל ם יהיה ה ז ע ש ל ה ד ו ר ו ת ה ב א י ם ע ל ת ק ו פ ת נ ו — מ ו ג ב ל ב י ו ת ר .
ז כ ו ת קיומן ש ל ה א נ ד ר ט א ו ת היא — ״ ל ע ו ל ם ל א ל ש כ ו ח ״ — א ו ל ם ה צ ו פ ה
133
ה ב י ק ו ר ת י ישאל ,ב צ ד ק ,מ ה ו ה ד ב ר ש ל א נ ש כ ח ב ב י ט ב ו ר ג ,ב ט י מ נ ד ו ר ף ,
בברגן־
החירות
הלאומי
בדכאו,
בלזן,
בבאבי־יאר,
באושוייץ,
ב ״ י ד ושם״ או
בפארק
בג׳רסי םיטי .ש כ ן ה מ ה ש ב ג ל ל ו מ ו ז כ ר ה ד ב ר ת ל ו י ב כ י צ ד ה ו א מ ו ז כ ר .ה ס מ ל י ם
המשמשים
החקר
ל ה ע מ ק ת ה ז כ י ר ה ה ם ה ק ו ב ע י ם איך ייזכרו האירועים.
הביקורתי ש ל האיקונוגרפיה הקשורה באנדרטאות ל א גועד לגילוין
'של ה ת מ ו ר ו ת • ה א י ד י א ו ל ו ג י ו ת
התהליד
עצם
המשמעות
של
זכר
ב ל ב ד .ל מ ע ש ה ,מ ט ר ת ו ה ע י ק ר י ת היא ל ב ח ו ן
את
צמצומו,
סוג
השואה:
להנצחה
שמעניקים
הנצחת
ותגובת
הזיכרון
הצופים
ובו־זמנית
לזיכרון
גם
באמצעותם
המומחש
ש ל הסמלים .ב ד כ א ו — ש י ח ו ר ד י ם ה ו א ס י מ נ ו של ש ס ח ש ע ל י ו ה ו ע מ ד ו ב ש ו ר ה
ו נ ו ר ו ל מ ו ו ת א ל פ י אסירים .ב ד נ ו ו ר ,קולוראדו ,ב פ א ר ק ה נ ק ר א ב א ב י ־ י א ר ,מ ס מ ל ת
של
שדרה
עצי־תפוח
א ת ר צ י ח ת ם של א ל פ י יהודים
)תפוחי־בר(
השוחה
ל ז
ש ג ח פ ר ה ב ק ר ב ת קייב ,ב ר ו ס י ה .ב ב ר ג ן ־ ב ל ז ן ,מ צ ב ת ־ מ ח ט ב ו ד ד ה ) א ו ב ל י ס ק ( ,ע ש ו י ה
ה נ י צ ב ת בין
בטון
עשרות
קברות־אחים,
א ת ז כ ר היהודים.
מסמלת
באושוויץ,
ע ר י מ ו ת ש ל שיער ,ש ל מ ש ק פ י י ם ו ש ל מ ב ר ש ו ת שיניים הן ש ר י ד י ם א י ל מ י ם ש ל
ש א ל ה ה ש ת י י כ ו ל ה ם ,או היו ח ל ק מ ה ם ב ע ו ד ם בחיים.
בני־אדם,
כל אחד מן הסמלים הללו ,בבואו ב מ ק ו ם המציאות של העבר ,עוקר א ו ת ה
מ ס ב י ב ת ה ויוצר מ מ ש ו ת ח ד ש ה ו מ כ א ן — ה י כ ו ל ת ה ב ל ת י מ ו ג ב ל ת ל ב צ ע ״רוויזיה
ש ל ההיסטוריה״ ב ת ה ל י ד ה ה נ צ ח ה .ל ד ו ג מ ה מן ה כ ת ו ב על ג ב י ה מ צ ב ה ל ז כ ר ה נ ר צ ח י ם
ב ב א ב י ־ י א ר ע ו ל ה כי 100,000ה ק ו ר ב נ ו ת היו כ ו ל ם ״ ת ו ש ב י ק י י ב ושבויי מ ל ח מ ה ״ .
ל א זו ב ל ב ד ש י ש כאן ה פ ר ז ה ב מ ס פ ר ה ק ו ר ב נ ו ת ,א ל א נ ש כ ח ה ה ע ו ב ד ה ש כ מ ע ט
כ ו ל ם גרצחו ב ג ל ל ה י ו ת ם י ה ו ד י ם .
2
מ ו נ ט א ז ׳ ה ת צ ל ו מ י ם בנוייגגאמד ,ה מ צ י ג א ל ה
ב צ ד אלה — חיילי ו ו ר מ כ ט ש ג פ ל ו ב ק ר ב ,ערי גרמניה ש ה ו פ ג ז ו ויהודים ,א ס י ר י
מחנות
הריכוז
המלחמה״
מסוגלת
שחרורם,
בשעת
ו ש ו כ ח לציין מ י
היו
מעלה
למעשה
את
זכרם
הקולקטיבי
מחוללי מלחמה
זו.
של
״קורבנות
לאומית
אנדרטה
ל מ ח ו ק מ ה ז י כ ר ו ן פ ר ק י ם ר ב י ם ש ל ההיסטוריה השווים ב כ מ ו ת ם
לאלה
ש ה י א רוצה ל ה נ צ י ח .
ואולם
כרוכה
יש לחזור
ולהדגיש כי
הסכנה מצד
״האנדרטאות
קצרות־הזיכרון״
בגישתו המוטעית ש ל הצופה ,המייחס למליצות של האנדרטה מהימגות
ו מ ק ב ל אותן כ ת י א ו ר א מ י ת י ש ל ה א י ר ו ע י ם .ב נ י ג ו ד ל ס פ ר ו ת ה מ ו ש כ ת ת ש ו מ ת ־ ל ב
כמדיום
בזכות
גורמים
לעיתים קרובות
עצמה,
האנדרטאות
לערבוב
והמוצגים
המתעדים,
כביכול,
את
ה ת ח ו מ י ם בין ט ק ס ט ה ה נ צ ח ה ובין
השואה,
האירועים
המתוארים .ע ר ב ו ב ה ת ח ו מ י ם ב ו ל ט ב מ י ו ח ד ב א נ ד ר ט א ו ת ה נ מ צ א ו ת ב א ת ר י ם ש ש י מ ש ו
כמחנות
ריכוז
מקוריים,
מפני
שתחושת
האותנטיות
מעניקה
מהימנות
למלים
ה ח ק ו ק ו ת עליהן.
ב ״ מ ח נ ו ת זיכרון״ א ל ה ) כ ד א כ נ ה א ו ת ם להלן( נראים ס מ ל י ה ה ש מ ד ה כ ת ו א מ י ם ,
ל ל א עוררין א ת ה א י ר ו ע י ם ש א ר ע ו ב מ ק ו ם .מ ח נ ו ת הזיכרון
ב מ א י ד נ ק ובאושוויץ
ש ב ה ם ,כ מ ו בצילום ,אין ל כ א ו ר ה כ ל ה ב ד ל בין ה א ו ב י י ק ט ובין הצגתו ,מ ח נ ו ת
א ל ה מ ז ע ז ע י ם מ פ נ י ש ה ם כ ו פ י ם ע ל ה צ ו פ ה א ת ה ת ח ו ש ה ש כ ל מ ה שעיניו ר ו א ו ת
״מציאותי״
הוא .שני ה מ ח נ ו ת נ ש ת מ ר ו ב ק פ ד נ ו ת ב א ו ת ו מ צ ב ש ב ו מ צ א ו א ו ת ם
הרוסים ל פ נ י ל מ ע ל ה מ א ר ב ע י ם ש נ ה ! .מגדלי השמירה ,חוטי ה ת י ל ו ת נ ו ר י ש ר י פ ת
הגוויות
134
ש ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ה י ג ם מ ו ש ג י ם מופשטים ,אפילו מיתולוגיים ,ע ו מ ד י ם
ש ל מ י ם ומוחשיים .ה צ ו פ ה כ מ ע ט ו א י נ ו ח ש ש ו ם ח צ י צ ה ב י נ ו ובין ה ע ב ר ,
כאן
כאילו ר א ה א ת ההתרחשות עצמה ולא א ת המוצגים הממחישים אותה .סמכותם
ש ל מ ח נ ו ת זיכרון א ל ה נ ו ב ע ת מ ן ה ע ו ב ד ה ש ה ם מ צ י ג י ם א ת ה מ צ י א ו ת כ מ ו ת שהיא.
כן
על
אנחנו
אנחנו
בהם
השמדה
יתרה
נ ד ר ש י ם ל ר א ו ת ב ה ם מ ס ר ה י ס ט ו ר י ישיר.
ואולם
מובנים:
וגם
נדרשים
לראות
מחנות
אמיתיים.
מזאת,
מ ח נ ו ת זיכרון א ל ה ה ם כ מ ו ת צ ל ו מ י ם ל ל א כ ו ת ר ת ,היינו — ב ל ת י
עלינו
אם
להבין
את
חייבים
משמעותם,
להצםייד
אנו
קודם
בזע
ל ה י ע ז ר ב ה ס ב ר י ם ש ב כ ת ב .כ ך ק ו ר ה ש ה ה ר י ס ו ת ה א ל מ ו ת מ ו ס ב ר ו ת ע ל ידי
ה כ ת ו ב ו ת ו ל ר ו ע ה מ ז ל ,בהיותן ה ר י ס ו ת ש ל מ מ ש נ ו ת נ ו ת מ ש נ ה ת ו ק ף ל כ ל ה ס ב ר
ה י ס ס ו ר י ,י ה א מ ט ע ה ודחוק כ כ ל שיהיה .ל ד ו ג מ ה ,ה ב י א ו ר ש ל י ד ״ ה ק י ר ה ש ח ו ר ״
מ ס ת מ ך ,לכאורה ,ע ל הקיר כ ע ל ע ד ו ת מ ו ח ש י ת .אולם ,כ א ש ר ג א מ ר
באושוייץ
היו
שהרציחות
בעיקר
על
רקע
או
פוליטי,
אלה
שבצריפים
שבויי
שוכנו
מ ל ח מ ה פ ו ל נ י ם ב ל ב ד ,הרי אלה ה ם ה ד ב ר י ם ש ה ס מ ל י ם ה ל ל ו ״מזכירים״.
המצבות
כה
המנציחות את
השואה
זכר
הגוש
בארצות
ה מ ז ר ח י הן,
למעשה,
״יודנריין״ כ מ ו ה מ ד י נ ו ת ש ב ה ן הן מ ו צ ב ו ת .ה נ ו ש א היהודי ב א נ ד ר ם א ו ת א ל ה
נ מ צ א ר ק ב ר ש י מ ת ה ל ש ו נ ו ת ה ח ר ו ת ו ת עליהן .ל מ ש ל ,ב מ ר כ ז ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ה ס מ ל י
ה ו צ ב ל ו ח אבן ,מ ו ק ף מ א ו ת א ב נ י ם ל א ־ מ ס ו ת ת ו ת ,מ ח ו ז ק ו ת ב מ ל ט ,
בטרבלינקה,
ו ע ל י ו ה כ ת ו ב ת — ״ ל ע ו ל ם ל א עוד״ .ה כ ת ו ב ת ח ר ו ט ה ביידיש ,ב ר ו ס י ת ,ב א נ ג ל י ת ,
בצרפתית,
השאירו
בגרמנית ובפולנית .אולם מ ד ו ה ד ב ר
ל כ ו ח ד מ י ו נ ו ש ל הצופה.
בכביש המוות
שאסור לו
ל ק ר ו ת שוב,
באושוויץ — ב י ר ק נ א ו
זאת
שסביבו
צריפים מתפוררים ,גדרות מחושמלות חלונות ,מ ש ר פ ו ת שנהרסו בהפגזות ובריכות
מלאות
אפר ,עומדים ארבעה סארקופגים כסימן ל כ ך שכאן נגמרו פסי ה ר כ ב ת
והתחיל
״איזור
ובמרכזו
משולש
המזכיר
המוות״.
את
מאחוריהם
על
הטלאי
מתנשא
בגדי
מגדל
האסירים.
בנוי
כל
מגושי
הפריטים
אבן
משתלבים
עם
האנדרטאות ומשמעות כעדות לכתובות החרוטות על עשרים לוחיות אבן בעשרים
שפות,
״ארבעה מיליוני
ל ר ב ו ת יידיש ו ע ב ר י ת :
אנשים התיסרו כאן והושמדו
ב י ד י ה ר ו צ ח י ם ה נ א צ י ם בין ה ש נ י ם 1945—1940״ .ב כ ת ו ב ו ת א ל ה אין זכר ל ז ה ו ת ם
הדתית
עד
ש ל ה א נ ש י ם ו ל ס י ב ת סבלם*.
העדר
ה ה ת י י ח ס ו ת ה א י ק ו ג ו ג ר א פ י ת ל י ה ו ד י ם ש נ ר צ ח ו ה י נ ו כ ה מ ו ח ל ט בפולין,
שהוא
הדלת
הופך
לסמל
ב פ נ י עצמו,
ומזכיר
השקעים
א ת שגי
במזוזת
שהם
ה ס י מ ן ה י ח י ד ל מ ז ו ז ה ש א י נ נ ה עוד .ב ס י ו ר ב מ ו ז י א ו ן ה ל א ו מ י ב ק י י ל צ ה א ת ה
נוכח
,1946
ל ד ע ת -ש ל א נ ז כ ר כ ל ל הפוגרום־ ש ה ת ר ח ש ־ כ א ן ב ־ 4־ ביולי,
גהרגו
שבו
ארבעים
הארכיווארית
על
שנשאלה
ושישה
על
יהודים,
כך
ניצולי
העמידה
מחנות
בתחילה
בשנת
ההשמדה,
ומאות
נפצעו.
שאינה
יודעת
מאומה
פנים
המאורע ,ל א ח ר שלחצנו ,הודתה שמצויים תצלומים רבים ונגבו עדויות מעדי
ראייה
״כדי
ב מ ס ג ר ת של חקירה רשמית .אבל
החומר
כולו נגנז
עד ל מ א ה הבאה,
שהזיכרון י ע ל ה ארוכה״ .א ב ל מ ד ו ע אין ש ו ם ל ו ח ־ זיכרון ואין כ ל ס י מ ן ?
ה ת ש ו ב ה ה י ת ה כ י אין צודך ,שכן אין ע ו ד יהודים כאן .ה י א ה ו ס י פ ה :״ ח ח מזה,
ה נ ו ש א ה ו א פ ו ל י ט י ,ואני אינני א ל א מ נ ה ל ת הארכיון״.
בתי־עלמין
ר ב י ם בפולין נ ש ד ד ו בידי ה נ א צ י ם ,ו א ל ה ש ל א נ ח ר ש ו ע ל ־ מ נ ת
ל ש מ ש ס מ ג ר ש י כ ד ו ר ג ל או כ ח ו מ ר ל ס ל י ל ת כ ב י ש י ם ,ע ו מ ד י ם עדיין כ ע י י ־ ח ו ר ב ו ת .
135
ב ע י ר לוקוב ,א ס פ ו נ י צ ו ל י מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה א ת ש ב ר י ה מ צ ב ו ת ש ל א נ ש י ק ה י ל ת ם
וערמו
אותם
בצורת
פירמידה
יהודי
לוקוב
מחצית
מאוכלוסיית
היחיד
של
בית־העלמין
א ו ב ל י ס ק .לזכרם.
המהווה
העיר
היהודי.
ואילו
מדהימים
עתה,
אף
המלחמה
לפני
אנדרטה
יותר,
זו
מבחינה
היא
היוו
הסימן
איקונוגראפית,
״ ה ק י ר ו ת ה ב נ ו י י ם מ מ צ ב ו ת ״ ב ב ת י ־ ה ע ל מ י ן ש ל ורשה ו ש ל ק ר ק ו ב ,ש ה ו ק מ ו מ ש ב ר י
המצבות
מלס
ההרוסות
והכתובות
הנאצים.
בידי
ערוכים
הם
מחוזקים
בערבוביה,
ב ע ב ר י ת ש ה ו ש ח ת ו ע ל ־ י ד י שיני הזמן ,מ ס מ ל ו ת ג ם
בשכבות
את ההרס
ש ל ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ב ו ר ש ה ו ב ק ר ק ו ב ו ג ם א ת ״הפוגרום״ שעשו ה נ א צ י ם א פ י ל ו
במצבות.
ההיסטוריה,
את
הזיכרון
יצרו
והמדיניות
בעיה
סבוכה
להנציח
כיצד
מ ר ד הגיטו ,ש ק ד ם ב מ ס פ ר ח ו ד ש י ם ל מ ר ד ה פ ו ל נ י ם נ ג ד ה נ א צ י ם .
בורשה
את שתי
ה ה ת ק ו מ מ ו י ו ת ד י כ א ו ה ג ר מ נ י ם ו א י ל ו ה צ ב א ה א ד ו ם ע מ ד אז מ ע ב ר ל נ ה ר ה ו י ס ל ה
והשקיף
רבת
מרחוק.
היא
משמעות
שהמדינה
העובדה
מצאה
להנציח
לגכון
א ת ש ת י ה ה ת ק ו מ מ ו י ו ת .א ו ל ם ר ב י מ ש מ ע ו ת ה ם גם ה ה ב ד ל י ם שבין ש ת י ה ד ר כ י ם
ש ל הנצחה.
בלי
כמו
כל
ה ת י י ח ס ו ת ל מ ר ד היהודי ,ת ו כ נ ן א ת ר ה ה נ צ ח ה ש ל
מחנות
תחת
ההנצחה,
השמים:
כיפת
שרידי
הבניינים
מ ר ד הפולגים
נערמו
ההרוסים
ל ג ו ש אחד ,ע ל ידו ג ג מ ״ ש י ם ש ר ו פ י ם ו ב ת ו ך א ו ל ם ת צ ו ג ה ה מ מ ח י ש ה א ת ק ו ר ו ת י ה ן
של
פלוגות המורדים
חלק.
בהם
ונהרס
ומפרטת
לזכר
ל ע ו מ ת זאת,
ב ש ע ת ו בידי ה ג ר מ נ י ם ,
מגורים
את
דרכי
הגיטו
הלחימה שלהן ואת
הקרבות
שגטלו
הרובע
שגשרף
היהודי אין שום מ ו צ ג :
גחפר לבסוף בדחפור כדי לפגות מ ק ו ם לבגייגי
חדישים .זכר ה מ ר ד ו ה ה ש מ ד ה מ ר ו כ ז ,ב ת כ ל י ת הריכוז ,ב פ ס ל ו ש ל נ ת ן
האגדרטה
רפפורט
—
ברחבת
ההנצחה
גיטו
לזכר
)אגב ,ג ק י ה
ורשה.
האנדרטה
הניצבת
לחלוטין
בודדה
ו מ ט ו פ ח ת כיאות(.
ה פ ס ל ת ו כ ג ן ו ה ו ק ם בין ה ש ג י ם .1948—1947ג ו ב ה ו כ ע ש ר ה מ ט ר י ם ו מ ג ו ל מ ת
בו
דמותו
האגדתית
מרדכי
של
אנילביץ׳,
מ פ ק ד מ ר ד הגיטו,
להבות
וסביבו
והריסות .ב ע ל ש ר י ר י ם ו ח ש ו ף ־ ח ז ה ,ב ק ב ו ק ת ב ע ר ה ב א ח ת מידיו ,א נ י ל ב י ץ מ ס מ ל
את
הפועל־הפרטיזן הטיפוסי ש ה ת ק ו מ ם נגד הנאצים לאו דווקא ב ג ל ל יהדותו,
א ל א ב ע י ק ר ב ג ל ל היותו ג י ב ו ר ס ו צ י א ל י ס ט י .חייבים ל ה ד ג י ש ש ה א נ ד ר ט ה ה ו ק ד ש ה
״ ל ע ם היהודי ,ל ג י ב ו ר י ו ו ק ו ר ב נ ו ת י ו ״ ,א ב ל כדי ל ה ת ר ש ם מן ה ק ו ר ב נ ו ת ,נ א ל צ י ם
לעבור
היא
לצידה
השני
האנדרטה
של
ושם
נראים
היהודים
כיחידה
טיפוסית .כ פ י ש ב ר ו ר ל ח ל ו ט י ן כ י אנילביץ׳ הוא פ ו ע ל ,כן
שהיהודים
הנדחקים
והכפופים
הם
יהודי
גלות
טיפוסיים
ורק
נפרדת,
אף
ברור
בהחלט
שלושה
כובעי
פ ל ד ה של נ א צ י ם ו ש נ י כ י ד ו נ י ם ש ב ר ק ע ,מ מ ח י ש י ם באיזו ג ל ו ת מ ד ו ב ר .ה י ה ו ד י ם
משפילים
מ ב ט ו ג ג ר ר י ם ב י א ו ש ו ב ה ש ל מ ה ע ם גזירת הגורל ,פ ר ט ל ר ב ,ה מ ח ז י ק
א ת ס פ ר ה ת ו ר ה בידו ה א ח ת ו א ת ידו ה ש נ י י ה מושיט כ ל פ י ש מ י ם כ א י ל ו ב י ק ש
את
עצמו
ר ח מ י ה׳.
התוצאה
והארכיטיפים
—
מוצגים
אנדרטה
כאילו
ד ו ־ צ ד ד י ת ש ב ה יש ל ר א ו ת
היו
עובדה
כל
צד
בפני
היסטורית*.
ב ג ר מ נ י ה ק י י מ י ם ש נ י ג ו ר מ י ם ה מ ש פ י ע י ם ע ל ה פ ח ת ת הזיכרון ה א י ק ו נ ו ג ר א פ י
של
רצח
ההמונים :מרכזי
ה ש מ ד ה מ מ ש י י ם ל א היו מצויים
ב ג ר מ ג י ה ,ומכיוון
ש מ ע ט י ם מ א ו ד היו ה ל א ־ י ה ו ד י ם ה ע צ ו ר י ם בהם ,נ ת פ ס י ם מ ח נ ו ת ה ש מ ד ה ב ז י כ ר ו ן
136
כ מ ו ש ג י ם מ ו פ ש ט י ם ב ל ב ד .דכאו ,שהיה מ ח נ ה הריכוז ה ר א ש ו ן ב ג ר מ נ י ה
הגדמגי
כמזכרת
גשאר
הוקם
דכאו
העצורים
ה ע י ק ר י ת של
בשגת
״ ת ק ו פ ת מ ח ג ו ת הריכוז״
גרמנית .מחגה
בתודעה
1933ל כ ל י א ת ם של האויבים ה פ ו ל י ט י י ם ש ל הרייך ,כ ל ו מ ר
ב ו היו ק ו ר ב ג ו ת ג ר מ נ י י ם ו ב י נ י ה ם ג ם י ה ו ד י ם ר ב י ם .א ף כי ה ת נ א י ם
ב מ ח ג ה ז ה היו מ ח ר י ד י ם ,ב כ ל ז א ת ל א געשה ב ו ש י מ ו ש ב ת א י ה ג א ז י ם ו מ ש ר פ ו ת .
״רק״
שרפו
ממחלות.
נוצרים
של
את
הגופות של
שמתו מיריות,
אלה
ברוב
מ מ כ ו ת או,
המקרים,
נ י צ ו ל י ד כ א ו החיים ע ד ימינו א ל ה ב ג ר מ נ י ה ,ה ם ר ו ב ם א נ ש י כ מ ו ר ה
א ו ם ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט י ם ו ז כ ר ו נ ו ת י ה ם האישיים מ ה ו ו י ם א ת ה ת ו כ ן ה ע י ק ר י
ההנצחה וקובעים
אתרי
במחנה
א ת אופיים .ע ל כן ק י י מ י ם
סוגי
שלושה
ה נ צ ח ה :ש ל ה כ נ ס י י ה ה ק ת ו ל י ת ,של ה כ נ ס י י ה ה פ ר ו ט ס ט נ ט י ת ו ש ל ה ק ה י ל ה היהודית.
״השם
האנדרטה
״נאמני
במחנה
ל כ פ ר ת העוון,
ריכוז
דכאו״
על
מצביע
כ ך ש ה ס י ב ו ת ש ה ב י א ו ל ה ק מ ת ה מ צ ב ו ת ב ד כ א ו ש ו נ ו ת הן ל ג ב י כ ל א ח ת מ ה ק ב ו צ ו ת
אותן .ה מ צ ב ו ת שהקימו ה ק ת ו ל י ם ו ה פ ר ו ט ס ט נ ט י ם נ ו ע ד ו ל כ פ ר על פ ש ע י
שהקימו
ה נ א צ י ם נ ג ד ה א נ ו ש ו ת ו ל א נ ו ע ד ו ל ה ת א ב ל על ה ש מ ד ת ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית.
המצבות
כל
להדגיש
וכלה
בשטח
האלה
המחנה,
המסוגננות
והמחושבות
כוונתן
היסב,
א ת ה פ ע ר ה ע מ ו ק שבין ה ע ב ר להווה .ה ח ל ב ר צ פ ו ת ה ב י ת נ י ם ה מ מ ו ר ק ו ת
בשבילי
המטופחים
החצץ
ובקרמאטוריום
כפי
)הפתוח,
שכתוב
גבי
על
השלט,
מ ש ע ה 9ע ד .(5ניקיון ו ס ד ר גוברים ע ל ״ ה ז כ ר ״ ש ל ל כ ל ו ך ו ש ל ת ו ה ו
ובוהו.
אין ת י מ ה ש ה מ ב ק ר י ם הרואים א ת הניקיון ה ס ט ר י ל י ו א ת ש נ י ה ב י ת נ י ם
המשוחזרים
המעולה,
ב ס מ ל י ו ת ה א מ ו ר ה לייצג א ת ש א ר ה ב י ת נ י ם ,ו ב ר א ו ת ם א ת המוזיאון
על
קובלים
כך
שהנצחה
מייפה
כזאת
את
העבר
ומשכיחה
אותו
במקום
ל ה ע ל ו ת א ת זכרו .ב ע ו ד ה ה ר י ס ו ת ה ע י ר ו מ ו ת ש ל מ ח נ ו ת הזיכרון ב מ ז ר ח
אירופה
פיסיים
של
את
מאלצות
הצופה
להתייחס
אליהן
כאילו
ה ת ק ו פ ה ה נ א צ י ת ,הרי ה מ ו צ ג י ם ה צ ב ו ע י ם ב צ ב ע .טרי
היו
מוצגים
והמאורגנים להפליא
בדכאו מעוררות בו הרהור מטאפיסי.
האנדרטאות
גם
אלה
החייל
ב א י ר ו פ ה ס ו ב ל ו ת אפוא מ א י ל ו צ י ם פ ו ל י ט י י ם ואידיאולוגיים ,א ב ל
ש ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ביסויין מ ו ג ב ל ע ק ב ה נ י ס י ו ן ש י ש ל ג ו ל ג ב י השואה.
ה א מ ר י ק נ י ה צ ע י ר ש ש ח ר ר א ת אסירי
ב ר ג ן ־ ב ל ז ן ,ד כ א ו ו ב ו כ ג ו א ל ד איגו
יודע ד ב ר על ה ת נ א י ם באירופה שלפני המלחמה .אינו יודע על ההפרדה האכזרית
בין
ב נ י ה מ ש פ ח ה ,ע ל הגירוש ל ג י ט א ו ת ו ל מ ח נ ו ת ,
עצמו.
ה א מ ר י ק נ י ם ל א היו ע ד י ם ל ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה ה ם ר ק ר א ו א ת ה ת ו צ א ו ת .
בהתחשב
ממה
אפילו על
תהליך
ההשמדה
ב״ניסיון האמריקני״ ש ב ש נ ת
,1945
ז ע ו האמריקנים על השואה רק
ש ר א ו ב מ ח נ ו ת ״השחרור״ .נ י ת ן ל ה ב י ן ש ה י ה זה מ ת א י ם ל ה ק י ם ל א ח ר ו נ ה
את
ה א נ ד ר ט ה ) ה נ ק ר א ת שחרור( בפארק החירות ,בגיו־ג׳רסי .ב פ ס ל ו החדש עיצב
נתן
ר פ פ ו ר ט ד מ ו ת ש ל חייל א מ ר י ק נ י צעיר ,ב ע ל ס ב ר רציני ,ה פ ו ס ע ב ע י נ י י ם
מושפלות
ק ד י מ ה ו מ ח ז י ק ב ז ר ו ע ו ת י ו — כ מ ו פ י א ס ה — ק ו ר ב ן ש ל מ ח נ ה ריכוז.
זרועותיו
ה פ ש ו ס ו ת ו ע צ מ ו ת ח ז ה ו ה ב ו ל ס ו ת מ ב י ע ו ת ח ו ס ר ישע .ה א נ ד ר ט ה ת ו א מ ת
גם א ת ה ה ת נ ס ו ת של האמריקנים במלחמה וגם א ת התודעה העצמית של האמריקני
ואת
האידיאליזציה
מכל
של
התפקיד
שמילא
במלחמה
כמציל
המוגים
נרדפים.
א ת ר י ה ה נ צ ח ה של השואה ,״ י ד ושם״ ב י ר ו ש ל י ם ,ה כ ו ל ל ק ו מ פ ל ק ס ר ב ־
מ מ ד י ם ש ל אנדרסאות ,מצבות ,ארכיונים ותצוגות ,הוא ה מ ת ו ח כ ם והרב־צדדי ביותר.
137
ושם״
״יד
בכגסת בשגת
הזיכרון
רשות
ולגבורה,
לשואה
על־פי
הוקמה
שאושר
חוק
.1953ש מ ו ש ל ה מ ו ס ד מ צ ב י ע ע ל מ ט ר ת ו ו ה י א — ה נ צ ח ת ז כ ר ם
ש ל ה ק ו ר ב ג ו ת ו ז כ ר ם ש ל ה ג י ב ו ר י ם ש ג ל ח מ ו גגד הנאצים ,ו ה ו א מ ב ט א א ת ה ג י ש ה
ש ל ה י ש ר א ל י ם ה ס ו ל ד י ם מ ן ה ת ד מ י ת ש ל יהודי שהיגו א ך ו ר ק ק ו ר ב ן ח ס ר י ש ע .
זו א ח ת ה ס י ב ו ת ל ה צ ג ת ה ק ט ע ה מ ש ו ח ז ר ש ל פ ס ל ו של נ ת ן ר פ פ ו ר ס — ״ א ג ד ר ט ת
ורשה״
גיטו
ע ל ־ פ י האידיאולוגיה של
— ב״יד ושם״.
להבלים
הציוגות רצוי
ב א ו פ ן ב ר ו ר א ת ה ה ב ד ל ה ר ב בין ״היהודי הישן״ ,הסביל ,ו ב י ן ״היהודי ה ח ד ש ״ ,
בישראל
הלוחם.
רגישות מיוחדת לגבי המסקנות
קיימת
הגובעות
ההיסטוריות
מן השוני שבין ש נ י ה ד י מ ו י י ם .י ש נ ם היסטוריונים בישראל ה ס ב ו ר י ם ש ה ם ט י ר א ו ם י פ
המקובל
ב א י ר ו פ ה ה נ ו צ ר י ת ש ל יהודי ,ה ג ב י ר א ת ה א נ ט י ש מ ו ת ה מ ס ו ר ת י ת ו ג ר ם
לערעור
העמיק
את
התודעה
פגיעתו.
העצמית
כן
על
ש ל היהודי ה ר ו א ה א ת ע צ מ ו כ ק ו ר ב ן
משתדלים
האחראים
הישראלים
למפעל
ובכר
להנחיל
ההנצחה
לדורות הבאים סמלים אלטרנטיביים .לשם כך מציגים א ת ח ו ל ש ת ה ו א ת חשיפותה
ש ל י ה ד ו ת ה ת פ ו צ ו ת ב ד ב ב ד ע ם הדימויים האיקונוגראפיים ש ל ה י ה ו ד י ם ה ל ו ח מ י ם
על ־ מ נ ת ל ה ס ב י ר א ת אירועי ה ע ב ר ולהציג מופת לדור הצעיר.
ש ל א כ מ ו ב א ת ר י ם א ח ר י ם ,ה מ ו ק ד ש י ם ל ה נ צ ח ת זכר ה ש ו א ה ,אין ה ה י ס ט ו ר י ה ,
א ל י ב א ד ״ י ד ו ש ם ״ ,מ ס ת י י מ ת ע ם ש ח ר ו ר ם ש ל עצירי ה מ ח נ ו ת ,א ל א ה י א נ מ ש כ ת .
מעזים
ועולה
כך
על
מהם
לחוף
התצלומים
הלקח
של
ש״סוף
גיצולי השואה המגיעים
השואה״
שובם
הוא
של
לחופי חיפה
וקיסריה
לארץ
ישראל,
הניצולים
המבטחים.
תוכניתם
ההיסטוריה
של
הנאצים
ו מ ן הזיכרון.
היתד,
מוחלטת של
השמדה
וסילוקם
היהודים
א ם כן ,כ ל א ז כ ו ר ש ל השואה ה ו א מ ע י ק ר ו ,
ל ת ו כ נ י ו ת י ה ם ש ל ה נ א צ י ם .ה ח ל מ ן הצו ש נ י ת ן ב ש נ ת
מן
כישלון
,1936ש א ס ר ע ל ה ס ת ת י ם
הגרמנים ל ב נ ו ת מ צ ב ו ת ליהודים ,דרך השמדת המסמכים שנמצאו בוילנה והעידו
על
רדיפת
בשנים
היהודים
עברו,
לרעיונו
ועד
של
היטלר
בפראג
להקים
מוזיאון ה מ ו ק ד ש ל ג ז ע ה י ה ו ד י ש ח ד ל להתקיים ,מ ס ת ב ר — ש א ם ה צ ע ד ה ר א ש ו ן
לקראת
ה ש מ ד ת ־ ע ם ה ו א כ מ ח י ק ת זכרו ,הרי ה צ ע ד הסופי י ו ב י ל ל ה ח י י א ת ז כ ר ו
באורה
אחרות
ב א מ צ ע ו ת המוזיאון ו ב א מ צ ע ו ת ן
מ ח ו ש ב ומכוון.
של
אגדרטאות
ל א התכוון ה י ט ל ר ״ ל ש כ ו ח ״ א ת היהודים ,א ל א ל ע ק ו ר א ת ז כ ר ם מ ן ה א י ר ו ע י ם
על־ידי מעשים משלו.
על־ידי
ה כ ח ד ת ם ה פ י ס י ת ב ל ב ד ,או ע ל ־ י ד י ביטול כ ל ה ת י י ח ס ו ת א ל י ה ם ל א ח ד
ההשמדה.
מן
5
א ת ח י ס ו ל ם ה מ ל א של היהודים ל א ה י ו ה נ א צ י ם מ ש י ג י ם
על־ידי
ואולם
הזיכרון ע ל ו ל י ם היו
מ ו ח ל ט ת של
מחיקה
הנאצים להרוס כל
מהותם
הטיפוסית
אפשרות של
של
העלאת
היהודים
זכר
קיומם
ש ל היהודים.
שלשמה
המטרה
מקים
כל
עם
את
האנדרטאות
שלו
אינה
לבוא
דווקא
ב מ ק ו ם הזיכרון או ל ע צ ב א ו ת ו מ ח ד ש ל פ י דימויה ה ע צ מ י :ה מ ט ר ה ה י א ג ם ל ש ת ף
את
הקהילה
כולה
במעשי
ה ה נ צ ח ה .כ כ ל ש ה מ י ת ו ס י ם או
האידיאלים
הגלומים
ב א נ ד ר ט א ו ת ל א ו מ י ו ת ה ו פ כ ו ת ל נ ח ל ת הכלל ,כן ע ו ל ה ע ר כ ה ו מ ש ק ל ה ש ל ה ה מ ח ש ה
והיא
העם
מתקבלת
ובין
כטבעית
האנדרטאות
ואמיתית.
שלו.
על
כן,
א ב ל זו ד ו ו ק א
בלתי
נמנעת
הנקודה
היא
החשובה
השותפות
ביותר:
בין
הגישה
ה ב י ק ו ר ת י ת ל מ צ ב ו ת ה ז י כ ר ו ן ע ש ו י ה ל ה צ י ל א ו ת נ ו מן ה ה ת י י ח ס ו ת ל ס מ ל י ה ז כ י ר ה
138
כ א י ל ו היו א ל י ל י ה ז כ י ר ה .שכן ,ה ה נ צ ח ה אינה כ ר ו כ ה ב ס מ ל י ם ב ל ב ד ,א ל א ב ה ת ר ח ש ו ת
שבין ה א י ר ו ע ו ב י ן ה ס מ ל ,ו א ח ר ־ כ ך ב י ן ה ס מ ל ל ב י נ י נ ו הצופים.
ב ס י כ ו מ ו ש ל ד ב ר — א י ן א נ ד ר ט א ו ת ה מ ס ו ג ל ו ת ל ב ק ר א ת עצמן ,י ש נ ם ר ק
צופים
הנדרשים
ליתר
ביקורתיות.
מאנגלית :רינה נזר
ה ע ר ו ת
.1״תיאור מ ל א של האירוע ר א ה גיגחר שווארברג.
.2לפי יהודה באואר היה מספרם המשוער ש ל היהודים שנרצחו בבאי־יאר ,בין
פפסמבר 1929ובין 1באוקטובר .33,000 — 1941המספר הגדול בהרבה שעל לוח הזכרון
מתייחם לכל תושבי קייב שגרצחו בידי הגרמנים בין השגים .1943—1941
.3הערה זו מתייחסת לסמלים בלבד .מבפגים ,הוסבו הביתגים באושוויץ 1לביתגים
לאומיים לרבות אחד ,המוקדש כולו לתצוגת העינויים שסבלו היהודים באושוויץ.
הוא גחנד ב ש נ ת .1978
.4על פרטים מדויקים הנוגעים להקמתה של האנדרטה ,ר א ה תיאורו של התהליך
מ א ת הפסל עצמו:
David Roskies, Against the Apocalypse: Responses to a Catastrophe in Modern
Jewish Culture.
.5מן הראוי לציין ש א ת גושי הגראניט התומכים א ת המצבה לזכר גיטו ורשה
הביא בשעתו היטלר לשם הקמת אנדרטה מתוכננת לזכר נצחוגו על יהדות פולין.
לפרטים על רעיונו של היטלר להקים ״מוזיאון יהודי מרכזי״ בפראג ,ר א ה :
Linda A Altshuler and Anna R. Cohn: "The precius legacy".
139
גיטה עמיפז־זילבר
בין
ה י ח ס י ם
י ה ו ד י ם
ב א ל ג י י ר י ה
ל ע ר ב י ם
וישי
ש ל
ה א ם ה י ח ס י ם בין היהודים לבין ה מ ו ס ל מ י ם ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה היו ט ו ב י ם אם ל א ו ו
מ ת ב ר ר כ י ה ד י ע ו ת בין ההיסטוריונים הן ח ל ו ק ו ת ,כ פ י ש נ ר א ה ל ה ל ן .
התקופה
חגי
הטרום־קולוגיאלית
ב ן ־ ש מ א י ,ב מ א מ ר ו ״ ש נ א ת היהודים ב מ ס ו ר ת ה א י ס ל ם
שואל:
שגה,
״ א ם מ ס ו ר ת זו )של ה ש פ ל ת היהודים(
לה
יש
התגבשה
שגה
משמעות
אז,
גם
והוא
היום?״
לעומת
במרוקו״,
2
שהתגבשה לפני למעלה מאלף
עוגה:
א ל א שהיא ה מ ש י כ ה ל ח י ו ת ח י י ם
ו מ מ ש י כ ה ,ל מ ע ש ה ,ל ה ת ק י י ם ע ד ימיגו.״
כותב
זאת,
גורמן
פרופסור
ו ב פ ר ש נ ו ת הקוראן״,
״לא
דיגמיים
בלבד
זו
במשך
שמסורת
למעלה
זו
מאלף
1
סטילמן
״מוסלמים
במאמרו
ויהודים
כי אין ל ה ס י ק מ ס ק נ ו ת שהיהודים ס ב ל ו ה ר ב ה י ו ת ר מ ש א ר האוכלוסיה.
ר ו ב ת ו ש ב י ה ע ר י ם היו ב ס ך ה כ ל ק ו ר ב נ ו ת ש ל ש ו ד ו א ו נ ס .ע ם ז א ת ,היד ,ב ה ח ל ט
ב ר ו ר ל כ ל — יהודים ,מ ו ס ל מ י ם ו מ ש ק י פ י ם א י ר ו פ י י ם — כ י ה י ה ו ד י ם היו ב ת ח ת י ת
ה ס ו ל ם ה ח ב ר ת י .ב מ ל י ם א ח ר ו ת :היהודים ב מ ר ו ק ו היו א ז ר ח י ם מ מ ד ר ג ה שנייה.
יהודי מ ר ו ק ו ת ו א ר ו ב ס י פ ו ר י מ ס ע ,ב מ א ה ה ־ 1 9ו ג ם ב מ א ה ד,־ ,20כ מ ו ש פ ל י ם
לעינויים.
ונתונים
ז׳אק
סאבי
3
מספר
כי
בטוניסיה,
מאז
הכיבוש
הערבי
במאה
ד,־9
ועד
ל צ ו ה ב י י ב־ ,1860ש ק ב ע שוויון זכויות בין י ה ו ד י ם ל מ ו ס ל מ י ם ,נ כ פ ו על היהודים
אותם
התגאים
ב ה ם חיו אחיהם
בשאר
ארצות
האיסלם:
חיים
בגיטאות
תחת
א ו ט ו נ ו מ י ה ד ת י ת ו ח ב ר ת י ת ; איסור ר כ י ש ה ו ע י ב ו ד ק ר ק ע ו ת ; א י ־ ה ש ת ת פ ו ת בחיים
הציבוריים ,ח ו ב ה ל ש א ת א ו ת מ ב ד י ל ) ב ט ו נ י ס י ה ה י ה זה כ י ס ו י ־ ר א ש שחור( ,ועוד*.
אשר
140
לאלג׳יריה,
אנסקי מתאר
מצב
קשה
ביותר:
רצח
המוני,
הגבלות,
השפלות,
הצקות,
של ר ו ו ח ה .
נראה
הטלת
כספיים
ועוד•
היו
5
שבמצב
בתקופה,
עוגשים
כבדים,
אך,
גם
תקופות
בשליט
יהודי
הערבי
צפו־ן־אפרקה
ובמקום.
היו
למרות
עליות
שבמשך
וירידות.
למעלה
הדבר
מאלף
תלוי
היה
תרמו
שנה
היהודים ר ב ו ת ל ש ג ש ו ג ו ל ת ר ב ו ת ב מ ד י נ ו ת אלו ,ויהודים ל א מ ע ט י ם מ י ל א ו ת פ ק י ד י ם
ב מ מ ש ל ו ש י מ ש ו יועצים לשליטים ,היהודים היו ח ש ו פ י ם כ ל ה ע ת ו ס ב ל ו
בכירים
ה ר ס ,א ל י מ ו ת ,ה פ ל י ה ורדיפות.
משנאה,
ג ם מ צ ב י ם כ א ש ר יהודים ס ב ל ו בעיר א ח ת ,ו ב א ו ת ה ה מ ד י נ ה ,ו ב א ו ת ה
היו
עת,
שררו
בפס
שבמרוקו
שלםו
בדבדו
התקופה
שגשוג
או
ושלווה
נרדפו
בעיר
אחרת.
במקגם,
שרר
למשל:
בזמן
שגשוג
שיהודים
של
במלאח
מתו
מארקש
מרעב
ויהודים
8
) Debdou).
הקולוניאלית
א ל ב ר מ מ י מ ס ת מ ך ע ל נסיוגו האישי ו מ ת א ר מ צ ב ע ג ו ם ב י ו ת ר כ א ש ר ה ו א מ ב י ע
חיה א ת התרשמויותיו מהאנםישמיות המוסלמית בטוניסיה:
בצורה
״אין מ נ ו ס מ ל ו מ ר א ת ה ד ב ר י ם כ מ ו ת ש ה ם :היהודים ל א חיו חיים אידיליים
בארצות
ה א מ ת ה י א שיש כאן
ערב.
מיתוס! כמיעוט
עוייגת,
בסביבה
סבלנו
מ פ ח ד י ם ,מ ח ר ד ה ו ה י י נ ו שרויים ב מ ו ד ע ו ת מ ת מ ד ת של פ ג י ע ו ת נ ו ו ח ו ל ש ת נ ו .ב ז כ ר ו נ ו ת י
ש ל י ו מ ס י פ ו ר י אבי ,ס ב ת י וסבי ,החיים ע ם ה ע ר ב י ם היו מ ל א י איומים
מהילדות
שגם
מ ו מ ש ו מ ד י פ ע ם .ב ג י ס ו ע ב ר ו ע ל י אזעקות ,ד ל ת ו ת ו ח ל ו נ ו ת נ ס ג ר ו ,א ב י
הגיע
בריצה אחרי שנעל במהירות א ת חנותו וגפוצו שמועות שעומד ל ה ת ח ו ל ל
פוגרום .ה ו ר י א ג ר ו מ צ ר כ י ם ב ה מ ת נ ה ל מ צ ו ר .ל א ת מ י ד ה י י נ ו נ צ ו ר י ם ,א ו ל ם מ צ ב
זה מ ר א ה ע ל ה ח ר ד ה ו א י ־ ה ב י מ ח ו ן ה מ ת מ י ד י ם ב ה ם ח י י נ ו .
בגיגוד
המוסלמית
7
ל ת י א ו ר ה ק ש ה ש ל ממי ,ס ב ו ר זיאק ס א ב י כ י א ו מ נ ם ה א נ ט י ש מ י ו ת
קיימת,
ב ס ו ג י ס י ה היתד•
אם
כי
בצורה
חיו י ח ד ב ש ל ו ם ע ד ל ע ל י י ת ו ל ש ל ם ו ן ש ל ה י ם ל ר .
סמויה,
אך
שלוש
הדתות
8
א .ר ז א ק ע ב ד א ל ־ ק א ד ר כ ו ת ב ,כי ס ע ו ת היא ל ה א מ י ן ש ב ח ב ר ה ה ע י ר ו נ י ת
ה ע ר ב י ת ש ל ס ה ג ז ע נ ו ת מ י ו ח ד ת א נ ס י ־ י ה ו ד י ת .היא כווגה ג ם נ ג ד ה כ ו ר ד י ם ,הדרוזים,
הנוצרים
ו ה ש י ע י ם .״ ה ג ז ע נ ו ת ג ג ד היהודים ב ע ר י ם .ע ר ב י ו ת ,ש נ ס ש ה
א ת האופי
ה ר ד ו ם ו ל ב ש ה צ ו ר ה ח ר י פ ה ב ה ת ב ס א ו ת ה ,נ ג ר מ ה ע ל ־ י ד י ג ו ר מ י ם מ ב ח ו ץ ,דהיינו,
השפעת
ה ת ע מ ו ל ה ה ב ר י ט י ת ו ה נ א צ י ת וכן ה ס כ ס ו ך ה י ה ו ד י ־ ע ר ב י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .״
פרופסור
הערבי
לפילוסופיה,
מהיהודי
נהיה
א נ ר י שמויי,
באלג׳יריה:
מביע
״ ה י ח ס י ם בין
היהודים
׳ מ צ ו ר פ ת ׳ .ה ו א עדיין ל א היה ׳אירופי׳ א ב ל
נ ע ש ה ׳ ה א ח ר ׳ שה3ר3ר ה ת י י ח ס .א ל י ו ב ע ו י נ ו ת .״
תמונה
שתי
הבנה
מסוימת .להתרחקותו
לערבים
כבר
הידרדרו.
9
של
היהודי
ל א ה י ה ׳ערביי .ה ו א
19
ד ו מ ה ל ז ו ש ל שמויי מ צ ו י ר ת ע ל ־ י ד י פ ר ו פ ס ו ר ריימון ב נ י ש ו .״בין
מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם ה י ד ר ד ר ו ה י ח ס י ם בין היהודים ו ה מ ו ס ל מ י ם ב א ל ג ו ר י ה י ו ת ר
ויותר .ה ס י ב ו ת ל כ ך ה ן :
(1
ה ת ב ו ל ל ו ת מ ו א צ ת ש ל היהודים ב ת ר ב ו ת ה צ ר פ ת י ת ,ה ש כ ח ת ה ש פ ה ה ע ר ב י ת
141
ו ה ח ל ש ת ה ק ש ר י ם ה ה י ס ט ו ר י י ם בין ה י ה ד ו ת ל א י ס ל ם ;
(2
עוינות
(3
התחזקות
אף
אולם,
להתפשטות הציונית;
הערבים
ה ת ע מ ו ל ה הנאצית.
להעכיר
א ח ד מ ה ג ו ר מ י ם ה ל ל ו ל א היה יכול
האווירה
את
בין
היהודים ל מ ו ס ל מ י ם ב ל י ג ו ר מ י ם א י נ ט ר ס נ ט י י ם ,דהיינו ,ה מ נ ה ל ה צ ר פ ת י ־ א ל ג ׳ י ר א י
וחוגי ה מ ת י י ש ב י ם ה א י ר ו פ א י י ם .ה י ת ה ק י י מ ת הבגד .בין ש ת י ק ב ו צ ו ת א ל ה ל ה פ נ ו ת
גגד
את
היהודים
״האוכלוסיה
וזאת
הערבים.״!
תביעות
1
ה מ ו ס ל מ י ת באלג׳יריה נ מ ג ע ה מ ל ה ש ת ת ף ב ת ג ו ע ה ה א נ ם י ־ י ה ו ד י ת
ב נ י ג ו ד ל ת ק ו ו ת ה מ ס י ת י ם ה צ ר פ ת י י ם .ה י מ נ ע ו ת זו ה פ ר י כ ה ש ו ב א ת ה ש ק ר
ש ב ס ע נ ה ,ש ה פ כ ה ל ס י ס מ ה ,כ י ה מ ו ס ל מ י ם ש ו נ א י ם א ת היהודים״ ,כ ו ת ב ש ו ר א ק י .
לבסוף,
המוסלמים
12
ה צ ל י ח ו ה צ ר פ ת י ם האלג׳יראים ל ה פ ג ו ת גגד ה י ה ו ד י ם א ת ה ת מ ר מ ר ו ת
שהיתר .ק י י מ ת
המוסלמים
והביאו
למוסלמים
בקוגםטאגטין
נגד השלטון
למצב
אותם
להיכגע
כלכלי
להסתת
הצרפתי ונגד
ו ח ב ר ת י ירוד.
הצרפתים
המתיישבים
קנאתם
וב־5
שניצלו
ביהודים
באוגוסט
את
סייעה
1934
בזזו
ו ש ר פ ו ח נ ו י ו ת ו ב ת י ם יהודיים ,השאירו א ח ר י ה ם 25גוויות ו פ צ ע ו ע ש ר ו ת יהודים
נוספים.
לעומת
של
זאת,
סיפרו
עדי־ראייה,
לי
כיום
תושבי
ישראל,
הצד
על
השני
ה מ ט ב ע ,דהיינו ,מ ו ס ל מ י ם ר ב י ם א צ ו ל ה צ י ל א ת י ד י ד י ה ם ה י ה ו ד י ם ו ה ס ת י ר ו
אותם מפני הפורעים.
ש מ ע ת י מ פ י ת ו ש ב ק ו נ ס ט נ ט י ן כ י ע ם ש ו ך ה פ ו ג ר ו ם ,ב י צ ע ו יהודים
כמו־כן
מעשי נקמה ורצח במוסלמים.
יש לציין ,ע ם ז א ת ,כ י ה מ ג ה י ג ו ת ה מ ו ס ל מ י ת ב ק ו נ ם ט נ ט י ן ג י נ ת ה א ת ה ה ת פ ר ע ו י ו ת
ויחד עם המגהיגות היהודית ,פ ע ל ה למען הרגעת הרוחות.
כ ך ה צ ה י ר ע ר ב י ג כ ב ד ,ה ש י י ך ג׳אמל ק א מ ה גציג ע י ר ו ב מ ו ע צ ה ש ל ט י א ך ה :
המוסלמי
גפגש
עם היהודי הרבה יותר מאשר עם
כל גורם
אחר
באלג׳יריה,
א פ י ל ו ע ם ב ג י ־ ד ת ו .ה מ ו ס ל מ י ק ו ג ה א צ ל היהודי ,מ ת י י ע ץ א י ת ו ,ש ו פ ך א ת ל ב ו
בפגיו ,וכוי•.
דוגמה
ביסוי
13
י פ ה ש ל י ח ס י ם ס ו ב י ם בין יהודים ל מ ו ס ל מ י ם ב א ל ג ׳ י ר י ה ב א ה לידי
ב פ ר ש ת ה מ נ ה י ג ה ד ו ח ג י ה מ ו ס ל מ י ,השייך סייב
אל־עוקבי,
אשר
המנהל
ה צ ר פ ת י פ ע ל גגדו .א ל ־ ע ו ק ב י ,ש ע ש ה ר ב ו ת ל מ ע ן ה ב נ ה ב י ן ה מ ו ס ל מ י ם ליהודים,
גאשם
באוקםובר
1936ב ס י ו ע ל ר צ ח ש ל ה מ ו פ ת י ש ל א ל ג ׳ י ר ו ה ו א געצר .אורגן
מ ס ע ל מ ע ן ש ח ר ו ר ו ב ה ש ת ת פ ו ת ם ה פ ע י ל ה ש ל מ נ ה י ג י ם י ה ו ד י י ם כגון א ל י גוזלן,
מ י י ס ד ו ו מ נ ה ל ו ה ד י נ מ י ש ל ״ ה ב ו ל ס י ן ש ל ה פ ד ר צ י ה של ח ב ר ו ת י ה ו ד י ו ת באלג׳יריה״
וכן
ד ״ ר ל ו פ ר א נ י .כ מ ה ח ו ד ש י ם א ח ר י שהשייר זוכה
מאשמתו,
נוסד באלג׳יר
ה ״ א י ח ו ד ש ל ה מ א מ י נ י ם ה מ ו נ ו ת י א ס ם י ם ״ א ש ר מ ם ר ת ו היתד .ל ק ר ב ו ל ס פ ח יחסים
ס ו ב י ם בין ש ל ו ש ה ד ת ו ת .״
עלייתו
כמובן
של היטלר לשלמון בגרמניה והתעצמות הפאשיזם בעולם ,השפיעו
וחיזקו
את
התגועה
הלאומגית הערבית
באלג׳יריה
ש ה י ת ה אז
בראשית
ד ר כ ה .א ם ע ד ל ת ק ו פ ה זו א י ב ת ה מ ו ס ל מ י ם כ ל פ י היהודים היתד ,ב ג ב ו ל ו ת ה מ ס ו ר ת ,
הרי ש ה ח ל מ־ 1933ה י א צ ב ר ה כוח ועידוד מ ה ת ע מ ו ל ה ה ג א צ י ת .
רדיו שטוטגארט הנאצי שידר פרשנויות שמטרתן היתה ל ע ו ר ר א ת הלאומגות
142
ה ע ר ב י ת ג ג ד צ ר פ ת ,ו ה ג ר מ נ י ם ל א ש כ ח ו ל נ צ ל א ת ה ה ז ד מ נ ו ת כדי ל ה פ י ץ ת ע מ ו ל ה
״ מ ל ח מ ה זו )בין צ ר פ ת ל ג ר מ נ י ה ( ה י א ב ע צ ם מ ל ח מ ה יהודית והיא
אנטישמית.
גותגת ליהודים א ת האפשרות לגרש א ת ערביי ארץ־ישראל ולהשתקע במקומם.
חיים חיי ב ט ל ה ב א ד מ ו ת ט ו ב ו ת ש ג ל ק ח ו מ ה ע ר ב י ם .היהודים מ ע ב י ד י ם
היהודים
מחוסרי־אמצעים ואינם
ערבים
בינואר
פרופסור
1940
משלמים
שארל־רובר
להם
אז׳רון,
על
שכר
פרופסור
עבודתם״
כותב
להיסטוריה
ב־20
קולוניאלית
1 5
בצרפת.
כ א ש ר ג ר מ נ י ה ש ח ר ר ה שבויים מ ו ס ל מ י ם ב־ 1940ו ל פ נ י ש א ל ה חזרו ל א פ ר י ק ה ,
השתתפו
הם
להפוך
בקורסים
אלה
ערבים
שלא ניתן לנצחה.
הנאצים
מאורגנים
למפיצי
על־ ז י
תעמולה
הנאצים.
קורסים
פרו־גרמנית
במדינה
היו
אלה
טובה
מיועדים
ובעלת־כוח
1 8
ניצלו
את
גם
שגרמניה
העובדה
היתה
לא
קולוניאלית
מעצמה
ושגהנתה מיוקרה רבה מאוד ברחבי העולם המוסלמי.
ואולם המנהיגות הרוחנית והאליטה המוסלמית באלג׳יריה נקטו עמדה ברורה
ג ג ד ה א נ ט י ש מ י ו ת .ע מ ד ה זו נ ת ק ב ל ה ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,ע ל ־ י ד י ר ו ב ה מ ו ס ל מ י ם ב ת ק ו פ ה
מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה ו ת ח ת מ ש ט ר וישי .א ב ל ,ע ו ד נתזור ל ג ו ש א ז ה .״
לפני
הנה ,ל ד ו ג מ ה ,מ ה ש א מ ר ב נ ו ש א זה ד ״ ד ב א ש י ר ,נ ש י א ה נ ב ח ר י ם ה מ ו ס ל מ י י ם
ב מ ו ע צ ה ה כ ל ל י ת ש ל מ ח ו ז אלגייר:
נ כ ו ן ה ו א כי טירוף ה ה י ט ל ר י ז ם פ ו ע ל ב א ל ג ׳ י ר י ה ,א ב ל ל א ב ק ר ב ב ג י המקום.
ס ו כ נ י ה י ט ל ר ה א מ י ת י י ם )הימין ה ק י צ ו נ י ה צ ר פ ת י ( מ א ר ג נ י ם באלג׳יר א ס י פ ו ת
היהודים
גגד
וכן
הם,
חשש,
ומעוררים
עורכי
עיתוגים
הגזעים
שנאת
מסוימים,
בצורה
קוראים
ומטורפת
עיוורת
ללא
למוסלמים,
ביותר.
וללא
הרף
ל ה ר ו ג יהודים .א ת ה ע ו ב ד ה כ י ע ד כ ה ל א היו מ ה ו מ ו ת רציגיות,
יש ל ז ק ו ף ל ז כ ו ת ק ו ר ־ ה ר ו ח ו ל ת ב ו ג ה ש ל ה מ ו ג י ה מ ו ס ל מ י ם א ש ר ע ד כ ה
התייחסו
באדישות
לשלסוגות.״
ב־1870
אליה,
בכל
דמגוגיות
להסתות
אלה,
עליהן
מוסרים
אנו
מיז־
18
יהודי
קיבלו
את
אלג׳ידיה
האזרחות
הצרפתית
והזכויות
שגילת
ה ו ד ו ת ל צ ו כרמייה .אומגם ה ד ב ר ת ר ם ר ב ו ת ל ה ת פ ת ח ו ת ם ש ל היהודים
ש ם ח י החיים ,א ך
במקביל
הגביר
באופן משמעותי
א ת האגסישמיות של
א נ ש י ה מ נ ה ל ו ה מ ת י י ש ב י ם האירופיים .א ל ה ל א ה ש ל י מ ו ע ם ה ע ו ב ד ה ש י ל י ד י ם —
ה י ה ו ד י ם ה א ל ג ׳ י ר א י ם — ה ו ע ל ו ל ד ר ג ת ם ו ה פ כ ו ל ה י ו ת שווים להם .ר ג ש ה ע ל י ו נ ו ת
והגזעגות
עיוורת
ש ל ה ם וכן
החישוב
הכלכלי
בהפסידם
הפכו
כ ו ח י א ד ם זול,
לשנאה
כ ל פ י היהודים ,מ ה ג ם ש א ל ה ג ה ג ו ל ה צ ב י ע ,מ כ ו ח ה ז כ ו ת ש ה ע ג י ק ל ה ם
צו כ ר מ י י ה ,ב ע ד ה מ פ ל ג ה ש ר ו ב ה צ ר פ ת י ם ה א ל ג ׳ י ר א י י ם ה ת ג ג ד ו לה.
יהדות אלג׳יריה ה פ כ ה אפוא מ ט ר ה ל א נ מ י ש מ י ו ת ארסית ,מלווה בפוגרומים
מזמן
לזמן,
ניהלו
ה צ ר פ ת י ם מ ס ע אנטי־יהח־י ב ק ר ב ה מ ו ס ל מ י ם ,א ך א ל ה נ מ נ ע ו ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,
מלהשתתף
יש
בהשראת
המתיישבים
האירופיים,
עד
סוף
המאה
ה־.19
כמו־כן,
בתנועה אנסישמית.
להבדיל,
כמובן,
בין
מצב
היהודים
בצפון־אפריקד.
לפני
התקופה
143
ובזמנה.
הקולוניאלית
הקולוניאלית
בתקופה
היהודים
היו
פחות
והמוסלמים
או י ו ת ר ב א ו ת ה סירה ,ד ב ר ש א י ח ד א ו ת ם ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת .א ך ה י ה ו ד י ם ס ב ל ו ,
נ ו ס ף ל כ ך ,ג ם מ א נ ט י ש מ י ו ת מ ט ע ם ה ש ל י ט י ם הצרפתיים.
ע ל כן ,יש ל ש י ם ל ב ל מ צ ב ה י ה ו ד י ם באלג׳יריה שהיה ש ו נ ה מ מ צ ב ם
יתר
ב מ ר ו ק ו ובטוגיסיה .ב א ל ג ׳ י ר י ה ה ש ת ח ר ר ו ה י ה ו ד י ם מ ה כ פ י פ ו ת ל ח ו ק ה י ל י ד י ם ב ק ב ל ם
א ת ה א ז ר ח ו ת ה צ ר פ ת י ת .כ ך היו פ ט ו ר י ם ג ם מ ה מ ע מ ד ה מ ש פ י ל בעיגי ה מ ו ס ל מ י ם .
שמעתי
באלג׳יריה,
ר ק עדויות ח י ו ב י ו ת מ מ ק ו ר ו ת יהודיים ע ל י ח ם ה מ ו ס ל מ י ם ל י ה ו ד י ם
לעומת
הקשות
הטעגות
הצרפתים־האלג׳יראיים.
כלפי
שאפו
אלה
עידוד מ ע ל י י ת ה נ א צ י ז ם ל ש ל ט ו ן ב ג ר מ נ י ה ו נ ת נ ו ת נ ו פ ה ח ד ש ה ל ש נ א ת ה י ה ו ד י ם
ש ה ג י ע ה ל ש י א ה ת ח ת ש ל ט ו ן וישי.
ת ק ו פ ת שלטון וישי
ב נ י ג ו ד ל מ ה שהיה ב מ ר ו ק ו ו ב ט ו נ י ס י ה ,ב ה ן ח ו ק י וישי נ ג ד היהודים מ ו ת נ ו ע ל ־ ידי
ה ס ו ל ט ן והביי ,ב א ל ג ׳ י ר י ה ה א נ ט י ש מ י ת ב ו צ ע ו ח ו ק י ם א ל ו ב ח ו מ ר ה ר ב ה ע ל ־ ז י
המנהל
הצרפתי.
ע ם ה ק מ ת מ מ ש ל ת וישי ,ב ו ט ל צ ו כרמייה.
האנטישמים
למוסלמים.
צהלו
והמשיכו
ביתר
שאת
את
ללבות
בין
היצרים
היהודים
ה ם חזרו ו ט ע נ ו כ י צ ו כ ר מ י י ה ח פ ל ה א ת ה מ ו ס ל מ י ם ל ר ע ה ב ה ע נ ק ת
א ז ר ח ו ת צ ר פ ת י ת ליהודים .ע ל כ ך מ ע י ר פ ר ו פ ס ו ר ז׳וליין ) מ ה ס ו ר ב ו ן ( ,כ י ה ע ר ב י ם
כ ל ל ל א ה ת ג ג ד ו ל צ ו כרמייה ,ל א ה ת י י ח ס ו בעויגות כ ל פ י היהודים ו ג ם ל א ג י ל ו
כל
ש ב י ע ו ת רצון מ ה צ ע ד י ם
המקובלת
על
מתעמולה
א נ ט י ש מ י ת א ר ס י ת ,ש ה ג י ע ה ל מ מ ד י ם טרגיים ,ר ק ב ג ל ל
הצבא
רבים,
והשומרים על
כי
האנטי־יהודיים
הפוגרום
שנגקטו.
החוק.
שהיה
האחרון
ז׳וליין
מביע
בקונסטנטין
הדעה,
את
נבע
ב־,1934
אי־התערבות
19
ה מ נ ה י ג ה ע ר ב י ה א ל ג ׳ י ר א י ,פ ד ח ת ע ב א ם ,ש נ ל ח ם ,מ א ו ח ר יותר ,ל מ ע ן ע צ מ א ו ת
אלג׳יריה
אלג׳יריה
ו ה י ה גם ר א ש מ מ ש ל ת א ל ג ׳ י ר י ה
בתרבות
הצרפתית.
הוא
עצמו
בגולה ,ד ג ל
הצליח
לא
במיזוג
להיחשב
המוסלמים
כשווה
של
על־ידי
ה צ ר פ ת י ם ו כ ש ל ו ן זה פ ג ע ב ו מ א ו ד .
ביוגי
עבאס
את
,1942ב ס י מ פ ו ו י ו ן מ א ו ר ג ן ע ל ־ י ד י ס ט ו ד נ ט י ם ע ר ב י י ם ב א ל ג ׳ י ר ,ה ב י ע
דאגתו
מההשלכות
האפשריות
לגבי
המוסלמים
מהצעדים
האגטי־
יהודיים .ב פ נ ו ת ו ל צ ר פ ת י ם ה ו א שואל•־ "איר ג ו כ ל ל ה א מ י ן כ י ל א ת ו צ י א ו א ו ת ג ו ,
יום אחד ,מ ה ק ה י ל ה ה צ ר פ ת י ת ב א מ ת ל ה כ ל ש ה י ש ת ע ל ה ע ל ד ע ת כ ם ? מ ה ש א ת ם
ע ו ש י ם ליהודי אלג׳יריה ,ש ה ת מ ז ג ו ב צ ו ר ה כ ה מ ו ש ל מ ת ב ת ר ב ו ת ה צ ר פ ת י ת ,ב א
ב<)וזמתכם
א ת ם ואינו
בא מהאויב
)הנאצי(
שלא התעניין כלל
בנושא
ביטול
צ ו כרמייה .ה מ ס ק נ ה היא ש ה ג ז ע נ ו ת ש ל כ ם פ ו נ ה ל כ ל הכיוונים .היום היא פ ו ע ל ת
נ ג ד היהודים והיא ת פ ע ל ת מ י ד נ ג ד הערבים.׳׳״
שמויי
מספר שבמחנה הסגר
2
ב מ ד ב ר האלג׳יראי ,נ כ ל א ו י ח ד יהודים ו מ ו ס ל מ י ם
מ ת ו ך מ ח ש ב ה ש ה מ ו ס ל מ י ם י ה ר ג ו א ת היהודים .אולם ל א כ ך אירע .ב צ ר ת ה ר ב י ם
ד ו ו ק א מ צ א ו היהודים ו ה מ ו ס ל מ י ם ש פ ה מ ש ו ת פ ת .
144
המון
ניסו,
ה מ ו ס ל מ י ם היו ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,א ד י ש י ם ל ״ ס ם ״ ה א נ ט י ש מ י ו ת שהאירופיים
להחדיר
ללא־לאות,
הם
בהם.
אטמו
את
ונמנעו,
אוזניהם
תקופת
בכל
וישי ,מ כ ל ע ו י נ ו ת ק ו ל ק ט י ב י ת כ ל פ י היהודים .ז א ת ,ל מ ר ו ת ק ר י א ו ת ו ד ר ב ו ן האירופיים
ל ה ר ו ג ו ל ש ד ו ד ,ת ו ך ה ב ט ח ה כי ל א י י ע נ ש ו ע ל כ ך .ת ג ו ב ת ה מ נ ה י ג י ם ה מ ו ס ל מ י ם
אם ברצוגכם ל ב צ ע מעשה פלילי ,עשו אותו ב ע צ מ כ ם .
היתה:
21
ג ם דאגן ,ב ס פ ר ו ״החיים ה פ ו ל י ט י י ם ב א ל ג ׳ י ר ״ ,מ ת א ר כי מ ש ט ר וישי ח ש ב
בעוורוגו
מכך
ההתעללויות
כי
היהודים
הורדו
הרבות
ביהודים
וכן
של
אזרחים
למעמד
ממעמד
ביטול
צו
של
כרמייה,
נתינים
שכתוצאה
יעוררו
בלבד,
התלהבות
א צ ל ה מ ו ס ל מ י ם .ל מ ע ש ה ,ה ה י פ ך ה י ה הנכון .ה ו א מ צ ט ט א ת המגהיג
המוסלמי,
ע ו ״ ד א .בומנדז׳ל ,ש מ ב ט א א ת ד ע ת ה מ ג ה י ג ו ת ה ע ר ב י ת האלג׳יראית,
אמר ב־:1942
אשר
א נ י י כ ו ל ל ה ב ט י ח ל כ ם ש ה מ ו ס ל מ י ם ה ב י נ ו ,ב א ו פ ן כללי ,שאין ל ש מ ו ח ע ל
ה מ י ו ח ד י ם ה פ ו ג ע י ם ביהודים .אין ג ם ל צ פ ו ת ש ה מ ו ס ל מ י ם י ת מ כ ו
הצעדים
שמבצעים מדיגיות
באלה
הגזענות.
גזענית
כשהם
בעצמם
סובלים
בשם
יום־יום
המוסלמים נוכחו לדעת ,כי כאשר מבטלים אזרחות אחרי
70
שגה ,הרי ש ה י א מ ו ם ל ת ב ס פ ק מ ה ר ג ע הראשון ,ו ז א ת ב א ש מ ת א ל ה ש ב י ט ל ו
אותה.
כדאי
שגוסד
2 2
לציין כי יש ל ז ק ו ף ג ם ל ז כ ו ת ״ א י ח ו ד ה מ א מ י נ י ם ה מ ו נ ו ת א י ס ם י י ם ״ ,
את
ב־,1936
שהמוסלמים
העובדה
באלג׳יריה
נמנעו
מלהזדהות
עם
ה א ג ט י ש מ י ו ת ש ל הווישיססים.
א ש ר ל ש א ל ה מ ד ו ע ה ע ר ב י ם ה א ל ג ׳ י ר א י ם ל א ק י ב ל ו א ז ר ח ו ת צ ר פ ת י ת בזמנו,
ש ק י ב ל ו א ו ת ה היהודים האלג׳יראים ,ח ש ו ב לזכור ,כי גם ה מ ו ס ל מ י ם יכלו
כפי
לקבל
לא
א ו ת ה ו ה ד ב ר ה ו צ ע ל ה ם פ ע מ י ם ר ב ו ת .ו א ו ל ם ה ק ו ש י היה ב ז ה ש ה מ ו ס ל מ י ם
היו מ ו כ נ י ם ל ו ו ת ר ע ל ה א ו ס ו נ ו מ י ה ה ד ת י ת ו ע ל דיגי ה מ ע מ ד האישי ש ל ה ם .
ס י ר ו ב זה ש ל ה ע ר ב י ם ,ל א ר א ו ה צ ר פ ת י ם א פ ש ר ו ת ל ה ע נ י ק ל ה ם א ז ר ח ו ת
לאור
צרפתית.
ע ם זאת ,היתה הדרך פתוחה ל כ ל ערבי אלג׳יראי להגיש בקשה אינדיבידואלית
לאזרחות
האישי
צרפתית ,אם ךצה בכך,
שלו,
ממשלת
צרפת,
מוסלמים
לוותר
של
אך
רק
ב ת ג א י ש ה י ה מ ו כ ן ל ו ו ת ר ע ל דיגי ה מ ע מ ד
מעטים ניצלו
ליאון
הצעת
בלום,
ז כ ו ת זו.
חוק
להענקת
אלג׳יראים ,שהיו ראויים ל ה ו ק ר ה ע ל
על
דיני
מעמדם
האישי.
אולם,
נוסף
עקב
ב־1936
לכך,
אזרחות
הגיש
צרפתית
ל־27,000
אזרחות טובה ומבלי שיצטרכו
התנגדות
איתנה
של
הפדרציה
ר א ש י ע ר י ם ש ל אלג׳יריה ,ד ח ה ה פ ר ל מ נ ט ה צ ר פ ת י ה צ ע ת ח ו ק ז ו .
הן
הקשות
שמויי
והן
בנישו
משבחים
את
יחם
ראש
הערבים
כלפי
היהודים
25
בשנים
ב י ו ת ר .שמויי כ ו ת ב :״אף פ ע ם ל א ה ר א ו ה מ ו ס ל מ י ם ל י ה ו ד י ם יחם כ ה
ידידותי כמו ב ת ק ו פ ת וישי.״
24
ב ג י ש ו מ ב י ע א ת ה ד ע ה כי ה מ ו ס ל מ י ם ה ת י י ח ס ו א ל ה י ה ו ד י ם ב ה ג י נ ו ת מ ו ש ל מ ת
ו ה ג י ב ו ב ב ו ז ע ל ה ה ס ת ה ל פ ג ו ע ביהודים ,ו ה ו א מ ס כ ם :״ ח י י ב א ד ם ל ה י ו ת מ ו כ ה ־
ס נ ו ו ר י ם מרצון ,כ ד י ל מ צ ו א שמץ ש ל ש נ א ה ת ו ר ש ת י ת בין היהודים ל מ ו ס ל מ י ם .״
25
145
לאי־השתתפותם
אשר
שפעלה
נוצרית,
של
מוסלמים
באלג׳יר וסייעה
בשורות
בהצלחה
רבה
המחתרת
לנחיתת
יהודית־
המאוחדת
מביע
בעלות־הברית,
ד א נ ן א ת ה ד ע ה כ י ל מ ר ו ת ה ה ג י נ ו ת ה ר ב ה ש ל כילל המוסלמים ,ד ב ר ש ה י ה ו ד י ם .
ידעו
גשאר
להעריכו,
מהקומוגיסטים,
זאת
בכל
של
זיק
חשד
מורדי
כלפיהם.
חוץ
אלג׳יר,
העדיפו אפוא ל ה י מ ג ע מגיוס מוסלמים לשורותיהם כדי להקטין
א ת הסיכון ש ל ה ס ת נ נ ו ת א ו ה ד י ״ ה צ י ר ״ ) ע ר ב י ם לאומגיים( ל ת נ ו ע ת ה מ ח ת ר ת .
2 9
ז׳וליין מציין א ת ה ע ו ב ד ה ש מ מ ש ל ת וישי ל א ז ע ה ה ת ג ג ד ו ת מ צ ד ה מ ו ס ל מ י ם
באלג׳יריה .ה מ ת ג ג ד י ם ה א מ י ת י י ם היו ר ו ב ם ע צ ו ר י ם ב מ ח נ ו ת ריכוז ב מ ד ב ר ו ה א ח ר י ם
לא
באותה
ראו
המוסלמים
תקופה
העריצו
את
הצרפתים־האלגיראים.
עם
מצב
כנו,
שעת־ כושר
המאדשל
פטן,
פעלו.
לפעולה,
ולא
אשר
תדמיתו
רבים
טופחה
מבין
בכשרון
המוגי
על־ידי
27
ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת באלג׳יריה ,ב נ ו ב מ ב ר
נחיתתת כוחות
השתגה
,1942ל א
היהודים ,ב נ י ג ו ד ל מ ה ש א פ ש ר היה ל צ פ ו ת .ה מ ש ט ר הווישיסטי נ ש א ר ע ל
החוקים האנטי־יהודיים
לא
ב ו ט ל ו ו ה ז כ ו י ו ת ל א הוחזרו ליהודים.
יומיים ל א ח ר ה נ ח י ת ה ,ה ז מ י ן ה מ ו ש ל ה כ ל ל י א ת ה ר ב ה ר א ש י של א ל ג ׳ י ר י ה ,
מ ו ר ס א י ז נ ב ת ,אליו .ה ר ב ש א ל א ו ת ו ג ל ו י ו ת :מ ת י ת ב ט ל ו א ת ה ח ו ק י ם ה ג ז ע נ י י ם
האנטישמיים ז
התחמק
המושל
ובתשובתו
ניסה
לשכנע
את
הראשי
הרב
כי
הן ה א מ ר י ק נ י ם והן ה מ ו ס ל מ י ם א י נ ם מ ע ו נ י י נ י ם ב ב י ט ו ל המיידי ש ל ח ו ק י מ ע מ ד
היהודים .והוא ה ס ב י ר מ ד ו ע :ה א מ ר י ק נ י ם ,א ו מ ר המושל ,חוששים ש י א ש י מ ו א ו ת ם
בהתערבות
בעניינים
הפגימיים
האלג׳יראים.
האזרחית הצרפתית ליהודי אלג׳יריה.
וכי
הערבים
להחזרת
מתגגדים
28
כאן אנו ר ו א י ם ש ו ב כ מ ה ע מ ו ק ה ה י ת ה ה א ג ט י ש מ י ו ת ש ל הווישיססים .א פ י ל ו
יומיים אחרי ש ח ר ו ר אלג׳יריה ע ל ־ י ד י ה א מ ר י ק נ י ם ,כ א ש ר ט ר ם היה ב ר ו ר ל א נ ש י
וישי האלג׳יראים מ ה יהיה מ ע מ ד ם ב ע י נ י ה כ ו ב ש האמריקני ,ל א ח ש ש ו
תשובה
ללא
שלילית
דיחוי .ה ם
לרב
הראשי
גם לא
היססו
אשד
דרש
להשתמש
את
ביטול
ב א מ ת ל א כי
חוקי
מעמד
האמריקנים
מלתת
היהודים,
והמוסלמים
ל א יראו בעין י פ ה א ת ה ב י ט ו ל ה מ י י ד י ש ל ה צ ע ד י ם האנטי־יהודיים ,א ל א ב ה ד ר ג ה .
הצרפתים־האלג׳יראים
האנטישמיים
אינם
חדלים
אפוא
ליצור
את
הרושם
ש ק י י מ ת מ ת י ח ו ת בין ה י ה ו ד י ם ל ב י ן ה מ ו ס ל מ י ם ,כ א ש ר ב ד י ב ו ר י ם א ל ה ה ם מ ע ו ד ד י ם
למעשה
א ת ק י ו מ ה ש ל מ ת י ח ו ת כ ז א ת .כ פ י שהיה ב ע ב ר ,כ ך ג ם ה פ ע ם ,ה ו פ ר כ ו
ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת ד ב ר י ם א ל ה ,ל א ר ק ע ל ־ י ד י היהודים ,א ל א ג ם ע ל ־ י ד י ה מ ו ס ל מ י ם
עצמם.
שבועיים א ח ר י ה ש י ח ה ע ם ה ר ב ה ר א ש י א י ז נ ב ת ,ק ב ו צ ה ש ל מ נ ה י ג י ם מ ו ס ל מ י ם
אלג׳יראים ,ב י נ י ה ם ע ו ״ ד ב ו מ נ ד ז ׳ ל ו ה ש י י ך ט י י ב א ל ־ ע ו ק ב י ,כ ת ב ו ,ב ־ 2 9ב נ ו ב מ ב ר
,1942
ל ד ״ ר ל ו פ ר א נ י ,מ מ נ ה י ג י י ה ד ו ת אלג׳יריה ,ואמרו ל ו בין ה י ת ר :
״השפלת
איבה
היהודים ג ו ר מ ת ד ו ו ק א ל ק י ר ו ב ם למוסלמים .א י ל ו ה י ת ה
בין ה י ה ו ד י ם ל ב י ן
המאורעות
ה ע ר ב י ם ,היא היתד .ב א ה ל י ד י בימוי
קיימת
בתקופת
של ה ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ) ת ק ו פ ת ש ל פ ו ן וישי( ,כ א ש ר ל א נ ח ס ר
מאמץ כ ד י ל ה ק י ם א ת ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ! ה מ ו ס ל מ י ו ת א ח ת נ ג ד ר ע ו ת ה .״
146
2 9
אגו רואים א פ ו א כ י ה מ ח ג ה ה מ ו ס ל מ י ל א נ ת ן יד ל פ ר ו ב ו ק צ י ו ת ש ב א ו מ ח ו ג י
הצרפתים־האלג׳יראים
ונמנע
אולם,
אנשי
זהירה.
עמדה
מלשתף פעולה
הממשל
ע ם האנטישמים.
באלג׳יר
הצליחו
המוסלמים
בכשרון
רב
גקטו
״למכור״
ל א מ ר י ק נ י ם א ת התיזה ,ל פ י ה ה מ ו ס ל מ י ם ה ו ש פ ע ו מ ה ת ע מ ו ל ה ה נ א צ י ת ו ה ם מ ת ג ג ד י ם
לכל
שתוענק
הטבה
ליהודים.
אין
לכן,
אפשרות
לבטל
את
האנטי־
החוקים
יהודיים א ל א ב ה ד ר ג ה .
ע ם חיילים יהודים א מ ר י ק ג י ם באלג״־ר ,חוזר ר ו ב ר ט מ ו ר פ י ,הגציג
בשיחה
ה א מ ר י ק נ י בצפון־ אפריקה ,ע ל ע מ ד ת ו ה ע ק ב י ת ,כ פ י ש ה ו א מ ב ט א א ו ת ה ב ז כ ר ו ג ו ת י ו :
ה ש ת ד ל ת י ג ם ל ה ס ב י ר ל ח י י ל י ם ה י ה ו ד י י ם האמריקניים ,מ ד ו ע כל־כן־ ח ש ו ב
לפעול בזהירות כל עוד ל א נפלה הכרעה במלחמה בצפון־אפריקה )בחזית
הטוניסאית(.
תועמלנים גרמניים מסיתים א ת הערבים בשידורים האומרים
כי א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת נ ש ל ט ת ע ל ־ י ד י ה י ה ו ד י ם ו א ם ה א מ ר י ק נ י ם י נ צ ח ו ב מ ל ח מ ה ,
הם
י ע ל ו א ת היהודים ל ש ל ט ו ן
ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .יש א פ ו א ל נ ק ו ט ז ה י ר ו ת
ר ב ה כדי ל מ נ ו ע מ ה ו מ ו ת ג ז ע נ י ו ת ש ע ל ו ל ו ת ל פ ג ו ע ב מ י ב צ ע ה צ ב א י ש ל ב ע ל ו ת ־
הברית.
נראה
אפוא שהאמריקנים ל א ראו צורך ל פ ע ו ל בניגוד לרצון הווישיסטים
האנטישמיים,
הפתרון
30
ל ה ם ה א מ ר י ק נ י ם היו ז ק ו ק י ם כ ב ע ל י ־ ב ר י ת ב מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י .
את
ל ז כ ו י ו ת היהודים ,א פ ש ר היה ל ד ח ו ת ל ד ע ת ה א מ ר י ק נ י ם ל מ ו ע ד מ א ו ח ר
יותר .ה ם ק י ב ל ו א פ ו א ב ק ל ו ת א ת ה ת י ז ה ש ל הווישיסטים.
ה ג נ ר ל דווייט ד .א י י ז נ ה א ו א ר ,א ש ר ע מ ד ב ר א ש ״ מ ב צ ע ל פ י ד ״ — ה נ ח י ת ה
האמריקנית
בצפון־ אפריקה — כ ו ת ב בזכרונותיו:
בעיה א ח ת ב ס ב ך ה ע ר ב י ה י ת ה ה ש נ א ה ע ת י ק ת ־ ה י ו מ י ן ש ה י ת ה ק י י מ ת בין
ה מ ו ס ל מ י ם ליהודים .ה י ו ת ו מ ס פ ר ה ע ר ב י ם בצפון־אפריקד .ע ל ה פ י א ר ב ע י ם
ע ל זה ש ל היהודים ,נ ה ג ו ה ש ל ם ו נ ו ת )הקולוניאליים( ל פ י י ס א ת ה מ ו ס ל מ י ם
על
חשבון
היהודים;
כתוצאה
מכך,
הופעלו
חוקי־דיכוי
נגד
היהודים
והאוכלוםיה ה ע ר ב י ת ה ת י י ח ס ה ל כ ל ה צ ע ה ל ש י פ ו ר מ צ ב היהודים ,כ ה ת ח ל ה
של
מאמץ להקים מ מ ש ל ה יהודית שתגרום ל ר ד י פ ת הערבים .יש לזכור
כי ב מ ש ך שנים ,ה א ו כ ל ו ס י ה ה ל א ־ מ ש כ י ל ה ה י ת ה נ ת ו נ ה ל ת ע מ ו ל ה נ א צ י ת
אינםנסיבית
ש מ ס ר ת ה היתד.
ללבות
א י ־ ס ו ב ל נ ו ת זו .ל כ ן
קל
ל ה ב י ן כי
בזהירות ולא בפזיזות שעלולה היתה להביא לידי
מצב
זה ח י י ב ל נ ה ו ג
מרד.
מ ה ו מ ו ת ב ק ר ב ה ע ר ב י ם ,ו ג ר ו ע מזה ,מ ר ד גלוי ,ה י ה מ ח ז י ר א ו ת נ ו
חודשים א ח ו ר נ י ת ) ב מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י ( והיד .ע ו ל ה ל נ ו ב ק ו ר ב נ ו ת אין ס פ ו ר .
י ש ל ה ב ה י ר כי ח ש ש ם ש ל
נ 3
האמריקנים מפני מהומות ערביות היה מופרז
ו ל א נ ר א ה אמיתי .צ ר י ך ל ק ח ת ב ח ש ב ו ן כ י אז כ מ ע ס ו ל א היתד .ק י י מ ת ע ו ד ת נ ו ע ה
ל א ו מ נ י ת שהיתר .י כ ו ל ה ל א ר ג ן מ ר ד ו ג ם מ ח ת ר ת ל א היתה .ה צ ר פ ת י ם היו ה כ ו ח
באלג׳יריה והחזיקו א ת ר ס ן ה ש ל ט ו ן ב ח ו ז ק ה .ג ם ב ת ק ו פ ת וישי ל א היו מ ה ו מ ו ת ,
ל מ ר ו ת ש י ו ק ר ת ה ש ל צ ר פ ת נ פ ג ע ה ב ע י נ י ה מ ו ס ל מ י ם א ח ר י ת ב ו ס ת ה ביוני
.1940
אביא ,להלן ,דוגמה המעידה ע ל כ ך שהשלםוגות האלג׳יראים פ ע ל ו ל מ ע ן
מניעת
כ ל סוג ש ל מ ה ו מ ו ת .
147
המחתרת
שאורגנה
היהודית
בראש
באלג׳יר קמה,
להגן
וראשונה ,כ ד י
ע ל היהודים .יהודים הותקפו ,ל פ ע מ י ם ב מ ק ו מ ו ת מ ב ו ד ד י ם ,ו א ז א צ ו ח ב ר י ה מ ח ת ר ת
ל ה ג ג ת ם .היו מ כ ו ת בין וישיסטים א ג ט י ש מ י י ם ל ב י ן ב ח ו ר י ם יהודים ,א ד ל א היה
שימוש
ב ת ק ו פ ת וישי .מ ל ב ד זאת,
בגשק .ל י ה ו ד י ם ג ם ה י ה א ס ו ר ל ה ח ז י ק ג ש ק
ה מ ח ת ר ת ל א ה י ת ה מ ע ו נ י י ג ת ל ה ק י ם ר ע ש ו מ ה ו מ ו ת ,פ ן ת ת ג ל ה כגוף מאורגן .כ ל
ר צ ו ג ם ה י ה ל ל מ ד א ת ה מ ת ק י פ י ם ה ב ר ו ט ל י י ם כ י ה י ה ו ד י ם איגם הפקר.
א ך ג ם ה ש ל ט ו נ ו ת האזרחיים היו מ ו ד ע י ם ל צ ו ר ך ל ש מ ו ר ע ל ה ח ו ק והסדר.
ה ם ח ש ש ו ש כ ל ת ק ר י ת א ל י מ ה ע ל ו ל ה היתד .ל ה ת פ ת ח ו ל ה י ד ר ד ר ל מ ה ו מ ו ת ש ל א
עליהן ש ל י ט ה ושאותן ישכילו ל ג צ ל כ ל מ י ג י ח ו ג י ם א ג ט י ־ צ ר פ ת י י ם .
תהיה
א ח ר י ש ב ל י ל ה ש ל ה ־ 11ב ס פ ט מ ב ר 1940ג ש ב ר ו ח ל ו ג ו ת הראווה ש ל כ ע ש ר י ם
יהודיות ב מ ר כ ז אלג׳יר ,ב י ק ר ו ה ר ב ה ר א ש י א י ז נ ב ת ו ה מ נ ה י ג היהודי אלי
הגויות
גוזלן ,א צ ל מ ז כ י ר ה מ מ ש ל ו ב י ק ש ו ה ג ג ה ע ל
היסס
ה מ פ ע ל י ם היהודיים .״ ה מ ז כ י ר ל א
ל ה צ ה י ר כ י המושל ה כ ל ל י ג ח ו ש ב ד ע ת ו ל ש מ ו ר ע ל ה ס ד ר וכי ה ו א ע ו מ ד
צעדים
לגקוט
ב ג ו ש א זה,״
חריפים
אגסקי.
כותב
3 2
הרצון
הסדר
לשמור על
ו ע ל החוק ,ו ל א א ה ד ה ליהודים ,היה ה ט ע ם ה י ח י ד ש ב ג ל ל ו ל א ה ר ש ו ה ש ל ט ו נ ו ת
ה א נ ט י ש מ י י ם ל מ מ ש א ת איומיהם.
לארגוגים
נ ח ז ו ר כ ע ת ל י ח ס י ם שבין היהודים ל מ ו ס ל מ י ם ת ח ת וישי ,א ש ר ל א השתנו.
ה מ ו ס ל מ י ם ל א ש ע ו ל ק ר י א ת ה א י ר ו פ י ם ל ג נ ו ת א ת היהודים .ב א פ ר י ל 1943ה ת ק י י מ ה
של
ישיבה
המועצה
אוראן,
הכללית של
הגוף
שהיתה
הממשל.
המחוזי של
ב י ש י ב ה זו ח ת מ ו כ ל ח ב ר י ה מ ו ע צ ה ה מ ו ס ל מ י י ם ע ל ה צ ה ר ה ש ה ב י ע ה ״ א ת יחסי
הכגים ע ם
הידידות
היהודיים״ ו א ת
הצרפתים
ל ש ם ה ח ז ר ת צו כרמייה ל י ה ו ד י ם .״
ב י נ ו א ר 1943
ב־28
המושל
פיירוטון,
נתקבלה
עמדתם
״להשתדלויות
האוהדת
83
משלחת של
ה כ ל ל י החדש .ל ד ב ר י ו ש ל
מ מ ו ר מ ר י ם א ם יוחזרו הזכויות ליהודים ,ע נ ו
מנהיגים
פיירוטון,
יהודיים א צ ל
ל פ י ה ם יהיו
מארסל
המוסלמים
ה י ה ו ד י ם כ י אין זה א ל א ד ח ל י ל
ש מ ש מ ש תירוץ ל צ ו ר ך קיום ה ח ו ק ה ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת .״ מ ה ש ח ש ו ב ל ה מ ו נ י ה מ ו ס ל מ י ם
ה ב ט ח ת קיומם .ל מ ע ל ה מ־ 600,000מ ש פ ח ו ת מ ו ס ל מ י ו ת .ח י ו ת
הינו
ו ר ק רפורמה אגררית רחבה תוכל להציל אותן״ ,הוסיפו היהודים.
הירשנברג
המפלגה
כ ו ת ב כי ,ג ם
ה ש ל ט ת אז,
המוסלמית
באי־ביטחון
84
שבראשה
עמד
פ ר ח ת ע ב א ס ,ו ש מ מ נ ה צמחה מ פ ל ג ת ד .פ .ל .נ ,(Front de la Liberation N a t i o n a l e ) .
הסתייגה
מ ה נ י ס י ו ן השקוף ל ה ש ת מ ש ב ט ע נ ה ש ל ״ ר ו ג ז ה מ ו ס ל מ י ם ״ כדי ל ד ה ו ת
א ת ד ר י ש ת היהודים .פ ד ח ת ע ב א ם ע צ מ ו
א נ ו ר ו צ י ם בשוויון כלפי מ ט ה ״
ומפלגתו
ה ו ד י ע ל ש א ט ל ,ה מ ו ש ל ה כ ל ל י :״אין
התנגדה
למדיניות שביקשה
להנמיך
א ת מ ע מ ד ם ש ל היהודים ו ל ה ש ו ו ת ו ל ז ה ש ל ה מ ו ס ל מ י ם ,ב מ ק ו ם ל ה ע נ י ק ל מ ו ס ל מ י ם
א ת מ ל ו א הזכויות האזרחיות.
שמויי
35
מ ז כ י ר כי ,מ א ו ח ר יותר,
בספטמבר
,1943
אבולקר ,א ח ד
המנהיגים
הבולטים של
אנרי
פעלו
פרופסור
וחברי
״ ה ו ע ד היהודי האלג׳יראי ל מ ח ק ר ח ב ר ת י ״
כ א ש ר ע ב א ס היה עצור,
יהדות
אלג׳יריה,
)Le Cbmite Juif Algerien
(d'Etudes Sociaiesכ ד י ל ה ו כ י ח א ת ח פ ו ת ו ש ל פ ד ח ת ע ב א ם ו ל ה ב י א לשחרורו.
״כי
ש נ ו ת וישי
ההדדיים.״
148
38
קירבו א ת
היהודים
והמוסלמים
וטיפחו א ת
האמון והידידות
ב מ כ ת ב ו ל ע י ת ו ן י ה ו ד י פ א ר י ז א י ,מ ד ג י ש א נ ר י אבולקר כ י נ כ ו ן הוא שהיהודים
זכו
האלג׳יראים,
ל ע ז ר ת הערבים
עזדו
א ך גם ההיפך הוא הנכון ,ו כ י היהודים
למוסלמים .פ ר ו פ ס ו ר א ב ו ל ק ר מ פ ר ט א ת ה ת ע ר ב ו ת ו הוא ,זו ש ל ב ג ו ו ש ל מנהיגים
יהודיים אחרים ל מ ע ן המוסלמים .ה ו א מ צ י י ן ב מ י ו ח ד את העזרה ש ה ו ש י ט ל א מ י ר
ח׳אלד ,נ כ ד ו ש ל ע ב ד א ל ־ ק א ד ר ,את ה ש ת ד ל ו י ו ת י ו ל מ ע ן החזרת המאנדסים ל צ י ר י ם
במועצות
מוסלמיים
״אילו
אותם
האירופים
קצת ,היתה
שלה״,
כותב
הגנרל
קיץ
שארל
לקדמותו
באלג׳יריה
צרפת
היו
יכולה
מאמץ
לעולם
ה י ו ם להראות
שהמוסלמים
פרק
בהיסםוריה
מפואר
אבולקר.״
בתחילת
על
איזוריות ,כלכליות ,ועוד.
עושים
כדי
יאהבו
,1943
דה־גול,
בהקדם.
הגיע
דבר
אך
שעורר
הגנרל
טיעוניהם .אז באה
לאלג׳יר
נשיא
את
דה־גול
הועד
תקוות
היסס
הצרפחי
היהודים
והמשלחות
לשחרור
צו
כי
לאומי,
כרמייה
יוחזר
נאלצו
לחזור
היהודיות
עזרה מ צ ד המוסלמים:
״מנהיגים ערבים ,ו ב י נ י ה ם פ ד ח ת ע ב א ס ו ב ן ־ ד ז ׳ ל ו ל ,א י ש ר ו ל ד ה ־ ג ו ל כ י ה מ ו ס
למים
וכי
בשום
אי־צדק
כותב
מתנגדים
לכך
כי
אינו
יכול
לתקן
כלפי
אי־הצדק
המוסלמים,״
שמו״* .
8
בסיכום,
מזה
אופן
אינם
היהודים
האזרחות
את
הצרפתית
תוחזר
כלפי
ליהודים
נראה
מצב
כי
באלג׳יריה
היהודים
קל
ל א היה
ב ס ך הכל,
יותר,
ש ל אחיהם ב א י ר ו פ ה ,אם נ ו צ י א מ כ ל ל ח ש ב ו ן את סבלם ש ל י ה ו ד י אירופה
מהאינקוויזיציה
להתחשב
בספרד
בעובדה
ובמדינות
שהשואה
אחרות ,ומאוחר
עמדה
גם
לפקוד
י ו ת ר מהשואה .עם
יהודי
את
זאת,
צפון־אפריקה,
יש
אסון
ש נ מ נ ע ה ו ד ו ת לנחיתת ה א מ ר י ק נ י ם ב ־ 8ב נ ו ב מ ב ר 1942באלג׳יריה ו ב מ ר ו ק ו ,ו ש כ ב ש ו
חצי
אחרי
הזדוניות
גם
שנה
את
טוניסיה.
לרציחת יהדות
מעגיין
לבסוף,
הנאצים
לבצע
ל א הספיקו
את
תוכניותיהם
צפון־אפריקה.
מלומד מוסלמי
איך
מודרני
אלג׳יראי
מעוגיין
להציג
בפני
ק ו ר א י ו האירופיים ס י פ ו ר יחסים א י ד י ל י י ם ב י ן ש ל י ט מ ו ס ל מ י ל ב י ן י ו ע צ ו היהודי.
וזה ה מ ע ש ה :
״בטלמסן
לסולסן
ידיד,
)(тиетсеп
אבוחמו מ ו ס א
הרב
ישראל
אפרים
ש ב א ל ג ׳ י ר י ה ,מספרים ס י פ ו ר עתיק מ ס ו ף המאה ה־.14
), ( A b o u h a m o u Moussa
אנקווה,
מספרד,
מהגר
אשר
שלט
שבנוכחותו
בנפת
א ו ר א ן ,היה
את
הרב
שרפו
אביו,
א ק ד ו ש אנקווה ,במקום צ י ב ו ר י ב ט ו ל ד ו ,ע ל ש ס י ר ב להתכחש ל ד ת ו .
הרב היה מ ל ו מ ד מפורסם ,ע ו ש ה גיסים ,פ י ל ו ס ו ף ו פ י ל ו ל ו ג ו ה ס ו ל ט ן ה ת י י ע ץ
לעיתים ק ר ו ב ו ת .
עימו
יום אחד גקרא ה ר ב ל א ר מ ו ן ה ס ו ל ט ן להתייעצות ב ע ג י י ן חשוב .ל א ח ר ש ה ו א
ל ס ו ל ט ן את ה פ ת ר ו ן ה ט ו ב ב י ו ת ר ,א מ ר ה ש ל י ט ל י ה ו ד י :
הציע
״רבי
הבע־נא
על
בגודל
אפרים,
כך
תמולא.״
ביקש הרב
עור של
הביאו
אותו
תמיד
משאלה והיא
אפרים כי יינתן ליהודי
ש ו ר .ה מ ל ך הסכים
עור
הסולטן
עזרת
לי רבות,
של
אך
א ף פעם
לא
ביקשת
ממני
גמול.
שור
במלאכתו,
והרב
שעמדה
טלמסן שטח
למגודין
בטלמסן
לבקשה.
החל
לחתוך
להימשך
זמן
אותו
רב,
לרצועות
לקח
את
צרות.
אז
ז ו
בזיו
הפסיק
ואמר
149
לו
בחיוך:
כל שטח
ועל כל
״אפרים ,א ת ה ל ל א ס פ ק ח ז ק
שאתה מבקש .אללה
יותר
ממני .אני שמח
א כ ב ר ! מ י ייתן ו ה א ל
להעניק
לך
יפרוש א ת הגנתו עליך
אחיך.״
״ ו ה ג ה כ ך ,ר ח ו ב ש א ר ל החמישי ב ט ל מ ס ן
מ ו ס ל מ י ה ת י י ח ס ליהודים כ א ל בבי־אדם״* .
מזכיר א ת
העבר שבו
מלך
9
הערות
.1חגי בן־שמאי ,עמ׳ .186
.2נורמן םטילמן ,עמ׳ .78
.3ריצ׳ארד פרס ,עמ׳ .55
.4ז׳אק סאבי ,עמ׳ .13
.5מישל אגםקי ,עמ׳ .23—19
.6אנציקלופדיה יודאיקה ,כרך ,12עמ׳ .344
.7אלבר ממי ,עמ׳ .52 ,50
.8ז׳אק סאבי ,עמ׳ .18—17
.9א .רזאק עבד אל־קאדר ,עמ׳ .47-^16
.10אני שמויי ,עמ׳ .161
.11ריימון בנישו ,עמ׳ .189
.12אנדרה שוראקי ,עמ׳ .111—110
.13ריימון בנישו ,עמ׳ .191
.14מישל אנסקי ,עמ׳ 81—80
.15שארל־רובר אז׳רון ,עמ׳ .16
.16מכסים וייגאן ,עמ׳ .372
.17מישל אנסקי ,עמ׳ .72
.18עלון הסתדרות האיגודים היהודיים באלג׳יריה .עמוד השער.
.19אנדרה ז׳וליין ,עמ׳ .271—270
.20לוםיין עדם ,עמ׳ .74
.21אבריי שמויי ,עמ׳ .168
.22איב־מכסים דאנן ,עמי .46
.23תזכיר ,עמ׳ .18—17
.24אברי שמויי ,עמ׳ .168
.25ריימון בבישו ,עמ׳ .191
.26איב־מכסים דאבן ,עמ׳ .47
.27אבדרה ז׳וליין ,עמ׳ .278
.28מורים איזבבת ,עמ׳ .65
.29מיכאל מארוס ורוברט פאכסםן ,עמ׳ .195—194
.30רוברט מורפי ,עמ׳ .147
.31דווייט ד .אייזבהאואר ,עמ׳ .142
.32מישל אנםקי ,עמ׳ 39
.33מישל אבסקי ,עמ׳ .296
.34מישל אבסקי ,עמ׳ .250
.35ח.ז .הירשברג ,עמ׳ .94
.36אברי שמויי ,עמ׳ .242
.37אברי אבולקר ,עמ׳ .6,1
.38אברי שמויי ,עמ׳ .237האזרחות הצרפתית הוחזרה ליהודי אלג׳יריה באוקטובר .1943
.39מוחמד סואלה ,עמ׳ .311—309
150
פנחס
גיל
כיצד
נפתרה
בעיית
המיעוט
הגרמני
בצ׳כוסלובקיה
ל פ ג י ל מ ע ל ה מ ־ 4 0ש נ ה ,ב ־ 2 0ב א ו ק ט ו ב ר ,1946ע ז ב ה א ת ש ט ח ה ש ל צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה
הרכבת
ה א ח ר ו ג ה ע ם ג ר מ נ י ם שגורשו ל ג ר מ נ י ה .ב כ ך
הכאובות ביותר
הבעיות
בצ׳כוסלובקיה,
מצאה את פתרוגה
אחת
ש ז ע ה י ב ש ת אירופה — ב ע י י ת ב נ י ה מ י ע ו ט ה ג ר מ נ י
ה ל ו א ה ם ״ ה ג ר מ נ י ם הסוךטים״ .ה י מ צ א ו ת ו ש ל מ י ע ו ט ג ר מ נ י זה,
גדול ,עויין ו מ א ו ר ג ן ה י ט ב ב ש ט ח ה ש ל ה ר פ ו ב ל י ק ה ה צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ת היתד ,.כידוע,
לאחת
הסיבות שגרמה
בשלבי
ל פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגייה.
האחרונים של
ה מ ל ח מ ה ומיד לאחריה,
זרמו
לגרמניה
ולאוםטריה
מיליוגי ג ר מ ג י ם — ת ו ש ב י ם ־ ל ש ע ב ר ש ל פולין ,צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ,הוגגריה ,יוגוסלביה,
רומניה
ובולגריה ,ו א ף תושביהם של אותם השטחים שהיו ע ד
ל פ ר ח המלחמה
ח ל ק איגסגרלי ש ל גרמניה .ב ס ך הכול נמצאו בגבולותיה החדשים ש ל גרמניה
כ־ 12מיליון פ ל י ס י ם גרמנים ,אשר ישבו לפני ה מ ל ח מ ה במדינות מ ז ר ח אירופה
או ב ש ט ח י ג ר מ ג י ה ש ס ו פ ח ו ל מ ד י ג ו ת א ל ה ,ועוד כ ח צ י מ י ל י ו ן מ ג ו ר ש י ם ה ת י י ש ב ו
באוססריה.
מ ת ו ר 12.5מיליון א י ש א ל ה ,כ ח צ י מ י ל י ו ן ג ו ר ש ו ב כ ו ח .
מ ס פ ר ז ה — 12.5מיליון א י ש — ה ו א אדיר ל כ ל ה ד ע ו ת ,ב מ י ו ח ד א ם גיקח
שהמגורשים
בחשבון
והפליסים
הללו,
המכוגים
ב ג ר מ נ י ה Heimatvettriebene
) מ ג ו ר ש י ם מ ה מ ו ל ד ת ( ,ה ג י ע ו ל א ר ץ ג ו ש ב ת ו צ פ ו פ ת א ו כ ל ו ס י ן והיוו ב ה אחוז נ כ ב ד
מכלל
האוכלוסיה:
ב ש נ ת 1959היוו ה א נ ש י ם ה א ל ה ,ל פ י
ססםיססיקה רשמית,
כ ר ב ע מאוכלוסיית מערבי גרמניה .אפשר להניח שאחוזם היה דומה א ף באוכלוסיית
מ ז ר ח ג ר מ ג י ה ,ש ל ג ב י ה אין נ ת ו נ י ם ס ס ס י ם ם י י ם אמינים .ב א ו ס ס ר י ה היוו ה מ ג ו ר ש י ם
והפליסים
ה ג ר מ ג י ם כ ־ 8 %מ ן האוכלוסיה.
הרקע ההיסטורי
מ י ה י ו ה מ ג ו ר ש י ם ו ה פ ל י ם י ם ה ל ל ו ? ומדוע נ א ל צ ו ל ע ב ו ר ל ג ר מ ג י ה ?
151
האומה
ארצות
מאז
עם
הגרמנית,
התהוותה,
מראשית
להתפשטות
שאפה
לכיבוש
בשטח,
ש כ נ ו ת ו ל ש ע ב ד ע מ י ם שכנים .הכיוון הראשי ש ל ה א ק ס פ נ ס י ה ה ג ר מ ג י ת ,
ומתמיד ,היה המורח .ה ק מ ת ערים גרמניות ומנזרים גרמניים
א ח ר היה
בתהליר
השלב הראשון
ההתפשטות .ל א ח ר מכן
בשטחו של
התישבות
באה
האיכרים הגרמנים ,אשר ,מסיבות שונות ,נדחפו מתיר גרמניה אל איזורי הספר
השטחים
ואל
אבדו,
השטחים
הכבושים.
בהם
שהחלה
ההתישבות
הכפרית
הגרמנית
ב ד ר ך ־ כ ל ל ,ל א ח ר כ מ ה ע ש ר ו ת שנים ,א ת א ו פ י ם ה ל א ו מ י ה ק ו ד ם ,ו נ ה פ כ ו
לאיזורים
וגדחקו
ה ת פ ש ט השטח
גרמניים .כד
צ ע ד מזרחה,
האתני הגרמני צעד אחר
ר ג ל י ה ם ש ל ה פ ו ל ג י ם ,הצ׳כים ,הליטאים ,ההוגגרים ,ה ר ו מ נ י ם ,ה ס ל ו ב נ י ם .
כבר
)החצי
במאה
ה־12
של
המזרחי
החלה
ההתישבות
מזרח־גרמניה
הגרמנית
בארץ
דהיום(,
באגן־הנהר
הכפרית
)צפון
הסלובנים
אלבה
יוגוסלביה(
ו ב ט ר נ ם י ל ב נ י ה .ה פ ר י צ ה ה ג ד ו ל ה היתד .ב מ ש ד ה מ א ה ה־ ,13כ א ש ר א י כ ר י ם ג ר מ נ י י ם
מישבים
החלו
המזרחית,
במשד
את
את
פומרניה המערבית,
סילזיה
ה־14
המאה
ואת
היתה
האיזור ש נ ו ד ע
ארץ־הסודטים
פריצה
שהקיפה
גוספת,
שבה
לאחר מכן
בטבעת
יישבו
כברנדנבורג
הדוקה
הגרמנים
את
את
צ׳כיה.
פומרניה
המזרחית ו א ת פרוסיה.
כ ל ה א י ז ו ר י ם ה א ל ה גהפכו ,ב ר ב ו ת השגים ,ל ש ט ח י ם ג ר מ נ י י ם ב כ ל ה מ ו ב נ י ם :
היו ל ר ו ב
הגרמנים
ב א ו כ ל ו ס י י ת ם ,ואילו
המכריע
האוכלוסיה
נכחדה,
המקורית
נ ד ח ק ה או ה ת ב ו ל ל ה בין ה מ ת י ש ב י ם ה ח ד ש י ם :ש ט ח י ם א ל ה היו נ ת ו נ י ם ,באופן
ת ח ת ש ל ט ו ן ג ר מ נ י ; ה ג ר מ נ י ם ש י ש ב ו ש ם ראו ב ה ם א ת מ ו ל ד ת ם היחידה.
ישיר
מכבש
אד
הגרמנית
הגרמנית
הקולוגיזציה
לא
באיזורים
געצר
ההתישבות
אלה.
ה ז ו ח ל ת ג מ ש כ ה ב מ ש ר מ א ו ת ב ש ג י ם —.ל מ ע ש ה ,ע ד מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם
הראשוגה.
ב ת ח י ל ת המאה ה־ 20ישבו גרמנים ברוב חלקי אירופה המזרחית ,כשבדרר־
היו ה ם ה ש כ ב ה
כלל
ה ש ל ט ת מ ב ח י נ ה מדיגית ,ו ה ד ו מ י ג ג ט י ת מ ב ח י ג ה
תרבותית
וכלכלית.
המיעוט הגרמני
אד
בסוף מ ל ח מ ת העולם הראשוגה התפרקו האימפריות האדירות — הגרמנית,
האוסטרו־הונגרית
וחזקות
מספר
היו
)שגם
אימפריות
בה
היו
א ל ה ,ואיש
השליטים
ל א היה
גרמנים(
מעלה
והרוסית.
על
דעתו
מדיגות
גדולות
שבתיד
חודשים
הן ת י פ ו ל נ ה כ ב נ י י ן ק ל פ י ם .ע ל ה ר י ס ו ת י ה ן ק מ ו מ ד י נ ו ת
צ׳כוסלובקיה,
את
— סבנה לקיום
שמה
הוגגריה ,מ מ ל כ ת הסרבים •,ה ק ר ו א ט י ם ו ה ס ל ו ב נ י ם
ליוגוסלביה(,
ליטא,
לטביה
ואסטוניה.
רומניה
ח ד ש ו ת :פולין,
)שלימים שינתה
הגדילה
את
שטחה
פ י שניים .מ פ ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה ה ש ת נ ת ה ל ל א היכר.
ב א י ז ו ר ה ז ה ל א ח ס ר ו מ ע ו ל ם ב ע י ו ת מ ב ע י ו ת ש ו נ ו ת .ע ת ה נ ו ס פ ה ל ה ן בעיה
ח ד ש ה א ש ר ב פ ת ר ו נ ה או ב א י ־ פ ת ר ו נ ה ת ל ו י היה ע צ ם ק י ו מ ן ש ל מ ד י נ ו ת א ל ו —
בעיית
המיעוט הגרמני
הגרמגים
152
שישבו
)״פולקסדויטשה״(.
בכל
ה מ ר ח ב הזה
ראו
את
עצמם
כאדוגי
הארץ,
סלתה
ושמנה .ר ק
ונהפכו
א ת מ ו ל היו ה ם
לאזרחים
השליטים ,והנה,
שווי־ זכויות ע ם י ת ר
כהרף־עין,
התושבים.
הורדו ממעמדם
ה״עלבון״ הזה היה
הרם
להם,
ולמדינת־האם
ש ל ה ם ,גרמניה ,ק ש ה מ נ ש ו א .ק ו ר ו ת י ה ן ש ל מ ד י נ ו ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה
בשנות
ה־20
מהימצאות
המיעומ
ה ג ר מ נ י העויין ב ש ט ח ן .
בסוף
מתוכם
רצופות
וה־30
שנות השלושים
מיליון
3.5
משברים אין
ישבו
ספור,
במדינות אלה,
)רובם
בצ׳כוסלובקיה
שנבעו
קרוב
בארץ
ישירות
ל ־ 6 . 5מיליון
ה ס ו ד מ י ם ( 800,000 ,
גרמנים.
ברומניה,
700,000בפולין 600,000 ,ב ה ו נ ג ר י ה ,ו־ 500,000ב י ו ג ו ס ל ב י ה .
ל א ה י ה זה
—
למטרד.
בחלקם
החדשות שהם
פעילות
״מיעוט שלוו״.
הגדול
ישבו
ההיפך ה ו א
בגלוי
הנכון.
ובמופגן —
בתוכן .ה ם ל א
גרמנים אלה שמו
להרוס
בחלו ב כ ל
מבפנים א ת
אמצעי:
להם
המדינות
חתרנות
לסוגיה,
פ ו ל י ט י ת עויינת ,ס ח ט נ ו ת בזירה ה ב י נ ל א ו מ י ת ,ח ב ל ה ב פ ו ע ל .
לרוע
״אמא
מ ז ל ן ש ל פולין,
דואגת״ —
להאשימן
האלו,
צ׳כוסלובקיה
גרמניה ,ש ל א
ב״דיכוי
ומדינות
החמיצה שום
הגרמני
המיעוט
א ח ר ו ת היתד,
הזדמנות
המסכן״
לגרמנים
אלה
לגגה את
המדינות
״הגדרה
עצמית״
ולדרוש
בעבורו.
ה ת ק פ ו ת י ה ש ל גרמניה נעשו פרועות ביותר ל א ח ר שהנאצים ע ל ו לשלטון.
היטלר ימ״ש וחבורתו ,בתמיכה מסיבית ש ל ר ו ב ש כ ב ו ת ה ע ם בגרמניה ובאוסטריה,
עשו מאמצים רבים כדי להציג
וכוי,
בעיני
ה ע ו ל ם א ת פולין,
ליטא
צ׳כוסלובקיה,
כ מ ד י נ ו ת ת ו ק פ נ י ו ת ו ב ל ת י צ ו ד ק ו ת מ ע צ ם ט ב ע ן ,ש מ ן ה צ ד ק העליון יהיה
ל ר ס ן א ו ת ן ,כ ד י ל ש ח ר ר א ת ה מ י ע ו ם ה ג ר מ נ י ה מ ס כ ן מ ת ח ת ל ע ו ל הדיכוי האכזרי.
״מתקפת
תמורת
השלום״ של היטלר התנהלה ת ח ת
הסיסמה
״שסחים
ת מ ו ר ת שלום״.
״ ה ש ל ו ם ״ ש ה נ א צ י ם מ ו כ נ י ם ה י ו ל ה ב ס י ח ל צ ׳ כ ו ם ל ו ב ק י ה ,ל ל י ט א ולפולין,
הם דרשו שסחים ,המיושבים בגרמנים.
תעמולת
על
גדולים
גרמניה הניבה פירות ,והעולם החופשי הפעיל ,ל א פעם ,לחצים
מזרח
מדינות
אירופה
למען
מצבו
ישפרו א ת
העלוב,
כביכול,
ש ל המיעוט הגרמני.
המקרים ,ל א
ברוב
עמדו
ממשלותיהן ש ל
מדיגות
מזרח
בלחץ,
אירופה
ונסוגו ש ל ב א ח ר ש ל ב .כ ך גהפך ,במשד הזמן המיעוט הגרמני למדינה
מדינה ,ו ש ם ללעג א ת עצמאותן ש ל מדיגות אלו.
ארגוגים ומפלגות
בתור
גרמניים
ל מ י נ י ה ם — ב ר ו ב ם ה מ כ ר י ע נ א צ י י ם א ו ח צ י ־ נ א צ י י ם — פ ע ל ו באין מ פ ר י ע ,ל פ י
שהגיעו
הוראות
מגרמניה,
מברלין;
תעמולה
נאצית ,הן
מתוצרת
מקומית והן
מיובאת
התנהלה באורח חופשי לגמרי; עיתונות גאצית ל א הוגבלה; שליחים
מ ג ר מ נ י ה ב א ו ויצאו ב מ ד י נ ו ת א ל ה ב כ ל ע ת ש ר צ ו .
הגיס
פעילותו של
החמישי
כווגה
ישירות
מברלין,
״ראש
שראתה בו
גשר״ ב מ ל ח מ ה העתידה .הכוונת הפעילות ה ח ת ר נ י ת ש ל ה״פולקסדויטשה״ הופקדה,
כבד
בשגת
1937
ב״פולקסדויםשה״
בידי
הפיקוד
העליון ש ל
תקוות
גדולות.
לפגי
הרבה
ה״ם.ס.״.
פרוץ
היטלר
מלחמת
ימ״ש
העולם
תלה
השגייה
אמר היטלר:
״בעבודת
ההכנה אנו חייבים להביא א ת האויב לידי ריקבון פסיכולוגי
153
בהסתמך
ו ד ה ־ מ ו ר ל י ז צ י ה ,ע ד כ ד י כ ך שיהיה מ ו כ ן ל ה י כ נ ע .א נ ו חייבים,
ע ל הסוכנים שלגו ב ת ו ך מדינות אלו ,לזרוע מבוכה ,ל ח ז ק א ת
הרגשת
ה ב י ט ח ו ן ו ל ע ו ר ר פ ג י ק ה .עליגו ל ה ש י ג כ ל א ל ה ב ד ר ך ש ל
הפעלת
חוסר
ט ר ו ד ל ל א ר ח מ י ם ו ש ל ו י ת ו ר ע ל כ ל ביטוי ש ל הומגיות״.
הגרמגית במדיגות מזרח אירופה הזדהתה ב ר ו ב ה הגדול ,באופן
האוכלוסיה
מוחלט ,ע ם האידיאולוגיה הנאצית ו ע ם מדיניות הכיבוש ש ל גרמגיה .ה״פולקם־
דויטשה״ א ף ל א ה ס ת י ר ו א ת א ה ד ת ם לרעיון הגאצי .ד י א ם ג ז כ י ר
לפרלמגט
ש ל ש ג ת 1935
הצ׳כוסלובקי,
מפלגתו
קיבלה
שבבחירות
קוגרד
הגאצית ש ל
ה נ ל י י ן 1,249,530ק ו ל ו ת ) מ ת ו ך 8,231,412ק ו ל ו ת ה ב ו ח ר י ם ( והיתד .ב כ ך ל מ פ ל ג ה
הגדולה
ביותר
קטנות(,
מתוך כל
מפלגתו של
במדינה )שאר
הנליין ,א ש ר
אין ל ה ס י ק מ כ ך
חפצו
שלושה
הקולות
גרמנים אזרחי צ׳כוסלובקיה ,הצביעו שגיים
קראה
שהשליש
התחלקו בין
מספר ר ב ש ל
בגלוי
הגותר היו
לחיסולה של
אוהבי
צ׳כים.
המדינה
אדרבא ,אף ה ם
ברובם
שהצבעתם
נ ב ע ה מ ש י ק ו ל י ם ט ק ט י י ם שונים.
המיעוטים
הגרמגיים
בגופן של מדיגות מזרח
עמי מזרח
הסכגה,
בעבור
הצ׳כוסלובקית.
בחיסולה ש ל המדינה הצ׳כוסלובקית ובםיפוחה לגךמניה ,א ל א
השונה
מפלגות
אירופה,
הגדולים,
התוקפניים
והמאורגנים
היטב ,היו
לסרטן
אירופה ,והיוו ס כ ג ה ש ל מ מ ש לקיומן.
להבדיל
מממשלותיהם,
הביגו
גודל
בדרך־כלל א ת
והמיעוט הגרמגי א כ ן גתפס אצלם בתור גוף המאיים ע ל ע צ ם קיומם.
א ך חוסר היכולת ל ר א ו ת א ת הגולד ולקבל החלטות גורליות ,ה ת ח ש ב ו ת מ י ו ת ר ת
ב״דעת הקהל״ בעולם החופשי ,ומעל ה כ ל — הססגותן ש ל ממשלותיהם ,תמרגו
למצב של
אותם
יאוש
וחוסר
כביכול.
ברירה,
וזאת
למרות
העובדה
שכוחן
הצבאי ש ל מדיגות מזרח אירופה ע ל ה פי כ מ ה ע ל זה ש ל גרמניה ב מ ש ך כל
שנות
ה־.30
לשיאו
לחצן של
גרמניה ושל
מעצמות
המערב על
הגיע
צ׳כוסלובקיה
ב ה ס כ מ י מ י נ כ ן ,ב ס פ ט מ ב ר ,1938כ א ש ר ה ו ח ל ט ) ב ל י ל ש א ו ל א ת מ נ ה י ג י
צ׳כוסלובקיה( ע ל סיפוחה ש ל ארץ־הסודטים לגרמניה .ל פ י ד ע ת מומחים צבאיים,
אילו ב ח ר ה מ מ ש ל ת צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ש ל א ל ה י כ ג ע ל ת כ ת י ב י ם א ל ה ,ו ה ע ד י פ ה ל צ א ת
ל מ ל ח מ ה — א פ י ל ו ל ב ד ה — ג ג ד ג ר מ נ י ה ,היו ל ה כ ל הסיכויים ל ג צ ח .
אך מדינות מזרח
א י ר ו פ ה ל א עשו,
בעצם ,ד ב ר ,כדי
למנוע א ת
האסון
ש ה ב י א ה ע ל י ה ם ג ר מ ג י ה ב צ ו ו ת א ע ם המיעוטים ה ג ר מ נ י י ם ב מ ך י נ ו ת א ל ה .
ו ה ת ו צ א ו ת ש ל ח ו ס ר מ ע ש ז ה י ד ו ע ו ת :ה נ א צ י ם הגרמגיים ,ב ע ז ר ת ם ה פ ע י ל ה
של הגרמנים
חיסלו א ת
המקומיים,
המדיגה
ביתרו
הפולגית,
לחלקים
הפכו א ת
וחיסלו א ת
הוגגריה ו א ת
צ׳כוסלובקיה
רומגיה
ויוגוסלביה,
לגרורותיה
של
גרמניה,
כבשו מידי הרוסים א ת המדיגות הבלטיות והפכון לקולוגיות .מיליוגי
פולנים,
צ׳כים ,ס ר ב י ם ,ו ם ל ו ב נ י ם גרצחו ,מיליוגים ג ו ר ש ו מ ב ת י ה ם .ע צ ם ק י ו מ ם
הועמד בסכנה.
ידועות אף התוצאות הכלל־עולמיות של ה ת פ ש ס ו ת גרמניה הנאצית שהחלה
בתעמולה ע ל ״האחים הנדכאים״ בארץ־הסודםים ,בפולין ו ב ח ב ל קלי?ךה
)»מל(
הליטאי — מ ל ח מ ת עולם עקובה מדם ,ה ר ס ש ל מדינות שלמות ,עשרות מיליוני
הרוגים
154
ו נ ר צ ח י ם — ו ב י נ י ה ם ש י ש ה מיליונים מ א ח ב ״ י הי״ד.
א ך לפני ש״הרייד ב ן א ל ף השנים״ התנפץ לרסיסים ,באותן שנים שחורות
שהגרמנים
השתלטה
השליטו א ת
החדש״
ה״סדר
באירופה ,ב ב ל
שלהם
שגרמניה
מקום
עליו ,גהיה ש ו ב ה מ י ע ו ט ה ג ר מ נ י ל ש ל י ט — ״ כ ב י מ י ם ה ט ו ב י ם ״ .
ב נ י המיעוט הזה
כך ,למשל ,מיד
לקחו ח ל ק
לאחר
שגרמניה
פעיל
ביותר
תקפה א ת
בחיסול
פולין,
המדינות
תקפו
שבהן
קבוצות
ישבו.
מאורגנות
ש ל ״ פ ו ל ק ס ד ו י ט ש ה ״ א ת ה ר כ ב ו ת ש ה ס י ע ו חיילים פולגים ,י ר ו ב ח י י ל י ם ה פ ו ל ג י ם
בסילזיה
בדרכים.
תפסה
העילית
כחמשת־אלפים
קבוצה ב ת
״פולקסדויטשה״
מספר
בתי־ חרושת ומכרות .ב נ י המיעוט הגרמני הפיצו שמועות שגרמו לפניקה
בקרב
האוכלוסיה הפולנית ו ב ק ר ב ה צ ב א הפולני.
החלטות ועידת פוטסדם
ק ר ב ו ימיו ש ל הרייך ל ק י צ ם ,ה י ו ה ע מ י ם ש ס ב ל ו כ ה ה ר ב ה מ ן ה ג ר מ נ י ם
כאשר
ב ד ע ת ם ש ל א ל א פ ש ר ל ה ם ל ח ז ו ר ע ל פ ש ע י ה ם .אפילו ב א ו מ ו ת ה מ ע ר ב ,
נחושים
בדרך־כלל
האדישות
לסבלם של
אחרים
עמים
) כ א ש ר אין
גוגע
הדבר
להן
עצמן( ,ג ב ר הזעם ע ל גרמניה ה נ פ ש ע ת ו ע ל המיעוטים הגרמנים המכסים ,כמו
פריחה־ממארת א ת
אלה הם־הם
רחבי
שהיו א ח ת
אירופה.
מזרח
הסיבות
לכולי
העיקריות
עלמא
למלחמת
ברור ה י ה
העולם
שפרחי־רע
השנייה ע ל
כל
זוועותיה.
כ ב ר ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ה ח ל ו מ ת ג ב ש ו ת ת ו כ נ י ו ת ש מ ט ר ת ן היתד• ל ה ב ט י ח
את
ש ל ו ם העולם ולמנוע הישנות התוקפנות הגרמנית .אפשרות העברת כ ל ל האוכלוסיה
ה ג ר מ נ י ת מ א ר צ ו ת מ ז ר ח אירופה ל ג ר מ נ י ה ה ו ע ל ת ה כ ב ר ב ו ע י ד ת טהרן )— 1.12.43
(28.11ו ב ו ע י ד ת י ל ט ה ),(4—11.2.45
שבהן נ ט ל ו ח ל ק רוזוולט נשיא
ארצות־
ה ב ר י ת ,צ׳רצ׳יל ר א ש מ מ ש ל ת ב ר י ט נ י ה ,ו ס ט ל י ן ש ל י ט ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .
