1. No category

‫מ ש ו א ה‬
‫קובץ שגתי‬
‫למודעת השואה והגבורה‬
‫ברך‬
‫‪л‬‬
‫משואה‪ ,‬יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי‬
‫תלייצחק — תל‪-‬אביב‪ ,‬ניסן תשל״ו — אפריל‪1976 ,‬‬
‫העורך‪ :‬ש‪ .‬מאירי‬
‫מזכיר המערבת‪ :‬מ‪ .‬מרט‬
‫ועדת המערסת‪ :‬מ‪ .‬קול‪ ,‬מ‪ .‬וירט‪ ,‬ש‪ .‬מאירי‪ ,‬נ‪ .‬צחר•‬
‫משואה‪ ,‬יד לתברי תנועות הנוער הציזני בשואה ובמרי‬
‫קבוץ תל־יצ׳וזק‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬השרון התיטן‪.‬‬
‫תל־אביב‪ ,‬רזזוב ׳המלך ג׳ורג׳ ‪,48‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫הדפ‪0‬ה‪ :‬יצחק פרמט‪ .‬נדפס בדפוס ״ראש־פיני‪,‬״ רה ראש־פינה ‪19‬׳ ת״&‪.‬‬
‫‪3‬שע‬
‫ה‪я‬ו‪э‬ן‬
‫ר‬
‫מ‪ .‬ק ו ל‬
‫— ‪1936‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪ 40‬שנה לתחילת ההתקפה המשולבת של הערבים‪,‬‬
‫הנאצים והפאשיסטים נגד הישוב בא׳׳י ו י ה ד ו ת העולם‬
‫ז‬
‫עיון ודיון‬
‫תשואה‬
‫ג‪ .‬ה א ו ז נ ר‬
‫ד״ר ח‪ .‬ש צ ק י‬
‫‪1S‬‬
‫בראי דורנו‬
‫— על סכנותיה של התפיסה‬
‫השואה כמשל‬
‫‪20‬‬
‫האינססרומנסלית של הוראת ה ש ו א ה‬
‫בימי שואה ומרד‬
‫מ‪ .‬זנבר‬
‫מ‪ .‬ק ל ב ה י י ם‬
‫דייר י‪ .‬ק ר מ י ש‬
‫דייר א‪ .‬מ ו ס ק ט‬
‫ימים‬
‫‪2S‬‬
‫ולילות בדכאו ובמילדורף ואלדלגר‬
‫אל‬
‫מהגיטו‬
‫‪44‬‬
‫היער‬
‫בעקבותיו של‬
‫קורצ׳אק ועמו י ח ד י ו‬
‫‪53‬‬
‫בלגיה‬
‫הנאצי‬
‫‪60‬‬
‫יהדות‬
‫תחת השלטון‬
‫במערכות ההצלה‬
‫מ‪ ,‬ק ו ל‬
‫ד‪ .‬צימנד‬
‫ח‪ .‬ב ר ל ס‬
‫ח‪ .‬כנען‬
‫י‪ .‬ויץ‬
‫המחתרתי על ה ק י ו ם הציוני בברית המועצות‬
‫המאבק‬
‫בשליחות‬
‫פגישות‬
‫הצלה‬
‫‪125‬‬
‫בקושסא‬
‫הישוב היהודי ב א ״ י בימי מ ל ח מ ת העולם השניה‬
‫יחס‬
‫האיטלקים‬
‫)מעשי‬
‫השניה‬
‫‪65‬‬
‫‪89‬‬
‫ליהודים‬
‫עזרה‬
‫בימי‬
‫והצלה‬
‫מלחמת‬
‫בשנים‬
‫‪134‬‬
‫העולם‬
‫‪(1939—1943‬‬
‫‪163‬‬
‫במלחמה ולאחריה‬
‫ד״ר ד‪ .‬שערי‬
‫א‪ .‬גלאור‬
‫״הנוער‬
‫ניצניו‬
‫הציוני״ במחנות‬
‫המופלאים‬
‫היהודי‬
‫החנון‬
‫של‬
‫הגירוש‬
‫״העגף‬
‫בהונגריה‬
‫בקפריסין‬
‫היבש"‬
‫אחרי‬
‫‪180‬‬
‫)לתולדות‬
‫מלחמת‬
‫העולם‬
‫‪198‬‬
‫השניה(‬
‫עדות‬
‫ח‪ .‬שני ומ‪ .‬שרף‬
‫י‪.‬שידלו‬
‫הציוני״‬
‫״הנוער‬
‫בטרנסניסטריה‪,‬‬
‫בגיטאות‬
‫דז׳ורין‬
‫ושארגורוד‬
‫במחנה‬
‫‪209‬‬
‫‪213‬‬
‫מטהאוון‬
‫דמויות‬
‫ד״ר י‪ .‬ס ו מ‬
‫קווים‬
‫לדמותו של י צ ח ק שטייגר )‪ 40‬שגה לפטירתו(‬
‫‪219‬‬
‫על ספרים‬
‫ד‪ .‬לוין‬
‫נ‪ .‬צ ח ר‬
‫י‪ .‬גיל‬
‫פריחתה‬
‫שואת‬
‫פרקי‬
‫וחודבנה של ירושלים דליטא‬
‫העם‬
‫היהודי‬
‫ש ו א ה ושארית‬
‫באירופה‬
‫לדייר‬
‫לנתו‬
‫מ א ת ל‪ .‬ראן‬
‫‪223‬‬
‫עק‬
‫‪227‬‬
‫צמח צמריון‬
‫‪229‬‬
‫נ״מ׳זואה״‬
‫מ‪ .‬ו י ר ט‬
‫מ ת י ק המערכת‬
‫המשתתפים‬
‫ה ת ו כ ן )באנגלית(‬
‫הפעולות‬
‫שנערכו‬
‫בשנה‬
‫החולפת‬
‫‪231‬‬
‫‪234‬‬
‫‪236‬‬
‫‪238‬‬
‫ו‬
‫משה קול‬
‫‪1936-1976‬‬
‫ארבעים שנה לתחילת ההתקפה המשולבת של‬
‫הערבים‪ ,‬הנאצים והפשיסטים נגד הישוב בארץ־ישראל‬
‫ויהדות העולם‬
‫המידע‬
‫ממקורות‬
‫כיום‬
‫המצויים‬
‫בידינו‬
‫על‬
‫תרצ״ו‬
‫מאורעות‬
‫ומהמסמכים‬
‫על מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ש נ ת ג ל ו ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ‪ ,‬מ ת ב ר ר ל ל א צ ל ש ל פ ק פ ו ק‬
‫כי ה י ד י ע ו ת ו ה ת ח ו ש ה ש ק נ נ ה ב ל ב נ ו ב י מ י מ א ו ר ע ו ת ‪ — 1939—1936‬כ י ה ה ת ק פ ה‬
‫ה י ש ו ב ה י ה ו ד י ב א ״ י היתד‪ .‬ב ע צ ה א ח ת עם ר ב י ה ט ב ח י ם ה נ א צ י י ם‬
‫הערבית‬
‫על‬
‫ומנהיגי‬
‫הפאשיסטים‬
‫ובסיועם‬
‫—‬
‫הפעיל‬
‫הנחות‬
‫נכונות‬
‫אלו‬
‫ואמתיות;‬
‫היו‬
‫ולא זה ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א ש ח ש נ ו אז ש ב ע ק ב ו ת ה ת ק פ ה זו ה ו ל כ ת ו מ ו ק מ ת ח ז י ת א נ ט י‬
‫יהודית‬
‫רחבה‪ ,‬אשר —‬
‫השואה‬
‫האיומה‪.‬‬
‫ב־‪1935‬‬
‫באפריקה‪.‬‬
‫בהמשך‬
‫החלד‪.‬‬
‫הממשלה‬
‫מוםוליני‬
‫הכרת‬
‫השנים — גרפה‬
‫יהדות‬
‫את‬
‫האיטלקית הפאשיםטית לרקום‬
‫עצמו‬
‫על‬
‫כמגן‬
‫האיםלם‬
‫אירופה‬
‫מזימות‬
‫ותחנת‬
‫לתהום‬
‫לכיבושים‬
‫בבארי‬
‫הרדיו‬
‫שבדרום איטליה ה פ כ ה לכלי תעמולה ללאומנות ערבית ב ר ו ח ה מ ש ט ר הפאשיםטי‪.‬‬
‫המאורעות‬
‫במהירות‬
‫התגלגלו‬
‫ואיימו‬
‫בנחשולי‬
‫להציף א ת ה מ ז ר ח ה ת י כ ו ן‬
‫ש נ א ה ו ד ם ‪ :‬ב־‪ 3.10.35‬פ ל ש ו צ ב א ו ת א י ט ל י ה ל ח ב ש ה ע צ מ א י ת ו כ ע ב ו ר ‪ 9‬ח ו ד ש י ם‬
‫הכריעו‬
‫את‬
‫את‬
‫עזרת‬
‫טראגי‬
‫צ ב א ה ‪ .‬ה י י ל י םילאםי‪ ,‬ה נ ג ו ס ־ ה ק י ס ר‬
‫חבר‬
‫מאד‪,‬‬
‫הבינלאומי‬
‫הלאומים‬
‫נגד‬
‫ההתקפה‬
‫החבשי‪,‬‬
‫האיטלקית על‬
‫בא‬
‫ארצו‪:‬‬
‫א ך ה ו א נ ס ת י י ם ל ל א ת ו צ א ו ת ש ל ממש‪,‬‬
‫לג׳נבה לבקש‬
‫היה‬
‫מעמד‬
‫זה‬
‫כי החלטתו של המוסד‬
‫ע ל ה ט ל ת ס נ ק צ י ו ת ע ל א י ט ל י ה היו ב ל ת י ר צ י נ י ו ת ו ח ס ר ו ת שיניים‬
‫והן נ ת ק ב ל ו ר ק כ ד י ל צ א ת ח ו ב ת הדיפלומטיה‪ .‬ח ב ש ל א‬
‫זה אות‬
‫נ י צ ל ה ! והיה‬
‫ש ל א ב י ש ר ט ו ב ו ת ‪ ,‬כ י ל נ ו ב ר ו ר היה כ ב ר אז ש ה מ ל ח מ ה ע ל ח ו פ י ה י ם ה א ד ו ם‬
‫והכנעתה‬
‫וילבו‬
‫ש ל ח ב ש ע ״ י א י ט ל י ה ירימו‬
‫מאורעות‬
‫הפרסטיג׳ה‬
‫עקב‬
‫דמים‬
‫בעולם‬
‫בארצנו‪.‬‬
‫האנגלית‬
‫ההתרחשויות‬
‫את קרנו של‬
‫הפאשיזם‬
‫הערבי‬
‫שבאו‬
‫באפריקה‬
‫בזו‬
‫ובמזרח‬
‫אחר זו‪:‬‬
‫הקרוב‬
‫השביתה‬
‫נפגעה‬
‫בסוריה‬
‫אף‬
‫היא‬
‫נגד צרפת‬
‫ניתוםפה‬
‫ל מ א ב ק ל מ ע ן ה ע צ מ א ו ת ש ג ב ר ב מ צ ר י ם ‪ ,‬בד‪ .‬ש ל ט ו ה א נ ג ל י ם — ו כ ת ו צ א ה‬
‫החלה‬
‫שרשרת‬
‫ויתורים‬
‫של‬
‫אנגליה‬
‫לערבים‬
‫במטרה‬
‫להציל‬
‫את‬
‫קשות‬
‫מכך‬
‫עמדותיה‬
‫‪5‬‬
‫ולהבטיח לעצמה את השליטה על הדרך להודו‪ .‬בכדי להציב סכר להתפשטות‬
‫ההשפעה הגרמנית ־ איטלקית ניסתה אנגליה‪ ,‬בתיאום עם צרפת׳ ליצור מוסד‬
‫ב י ך ע ר ב י מאוחד‪.‬‬
‫העננים בשמי הישוב היהודי בארץ הלכו והשחירו‪ .‬בשלהי הקיץ של‬
‫אותה שנה‪ ,1935 ,‬בנעילת הקונגרס ה־‪ 19‬בלוצרן‪ ,‬אמר ד״ר חיים ויצמן‪ ,‬אשר‬
‫הוחזר אז לכם הנשיאות של ההסתדרות הציונית‪ :‬״אנו מצויים ברגע קריטי‪,‬‬
‫כאשר גלי הים התיכון מתחילים להיות סוערים‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי תסחוף סערה‬
‫זאת גם אותנו למאבק המאורעות העולמיים — אנו מוכרחים להיות נכונים‬
‫לימים קשים״‪.‬‬
‫והימים הקשים אמנם החלו עם התפשטות המלחמה בין רומא ואדיס אבבה‬
‫וכשלונו של חבר הלאומים בטיפולו בפרשה‪ .‬ב־‪ 9.5.36‬סיפחה איטליה את חבש‬
‫והמלך האיטלקי ויקםור עמנואל הוכרז לקיסר חבש והנגום יצא לגלות‪ ,‬אותה‬
‫בילה במשך מרבית הזמן בירושלים‪.‬‬
‫מאורעות תרצ״ו‪ ,‬שהחלו ב־‪ 19‬באפריל ‪ ,1936‬שימשו בטוי חד משמעי‬
‫למגמות הזדון שהתרקמו בקרב הקיצונים הערבים בראשותו ש ל המופתי‪,‬‬
‫להדום את הישוב היהודי בא״י‪ .‬כבר אז בלטו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬הסימנים שפזימות‬
‫אלה נתמכות מעשית ואידיאית ע״י הנאצים והפאשיסטים וכי מאורעות אלה‬
‫שונים תכלית שינוי מכל המאורעות שקדמו להם מאז הצהרת בלפור‪ .‬הפעם‬
‫היה זה מרד ממש‪ ,‬ארוך וקשה‪ ,‬יותר חמור ומקיף מכל ! !התנפלויות הקודמות‬
‫שהיו בדרך כלל ספורדיות ועל פי הרוב גם אזוריות‪ ,‬כגון ב־‪) 1920‬ירושלים‬
‫ותל־חי( או ב־‪) 1929‬השחיטה בצפת ובחברון(‪ ,‬וגם קצרות מאד? לעומתם‬
‫הקיפו המאורעות של ‪ 1939—1936‬את כל חלקי הארץ ומרבית האוכלוסיה‬
‫הערבית נטלה בהם חלק‪ ,‬אם אקטיבי או פאסיבי‪• .‬הערבים הכריזו על שביתה‬
‫כללית‪ ,‬על אי תשלום מסים‪ ,‬התקיפו ישובים רבים בארץ‪ ,‬פגעו בכלי תחבורה‬
‫בדרכים‪ ,‬התנפלו ורצחו עוברי אורח תמימים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫היה זה אות שכוחות בינלאומיים חזקים מעורבים בפרשה הנפשעת ובוחשים‬
‫בקדירה המזרח תיכונית‪ .‬הערבים קבלו כסף ונשק מהפאשיםטים האיטלקים‬
‫ומהנאצים‪ ,‬שזה ע ת ה הגיעו לשלטון בגרמניה‪ .‬לקונגרס הנאצי בנירנבדג‬
‫הוזמנו והוסעו ‪ 100‬ערבים כדי להרשימם בכוח העצום ש ל הנאצים‪.‬‬
‫עד מהרה נחשפה שרשרת האירועים‪ ,‬אשר הושפעו מעליית כוחו של‬
‫הנאציזם והפאשיזם בעולם‪ :‬הגברת האנטישמיות במזרח אירופה‪ ,‬שלובתה ע״י‬
‫סוכנים נאציים‪ ,‬התנכלויות ביהודי גרמניה והויתורים המפליגים של בריטניה‬
‫וצרפת לדרישותיהם של היםלר ומוםוליני — כ ל אלה חיזקו את שאיפותיהם‬
‫של הערבים והלהיבו את דמיונם הפורה‪ ,‬עד כי האמינו שאמנם הגיעה השעה‬
‫לשים קץ לבית הלאומי היהודי‪.‬‬
‫במגמה להבטיח את השפעתה בעולם הערבי עודדה הפקידות האנגלית‬
‫בארצות המזרח הקרוב את הערבים להאמין שבריטניה תפםיק את העליה‬
‫לארץ וכי תראה בערבים את בני בריתה האמתיים‪.‬‬
‫מאורעות הדמים התפשטו במהירות של אש אוכלת ואחזו בכל הישובים‬
‫מדן שבצפון ועד רוחמה שבדרום‪ ,‬אך במשך כל •התקופה הארוכה לא ניטש אוי‬
‫ישוב יהודי אחד וכוחות המגן הצליחו להדוף את ההתקפות הערביות בכל‬
‫מקום ומקום‪ .‬הפועלים הערבים שחדלו לעבוד בפרדסי היהודים בשומרון‪,‬‬
‫בשרון וביהודה‪ ,‬גרמו לרבוייה של העבודה העברית במושבות ולחיזוקה של‬
‫ההגנה‪ .‬השבתת נמל חיפה ע״י הערבים גרמה להקמתו של נמל ת״א — דבר‬
‫שעורר בשעתו התלהבות גדולה‪ .‬הנהגים שלנו בתחבורה הצבורית ה ב י נ ע י ר ו נ י ת ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ובהובלה‪ ,‬הוכיחו אומץ לב בלתי רגיל והקשר עם כל ישוב וישוב נמשך‬
‫באורח קבוע ואף נקודה לא נותקה‪ ,‬למרות ההתנכלויות הרבות בדרכים‪ .‬ולא‬
‫זה בלבד‪ ,‬אלא שבתקופת המאורעות הוקמו ‪ 30‬ישובים חדשים‪ ,‬הרי הם‬
‫ישובי ״חומה ומגדל״ הנודעים‪.‬‬
‫נוכח עמידת גבורה זו של הישוב לא העיזה ממשלת בריטניה להפסיק‬
‫את העליה כפי שתכננה‪ ,‬אף כי פיוס הערבים נמשך בצורות אחרות ואחת‬
‫מהן היתה ההצעה המסוכנת מאד עבורנו‪ ,‬להקים בארץ מועצה מחוקקת‬
‫בראשותו של הנציב העליון — הצעה שהתכוונה להקפיא את גודלו של הישוב‬
‫היהודי בארץ ולהפכו למיעוט נצחי‪ .‬מובן שהצעה זו נדחתה על יתנו בכל‬
‫התוקף‪ .‬אז גם הגיעה לארץ הועדה המלכותית הבריטית בראשותו של הלורד‬
‫פיל‪ ,‬אשר בדו״ח שלה המליצה על הקמת מדינה יהודית בחלק של א״י המערבית‪.‬‬
‫היו אלה ימים רוויי מתח רב‪ :‬מצד אחד עמדנו במלחמת מגן נגד הפורעים‬
‫הערבים שהגבירו את מעשי הטירור ומאידך נתונים היינו בויכוח פנימי מר‪,‬‬
‫האם לנקוט בהבלגה נוכח ההתנפלויות ולהשיב לערבים אך ורק במקרה‬
‫שהם באים לתקוף את ישובינו או שעלינו להשיב להם כמעשיהם וכגפולם‬
‫בכל מקום ובכל עת הנוחים והנראים לנו‪ .‬ויכוח נוקב לא פחות התעודד‬
‫בישוב ובתנועה הציונית בעולם לאחר שפורסם הדו״ח של ועדת פיל‪ :‬חלק‬
‫אחד תמך בתכנית הקמתה של מדינה בחלק של הארץ מתוך רצון לקדם את‬
‫פני הרעה העומדת להתחולל באירופה ולשם מניעת עימות וקרע עם השלטון‬
‫הבריטי בימים הקריטיים בהם היה שרוי העולם! לעומתם טענו המתנגדים‬
‫שבהסכמתנו לתבנית החלוקה אנו מוותרים למעשה על א״י‪ ,‬כי מה שמוצע‬
‫לנו הוא קטן ודל מאד‪.‬‬
‫היו אלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ימים של ויכוחים גדולים‪ ,‬שנערכו תור עמידה מאומצת‪,‬‬
‫משותפת ואיתנה‪ ,‬נגד כנופיות המופתי ומרעיו‪.‬‬
‫במשא היסטורי רב עוצמה אמר אז ד״ד חיים ויצמן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באזני הועדה‬
‫המלכותית הנ״ל‪ :‬״מורכב ומסובך הוא תפקידה של הועדה המלכותית אשר‬
‫באה למלא את תפקידה בשעה של לקוי מאורות במצב היהודים‪ ,‬אשר כמותה‬
‫עוד לא היתה אפילו בתולדותינו‪ .‬מצויים ששה מיליון יהודים שנידונו לחיות‬
‫במקום שבו אינם רצויים והעולם מתחלק עבורם לארצות שאינם יכולים‬
‫לחיות בהן ולארצות שהם אינם רשאים לבוא לתוכך‪.‬‬
‫הבריטים חיפשו דרך לחיסול המרד הערבי שנכשל ואז באה הפנייה של‬
‫מלכי ערב אל ערביי א״י להפסיק את השביתה‪ .‬בזאת‪ ,‬אגב‪ ,‬החלה מעורבותו‬
‫של העולם הערבי בעניני ארצנו‪ .‬השביתה הכללית אמנם הופסקה‪ ,‬אך הטירור‬
‫נמשך בצורות שונות ובראש מחולליו המשיר לעמוד חג׳ אמין אל חוםייני‪,‬‬
‫המופתי הירושלמי‪ ,‬שהתחרה על מעמד הבכורה בקרב ערביי א״י עם האמיד‬
‫עבדאללה )סבו של המלך חוםיין(‪ ,‬שהיה יתדם של הבריטים‪ .‬קתבו של‬
‫המופתי‪ ,‬ג׳מאל אל חוסייני‪ ,‬היה ראש המפלגה הערבית הפלשתינאית ואח‬
‫קשריו עם מוסוליני קיים המופתי באמצעות האמיד שכיב ארםלאן שישב‬
‫בג׳נבה‪ ,‬כםוכנם הבלתי רשמי של הערבים‪ ,‬אשר קבל תמיכה כספית ממוםוליני‪.‬‬
‫בתקופה יותר מאוחרת קשר המופתי קשר ישיר עם היטלר וכידוע הוא תמך‬
‫בהתלהבות במעשי ההשמדה הנאציים במחנות המוות‪ .‬כ״כ יש להזכיר כי‬
‫המפלגה הקומוניסטית בארץ‪ ,‬ד‪.‬־פ‪.‬ק‪.‬פ‪ ,.‬שיתפה פעולה עם המתקוממים הערבים‪.‬‬
‫הם דברו אמנם בשם הלניניזם‪ ,‬אולם פעלו יד ביד עם הסוכנים האיטלקים‬
‫והגרמנים ללבו־י המאורעות‪.‬‬
‫בימים ההם קיימנו קשר‬
‫הדוק בין המזכירות העליונה של‬
‫״זעועד־‬
‫‪7‬‬
‫הציוני״‬
‫על‬
‫ו״החלוץ‬
‫המתרחש‬
‫חחוק‬
‫הכלליציוני״‬
‫בקיבוצים‬
‫כוחנו‪.‬‬
‫התנועה‬
‫לבין‬
‫שלנו במושבות‪,‬‬
‫ב ח ו ב ר ת מיוחדת בשם‬
‫ודיווחנו‬
‫בגולה‬
‫להם‬
‫על עמידת הגבורה‬
‫במפורט‬
‫של הישוב‬
‫שהופיעה‬
‫״ ק ב ו צ י נ ו בימי ה ד מ י ם ״‬
‫ועל‬
‫בכםלו‬
‫ת ר צ ״ ז ו א ש ר ה י ה ב ה ע י ד ו ד ר ב ל כ ל ת נ ו ע ת נ ו בגולה‪ ,‬ס פ ר נ ו ע ל ה מ ת ה ו ו ה ב כ ל‬
‫במושבה‪.‬‬
‫קיבוץ‬
‫שנרשמו‬
‫בהקדמה לחוברת הזאת‬
‫אנו קוראים‪:‬‬
‫הם‬
‫על ה ת פ ת ח ו ת ה מ ש ק והחברה בקיבוצי ״הנוער הציוני״ ב ת ק ו פ ה‬
‫שעברה‬
‫ביותר‬
‫האכזריות‪,‬‬
‫על‬
‫הבית‬
‫זריקת‬
‫הקשה‬
‫והמפרכת‬
‫מכונות‬
‫והרצון‬
‫בארץ‪,‬‬
‫והקיבוצים‪,‬‬
‫הדמים‬
‫ה ל א ו מ י היהודי‪ .‬ג ם‬
‫פצצות‪,‬‬
‫היריד‪ — .‬ל א‬
‫תחת‬
‫לעמוד‬
‫חברי‬
‫לא‬
‫גדיעת‬
‫שמש‬
‫ארצנו‬
‫בימי‬
‫והשחתת‬
‫הלוהטת‬
‫היבול‬
‫ובלילות‬
‫ב מ י ב ח ו היה ח ז ק ואמיץ כ מ ו‬
‫ופועלי‬
‫המושבים‬
‫—‬
‫של‬
‫המזכירות‬
‫המושבות‪.‬‬
‫אצל‬
‫הציבור‬
‫לא‬
‫החרדה‪,‬‬
‫בתפוצות‬
‫נבחנה‬
‫ולא‬
‫ובאשר‬
‫וקולות‬
‫התקפות‬
‫כל‬
‫המשקים‬
‫בוני‬
‫בימי‬
‫מילא‬
‫ת נ ו ע ת נ נ ו העולמית״‪.‬‬
‫העליונה‪,‬‬
‫הם‬
‫העבודה‬
‫הציונות־הכללית‬
‫החלוצי‬
‫חוברת‪,‬‬
‫באותה‬
‫״פרקי‬
‫כתבתי‪:‬‬
‫ידועים ל צ י ב ו ר ה ר ח ב בארץ ו ל א כ ל ש כ ן בגולה‪ .‬מ י‬
‫ירגיש‬
‫בימי‬
‫ברגעי‬
‫ה י ס ט ו ר י ר א ש ו נ י ומן ה ש ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה ע ו מ ד י ם‬
‫נעדרו מגשימי‬
‫באגרת‬
‫העצים‬
‫היריות‬
‫קשה‬
‫והרציחות‪,‬‬
‫פסקה היצירה והשירה ממחנות חלוצי‬
‫האחרונים תפקיד‬
‫במערכה‬
‫לא‬
‫״אלה‬
‫פ ר ק י חיים‬
‫ידע א ת‬
‫שם‬
‫אשר‬
‫את‬
‫ידעו‬
‫עלינו‪.‬‬
‫עבר‬
‫הנסיונות‬
‫שלא‬
‫אולם‬
‫בהם‬
‫חיינו‬
‫התנסה‬
‫גם‬
‫שאחינו‬
‫טוב‬
‫עמדנו‪.‬‬
‫אלה‬
‫ברגעי‬
‫אלו‬
‫במאורעות‬
‫ה ת נ ו ע ה ש ל נ ו ב א ר ץ ו י ח ד עם ה י ש ו ב ו כ ל מ ח נ ה ה ע ב ו ד ה ‪ ,‬י צ א נ ו ב כ ב ו ד‬
‫לא‬
‫מהמערכה‪.‬‬
‫לחיות‬
‫זכינו‬
‫בימים‬
‫של‬
‫הקשים‬
‫עלייתנו‬
‫‪,1929‬‬
‫החלה‬
‫רק‬
‫ב ש נ ה זו ל א ר ץ ‪ ,‬א ו ל ם ה פ ע ם ה נ נ ו מ א ו ש ר י ם שהיינו בין מ ג י נ י ה מ ו ל ד ת‬
‫ומכוס‬
‫שחי‬
‫ברגעי‬
‫הדור‬
‫הצעיר‬
‫הצרות‬
‫שתינו‬
‫הדמים‬
‫במקומות‬
‫ראוי‬
‫לרוויה‪.‬‬
‫שנזכיר‬
‫הנחושה‬
‫המסוכנים‪,‬‬
‫היום‬
‫לעמוד‬
‫הזה‬
‫הגורלי‬
‫במתרחש‬
‫האישיים‬
‫את‬
‫בכל‬
‫ולא‬
‫עוצמת‬
‫האתגרים‬
‫ולכן כה‬
‫בארץ‬
‫של‬
‫זוהי ז כ ו ת ו‬
‫ועל‬
‫כל‬
‫של‬
‫יחיד ו י ח י ד ה‬
‫נ מ ל ט ממלוי‬
‫כוחנו‬
‫ר ב ה ושלמה‬
‫באותם‬
‫כ״א ר צ ה‬
‫היתה‬
‫ג ב ו ל ו ת י ה ואולי‬
‫תפקידו״‪.‬‬
‫הפנימי‬
‫שלפנינו!‬
‫כ ל אלה שזכו לחיות בארץ‬
‫לכך‬
‫הימים‬
‫ואת‬
‫ליטול‬
‫החלטתנו‬
‫במאבק‬
‫חלק‬
‫האישית‬
‫של‬
‫כל‬
‫ברורים‬
‫הם‬
‫הזכרונות‬
‫כה‬
‫באותם‬
‫למען‬
‫אז‬
‫המעורבות‬
‫הודות‬
‫בארץ‬
‫צעיר‬
‫הימים‪.‬‬
‫ז כ ו ר נ י כ י צ ד ב־‪ 19‬ב א פ ר י ל ‪ 1936‬יצאתי‪ ,‬ל פ י ה ז מ נ ת ה ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת ‪ ,‬מ ק ב ו ץ‬
‫בכפר‬
‫״המפלס״‬
‫ל נ ס ו ע לירושלים‬
‫סבא‪,‬‬
‫ש ל צירי‬
‫לכנס‬
‫ה־‪.19‬‬
‫הקונגרס‬
‫אך‬
‫הספיק ה א ו ט ו ב ו ס בו נ ס ע ת י לצאת מתחומי ת״א והנה ע״י ה כ פ ר ה ע ר ב י יאזור‬
‫של ימינו(‬
‫)אזור‬
‫ב א ל ו ת ובאבנים‪,‬‬
‫ר א י נ ו המון ע ר ב י ג ד ו ל ו מ ש ו ל ה ב ‪ ,‬מ צ ו י י ד‬
‫שחסם א ת הכביש בו נסענו‪ .‬מיד כאשר עצרנו החלו אבנים לעוף ל ת ו ך האוטובוס‪,‬‬
‫ונוסעים‬
‫הנהג‬
‫את‬
‫הציל‬
‫בהגיענו‬
‫ושמענו‬
‫מדם‬
‫חייו‬
‫בתושייתו ואומץ‬
‫הבלתי‬
‫כ ו ל נ ו מטבח‪ ,‬הוא הצליח ל ס ו ב ב א ת האוטו א ו ח ר נ י ת ו ל ש ו ב לת״א‪.‬‬
‫לרחוב‬
‫על המדרכות‬
‫ה ר צ ל מ צ א נ ו שם ה מ ת ר ב ע ו מ ד‬
‫ע ל ה ר ו ג י ם י ה ו ד י ם ביפו‪ .‬זו ה י ת ה ה ה ת ח ל ה‬
‫שנמשכו‬
‫אורגנו‬
‫רבים‬
‫נפצעו‪,‬‬
‫אולם‬
‫הנהג‬
‫לבו‬
‫רגיל‬
‫‪3‬‬
‫משמרות‬
‫באורח‬
‫שנים‪,‬‬
‫ההגנה‪,‬‬
‫שונה‬
‫עד‬
‫לתחילתה‬
‫לאוטובוסים‬
‫לחלוטין‬
‫מזה‬
‫שחי‬
‫של מלחמת‬
‫צורפו‬
‫בו‬
‫מחזיקי‬
‫אתמול‪,‬‬
‫של‬
‫נרגש וסוער‬
‫המאורעות‬
‫העקובים‬
‫העולם‬
‫השניה‪.‬‬
‫בו‬
‫ביום‬
‫נשק‬
‫והישוב‬
‫החל‬
‫את‬
‫כל‬
‫פחד‬
‫אולם‬
‫לא‬
‫היה‬
‫ומורא — היתה אמונה כ י ננצח‪.‬‬
‫שעות ראשונות אלה של המאורעות היו סמליות לכל א ש ר ה ת ר ח ש בשלש‬
‫השנים‬
‫שלווים‪,‬‬
‫הצעיר‬
‫‪8‬‬
‫שלאחריהן‪:‬‬
‫אדישות‬
‫והקטן‪.‬‬
‫התנפלויות פראיות‬
‫והעלמת‬
‫עין‬
‫מצד‬
‫ש ל המון‬
‫השלטונות‬
‫ערבי‬
‫ועמידה‬
‫משולהב‬
‫ע ל ישובים‬
‫איתנה‬
‫הישוב‬
‫של‬
‫בעלון‬
‫תרצ״ו‬
‫העולמית‬
‫ההנהלה‬
‫בתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫הראשונים‬
‫השנאה‬
‫של‬
‫כתבתי‪:‬‬
‫״החולשה‬
‫״מנהיגים‬
‫שזרעו‬
‫את הפרי שקיוו לו מטפחיהם‪.‬‬
‫מרוסנת‬
‫ומתבקשים‬
‫אדם‬
‫שהבליטה‬
‫)הבריטית(‬
‫בימים‬
‫ל פ ו ר ע נ ו ת ‪ ,‬ב י מ י י פ ו ה א ו מ ל ל י ם ‪ ,‬מ ת נ ק מ ת ב נ ו ע ד ה י ו ם הזה‪ .‬ג ר ע י נ י‬
‫והרעל‬
‫בלתי‬
‫ה ת א ח ד ו ת הציונים־הכלליים‬
‫הממשלה‬
‫שהופיע‬
‫בתמוז‬
‫של‬
‫באנשים‬
‫נמנעה‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ג ו ד ע י עצים‪,‬‬
‫ועוברי‬
‫בימים‬
‫במשך‬
‫האחרונה‬
‫במשך ר ב ע שנה הפכה הארץ למקום השתוללות‬
‫ר ו צ ח י אדם‪,‬‬
‫שלווים‬
‫לאומיים״‬
‫כל השנה‬
‫העלו‬
‫אורח‪.‬‬
‫הראשונים‬
‫משמידי‬
‫הממשלה‬
‫לפרעות‪,‬‬
‫יבול‪,‬‬
‫מפוצצי‬
‫האחראית‬
‫אחרי‬
‫גשרים‬
‫לסדר‬
‫שנפלו‬
‫ולחיי‬
‫עשרות‬
‫כבר‬
‫יהודים‪ ,‬ל נ ק ו ט ב א מ צ ע י ם כ ד י ל ד כ א א ת המורדים‪ ,‬ו פ ס י ח ה זו ע ל ש ת י ה ס ע י פ י ם ‪,‬‬
‫היא‬
‫היא‬
‫ישובים‬
‫היו‬
‫שהביאה‬
‫שלמים‬
‫כמובן‬
‫לידי‬
‫ה מ ר י בגילוייה‬
‫תנועת‬
‫האחרונים —‬
‫ב ע מ ק ומלחמת הכנופיות בצבא‬
‫קהבנות‬
‫נוטפים‬
‫חדשים‪,‬‬
‫התנפלויות על‬
‫ו ב ש י י ר ו ת הנוסעים‪.‬‬
‫לא‬
‫לקהרמים‪.‬‬
‫עתה‬
‫נבוא‬
‫והתוצאות‬
‫לבכות‬
‫ה א ב י ר ו ת ה ק ש ו ת ש ה י ו ל נ ו ב נ פ ש ו ב ר כ ו ש ‪ .‬ימים כ א ל ה ע ו ד ל א היו ל נ ו‬
‫ארץ־ישהאל‬
‫בנץ‬
‫כל‬
‫המחודשת‪.‬‬
‫שלנו‬
‫קדבן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫כ ל קדוש‪,‬‬
‫את‬
‫בתקופת‬
‫לחזק‬
‫מוסיף‬
‫א ת זכויותינו ה מ ד י נ י ו ת ו ה מ ו ס ר י ו ת ע ל א ר צ נ ו מימי ק ד ם ו ב ב ו א ה ש ע ה ה מ כ ר י ע ה ‪,‬‬
‫נאמר‬
‫אנו‪,‬‬
‫אותה‬
‫לקלוט ר ב ב ו ת‬
‫רק‬
‫והבונים‬
‫היושבים‬
‫את‬
‫הארץ‪,‬‬
‫המקימים‬
‫ע ו ל י ם חדשים‪ ,‬ש א ר ץ זו‬
‫את‬
‫חורבותיה‬
‫ארשנו לנו לא‬
‫ב א מ ו נ ה ו ב ת ו ר ת ה א מ ת ש ה ת פ ש ט ה מ כ א ן ל כ ל העולם‪,‬‬
‫היקרים‪,‬‬
‫קנינו את‬
‫חללי המאורעות‪,‬‬
‫ומכשירים‬
‫לא‬
‫ר ק בצדק‪,‬‬
‫אלא גם בדם אחינו‬
‫את‬
‫זכותנו לעולמים לשוב לכאן ולחדש‬
‫ימינו כקדם‪...‬‬
‫זהו פ ס ק ד י ן ה ה י ס ט ו ר י ה ו ה מ א ו ר ע ו ת ההללו‪ ,‬המלווים‬
‫בקרבבותינו וחללינו‪,‬‬
‫י ח ד עם ה ה י א ב ק ו ת ה מ ו פ ת י ת ע ל ה מ ש כ ת ה ע ב ו ד ה ו ה ע י ר ה ‪ ,‬מ ע י ד י ם‬
‫ו א ח ת ש ג ז ר דין זה ע ל ת ח י י ת‬
‫ב־‪ 30.9.38‬כ ת ב ת י ‪:‬‬
‫בפעם האלף‬
‫י ש ר א ל ו ש י ב ת ו י ת ג ש ם ו י י ה פ ך מחזון ל מ צ י א ו ת ‪ .‬״‬
‫״ ה ט ר ו ד ה ע ר ב י ג ב ר ‪ ,‬א נ ו עומדים ב פ נ י ה ת ק ו מ מ ו ת ה נ ת מ כ ת‬
‫ע ל ידי כ ו ח ו ת מ ב ח ו ץ ‪ .‬א נ ו מ ג י נ י ה א ר ץ ו כ ו ח נ ו בהגבה ל א פ ח ו ת מ ש ל ה א נ ג ל י ם ‪.‬‬
‫יש ל נ ו כ י ו ם ש ו ט ר י ם‬
‫במדים‬
‫עברים ונוטרים קרוב לעשרת‬
‫ר ש מ י י ם ‪ .‬ג ב ו ר ת ה י ה ו ד י ם כיום‬
‫הזמן כ ל ה א ר ץ‬
‫)חוץ מ ״ ה ה ג ב ה ״ (‬
‫אלפים‬
‫במשך‬
‫ע ו ל ה ע ל זו ש ל ת ל ־ ח י ו ח ו ל ד ה ‪.‬‬
‫ת ה י ה יהודית‪ .‬ח נ י ת ה נ ת נ ה ע ש ר ה א ח ה ק ו ר ב נ ו ת ‪ ,‬א ו ל ם ה א י ז ו ר‬
‫הובטח ליהודים והאנגלים בעכו התפעלו מגבורת‬
‫היהודים״‪ .‬בימים ה ה ם ק י ב ל ו‬
‫עליהם ה י ה ו ד י ם ל ב נ ו ת א ת ח ו מ ת ט י ג ר ט ב צ פ ו ן ו א ת ת ח נ ו ת ה מ ש ט ר ה ה ב ר י ט י ו ת ‪,‬‬
‫על‬
‫והגנו‬
‫ומתבצר‪.‬‬
‫כעם‬
‫צינור הנפט‪.‬‬
‫השלטון‬
‫הבריטי‬
‫את‬
‫ראה‬
‫הישוב‬
‫העברי‬
‫גדל‬
‫בארץ‬
‫ה ר ג ש נ ו ש ב מ א ב ק ד מ י ם זד‪ ,‬מ ו כ ר ע ע ת י ד נ ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬כ י ה ת ג ל י נ ו‬
‫חזק‪.‬‬
‫מנינו‬
‫בס״ד‪ ,‬כ א ר ב ע מ א ו ת ו ח מ י ש י ם א ל ף יהודים‪ ,‬ו ה א מ נ ו כ י צ ע ד א ח ר י צ ע ד‬
‫תהיה‬
‫שיודע‬
‫ע ל עתידו‬
‫ללחום‬
‫בארצו‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫היה‬
‫בטחוננו‬
‫הארץ כ ו ל ה ש ל נ ו ‪ .‬ב ו ע י ד ה ה ע ו ל מ י ת ש ל ק ר ן ה י ס ו ד ב־‪ 1938‬ב א נ ט ו ר פ ן‬
‫הכריז‬
‫לא‬
‫בבלגיה‬
‫ד״ר ויצמן‪ :‬״ההכרעה בארץ ישראל לא תוכל ליפול ע ד נ ו ‪ ,‬היינו לכוח‪.‬‬
‫רק הים התיכון סוער‪,‬‬
‫כ ל העולם‬
‫אחוז‬
‫ס ע ר ה גדולה‪.‬‬
‫כבטחון‬
‫א נ ו חיים‬
‫והסירה היהודית מ ת ק ר ב ת לחוף הגאולה״‪.‬‬
‫אנו‬
‫למחרת‬
‫התחלת‬
‫מלחמת‬
‫רגילים‬
‫לציין‬
‫את‬
‫החלטת‬
‫עצרת‬
‫האומות־המאוחדות‪,‬‬
‫ה ק ו מ מ י ו ת ב*‪30‬‬
‫היום‬
‫בו‬
‫החלה‬
‫בנובמבר‬
‫המלחמה‬
‫‪,1947‬‬
‫הערבית‬
‫נגד הגשמת ה ח ל ט ת האו״ם להקים מדינה־יהודית בחלק ש ל אדץ־ישראל‪ .‬אולם‬
‫ראוי‬
‫אולי ל ר א ו ת‬
‫ב ת א ר י ך ש ל ‪19‬‬
‫באפריל‬
‫‪ 1936‬א ת ה ת ח ל ת ה מ א ב ק ה ע ר ב י‬
‫ה מ א ו ר ג ן נ ג ד ה י ש ו ב ו ה מ ד י נ ה ה י ה ו ד י ת ה ע ת י ד ה לקום‪ .‬א י ל ו ה צ ל י ח ו אז ה ע ר ב י ם‬
‫לפגוע‬
‫קשות‬
‫בישוב‪,‬‬
‫מגיעים‬
‫כלל‬
‫למלחמת‬
‫בעת‬
‫שהאיטלקים‬
‫הקוממיות‪ .‬כאשר‬
‫והגרמנים עזרו להם‪ ,‬אולי‬
‫הממשלה הבריטית‬
‫לא היפו‬
‫החלה לפייס‬
‫את‬
‫‪9‬‬
‫כשם‬
‫הערבים‬
‫בהסכם‬
‫את הנאצים‬
‫שהיא פייסה‬
‫באירופה‬
‫מינכן‪ ,‬כ א ש ר צמצמה את העליה‬
‫והפקירה‬
‫צ׳כוםלובקוה‬
‫את‬
‫ו א ס ר ה ע ל מ כ י ר ת ק ר ק ע ו ת ליהודים‪,‬‬
‫ו כ ר ת ה ב ר י ת ע ם ה ע ר ב י ם נ ג ד ע ת י ד נ ו ב א ר ץ ו מ נ ע ה ע״י כ ך ה צ ל ת ם ‪,‬של יהודים‬
‫מאירופה‬
‫ואף‬
‫ו ה ב א ת ם ‪ .‬א ל ה ב י ת הלאומי היהודי‪ ,‬ע מ ד ה י ש ו ב ב ג ב ו ר ה‬
‫את‬
‫הרחיב‬
‫ופיתח‬
‫עמדותיו‬
‫ההעפלה‪,‬‬
‫את‬
‫אנית‬
‫וכל‬
‫ב מ א ב ק הקשה‬
‫שהגיעה‬
‫מעפילים‬
‫לחופי הארץ הגדילה א ת מספרנו ואת כוחנו והצילה יהודים מ ה ש מ ד ה באירופה‪.‬‬
‫אלפי‬
‫שישבו‬
‫החלוצים‬
‫ההכשרה‬
‫בקיבוצי‬
‫לרשיונות‬
‫וציפו‬
‫התעודדו‬
‫עליה‪,‬‬
‫הודות לארגון ההעפלה מצד אחד ועמידת הגבורה של הישוב נ ג ד ה מ ר ד הערבי‬
‫מ צ ד שני‪ .‬ה צ ל ח נ ו א ז ל ל כ ד ס ב י ב נ ו א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת‬
‫באותה‬
‫הערבי‪,‬‬
‫כאשר‬
‫עת‪,‬‬
‫העברי‬
‫הישוב‬
‫עמד‬
‫בארץ‬
‫ו א ת ה ע ם היהודי‪.‬‬
‫הקשה‬
‫בחזית‬
‫המדור‬
‫נגד‬
‫ע מ ד ה י ה ד ו ת אירופה בפני גלי התנכלות זידונים ש ל הנאצים הגרמנים‬
‫והאנטישמיים‬
‫גרמני‬
‫למיניהם‬
‫לאוסטריה‪.‬‬
‫אנטישמיות‬
‫הנאצי‪,‬‬
‫שפעלו‬
‫היטלר‬
‫בהשראתם‬
‫הכריז‬
‫על‬
‫ובתמיכתם‪.‬‬
‫סיפוח‬
‫ב־‪11.338‬‬
‫ומיד‬
‫אוסטריה‬
‫ב ו י נ ה ‪ .‬ב מ ש א ל עם ש נ ע ר ך ב א ו ס ט ר י ה ב־‪,10.4‬‬
‫הביעו‬
‫ל״אוםטמארק״‬
‫‪99%‬‬
‫—‬
‫מהאוכלוסיה את‬
‫ח ל ק של‬
‫תמיכתם‬
‫הרייך‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫ע ל ידי‬
‫גרמניה‬
‫הנאצית‬
‫התפרצויות‬
‫היו‬
‫ת ח ת שלטון הכיבוש‬
‫בסיפוח‪.‬‬
‫בזאת‬
‫פלש‬
‫צבא‬
‫אוסטריה‬
‫התחילה‬
‫נהפכה‬
‫היהודים‬
‫השמדת‬
‫האוסטרים‪.‬‬
‫אחרי‬
‫אוסטריה‬
‫סיפוח‬
‫הםודטים‬
‫מ צ ׳ כ ו ם ל ו ב ק י ה ״כדי ל ה ח ז י ר ל ר י י ך ה ג ר מ נ י‬
‫הגרמנים‬
‫משבר‬
‫המדוכאים‬
‫ע ל ידי‬
‫פורץ‬
‫הצ׳כים״‪.‬‬
‫תובע‬
‫את‬
‫היטלר‬
‫שלשה‬
‫עולמי‬
‫את‬
‫חבל‬
‫ו ח צ י מיליון‬
‫בבריטניה‬
‫חריף‪.‬‬
‫הגדולה נוטה מ מ ש ל ת צ׳מברלין למלא אחר ה ת ב י ע ו ת הגרמניות‪ .‬מ ש ל ח ת בריטית‬
‫הלורד‬
‫בראשות‬
‫נגד‬
‫במלחמה‬
‫מתקיימות‬
‫לאומית‬
‫רנםימן‬
‫מבקרת‬
‫צ׳כוסלובקיה‪.‬‬
‫בפראג‬
‫השיחות‬
‫בין‬
‫ש י ח ו ת בין צ ׳ מ ב ר ל י ן והיטלר‪.‬‬
‫צימברלין וראש‬
‫בין‬
‫ממשלת‬
‫אך‬
‫תוצאות‪.‬‬
‫ללא‬
‫הגרמנים‬
‫ב־‪29.9‬‬
‫לצ׳כים‬
‫מתכנסת‬
‫צרפת דאלדיה‬
‫ה פ ק י ר א ת צ ׳ כ ו ט ל ו ב ק י ה והכניעה ה מ ח פ י ר ה ה ז א ת ה י ת ה‬
‫מלחמת‬
‫פרח‬
‫ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ש ה ח ל ה ב־‪ ,1.9.39‬כ א ש ר‬
‫ב־‪15.9.38‬‬
‫ב מ י נ כ ן ו ע י ד ה בין־‬
‫לבין‬
‫הצ׳כים ל א התמנו‪ .‬מעצמות המערב מקבלות א ת ד ר י ש ת‬
‫גרמניה‬
‫נפסקו‪.‬‬
‫מאיימת‬
‫היטלר‬
‫ומוסוליני‪.‬‬
‫גרמניה‪ .‬הסכם מינכן‬
‫הצעד המכריע לקראת‬
‫צבאות היטלר‬
‫תקפו את‬
‫פ ו ל ץ ‪ .‬ב־‪ 1.10.38‬נ כ נ ס י ם ' צ ב א ו ת ג ר מ נ י ה ל ח ב ל ה ס ו ד ט י ם ו מ ט פ ח י ם א ו ת ו ל ג ר מ נ י ה‬
‫וכל‬
‫מבצרי הגבול של‬
‫שליטה‬
‫ג ר מ נ י ת ב ל ת י מסוייגת ב מ ר כ ז‬
‫צ׳כוםלובקיה‬
‫מאז‬
‫־‬
‫צ׳כוםלובקיה ע ו ב ר י ם ל י ד י ה ג ר מ נ י ם ‪.‬‬
‫אירופה‪ .‬ש מ י‬
‫שהיתד‪ .‬ס מ ל ה ד מ ו ק ר ט י ה ה ס ו ל י ד י ת ‪,‬‬
‫ה ק מ ת ה ע ל ידי ת ו מ ם מאסאריק‪,‬‬
‫הופכת‬
‫ב ר ו ר ש ע ו ד מ ע ט י ב ו א הקץ ע ל צ׳כוםלובקיה‬
‫את‬
‫ד ר כ ו ה מ פ ו א ר ת ש ל מאםאריק‪ ,‬ל א‬
‫הנאצים‬
‫י ה ד ו ת אירופד‪ .‬מ ת ק ד ר י ם ‪.‬‬
‫ב ה היה מ צ ב היהודים מצויץ‬
‫לגיהינום‬
‫היהדות‪ .‬ל כ ו ל ם‬
‫עבור‬
‫העצמאית והנשיא בנש שהמשיך‬
‫יוכל ע ו ד ל ש ל ו ט ב א ר צ ו ‪ ,‬כ א ש ר ק ל ג ס י‬
‫י ש ת ל ט ו ע ל פ ר א ג ועל צ׳כוסלובקיה כולה‪.‬‬
‫עמדנו‪,‬‬
‫וגוברת‬
‫אפוא‪,‬‬
‫ההתעללות‬
‫הכנופיות‬
‫יהודים‬
‫זוהי ה ת ח ל ה ש ל‬
‫הערביות‬
‫בשתי חזיתות‬
‫ביהודים‪,‬‬
‫קשות‪:‬‬
‫ובארץ־ישראל‪,‬‬
‫באירופה‪,‬‬
‫בה‬
‫בה‬
‫עומד‬
‫משתלטים‬
‫הישוב‬
‫בגבורה‬
‫ה מ ק ב ל ו ת עזרה מ ה נ א צ י ם ו ה פ א ש י ס ט י ם ‪ .‬ר צ י נ ו‬
‫מ א י ר ו פ ה ‪ ,‬א ו ל ם ה צ ל ח ת נ ו ב ש ט ח ז ה היתד‪ .‬מ ו ע ט ת ‪,‬‬
‫כי‬
‫הנאצים‬
‫נגד‬
‫להציל יותר‬
‫ב ר י ט נ י ה פייסה‬
‫א ת ה ע ר ב י ם ו צ מ צ מ ה א ת מ ס פ ר ר ש י ו נ ו ת ה ע ל י ה ‪ .‬ו ע י ד ת א ו ו י א ן נ כ ש ל ה לחלוטין‪,‬‬
‫אף‬
‫אחת‬
‫יהודים‬
‫משלשים‬
‫ושתיים‬
‫המדינות‬
‫שהשתתפו‬
‫בה‬
‫לא‬
‫היתה‬
‫מוכנה‬
‫לקבל‬
‫מ ג ר מ נ י ה ‪ ,‬א ף כ י ב ר ו ר ה י ה כי שם נ ש ק פ ה ס כ נ ה ל ח י י ה ם ‪.‬‬
‫ו כ א ן א ו ל י ה מ ק ו ם ל ס פ ר ע ל מ ע ש ה זוועה א ח ר ב ו ח ז י ת י ו א ש ר ה פ ך לציון‬
‫דרך‬
‫‪10‬‬
‫בהשתוללות האנטישמית‬
‫של קלגסי הנאצים ו ל ס מ ל ש ל‬
‫מעשים‬
‫נפשעים‬
‫יהודים‬
‫כנגד‬
‫א ת ר ואתר‪.‬‬
‫בכל‬
‫עמד להתכנס‬
‫בנובמבר‬
‫הועד הפ!על‬
‫בלונדון‬
‫הציוני ה ג ד ו ל ב כ ד י ל ד ו ן ב מ צ ב י ה ו ד י א י ר ו פ ה ו ל ה ח ל י ט ע ל ד ר כ נ ו ב י ש ו ב ה ע ב ר י‬
‫בארץ ו ע ל ד ר כ י‬
‫בדרך‬
‫סנה‬
‫מוארשה‬
‫ה מ א ב ק נ ג ד ה ג ז י ר ו ת ש ל מ מ ש ל ת הפיוס‪.‬‬
‫ב־‪ 10.11.38‬נ מ צ א ת י‬
‫יחד‬
‫אתי היו ד״ד משה‬
‫ל ל ו נ ד ו ן ל מ ו ש ב ה ו ע ד ה פ ו ע ל הציוני‪.‬‬
‫) ק ל י י נ ב א ו ם ( ו ד ״ ר א ו ד י ר ו ז נ ב ל ט מ ל ו ח ׳ ‪ ,‬שהיה ס נ ט ו ר פ ו ל נ י ו א ח ד מ ר א ש י‬
‫הציונות‬
‫עלינו‬
‫ה כ ל ל י ת בפולין‪ .‬ב ע ר ב‬
‫לחכות‬
‫לבריטניה‪,‬‬
‫אחדות‬
‫שעות‬
‫יצאנו להסתובב‬
‫הגענו‬
‫לרכבת‬
‫לתחנת הרכבת של‬
‫אותנו‬
‫שתסיע‬
‫בדלק ובאשר‬
‫לגבול‬
‫ומשפ‬
‫ההולנדי‬
‫ב ח ו צ ו ת ברלין‪ .‬א נ י הייתי א ז ר ח‬
‫היה‬
‫פלשתינאי־בדיטי‬
‫ואש‬
‫ושני‬
‫ח ב ר י היו אזרחים פולנים‪ .‬לתמהוננו ראינו ה ר ב ה שמשות מנופצות‬
‫עולה‬
‫ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ב ע י ר ‪ .‬ה ר ג ש נ ו כ י מ ש ה ו ב ל ת י ר ג י ל מ ת ר ח ש שם‪ .‬ח ז ר נ ו‬
‫לרכבת‬
‫והמשכנו‬
‫הגבול‬
‫ההולנדי‪,‬‬
‫ברשימות‬
‫הערות‪,‬‬
‫ד״ד‬
‫לנסוע‪.‬‬
‫באו‬
‫שוטרים‬
‫השחורות‪.‬‬
‫לגבי‬
‫אולם לשני‬
‫קליינבאום‬
‫בהגיענו‬
‫לתחנה‬
‫נאצים‬
‫הדרכון‬
‫האחרונה של‬
‫את‬
‫לבדוק‬
‫ש ל י שהיה‬
‫הרייך הגרמני‪,‬‬
‫וכדרכם‬
‫הדרכונים‬
‫בריטי־פלשתינאי‬
‫לפני‬
‫הסתכלו‬
‫שום‬
‫ל א היו‬
‫ח ב ר י העיר הנאצי הבודק ו א מ ר ‪ :‬״אתם נתינים פולנים״‪.‬‬
‫ענה‪:‬‬
‫אזרחים‬
‫״אנו‬
‫נתינים״‪.‬‬
‫ולא‬
‫ענה‬
‫הנאצי‬
‫״לא‪,‬‬
‫שוב‪:‬‬
‫א ת ם נ ת י נ י ם ״ ו ח ב ר י ח ז ר ע ל ד ב ר י ו הקודמים‪ .‬ר א י ת י כ י צ ד ה ד ם ה צ י ף א ת פ נ י ו‬
‫ש ל ה נ א צ י ו ח ש ש ת י ש מ א יורידו א ת ח ב ר י מ ה ר כ ב ת ו י ת ח י ל ו ל ח ק ר ם ‪ ,‬א ו ל ם ב כ ך‬
‫נסתיים‬
‫הדו־שיח‬
‫הולנד‪.‬‬
‫כ א ש ר הגענו‬
‫כי‬
‫ה ב ל ת י נעים‪ ,‬הגרמני עזב את ה ת א‬
‫נקלענו לברלין‬
‫שהרשל‬
‫הגיבו‬
‫בדיוק ב״ליל הבדולח״ הנודע לשמצה‪,‬‬
‫גדינשפן‪,‬‬
‫לשגדיתת‬
‫ואז זזה ה ר כ ב ת לגבול‬
‫ל ש ט ח ההולנדי וקנינו עתונים אנגלים‪ ,‬ר ק אז נודע ל נ ו‬
‫צעיר‬
‫יהודי‬
‫ששמע‬
‫התעללות‬
‫על‬
‫ה ג ר מ נ י ת ב פ ר י ז ו ר צ ח ב י ד י ה א ת יועץ‬
‫בזעם ו ב פ ר ע ו ת נ ג ד היהודים‬
‫שקדה לאהד‬
‫דבר‬
‫הנאצים‬
‫נכנם‬
‫בהוריו‪,‬‬
‫ה ש ג ר י ר ו ת פוך־דאט‪ .‬ה נ א צ י ם‬
‫בתי כנסת‪ ,‬הרסו חנויות‬
‫בגרמניה‪ ,‬שרפו‬
‫ו ע ס ק י ם יהודיים‪ ,‬נ פ צ ו ש מ ש ו ת ו פ ג ע ו ב ר כ ו ש יהודי ו ב י ה ו ד י ם ב ב ל ר ח ב י ג ר מ נ י ה ‪.‬‬
‫אז ה ב ע ו נ ו מ ד ו ע ד י ב ר א ל י נ ו ה נ א צ י ב ח מ ת זעם כ ז ו ו מ ד ו ע ה י ת ה ב ר ל י ן ז ר ו ע ה‬
‫זכוכית ש ב ו ר ה ב מ ר ב י ת ר ח ו ב ו ת י ה ה ר א ש י י ם ומד‪ ,‬מ ק ו ר ה ש ר פ ו ת ש ר א י נ ו ב מ ק ו מ ו ת‬
‫בעיר‪.‬‬
‫שונים‬
‫בפתיחת‬
‫למחרת‪,‬‬
‫ההתרחשויות‬
‫ובראשונה‬
‫הכללית‬
‫יש‬
‫חומת‬
‫הועה״פ‬
‫ב״ליל הבדולח״ ועל‬
‫אירופה‬
‫במדמ‬
‫ובכל‬
‫בלונדון‪,‬‬
‫ד״ד‬
‫הסכנות ההולכות וגוברות‬
‫מקום‬
‫אחר‬
‫יפלשו‬
‫לשם‬
‫בראש‬
‫הנאצים‬
‫אני זוכר את הדכאון שאפף את באי הועד הפועל הציוני? ההרגשה‬
‫של‬
‫לחזק‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫בגרמניה‬
‫ליהדות‬
‫וקלגסיהס‪.‬‬
‫מושב‬
‫הציוני‬
‫דיבר‬
‫ויצמן‬
‫על‬
‫כולנו‬
‫את‬
‫באותם‬
‫היתד‪ ,‬כ י יש ל ה ג ב י ר א ת ק צ ב‬
‫שיוכל‬
‫הישוב‬
‫ההעפלה וההצלה‪ ,‬ומאידך‬
‫אולי עוד‬
‫לעמוד בפני התפתחויות‬
‫ה י מ י ם כ ת ב ת י ב מ א מ ר ‪ :‬״זהו מ א ב ק ע ל‬
‫סף‬
‫יותר‬
‫קשות‬
‫המלוכה היהודית‪.‬‬
‫ידיחו ש ל המופתי תיפול‪ .‬ההשתוללות של כנופיות המופתי‬
‫מוכיחה פי‬
‫הוא י ו ד ע ש ה פ ס י ד ו כ י ת ק ו ם מ ד י נ ה יהודית״‪.‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫כדי‬
‫היתד‪,‬‬
‫לטכס עצה‬
‫ההעפלה‬
‫עם‬
‫בראש‬
‫דאגתנו ולמטרה‬
‫חברי הנהגת התנועה‬
‫זו ה ג ע ת י ב־‪1938‬‬
‫כ ע ד להגביר‬
‫את‬
‫לפולין‬
‫העליה מקיבוצי‬
‫ההכשרה שלנו‪ .‬הקיבוצים ש ל נ ו במושבות היו צמאים לכוח אדם והחברים ש ל נ ו‬
‫בקיבוצי‬
‫ההכשרה‬
‫ישבו‬
‫שנים‬
‫ו צ י פ ו לעליה‪,‬‬
‫באשר‬
‫מכסות‬
‫רשיונות‬
‫העליה‬
‫היו ז ע ו מ ו ת ו ה ס י כ ו י ל ע ל ו ת ה י ה קטן‪ .‬ב א ו ת ו זמן פ ת ח ו ה ת נ ו ע ה ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ת‬
‫מצד‬
‫אחד ותנועת‬
‫שיפרישו‬
‫לנו‬
‫לתת לנו פחות‬
‫לתת‬
‫״החלוץ״‬
‫מקומות‬
‫מעשרה‬
‫מצד שני‬
‫באניות‬
‫את מפעל ההעפלה‪.‬‬
‫המעפילים‬
‫ולאחר‬
‫משא ׳ומתן‬
‫פנינו‬
‫ל״החלדן״‬
‫מייגע‬
‫הסכימו‬
‫מ ק ו מ ו ת ב כ ל אניה‪ .‬ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ה י ו ג ם ה ם מ ו כ נ י ם‬
‫ל נ ו מ ס פ ר מ ו ג ב ל ש ל מ ק ו מ ו ת ב ת נ א י ם כ ס פ י י ם קשים‪ .‬ז ע ע נ ו ל י ד י מ ס ק נ ה‬
‫‪11‬‬
‫מ ש ו ת פ ת שיש ל ה ת ח י ל ב פ ע ו ל ת ה ע פ ל ה עצמאית‪ .‬ב מ צ ב ת מ ה נ מ צ א ו ג ם ה ת נ ו ע ו ת‬
‫״הנוער הציוני״‬
‫של‬
‫תנועות‬
‫סיפר‬
‫אלו‬
‫במפורט‬
‫בשנתון‬
‫ב׳‬
‫לארגן‬
‫ושל‬
‫״הפועל המזרחי״‪ .‬ה ג ע ת י ל כ ן‬
‫להסכם עם‬
‫שתי‬
‫שלשתנו‬
‫עצמאי‪.‬‬
‫פרשה‬
‫זאת‬
‫יעקב‬
‫ביחד‬
‫בן־יהודה‬
‫מבצע‬
‫)יאנק(‬
‫העפלה‬
‫בדין‬
‫ז״ל‪,‬‬
‫על‬
‫וחשבון‬
‫שהודפס‬
‫שלו‪,‬‬
‫ה ר א ש ו ן ש ל ״משואה״‪.‬‬
‫ב־‪9.4.39‬‬
‫יחד עם‬
‫עמדתי‪,‬‬
‫התנועות‬
‫נציגי י ת ר‬
‫ההעפלה‬
‫ופעילי‬
‫בראשות•‬
‫״ ה ת ד ״ ס ם פ ר י ד ל נ ד ר ו ד ו ו י ד ק ה נ מ ר י ו א נ ש י קיבוץ ״ מ צ פ ה הים״‪ ,‬ב ח ו ף א ב י ח י ל‬
‫נ ת נ י ה ו ח י כ י נ ו ל א נ י ה ״אםימי״ ש א ו ר ג נ ה‬
‫שע״י‬
‫שלוש‬
‫ע ל ידי‬
‫היינו מ א ו כ ז ב י ם מ א ד כ א ש ר האניה ל א הגיעה כ מ ת ו כ נ ן ו ל א‬
‫קרה‪.‬‬
‫ל מ ח ר ת ב ל י ל ה ב־‪ 10.4‬היינו ש ו ב ע ל ה ח ו ף ו א ז ה ת ק ר ב ה ה א נ י ה ו ה ת ח י ל ה‬
‫להוריד‬
‫את‬
‫ח ב ר י נ ו המעפילים‪ .‬בקשתי א ת יאנק שירד ב א ח ת הסירות לשוחח‬
‫א ת י והוא א מ נ ם ב א ב ה ת ר ג ש ו ת גדולה‪ .‬ב א מ צ ע ה ש י ח ה‬
‫בריטית‬
‫תפסו‬
‫המעפילים‬
‫א ת האניה‪.‬‬
‫אלה‬
‫וכל‬
‫להם‬
‫שעזרו‬
‫והיו‬
‫לרדת‬
‫ממונים‬
‫כולנו‬
‫במושב אביחיל‬
‫ולמחרת‬
‫ה ג ע נ ו ל ת ל ־ א ב י ב והוא‪,‬‬
‫בבוקר‬
‫א ת י ב ח ד ר י ב ת ל ־ א ב י ב עד‪ .‬א ש ר ע ז ר נ ו ל ו ל ח ז ו ר כ ד י ל ה ב י א‬
‫״אםימי״‬
‫טעמה‬
‫עם יתר המעפילים שלא הספיקו לרדת‪.‬‬
‫של‬
‫רדיפות‬
‫קצר‬
‫שהם‬
‫על‬
‫י ח ד א ת נ ו ‪ ,‬ה ס ת ל ק ו ב ר י צ ה ד ר ך ה ח ו ל ו ת וגם יאנק‪ :‬ה י ה א ת י ‪.‬‬
‫לנו‬
‫היה‬
‫ה ת ק ר ב ה אנית משטרה‬
‫והפעילה ר ק ט ו ת ולאחריהן התחילה לירות ע ל החוף והיה ב ר ו ר‬
‫המבצע‬
‫על‬
‫ה ת נ ו ע ו ת שלנו‪.‬‬
‫הבינונו א ת אשר‬
‫התנכלות‬
‫נגד היהודים‬
‫והורידה‬
‫כך התכוונו‬
‫את‬
‫ממשלת‬
‫בשניה‬
‫את‬
‫לילה ט ע מ ת י אישית‬
‫נגד‬
‫ההעפלה‬
‫וזאת‬
‫ב א י ר ו פ ה ו ט י ר ו ר ע ר ב י בארץ‪.‬‬
‫״אםימי״‬
‫ח ז ר ה כ ע ב ו ר זמן‬
‫המעפילים‬
‫לשוחח‬
‫פלשתינה—א״י‬
‫באותו‬
‫יאנק‪,‬‬
‫בחוף‬
‫בקונגרס‬
‫נהריה‬
‫ואז‬
‫תיכננו‬
‫הציוני בג׳נבה‪ ,‬ש ם‬
‫לארגן‬
‫התנהל‬
‫בימים‬
‫אניד!‬
‫של‬
‫נוספת‪.‬‬
‫ויכוח קשה על‬
‫ההעפלה‪.‬‬
‫א ו ל ם ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת ה ש נ י ה ס י כ ל ה א ת כ ל ת כ נ י ו ת י נ ו ‪ .‬כיום ב ר ו ר‬
‫שרבבות‬
‫המעפילים‬
‫ההשמדה‬
‫הנאצית‪,‬‬
‫א ל א ש ג ם ה ו ס י פ ו כוח‬
‫ובאיטלקים‬
‫חשוב‬
‫במלחמת‬
‫לארץ‪ ,‬לא זה‬
‫שהגיעו‬
‫העולם‬
‫רב לישוב‬
‫השניה‪,‬‬
‫בלבד‬
‫שניצלו‬
‫ה ע ב ר י ו ה י ו בין ה ל ו ח מ י ם‬
‫בנאצים‬
‫היו‬
‫לגורם‬
‫בבריגדה‬
‫ובפלמ״ח‪,‬‬
‫ב י כ ו ל ת ע מ י ד ת נ ו ב מ ל ח מ ת ה ק ו מ מ י ו ת ו ב כ ל יום פ ק ו ד ה ‪.‬‬
‫חאניה ׳אסימי גגמל חיפה‬
‫‪12‬‬
‫מגיהינום‬
‫והם‬
‫‪ 40‬שנה חלפו מאז תחילתה של הפיתקפד• ה מ ר ו מ ה של הישוב בארץ ועל‬
‫העם היהודי בגולה ומלחמות רבות נלחמנו מאז בארץ ובכולן ע מ ת ו באומץ‬
‫ובגבורה‪ .‬לצערנו‪ ,‬למדות מלחמות ‪ 1967 ,1956 ,1948‬ו*‪ 1973‬ותוצאותיהן‬
‫הברורות — עדיין לא השלימו הערבים עם ישראל העצמאית‪ ,‬אף כי הםדד‬
‫הביניים שנחתם עם מצרים ב*‪ 1975‬פותח פתח לתקהה כלשהי כי סוף סוף‬
‫חלה אולי תזוזת־מה בהכרתם של עמי ערב‪.‬‬
‫אולם לאחר ‪ 40‬שנה של נסיונות מרים ביותר שומה עלינו לראות נכוחה‬
‫את המציאות בכל אכזריותה ואת החזית האנטי יהודית ההולכת ומתרקמת‬
‫שוב‪ ,‬אף כי במסגרת שונה מזו שהיתה בשנות הארבעים‪ .‬אז היו אלה הפאשיסטים‬
‫והנאצים שחברו אל הערבים ועודדום למלחמת חרמה בנו‪ ,‬כיום עושה זאת‬
‫ברית המועצות‪ .‬ולא זה בלבד‪ ,‬אלא שעתה קפה ברית בלתי קדושה של עמי‬
‫אסיה ואפריקה עם העולם השלישי ועוד שותפים מיבשות אחרות‪ ,‬אשר אינם‬
‫נרתעים מלפגוע במדינת ישראל והעושים זאת אם פתור שנאת ישראל אסביסטית‬
‫או מתוך סגידה לאילי הנפט הערבים או משתי הסבות גם יחד‪ .‬כך או אחרת —‬
‫וגם אם מדעים אנו שאין ערך מעשי ר ב להחלטותיהם של אלה — הרי שעלינו‬
‫ל ז מ ר מה תהופית היא השנאה ע ד נ ו בעולם ועד כפה מסונוורים הם אויבינו‬
‫הרבים מכל הגזעים ומכל גוון אידיאולוגי‪.‬‬
‫ההתקפה נגד הציונות בועידת הנשים העולמית במקסיקו‪ ,‬בועידת מדינות‬
‫אפריקה בקמפלה‪ ,‬בועידת לימה )של מדינות הגוש השלישי( ובעיקר ההחלטה‬
‫הפהפירה המזהה א ת הציונות עם גזענות שנתקבלה בעצרת האדים ב־‪10‬‬
‫בנובםבר ‪) 1975‬וכפה סמליות טרגית בעובדה שבאותו יום לפני ‪ 37‬שנים‬
‫התרחש ״ליל הבדולח״ בגרמניה הנאצית‪ .‬גם בבנין הזכוכית של האו״ם היה‬
‫פעין ״ליל בדולח״ מדיני מביש( וזו שנתקבלה במועצת הבטחון ב־‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪ 1975‬ע ל שיחוף אש״ף בדיוניה על בעית האזור‪ — ,‬כל אלה מוכיחות לנו‬
‫שהאנטישמיות לובשת ופושטת צורה בכל תקופה ועמקי‪ .‬כי הרי אין ד ב ר משפיל‬
‫מ ת ר מזהוי הצמנות עם גזענות וברי שזו צורה חדשה של שנאת יהודים‬
‫והתנכלות גלויה במדינת ישראל‪ .‬בפעם הראשונה בתולדות ארגון האומות‬
‫המאוחדות עסקה העצרת בהפצת שנאת ישראל ושלושים אחוז מזמנה היה‬
‫מוקדש לדיונים שזורי שנאה נגדנו ולהפצת דיבות ועלילות ולקבלת החלטות‬
‫ע ד מדינת ישראל והצמנות‪ .‬ארגון האומות המאוחדות שנוסד כדי לטפח‬
‫שלום וידידות בין העמים‪ ,‬הפך למרכז לעידוד סידור׳ כאשר הירשה ב־‪1974‬‬
‫לראש אש״ף יאסר ערפאת להופיע‪ ,‬כשהוא חגור אקדח‪ ,‬בבנין הזכוכית הגבוה‬
‫אשר צריך לסמל את השלום‪ .‬הופעת אידי אמין מאוגנדה בעצרת ארגון האומות‬
‫המאוחדות וההסתה שהשמיע ע ד ישראל והצמנות היתה צעד נוסף להידרדרות‬
‫הארגון הזה‪ .‬מדינות ע ר ב והגוש הקומוניסשי בעזרת מדינות אסיה ואפריים״‪.‬‬
‫רבות השתלטו על הארגון הבינלאופי והמדינות הדמוקרטיות בעולם הפכו‬
‫לפיעדש קבוע בארגון‪ ,‬שהן הקיפו בפטרה לטפח את השלום‪ .‬אולי זוהי התחלת‬
‫הסוף של הארגון הפמשיך בהתפדה לקבל החלטות עוינות ופחפירות ע ד‬
‫העם היהודי?‪.‬‬
‫פדיגות ד פ ו ק ר ט מ ת רבות פתתילות עכשמ לעשות את ח ש ב ת עולפן‬
‫ולחשוב כיצד להיאבק ע ד ההידרדרות הזאת‪ ,‬וישנן כאלה אשר מאמינות‬
‫עדיץ שאפשר לשכנע א ת פדינות אפריקה ואפריקה הלטינית כי הדרך‬
‫שנקטו בה בעצרת האחרונה ובמועצת הבטחון תביא להרס הארגון ואז לא‬
‫תהיה כל חשיבות להשפעה שכבשו בתוכו‪ .‬אפשר להטיל ספק אם תקוה זאת‬
‫לשעוי פני הדברים באו״ס אמנם תתממש‪ .‬בקונגרס האמריקאי הושמעו דעות‬
‫‪13‬‬
‫ע ל ה צ ו ר ך לקצץ‪ .‬ב ה ק צ ב ו ת ה ג ד ו ל ו ת ש א ר צ ו ת‬
‫הראשונה‬
‫של‬
‫ארצות‬
‫עלינו‪.‬‬
‫הברית‬
‫על העם‬
‫על ‪.‬החלמת‬
‫היהודי‬
‫מחאה‬
‫הזה‬
‫הברית נותנת‬
‫זהוי‬
‫נגד‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬לא‬
‫ב כ ל כ ל י ה ת ק ש ו ר ת ‪ ,‬מ ב נ י ן האו״ם‪.‬‬
‫״מיין‬
‫ל א ר ג ו ן זהי‪ .‬ב פ ע ם‬
‫בתולדות הקונגרס האמריקאי חתמו כמעט כ ל ח ב ר י הקונגרס ו ה ם נ ט‬
‫הציונות‬
‫לזלזל‬
‫בל נשכח‬
‫עם‬
‫בהסתה‬
‫גזענות‪.‬‬
‫אולם‬
‫המתנהלת‬
‫נגדנו‪,‬‬
‫שכאשר היטלר פירםם את ספרו‬
‫ק א מ פ ף ״ א מ ר ו ר ב י ם ו ג ם בעם ה י ה ו ד י כ י אין ל ה ת י י ח ם ב ר צ י נ ו ת ל מ ש ו ג ע‬
‫תתממשנה‬
‫ו כ י ה ת כ נ י ו ת ה ש ט נ י ו ת שלו ל א‬
‫העולם‬
‫לעולם‪.‬‬
‫ובעיקר‬
‫ה י ה ו ד י ש י ל מ ו מ ח י ר י ק ר ע ב ו ד הזלזול הזה‪ ,‬כ י א פ ש ר ה י ה ל ה ח נ י ק‬
‫בראשית‬
‫הטורפת‬
‫הקומוניםםי‬
‫צעדיה‪.‬‬
‫לבודד‬
‫עתה‬
‫מנסים‬
‫שונאי‬
‫בארצות‬
‫ישראל‬
‫העם‬
‫א ת החיה‬
‫ובגוש‬
‫ערב‬
‫א ת מ ד י נ ת י ש ר א ל ו א ת ה ע ם היהודי‪ ,‬א ו ל ה ב י א ל ק ר ע בין‬
‫העם היהודי ובין מ ד י נ ת ישראל‪ ,‬ובהחלמות העצרת הם קוראים ל מ ד י נ ו ת האו״ם‬
‫לא‬
‫ל ה ג י ש כ ל ע ז ר ה כ ל כ ל י ת או צ ב א י ת‬
‫לפתוח עוד פעם במלחמה‬
‫המערכה‬
‫את‬
‫ואת‬
‫ידידינו‬
‫והם מתכננים‬
‫למדינת ישראל‪ .‬ייתכן‬
‫ומכינים א ת ה ק ר ק ע ל ב י ד ו ד נ ו ‪ .‬ע ל י נ ו ל ר א ו ת ‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫הזאת בכל חומרתה‪ ,‬להתייצב נגדה בבל כוחנו‬
‫שוחרי השלום והצדק‬
‫בעולם‪,‬‬
‫השיטנה‬
‫נגד‬
‫ולגיים א ת טובי‬
‫הממומנת‬
‫הזאת‬
‫על‬
‫ידי מ ד י נ ו ת ה נ פ ט ה ע ש י ר ו ת ‪.‬‬
‫ת ש ו ב ת ו ש ל העם היהודי להתקפה ז א ת צריבה להיות במעשים ו ל א בדיבורים‬
‫א ו ב נ ש י א ת ה כ פ ת ו ר ״ א נ י ציוני״ ע ל ד ש ה ב ג ד ‪ .‬ה ש א ל ה ה י א ה א ם נ צ ל י ח ל ה ב י א‬
‫ס ו ל י ד ר י ו ת בין ה ע ם‬
‫למיבצע‬
‫לרגל‬
‫בעליה‬
‫המונית‪,‬‬
‫והמדינה ע ל‬
‫בחיזוק‬
‫ישראל‬
‫ידי מ פ נ ה‬
‫מבחינה‬
‫בחיינו‪:‬‬
‫כלכלית‬
‫בגידול העליה‪,‬‬
‫ובהתעוררות‬
‫לאומית‬
‫גמלה‪.‬‬
‫ת י א ו ד ו ר ה ר צ ל קיווה כי מ ד י נ ת היהודים ת ש ח ר ר א ת ה ע ו ל ם מ ש נ א ת י ש ר א ל‬
‫העם ללא‬
‫ומבעיות‬
‫מדינה‪.‬‬
‫אולם במציאות קרה ההיפך מ ז ה ‪ :‬ה ש נ א ה למדינה‬
‫הגבירה‬
‫את השנאה‬
‫המדינה‬
‫ו ה ע ם היהודי‪ .‬א ו ל י י ש ת נ ה ה מ צ ב כ א ש ר י ו ש ג פ ע ם ש ל ו ם בין י ש ר א ל‬
‫נ ג ד היהודים כ י הגויים רואים‪,‬‬
‫ובצדק‪,‬‬
‫את‬
‫הזהות שבין‬
‫ובין ש כ נ ו ת י ה ‪ .‬ה ר צ ל ה א י מ א ל י ס ם ו ה מ א מ י ן ה ג מ ל ק י ו ו ה ש י ו ו צ ר ו י ח ס י ם ח ד ש י ם‬
‫בין ה ע ם ה י ה ו ד י ובין ע מ י ה ע ו ל ם ע ל ידי ש ח ר ו ר ה א נ ו ש ו ת מ ה א נ ט י ש מ י ו ת ‪ .‬ל ב ו ש ת ו‬
‫ה ע ו ל ם ב י מ י נ ו היתד‪ .‬ה ה ת פ ת ח ו ת ה פ ו כ ה ו ש ל י ל י ת ‪ ,‬כ י‬
‫של‬
‫הקומוניסטי‬
‫ישראל‬
‫במערכה‬
‫מדינות‬
‫ערב‬
‫והגוש‬
‫הפכו למוקדי התעמולה האנטישמית המחודשת‪.‬‬
‫ו ה ע ם ה י ה ו ד י עומדים‪ ,‬אפוא‪ ,‬ביום — א ח ר י א ר ב ע י ם ש נ ה ו י ו ת ר —‬
‫מ מ ה לזו ש ע מ ת ו בה עם עלית הנאצים והפשיסטים ל ש ל ט ו ן בגרמניה‬
‫ובאיטליה‪,‬‬
‫ב ע ת שהתחילו לזרוע א ת גרעיני הרעל נגדנו ב ק ר ב הערבים‪ ,‬אולם‬
‫ה ו ך ה ב ד ל י ס ו ד י א ח ד והוא ש ע ת ה ק י י מ ת מ מ נ ת י ש ר א ל ו ג ו ר ל נ ו ב י ד י נ ו ו ב ש א ל ת‬
‫ק י ו מ נ ו אין א נ ו ת ל ו י י ם ב ח ם מ ה ם ש ל זרים‪.‬‬
‫עצם‬
‫אמכור‬
‫כאשר‬
‫מאורעות‬
‫‪— 1936‬‬
‫‪ 1939‬ו ל י מ ו ד ם ה מ ע מ י ק‬
‫אנו עומדים עתה מחדש בחזית נגד השינאה‬
‫יש‬
‫בהם‬
‫חשיבות רבה‬
‫העולמית‪ .‬המסקנה‬
‫העולה‬
‫מ ת ו ר פ ר ש ת ה י מ י ם ה ה ם היא ח ד מ ש מ ע י ת ל ח ל ו ט י ן ו ה י א מ ו כ י ח ה ב ב י ר ו ר ‪ ,‬כ י א ם‬
‫אז — כ א ש ר ה י ע ו מ ע ס י ם וחלשים — ה ש כ ל נ ו ל ע מ ו ד ב כ ל ה ס כ נ ו ת ‪ ,‬ה ר י שכיום‪,‬‬
‫כאשר‬
‫כ ו ח נ ו ע מ נ ו ו א נ ו עולים ב ע ו צ מ ת נ ו ע ל כ ל ש כ נ י נ ו ג ם י ח ד — אין מ ק ו ם‬
‫ל ס פ ק נ ו ן ! או ל ד כ א ו ן ‪ .‬א ם א ך נ ש כ י ל ג ם כיום ל ה נ ח י ל ל ע ם ה מ ש ב ב צ י מ א ת ה ת ח ו ש ה‬
‫כ י כ א ן היא ה ח ז י ת ה ק ו ב ע ת א ת ג ו ר ל ו ש ל העם‪ ,‬ה ח ז י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ה ע ם היהודי‪,‬‬
‫ו כ ל ה פ ו ג ע ב נ ו — ב צ פ ו ר נ פ ש ה ש ל האומד‪ ,‬הוא פ ו ג ע ‪ ,‬כ י אז אין מ ק ו ם ל ד א ג ה‬
‫ואנו‪,‬‬
‫אין ל נ ו א ל א‬
‫להזק את‬
‫ת ח נ ו ‪ ,‬ללכד את שורותינו ולרכז‬
‫}‬
‫א ת כל העם‬
‫ס ב י ב ת ו ח ל ת ו ה י ח י ד ה — היא מ מ נ ת י ש ר א ל ‪.‬‬
‫דצמבר‬
‫‪14‬‬
‫‪1975‬‬
‫גדעון האוזנר‬
‫השואה‬
‫בראי דורנו‬
‫שלושה חשבונות הותירה השואה לדור שארית הפליטה‪ .‬האחד — עם‬
‫ה‪0‬אצים‪ ,‬עחריהס‪ ,‬תומכיהם וממשיכי דרכם‪ •,‬השני — עם ארצות העולם שעמדו‬
‫מנגד‪ ,‬נעלו שעדים ולבז והשלישי — עם עצמנו‪ ,‬כי דלים״ ריקים וחשופים‬
‫עמדנו‪ ,‬בימים בהם פקד אותנו הכבד באםתות מאז היינו לעם‪.‬‬
‫החשבון עם הטגצים לסוגיהם — ההא חשבו! דמים הזרמים מן האדמה‪.‬‬
‫אין עליו כפרה‪ .‬לא יקום דור בתולדות ישראל שיוכל אי פעם לסלוח את‬
‫השמדת שליש העם ובהם מיליון ילדים‪ .‬לפצע הזה אין מרפא‪ ,‬כי את מה‬
‫ששיכלנו באירופה אין לו תמורה לנצח‪ .‬אפילו מספרית לא הצלחנו עדיק‬
‫למלא את החלל‪ .‬מספר האוכלוסין במדינות שהשתתפו במלחמת העולם השניה‪,‬‬
‫למרות אבקדותיהן הכבדות‪ ,‬עולה היום במאה מיליון נפש על מה שמנו הללו‬
‫לפני שהחל הקטל‪ .‬רק העם היהודי‪ ,‬אחד ויחידי בעולם‪ ,‬מונה היום כשני מיליון‬
‫פחות ממספר בניו בפרוץ הקונפליקט העולמי‪.‬‬
‫אמם הוא חשבת הדמים‪ ,‬ובפרט שלאחר כל מה שנחקר ונכתב על השיאה‬
‫•עדיין אין תשובה לשאלה‪ ,‬כיצד יכול היה "עם ‪nao‬־‪ ,‬העשרים ובלבה של‬
‫אירופה לגזור כלייה על עם אהד‪ .‬התמיהה איבד‪ .‬כל&י הצמרת הנאצית‪ ,‬חלאה‬
‫זואת בודאי היתד‪ ,‬מסוגלת לכל‪ .‬אבל מה על כל מנגנון המדינה הגרמנית וכל‬
‫חלקי העם שנתנו ס־ לזוועה?‬
‫כאשר נודע בגרמניה‪ .‬ממן המלחמה‪ ,‬כי ממשלתם מבצעת פשע המוני‬
‫אחר‪ ,‬״האוטתזיה׳‪ — ,‬הרצח מתוך רחמים‪ ,‬כביכול‪ ,‬של חולי רוח — קם‬
‫הבישוף של העיר מיגםטר‪ ,‬פון גלן שמו‪ ,‬הוקיע את המעשה בגלוי ואיים בנידזי‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫ע ל כ ל מי שיתן ידו‬
‫נפסק‪.‬‬
‫ל פ ש ע זה‪ .‬ה ש ל ט ו נ ו ת ב א ו ב מ ב ו כ ה ו מ י ב צ ע ״ ה א ו ט ו ג ז י ה ״‬
‫לגלן ל א א ו נ ה כ ל ר ע ו א ח ר י ה מ ל ח מ ה ה ו א ע ל ה בחפקחד‬
‫לכם‬
‫והגיע‬
‫ש ל ‪.‬קרדינל‪.‬‬
‫ל ב אפשר‪ ,‬ל ה ר ה ר ה י ו ם ״ כ מ ה יהודים גיתן ה י ה ל ה צ י ל א י ל ו מ י ש ה ו‬
‫בשבתן‬
‫ב ע ל ס מ כ ו ת ה י ה מ ת ק ו מ ם ב ג ל ו י נ ג ד ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ והיה מ ו ק י ע ג ם א ת ר צ ח‬
