‫העלון לתלמידי ישיבת "כרם ביבנה" המשרתים בצה"ל‬ ‫מכיוון שהעורך הצטרף למדור בני"ש )עיי"ש(‪ ,‬מאמר השער נלקח מתוך הסכמתו של‬ ‫הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון שליט"א לספר "קשרי מלחמה" של הרב אייל קרים‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ל הכתוב בדברים )כ‪ ,‬ח( "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב‬ ‫ׂח בין‬ ‫לביתו" פירשו חז"ל בסוטה )דף מד ע"ב( שאפילו אם ש‬ ‫תפילין של‪-‬יד לתפילין של‪-‬ראש ישוב מעורכי המלחמה‪ .‬ואפשר לבאר‬ ‫שהקשר בל‪-‬ינתק בין תפילין של יד לשל ראש עד שאסור להשיח‬ ‫ביניהם‪ ,‬בא לבטא את הקשר בין המעשה למחשבה ובין היצירה‬ ‫הגשמית לדביקות באמונה ובבורא‪.‬‬ ‫הכלי החזק והמסוכן ביותר ביד האדם הוא החרב‪ ,‬והנכס החשוב‬ ‫ביותר לראש האדם הוא הספר‪ .‬על השילוב המתבקש שביניהם אמרו‬ ‫חז"ל‪" :‬הסייפא והספרא ירדו כרוכים מן השמים ואין להפריד ביניהם"‬ ‫וכשם שאם אין קמח אין תורה‪ ,‬כך הספר ללא בטחון החרב אין לו‬ ‫קיום‪ ,‬והחרב ללא הספר יש בו סיכון לחורבנו של עולם‪ .‬ועל כן ציינו‬ ‫שח בין תפילין של יד לתפילין של ראש למי‬ ‫חז"ל דווקא עבירה זו של הׂ‬ ‫שירא ורך הלבב שילך וישוב לביתו‪ ,‬לפי שמלחמה ללא שימת לב‬ ‫מירבית לתפילין של ראש‪ ,‬לעולם הרוח ולאמונה בבורא – יש בה‬ ‫סיכון‪ ,‬ועלולה היא להשחית מידותיו של אדם‪ ,‬ולשחוק את עדינותו‬ ‫ואמונתו באש ועופרת‪.‬‬ ‫ונכון ללמד בני יהודה קשת כיצד להילחם מלחמת ה' בגיבורים תוך‬ ‫שימת לב מיוחדת לשמירת התורה וקיום המצוות‪ ,‬שהם הנשמה‬ ‫והחזון לחייל היהודי לשמירת רוחו אמונתו ומידותיו‪.‬‬ ‫ע"כ דברי הגר"א בקשי‪-‬דורון‪.‬‬ ‫***‬ ‫כאשר בן‪-‬תורה יוצא בצבא הוא אינו עוזב את הישיבה‪ ,‬אלא לוקח‬ ‫אותה עימו לכל מקום בו עליו להימצא‪ .‬ובזה מקיים את מאמר חז"ל‪:‬‬ ‫"תלמוד גדול‪ ,‬שהתלמוד מביא לידי מעשה" )קידושין מ ע"ב(‪.‬‬ ‫הישיבה מאחלת לכל המתגייסים שירות יעיל ומוצלח‪ ,‬ושתמיד יזכרו‬ ‫שזכותנו וחובתנו להילחם על הגנת העם והארץ נובעת מתוך לימוד‬ ‫התורה‪ ,‬וממילא ההצלחה במשימה מותנית בקיום התורה ומצוותיה‪.‬‬ ‫גליון ‪110‬‬ ‫ניס ן‬ ‫התשע"ג‬ ‫‪‬‬ ‫הרב בן‪-‬ציון אלגאזי‬ ‫הא לחמא עניא‬ ‫וורט כיס‬ ‫הרב אפרים רובינשטיין‬ ‫הכשרת המטבח‬ ‫יהודה פין‬ ‫טיפים למתגייס‬ ‫עדכונים וחידושים‬ ‫‪‬‬ ‫עורך ראשי‪:‬‬ ‫דניאל ידיד‪-‬ציון‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫איתיאל סופר‬ ‫העלון יוצא לאור ע"י‬ ‫ישיבת כרם ביבנה‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬אבטח ‪79855‬‬ ‫וּב ַעד ָע ֵרי ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ"!‬ ‫" ֲחזַק ְונִ ְת ַחזַּק ְבּ ַעד ַע ֵמּנוּ ְ‬ ‫חירות התודעה משעבוד ההבלים תתגשם על‪-‬ידי שעבוד לעם‪-‬קודש‪ ,‬בני מלכים )זאב זפרני וחבריו(‪.‬‬ ‫הא לחמא עניא‬ ‫הרב בן‪-‬ציון משה אלגאזי שליט"א‬ ‫הא לחמא עניא די אכלו אבהנא בארעא‬ ‫דמצרים‪ .‬כל דכפין ייתי וייכול‪ ,‬כל דצריך‬ ‫ייתי ויפסח‪ .‬השתא הכא‪ ,‬לשנה הבאה‬ ‫בארעא דישראל‪ .‬השתא הכא עבדי‪ ,‬לשנה‬ ‫הבאה בארעא דישראל בני חורין‪.