לגיבושו
,2.8.45
ה ס ו פ י ה ג י ע הרעיון
בהשתתפות
ב ו ע י ד ת פ ו ט ס ד ם ,ש ה ת ק י י מ ה ב י ן 17.7.45ל ב י ן
ארצות־הברית
)הנשיא
בריטניה ) ר א ש
טרומן(,
צ׳דצ׳יל ו ל א ח ר י ו א ס ל י ( ו ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת )םטלין( .ס ע י ף
הממשלה
шש ל הסכמי פוטסדם,
ה ח ת ו מ י ם ב ז י גציגי ש ל ו ש ה מ ע צ מ ו ת ,א ו מ ר :
״שלוש
ה מ מ ש ל ו ת ,ב ש ו ק ל ו א ת ה ב ע י ה ע ל כ ל ה י ב ט י ה ,ה ג י ע ו ל מ ס ק נ ה בי
צורף
להעביר לגרמניה א ת האוכלופיה הגרמנית א ו חלקים ממנה ,אשר
קיימ
נותרו
בסולין ,צ׳כדסלוכקיה
והונגרית
р
סוברות
שההעברה חייבת
להתבצע
בצורה מפוררת והומנית״
כדי להוציא א ת החלסות
שהורכבה
פרסמה
ו ע ז ת פוססדם לפועל,
הוקמה
״ועדת הפיקוח״
מ נ צ י ג י א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת א ג ג ל י ה ו ב ד י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ב ־ 2 0ב נ ו ב מ ב ר 1945
״ועדת הפיקוח״ א ת
תוכנית ההעברה,
שלפיה
הועמד
מספר
הגרמנים
ש י ג ו ר ש ו ע ל .6,650,000מ ה ם — 3,500,000מ פ ו ל י ן ) ב כ ל ל ז ה ש ס ח י ם ש ל ג ר מ נ י ה
ש ס ו פ ח ו ל פ ו ל י ן ( — 2,500,000 ,מ צ ׳ ב ו ס ל ו ב ק י ה — 500,000 ,מהוגגריה ,ו־— 150,000
מאוסטריה.
התוכנית דנה גם
בפיזורם ש ל
המגורשים
באיזוריה
השוגים
של
ג ר מ נ י ה .ה ט ר נ ס פ ר ע מ ד ל ה ת ח י ל ב ־ iב ד צ מ ב ר ,1945ו ל ה ס ת י י ם ל פ ג י א ו ג ו ס ט .1946
ר א ו י ו ת לציון מ ס פ ר נ ק ז ו ת :
155
ה מ ע צ מ ו ת ה ג י ע ו ל מ ס ק נ ה שאין מ נ ו ס מ ה ע ב ר ת .ה מ י ע ו ט ה ג ר מ נ י ל ג ר מ נ י ה ,
א(
ל א ח ר ש ל א נמצא כ ל פתרון א ח ר המניח א ת הדעת.
שתיים מתוך שלוש המדינות החתומות ע ל הסכמי פוססדם הן מ ד י נ ו ת
ב(
ד מ ו ק ר ט י ו ת ,ל כ ל הדעות ,ו ל כ ן א י ־ א פ ש ר ל ט ע ו ן ש א ת ה ה ח ל ס ה ע ל ג י ר ו ש ה ג ר מ נ י ם
ק י ב ל ,באופן שרירותי ,ר ו ד ן ז ה א ו א ח ר .
המיעוטים הגרמניים שהוחלט לגרשם לגרמניה מ נ ו מיליונים ר ב י ם ש ל
ג(
תושבים ,א ש ך ישבו בשטחים א ל ה ב מ ש ך מ א ו ת שנים וראו ב ה ם א ת מולדתם.
למקבלי ההחלטה היה
ד(
ב ר ו ר מ ר א ש ש ה ע ב ר ת מיליוני מ ג ו ר ש י ם
ז מ ן ק צ ר ת ג ר ו ם קשיים כ ל כ ל י י ם ו א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י י ם גדולים מאוך ,א ך
שבטרנםפר
נ ר א ת ה עדיפה
בפרק
התועלת
ב ה ח ל ט ,ל מ ר ו ת כ ל הקשיים ש ב ד ב ר .
בהחלמה .ל ג ר ש א ת ה ג ר מ נ י ם מ צ א א ת ב י ט ו י ו ה צ ד ק ההיסטורי העליון .ה ח ל ט ת
פוטסדם שחררה א ת ע מ י מזרח אירופה מהגייפ החמישי שכתדפפ ,א ח ת
ועידת
ולתמיד.
בין י ת ר
להשאיר
שהביאו
השיקולים
להחלטה על
חוסד־האפשרות
הגירוש ,ה י ה
ב מ ד י נ ו ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה א ה ה ג ר מ נ י ם שהיו חדורים אידיאולוגיה נ א צ י ת .
ע מ י מזרח אירופה ל א היו מוכנים ,מ ב ח י נ ה נפשית ,להמשיך ולסבול מ נ ו כ ח ו ת ו
ש ל מיעוט שכזה בתוכם.
גירוש ה ג ר מ נ י ם מ צ ׳ כ י ה ה ח ל ביוני ,1945ע ו ד ל פ נ י ש ה ח ל ה ו ע י ד ת פ ו ט ס ד ם .
הצ׳כים ה י ה
זעמם של
ע ת ה החוצה.
גרמנים
לפני
גדול,
תהילת
מארץ־הםודטים
סיבות
ל א היו
לאיזור
לחוס ע ל
ע ש ו — לצ׳כים,
וזעם זה
הטרנספר
הצ׳כים
שהצטבר
המסודר
הכיבוש
מאות
השנים
פרץ
גורשו ב י ן 200
ל־300
אלף
הסובייטי
ה״מסכנים״ :מ ה
במשך
בגרמניה.
שה״מסכנים״
החזירו ל ה ם ע ת ה מידה
כנגד
נראה
הללו
שלצ׳כים
זממו — ואף
מידה.
הגרמנים חייבו לענוד טלאי ל ס ע ל כגדיהט; נאפר עליהם ללכת ב מ ד ר כ ו ת
ולהשתמש
,
כ ת ח ב ו ד ה ה צ י ב ו ר י ת ; תלוש* מזון מ י ו ח ד י ם ח ו ל ק ו ל ה פ ו נ מ ת המזון
ש ה ם קיבלו ה י ת ה ק ט נ ה כ ד ר כ ה מ מ ה ש ק י ב ל ו אזרחים א ח ר י ם ; כ ל כ ת י • ה ס פ ר
הגרמנייפ
נפגרד;
ר ב י ם מ ה ג ר מ נ י ם נ כ ל א ו ב מ ח נ ו ת ה פ ג ר ; רכדשפ הוחרם,־
לא
•נדיריפ ה י ו מ ק ר י ר צ ח ו ה ת ע ל ל ו ת .
ל פ י אומדן ש ל מ ש ר ד
ל י ו ג י 2,645,000 ,1945
הסטטיסטיקה
הצ׳כוסלובקי,
נ ו ת ר ו ב א ר ץ זו,
גרמנים. .הצ׳כים ל א הספיקו לסיים א ת
העברתה
ב־30
של
א ו כ ל ו ס י ה זו ל ג ר מ נ י ה ע ד התאריך .ש נ ק ב ע ב ה ס כ מ י פ ו ט ס ד ם ,כ ל ו מ ר ע ד א ו ג ו ס ט
.1946ה ר כ ב ת ה א ח ר ו נ ה ע ז ב ה א ת ש ס ח ה ש ל צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ב ־ 2 0ב א ו ק ט ו ב ר .1946
ר ש מ י ת דווח כ י ג ו ר ש ו 2,400,000ג ר מ נ י ם .ל א ח ר מ כ ן ה ו ע מ ד ה מ ס פ ר ע ל .2,674,000
מ ס פ ר זה כולל א ת א ל ה שגורשו בכוח ו א ת א ל ה שברחו לגרמניה ולאוםטריה
ב ז מ ן ה ק ר ב ו ת ו ל א ח ר י ה ם .ע ל י ה ם י ש ל ה ו ס י ף א ת ח צ י מיליון ה ג ר מ ג י ם
מרצונם,
מ א ר ץ ־ ה ס ו ד ט י ם א ש ר ה ת ג י י ס ו ל צ ב א ה ג ר מ נ י )רובם ,ל י ח י ד ו ת ה ק ר ב י ו ת ה מ ו ב ח ר ו ת ,
ול־ס.ס.(.
ל פ נ י ת ח י ל ת הגירוש ה מ א ו ר ג ן ד ו ב ר ע ל כ ח צ י מיליון ג ר מ נ י ם שיורשו ל ה י ש א ר
ב צ ׳ כ ו ם ל ו ב ק י ה .מכיוון ש ה י ו ״ א ז ר ח י ם נ א מ נ י ם ״ .א ך ה ת ב ר ר ש ש ל ט ו נ ו ת צ ׳ כ ו ם ל ו ב ק י ה
אינם
גאצים
156
ש ש י ם ל ה ש א י ר ב א ר ץ מ ס פ ר כ ה ג ד ו ל מ ב נ י המיעוט ,ש ־ 8 0 %מ מ נ ו היו
פעילים .בסופו ש ל ד ב ר ,דווח
ב מ ר ס 1947ע ל 229,000ג ר מ נ י ם א ש ר
ה ו ר ש ו ל ה י ש א ר בארץ .ר ו ב ם ה י ו ע ו ב ד י ם ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת ש ה י ו ד ר ו ש י ם ל ה פ ע ל ת
ה ת ע ש י ה באיזור הסודטים .ישנן י ד י ע ו ת ש ב ש נ ו ת ה ־ 5 0וה־ 60ג א ל צ ו ג ם ג ר מ נ י ם
א ל ה ,ברובם,
צ׳כוסלובקיה,
לעזוב א ת
שאימנו
לאחר
אותם
בעלי
המקצועות
מ ק ר ב הצ׳כים.
ק ב ו צ ת ה מ ג ו ר ש י ם השנייה ב ג ו ד ל ה היתד! מ ו ר כ ב ת מ ג ר מ נ י ם ש י ש ב ו ב ש ט ח ה
ש ל פ ו ל י ן הישגה ו ב ש ט ח י ם ש ה ו ח ז ר ו ל ה ל פ י ה ס כ מ י פ ו ט ס ד ם ,דהייגו ב ס י ל ז י ה ,
בברנדנבורג המזרחית ,בפומרניה המזרחית ,בדנציג ו ב ח ל ק ה הדרומי ש ל פרוסיה
המזרחית.
ב ש ט ח י ם ש ה ו ח ז ר ו ל פ ו ל י ן ישבו ,ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ק צ ת י ו ת ר
מתשעה
מ י ל י ו ג י תושבים .מ ת ו כ ם 7,500,000ה י ו ג ר מ נ י ם .ל ק ר א ת ת ח י ל ת ש נ ת ,1945ל פ נ י
הבריחה
גהרגו
הגדולה ,נ ו ת ר ו כ א ן כ־ 6.5מ י ל י ו נ י ג ר מ נ י ם .ה י ת ר גויסו ל צ ב א ה ג ר מ נ י ,
ב ה פ צ צ ו ת ,מ ת ו מ מ ח ל ו ת ו כ ד ו מ ה .נ י ת ן ל ה נ י ח ש מ ת ו ך 6,500,000ג ר מ נ י ם
א ל ה ברחו כארבעה מיליונים לגרמניה ,י ח ד ע ם ה צ ב א הגרמני הנסוג ,א ו מ י ד
שהצבא
לאחר
שנערך ב־14
הרוסי כ ב ש א ת
ב פ ב ר ו א ר ,1946
השטחים
לפני
האלה .ל פ י
שהגירוש
גתוני
המפקד
הפולגי
ישבו
בפולין
המאורגן החל,
ה ח ד ש ה ק צ ת פ ח ו ת מ־ 2.5מ י ל י ו נ י ג ר מ נ י ם .
ב ד ו מ ה לצ׳כים ,א ף ה פ ו ל נ י ם ל א ע מ ד ו ב ל ו ח ה ז מ נ י ם ש נ ק ב ע ב פ ו ט ס ד ם ,ו ה ג י ר ו ש
יותר זמן
נמשך
ב ד צ מ ב ר 1946
מ ה מ ת ו כ נ ן .ע ד 31
מ פ ו ל י ן 1,616,555
גורשו
ג ר מ נ י ם .ע ד 1.6.47ע ל ה מ ס פ ר ה מ ג ו ר ש י ם ל ש נ י מיליונים ,ו נ ע ש ו ה כ נ ו ת ל ג ר ש
ב ז מ ן ה ק ר ו ב ב י ו ת ר א ת 290,000ה נ ו ת ר י ם .
מהוגגריה
גרמנים,
גורשו ,ע ק ב
סיבות
ב מ ק ו ם 500א ל ף ,כ פ י
שונות,
שנקבע
בעיקר
כלכליות ,ר ק
כ־200
אלף
בהסכמי
פוטסדם .אך
לעומת
זאת
ג ו ר ש ו ב ה מ ו ג י ה ם ה ג ר מ נ י ם מ י ו ג ו ס ל ב י ה ו מ ר ו מ נ י ה .מ ד י נ ו ת א ל ו ל א הוזכרו ב ה ס כ מ י
פוטםדם ,אך ממשלותיהן ש ל ש ת י
המדיגות
ד ע ת עצמן .מ י ו ג ו ס ל ב י ה גורשה ,ל מ ע ש ה ,כ ל
לאחר ג מ ר הקרבות
)כ־ 300א ל ף ( ,
הגרמגים
על
האוכלוסיה הגרמנית שגותרה
בה
החליטו
)כ־ 200א ל ף ( .
אף
מרומניה
כרבע
לגרש א ת
ממנה
חלקה
הצפוגי ש ל פ ר ו ס י ה ה מ ז ר ח י ת ,ש ה ו ע ב ר ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ל ש ל ט ו ן סובייטי,
וחבל
המלחמה
קליפדה שבליטא התרוקנו
י ש ב ו ש ם י ו ת ר ממיליון
כליל
מאוכלוסייתם הגרמנית.
ג ר מ נ י ם 90% ,מ ה ם
ברחו עם
לפני
הצבא הגרמני
הנסוג,
א ת ה נ ו ת ר י ם ג ר ש ו הרוסים .א ף ה ״ פ ו ל ק ם ד ו י ט ש ה ״ מ ב ו ל ג ר י ה ,ש מ נ ו כ מ ה א ל פ י
איש ,גורשו ל ג ר מ נ י ה .
א ת הגירוש הגשימו ה ר ש ו י ו ת ה מ ו ס מ כ ו ת ש ל מ ד י נ ו ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה ) צ ב א ,
משטרה
ושרותי
ביטחון
אחרים(.
והוא
געשה,
בדרך־כלל,
באופן מסודר.
יחד
ע ם ז א ת היו מ ק ר י ם ל א מ ע ט י ם ש ל גילויי ש נ א ה ע מ ו ק ה כ ל פ י ה ג ר מ נ י ם מ צ ד
ה א ו כ ל ו ס י ה ,י ש ס ב ל ה ר ב ־ ה ש נ י ם ד ר ש א ת ביטויו.
ב ר ו ב ה מ ק ר י ם ל א הורשו ה מ ג ו ר ש י ם ל ק ח ת ע י מ ם א ת ר כ ו ש ם .מ ו ב ן מ א ל י ו
ש ה ם ל א ק י ב ל ו כ ל פיצויים — א פ י ל ו מ ח ש ב ה ע ל כ ך ל א ע ל ת ה ע ל ד ע ת איש.
הגרמנים
שלמדינות
המגורשים ל א
גילו,
בדרך־כלל ,כל
התגגדות ,כי
הכירו
בעובדה
המגרשות יש זכות מ ל א ה ל ע ש ו ת מ ה שעשו.
157
סיכומ
באמיר ,ע ז ב ו א ת מ ד י נ ו ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה ו ע ב ר ו ל ג ר מ נ י ה ו ל א ו ס ט ר י ה כ־ 12.5מיליון
גרמגים,
בעצמם ומהם
מהם שברחו
בכוח.
שגורשו
במאמר
המספרים שהובאו
ז ה א י ג ם מ ד ו י י ק י ם לחלוטין ,מ ס י ב ו ת מ ו ב ג ו ת :ב ז מ ן ש מ י ל י ו ג י ם מ ו ע ב ר י ם מ מ ק ו ם
למקום,
אד
במספרים
טבעי
הוא
מדוייקים
שהרישום
בכוחו
אין
הסטטיסטי
לא
לשגות,
יהא
את
לוקה
המספר
בחסר.
אך
הכולל
המחסור
העצום
של
ה מ ג ו ר ש י ם והפליטים ,ו ל א א ת ה ע ו ב ד ה ה ה י ס ט ו ר י ת ר ב ת ־ ה מ ש מ ע ו ת :פיגויים ש ל
איזורים
נ ר ח ב י ם ממיליוני ת ו ש ב י ה ם ש י ש ב ו
מוחלט
בהם
ב מ ש ך מ א ו ת שגים ,היו ר ו ב
ב א ו כ ל ו ס י י ת ם ,ו ה ח ש י ב ו א ו ת ם ל מ ו ל ד ת ם היחידה.
גירוש
בעולם
הגרמנים
את
שינה
פניה
אירופה
של
המזרחית
והמרכזית.
רבים
קיבלו את העובדה בהפתעה גמורה .שנים אחדות לפני ועידת פוטסדם
ל א היו ה פ ו ל נ י ם והצ׳כים א פ י ל ו מ ע ל י ם ע ל ד ע ת ם ,ש ה ג ר מ נ י ם ייעלמו מ א ר צ ו ת י ה ם .
מ ה שהיה ח ל ו מ ם ה ב ל ת י ־ ר צ י ו נ ל י ש ל ק ו מ ץ ״ מ ש ו ג ע י ם ל ד ב ר ״ ,היה ע ת ה ל מ צ י א ו ת .
ו מ ה ח ב ל ש ח ל ו ם זה ה ת ג ש ם ר ק ל א ח ר ה א ס ו ן ש ג ר מ נ י ה ה ב י א ה ע ל העולם.
א י ל ו היו מ ג ר ש י ם א ת ה מ י ע ו ט י ם ה ג ר מ נ י י ם ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ,ועומדים
השלום״
״מתקפת
של
היטלר ,מי
יודע
אולי
—
היתה
לא
איתן.מול
המלחמה
פורצת
כלל?
גירוש
הגדמניפ מארצות מזרה אירופה אכן היה מוצדק משתי ה ב ח י נ ו ת :
הפרקטית והמוסרית
מ ב ח י נ ה פ ר ק ט י ת הושגה ה מ ט ר ה ,ש ע מ ד ה ל נ ג ד ע י נ י ה ם ש ל מ ק ב ל י ה ה ח ל ט ה
הגורלית
הביא,
— חיסול הגורם המתסיס ,הוא ה מ י ע ו ט הגרמני החתרני,
בין י ת ר הגורמים,
אסונות
על
כבדים
העמים
שלא אחת
ש ב ת ו כ ם הוא ישב ,ואף
ג ר ם ל מ ש ב ר כ ל ל ־ ע ו ל מ י ו ל מ ל ח מ ת ע ו ל ם .מ ז ה א ר ב ע י ם ש נ ה המיעוטים ה ג ר מ נ י י ם
א י נ ם מ ע ר ע ר י ם ע ו ד ל א א ת י צ י ב ו ת ן ה פ ג י מ י ת ש ל מ ד י ג ו ת מ ז ר ח אירופה ו ל א א ת
שלום
העולם.
מבחינה
מ ו ס ר י ת ,גירוש
הגרמנים הוא
א ח ד המקרים הבודדים
בהיסטוריה
ש ל ה א ג ו ש ו ת ש ב ה ם חגג ה צ ד ק ה ט ב ע י א ת נ צ ח ו נ ו .ה ח ז ר ת ם של ש ט ח י ם ר ח ב י ם ,
כמעט
״אבודים״,
נקיים
מ א ו כ ל ו ס י ה פ ו ל ש ת ,זרה ו ע ו י נ ת ,גיתן ל ה ש ו ו ת ה ,אולי ,ר ק לחזון ה א ד י ר
של
158
לבעליהם
האמיתיים,
עמי
מזרח־אירופה,
ה ח ז ר ת ארץ־ ישראל ל ב ע ל י ה ה ח ו ק י י ם — ע ם י ש ר א ל .
כשהשטחים
הללו
ד״ר י .קרמיש
על הארכיון המחתרתי ״עונג־שבת״
) ב מ ל א ת 40שנה לגילויו של ארכיון רינגלבלום(
בספטמבר
ה־18
שבת״,
עשרה
,1946היום ש ב ו נ ת ג ל ה ח ל ק ־ ה א ד י ש ל ה א ר כ י ו ן ה ח ש א י ״ ע ו נ ג
ג ר ם ל מ פ נ ה ב ת י ע ו ד ה ש ו א ה ו ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ו ב ח ק ר ה ש ו א ה וגורמיה.
א ר ג ז י ם מ ל א י ם ת ע ו ד ו ת ,שהיו טמונים
ניזוקו
אך
בחלקם,
רובו
רוב
החומר
של
במעבה
היקר
האדמה
ב מ ש ך 4שנים,
והוא
בכמותו
ניצל,
מדהים
ובאיכותו.
לא
במינה
ת ת ו א ר ה ב נ ה מ ל א ה ש ל מ פ ע ל ו ה כ ב י ר — ה י צ י ר ה ה ק ו ל ק ט י ב י ת היחידה
של
ריגגלבלום
ההיסטוריוגרפיים
שטחי
של
הזה
החיים.
עבודות
ועוזריו
מלפני
זו
דרך
בימי
המלחמה
עתידה
ובגיהולו
כושר
וללא
היתה
המחקר שאותן תכנן
הארגון
המלחמה
הכרת
לתת
והשואה,
דרכו
את
ללא
להקיף
גם
פירותיה
ב ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ .כן ע מ ד ל ו
שבלט
בעבודתו
המדעית
ידיעת
מפעליו
במחקרו
כל
את
המפליא
בהיקף
בהקמת המפעל
עוד
והציבורית,
לפני
המלחמה.
בשנת
ליד
,1923
בהיותו
סטודנט
צעיר
)כבן
(23
ארגן
עמנואל
רינגלבלום,
״ ה מ ע ו ן ה א ק ד מ י ב ו ר ש ה ״ א ת ״ ה ס מ י נ ר ל ה י ס ט ו ר י ה יהודית״ ,ש ר י כ ז ס ב י ב ו
ק ב ו צ ת ה י ס ט ו ר י ו נ י ם צ ע י ר י ם מ א ו נ י ב ר ס י ט ת ורשה ,ש ה כ י נ ו א ת ה ד י ס ר ט צ י ו ת ש ל ה ם
על
נושאים
ב ת ו ל ד ו ת ה י ה ו ד י ם בפולין .ב ר א ש י ת ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ש י נ ה ה ס מ י נ ר
א ת ש מ ו ל ״ ח ו ג ה י ס ט ו ר י ו נ י ב ל י ד ש ו ח ר י ייו״א״ ,ש מ נ ה ל מ ע ל ה מ ־ 3 0מ ש ת ת פ י ם
מהפקולטה
ה ה ו מ א נ י ס ט י ת ש ל א ו ג י ב ר ס י ט ת ורשה .ה ת פ ת ח ו ת החוג ,ש ב ו ה ת ר כ ז ו
מ י ט ב ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ה צ ע י ר י ם היהודים בפולין ,מ ש ת ק פ י ם ב א ר ב ע ה ק ו ב צ י ה מ ח ק ר י ם
של
חבריו,
שהופיעו
ה י ס ס א ר י ק ע ר ״ ),1926
במשך
ה ש נ י ם ,193&—1926
היינו
שני
קובצים
״יוגגער
(1929ו ש נ י ה ק ו ב צ י ם שיצאו ב ש י נ ו י ש ם :״ ב ל ע ם ע ר פ א ר
השם
מעיד
על
ה ת פ ת ח ו ת החוג
געשיכטע״.
שינוי
שכתב־העת
יצא מ ג ד ר כלי מבטא של
ועל
יומרתו,
כאילו
לציין
היסטוריוגים מ ת ח י ל י ם .
159
ה ו ד ו ת ל י ו ז מ ת ו ש ל ר י ג ג ל ב ל ו ם ,ה ת ל ה ב ו ת ו ועקשגותו ,כ ו ש ר א ר ג ו נ ו ה מ ו ב ה ק ,
ו ע ל כ ו ל ם ,מ ס י ר ו ת ו ב ל ב ו ב נ פ ש לרעיון ה ק מ ת ק ר ן ה מ ד ע ה י ה ו ד י — ה ת ל כ ד ח ו ג
ה צ ע י ר י ם ה ר א ש ו ן בפולין ,ש ה ג י ע ל ש י א ש ג ש ו ג ו ב ע ש ו ר ה ש נ י ש ל
ההיסםוריונים
קיום פ ו ל י ן ה ע צ מ א י ת ,ב ש נ ו ת — .1939—1928ל ז ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ו ת י ק י ם כ ב ל ב ן
ע ל ת ה ע ל ה ב מ ה ק ב ו צ ה ש ל היסטוריונים צ ע י ר י ם ש ה צ ע י ד ו ק ד י מ ה א ת
ושיפר,
המחקר של
חדשות.
תולדות
הישגיהם
היהודים
ושיוו ל ו
המתודולוגיים
שיטות
במחקריהם
מתודולוגיות
סמוגים
וקונצפטואליות
בהרחבת
המקורות,
בסיס
ב ע י ק ר ע ל ־ ז י ש י מ ו ש ב ת ע ו ד ו ת ו מ ס מ כ י ם ש ל ארכיונים רגיוגליים .ה ה י ס ט ו ר י ו ג י ם
שקדמו
לשיפר
שיפר,
כמעס ל א
ההיסטוריון
נתנו א ת דעתם ע ל ההיסטוריה
הוותיק
הרב־צדדי,
כאחד,
והחדשן
והיה
הכלכלית
שבהרחיבו א ת
זה
תולדות
ה כ ל כ ל ה ה י ה ו ד י ת ת י ד ה ד ג ש ת ה ג ו ר ם ה כ ל כ ל י ,ה נ י ח י ס ו ד ו ת מ ת ו ד ו ל ו ג י י ם חדשים.
ה ד ג ש ת ה ג ו ר מ י ם ה כ ל כ ל י י ם והסוציאליים ב ת ו ל ד ו ת י ה ד ו ת פ ו ל י ן ע ו ב ר ת כ ח ו ם
השני ב כ ל
יצירתו ש ל
ריגגלבלום,
נושא ד ג ל
הדור
היסטוריונים
הצעיר ש ל
ש ק ם בין ש ת י מ ל ח מ ו ת העולם .בניתוחם ההיססורי ש ל ההיסטוריוגים ה ל ל ו ל א
חסרה,
הגישה
בדיד כלל,
לדינאמיקה
האנאליסית
אירועים
הסוציאלית ש ל
היסטוריים ,ו ל א ח ס ר ה ג י ת ו ח ע ל מ ה ו ת ן ה ח ב ר ת י ת ו ה כ ל כ ל י ת ב ח י י ה ק ה י ל ו ת ו ע ל
החיים ה ד מ ו ג ר פ י י ם ו ה ת ר ב ו ת י י ם .
עבזות
איגו
מ ח ק ר ר ב ו ת ש ל ע מ ג ו א ל ר י ג ג ל ב ל ו ם הן ר א ש ו ג ו ת ב ת ג ל י ו ת י ה ן .ה ו א
מ ח מ ת שום
בעבר ו א ת
העוול
הזדמגות בדי לחשוף א ת
החברתי
שהאוליגרכיה
הריבוד
הקהילתית
החברתי
הסבה
היהזי
בציבור
להמוני ה ע ם .הוא
ג ם ב ע ל ח ו ש י ם מ ח ו ד ד י ם ל א ו ר ח ו ת החיים ש ל ה מ ו נ י ה ע ם ו ל ה ו ו י י ת ם .כ ד ל מ ש ל
ב מ ח ק ר י ו ״ ו ר ש ה ב מ א ה הי״ח״ ,ו ב ע י ק ר ב ע ב ו ד ת ו ה מ ק י פ ה ע ל ״ ת ו כ נ י ו ת ו נ ס י ו נ ו ת
עיסוקים ש ל
להסבת
מעלה
היהודים בימי ה מ ל ר סטאגיםלאב אוגוסט
ר י נ ג ל ב ל ו ם ע ל פ ג י ה מ י ש ו ר ההיסטורי א ת
פוניאסובםקי״,
ע מ ק ־ ה ב כ א ש ל חיי היהודים
בימים ה ה ם :ה מ צ ו ק ה ,ה ק ב צ נ י ם ,ה פ ו נ ד ק א י ם ה מ ר ו ש ש י ם ו ה מ ש ו ע ב ד י ם ל ״ פ ר י צ י ם ״ .
ק ו אופייני א ח ר המציין א ת רינגלבלום היא האקטואליזציה .ה ו א ה י ה פעיל
הפוליטיים,
בחיים
דיסציפליגה
החברתיים
אקדמית
והתרבותיים .אין ה ו א
בלבד ,הוא מטיל על
רואה
החקר גם
במחקר
ייעוד
ההיסטורי
סוציאלי
להארת
ה ב ע י ו ת ה א ק ט ו א ל י ו ת .ל ד י ד ו ,מ ח ק ר היסטורי ה ו א ל ק ח ב ע ל מ ו ס ר ה ש כ ל .י ת י ר ה
מזו ,ח ק ר ההיסטוריה צריד לשמש נ ש ק למאבק החברתי בן־זמננו .ל ש ם כ ד הוא
לעריד
נוטה
השוואות בין
ה ע ב ר וההווה,
ולהקיש מ ן
ההווה.
העבר על
הוא
ח ק ר א ת ק ו ר ו ת ה י ה ו ד י ם ב פ ו ל י ן ב ע ו ד עינו פ ק ו ח ה ו א ו ז נ ו ק ש ו ב ה ל ה ו ו ה ,שכן
הוא נמנה ע ם ההיסטוריונים המבססים א ת צדקת השקפותיהם בראיות היסטוריות.
ב ה ק ש ר ז ה ר א ו י ל צ י י ן מאפיין נ ו ס ף
המפעל
המדעי
הקולקטיבי,
ושל ה״חוג״ ש ל
דהיינו
ההיסטוריונים
יוזמתו
היהודיים
חשוב ש ל
הארגונית
הצעירים
כמארגנו של
רינגלבלום
והנהלתו של
בורשה .ה ו א
ה״סמינר״
עורר
אצל
היסטוריוגים — ח ב ר י ״ ה ח ו ג ההיסטורי״ א ת ה ה ת ע נ י י נ ו ת ו ה ר צ ו ן ל ח ק ר ר ג י ו נ ל י , .
עבודות
א ח ד ו ת ו ד י ס ר ט צ י ו ת ע ל קהילות ,ח ו ב ר ו
בהשפעתו ש ל
ד י ג ג ל ב ל ו ם .אף
״ מ י ב צ ע ה פ נ ק ס י ם ״ ב ו צ ע ח ז ו ת ליוזמתו .היתד .זו פ ע ו ל ת א י ת ו ר ו ר י ש ו ם פ נ ק ס י ־
קהילות
וחברות
שהקיף
מאות
קהילות
)מדובר
בפנקסים ה ח ל
מהמאה
היידן
ע ד .(1916א ו ל ם פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ו ה מ צ ו ק ה ה כ ס פ י ת ה מ ת מ ד ת מ נ ע ו א ת ה ת ח ל ת
160
השני של המבצע ,כלומר רכישת הפנקסים בכסף ,במקומות שעוד ניתן
השלב
היה ל ר ו כ ש ם ,או ה ע ת ק ת ם .
ניתן ל ו מ ר כי ע ל יסודות שהונחו לפני מ ל ח מ ת העולם הראשונה
בסיכום
ע ל ־ י ד י מ ש ה שור ,מ א י ר ב ל ב ן ו י צ ח ק שיפר ,הקימו ,ב נ י ה ד ו ר ה ו ו ת י ק ו ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם
הצעיר,
מהדור
העצמאית,
היה
בניין
מרשים
מדעי
בלי
שהתפתח
והגיע
הרף
בפולין
לשיא
ב ע ז ן ה פ ר י ח ה ה ג ד ו ל ה ש ל ה ת ר ב ו ת היהודית.
זה עידן ה ז ו ה ר ש ל ה ס פ ר ו ת היהודית ,ש ל מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ,ה מ ו ״ ל ו ת ,
והעיתונות
וכר.
היהודית,
זו
היתד•
תקופת
גם
בהתפתחות
שיא
הסוציאלית־
תרבותית
ש ל י ה ד ו ת מ ז ר ח אירופה ב ד ו ר ו ת האחרונים .ח ו ר ב ן י ה ד ו ת פ ו ל י ן
המרצחים
ה נ א צ י ם ק ט ע א ת ה מ ש ך ה ת פ ת ח ו ת ו של הבניין ה מ ד ע י ה מ ר ש י ם הזה.
הדמים
במבול
רובם
נספו
של
המכריע
בפולין,
ההיסטוריונים
בזי
כמה
ביניהם
היסטוריוגים צ ע י ר י ם ב ר ו כ י כשרון .י ח ד א י ת ם א ב ד ג ם פ ר י ע ב ו ד ת ם ר ב ת ה ש נ י ם
ב ע ק ש נ ו ת ו ה ת מ ד ה ,ו ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת — ביםורים ו ב מ ח ס ו ר .
שהושגה
מפעלו הכביר של ריגגלבלום ,ב ת ק ו פ ת הכיבוש הנאצי — הארכיון ה מ ח ת ר ת י
שבת״,
״עונג
ובנסיבות
הגדול
צמיחתו.
בין
ארכיוני המחתרת ,הוא יוצא דופן
ריגגלבלום
פעל
לפי
בגיטו
שיטת
בתוכנו,
ייוו״א
בסגנונו
חקר
שבתחומי
הכלכלה ,הסטאטיסטיקה ,הפילולוגיה והפולקלור ,שיתפה גם מפשוטי העם באיסוף
חומר .ל צ ז ם ש ל ח ו ק ר י ם ,ס ו פ ר י ם ,ע י ת ו נ א י ם ומורים — ה פ ע י ל ג ם ה ו א פ ש ו ט י ע ם ,
פועלים
שהיו
ובעלי־מלאכה,
פעילים
בחיי הציבור
היהזי
מגוריהם
במקומות
וגורשו ל ג י ט ו ו ר ש ה .אכן נ ת ג ל ו ב י נ י ה ם כ ש ר ו ג ו ת ר ב י ם .
p
של
נ ק ט ר י נ ג ל ב ל ו ם ב ג י ט ו ב י ו ת ר ה ת ע נ י י נ ו ת ,ו ב י ת ר נטייה ל ע י ב ז מ ו נ ו ג ר א פ י
ותופעות
פרשות
סטטיסטיות,
היסטוריות,
כולל
מחקרים
על
השעה,
בעיות
עבזות
ד ו ״ ח ו ת ע ל מ פ ע ל י ם ,ע ל ק ו ר ס י ם חשאיים ,ו כ ר .
החטיבה
המונוגרפיות
החשובה
על
קהילות
ביותר
בארכיון
)בערים
המחתרתי
ובעיירות
פולין
בעיני
היתה
הכבושה(
רינגלבלום
שנכתבו
על־פי
ראשי ה פ ר ק י ם ש ע ו ב ד ו ע ל ־ידי הארכיון ו מ פ ע ל ה ת י ע ז ש ט ו פ ח ע ל ז י ו .מ ו ג ו ג ר פ י ו ת
א ל ה ש ח י ב ו ר ן ג ת א פ ש ר ב ע י ק ר ע ל ־ ז י מ ג ע ו היומיומי ש ל מ ז כ י ר ה א ר כ י ו ן ה י ר ש
ואסר
עם
המאורעות
או
מאות
גציגים
של
גולים ופליטים מכל
קצווי
המדינה,
את
הקיפו
ה ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר ב ח י י ה מ ק ו ם ב ת ק ו פ ה שבין פ ר ח ה מ ל ח מ ה והגירוש,
החיסול
של
היישוב,
כגון
כניסת
הצבא
הגרמני,
פרעות,
גירושים,
מקרי
א כ ז ר י ו ת ב י מ י ה ח ג י ם היהודיים ,ה ק ה י ל ה ו פ ע ו ל ת ה ,ע ז ר ה ס ו צ י א ל י ת ,חיים כ ל כ ל י י ם ,
יחס
הגרמנים והפולנים כלפי האוכלוסיה
ה י ה ז י ת ,חיים ד ת י י ם ,ע נ י י נ י
עבזה
ובעיותיהם ומחנות ע ב ז ה ,ח ו ב ת העבודה ,חטיפת אנשים ל ע ב ז ת ־ כ פ י י ה ,מ ח ל ק ת ־
העבודה
ש ל ה י ו ד נ ר א ט ,י ח ס ה ג ר מ נ י ם כ ל פ י היהודים ב ש ע ו ת
בארכיון
באו
ה ע ב ז ה ,וכר.
מצויות גם מונוגרפיות שנכתבו לפי דפוסים אחרים ,אולם בכולן
ל ז י ב י ט ו י י ס ו ר י ה ם ה ט ר א ג י י ם ש ל היהודים ב ק ה י ל ו ת ש ו נ ו ת .מ ס פ ר ק ה י ל ו ת
זכו ל מ ו נ ו ג ר פ י ו ת א ח ד ו ת .״ ש א פ נ ו ל כ ך ש א ו ת ו מ א ו ר ע ע צ מ ו — כ ת ב ר י נ ג ל ב ל ו ם —
כגון ק ו ר ו ת י ו ש ל יישוב ,י ה א מ ת ו א ר ג ם ע ל ז י איש מ ב ו ג ר ו ג ם ע ל ז י ע ו ל ־ י מ י ם ,
על
ז י יהודי אדוק ,ה ח ו ש ב ב ה ז ד מ נ ו ת זו ע ל הרב ,ע ל ב י ת ־ ה כ ג ס ת ,ע ל ש ד ה ־
ה ק ב ר ו ת ו ע ל ש א ר מ ק ו מ ו ת ־ ק ך ו ש ה ,וכן ע ל
ז י י ה ז י ב ע ל ה ל ך מ ח ש ב ה חילוני,
161
המדגיש
תוך
את
פרטים
בתיאורו
שחשיבותם
אחדים
פחותה
אינה
ה ש ו ו א ת ה ת י א ו ר י ם השוגים ל א ק ש ה ל ה י ס ט ו ר י ו ן
הראשונים...
משל
לקליפות
להעלות מבעד
ה א מ ת ההיסטורית ,א ת מהלכו האמיתי של המאורע״ .דברים אלה תואמים
ל ה פ ל י א א ת ד ר ך כ ת י ב ת ו ש ל ה מ ח ב ר עצמו.
מ ל ב ד מ ו נ ו ג ר פ י ו ת מ ק י פ ו ת היה ה א ר כ י ו ן מ ש ת ד ל ל ק ב ל ת י א ו ר י ם ש ל מ א ו ר ע ו ת
בודדים
חשובים
במאורע
במישרין
שכל
מאורע
גדוש
החומר של
ביותר.
או
ישא עליו
המגמה
עניינית,
בערים
שונים
וישובים
בעקיפין ,כ ע ד י ר א י ה
חותם
מפי
או
בלתי־אמצעי
אנשים
בצורה
של
שהיו
אחרת.
החוויה
קשורים
ה ש א י פ ה היתד,
משום
האמיתית.
כך
״עונג־שבת״ בפרטים סובייקטיביים
ותיאורי־חוויות דרמטיות
ה י ת ה ליצור ,ע ל ־ י ד י צירוף ש ל סוגי
שלמות
ה ח ו מ ר השוגים,
ש ת א פ ש ר ל ח ו ק ר ל ק ב ל ת מ ו נ ה נ א מ נ ה ו מ ק י פ ה י ו ת ר ע ל העגיין הגדון
ו ע ל כ ל ה ק ש ו ר בו.
ה מ ו ג ו ג ר פ י ו ת ע ל ת ח ו מ י ם שוגים ב ג י ט ו ו ר ש ה ע צ מ ו כ ד א י ל ה ז כ י ר א ת
מן
המוגוגרפיות
ה מ ו ק ד ש ו ת ל ק ו ר ו ת ש ל ח צ ר ו ת ה ב ת י ם ב ר ח ו ב ו ו י ל י ג ס ק ה 21ו ר ח ו ב
מוראנובסקה
למחבר
,6מ א ת ה ס ו פ ר פרץ אופוצ׳ינסקי .כ ג ק ו ד ת מ ו צ א ש י מ ש ה
פ ר ש ת ו ע ד הבית ,תוך תיאור המצב הכללי של החצר ותושביה .התיאור שנועד
מתחילה
תולדות החצר
ל ה י ו ת מ צ ו מ צ ם למדי ,נ ת ר ח ב ו ה ס ת ע ף ע ד כ ד י ס י פ ו ר
ותושביה ,ה ח ל מן הימים של ע ר ב המלחמה כולל ה ר ע ש ת ודשה ,כ נ י ס ת הגרמנים,
ה ב ר י ח ה ל ר ו ס י ה ו כ ר .״ מ י ק ר ו ק ו ס מ ו ס זה — ציין ד ״ ד ר י נ ג ל ב ל ו ם — י כ ו ל ל ש מ ש
מ ב ו א ל ק ו ר ו ת י ה ש ל ו ר ש ה )היהודית( כ ו ל ה — ה מ א ק ר ו ק ו ס מ ו ס ״ .
כעין
צ ל ע ה ל ו י ן ת י א ר ה ב מ ו נ ו ג ר פ י ה ע ל ו ע ד ה ב י ת ב ר ח ו ב נ א ל ב ק י — 23
ד״ר
אחד מועדי ה ב ת י ם הוותיקים והמאורגנים ביותר ,ש ב מ ש ד חודשים ארוכים כלכל
מסעדה
—
משלו
את
ופעולתם
התהוותם
של
הבתים
ועדי
שגהפכו
בגיםו,
מ ת א י ם קטנים של עזרה סוציאלית למועצות ב ע ל ו ת אופי רשמי ,אשר מילאו שורה
של
ת פ ק י ד י ם ב ע ל י אופי א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י .מ ל ב ד זה ה י ו ו ע ד י ה ב ת י ם מ מ ל א י ם
תרבותי־חברתי
תפקיד
)היו מ ו ש י ם י ם
קונסטרוקטיבית
עזרה
הנתונים
לדיירים
ב מ ח ס ו ר ,היו ד ו א ג י ם לנקיון ה ב י ת ו כ ר ( .
בתחום
אוירבך
העזרה
על
ה ס ו צ י א ל י ת כ ד א י לציין
המסעדה
מטבח
זה
תיאור
הקמתו
של
ההיקף
המוגבל
מאוד של
להציל
איש מ ח ר פ ת רעב.
על
לאחת
עד
העממית
100,000
ברחוב
צרכנים,
מטבח
זה
א ת המונוגרפיה של
לשנו
כלומר.
ולקוחותיו
.40
בפרקי
רבע
מכלל
מגיעה
העזרה הסוציאלית,
המחברת
ל א היה
מסוימים
יהודי
שימש
ורשה.
למסקנה
ב ז י מטבח
אגב
שבגלל
ע מ מ י זה
ה מ ד ו ר ה ס ג י ט ר י ישגם כ מ ה חיבורים .א ח ד מ א ת פ .אופוצ׳יגסקי ,מ ו ק ד ש
ה מ כ ו ת ש פ ג ע ו ב א ו כ ל ו ס י י ת הגיטו — מ כ ת ה פ ל ו ג ו ת בגיטו .ה מ ח ב ר מ ת א ר
״מרחץ
קיטור״
בעובדות
באחת
מפורטות,
החצרות של
כי
הדלות
פלוגות־החיטוי
הן
היהודית
שהיו
הטיפוס
מ ח מ ת ה ש ח י ת ו ת והניוון ש ש ר ר ו בתוכן.
כן
ומונוגרפיות
)מאת
זמן
הסופרת רחל
קיימים
יעקב
סקירות,
זילברברג
תחקירים
וויטלסון(,
על
החיים
ברחוב
מפיצות
על
קורות
הכלכליים
ווילגסקא
למעשה
את
ומוכיח
מחלת
המשטרה
היהודית
דוד
ברלינר,
)מאת
ט י ק ו צ י נ ס ק י ,א .ג ו ט ק ו ב ס ק י ,נ .ט י ט ל מ ן ו א ח ר י ם ( ,ע ל ה י ח ס י ם בין יהודים ו פ ו ל נ י ם
162
)של
רינגלבלום,
ד׳׳ר
סט.
פ.
רוז׳יצקי,
הנוער
אפוצ׳ינםקי(,
האשד.
היהודי,
היהודיה ) צ ל י נ ה ם ל א פ א ק ,ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד ( ,ה ת י א ס ר ו ן ) ס ס .רוז׳יצקי ,יונה ט ו ר ק ו ב ( ,
ב ת י ה ס פ ר )י .ז י ל ב ר ב ר ג ( ,החיים ה ד ת י י ם )ש .ה ו ב ר ב נ ד ( ,ע ל ה ש ת ת פ ו ת היהודים
במערכת ספסמבר
מבחינה
הכלכליים
מיני
,1939ו כ ר .
בולטת
תיאורטית
והסתעפויותיהם.
החטיבה
עובדו
העוסקת
תוכניות
בהיבסים
עם
טובות
שונים
סעיפים
החיים
של
מפורטים
לכל
נ ו ש א י ם כ ל כ ל י י ם ,ה ו ש ג ו מ ס פ ר ח י ב ו ר י ם ר ב י ־ ע ר ד .א ח ד מהם ,ל מ ש ל ,ש ל
י .ויגקלר ,דן ב כ ו ש ר ה ס ת ג ל ו ת ה ש ל ה א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת א ל ה ת נ א י ם ה כ ל כ ל י י ם
שהשתנו.
של
ה מ ח ב ר ד ן ב ש א ל ה ,כ י צ ד ה ק י מ ו ה י ה ו ד י ם ב ת נ א י הגיטו ש ו ר ה ש ל מ ה
ע נ פ י ייצור ,א ש ר שימשו א ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה פ ו ל נ י ת .ה ו א מציין כי ה פ ל א י ם
היהודים בייצור ח ו מ ר י ג ל ם או
שחוללו
מ ע ז י ם על כושרם העצום
תחליפים,
ל ה ת ג ב ר ע ל מ צ ב י ם ה ק ש י ם ב י ו ת ר — ה ו כ ח ה ל ח י ו נ י ו ת ה ש ל ה א ו כ ל ו ם י ה היהודית,
ש ל א זו ב ל ב ד ש ה ק י מ ה א ת הייצור הזה ,א ל א ה ע ל ת ה ג ם א ת ה ה ב ר ח ה ל ד ר ג ה
כזו ,ש כ ל הייצור יגיע ל צ ד הארי.
החיבורים
בין
של
הכלכלי
המדור
להזכיר
כדאי
את
חיבורו
אליהו
של
גוטקובסקי על סחר עם מטבע־חוץ .המחבר הצליח לחשוף את הסיבות העמוקות
ב י ו ת ר ש ל מ ס ח ר זה .ה ו א מ ת א ר ל א ר ק א ת ה צ ד ה כ ל כ ל י ,א ל א גם א ת ההווי
המיוחד שלו ,א ת ש פ ת סוחרי המטבע ו א ת הליכותיהם .ערך מיוחד נודע ללוח
תנועות־השער
במשך
היומיומיות
כל
המלחמה,
תקופת
כמעט.
ב ח י ב ו ר ו ש ל נ .ס י ט ל מ ן ע ל ה ה ב ר ח ה ה מ א ו ר ג נ ת ו ע ל ג ב ו ר ת הילדים המבריחים,
ש ס י פ ק ו מ ז ו ן לגיטו ,ב א ל י ד י ביטוי ה ה י ק ף ה ר ח ב ש ל ס ה ר זה בורשה ,ש ב מ ש ך
ימי ק י ו מ ו ש ל הגיטו ה צ י ל מ מ י ת ת ־ ר ע ב א ת ר ו ב ה ש ל א ו כ ל ו ס י י ת הגיטו .ב ר ו ר
ש א י ל ו היו יהודי ו ר ש ה מ ו כ ר ח י ם ל ה ת ק י י ם ב מ נ ו ת ה ל ח ם ש ק י ב ל ו ל פ י ה ה ק צ ב ה
הרשמית,
היה
לא
נשאר
לורשה
זכר
כבר
היהודית
הראשונה
״בשנה
של
ק י ו ם הגיטו״.
שדה
לעבודת
נרחב
״עוגג
שבת״
מ ח נ ו ת ־ העבודה,
שימשו
בהם
ניספו
א ל פ י צ ע י ר י ם • יהודים .נ א ס ף ח ו מ ר ר ב כ מ ע ט ע ל כ ל מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה ) ב כ ל אופן
על
העיקריים
והמקיפים
אחת
שבהם(
ביותר
התעודות
מדור
שהיו
הוא
ברובם
התיאור
החשובות על
מחנות
המפורם
מחנה
של
התאכזרות כלפי
ה ת י א ו ר י ם ע ל החיים
בבתי־הסוהר
ש מ ש ם ל א חזרו אלא שרידים מעטים.
על
עינויים.
אחד
העבודה
התיאורים
המאלפים
בקאמפינוס
שהוא
ע ו ב ד י ם יהודים.
ו ב מ ח נ ו ת ־ ה ר י כ ו ז ה ו א דל ,מ ש ו ם
ב ז י רינגלבלום עלה בכל זאת להשפיע
שניים מ ן ה א ס י ר י ם ל ש ע ב ר ,ש ח ז ר ו מ ב י ת ־ ה כ ל א ,ש י ס פ ר ו ע ל ימי האימים
שעברו עליהם.
כן ד א ג ״עונג ש ב ת ״ ל ה ש ג ת חומר על ה ש ת ת פ ו ת היהודים ב מ ל ח מ ת פולין—
גרמניה
על
ב־ ,1939ו ע ל ע מ י ד ת ם ב ק ר ב ו ת .ה ח ו מ ר ש נ א ס ף נ ו ת ן בין ה ש א ר ת י א ו ר
התמורה
קלה,
שחלה
בתקופה
בהלך־הרוח
שלפני
פרוץ
של
האוכלוסיה
המלחמה,
מן
הנגע
הפולגית,
שהשתחררה
האנטישמי.
ברם,
לשעה
התבוסות
בשדות
הקרב והצורך למצוא אשמים ל ת ב ו ס ת ם השיבו א ת האנסישמיות לתחיה.
בורשה,
בבםליונים
למשל,
הוצאו
היהודים
מיחידות
הצבא
הכלליות
וגויסו
י ה ז י י ם מיוחדים ,ב ל ת י מזוייגים ,ש ג ו ע ד ו ל ע ב ו ד ו ת ביצורים .ה ל כ י ר ו ח א נ ט י ש מ י י ם
163
שמציאותם הורגשה
אלה,
במחנות
הרבה
בימים
כבר
המדיגה,
האחרונים• ש ל
והתלקחו
גברו
ש ב ו י י ה מ ל ח מ ה ,ש ב ה ם ס ב ל ו ה ח י י ל י ם היהודים מידי ח ב ר י ה ם ה פ ו ל ג י ם
י ו ת ר מ ש ס ב ל ו מ י ד י ג ו ג ש י ה ם ה ג ר מ נ י י ם .ע ו ב ד ו ת אלה ,מ ת ו א ר ו ת ל מ כ ב י ר
ב ס י פ ו ר י חוויותיהם ש ל ש ב ו י י ־ ה מ ל ח מ ה היהודים.
ח ו מ ר מ ח ק ר י מ י ו ח ד במיגו ה ם ה מ ש א ל י ם ש ג ע ר כ ו ע ל ב ע י ו ת ח ב ר ה ,כ ל כ ל ה
שעובדו
ודמוגרפיה
ריגגלבלום
ע ל ־ ידי
ושימשו
ועוזריו
גגזיהם
להעשרת
וגם
כ ד י •להעריך כ ל ת ו פ ע ה ב ח י י ה י ה ו ד י ם כ ש ה י א ע ו ד ג ה ״חיה וטריה״ — כ ב י ט ו י ו
ריגגלבלום .כך למשל
של
92
דיירי
שסיפק
בתים,
ב מ ח צ י ת השנייה של
נערך
חשובים
פרטים
המצב
על
שנת
1941
מ ש א ל •בין
הכלכלי
של
האוכלוסיה
היהודית .ב א ו ת ו זמן ב ע ר ך נ ע ך ך מ ש א ל נ ו ס ף ע ל צ ר י כ ת מזין ,ש מ ט ר ת ו ה ע י ק ר י ת
היתד.
של הצריכה
ל ח ק ו ר א ת ר מ ת ה ואופייה
האוכלוסיה
בשכבות שונות של
ו ל ה ס י ק מ מ נ ו מ ס ק נ ו ת ע ל ה צ ר י כ ה ה מ מ ו צ ע ת ש ל כ ל יחידה ש ב א ו כ ל ו ס י י ת ה ג י ט א ו ת .
אורחא,
אגב
מזון,
נחקר גם
ה ח פ צ י ם שיהודי ה ג י ט ו מ כ ר ו כ ד י
ערך
כתוספת למגות־הרעב
מצרכי
לקנות
שהוקצבו להם.
מ ק ו ם ח ש ו ב ב ח ו מ ר זה ת ו פ ס מ ש א ל ב ש ם ״ ש ג ת י י ם ו מ ח צ ה ב מ ל ח מ ה ״ ,ש ג ע ר ר
1942
בראשית
השיטה
לפי
משאל
הרפרזנטאטיבית.
כלל
זה
השאלה:
את
מ ה ח ו ש ב י ם א נ ש י ה ר ו ח ש ל נ ו ו ש א ר ש כ ב ו ת ה ע ם היהודי ע ל ה ח ו ו י ו ת ו ה נ ס י ב ו ת
של
50
ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ו ע ל ה ס י כ ו י י ם ל ע ת י ד .ע ל מ ש א ל זה היו צ ר י כ י ם
איש ,גציגי צ י ב ו ר
ספרות,
ואנשי
חברי ועדי
מדע וכר,
לענות
ה ב ת י ם וכן
באי
כוח ש ל ס ת ם י ה ו ד י ם :פ ו ע ל י ם ,ב ע ל י מ ל א כ ה ,ס ו ח ר י ם ו כ ר .ל י ד נ ו ה ג י ע ר ק ח ל ק
מ ן ה ת ש ו ב ו ת שיש בהן כ ד י ל ה ע ז ע ד ו ת נ א מ נ ה ע ל ה ח י ו נ י ו ת ו ה ד י נ מ י ו ת ה ע צ ו מ ה
של היהודים ועל רצונם ה ב ל ת י מעורער להחזיק מ ע מ ד ולחיות.
ענף
באור
עשיר
התוויה
אחרים
ב״עוגג
האישית.
שבת״
רבים
הם
היו
היומנים
האנשים
תוארו
בהם
ש כ ת ב ו יומנים
המאורעות
הטרגיים
כוללניים
ומקיפים,
ה ס ת פ ק ו ברשימות קצרות ,מ ת ו ך כוונה להשלים א ת הדברים ר ק אחרי
המלחמה.
רוב
לטדבלינקה(.
היומנים
האלה
בשעת
הושמדו
)מחבריהם
העקירה
הועברו
הכתבים שנשארו אחריהם הושמדו ביחד עם כל מ ה שהיה להם.
ע ר ך מ י ו ח ד יש ל ר ש י מ ו ת היומיומיות ,ו א ח ר ־ כ ך ה ש ב ו ע י ו ת ו ה ח ו ד ש י ו ת ,ש ל
עמנואל
בצורה
טרם
רינגלבלום
המקיפות
את
שנת
המלחמה
הראשונה,
הואיל
שיטתית א ת התרחשויות התקופה .יומנים אלה נ כ ת ב ו
כתבו
התקופה
יומנים.
ההיא ,יש
נוסף
על
ברשימות
החומר
אלה
בקשר
גם
למאורעות
הערכה
על
ורשם
בשעה
החשובים
המתרחש.
בהם
שאחרים
ביותר
בגלל
של
עסקנותו
הציבורית של רינגלבלום ,ב ע ל התודעה ההיסטורית ,משמשות הערכותיו ת ע ו ד ו ת
ביותר,
חשובות
לפי
שהן
מביאות
לידי
ביטוי
את
הלכי
של
הרוח
הציבור
ע ל כ ל ש כ ב ו ת י ו ו א ת א ש ר ח ש ב ו א נ ש י ה צ י ב ו ר י ו ת היהודית ע ל ה ש א ל ו ת ה ש ו ט פ ו ת
של
חיי הגיטו ו ע ל
המושגים
ש א ל ו ת קיומיות ,ובעיקר
ו ה א ס ו צ י א צ י ו ת ש ל י ה ו ד י הגיטו.
— את
הזעזועים
שחלו
ברשימותיו ובכתביו של
בעולם
ריגגלבלום
מ צ ו י ח ו מ ר ע ל ע ו ב ד ו ת ו ת ו פ ע ו ת ש א י נ ן י ד ו ע ו ת מ ש ו ם מ ק ו ר א ח ר ושורה ע ל י ה ם
מרוחו
ש ל ה מ ח ב ר היוצר ,ש ל ה י ס ט ו ר י ו ן מ ח ו נ ן ב מ ב ט ה י ס ט ו ר י מ ר ח י ק ר א ו ת ,
ומעורב עם הבריות.
ראוי ל ה ז כ י ר ג ם א ת יומנו ש ל א ב ר ה ם לוין ) מ ח ב ר ה ס פ ר ״ ק א נ ט א נ י ס ט ן ״ ( .
164
יש
ב ו ב י ו מ ן זה מ ה ש ה ז ד מ ן ל מ ח ב ר ל ש מ ו ע ל א ר ק על ורשה ,א ל א ג ם ע ל
וסבלותיהם
חייהם
כאשר
נלקחה
בלתי
אגושיים.
בערי
ה ק ש י ם ש ל היהודים
את
א ש ת ו מ מ נ ו ,היה ר ו ש ם
ה ש ד ה .גם
בתקופת
ר ש י מ ו ת י ו יום יום
בגלל תוכנן המעמיק והנאמנות
ה״אקציה״,
עבודה
בתגאי
ב מ ס י ר ת ה ע ו ב ד ו ת ,וכן ה ו ד ו ת
ל צ ח ו ת ה ס ג נ ו ן ו ל ב ח י ר ו ת ה מ ח ש ב ה ,א פ ש ר ל ר א ו ת א ת היומן ה ז ה כ ת ע ו ד ה ס פ ר ו ת י ת
רבת־ערך.
כותבי
והעלו
הכרוניקות המרובים בעילום שם מסרו על
ברשימותיהם
הגיטאות.
מרדכי
המלא
בהיקפם
הרב
את
עינויי
המאורעות היום־יומיים
הגוף
והנפש
אסירי
של
כן מ צ ו י י ם ב א ר כ י ו ן כ ר ו נ י ק ו ת מ א ת ה ר ב ה ו ב ר ב נ ד ,פרץ אופוצ׳ינםקי,
ש ו ו א ר צ ב א ר ט ,ש .שיינקינדר ,ועוד.
לציון
פרץ
מ י ו ח ד ראויים
אופוצ׳יגסקי,
לייב
חיבוריהם
גולדין,
ומסותיהם
יצחק
של
באנשטיין
יהושע פ ר ל ה ,יהודה פ ל ד ,
ואחרים,אשר
תמונה
נותנים
מחרידה
על ה ר ע ב העושה שמות בגיסו; הם מעלים שורה שלמה של דמויות,
חודרים
עמוק לנשמותיהן ומעוררים את הבעיות העיקריות של המציאות בגיסו.
לאחר
אצל
ש נ ת י י ם ש ל ע ב ו ד ה מ א ו מ צ ת ,כ א ש ר ת י ל י ה ח ו מ ר נ ת ר ב ו ,צץ הרעיון
ריגגלבלום ועמיתיו — ל ת ת תיאור כולל ומקיף על
מרישום מקוטע שוסף — לסיסטמםיזציה
לעבור
כי,
אם
של
תהליכים
הגיעה
םרם
מסוימים
השעה
של
לעשיית
כל
סינתיזה,
התופעות
מציאות
ה ג י ס ו וכן
והכללה .הם הגיעו
למסקנה
לסכם
סיכומים
הרי
החשובות
מחובתם
בחיים
היהודיים.
תוכגית
זו כ ו נ ת ה ב ש ם ״ ש נ ת י י ם וחצי״ ,ו ת ו כ נ נ ה ע ב ו ד ה ק ו ל ק ס י ב י ת ,א ש ר ת ק י ף ו ת מ צ ה
א ת ה נ י ס י ו ן ש ל ש נ ת י י ם ו מ ח צ י ת ה ש נ ה ש ל חיי הגיסו .ר א ש י ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ ד נ ו
ב ת ו כ ג י ת זו ע ל פ ר ס י ה ב מ ג מ ה ל ת ת יריעה ש ל מ ה ש ל ק ו ר ו ת ה ת ק ו פ ה ו א ם אין
התמוגה
כל
י כ ו ל ה ל ה י ו ת מ ו ש ל מ ת ,מ פ ג י ש ל א ע מ ד ו ל ר ש ו ת ח ו ק ר י ״עוגג
שבת״
ה מ ק ו ר ו ת ה ת י ע ו ד י י ם הדרושים ,ב ע י ק ר ה ת ע ו ד ו ת ה ג ר מ נ י ו ת ,הרי יש ל ע ב ו ד ת ם
היתרון
ש ה י א נ ע ש י ת מ מ ש בימים ההם ,ע ל ־ י ד י א ג ש י ם ש ח ו ז י ם א ת ה ה י ס ס ו ר י ה
מבשרם
— ע ב ו ד ת מ ח ק ר כ ז א ת ס ו פ ה שאין היא מ ת י י ש נ ת ל ע ו ל ם ו א י נ ה מ א ב ד ת
א ת ערכה הדוקומנםרי.
עבודה
ק ו ל ק ס י ב י ת זו ש ה ח ל ה ב ר א ש י ת
,1942נ ת ח ל ק ה ל ־ 4מ ד ו ר י ם :כ ל ל י ,
מ ש ק י ,מ ד ו ר ל ת ר ב ו ת ) נ ע ר ך ל ת ו כ נ י ת זו ש א ל ו ן מ י ו ח ד ע ל ח י י ה ם ו י צ י ר ת ם ש ל
פעילי
התרבות
לעזרה
סוציאלית.
בתחומים
היהודיה בימי
לביצוע
:
המלחמה( ,מדע ,ס פ ר ו ת ואמנות ומדור
התוכנית צורפו
מוקדש
כ ו ח ו ת ע ז ר ה חדשים ,א נ ש י מ ק צ ו ע
ש ו נ י ם ש ל החיים .ה ע ב ו ד ה מ כ ו ו נ ת היתד ,ל ש י ע ו ר ש ל ל מ ע ל ה מ־100
ג ל י ו נ ו ת ד פ ו ס ו נ ו ע ד ה ל ה ו ו ת ח ו מ ר ב ש ב י ל ה נ ו ש א י ם ה ב א י ם :ה מ ש ט ר ה היהודית,
שחיתות
יתר
ו ק ל ק ו ל ה מ י ד ו ת בגיסו ,החיים ה צ י ב ו ר י י ם ,מ ו ס ד ו ת ה ח י ג ו ך וחיי ה ד ת .
ה ג ו ש א י ם גועדו ל ה ק י ף א ת כ ל
שבחיי
תפקידם
התחומים ואת
התופעות החשובות
היהודים :המצב המשפטי ,התנאים הכלכליים ,תמורות
ביותר
םטמקטוראליות,
ש ל ה י ו ד נ ר א ס ו ה מ ש ט ר ה היהודית ,ע ס ק י ה ב ר ח ה ,מ ח נ ו ת .ע ב ו ד ה ,י ח ס י ם
בין פ ו ל ג י ם ויהודים ,י ח ס ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ל י ה ו ד י ם ,ש א ל ו ת ת ז ו נ ה ו ב ר י א ו ת ו כ ר .
.מ ח ב ר י ם ר ב י ם כ ב ד ה ת ק ד מ ו ב ח י ב ו ר י ה ם :כ ל א ח ד מן ה מ ש ת ת פ י ם ח י י ב היה
165
ל מ ס ו ר ל א ר כ י ו ן א ת ח ו מ ר ה ה כ נ ה ,פ ר י ע ב ו ד ת ו .כך ,ל מ ש ל ,צ ר י ך היה מ ח ב ר ה ח י ב ו ר
הנוער,
את
למסור
הביוגראפיות של
שעל
עולי־ימים,
עמד
הכולל
על
לכתוב
א ת ע ב ו ד ת ו ,כ ך נ צ ט ב ר ב י ד י הארכיון ח ו מ ר ר ב ־ ע נ י י ן מ ת ח ו מ י ם ש ו ע ם
יסודן
ע ל ה מ צ י א ו ת ה י ה ו ד י ת ב י מ י ה מ ל ח מ ה .ברם ,ב ז מ ן ש ע ב ו ד ה זו ש ל ״ ש נ ת י י ם ו מ ח צ ה ״
ע מ ד ה ל י ה פ ך ל ע ב ו ד ה ש ל ״ ש ל ו ש שנים״ ,י ר ד אסון ח ד ש ע ל ר א ש י ה ם ש ל י ה ו ד י
ו ר ש ה — ה ״ א ק צ י ה ״ .ואז ה ו ח ל ב א י ס ו ף ח ו מ ר על ט ר ב ל י נ ק ה ,ע ל ס מ ך ע ב ו ד ת ם
של
שהצליחו
יחידים
ל ה י מ ל ט מ ש ם ועל
סמך סיפוריהם של
ממחנות
חוזרים
שונים ב ע ר י ־ ה ש ד ה .נ ע ש ה נ י ס י ו ן ל ק ב ל ת מ ו נ ה ב ע ר י ם א ל ה ב י מ י ה ע ק י ר ה ב מ ג מ ה
ש ש ו ם ע ו ב ד ה מ ח י י ה י ה ו ד י ם ב י מ י ה מ ל ח מ ה ל א ת י ש א ר גנוזה מ ע י נ י ה ע ו ל ם .
של דבר ,מהווה
בסיכומו
״עונג־שבת״
ארכיון
)ארכיון
אוצר
רינגלבלום(
ב ל ו ם ל ת י ע ו ד ת ו ל ד ו ת ה ת ק ו פ ה .מ ר ו ב י ם ומגוונים ה ם ה ת ח ו מ י ם ש ה ק י פ ה ה ע ב ו ד ה
״עונג
של
החיים
שבת״
שלנו,
לפרס
ואי־אפשר
כתב
רבי־הדמויות״,
כולם.
את
רינגלבלום.
״מרובים
ניתן
הם
ומגוונים
ל ו מ ר כי אין
כעצם
תופעה
אף
ח ש ו ב ה •בחיי היהודים ב י מ י ה מ ל ח מ ה ,א ש ר ל א נ ש ת ק פ ה ב ח ו מ ר ש נ א ג ר ע ל ־ י ד י
ועמיתיו ,ואין ל ך א ף ש ס ח או א ס פ ק ס מ ח י י היהודים ,ו ב פ ר ט מ ח י י
רינגלבלום
יהודי פ ו ל י ן — ש ל א ה י ה ל נ ו ש א ב ״ ע ו נ ג שבת״ ,כ י .״ ע ו נ ג ש ב ת ״ ל א היה ר ק
לתיעוד ,אלא גם מכון שניהל בחשאי פעילות מ ח ק ר מסועפת.
מרכז
גדול
הכוח
ערכן של היצירות
שביהודי
הנפשי
ש ג ת ח ב ר ו בגיםו ,ל א ד ק מ ש ו ם ש י ש
וגילוי
חיוניות
בעם.
הטמונה
יצירות
בהן
גילוי
הן
אחד
אלה
מגילויי ה ע מ י ד ה ה ר ו ח נ י ת ש ל ה נ י ד ו נ י ם ל מ ו ו ת ו ב י ס ו י ל ח ו ש ה ה י ס ט ו ר י ה מ פ ו ת ח
ש ל ה ם .הן מ ג ל ו ת פ ר ש י ו ת ש ל מ ו ת ש ל ההיססוריה ה פ נ י מ י ת ש ל ה ג י ם א ו ת .ב ה ע ד ר
ח ו מ ר זה היה ג ש כ ח ז כ ר ק ה י ל ו ת ר ב ו ת ,שאודותיהן ל א מ צ ו י י ם מ ס מ כ י ם כ ל ש ה ם .
גדול ל א י ן ע ר ו ד היא ח ש י ב ו ת ם ש ל גגזי הארכיון ה מ ח ת ר ת י ל ח ק ר הגיםו ,כ י י ש
כדי לשקף שיקוף
בהם
החוויות
מלא
האישיות ,ו ל ה ס י ר
את
על
המאורעות
ועל
פרסיהם
הרקע
שלהם,
א ת ה ל ו ט ש ב ו היתה ע ס ו פ ה פ ע ו ל ת ה ה ש מ ד ה .
ה ו ד ו ת ל ד ״ ר ר י ג ג ל ב ל ו ם ה ר ו ח ה ח י ה של הארכיון ה מ ח ת ר ת י ,ש ה י ה מ ש כ מ ו
ו מ ע ל ה ב מ ק צ ו ע ו ,ב כ ו ש ר ע ב ו ד ת ו ו ב י כ ו ל ת ו הארגונית ,ה ו ש ם ה ד ג ש ב ע ב ו ד ו ת מ ח ק ר
של
״עוגג
על
חיי היהודים
לא
שבת״
על
בתגאים
מגילת
של
העינויים
סכגת
ומלאכת־ההשמד,
ההשמדה,
ובראש
כי
אם
בעיקר
ובראשוגה
על
מאמצי
ה ת ג ג ד ו ת וגילויי ה מ א ב ק ש ל ה י ה ו ד י ם ג ג ד הצורר.
זאת
הוא
ועוד:
ראה
היהודי
הפולנית
בו
ריגגלבלום
אחת
הזרועות
הלאומי״ העביר
תוכנית
ומפה
הפד
של
את
מפעלו
תנועת
המרי
למכשיר
היהודית
בידי
יעיל
וראוי
לציין
ב י מ י ה ה כ ג ו ת ל מ ר ד מזוין ב ג י ט ו ל ש ל ט ו נ ו ת
של • המחבואים
המשמשים
לשמירת
המחתרת,
שהועד
המחתרת
הארכיון.
ל מ ר ב ה ה צ ע ר ,ר ק מ ע ט מ ז ע ר מ י צ י ר ת ״עונג ש ב ת ״ י צ א ל א ו ר .
במלאת
א ר ב ע י ם ש נ ה ל ג י ל ו י ה ח ל ק הראשון ו ה א ר י ש ל ה א ר כ י ו ן ה מ ח ת ר ת י ,
הופיע ס פ ר מ ק י ף ש ג ו ע ד ל ה צ י ג מ ב ח ר ג ר ח ב מ כ ל סוגי ה ת י ע ו ד ה מ צ ו י ב א ר כ י ו ן
זה ,ש ל א פ ו ר ס מ ו ע ד כ ה ,א ו פ ו ר ס מ ו ב ק י צ ו ר י ם ו ב ה ש מ ט ו ת מ ג מ ת י ו ת ,ה פ ו ג ע י ם
כ ש ל י מ ו ת ה מ ק ו ר .ה פ ר י ס י ם ש נ ב ח ר ו כ מ ו ב ה ק י ם ומצםייגימ מ פ א ת ה ת ו כ ן ו ה צ ו ר ה ,
166
תורגמו
ל א נ ג ל י ת מ ש פ ו ת ה מ ק ו ר ) ב ע י ק ר מיידיש ו מ פ ו ל נ י ת ו מ ק צ ת ם מ ע ב ר י ת ( * .
הספר הזה היה צ ר מלהכיל א ת בל
בכרכים
ה ח ו מ ר ש ת ו ר ג ם ו ה ו א יוצג
בהרחבה
הבאים בסידרה המתוכננת במפעל הכולל.
ב מ ק ב י ל א ג ו ע ו ב ד י ם זה ז מ ן ר ב ב י ח ד ע ם ב י ת ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ע ״ ש י צ ח ק
הכנת
קצנלסון
על
עמנואל
ריגגלבלום
הוצאה
אקדמית,
שנכתבו
מלאה
בעצם ימי
ושלמה ,ש ל
המלחמה ,ע ד
ימיו
יומנו
וכתביו
האחרונים
של
)בגיטו
ובצד הארי(.
כ ן י פ ו ר ס ם ב ק ר ו ב ,ע ל ־ י ד י ״יד־ושם״ ,ה כ ר ך ה ר ב י ע י ש ל ״ ע י ת ו נ ו ת ה מ ח ת ר ת
בורשה״
היהודית
ובראשוגה
ונעשים
מאמצים
להוציא א ת
בראש
תיעוד יקר ע ר ך זה
בתרגום לאנגלית.
תודות
ל מ ע נ ק ש ק י ב ל נ ו מידידנו ה מ ס ו ר ה ע ו ״ ד אירווין ש ר מ ר ,א נ ו מ כ י נ י ם
ל ד פ ו ס ,ב ת ר ג ו ם ל א נ ג ל י ת ,א ת יומניו ו כ ת ב י ו ה ב ל ת י ידועים מ ה ש נ י ם 1943—1940
של
הסופר
וממשתתפיו
לפרסום
והעיתוגאי פ ר ץ
אופוצ׳יגסקי,
ה ק ב ו ע י ם והכי חרוצים ש ל
מהסופרים
הארכיון
ביותר
בגיטו,
המחתרתי .כן געשים
הכגות
הפוריים
מ ב ח ר י צ י ר ו ת ס פ ר ו ת ביידיש ש נ מ צ א ב ש ג י ה ח ל ק י ם ש ל ״עוגג ש ב ת ״ .
ה ו צ א ת ס פ ר זה
נ ת א פ ש ר ה ע ל ־ ידי
מענק
שנתקבל
מאחיה של
המחנכת
גניה
ס י ל ק ס ז״ל.
במפעל
הכולל מתוכננים כרכים ע ל בעיות כלכליות )כולל ה פ ע ל ת התעשיה
ב מ ח ת ר ת ( ו ד ר כ י ה ה ת נ ג ד ו ת ה כ ל כ ל י ת ,ע ל ב ע י ו ת ת ר ב ו ת ,ח י נ ו ך ו ל י מ ו ד י ם חשאיים.
כ ן י ש ל ה ו צ י א א ת ה מ ו ג ו ג ר פ י ו ת ש ל יישובים יהודיים ש ה ו ג ל ו ו ה ו כ ח ד ו ו ש ל מ ח נ ו ת
ב ש נ י ם ,1942—1940ש ב ה ם מ צ א ו א ת מ ו ת ם א ל פ י ב נ י נ ו ע ר
עבודה
)עינויים(
יהודים.
כ מ ו ־ כ ן ראויים ל פ ר ס ו ם ה מ ו נ ו ג ר פ י ו ת ש ל ועדי ה ב ת י ם ב ו ר ש ה ותיאורים
מקיפים
של
הראשון
בורשה
ע צ מ ה ועוד.
מאורעות
בודדים
חשובים
ביישובים
שונים,
ובמקום
ב כ ך נ ק י י ם א ת צוואתו ש ל ר י נ ג ל ב ל ו ם ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה .י ש צ ו ר ך ״ ל ה ח י ש
כ כ ל ה א פ ש ר י ״ א ת פ ר ס ו מ ו ש ל ה ח ו מ ר ש נ א ס ף ביגיעה ,ב מ ס י ר ו ת ו ב ח י ר ו ף נפש.
* To Live with Honor and Die with Honor...! Selected Documents from
Warsaw Ghetto Underground Archives "O.S." [Oneg Shabaath], edited and
annotated by Joseph Kermish, Yad Vashem, Jerusalem, 1986, XLIV + 790 pp.
167
ש
ב < מ <
א
ו
ה
אלפרד קופמן
מ ח נ ה
פעלו על ־פי
הנאצים
אירופה,
השלב
המכונה
תוכנית
״הפתרון
הראשון ש ל
ו ס ט ר ב ו ר ק
ברורה ל כ ל
הסופי״:
ההשמדה —
ב ח ו ד ש יולי ,ש נ ת . 1 9 4 2 .
פרטיה
בידוד,
בידודם
ב ה ו ל נ ד
בביצוע
גירוש,
החיסול ש ל
השמדה.
החברתי
בהולנד
והכלכלי של
יהדות
הושלם
היהודים
—
1
ב ד ב ב ד הוחל ,כ כ ל ה נ ר א ה ,ב ה כ נ ו ת ל ה פ ע ל ת ה ש ל ב ה ש נ י — הגירוש .ב מ כ ת ב ו
להימלר מ־10
ב ס פ ט מ ב ר 1942 ,
המשטרה .ושל
הביטחון
שירותי
הקמתם של שני
וםטרבורק,
מחנות
״שוכנו״ כ ב ר
הודיע
בהולגד
המעבר עד
מספר
אלבין
ראוטר,
הכבושה,
להשלים
שהוא
אוקטובר של
מגורשים.
״גנראל־קומיסאד״
של
את
אותה
השניVoght ,
מקווה
השנה.
נמצא
באחד
עדיין
מהם,
בשלבי
בנייה ^.s'Hertogenbusch
ש נ י ה מ ח נ ו ת יהיו ,כ כ ל ה נ ר א ה ,מ ס ו ג ל י ם ל ק ל ו ט 40,000א ס י ר י ם ו ״ כ ל מ י
ש נ ר א ה כשייך ר ש מ י ת א ו ב ל ת י ר ש מ י ת ל י ה ד ו ת ,מ כ ל מ ק ו ם שהוא ,י ו כ ל ל ה י כ ל א
ב ה ם א ח ר י ד.־ 15ב א ו ק ס ו ב ר .1942 ,״
ב״דיווח ע ל
מהלך
העניינים״,
ש נ כ ת ב שבועיים
ל א ח ר מכן ,מ ס ר
ראוסר
ל מ מ ו נ י ם עליו ב ב ר ל י ן ש־ 20,000יהודים כ ב ר ״שולחו לאושוייץ״ מ ן ה נ י ד ר ל א נ ד י ם
ו א ת 120,000ה נ ו ת ר י ם ״ מ כ י נ י ם ל נ ס י ע ה ״ 50,000 .מ ה ם יילכדו ב מ צ ו ד ב ־ 2ב א ו ק ס ו ב ר ,
,1942
ב״פעולת בזק
אחת״
ויצופפו
והושלמו לאחרונה״ — ב ו ס ט ר ב ו ר ק
״באותם שני
^.vught
המחנות
שנועדו
ליהודים,
השאר ,היינו — כ ל יהודי ש י י מ צ א
ב כ ל מ ק ו ם ב ה ו ל נ ד — י ש ל ח ו ל ש ם ב מ ה י ר ו ת האפשרית ,ב ה ת א ם ל א מ צ ע י ם ש י ע מ ד ו
לרשותנו.
ל פ י נ י מ ת ה מ כ ת ב י ם מ נ י ח ה י ל ב ד ג ,ש ר א ו ט ר ציפה ל כ ך ש י ו כ ל .ל ה י פ ט ר מ י ה ו ד י
הולנד ביעילות ובמהירות ב א מ צ ע ו ת סידרה ש ל ״פעולות מצוד המוניות ומשתקות״.
א ם א ו מ נ ם ז א ת היתד• כ ו ו נ ת ו ש ל ר א ו ט ר ,צפויה היתה ל ו אכזבה .א ו מ נ ם יהודים
.1י הטרנספורט הראשון עם 1137יהודים יצא מוסטרבורק לאושוייץ ב־ 15ביולי .1942
168
מאוד
מעטים
וסטרבורק
נותרו
בנידרלאנדים
בחיים
המשלוח
לאחר
האחרון
שעזב
את
ב ד ר כ ו ל מ ח נ ו ת המוות ,א ו ל ם ה פ ע ו ל ו ת נ מ ש כ ו ל מ ע ל ה משנתיים ,ו ע ד
שהושלמו הפכו המחנות וסטרבורק vughtnל ח ל ק בלתי נ פ ח ־ ממכונת ההשמדה
הנאצית.
מקומו של מחנה וסטרגורק גשואת יהודי הולנד
ל מ ע ל ה מ־ 100,000יהודים ,גברים ,נ ש י ם ו י ל ד י ם ,ע ב ר ו ד ר ך מ ח נ ה ה מ ע כ ר ה מ ש ט ר ת י
ו ס ט ר ב ו ר ק ו ל ע ו ל ם ל א ש ב ו מ ש ם .ה י ו כ א ל ה ש ש ה ו ש ם ר ק ש ע ו ת א ו ימים והיו
ששהו
במחנה
חודשים א ו שנים ,ר ו ב ם ה ו ח ז ק ו
ת ק ו פ ה קצרה ש ל מספר ימים
או מ ס פ ר שבועות.
ב ק ר ב אוכלוסיית ה מ ח נ ה ה י ה ח ר י ף ו ג ל ו י לעין ,כ י ב ע ל י ה ש ק פ ו ת
המתח
שונות ואנשים ב נ י שכבות חברתיות שונות הוכרחו לחיות בכפיפה אחת .החמור
מ כ ל הניגודים ב מ ח נ ה ה י ה בין מ ס פ ר ם ה ג ד ו ל ש ל יהודי ה ו ל נ ד ש נ ח ש ב ו כ ״ ח ו מ ר
למשלוח״
לבין בעלי התפקידים ,ר ו ב ם יהודים יוצאי גרמניה ,שהתבצרו ה י ט ב
בהגהגת המחנה.
ש ג א ת ם ש ל ר ו ב יהודי ה ו ל ג ד כ ל פ י י ה ו ד י ג ר מ נ י ה היתד .ת ו פ ע ה ידועה .פ ר ט י ם
על כך
היתה
נמצאים
בשפע
בעדות
ובספרות.
הדיעה
הרווחת
בקרב
הולגד
יהודי
ש פ ר ט ל מ ע ט י ם ,ר ו ב ה פ ל י ט י ם ה ג ר מ נ י ם היו מ ו ש ח ת י ם ,ח צ ו פ י ם ואכזריים.
א י ב ה זו נ ב ע ה מ ן ה מ ר י ר ו ת ו ה ע ל ב ו ן ש ח ש ו יהודי ג ר מ נ י ה ,כ ל פ י יהודי ה ו ל נ ד .
א ם כ י אין ע ל כ ך
כולה
כמעט
הוכחות
מאנשים,
בדוקות.
שלטענתם,
מגהיגות
סבלו
מיחס
המחנה
גרוע
היתה
היהודי
ומהזגחד.
מורכבת
נעצרו,
כאשר
כ פ ל י ט י ם ,על־ח־י ה ש ל ט ו נ ו ת ה ה ו ל נ ד י ם ל מ ר ו ת ש א פ ש ר היד .ל מ נ ו ע מ צ ב ז ה א ל מ ל א
אליהם
התייחסו
יהודי
באדישות
הולנד
ה ו ל נ ד ל ב י ן יהודי גרמניה ה ש פ י ע ה
ובלא־אכפתיות.
יהודי
א י ב ה זו בין
ב מ ז ה נ י כ ר ת ע ל האווירה ו ע ל אורח ה ח י י ם
בוסטרבורק.
ב י ן ה ש נ י ם 1935—1933
להולגד.
הותר
ל־ 5,000פ ל י ט י ם יהודים מ ג ר מ נ י ה
ע ל ־ פ י ה ס ד ר ע ם יהודי ה ו ל ג ד ה ם ה י ו
חוקי
פרסום
גירגברג,
להיכנס
אמורים לדאוג לרווחתם .עם
ב ש נ ת ,1935ב א ג ל ח ד ש ש ל יהודי
גרמגיה
שביקשו
מ ק ל ם ב א ר צ ו ת ה ש פ ל ה .ב ס ו ף ח ו ד ש ג ו ב מ ב ר ה ש ת ד ל ו ,כ פ י ש מ ש ע ר י ם ,כ—40,000
50,000יהודים ל ה ש י ג היתרי כ ג י ס ה ל ה ו ל ג ד .ל א ח ר אישור כ ג י ס ת ם ש ל 7,000
מהם ,החליטה
המשך
ההגירה.
מגרמניה,
חוקי,
ממשלת
עמדות
הולנד ב־17
חשאיות
איפשרו ללמעלה
בחודשי
ב ד צ מ ב ר ,1938 ,
שהוקמו
לאורך
לסגור א ת גבולה
הגבול כדי
להבריח
פליטים
משבע־מאות .יהודים להיכגס להולגד באורח
נ ו ב מ ב ר ־ ד צ מ ב ר ,ל ע י ת י ם :תדר
הסכמה
בפגי
בלתי
ש ב ש ת י ק ה מצד־ ה ש ו מ ר י ם
משני עברי הגבול.
ב ־ 1 5ב ד צ מ ב ר ,1938 ,ה ו ד י ע ה מ מ ש ל ח ה ו ל נ ד ש כ ל ה פ ל י ס י ם ,ג ם ה ח ו ק י י ם
ו ג ם ה ב ל ת י חוקיים ,שהגיעו ל ה ו ל נ ד א ח ר י ד.־ 10ב נ ו ב מ ב ר ,1938ירוכזו ב מ ח נ ו ת
מיוחדים.
ל ד ע ת ו ש ל כהן,
טופלו
בדרך זו ר ק
אחוז ק ט ן ש ל
פליטים.
אלה
מ ה ם ש נ ו ת ר ו עדיין ביולי 1940ב מ ח נ ו ת השוגים ,ה ו ע ב ר ו ,כ ק ב ו צ ה ,ל מ ח ג ה ה מ ר כ ז י
169
לפליטים שהוקם בוסטרבורק.
החדש
ב ־ 9ב א פ ר י ל 1939 ,ה ח ל י ט ה מ מ ש ל ת ה ו ל נ ד ,ב ר ו ב זעום ,ל ה ק י ם מ ח נ ה מ ר כ ז י
א ח ד ב ש ב י ל פ ל י ט י ־ ה י ה ו ד י ם ש ב א ו מ ג ר מ נ י ה ,כש־ 1,500מ ה ם ה י ו עצורים ב מ ח נ ו ת
שונים.
ב ־ 9ב א ו ק ט ו ב ר 1939 ,
המרכזי,
שנקרא ל פ י
הגיעו
ושניים
עשרים
ה״גאמאאנטה״ ש ב ה
העצורים
הראשונים
הוקם — וסטרבורק.
למחגה
ימים
חמישה
ל א ח ר מכן ,ב־ 14ב א ו ק ט ו ב ר ,ה ו פ י ע ב ״ ד ה ט ל ג ר א ף ״ מ א מ ר מ א ו י ר ה מ ק ד ם ב ב ר כ ה
א ת פגי
״החלוצים״.
עמודות
בשתי
תיאר
הכתב
בפרוזה
כמעט
לירית
את
האידיליה ש ל ק ה י ל ה ה מ ו ק מ ת ב ת ו ך ה ש מ מ ה .ה י א תוכל ,ב מ ר ו צ ת הזמן ,ל ס פ ק
א ת צ ר כ י ה ם ש ל 3,000ב נ י ־ א ד ם ,ב א ו ו י ר ה כ פ ר י ת מ ק ס י מ ה ע ם ״ ח ל ו נ ו ת ק ט נ י ם
ו ע ל י ה ם ״ ו י ל ו נ ו ת פ ר ח ו נ י י ם ״ .א י ש ל א ה ע ל ה אז ע ל ד ע ת ו ,
ונחמדים״
מ ל ב ב ז ה יהפך
במציאות
שיהיה
ל״לאגר־וסטרבורק״
המעבר
תחנת
שמראה
המוסווית
ל ת א י הגאזים באושווי׳ן ו ב ס ו ב י ב ו ר .
אוכלוסיית
גדלה
וסטרבורק
בהדרגה .ל כ ל
משפחה
ניתן ב י ת קטן,
בן
שגיים א ו ש ל ו ש ה חדרים .ה ב ו ד ד י ם ק י ב ל ו י ח י ד ת דיור ב ת ח ד ר א ח ד א ו ש ו כ נ ו
בצריפי־עץ.
ר ש י ו נ ו ת יציאה
ל א ה י ת ה לעצורים,
ניתנו ל ה ם ב ל י קושי
לדעתו של כהן,
״סיבה
ומבחינת הנוחות
החומרית
התנאים
ל ה ת ל ו נ ן ״ .ל ד ב ר י ו ,היו
ב ו ס ט ר ב ו ר ק .טובים מ א ל ה ש ש ר ר ו ב מ ח ג ו ת ד ו מ י ם ב ב ל ג י ה ו ב צ ר פ ת ,אפילו מ א ל ה
שבמיתקן
הצבאי ,ב ק ר ב ת א מ ס ט ר ד ם ,ש ב ו ב י ק ר .
.
ב מ א י 1940גמצאו ב ו ס ט ר ב ו ר ק כ ־ 5 0ד פ ל י ס י ם .ב ־ 1 6ביולי ,1940 ,ה ו ע ב ר
ה פ י ק ו ח ע ל ה מ ח ג ה מ ס מ כ ו ת ו ש ל ה מ ש ר ד לעגייגי פ ג י ם — ל מ ש ר ד ה מ ש פ ט י ם .
ב א ו ת ו חודש ק ב ע א ת מ ו ש ב ו ב מ ח נ ה ק צ י ן מ ש ט ר ת הביטחון .א ף ־ ע ל ־ פ י ש ה מ פ ק ד
ההולנדי ,ק פ ט ן ש ו ל ,נ ש א ר ע ו ד ז מ ן מ ה ב מ ח נ ה ,עברה ,ל מ ע ש ה ה ש ל י ט ה ל י ד י
הגאצים.
ג מ ת ה ו ג ד ר ו ת ־ ת י ל ו פ ל ו ג ה ש ל א נ ש י ס .ס .ה ו ל נ ד י י ם איישה א ת מ ג ד ל י
השמירה.
ל״לאגר־וסטרבורק״.
מחגה
בהתאם
בארצות
וםסרבורק ה פ ך
ל ק ר י ם ר י ו נ י ם ש ק ב ע ו ה ת י א ו ר ס י ק ג י ם ה ג א צ י ם ש ל ת ו ר ת הגזע ,״היו
ה ש פ ל ה 140,000יהודים״ 100,000 .מ ה ם ע ב ר ו ד ר ך מ ח נ ה ו ס ס ר ב ו ר ק .
״על פי .קני־המידה
שנטבלו
ההולנדיים ל א
לנצרות״ .היו ביניהם יהודים
ליהודים...
מכיוון
נחשבו
רבים מ ה ם
שקיבלו א ת ה ד ת הנוצרית עוד
בימים
ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה מ ת ו ך ה כ ר ה .א ח ר י ם ה ת נ צ ר ו מ ט ע מ י כדאיות ,כ י האמינו ש ב כ ך
ייגצלו מגירוש לפולין .א ח ר י ם ר כ ש ו ל ע צ מ ם ת ע ו ד ו ת ט ב י ל ה מזוייפות ,א ך ל א
חשבו א ת עצמם למצרים.
ל ד ב ר י ו ש ל ק ו ר ט שלזיגגר,
מגהלה
הראשי של
האדמיגיסטרציה היהודית
ב מ ח נ ה ,יזמו ה פ ל י ט י ם ע צ מ ם א ת ג י ה ו ל עגייגיהם ב ו ס ט ר ב ו ר ק .ה י ה זה ,ל ד ב ר י ו ,
ה ר ע במיעוטו .ה א ל ם ר נ ט י ב ה היתד .מ ס י ר ת ה פ י ק ו ח לידיים ל א ־ י ה ו ד י ו ת ל כ ן ה ע ד י פ ו
״ ל נ ה ל א ת ענייניהם״ כ ל ע ו ד ה ד ב ר אפשרי .כ א ש ר ה ו ע ב ר ה פ י ק ו ח ע ל ה מ ח נ ה
ל י ד י הנאצים ,ביולי ,1942ה ם ה ת ר ש מ ו כ נ ר א ה מ ן ה י ע י ל ו ת ו מ כ ו ש ר ה ש ל מ ג ה י ג ו ת
יהודי
גרמניה והחליטו להשאירה ע ל כנה.
ה ״ נ כ ב ד י ם ״ ,ב ה נ ה ג ת ו ש ל ק ו ר ט ש ל ז י ג ג ר ,ייצגו א ת האליטה ,א ת ה ״ א ר י ם ט ו ־
קרטיה״.
מהפליטים
170
ה י ת ה זו
אוליגרכיה
ה ג ר מ ג י ם שהיו
בעלת
עוצמה ר ב ה
מורכבת,
ב מ ח ג ה ע ו ד ל פ ג י יולי .1942א ח ד
כמעט
במלואה,
התפקידים
היה
הרשימה של
עריכת
א ל ה ש נ ו ע ד ו ל מ ש ל ו ח השבועי.
גאמאקר,
בדרך־כלל רמז
מ פ ק ד ה מ ח נ ה ,כ מ ה יהודים ד ר ו ש י ם ל ו ב א ו ת ו השבוע .נ י ת ן א פ ו א ל ו מ ר ש ה י ת ה
ה ש ל י ט ה ע ל ה ח י י ם ו ע ל המוות .ע ק ב כ ך ה ש ת ד ל ו ה כ ל ״ ל ה ח נ י ף ל ה ם ,
בידיהם
ל ש ח ד אותם ,קינאו ב ה ם ו ת י ע ב ו אותם״.
היה זה ,כ כ ל ה נ ר א ה ,״ ח ו ק ב ל ת י ־ כ ת ו ב ״ שאין ל צ ר ף א ל ״ ה נ כ ב ד י ם ״ א ד ם
מ ב ח ו ץ כ ח ב ר ״ ב מ ו ע ד ו ן ה א ק ס ק ל ו ס י ב י ״ ,כ י ע ל ־ י ד י כ ך היתד• נ ו צ ר ת ת ח ר ו ת ש פ י ר ו ש ה
סיכון מ ע מ ד ם הם .ה מ נ ה י ג ו ת ,מ ו ר כ ב ת מיהודי גרמניה ,ה ת נ ג ד ה
במיוחד לקבלת
פ ק י ד י ם ש ל ה מ ו ע צ ה ה י ה ו ד י ת ל ת ו ך שורותיה .ה נ י מ ו ק ל כ ך היה ה י ח ס ״ ה מ ב י ש ״ ש ז כ ו
ל ט ע נ ת ם ,מ צ י ד ו ש ל ״ ה ו ע ד היהודי ל ט י פ ו ל
בו
בפליטים״.
״כעת הגיע תורם״.
ייתכן ב ה ח ל ט ש כ מ ה ״ נ כ ב ד י ם ״ ש מ ר ו ב ל ב ם טינה ל א ל ה ש ש י מ ש ו ב ע ב ר ב ״ ו ע ד
אבל,
לפליטים״.
שהמועצה
לפי
דעתו
של
אוטטנשטיין,
האמיתית
הסיבה
הפחד
היתה
היהודית תצליח להשפיע על גאמאקר ובבוא העת ת ע ב ו ר המנהיגות
ל י ד י ה .א ו ב ד ן ה ש ל ט ו ן מ ש מ ע ו — א ו ב ד ן ה ב י ט ח ו ן ו ה ת ו צ א ה — גירוש.
ה מ ע מ ד ה ש נ י ב מ ע ל ה ב מ ח נ ה היה זה ש ל מ נ ה ל י ה ק ב ו צ ו ת ,ש ל ב ע ל י מ ל א כ ה
ופועלים
שומרי
מוכשרים ,של
הסדר
2
אלה
ושל כל
ש ל ה ם היה
ש״ספאררה״
ט ו ב ל מ ד י כגון ב א ר נ א ו ו ל ד ר או היהודים ש ה ת נ צ ר ו .
הקבוצה
בוסטרבורק:
כמעט
להם
ובה
השלישית
רוב
יהודי
היתה
הולנד,
זו
ה ם ש י מ ש ו כ ח ו מ ר ל מ ש ל ו ח .ל ה ם ל א היה
שום
תקווה
להימלט
מן
הגירוש.
קבוצה
של
הגורל״
״מוכי
״ספאררה״
ו ל א היתד,
זו
היתה
שלישית
לא
ס ט ט י ת ל ח ל ו ט י ן .היתד .ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ל ע ב ו ר מ ה ד ר ג ה ה ח ב ר ת י ת ה נ ח ו ת ה ב י ו ת ר
לזו
לו
שמעליה
כישורים
אם
הצליח
שבאותה
האיש
שעה
היו
להשיג
״ספאררה״
מ ב ו ק ש י ם .אשד.
בעוד
מועד
שהיתה
מוכנה
אם
היו
״למכור
את
או,
חסדיה״ או א ד ם ש ע ל ה ב י ד ו ל ה ש י ג פ ר ו ט ק צ י ה ג ם ה ם יכלו ל ע ל ו ת ב ד ר ג ה .
תגאי
החיים
במחנה
ב ע ל ת צפיפות האוכלוםיה הגבוהה ביותר באירופה ,ל א קיימים
בהולגד,
הארץ
אמורים
ל א ־ מ א ו כ ל ס י ם או
כאלה
שאיגם ראויים למגורים.
אף־על־פי־כן ישגם
גם מקומות גידחים וכאלה שהם מ פ ג ע תברואתי .הגרועים ביותר גמצאים במחוז
ד ר א ג ט ה ו ד ו ו ק א שם ,ב ת ו ר ה ש ט ח ה ח ש ו ף ש ל ש ד ו ת בור ,ה ק י מ ה מ מ ש ל ת ה ו ל ג ד
את המחנה המרכזי לפליטים — וסטרבורק.
המחנה המקורי של המרכז לפליטים כלל בתחילה מ ס פ ר צריפי־עץ .הדירות
השמורות
ל מ ש פ ח ו ת היו ב נ ו ת שניים א ו ש ל ו ש ה
ח ד ת ם ,מ ט ב ח ובו ברז מים,
ב י ת שימוש ו א ר ו ן ב ג ד י ם קטן •.ל ר ו ב ם ה י ת ה ג ם גינה ק ט נ ה .ה פ ל י ט י ם ה ב ו ד ד י ם
סודרו
ב ב ק ת ו ת או ב י ח י ד ו ת ב נ ו ת ח ד ר א ח ד ,מ ט ב ח ושירותים.
ב ד ך ך ־ כ ל ל גרו
ש נ י י ם ע ד ע ש ר ה ב נ י ־ א ד ם ב ב י ת אחד.
המצוקה
ה א מ י ת י ת החלד .ב ב י ת ג י ם ה ס ו ר י י ם הגדולים ,ש נ ב נ ו ב ח י פ ז ו ן ,ש ה י ו
ב א ו ר ך ש ל כ־ 100מ׳ ,ר ו ח ב — כ־ 10מ׳ ו ג ו ב ה כ־ 6—5מי .מ ש נ י ה צ ד ד י ם ל כ ל
.2״Ordedienst״ — שירות מיוחד ששימש ככוח משטרה בתוך המחנה.
171
אורך
של
מסגרת
הבגיין ,ע מ ד ו ד ר ג ש י ־ מ ת כ ת ב ע ל י ש ל ו ש ק ו מ ו ת .ה מ ר ח ק בין כ ל
מ י ט ה ל א ע ל ה ע ל ח צ י מ ט ר .ל ה ל כ ה ,היו צ ר י כ י ם ל ה י מ צ א ב כ ל מ י ט ה —
מ ז ר ן ־ ק ש ו ל פ ח ו ת ש מ י כ ה א ח ת ,א ד ל מ ע ש ה ח ס ר י ם היו ב מ י ט ו ת ר ב ו ת .ה ע צ י ר גאלץ
ל ש כ ב ע ל פ ס י ה מ ת כ ת כ ש ה ו א ל ב ו ש בגדים .א ח ד ה ע צ י ר י ם ק ב ל ע ל כ ד ש ג א ל ץ
כ מ ע ט שבוע עד שיצא המשלוח ורק אז יכול היה
לחכות
ל ק ח ת ״מזרן ר ק ו ב
ומצחין מן המיטה שנתפנתה״.
בעיה
ל א ק ל ה היתד ,כ י צ ד ל ט פ ס ל מ ע ל ה כ ש ה מ י ט ה ש נ פ ל ה ב ח ל ק ד ג מ צ א ה
דווקא
שם .ה ד ר ג ש י ם ,עשויים מ מ ת כ ת ר כ ה ״ ר ע ד ו ״ ע ם כ ל
ביותר
״ כ א ו נ י ה ע ל פ נ י הים״ .ת מ י ד נ מ צ א מ י ש ה ו ש ה ש ת ע ל ו ב מ ש ד כ ל ה ל י ל ה
נשמעו
״ ח ר י ק ו ת וריטונים״ .מ כ נ י ק ו ס ר א ה ב מ י ט ו ת א ל ה ס מ ל ש ל ה מ ח נ ה כ ו ל ו :
״אנחנו
הוקצה
במסע,
נמצאים
חורקת
באוניה
בים
המיטלטלת
תנועה ולו הקלה
גועש.״
לא
מ ק ו ם ל ה נ י ח ב ו ב ג ד י ם ו ח פ צ י ם .בין ה ד ר ג ש י ם נ ד ח ס ו פ ה ו ש ם ש ו ל ח נ ו ת ו ס פ ס ל י עץ
בלתי
מ ה ו ק צ ע י ם .א ל ה היו ״ מ ק ו מ ו ת ה א כ י ל ה ״ .ה ם נ ו ע ד ו ל ש מ ו נ ה א נ ש י ם א ב ל
תמיד
ה צ ט ו פ פ ו ע ל י ה ם ש נ י ם ־ ע ש ר ״סועדים״ א ו י ו ת ר .ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת ,כ א ש ר
ה ב י ת נ י ם ,ש י מ ש ו ה ש ו ל ח נ ו ת במיטות .ה ב י ת נ י ם היו מ ל ו כ ל כ י ם ו מ ו ז נ ח י ם .
התמלאו
כ ד ,ל מ ש ל ,ב ב י ת ן 83מ ת י ד ע ש ר י ם ו א ר ב ע ה ח ל ו נ ו ת ,ש ב ע ה ־ ע ש ר היו שבורים.
מכניקום
נקי
תיאר
הביתן שלו
את
בנעליים מכוסות
ביתן
לאחר
לכלוד.״ ל א ב כ ל
שנוקה
בבוקר:
״אנחנו
נכנסים
ה ב י ת נ י ם היתד,
תאורה
חשמלית.
שמועות שגם
היו ש נ י ת נ ו ר י ם ״ ש ל א ס י פ ק ו ה ר ב ה ח ו ם ״ .היו
לחדר
בכל
התנורים
ו ג ם ה ד ר ג ש י ם ,״ נ ס ח ב ו ״ מ ק ו מאז׳ינו.
א ח ד ש ל ה ב י ת ן ג ו ע ד ל ג ש י ם וילדים ,ו ה א ח ר ל ג ב ר י ם .ב מ ר כ ז ו ,ב ש ט ח
אגף
ה מ ה ו ו ה מ ע י ן מ ח י צ ה בין ח ד ר י השינה ,היה מ ק ו ם ל מ ט ב ח מ ש ו ת ף .כמובן ,ש ו ם
לא
דבר
המזון.
נתבשל
המטבח
אבל
בו,
גם
מילא
הובאו
תפקיד
לשם
של
הדוודים
בית־כנסת
מן
המטבח
משותף.
המרכזי
לחלוקת
המתפללים
התכנסו
שם
ל ת פ י ל ת ש ח ר י ת ו ע ר ב י ת .ב ק צ ה ה ב י ת ן היו ״ מ ק ו מ ו ת ר ח צ ה פרימיטיביים״.
בתי
בגי־אדם
השימוש
ג מ צ א ו מ ח ו ץ ל ב י ת ג י ם .ידוע
לגו כי
למעלה
מ־1,000
נדחסו
ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת ל ב י ת ן כ ז ה ו ל א א ח ת נ א ל צ ו ש ל ו ש ה אגשים ל ה ת ח ל ק
במיטה
אחת.
.כל מ י ש ה ג י ע ל מ ח נ ה פ נ ה ל ש ו ל ח ן ה ק ב ל ה כ ד י ל ה י ר ש ם ו ל מ ל א כ ר ט י ס י ם
רבים .משם עבר ל״משרד החלוקה
ושאלוגים
ה מ ר כ ז י ״ .כאן ,בין השאר ,כ ד י
למסור
א ת ת ע ו ד ת ה ז ה ו ת שלו .א ח ר ־ כ ד ב א א ל ״ מ ש ר ד ־ ה ר ש י מ ו ת ״ ,ש ב ו ג ש א ל
שאלות
ו״אנטראג־שטללה״.
שוב
גוספות.
הופגז
עילגת״.
משם
עבר
ל״משרד
הרווחה
והמגורים״
ב ש א ל ו ת א י ן ־ ס ו פ י ו ת .כ ל זה ה ת נ ה ל
בשפה
״ ג ר מ נ י ת או ה ו ל נ ד י ת
ל ב ס ו ף ה ו ב ל ל מ ק ו ם ה ה ס ג ר ל ש ם ח י ט ו י נ ג ד ״ כ י ג מ ת ״ ? .׳הדבר ה ס ת כ ם
ב ש ע ו ת ש ל ה מ ת נ ה ע ד ש ״ ה ח ד ש ״ היה ר ש א י ל י פ ו ל ע ל מ י ט ת ו ב א פ י ס ת כוחות.״
צ ו ו ת ש ל א נ ש י ש י ר ו ת ־ ה ס ד ר ה ו א ש ק י ב ל א ת פ נ י ״ ה ח ו מ ר ל מ ש ל ו ח ״ שהגיע,
שליווה
והוא
לשמש
אותם
בשלבים
השונים של
תהליד
ההרשמה
עד לביתן
שנועד
ל ה ם כ מ ק ו ם מגורים .ייתכן ש א י ש ש י ר ו ת זה או א ח ר היה מ נ ס ה ל ע ז ו ר
ל ה ם ,ל ו ה י ה ב ט ו ח שאין ע ו ק ב י ם אחריו ,א ב ל ר ו ב א נ ש י ה ש י ר ו ת סיגלו ל ע צ מ ם
את
השיטות
העובדה
172
של
״אדוניהם״
הנאצים.
נהגו
ש מ ע ל ל ס מ ל ש ל ״אורדגוגג דיגסט״
בחוצפה,
חירפו
וגידפו
ולמרות
ג ש א ו מ ג ן ד ו ד צהוב ,ל א ה י ס ס ו
ב א ל י מ ו ת כ ל פ י היהודים ,ב נ י ע מ ם .
להשתמש
מכגיקום
טען ש ח ל ק מאגשי שירות הסדר ,גם הגרמנים וגם ההולנדים —
״גויסו מ ש ו ל י ה ח ב ר ה ה י ה ו ד י ת והיו גסים ,המוגיים ,ח ס ר י ר ג ש ו ת א ג ו ש י י ם ו ר ח מ י ם .
מ ט ר ו ת חייהם היו ה ש ג ת ס י ג ר י ו ת ו כ י ב ו ש י ם ק ל י ם ש ל נשים .ב ה ת נ ה ג ו ת ם ה ב ל ת י
חיקו
הולמת
עמיתיהם
את
הגרמנים
שהיו
במכות
נדיבים
ובבעיטות
אגרוף
מ ג פ י ה ם .ב ע י נ י ה י ה ו ד י ם ב מ ח נ ה ה ם היו ס.ם .יהודים ו ה כ ל ש נ א ו א ו ת ם כ מ ו מגיפה...
ב ז כ ר ו נ ה ש ל א ת י ה י ל ל ס ו ם נ ח ר ט ב מ י ו ח ד היום ש ב ו ה ג י ע ו ל מ ח נ ה ״ ה י ה ו ד י ם ־
ה ק ת ו ל י ם ״ )או ה ק ת ו ל י ם ־ ה י ה ו ד י ם ( .הגזירות ו ה כ מ ר י ם עגדו מ ג ן ד ו ד ע ל ג ל י מ ו ת י ה ם .
היה
ב י נ י ה ם זוג ת א ו מ י ם ״ ב ע ל י א ו ת ם פ ג י גיטו ה כ ה י ם ו ה נ ח מ ד י ם ו א ו ת ו ה מ ב ט
התמים,״
גם
ו א מ ר ו ל ג ב ׳ ה י ל ל ם ו ם ש ע ו ד מ ע ט יגיע ה ז מ ן ש ל
היה
מיסת הערב.
מ מ ר ,צעיר יחסית ,ש ב מ ש ך חמש־עשרה שנה ל א יצא מ פ ת ח המגזר ו כ ע ת
ר א ה שוב ״ א ת ה ע ו ל ם ״ ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה .ה ו א ס ק ר ב ש ל ו ו ה א ת ה מ ר א ה ש ג ת ג ל ה
לעיניו.
היהודים ה מ ע ט י ם ש ה ג י ע ו ב א ו ת ו מ ש ל ו ח
ראשיהם
והם
גולחו
ה ו ש י ט ו ידיים ל ל ח ם
ביחס גרוע
גתקבלו
אולם
ש ל א נ י ת ן להם.
ובמכות,
ה ב ע ת פניו
השלווה והנעימה של הכומר ל א השתנתה.
מכניקוס חוזר וקובל על הרעש הבלתי פוסק בביתנים :״בשעה שש מתחילה
התהלוכה.
כבר
זוהי
ערבוביה
של
שלוש־מאות
גברים
בכבדות
הגוררים
את
רגליהם ומנומנמים ל מ ח צ ה פוגים אל חדר הרחצה .הם גדחקים אל הברז שמעל
ל כ י ו ר ה ג מ ו ך כ ד י ל ה ת ג ל ח ו ל ה ת ר ח ץ .אין מ ק ו ם ל ת ל י י ת ה ב ג ד י ם ו ה מ ג ב ו ת .ה ר צ פ ה
מ כ ו ס ה בוץ ו ש ל ו ל י ו ת מים .פ ו ר צ ו ת
מלוכלכת,
פטפוטים
קולניות,
של
קטטות.״
מריבות
ח ס ר י ט ע ם ו ת ו כ ן נ מ ש כ ו עז־ אין קץ .מ ד י פ ע ם פ ר צ ו
ב ד ר ך ־ כ ל ל על דברים של מה בכך .ק ל ל ו ת הוטחו על ראשי הילדים
השכגות
מכגיקום,
בגלל
התרוצצותם
העובדה ש״אי
הפראית.
אולם
הבעיות
בעיית
א פ ש ר ה י ה ל מ צ ו א פיגה ש ק ט ה
היתה,
או מ ק ו ם
לדעת
שבו יכול
ה א ד ם ל ה י ו ת ע ם עצמו.״ ה א נ ש י ם ל א י כ ל ו ל ב ר ו ח א י ש מ ר ע ה ו ,כ א י ל ו ״ ג ק ש ר ו
זה ל ז ה ב ש ל ש ל א ו ת ב י ד י ה ם וברגליהם.״ ב י ו מ נ ו הוא ר ש ם ש פ ג ש ״ ג ב ר ת ק ש י ש ה
תרבותית
בתחנת
ו מ ש כ י ל ה מ א ו ד ״ ו ה י א א מ ר ה ל ו שהיתר .מ מ ש מ א ו ש ר ת כ א ש ר ש ה ת ה
ההסגר.
גברת
שפתאום
במיטה
גבר
את
אשר
פינקהוף
את
מתארת
תחושתה
של
גערה
רגישה
וביישנית
נ ק ל ע ה ל ״ ג י ה י נ ו ם ״ ש ל ב י ת ן כזה .הזעזוע ה ר א ש ו ן ה י ה ה כ ו ר ח ״ ל ש כ ב
עם נשים
כאשר
זרות
לחלוטין״ .פחד אחז
אותה
אשד.
רגזנית
דחפה
פניה למראה
הנשים
הערומות
בה
ממקומה
בחדר
הרחצה.
למראה
בתור
הביתן
לרחצה.
לבסוף
עצמו
והפחד
בושה -כיסתה
למדה
להשלים
עם
ה מ צ ב .היא ה ת ר ח צ ה ו ה ת ל ב ש ה ב ל י ל ה ב י ט ס ב י ב ה .די היה ל ה ב י ד י ע ה ש ה נ ש י ם
גמצאות
שם .ה ג ר ו ע מ כ ל היה
ב י ת השימוש .היא ח ש ב ה
שלעולם
לא תתרגל
למחשבה שעליה ל ש ב ת שם יחד עם נשים אחרות .הצחגה היתה מ ב ח י ל ה וגרמה
לד .ל ה ק י א .פ ע ם י ש ב ה ע ל י ד ה אשד ,ש ה ר ג י ש ה כ מ ו ה ו פ נ ת ה ב ק ר י א ה ל א ל ו ה י ם
שיהיה ע ד ל ת י ע ו ב זה ו י ע נ י ש א ת הפושעים .ה נ ע ר ה ת מ ה ה כ י צ ד י י ת כ ן ל פ נ ו ת
ל א ל ו ה י ם כ ש ר ק וילון ק ל ו ע מ פ ר י ד ב י נ ן ל ב י ן ב י ת ־ ה ש י מ ו ש ל ג ב ר י ם ו ק ו ל ו ת צ ח ו ק ם
מ ג י ע י ם אליהן .״ ה י י ת כ ן ש א ל ו ה י ם נ מ צ א ב מ ק ו ם מ ב י ש ז ה ? ״
מובן מאליו שלא כל העצירים סבלו מקשיי הסתגלות לחיי המחגה .מכגיקוס
173
מ ת א ר ,ל מ ש ל ,״ פ ל י ש ה של יהודי ת ו ר כ י ה ,ס פ ר ד ,ר ו מ נ י ה ,א י ט ל י ה ו ד ר ו ם ־ א מ ר י ק ה
מאמסטרדם:
שהגיעו
והספרדים
קיבל
בבת־אחת
צורה
הביתן
התורכים
קוסמופוליטית.
צפצפו כמו אנקורים בקול רם ובמהירות כל אחד בלשונו המשופעת
ב ר י ש מ ת ג ל ג ל ת .ה ם ש ו ח ח ו ע ם יהודי ה ו ל נ ד א ו ב ס פ ר ד י ת או ב צ ר פ ת י ת ב ה ט ע מ ה
מ ש ו נ ה .ל ק ב ו צ ו ת א ל ה ל א היד .ש ו ם ק ו ש י ל ה ס ת ג ל ל ה ו ל נ ד י ם ,ל מ ח נ ה או• ל ז ו ל ת ם .
אמורים
הדברים
לגבי
בפרט
התורכים.
התורכית
המושבה
ההורים
הקטנה,
וילדיהם ,ת פ ס ו א ת מ ק ו מ ם ס מ ו ר ל מ י ט ת י .א ת כ ל ש ע ו ת היום ב י ל ו ס ב י ב ה ת ג ו ר
וכבשו
אותו
אחרים.
היו
בתערובת
התענייגו
לעצמם.
מאוד
אדיבים
במיוחד
ולהוטים
במה
להושיט
שמתבשל
עזרה.
בסירים
ילדיהם
של
פםפטו
אנשים
בעליצות
ש ל ת ו ר כ י ת ו ה ו ל נ ד י ת והיו עירניים ,זריזים ו י פ י ם כ מ ו פ ר ח י ם .
מתירנות מינית ושחיתות מוסרית
הרצברג,
אבאל
שהתרחש
שלוחת
וגם
כרוניקות
רושמי
של
אחרים
אותה
הוקיעו
תקופה,
את
ב מ ח נ ה .ו כ ך הוא כ ו ת ב :״ ב ו ס ט ר ב ו ר ק גהגו ה א ג ש י ם ל ה ז ד ו ו ג ב ח ו ש נ י ו ת
רסן.״
שהעצירים
כותב
״חיו
ששמו
אחר,
אינו
המצוטט
ידוע,
ב פ ר י צ ו ת מ ו ח ל ט ת . . .ו מ ו ע ט י ם היו
על־ידי
הזוגות
פראסר,
הנשואים
כתב
ש ל א חיו
ב נ י א ו ף .היתד ,זו ת ו צ א ה ב ל ת י נ מ נ ע ת ש ל א ו ו י ר ת ה מ ח נ ה ה ט ע ו ג ה תאווה מינית.״
מכגיקוס,
מנסה
אינו
בתחום
ה מ ג ל ה ביומנו ה ב נ ה ע מ ו ק ה ו ר ח מ י ם
להסתיר
המין:
את שאט
״בקצה
המחנה
לגבי
הנפש
גמצאת
ל ח ו ל ש ו ת י ה ם של
התנהגותם
גינת־ירק
של
קטנה.
עצירים
היא
בני־אדם
כה
מזובלת
רבים
בצואת
א ד ם .ה ד ב ר מ ע ו ר ר ב ח י ל ה וכן ג ם ה א נ ש י ם .נ ש י מ ת ם מ ע ל ה ר י ח ר ע ו ל ש ו נ ם ט ב ו ל ה
ב ט ו מ א ה מ י נ י ת ש א ו ת ה הם מ פ ר י ש י ם ב ל י הרף .ג ע ר ה או אשד ,ה ע ו ב ר ת על י ד ם
ה ו פ כ ת מ י ד מ ט ר ה ל ב ד י ח ו ת גסות .כ ל ה ע ר ה מ נ ו צ ל ת ל ב ד י ח ו ת ע ל נ ו ש א המין.״
ב י ו ם שני 13 ,ב ס פ ט מ ב ר ,
ביקרתי אתמול
כאשר
צעירות
הפוך.
,1943ה ו א פ ו ת ח ב ז ו ה ל ש ו ן :״ ח ש ת י גועל נ פ ש
בחדר
ב ב י ת ן העונשין.
הרחצה רקדו גברים עם נערות
פ ו ק ס ט ר ו ט וריקודים א ח ר י ם ומישהו ליווה
כולם
העונשין
הזיעו
בחום
ששרר
היה
בביתן.
אותם
זה
מראה
ב ת י פ ו ף על ג ב י ד ל י
בלתי
מכובד.
ביתן
ה פ ך ל א ח ר ו נ ה ל מ א ו ר ת מ ע ש י ם רעים .ר ב י ם ה ם ה ג ב ר י ם והנשים ח ס ר י
מעצוךים
מוסריים.״
מ י ש ה ו א ח ר ר ש ם :״ מ ג ע פ ע י ל מ ת ק י י ם בין ג ב ר י ם ל נ ש י ם .כ ל בוקר ,כ ש א נ י
א ת ה ג ב ר ש ה ו א שכני ,אני
מעיר
כוונה,
אני נעשה עד לפגישתם
נתקל
באשה
ה נ מ צ א ת איתו ,וכך ,ב ל י כ ל
האיגטימית.״
מ כ ג י ק ו ס מ ע י ר מ ס פ ר ה ע ר ו ת ע ל ״ ג ב ר י ם ו נ ש י ם ,נ ע ר י ם ו נ ע ר ו ת ״ החומקים א ל
מאחורי
הטרגדיה
השיחים
של
או
לפינות
המשלוח
האפלות
התלויה מ ע ל
במחנה
״שמתעלמים
לראשיהם.״
ואינם
הוא אף מזכיר
חושבים
על
א ת ״החיזור
ה א ל ־ ח ו ט י ״ בין א נ ש י ה מ ש מ ר של ד,ס.ס .ה ה ו ל נ ד י ו ב י ן ה נ ע ר ו ת היהודיות ה נ מ צ א ו ת
במחנה.
א ח ת מהן ,״ ל ו ט ה ו.״ היא ה נ ע ר ה
״שנעצרה
לאחרונה ,ונכלאה
מפני
ש ק ש ר ה ק ש ר י ם ע ם א ח ד השומרים ,ד ב ר ה א ס ו ר לחלוטין.״ ר ק פ ע ם א ח ת מ ת י י ח ס
מכגיקום
174
ישירות ״למקרים רבים של בגידה ב ק ר ב הזוגות הנשואים
שבמחנה.״
ב ־ 11ב א ו ג ו ס ט 1944הוא כ ו ת ב ע ל מ ס פ ר ם ש ל ה י ל ד י ם ה נ ו ל ד י ם ב מ ח נ ה :״ .״ ה א ש ה ,
ח ו ל ה ב ד ל ק ת ק ר ו ם ־ ה מ ו ח ב ב י ת ן ,5י ל ד ה תאומים ...ב א ו ת ו זמן י ל ד ה
השוכבת
ת י נ ו ק נ ע ר ה ב ת שש־עשרה ...ה מ ח נ ה מ ל א נ ש י ם ה ר ו ת ב נ ו ת כ ל הגילים .כ ג ר א ה
ב א י ם ג ב ר י ם ו נ ש י ם ב מ ג ע ק ר ו ב זה ע ם זה...״
תופעה
למתירנות
יתר
ג ו ס פ ת ש ג ר מ ה ס ב ל ר ב היתד .ה ה מ ת נ ה ,האין־םופית ,ב ת ו ר .ב ד ו מ ה
ה מ י נ י ת ,ניתן ל ז ק ו ף א ף ת ו פ ע ה זו ע ל ח ש ב ו ן ה ת נ א י ם ש ל ע ו מ ס ־
במחגה .העצירים גאלצו ל ח כ ו ת
מרגע
ב ת ו ר ל ה ש ג ת כ ל ד ב ר שהיו ז ק ו ק י ם לו,
כניסתם ל מ ח נ ה עד ליום העזיבה.
כהן־רוד
ולרמות
מתאר
בפרוטרוט כיצד
א ת ה ע צ י ר י ם כדי ל ק צ ץ
עובדי
הצליחו
המטבח
א ת מ נ ו ת המזון שלהם.
לתחבל
בשל
תחבולות
הבצע
רדיפת
ש ל ה ם ,ל א ה ס ת פ ק ו ב ג ז י ל ת המזון ב ל ב ד .ה ם ח ד ר ו ג ם ל ת ח ו מ י ם אחרים.
ג ם מ כ נ י ק ו ס מ א ש י ם א ת א נ ש י ה מ ט ב ח ו א ו מ ר :ה ב ו ק ר ר א י ת י אשה ,מ ע ו ב ד ו ת
ה מ ט ב ח ש מ י ל א ה א ת ה ת ר מ י ל ש ל ה ב כ מ ו ת כ ה ג ד ו ל ה של ת פ ו ח י ־ א ד מ ה מ ב ו ש ל י ם ,
שיכלה להשביע עשרה בני־אדם .הדבר חוזר על עצמו במטבח .הגניבות הקטנות
ל מ י מ ד י ם גדולים.״
מגיעות
העצירים הפכו לקורבנות ״הדה־הומניזציה״ של תוכנית הנאצים עוד
רוב
ב ס ר ם ה ג י ע ו ל ו ם ט ר ב ו ר ק .כ ב ר אז נ ש ל ל ו מ ה ם ז כ ו י ו ת י ה ם ו כ ב ו ד ם ו נ ג ז ל ו ב ת י ה ם
נכסיהם .בבואם למחנה מצאו
וכל
את
באווירה ש ל
עצמם
הפקרות ושחיתות.
האפשר ל ש פ ו ס את האנשים האלה באמות־מידה של התגהגות חברתית נורמלית י
ה י ל ל ס ו ם ל א היו ע ו ד ש ו ם
לאתי
אשליות
הגרמנים.
לגבי כוונותיהם של
״ ר א י נ ו ב ע ל י ל ל ק ר א ת מ ה ה כ ו ל מכוון.״ ע ק ב כך ,ח י פ ש ה ב כ ל ה מ ש ל ו ח י ם א נ ש י ם
שתוכל
להיות
ישישה
שבאופן נוגע ללב ,חזרה וסיפרה
את
להם
לעזר,
בעיקר
ת ר ו פ ו ת י ה ו א ת המשקפיים.
הקשישים
את
התוכל
והנכים.
נזכרה
היא
ש ו ב ו ש ו ב ש ה ש א י ר ה על
לחזור כדי
אותם?
לקחת
באשה
מדף־האח
ביקשה
היא
ל ד ע ת היכן היא נ מ צ א ת ו ל א ן ע ו מ ד י ם ל ה ס י ע א ו ת ה .ישישה א ח ר ת ש כ ח ה שיניה
התותבות
כה
״ ב ב י ת ״ .אשד,
חזק
בביתן
ב ת שמונים,
שהיללםום
ב ז ה ש נ ד מ ה היה כי ״ ל ע ו ל ם ל א ת ו כ ל
בביתנה,
אחזה
באה לבקרה
לעוזבה.״ היא ה ב י ס ה
בעצב
המלוכלך ואמרה לעלמה היללסום שבביתה גם המדרגות הבהיקו בנקיונן
ומעולם ל א הניחה א ת בגדיה מ ת ח ת למיטה.
״הנערות
גדולות״
רבות
הגדולות״
א ל ה ? הן ב ע צ מ ן היו ר ק
היו
כדי
טיפלו
בתינוקות
פליטות משחר
בבית־הילדים.
א ב ל מי היו
״נערות
י ל ד ו ת . .ו ר ק .מ ע ט ו ת ז כ ר ו א ת ב י ת הוריהן.
ילדותן ודעתן
על
ה ח י י ם היתד,
— ״שיש
להילחם
ל ה ת ק י י ם .יש ל ה י ל ח ם כ ד י ל ה י ו ת ת מ י ד ר א ש ו ן ו ל ק ב ל י ו ת ר מ א ח ר י ם .יש
ל ה י ל ח ם כ ד י ל ח ט ו ף ,ל פ י י כ ו ל ת ה מן ה ח ב ר ה הרמאית.״ ג ע ר ו ת א ל ה היו א מ ו ר ו ת
להעניק
טעמו
ל ת י נ ו ק ו ת ח ס ר י ־ י ש ע ,ט י פ ו ל נ א ו ת ו א ה ב ה ,א ו ת ה א ה ב ה שהן ע צ מ ן ל א
א ת טעמה.
הגברת
הנערות
היא
אשר
הגדולות,
עבדה
לא
זמן
תשכח
קצר
לעולם
בבית
הילדים
בטרם
את
צעקות
הילדים
הועברה
לביתן
המפוחדים
של
בלילות.
נזכרת בילדה קטנה שנסוגה ל ת ק ו פ ת הינקות ,ובילדה אחרת ״שלא רצתה
לאכול,
ל ח י י ך או לדבר.״ היה ש ם י ל ד ב ן ש ל ו ש שהוריו ה ו פ ר ד ו מ מ נ ו ב כ ו ח ,
175
ל נ ג ד עיניו .הוא ל א נ ת ן א מ ו ן ב א י ש ו ח ש ד ב כ ו ל ם .כ ל ע ר ב ש א ל .א ת ה מ ט פ ל ת
ש ה ש כ י ב ה אותו לישון א ם ג ם מ ח ר ת ב ו א ו ת ה י ה ״הדודה״ שלו .ג ב ר ת א ש ר נ ז כ ר ת
ב י ל ד ה ק ט ג ה ש ק ר א ה ב ל י ה ר ף ל א מ ה ולאחותו־• וכן ב י ל ד ש ה ו ב א ב מ צ ב ש ל ג ס י ס ה .
ה ד ב ר ״ — היא
״האפשרי
הילדים
שואלת
ואומגם,
תמותת
מכגיקום
ביומנו:
הריאות,
שנית ומחלות המעיים.
— ״שילד קטן עלול
במחגה
״ מ ד י יום
היתה
גבוהה
ג פ ט ר כ א ן ילד.
התנאים
מאוד.
המחלות
למות
ב־7
משברון־לב?״
ביוגי,
1943
רשם
—
דלקת
ה ש כ י ח ו ת הן
ה א ק ל י מ י י ם — קשים,
הזיהום
סכנת
חמורה והתזונה בלתי מספקת.״
כעבור
חרדה.
ע ש ר ה ימים,
ב־17
כתב:
ביוני
״תמותת
לעורר
הילדים מ מ ש י כ ה
ה ש ב ו ע מ ת ו ש נ י ילדים ,ב נ י מ ש פ ח ה א ח ת ,א ח ד ב ן ש נ ת י י ם ו א ח ד ב ן
א ר ב ע .מ ס פ ר ה ג פ ט ר י ם מ ג י ע כ ע ת ל ח מ י ש ה ־ ע ש ר ב כ ל שבוע.״
הגדולים
הילדים
יותר
שוכנו,
שכונה
במה
״מחסה
ליתומים״.