‫היהודים כ פ ש ע ש ה כ ג ס י ה ל א ת ש ל י ם ע פ ו ‪.‬‬
‫חשבוננו‬
‫עדיין‬
‫ע ם הנאציים‬
‫חופשי יש ל ד ו ן‬
‫א י נ ו מ ע ל ה ב ע י ה מ ו ס ר י ת ‪ .‬א ת הפושעים‬
‫ו א ת ת ו ר ת ה ר ש ע יש‬
‫ב כ ל ח ו מ ד הדין‬
‫לשנינה‬
‫יד‪ .‬הם כ ב ר נ י ד ו נ ו ל ד ר א ו ן ע ו ל ם ויהיו‬
‫המהלכים‬
‫בחוזק‬
‫לעקוד‬
‫ב ד ב ר י ימי אנוש‪ .‬א ך נ ז כ ו ר‬
‫כ י ה ם ל א היו יחידים ב מ ל א כ ת •הדמים‪ ,‬באשר‪ ,‬ר ב י ם היו עוזריזהם ו מ ע ר י צ י ה ם ‪.‬‬
‫ב ג ר מ נ י ה ק פ ה כ ע ת ת נ ו ע ה ש ל ה ע ר כ ה מ ח ד ש ‪ ,‬״אוביקטיבית״ כ ב י כ ו ל ‪ ,‬ש ל‬
‫גם‬
‫ה ת ק ו פ ה ההיא‪ .‬ת נ ו ע ה זו מ ג מ ת ה ״ ל ר כ ך ״ א ת מ ע ש י הזוועות ו ל פ א ר א ת ה י ש ג י ו‬
‫ש ל מ ש ט ר הדמים‪ .‬ע ל י נ ו ל ה ז ה י ר א ת ג ר מ נ י ה מ פ נ י ה ל ב נ ת ו של השטן ו ל ת ב ו ע‬
‫מ מ נ ה כי ה נ ו ע ר ה ג ד ל כ מ ם י ק ב ל מ י ד ע מ ל א ו א מ ת י גם ע ל ״ ת ק ו פ ת ה ח ר פ ה ״ ‪.‬‬
‫כשנסתיים מ ש פ ט אייכמן בירושלים כ ת ב שבועון גרמני ר ב השפעה‬
‫‪ "Die‬לאמו״‪:,‬‬
‫"‪Deutsche Woche‬‬
‫״במשפטים‬
‫כל‬
‫זה‬
‫כי‬
‫הצבא‬
‫לא‬
‫ההשמדה‪.‬‬
‫כל‬
‫התנדף כמוץ‬
‫ירושלים‬
‫העובדות‬
‫בשטתיות‬
‫אינן‬
‫אלה‬
‫עכשיו‬
‫במנגנון‬
‫בעוצמה ר ב ה‬
‫גלויי־לב‬
‫ה ת ב ר ר כי כ ל הפקידות‬
‫מעורב‪.‬‬
‫חוליה‬
‫שנתגלו‬
‫ודברים‬
‫ברוח‪.‬‬
‫היה‬
‫חשף‬
‫חודרות‬
‫כלפי‬
‫ש ה ת ק י י מ ו ע ד כ ה ה כ ח י ש ו כ ו ל ם ש י ד ע ו משהו‪ .‬ב י ר ו ש ל י ם‬
‫היה‬
‫את‬
‫כוחם‬
‫לה‬
‫הארועים‬
‫מוגבלות‬
‫לתוך‬
‫מתברר‬
‫להערכה‬
‫החווה‬
‫יפה‬
‫כ י הוא‬
‫חלק‬
‫של‬
‫שקבע‬
‫משלה‬
‫שלושים‬
‫מחדש‬
‫קצב‬
‫במלאכה‪.‬‬
‫השנה‬
‫של‬
‫משפט‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫העבר‬
‫גם‬
‫אלא‬
‫שלנו״‪.‬‬
‫היום‪.‬‬
‫גם‬
‫תשכח‬
‫בל‬
‫גרמניה‬
‫חובתה‬
‫ע צ מ ה ו כ ל פ י יתר‪ ,‬א ר צ ו ת ת ב ל ‪.‬‬
‫גם‬
‫נזהיר‬
‫את‬
‫העולם‬
‫הנאצים הדוגלים גם כיום‬
‫חשבוננו‬
‫השני‪,‬‬
‫עם‬
‫התרבותי‬
‫ברבנז׳יזם‬
‫העולם‬
‫בפני‬
‫יודש?זע‬
‫פוליטי‪,‬‬
‫החופשי‪,‬‬
‫הוא‬
‫הגלויים‬
‫דגלו בהומניזם‬
‫בגרמניה‪,‬‬
‫נושא‬
‫חלול‬
‫זה מחייב‬
‫וחיבת‬
‫אותנו‬
‫של‬
‫והנסתרים‬
‫בשנאת עפים ובהשמדת מדינות‪.‬‬
‫מ ב ח י נ ו ת מםויקמות‬
‫מחשבוננו עם הנאציזם‪ .‬כ י ה ר י מ ד ו ב ר במדינות נאורות‪,‬‬
‫יותר‬
‫קשה‬
‫א ש ר יצאו ל מ ל ח מ ה‬
‫א ת ח י ר ו י ו ת ה י ס ו ד ש ל המין ה א נ ו ש י ‪.‬‬
‫לדבר‬
‫א ח ר יהיה‬
‫ב כ ל ‪ .‬ג י ל ו י ה ל ב ‪ .‬כ ל ביטוי‬
‫בו‬
‫ז כ ר ם ש ל אחינו‪ .‬י י א מ ר ע ל כן ב כ ל ה כ נ ו ת ‪ :‬ה ע ו ל ם ע מ ד ע ל ד מ נ ו !‬
‫במשך‬
‫תום‬
‫ידעה‪ .‬ס י פ ר ו‬
‫את‬
‫לנו‬
‫שמונה‬
‫שנים‬
‫מאז‬
‫תמימות‪,‬‬
‫עלית‬
‫הנאצים‬
‫ש ת י ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ה ר א ש ו נ ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ע ד ‪1941‬׳‬
‫לשלטון‬
‫היתד‪.‬‬
‫ב־‪1933‬‬
‫גרמניה‬
‫ועד‬
‫פתוחה‬
‫ל ה ג י ר ת יהודים מ ת ו כ ה ‪ .‬מ ד י נ י ו ת ה ה ר ש מ י ת ה י ת ה ל ה י פ ט ר מיהודים‪ ,‬א ו ל ם ה ע ו ל ם‬
‫נעל את דלתותיו על ש ב ע ה בריחים‪ .‬כונסו ועידות בינלאומיות ר ק בכדי ל כ ס ו ת‬
‫על חוסר המעש ולהסוות א ת ע ר ל ת ־ ה ל ב ‪ .‬ב ת ח י ל ה הצטמצמה הבעיה כ ו ל ה ל כ מ ה‬
‫מ א ו ת אלפים מיהודי ג ר מ נ י ה‬
‫של‬
‫הנשיא‬
‫ב ל ב ד ‪ ,‬א ו ל ם ג ם אז ל א נ מ צ א ל ה ם מ ק ל ט ‪ .‬ש ל י ח ו‬
‫ת ז ב ל ט ב ו ע י ד ת אווראן‬
‫ש נ ת כ נ ס ה ב־‪1938‬‬
‫פנה אל פורטוגל‬
‫שמא‬
‫היא ת ק ל ו ט י ה ו ד י ם ב א נ ג ו ל ה ו ב ק ש מ ה א י ט ל ק י ם ש י ר ש ו ה ג י ר ת מ ע ד י ם ל א ת י ו פ י ה ‪,‬‬
‫ש נ כ ב ש ה זה מ ק ר ו ב ‪ .‬מ ו ס ו ל י נ י ה ש י ב ‪ :‬״ א ם יש ׳לכם א ה ד ה כ ה ר ב ה ל י ה ו ד י ם —‬
‫ארצכם גדולה למדי לקלטם״‪.‬‬
‫כ כ ל שנפתחים‪ ,‬והולכים ל א ח ר ו נ ה ‪, ,‬בבירות שונות בעולם‪ ,‬הארכמנים הסודיים‬
‫מהשנים‬
‫‪16‬‬
‫ההן ומתפרסמים‬
‫יומנים‬
‫ש ל ר ב י מדינה׳‬
‫מתגלית התמונה הזוועתית‬
‫ושל‬
‫של לא־איכפתיוח‬
‫בגלל סיבות אנוכיות‬
‫ה פ ק ר ת ה ע ם היהודי לגורלו׳‬
‫ו ק ט נ ו נ י ו ח ש ל מ נ ה י ג י ‪ .‬ה ע ו ל ם החופשי‪ ..‬ה נ ש י א ר ח ו ו ל ט ה פ ק י ד בידי ס ג ן מ ז כ י ר‬
‫המדינה ברקינריג׳ לונג שנודע כ א ו ה ד גלוי ש ל הפשיזם ה א י ט ל ק י ‪ . ,‬א ת מדיניות‬
‫ה ה ג י ר ה ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ז ז ‪ .‬א י ש זד‪ -‬ל ש ע ב ר ש ג ר י ר א מ ר י ק ה ב ר ו מ א נ ת ג ל ה ב י ו מ נ ו‬
‫כ א ו ה ד ה פ א ש ת ם ‪ .‬הוא ד י ב ר ב ב ו ז ע ל יריביו ו כ ך א מ ר ‪ :‬״יריבי ה ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ׳‬
‫הרדיקלים‬
‫התועמלנים‬
‫הקיצונים‪,‬‬
‫המקצועיים‬
‫היהודיים‬
‫הפליטים״‪.‬‬
‫ותומכי‬
‫*‪"My opponents are: Communists, extreme radicals, Jewish profes‬‬
‫‪sional agitators, refugee enthusiasts".‬‬
‫כאשר‬
‫ה ו ש מ ע ה ת ב י ע ה נ מ ר צ ת ל ה צ י ל ילדים יהודים מבין הפליטים‪,‬‬
‫״פסיכוזה ש ל מ ל ח מ ה ״ ו י צ א חוצץ נ ג ד הדרישה‪.‬‬
‫זאת ל ת ג‬
‫וגנתרוג׳רם‬
‫הוכשלה‬
‫ה ו א ניהל‬
‫צבאו‬
‫החוק‬
‫של‬
‫ב ק ו נ ג ר ס ב־‪1940‬׳ ל ה ת י ר כ נ י ס ת ע ש ר י ם א ל ף ילדים פ ל י ט י ם ל א ר ה ״ ב‬
‫על־ידי ל ו ע ‪,‬‬
‫ש ק ב ל ג י ב ו י מ ה ב י ת הלבן‪.‬‬
‫רצוף נ ג ד כ ל מאמץ‬
‫מאבק‬
‫הפונים מבוהלים על‬
‫אשרות‬
‫הצעת‬
‫כינה‬
‫כניסה‬
‫כל‬
‫לארץ‬
‫פתחי‬
‫פליטים‪.‬‬
‫לקליטת‬
‫באירופה‬
‫כאשר‬
‫קונסוליות ושגרירויות במאמץ שוא‬
‫בקונגרס‬
‫שהיא — ד ח ק ל ו ע‬
‫להשיג‬
‫להעביר‬
‫האמריקני‬
‫ח ו ק ש מ נ ע ל מ ע ש ה כ ל ה ג י ר ת פ ל י ט י ם מאירופה‪ .‬ז ה ה י ה ה א י ש ש ב י ד י ו ה פ ק י ד ה‬
‫ארצות הברית א ת ה ג ש מ ת ה נ ד ר הלאומי שלה‪ ,‬להיות לנצח מקום מקלט לנרדפי‬
‫העולם‪.‬‬
‫אלינור‬
‫ההומניסטית״ ג י ל ת ה ביומנה כ י מ ח ת ה‬
‫רתוולט‪,‬‬
‫בעלה וכך‬
‫באזני‬
‫כתבה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪' While I often felt strongly on these subjects, Franklin frequently‬‬
‫‪refrained from supporting causes in which he believed, because of‬‬
‫‪political realities''.‬‬
‫א ע ל י ה ‪ ,‬ג ם ב ה נ ה ג ת ו ש ל צ ׳ ר צ ׳ י ל הגדול‪ ,‬ה מ ש י כ ה במדיניותה״ נ ע ל ה ש ע ר י‬
‫א ר ץ י ש ר א ל ב פ נ י פ ל י ט י ם ו ש ל ח ה א ת הצי ש ל ה ל י ם התיכון‬
‫הקטנות‬
‫הספינות‬
‫שהצלחנו‬
‫להבריח‬
‫השחור‬
‫מחופי הים‬
‫לשים ה ס ג ר‬
‫בדרכן‬
‫שהיו‬
‫על‬
‫לארץ‪.‬‬
‫ס פ י נ ו ת א ח ד ו ת הוחזרו‪ ,‬א ח ת — ״ ם ט ר ו מ ה ״ — ט ב ע ה ב ב ו ס פ ו ר ו ס ע ל ‪ 768‬נ ו ס ע י ה ‪.‬‬
‫חרף‬
‫בהיםלר‬
‫תחנוניהם של‬
‫להפצת את‬
‫מנהיגים‬
‫מחנות‬
‫יהודיים‬
‫הריכוז ו א ת‬
‫סירבו‬
‫דרכי‬
‫‪ .‬ז פ ק כ י נ י ת ן ה י ה ל ב צ ע ז א ת ‪ .‬חיים וייצמן‬
‫״יוכיחו‬
‫הסופי‪:‬‬
‫גא‬
‫בנות‬
‫יזימו א ת‬
‫הטענה‬
‫הברית ל א כל כ ך איכפת‬
‫אף כי‬
‫אץ‬
‫בקש‪:‬‬
‫ה ב ר י ת ב כ ך שהן‬
‫שדוברים‬
‫ראשי‬
‫הגישה‬
‫הקואליציה‬
‫אליהם‪,‬‬
‫הלוחמת‬
‫הכרתו‬
‫נאציים‬
‫מלחמה על‬
‫חוזרים‬
‫הפתרון‬
‫לבנות־‬
‫עליה‪ ,‬כ י‬
‫ש ה נ א צ י ם מ ש ח ר ר י ם א ת א י ר ו פ ה מהיהודים״‪.‬‬
‫ה מ י ת ק נ י ם ה ת ע ש י י ת י י ם ס ב י ב ‪.‬אושוויץ ה ו ת ק פ ו מהאויר‪ ,‬פ ע מ י י ם א פ י ל ו ל א ו ר‬
‫ה מ ם ‪ .‬ב מ ח נ ה ע צ מ ו ל א ע!עו‪ .‬ה ם‬
‫לטענתו‬
‫ה מ ר ו ש ע ת ש ל ה י ט ל ר ש ב נ ו ת ה ב ר י ת ל ו ח מ ת א ת מ ל ח מ ת היהודים‪.‬‬
‫התנהגותה של‬
‫בשטח‬
‫ח ש ש ו שהזדהותם ע ם היהודים ת ש מ ש סיוע‬
‫המנהיגות‬
‫העולמית מול‬
‫האסון‬
‫היהודי‬
‫ההפקר ש ל האנושות‪ ,‬ה ם כ ת ם בל־ימחה בתולדות‬
‫ביבשת‬
‫הכבושה‬
‫נמצואו ב כ ל ז א ת ג ם‬
‫אגשים‬
‫היהדות‬
‫והשארת‬
‫האדם‪.‬‬
‫שהחיצבו‬
‫לימין‬
‫היהודים‪.‬‬
‫ב״יד‬
‫ושם״ נ מ צ א ת ש ד ר ת חםקדי ה ו ע ל ם ‪ .‬נ ט ע נ ו א ו ת ה ל כ ב ו ד ה א נ ש י ם ה ק ט נ י ם‬
‫שהיו‬
‫כמורה‬
‫גבורים‬
‫גדולים‪,‬‬
‫ביניהם‬
‫א כ ר י ם פשוטים״‬
‫נושאי מכתבים׳‬
‫אנשי‬
‫ועקרות בית‪ .‬הם ל א ניהלו א ת המערכה העולמית ולא הכרתו ה כ ת ו ת צידקניות‬
‫א ל א יצאו ל ה צ י ל ח י י א ד ם ת ו ך ס י כ ו ן ע צ ו ם ל ע צ מ ם ו ל ב נ י‬
‫המחתרת‬
‫ההולנדית״‬
‫ה מ ש ו ר ר ראן‬
‫קמפרט‪ ,‬ק ב ע את‬
‫משפחותיהם‪ .‬איש‬
‫המניע ל כ ך ‪ :‬״כי‬
‫הלב‬
‫ל א יכול היה אחרת״‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ההיסטוריה תקבע כי כאשר שתק האפיפיור ברומא‪ ,‬כאשר גדולי עולם‬
‫ומנהיגיו עמדו מנגד‪ ,‬נמצאו כמה אלפי צדיקים בסדום הרשעה של אירופה‬
‫הכבושה‪ .‬יום יברא והעולם יכיר בגיבוריו האמיתיים‪ .‬אז ?היה פס הירק במרום‬
‫הרי ציה‪ ,‬מצבת נצח לרוחו של האדם הקםן אשר בשעת מצוקה גדולה התעלה‬
‫לדרגה חדשה של אנושיות‪ .‬קרבנם של האנשים הקטנים מאיר באור עוהות‬
‫מול הכשלוו המוסרי המחפיר של מנהיגי תבל‪.‬‬
‫יחסן של מדינות העולם ומנהיגיהם למדינת ישראל׳ שבה נתקבצה שארית‬
‫הפליטה של השואה‪ ,‬נכונותם להתייצב לימינה ולדאוג לבטחונה יהיו מבחן‬
‫למידת שיקומם המוסרי ולהתנערותם מהציניות ערלת הלב שנקטו בה כלפינו‬
‫בתקופת השואה‪.‬‬
‫ולאחרונה — החשבון העגום ו מ ב ד מכל‪ :‬חשבוננו עם עצמנו‪ .‬השואה‬
‫מצאה אותנו בנקודת שפל של חולשה ופירוד לאומי‪ .‬בתקופה שבין שתי מלחמות‬
‫הייתה יהדות אירופה חברה תוססת ויוצרת מאין כמוה‪ .‬היא בנתה מוסדות‬
‫חינוכיים וחברתיים עצמאיים‪ ,‬פיתחה עתתות וספרות עצומה‪ ,‬נתנה תנופה‬
‫לחיי הדת בגוונים שונים והצמיחה תנועות נוער לתפארת‪.‬‬
‫היהודים לקחו חלק פעיל בחיים המדעיים והתרבותיים של הארצות בהן‬
‫גרו ומקרבם יצאו עשרות מקבלי פרם נובל‪ .‬אולם הם לא היו מוכנים‪ ,‬לא‬
‫רוחנית ולא פיזית‪ ,‬לאסון שארב ל‪,‬הם מעבר לפינה‪ .‬כהו• החושים שהזהירו‬
‫בעבר בפני סכנות קריבות‪ .‬העם היה מפורר‪ .‬לציונות קמו מתנגדים בתוך‬
‫העם היהודי‪ ,‬גם מצד חסידי ההתבוללות וגם מצד קיצוניים דתיים‪.‬‬
‫כאשר התרגש האסון הכבד לא היתד! אפילו כתובת יהודית מרכזית שאפשר‬
‫היה לפנות אליה‪.‬‬
‫למנהיגים היהודיים לא היה מידע‬
‫ישיר על המתרחש‬
‫באירופה ובכול‬
‫היו תלויים באחרים‪ .‬כאשר הגיע יואל ברנד מהונגריה לתורכיה ובפיו השליחות‬
‫המחרידה של הצלת המיליון האחרון של יהודי אירופה‪ ,‬היתה הבעיה של השגת‬
‫אשרת כניסה תורכית עבור משה שרת‪$‬ן‪ ,‬אז ראש המחלקה המדינית של‬
‫הסוכנות‪ ,‬קושי שלא גיתן היד‪ .‬להתגבר עליו‪.‬‬
‫לתכנית לבוא לעזרת הגיסאות הנצורים על־ידי שליחים מוצנחים ממתנדבי‬
‫הישוב בארץ‪ ,‬צדיך היה לקבל אישור בריטי‪ .‬לאחר שניתן האישור על ידי‬
‫שלטונות הצבא ממות אנשים הוכשרו לכך ולאחר שנעשו כל ההכנות — בוטל‬
‫האישור על־ידי השלטונות המרכזיים בלועדון׳ בגלל סיבות פוליטיות‪ .‬הם‬
‫לא רצו שהיהודים יוכלו להגיש לאחר המלחמה תביעות מדיניות גדולות מדי‬
‫על סמך השתתפותם במאמץ המלחמה‪ .‬לבסוף הוצנחו רק ‪ 32‬איש ובאיחור‬
‫רב‪ ,‬כאשר לא נותרו עוד כמעט יהודים באירופה‪.‬‬
‫לתנועות המחתרת היהודית לא היה אל מי לפנות‪ .‬לעתים חיפשו קשר‬
‫למחתרת הפולנית או לממשלה הגולה בלמדון‪.‬‬
‫מנהיג המרד בביאליםטזק‪ ,‬מרדכי טבנבאו־ם‪ ,‬פנה בצר לו לוועד הפועל של‬
‫ההסתדרות בת^אביב‪ .‬הנוער שלנו היה תנועת המחתרת היחידה בעולם שלא‬
‫נעזרה על ידי ממשלה גולה‪ .‬גם היסטורי הוא שבתנאים כאלה ובניגוד לי‪.‬ל‬
‫הנתונים האוביקטיביים קמה בכלל תנועת מחתרת יהודית במחנות ובגיטאות‪.‬‬
‫העם היהודי שילם ביוקר בעד חולשתו ופיתו־ כוחו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫כמיליון‬
‫לחמו‬
‫ו ח צ י יהודים‬
‫בצבאות‬
‫בנות‬
‫בצבא‬
‫ה ב ר י ת ‪ ,‬מ ה ם כ־‪500,000‬‬
‫ה א ד ו ם ו כ מ ס פ ר הזה ב צ ב א א ר צ ו ת ה ב ר י ת ‪ .‬יהודים ה צ ם ר פ ו ל כ ל מ ח ת ר ת ש י צ א ה‬
‫להילחם‬
‫בהיטלר והקימו נוסף‬
‫להילחם‬
‫באויב‬
‫לכך‬
‫מחתרת‬
‫המשותף‬
‫ולעומת‬
‫משלהם‪.‬‬
‫לא‬
‫יצאה‬
‫ואף‬
‫התמרדויות פרו־באציות‪ ,‬כגון ב ע י ר א ק ובמצרים‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת כל אלה זכו ארצות‬
‫המלחמה‬
‫ואילו ה ע ם היהודי‬
‫זאת‬
‫אף‬
‫קמו‬
‫מארצות‬
‫אחת‬
‫תנועות‬
‫בתוכן‬
‫אהדה‬
‫ערב בתמיכה נרחבת ולהכרה בעצמאותן‬
‫חייב להיאבק עד‬
‫ערב‬
‫אחרי‬
‫המם על הזכות לקיים מריבתו‬
‫בחופש ובבסחון‪.‬‬
‫מוקדם‬
‫לאחרונה‬
‫מדי ומהר מדי הרשינו לעולם לשכוח‬
‫א ת השואה‪.‬‬
‫בסקר‬
‫ה ס ת ב ר כ י ב ר ו ב א ר צ ו ת ה ע ו ל ם אין מ ז כ י ר י ם כ ל ל א ת ה ש ו א ה‬
‫ה ל י מ ו ד על מ ל ה מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ‪ .‬א ץ פ ל א ש ה ד ו ר ה נ ו כ ח י אינו‬
‫מ ה ש א י ר ע ל ע ם היהודי‪ .‬אין פ ל א ש ה ע ר ב י ם פ ר צ ו‬
‫את‬
‫שנערך‬
‫בספרי‬
‫יודע עוד על‬
‫לתוך החלל שנוצר‬
‫ה ע ו ל ם ב ד י ב ו ר י ם ע ל ״ ש ו א ת פ ל ש ת י ן ״ כביכול‪ ,‬כ א י ל ו ה ם ה ע ם‬
‫ומילאו‬
‫שקופח על‬
‫ידי ח ל ו ק ת ה מ ז ר ח ה ת י כ ו ן ב י נ י נ ו ל ב י נ י ה ם על פ י ה ח ל ט ת מ ש פ ח ת ה ע מ י ם ‪.‬‬
‫חובתנו‬
‫כעם‬
‫לחזור‬
‫ולהזכיר‬
‫ש ל ח ם למען ח ר ו ת‬
‫אנו‬
‫חוזרים‬
‫ואוערים‬
‫לעולם‬
‫את‬
‫מה‬
‫שרובץ‬
‫על‬
‫מצפונו ואת‬
‫זכותנו‬
‫האדם‪.‬‬
‫היזם‬
‫כי‬
‫לעולם‬
‫לא‬
‫תחזור‬
‫עוד‬
‫שואה‬
‫בתולדות‬
‫י ש ר א ל ‪ .‬ה צ ה ר ה זו יש ל ה מ מ ש ו ת ר ק ב ז כ ו ת ה ש ל מ ד י נ ת ישראל‪ .‬ר ק היא י כ ו ל ה‬
‫למבוע זאת‪ .‬כי מ ד י נ ה ז ו ב א ה ל ע ו ל ם ל א ח ר האסון הבורא‪ .‬מ ת ו ך ה ת ח ו ש ה ש ל‬
‫חובת‬
‫כ ב ו ד כ ל פ י ק ד ו ש י נ ו ו מ ת ו ך בטל ה א ח ר י ו ת‬
‫הכבדה כלפי הדורות הבאים‪.‬‬
‫חיים שצקר‬
‫השואה כמשל _ על סכנותיה של התפיסה‬
‫האינסטרומנטלית של הוראת השואה‬
‫לכאורה תמוה כיצד קרה הדבר‪ ,‬כי אחד המאורעות הכבירים בתולדות‬
‫המין האנושי‪ ,‬שהוא בעל משמעות כלל־אנושית קוסמית׳ שלא היה דומה לפניו‬
‫ולאחריו בממדיו ובתהופיות מניעיו ומנגנוניו והידוע אצלנו כ״שואת יהודי‬
‫אירופה״ או כ״שואה״ סתם‪ ,‬כמעט לא מצא דריסת רגל בספרי הלימוד להיסטוריה‬
‫של מרבית אומות העולם‪ ,‬המוסיפים ללמד כאז ובתמיד על מאורעות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫רצח יוליוס קיסר‪ ,‬ליל ברתולמיי וכיוצא •באלו? כיצד קרה‪ ,‬כי מאורע שזיעזע‬
‫מוסדות עולם‪ ,‬ששינה את תדמית האדם בעיגי עצמו‪ ,‬שחשף יצרים ומנגנונים‬
‫נפשיים שלא נודעו עד הנה‪ ,‬שהעסיק פילוסופים‪ ,‬תיאולוגים‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬
‫היסטוריונים‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬אנשי מדע המדינה‪ ,‬סופרים ואמנים‪ ,‬ושהותיר את‬
‫העולם ואת האדם כשהם שונים משהיו לפניו‪ ,‬לא נמצא ראוי להיכלל במידה‬
‫משמעותית בספרי הלימוד ובקוריקולה של מרבית עמי העולם? כיצד קרה‬
‫שאירוע אוניברסלי‪ ,‬שמעטים הדומים לו בכובד משקלם‪ ,‬הפך למשאלה יהודית‬
‫ספציפית ?‬
‫יתר על כן‪ ,‬כיצד קרה כי התעמולה הערבית יכולה להפיץ ^בעצם ימים‬
‫אלה חוברות המכחישות את עצם עובדת השואה‪ ,‬מבלי שלכל תלמיד בית ספר‬
‫בעולם כולו יהיו מספיק נתונים לפיהם יוכל לשפוט ולבטל נסיונות מסוג זה‬
‫בכוחות עצמו? כיצד היה ונהיה הדבר שמושגי יסוד‪ ,‬שהיו צריכים להיות מבוררים‬
‫היטב וחלק ממטען ההשכלה של כל אדם במאה ה־‪ ,20‬מוצאים מפשוטם קבל‬
‫עם ועדה‪ ,‬הופכים לנשק תעמולתי‪ ,‬מועברים מן הרוצח אל קרבנו‪ ,‬מבלי‬
‫שמערכות חינוך בעולם כולו יציידו את חניכיהם באינפורמציה ובכלי החשיבה‬
‫הדרושים בכדי להפוך נסיונות ממין זה לאבסורדיים בעיני כל?‬
‫אין בידינו מחקר השוואתי מקיף הסוקר את מקומה של השואה בספרי‬
‫הלימוד להיסטוריה בעולם כולו‪ ,‬אך מצויים סקרים חלקיים על ארה״ב וצרפת‪,‬‬
‫החושפים תמונה עגומה ומחדלים בלתי מובנים׳ לא רק מבחינה יהודית‪ ,‬אלא‬
‫‪20‬‬
‫מ ב ח י נ ת כ ל מ ה ש מ ק ו ב ל כיום כיסודות״ ב ד ר כ י ה ת ה ו ו ת ו ש ל קוריקולום ו כ ש י ט ת‬
‫‪1‬‬
‫ת כ נ ו ן לימודים״‪.‬‬
‫באשר‬
‫הלימוד‬
‫לספרי‬
‫המצב‬
‫הגרמניים‬
‫לקבוע‬
‫שונה‪ ,‬אין‬
‫שלא‬
‫לגביהם‬
‫ניסו ל ה ת מ ו ד ד ע ם השואה‪ ,‬א ם כ י ה ד ע ו ת ח ל ו ק ו ת ל ג ב י ה ד ר ך ו מ י ד ת ה ה צ ל ח ה ־‪.‬‬
‫התשובות‬
‫הנידונה‬
‫אינן‬
‫לשאלות אלו‬
‫משמעותיות‬
‫פשוטות וחד‬
‫כתופעה‬
‫והנן —‬
‫עצמה — מסובכות ואמביוולנטיות‪,‬‬
‫ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה מ ס ת מ נ ו ת ס י ב ו ת פ ס י כ ו ל ו ג י ו ת ‪ ,‬כגון ע צ ם אי ה נ ו ח ו ת ו ה ר ת י ע ה‬
‫ש ל ‪.‬מורים ב ב ו א ם ל ה ע ל ו ת ו ל ד ו ן‬
‫ל פ ג ו ע — כ ך טענו‬
‫מנגנון‬
‫הסתם‪,‬‬
‫ביצוע‬
‫ועדיין‬
‫ת ו פ ע ו ת קשות‪,‬‬
‫טוענים‬
‫ההדחקה‪ ,‬ש ב א‬
‫עכשיו — בנפש‬
‫לחפות על‬
‫פשעים והן אשמה של‬
‫הדוחות באכזריותם‬
‫רגשות‬
‫והעלולות‬
‫ה ת ל מ י ד י ם ‪ .‬כן פ ע ל ‪ ,‬מן‬
‫אשמה‪ ,‬בין‬
‫נםיון‬
‫עמידה מן הצד‪ ,‬ל ל א‬
‫בשל‬
‫אשמה‬
‫מעשי‬
‫למנוע א ת‬
‫ה פ ש ע או ל ע ז ו ר ל ק ר ב נ ו ת י ו ‪.‬‬
‫ל מ נ ו ת סיבות פוליטיות הקשורות במלחמה‬
‫ב צ ד ה ס י ב ו ת ה פ ס י כ ו ל ו ג י ו ת יש‬
‫ה ק ר ה ו ב ע ל י י ת ג ר מ נ י ה ל ד ר ג ת א ח ת מ מ ע צ מ ו ת ־ ה ע ל ה כ ל כ ל י ו ת בעולם‪ ,‬ו ה ש ל כ ו ת י ה ן‬
‫נושא ה ש ו א ה ב ס פ ר י הלימוד‪ .‬ע ל ה ק ש ר ב י ן פוליטיקה ובין ת ו כ נ ם‬
‫על הכללת‬
‫ש ל ס פ ר י לימוד‪,‬‬
‫בארצות הגוש‬
‫)וזאת ל א ר ק‬
‫מלכתחילה‪ ,‬א ל א גם בארצות הגוש המערבי(‬
‫בגרמניה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫מלחמת‬
‫שלאחר‬
‫הקומוניסטי בהן הדבר‬
‫עמדו כ ב ר אחרי מ ל ח מ ת‬
‫העולם‬
‫השניה‬
‫‪ International Schoolbook Institute‬ב ע י ר‬
‫הן מהצורך לכתוב ספרי לימוד חדשים‬
‫ברור‬
‫הוקם‬
‫ברונסוויק‬
‫העולם‬
‫ה־‬
‫ב ש נ ת ‪1951‬‬
‫‪ Braunswick‬ש צ מ ח‬
‫מהשאיפה‬
‫ל ב ת י ה ס פ ר הגרמניים‪ ,‬והן‬
‫ל נ צ ל ו ע י ד ו ת ב י ל ט ר ר י ו ת ל ש ם ב ד י ק ת ס פ ר י ל י מ ו ד ל ה י ס ט ו ר י ה ‪ ,‬א ז ר ח ו ת וגיאוגרפיה‪,‬‬
‫פוליטי — על מ נ ת‬
‫כמכשיר‬
‫המכון‪,‬‬
‫מייסד‬
‫גיאורג‬
‫להחזיר א ת‬
‫לפני‬
‫אקרט‬
‫גרמניה‬
‫כשנתיים‪,‬‬
‫ל מ ש פ ח ת העמים‪ .‬ע ם‬
‫שינה‬
‫שמומן‬
‫המכון‪,‬‬
‫פות‬
‫מראשית‬
‫ה ק פ ת ו ע ״ י מ מ ש ל ת ה ר פ ו ב ל י ק ה ה פ ד ר ל י ת ו מ ש ר ד החוץ ה ג ר מ נ י ‪ ,‬א ת ש מ ו‬
‫‪Georg Eckert Instiitut‬‬
‫כאשר‬
‫הפוליטיות‪ — ,‬ב צ ד‬
‫מגמותיו‬
‫ל־‬
‫ההיסטוריות‬
‫ו ה מ ד ע י ו ת — מ ו ב ל ט ו ת ע ו ד י ו ת ר מ ב ר א ש ו נ ה ‪ .‬מ א ז היווסדו קיים המכון ו ע י ד ו ת‬
‫בילטרריות לשם בדיקת ספרי‬
‫הישגו ה א ח ר ו ן ש ל‬
‫מחוצה לה‪.‬‬
‫לימוד ש ל מ ר ב י ת ארצות אירופה ואף‬
‫ארצות‬
‫ספרי‬
‫הלימוד‬
‫ההסכם על‬
‫המכון ה ו א‬
‫בדיקת‬
‫ל ה י ס ט ו ר י ה ב י ן ג ר מ נ י ה ופולין‪ ,‬ש ה ו ש ג ב ו ע י ד ו ת מ ש ו ת פ ו ת ר ב ו ת ש ל ה י ס ט ו ר י ו נ י ם‬
‫משתי‬
‫רקעו‬
‫הארצות ובמיוחד‬
‫ב ו א ר ש ה ב א ו ק ט ו ב ר ‪.1975‬‬
‫באחרונה שבהן שהתקיימה‬
‫לעין‬
‫ה פ ו ל י ט י ש ל ההסכם‪ ,‬ה ד ס נ ט ‪ ,‬ו ה ה ס כ ם ה מ ס ח ר י ע ם פולין׳ ה ו א גלוי‬
‫‪3‬‬
‫בקשו ל ה ס ת י ר ו ‪.‬‬
‫ואף לא‬
‫אין ל ה ת פ ל א ‪ ,‬כ י כ כ ל ש ת ג ב ר‬
‫הכלכלית והשפעתה הפוליטית של‬
‫עוצמתה‬
‫גרמניה‪ ,‬כן תקטן הנטיה להוקיע א ת פשעיה ב ע ב ר בספרי‬
‫הרואות עצמן כבנות בריתה ואשר ג ם‬
‫תלויים בה‪ ,‬בחלקם‪,‬‬
‫הלימוד ש ל ארצות‬
‫מבחינות רבות‪.‬‬
‫ל מ ו ת ר לציין א ת ה ה ש פ ע ה ה פ ו ל י ט י ת ו ה כ ל כ ל י ת ה ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת ש ל א ר צ ו ת‬
‫וחשיבותו של‬
‫אופ״ק‪,‬‬
‫והשלכותיהן‬
‫בארצות‬
‫על‬
‫הנפש‬
‫מוסדות‬
‫רבות לא‬
‫לספק‬
‫במערכת‬
‫הקשורים‬
‫עילה‬
‫הכלכלה‬
‫והפוליטיקה‬
‫הבינלאומית‬
‫כגון׳‬
‫אונס״קו‪ .‬כ ן‬
‫ניכר‬
‫הרצון‬
‫הבלטת‬
‫שואת‬
‫בחינוך‪,‬‬
‫ארצות ע ר ב ע״י‬
‫לרוגזו ש ל‬
‫יהודי אירופה‪ ,‬ש ק ש ר י ה ע ם מ ד י נ ת י ש ר א ל גלויים לעין ב ס פ ר י ה ל י מ ו ד שלהן‪.‬‬
‫גורם‬
‫הרוח‪,‬‬
‫ח ב ר ת י פוליטי‬
‫האוניברסיטאות‬
‫נוסף הוא‬
‫והחינוך‬
‫השמאל‬
‫בארצות‬
‫מ ל ח מ ת ש ש ת הימים ש ל ט ה עדיין ב ש מ א ל‬
‫‪Paul Sartre‬‬
‫צידוק‬
‫לתמיכה‬
‫החדש‬
‫אירופה‬
‫החדש‬
‫והשפעתו‬
‫ובשתי‬
‫הרבה ע ל‬
‫חיי‬
‫האמריקות‪ .‬א ם‬
‫עד‬
‫ת פ י ס ת ו ש ל זי‪ .‬פ‪ .‬ם א ר ט ר‬
‫‪ Jean‬א ש ר ר א ה ב מ א ו ר ע ו ת ה ש ו א ה ו ב ם ו ל י ד ר י ו ת ע ם ק ר ב נ ו ת י ה‬
‫במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬א ם כ י‬
‫תמיכה‬
‫מסוייגת‬
‫ומלאת‬
‫ביקורת‬
‫על‬
‫‪21‬‬
‫מדיניותה ומשטרה — הרי שמאז מלחמה זו גובר בו הקו המסרב להתחשב‬
‫בשואה בלגיטימציה ל״עוול״ חדש שנגרם‪ ,‬לדעתם‪ ,‬ע״י עצם הקמתה של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫קו חדש זה הוצג לראשונה ע״י יהודי דווקא׳ איזאק דויטשר ‪Isaak‬‬
‫‪ Deutscber‬בראיון שנערך אחרי מלחמת ששת הימים בענין הסכסוך הישראלי—‬
‫ערבי‪ ,‬ואמר‪ :‬״עלינו לחרוץ את גזר דיננו ואסור לנו להרשות כי הוא יעומעם‬
‫ע״י אמוציות וזכרונות‪ ,‬ולוא יהיו אלה עמוקים ומענים כאשר יהיו‪ .‬אסור לנו‬
‫להרשות הסתמכות על אושויץ‪ ,‬המבקשת לסחוט מאתנו את התמיכה בענין‬
‫הפסול״‪.‬‬
‫כפי שניסח זאת ברנהרד בלומנקרנץ‪ :‬״‪...‬אותם אנשים השוללים את‬
‫זכות קיומה של ישראל יודעים זאת )אח הקשר בין פליטי השואה לבין ישראל‬
‫שקלטה אותם — ח‪ .‬ש‪ (.‬היטב‪ .‬שבויים בשגיאת עצמם‪ ,‬אינם יכולים‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬אלא להפוך — כנגד רצונם — לאוהדי הרוצחים הנאציים‪ :‬האחרונים‬
‫היו רוצחים ואילו הראשונים‪ ,‬סתם שותקים‪...‬״‬
‫לעומת גורמים אלה‪ ,‬שהינם פרי התפתחויות חיצוניות‪ ,‬ששליטתנו בהם‬
‫מועטת בלבד‪ ,‬מתבלט באחרונה גורם חינוכי דידקטי‪ ,‬שנדמה כי אף אנו תרמנו‬
‫למענו‪ ,‬ומן הראוי לעיין בו לפרטיו‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫במחשבה החינוכית של עשרות השנים האחרונות‪ ,‬מסתמנים כיוונים שיש‬
‫לברך עליהם׳ כגון‪ :‬העברת הדגש מאינפורמציה להשיבה‪ ,‬מייחום ערך מוחלס‬
‫לתכנים‪ ,‬לבירור משמעויות ״מבנה הדעת״ ולנסיונות להקנותו לתלמידים‪ ,‬מהשעור‬
‫הפרונטלי ומפסיביות לפעילות עצמית של התלמיד‪ ,‬מהטלת תכנים בצורה‬
‫אוטודיטסיבית לעידוד ההתעורות למוטיבציה‪ ,‬ולהפיכתם של התכנים לרלבנטיימ‬
‫וכיוצא באלו‪.‬‬
‫ואילו קללה רובצת על עקרונות קונצפטואליים בתחום החינוך‪ ,‬כאשר אלה‬
‫מנתקים עצמם ממורשה תרבותית היסטורית‪ ,‬מקונטכםטים חברתיים של מקום‬
‫ושל זמן‪ ,‬והופכים לאבסולוטיים‪ ,‬בעלי חיות ערטילאית עצמית משלהם‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ניתן להגיע בדרך מן התכנים אל החשיבה העצמית של‬
‫התלמיד — החיובית לכשעצמה — אל התרוקנות מוחלטת של התהליך החינוכי‬
‫מכל משמעות ערכית נורמטיבית‪ ,‬והפיכתו של התהליך לאינםמרומנסלי בלבה‬
‫כאשר כל התכנים הופכים למעין פיגום לבניין חשיבתו של התלמיד‪ ,‬אך הם‬
‫חסרי ערך בתור שכאלה‪.‬‬
‫לפי תפיסה זו אין למעשה כל הבדל בין תוכן אחד למשנהו‪ ,‬כל התכנים‬
‫הינם חליפים ובלבד שימלאו את הפונקציה המיועדת להם לגבי פיתוח חשיבתו‬
‫של התלמיד‪ .‬לגבי ענייננו — כאשר לא יהיה כל הבדל במשמעות החינוכית‬
‫בין נושא השואה ולמשל — תקופת לואי ה־‪14‬׳ ובלבד שהתלמיד ירכוש לו‬
‫באמצעותם הרגלי מחקר וחשיבה היסטורית‪.‬‬
‫אף הועדה להיסטוריה מטעם משרד החינוך והתרבות שהעמידה את הוראת‬
‫השואה כנושא בחירה ולא כנושא חובה בחטיבה העליונה של ביה״ם העל־‬
‫יסודי‪ ,‬נשענה על הנחות אלה ‪.‬‬
‫סכנותיה של תפיסה אינסטרומנטלית זו‪ ,‬ניכרות בעליל ע״י דוגמאות אחדות‬
‫מן הנעשה בחו״ל‪ ,‬ונדמה כי גם ביה״ס הישראלי אינו מחוסן מפניהם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫למן השנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השניה‪ ,‬חוזרת ונשנית‬
‫התביעה מצד מחנכים‪ ,‬מחברי ספרים‪ ,‬משרדי חינוך ומתכנני תוכניות לימודים‪,‬‬
‫להסתייע בהוראת השואה על מנת לחשוף את הנסיבות והמנגנונים ששימשו לה‬
‫רקע ומניע‪ ,‬על מנת להפוך את התלמידים למודעים לםכנותיהם וע״י כך —‬
‫‪22‬‬
‫ייתכן — אף מחוסנים מפניהם‪ .‬כבשאר תכני לימוד‪ ,‬אף השואה לא על עצמה‬
‫יצאה ללמד‪ ,‬אלא שי׳משה אף כמכשיר להרחבת ההשכלה הפוליטית‪ ,‬החברתית‬
‫והפסיכולוגית של לומדיה‪.‬‬
‫מכאן הדרך להפיכתה למשל בלבה לסמל ולדוגמא לימודית‪ ,‬הדרך לא‬
‫היתד‪ ,‬רחוקה‪ .‬היו שראו בה אמצעי להעמיד דרכה את התלמידים על בעיות‬
‫שביחס רוב — מיעוט‪ ,‬על תוצאותיה של חוסר סובלנות‪ ,‬על מנגנוני משטרים‪.‬‬
‫טוטליטריים והסכנות הנובעות מהם וכיוצא באלו‪.‬‬
‫גישה זו‪ ,‬שהושפעה בצורה מכריעה ע״י חשיבותם ההולכת וגדלה של דרכי‬
‫החשיבה של מדעי החברה בשיקולי מחנכים‪ ,‬דידקטיקונים ומתכנני תוכניות‬
‫לימודים‪ ,‬משתקפת‪ ,‬למשל׳ בדברים המכוונים למורה הגרמני‪:‬‬
‫״האנטישמיות )אנטיציונות( אינה אלא צורה אחת של משפט קדום חברתי‬
‫המכוונת ננד היהודים‪ ,‬ואילו עלינו לעסוק בראש וראשונה‪ ,‬בחשיפתן של‬
‫םטרוקטורות היסוד של התנהגות רווית משפטים קדומים‪ .‬מבני יסוד אלה‬
‫ניתן למלא בכל עת ובכל סוגי תכנים ככל העולה על הדעת‪ ,‬בין שיהיו מכהנים‬
‫נגד יהודים׳ איטלקים‪ ,‬צוענים‪ ,‬פועלים זרים‪ ,‬חניכי מוסדות סעד‪ ,‬חסדי קורת‬
‫גג או היריב הפוליטי בעת בחירות וכדומה‪ .‬מבנה היסוד נשאר קבוע‪ ,‬ורק‬
‫הםםראוטיפים מתחלפים‪ ,‬ואלה חליפים לפי בחירתך״ ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ואילו מה יקרה אם תזדמן‪.‬למורה דוגמה הנראית לו קרובה ורלבנטית‬
‫יותר לתלמידיו מאשר אירוע מלפני ‪ 30‬שנה? מה אם יעדיף‪ ,‬מסיבות שונות‪,‬‬
‫להסתייע בדוגמאות אחרות‪ ,‬הנוחות לו יותר‪ ,‬כגון‪ :‬ווייטנאס׳ ביאפרה ודומיהן ?‬
‫האם לא ניתן יהיה להחליף את השואה בכל דוגמה אחרת‪ ,‬הממלאת‪ ,‬לדעתו‪,‬‬
‫פונקציה זהה?‬
‫‪"The Holocanst is not uniqve and doesn't merit special attention".‬‬
‫בלומר‪ :‬״השואה אינה ייחודית ואינה ראוייה לתשומת לב ממחרת• טוען מודה‬
‫במחלקה להיסטוריה של אחד הקולניים בארה״ב ‪.‬‬
‫במסורת שנתהוותה ביהדות במשך ‪.‬דורות נקראו קרבנות הרדיפות בכל‬
‫הזמנים וכן גם בעת השואה‪ ,‬בכנוי ״קדושים*‪ .‬ומעשיהם ומותם היו — בנוסף‬
‫להיותם דוגמה וסמל חינוכי — גם בחינת מקודשים לכשעצמם‪.‬‬
‫מן הראוי‪ ,‬אפוא‪ ,‬לתת את הדעת על הסכנות הטמונות בדחיקתה של גישה‬
‫זו עיי הגישה האינסטרומנטלית היבשה‪ ,‬המתוארת לעיל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Saul S. Friedman: Teaching the Holocaust, :‬‬
‫דאה למשל‬
‫לגבי ארה׳׳ב‪ ,‬אז‪Bernhard Blumenkranz• how holocaust is (not) tought,:‬‬
‫‪Shortcomings of French Textbooks, in: Patterns of Prejudice. I. J. O.‬‬
‫‪Institute of-Jewish Affairs, Vol. 9, nr. 3, May—June 1975.‬‬
‫י ראה למשל ‪:‬‬
‫‪1. Erzichungswesen und Judenturn. Die Darstellung des Judenturns‬‬
‫‪in der Lehrerbildung und im Schulunterricht.‬‬
‫‪Herausgegeben vom Verband Deutscher Studentenschaften (VDS),‬‬
‫‪Ner Tamid Verlag, Munchen 1960.‬‬
‫‪2. Karl Mielke, 1917—1945 in den Geschichtesbiichern der Bun‬‬‫־‪desrepublik• Herausgegeben von der Niedersachsischen Landes‬‬
‫‪zentrale fur politische BUdung, Hannover 1961.‬‬
‫‪3. Heinrich Bodensitck, Deutsche Zeitgeschichte in Schulgeschihts‬‬‫‪buchern der Bundesrepublik.‬‬
‫‪23‬‬
4. Saul Robinsohn und Chaim Schatzker: "Judische Geschichte in
Deutschen Geschichteslernbuchern
Albert Limbach Verlag, Braunschweig, 1963.
5. Die Geschichte des
jiidischen Volkes in der europaischen Diasрога und im Staate Israel".
Herausgegeben vom Landesinstitut
fur Schulpadagogische Bil‫־‬
dung.
Tagungsbericht 32, (Diisseldorf, 1969).
6. Erich Witzsche: "Juden-Christen-Heiden". Schriftenreihe zur Geschihte und politischer Bildung, Band 4. Karl Hermann Beeck' Aspekte zeitgemasser Unterrichtsarbeit, Ratimgen, 1969.
7. Martin and Eva Kolinsky: "The Treatment of the Holocaust in
West-German Textbooks, Yad-Vashem Studies, Volume, 10.
8. Klaus Farbor, Heins Kremers: "Juden, ein Beitrag zur Behandlurig
der Vorurteilsproblematik im Unterricht"•
W. Cruewell Verlag, Dortmund- 1947.
‫נ‬
О. E. Sch"ddekopf, ‫על פעולות המכון ועל מפעל בדיקת ספרי וזלימוד ראה‬
History Teaching and History Textbook Revision, Strassbourg,
Counciil of Europe, 1967. ‫על הקשר ביו ספר לימוד •י מעיד שמו‬
,‫ קבוצת מדענים מאונייבחסיטת דויםבורג‬.‫של מפד אחד מתוך שורת פרסומים של‬
Das Schulbuch als Politikum, Duistburg, — ‫המתמחית בחקר ספר הלימוד‬
International Schoolbook Institut.1971,‫ כי הן בפעילות ה־‬,‫יש לציין‬
,‫והן בפעולות אוניברסיטת דויסבודג; שותפו היסטוריונים ומחנכים ישראליים‬
.‫ביניהם כותב שורות אלו‬
.
‫ עקרונות ומבחנם• העדות לקראת תוכנית חדשה של הוראת‬,‫ חיים שצקר‬:‫בנדון‬
‫דאה‬
.5 ‫ גליון‬,1975 ‫ אפריל‬,‫ בטאון אירגון מורי •בתיה״ם העל־יםודיים‬,‫ ״מעלות״‬.‫׳השואה‬
Walter A. Frank, Das Soziale Vorurteil — zum Beispiel Antisemitismus, in: Juden, Ein Beitrag zur Behandlung der Vorurteisproblematik im Unterricht.
68 ‫ ע׳‬,8 ‫ראה הערה‬
.‫ פרידמן‬.‫ בספרו של שאול ס‬11 ‫ ע׳‬,1 ‫ראה הערה‬
4
5
6
7
24
‫ב י מ י‬
‫ש ר א ה‬
‫ו מ ר ד‬
‫משה זנבר‬
‫ימים ולילות בדכאו ובמילדורף ‪ -‬ואלדלגר‬
‫המחבר‪ ,‬יליד ק צ ׳ ק ם ט שבמרכז הונגריה‪ ,‬היה נער צעיר עת פרצה מ ל ח מ ת‬
‫העולם השניה ‪ .‬ב־‪ ,1944‬עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה‪ ,‬נשלח‪ ,‬והוא‬
‫כבן ‪ ,18‬ל״פלוגת עבודה״ במסגרת הצבא ההונגרי ומשם הועבר לדכאו‬
‫ו א ח ״ כ ל מ ח נ ה מילדורף — ואלדלגר‪ .‬עתה‪ ,‬ב מ ל א ו ת ‪ 30‬שנה לשחרורו‬
‫מ מ ח נ ה הריכוז שלח לנו מזכרונותיו ובהם ק ט ע י ם מפרשת סבלותיו ב א ו ת ם‬
‫ימי יאוש‪ ,‬השפלה ומצוק‪.‬‬
‫מאז שיחרורי ממחנה הריכוז הגרמני הרגשתי כעין חובה לתאר דברים‬
‫שראיתי ושעבדו עלי בתקופת השואה‪ ,‬כדי שלא נשכח‪ ,‬אנו ובנינו‪ ,‬שקיימים‬
‫אמצעים שבהם אפשר להפוך את האדם התרבותי לחיה ממש‪ ,‬כי חיים בעולמנו‬
‫בני־אדם‪ ,‬הנקראים אנשי תרבות‪ ,‬והנעזרים במדע המודרני כדי לרצוח ולשדוד‪.‬‬
‫רציתי להזכיר דברים אלה לכל אדם בן־תרבות ובעיקר לבני עמנו‪ ,‬העם היהודי‪,‬‬
‫אשר בקרבו השתוללה חיית הטרף יותר מבכולם‪ .‬הרגשתי חובה לעצמי לתאר‬
‫את דרכי ההשתוללות הזאת‪ ,‬כי המספרים הסטאטיסטיים אינם מבטאים את‬
‫כל מה שהיה‪ .‬ידעתי שלא אשכח ובי תמיד אזכור תקופה זו של החיים בצל‬
‫המוות‪ ,‬ואוכל לספר עליה בכל עת שיהיה צורך בכך‪ .‬כשהחלפתי לא לדחות‬
‫יותר את כתיבת זכרונותי‪ ,‬עשיתי זאת‪ ,‬לא משום שסבור הייתי שאנשים כבר‬
‫מעוניינים לדעת מה התרחש בתקופה ההיא׳ אלא משום שחשבתי שקיימת‬
‫סכנה כי כל הפרשה תישכח‪ ,‬כי איש לא יסיק את המסקנות הדרושות‪ ,‬אשר‬
‫להסיקן היא חובתנו האנושית־כללית וגם חובתנו הלאומית‪.‬‬
‫איני מתכוון רק לממקנות הנובעות מן ההשמדה ההמונית‪ ,‬שעליה נכתב‬
‫כבר הרבה ושממדיה כבר ידועים פחות או יותר! אני מתכוון הרבה יותר‬
‫למסקנות המתחייבות מלימוד הפרטים הקטנים וצירופם‪ ,‬מן הדרך אשר בה‬
‫בוצעה ההשמדה‪ .‬למעשה — הפרטים הם הם הקובעים! דרכם ודרך השקפותיהם‬
‫ומניעיהם‪ ,‬פעלם ומחדליהם של האנשים בתקופה ההיא יש להשקיף על‬
‫המעשים הנוראים שנעשו ולא לד‪.‬יפך‪.‬‬
‫כמו כולם‪ ,‬גם אני עברתי תהליך זד״ פתקווח שוא להחלשת הפתח ועד‬
‫‪25‬‬
‫לנקודת האדישות‪ .‬הגעתי למצב שבו שוב לא היה בעיני כל ערך לעובדה‬
‫שחלף עוד יום‪ .‬הכל הפך להיות מיכני‪ :‬לקום‪ ,‬לעמוד ב״אפל״‪ ,‬להילחם בשביל‬
‫מקום עבודה טוב‪ ,‬לקבל את מנת האוכל היומית‪ ,‬להרוג כינים‪ ,‬לא להתנגד‬
‫למכות הן אם ידועה סיבתן והן אם אינה ידועה‪ .‬אץ פלא שהימים ניטשטשו‬
‫בזכרוני עד כדי כך שאיני יודע מה קרה קודם ומה אחר כך‪ .‬בזכרוני נחרטו‬
‫רק כעין תמונות! אני זוכר שראיתי דברים במו עיני וגם שמעתי עליהם שם‬
‫במקום‪ ,‬אבל מתי בויוק איני יודע‪ .‬אני זוכר מחשבות מסוימות שעלו במוחי‪,‬‬
‫שיחות שניהלתי עם חבר זה או אחר‪ ,‬אבל איני זוכר את הנסיבות שהיו‬
‫קשורות בענין‪ .‬סיבת השיכחה אינה נעוצה בכך שחלפו כך וכך שנים מאז‬
‫שיחרורי ממחנה הריכוז‪ ,‬אלא באדישות שאפפה אותי בתקופה ההיא בקשר‬
‫למתרחש סביבי ואתי‪ ,‬אדישות ו״לא־איכפתיות׳׳ שהן תוצאה של חיי המחנה‪.‬‬
‫התוצאות היו כה נוראות עד שאדם שלא חי באותה התקופה ולא התנסה‬
‫בכל אלה‪ ,‬אינו יכול להבין אותה כראוי ולשפוט את מעשי בני האדם שפעלו‬
‫בה‪ .‬על יד־ התעמקות בפרטים שאז לא נראה כל קשר ביניהם‪ ,‬אפשר היום‬
‫לעמוד על הקשר הפנימי בין חוליית השרשרת המתוכננת‪ ,‬שבה ביצעו הנאצים‬
‫את זממם‪ ,‬בתיכנון המדויק והמדעי של הפעולות שנעשו לשם אותה מטרה‬
‫ישנה‪ :‬רצח‪ ,‬השמדה ושוד‪.‬‬
‫מסיבות אלה החלטתי שלא להסתפק‪ ,‬בכתיבת זכרונותי‪ ,‬בתיאור המאורעות‬
‫שהתרחשו אז סביבי‪ ,‬אלא לנסות לתאר גם את מושגי מחשבותי‪ ,‬המניעים‬
‫שפעלו בי באותם הזמנים וכיוונו את מעשי‪ .‬נדמה לי שלא הייתי אדם יוצא‬
‫מן הכלל ושאצל אחרים פעלו מניעים תמים ושלרבים היו אותן השקפות ומושגים‬
‫על מה שקרה‪ ,‬וכך עשוי נםיוני האישי להיות לעזר בהבנת התקופה ההיא‪.‬‬
‫השתדלתי להתרכז במספר ״תמונות״ שנחרטו במיוחד בזכרוני‪ ,‬וסביבן ריכזתי‬
‫את תיאור המאורעות כפי שראיתי אותם אז‪.‬‬
‫דפאו — חרחורים על החיים והמוות‬
‫ביום הראשון לא אירע שום דבר מיוחד‪ .‬לא היינו צריכים לעבוד ושכבנו‬
‫במקומותינו או טיילנו בחור ה״בלוק״‪ .‬אם אנשים מ״בלוק״ אחר לא היה לנו‬
‫כל מגע‪ .‬שוחחנו עם הוותיקים הבודדים שהיו ב״בלוק״ ואלה הסבירו לנו כמה‬
‫מושגי יסוד‪ :‬הבנין הגדול שראינו בצד השני של המחנה‪ ,‬הוא ה״קרימטודיום״ *‪.‬‬
‫החיים במחנה הריכוז — כי כך נקרא מחנה זה ועוד מחנות רבים — אינם‬
‫חיים‪ ,‬אלא דרך אמית למוות‪ .‬המזון שנותנים לאסירים אין בכוחו לספק את‬
‫צורכי החיים המינימליים‪ ,‬ומי שחי רק על מזון זה סופו למות תוך חודשים‬
‫אחדים‪ ,‬אפילו אם לא יחלה ולא יוכה למוות‪ .‬אם כן‪ ,‬מצד אחד הכרחי להשיג‬
‫מזון נוסף ויחד עם זאת יש לשתדל לשמור על הכוחות‪ ,‬כדי שמזון זה יבטיח‬
‫את קיומנו לזמן ארוך יותר‪ .‬אנחנו עכשיו חזקים ובריאים וייתכן שנחזיק מעמד‬
‫עד סוף המלחמה‪ .‬אבל כיצד משיגים מזח נוסף ז‬
‫כששאלנו שאלה זו‪ ,‬אמרו לנו שאת זה עוד נלמד‪ ,‬והנה עובדה היא‪ ,‬שגם‬
‫הם משיגים אותו בתור עוזריו של ה״בלוקאלטםטה״‪ ,‬וגם הוא עצמו הסתדר‬
‫במשך חמש השנים שהוא פה בדכאו ולא מת‪ ,‬הוא אמנם אחד המדדים שהחזיקו‬
‫מעמד‪ ,‬אבל הוא חי ואין לכך חשיבות שאחרים אולי מתו קצת לפני זמנם‪ .‬ולוא‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪26‬‬
‫״‬
‫־‬
‫י‬
‫׳‬
‫;‬
‫י‬
‫‪!:‬״‪ i‬ן‬
‫המשרפה בדכאו שימשה לשדיפת גוויותיהם של האסירים שמתו מרעב‪ ,‬ממגיפות‬
‫וכתוצאה מעינויים‪.‬‬
‫הוא היה מת יחד אתם האם זה היה יותר טוב? הוותיקים הרגישו שאמת• קצת‬
‫יותר מת והם סיכמו את דבריהם בקיצור‪ :‬רק מי שתאג לעצמו ואינו בעל לב‬
‫רך‪ ,‬הוא ורק הוא יצליח להחזיק‪ ,‬מעמד במלחמת קיום זו‪ ,‬מלחמת כולם נגד‬
‫כולם‪ .‬מדוע יילחם כל אחד בחברו ומתע לא יילחמו כולם יחד ולמען החיים ?‬
‫התשובה היתד‪ ,‬צחוק‪ ,‬כעין צחוקו של מורה שאינו יודע אם להתרגז או לצחוק‬
‫לשמע שאלתו הטפשית של תלמידו‪ .‬להילחם ? במי ? בגרמנים ? הרי זה שיא‬
‫הטפשות! בכל שעות היום עומדים סביבנו גרמנים שייהנו מכל הזדמנות לרצחנו‪.‬‬
‫בידם נשק‪ ,‬נשק רב המופנה לעברנו ממגדלי המשמר והמוכן לירייה בכל עת‪.‬‬
‫לברוח? גם זו שטותו המחנה מוקף גדר תייל וכל מי שייגע בה יתחשמל‪ ,‬אך‬
‫גם אם יצליח איך שהוא לעבור את גדר התייל הראשונה הדי לפניו עוד גדרות‬
‫נוספות וביניהן מסתובבים שומרים גרמניים מלבד אלה היושבים בקביעות‬
‫במגדלי המשמר‪ .‬ואפילו אם על כל זה יתגבר מישהו‪ ,‬הרי מה מחכה לו בחוץ‪,‬‬
‫מחוץ למחנה? גרמנים אחרים‪ ,‬שגם הם ישמחו לרצוח את היהודי ולא יעזרו‬
‫לו להסתתר ולהתקיים‪ .‬אם כן — מרד הוא התאבדות קולקטיבית‪ ,‬ובדיחה —‬
‫התאבדות אינדיבידואלית‪ .‬נותרת רק‪ ,‬דרך אחת‪ :‬להישאר וללחום את מלחמת‬
‫הקיום בתוך המחנה‪ .‬מן הגרמנים אין להשיג מזון ואין אפשרות של גניבה‪,‬‬
‫ולכן יש לדאונ שהכמות הניתנת לכולם ביחד תתחלק כך‪ ,‬שישהפר חלקם של‬
‫המצליחים‪ ,‬החזקים ובעלי הממה‪ .‬אין דרך אחרת וזהו סוד ההצלחה! ומה‬
‫יהיה גורל האחרים ן הם ממילא ימותו ורק טיפש ידאג להם‪ .‬כעת התחלנו להבין‬
‫את האיומים הראשונים ששמענו מפי ה״לאגד־אלסםטה״ וה״בלוק־אלטסםה״‪ .‬כעת‬
‫הבינונו‪ ,‬שהאיומים הם מציאותיים‪ ,‬שזהו המצב‪ ,‬שלא רק גרמנים שולטים בחיים‬
‫ובמוות‪ ,‬אלא גם — ואולי אף יותר — בעלי העמדות‪ ,‬המצליחים‪ ,‬החזקים‬
‫ובעלי הממה‪.‬‬
‫מתי יעבירו אותנו אל ההורים‪ ,‬אל המשפחה? במקום התשובה שוב בא‬
‫צחוק‪ ,‬אך הפעם צחוק מקרב לב‪ ,‬כצחוקו של אב על שאלה תמימה של בנו‬
‫הקטן‪ ,‬כאשד עצם השאלה מבדחת אותו‪ .‬והם גם המשיכו בדרך זו‪ ,‬כמו אב‬
‫המרגיע את ילח‪ :‬״מחר‪ ,‬או מחרתיים‪ ,‬מי יודע?״ — ואנחנו• כילדים תמימים‬
‫האמנו בתשובה זו‪ .‬אף הם האמינו בה‪ ,‬אך לפי הבנתם‪ :‬הם ידעו שגם אנו‬
‫נלך באותה דרך שבד‪ ,‬הלכה המשפחה‪ ,‬ובמוקדם או במאוחר נתאחד עם יקירינו‪.‬‬
‫כן‪ ,‬נתאחד אתם בעולם אחר‪ ,‬בעולם המתים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלנו אותם מתע הס כל כך מפחדים מפני ה״אפל״‪ ,‬והפעם ענו מבלי‬
‫לצחוק‪ :‬״הרי אמרנו לכם‪ ,‬שהגרמנים יכולים לעשות בנו ככל העולה על‬
‫דעתם‪ ,‬וכל פעם שאנו באים אתם במגע‪ ,‬אפשר לחשוש משינויים בחיים‬
‫הרגילים — ובמקום הזה יש לפחד מכל שינוי‪ .‬ב״אפל״ נפגשים עם הגרמנים‬
‫ובהזדמנות זו הם חורצים את גורלנו לשתים עשרה השעות הבאות‪ .‬פד‪ ,‬אין‬
‫עושים תכניות לעתיד‪ ,‬כי העתיד הוא בידי הגרמנים‪ ,‬ובעת ה״אפל״ הם מגלים‬
‫לנו את העתיד למשך שתים עשרה שעות נוספות‪ .‬הם יכולים לשלוח אותנו‬
‫לעבודה קשה‪ ,‬לעבודה קלה‪ ,‬או להשאירנו בלי עבודה‪ ,‬אך הם גם יכולים‬
‫לשלוח אותנו בלי כל סיבה מיוחדת ל״קרימסוריום״‪ ,‬או יכולים לעשות עמנו‬
‫״ספורט״‪ ,‬שבו ישותפו לא רק אסירים סתם‪ ,‬אלא גם בעלי עמדה כמו ה״בלוקר‬
‫אלטםטה״‪ .‬קדו גם מקדים שמצאו את ה״בלוק״ בלתי מסודר ואז עשו ״ספורט״‬
‫רק לבעלי העמדה ובראשם ה״בלוק־אלטםמה״‪ .‬הם הקובעים שה״אפל״ יימשך‬
‫‪2‬‬
‫כך הבפיחו המפקדים הגרמנים וההונגרים לאנשי ״פלוגת העבודה״‪ ,‬במשך‬
‫נדודים מהונגריה לדפאו‪.‬‬
‫חדשי‬
‫‪27‬‬
‫‪ 5‬דקות או ‪ 5‬שעות ואין צריך לומר‪ ,‬שאין זה התענוג הגדול ביותר לעמוד‬
‫דום במשד שעות‪ ,‬בקור ובכפור‪ ,‬ובעיקר כששעות אלה מופחתות משעות‬
‫המנוחה״‬
‫זה ברור‪ ,‬אבל מה זה ״ספורט״? בשם זה מכנים הגרמנים את צורות‬
‫העונש ה״מבדחות״ שלהם‪ .‬זה יכול להיות ״םיוף״‪ ,‬אשר בו נותנים מקלות בידי‬
‫שני אסירים ומצווים עליהם להכות זה את זה‪ ,‬ועליהם להמשיך עד שאחד‬
‫מהם לא יוכל עוד לקום‪ ,‬ואז נותנים את מקלו בידי איש שלישי שבא במקום‬
‫הראשון וכך הלאה‪ .‬ה״ספורט״ יכול להיות גם ״ריצה״ — אז מעמידים את‬
‫האסירים בשתי שורות ארוכות‪ ,‬זה מול זה‪ ,‬כשהמרחק ביניהם אינו יותר‬
‫ממטר או מטר וחצי‪ .‬כל אסיר מחזיק בידו מקל ועליו להכות בחבריו המשתתפים‬
‫בתחרות הריצה‪ ,‬הנערכת בשביל שבין שתי שורות האסירים‪ .‬המשתתפים‬
‫המסכנים רצים קדימה בכל כוחם כשחבריהם מנחיתים מכות על כל גופם‬
‫בלי הדף‪ .‬ואם קורה שאסיר מרחם על חברו ואינו מכה בו בכל כוחו‪ ,‬סופו‬
‫שאף הוא ייאלץ לרוץ בין השורות‪ ,‬ריצה שפירושה מוות כמעט בטוח‪,‬‬
‫כי רק מעטים מצליחים להגיע עד סוף השורה‪ ,‬וגם אלה אך בקושי יחזיקו אחר‬
‫כך מעמד במלחמת הקיום של המחנה‪ .‬פה התערב אסיר ותיק וסיפר‪ ,‬שהוא‬
‫ראה גם ״ספורט״ אחר‪ ,‬שבו לא היכו האסירים זה את זה‪ ,‬אלא קבוצת אסירים‬
‫נלחמה בלהקת כלבים מאומנים )נדמה לי שזה קרה לפני שנים במחנה הריכוז‬
‫בוכנוולד(‪ .‬המחזה היה בוודאי דומה למשחקי הרומאים‪ ,‬אשר בהם הנוצרים‬
‫הקדמונים נלחמו באריות‪ .‬אלא שפה צורת המשחק היתד‪ ,‬מודרנית יותר‪:‬‬
‫אל מגרש טניס מגודר הובאה קבוצת אסירים‪ ,‬ערומים לגמרי ואחריהם הוכנסו‬
‫למגרש כלבים גדולים במספר כזה‪ ,‬שעל כל כלב היו שני אסירים‪ .‬הכלבים‬
‫היו מאומנים לא להרוג את האסירים‪ ,‬אלא רק לנשוך אותם בידיהם‪ ,‬ברגליהם‪,‬‬
‫או באבר־המין שלהם‪ .‬האסירים ברחו מקצה אחד של המגרש הקטן למשנהו‬
‫כשהכלבים רודפים אחריהם ונושכים אותם‪ .‬אחדים ניסו לפרוץ את הגדר‪,‬‬
‫אד שם עמדו הגרמנים והחזירום במכות‪ .‬אכן — זהו ה״ספורט״ המודרני‪!.‬‬
‫אבל זה איום! יותר סוב למות מלחיות במחנה! מדוע אינכם מתאבדים ? !‬
‫מדוע אינכם רצים אל הגדר המחושמלת!? לא קל להשיב על השאלות האלה‪,‬‬
‫אמת‪ ,‬גם אנחנו חשבנו כך לא פעם‪ ,‬בעיקר בהתחלה‪ ,‬אבל תמיד התגברנו‬
‫על הרעיונות האלה‪ .‬האדם רוצה לחיות‪ ,‬רוצה להאמין שגורלו יהיה שונה‬
‫מזה של האחרים‪ .‬האדם מלא תקוות ואינו רוצה להאמין‪ ,‬שדווקא לו יקרו‬
‫הדברים הנוראים הללו‪ .‬אלד‪ ,‬שלא נאחזו בתקוות אלה היו הראשונים שמתו‪.‬‬
‫הדבר העיקרי פה הוא הרצון לחיות‪ ,‬בלי רצון חיים תיפלו במלחמת הקיום‪.‬‬
‫אפילו החיה רוצה לחיות ורק ״המוזלמך אדיש כלפי החיים והמוות‪ .‬וה״מוזלמן״‬
‫הוא בעצם מת‪ ,‬שעודנו יכול להזיז את אבריו‪ ,‬שעדיין לא הוציא את נשמתו‪ ,‬אך‬
‫הוא נמצא בדרך למוות‪ .‬בלי רצון לחיות מתים בלאו הכי ואין צורך להתאבד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫״שיעור״ זה במושגי היסוד של חיי המחנה בילבל ודיכא אותנו לחלוטין‪.‬‬
‫ניסו למצוא סתירות בדברי הוותיקים ואף מצאו כאלה‪ ,‬אולם הרגשנו‪ ,‬שלהגיון‬
‫אין פה ערך‪ ,‬חשנו שיש גרעין של אמת‪ ,‬ואף יותר מזה‪ ,‬בתאורים איומים‬
‫אלה‪ .‬הם אולי מגזימים‪ ,‬אבל לא ייתכן שהמציאו את הכל רק כת להפחיתו!‬
‫ומדוע ירצו להבהילנו? רק עכשיו תפסנו את גודל המישגה שעשינו‪ ,‬כשלא‬
‫‪3‬‬
‫השם ״מוזלמן‬
‫שבין‬
‫״הדמות המתנועעת״ של המוסלמי בתפילתו‬
‫הנחלש‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫)‪(Muselmann‬‬
‫נטבע כפי הנראה על י ת הגרמנים לפי הדמיון‬
‫בשלב הפיזי שקדם למוות‪.‬‬
‫לבין ״עור ועצמות״ של האסיר‬
‫ברחנו בעודנו בהונגריה והנחנו להונגרים להובילנו לגרמניה! בתנאים כאלה‬
‫איך נצליח לעזור למשפחותינו• ? האם ההורים עודם בחיים ו האם יש עוד‬
‫למי לחזור ? האם נהיה מסוגלים לעזור י האם יש לנו הרצון החזק שעליו‬
‫דיברו הוותיקים‪ ,‬הדרוש למלחמת הקיום ו לא ולא‪ ,‬זה לא ייתכן‪ ,‬כי הרי‬
‫לא חיות אנחנו‪ ,‬הרי נוכחנו לדעת במשך חודשים אצל ההונגרים‪ ,‬כי הכוח‬
‫טמון דווקא בשיתוף הפעולה ההדדי!‬
‫במשך כל שהותי במחנה הריכוז לא היתד! לי הזדמנות נוספת לשוחח‬
‫בצורה כה חופשית עם אנשים בעלי עמדה במחנה‪ .‬ביום הראשון היינו עוך‬
‫שווים‪ ,‬אך מיום ליום גדל המרחק בינינו‪ .‬עדיין לא ידענו זאת‪ ,‬כפי שלא‬
‫יכולנו להעלות על הדעת‪ ,‬שאמת היא כל מה ששמענו על ה״קרימםוריום״‪,‬‬
‫על סמכויותיהם הבלתי מוגבלות של האסירים בעלי התפקידים‪ ,‬על ״הספורט״‪,‬‬
‫על ה״מוזלמנים״! והאם אפשר לשקר בדברים אלה? הגרמנים המציאו שיטות‬
‫כה איומות‪ ,‬עד שאי אפשר היה להוסיף עוד הגזמות‪.‬‬
‫במשך הימים הבאים לא היה לנו הרבה זמן להרהר בדברים ששמענו‪,‬‬
‫וגם התחלנו להדגישם על עצמנו‪ .‬הרעב החל להציק לנו‪ ,‬מילא את מוחנו‬
‫והשתלט על כל שאר המחשבות‪ .‬נוסף לרעב התמידי‪ ,‬שלא פסק אפילו אחרי‬
‫הארוחה ואולי אף הוגבר על־ידה‪ ,‬דאגו הגרמנים לתכנית מלאה‪ .‬למחרת‬
‫היום ב״אפל״ הבוקר‪ ,‬מסרו ל״בלוק־אלטסטד‪,‬״ שבשעות לפני הצהריים עליו‬
‫להובילנו לבדיקה רפואית‪ .‬זאת היתד‪ ,‬הבדיקה הרפואית המשונה ביותר שראיתי‬
‫אי פעם‪ .‬הצטווינו להופיע על ה״אפלפלאץ״ המושלג כשכולנו ערומים לגמרי‪.‬‬
‫ספירת האנשים נעשתה במהירות‪ ,‬איש לא חסר‪ ,‬אך משום מה לא ניתנה‬
‫פקודה ללכת אל הרופא‪ .‬חכינו וחכינו וכמעט שקפאנו מקור‪ .‬פתאום באה‬
‫הפקודה הגואלת‪ .‬התקדמנו בשורה אחת ארוכה והראשונים נכנסו לאחד הצריפים‪.‬‬
‫כשהגיע תורי ונכנסתי לחדר‪ ,‬רציתי להתבונן סביבי‪ ,‬אבל זה לא עלה בידי‪.‬‬
‫אך נכנסתי קיבלתי מכה על כתפי הימנית‪ ,‬כך שהוכרחתי להסתובב ימינה‪.‬‬
‫טרם הספקתי להבין פה קרה‪ ,‬כבר דחפוני קדימה ושוב קיבלתי מכה‪ ,‬הפעם‬
‫על הכתף השמאלית‪ ,‬ושוב דחפוני קדימה‪ .‬עדיין לא התאוששתי וכבד הגעתי‬
‫לחדר אחר‪ .‬פד‪ ,‬שאלוני למקצועי ונשלחתי אל אחת משלוש קבוצות האנשים‬
‫שכבר עמדו בנפרד בחדר‪ .‬בזה נסתיימה ״הבדיקה הרפואית״‪ .‬ואיפה היו‬
‫הרופאים ? הם היו כנראה אותם הגרמנים שישבו בחדר הראשון ליד שני‬
‫השולחנות שביניהם נדחפנו קדימה‪ .‬מטרת המכות בכתף היתד‪ ,‬כנראה להפנותנו‬
‫במהירות לכל צד כדי שהרופאים משני הצדדים יוכלו לראות את כל גופנו‪.‬‬
‫זאת היתד‪ ,‬בדיקה רפואית על ״סרט נע״ כדוגמת הייצור בבית חרושת מודרני‪.‬‬
‫מה היתד‪ .‬האבחנה‪ ,‬מי קבע אותה ומתי‪ ,‬לא ידעתי‪ .‬רק לאחר השיחרוד נודע‬
‫לי‪ ,‬שהיתה פה אבחנה‪ ,‬אבחנה גורלית‪ :‬לשלוח את היהודי לתאי הגז או‬
‫לשלוח אותו לעבודה‪ .‬משלוש הקבוצות שעמדו בחדר השני‪ ,‬הלכה אחת‬
‫כנראה ישר לתאי הגז‪ ,‬כי אף אחד מהם לא נראה יותר‪ .‬הקבוצה השניה‬
‫היתה קבוצת בעלי המקצוע‪ ,‬אשר נשלחו לעבודה מקצועית בבתי־חרושת‬
‫כפי שזה התברר לאחר השיחרור‪ .‬הקבוצה השלישית‪ ,‬קבוצתי‪ ,‬נשלחה למחנה‬
‫עבודה‪.‬‬
‫פגישות‬
‫בתהוט‬
‫האבדון‬
‫למחרת בבוקר יצאנו ישר מן ה״אפל״ אל תחנת הרכבת‪ ,‬ושוב עלינו‬
‫על הקרונות בשיטה הרגילה‪ 70 ,‬בכל קרון‪ .‬הפעם לא ארכה הנסיעה זמן‬
‫‪29‬‬
‫רב‪ ,‬אם כי עמדנו יותר מאשר נסענו‪ .‬בשעות הצהרים בערך הגענו לתחנה‬