‬‬ ‫באמירת "הא לחמא עניא" אנו מספרים על חשיבות‬ ‫מיוחדת שיש בלחם שאכלו אבותינו במצרים‪ .‬ויש‬ ‫לשאול על כך – מדוע? מהו תפקידו של הלחם‬ ‫בתהליך יציאת מצרים?‬ ‫מובא בשם האר"י ז"ל‪ ,‬שכל תהליך יציאת מצרים‬ ‫הוא כנגד מכירת יוסף‪ .‬מכירת יוסף גרמה לירידת‬ ‫עם ישראל מצרימה‪ .‬אנו רואים בפסוקים‪ ,‬שגם‬ ‫במכירת יוסף היה ללחם תפקיד‪:‬‬ ‫נעשה ע"י הלחם‪ ,‬כתיקון‪.‬‬ ‫אנו רואים זאת גם ביחסם של המצרים לבני‪-‬‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫יוּכלוּן ַה ִמּ ְצ ִרים ֶל ֱאכֹל ֶאת‬ ‫ְ‬ ‫ִכּי לֹא‬ ‫תוֹע ָבה ִהוא ְל ִמ ְצ ָריִ ם‬ ‫ָה ִע ְב ִרים ֶל ֶחם ִכּי ֵ‬ ‫)שם‪ ,‬פס' לב(‪.‬‬ ‫החיבור הזה‪ ,‬היה תועבה בעיני המצרים‪ ,‬הם לא‬ ‫יכלו לסבול זאת‪.‬‬ ‫אותו לחם הוא גם החיבור שהכניס אותנו לגלות‪,‬‬ ‫וכנגד הלחם‪ ,‬עם ישראל אוכל בחג החירות "לחם‬ ‫עוני" – לחם שעונים עליו דברים‪.‬‬ ‫ַשׁ ִלכוּ אֹתוֹ ַהבּ ָֹרה וְ ַהבּוֹר ֵרק ֵאין‬ ‫וַיִּ ָקּ ֻחהוּ‪ַ ,‬ויּ ְ‬ ‫ֵיהם‬ ‫ֵשׁבוּ ֶל ֱא ָכל ֶל ֶחם וַיִּ ְשׂאוּ ֵעינ ֶ‬ ‫בּוֹ ָמיִ ם‪ַ :‬ויּ ְ‬ ‫וַיִּ ְראוּ וְ ִהנֵּה א ְֹר ַחת יִ ְשׁ ְמ ֵע ִ‬ ‫אלים‪) ...‬בראשית‬ ‫לז‪ ,‬כד‪-‬כה(‪.‬‬ ‫הרב עובדיה יוסף שליט"א רגיל לומר‪ ,‬שעם‪-‬ישראל‬ ‫פותחים את ההגדה במימרא "הא לחמא עניא"‪ ,‬כדי‬ ‫לזכור מאין באנו‪ ,‬וכך לדעת ולהפנים שאם לא‬ ‫נתנהג כיאות לבני מלכים‪ ,‬עבדי ה' – אנו עלולים‬ ‫לחזור לשם ח"ו‪.‬‬ ‫ויש לתמוה‪ ,‬מדוע מוזכרת אכילת הלחם בתוך‬ ‫סיפור מכירת יוסף?‬ ‫את ההקבלה של יציאת מצרים למכירת יוסף‪ ,‬אנו‬ ‫מוצאים במקומות נוספים‪:‬‬ ‫נראה לבאר‪ ,‬שתפקידו של הלחם הוא חיבור‪.‬‬ ‫האחים אכלו לחם ביניהם כדי להתחבר ביחד בלי‬ ‫יוסף‪ .‬את היסוד אנו גם מוצאים בפסוקים כשיוסף‬ ‫מקבל את פני אחיו במצרים‪:‬‬ ‫וּט ַב ְל ֶתּם ַבּ ָדּם ֲא ֶשׁר‬ ‫ֻדּת ֵאזוֹב ְ‬ ‫וּל ַק ְח ֶתּם ֲאג ַ‬ ‫ְ‬ ‫ַע ֶתּם ֶאל ַה ַמּ ְשׁקוֹף וְ ֶאל ְשׁ ֵתּי‬ ‫ַבּ ַסּף‪ ,‬וְ ִהגּ ְ‬ ‫ַה ְמּזוּזֹת‪) ...‬שמות יב‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫ֹאמר ִשׂימוּ‬ ‫אַפּק‪ַ ,‬ויּ ֶ‬ ‫ֵצא‪ ,‬וַיִּ ְת ַ‬ ‫וַיִּ ְר ַחץ ָפּנָיו ַויּ ֵ‬ ‫ָל ֶחם )שם מג‪ ,‬לא(‪.‬‬ ‫כאן רוצה יוסף להתחבר חזרה עם אחיו‪ ,‬והדבר‬ ‫אומר ה"בן איש חי"‪ ,‬שטבילה זו היא כנגד אותה‬ ‫טבילה שטבלו אחי יוסף‪ .‬הם טבלו את כתונת‬ ‫הפסים של יוסף בדם‪ ,‬ככתוב )בראשית לז‪ ,‬לא(‪:‬‬ ‫יוֹסף ַויּ ְִשׁחֲטוּ ְשׂ ִעיר ִעזִּים ַויּ ְִט ְבּלוּ‬ ‫" ַויּ ְִקחוּ ֶאת ְכּתֹנֶת ֵ‬ ‫ֶאת ַה ֻכּתֹּנֶת ַבּ ָדּם"‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬שבפירוש המילים‬ ‫" ְכּתֹנֶת ַפּ ִסּים" מזכיר רש"י "כרפס" )ע"ש(‪.‬‬ ‫בנוסף למכירת יוסף‪ ,‬מצאנו פעם נוספת שעם‬ ‫ישראל יצאו לגלות בגלל שנאת חינם‪ ,‬והיא בחורבן‬ ‫בית שני‪.‬‬ ‫הרמ"א כותב‪:‬‬ ‫נוהגים בקצת מקומות לאכול בסעודה ביצים‪ ,‬זכר‬ ‫לאבלות‪ .‬ונראה לי הטעם‪ ,‬משום שליל תשעה באב‬ ‫נקבע בליל פסח‪ .‬ועוד זכר לחורבן שהיו מקריבים‬ ‫קרבן פסח )או"ח סי' תעו סע"ב(‪.‬‬ ‫מדברי הרמ"א עולה‪ ,‬שיש קשר ישיר בין תשעה‬ ‫באב לליל הסדר‪.‬‬ ‫אנו לוקחים את ההקבלה הזו גם למכירת יוסף‪,‬‬ ‫שאף היא אירעה בגלל שנאת חינם‪.