שם
גרו
י ל ד י ם ש ל א היו ל ה ם הורים ,או כ א ל ה ש ה ו ר י ה ם חיו מ ח ו ץ ל ו ם ט ר ב ו ר ק .ל פ ע מ י ם
היו ההורים ו י ל ד י ה ם מ ו ס ת ר י ם ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ו ה י ל ד נ ל ק ח ב ע ת ה מ צ ו ד .י י ת כ ן
ש ה ה ו ר י ם היו בין א ל ה ש כ ב ר ״ נ ש ל ח ו ״ ל פ ו ל י ן ,א ך ה צ ל י ח ו ל ה ס ת י ר א ת י ל ד ם .
ה י ל ד ניצל ,כ ד י ״ ל ה י ש ל ח ״ ב מ ו ע ד מ א ו ח ר יותר .היו ילךים ש ע ן ב ו א ת ג ר מ נ י ה ,
ז ע ו כ ל ל א ם הוריהם ע ו ד ם בחיים.
בגפם ,לפני פ ר ח המלחמה ולא
ב ע י ה ג ו ס פ ת ש צ צ ה ל ג ב י י ל ד י ם ר ב י ם היתד ,ש ב ה י ו ת ם ב מ ח ב ו א ,ש כ ח ו כ י ה ם
יהודים .בין ״ א נ ש י ה ח ס ד ״ ש ה ס ת י ר ו א ו ת ם היו כ א ל ה ש ה ש ת ד ל ו ,ב א ו פ ן מ ו ד ע ,
להפוך
אותם לנוצרים .ילדים אלה
ה ת פ ל ל ו על ־פי המסורת הנוצרית כשידיהם
העת
תפקידם
זו לזו ,והזכירו כ ל
צמודות
את
״ א ך ו נ נ ו ישו״,
א ת ״גואלנו״.
ש ל ה מ ו ר י ם ו ה מ ד ר י כ י ם היה ל ה ח ז י ר א ו ת ם ל ד ת ם ה מ ק ו ר י ת — ב ט ר ם ״ י י ש ל ח ו ״ .
הגברת
״האם
אשר שמעה א ת שיחתן של
ה ע ב ר י ת או
התפילה
את
ש ת י י ל ד ו ת שהיססו איך ע ל י ה ן ל ה ת פ ל ל ,
האחרת.״
לא
מכיוון ש ל א הביגו
זו
את
אף
ל א א ת זו ,ה ח ל י ט ו ל ו מ ר א ת ש ת י ה ן .
לימודים ובידור
פ ע ל ו ב י ת ־ ס פ ר ו ש י ר ו ת ר ו ו ח ה לילד ,ל ג י ל א י ש ש ע ד א ר ב ע ־ ע ש ר ה .
בוסטרבורק
ל פ ג י ח ו ד ש יולי,
,1942ה ק י מ ו פ ל י ט י ג ר מ נ י ה ,ב י ת ־ ס פ ר מ ש ל ה ם .ש פ ת ה ה ו ר א ה
היתד .ג ר מ נ י ת ו ה ת ל מ י ד י ם ל מ ד ו ש פ ו ת ר ב ו ת ,פ ר ט ל ה ו ל נ ד י ת .א ח ר י ש נ ת
פעלו,
למעשה,
שלושה
בתי־םפר:
של
ה פ ל י ט י ם מגרמגיה,
יהודי
של
1942
הולגד
ובית־ספר של הכנסייה למומרים.
כיתת
בית־הספר
בתחתית
שימשה
המבנה החברתי
גם
כבית־כנסת,
בשבתות
ובחגים.
ב ו ס ט ר ב ו ד ק היו העצירים שריצו א ת ע ו נ ש ם ע ל
ע ב י ר ו ת ש ו נ ו ת ש ע ב ר ו .ר ו ב ם נ ת פ ס ו כ א ש ר ל א ע נ ד ו מ ג ן דוד ,כ ש נ כ נ ס ו ל ח נ ו ת
שהכניסה
הפרת
שהפרו
לבית
176
או
נתפסו
לברוח
או
אלה
אליה
א ת חוקי ה מ ש מ ע ת .מ כ ג י ק ו ס מ ו ס ר ״ ש ת י ג ו ק ב ן ת ש ע ה ח ו ד ש י ם
הובא
העוצר.
המעצר.״
אסורה ליהודים.
לחדרי
העוגשין
אחרים
גשלחו
נישבו
גם
בתוך
העצירים
מחבואם
שניסו
על
האסירים לבשו תלבושת מיוחדת :סרבלים כחולים וטלאי אדום ע ל הכתף.
ר א ש י ה ם גולחו.
ב ב י ת ג י ה ע ב ו ד ה ב מ ח נ ה ,י ש ב ו סמוך מ א ו ד א ל ה ל א ל ה הדיירים ה ר ג י ל י ם ו ה ג ב ר י ם
והנשים
ה מ ר צ י ם א ת עונשם .נ ק ש ר ו ק ש ר י ם אישיים כ ל ־ כ ד ק ר ו ב י ם ש ה י מ ג ע ו ת
משיחה
דרשה מאמץ על־אנושי.
ג ם דרםדן וגם כהן מספרים על
יקרים כדי
11,000
למזרח.״
לשוחח
לצאת
גילדרס
מ״בתי
העונשין״ .כ ה ן
כשוחד על
האסירים
בני־אדם
טוען
שחרורו מן
המרצים א ת
״שנתנו סכומי ע ת ק
שהכיר
המאסר
עונשם ל א
אישית אדם,
״ולמחרת
הורשו
ותכשיטים
לפגוש
ששילם
נשלח בכל
עצירים
זאת
אחרים
או
עימם כאשר עמדו כ ב ר על סף ״המשלוח״.
א ח ד י ם מ פ ק י ד י ה מ ו ע צ ה היהודית נ ש ל ח ו ל ו ס ט ר ב ו ר ק ב מ ש ל ו ח ה ה מ ו נ י ה ר א ש ו ן
ש ל י ה ו ד י ה ו ל נ ד ב ת ח י ל ת יולי .1942 ,א ח ד מ י ה ו ד י ה ו ל נ ד שכישוריו ה א ר ג ו נ י י ם
ו ש א פ ת נ ו ת ו ה נ י ב ו ת ו צ א ו ת ברוכות ,נ ש ל ח מיז־ ל ט ר י י ז נ ש ט א ם ,ע ל ־ פ י פ ק ו ד ת ו ה א י ש י ת
ש ל ק ו ר ט ש ל ז י נ ג ר .יש לציין שהמועצה ה י ה ו ד י ת ק ב ע ה ל ע צ מ ה מ ט ר ה והיא —
ל ה צ י ב פ ק י ד י ם מ ש ל ה ב מ ק ו ם ההייררכיה ה מ מ ו ס ד ת ש ל יהודי ג ר מ נ י ה .
ז מ ן ק צ ר ל א ח ר ש פ ו ז ר ה ה מ ו ע צ ה היהודית
התחילו
חבריה להגיע לוסטרבורק עם תרמילי־הגב הרגילים ו ע ם השמיכה הדקה.
ל פ י ד ב ר י ו ש ל מ כ נ י ק ו ס ,נ ר א ה היה ש ה ע צ י ר י ם
שמחה
ב א מ ס ט ר ד ם ) ב ־ 5ביולי,(1943 ,
לאיד נוכח
היהודים מהולנד חשו
ת ב ו ס ת ם ש ל אלה,״ כ פ י ש ח ש ו פ ל י ט י
״אותה
גרמניה ,ש נ ה קודם
ל כ ן ,כ א ש ר ח ב ר י ה מ ו ע צ ה ה ר א ש ו נ י ם הגיעו ל מ ח נ ה .ה ם ה ג י ע ו ב ק צ ב איטי ע ד
29ב י ו ל י ,1943 ,כ א ש ר ״ ה ח ב י ל ה ה א ח ר ו נ ה ״ ש ל פ ק י ד י ה מ ו ע צ ה ה י ה ו ד י ת ע ב ר ה
הרישום.
ד ר ד ביתן
״הפעם״ — כ ת ב
מכניקוס —
״ ה י ה זה
מטען
ממדרגה
ר א ש ו נ ה :ה י ו ב י נ י ה ם א ש ר ,סלוזקר ,איטייה ,ו א ן ד ר ל א א ן .נ ע ד ר ו עדיין פ ר ו פ ׳
כ ה ן ו מ א י ר ד ה פריז .מ פ י הצופים הושמעו ביטויי ש מ ח ה ר ב י ם נ ו כ ח מ צ ו ק ת ם .
׳סוף ס ו ף הגיע ג ם ת ו ר ם ! ׳ ״
פ ר ו פ ׳ כ ה ן ה ג י ע ל מ ח ר ת .ה ם שוכגו ב ב י ת ן ר ג י ל ״בין א נ ש י ם מ ן השורה,
על
גסים ,ע ם מ ע ט
מזרגים
המטען על ידם,
מוטרדים
על־ידי
הפרעושים.״
פרופ׳ כ ה ן היה ,כנראה ,ע ד להערות העוקצגיות שהופגו כלפיו א ד ל א גיסה כ ל ל
ל ה ת ח מ ק מ ן ההמון .ה ו א ע ס ק בענייניו ,ו ב ש ע ת ה צ ו ר ר ע מ ד ב ש ק ם ו ב ס ב ל נ ו ת
ב ת ו ר ,כ מ ו כולם.״ ג ם א ש ר ו ג ם כ ה ן נ ש ל ח ו ל ט ד ז י י נ ש ט א ס ו ז כ ו ל ס פ ר א ת ס י פ ו ר ם
״הועדה ל ה ע נ ק ת תארי כבוד״.
לפני
האנשים
״גכבדים״
ה ק ר ו י י ם ״ ב א ר נ ה ־ ו ו ל ד ר ם ״ היוו א ת ה ק ב ו צ ה ה מ י ו ח ס ת ש ל י ה ו ד י ם
הודות
להגנה
מיוחדת
שפרש
עליהם
המזכיר
הכללי של
המחלקה
פנים ,ק .י .פראדריקם .מעצרם נעשה ב ת נ א י ם ש ל מ ו ת ר ו ת מ מ ש ב״דה
לענייני
שאפפאלאאר
קאסל״ ,בבארנה־ואלד .מספרם היה כ־ 700ו ה ם נמנו ע ם האלימה
החברתית
והאינטלקטואלית ש ל יהדות ה ו ל נ ד :מדענים דגולים ,מומחים בתחום
הרפואה,
כ י מ א י ם ב ע ל י ש ם עולמי ,ג נ ר א ל ב ד י מ ו ס ב צ ב א ה ו ל נ ד 127 ,מ ש פ ט נ י ם
בכירים ,נדבנים ,מדינאים וסופרים מפורסמים — אכן ,ש מ נ ה ו ס ל ת ה ש ל הקהילה
היהודית
משאר
בהולנד .ה ם חיו בגוחות ובביסחה ב מ ס ג ר ת עולמם התרבותי ,מבודדים
החברה .ואז באה
אמסטרדם,
המהלומה.
ביום ש ב ו
פוזרה
המועצה
היהודית
של
ה ו פ י ע ו פ ת א ו ם מ ס פ ר קציגים ג ר מ נ י ם ,מ ל ו ו י ם ב ש ו מ ר י ם.ד .ו ב ח ב ו ר ה
177
גדולה
ש ל א נ ש י ש י ר ו ת ה ס ד ר .ה ם נ כ נ ס ו ל ״ ק א ס ל ״ והודיעו ל ״ ב א ר נ ה ־ ו ל ד ר ס ״
ש ע ל י ה ם ל א ר ו ז א ת ח פ צ י ה ם ת ו ר ש ל ו ש י ם ד ק ו ת ולהיות מ ו כ ג י ם ל צ א ת ל ו ם ט ר ב ו ר ק .
הם הורשו ל ק ח ת א י ת ם מ ט ע ן ב ה ת א ם לכוחותיהם.
פ ר ו פ ׳ ד ר ס ד ן ש ה י ה ב א ו ת ה ק ב ו צ ה ת י א ר א ת ה ל י ל ה הראשון ש ל ה ם ב מ ח ג ה .
ה ר כ ב ת ה ג י ע ה ב ש ע ה 10.00ב ל י ל ה .ר ק ב ח צ ו ת פינו א ת מ ר כ ז ה ה ס ג ר ו ה ו ב א ו ל ב י ת ן
שהיה ש מ ו ר ל ק ב ו צ ת ם — ב י ת ן .85ה ם היו עייפים ,ר ע ב י ם וצמאים .ל א ח ד י ם היו
מזרנים
חיפשו
ו ש מ י כ ו ת א ך ל א ל כ ו ל ם .היה א י ־ ס ד ר איום .אחוזי טירוף,
את
מ ט ע נ ם ו א ת ק ר ו ב י ה ם .ת ו ר ב ל ת י נ ע י ם ה ת א ר ך ל י ד השירותים .י ו ת ר מ א ו ח ר ,ה ב י א ו
״תחליף״
מעין
אי־אפשר
ה ת ב ר ר שאין ס פ ל י ם .
של קפה ואן
העדשים
את מרק
המימי
היה ל א כ ו ל כ י ל א היו ל א צ ל ח ו ת ו ל א כפות...
ה ב א ר נ ה ־ ו ל ד ר ס ל א זכו ל ש ו ם י ח ס מועדף .כמו כ ל העצירים ג ם ה ם ״ ת מ ר נ ו ״
כדי
ו״הערימו״
לקבל
פחות
עבודה
מפרכת,
אך
בסופו של
נדמה
דבר
היה
שהשלימו עם מ ע צ ר ם במידה מ ס ו י מ ת של הכנעה סבלנית וטובת־לב.
אף כ י נ כ ת ב ה ר ב ה ל ע י ל ע ל ה מ ת י ר נ ו ת ה מ י נ י ת ו ע ל ה ה פ ק ר ו ת ש ש ר ר ו ב ת ח ו ם
זה ב מ ח נ ה ,אין ה ד ב ר ח י י ב ל ס ל ף א ת ה ת מ ו נ ה ב כ ל ל ו ת ה .ב ר ו ב ה מ ק ר י ם נ ו ת ר ו
הנאמנות
ו ה א ה ב ה ש ל ה מ ש פ ח ו ת — ע מ ו ק ו ת ויציבות .ל מ ש ל ,ב ח ו ג ו ש ל כ ה ן ־
דוד ,״ כ ל א ח ד ד א ג ליקיריו.״
באמסטרדם,
בטוח
א ש ת ו ש ל כ ה ן ־ ר ו ד שהיה ל ה ״ ס פ א ר ר ה ״
ר צ ת ה ל ב ו א ,מ ר צ ו ג ה ,ל ו ס ט ר ב ו ר ק ,כדי ל ה י ו ת ב ק ר ב ת ב ע ל ה .ה ו א
א ס ר ע ל י ה ל ע ש ו ת ז א ת ,א ף כ י ה ו א כ ת ב ש ו ב ו ש ו ב על געגועיו א ל י ה ״ ה מ ט ר י פ י ם
את
דעתו״.
עם
להיות
הרצברג
מזכיר
משפחותיהם.
משלוש־מאות
מספר
פראסר
אנשים
מתאר
את
שהצטרפו,
מרצונם,
המשלוח
״המחריד״
למשלוח
של
כדי
למעלה
נ ש י ם ו י ל ד י ם ש ב א ו ל ו ס ט ר ב ו ר ק ,כדי ל ה צ ט ר ף ,מ ר צ ו נ ם ל ב ע ל י ה ם
ולאבותיהם.
בידור וטקסים דתיים
היום ג ם א נ ש י ם ב מ ח נ ה ש ח ש ו ב ו ס ט ר ב ו ר ק ת ח ו ש ת הקלה .ק ל א ר ה א ש ר ־ פ י נ ק ה ו ף נ ז כ ר ת
תום תהליך
שעם
הרישום
היתה
הקלה
ל ה מ מ ש ״הרגשה של
ושל
שחרור.״
ל א היה בידיה כ ל ר כ ו ש ,ו ל א ד ב ר י ע ר ך או כסף ,ה ש ת ח ר ר ה מ ן ה ד א ג ה ״ ש ל
ה ש מ י ר ה ע ל ג כ ס י ם או ע ל א ו ב ד ג ם ו ל א ד א ג ה עוד לפרגסה.״ ג ם מ כ נ י ק ו ס מציין,
ש ב ב ו א ו ל מ ח נ ה ל ר א ש ו נ ה ,נ ל ק ח מ מ נ ו ״ ה כ ו ל ״ ואז ״ ל א ה ר ג י ש ש נ ח ו ץ ל ו ד ב ר ־ מ ה ״
ו ״ ט ו ב היה ל ו ב מ צ ב ש ל ח ו ס ר כ ל ו ש ל ה ס ר ת המעמסה.״
הגברת
א ש ר מ ע ל ה א פ י ל ו ״ ז כ ר ו נ ו ת נעימים״ .היה ב מ ח נ ה כ נ ר ד ג ו ל ש ב א
״ ל ב י ת ה י ת ו מ י ם ״ וגיגן ב ע ר ב ,ל פ נ י שהילדים ש כ ב ו לישון .נ ע י מ י ם היו ה ע ר ב י ם
שבילתה
אחרות
ב ח ב ר ת ה ש ל ק ב ו צ ת ה מ ו ס י ק ה שלה .אך היו גם
לא היתה
כלל
פוגשת
כ מ ו ת ם ,כגון ״הרבי״
בני־אדם
שלא זכה
שבנסיבות
למעמד
רשמי
מ ט ע ם מ ו ע צ ת ה ר ב נ ו ת ה ה ו ל ג ד י ת א ב ל ״יהודי הגיטו ,ה מ ס כ נ י ם ,ב ר כ ו א ו ת ו ע ל פ ע ל ו
והאלילו
אותו״ .ה ו א ע ו ד ד
אותם
באומרו
שבפולין הם
יתקרבו
״בצעד
אחד״
ל א ר ץ י ש ר א ל ו ב כ ך יהיו ג ם ק ר ו ב י ם י ו ת ר למשיח.
בין ה ת ו פ ע ו ת ה ח י ו ב י ו ת ש ל ה ח י י ם ב ו ם ט ר ב ו ר ק ראויה לציון ה פ ע י ל ו ת ה ת ר ב ו ת י ת
178
והספורטיבית
הרוח
שאורגנה,
מטעמה
ברובה,
של
הרווחה״.
״מחלקת
אנשי
מיטב
והמדע גויסו ל מ ת ן ה ר צ א ו ת ע ל נושאים שונים .ה ג ב ר ת ה י ל ל ס ו ם מ ז כ י ר ה
הופעתה
את
כותב
של
שבגלל
להקת
ההסגר
תיאטרון,
שהוכרז
הוויכוחים ו כ ד ׳ ״ .ב ד צ מ ב ר ,
בהשתתפותם
שהציגה
במחנה,
״שקספיר
״הופסקו
חלש
זמנית כל
למדי״.
מכניקוס
האסיפות,
השיחות,
,1943א מ ו ר ה היתה ,לדבריו ,ל ה ת ק י י ם ת ח ר ו ת ש ח מ ס
בני־אדם.
של ש ל ו ש י ם
א מ נ ו ת הציור ל א נ ש כ ח ה א ף היא ,וכפי ש מ ו ס ר מ כ נ י ק ו ס ,היה א ו ל פ ן ל צ י ל ו ם
,1943״ כ י ב ד ב נ ו כ ח ו ת ו ״ ג א מ ק ר א ת ה פ ת י ח ה ה ח ג י ג י ת
ש נ י ה ל ו היהודים .ב א ו ג ו ס ט ,
של תערוכת הצעצועים ועבודות־עץ מעשי־ידיהם של תלמידי בית הספר .מ ק ה ל ת
ילדים
בעברית
שרה שירים
לרגל
ובגרמנית
האירוע .כ א ש ר
גאמקר
עזב
את
המקום — שרה ה מ ק ה ל ה א ת ״התקווה״ ,כמו־כן ,נערכו תחרויות ספורט ר ב ו ת
במחנה.
היה גם ק א ב ר ט ב מ ח נ ה ,ל ד ע ת פ ר א ס ר ״ ל א נגזים אם נ א מ ר ש ה ת ל ב ו ש ו ת ,
והביצוע
התחכום
את
העלו
לרמה
הקאברט
בידור
של
ביותר
הטוב
מסוגו
בהולנד .ה ש ח ק נ י ם ש כ י כ ב ו ב מ ו פ ע זכו ל ג מ ו ל ה מ ק ו ב ל כ ל ו מ ר — ל ת ג א י ם מ ש ו פ ר י ם
ו ל ד ח י י ת שילוחם ל מ ז ר ח ע ד ל ה ו ד ע ה ח ד ש ה .כ א ש ר ״ נ ש ל ח ו ״ ל ב ס ו ף ,ה י ה ה י ע ד —
טרזיינשטאט .מ ו ש ג כ ל ש ה ו ע ל ה מ א מ ץ ו ה ה ו צ א ו ת שהיו כ ר ו כ ו ת ב מ ו פ ע י ם א ל ה ,
נ ו ת ן הדיווח ה ב א :
״ ב ש נ ה ה ר ב י ע י ת ש ל ה מ ל ח מ ה ,כ א ש ר ה מ ח ס ו ר ה ו ר ג ש ב כ ל ה ת ח ו מ י ם ומיליוני
ה ת ה ל כ ו ק ר ו ע י ם ובלויים,
בני־אדם
גרמניות
ב ז מ ן ש ת ו ש ב י ערים
רבות
נותרו
ב ח ו ס ר כ ל ומיליונים נ ש א ו א ת ס ב ל ם . . .הוצג ב ו ס ס ר ב ו ר ק מ ו פ ע ש ה ת פ א ו ר ה ש ל ו
לא
היתה מ ב י י ש ת א ת ה ב י ר ו ת ה ג ד ו ל ו ת ב ע ו ל ם .ק נ י י נ י ם מיוחדים ה ו ר ש ו ל ש ו ט
במדיגה כדי ל ה ש י ג ב ד י ם י ק ר י ם והיו ח ו ז ר י ם כ ש ב י ד י ה ם גלילי ק ט י פ ה ל מ ס כ י ם .
ה ו ר ח ב ה ו ה ו ת ק נ ה ב ה ה ת א ו ר ה ה ח ד י ש ה ביותר.״
הבמה
אלפי
הבדיחות
מאוד.
עצירים
מן
נהנו
ששמעו ,ו צ ל י ל י
כ ר ט י ס ע ל ה 10
פרצו
״לעיתים
דרסדן
מגלה
סנט בלבד,
קרובות״
שאחותו
הבידור
המנגינות
שסיפק
להם
התנגנו בפי
הקאברט.
כולם.״
״הכל
ה כ ר ס י ס י ם היו
זולים
א ב ל ק ש ה היה להשיגו .ל ד ב ר י א ו ט נ ש ס י י ן
מריבות
בגלל
חלוקה
בלתי
ידידו
גהגה
לרכוש
כרסיסים
של
חזרו
על
של
הכרטיסים.
צודקת
״בשביל
הבחורים״
מ פ ג י ״ ש ב ח ו ר ה יפה ה ש י ג ה א ו ת ם ב י ת ר קלות.״ מ כ נ י ק ו ס מ ו ק י ע ע ק ר ו ג י ת ,ב מ ר י ר ו ת ,
את
הרעיון
את
הדעת
כולו
מן
של
״קאברט
המשלוחים
המביא
המאקאבריים
מוסיקה
של
ימי
קלילה
ושסחית״
שלישי
ושואל
כדי
אם
להסיט
אין
זו
בושה ליהודים ה מ ב ק ר י ם בו.
לדעת
אוטנשטיין ה י ת ה ק ב ו צ ה ק ס נ ה י ח ס י ת ש ל אנשים ש ל א ב א ו ל צ פ ו ת
ב מ ו פ ע משיקולים ע ק ר ו נ י י ם או כ ד י ל מ ח ו ת .ה ו א מ ס פ ר ע ל ״ א ד ם ר צ י נ י ש ב מ ש ך
ח ו ד ש י ם ע מ ד בסירובו ,א ב ל ב ר א ו ת ו א ת ב נ י ה מ ש פ ח ה השרויים ב ע צ ב ו ב ד י כ א ו ן
ב א איתם ,לבסוף ,ל מ ו פ ע .ה ו א ה ס ב י ר ז א ת ב כ ך ,ש א ד ם נ ו ר מ ל י אינו י כ ו ל ל ש א ת
מזה
כ ה גדושה ש ל צ ע ר ו ש ל מ ע ש י רשע.״
א ל ה מבין יהודי ג ר מ ג י ה ש ל א ר צ ו ל ב ו א ל מ ו פ ע י ם עשו כן ,מ פ ג י ש ל א י כ ל ו
להסתגל
לבידור עם מוסיקה ק ל ה מזה ,ולטרגדיה המחרידה של המשלוחים —
מ ז ה .יהודי ה ו ל נ ד ש ה ח ר י מ ו א ת ה מ ו פ ע ,ע ש ו כן מ פ נ י ״ ש ל א י כ ל ו ל ה י נ ו ת ב ש ע ה
179
שנשותיהם,
בין
אלה
א ו ב ע ל י ה ן וילדיהם חרדו ל ג ו ר ל ם ,ש ר ו י י ם ב צ ע ר ו ב ח ו ס ר כל.״
ה ת ו פ ע ו ת ״החיוביות״ ראוי ל כ ל ו ל
בין א ת
א ת הבריחות מוסטרבורק,
ש ה צ ל י ח ו ובין א ת א ל ה שנכשלו .ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ,נ ם י ו נ ו ת ה ב ר י ח ה היו
יחסית
מ ע ט י ם * ו ל א כ ו ל ם יוכלו ל ה י ח ש ב כ ״ ח י ו ב י י ם ״
גם
אבל,
— גבעו מ פ ח ד ,מ ב ה ל ה או
אם
גאווה
ו ג ח ר צ ו ת ,מ א י ד ך גיסא — ל כ ו ל ם
ללכת
״כצאן לטבח״.
מיאוש
היה
ב מ ו ב ן הרגיל ש ל ה מ ל ה .
מחד
מכגה
גיסא ,או מ א ו מ ץ ל ב ,
— הסירוב
מ ש ו ת ף והוא
נ ע ר ״ א ח ו ז פ ח ד ״ ניסה ל ה י מ ל ט ב ל י ל ה ,ל פ נ י ש א מ ו ר ה י ה ״ ל ה י ש ל ח ״ .ה מ פ ק ד
איים ש א ם ה נ ע ר ל א יימצא יישלחו חמישים א י ש ב מ ק ו מ ו .״ ח ב ר י ו היהודים ח י פ ש ו
ע ד ש מ צ א ו אותו
אחריו
למרות
נשלחו
קורבנות,
בפינת אחד הביתנים
כזה
זאת .״באופן
אחריו
הלכו
העזובים.
למוות
חמישים בני
הערובה
מחבריו,
חמישים
רבים
כ ת ו צ א ה מ ר ג ע ש ל טירוף ה ד ע ת ״ — ד ב ר י א ת י ה י ל ל ס ו ם .
ה א י ש ש ע ל י ו כ ו ת ב דרסדן ,ב ח ן יום יום ד ר כ י ב ר י ח ה שונות ,א ב ל ב ע ר ב י ם ,
כשראה
פ נ י חבריו
את
שבריחתו
ס ב י ב ו הבין
עלולה
את
לסכן
ונטש
חייהם
א ת הרעיון .א ב ל ב ״ ס פ ר ה מ ב ו ס ס ע ל ע ו ב ד ו ת ״ מ ת א ר פ ד ו פ ׳ ד ר ס ד ן ש ת י ב ר י ח ו ת
א ש ה ק פ צ ה ד ר ך חלון ה ר כ ב ת ב ש ע ה שזו נ ס ע ה ל א ט ל פ נ י ה כ נ י ס ה
שהצליחו:
למחנה.
אשה
״השגה
החדשה״.
ביתן,
לרבות
כולם
המהלומה
האחראי
קשה...
בעלה
לביתן וגם
עשרה
של
גברים
האשה
ועשר
גשלחו
נשים
למקום
מאותו
העונשין.
ש ו ח ר ר ו כ ע ב ו ר ש ל ו ש ה שבועות ,פ ר ט ל ב ע ל ה ש ל ה ב ו ר ח ת .״אין ל ש כ ו ח
שהיו
מן
א ח ר ת ב ר ח ה מן ה ב י ת ן ש ל
היתה
ב א ר נ ה ־ ו ל ד ״ ב י ו ם הראשון ש ל
חג
במעלה״.
א ל ה אנשי בארנה־ולד״ שנהנו מ״פרוטקציה ראשונה
מכניקום
מזכיר פעמים ר ב ו ת את ה ב ר י ח ו ת ו א ת נ ס י ע ו ת הבריחה .שלושה
הבורחים
חח״
היו
ההכשרה.
חברי
צעיר,
גבר
שעבדו
מאלה
״עבודות
במשק
ח ק ל א י — נעלם .אמו ו א ח ו ת ו היו בין ב נ י ה ע ר ו ב ה ש נ א ל צ ו ל מ ל א א ת
מקומו
כ ת ב שלאחרונה ״קרו מספר בריחות״.
ב מ ש ל ו ח .ב ־ 11ב ס פ ט מ ב ר ,
נתקבל
1943
ה ר ו ש ם ״שהשומרים נ ע ש ו אדישים .ג ם הם ,כ מ ו היהודים ,ר ו צ י ם ל ש ו ב
ח ו ד ש א ח ך כ ך ש ו ב הוזכרו
הביתה.״
בריחות:
שתי
בחורים
שני
ל א הופיעו
ל מ ס ד ר .מ ס פ ר חבריהם נלקחו במקומם ושאר הגברים הגרים בביתן נדונו לתרגילי
עונשין .נ ע ר ה נ א ס ר ה ו נ ש ל ח ה ל ב י ת ה ע ו נ ש י ן מ פ נ י ״ ש ה כ ר י ז ה ,ברבים ,״ ש ל ו ה י ת ה
הזדמנות״
לה
תבונה
מכיוון
שחמישים
תקף
אנשי
לכד,
במשלוח
ניסיון
עקב
בריחה
של
א ח ד העצירים,
גגד
לא
האחראים
של
לענישתם
כוון נ ג ד ה מ פ ק ד ש ר ש ם
את
חמישים
שמותיהם
בני
הערובה.
באורח
מוזר
שרירותי,
הדבר
או
נגד
ש י ר ו ת ה ס ד ר היהודיים ש ע ק ב ו א ח ר י ה י ה ו ד י ם ה א ח ר י ם כ מ ו כ ל ב י ם ר ע י ם
א פ ש ר ו ל ה ם להימלט .הניוון ה ר ו ח נ י ש ל א נ ש י ם ר ב י ם הגיע ל ד ר ג ה כ ז א ת
שזעמם
להימלט
.3
180
שהאויב
ב נ י ע ר ו ב ה הוצאו
זעם
שהזעם
עד
אורב
והוא
נמצא
אפילו
בין
היהודים.
לאחר
מ כ נ י ק ו ם ק ש ו ת א ת ע מ ד ת ם של ה ע צ י ר י ם :״ ע ל א י מ ת ה מ ש ל ו ח נ ו ס ף ר ג ש
של
ולא
היתה
ב ו ר ח ת מיד .מ כ נ י ק ו ס
סבור
שהיתה
זו
התבטאות
חסרת
לא
נפרק
על
ראשי
התליינים
ועוזריהם,
אלא
על
אלה
שניסו
מ מ ל ת ע ו ת י ה ם . . .ל כ ל א ס י ר ה ז כ ו ת ל ב ר ו ח ,א פ י ל ו מ א י י ם התליין ל נ ק ו ם
בין יולי 1942לאפריל ,1945הצליחו לברוח מוסטרבורק 210אסירים )אוטנשטיין(.
יודעים
בורחים •.הרי
ביום
שיישלחו
הימים,
באלה
שאינם
יכולים
או א י נ ם ר ו צ י ם ל ה ת נ ג ד .ה ם ר ק יישלחו י ו ת ר מ ו ק ד ם
מן
אינם
אך
במקצת...״
ו ל ב ס ו ף ,ה ת ו פ ע ה ש י כ ו ל ה ל ה י ח ש ב ב נ ס י ב ו ת אלה ,ל״חיובית״ ב י ו ת ר ה י א —
ק י ו מ ם ש ל ״חיים יהודיים פ ע י ל י ם ב י ו ת ר ״ ב ו ס ט ר ב ו ר ק .ה מ ט ב ח היה כ ש ר ,ב ב ת י ־
הספר
וכן
היתה מגמה דתית ,כ מ ע ט בכל ביתן נערכו תפילות בליל ש ב ת ו ב ש ב ת
בחגים.
היתה
ביהדות,
גם
״חברה
ובני
גושאי
קדישא״.
בבית־הכנסת
והוויכוחים
השיעורים
קשורים
היו
המועדים
נחוגו
היהודיים
בחנוכה
במחנה.
בכל
״נראה
לפתות
ביתן
א ח ד בחלון״ ,כ ת ב ה א ש ר ־ פ י נ ק ה ו ף ,ל מ ע ט כמובן ,א ת הביתן ש ל ה מ ו מ ר י ם .
ח ג ה ח נ ו כ ה היה יום ש מ ח ת ם ש ל ה י ל ד י ם .ב ח נ ו כ ה ש ל ש נ ת
תוכנית
עם
ספר
בציונות ובארץ ישראל.
כל
נר
נערכו
טקסי
קיימת
נישואין
מצווה,
היה
תורה.
מערכונים,
של
הברכות
שירים
המסורתיות.
ופזמוגים
אולם
שכתבו
הסיל
למחרת
בעצמם.
גאמקר
1943ה כ י נ ו ה י ל ד י ם
הנר
איסור
הראשון
על
כל
הודלק
הסקסים
ב מ ח נ ה ,ג ם א ל ה ש ל ה נ ו צ ר י ם ש ח ג ם ח ל ב א ו ת ה שגה ב ת א ך י ך א ח ד ע ם ח ג ו כ ה .
התרחש
״והנה
החשמל
נס
חנוכה״.
של
השני
בנר
חנוכה
של
תקלה
היתה
ברשת
מחת
ו ל א היה א ו ר ב כ ל ה א י ז ו ר א ף ל א בווילה ש ל ה מ פ ק ד ה נ מ צ א ת
ל ג ד ר ה ת י ל .מ י ד ה ו צ א ה מ נ ו ר ת ח נ ו כ ה ,ה י ל ד י ם בירכו ו ב ש י ר ה המשיכו ב ת ו כ נ י ת ם .״
בסוכות
אמנותיות
בנו
הילדים
סוכה
״צמחו
במחנה
כולו״ .היו
אבל
משלהם,
סידורי
סוכות
גם
תפילה
קטנות
משותפים
יותר
ופחות
תורה
ובשמחת
היו שירים וריקודים ו ל ד ב ר י מ כ נ י ק ו ס נ ש מ ע קולו ש ל החזן ע ו ל ה ע ל ק ו ל ו ת י ה
של ה ק ה י ל ה כולה .ה ו א ת י א ר ב ק צ ר ה ג ם א ת יום הכיפורים ב מ ח נ ה .ב י ת ־ ה ס פ ר ,
כפי
ש כ ב ר הוזכר,
ברוח
גוהל
דתית.
בירכו לפגי
הילדים
ואחריהן,
הארוחות
ח ב ש ו כ י פ ו ת ב ש ע ת ה א ר ו ח ו ת ,ש מ ר ו ש ב ת ,חגגו א ת חגי ישראל ,ל מ ד ו ע ב ר י ת ,
ת ו ל ד ו ת ע ם י ש ר א ל ו א ת ע ר כ י ה מ ס ו ר ת .יש גם ל ז כ ו ר ב ק צ ר ה א ת ה ב נ ו ת ו ה ב ג י ם
העוברים
בחוות
ה כ ש ר ה ל ק ר א ת ארץ י ש ר א ל שהיו ידועים ב מ ח ג ה כחלוצים .ה ם ע ב ד ו
חקלאיות
במקומות
שונים
בהולנד
לעלייה
כהכנה
לארץ
ישראל.
היו
א ל ה צ ע י ר י ם ״חזקים ,ש ז ו פ י ע ו ר ו ח י י כ נ י ם ״ ש״ידעו ל ע ב ו ד יפה״ .ב ד ר כ ם ל ע ב ו ד ה
וממנה,
שרו
שירים
בעברית.
אנשי
זכו
ההכשרה
ליחס
של
הערצה
כללית
על ר ו ח ם ה א י ת נ ה ,מ צ ד כ ל ת ו ש ב י ה מ ח נ ה ,ל ר ב ו ת הוותיקים הגרמגים.
התפילות
אחרי
קבלת
של
התפתחו,
שבת
ב ד ך ך ־ כ ל ל ,ויכוחים
ערים
בין
״ ש ו מ ר י ה מ צ ו ו ת ״ ובין ה ״ ח ו פ ש י י ם ״ ע ל נ ו ש א העישון בביתנים .מ כ נ י ק ו ם צ י ט ט
קסע
מ א ו ת ם ח י ל ו פ י ד ב ר י ם .יהודי ק ש י ש ק ר א ב כ ע ס :״ ב ג ל ל כ ם ב א כ ל ה א ס ו ן
הזה
אגשים
עלינו.
כמותכם.
ה י ט ל ר אינו
חישבו על
אלא
שבט
ה ז ע ם בידי
אלוהים הבא להעגיש
כך!״
הגידושיס השבועיים
א נ י חייב ,לצערי ,ל ס י י ם א ת ח י ב ו ר י ב ת י א ו ר הגירוש ב פ ו ע ל ממש .א ו ל ם ,כ י צ ד
ניתן
לתאר
את
הבלתי
ניתן
לתיאורי
איך
אפשר לצייר
את
מראה
האימה,
ה פ ח ד ,היאוש ,ה ח ר ד ה ,ה ז ע ם ו א ו מ ץ ה ל ב ה כ ל ו ל י ם ב ע צ ם ה מ ו נ ח — ״ מ ש ל ו ח ״ ?
181
כפי
),Transport
לציין
שהתרגלו
הגירוש
את
ת ח י ל ת ו ש ל ה מ ח ז ה ה ט ר ג י היתר ,ב י ו ם שני,
•להובלת בקד,
פרוסית
את
וחסרי י צבע,
מלוכלכים
רצפת
להכניס
הקרונות,
במחנה
כ א ש ר שורה ארוכה ש ל קרונות
בחריקה
עצרה
״מופלאה״ ,הוצב צוות עובדים שחיכה
דליים
השבועי
וסטרבורק(.
לעשיית
בתוך
ביעילות
המחגה.
בצדה של הרכבת כדי לטאטא
הצרכים
קרון:
ומיכל מים ב כ ל
״היתד ,ש ם ח ב י ת ק ט נ ה ב פ י נ ת ה ק ר ו ן ש צ י ב ו ר ה מ ג ו ר ש י ם נ א ל ץ ל ע ש ו ת ל ת ו כ ה
א ת צ ר כ י ו ב פ ו מ ב י .ע ל י ד ה ח ב י ת ה ו נ ח ש ק ח ו ל .כ ל א ח ד ל ק ח חופן ש ל חול
כ ד י ל כ ס ו ת א ת ה פ ר ש ת ו .ב פ י נ ה א ח ר ת היתד ,פ ח י ת מ י ם ע ם ב ר ז ב ש ב י ל א ל ה
ש ר צ ו ל ש ב ו ר א ת צמאונם...״
י ח ס י היוו מ ז ר נ י הנייר ש נ פ ר ש ו ע ל ר צ פ ת ש נ י ה ק ר ו נ ו ת ה ש מ ו ר י ם
חידוש
לחולים.
מ ס פ ר עצירים
המחנה(
לאטם,
והלכו
התקרבו לצד
הלוד
המסילה
וחזור .ה ם
)שהיתר ,ג ם ר ח ו ב ו ה ר א ש י ש ל
״הגידו
ראשיהם
את
וכמעט
בעצב
ל א נ ש מ ע ו דיבורים ,שכן ,הוותיקים ר א ו ז א ת פ ע מ י ם ר ב ו ת ואילו ה ח ד ש י ם היו
מזועזעים
יותר
והתלחשו,
שמועות
אם
״כפי
מכדי
שיוכלו
שבני־אדם
להוציא
נוהגים
הגה.״
בשעה
האחרים
שקורה
בקבוצות
קטנות
אסון .א כ ן זה ה י ה
אסון.״
עמדו
ש ו נ ו ת ״החלו ל פ ר ו ח ״ ו ת ו ר י ם ה ת א ר כ ו ל י ד ה מ נ ה ל ה ,ה כ ל נ י ס ו ל ב ר ר
שמותיהם אכן
גמצאים
ב ר ש י מ ה ו א ם כן,
יוכלו
אם
להשיג
של
חנינה
הרגע האחרון .עוד אחרים התרוצצו אחרי מ צ י א ת תרמילי־גב ושקיות־אוכל.
כ ל א ו ת ו היום נ מ ש כ ה ה מ ת י ח ו ת ו ה ע צ ב ג ו ת ו ב ל י ל ה — איש ל א ע צ ם עין.
שידעו כ ב ר ,
העצירים
אביו של
העוסק
ר ש מ י ת או
שיישלחו — התכוננו
לא־רשמית,
צעיר א ח ד ״ ש כ ב ע ל מ י ט ת ו ב י ם ש ל
ב א ר י ז ת חפציו .כ ה ן ־ ר ו ד ש ע ק ב א ח ר
כ ת ב :״שוב אנחנו מרגישים כמו עדר
זיעה״
הטרגדיה
המובל
לנסיעה.
בבנו
והביט ,מ ח ר י ש ,
ש ה ת ר ח ש ה ל ג ג ד עיניו,
נטרפת
לשחימה ...ד ע ת ך מ מ ש
ו ה נ ך ת ו ה ה — ל מ ה עושים ז א ת ה ג ר מ נ י ם ל י ה ו ד י ם ו א י נ ך מ ו צ א מענה.״
ה מ ע ר כ ה השנייה ה ת ר ח ש ה ב ב י ת נ י ם ,ב י ו ם שלישי ,ב ש ע ה 2.30ל פ נ ו ת בוקר.
ב ד ר ך ־ כ ל ל היה מ ו פ ק ד ע ל כ ך א ח ר א י ה ב י ת ן ש ה ו פ י ע ע ם ר ש י מ ה בידו .״ פ ת א ו ם
נשתררה
״כן״
דומייה מחרידה.״ ב א י ט י ו ת ה ק ר י א א ת ה כ ת ו ב ב ר ש י מ ה ו כ ל א ח ד ע נ ה
ב ה י ש מ ע שמו .ה ר ש י מ ה נ ע ר כ ה
בסדר
א ל ף ־ ב י ת ,״ א ב ל ג ם א ם ד ל ג ו על
ש מ ך ט ר ם י כ ו ל ת להירגע ,מ פ נ י שהיו ג ם ת ו ס פ ו ת ב ס ו ף הרשימה
שהוחלפו
במקום אלה
ב ר ג ע האחרון.״ כ א ש ר ג ד ם ה צ ל י ל ש ל ה ש ם האחרון ברשימה ,ה ד ה ך
כ ל הביתן בקריאות האנשים :חלקם עמדו ויבבו ,חלקם התעלפו וחלקם השתוללו
שמחה על כך ששמותיהם ל א הוקראו.
מרוב
רוב
ה א נ ש י ם היו
עסוקים
בהכנות
בדומייה
מוחלטת.
לדעת
דרסדן,
היה
ה צ ד ה ט ר ג י ב י ו ת ר ב כ ך ש ב נ י ה מ ש פ ח ה ה ו פ ר ד ו זה מ ז ה .״ ה ם ל א יכלו ל ע ו ד ד
א י ש א ת רעהו ,ו ל א ידעו א ם ב נ י מ ש פ ח ת ם נ כ ל ל ו ב ר ש י מ ה או לא.״
״ ה ל י ל ה ״ — כ ת ב ה א ת י ה י ל ל ס ו ם — ״ א ל ך ל ה ר ג י ע א ת ה א מ ה ו ת ולעזור ל ה ן
ל ה ל ב י ש א ת הילדים .ל ז ה א נ י ק ו ר א ת ע ז ר ה ! א נ ח נ ו יודעים שהחולים ש ל נ ו ו ח ס ר י
יהיו
הישע
מלבישים
•שאינם
מהו
182
מעתה
הרעב,
לטרף
א ו ת ם ב מ ו ידינו
הקור,
ומובילים
מסוגלים
ללכת,
אנחנו
הדבר שבו
אנחנו
נוטלים
חיסורים
אותם
משיאים
על גבי
חלק? לא
וההשמדה ,בכל זאת
לקרונות
נוכל
אנחנו
ה ב ק ר הריקים .א ת
אלונקות .מ ה
לפטור את
קורה
עצמנו
אלה
כאן?
באמירה
ש ה נ נ ו פ ח ד נ י ם .הרי ,ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ,איננו א נ ש י ם רעים .כ נ ר א ה ל ה י ו ת נ ו כ א ן
סיבות עמוקות״...
ילדה ,ב ע ל ת מום ,ש ה י ל ל ס ו ם עזרה ל ה ל ה ת ל ב ש ,א מ ר ה ב ע צ ב :״אני י ו ד ע ת
ש נ ג ז ר ע ל י ל מ ו ת .מ ה ח ב ל ! כ ל מ ה ש ל מ ד ת י ה י ה ל ש ו ו א .ק ש ה מ א ו ד למות ...א ב ל
הגרוע ביותר הוא שעלי לעזוב את הולנד .ל מ ה ל א מ ת י קודם ל כ ן ? ״
הדבר
היא ג ם ל א ר צ ת ה ל ק ח ת א ת ח פ צ י ה כי ״הרי א מ ו ת ב ק ר ו ב ואז י ק ח ו א ת ח פ צ י
האיומים.״ א ש ה מ ב ו ל ב ל ת א ח ת ה ת ר ג ז ה ע ל כ ך ש נ א ל צ ה ל ע ז ו ב ב ט ר ם
הגרמנים
הספיקו
די
הכבסים שלה
בשבילה.
בגדים
להתייבש:
מדוע
לא
״עלי
השגתי
ללכת
כשהילדה
כפי
ניירות
שלי
שעשו
ק ו ד ח ת ולי אין
אחרים?
עזרי
לי
ל ה ש י ג נ י י ר ו ת כ ד י שילדי ל א י מ ו ת ׳ ״ ה י ל ל ס ו ם ה ב י ס ה ס ב י ב ו ח ש ב ה :״כך בוודאי
ה ג י ה י נ ו ם ! ״ היו ח ו ל י ם ש ל א היו ל ה ם
נראה
הגיע
ש מ ם ע ג ם עדיין
בגדים מפגי
לא
או פ ש ו ס — ״ נ ע ל ם ״ ,היא נ א ל צ ה א פ ו א ל מ צ ו א ע ב ו ר ם ב ג ד י ם מ ת א י מ י ם
או ל א מ ת א י מ י ם .היא ה כ י נ ה ב ק ב ו ק י מזון ל ת י נ ו ק ו ת ש ״ ב כ י ו ת י ה ם ה נ ו ג ע ו ת ל ל ב
בביתן .א ח ת האמהות התנצלה על בכי תינוקה ואמרה ש׳בדרך־כלל הוא
הדהדו
ילד
כ ל ־ כ ך טוב׳.״ א ח ת ה נ ש י ם ב י ק ש ה מ ה י ל ל ס ו ם ש ת ח ב י א א ת י ל ד ה א ך כ א ן
באה
ל ע ז ר ת ה א ש ה ק ש י ש ה ש ש כ נ ע ה א ת ה א ם :״ ה ר י ג ם ה ו א יהודי ,ל כ ן ח י י ב
הוא
מחברותיה לעבודה יושבת
ל ב ו א איתנו.״
ליד
של
מיטתה
אתי היללסום שמה
אשד.
גוססת
לב
ומתייפחת.
שאחת
האשה
הרעילה
הגוססת
את
עצמה
והיתד .ז א ת א מ ה ש ל א ו ת ה ח ב ר ה .״אלוהים כ ל ־ י כ ו ל ״ — כ ת ב ה ה י ל ל ס ו ם — ״ מ ה
ק ו ר ה כאן ? מ ה ב ד ע ת ך ל ע ש ו ת א י ת נ ו ?״ ב מ ש ך כ ל א ו ת ו ל י ל ־ ת ו פ ת נ י ק ר ב מ ו ח ה
שם
א ח ד :״הורדוס״.
אחת
אשה
הצםרפה
למשלוח
מרצונה.
תקוותה
היתד.
למצוא
את
בעלה
בפולין .א ש ה א ח ר ת ״ ב ת ־ ג י ט ו קטן״ ט ע נ ה ב ע ק ש נ ו ת ש ע ל י ה ל ה י ו ת ח ז ק ה מ פ נ י
שיש ל ה ש ב ע ה י ל ד י ם ו ה ם זקוקים כ ע ת לאמם.״ ג ם היא ה י ת ה ב ד ר כ ה ל פ ו ל י ן
ולדעת
ה י ל ל ס ו ם ,ל ב ש ה א ו ת ה ח צ א י ת ע צ מ ה כ ל א ו ת ן ה ש נ י ם שהיתד .ב״יודן־
בראהססראט.״
״להתמוסס
שלא
ילדה
פסקה
לבכות
וקראה
לאמה
שהיתה
אמרה,
רוצה
ל ג מ ר י ב ד מ ע ו ת ״ .אמה ,ח ו ל ת סרטן ,מ ת ה ל פ נ י כ מ ה ח ו ד ש י ם ב ה י ו ת ה
ב ב י ת השימוש .היללסום העירה :״לפחות מצאה א ת מ ו ת ה בפרםיות.״
לבסוף ,כשהרגישה שדעתה נטרפת ,מיהרה היללסום ל צ א ת מן הביתן וגתקלה
ב א ד ם זקן ,ה ג ו ט ה ל מ ו ת א ו מ ר ״ ש מ ע ישראל״ כ ש ה ו א מ ו ב ל י ש ר ל ר כ ב ת .
ון דן ב ד ג ,מ ב י ע א ף ה ו א א ת ת ח ו ש ת
חוסר־האונים:
״מעולם לא ראיתי
דמעות
כ ה ר ב ו ת ו כ ל ־ כ ך ה ר ב ה צ ע ר ויאוש .א י ך א פ ש ר ל ה ו ש י ט ל ה ם ע ז ר ה ?
אפילו
נ ש מ ע ת ריקה מתוכן וכולה —
ה מ ל ה הטובה של נחמה ,היוצאת מפי,
צביעות.״
ברוב
ה מ ק ר י ם ל א העירו ה א מ ה ו ת א ת ילדיהן ב ב ו ק ר ה ש כ ם ו ב ש ע ת ה מ ס ד ר
כשהוקראו
פעמים :פעם בשם
עצמה
וארבע
להודות
את
שמותיהם ענו בשמם .א ח ת הנשים
פעמים
ב ש ם ילדיה.
א ב ל היו
ענתה
לה
חמש
ילדים.
חמישה
כמעט
רצתה
ב ט ע ו ת ה ב פ נ י האחראי ,א ך פ ת א ו ם ש י נ ת ה א ת ד ע ת ה :״לא א ת ן ל ה ם
ילדי
במתנה.
מוטב
לשלוח
אותו
לבית
היתומים.״
אבל
כאן
התערבה
״אשד .מ כ ו ב ד ת א ח ת ו ד י ב ר ה ע ל ל ב ה :׳אם ה ו א ל א י י ל ך א י ת ך ,י י ש ל ח א ח ר כ ך —
לבדו׳.״
האם
הביטה
בילדה,
מהורהרת
וקראה
בקול
שקט:
״אדוני,
שכחת
183
ילדי.״
את
נמשך
כך
המבעית
המסדר
ששוב
עד
נקראו
נפסק.
שמות
שני
מ ש פ ח ה זהים א ב ל א י ש ל א ענה .נ ע ר כ ה ב ד י ק ת ב ז ק ו ה ת ב ר ר ש ה י ו א ל ה ש מ ו ת
של
ערבוביה של
ש ת י א ח י ו ת ש ה ת א ב ד ו .היה ר ג ע של הלם ,א ד מ י ד נ ש מ ע ה
קולות:
״עשו ב ח ו כ מ ה ״ .״ א ת ה י י ת עושה
כמותן?״ ״אני
— ל א .אין ל י ךי
אומץ״.
ל א חיכו עד
תצא.
שתיים
״למה לכל
במקומן״...
אחרות
הנשים
נמשכה.
בביתן
בהשלמה
הרוחות
״אכטוגג!״
חורו
נשמעה
לביתן והחלו
שהרכבת
של
נביחתו
כעת
האחראי,
ימצאו
וקריאת
הרשימה
בהכגות.
ה ג ב ר י ם ש ר ר ה אווירה י ו ת ר מ פ ו ק ח ת ו מ ר ו ס נ ת .ב מ צ ב ר ו ח ק ו ד ר או
עם
היו
הגזירה
להקראת
עוגים
רק
שמותיהם.
התרחשה
לפעמים
התפרצות רגשות .האב ,שתואר לעיל בשעה שהביט בבנו המתכוגן לגסיעה ,שמע
שמקריאים
לפתע
את
גם
בין
שמו
האב
הנשלחים.
גפלו
ובנו
על
איש
צ ו ו א ר ר ע ה ו ובכו .ה ב ן השגי ,ש ש מ ו ל א הופיע ב ר ש י מ ה ה ב י ט ב ה ם ב ל י ל ו מ ר
מלה.
חזר
פתאום
האחראי.
בו
הוא
שגה.
שאליו
השם
היה
התכוון
של
זה
כ ה ן ־ ר ו ד ,כ ו ת ב ה ז כ ר ו ג ו ת .״ ב כ י ו ש ל ה א ב היה ה פ ע ם מ ח ר י ד א ף יותר.״ כ ה ן ־ ר ו ד
התחיל
בהכגות
מיד
וחילק
את
רכושו
דיירי
בין
הביתן,
לא
שכן,
היה
לו
ע ו ד צורך ב מ א ו מ ה .
הילדים,
בביתן
באמת.״
השתדלו המטפלות ״לא לגלות את מה שהרגישו
הן ע ב ר ו ב ב י ת ן ,ב ח ש י כ ה והעירו ר ק א ו ת ם ילדים ש ה י ו ב ר ש י מ ה ל מ ש ל ו ח .
״ילדה ש א ת מעירה מ ש נ ת ה מביגה מיד מ ה פירוש הדבר ופורצת ב צ ע ק ה :
׳אני ל א ר ו צ ה ל ל כ ת ! ׳ א ת מ א מ צ ת א ו ת ה א ת ל ב ד כ ד י ל ה ש ת י ק א ו ת ה ,כ ד י ל א
להפריע
אותם
א ת ש נ ת ם ש ל א ל ה ש א י נ ם ב ר ש י מ ה או ש ל א ו ת ם י ל ד י ם שאין ל ה ע י ד
בצעקה
וממשיכה
לפולין!׳
את
מפחידה.
מלטפת
את
ואומרת
שערה
מלים
כמה
סתמיות
להעיר .ילדה ק ט נ ה מייללת ב פ ר א ו ת :׳אמא׳לה אני ל א רוצה ל נ ס ו ע
אבל
שלה
אמא
היא?
— היכן
אולי
בפולין,
היא כ ב ר
אולי
אינה
ע ו ד ב ח י י ם ? א ל ה ה ם ה י ל ד י ם ש ה ם כ ב ר ע ת ה ב ל י הורים...״
הבגים
בביתן
מתהלכים
הילדים
הגדולים
ופניהם
ומתוחים.
חיוורים
אלה
ש ל א היו ב ר ש י מ ה ע ו ז ר י ם ל א ל ה ה ע ו מ ד י ם ל ה י ש ל ח .כ ו ת ב י ם ש מ ו ת ע ל ת ר מ י ל י ־
ג ב ו ע ל ש ק י ו ת ה א ו כ ל ,ק ו ש ר י ם ש ר ו כ י הנעליים ועוזרים ב א ר י ז ת ה ח ב י ל ו ת .ל פ ע מ י ם
כשמביטים
צוחקים
גם
הרופא
בביתן
נתקף
עם
כמה
אחיות״
הענייגים
והסיבוב
המקאברי
בבוקר
הם
התחיל.
מעירים
את
ב ז ה א ח ר זד.,״ מ כ ג י ק ו ם מ ס פ ר ע ל מ ק ר ה ש ב ו ״ מ ס י ב ה ב ל ת י ב ר ו ר ה
הרופא
בזו
החולים
התורן
הקורבנות
בחבריהם
העטופים
מתנהלים
בשכבות
של
בצורה
בגדים.
דומה.
מחכים.
השכם
גכגס
אחרי האיש שגם
ב ק ו צ ר ־ ר ו ח ״ :״ ה ו א ה ח ז י ק בידו ר ש י מ ה ו ה ל ד
במהירות רבה,
ר ש י מ ה ו כ ש ה ג י ע ל א מ צ ע ה ב י ת ן ה ת ח י ל ל ק ר ו א ב ק ו ל רם,
א ת ש מ ו ת י ה ם ש ל ע ש ר י ם ו ש ב ע ה ח ו ל י ם שנועדו ל ה י ש ל ח ל מ ז ר ח .פ ע ו ל ה ש ג מ ש כ ה
כרגיל
חצי שעד ,נ ג מ ר ה ב פ ח ו ת מ ד ק ה ,כמו ב א י ז מ ל ש ל
מנתח...״ ל פ ע מ י ם היו
החולים כ ל ־ כ ד נסערים עד שנאלצו ל ת ת להם סמי ארגעה.
ב מ ע ר כ ה ה ש ל י ש י ת ש ל ה ד ר מ ה הופיע גורם נ ו ס ף — א נ ש י ש י ר ו ת ה ס ד ר .ה ם
היו
בין מ ק ב ל י
הבאים והם
ש פ י ק ח ו על
היוצאים.
בשעה
חמש
בבוקר
עמדו
המיועדים ל מ ש ל ו ח ב י צ י א ה מ ן ה ב י ת נ י ם :״אין ב כ ו ח ו ש ל א י ש ל ת א ר א ת המתרחש...
ביום
184
גירוש
כמו
זה
או
מה
שקורה
בתוכנו.
כשאתה
נפרד
מחבי״ר
בלחיצת
נדמה
היד
חדרה
שנפשך
של
לנפשו
והידיים
הזולת
זו
אוחזות
כאילו
בזו
ל א ר צ ו ל ה י נ ת ק ל ע ו ל ם .ה מ ל י ם י— מיותרות.״ ה ע צ י ר י ם ש ל א היו ב ר ש י מ ה א י נ ם
ל צ א ת מ ן ה ב י ת נ י ם .ב ר י ב ו ע י ם ה ק ט נ י ם ש ל ה ח ל ו נ ו ת נראים ,מ צ ט ו פ פ י ם ,
רשאים
ג ב ר י ם ו נ ש י ם ה ק ו ר א י ם ״ ש ל ו ם ״ לנוסעים .א ל ה אוחזים ב ע ו ב ר ם בידיים ה מ ו ש ט ו ת
ל ה ם ו פ ו נ י ם ב מ ה י ר ו ת לתור.״ הילדים ש נ ש א ר ו ב ב י ת היתומים ,י כ ל ו ר ק ל ה ס ת כ ל
״בעיניים
ואלה,
ס ק ר נ י ו ת מ ב ע ד ל ח ל ו ן ״ .הילדים ה נ ש ל ח י ם נ פ נ פ ו ל ה ם ב י ד י ה ם ל ש ל ו ם
לחשו
הנשארים,
״לכו
לעברם:
)בעברית(.
לשלום״
מלווים
אחר־כך,
באנשי שירות הסדר נדחפו הנשלחים לעמידה בשלשות והובלו לביתן ההרשמה.
התקדמה
כך
וצעירים,
התהלוכה
לאימה
חולים ובריאים,
המקאברית
של
גברים
ונשים,
כ ו ל ם חיוורים ו ח ס ר י
כוח
לאחר
הלילה
זקנים
של
ל ל א שינה,
ש ע ב ר ע ל י ה ם ב מ ת י ח ו ת א י ן ־ ס ו פ י ת .כ ה ן ־ ר ו ד ר א ה כ י צ ד ״ ס ט ר איש ש י ר ו ת ה ס ד ר
בפניו
באגרופו
מי
של
והציע
שניסה
לה
לברוח״.
עזרה
הוא
בנשיאת
ראה
המטען.
גברת
היא
קשישה
אמרה
לו
שהתקשתה
לקחה
שלא
מאוד
בהליכה
איתה
מ א ו מ ה מ פ נ י ש ל א ידעה ש ע ל י ה ל נ ס ו ע ב מ ש ל ו ח .ל י ד ו ה ל ך א ב ע ם שני
ילדיו ו ס י פ ר ל ה ם א ג ד ו ת ע ל ״ כ י פ ה אדומה״ ועל״ ש ב ע ת הגמדים״ .כ מ ה ילדים
התקרבו
כ ד י ל ה א ז י ן לסיפוריו .האיש ס י פ ר ל כ ה ן ־ ד ו ד ש א ש ת ו כ ב ר נ ס פ ת ה .
כ ו ל ם נ א ל צ ו ל ח כ ו ת כ ש ע ה מ ח ו ץ ל ב י ת ן ה ה ר ש מ ה ,ב ג ש ם ד ק וחודר .א ח ד י ם
התכסו
היו
בשמיכות,
הבריות
אבל
האומללות
נרסבו
אלה
נתונות
מיד
שוב
ויצאו
״לשאלות
שימוש.
מכלל
אין־קץ״.
בתוך
כהן־רוד
הביתן
תמה
מה
היה ה ט ע ם ל כ ל ה ס י פ ו ל ה פ ו ר מ ל י .״לו היו חוזרים היה ה ד ב ר מ ו צ ד ק ,א ב ל מ י זה
הנה?״
שיחזור
לבסוף
גם
הגיע
תורו
להימחק
אסירי
מרשימת
המחנה
והוא
עבר דרך הפרוזדור אל הרכבת.
ה ד ב ר ה ר א ש ו ן ש ר א ה כ ה ן ־ ר ו ד ב צ א ת ו היה איש ס.ם .ש ע מ ד בידיים ש ל ו ב ו ת
ו ב פ י ש ו ק ר ג ל י י ם .ס ב י ב ו ע מ ד ה ק ב ו צ ת יהודים ג ר מ נ י ם ״ נ כ ב ד י ם ש ע ק ב ה א ח ר כ ל
נ י ד ו נ י ע שלו .ה ר ג ש ת י רצון עז ל ב ע ו ט ח ז ק ב ח נ פ נ י ם א ל ה הראויים
פתאום
לחמלה...״
שמע שקוראים בשמו והאחות הראשית באה אליו במרוצה ו מ כ ת ב
בזה:
״ ה י ה זה א י ש ו ר ר ש מ י ה מ ת י ר לי ל ש ו ב ל מ ח נ ה מכיוון ש ב ב י ת ה ח ו ל י ם
מורגש
הזדמנות
בלתי
צורך
בצוות
מאומן
ואני
נדרש
כחובש
מנוסה.
הבנתי
שזו
ח ו ז ר ת ל ה י ש א ר .א ב ל ה מ ח ש ב ה ע ל ימי ה מ ת ח ו ה ד א ג ה ,ע ל ה כ א ב ו ה צ ע ר
שהיו ס ב י ב י ב ו ס ט ר ב ו ר ק ,ע ש ו א ת ש ל ה ם .ה ח ל ט ת י ל ו ו ת ר ע ל ה ה ז ד מ ג ו ת ו צ ע ד ת י
דרך ה פ ת ח שבגדר ,אל הרכבת.״
ה מ ע ר כ ה ה א ח ר ו נ ה ה ת ר ח ש ה ע ל יד ה ר כ ב ת :ה נ ש ל ח י ם ,מ ו ק פ י ם א נ ש י ש י ר ו ת
הסדר
עינם
ש ק י ב ל ו ת ג ב ו ר ת ש ל חיילים ג ר מ נ י ם ,נ ד ח ק י ם ב ק ב ו צ ו ת — ל ר כ ב ת ,ת ח ת
ה פ ק ו ח ה ש ל ה ש ו מ ר י ם כ ד י שאיש מ ה ם ל א י ב ר ח .״ ה א ג ש י ם ג ג ר ר י ם ל ת ו ך
הרכבת,
אנשי
דוחפים אותם ,מכים ,כועסים בהם גם אנשי ״המשטרה הירוקה״ וגם
ש י ר ו ת ה ס ד ר .א ס ו ר ל ה ר ע י ש או ל ה ת פ ר ץ .מ י ש ע ו ש ה כן — מ ס פ ל י ם ב ו
ב כ מ ה ס ט י ר ו ת לחי.״
לדברי
מציאת
על
ד ר ס ד ן ,ה ב ע י ו ת ה ע י ק ר י ו ת ש ה ס ד י ר ו א ת ה א נ ש י ם ב ש ל ב זה היו —
הקרובים והידידים שעימם רצו לנסוע וחששו להיפרד מהם ,והשמירה
החפצים,
שקורה
פן
יאבדו.
דאגה
זאת
הדחיקה,
לדעתו,
את
המחשבות
על
מה
ל ה ם ו ע ל ה מ ק ו ם ש א ל י ו ה ם גשלחים .״ כ מ ו ח י ו ת ג ר ד פ ו ת ר צ ו ל ה י מ צ א
185
ע ם ח י ו ת נ ר ד פ ו ת א ח ר ו ת ,כ ד י ל מ צ ו א ע ז ו ר איש ברעהו.״ ה ק ר ו ן ה ח ש ו ך ו ה מ ח נ י ק
ע ו ד ו ע ו ד ב א נ ש י ם א ו מ ל ל י ם ,ח ס ר י ישע.
התמלא
כל
לא
דרכי הגישה ל ר כ ב ת נחסמו על־ידי אנשי שירות הסדר .דיירי ה מ ח נ ה
הורשו ל צ א ת מן הביתגים ,עד לצאתה של הרכבת .אתי היללםום התגנבה
הביתגים
לאחד
התבונגה
ומשם
במתרחש
יד
על
״כן,״
הרכבת.
קול
שמעה
ם א ר ק ס ט י ש ל מ י ש ע מ ד מ א ח ו ר י ה .״ מ ר א ה מ ל ב ב על ת נ ו ע ת ה ר כ ב ת מ כ א ן ולכאן.״
המראה
כה
שהיה
בו:
״המשגיחים
מ ו ע ט י ם ו ה נ ת ו נ י ם ל ה ש ג ח ת ם — כה רבים .מ צ ב מגוחך.״
אבל
באותו רגע
הופיעו
זיעזע
גרמנים
בגלל
אותה
חוסר
פרופורציה
כל
כשראתה
ח מ ו ש י ם ״ ו ר ע ד ע ב ר בה״
״פניהם
את
הרגש,
חסרי
ג ס י ם ו מ ע ו ו ת י ם ב ה ב ע ת בוז.״ ג ם ב א י ש ש ע מ ך ע ל ידה ״ א ח ז ה ר ע ד ״ .ה ו א א מ ר
לה
ש ל פ נ י מ ס פ ר ח ו ד ש י ם ה ג י ע מ א מ ר ם פ ו ר ט ״ ש ב ו ר ו ר צ ו ץ לגמרי ...כ א ל ה ה ם
השומךים
ילדיו
שם...
ואחר־כך
כמראה
כך
הם
זכה
נראים.״ מ ר ח ו ק ר א ת ה יהודי
הוא
עצמו
ל ב ר כ ת ו של
שבירך
״ ר ב זקן,
את
שזקנו
אשתו
ארוך
ואת
ומראהו
א ח ד הנביאים.״
א ח ר ־ כ ך ב א ה מ פ ק ד ,מ ל ו ו ה ב נ צ י ג ו היהודי שהיה ״ ל ב ו ש ב א ל ג נ ט י ו ת ,ב מ כ נ ס י
רכיבה
זינק
ב ה י ר י ם ו ב מ ק ט ו ר ן ב צ ב ע חום.״ שניהם פ ט פ ט ו ו צ ח ק ו .כ ל ב ו ש ל
המפקד
השתעשע
בכלב...
ל ע ב ר ב ע ל י ו ו ה נ צ י ג ״ ש נ ר א ה כ מ ו אנגלי ,ש ת ה ו י ס ק י ,
התמונה
ולהיות
את
היתד .כ מ ו ג ז ו ר ה מ מ ג ז י ן
״נכבדים
אנגלי.״ מ ס פ ר יהודים
לגשת
ניסו
ב ת מ ו נ ה .״ ה י א ת י א ר ה א ת מ ה ל ך העניינים ע ל י ד ר צ י פ י ה ב ט ו ן ו ש א ל ה
עצמה
— ״ ה א ם גהיד.
לספר
אי־פעם מסוגלים
את
לעולם
התרחש
אשר
פ ה י י י ת כ ן ש ב ע י נ י ה ע ו ל ם א נ ח ג ו המון א פ ו ר ו א ח י ד ש ל יהודים מ י ו ס ר י ם .איש
אינו י ו ד ע ע ל ה ה ב ד ל י ם ו ה פ ע ר י ם שהיו ג ם כאן בין י ח י ד י ם ובין ק ב ו צ ו ת .ק ר ו ב
ל ו ו ד א י ש ל א י ו כ ל ו ל ה ב י ן זאת...״
סוכני
כל
ליפמאן־רוזנטאל אטמו את הרכבת בקרשים ,הם חטפו מידי ״הגולים״
א ש ר עדיין נ ש א ר ב י ד י ה ם ,ו ה ד ל ת ו ת גסגרו .ד ר ך
לגג
ה ק ר ו נ ו ת נ ר א ו עדיין
כתבה
גוספו
בוודאי
שלנו
היללסום:
אתי
כרזרבה
במקום
ר א ש י ם וידיים
״הוא
אלה
לא
היה
שימותו
האשנבים הקטנים
המנופפות
גדול
בדרך
—
או
לשלום.
רק
יירמסו
1,020
על
מתחת
אותו
משלוח
בני־אדם.
עשרים
בדוחק.
דבר
יקרה
זה
בין ח ו ל י ם כ ה ר ב י ם שאין ביניהם אף ל א א ח ו ת אחת...
חלק מהמחנה
זאת
שנה
נכרת.
תמימה,
מדי
הרציף.
״כמו
בשבוע
שבוע
הבא
בשבוע.״
צבועים
ייכרת
הלק
אנשי
שירות
השוחרים
לטרף,
חוויתי
אחר.
הסדר
חיפשו
היו
האחרונים
מטבעות
ושטרות
במשך
שעזבו
של
את
כסף.״
כ ל היום ה ר ג י ש ו כ ו ל ם ״ כ א י ל ו נ ת ק ע ה ע צ ם ב ג ר ו נ ם ״ א ב ל — יום ש ל י ש י — חלף.
אחריו
ב א יום ר ב י ע י ו ע מ ו ק ט ט ו ת חדשות ,ת ק ו ו ת ח ד ש ו ת ,ו י כ ו ח י ם ע ל נ ו ש א י ם
פוליטיים,
קאברט וכל
א ו ת ו שיג ושיח ש ל חיי יום יום
והאינטריגות
האין־
סופיות ...כ ך היה א ח ר י כ ל מ ש ל ו ח שבועי״.״ כ א ל ה היו ת ש ע י ם ו ש ל ו ש ה ,ו כ ל א ח ד
היה ש ו נ ה מ ק ו ד מ ו ו כ פ י ש מ צ י י ג ת א ת י היל? שום — ״ ל כ ל א ח ד היה ק ו ל משלו.״
מאגגלית :דינה נזר
186
גוטרמן
בלה
שותים לחיים עם המוות
קורותיו של מחנה יאנובסקי בשנים !943—1941
רשת מחמת העבודה בגליציה
ב ח ק ר ת ו ל ד ו ת ה ש ו א ה ידועים מ א ו ד ו ט ו פ ל ו ע ל ־ י ד י חוקרים ,ב ע י ק ר מ ח נ ו ת הריכוז
וההשמדה
דרכם
הגדולים,
בשל
מתקני
ההגזה
והמשרפות
ע ב ר ו מ י ל י ו נ י ם ש ל ק ו ר ב נ ו ת .ידועים פ ח ו ת ,
הוקמו
אשר
עשרות
בהם
ואשר
מ ח נ ו ת אשר הוקמו
ע ל ־ ז י ה ג ר מ נ י ם כ מ ע ר כ ת מ ש נ י ת ש ל מ ח נ ו ת ,ב כ ל ל ם מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ו מ ח נ ו ת עונשין
מחודש.
לחינוך
גם
במחנות אלו הומתו
יהודים
גדולים וככלל ,יש
במספרים
ל ק ב ו ע ,כ י ל ג ב י יהודים ה י ת ה ה א ב ח נ ה בין ס ו ג י ה מ ח נ ו ת ,א ק ד מ י ת ב ל ב ד ו מ נ ה ל י ת
ב ע י ק ר ה .ל ג ב י ה ם היו כ ל ה מ ח נ ו ת ,מ ח נ ו ת ש ל עינויים ו מ ו ו ת ו ר ק ל ע י ת י ם ר ח ו ק ו ת
ובמספרים
ללא
מזעריים,
ניתן ליהודים
סיכוי
הבדל ,נ ו ע ד ת פ ק י ד מיוחד במימוש
ל ה י נ צ ל מהם...
הרעיונות
לכל
מערך
המחנות,
ה נ א צ י י ם ו ה ם היו ה ב י ט ו י
החזק ביותר לשיטה ,שכלאה את הפרט ונסלה ממנו א ת חירותו הבסיסית ולרוב
גם
א ת ה נ פ ש י ת .ב ש ל ב מ א ו ח ר יותר ,ה ו פ ע ל ו מ ח נ ו ת א ל ה כ מ כ ש י ר יעיל ב י ד י
ב ת ה ל י ך ח י ס ו ל ן ש ל ק ב ו צ ו ת א ת נ י ו ת ש ו נ ו ת ו ב ע י ק ר יהודים.
המשטר
אחרי
תוככי
כ י ב ו ש ה ש ל גליציה ה מ ז ר ח י ת
והתרחקותו של
החזית מזרחה
לתוך
ברית־המועצות ,עמדו הגרמנים בפני בעיות לוגיסטיות רבות .מבין מכלול
ה ב ע י ו ת ,היתד• ב ע י ה א ח ת א ש ר דרשה ה ת י י ח ס ו ת ו ט י פ ו ל מיידי .ב ע י ה זו ה י ת ה ,
מצבן
הרעוע ש ל הדרכים המרכזיות בגליציה ובעיקר מצבו של הציר המרכזי
שהוביל
מ פ ש מ י ש ל ד ר ך ל ב ו ב ,ל ט א ר נ ו פ ו ל ו מ ש ם ,ל א ו י ד כ ־ 3 5 0מייל ,א ל קייב.
ד ר ך זו ה י ת ה ח י ו נ י ת ב י ו ת ר ל ה מ ש ך ה מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י כ נ ג ד הסובייטים.
המחנה
אולם,
הכביש,
הגדול הראשון שהוקם ל מ ט ר ת שיקום הדרך ,היה מ ח נ ה יאנובסקי.
א ח ר י ה ק מ ת ו ש ל מ ח נ ה יאנובסקי ,ל א ח ר ש נ ב נ ה ב מ ט ר ה ל ש ל ב ו ב ש י פ ו ץ
ה ו ק מ ו ,ת ו ך מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת ,ש ב ע ה מ ח נ ו ת .ל א ח ר ש ב ו ע ו ת נ ו ס פ י ם ,היו
כ ב ר 15מ ח נ ו ת ל ע ב ו ד ת כפייה ו כ ע ב ו ר ת ק ו פ ה ק צ ר ה ה ג י ע מ ס פ ר ם ל ־ 2 2מ ח נ ו ת .
ראשיתו
של
המחנה
יאנובסקי
בפרבר
העיר
על י אחת
הדרכים
הראשיות
187
שהובילה
היה
צ פ ו ן ־ מ ע ר ב ה מ ל ב ו ב ל כ י ו ו ן העיירה — .Janowמ י ק ו מ ו ש ל
המחנה
הקתולי
ובית־
בפרבר
הקברות
בפאתי
העיר
היהודי ה ע ת י ק ,
והוא שכן
בית־הקברות
בקירבת
בעוד ש ב צ ד ו השני גבל עם ת ח נ ת ה ר כ ב ת
קליפארוב
) ,(Kiepaarowש ע ת י ד ה ה י ת ה ל מ ל א ת פ ק י ד מ ר כ ז י ב ש י ל ו ח ם ש ל י ה ו ד י ג ל י צ י ה
למחנה
ה ה ש מ ד ה בלז׳ץ.
האיזור ש ב ו ב ח ר ו ה ג ר מ נ י ם ל ה ק י ם א ת ה מ ח נ ה היה ש ט ח ש ל ג ב ע ו ת ח ו ל י ו ת
א ש ר כונה ב פ י ה ת ו ש ב י ם ב ש ם ״ ה ח ו ל ו ת ״ ) .(Haskiש ם זה ה פ ך ת ו ך פ ר ק ז מ ן ק צ ר
ל מ ע ו ר ר אימה ו צ מ ר מ ו ר ת ב א ו ז נ י כ ל ל ה א ו כ ל ו ם י ה ו ב ע י ק ר באוזני היהודים .ה ש ט ח
כ ו ל ו ה י ה ח ש ו ף ו ח ס ר ע צ י ם א ו ש י ח י ם גבוהים ,ל ל א מ ק ו ם מ ס ת ו ר ק ר ו ב ,מ ל ב ד
י ע ר לישייניצ׳ה ה מ ר ו ח ק .מ ק ו ם זה ל א היה א ת ר אופייני ל א ת ר י ם ש ב ה ם ב ח ר ו
בדרך־כלל
ש ל א היו
לצורך
הגרמנים
מרוחקים מדי
הקמת
ממרכזי
המחנות .הם
יישוב
ועורקי
קבעו את
תחבורה
המחנות
וזאת,
במקומות
קבלת
לצורך
שירותים ו ב י צ ו ע ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה ש כ ר ו ך היה ב ת י א ו ם ק פ ד נ י ש ל ת נ ו ע ת ר כ ב ו ת .
מאידך ,היה ה מ ק ו ם צ ר י ך ל ה י ו ת מ ר ו ח ק מ ס פ י ק ,ב כ ד י ש ה נ ע ש ה ב ו ל א י ת ג ל ה
לעיני
במהרה
המקומית
האוכלוסיה
ויהיה
מנותק מכל
ייצרת
אפשרות של
ק ש ר ע ם העולם החיצוני ויסכל כ ל ניסיון בריחה .מחנ ה יאנובסקי ג ב ל ב ר א ש י ת
קיומו ,ע ם ב ת י
מגורים של
היתד .ד ל י ל ה וענייה ,ה י א
הפרבר ,אך
מכיוון
בפאתי
שהאוכלוסיה
פ ו נ ת ה מ א ו ח ר יותר ,וגיתן היה ל ב ו ך ר א ת
העיר
המחנה.
ה מ ח נ ה ה ו ק ם ע ל ש ט ח ר י ק ו ש ו מ ם ע ל א ד מ ת בוץ גבנוגית ,מ ו ק ף ג ד ר ת י ל
כפולה
ו ב ת ו כ ו מ ג ד ל י ש מ י ר ה מ ר ו ח ק י ם זה מ ז ה כ ־ 7 0מ ט ר 20 .צ ר י פ י ם ש ו נ י ם
ח ל ק ם צריפים ישגים ופרוצים וחלקם מבגים גדולים וחדשים ,שימשו
בגודלם,
ל מ ג ו ר י האסירים .ב כ ל מ ב נ ה ה י ו ח מ ש ש ו ר ו ת ש ל דרגשי עץ ) ״ פ ר י ט ש ן ״ ( ,ק ו מ ה
מ ע ל קומה ,ח ש ו פ י ם ו מ ל ו כ ל כ י ם .ב מ ח נ ה פ ע ל מ ט ב ח ישן ואליו צ מ ו ד ח ד ר ר ח צ ה
ומחסן
ומטבח חדש שנבנה
ב מ ר ח ק מ ה ממנו .ב ק צ ה ה מ ח נ ה ה ו ק מ ו ש נ י מ ב נ י
למספר
שירותים ש ל א ה י ה ד י ב ה ם
האסירים ה ר ב
והיוו א ת א ח ת
הבעיות
ה ק ש ו ת ב י ו ת ר ב ח י י ה י ו ם ־ י ו ם .ב ק צ ה ,לכיוון ״החולות״ ,ש כ ן מ ח נ ה נ ש י ם מ ג ו ד ר .
ב ש ט ח ה מ ח נ ה נ מ צ א מ ג ר ש ה מ ס ד ר י ם הגדול ש ב ו נ ע ך כ ו ב מ ש ך היום ש ל ו ש ה
מסדר בוקר,
מסדרים:
מיוחדים..לצידו
צ ה ר י י ם ו ע ר ב ו כ ן מ ס ד ר י עונשין
של
מ ג ר ש ה מ ס ד ר י ם ו מ א ח ו ר י ה מ ס ב ח ,נ ק ב ע ו עמודי ה ת ל י ה .
מפקדי
בקיץ
המחנה
,1942
ועל כוח
מחנה
לתקופותיו
גקבעה
העבודה
שליטתו
היהודי
יאנובםקי זכה
בעל תכונות
ה מ ו ח ל ט ת ש ל הס.ם.
שנמצא
ב ת ק ו פ ת קיומו,
רצחניות
מיוחדות לו.
בשטח
המפעלים
והמשטרה,
וכולם
על
הפכו
המחגות
לאסיריו.
ל ש ל ו ש ה מ פ ק ד י ם שונים .כ ל א ח ד
המפקד
הראשון ש ל
ה מ ח נ ה היה
מהם
פרת
גיבאואר ,א ש ר נ י ה ל א ת ש ט ח ה מ פ ע ל י ם ע ד ל מ ו ע ד ח י ס ו ל ה מ ח נ ה .א ח ר י ו ב א
גוסטב
וילהאוז.
המפקד
השלישי
והאחרון,
מחסלו של
מחנה
יאנובסקי,
היה,
פ ר י ד ר י ך ו א ר צ ו ג א ש ר ה ג י ע ל י א נ ו ב ס ק י ל א ח ך פיקח־ מ מ ו ש ך ע ל מ ח נ ו ת א ח ד י ם
ב ר ח ב י גליציה ה מ ז ר ח י ת ,א ו ת ם נ י ה ל וחיסל .א ו ב ר ש ס ו ר מ ב נ פ י ה ר ר פריץ ג י ב א ו א ר
188
,1943נ ו ל ד ב־ 1906ב ב ר ס ל א ו ו ע ב ד כ פ ק י ד
שנתמנה להאופטשטורמבנפיהרר במרץ
ב פ י ר מ ה ש ל ״ ס י מ נ ס ־ ש ו ק ר ט ״ ב ב ר ל י ן .ב מ ה ל ד ה ק ר י י ר ה ש ל ו ב מ ס ג ר ת הס.ס ,.ש ה ה
תקופה
מסוימת
אנשים.
כינויו היה ״החונק״ .נ א מ ר עליו ,ש ב ב צ ע ו ח נ י ק ה ,ה ש ת נ ו פניו ו ל ב ש ו
מבע
ב ד א כ א ו ושם
ש ל טירוף.
רכש,
לאחר שמת
או
הקורבן,
שיפר
היה
כנראה,
שב
מיומנותו
את
ולובש פני
בחניקת
א ר י ס ט ו ק ר ט נאה,
ק ר רוח.
אונטרשטורמפיהרר
ס.ם.
בפורבאך,
לותרינגיה בשנת
וילהאוז,
גוסטב
השני
מפקדו
המחנה,
של
נולד
.1910ה ו א ה ק י ם מ ש ר ד נ פ ר ד ב ב נ י י ן גדול והכשיר
לעצמו
ו ל ב נ י מ ש פ ח ת ו ,ש א ו ת ם ה ב י א מ ג ר מ נ י ה ,מ ב נ ה מ ג ו ר י ם בן ש ת י קומות.
הווילה
עמדה במרכז תחום המגורים של צוות המחנה ומעל למרפסתו התאמן
בתחביבו
לשתף
יריות
המיוחד:
באסירים
וצליפות
שעבדו
בתחביב
בשטח.
זה
נהג
א ת אשתו ו ב ת ו ה ק ט נ ה .ת ק ו פ ת כ ה ו נ ת ו ש ל ו י ל ה א ו ז ה ב י א ה ל ש י נ ו י ל ר ע ה
ב מ ח נ ה .האיש י פ ה ־ ה ת ו א ר ו ה מ ר ש י ם ,ב ע ל ה מ ב ט החודר ,א ש ר ל ב ו ש היה ת מ י ד
במעיל
עור ארוך
שיטות
הס.ס .ו ש י כ ל ל
ככל
ואקדח
על
מיטלטל
א ת העינויים
מותניו,
לכדי
ה ב י א עימו
אמנות
דרגת
התיחכום של
את
ל ה א ר כ ת חיי
הקורבן
ה א פ ש ר ו ע ו ד ד א ת צוותו ל ע ר ו ך מ י ב צ ע י עינויים כ כ ל א ש ר ה ע ל ה דמיונם.
מ ס ד ר הפך לסיוט בלתי פוסק ,כאשר וילהאוז ע ר ך א ת הסקירה .בקור רוח
כל
שינוי ב מ ב ע פניו ,ב ח ר א ת ק ו ר ב נ ו ת י ו וירה ב ה ם .ב ת ק ו פ ת
וללא
שלטונו הפך
ש מ ו ש ל מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י ל ש ם ה נ ו ר א ב י ו ת ר ש נ י ש א ע ל ש פ ת י כ ל בגליציה.
ה ו א ע ז ב א ת ה מ ח נ ה ביוני
הועבר
1943ו ה א ס י ר י ם נ ש מ ו ל ז מ ן ־ מ ה לרווחה .וילהאוז
ל ז
לחזית ביוגוסלביה ונפל
שטיינפישבאק
.1945אשתו,
ב־ 29במרץ
א ש ר ה ש ת ת פ ה באירועי ה צ ל י פ ה ב א ס י ר י ם ,ה ו ע מ ד ה ל ד י ן ב מ ש פ ט י גליציה בשטוטגרט.
ס.ס.
)פרוסיה
עם
האופטשטורמפיהרר פךידךיך וארצוג ,נ ו ל ד ב ש נ ת
1903ברוגאו ,פולין
ה מ ע ר ב י ת ( .ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ש י ר ת כ ש ו ט ר .ה ו ד ו ת ל ק ש ר י ידידות ש ק ש ר
ה ג נ ר ל קאצמן ,מ פ ק ד מ ש ט ר ת ג ל י צ י ה ,ק י ב ל מיגוי ש ל
בתחומי
למפקדם
הגנרל־גוברנמנט ומונה
ומחסלם
האופטשטורמפיהרר
של מספר
בגליציה,
מחנות
ו י א ל ק י ־ ל א צ ק י ,פלוהו ,פ ו ד ־ ק א מ י י נ ה ,ז ל ו צ ׳ ו ב וקורזביצ׳ה .ל מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י הגיע
ב ־ 1ב י ו ל י 1943בליווי פ מ ל י ה ש ל א ס י ר י ם נ א מ נ י ם ש א ו ת ם הציל מ ג ו ר ל ח ב ר י ה ם
ו ה פ כ ם ל מ ר ג ל י ם ו ל מ ק ו ר א י נ פ ו ר מ צ י ה יעיל .א ד ם גוץ ושמן ,ב ע ל ר א ש גדול ש י ש ב
ע ל כ ת פ י י ם ל ל א ח צ י צ ת צוואר ,ע ט ו י סגין ק צ י ג י ם ארוך ,ח ו ב ש ת מ י ד א ת כ ו ב ע
הם.ס.
של
כי
ובידו
מגלב.
וארצוג
היה
א י ש הס.ס .ש ה י נ ו ס א ד י ס ט
שונה
בכפפות
במנהגיו
מקודמו.
הוא
היה
הטיפוס
מ ש י . .ת ו ך זמן ק צ ר ה ו ב ר ר ל א ס י ר י ם
ו א ר צ ו ג היווה ס כ נ ה ח מ ו ר ה ע ו ד י ו ת ר מ ק ו ד מ ו .ב ק ו ד רוח ו ב ש ק ט רב ,היה
ב ק ו ר ב נ ו ת י ו ,כ מ ע ט ב ב ל י מ ש י ם .ל א ח ר ש ב י ס ס א ת מ ע מ ד ו ב מ ח נ ה ,חידש
יורה
את
ש י ט ו ת העינויים שהונהגו ע ל ־ י ד י ו י ל ה א ו ז ו ע ו ד ה ו ס י ף עליהן כ ה נ ה וכהנה,
תוך
ש ה ו א מ ע ר פ ל א ת כוונותיו ו ב ד ר כ י ה ס ו ו א ה ודמיה ,ב י צ ע א ת חיסולו ש ל
המחנה
את
האסירים
כך
בנובמבר
העבודה
.1943
״השחורה״,
את
תפקידי
השמירה
והשיטור,
את
הליווי
של
ל ע ב ו ד ה ו ח ז ר ה ו ה פ י ק ו ח ע ל י ה ם ,ל א ע ש ו א נ ש י הס.ס .הגרמנים; ל ש ם
היו ב מ ח נ ה יחידות עזר ש כ ו נ ו ״ א ס ק ר י ם ״ ) .(Askariזה היה־ כינויים ש ל
שבויים
סובייםים
ופאשיסטים
אוקראינים
אשר
ערקו
מהצבא
התסי,
הצטרפו
189
לצבאו
הגנרל
של
ולאסוב
הרוסי
עצמם
והעמידו
לשרות
בצפותם
הגרמנים,
ל ב ל ו ת את המלחמה לצדו ש ל המנצח .הם כונו בפי הגרמנים בשם ״אסקרים״,
כ פ י שכונו הילידים ב מ ו ש ב ו ת
באפריקה.
הגרמניות
גם המשטרה האוקראינית בלבוב ,עמדה לשירותו של צוות המחנה .מיעוטם
א ו ק ר א י נ י ם שקיוו
לאומנים
במדינה
לזכות
מצאו
רודפי בצע ומשתפי פעולה אשר
ר י ב ו ג י ת מידי
פורקן
בביצוע
הגרמנים
העבודות
ורובם
היו
הקשות
של
א ק צ י ו ת ו ה ש ג ח ה ע ל ט ר נ ס פ ו ר ט י ם .ל ל א ע ז ר ת ם ,ל א יכלו ה ג ר מ נ י ם ל ה ר ו ג מ ס פ ר
כ ה גדול ש ל יהודים ו ב ק צ ב כ ה מ ז ו ר ז ,כיוון ש א ז היו נ א ל צ י ם ל ה ע ס י ק ב ת פ ק י ד י
ה י ו ם ־ י ו ם מ א ו ת אנשי ס.ס .ג ר מ נ י ם .
ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים ,ב נ י ה ו ל ה ג י ט א ו ת ו ה מ ח נ ו ת ו ע ב ו ד ת ם ל צ ד ה ג ר מ נ י ם ,
ל ע י ת י ם ב ח ז י ת א ח ת נ ג ד אחיהם ,ה י א א ח ד ה נ ו ש א י ם האקוטיים ו ה כ ו א ב י ם ב מ כ ל ו ל
תקופת
נסלח
השואה .א צ ל ר ב י ם מ נ י צ ו ל י ה ש ו א ה נ ו ת ר פ צ ע זה פ ת ו ח ו צ ו ר ב ו ב ל ת י
ואילו א ח ר י ם הבינו ,ל א ש פ ט ו ו ס ל ח ו .כ ד י ל ה ב י ן א ת ת ו פ ע ת ה ש ו ת פ ו ת
היהודית ל צ ד ה ג ר מ נ י ם ואין ל ה ת פ ת ו ת ו ל ה ש ת מ ש ב מ י נ ו ח ש ל ״שיתוף פ ע ו ל ה ״ ,
א ש ר היה קיים ר ק ל ע י ת י ם ר ח ו ק ו ת ,י ש צ ו ר ך
בבדיקת המערכת הנפשית של
היהודים ,שחיו ו פ ע ל ו ג ם ה ם ב ת ו ך מ ס ג ר ת ח ד ש ה וזרה ,ס ג ו ר ה ו א ט ו מ ה ל ע ו ל ם
החיצוגי ו ב ה היתד• ש מ י ר ת ה ח י י ם ו ה ק י ו ם ,ע ר ך עליון מ ו ח ל ט וחייבה
ש ל א ניתן ה י ה ל ה ע ל ו ת ם ע ל
הדעת
ב נ ס י ב ו ת רגילות .כדי
במעשים
גחלת
לשמור על
החיים ,ב ח ר ו היהודים ב ד ר כ י ם ש ו נ ו ת ש נ ר א ו ל ה ם ,ל ע י ת י ם מ ת ו ך ה ש ק פ ת ע ו ל ם
ב ר ו ר ה ושמירה ע ל ע ק ר ו נ ו ת ו ל ע י ת י ם מ ת ו ך פ ש ר ה .הצעירים נטו ,לרוב ,ל ב י ט ו י י ם
של מ ר ד והקרבה ,בצאתם מ ת ו ך
כ ד א י היה
ע ד אשר
להקריב
נ ק ו ד ת ר א ו ת ש ע ל ־ פ י ה החיים היו כ ה י ק ר י ם
את
למענם
חייהם.
ואילו
אחרים
שאין
סברו,
ל פ ס ו ל שום א מ צ ע י ויש ל ע ש ו ת כ ל מ ע ש ה א ש ר יותירם בחיים ,ג ם א ם מ ע ש י ם
א ל ה ל א ת א מ ו נ ו ר מ ו ת מ ק ו ב ל ו ת .ה י ו ג ם י ה ו ד י ם א ש ר גישרו ע ל ש ת י ה ע מ ד ו ת .
ה ם פ ע ל ו ב ש י ר ו ת ה ג ר מ נ י ם א ו ל ם נ י צ ל ו א ת ״ מ ע מ ד ם המועדף״ ו ה ש פ ע ת ם ה מ ז ע ר י ת
לעזרת
יהודים אחרים .א ו ל ם ג ם א ל ה ו ג ם א ל ה היו ל מ כ ש י ר י ם בידי ה ג ר מ נ י ם
ש ה ש ת מ ש ו ב ה ם כ ד י ל ה כ נ י ע א ת ה י ה ו ד י ם ,ל ד כ א ם ע ד כ ד י כ נ י ע ה ולהשיג ש ל י ט ה
מ ו ח ל ט ת ל א ר ק ע ל גופם כ י א ם .ג ם ע ל נ פ ש ם .
כ ך נ מ נ ע ו ה ג ר מ נ י ם מ ל ה י כ ג ם א ל מ ח ג ו ת ה א ס י ר י ם ע צ מ ם ובוודאי ל א ה ת ע ל מ ו
מן
הפסיכולוגי
האספקט
המהמם
נ ת ו ן ל א א ח ת בידי אחיו ו א ת
שנוצר
ע ק ב כך,
העונשים הוא
האסיר כי
גורלו
קיבל ישירות מהם .חלק
עצום
בראות
מ ן ה ש נ א ה ו ה א י מ ה שחשו כ ל פ י ה ג ר מ נ י ם ,ה ו פ נ ו ג ם א ל ה א ס י ר י ם ב ע ל י ה ת פ ק י ד י ם .
גיבאואר ב ח ר באסיר ב ש ם רומאן ק א מ פ ף
) (Kampfל ה י ו ת ״היהודי ש ל ו ״
ומינהו ל ת פ ק י ד n־) Lager atestee״זקן ה מ ח נ ה ״ ( .ק א מ פ ף ה י ה ל פ נ י ה מ ל ח מ ה
נגן
בתזמורת
בלובלין.
בתוקף
מעמדו,
גהג
קאמפף
לעבור
בשטח
המחנה
ע ם ש ו ם בידיו ו ה פ ל י א א ת מ כ ו ת י ו ב א ס י ר י ם .ב ת ק ו פ ת כ ה ו נ ת ו ב ת פ ק י ד זה ,ע ד
הצליח
להמתתו,
לצבור רכוש ר ב תוך
שיתוף
פעולה עם
הגרמנים
ולהשניא
ע צ מ ו ע ל האסירים.
מפקדו
השני של
המחגה,
וילהאוז ,ירש א ת
קאמפף
והשאיר
בזיו
את
ה ס מ כ ו י ו ת .י ת ר ע ל כן ,ה ו א א ף ה ר ח י ב ן ו ה נ י ח ל ו יד ח ו פ ש י ת ל פ ע ו ל ב מ ח נ ה
ותמורת
190
ר ש ו ת זו ,ק י ב ל מ מ נ ו
שוחד
ו ה ת ח ל ק עימו
ברווחים .ה ו א
הכביד
את
להתעשרות קלה ,ס ח ט מ ה ם
ע ו ל ו ע ל האסירים ,ח י פ ש ב י נ י ה ם מ ק ו ר ו ת
פרוטה ומעולם ל א ב ח ל בשימוש בשוטו.
כל
א ו ל ם כ ג ו ד ל עלייתו ה מ ס ח ר ר ת ,כ ד היתד .ג ם נ פ י ל ת ו ת ה ו מ ה .ש מ ע ה ה ס ד ר י ם
הכספיים
שנעשו
ההתרחשויות
שיובילו
במחנה,
מ פ ק ד ת הס.ס.
הגיע אל
בלבוב,
נחקרו
משום כ ר
ב מ ח נ ה .ווילהאוז ו ס ג נ ו ר ו ק י ט א ,נ א ל צ ו ל מ ה ר ו ל מ ח ו ת כ ל ע ק ב ו ת
אליהם.
הוזמן
קאמפף
ב ל י ל 12
באוקטובר
1942
אנשי
לפגישה עם
הס.ס .ונורה .ל מ ח ר ת היום ה ו פ צ ה ב מ ח נ ה ש מ ו ע ה מ כ ו ו נ ת ע ל ב ר י ח ת ו ש ל ק א מ פ ף .
ב א פ ר י ל א ו ביוני ,1942ה ו ב א ה ק ב ו צ ה ש ל שוטרים מ ן הגיטו ב כ ד י ל ש מ ש
ב מ ש ט ר ת ה מ ח נ ה .ר ק מ ע ט י ם מ ה ם נ י צ ל ו א ת ע מ ד ת ם ה א י ת נ ה יותר ,ל ע ז ו ר ל ש א ר
חבריהם .ר ו ב
השוטרים
רובם של
במשטרת
המחנה
באותה עת,
ובגיטו,
היו
כ ב ר ב ע י ק ר יוצאי ש ו ל י ה ח ב ר ה ה י ה ו ד י ת ו י ס ו ד ו ת פ ל י ל י י ם ש נ י צ ל ו א ת מ ע מ ד ם
לסחטנות
ו ל צ ב י ר ת כ ו ח שלילי.
הפונקציה
הממונה על
ש ל ,Ober jude
המשמעת,
אוישה
על־ידי
אסיר
ב ש ם א ו ר מ ל א נ ד או אורלאנד ,ל ש ע ב ר ת ל מ י ד ב ב י ת ־ מ ד ר ש ל ר ב נ י ם ואילו ה פ ו נ ק צ י ה
השנייה ש ל ^ ™ Lager Schreiber־ ,Arbeit m e n s tה מ מ ו נ ה ע ל רישום האסירים,
ניהול
כרטסת
וההצבה
העובדים
עבודה,
ליחידות
על־ידי איש
אוישה
צעיר
ב ש ם רישיק א ק ס ר ) .(Ахегא ק ס ר ה י ה ב נ ו ש ל ע ו ר ך ־ ד י ן ידוע ב ל ב ו ב .ע ו ד ל פ נ י
בואו למחנה ,היה אקסר ח ב ר פעיל והרוח החיה בועד לעזרת המחנות ,שהוקם
ב ל ב ו ב .ב מ ח נ ה היה א ק ט ר ה מ ל א ך ה ט ו ב ש ל האסירים.
ג י ר ס ה א ח ת מ צ י ג ה א ת א ו ר ל א נ ד כ מ י שהיה ש ו ת ף ל א ר ג ו ן ה ע ז ר ה ה ה ד ד י ת
במחנה ,כמי שעזר לאקסר ב ה צ ל ת אסירים ובהסוואת נסיונות בריחה מהמחגה.
ה ו א ה ק ל ע ל חיי ה א ס י ר ו ת ו א י פ ש ר א ת ב ר י ח ת ן ש ל ש ת י י ל ד ו ת שחיו ב מ ח נ ה
הנשים ,ב מ ס ו ו ה ש ל ב ח ו ר ו ת מ ב ו ג ר ו ת י ו ת ר .ע ל כ ל פ נ י ם ,א ו ר ל א נ ד ש ה ה ב מ ח נ ה
לחיסולו
עד
הסופי
וגורלו היה
כגורלם של שאר
כנראה
האסירים
ובגורלו
ש ל רישיק א ק ס ר .
שלבי
התפמחותו
מחנה
יאנובםקי בלבוב הוקם
בנובמבר
בו
שהו
.1943
תקופות
של
במשך
מחנה
באוקטובר
תקופה
קצרות
יאגובסקי
בנות
זו
1941ו ח ו ס ל ב א ק צ י ה פ ת א ו מ י ת ב ־ 2 0
הומתו
ימים
בו
כ־ 200,000א י ש
ומאות
אלפים
להם
כמחנה
מעבר
אחדים,
בשימשו
) (Durchgangs Lagerא ל מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה בלז׳ץ ) .(Beizecל פ י א ו מ ד נ י ם ש ל
ו ע ד ת ה ח ק י ר ה הסובייטית ,ע ב ר ו כ־ 400,000א י ש א ת ה מ ח נ ה .ב ת ק ו פ ת קיומו ב ת
השנתיים ,ע ב ר ה מ ח נ ה ת ה ל י ך ב ל ת י פ ו ס ק ש ל בנייה ,ה ת ר ח ב ו ת וביצוע פ ו נ ק צ י ו ת
ח ד ש ו ת .ל מ ע ש ה היה זה מ ח נ ה ה ש מ ד ה ב מ ל ו א מ ו ב ן המלה .ע ו ב ד ה היא ,ש ל ג ב י
היהודים ,כ ל מ ח נ ה ריכוז א ו מ ח נ ה ע ב ו ד ה ,ה י ה
ב ב ח י נ ת מ ח נ ה מוות .ב ה ו ל ו ת
מ ח נ ה י א נ ו ב ם ק י נ ק ב ר ו מ א ו ת א ל פ י יהודים ש נ ו ר ו ב מ ק ו ם ו א ח ר ־ כ ך ה ו ע ל מ ו ע ק ב ו ת י ה ם
ע ל ־ ידי י ח י ד ת ז ו נ ד ר ק ו מ א נ ד ו מ י ו ח ד ת ו כ ל ז א ת ב מ ח נ ה ,א ש ר סווג כ מ ח נ ה ע ב ו ד ת
כפייה.
ראשיתו ש ל מחנה יאנובסקי ל א היה ב ה כדי לרמוז ע ל התפתחותו בעתיד
191
ב ש ע ת שילובו
ו ע ל התפקיד שהוא עתיד ל מ ל א
במערך מחנות ההשמדה .סופו
ש ל מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י ה י ה ב ה ס ב ת ו ל מ ח נ ה ה ש מ ד ה ל כ ל ד ב ר .ב ש ל ב זה ,נ ב ד ל
יאנובסקי
מחנה
וההמתה
ממחנות
ההשמדה
בכך שלא
הידועים
נבנו
הגזה
בו ת א י
נ ע ש ת ה ב ד ר כ י ם ק ו נ ב נ צ י ו נ ל י ו ת ב ל ב ד .ה ת ו צ א ה ה י ת ה 200,000 :מ ו מ ת י ם
ה מ ת ה ביריות ,ת ל י ו ת ו ה ו צ א ו ת ל ה ו ר ג ה מ ו נ י ו ת .
באמצעות
ע ו ד ב ח ו ד ש י ם י ו ל י — ס פ ט מ ב ר ,1941ה י ו ה י ה ו ד י ם ב י א ג ו ב ס ק י ש ע ב ד ו ב ס ד נ א ו ת ,
שראוי
אנשים
על־פי
לקגא בהם,
יהודי
הבגת
היתה ל ה ם
לבוב.
חסות
של
ה ם .ם .ב צ ו ר ת ת ע ו ד ת ע ב ו ד ה ח ת ו מ ה ב ז י מ פ ק ד הס.ס .ו ה מ ש ט ר ה ,ה ג נ ר ל ק א צ מ ן ,
ומכאן גם חסינות מפני חטיפות ל ע ב ו ד ו ת כפייה במחנות שהוקמו ברחבי גליציה
ה מ ז ר ח י ת ,ש ש מ ו ע ו ת ע ל ה מ ת ר ח ש ב ה ם ה ס ת נ נ ו א ל העיר.
בנובמבר
ב־1
1941
הערב,
בשעות
כשהעוברים
התכוננו
לסיום
העבודה
ו ל ח ז ר ה א ל העיר ,נ ש מ ע ו ק ו ל ו ת צ פ י ר ה ב ס ד נ א ו ת .DAWה ע ו ב ד י ם נ ק ר א ו ל ה ת כ נ ס
המסדרים
במגרש
למסדר
בעומדם
מיוחד.
מסודרים
עבודה
בקבוצות
הופיע
מ פ ק ד .B.A.W.קצין הס.ס .ג י ב א ו א ר ו ב מ ש פ מ ה פ ת י ח ה ש ל ד ב ר י ו ה ח ש י ך ע ל י ה ם
א ת עולמם .הוא הודיעם על ה פ י כ ת המקום ל מ ח נ ה עבודה סגור בו ה ם עתידים
וללון .״זהו ב י ת כ ם ה ח ד ש .ר ק ח ר ו צ י ם א ת ם צריכים ל ה י ו ת ו ל א י ח ס ר
לעבוד
ל כ ם דבר.״
ביום
הרביעי לכליאתם
במחנה ,ב ־ 5
בנובמבר
,1941ה ו ק ם מ ח ס ו ם
בפתח
ה מ ח נ ה ,מ ג ד ל ה ש מ י ר ה ב כ נ י ס ה אויש ב ש נ י א נ ש י ס.ם .ח מ ו ש י ם ו ש ל ם ג ד ו ל נ ת ל ה
מ ע ל שער המחנה ובו ה כ ת ו ב ת ע ל היות המקום מ ח נ ה לעבודת כפייה של העיר
ל מ ב ר ג ,ב פ י ק ו ח הס.ס .ו ה מ ש ם ר ה ש ל ח ב ל ג ל י צ י ה — a i - b e i t lager־ ss z w a n g s
.Lembergל א ו ר ך ה ג ד ר ה ו צ ב ו ש ל ט י ם ש ה ז ה י ר ו מ פ נ י ק ש ר כ ל ש ה ו ע ם האסירים.
ש ט ח ה מ ח נ ה ב ש ל ב זה היה ב י ן
3—2ק מ ״ ר ל ע ר ך .ה נ ש י ם ו ה א מ ה ו ת ש ה ו ר ש ו
ע ד אז ל ה ת ק ר ב א ל הגדר ,נ ת ק ל ו ב א ו ת ו יום ב מ כ ו ת שוטים ו ב מ ט ח י י ר י ו ת מ צ ד
ובימים הבאים ל א ניתן היה יותר ל ה ת ק ר ב אל המחנה.
המשמר
ב ־ 2 8ב פ ב ר ו א ר 1942נ ו ת ר ו ב מ ח נ ה 176א ס י ר י ם יהודיים מ ת ו ך 580ש ש ה ו
בו
בסוף
מבחינה
.1941ר ו ב ם גוועו מ ר ע ב ו ח ו ל ש ה א ו ה ו מ ת ו ב מ י נ י עינויים משונים.
זו ל א נ ב ד ל ו מ ח נ ו ת
במקומם של
ה ע ב ו ד ה מ מ ח ג ו ת הריכוז.
האסירים שמתו ,ד ר ש
ו ב ר ל ס פ ק ל ו ע ו ב ד י ם חדשים .ל פ י
גיבאואר מן היודנראם
ומלשכתו
של
הוראות קאצמן נקבע ,שיש ל ת ת עדיפות
ר א ש ו נ ה ל ה ע ב ר ת א ס י ר י ם ח ד ש י ם ל מ ח נ ה ו כ ן יש ל ע ר ו ך מ י ב צ ע י ח ט י פ ה מ י ו ח ד י ם
למילוי
המכסה
הדרושה .ב ־ 1 0
בינואר
1942
נערכו
מספר
פשיטות על
בתי
מ ג ו ר י ם ו כ ל .ה ג ב ר י ם ש ג מ צ א ו ב מ ק ו ם ה ו ב ל ו ל מ ח ג ה .כ ן הגיעו ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת
ש ל יהודים מ א ו ס ט ר י ה ,גרמניה ,צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ,ה ו נ ג ר י ה וכן מ מ ע ר ב א י ר ו פ ה ש ה ו ב א ו
ל מ ח ג ה .ח ל ק מיהודי ג ר מ ג י ה ו א ו ס ט ר י ה ג ב ח ר ו ו מ ו ג ו ל ת פ ק י ד י מ ש ג י ח י ם ו פ ק י ד י ם
ע ק ב שליסתם בשפה הגרמנית .האחרים גשלחו מ י ד להשמדה.
מ ל ב ד פ י ס ת ב ד צ ה ו ב ה ש נ ת פ ר ה ע ל ה ח ז ה ו ע ל ה ג ב ו ע ל י ה מ ס פ ר ם הסידורי
נוספו,
לאחר
תקופה
קצרה
סימונים
נוספים :שני פסי צבע
אדומים
לאורך
ה מ כ נ ס י י ם וכעין צ ל ב ע ל ה ג ב .ע ל צ ו ו א ר י ה ם נ ת ל ת ה ד י ס ק י ת פ ח עשויה מ ק ו פ ס א ו ת
שימורים ,ש ג ם ב ה ס ב ו ע היה ה מ ס פ ר הסידורי .ד י ס ק י ת זו כ ו נ ת ה ב ש ם Piaketka
ובפי
192
האסירים ושומריהם ״אות
הכלב״
)Marke־ .(Hundeשיער ר א ש ם ו ז ק נ ם
ג ו ל ח ו ב ג ד י ה ם ו נ ע ל י ה ם נ ל ק ח ו מ ה ם .ב מ ק ו מ ם ק י ב ל ו ב ג ד י קיץ ק ל י ם ב ל ב ד ו נ ע ל י
עץ ש ג י ת ג ו מ ס י ב ה מ ו ג ד ר ת ב י ו ת ר :ב ג ו ע ל ו געלי עץ י ת ק ש ה ה א ס י ר ל ב צ ע ניסיון
בריחה .ב מ ק ר י ם ר ב י ם ,ב ת ק ו פ ה מ א ו ח ר ת יותר ,היו זוג געליים ר ג י ל ו ת מהווה ת מ י ת
גיסיון ב ר י ח ה ו א ף ל ה צ ל י ח בו .ל א ח ר
לביצוע
נראו
המלבושים,
כעשויים
האסירים
ה ש ל מ ת תהליר הגילוח וחלוקת
אחת,
בתבנית
פנים
קווי
םגגון
גמחקו,
הלבוש
ה מ א פ י י ן נ ע ל ם ,ק צ ב ה ה ל י כ ה ל א נ ק ב ע י ו ת ר ע ל ־ פ י ה ס מ פ ר מ נ ס כי א ם
על־ידי
צורת
ונוצר
מכשיר
ע ב ו ד ה מ מ ו ש מ ע .זה היה
גרירת
ב נ ע ל י העץ
הרגליים
הכבדות,
השלב ,בו
במקום
קם
האדם
האתרוגים
גמחקו שביבי התקווה
ש ע ו ד היו ק י י מ י ם ב ל ב ב ו ת האסירים ,וניזונו מ ה ב ט ח ו ת ה מ פ ק ד ה ,ש כ ל י א ת ם היגד!
בלבד.
זמנית
ועד
1941
ובהנחת
התשתית
בימים
כאשר
כך
מרץ
נכנס
.1942
בתקופה
בעיקר
בין
המחנה
בבניית
להרחבתו.
ה ר א ש ו נ י ם ל א ה י ת ה כ ל ל ח ל ו ק ת מ ז ו ן ו ה א ס י ר י ם ה ח ל ו ניזונים ר ק
גילו
חבילות
מחנה
יאנובסקי
זו,
לשגרת
הועסקו
חיים
האסירים,
ועבודה
נובמבר
שניתן
לשחד
מן
היודגראט.
מזון
שומרי
את
אן
גם
המחנה
הגיע
ואחר־כך,
חלק
רק
כאשר
הורשו
לקבל
מן
החבילות
לידי
קסן
האסירים .ר ו ב ן ש ל ח ב י ל ו ת המזון ג ל ק ח על ז י ה ג ר מ ג י ם והמזון ה ו ש ל ך ל כ ל ב י ה ם ,
האסירים ההמומים והרעבים.
לעיני
ב ו א ו ש ל ג ו ס ם ב ו י ל ה א ו ז ל מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י סימן נ ק ו ד ת מ פ נ ה ב ג ו ר ל ה א ס י ר י ם
ה כ ל ו א י ם בו .ב ת ק ו פ ת כ ה ו נ ת ו ו ב ע ק ב ו ת ש א פ ת נ ו ת ו ה ר ב ה ,ה פ ך י א נ ו ב ס ק י ל מ ח נ ה
ע ב ו ד ת כ פ י י ה ג ד ו ל ב מ מ ד י ו ו מ א ו ח ר יותר ג ם ל מ ח נ ה ה ש מ ר ה ,ל א ב מ ע ט ה ו ד ו ת
למאמציו של וילהאוז להגדיל א ת חשיבותו והשפעתו באמצעות ה צ ג ת יאנובסקי
לדוגמה,
כמחגה
המבצע
הפתרון
את
הסופי
בעיית
של
תוך
היהודים
שילוב
יעיל ש ל נ י צ ו ל ע ב ו ד ת ם .
א ח ר י בואו ,פ ו ר ס מ ה ש ו ר ה ארוכה ש ל ת ק נ ו ת וחוקים ,נ א ס ר ה ה ע ב ר ת
יומיים
ה ח ב י ל ו ת מ ט ע ם ה י ו ד נ ר א ט ,ח ו ל י ם וקשישים מ ו י נ ו מ ת ו ך ק ב ו צ ו ת ה א ס י ר י ם והוצאו
מחת
ל ״ ב א ר א ק י ם ״ ל מ ש ך ה ל י ל ה .ה ם ה ו כ נ ס ו ל מ ה ש כ ו נ ה ב פ י ה א ס י ר י ם ״בין
גדרות
ה ת י ל ״ ,ג ד ר ו ת ת י ל צ ר ו ת ,ק ר ו ב ו ת זו ל ז ו כ מ י ד ת ר ו ח ב ארם ,שביניהן
הלילה,
הוצא
היו
מספר
הועמד
הגידון
בלי
להורג
למחרת
היום.
תזוזה
יכולת
נערכו
ואם
ביקורות
לא
פתע
קפא
למוות
בצריפים
במשך
שבעקבותיהן
א ס י ר י ם מ ק פ ח י ם א ת ח י י ה ם ע ק ב י ר י ו ת ל ל א ה ב ח נ ה ש נ ו ר ו ל ת ו ך המון ה א ס י ר י ם
שהצטופף
שתי
של
על
הדרגשים
ונערכו
״מירוצי
מוות״
״ויטמינים״
ומירוצי
בין
ש ו ר ו ת ש ל א ג ש י ס.ס .ו ״ א ס ק ר י ם ״ ,אוחזי מ ג ל ב י ם ו א ל ו ת .ה מ מ ו צ ע היומי
ה מ ת י ם ו ה מ ו מ ת י ם ב מ ח נ ה ה ג י ע ל כ ד י 30איש .ת ח ב י ב ו ה א י ש י ש ל וילהאוז
היה ק ל י ע ה ל מ ט ר ה ו ה א ס י ר י ם ה ם ששימשו ל ו ו ל ב נ י מ ש פ ח ת ו כ מ ס ר ו ת חיות.
בתוקף
והארגונית
כולם,
בהיותו
נהג
ת פ ק י ד ו כ ס ג נ ו ש ל וילהאוז ,ה ח ל ר ו ק י ט א ב י צ י ר ת ה ת ש ת י ת ה כ ל כ ל י ת
ב מ ח נ ה .ל ע ו מ ת וילהאוז ,ש ה ו פ ע ת ו ב מ ח נ ה ה א ס י ר י ם ה ט י ל ה אימה ע ל
רוקיטא
בדרך־כלל
להראות
פנים
מתונות
וגילה
את
רגוע ונוטה חסד ,שיפר דוקיטא במידה מסוימת
הבגה
לאסירים.
התנאים במחנה.
ב ע ק ב ו ת פ ק ו ד ת ו המפורשת ,איפשרו השומרים והםדרגים לאסירים ל צ א ת לשירותים
במשך
אסיר,
ה ל י ל ה .ה ו א ס י מ ן א ת ה ד ר ג ש י ם ו ה ק צ י ב 12ס ״ מ
אסר
לישון
על
הרצפה
והגדיל
את
כמות
)שניים־עשר!( לליגת
המזון
שסופקה
לאסיךים.
193
רוקיטא
400
ליודנראט לספק
הורה גם ע ל חידוש משלוח החבילות מהגיטו והציע
ג ר ם ל ח ם ו ר י ב ה ל כ ל אסיר ,א ח ת ל ש ב ו ע .נ ק ב ע ה ש ג ר ה ש ל
מסדרים,
ש ל ו ש פ ע מ י ם ב י ו ם וכן ש ג ר ת ר ח צ ה ,ש י ר ו ת י ם ו א כ י ל ה .
במחנה
בריגדות,
בריגדה
היה
ש ע ו ת קיום
עצמו,
ערוכות
ה ח ל ו ר ו ק י ט א ואנשיו
על־פי
הופקד כממוגה,
״בריגדיר״
הימגית.
והוא
לבריגדיר,
גודל
משתנה
להרכיב יחידות
בהתאם
א ס י ר יהודי שהיה
נבדל
היה
בעל
משאר
לדרישות
על
כל
המעסיקים.
בעל מלאכה ואיש מקצוע.
העובדים
תפקיד
עבודה
מיוחדות
—
מקביל
בעונדו
מקרב
סרט
צוות
צהוב
הס.ס.
תוארו
ע ל .זרועו
״אסקר״
או
שפיקח על ע ב ו ד ת הבריגדה .למעשה ניהל הבריגדיר־האםיר א ת ע ב ו ד ת הבריגדה
ה ב ר י ג ד ו ת היו מ ח ו ל ק ו ת ל ק ב ו צ ו ת ע ב ו ד ה מ ש נ י ו ת ו ב ר א ש ן ע ו ב ד מ ק צ ו ע י
כולה.
לא כל
מומחה.
לבריגדות
בערכן וזהות
ה ב ר י ג ד ו ת היו שוות
מועדפות ובריגדות מקופחות.
א(
במעמדן.
המפתח לחלוקה
ניתן למיין אותן
כפול:
היה
ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם כ ס פ י ל ב ר י ג ד י ר ,ש ה ע ב י ר ו ב ר ו ב ו ל ק צ י ן הם.ם .ה מ מ ו נ ה ,
ג י ת ן היה ל ה ש ת י י ד ל ב ר י ג ד ה ״טובה״.
ב(
את
מ י ו מ נ ו ת ו כ י ש ו ר י ם מקצועיים ,מ ק צ ו ע ו ת נ ד ר ש י ם ו ג ח ו צ י ם ב מ ח ג ה ,ה ב י א ו
ה א ס י ר ה מ א ו ש ר ל ה ש ת י י כ ו ת אליה.
היה אסיר ל ר א ו ת עצמו
רשאי
מקצוע טכני
ב ר ־ מ ז ל כשיכול ה י ה ל ה צ י ג
ואומנות מוגדרת.
קשה היה מ צ ב ן ש ל הבריגדות הבלתי מקצועיות .נ כ ל ל ו בהן אסירים שבאו
בעיקר
ערך
מקרב
האינטליגנציה
ו א נ ש י הרוח,
היום־יומי
שעיסוקם
בסדר הגרמגי ה ח ד ש והם הועברו בסופו של ד ב ר אל
שעסקו
השחורים
במחנה
בעבודות
שחורות
ומפרכות
או
היה
לא
בריגדת
בעל
הפועלים
העוגשין,
לבריגדת
ש ה ם הוכו ל ל א ה ר ף ע ל ־ י ד י שומריהם ו ע ב ד ו ע ב ו ד ה סיןיפית.
בהדרגה,
ה ח ל ו ל ה ת פ ת ח יחסי ע ב ו ד ה ת ק י נ י ם ו מ ס ו ד ר י ם ב י ן
המחנה לבין
ה מ פ ע ל י ם ה א ז ר ח י י ם ו ה צ ב א י י ם בעיר .יום יום יצאו ב ר י ג ד ו ת ל א ח ר מ ס ד ר ה ב ו ק ר ,
מן
השער
למקומות
הראשי
ה ע ב ו ד ה השוגים.
לעיסוקיהן
החלו
אל
ר ח ו ב יאנובסקה שהוביל עד מרכז
ב ר י ג ד ו ת ב ע ל י המקצוע ,ש ע ב ד ו
העיר
ושם
התפזרו
ב מ ח נ ה עצמו ,פנו
ב ס ד נ א ו ת ה מ ח נ ה ו ב מ ת ק נ י ו ואילו ה פ ו ע ל י ם ה ש ח ו ר י ם ו י ח י ד ו ת העונשין
ב ה ע ב ר ת גרוטאות ממקום אחד במחנה למשנהו וחוזר חלילה.
מכיוון ש כ ו ח ה ע ב ו ד ה ש ל ה מ ח נ ה ה ב י א רווחים גאים לס.ם .ו ל מ ש ט ר ה ב ל ב ו ב ,
נפסקה
על־פי
ל ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת ,מ ג מ ת החיסול ו ה ה ש מ ד ה ש ל יהודי ה ג נ ר ל
מצוות הפיהרר והימלר ובהתאם להחלטות
במשר
שנת
גוברנמנט
ו ע ז ת ואנוה.
1942א ר ע ו ה מ ת ו ת מ ק ר י ו ת ב ל ב ד ב מ ח נ ה ו מ ס פ ר ק ו ר ב נ ו ת י ה ם
היה ק ט ן י ח ס י ת ו ל א נ ת ק י י מ ו ה מ ת ו ת מ ס י ב י ו ת .
כ ל ח ל ל ר י ק ש נ ת פ נ ה ל א ח ר מ ו ת ו ה ר י ג ת אסירים נ ת מ ל א מ י ד ב כ ו ח ע ב ו ד ה
ב ר י א ו צ ע י ר ש ה ו ב א מן ה פ ר ו ב י נ צ י ה .
בינואר
שחסמה
1943היו כ ב ר כ־ 9,000איש .ב פ ב ר ו א ר ה ו ש ל מ ה ח ו מ ת ה א ב ן ה ג ב ו ה ה
את רחוב
י א נ ו ב ס ק ה ב פ נ י האסירים ,ג ד ר ו ת
התיל
הוגבהו
לגובה
של
שלושה מטרים ,נ ק ב ע שער ברזל מסוגנן ובאחד מעמודיו הוכשרה מ כ ל א ה מסורגת
לקליטת
ה י ה ו ד י ם ה נ ת פ ס י ם בעיר .נ ב נ ו א ר ב ע ה ״ ב א ר א ק י ם ״
היה ל ב צ ע א ת ה ו ר א ו ת ה י מ ל ר מ ת א ר י ך 9ב א ו ק ט ו ב ר
194
נוספים ובכך ניתן
,1942ב ד ב ר ר י כ ו ז היהודים
בתעשיה צבאית במחגות
העוסקים
הייצור.
1943
ביוגי
חילופי
חלו
הגגרל גוברגמגט והוצאתם בהדרגה מתהליך
במחנה.
גברי
הועבר
וילהאוז
וגשלח
מתפקידו
ל י ח י ד ה ש ל וואפן ס.ס .י ח ד עימו ה ו ע ב ר ו א נ ש י ס.ס .ר ב י ם ,ח ל ק ם ל ח ז י ת ה מ ז ר ח
ו ח ל ק ם ל נ י ה ו ל מ ח נ ו ת באיזורים א ח ר י ם ש ל ה ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ נ ט .ב מ ק ו מ ם איישו א ת
ה ת פ ק י ד י ם ב מ ח נ ה ב ע י ק ר ״ פ ו ל ק ס ־ ד ו י ס ש ע ״ ו א ו ק ר א י ג י ם ו צ ו ו ת פ י ק ו ד ג ר מ נ י זוסר.
מחנה
הנשים
בדומה
למחנות
אחרים,
ריכוז
הוקם
במחנה
גם
אגף
יאנובםקי
שבו
מיוחד
נכלאו
נ ש י ם ו א ג ף זה ה פ ך מ א ו ח ר י ו ת ר ל מ ח נ ה ב פ נ י עצמו .מ ח נ ה הגשים שכן
אומנם
ב ת ו ך ת ח ו ם מ ח נ ה האסירים ,א ו ל ם ה ו א היה ס ג ו ר ו מ ג ו ד ר ו ה כ נ י ס ה אליו
ל א ה ו ת ר ה לאיש.
מחנה
1941
ה נ ש י ם ל א הוקם ב ע ת ו ב ע ו נ ה
ו ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה של
א ח ת ע ם מ ח נ ה הגברים .ב ס ו ף ש נ ת
,1942היו ה נ ש י ם ש ה ו ב א ו ב ט ר א נ ס פ ו ר ט י ם מ ה א ק צ י ו ת
ב ג י ט ו ל ב ו ב ומגליציה ,נ ש ל ח ו ת מ י ד ל ר כ ב ו ת ש ה ו ב י ל ו ל ב ל ז ׳ ץ או ל ה מ ת ה מיידית
ב״חולות״.
לתרום
על
ל ג ר מ נ י ם ל א היה בהן עדיין צ ו ר ך ו נ ש י ם ל א נ ח ש ב ו כ מ י ש מ ס ו ג ל ו ת
בצורה
משמעותית
למאמץ
במחנה
המלחמה,
היה
שכולו
מבוסס
אז
עבודה מכנית גברית.
אולם,
הגשים.
עם ה ת פ ת ח ו ת ם של בתי החרושת והסדגאות הורגש הצורך בעבודת
ב מ ח צ י ת יולי
במחסן
1942ע ב ד ו כ ב ר כ־ 2,000גשים מהגיטו.
הבגדים המרכזי במחנה,
ערימות ענק של
הצטברו
ביגוד ,ה נ ע ל ה
ו ש א ר ח פ צ י ערך ,א ש ר נ ל ק ח ו מן היהודים ש ה ו ב א ו ל מ ח נ ה ו ה ו מ ת ו ב ו או הועלו
ע י ר ו מ י ם ע ל ק ר ו ג ו ת ה ר כ ב ת לבלז׳ץ .ח ל ק מ ב ג ד י ם א ל ו ה י ה רווי ד ם ו ה י ה צ ו ר ך
ל כ ב ס ם ו א י ל ו מ כ ב ס ו ת העיר דחו מ ש ל ו ח י ם א ל ה ו ס י ר ב ו ל ט פ ל בהם .ל ג ר מ נ י ם בוודאי
ג ם ל א ה י ה עניין ל ה ס ב א ת ת ש ו מ ת ל ב ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ל נ י ח ו ש י ם ורינונים
בדבר
מ ס ע נ י בגדים אלה .משום כ ך
נשים
אשר במשך הזמן התפתחה והפכה ל מ ח נ ה נפרד.