‫קטנה בשם אפפינג ‪ ,^Ampfing‬ירדנו מן הקרונות כשאנשי ם‪ .‬ס‪ .‬חדשים‬
‫מקבלים את פנינו‪ ,‬ספרו אותנו והרכבת כבר המשיכה בדרכה‪ .‬רק אז ראינו‬
‫שלא כולנו ירדנו פה‪ ,‬אלא רק פתוח מן החצי‪ ,‬אלה שהיו ב־‪ 5—4‬הקרונות‬
‫האחרונים ואילו השאר המשיכו בדרכם ברכבת לכי׳וון בלתי ידוע‪ .‬מיוצאי‬
‫עיר מולדתי נשארתי אני לבדי בקבוצה זו‪ .‬מן התחנה פנינו לכיוון השדות‬
‫ולא לכיוון הכפר‪ .‬עברנו דרך די ארובה ולבסוף הגענו ליער‪ ,‬אך לא ראינו‬
‫עדיין זכר של מחנה‪ .‬הדךך שעברנו במציאות אמנם לא היתד‪ ,‬אדוכה כלל‪,‬‬
‫אולם בשבילנו היה אורכה ״כאורך הגלות״‪.‬‬
‫רק לאחר שהתקדמנו עוד יותר הבחנו בגדר התייל של המחנה ! התקרבנו‪,‬‬
‫הסתכלנו פנימה •בין האוהלים וסוף סוף הגענו אל השער‪ .‬שם רשמו את מספרנו‪,‬‬
‫הכניסונו פנימה והעבירו אותנו קבוצות קבוצות אל האוהלים שגקבעו עבורנו‪.‬‬
‫לאחר זאת היינו חופשיים ובפעם הראשונה מאז היותנו בית הגרמנים יכולנו‬
‫‪4‬‬
‫להסתובב באופן חופשי על פני שסח די גדול‪ .‬בתוך המחנה היו באותה שעה‬
‫רק מעט מאד אנשים והם עוררו בנו הרגשות מוזרות‪ .‬חיפשתי מכרים ונתקלתי‬
‫פתאום באחד האוהלים ביצור שקשה היה לכנותו בשם אדם‪ ,‬אך בכל זאת‬
‫היה זה אדם חי‪ .‬הוא היה רזה עד כדי כך‪ ,‬שאפשר היה לספור את כל צלעותיו‪,‬‬
‫ידיו רעדו ועיניו היו מחוסרות ברק‪ ,‬הוא עסק בהריגת כינים בחולצתו‪ .‬כשראה‬
‫שאני מתבונן בו‪ ,‬שאל בגסות בגרמנית מה אני רוצה ממנו‪ ,‬והוסיף בהונגרית‬
‫שאלך לעזאזל‪ .‬שמחתי מאד לשמוע אותו מקלל בהונגרית והתקרבתי במקצת‪.‬‬
‫אמרתי לו בהונגרית שאני מבין החדשים שהגיעו זה עתה‪ ,‬ואני מחפש אחרי‬
‫בני משפחתי ומכרי‪ .‬ומיד הוספתי את השאלה‪ ,‬אם הוא מכיר פה מישהו מעיר‬
‫מולדתי‪ .‬במקום להשיב הוא פרץ בבכי והתחיל לספר על עצמו‪ .‬אמר שהיה‬
‫בעל חנות תכשיטים מפורסמת במרכז בודפשט והיו לו שם שלושה בתים גמלים‪,‬‬
‫ופה הוא רעב ללחם ומלא כינים וליבלוך‪ ,‬עד שזה מביא אותו לשנאה עצמית‪.‬‬
‫הוא התייפח על שלא יראה עוד אח בודפשט‪ ,‬כי הוא ״מוזלמן" ולא יחזיק‬
‫מעמד יותר מימים ספורים ובטרנםפורט הבא של ״מוזלמנים״ בודאי יקחו‬
‫אותו‪ .‬ראיתי שחוץ מעניניו האישיים אין על מה לדבר אתו‪ ,‬אך למרות‬
‫זה ולמרות ההתנגמת הפנימית‪ ,‬הרגשת הבחילה והפחד מפני הכינים‪ ,‬החלטתי‬
‫להתקרב אליו ולשאול אותו שוב ושוב אם הוא מכיר פה מישהו מעיר מולדתי‪.‬‬
‫עמלי נשא פרי ולבסוף הוא נזכר באדם אחד מקצ׳קמט‪ ,‬שאותו הכרתי היטב‬
‫ושהייתי מבקר בביתו לעתים קרובות‪ .‬הוא היה רופא שיניים בשם סיגטי‬
‫ובתו היתד‪ ,‬חברתי הטובה‪ .‬את מספר האוהל שלו לא הצלחתי לגלות וכך‬
‫נאלצתי לחפש הלאה‪ .‬בחיפושים אלה פגשתי עוד ״מוזלמנים״ אחדים‪ ,‬שהגיעו‬
‫כבר לשלב כזה של אפיסת כוחות שהורשו לא לצאת לעבודה‪ .‬כל אימת שנפגשתי‬
‫עמהם‪ ,‬התגברה בי ההרגשה של גועל־נפש ויאוש‪ .‬לבסוף חזרתי לאוהלי כדי‬
‫לשמוע מה מצאו חברי‪ .‬גם הם לא ראו דברים שונים ממני וגם הם היו‬
‫מזועזעים לגמרי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בלכסיקון המחנות צוייז "‪ "Muhldorf‬כ״קבוצת מילדורף״ של מחנה הריכוז יבאו‪,‬‬
‫שאליה השתייכו הכפרים הבאים ‪ :‬מיטרגארש‪8 ,‬מ‪3‬פינג‪ ,‬אוברטאופקירכן ומטנהיים‪.‬‬
‫הם נחשבו כיחידה א ת ת שעבדה במפעלי הבנייה של ארגון ״טודט״‪ .‬בסתיו ‪1944‬‬
‫•הגיע מספר האסירים ל־‪) 4.300‬מהם כ־‪ 300‬נשים( והם היו מפוזרים בחמישה מחבות‪,‬‬
‫ובו כ־‪ 2.000‬אסירים‪ ,‬מחנה ואלדלאגר‬
‫מהם הגדולים‪ :‬מתנה מס‪(LagerI) 1 .‬‬
‫‪ (Waldlager)V‬ובו כ־‪ 2.000‬אסירים ומחנה וואלדלאגר ‪) VI‬כ־‪ 250‬נשים(‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1945‬הגיע השיעור הממוזצע של התמותה היומית ל־‪.20‬‬
‫‪30‬‬
‫לאם‬
‫מבהיל‬
‫התחילו‬
‫לאט‬
‫משל אלה‬
‫פרצופם‬
‫לחזור‬
‫שראינו‬
‫היו‬
‫את‬
‫מספר‬
‫מרחו?‬
‫הבחנתי‬
‫בו‬
‫למרות‬
‫יכולתי‬
‫להחליט‬
‫אם‬
‫ידע‬
‫אליו‪,‬‬
‫אפילו‬
‫לחבקו‬
‫כוח‬
‫אבל‬
‫ויכול‬
‫הכינים‬
‫שממנו‬
‫וצעק‬
‫סיגטי‬
‫הרים‬
‫זו‬
‫אבי‪.‬‬
‫אדם‪,‬‬
‫שאפיין‬
‫״אתה‬
‫לא‬
‫מה‬
‫והרהרתי‬
‫ואז‬
‫לעשות‪,‬‬
‫אלי‬
‫האיש‬
‫בא‬
‫מן‬
‫הוא‬
‫פ ^ בצעקות שמחה‬
‫להתאפק‪,‬‬
‫הזמנים‬
‫הטובים‬
‫אליו‪,‬‬
‫והיבול‬
‫שהיו לו‬
‫בזרועותי‪,‬‬
‫החזיק‬
‫כך ל‬
‫אותי‬
‫א ת המרפאה‪...‬‬
‫כל‬
‫יכולתי‬
‫הזמן‬
‫להתאזר‬
‫הערתיז‬
‫״אל‬
‫והתקדם‬
‫לקראתי‪.‬‬
‫שמחה‬
‫חיבקתיו‬
‫ונישקתיו‬
‫כאילו‬
‫להשיב‬
‫על‬
‫לספר‪ ,‬הוא‬
‫אני לא‬
‫לא‬
‫עוד‬
‫שמצאתי‬
‫שאלוהי‪.‬‬
‫ר ק ב כ ה ‪ .‬ב כ י זה‪,‬‬
‫לצאת‬
‫הערב‬
‫הגענו‬
‫מיהרנו‬
‫שני‬
‫בסבלנות‬
‫ש א ת ה באן ע ל י ד י ! כולם‬
‫ולא‬
‫דבר‬
‫ושאלתיו‪:‬‬
‫הוא‬
‫הוריד‬
‫בזאת!״ ואז‬
‫נכנסתי‬
‫״מה‬
‫זרועותיו‬
‫לגולל‬
‫לדבריו‪,‬‬
‫קרה‬
‫מכתפי׳‬
‫את‬
‫בפני‬
‫להורי?‬
‫הסתכל‬
‫הם‬
‫בעיני‬
‫פ ר ש ת אושויץ‪,‬‬
‫כולם‬
‫חדלו לפעול‬
‫נחרשו‪ ,‬חושי‬
‫בבה וסיפר‪,‬‬
‫ורק דבר‬
‫נרצחו!״‬
‫פתאום‬
‫נשמעו‬
‫צעקות‪:‬‬
‫שאני יכול‬
‫לעזבו‪.‬‬
‫קבענו‬
‫פגישה‬
‫ראינו‬
‫)ייתכן‬
‫את‬
‫הוא‬
‫שלא‬
‫לגרמני‪,‬‬
‫ביניהם‪,‬‬
‫אבל‬
‫ק ב ל ת הפנים וה״םלקציה״‪ ,‬ס י פ ר על המוות ודק‬
‫והסתדרנו בשורות‪.‬‬
‫״מנוולים״‪.‬‬
‫להודיע‬
‫לו‬
‫התחיל‬
‫בלבי‬
‫ופתאום‬
‫הגרמני‬
‫א ת ה רואה‪ ,‬אני פ ה אפס‪ ,‬א פ ס מוחלט‬
‫אחד‬
‫״אפל!‬
‫לאחר‬
‫כולם‬
‫ארוחת‬
‫ל״אפלפלץ״‪.‬‬
‫בריצה‬
‫האנשים‪,‬‬
‫דיברו‬
‫מתו!‬
‫שמחתי‬
‫לשם‬
‫אדם‬
‫ה ד ר ך ש ב ה הגיע למקום הזה ו ל מ צ ב הזה‪ .‬הוא‬
‫״כולם‬
‫ושנינו‬
‫אותו‬
‫מ ה שלומך ? סדב‬
‫ש מ ע ת י א ת דבריו‪ ,‬אזני‬
‫לאפל״(‬
‫האם‬
‫וםילמל‬
‫אני הוא‬
‫אמרתי‬
‫משנתו‪,‬‬
‫תאמין‬
‫סיפר על‬
‫במוחי‪:‬‬
‫בכה‬
‫לקח א ת הנעליים ש ל י ו‬
‫הנסיעה מקצ׳קמט לשם‪ ,‬א ת‬
‫חסרים‬
‫רצתי‬
‫אלפי הדברים‬
‫להכיר‬
‫במשך‬
‫בשקט‬
‫הקצין‬
‫אותך!‬
‫בא‬
‫בחור‬
‫שהכרת‬
‫ממש‪.‬‬
‫כאילו‬
‫שחסרים‬
‫הנה‬
‫אליך‬
‫מעירך!״‬
‫פעם ז‬
‫על מוות‪,‬‬
‫את‬
‫אותו‪,‬‬
‫יעביר‬
‫את‬
‫כ ל כ ך א ת אנשי המחנה השבורים והשבורים למחצה‪,‬‬
‫ההוא מנהל‬
‫חיים?״‬
‫את‬
‫אם‬
‫עמדתי‬
‫אחבק‬
‫המכרים‬
‫הוא‬
‫ועל‬
‫חצאי‬
‫כבר‬
‫לא‬
‫היה‬
‫ששני‬
‫אך‬
‫הספיק‬
‫אסירים‬
‫ידוע‬
‫האחראים‬
‫ה״לאגר‪-‬אלטםםה״‬
‫כלל‬
‫לי‬
‫יישרו א ת‬
‫לתת‬
‫קצץ(‬
‫שספדו‬
‫הוראות‬
‫כ ת‬
‫חסדים‪.‬‬
‫מתפרץ‬
‫אותנו‬
‫בקללות‬
‫נוספות‬
‫וכבר‬
‫את‬
‫ה״אפל״‪.‬‬
‫הוא‬
‫יודע‬
‫שוב‬
‫וצועק‬
‫הגיע‬
‫״לקבל״‬
‫אינני‬
‫ה ש ו ת ת וספרו‬
‫מה‬
‫השיב‬
‫וכשראו‬
‫הגרמני‬
‫זאת‬
‫שבכל‬
‫שני אנשים‪ ,‬פקד הגרפני ע ל כ ל ה״בלוק־אלםםטה״ לחזור לאוהלים ולחפש‬
‫מזםרים‪,‬‬
‫במשך‬
‫על‬
‫פנימי‬
‫קדימה‬
‫החברים‪,‬‬
‫משפטים‪,‬‬
‫בסוף‬
‫ופה‬
‫לא‪.‬‬
‫דחף‬
‫על‬
‫אותי‬
‫לרוץ‬
‫כגון‪:‬‬
‫לא‬
‫נאלץ‬
‫כוח‬
‫נעמדתי‪,‬‬
‫לא‬
‫ה״מוזלםנים״‪.‬‬
‫משפחתו‪,‬‬
‫מחפשים‬
‫יותר‬
‫ל ס פ ר לי על‬
‫עוד מסוגל‬
‫והםפר‬
‫את‬
‫לשאר‬
‫מהדתי‬
‫לגשת‬
‫לשם‪.‬‬
‫כבר‬
‫מנע כל אפשרות‬
‫מתו!‬
‫אך‬
‫מכרי‬
‫מ ל ע ש ו ת כן‪.‬‬
‫״דוקטור!‬
‫יכולתי‬
‫ב נ ו ת י י מי‬
‫היה‬
‫ואני‬
‫עוד‬
‫לדבר‬
‫אתם‪.‬‬
‫כ ב ר ל א ה י ה א י כ פ ת ל י א ם א ק ב ל כ י נ י ם או• ל א ‪ ,‬ח ש ו ב ה י ה‬
‫שיחה‬
‫את‬
‫או‬
‫ר א ש ו ו כ ש ה ב ח י ן בי‪,‬‬
‫במקום‬
‫ואמר‬
‫דמיונו‬
‫במחלה‪.‬‬
‫שאני מכירו עוד‬
‫היכן‬
‫של‬
‫אפשר‬
‫הרב‬
‫משפחתי‪,‬‬
‫עצר כעדי‬
‫לסיגםי‪:‬‬
‫הכריעה‪:‬‬
‫של‬
‫האוהל‬
‫על‬
‫להדביקני‬
‫אולם‬
‫היה‬
‫אחד‬
‫נ ו ד ע ל י מ ס פ ר ה א ו ה ל ו צ ע ק מ ר ח ו ק ‪ :‬הנד‪ ,‬ש ם ע ו מ ד ס י ג ט י ‪ J‬א ת ה ר ו א ה ז‬
‫גם‬
‫היה‬
‫ביותר‪,‬‬
‫ל ג ש ת אליו•‬
‫ולשאלו‬
‫אחר‬
‫האנשים‬
‫העבודה‪.‬‬
‫פ נ י ה ם דייה‬
‫א ו ת ם ע ד עכשיו‪ /‬א ג ל ג ם ה ם נ ר א ו ר ע מ א ו ד ‪ :‬לבוש&‬
‫דוחים‬
‫מהם‬
‫ולכלוכם‬
‫מן‬
‫מראה‬
‫פחות‬
‫חזרו‬
‫הם‬
‫לאוהלים‬
‫כ ל זמן החיפוש‬
‫תפקידו‪,‬‬
‫במקום‬
‫חיפושים‬
‫בלי‬
‫לא‬
‫ואם‬
‫לזוז‬
‫נשמעו‬
‫כל‬
‫נשבית!‬
‫פנסים‬
‫צ ע ק הגרמני שהוא יראה‬
‫יימצאו‬
‫עוד‬
‫השניים‪,‬‬
‫הוא‬
‫לא‬
‫יימצאו‬
‫צעקות דמות‬
‫מכיוון‬
‫האוהלים‪.‬‬
‫בידיהם‬
‫אדם‬
‫אחד‬
‫עתם‬
‫שלולית‬
‫מים‬
‫בדרך‬
‫ל״אפלפלץ״‪ .‬כ ל‬
‫למחצה‬
‫מקום‬
‫ל״לאנתאלטססה״ כיצד לבצע‬
‫יהרגו‬
‫הנעדרים‪.‬‬
‫ו מ ל א בוץ‪.‬‬
‫וחפשו‬
‫בכל‬
‫אפשרי‪.‬‬
‫בו‬
‫בערך‬
‫שני‬
‫האיש‬
‫הסימנים העידו‪,‬‬
‫במקום‪.‬‬
‫לאחר‬
‫אפר‬
‫כחצי‬
‫שנעמוד‬
‫שעה‬
‫״בלוקראלטםטרים״‬
‫היה‬
‫מת‪.‬‬
‫הוא‬
‫שהוא היה‬
‫נמצא‬
‫של‬
‫הביאו‬
‫בתוך‬
‫בדרך ל״אפל״‬
‫‪31‬‬
‫כשהתעלף ומת; ״הבלוק־אלטססדים״ שמו‪ .‬את האדם על הקרקע והוא שכב‬
‫על ידינו ו״השחתף באפל״‪ .‬מראהו של ‪,‬המת היה נורא‪ ,‬נשארו ממנו רק עור‬
‫ועצמות בלי בשד כלל והוא דמה לשלד אדם מצופה עור‪ .‬הוא היה המת‬
‫הראשון שראיתי‪ ,‬ואת המראה הזה לא אשכח לעולם‪.‬‬
‫הזמן עבר‪ ,‬הקור התגבר‪ ,‬הרעב הציק לנו יותר ויותר )חוץ מן הקפה‪,‬‬
‫או יותר נכון‪ ,‬מן המים השחורים והחמים‪ ,‬ששתינו בבוקר בדכאו‪ ,‬לא אכלנו‬
‫מאומה במשך כל היום(‪ .‬חלפה שעה‪ ,‬שעתיים ועדייו לא מצאו את הנעדר‬
‫השני‪ .‬לנו היה נדמה שאנו עומדים כבר ימים שלמים ב״אפל״‪ .‬אחדים‬
‫התעלפו‪ ,‬אך אסור היה לנו לנגוע בהם והם שכבו ליד רגלינו‪ .‬סוף סוף שוב‬
‫נשמע רעש מוגבר של צעקות‪ .‬שמענו את זעקות ה״בלוק־אלטםטרים״‪ ,‬אך הגיע‬
‫לאזנינו גם קול היסטרי ומבוהל‪ ,‬קולו של הנתפס‪ .‬שמענו כיצד מכים אותו‬
‫וכיצד הוא שואג‪ .‬ולבסוף הגיעו כולם ל״אפלפלץ״‪ .‬במרכז סחבו את האיש‬
‫הרזה והעלוב ומסביב לו הסתובבו ה״בלוק־אלטםטרים״‪ .‬כולנו שמחנו שתפסו‬
‫אותו וכולנו שנאנו את האיש באותו רגע‪ .‬מגיע לו שיקבל מכוח‪ ,‬חשבנו‪ ,‬הרי‬
‫בגללו סבלנו כולנו‪ .‬בגלל השטות של אותו האיש סבלו מאות‪ ,‬כמעט אלפיים‬
‫איש‪ .‬בוודאי ימותו אחדים מאלה שהתעלפו‪ ,‬וכל זה בגלל אדם עלוב אחדו‬
‫רעיונות אלה עלו במוחנו ברגע שהגרמני החל לשאול אותו‪ :‬״היכן היית‪,‬‬
‫מנוול שכמותךן! מדוע לא באת‪ ,‬יהודי מסריח?!״ האיש לא השיב ובמקומו‬
‫ענה אחד ה״בלוק־אלטסטרים״ ואמר‪ ,‬שהוא מצאו כשהוא מסתתר בתוך שיח‬
‫אחד בקצה המחנה בסביבת בתי־הכםא‪ .‬הגרמני התרגז עוד יותר‪ :‬״מד‪ !.‬רצית‬
‫לברוח?״ איד •הייתי יכול לברוח? יש לי שילשול הזק והייתי בבית השימוש‬
‫כשקראו ל״אפל״‪ .‬עד שגמרתי היה כבר שקט במחנה וידעתי שה״אפל״ התחיל‪.‬‬
‫פחדתי להופיע באיחור וקיוויתי שלא ירגישו בהיעדרי‪ .‬כששמעתי שבאים לחפש‬
‫אותי‪ ,‬הסתתרתי בתוך השיח‪ ,‬לא היה בי העת להופיע‪ .‬לא רציתי לברוח!‬
‫לא רציתי לעשות שום דבר רע! סלחו לי! סלחו לי! הגרמני השיב בקצרה‪:‬‬
‫״יהודי שקה! אני אלמדך לקח!״ הוא פקד על ״הלאגר־אלטםטה״ שיקח כידו‬
‫מקל גדול ויכה את הנתפס עד שהוא יפסיקו‪ .‬שני ״בלוק־אלטםטרים״ תפסו את‬
‫המסכן‪ ,‬השכיבוהו על עץ שהוכן כנראה באופן מיוחד למטרות כאלה‪ ,‬החזיקוהו‬
‫שלא יוכל לזוז וה״לאגר־אלטסטה״ התחיל להכות‪ .‬צעקותיו של המסכן היו נוראות‬
‫ומחרידות ממש‪ ,‬אך לא השפיעו במאומה על איש הם‪ .‬ס‪ .‬והוא ציווה על‬
‫ה״לגר־אלטםטה״ להמשיך‪ .‬עד עשרים וחמש עוד ספרתי את המכות‪ ,‬אבל הוא‬
‫קיבל עוד ועוד‪ ,‬צעקותיו נחלשו והפכו לאנקות‪ ,‬עד שלבסוף כבר לא הוציא‬
‫הגה‪ ,‬אך המקל עוד התרומם וירד‪ .‬לפתע שאל הגרמני‪ :‬״האם מת כבר?״‬
‫וכאשר קיבל את התשובה שציפה לה‪ ,‬הפסיק את ההכאה וציווה להשאיר את‬
‫שני המתים על המגרש ולהראותם לכל האסירים המשתתפים ב״אפל״‪.‬‬
‫כל הלילה לא יכולתי לעצום עין‪ ,‬וזאת למרות העייפות התמידית בה‬
‫חיינו‪ .‬חשבתי על סיגטי‪ ,‬חשבתי על ה״אפל״‪ ,‬חשבתי על ההורים‪ ,‬על עצמי‪,‬‬
‫ורציתי לבכות‪ .‬לא ידעתי שלא יעבור זמן רב וגם אני אבכה אפילו בלי כל‬
‫סיבה‪ ,‬כמו שבוכים האיש העשיר מבודפשט‪ ,‬או םיגטי‪ ,‬או כמו כל שאר‬
‫ה״מוזלמנים״‪ .‬הייתי בטוח שאמי החלשה היתה בין אלה שהובאו ישר לתאי‬
‫הגז‪ .‬ביחס לאבי לא הייתי בטוח‪ ,‬אך לאחר הרצח שראיתי ב״אפל״‪. ,‬שוב לא‬
‫ידעתי אם היה זה מזל שהוא היה בריא וכנראה לא נשלח לתאי הגז‪.‬‬
‫חשבתי על עצמי וראיתי את עצמי ב״אפל״ כשגם אני מקלל את הנעדרים‪,‬‬
‫כשגם אני שונא את האיש שהסתתר ובגללו אני סובל‪ .‬ראיתי את עצמי מהסס‬
‫לחבק את סיגטי בגלל הכינים ומתגרד בסתר שמא יגלו האחרים שכבר יש‬
‫‪32‬‬
‫ליי כינים ויפחדו לגשת אלי ‪.‬האם עושה אני נכון שאיני מגלה להם שקיבלתי‬
‫כינים מסיג טי ושאני עלול להעבירן אליהם? האם הפחד מבידוד מצדיק את‬
‫השתיקה ? האם הפחד של האיש שהסתתר הצדיק את היעדרותו מן ה״אפל״ ?‬
‫הרגשתי כי התשובה היא לאו‪ ,‬לאו‪.‬מוחלט‪ .‬בעזרת הפחד אפשר להצדיק את‬
‫כולם‪ :‬את ״הבלוק־אלטם‪-‬טה״ וה״לאגר־אלטסטה״ המכים גם בלי פקודה ישירה‪,‬‬
‫כי הם מפחדים שמא יפסידו את עמדתם‪ ,‬את גונבי הלחם שעליהם סיפת‬
‫בדכאו‪ ,‬המפחדים שמא ימותו ברעב‪ ,‬ואפילו את הגרמני שבתן פקודה להכות‬
‫עד מוות את ה״בורח״‪ ,‬כי גם הוא פחד שמא אסיריו יתחילו לברוח והוא ייענש‬
‫ע״י מפקדיו‪ .‬הדי את השאלה הזאת כבר פתרו מזמן המשפטנים שהחליטו‪,‬‬
‫שיש להעביש אדם אפילו אם גנב אך ורק כדי לתת אוכל לילדיו הרעבים‪.‬‬
‫עלו בדעתי עוד דוגמאות רבות מן החיים האזרחיים‪ ,‬אך התעורר גם הספק‪.‬‬
‫האם פה יכולים לחול אותם חוקים אבושיים שלפיהם בוהגים בחיים האזרחיים ?‬
‫חשתי כי התשובה היא לא‪ ,‬כי פה חלים חוקים אחרים‪ .‬אבל אילו חוקים ?‬
‫ואז בזכרתי בהסברים שקיבלתי בדכאו על מלחמת הקיום ועל החוקים הבובעים‬
‫ממנה‪ .‬ראיתי שהברירה היא או להיאחז בחוקי החברה המקובלים או לקבל‬
‫את חוק הטבע‪ ,‬את חוק חיית הפרא‪ ,‬אשר לפיה הכל מותר כדי להבטיח את‬
‫החיים‪ .‬לפי חוק זה גביבה ורצח איבם פשע‪ ,‬כי אם אמצעים להבטחת החיים‪.‬‬
‫אם לא אגבוב אבי — יגבבו ממגי‪ .‬אם לא אהרוג — יהדגוגי‪ .‬החלטתי שאבםה‬
‫לחיות לפי החוקים שאותם למדתי לכבד בבית‪ ,‬החלטתי למות כבן־אדם ולא‬
‫כחיה‪ .‬ידעתי שיהיה קשה לקיים את החלטתי בתבאי רעב׳ קור ופחד תמידיים‪,‬‬
‫אך חשבתי שאולי דווקא העקשבות הזאת לא להיכבע היא שתתן לי כוח‬
‫להתקיים‪ .‬למחרת בבוקר כשבא ה״בלוק־אלמםטה״ להעירבו‪ ,‬הייתי כבר ער‬
‫ונדמה לי שלא הייתי היחידי והיו עוד חברים שסבלו מבדודי שיבה בלילה‬
‫ראשון זה במחבה העבודה‪ .‬הלכנו לקבל את מנת הקפה ומיהרנו ל״אפל־פלץ״‪.‬‬
‫הפעם לא היה כל צורך שה״בלוק־אלםפטה״ ימרת אותנו בצעקות ובדחיפות —‬
‫בכבעבו מראש‪ .‬בבנענו לא רק לשלטון הגרמני אלא גם לשלטון היהודי‪ .‬הפעם‬
‫ה״אפל ׳ היה שקם ואיש לא בעדר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אחרי זה קרא ה״לאגר־אלטםטד‪,‬״ שהכבאים יתייצבו‪ .‬שוב לא הגיב אף‬
‫אחד‪ .‬עלה בדעתי הרעיון להתייצב ולומר כי אמבם איבי בנאי‪ ,‬אבל עבדתי‬
‫כשבה ליד בבאי ואבי מבין דבר מה בעבין‪ .‬לחשתי רעיון זה באזבי חברי והחלטבו‬
‫ששנינו נתייצב‪ .‬חשנו שכדאי לנסות לעבוד עבודה בלתי רגילה שבוודאי לא‬
‫תהיה גרועה מן העבודה הרגילה שעליה שמענו אתמול דק טענות‪ .‬התייצבנו‬
‫וסיפרבו ל״לאגר־אלסםמה״ את סיפורנו‪ .‬נמש אלינו קאפו אחז־ ואמר שנלך‬
‫עמו‪ .‬הוא דיבר גרמבית רק בקושי‪ ,‬אך בכל זאת הסתדרבו איכשהו‪ .‬הוא אמר‬
‫שיש לבו מזל‪ ,‬כי העבודה שנעסוק בה היא עבודה קלה ואף איבה מקצועית‬
‫כל כך‪ .‬בצסרך לעזור לו בבביית חבורים ב״בלוק״ החולים‪ .‬התבורים כבר כמעט‬
‫מוכנים ורק את השיפורים האחרונים יש עוד לבצע‪ .‬בימים הקרובים נתחיל‬
‫גם בבניית תנורים חדשים‪ .‬הוא היה חביב מאד והתחיל לדבר גם על עצמו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫מקור השם הוא קיצור הפלד• הצרפתית "‪ "CaporaJ‬או המלה האיטלקית "‪"Capo‬‬
‫— ראש‪ .‬ד״״קאפו״ היה אחראי על קבוצות העבודה ב מ ח נ ה הריכוז‪ ,‬האדון על‬
‫חייהם ומותם של האסירים הנהוגים לפקודתו‪ .‬תעודת הכשרתו היתד‪ ,‬יכולתו לענות‬
‫אסירים‪ ..‬על פ י ר ו ב בתרו לתפקיד יזה באסירים יהודיים‪ ,‬רובם גרמניים‪ ,‬ש י ח ז ק ו‬
‫"במתנות כעונש דל עבירות פליליות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬או על היותם הומוסכסואליים או‬
‫״אלמנטים אסוציאליים״ )משתמטים מעבודה(‪ .‬על הסוג שאליו השתייכו העיד ם י מ‬
‫• י מיוחד שהיה תפור יעל בגדיהם‪,‬־ והוא שמולש ירוק‪ ,‬אדום‪ ,‬ורוד או •סגול‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫סיפר ^הוא מרחץ‪ ,‬מסלוניקי‪ ,‬שם למד את מקצוע הבנייה והודות לזה מ ל י ח‬
‫להסתדר די טוב במחנה‪ .‬הגרמנים מרוצים מאד מעבודתו ואתמול מינוהו‬
‫ל״קאפו״‪ .‬הוא הוסיף שאם נעבוד סוב הוא ״יארגן״ לנו תפוחי־אדמד״ פה‬
‫זאת אומרת ״לארגן תפוחי־אדמה״ ז הוא צחק‪ :‬״לארגן״ •זוהי המלה השימושית‬
‫ביותר במתנה‪ .‬לגנוב אסור‪ ,‬אך ל״ארגן״ מותר‪ .‬זוהי מין גניבה הנקראת כך‬
‫רק מאותו רגע שמגלים אותה‪ .‬במחנה איש לא יאמר שהוא גנב הפץ‪ ,‬אלא‬
‫יגיד שהוא ״ארגן״ אותו‪ .‬אבל האיש שממנו גנבו לא יאמר שהדבר ״אורגן׳‬
‫ממנו‪ ,‬אלא שנגנב ממנו‪ .‬כך משתמשים במלה ״לארגן״‪ ,‬אבל לפי החוקים הבלתי‬
‫כתובים של המחנה יש למלה זו מובן אחד‪ .‬מי שגנב מחבר‪ ,‬הרי גנב‪ ,‬אבל‬
‫מן הגרמנים או מן המטבח וכל שאר המקומות הצבוריים — ״מארגנים״‪ .‬מחבר‬
‫אסור לגנוב‪ ,‬אבל מגרמנים מותר ״לארגן״‪ .‬הוא_‪ ,‬ה״קאפו״‪ ,‬הולך כל יום ל״ארגך‬
‫תפוחי־אדמה ממטבח הגרמנים‪ ,‬הוא יוצא משער המחנה עם עגלה קטנה כדי‬
‫להביא לבנים לבנייה‪ .‬הלבנים נמצאים בקירבת המטבח של הגרמנים ואין קל‬
‫יותר מלהסתיר כמה תפוחי אדמה מתחת ללבנים‪ .‬שאלנו אם יש פה הרבה‬
‫הזדמנויות ל״ארגך אוכל‪ .‬כמעט שלא‪ ,‬השיב‪ ,‬רק לאלה העובדים במקומות‬
‫הקטנים יש לפעמים סיכויים לכך‪ .‬אבל לעובדים במבנה הראשי אין כל סיכויים‪,‬‬
‫הם יכולים ״לארגן״ רק מלט אם רצונם בכך‪ .‬שם בכלל קיימים תנאי עבודה איומים‪.‬‬
‫האנשים נאלצים לשאת על גבם שקי מלט של ‪ 50‬ק״ג במשך ‪ 12‬שעות ביום‪.‬‬
‫ולא די בכד‪ ,‬הגרוע ביותר הוא שקצב העבודה מהיר מאד‪ ,‬כי הפועלים מוכרחים‬
‫לספק מלט למכונה בלי הפסק‪ .‬לגרמנים יש כלל‪ ,‬שאסור שהמכונה תפסיק‬
‫לעבוד אפילו רגע אחד‪ .‬ולהגשמת עיקרון זה הם מכים את היהודים ומריצים‬
‫אותם כשהשק הכבד על גבם‪ .‬כל יום מביאים בחזרה מתים שהוכו עד מוות‬
‫בעת העבודה או בגלל השתמטות מן העבודה‪ .‬עכשיו כבר הבינונו מדוע‬
‫הוותיקים להשתמט מן העבודה במבנה הראשי ומדוע ניסו להתקבל‬
‫ניסו‬
‫לקבוצות העבודה האחרות‪ .‬ריחמנו על חברינו ושמחנו שהעזנו להתנדב בתור‬
‫בנאים‪.‬‬
‫בינתיים הגענו ל״בלוק״ החולים ונכנסנו לאחד המבנים‪ .‬מראה המקום‬
‫היה מזעזע ביותר‪ .‬חשבתי כי אני חולם חלום רע‪ ,‬נדמה היה לי כאילו אני‬
‫נמצא כבר בעולם הבא כשסביבי שוכבים מתים‪ ,‬והנה‪ ,‬הם קמים לתחיה‬
‫ומתחילים לזוז‪ ,‬לשבת ואפילו לקום‪ .‬אבל לא‪ ,‬זה לא היה חלום‪ ,‬ויצורים ערופים‬
‫אלד‪ .‬לא היו מתים שקמו לתחיה‪ ,‬אלא אנשים חיים שהלכו לקראת המוות‪.‬‬
‫לא שלדים שנכנסה בהם רוח חיים‪ ,‬אלא בני אדם שהגיעו למצב הפיזי והנפשי‬
‫הגרוע ביותר שאדם יכול להגיע אליו‪ .‬הם היו מוכנים כל רגע שיקהו אותם‬
‫ל״קרימטוריום״‪ ,‬וחשבו בתחילה שאנו באנו למטרד‪ .‬זו‪ .‬אחדים שמחו אד אחרים‬
‫ניסו להסתתר‪ .‬רק כשהתחלנו לעבוד על יד התנור‪ ,‬הם נרגעו‪ .‬לאחר ששמעו‬
‫כי אנו מדברים בינינו הונגרית‪ ,‬באו והתיישבו לידינו שלשה דוברי הונגרית‪.‬‬
‫הם הסתכלו בעבודתנו ורק לעתים רחוקות שאלו איזו שאלה על ״קאפו״ זה‬
‫או אחר‪ ,‬על ״בלוק־אלטסטה״ פלוני או אלמוני‪ ,‬וכשאמרנו להם שאנו חדשים‬
‫ואיננו מכירים עדיין את האנשים ההם‪ ,‬נפסק כל קשר בינינו‪ .‬בכלל לא עלה‬
‫על דעתם לדבר על העבר‪ ,‬על הונגריה‪ ,‬הם ‪.‬זכרו רק את המחנה ותו לא‪ .‬על‬
‫שאלותינו ענו בחדםר רצון‪ ,‬מד‪ .‬זה חשוב מאמה עיר הם פהונגריה‪ ,‬פה איכפת‬
‫להם אם יש לנו מכרים משותפים‪ ,‬העיקר שפה ב״בלוק״ החולים אין פכים‬
‫אותם‪ ,‬לא ה״קאפו׳‪ ,‬לא ד‪-,‬ס‪.‬ם‪ .‬ולא אף אחד‪ .‬פה נותנים עוד פחות אובל מאשר‬
‫בחח‪ ,‬אבל גם את זה לא תמיד אוכלים‪ .‬פה דיברו רק על מוות‪ ,‬אבל בלי‬
‫כל‪ -‬פחד‪ .‬הם פחדו רק מן המכות ופן הכאבים‪ .‬למראה התמונה הזאת אפרתי‬
‫‪.34‬‬
‫לחברי כי אסור לנו להגיע למצב בזך!‪ ,‬כי ממצב זה אין כבר דרך בהדרה‬
‫לחיים‪ .‬אלה השתדלו להכגם ל״בלוק* החולים כדי להנצל פן המכות‪ ,‬אבל לי‬
‫נראה שבדרך זו הם שרפו את הגשר האחרון מאחריהם והרסו את התקווה‬
‫היחידה לחיות עד סוף הפלחפה‪ .‬כדאי לסבול יותר ובלבד שלא להגיע למקום‬
‫הזה! קל לומר זאת עכשיו‪ ,‬האם נוכל לדבר כך בעוד זמן מהו האם גצליח‬
‫לבצע מה שאנו מבטיחים לעצמנו עכשיו ז ממש שמחנו כשה״קאפו״ קרא לנו‬
‫החוצה לפרק לבנים מן העגלה‪ .‬מתחת ללבנים היו קצת תפוחי־אדמה וכל‬
‫אחד מאתנו קיבל שניים מהם‪ .‬ה״קאפו הדליק אש ושם לתוכה כמה תפוחי‪-‬‬
‫אדמה וביניהם גם את שלנו‪ .‬כשאכלתי אותם‪ ,‬חשבתי בלבי שזה המאכל‬
‫הטעים והטוב ביותר בעולם‪ .‬את מצב תחי קלקלה רק העובדה שהצטרכתי‬
‫יותר ויותר להתגרד‪ .‬אמרחי לחברי כי אני כמעט בטוח שיש לי כינים‪ .‬הוא‬
‫אפר שגם הוא מתגרד‪ ,‬אבל הוא חושב שזוהי רק פסיכוזה‪ ,‬אנו רואים כל‬
‫הזמן שכולם פתגרתם ולכן נדפה לנו שגם עלינו לעשות כך‪ .‬עניתי שאפנפ‬
‫ייתכן שהוא צודק‪ ,‬אבל מוסב שאחרי העבודה בכל זאת נבתק את בגתנו‪ .‬כך‬
‫גם עשינו ולדאבוננו מצאנו שהחולצה כבר מלאה כינים‪ .‬הורדנו אותה מהגוף‬
‫והתחלנו במלחמה לכינים‪ .‬מלחמה זו נמשכה מאותו יום ועד כמה ימים אחרי‬
‫השיחתר‪ ,‬ויד הכינים היתד‪ .‬תמיד על העליונה‪ .‬על מאה שהרגנו נוספו אלפים‬
‫חדשים‪ .‬הריגת הכינים נהפכה לתכנית יומית קבועה לפני השינה ובכל הזדמנות‬
‫אחרת‪ ,‬שבה היתה לנו דקה של זמן פנוי‪.‬‬
‫בעל‬
‫ה ח דלון‬
‫כפי ששמו מעיד שכן המחנה ״מילדורף־ואלדלגר״ בתוך יער במרחק של‬
‫כמה קילומטרים מבל יישוב אזרחי‪ .‬הכפרים הקרובים ביותר היו אפפפינג‬
‫בכיוון אחד ומילתרף בכיוון אחר‪ .‬במילדורף היה מחנה־האם שלנו בשם ״מילתרף־‬
‫אלמלגר׳׳ שהיה יותר גחל מן המחנה שלנו‪ ,‬ובמקום העבודה העיקרי‪ ,‬במבנה‬
‫הראשי‪ ,‬עבדנו גם אנחנו‪ ,‬גם אנשי המחנה השני‪ .‬בדרך כלל עבתו בצד הפערבי‬
‫של המבנה והם בצד המזרחי‪ ,‬אך לפעמים גם יחד במקום אחד‪ .‬גם חיסול הפחבות‬
‫בסוף המלחמה נעשה במשותף‪ .‬למחנה שלנו היה מפקד בדרגת קפטן ם‪ .‬ס‪ .‬ולו‬
‫יחידה שלמה של מפקחים‪ .‬אנשי ה־ם‪.‬ם‪ .‬גרו מחת למחנה בצד השני של הדרך‬
‫והשתכנו בכמה צתפי עץ‪ ,‬שעליהם אין לי כמעט ידיעות‪ .‬באחד הצריפים האלה‬
‫גרו גם בחורות יהודיות אחתת שהועסקו בעבודות נקיון‪ ,‬בישול או עוד משהו‪,‬‬
‫אבל אין לי ידיעות מהימנות עליהן‪ ,‬כי אף פעם לא באתי אתן במגע וראיתי‬
‫אותן רק מרחוק ‪ .‬לפי צורתן החיצונית לא סבלו• מרעב‪ ,‬לכלוך או כינים‪ ,‬ואני‬
‫לא פעם קינאתי בהן‪ .‬חייהן היו בוודאי הפקר לא פחות מחיינו‪ ,‬אבל הן לא היו‬
‫צריכות ללכת בדרך המוות האיסית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בסביבה היו עוד מחנות עבודה‪ ,‬שלא היו מחנות ריכוז‪ ,‬ואשר בהם ג ת הגויים‬
‫שעבת אתנו על המבנה הראשי‪ .‬היו ביניהם גרמנים‪ ,‬איטלקים ואוקראינים!‬
‫הגרמנים היו אנשי ״ארגון טודט״ וכולם חיילים ותיקים של הצבא הגרמני‬
‫הסדיר‪ ,‬שהועברו לעבותת מקצועיות‪ ,‬והם היו האחראים עלינו בעניני עבודה‪.‬‬
‫אנשי ם‪ .‬ס‪ .‬הובילו אותנו מן המחנה למקום העבודה ובחזרה והיו גם אחראים‬
‫לחלוקת העבודה והמשמעת‪ .‬אולם במציאות לעתים קרובות גם אנשי ״מודם״‬
‫נסלו לעצמם מתפקידי ה־ם‪.‬ם‪ .‬והיכו אותנו לפעמים אפילו יותר מחיילי ה־ם‪ .‬ם‪,.‬‬
‫‪7‬‬
‫*‬
‫עיין הערה מס ‪.4‬‬
‫‪35‬‬
‫??ם‪ •.‬זאת־היו ביניהם גם אחדים ‪.‬שממש‪.‬עזרו לנו‪ ,‬בניגוד ל־ס‪ .‬ם‪ ,.‬שמהם‪.‬לעולם‬
‫לא שמעתי מלה טובה‪ .‬האיטלקים היו כנראה‪.‬אסירים פוליטיים‪ .‬עבודתם היתד‪,‬‬
‫קלה‪.‬משלנו‪ ,‬והמזה והבגדים שקיבלו היו טובים יותר‪ .‬האוקראינים היו מאותם‬
‫הבוגדים‪ ,‬שבעת התקדמות הגרמנים באוקראינה‪ ,‬הצטרפו אל הכובשים ורצו‬
‫ללחום בצבא האדום‪ .‬הגרמנים העבירום לתוך גרמניה ושם הועסקו בתור פועלים‪.‬‬
‫כפי ששמעתי‪ ,‬הם לא הוחזקו במחנה סגור ורשאים היו להסתובב באופן חופשי‬
‫בכפר ; הגבלתם היחידה היתד‪ ,‬שאסרו עליהם לעזוב את המקום‪.‬‬
‫‪ ...‬המחנה שלנו התחלק לשני חלקים ‪,‬שביניהם היה מעבר‪ .‬נוסף לבתי המגורים‬
‫היו כמובן עוד‪.‬מבנים שונים‪• ,‬שחלק מהם נשאר גם בחורף במחנה הקיץ וחלק‬
‫הועבר ל מ ^ ת חדשים במחנה החורף‪ .‬במחנה הקת נשארו במשך כל הזמן‬
‫המטבח‪ ,‬צריף החיטוי‪ ,‬צריפי בית החולים‪ ,‬ונדמה לי‪.‬שגם המזכירות‪ .‬הסנדלריה‪,‬‬
‫המתפרה‪ ,‬המספרה והמרפאה הועברו למחנה החורף‪ .‬בחודשים האחרונים סידרו‬
‫גם ״בלוק״ מיוחד בשביל אלה שלא היו עוד מסוגלים לעבוד וקיבלו מן הרופא‬
‫רשות לנוח כמה ימים‪ .‬״בלוק״ זה נקרא ״שונונגס־בלוק״‪ ,‬ז‪ .‬א‪ .‬״בלוק״ לטיפול‬
‫ולהשגחה‪ .‬הקמת ״בלוק״ כזה היתד‪ ,‬הכרחית‪ ,‬כי בחודשים האחרונים כנראה כבר‬
‫לא פעלו‪.‬תאי הגז‪ .‬ומשום כך שוב לא נערכו ״סלקציות״ להשמדת האנשים‬
‫שאינם מסוגלים לעבוד‪ ,‬ושוב לא הוציאו את החולים מן המחנה‪ .‬מדוע לא הרגו‬
‫אותם בצורה אחרת‪ ,‬ומדוע נתנו להם כביכול מזון בחינם ו דבר זה אינו בדור‬
‫לי ונראה שהיתה פה השפעה חזקה להתקדמות בעלות הברית‪ .‬השערה זו מתחזקת‬
‫עוד יותר אם נזכיר שבתקופה האחרונה ‪:‬הפחיתו הגרמנים מדי פעם בפעם את‬
‫מנת הלחם היומית מאלה שהיו עוד מסוגלים לעבוד אך לא נגעו במנת‪/‬הלחם‬
‫הקטנה של האנשים החולים‪ ,‬אם כי לא היתה בהם עוד כל תועלת ככוחות עבודה‪.‬‬
‫מעשה זה היה בניגוד מוחלט למקובל אצל הגרמנים במשך כל השנים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬היה הבךל רב בין החיים ב״שונונגס־בלוק״ לבין אלה שבבית‪-‬חולים‪ .‬ההבדל‬
‫שבין האנשים ב״שונונגס־בלוק״ לבין שאר אנשי המחנה היה‪ ,‬שהראשונים לא‬
‫יצאו לעבודה‪ .‬הם השתתפו ב״אפל״‪ ,‬הלכו בעצמם לקבל את האוכל ולבשו את‬
‫בגדי המחנה כרגיל‪ .‬בבית החולים שכבו האנשים ערומים לגמרי במיטותיהם‪,‬‬
‫לא התייצבו• ב״אפל״ וקיבלו את האוכל במיטתם‪ .‬הם שכבו במיטות כפולות‪,‬‬
‫כל אחד במיטתו‪ .‬אחד למטה ואחד למעלה‪ .‬במקום שיתייצבו ב״אפל״‪ ,‬באו‬
‫האחראים והסתכלו עליהם אם הם חיים עדיין או לאו‪ .‬אם מת מישהו‪ ,‬לא הודיע‬
‫האחראי על כד מיד‪ ,‬אלא לקח את מנת האוכל של המת והשאירו שוכב‬
‫במיטה במשר עוד חצי יום עד יום‪ .‬כד נהגו האחראים כרגיל ואם חולד‪ ,‬אחד‬
‫רצה להקדימם ולקחת לעצמו את מנת חברו המת )שלפעמים היתה יותר ממנה‬
‫אחת‪ ,‬כי החולים לא אכלו את מנותיהם ושמת עליהן מתחת למזרונים(‪ ,‬אזי‬
‫)‬
‫‪Organization‬‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ר‬
‫א על שם פ ר י ץ טודט‪ ,‬שכיהן כמיניסטר המלחמהוהחימוש(‬
‫‪7‬‬
‫בגרמניה• ארגון זה נוסד בשנת ‪ 1938‬לשם הקמת ה״חומה המערבית״‬
‫מאוחר‬
‫י ו ת ר ‪ .‬התרחב‬
‫י ניצול כוח‬
‫• •״‬
‫והקיף‬
‫עבודות בניין שונות בזירות‬
‫)‪(Westwall‬‬
‫המלחמה ובעורף‪,‬‬
‫תוך‬
‫עבודה ש ל פועלים משטחי הכיבוש הנאצי‪ ,‬שגוייסו לעבודה בגרמניה‬
‫)‪.(Arbeitseinsatz‬‬
‫כעבודת פרך•שונות‪.‬‬
‫אסירי ‪.‬מחנות‬
‫ריכוז‬
‫רבים הועסקו‬
‫במסגרת‬
‫״ארגון‬
‫טודט״‬
‫‪ . '.‬לפי הנתונים שבלכםיקון המחנות‪ ,‬אוכסנו במתנה העמדה שבמיטרגארם‪ ,‬ביו אוקטובר‬
‫‪ 1944 .‬ואפריל ‪ ,1945‬כ־‪ 180‬פועלים אזרחיים‪.‬‬
‫י‬
‫'כפיי שידוע‪ ,‬״ הוצאו החלשים מבין‬
‫אסירי מחנות הריכוז; שלא היו ע ו ד ״כשרים״‬
‫לעבודה ונשלחו לאושוויץ לשם חיסולם‪ .‬אולם בסוף אוקטובר ‪ 1944‬הוצאו‬
‫פעולה תאי הגאז שבאושוויץ‪ ,‬בהתאם להוראתו של הימלר‪• , .‬‬
‫‪36‬‬
‫מכלל‬
‫האחראי היה‪.‬מסוגל להבות את החולה מכות רצח כדי לשמור על זכותו הבלעדית•‪.‬‬
‫זכור לי מקרה שאדם הוכרז כמת והוצא •מבית החולים‪ .‬יחד עם שאר המתים‪.‬‬
‫בחדר המתים הוא חזר להכרתו וכשבאו‪,‬האסירים שתפקידם לאסוף את המתים‪,‬‬
‫הלא שאלם כיצד הגיע למקום ההוא‪ .‬הם החזירוהו לבית החולים‪ ,‬אבל האדם נשאר‬
‫באותו יום בלי לחם‪ .‬מנתו הקודמת נעלמה בזמן שהיה ״מת״‪ ,‬ומנה חדשה‪.‬לא‬
‫נתנו לו‪ ,‬כי הוא היה באותו יום ברשימת המתים והאחראי לא קיבל עבורו מנה‪.‬‬
‫בשביל החולים הרגילים לא היה כמעט קיים טיפול ולכך סיבות שונות‪ .‬לפי‬
‫טענת הרופאים לא היו להם רפואות‪ ,‬ולעומתם טענו החולים שהרופאים משתמשים‬
‫ברפואות שבידיהם רק לריפויים של המיוחסים‪ .‬נראה שהיה צדק בטענת שני‬
‫הצדדים‪ ,‬הרופאים צדקו ביהוד כשהיה מדובר במחלת הטיפוס או בחולשה‬
‫הכללית שהיתה המחלה השכיחה ביוחר — אם זו בכלל מחלה‪ .‬ה״רפואה״ העיקרית‬
‫שהיתה חסרה היה המזון‪ .‬אבל אין להכחיש‪ ,‬כי במקרה שאיש מחנה חשוב חלה‪,‬‬
‫היה הטיפול בו שונה לגמרי‪.‬‬
‫הוכנסתי פעם עם‪ .‬שיעול לבית החולים‪ ,‬ולאותו חדר הוכנס למחרת היום‬
‫מזכיר המחנה‪ ,‬שהיה בץ האנשים החשובים ביותר במחנה ואחד מהשלישיה‬
‫השלטת‪ :‬ל״לאגר־אלסםטה״‪ ,‬סגן ה״לאגר־אלטםטה״ והמזכיר‪ .‬עד כמה שזכור לי‪,‬‬
‫הוא קיבל פצעים בפה ופניו התנפחו‪ .‬ניתנו לו רפואות שונות וכל כסה דקות‬
‫בא רופא לשאול לשלומו ולמשאלותיו‪ .‬העזרה הגדולה ביותר שניתנה ע״י‬
‫הרופאים היתה חבישת פצעים )יותר נכון טיפול בפצעים‪ ,‬כי בתב המקרים לא‬
‫היתד‪ .‬תחבושת מתאימה( ובחלוקת פחם נגד שילשול לכל דורש‪ .‬בתקופה מםויימת‬
‫הלכתי למרפאה כל יום כדי לקבל פחם‪ ,‬שהיה נחוץ לי בתחילה נגד שילשול‬
‫חזק‪ ,‬אך לאחר מכן שימש לי פשוט כמזון‪ .‬הייתי רעב ואת הפחם אפשר היה‬
‫לאכול והוא לא הזיק לבריאות‪ .‬עשיתי זאת כל עוד לא חשדו בי‪ ,‬אך לבסוף‬
‫גורשתי מן המרפאה‪• .‬‬
‫בבית החולים שהיתי רק ימים אחדים וכשרק הרגשתי קצת הטבה במצבי‪,‬‬
‫ביקשתי מיד לצאת משם‪ .‬מעשה זה יהיה אולי לפלא‪ ,‬כי מוזר שאדם ירצה‬
‫לחזור ממקום מקלט נוח לעבודה הקשה בתנאים הנוראים‪ ,‬אולם הדבר לא‬
‫נעשה מתוך שגעון‪ .‬היה ידוע לכולנו‪ ,‬כי בדרך כלל קשה מאוד לצאת‬
‫שוב מבית החולים‪ ,‬וזה משום שהיינו כה חלשים‪ ,‬שהתהלכנו‪ ,‬עבדנו ועשינו‬
‫הכל רק כמתוך הרגל‪ ,‬וברגע שעל ידי השכיבה בבית החולים הרגל יום־יומי‬
‫זה י נפסק‪ ,‬לא היה בנו כבר הכוח הדרוש לחזור ולהתרגל מחדש לתאים הקשים‪.‬‬
‫אלה שהשלימו עם הרעיון כי בקרוב ימותו‪ ,‬השתדלו להיכנס לבית החולים כדי‬
‫לועבור את זמן הביניים במנוחה יחסית; אבל אלה שעדיין לא נואשו‬
‫מהחיים עשו הכל כדי לא להיכנס לבית־החולים‪ ,‬אלא לכל היותר ל״שונונגם־‬
‫בלוק״‪ .‬אני זוכר בחור אחד‪ ,‬אשר למרות שהיה לו חום גבוה‪ ,‬לא הסכים‬
‫להיכנס לבית־החולים ויצא לעבודה‪ .‬בחור זה עודנו בחיים‪ .‬כשנכנסתי לבית‬
‫החולים ידעתי את הסכנות הצפויות לי‪ ,‬אך לא יכולתי יותר להחזיק מעמד‪.‬‬
‫היתה לי כנראה רק הצטננות חזקה‪ ,‬כי במהרה הרגשתי הטבה‪ ,‬ואז החלטתי‬
‫לנסות שוב לעבוד‪ .‬הימים הראשונים של העבודה היו קשים מאד‪ :‬רגלי‬
‫סחבוני אך בקושי והיה מזל יוצא מן הכלל שנשלחתי למקום עבודה קל‪.‬‬
‫לוא נשלחתי לעבוד על המבנה הראשי הייתי בוודאי מתמוטט מהר‪.‬‬
‫עוד פעם אחת היה לי מגע עם המרפאה‪ ,‬והפעם במשך כמה שבועות‪.‬‬
‫הדבר לא היה מסוכן‪ .‬אך מאד בלתי נעים‪ .‬מנעלי העץ שנעלתי קיבלתי‬
‫פצעים על כפות רגלי והפצעים לא התרפאו‪ .‬כל ערב הלכתי למרפאה‪ ,‬שם‬
‫ניקו את הפצעים וחבשו אותם‪ ,‬ועד הבוקר הם הספיקו פחות או יותר להתייבש‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אך בעת ההליכה לעבודה שוב השתפשף הפצע וכל צעד גרם לי כאבים‪- ,‬‬
‫אשר לא פסקו במשך ‪ 15‬שעות‪ ,‬עד ששוב יכולתי לגשת אל המרפאה ומשם‬
‫למיטה‪ ,‬שבה יכולתי לחלח את הנעליים‪ .‬ההליכה בנעלי עץ היתה מאד‬
‫בלתי נוחה ובמיוחד בשלג שנדבק על סוליות הנעליים‪ .‬דבר זה גרם לכך‪,‬‬
‫שבחודשי החורף ההליכה לעבודה והחזרה למחנה היו גרועות מן העבודה‬
‫עצמה‪ .‬אי אפשר היה ללכת בנעליים שנדבק עליהן שלג‪ ,‬וכשרצינו להורידן‪,‬‬
‫נאלצנו לעמוד לרגע! אבל הגרמנים לא סבלו שמישהו ייצא מן השורה לנקות‬
‫את נעליו‪ .‬הם הקפידו על הסדר ועל השורות הישרות והרביצו לכל אחד‬
‫שיצא מן השורה‪ .‬אין‪ ,‬איפוא‪ ,‬פלא שהפצעים לא נתרפאו‪ ,‬לא כל שכן‬
‫כשנעלתי את הנעל על רגליים יחפות‪ ,‬בלי גרביים‪ ,‬שהיו יכולים להגן קצת‬
‫על הרגל‪ .‬עד היום הזה נראים סימני הפצעים על רגלי‪.‬‬
‫כזכור לקחו מאתנו בדכאו את כל הבגדים ושאר החפצים והשאירו רק‬
‫את הנעליים‪ .‬לי היה זוג נעליים מצויינות‪ ,‬שאותן קניתי באופן מיוחד בשביל‬
‫״שרות העבודה״ ההונגרי‪ .‬דווקא מפני שהן היו במצב יותר מדי שוב באו‬
‫אלי עוד בשבועות הראשונים במחנה כמה ״מיוחסים״ )בעלי תפקידים( והציעו‬
‫לי להחליף את הנעליים תמורת נעלי עץ ומספר מםויים של סיגריות או מנות‬
‫מרק‪ .‬סרבתי לעשות כן‪ ,‬כי ד״ר סיגטי הזהירני מנעלי העץ‪ ,‬אולם לאחר זמן‬
‫מה נפתח התפר האחורי של הנעליים והמים נכנסו לתוכן‪ .‬לא היתד! לי ברירה‬
‫אלא למסור את הנעליים לתיקון בסנדלריה‪ ,‬למרות הסיכון שבדבר‪ .‬הסנדלר‬
‫נתן לי נעלי עץ ישנות ליום־יומיים עד שיתקן את נעלי‪ ,‬אולם יום־יומיים‬
‫אלה נמשכו בלי סוף‪ .‬בתחילה טען שטרם הספיק לתקן את הנעליים‪ ,‬אח״כ‬
‫אמר שאיננו מוצא אותן‪ ,‬ולבסוף הוא זרק אותי החוצה‪ .‬לאחר זמן גיליתי‬
‫את נעלי על דגלי ״קאפו״ אחד וכשהעזתי לבקשן בחזרה‪ ,‬קיבלתי במקומן‬
‫סטירות לחי‪ .‬חזרתי אל הסנדלר והתחננתי לפניו‪ ,‬הראיתי לו את הפצעים על‬
‫רגלי וביקשתיו שיתן לי לפחות נעלי עץ טובות ובגודל מתאים‪ .‬הוא הסכים‬
‫שאחליף את נעלי בנעלי עץ משומשות אחרות אולם חיפשתי לשוא‪ .‬למזלי‬
‫הבחנתי בין נעלי העץ החדשות בזוג אחד מתאים‪ ,‬התנפלתי עליהן ורצתי‬
‫אתן החוצה מן הסנדלריה‪ .‬הםנדר צעק‪ :‬גנב! אך לאחר שהצלחתי להימלט‪,‬‬
‫לא העת כבר לבוא אחרי ל״בלוק״ והנעליים נשארו ברשותי‪ ,‬ובזכותן ובזכות‬
‫האביב החלו הפצעים להתרפא‪.‬‬
‫המספרה נחשבה לאחד ממקומות העינוי במחנה והאסירים הפשוטים לא‬
‫ביקרו שם ברצון‪ .‬ברם‪ ,‬לא היתד• ברירה ולפי פקודות הגרמנים הוכרחנו‬
‫להסתפר מדי פעם בפעם לפי המתכונת בדכאו‪ ,‬ואסור היה גם לגדל זקן‪.‬‬
‫העינוי הגדול ביותר היה הגילוח‪ ,‬כי גילחונו במעט סבון ובסכין לא חדה‪.‬‬
‫למזלנו צמחו הזקן והשערות באיטיות‪ ,‬כנראה מחמת המזון הבלתי מספיק‪.‬‬
‫אף הצפרנים צמחו באיטיות כזאת‪ ,‬שאיני זוכר אם נטלתי אותן אפילו פעם‬
‫אחת במשך שהותי במחנה‪.‬‬
‫נוסף לתפקידם השגרתי של הספרים לספר את המון האסירים‪ ,‬היתה להם‬
‫עוד משימה שהיחד! הרבה יותר נכבדה בעיניהם והיא לטפל בשערותיהם של‬
‫בעלי התפקידים‪ .‬הללו זלזלו בהוראות הגרמנים‪ ,‬ולרובם היו תסרוקות קצרות‬
‫ומטופלות‪ .‬הם גם התגלחו כל יום‪ .‬אחד הספרים בא יחד אתי מהונגריה‪,‬‬
‫הכרתיו היטב והוא סיפר לי על עבודתם‪ .‬בשעות העבודה שלנו‪ ,‬כשהמחנה‬
‫התרוקן‪ ,‬הם עבדו בשביל אותם המיוחסים שנשארו במחנה‪ ,‬וכשאנחנו חזרנו‬
‫מן העבודה‪ ,‬הם טיפלו בנו‪ .‬ולמרות שהם ידעו כי הם מכאיבים לנו‪ ,‬לא יכלו‬
‫לעשות דבר לתיקון המצב‪ .‬לפי דבריו‪ ,‬היה לחץ העבודה בשעות אלה כה‬
‫‪38‬‬
‫חזק‪ ,‬שלא הספיקו להשחיז היסב את הסכינים‪ ,‬וגם לא יכלו להשתםש בהרבה‬
‫סבון‪ ,‬כי הוא היה בחח להם בשביל המיוחסים‪ .‬באלה הם תלויים ונאלצו‬
‫לשדתם במיטב יכולתם! תמורת זאת הם זכו במנות מרק נוספות‪ ,‬בעבודה‬
‫קלה‪ ,‬במקום עבודה חם — בקיצור‪ ,‬תמורת שרותם הם זכו בחיים‪ .‬אין זה‬
‫חשוב כרגע אם התנהגות הספרים היתד‪ .‬מוצדקת או הוגנת‪ ,‬די בכך שהוא‬
‫סיפר את הכל בגלוי וראה במעשיהם דבר טבעי‪ ,‬בהיותו בטוח שכל אחד‬
‫היה עושה כך במקומו‪.‬‬
‫גם שאר בעלי המלאכה השתדלו לשרת במיוחד את בעלי התפקידים‪,‬‬
‫הזכרתי כבר את הםנלדר‪ ,‬שמסר את הנעליים שלי ל״קאפו״ אחד‪ ,‬בוודאי‬
‫בעד תמורה מתאימה — ישירה או עקיפה‪ .‬החייטים עבדו בגלוי בשרותם של‬
‫האנשים החשובים‪ ,‬אשר סיגלו ל ע צ » ר ״אופנה״ מםויימת והתלבשו בהתאם‬
‫לכך‪ .‬מקור התלבושות היה שונה‪ ,‬אך בכל מקרה נזדקקו לעזרת החייטים‪,‬‬
‫שהתאימו את הבגד לגוף המזמין‪ .‬היו כאלה שהצליחו להשיג חתיכה חדשה‬
‫של אריג האסירים המפוספס והאחיד‪ ,‬והתייסים תפרו להם חליפה חדשה לפי‬
‫מידה‪ .‬במיוחד דאג סגן ה״לאגר־אלמםטה״ לתלבושת יפה‪ ,‬והזמין לעצמו מן‬
‫האריג המפוספס חליפה בעלת שתי שורות כפתורים‪ ,‬חליפה בעלת שורה‬
‫אחת של כפתורים ואולי עוד דברים‪ .‬המקור העיקרי לבגדים‪ ,‬במיוחד בחודשים‬
‫האחרונים‪ ,‬היה הזרם הבלתי פוסק של אסירים חדשים‪ .‬לפעמים הגיעו האסירים‬
‫למחנה בבגדים אזרחיים שסומנו ע״י הגרמנים בסימנים מיוחדים על גב המעיל‬
‫ועל התזה וגם בשני צדי המכנסיים‪ .‬לעתים היו בגדים אלה במצב טוב ואז‬
‫ניסו בעלי התפקידים להשיג אותם‪ ,‬אם ע״י לחץ‪ ,‬אם על ידי החלפה‪ ,‬וכשהשיגום‪,‬‬
‫מסדו אותם לחייטים לתיקון ולהתאמה‪ .‬הצורה החיצונית של האסיר הצביעה‬
‫על מעמדו במחנה‪ ,‬ובזה דמתה החברה במחנה בהרבה לזו שבחוץ‪.‬‬
‫פעולות החיסוי מילאו תפקיד חשוב בחיינו‪ .‬ניהלנו מלחמה תמידית בכינים‪,‬‬
‫אך מלחמה זאת היתה ללא הועיל‪ .‬בערך פעם בחודש עברנו אנחנו ובגדינו‬
‫חיטוי יסודי‪ ,‬ואז לא סבלנו מן הכינים ימים אחדים‪ .‬אולם המחנה שרץ כינים‬
‫עד כדי כך‪ ,‬שכעבור יום־יומיים שוב הרגשנו בכינים הראשונוח‪ .‬כינים אלה‬
‫מצצו את דמנו ועל ידי הגירוד התמידי רק פצענו את עורנו והכעיס נכנסו‬
‫לתוך הפצעים‪ ,‬כך שהסבל נעשה עוד יותר גרוע‪ .‬החיסוי נעשה בצורה דומה‬
‫א ו שבדכאו‪ ,‬אולם אם שם גרם החיטוי לכאבים ושרף את העור‪ ,‬הרי פה‬
‫היה ממש נורא‪ ,‬ביחוד כשחומר החיטוי גגע בפצעים‪ .‬מחמת הפחד מהחיטוי‬
‫היו רבים שהשתמשו מכך והיו מוכנים לסבול את הכינים וגם את המכוח‬
‫שהיו עלולים לקבל בגלל ההשתמטות‪ ,‬רק שלא יצטרכו לעבור את הסבל של‬
‫החיטוי‪ .‬בשעה שגילחו את גופנו ופרחו עלינו את חומר החיטוי היה הקאפו‬
‫נוהג להשמיע באוזנינו כל מיני בדיחות גסות‪ .‬אחר כך הוכנסו בגדינו לתנור‬
‫החיטוי כדי שהן הכינים והן הביצים שלהן יושמדו‪ .‬אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬פצעי הגירוד‬
‫לא הספיקו להתרפא וכבר היינו מלאים כינים מחדש‪.‬‬
‫יש לציין שאותו קאפו שהתבדה על חשבוננו לא היד‪ .‬יהודי אלא גרמגי‬
‫שהועמד לדין על עבירה פלילית ונכלא למספר שנים במחנה ריכח‪ .‬אנשים‬
‫אלה היו המסובנים ביותר בשבילנו והתעללו בנו בצורה האכזרית ביותר‪ .‬היו‬
‫ביניהם רוצחים‪ ,‬שודדים וגנבים המסוגלים מטבעם לכל מעשה אכזרי‪ ,‬והיו‬
‫ביניהם גם נאצים ושונאי יהודים‪ ,‬שנהנו הנאד‪ ,‬מרובה מההזדמנות שניתנה‬
‫להם להתאכזר ביהודים בלתי מוגנים וחסרי כל ישע‪ .‬אף אחד מהם לא היה‬
‫אסיר פשוט‪ ,‬כולם קיבלו מיד עם בואם את התפקיד של קאפו וכך ניתנה‬
‫להם ההזדמנות להתעלל בנו כרצונם‪ .‬זכור לי היטב כיצד קאפו כזה הוביל‬
‫‪39‬‬
‫אותנו‪ .‬פעם במבנה י הראשי ממקום אחד לשני‪ .‬פתאום עצר את השורה והתחיל‬
‫לקלל‪ .‬ולצעוק שיעמדו כולם יפה בשורה‪. .‬הוא פנה בעיקר ‪.‬אל אלה שעמדו‬
‫בסוף הטור‪ .‬אני עמדתי בשורה הראשונה בדיוק לפניו ולפיכר לא שמתי‪.‬לב‬
‫במיוחד לצעקותיו‪ .‬לפתע ‪.‬הוציא מיתי את היעה וכדי לתת משקל לקללותיו‬
‫הנחית מכה עצומה על ראשי‪ .‬התעלפתי ונפלתי על הקרקע‪ .‬כאשר התאוששתי‪,‬‬
‫אחרי שנשפך עלי דלי מים‪ ,‬לא ידעתי כלל מה קרה לי‪ ,‬לא ידעתי אם הדבר‬
‫אירע באמת או היה זה רק חלום בלהות‪ .‬חברי שספח לי הכל הוסיפו‬
‫שהקאפו לא נבהל כלל כשהתמוטשתי‪ .‬הוא בעט בי‪ ,‬קלל אותי‪ .‬וטען שאני‬
‫משחק ומעמיד פנים‪ .‬הוא לא הצטער כלל שהכה יהודי אחר ולא את זה‬
‫שחטא בעבירת אי־עמידה ישרה בשורה‪.‬‬
‫מותר‬
‫האדם‬
‫בעיית האוכל היתר‪ .‬הבעייה העיקרית בחיינו ותפסה מקום מרכזי בכל‬
‫השיחות והשפיעה במידה מכרעת על היחסים בין בני האדם‪ .‬הגישה לבעיות‬
‫האוכל הידקה או ניתקה את היחסים בין מכרים חדשים וותיקים‪ .‬בין חברים‬
‫טובים או אפילו בתוך המשפחה‪ .‬אני זוכר מקרה‪ ,‬שאב ובן שהיו יחד במחנה‬
‫לא סמכו זה על זה‪.‬במאומה‪ ,‬כי פעם הבן גנב מן האב ואחר כך האב מן‬
‫הבן‪ ,‬ולבסוף היחסים ביניהם היו עוינים ממש‪ .‬לעומת זאת היו מקרים שחברים‬
‫עשו הכל כדי לעזור איש לרעהו‪ ,‬והחברות היתד‪ .‬אמתית וחזקה יותר מן‬
‫הקשר • המקובל בין אחים בחברה החופשית‪ .‬אני עצמי הפסדתי‪ .‬בצורה כזאת‬
‫את חברי הטוב ביותר משרות העבודה ההונגרי‪ ,‬ובמקומו רכשתי לי חבר‬
‫חדש בשם יוסף מרקוביץ ‪ ,‬שבא מסביבה חברתית שונה לגמרי ומעולם‬
‫לא הייתי מעלה בדעתי כל התקשרות אפשרית בינינו‪ .‬הוא בא מסביבה‬
‫אדוקה ביותר ובתור תלמיד ישיבה התהלך בזקן ובפיאות ‪.‬עד הרגע האחרון‪.‬‬
‫היה מפורסם בינינו על מעשה הגבורה שעשה בדכאו בזמן מסירת החפצים‪.‬‬
‫כאשר התייצבנו ערומים לפני שולחן הרישומים ורק הנעליים בידינו‪ ,‬העיז‬
‫הוא‪ ,‬למרות האיומים והפחד‪ ,‬להסתיר משהו בנעליו — וזה לא היה כסף‪,‬‬
‫תכשיט או דבר דומה‪ ,‬אלא סידור קטנטן שממנו לא רצה להיפרד בשום‬
‫אופן‪ .‬מסידור זה התפלל עד הרגע שהתמוטט ונלקח לבית החולים‪ .‬שם‬
‫הפשיטוהו ערום כשהוא מחוסר הכרה ולא היה יכול לשמור יותר על סידורו‪.‬‬
‫וראה זה פלא — האיש הקטן והצנום‪ ,‬שלעולם לא ״אירגך׳ לעצמו אף את‬
‫התוספת הקטנה ביותר‪ ,‬נשאר בחיים‪ :‬לדבריו — תומת לתפילותיו‪ .‬לדעתי‬
‫נשאר בחיים‪ ,‬כי במשך כל הזמן השתדל להיות בן־אדם ולא שקע בטומאה‪.‬‬
‫ידידותנו נוצרה על רקע של סלידה מן הגניבות ומן המלחמה שערכו חברינו‬
‫על כל כד מרק ריק ללקקו עד תומו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לקיקת הכד הריק היתד‪ .‬בשבילי אחת הפרשות המזעזעות י ביותר‪ ,‬והיא‬
‫חזרה יום יום לאחר אכילת המרק‪ .‬ה״בלוק־אלטסטה״ קיבל במטבח מרק לפי‬
‫ליטר אחד לכל איש ב״בלוק״‪ ,‬ואולי עוד תוספת קטנה בשביל בעלי התפקידים‪.‬‬
‫אולם ה״בלוק־אלטסטה״ רצה גם לעשן‪ ,‬להתלבש יותר טוב ולהשיג עוד‬
‫כל מיני יתרונות‪ ,‬והאמצעי העיקרי להשגתם היה המרק‪ .‬במקום לתת לאנשים‬
‫ליטר‪ ,‬הוא נתן פחות מזה וגם זאת מאיכות גרועה יותר‪ .‬פותחו שיטות מיוחמת‬
‫לחלוקת מרק‪ ,‬והעיקרית שבהן היתד‪ .‬ש״בלוק־אלטססה׳ לא מילא לגמרי‬
‫כ ע ת תושב שכונת ״מאה שערים׳ שבירושלים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫את •הכף שבד‪..‬חילק את המרק‪ ,‬ושנפחה היה׳ בדיוק ליםר‪ .‬נוסף על כד הוא‬
‫לא שפד הכל לתוף הצלחת ‪.‬של המקבל וכף הצליח‪.‬לעתים לגנוב עד כדי רבע‬
‫ליטר מכל מנה‪ .‬כמובן שהיו הבדללם בין ה״בלוק־אלטסטרים״ השונים‪ ,‬אבל אלה‬
‫הצטמצמו‪ ,‬רק‪.‬ביחס לכפות הנגנבת ולא לעצם הגנבה‪ .‬הם לא ראו בכד גנבה אלא‬
‫את זכותם הטבעית‪ ,‬תמורה שהגיעה להם עקב הצלחתם‪ ,‬והיו בטוחים כי כל‬
‫אחד במקומם היה נוהג כך על יךי צמצום המנות הם גנבו בכמות‪ ,‬אולם‪.‬היתד‪.‬‬
‫גם ‪.‬גניבה באיכות‪ ,‬כי ע״י אי־עירבוב‪ ,‬או עירבוב בלתי מספיק של המרק‬
‫לפני החלוקה ובמשד החלוקה‪ ,‬נשאר בתחתית הכד החלק העיקרי של המרק‪,‬‬
‫שלמעלה היה דליל מאד ולא הרבה יותר ממים חמים‪ .‬קודם חילקו את המרק‬
‫לאנשי ה״בלוק״‪ ,‬כשהחלק הטוב והמזין ביותר נשאר בשביל ה״בלוק־אלטסטה״‬
‫ואנשיו‪ .‬החלוקה של המרק נעשתה חפיר ברחוב ה״בלוק״ לפני ביתו של‬
‫ה״בלוק־אלטםטה״‪ ,‬אבל את החלק שלו ושל אנשיו הוא‪ .‬הכניס לתור ביתו‬
‫ושם עשה עמו מה שעשה‪ .‬כרבע שעה אחרי חלוקת האוכל הופיעו בבית‬
‫ה״בלוק־אלטסטה״ כל מיני אנשים שהיה להם אתה עניין או עסק עמו‪ ,‬ואז‬
‫הם קיבלו את התמורה‪ ,‬את מנת המרק הםפין*‪ .‬לאחר שה״בלוק־אלטםטה״‬
‫גמר את המרק שבשאר בכד‪ ,‬הוא הוציא את הכד שוב לרחוב ואז החלד‪.‬‬
‫מלחמה בעד השארית שנשארה על דפנות הכד‪ .‬האנשים חיכו זמן רב ברחוב‬
‫וציפו לרגע שה״בלוק־אלססטה״ יוציא את הכד מביתו‪ ,‬ואז התנפלו על הכד‬
‫כחיות טרף‪ .‬ברם‪ ,‬הפתח הצר של הכד איפשר רק לאחד או לכל היותר לשניים‬
‫להוציא את שארית הפרק‪ .‬הראשונים הספיקו בקושי להכניס לתוד הכד את‬
‫כפם וכבר דחפום אחרים‪ .‬הצידה והנחיתו עליהם מכות‪ .‬הראשונים התנגדו‬
‫בכל כוחם וכד התנהל כל יום ממש קרב סביב לכד‪ .‬מי שראה כבר דיר חזירים‬
‫בעת חלוקת האוכל או היד‪ .‬בגן החמת באותו זמן‪ ,‬יכול לתאר לעצמו את‬
‫התמונה העגומה הזאת וההבדל הוא‪ ,‬שהחיות אמנם מתנפלות על האוכל‪,‬‬
‫אבל בדרד כלל אין להן צורד לנהל מלחמה על כל טיפת מזון ולכן התנהגותן‬
‫״אנושית״ יותר‪.‬‬
‫חברי ואני אף פעם לא השתתפנו בלקיקת הכד‪ ,‬לפרות שלא פעם התבועו‬
‫במעשה‪ .‬מדוע לא התערבנו י קשה לדעת את התשובה האפתית‪ ,‬כי השפיעו‬
‫בוודאי גורמים שונים‪ .‬פיתחנו לעצמנו תיאוריה שלפיה חשוב יותר להשתדל‬
‫לשמור על האופי האנושי שלנו מאשר להשיג עוד טיפת מרק )איני יודע‬
‫אם עיקרון זה היה עומד במבחן‪ ,‬אלמלא במקום טיפות מרק היה מדובר‬
‫במנה שלמה(; הזדמן לי גם לפעמים להשיג תוספת מזון אתו שהיא‪ ,‬ואולי‬
‫זה עצר בעדי מלנהוג כמו האחרים; טסף על כד היה חברי כה חלש‪ ,‬שלא‬
‫היו לו סיכויים רבים להגיע עד הכד‪ .‬ייתכן כי הגורמים האחרונים יצרו‬
‫למעשה את הגורם הראשון ואין להזכירו בתור גורם נפרד‪ ,‬אבל אין זה‬
‫חשוב — העיקר הוא שהתיאוריה להשתדל להיות אנושיים היתה עבורגו‬
‫מניע יסודי בכל פעולותינו‪ .‬בסינו לשוחח בינינו על נושאים שמחוץ למחנה‬
‫ושאינם קשורים באוכל ובמכות‪ ,‬אד הצלחתנו לא היתד‪ .‬שלימה‪ ,‬כי עד כמה‬
‫שהשתדלנו לדבר על דברים אחרים‪ ,‬הגענו לבסוף לנושאים אלה‪ .‬דיברנו על‬
‫העבר ופתאום הרגשנו שאנו מדברים על המאכלים שאכלנו בבית‪ ,‬ונראה‬
‫היה כאילו כל העבר משתקף בארוחות הדשנות שאכלנו‪ .‬דיברנו על העתיד‪,‬‬
‫אד התכניות היפות ביותר והמפורטות ביותר נצטיירו סביב למאכלים ולסעודות‬
‫שנכין איש לרעהו‪ .‬מעניין לציין את השינויים שחלו בקשר לפרטי המאכלים‪.‬‬
‫בתקופה הראשונה‪ ,‬בזמן שדיברנו עוד גם על תלבושות יפות‪ ,‬הזכרנו בעיקר‬
‫מאכלים מיוחדים ויקרים שאכלנו פעם‪ .‬אחר כד התרכזנו כמעט אד ורק‬
‫ן‪4.‬‬
‫במאכלים הפשוטים והזולים ביותר‪ ,‬עד שבסוף בנינו תכניותינו בלי יוצא‬
‫מן הכלל על לחם ועל תפוחי אדמה‪ .‬חלומנו היפה ביותר היה לאכול כל יום‬
‫לפחות תפוח אדמה אחד — פעם מבושל ופעם מטוגן בצורה זו או אחרת‪.‬‬
‫הצלחה גדולה יותר בהגשמת התיאוריה השגנו בשטח חלוקת הלחם‪ .‬כל‬
‫ארבעה‪ ,‬ששה או שמונה אנשים קיבלו לחם אחד‪ .‬שאותו היו צריכים לחלק‬
‫ביניהם באופן שווה‪ .‬חלוקה זו היתד‪ .‬אחת הפעולות הקשות ביותר‪ ,‬כי כל‬