‬‬ ‫ישנן הקבלות נוספות בין ליל הסדר לתשעה באב‪:‬‬ ‫בתשעה באב אנו מזכירים באחת הקינות את‬ ‫ה"מרור"‪ ,‬ובפסח אנו אוכלים מרור‪ .‬בתשעה באב‬ ‫חוברה קינה מיוחדת אשר הבתים פותחים במילים‬ ‫"מה נשתנה"‪ ,‬והיא קושרת ומשווה בין סדר פסח‬ ‫לבין תשעה באב‪.‬‬ ‫לא לחינם יחול תמיד תשעה באב באותו יום בשבוע‬ ‫בו חל יו"ט ראשון של פסח )כידוע‪ ,‬ע"פ סדר "א"ת‬ ‫ב"ש‪ – "...‬ביום א' של פסח יחול תשעה באב(‪.‬‬ ‫המהר"ל דייק את היסוד הזה מההבדל שבין שורשי‬ ‫המילים "גלות" ו"גאולה"‪:‬‬ ‫שורש המילה "גלות" הוא ג‪.‬ל‪.‬ה‪ ,‬ושורשה של‬ ‫המילה "גאולה" הוא ג‪.‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫השורשים דומים‪ ,‬אך אות אחת מתחלפת‪.‬‬ ‫האות ה"א שבשורש המילה "גלות"‪ ,‬מסמלת את‬ ‫הפירוד‪ .‬היא האות היחידה המורכבת משני חלקים‬ ‫נפרדים‪ ,‬עד כדי שאם שני חלקי הה"א נוגעים אחד‬ ‫בשני – ספר התורה נפסל‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בשורש המילה "גאולה" אנו מוצאים‬ ‫את האות אל"ף‪ ,‬המסמלת את האיחוד ואת הקב"ה‬ ‫– אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אלופו של עולם‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫צורתה מציינת איחוד – אף שיש בה כמה חלקים‬ ‫היא מחוברת מכל צדדיה‪.‬‬ ‫אמור מעתה‪ :‬הגלות אירעה כתוצאה מהפירוד‪,‬‬ ‫שנאת חינם‪ .‬עם ישראל ייגאל בעז"ה באחדות‪,‬‬ ‫באהבת חינם‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬אמירת "הא לחמא עניא" בארמית דווקא‪,‬‬ ‫מפני שזוהי שפה שמלאכי השרת אינם מבינים‪.‬‬ ‫אמירה זו "עוקפת" את המלאכים ומגיעה ישירות‬ ‫לכסא הכבוד‪ .‬שם‪ ,‬אנו מזכירים לפני הקב"ה את‬ ‫אותו הלחם‪ ,‬המסמל את החיבור‪ ,‬ומתפללים לבורא‬ ‫יתברך שיפתח את לבבנו לאהבת עם ישראל – "כל‬ ‫דכפין ייתי וייכול‪ ,‬כל דצריך ייתי ויפסח"‪ .‬על‪-‬ידי‬ ‫כך נזכה בקרוב לגאולה השלמה במהרה בימינו‪,‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת ויקרא‬ ‫פרשת צו‬ ‫"אם לוא יגיד ונשא עונו" )ה‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫במילה "לוא" כתוב "לו" וגם "לא"‪.‬‬ ‫רמז למה שאמרו חז"ל‪ ,‬שמי שאפשר לו למחות בעוברי‬ ‫עבירה ולא מחה ‪ -‬נתפס עליהם )שבת נד ע"ב(‪.‬‬ ‫אבל זה דווקא כשיודע שדבריו נשמעים‪ ,‬אך כשיודע שלא‬ ‫ישמעו‪ ,‬אמרו חז"ל‪" :‬כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך‬ ‫מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע"‪.‬‬ ‫לפיכך כתוב "לו יגיד" בוא"ו‪ ,‬וכתוב גם "לא" באל"ף‪,‬‬ ‫ללמדנו שפעמים עדיף לא לומר‪.‬‬ ‫"ויעש כן אהרן ובניו את כל הדברים" )ח‪ ,‬לו(‪.‬‬ ‫כתב רש"י‪" :‬להגיד שבחם שלא היטו ימין ושמאל"‪.‬‬ ‫החת"ם סופר ביקש מבעל‪-‬בית אחד שירד לפני התיבה‬ ‫והלה העמיד פנים של ענוותן ומשך בכתפיו כאומר "איני‬ ‫ראוי לכבוד זה"‪.‬‬ ‫אמר לו החת"ם סופר‪ :‬על הפסוק "ויעש כן אהרן‪"...‬‬ ‫פירש"י "שלא היטו ימין ושמאל" ‪ -‬דהיינו שלא התנהגו‬ ‫כענווים המושכים בתפיהם כמי שאינם ראויים‪ ,‬אלא‬ ‫משנצטוו קמו ועשו‪ .‬ענווה יתירה אף זו מין גאווה היא‪.