מחנה
הנשים
נוסד
ב־12
במאי
הוחלט להקים
.1943
למחנה
ביאנובסקי עצמו מחלקת
הובאה
קבוצה
של
כ־70
נ ש י ם ,מ ש ר י ד י ג י ס ו ז׳ולקוב ,ש ח ו ס ל ב א ו ת ו זמן .נ ש י ם א ל ו היו ת ו פ ר ו ת מ נ ו ס ו ת
שהוכיחו
כישוריהן
והגרמנים
העדיפו
להשאירן
בחיים.
כיוון
שחוסל
הגיטו
ב ז ׳ ו ל ק ו ב ומכיוון ש מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י ה ל ך והיה ל מ ר כ ז ת ע ש י י ת י ש ל הס.ס .ה ו ח ל ט
להעבירן
ל ל ב ו ב ו ל ש כ נ ן ב מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י ו ב ד ר ך זו הן היוו א ת הגרעין ל מ ח נ ה
הנשים במקום.
מ ח נ ה הגשים ש כ ן ל ז ג ד ר ה מ ח נ ה ,ב ק י ר ב ת מ ס י ל ת ה ב ר ז ל ו ה ג ש ר ש ל ת ח נ ת
ק ל י פ א ר ו ב .מ צ ר י פ י ה ן ו ב ד ר כ ן א ל ה מ ח נ ה וממנו ,ע ב ר ו ה נ ש י ם שני א ת ר י ם מ ע ו ר ר י
צ מ ר מ ו ר ת .יום־יום נ א ל צ ו ל ע ב ו ר ליד ע ר י מ ו ת ה פ ס ו ל ת ו ה א ש פ ה ש ה ו ש ל כ ו מ א ח ו ר י
הצריפים
היה
והמטבח.
במקום
זה
בחרו
הגרמגים
להטיל
כ ה ק ש ה ע ד כ י זכור ל נ י צ ו ל ו ת ה מ ח ג ה ש ה ן פ ג ו
הגרמניים,
את
הגוססים.
בבקשה אל
המראה
השלטונות
ל ה ע ת י ק א ת מ ק ו ם ריכוז ה ג ו ס ס י ם ל א ת ר א ח ר .
195
אולם
בו
היה
ראו
המוות״,
אל
לבלז׳ץ.
שטח מחנה
מראות
.האנשים
ברומבאואר,
עורכים
מעבר
איומי
באופן
במחנה
הנשים,
נלחשו
הצוותים
עם
בהם
בוקר
ביחד
לא
במחנה
אודות
של
.חורף
עם
אל
בתנאים
פברואר
196
האסירות
הס.ס.
הגשים,
ב״חולות״
ומפרט
בפניהן
במחגה
הנשים
לבקר
פיקוח
לפי
גתוגות
באורח
ומשמעת
מיטב
תדיר
ושמועות
המנוון
הדמיון
העיר
היה
המחנה
הועסקו
שהיכו
לחסל
עם
למחנה
והתאכזרו
בעיר
לבוב
עצמה
הגרמנים,
ומדי יום
ש ל
אי
הכשרת
המאמצים
ואילו
דאגו
שם
נעךך
כך
גם
בא גם
הקץ
הדי
נערכו
שימש
קרוביהם
פוגרומים
במסווה
יחסית.
במחנה
היהודים
המחנה
מחנה
יאנובסקי
בלבוב
בעיר,
כי
יהודים,
קונטריבוציות.
לא
ובעבודות
הושקעו
כאמור,
בבתי
של
שם
בניסיון
בחודשי
ההתרחשויות
לגורל
שוד
שלווה
השטח
חטיפות,
היו
סדנה
מכל
להימנע
ב
D A W
היתקלות
להנאתם.
אחרי
החלטות'
את
מן
השער,
גודל
היה
השמדת
בגליציה.
יחסית,
השלווה
אורגגו
יצאו
מ מ ש
ב נ ו ב מ ב ר ,1943
בתוכנית
העבודה
הסתיימה
גוסטב
ושם
הגברים,
הומתו.
יאנובםקי
בעל
עצמו,
בעבודות
מכאן
מדי
השמדה
המוגנים
רוב
הנשים.
בריגדות
משקל
מחגות
באש
הקםרקטינים
שם.
לגבי
מיד
המחנה
יחד
בהשראת
הועלו
ורוכזו
הנשים
במחנה
מן
שגרו
בשםח.
ש ל מחנה
גורם
והאסירים
תקופת
,1941
—
כל
״החולות״
נותרו
במעדר
העבודה הגרמניים(.
חיי
את
להמתה
נאום
היו
הס.ס.
הועברו
השונים
התרחשו
האוקראינים
של
אלה
הצורך
מכים
גהגו
לתפקידי
של
לעבודתן
חיסולו
שימש
שיגרתי
אוגטרשטורמפיהרר
להרג.
על
האירועים
העובדים
באנשי
הנאות
בלבוב,
לכיוון
שעדיין
לא
המחגה
אולם
לעיתים
נושא
אליהן,
אנשי
המיני
הנשים
המחגה,
הנשים
השתוללו
)מפעלי
יחידות
ההחלםה
.1941
בתי־הכנסת
מיני.
הגברים,
לעכודת־בפייה
אל
קרובות
היה
לאחרות.
האלימה
הנשים
במפעלים
הופנו
עבודה
הגיעו
ה״יולאג״
בריגדות
יאנובסקי
מחגה
רקע
ניצולן
עבודתן
אחרונות
מחנה
על
היה
הן
לא
הגרמנים.
עם
ממחנה
וההתנכלות
בלום
הס.ס.
והשלכת
היו
אולם
ש ל א נראו להם מתאימות,
הצפוי
דאגו
כגיסתן
רוב
הנשים
או
בלום,
מנהל
המכבסה,
למנות
פעם
הנותרות.
שם
הן
לא
את
חיסולו
לצורך
מנת
השתולליות
גיצלו
ואת
להטרדות
אנשי
מגורל
הגורל
על
הסלקציות לקראת שילוח
וזעקות,
ההמתה,
״מגרש
הטראנספורטים
דומה.
מביצוע
ההמתה
ביותר.
חלקן
גם
מחנה
המומתות
מלבד
על
לב,
בשובו
מתמיד
לפני
הקרונות,
בלבד.
מפקד
שמות
של
קולות
בכי
היו
היה
יום־יום.
סלקציות ומוציאים א ת הנשים
לגדר.
רבות
בצורה
אל
משקיפות
אותו
המעבר בו נערכו
קורעי
העירומים
בבחיגת
את
אתר
הנשים
אחר
יום־יום
אשר
לא
הברורה
ניתן
להעתיק
צריפיהן
ואת
השקיפו
המתרחש
וילהאוז,
ועידת
ואנזה.
למחנה
מלווה
בצוות
אנשי
בראשיתו• ש ל
הגיע
ס.ם.
המפקד
מנוסים
חודש
החדש,
ומאומנים
בקפדגות.
הגיטאות
בגליציה
ולפתוח
בפינוי
היהודים
אל
מחנות
ריכוז
מ ר כ ז י י ם ,ב ה ם י ק ל ע ל ביצוע ה פ ת ר ו ן הסופי ,ה ב י א ל ה כ ל ל ו ת ו ש ל מ ח נ ה י א נ ו ב ם ק י
מ ח נ ו ת הריכוז ש ל גליציה ושינוי יעדיו ל א היה פ ר י ה ח ל ט ה ש ל ה ד ר ג
במערך
ה מ ק ו מ י ש ל הס.ם .ב ל ב ו ב או אפילו בגליציה .כ נ ר א ה ש ז ו היתד .ה ח ל ט ה ש נ ת ק ב ל ה
ב מ ש ר ד י ה מ מ ש ל ה ו ה פ י ק ו ד ה מ ר כ ז י ש ל ה ס .ס .ו ה מ ש ט ר ה .ווילהאוז י כ ו ל היה ר ק
ב מ פ נ ה זה.
להתברך
ש נ י מ ח נ ו ת ה ש מ ד ה א ו ר ג נ ו ב מ ח ו ז ג ל י צ י ה ,ע ל ־ פ י ה ח ל ט ו ת מ פ ק ד ת הס.ס.
המחנה
ה א ח ד נ ק ב ע בבלז׳ץ שהיה ע ד א ז מ ח נ ה ע ב ו ד ה ו ב ו נ ב נ ו מ ת ק נ י הגזה.
המחנה
ה ש נ י ה י ה יאנובסקי ,שצריך ה י ה ל ש מ ש כ ע ת ו ד ה לבלז׳ץ ב מ י ד ה והלחץ
ש ם י ה י ה גדול.
ע ל ־פי ההנחיות ,נקבעה שיטה קבועה ש ת ח י ל ת ה בהפניית משלוחים גדולים
ש ל ה י ה ו ד י ם ל ה ש מ ד ה בבלז׳ץ ואילו מ ש ל ו ח י ם ק ט נ י ם י ו ת ר נ ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת בהם
ל א נ ק ב ע ו מ ת ק נ י ם ו ה ה מ ת ה ב ה ם ,ב ו צ ע ה ב א מ צ ע י ם ק ו נ צ ב נ צ י ו נ ל י י ם .מ ח נ ו ת אלו
ה י ו צ ר י כ י ם ל ה ת מ ו ד ד ע ם ב ע י י ת ה ה ז ר מ ה ש ל מ ש ל ו ח י יהודים ב מ ס פ ר י ם ה ו ל כ י ם
וגדלים,
ב ח י פ ו ש א ח ר ד ר כ י ה מ ת ה י ע י ל ו ת ו ב ס י ל ו ק הגוויות .נ ו צ ר ה ש י ג ר ה של
ה ב א ת היהודים א ל פ י הבור ,ב ק ב ו ר ת ם ב ע ו ד ם ח י י ם ו ב נ י י ת מ ו ק ד י ש ר י פ ה גדולים.
ש ל ב זה הגיע
במחנה יאנובסקי
לשיאו
ב מ ו ע ד זהה ובפעילות דומה לזו שהתרחשה
במשך
חודשי
ברחבי הגגרל
א ל ו ה י ו ע מ ו ס י ם ב א ק צ י ו ת ו ב ש י ל ו ח י ם המוניים.
מרץ־אפריל
,1942
ג ו ב ך נ מ נ ט .חודשים
ב ה ת א ם לנוהג שאימצו לעצמם
וכמדיגיות עקבית ,השתדלו הגרמנים לבצע א ת ר ו ב האקציות הגדולות בסמיכות
ב ת ק ו פ ת ה ח ג י ם היהודיים מ מ ש .כ ך
זמן או
האקציה הראשוגה גדולת
נפתחה
ה ה י ק ף ב ל ב ו ב ,ש ב ו ע י י ם ל פ נ י ח ג ה פ ס ח .א ק צ י ה ז ו כ ו ג ת ה ב פ י ה ג ר מ ג י ם ״אקציית
ה א ס ו צ י א ל י י ם ״ ו ״ א ק צ י י ת מרץ״ ב פ י היהודים .ד ו ב ר ע ל 15,000יהודים
היסודות
חייב ה י ה
שהיודנראט
להשתתף
ובהעברתם
בריכוזם
לידי
הגרמנים,
במקביל
ל ה מ ש כ ן ש ל החטיפות השגרתיות .רובם הובלו לבלז׳ץ ,אולם
בגדיהם הועברו
משטרת
היהודית
ה ג ד ו ל ב י א נ ו ב ס ק י ש ה פ ך ל מ א ג ר ב י ג ו ד ש ל כ ל גליציה.
למחסן
במשך
חודש
אפריל
) (Ordenungs dienstא ל
1942
הובאו
המחנה ולא
כמאה
הורשו
אנשי
לצאת
ממנו
הגיטו
יותר .ע ד מ ה ר ה
ה י ו י ד י ה ש ל ה מ ש ט ר ה היהודית ע מ ו ס ו ת ע ב ו ד ה מ ש ו ם ש ב מ ה ל ך ח ו ד ש א פ ר י ל
החלו
להגיע למחנה יאנובםקי הטרנספורטים הראשונים ,מ ס ב י ב ו ת ל ב ו ב ומדרום
גליציה
וכן מ ע ס
בקראקוב,
משמש
סארנוב,
מהטופי
האקציות
בוכגיה ו כ ר .
הגדולות
המגורשים
שבוצעו
הובלו
במערבה של
לבלדץ
כשמחגה
גליציה
יאגובסקי
כ מ ח נ ה מ ע ב ר ב ל ב ד ) .(Durchgangs lagerה ס ר נ ם פ ו ר ם .ה ר א ש ו ן .ש ה ו ב א
ל א ג ו ב ם ק י ה י ה ב ־ 1 5ב א פ ר י ל 1942ו ב ו ה ג י ע ו 450יהודים מ ס ו נ ד ו ב ה וישנייה.
ל א ח ר מ כ ן ,הגיעו ט ר ג ס פ ו ר ט י ם מ ד י י ו ם ביומו .ב ־ 1 6ב א פ ר י ל 1942ה ג י ע ו 5,000
יהודים
מ ס ט א נ י ס ל א ב ו ב ,ש ח ז ת ה ב א ח ת ה א ק צ י ו ת ה מ ח ר י ד ו ת ב י ו ת ר ,ב פ י ק ו ח ו של
ר א ש הם.ס .ו ה מ ש ט ר ה ש ל ה ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ נ ט ,ה ג ג ר ל ק ר ו ג ר ,ו־ 450יהודים מ ה ו ר ו ד נ ק ה .
ב ־ 1 8ב א פ ר י ל הגיע ט ר נ ס פ ו ר ט ש ל 400י ה ו ד י ם מ י א ב ו ר ו ב ו־ 300יהודים מ ג ר ו ד ק
יאגיילוגסקי.
ב ־ 2 0ב א פ ר י ל 1942הגיעו 100א י ש מ ט ו מ א ש ו ב ל ו ב ל ם ק י וב־16
ב מ א י 1,050 1942יהודים מ פ ש מ י ש ל .כ ל
במחגה.
ט ר ג ס פ ו ר ט ה ג ד י ל א ת מ ס פ ר האסירים
הוקמו בריגדות חדשות והוחל ,כאמור,
בבנייה מואצת ובהרחבתו של
המתקנים הראשונים שנבנו היה,
את
המחנה .אחד
בגיין ג ד ו ל
שגועד
לאכסן
197
בגדי המובאים ועלה ע ל גדותיו ת ו ך זמן ק צ ר .כמו כן הוכשר ש ט ח מ ל ב נ י ר ה ב
ידיים,
כשנים־עשר
לערך ,ל י ד
קמ״ר
גודר ו ס ו מ ן
המחנה,
והוא
נועד
להיות
מחנה המעבר לטרנספורטים העתידים להגיע בהיקף ר ח ב ,במיוחד בחודשי יולי־
אוגוסט.
במחנה יאנובסקי ק ש ה לראות
א ת ר א ש י ת ה ש ל ה ש מ ד ה מ ת ו כ נ נ ת ויזומה
כ מ ד י נ י ו ת ע ק ב י ת ל פ ג י א ו ג ו ס ט .1942ב ח ו ד ש יוני נ נ ק ט צ ע ד שיש ל ר א ו ת ב ב י צ ו ע ו
א ת ר ע ה ל ק ר א ת ה ב א ו ת .ב א ק צ י י ת יוני ב ל ב ו ב ,ש ב ו צ ע ה ע ל ־ י ד י ה י ח י ד ה
בבחינת
ה נ ו ד ד ת ל ה ש מ ד ה ש ל הס.ס .ו נ מ ש כ ה ש ת י ם ־ ע ש ר ה שעות ,ל א ת א ם מ ס פ ר ה ח ט ו פ י ם
בעיר ,ש נ ו ע ד ו ל ה י ש ל ח לבלזיץ .ח ס ר ו 400א י ש ל ה ש ל מ ת ה מ כ ס ה ש נ ק ב ע ה .ה ג נ ר ל
ק א צ מ ן פ נ ה א ל וילהאוז ו ק י ב ל מ מ נ ו א ת מ ס פ ר ה א נ ש י ם ה ד ר ו ש מ ק ר ב א ס י ר י ה מ ח נ ה .
חודשי
במספר אסירים ר ב .העיר
י ו ל י — ס פ ט מ ב ר ,1942ג ד ש ו א ת ה מ ח נ ה
ל ב ו ב גסגרה ו נ א ט מ ה ב מ ש מ ר ו ת ש ל צ ב א ו ד ו ב ר ע ל בואה ש ל ה ב ר י ג ד ה ה ג י י ד ת
ש ל הס.ס .ה א ק צ י ה ה ח ל ה ב ־ 1 0ב א ו ג ו ס ט 1942ל א ח ר ש ק ד מ ו ל ה ח ט י פ ו ת ב ר ח ו ב ו ת
במחצית
ו ה ג ר מ נ י ם ד א ג ו להפיץ ש מ ו ע ו ת מ ט ע ו ת ש ה א ק צ י ה ע ת י ד ה ל ה י ע ר ך ר ק
השנייה ש ל החודש .ר א ש ו נ י ם ח ו ס ל ו ב ת י ־ ה ח ו ל י ם בגיטו ,ה צ ו ו ת ו ה ח ו ל י ם כ א ח ת .
רבים
ביניהם
מאסירי
המחנה,
שהצליחו
ב ע ל י ההון,
להגיע ל ש ם ל פ י
הסדר
כ ס פ י ע ם ק א מ פ ף ורוקיטא .ב ־ 1 5ב א ו ג ו ס ט 1942ח ו ס ל ג ם ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ב מ ח נ ה .
א ק צ י י ת א ו ג ו ס ט נ מ ש כ ה ע ש ר ה י מ י ם ר צ ו פ י ם בין ה־ 10.8ו ע ד ה־ 20.8ו ב מ ה ל כ ה
ה ו ב א ו ל מ ח נ ה 13,000יהודים ש מ ת ו כ ם ג ש א ר ו ב ו ר ק 3,000אסירים .ה י ת ר ג ש ל ח ו
לבלז׳ץ .ה י א
״הסדנאות
חודשה
העירוניות״.
ב־22
באוגוסט.
סדגאות אלה
הפעם
כללו
שעבדו
למען
הגרמנים גם א ת
הוורמאכט
בלבד,
עובדי
העסיקו
א ל פ י יהודים ב ע ל י ת ע ו ד ו ת ת ק י נ ו ת ,א ו ל ם ד ב ר ז ה ל א ה ו ע י ל ל ה ם כיוון ש צ ב ע
החותמת
הצבע
בתעודתם ל א ת א ם א ת
שדרשו
הגרמנים.
ביום ז ה
השתתפו
וילהאוז ו ר ו ק י ט א ב פ ע ו ל ה ו ב ח ר ו מ ת י ר ה ע ו ב ד י ם אלפיים א י ש ש נ ש ל ח ו ל ה מ ת ה .
היהודים ש נ א ס פ ו מ ק צ ו ת ה ג י ט ו ר ו כ ז ו ב מ ח נ ו ת ה מ ש ט ר ה ה א ו ק ר א י נ י ת ו מ ש ם ה ו ב א ו
למחנה
יאנובסקי .במשך יומיים הוסעו חשמליות שעליהן הורכבו פ ל ט פ ו ר מ ו ת
למשאות,
ל א ו ר ך ר ח ו ב ו ת ה ע י ר ל כ י ו ו ן ה ת ח נ ה ,כ ש ע ל י ה ן ע ו מ ד י ם דחוסים ,א ל פ י
יהודים .ב י א נ ו ב ס ק י ה ו פ ש ט ו ע י ר ו מ י ם ,ב ג ד י ה ם ה ו ע ב ר ו ל מ ח ס ן ו ה ם ע צ מ ם ה ו ט ע נ ו
ע ל קרונות ר כ ב ת והוסעו לבלז׳ץ .הצעירים והבריאים הושארו במחנה.
״אקציית אוגוסט״ נ ס ת י י מ ה ב ־ 2 4ב ח ו ד ש .ביומיים ה א ח ר ו נ י ם ה ת ר ח ש ו עדיין
ספיחיה .י ו ם ה ־ 2 3ב ח ו ד ש ע ב ר
ושוממים
מאדם
ואילו
ב ש ק ט כשרחובות שלמים בגיטו נותרו ריקים
סיומה היה
במיבצע
חטיפה ש ל
ילדי
הגיטו
שגותרו
ל ל א קרובים .ה י ל ד י ם ר ו כ ז ו ב ח צ ר בניין ה ד ו א ר ב ע י ר ו ל א ח ר מ כ ן ה ו ס ע ו ל ה מ ת ה .
א ק ו ר ד סיום ל א ק צ י ה ,ה י ה מ ע צ ר ו ש ל ד ״ ר ל א נ ד ס ב ר ג ,יו״ר ה י ו ד נ ר א ס ,ו ת ל י י ת ו
י ח ד ע ם ש א ר חבריו .ק צ י ר ה ד מ י ם ש ל א ק צ י ה זו ,ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ב ל ב ו ב ,היה
כ־60,000
יהודים .ז א ת
הלחם תוך כדי
עריכת
ניתן היה
האקציה
לקבוע
פרסמו
במשרדי
היודנראט,
הגרמנים ב־21
על־פי
ב א ו ג ו ס ט ,צו
כרטיסי
שהיה
ח ת ו ם ע ל י ד י ה ג נ ר ל ק א צ מ ן ,ל פ י ו צ ו מ צ ם גודלו ש ל הגיטו ו ה ש ט ח ה ח ד ש ע ת י ך
ה י ה ל ה י ו ת מ ו ק ף ג ד ר ו מ נ ו ת ק מ ן ה ר ח ו ב ו ת ש ל האיזור הארי.
״ א ק צ י י ת אוגוסט״ ח י י ב ה ב נ י י ה נ ו ס פ ת ב מ ח נ ה י א נ ו ב ם ק י .ר ק 3,000א ס י ר י ם
ג ו ת ר ו בו ,א ו ל ם מ ש ל ו ח י ם
198
חדשים הגיעו מטורקי וסאמבור ושוב ע ל ה
המחנה
על גדותיו והרעב הטריד ומגיפת הטיפוס נתחדשה.
ב ס ת י ו וחורף 1943/1942היתד• ר ג י ע ה א ש ר ה ו פ ר ה ר ק ע ל ־ י ד י ש ת י א ק צ י ו ת
א ש ר נערכו ב נ ו ב מ ב ר ובדצמבר .ב ע ת עריכתה ש ל אקציית נובמבר ל א הוצאו
יהודי
ה ש י ג ר ת י ת .ב צ ה ר י י ם הגיע א ל ה מ ח נ ה ה ג נ ר ל
מחנה יאנובסקי לעבודתם
ק א צ מ ן ו ע ר ך ב י ק ו ר ת ק פ ד נ י ת ,ש ו ר ה א ח ר י שורה ,ש ל אסירים .ב ס י ו מ ה ש ל ה ס ק י ר ה
נערכה
הקפדנית
סלקציה
ב מ ח נ ה 1,500 .א י ש
השורות
הוצאו מן
וצורפו
אל
יהודי ל ב ו ב .ב ג י ס ו נ ש א ר ו א ו ת ה ש ע ה כ־ 30,000יהודים.
ב י נ ו א ר 1943נ ט ל ה מ ח נ ה ל ר א ש ו נ ה ת פ ק י ד פ ע י ל ב ה ש מ ד ת שרידי י ה ד ו ת ל ב ו ב .
ה ם ה ו ב א ו ל מ ח נ ה ב ח ש מ ל י ו ת ,מ ו י נ ו ש ו ב ו א ח ר י המיון נ ש ל ח ח ל ק גדול ל ב ל ז ׳ ץ
ויתרם
הושמדו
צומצם
ה י ו ד נ ר א ט ו ע מ ד ע ל 12
והחזקים
במחנה .הבריאים
נלקחו לעבודה.
בעקבות
א ק צ י ה זו
ח ב ר י ם ב ל ב ד ו כ ע ב ו ר זמן ק צ ר ה ו מ ת ו ג ם הם.
ס ך ה א ב י ר ו ת ב א ק צ י ה זו ה י ה ש ו ב כ־ 15,000יהודים.
ביצוען ש ל א ק צ י ו ת ק ט נ ו ת ה ב י א ל ד ל ד ו ל ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת
המשך
ב ג ל י צ י ה ל ק ר א ת כ ל י ו נ ה ה מ ו ח ל ט .מ ח נ ה ה מ ו ו ת ב ב ל ז ׳ ץ ל א יכול ה י ה ל ה כ י ל א ת
כ ל ה ט ר נ ס פ ו ר ט י ם ש ה ג י ע ו אליו ו ל א י כ ו ל ה י ה ל ע מ ו ד ב מ ס ו ת ה א ד י ר ו ת ש ה ו ז ר מ ו
א ל ת א י הגז .משום כ ך הוחלט,
כ נ ר א ה ב פ י ק ו ח ה ס .ם .ש ל גליציה ,ל ב צ ע א ת
ההסבה
ה מ ל א ה ש ל מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י ל ת פ ק ד כ מ ח נ ה ה ש מ ד ה ליהודים ה נ ו ת ר י ם .
אומנם
נהגו
מיקומו ל י ד עיר
מאוכלסת ,ל א
ה ס .ס .ל מ ק ם מ ח נ ו ת השמדה ,א ו ל ם
הנעשה
התאים
לקני־המידה שעל
פיהם
ב ש ל ב זה כ ב ר ל א ה י ה ע ר ך ל י ד י ע ו ת ע ל
ב מ ח נ ה ,מ ש ו ם ש מ מ י ל א ח ז ו ת ו ש ב י ה ע י ר ב א ק צ י ו ת ו ב ש י י ר ו ת היהודים
ה מ ו ט ע נ י ם ע ל ה ר כ ב ו ת ו כ ן ש מ ע ו ל ל א ה ר ף א ת ק ו ל ו ת הירי ש ע ל ו
העירומים
צביון ש ל מחנה השמדה ל כ ל ד ב ר ופתח
מכיוון
ה״חולות״ .המחנה קיבל
שעריו
ל ק ר א ת השילוחים ההמוניים
מהגיטאות
הקטנים ,משום
כ ב ר ל א ה י ה קיים ל מ ע ש ה גיטו .ש ר י ד י ו ה פ כ ו ל מ ח נ ה ע ב ו ד ה
יהודים
עצמה
)Lager־(Juden
ונותרו
בו
במקום
המתות בלתי מתוכננות ומזדמנות ,החלה תקופה ש ל אקציות וסלקציות
מתוכננות
כ־20,000
בלבד .כ ך
נכנס
המחנה
שבלבוב
את
לעידן
השלישי
שלו.
ש ב ה ן ה ו מ ת ו ע ש ר ו ת א ל פ י יהודים ש נ ו ת ר ו בגליציה ,כ־ 45,000ב ס ך
ה כ ל ,ו א ל י ה ם נ ת ו ו ס פ ו יהודים ש ה ו ב א ו מ ש ט ח פ ו ל י ן ו א פ י ל ו ע ש ר ו ת א ח ד ו ת ש ל
יהודים
מאירופה המערבית שעברו דרכו .נתונים א ל ה נקבעו על־ידי האקדמיה
האוקראיגית
למדעים
בלבוב,
שלפיה היו
בגליציה ב־1
ל מ ר ץ 42,162 ,1942
יהודים .ל מ ס פ ר ז ה צ ר י ך להוסיף כ מ ה א ל פ י יהודים ש י ש ב ו ב מ ח נ ו ת .
ב ־ 2 9ב י נ ו א ר 1943נ ע ר כ ה ב מ ק ב י ל ל א ק צ י ה ב ״ י ו ל א ג ״ ג ם ה א ק צ י ה ב מ ח נ ה .
פקידי
ה י ו ד נ ר א ט שעדיין ניסו ל ת פ ק ד ו מ ש ט ר ת ה ״ י ו ל א ג ״ כ ו נ ס ו ל מ ס ד ר מיוחד.
לאחר שעות אחדות שוחררו השוטרים ואילו אנשי היודנראט ובראשם ד ״ ד אברזון
הובאו
ל מ ח נ ה ו נ ל ק ח ו ל ״ פ י א ס ק י ״ ש ם נ י ת נ ו ב י ד י ה ם א ת י ם ו ה ם נצטווו ל ח פ ו ר
לעצמם בור .כל
שניים נצטוו
לרדת
לבור
ו ל ש כ ב ב ו ו א ז נורו .ש נ י
הבאים
א ח ר י ה ם ב ת ו ר ,היו צ ר י כ י ם ל כ ס ו ת א ת ה ג ו פ ו ת ב מ ע ט ח ו ל ו ל ש כ ב ע ל י ה ם בכיוון
הפוך
כשרגליהם ע ל פ נ י המומתים .ע ל פעולה זו פיקד הפולקס־דויטשע בלום.
ב ח ו ד ש זה ,היו
חוסלו,
ב״יולאג״ אקציות
יום־יומיות .כ ל
בתי־החולים
ש נ ו ת ר ו עדיין
ו נ ו ת ר ר ק ב י ת ־ ה ה ו ל י ם ב ר ח ו ב י א נ ו ב ס ק ה ש נ ו ה ל ע ל ז י ד ״ ד קורצרוק,
ברשותו של
וילהאוז.
בריגדות
יהודי
ה״יולאג״ היו
נשלחות
לעבודה
לאחר
199
ה ו צ א ו מהן כ ל ה נ ש י ם ו נ ש ל ח ו ל ה מ ת ה .א ח ר ־ כ ך ה ח ל ו ל ר כ ז י ה ו ד י ם
שלפעמים
ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר המיוחד ליהודים ברחוב ה ר מ א נ ו ב וכשנתמלאו התאים ,הובלו ל פ י א ס ק י
ו נ ו ר ו שם .ל א נ י ת ן לציין ש י ט ה ב ב ח י ר ת ה מ ו מ ת י ם .נראה ,ש ח ו ס ר ה ש י ט ה ו ח ו ס ר
כ ל ל י ם ק ב ו ע י ם ,ה ם שהיו ש י ט ה ב פ נ י ע צ מ ה ו כ ך הצליחו ל ה ט ע ו ת א ת ה י ה ו ד י ם
פעם
כל
פעם.
אחר
ההמתות
ב ח ו ר ף 1943/1942
בוצעו
ב״פיאםקי״
לא
שליד
נשלחו
המחנה,
יותר
״עמק
יהודי
גליציה
המוות״
בפי
לבלז׳ץ.
האסירים.
יהודים ב ו ד ד י ם ש נ ת פ ס ו ב ע י ר ו ב ע י ק ר ב צ ד הארי ,ה ו ב א ו מ י ד א ל ה מ ח נ ה ע ל ־ ז י
שומריהם ,א ך ל א ה ו כ נ ס ו אליו .ה ם ר ו כ ז ו ב ״ ב ו נ ק ר ״ ,א ח ד מ ע מ ו ד י ש ע ר ה מ ח נ ה
ש ר ו ח ב ו היה
הנתפסים.
1.60מ ט ר ו ג ב ג ה ח ל ו ל ו מ ס ו ר ג ב ס ו ר ג י ברזל .ל ת ו ך ת א זה ה ו כ נ ס ו
והובלו
כ ש ל א ניתן היה י ו ת ר ל ד ח ו ס פ נ י מ ה אנשים נ ו ס פ י ם ,ג ל ק ח ו
ל ״ פ י א ס ק י ״ .ב א ו פ ן ק ב ו ע ש ה ו ב ב ו נ ק ר מ ס פ ר יהודים ש ה מ ת י נ ו ל ג ו ר ל ם .
ע ם סיום ה א ק צ י ה ש ל י נ ו א ר
,1943ק ל ט ה מ ח נ ה ח ל ק מן ה ג ב ר י ם ה צ ע י ר י ם
ש ה ו ב א ו ב ט ר נ ס פ ו ר ט י ם .מ ש ו ם כך ,ה ח ל י ט ו י ל ה א ו ז ל ה י פ ט ר מ ן האסירים ה ת ש ו ש י ם .
יחד עם ביטנר ,הגה שיטת סלקציה חדשה ומקורית :מבחן המקל .בבוקר ,ב ד ר כ ם
לעבודה,
ובזו
ל ז השער.
געצרו ה ב ר י ג ד ו ת
שם
ביטנר
עמד ס.ס.־שטורמאן מרטין
מ ק ל ארוך .כ ל ח מ י ש י י ה ש ל א ס י ר י ם היתד .צ ר י כ ה ל ע ב ו ר ב ק פ י צ ה מ ע ל
ה מ ו ם .א ת ה מ ו ס ה ג ב י ה ב י ט נ ר מ ד י פ ע ם ל ג ו ב ה שוגה כ ד י ל ה כ ש י ל א ת ה ק ו פ צ י ם .
ה נ כ ש ל י ם הוצאו מן ה ב ר י ג ד ה ו ה ו ע מ ד ו ב צ ד 500 .איש נ פ ס ל ו ב ס ל ק צ י ה זו ו ב ש ע ה
10.00
בבוקר
הגיעו
סרנספורמים נוספים מערי
עלה
לקבוצה
צורפו
בבונקר
שרוכזה
השדה
והובלו
ל״פיאסקי״.
והמחנות ומספרם של
אותו
אסירי
יום
המחנה
ש ו ב ל־ 9,000איש.
ב ־ 2 0ב א פ ר י ל היה מ א ו ר ע מ י ו ח ד .צ ו ו ת ה מ ח ג ה ח ג ג א ת יום ה ו ל ד ת ו ה ־ 5 4
של
ה פ י ה ר ר ו ל א ניתן ה י ה ל מ צ ו א ד ר ך ג א ו ת ה יותר ל ח ג ו ג ,מ א ש ר ל ב ח ו ר
אסירים
ו ל י ר ו ת בהם.
במהלך
מדי
54
פעם
ח ז ש א פ ר י ל היו ,מ ל ב ד ה ח י ס ו ל י ם במחגה ,ג ם כ מ ה
ג ש ל ח ו צוותים
שהוסעו
במשאית,
אל
מחת
תפקזי
ל ל ב ו ב כךי
לחסל
חת.
את
ה מ ח נ ו ת ה ק ט נ י ם ש נ ו ת ר ו עדיין ב ר ח ב י גליציה .ס.ס.־שטורמאן ,פ ט ר בלום ,ה מ מ ו ג ה
ע ל ה מ ח ס ן ,גהג ל ה ת ל ו ו ת א ל י ה ם ו כ ר ג י ל ש ב ע ם מ ט ע נ י ם ש ל רכוש ,א ו ת ו מ י י נ ו
ו א ח ס נ ו ב מ ח ס ן המרכזי.
מאי
1943היה
ח ז ש מלא פעילות
ב מ ח נ ה יאנובסקי .ש ו ר ה ש ל
אקציות
ו ס ל ק צ י ו ת ר צ ח נ י ו ת נ ע ר כ ה ב מ ח נ ה .ה מ ט ר ה ה י ת ה ל פ נ ו ת ו ל ק ר א ת חיסול ה ״ י ו ל א ג ״
בעז
של
וכך
להפוך
האסירים
לפני
את
לבוב
צאתם
לעיר
לעבודה,
נקייה
מ י ה ז י ם .מ ד י יום
כשוילהאוז
ואנשיו
נערכו
סורקים
את
סלקציות
השורות
ו צ ד י ם כ ל מ י ש נ ר א ה ל ה ם ת ש ו ש .א ס י ר כזד .ה ו ב ל מ י ד א ל ״ ב י ן התיל״ .ב ע ר ב ,
ע ם ש ו ב ה ב ר י ג ד ו ת ל א ח ר יום ע ב ו ד ה בן ש ת י ם ־ ע ש ר ה שעות ,ש ו ב נ ע ר כ ו ה ס ל ק צ י ו ת .
ב מ ב ט ל א ח ו ר ,יכול יהודה אייסמן ,ע ו ב ד ה מ ש ר ד הטכני ,א ש ר ל ן ב צ ר י פ י ה א ס י ר י ם
המועדפים,
ע ו ב ד י ה מ ש ר ד י ם ,ל ה צ ב י ע ע ל ה ע ו ב ד ה ,שמדי פ ע ם ר א ה א ת א נ ש י
ד.ס.ס .ב מ ח ג ה מ ת א ר ג נ י ם ב מ ב נ ה צ ב א י ו י ו צ א י ם לאימוני נ ש ק ב ש ט ח ש ש כ ן בין
ב י ת ה ק ב ר ו ת היהודי ובין ה ח ו ל ו ת .ש ם ת ר ג ל ו ל ק ר א ת ביצוע ה א ק צ י ו ת .א י מ ו נ י ם
א ל ו ב ל ט ו ל ע י ן מ י שיכול ה י ה ל ה ת פ נ ו ת מ י י ס ו ר י ו היומיומיים — מכיוון ש ב ד ר ד ־
כ ל ל ' ה ס ת ו ב ב ו א נ ש י ד.ס.ס .ב מ ח נ ה ,ח ס ר י מ ע ש ו מ ש ו ע מ מ י ם ו ע ס ק ו ב פ י ק ו ח ו ב ל י ו ו י
200
ה א ס י ר י ם ב ל ב ד .ה א י מ ו נ י ם ש ל א נ ש י הס.ס .נ ע ש ו א י נ ט נ ס י ב י י ם ב מ י ו ח ד ב ק י ץ ,1943
א ח ר י מ ר ד גיטו ו ר ש ה ו נ י ת ן ה י ה ל ק ב ו ע ב ו ו ד א ו ת ש א ח ר י ת ר ג ו ל מ ע י ן זה ,ע ת י ד ה
ל ב ו א אקציה נ ו ס פ ת .
מירוצי המוות ועינויים אכזרייט
הצוות
ב מ ח נ ה הגיע ל ד ר ג ת ה מ צ א ה ו ש כ ל ו ל עינויים כ ה אכזריים ו כ ה ציניים,
ע ד כ י ניתן
למנות א ת
מחנה
בנשימה א ח ת עם
יאנובסקי
מחנות
ההשמדה
ה ג ד ו ל י ם הידועים ל ש מ צ ה .ב י א נ ו ב ס ק י פ ו ת ח מגוון ש ל עינויים ם א ד י ס ט י י ם ו ג ם
הסלקציות לא
העובדה
נערכו
בפשטות .א ת
המפקדים ו א ת
גורל
שבהינף יד יכלו לקבוע א ת
הצוות ,ל א
ה א ס י ר ל ש ב ט או
עצם
סיפקה
לחסד .הם
גם
ר צ ו ל ה ש ת ע ש ע ב ש ע ת מ ע ש ה .ל ש ם כ ך ה ג ו א ת רעיון ״מירוצי ה מ ו ו ת ״ כ ד י
ש י ב ר ר ו א ת ה צ ו ו ת ה מ ח ס ל .ת ל י ו ת מ ש ו נ ו ת ועינויים ל א ס י פ ק ו אותם .ב צ ח ו ק מ ל ג ל ג
היו ה ש ו מ ר י ם מ ו ד י ע י ם ל א ס י ר י ם :״ א ת ם ע ו מ ד י ם ל ה י ו ת ה י ו ם ״ H i m m e i K o m m a n d o״
) ק ו מ נ ד ו שמים( ומזרזים א ו ת ם א ל ה פ ש פ ש ש ה ו ב י ל ל ח ו ל ו ת .״מירדן ה מ ו ו ת ״ נ ע ר ך
ב ש ט ח ש ה ו ב י ל מ ש ע ר א ח ד ל מ ש נ ה ו .ה ק ם ע ה י ה מ ר ו צ ף ב א ב נ י ם זוויתיות ו ח ד ו ת .
ל א ב מ ק ר ה ר ו צ ף כ ך .ה א ס י ר גאלץ לרוץ ע ל ג ב י ה א ב נ י ם ה מ כ ש י ל ו ת כ ש מ ש נ י
צ ד י ה ד ר ך ע מ ד ו ש ו ר ו ת ש ל א ס ק ר י ם ו א נ ש י ס.ס .ש ה פ ל י א ו ב ה ם א ת מ כ ו ת י ה ם .
כ ל מ י ש ל א ע מ ד ב ר י צ ה זו ,ה א ט א ו נ פ ל ,ה ו ר ח ק ל צ ד ו ה ו ע ב ר ל ה מ ת ה ב ״ ח ו ל ו ת ״ .
ב ״ מ י ח ץ הוויטמינים״ ה ו ש ק ע דמיון ר ב ע ו ד י ו ת ר והוא ה י ה ה מ צ א ת ו ל ה ת פ א ר ,
ש ל וילהאוז.
בשובם מיום
ע ב ו ד ה ,היו
נשלחים אל
האסירים
תחנת
הרכבת
ק ל י פ א ר ו ב ,אליה הגיעו מ ט ע נ י ם ש ל ח ו מ ר י ב נ י י ן :ק ו ר ו ת ) , ( В е Шל ב נ י ם )(Oegiy
ו ק ר ש י ם ) .(Deskiמ ש מ ו ת י ה ם ה פ ו ל נ י ם ,ה ר כ י ב ו ה ג ר מ נ י ם א ת הכינוי ״ ו י ט מ י נ י ם ״
ב ע ר ב היו ה א ס י ר י ם מ ע ב י ר י ם ע ל ג ב ם א ת ה מ ש א ו ת א ל ה מ ח נ ה .
.в.св.
״שורה א ח ר י ש ו ר ה היו ה א ס י ר י ם צ ר י כ י ם לרוץ ב י ן ש ת י ה ש ו ר ו ת ב מ ב נ ה ש ל
חמישיות,
חמישייה
אחרי
חמישייה,
יחידה
יחידה,
אחרי
מאות
אחרי
מאות,
א ל פ י ם א ח ר י אלפים .כ ל זה ,א ח ר י י ו ם מ פ ר ך .ה ר ג ל י י ם היו כ ב ר כ ב ד ו ת כ א ב ן ,
א ך היינו צ ר י כ י ם ל צ ע ו ד ב ק ל י ל ו ת מ כ י ו ו ן ש כ ל צ ע ד ל ו ו ה ב מ כ ו ת מ ג ל ב ש ל ה ס .ס .
וקתות
הרובים של
האסקרים.
כ ש ה פ ק ו ד ה ״רוץ״
ניתנה ,ל א היה
מספיק
רק
לרוץ .צריך ה י ה ל ה י ז ה ר ל א ל ח ר ו ג מ ן ה ש ו ר ה ב מ ש ך המירוץ .מ א ח ו ר י ת ח נ ת
ה ר כ ב ת היינו צ ר י כ י ם ל ר ד ת ב מ ו ר ד ג ב ע ה כ ד י ל ה ג י ע ל ג ש ר ת ח ג ת ה ר כ ב ת .כ א ן
צריך היד .ב מ ה י ר ו ת ל ה ע מ י ס א ת ה מ ש א ו ל ח ז ו ר מ י ד .ב ר א ש ה ג ב ע ה ע מ ד ו ד,ס.ם,.
ר ו ב י ה ם מ ו כ נ י ם לירייה ,ש ו ט י ה ם ש ו ר ק י ם באוויר ו ה ם ליוו א ו ת נ ו ב צ ע ק ו ת ר מ ו ת ,
בבעיטות,
ח ב ט ו ת ,י ר י ו ת באוויר ו י ר י ו ת ל ת ו ך ה ש ו ר ו ת .ב ה ג ב י ר ם א ת ה מ ב ו כ ה
והבהלה.״
״ . . .ב כ ו ו נ ה היו מ ע מ י ס י ם ע ל ה ח ל ש י ם א ת ה מ ש א ו ת ה כ ב ד י ם ב י ו ת ר ,ש ב ת נ א י ם
רגילים נשאו אותם חמישה איש .ר ו ב האסירים שנפלו ב ע ת ה ע ב ר ת המשאות,
ל א ק מ ו יותר מהארץ .א ל ה ש ל א י כ ל ו ל ע מ ו ד ב כ ך ,ה ו צ א ו מ ה ש ו ר ו ת ו ה ו ע ב ר ו
אל בין ״גדרות התיל״ ,ש ם נשארו
הקפואות
למחצה על
ב מ ש ך הלילה.
בבוקר הועמסו גוויותיהם
ע ג ל ה ו ה ו ע ב ר ו ל ח י ס ו ל ב ח ו ל ו ת .׳מירוץ ויסימיגים׳ ר ג י ל
201
ארך בין שש בערב ועד חצות ולרוב היו נלקחים לחולות בסביבות 130איש.״
)י• לוין ,עליתי מםפציה ,עמ׳ .(139
ביום ראשון 23 ,במאי ,1943נערך ״מירוץ המוות״ במחנה .יום קודם לכן,
בשבת ,נערכה אקציה ב״יולאג״ וממנה נלקחו למחנה 1,500איש .אנשים נוספים
הובאו מבוריסלאב ,דרוהיביץ וסטרי ) (stryהרכבות עמדו בתחנת קליפארוב
כשהן עמוסות ביהודים .כולם היו ערומים ,משום שהגרמנים חיפשו דרכים
למנוע את הבריחות הנואשות ואת הקפיצות מן הקרונות ,בדרכם למחנה ההשמדה.
את הקרונות באו לסקור אנשי ד.ס.ס .מלבוב ובראשם הגגרל קאצמן .גם המחנה
תרם את חלקו לםרגספורט זה .לפי עדותו של זיגמונס קרפס מאסירי•המחנה:
״התזמורת החלה לגגן .הבריגדה הראשוגה יוצאת .למרבה האסון ,הרי זו zeiia
מתים חיים הגוררים בדי עמל את רגליהם .וילהאוז מאותת לא לצאת בםור
שלם ,אלא להוציא הבריגדה חמישיות חמישיות .מכל חמישייה הוא מוציא שניים
ומשלח אותם לבין גדרות התיל .שם גיתכות עליהם מהלומות מקלותיהם של
הקולאקים .שלושת הנותרים מהחמישייה פותחים במירוץ בשסח של 40—30
מסר .למפגר במירדן מציג הס.ס .רגל וה״שופו״ משלים את המלאכה במקלו.
גורלו של אסיר זה לא קשה לניחוש :אל התיל .וכך נותרו מכל חמישייה ,שניים
בלבד.״ )ת׳ זדרצקי ,״במשול צלב הקרם בלבוב״ ,עמ׳ .(292
ב־ 25בחודש ביצעו הגרמנים את אחת האקציות העקובות מדם שארעו במחגה.
באקציה זו הומתו 6,000אסירים.
ב* 29במאי ,1943ימים אחדים בלבד אחרי שניתנה ההבטחה ,שלא יהיו
עוד אקציות ,חוסלה משמרת היום במפעלי שוורץ ושות׳ ,בשטח .DAWהפעם
גפגעו י 1,200עובדים שנחשבו עד אז כמחוםנים מפני השמדה .הנפגעים העיקריים
היו בעיקר גשים שעבדו במפעל.
יומיים לאחר אקציה זו ,ב־ 31במאי ,גפתחה הפעולה לחיסולו של ה״יולאג״
בלבוב .מחנה יאנובסקי היה מוכן ופגוי שוב לקליסתם .זו היתה ״אקציית
החיסול״ שבעקבותיה הובאו .7,000צעירים למחנה ואילו הזקנים ,הנשים והילדים
הועברו אל מקום הריכוז ליד המחנה ושם נצסוו להתפשט לצלילי תזמורת המחנה.
אקציה זו נמשכה במשך שלושה ימים עד לראשיתו של חודש יוני .1943ביום
השלישי הובאו למחנה עוד 4,000יהודים שנתפסו בעיר במחבואים שונים ובצד
הארי ,חלקם לאחר נסיונות התקוממות .הם הובלו ל״פיאסקי״ ובקבוצות של
100—75איש ,הוכרחו לרדת לחפירה מאורכת שכונתה בפי הגרמנים בשם
״הפרוזדור״ ולשכב על גופות קודמיהם .בצד עמדו אנשי הס.ס .עם ארגזים
אחדים ,בהם צברו את הלבוש והחפצים .בימים אלה הומתו 15,000איש.
).(M. Hanusiak — Let us Forget p. 62
הרי תיאורה של אקציה זו מפי איש צבא איטלקי ,בשם אנטוגיו רוסי שהיה
גהגו הפרטי של המפקד האיטלקי בלבוב ,במשך שנתיים :על המגרש במחנה
ראיתי המון יהודים ,גברים ,נשים וילדים ,שהתפשטו לפי פקודת אנשי הס.ם.
הגרמגים שמו את בגדיהם לארגז אחד ,דברי הערך לארגז שני ואת שיני הזהב
עקרו בצבת .היהודים עשו רושם של מטומטמים ומיואשים .גשים זקגות בכו.
ברגע מסוים פגה אלי המפקד ואמר :תראה איזה סדר אעשה כאן .הוא התחיל
לירות־בהמון והפיל ממנו חללים .הסרג׳נט שניידר ,איטלקי מבולזאגו שהיה
202
איתי ,כ מ ע ט ה ת ע ל ף .א ת ה י ה ו ד י ם ה ע י ר ו מ י ם ח י ל ק ו ל ס ו ג י ם ש ו נ י ם :ה ח ל ש י ם ב צ ד
א ח ד והחזקים ב צ ד שני ,מ ק ו ם שחיכו ל ה ם מכוניות שהיו מיועדות להעבירם.
ה ר ג ע ה ו פ י ע ו ב מ ק ו ם א נ ש י ה ס .ס .שהוציאו פ ק ו ד ה ,כ נ ר א ה ל ש ם צחוק,
באותו
ל מ ט ה מ ג י ל 20י ת א ס פ ו מ צ ד ימין והיהודים ש ל מ ע ל ה מ ה ג י ל הזה,
שהצעירים
ל צ ד ש מ א ל .ר ו ב ה י ה ו ד י ם ל א ה ב י נ ו א ת ה פ ק ו ד ה ו ה ת ח י ל ו לרוץ ב ב ה ל ה ל א ו ר ך
המגרש .אן פ ת ח ו א נ ש י ה ג ס ט א פ ו ,ש ב י נ י ה ם היו אוקראינים ,ב א ש ,ה פ י ל ו ע ש ר ו ת
ו פ צ ע ו ג ש י ם ו י ל ד י ם .ה מ פ ק ד ר ו ק י ט א הגיש ג ם ל י ר ו ב ה ו ה צ י ע ש א י ר ה
חללים
ק צ ת ביהודים .כ ש ס י ר ב ת י ה ת פ ל א מאוד .היהודים ש ה ו כ ר ו כ ב ל ת י מ ס ו ג ל י ם ל ע ב ו ד ה ,
מאחורי ג ד ר ונורו
הובלו
בהמוגיהם .ל א ראיתי ו ל א
שמעתי ע ל
אונס
מעשי
ב ב ח ו ר ו ת יהודיות .א נ י י ו ד ע ש ל פ י פ ק ו ד ת ר א ש ה ג ס ט א פ ו ב ל ב ו ב ,ה ו ר ש ו ה א ו ק ר א י נ י ם
להיכנס
ולבלות עם
במחצית
בחורות.״
ח ו ד ש יוני ,ח ל שיגוי גדול ב ד ר כ י ה ה מ ת ה .א ת ה י ה ו ד י ם הירויים
ל א היו קוברים יותר
בבורות.
בינתיים נבנו מוקדי שריפה
״ ז ו ג ד ר ק ו מ ג ד ו 1005״ ו ב ו 126איש ,ע ס ק
ב״פיאסקי״ וצוות
אסירים
מיוחד,
הבורות
ו ב ש ר י פ ת ן .מ מ י ל א מ ו ב ן ש ל א ה י ה ס ע ם ל ק ב ו ר א ת ה מ ו מ ת י ם הגוספים.
ל כ ן ב ו צ ע ו ר ו ב מ ע ש י ה ה ר ג מ מ ש ל ז מ ו ק ד י השריפה.
הגופות מן
בהוצאת
כאשר
לעיתים,
היה
ל ח ץ ר ב ,ה ו ש ל כ ו ג ם יהח־ים חיים א ל ת ו ך מ ו ק ד י ה א ש ,א ו ל ם ה ג ר מ נ י ם ,ש ס י מ נ ו
א ת ר ו ב ה מ ק ו מ ו ת ב ה ם נ ם מ נ ו יהודים ,ל א ח ש פ ו א ת כ ו ל ם א ו מ פ נ י ש ל א ה י ה
ב י ד י ה ם א ו מ פ נ י ש ל א זכרו א ת מ ק ו מ ו ת ה ק ב ו ר ה ה ר א ש ו נ י ם .א י מ ו ת ל כ ך
סיפק
מהווה ד י ן ו ח ש ב ו ן ש ל ו ע ד ת ה ח ק י ר ה ה ס ו ב י י ם י ת ,ש ס י י ר ה ב ש ס ח ה מ ח נ ה ו ב א ת ר
ההשמדה
בשטח
וערכה בדיקות מקיפות ביחס ל מ ה שנעשה שם .החקירה
המחנה
שלושה
נמצאו
ובהם
בורות
גוויות
אסירים א ש ר
ה ע ל ת ה כי
כנראה
נורו
ב מ ח צ י ת ה ש נ י י ה ש ל .1944ב א ח ד ה ב ו ר ו ת נ מ צ א ו א נ ש י ם ל ב ו ש י ם ב ב ג ד י ה ם ו נ מ צ א ו
מ ס מ כ י ם ש ל פ י ה ם נ י ת ן ה י ה ל ז ה ו ת א ת המתים .ה ו ע ד ה ק ב ע ה :
אפילו
.1
אזרחים עונו במחנה.
.2ה ו צ א ו ת ל ה ו ר ג
ב ג ב ובראש.
3
נערכו
בהתאם
לשיסה
הגרמנית
המקובלת של
יריות
באיזורים ס ב י ב המחגה קברו הגרמנים וכגראה ג ם שרפו גופות ב מ ס פ ר י רב.
.4ב א ד מ ת
ע ל ב ש ר שרוף.
האיזור
.5ל פ י ה א פ ר
נמצאו
בעומק ל א ר ב
שנמצא ו ב ו נ כ ל ל ו שרידי
שומנים
עצמות,
ונוזלים א ש ר
העידו
שהגופות
נשרפו
נראה
ב ט מ פ ר ט ו ר ה ג ב ו ה ה .ה א פ ר נ ש א ר ,נ ק ב ר ו פ ו ז ר באיזורים ש ו נ י ם ש ל א ד מ ת ה מ ח נ ה ,
ע ד ל ע ו מ ק ש ל 2מ ט ר .ג מ צ א ו 59מ ו ק ד י ם כ א ל ה .א פ ר ו ע צ מ ו ת ג מ צ א ו ב ש ט ח
המחנה
ב ש כ ב ה ה ע ל י ו נ ה .ה ש ט ח ש כ ו ס ה הגיע ל מ מ ד י ם ש ל 2קמי׳ר ו ה מ ו מ ח י ם
בועדה
ק ב ע ו ,ש מ ע ל ל־ 200,000א י ש ה ו מ ת ו .
בעקבות
בדין
מיבצע
ה ש מ ד ת העדויות ,יכול היה הגנרל
קאצמן לציין בגאווה
ו ח ש ב ו ן ש ל ו מ י ו ם 30ביוגי :1943״ ה ח ל מ י ו ם ,23.6.43ג י ת ן ל ו מ ר ,כ י
כל הגיסאות
היהזיים
חוסלו .ח ב ל
גליציה
געשה
על ־ ז י כך ,גקי
מיהודים
) (Judenfreiח ח מ ן ה י ה ז י ם ש ב מ ח נ ו ת ה נ ת ו ג י ם ל פ י ק ו ח מ פ ק ד ה ס .ס .ו ה מ ש ט ר ה .
היהזים
ה ב ו ר ח י ם ה נ ת פ ס י ם עדיין ,נ ת ו נ י ם ל ט י פ ו ל מ י ו ח ד ש ל ת ח נ ו ת ה מ ש ם ר ה .
ע ד ל י ו ם 27ב א פ ר י ל 1943נ ע ק ר ו מ מ ק ו ם מ ו ש ב ם ב ס ד ה כ ל 434,329י ה ז י ם ״ .
203
הקיום
תנאי
בלתי
יאנובוקי
במחנה
א פ ש ר י הוא ,ל ה ג ו ת א ת ה מ ל ה ״חיים״
אחת עם המונח
בנשימה
״מחנה
ריכוז״ ו ע ל א ח ת כ מ ה ו כ מ ה ,כ ש מ ד ו ב ר ב ח י י ם ב מ ח ג ה מ ס ו ג ו ש ל מ ח נ ה י א נ ו ב ם ק י .
במקום
זה ל א חיו ב נ י ־ א ד ם .ה ם ה ת ק י י מ ו וקיום זה היה ע ל זמן ש א ו ל ב ל ב ד .
לחיות,
לקיים
ק ש ר י גומלין
ה ז ו ל ת ו ל צ פ ו ת ל ק ר א ת העתיד .אולם ,ב מ ק ו ם ש ב ו אין חיים
ב נ י ־ א ד ם ,כי
עם
משמעו להרגיש ,לבטוח ,ל ת ת מנוח לגוף ולנפש,
א ם ק י י מ י ם ב ל ב ד ו מ ס פ ר י ם סידוריים מ ח ל י פ י ם א ת ש מ ו ת י ה ם ו ז ה ו ת ם ,אין מ ק ו ם
לרגשות,
ה א ד ם ל ה י ו ת ״מוזלמן״,
ל ת ק ו ו ת ו ל ק ש ר י ם הדדיים .ב מ ק ו ם כ ז ה ה ו פ ך
Obozowiecט י פ ו ס י ,א ד י ש ל מ ת ר ח ש סביבו ,נ א ב ק כ ח י ה כ ד י ל ה ב ט י ח א ת צרכיו
המיידיים ,מ ו כ ן ל ג נ ו ב ו ל ר מ ו ת ,ר ו א ה א ת ב נ י מ ש פ ח ת ו ו מ כ ר י ו ו מ ח ש ב ת ו ה ר א ש ו נ ה
איזה פ ר י ט נ י ת ן יהיה ליטול .הוא ע ו מ ד ש ע ו ת
היא
נשמות
יום
תוהות
נוסף,
עימו
כמוהו וכל
שיום
תקווה לעבור מסדר נוסף בשלום ,בעודו יודע
של
לסיומו
ה מ ח ר ת יביא
ר ק ע ו ד מ ס ד ר י ם ,ע ו ד עינויים ,ה ת ע ל ל ו י ו ת ,ר ע ב ו מ ו ו ת .
אולם
זה,
ואבודות
תחשותיו
ארוכות
מתמקדות
במסדרים,
בציפייה
סביבו
ת מ ו ג ה ע ג ו מ ה זו ,היא ח ד ־ צ ד ד י ת ו כ ו ל ל ג י ת מ א ו ד .ג ם ב ג י א צ ל מ ו ו ת
ל א ו ר מ ד ו ר ו ת האש העשנות ולשמע קולות הירי ה ב ל ת י פוסקים ,גתקיימו
חיים פ נ י מ י י ם ו נ ס ת ר י ם .חיים עשירים ו מ ל א י דמיון .דמיון א ש ר ה ת ע ל ם
במחנה
מ ן .ה מ צ י א ו ת ה ס ו ב ב ת ,מ א נ ש י הס.ס .והמשגיחים ,מ ק ו ל ו ת ה ס ב ל ו ה י ג ו ן ו ה ת ר כ ז ו
להיאחז
במאמץ
החיים,
בתמציתיות
מעמד
להחזיק
לאבד
מבלי
אנוש.
צלם
אסירים רפי כוח וחלושים תמכו בחבריהם התשושים מהם .גברים ונשים התכנסו
ב ס ת ר ,ק ר א ו ש י ר ה ו ד נ ו ב נ ו ש א י ם ערכיים שונים ,ת מ כ ו ו ס ע ד ו זה א ת זה ו ה מ ת י ק ו
בכך
את
עם
ח ש כ ת הימים.
כניסתם
של
המשמר
יאשה,
המחנה,
בשער
הם
״האםקרים״.
הועמדו
פתחו
הבאים
הראשונים
זה
מקרוב,
במצוות
י ש ל נ ו אורח ,יש ל ו עוד עור ,ל ע ז א ז ל ״ ,ו נ פ ת ח ה
ובעיטות
בקורה
ללא
אותו.
ללא
הקיר,
גוהל
ה ב ח נ ה .א ח ר י טיפול זה,
אזי
רשות
ה ו ע מ ד ל י ד קיר
לנוע
וכך
עמד
כבר
משרד
שעות
ל א ידע
הקבלה
ארוכות
שום ת ה ל י ך קליטה .האסיר הושלד על
בקירבת
בקתת
ההתעללות.
״שמע
מ ס כ ת של מהלומות
האסיר
כשאפו
בקור,
האדמה
הנדהם,
לחח
בחוזקה
אל
עד
הלילה,
לא
אם
הקרה,
להבחין
בשלג
בגשם או
ו ב י ל ה ב ה מ ת נ ה א ת ל י ל ו הראשון ב מ ח נ ה ,ת ח ת ש מ י ר ה ש ל ״ ה א ס ק ר י ם ״ .
ע ם ב ו ק ר ,ה ו כ נ ס א ד ם ר צ ח ו ר ו ע ד מ ק ו ר ,ש ל א ב א א 1כ ל א ל פיו ,כ מ ה ל מ ע ט
חום
ולפינה
ב ה יוכל ל נ ו ח .ה ו א ה ו כ נ ס א ל
תוך
משרד
הקבלה,
שם המתינה
ל ו ק ר ן .א ו ר ר א ש ו נ ה :א ס י ר ה יהודיה ש ע ב ד ה כ פ ק י ד ה ,ע ר כ ה א ת ה ר י ש ו ם ה ר א ש ו ן
ובחשאי
ג ה ג ה ל י ע ץ ל א ס י ר י ם החדשים ע צ ה א ש ר ל א ת ס ו ל א ב פ ז :ל ה צ ב י ע על
ה י ו ת ם ב ע ל י מ ק צ ו ע חיוגי לגרמנים :.ל ה י ו ת א י ג ט ל ק ט ו א ל א ו ב ע ל מ ק צ ו ע חופשי,
חסר
היה,
תכלית
במחנה
מקצוע
יצרני,
למערך
ע ב ו ד ת הכפייה.
ממשרד
כאן
204
שובצו
הרישום
ומועד
לעבודות
עבר
האסיר
לפורענות.
שחורות
אל
אנשים
וקשות
חדר
שלא
ביותר
המפקד.
שם
יכלו
ונחשבו
ישב
להצביע
על
כחסרי
ערך
מפקר
המחנה.
ה ח ל ר י ש ו ם נ ו ס ף ש ל פ ר ט י ם אישיים ,מ ס י ר ת ח פ צ י ה ע ר ר ש נ ו ת ר ו ב ר ש ו ת ו
ו ש י ב ו צ ו ל ע ב ו ד ה .כ ל פ ר ט ו פ ר ט נ ר ש ם ב ס ד ר מ ו פ ת י בכרטיסו.
לאחר שקיבל א ת מספרו הסידורי ויצא מהמשרד ,ה ח ל השלב השני ש ל תהליר
ה ה ת מ ו ס ם ו ת ו ה ה י ע ל מ ו ת ב ת ו ר ק ה ל ה א ס י ר י ם .ת ה ל י ך זה לווה ב ס י ד ר ה ש ל מ ע ש י
ה ש פ ל ה ו ש ב י ר ת ר צ ו נ ו ש ל ה א ד ם .ל א ח ר ש י ע ב ו ר ה א ס י ר ת ה ל י ך זה ,ל א י ע ו ת ר
ממנו ד ב ר שניתן היה לקושרו א ל האדם שהיה קודם כניסתו למחנה .בשורה
ש ל פ ע ו ל ו ת מ ת ו כ נ נ ו ת ומכוונות,
גע ,בה
הועבר
הפשיטוהו מ ב ג ד י ו ו ג ז ל ו
החדש דרד
האסיר
א ו ת ם ממגו ,כ ל
מערכת של
גולח
ש י ע ר גופו
סרט
לחלוטין,
כ ו ל ל ש י ע ר איבריו האינטימיים ,ה ו א ה ו כ נ ס ל מ ק ל ח ת ש ל מ י ק ר ח ו א ח ר ־ כ ד נ ש ל ה
כ ש כ ל ש נ ו ת ר לו ,ה ם ב ג ד י ק י ץ ד ק י ם ו ב ל ת י מ ח מ מ י ם .נ ע ל י ו נ ל ק ח ו
להתלבש,
ו ת מ ו ר ת ן ק י ב ל זוג נ ע ל י עץ כ ב ד ו ת ו ג ו ק ש ו ת ש ב ה ן ג א ל ץ ל ש ר ד א ת ר ג ל י ו ב כ ב ד ו ת .
ב מ ר א ה ו החדש ,ב ל ב ו ש ו ה מ ט ו ל א ,ב ר א ש ו ה מ ג ו ל ח ,ר ו ע ד מ ק ו ר ו פ ח ד ,ה ו ב ל
האסיר
וצורף
על־ידי משמר ״אסקרים״
א ס י ר י ם ח ד ש י ם גוספת ,א ש ר
לקבוצת
ה מ ת י נ ה ב מ ק ו ם .כ א ן ע מ ד ו ש ו ב .ל א ח ר ז מ ן מ מ ו ש ד יצאו מ מ ש ר ד ה ק ב ל ה ש ל ו ש
דמויות:
וכיסא
ה א ח ד החזיק ב ז ו ד ל י ו מ כ ח ו ל .ה ש נ י ת ר מ י ל והשלישי ה צ י ב ש ו ל ח ן
במגרש .מן הדלי נשלפה
משני
אדומים
זרועם
נתפר
מספר
סידורי
ה מ ב ר ש ת סבולה בצבע ובה סומנו שני פסים
צידי מ כ נ ס י ה ם ש ל
צהוב
טלאי
נרקמה
),(Hundemarke
על
האסירים .פ ס
מוטבע על
החזה
גוסף
משולש בד,
פח
ודיסקית
נ ת ל ת ה ע ל צווארם .ע ם ר ד ת
סומן
לרוחב הגב.
פיסת בד
עשויה
מרובעת
מקופסאות
על
ועליה
שימורים
החשיכה הובלו לצריף מבודד
ו נ כ ל א ו בו ,ב ל י ש ב א פ י ר ו ר מזון א ל פ י ה ם .
יום בחיי אסיר היה מורכב משורה ש ל אירועים ושגרת חיים החוזרת ע ל
ע צ מ ה ב מ ח ז ו ר י ו ת קבועה.
הנורא
הרגע
ביותר,
שעליו
הניצולים ,היה ר ג ע
מצביעים רוב
היקיצה
ו ה ה ש כ מ ה ,כ א ש ר ה א ס י ר ־ ה ש ו כ ב ע ל ד ר ג ש ו ה ח ש ו ף והצפוף ,ישן ב ב ג ד י ו מ ח ש ש
ש מ א ייגגבו.
ואנשים
הצריפים
ישנו
התפקעו
מתחתן על
מרוב אדם,
הרצפה
ובכל
ב כ ל ה מ ע ב ר י ם ,ה צ ס ו פ פ ו זה א ל זה,
ה ם י ש ב ו כ ל הלילה,
ונוקשה.
צפירות
כשרגליהם
ש ק ו ע י ם ב מ פ ל ט השינה,
ה א צ ס ב א ו ת היו
עמוסות
לעייפה
שאפשר היה
להידחק
לתוכו.
מרווח
אסירים ,ש ל א נ מ צ א ל ה ם מ ק ו ם שכיבה.
אסופות ת ח ת
גופם.
גיעורו האסירים
בבוקר היה גופם
בשעה חמש
צפוד
בבוקר על־ידי
ה מ ש ר ו ק י ת ש ל ס ד ר נ י ה צ ר י פ י ם .ה ל ל ו פ ר צ ו פנימה ,ע ו ר ר ו א ת הישנים
ב י ד ג ס ה ,מ ש כ ו שמיכותיהם ,ה כ ו ו ח ב ס ו .ת פ ק י ד ם ה י ה לזרז א ת האסירים ו כ ל
א י ח ו ר היה
מקור,
אחרי
נזקף
לחובתם וגם ה ם היו
גיסה להרוויח ר ג ע נ ו ס ף ש ל
אחוזי
שינה,
אימה.
האסיר
הגדהם -והרועד
א ו ל ם ד ב ר זה ל א נ י ת ן לו .מ י ד
הסדרנים ,פרצו פנימה אנשי הם.ם .הללו ל א הסתפקו ר ק במהלומות ,ה ם
י ר ו א ל ת ו ף ההמון בלו1תם יריות א ל ה ב ק ר י א ו ת .נ ח פ ז י ם ורועדים ,מ י ה ר ו האסירים
לקום
בחשיבה ,מ ן
מבעד
ל ד ל ת הצריף.
נדחסו
עשרות
הדרגשים,
אסירים
לסדר א ת
בגדיהם
א ו ל ם ג ם כ א ן ,ל א היתד,
ובצפיפות
שגוצרה
הוגפו
ובגוש אחד
היציאה פשוסה.
החלו
להידחף
בדלת הצרה
מגלבים והצליפו ל ל א
רחם.
ב י ן ה ש ע ו ת ח מ ש ל ש ש ב ב ו ק ר .ה י ה צ ו ר ף ל ה ס פ י ק ו ל ר ה •לשירותים ,ל ר ח צ ה
ו ל מ ט ב ח .מ ש י מ ה ב ל ת י א פ ש ר י ת .כ ל א ח ת מ ה ן היתד ,ת ח נ ת ייסורים .ב ש י ר ו ת י ם
ה צ ר י ם והמועםים ,נ ד ח ס ו א ל פ י א ס י ר י ם .ל א כ ו ל ם ה צ ל י ח ו ל ה י כ נ ס פנימה .ב פ נ י ם
205
יצרו
עבורו
ת פ ק י ד זה ו ה ד ב י ק ו ל ו כינוי .מ י ו ח ד ) (Scheisbrigadierה י ה זה יהודי
מלבוב
ע מ ד הממונה ע ל
השירותים א ש ר
על־ידי
מונה
והללו
הגרמנים
ב ש ם בראנדשטטר .מן השירותים מ י ה ר ה א ס י ר בריצה בהולה אל ח ד ר הרחצה.
מ י ם היו
אחדות
ומוכה
אל
לעיתים
מצרד יקר.
אחרת לא עלה
באלות
הרגע
היתה
השוסרים
המיוחל שבו
נתונה
מחשבתו
נאלץ
בידו
להידחק
היהודיים
יבוא
ה א ס י ר .לקנות את מי
ולהתרחץ.
שסבבו
בסיימו א ת
במקום,
מיהר
תמיד ,א ל
שבהם
הרחצה,
האסיר אל
מזון א ל פ י ו .ב כ ל ר ג ע ,
דמיונות
הרחצה .בפרוטות
במשך
המזון היה
חבול
המסבח.
הארוך,
היום
המרכזי.
היסוד
צ ל י ל צ ו פ ר הצהריים ,א ש ר .ב י ש ר ע ל ה פ ס ק ת ה ע ב ו ד ה ו ה ת ק ר ב ו ת ש ע ת ה א ר ו ח ה ,
ה י ה ה צ ל י ל ה נ כ ס ף ביותר .פ ר ו ס ת ל ח ם י ב ש ה ש א ו ת ה ה ס ת י ר ו ב ב ג ד י ה ם ,היתד.
אושר בל־יתואר.
״יום ה ע ב ו ד ה ה ס ת י י ם ב ש ע ה ש ש ל פ ג ו ת ע ר ב .ה ב ר י ג ד ו ת חזרו א ל ה מ ח נ ה
ש ו ב ח ז ר ע ל ע צ מ ו ר ג ע ה א י מ ה .ב מ ס ד ר ה ע ר ב גחרץ ג ו ר ל ם ש ל רבים .ב מ ס ד ר
זה נערכו
האסירים ,א ש ר
הסלקציות לסילוק
ותשישותם
מחלתם
גברו
במשך
היום .ב ש ו ב ם מ ה ע ב ו ד ה ,כ ב ר צ י פ ה ל ה ם ל ר ו ב מ ר א ה מ ח ר י ד :שורה ש ל א ס י ר י ם
ק ש ו ר י ם א ל ע מ ו ד י ם ומוכים ב מ ג ל ב י ם ,ג ש י ם ת ל ו י ו ת ב ש י ע ר ן או עקודות ,גוויות
מ ו ט ל ו ת ע ל ע ר י מ ו ת ה א ש פ ה ו א נ ש י ם ע ו מ ד י ם ב י ן ״ ג ד ר ו ת התיל״ ,הנעוץ ב ב ש ר ם .
מ ו ל מראות אלה,
הסתדרו
האסירים
הערב,
למסדר
כאשר
וילהאוז היה
נוסל
ע ל ע צ מ ו א ת ס ק י ר ת ה מ ס ד ר י ם ,ה י ו ה ל ל ו א ר ו כ י ם ומורטי ע צ ב י ם .נ י צ ב ב מ ע י ל
ע ו ר ארוך ,ר ו ב ה ו ע ל כתפו ,ס ק ר ב ק פ ד נ ו ת א ת פ נ י ה א ס י ר י ם והוציא מ ן ה ש ו ר ו ת
שזכר .אזי
פגים
לאנשים
חולים
הגיע
הנאום .ה ו א
תורו של
להתאמץ וכיצד עומד הוא
ד י ו ו ח כ ל בריגדיר ע ל מ ס פ ר אנשיו,
לארוחת
הסביר
להקל
לשומעיו,
מרוע
עליהם .ע ם סיום
אסור
הסלקציה,
הנתונים .נבדקו .ואומתו ,האנשים התפזרו
ה ע ר ב ולצריפים ,א ם ל א ע ל ה ב ד ע ת ו ש ל וילהאוז ל ה ש ת ע ש ע ב מ י ר ו ץ
מ כ ש ו ל י ם או במירוץ ויטמינים.״ ) ת ׳ ז ד ר צ ק י ,ב מ ש ו ל צ ל ב ה ק ר ס ,ע מ ׳ .(199
שירה — עזרה הדדית ומרי
חמורה ,ל ל א הבחנה באשר ל מ ע ש ה
במחנה
יאנובסקי ,ש ב ו ה ע נ י ש ה ה י ת ה כ ה
שעשה
האסיר ,ה ע ז ו א ס י ר י ם א נ ו נ י מ י י ם ל ח ב ר ו ל ש י ר שירים מרדניים ,ו ל ע י ת י ם
א פ י ל ו בגלוי ,ל א ו ז ג י ה ג ר מ נ י ם ,כ ש ה ם מ ס ו ו י ם ח ל ק מ ן ה מ ש מ ע ו ת ה א מ י ת י ת ש ל א
ת ו ב ן ל ג ר מ נ י ם ו ל ״ א ס ק ר י ם ״ .ב ת ו ך ה מ ו ן ה א ס י ר י ם מ צ א ו היוצרים איש א ת ר ע ה ו
מתוך חוש
מצוקות
נסתר,
התגבשו
לקבוצות
והחסוגים
הצליחו
שבהם,
להתגבר
על
החיים ו ל מ צ ו א מ פ ל ט ב ע ו ל ם ה ש י ר ה ו ה ס פ ר ו ת .מ פ ע ל זה ל א היה ע ו ל ה
בידיהם ,א ל ו ל א מ פ ע ל ו ה א מ ת ש ל ר י ש י ק א ק ס ר .
קריאתם
והשמעתם של
שירים
הצריף ל ע ת לילד .או
בדחיפות
בהפסקות
ה צ ה ר י י ם בעיר ,ה ב י א ה רווחה ל נ פ ש .ה ם ש ו כ נ ע ו ו ה ת ע ו ד ד ו בהיווכחם ,ש מ ח ש ב ו ת י ה ם
ורגעי
ה מ ש ב ר ל א היו
קשים
ע מ ו ק ה בין ה א ס י ר י ם ו ד ב ק א ש ר
שותפים
&20
לגורל .הם
ביטאו
עליהם
בלבד.
השירים
היוו ג ש ר
להתקשרות
חיבר בין
אסירים מועדפים ונחותים ועשאם
וציפייה
הבדידות
אמונה
ופתחו
צוהר
זעיר א ל
האוטמת ,א ל ק ש ר אגושי ב ת ו ך עולם בהמי של התנכרות ,אשר בו כ ל ד א ל י ם גבר.
המרי
גם
במחנה
לא
יאנובסקי
ביטוי
ב א לידי
בלבד.
בבריחה
הומחש
הוא
ב מ ע ש י ה ת ק ו מ מ ו ת ש ל יחידים כ ג ג ד ה ג ר מ נ י ם ו ב פ ג י ע ה ב ה ם .כ א ש ר ה ג י ע ו
אסירים ל ש ל ב ש ב ו ל א י כ ל ו ל ה ב ל י ג ע ל ע ל ב ו נ ו ת ו ס ב ל א ש ר ה ו ס ב ו ל ה ם ,ה ת ע ו ר ר
כבודם
העצמי
האונים
אשר
והזעיקם
במצבם,
מתוך
לתגובה.
העדיפו לבצע
של
רגש
ומודעות
השלמה
בו
א ק ט כ ל ש ה ו א ש ר .היה
לחוסר
הסבת
משום
נ ז ק ל ג ר מ נ י ם .ב ר י ג ד י ר י ה ו ד י ה ר ג א י ש ם.ס .ג ר מ נ י ב מ ח נ ה צ ׳ ו ו א ר ט א ק ו ב ב ע י ר ,
,1943
במרץ
הסביבה,
מכונית
ובה
אשר
הובל
צעיר
אסירים
קבוצת
א ל ״בין
מלווה
גדרות
ב״אסקר״,
התיל״
התנפל
נעלמה
על
ביערות
וניסה
מלווהו
ל ח ו נ ק ו ו ס ס י ל י ה ק ל א פ ט ן ,ע ס ק נ י ת א ש ר ייסדה מ ו ס ד ו ת ח י נ ו ר ר ב י ם ב ל ב ו ב ,ס ט ר ה
ל ח י ו ש ל א י ש ס.ס ,.ג ם שני קציני הם.ס .ה ב כ י ר י ם
על
ריכרד
בצוות המחנה,
ר ו ק י ט א ו א ד ו ל ף ק ו ל ו נ ק ו ,זכו ל ט ע ו ם מ מ נ ת ה ש פ ל ה ל ע י נ י כ ל .ב ע ת ה כ ג ו ת ל ת ל י י ת ם
של
חמישה
בני
על
רוקיטא,
היכהו
כל
ה מ ח נ ה ה צ ו פ ה בו .ק ו ל ו נ ק ו הוכה ע ל ־ י ד י אסיר א ש ר ה ו ב ל ל ״ ח ו ל ו ת ״ והיה
לאשפזו.
צורך
ב ת ג ו ב ה על
ערובה
ב ל ב נ ה ואילץ
לאחר
בריחת חברם,
את רוקיטא
ה ב ר א ת ו ל א נ ר ג ע מן
התנפל
הנדהם
אחד מן
לפתוח
החמישה
במנוסה,
התקרית וחזר והצהיר
לעיני
פעם:
לא
״ראו ,ז א ת ע ש ה ל י יהורי ו א נ י צריך ל ה י ו ת טוב אליהם.״
חמישה
בריחה
נתיבי
ממחנה
נמשכו
ומסלוליהם
יאנובםקי
הובילו
עד
דנייפרופטרובסק
ה ר ח ו ק ה .י ע ר ו ת בדודי ,הונגריה ,הרי ה ק ר פ ט י ם ו ק ר ק ו ב ע צ מ ה .
של
כל
נתיב
בתוך
עוין.
כל
פעילות
ארגונו
עולם
היה
ונתיב
באחת
כתך
בקשיים
אין
מרשתות
הבריחה
הללו,
ובפעילות
ספור
היתה
בסכנת
כרוכה
מוות .מ א ר ג נ י ה ב ר י ח ה היו ל ר ו ב צ ע י ר י ם א ש ר ע ל ה ב י ד ם ל ב ר ו ח ו ש ו ב ם ל מ ח נ ה
בגדר
היה
הסתכנות
לכאורה
חמורה.
להמשיך
יכלו
דרכם
החופש
אל
והנה
ל מ ר ו ת ה כ ל ,ח ז ר ו ו ש ב ו ו מ י ל ט ו אחרים.
גם
במקביל
ל נ ס י ו נ ו ת ה ב ר י ח ה ו ל ה פ ע ל ת הארגון ה פ נ י מ י ל ע ז ר ה ה ד ד י ת ,ה ו ש מ ע ו
רעיונות
ה מ כ ש ו ל י ם היו
ל ה ת ק ו מ מ ו ת מזוינת ונעשו הכנות לביצועה.
אולם
כה ר ב י ם ו ה ק ש י י ם ש ה י ו מ נ ת ח ל ק ם ,מ נ ע ו א ת ה ת א ר ג נ ו ת ה ש ל ת נ ו ע ת מ ח ת ר ת .
ה מ ח ש ב ה ע ל ה ת ק ו מ מ ו ת ל א ה ו פ י ע ה ביוני 1943ב ל ב ד .ח ו ד ש י ם א ח ד י ם ק ו ד ם
לכן ,נ ע ש ו נ ס י ו נ ו ת ה ת ק ו מ מ ו ת א ש ר נ ס ת י י מ ו ל ל א ת ו צ א ו ת .ל א ק ל ה י ה ל א ס י ר י
י א ג ו ב ס ק י ,ל ק ב ל ה ח ל ט ה ב ד ב ר ה ת ק ו מ מ ו ת מזוינת .ג ם כ א ש ר ע ל ה ב י ד ם
מחנה
ל ר כ ו ש ר ו ב י ם ו א ק ד ח י ם ,ה ת ע ו ר ר ו ש א ל ו ת וויכוחים ל ג ב י מ ש מ ע ו ת ה מ ע ש ה ו ה ט ע ם
ה ד ו ב ר י ם ל א כ ר כ ו -ב ד ב ר י ה ם מ ו ש ג י ם יומרגיים ב ג א ו ו ה ,ייעוד ו ה ק ר ב ה .
לביצועו.
ברור היה ל ה ם כ י מושגים אלה ,במציאות המחנה ,הם ח ס ר י ערך .היו אסירים
ראו
אשר
ההתקוממות
שקטה
בהליכה
המכובד
ביותר
ומסודרת
ואת
בור
אל
הגבורה
ההריגה
העילאית.
ב״חולות״
הם
הדגישו
את
את
ביטוי
האומץ
וכוחות
ה נ פ ש ה ג ד ר ש י ם ל א ק ט כזה ,ב ה ש ו ו א ה ל ח ו ס ר ה ת כ ל י ת ש ל מ ע ש ה פ י ס י
כלשהו.
נחוץ
היה
דוברים
לבצע
הסיכוי
אחרים,
מעשה
להינצל.
הפגנתי
טענו
אשר
ביצוע
בזכות
המניע
ל א היה לאיש ספק,
לו
מעשה
והתוצאה
ראוותני.
ציפו,
לה
ב ד ב ר הקשיים ו ח ו ס ר
לדעתם,
אינו
בהכרח
הסבירות להצליח
במעשה התקוממות .לדעתם ,היה על האסירים לפעול ל ק ר א ת ביצוע צעד ה פ ג נ ת י
אשר
יהווה א י ת ו ת ל כ ל ה ל ו ח מ י ם ה פ ו ע ל י ם ב מ ח ת ר ת ,ע ל
קיומה של רוח מרי
207
גם
ליצור
במחנות;
בודדים .ד ע ה
כי יש
לבצע
הארי
בבריגדת
לעיר.
פרובוקטיבית ב ל ב
הגרמגים
להפעיל גשק,
הניקיון
לאחר
ולאלץ
העיר
המופתעים להופיע
אחדים
הציעו
בעיר ,להשתמש
וביגיהם
התקבלה
הגרמגים
תגובת הקהל
בתדמית של
מיכאל
בסכינים ולזנק על
ש י ח ו ת ודיונים ארוכים,
האסירים אשר
סברו
את
ב ת ק ו ו ה ,כ י מ ע ש ה מ ע י ן זה י ע ו ר ר א ת
ויאלץ א ת
ולא
ל ת פ י ס ה זו,
פעולה
הם השתעשעו
גיתן
תחושה כי
קרובה
הלוחמים נגד
הובעה
הדיכוי
על־ידי
ומשטר
אותם
האימים,
אינם
להגיב.
העירוגי
במידה
מתגוגגים.
עבד
בורוביץ אשר
השומרים ב ע ת נסיעתם
לבצע פעולה
ההחלטה ,כי יש
ג ג ד ה ג ר מ נ י ם ,ג ם א ם מ ש מ ע ה היה מ ו ו ת ב ס ו ח ל כ ל ה ק ב ו צ ה .א ת ה ה ת א ר ג נ ו ת
לביצוע
כאשר
ה ת ו כ נ י ת ו מ ת ן ה ו ר א ו ת א ח ר ו נ ו ת ,נ א ל צ ו היוזמים ,ל ה ע ב י ר ב ע ת ה מ ס ד ר
אוזניים
הגיקיון
ז ר ו ת ה י ו כ ר ו י ו ת ל כ ל הגה.
,1943נ י ס ו
במאי
בריגדת
עובדי
ל פ ת ו ח ב ה ת ק ו מ מ ו ת מ ו ג ב ל ת .ב ר א ש פ ע י ל ו ת זו ע מ ד ו ב י נ נ ש ס ו ק ו ה א ר ט ,
שגי עובדי
בידם לרכוש רובים
הבריגדה .עלה
הסתירום
אחדים והם
במרכז
לאיסוף האשפה בעיר ומאוחר יותר הגגיבום אל ת ו ר המחגה .ע ל ה בידם להערים
על
בשער ,א ש ר געשו קפדגיות ומחמירות יותר מ א ז
הבדיקות
ההתקוממויות
להשיג
ב מ ק ו מ ו ת אחרים .ב י ג ג ש ט ו ק ה צ ל י ח
חמישה
מזג ,א ש ר ל א
ואותם חשב
רובים
התבלט
ל כ פ ו ת ע ל א י ש ה ק ש ר שלו,
להפעיל .הוא היה
במחנה ורק
ל א ח ר זמן
השמועות
על
צעיר ,ג ב ה
קומה
וקר
ממושד רכש א ת
אמוגם
של
ה צ ע י ר י ם ,ע ת ה ח ל ל ת כ ג ן ת ו כ ג י ו ת ל מ ר י ו ל ב ר י ח ה .א ו ל ם ע ו ב ד י ב ר י ג ד ת הניקיון
ל א ה ס פ י ק ו ל ה ש ל י ם א ת ה כ נ ו ת י ה ם .ב ־ 2 5ב מ א י 1943
במפתיע מ ן הדרך א ל העיר ונלקחה
במרי
הבריגדה
מאולתר.
גורו
להמתה
יריות אשר
ה ו ס ט ה ב ר י ג ד ת הניקיון
ב״חולות״.
הדיהן
בדרכם
הגיעו אל
פתחו
המחנה
עובדי
ובמשר
י מ י ם א ח ד י ם ד ו ב ר ע ל ג ר מ ג י ם ו׳׳אםקרים״ א ש ר ג פ ג ע ו .י ש ל ה נ י ח כ י ה י ה ב י ד י
הגרמגים מידע ב ד ב ר התארגנותה של הבגרידה.
גורלה של
גם
בריגדת
ההלחמה של
שוהאן ,ה י ה
הבריגדיר
דומה.
לא
ע ל ה ב י ד י ה ם ל פ ת ו ח ב מ ר י ל מ ר ו ת שהיה בידיהם נ ש ק .ה ם ג ת ג ל ו ע ק ב ה ל ש ג ה
וכולם
הומתו לאחר שנחקרו חקירות ממושכות ומענות.
טשטוש הפשעים וחיסול המחנה
במחנה
י א נ ו ב ס ק י ה ו ק מ ה י ח י ד ת ז ו נ ד ר ק ו מ א נ ד ו 1005
ב ר א ש י ת יוני .1943ל פ נ י
ה ק מ ת ה ש ל ה י ח י ד ה גהגו ה ג ר מ נ י ם ל ה ב י א ק ב ו צ ו ת ש ל א ס י ר י ם א ל א ת ר ההריגה,
לצורר
ק ב ו ר ת ן ש ל ג ו פ ו ת היירויים .א י ש מ ב י ן א ס י ר י ם א ל ה ל א ח ז ר י ו ת ר א ל
ה מ ח נ ה ,ל ה ו צ י א ב נ י ק ב ו צ ה א ח ת ו י ח ז ה ש ל ה ב ר י ג ד י ר ג א ב ל ,א ש ר ב מ ח צ י ת 1942
ח ז ר ו א ל ה מ ח נ ה ,ל ב ו ש י ם ה י ט ב ומוזנים כ ה ל כ ה .ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ס י ר ב ו ל ה ס ב י ר
את פשר
הופעתם ורק
כעבור זמן־מה
הפחד אשר נפל
השתחררו מן
עליהם
וגילו פרטים בדבר חפירת בור ע נ ק וקברי אחים שכוסו באדמה.
לכשגתקבלה
ה ה ח ל ט ה ע ל ט ש ט ו ש ה ה מ ת ה ב ״ ח ו ל ו ת ״ ,ה ק י מ ו ה ג ר מ נ י ם צוות
מ י ו ח ד ש ל ק צ י נ י ם .ס .ו ס ד .מ ל ב ו ב ,ל פ י ק ו ח ע ל ע ב ו ד ת האסירים .כ י נ ו י ה הרשמי של
des KdS Lemberg G
208
5
0
0
1
ל
מ
פ
ק
ד
ה
מונה
) .(schaiiockכ ב ן ארבעים ,ש ת ו י ת ד י ר
האופטשטורמפיהרר וולטר שאלוק
א ד ש ו מ ר ע ל ש ל י ט ה מלאה .תחת פ י ק ו ד ו ש ל ש א ל ו ק ש י ר ת ו ע ו ד כ ע ש ר ה א נ ש י
ס.ס .וס.ד.
לעזרתו
צוות
של
(izei—schuppo01
הועמדו
זה,
כמאה
עוד
של
חיילים
פוליציי״
ה״שוץ
S c h u t z־ ש ל ד.ס.ס .מ ן ה ר ג י מ נ ט א ש ר היה מ ו צ ב ב ט א ר נ ו פ ו ל
ועסק ב ע י ק ר ב פ ע י ל ו ת א נ ש י פ ר ט י ז נ י ת .כ ד היה למעשה ג ו ד ל ו ש ל צ ו ו ת ה ש ו מ ר י ם
זהה ל מ ס פ ר ם ש ל האסירים עליהם ש מ ר ו ו ל ע י ת י ם א ף ע ל ה ע ל י ו .ל ר ש ו ת ה ש ו מ ר י ם
ע מ ד ו כ ל י נ ש ק ר ב י ם ו א פ י ל ו מ כ ו נ ו ת יריה והם היו ל מ ע ש ה מנותקים ו מ ס ו ג ר י ם
רבה,
במידה
השעשוע
כמו
היחיד
אשר
יהודיות
למדורות.
האסירים
שהותר
הובאו
ב־26
שעליהם
שמרו.
בהמתה
עצמה
בעת
שירותם
במקום,
היה
להם
מן
לבילוי
המחנה
הובאו
ב א ו ג ו ס ט 1943
ולמחרת
לילי
ארבעים
לא
לקחו
בילוי
עם
נורו
נערות
נערות
במקום
ולמחרת
חלק.
והושלכו
בעורפן
נורו
והושלכו לאש.
כ־ 300,000ג ו פ ו ת ג ש ר פ ו ב ק י ר ב ת ל ב ו ב .מ ת ו כ ן כ־ 200,000ה ו ע ל ו ע ל המוקדים
החולות
באיזור
משוכללים,
של
במרחק־מה
העובדים
היתד.
ניתן
מהגה
מספר
ללא
ה צ ר י ד מ ע ר כ ת ש ל פיקוח ו ב י צ ו ע יסודיים ב י ו ת ר .
מ ן המדורה
בבריגדה
או ב ע ל
יאגובםקי.
ג ד ו ל זה,
משרפות
ומתקנים
ערד
קבוצה
יהיה
זו
הפתוחה,
בגיפוי
עסקו
שנמצא .לשם כד
אחרת
להבחין
של
בו.
נעזרו
אסירים
קבוצת
עבדה
האפר
ב נ פ ו ת ומסנגות
מפזרת
עובדים
״בריגדת
וסיגון
האפר״
העצמות
בשסח
וכל
מתכתי
חפץ
ג ד ו ל ו ת .את ה א פ ר הדק
באופן
א ח ר ת היתד.
).(AshkoUonne
שישקע
חייבת
באדמה
ולא
אל
תוד
להיכנס
ה ב ו ר ו ל ס ר ו ק את ד פ נ ו ת י ו וקרקעיתו.
ס י פ ו ר ן ש ל י ח י ד ו ת ה ז ו ג ד ר ק ו מ א ג ד ו ,1005היה סרגי ,ב כ ל מקום ב ו הופעלו.
יאגובסקי
במחגה
טמון
כאן,
אשר
עיניהם
היתה
לגבי
סרגדיה
העובדים.
את
ראו
זו
בולסת
ביותר
אגשים
הסוגים
ומוזגים
המחריד
והנורא מכל,
דווקא
געו
באופן
עבודתם ,צ פ ו ב מ ת ר ח ש ל ג ג ד עיינהם ל ל א כחל וסרק
הודמנויות
בתוכנית
ללא
כל
חופשי
אשליות,
בתור
שטח
ו ז ע ו כ י פסה כ ל תקווה.
תודות
קיימות
החלשות
לחוליות
הפעולה ה ג ר מ נ י ת .
בערבים
כבמקומות
לבריחה
מן
הבריגדה
היו
משום
היסב,
הסיכוי
שהיה
אנשי
שהו
אחרים.
הבריגדה
הקונצרסים
באופן
והשירה
חופשי
אשר
במגוריהם.
אורגנו
הם
בשעות
לא
הערב
נכלאו
לבידורם
ש ל הגרמנים ,היוו ר ק ע מתאים וגוח ל ש י ח ו ת ח ש א י ו ת ו ל ת כ ג ו ן ת ו כ נ י ו ת בריחה.
ואף־על־פי־כן,
אגשי
ל א ע ל ה ב י ד ם ל ש כ נ ע א ת ה ר ש ם ו א ת ק ב ו צ ת גאמגיו ,א ש ר היו
אגרוף ,לפתוח
לגרמנים
על
ב ה כ נ ו ת כלשהן .ה ו א ה ט י ל איסור מ ו ח ל ס ו א י י ם כ י י מ ס ו ר
תוכניותיהם.
ר ע י ו ן הבריחה החל ל ה כ ו ת ש ו ר ש ,ב ח ו ד ש י ספטמבר ,א ו ק ט ו ב ר ,1943כ א ש ר ג ו ד ע
.לעובדים.מקריאה
ידידותיים,
כי
ב ע י ת ו ג י ם ג ד מ ג י י ם א ש ר ה ו ב ר ח ו אליהם ע ל ־ י ד י צ ו ו ת י ״ ש ו פ ו ״
התקדמותן ש ל
בעלות־הברית
ועליוגותן
הצבאית,
הפכו
לעובדה
מוגמרת:.
ואולם ב־12
ב ג ו ב מ ב ר ,1943חל ש י ג ו י מהותי במצב .ה ר ש ם י צ א
אל ה ע י ר ו ש ם ג ת ב ש ר כ י
בשליחות
א ש ת ו ו א מ ו הומתו י ח ד עם מ א ו ת ג ו ס פ ו ת ש ל א ס י ר י
209
המחנה,
ב מ ס ג ר ת ת ה ל י ך ח י ס ו ל ו הסופי .ב ש ו ב ו ,פ ר ץ ב ב כ י ו א מ ר :״ א ת ם יכולים
לעשות
שאותם
מ ה ש ת ר צ ו .אין ל י י ו ת ר אשד,
כל
ואז
ואם״
בדברים,
פתח
כה רצו שאר העובדים לשמוע.
״חברים ואחים!
ב א ה ה ש ע ה .חיים או מוות .מ ח ר נ ה י ה ב א ש א ו ב ח ו פ ש .״
ואחר־כך
ש א ו ת ה הכין.
ע ב ר הרשם לדון בתוכנית הפעולה
א ו ל ם ה ת ו כ נ י ת ה ש ת ב ש ה מ ש ו ם ש א ח ד ה ז ק י פ י ם ה ר ג י ש ב ת כ ו נ ה י ו צ א ת דופן
תתן
לא
א ו ת א ז ע ק ה .ש א ר ה ז ק י פ י ם פ ת ח ו מ י ד ב י ר י ו ת ו ע ו ר ר ו א ת ה י ת ר .האסירים
ה ש ת ה ו יותר .ת ו ך כדי יריות ב נ ש ק ש ה י ה
ב ז י א ח ד י ם מ ה ם ,ר צ ו לכיוון
החולות.
הבריגדה
השער,
עקרו
את
נמלטו,
שני
זקיפים
אשר
המנעול
ופרצו
זה
הומתו.
אל
מאזן
היה
שניים־עשר
מאנשי
רבים
מעובדי
הבריחה.
הבריגדה
ל א נ ו ת ר ל ה ם כ ו ח רצון ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה ג ר מ נ י ם ,נ ו ת ר ו מ א ח ו ר ,
לנסות
בסירבם
ו ל ב ר ו ח .א ח ר י ם ,א ש ר העזו ,נ ת פ ס ו כ ע ב ו ר י מ י ם א ח ד י ם או ה ו מ ת ו בידי
ה א ו ק ר א י ג י ם .א ו ל ם ה ת ק ו מ מ ו ת זו ה ש י ג ה ת ו צ א ה ח ש ו ב ה ב י ו ת ר .ל א ח ר ה ת ר ח ש ו ת ה ,
של
הזונדרקומאנדו 1005
נפסקה
עבודתו
ופרוים,
הועברו לסטאניסלאבוב והיתר נשלחו לחזית.
במחגה
מפקדיו
יאגובסקי.
שאלוק
אחרי ת פ י ס ת ו והמתתו של ד״ר קורצרוק ,התערער• ה ס ד ר הטוב .עובדי המחסן
הגיעו ופרקו א ת מטען הבגדים במרכז הרחבה .על־פי פקודה ,החלה התרוצצות
של
ה ס ד ר ג י ם )(Grdner
והם
את
חילקו
בין
הבגדים
ההמומים.
האנשים
עם
השלמת
החלוקה ,פ ת ח ה התזמורת שוב בגגיגה והבריגדות החלו לדרוך במקום
לקראת
י צ י א ת ן ל ע ב ו ד ה .ר א ש ו נ י ם יצאו גושי ה ע ו ב ד י ם ש ל D A Wו א ח ר י ה ם ב א ו
ה נ ש י ם .א ו ל ם ה ם ל א ה ו צ ע ד ו א ל מ ח ו ץ ל מ ח נ ה כ י א ם לכיוון מ ח נ ה
בריגדות
הגשים .ושם
האחרות,
גם
כ א ל פ י י ם איש ,הוצאו א ל מ ח ו ץ
האונטרקוגפט.
הועלו
למחגה,
משאיות והובלו
על
ל כ ש ה ו ב ר ר ה כ ו ו ג ת ה ג ר מ נ י ם ,ק פ צ ו כ ־ 4 0א י ש מ ן ה מ ש א י ו ת בהיותן
ל״חולות״.
בדרכן
רוכזו.
אחריהם
באה
בריגדת
כל
הבריגדות
ב ר ח ו ב ו ת ה ע י ר ו פ ת ח ו במגוסה .א ו ל ם ל א מ ע ש ה מ ע י ן זה י פ ר א ת ה ס ד ר
ו ה ח ש ב ו ן הגרמגי .ו א ר צ ו ג מ י ה ר ל ש ל ו ח א ת א י ש ד,ס.ם .ש ו ל צ ה ,א ל מ ח ג ה הגשים,
שם רוכזו שאר האנשים והוא בחר מתוכם 4 0אסירים אחרים במקום הבורחים
וצירפם
למשלוח.
לוחמי
) ב ר נ ר ד הירשהורן ,ארכיון
הגיטאות(.
ב י ו ם שישי 1 9 ,ב נ ו ב מ ב ר ,1943ב ת ו ך ש ע ו ת א ח ד ו ת ,ח ו ס ל מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י
ו־5,000
בריכוז
מן
ה א ס י ר י ם היהודיים שעדיין שהו בו ,ה ו מ ת ו
מ ז ע וחקירת סדר
המחגד,
המחגה
לא
ואת
נותרו.לאחר
ארכיון
האירועים א ש ר
גסיגת
אירעו
הגרמנים.
המסמכים ,האסירים
הם
המועטים
ב ח ו ל ו ת י ו .קושי ר ב קיים
א ו ת ו יום .מ ס מ כ י ם ותיעוד
טרחו
שעלה
להשמז
בזם
את
כרטסת
ל ה י מ ל ט לפגי
ה ח י ס ו ל ,א י נ ם י כ ו ל י ם ל ה ע ז ע ל ה א י ר ו ע י ם ה ל ל ו .נ ו ת ר ו שגי מ ק ו ר ו ת ש ע ל ־ פ י ה ם
ניתן
ל ש ח ז ר א ת ש ה ת ר ח ש ,ו ל ה ם ח ש י ב ו ת ר א ש ו נ ה ב מ ע ל ה ,א ל ה הן רשימותיו
ש ל ב ר נ ר ד הירשהורן ,א ש ר נ כ ת ב ו כ נ ר א ה ,ב מ ח נ ה ע צ מ ו או ס מ ו ר ל מ ו ע ד בריחתו.
במחנה
עד
למחרת
חיסולו
והשתייך
לעובדי
האונטרקונפט
הירשהורן
שהד,
המועדפים.
ב ע ת א ק צ י י ת ה ח י ס ו ל ה ס ת ת ר ב א ח ד ה צ ר י פ י ם והיה כ נ ר א ה בין עדי
הראייה
ו ה ש מ י ע ה ה י ח ז י ם ל ה ת ר ח ש ו י ו ת ש א י ר ע ו ע ל מ ג ר ש ה מ ס ד ר י ם .יום ל פ נ י
האקציה
המחנה
210
הסופית,
הבין
הירשהורן או
שמע
מפי
אקסר,
כי
סופו
של
הולד
הבוקר.
ואילו
וקרב .בבוקר קיבל רשות מאקסר להישאר בצריף ולא להתייצב למסדר
הוא
הוא
ה א ת ב ב נ י מ ש פ ח ת ו ,אשתו ,ב נ ו ו ב ת ו ,ל מ ה ר ו ל צ א ת א ל ה מ ס ד ר
עצמו
הסתתר
באחד
הצריפים
של
האונסרקונפם
מתחת .לדרגש
ה ת ח ת ו ן ש ם ש ה ה ע ד ל ש ע ו ת הלילה המאוחרות .ל כ ש ע ז ב ו הגרמנים ,ע ם ה ש ל מ ת
מ ש י מ ת ם ,ח מ ק מ ב ע ד ל פ י ר צ ה א ש ר נ פ ר צ ה ב ב ו ק ר על־יז־י יהודים שגיסו ל ה ת פ ר ץ
החוצה
כשנה
ב ע ת ה א ק צ י ה ו ע ש ה ד ר כ ו אל ה ח ו פ ש .ר ש י מ ו ת י ו ה ג י ע ו ל א ר ץ ר ק ל פ נ י
) ב ש ג ת .(1982
211
רוני שטאובר
ש י ת ו ף
פ ע ו ל ה בין
״איינזאצגרופה-ס
ב ה ש מ ד ת
יהודי
לבין
ה ו ו ר מ כ ט
ק ר י ם
ב־ 1948י צ א ל א ו ר ס פ ר ו ש ל ההיסטוריון ה צ ב א י הבריטי בזיל ל י ד ל ־ ה א ר ט ״ ה צ ד
האחר של הגבעה״ .הספר ,מן הראשונים שעסקו בפעילותו של הוורמכט ב מ ל ח מ ת
ה ע ו ל ם השנייה ,ה ו א ש י ר ה ל ל ל כ ש ר ו נ ם ה צ ב א י ש ל ה ג נ ר ל י ם ה ג ר מ נ י ם .ה מ ח ב ר
ה ת ע ל ם מ פ ש ע י ה מ ל ח מ ה ש ב ו צ ע ו ע ל ־ידי ה צ ב א ה ג ר מ נ י ב ח ז י ת ו ת ה ש ו נ ו ת ו ב ע י ק ר
ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ה ו א אימץ
כי
ל מ ע ש ה א ת טיעוגיהם ש ל
ראשי
במערכה ולא היה
שותף
הוורמכט פ ע ל כ כ ל צ ב א א ח ר
האידיאולוגיה
הצבא
הגרמגי,
במימושה
של
ה נ צ י ו ג ל ־ ס ו צ י א ל י ס ט י ת .ע ל ־ פ י ה ש ק פ ה זו ה י ה ה ס .ם .ל ב ד ו א ח ר א י
ל ר צ י ח ת ם ש ל ב נ י ק ב ו צ ו ת א ת נ י ו ת ,ו ב ע י ק ר יהודים ,ב ה ת א ם ל מ ש י מ ה ש ה ו ט ל ה
עליו על־ידי היטלר .מ ח ק ר י ם רבים שפורסמו מאז בארצות שונות ואף ב ג ר מ נ י ה
בסוף
ש נ ו ת השישים ,ח ל ק ו ע ל ג י ש ת ו ש ל ל י ד ל ־ ה א ר ט והאירו א ת ה צ ד ה א פ ל
ש ל ל ו ח מ ת ה ו ו ר מ כ ט ב ע י ק ר ב ש ט ח י הכיבוש ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .
1
ס ו ג י י ת ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ש ב י ן ה ו ו ר מ כ ט לס.ס .ע ו ל ה ב מ ל ו א ח ר י פ ו ת ה ב פ ר ש ת
פ ע י ל ו ת ן ש ל ה א י י נ ז א צ ג ר ו פ ן ) ל ה ל ן א״ג( ב ש ט ח י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .עיון ב ע ד ו י ו ת
השוגות
ב מ ש פ ט ם ש ל מ פ ק ד י ה א ״ ג )"Case
,(Ohiendorfא ש ר ה ת ק י י ם
ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה צ ב א י ב נ י ר נ ב ר ג ו ג מ ש ך מ ס פ ט מ ב ר 1947ו ע ד א פ ר י ל
כי שיתוף הפעולה עם
ה צ ב א היווה ת נ א י ה כ ר ח י ל י כ ו ל ת ן ש ל
בפני
,1948מ ל מ ד
יחידות
הרצח
לבצע א ת משימתן.
הנושא
נדון
במחקרים
שונים שעסקו
בתהליך
הברבריזציה של
הוורמכט
ב מ ז ר ח ו כ ן ב מ ח ק ר י ם ע ל ה ש מ ד ת יהודי ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ו א ו ל ם ד ו מ ה כ י ה מ ח ק ר
עדיין ח ס ד דיון מ ק י ף וממצד ,ב מ כ ל ו ל מ ע ר כ ת ה ק ש ר י ם ו ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ש ב י ן
כל א ח ת מהא״ג לבין היחידות הלוחמות ,אשר בתחום מבצעיהן פעלה .מ ח ק ר ו
ש ל ההיסטוריון ה ג ר מ נ י ה א ג ס ו י ל ה ל ם ע ל א ״ ג ־ ^ א ש ר פ ו ר ס ם ב ־ ,1981מ ה ו ו ה
מ ב ח י נ ה זו ת ר ו מ ה ח ש ו ב ה ל ד י ו ן בסוגיה זו ו נ ר א ה כ י ב ר ו ח ד ו מ ה יש ל ד ו ן ג ם
212
ב פ ע י ל ו ת ן של ה א ״ ג ה א ח ר ו ת .מ א מ ר זה ינסה ל ה א י ר היבטים ש ו נ י ם ש ל ש י ת ו ף
ה פ ע ו ל ה שבין א ״ ג ־ 0ל ב י ן ה א ר מ י י ה ה־ 11ב ח צ י האי קרים ו ב ע י ק ר י נ ס ה ל ע מ ו ד
על
האחריות
מידת
הארמייה
של
ומפקדיה
של
להשמדתן
יהודיות
קהילות
באיזור זה.
ב־ 30במרס
פירט
,1941ב נ א ו מ ו ב פ נ י ק צ י נ י ם ב כ י ר י ם מ ש ל ו ש ת ז ר ו ע ו ת ה ו ו ר מ כ ט ,
מלחמה
היטלר את מטרותיו האידיאולוגיות במאבק נגד ברית־המועצות.
זו ,ה ס ב י ר ה י ט ל ר ל ק צ י נ י ו ,ת ה י ה ש ו נ ה ל ח ל ו ט י ן מ ה מ א ב ק ש נ י ה ל ה ג ר מ נ י ה ב מ ע ר ב .
המאבק
בבסיס
הבולשביקית עומדת שאלת המשך קיומו של
בברית־המועצות
ה ע ם הגרמני .ע ל כן ,א ל ל ו ל ח י י ל ה ג ר מ נ י ל נ ה ו ג ב מ י ד ת ה ר ח מ י ם ב א ו י ב ו ,״ ה ת נ ה ג ו ת
ללא
במזרח
רחמים
בבחינת
הינה
גילוי
של
כלפי
חסד
הבאים.״
הדורות
2
על־פי ההשקפה הנציונל־סוציאליסטית ,היתה המלחמה בברית־המועצות ב ב ח י נ ת
מאבק
שתי
מ נ י כ א י בין
עולם
תפיסות
א ש ר אינן
קוטביות,
להתקיים
יכולות
זו ב צ י ד ה ש ל זו .ה ז כ ו ת ה ג ר מ נ י ת ל ה ת פ ש ט מ ז ר ח ה ,ר א י י ת שטחי ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת
כמרחב
עבדו
מחיה
של
לעם
הגרמני
הגרמני,
ומעל
וראיית
לכל,
האדם
השנאה
הסלבי
העזה
כ נ ח ו ת וכמי
לבולשביזם,
שנועד
להיות
את
המאבק
הפכו
ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל ״ מ ל ח מ ה שונה״ ,א ש ר ב ה ה ו ת ר ו כ ל האיסורים ש ג ר מ נ י ה ח ת מ ה
ע ל י ה ם ב א מ נ ת ה א ג מ ־ 1 9 0 7ו א מ נ ת ג ׳ נ ב ה מ־ .1929ב־ 13במאי ,ב פ ק ו ד ה ש ה ת י י ח ס ה
השימוש
״לאופן
ברברוסה׳
ב מ ש פ ט הצבאי בשטחים הנכללים במסגרת ׳מיבצע
ו ה א מ צ ע י ם ש ע ל ה כ ו ח ו ת ה צ ב א י י ם ל ג ה ו ג לפיהם״ ,ק ב ע ה י ט ל ר כי ב ש ט ח י ב ר י ת ־
ה מ ו ע צ ו ת יאמץ ה צ ב א ה ג ר מ נ י ש י ט ו ת פ ע ו ל ה מ י ו ח ד ו ת ב י ח ס ל א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ,
א ת אופי ה מ א ב ק הטוטלי .כ ל ה ת נ ג ד ו ת מ צ ד ה א ו כ ל ו ס י ה ת ד ו כ א ל ל א
התואמות
רחמים בענישה קולקטיבית.
שורה
3
ב ר ו ח ד ר י ש ו ת י ו של הפיהרר ,פ ר ס ם ה פ י ק ו ד ה צ ב א י
של הנחיות לגבי כללי
ה ת נ ה ג ו ת ״מיוחדים״
בברית־המועצות .להלן רק
שלוש דוגמאות ל ה ו ר א ו ת א ל ה :
ביוני
ב־6
הפיקוד
פרסם
העליון
של
הוורמכט
הגחיות
)(O.K.W.
לגבי
האופן ש ב ו יש ל נ ה ו ג ב ק ו מ י ס א ר י ם ק ו מ ו נ י ס ט י ם ,א ש ר ייתפסו ב ש ט ח י ם ש י י כ ב ש ו
ע ל ־ י ד י ה צ ב א ה ג ר מ נ י ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ב פ ק ו ד ה נ ק ב ע כי ״...אין ל ג ה ו ג כ ל פ י ה ם
ב ה ת א ם ל ח ו ק י ה מ ל ח מ ה ש ל ה מ ש פ ט ה ב י נ ל א ו מ י ... ,כאשר ת ו פ ס י ם א ו ת ם ב ע ת ק ר ב ,
יש ל ח ס ל ם מיד״*.
ב פ ק ו ד ה ש ל ה פ י ק ו ד ה ע ל י ו ן ש ל ח י ל ה י ב ש ה ) (O.K.H.מה־ 12ב מ א י ה ו ע נ ק ה
ל ק צ י ן ה ו ו ר מ כ ט ה ס מ כ ו ת ל ק ב ו ע א ם יש ל ה ו צ י א ל ה ו ר ג חשודים ה מ ו ב א י ם ל פ נ י ו .
ב־8
נקבעו
בספטמבר
על־ידי
כללים לטיפול
n־a.K.w.
בשבויי
5
מלחמה
סובייטים .ו כ ך נ א מ ר ב ה ו ר א ו ת ״ . . .ב ז א ת א י ב ד ה ח י י ל הסובייטי כ ל ז כ ו ת ל נ ה ו ג
בו
כבחייל
הוגן
על־פי
אמנת
ג׳נבה...
שבויי
מלחמה
המנסים
לברוח
צריך
ל י ר ו ת ע ל י ה ם מ י ד ל ל א ק ר י א ת עצור ...ה ש י מ ו ש ב נ ש ק נ ג ד שבויי מ ל ח מ ה ס ו ב י י ס י י ם
חוקי הוא ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ״ .
על־פי
ההשקפה
6
הנאצית
היה
המשסר
הבולשביםםי
מעמודי
התווך
של
ה מ ז י מ ה היהודית ל ה ש ת ל ט ע ל ה ע ו ל ם .ת פ י ס ה זו ,ש א ו מ צ ה ע ל ־ ז י ה י ט ל ר ו ה מ פ ל ג ה
הגאצית
לא
מעט
בהשפעתו
של
אלפרד
רוזגברג,
אשר
ייחס
את
המהפכה
ו מ ל ח מ ת ה א ז ר ח י ם ב ר ו ס י ה ל ק ש ר י ה ו ד י ע ו ל מ י ו א ת ה ב ו ל ש ב י ז ם זיהה ע ם ה י ה ו ד י ם ,
7
213
כ י י ש ל ק ש ו ר א ת חיסול מ ש ט ר ה ר ש ע ה ב ו ל ש ב י ס ט י ע ם ה ש מ ד ת ה א ו י ב
גרסה
ה מ ס ת ת ר מ א ח ו ר י מ ש ט ר ז ה :היהדות.
הגדול
ב נ א ו מ ו ב ח ו ד ש מ ר ס ב פ נ י קציגי ה ו ו ר מ כ ט ה ב כ י ר י ם ,א מ ר ה י ט ל ר כי ״ ה ק ל י ק ה
היהודית־בולשביסטית
מסולקת.״
להיות
הוורמכט
8
השלטת
בפקודה
בברית־המועצות,
קייטל
שפרסם
לאוכלוסיה היהודית נאמר
העושקת
ב ־12
״...המאבק
את
בספטמבר
נגד
מוכרחה
העם
לגבי
יחסו
הבולשביזם תובע
של
גקיטת
צ ע ד י ם ג מ ר צ י ם ו ח ס ר י ה ת ח ש ב ו ת ,ר א ש י ת כ ל ג ג ד היהודים ,ג ו ש א י ־ ה ד ג ל ה ע י ק ר י י ם
הבולשביזם...״
של
על־ידי
הוראות
9
ב ר ו ח פ ק ו ד ה זו פ ו ר ס מ ו ב ח ז י ת ו ת ה ש ו ג ו ת
בברית־המועצות
היהודים
המשטר
מפקדים
אשר
בכירים,
זוהו
בהם
כנציגי
הבולשביסטי ,המהווים סכנה ל צ ב א הגרמני בברית־המועצות .בפקודה של הארמייה
ה־,17
גגד
למשל,
יהודים
הוצאות־להורג
של
דובר על
וקומוניסטים.
הצורך
בנקיטת
בפקודה של
צעדים
מפקד
קולקטיביים
ה א ר מ י י ה ה ־6
ה כ ר ח י ו ת של קומוגיסטים ו א ל מ ג ט י ם י ה ו ד י י ם .
א ו ת ו מ פ ק ד ארמייה
״בשטחי
נ א מ ר כי
19
ברית־המועצות
ובראשונה
בראש
ריכנאו דובר
על
ובהוראות גוםפות
יש
לתת־
להשיב
אנושיות היהודית כגמולה.״״
ב י צ ו ע ה ש מ ד ת ה ק ה י ל ו ת היהודיות ב ש ט ח י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ה ט י ל ה י ט ל ר
את
ע ל הם.ס .ל צ ו ר ך ביצוע ה מ ש י מ ה הקים ה ר י י כ ס פ י ה ר ר ם.ס ,.ה י מ ל ר ,א ר ב ע י ח י ד ו ת
אייגזאצגרופן ,א ש ר צורפו
מיבצע,
הארמיות,
לקבוצות
חלק
שנטלו
״במיבצע
ברברוםה״.
יחידות
שנערכו
געו
א״ג
אחר
יחידות
הפלישה
הופעלו
כ ב ר קודם לכן,
אנשים שנחשדו
מ ס ו ג זה
בעת
הפלישה
כמתנגדים פוליטיים.
ב ע ק ב ו ת הצבא ,כ ד י
לאוסטריה
בעת
את
להבטיח
במצודים,
כיבוש
צ׳כוסלובקיה
ביטחון
ובעת
הפנים
ל פ ו ל י ן ה ו פ ע ל ו ש ו ב שש ק ב ו צ ו ת א״ג ,א ש ר ע ר כ ו מ ע ש י ר צ ח ביהודים
ובפולגים.
גיסיון ה פ ע ל ת ה א ״ ג ב ע ב ר ו ב ע י ק ר ב ש ל מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם ה מ ע ו ר ע ר ת
נוכח
1
ש ב י ן הם.ס .ל ב י ן ה ו ו ר מ כ ט בפולין!־ ה ו ח ל ט ל ק ב ו ע א ת ס מ כ ו י ו ת הא״ג ב ש ט ח י ם
בברית־המועצות
הכבושים
ומערכת הקשרים
ביגם
הצבא
לבין
מספר
חודשים
ל פ נ י ת ח י ל ת ״ מ י ב צ ע ברברוסד.״ .ב־ 13ב מ ר ס פ ר ס ם ה פ י ק ו ד ה ע ל י ו ן ש ל ה ו ו ר מ כ ט
הנחיות
וכך
מ י ו ח ד ו ת ל ש ט ח י ם ,א ש ר היוו
מפקודה
חלק
נ א מ ר בסעיף השני :״למען הכנת המנהל
הצבא,
)״מיבצע
21
בשטח
הפוליטי
ברברוסה״(.
המיבצעים של
מ ק ב ל ר י י כ ס פ י ה ר ר הס.ס .ת פ ק י ד י ם מ י ו ח ד י ם מ ט ע ם ה פ י ה ר ר ,א ש ר נ ו ב ע י ם
מ ה מ א ב ק ה מ כ ר י ע ה מ ת נ ה ל בין ש ת י ש י ט ו ת פ ו ל י ט י ו ת מ נ ו ג ד ו ת .ב מ ס ג ר ת ת פ ק י ד י ם
א ל ה י ג ה ג ה ר י י כ ס פ י ה ר ר ס.ם .באופן ע צ מ א י ו ע ל א ח ר י ו ת ו הוא .ב ש א ר העניינים
לא
י י פ ג ע ו ה ס מ כ ו י ו ת ש נ מ ס ר ו לידי ה מ פ ק ד ה ע ל י ו ן ש ל ח י ל
הכפופות
המיבצעים
ם-ס.״
לו.
ר י י כ ס פ י ה ר ר ם.ס .ידאג ל כ ך
הצבאיים .את הפרטים מסדיר
שבשעת
ביצוע
п־о.к.н.
ה י ב ש ה והרשויות
ת פ ק י ד י ו ל א ייפגעו
במישרין עם רייכספיהרר
13
ב ש י ח ו ת ש ה ת ק י י מ ו בין נציג הס.ם .היירריך ) ר א ש ״ ה מ ש ר ד ל ב י ט ח ו ן הרייך״(
לבין
יפעלו
ג צ י ג ה צ ב א ,א ד ו א ר ד ו א ג נ ר )ראש א ג ף
בקרב
הפעולות
214
האוכלוסיה
במסגרת
ההוראות,
המנהל(,
שניתנו
ת ה י ה נ ת ו נ ה ב א ו פ ן ב ל ע ד י ל י ח י ד ו ת עצמן.
נ ק ב ע כי יחידות ה א ״ ג
להם
במישור
והאחריות
לביצוע
האדמיניסטרטיבי
כי הא״ג תהיינה כפופות לצבא ,אשר ידאג ל ס פ ק להן א ת כל הצרכים
גקבע
הלוגיסטיים,
משטרת
מפקדת
אולם
הא״ג לבין
גשלח
כמכתב
הא״ג
הקשור
מפקדת
הארמיות
מ ו ו א ג נ ר להיידריך
שבתחום
ב־4
אלה*.י
פילדמרשל
ב״משרד
ב־28
פון
באפריל
בראוכיטץ׳.
פורסמו
על־פי
היחידות
מבצעיה
באפריל
ל ב י ן מ ש ט ר ת מודיעין השדה .ג ק ב ע כ י
גופים
מאי.
בכל
למשימותיהן
ה ב י ט ח ו ן )היידריד( .ע ו ד נ ק ב ע
תהייגה
כפופות
לראש
ב ה ס כ ם כ י י ש ל ק י י ם ק ש ר ה ד ו ק בין
פרטי
עדותו
,1941
תפעל.
גדונו
איגפורמציה
ההסכם
של
הקשרים
שוספת
על־ידי
שלגברג
בהסכם,
גם
אשר
ת ו ע ב ר בין
п־о.к.н.
מפקד
)ראש
בין
מחלקת
ארבע
ה מ ר כ ז י ל ב י ס ח ו ן הרייך״( ,נ מ ש כ ו ה מ ג ע י ם ע ם נ צ י ג י ה צ ב א ע ד ל ח ו ד ש
ב ס ו פ ם נ ק ב ע כי יחידות הא״ג י פ ע ל ו ג ם ב ח ז י ת ג ו פ ה ו ל א ר ק ב ע ו ר ף .״
ב ה ס כ ם נ ו ס ף מה־ 16ביולי איפשר ה ו ו ר מ כ ט ל ס .ס .ל פ ע ו ל ג ם ב מ ח נ ו ת ש ב ו י י ם .
בעקבות
הסכם
לפעול
זה
במחנות
פרסם
היידךיך
השבויים
ב ־ 17
ביולי
ובמחנות המעבר.
הוראה
באחריות
19
ליחיחת
הא״ג
כיצד
ה א ״ ג יהיה
לבצע
בקרב
השבויים סלקציה ולבער מתוכם את פקידי ה מ מ ש ל הסובייטי והמפלגה הקומוניסטית,
איגםלקםואלים
בפקודה
וכן א ת כ ל היהודים.
של גורמים אלה
ההוצאות להורג
גאמר
״ א ס ו ר שיבוצעו ב מ ח נ ה ע צ מ ו או ב ס ב י ב ת ו ה ק ר ו ב ה ,א ס ו ר ל ה ם ל ה י ו ת
פ ו מ ב י י ם ו ה ם צריכים ל ה ת ב צ ע ב ח ש א י ו ת מ י ר ב י ת ״ .״
,1941נ ע ו א ר ב ע ה א ״ ג ב ע ק ב ו ת
ע ם ת ח י ל ת ״מיבצע ברברוסה״ ב־ 22ביוני
ה צ ב א הגרמני הפולש לברית־המועצות .בניגוד לשלוש עוצבות המיבצע האחרות,
פעלו
אשר
לארמייה
בכל
בשטח
אחת
החזיתות
משלוש
ה ־ ,11א ש ר פ ע ל ה באופן ע צ מ א י
)קדסגרופה(,
בדרומה של
א״ג־פ
צורפה
א ו ק ר א י נ ה בכיוון הים
ה ש ח ו ר ו ח צ י האי ק ר י ם וגועדה ל ש מ ש ג ר ע י ן ל י צ י ר ת ק ב ו צ ה נ ו ס פ ת ש ל א ר מ י ו ת
ב א י ז ו ר הקווקז .ע ד ס פ ט מ ב ר
שתפעל
1941
עמד
ה א ר מ י י ה ה ־ 11
בראש
גגרל
פ ו ן ־ ש ו ב ר ט .מ ח ל י פ ו ב ת פ ק י ד היה פ ו ן ־ מ נ ש ט י י ן ,א ש ר ל י ד ל ־ ה א ר ט הגדירו כ מ פ ק ד
ה ג ר מ נ י ה מ ו כ ש ר ב י ו ת ר ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגייה.
אריך
דורות
פ ו ן ־ מ נ ש ם י י ן בן ל מ ש פ ח ת א צ י ל י ם פ ר ו ס י ת ,א ש ר בגיה ש י ר ת ו ב מ ש ד
בתפקידים
בכירים
צבאיים
בצבא
החל
הקיסרי,
את
הצבאית
הקריירה
ש ל ו כ ק צ י ן ז ו ם ר מ צ ס י י ן ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה .ה ת ק ד מ ו ת ו ב ר י י כ ס ו ו ר היתד.
ו כ ב ר ב־ 1929צ ו ר ף ל מ ט ה ה כ ל ל י .ב־ ,1935מ ו נ ה ל ר א ש א ג ף מ י ב צ ע י ם
מהירה
ה כ ל ל י ושנה
במסה
התקדמותו
סולק
לאחר מכן — לסגנו
נ ח ס מ ה ב־ ,1938כ א ש ר
ה מ פ ק ד העליון
ע ל ־ י ד י ה נ א צ י ם מ ה צ ב א ופון
מנשטיין,
של
ראש
בראוכיט׳ן׳
המטה
ש ל •חיל
נתמנה
בק.
אולם
הכללי
היבשה פון
פרת
ל מ פ ק ד п־ . а . к . н .פון
אשר נחשב למקורבו של מ פ ק ד ה צ ב א הקודם הועבר מתפקידו ונשלח
לעמוד
ב ר א ש דוויזיית חיל ר ג ל י ם ב ש ל ז י ה .ע ר ב ה פ ל י ש ה ל פ ו ל י ן מ ו נ ה מנשטיין
לעמוד
תפקיד
בראש המסה של
מכריע
ב פ ל י ש ה לפולין .י כ ו ל ת ו של פ ו ן ־ מ נ ש ט י י ן כ א ס ט ר ט ג מ ע ו ל ה נ ת ג ל ת ה ע ר ב
המערכה
היתד.
קבוצת הארמיות
של
רונדשטס,
אשר מילאו
ג ג ד צ ר פ ת ,כ א ש ר ת ו כ נ י ת ו ה נ ו ע ז ת ל ה ע ב י ר כ ו ח ו ת שריון ד ר ך ה א ר ד נ י ם
מהגורמים
פון־מנשטיין
המרכזיים
לנפילתה
בראש
הקורפוס
לעמוד
המהירה
המשוריין
של
צרפת.
ד.־56
במרס
שהיווה
,1941
חלק
מונה
מקבוצת
ה א ר מ י ו ת ב פ י ק ו ד ו ש ל פון ל ב .ב ח ו ד ש י ה ק ת ה ש ת ת ף ה ק ו ר פ ו ס ב ק ר ב ו ת ה ה ב ק ע ה
215
הקשים
לנינגרד.