‫הבדל קטנטן במנות‪ ,‬כל פידור חסר‪ ,‬עורר רוגזו של המקבל‪ ,‬ולא פעם‬
‫הסתיימה חלוקת הלחם בקטטה‪ .‬המנות נמדדו והושוו פעמים רבות וכל אחד‬
‫השגיח בקפדנות לבל יקופח‪ .‬גם פעולה זו היתה נראית לנו משפילה מדי‪,‬‬
‫ופיתחנו שיטה למניעת הויכוחים‪ .‬קודם כל אני הסתלקתי בכלל מן הבית‬
‫בזמן חלוקת הלחם וחברי הכין לי את המנה שלי מבלי שהשוויתי אותה למנה‬
‫שלו ומבלי שנשארה לי אפשרות להשוואה‪ .‬גם הוא לא התווכח עם האחרים‪,‬‬
‫אלא — במקרה של ארבע מנות — הוא חתך את הלחם השלם לשני חלקים‬
‫פחות או יותר שווים ואחר כך אמר לשני האחרים שיבחרו הם באחד החצאים‬
‫הנראה להם יותר גדול‪ .‬לנו נשאר החצי השני‪ ,‬שאותו חילקנו בינינו במנות‬
‫שוות‪.‬‬
‫בקשר ללחם והתוספות התנהלו שיחות רבות במחנה‪ ,‬והומצאו שיטות‬
‫שונות לאכילתם‪ .‬היו שתי שיטות קיצוניות וביניהן הרבה שיטות ביניים‪.‬‬
‫קיצוני אחד טען‪ ,‬שהאוכל מזין יותר אם מחלקים אותו למנות קטנות הנאכלות‬
‫אחת־אחת בכל שעה‪ .‬דעה קיצונית אחרת היתה‪ ,‬שלפחות פעם אחת ביום‬
‫צריכים לאכול קצת ולכן יש לגמור את כל המנה בבח אחת‪ .‬בעלי דעה‬
‫זו טענו‪ ,‬שאפילו כך המנה אינה מספיקה ואחרי האוכל נשארים רעבים יותר‬
‫במהנוז‬
‫‪42‬‬
‫דכאו‬
‫»‪ »trrs‬הפזון הפועס רק פגרה את התיאבון וקל יותר לסבול את הרעב‬
‫אם ממעטים בגירויים אלה‪ .‬אני בחרתי בשיטה השגיה והיו לי עוד סיבות‬
‫נוספות לכך‪ .‬ראיתי שאלה שחילקו את מזונם לפנות קטנות‪ ,‬פםש השתגעו‬
‫מן הדאגה התםידית אם לאכול עכשיו או יותר מאוחר‪ ,‬אם להחזיק את‬
‫הלחם פה או לשומת שם‪ .‬לעתים קרובות יצא שכרם בהפסדם‪ ,‬כי מנת הלחם‬
‫ענבה והם נשארו קרחים םכאן ומכאן‪ .‬כל ערב אחת אכילת המרק אכלתי‬
‫גם את הלחם כולו ולא השארתי דבר למחרת בבוקר‪ .‬נהגתי כך אף במקרים‬
‫שהצלחתי להשיג תוספת מדק‪ ,‬וכך לפחות יכולתי לישון בשקם‪ ,‬בלי דאגות‬
‫שמא יגנבו ממני את הלחם היקר‪ .‬לעומת ״הזוללות׳ הזאת לא שתיתי את‬
‫הקפה והתה בבוקר‪ ,‬ורק במקרה שהיה קר מאוד או במקרה שחילקו חלב‪,‬‬
‫הלכתי לקחת את ארוחת הבוקר‪ .‬הסיבה היתד• פשוטה‪ :‬נוכחתי לדעת —‬
‫בצדק או שלא בצדק — כי אלה ששתו מים בין הארוחות‪ ,‬או ששתו הרבה‬
‫קפה ותה‪ ,‬במוקדם או במאוחר התנפחו רגליהם ומחמת התנפחות זו לא יכלו‬
‫ללכת בשורה ולעבוד בהתאם לקצב הדרוש‪ .‬המכות הרבות שקיבלו בגלל זה‬
‫גררו אחריהם את התמוטטותם וגרמו למותם‪ .‬לא שתיתי כלל מים במשך‬
‫כל הזמן‪ ,‬כי המרק ממילא היה בעיקרו מים חמים‪ ,‬וגם לקחתי ללבי אח‬
‫אזהרת ה״חכמים״ שההתנפחות נגרמת ע״י הצטבתח מים בגוף‪ .‬כך יצא שבמשך‬
‫רוב הזמן אכלתי רק פעם אחת ביממה‪.‬‬
‫כיצד בכל זאת הצלחתי להישאר בחיים? בדרך כלל יש שתי תשובות‬
‫עיקריות לשאלה מסוג זה במחנה‪ ,‬או שאדם נשאר בחיים על חשבון האחרים‪,‬‬
‫או שהיה בר מזל במידה יוצאת מגדר הרגיל‪ .‬אצלי נכונה התשובה השניה‪ .‬לא‬
‫נתמניתי ״בלוק‪-‬אלטססה״‪ ,‬מזכיר ״בלוק״‪ ,‬״קאפו״ או בעל תפקיד תמה‪,‬‬
‫לא השגתי עבודה שהעניקה לי מנה כפולה קבועה‪ ,‬ובכל זאת היה לי מזל‪.‬‬
‫השגתי עבודות קלות יותר וזכיתי להכיר את סוד הקיום ואי־הקיום במתנה‬
‫עוד בראשית שהותי שם‪ .‬בחדשיים הראשונים החזקתי מעמד די יפה‪ ,‬וכשחבת‬
‫כבד נלקחו מזמן לסלקציה‪ ,‬נראיתי אני עוד בריא וחזק באופן יחסי‪ .‬לאחר‬
‫מכן אף אני הלכתי ונחלשתי ‪,‬נעשיתי ״מוזלמן״ לכל דבר‪ .‬אך המזל האיר‬
‫לי פנים ובעוד מועד הקת הקץ למלחמה ולעינויים‪.‬‬
‫משה קלכהיי•‬
‫מהגיטו אל היער‬
‫השעות האחרונות לשהותי בגיטו וילנה‬
‫משה קלכהיים היה מפעילי תנועת ״עקיבא״ בגליציה‪ .‬ע• פרוץ המלחמה‬
‫הגיע לוילנה עם קבוצת חלוצים והיה אחד מראשי קבוץ ההכשרה של‬
‫״עקיבא"‪ ,‬שהתפרק לאחר כיבוש ליטא על־ידי הסובייטים‪ .‬בפרק המובא‬
‫כאן‬
‫מ ס פ ר העומד לראות א ו ר בקרוב‬
‫— שהוא ק ט ע‬
‫— הוא מספר‬
‫על תקופת הגירושים הגדולים בוילנה‪ ,‬בעת שהמחתרת היהודית פתחה‬
‫בפעולות‬
‫להוציא‬
‫מרד ונקם והחלה‬
‫קבוצות‬
‫היערות‪ ,‬לשם הצטרפותם לפלוגות הפרטיזנים‪.‬‬
‫מאורגנות מן‬
‫הגיטו‬
‫אל‬
‫‪.‬‬
‫מחפשים פריבודניק י‬
‫ב א ח ד מימי ס ו ף יולי‬
‫חברי‬
‫עם‬
‫ציון(‪,‬‬
‫ז׳אקי‬
‫‪1943‬‬
‫פילרםדרוף‬
‫ב א ו א ל י ל ר ה ו ב ס ט ר א ש ו נ ה ‪ ,2‬שם‬
‫וסטפי‬
‫והודיעו לי‪ ,‬כ י א ב א‬
‫‪3‬‬
‫ה״פ‪.‬פ‪.‬או‪.‬״‬
‫שבצר‪,‬‬
‫קובנר‬
‫‪2‬‬
‫)היום‬
‫רוצה‬
‫שפיגל‪,‬‬
‫שאבוא‬
‫התגוררתי‬
‫המתגוררת‬
‫מיד לראותו‬
‫בשבי‬
‫במפקדת‬
‫כשהגעתי למפקדה מצאתי שם אשה בלונדינית בשם ח נ ק ה שפירא‬
‫ומפיה ומפי א ב א ק ו ב נ ר ש מ ע ת י א ת ה ס פ ו ר ה ב א ‪:‬‬
‫לפגי‬
‫ימים‬
‫שבפיקוח‬
‫של‬
‫הגיע‪ ,‬מ י ע ר ו ת‬
‫מרקוב!‬
‫על‬
‫השליח‪,‬‬
‫להוציא‬
‫לשם‬
‫חיימ׳קה‬
‫לארגן‪ ,‬על ד ע ת עצמו‪,‬‬
‫סכומי‬
‫כסף‬
‫בהמשך‬
‫כפריבודניק‬
‫‪1‬‬
‫נאדז־ץ׳‬
‫קבוצת‬
‫ל ג י ט ו וילנה‪,‬‬
‫שמו‪,‬‬
‫אשר‬
‫לוחמי‬
‫בחורים‬
‫שליח פלוגות‬
‫חמני‪,‬‬
‫ה״פ‪.‬פ‪.‬או‪.‬״‪.‬‬
‫מחוץ‬
‫הוטל‬
‫בהיותו‬
‫בגיטו‬
‫התחיל‬
‫לפרטיזנים‪,‬‬
‫תמורת‬
‫גחלים‪.‬‬
‫ס י פ ר ו ק ו ב נ ר ודונקד‪ .‬כ י א מ ש‬
‫יצאו א ת הגיטו‪,‬‬
‫כפי‬
‫שקבע‬
‫להם‬
‫הפריבודניק‪.‬‬
‫בהגיעם‬
‫‪ .1‬מורד‪ ,‬דדך‬
‫‪ .2‬מפקד הפרטיזנים בוילנה לאחר מות ויטנברג‪.‬‬
‫‪ .3‬ראשי־תבות )באידיש( של ארגון הפרטיזנים היהודים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫היה‬
‫חיימ׳קה‪,‬‬
‫ו ב ח ו ר ו ת ליציאה‬
‫‪ 3 0‬ב ח ו ר י ם ו ב ח ו ר ו ת ‪ ,‬ר ו ב ם ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם גבוה‪ ,‬ב ד ר כ ם‬
‫לעיר‪,‬‬
‫הפרטמבים‬
‫בקבוצות‬
‫קטנות‪,‬‬
‫ל מ ק ו ם הריכוז‪ ,‬ש ה י ה‬
‫למקום‬
‫התברר‬
‫להם‬
‫כי‬
‫ל ח ב ו ת עז־‬
‫במקום‬
‫ל ד ר ך ‪17 .‬‬
‫אתם‬
‫בין‬
‫שכולם‬
‫איש‬
‫ב ת י ם בודדים‬
‫להם כל‬
‫היה‬
‫כל‬
‫כדי‬
‫שמא‬
‫שפירא‪,‬‬
‫אחת‬
‫למפקדת‬
‫עד‬
‫יגלה‬
‫המצב‪.‬‬
‫להצטרף‬
‫אפשרות‬
‫בחורשה‬
‫להתקדם‪,‬‬
‫כי לא‬
‫פנים‬
‫הבתים‬
‫אריות‬
‫עובדים‬
‫נתונים‬
‫לבסוף‪ .‬החליטו‬
‫מובהקות‪,‬‬
‫לסביבת‬
‫תחזור‬
‫לגיטו‬
‫בפחד‬
‫שתנקה‬
‫לגיטו‬
‫ש ע ר הגיטו‪,‬‬
‫שחזרה‬
‫ל ל א תנועה‪,‬‬
‫שבסביבה‪,‬‬
‫למשטרה‪.‬‬
‫בהגיעה‬
‫לקבוצת‬
‫שכבו בתוך התורשה‬
‫ש ל דיירי‬
‫וימסרם‬
‫בעלת‬
‫על‬
‫ללא כל‬
‫מ א ו ח ד ת בבוקר‪,‬‬
‫אותם‬
‫הבחורות‬
‫שהצליחה‬
‫בסביבה‪,‬‬
‫תשומת‪.‬לבם‬
‫מישהו‬
‫ל ק ח ‪.‬עמו‬
‫קטנה‪,‬‬
‫ללכת‪.‬‬
‫שעה‬
‫את‬
‫״פ‪.‬פ‪.‬או‪.‬״‬
‫ובכנסה‬
‫לאן‬
‫הלילה ועד‬
‫לא‬
‫גדול‬
‫שהיו פזורים‬
‫מושג‬
‫לעורר‬
‫יתאספו‪,‬‬
‫האיש‪. 13.‬אנשים‬
‫ה נ ו ת ר י ם ‪ ,‬ב י נ י ח ם בבות‪ ,‬נ ש א ר ו במקום‪,‬‬
‫ב ל ב ד ויצא‬
‫ותודיע‬
‫ח י כ ת ה זמן מ ה‬
‫ואתם‬
‫בשער‬
‫עברה‬
‫לגיטו‪.‬‬
‫דובקה ה ת ח ב ב ה ל ה צ י ל א ת ‪ 17‬האבשים ה א ל ה ולהוציאם׳ מן ה מ ק ו ם ה מ ס ו כ ן‬
‫היו‬
‫בו‬
‫מוכר‬
‫תקועים‪,‬‬
‫עוד‬
‫לי‪.‬‬
‫לכוון‬
‫לפני‬
‫מ ח ב ר י ו ו ל ט ר זיסר‬
‫נארדך‪.‬‬
‫יערות‬
‫הגישו‪,‬‬
‫שהוקם‬
‫מסויים‬
‫חלק‬
‫‪,1941‬‬
‫ביולי‬
‫של‬
‫ודאקי סילרסדורף‪ ,‬למחנה עבודה‬
‫ביעתת‬
‫ב ז ד א נ י ‪ ,‬ששכן‪,‬‬
‫בערך‪,‬‬
‫במחצית‬
‫למכרה‬
‫״טורף״‬
‫המכילה‬
‫ש א ר י ו ת ש ל עץ ו מ צ מ ח י ה‬
‫רקובה(‪ .‬בהיותי בבזדאני הייתי בא לפעמים‬
‫בכפרים‬
‫אצל‬
‫לוילנה‬
‫הסתובבתי‬
‫לפחם‪,‬‬
‫שבסביבה‪,‬‬
‫כשנה‬
‫עם‬
‫)חומר‬
‫הדומה‬
‫אז‬
‫מוילבה‬
‫שביים‬
‫הדרך‬
‫ורבות‬
‫לנארוץ׳‪.‬‬
‫הסקה‬
‫עבדנו‬
‫שם‬
‫הדיר‬
‫יצאתי‬
‫לנאיוץ׳‬
‫היה‬
‫בהכנת‬
‫המורכב‬
‫בחיפוש‬
‫שטח‬
‫בת‬
‫מאדמת‬
‫אחרי דברי‬
‫היער‬
‫שחורה‬
‫מזון‬
‫האברים‪ ,‬א ו ת ם ה ח ל פ ת י ת מ ו ר ת ס ח ו ר ו ת שובות ש ה פ ק י ת ב י ד י ה י ה ו ד י ם ה ו י ל נ א י ם‬
‫של המחבה‪ .‬ה ו ת ת ל כ ך היתד• ה ס ב י ב ה מ ו כ ר ת לי למדי ו ז א ת היתד‪ ,‬ג ם ה ס י ב ה ‪,‬‬
‫שאבא‬
‫קובנר‬
‫יערות‬
‫נאתץ׳‪.‬‬
‫שנצר‬
‫סטפי‬
‫בא‬
‫אלי‬
‫בהצעה‬
‫אמרתי‬
‫לקובנר‬
‫וז׳אקי‬
‫להוביל‬
‫שאני‬
‫סילרםתרף‬
‫את הדרך מבזדאני לנאתץ׳‪.‬‬
‫את האנשים‬
‫ילכו‬
‫מסכים‬
‫אתי‬
‫שנתקעו‬
‫לצאת‬
‫בחודשה‪,‬‬
‫לכוון‬
‫שני‬
‫חברי‪,‬‬
‫בתנאי שגם‬
‫ושיצטרף‬
‫אלי‬
‫איש‬
‫המכיר‬
‫נוסף‬
‫ל א ח ר ש ע ה ק ר א לי ש ו ב והודיע ל י ש מ צ א יהודי‪,‬‬
‫ס ו ח ר עצים‪ ,‬ה מ כ י ר ה י ט ב א ת ה ס ב י ב ה והוא יוביל א ת ה ק ב ו צ ה ב מ ח צ י ת ה ש נ י ה‬
‫ש ל הדרך‪ .‬א ש ר ל צ י ר ו פ ם ש ל ס ס פ י וז׳אקי‪ ,‬א מ ר ק ו ב נ ר ‪ ,‬כ י ת ו ס פ ת ש נ י א נ ש י ם‬
‫בלי‬
‫את‬
‫נשק‪ ,‬ו ב ע י ק ר‬
‫המבצע‪.‬‬
‫כל‬
‫בחורה‬
‫הוא‬
‫נוספת לשבע‬
‫הבטיח‬
‫הבנות הנמצאות כבר‬
‫יצורפו‬
‫ששניהם‬
‫לקבוצה‬
‫הבאה‬
‫תסכן‬
‫בקבוצה‪,‬‬
‫בקתב‬
‫שתצא‬
‫מן הגיטו‪ .‬ה ש י ב ו ת י לו‪ ,‬כ י ב ל י שביים א ל ה איבי מוכן ל צ א ת ‪ .‬ה ס ב ר ת י לו‪ ,‬ש ר ב ה‬
‫אחתותי‬
‫כלפיהם וכי‬
‫מ ש ו כ נ ע א נ י ‪ ,‬ש א ם א ע ז ו ב א ו ת ם ל נ פ ש ם ‪ ,‬ל א י ש א ר ו עוז־‬
‫בחיים‪ .‬ה ו ס פ ת י עוד‪ ,‬כ י ש ל ש ת נ ו ה נ נ ו ב ? ה ש ר י ת ם ה א ח ת נ י ם ש ל ק י ב ו ץ ת נ ו ע ת‬
‫״עקיבא״‬
‫אשר הוקם‬
‫יכול‬
‫להיפרד‬
‫חבר‬
‫אחד‪ .‬ה ו א ה ל ל ז י י ד ל ( ‪.‬‬
‫חזרתי‬
‫הגיסו‬
‫מאז‬
‫מהם‪.‬‬
‫ב ו י ל נ ה ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ו ל כ ן גם מ ב ח י נ ה‬
‫)מבין‬
‫חברי‬
‫קיבוץ‬
‫אל חברי ומצאתי שם ג ם‬
‫הקמתו והשתייך‬
‫״עקיבא״‬
‫א ת הלל‪,‬‬
‫נותר‬
‫תנועתית אינני‬
‫מלבדנו‬
‫בגיטו‬
‫אשר ב נ י ג ו ד ‪ .‬ל נ ו היה‬
‫ל ק ב ו צ ת ה ל ו ח מ י ם של‬
‫יחיאל‬
‫שיינבוים"‪.‬‬
‫עוד‬
‫תושב‬
‫ספרתי‬
‫להם על השיחה עם ק ו ב נ ר ועל ס י ת ב י לקבל א ת הצעתו לצאת בלעדם‪.‬‬
‫ע ו ד נ ו מ ת ו ו כ ח י ם ו ה נ ה ה ג י ע ש ל י ח ו ש ל א ב א ק ו ב נ ר ו ק ר א לי ל ש ו ב ל מ פ ק ד ה ‪.‬‬
‫בבואי‬
‫אליו הודיע ל י‬
‫קובנר‪,‬‬
‫כי‬
‫אוכל‬
‫ל ק ח ת אתי א ת ז׳אקי‬
‫והוא‬
‫מתחייב‬
‫‪ .4‬קבוצת יחיאל שייגבוים לא השתייכה לפ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬משום ששיינבוים וחבריו התנגדו‬
‫להשקפתה ותפיסתה של הפ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬לנהל את המאבק' נגד הגרמנים 'בתוך הגיטו‪ .‬הם‬
‫•י' דגלו ביציאה מן הגיסו ובהצטרפות לקבוצות פרטיזגים ביערות‪. .‬לפני חיסול הגיטו‬
‫‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫• ‪ .‬הגיעו שני הגזיפים להסכם לשיתוף •פעולה‪ •• .‬י• ‪с‬‬
‫‪45‬‬
‫את‬
‫להוציא‬
‫ל י ע ר ו ת נארוץ׳‪.‬‬
‫ם ס פ י ע ם ה ק ב ו צ ה א ש ר ת צ א ב ע ו ד י פ י ם ‪-‬אחדים‬
‫א מ ר ת י לו‪ ,‬כ י א י נ נ י מוכן ל ק ב ל א ת ט ע נ ת ו ש צ י ר ו פ ה ש ל ס ט פ י ת ס כ ן א ת ה מ ב צ ע‬
‫ובלעדיה‬
‫א י נ נ י יכול ל צ א ת ‪ ,‬א ב ל ‪,‬‬
‫שאתיעץ‬
‫עם החברים‪.‬‬
‫הוספתי‪,‬‬
‫תשובה‬
‫כי אתן לו‬
‫לאחר‬
‫סופית‬
‫ב צ א ת י מ ק ו ב נ ר חיכו לי ב ר ח ו ב םטפי‪ ,‬ד א ק י ו ה ל ל ‪ .‬ה ם ל ח צ ו ע ל י ל ק ב ל א ת‬
‫ה נ י מ ו ק היה‪ ,‬כ י ל א י ש‬
‫ההצעה‪.‬‬
‫לרכישת נשק‪,‬‬
‫מ א ת נ ו איין נ ש ק ואין ל נ ו כ ס ף‬
‫ו ה ח ח י ב ו ת ו ש ל א ב א ק ו ב נ ר ש מ ה י ו ת ר מ נ ש ק ‪ .‬ל כ ן יש ל ק ב ל א ת ה צ ע ת ו ו ל צ א ת ‪.‬‬
‫אז‬
‫צ פ ה ב ע י ה חדשה‪.‬‬
‫צריך‬
‫ה ל ל זיידל‬
‫ל ה צ ט ר ף אלי‪ .‬ז׳אקי‬
‫ל פ י ה ם הוא ו ל א‬
‫העלה נימוקים‬
‫נ ט ה ל ו ו ת ר לו‪ .‬ג ם ק ש ה ה י ה‬
‫ז׳אקי‬
‫ל ו ל ע ז ו ב א ת סמפי‪.‬‬
‫א ב ל ד ו ק א ם ט פ י ע מ ד ה על כך‪ ,‬ש ד א ק י ח י י ב ל צ א ת א ת י כ י אז תהיה ל מ פ ק ד ת‬
‫פ‪.‬פ‪.‬או‪.‬‬
‫לא‬
‫התחייבות‬
‫יהיו‬
‫יותר‬
‫היא‬
‫בגיטו‪,‬‬
‫גמלה‬
‫וז׳אקי‬
‫כלפיה‪.‬‬
‫יהיו‬
‫ועוד‬
‫אמרה‪:‬‬
‫אבודים‪,‬‬
‫בהיותם‬
‫אם‬
‫משה‬
‫גם‬
‫בודדים‬
‫וגם‬
‫לחלוטין‬
‫הלל‬
‫בתור‬
‫הגיטו‪ ,‬ב ו אין ה ם מ כ י ר י ם א ף איש‪ .‬בו ב מ ק ו ם ה ו ד י ע ה ל ל ש ה ו א מ ו ו ת ר לז׳אקי‪.‬‬
‫חזרתי‬
‫שסטפי‬
‫ל ק ו ב נ ר ו ה ו ד ע ת י לו ע ל ה ס כ מ ת י ל צ א ת ע ם ז׳אקי ת מ ו ר ת ה ב ט ח ת ו ‪,‬‬
‫תישלח‬
‫במפקדה‬
‫בהמשך‬
‫ליערות‬
‫נאמץ׳‬
‫הציגו בפני א ת ס ו ח ר העצים‬
‫המסע‪.‬‬
‫משהו‬
‫בקבוצה הבאה‪.‬‬
‫בלתי‬
‫ראיתי‬
‫ימע‬
‫יהומ‬
‫לפני‬
‫ש מ ת פ ק י מ היה‬
‫מבוגר‬
‫ואתו‬
‫ה ר ט י ט א ת לבי‪ .‬ש א ל ת י‬
‫בתו‬
‫להיות מורה ד ר ך‬
‫הקטנה‪,‬‬
‫א ת היהודי‪:‬‬
‫ב ת ‪.13—14‬‬
‫שהדרך‬
‫הבטוח אתה‬
‫מ ו כ ר ת ל ך ו ת ו כ ל ל ה מ ש י ך לה‪1‬בילנו א ח ר י ב ז ד א נ י ז הוא ה ו ש י ט א ת ידו ו א מ ר ‪:‬‬
‫ר ו א ה א ת כ ף ידי ז — כ ך‬
‫״אתה‬
‫שנותי״‪.‬‬
‫במשך‬
‫אני מ כ י ר א ת ה ס ב י ב ה ‪,‬‬
‫ש ב ה חייתי מ ר ב י ת‬
‫נ ר ג ע ת י ‪ ,‬א ב ל ב ל ב נ ש א ר א מ ה ש ה ו א ח ש ד עמום‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬ל א טעיתי‪.‬‬
‫הדרך‬
‫כל‬
‫והחולנית‬
‫בתו‪,‬‬
‫ה י ה ל נ ו האיש‬
‫למטרד כ ב ד ובמיוחד‬
‫ע ל ה מ ס ע הקשה‪ .‬סוכם‪ ,‬כ י ב ש ע ה‬
‫המסכנה‬
‫הכבידה בתו‬
‫‪ 7.30‬נ י פ ג ש ב מ פ ק ד ה ! ה ס ו ח ר ע ם‬
‫מ נ ק ה ש פ י ר א ‪ ,‬ז׳אקי ו א נ י ו מ ש ם נ צ א ‪ ,‬ד ר ך ה מ ע ב ר הסודי‪ ,‬ל צ ד הארי‪.‬‬
‫הפרידה‬
‫חיינו‬
‫מ ם ט פ י היתד‪ .‬ק ש ה מאד‪.‬‬
‫יחיד‪,‬‬
‫מראני‬
‫ת ו ך אחווה‬
‫וריעות‪,‬‬
‫ו ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ובגיטו‪.‬‬
‫ש נ ת י י ם ימים‪ ,‬ב מ ש ך ‪ 24‬ש ע ו ת ב י מ מ ה ‪,‬‬
‫קשים‬
‫בתנאים‬
‫ואיומים‬
‫עבודה‬
‫במחנות‬
‫של‬
‫י ח מ ו סבלנו‪ ,‬יחד חלינו ב כ ל המחלות המשונות‪,‬‬
‫ע ב ר נ ו ר ד י פ ו ת ו ט ל ט ו ל י ם ו י ח ד ש מ ח נ ו כ ש ה ת ח ל נ ו ל ה ר ו ו י ח ‪ ,‬ב מ ס ח ר בין האברים‪,‬‬
‫ולחיות‬
‫קצת‬
‫להיפרד‪.‬‬
‫בעבר‪,‬‬
‫ב״רווחה״‪ .‬והנה‪,‬‬
‫לאחר‬
‫ימים‬
‫ארוכים‬
‫נ י ח מ ת י א ת ע צ מ י ב כ ך ‪ ,‬ש ה ל ל זיידל‪ ,‬א ש ר ה ו כ י ח‬
‫י ד א ג ב ו ו ד א י ל ס ספי‬
‫בשעה‬
‫שם‬
‫‪700‬‬
‫ולילות‬
‫חברת‬
‫כאלה‬
‫צריך‬
‫א ת נאמנותו אלינו‬
‫לכש תיוותר לבדה‪.‬‬
‫‪ 7.30‬ב ע ר ב ה ת א ס פ נ ו כ ו ל נ ו ע״י ה מ פ ק ד ה ‪.‬‬
‫ב מ ק ו מ ו ש ל ק ו ב נ ר היתד‪,‬‬
‫הקומוניסטית‪.‬‬
‫בורובםקי‪.‬‬
‫המפקדה‬
‫המפלגה‬
‫מטעם‬
‫הגב׳‬
‫כיענע‬
‫היא הודיעה לנו שתוציאנו מהגיטו ד ר ך ה מ ע ב ר הסודי ל ר ח ו ב נימיצקה שמעבר‬
‫ה ש נ י ש ל ח ו מ ת הגיטו‪ .‬ה ת ח ל נ ו ל ל כ ת א ך ב ר א ו ת ה א ת ז׳אקי פ י ל ר ס מ ר ף ‪ ,‬נ ע צ ר ה‬
‫ואמרה‬
‫שהמפקח*‪,‬‬
‫השניה‬
‫ב ע ו ד יומיים‪.‬‬
‫סוכם‬
‫היא‬
‫החלימה‬
‫לא‬
‫בהתחלה‬
‫לצרפו‬
‫לקבוצה‬
‫שלי‪,‬‬
‫התעקשתי ואמרתי שלא‬
‫אלא‬
‫להוציאו‬
‫בקבוצה‬
‫בלעמו‪,‬‬
‫שהדבר‬
‫אצא‬
‫ע ם ק ו ב נ ר ו ש ל א י ת כ ן כ י ת ו ר ש ע ה ת פ ר ה מ פ ק ד ה ה ב ט ח ה ש נ י ת נ ה לי‪.‬‬
‫ה ח ל ה ל צ ע ו ק עלי‪ ,‬ה א ש י מ ה‬
‫להאמין‬
‫שעלי‬
‫ל מ פ ק ד ת פ‪.‬פ‪.‬או‪.‬‬
‫אותי ב ח ב ל ה ב ה צ ל ת‬
‫ושאסור לי‬
‫ברגע‬
‫ל ו ח מ י ם ו ב מ ב צ ע כולו‪,‬‬
‫האחרון לסכל‬
‫את‬
‫התכנית‬
‫מ ל ה ‪ .‬עז־ ה י ו ם אינני יודע כ י צ ד ו ל מ ה זה ק ר ה ‪ ,‬א ב ל‬
‫ב ס ו ף נ כ נ ע נ ו שנינו‪ ,‬ג ם‬
‫בסרם‬
‫הבית‪.‬‬
‫אני‬
‫וגם‬
‫נופפתי‬
‫ז׳אקי‬
‫ל ו ב י ד כ ש ח י ו ך פ ר ע ל פני‪ .‬הוא ע נ ה ל י ב ח י ו ך מ מ ה ‪.‬‬
‫אחרי‬
‫רודניצקה‪,‬‬
‫‪46‬‬
‫וויתרנו‪.‬‬
‫התחבקנו‬
‫והתנשקנו‬
‫שנכנסתי‬
‫לשער‬
‫יצאו ק ב ו צ ו ת‬
‫ר ב ו ת ש ל ל ו ח מ י פ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬ל י ע ר ו ת נ א ר ו ץ ׳ וגם לפושןי׳ד‪,‬‬
‫ם ס פ י ש נ צ ר ‪ ,‬ז׳אקי פ ו ל ר ס מ ר ף ו ה ל ל זיידל ל א היו ביניהם‪ .‬ש ל ש ת ם‬
‫נלקחו לאסטוניה באקציה הגמלה‪ ,‬בשעת חיסול הגישו‪ .‬סטפי והלל ניצלו‬
‫ונמצאים בישראל‪ .‬ז׳אקי נספה במחנה קלוגאו אשר באסטוניה‪.‬‬
‫המסע‬
‫לנארוץ׳‬
‫עם דמדומי ערב מצאנו את עצמנו‪ ,‬לאחר שעברנו דרך עלית הגג של‬
‫הבית שגבל עם רחזב נימיצקה‪ ,‬בצד הארי של וילנה‪ :‬אני ומנקה שפירא‬
‫מרדעות משולבות כזוג מאוהבים ומאחורינו — הסוחר עם בתו‪ .‬הקדמנו‬
‫לעבר מקום המחבוא של אנשי הקבוצה‪ .‬לאחר זמן מה הגענו ללא תקלות‬
‫למקום ומצאנו אותם בריאים ושלמים אך מתוחים ועצבנים ללא גבול‪ .‬קשה‬
‫לתאר מה גדולה היתה שמחתם‪ ,‬אף כי לא היתה להם אפשרות להביע זאת‬
‫בקול רם‪ ,‬אבל כולם סובבו אותנו‪ ,‬נישקו וחיבקו אותנו והיו מאושרים ביותר‪.‬‬
‫דרשתי מאחד מהם‪ ,‬בשם בודקה‪ ,‬את האקדח שלו וקיבלתיו בלי קושי‪ .‬התחלתי‬
‫להוביל את הקבוצה ולאחר שעה קלה היינו כבר רחוק מהעיר וילנה שאורותיה‬
‫נעלמו מזמן‪ .‬התישבנו בחורשה ובפעם הראשונה לאחר ‪ 24‬שעות נשמו‬
‫האנשים לרזוזזה‪ .‬חילקנו לבחורות את מעט האוכל שהיה לנו והן סעדו את‬
‫ליבן‪ ,‬התאוששו מעש ואז המשכנו להתקדם‪.‬‬
‫ידעתי שעלינו לעבור את מסילת הרכבת הראשית בקו וילנה—מינסק‪,‬‬
‫הנמצאת בוודאי תחת משמר גרמני כבד‪ .‬חיפשתי את הדרך הנוחה ביותר‪,‬‬
‫רחוק מתחנה כלשהי ואמנם‪ ,‬אחרי שעות אמכות של חיפושים‪ ,‬מצאתיה‪.‬‬
‫הוריתי לכל האנשים להוציא מכיסיהם כל דבר המשמיע צליל‪ ,‬כדי ששומרי‬
‫המסילה לא ישמעו כל רחש בעת שנעבור בריצה את הפסים‪.‬‬
‫היחידי אשר לא שמע בקולי היה מוקא ה״פריבודניק״ השני — סוחר‬
‫העצים‪ .‬ברגע שהתחיל לרוץ עם בתו על פסי הרכבת נשמע פתאום רעש‬
‫עצום שהקפיא את כולנו מפחד ואימה‪ .‬היה זה מססין צבאי )כלי אוכל( שנתלש‬
‫מחגורותו והתגלגל על פלדת פסי הרכבת והאבנים‪ ,‬ובאוזנינו נשמע הדבר‬
‫כקולות רעמים‪ .‬מיד הוריתי לאלה שנשארו אתי בצד האחד של המסילה‪,‬‬
‫ל י ה קדימה‪ ,‬אך ברגע שעברנו את הפסים נפתחה עלינו אש מכמה מקומות —‬
‫אולם למזלנו היינו מ רחוקים ממקום הירי‪.‬‬
‫רצנו כמטורפים לכיוון היער שבצד השני של המסילה וגם בתוך היער‬
‫עצמו‪ ,‬עד שהאש נשתתקה ואז מצאנו את עצמנו בתוך ביצה עמוקה שהגיעה‬
‫כמעט על לגובה המותניים‪ .‬לא העזנו לזוז קדימה מחשש כניסה עמוקה יותר‬
‫לביצה — וגם לא יכולנו לחזור אחורה — כדי ששוב לא נצא מן היער‪.‬‬
‫ידעתי שבתוך ביצה כזאת‪ ,‬בין צמחיה גבוהה‪ ,‬אנו בטוחים מתר‪ .‬לאחר‬
‫שזעברד לי כי כל ‪ 20‬האנשים נמצאים איתי‪ ,‬החלטנו להשאר במקום עד‬
‫עלות השחר‪.‬‬
‫כאשר האיר גילינו פתאום כי הביצה והצמחיה משתרעים על שמח קטן‬
‫למדי על יד אגם‪ ,‬שמצמ השני עומד ״חוםור״ )בית בודד( ושתי סירות‬
‫עוגנות על שפת האגם‪ .‬בתוך השטח מצאנו מקום יותר מורם ויבש‪ .‬סיפםנו‬
‫עליו וחיממנו את עצמנו האחד אצל השני‪ .‬היינו רמובים‪ ,‬עייפים ורעבים‬
‫וקור הבוקר הציק לנו מאד‪ .‬הילדה התחילה לבכות ולא הפסיקה בכך במשך‬
‫כל היום‪ .‬למזלנו‪ ,‬המרחיק אל הבית‪ ,‬בצד השני של האגם‪ ,‬היה מספיק גמל‬
‫וקול בכיה לא הגיע לשם‪ .‬מצאתי בכיסי סוכריות אחדות שבעזרתן הצלחנו‬
‫להרגיעה מעש‪ .‬בסביבות הצהרים נזכרה אחת הבחומת שיש לה בקבוק עם‬
‫ספות וואלריאן‪ .‬היא נתנה לה מהן מנה גמלה והילדה נרדמה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫י הצמחיה הסתירה אותנו ־ די‪ .‬טוב‪. ,‬ולא יכלו ‪.‬לראותנו מהבית‪ .‬שממול‪,‬‬
‫אבל אנחנו ראינו את אשר‪ .‬התרחש בבית ומסביבו‪ .‬יבשעה ‪ 9‬בבקר לערך‬
‫התקרב אחד מבני הבית אל הסירה‪ ,‬נכנס לתוכה והתחיל לחתור בכווגנו‪.‬‬
‫פחד גדול אחז בנו‪ .‬היה ברור לנו‪ ,‬שאם יגיע אלינו לא יוכל שלא‪ .‬לראותנו‬
‫וזמ — ידענו בוודאות — שזה יהיה סופנו‪.‬‬
‫למזלנו הרב ולשמחתנו שלא היה לה גבול‪ ,‬חתר האיש הצעיר • עד לאמצע‬
‫האגם ומשם פנה לכוון השטח היבש‪ ,‬שם קשר את הסירה‪ ,‬אסף עצים יבשים‬
‫בחוף והעמיסם על הסירה‪ .‬שעה ארוכה עבד שם עד שחזר עם המשען לביתו‪.‬‬
‫במשך כל שעות היום ישבנו צפופים מבלי לזוז כמעט ומבלי להתרומם‬
‫או לישר את הגו‪ ,‬כדי שלא יבחינו בנו‪ .‬בינתיים יצאה השמש וחיממה אותנו‬
‫ויבשה את הבגדים שעלינו‪ .‬יחד עם זאת התחיל הצמאון להציק לנו‪ .‬אחד‬
‫הבחורים התקרב בזחילה אל המים‪ ,‬מילא כלי קטן והעבירו בין היושבים‪.‬‬
‫השתיה לא היתד‪ ,‬פשוטה כל עיקר‪ ,‬כי כדי שלא לבלוע את הלכלוך שבמים‬
‫העכורים פרשנו ממחטה על הכלי ודרכה גמענו אט אט‪ .‬השעות נמשכו בלי‬
‫סוף עד שהתחילו דמדומי הערב‪ .‬החלטתי לעקוף את האגם מן הצד היבש‪,‬‬
‫אך לשם כך נאלצנו לחצות שסח מסויים של ביצה שהפרידה בין האי‪ ,‬עליו‬
‫ישבנו‪ ,‬לבין השטה היבש שהבחנו בו במשך היום ושערנו שהוא מתמשך‪ ,‬עד‬
‫לבית שממולנו‪.‬‬
‫עם רדת החשכה עזבנו את האי ודרך הביצה הגענו לשסח היבש‪ .‬הביצה‬
‫לא היתה עמוקה‪ ,‬אבל בבל זאת‪ ,‬נרםבנו עד מעל לברכיים‪ .‬כשהגענו לשטח‬
‫היבש השארתי את כל הקבוצה במרחק מה מן הבית‪ ,‬ועם ‪.‬שלשה בחורים‬
‫מזמינים נגשנו לבית‪ ,‬דפקנו חזק על הדלת ובצעקות דרשנו לפתוח את הדלת‪.‬‬
‫ממרתנו היתד‪ ,‬להשיג מזון ומים‪.‬‬
‫לאחר דקות ספורות נפתחה הדלת‪ .‬אני ועוד אחד פרצנו פנימה ושני‬
‫האחרים שמרו בחוץ‪ .‬כל בני הבית נבהלו מאד ומיד נענו לדרישתנו והביאו‬
‫לחם‪ ,‬גבינה לבנה‪ ,‬חבילת חמאה עסופה בכותנה והאשה אף הוציאה מהתנור‬
‫תפוחי אדמה מבושלים וחמים והעמידה אותם על השולחן‪ .‬ברגע זה צץ במוחי‬
‫רעיון‪ .‬פניתי לבעל הבית ואמרתי לו שעליו להביאנו לוילנה‪ ,‬כי איננו מכירים‬
‫את הדרך ואיימתי על בני המשפחה‪ ,‬שאם יודיעו למשטרה אז אביהם לא יחזור‬
‫חי הביתה! אולם‪ ,‬אם יהיו שקטים וישמרו על הסוד‪ ,‬הוא יחזור לפנות‬
‫בוקר והכל ייגמר בכי טוב‪ .‬בינתיים‪ ,‬מצאו החבריה בחח שני כדים גדולים של‬
‫שמנת וחלב חמוץ‪ .‬הם קראו לכל הקבוצה להתקרב לבית‪ .‬כולם התנפלו על‬
‫שני הכדיי־! ותוך דקות‪ .‬ספורות חיסלו את הכל‪ .‬חילקנו את הלחם‪ ,‬הגבינה‬
‫והחמאה ‪.‬גם על תפוחי האדמה לא מתתו‪.‬‬
‫כל זה לא ארך יותר מרבע שעה ושוב היינו בדרך‪ .‬כשרק התרחקנו‬
‫מהבית כקילומטר אחד‪ ,‬אמרתי לאכר כי עליו להובילנו לא לוילנה אלא בכוון‬
‫הפוך לחלוטין והוספתי שלא יקרה לו כל רע אם יובילנו בדרך הנכונה‪ .‬אבל‬
‫אם ירמה אותנו — אזי דמו בראשו‪.‬‬
‫להתפעתנו הגדולה אמר לנו האבר כי עוד הבוקר הבחין בנו אבל לא ידע‬
‫מי אנו‪ ,‬פרטיזנים או יהודים שברחו מן העיירה הסמוכה‪ ,‬וכי כל היום עקב‬
‫אחרינו‪ ,‬עכשיו הוא תאה שאנחנו פרטיזנים‪ .‬בהמשך ד ^ ף כי הוא שונא את‬
‫הנאצים וברצון יעזור‪-‬לנו להימלט מידיהם ולהגיע למחוז חפצנו‪ .‬בכל זאת‬
‫החלטתי שהאכר יישאר אתנו כל היום •עד בוא הערב‪ ,‬ורק אז אשחררהו לחזור‬
‫•‬
‫•‬
‫י י • •‬
‫לביתו;־•‬
‫התקדמנו מהר‪ ,‬כשאחד הבחורים ואני הולכים יחד אתו וכל הקבוצה‬
‫‪48‬‬
‫מאחורינו‪ .‬היער במצב דוח טוב מאד‪ ,‬לאחר לילה ויום של פחד‪ ,‬רעב וצימאון‪.‬‬
‫הלב היה כעת רגוע‪ ,‬הקיבה פלאה וההליכה קלה‪.‬‬
‫הלכנו כמעט כל הלילה ללא הפסקה‪ .‬מדי פעם בפעם היה האכר עוצר‬
‫לדקות ספורות‪ ,‬כדי לבדוק אם הכל בסדר וכך הגענו לפני עלות השחר ליער‬
‫והתמקמנו על גבעה‪ ,‬ממנה יכולנו ״לשלוט״ על השטח כדי לא להיות מופתעים‬
‫על ידי ביקור כלשהו‪ .‬כל זאת הודות לאותו אכר‪ ,‬שהציג את עצמו בשם‬
‫סטיפן ואשר שנא את הגרמנים באמת וברצינות‪ .‬הוא אף היה מוכן להמשיך‬
‫אתנו גם בלילה הבא‪ ,‬אבל פחד שאם לא יחזור לב!תו הלילה עלול לקרות אסון‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בשעות אחר הצהרים החלטנו לשחרר אותו‪ ,‬לאחר שפשיחתי עפו‬
‫ידעתי בדיוק היכן אנו נמצאים ואיך עלעו להתקדם‪.‬‬
‫בסביבות השעה ‪ 4‬אחר הצהרים הוא נפרד מאתנו בחיבוקים ובברכות לבביות‪.‬‬
‫עם רדת החשיכה יצאנו לדרך‪ .‬גם הפעם הלכנו כל הלילה בלי הפסקה‬
‫ולפנות בוקר הגענו לכפר שהיה מוכר לי‪ .‬לפני הכניסה לכפר השארתי את‬
‫כל הקבוצה בחורשה ולבדי נכנסתי לתוכו והגעתי לביתו של אם־ אחד‬
‫שהכרתיו מ״העסקים״ שעשיתי עמו בהיותי בבזדאני‪ .‬הוא הופתע לראות אותי‪.‬‬
‫היה משוכנע שמזמן אינני בחיים‪ ,‬כי שמע שכל עובדי מחנות הטורף חוסלו‬
‫ע״י הגםטפו‪ .‬סיפרתי לו שאני נמצא עם חברים אחדים בדרך לקבוצות‬
‫הפרטיזנים הפועלים ביערות נארח׳‪ .‬ביקשתיו שיתן לי קצת אוכל‪ ,‬עבורי‬
‫ועבור החברים המחכים לי מעבר לכפר‪ .‬הוא חתך קילוגרמים אחדים אחדים‬
‫של בשר מעושן‪ ,‬הוסיף שני ככתת לחם שחור וחתיכה גדולה של גבינה לבנה‪,‬‬
‫שם כל זה בשק פשתן ומסרו בידי ולאחר מבן למוד• אותי עד לקצה הכפר‬
‫ושם נפרדנו כשבפיו ברכה‪ :‬״ישמור אתכם האלוהים׳‪.‬‬
‫חזרתי לקבוצה ובראותם את ה״אוצר״ האדיר שהבאתי לא היה גבול לשמחתם‪.‬‬
‫חילקנו את המזון בין החברים והחלטנו שגםעד באמצע הלילה או בבוקר‪,‬‬
‫המת וחשוב להתרחק ככל המוקדם מהמקום כדי למנוע כל צרה‪.‬‬
‫גם הלילה הזה עבר ללא תקלה‪ .‬בסביבה הזאת הייתי ״בבית״‪ ,‬לפנות‬
‫בוקר מצאתי מקום מצויץ למחבוא למשך היום הבא‪ .‬התיישבנו וסעדנו את‬
‫לבנו‪ ,‬אולם‪ ,‬הצמאון הציק לנו‪ ,‬במיוחד לאחר שאכלנו את הבשר המלוח‪.‬‬
‫לא היתד‪ .‬לנו כל ברירה אלא לסבול‪ ,‬כי לא היתד• כל אפשרות לחפש מים ביער‪.‬‬
‫הפעם החלטנו להתחלק לשלש קבוצות מעורבות של בחורים ובחורות‬
‫כדי שנוכל לישון בתורנות‪ :‬שתי קבוצות ישנות ואחת שומרת‪ .‬כך עבר עלינו‬
‫היום ללא תקלה‪.‬‬
‫עם רדת החשיכה יצאנו שוב לדרך‪ .‬לפני יציאתי שוחחתי עם סוחר העצים‬
‫ואמרתי לו שהחל ממחר עליו להמשיך ולהוביל את הקבוצה‪ ,‬כי אץ אני מכיר‬
‫את הדרך‪ .‬שיערתי שלפנינו יהיו אז עוד שני לילות של הליכה עד יעתת‬
‫נארח׳‪ .‬אבל עתה הוברר לי כי אץ על מי לסמוך‪ .‬הוא התחיל לבכות באמרן‪,‬‬
‫שאינו זוכר בכלל את הסביבה ושא? לו מושג איפה אנו נמצאים‪ .‬הוא‬
‫התחנן בפני בבבי לסלוח לו על שרימה אותנו ואת המפקדה‪ ,‬אבל זה עשר‬
‫שנים שלא היה בסביבה ואץ לו כל מושג אם להתקדם‪ ,‬מה עוד שבלילה‬
‫הואי אבוד לחלוטין בשמח‪ .‬אחד הבחורים התנפל עליו והתחיל להכות בו ואך‬
‫בקושי הפרדתי ביניהם‪ .‬הרגעתי את החברה באמרי שממחר נשתמש שוב‬
‫בתכסיס של הלילה השני‪ ,‬בעת שנקלענו לתוך הביצה‪.‬‬
‫בחרתי שוב בשני הבחורים החסונים בעלי המראה של פרטיזנים‪ ,‬סיכמנו‬
‫כי יחד ניכנס לתוך הבית כשתבוא השעה‪ .‬מעודדים מהחלטה זו יצאנו לדרך‪.‬‬
‫אולם באותו לילד‪ .‬השתבש הכל‪ .‬קודם כל ״ליווה״ אותנו כל הלילה ‪1‬שם‬
‫‪49‬‬
‫שוטף שהקשה עלינו את ההליכה אפילו בתוך היער‪ .‬הבוץ נדבק לנעלים‬
‫והרגלים שקעו‪ ,‬באמצע הלילה פרצה סערה חזקה מלווה ברקים ורעמים‪ .‬היה‬
‫קשה מאד להתקדם‪ ,‬כי לא ראינו מה שמתרחש לפנינו‪ .‬בכל זאת לא הפסקנו‬
‫ללכת‪ .‬ידעתי שבסביבה צריכה להיות ״נקודה״ משטרתית שבה נמצאים תמיד‬
‫גם חיילי משמר גרמניים‪ .‬אסור היה לנו ״ליפול״ עליהם‪ ,‬אחךת נהיד‪ .‬אבודים‬
‫ואמנם‪ ,‬ברגע מםויים‪ ,‬מתוך רעש הרעמים‪ ,‬הגיע לאזנינו קול נביחת כלבים‪.‬‬
‫קשה היה להבחין מאחה מרחק מגיעים קולות אלה‪ .‬עצרנו ושלחתי שני בחורים‬
‫לבדוק את השטח‪ .‬אחרי דקות ספורות חזרו וסיפרו שאנו נמצאים על ‪т‬‬
‫כפר גדול‪ .‬החלטנו לעקוף את הכפר דרך היער‪ ,‬בקשת רחבה‪ .‬לא היתה זאת‬
‫לנו ברירה‪ ,‬כי להיכנס לכפר בלתי מוכר היה‬
‫משימה קלה‪ ,‬אך לא היתד‪.‬‬
‫מסוכן ביותר‪ ,‬כי אולי מצויים שם צבא גרמני או אנשי ״טוד״ ואף בגםטפו‬
‫יכולנו להיתקל‪.‬‬
‫בינתיים נחלש הגשם והתקדמנו קצת יותר מהר‪ .‬הגענו לסוף היער‬
‫ולפנינו השתרעו שדות פתוחים ובקצה הימני הבתים האחרונים של הכפר‪.‬‬
‫צריך היד‪ .‬לעבור בריצה את השדוח‪ ,‬מרחק של קילומטר ואף יותר מזה‪ ,‬ולרוע‬
‫המזל רוב השדות היו כבר אחרי חרישה‪ ,‬טבענו ממש בתוך הבוץ‪ .‬לא זה‬
‫בלבד שאי אפשר היה לתץ‪ ,‬אלא גם ללכת יכולנו רק בקושי‪ ,‬כי כל רגל‬
‫שקלה קילוגרמים בגלל הבוץ שנדבק לנעליים‪ .‬שלחנו את הבחורות קדימה‬
‫ואנחנו אחריהן‪ ,‬כדי שנוכל להוציא כל פעם אחרת מביניהן מתוך הבוץ‪.‬‬
‫לבסוף הגענו לקצה היער‪ ,‬מהצד השני של השדות‪ ,‬סחוטים ובאפיסת כוחות‪.‬‬
‫בינתיים שוב התגבר הגשם‪ .‬למזלנו לא הבחינו בגו מתוך הכפר‪ ,‬כי גם הכלבים‬
‫לא נבחו‪.‬‬
‫התישבנו בתוך היער ונסינו להיפטר מקילוגרמים של בוץ שדבק בנו‪,‬‬
‫אחרי שעה קלה התחלנו שוב ללכת‪ .‬היינו מאד עייפים ורטובים‪ ,‬אבל לפנות‬
‫בוקר הצלחנו למצוא מקום אידיאלי‪ :‬גורן מלאה חציר‪ .‬ידעתי שאנו נמצאים‬
‫קרוב לביצות‪ ,‬כי בדרך כלל‪ ,‬באזורים אלה‪ ,‬מעמידים האיכרים את הגרנות‬
‫שלהם על יד ביצות‪ ,‬כן היה זה סימן שאנו רחוקים ממקום י ש ו ג נכנסנו‬
‫לתוך הגורן והתחפרנו בתור התבן כדי להתיבש‪ .‬אמרתי לכולם שאסור להירדם‪,‬‬
‫כי תבן רטוב המתיבש יוצר רמזדת משכרים המרדימים עד כדי אבדן החושים‪.‬‬
‫)למדתי זאת בעת שהותי בין איכרים(‪ .‬קבעתי שמירה קפדנית עד עלות‬
‫השחר‪ .‬בבוקר‪ ,‬יבשים אך רעבים‪ ,‬התמקמנו במקום אחד בעליית הגג של הגורן‪,‬‬
‫שם היה חלון קטן שדרכו יכולנו להציץ החוצה ולראות כל מה שהתרחש מסביב‪.‬‬
‫במשך היום ראינו כמה אנשים עובדים בעמדת איסוף בשטח והבנו שאנו‬
‫נמצאים קרוב לישוב‪ ,‬או כפר‪ ,‬או כמה ״חוטרים״ )בתים בודדים( שבסביבה‪.‬‬
‫נטיתי יותר לסברה האחרונה‪ ,‬כי הביקוךים בשטח היו נדירים וגם אלה של‬
‫מבוגרים בלבד‪.‬‬
‫חכינו עד שירד הלילה ויהיה חושך מוחלט ורק אז עזבנו את הגורן‬
‫והתחלנו ללכת למון שממנו באו האנשים במשך היום‪ .‬לאחר כחצי שעה של‬
‫הליכה הבחנו בבית בודד‪ .‬השארתי אח האנשים במרחק מה מהבית ויחד עם‬
‫אותם השניים שקבענו מראש‪ ,‬ניגשנו אל הבית‪ .‬היה זה בית עלוב דפקנו‪,‬‬
‫בו־זמנית‪ ,‬על החלת ועל הדלת ודרשנו שיפתחו לנו‪ .‬הדלת נפתחה מיד‪— .‬‬
‫״אנחנו פרטיזנים — צעקתי ונכנסתי לתוך ״אוזבה״ )חדר גמל( עלובה‪ ,‬שם‬
‫ישנו כחמישה או ששה אנשים על מזרונים פרושים על הרצפה‪.‬‬
‫‪ .‬למרות שהיינו‪ .‬כולנו רעבים‪ ,‬כי כבר יומיים לא בא אוכל אל פינו‪ ,‬לא‬
‫העזתי לדרוש מהם דבר‪ ,‬אבל ציוויתי על המבוגר שבאוזבה להתלבש ולבוא‬
‫‪50‬‬
‫אתנו‪ .‬אמרתי בקול רם שעליו להראות לנו את הדרך אל הכפר שבקרבתו‬
‫היינו בלילה האחרון‪.‬‬
‫האיש התלבש לאם והנשים התחילו לבכות‪ .‬אמרתי שאל להן לפחד‪ ,‬כי‬
‫האב יחזור עוד הלילה‪ ,‬לאחר שיוביל אותנו כברת דרך‪ .‬ושוב הזהרתי אותם‬
‫שאם יודיעו למשטרה או לגרמנים ימות האב וה״חוטור״ יעלה באש‪.‬‬
‫דבר לא עזר והנשים המשיכו לבכות‪ .‬יצאנו מן הבית ואמרנו לאיש‬
‫להובילנו‪ .‬ושוב לאחר שעברנו קילומטר בערך הוריתי לו להובילנו בכוון‬
‫ההפוך‪ .‬לשאלתי אם ישנם גרמנים בסביבה‪ ,‬ענה שבאותו הבוקר שרפו הגרמנים‬
‫כפר שבסביבה‪ ,‬לאחר שהחרימו את כל הפרות‪ ,‬הסוסים והמזון שמצאו שם‪.‬‬
‫האברים התפזרו בשטח הביצות לפני הגיעם של הגרמנים לאחר שהצילו‬
‫מבתיהם את כל מה שיכלו לקחת אתם‪ .‬לאחר שעתיים של הליכה נפתחה‬
‫עלינו אש פתאומית מהגבעות שלאורך הכביש‪ .‬האיבר התחיל לרוץ ובין רגע‬
‫נעלם‪ .‬לא ידענו מי הם היורים ומאין באות היריות‪ .‬התחלנו לרוץ בשדות‬
‫ותוך דקה איבדנו זה את זה‪ .‬היריות‪ ,‬כפי שנפתחו בפתאומיות‪ ,‬כך גם נפסקו‪.‬‬
‫התחלנו לקרוא בקול חרישי בשמות ולאס התאספנו מחדש עד האיש האחרון‪.‬‬
‫חזרנו אל הדרך הראשית בה הלכנו ואז גילינו את האיכר שוכב על הכביש‬
‫פצוע ברגלו‪ ,‬הוא היה היחיד שנפגע מכדור‪ ,‬אחת הבנות חבשה את רגלו‪ .‬האיש‬
‫אמר לנו שאלה היו בודאי פרטיזנים‪ ,‬כי היריות באו משטח פתוח שעל‬
‫הגבעות‪ ,‬עליהן את בתים‪.‬‬
‫שאלנו אותו אם הוא מסוגל ללכת והוא ביקש לא להשאירו לבד‪ ,‬כי אז‬
‫חייו אינם בטוחים‪ ,‬לא מפני הגרמנים ולא מפני הפרטיזנים הבאים מדי פעם‬
‫לסביבה ״לגבות מסים״ מהאיכרים‪ .‬הוא גם הבטיח שיביא אותנו לכפר שבו‬
‫נמצא מבר שלו המשמש קשר עם הפרטיזנים שבסביבה‪.‬‬
‫למרות הרעב והעייפות שהציקו לנו שמחנו לשמע הדברים האלה‪ .‬כל הדרך‬
‫תמכו בו שני בחורים כי קשה היה לו ללכת‪ .‬עבר לילה נוסף עד שהגענו‬
‫לכפר והאיש הביא אותנו לביתו של איש הקשר‪ ,‬שעמד בצדו השני של‬
‫הכפר‪ .‬הוא דפק על הדלת‪ ,‬קרא בשמו של האכר וכשהוא הופיע‪ ,‬רדום‬
‫למחצה‪ ,‬בפתח הדלת‪ ,‬צנח האיש שלנו על סף הדלת והתעלף‪ .‬התברר לנו‬
‫שתוך כדי הליכה איבד הרבה דם ורק בכוחותיו‬
‫והגיע עד בית ידיח ‪.‬‬
‫האחרונים החזיק מעמל‬
‫‪,‬‬
‫כל הבית התמלא אגשים‪ ,‬בני הבית שקמו משנתם התחילו להגיש לנו‬
‫אוכל ושתיה‪ ,‬שלא הגיעו לפינו במשך ‪ 36‬השעות האחרונות‪.‬‬
‫הפצוע התאושש בינתיים‪ ,‬ואחת הבחורות רחצה וחבשה את רגלו‪ .‬לפגות‬
‫בוקר הוציא אותנו איש הקשר אל הביצה‪ ,‬מרחק של כ־‪ 6‬ק״מ מהכפר‪ ,‬וציווה‬
‫עלינו להישאר במקום עד שיבוא לקהת אותנו בערב‪ .‬הוא אמר לנו שלמעשה‬
‫אין מה לחשוש‪ ,‬אבל הגרמנים עלולים להפתיע ולהופיע שוב בסביבה‪ ,‬כפי‬
‫שקרה ביום האתמול‪ ,‬לכן סכנה היא ללכת לאור היום אל היער‪ ,‬המרוחק‬
‫מאתנו כ־‪ 20‬ק״מ‪.‬‬
‫היה זה יום של מנוחה ממש‪ .‬בשעה ארבע או חמש אחר הצהריים‪ ,‬הופיע‬
‫איש הקשר וסיפר לנו כי שמע שבלילה הקודם התנפלה קבוצת פרטיזנים על‬
‫נקודת משמר גרמני כ־ש ק״מ מן הכפר ובקרב נפצעו שני חיילים גרמניים‪.‬‬
‫הוא הביא לנו אוכל‪ .‬סעדנו ויצאנו לדרך‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫סוף אצל‬
‫סוף‬
‫הפרטיזנים‬
‫לאחר ששה לילות של נדודים הגענו אל הפרטיזנים‪ .‬הלכנו די מהר ועוד‬
‫בטרם שהשמים התחילו להתבהר נכנסנו לתוך יער ושם נפרד מאתנו איש‬
‫הקשר‪ ,‬באמת שאנו נמצאים כבר בשטח שלטון הפרטיזנים ועלינו להמשיך‬
‫כדרך היער עד לבסיסם‪ .‬לאחר שעה קלה של הליכה שמענו פתאום קולות‪:‬‬
‫״סטו ־!״ )לעמוד!( — לא לזה! — שני פרטיזנים עם וינטובקות )רובים(‬
‫עמדו לפנינו משני צדי הדרך‪ .‬אמרתי להם את הסיסמא שקיבלתי מאבא קובנר‬
‫לפני צאתי לדרך ואז הובילו אותנו השומרים אל תוך הבסיס‪ ,‬ישר למפקד‬
‫האוטריאד שנקרא מלודקה‪ .‬לאחר שמסרתי לו את הפתק שגם אותו קבלתי‬
‫מאבא קובנר‪ ,‬מצאנו את עצמנו בתוך מעגל של אנשי וילנה והסביבה‪ ,‬אשר‬
‫בשומעם על בואה של קבוצת אנשי פ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬קפצו מה״ז׳ימלנקות״ )בתי חימר‬
‫בנויים' בתוך האדמה( ‪!1‬חוצה‪ ,‬סובבו אותנו והתחילו לכסות אותנו בנשיקות‬
‫ובחיבוקים אין קץ ולשאול שאלות לאין סוף‪ ,‬לצעוק ולרקוד מרוב שמחה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בתוך המהומה הזאת הופיע לפתע חברי וידידי הטוב והיקר‪ ,‬וולסר זימר‪,‬‬
‫אשר יצא את הגיטו שבועות אחדים לפני‪ ,‬עם קבוצת חברי ״פ‪.‬פ‪.‬או‪.‬״ וביניהם‬
‫היו גם חברי הקבוץ שלנו בבליני שנאסרו בזמנו ע״י הסובייטים ושוחררו על‬
‫ידי הגו־מנים עם הקמת הגיטו‪ .‬מפקדת פ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬החליטה לשלוח אותם ליערות‬
‫נארח׳ ברגע שהתחילו לצאת לשם הקבוצות הראשונות מהגיטו‪.‬‬
‫לא רחוק מווילנה נתקלה הקבועה במשמר חיילים גרמניים‪ ,‬שניים מהם‬
‫נהרגו והאחרים נתפסו ע״י הגרמנים‪ .‬היחידי שהצליח להימלט היה וולטר‪.‬‬
‫הוזנ עבר בשחיה את נהר הוויליה ולאחר נדודים קשים הגיע בריא ושלם לבסיס‬
‫הפרטיזנים‪.‬‬
‫זמן רב נשארנו חבוקים זה בזרועות זה מבלי להוציא הגה מפינו‪ .‬שנינו‬
‫לא האמנו כי שוב אנו ביחד‪ .‬לאחר מכן התמדתו בפינה מרוחקת מההמון‪.‬‬
‫בין עצי היער וכל אחד גולל בפני חברו את קורות היציאה אל היערות‪ ,‬ותפילה‬
‫אחת היתד! בפינו‪ :‬מי יתן וםטפי‪ ,‬ז׳אקי והלל עם משפחתו יצטרפו בקרוב‬
‫אלינו ושוב נהיה כולנו יחד‪.‬‬
‫כך נסתיימה התקופה הראשונה של חיינו בשואה‪ ,‬תקופת מחנות העמדה‬
‫והגיסה והתחילה התקופה השניה‪ ,‬היא תקופת הפרטיזנקה הסובייטית‪ ,‬מלאת‬
‫הרפתקאות‪ ,‬דרמות וטרגדיות של מלחמה מזויינת נגד האויב הנאצי ומאבק‬
‫קשה בתוך המחנה הפרטיזני עצמו — מאבק נגד אנטישמיות‪ ,‬אפליה אנטי־‬
‫יהודית ושנאת יהודים‪ ,‬אותן גילו כלפינו• הפרטיזנים הסובייטים‪.‬‬
‫דייר יוסף קרמיש‬
‫בעקבותיו של קורצ׳אק ועמו יחדיו‬
‫על המחנכים שלא‬
‫נטשו א ת‬
‫תלמידיהם‬
‫האחרונה‬
‫בדרכם‬
‫ג ם ב ת נ א י ם ה ק ש י ם והפו־ים ל ל א נ ש ו א ש ל הגישו‪ ,‬ש ק ד יאנוש קזרציאק‬
‫)הנריק‬
‫ההוגה והמחנך הדגול‪ ,‬ל ל א‬
‫גולדשמיט(‪,‬‬
‫ש ל אידיאות‪ ,‬א ש ר ל ה ן המיף‬
‫ליאות ע ל‬
‫המלאה‬
‫ההגשמה‬
‫ב מ ש נ ת ו ו ב מ ע ש י ו ה ח י נ ו כ י י ם ו א ש ר כולן מ כ ו ו נ ו ת‬
‫ה י ו ל פ ש ר ה א ח ת ו י ח י ד ה וד‪,‬יא שובת הילד‪ ,‬ה י ל ד כ מ ו ת שהוא‪ ,‬ל ל א כ ל מ ט ר ו ת‬
‫פרוץ‬
‫חורגות‪.‬‬
‫מאז‬
‫הגזרות‬
‫הרעות של‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫שלטונות‬
‫בתקופת‬
‫הפצור על‬
‫הכיבוש‪ ,‬ל א ח ד ל‬
‫וארשה‬
‫קורצ׳אק‬
‫הלוחפת‬
‫פללחום‬
‫ו ל ל א טייג‪ ,‬א ת מ ל ח מ ת הקיום ש ל ב י ת ה י ת ו פ י ם ש ל ו ‪ .‬ה ת ז ו נ ה‬
‫ה ר ב ש ר ב ץ עליז• ע ק ב ה א ח ר י ו ח‬
‫אמנם‪,‬‬
‫חניכיו‬
‫לגורלם ש ל‬
‫ב מ ר ו צ ת הזמן א ת ב ר י א ו ת ו ‪ ,‬א ך הוא׳ ב ן‬
‫בבית‬
‫המוסדות‬
‫עזרה‬
‫הירודה ו ה פ ת ח‬
‫היתוםים‪ ,‬פושטו‪,‬‬
‫האופי הסוציאלי והן א ת היחידים בעלי‬
‫ו ל ה ז ע י ק הן א ת כ ל‬
‫ה י כ ו ל ת ו ל ת ב ו ע שהם‬
‫ל פ ע ו יתומיו‪.‬‬
‫בשיולי‬
‫לעתים‬
‫ההתרמה‬
‫האלה הוא היה‬
‫דורש‬
‫ותובע ב כ ל‬
‫כוחו ואף‬
‫נ ת ק ל בקשיחות ל ב מעליבה ומשפילה אך לעולם לא‬
‫עיניו עמדה המשרה‬
‫ל א ר ע ב ו הילדים‬
‫והפיל‬
‫מקרי‬
‫בעקשנות‬
‫ש ש י ם ו פ ע ל ה ‪ ,‬הוסיף יום יום‬
‫ל כ ת ת א ת ר ג ל י ו ב ת ז ו ב ו ת הגישו‪ ,‬כ ד י ל ח ז ר ע ל ה פ ת ח י ם‬
‫בעלי‬
‫ובימי‬
‫חללים‬
‫הנעלה והיחידה ש ל ה צ ל ת יתומיו‬
‫אפילו בימים‬
‫הקשים‬
‫ביותר‪ ,‬ב ע ת‬
‫) ב ר ב ע ה א ח ר ו ן ש ל ש נ ת ‪,1941‬‬
‫מוות‪ ,‬ש פ י ר ו ש ם ה י ה ת מ ו ת ה ש ל ‪14%‬‬
‫בשנים‬
‫‪ .(1931 — 35‬ג ם רעיון‬
‫בפנימיה ש ל‬
‫קורצ׳אק אף‬
‫הניהול‬
‫בתנאי‬
‫שהרעב‬
‫בםוסדו‬
‫השתולל‬
‫נרשמו‬
‫בגיטו‬
‫בגישו ‪13,781‬‬
‫ל ש נ ה ‪ ,‬ל ע ו מ ת ‪ 1.2%‬מ ק ר י מוות‬
‫העצמי של‬
‫המלחמה‬
‫נרתע‪ ,‬כי לנגד‬
‫פ ר ע ב ‪ .‬ואםנם‪,‬‬
‫למשל‪,‬‬
‫מאיים‪:‬‬
‫והגישו‬
‫חברת‬
‫במידה‬
‫הילדים‬
‫הוגשם‬
‫מלאה! כמו‬
‫כן‬
‫ל א נ פ ס ק ה ב ב י ת ה י ת ו מ י ם ה ו פ ע ת ו ה ס ד י ר ה ש ל ע ת ו ן הקיר‪ ,‬ע ת ו נ ם ש ל הילדים‪.‬‬
‫קורצ׳אק‪,‬‬
‫חברת‬
‫א ו ה ב הילדים הגדול‪ ,‬א ש ר מ א ז ו מ ת מ י ד ק ש ר א ת ג ו ר ל ו ע ם ג ו ר ל‬
‫הילדים ש ל ב י ת היתומים‬
‫ומשפחה(‪ ,‬ל א‬
‫שבהנהלתו )הוא‬
‫ציםצם עצמו למרות ז א ת בדי‬
‫מעולם לא‬
‫הקים ל ו‬
‫אמות המוסך שלו‪ ,‬אלא‬
‫ת ח ת כ נ פ י ו א ת כ ל ל ילדי ישראל ב ו ו א ר ש ה ‪ :‬ה ו א ה י ה המוען לזכותם‬
‫סניגורם‬
‫ה נ ל ה ב ; הוא ק ר א ועורר א ת כ ל‬
‫האוכלוםיה לעזור‬
‫בית‬
‫הכניס‬
‫ושימש‬
‫לילדים ה ס ו ב ל י ם‬
‫‪53‬‬
‫ש ה ס כ נ ה היתד‪ ,‬ג ד ו ל ה‬
‫ובמקום‬
‫ברחוב‬
‫הילדים‬
‫בו‬
‫ביומנו‪,‬‬
‫וזכרונות(‪.‬‬
‫הילדים‪,‬‬
‫ח ׳ י ל נ ה ‪39‬‬
‫חוויות‬
‫רשם‬
‫קורצ׳אק‬
‫ב מ י ו ח ד הוא‬
‫התערב‬
‫שלתיאור‪ .‬מ צ ב ו ה ע ג ו ם‬
‫ורשמים‬
‫לא‬
‫בכך‬
‫מן‬
‫הםת&ק‬
‫המתרחש‬
‫באזעקה‬
‫הוא‬
‫לעיניו‬
‫המוסדות‬
‫אישית‬
‫)כגון‬
‫מוסד‬
‫מקדיש‬
‫מקום‬
‫נרחב‬
‫בגיטו‬
‫וכן‬
‫היהודיים‬
‫א ל א היה מ א ר ג ן י ח ד ע ם ח ב ר ה מ ו ר י ם ק ו נ צ ר ט י ם‬
‫הרהורים‬
‫מצוקת‬
‫בנושא‬
‫ואירועים ספרותיים‬
‫ו א ם ג ו ת י י ם א ח ר י ם כ ד י ל ה מ צ י א מ ח י ה ו ל ל כ ד ח ב ר ידידים ל מ ע ן מ ו ס ת ת ה י ל ד י ם ‪.‬‬
‫בקונצרטים‬
‫הופיעו‬
‫בבית‬
‫קריינים‬
‫ההקראות‬
‫היתומים‪,‬‬
‫וזמרים‬
‫מיצירות‬
‫היו‬
‫בהם‬
‫ביידיש‪,‬‬
‫עברית‬
‫עליכם‬
‫והשירים‬
‫שלום‬
‫כ־‪300‬‬
‫מתכנסים‬
‫ופולנית‪.‬‬
‫של‬
‫מוזמנים‬
‫מבחוץ‪,‬‬
‫רבה‬
‫נתקבלו‬
‫על‬
‫המגמות‬
‫בהתלהבות‬
‫מרדכי גבירטיג‪.‬‬
‫של פעולת ה ת ר ב ו ת אותה ע ר ך קורצ׳אק‪ ,‬מעידה שורת המרצים והנושאים‪ .‬אותם‬
‫כלל‬
‫ב ת כ נ י ת ו ‪ :‬ד ״ ר י צ ח ק ש י פ ר וד׳׳ר ע מ נ ו א ל ר י נ ג ל ב ל ו ם‬
‫ד‪v‬‬
‫מנחם‬
‫)על‬
‫י צ י ר ת ו ה ס פ ר ו ת י ת ש ל י ‪ .‬ל‪.‬‬
‫)פילוסופיה(‪,‬‬
‫שטיין‬
‫דחה‬
‫התהדקו‬
‫וב־‪1936‬‬
‫להשתתף‬
‫בירחון‬
‫בקביעות‬
‫)חינוך(‬
‫זילברברג‬
‫ומיכאל‬
‫פרץ(‪.‬‬
‫הוא היה י ת ד ה ת נ ו ע ה ה ח ל ו צ י ת‬
‫קשריו עם‬
‫שימחוביץ‬
‫)היסטוריה יהודית(‪,‬‬
‫) ל א ח ר שני ב י ק ו ר י ו ב א ר ץ י ש ר א ל ב־‪1934‬‬
‫תנועות‬
‫העברי‬
‫החלוצית‬
‫הנוער‬
‫הצעיר״‬
‫״החלוץ‬
‫‪1938‬‬
‫ובשנת‬
‫בווארשה‪.‬‬
‫אף‬
‫קורצ׳ק‬
‫החל‬
‫נמנה‬
‫ביחד עם יצחק קצנלסון‪ ,‬ד״ד ר י נ ג ל ב ל ו ם ומנחם לינדר עם המרצים בסמינרים‬
‫ת נ ו ע ת ״דרור״‪,‬‬
‫של‬
‫ובינואר‬
‫שנערכו‬
‫‪,1940‬‬
‫ב ח ו ד ש י יוני—יולי‬
‫ובדצמבר‬
‫בינואר‬
‫‪1941‬‬
‫‪.1942‬‬
‫מ צ ע ד ו של ״ ה ד ו ק ט ו ר הזקן״‪ ,‬ב ש ק ט ו ב ה ש ל מ ה ‪,‬‬
‫ברביעיות‬
‫עם‬
‫יחד‬
‫)אומשלאגפלאץ(‪,‬‬
‫שמונה‬
‫ביום‬
‫מעובדי‬
‫מבוגרים‬
‫בראש‬
‫המוסד‪,‬‬
‫אל‬
‫״ ג י ר ו ש ״ ב י ת ה י ת ו מ י ם שלו‪ ,‬ב ־ ‪5‬‬
‫ד‪,‬־‪ 15‬ל ג י ר ו ש ה ג ת ל ש ל יהודי‬
‫‪ 192‬ילדים‪,‬‬
‫ו א ר ש ה למחנה ההשמדה‬
‫״כיכר‬
‫עתכים‬
‫השילוחים״‪,‬‬
‫באוגוסט‬
‫‪1942‬‬
‫טרבלינקה(‬
‫)ביום‬
‫ל א היתד‪,‬‬
‫הליכה לקרונות‪ ,‬אלא מחאה א י ל מ ת ומאורגנת נגד מ ש ט ר הרצח‪ ,‬כ פ י ש ה ת ב ט א‬
‫עד‬
‫ראיה‬
‫על‬
‫מסע‬
‫בעדותו‬
‫אחתן‬
‫המוסמכת‬
‫זה ש ל‬
‫שמסר‬
‫ביותר‬
‫בית היתומים‪.‬‬
‫החלק השני של הארכיון המחתרתי(‪.‬‬
‫לארכיון‬
‫)העדות‬
‫״עונג‬
‫המחתרתי‬
‫הזו נ ו ד ע ה ל נ ו‬
‫שבת״‪.‬‬
‫ר ק ע ם גילוי‬
‫קורצ׳אק סירב לעזוב א ת הילדים‪ ,‬ולוא‬
‫ג ם ל ר ג ע ‪ ,‬גם כ א ש ר ה ו צ ע ל ו פ ת ח ה צ ל ה ע ל ידי נ ח ו ם ר ם ב ה ‪ ,‬ע ס ק ן צ י ו ג י נ ו ד ע‬
‫בווארשה‪,‬‬
‫עזרה‬
‫להערים ע ל הרוצחים‬
‫אשר הצליח‬
‫ר א ש ו נ ה מוסווית‪ ,‬ו כ ך‬
‫להציל‬
‫ברגע‬
‫— ת ו ך סיכון‬
‫שנשמעה‬
‫ע ל ה בידו‪ ,‬כ ש ה ו א‬
‫אישי — יהודים‬
‫פקודת‬
‫ולהקים ב ש ט ח ה א ו מ ש ל א ג ת ח נ ת‬
‫המפקח‬
‫על‬
‫לא‬
‫לובש‬
‫מעטים‬
‫האוםשלאג‪:‬‬
‫לבן‬
‫חאק‬
‫ולהכריחם‬
‫״להוביל‬
‫רופא‪,‬‬
‫של‬
‫בחזרה‬
‫לקרונות‬
‫לגיסו‪.‬‬
‫את‬
‫ילדי‬
‫ה פ נ י מ י ו ת ״ — פ ת ח ק ו ר צ ׳ א ק א ת ה מ ס ע כ ש ״ ה ו א אוחז בידיהם ש ל ש נ י י ל ד י ם ״ ;‬
‫המחלקה השניה של‬
‫את‬
‫ה י ל ד י ם ה ו ב י ל ה ם ט פ ה וילצ׳ינסקה‪,‬‬
‫ק ו ר צ ׳ א ק ל מ ע ל ה מ־‪ 30‬שנה‪,‬‬
‫ו ע ד יומם‬
‫‪(1909‬‬
‫היתד‪,‬‬
‫האחרון‬
‫ב ה פ ס ק ו ת ק צ ר ו ת ‪ ,‬ומאז פ ג י ש ת ם ה ר א ש ו נ ה‬
‫היו שותפים‬
‫זו ס ט פ ה ו י ל צ ׳ י נ ס ק ה‬
‫שעבדה‬
‫יחד עם‬
‫שלקראת‬
‫לרעיון‬
‫הגירוש‬
‫ולמעשה‬
‫של‬
‫בית‬
‫למען‬
‫היתום‬
‫היתומים‬
‫)בשנת‬
‫היהודי‪.‬‬
‫הכינה‬
‫הכל‬
‫ל ד ר ך ו ה ל ב י ש ה א ת ה י ל ד י ם ב מ י ט ב ה ל ב ו ש שהיד‪ ,‬ל ה ם ו כ ל ד ב ר ב ע ל ע ר ך נ א ר ז‬
‫בתרמילים‪.‬‬
‫עמידת‬
‫המוות‬
‫הבוז‬
‫הגבורה‬
‫ביטאה‬
‫של קורצ׳אק‬
‫במלואה‬
‫את‬
‫ב ד ר כ ו ה א ח ר ו נ ה עם הילדים‬
‫נאמנותו‬
‫לרעיון‪,‬‬
‫את‬
‫אצילות‬
‫לקרונות רכבת‬
‫רוחו‬
‫ואת‬
‫רחשי‬
‫שרחש למוות‪.‬‬
‫ברם‪,‬‬
‫שהרי‬
‫תהא זאת‬
‫ב א ו ת ו יום‬
‫טעות‬
‫ממש‬
‫לחשוב‬
‫ש מ ס ע ם ר א ג י זה של‬
‫)כפי שזה נודע םהתעודה‬
‫הנ״ל(‪,‬‬
‫קורצ׳אק היה י ז ו ז ‪,‬‬
‫בעת‬
‫ובעונה‬
‫אחת‬
‫ו י ח ד עם ק ו ר צ ׳ א ק ו ע ם ו י ל צ ׳ י נ ס ק ה ה ו ב י ל ו א ת פ נ י מ י ו ת הילדים ש ל ה ם ל ק ר ו נ ו ת‬
‫‪54‬‬
‫ה ר כ ב ת ב א ו פ ש ל א ג ה מ ח נ כ י ם ה ג ב ׳ ב ח ־ נ י א ט ו ב ס ק ה ) כ פ י ה נ ר א ה היתד‪ .‬זו ה פ נ י מ י ה‬
‫שליםקה( שילדיה החזיקו ב ז י ה ם‬
‫שברחוב‬
‫ש ב ר ח ו ב ט ו ו א ר ד ה ‪,7‬‬
‫לדוגמה‬
‫לפי‬
‫דבריו‬
‫של‬
‫קורצ׳אק‬
‫אוירה‬
‫כזאת‬
‫פנימיות‪,‬‬
‫שיזעו‬
‫מה מצפה‬
‫תרמילים כחולים ו כ ן ‪ .‬י ל ד י הפנימיה‬
‫עם מנהליהם דב דומברובסקי ושסרנפלד‪.‬‬
‫רינגלבלום‬
‫שיש‬
‫)ברשימתו‬
‫ללכת‬
‫להם‬
‫מיום‬
‫לאומשלאג‬
‫באוכעןזלאג‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫יחד‬
‫באוקטובר‬
‫עם‬
‫‪(1942‬‬
‫הילדים‪.‬‬
‫א ך היו ל ס ב ו ר י ם‬
‫היו‬
‫יצר‬
‫מנהלי‬
‫להשאיר‬
‫שאין‬
‫א ת הילדים ל ב ד ב ש ע ה ק ש ה זו‪ ,‬ו ה ם ח י י ב י ם • ללכ‪ 0‬ל מ ו ו ת י ח ד א ת ם ‪ .‬מן הראוי‪,‬‬
‫ל ה ע ל ו ת כאן ע ל‬
‫אפוא‪,‬‬
‫ילדיהם‬
‫בנתיב חיסורים‬
‫בראש‬
‫בית‬
‫את‬
‫שהוביל‬
‫היהודי‬
‫שדלישבםקי(‬
‫שנבנה‬
‫האחרים‪,‬‬
‫מהאומשלאג •למחנה‬
‫ו ר א ש ו נ ה יש ל ה ז כ י ר‬
‫המהגר‬
‫בית‬
‫נס‬
‫המחנכים‬
‫הידועים לנו‪,‬‬
‫שהלכו‬
‫ה ה ש מ ד ה טדבליני^ז‪.‬‬
‫א ת ב י ת היתומים ב ר ח ו ב מ י ל נ ה‬
‫של‬
‫בהשתדלותו‬
‫העסקן‬
‫הציוני‬
‫״שול־קולט״‬
‫הספר‬
‫) מ ג י ל י ם ‪ 7‬ע ד ‪ (14‬היו‬
‫)אידיש־עברית(‪.‬‬
‫בבית‬
‫מ מ ד ע י ם ל־‪ 6‬כ י ת ו ת לימוד‪ ,‬ל פ י‬
‫)לשעבר‬
‫‪18‬‬
‫הותיק‬
‫ש ב ר א ש ו ה ו ע מ ד א ה ר ו ן ק ו נ י נ ס ק י ‪ ,‬ח ב ר פו״צ )צ‪ .‬ס‪(.‬‬
‫הילדים‬
‫אברהם‬
‫פעיל בארגון‬
‫מילנה‬
‫היתומים‬
‫מתארגנים‬
‫היה‬
‫היתד•‬
‫ב ז י הילדים‪ .‬כן‬
‫‪18‬‬
‫תכנית הלימודים של‬
‫ב י ת ס פ ר יסודי רגיל‪ .‬ב מ ו ס ד זה‪ ,‬ש ה ת נ ה ל ב ר ו ח ש ל ע ז ר ה ה ד ד י ת היו‬
‫לפי שיטת השלטון העצמי‪.‬‬
‫עם‬
‫עיקר הפיקוח על הסדר ועל‬
‫ב מ ק ו ם ס פ ר י ה ק ט נ ה ו מ ק ה ל ת ילדים‪.‬‬
‫הילדים‬
‫התברואה‬
‫מדי חודש‬
‫ב ח ו ד ש ו היה מ ו פ י ע ע ת ו ן ק י ר ש ס ו פ ר י ו היו כ ו ל ם מ ה מ ו ס ד ו ו ע ד ת ת ע ס ו ק ה מ ו ר כ ב ת‬
‫ד א ג ה ל מ ש ח ק י ם וביחיד‪ .‬ב י ת ה י ת ו מ י ם הזה‪ ,‬ש נ מ נ ה ע ם פ נ י מ י ו ת ה מ ו פ ת‬
‫מילחם‬
‫צ ע ד גם הוא י ח ד ע ם‬
‫בגיטו‬
‫אוגוסט‬
‫שרה‬
‫‪,1942‬‬
‫כיכר‬
‫אל‬
‫כן‬
‫ג ת ב ר — יאנובםקה עם ילדי‬
‫‪,67‬‬
‫ילדי‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫גם‬
‫לילדים‪,‬‬
‫אתם‬
‫צעדו‬
‫תר‬
‫בתזה —‬
‫אננה‬
‫בו‬
‫עבד‬
‫לאומשלאג‬
‫הפנימיה‬
‫״בית הילד״ מ ר ח ו ב ו ו ל נ ו ש ץ ׳ ‪14‬‬
‫שקורצ׳אק‬
‫הלר‪,‬‬
‫בשעתו‪,‬‬
‫) ל י ל ח ם קטנים(‬
‫מרחוב דז׳ילנה‬
‫ובראשם מנהל המוסד‪,‬‬
‫ר ו פ א ת ילדים‪ ,‬מ נ ה ל ת‬
‫לא‬
‫את‬
‫נמשה‬
‫ובראשו‬
‫הילדים‬
‫שיםאנסקי‬
‫בית‬
‫החולים‬
‫החולים‬
‫והלכה‬
‫יחד בדרכם האחרונה‪.‬‬
‫כך‬
‫התנהגה‬
‫ילתם(‬
‫ששוכן‬
‫הלכה‬
‫עם‬
‫כ־‪4,000‬‬
‫גם‬
‫בבית‬
‫הילתם‬
‫ילת‬
‫בווארשה‪,‬‬
‫הרופאה‬
‫ד״ר‬
‫ההבראה‬
‫על‬
‫ועם‬
‫המוםתת‪,‬‬
‫חבר‬
‫הם‬
‫להם‬
‫מעץ‪,‬‬
‫שם‬
‫מדאם‬
‫בםיתשין‬
‫העובדים‬
‫למוות‪.‬‬
‫כך‬
‫עשו‬
‫חלק‬
‫קטן‬
‫שהיוו‬
‫רק‬
‫״ א ז ניספתה‬
‫האינטליגנציה‬
‫ה ד ב ר י ם ה ב א י ם ‪ :‬״חייבים א נ ו‬
‫מחנכינו‪,‬‬
‫טולה‬
‫מנהלת‬
‫היתומים‬
‫)‪600‬‬
‫ש ל ז וארשה‪,‬‬
‫אשר‬
‫בית‬
‫את‬
‫ממאה‬