‬‬ ‫חג הפסח‬ ‫וורט כיס‬ ‫יש הטוענים‪ ,‬שכיום אין טעם לחוג את חג החירות‪ ,‬שהרי‬ ‫אנו בגלות ומשועבדים לעמים זרים‪.‬‬ ‫התשובה לטענתם היא‪ ,‬שעיקר יציאת מצרים לא הייתה‬ ‫מהשיעבוד הגופני אלא מהשיעבוד הרוחני‪ ,‬והשיא היה‬ ‫ב"ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא‪-‬להים"‪ ,‬ואת זה‬ ‫אפשר לחגוג גם בגלות‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב "וחגתם אותו חג לה' לדרתיכם חקת‬ ‫עולם תחגהו" )שמות יב‪ ,‬יד(‪ ,‬דהיינו שאם תחוגו אותו "חג‬ ‫לה'" ‪ -‬כחג רוחני‪ ,‬אזי תחוגו אותו "חוקת עולם" ‪ -‬גם‬ ‫בזמן הגלות‪.‬‬ ‫פרשת שמיני‬ ‫"ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין‬ ‫הטהור‪ ,‬ולהורות את בני ישראל )י‪ ,‬י‪-‬יא(‪.‬‬ ‫איתא בפסחים )ג ע"ב(‪ :‬מעשה בשני תלמידי חכמים‬ ‫דהוו יתבי קמיה הלל‪ ,‬חד אמר "מפני מה בוצרים‬ ‫בטהרה ואין מוסקין בטהרה"‪ ,‬וחד אמר "מפני מה‬ ‫בוצרים בטהרה ומוסקין בטומאה"‪ .‬אמר )הלל(‪" :‬מובטח‬ ‫אני בזה )שדיבר בלשון נקייה(‪ ,‬שמורה הוראה בישראל"‪.‬‬ ‫ואמר הגר"א שזה מרומז בפסוק‪" :‬ולהבדיל בין הקדש‪...‬‬ ‫ולהורות את בני ישראל" ‪ -‬מי שמבדיל בין טמא לטהור‬ ‫ונזהר בלשונו לדבר בלשון טהורה ‪ -‬מובטח לו להורות‬ ‫את בני ישראל‪.‬‬ ‫ה כשרת המטבח הצבאי‬ ‫הרב אפרים רובינשטיין שליט"א‬ ‫הקדמה‪ :‬בבסיסים גדולים אין בד"כ בעיות כשרות‪ ,‬כיוון שרס"ר‪-‬המטבח והרבנות הצבאית עומדים על‬ ‫משמר הכשרות ע"פ הנהלים‪ .‬אך כשמגיעים למוצב וכדומה‪ ,‬ישנו חשש שהחיילים ששהו שם לא שמרו על‬ ‫כשרות המטבח‪ .‬במקרה זה‪ ,‬עלינו להתייחס למטבח כאל מטבח שאינו כשר‪ ,‬אלא אם כן יש שם חיילים‬ ‫דתיים שאומרים שהמטבח כשר )ואנו מתרשמים שניתן לסמוך עליהם(‪.‬‬ ‫דיני הכשרת כלים נלמדים משני מקומות בתורה‪ :‬בפרשת צו כתוב לגבי חטאת‪" :‬וכלי חרש אשר תבושל בו‬ ‫וש ַטף במים"‪ ,‬ובפרשת מטות כתוב לגבי השלל שלקחו ממלחמת‬ ‫ומ ַרק ֻ‬ ‫ישבר‪ ,‬ואם בכלי נחושת בושלה – ֹ‬ ‫מדין והיו בו גם כלים‪" :‬אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת כל דבר‬ ‫אשר יבא באש תעבירו באש וטהר‪ ,‬אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים"‪ .‬מכאן למדו‬ ‫חכמים‪" :‬כדרך תשמישו – הגעלתו‪ ,‬מה שתשמישו על ידי חמין יגעילנו בחמין‪ ,‬ומה שתשמישו על ידי צלי‪,‬‬ ‫כגון השפוד והאסכלה ילבנו באור" )לשון רש"י שם(‪ .‬ובלשון התלמוד‪" :‬כבולעו – כך פולטו"‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬כאשר כלי בולע בצלייה או אפייה בשר או חלב של היתר‪ ,‬ניתן לבטל טעם ההיתר ע"י ליבון קל‪ ,‬מכיוון‬ ‫שאין די טעם כדי ליצור איסור בשר וחלב‪ .‬לעומת זאת כאשר נבלע איסור – יש צורך בליבון חמור‪ ,‬מפני‬ ‫שהטעם עצמו אסור ויש לבטלו כליל‪.‬‬ ‫האשכנזים נוהגים לאסור העברת כלי בשרי לשימוש חלבי ולהיפך‪ ,‬אא"כ הועבר קודם לשימוש פרווה למשך‬ ‫זמן מה‪.‬‬ ‫ליבון חמור‪ :‬לכן‪ ,‬כאשר באים להכשיר תבניות אפייה שנטרפו או שנאפה בהן חמץ והן נצרכות לשימוש‬ ‫בפסח‪ ,‬יש לעשות להם "ליבון חמור"‪ ,‬כלומר‪ :‬עד שתסור קליפתו או עד שיצאו ממנו ניצוצות‪ ,‬מכיוון שהן‬ ‫בלעו את האיסור באופן ישיר מהאוכל היבש‪ .