בכיוון
ספטמבר
בתחילת
פון־מנשטיין
קיבל
לצאת
הוראה
ל נ י ק ו ל י י ב ב ד ר ו מ ה ש ל א ו ק ר א י נ ה כ ד י ל ק ב ל א ת ה פ י ק ו ד ע ל הארמייה ה ־ .11מ ש ך
החודשים ב ה ם פ י ק ד ע ל הארמייה ,הצליחו יחידותיה
עשרת
הדרד
לפרח את
מזי
ל ח צ י ה א י ק ר י ם ו ב ח ו ד ש י ו ל י ,1942ל כ ב ו ש א ת ם ב ס ט ו פ ו ל ו ב כ ך ל ה פ ק י ע
הרוסים א ת ה נ מ ל ה מ ר כ ז י ש ל ה ם ב י ם ה ש ח ו ר .ל א ו ר ה צ ל ח ו ת י ו ה מ ר ש י מ ו ת ב ח ז י ת
ק ר י ם ה ו ע ל ה מנשםיין ל ד ר ג ת פ י ל ד מ ר ש ל ו נ ש ל ח ל ע מ ו ד ב ר א ש ק ב ו צ ת א ר מ י ו ת
״דון״ ב ח ז י ת ס ם ל י ג ג ר ד .
18
א ״ ג ־ פ ,ה ק ט נ ה מ ב י ן א ר ב ע ת ע ו צ ב ו ת המיבצע ,מ נ ת ה כ־ 500א נ ש י ם .ב ר א ש ה
ע מ ד אוטו
תואר
אולנדורף ,ב ע ל
המפלגה
למשפטים ,ח ב ר
מגעוריו,
הנאצית
א י ש ה ס ״ ד מ־ 1936ו ר א ש מ ח ל ק ת ש ל ו ש ) ס ״ ר ל ש ט ח י הרייך( ב ״ מ ש ר ד ה מ ר כ ז י
ל ב י ט ח ו ן הרייך״ .מ פ ק ד י ה י ח י ד ה ה ו ב א ו ע ל ־ פ י ר ו ב מ ה ג ס ט א פ ו ,ה ס ״ ד ו ה מ ש ט ר ה
הפלילית.
ר ו ב ם היו
סיים
אולנדורף,
בעלי
ב־1932
א ח ד מ מ פ ק ד י יחידות
השכלה
לימודי
המשנה,
בון ,מ י נ כ ן ויינה וב־1933
אקדמאית.
כלכלה
וילי
סיברס
באוניברסיטת
ה ש ל י ם א ת לימודיו
למשל,
גסינגן.
םגגו
וורגר
האקדמיים
של
בראון,
באוניברסיטאות
ה ו ס מ ך ל ה י ו ת ד ״ ד ל מ ש פ ט י ם .אנשי ה י ח י ד ו ת ג ו י ס ו
אף הם מהגסטאפו ו מ מ ש ס ך ת הביסחון ,א ך ג ם מגופים אחרים כמו הקריפו והוואפן
ס.ס .ו כ ן מ ק ר ב כ ו ח ו ת מ ק ו מ י י ם ב ש ט ח י ם שגכבשו.
הא״ג פ ע ל ו ח מ ש י ח י ד ו ת מ ש נ ה ,שכוגו א י י ג ז א צ ק ו מ א ג ד ו ס ו ז ו נ ד ר ־
במסגרת
קומאנדום .כ ל א ח ת מ ה ן ג ע ה
עצמאי
באופן
היחידות
בעקבות
הלוחמות.
כך
ציפתה כנראה מפקדת הא״ג לביצוע מהיר כ כ ל האפשר של משימת הרצח .ואכן
ד ו מ ה כ י מ ה י ר ו ת ה ת ג ו ע ה ש ל י ח י ד ו ת ה מ ש ג ה היתד .מ ה ג ו ר מ י ם ה מ כ ר י ע י ם ב י כ ו ל ת
הא״ג
בפרק זמן כ ה ק צ ר ר צ ח של
לבצע
עשרות
אלפי
במספר
אגשים,
ש ל מקומות־יישוב .א ר ב ע ה חודשים ל א ח ר תחילת הפלישה כ ב ר דווחה
רב
א״ג־פ
ע ל ר צ ח ש ל 32א ל ף ב נ י ־ א ד ם ו ע ד ל י נ ו א ר 1942ד ו ו ח ה ע ל ר צ ח ש ל 80,000
אנשים.
בממוצע רצחו
אנשי הא״ק
התנועה
כ ־ 3 4 0אנשים ב כ ל יום .מ ה י ר ו ת
א ף מנעה כנראה מ ה ק ו ר ב נ ו ת ל ק ב ל מ ז ע מוקדם ע ל הצפוי ל ה ם ו כ ך יכלו הרוצחים
לנצל ע ד תום את אלמנמ ההפתעה.
אופן הפעילות הצריך י ח ס ש ל ה ב נ ה ושיתוף פעולה מ צ ד הצבא כ ל פ י הא״ק.
בתחום
הלוגיסטי היו
שבעקבותיהן נעו.
הקבוצות
פעולות
הרצח
הקטנות
תלויות
באיזור
המיבצעים
ביחידות
הארמייה
ה ־ 11
תיאום
שוסף
חייבו גם
ע ם ה י ח י ד ו ת ה ל ו ח מ ו ת ,כ פ י ש נ ק ב ע ב פ ק ו ד ת ה פ י ק ז העליון ש ל ה ו ו ר מ כ ם מד.־13
במרס.
הא״ק והז״ק נ ע ו
קבוצות
בעקבות
היחזות
ה ל ו ח מ ו ת בכיוון ד ר ו ם מ ו ר ח
ו ב נ ו ב מ ב ר ,1941הגיעו ל ח צ י ה א י ק ר י ם .ע ל ־ פ י מ י פ ק ד א ו כ ל ו ס י ן ש נ ע ר ך ב־,1926
התגוררו
א״ג־פ
בחודשים
ב ק ר י ם כ ־ 4 2א ל ף יהודים.
פעלה
בקרים ע ד
נובמבר
בדצמבר,
יוגי ,1942א ך
למעשה
הושמדו
קרים
כבר
ז צ מ ב ר .1941ע ל ־ פ י דיווח ש ה ע ב י ר ה מ פ ק ד ת ה א ״ ג ל ב ר ל י ן
ב ־ 2ב י נ ו א ר ,1942
נרצחו
כמחציתם נמלטו לפני הכיבוש
יהזי
הגרמני.
19
שהתייחס
לפעולות
ב ת ק ו פ ה ז ו 17,645
ה ר צ ח בין ד.־16
ב נ ו ב מ ב ר ל ב י ן ד.־15
י ה ז י ם ו ע ז 2,504קרימיציקים.
באפריל
דווחה א ״ ג ־ פ ל ב ר ל י ן כ י ח צ י ה א י ק ר י ם נ ק י מיהודים.
יחזות
216
המשנה העבירו באופן סדיר דו״חות ע ל ביצוע הרציחות אל מ פ ק ד ת
אשר
הא״ג,
היידריך,
באמצעות
הועברו
במסגרת
פעלה
ש ה ו ז כ ר לעיל,
קצין
מפקדת
העבירה
קישור דיווח
הארמייה
מפקדת
שוטף
ה ־ .11
הא״ג,
על
בהתאם
על־פי
מיבצעיה
להסבם
עדותו
למפקדת
של
ואגנר—
אולנדורף,
הארמייה .דיווחים
20
ב ע י ק ר ל ק צ י ן המודיעין של ה א ר מ י י ה פ ו ן ־ ר י י ז ן .
ק ב ו צ ו ת ה מ ש נ ה של ה א ״ ג ־ פ ו ה י ח י ד ו ת ה ל ו ח מ ו ת ש ל ה א ר מ י י ה ד.־ 11ש י ת פ ו
פעולה
במישור
גם
כבחזיתות
המיבצעי.
האחרות
במסגרת
בברית־המועצות,
המאבק
פעולות
כפרטיזנים,
כגגד
רצח
נ ע ר כ ו גם
האוכלוסיה
ה כ ש ר ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה זה נ ת ן פ ו ן ־ מ נ ש ט י י ן ב ־ 2 0ב נ ו ב מ ב ר
במאבק
בקרים,
היהודית.
,1941ב פ ק ו ד ה ש ד ג ה
ב פ ד ט י ז נ י ם :״ . . .ה י ה ד ו ת היא ה ח ו ל י ה ה מ ק ש ר ת בין ה א ו י ב ב ע ו ר ף ושרידי
היחידות
הצבא האדום
של
ו ה מ נ ה י ג ו ת ה א ד ו מ ה ,שעדיין
שולטת
נ ל ח מ י ם .היא
כאן חוק יותר מאשר באירופה בכל עמדות המפתח ,בהנהגה הפוליטית ובמנהל
של
ה מ ס ח ר והמלאכה ומוסיפה להקים תאים ל ש ם ביצוע מהומות והתקוממויות.
יש
היהודית־בולשביסטית .אסור
ל ע ק ו ר מ ן השורש ,א ח ת ו ל ת מ י ד ,א ת ה ש י ט ה
לאפשר
ל ה ל ה ת ע ר ב ב מ ר ח ב ה מ ח י ה ה א י ר ו פ א י שלנו ...ה ח י י ל חייב ל ה ב י ן א ת
פעולות
שרובן
הגמול
יזומות
,זה
הכרחי
גם
על־ידי יהודים.,.״
21
להחניק
את
באיבם
ההתקוממויות
כל
ב ־ 1 5ב נ ו ב מ ב ר נ ת ן ה מ ו מ ח ה ש ל הארמייה ל ל ו ח מ ה
כ פ ר ט י ז נ י ם מ א י ו ר ס ט פ נ ו ס פ ק ו ד ה ל י ח י ד ו ת ה מ ו ד י ע י ן ל מ ס ו ר ל א ״ ק יהודים ,ש ה צ ל י ח ו
להימלט.
חג
ב ס י מ פ ר ו פ ו ל ד ר ש ו נציגי ה צ ב א
המולד
מהיר
את
של
והנהגים
רצח
המקום.
יהודי
הצבא
יזם
גם
אירעו
יהודי א ר מ י א נ ס ק ו ב ס ו ף ד צ מ ב ר
הצבא.
אשר
הרציחות ,סיפקה על־פי עדותו של
להובלת הקורבנות לגיא
שאותם
ממפקד
הארמייה,
ההריגה.
בערים
22
א ״ ק 111в־ ל ב צ ע ע ו ד ל פ נ י
היתה
מעוניינת
אולנדורף ,לא״ק
פעולות רצח
בקרים.
נוספות
בביצוע
את המשאיות
נ ו ס פ ו ת ש ל יהודים,
ב־26
נרצחו
בנובמבר
1941נ ר צ ח ו יהודי ד א ש א נ ס ק ו י ב ה ת א ם ל ד ר י ש ו ת
2 3
ב פ ע ו ל ו ת ר צ ח א ח ד ו ת ה ש ת ת פ ו חיילים ב א ו פ ן ע צ מ א י
ב־2
עוד
1941
באוגוסט
מפקד
פרסם
השלושים
הקורפוס
הארמייה
של
פ ק ו ד ה ה א ו ס ר ת ע ל חיילים ל ק ח ת ח ל ק ב י ו ז מ ת ם ב פ ע ו ל ו ת ה ר צ ח ו כ ך נ א מ ר ב פ ק ו ד ה :
״השאיפות הפגסיות של חברי המפלגה הקומוניססית ושל היהודים חייבות להיהרס
בכל
זו
האמצעים.
משימתו
להשתתף
אם
למען
של
אולם
הז״ק,
רק
של
חיילים
שקיבלו
להשתתף
הוראה
זה,
במיבצע
ק צ ו ג י ם ,א ש ר ידאגו ל כ ר ש ה ח י י ל י ם
נעימות״*.־
באופן
יש
צעדים
הוראות
רשאים
מפורשות
ב מ י ב צ ע כזה .אגי א ו ס ר כ ל ה ש ת ת פ ו ת ש ל ח י י ל י ם מ י ח י ד ה זו כצופים.
ק י ב ל ו .חיילים
על־ידי
הבסחת
עורפו
הצבא
לאמץ
הכרחיים.
יש
עצמאי
המוצדקים״
היחידות
של
לשים
הפגיעה
הלוחמות
היו
לב
בפעולות
לבין
כנראה
כי
הפקודה
הרצח
של
ביהודים
הז״ק.
אומגם
הז״ק,
ומצייגת
תופעות
על
אוסרת
אך
היא
את
אפשרות
של
את
שיתוף
חיילים
היה
המניע
להוראות
עצמאי
ברציחות תערער את המשמעת ביחידות
כמו
״המניעים
הפעולה
בין
ברציחות
של
הא״ק
כי
זו
חיילים
מפקד
החשש
ברוח
השתתפות
מדגישה
השתתפות
זו,
פעולות
ה ק ו ר פ ו ס השלושים ,נ י ת נ ו ג ם ב י ח י ד ו ת ל ו ח מ ו ת א ח ר ו ת ב ש ל ו ש ה ח ז י ת ו ת .
כנראה
ופקודות
הם
בלתי
לא
אלה
ספורדיות
לא
חייבים
יצטרכו
להיות
לבצע
מוגהגים
השתתפותם
הלוחמות.
של
שניתנה
חיילים
על־ידי
באופן
2 5
217
אף
היו
קשות
מצד
היתה
כי
מקרים
מפקדי
שהשתתפותם
היחידות
למוסכם
בגיגוד
של
הלוחמות
לא
חיילים .בפעולות
כגגד
מקפידות
מפקדי
קבוצות
הרצח
הא״ק.
הא״ק
גרמה
טעגתם
על
של
לתלונות
קציגי
סודיות
הצבא
בשעת
ביצוע
אשר
פעלה
הרציחות.
למשל
כך
בגגיטצ׳סק
עדים
התלוגגה
ביצעה
למעשה.
גוכחים
היו
למרות
את
בתשובה
בשעת
בקשותיהם
במחנות
גם
דיווחי
על ־פי
חודש
ליולי
1942
ביצוע
השבויים
1942
ב״בולשביזם
וקציגיו,
המפקדים
ברטוב,
היטלר,
של
ותהליד
האיגדוקטריגיזציה
מסורת
בעלות
המלחמה
״מיבצע
ברברוסה״
כי
מפקדי
הצבאית
החוקיות
הניגוד
זו
של
ובאופן
אשר
218
הפקודות
גם
גם
שהועלתה
פון־מנשטיין,
נבעה
כי
מההנחה
עומר
ש ל
שלטוגו
בטרם
הצבאי*.
גיוסם
2
אריסטוקרטיות,
האמונים
של
מגהגי
על
ערב
היטלר
כי
הסגיגוריה
ש ל
נכונותם
מפקדים
ברית־המועצות
צבא
כאגשי
הם
במשפטיהם
אלה
את
גורמת
פטורים
מלבחון
שקיבלו.
מתברר,
אצל
לבין
רבים
כי
החוק
מהם.
2 7
זאת
בתקופת
הרייד
הכוונה
מה״גוורדיה
הפליליות,
ידיעה
או
היתה
כאן
הוותיקה״
העלימו
ברורה
כי
בכירים
הבינלאומי
השלישי,
הפקודות
הוורמכט
תחת
עוד
הפליליות
מפקדים
קבע
מתיר
טוטלי
בפרט.
מחקרו
שירותם
על ־ידי
בשטחי
שהיה
המפקדים
שבין
חיילי
עליהם
ברייכסוור
מדי
יגואר
מאבק
למשפחות
הפקודות
בתוקף
הבכירים
המלחמה.
את
עם
עברו
לא״ג־פ.
הועברו
הא״ג
הנאצית
בעת
מקצועיים
ולהפר
היטלר
פלילית.
המקום
בישומם.
בטעגה
זה
אומגם
שבויים.
של
על־פי
בנים
בתקופת
המלחמה
את
ש ל
שאת
הרייד
פקודה
יחידותיהם,
לקבל
גירגברג
מורת־רוח
הגרמני,
חיילים
היטלר
המקובלת,
ונוהליה.
לדעתי
דיני
ש ל
הוראותיו
מפתיע
ביצע
דיני
פעלו
שבין
ספק
נעוריהם
ה ־ 11
בגיהול
הפעולה
שרובם
ביתר
654
הצורף
שיתוף
ושנות
פעולה
לעזוב
דרום,
הברבריזציה
כפון־מנשטיין,
היו
ובכלל
במשפטי
עוררה
הצבא
להטיל
דרישותיו
מהעדויות
אף
ולשתף
יש
של
בכירים
את
החודשים
א״ג־ט
האידיאולוגיה
אף
צבאי,
נכונים
הוורמכט
את
ההתגהגות
את
של
המקובלים,
דומגי
של
מפקדים
גמשד
שירות
על
ועל
את
ארמיות
את
הלוחמות,
הגראה
היו
חיילים
הארמייה
בשבעת
לידי
רבה
בכלל
הביניים
ככל
ה ־ 11
כי
הדגישה
ביחידות
מספר
סירבו
בין
קבוצת
עולה
השפעה
ברית־המועצות
ספגו
אולם,
לקבל
הנאצית,
הם
פעולה
למפקדת
אשר
הא״ק
אד
שיתוף
הארמייה
היתה
ממעמדות
גם
היה
וכתוצאה
כי
מכד
החיילים
מ פ ק ד י הא״ק.
מהדיווחים
העבירה
הזוטרים
הגיעו
קיים
מפקדת
הרצח,
של
הארמייה
היהודי״,
בשטחי
ונשגות
הא״ג.
לאידיאולוגיה
זו
ה ־ 11
א״ק
בקירבת העיר
טעגה
פעולות
החוזרות
לידי
ההשמדה
לתלוגה
מפקדת
שבויים
!מפקדת
פעולות
הארמייה
כי
A־,10
ועוד,
השני,
כמובן
מביצועם
בכד
הם
המלחמה
ושאלה
בקודקס
הפלילי
47
הרפובליקה
מפורשות
כמנשטיין
עין
ונוהלי
סעיף
גם
גתגו
כי
יש
לכל
נושאים
הוויימארית
להעגיש
סוגי
רונדשטט
בשטחי
דעתם
על
פיקוד,
ההפרות
ואחרים
המבצעים
באחריות
ש ל
מילאו•'
שבהם
להפרת
סבורני
יש
כי א ת נכונותם של מפקדים אלה ל ק ב ל
להבין
מ ע ר כ ת היחסים
על רקע
א ת הפקודות הפליליות,
ה מ ו ר כ ב ת שבין
המקצועיים של
הקצינים
הרייכסוור ל ב י ן ה י ט ל ר .ר א ש י ת ה ב ז ל ז ו ל מ ו פ ג ן ש ל ה ק צ י נ י ם ב נ י מ ע מ ד ה א צ ו ל ה
כלפי הדמגוגיה הוולגרית של המשטר החדש .אולם לאור הצלחותיו המרשימות
של
במדיגיות
היטלר
והפגים
החח
ובעיקר
התגופה
לאור
בפיתות
האדירה
הצבא ,גברה ה ע ר כ ת ם של קציגים אלה להיטלר .עם סילוקם של פריטץ׳ ובלומברג
מהצבא הגיעו לשיאו תהליך ההשתעבדות של הצבא להיטלר והקצינים שהחליטו
1938ל ה י ש א ר ב צ ב א ,ק י ב ל ו ל מ ע ש ה א ת מגהיגותו .ה ה צ ל ח ו ת ה מ ד ה י מ ו ת ,
לאחר
בניגוד
לחששות
הבכיר,
הפיקוד
בפולין ו ב ע י ק ר
בחזית
חיזקו
המערבית,
את
ז ע ה כמותם.
אמונתם
ביכולתו של היטלר להוביל א ת גרמגיה להישגים ש ל א
המלחמה
אפשרה לקצינים מוכשרים כפון־מנשטיין למצות את יכולתם ולהוביל
א ת י ח י ד ו ת י ה ם ל ה י ש ג י ם מ ר ש י מ י ם ב ש ד ה .ה ק ר ב ,כ ך נ כ ו נ י ם היו ק צ י נ י ה ״ ג ו ו ר ד י ה
הוותיקה״ ל ק ב ל א ת דרישותיו ,ל א ו ר האידיאולוגיה ה נ א צ י ת ו ל ה פ ר ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת
א ת דיני ה מ ל ח מ ה ו נ ו ה ל י ה .
1949ה ת ק י י ם ב פ ג י ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה ב ר י ט י ב ה מ ב ו ר ג מ ש פ ט ו ש ל פ י ל ד מ ר ש ל
בקח
בכתב
פון־מגשטיין.
אשר
האשמה
17
הכיל
סעיפים
טעגה
שוגים,
התביעה
ל א ח ר י ו ת ו ש ל מ נ ש ט י י ן ל פ ש ע י מ ל ח מ ה ש ב ו צ ע ו בפולין ו ב ע י ק ר ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .
הרוסים,
תחילה
אשר העבירו ל ת ב י ע ה א ת מ י ר ב החומר ,שהוצג
מהבריטים
לידיהם
להסגיר
והחליטו
כי מנשטיין יישפט בפגי
לכאורה
בשטחי ברית־המועצות.
את
פון־מנשסיין,
ב כ ת ב האשמה ,דרשו
אולם
הבריטים
ב י ת ־ מ ש פ ט בריטי גם על
סירבו
הפשעים שביצע
דומה כי ה צ ב א הבריטי כ ל ל ל א שש לקיים את המשפט .בבריטניה התעוררה
ביקורת
טען
הצד
נ ג ד ע צ ם ה ע מ ד ת ם ש ל מ פ ק ד י ה צ ב א ה ג ר מ נ י לדין .״ מ ש פ ט י נ י ר ג ב ר ג ״
פילדמרשל
המובס
״ ה פ כ ו כישלון
מוגטגומדי
וגתלו.״
הועמדו לדין
במלחמה לפשע,
ב פ ר ל מ ג ט הוגשה
שכן
שאילתה
הגנרלים של
משפטו
בגושא
של מנשטיין ו ע ר ב ה מ ש פ ט גוסדה בבריטגיה קרן שמטרתה איסוף כספים למימון
ה ה ג נ ה ב מ ש פ ט .וינםטון צ׳רצ׳יל ה י ה מ ר א ש ו נ י ה ת ו ר מ י ם ל ק ר ן זו .ס ב ו ר נ י כ י א ת
האהדה
רקע
שלה
ראשיתה
זכה
של
של
עניינו
המלחמה
פון־מנשטיין
הקרה
ויסוד
בבריטניה,
״הברית
יש
הצפון
להבין
בעיקר
אטלנטית״.
על
בעימות
שבין מ ז ר ח ל מ ע ר ב היו ה א ו י ב י ם ש ל א ת מ ו ל — ה ג ר מ נ י ם ,ל ב ע ל י ־ ב ר י ת א פ ש ר י י ם
בעתיד מול ס כ נ ת ה ה ת פ ש ט ו ת הסובייטית .לכן טופחה לדעתי ה ה נ ח ה כי הוורמכס,
ק ר י ה ע ם ה ג ר מ נ י ,ל א היה ש ו ת ף ל מ ע ש י הזוועה ,א ש ר ב ו צ ע ו ע ל ־ י ד י ז ר ו ע ה פ ש ע
ש ל ה מ פ ל ג ה ה נ א צ י ת ,ד.ס.ס.
פון־מנשטיין נשפט על־פי סעיף )6ב( של מגילת בית־הדין הצבאי הבינלאומי
וכתב־האשמה
גגדו
כלל
את
רוב
המעשים
שהוגדרו
בסעיף
זה
כהפרת
דיני
ה מ ל ח מ ה ומנהגיה **.ה ו א נ א ש ם ב י ן ה ש א ר ב א ח ר י ו ת ל ר צ י ח ת ם ש ל ש ב ו י י מ ל ח מ ה ,
ש ל פרטיזגים ,ש ל ק ו מ י ס א ר י ם ו ח ב ר י מ פ ל ג ה ,ב נ י ע ר ו ב ה ועוד.
בסעיף
כ־90,000
העשירי
בכתב
האשמה
נתבע
מגשסיין
לאחריות
להשמדתם
של
יהודים ע ל ־ י ד י א ״ ג ־ פ באיזור ה מ י ב צ ע י ם ש ל ה א ר מ י י ה ה ־ . 1 1
ב פ ס ק הדין ש פ ו ר ס ם ב ־ 1 9ב ד צ מ ב ר ,1949ק ב ע ב י ת ה מ ש פ ט ,ב ה ת י י ח ס ו ל ה ש מ ד ת
219
היהודים
באיזור קרים ,כ י פון מנשטיין נכשל במילוי ת פ ק י ד ו ב כ ך ש ל א הבטיח
א ת ש ל ו מ ם ש ל יהודי האיזור ו א ו ל ם ב א ו פ ן מ פ ת י ע ציינו ה ש ו פ ט י ם כ י ל ד ע ת ם
א י ־ מ י ל ו י ח ו ב ה זו ל א נ ב ע מ ת ו ך כ ו ו נ ה ת ח י ל ה א ו א ף מ ח ו ס ר א ח ר י ו ת ה
ב ש ל מכלול הפשעים שבוצעו בשטח
המיבצעים ש ל
ה א ר מ י י ה ה ־ ,11ג ז ר
ב י ת ־ ה מ ש פ ט ע ל פ ו ן מ נ ש ט י י ן 18ש נ ו ת מ א ס ר .ב י ת ה מ ש פ ט ה ע ל י ו ן ה מ ת י ק א ת
גזר דינו ל ־ 1 2ש נ ו ת מאסר.
ה מ ח ק ר ע ל מ ע ר כ ת ה ק ש ר י ם שבין ה ו ו ר מ כ ט ל ס .ס .ו ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ביניהם
נמצא ר ק
ב ר א ש י ת דרכו .עיסוק מ ק י ף
ב ש א ל ה זו .ב ח ז י ת ו ת
השונות ולא רק
ב ש ט ח י ה מ ז ר ח י כ ו ל ל ה ו ו ת ת ר ו מ ה ח ש ו ב ה ל ד י ו ן ה נ ו ק ב ב ש א ל ת אימוץ ה א י ד י א ו
לוגיה הגזענית הנאצית על־ידי שכבות נ ר ח ב ו ת באוכלוסיה ה ג ר מ נ י ת ואף האוסטרית.
הגילויים
ה א ח ר ו נ י ם ע ל מ ע ו ר ב ו ת ו ש ל גשיא א ו ס ט ר י ה ק ו ר ס וולדהיים ,ע ת
ש י מ ש כ ק צ י ן מ ו ד י ע י ן ב ב ל ק ן ,ב פ ש ע י ם ש ג ע ש ו ג ג ד יהודים ,ע ו ר ר ו כ י ד ו ע ג ל של
אהדה
כלפיו
בקרב
הציבוריות
האוסטרית ו ל א
בכדי:
גילויים על
השתתפותם
ש ל ק צ י נ י ה ו ו ר מ כ ט וחייליו ב פ ש ע י ם ג ג ד ה א ו כ ל ו ם י ה ה א ז ר ח י ת ,ע ל ו ל י ם ל ק ע ק ע
א ת ה ה נ ח ה ה ר ו ו ח ת עדיין כ י ה ו ו ר מ כ ט ל א ה י ה ש ו ת ף ל מ ע ש י ה פ ש ע ש ל הם.ס.
ו ל ה ט י ל א ת ה כ ת ם ה ג ו ר א ע ל ג ר מ נ י ם ו א ו ס ט ר י ם ר ב י ם ,ח י י ל י ם ל ש ע ב ר ב צ ב א הרייך.
הערות
.1ספרו של קריסטיאן שטריים ״לא חברים לנשק״ ) (Keine Kameradenומחקרו
של יאקובסן על ״פקודת הקומיסארים״ ורציחתם של שבויי מלחמה רוסים״
)"("The Komissarbefehl and the mas execution of the Soviet Russian Prisoners of War
הדגישו לדוגמה את היחס הבלתי אגושי שלו זכו השבויים הרוסים בהתאם לאידיאולוגיה
הגזענית הנאצית
.2יאקובסן ,עמ׳ .510
.3יאקובסן ,עמ׳ .518
.4נוסח מלא של ״פקודת הקומיםארים״ ראה שם ,עמ׳ .532
•P.S 884, I,M,T (Green Series), vol X, p. 1063
.5
.6״משפט נירנברג״ )יד ושם ,(1962 ,עמ׳ .194
.7י .ארד ,״אלפרד רוזנברג ו״הפתרון הסופי בשטחי ברה״מ הכבושים״ ,יד ושם,
י״ג )ירושלים ,(1979 ,עמ׳ .193
.8יאקובסון ,עמ׳ .509
.9״השואה בתיעוד׳ )עורכים ארד ,גוטמן ,מרגליות() ,ירושלים ,(1978 ,עמ׳ 309
)להלן— ״השואה בתיעוד׳(.
.10קראוסניק ,״חיילי המלחמה האידיאולוגית״ ,עמ׳ .220—217
.12שם ,עמ׳ .106—80
.13״השואה בתיעוד״ ,עמ׳ .299
.14״השואה״ ,מגדלסון ,כרך ,10עמ׳ .4—1
.15הילברג ,״השמדת יהודי אירופה״ ,עמ׳ .187
השווה לקראוםניק הטוען כי אין לקבל את עדותו של שלנברג וכי כל פרטי ההסכם
נקבעו לפני פרסומו על־ידי בראוכיטץ׳.
220
.16
.17
.18
.19
מס׳ ,27
.20
.21
.22
הילברג ,עמ׳ .220
I,M,T (Green Series), vol IV, p. 442.
לידל חרט ,״הצד האחר של הגבעה״ ,עמ׳ .70
י .ספקטור ,״שואת היהודים הקרימיצ׳קים בתקופת הכיבוש הנאצי״ ,פעמים
).(1986
I,M,T (Green Series), vol IV.
P.S 4064, I,M,T (Blue Series), vol XXXIV, p. 129—132.
I,M,T, (Green Series), vol IV, p. 583 — 231.
, N . O . K . W 4 N.O.K.W—1532 .23בארכיון ״ספריית וינר׳׳.
N.O.K.W 2963, I,M,T (Green Series), vol X , p. 1291—1220.
.24
.25ע .ברטוב ,״ברבריזציה של לוחמה״ ,׳׳זמנים״ ,מם׳ ) 14חורף ,(1984עמ׳ .81
ראה גם אצל יאקובסן ,עמ׳ .516
.26ברטוב ,עמ׳ .78
.27ראה למשל עדותו של פון־לב המציין א ת מורת הרוח שגרמה פקודת הקומיסארים
לרבים בקרב הקצונה הבכירה של הוורמכט.
I,M,T (Green Series), vol X , p. 1090—i099.
.28״משפטי נירנברג״ ,עמ׳ .120
.29״משפטי נירנברג״ ,עמ׳ .194
221
ע \ ל
ז כ ר ו נ ו ת
נ < צ ו ל < ם
מ ז י א אהרן
ה מ ח ס ו ם
פ ר י צ ת
ה ת ו ר כ י
מ ל י ט א
ל מ ן חוזה
ופיח
אי־ההתקפה
מלחמת
ב ד י ד
ה ע ו ל ה
ה ס ו ב י י ט י ת
ר י ב נ ט ר ו פ ־ מ ו ל ו ט ו ב ) (39a23.ו ע ד
)יוני ,(1941
גרמניה—ברית־המועצות
הפרתו
השתלטו
היטלר
בידי
הסובייטים
על
ו י ל נ ה פעמיים .ב ר א ש ו נ ה ביום ,17.9.39ע ם כ י ב ו ש כ ל מ ז ר ח ־ פ ו ל י ן ב ה ת א ם לחוזה.
ב ש נ י י ה — ע ם ה״שחרור״ ש ל ש ל ו ש ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת )ליטא ,ל ט ב י ה ואסטוניה(
ב י ו ם .15.6.40א ג י
לוילנה
הגעתי
מפינסק,
הקודמת
תחנתי
בנדודים
מורשה,
ב י ו ם .27.9.39ה ת א ר י ך זכור לי ,ש כ ן ג כ ג ס ת י ל ב י ת הורי ע ר ב ה ת ק ד ש ח ג הסוכות,
כשאבא ז״ל ע מ ד
לצאת
כעבור
לבית־הכגסת.
ה ש מ ו ע ה ,כ י הסובייטים י מ ס ר ו א ת ו י ל נ ה
ש ב ו ע י י ם ) (10.10כ ב ר
״במתנה״
פרצה
ל ל י ט א הנייטרלית ,ידיעה
ש ש י מ ח ה כ ל מ י שהיה מ ו ד ע ל י ח ס ה ש ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל ת נ ו ע ה הציונית ולחבריה.
ע ם ה כ י ב ו ש הסובייטי ה ש נ י ה י ה ע ל י ל ה י ע ל ם משם ,כ ל ע ו ד ל א ה ת א ר ג נ ו
ו ל א התייצבו
המשרדים
הממשלתיים
ועדיין
והעירוניים,
שררה
האנדרלמוסיה
ה ס ו ב י י ט י ת ,כ ש י ד א ח ת ל א י ד ע ה מ ה ע ו ש ה א ח ו ת ה .ל פ ח ו ת ח מ ש שנים ר צ ו פ ו ת ,
משבע
ש נ ו ת לימודי ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ו י ל נ ה ) ע ד י ו נ י ,(1936הייתי מ ע ו ר ב א י נ ט נ
סיבית
ב מ א ב ק י ם אידיאולוגיים ו א ר ג ו נ י י ם ע ם א נ ש י ״ פ ו נ ק ״ הקומוניסםי ב ת ח ו מ י
אגודת
הנוף
ה ס ט ו ד ג ס י ם היהודים.
אומגם
רבים
מאישיו
המרכזיים
געלמו מ ן
ה ו י ל ג א י — א ו שהתגייסו ו נ פ ל ו ב מ ר ד ו י ג ה ) ,(1934א ו ב מ ל ח מ ת האזרחים ב ס פ ר ד
) ,(1936א ו ש נ א ס ר ו בידי מ ש ט ר ת פ ו ל י ן ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ו נ ש ל ח ו ל מ ח ג ו ת ־ ר י כ ו ז
א ו לבתי־סוהר ,ועקבותיהם ל א נודעו.
איתקל
ב כ ל ־ ז א ת היו
במישהו ממכרי אלה א ו מחסידיהם .ש כ ן
ב ע י ר ל מ ן ש ו ב י לוילנה .ע ל כ מ ה א ח ר י ם
שמא
ח ש ש ו ת מבוססים,
בכמה מהם נתקלתי באקראי
ש מ ע ת י שישנם ,והיה ס ב י ר ל ה נ י ח ,
ש ע ם כינון ל י ט א ה ס ו ב י י ט י ת י י כ נ ס ו א ו י ו כ נ ס ו מ ה ם ל מ נ ג נ ו ן פעיל ,מ מ ל כ ת י או
עירוני.
הסכנה
העיקרית
נ ב ע ה מ ן השיטה
222
ארבה,
המפורסמת ש ל
כמובן,
לחברים
נקוו״ד ,ש ל א
המרכזיים ש ל
להסתפק
התנועה,
במאסרו של
היא
הפרט,
ה ע ל י ל עליו או ר מ ז ע ל ע ו י נ ו ת ו ל מ ש ט ר ,כ י א ם ל פ ת ו ח ,מ י ד א ו א ף
שמישהו
כעבור
כבר
שנים,
ב מ א ס ר י ש ר ש ר ת ,א ש ר פ ר ט זה ה ו א
התחילו
ציונים
של
בביתו
ב ע ת הכיבוש
הסובייטי
הליליים
המאסרים
הידועים גם
) ק ד מ ו ל ה ם ב ת ו ר ט ר ו צ ק י ס ט י ם ו ב ו ג ד א י ם ( .בין ה י ת ר ג א ס ר ב ל י ל ה
אהרן
פעיל
הראשון
חולייתו
ה ר א ש י ת י ת .והרי
עורך
צינצינטוס,
הוילנאי
היומון
ציים״,
״די
קודם־לכן
שהיה
ב ת ח ו מ י א ג ו ד ת ה ס ט ו ד נ ט י ם ה י ה ו ד י ם כ ל ו ח ם ציוני ,א ף ־ כ י ב ת ק ו פ ת מ א ס ר ו
ל א ה י ה א ל א ע ו ר ך עיתון ב ל ת י ־ מ פ ל ג ת י — ג ם א ם ר ב י ם ר א ו ה ו כ פ ר ו ־ צ י ו ג י ,א ך
ל מ ע ש ה ה י ה ר ק ל א ־ א נ ט י צ י ו ג י .כרגיל ,ה ו פ י ע ה ה מ כ ו נ י ת ה ש ח ו ר ה ל י ד ב י ת ו ,ו א ס ר ה
אותו באישון־לילה.
המאסרים
אומנם
של
היו
פעילים
ובכל־זאת
מקומיים,
מאוד
גוהרו
גם
ה פ ל י ט י ם מ פ ו ל י ן .ש ה ר י מ י יכול ל ר ד ת א ל ע ו מ ק ו ש ל ה ש י ק ו ל הסובייטי ,ו ל ש ע ר
א ת ת ה פ ו כ ו ת צ ע ד י ו ש ל השלטון ,ועוד יותר — ש ל ה א נ ד ר ל מ ו ס י ה ה ס ו ב י י ט י ת כנ״ל.
למשל,
הוא
הד״ר משה סנה
)אז
קליינבוים(
בעת
הגיע לוילנה
ה כ י ב ו ש הראשון.
מ צ א מ ח ב ו א ב ב י ת ו ש ל הציוני הוותיק ,ה צ נ ו ע ו ה נ ח ב א א ל ה כ ל י ם ,ה ר ו ק ח
רוימיס .ה י מ צ א ו ת ו ב ע י ר ב כ ל ל ו ב ב י ת ז ה ב פ ר ס נ ש מ ר ה ב ס ו ד י ־ ס ו ד ו ת .מ ש ה ג י ע ה
ה ש מ ו ע ה ע ל נוכחותו,
לאוזני
נוכחותו
אבל
באתי לבקרו.
הכחיש
רומים
את
מכל־וכל
ב ע י ר .א ו מ נ ם ה ו א ידע ש א נ י ציוני ,ו ע ד ל פ נ י ח מ ש ש נ י ם ה י ה ר ו א ה
א ו ת י ל פ ע מ י ם ב י ש י ב ו ת ש ל מ ו ס ד ו ת ציוניים .א ב ל א ח ר י ה ע ב ד ת י א ל מ ר כ ז ה ת נ ו ע ה
ל א ר א ה א ו ת י עוד .ומשום שהיה ר ח ו ק מ ן ה ח י י ם ה ת ו ס ס י ם ש ב ת נ ו ע ה
בורשה,
ה צ י ו נ י ת ל א ידע ,כ נ ר א ה ,ש י ש איזה ק ש ר ב י נ י ל ב י ן ס נ ה ,ו כ י ב ש נ ת י י ם ה א ח ר ו נ ו ת
מתראים
היינו
בקביעות לפחות פעם
בישיבות הועד הפועל
ב ש ב ו ע ,ב י מ י א׳,
של
ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ב פ ו ל י ן ה ק ו ג ג ר ס א י ת ,ש ה ו א י ש ב בראשן .ו א ך מ ש ע מ ד ת י
על
זה ש י מ ס ו ר א ת שמי ה ל ך ל ב ר ר .ה ו כ נ ס ת י ל ח ד ר צדדי ,ו מ צ א ת י א ת ה ד ״ ר
סנה
ש ו כ ב ע ל ס פ ה כשרגלו ,ה פ צ ו ע ה מ ס ל ס ו ל י ה ד ר ך ,עדיין ל א ש ב ה ל א י ת נ ה .
סנה
עם
היה
קצין־רופא,
התפוררות
זמן
ובעת
הפלישה
ה ח ז י ת ו ת ש ל פולין ועם
קצר לפגי פרסום
הגרמנית
התפזרות
היה
במדי
החיילים
הצבא
הפולני.
הגיע לוילנה.
היה
זה
ה ז י ע ה על מסירת העיר לליסא .וזמן־מה לפגי עזיבת
ה ס ו ב י י ט י ם א ת האיזור ח ד ל ו המאסרים ,ו ל א היה ע ו ד צ ו ר ך ב מ ס ת ו ר .
קשה
לדעת,
מדוע
היה
המאסרים
היקף
בעת
הכיבוש
הראשון
מצומצם
י ח ס י ת .ה א ם ב ז מ ן ה ק צ ר של 42הימים ,ש ב ח ל ק ם ה ג ד ו ל ה י ו גחוצים ל ה ת א ר ג ג ו ת
ראשוגית,
לחדור
לגיבוש מנגנונים,
ל״רכילות״
לפרסום
הבין־מפלגתית
הוראות
והציבורית,
וצווים וכוי ,ועדיין
או
להיפר
—
לא
שמא
הספיקו
ידעו,
כי
ב מ ה ר ה י ס ת ל ק ו מכאן ,ו ל א ר א ו כ ל ה צ ד ק ה ת ע מ ו ל ת י ת ל ה י מ א ס ע ל ת ו ש ב י האיזור
לקראת
סיפוחו הקרוב.
מגבלות
קומוניסטית
מועד
א ל ה ודומיהן ל א ע מ ד ו ל פ נ י
לחלק
של
ברית־המועצות
השלסונות עם הפיכת ליסא הלא־
בצורת
ליסא
הסוביימית.
כעת
הגיע
ה ״ ט י ה ו ר ״ ש ל ה מ ד י נ ה מ א ל מ נ ס י ם ״עוינים״ ו י י צ ו ב ה מ ש ס ר .
בין ה ק ו ר ב נ ו ת ה ר א ש ו נ י ם היו ר א ש י ה ש ל י ה ד ו ת ל י ט א — מ ג ה י ג י ם מ פ ל ג ת י י ם
ועיתונאים
ועורך
ב ו ל ט י ם .ה מ פ ו ר ס ם ב י ו ת ר היה ר א ו ב ן ר ו ב י נ ש ט י י ן ,פ ע י ל ציוני ו ת י ק
ה ע י ת ו ן ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ״די יידישע ש ט י מ ע ״ .א ו מ נ ם ה ו א היה א י ש מ פ ל ג ת
223
הציונים הכלליים ,א ב ל י ד ע ל ב ט א א ת ר ח ש י ה ל ב ש ל י ה ד ו ת זו ב כ ל ל ה .ל מ ש ל ,
ר פ א ל חסמן ,ה מ ע ל ה א ת ד מ ו ת ו ) ב כ ר ך ב׳ ש ל ״יהדות ליטא״ ,עמ׳.
את
תגובתו המסוכנת ש ל רובינשטיין על הוצאתם להורג של
קומוניסטים
ב־:1926
,(332מ ז כ י ר
ארבעה
ב ז י ה ש ל ט ו ן הרודגי ,ש ה ש ת ל ט ע ל ל י ט א א ח ר י ה מ ה פ כ ה
צעירים
הצבאית
״ ה ר ש י מ ה ה מ ו פ ל א ה ב ת ע ו ז ת ה ו ב פ ק ח ו ת ניסוחה ,ז ע ז ע ה א ת ה צ י ב ו ר י ו ת
ה י ה ו ד י ת ו ה ל י ט א י ת ו ה ע ל ת ה א ת המוניטין ש ל ר ו ב י נ ש ט י י ן כ ע י ת ו נ א י
המתקדמת,
ר ג י ש ו כ ד ב ר מ ד י נ י כאחד.״
ג א ס ר ו אז ג ם :ל י י ב ג ר פ ו נ ק ל ,מגהיג הציוגים ה ס ו צ י א ל י ס ט י י ם ו ח ב ר
מלבדו
ה ס י י ם ה ל י ט א י לשעבר,־ א פ ר י ם ג ר י ג ב ר ג ,ע ו ר ך ע י ת ו נ ם ״ ד א ם ו ו א ר ט ״ ; צ ב י לוין,
יו״ד
ועורך
הרביזיוניסטים
״מומגט״;
עיתוגם
דוד
מזכיר
איצקוביץ,
אגודת
ה ר ב ג י ם ו ״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ ; ע ו ״ ד ג׳ ט ר ו ס פ ו ס ,מ מ נ ה י ג י פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ש מ א ל ; ע ו ״ ד
י ע ק ב ג ו ל ד ב ר ג ,י ו ״ ר ״ ל ו ח מ י ה ח ז י ת ש ל ה מ ת ג ד ב י ם היהודים״ ועוד.
החלו
מנחם
ג ם מ א ס ר י ם מ ב י ן ה צ י ו ג י ם ה פ ל י ט י ם שהיו ב ל י ט א ה ס ו ב י י ט י ת ,כ ג ו ן :
בגין,
אלדד
ישראל
שייב(,
)אז:
אבל
ביגיהם
היו
לא־מפורסמים.
גם
בין ה י ת ד גודע ע ל מ א ס ר ו ש ל ישיו בוקסגורן ,ח ב ר ה ה ג ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ״ ה ש ו מ ר
ב ג ל י צ י ה ,כ א ש ר ב א ל מ ש ר ד ה ה ג י ר ה ״אוביר״ ב ק ו ב ג ה ,ב ע ג י י ן ע ל י י ת ו
הצעיר״
ארצה ,ה ו א ל א י צ א מ ש ם ,ו ע ק ב ו ת י ו ל א גודעו עוד.
מאסרי
עודד
הציוגים
את צאתם
מבין
מתחומי
הפליטים
ליטא
תמוהים
מבחיגה
הסובייטית.
לא
הוא
הגיוגית,
שהרי
הצטמצם
רק
השלטון
לסובלגות
של
ב י ח ס ו א ל מ א מ צ י ה ע ל י י ה ש ל ה מ ו נ י הציונים ,ו ב כ ל ל ם ש ל ה ח ל ו צ י ם ,מ ש מ ע
כ ו ח ו ת ה ע ב ו ד ה ה ב ו ל ט י ם ,כ י א ם ד ר ב ן וסייע ב צ ו ר ו ת שונות .ו ה ס י ב ו ת מ ו ב נ ו ת :
הפליטים
היהודים
סוציאלי־ביטחוני
שזרמו
הרבים,
כ ב ד מאוד .היה
הקדם־סובייטית,
לליטא
ברור לשלטונות
נהיו ,ל נ ט ל
כלכלי־
ברית־המועצות ,כי
עיניהם
של פ ל י ט י ם א ל ה נ ש ו א ו ת ל א ר צ ו ת ־ ש מ ע ב ר ־ ל י ם ,ו כ ש מ ד ו ב ר ע ל ה נ ו ע ר — ב ע י ק ר
לארץ־ישראל.
ה״משחרר״
שהביאו
היתד,
אלה
בוורדים
אדומים.
בדית־המועצות
כבר
טעמה
את
טעם
הצרות,
עמהם המוני ה פ ל י ט י ם .מפולין למראשית ספטמבר
להוטה
שמקורן
שהרי
כל
ודאי
שלא
היו
בין
מקבלי
פניו
של
הצבא
האדום
לקבל
בהמונים
עצמה
על
צרות
.1939ו ב ו ו ד א י ש ל א
נוספות בתקופת מלחמה,
צרות
ב ל ת י ־ מ ר ו צ י ם ה ן מ ן ה מ ש ט ר והן מ א ר ץ מ ו ש ב ם
ודאיות,
העכשווית,
ל א ר א ו ה כ א ר צ ם ש ל ה ם ,ו כ ל ־ ש כ ן ל א כארץ עתידם .ו ה ד ע ת נ ו ת נ ת
—
גם ס כ ג ת ה ה י מ צ א ו ת ב ק ר ב ם ש ל מ ד ג ל י ם סמויים או פוטנציאליים .ו כ א ש ר נ ו צ ר ה
אפשרות
הן
להיפטר
מהם
מתחומי
ליטא
הסובייטית ,הן
להימנע מן
ההכרח
ל ה ג ל ו ת המונים א ל ה ל ס י ב י ר או ל מ ר ח ב י הפנים של ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת — נ ר א ת ה
ס ב י ר ה ואף ר צ ו י ה ה ע נ ק ת א ש ר ו ת יציאה מ ת ח ו מ י המדינה .מ ה ־ ג ם ש ע ל ־ י ד י כ ך
נ י ת ן ל צ ו ד א ר נ ב ת ש מ נ ה נ ו ס פ ת — נ פ ת ח מ ק ו ר ל ה פ ק ת רווחים כ ס פ י י ם מ מ ש .
ש כ ן ג י ת ן ל ס ח ו ט מ ן ה י ו צ א י ם ס כ ו מ י ם ג ד ו ל י ם של מ ט ב ע ־ ח ו ץ ,בין ש ה ם ז ר מ ו
מקופת
הג׳ויגט ה א מ ר י ק ג י ,
בין ש ש ו ל מ ו מ כ י ס י ה ם
הפרטיים
של
בעלי
היכולת
מ ק ר ב היוצאים.
ולתכלית
זו ל א ר ק
ש ה ת ע ל מ ו מ ק י ו מ ו ש ל שוק ש ח ו ר
במטבע־חוץ ,אלא
אף עודדו אותו .ו ג ם ב ד י ד י הווה ע ו ב ד א :כ א ש ר ק י ב ל ת י ס ו ף ־ ם ו ף ויזה ל מ ע ב ד
בברית־המועצות,
224
כדי
לעלות
מוילגה
דרך
מוסקבה
ואודסה,
היה
עלי
לשלם
בדולרים ב ע ד שלושת ימי השהות של הדסה ז״ל ושלי במלון התיירים היוקרתי
ב מ ו ס ק ב ה ,כ פ י ש כ פ ה ע ל י נ ו ״אינטוריסט״.
״סאבוי״
ביקשתי אפוא הפניה אל
הבנק
הממלכתי ,כ ד י שימכרו לי א ת מטבע־החוץ .ה ת ש ו ב ה ש ק י ב ל ת י :״דולרים
תשיג
כל
׳מוניקה׳
בבית־הקפה
בקובנה״.
ל ע צ ה זו
ברור ,ש ל א
זקוק.
הייתי
פליט יהודי הכיר א ת המען.
מאותה
סיבה
השלטונות א ת
עצמו
עיניהם,
והתעלמו
התעודות
מחרושת
)אישורי ע ל י י ה ,ויזות וכוי( ש פ ר ח ה ב ק ו ב נ ה ,ו ס י פ ק ה י ס ו ד ר ש מ י ל מ ת ן א ש ר ו ת ־
מ א ר ץ ה ס ו ב י י ט י ם ל כ ל פ ל י ט ו ב כ ל כיוון ,ו ק ו ד ם ־ כ ל בכיוון א ר ץ ־ י ש ר א ל .
יציאה
פ ר ס י ם ר ב י ם ש ל סוגיה זו מ פ ו ז ר י ם ב ז כ ר ו נ ו ת ו ב ד ו ״ ח ו ת ש ו נ י ם ) כ ג ו ן :ש ל א ב ר ה ם
קלודבסקי ב״משואה״ יא־יב ,של מ ש ה גל ב״ילקוס מורשת״ לב(.
פ ה ה מ ק ו ם לציין א ת
רוזנבוים
חלקו העצום של ח ב ר
ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ״ 5מק
״החלוץ
) ב א ר ץ ורדי ,מ ר א ש ו נ י ה ע ו ב ד י ם ש ל צ י ״ ם ־ ח י פ ה ,אחיו ש ל ח ב ר אושה
אלק־אליהו ז״ל,
שהיה מן
הח״ח
המרכזיים ש ל
החהכ״צ
ובוילנה(
בפולין
ב ה ש ג ת א י ש ו ר י ם ק ו נ ס ו ל ר י י ם שונים .ב ח ו ר ש ו פ ע חיות ,ד ב ק ב מ ס ד ה ,זריז ב מ ל א כ ת ו ,
ידע לקשור
קשרים
זמן ק צ ר ה י ה
המגע
מצוינים עם
כמעם הכל־יכול
לאישורים,
תעודות,
קונסוליות,
ו ב מ י ו ח ד ע ם זו ש ל
יפאן.
תוך
במזכירות הקונסוליה ,וידע ל ס ל ק קשיים בכל
ח ו ת מ ו ת וכד׳ .כ ל ח ב ר
ציונית היה
תנועה
מקבל
ת ו ך י ו ם ־ י ו מ י י ם א ש ר ה ל י פ א ן ב מ ח י ר ס מ ל י ש ל ש נ י ל י ט י ם .מ י ו ח ד ו ת זו ג ב ע ה
מ ג י ש ת ו ש ל ה ק ו נ ס ו ל ס ג פ ו סוג׳יהרה ,מ ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ) ״ י ד ו ש ם ״ ה ע נ י ק
ל ו א ת ה ת ו א ר ב פ ב ר ו א ר ;1985ש מ ו נ ה חודשים א ח ר י ־ כ ן נ י ס ע ה ב א י ז ו ר ע י ן ־ כ ר ם
חורשה ע ל ש מ ו ; וכעבור תשעה חודשים נוספים נפטר
טוקיו(.
ל ז
סובייסית,
וםכניים
ב ה ג י ר ת יהודים מ ל י ס א ,א ח ר
הפיכתה
לרפובליקה
ה צ ל ה .ב א ו ו י ר ה זו ה ת ג ב ר ס מ ק ב מ ה י ר ו ת ע ל מ כ ש ו ל י ם ק ו ג ס ו ל א ר י י ם
למיגיהם.
הסכים
כניסה
סוג׳יהרה ר א ה
ב ג י ל 86ב ב י ת ־ ח ו ל י ם
כיוון
םוג׳הרה ל ת ת
שהתכלית
היתה
אשרות־מעבר דרך
קח־ם־כל
היציאה
יפאן ל כ ל מ י
מברית־המועצות,
שהיה ב ז ו
אישור
ל פ י נ ה כ ל ש ה י ב ע ו ל ם ,ו א ף ל א ב ד ק א ת כ ש ר ו ת ה א י ש ו ר .ו ב ה ע ד ר אישור
כזה ה ס ת פ ק ב מ כ ת ב כלשהו ,אמיתי או פיקסיבי .מארצות ש ל א היה צורך באשרות־
בגיסה ) כ ג ו ן :א י י קוריםאו ,מ ד י ג ת סוריגאם( .ו כ ש ג ם מ כ ת ב כור .ל א ה י ה ,ה ס ת פ ק
בגייר ,ש ע ל י ו ה י ה ר ש ו ם ש ם אדץ־״היעד״ .ח ש י ב ו ת ן ה ע י ק ר י ת ש ל פ ע ו ל ו ת ס מ ק
הזדקרה,
כ א ש ר כ ב ר הייתי רחוק מוילגה
בדרך ארצה,
וליתר דיוק — אחרי
התקבל
ב ב י ת י ה ז י ע ה ,כ י אשתי הדסה ז״ל ואגי ה ו ר ש י מ ל ר ד ת בקושסא .א ת
המברק
ש ל ח ת י ב ע ר ב ש ל 16.10א ו ש ל ,17.10כ א ש ר ה ג ע ג ו ל מ ל ו ן א ח ר י שני
י מ י מ ת ח ע ל ס י פ ו ן האוניה .ה ס ו ב י י ם י ת ״סוואנסיה״ ,א ש ר ע מ ד ה ל ה ח ז י ר ג ו כ מ ה
שעות א ח ר י ־ כ ן ל א ז י ס ה .א ב ל ל א אקדים א ת המאוחר.
ק ו ז ה ש ל ה ש ל ם ו נ ו ת הסובייטים ב י ח ס ם א ל ב ע י י ת ה פ ל י ס י ם ה י ה ו ד י ם ב ל י ט א
מ ק ב ל א ת אישורו ג ם במאסרים ובשילוחים לארצות־גזירה הן ש ל ציונים מקומיים
ה ן ש ל פ ל י ט י ם י ה ז י ם ,ו ל א ו ד ו ו ק א פעילים ,כ א ש ר ב י ק ש ו ל ק ב ל א ו ר ח ו ת ס ו ב י י ט י ת ,
א ו כ ש ג ר ש מ ו ל ש ו ב ל מ ק ו מ ו ת מ ג ו ר י ה ם בפולין ה ס ו ב י י ט י ת .פ ר ט י ם כ א ל ה י ש ג ם
ביומגו ש ל א ב ר ה ם ב ״ מ ש ו א ה ״ י א ) ב י מ י ם 16.9.40ו־.(24.9.40
ק ו ז ה מ ת א ש ר בעקיפין גם ע ל ־ ז י המטלה שהוטלה ע ל כ ל ח ב ר ה״קומםומול׳/
תנועת
הנוער
היחידה
ש ה ו ק מ ה בוילגה ,ב ע ז ש כ ל
ה א ר ג ו ג י ם ה ק י י מ י ם פוזרו.
225
באחת
מי
השיחות
הראשונות
נתבקשו
הם ראו למן השיחה
החברים
הקודמת,
למסור
״הטריים״
ע ם מ י ה י ה ההוא,
למדריכים,
ואם יוכלו
את
למסור גם
ע ל מ ה ש ו ח ח ו ה ה ם ,ה ר י זה מ ש ו ב ח .
א ל א ש ק ו זה ש ל ר ד י פ ת ציוגים מ ק ו מ י י ם ב מ ק ב י ל ל ע י ד ו ד ע ז י ב ת ה פ ל י ט י ם
לחו״ל,
לארץ־ישראל ,אינו מתיישב
ובראש־ובראשונה
עם רדיפות
דווקא של
הפעילים ש ב י ן ה פ ל י ט י ם ,א ש ר ע ס ק ו ב ה כ נ ו ת ל ע ל י י ה של ח ב ר י ה ם ; א נ ד ר ל מ ו ס י ה זו
ב א ה לידי ביטוי ט ר ג י ־ ק ו מ י מ מ ש ב ע ת ג ל י העלייה ה ח ל ו צ י ת ,
תורכיה,
אחרי
שנפרץ
זה.
מעבר
אני
כבר
הייתי
אז
שהתקדמה דרך
בארץ,
ולומד
על
זה
הן מ ס י פ ו ר י ה ם ש ל ה מ ט פ ל י ם ה ר ד ו פ י ם הן מן ה כ ת ו ב .א ב ר ה ם ק ל ו ד ב ם ק י ,שהיה
המקשר
הפעיל
העלייה,
טיפל
את
עם
ההגירה
משרדי
הסובייטיים
את
)הגיש
רשימות
ב צ ד ה כ ס פ י ,ע מ ד ע ל ה מ ש מ ר בעגייגי הוויזות וכוי(
היחס החיובי ש ל
סקובלב ושל
הקוגסול
לפליטים
הקומיסאר
מועמדי
מ צ י י ן הן
פוזדגיאקוב,
הן א ת ה ה ת ק ד מ ו ת ה מ ה י ר ה ב ק ב ל ת א ש ר ו ת יציאה ל ת ו ר כ י ה או ל י פ א ן .א ב ל גיסן
רזניק ,ש מ י ל א א ת ת פ ק י ד ה מ ק ש ר א ח ר י ע ל י י ת ו של א ב ר ה ם ,וכן ח י י ם פ ל ד ,גם
הוא כחבר המרכז ע ס ק אז בסידורים הקשורים בעליית חברי התנועה ,מספרים
שהיו נ א ל צ י ם ל ה י ז ה ר מ פ נ י מ א ס ר י ם .ח י י ם א ף מציין ,ש ה י ה מ ב ל ה י מ י ם ש ל מ י ם
בנסיעות
ב ר כ ב ת ה ל ו ך ו ח ז ו ר ,גם כ ש ל א היתד .ל ו ס י ב ה מ ע ש י ת ל ז ה .ו כ ך נ י צ ל ו
מ נ ח ת ז ר ו ע ה ש ל ה א נ ד ר ל מ ו ס י ה ,כ ש ה י ד ה מ ק ו מ י ת של ה נ ק ו ו ״ ד ל א היתד .מ ו ד ע ת
הרשימות,
לאישורי
מגיעים
שהיו
ממוסקבה
לקובנה.
את
המצב
מתאר
הזה
ג ם משה גל ,ש ס י פ ל בעגייגים אלה מ ס ע ם השוה״צ — פ ת א ו ם גודע לו ,שהאדמה
מתחילה לבעור ת ח ת רגליו ,והוא נאלץ להחליף את מקומות הליגה שלו )״ילקוס
מ ו ר ש ת ״ ל ב ,ע ״ ע ,85
.(86
סתירות ,חוסר ת ו א ם וכד׳ עברו כחוט השני את כל ת ק ו פ ת שלטון הסובייםים
בארצות הכבושות ,ו נ ד מ ה ש ל א ר ק בארצות כאלה.
אני ה י י ת י ג ם פ ל י ט ו ג ם ת ו ש ב אזרח .ומכיוון ש מ ז מ ן ה ג י ע ת ו ר י לעלייה,
הכרח לממש
היה
א ו ת ה מ ה ר ככל האפשר .אלא ששני מכשולים משמעותיים
מ א ו ד ע מ ד ו ב ד ר ך ל מ י מ ו ש ז ה :א ח ד יחידני ,ש ע מ ד ב ד ר כ י שלי ,ו ה ו א צ מ ח גם
מקרקע המשםר הסובייטי וגם מצורכי המשק של ברית־המועצות .השני אובייק
טיבי — ה מ ח ס ו ם ה א ב ס ו ל ו ט י ,ה כ ל ל י ב ד ר כ ה ש ל העלייה מ ל י ט א ה ס ו ב י י ט י ת .
רשות
קבלת
מעבר
דרך
ברית־המועצות
) ל י ם א ה ס ו ב י י ס י ת היתד.
להלכה
מדינה נפרדת ,והנוסע מ מ נ ה לברית־ המועצות נזקק ל א ש ר ת כניסה לתחומיה( —
חייבה
את
המבקש
ל ס פ ר על
ע ב ר ו האישי והציבורי.
כל
העלמת
פ ר ט חשוב
ב ע י נ י ה ח ו ק ר י ם ה י ה ע ל ו ל ל ש י ם ל א ל א ת סיכויי ההיענות .ב כ ל פ ר ט א נ ט י ־ מ ש ט ר י ־
ב ע י נ י ה ם ה י ת ה ס כ נ ת מ א ס ר ,ש ה מ ש כ ו — מ י ישורנו .ו פ ה ע מ ד ה מ כ ש ו ל הראשון.
א(
לימודי
כ ב ר ה ז כ ר ת י ב ר א ש י ת ד ב ר י א ת ע ב ר י הציוני ה א נ ט י ־ ק ו מ ו נ י ס ט י ב ש נ ו ת
ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ,ע ד י צ י א ת י ה מ ל א ה לורשה ,ל מ ר כ ז ה ח ה כ ״ צ .ל א הזכרתי,
א ך היה ע ל י ל ס פ ר ג ם ע ל ח ל ק י ביוזמה ו ב י ס ו ד של ״ ל מ ס ר ה ״ ,א ג ו ד ת ה ס ט ו ד נ ט י ם
הציונים ה כ ל ל י י ם א׳ ב ו י ל נ ה .והייתי ח י י ב ל מ נ ו ת ל פ ח ו ת ג ם א ת ת פ ק י ד י העיקריים
בורשה:
226
ריכוז
התגועה
בפולין;
חברות
בגופים
ציוניים,
מקומיים
ומרכזיים;
השתתפותי
ח ב ר ו ת ב ו ע ד ת העלייה שלו ,וכן ה י ו ת י
כציר בקונגרס הציוני ואף
א ח ד מ א ר ב ע ה ח ב ר י ה ו ע ד ה ה מ צ ו מ צ מ ת ש ל ה ל ע ל י י ה ב׳ וכדי.
היה ע ל י ל ג ל ו ת א ת ה ש כ ל ת י ה א ק ד מ י ת ,ו כ ל ־ ש כ ן א ת היותי ב ע ל ת ו א ר
ב(
ש נ י בכימיה ,מ ן ה מ ק צ ו ע ו ת ה מ ב ו ק ש י ם ב י ו ת ר ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ש ה ר י ה מ ו ס ד ו ת
ג ב ו ה ה ל א י כ ל ו ל ס פ ק א ת צורכי ה ת ע ש י ה האדירה ה ג ד ל ה ב ל י הרף.
להשכלה
גילוי
פרט
כל
היה
שבהשכלתי
לאל
שם
א ת סיכויי לעלייה .וגילוי
כל
א ח ד מן ה פ ר ט י ם ה פ ו ל י ט י י ם היה ג ם מ ס כ ן א ת חירותי .א ך גם ב ע צ ם ה ה ע ל מ ה
ש ל פ ר ט זה או א ח ר ה י ת ה צ פ ו ג ה ס כ ג ה .
ה מ כ ש ו ל השני ,ה כ ל ל י ,היה ג י א ו פ ו ל י ט י — ה ע ד ר מ ס ל ו ל פיזי ל ע ל י י ה ב כ ל ל .
וקונקרטית
מסלול
— חוסר חוליה נסיעה
ההמשך הטבעי והקצר
מקשרת
ב י ו ת ר היה
בין
ברית־המועצות
לארץ־ישראל.
אודסה—קושטא .אבל תורכיה היתה
נייטרלית במלחמה ,ולא רצתה ל ה ס ת כ ן ב ת ס ב ו כ ו ת של קשרים עם ארצות מעורבות
א י כ ש ה ו ב מ ל ח מ ה ,ובוודאי ש ל א ב מ ת ן מ ע ב ר ל פ ל י ט י ם ,או ל א ל ה ש ע ל ו ל י ם ל י ה פ ך
מ ח ר ל ח ס ר י ־ מ ו ל ד ת ,ע ק ב ה ת פ ת ח ו י ו ת ב ל ת י ־ ג ר א ו ת ־ ל ע י ן — פן יפלו פ ת א ו ם ל מ ע מ ס ה ,
בתקופה של מלחמה עולמית.
ודווקא
א ו מ נ ם ל ה ל כ ה היו גם א פ ש ר ו י ו ת א ח ר ו ת ל ה ג י ע ארצה — ד ר ך פרס ,עיראק,
ס ו ר י ה או א ף ב מ ס ל ו ל א ר ו ך מ א ו ד ד ר ך יפאן ,ו מ ש ם ס ב י ב ה ע ו ל ם או ד ך ך אסיה.
ודווקא
רשות
אך
טרנזיט
היה
מ ע ב ר ד ך ך עיראק ,ו א ח ר י ש כ ב ר י צ א ת י ל ד ר ך — ג ם ט ר נ ז י ט בסוריה.
כ ל ה מ ס ל ו ל י ם ה א ל ה היו ד ח ו ק י ם מ א ו ד מ ח מ ת סיכונים ו ס י ב ו כ י ם פוליטיים,
וכל־שכן
או
דרך
יפאן
קל
להשיג
כנ״ל.
גם
היתה
אפשרות
להשיג
ב ע ת מ ל ח מ ה ,כשאין ל ד ע ת א י ז ה מ ח ס ו ם ע ל ו ל לצוץ פ ת א ו ם ב ק ט ע ז ה
אחר של
לתורכיה
המסלול המתוכנן.
מלבד כל
קשורים בנטלים כספיים
א ל ה היו ה מ ס ל ו ל י ם
האלטרנטיביים
ב ל ת י ־ ד ג י ל י ם ,ו ה ר י ב מ ח נ ה ה ח ל ו צ י ל א היו
בעלי יכולת להרימם.
מכיוון
דרכון
ש פ ו ר מ ל י ת כ ב ר ל א ה י י ת י פ ל י ט כ י א ם א ז ר ח ליטאי ,ו א ף ה י ה ל י
ליטאי ,ה ג ע ת י ל מ ס ק נ ה ל ה ש ל י ך א ת י ה ב י ע ל תורכיה ,מ ה ־ ג ם ש א י ש ו ר
ה ק ו נ ס ו ל י ה ה ב ר י ט י ת ה ג ב י ל א ת כ נ י ס ת נ ו א ר צ ה ע ד ,26.10.40ו ב כ ל נ ס י ע ה א ר ו כ ה
ו מ ע ו ר פ ל ת היתד .ג ם ס כ נ ת שיבושים ,ע י כ ו ב י ם ואיחור .ה צ ע ת י א ת זה ל מ ר כ ז ה ת נ ו ע ה ,
והרעיון נ ת ק ב ל .ג ם ב ק ו א ו ר ד י ג צ י ה ה ח ל ו צ י ת ר א ו צ ע ד זה ב ח י ו ב — ג ם כגיסיון
ל פ ר ח א ת ה מ ח ס ו ם ש ל ה ד ר ך ה פ ו ט נ צ י א ל י ת ה י ח י ד ה ל מ ע ש ה ב נ ס י ב ו ת ש ל אז.
הבעיה הראשונה היתה ה ע ל מ ת ד ב ר עלייתי — ולא רק מ ז י ע ת ם של מכרים
וידידים
ולאן
שבחח
ל ת ג ו ע ה ,כי
אם
גם
של
ח ב ר י ה _ .שכן מ י יכול
לדעת .,כיצד
ת ת ג ל ג ל ה ז י ע ה ,ג ם א ם ת ע ב ו ר מפד .ל א ו ז ן ש ל א נ ש י ם מ ה י מ נ י ם ב ל ב ד ,
ו ל א ת ה י ה כ ל כ ו ו נ ה להלשין .ה י ח ז י ם ב ט ו ר זה היו א פ ו א א נ ש י ה מ ש פ ח ה ה ק ר ו ב ה
ב י ו ת ר שלי )אנשי מ ש פ ח ת ה ד ס ה עדיין היו ב ז ד ו נ ס ק ה ־ ו ו ל ה ,ו ה י א ע ד כ נ ה א ו ת ם ( ,
ו מ ל ב ד ם חוג מ צ ו מ צ ם ש ל ח ב ר י ם ,ה מ ר כ ז ו ה ק ו א ו ר ד י נ צ י ה החלוצית ,ו כ מ ו ב ן הגרעין
ה מ ל ו כ ד של ח ב ר י ה ק י ב ח צ ׳ נ ס ט ו נ י י ב ,ק י ב ו צ ה ש ל הדסה ,ו ע ז א ד ם א ח ד ב ל ב ד ,
ח ב ר י היקר ,ר כ ז ה ס נ י ף ה ו י ל נ א י ש ל ״ ה ח ל ח ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ״ ,ציוני נ א מ ן ב ל ב ו נ פ ש ,
א ד ם נבון ,מ ה י מ ן ו א ח ר א י ,ש ע ל מ ס י ר ו ת ו ל ת נ ו ע ה ו ל ע ר כ י ם אנושיים י ז ע י ם ל ס פ ר
כ ל א ל ה היו ע י מ ו ב ע ת ה ש ו א ה ב ג י ט ו ו י ל נ ה .
כ ל מ ה שהיה נ י ת ן ל ס ז ו ר ב ל י נ ו כ ח ו ת י ה א י ש י ת געשה בידי ח ״ ח ה מ ר כ ז .
227
וכך
על
מעלים
השערות
ת ו כ נ י ו ת י ל ע ז ו ב א ת ל י ם א ה ס ו ב י י ט י ת .ס ו ד י ו ת זו נ ש מ ר ה ל א ר ק
בתקופת
ממני
מנעו
במשרדים
ביקורים
ובמקומות
אחרים ,שהיו
ה ה כ נ ו ת ,כי א ם כ ל ע ו ד ל א י ר ד נ ו ע ל א ד מ ת ת ו ר כ י ה ,שהרי ב ה י ו ת נ ו בטריסוריד.
של
ברית־המועצות,
היינו
לעיני
חשופים
ה נ ק ו ו ״ ד ,וזו
במקרים
ידעה
כאלה
ל ה י ו ת יעילה מ א ו ד ב פ ע י ל ו ת ה .
האישי
המגע
ש ל י היה
קודם־כל
עם
הקונסוליה
בוילנה.
הסובייטית
את
ו י ז ת ־ ה מ ע ב ר בין ג ו ד ו ג א י ) ת ח נ ת ־ ה ג ב ו ל ל י ט א — ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ( ל ב י ן נ ק ו ד ת ה י צ י א ה
מ ן ה מ ד י נ ה ה ס ו ב י י ט י ת שכללה ,כ מ ו ב ן ,ג ם א ת האוניה ,י כ ו ל ת י ל ק ב ל ר ק א י ש י ת .
בלתי־נמנע
היה ג ם ה מ ג ע האישי ע ם א נ ש י ״איגטוריסט״ ,ו ג ם ה ם היו ק ש ו ר י ם
ב צ ו ר ה זו א ו א ח ר ת לגקוו״ד.
אך
המסע
כדי ש ה ק ו נ ס ו ל י ה ת ע נ י ק
ל נ ו א ש ר ה זו ,היה ע ל י ל ה צ ב י ע ע ל
המשד
ע ד א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ו ל ה ר א ו ת ויזה מ ת א י מ ה .ו פ ה פ ע ל ה מ כ ש ו ל ה ש נ י ה נ ״ ל .
ב י ד י ל א ה י ה א ל א אישור ה ק ו נ ס ו ל י ה ה ב ר י ס י ת ב ק ו ב נ ה .ב ק ו ש ס א י ש ב א ז ח י י ם
בארלם,
גציג
לוויזת־מעבר
הגיעה
הסוכנות
תורכית,
תשובה
היהודית.
ומשלא
התנועה
באה
— הוא י ע ש ה כ ל
הריצה
תשובה,
שיוכל כדי
יצאו
אליו
מברק
עוד
כמה
בשמי,
שידאג
מברקים.
לבסוף
שתהיה האשרה.
הבטחה
כזאת
א י נ ה ויזה ,א ך הזמן דחק .ע ד 26ב א ו ק ט ו ב ר ל א נ ו ת ר ו כ י א ם כ ש י ש ה ש ב ו ע ו ת .
החלטתי
ל ל כ ת א ל ה ק ו נ ס ו ל י ה ע ל ־ א ף ה ח ש ד ה ע ל ו ל ל ה ת ע ו ד ד ,כ א ש ר אדם ח ס ר
ר ש ו ת ־ מ ע ב ר מ ש ק י ע כ ס פ י ם ב ה ו צ א ו ת נ ס י ע ה ,ע ו ז ב ב י ת ־ ה ו ר י ם ב ע ת מ ל ח מ ה וכד׳.
ל ע ז ר ת י ב א ה ד ר כ ו ן ה ל י ס א י — י כ ו ל ת י ל ה ו כ י ח )אילו נ ש א ל ת י ( ,ש ל א ר צ י ת י
ל ב ר ו ח מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .שכן ה ג ש ת י א ת ה ב ק ש ה ל ק ב ל ו אולי חודשיים ל פ נ י כ נ י ס ת
ה צ ב א האדום ,כ ש א י ש ל א ה ע ל ה א פ ש ר ו ת כזו ע ל ה ד ע ת .והיום ש נ ק ב ע לי ל ק ב ל ת
ה ד ר כ ו ן ה י ה ,17.6.40א ל א ש ה כ י ב ו ש ה ס ו ב י י ם י ה ק ד י ם מ ו ע ד זה ביומיים .ו מ כ י ו ו ן
ש כ ל ה מ ש ר ד י ם ה מ מ ש ל ת י י ם נ צ ם ו ו ל ה מ ש י ך א ת פ ע ו ל ת ם הסדירה ,ק י ב ל ת י ו ב מ ו ע ד
ש נ ק ב ע לי.
ברשימת
ה א ר צ ו ת ש נ ר ש מ ו ב ד ר כ ו ן ,ש נ י ת נ ה ל י ה ר ש ו ת ל ב ק ר בהן ,היו ג ם
ל ס ב י ה ו א ס ס ו ג י ה ו ג ם א ר ץ ־ י ש ר א ל .מ ו ב ן ,ש א י ש ל א יכול היה ל ד ע ת ,ש מ ל כ ת ח י ל ה
ס י ד ר ת י ל י א ת ה ד ר כ ו ן ל פ י ה צ ע ת ה ת ג ו ע ה ב א ר ץ ,כדי ל צ א ת ב ש ל י ח ו ת ל ר ע ה .
ה כ י ס ו י ה ר ש מ י שלי ה י ה :אגי מ ו ע מ ד ל ע ל י י ה זה זמן רב .ה ס ר ס י פ י ק ס ה מ ק ו ר י
שלי גשאר במשרד הארצישראלי בורשה .שם א ב ד ב ס ע ר ת המלחמה ,והקוגסוליה
ה ב ר י ט י ת ב ק ו ב נ ה נ ת נ ה ל י מ כ ת ב ה מ א ש ר א ת ז כ ו ת י לעלייה ,ו ה ג ה ו ב ז י .
טבעי,
ש ה ל י כ ה א ל ה ק ו נ ס ו ל י ה ל א היתד .ב ה מ ש מ ח ת ה ת ק ו ו ה ,שיש ל א ד ם
ה ה ו ל ך ל ה ס ד י ר עניין פ ו ר מ ל י פ ש ו ט ב ד ר ך ל מ ט ר ה נ כ ס פ ת .כ ל ה מ צ ו י ב מ ו ר א ו ת
ה נ ק ו ו ״ ד — ומי ב ו י ל נ ה ל א ש מ ע ע ל י ה ן י — י ד ע ש ה נ כ נ ס ל מ ש ד ך סובייםי ע ל ו ל
ש ל א ל ח ז ו ר מ ש ם .מ ל ב ד ה מ ש פ ח ה ,א ב ר ה ם פ י נ צ ׳ ו ק ו כ מ ה מ ח ב ר י המרכז ל א י ד ע
א י ש א ת ד ב ר ביקורי ש ם ו א ת מ ו ע ד י ה ם .ה ד ס ה ש ה ת ה ע ם ח ב ר י ק י ב ו צ ה בשאוולי,
ג ם היא ל א ז ע ה ע ל ביקורי .ל מ ר א י ת ־ ע י ן ה ק ל ת י ב ב י ת ר א ש ב ח ש ש ו ת ,ב ע י ק ר
בגלל
א מ א ש ה י ת ה רגישה מ א ו ד .א ך ב ל ב י ג פ ר ד ת י מ כ ל יקירי ומכירי .ו מ ש ו ם
ש ה ט ר ג ז י ט ה ת ו ר כ י ל א היה ודאי כ ל ל ו כ ל ל ,ה י י ת י כ א ד ם ה מ ב ק ש לפורר מ ח ס ו ם
מבוטן,
228
ש ה ו צ ב ב ש ד ה זרוע מ ו ק ש י ם ,א ש ר מ פ ת ו איגה ידועה לו.
הקונסוליה
מזכיר
וילנאי .ה א י ר א פ ו א סיכוי,
ל א היה
המילולי
שבעימות
אולי ת ה י ה ידי ע ל ה ע ל י ו נ ה .מ ו ב ן ,ש א ת כ ל נ י מ ו ק י הייתי צ ר י ך ל ב ס ס ע ל ע ו ב ד ו ת ־
יסוד
הניתנות לבדיקה ולאימות ,ובו־בזמן להעלים
אמיתיות
העלולות
עובדות
ל ה ר ח י ק נ י מן ה מ ט ר ה ,ע ו ב ד ו ת ש ק ש ה ל ב ו ד ק ן ב מ ה י ר ו ת ,שהרי א ת מ ר ב י ת ה ז מ ן
26.10כ ב ר ג ז ל ה ה מ ל ח מ ה .
עד
שאף
בתחילה
המזכיר
לשני
להניא
דברים:
הרצון
א ו ת י מן
את
לעזוב
ת ח ו מ י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ו כ ן ל ג ל ו ת ב ע ז ר ת י א ת עברי .ו א י ל ו אני ב י ק ש ת י ל ש כ נ ע
אותו ,כ י אין לי מ ה ל ע ש ו ת כאן ,ו כ י אהיה ל מ ע מ ס ה ע ל הציבור ,ב ע ו ד ש ב א ר ץ ־
א ו כ ל ל ה ס ת ד ר ב ע ב ו ד ה מ ת א י מ ה לי.
ישראל
הצגתי
א ת ע צ מ י כ ב ח ו ר בן 30ח ס ר כ ל ה ש כ ל ה כ ל ל י ת ,ש ע י ס ו ק ו מ ס ח ר ,
דתי־פולחני ,והתמחיתי ב כ ך ברוב שגותי שלאחר הילדות .ל מ ש ל :ל מ ד ת י לקשור
ציציות
רצועות
בטלית,
לקלוע
בתפילין,
ללולבים,
סלסילות
וכמובן
את
—
ה מ ס ח ר ה ק מ ע ו נ י ש ל ס פ ר י ד ת ו פ ו ל ח ן .א נ י ג ם ח ו ל ה ר י א ו ת זה ש נ י ם ר ב ו ת ,א ף ־ כ י
אין זו ש ח פ ת פ ת ו ח ה — ו א פ ש ר ל ב ד ו ק ע ו ב ד ה זו ב כ ר ס ס ת ש ל א ג ו ד ת ה ב ר י א ו ת
ה י ה ו ד י ת ״אזע״.
ש נ י פ ר ט י ם א ל ה ה ת ב ס ס ו ע ל ע ו ב ד ו ת נ כ ו נ ו ת ,ש כ ן ל א ב י היתד .ח ג ו ת ס פ ר י ם ,
ש ג ם ה ש ט ח ה ד ת י ־ פ ו ל ח נ י היווה ב ה ח ל ק רציני .ואני הייתי עוזר ל ה ו ר י ש נ ה ־ ש נ ה
העונה
בחודש
שנת־הילימודים
)ראשית
החגים
ותקופת
ראש־השגה
שבין
עד
ש מ ח ת ־ ת ו ר ה ( ,ואפילו ע ם ה י ב ח ר י ל מ ר כ ז ה ח ה כ ״ צ ה ת נ י ת י תנאי ,ש ח ו ד ש זה א ק ב ל
כ ד י ל ע ז ו ר להורי ,ש כ ן ח ו ד ש ה ע ו נ ה
חופשה
ואשר לבריאותי — היתה
השנה.
איפשר
א מ ת ב פ ר ט ה כ ר ם ם ת שב״אזע״ .ש כ ן
שלאחר מלחה״ע הראשונה ,בתום הכיבוש הגרמני של
באים להתחסן מפני
היהודית
את קיומם
הכלכלי
שחפת
בכל
בשנים
,1916היו ר ו ב י ל ד י ו י ל נ ה
ו ל ק ב ל ש מ ן ־ ד ג י ם .ו ג ם אני ב י נ י ה ם .
אלא
ש מ א ז ע ב ר ו עשרים ו כ מ ה שנים .ו ס פ ק ,אם היה נ י ת ן כ ע ת ל ה ש י ג א ת ה כ ר ס ס ת
התארגנות
בתנאי
על
וגם
האדמיניסםרציה,
הסובייסית.
וכל־שכן
ש א ל ת ו מ ה א ע ש ה ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ה ש ב ת י ד ב ר ־ א מ ת ,שיש ל י א ח בארץ,
הוא
עובד
בענף
על
הספרים.
זה
בניתי
הסבר
את
עלייתי:
אחי
פעל
ל ה ש י ג ל י א ת ה ס ר ם י פ י ק ס ,ו ה ו א הכין ג ם ל י ע ב ו ד ה ב מ ק צ ו ע .והארץ ש ם ח מ ה ,ו מ כ ל
מה
ש ש מ ע ת י — ק ל ש ם ל ר פ א ר י א ו ת פ ג ו מ ו ת או ח ל ש ו ת .
קסע
פה
את
השיחה,
אותי
והזמין
לפעם
אינני י ו ד ע
נוספת.
האמין
אם
ל י או לא .ג ם אינני י ו ד ע א ם ה ו א יהודי .ח ז ר ת י ה ב י ת ה ,ו ב ק ר ב י ה כ ל נ ס ע ר —
מ ה י ה א ה ל א ה ? ט ו ל ט ל ת י בין ק ו ר ל ח ו ם .ל א הייתי ל ן ב ב י ת — כ י א ם נ ו ס ע
א ל א ח ו ת י הבכירה ,שעדיין ש ה ת ה ב ק י י ט נ ה ב ו ו ל ו ק ו מ פ י ה ה ס מ ו כ ה ל ע י ר .ב ע ר ב י ם
מ ת ח מ ק מן ה ח צ ר ,
הייתי
הפולני,
להסמין
חוזר
שאומנם שנא
להם
פח,
את
אפילו
כדי
ש ל א יראני
הרוסים,
תוך
אבל
בכך מישהו
שנא יותר
שיתוף ־פעולה
ב ש ע ה ש ה ש ו ע ר ישן א ח ר י
עם
שוער־הבית
ממשפחת
א ת היהודים,
אויבי
פולין.
והיה
בבוקר
נכון
הייתי
שמירת־הלילה ,ובני־ביתו כ ב ר יצאו לעבודה
או ל ל י מ ו ד י ם .
לא
הוא
רמז
ה י ת ה ב ר י ר ה — ה ל כ ת י ש ו ב ל ק ו נ ס ו ל י ה .ח ז ר נ ו ע ל כ מ ה פ ר ט י ם ,ואז
לי,
שאיננו
מאמין
כי
אני
חסר־השכלה.
מצורת
הדיבור,
מבניית
ה מ ש פ ט י ם ,מ ע ו ש ר ה ש פ ה ו כ ר נ י כ ר ש א י נ נ י בור .ו ש ו ב הפיתוי ,ש א ד ם כ מ ו נ י י כ ו ל
229
לעלות
מ ע ל ה ־ מ ע ל ה .ואני ,כמובן ,ב ש ל י .ו א ז ע ב ר ל ה צ ע ה :ה ו א י א ש ר ל י ויזת־
מעבר,
א ב ל ב ה י ו ת י ב א ר ץ ע ל י ל ס פ ק ל נ צ י ג ה ס ו ב י י ט י י ד י ע ו ת ע ל ה מ ת ר ח ש שם.
נ ב ה ל ת י ממש .מ צ ד אחד העמיד א ת ה ס כ מ ת י כתנאי ,ומצד שני חששתי
כעת
א ס כ י ם ל כ ך ,א ט ו ל ע ל ע צ מ י ס כ נ ת ־ ח י י ם ,ש כ ן ז ר ו ע ה ה א ר ו כ ה ש ל נקוו״ד
'שאם
ל ה ש י ג נ י אפילו ב ק צ ה ה ע ו ל ם .כ ז ו ה י ת ה אז ה ה ר ג ש ה — זמן ק צ ר א ח ר י
עלולה
שרצחו
ס ו כ נ י ה א ת ט ר ו צ ק י ב מ כ ס י ק ו .ט ע ג ת י שאין ל י מ ו ש ג ב פ ו ל י ט י ק ה ,ואיני
מתמצא
בנעשה
שלא
אתעניין
ב ש ו ם ד ב ר ,ו ה ר י אני ג ם ח ו ל ה .א ד ג ם ה ו א בשלו .ר א י ת י א ת עצמי
לכוד
בארץ,
ואף
אינני
פה
עוסק
ושם
בפוליטיקה,
בוודאי
ב ס מ ט ה ל ל א ־ מ ו צ א .ואז א מ ר ת י ל ו ב ע ר ד ב מ ל י ם ה א ל ה :ב ע צ ם א נ י א ז ר ח
ליטאי ,ו ה ר י כ ל אזרח מ ה ג ר חייב ל ה ת י י צ ב ב ק ו נ ס ו ל י ה ש ל ארצו ,ו ב כ ן כ ד א נ ה ג
בארץ־ישראל.
א ת י י צ ב שם ,ו כ ד א ש מ ו ר ע ל
ה ק ש ר ע ם הקוגסוליה .איגי יודע,
א ם ה א מ י ן או לא ,א ב ל ב ז ה נ ג מ ר ה ה ש י ח ה .ה ו א ל ק ח מ מ נ י א ת הדרכון ,והוויזה
— ב־.23.9.40
ניתנה
אחר
לפגי
ש ה ג ע ת י ארצה,
) מ א ר ס ,(1940
סיפרתי לד״ר
ההתחמקויות
על
סנה,
שלי
אשר
בא לכאן כמחצית
מדרישתו
מזכיר
של
השנה
הקוגסוליה.
ל ד ע ת ו ,היתד .ה ת ח מ ק ו ת זו מ י ו ת ר ת — י כ ו ל ת י ל ה ב ט י ח ב ל ב ש ק ט כ ל מ ה שהוא
רצה.
אבל
את
א נ י שם ל א ה כ ר ת י
האווירה
שנוצרה
שם
את
המצב
אחר עלייתו
ב א ר ץ מ ב ח י ג ה זו ,והוא
עם
רציחתו
טרוצקי.
של
ל א הכיר
הרושם שם
היה ,כ י מ י ש ק ש ו ר א י כ ש ה ו ע ם ה ז ר ו ע ה א ר ו כ ה ש ל ה ג ק ו ו ״ ד — וגם ה ת ח י י ב ו ת
ג ר א ת ה כ ק ש ר — ל א ייגקה אם ״ י ב ג ו ד ״ ב ה .ג ו כ ח ת י ל ד ע ת ב פ ח ד זה ג ם כ ע ב ו ר
שנים ,כ ש ה ג ע ת י א ל ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ד .ב א י ט ל י ה .ב א ח ד ה ק י ב ו צ י ם ש ל נ ו
חמש־שש
ה י ה ח ב ר ה ת נ ו ע ה מ ל ו ב ל י ן .ב ח ו ר גבון ,ש ק ו ל ,מ ס ו ד ר .ע ר ב ע ל י י ת ו גילה ר ק לי,
השליח
אלא
״ ש ל ו ״ מן הארץ ,וביוזמתו ,כ י
שבהיותו קשור לנקוו״ד,
פעמים
אסור
לו
ה א מ י ת י אינו זה הידוע ל כ ו ל נ ו .
שמו
את
לחשוף
עצמו .הוא ה צ ט ד ק א ל ף
ע ל שאינו מ ג ל ה לי מיהו ,ו ה ר י אין כ ל ח ש ש ש מ מ נ י ת צ מ ח ל ו רעה,
א ב ל ה ו א ג ד ר לעצמו ,ש ל א יגלה א ת ה ס ו ד א ל א א ח ר י שיגיע ארצה.
עמדתי
גם
לפגי
המכשול
פגייתי אל שגרירות
פרי.
הגדול,
העיקרי
צרפת במוסקבה
האשרה
—
התורכית
לא
הגיעה.
ב ד ב ר טרגזיט דרד לבנון ל א נשאה
ב מ ב ר ק ש ל ה ל ב י ת י נ א מ ר :״ ב י ק ש נ ו ה ס כ מ ת ה ש ל ביירות .עליגו ל ה מ ת י ן
ל ת ש ו ב ה ״ .שעון החול א ז ל והלד .נ ש א ר ר ק ח ו ד ש ע ד היום ה מ ו ת ר ל נ ו ל ה י כ נ ס
בסוף
ארצה.
טלגרפנו
שני
הדיונים ש ה י ו ל נ ו
לבארלס ,שישלח אוחה
הצעתי,
שניסע
למוסקבה.
למוסקבה
ב־ 28.9ק נ י נ ו
ב ל י ויזה ת ו ר כ י ת .
ב״אינטוריסט״־וילנה
כ ר ט י ס י ־ ר כ ב ת ע ד אודסה' ו כ ר ט י ס י ־ א ו נ י ה ל ק ו ש ט א ,ו ל מ ח ר ת יצאנו
ברכבת
למוסקבה.
לתחנת־הרכבת
ממנה
באו ללוותנו
בני־המשפחה
היתד ,ב ב י ת — וזה כדי ל מ נ ו ע
הרכבת,
ב ל ב ד חוץ מ א מ א ז״ל .ה פ ר י ד ה
אפשרות,
שבכיה
ה מ ר יפרוץ
בתחנת־
כפי שפרץ ב ב י ת — כאילו ניבא ל ה ל ב ה שאנו נפרדים לעולמים —
ו י ע ו ר ר ח ש ד ו ת בעיני ג ו ר מ י ם בולשים ,ש ש ר צ ו ב כ ל מ ק ו ם ציבורי .גם מן ה ח ב ר י ם
המעטים
זה
230
החבר
שידעו גפרדגו ב ב י ת .ג ר ג ש ת ב מ י ו ח ד היתד .פ ר י ד ת י מ א ב ר ה ם פינצ׳וק,
הבלתי־גשכח,
שבגלל
נסיבות
משפחתיות,
ובעיקר
מצב
הוריו,
לא
היה
לצאת
יכול
ומסר
להכשרה,
את
לפחות
השנים
שש
הסניף
הרוח החיה של
האחרונות
שלפני
התנועתי
בוילנה.
עלייתי
ל ע נ י י ן הציוני ,מ ל ב ד ה י ו ת ו
בקשתו
ה א ח ר ו נ ה ל א נ מ ח ק ה מ ן ה ז כ ר ו ן ב מ ש ך 47ה ש נ י ם ש ע ב ר ו מ א ז :ל פ ע ו ל
א י כ ש ה ו ל מ ע ן עלייתו .א ב ל ב כ ל מ ח צ י ת ה ש נ ה מ י ו ם ע ל י י ת י ו ע ד פ ל י ש ת ה נ א צ י ם
ל ו י ל נ ה ל א היתה כ ל א פ ש ר ו ת כ ז א ת .
התמקמנו במלון ״סאבוי״ .שילמנו מראש בדולרים ב ע ד שלושה
במוסקבה
ימים — הזמן המירבי ,ש ה ו ר ש ה מ י ש ה ו ל ש ה ו ת ב ע י ר ה ב י ר ה ב ל א שהיה ב ת פ ק י ד .
ל א היתה פ ה ק ו נ ס ו ל י ה ,ו ב ע נ י י נ י ה
לתורכיה
ט י פ ל ה זו ש ל יוון .פ ע מ י י ם ביום
היינו נ ו ס ע י ם ל ש ם ,כדי ל ו ו ד א ב ס ו ף כ ל ה ה מ ת נ ה ,שהוויזה ל א הגיעה .מ ש ע ב ר ו
הימים,
שלושה
ביקשנו
ה״אינסוריסט״,
מנציג
בדבר
שיפנה
זכותנו
הארכת
ל ש ה י י ה ש ל שלושה ימים נ ו ס פ י ם .ה ה א ר כ ה נ י ת נ ה ,א ב ל כ ב ר נ ו ס פ ה ל ו ג ם ד א ג ת
כ ס פ י ם .היה עלינו ל ש ל ם א ת ד מ י ה מ ל ו ן ה י ו ק ר ת י ו ה ת ז ו נ ה .א ו מ נ ם כ ב ר ה ס ת פ ק ו
סובייםי,
בכסף
צהריים
חלב
אבל
גם
היה
זה
מעט
לנו
הסתפקנו
מאוד.
בארוחת־
אפוא
א ח ת ל ש נ י נ ו ש ה ז מ נ ו ל ח ד ר .ל י ת ר ה א ר ו ח ו ת קגיגו ל ח ם ו פ י ר ו ת ו מ ו צ ר י
נעזרנו
ש ל א היו יקרים ,ו ג ם
במאכלים,
קצת
אותנו
ש א מ א ציידה
בהם
גם כצידה לדרך וגם כדי להביאם א ר צ ה לאחי.
א ב ל ג ם מ ש ל ו ש ת הימים ה א ל ה ל א נ ו ש ע נ ו ,ו ב י ק ש נ ו א ר כ ה נ ו ס פ ת ,ו א ח ר י ־ כ ן
ארכה שלישית .בפעם השלישית כ ב ר נ ת ק ל נ ו ב מ ב ם מוזר מצד נציג ״אינסוריסט״.
היה
ב ר ו ר לנו ,שזו ת ה י ה ה פ ע ם ה א ח ר ו נ ה ,ו ע ל י נ ו ל ע ז ו ב א ת ע י ר ה ב י ר ה ל פ נ י
ת ו ם ש ל ו ש ת הימים האחרונים .כ ש ה ג ע נ ו ל מ ש ר ד ,כדי ל ה ח ת י ם א ת שני ה כ ר ט י ס י ם
שקנינו
לאודסה
בוילנה,
יעץ
לנו
פקיד
שלא
ה״אינטוריסם״
ברכבת,
לנסוע
פן נ א ח ר א ת ה פ ל ג ת האונ׳־ה א ו ד ס ה ־ ק ו ש ם א .ו נ י ס ה ל פ ת ו ת נ ו בנימוק ,ש ה ה פ ר ש
ב מ ח י ר ה כ ר ט י ס י ם אינו גבוה .א נ ח נ ו ה ע ד פ נ ו ,כ מ ו ב ן ,א ת ה ר כ ב ת ב ת ק ו ו ה ש א כ ן נ א ח ר
א ת ה ה פ ל ג ה ,שכן מ י יודע א ם ת ג י ע ב י נ ת י י ם הוויזה ה ת ו ר כ י ת .מובן ,ש ה ב ר ק ג ו
ו ב י ק ש נ ו ש י ש ל ח א ת הוויזה ל א ו ד ס ה .
לבארלס,
ל פ נ י מ ב ר ק אחרון ז ה מ מ ו ס ק ב ה ש י ג ר ת י א ל ב א ר ל ס ב ת ו ך א ח ד ־ ע ש ר ה י מ י ם
ש ל ש ה ו ת נ ו ש ם כ מ ה מ ב ר ק י ם .כ מ ו כן ה ב ר י ק ו אליו מ ן הבית .בין ה י ת ר ה ו ד י ע
ל ו אבא ,כ י שילם ב ע ד ויזה י פ א נ י ת ו ש א ל ,א ם י ו כ ל ב א ר ל ס ל ע ז ו ר ,א ם גגיע
ה ת ש ו ב ה ב א ה ל מ ו ס ק ב ה ב־.8.10
ליפאן.
טתב:
הוא
אי־אפשר לעזור
״לצערי
ל נ ס י ע ה מיפאן ,אזיז פ ה כ ל ה א פ ש ר י ״ .ת ו ך ה ז מ ן ה ב ר ק ת י ג ם ארצה ,א ל מ ש ה ק ו ל
ואל א ח י ב ת ל ־ א ב י ב .וגם ה ם ל א נ ת נ ו ל ו מ נ ו ח ,ו כ ך גהגו גם בוילנה.
ה ע ד ר ת ו צ א ו ת ל מ א מ צ י ב א ר ל ס ב ה ש ג ת א ש ר ו ת ־ מ ע ב ר לזוג א ח ד ב ל ב ד ,ו ש ל
לא־פליטים ,העלו השערות שונות ,כגון :ה ו א אינו מודע לסכנה המיידית האורבת
כל
עוד ל א
נדרוך
לגורליות
הפתרון
בשביל
לנו,
המאמצים
והאמצעים
היתה
אחת:
יש
על
כלל־העלייה,
שהוא
להמשיך
אדמה
שבחוץ
מפעיל
במברקים
לברית־המועצות;
ובעיקר
איגם
החלוצית,
מספיקים
ובתביעות
או
אין
מליטא
איגם
ובדרבון
בכל
הוא
מודע
הסובייטית:
יעילים.
המסקנה
דרך
אפשרית,
ו מ כ ל צ ד — הן שלנו ,הן ש ל ה ת נ ו ע ה ב ל י ט א ו ב א ר ץ ,הן ש ל ה ב י ת — ג ם ־ כן
ב ו י ל נ ה ו ב ת ל ־ א ב י ב .ה ס י ב ה ל מ ס ק נ ה זו היתד• :ה ת ק פ י ם ת כ ו פ י ם ,מ ר ו כ ז י ם ו מ ת מ י ד י ם ,
ימחישו
לו
השגרתיות.
א ת הרצינות
יוצאת־הדופן,
אומנם ״הפצצה״ צפופה
ויביאו
אותו
לחרוג
משיסות
הפעולה
כזאת סיכנה אותנו במוסקבה ובכל מקום
231
א ח ר ,שגגיע אליו ב ת ח ו מ י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ו א ו ל י מ ע מ י ד ה ג ם א ו ת ו ב מ צ ב ל א ־
ג ע י ם או ק ש ה ,או אף י ו ת ר מזה .א ב ל ע ל כ ף ־ ה מ א ז נ י י ם היה גורלם ש ל מ א ו ת
ו א ו ל י ש ל א ל פ י חלוצים ,ו כ מ ו ב ן ג ם ג ו ר ל ג ו ש ל ג ו — ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל א ו ח ל י ל ה
ח ז ר ה ,ואז ,מ י יודע ל א ן ?
עלי
לכל
לציין,
ספק,
שגימוק
שהוא
כפי
הסיכון
נראה
בשביל
אז
כנ״ל.
חייגו
בצל
של
הפרטים
המשמעותיים .ה ס כ ג ה אז היתד .א פ ו א ב צ פ י פ ו ת ה י ח ס י ת ש ל ה ו פ ע ת ש ם
בולט,
ובוודאי ש ל
במוחו
חיובי
לו
בין שיקוליו ש ל
הבולש
כמו
אחרי
״מזיא״,
כל
שירותו
המחשב,
המסוגל
לא־שכיח
החושד
של מי שגתקל בו אי־פעם .אך מ ו ל
את
היה
ומרחף
להציג בן־רגע
שם
לפני הפקיד
שגיגו
לא
לא
פשטני
מעל
פרטי עברו של
להדליק
העלול
החשוד,
גורה
אדומה
א פ ש ר ו ת כ ז ו ה י ה ודאי ג ם ה י ב ט
״אויבי
ש ש ם זד.
המשטר״,
אומר
איגו
מ א ו מ ה — ה ו א עשוי גם ל ה ג י ח ,כ י ל א ייתכן ,ש ״ א ו י ב ״ כזד .י ח ש ו ף ע צ מ ו
מ ה ש ל א היה מ ו ט ל
בלי־הרף.
ב ס פ ק ה ו א ג ו ר ל י ו ת ה ע ל י י ה של הפליטים .ש כ ן
א ם ג ם ל ל א ־ פ ל י ט אין מ ע ב ר ,כ י צ ד י י פ ר ץ ה מ ח ס ו ם ל פ ג י ״ ח ם ר י ־ ה מ ו ל ד ת ״ ?
מעורפל
מצב
כזה כשלעצמו
גורם
התלבטויות קשות,
בדרד־כלל
מטלטל
א ת ה נ ת ו ן ב ג ס י ב ו ת כ א ל ה ב מ ע ר ב ו ל ת ש ל א פ ש ר ו י ו ת ,ו ל פ ס י ח ה על ס ע י פ י ם שוגים.
סכנה לא פחותה מן הראשונה .ומשום
וזוהי
ש כ ב ר ע ל י נ ו על ה ד ר ר הזו ,ש ל
ל ח ץ גלוי ומתמיד ,ל א ה י ת ה ב ר י ר ה א ל א ל ה מ ש י ד ב ה ע ד ה ס ו ף — ל פ י ה נ ו ס ח ה
ש ל א ס ת ר המלכד .״ ו כ א ש ר א ב ד ת י א ב ד ת י ״ .
והמציאות
ובכן
אחר־כר הוכיחה א ת צ ד ק ת ה של המסקנה.
יצאנו ב ר כ ב ת ביום ת ש ע ה
ב א ו ק ט ו ב ר לאודסה .אך לפני־כן הברקנו
ה ב י ת ה ,ו ב י ק ש נ ו ל ש ל ו ח ל נ ו מ ל ג ר א פ י ת 300ר ו ב ל י ם ד ר ד ה ב נ ק ה מ מ ל כ ת י ב א ו ד ס ה —
על־כל־צרה־שלא־תבוא.
כיצד
ע ב ר ו עלינו א ח ד ־ ע ש ר ה י מ י ם
במוסקבה?
ר ו ב ה ש ע ו ת של ש ה ו ת נ ו מ ח ו ץ ל מ ל ו ן — ב נ ס י ע ו ת פ ע מ י י ם ביום א ל ה ק ו נ ס ו ל י ה
ש ל יוון ובהמתנד .עד ק ב ל ת ת ש ו ב ה .ח ל ק ג ד ו ל ש ל י ת ר הזמן ב י ל י נ ו ב מ כ י ר ת
חפצים ,כדי ש נ ו כ ל ל ש ל ם ל ב י ת ־ ה מ ל ו ן א ת ה ח ו ב ש צ מ ח ב ע ד האכסון ו ה א ר ו ח ו ת
ה מ ו ע ט ו ת ,שכן בימים ה א ח ר ו נ ו ם ו י ת ר נ ו ג ם ע ל א ר ו ח ו ת ־ ה צ ה ר י י ם ש ל המלון.
כיצד
ואופי,
כמעט כל מה שהביאו לשם.
מקום,
אולי
מכרנו
במוסקבה?
—
בחנויות
א ף ־ כ י מ ע ט י ם היו
המציעים
מ ל פ נ י שנים ר ב ו ת ,א ד ד ו מ ה
מיוחדות
ת מ י ד היו
למכירה
שלרוב
—
לקניית
חנויות
חפצים
מכל
סוג
אלה מלאות עד אפס
בדרד־כלל
בגדים
משומשים,
— מ ח ב י ל ו ת שהגיעו מחו״ל .ר ו ב
ה ג ו כ ח י ם היו צ ו פ י ם ־ ס ת ם .א ד היו ג ם כ א ל ה ש א ר ב ו ל ר ג ע מ ת א י ם ,כ א ש ר יוכלו
ל פ ת ו ת א ת המוכר ,כי י מ כ ו ר א ת ה ח פ ץ ש ל ו ל ה ם ו ל א ל פ ק י ד החנות .ע ל ־ כ ל ־ פ נ י ם
ע ד ש ה ג י ע ת ו ר נ ו ע ב ר זמן ר ב .
מה
ארבעה
היה
אנו מ כ ר נ ו ? — ח ו ל צ ו ת ח ד ש ו ת ,א ו ל ר ב ע ל כ מ ה להבים ,עיפרון ש ל
צ ב ע י ם וכיוצא ב א ל ה ח פ צ י ם נ ד י ר י ם א פ י ל ו ב נ ו ף
המוסקבאי .ל א פ ע ם
מ י ש ה ו מן ה ק ה ל מ ו ש ר בשרוולי ,ו מ צ י ע ל מ כ ו ר לו• א ד הפחד ,ש מ א זהו
איש מ ס ו כ ן ל נ ו סיכל מ ר א ש ע ס ק ה כ ד א י ת ,מ ה ־ ג ם ש ח ז ו ת ל ב ו ש נ ו העיד שאיננו
232
ת ו ש ב י ה מ ד י נ ה .ה ת ב ל ט נ ו ב ב ג ד י ם ש נ ר א ו חדשים ל ע ו מ ת ה א ח ר י ם ,ב צ ב ע י ם ה ת ו א מ י ם
בין כ ל ח ל ק י ה ל ב ו ש וכד׳.
פעם
אך
כבלשית.
אחת
עסקה
עשיתי
ע ם אשה,
שנראתה
תמימה,
לי
שלא
ודאי
כ א ש ר נ ו כ ח ת י ל ד ע ת ,שאין איש ש ם ל ב א ל י נ ו י צ א ת י ע י מ ה החוצה,
ו ם ר נ ו ל כ נ י ס ה ר ח ב ה ש ל ח צ ר גדולה .כ ב ר היה ערב ,ו ה ק ו ר ה מ ו ס ק ב א י נ ת ן א ת
אותותיו.
ה״דג
נושא ה ע ס ק ה — עניבה .אומנם מאז הצםרפתי ל ת נ ו ע ה ל א ע נ ב ת י א ת
המלוח״,
המיסה
שהיה
גם
אמא
כמעס סמל
כי
עניבה,
לזעיר־בורגנות.
״מה
איכפת
אבל
לא
לך?״.
בעת
היה
המזוודות
אריזת
הכרח
כזה
ברגע
ל ה ת ג ג ד .ה ר י ג ם ח ל י פ ה ל ק ח ת י ,א ף ־ כ י י ד ע ת י כ י בארץ ,ו כ ל ־ ש כ ן ב ק ב ו צ ה ,ל א
בה .והנה דווקא העניבה הביאה תועלת־מה.
אשתמש
למה
שחקן
ל ה ל א ש ה ה ע נ י ב ה ה ג ב ר י ת ? — ה י ת ה זו יהודיה ,א ש ת ו ש ל
תיאטרון .א ב ל ל ת י א ט ר ו ן ל א היו ב ג ד י ם ל מ ש ח ק .על כ ל ש ח ק ן ה י ה ל ה ב י א א י ת ו
את
הנחוץ לו להצגה .אך הכיס שלהם לא
כל הלבוש
קניית עניבה.
איפשר
נקבתי
א פ ו א מ ח י ר פ ח ו ת בהרבה מאשר תכננתי ,ואינני זוכר על כ מ ה רובלים
דובר.
היא
היא
אולם
כ מ ח צ י ת מבוקשי.
הציעה
היה
פתאום
נדמה
שלא
לי,
ע ו מ ד ת ע ל ה מ י ק ח כי א ם אני .א ו מ נ ם אני־הוא ,ש ה ו ר ד ת י ב ל י ה פ ס ק מ ן ה מ ח י ר
שביקשתי,
נימוקי
ואילו
מצב
היא
קשה,
הוסיפה
מצוקה
רק
כלכלית,
נימוקים ,מ ד ו ע
וכוי.
עוני
עלי
בסוף,
לוותר
אולי
—
לה
אחרי
בעיקר
שעה
חצי
ש ל ע מ י ד ה ב ק ו ר ה מ ו ס ק ב א י הסתווי ,ו י ת ר ת י לה .היא היתד! מ ר ו צ ה ,ו א נ י ח ז ר ת י
ל מ ל ו ן מ ד ו כ א ,ע ל ש ל א היה ב י כ ו ל ת י ל ת ת ל ה ב מ ת נ ה א ת ה א ו צ ר ה ג ד ו ל ה ז ה
יחד עם האיחולים
ל ב ע ל ה ולה ,ש מ ס ר ת י ע ם הפרידה.
מ ו ז ר ל כ א ו ר ה ,ש ל א נ י צ ל נ ו ש ה ו ת א ר ו כ ה זו כדי ל ב ק ר ב ת י א ט ר ו ן ,במוזיאונים,
ב ג ל ר י ו ת ה מ פ ו ר ס מ ו ת ,ב א ו ל מ י ק ו ג צ ר ם י ם וכד׳ .ג ם ל א י ר ד נ ו כ מ ע ט ב ע ר ב י ם ל א ו ל ם
הכללי
ה ג ד ו ל ש ל ה מ ל ו ן א ף כשהיו ש ם מופעים .הייגו ש ם ר ק ב ע ר ב ה ר א ש ו ן
שלנו
ב מ ל ו ן ,ו נ ב ח נ ו ב ה ו פ ע ת ל ה ק ה צוענית .ל א י ר ד נ ו ע ו ד — ר צ י נ ו ל ה י ר א ו ת
עד
שאפשר
כמה
ש ה ר י מ ו ס ק ב ה ,כ ע י ר של
פחות,
זרות
נציגויות
ר ב ו ת ושל
תנועה מ ת מ ד ת )תיירות־פנים־וחוץ( ,שרצה שוטרי־חרש סובייטיים ,וסביר להניח,
ב א ו מ ק ר ב ה פ ל י ט י ם ה ר ב י ם שהיו פ ה .והרי ה י ש י ב ה
שאלה
)אומנם
באולם גם
חייבה
חובה לא־כתובה( להיענות מפעם לפעם להצעות המלצרים המסתובבים
בין ה ש ו ל ח נ ו ת ,ו ל ה ז מ י ן מ ש ה ו .
א פ י ל ו ל ס י ו ר ר צ י נ י ב ע י ר ל א הגענו ,ו ה ס פ ק נ ו ל ב ק ר ר ק ב מ ק ו מ ו ת ה מ פ ו ר ס מ י ם
מן
העידן
התערוכה
המהפכני:
הכיכר
האדומה,
המוזוליאום
של
לנין
אך
וכיו״ב.
על
ה ח ק ל א י ת ה א ד י ר ה ש ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל א ו י ת ר נ ו .זו ל א היתד ,מ י ב צ ע
של
כך
לה
מוגיטין
שבועות,
וכך
בכל
כי
העולם.
היא הרשימה
החקלאיות
בעושר
וברמתן
הגדול
הגבוהה,
של
היבולים
כמוסבר.
לענפיהם
הרבים,
בגיוון
והנקיון
ב ל מ ו ל ע י נ י י ם .ע ד היום נ ש א ר ה ב ר ש מ י ע ר י מ ה א ד י ר ה ש ל ת פ ו ז י ם ע ל
רצפת
המכוגות
אם
תערוכה
מתמדת,
שהיתה
פתוחה
שנים,
ויצאו
והארגון
והסדר
הביתן של א ח ת הרפובליקות הדרומיות שבאסיה ,בעוד שאפילו בחנויות
ש ל עיר ה ב י ר ה ל א ר א י נ ו תפוזים.
233
ד י ב ר נ ו ב י נ י נ ו ע ל כד ,ש ב ת ע ר ו כ ה ז א ת א כ ן יש ת ו א ם מ ל א ו א י ו ר מ צ ו י ן ל פ ס ו ק
ה ש ג ו ר ב פ י א ז ר ח י ם ר ב י ם וחיילים ש ב א י ם ב מ ג ע ע ם א נ ש י ח ו ץ :״ א צ ל נ ו יש ה כ ל ״ .
א ך ב ו בזמן ,כ ש מ ז ד מ נ י ם א ל ה ל א ר ץ שמחוץ ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ה ם ח ו ט פ י ם מ כ ל
ה ב א ליד ,ש כ ן ב מ צ י א ו ת ה מ ח ס ו ר ש ו ר ר ב ר ח ב י ה מ ד י נ ה ,ו ב ע י ק ר ב צ ו ר כ י ה פ ר ט .
מ צ ב ז ה ת ו א ם ג ם א ת איומיה ש ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,ש ת פ ס י ק א ת מ ש ל ו ח י ה ת ב ו א ו ת
ו ה מ כ ו נ ו ת ה ח ק ל א י ו ת ה מ ו ד ר נ י ו ת ,מ פ נ י ש ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת איגה ע ו מ ד ת ב ה ת ח י י ב ו י ו ת
הכספיות.
המיטב
מ ח ס ו ר זה קטן ב ה ר ב ה בעיר הבירה ,שהיא חלון־הראווה המפגין א ת
ו א ת הגיוון ה מ י ר ב י ל כ ל ב א י עולם .ל מ ש ל ,ב ח ו ד ש ס ת ו ו י ו ק ר זה היו
עגבים ,ובמחיר של
במוסקבה
קרובי־משפחה
למוסקבה
לא
פ י ר ו ת מ ק ו מ י י ם רגילים.
ר ח ו ק י ם ש ב י ק ר נ ו )ואזכיר א ו ת ם ל ה ל ן (
על
כששוחחגו
א מ ר ו לגו ,ש ז ה אופייגי
ב ל ב ד ,״ א פ י ל ו ב א ו ד ס ה ,שגם א ל י ה מ ג י ע י ם א ג ש י ח ו ״ ל
תמצאו
זה
עם
א ת כ ל זה .ו ב כ ל ה מ ד י נ ה אין ר ו א י ם מ צ ר כ י ם
בגלל הנמל,
רבים מאוד
אפילו
ב ח ל ו ם ,כ י א ל ה א י ג ם ידועים כ ל ל .א ב ל ג ם פה ,א ם ה ר א ו ב ח נ ו ת מ ו צ ר י ם מ ס ו י מ י ם —
ב ג ד י ם מ י ו ח ד י ם ,ס ו ג י מזון ר ב י ם ,מ כ ו נ ו ת ח ש מ ל י ו ת ו ע ו ד — ה ם ר ק ב ה י ש ג ־ י ד ם
של דיפלומטים ותיירים ובשביל אגשי־סגולה ,שבכוחם ל ש ל ם א ת המחירים שהם
ב ש ב י ל המוגי האזרחים״ .א ת האישור לכך אכן ראיגו באודסה ועוד
פנטאסטיים
יותר קודם־לכן בוילנה ובכל מזרח־פולין ,כשהחיילים הסובייטיים פשטו כארבה
ע ל כ ל ש ה י ה ב ח נ ו י ו ת ,ו ב ר ו ב ה ח נ ו י ו ת נ ש א ר ו ת ו ך זמן ק צ ר א צ מ ב ו ת ר י ק ו ת .
ועוד
אחת
סיבה
היתה
במלון
להסתגרותנו
העייפות
—
ובצידה
הפיזית,
ה ח ש ש ו ת ה כ ב ד י ם מ ח מ ת ה ע ד ר ת ז ו ז ה בעניין ה ס ר ג ז י ס ה ת ו ר כ י ו ה ח ש י ב ה ה מ ת מ ד ת ,
ש מ א י ס ת י י ם י ר ח ־ ה ד ב ש ש ל נ ו ל א בארץ ,כי א ם א י ־ ש ם ב צ פ ו נ ה ש ל ר ו ס י ה —
א ף ־ כ י ל א ד י ב ר ג ו ע ל זה כ ל ל .יש ל צ ר ף ג ם א ת ח ס ר ו ן הכיס .א ו מ נ ם א ב א ש א ל
ע ל מ צ ב נ ו ה כ ס פ י ,א ך ס י ר ב נ ו ל ב ק ש סיוע ל ה ו צ א ו ת
במברקו
שהבית
שם
נשאר
מכל
באווירה
הבחינות.
של
והרי
ערפל
אנחנו
פוליטי
יכולנו
של
במוסקבה ,בעוד
סימגי־שאלה
חפצים
למכור
לגבי
שונים
מה
שצפוי
שברשותנו,
גם
מן ה מ ת נ ו ת ש ק י ב ל נ ו ל מ כ ב י ר .
זהירותנו ל א מנעה מאתנו להכיר מקרוב משפחה מוסקבאית ,ודרכה יכולנו
להציץ
מצבו
קצת
במציאות הסובייטית.
ב ק ו ב נ ה היה ל י דודן ,ו ל ו ד ו ד ה
הכספי איפשר לו ל צ א ת לטיולי־קיץ בעולם .ובהיותו ק ר ו ב להגות פרו־
סובייטית,
היה מ פ ע ם ל פ ע ם מ ב ק ר ג ם א צ ל דודתו ,מ ה ־ ג ם ש ה י ח ס י ם ה פ ו ל י ט י י ם
בין ל י ט א ה ע צ מ א י ת ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת א י פ ש ר ו זאת .א ש ה זו היתד,
וכמה,
רוקחת
הסתכמה
על
והארוחה
הלחם
לה
בגמלאות ,וכל
שנים
גמלתה אחר
רבות
של
ב ת שישים
עבודה
במקצועה
ב־ 90רובלים לחודש — במושגים שלנו סכום אפסי .ואכן פעם אחת,
כשביקרנו
שלה.
במוסקבה.
בביתה
בשעה
השולחן
היחיד,
היתד,
ריבה
מוקדמת
הקטן,
שלפני־הצהריים,
בחדרה
מורכבת מלחם ותה
מעשה־ ידיה מגרגרי־ בר
היה
פרוס
ב ל א סוכר.
שצמחו
ראיגו
עיתון
במקום
במוסקבה
ארוחת־הבוקר
את
ישן
זה
לרוב.
היתה
מפה,
במקום
מורחת
מאחיינה
על
הבאנו
ב מ ת ג ה ס ו ו ד ר מ צ מ ר ט ו ב ו ג ם נ ק נ י ק גדול .היא ג ר ה ב ח ד ר א ח ד של ד י ר ה
ב ת א ר ב ע ה ח ד ר י ם ,שהיתר ,ל פ נ י ש נ י ם שלה .ב ש ג י ח ד ר י ם א ח ר י ם ג ר ו ש ת י א ח י י נ י ו ת
ש ל ה :א ח ת רווקה ,ו ה ש נ י י ה א ל מ נ ה ,ש ב ע ל ה היה קצין גרוזיני ל א ־ י ה ו ד י א ש ר נ פ ל
במלחמת־האזרחים,
234
והודות לזה עבדה כפקידה במפעל
ה מ כ ו ג י ו ת הגדול ״זיס״
של מוסקבה .בחדר
חדר־השירותים.
לא־יהודי.
נ ו ס ף ג ר זוג מ ב ו ג ר
היה
המטבח
מ ש ו ת ף ,וכן
ב ר א ש י ת ט ל פ נ ת י אל ה ד ו ד ה מן המלון ,והיא ב א ה א ל י נ ו ת ו ך ח צ י שעה .א ב ל
ש ה ת ה איתנו שעה קלה ,וסירבה ל ק ח ת איתה א ת המתנות .גם ביקשה ש ל א ניפגש
במלון — מ ו ט ב בביתה .ל א שאלנו לסיבות .הדבר היה מובן — מסוכן
עוד
לאזרח
ל ב ק ר ס ת ם ב מ ל ו ן ש ל תיירים ,ו כ ל ־ ש כ ן ל ה ו צ י א מ ש ם מ ש ה ו ב ו ל ט .מ א ז
ביקרנו
שמחה
כמה
מאוד,
פעמים.
הראשוגה פגשגו גם
בפעם
אחייניותיה.
את
היא
ש א נ ח נ ו ע ו ל י ם ארצה .מ פ י ה ל א ש מ ע נ ו א ת ה פ ז מ ו ן ״ א צ ל נ ו יש הכול״.
ל ה י פ ך ,היא ד י ב ר ה ע ל מ ח ס ו ר ב ס ו כ ר ״ מ פ נ י ש ק ר ו נ ו ת ש ל ס ו כ ר א נ ח נ ו ש ו ל ח י ם
ה נ א צ י ת ״ .ו ע ל י ל ה ס ב י ר :ה ס כ ם ה י ט ל ר — ס ט ל י ן ה י ה אז ב ש י א ת ו ק פ ו .
לגרמניה
בעיתוני
ברית־המועצות ל א פורסם שום דבר ,ואף ל א ברמז ,נגד גרמניה ובגנות
הנאציזם.
ד ב ר זה ג א ס ר ב א י ס ו ר ת ק י ף ג ם ע ל ה ע י ת ו נ ו ת ה י ה ו ד י ת ב ל י ט א .ש ת י
ה א ח י י נ י ו ת ש ת ק ו .א ך ב ע ת ה ב י ק ו ר השגי כ ב ר ה ס ת י י ג ה ה ד ו ד ה מ ע ל י י ת נ ו ארצה,
וניסתה
מובן
יחד עמהן לשכנע ,שכדאי לנו להישאר
לנו.
הקודמת
בפעם
בה
התלקח
חום
ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ו ג ם זה היה
בבני־משפחתה,
האמון
והרגשות
ה ש כ י ח ו א ת ח ו ק י הזהירות .מ ש ה ל כ נ ו מ ה ן ש ו כ נ ע ה ,כ נ ר א ה ,ש א ס ו ר ל ד ב ר ג ל ו י ו ת
זרים ,ג ם א ם ה ם ק ר ו ב י ־ מ ש פ ח ה ,שכן מ י יודע א ם
בפני
במסגרת
מזמן
״קומאנדירובקה״
מלבוב
עשתה
)נסיעה
)— ל מ ב ר ג ,ה ע י ר
בתפקיד ,שאלה
בתפקיד(,
הראשית של
ואכן
הרווקה
גליציה
הנסיעה
שלנו אינה
שבהן,
לא
המזרחית
אותנו בראשית ההיכרות ,אחרי
שחזרה
ששם
הפולנית
ש ש מ ע ה כי א נ ו ב א י ם
מוילנה — האם באנו ב״קומאנדירובקה״(.
ל פ נ י י צ י א ת נ ו ל א ו ד ס ה הן ע ר כ ו ל נ ו ע ר ב פ ר י ד ה ב ה ש ת ת פ ו ת כ ל ש ו כ נ י הדירה.
היה
הכיבוד
דל
מאוד:
קצת
עוגיות
עלובות
לפי
והמושגים
דמת־החיים
של
פולין ו ל י ט א ,כ נ ר א ה ,קגויות .ת ה ו ר י ב ה ש ר א י ג ו א ו ת ם ב א ר ו ח ת ־ ה ב ו ק ר .ה ס י ג ר י ו ת
ב ה ן היו מ ן ה ט ו ב ו ת ש ל ב ד י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ו ב כ ל ־ ז א ת ה ע ד י פ ו ה מ ע ש נ י ם
שכובדתי
א ת אלה ,ש א נ י כ י ב ד ת י א ו ת ם בהן .ה ד ו ד ה ה ר א ת ה ל כ ו ל ם א ת ה ס ו ו ד ר ש ק י ב ל ה ,
והכל גם טעמו מן הנקניק שהבאנו לה .הדודה שיבחה א ת המתנות ,ועל הנקניק
הוסיפה
נקניק
ב ש מ ח ה ,ש כ ב ר ש נ י ם ״ ל א ט ע מ ה גקגיק יהודי״ .י כ ו ל ת י ל ה י ש ב ע ש ג ם
ל א ־ י ה ו ד י ל א ל ק ח ה ל פ י ה זה שנים ,א ף ־ כ י ב ח ל ו נ ו ת ־ ה ר א ו ו ה היו ת ל ו י י ם
נ ק נ י ק י ם מ ר ש י מ י ם מ ס ו ג י ם ר ב י ם .ו א ש ר ל ס ו ו ד ר היינו ב ט ו ח י ם ,ש ל א ת ל ב ש א ו ת ו —
ת מ כ ו ר אותו ,ו ת ק ל ב ע ז ר ת ו א ת החיים ש נ ה ש ל מ ה .
יחד ע ם זה ה ת ב ש מ ו כולם באמרה ״אצלנו יש הכל״ ,א מ ר ה ש כ ב ר הספיקה
לחולל
באי
במזרח־פולין
ובליטא
גלי תיאורים
מבדחים
נוכח
בולמוס
ברית־המועצות ,אשר קנו כמעט ב ל א כ ל פסילה מ ה שראו
שעונים
הקניות
של
עיניהם :גם
מ ק ו ל ק ל י ם ,ג ם מ ו צ ר י ם מ כ ו ס י ־ א ב ק ,ש כ ב ר ל פ נ י ש נ י ם ר ב ו ת יצאו מ ן
ה א ו פ נ ה וכד׳.
על
ואגב
המחסור במצרכים ראשונים במעלה ,הגיעה אלינו בוילנה גם הלצה
סיבת
:1939
ה מ ל ח מ ה בין ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל פ י נ ל נ ד ש פ ר צ ה
בסוף
נובמבר
ה ת פ ש ט ה ש מ ו ע ה ,כ י ב א ח ת ה צ ר כ נ י ו ת ש ל ל נ י נ ג ר ד י מ כ ר ו ס ו כ ר .ו נ ו צ ר ת ו ר כזה,
שעבר את הגבול עם פינלנד.
235
ה נ ס י ע ה ל א ו ד ס ה א ר כ ה כיומיים .ה ג ע נ ו ב־ ,10.10א ו ל י ל פ נ ו ת ע ר ב .מ ן ה ד ר ך
ל א נשארו לי זכרונות ,ורק שני רשמים נ ח ר ת ו :
(1
ל א ב מ ע ט ת ח נ ו ת ר צ י ם ילדים א ל פ ת ח י ה ק ר ו נ ו ת ,ב י ד י ה ם נ י י ר מ ג ו ל ג ל
בצורת
— פיסת
ובו
חרוט,
מהם.
ת פ ו ח י ־ עץ ,ו כ מ ע ט אין ק ו נ י ם
נייר
החרוט
ע י ת ו ן או ד ף ב ש ו ר ו ת ,כ ת ו ב כ ת י ב ה י ל ד ו ת י ת ,א ו ת י ו ת ג ד ו ל ו ת ב ו ל ט ו ת — ת ל ו ש
ממחברת.
הרושם השני — ה״קיפיאטוק״ .בתחגות ,ו ב ע י ק ר הגדולות,
(2
לפחות
נעצרת
למספר
ד ק ו ת ,פורצים
החוצה.