‫דרכם‬
‫אלף‬
‫האחרתה‬
‫ישראל‬
‫ילת‬
‫שהובלו להשמדה ב ט ר ב ל ע ק ה ‪.‬‬
‫בםסתו‬
‫את‬
‫מחנכיהם‬
‫השילוחים‪.‬‬
‫ובראשם אהרון קונעםקי‪,‬‬
‫כל‬
‫באחד‬
‫הצוות‬
‫מימי‬
‫שאולי לא‬
‫מהלכים‬
‫ה״אקציה״‬
‫היתד‪.‬‬
‫בקרב חלק‬
‫הגתלד‪,‬‬
‫שבה‬
‫‪ ,(1942‬״ צ ע ד‬
‫בווארשה״‪,‬‬
‫להרכין ראשינו בפני הקרבה‬
‫מ ו ע י ל ה ו ל א ה כ ר ח י ת ״ ‪ .‬ע ל ס פ ק ו ת מ ס ו ג זה‪,‬‬
‫מעסקני‬
‫ניספו‬
‫המפלגות‬
‫כ־‪300,000‬‬
‫ב מ ם ת ו ״על ת נ ו ע ת ה מ ר י ב ג י ט ו ו א ר ש ה ״ ‪,‬‬
‫זד‪.‬״‬
‫היהותת‬
‫כתב‬
‫רינגלבלום‬
‫זו ש ל מ י ט ב‬
‫ברמן‬
‫— כותב‬
‫שהיו‬
‫בגיטו‬
‫המצומצם והמוקטן‪,‬‬
‫לאחר‬
‫יהותם‪,‬‬
‫א‪.‬‬
‫ברמן‬
‫מסר‬
‫תר‬
‫גם‬
‫ש נ כ ת ב ה ב ע צ ם הימים ה ה ם‬
‫— ״היה מ ו ב ן‬
‫מבחינה‬
‫)בשלהי‬
‫ויפה‬
‫פסיכולוגית‬
‫ביותר‬
‫מ ב ח י נ ה מ ו ס ת ת ‪ .‬ה מ ח נ כ י ם ל א ר צ ו ל נ ט ו ש א ת הילדים ב ד ר כ ם ה א ח ת נ ה‬
‫ובפרס‬
‫שנפשם‬
‫הקרובים‬
‫ביוחר‪,‬‬
‫אולם — ש א ל ו כ מ ה מן ה ע ס ק נ י ם — ה א ם מ ב ח י נ ת צ ר כ י ה צ י ב ו ר‬
‫היה‬
‫ויוכלו‬
‫היה‬
‫היתד‪ ,‬קשודד‪,‬‬
‫ת כ ל י ת י יותר‪,‬‬
‫אולי‬
‫שיאנוש‬
‫בנפש‬
‫חניכיהם‬
‫כבנפש‬
‫קורצ׳אק ו ע ש ת ה פרגונים‬
‫ב ע ת ז הלא רחוק‬
‫להוסיף ולשרת א ת‬
‫שארי‬
‫הבשר‬
‫אחרים‬
‫הציבורי כלום‬
‫ק ר ב ן ח י י ה ם ? ״ אין ס פ ק ש ר ו ב ה ש ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ב ג י ט ו‬
‫בקורצ׳אק‬
‫וכמחנכים אחרים — שאף במותם‬
‫יישאת‬
‫לא‬
‫בחיים‬
‫לא לשוא‬
‫המוקטן ראה‬
‫לא אבו להיפרד מילדים‬
‫יתומים‬
‫‪55‬‬
‫מקופחל‬
‫מקדשיי‬
‫ג ו ר ל — קדושים מ ע ו נ י ם ו ג י ב ו ו ץ ם‬
‫הנאורה‬
‫ראתה‬
‫הפולנית‬
‫הגבורה״‬
‫״בהכרעת‬
‫ש ם ןןןןראל‪ .‬גם ד ע ת‬
‫קורצ׳אק‬
‫של‬
‫הקהל‬
‫התעלות' מוסרית‬
‫ע ל י ו נ ה ״ מ ו ו ת ש ה כ ת י ר חלים י פ ק ו ר ב י ב ר ב ה ״ ‪' .‬‬
‫בקפימת‬
‫של‬
‫שמה‬
‫ל ה ק ר י ב ו חליהם ל מ ע ן ה י ל ד ה י ה ו ד י ל א ו?ו‪,‬ל ל ה י ע ד ר‬
‫זןמןעבים‬
‫מ ח נ כ ת דגולה׳‬
‫עזובים‬
‫וחסרי‬
‫המקופח‬
‫וחסר‬
‫בית‬
‫ל ו ז ה שימחוביץ‪,‬‬
‫בגיטו‬
‫)‪1887‬‬
‫יעודה י ו מ ש מ ע ו ת‬
‫שאת‬
‫הישע וכמו‬
‫י— ‪ ,(1941‬א מ ם‬
‫קוךצ׳אק‬
‫השתלבה‬
‫חייה‬
‫בצורה‬
‫ראתה‬
‫אינטימית‬
‫של ילדים‬
‫בעזרה‬
‫לילך‬
‫בלותר‬
‫בחיי‬
‫חניכיה‪.‬‬
‫עם‬
‫)בו‬
‫כל‬
‫לימודיה‬
‫סיום‬
‫ב ז מ ן למדך‪ .‬ג ם‬
‫חייה‬
‫התמסרה‬
‫באה‬
‫לילד‬
‫הפיךגוגי‬
‫במכון‬
‫באוניברסיטה‬
‫היהודי‪.‬‬
‫ביפי‬
‫המהולל‬
‫פילוסופיה‬
‫ע״ש‬
‫ז׳‪.‬‬
‫וסוציולוגיה(‬
‫מלחמתי העולם‬
‫רוסו‬
‫מקדישה' ר ו ז ה‬
‫הראשונה‬
‫בוינה‬
‫ישבה‬
‫את‬
‫ושם‬
‫ב כ ל ל ה ט נ פ ש ה ל פ ע ו ל ה חינוכית‪ .‬מ ן י ל ד י ה פ ל י ט י ם היהודיים‪ .‬ב־‪1919‬‬
‫ל ו י ל נ ה ו ל מ ר ו ת ע נ י ו ו ת ה הפופלגית ו כ ל ר צ ו נ ה ל פ ל א‬
‫מתלבט‪,‬‬
‫למשל‪,‬‬
‫ז׳‪.‬‬
‫בג׳נבה‬
‫העמידוה‬
‫עסקני‬
‫החינוך‬
‫ב ה י ו ו ם ד ב־‪ '1921‬ב י ת‬
‫בעיר‬
‫מלדן«‬
‫בראש‬
‫מוסדות‬
‫שימת‬
‫חינוך‬
‫רגיל ובלתי‬
‫מרכזיים‪.‬‬
‫למורים — המוסד ה מ מ ו ן את כל‬
‫בתיי ה ס פ ר ביידיש — ה ו ע מ ד ה י ר ח ה‬
‫עז‪.‬‬
‫מ ו ע י ד ת יי היסוד‬
‫בראשו‪.‬‬
‫כך‪,‬‬
‫רשת‬
‫להסתדרות‬
‫הכל־פולנית ש ל מ ו ס ד ו ת ה ח י נ ו ך היהודיים ב א ו ת ה ש נ ה ה י ת ה בין ר א ש י ה פ ר ב ר י ם‬
‫ש ל ה ח ע ו ך היהודי‪ .‬א ח ״ כ‬
‫ובין ק ו ב ע י ה י ס ו ד ו ת האידיאולוגיים ו ה ם ד ע י י ם‬
‫נמנתה‬
‫בין א נ ש י ה ם ד ע ב מ כ ו ן ה מ ך ע י היהודי ״ייווא״‪ ,‬ה ר ב ת ה ל ע ש ו ת ב ס ק צ י ה פסיכןלןגלב־‬
‫שם‬
‫פדגוגית‬
‫תערוכות‬
‫גם‬
‫וניהלה‬
‫מארשה‬
‫ליםודיות לבתי ספר‬
‫סמינר‬
‫בנושא‬
‫ב מ ע ר כ ת הירחון הפדגוגי‬
‫ל ה ו ר י ם ״שול אין היים״‪ .‬פ י ר ס ם ה ה ר ב ה מ א מ ר י ם‬
‫ב ע ב ו ד ה זו ה ק ד י ש ה ת ש ו מ ת‬
‫הפדגוגית‬
‫הזדנוך‬
‫העולפית‬
‫היהודי‬
‫האחרונות‬
‫של‬
‫מורים‬
‫בפאריס‬
‫החדש‬
‫שלפני‬
‫יהודיים‬
‫המלחמה‬
‫בבתי‬
‫הרצתה‬
‫והרצאתה‬
‫עבדה‬
‫״נייע שול״ ו ה י ר ח ו ן‬
‫ב פ ס י כ ו ל ו ג י ה ופדגוגיה‪.‬‬
‫ל ב מ י ו ח ד ת ל י ל ד ה א ו מ ל ל והמקופח‪ .‬בוועידה‬
‫ב־‪1937‬‬
‫בפוליז‬
‫זה‪.‬‬
‫היא‬
‫השתתפה‬
‫בצרפתית‬
‫זו‬
‫צויינה‬
‫בווארשה‬
‫ושמה‬
‫ס פ ר יסודיים‪.‬‬
‫ידענית‬
‫הםבריקה‬
‫שבפיה‬
‫כ א ח ת הפצןיינות‪.‬‬
‫הלך‬
‫בלשון‬
‫לפנלה‬
‫העברית‬
‫על‬
‫בשנים‬
‫כמחנכת‬
‫דוך‬
‫)אביה‬
‫היה‬
‫חגיגת ילדים בל׳יג בעומר גגיטו וארשה »־‪) 1942‬מאוסף ״יד ושם״(‬
‫‪56‬‬
‫בארגון‬
‫מופלג ומשכיל׳‬
‫למדן‬
‫ו מ ע ר י וההיסטוריון ד ״ ך י‪ .‬ש מ ח ו נ י ( ‪,‬‬
‫אחיה היה הסופר‬
‫בקיאה‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬בצרפתןןז‪ ,‬מ ר צ ה ו כ ו ת ב ת באידיש‪ .‬כ ל א ל ה שזכו ל ע מ ו ד ב מ ח י צ ת ה‬
‫ה ת פ ע ל ו ממגד‪ .‬ו ה ע ת צ ו ה ו ר א ו ב ה‬
‫תרומיות אצילות‬
‫מופת מפליא של מידות‬
‫ר ו ח ו ס ו ה ר מצפון‪ ,‬אשד‪ .‬ע ד י נ ה ‪ ,‬ע מ מ י ת ‪ ,‬מ ל א ת ת ו ר ה ו ה ג פ ה ‪.‬‬
‫ע ם פרוץ‬
‫וארשה‬
‫ה מ ח ר י ב ה ב־‪1‬‬
‫המלחמה‬
‫‪ 1939‬אין ת ז ה‬
‫בםפסמבר‬
‫עוזבת‬
‫את‬
‫ה נ פ ג ע ת ר א ש ו נ ה מ א י מ י ה מ ל ח מ ה ‪ .‬ל א ח ר כ י ב ו ש ע י ר ה ב י ר ה ש ל פולין‬
‫היא מ ת י י צ ב ת ל ע ב ו ד ה ב ״ צ נ ט ו ם ״ — מ ר כ ז ל י ת ו מ י ם ולסח־ע לילדים‪ ,‬ש פ ר ש א ת‬
‫ח ס ו ת ו ע ל כ־‪ 50,000‬י ל ת ם ‪ .‬״ צ נ מ ו ס ״ א ר ג ן ל מ ע נ ם פנימיות‪ ,‬מ ו ס ד ו ת יום‪ ,‬ת ח נ ו ת‬
‫גנים‪ ,‬ק ב ו צ ו ת י ל ד י ם‬
‫הזנה‪,‬‬
‫במוסדות‬
‫ש פ ת יידיש‬
‫המתנהלים על‬
‫בתוך בתים וכר‪ .‬ברצונה של ת ז ה להנהיג‬
‫ליסוד‬
‫בפינות‬
‫ילדים‬
‫מתענינת‬
‫״צנטוס״‪ .‬היא‬
‫תחילה‬
‫י ת ועדי הבתים‪ .‬כן היא נ ו ת נ ת דעתה‬
‫ב כ י פ ה ר ק ה ש פ ה ה פ ו ל נ י ת ו ה ד י ב ו ר ביידיש‬
‫ק ו ר ס י ם לילדים ו מ ח נ כ י ה ם‬
‫במגמה‬
‫בעיקר‬
‫שבפינות נוער שולטת‬
‫ה ו ז נ ח כ ל י ל ‪ .‬היא מ נ ה ל ת ו מ א ר ג נ ת‬
‫ב נ ו ש א השירה ה י ה ו ד י ת ; היא ב ע צ מ ה מרצד׳ ב פ נ י ה ם‬
‫ל נ ט ו ע ב ל י ב ם א ה ב ה ל ל ש ן ן היידיש ו ל ת ר ב ו ת ה •‬
‫א ד א ת ד ח ה מרוצה ע ת ק ‪ .‬ה י א סבורה כ י כ ל ע ו ד מ ת ג ו ל ל י ם י ל ת ם ך ב י ‪0‬‬
‫כ ע ל י ם נידפים‪ ,‬ע ק ו ר י ם‬
‫פרוסת‬
‫מ ב ת י ה ם ‪ ,‬מ ג ו ח ק י ם מהוריהם‪ ,‬ל ל א ה ש ג ח ה ‪ ,‬ל ל א‬
‫ל ח ם ו ל ל א מ ח ס ה — אין ל ע ב ו ד ת ה ע ר ך ש ל מ מ ש ‪ .‬מ ל ח מ ת ה ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י י ם‬
‫כל‬
‫ביהודים‪,‬‬
‫המופעלות‬
‫הנגישות‬
‫נגד‬
‫החמית‬
‫היהודים א ש ר‬
‫ממם‬
‫והלכו‬
‫ליום ו נ ע ש ו א כ ז ר י ו ת י ו ת ך ‪ ,‬ה ם י ל ו א ת ה י ל ד י ם ל ר ח ו ב ל פ ש ו ט יד‪ ,‬ל ע ס ו ק ב ת ב ‪ .‬ל ו ת‬
‫ההותם‬
‫ובהברחה‪ .‬ע ת ה לא‬
‫י ל ת ה ם אלא‬
‫מקיימים א ת‬
‫קורה‬
‫לתב‬
‫ההיפר‪:‬‬
‫ה י ל ד י ם ו ה נ ו ע ר ח ו מ ק י ם מ ב ע ד ל ח ו מ ו ת גימד כ ד י ל ה ב י א ל ח ם ל ה ו ר י ה ם ה ת ש ו ש י ם‬
‫ומזי ה ר ע ב ו ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ה ם נ ת פ ס י ם מ כ ל א י ם ‪.‬‬
‫ג ר ו ע ב י ו ת ר ה י ה מ צ ב ם ש ל י ל ת ה ר ח ו ב ‪ ,‬פ ו ש ט י היד‪ ,‬שלדים ע ט ו פ י ם ב ע ר י מ ה‬
‫של כלואים‬
‫למחנות‬
‫היום‬
‫מזוהמים‪ .‬בין ה י ל ד י ם‬
‫הכפיר‪ ..‬ע ל ת ז ה ה ו ט ל‬
‫ולפנימיות ש ל‬
‫מבדילה‬
‫שהגיע‬
‫״צנטוס״‪.‬‬
‫? ב ח ו צ ו ת היו ג ם‬
‫לממדי‬
‫מגיפה‬
‫ביותר של הכובש הנאצי‬
‫לעסקנים‬
‫כאלה‬
‫ה ת פ ק י ד ל ט פ ל בילדים א ל ה ולכנסם למעונות‬
‫לתזה‬
‫הוצע‬
‫להתקין‬
‫ב י נ ה ובין מ ב ק ר י ה ‪ ,‬כ ד י ל ש מ ו ר ע ל י ה מ פ נ י‬
‫וגרם‬
‫שאבותיהם‬
‫נלקחו‬
‫לרבבות‬
‫קרבנות‬
‫במקום‬
‫עבודתה‬
‫מחיצה‬
‫הידבקות בטיפוס הבהרות‬
‫בגיםו‬
‫בן‬
‫והיה‬
‫יעיל‬
‫ברית‬
‫ב מ ז י מ ת ו ל ה ש מ י ד א ת האוכלוסין! ה י ה ו ת ת ‪ .‬א ך ב ש ע ה‬
‫ופקידים א ח ר י ם ש מ ר ו ע ל ע צ מ ם ‪ ,‬מ ס י ב ו ת מ ו ב נ ו ת ‪ ,‬מ א ח ו ר י מ ח ס ו מ י ם ‪,‬‬
‫דחתה ת ז ה‬
‫ה ע ס ק נ י ת ה ע מ מ י ת ה נ ל ה ב ת ‪ ,‬א ו ה ב ת הילדים‪ ,‬מ כ ל ו כ ל א ת ה ה צ ע ה‬
‫הזו ע ל ה ק מ ת מחיצה‪ .‬כ ך נ פ ת ח ה ל פ נ י ה ה ד ך ך למצוקתם ש ל הילדים מזכי גורל‬
‫א ל ה ‪ ,‬ב ד ר ך זו י כ ו ל ה ה י א ל ד ב ר פ נ י ם א ל‬
‫בהנחיות‬
‫פנים ע ם האמהות והילדים ולתמכם‬
‫ה ד ת ש ו ת ובמתן עצה ונחמה‪.‬‬
‫היא מפזרת‬
‫בקךב הילתם את‬
‫ש א ר י ת כ ס פ ה ‪ ,‬היא נ ע ש ת ה ל ה ם ל א ם ‪,‬‬
‫אשר בעצמה ר ע ב ה ללחם וסירבה ל ק ב ל כ ל עזרה וליהנות מ כ ל יחס‬
‫היא עושה א ת ע ב ו ד ת ה כ מ י ש מ כ ה ן ב ק ו ד ש ע ד א ש ר ב א‬
‫היא ס י ר ב ה‬
‫ע ר ש זדוי‬
‫הזקוקים‬
‫בתוקף‪,‬‬
‫ב מ ע נ ה כ י יש‬
‫כ ו ת ב ת היא‬
‫למוסדות —‬
‫לעזרה‪ .‬כ ל עוד היא‬
‫א ף ב י פ י חוליה‪,‬‬
‫‪1941‬‬
‫ניזון כ ה ל כ מ ‪.‬‬
‫י צ ח ק גימרמן‪ ,‬נ י ס ה ל ב ו א‬
‫ל ע ז ר ת ה אך‬
‫לעזרה יותר ממנה‪.‬‬
‫על‬
‫הזקוקים‬
‫עצות‪ ,‬הצעות‬
‫בהכרה‪,‬‬
‫מיוחד‪.‬‬
‫האסון‪ .‬ב ס ת ת‬
‫הודבקה ת ז ה בטיפוס הבהרות‪ .‬המחלה פגעה בגוף מוחלש‪ ,‬בלתי‬
‫י ת ר הג׳וינט ב ו ו א ר ש ה ‪ ,‬ה ע ס ק ן הידדע‪,‬‬
‫צדקת‬
‫מוקדשים‬
‫ובקשות‬
‫הרהוריה‬
‫בשכבה‬
‫ה נ ו ג ע ו ת לאלה‪,‬‬
‫ומחשבותיה‬
‫לילד‪.‬‬
‫כ ש ג ו פ ה מ ו ת ק ף חום‪ ,‬מ ט י ח ה היא ד ב ר י ם כ ל פ י ה מ ז כ י ר ה ע ל‬
‫שאין היא ב א ה ל פ ס ו ד ל ה ד ת ה ש ו ט ף ע ל הילדים‪ .‬ג ם כ א ש ר ה י א פ א ב ד ת א ת‬
‫הכרתה‬
‫המלאה עדית‬
‫תועים שיירי‬
‫הרהוריה‬
‫הפעודפלים סביב הילד‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫ב י פ י ם ש ל א ב נ ק ל ניתז ליהודי הגיטו‬
‫• ר צ ה ה ג ו ר ל ׳ שרוזד‪ ,‬שיפזזוביץ‪ ,‬ת מ ו ת‬
‫ל ה ג י ע ל ב י ת ה ע ל פ י ן א ש ר ה י ה בצד‪ .‬הארי‪ .‬ע ם ז א ת נ א ס פ ו ל ל ו ו י ה ג מ ל ה ^ ו ש ל‬
‫״ א ח ת ה ד מ ו י ו ת ה א צ י ל י ו ת ו ה א ה ו ב ו ת ב י ו ת ר ״ מ א ו ת א נ ש י ם מ ב י ן מ ע ר צ י ה וידידיה‪,‬‬
‫כ פ י שמציץ רינגלבלום‬
‫אויף ד ע ר ערד״(‪.‬‬
‫)״ראזא סימכאוויטש — ד ע ר‬
‫במםתו ע ל מ ז ה‬
‫ההלוויה‬
‫היתה זו גם‪ ,‬כ פ י הנראה‪,‬‬
‫מלאך‬
‫נישאו‬
‫האחרונה שבה‬
‫הספדים‪.‬‬
‫הארגון‬
‫היהודי לתרבות הגיטו‬
‫הכלכלן‬
‫ביוזמת‬
‫)ייקיאר —‬
‫שהוקם‬
‫בגיטו‬
‫ושפתה‬
‫ב ח י י ם הציבוריים‪ ,‬א ר ג ן ה ר צ א ו ת ‪,‬‬
‫מנחם‬
‫יידישע‬
‫במטרה‬
‫לינדר‪,‬‬
‫חגיגות‬
‫ארגאניזאציע‪,‬‬
‫קולטור‬
‫תרבות‬
‫להחדיר‬
‫יובל לסופרים‪,‬‬
‫יידיש‬
‫נשפי אמנים‬
‫ו כ ר ( ה ו צ י א • ל א ו ר ח ו ב ר ת מ ש ו כ פ ל ת • מ ו ק ד ש ת ל ר ו ז ה ש‪ ..‬מ ד מ ו י ו ת ה מ פ ת ח ל ה ב נ ת‬
‫ג ו ר ל ה י ל ד ' ב ג יטו ו ל פ ע ל ה החינוכי‪.‬‬
‫י‪.‬המקרה‪,‬‬
‫לעדר(‬
‫רצה״‬
‫—‬
‫כ ת ב ה מ ח ב ר האנונימי ש ל ה ח ו ב ר ת )כפי הנראה‬
‫— ‪ .‬ש מ ו ת ד ח ה שימחוביץ ח ל בימים שמלאו ב ה ם כ ״ ה ש נ ה ליסודם‬
‫ש ל ראשוני ב ת י הספר הכלליים ש ל היהודים‬
‫הקדישה‬
‫מנחם‬
‫ת ק ו פ ה א ר ו כ ה בחייה‪ ...‬ז כ ר ה יאיר‬
‫שרוזה כ ה‬
‫נאבקה למענם ולהם‬
‫ב ל ב ו ת ה י ל ד היהודי כ נ ר‬
‫תמידי‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪(1‬‬
‫ע ר כ ו ז‪ .‬ג ל ע ד ‪ ,‬י‪ .‬פ ר ל י ס ‪ ,‬ר ‪ .‬ק ל י נ ו ב ‪,‬‬
‫׳קורצ׳ק יאנוש‪ ,‬פ ן הגיטו )‪(1942—1939‬‬
‫צ‪ .‬ש נ ר ‪ .‬ת י ר ג ם • מ פ ו ל נ י ת — צ ב י א ר ד ‪ .‬ה ו צ ׳ ב י ת ל ו ח פ י ה ג י ט א ו ת ‪ ,‬ת ש ל ״ ב ‪.‬‬
‫ק ו ר צ ׳ ק י‪ .‬ת ו ל ד ו ת חיי‪ .‬ת ר ג ם צ ב י ש נ ר ‪• .‬ידיעות ב י ת ל ו ח מ י הגיטאות‪ ,‬ח ו ב ר ת‬
‫‪(2‬‬
‫‪ ,1957 (19—18) 2—1‬ע מ ׳ ‪.66^-65‬‬
‫רינגלבלום עמנואל‪,‬‬
‫‪(3‬‬
‫פ ו ן געטא״‪,‬‬
‫״ידידם ה ג ד ו ל ש ל‬
‫נ א ס י צ ן און‬
‫הילמם״׳ יאנוש‬
‫)‪,(1943—42‬‬
‫אפהאנדלונגען‬
‫קורצ׳אק׳ ״ כ ת ב י ם‬
‫ו א ר ש ה ‪1963‬‬
‫עמ׳‬
‫‪.214—201‬‬
‫קצנלםון יצחק״‪-‬פינקם ויסאל‬
‫‪(4‬‬
‫בכתבים‬
‫אחרונים״‬
‫תש״ל—תשל״ד‪.‬‬
‫הקיבוץ‬
‫ה מ א ו ח ד — ב י ת ל ו ח פ י ה נ י ס א ו ת ‪ ,‬ע פ ׳ ‪.179‬‬
‫פ ר ל ה יהושע״‬
‫‪(5‬‬
‫״חורבן ו א ר ש ה ״ ‪,‬‬
‫ב ל ע ס ע ר פ א ר ג ע ש י כ ט ע ״ ‪ ,‬כ׳ ‪,4‬‬
‫חוב׳‬
‫‪3‬‬
‫‪ .1951‬ע פ ׳ ‪.140—101‬‬
‫‪ (6‬מ ‪ .‬ב‪ ) .‬א נ ט ו נ י ש י מ א ג ו ב ס ק י ( ‪ ,‬ח י ס ו ל ג י ט ו ו א ר ש ה ‪ ,‬״ ס פ ר‬
‫מ ל ח פ ו ת הגיטאות‪.‬‬
‫ע ר כ ו — צ ו ק ר מ ן י‪ ,.‬ב ו ס ק מ ״ הקיבוץ ה מ א ו ח ד ‪ ,‬ת ש י ״ ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.77‬‬
‫‪(7‬‬
‫'אפגשלאק פאולינה‪,‬‬
‫״יאנוש‬
‫קורצ׳ק‬
‫המחנך‬
‫ואיש‬
‫המוסר״‪,‬־‪.‬אנציקלופמה‬
‫י ־ ש ל גלויות״‪ ,‬כ ׳ ‪ ,6‬ו א ר ש ה ‪ ,‬ח ל ק בי‪.1965 ,‬‬
‫‪(8‬‬
‫מורדקוביץ — אולציאקובה חאנה‪ ,‬חיי יאנוש קורצ׳אק ב צ י ת ף דברי הערכה‬
‫ו ז כ ר ו נ ו ת ש ל י ד י מ ו ב י ש ר א ל ‪ .‬ת ר ג ם מ פ ו ל נ י ת — צ ב י א ר ד ‪ ,‬הקיבוץ ה מ א ו ח ד ‪,‬‬
‫תשכ״א‪..‬‬
‫‪" (9‬אלקושי‬
‫גדליה‪ ,‬יאנוש‬
‫קורצ׳אק‬
‫בעברית —‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מועדת בצירוף‬
‫' מ ב ו א ‪ .‬ב י ת ל ו ח מ י הגיטאות‪ ,‬ת ש ל י ה ‪.‬‬
‫‪ (10‬א ו י ר ב ך ר ח ל ‪ ,‬״מדמויות‬
‫הדרמה של‬
‫ה כ ל י ו ן היהודי״‪,‬‬
‫אורלוגין‪ ,‬חוב׳ ‪,12‬‬
‫‪ ,1956‬ע מ ׳ ‪.154—144‬‬
‫‪ (11‬מ נ ח ם ל ע ד ר ‪ ,‬״ ר ח ה שימחוביץ )‪ ,(1941—1887‬ת ר ג ם מיידיש‪ ,‬א ב ר ה ם ב ר ט ו ר א ‪,‬‬
‫ב ס פ ר ה י ל ד ו ה נ ע ר ב ש ו א ה ו ב ג ב ו ר ה ‪ ,‬ע ר כ ו — א ‪ .‬ב א ו מ י נ ג ר ‪ .‬נ‪ .‬ב ל ו מ נ ט ל ‪ ,‬י‪.‬‬
‫קרמיש‪,‬‬
‫י ת ש ל י ם ‪ ,‬ק ר י ת ס פ ר ‪ ,1965 ,‬ע מ י ‪.31—26‬‬
‫‪ (12‬צ ׳ ר נ י א ק ו ב א‪,.‬‬
‫יומן גיטו ו א ר ש ה — ‪ ,23.7.1942 — 6.9.1939‬ב ע ר י ב ת נ‪.‬‬
‫ב ל ו מ נ ט ל ׳ א‪ .‬ט ר ט ק ו ב ר ‪ ,‬נ ‪ .‬ע ק ‪ ,‬י‪ .‬ק ר מ י ש ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם יד־ושם‬
‫‪58‬‬
‫תשכ״ט‪.‬‬
‫ילדים בגיטו )מארכיון ״ י ד ו « ם ״ (‬
‫‪59‬‬
‫ז־׳׳ר אריה מוסקט‬
‫;‬
‫׳‪:-‬‬
‫ין•‪.‬ז‬
‫‪•ЧЯ‬י‪•г:‬‬
‫יהודי גלג?ה תחת השלטון וזנאצי‬
‫בחודש‬
‫וצבאו‬
‫מאי‬
‫‪1940‬‬
‫הגרמנים‪ ..‬את‬
‫כבשו‬
‫נכנעו י והמלך י נ ש א ר‬
‫המלך‬
‫בלגיה‪.‬‬
‫בארצו' כ ש ב ו י ‪ ,‬׳ ב ע ו ד י ש מ מ ש ל ת‬
‫השני‬
‫ליאופולד‬
‫נמלטה‬
‫בלגאן'‬
‫ל ל ו נ ד ו ן ו ה מ ש י כ ה א ח ה מ ל ח מ ה ל מ מ ש ל ה גולה‪ .‬ה ש ת ת פ ו ת ה ש ל ה מ מ ש ל ה ה ג ו ל ה‬
‫במאמץ‬
‫ה מ ל ח מ ת י ש ל ב נ ו ת ' ה ב ר י ת היתד‪' ,‬חשובה‪ ,‬י ב מ י ו ח ד ב ה ת ח ש ב‬
‫באוצרות‬
‫הטבע‬
‫) ב י נ י ה ם אורניום[) ' ש ה י ו ' ב ק ו נ ג ו ' ה ב ל ג י ת ‪ ,‬מ ו ש כ ת ה ש ל ב ל ג י ה‬
‫באפריקה‬
‫המרכזית‪.‬‬
‫היהודים‬
‫מספר‬
‫הגיעו'לבלגיה‬
‫קטן‪,‬‬
‫יחסית‪,‬‬
‫שגרו‬
‫לאחר‬
‫בבלגיה‬
‫‪.1933‬‬
‫לפרות‬
‫מספד‬
‫זאת היה‬
‫לפני‬
‫הכיבוש היה‬
‫היהודים''שחיו‬
‫ליהודים‬
‫כ־‪90,000‬‬
‫הצבא‬
‫ורוב‬
‫בבלגיה י פ א ר‬
‫ד ו ר ו ת היה‪,‬‬
‫בארצות‬
‫של‬
‫בבלגיה‪ ,‬כ ס ו‬
‫א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת ‪' ,‬מעמד• ה ש ו ב ב מ ס ח ר ו ב ת ע ש י ה ‪ ,‬ב פ ק צ ו ע ו ת‬
‫ב ע ת מ ל ח מ ת העולם‬
‫רובם‬
‫אחתת‬
‫חופשיים ו ב צ ב א ‪.‬‬
‫ה ר א ש ו נ ה ה י ה הגנרל' ברנהיים‪ ,‬שהיה יהודי‪,‬‬
‫מפקדו‬
‫של‬
‫ה ב ל ג י ו ש נ י ג נ ר ל י ם יהודיים א ח ר י ם נ מ נ ו ע ם ה ק צ ו נ ה ה ב כ י ר ה ש ל צ ב א‬
‫ק ט ן י זה‪.‬‬
‫עם‬
‫תחילתה של מ ל ח מ ת‬
‫עוד לפני‬
‫כניסתו של ' ה צ מ‬
‫העולם השניה‬
‫הגרמני‬
‫ברחו רבים מאוד מיהודי בלגיה‬
‫יודעים‬
‫ואין‬
‫נשאת‬
‫בדיוק כמה מ ה ם‬
‫במדינה‪ ,‬א ו ל ם מ ה ש י ד ו ע ה ו א ?־‪ 42,652‬יהודים נימנו ב מ פ ק ד ש א ר ג נ ו ה נ א צ י ם‬
‫באוקטובר‬
‫‪.1940‬‬
‫שךותי ה‪0‬םטפו השלימו‬
‫יהודים‪ .‬נ ו ס ף ל כ ך נ ע צ ר ו‬
‫ר ש י מ ה זו והיא ה ג י ע ה אז‬
‫ל־‪57,514‬‬
‫‪ 7,127‬י ה ו ד י ם מ ב ל ג י ה ב צ ר פ ת ‪ ,‬ז א ת א ו מ ר ת ש ל מ ע ל ה‬
‫מ־‪ 25,000‬יהודי ב ל ג י ה ה צ ל י ח ו ל ב ך ו ח מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ו ח י ה א ו ש ה ח ל י ט ו ל א ל ה י ר ש ם‬
‫במפקד‬
‫שערכו‬
‫הגרמנים‪ ,‬א ש ך ' ל א‬
‫הצליחו‬
‫לגלות א ת‬
‫האפשרות הזו להירשם כיהודי‪ ,‬היתה קיימת בבלגיה ע ק ב‬
‫יהודית‬
‫רשמית‪,‬‬
‫רשומים‬
‫מאות‬
‫המחזיקה‬
‫יהודים‬
‫ברשימת‬
‫בלבך‬
‫שמות‬
‫וכתובות של‬
‫ונוסף ל כ ך היו‬
‫ליהדות‪.‬‬
‫השתייכותם‬
‫היעדרה ש ל‬
‫יהודים‪.‬‬
‫רשימות של‬
‫קהילה‬
‫בקהילה היו‬
‫יהודים‬
‫במפלגות‬
‫ציוניות או א ח ר ו ת ו ר ש י מ ו ת ש ל ת ו ר מ י ם ל ק ר נ ו ת ה ל א ו מ י ו ת ) ל ק ק ״ ל או ק ״ ה ( ‪.‬‬
‫א ף ע ל פ י ש ה ג ר מ נ י ם ל א נ ק ט ו ב ש ו ם פ ע ו ל ה נ ג ד היהודים ב ת ח י ל ת ה כ י ב ו ש ‪,‬‬
‫ה י ה ב ד ו ר ש מ צ ב זה ל א י י מ ש ך ו כ ב ר ב ש ב ו ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה כ י ב ו ש ה ח ל י ט ו‬
‫מנהיגי ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ל ה ש מ י ד א ת כ ל ה ר ש י מ ו ת ש ל ח ב ר י ה א ר ג ו נ י ם ה צ י ו נ י י ם‬
‫‪60‬‬
‫ותורמי‬
‫ולא‬
‫ה ק ר נ ו ת ‪ ,‬כ ד י ל א פ ש ר ל מ ס פ ד מ י ר ב י ש ל ה י ה ו ד י ם ל א ל ה ו פ י ע כיהו‪1‬ים‬
‫ל י פ ו ל ק ר ב ן ל נ א צ י ם ‪ .‬נ‪:‬ך ה ש מ י ד ו ש ת י אחיותי‪ ,‬אלזל‪ ,‬וגגה‪,‬‬
‫ב צ ר פ ת ו ש נ ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה בשלזיה‪,‬‬
‫כך‬
‫רשימות‬
‫הנוער‬
‫היהודים‬
‫הציוני‪,‬‬
‫פעולה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בבית־ציון‬
‫בבריסל‬
‫קק״ל‬
‫וק״ה‪.‬‬
‫זאת‬
‫איפשרה‬
‫שבו‬
‫אחרים‬
‫צעירים‬
‫למספר‬
‫משם‬
‫היו‬
‫משרדי‬
‫השמית‬
‫גמל‬
‫לא‬
‫יחסית‬
‫ש נ ע צ ת אחר‬
‫לעולם‪,‬‬
‫חזרו‬
‫ההתאחדות‬
‫את‬
‫של‬
‫הציונית‪,‬‬
‫הרשימות‬
‫יהודי‬
‫את‬
‫במקומות‬
‫להינצל‬
‫בלגיה‬
‫מ ה ר ד י פ ו ת נ ג ד היהודים‪ .‬פ ע ו ל ה זו י כ ל ה ל ע ז ו ר ר ק ל א ז ר ח י ם מן ה ש ו ר ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ש ש מ ו ת י ה ם ל א הופיעו ב ע ת ו נ י ם ו ב ע ל ו נ י ם ציוניים א ו יהודיים‪ .‬האחרים‪,‬‬
‫אזרחים‬
‫ז‪ .‬א‪ .‬ה ק ב ו צ ה ה מ נ ה י ג ה ‪ ,‬ל א י ב ל ה ל נ צ ל יתרון זה‪.‬‬
‫בתחילת‬
‫ברגשות‬
‫מערב‬
‫הכיבוש‬
‫הבלגים‪.‬‬
‫אירופה‬
‫אנגליה‬
‫לא‬
‫לפגוע‬
‫ב ת ק ו פ ה זו ח ש ב ו ה ג ר מ נ י ם ע ל ה א פ ש ר ו ת ל ש ל ב א ת‬
‫ארצות‬
‫לא‬
‫ביחידה‬
‫כבר‬
‫ליהודים‬
‫כאמור‪,‬‬
‫פוליסית‬
‫ולשם כך רצו‬
‫בתחילת‬
‫נגעו‪,‬‬
‫גדולה‬
‫מפעולות‬
‫החלו‬
‫קרנות‬
‫לעזרה‬
‫הוועד‬
‫הציוני‬
‫המחתרתי‪.‬‬
‫בתחילת‬
‫מנהיגות‬
‫גרמנית‪,‬‬
‫ע ס ק נ י ם יהודיים‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת הגרמניים‪.‬‬
‫כ ל כ ל י ת וכן ה ת א ר ג ן ‪,‬‬
‫נובמבר‬
‫תחת‬
‫ביהודים‪,‬‬
‫נגד‬
‫שתפעל‬
‫לשפר א ת תדמיתה של גרמניה בעיני האירופאים‪.‬‬
‫ת ק ו פ ת הכיבוש‬
‫שנפגעו‬
‫הנאצים‬
‫כדי‬
‫‪1940‬‬
‫לארגן פעולות סעד‬
‫במסגרת‬
‫ת ח ת מנהיגותו של‬
‫פ ר ס מ ו ה ג ר מ נ י ם שני צווים‬
‫פעולות‬
‫אלו נוסדו‬
‫מ ר יצתק‬
‫קובוביצקי‪,‬‬
‫הראשון‬
‫נ ג ד היהודים‪.‬‬
‫ד ר ש ר י ש ו ם כ ל י ה ו ד י מ ע ל ל ג י ל ‪ 15‬ב מ פ ק ד מ י ו ח ד ו ה ש נ י ק ב ע מ ס פ ד מ ק צ ו ע ו ת‬
‫פ ק י ד י מ מ ש ל ה ו ר ש ו י ו ת מ ק ו מ י ו ת ‪ ,‬ע ו ר כ י דין‪ ,‬מ ו ר י ם ו ע ת ו נ א י ם ( ה א ס ו ר י ם‬
‫)כגון‪:‬‬
‫ע ל היהודים‪ .‬ב מ פ ק ד היהודים נ ר ש מ ו ‪ ,‬כ א מ ו ר לעיל‪ 42,632 ,‬יהנדים‪ .‬ל ר ש י מ ה זו‬
‫יש ל ה ו ס י ף כ־‪ 8,000‬ילדים‬
‫היהודים‬
‫מ ת ח ת ל ג י ל ‪ 15‬ו ל א ח ר ה ש ל מ ו ת ש ו נ ו ת‬
‫עזרו ליהודים שלא רצו להתפקד‪ ,‬לקבל מסמכים המוכיחים שהם‬
‫שבועיים‬
‫לפעול‬
‫פ ר ס ו ם הצווים‬
‫אחדי‬
‫מחו‬
‫ב מ ד י נ ה ‪ ,‬נ ג ד הצווים ה א ל ה‬
‫הבלגית;‬
‫השלטונות השיפוטיים‬
‫יהודיים ש נ מ נ ע מ ה ם ע ל ידי ה ג ר מ נ י ם ל מ ל א‬
‫ב־‪10.6.41‬‬
‫פרסמו‬
‫א י נ ם יהודים‪.‬‬
‫שנשארו‬
‫הבלגיים‪,‬‬
‫באומרם שהם מנוגדים להסכמי האג ולחוקה‬
‫ש ל ט ו נ ו ת ב ל ג י ה המשיכו‪ ,‬ב מ ש ך כ ל ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש ‪,‬‬
‫לפקידים‬
‫הגרמנים שני‬
‫נוספים‬
‫צווים‬
‫הכלכליים בבלגיה ודרשו‬
‫משכורת‬
‫לשלם‬
‫א ת תפקידם הציבורי‪.‬‬
‫באופן טוטלי‬
‫שמנעו‬
‫השתתפות‬
‫ה י ה ו ד י ם בחיים‬
‫תכשרסים‪,‬‬
‫מ ט ב ע חוץ‪ ,‬פ ר ו ו ת ו ד ב ר י א מ נ ו ת ו כ ל ה מ ח א ו ת ש ל‬
‫נגד‬
‫הגיע מספר‬
‫ב ר ש י מ ו ת ה ג ם ם פ ו ב ב ל ג י ה ל כ ד י ל מ ע ל ה מ־‪ .57,000‬ה ש ל ט ו נ ו ת ה ב ל ג י י ם‬
‫את‬
‫מ ה ם מ ס י ר ת מ ק ל ט י רדיו‪,‬‬
‫שלטונות בלגיה‬
‫צווים א ל ה ל א הועילו‪.‬‬
‫מ צ ב ה י ה ו ד י ם ה ו ד ע ע ו ד י ו ת ר ב־‪ ,22.6.1941‬היום ב ו ה ת ק י פ ו צ ב א ו ת ג ר מ נ י ה‬
‫את תסיד*‬
‫בסוף‬
‫ארבע‬
‫אוגוסט‬
‫הערים‬
‫את‬
‫לעזוב‬
‫יודנרמ‬
‫בתיהם‬
‫לבקר‬
‫הכיבוש‬
‫מהם‪:‬‬
‫הגדולות‪,‬‬
‫שנקרא‪:‬‬
‫היהודים‬
‫על‬
‫צו‬
‫פורסמו‬
‫בין‬
‫הצווים‬
‫בריסל‪,‬‬
‫השעה‬
‫״התאחדות‬
‫בבתי־םפר‬
‫שאסרו‬
‫אנטוורפן‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫כלליים‪.‬‬
‫ה ג ב ל ו ת נוספות לעובדים‬
‫בחודש‬
‫שפורסם‬
‫מאי‬
‫על‬
‫ב ע ר ב ל־‪7‬‬
‫היהודים‬
‫היהודים‬
‫ליאג׳‬
‫בחודש‬
‫ושרלרוא‬
‫בבוקר?‬
‫בבלגיה״‬
‫מארם‬
‫מחוץ‬
‫נאסר‬
‫בנובמבר‬
‫ובדצמבר‬
‫יהודיים ו ע ל‬
‫הדורש‬
‫לגור‬
‫וכן‬
‫‪1941‬‬
‫נאסר‬
‫‪1942‬‬
‫על‬
‫החליטו‬
‫שלילת‬
‫לתחום‬
‫עליהם‬
‫הוקם‬
‫הילדים‬
‫שלטונות‬
‫ה ט ב ו ת סוציאליות‪,‬‬
‫מ כ ל יהודי‪ .‬ל ע נ ו ד‬
‫על‬
‫בגדיו‬
‫טלאי‬
‫צהוב‪ .‬מ ט ר ת כ ל הצווים ה א ל ו ה י ת ה ל ג ר ו ב ל ה פ ר ד ה בין ה י ה ו ד י ם ל ב ת ה א ו כ ל ו ס י ה‬
‫הכללית‬
‫בבלגיה‪,‬‬
‫הגרמנים‬
‫להסית‬
‫בחודש‬
‫יוני‬
‫אבל‬
‫את‬
‫יש‬
‫לציין‬
‫שבמשך‬
‫כל‬
‫תקופת‬
‫הכיבוש‬
‫לא‬
‫הצליחו‬
‫ה ב ל ג י ם נ ג ד היהודים‪.‬‬
‫‪ 1942‬ה ח ל ו ה ג ר מ נ י ם ל ש ל ו ח א ת ה י ה ו ד י ם‬
‫— ב א מ צ ע ו ת צווים‬
‫‪61‬‬
‫אישיים — נ מ ר ח ה ‪ ,‬ב מ ע נ ה ש ה ם נ ש ל ח י ם ל ע ב ו ד ה ב מ ס ג ר ת מ ח ב ו ת ע ב ו ד ה ‪ .‬ב ת ק ו פ ה‬
‫לא‬
‫זו‬
‫היה‬
‫יכול‬
‫ה י ד י ע ו ת שהגיעו‪,‬‬
‫אחד‬
‫אף‬
‫שיהודים‬
‫להאמין‬
‫נשלחו‬
‫אלה‬
‫השמדה‪.‬‬
‫למחנות‬
‫ב א מ צ ע ו ת פ ו ע ל י ם בלגיים ש ע ב ד ו בפולין‪ ,‬ע ל ר צ ח ה מ ו נ י ש ל‬
‫יהודי פולין נ ח ש ב ו כ ת ע מ ו ל ה אבטי־גרמבית ו א נ י ז ו כ ר ש ב א ש ר ק ב ל ת י ב ה ת ח ל ת‬
‫ידיעה‬
‫‪1941‬‬
‫במשאיות‬
‫אחד‪,‬‬
‫מחבר‬
‫לא‬
‫סגורות‪,‬‬
‫חזר‬
‫שקרובו‬
‫יכולתי להאמין‬
‫מפולין‪,‬‬
‫על‬
‫בכך ולא‬
‫תאי‬
‫העברתי‬
‫ג ם כאשר הודעות על ה ר צ ח ההמוני נמסרו ללונדון בסוף‬
‫הגולה‬
‫בלגיה‬
‫חזית‬
‫השמדה‬
‫להמונים‬
‫זו‬
‫ללונדון‪.‬‬
‫ידיעה‬
‫‪ ,1942‬ל א ר צ ו ש ל ט ו נ ו ת‬
‫ל ה ת י ח ם אליהן ברצינות‪.‬‬
‫ארגון‬
‫העצמאות‪,‬‬
‫מארם‬
‫כללי‬
‫‪ ,1941‬א ב ל‬
‫תנועות‬
‫של‬
‫הוקמה‬
‫הכיבוש‬
‫החלו‬
‫השייכות‬
‫ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם ‪ ,‬ס ו צ י א ל י ס מ י ם ‪ ,‬ל י ב ר ל י ם ‪ ,‬ו ק מ ו ל י ם מ כ ל הגוונים‪.‬‬
‫כבר‬
‫‪»1940‬‬
‫של קבוצות‬
‫נגד‬
‫בחודש‬
‫בשנת‬
‫פעולות‬
‫ההתנגדות‬
‫לכיבוש‬
‫הגרמני‬
‫שלטוגות‬
‫בחזית‬
‫ה ח ז י ת ה ו ק ם ו ע ד מ י ו ח ד ל ה ג נ ת היהודים‪,‬‬
‫אשתו‪,‬‬
‫כל‬
‫אורגנו‬
‫ההתנגדוח‬
‫תנועות‬
‫במסגרת‬
‫פרלמן!‬
‫ו ב ר א ש ו ע מ ד פ ר ו פ ס ו ר חיים‬
‫פ ל ה פ ר ל ם ן ‪ ,‬ג ר ט יוספה‪ ,‬בנימין נ י י ק ר ק ‪ ,‬א ל ב ר ס ר ו ט ק ל ‪ ,‬ר ו ד ה ון פ ר ג‬
‫ורבר‪,‬‬
‫אבוש‬
‫מורים‬
‫מסקל‬
‫ובנימין‬
‫מחברי‬
‫הועד‬
‫של‬
‫זו‬
‫ובודדים‬
‫תנועת‬
‫מנדלבוים‬
‫נייקרק‬
‫פעלו‬
‫ואיגן‬
‫שלמו‬
‫בחייהם‬
‫ב ע ת ובעונה‬
‫ההתנגמת‬
‫הלנדל‬
‫והיו‬
‫גם‬
‫גם‬
‫היו‬
‫עבור‬
‫מייסדי‬
‫הפעולות‬
‫בקבוצות‬
‫יהודים‬
‫בין‬
‫להצלת‬
‫אחרות‪,‬‬
‫אחרים‬
‫הועד;‬
‫כלליות‬
‫שהצטיינו‬
‫אלברט‬
‫היהודים‪.‬‬
‫או‬
‫׳ ‪/‬‬
‫חלק‬
‫מפלגתיות‬
‫בפעולותיהם‬
‫ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬ב ל י ש ה י ו ח ב ר י ם ב א ר ג ו ן יהודי זה‪ .‬א ח ד י ם מ ה ם היו ב ע ל י‬
‫נגד‬
‫תפקידים‬
‫ח ש ו ב י ם ב ק ב ו צ ו ת ה ה ת נ ג מ ת ‪ ,‬כמו‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ח ב ר ו ע ד ה ה ת א ח מ ת ה צ י ו נ י ת ר ו ז ה כץ‪.‬‬
‫מה היו פ ע ו ל ו ת ה ו ע ד ל ה ג נ ת ה י ה ו מ ם ? ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ה ם פ ע ל ו ל מ נ י ע ה‬
‫מ ש ל ו ח י יהודים מ ז ר ח ה ‪ .‬ל מ ט ר ה זו ה י ה ע ל פ ע י ל י ה ו ע ד ל מ צ ו א מ ק ו מ ו ת מ ק ל ט‬
‫לילדים‬
‫וגם‬
‫ולמבוגרים‪,‬‬
‫בגדים;‬
‫לצייד‬
‫זה‬
‫לצורך‬
‫אותם‬
‫קשר‬
‫מזוייפים‪,‬‬
‫בניירות‬
‫עם‬
‫הועד קשרים‬
‫למסור‬
‫השלטונות‬
‫לעצמו א ת ע ז ר ת ה של האוכלוסיה הבלגית‪ ,‬הועד פרסם‬
‫בצרפתית‪,‬‬
‫‪,‬וסופיה‬
‫הולנדית‬
‫ודבר‬
‫ואימת‪.‬‬
‫לטובת‬
‫ב מ י ו ח ד יש‬
‫מאות‬
‫הילדים‪.‬‬
‫לציין א ת‬
‫הורים‬
‫להם‬
‫הבינו‬
‫תלושי‬
‫הבלגיים‬
‫מזון‬
‫והבטיח‬
‫עלונים ואפילו עתונים‬
‫הפעולות של‬
‫לא‬
‫שהם‬
‫פלה‬
‫יוכלו‬
‫פרלמן‬
‫להבטיח‬
‫ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם א ת ש מ י ר ת חייהם ש ל ילדיהם ו ל כ ן מ ס ר ו א ו ת ם ל פ ע י ל ו ת הועד‪,‬‬
‫כ ד י שימצאו ע ב ו ר ם מ ק ו מ ו ת מ ק ל ט ב ט ו ח י ם ב ב ת י יתומים‪ ,‬ב פ נ י מ י ו ת ו א צ ל א י כ ר י‬
‫האזורים‬
‫או‬
‫הכפריים‪ .‬ה ר ב ה ילדים מצאו מקלם באמצעות כמרים קתוליים במנזרים‬
‫ב מ ו ם מ ת דתיים‬
‫ב צ ו ר ה זו‬
‫אחרים‪.‬‬
‫כשלושת‬
‫ניצלו‬
‫ילדים‬
‫אלפים‬
‫יהודים‬
‫בבלגיה‪.‬‬
‫קטן מהילדים‬
‫חלק‬
‫שהיהודים‬
‫במחנות‬
‫וגם‬
‫נ י צ ל גם‬
‫האחרים‬
‫עבודה‪,‬‬
‫יאמינו‪,‬‬
‫איפשרו‬
‫בפנימיות‬
‫של‬
‫היודנרט‪.‬‬
‫ש מ ט ר ת מ ש ל ו ח י היהודים‬
‫ליותרט‬
‫להחזיק‬
‫בפנימיות‬
‫הגרמנים‪,‬‬
‫מזרחה היא‬
‫ילדים‬
‫שרצו‬
‫עבודה‬
‫וקשישים!‬
‫יש‬
‫ל ה נ י ח ש ל ו א ה מ ל ח מ ה ה י ת ה נ מ ש כ ת זמן ר ב יותר‪ ,‬היו ה ג ר מ נ י ם ש ו ל ח י ם ל מ ח נ ו ת‬
‫השמדה ג ם א ת הילדים וגם א ת הקשישים‬
‫היהודים‬
‫היהודים‬
‫ש ק י ב ל ו צווי ת נ ו ע ה ל מ ח נ ו ת‬
‫זי‬
‫שבעצרו על‬
‫הגרמבים‪,‬‬
‫מפנימיות אלה‪.‬‬
‫במזרח והלכו‬
‫נשלחו לקסרקטין‬
‫יצאו ר כ ב ו ת ל מ ח ב ו ת ה ש מ ד ה ‪ .‬ה ר ב ה יהודים בעצרו ב ע ז ר ת‬
‫הבקרא‬
‫בעלי‬
‫ש׳ק‪,‬‬
‫שהסתובב‬
‫ת ע ו מ ת ״אריות״‪,‬‬
‫העיביים‪ . ,‬צ ו ר ת‬
‫בעת‬
‫שחרור‬
‫‪.‬במקדה‬
‫‪62‬‬
‫הדיבור‬
‫בלגיה‪,‬‬
‫במכובית‬
‫ה ו מ ת לתכובתו להכיר‬
‫וכר‪.‬‬
‫א ב ל אין‬
‫אחד הצליחו‬
‫ברחובות‬
‫בריסל‬
‫לא‬
‫ימע‬
‫בטחון‬
‫מה‬
‫למקומות‬
‫א י ס ו ף וכן‬
‫ריק בעיר מלין ומשם‬
‫מ ש ת ף פ ע ו ל ה יהודי‬
‫ו ע צ ר יהודים‪,‬‬
‫ביביהם‬
‫גם‬
‫יהודים ל פ י קווי‬
‫הפבים‪,‬‬
‫מבט‬
‫מספרים‬
‫שהוא‬
‫בהרג‬
‫היה‬
‫סופו‪,‬‬
‫ב ס ב ר ה זו‪.‬‬
‫פרטיזבים יהודים ל ה ת ק י ף‬
‫א ת א ח ת ה ר כ ב ו ת שבסעה‬
‫ולשחרר‬
‫מזרחה‬
‫יהודים‪.‬‬
‫מספר‬
‫שהותקפה‬
‫הרכבת‬
‫היתד!‬
‫מספר‬
‫הרכבת‬
‫‪,20‬‬
‫ז א ת א ו מ ר ת ש ת ש ע ‪:‬עשרה ר כ ב ו ת כ ב ר ע ב ר ו ל פ נ י כ ן ל מ ח נ ו ת ה ש מ ד ה ‪ .‬ה ה ת ק פ ה‬
‫בוצעה‪,‬‬
‫במקרה‪,‬‬
‫‪.1943‬‬
‫באותו‬
‫בראש קבוצת‬
‫ליפשיץ‬
‫עובדי‬
‫את‬
‫עצר‬
‫רכבת‬
‫יום‬
‫הרכבת‬
‫וכאשר‬
‫בו‬
‫מרד‬
‫התחיל‬
‫ה פ ר ט י ז נ י ם היהודים‬
‫בלילה‬
‫הרכבת‬
‫בין‬
‫וארשה‬
‫עמד רופא‬
‫שתי‬
‫נעצרה‬
‫גיסו‬
‫עדים‪,‬‬
‫שברו‬
‫—‬
‫צעיר —‬
‫באמצעות‬
‫הפרטיזנים‬
‫‪19‬‬
‫רונה ליפשיץ‪.‬‬
‫פנס‬
‫את‬
‫באפריל‬
‫אדום‬
‫דלתות‬
‫של‬
‫הקרנות‬
‫ו מ ס ר ו ס כ ו ם כ ס ף ל כ ל יהודי שיצא‪ ,‬כ ד י ל א פ ש ר ל ו ל ב ר ו ח ו ל ה ג י ע ב כ ו ח ו ת ע צ מ ו‬
‫הקרובה‪,‬‬
‫לעיר‬
‫‪1,700‬‬
‫מבין‬
‫הועבר‬
‫הוא‬
‫על אף היריות של השומרים הנאצים‬
‫שהיו ב ר כ ב ת ‪ ,‬ל ה י מ ל ט ‪21 .‬‬
‫חולים בעיר‬
‫לבית‬
‫יהודים‬
‫רומנוויץ‪,‬‬
‫נעצר‬
‫שמו‪,‬‬
‫ר ו ס י נוצרי‪.‬‬
‫ליפשיץ‬
‫חלק מהפצועים‬
‫שהצליח‪,‬‬
‫נ ע צ ר ליפשיץ‪,‬‬
‫נ ע צ ר ש ג י ת ב ג ל ל פ ע ו ל ת ב ו ג ד אחד‪,‬‬
‫להורג‬
‫הוצא‬
‫‪,1944‬‬
‫בפברואר‬
‫רומנוויץ‬
‫א ח ר י ש ח ר ו ר ב ל ג י ה ו נ ש פ ט למוות‪.‬‬
‫התקפה‬
‫בארצות‬
‫נגד‬
‫נהרגו במקום‪,‬‬
‫סורלמון ובנסיון להצילם‪,‬‬
‫פ צ ע א ת שומרו והצליח לברוח‪ ,‬א ב ל‬
‫ה צ ל י ח ו כ*‪250‬‬
‫יהודים‪,‬‬
‫זו‬
‫נגד‬
‫אירופה‬
‫המוסעת‬
‫רכבת‬
‫המערבית‪,‬‬
‫למחנה‬
‫הפרטיזנים‬
‫השמדה‬
‫היהודים‬
‫היתה‬
‫ביצעו‬
‫היחידה‬
‫פעולות‬
‫עוד‬
‫שאירעה‬
‫אחתת‬
‫ה נ א צ י ם ו ה ש ת ת פ ו ב ק ר ב ו ת ל ש ח ר ו ר בלגיה‪.‬‬
‫כעשרים‬
‫יהודים‬
‫רובם‬
‫חזרו‬
‫ושבעה אלף‬
‫משם‬
‫יהודים‬
‫לבלגיה‪.‬‬
‫אחרי‬
‫נשלחו‬
‫השחרור‬
‫ממלין‬
‫נמצאו‬
‫למחנות‬
‫בבלגיה‬
‫ב ב ר י ס ל ‪ .‬מ י ד א ח ר י ה ש ח ר ו ר א ו ר ג נ ו החיים היהודיים‬
‫הציונית‬
‫על כ ל זרועותיה‬
‫ה מ פ ל ג ת י ו ת ו ה כ ס פ י ו ת וכן א ו ר ג נ ה‬
‫השמדה ודק כאלף‬
‫כ־‪30,000‬‬
‫יהודים‪,‬‬
‫ב מ ס ג ר ת הפדרציה‬
‫מסגרת הקהילה‪:‬‬
‫ה ח ל ק ה א ר י ש ל י ה ו ד י ב ל נ י ה ר א ו ע צ מ ם כציונים‪ ,‬ע ל א ף א ה ב ת ם ל מ ד י נ ה ק ס נ ה‬
‫זו‬
‫והערכחם‬
‫ל ע ז ר ה ש ה ו ש י ט העם‬
‫הבלגי‬
‫ליהודים‬
‫הנרדפים!‬
‫בארגון‬
‫החיים‬
‫דצמבר ‪ .1947‬א ר י ה מ ו ס ק ט ‪ ,‬נשיא הפדרציה הציונית בבלגיה‪ ,‬מניח זר פרחים על קבדו‬
‫של ה ח י י ל האלמוני‪ ,‬כ א ו ת הוקרה של יהדות בלגיה לממשלת בלגיה‪ ,‬שהצביעה ב־‪29.11.47‬‬
‫ב א ו ״ ם עבור ה ק מ ת מדינת ה י ה ו ד י ם‬
‫‪63‬‬
‫הציוניים עזת לפדרציה הציונית חיילי הבריגדה היהודית‪ ,‬שנשלחה‪ ,‬אחרי‬
‫גמר המלחמה באירופה‪ ,‬לבלגיה והיא שהתה במשך תקופה ממושכת ב&לין‪,‬‬
‫‪ miiia‬העיר ממנה יצאו ‪ 26‬רכבות למחנה השמדה‪.‬‬
‫כאשר‪ ,‬במהלך הדלוח עם התנועה הציונית‪ ,‬טענה ממשלת אנגליה עירוב‬
‫יהודי אירופה המערבית אינם ציונים‪ ,‬החליטה הסוכנות היהודית לבחור בבלגיה‬
‫כת להוכיח שטענה זו אינה נכונה‪ .‬הפדרציה הציונית בבלגיה אירגנה אז‬
‫החתמה על פטיציה לפתיחת שערי ארץ ישראל ולמעלה מעשרים אלף יהותם‬
‫מעל לגיל ‪ 18‬חתמו על פטיציה זו‪ ,‬שהיוו יותר משמונים אחוז מיהות בלגיה‪.‬‬
‫דרך בלגיה עברו‪ ,‬בעזרת השלטונות‪ ,‬שייתת יהודים 'מגרמניה שעלו באניות‬
‫של עליה בי‪ .‬אחוז יהודי בלגיה שעלה לישראל עולה על האחת שעלה מכל‬
‫ארץ' אירופית אחרת‪.‬‬
‫בין העולים לישראל נימנו כל נשיאי הפדרציה הציונית וחברי הוועד‬
‫המרכזי שכיהנו בתפקיד זה — בין השנים ‪ 1946‬ו־‪ — 1956‬והיתד‪ .‬זו תגמה‬
‫ומופת לכלל הצמר שעלה והתערה בארץ‪.‬‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ר כ ו ת‬
‫ה ה צ ל ה‬
‫ו‬
‫‪I‬‬
‫משה קול‬
‫המאגק המחתרתי על הקיום הציוני גברית המועצות‬
‫!‬
‫גימי מלחמת העולם השניה‬
‫באחד בספטמבר ‪ 1939‬התקיפה גרמניה הנאצית את פולין ובזאת החלה‬
‫למעשה מלחמת העולם השניה‪ .‬פולין נפגעה קשות מן החורבן שפקד אותה‪.‬‬
‫חברי התנועה שלנו מתארים‪ ,‬במכתבים שהגיעו אלינו באותה תקופה‪ ,‬את‬
‫הנוראות שהתרחשו אז בפולניה‪ :‬רבים נהרגו מהפצצות האוירונים הגרמניים‬
‫שזרעו הרם וחורבן בכל מקום‪ ,‬רבים התפזרו ונדדו בדרכים ובעיקר מזרחה‪.‬‬
‫חברי התנועה ניסו לקיים ביניהם קשרים ולשמור על הגחלת התנועתית גם‬
‫בתנאים הקשים ביותר‪ .‬הצבא הגרמני התקדם מזרחה והבריחה מפניו היחד‪.‬‬
‫מכוונת אף היא לערי הספר של פולץ‪ .‬בגלילות הספר היו לתנועתנו קנים‬
‫חשובים והיה‪ ,‬אפוא‪ ,‬אל מי לבוא ולקבל עזרה בשעת מצוקה‪.‬‬
‫במכתבו מיום ‪ 29‬לאוקטובר כותב יהושע א‪ .‬גלבוע )גלויבדמן(‪ :‬״את‬
‫וארשה עזבנו יחד עם רבבות התושבים ב־‪ 7.9‬וברגליגו כיוונו את פעמינו‬
‫לגלילות המזרח‪ .‬בדרך‪ ,‬משום הפצצות הכבישים ומסילות הברזל‪ ,‬איבדנו‬
‫איש את רעהו ורק בנקוף ימים ושבועות נפגשנו כמעט כולנו בפיגםק וחלה‬
‫החלטה ראשונה‪ :‬אנו ממשיכים את הפעולה‪ ,‬אם בגלוי ואם במחתרת‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫ליקטנו ידיעות על חברי הקיבוצים‪ ,‬להיכן הגיעו ומה מצבם‪ .‬שנית‪ ,‬באנו‬
‫בדברים עם מנהלי הקנים המרכזיים וארגנו קבוצות חברים בערים העתר‬
‫גדולות‪ ...‬הספקנו לרכז בוילנה חמישים איש ולהקים קיבוץ‪ .‬אלק )רוזנבאום(‬
‫נמצא בעשרה ימים בלבוב וחוקר את האפשרויות לעליה דרך גבולות הדרום‪...‬‬
‫חבר אהד יוצא לאזור הגרמני‪ ,‬ובאזור הסובייטי יש נסיעות דחופות למדי‪,‬‬
‫למרות הקושי והסכנות שבדבר״‪.‬‬
‫יש לזכור כי מכתב זה נשלח מוילנה‪ ,‬כבר לאחר שהצבא האדום נכנם‬
‫ב־‪ 17‬לספטמבר לבילורוםיה ולאוקראינה המערבית‪ ,‬כבש את וילנה והחזיר‬
‫אותה לליטא‪ .‬גלילות המזרח של פולין סופחו‪ ,‬אפוא‪ ,‬לברית המועצות וזאת על‬
‫פי תוספת סודית לחוזה מולוטוב—ריבנטרופ שקבע את חלוקת מלין בין גרמניך‪.‬‬
‫הנאצית ובין ברית המועצות‪ .‬החברים שלנו שהגיעו לוילנה הקימו קשר עם‬
‫‪65‬‬
‫הציונים ה מ ת ק ד מ י ם ‪ ,‬ח ב ר י נ ו ל ק ו נ פ ד ר צ י ה ה ע ו ל מ י ת של הציונים ה כ ל ל י י ם ‪ ,‬ב ק א ו נ ס‬
‫ו ב ר א ש ם ד ״ ר לויטן‪ .‬ה ם ג ם ה צ ל י ח ו ליצור‬
‫)קובנו(‬
‫הסתדרות‬
‫ולשתף פעולה עם‬
‫קשרים‬
‫״הרצליה״ — ת נ ו ע ת נ ו בלטביה‪.‬‬
‫מהמכתבים‬
‫החדש‬
‫של‬
‫מליטא‬
‫לקיים‬
‫מן הימים‬
‫פעילות‬
‫ההם‬
‫תנועתית‬
‫תנועתנו‬
‫את‬
‫שקבלנו‬
‫ענפה‬
‫מריגה‪ ,‬ו י ל נ ה ו ק א ו נ ס‬
‫בליטא‬
‫במחתרת‬
‫ועל‬
‫ובלטביה‪,‬‬
‫ב א ז ו ר הכיבוש‬
‫המצב‬
‫משתקף‬
‫המאמצים‬
‫הסובייטי‬
‫שמונו‬
‫עזרה‬
‫ולהגיש‬
‫ל ת נ ו ע ה ב א ז ו ר ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ‪ .‬ה ת נ ו ע ה ב ל ט ב י ה ב י ק ש ה א ז ש ל י ח מן ה א ר ץ ‪ .‬ב ן ־‬
‫ציון ש ר ו ם ט ר ‪ ,‬ח ב ר‬
‫לאומי‬
‫ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת בריגה‪ ,‬כ ת ב ל נ ו ב־‪^ :24.10‬״המצב; ה ב י נ ­‬
‫ל א ה ק ש ה ב ה ר ב ה ע ל פ ע ו ל ת נ ו ה א ר ג ו נ י ת והחינוכית‪ .‬ה ק ו ש י ה י ח י ד ה ו א‬
‫המצב הכספי‪ .‬הוקם • ועד משותף ‪-‬לעגיני הנוער לכל ה ת נ ו ע ו ת הציוניות ו מ ח פ ש י ם‬
‫‪7‬‬
‫קשר אל החברים בוילנה׳ ‪.‬‬
‫כתבנו‬
‫ב־‪2.10‬‬
‫המלחמה‪.‬מעמיד‬
‫של התנועה‪.‬‬
‫והן מבין‬
‫אהרן‬
‫מהמזכירות‬
‫בארץ‬
‫העליונה‬
‫הדוברים‬
‫אל‬
‫״מצב‬
‫ברעד‪:.‬‬
‫ב מ צ ב ‪ . .‬ח ד ש א ת ‪.‬תנועתנו‪ .‬במחי כף אבדו לנו מרכזים חשובים‬
‫ש ע ש י ת ם ל ה ג ב ר ת ה פ ע ו ל ה בין ה נ ו ע ר‬
‫אנו מניחים‬
‫פ ל י ט י פ ו ל ץ ״ ‪ .‬ב־‪19.10‬‬
‫תושבי הארץ‬
‫כ ת ב נ ו ל ד ״ ד לויםן ב ק א ו נ ס ע ל‬
‫הימצאו של‬
‫א צ ל הוריו בוילנה‪ ,‬ו ע ו ד ד נ ו‬
‫הגברת‬
‫מזיא‪ ,‬מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה בפולין‪,‬‬
‫את‬
‫ה פ ע י ל ו ת ב ל י ט א ל א ח ר צ י ת ף ו י ל נ ה ל מ ד י נ ה זאת‪ .‬ב־‪ 6.11‬ק ר א נ ו ל ח ב ר י ה ה נ ה ג ה‬
‫הראשית‬
‫של‬
‫שנמצאו‬
‫אז‬
‫״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ו ל ח ב ר י ה מ ר כ ז ש ל ״החלוץ ה כ ל ל ציוני״ מ פ ו ל י ן‬
‫בוילנה‪,‬‬
‫עם‬
‫להתקשר‬
‫ועם‬
‫ד ״ ד לויםן‬
‫רטנר‪,‬‬
‫יצחק‬
‫ראש‬
‫שהיה‬
‫ה מ ר כ ז ש ל ״החלוץ ה כ ל ל ציוני״ ב ל י ט א — ל ש ם שיתוף פ ע ו ל ה ביניהם‪ .‬ב מ כ ת ב י נ ו‬
‫אליהם‬
‫על‬
‫הערכנו כי ליטא תהיה‬
‫התנועה‬
‫הארצות‬
‫הכיבוש‬
‫בשטח‬
‫ע ת ה למרכז‬
‫הסובייטי‬
‫גמל‬
‫והצענו‬
‫ש ל פ ע ו ל ה ציונית‪,‬‬
‫תכנית‬
‫לעבד‬
‫שאלנו‬
‫משותפת‪ .‬לשתי‬
‫הבלטיות‪.‬‬
‫ה ת ק ו פ ה ש ב ץ ‪ 17‬ב ס פ ט מ ב ר‬
‫את‬
‫של‬
‫המזרח‬
‫פולין‪ ,‬ל ב י ן ה מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל יוני‬
‫האדום לליטא‪,‬‬
‫)‪ 28‬י ביוני(‬
‫בגלילות‬
‫)‪ 17‬ב י ו נ י ( ‪ ,‬ל ל ט ב י ה‬
‫— יש‬
‫היה‬
‫ב מ ח צ י ת יוני‬
‫המועצות‬
‫הראשונה‪,‬‬
‫בליטא‬
‫ר א ש ו נ ה של‬
‫הסובייטים‪,‬‬
‫ולטביה‪.‬‬
‫לעומתה‬
‫שניה‬
‫אמנם‬
‫פעלה‬
‫כאשר‬
‫—‬
‫במחתרת‪,‬‬
‫מ א ש ר בשטחי הכיבוש‬
‫׳השלישית ש א ר כ ה מ י ו נ י‬
‫הפעילות‬
‫כאשר מרכז‬
‫אנו‬
‫‪ 1940‬ו ע ד ‪ ,22.6.41‬ה ו א היום‬
‫כתקופה‬
‫ובבוקובינה‬
‫ידי‬
‫‪ — 1940‬י מ י כ נ י ס ת‬
‫)‪ 20‬ביוני( ו ל ב ס ר ב י ה ו ל ח ל ק ש ל ב ו ק ו ב י נ ה‬
‫לראות כתקופה‬
‫שנכבשו על‬
‫הסובייטי‬
‫‪ ,1939‬ת א ר י ך כ נ י ס ת ה צ ב א ה א ד ו ם ל ג ל י ל ו ת‬
‫הצבא‬
‫מציינים‬
‫בו ה ת ק י ף‬
‫התנועה‬
‫אך‬
‫של‬
‫פולין‬
‫את‬
‫בשטחי‬
‫הכיבוש‬
‫התקופה‬
‫שהחלה‬
‫הצבא הנאצי את‬
‫בליטא‬
‫בתנאים‬
‫הציונית‬
‫הפעילות‬
‫במחתרת‬
‫יותר‬
‫ובלטביה‪,‬‬
‫נוחים‪,‬‬
‫ברית‬
‫כבסרביה‬
‫לפחות‬
‫ממחצית ספטמבר‬
‫בעת‬
‫‪ .1939‬ה ת ק ו פ ה‬
‫‪ 1941‬ו ע ד ל ס ו ף ה מ ל ח מ ה היתד‪ .‬ה ק ש ה ב י ו ת ר • ב ת ו ל ד ו ת‬
‫הפעילות ב מ ח ת ר ת ב ב ר י ת המועצות‪ .‬במשך שנים מחרידות אלו התמקדו מ א מ צ י נ ו‬
‫ב ח י פ ו ש ק ש ר י ם א ל ה ח ב ר י ם ‪ :‬ד ר ך טהרן‪ ,‬ש ם נ פ ת ח ה ל ש כ ת ‪ .‬ק ש ר של ה ס ו כ נ ו ת‬
‫היהודית!‬
‫דרך‬
‫שם‬
‫קושטא‪,‬‬
‫התקיימה‬
‫לשכת‬
‫קשר‬
‫של‬
‫במשך‬
‫הסוכנות‬
‫כל‬
‫ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה והיא ה ג י ש ה ע ז ר ה ליהודים‪ ,‬ו ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ל צ י ו נ י ם ו ל ת נ ו ע ו ת‬
‫ה נ ו ע ר הציוניות‪ -,‬ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ו ב מ ק צ ת גם ל ע ס ק נ י ם ציונים ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת !‬
‫ע״י‬
‫קיום‬
‫חברים‬
‫ישירים‬
‫קשרים‬
‫ברחבי ברית‬
‫מלשכת‬
‫המועצות! על‬
‫הקשר‬
‫שלנו‬
‫בתל־אביב‬
‫אף המכשולים שנערמו‬
‫לפי‬
‫כתובות‬
‫של‬
‫ב ד ר כ נ ו ‪ .‬ז ו גילינו‬
‫ג ם בימים ה ה ם י ו ז מ ו ת ו פ ע י ל ו ת ב כ י ו ו נ י ם שונים‪ .‬עם כ ל ח ב ר ש י כ ו ל נ ו ה ת ק ש ר נ ו‬
‫א ס ׳"במכתבים‬
‫אתי שלוש‬
‫ל ה ל ן ‪ .‬י‪-‬‬
‫‪66‬‬
‫ואם ע״י מ ש ל ו ח‬
‫התקופות הללו‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫•‬
‫חבילות‪,‬‬
‫במברקים ‪ -‬ובאמצעות‬
‫חברים‪ • .‬א ח ר י ם ‪.‬‬
‫הנאצים‪,‬‬
‫לסקור‬
‫ש נ מ ש כ ו עד הנצחון על‬
‫•‬
‫־‬
‫־‬
‫•‬
‫ברצוננו‬
‫• •‬
‫יי‪.‬‬
‫תקופה א׳ )‪(17.6.40 — 19.9.93‬‬
‫כותב‬
‫ב־‪31.10.39‬‬
‫סצילר‬
‫שלום‬
‫—‬
‫)ביום‬
‫אל‬
‫זבולוני(‬
‫התנועה‬
‫הנהגת‬
‫ב ר י ג ה כ י ר ו ב ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ו ה מ ר כ ז מ פ ו ל י ן הגיעו ל ו י ל נ ה וכי ק י ב ו ץ ה ה כ ש ר ה‬
‫שם מ ו נ ה י ו ת ר מ־‪ 60‬חברים‪ .,‬ש ה י ו ל פ נ י כ ן ב ה כ ש ר ה ב צ ׳ נ ס ט ו נ י י ב ‪ .‬ל י ד ג ר ו י י ץ‬
‫‪,‬‬
‫״בדרך״ ‪-‬בלודז ‪,‬‬
‫׳ובקיבוץ‬
‫צעירים‬
‫נמצאים‬
‫וכן‬
‫בקיבוץ‬
‫מ ק נ י ם ש ו נ י ם בפולין‪ .‬ח ב ר י ם ר ב י ם‬
‫בוילנה‬
‫עבדו‪,‬‬
‫)מדריכים(‬
‫מנהלים‬
‫לשטח‬
‫לדבריו של םצילר‪,‬‬
‫ה כ י ב ו ש ה ס ו ב י י ט י ו ה ו א מ ב ק ש ע ז ר ה מ ה ת נ ו ע ה ב ל ט ב י ה ‪ .‬בי‪ 25.11‬כ ו ת ב י ם ל א ר ץ‬
‫מריגה‬
‫שם‪.‬‬
‫על מועצת התנועה שנערכה‬
‫ב ח ח ר מיוחד מתואר החורבן בפולין‬
‫ו ה ת פ ק י ד י ם ש ל ה ת נ ו ע ה ב ל ס ב י ה ל א ו ר מ צ ב ח ד ש זה‪.‬‬
‫ב־‪ 9.11‬ק ב ל ת י ה ז מ נ ה מ פ י ש ה ליפשיץ‪ ,‬ר א ש הקן ב ת ק נ ה ש ב ל ט ב י ה ו מ ר א ש י‬
‫ה ת נ ו ע ה ש ם ‪ ,‬ל ב ו א ל ח ג י ג ת ח מ ש ש נ ו ת קיום הקן‪ .‬ב ה ז מ נ ה‬
‫ב ק ן ב־‪ .1938‬ב א ו ת ו ז מ ן ה ג י ע מ כ ת ב מ א ה ר ו ן מ ז י א ע ל‬
‫הזכירו א ת ביקורי‬
‫ה מ צ ב בוילנה‪ ,‬ב ו הוא‬
‫מספר כי ה ע ב ר ת אדם באופן ב ל ת י ליגלי ד ר ך הגבול מהשטח הסובייטי לליטא‬
‫ע ו ל ה מ א ה ז ה ו ב י ם ב ע ר ך ‪ .‬ה ו א מ ד ו ו ח כ י הגיעו ע ו ד ה ב ר י ם מ פ י נ ם ק ׳ ב י א ל י ם ס ו ק‬
‫וממקומות‬
‫כותב‬
‫ב״צרור‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ניסו ר ז נ י ק ‪:‬‬
‫העיר‬
‫את‬
‫יתעות״‬
‫״ממשיכים‬
‫בו‬
‫גי‪,‬‬
‫מכתבלם‬
‫התפרסמו‬
‫ל ע מ ד בפינסק ובמקומות אחרים‪.‬‬
‫א ת ארכיון התנועה‬
‫התאספנו ושרפנו‬
‫חברים‪,‬‬
‫של‬
‫לפני‪ .‬שיצאנו‬
‫רבות‪.‬‬
‫ששמרנו עליו שנים‬
‫חברינו משיכים ל ע ב ו ד גם אחרי שיצאנו ח א ת למרות שרוב המנהלים )המדריכים(‬
‫הגיעו‬
‫לליטא‪.‬‬
‫התנועתית‪.‬‬
‫שנשאת‬
‫זמן הפיצו ח ב ר י ם ש ל ״השומר‬
‫המחתרת‬
‫במבחן‬
‫הסובייטית‬
‫הצעיר״ י ד י ע ו ת כ א י ל ו ר ק ח ב ר י ה ם‬
‫וכאילו‬
‫ע ל כ ך כ ת ב י ה ו ש ע א‪ .‬ג ל ב ו ע ) ג ל ו י ב ר מ ן (‬
‫רואה‬
‫לקיום‬
‫ה ם ק ב ל ו ח ב י ל ו ת מ מ י ש ה ליפשיץ מ ל ט ב י ה ״ ‪.‬‬
‫באותו‬
‫עמת‬
‫החברים‬
‫בפינםק‬
‫קבלו את‬
‫האחריות‬
‫הפעילות‬
‫צורך‬
‫להעיר‬
‫שבהשומר‬
‫הצעיר‬
‫רבים‬
‫עברו‬
‫מחברינו‬
‫לקומסומול‪.‬‬
‫ב״צרור מכתבים״ וידיעות‬
‫ת ‪ :‬״אני‬
‫באופן מסולף‪,‬‬
‫ובסילוף‬
‫הדברים‬
‫ניתנו‬
‫זה א ש מ ה מ י ד ת ה י ה י ר ו ת ה ג ת ל ה ב ה ל ק ת ה ת נ ו ע ה זו‪ .‬מ ב ל י ל ה י כ נ ס ל מ ס פ ר י ם‬
‫והערכת‬
‫של‬
‫ה ע ב ו ד ה ע ל י להגיד שניהלתי כ מ ע ס עם כ ל‬
‫הראשית‬
‫חברי ההנהגה‬
‫השומר הצעיר שיחות רשמיות עוד בשבהגות הראשונים ל כ נ י ס ת הסובייטים‬
‫והבאתי‬
‫לפניהם‬
‫הדדית‬
‫מתמדת‪.‬‬
‫הצעות‬
‫מעשיות‬
‫לשיתוף‬
‫י ח ד ה ת מ ר מ ר נ ו על רוח‬
‫פעולה‪,‬‬
‫הנכאים‬
‫למתן ‪.‬אינפורמציה‬
‫וההשלמה‬
‫ועזרה‬
‫השולטת בחוגים‬
‫י ת ע י ם ש ל ה צ י ו נ י ם ‪ ,‬י ח ד נ ד ב ר נ ו ל ח ת ו ר ל ג ב ו ל ו ת ‪ .‬ל מ ע ש ה יש ל ה ת ח ש ב ב ע ו ב ד ה‬
‫שמ׳החלוץ׳‬
‫ו״השומר‬
‫הצעיר׳‬
‫באזור‬
‫הגרמני(‬
‫שמודאי‬
‫היו‬
‫בפגישות‬
‫היו‬
‫באזור‬
‫הקלו‬
‫על‬
‫ה ס ו ב י י ט י כ־‪10‬‬
‫ארגון‬
‫ותכוז‬
‫קיבוצים‬
‫החברים‬
‫)קיבוצינו‬
‫להעברתם‪...‬‬
‫ה ר א ש ו נ ו ת ש ל נ ו ב פ י נ ם ק נ ע ש ו נ ס י ו נ ו ת ל ה ת ו ו י ת קוי פ ע ו ל ה‬
‫סימנים •להתקשרויות‪ ,‬והחברים נ פ ר ד ו למען לבוא ב ק ש ר‬
‫ופפינסק‬
‫יצאו‬
‫מוכנים‬
‫לקראת‬
‫ח ב ת ם לסביבה‬
‫מ צ ב כזה‪,‬‬
‫ונקבעו‬
‫עם הקנים המרכזיים‪,‬‬
‫וכך נרקמו תכניות‪ .‬אמנם‬
‫הופתענו ולא היינו‬
‫םישגות‬
‫ארגוניות‪.‬‬
‫ו מ ת ו ך כ ך גישושים‪,‬‬
‫וחולשות‬
‫ב כ ל ה ה ד ג ש ה א נ י ר ו צ ה לציין שאין ה ש ל מ ה ואין נ ה י ר ה ש ל ח ב ר י ם ש ל נ ו ל ש ו ר ו ת‬
‫הקומסומול‪ .‬יודע א נ י ל ס פ ר ע ל ח ב ר שמקום מגוריו ב א ח ת הנקודות הסובייטיות‬
‫הקתבה‬
‫לגבול הליטאי‪,‬‬
‫פעמים‬
‫ר מ ת לחברים‬
‫הגיע ל כ א ן ק צ י ק ו ב י ץ‬
‫שנתמנה למליציונר א ת ם וברובה‬
‫שלנו לעבור את‬
‫שלו על שכמו עזר‬
‫הגבול ולהגיע הנה‪.‬‬
‫לפני כמה‬
‫ימים‬
‫)היום ד ״ ר מ ר ד כ י נ ד ב מ ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת י ר ו ש ל י ם (‬
‫מינוב והביא ידיעות היכולות ל ע ו ד ד א ת כולנו‪ .‬מ ר ק ל )הוא קציקוביץ — נ ד ב (‬
‫סיפר‬
‫דברים על‬
‫פינםק‪ :‬כל‬
‫ג ת ד ‪,‬גני‬
‫המולדת׳ עובד בקביעות ובשיטתיות‪.‬‬
‫ה ם ק ב ר ו ב מ ע מ ק י ה א ד מ ה א ת כ ל ה ד ג ל י ם ש ל הקן ו ח ל ק י ם ש ל ה א ר כ י ו ן ‪ .‬מ ד ק ל‬
‫•‪!67‬‬
‫ה ו ל י ך א ת ו ל כ א ן פ ר ט י כ ו ל י ם מ א ם פ ו ת י ה ם ‪ ,‬א ל א מ ט ע מ י ם ידועים ה ש ח י ת ם ב ד ר ך ‪.‬‬
‫קבוצת‬
‫תלמידים‬
‫במעילי‬
‫התלמידים‬
‫הלשון לא‬
‫את‬
‫מגדוד זה יזמה דמוגסטרציות‬
‫שמו כרוזים בלשון‬
‫בגימנסיה‬
‫העברית‪:‬‬
‫העברית‬
‫לא‬
‫שהארץ‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫מלבנו‪,‬‬
‫תישכח‬
‫ת י כ ר ת מ פ י נ ו ‪ ,‬ש ז כ ר ה ג י ב ו ר י ם ה ל א ו מ י י ם ל א נ מ ח ה ‪ .‬ק ב ו צ ה זו ג נ ב ק‬
‫מספרית הגימנסיה העברית‬
‫הספרים הנבחרים‬
‫והסתירה‬
‫אותם‬
‫) ס פ ר זה‬
‫ש ל ש ר ה ג ל ו ז מ ן הופץ ע ל ידי ב ה מ ל צ ה‬
‫מיוחדת ב ר ח ב י התנועה עוד‬
‫שהופיע‬
‫מלחמת‬
‫לפגי‬
‫בלונדון‬
‫ב ב ת י ה ם ‪ ,‬ועכשיו‬
‫העולם‬
‫ק‪(.‬‬
‫— מ‪.‬‬
‫השניה‪,‬‬
‫הלקםודה‬
‫לשעבר‬
‫וכתבתי‬
‫המתמדת‬
‫שהוצאו‬
‫עליו‬
‫היא‬
‫שלהם‬
‫מהשימוש‬
‫‪,‬אל‬
‫גם‬
‫ביקורת‬
‫ב״העולם׳׳‬
‫ה ק ש ר עם החברים שאיבדנום‬
‫יתחדש‬
‫בשבועות‬
‫הגבול׳‬
‫הקרובים‪.‬‬
‫מ ס פ ר ה ח ב ר י ם ש ל נ ו ה ו א כ ב ר ‪ .300‬ה ם ח ו ל ק ו ל ש ל ו ש ה ק י ב ו צ י ם ו ק י ב ו ץ ה צ ע י ר י ם‬
‫ה ו א ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ו ה ו א י י ש א ר בוילנה‪ .‬השניים ה א ח ר י ם ע ו ב ר י ם ל ש ב ל י ו ל מ ר י מ פ ו ל ‪.‬‬
‫ב ק א ו נ ם ג ד ל בזמן האחרון וניגשים לחידוש‬
‫הקן‬
‫טפסים‬
‫לנו‬
‫משני‬
‫רבים‬
‫‪,‬החלוץ‬
‫הספרים‪:‬‬
‫ע ת ו ן ‪ ,‬ה נ ו ע ר הציוני׳‪.‬‬
‫בכור‬
‫לדן‬
‫המהפכה׳‬
‫שלחו‬
‫פינס‬
‫ו‪,‬אל‬
‫ה ג מ ל ׳ ל ש ר ה גלוזמן‪ .‬א נ ו מ ע ב י ר י ם ע כ ש י ו ס פ ר י ם א ל ה ל ש ט ח ה כ י ב ו ש הסובייטי״‪.‬‬
‫ב־‪11.2.40‬‬
‫ל נ ו מוילנה‪,‬‬
‫כותבים‬
‫הנשלח‬
‫כ י ׳מכתב‬
‫הסובייטי‬
‫לאזור‬
‫מגיע‬
‫ליעדו‬
‫כעמר‬
‫ח ו ד ש ימים‪ .‬ב כ ל ז א ת ה ם יודעים ל ס פ ר ש ה ״ ע ם ק ״ מ ת פ ת ח שם‪.‬‬
‫הצבא‬
‫האדום‬
‫שלתוכו נכנס‪ .‬כאשר‬
‫מקום‬
‫א מ נ ם ‪ .‬ע ש ה ר ו ש ם חיובי ח ז ק ב כ ל‬
‫הישווו א ו ת ו א ל ה צ ב א ה ג ר מ נ י ה ר ו צ ח ו ה מ ש ת ו ל ל ה י ה ד ו מ ה כ א י ל ו ה ע מ י ד ו א ת‬
‫האור‬
‫החושך‪.‬‬
‫מול‬
‫הסובייטים‬
‫את‬
‫ובכל‬
‫דיבורם‬
‫לוילנה‬
‫עם‬
‫יחד‬
‫מקום רבו‬
‫זאת‬
‫העברי בראש חוצות‬
‫לחיות‬
‫כדי‬
‫נישבו‬
‫לא‬
‫התנועה‬
‫חברי‬
‫ה פ נ י ו ת לחידוש ה פ ע י ל ו ת‬
‫בחופש‬
‫מבלי‬
‫ואולי‬
‫גם‬
‫להתחשב בתוצאות‪.‬‬
‫לזכות‬
‫בקסם‬
‫הציונית‪.‬‬
‫בעליה‪,‬‬
‫החיילים‬
‫רבים‬
‫הפגינו‬
‫רבים רצו‬
‫להגיע‬
‫שבחורף‬
‫הקשה‬
‫למרות‬
‫ק ו פ א י ם ב ד ר כ י ם ו ב ת י ה ח ו ל י ם מ ל א י ם ק מ א י ם ‪ .‬ב ח נ ו כ ה ה י ו ה ר ב ה ה פ ג נ ו ת ציוניות‪.‬‬
‫בקובל‬
‫נבנם‬
‫התנוסס‬
‫דגל‬
‫הגמנםיה העברית‬
‫ה מ ו ר ה ל ל מ ד יידיש ו ה י ל ד י ם צעקו• ״עברית׳׳ ע ד ש מ ו כ ר ח ה י ה ל ע ז ו ב א ת‬
‫הכיתה‪.‬‬
‫של‬
‫כחול־לבן‬