‬כלי המתכת בימינו מיוצרים באופן המונע אותם מלהוציא‬ ‫ניצוצות‪ ,‬וליבון חמור ייעשה – לפי המכון להלכה טכנולוגית ע"י ליבון הכלי ב‪ 550-‬מעלות ‪,‬ולפי הרב הלפרין‬ ‫די ב‪ 450-‬מעלות‪ .1‬למעשה‪ ,‬לא ניתן להגיע לרמה כזו בלי להרוס את התבנית‪ ,‬ולכן הרבנות הצבאית אינה‬ ‫מכשירה תבניות‪ ,‬אלא מספקת חדשות‪ .‬אם אין ברירה‪ ,‬יש לעמוד עם 'ברנר' )"כלב גז"( על כל קטע בתבנית‬ ‫עד שיוציא עשן‪ .‬הליבון צריך להיעשות מהצד הפנימי של התבניות – בו הן בלעו את האיסור‪.‬‬ ‫ליבון קל‪ :‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר רוצים להכשיר תנור שהאוכל לא נוגע בו כלל‪ ,‬נוהגים להסתפק ב"ליבון קל"‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬לחמם ע"י 'ברנר' וכדומה מהצד הפנימי עד שאם ישימו מהצד השני קש הוא יישרף‪ ,‬מכיוון שיש‬ ‫מחלוקת בין הפוסקים האם צריך ליבון חמור או קל‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬מדליקים את התנור על ‪ 300-250‬מעלות‬ ‫ונותנים לו לפעול במשך לפחות חצי שעה‪ ,‬ויש מקפידים להפעילו למשך שעה‪ .‬אם הניחו חמץ או איסור על‬ ‫גוף התנור עצמו ללא תבנית אין להסתפק בליבון קל‪.‬‬ ‫לפני הליבון צריך לנקות את התנור היטב‪ .‬אם יש גומיות – יש להוציא ולנקותן או להחליפן‪ ,‬שלא יהיה שם‬ ‫ממשות של חמץ‪ ,‬שכן ההכשרה אינה מועילה כשיש ממשות חמץ‪.‬‬ ‫הגעלה‪ :‬כלים שבלעו חמץ או איסור ע"י משקים יש להכשירם בהגעלה‪ .‬לפני ההגעלה מנקים ביסודיות‪:‬‬ ‫בסירי נירוסטה יש להוציא את הברגים ולנקות תחת הידיות‪ .‬בסירי אלומיניום שאין אפשרות לפרק את‬ ‫הידיות שלהם – יש לעשות ליבון במקום החיבורים ע"י 'ברנר' קטן‪ .‬ישנם כלים ששפתם מתעגלת כלפי חוץ‬ ‫ולפעמים מצטבר שם חמץ או דבר איסור‪ .‬אם לא ניתן לנקות ע"י חומרי ניקוי – יש ללבן את השפה ורק אז‬ ‫ניתן להגעיל את כל הכלי‪ ,‬כי הגעלה מוציאה את הטעם הבלוע אך לא מכלה את האיסור‪ .‬אם נשאר לכלוך‬ ‫ואין אפשרות ללבן‪ ,‬משרים את הכלי במים עם חומרי ניקוי חריפים ככל האפשר למשך זמן חשוב‪ ,‬וזה‬ ‫מנקה טוב יותר גם במקומות הבעייתיים‪ ,‬וגם אם לא – מ"מ החומרים פוגמים את טעם הלכלוך ופוסלים‬ ‫אותו מאכילת כלב‪ .‬אם נשארו כתמי שומן ממשי – קצת קשה להסתמך על פגימה זו ויש להשתדל לסלקם‪.‬‬ ‫‪ 1‬למרות שלא בלעו בחום ּכֹה גדול‪ ,‬האיסור נשרף רק ברמה כזו של ליבון‪ ,‬ורק אופן ההפלטה צריך להיות דומה לאופן הבליעה‪.‬‬ ‫הגעלה ‪ -‬הדרכה מעשית‬ ‫יש למלא כלי במים רותחים‪-‬מבעבעים‪ ,‬ולהכניס את הכלי הטעון ֶהכשר לתוכו‪ .‬ניתן להכניס כמה כלים יחד‪,‬‬ ‫בתנאי שמקפידים שיגיעו המים לחלקי כל הכלים ושרתיחת המים לא תיפסק‪ ,‬או שממתינים עד שירתח‬ ‫שוב בעוד הכלים בתוך המים‪ .‬ניתן להכשיר כלי לחצאין אם שהכלי המוגעל גדול מדי‪.‬‬ ‫מומלץ להשתמש במים חמים ובסיר בגודל המינימאלי הנצרך ובכמות מים מינימאלית‪ ,‬כדי להקל על‬ ‫הרתיחה‪ ,‬כיון שבסירים גדולים ניתן להגיע לבעבוע רק כשסוגרים את המכסה‪ .‬ניתן לשלשל כלי לתוך מי‬ ‫ההגעלה ע"י חבל‪ ,‬אך יש להקפיד שלא יהיה מהודק מדי‪ ,‬בכדי שיכנסו המים ויכשירו גם תחת החבל‪.