הנוסעים
בידיהם
כשהרכבת
שרובם
כלים,
ב ק ב ו ק י ם פ ש ו ט י ם או כדים ,ו כ ו ל ם ר צ י ם ל ע ב ר ד ו ד מ י ם ר ו ת ח י ם ,ה ע ו מ ד ב מ ק ו ם
פתוח לכול .ממלאים א ת הכלים במי־שתייה מהבילים ,ורצים בחזרה אל הקרונות.
ח י נ ם זה ,ע מ מ י פ ש ו ט ו ט ו ב יש בו ה ק ל ה מ ש מ ע ו ת י ת
סידור
ב נ ס י ע ו ת ארוכות.
כ א ש ר אין ק ר ו ן ־ מ ם ע ד ה ,או כשאין בידי ה ה מ ו נ י ם ה י כ ו ל ת ל ה ש ת מ ש בשירותיו.
כ ש ה ג ע נ ו א ל מ ל ו ן ״לונדון״ ב א ו ד ס ה ,ח ז ר מ פ ח ־ ה נ פ ש — ה א ש ר ה ל א היתה.
א ת ה ד ר כ ו ן מ ס ר ת י ל ה ח ת מ ה ל א י ש ה״אינטוריסט״ .י ח ד א י ת ג ו מ ס ר ו א ת דרכוגיהם
שמונה־עשר
ש ב ד י ם צעירים ,אנשי ״ ה צ ל ב ה א ד ו ם ״ ,ש ג ם ה ם ה ת א כ ס נ ו במלון.
א ל ה נ ק ל ע ו ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ו ל א י כ ל ו ל ש ו ב ל מ ו ל ד ת ם ב מ ס ל ו ל ה ט ב ע י ,הישיר
— או ב י ב ש ה
והקצר
) פ י נ ל נ ד ( או בים
) ה ב ל ט י ( ,ש כ ן מ ס ל ו ל י ם א ל ה ל א היו
ע ו ד ע ב י ר י ם ב ש ב י ל ם .ב פ י נ ל נ ד כ ב ר היו ב ס י ס י ם צ ב א י י ם ג ר מ נ י י ם ,מ א ח ר ש מ ל ח מ ת
ברית־המועצות—פינלנד
אומנם
נסתיימה
בניצחון
הראשונה,
והמותקפת נכנעה
ל ר ו ב ת ב י ע ו ת י ה ,א ב ל ר י ב ו נ ו ת ה ה ו כ ר ה ב כ ל ־ ז א ת .ע ם ה ת ג ב ר ו ת ה כ ו ח ו ת הפנימיים
ש ו ח ר י ה נ ק מ ה ב פ ו ל ש הסובייטי ,ה ם ה ב י א ו ל ה ת ר ת ה ק מ ת ם ש ל ב ס י ס י ם גרמניים
ו א ש ר ל י ם ה ב ל ט י ,ה ו א היה מ מ ו ק ש ,ו ג ם
אלה.
הגרמני.
האוויר
שמונה־עשר
השבדים
נאלצו
ת ח ת עינו
ה פ ק ו ח ה של חיל־
להגיע
לאנגליה,
אפוא
בעקיפין
•ומשם ל ט ו ס ל ש ב ד י ה .
פ ק י ד ה ״ א י ג ט ו ר י ס ט ״ חזר ,ו ב ז ו ר ש ו ת ה מ ע ב ר ב ת ו ר כ י ה ר ק ל ש ב ר י ם .הוויזה
בשבילגו
הכורח
ל א ה י ת ה ,ו מ מ י ל א ג ם ל א ר ש ו ת ל ע ל ו ת ל א ו נ י ה .ב ר ג ע ק ר י ט י זה של
ל ש ו ב על עקבותינו ,ראיתי א ת מימושה של הסכגה הגדולה
השאלה
כדי
ה צ פ ו י ה ש ל א י ש הנקוו״ד ,מ ד ו ע א ז ר ח ל י ט א י מ ט פ ס מ מ ש ע ל הקירות,
לעזוב
״כאשר
באמצעות
את
ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ח ,ואין ל ו פ נ א י
לחכות
עוד
כמה
ימים .וברוח
א ב ד ת י א ב ד ת י ״ ב י ק ש ת י מ א י ש ה ״ א י ג ט ו ר י ס ט ״ ר ש ו ת ל ג ש ת אישית אל
•קצין ה נ מ ל .ה ו א ל א ה ת נ ג ד .ע ד ה ה פ ל ג ה גשארו פ ח ו ת מ ש ע ת י י ם .ע צ ר ת י מוגית,
ונכנסתי
א ל הקצין .ב י ק ש ת י מ מ נ ו ר ש ו ת ל ע ל ו ת ל א ו נ י ה ,מ פ נ י ש א נ י ב ט ו ח כי
•את ה א ש ר ה נ ק ב ל ב ק ו ש ט א .ה ר א י ת י ל ו א ת מ ב ר ק ו ש ל ב א ר ל ס ש כ ת ב ,כי יעשה
הכל .ואז ה ח ל ה שיחת פינג־פונג:
הוא :מיהו ב א ר ל ס ?
אני:
הוא
מ ה ז א ת ־ א ו מ ר ת מיהו ב א ר ל ס ? ב א ר ל ס ה ו א ה ס ו כ נ ו ת היהודית.
אינו
מ ת ר ש ם מטון הוודאות
שבשאלתי
הריטורית,
ושואל
בפשטות:
•מה זה ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ?
ה ת ק ש י ת י ל ה ס ב י ר לגוי זה ,ו א מ ר ת י ב ק י צ ו ר :נ צ י ג ו ת ה ע ם היהודי.
ה ו א ל א ה ב י ן ב ד י ו ק מ ה זה ,א ב ל ה ק ש ה :א ך ה ו א א י נ ו כ ו ת ב ,ש י ש ל ך ויזה ?!
236.
א נ י :נכון ,מ פ נ י ש ה ו א ל א איש מ ו ס ד מ מ ש ל ת י של תורכיה ,ו א פ י ל ו א ז ר ח ־
חוץ ,א ב ל א ם ה ו א כ ו ת ב כך ,סימן ש ה כ ו ל יהיה מ ו כ ן כ ש נ ג י ע ל ש ם .
ה ו א :ו א ם ל א ת ה י ה ל כ ם ויזה ,איך ת ו כ ל ו ל ח ז ו ר י
א נ י :ה נ ה ה מ ב ר ק ש ק י ב ל ת י ה ב ו ק ר ב מ ל ו ן ״לונדון״ מ א ב א .הוא מ ו ד י ע ,ש ש ל ח
ה מ מ ל כ ת י ב א ו ד ס ה א ת 300ה ר ו כ ל י ם ש ב י ק ש ת י .
לבנק
הוא:
ו מ ה יהיה ע ל ה כ ס ף ,א ם ב כ ל ־ ז א ת ת ו ר ש ו ל ה י כ נ ס ל ת ו ר כ י ה י
אני:
כ ב ר הייתי ב ״ ג ו ס ב נ ק ״ ו ה ש א ר ת י ה ו ר א ה ,ש א ם ל א נ ח ז ו ר ת ו ך ש ב ו ע ,
יש ל ה ח ז י ר א ת ה כ ס ף ה ב י ת ה .א ת ה יכול ל ט ל פ ן ל ב נ ק ולוודא.
ע ל זה ל א ה י ת ה ל ו ת ש ו ב ה .זה היה ,כ נ ר א ה ,נ י מ ו ק מ ש כ נ ע .ייתכן ,כי ע צ ם
החוצפה לעקוף את ״אינטוריסט״ והעמידה ההחלטית ,התשובות הפסקניות והפעולות
ש ל א גילה בהן דופי ,ה ב י א ו ה ו ל ש ת י מ ס ק נ ו ת (1 :אכן הוויזה מ ו כ נ ה
הכספיות,
ומזומנה
עם
לנו
בקושסא,
(2
אינו
הוא
במאומה.
מסתכן
אין
כנראה,
עסק
לו
״ א ו י ב ה ע ם ו ה מ ו ל ד ת ״ ,שהרי גם ל א ק י ב ל כ ל מ י ד ע כזה ,ו ג ם אין סיכוי
שנסתלק
מן
הכדאיות
ש ל המדינה .ו פ ה ה ח ש ב ו ן פשוט .ה א ו נ י ה ר י ק ה ל מ ח צ ה ,ואין כ ל ר ע
אם
בלי
האוניה
—
רשות
לא
התורכים
גשאר
יתנו.
שיקול
אפוא
ל א י פ ח י ת א ת מ ס פ ר נ ו ס ע י ה בשניים ,ו ל א יישארו בידינו ש נ י ה כ ר ט י ס י ם ,
לניצול
שני
ב פ ע ם א ח ר ת או ל מ כ י ר ה .ו ל ה י פ ך א ם נ ח ז ו ר מ ק ו ש ס א ,נ ש ל ם ש ו ב ב ע ד
מקומות.
אז
עלה
אך
ייתכן,
בדעתי כלל:
כי
אלה
בחישובים
היה
אם ל א נפליג ,נ ו צ י א מ י ד
משקל
את
לפרס
נוסף,
שלא
ה כ ס ף מן
הבנק,
בעוד
ש א ם נ ר ד ב ת ו ר כ י ה ,יישארו 300ה ר ו ב ל י ם ב ק ו פ ת ה מ ד י נ ה )כפי ש א כ ן קרה ,א ם
לא
פחות
רשיון
שלי
הגון
מיוחד,
מזה(.
שכן
הסיבה
לצורך
—
זה
החזרת
היתה
הכסף
ליסא
לביתי
הסובייסית
בוילנה
מדיגת
היתה
חוץ,
םעונה
ולהוראה
ל ב ג ק ל א היה ת ו ק ף ח ו ק י ב ל י אישור.
ע ל ־ כ ל ־ פ נ י ם ה ו א ה ש ת ת ק ,אולי ל ד ק ה ,ב ע ו ד ש א נ י י ש ב ת י ע ל גחלים .ו ב ס ו ף
״ ט ו ב ,ה ר י ז י ק ו שלך.״
הפליט:
גצגוץ ש ל ה צ ל ה ה ב ז י ק ל פ נ י עיני.
ע ד ה פ ל ג ת ״ ס ו ו א נ ס י ה ״ נ ש א ר ה ש ע ה א ח ת ב ל ב ד .ת ו ך הזמן ה ז ה ה י ה ע ל י ג ו
לגמור
א ת ה ח ש ב ו ן ע ם המלון ,ל ה ג י ע ל נ מ ל ע ם ה מ ז ו ו ד ו ת ,ו ל ע ב ו ר א ת ב ד י ק ת
ה ח פ צ י ם .ה ג ע ת י ב מ ו ג י ת א ל המלון ,ו ז ר ק ת י א ל פ ק י ד ־ ה ק ב ל ה :
— ע ש ה ־ ג א א ת החשבון ,ובקש להוריד מיד א ת המזוודות אל המונית.
היה
ידי
זה א ד ם ק ר ח ,ל א ־ ש מ ן ,ב ג י ל ה ע מ י ד ה .ב ש ו מ ע ו א ת ד ב ר י ,ת פ ש
בשתי
את
ז י ו ,גישק אותה ,ו פ ר ץ ב י י ד י ש א ו ק ד א י ג י ת :
— מ ה ז אתם נוסעים לארץ־ישראל י
והעתיר
נאחר
ע ל י ל ה ם ש ל ש מ ח ה ו ב ר כ ו ת ואיחולים .ע צ ב י נ ש א ו א ו ת י — ש ל א
א ת ה ה פ ל ג ה ה ז א ת .ל א היתד .ל י ז כ ו ת ל ה ת ע כ ב ל י ד ו ו ל ה ש ת ת ף ב ש מ ח ת ו ־
ש מ ח ת י .ה ו ד י ת י ל ו ו א י ח ל ת י ל ו כ ל טוב .ע ל י ת י ב מ ע ל י ת א ל ה ד ס ה ש ח י כ ת ה ב מ ת י ח ו ת
גבוהה.
רצנו ל מ ט ה אל המונית.
בנמל
הפקיד
עד
גשלחתי מיד אל
קרא
הסוף
לעזרתו
לסבל,
ב י ק ו ר ת ה ח פ צ י ם .ה י ת ה זו
וזה
פירק
ראי
לגילוח
פ ק ע ת צ מ ר ש ל הדסה ,ה פ ר י ד ב ס כ י ן
בדיקה קפדגית מאור.
שקיבלתי
במתנה,
א ת הנייר הדביק
אל
התיר
כריכת
א ל ב ו ם ל ת מ ו נ ו ת ו ע ו ד ועוד .ש ו ם מ ט ב ע ־ ח ו ץ ה א ר ח ו מ ר ח ש ו ד ל א נ מ צ א .כ ל ה כ ס ף
237
ה ס ו ב י י ט י נ ש א ר א צ ל ם .י ד ע ת י ,ש ש נ י י ם ־ ש ל ו ש ה ד ב ר י ם יעוררו ב ע י ו ת :ה ת פ י ל י ן ,
הקטן של התג״ד ,ואולי גם
הספר
מאבא,
הטלית .א ת התפילין ואת
כ ש ג ה י י ת י ל ב ר ־מצווה ,י ח ד ע ם כ ל כ ר כ י
התנ״ך
קיבלתי
״התקופה״ ,שהופיעו
ע ד אז,
ו ת ו ך ה ב ט ח ה ש ג ם כ ל כ ר ד ח ד ש א ק ב ל ע ם ה ו פ ע ת ו .עשרים ו כ מ ה ק ו ב צ י ״ ה ת ק ו פ ה ״ ,
שהופיעו
וכמה
ע ך אז ,ו ת ו ך ה ב ט ח ה ש ג ם כ ל כ ר ך ח ד ש א ק ב ל ע ם ה ו פ ע ת ו .ע ש ר י ם
ק ו ב צ י ״ ה ת ק ו פ ה ״ ,ב כ ר י כ ה ה מ ה ו ד ר ת ש ל ה ט ו ב בין כ ו ר כ י ו י ל נ ה ,ג ש א ר ו
ב ב י ת ע ד ־ י ע ב ו ר ־ ז ע ם ,ומובן ,ש ג ו ר ל ם היה כ ג ו ר ל ר א ש י ה ב י ת .
בארון
מ ת נ ״ ך זה ל א ג פ ר ד ת י ע ד ה י ו ם הזה .ו ג ם כ ש י צ א ת י מ ן הארץ ב ד י ו ק כ ע ב ו ר
(1945ב ש ל י ח ו ת ״ ב ל ת י ־ ח ו ק י ת ״ ל ש א ך י ת ־ ה פ ל י ט ה ב א י ט ל י ה ,
חמש שנים )אוקטובר
והייתי נ א ל ץ ל ה ש ל י ך ח מ י מ ה כ ל ס י מ ן ־ ה י כ ר ש ל ק ש ר ע ם הארץ ,מ א ח ר ש ס י ר ת
ה מ ע פ י ל י ם ״פייטרו ב״ ,ש ה ש י ט ה א ו ת נ ו ) 22שליחים ,שיצאו ב ה ל א י ט ל י ה ו ל כ מ ה
ארצות
רק
באירופה המזרחית(
תלשתי
״מספרי
וקרעתי
אהרן
ע ל ת ה ע ל שרטון — ל א נ פ ר ד ת י מן
את
מזיא״.
הפינה
בנמל
העליונה
אודסה
עמוד־ השער,
של
כי זהו
הסברתי,
ה ת נ ״ ך שלי.
שהיה
ספר
כתוב
הביבליה
בה
הקדושה
ב ש פ ת ה מ ק ו ר ,ו ה ו א י ק ר לי כ מ ת נ ה ש ל אבא .ה ב ו ד ק ח ש ב רגע ,ו ה ת י ר ל ק ח ת ו .
התפילין
אצל
הרשימו
סופר־סת״ם
ב מ ס ת ו ר י ן שלהן .הן ק ט נ ו ת מאוד.
מומחה
לכתיבה
זה היו
זעירה ,ועם
א ב א הזמינן
במיוחד
מעשי־ידיו
כשרים
כל
למהדרין .בין ש ב ע ת מ ו כ ר י ה ס פ ר י ם היהודים בוילנה ,ש ע ס ק ו ג ם ב ס פ ר י ע ב ר י ת
ו/או
רק
יידיש,
סחרו
ארבעה
בכתבי־חול
מלבד
)ספרי־לימוד,
יפה
ספרות
ל מ ב ו ג ר י ם ו ל י ל ד י ם וכד׳( ג ם ב ד ב ר י קודש .א ב א נ מ נ ה עימהם .ו א ף ־ כ י ה י ה י ח י ד י
שלא
את
נ ו ל ד בוילגה ,ו ה ג י ע ל ש ם כ ב ן ,26—25ו א ך אז ה ק י ם מ ש פ ח ה ו פ ת ח
ה ח נ ו ת ,ק נ ה ת ו ך זמן ק צ ר א ת ה א מ ו ן ש ל ק ה ל הקונים ,ו ב ר א ש ־ ו ר א ש ו ג ה ש ו מ ר י ־
המצוות
ו ה מ ס ו ר ת י י ם ,ו ש ל ע מ י ת י ו כ א ח ד — ביושרו ו ב ת ו ם ־ ל ב ו .ה ו א ה י ה ב ן ־
האוריין
במזוזות,
שביניהם .כל
בספרי־ תורה(
״המזרחי״
המקפיד על
ז ע שעל
המחודשת
כשרות למהדרין
)כגון:
בתפילין,
א ב א א פ ש ר ל ס מ ו ך .ה ו א היה ג ם בין מ י י ס ד י
מלחמת־העולם
אחרי
הראשונה,
חבר
מפלגת
ע״ש
בית־הכגסת
ה ר ב מ ר ד כ י א ל י א ש ב ר ג ) מ ר א ש ו נ י ה ר ב נ י ם ב ״ ח י ב ת ־ צ י ו ן ״ ( .י ו ם ־ י ו ם היד .מ ש ת ת ף
בלימודי
בין
ג מ ר א ו מ ש נ י ו ת ,ש א ח ר י ת פ י ל ו ת ש ח ר י ת ומנחה .ר ב נ י ם ר ב י ם היו
קוניו .א נ י זוכר ,ש ה ע מ י ד ה ע ל ה מ י ק ח ש ל ר ב י ם מקוניו ה י ת ה ל א ע ל ה מ ח י ר ,
כי א ם ע ל אחוז הרווח ש א ב א ב י ק ש ל ע צ מ ו — ש י ט ת עסקה ,ש כ י נ ו י ה ה י ה ״ מ כ י ר ה
ולרוב אף
בנאמנות״.
תפילין
הרף
ס י ר ב ו .ל ב ד ו ק ב ח ש ב ו ג י ו ת המו״ל ,א ש ר א ב א ה ג י ש ל ה ם .
א ל ה י ק ר י ם ל י מ א ו ד .ע ד היום ה ם מזכירים א ת א ב א ה ד ו א ג
ל מ ש פ ח ת ו ,היהודי
עלייתו,
וראה
באחי
ובי
שלא הספיק
החם,
הציוני
הנאמן,
את
חלוצי
המשפחה.
כעבור
להגשים
שנים
רבות
את
בלי
חלום
סיפר
לי
יהודי ,א ש ר ה ו ג ל ה י ח ד ע ם א ב א ב ע ת ח י ס ו ל גיטו־וילנד .ל מ ח נ ה וייווארי ש ב א ס ט ו נ י ה ,
כי ה ו י ל נ א י ם ה ו ק י ר ו ה ו מ א ו ד ,ו ה ס ת י ר ו מ ש ו מ ר י ה מ ח נ ה א ת ד ב ר מ ח ל ת ו ש ל א ב א .
ג ם ל א נ ת נ ו ל ו ל ר ד ת מ מ ש כ ב ו ,ו מ י ל א ו ב ה ס ת ר א ת מ כ ס ת ה ע ב ו ד ה שלו .ו כ א ש ר
בכל־זאת
נפטר מחוסר טיפול
ר פ ו א י ו ת ז ו נ ה אנושית ,ה ס ת י ר ו
את
דבר מותו,
והביאו אותו ב ס ת ר ל ק ב ו ר ת ישראל ממש.
הסברתי
מפני
238
ל ב ו ד ק ,ש ה ת פ י ל י ן ה ם ח פ צ י פ ו ל ח ן דתי ,ו ה ם ח ש ו ב י ם ל י ב מ י ו ח ד ,
ש ג ם ה ם כ מ ו ה ת נ ״ ד ,מ ת נ ת א ב י היקר ל י מאוד .ה ו א ה ר ה ר ק צ ת ,ו א ף
ויתר
על
ספר
ש ל ק ח ת י א י ת י ל ש ם איזון ה ר ו ש ם ש ל ה ת נ ״ ד ו ה ת פ י ל י ן ע ל ה מ ו כ ס י ם —
פתיחתן למען
הפנים
בדיקת
אולי
שלהן.
עזר
לי
בשתי
ההרשאות
ה ת ר ג ו ם ה פ ו ל נ י ש ל ה״קטכיזם״ הסובייטי ,״ ק ו ר ס ק צ ר ל ת ו ל ד ו ת ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו
הרוסית״,
ניסטית
יסוד
ס פ ר שהיווה
היידע
ההכרחי
של
כל
לתפקיד
מועמד
צ י ב ו ר י איזשהו.
ל ע ו מ ת התנ״ך והתפילין לא ה ת ע ו ר ר ה כל בעיה בנוגע לטלית ,ש א מ א התקינה
ל ק ר א ת נישואי .ה ט ל י ת נ ר א ת ה כ צ ע י ף ־ ג ב ,ו ג ם הציציות ,ש ה י ו ר ק ב א ר ב ע כ נ פ ו ת י ה ,
לא
ה ס ב ו ת ש ו מ ת ־ ל ב מיוחדת.
ב א ו נ י ה היו מ ל ב ד 20אנשי ה צ פ ו ן ) ש מ ו נ ה ־ ע ש ר ה ש ב ד י ם ושנינו( ע ו ד כ ־ 2 0
ד י י ג י ם יוונים מ ז ד ק נ י ם ,שהורשו ס ו ף ־ ס ו ף ל ע ז ו ב א ת ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,א ח ר ש מ ה פ כ ת
ה פ ת י ע ה ו נ י ת ק ה א ו ת ם מ מ ו ל ד ת ם .הייתי ג א ה ע ל כי נ מ נ י ת י ע ם דייגים
אוקטובר
אלה,
מנוסים
חליתי
ולא
הדסה
במחלת־הים.
במיטה.
נשארה
השבדים
מעט
ש י צ א ו מ ת א י ה ם ש כ ב ו על הסיפון או י ש ב ו ע ל ה מ ד ר ג ו ת אחוזי ס ח ר ח ו ר ת ,כ א ב י ־
ר א ש וקבס .כמה מהם שכבו
של
בערב
ל ז קיאם.
13.10ש ל ח ת י מן ה א ו נ י ה מ ב ר ק ל ב א ר ל ס :״ ג ו ס ע י ם ב׳םוואנטיה׳
מ ח ר ב ש ע ה 15ק ו ש ט א אנא ש י מ ת י נ ו ויקלו״.
ה ג ע נ ו ב ד י ו ק ב ש ע ה ה י ע ז ה .מ ן ה ח ו ף ע ל ה פ ק י ד ת ו ר כ י ,ו ב ז ו ר ש י מ ת הנוסעים.
כולם
אל
ירדו ,ו ר ק
המלון של
אנחנו
לא
הורשינו.
ביקשתי
מראש
קבוצת
האוניה
תחזור
לאודסה
ב א ר ל ס ולמסור לו ,כי
לטלפן
השבדים
כ ע ב ו ר יומיים.
ע מ ד נ ו ע ל הסיפון ש ע ו נ י ם על ה מ ע ק ה ו מ ש ק י פ י ם מ ר ח ו ק ע ל ה ע י ר ה ז ר ה ו ה נ כ ס פ ת
ל ז פ ת ח הירידה ל מ ד ר ג ו ת ה ת י י ש ב ש ו ט ר ת ו ר כ י ו ש מ ר ע ל י נ ו כ ל הזמן.
כל־כך.
הייגו ג ם ר ע ב י ם .מ ם ב ח האוניה נ נ ע ל .כ ל ע ו ב ד י ו ו ר ו ב ה מ ל ח י ם ירדו א ל החוף.
ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר י צ א מ ת א ו ר ב ־ ה ח ו ב ל ו פ נ ה א ל ה מ ד ר ג ו ת .פ ת א ו ם ה ב ח י ן בנו,
ונראה
מ ו פ ת ע מן ה מ ר א ה י ו צ א ־ ה ד ו פ ן — זוג צ ע י ר ע ו מ ד
ראינו,
כי ל ח ש מ ש ה ו ל ב ן ־ ל ו ו י י ת ו וזה ,כ נ ר א ה ,ה ס ב י ר ל ו א ת מ צ ב נ ו .ש נ י ה ם
ירדו
ל ז המעקה .מרחוק
העידה .כ ע ב ו ר זמן ,אולי ש ע ה ,י ר ד ה ע י ר ה ה ק צ י ן הראשון ש ל האוניה.
העזתי
וביקשתי ממנו לםלפן לבארלס .הוא הבםיח ,אך תשובת בארלס נעלמה
מ מ נ י ,כ י ל א ר א י ת י ע ז א ת הקצין ,ל א ב ש ו ב ו ו ל א ע ל ה ס י פ ו ן ב כ ל ל .
מ ס ו י ם ה ת ק ר ב ת י אל
ברגע
תוך
רמיזה ,שידועה ל י ת ו ר ת
בזו
א ת הרגל
ציווה ל מ ש ו ך
השוםר
התורכי,
והצבתי רגל
הבקשיש
הפורחת
ב א ר צ ו ת הלוואנט.
בחזרה,
התורכית
והמלה
בכיוון
המדרגה
אבל
הוא
ה ב ל ת י ־ מ ו ב נ ת שכיוון
אלי היתה מיותרת.
חוסר
להתגבר.
ה ז י ע ה מ ב א ר ל ס הדאיג
מ א ז — ס י מ ן ש י ש ל ו קשיים ,ואיגו י כ ו ל
מ ח ר ה ו א היום ה א ח ר ו ן ש ל
תפליג
בחזרה.
ושלחה
לאחי .ג ם ל ח ם ל א היה .ו מ ב א ר ל ס אין א ו ת .ע ל י נ ו ע ל מ ש כ ב ג ו עייפים
ושותקים.
השתקנו
אותו
קצת
במרקחת,
שאמא
רקחה
ו ב כ ל ־ ז א ת עדיין ל א א מ ר נ ו נ ו א ש .
למחרת
מה
גם
הרעב
הציק.
״םוואנטיה״ פה,
ומחרתיים
לפנות־בוקר
ב ב ו ק ר ח ז ר נ ו א ל הסיפון .ע ב ר ה ש נ ה מ י ו ם ש ה ג ע ת י ל ו י ל נ ה מ פ י נ ס ק .
מזומן לנו בשנה ה ב א ה ? ל א ט ־ ל א ם מ ת ק ב צ י ם ב נ י ־ א ד ם ע ל החוף ,ניצבים
ומצביעים
עלינו
— נראה
שנזע
בין
יהזי
קושטא
על
הזוג,
שאין נ ו ת נ י ם
239
ל ו ל ר ד ת אל החוף ,ו נ ש ק פ ת ס כ נ ה ש י ח ז י ר ו ה ו ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .
ופתאום
לזנו
ק ר ה ד ב ר — א ד ם מ ת ק ר ב א ל ה א ו נ י ה ב צ ע ד י ם מוחשים ,ו כ ש ה ו א
צועק ב י י ד י ש . :״יהיה ט ו ב ! ״ א י נ ו מ ח כ ה ל ת ג ו ב ה ,מ ת ר ח ק מ א י ת נ ו ו ע ו ז ב
א ת הנמל .אין צ ו ר ך ל ה ר ב ו ת מ ל י ם ל ת י א ו ר ה ת ח ו ש ה .ז ר י מ ת ה ד ם הוחשה ,פ ע י מ ו ת
ה ל ב תכפו .אך ,כרגיל ,אין ל ת ח ו ש ה כ ז א ת ס ב ל נ ו ת ,והציפייה היא ל י ש ו ע ה מ ה י ר ה .
ו ה ש ע ו ת נ ו ק פ ו ת ,ואין ק ו ל ואין ק ש ב .ו ש ו ב מ ח ש ב ו ת מ מ ח ש ב ו ת ש ו נ ו ת — ג ם ע ל מ ה ו ת ה
ש ל פ א ט ה ־ מ ו ר ג נ ה .א ב ל הרי אין ל ה נ י ח ,כ י ה י ה זה ת ע ל ו ל של מ י ש ש מ ע ע ל מ צ ב נ ו .
ההגיון אומר ,ש ה פ ר ש ה ש ל נ ו ק ש ה ,ה מ כ ש ו ל י ם ב ת ה ל י ך ש ח ר ו ר נ ו ענקיים ,א ד ע צ ם
ה ב ש ו ר ה מ ר א ה ,ש ש ם כ ב ר ר ו א י ם א ת ה א ו ר ה ב ו ק ע מ ק צ ה ה מ נ ה ר ה .א ל א ש א נ ו יודעים,
כי ל א נ ו ת ר ו ש ע ו ת ר ב ו ת ע ד ל ש ו ב ה ש ל ״ ס ו ו א נ ט י ה ״ ,ואצל הסובייטים אין ח ו כ מ ו ת .
ו מ מ י ל א פ ו ע ל י ם ה ר ג ש ו ת ב ת ו ר ק א ל י י ד ו ם ק ו פ ש ל א פ ש ר ו י ו ת ש ר ו ב ן פ ס י מ י ו ת .היה
זה יום של עיגויים במירוץ ע ם הזמן ,מ ה ־ ג ם ש ל א ידענו א ת פ ר ט י ה ה ת ר ח ש ו י ו ת שם.
ה נ ה מ ח ש י ך היום .נ ד ל ק י ם ה א ו ר ו ת ב נ מ ל ו ב נ ו ף העירוני ,שעינינו מ ו צ מ ד ו ת
אליו .ועדיין — ל א ב א ר ל ם ו ל א מ י ש ה ו ב מ ק ו מ ו .הקטיגוך ש ב ל ב מ ת ח נ ן :ל פ ח ו ת
ק ל ו ש ה ! הסניגור ,זה
זיעה
הריאלי,
השיקול
ת ו ב ע ס ב ל נ ו ת :ש ם יודעים
את
ש ע ת שובה ש ל האוניה ,וכי ל פ נ י נ ו — א ו ק ו ש ט א או מ א ס ר ,ואולי סיביר.
לפתע
ב צ ע ד י ם מ ה י ר י ם ,ו מ נ פ נ פ ת מ ר ח ו ק בנייר.
— דמות מ ת ק ר ב ת
האבן
ש ע ל ה ל ב נ ו פ ל ת מיד .ה א ד ם ע ל ה ע ל ה מ ד ר ג ו ת ,הגיש ל ש ו ט ר ה ת ו ר כ י א ת הנייר,
ומיד
את חבילותינו.
הורדנו
נסענו
במכונית
א ל המלון.
גואלנו דיבר
יזיש,
א ב ל ל א א מ ר ל נ ו ד ב ר .ש א ל נ ו ע ל ב א ר ל ס .ה ש י ב כי ה ו א מ מ ה ר מאוד ,ו ע ל י נ ו
ל ה ת ר ח ץ ולאכול .והכול .י ת ב ר ר לנו.
ה ת ע ק ש נ ו .ה ס ת ד ר נ ו איכשהו .מ ו ב ן ,ש ל א פ ר ק נ ו א ת ה מ ז ו ז ו ת .חיכינו.
לא
בראשוגה,
יהזי,
א ח ר כ מ ה ימים,
שהציג
את עצמו
אכלגו
חמה .ממש עם גמר האכילה הגיע
ארוחה
״ ב ר ז ״ .ובלי לשאול לשלומגו ולזה
בשם־משפחתו:
ש ע ב ר עליגו ,ה ת ח י ל ב ה ת ק פ ה ,ו ב ש צ ף ־ ק צ ף ג י ג ה א ת ה ח ו צ פ ה ש ל ג ו ל ג ס ו ע ל ת ו ר כ י ה
רשות .גיסיתי ל ה פ ס י ק ו ,א ך ה ו א
בלי
טמפרטורה.
ל א גתן ,ו ה מ ש י ך ב א ו ת ה גימד• ו ב א ו ת ה
כשגפסק השטף ל ר ג ע קט ,ניסיתי שוב להשחיל כמה משפטים על
מ צ ב ה צ י ו נ ו ת ב ל י ט א ה ס ו ב י י ט י ת ,ע ל ה ס כ ג ה ש ב ה הייגו ,ה ד ג ש ת י מ א ס ר י ם ,ה ז כ ר ת י
א ת ס י ב י ר בתקווה ,ש ה ו א י ז ע מ ה זה .א ב ל ל ל א ־ ה ו ע י ל .כ ל זה ל א ח ש ו ב ל ע ו מ ת
התורכי.
החוק
הגעתי למסקגה,
שאין
טעם
בשיחה,
אותו
והשארתי
במוגולוג
שלו .וכדי ל ה מ ח י ש ל נ ו א ת ק ו ש י ה ב ע י ה ,ש י צ ר נ ו ל ו ב ב ו א נ ו ב ל י ויזה ,ה ת י ר א ת
כ פ ת ו ר י ה מ ק ט ו ר ן שלו ,ו ה צ ב י ע ע ל א ר ב ע ת כ י ס י ה ח ז י ה :״ ב כ י ס זה אני מ ח ז י ק
ל י ר ה ,פ ה ח מ ש ,פ ה עשר ,פ ה ח מ י ש י ם .כ ש א נ י צריך ל ת ת
לסדר
של
עניין ,א נ י מ ו ש י ט ידי
אל הכיס
המתאים .מעולם לא
50ה ל י ר ו ת .אפילו ב ע נ י י נ י ם ה מ ס ו ב כ י ם
ל פ ק ז מתנה ,כדי
השתמשתי
בכיס
ב י ו ת ר שהיו ל י כ מ ע ם ל א ה ג ע ת י
א פ י ל ו ל־ 10ל י ר ו ת .ע ל העגיין ש ל כ ם ה ו צ א ת י 50לירות .ג ם ה כ ס ף חשוב ,פ ה
זה ס כ ו ם אגדי .א ב ל ה ד ב ר ג ם מ ר א ה ע ל ה ק ו ש י האדיר שהיה.״
לפני
פה
שנפרדנו מסר,
שקיבל
הלילה ,ו ב ב ו ק ר ע ל י נ ו ל צ א ת
רשות
להורזנו
בקושסא,
בתנאי שרק
גלון
ב ר כ ב ת ,ב ל י ו ו י ב ל ש ה מ ש ט ר ה ,למרסין ,נ מ ל
ק ט ן ש ב פ י נ ה ה ד ר ו ם ־ מ ז ר ח י ת ש ל א ס י ה ה ק ט נ ה )אנאטוליה( .ש ם נ מ ת י ן עד ב ו א ה
של
240
האוגיה ה ר א ש ו ג ה א ש ר ת פ ל י ג ל ח י פ ה .
ה ז י ת י ל ו מ א ו ד ע ל הכל ,א ך ל א
הוספתי
ב א ר ל ם .הוא ה ב ט י ח ש ב א ר ל ם
מ ל ה .ו ר ק שאלתי ,א ם א ו כ ל ל ד ב ר ע ם
יבוא ,ו ה ל ך לו.
ה מ ו נ ו ל ו ג ש ל ב ר ו ד ה ע י ב ע ל מ צ ב ־ ה ר ו ח ה מ ר ו מ ם שלגו ,א ב ל ל א ה י ה ב כ ו ח ו
א ת רגליו.
לדחוק
שאנו
העיקר
פה.
לבארלם.
חיכינו
אותו
היכרתי
בקונגרס
ה צ י ו נ י האחרון ,ש נ ק ט ע ע ר ב ה מ ל ח מ ה ,וקיוויתי ש ה ו א י פ ע נ ח גם א ת ת ע ל ו מ ת .ב ר ו ד .
כ ע ב ו ר כ ח צ י ה ש ע ה ה ו א הגיע .ד ב ר י ו היו פ ש ו ט י ם מ א ו ד .ו ל פ י זכרוני היה ע י ק ר ם :
זהו יהודי י ק ר מאוד ,מ ס ו ר ב ל ב ו נ פ ש ל ע נ י י נ נ ו .יהודי פולני ,ת ו ש ב ק ו ש ט א
זה שגים ,ס ו ח ר אריגים גדול ,ש ה ת י י ד ד ע ם ה פ ק י ד ו ת הגבוהה ,ו ל כ ל ד ב ר מ ס ו ב ד
שלנו
הוא מוצא פתרון .ענייגכם
עובד
ע ל זה ו ל א ה צ ל י ח .ש ה ר י זוהי
עלה
ב א מ ת ה י ה כ ק ר י ע ת ־ י ם ־ ס ו ף .ח ו ד ש ימים ה ו א
נ ז ף .אינה רוצה ,שיחשדו ב ה
ת ק ו פ ת מלחמה ,והממשלה פוחדת מכל
ב מ ת ן ע ז ר ה ל א ו י ב י צ ד זה או אחר .ו ג ם
א י נ ה ר ו צ ה ל ה ו ס י ף ל ע צ מ ה ב ע י ו ת ש ל פ ל י ט י ם ה ע ל ו ל י ם ל ה י ש א ר ב ת ח ו מ י המדינה.
עצם הנסיעה
אבל
המועצות,
שלכם
וההסתכנות
ב ל א ויזה,
וההצלחה של כניסה לאוניה
באפשרות
שתוחזרו
לברית־
ס ו ב י י ט י ת ב ל י ו י ז ת ה מ ש ך — כ ל זה
ע ז ר ל י ל ה מ ח י ש ל פ נ י ו א ת ח ו מ ר ת העניין .ו א ש ר ל ה ת ק פ ת ו ,זוהי ר ק מן ה ש פ ה
ולחת•
הוא
מזניח
אימפולסיבי
אבל
מאוד,
יש
בקרבו
יהודי
לב
מאוד.
חם
הוא
א ת עסקיו ה פ ר ס י י ם ל מ ע ן ה ע נ י י ן היהודי .נ ס ,ש מ צ א נ ו א ו ת ו פה.
ש מ ח נ ו מאוד .ד מ ו ת ו של ברח־ ע ל ת ה ב ע י נ י ג ו ל ג ו ב ה י שחקים .ס ל ח ת י ל ו ע ל
אני מצדי
הכל.
מסרתי
על
לבארלס
בליסא
הנעשה
הסובייסית
ועל
הנעשה
בתנועה ,על המוני החלוצים המצפים בכליון־עיניים ,והבעתי א ת התקווה שכעת,
אחרי
הסדק
שנפרץ
תימצא
במחסום,
לסלקו
האפשרות
לחלוסין.
בארלס
לא
ה ש י ב ע ל זה .ה ו א ג ם מ י ה ר ל ל כ ת .י ד ע ת י ,ש ב ו י ל נ ה מ ח כ י ם ב ק ו צ ר ־ ר ו ח ל ח ד ש ו ת
— ל א ר ק ב ב י ת י ,כי א ם ג ם ב ת נ ו ע ה ו ב ק ו א ו ר ד י ג צ י ה ה ח ל ו צ י ת .ב י ק ש ת י
סובות
א פ ו א מ ב א ר ל ס ,ש י ש ל ח ב ש מ נ ו ה ב י ת ה מ ב ר ק ,ש ת ו כ ג ו כ ב ר היה מוכן.
היה
ב ד ו ר לי ,ש ה ק ר ח נ ש ב ר
הממשלתיים
גם
הסכום
שנפתח
וטוב
ה מ ת א י מ י ם בקושטא,
העצום
של
50
אצל
לא רק
וקודם־כל
את
הלירות
ברוד ,א ל א גם אצל הגורמים
הקרח
חומו,
הפסיכולוגי.
ופקידים
א ל ־ נ כ ו ן הקרין
מסוימים
ודאי
ראו,
מקור הכגםה משמעותי .א ך ג ם זהו פ ר ם ש ל הבעיה היהודית בגולה,
שיש יהודים ב ע ל י ל ב ח ם ו ב ע ל י י כ ו ל ת ת מ ר ו ן בין ה ט י פ ו ת .ב ר ו ד ה ו א
א ח ד מ ה ם .הסיכוי • ל ט ר נ ז י ט ת ו ר כ י נ ע ש ה כ ע ת ר י א ל י מ א ו ד .
ואכן ,כ ע ב ו ר כ מ ה ש ב ו ע ו ת כ ב ר ב י ש ר ב א ר ל ם ב מ כ ת ב ל ו י ל נ ה ,כ י ה ת ו ר כ י ם
נותנים
אלה
ר ש י ו נ ו ת ־ מ ע ב ר ל כ ל מי ש ב י ד ו ט ר ג ז י ס ע י ר א ק י וויזה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ו ה ר י
ל א היוו אז ב ע י ה עוד.
למחרת
שוקולד.
ב ב ו ק ר הגיע
לבלש
שילם מה
בר1ד.
כבר
ששילם,
ראינו
וזה
הלך
אותו
בעיניים אחדות .הביא לנו
לביתו,
אחרי
שראה
כי
גכגסגו
לקרון .נפרדנו מברוד בלבביות.
עד
מראות
עברנו
א ת א נ ק ר ה ,ו מ ש ם דרומה .ס פ ג נ ו
מ ר ס י ן גסעגו ,דומגי ,יומיים,
מ ר ה י ב י ם ש ל נופי א נ א ט ו ל י ה ,ל מ ד ג ו
ק צ ת מ ל י ם ת ו ר כ י ו ת מן הגוסעים
א י ת נ ו ב ת א .ה י כ ר נ ו א ת ע נ ב י א י ז מ י ר ו ע ר מ ו נ י ם ק ל ו י י ם ,מ א כ ל ש ל א ז ע נ ו בפולין,
ב י ת נ ו ב ו י ל ג ה ,ב ג י נ ת כ נ ס י י ת ״ כ ל הקדושים״
שכן
הערמוגים שם — גם מול
גדלו
ע צ י ערמון י פ י ם — ל א היו ל מ א כ ל א ד ם .
241
ביום 19.10ב ב ר היינו
במרסין ,עיירת
ל ע ש ו ת שם .ב ש ו ק ח י ב ר נ ו ס ו ח ר יהודי ב ע ל
אותנו
דייגים
מה
ומסחר .ל א היה ל נ ו
ח נ ו ת ש ל פ י ר ו ת יבשים ,ש ה ז מ י ן
ל ב י ת ־ ה כ נ ס ת ל ש מ ח ת ־ ת ו ר ה ,א ב ל א ז כ ב ר היינו ב א ר ץ .ב מ ל ו ן י ע צ ה ל נ ו
ע ו ב ד ת ש ל א להמשיך ארצה,
״פלשתינה
בום־בום״ .הכוונה להפצצת
תל־אביב
ש ה י ת ה ב א ו ת ו זמן.
לבסוף
הגיעה
\
אוניית־משא
מצרית
״תאלורי״ .היה ב ה
תא־נוסעים
אחד,
א ב ל ה ו א כ ב ר היה תפוס על־ידי א ש ה מ ב ו ג ר ת ובתה שליוותה אותה למצרים.
הסתפקנו
בסיפון והתמקמגו ש ם .האוגיה
העמיסה כבשים .ש ע ה
ארוכה • דאיגו
כ י צ ד מ ע ב י ר י ם א ו ת ם מ ן ה ח ו ף ל ב ס ן ה א ו נ י ה ב ע ז ר ת מנוף .ח ש ב נ ו ,ש א י ל ו ה י ת ה
במרסין
אגודת
״צער
בעלי־חיים״
מסוג
האגודות
הפעילות
בארצות
המערב,
ו ב כ ל ל ן ב ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ) ב י ן ח ב ר י ה ן ה י ו ג ם ם ו ב ח י יהודים( ,ה י ת ה מ ר י מ ה ק ו ל
צ ע ק ה ,ה ע ו ל ה ע ל צ ע ק ו ת י ה ם ש ל ה כ ב ש י ם ,ש ה י ו ק ו ש ר י ם ק ב ו צ ה ש ל ע ש ר ה או
יותר א ל המנוף האדיר ב א ח ת מ ר ג ל י ה ם האחוריות ,ומגיפים א ת הצרור א ל על,
ו מ כ נ י ס י ם א ל ב ס ן האוניה.
לחיפה
ה ג ע נ ו ביום די,
ה ו ש ע נ ה ־ ר ב ה ).(23.10.40
ב ע ר ב היינו ב א ו ש ה ע ם
ידידים .נ ש א ר נ ו ש ם ב ש מ ח ת ־ ת ו ר ה ,ל פ נ י ש י צ א ג ו ל ג ב ע ת ־ ה מ ע פ י ל י ם ש ב ה ד ר )היום —
ח ל ק ש ל הוד־השרון( .ה ס פ ק ג ו ל י ה ג ו ת מ ח ג י ג ת ה א ס י ף ה מ ר ש י מ ה ,ש ה י ת ה ב ר מ ת ־
יוחנן ,ו ל ש מ ו ע ש י ר ח ד ש ש ל מ ת ת י ה ו ש ל ם .
19טבת תשמ״ז ,ינואר ет
242
ל .א ט י נ ג ר
אחרי
מן
המבול
הניצחון עברו מעלי,
ה ר ג ע ה ר א ש ו ן מ צ א ת י א ת ע צ מ י ״על הסף״ .ת ר ו ע ו ת
כ מ ש ק כ נ פ י ה ן ש ל ע ד ת ־ צ י פ ו ר י ם ,ה מ ח פ ש ת מ ק ו ם מנוחה .ג ם אני ,ח י פ ש ת י ל ע צ מ י
מ ק ו ם ל מ נ ו ח ה ק צ ר ה ,כ ד י ל א ג ו ר כוח ע ד ל ת ח נ ה הבאה .ע ל ס י פ ו ש ל ב י ת ס ב ת י ,
ש נ ו ת ר ב ו ד ד בין ח ו ר ב ו ת ר ח ו ב ש ק ו ל נ ה בלידה ,ע מ ד ת י ש ע ה א ר ו כ ה ו ל א ה ע ז ת י
א ת הדלת .קטעי שיחה
לפתוח
ב י ת זה,
למציאות.
שבו
גרה
ב ר ו ס י ת הגיעו א ל י מן
סבתי
עם
בנותיה,
העבר
חתניה
השני
ונכדיה
והחזירוני
הפך
למצבה
ש ח ו ל ל ה ב י ד י זרים .ד פ ק ת י ע ל ה ד ל ת ו ב י ק ש ת י מ ק ו ם מ ח ס ה .״ ה ב י ת ת פ ו ס ״ ע נ ו לי,
א פ ש ר ו ת ל פ נ ו ת ו .א ח ו ת י ,א נ י ועוד א ר ב ע ה ח ב ר י ם ע מ ד נ ו נ ב ו כ י ם ו כ ו א ב י ם
ואין
ל נ ו כ ח ״ ק ב ל ת ה פ נ י ם ה י ד י ד ו ת י ת ״ ש ל דיירי ה ב י ת החדשים ,ש ה ו ב א ו ל כ א ן מ ת ו כ כ י
רוסיה
על
ל א ח ר ה ג ל י י ת היהודים ,ל מ ל א א ת מ ק ו מ ם — ו כ ע ת מ ג י ע ל ה ם ״ פ י צ ו י ״
סבלם...
מ י ה ר ת י ל ק צ י ן העיר ,ש ש כ ן ב פ ר ב ר דז׳קגקה .ב ד ר כ י א ל י ו ה כ ג ת י ״ ג א ו ם ״ ח ו צ ב
.להבות ,ע ל אי הצדק ,שנגרם לנו בפתחו של עולם החופש והתקווה .ע מ ד ת י
לפניו א ת ת מ ו נ ת מצב משפחתי )שכללה את חברי ,שחזרו מהיערות(.
לפרוש
באולם ה ה מ ת נ ה גברה המתיחות ,הרגשתי שהוגדשה הסאה .ל פ ת ע נ פ ת ח ה ה ד ל ת
והוזמנתי
בית
פנימה .דברי קלחו
בלי מעצור .בסופה של
התפרצותי,
ס ב ת י ל ע צ מ י ו ל ב א י ם איתי .האיש ה צ ט ח ק ל ע ו מ ת י ו פ ת ח
״אכן הצדק
דרשתי
בנימה מרגיעה:
א ת ך א ז ר ח י ת ,א ך מ צ ו ק ת הדיור ב ע י ר ק ש ה ,ו ל כ ן ת ק ב ל י ר ק
הבית.
מחציתו
של
להתרגז.
הגרוע
שובי
ביותר
לביתך
והכל
יבוא
על
מקומו
מאחורינו.״ ל כ א ו ר ה היו א ל ה ד ב ר י
את
בשלום,
טעם.
אין
ביקשתי
את
צורך
רק
אישור ב כ ת ב ,א ך ג ם זה ג ר א ה בעיגי הקצין כ ד ב ר מ י ו ת ר .ג א ל צ ת י א פ ו א ל כ ת ת
ר ג ל י ש ו ב ו ש ו ב ,כ ד י ל ק ב ל אישור ל ז כ ו ת י ה א ל מ ג ט ר י ת ל ה ג י ח א ת ר א ש י ב ב י ת
סבתי.
ב א ח ד ה י מ י ם ,ב ד ר כ י א ל ק צ י ן ה ע י ר ,גיגש א ל י א ד ם ב ג י ל ה ע מ י ד ה ,ל ב ו ש
בגדי
צבא,
ד ר ג ת ק ו ל ו ג ל .ה א י ש ה ס י ר א ת מ ש ק פ י ו — ו ד מ ע ו ת ע מ ד ו בעיגיו.
243
״ א נ י ע ד ל ה ת ר ו צ צ ו ת ך ״ א מ ר האיש ,״ ה ח ל ט ת י ל ה ס ב י ר ל ד מ ש ה ו .ק ו ד ם כ ל —
אין ע כ ש י ו מ ק ו ם ל ט ר ו נ י ו ת .א נ ח נ ו היהודים ה פ ס ד נ ו א ת ה מ ל ח מ ה מ כ ל ה ב ח י נ ו ת
וכאן אצלנו ) ב ב ר י ת המועצות( ,ר ק מתחילות הצרות .הן ת ג ע נ ה גלים־גלים ,הכל
מתוכנן
מ ל מ ע ל ה .ל כ ן ,א ם ח פ צ ת חיים את ,אנא,
מםקנותיד...״
דבריו
הבליגי ,הרגעי
את
והסיקי
האיש ה ת ר ח ק במהירות — ל א ה ס פ ק ת י אפילו ל ש א ו ל לשמו ,אד
היו
לקראת
״זרז״
למרות
הבאות.
בבית,
שהתמקמנו
בעצם
נשארתי
ע ל סיפו...
א נ י מ ס ת כ ל ת ס ב י ב י — ו מ ח פ ש ת א ת עירי .א י כ ה נ ע ל מ ו ר ח ו ב ו ת י ה ,נ ע ק ר ו
גניה
הכרז
— השתנו פניה ללא
מאדם
איד טואטאו
היפות ,כיכר
חנויותיה
ה ש ו ק ה ש ו ק ק ת חיים ,ב ת י ה ק ו ל נ ו ע העליזים ז כ י צ ד זה גדמו ב י ת ־ ה ס פ ר ,מ ו ס ד ו ת
ה י כ ן א ת ם ידידי וחברי ,א ת כ ם ג ד ל ת י ,ש י ח ק ת י ו ל מ ד ת י ב י מ י י ל ד ו ת י ?
הקהילה?
אייד ד ב ו ר ה יקירתי ,ש ב ח ב ר ת ר ר ק מ ת י ת ו כ ג י ו ת ג ע ו ר י ם ? אייד א ח ו ת י ש ו ל מ י ת ,
ה ז ב ה ב א ד ם ? . . .ו ה ו ר י ודודי ו ד ו ד ת י ו ב נ י דודים ל ר ו ב ,ו ב ג י עירי כ ו ל ם ,ש נ מ ח ק ו
ו א י נ ם ע ו ד ! ה כ ל ס ב י ב י ר י ק ודומם ,ר ק ב ת ו כ י ה כ ל ר ו ע ם וגועש .י ש ל ת ת ת ש ו ב ה
מה
לכל
ומהר,
שקרה
להתמהמה,
מבלי
עת
כי
הגיעה
עשייה
שעה
וטובה
א ח ת קודם.
ר ק ע כ ש י ו מ ת ח י ל ה ל ה ת ב ה ר ה ת מ ז ג ה כולה ,ר ק ע כ ש י ו מ ג י ע ל ת ו ד ע ת י ג ו ד ל
עוצמת
האסון,
לתמוגה,
ה פ ר ט י והלאומי .עדיין
השבר
לצרף
צריד
אדם
לאדם ,תמונה
א י ר ו ע ל א י ר ו ע ,כדי ל ח ח ־ א ת ר א י י ת ה ד ב ר י ם ו ל נ ס ו ת ל ה ב י נ ם .עדיין
צריד לגייס כוחות נפשיים אדירים על ־מגת להמשיד ולמצוא ד ר ד חדשה לעתיד.
ה מ צ י א ו ת ה ח ד ש ה מ כ ב י ד ה ומעיקה .ה ת י מ צ א ה ד ר ד ? ה כ ל פ ת ו ח ו מ ב ו ל ב ל — ו מ א י ן
יבוא עזרי ? ? ?
החיים
לנו
ת ב ע ו ה ס ת ג ל ו ת מהירה לתנאים החדשים .תוד ימים ספורים גמצאה
״הקומונה״
ע ב ו ד ה ,וחיי
את כל
שכללו
הבית,
דיירי
אפשרו
קיום
צנוע
ומכובד .מרים אחותי ע ב ד ה כפקידה ב״טרםם״ ה מ מ ש ל ת י לפירות וירקות ,קובה
בעיריה,
במחלקת
ה ת כ נ ו ן .אני ק י ב ל ת י ע ל
החרושת
״ערדל״,
על
ואילו אסיה
שמרה
ה ק מ ת גן י ל ד י ם
עצמי
ילדתה,
הבית
על
ליד
ועמדה
בית־
בתורים
הארוכים
ל ק ב ל ת מ צ ר כ י ם הכרחיים .ב י ת נ ו ש י מ ש מ ק ל ט .ל ע ו ב ר י ־ א ו ר ח ו ל ״ מ ח פ ש י
נתיבות״.
בחזית
)ורשה
מחתרת
בצבא
דברים
למרחב,
הבית
טרם
תמיד
היה
שוחררה( ,על
ציוגי
האדום.
להברחת
פתוח
ה ת א ר ג נ ו ת יהודית
צעירים
אל
ה מ צ י א ו ת והדמיון
שמעבד
לקיום
כשבאופק
ודרכו
עברו
היום־יומי
מעבר
השמועות
לעזיבת
הוסיפה
השטחים
ל ג ב ו ל • ,כדי
התערבבו זה בזה,
טעם
על
לגאול
אבל
לחיים.
המצב
הכבושים ,על
אותם
היכולת
עצם
משירות
לחלום על
השאיפה
ליציאה
ה ר ח ו ק מ ב צ ב צ ת ירושלים ,ג ר מ ה ל א י ־ ש ק ט ו א י ־ ה ש ל מ ה ע ם
הקיים.
בימים
היו ידי
לפועלי
״ערדל״.
למחצה,
ל ל א גג,
מ ל א ו ת עבודה.
היתה
דלתות
זו
יצירת
וחלונות,
תרמתי ממרצי וכוחי לייסוד מוסד חשוב
יש־מאין.
ובלי
קיבלתי
תמיכה
לרשותי
כלשהי
היה
בית־עץ
עלי
הרום
להקים
גן
ילדים ,ת ל ת גילי ,ל ר ו ו ח ת ה פ ו ע ל ו ת .ב ד ר כ י ם ־ ל א ־ ד ר כ י ם ״ ק י ב צ ת י ״ עצים ,זכוכית,
צ ב ע י ם ,מ ס מ ר י ם ו ש א ר ה ח ו מ ר י ם ה ד ר ו ש י ם ו ר ק א ז ק י ב ל ת י שגי פ ו ע ל י ם ל ב י צ ו ע
הפרוייקט.
244
חודשיים עמדו לרשותי עד לסיום המשימה והכל ה ת ג ה ל בעצלתיים,
מחסור
בגלל
הפתיחה,
בחומרים
אדישותם
ובגלל
הפועלים.
של
ככל
מועד
שהתקרב
כן ה ל ך ו ג ב ר ה מ ת ח ,א ך ב א ח ד ב ס פ ט מ ב ר הגן ש ל י ע מ ד ע ל ת י ל ו ,
מצויד באביזרים אלמגטריים :שולחנות כסאות ולוחות.
א ו ת ה ע ת ג ע ר כ ו גיוסי פ ת ע ש ל בחוריגו ,ש ח ז ר ו מ ן ה י ע ר ו ת ו ג ש ל ח ו
כל
לחזית .מ צ ב
הישר
להסתלקותנו
נ ס ב ל זה,
בלתי
מתחומי רוסיה
האת
הלבנה
את
אחר
חיפושינו
) ה מ ע ר ב י ת ( ,זו ש ס ו פ ח ה
אפשרית
פרצה
לברית המועצות.
ה פ ת ר ו נ ו ת ל א נ ר א ו עדיין ב א ו פ ק ,אך איש מ א י ת נ ו ל א א מ ר נ ו א ש .
הגאולה
רוח
הסביבה
ריחפה
מעלינו
ה ע ו י י נ ת ה ח י ש ה א ת ק צ ב חיפושינו א ח ר ס ד ק כ ל ש ה ו ל י צ י א ה ל מ ר ח ב
א ל א ש ר פ נ י ת י נ כ ו נ ה לי ה פ ת ע ה מ א כ ז ב ת .הנה ,ב י ת ס ב ת י ה ת ח ל ק שווה ב ש ו ו ה —
בינינו
משתפי־פעולה
לבין
השלווים
ואף
מוטרדים
על־ידי חיפושים
פעם
תבעו
רוסים,
לעצמם
שהובאו
זכויות־ יתר
מן
—
המזרח.
ואילו
)בגין הלשנות שכנינו(
הם
אנחנו
המשיכו
מצאנו
בחייהם
את
וביקורי לילה של
עצמנו
הנקור׳ד.
אפילו נ ל ק ח ג ו ל מ ש ט ר ה ,מ ב ל י ל ד ע ת ע ל מ ה ו ל מ ה .ג ם א ו כ ל ו ס י י ת ה מ ק ו ם
לא
לנו
הסבירה
פנים.
הרעיד
שובנו
את
קצת
הרדום
מצפונם
עליהם
והיה
ל ה ח ז י ר א ת א ש ר ה פ ק י ד ו ה ו ר י נ ו בידם .ז ע נ ו א ת כ ת ו ב ת ם ה מ ד ו י ק ת ,א ך מ ש ו ם מ ה
לא
זכרו ו ל א
זעו
ובכלל
דבר,
הךכוש
״נעלם״
כך
ואיננו...
היינו
מכתתים
רגלינו
מ א ח ד לשני ,מ ח ז ר י ם ע ל ה פ ת ח י ם ,על מ נ ת ל ק ב ל שיירים ע ל ו ב י ם ש ל
רכוש,
ירודה
שנגזל
ב מ ז ע ו ב ד ם קר.
קשה
היה
רמה
להתמודד עם
מוסדית
כ ל ־ כ ך .היה ע ל י נ ו ל ש מ ו ר ע ל כ ו ח ו ת ה נ פ ש ל מ א ב ק י ם הרציניים ש ע מ ד ו לפגיגו,
ויתרנו ונמנעגו מפגישות
על־כן
עם
אותם
״זזים״
שכל
כך
״הצטערו״
על
מ ו ת יקירינו ,א ך י ו ת ר מ ז ה ק ש ת ה ע ל י ה ם ה פ ר ז ה מ ן ״ ה ט ו ב י ם ״ ש ק י ב ל ו מ ה ם .
ב כ ל ה ח ש כ ה ה ז א ת ב ק ע ה ק ר ן א ו ר א ח ת ו א ו ת ה ח ו ב ה לציין.
הגיטו
בימי
הראשונים,
בשכונת
פיאסקי,
בזיה
הפקדתי
של
ינקה —
ח ב ר ת י מן ה ג י מ נ ס י ה — כ מ ה פ ר י ט י ל ב ו ש ) מ ע י ל פרווה ,ש מ ל ו ת ו ע ז ( ב י ק ש ת י ה ,
ב ה ם ב י מ י ה ח ו ר ף ה ק ר י ם .ז ע ת י ,ש מ צ ב ה ה כ ל כ ל י ה ו א ב כ י רע .י ג ק ה
שתשתמש
ה ת א ל מ נ ה ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה ו ה י א נ ש א ר ה ע ם ת י נ ו ק ה א צ ל הוריה ה ק ש י ש י ם .א ב י ה ,
פ ק ז זוטר ב ד ו א ר פ ו ט ר מ ע ב ז ת ו ו י נ ק ה היתד .ל מ פ ר נ ס ת ה מ ש פ ח ה .ה ח י י ם
שהיה
ל א פ י נ ק ו א ו ת ה — א ב ל ד ו ו ק א א נ ש י ם פ ש ו ט י ם אלה ,ש מ ר ו ע ל צ ל ם ה א ד ם ע ד הסוף.
כשהחלו
ההזזה
השרזים
להתקבץ
ב ל י ד ה יצאה י נ ק ה
לחפש
את
בני
משפחתי.
היא
ש מ ח ה ל ק ר א ת נ ו ,ב ה ג י ש ה ל י א ת ה צ ר ו ר הקשור ,כ פ י ש נ מ ס ר ל ה .ל א ,
היא ל א ה ש ת מ ש ה ב ב ג ד י ם ,ה י א ה א מ י נ ה ,ש נ ח ז ו ר ו נ ז ד ק ק ל ה ם .
תופעה
של
יוצאת
דופן
זו
מתעצמת
על
רקע
הסביבה .לימים עזבה ינקה ע ם הוריה א ת
הרשעות
והאדישות
המופגנת
ל ז ה והגיעה ל ו ר ש ה ב מ ס ג ר ת
ה״רפסריאציה״ .מ צ ב ם ל א ה ש ת פ ר גם במולדתם הלגיטימית .בדרך מוזרה מצאה
י נ ק ה ק ש ר איתי ,ש נ י ם ר ב ו ת ה ח ל פ נ ו מ כ ת ב י ם ו ג י ס י ת י אף ל ע ז ו ר ל ה ב מ צ ו ק ת ה .
לפתע,
בשנת
,1967נ י ת ק
ה ק ש ר ו ש ו ב אינני
יזעת
את מקום
הימצאה.
אני
מקווה ,שיום י ב ו א ו ה ק ש ר י ת ח ד ש .
245
ו ש ו ב אני י ח ו ז ר ת ו מ ש ח ז ר ת ל ע צ מ י א ו ת ה ת ק ו פ ה ש ל ״אחרי״ ...ו כ כ ל
שוב
מ ע מ י ק ה ל ח ש ו ב — היא מ ת ג ל ה
שאני
התקופות
כאחת
ה ק ש ו ת בחיי,
וכל
זה
ב כ פ ל פ נ י ה .כ י ו ם היא מ צ ט י י ר ת בעיני,
למה?
ה ת ש ו ב ו ת הן
רבות
ומורכבות.
ה כ נ י ס ה ל ע ו ל ם ״ ש א ח ר י ״ ה ת ח י ל ה ' ב ת ח ו ש ת ש ב ר נ ו ר א ה .ה כ ל ס ב י ב ך הרום ,ב ת י ם
ב ו ד ד י ם ג י צ ב י ם כ מ צ ב ו ת ח י ו ת ה מ ע י ד ו ת ע ל ה ט ר ג ד י ה ש ה ת ר ח ש ה כאן .ה ם — כ ו ל ם
א י נ ם ! פ ת א ו ם א ת ה מ מ ח י ש ל ע צ מ ך ,כ י כ ל ״ ה ע ץ ״ ע ל ע נ פ י ו נ כ ר ת ואיננו .א ת ה
מ ח פ ש ו מ צ פ ה ל פ ג ו ש מישהו ,ח ב ר ,ידיד ,ב ן מ ש פ ח ה א ו ס ת ם מ כ ר — ו ה ם א י נ ם
ו ל א יהיו עוד .כ י צ ד א ת א ר א ת האין ה ת ה ו מ י ה ז ה ? כ י צ ד מ ת ח י ל י ם ל צ ע ו ד ב מ ס ל ו ל
ה ח י י ם מ ב ל י ל ח כ ו ת ל ה ם ו ל ק ו ו ת ,שאולי ...ואז א ת ה נ י צ ב ג ל ו י ־ ע י ן ו מ ח פ ש מ ש ע ן
ושואל א ת עצמך :מה הלאה ?
לכאורה
זכיתי ל ה ש ת ח ר ר מ ן ה א י ו ם ה מ י י ד י ל ק י ו מ י ,א ך ל מ ע ש ה ,ח ו פ ש זה
מ ד ו מ ה הוא .ל א נ י ת נ ה ל י א פ ש ר ו ת ה ב ח י ר ה ,א נ י ת ק ו ע ה ב מ צ י א ו ת זרה ו מ ת נ כ ר ת
עם
ל ב ושבעת
שברון
אכזבות .גם
העולם
ה״נאור״
לא
זיכה
אותנו
באהבה
ג ד ו ל ה מדי .ל נ ו כ ח כ ל זה מצווים היינו ל פ ע ו ל ב מ ה י ר ו ת ,ע ל מ נ ת ל ה י ח ל ץ מ מ צ ו ק ה
ה ו ל כ ת וגוברת .העלייה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל י ה י ת ה כ א ש ב ו ע ר ת בעצמותינו המרוסקות.
ד ב ר י ם ה ת ח י ל ו ל ה ת ר ח ש .מ ו י ל ג ה י צ א ו ש ל י ח י ם ל ח פ ש פ י ר צ ה בחומה.
כן,
מ ו ר י ו ר ב י ד ״ ד ש מ ו א ל א מ ר ג ט ז״ל ע ם ת מ ר א ש ת ו ת ב ל ״ א ,א י ת ם ע ש י ת י ד ר ך
א ר ו כ ה מן הגיטו ל ש ו ר ו ת הפרטיזגים ,יצאו ש ו ב ל ד ר ך ו ג ת פ ס ו ע ל ־ ידי ה ״ מ ש ח ר ר י ם ״ .
אחריהם המשיכו פעילי תנועות־הנוער ,כ ש ב י ת נ ו מ ש מ ש ל ה ם ת ח נ ת מעבר .המשיח
ל א הופיע ,א ך כ ל א ח ד מ א י ת נ ו ה י ה ב ב ח י נ ת ״שליחו״ ,ה ש ו א ף ל ה י ג א ל
הגואל
ב כ ו ח ו ת עצמו .אכן ,ר ו ח ה ג א ו ל ה ר י ח פ ה מ ע ל י נ ו — ו ה י א ש ה צ מ י ח ה ל נ ו כגפיים.
מטרתנו
הראשונה
היתה:
להגיע לפולין
המשוחררת.
בדיד חזרה לפולין
1945נ פ ת ח ה ב ס י מ ן ש ל ה פ ת ע ו ת .ב א ח ד מ י מ י י נ ו א ר ה ק ר י ם הופיע ח ב ר
שנת
נ ע ו ר י מ .ק .ב ד ר כ ו מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ש ב ה ש ה ה כ ל י מ ו ת ה מ ל ח מ ה ,ס ר ללידה ,עיר
מולדתו,
כ ד י ל ח פ ש שרידי מ ש פ ח ה ,ק ר ו ב י ם ,ח ב ר י ם .ה ש מ ו ע ה ע ל בואו ,ע ב ר ה
במהירות
מ פ ה לאוזן ,א ך מ פ א ת ס כ נ ת ה ת ג ל ו ת ו ,ה ו א נ ש א ר ב ע ל י י ת הגג אצל
קרובתו
היחידה ,ששרדה .ה ת ח י ל ה א פ ו א ״ ע ל י י ה ל ר ג ל ״ אליו ,כרי ל ש מ ו ע ע ל
ה נ ע ש ה מ א ח ו ר י ״ ה מ ס ך ״ .ש ו ב ה ת ע ו ר ר ו ציפיות .ש א ל ת י המון ש א ל ו ת ע ל ידידים
וקרובים ,א ת מי פ ג ש בדרכו מ ש ם ? תשובותיו ר ק חיזקו א ת הרגשת יתמותנו.
שוב
נ ו כ ח נ ו ל ד ע ת ,כ י מ ע ט י ם ע ד אימה ה ם ה נ י צ ו ל י ם ו י ח ס ה ש ל ט ו נ ו ת ל ש א ר י ת
הפליטה
ל א ב י ש ר רגיעה .ה ו א עצמו ,כ ך ס י פ ר ,י צ א ל ד ר ר ב ש ל י ח ו ת ה ת נ ו ע ה
)השוה״צ(
ופניו
ב ע ז ר ת ת ע ו ד ת קצין ש ל צ ב א פ ו ל י ן ה מ ת ח ך ש ) מ ע ש ה יריו ל ה ת פ א ר (
ל ע ב ר ו ר ש ה ה כ ב ו ש ה עדיין.
ע צ ו ב היה
סיפורו,
אך הוא העמיד אותנו
ב פ נ י ה מ צ י א ו ת ב כ ל מ ע ר ו מ י ה .א ו ת ה ש ע ה ג מ ל ה ה ה ח ל ט ה ב ל ב י — ל ע ז ו ב א ת גיא
ההריגה מיד ומבלי להתמהמה!
במהלך
עצה
246
ה ש י ח ה ה ב ע ת י ב ק ו ל ר ם א ת הגיגי ״ ה פ ר א י י ם ״ ו ב י ק ש ת י מ א ו ר ח נ ו
ל ב י צ ו ע ה מ ש י מ ה .ל ה פ ת ע ת י ה צ י ע מ .ק .פ ע ו ל ה מ י ד י ת על ״ידי צירוף שמי
ל ת ע ו ד ת ו ו כ ד א ת ל ו ו ה א ל י ו ב ת ו ר א ח ו ת )פולגיה כ מ ו ב ן ( ל ח ז י ת ורשה .בין ר ג ע
לי שם פולני טהור
אימצתי
ו״הוםמכתי״
)הליגה וילצ׳יגסקה(
למקצוע האחות
ב ל י כ ל קושי .א ו מ נ ם ה י י ת י מ ו ד ע ת ל ס כ נ ו ת ה א ו ר ב ו ת ל י ב מ ה ל ד ב י צ ו ע ״ ת ו כ נ י ת ״
זו,
אולם
לא
י ו כ ל ל ע צ ו ר ב ע ד י מ ל צ א ת ל ד ר ד ,ו מ י ד ! ל ת ע ו ד ה זו ע צ מ ה צ ו ר ף ג ם ב ח ו ר
ההחלטה
בי
אחזה
״דיבוק״
כמו
ברור
וכבר
לי,
היה
ששום
כוח
צעיר נ ו ס ף ) ח נ ן ל (.ש ס כ ג ת גיוסו ל צ ב א ה א ד ו ם היתד• ת ל ו י ה מ ע ל ראשו .מ ר י ם
ויתרה על ״מקומה״ בתעודה לסובתו .קשה לאמוד את משמעות הדבר
אחותי
ב מ ב ס ל א ח ו ר .ב ש ב י ל י ה י ה זה מ ש ב ר ל א יתואר .ש ו ב נ פ ר ד ת י מ א ח ו ת י היחידה
בלתי מוגדר.
לזמן
ברכבת
כבר
מ ש א ע נ ק י ת יצאנו לגרודנו ,כשפנינו ל ע ב ר ביאליםטוק ,שהוגדרה
כעיר פולנית לכל דבר .הצפיפות
חיילים,
ברכבת היתה
תגרנים ו ס ת ם אזרחים .כ ל אחד ״בלש״
הסתתרו
״מסיכות״
מאחורי
והאווירה
היתה
בלתי
נסעו בה
נסבלת:
בעיניו א ח ר שכניו .ה נ ו ס ע י ם
םעונה
מתח
״המסיבה״
רב.
שלי
ל א היתד• א מ י נ ה ב י ו ת ר ,מ ה עוד ,ש ל א היה ב ז י כ ל מ ס מ ר — ו ה ת ע ו ד ה ה מ ש ו ת פ ת
נמצאה
כלל
ב ז י ו ש ל ״הקצין״ שלנו ,ש ש פ ת ו ה פ ו ל נ י ת ל א ה ע י ד ה ע ל ״ פ ו ל נ י ו ת ו ״
ועיקר.
לגרזנו.
לפנות
על
״שמור
קור
זאת
רוח״,
היתה
שעזרה
ססמתנו,
להגיע
לנו
ב ג ר ז נ ו היה ע ל י נ ו ל ה ח ל י ף ר כ ב ת — ו ז א ת א מ ו ר ה ה י ת ה ל ה ג י ע ר ק
—
בוקר
ועדיין
לילה
ארוך
לפנינו.
הקור
לגו
הציק
התחנה
מאז.
ה מ ת ה ב נ י ־ א ד ם ו ה ר ג ש נ ו ,ש ע ו ק ב י ם אחרינו .ה ח ל ס נ ו ל מ צ ו א מ ק ו ם ״ מ ח ס ה ״ .וכאן
באיש הנקוו״ד,
נזכרתי
י ה ז י ,שביקר
לא מזמן
ב ל י ד ה והזמין
בביתנו
אותנו
)אותי ו א ת א ח ו ת י ( ל ב ק ר ב ג ר ז נ ו .א י נ נ י י ז ע ת כ י צ ד צ צ ה ב ר א ש י כ ת ו ב ת ו ש ל
האיש ,א ב ל ע ו ב ד ה היא ,ש ה ג ע נ ו ב ש ל ו ם ל ב י ת ו — ע כ ש י ו נ י צ ב נ ו ב פ נ י ה ש א ל ה —
ה א ם גם נ צ א ב ש ל ו ם ? ה א י ש ק י ב ל א ו ת נ ו ב ש מ ח ה מ ס ו י י ג ת .ס י פ ר ת י ל ו ס י פ ו ר
ע ל ק ר ו ב ה מ ש פ ח ה )מ .ק (.שגויס ל ח ז י ת ו ר ש ה ו א ו ת ו א נ י מ ל ו ו ה ב ד ר כ ו
מרתק,
ה מ ס ו כ נ ת .ה כ ל פ ע ל ל כ א ו ר ה כ ה ל כ ה ,א ב ל הוזהרנו ,ש ת י ת כ ן ב י ק ו ר ת ל י ל ה ב ל ת י
— ו א ז יהיה ע ל י ג ו ל ה ו כ י ח
צפויה
אמיתית ,אבל כאשר
חרדה
שוחחנו
א ת ״יושרנו״ .ה ע ר ה ת מ י מ ה זו ג ר מ ה ל נ ו
א ב ד נ ו — א ב ד נ ו .מ א ר ח נ ו היה ח ב י ב ו ב ה מ ש ד ה ע ר ב
על ה מ צ ב בחזיתות .הוא אפילו ניחם א ת מ .באומרו ,שהחזית הולכת
ומתמוםםת
וייתכן
שבימים
הקרובים
ורשה
תיפול.
הוא
לי
להישאר
הציע
ב ב י ת ו ו ל א ל ל ו ו ת א ת ״ ק ר ו ב י ״ ל ר כ ב ת — ״כי ק ר ב ח ח ואין ט ע ם ל ה ס ת ו ב ב ב ז מ נ י ם
א ל ה ב ח ש כ ה ״ .ה ס ב ר ת י ב ש ק ט ,כי ל מ ע ש ה ע ש י ת י ד ר ד א ר ו כ ה ל ג ר ז נ ו ,כ ד י ל ע ו ח ־
א ת ״ ק ר ו ב י ״ ה י ו צ א ל מ ל ח מ ה ו ל כ ן ל א יהיה הגיוני ל ע ו ז ב ו ד ו ו ק א ב ר ג ע האחרון,
אבל
הלילה
במדי
ה ב ס ח ת י ל ח ז ו ר ,ל א ח ר ש ״ ב ן דודי״ יעלה ל ר כ ב ת .ה ש י ח ה ה ת מ ש כ ה ל ת ו ר
ו פ ת א ו ם נ ש מ ע ו ד פ י ק ו ת ע ז ו ת ב ד ל ת .ובכן ,א ש ר י ג ו ר נ ו ב א .ש נ י ג ב ר י ם
המשטרה
בניירותיו
הצבאית התייצבו בפתח ,וביקשו מאיתנו
ו ב ק ו ר ר ו ח מ ו פ ג ן הציג
אותם ל״אורחים״.
ל ה ז ד ה ו ת .מ .פ ש פ ש
מארחנו
הרגיש,
שמשהו
כאן אינו ״ כ ש ר ״ .ה ו א ה ב ח י ן מיד ,ש ל י אין ת ע ו ד ה ,ו ב ת ע ו ד ת ו ש ל מ .ר ש ו מ י ם
שני א נ ש י ם נ ו ס פ י ם .א נ י נ י ס י ת י ל ה ס ב י ר ) ל ל א ה צ ל ח ה י ת ר ה ( ,כ י ת ע ו ד ת ה ז ה ו ת
שלי
אבדה לי
כנראה
בדרך
— אך
הם לא הקשיבו
כלל
לדברי
״והזמינו״
אותנו ל ה ת ל ו ו ת אליהם ל מ ש ט ר ה ושם לדבריהם יתבררו כל הדברים .ברגע קריטי
זה נ כ נ ס מ א ר ח נ ו ל פ ע ו ל ה .״אין צ ו ר ך ל ט ל ט ל א ת ה א נ ש י ם ״ — א מ ר ,כ ש ה ו א מ צ ב י ע
247
עלי ,ו ה ו ס י ף ״ א נ י ע ר ב ל י ו ש ר ה ש ל א ז ר ח י ת זו.״ ״ ו ב י ח ס ל ת ע ו ד ה ״ — א מ ר ה א י ש
״הרי אין ב ה כ ל פ ס ו ל — ה ב ח ו ר ) ב ה צ ב י ע ו ע ל מ (.גויים ל צ ב א .ו ו נ ד ה ו ם י ל ב ס ק ה
חבריה מחכים לו בתחגת
עם
על
הרכבת.״
א ח ר י ו ת ך ! א מ ר ו השניים ,על
אחריהם
אחריותך! וכשנסגרה
הדלת —
נ ש מ נ ו ל ר ו ו ח ה ,א ב ל אז פ ת ח מ א ר ח נ ו ו א מ ר :הרי זה ח ו ס ר ז ה י ר ו ת מ ש ו ו ע מ צ ך ך ,
ה א ם עדיין ל א ל מ ד ת א ת ר ז י ה מ ש ט ר ש ל נ ו ? אולי ת ל מ ך י ל פ ח ו ת ה פ ע ם ? ש פ ע
של
ט ו ב ל ב ו ה ב נ ה א נ ו ש י ת גילה אדם זה כ ל פ י נ ו ו ב מ ע ש י ו א ף ס י כ ן א ת עצמו.
מ ד ו ע ע ש ה ז א ת י ה א ם ר ק ב ג ל ל היותו יהודי ,או ש מ א ה ב י ן א ת .ח ו מ ר ת מ צ ב נ ו
ו פ ש ו ט ר צ ה ל ע ז ו ר ? ק ר ו ב לוודאי ש ל ע ו ל ם ל א א ו כ ל ל פ ע ג ח ח י ד ה זו ,א ך ע ד ע צ ם
היום ה ז ה ש מ ו ר ע מ ד י זכרון האיש ,והוא מ צ ט ר ף ל ש ו ר ת ה ד מ ו י ו ת ״ ה מ י ו ח ד ו ת ״ ,
ב ד ר כ י ב ש ע ו ת ה ג ו ר ל י ו ת ש ל חיי.
שגקרו
בוקר
לפנות
ה ס ת ל ק נ ו מ ש ם ו מ א ר ח נ ו ליווה
בחייד
אותגו
מפויס.
בתחנת
ה ר כ ב ת ,ח י כ ה ל נ ו ח ,.ש מ צ א מ ס ת ו ר מן ה ק ו ר ה צ ו ר ב .ב א ח ת ה פ י נ ו ת ש ל א ו ל ם
עכשיו גותרה הבעיה המציקה :כיצד מגיעים ל ר כ ב ת ,שתוביל אותנו
ההמתנה.
הגכםפת .רכבות
לביאליסטוק
ב א ו ת ויוצאות ,ה מ ה ו מ ה
גדולה
ו א י ש א י נ ו יודע
איזו ה י א ה ר כ ב ת שלנו .ה פ נ י י ה ל א נ ש י ם ה מ מ ת י ג י ם ע ש ו י ה ל ס כ ן א ו ת ג ו — ו ב כ ל ל
אגו
נראים מוזרים
השיג
ב מ ק צ ת ל ל א מךים ב ת ו ך ההמולה
הזאת.
כל
אחד מאיתנו
א י ג פ ו ר מ צ י ה א ח ר ת ,א ך ב א ק ר א י ג ו ד ע לי ,כ י ר כ ב ת מ ש א ע ו מ ד ת ל צ א ת
ב ע ו ד ר ג ע י ם מ ס פ ר ל ע ב ר ביאליסטוק .ה ת ח ל ג ו במרוץ ב ר צ י פ י ם ו ג י ל י נ ו א ת ה ר כ ב ת
״שלגו״,
ש כ ל ק ר ו ג ו ת י ה ח ת ו מ י ם היו ,מ ל ב ד ה מ ש ט ח י ם ה ג ד ו ל י ם גושאי ה ט נ ק י ם .
ה ה ח ל ט ה ה י ת ה מ ה י ר ה — נ ו ס ע י ם ב ת ו ך ה ט נ ק י ם ! ו כ ה ר ף עין ה ת מ ק מ ג ו .ש ר י ק ה —
והרכבת
זזה.
שעות
בחובה
סכגה .ה א ם יגלו אותנו
ביקורת
את
ארוכות של
חרדה עברו עלי אותו לילה .כ ל
?ומה צ פ ו י ל נ ו א ם א כ ן
עצירת
נתגלה?
ר כ ב ת טמנה
האם תהיה
ב ג ב ו ל ? עוד ועוד שאלות עלו וצפו מדי רגע ,אך ע צ ם המעשה ,מילא
לבי שמחה ובחושבי על כך — הצלחתי לגבור על הקור העז מזה והפחד
המחלחל
מזה .ה ס ת כ ל ת י בשמים והתחלתי לספור א ת הכוכבים .שלג ק ל התחיל
לרדת .ל פ נ ו ת ב ו ק ר עצרה ה ר כ ב ת בגבול פולין—רוסיה הלבנה ,ב מ ב ו א ו ת ביאליסטוק.
בלובלין
לאחר
בביאליסטוק
השואה
נ ו ת ר ה ק ה י ל ה יהודית ק ט נ ה ,ש ע ש ת ה א ת צ ע ד י ה ה ר א ש ו נ י ם א ח ר י
האסון .ה ע י ר ע ט ת ה א ר ש ת עצובה .מ .ק .מ י ה ר ל פ ג ו ש ח ב ר י ת נ ו ע ה ו ח ז ר שפוף
ו מ ד ו כ א .ל א ג ש א ר כ ל ו ם מ א ו ת ן ציפיות ״ ש מ ע ב ר ל ג ב ו ל ״ .ע ת ה ה י ה עליגו ל פ ל ס
ד ר ד ל י ע ד ה ב א — ל ו ב ל י ן — ב י ר ת ה ה ז מ נ י ת של פולין ,ב ת ק ו ו ה ,ש ש ם י ת ב ה ר ו
השמים.
ב ד י ר ל א ד ר ך ה ג ע נ ו ללובלין ,ש ם פ ע ל ו כ ב ר
ב מ ח ת ר ת מ ס פ ר חברי
״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ב א ר ג ו ן ק ב ו צ ו ת פ ל י ט י ם לעלייה.
סמיך
248
תקופת
ל ו ב ל י ן ג ר ש מ ה בזכרוגי ,כ ת ק ו פ ה מ ז ע ז ע ת ג ו ס פ ת בחיי.
לובלין
ה ח ו ר פ י ת ה ק ב י ל ה א ת פ נ י ב ק ר י ר ו ת מ ו פ ג נ ת .י מ י ם ר צ ו פ י ם ירד ש ל ג
שכיסה במעטה של לובן את רחובותיה הלאים של העיר .הלובן התמים
הזה ,כ א י ל ו ר צ ה ל ה ס ו ו ת ה ת ר ח ש ו י ו ת ד ר מ ת י ו ת ש פ ק ד ו עיר זאת ,ש ק י ל ו מ ט ר י ס
ס פ ו ר י ם מ מ נ ה ש כ ן מ ח נ ה מ י ד א נ ק הידוע ל ש מ צ ה .כאן ,מ מ ש כאן ,הייתי א מ ו ר ה
״ ב מ ק ל ח ת ה א ח ר ו נ ה ״ י ח ד ע ם ה מ ו נ י ב י ת ישראל ,והורי ב ת ו כ ם .ל כ א ן
להשתתף
ה ו ב ל ו ה ם א ח ר חיסול הגיטו .ל כ א ן ה ח ל ו ל ז ר ו ם ״ א נ ש י ם בפסים״ ,שרידי מ ח נ ו ת
הריכוז שנפרצו ,צ ל ל י א ד ם מ י ל א ו א ת ע מ ק ה ב כ א ה א כ ז ר י ו ה מ ר ו ש ע ו מ צ א ו א ת
מ ק ו מ ם ב ״ ב י ת פרץ״ .מ ר א ו ת י מ י ם א ל ה א י נ ם מ ש י ם מ נ ג ד עיני ״ ב י ת פ ר ץ ״ ק ל ט
א ת כ ל הניצולים ,ל ל א ס י ד ו ר י ם א ל מ נ ט ר י י ם .אנשים ש כ ב ו ע ל ד ר ג ש י ם מ א ו ל ת ר י ם .
נ ז ק ק ו ל י ד ר כ ה ש ל מ ט פ ל ת ו ל ט י פ ו ל רפואי ,כאן נחוץ היה ל ה פ י ח ר ו ח
רבים
תקווה ,ל ע ו ד ד ו ל ח ז ק
של
— ל ש כ נ ע ,כי יש עדיין מ ש מ ע ו ת לחיים .מ ד י יום
ביומו ב י ק ר ת י ב ב י ת הזה .כ ו ח ו ת נ פ ש ע צ ו מ י ם נדרשו ,כ ד י ל ת מ ו ך ו ל ס ע ו ד א ת מ ו כ י
הישגי היו צ נ ו ע י ם ל מ ד י .ל ע י ת י ם נ ס ת מ ן חיוך ק ל על פ נ י ה ם ה כ ב ו י י ם
הגודל.
ואז ז ע ת י ,כי עוד ל א כ ל ו כ ל הקיצין .כאן ב ל ו ב ל י ן ה ת א ר ג ן הגרעין ש ל ״ ה ב ר י ח ה ״ .
מ כ א ן יצאו ר א ש ו נ י ה פ ל י ט י ם ל ע ב ר ה א ר ץ היעודה ,כאן נעורו ל ח י י ם ת ש ו ש י ־ ה כ ו ח
ו ק ט נ י ־ ה א מ ו נ ה ,כאן פ ע מ ו ה ל ב ב ו ת הדוויים ,ב ק צ ב מ ו ג ב ר ואחיד — לכיוון ארץ
ישראל.
א נ י נ י צ ב ת י ב ו ד ד ה ב מ ע ר ב ו ל ת האירועים .מ .ק .מ צ א א ת מ ק ו מ ו ב ב י ת ח ב ר י ו
מן
ה ת נ ו ע ה ואילו א נ י ג א ל צ ת י ל ח פ ש ל ע צ מ י ק ו ר ת גג ב ע י ר ה ז ר ה ו ה מ א י י מ ת .
ב ד ר ד מ ק ר ה פ ג ש ת י ש נ י י ם מ ב נ י עירי ,מ ב ו ג ר י ם ,ש ג ר ו א ו ת ה ע ת ב פ ר ב ר מ ר ו ח ק
של לובלין ,ה ג ו ב ל ע ם מ י ד א ג ק .י ק ש ה ל ת א ר א ת ס ע ר ו ת ה ג פ ש ש ע ו ר ר בי מ ק ו ם
מ ג ו ר י זה ,אך שום מ ו צ א א ח ר ל א נ ר א ה ב א ו פ ק .ו מ ס ב י ב ר ו ח ש ת השגאה .מ ע ש י
א ל י מ ו ת ה פ כ ו ל ת ו פ ע ה י ו ם ־ י ו מ י ת ,יהודים נ ר צ ח י ם — ואין מושיע .מ ע ת ה ח י י ב ת
הייתי ל פ ל ס ל י א ת ד ר כ י ל ב ד ,ב ל י אח ורע .מ .ק .ירד ל מ ח ת ר ת ו מ י ע ט ל ה י פ ג ש
איתי .ה ק ש ר ע ם ח ב ר י ב ת נ ו ע ה נ ו ת ק ו ל א ז ע ת י ל א ן לפנות...
״ימי
הלום,
כואבים
ל ו ב ל י ן היו
ה פ ך ״לאיש ד ר כ י ם ״ ,
וסימנם
חצה
אכזבה.
אותו
הנה
חבר,
שהביאני
עד
ג ב ו ל ו ת ,ארגן ״בריחה״ ,ואילו א נ י נ ש א ר ת י
ב צ ד ה ד ר ך ל ל א ציון כיוון.
ומאכזבה
לאכזבה:
זו
נגרמה לי
בעטיה של פגישה עם
חבר
ג ע ו ר י ם י.
כ ל ה פ ג י ש ו ת ש ל א ו ת ם ה י מ י ם מ ל ו ו ת היו מ ת ח ר ג ש י ר ב ,כ ל פ ג י ש ה נ ג ע ה ב פ צ ע י ם
הגלידו .ל י ל ה
שטרם
לפני
הפגישה
נ ד ד ה שנתי,
הזכרונות מימי
כל
הנעורים
ע ל ו מ ת ה ו ם הגשייה .ר ו ב ה ד מ ו י ו ת ה פ ו ע ל ו ת מ א ו ת ם הימים איגם ע ו ד — ו ה ג ה
צפויה אני ל ה ת ג ל ו ת א נ ו ש י ת ח מ ה ו מ ר ג ש ת .נ פ ג ש ג ו ש ל ו ש ת ג ו ב ס מ ט ה צ ר ה ב מ ר כ ז ה
ש ל לובלין .י .ב ל ב ו ש צ ב א י הדור ,כ ו ל ו א ו מ ר ב י ט ח ו ן ו ש ר ר ה ואילו אנו נ י צ ב נ ו
מ ו ל ו ר ו ע ד י ם מקור ,מ כ ו ר ב ל י ם ב ת ו ך מ ע י ל י נ ו ו ח ר ד ה ט ב ו ע ה ב מ ב ט י נ ו .ק צ ר ה היתד.
הפגישה ,א ך ר ב היה ב ה ה מ ת ח .ה ח ל פ נ ו ר ק מ ס פ ר מ ל י ם ו ה ו ז מ נ ו ל ב י ת ו ש ל י.
ב מ ש פ ח ה )י .היה כ ב ר גשוי ו א ב ל ב ן ( .ה ב י ק ו ר ב ב י ת ו ש ל י .ה ר ח י ק נ י
לביקור
א ל פ י מילין מ מ נ ו .ר צ י ת י ל ה ת ח מ ק מ ש ם מ ה ר כ כ ל ה א פ ש ר ,כדי ל ה ת ע ו ר ר מ ח ל ו ם
ה ב ל ה ו ת הזה .ה פ ע ר ש נ פ ע ר ש ם ה ל ך ו ה ע מ י ק ו ל א גםגר אף א ח ר י ע ל י י ת ו ש ל
י .ע ם מ ש פ ח ת ו לארץ .ש ו ב ר צ י ת י ל ה י ו ת ע ם עצמי.
הנעורים
הכזיבו .מ ה
אפוא
א פ ש ר היה ל צ פ ו ת מן
פרץ ,כ ד י ל ע ז ו ר ל מ ו כ י ה ג ו ר ל ש כ ל כ ך היו זקוקים
לקצת
ז ז י ם וחברים מתקופת
העתז?
שוב
פניתי
לבית
ל ז מ ו ש ט ת ,ל ח י ו ך אנושי,
מ ר ק חם .ה ם ה ב י ג ו א ת מ צ ו ק ת י ב ל י מ ל י ם — .ה ם ח ש ו ב כ א ב .
בחזש
249
מרץ
קשר
מצאתי
הבריחה
למחתרת
בראש
ויצאתי
פליטים
קבוצת
לנוע
בדרכים.
בדרכי
היה
הבריחה
כ ב ר א ב י ב מוקדם ,מ מ ש ע ר ב פ ס ח ,א ך א י ש מ א י ת נ ו ל א ידע ,א י פ ה נ ח ו ג
א ת ח ג חירותגו ,הראשון ל ג א ו ל ת נ ו .א נ ו נ ע י ם ב ד ר כ י ם ע מ ו ס ו ת פ ל י ט י ם מ ן האסון
הגורא
ו ב ל ב ג ו ש ו ב מ ת ג ג ב ת תקווה .ב א מ ת ל א א ו כ ל ל ה ב י ן ,מ א י ן ש א ב ת י א ת
עוצמת
ה ת ק ו ו ה ה ז א ת .ל מ ע ש ה ל א ב י ש ר מ ה ל ד ה א י ר ו ע י ם ע ד כ ה שום י ש ו ע ו ת
השביעוגי צעדי
וכבר
התקוות
אכזבות
הראשוגים
ה פ נ י מ י ״ היה עשיר דיו ,כדי
ותסכולים.
אין
ולמלא
את
לרפא
זאת,
כל
אלא
בקיעי
ש״מעיין
האכזבות,
ולגבור
ע ל הייאוש .ח ל פ נ ו ע ל פ נ י פ ו ל י ן ה ד ר ו מ י ת ו ה ש א ר נ ו ה ב פ ר י ח ת ה ,מ ב ל י
שתהיה
הארץ
הזאת
לגבול
הצ׳כי
ב ל ב ג ו ע ו ג מ ת פרידה.
כשהכאב
פוגשים
וחדוות
אנו
העזיבה
המעגל
משמשים
פ ל י ט י ם ר ב י ם ,שעדיין
— אנו
גםגר
בערבוביה.
לא
עוזבים
ברכבת
הספיקו
את
המובילה
הפסים של
להשתחרר מבגדי
אושוויץ — ו כ ב ר ה ם מ ת כ נ ג י ם א ת ע ת י ד ם ב צ ׳ כ י ה ו ב ה ו ג ג ר י ה .ה ש י ח ה ש ה ת ג ה ל ה
ביניהם
מן
הכתה
אותי
בתדהמה.
הם
החליטו
כצ׳כים
לחיות
דבר,
לכל
הרחק
ה ט ר ג ד י ה ,א ו ת ה י נ ס ו ל מ ח ו ק כ ל י ל מ ה ו ו י י ת חייהם .א י ־ ש ק ט ו ח ר ד ה ל ב א ו ת
א ח ז ו בי ו ש א ל ו ת ר ב ו ת צצו בראשי .ה א ם י כ ו ל ה ב כ ל ל ל ה י ו ת מ ס ק נ ה כ ז א ת א צ ל
גיצולי
גיהינום
מיידאנק
צ׳כית
אושוויץי
הזאת
התשובה
תהיה
לחיזיון
אושוויץ,
טרבלינקה,
ו פ ו ג ר ? שיחה זו ר ד פ ה א ו ת י כ ל א ו ת ו ל י ל ה ,ע ד הגיעגו ל ע י י ר ת ג ב ו ל
— הומגה .הפגישה ע ם צעירי ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר ה צ ל י ח ה ל ה פ י ג א ת ה מ ת ח .
הרגשתי,
כאילו חלמתי חלום בלהות ,שגשכח ב ר ג ע שהתעוררתי .ההקלה היתה
ז מ ג י ת ו ה ח ל ו ם ש ק ע בתוכי ,כ ד י ל ע ל ו ת ב ר ב ו ת ה י מ י ם ו ל ה צ י ג ש ו ב א ת ה ש א ל ו ת
ה ג ו ר ל י ו ת .ר ק יום א ח ד שהיגו ב מ ק ו ם — ו כ ב ר מ ו ר ג ש ה י ה ה י ט ב ״ ה פ ח ד מ פ נ י
החדש״.
השלטון
נאלצנו
להסתלק
כשפגיגו
במהירות
ל ע ב ר רומניה.
ב ת נ א י הימים ההם ,ל א פ ש ו ט היה ל ה ג י ע ל י ע ד כ ל ש ה ו .ה ד ר כ י ם ה א ב ל ו ת ה ו ב י ל ו
מ ק ו ם ,א ך מ ב ח י נ ת נ ו היה זה שום מ ק ו ם .ו כ ך ל א ח ר ת ל א ו ת ה ג ע נ ו ל ד ב ר צ ן
לכל
שבהונגריה.
ומכאן
ו מ ש ם ל ע י י ר ת ג ב ו ל ב ק ר פ ט ו ר ו ס צ׳ופ .כאן השיג א ו ת נ ו ח ג הפסח,
א מ ו ר י ם היינו ״ ל ת פ ו ס ״ ר כ ב ת ל ב ו ק ר ש ט ה ב י ר ה .ו ש ם פ ג ש ו א ו ת נ ו גציגי
החלוץ
ותנועות
במטרה,
מכאן
הקסומה.
ב י נ ת י י ם שוהים א נ ו ב א ו ת ו מ ק ו ם ,ש ה ו א
4—3
נוער.
שם,
נ י ת ן יהיה
כד
האמנו,
למצוא
את
נשאף
השביל
מ ש פ ח ו ת יהודיות ,כולן ח ר ד י ו ת והן
״אוויר
המיוחל
פסגות״
המוביל
של
שותפות
לארץ
ישראל
ס פ ק עיירה ,ס פ ק כ פ ר ו ב ה
מ ק ב ל ו ת את פנינו
בברכה ודואגות
ל מ צ ו ת ו ל ע ר י כ ת ס ד ר זוטא .היה זה ה ס ד ר ה ע צ ו ב ב י ו ת ר בחיי .אותו ח ג מ ס ו ר ת י
שאמור
את
ל ס מ ל א ת ה ת א ו ש ש ו ת ה ע ם ב צ א ת ו מ ע ב ד ו ת ל ח י ר ו ת ,ה מ ח י ש יותר מ כ ל
ב ד י ד ו ת נ ו .צלילי מ ג ג י נ ו ת צוענים
נוגות
שבקעו מן
ה ב י ת הסמור ,הוסיפו
ע ו ג מ ה ל א ו ו י ר ת ה ח ג ו ע ל ה כ ל ה ת נ ה ג ו ת ״ א ח י נ ו — מ א ר ח י נ ו ״ ,ש ע ר כ ו חשבון מדויק
וגבו
א ת ״המגיע״ ל ה ם ע ד תום .יום א ר ו ך נ א ל צ נ ו ל ה י מ צ א ב מ ח י צ ת ם ,א ך ע ם
הנץ
ה ש ח ר ה ס ת ל ק נ ו בחשאי ,כי ל ז ר א ה י ה ל ג ו ה מ ק ו ם הזה.
250
תחנת
של
ה ר כ ב ת ר ח ש ה המוני ב נ י אדם ,ש צ י פ ו
שעות רבות
לרכבת .אחרי
המתנה ,נכנסה לתחנה ,ר כ ב ת גדולה ומתנשפת.
הממתינים לה עטו עליה
סתמו
והאחרונים
עין
וכהרף
את
מילאו
מיטלטליהם
קרונותיה.
את
המעברים
״ ג ת ל ו ״ ע ל מ ד ר י ג ו ת ה ק ר ו נ ו ת .אנו ,ק ב ו צ ת פ ל י ט י ם ,נ ו ת ר נ ו מ י ו ת מ י ם ע ל הרציף.
גשמעה קריאה — ״על הגגות״! ובזריזות מ ד ה י מ ה .ט י פ ס ג ו על הסולמות
פתאום
ה צ מ ו ד י ם ל ק ר ו ן .ב ע ז ר ת ידיים מ ו ש ט ו ת ש ל ר א ש ו ג י ה מ ט פ ס י ם — מ צ א ת י א ת ע צ מ י
ה ג ג .מ ע ש ה גועז ז ה ג ר ר א ח ר י ו א ת י ו ש ב י ה ק ר ו ן ,ש ח י פ ש ו כ ל ד ר ך ,כ ד י
על
להיחלץ
מן
להתגכל
ל ״ ז ר י ם הזריזים״,
הפתעה.
דהרה
הדחיסות הנוראה.
ידיים
שילבנו
במאבקם על מקום
בדחפם
ובכוח
בטוח ,ניסו אלה מדי פ ע ם
א ו ת ם א ל ס ף הגג.
המשותף
מהם
מגעגו
אולם כאן
כל
גגיעה
נכונה
בגו.
להם
הרכבת
ל ע ב ד ב ו ק ר ש ם ד ר ך מ ע ב ר י ה ד י ם ו מ נ ה ר ו ת א י ן ־ ם פ ו ר .ל י ל ה א ר ו ך ורווי
מ ת ח ע ב ר ע ל י ג ו ע ל גג ה ר כ ב ת — וכשהאיר ה ש ח ר ,ה ר מ נ ו א ת ר א ש י נ ו ה ס ת כ ל נ ו
זה
ב פ נ י ז ה — ו פ ר צ ג ו ב צ ח ו ק אדיר .ב ן ־ ל י ל ה ה פ כ ג ו ל כ ו ש י ם .ה פ י ח ד ב ק ב נ ו
וכל
כי קרובים
מ א מ צ י נ ו ל ס ל ק ו — ל א נ ש א ו פרי .ל א י י ח ס נ ו ל ז ה ח ש י ב ו ת ,
מאוד היינו למחוז חפצנו.
בשעות
הבוקר עצרה הרכבת בבוקרשס .ירדתי מ ה ר מ ן הגג ,בידי הצרור
ופני
בלי
הקםן
כל
השחורות
הם
קושי.
צוחקות.
הוליכו
אותנו
החבריה,
לבית,
שחיכו
ששימש
לנו
בתחנה,
קיבוץ
זיהו
הכשרה
אותנו
״השומר
לחברי
הצעיר״ מצ׳כיה .ב ב י ת זה גרה גם מ ש פ ח ה רומנית ,ש ק י ב ל ה א ת פנינו באהדה.
ה מ ק ו ם ה י ה ל כ ע י ן ת ח נ ת מ ע ב ר ,ע ד שיימצא ל נ ו מ ק ו ם ב א ח ד ה ר י כ ו ז י ם הקרויים
ב י נ ת י י ם נ ח נ ו ק צ ת מ מ ס ע הגג ,ח ז ר נ ו ל צ ב ע נ ו ה ט ב ע י ו ה ר ג ש נ ו ש ו ב
״קיבוץ״.
ב נ י חורין .ש מ ח נ ו ל פ ג ו ש ב נ י נ ו ע ר יהודים מ א ר צ ו ת ש כ נ ו ת ו א ת י ה ו ד י ב ו ק ר ש ט ,
שלא
עיר
ולו
ג פ ג ע ו מ ס ב ל ה מ ל ח מ ה .זכיגו אפילו ל י ה ג ו ת מ ה צ ג ו ת
זו ,א ב ל ה כ ל ה י ה ע ל ת ק ן של זמניות,
קטנה
לבנות
ביותר,
הכל
של
מחדש.
ק ב י ע ו ת .ד ר ו ש היה
ובאין
מסד,
הפכה
בשעה
שדרושה היתה לגו מנה,
מ ס ד יציב,
החתירה
א ו פ ר ה ומיופיה ש ל
שעליו
לארץ
אפשר
ישראל
ומרכזי .ל א ח ר י מ י ם מ ע ס י ם ש ל שהייה ב ב י ת ה ה כ ש ר ה ,צ ו ר פ ת י
להתחיל
לעניין
"לקיבת
דחוף
תמנה״.
ה ת י צ ב ת י ב ג פ י .ג ם צ ר ו ר י הקטן ,ש ה כ י ל שרידים מ ע ט י ם ו א ח ר ו נ י ם מ ב י ת הורי —
״געלם״.
ה ה י א היתד.
בעת
זאת
טבעית!
תופעה
דברים
געלמו
ואין
בוכים
ע ל ח ל ב ש נ ש פ ך .ב כ ל ל ,ל א ע ת ל ב כ י עכשיו .כ ע ת ח י י ב י ם ל ע ש ו ת ו ל פ ע ו ל ל מ צ י א ת
דרך ל ק ר א ת ה^חר ,ע ת להכשיר א ת הלבבות ל ה ב נ ת הקשיים .שבדרך ,ע ת לחזק
ח ל ש י ם ,ש ע ד י י ן א י נ ם ב ט ו ח י ם ב״כיוון״ .ב א ח ת :ע ב ו ד ה ר ב ה ל פ נ י נ ו .
״בקיבת
להשגת
ש ל י ״ חיו ב צ ו ו ת א כ ־ 6 0איש ואשד..
ה ק צ ב ת ה״ג׳וינט״
הספיקה
מזון צגוע ובגד הכרחי .ל ע ו מ ת זאת דאגנו ל ת כ נ י ם תרבותיים .המקרה
הפגיש
א ו ת נ ו ,ו ב ל י כ ל ה כ נ ה מ ו ק ד מ ת היה ע ל י נ ו ל א ר ג ן חיים מ ש ו ת פ י ם ב ת ו ך
צפיפות
ב ל ת י נ ס ב ל ת .ל כ ן ח י ו נ י ת היתד ,פ ע י ל ו ת כ ל ש ה י .ה ת ח ל ת י א פ ו א ב ה ו ר א ת
העברית,
כצעד
בלימודם
ו ש מ ח ו ע ם כ ל מ ל ה ,ש נ ר כ ש ה ע ל ־ י ד ם .ה ג ד י ל ל ע ש ו ת דייר ב ר נ ש ט י י ן ,
שארגן
חוגי
ראשון
לימוד
להכשרת
והופעות
במה
כ י עדיין ל א י ב ש ה מ ק ו ר .ע ז ר ת י
הלבבות.
ובכך
למרות
שיתף
הארעיות,
רבים
והוכיח
התמידו
לעצמו
אנשים
ולכולנו,
ל ז ו ב ה ת ל ה ב ו ת והתוצאות ל א איחדו לבוא.
251
רב
בנשף
תוכן,
המלחמה.
שהתקיים
עידן
נפתח
בחצר
חדש,
הקיבוץ
תזוזה
שחייב
ב־8
ציינו
ופילוס
במאי
דרך
1945
להמוני
את
בית
סיום
ישראל
שחיפשו מולדת.
זוכרת מ י ה ג ה א ת רעיון ״החטיבה״ ,א ב ל אין לי ס פ ק ב כ ד ש א ב א
אינני
קובנר
ה ו א האיש,
למחוק
או ל פ ח ו ת
בטהרתה
שביחד
רעיון
שהעמיד
לצמצם
ב ר א ש מעייגיו
את הגשמת
ה״יחד״,
א ת החיכוכים הפוליטיים ובלבד,
שהיה
שתישמר
אמור
הציונות
ו א י ת ה ג ג י ע כ ו ל נ ו ל א ר ץ י ש ר א ל .ר ע י ו ן זה ק ס ם ל י מ א ו ד .נ ד מ ה היה
יהיה
זה
כוחנו
נתקלה
מ ש מ ע ו ת י יותר,
מצד
בהתנגדות
ב מ א ב ק י ם שחיכו
מנהיגי
ל נ ו שם.
בארץ
המפלגות
אולם
הגשמת
ושליחיהם
בגולה.
ב כ ל ז א ת נ י ס ה א ב א ק ו ב נ ר ל י צ ו ר אווירה ש ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ו ח ב ר ו ת ט ו ב ה ,ל פ ח ו ת
בין
ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,ש מ ט ר ת ע ל י י ת ם ל א ר ץ ל א היתד.
יצאתי
וכך
עם
קבוצה של
חברי
ת נ ו ע ו ת שונות,
מוטלת
ובראשה
בספק.
איש
״השומר
הצעיר״ מ י ו ג ו ס ל ב י ה ,ד ו ש א ,ל ח פ ש ד ר כ י ע ל י י ה משם .ש ר ה ב נ י מ י נ י ,ז א ב לקרץ,
הצעיר״ מ י ו ג ו ס ל ב י ה ,דושאן ,ל ח פ ש ד ר כ י עלייה משם .ש ר ה בנימיני ,ז א ב לקרץ,
הנוער
את
הציוגי( ,מ צ ו י ד י ם
הגבול
בנובי־םד
ב ת ע ו ד ו ת מ ז ו י פ ו ת ש ל ר פ ט ר י א נ ט י ם י ו ג ו ס ל ב י י ם ,חציגו
המשכנו
ומשם
לבלגרד.
כאן
כבר
פעל
שריכז
שליח,
א ת ענייגי העלייה .ה י ה זה ש ו ב מ ו ל ה ק) .בן־חיים( ש ג י ל ה ת ו ש י ה ר ב ה ו ה ד ר י ך
אף אותנו בחיפושינו א ח ר מוצא .עלי הוסל אז לבדוק א ת האפשרויות הגלומות
מ״אונר״א״
בארגון
התייצבתי
ברוקנר(
תקווה,
קל
מנהל
בלוויית
אחר
מקבוצתנו
)אלתר
ו ס י פ ר נ ו ל ו א ת ס י פ ו ר נ ו ה ד מ י ו נ י :א נ ו אזרחי פ ל ס ט י ג ה ,ה ג ר י ם ב פ ת ח ־
נתקענו
מזה,
לקונסול
בנו
אפוא
)ארגון
בפני
הפליסים(
״אונר״א״
האמריקאי,
שהתחיל
חבר
בפעולתו
בבלגרד.
ב פ ר ח ה מ ל ח מ ה בפולין ,ו כ ע ת ב ר צ ו נ נ ו ל ח ז ו ר ה ב י ת ה .אין ד ב ר
ע נ ה האיש,
שליווה
את סיפורנו
באהדה מופגנת.
עליכם רק
לגשת
ה ב ר י ט י ,ל מ ס ו ר א ת ה פ ר ט י ם והוא כ ב ר ידאג ל כ ל ה י ת ר .מ ב ו כ ה א ח ז ה
ל ש מ ע ד ב ר י ה מ נ ה ל ה א ד י ב .מ י ד הבנו ,כ י ד ר ך זו ל א ת צ ל ח ו ט ל פ ו ן א ח ד
ל י ר ו ש ל י ם ע ל ו ל ל ג ל ו ת א ת ה ״ ת ר מ י ת ״ ש ב ם י פ ו ר ג ו הבדוי .ב כ ל ז א ת ה ל כ נ ו ל ק ו נ ס ו ל .
הוא קידם א ת פנינו בחיוך ציני ואמר :מצטער ,אינכם מופיעים ברשימת תושבי
פלסטינה.
ח פ ו י י ר א ש ח ז ר נ ו ל מ נ ה ל ״אוגר״א״ שלגו ו ה פ ע ם ג י ל י נ ו ל ו א ת כ ל
ה ק ל פ י ם .ב י ק ש נ ו ר ק ,ש י ע ז ו ר ל נ ו ל פ ח ו ת ל ה ת ק ר ב ליעדנו .ה א י ש ה ק ש י ב ל ס י פ ו ר נ ו
ומבוכה מהולה ב ה ת ר ג ש ו ת אמיתית ניבטה מעיניו הטובות .דממה מעיקה השתררה
אך
ה ו א חייר ו א מ ר :
ללבכם
ואעשה
הכל
ח ב ל ששמרתם א ת סיפורכם עד לרגע זה — אני מבין
כדי
לעזור
לכם
אישית.
מסרו
גם
לאחרים,
ש מ כ א ן יש
א פ ש ר ו ת ל ה ג י ע ל א י ט ל י ה ואגי מ א מ י ן ש ש ם ת י מ צ א ל כ ם ה ע ז ר ה ה ד ר ו ש ה .כ ד ס ת ם
ו ל א פ י ר ש .ו א ת ם ,ה ו ס י ף האיש ,ח כ ו נ א ל י ב ב נ י י ן ה ק ה י ל ה .ת ו ר יומיים ש ל ו ש ה
ת צ א ו ל ד ר ף .ב י ו ם ה ש ל י ש י ל א ח ר ש י ח ה זו ע צ ר ג׳יפ צ ב א י ב ר ח ו ב ק ר ל ה פ ט ר ה
בבלגרד
והמגהל
ב כ ב ו ד ו ו ב ע צ מ ו ליווה א ו ת ג ו ל מ ט ו ס
הדוגלס
הצבאי,
שהטיס
א ו ת נ ו ל ב ר י .כ ר ט י ס ה א ו נ ר ״ א נ ש א ר ל י ל מ ש מ ר ת מ א ו ת ה ה ר פ ת ק ה מוזרה .ב ד ר ד
זו ע ב ר ו מ א ו ת א ח ד ו ת ש ל פ ל י ט י ם ע ד ש נ מ צ א ה פ י ר צ ה א ח ר ת .ב א י ט ל י ה נ פ ת ח
פ ר ק ח ד ש ב ש ב י ל י ה נ ד ו ד י ם שלי.
252
הפגישה עם חיילים מארץ ישראל
ל מ ר ו ת הטיסה ה ק צ ר ה מ ב ל ג ר ד ל ב ר י )שארכה כשעה( — הגעתי ב א פ י ס ת כוחות.
במטוס
הזה
מרגע
חזרו
איטלקים רבים
לביתם
— ואלה
פסקו
לא
ולשתות
לאכול
ה ה מ ר א ה — ו ע ד ל ג ח י ת ה .ה מ ט ו ס ם ו ל ט ל מאוד ,א ב ל ע ו ב ד ה זו ל א ג ר ע ה
ש ל ה א י ט ל ק י ם העליזים .ל י כ ל זה ג ר ם ל ב ח י ל ה איומה ,א ו ל ם ג מ ר ת י
מתאבוגם
א ו מ ר ב ל ב י ,ש ל א איכנע .א ך ב ר ג ע ש ד ר כ ת י ע ל א ד מ ת ב ר י — הגיע קץ ל ה ת א פ ק ו ת
ש ע ה ק ל ה כ ב ר הייתי מ ו כ נ ה ל ק ר א ת ה ה ת פ ת ח ו י ו ת ה ח ד ש ו ת .ר א ש י ת —
ולאחר
חיילי
למועדון
הבריגדה
בברי.
בפתח
כבר
נ י ת ן היה
שמנו
פעמינו
לחוש
באווירה הארץ־ישראלית .אדם כבן חמישים ב ת ל ב ו ש ת צבאית — אנגלית
המועדון
) ב מ כ נ ס י י ם ק צ ר י ם ( ,ה ק ב י ל א ת פ נ י נ ו ב ע ב ר י ת מ ל ט פ ת ו י פ ה כ ל ־ כ ך .ה ח ו ם זרם מ כ ל
פינות
לא
הבית.
היינו
תקרובת
עיניהם
מוכנים
הצוחקות
נפשית
של
לקלום
החיילים
א ת כל
הביעו
השפע
רוך
הזה.
ואנו
ואהבה,
לאחר מכן
פשוס
הוגשה לנו
ק ל ה ו ה ו ס ב ר ל נ ו ,כי יהיה ע ל י נ ו ל ש ה ו ת ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת ה ר ח ק מ ע י נ י
״הממוגים״,
המערכות
על
אי־שם
שפת
הים
השקט,
האדריאטי
גאגור
שם
לקראת
כוח
ה ב א ו ת .ל מ ר ו ת ש א צ ה ל ג ו ה ד ר ך — ק י ב ל ג ו א ת הדין .ה ר ג ש ג ו פ ת א ו ם
ביטחון וידעגו ,ש מ כ א ן ו א י ל ך יהיה ל ג ו ״ ג ב ״ מ ו צ ק ש ל א יכזיב.
עוד
ב א ו ת ו יום ה ג ע נ ו ל ם נ ם ה ־ ק ר ו צ ׳ ה .מ י מ י ה מ פ ר ץ ה א ד ד י א ס י ש ק ס י ם היו,
האווירה ו ה נ ו ף ציורי ומרגיע .מ א ו ח ר י ו ת ר נ ו ד ע ל נ ו ש ל כ א ן היה ש ו ל ח ה״דוציה״
א ת מ י ט ב הנוער שלו למחגות ק ת ,כאן ספגו הם א ת ״ערכי התורה הפאשיסטית״
היםהרות
לאחר
ותושבים
המקום,
מעסים
להכיר
ותומכים
למרות
במים
הזכים.
אנו
— רעבים ללחם.
את
לאנשי
התושבים.
״םגטה״.
להפחית
הפצרותנו
מצאנו
בן־לילה
יום־יום
הכמויות,
מקום
התמקמנו
הפכנו
הגיעה
דבר
עזוב,
באחד
אלינו
בתים
הבתים
מפליסים
ויצאנו
חסרי
״אספקה״
לא השתנה.
ריקים
מן
האספקה
מאדם
לתור
כל
את
לסועדים
הבסיס
בברי,
זרמה
כסדרה
ואנו ה ח ל ס נ ו ל ה ת ח ל ק ב ה עם המשפחות הרעבות .הם ראו בנו מושיעים התפללו
ש ה י י ת נ ו ב מ ק ו ם .ה ם הציעו ל נ ו א ת ש י ר ו ת י ה ם ה ד ל י ם ו ב ל ב ד ש נ י ש א ר
להמשך
ל א ו ר ך חופיו ש ל הים ה א ד י ר א ס י ז ר ו ע ו ת היו
איתם.
ה״סנםות״
למיניהן וכולן
יפות כמו תמונות הפרסומת של התיירות האיטלקית ,אך כולן משוועות למעט
ו ס י ג ר י ו ת היה זה ב א מ ת מ ק ו ם נ ו פ ש א י ד א ל י ל פ ל י ט י ם רצוצים ,א ב ל ל מ י
מזון
סבלנות ל ש ב ת וליהנות מכל הסיב ה ז ה ו
היתה
א ח ר י ש ב ו ע א ד ו ר ו ע ש י ר אירועים ,ש כ ל ל ס י ו ל י ם ל א ו ר ך ה ח ו פ י ם היפהפיים,
בים וביבשה ,חשתי שלא אוכל להמשיך
בילויים
לחופשה
שכזאת
— לשם כך
זקוקים הייגו
ב כ ך .עדיין ל א ה ג י ע ה ז מ ן
לשלווה
גפשית,
אבל
זאת היתה
מאיתנו והלאה .ביקשנו אפוא העברה למרכז כלשהו ,בו גוכל ל ה ש ת ל ב בפעולה
לעזרת
הפליסים ,שהתחילו להגיע לאיםליה
בזרם הולד .וגובר .מבוקשנו ניתן
ל נ ו — ב י ו ם ה ת ש י ע י ל ש ה ו ת נ ו ב ס ג ט ה ק ר ו צ ה — ה ע ב י ר ו א ו ת נ ו חייליגו ל ג פ ו ל י —
ומשם
היה
ל מ ח נ ה הפליטים אוורסה הסמור לנפולי .מ ה שראו עיני באותו מחנה —
קשה
מנשוא.
מאות
אנשים
הוטלו
לתמ־
חדרים
קטנים
—
הצפיפות
א ת הרוח .׳נשים הרות,
היתה
ד ו מ ה ל ז ו ש ב ג י ט ו וזה ע צ מ ו ה ס פ י ק כ ד י לדכזץ־
ילדים
מ כ ל הגילים שכבו על הרצפות המזוהמות ,המים חולקו במשורה ומקום
253
ל ה ת ר ח ץ אין .ה ת ח ל ת י ל ח פ ש א ת ה א ח ר א י ם ל מ ח נ ה הזה .היו א ל ה א נ ש י ה ס ו כ נ ו ת
שהשתדלו
התהליך
פתרונות לסובלים
מאוד למצוא
זקנים וילדים,
ביותר :נשים,
היה אטי ל ה ר ג י ז .ב ח י פ ו ש י ם א ח ר י ש ל י ח י ה ס ו כ נ ו ת נ ק ר ה
במדים.
אבל
בדרכי אדם
הוא הציג א ת עצמו ובשומעו א ת צלילי ה ע ב ר י ת השגורים ב פ י הציע
מיד את עזרתו .ל א לכך התכוונתי — עניתי לאיש — להיפך — ברצוני לעזור
לכם בעבודתכם הקשה — אמרתי — אנא הראה לי א ת ה ד ר ך
ה א י ש נ ב ו ך ו פ ת א ו ם פ ל ט — שמי ש מ ו ל י ק צ ו ק ר
•
אחריו
חזרתי
גרה פעם
— בחיפה
— אני מחיפה.
ה ג נ נ ת שלי .א י נ נ י
אם
בטוחה
חיפה?
ה י א עדיין
שם ,א ב ל א ו ל י ב מ ק ר ה א ת ה מ כ י ר א ו ת ה ? היו א ל ה מ ל י ם ס ת מ י ו ת ,ב ר ו ר היה
לי ,כי אין כ ל א פ ש ר ו ת , ,ש ד ו ו ק א איש זה יכיר א ת
מה
בלידה.
עורך־דין
הוא
שמה?
ידוע
שאל
בחיפה.
האיש
לא
בהתלהבות .שמה
אוכל
את
לתאר
הגננת
גיוטה
הבעת
לבדנו
נותרנו
ידי ,ל ח צ ן א ל
לבו ואמר
בקול
רובין —
פגיו
החוויר ו ה א ד י ם ח ל י פ ו ת .פ ת א ו ם נ ו ת ק נ ו ש נ י נ ו מן
ב מ ק ו ם מ ר ו ח ק ושומם
העברית הראשונה
של
ההמולה
והמציאות
התנדפה
כליל.
היודעת
את מי
זאת
רועד:
ב ע ל ה הוא
שמוליק
צוקר.
מסביב
כאילו
תפס
הוא
ניוטה
את
בשבילי?
אגי ע ם מ ש פ ח ת י ) א ש ה ו ב ן ( גרים ב ב י ת ה )בניין בן א ר ב ע ק ו מ ו ת ( א נ י שוהה
זה
שנים
בשליחות מחוץ
ל ב י ת — ניוטה
היא
הנפש
הטובה
— היא
שלגו
מ ס י י ע ת ,ע ו ז ך ת ו מ נ ח מ ת — ניוטה היא מ ל א ך — א מ ר ו פ ר ץ מ מ ש ב ב כ י .
א ת נ ש א ר ת פ ה ! — פ ק ד עלי — א נ י ח ו ז ר ב ע ו ד ד ק ו ת מ ס פ ר .א י ז ה צירוף
מקרים
עם
מ ש ו נ ה ,א מ ר ת י ל ע צ מ י ,האיש ה ז ה בוודאי י ו כ ל ל ס י י ע ל י ל מ צ ו א ק ש ר
השליחים
הפועלים
במקום.
דקות
חלפו
מעטות
התייצב
והוא
קורן
לפני
ו מ צ ט ח ק — ס י ד ר ת י ה כ ל — א מ ר — ב ע ו ד יומיים א נ י .ח ו ז ר ל ח ו פ ש ת מ ו ל ד ת ק צ ר ה —
ו א ת מ צ ט ר פ ת א ל י ! ל ת ד ה מ ת י ל א היה ג ב ו ל .ת ג ו ב ת י ה ר א ש ו נ ה ה י ת ה — ס י ר ו ב
מ ו ח ל ט — א נ י ר ו צ ה ל ע ב ו ד כ א ן ו ל ע ז ו ר ל ח ל ש י ם .אני עדיין י כ ו ל ה ל ח כ ו ת . . .יש
הזקוקים
החוף
לכך
יותר.
כל־כך .ראיתי
הראשונים
ילדתי
א ת מצוקתם של נשים וילךים
— ואלה
כעת
חייבים
בתור ...ה ו א ה פ ס י ק א ת ש ט ף ד י ב ו ר י ו א מ ר ב ט ו ן ש ק ט א ך
התביני,
להביאך
אומנם
נפשי
יוצאת
לארץ
ישראל,
אבל
שאני
אינני יכול לחזור לחיפה
לגיוםה חיה וגושמת,
עם
הסיפור
אין
עלייך.
זה
להיות
החלטי:
א נ י חייב
ש ר ז יחיד מ ג נ ה ה ע ב ר י ה ר א ש ו ן .ה ת ב י נ י שאין
ל י כ ל א פ ש ר ו ת ל ס פ ר ל ה א ת ס י פ ו ר ך — אגי ח י י ב ל ה — א ו ת ך .ה ש ת ת ק ו ל ח ץ
א ת ידי .ע כ ש י ו נ ל ך ל מ ש ר ד — א מ ר — ביומיים ש נ ו ת ר ו ע ד ל נ ס י ע ה ע ש י כאן
כרצונך.
באוגיה
א ב ל א ת ח י י ב ת ל ה ת י י צ ב בזמן ,כ י ה א ו נ י ה ל א ת מ ת י ן ל ך .כ ך ה פ ל ג ת י
ה ל ג א ל י ת ה ר א ש ו נ ה שיצאה ל ח י פ ה א ח ר י ה מ ל ח מ ה .
פ ר ש ת הגדודים בדרכי אירופה האבלות הגיעה לקצה .שישה חודשים דילגתי
ע ל פ נ י ע ר י ם ו א ר צ ו ת .ל ו ב ל י ן ,ביאליסטוק ,ורשה ,ה ו מ נ ה ב צ ׳ כ י ה ו ד ב ר צ ן ב ה ו נ ג ר י ה —
בוקרשט וטימישורה ברומניה — ג ו ב י ־ ס ד — ובלגרד ,ברי
ואוורסה.
והקרוצ׳ות — נפולי
ב ת ו ר כ ל ה ת ו ה ו ו ב ו ה ו ה ז ה ש ל שינויי ש פ ו ת ,שינויי ש מ ו ת ) ש ל ו ש
פ ע מ י ם ש י ג י ת י א ת .שמי( ,שיגויי ז ה ו ת ו ת ע ו ד ו ת מ ז ו י פ ו ת ,פ ג י ש ו ת מ ר ג ש ו ת ב ת ו ך
ע ו ל ם מ ע ו ר ע ר ,ע ו ל ם ח ר ב . ,ע ו ל ם של א ו ב ד ן ד ר ך — ה ד ב ר ה י ח י ד ה י צ י ב ש ה א י ר
לי א ת דרכי — היתה ארץ י ש ר א ל . .
254
.
•
מי
נפולי
המציא
את
מתעורר
האמרה
הרצון
— לראות את נפולי
ביתר
לחיות
תוקף.
ולמות ז
מחבקת
העיר
הרי
את
כשרואים את
ובתוכו
המפרץ
מוצאות
א ו נ י ו ת מ ח ס ה מן ה ס ו פ ו ת ו ה ט ל ט ו ל י ם .מן ה נ מ ל מ ט פ ס ת ה ע י ר א ל ה ה ר
שממול
ו ש מ ו א ל י ק ,ש ה ו א ת ו ש ב חיפה ,א ו מ ר ש נ פ ו ל י היא כ מ ע ט כ מ ו ח י פ ה —
כלומר
ק צ ת פ ח ו ת יפה — א ב ל דומה .האוניה ״מטרויאה״ ח י כ ת ה ל נ ו בנמל.
ההפלגה
אבל
למלא
ביומיים.