‫מ ע ל בנין‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫בפינםק‬
‫בפינסק זרקו התלמידים א ת המורה מהכיתה כ א ש ר ד י ב ר‬
‫ה צ י ו נ ו ת ו ש ל ר ע י ת ארץ‬
‫ציונים‬
‫מכל‬
‫אהרון‬
‫מזיא‬
‫כאת‬
‫התנועות‪ ,‬כאשר המעבר‬
‫״הרבה‬
‫כותב‪:‬‬
‫וכאפס לצרות‬
‫בפולין״‪.‬‬
‫החלוצית‬
‫בן־יהודה(‬
‫מהארץ‬
‫הגיע‬
‫בלה‬
‫קראתי‬
‫בגבול עולה‬
‫תלאות‬
‫על‬
‫כבר‬
‫העלית‬
‫שעברו עלינו ב ח מ ש ת החודשים‬
‫במרוצת‬
‫מז׳נבה‬
‫גובדמן‬
‫הימים‬
‫קיבלנו‬
‫לבוקרשט ועומד‬
‫)פלד(‬
‫על‬
‫ישראל‪ .‬ל ו י ל נ ה ה ג י ע ו י ו ת ר מ א ל פ י י ם‬
‫שפעלה‬
‫ידיעות‬
‫ב ק ש ר עם‬
‫בפולין‬
‫לפני‬
‫בני‬
‫נוער‬
‫‪ 500‬ר ו ב ל‬
‫לגולגולת‪.‬‬
‫השלישית‪,‬‬
‫שזה‬
‫האחרונים‪,‬‬
‫כי‬
‫המפלה‬
‫ינק‬
‫אלא‬
‫התנועה‬
‫של‬
‫דז׳בינסקי‬
‫וכן‬
‫החברים‪,‬‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫)יעקב‬
‫שהשליחה‬
‫הגיעה‬
‫לוילנה‪.‬‬
‫ה י א מ ס ר ה כ י היו ה פ ג נ ו ת צ י ו נ י ו ת ב ג מ נ ס י ו ת ו ב ב ת י ס פ ר ע ב ר י י ם ‪ .‬היא ה ע י ר ה‬
‫כי‬
‫כ ל ה ו י כ ו ח בין‬
‫ה ת נ ו ע ו ת ״מי מ ח ז י ק מעמדי׳ ה ו א מ ג ו ח ך ‪ .‬ב־‪18.3.40‬‬
‫קבלנו‬
‫״צמר‬
‫י ד י ע ו ת ״ מ ו י ל נ ה ו ב ו מ ו ס ר י ם ל נ ו כ י ב ל ה ח ז ר ה א ר צ ה ו ה ש ל י ח י ם שיצאו‬
‫לשטח‬
‫ה ס ו ב י י ט י ה ם י ה ו ש ע ג ל ו י ב ר מ ן וחיים ציצוביץ׳‪.‬‬
‫באותם‬
‫היאבקות‬
‫הימים‬
‫יומיומית‬
‫להתרחש‬
‫כתבתי‬
‫לחברים‬
‫ע ל הנפש‬
‫בוילנה‪:‬‬
‫הציונית‬
‫של‬
‫״שם‬
‫חברינו‪.‬‬
‫בכיבוש‬
‫מי‬
‫הסובייטי‬
‫יודע‬
‫ב ע ו ל ם ב ח ו ד ש י ם ה ק ר ו ב י ם או ב ש נ ה ה ק ר ו ב ה ‪ ,‬א נ א ‪,‬‬
‫מה‬
‫עלול‬
‫ישנה‬
‫עוד‬
‫מסרו להם בשמנו‬
‫ל ב ל י א ב מ א ת ת ק ו ו ת ם כ י ע ד י ת אין ק ב י ע ו ת ב ס ד ר י ה ע ו ל ם ו ה כ ל י כ ו ל ל ה ש ת נ ו ת ״ ‪.‬‬
‫במכתב‬
‫שהגיע מ א ת י נ ק )יעקב בךיהודה(‪ ,‬אשר א ס ף ידיעות ע ל המצב באזור‬
‫הסובייטי‪,‬‬
‫כמה‬
‫זמן ז ה י י מ ש ך ז מ מ כ ת ב ו ש ל א ה ר ו ן מ ז י א נ ו ד ע ל נ ו כ י‬
‫העברית‬
‫‪68‬‬
‫אנו‬
‫לממם‬
‫כי‬
‫בתנועתנו‬
‫מתנהלת‬
‫עבודה‬
‫שיטתית‪.‬‬
‫לשעבר‬
‫בפינםק‪,‬‬
‫מ ד אלפר‪,‬‬
‫נאסר‪.‬‬
‫בלידה‬
‫היתה‬
‫השאלה‬
‫היא‬
‫מ נ ה ל הגימנסיה‬
‫הפגנה‬
‫ושרו‬
‫את‬
‫״התקוה״‪ ,‬ש ם מ ת ק י י מ י ם ק ו ר ס י ם ל מ ס י ת ‪ .‬ב ח ו ג א ח ד מ ס ר ה מ ו ר ה‬
‫הנושא מיהו ה ג ב ו ר הכי‬
‫על‬
‫עבודה‬
‫ג מ ל בהיסטוריה ו כ ל החוג ע נ ה ‪ :‬יהודה‬
‫ככתב‬
‫המכבי‪.‬‬
‫בחבל‬
‫ה ר ו ס י י ש נ ו ש מ ו ע ו ת ע ק ש נ י ו ת ע ל ה ק מ ת מ מ נ ה ע ב ר י ת ‪ .‬ב־‪ 6.3.40‬ש ו א ל י ם‬
‫אותנו‬
‫לפעולות‬
‫של‬
‫החברים‬
‫תנועות‬
‫מוילנה‪:‬‬
‫הנוער‬
‫״ממע‬
‫הציוניות‬
‫ח ב ר ת ״מגן״‬
‫שהן‬
‫אינה‬
‫היחידות‬
‫מקציבה סכומים‬
‫על‬
‫השומרות‬
‫הציונית ז‬
‫הגחלת‬
‫א נ ו מ ק ו י ם ש ה פ ע ם ת ח ז ו ר ה י ו ז מ ת ה ר ו ס י ת לאומד‪ .‬כ ו ל ה ו א ס ו ר ל נ ו ל ת ת ל י ה ו ד י‬
‫שנספחו‬
‫פולין‪,‬‬
‫הנפש‬
‫לברית‬
‫להתבולל‪.‬‬
‫מנהלים‬
‫לפעולה‬
‫ששיגרנו‬
‫באזור‬
‫הכיבוש‪.‬‬
‫הבענו‬
‫עמוקה‬
‫דאגה‬
‫הסובייטי והעברנו כספים‬
‫כותבים‬
‫הסובייסי‬
‫המרכז‬
‫לוילנה‬
‫הכיבוש‬
‫ב־‪28.3.40‬‬
‫הכיבוש‬
‫למרות‬
‫ש ל נ ו מ־‪14.4.40‬‬
‫שוב‬
‫לנו‬
‫שהיו‬
‫אנו‬
‫השליחים‬
‫שיצאו‬
‫כ מ לעזור‬
‫לחברים‬
‫בשטחי‬
‫לגודל‬
‫לא‬
‫הופסקה‬
‫באזורי‬
‫שהפעולה הציונית‬
‫שוב‬
‫מאסרים‬
‫קוראים‬
‫ששליח‬
‫ב ק ר ב הנוער והמבוגרים‪.‬‬
‫שהגיע‬
‫חלוצי‬
‫ה ם ת ד מ י ו ת ה נ ו ע ר מ מ ש י כ ו ת ב מ ח ת ר ת ‪ .‬הוא נ פ ג ש עם‬
‫שהם‬
‫עוממם‬
‫דאגתם‬
‫על‬
‫המלחמה‬
‫היהודית והציונית״‪.‬‬
‫במכתבים‬
‫כל‬
‫המועצות‪,‬‬
‫אנו‬
‫את‬
‫על‬
‫המשמר‬
‫על‬
‫הרבה עקב‬
‫ארצות‬
‫לקחת‬
‫מקל‬
‫את‬
‫עברית‪,‬‬
‫הנמרים‬
‫מינוב׳‬
‫גומרים‬
‫בברכת‬
‫לסיביר‪.‬‬
‫ד‪.‬ג‪.‬פ‪.‬או‪.‬‬
‫״תרבות״‪.‬‬
‫״המלחמה דק‬
‫בידז״‬
‫פינסק‪,‬‬
‫הם‬
‫טריסק‪,‬‬
‫״ ח ז ק ואמץ״‪ .‬א ת‬
‫וממקומות‬
‫כותבים‬
‫על‬
‫למרות‬
‫החברים‬
‫מתפשטת‬
‫מתלקחת‪,‬‬
‫האם ל א נ צ ט ר ך‬
‫גלויות‬
‫״הגיעו‬
‫אחרים‪:‬‬
‫וכל‬
‫רבות‪,‬‬
‫הכותבים‬
‫ר א ש ה ק ן מ נ י ם ב י ד ‪ ,‬בנימין ר ח ו ב ס ק י ‪.‬‬
‫מ ח פ ש ת א ת ג ר ש ו ן ברגםון‪ ,‬א ש ר‬
‫מאסרי‬
‫מוסר‬
‫חברים‬
‫עכשיו‬
‫מוסיפים‪:‬‬
‫הבדים‬
‫שונות‬
‫בנקודות‬
‫כי‬
‫רבים ומוסר‬
‫ח ד ש ו ת ‪ .‬מ י י ו ד ע מ ה צ פ ו י ל נ ו ע ו ד ב ח י ק הימים‪,‬‬
‫שוב‬
‫כתובות‬
‫מצב‬
‫וממשיכים‬
‫המלחמה‪:‬‬
‫ב ד ר כ ם ‪ .‬ב־‪12.5.40‬‬
‫לוילנה‬
‫בעלון‬
‫שלחו‬
‫נ י ה ל שם א ת ב י ת ה ס פ ר‬
‫העבודה‬
‫נמשכת‬
‫התנועתית‪.‬‬
‫נ ח ו ץ כ ס ף ר ב כ מ ל ע ז ו ר ל ח ב ר י ם ‪ .‬מ י ק י ב ל א ת כ ס פ י ״מגן״ ?‬
‫במכתב‬
‫נחרב‬
‫מולנה‬
‫וה״בעל‬
‫זד‪ .‬נ ש א ר ו ל נ ו‬
‫הוגברו‪,‬‬
‫נד‪:3.5‬‬
‫בית״ החדש‬
‫״כותבים‬
‫אינו‬
‫ר ק הרחובות שם אנו‬
‫מחברינו הוגלו‬
‫הרבה‬
‫״ י ל מ הרחוב״‪,‬‬
‫אליכם‬
‫מאפשר לנו לבלות‬
‫היות וביחנו‬
‫יחד את הערבים‪,‬‬
‫מ ת א ס פ י ם ‪ .‬ה ר ד י פ ו ת נגיד ה צ י ו נ י ם ו ה נ ו ע ר‬
‫לפנים‬
‫רוסיה‪,‬‬
‫ולסורקיםטך‪.‬‬
‫לםיבימה‬
‫ב־‪ 9.6‬מ ו ד י ע ש ל ו ם ס צ י ל ר מ ו י ל נ ה ‪ :‬״ נ ת ק ב ל ה ז י ע ה ע צ ו ב ה מ י ה ו ד ה‬
‫שיהושע‬
‫אותם‬
‫גלויברמן וחיים ציצוביץ‬
‫ב ח ד ר קטן‪,‬‬
‫בגלל‬
‫י ו ש ב י ם אסורים‪ .‬ה ו א כ ו ת ב‬
‫ו ל א ידוע היכן‪ ,‬ו מ ס י י ם‬
‫בסבה‪,‬‬
‫ש״מנדל״‬
‫‪1‬‬
‫סגר‬
‫א ת ה מ כ ת ב ‪ :‬״זה ג ו ר ל נ ו ‪ ,‬זה הצו‪,‬‬
‫ז ו ה י ה ד ר ך ‪ . . .‬ש ש ה מ ש ל י ח י ‪ ,‬ה ח ל ת ׳ י ו ש ב י ם גם ה ם אסורים״‪.‬‬
‫ב מ כ ת ב אחר ש ל ח ב ר י ם מוילנה נ א מ ר ‪ :‬״הקשר עם האזור הסובייטי התהדק‬
‫בזמן‬
‫האחמן‪.‬‬
‫שליחות‬
‫ימים‬
‫למסור‬
‫אינפורמציה‬
‫אישית‬
‫בפינסק ובאזור הסובייטי‬
‫הפגישות‬
‫כתבו‬
‫על חברה אחת‪,‬‬
‫התקיימו‬
‫באספות‬
‫תלמידה‬
‫ולעודד‬
‫בכלל‬
‫פלוגות‬
‫של האוניברסיטה‬
‫את‬
‫ונפגשה‬
‫מצומצמות‬
‫המחנה‪.‬‬
‫היא‬
‫ב מ ש ך הימים‬
‫בבתים‬
‫עשתה‬
‫עם‬
‫פרטיים‪.‬‬
‫שבוע‬
‫‪120‬‬
‫חברים‪.‬‬
‫הנוער‬
‫מתרכז‬
‫מתלמידי הגימנסיה ה ע ב ר י ת ל ש ע ב ר ותאוותם ל ד ע ת את המתרחש ב מ ח נ ה‬
‫הציוני‬
‫עוברת כל‬
‫גבול‪.‬‬
‫בפינםק‬
‫קיימת גם‬
‫נקודות‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫הקשר‬
‫מתבטא‬
‫בהוצאת‬
‫האחרונים‬
‫הובא‬
‫במקומות‪.‬‬
‫אחד‬
‫החוזרים‬
‫הנהגת‬
‫חוזרים‬
‫גם‬
‫גליל העומדת‬
‫וביקורים‬
‫לוילנה‬
‫ושם‬
‫• ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הוילנאית‪ ,‬הוטלה‬
‫ב ק ש ר עם‬
‫לעתים‬
‫קרובות‬
‫מכרתים‬
‫החברים‬
‫‪:‬‬
‫‪* • .‬־ • « מ ! * ־ ן‬
‫•הכוונה לשלטון הסהבייטי האוסר את אנשינו על לא עוול בכפם‪ .‬הכינוי ‪,,‬מנדל״‬
‫רומז‪ ,‬כנראה‪ ,‬למנדל בייליס‪ ,‬שנאסר בקייב ב־‪ .1911‬בשל עלילת דם‪ ,‬הועמד‬
‫למשפט ע״י השלטון הצארי וזוכה ב־‪ 1913‬הודות להגנה האמיצה של עו״ד אוסקר‬
‫גדוזנבדג וטובי המשפטנים הליברליים ברוסיה‪ .‬הפרשה הסעירה את היהדות‬
‫כולה והיבתד‪ .‬גלים ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫מ פ ע ל כ ס פ י ל מ ע ן ה ב ד י ם גולים‬
‫על‬
‫ובגדים‬
‫כבר‪ ,‬אבל‬
‫שנשלחו‬
‫לארץ גזירה‪.‬‬
‫הם אינם‬
‫על סכומי כספים‬
‫מודיעים‬
‫מ ס פ ק י ם א ת ה ד ר י ש ו ת ה מ ת ג ב ר ו ת מיום‬
‫ליום‪ .‬ב ב י א ל י ס ם ו ק נ פ ג ש ה ) ה ש ל י ח ה ( ע ם פ ל ו ג ה א ח ת — ב ו ג ר י ג י מ נ ס י ו ת ש ע ו ב ד י ם‬
‫כעת‬
‫משרות צבוריות‪.‬‬
‫ב כ ל מיני‬
‫עשרות‬
‫כמה‬
‫מתאספים‬
‫חברים‬
‫לעת‪.‬‬
‫מעת‬
‫ב ב ר נ ו ב י ץ ׳ נ פ ג ש ה עם מ ר כ ז ה פ ע ו ל ה ‪ ,‬ש מ ס ר פ ר ט י ם ע ל ה ע ב ו ד ה בעירו ו ב ס ב י ב ת ה ‪.‬‬
‫חיכה לה‬
‫כן גם‬
‫ברובנה‪,‬‬
‫אוםטרוג‪,‬‬
‫בפגישות‬
‫שתפש‬
‫שם ש ל י ח מ א ת ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ב ו ו ה ל י ן ‪ . ,‬ש ס י פ ר ע ל‬
‫לודמיר ועוד כ מ ה מקומות קטנים‪.‬‬
‫שתפשו‬
‫ב ב ת י ם פרטיים‬
‫מקום‬
‫את‬
‫הפעולה‬
‫המעון‪ ,‬ו ה א ז נ ה‬
‫העבודה‬
‫העיקרית‬
‫ל״קול‬
‫היא‬
‫ירושלים״‬
‫א ת מקומו ש ל שליח מהארץ‪ .‬נוסף לזה העזרה ההדדית לחברים פליטים‬
‫הגרמני‪,‬‬
‫מהאזור‬
‫ל ה ס ת ד ר ב ע ב ו ד ה ו ש ע ו ד מגיעים א פ י ל ו כ ע ת ‪.‬‬
‫שטרם הספיקו‬
‫כ ן ש ו ל ח י ם ת מ י כ ה ל ח ב ר י ם שהוגלו‪ .‬ה ח ב ר ה א ס פ ה ג ם כ ס פ י ם ׳ א צ ל ה ה ו ר י ם כ ד י‬
‫א ת עלית בניהם‬
‫לאפשר‬
‫מוארשה‬
‫שהיה‬
‫שהצליח‬
‫שם‬
‫ובנותיהם‬
‫מליטא‬
‫לארץ‪.‬‬
‫יחד עם‬
‫בחורתו‬
‫ממחנה‬
‫לברוח‬
‫ש ל ש ה ירחים‪.‬‬
‫ביקר‬
‫אותנו‬
‫ההסגר‬
‫החבר‬
‫מאיר‬
‫בארכנגלסק‬
‫אחרי‬
‫ה י ה זה ע ד ח י ש ס י פ ר ל נ ו ע ל ד ר ך ח י ס ו ר י ם א ו ת ה‬
‫ע ב ר במחצית השנה האחרונה‪ .‬אחרי שלא הצליח להגיע לוילנה נ ש א ר ב ג ר ו ת ה‬
‫ו ק י י ם א ת נ ו ק ש ר מכתיבים‪ .‬ב מ ק ו ־ א ח ד ק ר א ו ל ו לנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ .‬ו ה ר א ו ל ו א ת ה ע ת ק י‬
‫שנשלחו‬
‫המכתבים‬
‫שמנתה‬
‫איש‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫על י ת ‪ .‬כעבור‬
‫בלילה‪,‬‬
‫כ מ ה ימים‬
‫יחד עם‬
‫הוציאה אותו‬
‫בתורתו ועם‬
‫פ ל ו ג ת חיילים‬
‫מגרודנה‬
‫עוד מאות פליטים‬
‫ו ש ל ח ו א ו ת ם ל מ ח נ ה ה ס ג ר ‪ .‬שבועיים ימים נ ס ע ו ב ד ר ך ע ד שהגיעו ל מ ק ו ם ‪ .‬ת נ א י‬
‫ה ח י י ם היו נוראים‪ ,‬ע ב ו ד ה ב ק ו ר ש ל ‪ 40—30‬מ ע ל ו ת ביער‪ ,‬ת נ א י ם ב ל ת י אנושיים‪,‬‬
‫צנועה‬
‫כלכלה‬
‫כבבית‬
‫ומשטר‬
‫ה ת מ ו ת ה היא‬
‫אסורים‪.‬‬
‫ה ח ב ר מאיר‬
‫ר ב ה שם‪.‬‬
‫הצליח בעזרת ה ת פ א המקומי ל ב ת ח ובא אלינו לליטא אחרי ת ל א ו ת ' ר מ ת בדרך‬
‫ושהות‬
‫‪1‬‬
‫ב ת ס י ה ה ל ב נ ה ‪ .‬ל א היה לו ב ג ד ל ל ב ו ש ו ל א נ ע ל ל נ ע ו ל ‪ .‬ב ח ו ד ש ה א ח ת ן‬
‫ק י ב ל נ ו ה ר ב ה מ כ ת ב י ם מ מ ח נ ו ת ה ה ס ג ר ‪ .‬נ ת ג ל ו ה ש ל י ח י ם ש נ א ס ר ו ב א פ ר י ל ‪1940‬‬
‫ב ע ב ו ד ת ם ב ר ו ס י ה ה ל ב נ ה ו ב א ו ק ר א י נ ה ‪ .‬י ה ו ש ע ג ל ו י ב ר מ ן ) ג ל ב ו ע ( ‪ ,‬חיים ציצוביץ׳‬
‫ויוסף‬
‫) ב צ פ ו ן ה ר ח ו ק ש ל ר ו ס י ה ( ‪ .‬ג ם הם‬
‫מ ל ר ‪ .‬ש ל ש ת ם נ מ צ א י ם ב ק ו מ י ס‪.‬ם‪.‬ר‪.‬‬
‫ע ו ב ד י ם ב י ע ר ב ת נ א י ם נוראים‪ .‬ח ב ר ה א ח ת מ ו א ר ש ה נ מ צ א ת ב א ר ח נ ג ל ס ק ו ה ש נ י ה‬
‫•באורל‬
‫שבנוסף‬
‫ומהאוננות‬
‫להיותן‬
‫׳ידיעות ' ה ג י ע ו נ ו מ כ ל פ י נ ו ת ב ר י ת‬
‫נשלחה‬
‫ללחם‬
‫רעבות‬
‫המועצות‬
‫ע ז ר ה מיידית‪ .‬א ב ל ה ע ז ר ה היא‬
‫אין‬
‫להן מה‬
‫עוד‬
‫ללימש‪.‬‬
‫ע ל ח ב ר י ם גולים ו כ מ ו ב ן ש ל כ ו ל ם‬
‫ד ל ה מ א ד יען כ י ל א א ת ה כ ל יכולים‬
‫ל ש ל ו ח ‪ .‬ח ב י ל ו ת מזון א ס ו ר ב כ ל ל ל ש ל ו ח ‪ .‬ק י ב ל נ ו י ד י ע ו ת מ ח ב ר י ם ש ס י ד ר ו א ו ת ם‬
‫הא‪p‬‬
‫בפנים‬
‫)כנראה‬
‫באסיה(‬
‫ב ס י ב י ר או‬
‫שנשאת‬
‫ה ם בוכים על מר גורלם‬
‫ל ל א ח ב ר ה ו ל ל א סיכויים ל ה ג י ע אלינו‪ .‬ה ם ב ס ב י ב ו ת ת נ ב א ם ‪ ,‬א ז ר ב י י ח ׳ א ן ו ב מ ק ו מ ו ת‬
‫נידחים‬
‫אינה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫יכולה‬
‫מארצות‬
‫את‬
‫אחתת‬
‫בנות‬
‫בפני‬
‫יודע‬
‫הברית‬
‫מודיע שאול לוינזון‬
‫מ א ו ר ע ו ת חשובים‬
‫מה‬
‫ויחריב‬
‫יביא‬
‫יום‬
‫במלחמה‬
‫נגד‬
‫המכתב‬
‫׳הנאצים״‪.‬‬
‫משקף‬
‫הזה‬
‫במובן‬
‫המחרת‬
‫הפוליטי‪,‬‬
‫מדברים‬
‫ומי י ו ד ע‬
‫גם‬
‫באם‬
‫האחרונים עמדנו גם‬
‫ו מ ש ו ח ח י ם הרבה'‪,‬‬
‫עלינו‬
‫לא‬
‫ימא‬
‫איש‬
‫כעת‬
‫לא‬
‫זעם‬
‫כ ל ב נ י נ נ ו ה א ר ע י ב א ן ? ״ • ב א ו ת ו זמן׳‬
‫ב ע ר ך ‪) ,‬ב־‪ (31.5‬כ ו ת ב י ם מריגה‪,‬‬
‫לתנועה בלטביה‬
‫מכינים מושבה משותפת‬
‫פלישת‬
‫מוילנה‪:‬‬
‫״בימים‬
‫אנחנו‬
‫ו ה ש י ג ו ויזה ש ל כ נ י ס ה ל ל ט ב י ה‬
‫‪ .‬ע ב ו ר ‪ .‬א ה ר ו ן מזיא‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫והיא‬
‫יש‬
‫חייבת ־להגיע‬
‫ישראל‪,‬‬
‫או‬
‫המציאות בשטחי פולין לשעבר מאז נכנם לתוכם הצבא האתם‪-.‬‬
‫ב־‪30.6‬‬
‫כי‬
‫למען‬
‫לבוא‬
‫חברים‬
‫מרוסיה‬
‫גולים‬
‫אלה‬
‫לעשות‬
‫מאמץ‬
‫מאמריקה‬
‫מחו״ל‪,‬‬
‫וארץ‬
‫העזרה‬
‫הצבא‬
‫כנראה‬
‫הסובייטי‬
‫ששאול‬
‫לליטא‬
‫לוינזוו‬
‫ב־‪,17.6‬‬
‫מבטא‬
‫החברים‬
‫את‬
‫התסיסה‬
‫בלטביה‬
‫היו‬
‫שהיתה‬
‫יותר‬
‫לפני‬
‫רגועים‬
‫והכינו‬
‫את המושבה המשותפת‪,‬‬
‫האדום‬
‫ל ל ט ב י ה ב־‪.20.6‬‬
‫אנו עומדים על‬
‫הכיבוש‬
‫שזו ל א יצאה ‪ -‬ל פ ו ע ל ע ק ב כ נ י ס ת ה צ ב א‬
‫אלא‬
‫סף ס י ו ם התקופה הראשונה‪ ,‬כאשר ח ב ר י‬
‫המרכז שהוקם‬
‫ש ל פולין ע מ ד ו ב ק ש ר י ם עם‬
‫התנועה בשטחי‬
‫ב ו י ל נ ה ו ב ו היו מ ר ו כ ז י ם‬
‫ר ו ב ח ב ר י ה נ ה ג ת ה ת נ ו ע ה מפולין‪ .‬היו מ א ס ר י ם ו ר ד י פ ו ת ו ה ג ל י ו ת מ ע ר י ם ל ס י ב י ר‬
‫ולאסיה‬
‫את‬
‫בברית‬
‫המרכזית‬
‫הגבול לליטא‪.‬‬
‫ה מ ו ע צ ו ת ‪ .‬היו‬
‫אולם הקשרים‬
‫שקפאו‬
‫חברים‬
‫עזרה‬
‫נ ש מ ר ו וגם‬
‫מקור‬
‫בנסותם‬
‫כספית‬
‫לעבור‬
‫נשלחו‪,‬‬
‫וחבילות‬
‫ו ה ח ב ר י ם ש ל נ ו ב ע ר י ם ו ב ע י י ר ו ת ל א נ כ נ ע ו ולא ה ת פ ז ר ו ‪ .‬מ ד י פ ע ם ה י ו מ א ר ג נ י ם‬
‫הפגנות‬
‫את‬
‫קטנות‬
‫נאמנותם‬
‫המשפר‬
‫הציונית‬
‫וברחובות‪.‬‬
‫והתנועתית‪.‬‬
‫האמינו‬
‫הם‬
‫שונות‬
‫הביאו‬
‫לידי‬
‫זוהי‬
‫תקופה‬
‫חולפת‬
‫כי‬
‫העולם‪.‬‬
‫היו‬
‫'הנרמני‬
‫חברים‬
‫להם‬
‫ביתר‬
‫עזרה‬
‫לקיים‬
‫קשרים‬
‫לעבור‬
‫שלנו‬
‫לחיות‬
‫לוארשה‪.‬‬
‫את‬
‫בשטח‬
‫חיי‬
‫הסובייטי‬
‫התנועה‬
‫חופשיות לקיים‬
‫למרות כל‬
‫שטחי‬
‫בין‬
‫שברחו‬
‫בגיסאות‬
‫חיים‬
‫ה ת ל א ו ת והקשיים ה ב ל ת י‬
‫הכיבוש‬
‫בחזרה‬
‫מתוך‬
‫ולעודד‬
‫את‬
‫זה‬
‫לאזורי‬
‫אשליה‪,‬‬
‫יהודיים וציוניים‪.‬‬
‫רגילים‬
‫זה‬
‫ועודדנו‬
‫נסתיימה‬
‫ע ם כ נ י ס ת ה צ ב א ה א ד ו ם ל ל י ט א ולטביה‪.‬‬
‫באותו‬
‫הצפונית‬
‫זמן‬
‫ופעילותם‪.‬‬
‫קרה‬
‫תקופה‬
‫ד ב ר דומה‬
‫ראשונה‬
‫בתנועה‬
‫זאת‬
‫מתוך‬
‫תחת‬
‫ברומניה‪,‬‬
‫כי‬
‫מוילנה‬
‫את הימים הקודרים‪ .‬אנו עזרנו להם מהארץ בקשרים‪,‬‬
‫עמידתם‬
‫הכיבוש‬
‫שם‬
‫נשלחה‬
‫גם‬
‫המשיכו‬
‫חברים‬
‫ציפיה‬
‫ותקוזז‬
‫ב ס פ ת ת ובכסף‪,‬‬
‫הכיבוש‬
‫כאשר‬
‫אולי‬
‫בסרביה‬
‫הסובייטי‬
‫ובוקובינה‬
‫נ ו ת ק ו מ ה מ ד י נ ה ה ר ו מ נ י ת והסובייטים ה ש ת ל ט ו ע ל א ז ו ר י ם א ל ה ‪ ,‬ש ב ה ם‬
‫היתה ק י י מ ת ת נ ו ע ה ג ד ו ל ה ש ל נ ו ‪ .‬ב־‪ 5‬ב י ו ל י‬
‫‪ 1940‬כ ו ת ב י ם ל נ ו מ ר י ג ה ע ל פ ל י ש ת‬
‫הצבא האדום ל ל ט ב י ה ועל ה מ ש ט ר החדש השואף ו מ ת ק ר ב‬
‫סיפוח‬
‫וכי‬
‫ה ס ו ב י י ט י אולי ל א י א ר י ך ימים ב מ ק ו מ ו ת אלה‪ ,‬ב מ י ו ח ד ל א ח ר מ ל ח מ ת‬
‫וניסו‬
‫ימתן‬
‫בבתי‬
‫ספר‬
‫בהזדמנוות‬
‫ביטוי‬
‫גמור‬
‫במכתב'משם‬
‫היחידים‬
‫שלא‬
‫של‬
‫המדינה‬
‫נאמר‪:‬‬
‫איבדנו‬
‫״בלי‬
‫את‬
‫לברית‬
‫המועצות‪.‬‬
‫ש ו ם ‪ :‬הגזמה‬
‫חושינו‬
‫במחנה‬
‫ויהירות‬
‫ושהחזקנו‬
‫בצעדי ענק לקראת‬
‫הציוני‬
‫נוכל‬
‫בעצם‬
‫שאנחנו‬
‫היינו‬
‫הימים‬
‫הטרופים‪.‬‬
‫‪-‬נשארנו בעמדתנו הציונית שרבו הבורחים ממנה‪ .‬השתךלנו להמשיך‬
‫בעבודתנו‬
‫היומיומית ו ם י ל ק נ ו א ת י ד י נ ו ר ק מ מ פ ע ל י ם‬
‫מעמד‬
‫השתררה‬
‫אמר‬
‫מבוכה‪.‬‬
‫ג ד ו ל י ם כ מ ו טיולים‪ ,‬מ ח נ ו ת ‪ ,‬מ פ א ת‬
‫זה ל א י כ ל ה ל ה ת ק י י ם ה מ ו ש ב ה ה מ ש ו ת פ ת בליטא״‪ .‬ב ז א ת ת מ ה ה ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה ‪.‬‬
‫המעולה‬
‫החינוכית בוארשה נמשכת‪ .‬מ ס י ב ת תלמידים ג־‪1941‬‬
‫)מארכיון ״ י ד ושם״(\~‪.‬‬
‫תקומה ב׳ )‪(22.6.41 — 17.6.40‬‬
‫התקופה השניה שונה מהראשונה בזאת שהמרכז בליטא‪ ,‬אשר פעל בתקופה‬
‫בחופשיות בליטא ובלטביה העצמאיות ירד אף הוא‬
‫הראשונה‬
‫כאשר‬
‫למחתרת‪,‬‬
‫ש ת י ה מ ד י נ ו ת ה ל ל ו ה פ כ ו ל ח ל ק מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ו ה ת ח י ל ב ה ן ת ה ל י ך הסובייטיזציה‪.‬‬
‫מצבם‬
‫החברים‬
‫של‬
‫הפולני נהיה אז‬
‫בשטחי הכיבוש‬
‫ל כ ן הזינו א ו ת ם בידיעות‪ ,‬ב ח ו מ ר ו ב כ ס ף ד ר ך ה מ ר כ ז י ם‬
‫ב־‪29.6.40‬‬
‫מצב‬
‫גפני‬
‫כותבים‬
‫חדש‬
‫לנו‪:‬‬
‫בכל‬
‫״חלו‬
‫שטחי‬
‫תמורות‬
‫פעולותינו‬
‫ק ש ה יותר‪,‬‬
‫קודם‬
‫שכו‬
‫ב ו י ל נ ה ‪ ,‬ק א ו נ ם וריגה‪.‬‬
‫מדיניות‬
‫כבירות‬
‫שהעמית‬
‫אותנו‬
‫חילוף‬
‫השלטון‬
‫ופלישת‬
‫צבאות‬
‫—‬
‫ר ו ס י ה ל א ר צ ו ת ה כ ל ט י ו ת ‪ .‬א ת מ ו ל יצאה ה ו ר א ה ש ע ל כ ל ה מ פ ל ג ו ת ו ה ה ם ת ד ת י ו ת‬
‫להתפזר‬
‫עד‬
‫העניינים‬
‫מ ת פ ת ח י ם בטמפו )קצב( מהיר לרעתנו‪ .‬חיסול התנועה הציונית‬
‫החל‪.‬‬
‫ונפםקת‬
‫‪3.7‬‬
‫פעולה‬
‫כל‬
‫ב־‪1.7‬‬
‫מפלגתית״‪.‬‬
‫״בינתיים‬
‫כותבים‪:‬‬
‫נ ס ג ר ע ת ו ן ‪ ,‬פ ו ע ל י ציון׳ ‪,‬דאם ווארט׳‪ .‬ע ת ו ן ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם‬
‫להרחיק‬
‫הודאה‬
‫העורך ראובן רובינשטיין‪ ,‬וכמובן‬
‫את‬
‫כבר‬
‫ב׳ ק י ב ל‬
‫עתון‬
‫ה ה ו ר א ה קויימה‪.‬‬
‫זה‪ , ,‬א י ד י ש ע שטימע׳‪ ,‬ב ב ר פ ס ק ל ה ד פ י ס י ד י ע ו ת מ ה א ר ץ ‪ .‬ב ע ת ו נ י ם ש ל ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם‬
‫מ א מ ת ם והתנפלויות ע ל הציונות ועל עורכי העתונות הציונית שהם ׳פען־באנדיטף‬
‫)באנדיטים‬
‫והוחלט‬
‫של‬
‫על‬
‫למטרה׳‪.‬‬
‫קיימנו‬
‫עט(‪.‬‬
‫של‬
‫התייעצות‬
‫הקבוצות‬
‫נציגי‬
‫שלנו‬
‫והקנים‬
‫ה מ ש כ ת ה פ ע ו ל ה ‪ .‬ס י ס מ ת נ ו תהיה‪ , ,‬ב מ ח ת ר ת ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ו ל ח ת ו ר‬
‫עומדים‬
‫ה ת ק עם‬
‫בקשר‬
‫חבריו‬
‫ליפשיץ‬
‫ש ל מישר‪,‬‬
‫)בלטביה(‬
‫ומי‬
‫י ת ן ו נ ו כ ל ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ‪ .‬ת ק ו ו ת נ ו ר ב ה כ י נ צ ח ה ת נ ו ע ה ל א יישכח״‪.‬‬
‫ב‪10.7‬‬
‫החברים‪:‬‬
‫כותבים‬
‫יגורנו בא‬
‫את אשר‬
‫נתפרסם‬
‫עלינו‪ .‬ה ב ו ק ר‬
‫ה צ ו ש א ו ס ר א ת קיום כ ל ה ה ס ת ד ר ו י ו ת ה צ י ו נ י ו ת ‪ .‬ה נ י מ ו ק י ם ש ל ה א י ס ו ר י ד ו ע י ם ‪:‬‬
‫נ ו ס ח ה י י ב ם ק צ י ה ב מ ה ד ו ר ה י ו ת ר נ ב ז י ת — ח י ס ו ל ק נ י ה ב ו ר ג נ ו ת ו ה פ ש י ז ם היהודי״‪.‬‬
‫השוביניזם‬
‫בינתיים‪,‬‬
‫לקרוא‬
‫העלול‬
‫עד‬
‫העברי‬
‫בקיבוצים‬
‫‪,‬אל‬
‫)אריה(‬
‫הלאה‬
‫)אגב‬
‫שנות‬
‫להתרחש‪.‬‬
‫מתי יימשך‬
‫מהרחוב‬
‫המצב‬
‫קצת‬
‫ש ו ר ר ת ד פ ר ס י ה ‪ .‬ב ע ר ב י ם ש ר י ם ש י ד י א ר ץ ישראל‪ ,‬מ ר ב י ם‬
‫הגבול׳‬
‫‪,‬עשר‬
‫היהודי‪.‬‬
‫בלטביה‬
‫יותר‬
‫טוב‬
‫מתרגמים‬
‫אותו‬
‫לאידיש(‬
‫בדרך‬
‫כלל‬
‫הציבור‬
‫רתפות׳‪.‬‬
‫חבתם‬
‫ישנם‬
‫מ צ ב זה‬
‫לשלם‬
‫שמוכנים‬
‫ספדו‬
‫ואת‬
‫התנועתי‬
‫של‬
‫מוכן‬
‫מחיר למען‬
‫צנציפר‬
‫לבל‬
‫המשכת‬
‫— ק ש ה ל ד ע ת ‪ .‬כ ל זמן ש ל א י פ ז ר ו א ו ת נ ו‬
‫דבר‬
‫דרכנו‪.‬‬
‫ל א נזוז‬
‫מ ה מ ק ו ם ‪ .‬ע ל י כ ם ל ז ב ו ר אותנו‪ ,‬ל א ל ח ס ו ך מ א מ צ י ם ‪ .‬ה ר ש י מ ה ש ל ה ח ב ר י ם נ מ צ א ת‬
‫אצלכם‬
‫ונא לדאוג לעלייתנו‪ .‬נשארנו בלי כסף‪,‬‬
‫הציוני׳‪,‬‬
‫חוברות‬
‫הימים?‬
‫לא‬
‫‪,‬מקותת׳‬
‫באוירה‬
‫חורין‬
‫מ י יודע‬
‫את‬
‫החזקים י י ש א ת והחלשים אולי ייסחפו א ח ת הזרם‪ ,‬אולם נצח התנועה‬
‫ישקר‪ .‬נתקיימה‬
‫ו‪,‬העולם׳‬
‫מלונתן‪.‬‬
‫קיבלנו‬
‫ב נ ו ה ת ו כ ח ה ‪,‬והיו ח י י ך ת ל ו י י ם‬
‫מקולקלת ו ל מ ת ת הכל חושבים אנו שסוף‬
‫למולדתנו‪.‬‬
‫אנא‪,‬‬
‫וחברים‪.‬‬
‫בעבודתנו‪.‬‬
‫קיבלנו‬
‫מכתבים‬
‫ת ה י ו זהירים‬
‫מגרודנה גירשו‬
‫ב־‪ 28.8‬כ ו ת ב י ם‬
‫רבים‬
‫במכתבים‪.‬‬
‫מהארץ‬
‫באם‬
‫לא‬
‫מה‬
‫גלימות‬
‫לך מנגד‪/‬‬
‫קשה לנשום‬
‫פ ת ת נ ו לבוא‬
‫ונשוב כבני‬
‫מהקבוצות׳‬
‫עליה‬
‫תהיה‬
‫נפש‬
‫פלוגות‬
‫הנוער‬
‫בקרוב‬
‫נמשיך‬
‫ל נ ו ‪ :‬״באם‬
‫ת ק ב ל מ ב ר ק מ ז ל ט ו ב ת ד ע ש א ת י רע‪ ...‬יצאה‬
‫ה ג ת ל ו ת ו ל ה ת ר כ ז בעיירות הקטנות‬
‫א ו ב כ פ ר י ם ‪ .‬י י ת כ ן ש ג ו ר ל נ ו יהיה כ ג ו ר ל כ ל א ל ה ש נ ר ש מ ו‬
‫‪,‬מנדל׳‬
‫לנו בחיק‬
‫א ת ח ב ר י נ ו ש ה י ו שם״‪.‬‬
‫גזירה ש ע ל כ ל הפליטים לעזוב א ת ה ע ת ם‬
‫)כנראה‬
‫שצפוי‬
‫‪,‬העובד‬
‫להגירה אצל מנדל‬
‫שהכוונה לשלטונות( ולבסוף נשלחו ל א ר צ ו ת רחוקות‪ .‬הכל אפשרי אצל‬
‫ש ל נ ו ״ ‪ .‬ב־‪11.8‬‬
‫גחלה‪,‬‬
‫עם‬
‫אנשים‬
‫כותב‬
‫שלום‬
‫שממשיכים‬
‫סצילר‪:‬‬
‫״מצד‬
‫בכל התנאים‬
‫אחד‬
‫פה‬
‫אני נפגש‬
‫במסימת‬
‫ו ב כ ל מקום‪.‬‬
‫ההכשרה‬
‫ה ת נ ו ע ת י ת ב פ ל ו ג ו ת ה ת ח ז ק ה ‪ .‬ה ה כ ר ה ש ה צ י ו נ ו ת ב ל ב ד ת פ ת ו ר א ת ב ע י י ת היהודים‬
‫‪72‬‬
‫היא איתנה אצל מ ר ב י ת החברים‪ .‬לא תוכל ל ת א ר ל ך א ת הגעגועים לארץ ע ת‬
‫נשארנו‬
‫מכל‬
‫מנותקים‬
‫הציבורי־תרבותי‪.‬‬
‫לארץ‪ .‬אל‬
‫ומות‬
‫ודנו‬
‫מנהלים‬
‫התעמולה‬
‫היא‬
‫התבל‪.‬‬
‫שני‬
‫רואה‬
‫העמקנו‬
‫בשטח‬
‫העליה‪ :‬רוסיה תתן מ ע ב ר ל כ ל‬
‫השכחו‬
‫א ו ת נ ו ו ת ש ת ד ל ו ל ה ו צ י א א ו ת נ ו מכאן‪ .‬כ ע ס נ ו‬
‫מועצת‬
‫עבודה‪.‬‬
‫בגבור‬
‫סיכויינו‬
‫על‬
‫א ץ שום‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫אלה שיבואו ובידם‬
‫של‬
‫פרספקטיבה‬
‫ה ש מ א ל י ת בין ש ד ר ו ת ה נ ו ע ר צפויים א נ ו ל ה ת נ ו ו נ ו ת ‪ . . .‬ד ר כ נ ו ה י ח י ד ה‬
‫העליה‪ .‬פונים‬
‫להציל‬
‫מצד‬
‫אני‬
‫שלא‬
‫בחינוכנו‬
‫את‬
‫כל‬
‫א נ ו אליכם בבקשה לחפש‬
‫אנשעו‬
‫הרוחני‪.‬‬
‫מהשמד‬
‫כל‬
‫זוהי‬
‫ס ד ק של עליה‬
‫של‬
‫שאלה‬
‫כדי שנוכל‬
‫להיות‬
‫לחדול‬
‫או‬
‫עבורנו״‪.‬‬
‫למרות‬
‫הספרים‬
‫נימת הדכאון‬
‫את‬
‫המזכירים‬
‫שבמכתבים האחרונים‬
‫הציונית‬
‫המחתרת‬
‫ממשיכים‬
‫בברית‬
‫מולנה‬
‫לבקש‬
‫המועצות לאחר‬
‫את‬
‫מהפכת‬
‫א ו ק ט ו ב ר ו א ת פ ר ס ו מ י ה ת נ ו ע ה מ ה א ר ץ ‪ .‬ב־‪ 29.8‬כ ו ת ב י ם ל נ ו ‪ :‬״ ב א ו י מ י ם קשים‪,‬‬
‫מ ש ב ר ב כ ל ש מ ח י ה ח י י ם שלנו‪ .‬א ת ר ו ב ה ל ד י ס פ ת ר נ ו ‪ .‬ע ל ‪,‬הילדים׳ ל ע ז ו ב א ת‬
‫להתפזר‬
‫העיר‬
‫להתראות‬
‫חדשה‬
‫תקוה אחת נשארה לנו —‬
‫לעיירות ניתזות ולכפרים ניתזים‪.‬‬
‫א ת כ ם ‪ .‬ב כ ל ת ם ג ז י ת ת חדשות״‪.‬‬
‫ב־‪ 5.9‬כ ו ת ב ש א ו ל ל ו י נ ז ו ן ‪ :‬״ ג ז י ר ה‬
‫את שאבלי‬
‫וסלומון‬
‫באה עלינו — לעזוב‬
‫לעבוד‬
‫ניתזות״‪.‬‬
‫לעיירות‬
‫א נ ט י ן מ ו ס י ף כ י ״יש ל ה ת פ ז ר ל פ ל ו ג ו ת ק ט נ ו ת כ ג ו ן ש ל ‪ 10‬מ כ ס י מ ו ם בעיירה״‪.‬‬
‫ב־‪ 6.9‬מ ו ד י ע י ם ל נ ו כ י ה א ר כ י ו ן נשרף‪ ,‬א ב ל ג ם מ ס פ ר י ם ע ל מ כ ת ב ש נ ת ק ב ל‬
‫ממישה‬
‫״רזקנםקי״‬
‫החרושת‬
‫חיים‬
‫עובד״‬
‫)הכוונה‬
‫)כלומר‬
‫לליפשיץ‬
‫התנועה‬
‫מהעיר‬
‫רזקנה(‬
‫פועלת(‪,‬‬
‫הפתעה‬
‫התלמיתם‬
‫נעימה‪:‬‬
‫מהגימנסיה‬
‫״בית‬
‫המקומית‬
‫כמקודם״‪.‬‬
‫תקווה ויאוש משמשים בערבוביה במכתבים‬
‫הגיע אלינו‬
‫ב־‪12.9‬‬
‫גתלה‪,‬‬
‫מ כ ת ב ובו דאגה‬
‫ה מ ג י ע י ם א ל י נ ו ב א ו ת ם הימים‪.‬‬
‫א ח ד שנודע לחברים בליטא‬
‫על‬
‫הפצצת‬
‫ח ל האויר האיטלקי את תל־אביב‪ .‬למרות מצבם הקשה הם מתעניינים‬
‫בנעשה‬
‫עמוקים‬
‫ועד‬
‫בארץ‪ .‬הם‬
‫היום ש ו מ ע י ם ע ב ר י ת ב ר ח ו ב ו ת ה ע ר י ם‬
‫מסחר‬
‫את‬
‫מ ם פ ת ם כי ה ח ע ו ך העברי‬
‫ש ע ב ד ו ל ר ש ו ת הממשלה‪.‬‬
‫כל‬
‫הספרים‬
‫מסיים‬
‫והמכתב‬
‫ביאליק‪:‬‬
‫יוקדת״‪:‬‬
‫ביידיש‬
‫בליטא היכה‬
‫ה ג ת ל ו ת וכן ב ב ת י‬
‫בספריות חדלו‬
‫משאילים‬
‫לקוראים‪,‬‬
‫ל ת ת ספרים עבריים וגם לא‬
‫את‬
‫ב א מ ו נ ה בנצח הציונות ו ה ת ר ב ו ת‬
‫‪ ,‬ה ר ו ח א ם ת מ צ א א ת א ח י א מ ו ר לו‪,‬‬
‫כ ו ת ב י ם לנו‪,‬‬
‫ב־‪26.9‬‬
‫כי‬
‫שורשים‬
‫ח ת ש ת ובבתי‬
‫שלום‬
‫אש‬
‫העברית‪:‬‬
‫אסור‬
‫להזכיר;‬
‫״אני נ ז כ ר ב ד ב ר י‬
‫א ו ד ע ש ן הנני‪ ...‬ב ל ב י ש ל ה ב ת‬
‫בשאבלי התפזרה‬
‫לעייתת‬
‫המשפחה‬
‫קטנות‪,‬‬
‫עובדים‬
‫א צ ל נ ו צ ר י ם ב ע ב ו ד ה ח ק ל א י ת ו ב ע ק י ר ת עצים‪ .‬ה ה כ ר ה ה צ י ו נ י ת מ ת ג ב ר ת ‪.‬‬
‫ההכרה‬
‫תצא לפועל כה‬
‫הציונית חדורה בלב כ ל החברים‪ .‬גם באם העליה לא‬
‫מ ה ר א נ י ס ב ו ר ש ע ש ר ו ת ח ב ר י ם יישארו ע ל מ ק ו מ ם ב ק ב ו צ ו ת ו ב מ ח ת ר ת ל ה ח ז י ק‬
‫ל ח ת ו ר למטרה״‪.‬‬
‫מעמד‬
‫ב־‪12.10‬‬
‫מאתנו‬
‫בהן‬
‫מ ם פ ת ם ל נ ו ב מ כ ת ב י ם מ ש א ב ל י ‪ :‬״ ה ג ז י ת ת ה ח ד ש ו ת כאן מ ש מ י ט ו ת‬
‫א ת המנוחה‪.‬‬
‫באו לידי‬
‫אנטיידתית‬
‫ציון‪.‬‬
‫ב ש ע ת החגים‬
‫האחתנים‬
‫התקיימו ב כ ל הפלוגות מסיבות‪,‬‬
‫ביטוי ההתלבטויות‬
‫הפנימיות‪.‬‬
‫תעמלה‬
‫כ ב י ר ה ‪ ,‬ר ו א י ם איך ה י ה ת ת ה ו ל כ ת ו נ ע ל מ ת ׳ — כ ך‬
‫הדידקים‬
‫החדשים‬
‫לבותינו‪.‬‬
‫בחגים‬
‫היתה‬
‫בעתונות‬
‫)כלומר‬
‫חושבים‬
‫ישוב‬
‫הייבםקציה(‬
‫אותנו — את‬
‫שלא‬
‫מתערבים‬
‫מראים‬
‫החלוצים‬
‫בחיינו‬
‫פרצופם‬
‫—‬
‫הנבזה‪.‬‬
‫כאלמנט‬
‫הפנימיים‪.‬‬
‫לא‬
‫חיובי‬
‫ידוע‬
‫מה‬
‫כותבים שונאי‬
‫‪,‬הבעלי־יבתים׳‬
‫ותצים‬
‫לרכוש‬
‫יהיה‬
‫להבא‪.‬‬
‫ה ב ד ש ל נ ו ש ב ש א ר ב ש א ב ל י הוזמן ל מ ש ט ר ה ל ח ק י ר ה ‪ .‬ר צ ו ל ד ע ת א י פ ה ה פ ל ו ג ו ת‬
‫שלנו‪.‬‬
‫א ו מ ד י ם ש נ צ ט ר ך ל ה ת א ז ר ח ואז יהיה‬
‫תתר גתע״‪.‬‬
‫ב ע ר ב יום ה כ י פ ו ר י ם ת ש ״ א כ ו ת ב י ם ל נ ו ‪ :‬״ כ ל מ ה ש י ה י ה ב א פ ש ת ת י א ע ש ה‬
‫‪73‬‬
‫‪:‬למען שיהיה‪ .‬ל נ ו ה מ ש ך בכל־ ה ת נ א י ם ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫נמשיך‬
‫יאבל‬
‫למרות ‪.‬הכל;‬
‫למטרה‬
‫‪-‬וחבל‬
‫נתלבט‬
‫נ ח ת ו ר תמיד‪.‬‬
‫אולי‬
‫באם‬
‫על‬
‫בשביל‬
‫י ק תהיה ל י ‪ .‬ק ב ו צ ה‬
‫מנת‬
‫צעירים‬
‫למצוא‬
‫מסורים‬
‫דפוסים‬
‫של נאמנים‬
‫חדשים‬
‫כאלה כדאי‬
‫לחיינו‪,‬‬
‫הכל‬
‫לעשות‬
‫ר ק ש ה ם מ ע ט י ם ‪ .‬א י ל ו י כ ל ו ל ע ל ו ת היו מ ב י א י ם ל נ ו ב א ר ץ ח ד ו ה ‪ ,‬י צ י ר ה‬
‫׳וכבוד‪.‬‬
‫כתוב לנו‬
‫‪.‬מעמד‪,‬‬
‫כל‬
‫ובאם‬
‫'נפתולינו‬
‫אחד‬
‫יחפש‬
‫ויםורינו‬
‫יקשה ל ק ב ל‬
‫אצל‬
‫מה‬
‫לעשות‬
‫ונחדול‬
‫באין עליה‪.‬‬
‫מוצאו‬
‫כבר‬
‫בקבוצות‬
‫הפרטי‬
‫להתבוסס‬
‫מצומצמות‬
‫נתחםל‪,‬‬
‫מי‬
‫בדמים״‪.‬‬
‫יתן‬
‫נוכל‬
‫להחזיק‬
‫ותיגמר‬
‫פרשת‬
‫לנו‬
‫ב־‪ 17.77‬־כותבים'‬
‫ו ת ו ת ט ר נ ז י ט ד ר ך א נ ק ר ה ו י נ ס ו ד ר ך פרם‪ .‬ו י ז ו ת א פ ש ר ל ק ב ל ר ק‬
‫הקונסול‬
‫הבריטי‬
‫״אתם‬
‫במוסקוה‪.‬‬
‫לעשות‬
‫צריכים‬
‫שנוכל‬
‫הכל‬
‫‪.‬מכאן‪ .‬א ז ל ו כ ל ה כ ס פ י ם ו ע ל י נ ו ל ע ז ו ר ל א ב י ג ד ו ר א ח י ) ה כ ו ו נ ה ל ת נ ו ע ה‬
‫ת ח ת ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ( ‪ .‬ה ם גוועים מ ר ע ב ‪ .‬מ ח ל ת ו ) מ א ס ר ו (‬
‫גלויברמן(‬
‫כי‬
‫ו י י ש א ר זמן‪ .‬ר ב‬
‫כבלה‬
‫החולים׳‬
‫ב‪,‬בית‬
‫לצאת‬
‫בוארשה‬
‫של יהושע )גלבוע־‬
‫המאסר(‪.‬‬
‫)הכוונה ‪ -‬למקום‬
‫ב־‪ ; 27.11‬ק י ב ל נ ו מ כ ת ב י ם מ נ י ס ן רזניק‪ ,‬ס ל ו מ ו ן אנטין ו ש א ו ל ל ו י נ ז ו ן ‪ :‬״ ה מ כ ת ב י ם‬
‫שלכם‬
‫מ כ נ י ס י ם ש מ ח ה ״ ‪ .‬ש א ו ל כ ו ת ב ב־‪ :1.12‬״ מ כ ת ב י ך ה ם‬
‫‪.‬הרחב‪ .‬ומצפים ל כ ל מ ל ה ‪ ,‬מהדקים‬
‫רצופי‬
‫החיים‪.‬קשים‪,‬‬
‫יום‬
‫סביבנו‪.‬כל‬
‫ס ד ק יחידי לעולם‬
‫חבלי ברזל כבדים וקשים‪.‬‬
‫ג ז י ר ו ת ‪ .‬האמונה׳ ש ל נ ו ש נ ו כ ל ל ב ו א א ל י כ ם ‪ .‬מ י י ו ד ע מ ה‬
‫גזירה( לצפון‬
‫י ב י א ו ה י מ י ם הבאים‪ •.‬א ו ל י נ י א ל ץ ל צ א ת ל‪,‬קימנה׳ ) כ ל ו מ ר ל א ר ץ‬
‫ה ר ח ו ק ‪ ,‬ב ח ר נ ו בכמה סוכנים צעירים )כלומר פעילים( שיצטרכו להיכנס ל‪,‬עסק׳‪.‬‬
‫אנו‪,‬מקיימים‬
‫קשרים‬
‫בפלוגות י קטנות‪/‬וממשיכלם‬
‫‪.‬אנטין‪ .:‬״הסתדרנו‬
‫שחונכו‬
‫טוב‬
‫ע ם ו י ל נ ה ‪ ,‬בלגיה‪ •,‬דנבד‪ .‬ועוד״‪ .‬ב־‪5.12‬‬
‫במשפחה‬
‫ס ב י ב ם ‪ ^ .‬מ כ ת ב י ך ‪ .‬הם‬
‫)כלומר‬
‫המקור‬
‫בתנועה(‬
‫היחידי‬
‫ככה‬
‫וכעת הם‬
‫לידיעות‬
‫כותב‬
‫ב ח י י ם ‪ , ,‬יש‬
‫מרכזים‬
‫טובות‬
‫ממכתביך״‪.‬‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫כותב סלומון כי‬
‫‪- •.-‬ב־‪12.2._41‬‬
‫‪):‬גלויברמן־גלבוע(‬
‫״ניסן מ ר כ ז‬
‫ושלחו לו בגדים ו כ ס ף !‬
‫מספר‬
‫אנשים‬
‫יתר‬
‫החברים‬
‫כולם‬
‫נתונים‬
‫את‬
‫ולעידוד‪,‬‬
‫אלי סלומון‬
‫•י‬
‫‪.‬־ ‪L‬‬
‫^‬
‫‪u‬‬
‫ואחראי״‪,‬‬
‫קיבלו‬
‫מכתב‬
‫מיהושע‬
‫״מה׳נכבדים׳‬
‫של‬
‫‪,‬עקיבא׳‬
‫)עקיבא‬
‫ א פ ש ט י ת — ה כ ו מ ר ‪ .‬ל ח ב ר י ם ב פ י נ ס ק ( יש י ד י ע ו ת מ ש מ ח ו ת ‪ ,‬ל א ה כ ז י ב ו ‪ .‬׳ מ ש ת ד ל‬‫אני להתקשר אתם‬
‫לשוא‬
‫ולשמור עליהם‪ .‬עבודתנו ועבודת ה ב נ י ם והנכדים ל א‬
‫‪.‬היו‪ ,‬עלינו‪ -‬כ א ן ל ע ב ו ד ו ל ל מ ו ד ‪ .‬מ ב ח י נ ה כ ל כ ל י ת מ צ ב נ ו ט ו ב כ י כ ו ל ם ע ו ב ד י ם ״ ‪.‬‬
‫••‪••-‬‬
‫ב־‪6.3.41‬‬
‫‪.‬״העובד״‬
‫כותב‬
‫העובד‬
‫כי‬
‫יכול‬
‫שחדלו ל ק ב ל את י הספרות ששלחנו‪ .‬הוא מ מ ש י ך‬
‫היתד‪ .‬ז א ת ה ו כ ח ה‬
‫״העולים‬
‫חיים‬
‫)כלומר עתון‬
‫יהושע‬
‫פלד‪,‬‬
‫לצערו‬
‫איננו‬
‫להתראות‬
‫ה ב י ו נ י ( ( ״מורגש אצלנו‪ .‬ח ו ס ר ידידים‬
‫העקשני‬
‫ש ל נ ו ‪ .‬מ ס ר ו ל ך ו ד א י ע ל קיומנו‬
‫עם‬
‫כזה״‪...‬‬
‫במכתבו‪:‬‬
‫התחלנו בפעולה‬
‫להחזקת‬
‫ה ק י י ם ו א ר ג ו ן מ ח ד ש ‪ .‬כ ל י ד י ד י ך מחזיקים מ ע מ ד ו ח ל ק ה א ר י מ מ ש י ך ה ל א ה ל מ ר ו ת‬
‫החללי‪,‬הנמיאר‬
‫באדר‪,‬‬
‫א ח ר י ת ו ם העליד‪ .‬ש ל ‪ .‬ר א ש י ה ת נ ו ע ה ‪.‬‬
‫הוצאנו‬
‫מיוחד‬
‫חוזר‬
‫בנדון‪.‬‬
‫המינהלה‬
‫בכל מקום מתכוננים לי״א‬
‫של‬
‫‪,‬בית‬
‫‪,‬‬
‫ה ח ר ו ש ת ' ‪ •,‬ע ו ב ד ת‬
‫•באינטיסיביות ו מ ש ת ד ל ת ל ה ג ב י ר א ו ת ה ו ל ה ג ד י ל א ת ה ת ו צ א ו ת ‪ .‬ב א י ס ב ל נ ו ת מ ח כ י ם‬
‫לחדשות‬
‫ידיחנו‬
‫יצא‬
‫אפריל‬
‫באם‬
‫) כ ל ו מ ר ש ד י ו ל העליז־‪:.,(,‬א ו ל י ע ו ד יעל‪.‬ה ב י ד י נ ו ל ה צ י ל מ ס פ ר‬
‫בינתיים‬
‫לפני ימים‬
‫לא ייסגרו‬
‫כל הדרכים‬
‫מ ס פ ר לעיר מוצאך‬
‫המובילים‬
‫)כלומר לפינסק(‬
‫אליכם‪.‬‬
‫ומבקשים‬
‫ליפשיץ' ) כ ל ו מ ר ה ת נ ו ע ה ב ל ט ב י ה ( ; אנו ר ו צ י ם ב כ ל מ ח י ר ל מ צ ו א‬
‫סלומון‬
‫ניסה‬
‫לבוא‬
‫לשם‬
‫ו ב א ל ה הימים נ נ ס ה ש ו ב ‪.‬‬
‫‪),‬כלומר‬
‫מעבירים‬
‫‪...‬‬
‫‪34‬‬
‫סכנת‬
‫מאסר(‬
‫את העזרה‬
‫ב־‪13.4.41‬‬
‫א ו ל ם ‪ -‬ב ג ל ל כמד‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫מספר‬
‫ומוכרחים‬
‫מודיעים‬
‫סיבות‬
‫קשר‬
‫למישה‬
‫קשר למשפחה‪.‬‬
‫לחזור‪.‬‬
‫לא‪-‬ויתרנו‬
‫ז י מ נ ו שרצו לבוא לשם נמצאים כ ע ת בסכנה‬
‫למצוא‬
‫במיקנות‪ .‬כתבו מה‬
‫לנו‬
‫נאלץ‬
‫אחד מידידי‬
‫שקיבלו‬
‫מקלט‬
‫לעת‬
‫נשמע‬
‫בקבוצות‬
‫מכתב‬
‫שני‬
‫עתה‪.‬‬
‫ליהושע׳ וחבריו‬
‫ובמושבים״;‬
‫מיהושע‪) .‬גלוברמן(‬
‫־‬
‫מקומי‬
‫ונחוצים‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ _500‬״ ל ט י פ ו ל ו ע״י‪ .‬ר ו פ א‬
‫ב־‪5.5.41‬‬
‫אצלנו‪.‬‬
‫כותבים‬
‫ה‪,‬צעירים׳‬
‫לנו‬
‫פרטי״‪,‬‬
‫מרינה‪:‬‬
‫במשפחה‬
‫״מה‬
‫מקיימים‬
‫אישרתי‬
‫שאם‬
‫החבר‬
‫במשותף‬
‫החוב ל‪,‬מנחם מנדל׳ )כלומר נשלחים‬
‫מיד‬
‫את‬
‫‪,‬מצב׳ ?‬
‫היחידות‪...‬‬
‫למאסרים(‪.‬‬
‫ה ס כ מ ת י לסכום‬
‫כולם‬
‫משלמים‬
‫עובדים‬
‫ג ם ‪.‬קצת‬
‫אנו נעלמים רשמית מהשטח‪.‬‬
‫י ח ד ע ם ז א ת מ ת כ ו נ נ י ם ל מ ו ש ב ו ת קיץ כ מ ו לפנים׳׳‪.‬‬
‫שאול‬
‫בעולם‬
‫כ ו ת ב מ ש א ב ל י ‪ :‬״חיינו כ א ן מ ת פ ת ח י ם‬
‫לוינזון‬
‫ה ר ח ב ו ב מ ד י נ ת נ ו ‪ .‬אנו‬
‫לא‬
‫הנדודים‬
‫קיבלת‬
‫תתחיל‬
‫ל ב ט ח ‪ .‬היא‬
‫מחדש‪.‬‬
‫מוכנים‬
‫את‬
‫לשבת‬
‫הזיעה‬
‫ש ב ר ה אותנו‬
‫כאן‪,‬‬
‫על‬
‫א ב ל מי יודע‬
‫מעצרו‬
‫לגמרי‪ .‬חוותנו‬
‫תחת רושם המקרים‬
‫של‬
‫כאן‬
‫באם‬
‫יהושע‬
‫מתפתחת‬
‫פרשת‬
‫)גלויברמן(‬
‫יפה ומשמשת‬
‫א ח ת ה ת ק ו ו ת לימים הקשים העומדים ל ב ו א ‪ .‬ק י ב ל נ ו א ת ה ו צ א ו ת י כ ם ה א ח ר ו נ ו ת ״ ‪.‬‬
‫כ ו ת ב י ם ל נ ו ביידיש ב־‪:1.6.41‬‬
‫מריגה‬
‫מכתבים‪.‬‬
‫דאגנו‬
‫‪,‬מצבניק׳‪.‬‬
‫אצלנו כולם‬
‫בטל‪.‬‬
‫לגורל‬
‫הצעירים‬
‫)השלטונות(‪.‬‬
‫הקרובים‬
‫״אני מ א ד‬
‫שלנו‬
‫בריאים ו ע ו ב ד י ם ‪.‬‬
‫מחזיקים‬
‫במשפחה‬
‫למצב‬
‫אצלנו‬
‫חזק‬
‫ב ק ת ו ד א י ייצאו ל ט י ו ל‬
‫מודאג‬
‫ובעיקר‬
‫שאיננני מקבל מכם‬
‫בריאותו‬
‫בברית‬
‫ובפיקוח‪.‬‬
‫אין‬
‫הולכי‬
‫‪,‬מנחם‬
‫מנדל׳‬
‫המועצות‬
‫מתמיד‬
‫)מושבה( כפי‬
‫של‬
‫החבר‬
‫של‬
‫ש ה י ה ב ע ב ר כ א ש ר היינו‬
‫נ ו ס ע י ם ל ט ו ר ק י ‪ .‬היינו מ א ד רוצים ל ה י פ ג ש ו ל מ מ ש א ת ה ת ק ו ה ה י ש נ ה ‪ .‬מ ה ש ל ו ם‬
‫)בן־דוד(‬
‫הקמין‬
‫ב־‪8.6.41‬‬
‫והיו‬
‫ניסן‬
‫כותב‬
‫)רזניק(‬
‫סלומון‬
‫ואחיו‬
‫אנטין‬
‫א י נעימויות‪ ,‬כ מ ע ט ס כ נ ת‬
‫ומשפחתך‪.‬‬
‫עליך‬
‫מסתדרת(‬
‫פעיל‪:‬‬
‫פה‬
‫באשר‬
‫כי‬
‫סלומון‬
‫רצה‬
‫מאסר‪:‬‬
‫לעקיבא‬
‫להגיע‬
‫״הקשר‬
‫)פינסק(‬
‫בחיים ו ע ו ב ד י ם ו מ ר ו ו י ח י ם ״ !‬
‫) א נ ט י ן ( ?״‬
‫למישה‬
‫לא‬
‫אתם‬
‫‪,‬המשפחה׳‬
‫כאן בא‬
‫ליפשיץ‬
‫נפסק‪.‬‬
‫יועצת‬
‫רמז‬
‫)לטביה(‬
‫הם‬
‫שואלים‬
‫לעצמה‬
‫)כאמר‬
‫במכתב על‬
‫מאסר חבר‬
‫״אני מ ש ת ד ל ל ק ש ו ר אתם‬
‫ק ש ר לחזק ולנחם אותם‪ .‬אולי אחד מקרובי‬
‫אותם‬
‫)כלומר‬
‫)כלומר‬
‫בליטא(‬
‫שליח(‬
‫יבקר‬
‫כולם עובדים ואני שבע‬
‫ויוודא‬
‫רצון‬
‫נכון‬
‫אל‬
‫מה‬
‫פה‬
‫מצבם‪.‬‬
‫כ א ש ר אני רואה את הפירות הטובים‬
‫ש ע ו ל י ם א ח ד י הזריעה‪ ...‬הודות ל מ ש פ ח ה ש ל י נ ו ע ד ת י ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ע ם א נ ש י ם‬
‫שקיבלו‬
‫ואיפה‬
‫עם‬
‫א ו ת י יפה ו ל א נ ת נ ו לי ל ש ו ב ‪ ,‬כ י ר צ ו ל ש מ ו ע ע ל מ ש פ ח ת נ ו ו מ ע ש י ה ם‬
‫סיפרתי‬
‫הם‪.‬‬
‫להם הרבה‬
‫ד‪,.‬עובדניק׳ ) כ ל ו מ ר ע ת ו ן‬
‫לקבוצות‬
‫על עבודתי‬
‫בוארשה‬
‫התנועה שקיבל(‬
‫ש ם ( ‪ ,‬וכן ג ם‬
‫)התנועה‬
‫ו מ ז ק נ י ש מ א י פ ל ד — )הכוונה‬
‫ולתנועה בארץ(‪ .‬הוכרחתי להבטיח שאבקר‬
‫אותם בקרוב‬
‫וככה' ל ב ט ח‬
‫אעשה‪ ,‬כי נעים ל ב ל ו ת אתם את הרגעים הספורים‪ .‬הנני ת ו מ ך באחי בוארשה —‬
‫נורא‪ ,‬כמו כן במקומות הקרים‬
‫מצבם‬
‫לדודה‬
‫פנית‬
‫תומכת‬
‫הדסה‬
‫באמריקה‬
‫) ס י ב י ר ( ‪ .‬כ ל זה ד ו ר ש כ ס ף ר ב ‪ .‬ל ב ט ח‬
‫)הסתדרות‬
‫הציוניות‬
‫הנשים‬
‫״ ה ד ס ה ״ ( ‪ ,‬כי היא‬
‫ב ה ר ב ה ממכרי‪ .‬אתה מוכרח ל ע ש ו ת א ת המבוקש‪ ,‬א ח ר ת‬
‫מי י ו ד ע מה‬
‫יהיה ג ו ר ל ם ״ ‪.‬‬
‫ב י ו ם ט״ז‬
‫לאה‬
‫ב ס ב ת ת ש ״ א מ ס ר ה ח ב ר ת ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫אפששטיין‪,‬‬
‫במחתרת‬
‫ל א ח ר ש ע ל ת ה מ ל י ט א לארץ‪ ,‬דין ו ח ש ב ו ן ע ל פ ע ו ל ת ה ת נ ו ע ה‬
‫הסובייטית‪ .‬הדברים נאמרו בפגישה שהתקיימה בלשכה הראשית של‬
‫בנוכחות‬
‫המשורר‬
‫נתן‬
‫הקרן‬
‫הקיימת‬
‫נוכח‬
‫בפגישה זאת וגם שמעתי את‬
‫ביסטדיצקי‬
‫לאה מוסרת‬
‫ומר‬
‫מאיר‬
‫האזרחי!‬
‫הייתי‬
‫דו״ח במזכירות העליונה של‬
‫התנועה‪ .‬דבריה הניתנים להלן משקפים א ת המצב ד א ז ‪ :‬״המצב בליטא הסובייטית‬
‫שונה‬
‫הוא מזה‬
‫והכלכלית‬
‫שבאזורי הכיבוש‬
‫מתנהלת‬
‫באופן אטי‬
‫הרוסי האחרים‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬ולבן ג ם‬
‫הםובייטיזציה‬
‫התרבותיוז‬
‫מ צ ב הציונים אינו חמור כ ל‬
‫כ ך כ מ ו ב א ז ו ר י ם א ח ר י ם ‪ .‬השלטון ר ו א ה ב נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ח ו מ ר ס ו ב ו מ ו ע י ל ל ב נ י י ה‬
‫הסוציאליסטית‬
‫ב״כ‬
‫ומשתדל‬
‫להשפיע‬
‫עליו‬
‫בכיווץ‬
‫הקומוניזציה‪.‬‬
‫לא‬
‫פעם‪ .‬נשלחו‬
‫ה מ פ ל ג ה ה ש ל ט ת א ל הקיבוצים‪ ,‬א ב ל ב ל י ת ו צ א ו ת ‪ .‬ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ה מ א ו ר ג ן‬
‫‪-75‬‬
‫מקבל‬
‫אינו‬
‫ההכשרה‬
‫השפעות‬
‫בליטא‬
‫משפחות־פלי&ים‬
‫א ל ו וחי‬
‫נתפרדו‬
‫את‬
‫לפלוגות‬
‫חייו‬
‫הקודמים‬
‫קטנות‬
‫בנות‬
‫תכנם‬
‫על‬
‫‪10—5‬‬
‫הציוני‪.‬‬
‫חברים‬
‫החיות‬
‫ב ד י ד ו ת מ י ו ח ד ו ת ע ל י ס ו ד ו ת קולקטיביים‪ .‬ה ח ב ר י ם‬
‫מיגיע כפיהם‪ ,‬על פי‬
‫לעבודה‬
‫קבועה‬
‫בערים‬
‫הגדולות‪,‬‬
‫מהוות‬
‫מ ר כ ז לחיים‬
‫רוב‬
‫מתפרנסים‬
‫מ ע ב ו ד ה ש ח ו ר ה יומית‪ ,‬היות ואינם ר ו צ י ם‬
‫שיכולה‬
‫להפריע‬
‫אח״כ‬
‫ביחוד‬
‫בוילנה‪,‬‬
‫וגם‬
‫לעלייתם‬
‫להתקשר‬
‫ישנן‬
‫כאלו‬
‫השדה‪.‬‬
‫הפלוגות‬
‫שירים‬
‫עבריים‪,‬‬
‫ש ו ל ט ת ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ‪ ,‬ק ו ר א י ם א ת ה ס פ ר ו ת ה ע ב ר י ת ו א ת התנ״ך‪ .‬ע ו ד‬
‫שבתות‬
‫ה צ י ו נ י י ם וחיי‬
‫בבמה‬
‫מליטא‪.‬‬
‫עשרות‬
‫פלוגות‬
‫מערי‬
‫קיבוצי‬
‫בתור‬
‫מושרים‬
‫ה ת נ ו ע ה ‪ .‬ש ם גם‬
‫אחדים ל פ נ י ש ע ז ב נ ו א ת ו י ל נ ה ה ת ק י י מ ה מ ו ע צ ה‬
‫חשאית באחת הדירות‬
‫ב ה נ ת א ס פ ו כ־‪ 25‬ח ב ר י ם מ ע ר י ם ש ו נ ו ת ו ד נ ו ע ל‬
‫תכנית העבודה להבא‪ .‬נוצרה‬
‫שם‬
‫עבודה‬
‫תכנית‬
‫תכנית‬
‫חינוכית‪,‬‬
‫והידוק ה ק ש ר בין כ ל‬
‫בקורים‬
‫האלה‪,‬‬
‫הנקודות‪.‬‬
‫המועצה נ ס ת י י מ ה ב ‪ ,‬ה ת ק ו ה ׳ ר ת ח ז ק נ ה ׳ ו ה ח ב ר י ם נ ת פ ז ר ו ב א מ ו נ ה ב ע ב ו ד ה ‪ .‬מ ו ע צ ה‬
‫כזו‬
‫גם מ י ד א ח ר י‬
‫התקיימה‬
‫ת ח ת השלטון‬
‫ש ע ב ר ה וילנה‬
‫המועצה‬
‫הסובייטי‪.‬‬
‫ה ש נ י ה ב ח ר ה ב ה נ ה ג ה ר א ש י ת ח ד ש ה א ש ר ת נ ה ל א ת ה ע ב ו ד ה להבא‪.‬‬
‫״קראתי‬
‫בארץ‬
‫פה‬
‫הבחורות הצעירות‬
‫מכתב מאחת‬
‫במקרה‬
‫שהיתה‬
‫ביזם‬
‫ה מ ו ע צ ה ב א ו ת ה ה ד י ר ה ו ה י א כ ו ת ב ת ‪ , :‬ה י י ת י א צ ל ה ח ב ר י ם י‪ .‬ח ‪ .‬ו נ פ ג ש ת י ש ם‬
‫ע ם ‪,‬הדודה מועצה׳‬
‫ב ד ר ך ח ש א י ת לוילנה‪ .‬אין ל ר מ ו ש ג ע ד כ מ ה ה ל ב‬
‫שבאה‬
‫פ ע ם כ ש נ ו כ ח ת י ש ע ו ד ע ת ה נ ע ש י ם ד ב ר י ם כאלה׳‪ .‬ח ב ר י ה פ ל ו ג ו ת מ ע ר י ה ש ד ה‬
‫מבקרים‬
‫את חבריהם‬
‫ומחזקים‬
‫את‬
‫האחד‬
‫את‬
‫מבקרים‬
‫הקבוצות‬
‫הפלוגות‬
‫מצפים‬
‫ההשפעות‬
‫בפלוגות‬
‫השני‬
‫באמונה‬
‫ומוסיפים‬
‫לאפשרות‬
‫החדשות‬
‫ה ק ר ו ב ו ת ו ב י מ י החג‬
‫היא‬
‫ובידיעות‬
‫לחברים‬
‫עליה‬
‫וכוח‬
‫אחזה‬
‫מהארץ‪.‬‬
‫חומר‬
‫ומאמינים‬
‫עורכים‬
‫בה‪.‬‬
‫נשפים‬
‫המקשרים‬
‫המיוחדים‬
‫חינוכית‪.‬‬
‫כל‬
‫חברי‬
‫החלוצי‬
‫לגבי‬
‫לעבודה‬
‫עמדת‬
‫הנוער‬
‫גדול‬
‫הוא‪.‬‬
‫ההתנגדות‬
‫משותפים‬
‫במובן‬
‫זה‬
‫יש‬
‫ה ב ד ל גדול בין ה נ ו ע ר ה מ א ו ר ג ן ו ה נ ו ע ר היהודי ס ת ם ‪.‬‬
‫״מה‬
‫על‬
‫שנוגע לאזור הכיבוש‬
‫פי אותה‬
‫הסובייטי‬
‫תכנית כמו בליטא אלא‬
‫העבודה‬
‫בפולין‪:‬‬
‫מתנהלת‬
‫גם‬
‫שם‬
‫ש מ צ ב ז ה קיים ש ם כ ב ר י ו ת ר מ ש נ ה ‪.‬‬
‫ישנם ג ר ע י נ י ם מ פ ו ז ר י ם ב כ ל ש ט ח ה כ י ב ו ש ו ק י י מ ת צ נ ט ר ל י ז צ י ה ב ע ב ו ד ה ‪ .‬ש ל י ח י ם‬
‫מיוחדים‬
‫היו‬
‫מוילנה ארגנו‬
‫קרבנות‬
‫לנו כ מ ה‬
‫הגרעינים‬
‫את‬
‫מבין‬
‫וישנם מקשרים‬
‫והמקשרים‬
‫המארגנים‬
‫לסיביר‪.‬‬
‫המכתבים המגיעים משטחים‬
‫החברים‬
‫דורשים ספרות ציונית ותעמולתית‪.‬‬
‫של‬
‫ממין‬
‫ספרים‬
‫זה והכל מ ה‬
‫״בררך‬
‫התנועה‬
‫שמשיגים קוראים‬
‫כ ל ל קיימת‬
‫על‬
‫אפשרויות‬
‫‪,‬אל‬
‫הגבול׳‬
‫יסודות‬
‫לעבודה ציונית‬
‫בהתעניינות‬
‫ח ד ש ה ב א ז ו ר י ם ההם‬
‫— ה נ ו ע ר הוא‬
‫שלנו מאורגנים‬
‫הכיבוש‬
‫‪300‬‬
‫עוד ר ש מ י ם א ח ד י ם ע ל‬
‫לא‬
‫לא‬
‫על‬
‫מאסרים‬
‫מלאי אמונה‬
‫ל ת א ר מה ג ד ו ל‬
‫דורשים‬
‫החברים‬
‫המצב‬
‫את‬
‫ספרים‬
‫כזמני‬
‫וחושבים‬
‫מחדש‬
‫שתהיינה‬
‫תתקיים‬
‫את‬
‫עוד‬
‫ציונות‬
‫א ש ר ש מ ר על אש ה ת מ י ד ‪ .‬כ*‪—250‬‬
‫ה ס ו ב י י ט י בפולין‬
‫בגרעינים‬
‫אלה‪.‬‬
‫רוסיה עצמה‪ .‬אפילו התעמולה של עשרות השנים‬
‫ע ק ר ה מ ה ד ו ר ה צ ע י ר א ת ה ס נ ט י מ נ ט י ם לא״י‪ .‬ח ל ק ג ד ו ל של ה נ ו ע ר‬
‫זע‬
‫ממין‬
‫גדולה‪.‬‬
‫ב א מ ת כ ך יהיה ו ב א ם‬
‫הוא‬
‫ותקוזז‪.‬‬
‫הוא ערכם‬
‫להמשיך בעבודה כדי לבנות‬
‫רחבה‪ .‬ואם‬
‫בשטח‬
‫קשה‬
‫גלוזמן‪.‬‬
‫ה ה כ ר ה שיש‬
‫אלה‪.‬‬
‫האלה‪:‬‬
‫א ל ה ל ו י ל נ ה גם ה ם‬
‫לשרה‬
‫רואים‬
‫ששומרים‬
‫עבודתם‪.‬‬
‫ומשלוח‬
‫ב כ ל ל על קיום א״י‪,‬‬
‫אבל‬
‫מ צ ד ש נ י ח ל ק גדול‬
‫ברוסיה‬
‫יודע ו מ ת ע נ י י ן‬
‫במה‬
‫שמתהווה ‪ ,‬מ ע ב ד לסמבטיון׳‪ .‬ב מ ש ך כ ל זמן נ ס י ע ת י פ ג ש ת י כ מ ה יהודים צ ע י ר י ם‬
‫ששאלו‬
‫ע ל כ מ ה אישים‬
‫שאלו מה‬
‫וכמעט‬
‫‪76‬‬
‫אנו‬
‫יודעים‬
‫כולם הראו יחס‬
‫בא״י‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫על ההפצצות‬
‫חיבה‬
‫לאלה‬
‫ע ל ח‪ .‬נ‪.‬‬
‫ביאליק‪ ,‬ע ל מ‪.‬‬
‫אוסישקין‪,‬‬
‫בת׳׳א ובחיפה‪ .‬כ מ ה מ ה ם ד י ב ר ו‬
‫ה נ ו ס ע י ם לא״י‪.‬‬
‫ק ר ה אפילו‬
‫שצלם‬
‫עברית‬
‫אחד‬
‫שלא רצה‬
‫כ ב ן ‪,35—30‬‬
‫לעשות‬
‫קודם‬
‫תוך‬
‫צילומים‬
‫קצר‪,‬‬
‫זמן‬
‫לו‬
‫משנודע‬
‫ש ה ז מ י ן א ת ה צ י ל ו מ י ם נ ו ס ע לא״י‪ ,‬מ י ה ר ל ע ש ו ת זאת‪ ,‬ל א ל ק ח כסף‪,‬‬
‫שהבחור‬
‫ה ז מ י נ ו ל א ר ו ח ה ו ב י ק ש ר ק ד ב ר א ד ח מ ה ב ח ו ר ‪ :‬ל ש ל ו ח ל ו ל ו ח מא״י‪ .‬ה ל ו ח ו ת —‬
‫ס ח ו ר ה שיש‬
‫זוהי‬
‫עליה ברוסיה‪.‬‬
‫ה ר ב ה קופצים‬
‫וכמה‬
‫כמה‬
‫ביקשונו‬
‫יהודים‬
‫ב מ כ ת ב י ם ו ב ע ״ פ ל ש ל ו ח ל ה ם לוחות‪ .‬ב ד ר ך כ ל ל קיים ה ר ו ש ם ש ל ו א היה ה ש ל ט ו ן‬
‫ח ו ז ר ל ש ע ה א ח ת ב ל ב ד מ ש נ א ת ו לציונות ולוא היו א נ ש י ם א ח ד י ם שיכלו ל נ צ ל‬
‫זאת‪,‬‬
‫היה ע ו ד היום להקים ב ר ו ס י ה ת נ ו ע ה צ י ו נ י ת ‪ .‬כ ל ה נ ו ס ע י ם א ת נ ו‬
‫אפשר‬
‫ב ר כ ב ת ב ר ו ס י ה ב ר כ ו נ ו ל ד ר כ נ ו ‪ ,‬אף אחד ל א א מ ר ש ב ח ר נ ו ב ד ר ך לאי נבונה״‪.‬‬
‫מתקרבים‬
‫אנו‬
‫נמשכו‬
‫הקשרים‬
‫לסיומה‬
‫עדיין‬
‫של‬
‫דרך‬
‫התקופה‬
‫ליסא‬
‫השניה‬
‫ולטביה‪,‬‬
‫במחתרת‬
‫כבר‬
‫שהפכו‬
‫הסובייטית‪,‬‬
‫אמנם‬
‫כאשר‬
‫לרפובליקות‬
‫ס ו ב י י ט י ו ת א ו ל ם ה מ ש ט ר בהן ל א היה כד‪ ,‬ק פ ד נ י ו ח מ ו ד ו י כ ו ל נ ו ל ה מ ש י ך ו ל כ ת ו ב‬
‫ולקבל‬
‫מהארץ‬
‫אולם‬
‫ה ה ת כ ת ב ו ת היתד‪ ,‬ב ר מ ז י ם ו כ ה ס ו ו א ה‬
‫מ כ ת ב י ם ו ג ם ל ה ג י ש עזרה‪.‬‬
‫א פ ש ר ה י ה ל ה ב י ן ה א ח ד א ת השני‪.‬‬
‫ב־‪ 22.6.41‬ת ק ף ה צ ב א ה נ א צ י א ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ל כ ל א ו ר ך ה ק ו מ ה ב ל ס י ק ו ם‬
‫מ ל י ט א ו ל ט ב י ה ו מ כ ל ה ע ר י ם ו ה ע י י ר ו ת שהיו פ ע ם‬
‫ועד הדרום‪ .‬התחילה בריחה‬
‫שייכות‬
‫לפולין המזרחית — לתוך ברית‬
‫ברכבות‬
‫ל ס י ב י ר ו ל פ נ י ם אסיה והיו שגוייסו‬
‫נשארו‬
‫במקום‬
‫באותם‬
‫המפחדים‬
‫זע‬
‫וחלק ניכר מהם ניספו‬
‫הימים התחילה‬
‫התקופה‬
‫ב ר ח ב י ב ר י ת המועצות‪.‬‬
‫ה מ ו ע צ ו ת ‪ .‬ר ב י ם מן ה פ ל י ט י ם‬
‫לצבא‬
‫הסובייטי‪.‬‬
‫נשלחו‬
‫אך לא מעטים‬
‫בכיבוש הגרמני‪.‬‬
‫החדשה השלישית‬
‫ה ק ש ר היה י ו ת ר‬
‫ב ק ש ר י נ ו עם‬
‫קשה‬
‫החברים‬
‫ו מ ס ו ב ך ‪ :‬איש‬
‫לא‬
‫ע ל ר ע ה ו ‪ ,‬ה מ ר ח ק י ם היו ע צ ו מ י ם ! ל א פ ע ם נ ו צ ר ה ק ש ר בין ח ב ר י ם ב ב ר י ת‬
‫המועצות באמצעות לשכת הקשר שלנו בתל־אביב‪ .‬חברים בבל הפינות הנידחות‬
‫ברית‬
‫של‬
‫המועצות‬
‫זעו‬
‫את‬
‫שלנו‪,‬‬
‫הכתובת‬
‫אותנו‪,‬‬
‫חיפשו‬
‫עזרה‪ ; .‬מ ז י נ ו כ מ י ט ב י כ ו ל ת נ ו כ ד י לקיים א ת ה ק ש ר י ם‬
‫וקיבלו‬
‫ביקשו‬
‫ע מ ם ולעודדם‪ ,‬וכן‬
‫גם‬
‫ל מ ע ן ה ו צ א ת ם מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ד ר ך פרם‪.‬‬
‫תקופה ג׳ )‪ 22.6.41‬ועד הנצחון על הנאציט(‬
‫כאשר‬
‫הצבא‬
‫תקף‬
‫האדום‬
‫הצבא הגרמני א ת ברית המועצות‬
‫מוכן כראוי להגנה‬
‫על‬
‫ברית‬
‫לאורך‬
‫המועצות‬
‫כ ל הקו לא היה‬
‫מול‬
‫האדירה‬
‫המכונה‬
‫ש ל הווארמאכס‪ ,‬וכתוצאה מכך שילמה ברית המועצות במיליוני קרבנות‪ ,‬ב ת ק ו פ ה‬
‫של‬
‫הראשונה‬
‫בריטניה‬
‫ה מ ל ח מ ה הםובייםית־גרמנית‪.‬‬
‫וארצות‬
‫הזהירו‬
‫הברית‬
‫ב ע ז מועד א ת סטאלין כי גרמניה מכינה ה ת ק פ ה ע ל ארצו‪ .‬כ ל ר ש ת ו ת המודיעין‬
‫הסובייטיות‬
‫ליאופולד‬
‫קריבה‬
‫הנרמני‬
‫בארצות מ ע ר ב אירופה ובראשן‬
‫״התזמורת הארומה״‬
‫ט ר פ ד ‪ ,‬הודיעו ל מ ו ס ק ב ה כ י ה ה ת ק פ ה‬
‫מ י ו ם ליום‪ .‬ג ם‬
‫להתקפה‪,‬‬
‫באזורי‬
‫ואפילו‬
‫הגרמנית‬
‫ה ג ב ו ל נ י כ ר י ם היו‬
‫נתקבלו‬
‫דינים‬
‫על‬
‫בניהולו‬
‫של‬
‫ברית המועצות‬
‫הסימנים להתארגנות הצבא‬
‫וחשבונות‬
‫סודיים‬
‫ה ס ו ב י י ט י ת ‪ .‬א ו ל ם ס ט א ל י ן ה ו כ ה בעוורון מ ו ח ל ט ו ל א ר צ ה‬
‫על‬
‫כך‬
‫במפקדה‬
‫לתת להיטלר אמתלה‬
‫ל פ ת ו ח ב מ ל ח מ ה ו ל כ ן ל א ה ו ר ה ל פ י ק ו ד של ה צ ב א ה א ד ו ם ל ה י ע ר ך כראוי‪ .‬ס ט א ל י ן‬
‫ה א מ י ן ש ה י ט ל ר יקיים א ת ח ו ז ה אי ה ה ת ק פ ה ש נ ח ת ם ב י נ י ה ם ב־‪ .23.8.39‬ה ה ת ק פ ה‬
‫הגרמנית‬
‫שחברים‬
‫יצטרכו‬
‫התלאות‬
‫באה‪,‬‬
‫אפוא‪,‬‬
‫כהפתעה‬
‫גמורה‬
‫לעמי‬
‫שלנו בליטא י ובלטביה כתבו לנו‬
‫ברית‬
‫המועצות‪.‬‬
‫ע ז ק ז ם לכן‬
‫שהם‬
‫מעניין‬
‫לציץ‬
‫חוששים שמא‬
‫ע ז ה פ ע ם ל ק ח ת א ת מקל הנדודים ביד וכי ל א‬
‫המה כנראה‬
‫תקופת‬
‫לא‬
‫היחז‬
‫שהוכה‬
‫שלהם‪,‬‬
‫כי עומד‬
‫להתרחש משהו‪.‬‬
‫ססאלץ‬
‫היה‬
‫בעיוורון‪ ,‬ע ו ד ל פ נ י ו לקוי ב כ ך מ נ ה י ג י פ ו ל ץ מ ח ב ו ר ת ת ל מ ז י פ י ל ס ו ד ם ק י ש פ ש ע ו‬
‫‪77‬‬
‫עמם‪ .‬פ ש ע ב ל י ם ו ל ח ‪.‬‬
‫כלפי‬
‫בפולין •שאויבם‬
‫השליטים‬
‫התוקפנות‬
‫תרויח‬
‫הגרמנית‬
‫ממנה‪.‬‬
‫תכוון‬
‫לכן‬
‫לכרותל ברית‬
‫ע ד פרוץ‬
‫העיקרי‬
‫דחו‬
‫נגד‬
‫מלחמת‬
‫אינו‬
‫ברית‬
‫המועצות‬
‫מנהיגי פולין‬
‫ביניהן ולא נ ק ט ו‬
‫העולם‬
‫גרמניה‬
‫בקת‬
‫השניה‬
‫החוגים‬
‫חשבו‬
‫אלא‬
‫ברית‪ .‬המועצות‬
‫וכי‬
‫ופולין‬
‫חלק‬
‫ואף‬
‫‪1939‬‬
‫תיקח‬
‫את‬
‫בה‬
‫הצעת‬
‫באמצעים רציניים כ ל‬
‫ברית‬
‫המועצות‬
‫שהם לביצור‬
‫גבולותיה‬
‫ה מ ע ר ב י י ם ש ל פולין‪ .‬ד ק ל א ח ר מכן נ ו ד ע כי ה ה ח ל ט ה ל כ ב ו ש א ת פ ו ל י ן א ו ש ר ה‬
‫על‬
‫ידי‬
‫ואשר‬
‫היטלר‬
‫באביב‬
‫עוד‬
‫קיבלה גושפנקה‬
‫‪,1939‬‬
‫רשמית‬
‫לפי‬
‫תכנית‬
‫ב־‪ .11.4.39‬ה נ ה‬
‫שכונתה‬
‫הלבנה״‬
‫״התוכנית‬
‫כ ך טעו ו פ ש ע ו מ נ ה י ג י‬
‫בעתו ומתוך‬
‫מצד‪ .‬א ח ד ו ס ט א ל י ן מ צ ד שני‪ ,‬כ ל פ י עמיהם‪ ,‬כ״א‬
‫פולין‬
‫הוא‪,‬‬
‫אשליותיו‬
‫ו ש י ל מ ו ע ב ו ר ז א ת מ ח י ר ד מ י ם עצום‪.‬‬
‫עבור‬