‬‬ ‫אם יש צורך להגעיל בכלי גדול – ניתן לשפר את ההרתחה ע"י "כלב גז" מצד הסיר‪ ,‬וכן לחמם את הכלי‬ ‫הטעון הכשר לפני הכנסתו למים‪ ,‬כדי שלא יבטל את רתיחת המים‪.‬‬ ‫בכוחם של המים להפליט את טעם האיסור או לחילופין להבליעו חזרה בכלי המוגעל או בכלי שיוגעל‬ ‫אחריו‪ .‬לכן‪ ,‬יש להקפיד להכשיר רק כלים שאינם בני יומם‪ ,‬דהיינו שעברו ‪ 24‬שעות מאז בליעת האיסור‪ ,‬וכך‬ ‫טעם האיסור פגום ואינו אוסר את הכלים בהם הוא נבלע )ואעפ"כ גזרו חכמים להכשיר כלי שאינו בן יומו(‪ .‬אם יש‬ ‫הכרח להכשיר כלי בן יומו – יש לפגום את טעם האיסור ע"י ערבוב חומר ניקוי כלשהו‪ ,‬אך לא יתר על‬ ‫המידה משום שההגעלה צריכה להיות במים‪ .‬יש לשאול את אנשי הרבנות כמה צריך לשים מכל חומר כדי‬ ‫לפגום את טעם המים‪.‬‬ ‫כדי להסתלק מן הספק ברמת פגימת המים הרצויה‪ ,‬ניתן לשים שני סירים‪ :‬אחד עם מים פגומים לגמרי‬ ‫בחום שהיד סולדת כדי לפגום טעם האיסור‪ ,‬ועוד כלי עם מים זכים ומבעבעים כדי להפליט טעם האיסור‪.‬‬ ‫כלי שאין אפשרות להכניסו לכלי אחר‪ ,‬ניתן להרתיח את המים שבו עד שיבעבעו ויגלשו על שפת הכלי‪ ,‬כך‬ ‫שגם תוכו וגם שפתו יוכשרו‪ .‬המכסה יוכשר ע"י המים שיעלו עליו מחמת הבעבוע‪ ,‬ושפת המכסה המונחת‬ ‫על דפנות הסיר תוכשר ע"י ליבון ב'ברנר'‪ .‬החלק החיצוני אינו טעון הגעלה אלא ניקוי בלבד‪ ,‬משום שהאוכל‬ ‫אינו נוגע בו‪.‬‬ ‫צריך להגעיל בתוך כלי כשר‪ ,‬אא"כ הוא 'אינו‪-‬בן‪-‬יומו'‪ ,‬שבמקרה זה הטעם הבלוע אינו אוסר את שאר‬ ‫הכלים‪ .‬אם הכלי הינו 'בן‪-‬יומו' – יש להכשירו ולמלאו במים חדשים‪.‬‬ ‫כלי פלסטיק‪ :‬בתורה מוזכרת הגעלה לגבי שש מתכות בלבד‪ ,‬וניתן ללמוד מהם לשאר מתכות‪ .‬אך לגבי‬ ‫פלסטיק אין מקור בתורה או בחז"ל כיון שבזמנם הוא לא היה קיים‪ .‬לכן‪ ,‬בפלסטיק שעומד ישירות על‬ ‫האש‪ ,‬כגון טפלון – נוהגים להחמיר שלא להכשירו כלל‪ ,‬כדין כלי חרס‪ ,‬ובפלסטיק שאינו עומד על האש‬ ‫מקובל להקל בצבא להתירו בשימוש ע"י הגעלה‪ .‬יש להקפיד שלא להכניס הרבה כלים ביחד‪ ,‬כדי שייכנסו‬ ‫המים כדבעי‪ .‬אין להגעיל במים רותחים‪ ,‬כדי שלא יתעוות הכלי‪ ,‬לכן יש להרתיח את המים ולכבות האש‪,‬‬ ‫וכל עוד המים חמים מאד ניתן להגעיל בהם צלחות וכוסות פלסטיק‪.‬‬ ‫כלי זכוכית‪ :‬האשכנזים מחמירים לא להכשיר זכוכית לפסח‪ ,‬לעומת הספרדים שאינם מצריכים הכשרה‬ ‫כלל‪ ,‬אלא ניקוי גרידא‪ .‬לגבי שאר ימות השנה אין צורך בהכשר לכל השיטות‪ .‬כלים מעץ – דינם כמתכת‪.‬‬ ‫כלי המצופה 'אמאיל' – ישנו ספק אם דינו כחרס או מתכת‪ ,‬לכן מחמירים שלא להכשירו כלל‪ ,‬אך בשעת‬ ‫הדחק ניתן להכשירו ע"י הגעלה ‪ 3‬פעמים‪.‬‬ ‫כיור נירוסטה‪ :‬הכשרו בעירוי מים רותחים מכלי ראשון )לאחר ניקוי יסודי‪ ,‬כמובן(‪ .‬יש להקפיד שהמים‬ ‫יגיעו לכל נקודה במשטח ישירות מהכלי ולא ע"י התפשטות לצדדים‪ ,‬לכן‪ ,‬יש לגרוף את המים ולעבור בצורת‬ ‫'פסים' )מומלץ לעבוד בצוותא(‪ ,‬וכן יש לערות על תחתית הכיור וכן בפינותיו ודפנותיו מלמטה למעלה‪ ,‬כדי‬ ‫שהמים שנוזלים לא יפריעו להגעלה‪ .‬אם מכניס קנקן קטן לתוך סיר גדול‪ ,‬והמים מבעבעים כאשר הכלי‬ ‫הקטן שקוע בתוכם – הכל נחשב ככלי ראשון וניתן לערות מהכלי הקטן‪ .‬אפשרות נוספת היא ללבן את כל‬ ‫המשטח‪ ,‬אך יש להקפיד לשהות בכל נקודה כדי שתתלבן כראוי‪.