נדחתה
אני
ברוקנר
ואלתר
לםרטיפיקט ניסינו
שותפי
א ת הזמן ב מ ר א ו ת נפולי המרהיבים ,אבל אלה נקלטו אך במטושטש —
כ ל מ א ו ו י נ ו היו נ ת ו נ י ם ל א ו נ י ה ש ב נ מ ל .
ב י ו ם ש ל י ש י ה ת ח י ל ה ״התזוזה״ .ר א ש ו נ י ם ל ע ל ו ת ל א ו נ י ה היו ק ב ו צ ו ת נ ו ע ר
מ״הבונים״
אחריהם
באנגליה,
ארץ־ישראליים,
אנחנו
אחריהם
עלתה קבוצת
—
שחזרו
קבוצת
נוער
ועולים
שהגיעו
מצרפת,
ג ב ר י ם צ ע י ר י ם ד ו ב ר י ע ב ר י ת ,היו
הביתה
באוניה
אחרת,
אלה שבויי
מלחמה
עם
חוויות מן
השבי
הגרמני,
פ ל י ט י ם מפולין,
יוגוסלביה,
צ׳כיה
והוגגריה
עליגו
אחריהם
והאחרונים
—
ק ב ו צ ת י ל ד י ב ו כ נ ו ו ל ד ו א ח ר י ה ם נ ע ר כ ב ן 20ו ב ז י ו ד ג ל כ ח ו ל ל ב ן ג ד ו ל .פ ת א ו ם
עבר
רחש
הם
מחשמל
ב ו כ נ ו ו ל ד ש צ פ ו מן
בין ילדי
על
הסיפון
לאוניה.
העולים
פרצו קדימה ו ב ז ע ק ו ת אימה אמרו ל ה ת נ פ ל ע ל ה נ ע ר עם הדגל .איש ל א
עדיין
הבין
פשר
מה
הדבר,
שני
אבל
חסונים
בחורים
בינו
התייצבו
לבין
ה י ל ד י ם ו ב י ק ש ו ל ה פ ר י ד בין הניצים .אז נ ש מ ע ו ק ר י א ו ת קאפו ,ק א פ ו מ כ ל ע ב ר
והתמונה ה ת ב ה ר ה .אנשי הסוכנות החליטו ל ע כ ב א ת עלייתו של הנער ע ם הדגל.
הורד
הדגל
אצל
כבד
הנער
ואחריו
העולים.
— והרוחות
הקצרה
הדרמה
באוניה
הזאת
נרגעו
הדגימה
—
את
נשאר
אבל
של
עומקה
משקע
הטרגדיה
המתחילה רק ע ת ה ל ה ת ג ל ו ת ב כ ל אכזריותה.
עסקו
כולם
בהתארגנות
באוניה
אני
ואילו
—
הצטנפתי
בפיגה
ושקעתי
בהרהורים .לידי ע ב ר ה ק ב ו צ ת הבחורים הדוברים ע ב ר י ת — והם החזירוני לעולם
הצטרפתי לשיחה כאילו ל א הפסקתי ל ד ב ר עברית מעולם .במחיצתם
המציאות.
ח ש ת י כ ב ר א ת א ר ץ ־ י ש ר א ל כ מ צ י א ו ת ה נ פ ר ש ת ל ג ג ד עיני .ש ע ו ת ב י ל י נ ו ב ש י ח ו ת
ע ל הארץ ,ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ,ע ל ה מ א ב ק נ ג ד הבריטים ,ע ל ת פ ק י ד ם ש ל ה ק י ב ו צ י ם
ו ב י י ש ו ב הארץ ,ע ל ה צ ו ר ר ב א ח ד ו ת ן ש ל ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר ו ה מ פ ל ג ו ת ו ע ל
בהגנה
ה ת ק ו ו ה ה ג ד ו ל ה ש ל כינון מ ד י נ ה ע צ מ א י ת ק ט ג ה — ש ת ה י ה מ ק ו ם מ ק ל ט ל פ ל י ט י
ישראל.
כ ל השיחות ה א ל ה הסעירו א ת רוחי ולא עצמתי־עין כל
אותם לילות
ארוכים
העתיקה,
לבגות
חיים
באוניה
חדשים
שהכילה
לעצמם
700
ולעמם.
בנים
ימים
השבים
ולילות
למולדתם
אלה
הגבירו
את
כדי
תחושת
הגאולה
ש ה ת מ צ ת ה ב י צ י א ה מ ש ע ב ו ד — ל ח י ר ו ת ,מ ח ו ש ך לאור ,מ י י א ו ש — ל ת ק ו ו ה ,מ ש נ א ה —
לאהבה ,מכיליון — ליצירה .הרצון להתחדשות ופעילות אינטגסיבית — לתרום,
ל ת ר ו ם ככל יכולתי א ת חלקי הקטן במימוש התקוות הגדולות.
ביום השישי ל ה פ ל ג ה הגענו ב ל י ל ה לחופי חיפה — ו מ ק ב ל פניגו הראשון
היד.
ה״עוצר״
מוחשית
שמגע
א ת אשר
כל
מאתגו
את
הירידה
לחוף.
א ח ד מ א ת נ ו מצווה לזכור
המפגש
הראשון
— המאבק
הזה
בישר
ב ע י צ ו מ ו ומהיום
אנו נ י ט ו ל ב ו ח ל ק .
בבוקר
בוטל העוצר — ואנו הובלנו לאחר כבוד למחנה עתלית ,כדי לחזק
255
ב ג ו א ת ה ה ר ג ש ה — כ י ה מ א ב ק ל א תם .ל מ ח ר ת ה י ו ם ה ו פ י ע י צ ח ק ג ו ל ן ) ג ו ל ד ש ט י י ן (
א ח ד ממדריכי ״הנוער־הציוגי״ לשעבר ו״פדה״ אותי ממעצרי .ה כ ר ת י ך ב ק ל ו ת אמר,
והושיט ל י ח פ י ס ת ש ו ק ו ל ד ק ט נ ה .נ ס ע ת י י ח ד ע ם א ל ת ר ל ת ל ־ א ב י ב — ה ו א פ נ ה
מ י ד ל מ ש פ ח ת ו ו א י ל ו א נ י — ע ם צרור ביד ,ס נ ד ל י ם מ ת פ ר ק י ם ו פ ו ר ו נ ק ו ל ו ז ה ב כ ל
ה ג ו ף — מ י ה ר ת י ל ה ת י י צ ב א צ ל ה ג נ נ ת שלי ,ניוטה ר ו ב י ן ז״ל.
כפר מנחם
256
הלינה בירנבאום
מםע אל העבר — פולין 1986
1986
10ה י ו נ י
א נ י י ו ש ב ת ב מ ט ו ס .ל פ ו ל י ן — ל א ח ר א ר ב ע י ם שנה ...ה א ם ע ל י לציין ש ז ה ת א ר י ך
ה י ס ט ו ר י ע ב ו ר י ? מ י ו ת ר .א נ י נ ו ס ע ת ל ב ר .איש א י נ ו י ו ש ב ל י ד י ב כ ו ר ס ה ה ס מ ו כ ה .
קשה
אני
ל ו מ ר ש ט ו ב לי .א נ י מ ל א ת מ ת ח ו א י ־ ש ק ט .ל א נ ע י ם ,א ב ל מ ה ל ע ש ו ת ?
כותבת
ב מ ז ה ר ב ה כדי לפזר א ת המתח ואת העצבנות .ל א מעניין אותי
דבר
פ ח ו ת זמן מזו
עכשיו
לאמריקה.
ואחר־כך
איך
מ ל ב ד ה ט י ס ה עצמה .אני מ ת נ ח מ ת ,
א ז הייתי ״ ג י ב ו ר ה ״ גדולה י ו ת ר .
שהיא תיארך
עלינו לטוס
שלוש
שעות
לרומא
ש ל ו ש ש ע ו ת ג ו ם פ ו ת לורשה .ל ו ר ש ה !
א ג י י כ ו ל ה ל כ ת ו ב ע ל כ ך ב ש ל ו ו ה כ ז א ת ? ייתכן ,שעדיין ל א ה מ ח ש ת י
ל ע צ מ י ל ג מ ר י ,שאגי ט ס ה לפולין.
ב מ ש ד ל י ל ה ש ל ם כ מ ע ס ו ל א ע צ מ ת י עין .ה ר ה ר ת י ,גיםיתי ל ת א ר ל ע צ מ י מ ה
יהיה ו א י ך ? -
כ ר ג ע הודיעו ,ש מ ז ג האוויר ס ו ע ר ב א י ז ו ר ס י ם ת נ ו ויש ל ה ו ר י ד א ת ה ו ו י ל ו נ ו ת
המחברת הזאת מצילה את
מעל
ה ח ל ו ג ו ת .ה מ ס ו ס ר ו ע ד וקופץ .ל א געים ,א ב ל
מצב
ר ו ח י .ה א נ ש י ם ס ב י ב י מ פ ט פ ס י ם ,צ ו ח ק י ם .ה ם א י נ ם פ ח ד נ י ם כמוגי,
אולם
ה ם ג ם ל א נ מ צ א י ם ל ב ד ם ב ד ר ך .ואולי ב א ו פ ן כ ז ה ה ם ר ו צ י ם ל ה ש כ י ח א ת פ ח ד י ה ם
ו ה ת ר ג ש ו ת ם ? ה ר י אין ז א ת גסיעד ,רגילה.
האם
יחכו לי בשדה התעופה בורשה? האם אסתדר ש ם ?
המסום
המתח
מ ת ג ו ד ד י ו ת ר ויותר .ק ש ה ל ה ח ז י ק א ת ה ע ס ,ה א ו ת י ו ת ק ו פ צ ו ת .א ב ל
ש ל י נ ח ל ש .א נ י מ ת ח י ל ה ל ה ת ר ג ל ל מ צ ב ,כ מ ו ל כ ל מ צ י א ו ת בחיים ,ש ל א
נ י ת נ ת ל ש י נ ו י .א נ ש י ם ח ו ש ב י ם אותי ל ח ז ק ה ו א מ י צ ה .א פ י ל ו א ת ה ע ו ב ד ה ש ה ח ל ס ת י
לנסוע
ל ש ם ,ה ם מ פ ר ש י ם באופן כ ז ה ו א ו מ ר י ם :
״לאחר
כל
שעבר עלייך?״...
ה ם ה ב י ט ו ב י ב מ י ד ה ר ב ה ש ל ר ח מ י ם בעיגיים .ג ם ה א נ ש י ם ב ש ד ה ־ ה ת ע ו פ ה ב ה ם
נתקלתי,
ה ס ת כ ל ו ע ל י כך .ה י ה זה מ ש פ י ל ל ע י ת י ם .א נ ש י ם פ ו ח ד י ם
בדרך־כלל
257
מ ח ז ר ו ת א ל ה ע ב ר ו ב י י ח ו ד ל ע ב ר ה ש ל ת ק ו פ ת השואה ,ואין פ ל א ב כ ך .ל א כ ד א י
גם ל א היה
להסביר.
להחליט.
קל
אילו
לא
בא
הטלפון מהפולניה
דאנוסיה,
איגגי ב ט ו ח ה שהייתג מ ע ז ה .ר צ י ת י בזה ,א ב ל היו ה ר ב ה ה ס ת י י ג ו י ו ת ו ה י ס ו ס י ם .
ב ל ת י צפוי ו מ א ת מ א ש ה ,ה מ ו כ ר ת לי מ ח ל י פ ת מ כ ת ב י ם ב ל ב ד ,ו מ י ל ו ת י ה
טלפון
ה ל ב ב י ו ת פיזרו כ ל ה ס פ ק ו ת ו ה ר ס ו א ת ה מ ח י צ ו ת היא א מ ר ה ש ת ח כ ה ל י ב ו ר ש ה
וכדי ש א ו כ ל ל ז ה ו ת ה ,
מספר
ת ל ב ש ש מ ל ה ו ר ו ד ה ותחזיק ב ו ב ה ביד ...י ש ל י
זזים
כ א ל ה בפולין ,ש א ג י ל א מ כ י ר ה א ו ת ם אישית ,ה ד ב ר ק ש ו ר ב ס פ ר י ,א ש ר
הופיע
עכשיו
שם לפני שגים והגיע לידיהם.
הפגישה
איתם
קרצה לי מזמן.
היא ע ו מ ד ת ל ה ת ב צ ע מ מ ש .
אולי ,ש א י ש
טוב
לא
י ו ש ב ל י ד י ואני יכולה
לשוחח
עם עצמי
במחברת
ה צ ה ו ב ה ה ז א ת ,מ ת נ ה מ ב נ י ל ד ר ד .ע ד כ ה ל א ע ר כ ת י נ ס י ע ו ת לבדי .אין ל י א פ י ל ו
לחייד.
למי
אבל
זה
יחלוף,
למרות
שמציאות של
תמיד
ה ר ג ע היא
השולטת
ו ה ח ז ק ה מ כ ל .ה ע י ק ר ,ש א נ ח נ ו מ ת ק ד מ י ם א ל המטרה ,א ל ה מ ק ו מ ו ת א ו ת ם ר א י ת י
בפעם ה א ח ר ו נ ה ל פ נ י ל מ ע ל ה מ א ר ב ע י ם שנה .גסגר ה מ ע ג ל .אני ח ו ז ר ת ,א ל העבר...ב ב י ת הזהירו א ו ת י מ פ נ י ה נ ס י ע ה ה ז א ת .חששו ש ה ז ע ז ו ע מ מ ר א ה ה מ ק ו מ ו ת ,
ב ה ם ס ב ל ת י כ ה ה ר ב ה ,י מ ו ט ט אותי ,יזיק לבריאותי .ל א רצו ,ש א ס ע ,״ ל ש ם מ ה ?״
״ ל מ ה ל פ ת ו ח מ ח ד ש א ת ה פ צ ע י ם ?״
הבטחתי שאם ארגיש רע ,לא אסע למחנות ההשמדה לשעבר .א ב ל בנפשי
פנימה
ז ע ת י ,ש ה ם מ ה ו ו י ם א ת ה מ ט ר ה העיקרית ש ל מ ס ע י — ל ר א ו ת ם כ א ד ם
ב ה ח ל ט ה נ ח ר צ ת זו י צ א ת י ל ד ר ך .א מ ר ת י ל ב נ י ,ש א ם י ק ר ה ל י מ ש ה ו
חופשי!
ו ל א אחזור ,ש ל א י צ ט ע ר ו .יהיה זה ס י מ ן שהורי רצו ,ש א י ש א ר איתם ...ה ו א נ ב ה ל .
ל ר ג ע ה ש ת ת ק ו א ח ר ־ כ ך מ ל מ ל :״לא ,ל א יקרה ל ך רע ,א ת ת ח ז ר י ב ר י א ה ו ש ל מ ה .״
אראה
עכשיו
מידאנק,
את
אושוויץ,
טרבליגקה.
על
טרבליגקה
חשבתי
תמיד כעל גיהנום ממש ,המוות בהתגלמותו ,שממנו השתוקקתי לחמוק ,א ב ל ל א
כעל תחנה ,שאפשר ל ש ו ב אליה .ק ש ה לי להמחיש זאת לעצמי .אראה ז א ת בעוד
מ ס פ ר ימים ב מ ו עיני ,כ א ש ר א ע מ ו ד ע ל א ד מ ת ה ו א ג ע ב ה ) ב י ק ש ו מ מ נ י ,ש א ב י א
ק צ ת א ד מ ה מ ט ר ב ל י נ ק ה .י ו צ א י רוז׳שץ׳ מ ת כ ו נ נ י ם ל ה ק י ם מ צ ב ת זיכרון ל ב נ י העיירה,
ש נ ר צ ח ו ע ל ־ י ד י ה נ א צ י ם ו ל ש ם כ ך ה י א נ ח ו צ ה להם(.
אכן ,א ג ע — א י ד ל ו מ ר זאת ,כ ד י ש ל א יישמע פ ת ט י ו מ ל א כ ו ת י — ב א ד מ ה
הזרועה ב מ ו ו ת ה מ ו נ י ש ל כ ל ק ר ו ב י ,ש ל כ ל ב נ י עירי ,ש ל שכגי ,ח ב ר י ו ח ב ר ו ת י
מגיטו ורשה .אני מ ר ג י ש ה ב י א ת ה ת ח נ ה הזאת ,א ת ט ר ב ל י נ ק ה — ה ש ת י ק ה ה ע נ ק י ת ,
ה מ ח ר י ד ה ,ריכוז ע צ ו ם ש ל א פ ר .ל א איני מ ס ו ג ל ת ל ה ב י ע א ת ה א י מ ה .א ב ל א נ י
שהדבר לא יהיה
יודעת,
ה״אקציות״
לספר
הנאציות,
הפתעה
ב ש ב י ל י ! הייתי ש ם
בחודשים
הארוכים
של
ב ל י ל ו ת ו ב י מ י ם מ ל א י מ ת ח וסיוט ,ל ע ו ל ם ל א נ י ת ן יהיה
ע ל י ה ם ע ד ת ו ם .ט ר ב ל י נ ק ה נ ש א ר ה בתוכי ו א נ י ב ת ו כ ה ,ל מ ר ו ת ש ה צ ל ח ת י
ל ח מ ו ק אז מ ה ק ר ו נ ו ת ,ל מ ר ו ת ש ל א ת פ ס ו ו ל א גררו א ו ת י ל ש ם .א ל פ י ק ש ר י ם ב ל ת י
נראים
קושרים
אותי
לאותה
תחנה
מוזרה,
לשמה
ולאדמתה,
המורכבת
מאפר
ר ב ב ו ת גוויות ש ל א נ ש י ם ש ה כ ר ת י ,ש א ה ב ת י — שהייתי א י ת ם י ח ד ב ג י ט ו ב ו ר ש ה .
גם ה ת י א ו ר ה ז ה ד ל מ ד י ו ר ח ו ק מ ל ה ב י ע א ת כ ל הקושר א ו ת י ע ם ה מ ק ו ם הזה.
כבר
סיפרתי ,ש א נ ש י ם ה ס ת כ ל ו ע ל י ב ח ר ד ה ו ב ר ח מ י ם ,כ ש נ ו ד ע ל ה ם ש א נ י
נ ו ס ע ת לפולין ,כ א י ל ו פ ח ד ו ש ע צ ב י ל א יחזיקו מ ע מ ד ב פ ג י ש ה ה מ ח ו ד ש ת ,ל מ ר ו ת
258
שינוי ה נ ס י ב ו ת — ו ה צ ט ע ר ו ע ל י ל מ פ ר ע ? ו י י ת כ ן ש ח ש ש ו מ ע צ ם ה מ ח ש ב ה ש מ ק ו מ ו ת
א ל ה היו ק י י מ י ם ב א מ ת ו א פ ש ר ל נ ס ו ע ו ל ה י ו ו כ ח ב כ ך ב צ ו ר ה ח ד ־ מ ש מ ע י ת ו ל ל א
ע ר ע ו ר ?...
ח ש ב ת י ע ל כ ך הרבה .א נ ח נ ו ד ו ר ה מ פ ח ד מ ז כ ר ו נ ו ת י ו ,מ ה ז י ו ת י ו ש מ מ ש י כ י ם
ל ר ד ו ף ולענות אותנו ל ל א הרף ,דור א ש ר מ ש ת ו ק ק ל ב ר ו ח מעצמו ,לעקור מ ת ו כ ו
ד ב ר י ם ,א ו ת ם אי־ א פ ש ר יהיה ל ע ק ו ר ע ד ל נ ש י מ ה ה א ח ר ו נ ה .
לא
אני
פוחדת,
לא
מהזכרונות,
בורחת
להיפר,
משתדלת
אני
להחדירם
ל ז כ ר ו נ ם ש ל אלה ,ש ל א ה ת נ ס ו ב ה ם ב ע צ מ ם .א נ י מ ש ת ו ק ק ת ,ש ר ב י ם כ כ ל ה א פ ש ר
א ת כ ל ה ע ו ב ד ו ת ,מ כ ל ההיבטים ,ש ת י ו ו ד ע ל ה ם ה א מ ת ה ד ב ־ צ ד ד י ת ,ל ל א
ידעו
אני
עיוותים.
באמת משתוקקת לראות
את
המקומות מהם
השתחררתי בהיותי
ב ת 15ו ל ב ד ו ק איד א ס ת כ ל ע ל י ה ם ב ע י נ י א ש ה ב ת — 56ו ל כ ת ו ב ע ל כד.
שאחשוש?
ממה
באושוייץ?
מעדיפה
במה
יזעזעו
אותי
הבהרות
של
מדריד
במידאנק
או
א נ י הייתי ש ם א ז ! מ ה יוסיף ו מ ה י א מ ר ש א י נ נ ו י ד ו ע ל י ? הייתי
להתייצב שם לבד ,לראות ולשמוע א ת המקומות ואותי בתוכם ,לשתוק
או ל ב כ ו ת .מי יודע י
ו ב י נ ת י י ם ה מ ט ו ס מ ת נ ו ד ד י ו ת ר ויותר .ק ש ה ל כ ת ו ב ב מ צ ב כ ז ה — וגם ס י פ ר ת י
א ת הכל .ת ק פ ה אותי בחילה .ש ל א י ת ח י ל ו ד פ י ק ו ת ל ב ע צ ב נ י ו ת ה פ ו ק ד ו ת
כבר
אותי לפעמים .החברה מסביבי משונה במקצת .מגיעים אלי קטעי שיחות המציחיקם
ב ב נ א ל י ו ת ם .א ל ה האנשים .כ ד ה ם ח ו ש ב י ם ,ב א ל ה ה ם מ ת ע נ י י נ י ם ,כ ף הם מ ד ב ר י ם .
ה ר י ל א ב ר א ש ו ש ל כ ל א ח ד ט ר ב ל י נ ק ה ,כ מ ו נ י למשל ...מ ה אני מ ח פ ש ת י ל מ ה
א נ י נ ט פ ל ת א ל י ה ם ? הדיילים ה ב י א ו ״ מ צ י א ו ת ״ ל ל א מ כ ס :סיגריות ,בושם ,יינות.
א נ ש י ם ק ו נ י ם ב ל ה ט .לי אין ס ב ל נ ו ת ל כ ד .א ת ה מ ז ו ו ד ו ת מ י ל א ת י ע ד א פ ס מ ק ו ם
ע ו ד ב ב י ת .א נ י תשושה .מ א ח ו ר י ל י ל ה ל ל א ש י נ ה ו ע ב ו ד ה מ א ו מ צ ת בימים ש ק ד מ ו
לנסיעה.
נ ר א ה איד תהיה ה נ ח י ת ה ? מ י י ח כ ה ל י ב ו ר ש ה ? כ מ ה מ ת ח מ ע ו ר ר י ם
בי כ ל ה ש ט ו י ו ת ה א ל ה !
השעה
ש ל ו ש אחרי הצהדיים .סוף ס ו ף מ ת ח י ל ה ה נ ח י ת ה בורשה .הוקל לי.
ק ו ד ם היה נ ד מ ה לי ,ש ל א אגיע .ב ז מ ן ה נ ח י ת ה ב ר ו מ א ס ב ל ת י מ ד פ י ק ו ת ל ב ח ז ק ו ת
ו מ ב ח י ל ה .ב ל ע ת י כ ד ו ר הרגעה .א מ ר ת י ל ע צ מ י ש ז ה ב ג ל ל ה ע צ ב י ם .ל ע י ת י ם ה ר ג ש ת י
ר ע ו פ ח ד ת י ל ס פ ר על כ ד למישהו ,ש ל א י ש א י ר ו א ו ת י ב א י ז ה ב י ת ־ ח ו ל י ם ב ר ו מ א
ו א ח ר ־ כ ד יחזירו א ו ת י ה ב י ת ה ב ב ו ש ת ־ פ נ י ם . . .ה י ה ל י ר ע מ א ו ד ו פ ח ד ת י ! ה ש ת ו ק ק ת י ,
ש ב ע ל י יהיה ע ל ז י ובחיוכו ה מ ל א ב י ט ח ו ן ו א מ ו נ ה יגיד ל י ,כ מ נ ה ג ו :״ א ת יודעת,
שזה
ר ק ע צ ב י ם ומתח...״ ת י א ר ת י ל ע צ מ י ש ה ו א י ו ש ב ע ל ידי ו א ו מ ר ל י זאת.
א ב ל ד ב ר ל א עזר .ה ל ב ה ל ם ב ח ו ז ק ה מ ו פ ר ז ת ,א ח ז ה בי ח ו ל ש ה ו מ ח ש ב ה מ פ ל צ ת י ת :
אגיע לורשה
שלא
בשום פנים,
שמושד
אותי
המוות
השורר
ב מ ק ו מ ו ת ההם.
זה היה נ ו ר א !
ג ב ר קשיש ,א ח ד מ ה ק ב ו צ ה שלנו ,ה צ י ע ל י ל ק ח ת א ת מ ט ע ן ה י ד שלי בירידה
מהמטוס.
נ א ב ק ת י נ ו א ש ו ת ו ל ל א היעיל .ה ת י ק ה י ה כ ב ד — ה ע ז ר ה ה מ ו צ ע ת ב א ה
כ א י ל ו מן השמים .ה ת ב ר ר ל י ב מ ה ר ה ,ש ה א י ש ה ו א ב ן ע י ר י ו ג ר ל א ר ח ו ק מ ב י ת י .
איזה
מטעני.
צירוף מ ק ר י ם ! ה ת ב י י ש ת י ב ח ו ל ש ת י ,
א ב ל ל א יכולתי לסחוב בעצמי את
שמחתי בלבי על העזרה ה ב ל ת י צפויה .והרי לפני זמן־מה החלוננתי
ע ל ש כ נ י ,ש ה ם מ ש ו נ י ם ו״ילא כ ל ־ כ ד ״ ,ו ש א י ן ל י א פ י ל ו ל מ י לחייד ...ואז ת פ ס ה
259
חולשה מטופשת — אמרתי שורשה רחוקה ולעולם בלתי נ י ת נ ת ל ה ש ג ה
אותי
כ ש ס ו ף סוף י צ א ת י
עבורי!
כ ה קרוב! ...ח ש ת י
כשזה
לדרך
בושה.
מחבלת
הייתי
הבריאות
בתוכגיותי ודווקא
א ו מ ל ל ה והיה ל י צ ר
גורא ע ל
ל י ש ל י ט ה בגופי ,ב ב ר י א ו ת י .פ ח ד ת י ל ע ל ו ת ש ג י ת ע ל ה מ ט ו ס ברומא,
על כ ך לאיש.
סיפרתי
הקשיש,
שהחל
לטפל
בי
לקח
שוב
עכשיו,
שאין
אבל לא
בידו.
את מטעגי
ג ג ר ר ת י אחריו ב ר ג ל י ם כ ו ש ל ו ת ,כ פ י ש ה ו ל כ י ם ל ב י צ ו ע ג ז ר ־ ד י ן מוות .ה ו א ה ת י י ש ב
ל י ד י ו ש א ל :״ ל מ ה זה ג ת ג ו ל ך ל צ א ת ל ד ר ד כ ז א ת אם א ת ח ו ל ה ז ״ ה ו א ה י ה
כ ב ן שמוגים והרגיש ע צ מ ו מצוין .ב ו ש ה ! ה ש ת ד ל ת י ל ש כ ג ע ו כ כ ל י כ ו ל ת י ,ש א ג י
ב ר י א ה ל ג מ ר י ו ה ח ו ל ש ה ת ע ב ו ר מ י ד .ל ק ח ת י ע ו ד כדור .ה י ר ח ת י מ ב ק ב ו ק ה ב ו ש ם
ו נ י ס י ת י ״ ל ה צ י ל ״ א ת ע צ מ י ב ד ר ך זו .ל א ה י י ת י מ ס ו ג ל ת ל ה ג י ד מ ל ה ו ב נ ו ס ף ח ש ת י
אשמה על שאני מ ק ל ק ל ת מ צ ב רוחו ש ל אותו קשיש נחמד ,אבל מה יכולתי ל ע ש ו ת י
ל מ ז ל י ה ת י י צ ב מ ז ג האוויר .ט י ס ת נ ו היתד .ה פ ע ם נוחה .ה מ ס ו ם ה פ ו ל נ י ס ס
ל ו ח ל ק ו ב ש ק ט .ה ו ט ב לי .ל פ ת ע ה ת ח ל ת י ל ה ר ג י ש טוב ,כ א י ל ו ד ב ר ל א ק ר ה עז
כ א י ל ו ש ב ת י ל ת ח י י ה .אגי ש ו ב
בה.
כ ו ב ש א ת ו ר ש ה ש ל י ! אגי ש ו ב
בריאה,
צעירה ,מ ל א ת ה ת ל ה ב ו ת ,ש א י פ ו ת ,מ ר ץ ו כ ו ח .גוחתים.
ב ר ג ע זה ג צ מ ד ו ה ג ל ג ל י ם ל א ד מ ת פולין .ה ג ע ת י ! אגי כ א ן ! מ ת ח ש ק ל י ל צ ע ו ק
ז א ת ב ק ו ל י ק ו ל ו ת .לא ,איני ב ו כ ה .כ ל ־ כ ך ט ו ב ל י ! אגי מ א ו ש ר ת .מ י ש ה ו ד ו א ג
ל י ש ם ל מ ע ל ה ,כ מ ו ש ש ר ה י ה ו ד י ת ר ב ת .ד ו א ג ג ם ל ח ל ו מ י — אני מ ו כ נ ה ל ה א מ י ן
ע כ ש י ו ג ם בזה .מ י ש ה ו ש ו מ ר ע ל י ל מ ע ל ה . . .
מ ה יהיה ה ל א ה ? יהיה מ צ ו י ן ! מ ו כ ר ח ל ה י ו ת .מ ז מ ן ל א ה ר ג ש ת י כ ה ט ו ב ,
כ ב ר ג ע הזה .אני י ו ר ד ת מ ה מ ט ו ס ,מ ת ק ר ב ת ל ג ז ו ז ט ר ה ש ם מ ק ב ל י ם א ת פ נ י ה ב א י ם .
דגוסיה ב ש מ ל ת ה הוורודה מ ג פ ג פ ת ל י ב ב ו ב ה ג ד ו ל ה ב ז א ח ת ,ו ב ז ר צ י פ ו ר ג י ם בשגייה.
ה י א נ ס ע ה ש ב ע ש ע ו ת ב ר כ ב ת מ ז ׳ ש ו ב לורשה ,כ ד י ל ק ב ל נ י ו ח י כ ת ה ש ע ו ת
א ר ו כ ו ת ל ב ו א ו ש ל ה מ ם ו ם ו ל ם י ו מ ם ש ל ה ס י ד ו ר י ם המייגעים ב מ כ ס .
ב ו ר ש ה
12ביוני 1986
ח ל פ ו יומיים בורשה ,כ מ ה ז ה ב ל ת י ר ג י ל ,מ ו כ ר וזר ,ק ר ו ב כ ל ־ כ ך — ו כ ה ר ח ו ק !
גן הססקי ,ק ר א ק ו ב ס ק ה פ ש ד מ י ס צ י ה ,ג ו ב י ש ב י א ט ,א ל י ה ירוזולימסקה ,ק ב ר ה ח י י ל
ה א ל מ ו נ י — יום
ברחובות,
עומדים
ק ת ח מ י ם ש ל ח ו ד ש יוני ו ב ה י ר ו ת מ ע ו ר פ ל ת .פ ו ל נ י ם ה ו ל כ י ם
לז
תחנות
מובילים
האוטובוסים,
את
ילדיהם
—
מדברים
פולנית .כולם מדברים ד ק פולנית .אני נ ו ש מ ת לתוכי את מראה הבתים ,העיר,
אוויר
צעד
וזכרונות .א ו פ פ י ם א ו ת י
שלי,
לכל
מחשבה
ה ז כ ר ו ג ו ת ,אגי
ותחושה,
דמעות
ג ו ג ע ת בהם ,ה ם
עומדות
מבעד
מתחברים
לעפעפיים,
לכל
חונקות
בגרון .א ב ל כאן ,ב פ ת ח י גן ה ס ס ק י ,א ל ה הן ד מ ע ו ת א ח ר ו ת ,א ל ה ד מ ע ו ת י מ א ז יום
ה ו ל ד ת י ,ה מ ח ש ת ד ב ר קיומי ל ר א ש ו ג ה .
ק ר י ר ו ת מ ר ע נ ג ת ,מ ד ר כ ו ת א פ ו ר ו ת ,ק י ר ו ת כ ה י ם ש ל ב ת י ם רבגוגיים ,ש מ י ם
260
א פ ר ו ר י ם ו ש מ ש מ ח מ מ ת ,א ך ל א ל ו ה ט ת .ה כ ל ב ד י ו ק כ מ ו שהורגלתי ,א ק ל י ם ש ב ו
חלק טבעי ממני .ל פ ת ע צנח עלי אותו חלק ,המקורי והאמיתי ביותר,
גדלתי,
זה מ ל פ נ י המלחמה ,מ ל פ נ י בוא הגרמנים .לפתע ,כאילו מחק מישהו מ ר ח ק של
נ צ ח ש ל זמן .א נ י כאן .ת מ י ד ה י י ת י פה .כאן הולידו אותי .כאן נ ו ל ד ו
שנים,
אבי,
ל ל כ ת ,ל ד ב ר ,להרגיש ,להבין .י כ ו ל ת י
סבי ,ו ס ב י סבי .כאן ל י מ ד ו א ו ת י
ל ה ש ל י ם כאן א ת ש נ ו ת י כ ד ו ג מ ת הורי ו ה ו ר י הורי...
א נ י ע ו מ ד ת כאן ,כ ע ב ו ר א ר ב ע י ם ש נ ה ,ב א מ צ ע ה ר ח ו ב ,ב ש ע ת ב ו ק ר מ ו ק ד מ ת ,
מ ת ב ו נ נ ת — ובוכה .כן ,זה ה ו א זה ,זה כ א ן •
כאן
היינו
הובילו
אותי
בידי
לגן
הזה,
נמלטים מפני סערה פתאומית,
האלה.
עוד
זה נכון .אני ש ו ב ד ו ר כ ת ע ל
שיחקו
דרך
איתי,
אותם
הבהירו.
לימדוני,
ה ר ח ו ב ו ת ,בין ק י ר ו ת
מכאן
הבתים
א ו ת ן מ ד ר כ ו ת ושבילים .ל ב ד י .ה ם א י נ ם
ב ב ת י ם האלה .ה ם ל א מ ת ה ל כ י ם ע ו ד כאן ,ל מ ר ו ת שאני מ ר ג י ש ה ו ש ו מ ע ת
עקבותיהם,
את
את
צעדיהם
שנדמו,
את
קולם,
צחוקם
—
את
אזהרותיהם...
ת ח ת ה ש מ י ם ה א ל ה ,ל א זוהרים א ב ל ח מ י ם ,א נ י נ ו ג ע ת מ ו ח ש י ת ב נ ו כ ח ו ת ם ה ב ל ת י
ק י י מ ת עוד .ג ו כ ח ו ת ם היא ה נ ו ג ע ת ו ל ו ח צ ת ע ל מעיין דמעותי .א ל ה ג ם ד מ ע ו ת י ה ם
הזורמות
הייתי
ישר ל ד מ י .כ ה ב ר ו ר ו ט ב ע י
רוצה להיות כאן
לנצח.
ק צ ב ם ש ל ש נ י ה ם כאן
לחוש
ברחוב
א ו ת ם ל י ד י מ״אז״ .איני יכולה
הורשאי׳
לשבוע
מ ה ר ו ש ם הזה ,מ מ ר א ה ה ע ב ר ב ר ג ע ה ז ו ר ם בהווה ,ב ת ו ך ה פ ו ל נ י ו ת ־ ה י ה ו ד י ת ב מ ו ל ד ת י ,
בין ה מ ו נ י פ ו ל נ י ם ,א ש ר ל א יודעים ד ב ר ע ל קיומי ,ל א מ א ז — ו ל א מ ע כ ש י ו .
א י נ נ י ש י י כ ת א ל י ה ם ,א נ י ל א א ח ת מ ה ם .ו ב כ ל ו א ת ה ש מ י ם האלה ,האוויר ה נ ו ח ,
ה ב ל ת י לוהמ ,א פ ר י ר י ו ת ה ק י ר ו ת ו ה מ ד ר כ ו ת ,ה ם ל א פ ח ו ת שלי ,ה ם בתוכי ,ה ם —י
אני .מי ,שיכחיש ז א ת ,ל א י א מ ר א ת ה א מ ת ,או י ע מ י ד פנים ,כ ב י כ ו ל ש כ ח ואינו
מ ת ג ע ג ע עוד .ל כ ן ר ב י ם מ א י ת נ ו ל א ר ו צ י ם ל פ ג ו ש ז א ת שוב ,ל ר א ו ת ו ל ה ר ג י ש שוב,
כיוון ש ז ה כ ו א ב ו מ ר ע י ד .כ ו א ב מ א ו ד .
ס ו ב ל י ל ח ו ש ב כ א ב זה .ל ח ו ש א ת ה ד מ ע ו ת ה א ל ה מ ב ע ד ל ע פ ע פ י ,בגרוגי ,ע ל
לחיי;
ל ג ש ו ם ל ת ו כ י ר י ח האוויר ו ה ר ח ו ב ו ת — ל ה ר ג י ש ס ב י ב י נ ו כ ח ו ת ש א י נ נ ה
ק י י מ ת עוד ,מ ר א ה ה מ ק ו מ ו ת ב ה ם נ ע ו ,פ ע ל ו .ה ם נ ו ת ר ו כאן ל ת מ י ד — ו א י ל ו
ה ת ר ו מ מ ת י ל מ ר ח ק י ם מ ו פ ל ג י ם ו ה פ כ ת י ל ה י ו ת מ י ש ה ו א ח ר לחלוטין ..מ י ש ה ו
אגי
ל ל א ד מ ע ו ת ,ל ל א מ ק ו ר ו ת — ל ל א ד מ ו ת י ה א מ י ת י ת .ב כ ל ז א ת ח ז ר ת י ל ר ג ע .אגי
ב ו ר ש ה ,ע ם ע צ מ י כ פ י שהייתי ,בין ק ר ו ב י ש א י ג ם בחיים ,ב מ ק ו מ ו ת ב ה ם
שוב
ח י י ת י ב ת ו כ ם .מ ה ל כ ת ע ל שרידיהם ,ע ל ע פ ר ם ו ע ל עפרי .אני ת ו ה ה ב ז כ ר ו נ ו ת י ,
ב ג ע ג ו ע י החודרים ,ב ד מ ע ו ת ה ז ו ל ג ו ת מ ע צ מ ן ל ל א י כ ו ל ת לעצרן.־ ואומרת־ ל ע צ מ י :
א נ י בורשה ,אני בורשה ...א נ י כאן .ל א יאומן ,ק ש ה ל ת פ ו ס מ י א נ י ב ע צ ם ו מ ה
ע ש י ת י ב מ ק ו ם א ח ר ע ד כ ה ? אולם ,ד ו ו ק א כ א ן א נ י מ ב י נ ה ו י ו ד ע ת ה כ ל ב ד י ו ק ה מ י ד ב י .
היתר
כמה
א מ ח י ש ל ע צ מ י היום
בםרבלינקה...
בעוד מספר שעות
בסרבלינקה.
תשובות אמצא ש ם ! לא אדליק נרות ולא אתפלל .לא אברח מהזכרונות,
מ ס י פ ו ר י ם ,מ ק ר י א ת ם ו מ כ ת י ב ת ם .ל א א מ י ר ח ו ב ת י זו ע ל ־ידי ה ד ל ק ת נ ר א ו מ ל מ ו ל
תפילה .ל א אברח לאלוהים ,אשר ב ת ו פ ת הזו גילה פ ע ם אחת ולתמיד א ת אי־
קיומו
בצורה כה נחרצת ו ח ד ־ מ ש מ ע י ת !
261
י ר ן
ללובליו
טרבלינקה
13ביוני 1986
י ו ר ד ג ש ם קיצי ועכשיו ה ש מ ש מ צ י צ ה מ ב ע ד ל ש מ י ם מימיים ,אפרוריים .ש ק ט כזד.
וירק
ר ב ! ה ח ד ר ק ט ן מ ז ה ב ו ר ש ה ב מ ל ו ן ״אירופסקי״ ,א ב ל ב ה י ר ו נ ו ח .ה א ו ו י ר
נקי,
ב ה ש פ ע ת ו והעור ה ו פ ך ר ך י ו ת ר ועדין.
ר ע נ ן וקריר .ה ק מ ט י ם מ ת י י ש ר י ם
ל ו ב ל י ן ה ע ת י ק ה היא יפה מאוד ,ב ת י ם ב ס ג נ ו ן ישן ,כ ל א ח ד שונה ומיוחר .ה נ ס י ע ה
ללובלין
מורשה
נמשכה
כעשר
שעות,
מכיוון
שנסענו
דרך
טרבליגקה.
גופים
יפים ח ל פ ו ע ל פנינו ,כפרים ,עיירות ,י ע ר ו ת ,ש ד ו ת .נ ח ל י ם וירק ר ב ו ע ס י ס י ב כ ל
בתים קטנים של כפריים פולנים ,צלבים ,פסלי מריה הקדושה ע ם ישו
מקום.
ה ת י נ ו ק ע ל כ ל צ ע ד ושעל .ב א ו ז נ י ה צ ט ל צ ל ה מ נ ג י נ ת שיר מ ו כ ר מ ה י ל ד ו ת :״ י ל ד י ם
נ ו ס ע י ם ב ד ר ך / ,א ח ו ת ו א ח ו מ ת פ ע ל י ם ל ל א ה ר ף / ,מ ה יפה העולם!...״ כ כ ה ש ר ת י
ק ס נ ה ביושבי ב ר כ ב ת
בהיותי
לשמשת
ל ז החלון ...ה ש י ר ח ל ף
בראשי כשעיני ד ב ו ק ו ת
ה א ו ט ו ב ו ס .א ו ת ם הנופים ,ש מ ו ת מ ו כ ר י ם של ע ר י ם ועיירות ,ש ל נ ה ר ו ת .
רבגוניות המראות ,ירק השדות והעצים נושפים שלווה בלתי מוסברת .טוב לראותם,
ל ה ת מ ז ג א י ת ם — ואולי ל א ח ר ט ר ב ל י נ ק ה ב ה ש פ ע ת ה מ ו ד ע ו ת שקיים ב י ת מ ש ל ך ,
י כ ו ל י ם ל ח ו ש ט ו ב יותר א ת יופיים ו ל י ה נ ו ת מ ה ם ? ש ו ר ר חום ,א ב ל אין זה ח ו ם
מ ת י ש ,אין זה חום כ ב ד ו ל ח כ מ ו א צ ל נ ו ,ג ם ל א ח ו ם מ ד ב ר י ל ו ה ט ו ש ו ר ף ש ל
חמסין .ה א ד ם ל א ״ נ ד ב ק ״ ,ל א נ מ ס מ ז י ע ה .ק ל יותר לנוע ,לנשום .א ב ל ע ל מ ה
אני
כותבת?! חסר עוד שאתחיל ל ס פ ר על שיחות מגוחכות של אנשי ק ב ו צ ת י
ע ם ה פ ו ל נ י ם המזדמנים ,ע ל ה ת פ א ר ו ת ם ב פ נ י ב נ י המקום ...״ א נ ח נ ו ה מ ד י נ ה ה ח ז ק ה
ב י ו ת ר בעולם ,י ש ל נ ו ה צ ב א ה א ד י ר בעולם ,כ ל א ח ד ב א ר צ נ ו ע ש י ר
והעשירה
ויש ל ו מ כ ל סוב״ ...משוויצים כ מ ו י ל ד י ם ק ם נ י ם ב פ נ י ב נ י א ר צ ם של פ ע ם .ל ע י ת י ם
א נ י מ ת ב י י ש ת ע ל כי אנשים מ ב ו ג ר י ם ו ר צ י נ י י ם מ א ב ד י ם ק נ ה ־מידה ב ה ת ר ג ש ו ת ם
ל מ ר א ה פולין הישנה־החדשה ,מ ו ל ד ת ם ל ש ע ב ר ומשתוקקים להוכיח לכל העוברים
א פ י ל ו ל פ ר ח ח י ם כפריים ,איזה מ י ן ג י ב ו ר י ם ה ם כיום ב א ר צ ם ה ר ח ו ק ה ,
ושבים,
האגדתית...
אגי מ ק ש י ב ה ל ק ס ע י ה ש י ח ו ת ,מ ת ב ו ג ג ת ב מ ק ו מ י י ם ה מ ס ת כ ל י ם עליגו ב ת ד ה מ ה
ובסקרנות
מצחיקה
— ובראשי
ולגגד
עיני
סרבלינקה.
מרחפת
לא,
אני
לא
י כ ו ל ה ל כ ת ו ב ע ל כ ך עדיין .ר א ש י ג ד ו ש ע ד כ י מ ו ח י מ א י י ם ל ה ת פ ו צ ץ .ל מ ח ר ת
א פ י ל ו יותר מ א ת מ ו ל ,כ א ש ר ש ה י ת י ב מ ק ו ם .א ת מ ו ל ר ק ס פ ג ת י ל ת ו כ י ,
הביקור
הקשבתי,
התבוננתי באבגים והאדמה
ה מ כ ו ס ה ע ש ב ירוק ואפרם ,ה ק ש ב ת י ש ם
לרשרושי הדממה.
בישיבת חכמי לובלין
אכן ,א נ ח נ ו נ מ צ א י ם ב ל ו ב ל י ן ,כ פ י ש כ ת ב ת י כ ב ר .אני י ו ש ב ת ב א ו ם ו ב ו ס ו מ ח כ ה ,
כיוון
262
שלא
הלכתי
למוסיאון
שעל
הגבעה,
השוכן
בארמון
עתיק
ונהדר.
לא
הלכתי.
מעט
עוד
למידאגק
גיסע
לא
ואני
לערוך
מסוגלת
כאשד
טיולים
ע ו מ ד ת ל פ ג י מ ט ר ה כ ז א ת .איך א פ ש ר ל ב ק ר ב א ת ר י ם שוגים ,כ ש מ ת כ ו ג ג י ם ל ה י כ ג ס
שוב למידאנק י ! רעד עובר בגופי לצליל השם הזה ודמעות גלחצות לעיניים.
ח ז ר נ ו ל פ נ י כ מ ה ד ק ו ת מ י ש י ב ת ח כ מ י ל ו ב ל י ן ל ש ע ב ר — כיום ב י ת ה ס פ ר
לרפואה.
לא
אני ל א י ו ך ע ת מז־וע ,א ב ל
דתייה .ח ש ב ת י ע ל
א ת פניהם,
רואה
החסידים
ב מ ש ך כ ל הזמן ר צ י ת י ל ב כ ו ת ,ו ה ר י א נ י
א ש ר ל מ ד ו כאן פ ע ם .
בקפוטות השחורות,
את דמויותיהם
היה לי,
נדמה
המבריקות;
שאני
שומעת
את
ק ו ל ו ת י ה ם ,צ ע ד י ה ם ו צ ע ק ו ת ב ה ל ת מ ו ו ת ,כ א ש ר החיילים ה ג ר מ נ י ם ה ג י ע ו ב מ ש א י ו ת
ונעמדו
אותו
לפני
מבגד!
גהדר,
בריצה
טיפסו
פראית
במדרגות
וחטפו
את
כולם ,כ ד י ל ר צ ח ם ע ד האחרון .ל א נ ו ת ר איש מ ה ם ה י ו ם ! א נ ח נ ו ב א נ ו מ מ ר ח ק י ם
שנים
לאחר
רבות
כל־כך,
יושבים
עכשיו
בכסאות
ב א ו ת ו אולם,
ששימש
אז
כבית־הכנסת ,עבורם ועבור משפחותיהם ,סטודנטים פולנים השומעים כאן הרצאות
מ ל ו מ ד ו ת ע ל גוף ה א ד ם וריפויו ...ב פ ע ם המי יודע כ מ ה א נ ח נ ו מ מ ח י ש י ם ל ע צ מ נ ו ,
כי ה פ אינם ע ו ד ! ע ו מ ד ה ב נ י י ן ה מ פ ו א ר ש ל הישיבה ש ה ם בנו ,נ מ צ א י ם ע ק ב ו ת
ה מ ז ו ז ו ת ש נ ק ר ע ו מ ה ד ל ת ו ת .ו י ש נ ם ע ק ב ו ת י נ ו ,כי היינו כאן ג ם א נ ח נ ו ו ג ם ה ם —
ו י ש נ ה פולין ,קיים ה ר ח ו ב הזה ,ה כ ל נ ו ת ר ב מ ק ו ם כ מ ק ו ד ם ו מ מ ש י ד ,א ב ל ב ל ע ד י ה ם
ובלעדיגו ...ג ם א נ ח נ ו ל א נ מ צ א י ם .
ה א ו ט ו ב ו ס זז .נ ו ס ע י ם ל מ י ד א נ ק !
א נ י נ ו ס ע ת לאמי .א ת מ ו ל הייתי א צ ל אבי .א ת מ ו ל הייתי ״ ת י י ר ת ״ ב ט ר ב ל י נ ק ה —
היום ,ב ע ו ד כ מ ה ד ק ו ת א ה י ה ״ ת י י ר ת ״ ב מ י ד א נ ק ! . . .
המדריך
מסביר.
הוא
מעדכן
אותנו
בשלווה
בזע
רב
על
היסטוריה
של
ל ו ב ל י ן ו ע ל ת ה י ל ת ה .םיול ,ל א כ ן ? !
מ י דא נק
15
ביוני
לא
1986
כתבתי
עדיין
אודות
מידאנק,
אבל
השהייה
בו
לא
תימחה
מזכרוני
לעולם.
הייתי
לא
שם ל ב ס ו ף ! בכיתי
בקולי קולות,
בעבור כל השנים האלה .מעולם
ב כ י ת י כד .ה ת י ש ב ת י ע ל ה א ר ץ מ ו ל ת א ה ג ז ו צ ר ח ת י ע ד ל ש מ י ם .א ח ר ־ כ ך
קמתי ,התישרתי ונכנסתי פנימה .שרר כאן חושך ומחנק משוגה; מ ת ח ו ש ת י ק ת
ה ר צ ח והמוות ,א ש ר ה ש ת ו ל ל ו כ א ן ו ע כ ש י ו ישנים י ח ד ע ם א פ ר ם ש ל ה ק ו ר ב נ ו ת
עובש הקורות השחורות,
בתוך
אנחות
בריקנות עמוסת כובד ס ב ל ם האינסופי ,ספוגת
גסיסתם.
נ כ נ ס ת י ל כ ל א ח ד מ ה צ ר י פ י ם ב ז ה א ח ר זה .ש ר ר ו ב ה ם חושך ,ת ק נ ו ת ,ת ו פ ת .
כמו בקברים .כמו בקברים פתוחים ,בהם מתגורר המוות בדומה ל ע כ ב י ש ה מ ו ס ת ר
ב פ י נ ה א פ ל ה .ב צ ע ד חזק ,ב נ ו ק ש ו ת ו ב ק ו ל ר ם ד פ ק ו נ ע ל י ע ל ר צ פ ו ת עץ .ה ע מ ק ת י
פ נ י מ ה י ו ת ר ויותר ,כ א י ל ו ר צ י ת י ל ה ע י ר כ א ן מישהו ,ל פ ז ר א ת ה ש מ מ ה ,ל ל ע ו ג
263
ל מ ו ו ת ו ל ג ר ש ו — ל ה ע י פ ו ג ם מ״אז״ .ח ש ת י ב ת ו כ י ' ע ו צ מ ת ה ח ו פ ש שלי ,ע ו צ מ ת
ח י י ויגוגי ,ע ד כ י כ ל ד ב ר ג ר א ה ל י א פ ש ר י כ א ן כ ע ת .ר צ י ת י ל ג ש ו ף ע ל כ ל
זה ב מ ש ה ו אגושי מ א ו ד ו ל ג צ ח א ת הסיוט .ל ה ר א ו ת ,ש א ג י ק י י מ ת ושאגי ח ו ל ש ת
קיומי ב כ ל ע ו צ מ ת אנושיותי ,כ א ב י ו כ ע ס י ה נ ו ר א .ב נ ו ס ף ל ה ח ל ט ה ל ה נ ש י ם
על
חיים ע ל א ו ת ם צריפים מ כ ו ס י ־ מ ו ו ת ו צ ל ל י ה ם .ה ר י א נ י א ח ת מ ה מ ע ו נ ו ת ו ה נ ר צ ח ו ת
כאן ,ר ו ח ה מ ש ו ט ט ת בין ש מ י ם וארץ ,בין א י נ ס ו ף ה כ א ב ,ד כ א ו נ ו ת ב ל ת י פ ו ס ק י ם
ודמעות.
געה,
אחת
אגי
מהערימה
של
הזאת
מ ד ב ר ת ,זועקת ,ח ו ל מ ת ,ל ו ח ש ת
השחורים,
הצריפים
מכוסי
עובש.
רבבות
גוויות
— ומזכירה...
יקירי
וקרובי
המהלכת
עלי
אדמות,
צעדי הולמים על
רצפות
אותם
בחלל,
חייבים
לשמוע
ל ק ל ו ט א ת ה ה ד ה מ ט ו ר ף — ה מ ב י א ב ש ו ר ת החיים.
א נ י צ ו ע ד ת כאן א ח ר י א ר ב ע י ם שגה ,ג ו ש א ת א ו ת ם ע ל גבי ,בעיני ,ב מ ח ש ב ו ת י
ובדמי.
ע ל ה א ד מ ה הזו ,ד ר ך ה ש ב י ל הזה ,ה ו ב י ל ו א ו ת נ ו ל ש ד ה ה ק ט ל ! א ו ת ם ש מ י ם
היו ת ל ו י י ם מעליגו ,כ א ש ר ג ר ר ו א ו ת נ ו ל כ א ן ,ה פ ר י ד ו ,ה פ ש י ט ו ,עינו.
ה י ו ם כ ל א י ש יודע ,ש ל ת ח ו ם הזו ק ו ר א י ם מ י ד א נ ק .א ז ל א ה כ ר ג ו א ת ה ש ם
ה ז ה ו ב ר ג ע הראשון היינו מאושרים ,ש ל א נ ל ק ח נ ו ל ט ר ב ל י נ ק ה ה מ ו כ ר ת ל ש מ צ ה
מהגיטו ...עכשיו כ ו ל ם יודעים —
עוד
הרגשנו,
ח ש ב נ ו ומה
מה
אמרנו
איש
אבל
לרעהו
איש ל א יכול
בהגיעגו
לתאר לעצמו מה
ל כ א ן אז,
כאשר
זרקו
א ו ת ג ו מ ק ר ו ג ו ת ש ל ב ה מ ו ת ,ע מ ו ס י ם ע ד ח ג ק ,כ ד י ל צ ו פ פ ג ו .מ א ח ו ר י ג ד ר י התיל,
ל ע נ ו ת ולרצוח.
מ ת ה פ ך ב ק ר ב י מ כ ל אותן מ ח ש ב ו ת ,ה ר ה ו ר י ם ו ז כ ר ו נ ו ת — ו מ ע ל הכל,
הלב
לאלה שנלקחו ממני
מהגעגועים
במקום
הזה
לתמיד.
נ ד מ ה לי ,ש א נ י עומז־ת
ע כ ש י ו כ א ן איתם .אמי ,היפה ו ה צ ע י ר ה מ ח י י כ ת אלי ,ל מ ר ו ת ת ש י ש ו ת ה האיומה,
ה י א מ ח ב ק ת א ו ת י ב ת ו ך מ ע י ל ה מ ב ד צ מ ר 9פיסה ו מ ר ג י ע ה .מ צ ב י ע ה ע ל הצריפים
מ ב ע ד ל ג ד ר ו ע ל ה א נ ש י ם ב ב ג ד י ה פ ס י ם ה ג ו ר ר י ם מ ר י צ ו ת .ל א יהרגו אותגו ,היא
אומרת,
אנחנו
צעירים
ובריאים,
נעבוד
בחקלאות
ונשרוד,
גזכה
להשתחרר...
נ ד מ ה לי ,ש א נ י ר ו א ה א ו ת ה ,ש א נ י מ ר ג י ש ה א ת ח ו ם ג ו פ ה מ ב ע ד מ ע י ל ה ה ר ח ב ,
מ ח ב ק ת אותה .היא נ מ צ א ת כאן ,ח י כ ת ה ל י ת מ י ד ל צ ד ה ד י ר ש ל מידאנק.
אני
יגון א ו פ ף אותי ,ת ה ו ם ש ל ח ו ס ר אונים ,ב ד י ו ק כ מ ו אז ,ו כ ע ס נ ו ר א ע ל ש א נ י
וקיימת — עומדת שוב בשביל הזה — והיא• איננה ולא תהיה לעולמים!
חיה
א נ י ח ו פ ש י ת ,א ב ל ח ס ר ת אונים ל ח ל ו ט י ן ל ע ו מ ת א ו ת ו אסון ,כ פ י שהייתי .ב ת ו ר
י ל ד ה ק ט ג ה ו ג ר ד פ ת ב א ו ת ם הימים .ד ב ר איגי י כ ו ל ה ל ש נ ו ת ,ר ק צ ו ר ח ת ע ד ל ב
ל ל א ב ו ש ה או מ ע צ ו ר י ם — ע ד א י ב ו ד ה נ ש י מ ה .
השמים
קבוצת
אלי:
ת י י ר י ם ח ל פ ה ע ל פ נ י ב י ו ש ב י ב מ ו ר ד ה ד ר ך ו ש ו ע ר המוסיאון ק ר א
״ א ת מ י הרגו ל ך כאן ש כ ה א ת ב ו כ ה ? ״ ק ו ל ו צ ל צ ל באוזני ,כאילו הגיע
מ ע ו ל ם א ח ר ,מ ע ו ל ם החיים — ואילו אגי ה י י ת י ע ם ד מ ו ת א מ י ש נ ר צ ח ה כאן ,ע ם
צ י ל ה ב ח ל ל ה ר י ק — ואולי גם ע ם מ ו ת י
׳ מ ה י כ ו ל ת י ל ה ש י ב ל ו ? ה ם ה מ ש י כ ו ב ד ר כ ם ואגי ,ג ש א ר ת י ע ם ה ר ו ח ו ת שלי.
אני
לא
מסוגלת להכיל
ב ת ו כ י ה כ ל .איגי ר ו צ ה
ל ה ש ל י ם ע ם ה מ צ י א ו ת בשום
אופן .ר ו צ ה ל ש כ ב ר ק ע ל ה א ד מ ה ה ז א ת ,ל כ ס ו ת א ת ע י נ י ו ל ז ע ו ק מ ב ע ד ה ד מ ע ו ת
הנוראות,
264
ש א ז ק פ א ו ס ב י ב י ו ל פ ת ע נ ש פ כ ו מ מ נ י ,כ מ ו ל 3ה ר ו ת ח ת .טוב שאיש
לא ראה את פני ,שכיסיתים בידי ,אחר־כך ,כאמור קמתי .נכנסתי לתא הגז בו
הוחזקתי אז ,לפני נצח זמן ,-במשך לילה שלם — ויצאתי למחרת בבוקר ,כיוון
שחסר להם גז במקרה ,אנשים הקשיבו להסברים של המדריך ,המוגשים במספר
שפות .חדרתי לתוכם בחוצפה ובפראות הפסקתי את המדריך באמצע דבריו,
ללא סליחה או רשות .נעמדתי בתא הזה ,כאילו לי בלבד היה שייך והתחלתי
לספר מה אירע כאן איתגו ,מה הרגשנו ,מהיכן הובלנו ובאיזה תנאים...
חדרתי לתוך המלים של מישהו. ,אל תוך הנשמות וההכרה של האחרים ,בלי
שישאלו אותי ,או יסכימו להקשיב .נחשול ההתפרצות הבוערת הפך למעיין
מלים ספוגות דמעות וכאב .כולם בכו .שמעתי נשיפות קולניות ,רשרוש ממחטות,
בעצמי לא הסתכלתי על איש .לנגד עיני היה רק מה שסיפרתי עליו במתח
עצום .לא בכיתי .לא דיבךתי מתוך שברון .להיפך .הכל היה רגיל עבורי במשך
אותן שנים איומות — וכך גם עכשיו לפתע ,כשמצאתי את עצמי שוב.במקום
הזה ,בתא הגז .אכן ,רק סיפרתי .אבל זה נשמע כאילו .היה זה קולם של
כל אלה ,אשר היו כאן איתי אז .הדבר היה ניכר בנאספים ,שהקשיבו לי בדריכות.
ומחר אושוויץ ...הסערה הבאה ,התפרצות הר געש נוסף ,הבא בתור...
בקואקוב
בינתיים היה ביקור בקראקוב ,שהייה במלון ״קראקוביה״ המהודר והיפה ,בכיכר
״סוקנני?ה״ ,ב״מריאצקי״ הכנסיד .המלכותית המפורסמת ,בארמון המלכות ״על״,
על נהר הוויסלה והאגדה אצל המפלצת הקראקובאית ,ביקור אצל מכרים פולנים,
שלא הכרתי קודם — גשם וסערת רעמים באמצע הקת בלילה ,דבר שלא קורה
בעונה כזו אצלנו בישראל .יופיה המקסים של העיר קראקוב העתיקה ורשמים
עצובים של חברי לנסיעה אותם .ליוויתי במסעם אל עברם;..
— ״כאן גרנו ,זה בית־הספר ,בו למדתי ,שם גרו סבא וסבתא״ ...פולני,
עובר־ אורח שומע את .ההבהרות המופנות אלי וגעצר לרגע על ז י נ ו מסוקרן
וגרגש :״ובזמן המלחמה,שכנה כאן המשטרה הגרמנית הגססאפו״ — הוא •מתערב
בשיחתנו ושואל כמה זמן לא היה ידידי בקראקוב ...״מאז 1944״ ,הוא עונה
לתדהמתו של הפולני ולא פחות גם.לתדהמתו הוא .בביתם של הסבים לא הסכימו
הדיירים הנוכחים לפתוח את הדלת ולהכניסו פנימה .״...לא מכירים ,לא יודעים״ —
הם ענו מבעד הדלת בשרשרת .בכל זאת ,בניסיון המחודש פתחו ,הכניסו אותו
לביתם ואפילו קיבלוהו יפה .מסתבר ,כי פגישות עם העבר לא שייכות .לדברים
נעימים וקלים ,אף לאיש לא.
למרות הכל היה נעים וטוב לטייל ברחובות קראקוב ,לבקר באתרים השונים,
בבית־הכנםת הישן ,בבית־הקברות העתיק ,לדבר פולנית ולחוש את התופש,
את החיים בתוך הגוף — החיים שניצלו באורך מופלא כל־כך! ובייחוד עבורי,
שלא הספקתי בילדותי להכיר את העיר הזאת והרי בזמן המלחמה יהודים לא
נסעו לטייל ...בקראקוב התגעגעתי פחות ובכיתי פחות מאשר בורשה ,אשר
;
265
בה
התרכזו כל געגועי וכאבי ,וכך גם במחנות .שם חשבתי ,ש ה כ ל ק ם לתחייה
בכוח
למרות
בלתי רגיל
לא
שבורשה
להראות
יכולתי
ולהגיד:
לאיש
״כאן
ה י ה ביתי ,ב י ת ק ר ו ב י ,בית־ספרי״ ...כי אין זכר מהם .ג ו ת ר ו ר ק ש מ ו ת ה ר ח ו ב ו ת —
כ ת מ ו ג ו ת ח י ו ת ב ת ו ך גפשי.
והזכרוגות,
האומשלאגפלאץ
בית־םפר(
ה ו א היום ח צ ר ב י ת ־ ס פ ר )גם ל פ ג י ם ה י ה כ א ן
ולא מזכיר א ת ה ת ח נ ה האחרונה שלפני טרבליגקה ,הפרוזדור אל העולם־הבא...
מלבד
הכיבוש הנאצי
לוח ההנצחה וכתובתה המסבירה את פשר המקום בזמן
ו א ד מ ו נ י ו ת פ ו ר ח ו ת ש ל ז ה — ל א מ ז כ י ר ד ב ר א ת האימה .ואין ל י ט ע נ ו ת ע ל כך.
ה צ ט ל מ ת י ל י ד ע מ ו ד ה כ ד ו ר ־ ס ל .אני ,ש פ ע מ י י ם
אפילו
לאומשלאפלאץ,
נתפסתי
כ א ן היום ,ב ת ו ם א ר ב ע י ם שנה ,חיה עדיין ,יש ל י ב י ת ,ילדים ,נכדים ...ו ע כ ש י ו
גם תמונה של אדם חופשי באותה חצר משונה של בית־הספר ,שהיא כ ה שקטה
ר א ש ו ן ה ק י צ י ה ז ה בורשה ...האומשלאגפלאץ...
ביום
ברחוב
ליד
לשנו
רק
)נשאר
קטע
מרחוב
קטן
וארוך
גדול
ה כ ת ו ב ת ״קוניץ״ ,כ ל ו מ ר ״סוף״ ,שפירושה ,ש מ כ א ן
מכוניות.
הצעדה
לפני
אני נ ת ת י ל כ ך פ י ר ו ש מ ש ל י ע ב ו ר ת מ ו נ ת י ו ה ו א :
שלי על
המלחמה
פ נ י ה ש ט ח בו נ מ צ א ו אז ר ח ו ב ו ת גיטו
את
ובזמנה.
כל
השאר
בגן
חוויתי
פעם(
והלאה
הצטלמתי
להחנות
אסור
במקום הזה נגמרת
ורשה
הססקי
ושנות
הקיים
ילדותי
עד
היום,
ו ב ר ח ו ב ו ת ה א ח ר י ם ,ש ז כ ר ת י והם ל א השתייכו ל ג י ט ו ו ל א נ ה ר ס ו ע ל ־ ידי ה ג ר מ נ י ם .
ש ם א פ ש ר ה י ה ג ם ל ח ל ו ם ו ג ם לדמיין ,כי ד ב ר ל א ה ש ת נ ה ו ה כ ל נ ו ת ר כ פ י שהיה
אפילו
בעבר...
הקלפים!...״
הצועניות
נטפלו
אלי,
אז:
כמו
״אתנבא
על
עתידד
מתוך
כ א ש ר ל א ה ר פ ו ממני ,א מ ר ת י ב ע ב ר י ת ,ש א י נ נ י מ ב י נ ה פ ו ל נ י ת ,אני
מארץ אחרת .ה ד ב ר פ ע ל מיד ושוחררתי מטרדנותן .בדיוק ב א ו ת ה צורה התגוננתי
כ א ש ר נ ר א ה ל י ש מ י ש ה ו מ ס ת כ ל ע ל י בעין עויינת .א ב ל ב ד ר ד ־ כ ל ל ה ת י י ח ס ו אלי
ולעיתים
סוב
ובהתרגשות.
בידידות
התקבלתי
בלבביות
על־ידי
רבה
ההנהלה
ב מ י ד א נ ק ,ש ם ס י פ ר ת י ע ל כ ך ל ק ל ם ת ו ד מ ע ו ת זלגו ע ל ל ח י י ה פ ו ל נ י ם ש ה ק ש י ב ו לי.
לעיירת
ה ר י ם י פ ה פ י ה קזימיז׳ ,הגענו ,ש ל א כ מ ת ו כ נ ן ,ל כ ן היה ק ש ה ל ק ב ל
ארוחה ל כ ל חברי הקבוצה במסעדה אחת .התפזרנו .מישהו ה צ ב י ע על בית פרסי
ב מ ק ו ם י פ ה ו צ י ו ר י ל ה פ ל י א ש ם מגישים ״ א ר ו ח ו ת ב י ת י ו ת ״ .ק י ב ל א ת פ נ י נ ו איש
בא
בימים ,מ ג ו ש ם ,ש ח צ ן ו מ ת ו ח כ ם ,ב ע ל
הרבה
חיצוניות מוזנחת
ודוחה.
הוא דיבר
ובצורה מעליבה .חשבתי ,שנפלנו על אנטישמי גדול והיה לי מאוד ל א
נעים .ה ו א ה כ י ן א ר ו ח ת צהריים מצויינת .ב ב י ת ו היה ע ל מ ה ל ה ס ת כ ל :ר ה י ט י ם
עתיקים,
ציורים י ק ר י ע ר ד .כ א ש ר ש ו ב ה ת ה ל כ נ ו בעיירה ,ה ת ע נ י י ן מ י ש ה ו אצל
ב נ י ה מ ק ו ם ,א ם י ש נ ם ע ו ד יהודים ב ק ז י מ י ז ׳ י י ש נ ם כ מ ה ,ה ש י ב ו ,א ח ד ה ו א זה
המוכר ״ארוחות ביתיות...״!
ושוב
בקראקוב.
חדרנית
במלון ראתה
״ירוקים״
בארנקי
הפתוח
וקראה:
״אח ,איזה כ ס ף י פ ה ל ג ב ר ת ,איזה כסף!...״ כולם ,כ פ י ה נ ר א ה א ו ה ב י ם ״ירוקים״,
ב כ ל ה ע ו ל ם א ו ת ו ד ב ר ,ל ל א יוצא מ ה כ ל ל .
גו ,ושוב ...אושוויץ.
266
בדיד
ביוני
17
ל א ושוויץ
— ט ר ב ל מ ק ה
1986
הייתי ר ו צ ה ל ה י ו ת כ ב ר ב ב י ת ,א ב ל ל א פ ח ו ת הייתי ר ו צ ה ל ה י מ צ א כ א ן ל נ צ ה .
בעצמי
אני
הצריפים
יודעת,
לא
האלה ועל
מה
אפר
רוצה.
הייתי
עם
המחנה,
משתוקקת
הזיותי
לבדידות,
בלבד,
עם
לבד
לרוץ
מחשבותי
על
ורגשותי.
להתרחק
מיתר חברי הקבוצה ולא להקשיב להסברים סטטיסטיים של המדריכים
למיניהם.
ע ב ו ר י ל ה י מ צ א כ א ן פ י ר ו ש ו ל ח ו ש א ת ע ו צ מ ת האימה ,ה מ ו ו ת ו ג ם א ת
ה ח י י ם שלי ,א ת נ צ ח א ה ב ת י וגעגועי .א י נ י ר ו צ ה ש ו ת פ י ם ועדים ל כ ך .ל א ,ל א !
אין זה טיול ,ז א ת ל א פ ו ל נ י ה ו ל א י ש ר א ל .ע ב ו ר י ז א ת ה י ת ה ו נ ש א ר ה השואה...
ה ע נ ק והמוחץ
העומס
לעצמם
היום
של
שלה
א ת הדין
ה מ ע נ י ק ל כ ו ל ת ו כ ן שונה.
עליו.
אותי
מפרק
המתח,
תוכן,
הכעס,
שמעטים
נותנים
כמות
עצומה
הכאב,
חלק ממני
פ י ר ו ש י ם לאין ש י ע ו ר ! אני ל א י כ ו ל ה ל מ צ ו א ל י מ ק ו ם ב ת ו כ י .
נ ק ר ע מ ק ר ב י ורוצה ל ה ת ר ח ק מ מ נ י .ל ר ו ץ א ל ה ר ו ח ו ת ,ל ח נ ו ק א ת ה מ ו ו ת ב א ג ר ו פ י
חלק
בלבד,
סוחבים
אחר,
זה
הקשור
איש
א ו ת י אחריהם,
עם
עוצר
החיים,
בעד
החלק
ל א יודע לאן .ה ם רומסים
הראשון.
א ת זרועותי,
שניהם
מפרקים
א ת מוחי .ת ח ו ש ו ת ,מ ח ש ב ו ת ו ז כ ר ו נ ו ת א י ן ־ ס פ ו ר ,אין ג ב ו ל !
מחר
אחזיק
אסע
לאושיויץ — א ו ש ו י י ץ !
הלה
גיסתי
הצעירה,
אני,
כולם...
איך
מ ע מ ד י ! כ מ ה זמן ת א ר י ך ה ג צ ח ה ב א ש ל ה ת ח ב ר ו ת ש ב י ן ה ח י י ם ו ה מ ו ו ת ,
האפסיות של ש נ י ה ם ? ה ם מעוררים בגופי רעידות אדמה ,התפרצויות הרי געש,
משחררים
כל
התחושות
והזכרונות.
הרי
אגי
בן־אדם.
בן
גדול
אדם.
כזה,
ל מ ר ו ת ש ק ט נ ם ן אני .ג ד ו ל ב ג ל ל א ו ת ו םירוף ,ש ב ו צ ע ב ד ו ר י ובי .מ ח ר א ע ב ו ר א ת
ה ט י ר ו ף הזה ,או
שער
של
שרידיו ה ב ו ע ר י ם עדיין ,ו א נ י
אדם מ ב ו ג ר וחופשי.
א ל ך מ ח ר לאושוויץ ,ש ב צ ו ר ה כ ל ש ה י נ ו ת ר ת י ב ו ל ת מ י ד .ל א ה י י ת י ח י י ב ת ל ב ו א
ל כ א ן ,כ ד י ל ה י ו ו כ ח ב כ ך .ב כ ל ז א ת יהיה ל ז ה ט ע ם א ח ר ,כ ש א י מ צ א ב ש ט ח ה מ ח נ ה
עצמו.
כ ב ר היום א נ י מ א ב ד ת א ת ש י ו ו י ־ מ ש ק ל י ב ח ו ש ב י ע ל כד .מ ח ר א ה י ה א נ י
עצמי
יהיה
במלואי,
בשלמותי
הנוראה,
דבר
לא
יחסר
ממני,
שום
פרט
לא
מ כ ו ס ה א ו מ ע ו ר פ ל ,אושוויץ ת ת ח ב ר פ י ז י ת לאישיותי ,א ש ר ב מ ז ה ג ד ו ל ה ע ו צ ב ה
בה ,אז.
א ב ל ,מ ה זה ח ש ו ב ,ל מ י זה א כ פ ת ? ז א ת ר ק ק ב י ע ת ע ו ב ד ה כ ל ש ה י .ע ו ב ד ה
איומה.
מספר
ואולי זאת השערה
שעות?
מה
ב ל ב ד ? מ י י כ ו ל ל ד ע ת ,איד יהיה ו מ ה י ה י ה
ז ע ת י כאשר הובילו אותי ו א ת הלה
מ מ ז א נ ק ? האם תיארנו לעצמנו ,מה
בקרוגות של
בעוד
בהמות
ע ז ל פ נ י נ ו ? היום א נ י א ו ת ו א ד ם ג ד ו ל ־ ק ט ן .
א נ י ח ו פ ש י ת ,מ ש ו ח ר ר ת ,א ו איד מ כ נ י ם זאת ...א נ י ה י ו ם ת י י ר ת ע ל ק ב ר י ם ל א ח ר
היציאה
מ מ ע מ ק י הגיהינום ,ה ח ו ז ר ת א ל י ו פיזית ,ב ד מ ו ת א ח ר ת כ מ ו ב ן ,
אחר
ובנסיבות
ונס,
א ב ל אושר המוטבע
על
שונות.
אני
לא
כותבת
בנסיבות
מאושרות.
ברור
שזה
בתפקיד
אושר
ב ד מ ע ו ת נצח ,ברוחות ובסיוטים .אני כ ב ר מ ת ב י י ש ת
ה מ ל ה ד מ ע ו ת ה מ ו פ י ע ה א צ ל י ל ל א ה ר ף .יאמרו ,שזו •היסטריה . ,ח ו ס ר י כ ו ל ת
ל ש ל ו ט ברגשות ,מעוררים רחמים ,משפילים .ל מ ה לשקוע בצער ז — ואיד ל ע צ ו ר
267
ה ד מ ע ו ת י י ואולי הן
את
תקפאנה מעצמן,
כפי
שקרה
שם
בסרבלינקהי
לא
בכיתי בכלל.
התהלכתי
לא
ע ל ה ע ש ב הירוק ,בין ה א ב נ י ם ,ר צ ת י מ ע ר ו ג ה ל ע ר ו ג ה — ו ד ב ר
קרה .ה פ כ ת י ל ע ו ד א ב ן ב ש ד ה ה ג ד ו ל ,מ ו ק ף ע צ י ם ירוקים ,ב ד מ מ ה בוכייה
ש ל א ל פ י ר ו ח ו ת רפאים .ה ל כ ת י ,ה ל כ ת י .צ י ל מ ת י א ת העצים ,העשבים ,א ת ל ו ח ו ת
הזיכרון.
אדמה
בני
רצתי
לצלם
את
האוויר
סביבם.
ב כ ל פ י ר ו ר של ה א ד מ ה ה ז א ת ש ל
להנציחו!
השקט
חדרתי
לתוך
כל .גרגיר
ש מ ת ח ת ם ק ב ו ר י ם כ ל קרובי,
מ ש פ ח ת י ,ח ב ר י ם ל י ל ד ו ת ,ש כ נ י ם ש ל נ ו ,ו ה מ ו נ י יהודים א ו ת ם ר א י ת י ,איך
גחטפו
אז ב ו ר ש ה ו ה ו ב ל ו ל ר כ ב ת — ל א ו ת ה ט ר ב ל י נ ק ה .כאן א ב ד ו ע ק ב ו ת י ה ם .
ב ד מ מ ה ה ז א ת ,מ ת ח ת ל א ב נ י ם ה א ל ה ו ה א ד מ ה מ כ ו ס ה י ר ק ׳ ד ר כ ת י עליהם ,ה ת ה ל כ ת י
ע ל א פ ר ם .הרי אין ב ר י ר ה ,כ ל ה א ד מ ה ב ט ר ב ל י נ ק ה מ ו ר כ ב ת מ א פ ר ם ,מעינוייהם,
משאיפתם
אוגים
ה ג ד ו ל ה לחיות ,ב ז ע ק ת ג ס י ס ת ם ,ב מ ת ח ה נ ו ר א י ש ל פ נ י המוות ,ב ח ו ס ר
ו ת ק ו ו ה .ל א הייתי כאן אז ,א ב ל א ג י י ו ד ע ת .זה ידוע לי ה י ט ב .עכשיו
אני ר ק מ ש ת ו ק ק ת לשחזר מ ב ע ד לאבגים ,ירק ועשב א ת מחשבותיהם האחרוגות.
ה מ ל י ם ה א ח ר ו נ ו ת ,כ א ש ר ע ו ד ח י ב ק ו א ת י ל ד י ה ם ,ב ע ל י ה ם או אחים ל ג ו ר ל ,ל פ נ י
שהפשיטו
הדם
א ו ת ם ו ד ח פ ו ם ל ת א י הגז .א נ י ז ו כ ר ת א ת פ ח ד ם האיום ,ה מ ק פ י א א ת
בוורידים ,ה פ ח ד מ פ נ י ש י ל ו ח ל ט ר ב ל י נ ק ה ,מ פ נ י ה ח ט י פ ה ל ר כ ב ת ה מ ו ב י ל ה
לטרבלינקה .המצאנו מקומות מחבוא שונים ומשונים ,חפרנו מערות תת־קרקעיות,
כ ד י ל ה ס ת ת ר ו ל ה י מ ל ט מן ה מ ש ל ו ח י ם .
כעת
כפות
א נ י כאן .ד ו ר כ ת ע ל ה א ד מ ה ע ל י ה ה ם ע ב ר ו ב פ ע ם ה א ח ר ו נ ה ב א ל פ י
רגליים ל א ח ר שנזרקו מ ה ר כ ב ת המקוללת ,השטנית .אני רואה לראשונה
ב מ ו ח ש א ת ה מ ק ו ם ה ז ה אליו היו מ ר ו ת ק ו ת כ ל מ ח ש ב ו ת י ו ח ר ד ו ת י ב מ ש ך חודשים
ר ב י ם ו א ר ו כ י ם כ ל כך .ל א ת י א ר ת י ל ע צ מ י ש ה ו א ב א מ ת ק י י ם ב ע ו ל מ נ ו .היה נ ד מ ה
ל י ש ז א ת א ג ד ה נוראה ,ש ז ה קיים ר ק ב מ מ ל כ ת ה מ ו ו ת ,ב מ ק ו ם שאין ע ו ד גישה
לבני
ת מ ו ת ה ר ג י ל י ם ש ע ו ד ם חיים .ב ת פ י ס ת י ל א היתד .ט ר ב ל י נ ק ה ת ח נ ת ר כ ב ת ,
מ ק ו ם ב כ ד ו ר ה א ר ץ ,עכשיו ה כ ו ל גלוי ,ר ג י ל ל ג מ ר י ,נ י ת ן ל ג י ש ה — א ך ל א מ ו ב ן
בעוצמת
ר ג ש ו ת י ,ד מ י ו נ י וזכרוני .אכן,
לכאן
הגיעו אותן
ר כ ב ו ת של
בהמות,
א ש ר נ ש א ו א ת כ ל ה י ק ר לנו ,ב מ ק ו ם זה נ ע ל מ ו ה ר ב ב ו ת ,מ ש ל ו ח א ח ר י משלוח,
י ח ד ע ם מ ל א י ע צ ו ם של י ד ע פ ר י ש ל ד ו ר ו ת ש ל מ א ו ת .ידע ע ת י ק ו מ צ ט ב ר —
ב מ ק ו מ ו ב ה ה י ד ע החדש ,ש ל הנאצים. ,על מ ה ל ד ע ת ם ח י ו נ י וחשוב ,מ ב ו ט ל וטפל,
ע ל מ ה א נ ו ש י ו מ ה שטני.
א נ ח נ ו פ ו ס ע י ם בין פ ס י ר כ ב ת ע ש ו י י ם אבן .אשד• מ ת כ ו פ פ ת ו ק ו ר א ת ל ב ע ל ה
בהתלהבות:
״הבט ,פטריות ,צומחות כאן
פ ט ר י ו ת ! ״ ה ו א מ ס ח כ ל ומזהיר א ו ת ה
ב מ ו מ ח י ו ת ,ש ל א ת ק ט ו ף — •״הן ל א ל א כ י ל ה ! ״ . . .א ו ל י היה כ ד א י ל ה צ י ב כ ת ו ב ת :
״ ז ה י ר ו ת ,ה פ ט ר י ו ת ב ט ר ב ל י נ ק ה אינן ל א כ י ל ה ,הן ר ע י ל ו ת או מורעלות...״ מ ח ש ב ו ת
ר ע ו ת ו ע ו ק צ נ י ו ת ל א ע ו ז ב ו ת אותי :מ פ ר י ע ה ל י כ ל מ ל ה א נ ו ש י ת ,רגילה .מ י מ ס ו ג ל
להתעניין
בפטריות
הצומחות
בקת,
אחרי
הגשם,
בטרבלינקה ?
ל א מי
שהיה
כ א ן ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה .לא ,ה א ש ה א י נ ה מ פ ו ל י ן ב מ ו צ א ה ,ב ע ל ה נ ו ל ד כאן ,ל כ ן הוא
מ ב י ן כ ה טוב ...ב פ ט ר י ו ת .ו ל א ה ם ב ל ב ד .ל א ה ר ח ק מ ה ם געצר זוג נ ו ס ף ל מ ר א ה
.הפטריות.
ש ו ב מ ס ב י ר ה ב ע ל — הן ל א ל א כ י ל ה — . . .ה פ ע ם השיחה מ ת נ ה ל ת
ב ג ר מ נ י ת .הזמן כ י ס ה ע ל ע ו מ ק ו ו פ ש ר ו ש ל א ו ת ו ק ב ר ע נ ק .ב ה י ר ו ת נ פ ל א ה וירקות
268
מ פ ז ר ו ת עליו מ ק ס מ ן ,כ א י ל ו זה ע ו ד מ ק ו ם ת ח ת ה ש מ ש ,כ כ ל האחרים...
אני ה ו ל כ ת ל ב ד בין פ ס י ה א ב ן ע ם מ ח ש ב ו ת י ה מ ו ב ל ב ל ו ת .נ ד מ ה לי ,ש א נ י
נ ו ג ע ת ב נ צ ח ש ל ה ם ושלי ,כ ש א נ י ל פ ת ע כ ה ר ח ו ק ה מ ק ר ו ב י וידידי בהווה .ר ח ו ק ה
מ כ ל זה ש ב ו א נ ח נ ו חיים כ ע ת .כ א י ל ו ה י י ת י ש י י כ ת ל א ו ת ם מ ק ו מ ו ת נ ו ר א י ם ב ל ב ד .
ר ק הם מ צ י א ו ת י י ם ע ב ו ר י ב ר ג ע זה.
מ ב י ן ה ע צ י ם ה ס מ ו כ י ם ג ש מ ע ק ו ל קוקייה .ה צ י פ ו ר מ פ ר ה א ת ה ש ק ט ו מ ח ז י ר ה
א ו ת י א ל החיים ,היא מ נ ת ק ת א ו ת י מ ה מ ת י ם ,ל מ ר ו ת ש א נ ח נ ו ד ו ר כ י ם ע ל א ד מ ה
המחשבה
חוזרת
הביתה,
פונה
אל
נכדי
הקטן
זדועח
אפרם.
ביקש,
ש א ב י א ל ו שעון ע ם ק ו ק י י ה מפולניה ...ו ה נ ה קוקייה
בישראל.
הוא
אמיתית שרה לי
ב ט ר ב ל י נ ק ה ,מ מ נ ה ה צ ל ח ת י ל ה י מ ל ט אז ב א ל ף ו א ח ד גיסים ...ל א ה י ה ח ס ר ה ר ב ה ,
שישמידו
לי
את
אותי כאן אז יתד
למצוא את הגבול
ע ם ק ר ו ב י ו מ א ו ת ־ א ל פ י יהודים
בין ה מ ו ו ת ,ש א ו ת ו אגי
בני ורשה .ק ש ה
מ ש ת ו ק ק ת ל ה ג ד י ר כאן,
לנחש
סודו ו א ת ע ו מ ק ו ל א ח ר א ר ב ע י ם ש ג ה — ובין החיים ש ז ר מ ו ב מ ש ך א ו ת ן
שגים ע ד היום.
ל ג כ ד י יהיה זה אולי ק ש ה ע ו ד יותר...
269
יעקב הנדלי )חנדלי(
ק ו ר ו ת
כיבוש
את
ארץ־ישראל
ראשית
הגדול
ה ק ה י ל ה
על־ידי
ה י ה ו ד י ת
אלכסנדר
ש ל
הגדול,
ס ל ו נ י ק י
בשנת
ת ו ל ד ו ת יהודי יוון .ל פ י ה ת ל מ ו ד ,
333
נתקבל
ב ש ו א ה
ל פ נ י הספירה ,מציין
א ל כ ס נ ד ר ע ל ־ י ד י הכוהן
ב י ר ו ש ל י ם — ל א כ כ ו ב ש א ל א כ מ ש ח ר ר .ולכן ,ע ד ע צ ם היום הזה יש
י ה ו ד י ם ה נ ק ר א י ם על שמו.
אלכסנדר
הגדול גייס בארץ
חיילים
ישראל
ש כ י ר י ם יהודים .חיילים א ל ה
ה ג י ע ו ע ם ש א ר ה צ ב א ליוון ו ה ם ש ה ק י מ ו ב ת י ־ כ נ ס ת ב ר ח ב י יוון .שרידים יהודיים
מ א ו ת ה ת ק ו פ ה נ י ת ן ל מ צ ו א על ע מ ו ד י ם ש ע ל י ה ם ח ר ו ט י ם ש מ ו ת ר א ש י ב ת י ־ כ נ ס ת —
ב ע י ק ר באיזוד הפלופנס.
מ ש ל ו ש ק ט ג ו ר י ו ת של יהודים ה ו ר כ ב ה ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ביוון:
.1
ה ר ו מ י ו ת י ם — יהודים א ש ר ה ג י ע ו ליוון ע ו ד ב י מ י א ל כ ס נ ד ר .ה ש פ ה היחידה
ה ש ג ו ר ה ב פ י ה ם היתד! יוונית.
.2
יהודים א ש ר הגיעו
ו ב מ א ה ה־13
ב מ א ה ה־12
מ ב ו ו ר י ה והונגריה
אך
ר ו ב ם ה י ג ר ו ב ה ד ר ג ה מיוון.
.3
הגיעו
ה ק ב ו צ ה ה ג ד ו ל ה ו ה ח ש ו ב ה ב י ו ת ר היתד ,ש ל י ה ו ד י ס פ ר ד .יהודים א ל ה
ליוון
ע ם גירוש
ספרד.
הם
באו
לסלוניקי
בימי
האמפדיה
העותומנית
ש ס ל ו ג י ק י היתד ,ח ל ק מ מ נ ה .ה ס ו ל ט ן ה ת ו ר כ י ה ר ש ה ל י ה ו ד י ם ל ה ת ב ס ס בסלוגיקי,
ש נ ח ש ב ל נ מ ל החיוני ב י ו ת ר באיזור.
יהודי ס פ ר ד הביאו ע י מ ם כ ש ר ו נ ו ת ו ב ע ל י ־ א מ נ ו י ו ת ר ב י ם ש כ מ ו ת ם ל א נודעו
:אז ב ת ו ר כ י ה .ה ם הצטיינו ב ת ע ש י י ת ת כ ש י ט י ם ,א ר י ג ת מ ש י ,ד פ ו ס עברי ,צ ב י ע ת
בדים
והצליחו מאוד
במסחר.
היהודים
גרמו
לפריחתה
ה כ ל כ ל י ת .של
סלוניקי
ו ה ע י ר ה פ כ ה ל מ ר כ ז עסקים ,ו ב ע ל ת ק ש ר י מ ס ח ר ע ם ר ו ב ח ל ק י אירופה.
כעבור
זמן
קצר
היתה
קהילת
יהודי
סלוגיקי
לאחת
הקהילות
היהודיות
ב ע ל ו ת ה ש פ ע ה ב ק ר ב מ ד י נ ו ת ה ב ל ק ן .מעגיין ל צ י י ן ש ב י מ י ש ב ת ו ב ח ג י ם יהודיים,
.ג ס ג ר נ מ ל ס ל ו נ י ק י ל ס פ י נ ו ת ,ש כ ן 90%מ ע ו ב ד י ה נ מ ל היו יהודים — ת ו פ ע ה י ו צ א ת
ד ו פ ן ב ת ו ל ד ו ת ה ע ם היהודי.
•270
ב ר א ש י ת ה מ א ה ה־ 16ה ג י ע ה מ ש פ ח ת י ליוון מ ה מ ח ו ו ק ט ל ן ,ש ב ס פ ר ד ) ש ב ר צ ל ו נ ה
ב י ר ת ה ( .מ א ח ר ו י ה ו ד י ס פ ר ד ה ג י ע ו ליוון בגלים ,כ ל ג ל מ ה ג ר י ם ב ג ה ב ת י ־ כ נ ס ת
כדי להסתיר א ת זהותם של
משלו.
נזכר
שסבי
שיטה
חי
זו
סיפר
משפחתנו
כי
מאפשרת לנו
ב ת י ־ ה כ נ ס ת ,נ י ת נ ו ל ה ם ש מ ו ת כינוי .א נ י
השתייכה
התחקות על
לבית־הכנסת
בשם
שורשים משפחתיים.
״תאנת־הבר״.
בסוף
ב ס ל ו ג י ק י ר ב ב ש ם י ה ו ש ע ב ן י ו ס ף ח ג ד א ל י )שם מ ש פ ח ת י (
המאה
ה־16
אשר הגיע אף
ה ן א מ ק ט ל ן ו ה ש ת ק ע ל ב ס ו ף בירושלים .ר ב זה ח י ב ר מ ס פ ר ס פ ר י ם ,ה ו א נ ק ב ר
בירושלים.
חלו
ע ם כ י ב ו ש יוון ע ל ־ י ד י ה צ ב א היווני ו ת ב ו ס ת ה ת ו ר כ י ם ,ב ש נ ת
שינויים
את
היהודית.
בקהילה
ה ש ל ט ו נ ו ת היווניים
ליהודים
ל א הרשו
,1913
לסגור
ע ס ק י ה ם ב י מ י ש ב ת ו א י ל צ ו ם ל ס ג ו ר א ו ת ם בימי אי .מ א ח ר ו ז ה היה ב נ י ג ו ד
היהודי ,ה י ג ר ו יהודים ר ב י ם מיוון לאיטליה ,צ ר פ ת ,א נ ג ל י ה או א ר צ ו ת ־
למסורת
רבים
הברית,
ללדיגו
מאוד
היגרו
לדרום־אמריקה,
כי
יכלו
לדבר
בספרדית,
הדומה
) ש פ ת ה י ה ו ד י ם ה ס פ ר ד י י ם ביוון(.
רוב
י ה ו ד י יוון ג ר ו ב א י ז ו ר י ם מיוחדים .ב ש נ ת
1917נ ש ר פ ה ש כ ו נ ה י ה ו ד י ת
שלמה
ב ס ל ו נ י ק י ו ה ב ר ו ן הירש ח ש ל ע ז ר ת ה ק ה י ל ה ו ה ק י ם מ ח ד ש ש כ ו נ ה א ש ר
נקראה
ע ל ש מ ו ו א ש ר ב ז מ ן ה ש ל ם ו ן ה נ א צ י היתד .ל ג י ס ו היהודי ש ל ס ל ו נ י ק י .
במלחמת
ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ב־ ,1940ה צ ט ר פ ה יוון ל צ ד ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ו נ ל ח מ ה
נגד האיטלקים .באפריל
ליוון.
1941ח ש ה ג ר מ נ י ה ל ע ז ר ת איטליה ,ב ע ל ת ־ ב ר י ת ה ,ו פ ל ש ה
ה ר ב ה ח י י ל י ם יהודים ש י ר ת ו ב צ ב א היווני ,גם בקצינים .ר ב י ם מ ה ם היו
לגיבורי מ ל ח מ ה ,א ח ד כזה.היה גם אחי שמואל שנפצע ב מ ל ח מ ת ו עם הצבא האיטלקי.
כיבוש
עם
סלוניקי
פלישת
המונה
על־ידי
הצבא
הגרמני
ה ג ר מ ג י ם ליוון ,ה ם גילו ק ה י ל ה יהודית
י ו ת ר מ־ 60,000יהודים ויש ב ה יותר מ ־ 2 5
בתי־ספר
ו מ א ו ר ג נ ת היטב,
מבוססת
בתי־כנסת,
מ ס פ ר ר ב של
ל ה ס מ כ ה לרבנות ,חברת־קדישא ,ואחד מבתי־העלמין העתיקים שנוסד
לפני יותר מ א ר ב ע מ א ו ת שנה.
בעת
פ ל י ש ת ה ג ר מ נ י ם ע מ ד ב ר א ש ה ק ה י ל ה ה ר ב חיים ח ב י ב ז״ל ,ר ב ר א ש י
בפועל ,י ה ו ד י ד ת י א ש ר ס י ר ב ל ק י י ם ק ש ר כ ל ש ה ו ע ם ה ק ה י ל ה ה נ ו צ ר י ת .יהודים
צעירים,
כמו
אזרהי
יוון
אחרים,
היו
חייבים
לשרת
בצבא
היווני,
ולהישבע
אמונים ליוון .ה י ה ו ד י ם ה ו ז מ נ ו ל ח ג י ג ו ת ל א ו מ י ו ת י ו ו נ י ו ת מ ס י ב ה זו ,היתד .מ ע ו נ י י נ ת
ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב ר ב ר א ש י א ש ר יהווה מעין מ ת ו ו ך ב י נ ה ל ב י ן ה ש ל ט ו נ ו ת היווניים.
ל כ ן נ ב ח ר כ ר ב י ה ו ד י פ ו ל נ י — ש ה ת ח נ ך ב ב ר ל י ן — ד ״ ר קורץ שמו ,ו ה ו א ש כ י ה ן
למעשה
כרב
ראשי
בעת
פלישת
הגרמנים.
הגרמנים
כתבו
על
חזיתות
בתי
ע ס ק יהודיים ״ ע ס ק יהודי״ .מ א ו ח ר יותר ,ה ו ח ר מ ה כ ל ה ס ח ו ר ה מ ח ו ו י ו ת היהודים.
בזי
מ ש פ ח ת י ה י ה מ פ ע ל ל ח ו מ ר י בניין .כ מ ע ט ב ן ־ י ו ם נ ו ת ר נ ו ל ל א מ ת כ ת ,ל ל א
מלט
ו ל ל א כ ל ח ו מ ר א ח ר ל ש ם מסחר .נצטווינו לענוד תגים צהובים ו ב ש ע ו ת
מסוימות
ב ע ר ב ה ו ט ל ע ל י נ ו ע ו צ ר .כ מ ו כן ,נ א ס ר ע ל י נ ו ה א ז נ ה ל ר ד י ו ,ש י מ ו ש
בטלפון ונסיעה ב ת ח ב ו ר ה הציבורית.
בעת
ה ה י א נ ש ל ח ד ״ ר ק ו ר ץ לווינה ,ש ם נ א ס ר לחודשיים .ב ט ו ח נ י ש ב ש ל ב
271
זה ה ו א ע ב ר ת ה ל י ך ש ל ש ט י פ ת מוח .ה ו א ה ו ח ז ר ל ס ל ו נ י ק י כ ר א ש ק ה י ל ת היהודים.
ס ב ו ר נ י כ י ד ״ ר ק ו ר ץ ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י י ם הגיעו ל ה ס כ ם ש ל פ י ו ,נ י צ ל ה מ ש פ ח ת ו
מ ס י ר ת יהודי ס ל ו ג י ק י לגרמגים .ס ב ר ה זו מ ב ו ס ס ת ע ל ה ע ו ב ד ה ש ב ש ו ב ו
תמורת
ל ס ל ו נ י ק י ,ש כ נ ע א ת ה י ה ו ד י ם ש ה מ צ ב י ש ת פ ר ו ה ש ר ה ע ל י ה ם ת ח ו ש ה ש ל ביטחון.
ל ד ע ת י ,ה י ה ע ל י ו ל ע ו ד ד ניסיון ה י מ ל ט ו ת ,כ י יש ל ה נ י ח ש ב ש ל ב ז ה ש ל ה מ ל ח מ ה ,
ה ו א כ ב ר ה י ה מ ו ד ע ל ג ו ר ל ם ש ל א ל פ י יהודי פ ו ל י ן ש נ ש ל ח ו לאושוויץ ,ט ר ב ל י ג ק ה
ומחנות
מוות
לאחר
א ח ר י ם .א ז ה י ה ל נ ו עדיין
הזדמנות להימלט ,א ב ל ל א
גמלטגו.
ש ח ר ו ר נ ו מ מ ח נ ו ת הריכוז ,אמורים היינו ל ה ע מ י ד ל מ ש פ ט א ת ד ״ י קורץ,
א ך ה ו א ג פ ט ר ב מ ח ג ה ה ר י כ ו ז ברגן בלזן.
אכן ,פ ר ק ע ג ו ם ב ת ו ל ד ו ת ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ש ל סלוגיקי .ל מ ר ב ה ה פ ל א ,כ ע ב ו ר
ר ב ו ת ,ב ה י ו ת י ע ו ב ד ה ס ו כ ג ו ת היהודית ,התעגיין יהודי א מ ר י ק א י ל מ ו צ א י ,
שנים
השבתי לו שאני מסלוניקי ,הוא ביקש ל ד ע ת אם הכרתי א ת ד ״ ד קורץ הנודע
ו ה ש ב ת י — ״בוודאי״ .ת ג ו ב ת ו היתד — ,״יימח ש מ ו וזכרו״.
לשמצה
ע ם ש ו ב ו ש ל ד ״ ד קורץ מוויגה לסלוגיקי,
סלוגיקי.
תלמידי
ה ג י מ נ ס י ה ,שגמגיתי
עליהם,
החלה
גשלחו
הרשמה של כל
היהודים
לרובעי
יהודי
לרשום
א ת ש מ ו ת ה ד י י ר י ם .ל כ ל יהודי ה ו ג פ ק ה ת ע ו ד ת ז ה ו ת ו מ ס פ ר ל ת ג ה צ ה ו ב .ג פ ו צ ה
השמועה
כאילו מתכוונים הגרמנים לרכז אותגו בפולין ע ד ת ו ם המלחמה.
ה ג ה מ ס פ ר ד ו ג מ א ו ת שימחישו א ת מ צ ב נ ו .ב ע ל כורחיגו ,ג א ל צ ג ו ל ה מ י ר א ת
כספינו
1000
מ ד ר כ מ ו ת י ו ו נ י ו ת ל מ ט ב ע פולגי.
באותה שעה עמד שער
החליפין
על
ד ר כ מ ו ת ל ־ 3 3זלוטים .א ו ל ם ב מ ק ו ם ל ק ב ל ז ל ו ט י ם — ה ו נ פ ק ו ל נ ו ה מ ח א ו ת
ח ס ר ו ת ע ר ך .ר ו כ ז נ ו ב ג י ט ו היהודי ,אשר ,כ נ ז כ ר ל ע י ל ,ש ו כ ן
בשכונה שהוקמה
אומללים למדי.
קצר
מחדש
הובלנו
,1943
ע ל ־ י ד י ה ב ר ו ן הירש .חיי הגיםו היו
לפולין
ב ק ר ו ג ו ת ר כ ב ת — א ש ר גועדו ל מ ע ש ה
כ ע ב ו ר זמן
ל ה ו ב ל ת סוסים.
במרס
י צ א ו ל ד ר ך א ר ב ע י ם ה ק ר ו נ ו ת הראשונים .ב כ ל ק ר ו ן — 50ע ד 60א נ ש י ם ,
י ל ד י ם ק ש י ש י ם ו ת ש ו ש י ם ,ב ד ר כ ם לפולין ע ם מ ס ע ן ש ל 20ק ״ ג ל א י ש .ה נ ס י ע ה
ג מ ש כ ה ש מ ו נ ה ימים .ב מ ש ך כ ל הנסיעה ,ה ק ר ו ג ו ת היו ס ג ו ר י ם .מ ד י פ ע ם ,כ א ש ר
״ ה ת ח ש ק ״ ל ח י י ל י ם ה ג ר מ ג י י ם ,הורשיגו ל צ א ת מ ן ה ק ר ו ג ו ת ל פ ר ק זמן מ ו ג ב ל .כ ל
יום פ ל ש ו ח י י ל י ם ג ר מ ג י ם לקרוגות ,ל ק ח ו ג ע ר ו ת ואגםו א ו ת ן .ח ל ק ן ל א חזרו.
אז ה ת ח ל נ ו ל ה ב י ן ל א ן מ ו ב י ל י ם אותנו .ב מ ש ך כ ל ה מ ס ע היינו
ב ש ל י ט ת אגשי
ס.ם .ש ה ו צ ב ו ב י ן כ ל א ר ב ע ק ר ו נ ו ת .
ר ו ב ח פ צ י נ ו י ק ר י ה ע ר ך כ מ ו שעונים ,יהלומים ,ז ה ב ו ת כ ש י ם י ם — ה ו ח ר מ ו
כ ב ר ב ר א ש י ת ה מ ס ע .ל ב ס ו ף ,כ ש ה ג ע נ ו ל י ע ד נ ו — ר ב י ם מ א י ת נ ו כ ב ר ל א היו
בחיים .א ל ה ש ה צ ל י ח ו ל ה י ש א ר בחיים היו ת ש ו ש י ם ו ע ל ס ף ה ה ת מ ו ט ס ו ת .ה ג ע נ ו
למקום ב ש ם ״אושוויץ־בירקגאו״ — בקצה מסילת הברזל.
ב נ י מ ש פ ח ת י ג ס ע ו ב ק ר ו ן י ח ד איתי .א ב י ש ל מ ה ,א מ י דודון ,אחיותי ב ל ה ,
ל ו צ ה ואידה .ש ג י א ח י ל י א ו ן ושמואל וכן ש ת י ג י ם ו ת י ו ג י ס א ח ד .ב ח ש כ ת ה ל י ל ה
ה ג ע נ ו ו מ י ד ש מ ע נ ו א ת ה פ ק ו ד ה ״ראום״ — ה ח ו צ ה ! מ י ד נ פ ר ד ג ו ל ק ב ו צ ו ת :נשים,
ג ב ר י ם ,א מ ה ו ת ע ם י ל ד י ם ק ס נ י ם ,קשישים .זו היתד ,ה פ ע ם ה א ח ר ו נ ה ש ר א י ת י א ת
הורי ואחיותי .אני ושני אחי עמדנו באותו תור .הלכנו ב ר ג ל כחמישה קילומטר
עד שהבחנו
ב ש ל ט — Arbeit Macht Freiה ע ב ו ד ה
מ ש ח ר ר ת אותך .ה מ ק ו ם
ה י ה אושוויץ .נ ל ק ח נ ו י ש ר ל ב ל ו ק א ש ר נ ק ר א ״ ק ר נ ט י נ ה ״ .ב ל י ל ה הראשון ,נ ל ק ח ו
272
על־ידי
שלטונות מחנה
ג י ה נ ו ם זה ,כ ל
במספרים.
קועקע
קועקענו
שמואל
הערך אשד
חפצינו יקרי
ב מ ס פ ר ,115002א נ י
לנו.
נותרו
ב מ ס פ ר 115003
וליאון
ב מ ס פ ר .115004ג ו ל ח נ ו ב כ ל גופנו ,ע ב ר נ ו ״חיטוי״ ,ו ח ו ל ק ו ל נ ו פ ע י מ ו ת .
כאשר
אשר
בחור א ח ד התעניין
לתומו מה
עלינו
הכסף
לעשות עם
הפולגי
ר כ ש נ ו — ה ל מ ו ה ג ר מ נ י ם בפניו.
אחי ואני
אחרי כשלושה
הועברנו שוב,
שבועות,
למחנה
הפעם
אושוו״ן
מ ס פ ר ,3ה נ ו ד ע ב ש ם ״ ב ו נ ה ״ .מ ח נ ה ז ה אמור ה י ה ל ה י ו ת ״ ה ם ו ב ב י ו ת ר ״ כיוון
ש ה ו א ס י פ ק כ ו ח ־ א ד ם ל מ פ ע ל ע נ ק א ש ר נ ב נ ה ע ל ־ י ד י ה ג ר מ נ י ם ב פ ו ל י ן — ״א.ג.־
א נ ח נ ו היינו כ ו ח ה א ד ם הזול ב י ו ת ר ל ע ב ו ד ת פ ר ך זו.
פרבן״.
ח ש ש ת י שיותר ל א אוכל לעמוד בסבל הרב .קרן ש ל תקווה האירה ל י כאשר
ה ג ר מ נ י ם ש נ ע ר י ם ב ר י א י ם וחסונים יתייצבו ויראו א ת כ פ ו ת ז י ה ם ) ה י י ת י
קבעו
אז ב ן ,16
לקלוף
ובדרך נס בקו
תפוחי
אדמה
הבריאות(.
ל מ ס ב ח הס.ס.
״למזלי״
נבחרתי
ת פ ק י ד זד .ה י ה ,
לעבודה
כמובן
במסבה
חשוב מאוד
—
שכן
מדי פ ע ם הייתי מצליח לסחוב תפוח־אדמה ל א מבושל .לדאבוני ,ל א יכולתי לסייע
לשני א ח י מ א ח ר ו ל א הורשיתי להוציא מאומה מהמסבח.
א נ י ו ש נ י א ח י ל י א ו ן ו ש מ ו א ל ה צ ל ח נ ו ל ה י ש א ר יחד .ביוון ע ב ד ליאון ב פ ק י ד ו ת .
שמואל,
ב ח ו ר ת מ י ר ו ב ע ל מ ב נ ה גוף אתלטי ,היה הראשון ש ע ז ב אותנו .הוא
ל א ע מ ד בסבל ,בעבודת הפרך וברעב .כעבור מספר חודשים ר ז ה מאוד ו״נבחר״
בסלקציה״
ע ל ־ י ד י ד ״ ד מ נ ג ל ה .י ו ת ר ל א ר א י ת י אותו .א ח י ל י א ו ן נ ל ק ח ח ו ד ש
לאחר מכן .באותה שעה פוטרתי מעבודתי במטבח ונותרתי ל ל א שני אחי —
בגפי ומיואש.
י ו ם א ח ד ה ב ח ג ת י ב מ ש א י ת ש ה ב י א ה ארגזי ל פ ת ל מ ח נ ה ש ח ג ת ה ל ז ה מ ט ב ח .
הייתי כ ה ר ע ב ו כ ה גואש שגגבתי ל פ ת א ח ת מהמשאית
והסתרתי אותה
תחת
שרוול ה ג ׳ ק ט ש ל ב ש ת י .ל ת ד ה מ ת י הבחין ב י א י ש ס .ס .ה ו א ב ע ט ב י ן רגלי ,ם ס ר
ע ל פני ,ו ח ס ף מ ז י א ת ה ל פ ת .ז ב דם ,ר א י ת י ש ה ו א ר ו ש ם א ת מ ס פ ר י .ב ״ א פ ל פ ל ס ץ ״
מ ס פ ר י .נ ק ש ר ת י ל ש ו ל ח ן עינויים מ י ו ח ד כ א ש ר ר א ש י מ ו כ נ ס ל ח ו ר ו ש א ר
נקרא
ח ל ק י ג ו פ י נ ש א ר י ם ב ח ת כ ד י ל מ נ ו ע כ ל תזוזה .ה ו ח ל ט ל ה ע נ י ש נ י ב ע ש ר י ם ו ח מ ש
הלקאות — ע ל ג נ י ב ת ל פ ת אחד .אך הקטע הסדיסטי ביותר אירע כאשר הכריחו
למנות את
אותי
נאלצתי
כשלא
ההלקאות.
כשאיבדתי א ת
להתחיל א ת הספירה
מחדש.
ההכרה
וכבד ל א
יכולתי
לספור,
במשד ח ז ש
ימים ל א
יכולתי
לשבת.
ה י ה .מ ג י ס ו ג א ל צ ת י ל ש ב ת ,י ש ב ת י ע ל כ פ ו ת ז י כ ד י ל מ ג ו ע מ ג ע .ישיר
עם מושב הכסא.
אולם-,למרבה
.
ה פ ל א ,י ש ל פ ע מ י ם ל מ ע ש ה זוועה ג ם ה ש ל כ ה ח י ו ב י ת .מזכ׳׳ל
ה מ ח נ ה — ) ה ר ש ם ה ר א ש י ( אישיות ח ש ו ב ה במוזגה ו ב ע צ מ ו א ס י ר — ר ש ם א ת
מספרי
ו ר י ח ם ע ל י .כ ע ב ו ר מ ס פ ר ימים נ ש ל ח ת י ל ש ט ו ף ס י ר י ם
במםבח המחנה.
ג ם ת פ ק ז ז ה נ ח ש ב ב מ ח נ ה ל ח ש ו ב .א נ י ס ב ו ר שהיתר ,ז ו א ת ת ה ס י ב ו ת ש ה צ ל ח ת י
להישאר בחיים.
כאופן
כ ל ל י ,יהודי ייון
מבלו
כ מ ח נ ו ת יותר
מאשר
היהודים
האשכנזים,
מ ה ס י ב ה ה פ ש ו ט ה ש ל א ד י ב ר ו יידיש ו ל א ה כ י נ ו ג ר מ נ י ת א נ ח נ ו ד י ב ר נ ו ר ק ל ד י נ ו ,
ס פ ר ד י ת ו י ו ו נ י ת פ ש ו ט ל א ה כ נ ו מ ה ר צ ו מאיתנו .זו א ח ת השיבות ש ה ר ב ה מיהודי
יוון ל א ח ז ר ו מ ה מ ח נ ו ת בי ל א ה ב י נ ו א ת השפה .ה ש ת ד ל נ ו ל ה י ש א ד י ח ד מ א ח ר
273
ו א ף א ח ד ל א ה ב י ו wו ז נ ו .מ ת ו ף 60,000יהודי ס ל ו נ י ק י 95% ,ל א • נ ש א ר ו כחיימ.
כ א ש ר ,ה ח ל ו כ ו ח ו ת ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ל פ ל ו ש לאיזור ,ר א י נ ו מ ס ו ס י ם ש ה פ צ י צ ו
א ת ה מ פ ע ל ,א ך א ף פ צ צ ה ל א נ ח ת ה ע ל ה מ ח נ ה .ה ת פ ל ל נ ו ש ה ס י י ס י ם י ט ע ו ויפציצו
א ך ה ג ר מ נ י ם ל א התייאשו .ב־17
אותו,
וצעדגו
— יומיים
ברגל
בינואר
1945
ושלושה לילות .צעדנו
בלילה ,ע ז ב נ ו
בשלג,
א ת בונה
היתה
כשהטמפרסורה
מ ת ח ת ל א פ ס .ו א נ ו עדיין ל ב ו ש י ם פ י ג ׳ מ ו ת דקות .צ ע ד ה זו היתד .ה ט ר ג י ת ב י ו ת ר
בחיי .מ ד י פ ע ם ה ד ה ד ו ב א ו ז נ י נ ו יריות שירו ה ג ר מ נ י ם ב ת ש ו ש י ם ו ב נ ו א ש י ם .ה נ ו ר י ם
נ ו ת ר ו ג ו ס ס י ם ב ש ו ל י ה כ ב י ש ,ל ל א מזון ו ל ל א מים .צ ע ד נ ו ו ק פ א נ ו ב ש ל ג .ל ר א ש ו נ ה
בחיי ,ה ל כ ת י ו ח ל מ ת י ב ו ־ ז מ נ י ת .
לבסוף
הפרקים
הגענו
האפלים
למחנה
ביותר
ויזל,
מתאר
ביחד
ס י ו ט מ ח ר י ד זה.
אלה
תיאור
בשם
״גליוויץ״.
נסתיימה
בזה
השתתפותי
ב ת ו ל ד ו ת ה ש ו א ה — צ ע ד ת ה מ ו ו ת .ידידי
מוחשי
ביותר
את
הצעדה
בספרו
״לילה״.
הטוב ,אלי
שניגו
עברגו
מ א י ת נ ו א ש ד ה ג י ע ו לגליוויץ ב ח י י ם נ ש ל ח ו ל א ח ד ה צ ר י פ י ם ,נ ל ח מ נ ו
זה ב ז ה ב ח י פ ו ש מ ק ו ם ל י נ ה .ב ת ו ם ח י פ ו ש מ מ ו ש ך מ צ א ת י מ ק ו ם פ נ ו י
אחד.
באחד
ביליתי ש ם
א ת ל י ל י הראשון ,ר ק כ ש ה ת ע ו ר ר ת י
בבוקר
ל ז איש
ג י ל י ת י כי אני
ש ו כ ב ל י ד גוויה .ה א י ש נ פ ט ר ימים ס פ ו ר י ם ל פ נ י כן ו ג ו פ ת ו נ ו ת ר ה ש ם .
בגיהנום־עלי־אדמות
זה ה ת י י ם ר ג ו א ר ב ע ה ימים — ל ל א מ ז ו ן — ר ק מ י ם
ושלג ,ע ד א ש ר ה ג י ע ו ק ר ו ג ו ת ר כ ב ת ל ה ס י ע א ו ת ג ו ל י ע ד חדש .ו ה פ ע ם ל א ק ר ו ג ו ת
ה מ י ו ע ד י ם ל ס ו ס י ם ,א ל א ל ה ו ב ל ת פ ח ם ,ל ל א גג .ה צ ט ו פ פ נ ו ב ע מ י ד ה כ מ ו סרדיגים.
ר ב י ם גיסו ל ה ת א ב ד ב ק פ י צ ה מ ה ק ר ו ג ו ת ,א ג ש י הם.ס .ה י ו יורים ב ה ם ל א ח ר ק פ י צ ת ם .
עדיפות
ר א ש ו ג ה ג י ת ג ה ת מ י ד ל ר כ ב ו ת של ה ג ר מ ג י ם ,כ ת ו צ א ה מ כ ך נ א ל צ נ ו
ל ח כ ו ת ב ק ר ו נ ו ת ל ל א ק ו ר ת גג ,ל ל א מזון ו ל ל א מים .כ ש ה ק ר ו ג ו ת געו ,ל א ה צ ל ח ג ו
לתפוס
מעט
אפילו שלג כדי לבלעו .לבסוף ,עלה בדעתי רעיון מקורי כיצד להשיג
שלג ״יקר״.
קשרתי
אחת,
א ת שרוכי נ ע ל י ל נ ע ל
וגדגדתי
אותה מחוץ
ל ק ר ו ן כ ד י ש ה ש ל ג י צ ט ב ר עליה .א ח ד י ם א ף ש ת ו א ת ה ש ת ן ש ל ש כ ג י ה ם לקרון.
כ ע ב ו ר ש מ ו נ ה י מ י ם ה ג ע נ ו ל מ ח נ ה דורה ,ה פ ע ם ב ג ר מ נ י ה ,ושוב ,מ ז ו ן ל א נ ר א ה
לעין .אז ,ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה בחיי ,ר א י ת י ב מ ו עיני א ת הזוועה ש ל א כ י ל ת ב ש ר
גוויה ל פ נ י ש ה ג ר מ נ י ם ה ס פ י ק ו ל ש ו ר פ ה .
בתום
חפרו
שלושה
הגרמנים
ימים
מנהרה
במחנה,
סודית
נשלחנו
המיועדת
בקרונות
לרקטות
למקום
ואשר
בשם
שימשה
ארליך.
את
שם
הגרמנים
ב מ ל ח מ ת ם בבריטים.
למחגה
ז ו ו ע ת י ז ה ה ג ע ת י כ א ש ר א נ י ש ו ק ל כ ־ 2 5ק״ג.
העתיד גראה לי
ע ג ו ם ל מ ד י .ע ב ד נ ו ב מ ש מ ר ו ת ,מ נ ו ת המזון ש ח ו ל ק ו ל נ ו היו מ ז ע ר י ו ת .מ ג י פ ת כיגים
ק ש ה פ ק ד ה א ו ת ג ו .ג ה ג ג ו ל ש ב ת ב ש מ ש בגיםיון ל ה ש מ י ד א ת הכיגים .א ך ה ג ר מ נ י ם
ל א התייאשו .כ ש ש מ ע ו ש כ ו ח ו ת ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת מ ת ק ר ב י ם ל מ ח ג ה ,ה ח ל י ט ו להזיז
א ו ת נ ו שוב .מ צ א נ ו א ת ע צ מ נ ו ,ב ת ו ם מ ס ע ־ ג י ה ג ו ם מייגע ,ב ב ר ג ן ־ ב ל ז ן ב א פ י ס ת
כוחות.
ש ה י ת י ש ם כ ש ל ו ש ה חודשים ,ל ל א ת ק ו ו ה ו ח ס ר רצון ל ח י ו ת .ה צ ל ח ת י
ל ה י ש א ר ע ם ידיד ) ה ג ר היום ב ד ט ר ו י ט ( ,ש כ ב נ ו ב א ו ת ה מיטה ,ה ת ח ב ק נ ו בניסיון
להתחמם.
במשך
274
ב מ ח נ ה ל א היתה עבודה .חיכיגו ר ק למוות.
ש ה ו ת נ ו שם ,י ד ע נ ו ש מ ת ר ח ש משהו .מ ז ו ן ל א היה ב נ מ צ א י ו א ל פ י ם
ב ר ע ב .יום אחד,
גוועו
גתגלה מאגד של
ת פ ו ח י א ד מ ה טמון
אחדים
באדמה.
מ א י ת נ ו נ י ס ו ל ח ט ו ף ת פ ו ח י א ד מ ה א ך ה ג ר מ נ י ם ה ח ל ו ל י ר ו ת בגו ב מ ק ל ע י ם .כ ה
הייתי ע ד כי א ז ר ת י
גואש
מבושלים
מ ס פ י ק כוחות כדי לגנוב מספר תפוחי אדמה
לא
ו א כ ל ת י א ו ת ם י ח ד ע ם ידידי.
ואז ע ל ה ע מ ו ד ה ש ח ר ש ל יום חדש .קציני ס.ס .הופיעו ל פ ת ע עונדים ס ר ט י ם
סביב
לבנים
זרועותיהם.
יותר
מאוחר
נשמעו
שידורים
במספר
הונפו
שפות.
ד ג ל י ם שונים .ע ד ע צ ם היום א י נ נ י י ו ד ע מניין צצו ד ג ל י ם אלה .ו ל פ ת ע פ ת א ו ם
א ת הג׳יפ הראשון ש ל ח י י ל י ם ב ר י ט י י ם נ כ נ ס ל מ ח נ ה .ב ר ג ן ־ ב ל ז ן ש ו ח ר ר .
ראיתי
מ ח נ ו ת א ח ר י ם ש ו ח ר ר ו ע ל ־ י ד י ה ח י י ל י ם ה א מ ר י ק י ם ,הרוסים ו ה צ ר פ ת י ם .א נ ח נ ו ,
השבויים ,נ ע ז ב נ ו ל נ פ ש נ ו .ה ב ר י ט י ם פ י ר ק ו א ת ג ד ר ה ת י ל ה מ ח ו ש מ ל ת ש ל ה מ ח נ ה ,
א ו ל ם אנו נ ו ת ר נ ו ב ת ו ף ה מ ח נ ה כ א ש ר ה ח י י ל י ם מ ז י נ י ם א ו ת נ ו ב מ נ ו ת מזון מ ז ע ר י ו ת
מאחר
את
ו ל א היינו מ ס ו ג ל י ם ל ע כ ל מ נ ו ת ג ד ו ל ו ת .ל מ ר ב ה הצער ,א ל ה א ש ר ע ז ב ו
המחנה וניסו לאכול
אחרי
גדולות
מנות
למדי מתו
ב ה מ ו נ י ה ם מדיזנטריה,
כבר
שחרור המחנות.
ב ש ל ב זה ש ק ל ת י כ ־ 2 5ק ״ ג ו ר צ י ת י ל ה ש י ג י ו ת ר מזון .ה ח ל ט ת י ,י ח ד ע ם ש נ י
ידידים,
לעזוב
א ת ה מ ח נ ה ו ל ג נ ו ב מ ע ט מזון .אז ק ר א נ ו ל מ י ב צ ע י ם מעין
אלה
״ א ר ג ו ן מזון״ ו ל א ״ ג נ י ב ת מזון״ .מ י ד ח ל י ת י ב ש ל ש ו ל י ם .ב ת ו ם מ ס ע ר ג ל י א ר ו ר
הגענו לבית־חולים שם קיבלתי תרופות.
ב ע ו ז ב נ ו א ת ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ר א י נ ו מ ס פ ר א ו פ נ י י ם החונים ב ש ו ל י הדרך .ה ח ל ט נ ו
שכבר
אין צ ו ר ך ל ל כ ת ב ר ג ל .ל ק ח נ ו א ת ה א ו פ נ י י ם ו נ ס ע נ ו ל כ פ ר קטן ב מ ט ר ה
ל מ צ ו א מזון ו ל ה ב י א ו ל מ ח נ ה .כ ע ב ו ר מ ס פ ר ק י ל ו מ ט ר י ם ה ג ע נ ו ל כ פ ר ק ט ן ו ה נ ה ,
עינינו ,ה ת ר ו צ צ ו ע ו פ ו ת
לנגד
אותנו
ב ש ד ה .נ י ס י נ ו ל ת פ ו ס אחדים .ל ר ו ע מ ז ל נ ו ,ש מ ע
האיכר ,ב ע ל השדה ,ורדף
נתקלנו
אחרינו .אחוזי פחד ,רצנו עד אשר
ב ש נ י חיילים ב כ ב י ש .היה זה ק ו ה ה פ ר ד ה בין האיזור ה ב ר י ט י והאיזור ה א מ ר י ק א י .
ה ח י י ל י ם ש ר א י נ ו היו א מ ר י ק א י ם ו א נ ו עדיין ב ב ג ד י הפיג׳מות .ה י ת ה זו כ כ ל ה נ ר א ה
הפעם
ה ר א ש ו נ ה שחיילים א מ ר י ק א י ם נ ת ק ל ו ב מ ר א ה כזה .ה ם כיוונו א ת נ ש ק ם
לעבר
ה א י כ ר והוא נ מ ל ט בכיוון השגי .ה ם פ ת ח ו ב ש י ח ה
באגגלית אך כמובן
אחד החיילים לדבר
כשאמרנו
שלא
התחיל
הבנו אף מלה .למזלנו
איטלקית.
ל ו ש א נ ו יוונים ,ב י ק ש שנמתין .ה ו א ט י ל פ ן ל פ ל ו ג ת ו ב א מ צ ע ו ת ט ל פ ו ן ־ ש ד ה .כ ע ב ו ר
20
ד ק ו ת מצאגו א ת עצמגו מ ש ו ח ח י ם ביווגית ע ם סרן הפלוגה .הוא הסיע אותנו
בגייפ ל ב ס י ס ו ש ם ה ו א ה ו ב י ל א ו ת נ ו י ש ר ל ר ו פ א ,א ש ר היה יהודי ו ד י ב ר א י ת ג ו
יידיש.
את
ה ש פ ו ת יידיש
זהותנו
היהודית
וגרמנית
ולומר
כ ב ר היו
שאנו
יוונים
ש ג ו ר ו ת בפי .ה ו א יעץ
לנו להסתיר
אנטישמים
חיילי
מאחד
ויש
בקרב
ה פ ל ו ג ה .י ח ד ע ם ש נ י ידידי נ ל ק ח נ ו ל מ ק ל ח ו ת ו ה ו ל ב ש נ ו ב מ ד י ה צ ב א ה א מ ר י ק א י
אשר
ג ת ר מ ו ע ל ־ י ד י החיילים.
בפעם
ה ר א ש ו ג ה ל א ח ר כ ה ה ר ב ה שגים,
געלתי
נעליים בעלות סוליות.
נ ש א ר נ ו ב מ ח נ ה מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת ואז ע ז ב ו שני ידידי ב מ ט ר ה ל ח פ ש א ת ש א ר י ת
משפחותיהם .אני נשארתי עם ה צ ב א האמריקאי .קיבלתי תפקיד במטבח ובמשד
כ ל ה ז מ ן השגיח ע ל י ה ר ו פ א ו פ ק ח עין ע ל המזון ש א כ ל ת י ,מכיון ש ק י ב ת י ע ד י ק
ה י ת ה רגישה ל מ ד י .
במשך תקופה ארוכה נהגתי להניח מזון מ ת ח ת לכרית .חששתי כי ל מ ח ר ת
275
כ ב ר ל א א מ צ א מזון .כ ע ב ו ר יומיים הייתי ז ו ר ק א ו ת ו ומשיג א ו כ ל טרי .ה ת ח ל ת י
במשקל וללמוד מ ס פ ר מלים באנגלית .התיידדתי עם חיילים אמריקאים
לעלות
ו ב מ י ו ח ד ע ם חייל מ מ ו צ א א י ט ל ק י ב ש ם ג׳ו ר ס פ נ ט י ש ל ק ח א ו ת י ״ ת ח ת ח ס ו ת ו ״ .
כשעברגו
ל מ ק ו ם א ח ר ב ג ר מ נ י ה ,ג ת מ ג י ת י ל מ פ ק ח ע ל שבויי ה מ ל ח מ ה .ת פ ק י ד י
ה י ה ל ג ס ו ע ל מ ח ג ה השבויים
גרמנים
ב ב ו ק ר ו ל ג י י ס 20ע ד 30שבויי מ ל ח מ ה
ל ב י צ ו ע ע ב ו ד ו ת ש ו נ ו ת ב מ ח נ ה ש ל נ ו :נ י ק ו י ב ת י שימוש ,ע ב ו ד ה ב ב י ת ה מ ל א כ ה ,
ע ב ו ד ת מכונאות ו כ ר .בערב הייתי מחזיר א ו ת ם למחנה .ק ל לדמיין איר ה ע ב ד ת י
א ו ת ם א ח ר י כ ל הייסורים ש ע ב ר ו ע ל י בידיהם.