‫אולם‬
‫הטעויות‬
‫הללו‬
‫מבניו‪.‬‬
‫כאשר‬
‫שילם‬
‫באבדן‬
‫נחתמה‬
‫ה ב ר י ת בין ם מ א ל י ן וצ׳רצ׳יל ש ה ב י א ה ל א ח ר מ כ ן ל ה ב ס ת ה צ ב א ה ג ר מ נ י ‪,‬‬
‫ארצות‬
‫הצטרפה‬
‫הברית‬
‫היטלר‬
‫המועצות‬
‫וכאשר‬
‫‪6‬‬
‫כאשר‬
‫מיליון‬
‫העם‬
‫התקיף‬
‫היהודי‬
‫א ת המחיר היקר‬
‫מכולם‬
‫נגד‬
‫למלחמה‬
‫ברית‬
‫את‬
‫ג ר מ נ י ה — אז‬
‫סטאלין‬
‫התחיל‬
‫ל ח פ ש ק ש ר י ם גם א ל ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ה ג ו ל ה ב ר צ ו ת ו ל ר ת ו ם א ת ה ע ם ה פ ו ל נ י ‪,‬‬
‫'שהיה ב ש ל ט ו ן ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ‪ ,‬ל ה ת ק ו מ מ ו ת ו ל פ ע ו ל ו ת פ ר ט י ז נ י ו ת נ ג ד ה ג ר מ נ י ם ‪.‬‬
‫החיאת‬
‫מראשית‬
‫כי עליו‬
‫ה ס י ס מ א של ה״מלחמה למען המולדת״ הבין סםאלין‬
‫ל ה פ ו ך א ת ה פ ו ל נ י ם ל ב נ י ב ר י ת ו ל כ ן ח ת ם ב־‪ 14.8.41‬ב מ ו ס ק ו ה ע ל ה ס כ ם צ ב א י‬
‫בין מ מ ש ל ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ו ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ב ג ו ל ה ב ר א ש ו ת ה ג נ ר ל ש י ק ו ר ם ק י‬
‫ממנו‬
‫וכתוצאה‬
‫הגנרל‬
‫נתמנה‬
‫ה מ ו ע צ ו ת < ל פ י ה ס כ ם זה‬
‫חיילים ו א ז ש ח ר ר ה ה מ מ ש ל ה‬
‫והקלה‬
‫העבודה‬
‫הסובייטית‬
‫הפולני‬
‫על‬
‫הסכימה‬
‫אוגדרס‬
‫נקבע שהצבא‬
‫הצבא‬
‫ב?שטח‬
‫הסובייטית א ת שבויי המלחמה ה פ ו ל נ י ם מ מ ח נ ו ת‬
‫גיוס‬
‫האזרחים‬
‫להצעת‬
‫הגנרל‬
‫ע ד ל־‪96,000‬‬
‫למפקד‬
‫הפולני‬
‫ברית‬
‫ה פ ו ל נ י ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת י מ נ ה ‪30,000‬‬
‫ולהוצאתו‬
‫לחיל‬
‫הפולנים‬
‫הגנרל‬
‫שיקורסקי להגדיל‬
‫של כוח‬
‫זה מתחומי‬
‫אנדרם‪.‬‬
‫את המכסה‬
‫ברית‬
‫הממשלה‬
‫ש ל הצבא‬
‫מתוך‬
‫המועצות‪,‬‬
‫ת ק ו ו ה ש צ ב א זה י ש ת ת ף ב ח ז י ת ה ש נ י ה נ ג ד ה ג ר מ נ י ם ל צ ד ב נ ו ת ה ב ר י ת ה מ ע ר ב י י ם ‪.‬‬
‫הממשלה‬
‫הסובייטית גם נ ת נ ה מלווה‬
‫לממשלה‬
‫‪1941.‬‬
‫הפולנית‬
‫בסכום‪ .‬של‬
‫‪ 300‬מ ל י ו ן ר ו ב ל‬
‫ללא ריבית‬
‫ב ג ו ל ה ל מ י מ ו ן ה ק מ ת ו ש ל ה צ ב א הפולני‪.‬‬
‫בדצמבר‬
‫ה ת ק י י מ ה ה פ ג י ש ה בין ס ט א ל י ן‬
‫המשלה‬
‫הסובייטית‬
‫הנגדית‬
‫במיתקפה‬
‫פולין‬
‫וממשלת‬
‫לשיקורםקי‪.‬‬
‫נחתם‬
‫הגולה‬
‫ב־‪4—3‬‬
‫הסכם‬
‫הידידות‬
‫ו ה ע ז ר ה בין‬
‫בעת‬
‫שהצבא‬
‫פתח‬
‫האדום‬
‫שצת‬
‫ל א ו ר ך כ ל החזית‪ .‬כדי להבים א ת הכוחות הגרמניים‬
‫כ ב ר אז ע ל ל נ י נ ג ר ד ו ת פ ס ו ע מ ד ו ת מ מ ע ר ב למוסקוה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ב ע ת שנודע לנו‬
‫לחברים‬
‫שלנו‬
‫להצטרף‬
‫לצבא‬
‫ב א ר ץ ע ל ה ה ס כ ם בין ס ט א ל י ן ו ש י ק ו ר ס ק י ש ל ח ת י מ ב ר ק י ם‬
‫בברית‬
‫המועצות‬
‫הפולני‬
‫אתם‬
‫בקרסנובודסק‪.‬‬
‫הצלחנו‬
‫להתקשר‬
‫לאחדים גם‬
‫ע ד אז‬
‫ויעצתי‬
‫שלחנו רשיונות‬
‫להם‬
‫עליה‬
‫אל‬
‫השגרירות הבריטית בקויבישב‪ ,‬לשם פונו כ ל השגרירויות בעת שהחזית הגרמנית‬
‫התקרבה‬
‫עם‬
‫למוסקןה‪.‬‬
‫אפילו‬
‫היהודים‬
‫ל ת ר ׳כאשר ה ת ח י ל‬
‫מרבים‬
‫מבין‬
‫הפולנים‪,‬‬
‫כשהיו‬
‫עמם‬
‫במחנות‬
‫להתארגן הצבא הפולני‬
‫הפולנים‬
‫היהודים‬
‫‪.‬פולין מ ת ו ב ת נ א י ם ה ק ש י ם‬
‫בסיביר‪,‬‬
‫שהיו‬
‫יחד‬
‫אנטישמים‬
‫בהם‬
‫להצטרף‬
‫בתוך‬
‫אל‬
‫היו נתונים‬
‫מובהקים‪,‬‬
‫עבודה‬
‫בברית‬
‫ברית‬
‫הצבא‪.‬‬
‫עשו‬
‫את‬
‫המועצות‪.‬‬
‫המועצות‪.‬‬
‫רבים‬
‫חשבונם‬
‫הם מנעו‬
‫מהיהודים‬
‫בברית המועצות וקפאו‬
‫ועוד‬
‫אזרחי‬
‫במחנות‬
‫וחלו באפידמיות‬
‫שהשתוללו במחנות ו ב ר כ ח י הפליטים‬
‫בארצות אסיה‬
‫לא‬
‫מברית‬
‫יחד‬
‫הסובייטית‬
‫‪.‬הפולנים‬
‫רצו‬
‫ל א פ ש ר ליהודים‬
‫לצאת‬
‫המועצות‬
‫ע ם ה צ ב א ש ל ה ם ש מ ס פ ר ו ה ו ג ד ל כ מ ע ט פ י שניים ו ח צ י ל ע ו מ ת ה ה ס כ ם ה ר א ש ו ן‬
‫בין ם ט א ל י ן ו ש י ק ו ר ס ק י ‪ .‬מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ש ה ג י ע ו ל ט ה ר ן‬
‫‪78‬‬
‫בשורות‬
‫הצבא הפולני‬
‫ה י ה גדול‪ ,‬ח ל ק מ ה ם נ ש א ר א ח ״ כ בא״י‪.‬‬
‫לא‬
‫ובין‪.‬החברים‬
‫הבדיחה‬
‫אותם‪.‬‬
‫בברית‪.‬המועצות‬
‫המפוזרים‬
‫ב ת ק ו פ ה ז א ת היה ה ק ש ר ב מ י נ ו‬
‫בתנאי‬
‫מ ק ו ר ה ע י ד ו ד היחידי ע ב ו ר ם‬
‫ה ק ש י ם ב ה ם חיו‪ .‬ה ם נ ו כ ח ו ל ד ע ת ש א ץ ה ם ג ל מ ו ד י ם וכי ל א ש כ ח נ ו‬
‫המכתבים‬
‫בכל‬
‫הדאד‬
‫וגלויות‬
‫שקיבלנו‬
‫מבקשים‬
‫הם‬
‫הרבה‬
‫שנכתוב‬
‫ו נ ש ל ח ל ה ם ח ב י ל ו ת שהיו ח י ו נ י ו ת מ א ד ‪ ,‬כ י י כ ל ו ל מ כ ו ר א ו ת ן ב ס כ ו מ י ם ג ח ל י ם ‪,‬‬
‫יכלו להמשיך ולהתקיים‪.‬‬
‫שבהם‬
‫נתוזאה‪.‬‬
‫לנו‬
‫בלעךיך׳ כך כתב חבר‬
‫עמי‪.‬‬
‫השמורות‬
‫וההיסלריזם‬
‫הקימה‬
‫״מכתביך‬
‫כ מ ה פעמים‬
‫ביום‪ ,‬אין‬
‫א ח ד וזוהי ה נ י מ ה ה ר ו ו ח ת ב מ ר ב י ת ה ג ל ו י ו ת‬
‫כוח‬
‫מוסיפים‬
‫מקוים‬
‫לחמת‪,‬‬
‫תיגמר‬
‫שהמלחמה‬
‫יובס״‪.‬‬
‫באותם‬
‫של‬
‫המכתבים‪ .‬שלנו‬
‫״ מ כ ת ב ך ה ו א יום טוב‪ ,‬יום ש ל ‪ .‬א ו ש ר ו נ ק ר א‬
‫איש‬
‫כ א ש ר א י א פ ש ר ה י ה ע ו ד ל ק י י ם ק ש ר ד ר ך ליטא‬
‫הימים‬
‫הסוכנות‬
‫שפר‪,‬‬
‫ה פ י ח ו ת ק ו ו ה ב ל ב ם כ י עוד‪.‬‬
‫את‬
‫היהודית‬
‫לשכת‬
‫בטהרן‬
‫הקשר‬
‫על‬
‫שנוהלה‬
‫ולטביה‬
‫רפאל‬
‫ידי‬
‫מ י ש ה י ה ל פ נ י כן מ נ ה ל ה מ ש ר ד ה א ר ץ י ש ר א ל י ב ו א ר ש ה ‪.‬‬
‫לשכת הקשר‬
‫שהמצאנו‬
‫והחבילות‬
‫בטהרן‬
‫הסוכנות‬
‫כתובת‬
‫שלחה חבילות לפי כל‬
‫לה‬
‫ה כ י ל ו ב ג ד י ם ומזון‪ .‬ה ו ד ע נ ו ל ח ב ר י ם ע ל ל ש כ ת ה ק ש ר ה ז א ת ו ה נ ה כ ו ת ב י ם ל נ ו ‪:‬‬
‫מקוים‬
‫״אנו‬
‫ה ח ד רפאל‪ ,‬זה ק ש ה‬
‫להיפגש עם‬
‫ר ח ו ק מאתנו״‪.‬‬
‫מ א ו ד כי הוא‬
‫כ ו ת ב ח ב ר א ח ר ‪ :‬״ מ ה ב י ת ק ב ל נ ו א ת ה י ד י ע ה ה נ ו ר א ה ע ל מ ו ח יקירינו‪ .‬מ־‪30.000‬‬
‫ניצלו‬
‫לא‬
‫‪ ,17‬אין ל נ ו איש ב ע ו ל ם ‪.‬‬
‫רק‬
‫עוד ו״‬
‫נתראה‬
‫אחר‬
‫חבר‬
‫שאפשר‬
‫כ ד י להיפגש‪.‬‬
‫שלחתי‬
‫מ כ ת ב זהה לחברים רבים‬
‫עוד‬
‫מספר‬
‫ואנו‬
‫כולנו מקווים‬
‫ממנו‬
‫ימים‬
‫שריד‬
‫המלחמה‬
‫הישוב‬
‫בצבא‬
‫זה‬
‫מעודד‬
‫ותימלא‬
‫שלא‬
‫ופליט‪.‬‬
‫שנה‬
‫נשארנו‬
‫כותב‪:‬‬
‫״אני‬
‫אותנו‬
‫חושב‬
‫ו א נ ו חיים‬
‫בברית‬
‫יארך עוד הזמן‬
‫אנו‬
‫שאתם‬
‫עוקבים‬
‫בתקווה‬
‫ה מ ו ע צ ו ת וזה‬
‫למלחמת‬
‫כולנו‬
‫יתומים ב ס י ב י ר הרחוקה‪.‬‬
‫עדשים‬
‫האמנם‬
‫הכל‬
‫מה‬
‫זאת״‪ .‬ב־‪17.6.42‬‬
‫תוכנו‪:‬‬
‫הגבורה‬
‫של‬
‫והפשיזם‬
‫ה ג ר מ נ י ימוגר ולא‬
‫ישאר‬
‫ובהתענינות‬
‫אחרי‬
‫בארץ‬
‫עמי‬
‫״אחי יקירי‪,‬‬
‫במתיחות‬
‫המועצות‬
‫ברית‬
‫ה מ פ ו א ר ת ש צ ב א ו ת רוסיה מנהלים עכשיו ב ק ר ב ת םבםסופול וחדקוב‪.‬‬
‫העברי‬
‫ב א ר ץ י ש ר א ל מגויים כ ו ל ו‬
‫ובנוטרות‪.‬‬
‫ב־‪22.6‬‬
‫ב ש ת ת י ה ב ט ח ו ן וכ־‪ 20.000‬מ ש ר ת י ם‬
‫תתקיימנה בארץ‬
‫י ש ר א ל א ס י פ ו ת ש ל ס ו ל י ד ר י ו ת עם‬
‫הצבא‬
‫ה א ח ם ! אנחנו מקווים ל ק ב ל מ מ ך ידיעות טובות‪ .‬אני ח ר ד מאד ‪:‬למצבך‪.‬‬
‫רשיון‬
‫או ש א נ ו‬
‫העליה‬
‫משתדלים‬
‫בקויבישב‪,‬‬
‫בשבילך נמצא כ ב ר אצל הקונסול הבריטי‬
‫שיגיע לשם‪ .‬הדוד שלנו ר פ א ל ש פ ר פעיל ל ט ו ב ת מ ש פ ח ת נ ו בקונסוליה‬
‫ה פ ו ל נ י ת ב ט ה ר ן ‪ .‬ה ו א מ ש ת ד ל ל ע ז ו ר ל ס ו ב ל י ם כ כ ל שיחי מ ש ג ת ‪ .‬ב ש ו ר ו ת ה צ ב א‬
‫ה פ ו ל נ י ש ה ג י ע א ר צ ה נ מ צ א י ם מ כ ר י ם י ד י ח ם מ ש ו ת פ י ם שלנו‪ .‬א נ ו רוצים ל ק ב ל‬
‫ידיעות‪,‬‬
‫ממך‬
‫שלבנו‬‫בכל‬
‫מזאת‪,‬‬
‫ויותר‬
‫היינו‬
‫רוצים‬
‫ד ו פ ק עם ל ב ך וחרד לגורלך‪.‬‬
‫השטחים‪.‬‬
‫להתראות‬
‫ברצוננו‬
‫בקרוב‪.‬‬
‫במשפחתנו א ץ חדשות‪.‬‬
‫דרישת שלום לבבית לך ולכל‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫שתדע‬
‫שקט והתקדמות‬
‫שלך בידידות‬
‫פשה‬
‫קולודני״‪.‬‬
‫ב־‪2.2.42‬‬
‫״כל‬
‫כותב‬
‫בן־ציון‬
‫שרוססר‪,‬‬
‫חבר‬
‫)שהיה‬
‫מ ל ה ש ל ך חזרתי וקראתי פעמים רבות‪ .‬אני‬
‫מנחם‬
‫)אוםישקץ(‪,‬‬
‫אני‬
‫שמח‬
‫ש״העובד״‬
‫חי‬
‫הנהגת‬
‫מצטער‬
‫ופועל‪.‬‬
‫התנועה‬
‫בלטביה(‬
‫על מותו‬
‫ש ל הזקן‬
‫דרישת‬
‫ש ל ו ם •לכולם‬
‫"ו״למקור״ ) כ פ ר גליקםון(‪ .‬ט ו ב ש א ח ם ד ו א ג י ם ל מ י ש ה ו ל ש ר ג א ) ה ח ב ר י ם ב ל ט ב י ה ( ״ ‪.‬‬
‫ב־‪ 28.7‬הוא כ ו ת ב ‪ :‬״יש ל י ק ש ר ב ע ר ך ע ם ‪ 20‬ח ב ר י ם ותיקים‪ .‬ה ר ב ה מ ה ם‬
‫בחזית‬
‫חיים‬
‫ו נ ל ח פ י ם ב ע ד י ה ע נ י ו הצודק‪.‬‬
‫בזכרונות‬
‫מחיינו‬
‫האחרים‬
‫לפני המלחמה״‪.‬‬
‫בעורף‬
‫ב־‪4.10.42‬‬
‫בבתי‬
‫הוא‬
‫חרושת‬
‫כותב‪:‬‬
‫״יש‬
‫אבל כולם‬
‫לי‬
‫קשר‬
‫‪.‬הדוק ע ם ק ב ו צ ה ק ט נ ה מ א נ ש י נ ו ‪ .‬ר ו ב ם ש ל א נ ש י נ ו מ פ ו ז ר י ם ע ל פ נ י כ ל ה מ ח נ ה ״ ‪.‬‬
‫‪-‬חבר‬
‫א ח ר כ ו ת ב ‪ :‬״שלחו לנו ד ו ר נ ל י ם שמוציא ל א ו ר‬
‫ה ו ע ד ל מ ע ן ס‪.‬ס‪.‬ר‪ . .‬א נ ו‬
‫‪•79‬‬
‫כאן‬
‫חגגנו‬
‫למוסקוה‬
‫אוכל(‬
‫א ת הפורים‬
‫לצבא‬
‫בסביבת‬
‫הפולני‪.‬‬
‫מטהרן‬
‫המשוחררות ממכם‪.‬‬
‫ב־‪17.10.41‬‬
‫מכל‬
‫שלחו‬
‫מתאים‬
‫עתה‬
‫לא‬
‫שהשונא‬
‫להיות‬
‫סטנדרטיות‬
‫מ מ א כ א ט ש ק א ל א ‪ :‬״אני‬
‫פלד‬
‫ל ק ב ל מ כ ת ב י ם כ י ע ו ד לא‬
‫)הכוונה‬
‫יעמוד‬
‫בעיר נ מ ל על הים הכספי ורוצה‬
‫ב א ק ל י ם ח ם כי‬
‫מזון‬
‫אני‬
‫)מוצרי‬
‫א ח ת לדוגמא״‪...‬‬
‫כ ו ת ב חיים י ה ו ש ע‬
‫מקום‪ .‬ל צ ע ר י א י נ נ י י כ ו ל‬
‫עד‬
‫א נ ש י שלומינו‬
‫מקבלים‬
‫החושבים‬
‫חבילות‬
‫כמונו‪.‬‬
‫בדרך‬
‫שטרם‬
‫להגיע‬
‫יוצבה‬
‫לכתוב‬
‫משתדל‬
‫מצאתי‬
‫מקום‬
‫קבע‬
‫החזית(‪.‬‬
‫אני‬
‫נמצא‬
‫כ ל ברצוני‬
‫ל מ ר ‪ £‬אסיה‪ .‬ק ו ד ם‬
‫א י נ נ י מ ו כ ן ל ח ו ר ף קשה‪ ,‬ו א ו ל י א מ צ א ש ם ע ב ו ד ה ‪ .‬ל א‬
‫ט ו ב ל י כ י א נ י ב ו ד ד ל ל א ח ב ר י ם ‪ .‬כ ב ר ש ל ש ה וחצי ח ו ד ש ש ע ז ב ת י א ת ו י ל נ א ‪.‬‬
‫שעזבו‬
‫יהודים‬
‫שהפשיםטים‬
‫)הכונה‬
‫של‬
‫את‬
‫בתיהם‬
‫לא‬
‫נכנסו‬
‫לשם‪...‬‬
‫הייתי‬
‫חסרים‬
‫לקיבוץ‬
‫״גבעת המעפילים״‬
‫חג הסוכות‬
‫בעבר‬
‫בנכר‬
‫נראים‬
‫מקוד!‬
‫להחזיק‬
‫נזכר‬
‫ואני‬
‫כעשרים‬
‫בינתיים‬
‫מחקילבד‬
‫)ובמובן‬
‫שהיה אז‬
‫כאשר‬
‫שלום‬
‫במושבה הדר(‪.‬‬
‫כולנו‬
‫היינו‬
‫היום‬
‫ביתד‪.‬‬
‫סוף‬
‫כי‬
‫להיות‬
‫שכל‬
‫סוף‬
‫סבלני‬
‫הקץ‬
‫יבוא‬
‫ולחכות״‪.‬‬
‫הם‬
‫המכתבים‬
‫למלחמה‬
‫ב־‪8.11‬‬
‫באידיש(‪:‬‬
‫להדר‬
‫יום‬
‫שני‬
‫השנתיים‬
‫שנה‪ .‬הייתי נותן הרבה מאוד לחזור לימים‬
‫מעמד‬
‫אני מוכרח‬
‫בכל‬
‫רוצה‬
‫מקום‪.‬‬
‫מאד‬
‫מכל‬
‫למסור‬
‫הפינות‬
‫דרישת‬
‫והמקומות‬
‫עברו‪.‬‬
‫וההיםלרזים‬
‫כותב שוב‬
‫״עתה אני‬
‫שלי‬
‫אני‬
‫יושמד‪.‬‬
‫יהושע‬
‫חיים‬
‫להישאר‬
‫מקווה‬
‫ב מ ק ו ם ז ה כ מ ה שנחוץ‪ ,‬ש ל ח ו א ת מ כ ת ב י ל א ח ו ת י ב ה ר צ ל י ה ‪ ,‬ל ח ב ר ה ש ל י ) ה כ ו ב ה‬
‫לקיבוץ ״ניצנים״ ש ה י ה אז ב מ ח נ ה ע ב ו ד ה ב ה ר צ ל י ה ( ‪ .‬א נ י נ מ צ א ז ה כ מ ה י מ י ם‬
‫בקולחוז‬
‫באוזבקיסטן‪.‬‬
‫למישה‬
‫להגיע‬
‫כל‬
‫)הכוונה‬
‫הזמן‬
‫אלי‬
‫נסעתי‬
‫וחיפשתי‬
‫לצערי‬
‫לארץ(׳‬
‫את‬
‫לא‬
‫חברי‬
‫השגתי‬
‫שאבדו‬
‫את‬
‫לי‬
‫שתי‬
‫ואיך‬
‫המטרות‪,‬‬
‫א ו ל ם ג ם ל א ו י ת ר ת י ע ל שתיהן‪ .‬א נ י נ א ל ץ ל נ ו ח ב מ ק ו ם א ח ד כ ד י ל א ס ו ף כ ו ח ו ת‬
‫וגם כסף‪ .‬תארו לכם‬
‫הייתי‬
‫א ת מצבי‬
‫מוכרח לזרוק כשברחתי‬
‫רכבת ובנמלים‪,‬‬
‫בתחנות‬
‫כ ב ו ד ד ו ג ל מ ו ד ו ב ל י כ ס ף ו ב ג ד י ם ‪ ,‬כי א ת ה כ ל‬
‫מ ה א ו י ב הנאצי‪ .‬ה ת ק י י מ ת י ע ל‬
‫אולם‬
‫יכולתי‬
‫לא‬
‫תקוותי‬
‫יותר‪,‬‬
‫סחיבת מזוודות‬
‫למצוא‬
‫יהושע‬
‫את‬
‫)גלויברמן( ואת מ ס ף )מלר(‪ .‬עד עכשיו פגשתי ה ר ב ה אזרחים פולנים מ ש ו ח ר ר י ם‬
‫מהמחנות‪,‬‬
‫הייתי‬
‫עייפים ו ח ו ל י ם ‪,‬‬
‫תצר‪ ,‬ללכת‬
‫כתבתי‬
‫אולם‬
‫שלדי אדם‪,‬‬
‫את‬
‫לצבא הפולני אולם אף אחד ל א‬
‫לשנריר הפולני במוםקוה ולא‬
‫מברק‬
‫וזה‬
‫גלויברמן‬
‫למישה )אלי(‬
‫וגם כ מ ה‬
‫למדי כ י מחוץ ל ס ב ל‬
‫אליכם‬
‫העינים‬
‫להסתכל‬
‫שנוכל‬
‫זמן‬
‫ואחרי כל‬
‫שלי‬
‫תוכנו‪:‬‬
‫אחד‬
‫מלאות‬
‫ק צ ר הייתי‬
‫שמעתם‬
‫שלי‬
‫הוא‬
‫נמצא‪.‬‬
‫אחר במקומי היה נ ש ב ר‬
‫בחיי‪.‬‬
‫ב־‪18.6.42‬‬
‫שבועות‬
‫שעברו‬
‫קבלתי מכתב‬
‫ששלחתי‬
‫מאז‬
‫ל א ק ב ל ת י שום ת ש ו ב ה ‪ .‬מ צ ב י ק ש ה‬
‫הכלכלי אני גלמוד‪ .‬לבי נ ש ב ר מגעגועים‬
‫כמה‬
‫לא‬
‫ב כ ם ‪ ,‬ב ע ד ל ח י צ ת יד‪,‬‬
‫להיפגש‪.‬‬
‫״כבר‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫דמעות‪.‬‬
‫אולי‬
‫ששה‬
‫מכתבים‪.‬‬
‫הפתי והמצב‬
‫יודע‬
‫קבלתי‪.‬תשובה‪.‬‬
‫מזמן א ו ל ם אני ה ת ר ג ל ת י כ ב ר ל צ ר ו ת ו ל ק ש י י ם‬
‫מיהושע‬
‫הקרובים‬
‫לא‬
‫איפה‬
‫מצאתי‪.‬‬
‫זמן‬
‫שנה‬
‫נהיה‬
‫אחת‬
‫עוד‬
‫מחיי‬
‫במרחק‬
‫הייתי‬
‫ב ע ד נשיקה‪ ,‬ב ע ד מ ל ה ‪ .‬אנא‪,‬‬
‫משהו‬
‫יחד אתם ועבדנו‬
‫על‬
‫יחדיו‬
‫חיים‬
‫ציצוביץ‬
‫אחד‬
‫מוסר‬
‫מהשני?‪.‬‬
‫בעד‬
‫יכולתי‬
‫תעשו הכל כדי‬
‫ועל‬
‫יוסף‬
‫בבנין מסילת ב ד ז ל ואח״כ‬
‫מלרז‬
‫הפרידו‬
‫בינינו‪ .‬ע ת ה א נ י נ מ צ א ב ט ש ו ב ץ ח א מ ב ו ל ו א ל מ א ־ א ט א ‪ .‬ש ם נ פ ג ש ת י ע ם מ ש פ ח ת‬
‫גרצולין‬
‫בגן‬
‫מלוניגיץ‬
‫)משפחה ציונית שהכרנו‬
‫י ר ק מחוץ לעיר‪ .‬כ ת ב ו‬
‫בגלויה‬
‫שהגיעה‪,‬‬
‫לי לפי‬
‫בשפה‬
‫כולנו‬
‫מלפני המלחמה(‪ ,‬אני עובד‬
‫הכתובת של גדצולין בקזכסטאן״‪.‬‬
‫הפולנית‪,‬‬
‫כותב‬
‫יהושע‬
‫אלי‬
‫ב־‪:28.4.42‬‬
‫״מישר‪,‬‬
‫היקר‪ ,‬ע ב ר ו ש נ ת י י ם כ א ש ר ה י י ת י מ ח ו ס ר א פ ש ר ו י ו ת ל ה ת ק ש ר א ת ך ‪ .‬א י נ נ י מ ת כ ו ו ן‬
‫ואינני‬
‫יכול ל ס פ ר‬
‫ומהקרובים‬
‫‪80‬‬
‫והידידים‬
‫על‬
‫כל‬
‫מה‬
‫ומנותק‬
‫שעבד‬
‫מהלימודים‬
‫עלי‬
‫בתקופה‬
‫וחיי‬
‫חברה‪.‬‬
‫זאת‪,‬‬
‫רחוק‬
‫בראשית‬
‫מהמשפחה‬
‫נובמבר‬
‫‪41‬‬
‫מהצפון‬
‫יצאתי‬
‫ובמשך‬
‫הרחוק‬
‫חודשים‬
‫שבעה‬
‫חייתי‬
‫אני‬
‫המרכזית‪.‬‬
‫באסיה‬
‫ל פ נ י ח מ ש ה ימים ע מ ד ת י ל מ ב ח ן ב פ נ י הוועדה ה ב ו ח נ ת ש ל ה צ ב א ה פ ו ל נ י ש ה ח ל י ט ה‬
‫כי איני ראוי ל ש ר ו ת‬
‫ב צ ב א ‪ .‬א נ י פ ו נ ה אליך ב ב ק ש ה ל ע ש ו ת מ ה‬
‫כדי‬
‫שאוכל‬
‫את‬
‫זכויותי כי אני משוכנע ששאיפותי זהות עם‬
‫מכיוון‬
‫ל ה ג י ע ל מ ר י א נ ה ) ה כ ו ו נ ה ל ת נ ו ע ה ב א ר ץ ( ‪ .‬א נ י אינני צ ר י ך ל ה ז כ י ר‬
‫שאני‬
‫מתגעגע‬
‫סנה(‪,‬‬
‫שבאפשתתך‬
‫כוחות‪.‬‬
‫באפיסת‬
‫ורוצה ללחוץ את‬
‫יקירי‪,‬‬
‫ידכם‪,‬‬
‫אינך‬
‫ש ל כ ם ‪ .‬הכוונה ל פ ת ר ו ן מ ה י ר‬
‫לתאר‪,‬‬
‫יכול‬
‫אני‬
‫לעצמך כמה‬
‫)משה‬
‫ת ד ר ו ש ב ש ל ו מ י א צ ל ד״ר ק ל י י נ ב א ו ם‬
‫ש ל ך יהושע״‪.‬‬
‫ממכתבים‬
‫עבודת‬
‫אלה‬
‫מ ת ב ר ר ל נ ו כי יהושע‬
‫הפרך ונמצא‬
‫להעביר‬
‫גלבוע‬
‫ב ק ז כ ס ט א ן ‪ .‬אז גם נ ת ק ב ל‬
‫שוחרר ממחנה‬
‫)גלויברמן(‬
‫מ ב ר ק ממנו אלי‬
‫מבקש‬
‫והוא‬
‫ל ו רשיון ע ל י ה אל ה ק ו נ ס ו ל ה פ ו ל נ י ב ק ו י ב י ש ב ‪ .‬ע נ י ת י ל ו ב מ ב ר ק ל ע י ר‬
‫קגן‬
‫ב ב ו כ ר ה ‪ : .‬״ א נ י ו ה ד ו ד ר פ א ל ש פ ר מ ה ק ו נ ס ו ל י ה ה פ ו ל נ י ת ב ט ה ר ן עושים ה כ ל‬
‫כדי‬
‫לעזור‬
‫בקויבישב״‪.‬‬
‫באותו‬
‫זמן‬
‫הברקתי‬
‫גלויברמן‬
‫במצב‬
‫רשיון‬
‫לך‪.‬‬
‫גם‬
‫ק ש ה ‪ ,‬חוילה‬
‫העליה‬
‫לרפאל‬
‫שלך‬
‫שפר‬
‫הוא‬
‫ובלי כסף‪,‬‬
‫הבריטית‬
‫בשגרירות‬
‫ש ל נ ו יהושע‬
‫ב ט ה ר ן ״הבן־דוד‬
‫במעבר‪ .‬אנא תעשה הכל‬
‫נ מ צ א ב ב ו כ ר ה ‪ ,‬בקאגן‪,‬‬
‫כ ד י ל ע ז ו ר ל ו ו ל ה צ י ל ו ‪ ,‬על ה ח ת ו ם מ ש ה ק ו ל ו ד נ י ו מ ש ה‬
‫כנראה‬
‫את‬
‫ש ה ק ש ר א ת נ ו ה ב י א לידי כ ך‬
‫קליינבאום״‪.‬‬
‫בו ו ל ע ק ו ב אחריו‪.‬‬
‫שהתחילו לחשוד‬
‫ר ש י ו ן ה ע ל י ה ה ו א ל א ק י ב ל ו ל ב ס ו ף נ א ס ר מ ח ד ש ‪ .‬ב־‪ 5.5.44‬ק י ב ל ת י מ ב ר ק‬
‫מגורקי‬
‫שם‬
‫פומרנץ‪:‬‬
‫מחיים‬
‫״יהושע חי‬
‫מ ח נ ה ה ה ס ג ר בפולין‬
‫דברים‬
‫וגם‬
‫באותו‬
‫אחרים‪.‬‬
‫זמן ה ג י ע‬
‫ק צ ר זה‬
‫מכתב‬
‫נאמנה‪.‬‬
‫שאין‬
‫אחד מהמעטים‬
‫שולח לכם‬
‫לי ידיעה מדוד‪.‬‬
‫ביותר‬
‫מחושב‬
‫החבילות‬
‫אנא‬
‫שלך‬
‫שלא‬
‫עוד הפעם‬
‫חדור‬
‫לאבד‬
‫מתואם‪.‬‬
‫שדוד‬
‫דאגה לגורלו‬
‫שהגיעו‬
‫אתכם‬
‫תהיו‬
‫את‬
‫חזקים‬
‫האמין‬
‫לטשו‬
‫לגורקי״‪.‬‬
‫וגם‬
‫ת ו כ נ ו ‪ :‬״יקירי‪ ,‬ה מ ו ס ר‬
‫לו — כך‬
‫ברכות‬
‫לבביות‬
‫שהוא‬
‫לכולם‪.‬‬
‫אישיות‬
‫מודאג‬
‫אני‬
‫ש ו כ ח א נ י א פ י ל ו ע ל עצמי‪ .‬ח ש ו ב‬
‫הקשר‪,‬‬
‫שלכם‬
‫מיד‬
‫ח ב י ל ו ת מזון‬
‫ש ל ח לו‬
‫פ ת ק מ י ה ו ש ע ג ל ו י ב ר מ ן מ מ א ס ר ו וזה‬
‫ב ז י ו אני‬
‫שהוא‬
‫״גברת ברזה״‬
‫בברזה קרטוסקה(‬
‫קיבלתי את‬
‫הוא‬
‫ויותר‬
‫אצל‬
‫)כלומר‬
‫במאסר‪ ,‬על‬
‫הוא‬
‫אולם‬
‫יהושע״‪.‬‬
‫מוכרח‬
‫דוד‬
‫להיות‬
‫הנזכר‬
‫הוא ד ו ד פ ו מ ר נ ץ ש נ ש פ ט א ח ״ כ ל מ א ס ר ב ל ב ו ב ע ק ב נ ס י ו נ ו‬
‫יותר‬
‫הזה‬
‫בפתק‬
‫להוציא א ת יהושע‬
‫מ מ ח נ ה ה מ ע צ ר ‪ .‬ה ל ש י ן עליו ״פעיל״ ה ב ר י ח ה מ פ ו ל י ן שהיה א ת ו ב ש ל י ח ו ת זאת‪,‬‬
‫ו ה ת ב ר ר ל א ח ר מ כ ן שהיה בוגד והופיע בתור עד ב מ ש פ ט נ ג ד דוד‪.‬‬
‫ב־‪27.7.42‬‬
‫מ־‪25.5‬‬
‫מכתבך‬
‫בתשובה‪.‬‬
‫גרמניה‬
‫ואחולי‬
‫כתב‬
‫(‬
‫שרוססר‬
‫בן־ציון‬
‫משמחות מאוד הצלחותיכם‪ ,‬אצלנו הרי‬
‫הפשיסטית‪.‬‬
‫הצלחות‬
‫כל טוב לכולם‬
‫שלבם‬
‫— מי‬
‫הצבא‬
‫האדום והנני לומד בעורף‬
‫ליפשיץ‬
‫החזית‬
‫על‬
‫האויב האחוז טירוף‪.‬‬
‫מת‪ .‬ידיעה‬
‫זאת‬
‫מדאיבה‬
‫מי הוא היה בשבילנו כולנו‬
‫ב״חדר‬
‫‪5‬‬
‫הצלחותינו‬
‫אזכה‬
‫משותפת —‬
‫תבוסת‬
‫ד״ש‬
‫לבבית‬
‫מסור‬
‫הן‪.‬‬
‫והעורף‬
‫בשקידה‬
‫מאוחדים‪.‬‬
‫כדי‬
‫גם‬
‫לקנות‬
‫אני‬
‫נמצא‬
‫ידיעות‬
‫בשומת‬
‫הצבא‬
‫בתחום‬
‫ל ה כ ו ת ב א ו י ב ע ד ה ש מ ד ת ו הסופית‪ .‬גם ע ל י כ ם ל ע ש ו ת ה כ ל כ ד י ל ק ד ם א ת‬
‫הנצחון‬
‫לא‬
‫הרגלים״‪.‬‬
‫גם‬
‫מטהה‬
‫את‬
‫ש ע ו ב ד ו ע מ ל ל מ ע ן ה ג ש מ ת חזוננו‪ .‬א צ ל נ ו פ ה‬
‫בארץ‬
‫לכם‬
‫״על‬
‫״מישר‪.‬‬
‫קיבלתי‬
‫א מ ו ש מ ח ה ! כ ב ר חשבתי שלא ק ב ל ת ם א ת מ כ ת ב י ולא‬
‫הכל‬
‫כדי‬
‫מכוולינסק‪:‬‬
‫היקר‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫חולים״‬
‫של‬
‫החזיק מעמד״‪.‬‬
‫יהושע‬
‫ב־‪23.3‬‬
‫לפני שבוע קיבלתי‬
‫מ א ז וגורמת‬
‫יסורים‬
‫רבים‪.‬‬
‫הרי‬
‫זוע‬
‫ו ב פ ר ט בשבילי‪ .‬כנראה הקשיים‪ ,‬כאלה כמו‬
‫גלויברמן)‬
‫כתב‬
‫לי‬
‫ז י ע ה נוראה כי מישה‬
‫לי‬
‫בעבודת‬
‫עז‬
‫פעם‬
‫פרך(‬
‫היו‬
‫בן־ציון‪:‬‬
‫כה‬
‫״יום‬
‫גמלים‬
‫קבלת‬
‫שהוא‬
‫מכתבך‬
‫ראה ספרו של יהושע א‪ .‬גלבוע ״לשמור לנצח״‪ ,‬פרקי אסיר בבריה׳׳מ‪ ,‬הוצ׳ מםחז‪.‬‬
‫‪S1‬‬
‫היה יום טוב בשבילי‪ .‬לא יכולתי תיכף לענות לך כי אני הלא בשורות הצבא‬
‫האדום ובתנאי מלחמה‪ .‬לא תמיר ‪.‬יש אפשרות לכתוב‪ .‬על עצמי אין הרבה‬
‫מה לכתוב‪ .‬לפני רק מטרה נשגבה אחת‪ :‬להכות גפשיסטים‪ ,‬לגרש אותם‬
‫סופית מאדמתנו ם‪.‬ס‪.‬ר‪ .‬אתם בודאי קוראים כל יום על המכות האדירות שמנחיל‬
‫להם הצבא האדום‪ .‬אתם כבעלי ברית שלנו צריכים גם להשתדל לעשות כמונו‬
‫ולהכות באויב בכל מקום‪ .‬מישה ליפשיץ מת במחוז קירוב בערך בסוף יוני‬
‫•אשתקד‪ .‬דרישת שלום לאטינגן״ )הבונה לאליעזר אטינגן׳ מנהיג ציוני לטביה‪,‬‬
‫ידיד תנועתנו(‪ .‬המכתבים של בן ציון שמסטר היו ברוסית‪ .‬לאחר מכן קבלתי‬
‫ממנו מברק ממוסקבה שהוא מברך אותי ביום חג האחד במאי ומודיע כי הוא‬
‫פצוע ושוכב בבית חולים במוסקבה‪ .‬בן ציון נפצע פעמיים במלחמה‪.‬‬
‫באותו זמן שלחתי מכתב זהה באידיש לכל החברים שהיו לי קשרים אתם‬
‫ושקיבלו חבילות וידיעות מאתנו וזה תוכנו‪ :‬״אחי היקר‪ ,‬כבר מזמן לא קיבלתי‬
‫ממך ידיעות‪ .‬אנו אחרי ימי החנוכה )‪ .(1943‬הם עברו אצלנו בסימן הנצחון‬
‫הגדול של הצבא האדום ליד םטאלינגרד ושל הצבאות האנגלו אמריקאים‬
‫בצפון אפריקה‪ .‬הבחורים שלנו מארץ־ישראל יש להם חלק בנצחון על רומל‬
‫)באל עלמיין(‪ .‬כבר יותר מעשרים אלף צעירים מהישוב נמצאים בגדודים‬
‫היהודיים של הצבא האנגלי‪ .‬רבים גם ממשפחתנו ביניהם‪ .‬כולם עמלים כדי‬
‫להשמיד את ההיטלריסטים‪ .‬גם במשטרה ובנוטרות ובשיתתים אחרים יהודים‬
‫רבים‪ .‬כולם עובדים בבתי חרושת למען הצבא‪ .‬אנתנו ואתם לב אחד ומחשבה‬
‫אחת כדי להכחיד את השד בצורת אדם‪ ,‬את השטן שמצח מיליונים יהודים‪,‬‬
‫ילדים והורים ללא רחמנות‪ .‬החיות הנאציות הן איומות‪ ,‬אי אפשר לקרוא‬
‫להם אנשים‪ .‬אנחנו מצים שגם אנו היהודים כעם ניגאל‪ .‬במשפחתנו הכל‬
‫בסדר‪ .‬כולנו עובדים אולם לא שקט בלב כי הידיעות מאיתפה הן נוראות‪.‬‬
‫התקדמות הצבא האמם בקוקאז ובווליקי ליקי היא נפלאה‪ .‬הבה נקווה שחיילינו‬
‫דגל הבריגדה )החטיבה ה י ה ו ד י ת הלוחמת( מונף בטכס חנמי ב־‪ 3‬באפריל‪ ,1945 ,‬ב ח י י ת‬
‫א י ס ל י ה )בברזיגלח ע׳׳י נחר הסניו( בנוכחות ימסה סרת והבריגדיר בנימיו‬
‫)צלום‪:‬‬
‫‪82‬‬
‫שמעון פוקס(‬
‫יצעדו‬
‫בחקלאות‬
‫קדימה‪ .‬ג ם‬
‫א צ ל נ ו הכל‪.‬‬
‫מתקדם‬
‫מ א ד התפתחו‪ ,‬בת ה ח ד שלי ב ״ ג ב ע ת מעפילים״‬
‫במקום‬
‫חדש‪.‬‬
‫לפני‬
‫הציוני(‪,‬‬
‫עם‬
‫הנצחון‬
‫שאוספת‬
‫כ ס ף למען ל ק נ ו ת‬
‫בקרוב‬
‫היתה‬
‫זמן‬
‫נלך‬
‫)במאסר(‪.‬‬
‫חולה‬
‫לעזור‬
‫אתה‬
‫יכול‬
‫גדול‪.‬‬
‫יקירי‪,‬‬
‫לו‬
‫א ת ה יודע‬
‫את‬
‫לו‬
‫כי‬
‫הליגה‬
‫אמבולנסים‬
‫נ ש ל ח בפעם השניה‬
‫שלחתי‬
‫אצלנו‬
‫קדימה‪.‬‬
‫חגיגת‬
‫וי‬
‫שלנו)‬
‫משפחה‬
‫ליובל‬
‫)לידידות‬
‫עם‬
‫עבור הצבא‬
‫העובד‬
‫ברית‬
‫ה א ד ו ם יש‬
‫)העובד‬
‫המועצות(‬
‫לה‬
‫הצלחות‪.‬‬
‫ה א מ ב ו ל נ ס י ם אליכם‪ .‬א ח י יהושע ה ו א ל צ ע ר י‬
‫ח ב י ל ה ואין‬
‫תמיד‬
‫כמה‬
‫הקולחוזים‬
‫קיבוצים(‬
‫)הקבוץ בהדר( ת ת י ש כ ב ק ר ו ב‬
‫סבל‬
‫אני‬
‫תשובה‪.‬‬
‫לי‬
‫בריאותיו‪.‬‬
‫את‬
‫אוהב‬
‫מצב רוחו‬
‫בחורף‬
‫אולי‬
‫קשה‪.‬‬
‫הסבל‬
‫שלו‬
‫בוודאי‬
‫יהושע ומתגעגע‬
‫אליו‪.‬‬
‫מעולם‬
‫ל א א ש כ ח ל ך אם ת ו כ ל ל ע ז ו ר ל ו ‪ .‬א נ י ד ו ר ש ב ש ל ו ם כ ו ל ם בס‪.‬ם‪.‬ר‪ .‬ב ב ר כ ת נ צ ח ו ן‬
‫מהיר‪,‬‬
‫מברקים‬
‫ש ל ך מישה״‪ .‬כ ״ כ ש ל ח ת י‬
‫ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ב נ י ו ־‬
‫אל‬
‫יורק כ ד ל ק מ ן ‪ :‬״מתוך מ כ ת ב ו ש ל ד ״ ר ט ר ס ק ו ב ר ל ד ו ב ק י ן נ ו ד ע ש ל א ח ר ה ס י ר ו ב‬
‫ש ל מ מ ש ל ת ם‪ .‬ס‪ .‬ר ‪ .‬ל ש ח ר ר ו ל ה ע ל ו ת‬
‫החל‬
‫ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ל ה ש ת ד ל ל ה צ י ל ש מ ו נ י ם ע ס ק נ י ם ‪ ,‬מ ה ם ‪79‬‬
‫פליטי‬
‫של‬
‫ש ל ו ש ת א ל פ י ם מ פ ל י ט י פולין היהודים‪,‬‬
‫פ ו ל ק ואחד מלטביה‪ .‬ה ש ת ד ל ו ת‬
‫זו ש ל ה ק ו נ ג ר ס ה ע ו ל מ י מ ל ו ו ה ת מ י כ ה‬
‫הסטיימ ד פ ר מ מ נ ס האמריקאי‪ ,‬ו כ נ ר א ה‬
‫בהיותו‬
‫בבך‪,‬‬
‫עכשיו‬
‫חוץ‬
‫במוסקבה‪.‬‬
‫בם‪.‬ס‪.‬ר‪ .‬ל ת מ ו ך ב ב ק ש ה זו מ צ ד ם ‪.‬‬
‫מבת‬
‫קיימת הבטחה של ליסוינוב לעזור‬
‫מזה‬
‫צירי‬
‫הבטיחו‬
‫וארה״ב‬
‫בריטניה‬
‫ב ק ש ר לכך אני מזכיר א ת ה מ ב ר ק ששלחתי‬
‫ב א פ ר י ל ‪ 44‬ל ד ״ ר נ ח ו ם ג ו ל ד מ ן ב ו ב ק ש ת י ל כ ל ו ל ב ר ש י מ ה ש ה ו ג ש ה ע״י ה ק ו נ ג ר ס‬
‫היהודי‬
‫הציוני״‬
‫ה ע ו ל מ י שני ר א ש י ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר‬
‫גלויברמן יהושע‬
‫בפולין‪:‬‬
‫ו פ ל ד חיים יהושע‪ .‬ה צ ל ת ם מהחד‪ ,‬ע ב ו ר נ ו ב ע י ה מ מ ד ר ג ה ראשונה״‪ .‬כ א ש ר‬
‫לנו‬
‫על‬
‫מאסרו של‬
‫יהושע‬
‫מחדש‪,‬‬
‫מוסמכת‬
‫כי‬
‫יהושע‬
‫גלויברמן‪,‬‬
‫וברורה‬
‫הודעתי‬
‫ב מ ב ר ק לגולדמן‬
‫מראשי‬
‫אל‬
‫ממאסר‪...‬‬
‫כתובתו‬
‫תחסוך מאמץ‬
‫הנני‬
‫האחרתה‬
‫אצל‬
‫לאחר‬
‫מעביר״‪.‬‬
‫נאסר‬
‫מחדש‬
‫האפשרי‪ ,‬לפחות ל ש ח ר ר ו‬
‫האמבסדור הרוסי ואצל‬
‫מכן‬
‫שקבלתי‬
‫זיעה‬
‫תנועתנו בפולץ‪,‬‬
‫ל פ נ י כ מ ה חודשים‪ .‬א נ י מ ב ק ש ך ל ע ש ו ת ב ד ח ת פ ו ת כ ל‬
‫נודע‬
‫טלגדפתי‬
‫הםטיים דפרםמנט‪.‬‬
‫שוב‬
‫לד״ר‬
‫גולדמן;‬
‫״ ק ב ל ת י מ כ ת ב י ם עם ידיעות מ ו ס מ כ ו ת ע ל מ א ס ר י ם בין מ נ ה י ג י ם ציוניים ב ס ‪ .‬ס ‪ .‬ר ‪.‬‬
‫ב ד ח י פ ו ת ל ה ש פ י ע על מ מ ש ל ת ם‪.‬ס‪.‬ר‪.‬‬
‫בעיקר מבין פליטי פולת‪ .‬ב ב ק ש ה ת ע ש ה‬
‫לשחררם‬
‫לשם הגירה לארץ ישראל‪ .‬מ ח כ ה ל ת ש ו ב ת ך ל מ ב ד ק י הנוגע‬
‫ליהושע‬
‫גלויברמן‬
‫ד״ד‬
‫גולדמן‬
‫החולה‬
‫ונאסר‬
‫קשה‬
‫על‬
‫מחדש״‪.‬‬
‫מברקים‬
‫אלה‬
‫ענה‬
‫כ ד ל ק מ ן ‪ :‬״למ‪ .‬קולידני ת ל א ב י ב ‪ ,‬ה פ ר ס י ם ש מ ס ר ת ע ל ה מ א ס ר י ם בין ה מ נ ה י ג י ם‬
‫ציוניים‬
‫בלתי‬
‫חשובים‬
‫נחוצות‬
‫—‬
‫כתובות‪,‬‬
‫אפשרית‪ .‬ביקשתי בסטייט‬
‫גלויברמן‪.‬‬
‫שמות‬
‫ותאריכים‪,‬‬
‫דפדטמנט לעשות‬
‫אחרת‬
‫אינטרבנציה‬
‫אינטרבנציה‬
‫בענת‬
‫יהושע‬
‫נ ח ו ם גולדמן״‪.‬‬
‫הגלויות וחליפת המכתבים‬
‫מאותם‬
‫הימים‬
‫ה נ מ צ א ו ת ב ת י ק י ם שלי מ ע י ד ו ת ‪,‬‬
‫כ י ה ק ש ר י ם ש ל נ ו היו ל א פ ע ם ב ב ח י נ ת ה צ ל ה ל ח ב ר י ם ש ה י ו מ ד ו כ ד כ י ם ו מ י ו א ש י ם ‪.‬‬
‫ח ו מ ר ז ה כולו יוכל ל ש מ ש פ ע ם י ס ו ד ל ע ב ו ד ת מ ח ק ר מ ע נ י י נ ת ע ל ידי ״משואה״‪.‬‬
‫לדוגמא‬
‫הנה‬
‫שהגיע‬
‫מכתב‬
‫חבילות מטהרן‪ .‬ל א‬
‫לפ‪.‬‬
‫כ ד י ל ה ת ח ל ק ע ם ד ו ד ב כ ל ה ח ד ש ו ת ו ה ח פ צ י ם ‪ ,‬כ ב ר ש נ ה אני ב צ ב א ‪ .‬א נ י‬
‫מאושר‬
‫שאחם עובדים‬
‫שכאשר‬
‫חולה‪.‬‬
‫לנקוזדה ח ד ש ה‬
‫)הכוונה להתישבות מצגים(‪ .‬אני‬
‫ת ג מ ד המלחמה אבוא אליכם‪ ,‬אבוא הביתה‪ .‬אני מרוצה‬
‫החבילות‪,‬‬
‫רצחו‬
‫ב־‪:25.6.44‬‬
‫״אתמול‬
‫קבלתי‬
‫את‬
‫מכתביך‬
‫ושתי‬
‫ז ע ת י מה לעשות מ ר ו ב ש מ ח ה והשגתי מיד רשיון לנסוע‬
‫הן נ ו ת נ ו ת‬
‫לי אפשרות‬
‫להגביר את‬
‫שקיבלתי‬
‫העזרה ליהושע כ י הוא‬
‫יזע‬
‫את‬
‫מאד‬
‫מ ה ש נ ו ג ע ל ח ב ר י ם ב ר ו ב נ ה ו ה ס ב י ב ה יש ל י ז י ע ו ת מ ד ו י י ק ו ת ש ה ג ר מ נ י ם‬
‫שם א ת כל‬
‫היהזים״‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫ב־‪ 14.7.44‬הגיע מכתב נוסף‪ :‬״גדולה היתד! שמחתי כאשר קבלתי הידיעות‬
‫וקראתי על דבר שמחת המשפחה הגדולה שהיתה אצלכם בקשר עם העברתם‬
‫לדירה החדשה )בניצנים(‪ ,‬אני מאמין שעוד מעט ונתראה כולנו‪ .‬המהירות‬
‫בה הצבא האדום מטהר את השטחים מידי הטומאה ההיטלראית מבטיחה סוף‬
‫מהיר למלחמה‪ .‬אתמול שוחררה וילנה והיום פינםק‪ .‬לדאבוננו‪ ,‬בערים אלה‬
‫לא נשארו יהודים״‪.‬‬
‫אברהם שלט כתב אז לחברים בקיבוץ ״ניצנים״ מקורקאפאראן‪ :‬״לבסוף‬
‫גם אצלנו הגיע האביב והשלג נמס‪ .‬נראים ר ק כתמים לבנים של השלג באופק‪.‬‬
‫עוד מעט יצא האיכר עוד הפעם לחרוש את שדהו כדי שיספק לחם בעד‬
‫הצבא הגיבור ובעד כולנו שעובדים וחיים בתקופה החשובה הזאת‪ .‬האמינו‬
‫לי שאגי אוסף כוחות כדי לכתוב אליכם באריכות‪ ,‬אולם קשה לי מאוד‬
‫וכשאני יושב לכתוב אני מתחיל לחשוב שאין לזה ערך‪ .‬מאידך אני מאוד‬
‫רוצה לעמוד בקשר עם אנשים ממשפחתנו‪ .‬עשיתי הכל מה שהיה ביכולתי‬
‫לצורך זה — כתבתי וכתבתי בלי סוף‪ ,‬אולם כל זה היה כמו אבן שזורקים‬
‫לים‪ ,‬מאז שנותק הקשר בינינו בראשית המלחמה‪ .‬באמצעותכם ניסיתי להשיג‬
‫קשר לידידים כאן ולבסוף נענה חיים־יהושע‪ .‬אולי יש לכם עוד כתובות?‬
‫אתם כותבים כי במדינות הדרום של ברית המועצות נמצאים קרובים רבים‬
‫שלנו‪ ,‬אולם לעת עתה לא מצאתי אותם‪ .‬אולי חלק מהם עזב כ ב ר לפרס‪,‬‬
‫בכדי לנסוע נחוצים כספים‪ .‬אשתדל להגיע לקויבישב ולהשיג דרכון‪ ,‬אולם‬
‫גם לשם מאה וארבעים ק״מ ואין לי תקוות רבות‪ .‬אנא‪ ,‬אל תקחו ממני דוגמא‬
‫וכתבו יותר וכל מה שאדע מכם אמסור גם לאחרים״‪.‬‬
‫ב־‪ 30.5.43‬כתב חיים יהושע לקיבוץ ניצנים‪ :‬״יש לנו כעת אורח‪ ,‬פייבל‪,‬‬
‫שבא לפני זמן קצר מהחזית ומבלה אצלנו‪ .‬סידרנו לו נשפיה צנועד‪ .,‬מובן‬
‫שהערב כולו חלף תוך זכרונות על העבר‪ ,‬בזמנים המאושרים בצ׳נסטונייב‪,‬‬
‫כשהיינו כולנו יחדיו‪ .‬תמיד כשהגנו נפגשים הנושא העיקרי לשיחותינו הם‬
‫זכרונות העבר והכיסופים הגמלים מיום ליום והאמונה והתקוה לעתיד‪ ,‬למחר‬
‫יותר טוב‪ ,‬ליום שהננו מחכים לו באי סבלנות‪ .‬הם הם אשר נותנים לנו את‬
‫הכוח לעמידה‪ .‬בשום אופן לא נוכל להשלים עם הגורל אשר ניתק אותנו‬
‫בלא רחמים מעליכם והפריד ופתר אותנו על פני כל העולם‪ .‬הננו מלאי אמונה‬
‫שסופו של נצחון העמים שוחרי החופש לבוא‪ .‬ההיטלריות תקבל את הגמול‬
‫המתאים בעד כל הרציחות ואנו שוב נהיה יחדיו ואז נמשיך את זה שהתחלנו‬
‫בו‪ .‬מה נשמע אצלכם? אתם נמצאים כ ב ר בוודאי על אדמתכם בהתישבות‪.‬‬
‫באמת הרינו מקנאים בכם‪ .‬מה שלומו של עובד )הכונה לעובד הציוני( ?״‬
‫מכתב זה שנשלח מפרבדינסק היה מלווה מכתב של פייבל שהיה אז‬
‫חייל בצבא האדום‪ :‬״הנני בא כ ע ת מהחזית בד‪ ,‬נפצעתי‪ .‬כעת אני נמצא‬
‫במרחק כמה קילומטרים מפרבדינסק ובאופן כזה יש לי היכולת להפגש מזמן‬
‫לזמן עם החברים שלנו‪ .‬אני מקווה שאם אשאר בחיים נהיה ביחד וחיינו יהיו‬
‫כפי ששאפתי במשך ימי נעורי״‪ .‬זמן קצר לאחר מכן בא עוד מכתב משם‪:‬‬
‫״היום קבלתי את חבילתכם שהגיעה במצב הטוב ביותר‪ .‬אתה יכול לתאר לך‬
‫את שמחת המשפחה בגלל מתנת תוצרת הארץ ששלחתם לנו‪ .‬כבר מזמן לא‬
‫ראינו תוצרת מעובדת כה יפה‪ .‬מהכל נודף ריח של אוירא דארץ ישראל‪.‬‬
‫כל אחד היה רוצה שהדברים ישמרו יותר זמן‪ ,‬אולי פשוט לא להשתמש‬
‫בהם ? כל חפץ הזכיר לנו את הדברים היקרים מכל‪ .‬על הקופסאות עם הכתובת‬
‫״שמן״ כמעט לא רבנו בינינו‪ ,‬הדי הדבר הזה נשאר לעולמים‪ .‬אני פודה‬
‫לכם על הסיגריות שטעמן מצויין וחבל ששלחתם כל כך מעט‪ .‬אהיה אצל‬
‫‪84‬‬
‫פייבל במחנה הצבא־ האדום ואמסור לו את חלקו‪ .‬אני מודה לכם על מאמציכם‬
‫למען לעזור לנו‪ .‬אנו יודעים שאתם עובדים קשה ולכן למרות הרגשת התודה‬
‫והשמחה אשר גרמה לנו החבילה אין אנו רוצים בשום פנים שזה ישפיע‬
‫על מצבכם הכלכלי״‪ .‬מכתב מראשית מאי קיבלתי מאדק מפירוואורלסק וזה‬
‫תוכנו‪ :‬״תחשבו לרגע קט כי זה ארבע שנים אני חי מבודד‪ ,‬דחוק מכל הקרובים‬
‫לי‪ .‬העובדה שאני חי ועובד אין זה מעט‪ .‬בהיותי מבודד נשארה לי רק העבודה‬
‫המאומצת בלי רגע מנוחה‪ .‬אני מרקע את פלדת האורל האיומה למען להכוח‬
‫בפשיםטים למיניהם‪ .‬אני משתכר למעלה מאלף רובלים לחודש‪ .‬זה הרבה‬
‫לפי התנאים המקומיים‪ ,‬אני כולי קודש לעבודה‪ .‬אני תצר‪ .‬לקבל מכם‬
‫ידיעות על עבודתכם וחייכם‪ .‬שלחו לי כתובות איפה משרתים בצבא חברים‬
‫שלנו‪ .‬מוארשה אני יודע מעט‪ ,‬שמה רוצחים ושודדים ויתכן מאד שגם אמי‬
‫נרצחה‪ .‬נשאר לנו רק לצפות לגמר המלחמה‪ .‬הנני מאושר שהצלחנו להמלט‬
‫מהכנופיות הגרמניות‪ .‬בחייל האדום הראשון פגשתי אדם‪ ,‬והבינותי מה זאת‬
‫אומרת לזכות שוב ביחס אנושי‪ .‬רבים אבדו לנו בדרך ואינני יודע מי מהם‬
‫נשאר בחיים‪ .‬כמה צדקו אלה שברחו ואינם נמצאים כיום בגיהנום הפולני‪.‬‬
‫בזכות היוזמה הזאת לברוח משם נמצאת כיום נחמה אתכם בהרצליה )בקיבוץ‬
‫ניצנים(‪ .‬המם חלפו עשר שנים מאז נפגשנו‪ .‬זה ארבע שנים שאני נמצא‬
‫באורל ונפשי נשארה קשורה אליכם‪ .‬אני שותף לאופטימיות שלכם שבסופו‬
‫של דבר ניפגש כולנו יחד לאחר הנצחון על ההיסלריםטים״‪ .‬במכתב אחר‬
‫שקבלנו מגורקי כתוב‪ :‬״קבלתי מכם כמה מכתבים ומאז שאתם כותבים לי‬
‫קיבלו חיי תפנית ותוכן אחר ואני צמא לדעת יותר ויותר על מצב משפחתנו‬
‫ועל ההתישבות‪ .‬אני מקווה שעל האדמה הזאת )של ניצנים( ייפגשו כל קרובינו‬
‫בעתיד‪ .‬זו תקוותנו היחידה‪ .‬שמחתי מאוד ליום ההולדת של עובד )העובד‬
‫הציוני( שמלאו לו שלוש עשרה שנה והיה לבר־מצוה‪ .‬אני מקווה שיש לכם‬
‫נחת ממנו‪ .‬תמסרו למישה שאנחנו זוכרים אותו תמיד ומעולם לא ויתרנו להיות‬
‫עם כל קרובינו בבית‪ .‬אני מצטער אינני יכול לעזור ליהושע בבית החולים‪.‬‬
‫יהושע חולה מאד והקור מציק לו״‪.‬‬
‫במכתב שקיבלתי ממר י‪ .‬קליינבאום מהסוכנות היהודית הודיעו לנו אז‪,‬‬
‫כי בקשר לשאלות שלי בדבר פליטי פולין שהגיעו מטהרן או נשארו עדיק‬
‫ברוסיה‪ ,‬הגיעו ידיעות מקוטעות‪ .‬הם העבירו לידינו רשימה של כל הפליטים‪,‬‬
‫ביניהם נוער וילדים‪ ,‬שהגיעו לאירן מברית המועצות וביניהם אלה שכונו‬
‫אח״כ ״ילדי טהרן״‪ .‬בדין וחשבון שהגיע אז אלינו מסופר על האנטישמיות‬
‫ששררה בין הפליטים הפולנים וגם בין הילדים ועל היחס השלילי לילדים‬
‫שלנו‪ .‬והנה קטע מהדין וחשבון מה־‪ :2.3.43‬״הצריף אשר הילדים נמצאו בו‬
‫נמצא בתוך מחנה‪ ,‬שנודע בין המחנות הפולנים כמחנה אנטישמי‪ .‬כפי שמספרים‬
‫הפליטים הפולנים רוכזו במחנה הנ״ל פולנים מדלת העם ויחדי השכלה‪.‬‬
‫נמסר גם‪ ,‬כי בין גרי המחנה הזה גחל מספר אנשי המפלגה האנטישמית‬
‫)נ‪ .‬ד‪ (.‬מובן מאליו‪ ,‬כי ילדי האנשים האלה הם נוקשים בהתנהגותם ומדי‬
‫פעם בפעם מחפשים להם הזדמנויות להתגרות בילדי ישראל‪ .‬בזמן האחרון‬
‫השיגו ילדי הפולנים מקלעות‪ ,‬לספורט מיוחד במינו נחשבת בעיניהם הקליעה‬
‫בראשי היהודים‪ .‬קרה וילד מבוגר‪ ,‬מבין ילדי היהודים‪ ,‬תפש עברין כזה על‬
‫מנת למסור אותו ב ז י ״משמר הבטחוך הנמצא במחנה והשומר על הסדר‬
‫והמשמעת; הנ״ל הקים קול צעקה ואז התאספו אמהות ו״יונקים״ )ארגון‬
‫צבאי של צעירים( ובמקום נוצרה אוירה של פוגרום‪ .‬באויד נישאו קריאות‬
‫כמו‪ :‬יהודים מצורעים! יהודים מלוכלכים‪ ,‬לכו לא״י! המחזות האלה הולכים‬
‫‪85‬‬
‫ונשנים‬
‫אחדות‬
‫פעמים‬
‫ומהספורט של‬
‫ביום‬
‫למטרה״‬
‫״הקליעה‬
‫כבר‬
‫נפצעו‬
‫ש נ י ילדים‪.‬‬
‫למעלה א ת חארגון‬
‫הזכרנו‬
‫באנטישמיותו‪ .‬כ פ י ה נ ר א ה‬
‫המדריכים‬
‫ה צ ב א י ״יונק״‪ .‬ה א ר ג ו ן ה ז ה‬
‫שהאוירה‬
‫מורעלת‬
‫בתוכו היא‬
‫מצטיין א ף‬
‫הוא‬
‫ליהודים‬
‫ואף‬
‫ביחס‬
‫מסייעים ל ה ת פ ת ח ו ת אוירה כזו‪ .‬מעשה ב־‪ 6‬בחורים מ צ ר י ף היתומים‪,‬‬
‫ב ג י ל ‪ ,16—15‬א ש ר ח ו י ב ו ע ״ י ה ש ל ט ו נ ו ת הצבאיים ל ה י כ נ ס ל ש ו מ ת ה״יונקים״‪.‬‬
‫נתקבלו ע״י‬
‫הילדים‬
‫המיכנית־ ו ה ד ת‬
‫השכיבו א ת‬
‫למטרה‬
‫חבריהם הפולנים‬
‫המסחרית״‪,‬‬
‫הילדים‬
‫בקריאות‪:‬‬
‫״הנה‪ .‬״המושקים״‬
‫באולם בין י ל מ‬
‫שמורים‬
‫לקופסאות של‬
‫הפולנים‬
‫שנזרקו•‬
‫״הנה ב א ו‬
‫מתגייסים‬
‫בעלי‬
‫לצבא‬
‫ובשכבו‬
‫שלנו״‪.‬‬
‫בלילה‬
‫הפכו‬
‫ילמנו‬
‫האורות‬
‫עליהם ע ל י ד י‬
‫הלאומיות‬
‫הפולנים‪.‬‬
‫חבריהם‬
‫מהקופסאות האלה נפצע י ל ד א ח ד בראשו עד זוב דב‪ .‬הפולנים בעצמם נאלצו‬
‫להעמיד ע ל יד‬
‫הילמם שאץ‬
‫הקודם‪.‬‬
‫מקום‬
‫במקום‬
‫קבוע‬
‫אמנם לשדל אותם להישאר א ב ל יחד ע ם ד ב ר י‬
‫דברי לעג כמו‬
‫בחניכיהם ע ל‬
‫לנזוף‬
‫״חבורה‬
‫שבאה‬
‫ההעתת‬
‫לערב‬
‫וביחסו ליהודים‪.‬‬
‫לשיא‬
‫אחד״‪.‬‬
‫העוקצניות‪ ,‬ה י ו‬
‫ל ד ב ר י ב ד י ח ה א ל ה ע ל ח ש ב ו ן ה י ל ד י ם היהודיים‬
‫בפעולותיו‬
‫רוצים‬
‫לחזור‬
‫לצריפם‬
‫ברצונם להישאר בתוך הארגון הזה ו ה ם‬
‫ה מ פ ק מ ם ניסו‬
‫ל א חסדו‬
‫משכבם‬
‫משמר‬
‫למשך‬
‫הלילה‪.‬‬
‫בבוקר‬
‫הכרתו‬
‫היחס‬
‫המדריכים‬
‫ממלאים‬
‫ה ב ל ת י ־ ה ו ג ן הגיע‬
‫ק ר ה הדבר והילד ס פ ר לו‪.‬‬
‫מאוד‪,‬‬
‫נעשתה יפה‬
‫אנו נעשה כמיטב‬
‫בואם‬
‫זו לפני‬
‫במכתב‬
‫מלאכה‬
‫בשמעו א ת‬
‫נקיה״‪.‬‬
‫דברי הילד א מ ר‬
‫יכולתנו ע ל מ נ ת‬
‫אוירה כזו‬
‫להקל‬
‫במקום‪,‬‬
‫צחוק‬
‫פיהם‬
‫והמעודדים א ת החניך הפולני‬
‫הרופא א ש ר‬
‫בדק‬
‫הפצוע‬
‫איך‬
‫ב ב ו ק ר א ת ה י ל ד ה נ פ צ ע ‪ ,‬ל פ נ י ע ז ב ו א ת המוסד‪ .‬ה ר ו פ א ש א ל א ת‬
‫בתוך‬
‫השמל‬
‫״העבודה‬
‫הרופא‪:‬‬
‫נמצאים‬
‫הילמם‬
‫שלנו‪.‬‬
‫הסבל‬
‫בתחנת‬
‫מעבר‬
‫עליהם א ת‬
‫למולדת״‪.‬‬
‫שני שבא‬
‫מטהרן‬
‫מה־‪7.2.43‬‬
‫אותן‬
‫מתאשרות‬
‫״עם‬
‫העובמת‪:‬‬
‫ה ס ר נ ם פ ו ר ט ש ל ה י ל מ ם ה ג י ע ו ‪ 8‬מלווים פ ו ל נ י ם בוגרים‪ ,‬א י ן ב י נ י ה ם א ף יהודי‬
‫א ח ד ‪ ,‬ל מ מ ת ש ש נ י יהודים ל ו ו כ מ ה‬
‫ש נ י היהודים‪ ,‬ל ד ע ת ה י ל ד י ם ‪,‬‬
‫ילדים מ ב ו כ ר ה‬
‫קיבלה‬
‫את‬
‫התלקטו‬
‫כנראה‬
‫לאשחבד‪.‬‬
‫היהודית‬
‫במשחד‬
‫שנות‬
‫נדודים‬
‫ב א ש מ ת הפולנים‪ .‬אגב‪ ,‬ב ב ו כ ר ה‬
‫מ ס פ ר ר ב ש ל חלוצים‪ .‬א נ ו •נאסוף א ת‬
‫הילדים י פ ה ע ד‬
‫משום‬
‫הוחזרו‬
‫למאוד‪.‬‬
‫כתובותיהם‪ .‬הקהילה‬
‫הראשונה‬
‫בפעם‬
‫נ ה נ ו ה י ל מ ם מ י ח ס ח ם ו א י ן ה ם יכולים ל ד ב ר ע ל ק ב ל ת‬
‫לאחר‬
‫פ נ י ם זו ל ל א ד מ ע ו ת‬
‫בעיניהם‪.‬‬
‫טעיתי‪ .‬בין ה מ ל ו ו י ם ה ג י ע ה ג ם אשד‪ .‬יהודיה א ח ת ‪ .‬כמובן׳ א ד ו ד ק‬
‫הודות‬
‫ל כ ך ש ה צ ל י ח ה ל ה ע מ י ד פ נ י ם ש ל פ ו ל נ י ה נוצריה‪.‬‬
‫‪.‬״המסים‬
‫תחומי רוסיה לא‬
‫מ ת נ ג ד י ם ל כ ל גיוס נ ו ס ף ל צ ב א הפולני‪ ,‬ב כ ל‬
‫נשאר כ מ ם א ף ת א מגיים ש ל הצבא הפולני מ כ ל מקום זהו‬
‫ועם‬
‫המצב כ מ ם‬
‫ה נ צ ח ו נ ו ת אין י ס ו ד ל ק ו ו ת ש ה מ צ ב י ש ת נ ה מ ב ח י נ ה זו‪ ,‬ב כ ל אופן‪ ,‬ב י נ ת י י ם ‪.‬‬
‫לגבי‬
‫א פ ש ר ו מ ת ה א ו ו ק ו א צ י ה והיציאה‪ ,‬מ א ש ר ו ת‬
‫ידיעותיכם א ת א ש ר נודע‬
‫ל נ ו גם כאן‪ .‬אגב‪ ,‬כאן במחנה הפליטים סובלים ה י ל מ ם ה י ה ו מ ם מיהם אנטישמי‬
‫נטפל‬
‫בדבר״‪.‬‬
‫נבזה‪.‬‬
‫הפולנים‬
‫נשארו‬
‫ליממ‬
‫האדום‬
‫ברובם‬
‫אותם ל ק ח ו ל א‬
‫שחרר‬
‫שינו‬
‫שטחים ב ה ם‬
‫אנטישמיים‬
‫אותם‬
‫והמלחמה‬
‫לסובה‪.‬‬
‫מצויים ה י ו‬
‫הנוראה‬
‫בהמשך‬
‫חברינו‪,‬‬
‫והרס‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫התחלנו‬
‫לקבל‬
‫ארצם‪,‬‬
‫כאשר‬
‫לא‬
‫הצבא‬
‫מכתבים‬
‫גם‬
‫מאלה שהצטרפו לתנועה הפרטיזנית ולא ה מ בקשרים אתנו מאז פלשה גרמניה‬
‫לברית‬
‫‪86‬‬
‫המועצות‪.‬‬
‫ב־‪22.16.44‬‬
‫הגיע‬
‫מכתב‬
‫מניסן‬
‫רזניק‬
‫מוילנה‬
‫המשוחררת‪:‬‬
‫שוחררתי‬
‫״היום‬
‫תשובה‪.‬‬
‫מהחיה‬
‫א נ י פ ה עם‬
‫הגרמנית‪,‬‬
‫אשתי‪.‬‬
‫כתבתי‬
‫ממשפחתנו‬
‫אליכם‬
‫נשארו‬
‫פעמים‬
‫הרבה‬
‫מעטים‪,‬‬
‫ולא‬
‫א ב ל הם‬
‫קבלתי‬
‫אני‬
‫ישנם‪.‬‬
‫הייתי‬
‫ב י ח י ד ה של פ ר ט ח נ י ם ‪ .‬נ ל ח מ ת י ב כ ל ב ה פ ש י ס ט י ו נ ק מ ת י א ת ד מ נ ו ה ש פ ו ך ‪.‬‬
‫החיים‬
‫אבל‬
‫ש ל נ ו קשים‪ ,‬ה כ ל א ב ד לנו‪ ,‬ב א נ ו ב כ ו ת ו נ ת א ח ת ו ב ח ל י פ ה ק ר ו ע ה ‪,‬‬
‫אנשים‬
‫שם‬
‫ישיגו‬
‫חיים‬
‫הכל‪.‬‬
‫נ ש א ר ו ‪ 12‬יהודים‬
‫מה‬
‫נשמע‬
‫רק‬
‫אצלכם ?‬
‫מעט מפני‬
‫כתב‬
‫שוב‬
‫אם‬
‫שילחו'‬
‫אפשר‬
‫במד‪.‬‬
‫שאינכם‬
‫התנסיתם‬
‫יכולים‬
‫ניסן מ ו י ל נ ה ‪:‬‬
‫לשער‬
‫״מישה היקר‪,‬‬
‫מדוע‬
‫מענין‬
‫עם‬
‫שמעת‪.‬‬
‫בוודאי‬
‫נקמתי‬
‫ארבע‬
‫אבא‬
‫שנים‬
‫קובנר(‬
‫הייתי‬
‫א ח ד י כן‬
‫המלחמה ?‬
‫על‬
‫נשארו‬
‫ידוע‬
‫יהודים״‪.‬‬
‫כתבתי‬
‫כ ב ר כמה פעמים‬
‫ואיני‬
‫יודע‬
‫לא‬
‫מלה‬
‫אחת‬
‫ממך‪.‬‬
‫שאני‬
‫לא‬
‫סיבלנו‬
‫בדיוק‬
‫לכם‬
‫ב־‪24.11.44‬‬
‫אף‬
‫קראתי‬
‫בזמן ה כ י ב ו ש‬
‫בגיטו‬
‫וילנה‬
‫ביחידה‬
‫את‬
‫הגרמני‬
‫ארגון‬
‫הפרטיזנית‬
‫עד‬
‫הקימותי יחד‬
‫הפרטיזנים‪,‬‬
‫השחרור‪.‬‬
‫עליו‬
‫הצטיינתי‪,‬‬
‫א ת ר צ ח הורי‪ ,‬א ח י ו ה י ל ד י ם ‪ .‬ע ת ה א נ י ע ו ב ד ו ג ר ב ו י ל נ ה י ח ד ע ם ידידי‬
‫הותיקים‬
‫מיחידת‬
‫המלחמה‬
‫עוד נ מ ש כ ת והיא זקוקה לעזרתך‪.‬‬
‫מהמשפחה‬
‫בכל‬
‫האדום‬
‫הפרטיזנים‪.‬‬
‫פעם‬
‫שמצאו‬
‫המשכנו‬
‫את‬
‫קבלנו‬
‫במשפחתנו ?‬
‫בחזית י‬
‫הקשר‬
‫ויותר‬
‫מכתבים‬
‫ששוחררו‬
‫מחברים‬
‫מ ז ע ז ע י ם ע ל מ ה ש ע ב ר ע ל י ה ם בזמן‬
‫השחרור‪.‬‬
‫יהודים‪.‬‬
‫הקימונו‬
‫ואת‬
‫קשר‬
‫שיגור‬
‫עם‬
‫העזרה‬
‫ושלחנו‬
‫כולם‬
‫שהיו‬
‫לחברים‬
‫ידי‬
‫על‬
‫המלחמה‬
‫עזרה‪.‬‬
‫הצבא‬
‫ועל מה‬
‫באותו‬
‫בסיביר‬
‫הזמן‬
‫וברפובליקות‬
‫של ברית המועצות באסיה‪ .‬ל ש כ ת הקשר שלנו ליד המזכירות העליונה‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫חיים‬
‫יותר‬
‫ובהם תאורים‬
‫אחרות‬
‫מה‬
‫המצב‬
‫מי‬
‫כי‬
‫הייתי ב פ י נ ס ק ‪ ,‬מ צ א ת י ‪18‬‬
‫הרי‬
‫ש ל נ ו אף א ח ר וגם ה ו ר י ך ל א בחיים״‪.‬‬
‫לאחר‬
‫של‬
‫ביקרתי‬
‫איש ל א נותר‪ .‬כ ת ב ו ל י‬
‫שפה‬
‫א י נ ך עונה‬
‫קובנר‬
‫‪.‬כבר‬
‫בזמן‬
‫אותך לבטח כיצד נ ש א ר ת י ב ח י י ם ‪:‬‬
‫)המשורר‬
‫לנו‬
‫בלבד‪ .‬ממשפחתנו אף‬
‫חבילה‪.‬‬
‫בפינסק‪,‬‬
‫ב ת ל א ב י ב פ ע ל ה ב ל י ה פ ס ק ה וגייסה‬
‫כל‬
‫עזרה אפשרית‪.‬‬
‫מ י ל ש ט י ץ שהגיע ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ל א ר ץ היה ש ו ת ף א ת י ב ע ב ו ד ת י ב ל ש כ ת‬
‫ה ק ש ר ‪ ,‬ע ב ד ל ל א ל א ו ת ו ב כ ל ה ל ה ט ה נ פ ש י שבו ה ת מ ס ר ל ע ב ו ד ה ח ש ו ב ה זו‪.‬‬
‫בבואנו‬
‫הנצחון‬
‫על‬
‫התקופות‬
‫בצבא‬
‫ל ס כ ם א ת ה ת ק ו פ ה מ־‪,1939‬‬
‫הנאצים‬
‫אנו יכולים‬
‫לציין‬
‫טהור‬
‫במצפון‬
‫שלוש‬
‫שבכל‬
‫ע ש י נ ו כ מ י ט ב י כ ו ל ת נ ו ב ש י ג ו ר ע ז ר ה ל ח ב ר י נ ו שהיו ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ‪,‬‬
‫האדום‪,‬‬
‫מקום‬
‫ב־‪,1945‬‬
‫עת פרצה מ ל ח מ ת העולם השניה ועד‬
‫חרושת‪,‬‬
‫בבתי‬
‫במחנות‬
‫ה ס ג ר או מ ח נ ו ת עבודה‪,‬‬
‫במאסר‬
‫שהוא — כ ד י ש י ו כ ל ו ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ‪ .‬ק ש ר נ ו בין ח ב ר י ם ש ה י ו‬
‫קרובים‬
‫זה ל ז ה מ ב ח י נ ה‬
‫תקופה‬
‫זאת‬
‫עליה‬
‫לפרוש‬
‫את העלילה‬
‫נכתב‬
‫כולה‪.‬‬
‫ג י א ו ג ר פ י ת ו ל א ידעו'‬
‫מאד‬
‫מעם‬
‫והרבה‬
‫מ א מ ר זה ה ו א‬
‫האחד‬
‫ממה‬
‫את כתובתו‬
‫שאירע‬
‫נשכח‪.‬‬
‫ה ת ח ל ה צ נ ו ע ה בכיוון‬
‫ובכל‬
‫לפעמים‬
‫ש ל השני‪.‬‬
‫הזמן‬
‫הגיע‬
‫זה‪.‬‬
‫לאחר‬
‫ה נ צ ח י ז ע ל ה נ א צ י ם ה ת ח י ל ו פ ר ק י ע ל י ל ה ח ד ש י ם של ק י ב ו ץ נ ד ח י ם‬
‫חברי‬
‫שארית‬
‫של‬
‫של‬
‫תנועתנו ו ב ה נ ח ת יסודות לבנין מחודש‬
‫התנועה‬
‫בקרב‬
‫ה פ ל י ט ה ‪ .‬ב־‪ 1946‬ק י י מ נ ו ב פ ר ת א ת כ נ ם ה א י ח ו ד ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ״ ע ק י ב א ״‬
‫ובפסח של אותה שנה ביקרתי בפולניה לראשונה אחרי החורבן הנורא‪ .‬נפגשתי‬
‫עם‬
‫שם‬
‫רבים מהחברים‬
‫שהייתי‬
‫אחרי‬
‫הנצחון לפולניה‬
‫ניםפו‬
‫בשואה‪ .‬ח ב ר י ם א ל ה ה ת ח י ל ו ב מ ל ו א מ ר צ ם ל ב נ ו ת מ ח ד ש ת נ ו ע ה מ פ ו א ר ת‬
‫על‬
‫תלי החורבות‪,‬‬
‫לחפש‬
‫עמם‬
‫אולם‬
‫את‬
‫בקשרים‬
‫רובם‬
‫קרוביהם‬
‫במשך‬
‫המלחמה‬
‫ואשר‬
‫הגיעו‬
‫לא‬
‫רצו‪,‬‬
‫ומשפחותיהם‪ ,‬אך מצאו כי רובם‬
‫ובצדק‪,‬‬
‫י ה ד ו ת פולין‪ ,‬א ש ד ב ר ו ב ה ל א היתד‪ .‬ב ח י י ם ע ו ד‬
‫כדי‬
‫ל ה ג י ע אלינו‪,‬‬
‫לארץ‪.‬‬
‫הם‬
‫ארגנו‬
‫את‬
‫לחיות‬
‫בבתי‬
‫הקברות‬
‫של‬
‫ו ע ל כן ח ת ר ו מ ע ר ב ה‬
‫ודרומה‬
‫דרך‬
‫גבולות‬
‫״הבריחה״‬
‫מפולניה‬
‫‪87‬‬
‫שנשמרו בקפדנות ומילאו את מחנות העקודים בגרמניה‪ ,‬באוסטריה‪ ,‬באיטליה‬
‫ובארצות מערב אירופה האחרות‪ .‬הם חתרו באניות מעפילים לארץ ורבים‬
‫מהם מצאתי אחר כך במחנות קפריסין כשהם כלואים על ידי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫חלקם עוד זכה לעלות לפני קום המדינה ולהשתתף במלחמת הקוממיות‪ ,‬אך‬
‫רובם המכריע הגיע לאחר הקמת המדינה‪.‬‬
‫רציפותה ‪.‬של הפעילות התנועתית לא פסקה לעולם ושרשרת ״הנוער‬
‫הציוני״ לא נותקה אף בימי המלחמה הנוראה‪ ,‬וכך היא הולכת ונמשכת מאז‬
‫הקמתה ועד עצם היום הזה‪.‬‬
‫ירושלים ‪1975‬‬
‫ו‬
‫דוד צימנד‬
‫‪3‬שליחות הצלה‬
‫דוד צימנד ז׳׳ל )‪ (1970—1906‬ה ד ‪.‬‬
‫ומראשי‬
‫בגליציה‬
‫העצמאית׳ מאז‬
‫העובד‬
‫עלייתו‬
‫הציוני‪,‬‬
‫ב־‪1934‬‬
‫ממייסדי תנועת ״הגוער‬
‫המפלגה‬
‫יומו‬
‫ועד‬
‫הפרוגרסיבית‬
‫הציוני״‬
‫והליברלית‬
‫האחרון‪.‬‬
‫במשך כל שנות ה־יו בארץ היה נתון — ביוסף לפעילותו התנועתית‬
‫זהמפלגתית‬
‫לעניני‬
‫—‬
‫בריחה‬
‫עליה‪,‬‬
‫עולים‬
‫וקליטת‬
‫תחלה‬
‫חדשים‪,‬‬
‫במסגחת ההסתדרות ולאחר מכן כאחד מראשי הקליטה בסוכנות היהודית‪.‬‬
‫התמשכותה‬
‫עם‬
‫לתנועה‬
‫משותף‬
‫של 'מלחמת‬
‫!עיונית‬
‫העולם ה־‪,2‬‬
‫בא״י‬
‫ולישוב‬
‫בארץ‬
‫מהד‬
‫בראשותו‪ .‬של‬
‫ועד‬
‫יצחק‬
‫ועלה‬
‫גרינבוים‬
‫וכן הוקמה ועדה מיותרת לכך בהסתדרות‪ .‬ביוזמת המוםדות הג׳׳ל נ‪1‬פתזזו‬
‫׳באחדות מן‬
‫קשרים‬
‫הארצות הנייטרליות‬
‫ומשלוח‬
‫עזרה‬
‫לשכות כאלה נוסדו‬
‫מטעם‬
‫אל‬
‫והמערביות לשכות קשר‬
‫אנשינו‬
‫בשטחים‬
‫בג׳נבה‪ ,‬קושטא‪,‬‬
‫חישובית‪,‬‬
‫הסוכנות‪ ,‬ושימרה‬
‫הכבושים‬
‫לשם‬
‫ע״י‬
‫טהרן ולונדון ובהן‬
‫יצירת‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫פעלו שליחים‬
‫ברית הארגונים החלוציים ו‪,,‬המוסד״‬
‫)הוא המוסד לעליה ב׳(‪.‬‬
‫בירורים‬
‫לאחרי‬
‫אלו גם‬
‫במשלחות‬
‫ודיונים‬
‫הבר‬
‫הצורך החיוני בשתופנו‬
‫הקשר‬
‫עם‬
‫רבבות‬
‫הוסכם‬
‫שלנו;‬
‫דרישתנו‬
‫קיפוחם‪.‬‬
‫שייצג‬
‫למען‬
‫אותנו‬
‫הנמרצת‬
‫המלא •בכל פעולת ו ע ל ה ממשית‬
‫חברינו‬
‫באירופה‬
‫לשם משלוח סיוע לתאי התנועה‬
‫השגת מטרה‬
‫במוסדות‬
‫להיענות‬
‫לתביעותינו‬
‫בנידון‬
‫זו‬
‫העליונה‬
‫ואת‬
‫לשכת‬
‫ועקשני‪,‬‬
‫אשד‬
‫הוכתר‬
‫‪:‬כהצלחה‬
‫הכבושה‬
‫במחתרת ולחברים‬
‫ניהל‬
‫חישוביים‬
‫הקשר‬
‫ובברית‬
‫״הנוער‬
‫של‬
‫בסוף ‪1942‬‬
‫והעמקתו של‬
‫המועצות‪,‬‬
‫קול‬
‫וריכז‬
‫הציוני״‬
‫נבעה‬
‫מן‬
‫וכן‬
‫הבודדים ולמניעת‬
‫אז הח׳ משה‬
‫וההסתדדותיים‬
‫ולשתף‬
‫את‬
‫—‬
‫וכתוצאה‬
‫)קולודני(‪,‬‬
‫המזכירות‬
‫מוסק‬
‫ממנו‬
‫ממושך‬
‫— נבחר‬
‫דוד לשליחות זו‪ .‬בראשית ‪ 1943‬יצא דוד לקושסא‪ ,‬שם הצטרף לח‪ .‬ברלס‪,‬‬
‫•שכיהן כיו׳׳ר‬
‫פומרנץ‬
‫המשלחת‬
‫ולשני‬
‫נציגי‬
‫״החלוץ״ הח׳׳ח‬
‫מ‪.‬‬
‫באח־‬
‫ודניה‬
‫)הדדי(‪.‬‬
‫הדברים‬
‫המובאים‬
‫בזה‬
‫והרואים‬
‫דוד י למר א‪ .‬קידר‪• ,‬בראיון מוקלט‬
‫כאן‬
‫אור‬
‫לראשונה‬
‫נמסרו‬
‫ע״י‬
‫ש נ ע ר ד בשתי שיחות )ב־‪ 21‬בינואר‬
‫וה־‪ 1‬במרץ ‪ (1966‬מטעם המכוז ליהדות זמננו‪ ,‬המדור לתיעוד בע^פ‪ ,‬שע״י‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫הפרסום‬
‫שלפנינו‬
‫כולל‬
‫את‬
‫מרבית‬
‫קטעי‬
‫הראיון‬
‫והוא תואם‬
‫את‬
‫‪89‬‬
‫ההקלטה המקורית‪ ,‬פרט לשינויים שנתתייבי מן העריכו־״ תיקוני שיבושים‬
‫וצרוף קטעים לפי נושאי משנה‪.‬‬
‫תודתנו נתונה בזה למכון ליהדות זמננו שע״י האוניברסיםה‬
‫העברית‪ ,‬על שהפקיד בידינו את החוש־ והתיר׳ לפרסמו בקבצנו ״משואה״‪.‬‬
‫ה מ ע ר כ ה‬
‫מבוא‬
‫שאלה‪:‬‬
‫כלליים‬
‫צימנד‪,‬‬
‫מר‬
‫את‬
‫וקצרים‬
‫נתחיל‬
‫אולי‬
‫ת ו ל ד ו ת חייך‬
‫את‬
‫עד‬
‫שיחתנו‬
‫לשליחות‬
‫שתפפר‬
‫בכך‬
‫שלך‬
‫הראשונה‬
‫בקוים‬
‫לנו‬
‫בקושטא‪.‬‬
‫כן‬
‫הנני מבקש‬