‬‬ ‫בהצלחה!!!‬ ‫טיפים למתגייס‬ ‫יהודה פין‬ ‫מתגייסים יקרים!‬ ‫לפני שאני מתחיל‪ ,‬ברצוני לחזק את ידיכם על בחירתכם להתגייס לשירות הצבאי‪ ,‬כל‬ ‫אחד לתפקידו המותאם‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד הן מבחינת בעיות פנים והן מבחינת בעיות חוץ‪ ,‬כך‬ ‫שגיוס לצבא‪ ,‬לצערי‪ ,‬כבר אינו דבר המובן מאיליו‪ ,‬ועל כן חשוב מאוד שבחורים כמוכם‬ ‫יתגייסו לצבא ויתרמו מעצמם ובכך יקדשו שם שמים ככל הניתן‪ .‬חזקו ואמצו‪.‬‬ ‫בהיותי כבר שנה בצבא )פז"מ עולם ☺( ובאמצע קורס מ"כים ברצוני לחלוק עמכם‬ ‫כמה טיפים שבעז"ה יהיו לכם לעזר במהלך שירותכם בצבא‪.‬‬ ‫)בשל היותי בתפקיד קרבי הדברים מתייחסים בעיקר לקרביים אך אני חושב שיש פה דברים‬ ‫הנכונים גם לתומכי הלחימה(‬ ‫המ"כ שלכם הוא סוף‪-‬כל‪-‬סוף בנאדם בדיוק כמוכם‪ .‬אין ממה לפחד ממנו – גם‬ ‫הוא עבר טירונות – ואם יש לכם בעיה כלשהי אל תפחדו לדבר אתו‪ .‬זה החלק‬ ‫העיקרי בתפקיד שלו‪.‬‬ ‫ככל שתתגבשו במחלקה כך תיהנו יותר מהשירות ותצליחו יותר בכל השלבים‬ ‫שתעברו‪.‬‬ ‫תשקיעו בכל דבר‪ .‬הזמן עובר מהר ובלי שתשימו לב תהיו כבר אחרי אימון‬ ‫מתקדם‪ .‬מי שמשקיע יכול להסתכל לאחור ולהרגיש סיפוק אדיר במה שהוא עבר‪.‬‬ ‫זו חוויה בלתי נשכחת!‬ ‫בשעת קושי תחשבו על הזכות שלכם לשרת במדינה ולהיות חלק מנתינת שירות‬ ‫לעם ישראל והגנת ארץ ישראל‪ .‬אין דבר יותר דוחף מלדעת שיש עם שלם‬ ‫מאחוריך!‬ ‫"אם יש מקום בלב יש מקום בכיס וקל וחומר בלו"ז" – תמיד תסתובבו עם ספר‬ ‫לימוד בכיס וכל רגע אפשרי תנצלו ללימוד‪ .‬זה תורם הרבה וגורם לסיפוק אישי‬ ‫מטורף‪ .‬זה גם משפיע על הסובבים‪ :‬תראו פתאום עוד חבר'ה מתחילים ללמוד‬ ‫וגם החילוניים יכבדו אתכם יותר!‬ ‫תייצגו אותנו בכבוד‪ ,‬תתייחסו אל כל הסגל שלכם ואל אחינו שאינם שומרי תורה‬ ‫ומצוות בפלוגה בצורה הולמת‪ .‬כך תקדשו שם שמים ותצדיקו את מעמדכם כבני‬ ‫ישיבות‪ .‬כמו"כ תהיו מודל לחיקוי‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬ברצוני לאחל לכם שפע של ברכה‬ ‫והצלחה‪ .‬יה"ר שתלכו מחיל אל חיל‬ ‫ושהקב"ה ישמור אתכם מכל צרה וצוקה‬ ‫וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם‪.‬‬ ‫עלו והצליחו!‬ ‫לשאלות‪ ,‬תגובות‪ ,‬הערות והארות ניתן‬ ‫‪ ,054-9459777‬ואשתדל‬ ‫לפנות אלי – ‪9459777‬‬ ‫לסייע בשמחה‪.‬‬ ‫עדכונים מהחזית‬ ‫בתמורה הם זכו לביקור‬ ‫הכפירים לחמו בשאגות מול פורעים ומפגינים בחברון‬ ‫אביאל דיין עבר לשלב הבא ב " הסדר חתונה "‬ ‫המוני של כל שיעור ב ' והר " מים‬ ‫את‬ ‫בהצלחה !‬ ‫בחרמון נצפה מפקד חדש מישיבתנו הקדושה‬ ‫מזל טוב !‬ ‫גזירת הגיוס לחודש מרץ ‪ 2013‬פתחו בני הדודים שיחיו למשפחת אברמשוילי‬ ‫התותחני ם מטורטרים יומם ולילה‬ ‫שהתגייסו עוד בטרם נמוגה אווירת הפורים‬ ‫בסוף‬ ‫מהבסיס בא זור ירושלים לשמירות במחנה יואב שבצפון ‪ ,‬כל אחד בתורו‬ ‫כהכנה לתרגיל קיבלו ביקור חיזוק ‪ ,‬עיינו תמונה‬ ‫כולם הגיעו לצפון לתרגיל אגד‬ ‫בהצלחה לחדשים !