מאוחר
רבים
יותר ,ע ב ר נ ו ל ע י ר ב ש ם ב נ ב ר ג ב ב ו ו א ר י ה .ב ש ל ב זה ח ז ר ו ח י י ל י ם
מהיחידה
לארצות־הברית
ל א ח ר שהייה
ממושכת
נשארתי
בגרמניה .אני
ב ג ר מ נ י ה ,ה י ו ת וידידי ה ב ס י ח ש י ש ל ח ל י ה ו ד ע ה ב ש ב ו ע ה ) (Affidavitש ת ק נ ה ל י
זכאות
ל ע ב ו ר לארצות־הברית ב ת ו ר עקור .ק י ב ל ת י א ת המסמכים הדרושים ואז
ה ת ח ל ת י ל ע ב ו ד ב ש ב י ל הג׳וינס ב ב נ ב ר ג .ש ם ה כ ר ת י א ת ד ״ ר י ו ס ף שוורץ ,ר א ש
הג׳וינט.
ב ש ל ב ז ה ל ח מ ו היהודים ל מ ע ן ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ואני ה ח ל ט ת י כ י ב ת ו ר ב ח ו ר
צ ע י ר ע ם ק צ ת ניסיון ב צ ב א ה א מ ר י ק א י ,מ ק ו מ י ה ו א ב ש ו ר ו ת ע מ י ה נ ל ח ם ל מ ע ן
ה ק מ ת מ ד י נ ת ישראל .נ ר ש מ ת י ב ת ו ר מ ת נ ד ב ) מ ח ״ ל ( ב ע ו ד ש כ ו ו נ ת י ה י ת ה ל נ ס ו ע
מ א ו ח ר יותר לאמריקה.
נ ס ע נ ו ב ר כ ב ת מ ב נ ב ר ג ל מ י נ כ ן ו מ ש ם ד ר ך ל י א ו ן למרסיי .ב מ ח נ ה ב ש ם ג ר נ ד ־
א ר נ ם ע ב ר נ ו אימונים ב מ ס ג ר ת ה ה ג נ ה ו ה מ ת נ ו ל ה ז ד מ נ ו ת ה ר א ש ו נ ה ל ה ג י ע א ר צ ה .
הגעתי
באחת
הספינות
הראשונות
שהניפה א ת
ה ד ג ל היהודי ב ש ם
פאן־יורק
ש ה ב י א ת נ י ל ג מ ל חיפה .היתד ,זו חוויה מ ר ג ש ת ב י ו ת ר .
מ י ד ע ם ב ו א י ל ג מ ל חיפה ,ב ־ 1 4ב א ו ג ו ס ט ,1948גויסתי ל צ ב א .ה ש ת ת פ ת י
ב כ י ב ו ש ר מ ל ה ולוד .כ ע ב ו ר ש נ ת י י ם ב צ ב א ה כ ר ת י א ת אשתי .ה ר ע י ו ן ש ל ה ג י ר ה
ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת י ר ד מ ה פ ר ק ו ב ש נ ת 1950ה ת ח ל ת י ל ע ב ו ד ב ס ו כ נ ו ת היהודית.
היום א נ י ב ן ,59נשוי ל ר ח ל ל ו י א ש ר ה כ ר ת י ה כ א מ ו ר ב צ ב א ,ו א ב ל ש נ י
ילדים,
תואר
דפנה ב ת ה־30
דוקטור
במיקרוביולוגיה
ירושלים ,פברואר 1986
276
העובדת
בתיאסרון,
ו ש ל מ ה בן
באוניברסיטה העברית.
ה־26
הלומד
לקראת
מרצל משה איינטרכט
ב מ ו נ ט ה ל ו פ י
)בית-השוהר של הגסטאפו(
,1940ג ש ל ח ת י ע ל ־ י ד י ל ש כ ת ע ב ו ד ה י ה ו ד י ת ל ע ב ו ד ב מ ו ס ך המחוזי ש ל
בשגת
ב ק ר א ק ו ב .מ נ ה ל ה מ ו ס ך היה ,ו נ ש א ר ע ד ס ו ף ה מ ל ח מ ה ,הס.ס .א ו ב ר ־
הגסטאפו
שטורמפירר
ו ל ט ר מ ר ט נ ס ,מ ה מ ב ו ר ג ,ש ב ז כ ו ת ו נ י צ ל ו יהודים א ש ר ע ב ד ו ב מ ו ס ך .
ע ל ע ב ו ד ת נ ו ה ק ש ה ב מ ו ס ך ,במילוי ו ב ה ע מ ס ת ח ב י ו ת ד ל ק ,ל א א ס פ ר .
ב ת ח י ל ה היינו מ ס פ ר ק ט ן ש ל יהודים — כ ש ל ו ש ה ־ ע ש ר ב מ ס פ ר .ב מ ו ס ך ע ב ד ו
ג ם ה ר ב ה פ ו ל נ י ם ו פ ו ל ק ס ד ו י ט ש י ם ,ר ו ב ם א ס י ר י ם ו כ מ ע ט כ ו ל ם אנטישמיים .ב מ ש ך
נ ו ס פ ו פ ו ע ל י ם יהודים ,ב ע ל י מ ק צ ו ע מ ע ו ל י ם ב ת ח ו מ י ם ש ו נ י ם וירד מ ס פ ר
הזמן
הפולנים.
מ צ ב ז ה נ מ ש ך ב ת ק ו פ ת הגיטו ע ד ל א ק צ י ה ה ג ד ו ל ה ב א ו ק ט ו ב ר ,1942אז ה ו ק ט ן
ואנחנו הועברנו לבית־הסוהר מונטהלופי.
הגיטו
בית־הסוהר
תקופה
בתהילה נכלאנו
בתוך כותלי
ב ת א ־ ה א י ס ו ף ,א ו ל ם גדול ,ש ב ו ר ו כ ז ו כ ל ה ע ו ב ד י ם היהודים .א ח ר י
הועברנו לאגף אחר של
קצרה
בית־הסוהר,
בצידו
השני של
הרחוב
ש ב ו ג כ ל א ו ג ם א ס י ר ו ת ו א ס י ר י ם ג ר מ נ י ם ב ת נ א י מ א ס ר יותר ט ו ב י ם .
בבית־הסוהר
לפני
ובערב,
היינו גתוגים
צאתנו
לעבודה
במשמעת
ובשובנו
חמורה מאוד .גערכו מסדרים ב ב ו ק ר
ממנה
ועוד
מסדר
לפני
השינה.
אנו,
ק ב ו צ ת ה ע ו ב ד י ם ,היינו מ נ ו ת ק י ם מ ש א ר האסירים.
י ו ם א ח ד נ ת ן הס.ס .מ ר ס נ ם ה ו ר א ה ל כ ל ה ע ו ב ד י ם ל ה ת י י צ ב ל מ ס ד ר .ה ס ת ד ר נ ו
ל פ י ה ס ד ר ה ב א :ה ר א ש ו נ י ם ר י י כ ס ד ו י ט ש י ם ,א ח ר י ה ם פ ו ל ק ס ד ו י ט ש י ם ,אוקראינים,
פ ו ל נ י ם ויהודים .ה מ נ ה ל מ ר ט נ ס ק ר א ל א ח ד ה ע ו ב ד י ם ,ה פ ו ל נ י ב ש ם טומק ,א ס י ר
לשעבר,
לצאת מהשורה ושאלו:
טומק
מדוע
ה ר ב צ ת ליהודי ב ש ם
מורובי׳ן?
ט ו מ ק ה ת ח י ל ל ה ס ב י ר ב ג מ ג ו ם :״ א ד ו נ י ה מ נ ה ל הייתי צ ר י ך ל ע ש ו ת ע ב ו ד ה ד ח ו פ ה
עבור
)כל
קרגד
)מהפוליטישה אפטיילוגג(
ע ו ב ד היה
חייב
לשמור על
והיהודי ה ז ה
סירב ל ת ת לי את הכלים
כלי־עבודתו ואם
היה
גזקק
לכלים
גוספים
277
עליו ל ג ש ת ל מ ח ס ן ו ל ק ב ל ם ת מ ו ר ת ל ו ח י ת זיהוי מ מ ו ס פ ר ת ( מ ר ט נ ס נ ת ן ל פ ו ל נ י
זה
בקול
סטירת־לחי מצלצלת ואמר
״ליהודים שלי
רם:
לאף
אסור להרביץ,
אחד מהם! ברור?״
ב ס ו ף ש נ ת 1942ה ו ר ג ש באוויר כ א י ל ו מ ש ה ו ח ש ו ב ע ו מ ד ל ה ת ר ח ש — מ ש ה ו
ל א טוב .ה א נ ש י ם ה ת ה ל כ ו מ ד ו כ א י ם ,ל א ש ו ח ח ו ב י נ ם לבין ע צ מ ם א ל א ע ל ד ב ר י ם
נ ח ו צ י ם ב י ו ת ר ב ע נ י י נ י ה ע ב ו ד ה .ה א נ ש י ם היו מ פ ו ח ד י ם מאוד .ה ת ח י ל ו מ ת ח ל פ י ם
האסירים .הגיעו ע ו ב ד י ם ח ד ש י ם ו ע ו ב ד י ם א ח ר י ם ל א הופיעו יותר ,א ח ד י ם מ ה ם
געלמו.
מ ת ו כ נ ו נ ל ק ח מ נ ק ש פ י ג ר א ח י ה ש ל ו ו ס ׳ ק ה שפיגר )היום קופד( ,א ש ת ו ש ל
ד ו ל ק ל י ב ס ק י נ ד .ה ו א נ ע ל ם ו א י ש א י נ ו י ו ד ע לאן .האווירה נ ע ש ת ה ק ש ה מ א ו ד ,א י ש
אינו יודע מ ה י י ל ד מ ח ר .פ ח ד ו ח ר ד ה ש ר ר ו ב ת ו כ נ ו .
בין צ ו ו ת אגשי ה ג ס ט א פ ו ב מ ו ס ך ה י ה א ח ד ב ש ם ל ג ג פ ל ד ,גהג ש ל מ כ ו נ ת
הוא נ מ נ ה על אגשי
משא.
ביותך שכולם פחדו
ה ג ס ט א פ ו ה ג ר ו ע י ם והמסוכגים
מ מ נ ו .מ כ ו נ י ת ו ה י ת ה ח ו ז ר ת ל מ ו ס ך כ ש ה י א מ ל א ת כ ת מ י ד ם טריים .ב א ח ד ה י מ י ם
כ ש ה ם י ע א ו ת נ ו מ ב י ת ־ ה ס ו ה ר ל ע ב ו ד ה א מ ר ל נ ו ל נ ג פ ל ד ב ע ו ד אנו יורדים מ ה א ו ט ו :
״ ה א ם א ת ם היהודים אין ל כ ם מ ה ל ע ש ו ת ,א ל א ל ס פ ר ש א נ י מ ו ב י ל אנשים ל מ ו ו ת —
לירי?!״ א ח ר י ש א מ ר א ת ד ב ר י ו ה ש ת ר ר ה ד מ מ ה מ ו ח ל ט ת .א י ש ל א זע ו ל א ה ו צ י א
הגה
מפיו מ פ ח ד לבאות .כ ע ב ו ר כ מ ה רגעים הגיב אחד היהודים בשם ק פ ו ט ה
בגדמגיה
רבות
ו א ש ת ו היתד!
גורש
ג ר מ נ י ה .הוא
)שחי
שנים
1938
ו ד ך ך זבונשציין ה ג י ע ל ק ר א ק ו ב ( ו א מ ר :״הר )אדון( ל נ ג פ ל ד אנו ע ו מ ד י ם
כאן
איש
21איש ,א ם מ י ש ה ו מ א י ת נ ו א מ ר ד ב ר י ם אלה ,ת י ר ה
לפולגיה
בכולנו,
בשגת
אבל
מ א י ת נ ו ל א א מ ר זאת ,ה ד ב ר י ם ה ה ם יצאו מ פ י ו ש ל אפל .ל נ ג פ ל ד אישר א ת ד ב ר י
ק פ ו ט ה ; ״נכון זה ב א מ א פ ל .״
א ר ט ק א פ ל היה אחיו ש ל י ו ל ק א פ ל ,ע ו ז ר ו ש ל ק ר נ ר
והבולטים
מהמלשיגים הגרועים
ב י ו ת ר .אותו י ו ל ק א פ ל ו ג ת ק ויסמן עזרו לאגשי ג ס ט א פ ו ל ח ס ל
ה י ה ו ד י ת בגיטו.
המחתרת
קראקוב
בעיר
חיפשו
אחרי יהודים
מוסתרים.
את
יולק
א פ ל חי ב ע י ר ק ר א ק ו ב ,ה ס ת ו ב ב ח ו פ ש י והיה ל ו ה ר ב ה כסף .יהודי ק ר א ק ו ב ,ו ב ע י ק ר
הנוער,
מעין
פחדו ממנו ומזרועו הארוכה.
ומלשין
קאפו
וכדי
ליצור
ארטק רצה ללכת
לעצמו
עמדת־כוח
ב ע ק ב ו ת אחיו
התחיל
לסכסך
ולהיות
כולם
בין
ו ה ד ב ר ג ר ם ל א ו ו י ר ה ע כ ו ר ה ולדיכאון .ב א ו ת ו ע ר ב א ח ר י ה ע ב ו ד ה נ ל ק ח א ר ט ק א פ ל
וגעלם .מ א ז
מתוכנו
ולארגן־אוכל.
השתפרה
האווירה
בין
ע ו ב ד י הגרז׳,
ה מ צ ב ה ש ת נ ה ל ח ל ו ט י ן ,ע ד כ ד י כך ,ש ב ש נ ת
אפשר
היה
לשוחח
1944ה ח ז ק נ ו ב ת א נ ו
ר ד י ו והאזנו ל ח ד ש ו ת מ ל ו ג ד ו ן ו מ ב י ר ו מ י ג ס ט שבשוויץ והידיעות ה ו ע ב ר ו ע ל ז י נ ו
ל פ ו ל נ י ב ש ם ט ד א ו ש קוז׳ביאו ,א ס י ר ל ש ע ב ר ,ש ע ב ד ב מ ו ס ך כ צ ב ע י והוא ה ע ב י ר ן
)פרשת הרדיו הוא סיפור בפני עצמו(.
לעיר
בגיטו
התמלא
ק ר א ק ו ב ק ר ו ד ב ר י ם ש ו נ י ם ומשונים .מ ר ת ף
אסירות.
סלקציות
בין
האסירות
היתה
תחלופה
רבה.
בית־הסוהר מונטהלופי
כמעט
כל
שבוע
גערכו
ויצאו ט ר ג ס פ ו ר ט י ם .
בין ה א ס י ר ו ת ש ה ג י ע ו ל ב י ת ־ ה כ ל א ה י ו :ג ו ס ט ה דווידסון )יוסטינה( ג ו ל ה מ י ר ה ,
אנקה
שפריצר והרבה בנות
מ פ ל ו ג ת שרון ש ל שימק ד ר נ ג ר .ק ש ה ל ז כ ו ר
את
כולן .ע ם ה א ס י ר ו ת ה א ל ה ה י ה לנו ,ל פ נ י יציאה ל ע ב ו ד ה ) כ א ש ר ע מ ד נ ו ב מ ס ד ר (
278
ואחרי ה ע ב ו ד ה ,ק ש ר ־ ע י ן ו ת ק ש ו ר ת ב ס י מ נ י ידיים ו כ א ש ר ה ש ט ח היה גקי מ ג ו ר מ י ם
עוינים,
ג ם ד י ב ר נ ו איתן .ג נ ה ו ר צ מ ן ס י מ נ ה ל י פ ע ם ש נ ח ו ץ ל ה נ י י ר ועפרון.
למחרת
ג ז ר ק ל ת א ש ל ה ן ה צ י ו ד ה מ ב ו ק ש .ה ק ש ר ו ה ע ז ר ה ג מ ש כ ו ע ד שיום א ח ד
כ ש ח ז ר נ ו מ ה ע ב ו ד ה ה מ ר ת ף ה י ה ר י ק ו ל א ר א י נ ו פ נ י ם מ ו כ ר ו ת ,ש מ ע ג ו ר ק שהיה
ו מ ה ט ר נ ס פ ו ר ט ב ר ח ו א ס י ר ו ת ויש ה ר ב ה ק ו ר ב נ ו ת .
טרנספורט
העבודה
ממה
במוסך
ג מ ש כ ה כ ר ג י ל ,יום ר ד ף יום ו א נ ו היינו מ נ ו ת ק י ם
ש ק ו ר ה ב ח ו ץ ע ד שיום א ח ד ,היה זה
,1943ע מ ד ת י
בקת
לגמרי
ל ז תדר רכז
התחבורה במוסך )החדר שימש גם חדר המתגה לגהגים וגם חדר כונגות ולשמירה(,
חיכיתי ל מ כ ו נ ה ש ת י ק ח א ו ת נ ו ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר ,מ ח ד ר ה ה מ ת נ ה יצא א י ש ס.ס .ו ש מ ו
לשץ׳ ,ה ו א ה ס ת כ ל ס ב י ב ו כ א ש ר ד א ה שאין איש מ ל ב ד י ס ב י ב ו ש א ל ,״ א י י נ ט ר כ ט
הזוכר א ת ה א ת ט נ נ ב א ו ם ,זה ש ע ב ד א צ ל נ ו ב מ ו ס ך ?״ א נ י מ ע מ י ד פ נ י ם ש א י נ נ י
מבין ו ח ו ז ר ע ל ד ב ר י ו ״ ט נ נ ב א ו ם — ט נ נ ב א ו ם ,מ ה איתו י א י פ ה ה ו א י איש הס.ס.
לספר:
התחיל
״לפני
טלפונית מהמפקדה
ח ו ד ש י ם מ ס פ ר הייתי ב כ ו נ נ ו ת כ ש ה ג י ע ה ק ר י א ה
של ה ג ס ט א פ ו ל ב ו א ב א ו פ ן ד ח ו ף ב י ו ת ר לדחי ז׳ולבסקי ,5יש ש ם פ ו ש ע י ם טרוריסטים,
פרטיזנים.״
קרב
הוא
המשיך,
של ממש .מיד
דקות
עם
״הגעתי
אנשי
הצוות
רחוב
לאותו
התנהל
שבו
ב ה ת ח ל ה נ ה ר ג שוער הבית .היריות נמשכו אולי עשרים
ו א ו ל י י ו ת ר ו ל א ח ר מ כ ן ה ש ת ר ר שקט .מ ה מ ר ת ף ה ו צ א ה ג ו פ ת א ד ם נ מ ו ך
ק ו מ ה ש ג ר א ה כילד .ה ג ו פ ה ה ו נ ח ה ע ל ה מ ד ר כ ה ו א נ י ב ה פ ת ע ה ר ב ה זיהיתי ב ה א ת
טננבאום
ש ע ב ד א צ ל נ ו ב מ ו ס ך .ה ו א ג ר א ה כ מ ו ילד ו ה ו א ה ח ז י ק א ת כ ל ה צ ו ו ת
ב מ ש ך ה ק ר ב ״ .ב ע ו ד א נ ו ת ו ה י ם ע ל מ ה ש א י ר ע הופיע ה י נ מ א י ר ) א ח ד מ ה א י ש י ם
הבולטים
ב י ו ת ר ב ג ס ט א פ ו ב ק ר א ק ו ב ,א ח ר א י על ה מ ח ל ק ה ה פ ו ל י ט י ת והוא שהיה
ה א ח ר א י ג ם ע ל ק ר נ ר ( ,ה י נ מ א י ר א מ ר :״ ט נ ב א ו ם ל א היה צ ר י ך ל מ ו ת ,ה ו א היה
צריך ל ס פ ר ל ג ו ק ו ד ם כ ל מ ה ש י ד ע והיה ל ו ל ס פ ר הרבה.״ ה ג ר מ נ י לשץ׳ ה מ ש י ך
ו א מ ר ש ה א י ש ש נ ר א ה כ י ל ד ק ט ן ג ר ם ל מ ל ח מ ה ג ד ו ל ה זו ו ב ס ו פ ה מ ת מ ו ת גיבורים.״
אלה ,אשר ל א אוכל
במלים
ה ג ר מ ג י לשץ׳
ל ש כ ו ח א ו ת ם ,ה ס ת י י ם ס י פ ו ר ו של
איש ה ג ס ט א פ ו .ע מ ד ת י מ ז ו ע ז ע ל ש מ ע ה ד ב ר י ם .ל ש ו נ י נ א ל מ ה בפי .ר צ י ת י ל ב ר ר
יותר
את
פ ר ט י ם ב ק ש ר ל א נ ש י ם ה נ ו ס פ י ם א ש ר היו ב מ ק ו ם .ב ע ו ד א נ י מ נ ס ה ל ע כ ל
סיפורו
של הגרמני ,נ ש מ ע ר ע ש מכוון שער הכניסה
באותו רגע
למוסך,
ה ת ר ח ק ה ג ר מ נ י מ מ נ י ו א נ י ה צ ט ר פ ת י ל י ת ר העובדים ,כי ב א גהג ת ו ר ן ש ה ו ב י ל א ו ת נ ו
בחזרה לבית־הסוהר.
השמועה
על
מעשה
ג ב ו ר ת ו ש ל יהודה
טננבאום
באה
בערך
כשנה
לפני
שהשגנו א ת ק ו פ ס ת הקרן הקיימת ובתוכה חתיכות נייר־טואלט כתובות ,הידועות
היום כ י ו מ נ י ־ י ו ס ט י נ ה .א ת ה ק ו פ ס ה ק י ב ל נ ו ב ש נ ת 1944מ ע ו ב ד פ ו ל נ י ,ב נ א י ב מ ק צ ו ע ו ,
שיפץ
אשר
בדקנו
את
בתוך
את תא
ה מ ר ת ף ו ה פ כ ו ל מ ח ס ן ל מ צ ר כ י מזון
את תוכן הקופסה
הקטעים.
החדר.
הבנתי
לאחר
ו מ צ א נ ו כ י א ל ה ק ט ע י יומן.
שזה
תום
חומר
תיעודי.
המלחמה
הגיע
החומר
ניסיתי
לקרוא
אני גם
חברנו מורוביץ
הנ״ל
ל ש ע ת חירום.
אנחנו
הסתיר
לזיו
את
של
הקופסה
בנק
יוהנם
והוצא לאור ב ש פ ה הפולנית.
עם
אנשי
שחרור
הנקוו״ד
קראקוב
)המשטרה
על־זי
הצבא
הסובייטת(
האדום,
להתעניין
ב־18
בינואר
בקשר
,1945
למפקדת
התחילו
הגסטאפו
279
של
והשתלבותם
לבית־הסוהר
ה א ו ק ר א י ג י ם והקוזקים
מוגטהלופי.
אגשי
הנקוו״ד
בתוך
עשו
הגסטאפו
אחרי
ובפעולותיו
המלחמה
וכן
חקירה
בקשר
מקיפה
ו מ ד ו י ק ת .ב מ ק ו ם ע ב ו ד ת י א ח ר י ה מ ל ח מ ה ,ב מ ו ס ך ה מ ח ו ז י ב ק ר א ק ו ב , ,הם ג ב ו עדויות
על
אגשי
הקוזקים.
במה
הגסטאפו,
ע ל מבגד .יחידותיו
תפקידו
ובמיוחד על
ח ל ק ם של
ועל
מ ס ר ת י ל ה ם כ ל שהיה ידוע לי .ג ם א נ ש י ה ת ב י ע ה ה פ ו ל נ י ת התעגייגו
שאירע בבית־הסוהר ,במפקדת הגסםאפו ובמשתפי הפעולה שלהם.
בישראל התעניין האגף לחקירות פשעי הנאצים של ה מ ס ה הארצי ב מ ש ס ר ח
ישראל
ב פ ר ט י ם ע ל א ג ש י ה ג ס ט א פ ו שהיו פ ע י ל י ם ב מ פ ק ד ה ב ק ר א ק ו ב .
חוקרים גרמגים שהגיעו לישראל ,גבו עדויות על ה ד ב ר י ם ש ה ת ר ח ש ו ב מ פ ק ד ת
ו ב ב י ת ־ ה ס ו ה ד מ ו נ ם ה ל ו פ י ה ם גם ב ד ק ו ע ד ו י ו ת ק ו ד מ ו ת ש ב ה ן א מ ר ת י
הגססאפו
ש ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר נ ו ר ו א נ ש י ם למוות .ה ח ו ק ר י ם ה ג ר מ ג י ם ב י ק ש ו מ מ ג י ה ו כ ח ו ת ל ע ד ו י ו ת
אלה
וניסו
להכשילני
ב כ ל צורה א פ ש ר י ת ,כ ו ל ל
הטענה
שכאילו
חלמתי .כדי
להוכיח א ת נכונות עדויותי הסברתי להם א ת מ ב נ ה ב י ת ־ ה ס ו ה ר ומקום השירותים
שם .כן ה ס ב ר ת י ל ה ם ש כ א ש ר ה צ ס ר כ ת י ל ג ש ת ל ש י ר ו ת י ם ,ש ה י ו ב ק צ ה א ח ר ש ל
ה פ ר ו ז ד ו ר ,ב ו ו ד א י ש ל א י ש נ ת י ואז ש מ ע ת י א ת היריות .א ו ל ם כ א ש ר ב י ק ש ו מ מ ג י
להצביע
ע ל ש ם ה א י ש א ש ר ירה ל א י כ ו ל ת י ל ה ו כ י ח
דבר מפני
ש ל א ראיתיו
יורה .ב כ ל אופן ,ב ב ו ק ר כ א ש ר ע מ ד נ ו ב מ ס ד ר ל פ נ י י צ י א ה ל ע ב ו ד ה ,ר א י נ ו גוויות
מוטלות ליד פחי הזבל ,לפעמים מכוסות לגמרי ולפעמים למחצה .בעדות אחרת
נשאלתי
ע ל ־ י ד י ה ח ו ק ר הגרמגי ,כ י צ ד י כ ו ל ת י ל ה ב ד י ל ב י ן א ג ש י ה ג ס ט א פ ו לבין
א נ ש י הם.ס .ש ל ב ש ו א ו ת ם המדים .ה ו כ ח ת י ל ה ם ש ל מ ר ו ת ש ה י ו ל ה ם מ ד י ם דומים
ל א נ ש י ה ג ס ט א פ ו היה סימן היכר על ה ש ר ו ו ל :א ו ת י ו ת ד.ס.ד.
על
רק
צ ו ר ת החיים
ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר מ ו נ ס ה ל ו פ י א פ ש ר ל ס פ ר ה ר ב ה .מ ס ר ת י כאן
קסעים מספר ,על דברים שלא אוכל לשכוח אותם לעולמים .ל מ ר ו ת השנים
ה ר ב ו ת ש ע ב ר ו מ א ז ו ע ד היום ה ם נ ש א ר ו ח ר ו ת י ם ב ז כ ר ו נ י .
280
נחום שוחט
ב ח י פ ו ש
ח ב ר י ם
א ח ר י
לזכרו
במחצית הראשונה של ש נ ת
)אוקראינה
ההם
של
ב ר ח ב י
דוד מלר
ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת
ז״ל
,1944ל א ח ר ש ה ג ר מ נ י ם נ ס ו ג ו מ מ ז ר ח פ ו ל י ן ש ל ה י מ י ם
המערבית(
וביילורוסיה
האדום
והצבא
התקדם
מערבה,
יצא
ד ו ד מ ל ר ו ח ב ר י ו מ ן ה י ע ר ו ת ,א ל י ה ם נ מ ל ט ו מ ן הגיטו ו ה צ ט ר פ ו ל פ ר ט י ז נ י ם .ד ו ד
ה ג י ע ל ר ו ב נ ה ו מ ש ם ל ל ו ב ל י ן ,ש ב ה ה ו ק מ ה ה מ מ ש ל ה ה ז מ נ י ת ש ל פולין ,ב ח ס ו ת ה
של
המועצות.
ברית
בממשלה
זאת
כשר
שימש
הוותיק,
הציוני
אמיל
ד״ד
זומרשטיין ) ש ש ו ח ר ר ל פ נ י כ ן מ ן ה כ ל א הסובייטי(.
נאמן לדרכו הציונית בעבר ,חזר דוד מ ל ר לפעילות יחד עם שאר חבריו
ו ה פ ך ל א ח ד ה פ ע י ל י ם ה ב ו ל ט י ם ,מ מ ק י מ י ״הועד היהודי המרכזי״ ב ל ו ב ל י ן ,ש ב ר א ש ו
ע מ ד ה ד ״ ר א .ז ו מ ר ש ט י י ן ו כ ן א ת ה מ פ ל ג ה ה צ י ו נ י ת ״איחוד״.
מלר
דוד
ז״ל,
שב־18
בינואר
1987
לווה
למנוחת
עולמים
מ ש פ ח ת ו ו מ א ו ת מ ח ב ר י ו ,ידידיו ו מ ו ק י ר י זכרו ) נ פ ט ר ב־ 16ב י נ ו א ר
הקברות
בבית
שבמורדות הר
הכרמל,
היה
אחד מחברי
על
זי
בני
(1987ו ה ו ט מ ן
היקרים וידיד
נפש.
ידידותנו ה ת פ ת ח ה ב ד ר ך ה א ר ו כ ה ,ש ע ב ר נ ו א ו ת ה יחדיו מ א ז ש נ ו ת נ ע ו ר י נ ו ,ב ת נ ו ע ה
הציונית.
ה כ ר נ ו ז ה א ת זה ב א ח ת ה ש ב ת ו ת ,ב י נ ו א ר
,1930ב ב י ת ו ש ל ה ר צ ל ) ג ר י ש ה (
אודרמן ,ב נ ו ש ל א ח ד מ ר א ש י ה מ פ ל ג ה ה צ י ו נ י ת ב ע י ר נ ו א ו ס ט ר א ה ־ ת ה ל י ן ,ש ב ר א ש ה
ע מ ד מ נ ה י ג ה ה ד ג ו ל ש ל י ה ד ו ת פולין ,י צ ח ק גרינבוים.
בחגוכה
תנועת
שמה
ת ר ״ ץ ,ה ו ז מ ן ג ר י ש ה אודרמן ל ו ר ש ה ,ל כ נ ס ה מ ו ע צ ה
הארצית של
ה נ ו ע ד ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ת ״ ה ש ו מ ר הלאומי״ ,ת נ ו ע ה ש ש י נ ת ה ל א ח ר מ כ ן
את
ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .ע ם ש ו ב ו מ ו ר ש ה הזמין ל ב י ח ו כ מ ה מ ח ב ר י ו ,
תלמידי
ה פ ו ל נ י ת ו ש ל ס מ י נ ר ־ ה מ ו ר י ם ה מ מ ל כ ת י והציע ל ה ם ל ה ש ת ת ף
בהקמת
הגימנסיה
קן ש ל ״ ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ ב ע י ר נ ו .ק י ב ל נ ו א ת ה צ ע ת ו ו א ת ה ס ב ר י ו ע ל מ ט ר ת ה
ועל דרכי פ ע ו ל ת ה ש ל ה ת נ ו ע ה שעמדנו להקים וניגשנו ב ה ת ל ה ב ו ת ובמרץ לגייס
281
ו ל א ר ג ן ק ב ו צ ו ת וגדודים ת נ ו ע ת י י ם ,ב ע י ק ר מ ק ר ב ה נ ו ע ר ה ל ו מ ד ,ל מ ר ו ת
חברים
שעל
מוסדות
תלמידי
ממלכתיים,
חינוך
רשמית
גאםרה
בפעילות
השתתפות
מ ע י ן זו.
ש ל דוד מ ל ר בגיוס חברים,
פעילותו
ובגיבוש
בארגונם
היתה
הקן,
רבה
במיוחד.
ה ו א ה י ה מ ר א ש י הקן ו ב ל ט ב ק ר ב נ ו ב כ ו ש ר מ ג ה י ג ו ת ו .ל א ח ר ש ג ר י ש ה
אודרמן,
ר א ש ה ק ן הראשון ,סיים א ת ה ג י מ נ ס י ה ו י צ א ל א י ט ל י ה ל ל מ ו ד ר פ ו א ה ,
ג ב ח ד ד ו ד מ ל ר כ ר א ש הקן ב ז כ ו ת ע מ י ד ת ו ב ר א ש ה מ ח ג כ י ם ב ק ן ו ב ז כ ו ת מ ס י ר ו ת ו
ו כ ו ש ר מ נ ה י ג ו ת ו .ד ו ד היה ה פ ע י ל הגמרץ ב י ו ת ר ב ק ר ב מ א ר ג ג י ה ט י ו ל י ם ו מ ח ג ו ת
ה ו ד ו ת ל ח י נ ו ך היהודי והציוני ש מ ל ר
הקת.
בתלאות
העניק
רבים מהם
לחבריו,
עמדו
ה מ ל ח מ ה והשואה וזכו ל ה י ש ח ־ ב ח י י ם ו ל מ צ ו א א ת ד ר כ ם ל א ר ץ ישראל,
כ פ י ש ח ל ם ו ש א ף ד ו ד מ ל ר ז״ל.
הודות
כגון:
ולכישוריו
למסירותו
למלא
נקרא דוד
ס ג ן יו״ר מ פ ל ג ת הציונים ה כ ל ל י י ם ,ח ב ר
תפקידים
בעירנו,
אחראיים
בועד ה ק ר נ ו ת הלאומיות ,ח ב ר
ב ח ו ג ה ד ר מ ט י ה צ י ו נ י וכוי .בין ה ש נ י ם 1937—1934ה י ה ח ב ר ב ה נ ה ג ת ה ג ל י ל ש ל
הציוגי״
״הגוער
תגועתגו,
בווהלין.
לאחר
מכן
לעבוד
גקרא
ב״הגהגה
בורשה .שם גם התחיל ללמוד משפטים והמשיך
ה ע ו ל ם השניה ,ב ס פ ט מ ב ר
מלחמת
בשנות המלחמה
מאבקים
הראשית״
בלימודיו עד
של
פרח
.1939
ז ע ס ב ל ר ב .ב ת ק ו פ ה זו פ ע ל ב ק ר ב ה פ ר ט י ז נ י ם ביער ,ידע
ו ס ב ל ו ע ו צ ב ה אישיותו ל ק ר א ת ה ג ש מ ת ש א י פ ו ת י ו ה ל א ו מ י ו ת והציוניות.
ה ק מ ת מ מ ש ל ת פולין ה ז מ ג י ת ב ל ו ב ל י ן ,ה ת ח י ל ה
עם
הציונית,
בפעילות
בעלת
אופי
שונה
מזו
לגמרי
בפולין תקופה חדשה
לפני
שהיתה
המלחמה.
ה מ ט ל ו ת ה ש ת נ ו ל א ו ר ה מ צ י א ו ת שנוצרה .ה מ ט ר ה ה ע י ק ר י ת ש ע מ ד ה ב פ נ י ה פ ע י ל י ם
היתה:
הוצאתה של שארית הפליטה מפולין
ישראל
ב כ ל דרד אפשרית.
גוצד
תגועות
ומברית־המועצות והובלתה לארץ
ה ה כ ר ח ל ח פ ש ,ב כ ל מ ק ו ם אפשרי,
שרידי
את
חברי
המפלגות ושל
הגוער הציוגיות לשעבר ולגייסם ל ת פ ק י ד הנ״ל .חיפשו אחריהם ב ק ר ב
ה ג י ס א ו ת ,ב ק ר ב החוזרים מ ן ה י ע ר ו ת ו ב ק ר ב א ל ה
יוצאי
ש ה ת ח ב א ו בין הגויים
וחייהם ניצלו .נוצר הצורך למצוא א ת הדרכים כיצד להגיע ל כ מ ה שניתן יותר
פעילים,
לא
שהיו
פזורים
ברחבי
ברית־המועצות
ולהביאם
בהקדם
לפולין.
הדבר
ה י ה ק ל כ ל ל ו כ ל ל ב א ו ת ם הימים ,ש ק ד מ ו ל ת ק ו פ ת ה ר י פ ט ר י א צ י ה .ה מ י ב צ ע
היה
כרוך
ובלט
בסיכונים
רבים.
גם
בשטח
פעילות
ב ק ר ב המובילים.
בשנות
ה מ ל ח מ ה ה ו ק ם ב מ ו ס ק ב ה ״ועד יהודי א נ ם י פ ש י ס ט י ״ ב ר א ש ו ת ה ש ח ק ן
ה י ה ו ד י ה מ פ ו ר ס ם ,ש ל מ ה מ י כ א ל ס ז״ל .ב א ב י ב
כנציגי
הועד
זה
התגלה
דוד
כבעל
יוזמה
,1945י צ א ד ו ד מ ל ר ו ג ר י ס ל מ ו ס ק ב ה ,
ה ו ע ד היהודי ה מ ר כ ז י ש ב ל ו ב ל י ן ,כדי ל ה י פ ג ש ו ל נ ה ל
ש י ח ו ת עם אנשי
ה י ה ו ד י ה א נ ט י ־ פ ש י ס ט י ה ס ו ב י י ט י ע ל ג ו ר ל יהודי פ ו ל י ן ה מ פ ו ז ר י ם ב ר ח ב י
ברית־המועצות.
דוד
במשרדי
וגריס
נפגשו במוסקבה גם עם אנשי ״אגודת
הפטריוטים
הפולניים״.
האגודה הצליחו — בדרך כלשהי — ל ג ל ו ת א ת שמותיהם ואת שמות
ה מ ק ו מ ו ת ש ב ה ם נ מ צ א ו ח ב ר י ם שהיו מ ו כ ר י ם ל ה ם כ פ ע י ל י ת נ ו ע ו ת ה ג ו ע ר הציוניות
לשעבר.
282
ו ה ר י ז א ת היתד .מ ם ר ת ה ה ע י ק ר י ת ש ל נ ס י ע ת ם .
עם שובם
מצוידים
ללובלין
ברשימות
גייסו
החברים
שליחים
מלפני
שנשלחו
המלחמה.
לרחבי
ברית־המועצות
כשהם
לפגוש א ת
אותם
תפקידם היה
ה ח ב ר י ם כ ד י ל ה פ נ ו ת ם ח ז ר ה ללובלין ,ב ד ר ך ל א ד ר ך .
ש ל י ח י ם א ל ה ל ב ש ו מ ד י ם ש ל ק צ י נ י ה צ ב א ה פ ו ל נ י ה ח ד ש וצוידו ב מ ס מ כ י ־
מ ע ב ר מ ז ו י פ י ם ,ש ב ה ם נ ר ש ם שכאילו נ ו ס ע י ם ה ם ל ח פ ש ק ר ו ב י מ ש פ ח ה ב ל ב ד .
ג ם א ל י ,ל ב ו כ ר ה ש ב א ו ז ב ק י ם ט א ן ) ש ם ש י מ ש ת י כ מ נ ה ל ב י ת ־ ס פ ר ת י כ ו ן פולני,
ש ב ו ל מ ד ה נ ו ע ר היהודי מ מ ו צ א פולני( ה ג י ע ה א ח ת ה ש ל י ח ו ת ש נ ש ל ח ה ע ל ־ י ד י
ד ו ד מלר ,כשבידה רשימה ע ם שמות ו כ ת ב ו ת ש ל חברי תנועתנו מלפני המלחמה,
ששהו
ב י מ י ם ה ה ם ברוסיה.
כ ך התחילה ,עוד ברובנה ,אותה אפופיאה ר ב ת ־ ה ו ד ,ש ש מ ה ״הבריחה״ ,אשר
ר ש מ ה ד ף מ פ ו א ר ב ת ו ל ד ו ת העליה ו ה ה ע פ ל ה מ א י ר ו פ ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ד ו ד מ ל ר
״הבדיחה״ ושימש ח ב ר בועד
היה בין הראשוגים שהקימו והפעילו א ת ארגון
ה מ ר כ ז י ש ל ארגון ״ ה ב ר י ח ה ״ .
בשובי
לפולין
מ צ א ת י ו כולו
שקוע
בעבודת
״הבריחה״
בהגהגה
הראשית
ש ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י — ע ק י ב א ״ בלודז׳ ,ת נ ו ע ה ש ד ו ד מ ל ר ה י ה א ח ד מ מ ק י מ י ה
ו מ ר א ש ו נ י ח ב ר י ה .כן ה י ה פ ע י ל ב מ ר כ ז ״ א י ח ו ד ״ ב ו ר ש ה .כ ל א ח ד מ ח נ י כ י ה ת נ ו ע ה
ו מ פ ע י ל י ה ש ה ג י ע לפולין ,צורף ע ל ז ו ל ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש ,ש ה י ת ה אז ר ב ה ודחופה.
היתה ז א ת תקופת הריפטריאציה הגדולה ש ל אזרחי פולין מברית־המועצות.
בין הבאים
גמצאו ג ם שרידי י ה ד ו ת פולין,
ביניהם גם א ל ה
שהוגלו
למחנות
ה ע ב ו ד ה א ו נ כ ל א ו ב ב ת י ס ו ה ר ברוסיה ,ב י ן ה ש נ י ם ,1941—1939ע ל ה י ו ת ם צ י ו נ י י ם ;
א ל ה ש נ מ ל ט ו ל ש ם ע ם פ י ח מ ל ח מ ת ג ר מ נ י ה — ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .כ ן ח ז ר ו לפולין
יהודי פ ו ל י ן ה מ ע ר ב י ת ש ג ו ר ש ו ל י ע ר ו ת ס י ב י ר ב ש נ י ם .1939/40
א ר ב ע ש נ ו ת פ ע י ל ו ת ב״בריחד.״ ו ב ק ר ב ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י — ע ק י ב א ״ בפולין
שלאחרי
מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,הן פ ר ק
נכבד
בתולדות
מ א ב ק י ה ם ש ל המוני
ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ל ח י י ם חדשים .ב י ן ה פ ע י ל י ם ו ה מ ו ב י ל י ם ב ע ב ו ד ה ק ד ו ש ה זו ,היה
ד ז מ ל ר א ח ד ה ב ו ל ם י ם והמסורים .ל ר ב י ם מ ח ב ר י נ ו ה ו ש י ט י ד ע ו ז ר ת ,ח מ ה ו ז ע
להעניק עזרה בשעת־הצורך.
מ ש נ ס ת י י מ ה ה ע ב ו ד ה בפולין ,ע ב ר ד ז ,י ח ד ע ם ש א ר מ נ ה י ג י ה ת נ ו ע ה ,לפריז,
ו ג ם ש ם פ ע ל ב ע נ י י נ י העלייה .ה ו א ש י מ ש כ ח ב ר ״ ה מ ר כ ז ל ע ל י י ה ל א י ר ו פ ה ו ל א פ ר י ק ה ״ .
ב ש נ ת 1950ע ל ה ע ם מ ש פ ח ת ו ל י ש ר א ל ,ש ע ל ב ג י י ת ה ח ל ם ו פ ע ל .ב י ש ר א ל
מ צ א א ת מקומו בשירות המדינה וכעבור זמן־מה נ ת מ נ ה — ה ז ו ת לכישוריו —
ל מ נ ה ל מ ח ת ש ל מ ס ר כ ו ש ,וקרן ־פיצויים ב מ ש ר ד ה א ו צ ר .ה ו א נ ש א ר
בתפקז
זה ע ד פ ר י ש ת ו ל ג מ ל א ו ת .
דמותו
הנמרצת תישאר חרותה ב ל ב כולנו ,חבריו ו ז ז י ו .
283
ה ס פ ר י ם
מ מ ד ף
משה נס־אל
זכרונותיו
ש ג ר י ר
ש ל
ב א י ר ו פ ה
ד ר ו ם ״ א מ ר י ק נ י
״שליחות בברלין״ מאת אדוארדו לבוגלה,
הוצאת קרפט ,בואנוס־איירם
בין ה ע ד ו י ו ת ה ר ב ו ת ע ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,י ש נ ן כ מ ה ע ד ו י ו ת ש ל ד ר ו ם ־
אחת מהן
אמריקאים.
של
היא
לבולגה,
אדוארדו
שגריר
ארגנטינה
בגרמניה,
ב ש נ ו ת .1939—1932
א ד ו א ר ד ו ל ב ו ל ג ה ,ד י פ ל ו מ ט מ ק צ ו ע י ,ש י ר ת ב־ ,1919—1914ב א ח ד מ ת פ ק י ד י ו
הדיפלומטיים
ביוני
הראשונים,
בגרמגיה .ב־4
ב כ ה ו נ ת מזכיר ראשון בשגרירות ארצו
,1932ב כ ה נ ו כ ש ג ר י ר א ר צ ו ב פ ו ר ט ו ג ל ,ק י ב ל ה ו ד ע ה מ מ מ ש ל ת ו ע ל ה ע ב ר ת ו
א ר ג נ ט י נ ה ב ג ר מ ג י ה ,א ו ס ט ר י ה והוגגריה .ב ־ 2 5ביולי
כשגריר
1932הגיע ,ב ד ר ך
הים ,ל ב ר מ ן .
ס פ ר ו ש ל ל ב ו ל ג ה מ ח ו ל ק ל ח מ י ש ה ח ל ק י ם .ב ח ל ק ו הראשון הוא דן ב ה ת ר ח ש ו י ו ת
שלפגי פ ר ח ה מ ל ח מ ה ; ב ח ל ק השגי — בארגון הגרמנים בארצות־חוץ; בשלישי —
בסיפוח א ו ס ט ר י ה ; ו ב ש ג י ה ח ל ק י ם ה א ח ר ו ג י ם ה ו א מ ת ר כ ז ב ס י פ ו ח צ׳כיה ל ג ר מ ג י ה .
שגריר ארגגטיגה פ ו ת ח א ת ס פ ר ו במימרתו של פול דשגל :״השכחה איננה
ר ק ע ל ב ו ן ל ע ב ר ,א ל א ג ם א י ו ם ל ע ת י ד ״ .ל מ ר ו ת זאת ,אין ל נ ו ב ס פ ר ו ש ל ש ג ר י ר
ארגנטינה
יעידו
הרי
תמוגה מ ל א ה ע ל כל מ ה שקרה .השגריר עצמו מדגיש :״דפים אלה
כיצד קרו דברים.
מייעצים
לנו
יתר
מכיוון
בקלות
אעלים
כללי
הדיפלומטיה.
שחברי
וגילו ל י א ת ה א מ ת ״ ) ע מ ׳
הבה
ונבדוק
מה
שמות ,בכדי
הוא
ומכרי
למנוע
בצורה
הכירו
זאת
אי־זהירות
זרמה
אותי
ולכן
מה
שקרה
אלי
דיברו
והדלפות.
כך
האינפורמציה
בפני
בחופשיות
.(34
מוסר
לנו
על
ליהודי
גרמניה
בימיה
ה ש ח ו ר י ם ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה .״ . . .ה ג ז ע נ ו ת כרעיון ש ל ט ה ב כ ו ל ,ע ך כ ך י כ ך ש ה פ כ ה
למוזות מ י ס ט י ת ״ )עמ׳
284
.(22
ב־10
״השיחה
,1933
במרץ
התמקדה
מסוימת
השתתף
בנושאי
בסעודה
ולא
האמנות
גם היטלר .הוא
מספר:
גוכח
שבה
ג ש מ ע ו מ פ י ו ד ב ר י ם מהותיים.
בשעה
ב י ק ש ה נ ס י ך א ו ג ו ס ט וילהלם ,ה י ח י ד מ ב י ת ה ה ו נ צ ו ל ר ן ש ה צ ס ר ף ל מ פ ל ג ה
מראשיתה,
הנאציונל־םוציאליסםית
רשות
מכיוון
ללכת,
לו
שהודיעו
םלפונית
ש ש ו ר פ י ם ס פ ר י ם ש ל ס ו פ ר י ם יהודיים מ ו ל ה ס פ ר י ה ה ל א ו מ י ת ב ״ א ו נ ס ר דן לינדן״.
ה י ד י ע ה ע ל ה מ א ו ר ע ה מ ב י ש ש ל ה ל י ל ה ה א פ ל ה ה ו א ,ש נ ר ש ם לדיראון ב ת ו ל ד ו ת
ה ל י ל ה ש ב ו ש ר פ ו י צ י ר ו ת י ה ם ש ל הוגי ד ע ו ת שזכו ל ה ו ק ר ה ע ו ל מ י ת ,
האנושות,
ה ת ק ב ל ה על־ידי היטלר באדישות גמורה .המפגש נ מ ש ך כאילו ל א קרה דבר.
)ייתכן ש י ש לציין ש ה ש ג ר י ר ק ו ר א ל י ה ו ד י ם פ ע ם Judiosו פ ע ם .(!? Israelites
ב־17
בד
ביוני
:(172
,1938הוא כ ו ת ב )עמ׳
״השקם המדומה השורר נ מ ש ך
ב ב ד ע ם ה ת פ ר צ ו ת מ ח ו ד ש ת של ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת .פ ש י ס ו ת ש נ ע ר כ ו ב ר ו ב ע י ם
שונים
בבירה
היהודיות.
ובכל
המדינה,
לוו
בפרעות
שמסרתן
לחבל
ובחברות
בחנויות
ב ח ז י ת ה ח נ ו י ו ת ו ע ל ה מ ד ר כ ו ת ה ו פ י ע ו כ ת ו ב ו ת :״יודה״ ,״אני יהודי״,
או מ ג י נ י ד ו ד ) ש ה ש ג ר י ר מ כ נ ה א ו ת ם ״ צ ל ב היהודים״( ו כ ר .
״ ב ר ו ב ע י ם מ ס ו י מ י ם נ ב ז ז ו ה ח נ ו י ו ת או נ ס ג ר ו .ב ת י ־ כ נ ס ת ,ה ו ע ל ו באש ,ר כ ו ש
יהודי ה ו ח ר ם .פ ע ו ל ו ת א ל ה ב א ו א ח ר י ש ה מ ו נ י יהודים געצרו .ע ם ה ג ב ר ת ה פ ע ו ל ו ת
ג ג ד היהודים ,ה ו ס ס ה ש ו ב ד ע ת ־ ה ק ה ל ל ב ע י ה ה י ה ו ד י ת .ה מ מ ש ל ה ח י י ב ת ל ה ח ז י ק
את
ה ע ם ב מ ת ח ,או ב מ ב ו כ ה ,כ ד י ל ט ש ט ש א ת מ צ פ ו נ ו ו ל ה ו ב י ל ו ל ע ב ר ה מ ס ת ת
ק ב ע לעצמו״.
שהממשל
הבדולח״ מתועד בספר
״ליל
בהרחבה
)עמ׳
:(218
בנובמבר
״ברלין14 ,
: 1938ר צ ח ה מ ז כ י ר השלישי ב ש ג ר י ר ו ת ג ר מ נ י ה בפריז ,ג ר ם ל מ ס ע צ ל ב ח ד ש וחריף
ב ת ו ך הרייף .היהודים מ ו א ש מ י ם ב א ר ג ו ן ה ת נ ג ד ו ת ב ר ח ב י ת ב ל ,גגד ה מ ש ס ר הנאצי.
׳ ה ר צ ח ב פ ר י ז ה ו א ת ו צ א ת ה ת ע מ ו ל ה ש מ ו פ ע ל ת ע ל ־ י ד י היהודים׳ .ב ל י ל ה ־ 9בחודש,
ב ב ר ל י ן ע ל ה ר צ ח ,ה ת ק ב צ ו ק ב ו צ ו ת ש ל צ ע י ר י ם ב כ ל ע ר י הרייך ה ג ד ו ל ו ת ,
כשנודע
ה ר ס ו ח נ ו י ו ת ש ל יהודים ו ש ר פ ו ב ת י כ נ ס י ו ת .ב פ ע ו ל ו ת א ל ה ה מ ש י כ ו ג ם ל מ ח ר ת
היום ו נ פ ס ק ו ב פ ק ו ד ת ש ר ה ת ע מ ו ל ה כ ש ב מ י ל א ל א ה י ה כ מ ע ס מ ה ל ה ר ו ס או לשרוף״.
״אם ל ש פ ו ס לפי עדים מהימנים ולפי מ ה ש ר א י ת י בעצמי ,מדובר בקבוצות
שקיבלו
הוראות .המשםרה לא הופיעה ב ר ו ב המקרים ואם נמצאו כמה שוטרים
בקירבת
התנועה,
מקום,
הסתפקו
הם
בהגשת
עזרה
לפורעים,
כיוונו
או
את
ב ל י ל נ ס ו ת ל ע צ ו ר א ת ה ה ר ס או ל מ נ ו ע אותו .ק ה ל ר ב ע ק ב א ח ר ה מ ת ר ח ש ב ל י
להביע
הרגשתו
את
האמיתית,
בשל
העובדה
הידועה
שהמשסר
אינו
סובל
ב י ק ו ר ת ע ל ח ב ר י ה מ פ ל ג ה ושליחיה.״
״מכר
שלי ,גתין זר ,ש ב מ ק ר ה ה י ה ב ׳ ק ו ר פ י ר ם ס ג ד ם ׳ כ ש ה ח ל ו ה ה ת ג פ ל ו י ו ת ,
ס י פ ר ל י שבין ה צ ע י ר י ם היו א נ ש י ם ב מ ד י ס.ס .וס.א ,.וכי ב ת ו ך מ כ ו ג י ו ת ח ו נ ו ת
י ש ב ו א נ ש י ם ב מ ד י ם ע ם נ י י ר ו ת בידיהם ,ש ל פ י ד ע ת ו ,היו ר ש י מ ו ת ש מ י ו ת ו כ ת ו ב ו ת
של
ה ב ת י ם שהתכווגו להרסם .הפרעות ג ם נוצלו לביזה .מכבי האש ל א כיבו
את
לבתים
הסמוכים.״
ל ש ל ם פיצוי
של
השריפות
״כתגמול
בבתי־הכנסת ,הם רק
על
הרצח
בפריז חויבו
מגעו
יהודי
התפשסות
גרמגיה
האש
בגובה
מ י ל י א ר ד מרק.״
285
תקרית דיפלומטית עם מיופה הכוח של קולומביה
״ ל י ל ה ב ד ו ל ח ״ ה ב י א ל ת ק ר י ת ד י פ ל ו מ ט י ת ר צ י ג י ת בין ק ו ל ו מ ב י ה ל ג ר מ נ י ה .ה ד י פ ל ו מ ט
ה א ר ג נ ט י נ י מ ס פ ר ב ס פ ר ו ) ע מ ׳ (217—216ע ל ת ק ר י ת זו.
״אחרי הצהריים ש ל ה־ 10ב ג ו ב מ ב ר ביקר אצלי מיופה הכוח ש ל ק ו ל ו מ ב י ה
שהיה ע ד מ ק ר י
וסיפר
הנציג
בליווי
באיזה מ צ ב
הרוסות
להתחלת
החדש ש ל
נשאר
ההתגפלויות על
ארצו,
הרכוש.
שטרם
מכיוון
ה ר כ ו ש היהודי.
הגיש כ ת ב
חובב
שהוא
האמנתו,
התכוון
צילום,
יצא
בבוקר
בכוונה
לבדוק
לצלם
חנויות
ו ב ת י ־ כ נ ס ת שרופים .כ פ י ש ס י פ ר לי ,א ח ר י ש צ י ל ם כ מ ה ת מ ו נ ו ת ,מ צ א ו
א ת ע צ מ ם מ ו ק פ י ם שוטרים ,ש ה ק י מ ו ח ו מ ה ס ב י ב מ כ ו נ י ת ם ב ע ל ת ה מ ס פ ר ה ד י פ ל ו מ ט י
שבתוכה
ייקח
נמצאו .קצין ב כ י ר ה ת ק ר ב א ל י ה ם ו ד ר ש ב ג ס ו ת א ת ה מ צ ל מ ו ת ו ל א —
לבקשתו.״
אותן ב כ ו ח .ש נ י ה ם ה ת נ ג ד ו נ מ ר צ ו ת
״כל המאורע התרחש בשדרה מרכזית ש ב ה הצטופף ק ה ל ר ב ,כנראה גם
ה א פ ש ר ו ת ל ב ו ז ביזה .ק ה ל ז ה ה י ה ע ד ,ב מ ש ך שעתיים ,לוויכוח ש ה ת נ ה ל
בגלל
בין ה ד י פ ל ו מ ט י ם
והשוטרים.
מכיוון
שנסעו
במכוגיתה של
הפרטית,
מזכירתו
ב י ק ש ו מ מ נ ה ל ה ת ק ש ר ל מ ש ר ד החוץ ,ל ד ו ו ח ל ו ו ל ד ר ו ש כ י ב ו ד ה ח ס י נ ו ת ה ד י פ ל ו מ ט י ת .
ש ק י ב ל ה ה י ת ה :׳מיד נ ש ג ר פ ק י ד ל ט פ ל ב א י ־ ה ה ב נ ה ה מ צ ע ר ת .׳ ה פ ק י ד
התשובה
ל א ה ג י ע לעולם.״
״בעת
מנומס
הקצין
הוויכוח ע ם
הגיע
גם־הרוח,
קצין
למקום
בכיר
גוסף,
יותר ,ש ה צ י ע ל ג ש ת ל מ ש ר ד ה ח ח ,ה ס מ כ ו ת ה ש ל ט ו נ י ת ה י ח י ד ה
אך
שאיתה
י כ ל ו ל נ ה ל מ ש א ומתן .ה ם יצאו ל ד י ד ב מ כ ו נ י ת ה צ י ר ו ת ה ק ו ל ו מ ב י א נ י ת .ל ת ד ה מ ת ם
גילו ש ה ש ו ט ר י ם ש נ י ס ו ל ע צ ר ם ע ו ק ב י ם א ח ר י ה ם ב מ ש א י ת .מ ר רוצ׳ה ס י פ ר ש ב ה ג י ע ם
ל ״ ו י ל ה ל מ ש ט ר א ס ה ״ י ר ד ר ק ה ו א מ ן ה מ כ ו נ י ת ,מכיוון ש ה צ י ר ה ח ד ש ט ר ם ה ג י ש
את כתב
התקבל
האמנתו .הוא
ע ם ה ת ח ל ת הדיווח — א מ ר
פקיד
על־ידי
ממחלקת
ה פ ק י ד ש ה ו א אינו האיש
הטקס ,א ך מ י ד
המתאים
והכניס
—
אותו
ל מ ש ר ד ו ש ל ס ג ן מ נ ה ל ה מ ח ל ק ה .ש ם מ ס ר דיווח מ ל א ע ל ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ו ה ג י ש
תלוגה רשמית .סגן המנהל ,שבוודאי ז ע מ כ ב ר ע ל מ ה שהתרחש ,ע נ ה ש ל מ ר ו ת
צ ע ר ו ע ל ה ת ק ר י ת ,אינו מ ו כ ן ל ק ב ל א ת ה ת ל ו נ ה ,היות ,ו ה ם — גציגי ק ו ל ו מ ב י ה —
אשמים בה ,ע ל
התלונן
שנית
שהלכו
והודיע
לצלם
שידווח
ברובע
שרחש
לממשלתו.
תסיסה
הדיפלומט
המונית.
מיופה
הקולומביאני ח ז ר
הכוח
אלי
ב ־ 12ב צ ה ר י י ם ו ס י פ ר ש א ו ת ו ב ו ק ר ה ו ז מ ן ל פ ג י ש ה נ ו ס פ ת ע ם ס ג ן מ נ ה ל ה ט ק ס
ש ה ו ד י ע ל ו ש ל פ י ה ח ל ט ת ה ק נ צ ל ר ,אדון היטלר ,ג ד ח ה ט ק ס ה ג ש ת כ ת ב ה א מ ג ה .
מכיוון
שמיופה־הכוח ח ש ב ע ל
א פ ש ר ו ת כזו ,מ ס ר
במקום
מכתב ובו
תלונה
ר ש מ י ת ש ל מ מ ש ל ת ק ו ל ו מ ב י ה בציון כ ל פ ר ט י התקרית.״
״כשפרצה
התקרית ,הראו הגציגים הקולומביאנים א ת תעודותיהם שהונפקו
ע ל ־ י ד י מ ש ר ד החוץ הגרמני ,א ך ק צ י ג י ה מ ש ט ר ה ה ב ר ת ו ש ה ת ע ו ד ו ת ש ו ו ת ב ע י ג י ה ם
כקליפת
השום .ז ה
אינו
חידוש ,כ ב ר ק ר ה ד ב ר
דומה
פעמים
מספר
בקשר
ל ד י פ ל ו מ ט י ם אחרים.״
כ מ ה י מ י ם ל א ח ר מכן ,ב ־ 21ב נ ו ב מ ב ר ,1938כ ו ת ב ל ב ו ג ל ה ) ע מ ׳ : (220—219
״התקרית החמודה ש ה ת פ ת ח ה בין מ מ ש ל ו ת גרמניה וקולומביה ,כתוצאה מ ה ת נ פ ל ו ת
ג ס ה ש ל ש ו ט ר י ם ע ל ד י פ ל ו מ ט י ם ,ט ר ם נ פ ת ר ה .ל פ י מ י ט ב ידיעותי ,ע ד א ת מ ו ל
286
מ מ ש ל ת ק ו ל ו מ ב י ה ו נ צ י ג י ה כאן ב ה ח ל פ ת מ ב ר ק י ם ב כ ד י ל ה ב ה י ר פ ר ט י
המשיכו
היות
התקרית,
גרמניה
ושגריר
בבוגוטה
שאין
טוען
לו
על
מזע
התקרית
וכפי שדיווחו לו ,ה מ ש ט ר ה ה ג ר מ נ י ת ה ס ת פ ק ה ב ״ ה ג נ ה ״ על נציגי ק ו ל ו מ ב י ה ,ש ל א
יבולע ל ה ם ; כלומר — עצירתם באמצע הרחוב למשך שעתיים מתאימה לשיטה
המופעלת
כ ל פ י יהודים ,כ א ש ר ע ו צ ר י ם א ו ת ם או ש ו ל ח י ם א ו ת ם ל מ ח נ ה ריכוז,
כדי ל ש מ ו ר על ב ט ח ו נ ם האישי.״
״ ע ד היום מ מ ש ל ת ה ר י י ך ל א ה ג י ב ה ל ת ל ו ג ה ש ה ג י ש מ י ו פ ה ה כ ו ח ו א י ל ו ד ח י י ת
הגשת
זרים
כ ת ב ־ ה א מ נ ה ש ל השגריר החדש בעינה עומדת .ק ב ל ו ת הפנים לשגרירים
שלפי
אחרים,
כללי
הטקס
היו
אמורים
להתקיים
קבלת
לאחר
שגריר
ק ו ל ו מ ב י ה החדש ,׳יתקיימו במועדן׳ .נציגי ה מ ש ט ר ה פ ר ס מ ו ה ו ד ע ה ש ב ה מ א ש י מ י ם
נציגי ק ו ל ו מ ב י ה
את
בהתנהגות פרועה.
לאחר הודעה
כזאת
תהיה
לא
ברירה,
א ל א ל ה ע ב י ר ם מ ת פ ק י ד ם בגרמיה.״
פליטים וזכויות המתאזרחים
לבולגה מתייחס גם לבעיית הפליטים .הדיפלומט הארגנטיני הוא דימוקדט שורשי
ואנטי־גזעני
ב א ח ת מ ש י ח ו ת י ו )עמ׳
ואינו מ ה ס ם ל ה ב י ע ז א ת ג ם ב א ו ז נ י גרינג,
: (266
״...גרינג
מאוד
א מ ר :יכן ,ה א ר ג נ ט י נ א י ם א י נ ם גזע ,ה ם ע ר ב ו ב י ה ,ה ם לאום׳ .נכון
— עניתי לו — אנו מרוצים מאוד מהערבוביה הזאת .הארגנטיגאי הוא
ט י פ ו ס חזק ,ב ע ל ת כ ו נ ו ת ח י ו ב י ו ת ו כ פ י ש א נ י מ ב י ן — ה ו ס פ ת י — א ם היינו מ ר ש י ם
שבמדינתנו
בני
הגרמנים
יתחנכו
כגרמנים,
יהיה
הדבר
בגיגוד
לעקרונותינו
היסודיים.״
נושא
ה ת ב ו ל ל ו ת המהגרים האירופאים בלאומיות הארגנטינאית ,הוא נושא
מרכזי
ב מ ח ש ב ת ו ש ל ל ב ו ג ל ה .ה ס כ נ ה ש מ ה ג ר י ם א ל ה י ה פ כ ו ל ס ו כ נ י ם ש ל ארץ
מוצאם
ב א ר ג נ ט י נ ה ו ה פ ח ד מ פ נ י ס כ נ ה כזאת ,היא שמהווה ה ב ס י ס ל ח ל ק ה ש נ י
זכרונותיו ״ארגון הגרמנים ב א ר צ ו ת ח ח ״ .ח ל ק זה מהווה מ ס מ ך היסטורי
של
חשוב על פעילות נאצית בקרב מהגרים גרמנים במדינות דרום־אמריקה .הדיפלומם
ה א ר ג נ ט י נ י היה א י ש י ו ת מ ש כ י ל ה מ א ו ד ,וידע ל ה ו ר י ד א ת ה מ ס כ ה מ ע ל פ נ י ה נ א צ י ם
בעניין זה .א ש ר ל ב ע י י ת היהודים ,ב ר ו ר ה לעין ס ל י ד ת ו מ ה ר ד י פ ו ת גגדם ,ו ה כ ו ל
נאמר
ב ל ש ו ן ד י פ ל ו מ ט י ת ע ד י נ ה .ה ב ה ו נ י ת ן ל ל ב ו ג ל ה ל ה ס ב י ר א ת ע מ ד ת ו )עמ׳
: (273—172
״ברלין 23 ,ביוני,
.1938
כ פ י שהיה צפוי ,כ ת ו צ א ה מ ה פ ע י ל ו ת ה א נ ט י ש מ י ת ה מ ו ג ב ר ת ,מ ת י י צ ב י ם ב נ צ י
גויות
השוגים
ואפילו
ילידי
גרמניה
שהתאזרחו
ברוב
בשגרירות,
בעלי
בארגנטינה.
דרכוגים
המבקשים
ארגנטינאים,
את
עזרת
כלומר
יהודים
הנציגים
להגנה.
המקרים מדובר באנשים הנכללים בפקודות האחרוגות ש ל גריגג כאחראי
על ביצוע התוכנית ה א ר ב ע ־ ש נ ת י ת ,ה מ ט פ ל ת בבעיית הרכוש של היהודים בגרמניה.
כמובן
ובהתאם
לחוקי
מדינתנו ,הוריתי לפקידים
שעליהם
להגיש
לפונים
את
ה ע ז ר ה ה מ י ר ב י ת ,מכיוון שמדובר .ב א נ ש י ם ש ה ת א ו ר ח ו ב א ר ג נ ט י נ ה .״
287
״במצב
בנושא,
את
החדש ובקשיים שעלולים
ל ה ת ע ו ר ר ,מ כ י ו ו ן ש י ש לי ד ע ה
ברורה
,1933ה ב ע ת י
בכתב
ב־ 28באפריל
נזכרתי שלפני חמש שנים בערך,
ה ה ר ה ו ר י ם ה ב א י ם ,ה ת ק פ י ם ג ם היום .זו פ ע ם ש נ י ה ש ע ל י ל פ ע ו ל
בגרמניה
ק ש ה ,א ך מעניין מ א ו ד .פ ע ם ר א ש ו נ ה פ ע ל ת י ב ג ר מ נ י ה ב ש ג ו ת
המלחמה
במצב
הגדולה ש ב ה תפקדנו ,בצורה דיסקרטית אבל מאוד מכובדת .הנייטרליות הארגנטי
נ י ת ה י ת ה אז ,ו ת ה י ה ג ם עכשיו ,ה ו כ ח ה מ מ ש י ת ש ל ע צ מ א ו ת ו ה ב נ ה של ה צ ר כ י ם
הלאומיים.״
״ ה י ו ם אין מ ל ח מ ה מ מ ש ,א ך ע ו ל מ נ ו ג מ צ א ב מ צ ב ש ל ם י ר ו ף ־ מ ע ר כ ו ת ,ש ל א
היה
בזמן
קיים
מתמוםםים.
המלחמה
ההיא.
הנוראה
המוסריים
העקרונות
האנושות
של
הכול הולך ומשתנה .התהליך כ ו פ ה עלינו ל ה ת א י ם עצמנו למציאות
ש ל היום .א נ י ר ו צ ה ל ה ת י י ח ס לעניין ה ק ש ו ר ב ת ו ש ב י ם ו ה מ ה ו ו ה א ח ד ה ת ח ו מ י ם
ה ד ו ר ש שינוי מ ר ח י ק ל כ ת .ח ו ק ת נ ו ה ל א ו מ י ת מ ש ת ב ח ת ב ק ב י ע ה ה א ו מ ר ת ש מ ך ב ש ה
של
יוכלו
ארגנמינה
ליהנות
בני־האדם
כל
בעולם,
לחיות
שירצו
אדמת
על
ארגגטיגה.״
שבה
״בתקופה
החוקה,
נחקקה
ההגאים
היו
בעולם.
שוגים
העמים
ניסו
ל ה ת מ ז ג .א נ ח נ ו נ ז ק ק נ ו לידיים ע ו ב ד ו ת כ ד י ל ס פ ק א ת ח ל ק נ ו ב ה ז נ ת העולם ,ב ד ר כ י
שלום וביחסים טובים עם כ ל המדינות .כיום ה מ צ ב שונה .גבולות כל המדיגות
גסגרים
תוצרתנו
בפני
לא
שכבר
כבימים
אהודה
אנחנו
ימימה.
זקוקים
לא
ל ה ג ב ר ת כ ו ח ה ע ב ו ד ה ב מ ש ק ,אנו זקוקים ל א ר ג נ ס י נ י ז צ י ה ש ל החיים ,כפי ש ה ד ב ר
געשה
במדיגות
פעולה
ע ם הזר.״
״מניסיון
אחרות,
במרוץ
עשרים השנים
הלאומגי
האחרונות
כאן
שלהם.
מסתבר,
המגמה
שרוב
היא ל א
האזרחים
לשתף
הארגנםינאים
ב מ ד י ג ו ת א ח ר ו ת גורמים ב ע י ו ת ב מ ד י נ ו ת ש ב ה ן נ מ צ א י ם .ה ם א י נ ם ילידי א ר ג נ ס י נ ה .
הם
נ א מ ג י ם ל א ר ץ ש ב ה גולדו ,כ א ש ר ה ד ב ר כ ד א י ל ה ם .כ ך חיו ב מ ש ך שגים
להיזכר
בלי
למולדתם
במקום
בארץ ,ש ב ה
בחרו
להתאזרח.
אך
כשפורצת
מלחמה
הם
נזקקים
ה ש נ י ה .או ה ש ל י ש י ת ואז ח ו ב ה ע ל ה ק ו נ ס ו ל ,או ע ל הציר ה ד י פ ל ו ט מ י
ל ד א ו ג ל ו ב ת ו ר א ז ר ח ארגגטיגי .ה ד ב ר י ם ק ו ר י ם כ פ י שקורה גם ע כ ש י ו
ר ד י פ ו ת ע ל ר ק ע גזעי ואז ה ם ש ו ב א ז ר ח י
כשיש
״אגי
ארגנטינה
מסורים.״
ש ו א ל א ת עצמי ,ה א ם זה ר צ י נ י והגיוגי ש ת ע ו ד ת ה א ז ר ח ו ת ה מ ו ש ג ת
ב ק ל ו ת כ ה ר ב ה ו ב א ו ת ה ק ל ו ת .ה י א נ ש כ ח ת או מ נ ו צ ל ת ל מ ט ר ו ת ל א כשרות ,ת ה י ה
למכשול
ב י ח ס י ה ה ב י נ ל א ו מ י י ם של א ר ג נ ט י נ ה ? ה א ם צ ו ד ק ה ד ב ר ש מ מ ש ל ת נ ו ת ג ן
ב מ ד י נ ה ש ל י ש י ת ע ל ב ן ־ א ד ם ש נ ו ל ד ב א ו ת ה מ ד י נ ה ,ש ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת אינו מ ד ב ר
א ת ש פ ת נ ו ה ל א ו מ י ת והוא ח ס ר ש ו ר ש י ם ב מ ו ל ד ת ו ש ב ח ר ל ו ; ה א ם זה צודק ש ה ש פ ע ת נ ו
המדינית
צודק
תהיה
בסכנה ויתגלעו
סכסוכים
שימשיכו להיות רשומים כאזרחים
כשמדובר
ארגנטינאים,
בבן
אדם
כזה?
ה א ם זה
א נ ש י ם שאינם מ ת כ ו ו נ י ם
לחזור לארגגטיגה ולשבת ישיבת קבע ב א ר צ ם ? ״
״ ל ד ע ת י ח י י ב י ם ל ה ב ד י ל בין האזרח ,י ל י ד א ר ג ג ט י ג ה ו ה א ז ר ח ממעמי גוחיות.
אגחגו ח י י ב י ם ל ה ת ג ג ד ל ק ו ה ז ה ש ל א מ ב י א ל ג ו כ ל ת ו ע ל ת ב מ צ ב ה ק ש ה ש ה ע ו ל ם
ג מ צ א בו.״
״לפני
288
כ מ ה שבועות קראתי בעיתוני בואנוס איירס ש ב י ת המשפט הפדרלי
א י ש ר פ ם ק ־ ד י ן ש ל ב י ת מ ש פ ט זוטר ,ש ק ב ע ש ת י ש ל ל
י ל י ד רוסיה ש ה ת מ ס ר ל פ ע י ל ו ת ק ו מ ו נ י ס ט י ת .
״בינתיים,
כל
עוד
אין
החלטה
אחרת,
אזרחותו
ח י י ב י ם יהיו
של
בן־אדם,
הקונסולים
והצירים
ה א ר ג נ ט י נ א י ם ל ה ג ן ע ל ׳ ה א ז ר ח י ם ׳ ה ר ב י ם ה מ ס פ ם ר י ם בדרכוניהם ,ב ה ת ח ב ר ם ל ק י צ ו נ י ם ,
מהרסי הסדר הטוב.
אלה הן ,ל פ י ד ע ת י ,ה ש א ל ו ת ה ק ש ו ת ש ל היום ,שאגו ח י י ב י ם ל מ צ ו א ל ה ן
ת ש ו ב ו ת מ ת א י מ ו ת ב ר ו ח הזמן.״
289
ש.
אבני
צ נ ח נ י ם
שני
פ ר ס מ ו
א ת
ז כ ר ו נ ו ת י ה ם
״הצניחה והבריחה — עמ יהודי רומניה ,בתקופת השואה ולאחריה״
ספרו של ברוך קמין .הוצאת ארגון יוצאי גורדוניה מרומניה ,בישראל
עם מבוא מאת ח״כ יצחק ארצי.
׳׳צניחה עיוורת״ — זכרונותיו של שייקה טרכטנברג־דן ,כתובות
על־ידי עמוס אטינגר .הוצאת זמורה־ביתן עם מ ב ו א של שמעון פרס.
שניים משליחי היישוב שהוצנחו ברומניה — ב ק ת
— 1944ב מ ס ג ר ת מ י ב צ ע י ־
ה ה צ נ ח ה ש י ו ז מ ה ו ע ד ת ־ ה ה צ ל ה ליהודי אירופה ב ש ו א ה ,מ ת ו ך כ ו ו נ ה ל ה ג י ע ליהודים
שגמצאו
הם
ב ש ס ח י ם ש ב ש ל י ס ת ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ,פ ר ס מ ו ל א מ כ ב ר א ת זכרוגותיהם.
מ ס פ ר י ם ע ל ש ל י ח ו ת ם ו מ ג ס י ם ל ה ע ר י ך א ת ת ו צ א ו ת י ה ב ה צ ל ת יהודים.
ההופעה
ספרו
של
ה כ מ ע ס ב ו ־ ז מ נ י ת של שגי ה ס פ ר י ם ,מ ק ר י ת ב ה ח ל מ .ראשון הופיע
ש ל ב ר ו ך ק מ י ן :״ ה צ נ י ח ה ו ה ב ר י ח ה ״ ו מ י ד ל א ח ר מ כ ן ה ו פ י ע ו זכרונוהיו
ישעיהו
מלתת
)שייקר(.
פומבי
די
תקופה
לבולגריה
טרכטנברג־דן ,שעד כה
לחוויותיו
ארוכה,
עד
בשליחותו
להקמת
שהתחילה,
המדינה
וגם
נמנע,
ביוני
לאחר
מסיבות
1944
מכן,
ש ל עינא בישא,
ברומניה
ונמשכה
והתרחבה
מרומניה
וליוגוסלביה.
ג י ב ו ר י ש נ י ה ס פ ר י ם מ ס פ ר י ם ע ל ש נ ו ת נ ע ו ר י ה ם ב ע י י ר ו ת כ ב ס ר ב י ה .שניהם
היו
פעילים
העיירה
היהודית
היהודיים
שגיהם
290
ה ו ג ל ו ל ט ר א נ ס נ י ס ט ר י ה ,איןור שבין
אותה
מבחינה
יהודית ,ת ו ש ב י ה
ה ר ג י ס ט ר ו ה ב ו ג והושמדו ברובם.
ה א מ י נ ו ב א מ ו נ ה ש ל מ ה ב ר ע י ו ן ש י ב ת ־ ציון ו ש ג י ה ם ה ג י ע ו ארצה ב ש נ ו ת
השלושים
לצבא
ב ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ציוניות
בבםרביה ,שהשואה
ברומניה
החריבה
ושניהם
מספרים
בנוסטלגיה
על
ב מ ע פ י ל י ם והצטרפו ל ג ר ע י ג י ם ה ת י י ש ב ו ת י י ם ־ ק י ב ו צ י י ם .שגיהם התגייסו
הבריטי
והתנדבו
בבוא
העת
להשתתף
במיבצע
ההצגחה
אל
מאחורי
קווי ה א ו י ב ה נ א צ י .
להציל א ת חייהם.
שייקה הוצגה
בלילה
שניהם
התנועה
להגיע
בתקווה
ל ז ג ב ו ל הוגגריה—רומניה ,ל א ר ח ו ק מ ן :ה ע י ר ה ר ו מ נ י ת ארד,
ש ל ה ־ 4ביוגי
כחודשיים
רצו
לקרוביהם
ולחבריהם
שיוכלו
.1944ב ס ב י ב ת אותו מ ק ו ם ע צ מ ו ,ה ו צ ג ה .ג ם ב ר ו ך ק מ ץ ,
ל א ח ר מ כ ן .שגיהם ה צ ל י ח ו להגיע ע ד ל ב ו ק ר ש ט ,ל ה ת ק ש ר ע ם נ צ י ג י
הציוגית שפעלה במחתרת ,ובמיוחד עם תגועות הגוער ההלוציות.
פ ע י ל ו ת ם ש ל שני השליחים בשטח שנמצא ת ח ת ה ש פ ע ת הנאצים ל א .א ר כ ה
זמן
כי
רב,
הפאשיססית
ב־23
של
באוגוסט
ה מ ר ש ל יון
,1944
מהפד
התרחש
אגסוגסקו סולקה
מדיני
וחבריה
ברומניה.
נעצרו.
הממשלה
עלתה
לשלטון
מ מ ש ל ה חדשה ,קואליציה של ארבע מפלגות :ליברלית.לאומית ,חקלאית לאומית,
סוציאליססית
נכבש
וקומוניססית .רומניה
נכנעה
לבעלות־הברית
שטחה
בלי תנאים,
ע ל -י ד י צ ב א ברית־המועצות וצבא רומניה הצסרף ל מ ל ח מ ה גגד גרמניה,
בעלת־בריתה
גם
לשעבר.
ברוד
בבריחה
וגם
ובארגון
מן
והשתחררו
שייקח
עלייה.
הצבא
נשארו
בסוף
הברימי,
לרומניה ,בראשית שנת
ברומניה
שנת
,1944
שבמסגרתה
לאחר
גם
הוחזרו
צנחו
המהפך
ארצה
לשסח
המדיני
לדרישת
רומגיה.
ועסקו
הבריסים
שגיזזם
חזרו
,1945ב ד ר כ י ם מ ח ת ר ת י ו ת ,ב ש ל י ח ו ת ה מ ו ס ד ל ע ל י י ה ו ע ס ק ו
בבריחה ובהעפלה.
ברוד
תגועות
דרכו
קמין
הגוער
מעתיק
לספרו
החלוציות,
קסעים
שעבדו
על
מעדויותיהם
הגבולות
של
צעירים
ברומניה:
רבים,
בגבול
חברי
הצפון
—
נ מ ל ט ו ש ר י ד י ה ש ו א ה — ב ע י ק ר צעירים — מ ב ר י ת י ה מ ו ע צ ו ת ל ר ו מ נ י ה —
ה מ ע ר ב — ש ד ר כ ו ה מ ש י כ ו א ת צ ע י ד ת ם ליוגוסלביה -או ל ה ו ג ג ר י ה ע ל ־
ובגבול
מ נ ת ל ה ג י ע ל נ מ ל י י ו ג ו ס ל ב י ה ,או איטליה ,ש מ ה ם ה פ ל י ג ו א ו ג י ו ת ה מ ע פ י ל י ם .
ש י י ק ה ט ר כ ם נ ב ר ג מ ר ח י ב א ת היריעה ו מ ס פ ר ע ל פ ע י ל ו ת ו ב ה ע פ ל ה ב ר ו מ נ י ה .
בבולגריה
במוסד
עצמו
ו ב י ו ג ו ס ל ב י ה .ה ו א מ ס פ ר על קשריו ה מ י ו ח ד י ם ע ם ״ ה י ד י ד ״ ) כ ד כ ו נ ה
ל ע ל י י ה ב׳(
— ראש
שירותי הביסחון
ביוגוסלביה
של
טיסו,
שהוכיח
כ י ד י ד נ א מ ן ו ה ע נ י ק ע ז ר ה ע צ ו מ ה ל מ פ ע ל ה ב ר י ח ה .ו ה ה ע פ ל ה וכן ב ה ע ב ר ת
נשק ומסוסים )שנקנו בצ׳כוסלובקיה( ,דרך יוגוסלביה לישראל .הוא האיש שקישר
לבין פקידים בכירים במשרד ה ח ת הבולגרי ,שנאותו להסכים — ת מ ו ר ת
ביגו
כסף — ל ה פ ל ג ת ם מ נ מ ל י בולגריה של ר ב ב ו ת מעפילים שחצו את־ הגבול מרומגיה.
ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ה ס כ י מ ו ג ם ל ה ע ל ת ם ארצה ש ל ר ו ב ר ו ב ם ש ל יהודי ב ו ל ג ר י ה .
קיים
שמפעל
א צ ל ש נ י ה צ נ ח נ י ם רצון עז להוכיח ש ש ו ג י ם ח ו ק ר י ה ש ו א ה ה ס ו ע ג י ם
ההצנחה
מרשימה
לא
ת ר ם ל ה צ ל ת ו של אף יהודי מ צ י פ ו ר נ י
הנאצים .ואם כי
ר ש י מ ת ה צ ל ח ו ת י ה ם ב ש ט ח ה ב ר י ח ה ו ה ע ל י י ה ,עדיין ב ג ד ר ש א ל ה .א ם
אומנם הצליחו להוכיח שבמיבצע הצניחה כשלעצמו ,מגותק מ מ ה שפעלו בהמשך
לאחר
גסיגת
הצניחה
מיבצע
ה צ ב א הגרמני ,א כ ן הצילו יהודים ,כ פ י ש נ ר א ה ל ה ל ן .
ברומניה
ההצנחה
ולשירותי
ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה היה ,כידוע ,מ ש ו ת ף
לוועדת ההצלה
ה מ ו ד י ע י ן ש ל ה צ ב א הבריטי .היוזמה י צ א ה מ ו ו ע ד ת ה ה צ ל ה ש ה ח ל י ס ה
291
את שליחיה
לשלוח
היהודים
אל
שבעמיק־הבכא ,י ש ט ר ם נ ר צ ח ו
ע ל ־ י ד י .הצורר
הנאצי .ו ע ד ה ה צ ל ה נ ז ק ק ל ש י ר ו ת י המודיעין כ ד י ש ה ש ל י ח ו ת .ת ו כ ל לצאתי ל פ ו ע ל .
המודיעין י הסכימו
שירותי
המודיעין
לעזור
מתוך
הנחה
ששליחים
אלה
לתועלת
יהיו
ב ה ע ב ר ת א י נ פ ו ר מ צ י ה ח ש ו ב ה מ ש ס ח האויב.
ע י ק ר מ י ב צ ע ה צ נ י ח ה נ ע ש ה א צ ל ה פ ר ט י ז נ י ם ש ל טיםו ,מ ת ו ך ה נ ח ה ש מ ש ם
יחדרו
ל ה ו נ ג ר י ה ו ל ר ו מ נ י ה .ה ח ד י ר ה הוכיחה ע צ מ ה כ מ ס ו כ נ ת ו ב מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם
כבלהי
אפשרית .ה מ י ב צ ע בהוגגריה השתבש .לא כן ברומניה ש ב ה נ ח ל ה צ ל ח ה
חלקית.
זוגות צגחגים הוצגחו לרומגיה:
ארבעה
בזוג ה ר א ש ו ן ה ש ת ת פ ו ל י ו ב ה ג ו ק ו ב ס ק י ) א ח י ש ר יהודה( מ ק י ב ו ץ י ג ו ר ו א ר י ה
פיכמן
.1943ה י ה ט ע ו ת
)אורגי( מ ק י ב ו ץ ב י ת ־ א ו ר ן .השגיים הוצגחו ב א ו ק ט ו ב ר
.בגיווט ,ה ו צ ג ח ו ב מ ק ו ם ה ל א ־ ג כ ו ן ,ו נ ת פ ס ו .ל י ו ב ה ג ם ג פ צ ע ב ר ג ל י ו .א ר י ה פ י כ מ ן
לגרמגיה
הועבר
הצנחנים
המהפך
וגחקד
בעיגויים .ב ס ו פ ו ש ל
הוחזר
הועגק מ ע מ ד ש ל שבויי מ ל ח מ ת הם שוחררו ממחגה השבויים ל א ח ר
באוגוסט
ב־3
שרז
שם
דבר
לרומגיה
ולשגי
במאי
.1944
,1944
הוצגח
השגי :ריקו
הזוג
לופםקו־לופי
)אריה(
מקיבוץ
ו י צ ח ק ) ס ו צ י ( מ א ק א ר ס ק ו מ ק י ב ת רוחמה .ג ם שגיים א ל ה ג ת פ ס ו ו ג ש ל ח ו
ל מ ח ג ה שבויים.
ב ־ 4ב י ו נ י 1944ה ו צ ג ח ה ז ו ג ה ש ל י ש י :שייקה ם ר כ ם נ ב ר ג )דן( ו מ נ ו מ ו ס ק ו ב ת
)אליעזר ,כ י ו ם :י צ ח ק ב ן ־ א פ ר י ם ( מ ק י ב ת שמיר .ש נ י ה ם ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ל ב ו ק ר ש ט ,
•התקשרו ע ם ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב מ ח ת ר ת ו ה ת ח י ל ו מ י ד ב פ ע ו ל ה .
הזוג ה ר ב י ע י ה ו צ נ ח ב ־ 31ביולי
ודב
גיר־עם
ברגר־הדרי
מקיבת
.1944שני ה צ נ ח נ י ם :ב ר ו ך ק מ י ן מ ק י ב ת
בית־אורן
הגיעו
בשלום
לחבריהם
והצטרפו
הקודמים.
גם
)היה
בספטמבר
צגחן
תשיעי.
אוריאל
קגר
מתחמה,
טרכטגבדג
כותב
שהוצגה
.1944ה ד ב ר ת מ ו ה ,ה ר י אז ר ו מ נ י ה היתד .כ ב ר ב ב ח י ג ת ב ע ל ת ־ ב ר י ת ז
ה ו א נ ש א ר ב ר ו מ ג י ה ע ד ג ו ב מ ב ר .(1944
אין ס פ ק ש ב ו א ם ש ל ה צ נ ח נ י ם היה ל מ ג ה י ג י י ה ד ו ת ר ו מ ג י ה ב ב ח י נ ת ג ם מ ן
השמים .יהודי ר ו מ ג י ה ח י ו ב ח ר ד ה ג ד ו ל ה ל ע ת י ד גורלם .ה ם פ ח ד ו מ ג ו ר ל ד ו מ ה
ל ז ה ש ל יהודי ה ו ג ג ר י ה ,ש ע ד מ ר ס
הכורת.
1944חיו ב ש ל ו ו ה י ח ס י ת ו פ ת א ו ם ב א ע ל י ה ם
ה צ ב א הסוביימי גמצא כבר בגבולות רומניה ואפילו כ ב ש חלק מ ש ט ח ה
בצפון־מזרח
המדיגה .היהודים חששו מהשמדתם על
ז י צבא גרמניה בגסיגתו.
'כן פ ח ד ו ש ה ג ר מ ג י ם י פ ע ל ו ב ד ו מ ג י ה ב צ ו ר ה ש ב ה פ ע ל ו ב ה ו ג ג ר י ה ,י ע ל ו ל ש ל מ ו ן
א ת ש ר ז י מ ש מ ר הברזל ,שהוחזקו במחנה בגרמגיה כאיום מ ת מ ז לשליט רומגיה,
א ם י ס ס ה מ ״ ד ר ך ה י ש ר ה ״ ,כ פ י שאיימו עליו ואז אין ס פ ק שחיי ה י ה ו ד י ם יהיו ה פ ק ר .
ה ש ל י ח י ם ה פ י ח ו ת ק ו ו ה ח ד ש ה ב מ נ ה י ג י י ה ד ו ת רומגיה .ב ג ו כ ח ו ת ם ר א ו מ ג ה י ג י ם
אלה
הוכחה
שלא
נעזבו
ל ג ו ר ל ם ,וכי יש מ י
שדואג
להם.
הכול
קיבלו
את
ס מ כ ו ת ם ה ב ל ת י מ ע ו ר ע ר ת ב כ ל ד ב ר .אפילו א .ל .זיסו ,יו״ר ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת
במחתרת,
אישיות גאה,
עצמאית בדעותיה ועקשנית
בדרכה,
ה ז י ע ה לשייקה:
״אגי ל ר ש ו ת ך י ו מ ם ו ל י ל ה .א ע ש ה כ ל מ ה שצריך ל ע ש ו ת ו ש ו ם ס כ ג ה ל א ת ע כ ב
בעדי״.
292
)״צגיחה עיוורת״ ,עמ׳
.(118
מארץ־ישראל שותפה — והם שיתפו עצמם במרץ רב — ב כ ל
המשלחת
ת ח ו מ י ה פ ע י ל ו ת ש ה ת ק י י מ ו אז ב מ ס ג ר ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ נ י ה :ו א ל ה ע י ק ר
תחומי פעילותם:
תנועות הנוער החלוציות ש פ ע ל ו ב מ ח ת ר ת ,כ ב ר ראו באופק א ת סיומה
א(
של המלחמה והתכוננו להיכנס
הקרוב
להגשמת
המעשית.
הציוניות
ל פ ע י ל ו ת גלויה נמרצת ,בעתיד הקרוב,
השליחים
רבות
תרמו
זו.
לפעילות
הביאו
הם
ע י מ ה ם א ת ד ב ר היישוב ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .ס י פ ו ר י ה ם ע ל ה ה ג נ ה ,ע ל ה מ א ב ק ל ה ש ת ת ף
ב מ ל ח מ ה נ ג ד ה ג ר מ נ י ם ועל ה ת פ ת ח ו ת ה י י ש ו ב ע ו ד ד ו א ת ה ר ו ח ו ת ועוררו ה ת ל ה ב ו ת .
השליחים השתלבו
ב(
החל מאביב
ב־2
.1944ד ך ך אגב ,שייקר .ם ר כ ט ג ב ר ג ה ו א ש ה ח ל י ם ל מ ע ש ה על ה פ ל ג ת ם ,
באוגוסט
הציונית
ב ת ה ל י ך ארגון עלייה
אי־ליגלית שהיתה
בעיצומה
,1944
שלוש
של
ה ת נ ה ל ויכוח נוקב ,א ם
האוגיות:
להתיר
בולבול,
את
מריגו
ומפקורה.
בהנהלה
ההפלגה לאחר ש נ ת ק ב ל ה אזהרה
מ ג נ ר ל ליאוביינו ,מ ר א ש י ש י ר ו ת י ה ב י ס ח ו ן ה ח ש א י י ם ב ר ו מ נ י ה ,ש ה ג ר מ נ י ם מ ת כ ו נ נ י ם
להסביע
א ת האוניות .ב ל ה ס הוויכוח ה ו ד י ע א .ל .זיםו ש י ש א ל א ת ״פי היישוב
היהודי
ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ ו ע ל ־ פ י ו י י ש ק ד ב ר .זיסו ע ז ב א ת הישיבה ,נ כ נ ס ל ח ד ר
ס מ ו ך ש ב ו י ש ב שייקר .ו ש א ל ל ד ע ת ו .ש י י ק ח ע נ ה ש י ש .ל ה פ ל י ג ב כ ל תנאי .זיםו
ח ז ר ל י ש י ב ה ו ה ו ד י ע :״הוויכוח ת ם .ה י י ש ו ב ב י ש ר א ל ה ח ל י ם כן להפליג.״ מ ש ת ת פ י
הישיבה
שלוש
נדהמו ,כי ל א ה ב י נ ו
התקשר
כיצד
ה א ו נ י ו ת ה פ ל י ג ו ו א ח ת מהן ,״ מ פ ק ו ד ה ״
זיסו
בארץ
ע ם היישוב
ישראל.
ה ו ס ב ע ה כשעל סיפונה כשלוש־
מ א ו ת איש ,ב י נ י ה ם כ מ ה ע ש ר ו ת מ י ת ו מ י ט ר א נ ס נ י ס ם ר י ה נ י צ ו ל י השואה.
תנועות
ג(
השליחים,
״הנוער
הנוער
הנוער
החלוציות
להגנה
התארגנו
ב ה ש פ ע ת חבריהם ,פ ל י ט י פ ו ל י ן ש ג מ ל ט ו ל ר ו מ ג י ה .ד ב שיבר ,מ ר א ש י
הציוני״,
שעם
בוא
השליחים
נתמגה .למפקד
ועמד ת ח ת מרותו של השליח מנו מוסקוביץ
בעזץת
עצמית,
עוד
בטרם
בוא
ביד ושם
שבהשפעת
הצנחנים
שוגתה
ההגנה
של
כל
תגועות
)יצחק ב ן אפריים( ,מ ס ר
ל ב ע י י ת ההגנה .ע ד אז
הגישה
ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ח ש ב ו על ה ג נ ת ח ב ר י ה ם ,ע ל מ צ י א ת ד ר ך מ י ל ו ם ו מ ק ל ס י ם ל ח ב ר י
התגועה.
הם
גציג
ה מ ש ל ח ת שיגר .א ת ה ת ו כ ג י ת בכיוון ה ג נ ה כ ל ל י ת ,ש ל ע ם ישראל.
ג ר ס ו שאין ל ד א ו ג ל ח ב ר זה או א ח ר ,א ל א ל ג י י ס א ת כ ל ל הגוער ל ה ג ג ה
לעמידה
על
חייו
ועל
כבוד
עם
ישראל,
שלא
להשמדה
יילך
כצאן
;
לםבח.
מ ו ב ן ש א י ש ל א ידע אז ש ב ע ו ד כ מ ה ש ב ו ע ו ת י ת ח ו ל ל מ ה פ ך ברומגיה ו ה ה כ ג ו ת
ל ה ת ג ו נ נ ו ת ל א יגיעו לידי מ ב ח ן מ מ ש .
ד( .ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר פ ת ח ו ב מ י ב צ ע י ב ר י ה ח זמן ד ב ל פ נ י ב ו א השליחים ,ב ע י ק ר
ב ה ב א ה ל ב ו ק ר ש ט ש ל פ ל י ס י פ ו ל י ן ש ה ס ת ת ר ו בצ׳רנוביץ ,או ש ל ה ב ר י ם מ צ ׳ ר נ ו ב י ץ
ש ח י י ה ם היו ב ס כ נ ה .ה ח ל מ א ב י ב
לרומגיה
ולהסתדר
בה.
,1944ג ע ז ר ו א ל פ י פ ל י ט י ם ב ג י ־ ה ו ג ג ר י ה ל ה ג י ע
השליחים
הרחיבו
המסגרת
את
במיוחד
לאחר
גסיגת
הגרמגים.
ה(
כיצד
ה ש ל י ח י ם ת ר מ ו א ת ח ל ק ם ל ש י ר ו ת ה מ ו ד י ע י ן ה ב ר י ט י .ב ר ו ך קמין מ ס פ ר
ה צ ל י ח ל ה י כ ג ם למחגד .ה ש ב ו י י ם
הבריטים
והאמדיקגים ,עוד
בטרם קרס
ה מ ש ט ר הגאצי .כ פ ו ע ל ־ ס ב ל א צ ל ס פ ק ה י ר ק ו ת ש ל ה מ ח ג ה ) ה ש ב ו י י ם היו ב ע י ק ר
סייסים שמסוסיהם הופלו ב ע ת ה ה פ צ צ ו ת שביצעו על שטח רומניה( ולבוא בדברים
עם
מפקדם
— השבוי
הבכיר
בדרגה.
ואילו
שייקה
סרכסנברג
מספר
שז׳אן
293
כ ה ן מ מ ג ה י ג י ה ם הראשיים ש ל ציוגי ר ו מ נ י ה • ,השיג ע ב ו ר ו ר ש י מ ה ש מ י ת ש ל כ ל
ה ש ב ו י י ם ה ב ר י ט י ם ו ה א מ ר י ק נ י ם שהיו כ ל ו א י ם ב ר ו מ ג י ה ו ה ו א ה ע ב י ר ה מ י ד ל מ פ ק ד ה
ה א ג ג ל י ת בקהיר.
בכמה
והאגדרלמוסיה
ימי ה מ ת ח
לאחר
שגוצרו
בטרם
המהפך,
גודע
אם
ה ג ר מ נ י ם יצליחו ל כ ב ו ש א ת ב ו ק ר ש ט ,כ פ י ש נ י ס ו ל ע ש ו ת ,מיגה א ת ע צ מ ו ה צ נ ח ן
לופסקו • ,ש נ מ ל ט
ריקו
המחנה
מן
על
כאחראי
ודאג
האספקה
לשבויים.
כן
נ ע ש ו מ א מ צ י ם ל ת ת ל ש ב ו י י ם ל ע ז ו ב א ת ה מ ח נ ה ,ל ה ל ב י ש ם ב ג ד י ם אזרחיים ,ש ל א
בזי
יפלו
הגרמנים,
אומנם
אם
יצליחו
על
להשתלם
בוקרשם
העיר
)כפי
שסופר בספרו של סרכםנברג(.
כיום קשה ,ואין כ ל צורך .ב כ ך ,ל ק ב ו ע מ ה ה י ה ק ו ר ה אילו ה ג י ע ו ה ד ב ר י ם
ל י ד י כ ך שהיה צוךך ב מ י ב צ ע י ה ג ג ה ו ה צ ל ה מ מ ש ,כ פ י ש ה ת פ ת ח ו ה ד ב ר י ם ב מ ק ו מ ו ת
א ח ר י ם ,א ב ל אין ס פ ק ש נ ו כ ח ו ת ה ש ל י ח י ם ו ק ש ר י ה ם ) ב ע ז ר ת ת ח ג ת ש ז ו ר ו ק ל י ם ה
שהקימו לעצמם( היתה משום חשיבות רבה.
שאיננה
ודאי
נכונה
הערכת
החוקרים,
ההם
שבימים
בתאריך
בואם
של
השליחים ,היו יהודי ר ו מ נ י ה כ ב ר מ ח ת ל ס כ נ ת ־ נ פ ש ו ת .זו ב ה ח ל ס ה ע ר כ ה ש ל א ח ר
א ו ל ם ג ם אין ה ו כ ח ה ש א ו מ נ ם ה צ י ל ה
המעשה.
ה מ ש ל ח ת מ א ר ץ י ש ר א ל יהודים
בשואה .בספריהם ,ובמיוחד ,ב ס פ ר ו ש ל קמין ,נ ס ע ן ש נ י צ ל ו י ה ז י ם ר ב י ם ה ז ו ת
הבריחה שארגנה המשלחת.
למיבצע
ס פ ק ש ה ב ר י ח ה היתד .מ י ב צ ע עצום,
אין
והיא
בבחינת האפופיאה הגדולה
ש ל א ח ר השואה .יש ל ה נ י ח ש ה ה י ס ט ו ר י ה 'תציץ א ת ת ר ו מ ת ו ש ל מ פ ע ל זה ל ה ק מ ת
ה מ ד י נ ה ולשיקום ר ב ב ו ת ו א ו ל י מ א ו ת א ל פ י ם מ נ י צ ו ל י השואה .ה ב ר י ח ה ,ע ל כ ל
צדדיה,
עדיין ס ע ו נ ה ח ק י ר ה
י ם ז י ת ,א ו ל ם אין ק ש ר ישיר בין ה ה צ נ ח ה ל ב י ן
ה ב ר י ח ה ,מ ל ב ד ה ע ו ב ד ה שכמה' מ ן ה צ נ ח נ י ם ,ש ה ו צ נ ח ו ברומניה ,נ ש א ר ו ב ה ג ם
ל א ח ר גסיגת הנאצים ועסקו בבריחה ,או שהאגגלים החזירום לארץ־ישראל והם
לרומניה
חזרו
והמשיכו
במיבצע
הבריחה.
גדמה
לי
אחרים,
ששליחים
שבאו
ל א ח ר ת ק ו פ ת הנאצים ,כגון ד ו ד צ י מ ג ד ,י ו ס ף ק ל ר מ ן ו י ב ל ״ א מ ש ה א ג מ י )אוורבוך(
ת ר מ ו ל א פחות לנושא הבריחה ,בלי שהשתתפו' ב מ פ ע ל ההצנחה .כלומר ,גם אם
ההיססוריונים
יקבעו שאכן
ניצלו
ואין
ס פ ק 'שהיתר,
בבריחה משום
תרמו
א ת חלקם,
ו ב מ י ו ח ד שייקר.
חייהם
של
יהודים ר ב י ם
במיבצע
ה צ ל ת ־ נ פ ש ו ת ו ש נ י הצנחנים,
שפעילותו
התרחבה
מאז,
הבריחה,
שייקה ו ב ר ו ך ,
אבל
עדיין
אין
ה ד ב ר מהווה אישור ל כ ך ש מ י ב צ ע ה ה צ נ ח ה ה ב י א ל ה צ ל ת חיי יהודים.
בשגי
במבחן
ה ס פ ר י ם ח ו מ ד מעגיין• ר ב
ומגוון ו י ש מ ק ו ם
להעמיד
את
ה ח ק ר ההיסםורי .ר א ו י ה ה ב ר י ח ה ל ה י ח ק ר ביסודיות .ב מ י ב צ ע זה ג ת ג ל ה
ה ר ב ה א ו מ ץ ־ ל ב ,תושייה ,מ ס י ר ו ת ג פ ש ו ת ח כ ו ם ש ל א היה כ ד ו ג מ ת ם .
294
הגילויים
ב מ ש ו א ה
מ .וירט
צרור
ידיעות
המכון ללימודי השואה
״משואה״
— המכון ל ל י מ ו ד י
ה ש ו א ה — מ ק י י ם זו ה ש נ ה ה־ ,12ס מ י נ ר י ם ב נ י
ש ל ו ש ה י מ י ם ל ל י מ ו ד י השואה ,ב ר מ ו ת ש ו נ ו ת ,ל ת ל מ י ד י תיכון ,ל ס ט ו ד נ ט י ם ו ל ע ו ב ד י
ה ו ר א ה ,מ ן הארץ ו מ ח ו ץ ־ ל א ר ץ .ב ש נ ת ת ש מ ״ ו ה ש ת ת פ ו ב ס מ י נ ר י ה מ מ ן כ־4,000
ת ל מ י ד י ת י כ ו ן מ י ש ר א ל וכ־ 650ת ל מ י ד י ם מ ח ו ץ ־ ל א ר ץ .
תוכניות לימודים
ב ש נ ה ה ח ו ל פ ת ה ו ש ם ד ג ש מ י ו ח ד ע ל ג י ב ו ש צ ת ת מ ו ר י ם מיומן ו ע ל פ י ת ו ח ת ו מ י ו ת
לימודים מקוריות .אלה התוכניות ש פ ו ת ח ו על־ידי צוות המכון:
*
שקופיות,
האידיאולוגיה ה נ א צ י ת ו כ ל י ה ת ע מ ו ל ה ו ה ח י נ ו ך שסייעו ל ה ח ד ר ת ה ) ב ל י ו ו י
סרסי תעמולה והערוכה(.
*
ה כ ש ר ת א י ש הס.ס.
*
ת ג ו ב ת י ה ד ו ת ג ר מ ג י ה .1938—1933
*
הדילמות-המוסריות ש ל ראשי היודנראטים.
*
ה ת מ ו ד ד ו ת ה פ ר ט ב ת ג א י ה ג י ט ו )בליווי ת ע ר ו כ ה ( .
למזה.
*
טרזייגשטאט — מרכז
*
ה ב ע י י ת י ו ת ש ל ה ה ת ג ג ד ו ת ה מ ז ו י ג ת ב ת ג א י הגיטו.
*
ת ג ו ב ת היישוב היהודי ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ל ש ו א ת יהודי אירופה.
ש פ ו ת ה ה ו ר א ה ב מ כ ו ן :ע ב ר י ת ,א ג ג ל י ת ,ג ר מ ג י ת ,צ ר פ ת י ת ,ס פ ר ד י ת ופורטוגזית;
295
סמינרימ בקיץ תשמ״ו
ה ק ת נ ע ר כ ו 9ס מ י נ ר י ם ל ב נ י נ ו ע ד מ ה ת פ ו צ ו ת .ה ש ת ת פ ו כ־ 130ח נ י כ י
בחודשי
ה ת נ ו ע ה ה ר פ ו ר מ י ת ו־ 190ח נ י כ י ם ו מ ד ר י כ י ם ש ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ מ ב ל ג י ה ,
ק ג ד ה ואגגליה .ב ס מ י נ ר י ם ה מ י ו ע ד י ם ל מ ד ר י כ י ם ,נ ע ש ה ניסיון ל ק ר ב א ת ה ל ו מ ד י ם
ל ה ב ג ת התקופה.
בשנה שעברה נערכו 9סמינרים לצעירים לא־יהודים מגרמניה ,ב ה ם הושם
הדגש
על התהליכים שהובילו לביצוע
ההתמודדות
הרצח.
למרבית
המשתתפים
זאת
היתה
ה ר א ש ו ג ה ע ם ש א ל ת ה א ח ר י ו ת ה א י ש י ת של בגי ה ע ם הגרמגי.
35גציגי ה נ ו ע ר בארץ ,ב ר א ש ו ת מ ג כ ״ ל ה ג ו ע ר ו ה ח ל ו ץ מ ר מ .ר ב י ב י ,ה ת כ ג ס ו
במשואה לסמינר מיוחד ל ק ר א ת צ א ת ם לפולין.
יוזמות חדשות בשטח הוראת לימודי השואה
ה ג ה ל ת משואה החליטה על ה ק מ ת ו ע ד ת היגוי פדגוגית ,מ ו ר כ ב ת מאנשי אקדמיה
ב ש ט ח ה ח י נ ו ך וההיסטוריה .ש ת ל ו ו ה א ת צ ו ו ת ה מ כ ו ן ב ב ד י ק ה מ ח ו ד ש ת ש ל ה ת כ ג י ם
ותוכגיות
המכון
הלימודים ,ב ר א ש ו ת ג ד ע ו ן ה א ו ז ג ר ו ד ״ ד מ ש ה ל ג ד א ו ס ג ן יו״ר ו מ ״ מ .
ללימודי
השואה
לקראת
גערך
הקמת
מסלול
קבוע
של
הכשרת
מ ו ר י ם ב ה ו ר א ת השואה.
ב ש ג ת ת ש מ ״ ז ת י פ ת ח מ ר כ ז י י ה פ ד ג ו ג י ת ב י ו ז מ ת המכון ו ה ג ה ל ת א ג ף ה ג ו ע ר
ב מ ש ר ד החיגוד .ה מ ר כ ז י י ה ה פ ד ג ו ג י ת ג ו ע ד ה ל ה ש ל י ם חוליה ח ס ר ה ב מ ע ר כ ת ה ח י ג ו ד
בארץ
ותשמש
את
כל
בתי
הספר
התיכוגיים
בישראל
ואת
מסגרות
החיגוך
ה ב ל ת י פ ו ר מ ל י ו ת ) ת ג ו ע ו ת גוער ,מ ת ג ״ ס י ם ,י ח י ד ו ת חיגוך ב צ ה ״ ל ועוד( ,ב ש י ר ו ת י
י י ע ת והדרכה ,ב פ י ת ו ח ת ו כ נ י ו ת ל י מ ו ד ו ב ה ש א ל ת א מ צ ע י ם אודיו־ויזואלים.
מכתב תודה
אחד
הנה
מבין
עשרות
מכתבי
התודה
המגיעים
אל .המכון
מן
המשתתפים
בסמיניריוני ה מ כ ו ן :
כותבת הנהלת בית־הספר מכפר הנוער אמי״ת — כפר בתיה:
״אנו מודים על הסמינר הפורה ש נ ת ת ם לתלמידינו .רצ״ב התרשמות של א ח ת
התלמידות
מהגה,
כפי
שפורסמה
בעלון
ביתי־הספר:
א ו ל ם ב מ ק ר ה שלגו ל א ה ג א ה חוויגו,
׳בדרך־כלל
אומרים
לנו
סמינר
א ל א ׳זעזוע הרגשנו .ה י ק פ נ ו
את
ה נ ו ש א מ כ ל צדדיו והיבטיו .זה שווה ל מ ע ל ה מ ש נ ת ל י מ ו ד ש ל מ ה ב ג ו ש א ה ש ו א ה .
ה ע ד ו י ו ת החיות ,הדיוגים ל א ח ר ה ס ר ט ו ה ת ג ל י ו ת ש ל א ז ע נ ו ל פ נ י כן ,נ ת נ ו ל נ ו
ה כ ל י ם ל ל מ ו ד ,ל ה ר ג י ש ו ל ז כ ו ר א ת ה ש ו א ה ,ל א ר ק כ ח ו מ ר ה נ ל מ ד ,אלא ,ה י ו ת ג ו
עם
שגרדף וסבל
ר ב ו ת ב ג ל ל י ה ד ו ת ו .ל ד ע ת נ ו ,כ ל ת ל מ י ד חייב ו צ ר י ך ל ל מ ו ד
א ת ה ג ו ש א בסמיגר ,ואגי ש ו א ל ת א ת כ ם :״ מ ד ו ע ל א מ ע ת י ק י ם את ,ה ש י ט ה ה מ ר ו כ ז ת
גם
296
ב מ ק צ ו ע ו ת אחרים.׳
כ ך כ ת ב ה ת ל מ י ד ת ג ו ו מ צ י ד ג ו :כ ל ה מ ו ס י ף גורע ,ואין צ ו ר ך ב ת ו ס פ ת ע ל
מה שכתבה .ב כ ב ו ד ר ב — הגהלת בית־הספר.״
ממכבש הדפוס
אסופת
מ כ ת ב י ם משגות השואה :במשואה פורסמה אסופת מ כ ת ב י ם מוקדשת
ל מ ש ה ק ו ל ,ל י ו ם ה ו ל ך ת ו ה־ .75מ ד ו ב ר ב ע ש ר ו ת מ כ ת ב י ם ש ג ש ל ח ו א ל מ ש ה ק ו ל
פליטים יהודים
על־ידי
המכתבים
באסופה מוצגים
ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ב ש ג י ם .1947—1940
ב ש פ ת כתיבתם ובתרגומם לעברית ולקט מתוך מאמרים של משה קול
ה מ ת י י ח ס י ם ל ח ל י פ ת ה מ כ ת ב י ם ב ש ג ו ת השואה.
ארכיון
את
אלף שוורצבאופ — קטלוג מפורט של
ארכיון
ח ש ו ב זה,
המאיר
פ ר ש ת נסיונות העזרה וההצלה שנעשו דרך ש י ו ת ב ש ג ו ת השואה ,הופיעה
ב ח ו ב ר ת ,ל צ י ו ן יום ה ו ל ד ת ו ד.־ 90ש ל א .ש ו ו ר צ ב א ו ם .
פפר ״ מ ק י ב א ״ .ה נ ה ל ת מ ש ו א ה הוציאה ל א ו ר ס פ ר ע ל ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ,ת נ ו ע ה
שחוללה מ פ נ ה רב־משמעותי בציונות הכללית ,במיוחד בגליציה המערבית ובשלזיה
ב כ מ ה א ר צ ו ת א י ר ו פ ה א ח ר ו ת )אוסטריה ,ציכיה ,ב ל ג י ה ו י ו ג ו ס ל ב י ה ( .ה ס פ ר
וגם
ש ה ו פ י ע מ ת מ ק ד ב ד מ ו ת ה ה ר ע י ו נ י ת ש ל ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ו ב פ ע י ל ו ת ה ב ש ג ו ת השואה.
פרסים ומלגות
מכון
״ מ ש ו א ה ״ מ ע נ י ק מ ד י שגה כ ־ 5 0פ ר ס י מ ח ק ר ו מ ל ג ו ת .ב ח ו ד ש יוגי נ ע ר ך
בבית
של
ד״ד
24
הועד
הפועל
של
ההסתדרות
הכללית
טקס
חלוקת
המלגות
ק ו ב ו ב י צ ק י ,י ה ו ד י ת רזניק ,מ ר י ם טאובה ,מ ש פ ח ת מ י ג צ ב ר ג
לזכרם
ו מ ל ה קרישר.
חוקרים צעירים קיבלו פרסים ע ל מחקריהם על השואה.
פרסים ספרותיים
הפרס
ע״ש העיתונאי יצחק נימצוביץ — ניתן ה ש נ ה ל ש מ ע י ה -א ב נ י על ספרו
״אגדות
סטרימםרה״ ולעיתונאי ר ש ו ת ה ש ז ו ר יהודה קורן ע ל משדרו ״חמישים
שנה לחוקי נירגברג״ .ס ק ס החלוקה גערך בבית סוקולוב.
הפרם
על
ע ״ ש ד ״ ד יהושע א .ג ל ב ו ע — נ י ת ן ה ש נ ה
לנסליה וופסי־מיכאלם
ה ס פ ר ש ב ו ש ר ס ס ה א ת ד מ ו ת אביה ,ה ש ח ק ן ה מ פ ו ר ס ם ש ל ת י א ס ר ו ן יידיש
בברית־המועצות
התעשיה
ולבינה
קדרי
על
עבודתה
״חלקם
של
היהודים
בהתפתחות
של ורשה״.
ה פ ר ס ע״ש ליאון לוסםיק הוענק השנה לסופר נתן גרום ע ל יצירתו ״מי
א ת ה אדון ג ר י מ ק ז ״
בבית־גדי,
בקיבוץ
תל־יצחק,
הוענק
הפרס
ע״ש
יעקובוביץ,
לשגת
1986
297
למרים )רינת( גורודגציק — על מחקרה זגלמביה :לזיסקיגד ש ר ה על ספרה —
מ א ב ק ו ש ל נ ו ע ר ו ל י ו ב ל ר ו ז ג ק ר ג ץ ע ל ס פ ר ו — ק ה י ל ת זמושיץ ב פ ו ל י ן .
דגל
ועדת
הלאום
למשמרת
במשואה
ה ש ר י ם ל ע נ י י ג י ס מ ל י ם וטקסים ,ה ח ל י ט ה ל ע ט ר
את
דגל
הלאום
ב״אות
ה ל ו ח ם ב נ א צ י ם ״ ,ל צ י ו ן 40ש ג ה לגיצחון ע ל ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת .
הועדה ל ה ע נ ק ת ״אות הלוחם״ ,שמונתה על־ידי שר הביטחון ,החליטה להעניק
את
הדגל
המעוטר
למשמרת
למוסדות
להנצחת
השואה.
נציגי
משואה
קיבלו
א ת ה ד ג ל ב ט ק ס ש ה ת ק י י ם ב מ ש ר ד ם מ ג כ ״ ל מ ש ר ד ה ב י ט ח ו ן י .מרון ,ב ־ 2 9ביוגי .1986
298
ה מ ש ת ת פ י ם
קול
משה
—
״משואה״
מרכז
יו״ר
ומדרשת
המפלגה
פורדר;
הליברלית
ס/נשיא
העצמאית;
האינטרנציונל
יו״ר
הנהלת
יו״ר
הליברלי;
ת ר ב ו ת ה ע מ י ם לנוער — ירושלים ,יו״ר חוג ידידי א ג ו ד ת ה ס ו פ ר י ם
ס פ ר י ם פורה .רוב ס פ ר י ו שהופיעו עד ע ת ה ,דנים בנושאי חינוך,
ומחבר
ציונות
כן
וחברה ;
פרסם 3
עו״ד גדעון האוזנר —
הועדה
יו״ר
ספרו
ירושלים״
בלשונות
שרה גצלר
חבר
בעבר
אישים
כ נ ס ת •,
״יד־ושם״ ;
יו״ר .מועצת
ה מ ד י נ י ת של ל ״ ע ; יו״ר ה ו ע ד ה הפדגוגית של
״משפט
פורסם
מונוגרפיות על
וחברים.
ב מ ש פ ט אייכמן ,בו
הדן
שימש
״משואה״.
כתובע כללי,
א ח ד ו ת באירופה והופיע גם בעברית.
— ל ב י ת מרקוביץ ,ח ב ר ת תנועת הנוער ״עקיבא״ בקראקוב.
רוב שנות ה ש ו א ה עברו עליה בגיטאות ק ר א ק ו ב וטארנוב ,ב ה ם ה צ ל י ח ה
וחיה
לברוח
השואה.
במחתרת
שירים
כותבת
רינת גורודנציק
עם
ישראל
מחקר
על
ילידת
ל ת ו א ר שלישי.
קטע
כתבה
ומציירת.
ולארכיאולוגיה.
״הזכרון
ירושלים,
בוגרת
החוגים
מוסמכת
המכון
ליהדות
א ס י ס ט נ ט י ת של פרופ׳ שאול
ה ק ו ל ק ט י ב י של
בחברה
השואה
להיסטוריה
של
זמננו.
תלמידת
פרידלנדר
במחקר
ישראלית״.
המאמר
הוא
מעבודת הגמר שלה לשם תואר מוסמך.
הדצברג
תושיה
בהונגריה
ספר
—
באוסטריה.
ספר
זכרונות
על
תקופת
מפעילות
—
אחראית
היתה
בשם ״החול הצוחק״.
ויצ״ו,
—
ניצול
ד״ד אריה באומינגר
חבר
מטעם
לעזרה
כתבה
ה ח ל מ ש נ ת 1966פ ו ע ל ת ב ה ת נ ד ב ו ת מ ט ע ם
בשכונות מצוקה.
ז׳אק ברילמן
אומות
״המער־הציוני״
המחתרת
והמחתרת
לאסירים.
בבנדין.
המועצה
—
ה ש ו א ה ,תושב הולנד.
לשעבר מ פ ק ח ארצי במשרד החינוך והתרבות ;
ה ב י נ ל א ו מ י ת של
העולם
ב״יד־ושם״;
״ י ד ־ ו ש ם ״ •,
פרסם
חבר
ספרים
הועדה
ומחקרים
לציון
בנושא
חסידי
השואה
והגבורה.
צבי קלמנשינובסקי —
אוניברסיטת
ו י ל נ ה •,
עו>׳ד< ב ו ג ר
מראשי
המחלקה
הציונים
למשפטים
הכלליים
בפולין;
ולכלכלה של
עלה
ארצה
299
השואה ;
בשנות
שנים
כשמונה
דב לוין —
בל״ע ,א י ש
פעיל
כסגן ר א ש
העיר
ציבור
בשטחים
פעיל
כיהן
רבים.
ת״א—יפו.
האוניברסיטה
דוקטור ,ח ו ק ר בכיר במכון ליהדות זמננו ש ל
העברית ; עורך פ נ ק ס ה ק ה י ל ו ת בלטביה ובאסטוניה ,ב מ ס ג ר ת ״יד־ושם״.
חנה זיינפלד
בגרמניה
— נולדה בשנות ה ש ו א ה בגיטו ורשה .ע ל ת ה א ר צ ה מ מ ח נ ו ת
ב־.1949
אליהו שטרן
השואה;
דאנציג
מורה
— ח ב ר
מעובדיו
עבודת
אלונים,
הבכירים של
חקלאי
״בית
בנושא
ומחנך.
לוחמי
דוקטור,
וחוקר
ספרו
״יהודי
הגיטאות״.
— 1943—1840ה ת ע ר ו ת ,מ א ב ק ,ה צ ל ה ״ ז כ ה ב פ ר ס ע ״ ש ר ו פ י ן .
פרופ .ג׳יימס יאנג —
בקרן
בתיכון
קיבוץ
ועושה
מ ס ט ר
השואה.
מרצה
לאנגלית
ניו־יורק.
באוניברסיטת
עמית
״דורות״.
גיטה עמיפז־זילבר
מחברת
—
״מחתרת
הספר
באלג׳יריה
יהודית
1 9 4 2 — 1 9 4 0״ • ,ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ש ה ת ה ב ב ל ג י ה ו נ מ ל ט ה ל מ ר ו ק ו ב ע ו ד ה
נערה ; כיום עובדת
ד ״ י י .קרמיש —
פרסם
מחקרים
בלה גוטרמן
רבים
—
לתואר שני
אהרן מזיא
המתישבים
ספרים
ל .אשינגר
ב״כפר
השואה
—,י
ומרכז
מורה
—
מחנך,
החינוך
מנהל
בפולין
אורט
ראשוני
בין
פרסם
ברחובות;
מחברת
״הנוער
הציוני״
המאמר:
בלידה
״מגיטו
שבפולין; כ ע ת
לידה
—
חברה
לפרטיזנים
של
.
הלינה בירנבאום
—
ו ע ו ד •,
א ת
לוחמי
ב׳ימשואה״.
זכרונותיה
אסירת
פרסמה
המחנות
ה ג י ט א ו ת ( ,-מרצה א ת ס י פ ו ר ה
300
השואה
באוניברסיטת
הכלל־ציוני״
בי״ס
ב״משואה״ ;
תל־אביב.
וההוראה.
חברת ק ן
מ נ ח ם ״ ;
הנהלת
מורה בתיכון בהרצליה.
בנושא
עם־ישראל,
מראשי,״החלוץ
״יד־ושם״ ;
והגבורה.
סמינרים
בהיסטוריה של
ב״ניצנים״.
בשטח
בילצקי״.
היסטוריון וחוקר
בנושא
השואה ; ח ב ר
— בעלת תוארמ.א .בהיסטוריה ;
יוני שטאובר
לומד
במחלקת התפוצות במשרד החוץ
בירושלים.
בספרה
מידאנק,
״החיים
האישי בפני
רוונסברוק
אושוויץ,
כתקווה״
תלמידי
)הוצאת
הסמנריונים
—
יעקג הצדלי )חנדלי(
הסוכנות
הכלא
איינטראבש—
בשנות
השואה ;
במונטלופי;
נחום שוחט
מורה
העיר
—
עלה
מראשי
מחברי
אחרי
מפעילי
העברית;
מ פ ק ח
משה נס־אל —
ולתרבות
בגולה,
ש .אבגי
—
ברומניה
הלאומי״
סופר,
של
—
מראשי
יהושע
מנהל
מנכ״ל
משואה״.
החינוך
עתונאי;
סופר;
נכלא
בבית
1943
ו״הנוער
הציוני״
בתקופת
השואה;
בפולין;
מ ל ח מ ת
בוגר
העולם
האוניברסיטה
והתרבות.
מנהל
מדור
אמל״ט
לחינוך
במחלקה
הציונית.
חבר
ולאחריה;
תנועת
ה מ ח ל ק ה
באוקטובר
אסיר־ציון
לאחר
ההסתדרות
עיתונאי
בשנות
מ .וירט
״הבריחה״
השואה
״עקיבא״
בקרקוב;
פעיל
א ר צ ה ב־.1948
״השומר
במשרד
תנועת
האקציה
ומנהל בבתי ספר ״תרבות״ ;
השניה;
השואה;
היהודית.
מרצל־משה
ה מ ח ת ר ת
בן
סלוניקי;
ניצול
עובד
מערכת
א ס י ר ציון.
״עקיבא״
החקלאית
״ ח י י נ ו ״ •,
מפעילי
התנועה
של
בפולין;
״רסקו״
ממיסדי
במשך
מושב
שנים
בית־
רבות;
301
MEMORIES OF SURVIVORS A N D ON. SURVIVORS
Breakthrough. of the Turkish barrier on the way
from Soviet Lituania
After the flood
Trip into the past — Poland 1986
History of' the Jewish community of Saloniki
In Montelupi (Prison of the Gestapo in Cracov)
Search for friends in Soviet Russia
Aron Mazi
L. Ettinger
Halina Birnbaum
Jacob Handli
Marcel-Moshe Eintracht
Nahum Shohat
222
24J
257
270
277
281
Moshe Nes-El
S. Avny
284
290
M. Wirth
295
FROM THE BOOK SHELF
Memories of a Soth American Ambassador
Two parachuters published their memoires
A T "MASSUA•׳
Package of news
י
CONTENTS
BEACON
Fair judgement towards the leadership of the Zionist
Movement and of the Yishuv
The historical meaning of the Jewish uprising during
the period of the holocaust
In memory of my people who perished in the
holocaust (song)
Moshe Kol
7
Gideon Hausner
12
Sara Gezler
18
Symposium
19
Rina Gorodenczik
Tushia Herzberg
Jack Briman
36
51
53
Dr. Arie Bauminger
Zvi Klementinovski
62
71
Dov Levin
74
FIGHT FOR SALVATION
The yishuv in Erez Israel and the theme of salvation
during the holocaust
The escape of members of the youth movements
in Zaglembie, 1943—1944
Go and do something !
Such a jubilee ? Not any more !
The Hassidim of nations of the world — why did
they do it ?
Letter to the editor
HISTORICAL STUDIES
Bread and work in the nationalised economy
Origin of the work •'holocaust" in respect of the
destruction of European Jewry
Did the experience of the past have any influence
on the leaders of the Yishuv in their attitude
towards European Jewry ?
Between memory and memorial statue
Relations between Jews and Arabs in Vichy Algir
What was the solution of the problem of the
German minority in Czehoslovakia
The Jewish underground archives "Oneg Shabbat"
,
Hanna Seinfeld
101
Elijahu Stern
Prof. James Young
Gitta Amipaz-Silber
114
132
140
Pinhas Gil
Dr. J. Kermish
151
159
Alfred Koifman
Bella Gotterman
168
187
Rony Stauber
212
DURING THE HOLOCAUST
The Westerborg Camp in the Netherlands
Toast with death (Camp Yanovski).
Cooperation between "Einsatzgruppe" and
"Wehrmacht"
M A S S U A H
A YEARBOOK O N T H E
HOLOCAUST A N D HEROISM
April 1987
NO. 15
. Editor: S. Avny
Editorial Board Secretary: M . Wirth
Editorial Board: M . K o l , S. Avny, M . Wirth
This Yearbook is Published with the Support
of The Memorial Fund of Polish Jewry
A l l Rights Reserved
Massuah, Tel-Aviv, 48 King George St., Israel
© Copyright 2024