‬ ‫בלשכת הרבצ " ר התחילו לעבוד קשה עקב החלפת רל " ש‬ ‫‪íøëäî íéùåãéç‬‬ ‫התקיימה בישיבה עצרת הזיכרון לציון ח"י שנים לפטירת מרן רה"י זצ"ל ☺ בליל שבת זכור הטיש‬ ‫היה די מתיש‪ ,‬לא הפסדתם כלום ☺ פז"מניקים! תתחילו להתכונן מעכשיו לשנה הבאה ☺‬ ‫ההשקעה שנעדרה מהטיש חזרה בגדול בסרט פורים המוצלח‪ ,‬שהוקרן במוצ"ש ☺ גם את זה לא‬ ‫הפסדתם – צפו ביוטיוב ☺ לאחר מכן הורקדה הישיבה בליווי להקת "ענבי הגפן" עד עלות השחר‬ ‫)כמעט‪ ☺ (...‬לדברי הרב טובי – משהו חדש מתחיל בישיבה! לראשונה מזה שנים נערכה סעודת‬ ‫הפורים ברוב פאר והדר‪ ,‬בתקווה שהמיזם יהפוך למסורת ☺ למתגייסים החדשים נערך סמינריון‬ ‫אינטנסיבי כהכנה לצבא ☺ בשיאו זכו הבחורים לשבת של התעלות רוחנית בעיר האבות ובמהלכה‬ ‫היוו בני מחזור הגיוס הקודם דוגמא למופת לצעירים ☺ אפרופו צעירים‪ ,‬אתם מוזמנים לנסות‬ ‫להיבחן בזמן קיץ הבעל"ט על מסכת סוכה ☺ פרק שלישי יילמד בעיון וכל המסכת בבקיאות‬ ‫פסח כשר‬ ‫ושמח‬ ‫לכולם!‬ ‫מדור בני"ש‬ ‫גולני‬ ‫אדר התשע"ב‬ ‫אמיר כרמי‬ ‫יהושע ליפסקר‬ ‫יוסף שיליאן )מ"כ(‬ ‫יהודה פין‬ ‫מאיר נבון‬ ‫אדר התשע"ג‬ ‫ליאב דואני‬ ‫כפיר‬ ‫תמוז התשע"ב‬ ‫אור סיאני‬ ‫אביחי חג'בי‬ ‫אברהם בן יקר‬ ‫אביאל ניסים דיין )ח"ק(‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫אביב גזלה‬ ‫עילאי בן‪-‬מנחם‬ ‫אלעד גנץ‬ ‫שלמה רבינוביץ'‬ ‫מרדכי דצקובסקי‬ ‫אברהם ארביב‬ ‫רז אשל‬ ‫אביחי תורג'מן‬ ‫אליהו ירנברג‬ ‫נתנאל לוין‬ ‫עמיעד למברגר‬ ‫פנחס פז‬ ‫יואל נחמני‬ ‫יצחק פון‪-‬ויזל‬ ‫צנחנים‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫נתנאל דנוך‬ ‫ניסן בוהנסקי‬ ‫כללי‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫יהודה ועקנין‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫עדיאל אבולוף‬ ‫איתמר אהרוני‬ ‫תמיר רוצ'ס‬ ‫ארץ כהן‬ ‫אסף משניות‬ ‫אליסף נחמני‬ ‫אביעד בוכריס‬ ‫תותחנים‬ ‫אדר התשע"ב‬ ‫מרדכי חיון‬ ‫דניאל סבן‬ ‫דניאל סלומון‬ ‫יהל קלינמן‬ ‫מישאל גרמה‬ ‫גבריאל כהן‬ ‫נדב בראל‬ ‫עדיאל לוזון‬ ‫אסף מרק‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫שי שוב‬ ‫שריון‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫יעקב אביעד דואני‬ ‫אביחי יעקובי‬ ‫זאב זפרני‬ ‫נתנאל גדז'‬ ‫מנדה אסרס‬ ‫אלרואי גזיאל‬ ‫מאיר אביטל‬ ‫אריאל נעמן‬ ‫גלעד וסינג‬ ‫נעם גייגר‬ ‫אריה מרדכי גרוס‬ ‫דניאל ידיד‪-‬ציון‬ ‫איסוף קרבי‬ ‫אדר ב' התשע"א‬ ‫צבי היימן )מ"כ(‬ ‫חנוך קמרי )מ"כ(‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫שריאל צעידי‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫עידו קליין‬ ‫חינוך‬ ‫אדר התשע"ב‬ ‫אפרים אברמשוילי‬ ‫ינון אברמשוילי‬ ‫רבנות‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫אלחנן כהן‬ ‫אריאל הברמן‬ ‫מתן אלמה‬ ‫שמואל סויבלמן‬ ‫תמוז התשע"ב‬ ‫אביאל כהן‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫שמואל פינסון‬ ‫מאור תורג'מן‬ ‫מודיעין‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫אביה שלוש‬ ‫אפרים ברדנשטיין‬ ‫יהונתן פנחסוב‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫יהונתן חצרוני‬ ‫אלמוג כהן‬ ‫אביגדור טוגנדהפט‬ ‫החבר'ה המודגשים במדור בני"ש ביקרו בחודש האחרון בישיבה‪ .‬כן ירבו!!!‬