‫להבין‪ ,‬ל א ו ר מ ה ו ע ל י ס ו ד מ ה נ ש ל ח ת ו נ ב ח ר ת ל ה י ש ל ח ל ק ו ש ט א ‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בפולניה‪,‬‬
‫ה י י ת י פ ע י ל ב ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ מ ר א ש י ת היווסדה‬
‫‪ ,1927‬כ ש ה י י ת י ע ו ד ל פ נ י ב ח י נ ת ה ב ג ר ו ת ‪ .‬א ח ר כ ך — ת ו ך ת ק ו פ ת‬
‫בערך משנת‬
‫הלימודים ב ט כ נ י ו ן — ה ג ב ר ת י פ ע י ל ו ת זו‪ .‬ב ש נ ה ה ר ב י ע י ת ש ל לימודי בטכניון‪,‬‬
‫א ח ר י ה מ ה ו מ ו ת שהיו ב פ ק ו ל מ ה ש ל נ ו ‪ ,‬ב ה ן נ ה ר ג א ח ד מ ח ב ר י הטובים‪ ,‬ה ת א ס פ נ ו ‪,‬‬
‫ק ב ו צ ת אנשים‪ ,‬מ ת ל מ י ד י הטכניון‪,‬‬
‫ב־‪.1934‬‬
‫הפסקתי‬
‫בעצם‬
‫״החלוץ״ ב ל ב ו ב‬
‫הנו״הצ‬
‫קבוץ‬
‫כשהיינו‬
‫מרוכזת‬
‫במחלקת‬
‫הפסקנו‬
‫שנה‬
‫הלימודים‪ .‬ב־‪33‬‬
‫הייתי‬
‫עוד‬
‫במרכז‬
‫חבר‬
‫) ל מ ב ר ג ( ו ע ל י ת י א ר צ ה ב־‪ .34‬ב ה ת ח ל ה הייתי ח ב ר ב ג ר ע י ן ש ל‬
‫בפתה תקוה‪,‬‬
‫מרוכזים‬
‫אז‬
‫את‬
‫א ת הלימודים ו ע ל י נ ו ארצה‪ .‬זה היה‬
‫אחר כך‬
‫כבר בקבוצת‬
‫ב מ ח ל ק ת העליה‬
‫בקבוצה‬
‫אושא‪,‬‬
‫של‬
‫קטנה‬
‫במגדיאל‪.‬‬
‫גוייסתי לעבודה‬
‫ההסתדרות‪,‬‬
‫העליה של ההסתדרות ועיקר‬
‫כלומר‬
‫תפקידי‬
‫ב ע נ י נ י עליה‬
‫‪1938‬‬
‫עבדתי‬
‫שמאז‬
‫התרכז‬
‫בשנת‬
‫‪,38‬‬
‫שהיתה‬
‫סוף‬
‫ובמיוחד‬
‫ב ע נ י נ י עליה‬
‫ב פ י ז ו ר ה ע ל י ה ש ה ג י ע ה ב א נ י ו ת ה מ ע פ י ל י ם ‪ .‬א נ י הייתי מ מ ו נ ה י ח ד עם כ ר מ י ע ל‬
‫פ י ז ו ר המעפילים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ישראל כ ר מ י ו‬
‫ת ש ו ב ה ‪ :‬כ ן ! פיזור העליה‪ .‬ז‪.‬א‪ .‬א נ ח נ ו היינו מ ק ב ל י ם א ת ה א נ ש י ם מ א נ י ו ת‬
‫שהצליחו‬
‫לאחר‬
‫ל ה ת ח מ ק מ ע י נ י ה ב ר י ט י ם א ו מ א ל ה ש ל א הצליחו‬
‫מכן מ מ ע צ ר ם ש ל‬
‫התפקיד‬
‫האנגלים!‬
‫היה פ ת ו ר ב ל ב ד ו ל ר ו ב‬
‫החקלאיים‬
‫פי רוב‬
‫ועל‬
‫לא‬
‫בעצם‬
‫היתד‪ .‬אז‬
‫להתחמק ושוחררו‬
‫קליטה‬
‫ה ע ל י ה ה ז ו היתד‪ .‬נ ק ל ט ת‬
‫בקבוצים‪.‬‬
‫בשנת‬
‫עסקתי‬
‫‪1942‬‬
‫אנשים‪.‬‬
‫של‬
‫בראשונה‬
‫באופן‬
‫במשקים‬
‫בעליה‬
‫מיוחד‬
‫ש ק ר א נ ו ל ה ״ ע ל י ה ר ״ ‪ ,‬א י נ נ י י ו ד ע מזץע ד ו ו ק א ו ! יש א ו מ ר י ם שזה ב א מ ל ש ו ן‬
‫״ויברח״‪...‬‬
‫אלה אנשים‬
‫כי היו‬
‫ש ב ר ח ו מן‬
‫הפולני של‬
‫הצבא‬
‫הגיעו‬
‫אנדרם‪,‬‬
‫ל א ‪ p‬מ ר ו ס י ה ד ר ך ט ה ר ן וכאן נ ק ל ט ו ע ל ז י נ ו ‪.‬‬
‫קושטא — משקפת לתוך אירופה הכבושה‬
‫בסוף ‪ 42‬נ ק ר א ת י ל ו ו ע ד ה ה צ ל ה‬
‫נמסר‬
‫כבר‬
‫לי ש א נ י מ ו צ ע ל ש ל י ח ו ת ל ק ו ש ט א מ ט ע ם ו ע ד ה ה צ ל ה ‪.‬‬
‫מגויים‬
‫לקושטא‬
‫ההיא‬
‫בשרות‬
‫קיבלתי‬
‫את‬
‫היו ל נ ו עדיין‬
‫א ח ד לא‬
‫שואה‪,‬‬
‫אבל‬
‫כשהמוסדות‬
‫הנוטרים‪,‬‬
‫התפקיד‬
‫היות‬
‫בזה‬
‫חלומות‬
‫ותקוות‬
‫זו‬
‫‪90‬‬
‫לא‬
‫וראיתי‬
‫שאפשר‬
‫ז ע ל א י ז ה היקף ע צ ו ם ה ג י ע ה‬
‫חשבו רק‬
‫להם‬
‫אתגר‬
‫יהיה‬
‫עוד‬
‫נכונה‬
‫תעיד‬
‫השליחות‬
‫על‬
‫בפרט‬
‫חשוב‪,‬‬
‫הרבה‬
‫ה ש ו א ה ‪ .‬ב כ ל ל אז ע ו ד‬
‫שבעת‬
‫לעשות‪.‬‬
‫לא‬
‫הזו‬
‫אף‬
‫דיברו על‬
‫לקושטא!‬
‫לפני‬
‫ב ו ו ע ד ה ה צ ל ה ‪ .‬יש ל ה נ י ח ש ה ח ב ר י ם מוועד ה ה צ ל ה ‪,‬‬
‫יותר אינפורמציה‪,‬‬
‫היתד‪.‬‬
‫החליטו‬
‫גרינבוים‬
‫אמנם‪ ,‬הייתי אז‬
‫ע ל פוגרום‪ .‬מ ע נ י ן ‪ :‬אני יצאתי בסוף מרץ‬
‫יציאתי ישבתי עם החברים‬
‫היתד‪.‬‬
‫ש ב ר א ש ו ת ו של מר יצחק‬
‫ושם‬
‫ב א ו פ ן יחסי‪ ,‬מ א ש ר ל א ח ר י ם ‪ .‬ע ד‬
‫העובדה‬
‫שאפילו‬
‫יצחק‬
‫גרינבוים‬
‫כמה‬
‫מסר‬
‫לי‬
‫שהנחה‬
‫‪1,500‬‬
‫כתובות‬
‫אתם‪,‬‬
‫של‬
‫חשובים‬
‫ע ס ק נ י ם ציוניים‬
‫לכשאגיע לקושםא‪ .‬הגדיל עוד‬
‫הפעילים‬
‫מלבוב‬
‫וחבר‬
‫מפולניה‪,‬‬
‫לעשות‬
‫פולניה;‬
‫מכל‬
‫שאתקשר‬
‫בכדי‬
‫ד ״ ר ש מ ו ר ק שגם כן היה א ח ד‬
‫ה א ק ם ק ו ט י ב ה ה צ י ו נ י ת ‪ ,‬ש נ ת ן לי ק ר ו ב ל־‪ 4,000‬כ ת ו ב ו ת‬
‫אתם‪,‬‬
‫שאתקשר‬
‫אפשר‬
‫ואולי‬
‫לשלוח‬
‫יהיה‬
‫אליהם‬
‫חבילה‪.‬‬
‫ושמות‬
‫עוד‬
‫הכל‬
‫ה ל ך ל פ י ה מ ו ש ג י ם ה מ ק ו ב ל י ם ‪ ,‬ח ש ב ו ש י ש נ ה מ צ ו ק ה ‪ ,‬פ ו ג ר ו ם וכי ק ש ה שם‪.‬‬
‫יציאתי‬
‫היתה‬
‫כמה‬
‫וכמה‬
‫אחת‬
‫בדצמבר‬
‫את‬
‫לא‬
‫בקשיים‪,‬‬
‫בסוף‬
‫מרץ‬
‫ובראשית‬
‫‪1943‬‬
‫לך שהאינפורמציה שקיבלתי כ ב ר‬
‫להיכנס‬
‫קשיים פ נ י מ י י ם‬
‫‪ 1942‬ה ה ח ל ט ה על צ א ת י ל ש ל י ח ו ת זו‪.‬‬
‫הוותה‬
‫להגיד‬
‫כרוכה‬
‫התורכים‬
‫ע ז ר ו ב ע נ י ו זה‪.‬‬
‫לא‬
‫היו גם‬
‫נתנו‬
‫והאנגלים‬
‫עד‬
‫על‬
‫שנתקבלה‬
‫ל א ח ר מאמצים רבים‪ ,‬קיבלתי‬
‫יצאתי‬
‫אפריל‬
‫לקושטא‪.‬‬
‫מוכרח‬
‫אני‬
‫בהתחלה‬
‫שאלה ‪ :‬כלומר ט ר ם היציאה ז‬
‫תשובה‪:‬‬
‫כן‪ ,‬ט ר ם היציאה‬
‫אמנם‬
‫חיו כ ו ל ם‬
‫ידעו‬
‫על‬
‫ב א ש ל י ו ת ‪ .‬א פ י ל ו ר א ש י ו ע ד ההצלה‪.‬‬
‫פוגרומים‪,‬‬
‫אך‬
‫לא‬
‫קיבלו‬
‫בהשמדה‪.‬‬
‫זאת‬
‫כפי‬
‫שציינתי כבר‪.‬‬
‫זעו‬
‫ע ל מ ח נ ו ת ‪ ,‬א ך ל א ידעו ע ל מ ח נ ו ת ־ ה ש מ ד ה ‪ .‬ו ה ר י ב ה ת ח ל ת ‪ 43‬פ ע ל ו כ ב ר‬
‫מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה ב פ ו ל נ י ה ב מ ל ו א ה ק צ ב ‪ .‬א ב ל כ ש ה ג ע ת י ל ק ו ש ט א )וחדשים א ח ד י ם‬
‫ל פ נ י ה ג י ע ו ל ש ם וניד‪ .‬וגם ב א ד ר ‪ ,‬ו ב ר ל ס ה י ה ש ם ע ו ד ל פ נ י ה ם (‬
‫היתד‪ .‬כ ב ר א י נ פ ו ר מ צ י ה ‪ .‬א מ נ ם היא ל א היתד! מ ל א ה‬
‫מ ק י פ ו ת ‪ ,‬ו ע ל י זה פ ע ל‬
‫יותר‬
‫לא‬
‫ממש כהלם‪.‬‬
‫מצאתי שבידם‬
‫א ך היו כ ב ר ידיעות ה ר ב ה‬
‫שזה‬
‫א ש כ ח — נ ד מ ה לי‬
‫היה‬
‫ב מ א י ‪ — 43‬ה נ י ע ה מ כ ת ב ה מ ק י ף והדו״ח ה מ ק י ף ב י ו ת ר ו ה ר א ש ו ן ע ל ההשמדה‪.‬‬
‫יודע‬
‫אינני‬
‫רבנים‬
‫אם‬
‫שמעת‬
‫מברטיסלבה‪,‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫על‬
‫הרמים‬
‫מכתב‬
‫מבראסיסלבה‪.‬‬
‫שאחד שמו ד״ר וייסמילר‪,‬‬
‫מכתב משני‬
‫הגיע‬
‫ש כ ח ת י א ת שם השני‪.‬‬
‫אולי ויכמנדל י‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ויסמן‪.‬‬
‫ש א ל ה ‪ :‬א נ י מ כ י ר א ת ה ס פ ר שלו‪.‬‬
‫ת ש ו ב ה ‪ :‬כן‪ ,‬ב מ כ ת ב זה ה ם מ ס ר ו‬
‫מאוכלוםיה‬
‫ש ל ש ל ו ש ה ו ח צ י מיליון יהודים ל כ ל ה י ו ת ר ש ל ו ש מ א ו ת וחמישים‬
‫א ל ף ‪ .‬פשוש ה מ ו ח ל א ר צ ה ל ק ל ו ט‬
‫לעצמי‬
‫על פולין ולפי ה ע ר כ ת ם‬
‫נ ש א ת בפולין‬
‫ורצינו להשלות את‬
‫א ת ז ה ! בשום פ נ י ם ל א יכולתי ל ת א ר זאת‬
‫עצמנו‬
‫אינפורמציה‬
‫שזוהי‬
‫ב ל ת י נכונה‪.‬‬
‫ע ד כדי‬
‫כ ף ל א היינו מ ו כ נ י ם ל ק ב ל ז א ת ו א ף א ח ד ל א י כ ו ל ה י ה ל ה ב י ן מ ה ק ר ה וכיצד‪.‬‬
‫כאשר‬
‫ה ג ע ת י ל ק ו ש ט א ה י ה ה ק ש ר ע ם ר ו מ נ י ה כ מ ע ט חופשי‪ .‬א ם כ י היו צ ת כ י ם‬
‫להיזהר‬
‫ו ל כ ת ו ב מ כ ת ב י ם ש ת כ נ ם הוא‪ ,‬כ ב י כ ו ל ‪ ,‬מ ש פ ח ת י ‪,‬‬
‫התכתבות‬
‫בין‬
‫קתבי‬
‫מ ש פ ח ה ‪ .‬גם כ א ש ד כ ת ב ת י ל פ י כ ת ו ב ו ת ש ק י ב ל ת י ל פ נ י כן א ל פ ע י ל י ה ת נ ו ע ו ת ‪,‬‬
‫מהתנועה‬
‫הציונית‪,‬‬
‫כתבנו‬
‫מכתבים‬
‫בעלי‬
‫אופי‬
‫מ ש פ ח ת י מובהק‪.‬‬
‫אולם‬
‫ביחס‬
‫לפולין פ ר ט ל ג ל י ל אחד — זאגלמביה — אזור ש ל קטוביץ והמקומות הקרובים‬
‫לה‪,‬‬
‫כ ל המכתבים ששלחנו — לא הגיעו‬
‫לתעודתם‪.‬‬
‫ש א ל ה ‪ :‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬זד‪ .‬ק ו נ ג ר ס פ ו ל י ן ז‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ז א ג ל מ ב י ה היה ח ל ק ש ל ק ו נ ג ר ס פ ו ל י ן ש ס ו פ ה ל ר י י ך הגרמני‪ ,‬ולכן‬
‫ל א ה י מ ה ח ל ק ש ל ה ג נ ר ל ג ו ב ר נ מ נ ם ו ב ח ל ק ה ז ה ע ו ד ל א היו היהודים מ ר ו כ ז י ם‬
‫בגיטאות‪.‬‬
‫ועל אחת כמה וכמה עוד‬
‫טרנספורטים‬
‫לאושוויץ‪ ,‬א ב ל‬
‫היהודים‬
‫ל א היתד‪ ,‬ה ש מ ד ה ‪ .‬א ף ע ל פ י ש ה מ כ ב ר‬
‫חשבו‬
‫שאלו סרנםפורטים לעבודה‪ .‬לשם‬
‫ה י ה ק ש ר מ כ ת ב י ם י ש י ר וגם ה ת ק ב ל ו ת ש ו ב ו ת ‪ .‬א ב ל זה נ מ ש ך ר ק ע ד מלי‪ ,‬ב מ ל י‬
‫כ ב ר ה ת ח י ל ו שם האקציות‪ ,‬התחלנו ל ק ב ל מ ש ם מ כ ת ב י ם ממוזלים‪.‬‬
‫א נ י ז ו כ ר מ כ ת ב ש ק י ב ל ת י ב א ו ג ו ס ט ‪ ,‬ש ה כ ל ת ם ו נ ש ל ם ‪ .‬זה ה י ה א ח ת ה ח י ס ו ל ‪.‬‬
‫ו ז ה ה י ה ב ע צ ם ה ק ש ר ה י ש י ר האחרון‪ ,‬ס ו פ ו ש ל ה ק ש ר ה י ש י ר ב ת א ר ‪ ,‬פ ר ט ל ק ש ר י ם‬
‫‪91‬‬
‫שנוצרו אחר כך במשך הזמן עם אנשים שחיו כאריים ולא כיהודים‪ ,‬ועל ידי‬
‫שמות מזוייפים משוויה ומקושטא )אני סידרתי לי תיבת דואר על שם מזוייף‪,‬‬
‫שם בעל צליל גרמני( התכתבנו'עם אנשים שסיכנו את חייהם‪ ,‬הם היו מעטים‬
‫ואתם קיימנו קשרים ומהם שאבנו אינפורמציה על השרידים בשטחים הגרמנים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אולי אתה מוכן להרחיב קמעא ולפרט לי עם מי עמדתם בקשרים‬
‫בפולין ?‬
‫תשובה‪ :‬בהתחלה‪ ,‬כפי שאמרתי לך‪ ,‬עם זאגלמביה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעיקר הערים‬
‫סוסנוביץ‪ ,‬בנדין וקאטוביץ‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬וזה עם חברי התנועה הציונית‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬שם היה לי קשר עם אגשים שהכרתי אותם עוד מהתנועה* לפני‬
‫שעליתי ארצה ועם — קשה לי היום להיזכר — אנשים נוספים‪ ,‬למשל בסוסנוביץ‬
‫היה אחד מראשי ההסתדרות הציונית‪ ,‬מר לומנר‪ ,‬אני זוכר שאתו הספקתי להגיע‬
‫לקשר מכתבים עוד לפניי החיסול‪.‬‬
‫באותה תקופה נסיתי גם להעביר לזאגלמביה דרכונים דרום־אמריקאיים‬
‫שהצלחנו לרכוש מנציגים קונסולריים של ארצות דרום־אמריקאיות‪ .‬אינני‬
‫זוכר אם היתד‪ .‬זו וונצואלה או אחת הארצות האחרות‪.‬‬
‫יודע אני שבהתחלה הגיעו הפספורטים לידי הציונים בבנדין‪ ,‬אבל אחר כך‬
‫הענין נפסק ולאחר מכן התברר שהפעולה הזאת של הדרכונים דרום־אמריקאיים‬
‫עם דפי בלאנקו‪ ,‬לתוכם הם היו מוסיפים את השמות‪ ,‬ובתחילה הצליחה פעולה זו‬
‫להציל מספר אנשים שנשלחו לצרפת למחנה של נתיני חוץ‪ .‬אבל כשנודע לאיש‬
‫היודנראט המפורסם לשימצה מוניק מרין‪ ,‬ראש היודראט במדין‪ ,‬שהגיעו דרכונים —‬
‫הוא דרש מהציונים )כי הכתובות לפיהן שלחו את הדרכונים היו של נציגי‬
‫התנועה הציונית( שימסרו את הדרכונים בידו‪ ,‬בתור ראש היודנראט‪ ,‬וכשהם לא‬
‫הסכימו‪ ,‬הוא פשוט הלשין עליהם בפני הגסטאפו ואלו שקיבלו אחר כך את‬
‫הפספורטים נאסרו ונשלחו לאושוויץ‪ .‬לכן פעולה חשובה זו נפסקה‪ .‬אני מביא‬
‫דוגמא זו בכדי להוכיח שהמעט שאנחנו יכולנו עוד לעשות כדי להציל משהו‪ ,‬המעט‬
‫הזה גם הוא הוכשל ‪.‬לפעמים בגלל יהודים ואנשי יודנראט‪ .‬היו אנשי יודנראט‬
‫שונים‪ ,‬אבל אם אתה רוצה דוגמא של איש יודנראט ששרת את הגרמנים עד כדי‬
‫מסירת יהודים וכר — הנה אחת הדוגמאות הבולטות על הטיפוסים השחורים של‬
‫אנשי היודנראט‪ ,‬זה אותו מוניק מרין‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אתה הברת אותו לפני כ ן ?‬
‫תשובה‪ :‬לא‪ .‬לפני השואה הוא לא היה מפורסם כלל‪ .‬בתקופה שלפני העליה‬
‫כשעבדתי בתנועה ביקרתי בסוסנוביץ׳ ובנדין‪ ,‬אבל על השם הזה לא שמעתי‪.‬‬
‫וודאי שלא בין הציונים‪ .‬אחר כך התחלתי לקבל לאט לאט מכתבים בודדים‬
‫מאנשים שהצליחו להגיע לצרפת‪ .‬בעיקר היו אלה מוארשה‪ .‬אגב‪ ,‬היו לנו קשרים‬
‫גם עם כמה אנשים במחנות‪ .‬הרי אחרי שנכנסו לגיסאות היו לנו קשרים עם‬
‫גיטו — עם מחנה פלאש׳וב‪ ,‬על יד קרקוב‪ .‬זים היו שני ציונים מפורסמים‪ ,‬ד״ר‬
‫יוסף םלפטר ואחרים שהכרתי אותם מקודם‪.‬‬
‫שאלה ‪ :‬סליחה‪ ,‬סלפטר נשאר בחיים‪ .‬הוא נמצא בארץ‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬והילפשטיין‪ ,‬והם היו במחנה בפלאש׳וב‪ .‬אתם הגענו לקשרים‪.‬‬
‫ואותם קשרים היו לנו על ז י ״שליחים״ שלנו‪ ,‬״שליחים״ במרכאות כיון שרובם‬
‫היו טיפוסים מאוד שליליים מן העולם התחתון‪ .‬כי מי היה מוכן להיות מבריח ? —‬
‫היו גם ״שליחים״ כאלה שעבדו בשביל שני הצדדים‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬שהיו קשורים עם‬
‫‪1‬‬
‫* ״הגוער הציוני״‬
‫הדף שבו רושמים את שמות בעלי ‪-‬הדרכון היד‪ ,‬ריק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪92‬‬
‫הגסטאפו וגם היו‪ .‬מעבירים חומד בשבילנו‪ .‬עם פלאשוב היה הקשר בעיקר ע״י‬
‫שליחים שהלכו מבודאפשט )ולנו היה קשר עם בודאפשט( ומשם‪ ,‬היו יוצאים‬
‫שליחים לפולניה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אלה היו רומנים גויים?‬
‫תשוכה‪ :‬לא‪ — .‬הונגרים‪ .‬הם היו קשורים עם הגסטאפו ולכן יכלו לחדור‬
‫אפילו למחנה‪ .‬מענין לציץ שאנו העברנו לםלאשוב גם כסף‪ .‬והשליח קיבל הוראה‬
‫להוציא משם‪ ,‬אם לא הרבה‪ ,‬הרי לפחות אישים מפורסמים כמו ד״ר הילפשםיץ‬
‫וכמו סלפטר וכשהגיע השליח ומסר להם זאת‪ ,‬והכל היה מוכן כדי שאפשר‬
‫יהיה להוציא אותם משם‪ ,‬גם ד״ר הילפשטיץ וגם ד״ר סלפטר סרבו לצאת‪ .‬לא‬
‫מתוך כך שהם לא רצו להציל את עצמם‪ ,‬אלא ז ע ו שאם הם יצאו — אחרים‬
‫יסבלו וייהרגו‪ .‬כי אחרי שאיש אחד ברח‪ ,‬הרגו הגרמנים כמה אנשים מן‪ .‬המחנה‪.‬‬
‫אנשים אלה היו בעלי מצפון ולא רצו להציל את עצמם תמורת חיי אחרים‪.‬‬
‫אנחנו לא הבנו מדוע הם לא רוצים לצאת‪ .‬שילמנו למבריח כסף לא רק‬
‫כדי שהוא יתן להם כסף שיוכלו איך שהוא על ידי שוחד להיטיב את חיי היהודים‬
‫במחנה )שלחנו עשרות אלפי דולרים(‪ ,‬אלא שילמנו לו תמורת זה שיביא אותם‪,‬‬
‫כפי שהמבדיחים באותה עת הביאו את הרבי מבלז‪.‬‬
‫אני מציץ את זה בתור דוגמא שהצלחנו לבוא לידי קשר עם מחנה זה‪ ,‬ועתה‬
‫אומר לך דבר מה ביחס ללבוב‪:‬‬
‫קיבלתי מד״ר שמורק‪ ,‬שהיה גם יו״ר ההם׳ הציונית בלבוב‪ ,‬ואני ראיתי‬
‫בו מנהיג בתקופה מסויימת‪ ,‬ממנו קבלתי כתובות ורציתי בכל זאת לעשות‬
‫משהו בנידון‪ .‬בלבוב היו גם הורי‪ .‬חיפשתי קשר ללבוב‪ .‬בדרך מקרה עשיתי‬
‫הכרה עם הנספח המסחרי התורכי בברלין שבא לחופשה לתורכיה והוא הבטיח‬
‫לי שבררך בחזרה מהחופשה במקום לנסוע לברלין דרך וינה — הוא יסע‬
‫ררך רומניה—צ׳רנוביץ׳—סופיה‪ ,‬בוקרשט—לבוב—וארשה — אם כי זה היה‬
‫יותר קשה‪ .‬בפולין לא היה כל כך קל לסייר — אבל הוא בדיפלומט היה‬
‫יכול‪ .‬הבטחתי לו לכסות פי כמה את הפרש ההוצאות‪ ,‬על מנת שהוא יבקר בלבוב‪.‬‬
‫אינני יודע בדיוק אם הוא בעצמו ביקר‪ ,‬או מישהו אחר‪ ,‬את זה לא בדקתי‪.‬‬
‫אולם עובדה היא שהוא מסר לי׳ מתוך הרשימה שנתתי ב ז ו ‪ ,‬קרוב לששים‬
‫וכמה כתובות שביקר בהן‪ ,‬ופירוט מדוייק מה קרה לאנשים אלו‪ .‬על כל פנים‬
‫קיבלתי דו״ח שמכל הרשימה הגדולה של כמה אלפי איש שקיבלתי משמורק‪.‬‬
‫)פרט לקומץ קטן של שארית שנשארה במחנה לאנובסקד* שהוא לא יכול‬
‫היה לחדור לשם‪ ,‬אבל שם היו כבר אחרים לפניו( — אף אחד איננו‪ ,‬או‬
‫איננו בחיים‪ .‬על ארבעים וכמה מתוך אלו הוא מסר לי בדיוק להיכן הועברו‪.‬‬
‫בחלקם הועברו לתוך הגיטו והושמדו בתוך הגיםו‪ ,‬וחלקם אפילו נלקחו והומתו‬
‫ביריות בחולות שעל ז בית הקברות היהודי‪ ,‬ביאנובסקה‪ ,‬ביניהם גם הורי‪.‬‬
‫הוא מסר לי בדיוק את התאריך‪ ,‬אותו קיבל מפי שומרי הבית‪ ,‬הוא מסר לי‬
‫אפילו את שם שומרת הבית שלנו‪ ,‬שמסרה מתי לקחו את ההודים שלי‪ .‬על‬
‫ז ו קבלתי‪ ,‬אפוא‪ ,‬דו״ה מ א ז מעציב‪ .‬ההגדרה של באדר ״שליחות עצובה״‬
‫היתד‪ .‬הולמת מ א ז את עבודתנו‪ ,‬כיון שיחד עם הזיעות שקיבלנו היו ז י נ ו‬
‫כבולות‪ .‬בדרך כלל נסינו לעשות כל מיני דברים שניתן היה לעשות כדי‬
‫להציל‪ .‬אבל האמת היא שיכולנו לעשות מעט מאוד למען הצלתם ואפשר לתאר‬
‫זאת כאלו הסתכלנו דרך משקפת לתוך אירופה‪ ,‬כלומר יכולנו להשקיף ולראות‬
‫על הנעשה מבלי להושיט ז ‪ .‬קןשסא היתד‪ .‬מעין משקפת כזו‪ .‬והיינו צריכים‬
‫לראות מה שנעשה שם מבלי שנוכל לעשות משהו גדול ובעל משקל במובן‬
‫‪93‬‬
‫הצלת נפשות‪ .‬לא כן הדבר לגבי קשר‪ ,‬מכתבים‪ ,‬עזרה בחבילות‬
‫ופעולות‬
‫אחרות‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫אחר כך הצלחנו להגיע לקשר עם וארשה‪ .‬אבל זה היה כבר אחרי מרד‬
‫הגיטו‪ .‬הקשר היה עם אנשים בחלק הארי‪ .‬אני לא הייתי בקשר עם ציביה‬
‫)לובוטקין(! הייתי בקשר עם ד״ר לוםטגד&ן‪ ,‬שהיה מציוני קראקוב שעבר‬
‫לוארשה והוא הצליח להגיע לצד הארי והציל את עצמו עם שארית הגיטו‪.‬‬
‫הצלחתי להתקשר עמו בשמו הארי ודרכו‪ ,‬באמצעות שליח‪ ,‬שלחתי כסף בשביל‬
‫אנשים שהיו בצד הארי‪.‬‬
‫אבל זה היה מעט מאוד‪.‬‬
‫קשריס עם רומניה והונגריה‬
‫יותר קשרים ויותר מעשים יכולנו לבצע ביחס לרומניה והונגריה‪ ,‬כיון‬
‫שכאן היה קשר ישיר‪ ,‬אם כי היינו צריכים להיות זהירים‪.‬‬
‫התקשרנו בדואר‪ ,‬באורח פשוט‪ .‬אם כי אחר כך שוב לא יכולנו לכתוב‬
‫יותר בדואר‪ ,‬דרכו כתבנו מכתבים רק על רקע משפחתי‪ ,‬אולם מאוחר יותר‬
‫כשפיתחנו את ענין השליחים — התפתח קשר מצוין בינינו לבין נציגי היהדות‬
‫והציונות בשתי הארצות הללו‪ .‬עניו השליחים היה מעניין וראוי שנתעכב‬
‫עליו‪ .‬בהונגריה היה יהודי אחד הרשל שפרינגמן‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬היה שמו‪ ,‬שהיה‬
‫אחד מפעילי ההסתדרות הציונית ובמקצועו הוא היה צורף זהב‪ .‬בתקופת‬
‫המלחמה צורפי זהב יש להם קשרים עם מבריחי זהב העיקר‪ ,‬אינני יודע‬
‫כיצד — אבל יהודי זה הביא אלינו את המבריחים‪ .‬מבריחים אלה שהיו מגיעים‬
‫לקושטא באו אתנו בדברים — היינו צריכים להי‪1‬ח מאד זהירים וזאת משתי‬
‫סבות‪ :‬א׳ — סדי שהאנגלים לא יתפסו אותנו‪ ,‬היות שהמבריחים האלה היו‬
‫אנשים שרובם שרתו גם את הגסטאפו‪ ,‬ו־ב׳ — היינו צריכים להיות זהירים‬
‫במו״מ אתם ולבדוק אם אץ הם מרמים אותנו‪ .‬על כל פנים הקשר עם הונגריה‪,‬‬
‫עד לתקופת אייכמן בהונגריה‪ ,‬היה מאוד הדוק‪ .‬הקשר עם רומניה היה הדוק‬
‫כל הזמן‪.‬‬
‫על ידי השליחים הנ״ל היינו מעבירים גם כסף‪ ,‬גם אינפורמציה ולפעמים‬
‫גם חומר בכתב‪ .‬אבל היות והיו תקופות של הפסקות היינו בינתיים שולחים‬
‫מכתבים בדואר ונעזרים ברמזים‪ .‬הקשר היה עם ההסתדרות הציונית ברומניה‬
‫שבראשה עמד אז אדם שאני מעריך אותו כאחד האנשים הדגולים בתנועה‬
‫הציונית‪ ,‬הוא א‪ .‬ל‪ .‬זיסו‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אולי לגבי זיסו — ונכון יותר ביחס לתקופה מאוחרת יותר —‬
‫האם הגיעו אליכם שמועות כל שהן לגבי חילוקי דעות בינו לבין אנשים‬
‫אחרים בהסתדרות הציונית ברומניה? או השגות עלץ?‬
‫תשובה‪ :‬אדבר על זה אחר כך‪.‬‬
‫על כל פנים עממו בקשרים אתם‪ ,‬עם ראשי ההסתדרות הציונית ועם‬
‫אנשי החלוץ‪ .‬שם היתה גם מעין הנהלה משותפת של כל הסתדרויות הנוער‪,‬‬
‫ובעיקר דאגנו ליהודים בטרנסדניסטריה‪ .‬העברנו כמה פעמים משלוחי כסף‬
‫לרומניה‪ ,‬שהגיעו אח״כ לטרנסדניסטריה ופעם‬
‫משלוח ישיר‪.‬‬
‫אפילו הצלחנו לשלוח לשם‬
‫לגבי התגריה — עממו בקשרים עם אנשי ההתהדרות הציונית וגם עם‬
‫תנועות הנועד וכן גם — וזה פרט מענין — עם קבוצות נוער יהודי ועם‬
‫מנהיגי נוער יהומ שהצליחו להסתנן לשם מפולניה ומסלובקיה‪ ,‬לאחר חיסול‬
‫הגיטאות ואלה היו למודי־נםיון‪ ,‬מאחר ונטלו חלק פעיל במרד ובפעולות‬
‫‪94‬‬
‫מחתרת ‪ .‬הם ידעו מה היה בפולין‪ ,‬מה היה במחנות והם היו המעוררים‬
‫את היהודים ואת הנוער בהונגריה לא להאמין לגרמנים‪ ,‬ומעודדים אותם‬
‫להתכונן למרד‪ .‬למשל‪ ,‬העובדה שבודפשט — כמעט כל בודפשט — ניצלה‪.‬‬
‫אבל אינני יודע אם זכור לו ענק מכתבי החסות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬של הצלב האדום ו‬
‫־‬
‫תשובה‪ :‬הודות למכתבי חסות אלה ניצלו כל כך הרבה אנשים —‬
‫שאלה‪ :‬של ואלנברג השבדי ו‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ ,‬זה הופעל על יסוד הנסיון מימי ההמגות והגירושים שאירעו‬
‫בפולין‪ .‬הנסיון של אותם הצעירים שהצליחו_להגיע להונגריה‪ .‬אנחנו כתבנו גם‬
‫לרומניה וגם להונגריה‪ ,‬הבהרנו ואמרנו להם‪ :‬תדעו — גיםו זו השמדה‪.‬‬
‫משלוח‪ ,‬טרנספורט — זו השמדה‪ .‬אל תאמינו לשום טרנספורטים‪ .‬יש שלוש‬
‫דרכים להינצל‪ :‬בונקרים‪ ,‬יערות וניירות אריים‪ .‬או — לנוע למקום בו אין‬
‫השמדה‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כל הפתויים כי ניתן להינצל על ידי מחנה עבודה‬
‫וכדומה — הן אשליות‪ .‬אמנם ניצלו מעט אנשים גם במחנות עבודה בתוך‬
‫גרמניה‪ ,‬אבל זו מקריות בלבד‪ ,‬היות והגרמנים ועוזריהם לא הספיקו לחסל‬
‫אותם‪ .‬אבל למעשה ההגדרה שלנו שגיסו ומחנה הם השמדה — זו היתד!‬
‫כבר תוצאה שנלמדה על סמך נסיון קודם‪ .‬את ההנחיות האלה‪ ,‬מתוך מה‬
‫שלמדנו מפולין‪ ,‬העברנו להונגריה ולרומניה‪ .‬אבל קשה להגיד שלכך היתד!‬
‫השפעה המונית‪ .‬זה השפיע על קומץ הפעילים‪.‬‬
‫על‬
‫ק ס ט נ ר ודרבי פעולתו‬
‫שאלה •* איך התרשמתם מההנהגה של יהודי הונגריה שעמדתם אתם במגע ז‬
‫תשובה‪ :‬קשה לי לומר לך את הערכתי המדויקת על התקופה הזו‪ ,‬הדרמטית‬
‫והבוערת של מו״מ קססנר‪ ,‬מפני שבמשך חלק מן הזמן הזה שהיתי בארץ מטעם‬
‫מגבית ההתגייסות‪ .‬אבל אם אתה רוצה לשמוע את דעתי‪ ,‬אגיד לך‪ — :‬אין‬
‫להשוות בין התקופות‪ .‬אם יהודי בשנת ‪ 42 — 41 — 40‬שיתף פעולה עם‬
‫הנאצים — הוא עזר לנאצים להשמיד יהודים; כל שיתוף פעולה עם הנאצים‬
‫באותה תקופה לא היה בו למעשה עזרה ליהודים אלא עזרה להשמדתם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בשנת ‪ ,44‬כשהיו מאות ואלפים גרמנים שחיפשו אליבי‪ ,‬שיתוף‬
‫פעולה אתם אז — עשוי היה להציל רבבות‪.‬‬
‫ואני אמני מוכן למן לכף חובה אף אדם שהיה מוכן להבטיח לנאצי‬
‫עזרה שניתן לו לאחר מפלתם — תמורת הצלת יהומם‪ .‬אני מצה להגיד‬
‫לך בגלוי )ואני הרי נכנס לגוב האריות אם אומר לך זאת(‪ :‬אם קםטנר‬
‫עמד‪ ,‬במו״מ עם בכר ועם אחרים‪ ,‬בפני מלמה להבטיח הבטחות לבכר‪ ,‬אבל‬
‫תמורת זאת לנצל אותו לשם הצלת יהודים‪ ,‬וכבר יצא עם קסםנר לסיור‬
‫במחנות‪ ,‬ועובדה היא שבאותם מחנות בהם ביקרו לא נעשו הכנות להשמדה‪,‬‬
‫וזה היה בימים האחרונים שלפני החיסול הסופי — אז אינני יודע‪ .‬השאלה‬
‫היתד‪ ,‬אם הוא היה צריך אחר כך לקיים את ההבטחה או לא; השאלה היא‬
‫אם הבטחה שניתנת לשם מניעת השמדה — אם מבחינה מוסרית חייבים‬
‫לקיים אותה‪ ,‬או לא‪ .‬אבל אני חושב שכל אחד מאתנו היה וודאי באותה‬
‫תקופה מוכן להיאחז בכל קנה קש‪ ,‬לוא היה ברור לו שיש בה הצלה ליהודים‪.‬‬
‫ואני תצה עוד להוסיף‪ :‬גם המו״מ עם אייכמן היו לו כל הסימנים שהבטיחו‬
‫‪1‬‬
‫קבוצת חברי ״הנוער זעיוגי״ מזאגלמביד‪ .‬וראה ב נ ז י ן ‪ :‬פרקי הנוה׳׳צ בהונגריה‬
‫מאת משד‪ ,‬בידרמן!בנשואה״ א' ובוחרים םפאבק מאת יעקב חזונברג המשואה ב׳‪.‬‬
‫‪95.‬‬
‫הצלה‪ .‬לא יכולת לדעת‪.‬את‪.‬האמת ואח המניעים של אף אחד מהם ומי מחפש‬
‫אליבי ומי מרמה אותך‪ .‬גם הוא ורובם חיפשו אז אליבי‪ .‬רובם רצו להציל‬
‫את עצמם והיו מוכנים לתת תמורה‪ .‬זו היתד‪ .‬תקופה אחרת‪ ,‬זו לא היתד! תקופה‬
‫שהנאצי שלט‪ .‬אמנם היו כאלה כמו אייכמן שאמרו ״תמות נפשי עם פלשתים״‪,‬‬
‫אבל לא כולם היו כאלה‪ .‬אני חושב שקסטנר היה קל־דעת‪ .‬היה מאוד קל־דעת‪,‬‬
‫אבל יחד עם זה היה אמת‪ .‬הרי הוא היה בשווייץ ויכול היה להגיד‪ :‬לכו‪...‬‬
‫אני עוזב את הכל‪ .‬הצלתי את עצמי עם כל המשפחה )הרי כל המשפחה היתד‪,‬‬
‫ברכבת שהלכה לברגן־גלזן ואחר כך באה לשווייץ(‪ .‬אבל הוא חזר לגרמניה‪,‬‬
‫עבר את גרמניה‪ ,‬חזר לבודפשט! היתד‪ ,‬בו איזה העזה של שליחות‪ ,‬ועל אדם‬
‫כזה לומר שהוא מכר את נפשו לשטן ? אני חושב שלא רק שופט לא היה‬
‫צריך להגיד זאת‪ ,‬גם הארם ברחוב לא היה צריך להגיד דבר כזה‪.‬‬
‫הוא עשה שגיאות‪ .‬למשל‪ ,‬הוא אירגן את הטרנספורט של ברגן־בלזן‪,‬‬
‫ולתוכו צרף הרבה קרובים שלו‪ .‬אינני יודע מה היה עושה אדם בינוני אחר‬
‫אילו היה במקומו‪ .‬אולי יחידי סגולה היו מתגברים על זה ולא היו לוקחים‬
‫את הקרובים‪ ,‬בכדי שלא יגידו‪ .‬אבל זה לא כל כך פשוט‪ .‬למשל‪ ,‬בענין‬
‫הבריחה מהונגריה לרומניה‪ .‬מאשימים אותו שהוא לא דק שלא עודד את‬
‫הבריחה‪ ,‬אלא שהוא פשוט מנע אותה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אתה מתכוון לזה שהפינוי יבוא רק מתוך מחנות‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬הרי אנשים מטרנסילבניה שהיו קרובים לגבול רומניה ורצו‬
‫לברוח והוא כאילו הישלה אותם‪ :‬הנה‪) ,‬עוד מעט( אתם נוסעים‪ .‬והוא לא היה‬
‫צריך להשלות אותם‪ .‬ואם לא היה בכוחו למנוע את הטרנספורטים‪ ,‬הוא היה‬
‫צךיך להגיד להם את האמת‪ .‬זו באמת אחת הטענות שאני יכול לטעון נגדו‪.‬‬
‫אבל להגיד שהוא הכשיל את הבריחה לרומניה ז — הרי אני אחר כך בדקתי‬
‫את הענין — באחד‪ ,‬מאמצים עלה להעביר אותו קומץ של כמה מאות יהודים‪,‬‬
‫בעיקר צעירים )ואגב‪ ,‬ביניהם היה גם ד״ר מרטון( שהצליחו להגיע מהונגריה‬
‫לרומניה‪ ,‬זה נעשה תוך סכנת נפשות עצומה‪ .‬אז יכלו להגיע רק כמה מאות‬
‫בלבד‪ .‬לוא הפעולה הזו היתד• מקבלת ממדים של אלפים — הארבע מאות‬
‫לא היו עוברים! הרי זה היה תמורת כסף ונעשה בשני מקומות מיוחדים בהם‬
‫אפשר היה לעבור‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬סליחה‪ ,‬לגבי ד״ד מרטון‪ ,‬אתה מתכוון לזה של ה״אוי קלט״?‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ ,‬ומרטון הצליח ‪,‬אז לברוח‪ .‬הוא לא האמין במרגסג‪8‬דט‬
‫לטרזין והעדיף לברוח לרומניה והצליח להגיע לשם‪ .‬וגם פרוידינגד היה ביניהם‪.‬‬
‫זה שהעיד במשפט אייכמן‪ .‬הם הצליחו להגיע לרומניה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬זה מבהיר לי מדוע העדות שלהם היתד‪ ,‬כפי שהיתר‪ ,‬לגבי —‬
‫תשובה‪ :‬לא‪ .‬מרטון לא היה נגד קסטנר‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬הוא היה הסגן שלו במערכת ״אוי קלט״‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬אבל פרוידינגר ה ע ז נגד קסטנר‪ .‬ואחת הטענות נגד קסטנר‬
‫היתד‪ ,‬שהוא הכשיל את הבריחה — ואני אומר‪ :‬הוא לא הכשיל אותם‪ .‬להיפך‪:‬‬
‫לוא היתד‪ ,‬בריחה המונית גם המאות לא היו עוברים‪ .‬אולם נכון שהוא לא סיפר‬
‫את האמת‪ .‬אינני יודע מה היה קורה לוא היה אומר את הכל‪ ,‬הרי כל ההשמדה‬
‫של יהודי הונגריה שהתגוררו בערי השדה נעשתה תוך כמה שבועות‪ .‬בכל‬
‫מקום התרחשו המאורעות באופן זהה‪ ,‬מעין העתק ממקום אחד לשני‪ :‬לא‬
‫היתד‪ ,‬כל הכנה לכך‪ ,‬לא היתד‪ ,‬אפשרות להצלה‪ ,‬לא היו בונקרים‪ ,‬לא היו‬
‫יערות‪ .‬אתה מבין ? איפה יכלו להינצל ו היו רק נהרגים במקום! אבל הוא היה‬
‫צ ד ד להגיד את האמת! זוהי הטענה‪ .‬ואני אומר‪ :‬בכמה מעשים שהוא עשה‬
‫‪96‬‬
‫ניכרת קלות דעת‪ .‬אבל נעצם פעילותו טמון נסיון נועז להציל לא עשרה‬
‫או עשרים‪ ,‬כי אם להציל את כל יהדות הונגריה‪ .‬והמו״מ הזה עם אייכמן‪:‬‬
‫אני רוצה להגיד לך לולא הכשילו זאת האנגלים —‬
‫שאלה‪ :‬אתה מתכוון לעניו עם בראנדי‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬לולא הכשילו האנגלים את ענין בראנד ולוא בראנד היה‬
‫מגיע בחזרה מקושסא להונגריה — לפחות עם הבטחות מבוססות‪ ,‬של כסף‬
‫)וכסף אפשר היה להשיג‪ ,‬נניח את עשרים אלף המכוניות היה בלתי אפשרי‬
‫לקבל‪ ,‬אבל כסף אפשר היה להשיג( — אינני יודע אם ההשמדה בהונגריה‬
‫היתה מתבצעת‪ ,‬על כל פנים ביחס לחצי מיליון יהודי ערי השדה )או ‪600‬‬
‫אלף איש(‪ ,‬מכיון שלפי הידיעות המצויות כיום היה אמנם אייכמן מעונין‬
‫בחיסול‪ ,‬אבל אפילו היטלר נטה כבר לעיסקה‪ .‬על כל פנים את דד‪ 600‬אלף‬
‫איש האלה‪ ,‬במדד‪ .‬פירבית‪ ,‬אפשר לזקוף לחובת האנגלים ורוזוולם‪ .‬כיום‬
‫ידוע שהיתר! פנייה באמצעות וייצמן לצ׳רצ׳יל‪ ,‬ומצ׳רצ׳יל לרחוולט‪ ,‬והסירוב‬
‫היה בעיקרו של רוזוולט‪) .‬היה ידוע שרזזוולס לא נהג כראוי בנידון זה(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬דמויות נוספות מההנהגה בהועריה — האם שמרתם אתם על מגע י‬
‫תשובה‪ :‬הדמות המצטיירת בעיני כחיובית מאד ויפה היא של אוטו קומוי‪,‬‬
‫שהיה ראש ההסתדרות הציונית‪) .‬כותבים את שמו קומולי‪ ,‬אבל קוראים קומוי(‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬בעברית אולי שמו זאב?‬
‫תשובה‪ :‬אינני יודע‪ .‬יש ישוב על שמו בדרום‪ ,‬מושב עובדים ‪ .‬הוא‬
‫היה ראש ההסתדרות הציונית‪ ,‬אדם מקובל על כולם‪ .‬והושמד בעת שהנאצים‬
‫ההונגרים השתלטו על המדינה‪ .‬אחרי שםלקו את הורטי הוא היה אחד הראשונים‬
‫שהוצא להורג עיי הנאצים‪ .‬קראתי את מכתביו שהגיעו אלינו‪ ,‬מתוכם אפשר‬
‫היה להכיר כי הוא היה אדם בעל שאר רוח ועל כל פנים עלה על קסטנר‬
‫מבחינת אוטוריטה והשפעה‪ .‬ברצוני להגיד לך‪ :‬גם מרטון נראה הרבה יותר‬
‫מקסטנר מבחינת המנהיגות‪ ,‬אבל קסטנר היה אדם יותר מעשי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫קבוצת‬
‫לוחמיט מ״הנוער‬
‫הציוני״‬
‫בפולין‬
‫היינו בקשרים עם קבוצת צעירים שהיו בהונגריה‪ ,‬לי היה קשר מיוחד‬
‫עם הקבוצה החלוצית של ״הנתר הציוני״ מזאגלמביה שהצליחה להגיע להונגריה‪.‬‬
‫קבוצה זו עמה התחלתי את הקשר כשהם היו עוד בהונגריה והם קבלו ממני‬
‫הדרכה שברגע שיתחיל החיסול אל להם לחכות לטרנספורטים‪ ,‬אלא שילכו‬
‫ויחפשו דרך או לבונקרים או ליערות או לבמה למקום שבו לא התחילו עדיין‬
‫בהשמדה‪ .‬הם הצליחו להגיע בדרך־לא־דרך מפולין‪ ,‬דרך סלובקיה להונגריה‪.‬‬
‫זו היתה קבוצה של נוער חלוצי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬הם ניצלו?‬
‫תשובה‪ :‬כמעט כולם ניצלו‪ .‬אם שמעת שמות כמו אולק גוטמן‪ ,‬או אמיל‪,‬‬
‫מה ש מ ו ? גיבור ישראל —‬
‫שאלה‪ :‬אני יודע מי זה‪ .‬ואחד מהם הוא גם צייר גרפיקאי בתל־אביב ?‬
‫תשובה‪ :‬ביניהם נמצאות פרדקה מזיא‪ ,‬היא מאותה קבוצה! ואיש־סוב‬
‫אלכסנדר כפי ששמו עכשיו‪ ,‬שהיה סגן אלוף‪ ,‬מפקד תל־נוף והיום הוא נספח‬
‫צבאי באחת הארצות‪ ,‬אף‪.‬הוא מאותה קבוצה‪ .‬אמיל בדיג‪) ,‬ברדיו שודרה‬
‫תכנית על הקבוצה הזו של השלושה שנידוגו למוות(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫*‬
‫המוגה למושב יד־נתן של העובד הציוני‪.‬‬
‫אלכם גתמון ואמיל בדיג‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫שאליה‪ :‬שנקראה ״היום‪ .‬האחרון״ או ״היום הארוך ביותר״ ן‬
‫תשובה‪ :‬אלה השלושה‪ .‬היו מאותה ‪.‬קבוצה עמה הייתי בקשר משך כל‬
‫השנים מ־‪ 43‬עד שהגעתי לרומניה‪ ,‬אחרי כן הם הגיעו אלי לרומניה‪ .‬הקבוצה‬
‫הזו היתד! מאוד פעילה במחתרת בהונגריה והיא היא שפתחה אחר כך את הדרך‬
‫מהונגריה לרומניה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אתה מדבר על תקופה יותר מאוחרת‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬על תקופת אייכמן בהונגריה ואחר כך חלק מהקבוצה הזו הצליח‬
‫להגיע לארץ עוד ב־‪ .44‬פרדקה מזיא למשל באה ארצה באנית מעפילים‬
‫מרומניה וחלק אני מצאתי כבר ברומניה כשאני הגעתי לשם‪ .‬זו היתד!‬
‫קבוצה מובחרת של נוער חלוצי‪ .‬אחר כך הם היו ממארגני הבריחה‪.‬‬
‫והייתי בקשר גם עם אנשי תנועות ״הנוער הציוני״ בהונגריה‪ .‬זה היה בשטח‬
‫ההונגרי‪ .‬ברומניה היו פחות קשרים עם הפליטים ולעומת זה קיימנו קשר ישיר‬
‫עם ההסתדרות הציונית ועם תנועות הנוער‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬עכשיו אולי לגבי צ׳כיה?‬
‫תשובה‪ :‬לגבי‪.‬צ׳כיה היה לנו קשר עם גיזי פליישמן‪ ,‬עד שהיא חוסלה‬
‫גם כן כמעט בתקופה הסופית‪ .‬ובהתחלה היה לי קשר עם הרבנים‪ .‬בעצם‬
‫הקשר עם הרבנים לא היה ישיר‪ ,‬זה היה באמצעות נתן שוואלב משווייץ ‪/‬‬
‫זד‪ .‬היה נםיון של קשר מקביל‪ :‬מצד אחד ררך שתייץ ומצד שני ררך תורכיה‪,‬‬
‫עם צ׳כיה הקשר היה ךי ממושך‪ ,‬עד ‪ 44‬כשחיםלו כבר את כולם וכשהרגו את‬
‫גחי פליישמן‪ ,‬אסרו את המנהיגוח ואלה שהצליחו להימלט — ברחו להונגריה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫היה לנו גם קשר עם בולגריה‪ .‬יהדות בולגריה היתד‪ .‬במצב 'מאוד מתוח‪,‬‬
‫מפני שהם לא ז ע ו עד הרגע האחרון מה תהיה עמדת הצאר בורים ומה תהיה‬
‫עמדת השלטונות‪ .‬העובדה שיהדות םאלוניקי הושמדה — עובדה זו גרמה‬
‫לחרדה גדולה מאוד בבולגריה‪ .‬אבל עובדה היא שזה נגמר כפי שנגמר‪.‬‬
‫ביחס ליוון נסינו‪ .‬עכשיו אני רוצה להגיד לך על הפרק של עליה ב׳‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬לא עסקתי בענין זה במישרין‪ ,‬בתקופה שהייתי בקושסא‪ ,‬כי היתד‪,‬‬
‫חלוקת עבודה‪ .‬אני עסקתי יותר בקשרים עם הארצות‪ .‬בעניני ארגון עליה ב׳‬
‫פעל אז שינד‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ויחיאל?‬
‫תשובה‪ :‬יחיאל היה לפנינו‪ ,‬הוא עזב‪ ,‬ובא טדי קולק‪ ,‬ואחר כך בא‬
‫אהוד ואלו עסקו בעליה ב ‪ .‬על כל פנים זה היה אחד הדברים — איך‬
‫להגיד — הניצוצות הבודדים ונקודות האור הבודדות שהיו לנו באותה תקופה‬
‫של קושטא‪ .‬אלו היו אותן סירות‪ ,‬שבע במספר או שש‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כן‪ ,‬שמעתי עליהן קצת‪ ,‬אגמי סיפר עליהן קצת‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אותן אניות שהצליחו להסתנן מרומניה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מיוון‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬מרומניה לקושטא‪ .‬במקביל לעניו ‪.‬רומניה נעשו קצת נסיונות‬
‫להוציא יהודים מיוון בעזרת סירות‪ .‬ועל זה בוודאי אגמי סיפר לך‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כן‪ .‬כלומר‪ ,‬ישירות אתה לא עסקת בזה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬לא עסקתי בזה‪ .‬אני רק אומר לך‪ :‬אלו היו נקודות אור‪ .‬היינו‬
‫משפחה אחת אומללה מאוד שם בקושטא‪ .‬גם אלה וגם אלה‪ .‬כך שכל סירה‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫י‬
‫‪98‬‬
‫מנהל לשכת הקשר בג׳נ!בה‪.‬‬
‫אבריאל‪.‬‬
‫משד‪ .‬אגמי חבר ספר גלעדי‪ ,‬באותה עת ראש המשלחת לרומניה‪.‬‬
‫שהגיעה וכל אניה — אני זוכר שהגיעה קםבק עם ‪ 1,600‬איש ואז אורו עינינו‪,‬‬
‫לפרות כל העצב והשכול‪.‬‬
‫אני מציע‪ ,‬אם יש לך עוד שאלות על תקופת קוששא —‬
‫יש לי אולי עוד שתים שלוש שאלות‪ ,‬אני רוצה לנצל את‬
‫שאלה‪:‬‬
‫ההזדמנות‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אני חושב גם ששמעת דברים מפי אחרים שהיו בתפקיד‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬יש דברים ששמעתי‪ .‬אבל לגבי המגעים עם הארצות אתה סיפרת‬
‫לנו יותר מאשר אנשים אחרים‪ ,‬פשוש מפני שאתה היית ממונה על זה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אגמי עסק בעליה בי! אהוד עסק בעליה בי! אלה שעסקו בקשר‬
‫המ‪ :‬מניה‪ ,‬באדר‪ ,‬אני ורוזנבלט במשך זמן קצר מאוד׳ ואחר כך גיבלי‪,‬‬
‫אבל הוא בא כבר מתר מאוחר‪ .‬בעצם שלשתנו וברלס פעלנו בניתן‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם בפשך הזמן הזה התעוררה_ בקרבכם השאלה שכדאי לשלוח‬
‫מישהו מכם‪ ,‬םתוך הארץ־ישראליים‪ ,‬לארצות אלה י‬
‫תשובה‪ :‬חלמנו על זה ימים ולילות‪ .‬אני יודע‪ ,‬שכשהיתה פעם איזו הצעה‬
‫להסתנן לבולגריה‪ ,‬כל אחד היה מוכן‪ .‬זה היה איזה חלום להגיע איך שהוא ‪5‬‬
‫אם כי אף אחד לא תאר לו איך ולאן הוא יגיע‪ ,‬אבל כולם היו מוכנים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אחר כך‪ ,‬כששמענו שיצאו הצנחנים זה היה כל כך מובן לנו! מכמן שמי‬
‫שהיה קרוב לארצות התופת וראה את המצב‪ ,‬לא היתד‪ .‬לו םחשבה אחרת‬
‫אלא להגיע לשם‪ ,‬ולהגיד ליהודים ״תראו״! השאיפה שלנו היתד‪ .‬לבוא ליהודים‬
‫ולהגיד‪ :‬פרמים אתכם‪ .‬כל מה שאומרים לכם ד‪г‬א לא נכון‪ .‬אל תשמעו! לכן‬
‫תצילו את עצפכם‪ .‬זה היה הפוטו של כל הפכתבים שלנו ורצינו להגיד את‬
‫כל זה בעל פה לכל אחד‪ .‬והכוונה בשיגור צנחנים היתר‪ .‬גם היא לבוא ליהודים‬
‫ולהגיד להם את האמת! כל האמת‪ .‬כי הצרה היתד‪ .‬שהארגון הנאצי היד‪ .‬כל‬
‫כך מושלם שהם הספיקו להשמיד מילמנים‪ .‬אבל כשהגיעו למקום חדש‬
‫להשמדה — האנשים לא ידעו את הנעשה‪ ,‬ועתין האמינו לדברי הנאצים‪ .‬כל‬
‫אחד פאתנו היה מוכן לצאת לשליחות כזו ולהגיד ליהודים את האמת‪ :‬״הצילו‬
‫את עצפכם״!‬
‫שאלה‪ :‬ונקודה אחרת‪ :‬בפשך תקופה זו בקושטא‪ ,‬באחו פדה באתם‬
‫אז לידי שיתוף פעולה או לנסמנות לשיתוף פעולה עם גורפים אחרים —‬
‫בתוך קושטאו כמנתי לרשתות במן של ארצות אחרות וקונסוליות?‬
‫תשובה‪ :‬ובכן‪ ,‬חלק נעשה בדרך רשפית‪ .‬בעיקר פאז שבא איירה הירשםן‬
‫לקושסא‪ ,‬שפעת עליו וודאי‪ ,‬הוא היה שליחו של רוזוולט‪ .‬פאז שבא לתורכיה‬
‫נסינו בעזרתו להגיע לכל הקשרים‪ .‬גם קודם לכן נעשו חיפושים להגיע‬
‫לקשרים עם הכנםיה‪ .‬לפשל הרבנים הסלובקים ביקשו ללחוץ על הכנסיה‪ .‬אז‬
‫חיפשנו קשר לשליח האפיפמר‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מחנן ד‪.‬־‪.23‬‬
‫תשובה‪ :‬והוא באפת הוכיח את עצפו‪ ,‬הוא באפת רצה לעזור ופנה לכפה‬
‫מקופות על דעת עצםו‪ .‬והוא גם פנה לאפיפמר‪ .‬זו היתד‪ .‬אחת הפעולות‬
‫שהשתדלנו להניע אוהן‪ ,‬עוד לפני שאיירה הירשמן בא וכן בזמנו‪ .‬אחר כך‬
‫היה גץ שווארץ‪ ,‬אתה מדע מי זה‪ .‬הוא לא היה רק עתונאי‪ ,‬הוא היה הרבה‬
‫מתר מזה‪ .‬יהודי טוב‪.‬‬
‫ג׳ו שווארץ היה עתונאי אמריקאי שלמעשה היה שליחו של רוזוולט או‬
‫של שר החח האמתקאי והיתד‪ .‬לו‪.‬שם השפעה עצומה‪ .‬והוא היה יהודי טוב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫הגיעה לארץ ב־‪.9.7.1942‬‬
‫קלמן רוזנבלט )במט ורדי( איש ״הנוער הציוני״ )ב׳(‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫להניע אותו לפעמים ל־‬
‫השתדלנו‬
‫מה‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫תתענין‬
‫יהודי‬
‫הוא‬
‫הוא‬
‫מת‬
‫מזמן‪,‬‬
‫לא‬
‫כשמצא‬
‫הוא‬
‫ישב‬
‫קשר —‬
‫שם‬
‫בזמן‬
‫השואה‪.‬‬
‫אחר‬
‫כך‬
‫חיפשנו‬
‫קשר‬
‫לקונסול‬
‫הרומני‪,‬‬
‫אחד‬
‫כל‬
‫למרות‬
‫חיפש‬
‫שזו‬
‫קשרים‪.‬‬
‫מדינת‬
‫היתד‪,‬‬
‫ל ש ל ו ח ד ו א ר — ב א מ צ ע ו ת ה ד ו א ר ה ד י פ ל ו מ ט י ה ר ו מ נ י ‪ .‬ה י ו נ ם י ו נ ו ת שונים‪.‬‬
‫הדברים י הכי חשובים‪,‬‬
‫אבל‬
‫הרי‬
‫הארץ‬
‫ואחר‬
‫ב י ח ס אליו‪ .‬ז ה ד י מענין‪ ,‬ז ה ה י ה ג׳ו שווארץ‪ ,‬ע ת ו נ א י ש י ש ב ב ק ו ש ם א ‪,‬‬
‫אמריקאי‪,‬‬
‫הציר‪,‬‬
‫ע ו ש ה עכשיו‪ ,‬ידוע ל ך ו‬
‫יליד‬
‫היה‪,‬‬
‫כך‬
‫—‬
‫הקשר‬
‫האפיפיור‪,‬‬
‫עם‬
‫א ם א ת ה מ ד ב ר ע ל א י נ ט ר ו ו נ צ י ה פ ו ל י ט י ת ז ה היה‬
‫והפעולות‬
‫איירה‬
‫של‬
‫הירשמן‬
‫של‬
‫רוזוולט‬
‫מטעמו‬
‫אותך‬
‫עוד‬
‫ו מ כ ת ב י ה ת ר א ה ש נ ש ל ח ו אז ל כ ל מ י נ י א ר צ ו ת ‪.‬‬
‫היות ואני‬
‫שאלה‪:‬‬
‫להיפגש‬
‫אךצה‬
‫אשאל‬
‫א ת ך עוד פעם‬
‫רק‬
‫ש א ל ה א ח ת ‪ ,‬כ י נ ד מ ה לי ש ה ז מ ן הגיע כ ב ר לקיצו‪.‬‬
‫באיזו‬
‫ע ם ה ב ר י ט י ם ? ו ב א מ ו מדד‪,‬‬
‫מדה ש י ת פ ת ם פ ע ו ל ה‬
‫במעקב‬
‫הרגשתם‬
‫מצידם?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫להתרחק‬
‫אני לא‬
‫הייתי‬
‫מקשרים אתם‪,‬‬
‫בקשר‬
‫הבריטים‪,‬‬
‫עם‬
‫אותנו‪.‬‬
‫שהמליצו‬
‫רומני‪,‬‬
‫כי‬
‫שלי —‬
‫זה ה י ה י ו ת ר בריא‪ .‬א נ ח נ ו ה ש ת ד ל נ ו —‬
‫ל נ ו ק ש ר י ם עם ש ל י ח י ם — ל ה י פ ג ש א ת ם‬
‫מכמן שידענו‬
‫התפקיד‬
‫שהבריטים‬
‫החברים‬
‫עליו‬
‫במדד‪ ,‬שהיו‬
‫במקומות כאלה שאף א ח ד לא יראה‬
‫ע ו ק ב י ם אחרינו‪ .‬לי היה‬
‫ברומניה‪,‬‬
‫היה‬
‫הוכיח‬
‫והוא‬
‫קשר‬
‫את‬
‫ע ם גוי א ח ד‬
‫עצמו‪.‬‬
‫הוא‬
‫אבל‬
‫ה י ה פ ח ד ן נורא‪ .‬הוא פ ח ד מ פ נ י שהוא היה ס ו ח ר ו ל א מ ב ר י ח ‪ ,‬ו ל א ר צ ה ל ה י פ ג ש‬
‫ע ם אף א ח ד מ ל ב ד י ‪ .‬אז א ת ו ק ב ע ת י ק ש ר ‪ ,‬מ פ נ י ש פ ח ד ת י ש ה א נ ג ל י ם‬
‫או ש י ג ל ו א ו ת ו ה ר ו מ נ י ם ו ג ר ו ע מ ז ה‬
‫אתו‬
‫קבעתי‬
‫שניפגש‬
‫— ה ג ר מ נ י ם ‪ .‬מ פ נ י שהוא ל א ה י ה‬
‫עם‬
‫הגסטאפו‪.‬‬
‫של‬
‫ש נ י מ ק ו מ ו ת או א ר ב ע ה כ ל ו מ ר א ת כ ל ה כ ר ט י ס י ם ב א ו ת ו ת א ‪,‬‬
‫ו כ ש ה ח ש י ך הייתי אני נ כ נ ס אליו‬
‫יגלו אותו‪,‬‬
‫בקולנוע‪,‬‬
‫כל‬
‫קנה‬
‫אחד‬
‫או שהוא א ל י — ל ת א ‪,‬‬
‫קשור‬
‫כרטיס־תא‪,‬‬
‫תא‬
‫נ כ נ ם לתא‪,‬‬
‫ודברנו והחלפנו מה‬
‫שהיה צ ר י ך ל ה ח ל י ף ‪ .‬א נ י נ ת ת י ל ו ח ו מ ר וכסף‪ ,‬והוא מ ס ר ל י א ת ה ד ו א ר ש ה י ה‬
‫עד לפגישה הבאה‪ .‬ו ת מ י ד‬
‫מביא‬
‫מאוד‬
‫בא‬
‫מהאנגלים‪.‬‬
‫לי‬
‫לא היה‬
‫ז ה ״דפק״‪ .‬היינו נ פ ג ש י ם כ ך‬
‫קשר רשמי‬
‫כל‬
‫עם‬
‫מפני שחששנו‬
‫אבל‬
‫האנגלים‪.‬‬
‫ברלם‬
‫היה‬
‫בקשרים עם האנגלים‪.‬‬
‫ברומניה‬
‫— ‪.‬משטר ח ד ש‬
‫שאלה‪:‬‬
‫לספר‬
‫מ ר צימנד‪,‬‬
‫ותפקידים חדשים‬
‫אנחנו נמשיך‬
‫עתה בנושא רומניה עליו‬
‫ו ע ב ר ת עם‬
‫לנו‪ ,‬ה ח ל מאוחד‪ ,‬ת ק ו פ ה ש ע ז ב ת א ת ק ו ש ט א‬
‫אתה‬
‫תוכל‬
‫מספר חברים‬
‫לרומניה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ההם‬
‫נכון‪,‬‬
‫זה לא היה‬
‫באוגוסט‪,‬‬
‫כשנודע‬
‫עמדה‬
‫ובין‬
‫אבל‬
‫קודם‬
‫ד ב ר פשוט‪.‬‬
‫לילה‬
‫עברו‬
‫כל‬
‫אמסור לך‬
‫כיצד‬
‫הגענו‬
‫כ י ד ו ע היתד‪ ,‬ה פ י כ ה ב ר ו מ נ י ה ‪,‬‬
‫הרומנים‬
‫מצד‬
‫מדינות‬
‫הציר‬
‫ל נ ו ב־‪ 25‬ב א ו ג ו ס ט ‪ 44‬ע ל ה ה פ י כ ה ו ע ל כ נ י ס ת‬
‫לרומניה‪.‬‬
‫בימים‬
‫בין לילה‪,‬‬
‫ב־‪24‬‬
‫לצד‬
‫הרוסים‬
‫בנות‬
‫הברית‪.‬‬
‫לממניה‪ ,‬מיד‬
‫ב פ נ י נ ו ה ש א ל ה כ י צ ד ל ה ג י ע לשם‪ ,‬מ פ נ י ש ז ה ה י ה ר ג ע א ש ר ל ו צ י פ י נ ו‬
‫ב מ ש ך זמן ר ב ‪ ,‬ל ה ג י ע ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ‪ .‬ע ל ידי ה ק ש ר י ם ש ה י ו ל נ ו ע ו ד מ ת ק ו פ ת‬
‫חיפושי‬
‫הקשר‪ ,‬בזמן‬
‫ש ר ו מ נ י ה היתד‪ ,‬ב ה ש פ ע ת ה נ א צ י ם ‪,‬‬
‫ב ה נ י ת ן ל ה ג י ע ל ר ו מ נ י ה ה י א ר ק ב ת ו ר ע ת ו נ א י ם ‪ .‬ע ד אז‬
‫ומסוגרת‬
‫ולא‬
‫הירשו‬
‫לאף‬
‫אחד‬
‫מבחוץ‪ .‬להיכנס‬
‫ז ע נ ו שהדרך היחידה‬
‫ר ו מ נ י ה היתד‪ .‬ס ג ו ר ה‬
‫לתוכה‪.‬‬
‫השליטה‬
‫ברומניה‬
‫היתד‪ ,,‬כ ב י כ ו ל ‪ ,‬בידי ב נ ו ת ה ב ר י ת ו ה ש ל ט ו ן היה בידי מ ה ש נ ק ר א ו ע ד ת ה פ י ק ו ח‬
‫ש ל ב נ ו ת ה ב ר י ת ‪ ,‬א ב ל ל מ ע ש ה ה י ו א ל ה הרוסים‪.‬‬
‫‪00‬ו‬
‫נודע לנו ששבעה עתונאים מערביים קיבלו רשות כניסה למחרת היום‬
‫לכניסת הרוסים לבוקרשט ועל סמך זה מיהרנו להשיג נייתת של עתונאים‬
‫לעתונות האמריקאית‪ .‬אינך חייב‬
‫אמריקאיים‪ ,‬ז‪ .‬א‪ .‬מה שנקרא ״אפוינטמנס״‬
‫להיות אמריקאי כדי לקבל אפוינטמנט אמריקאי‪ ,‬די להיות נציג של עתון‬
‫אמריקאי‪ .‬שאול א ב י ג ו ר התקשר במברקים עם ארה״ב וגם ברלס׳ והקשר‬
‫היה עם סמיפן ווייז ועם מרום )מרימנסקי‪ ,‬נציג הועד הפועל של ההםתדדות‬
‫שישב באדה״ב(‪ ,‬ותור יומיים הגיעו ה־אפוינטמנטם מהעתונות היהודית שם‪:‬‬
‫קלרמו היה לנציג ייס״א‪ ,‬אנמי־ אוודבוך לנציג ״פורברטם״ ואני לנציג ״קונגרס‬
‫וויקלי״‪ .‬מעניין היה יחסם של הממנים דווקא לעתון זה׳ שהיה שבועון של‬
‫הקונגרס היהודי האמריקאי‪ ,‬של ד״ר גולדמן וםטיפן ומת‪ .‬משום מה׳ כשהגעתי‬
‫לרומניה חשבו כולם שאני נציג עתון ״הקונגרס״ האמריקאי‪ ,‬כי בכותרת לא‬
‫היה כתוב שזה שייך לקונגרס היהודי האמריקאי‪ ,‬אולם זה דק עזר לי‪ ,‬אם‬
‫כי ברגע הראשון נפגעתי על ידי כך שהייתי נציג של שבועון בלבד‪ .‬אגב‪,‬‬
‫בתקופת שהותי בתורכיה הייתי — וזו לא היתה הסוואה — הייתי באמת‬
‫כתבו של ״הזמן״‪ ,‬עתון שהופיע באותו תקופה בארץ ואני שלחתי מאמרים‬
‫לעתון הזה‪ ,‬כך שהייתי גם כתב של ״הזמן״ מארץ ישראל וגם של ה״קונגדם‬
‫וויקלי״‪ .‬על סמך האפוינםמנט של העתונות האמריקאית קיבלנו ותות רומניות‬
‫וב־‪ 29‬באוגוסט יצאנו בדרך לרומניה‪ ,‬ועברנו את סופיה ואז עוד עממ הגרמנים‬
‫במרחק של ‪ 40‬ק״מ מסופיה‪ ,‬מכיון שחשיפת החזית הרומנית אילצה את‬
‫הגרמנים לסגת גם מבולגריה כדי שלא יעקפו אותם והם נסוגו אז בבהלה‪.‬‬
‫הגענו לבוקרשט‪) ,‬עבדנו את רושציוק‪ ,‬בגבול הבולגרי—ממני(‪ ,‬אם אינני‬
‫טועה‪ ,‬כבר ב־‪ 1‬בספטמבר‪ .‬כי הדרך באותם זמנים לא היתה כל כך קלה‪.‬‬
‫עיכבו אותנו במקומות מםויימים‪ .‬ברומניה היינו מוכרחים‪ ,‬בפרט בהתחלה‪,‬‬
‫להופיע כעתונאים בלבד‪ ,‬מפני שחששנו שאם מיד עם בואנו יווכחו שיש פגם‬
‫‪10‬‬
‫״‬
‫‪12‬‬
‫המעבר‬
‫למחנה‬
‫הניצולים‬
‫— זינה‪1946 ,‬‬
‫כתב הרשאה‪ ,‬נעוי מסעם‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ר א ש המוסד לעליה ב׳‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫עתונה של המפלגה הפרוגרסיבית דאז‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫בייצוג הזה‪ ,‬הם עלולים להחזיר אותנו‪ .‬התקבלנו על ידי משרד החח הרומני‪.‬‬
‫על ידי שר החוץ הרומני‪ ,‬הוזמנו למסיבת עתונאים עם ראש הממשלה )אם‬
‫אינני טועה זה היה גנרל סינאטםקו ושר החוץ היה בושריאנו(‪ .‬אני נזכר היום‬
‫כיצד התקבלנו‪ :‬הם הדי לא יכלו להבדיל בין עתונאי אמריקאי אחד לשני‬
‫והעובדה שאנחנו נציגי עתונות יהודית אמריקאית העלתה אותנו בעיניהם‬
‫מבחינת החשיבות שהם ייחסו ליהודים‪ ,‬היות והתעמולה הגרמנית אולי יצרה‬
‫אצלם תמונה מסולפת‪ ,‬לפיה היהודים שולטים בעולם‪ .‬לכן הוזמנו והיינו‬
‫מוכרחים בהתחלה גם לבקר את הנציגות הסובייטית‪ ,‬את המיסיה של בנות‬
‫הברית‪ ,‬שלמעשה היתה נציגות סובייטית‪ .‬אבל אחרי זמן קצר התרגלנו לתפקיד‬
‫הרשמי שלנו והתחלנו לפעול בתפקיד המעשי‪ .‬התפקיד הרשמי הצטמצם בכך —‬
‫והיינו מוכרחים לשמור על כך — שלפחות פעם ביומיים או פעם בשלושה‬
‫ימים נשלח םלגרמה לעתון )ואחר כך אספר כיצד התגברתי על המחסור‬
‫בחומר לטלגרמות לחו״ל(! כל זאת כדי לשמור על הופעתנו כעתונאים‪.‬‬
‫נכנסנו מיד למערבולת הפעולה הציונית שהיתר‪ .‬מקיפה מאד‪ .‬היהדות‬
‫קיבלה אותנו בהתלהבות‪ ,‬אשר קשה להסבירה במלים‪ ,‬היינו הרי נציגי ארז‬
‫ישראל — וכל מלה שאמרנו שאבו בצמאון וכל דבר שספרנו נקלט באמון‪.‬‬
‫ואגב כך אספר לך מקרה‪ ,‬קוריוז‪ :‬יומיים אחר בואי לבוקרשט בא אלי‬
‫יושב ראש סניף ההסתדרות הציונית בבוקרשט ואמר לי‪ :‬אנחנו אוספים היום‬
‫את הפעילים‪ ,‬את האקזקוטיבה‪ ,‬אנחנו רוצים להזמת אותך שתבוא לספר לנו‪.‬‬
‫אני בא — חשכו עיני‪ .‬כל החצר מלאה — אתה שומע! המונים‪ ,‬המונים! עם‬
‫רמקול‪ .‬ואני עתונאי‪ ...‬כיצד אני‪ ..‬אבל כבר לא היתד‪ .‬לי ברירה‪ :‬טוב‪ ,‬התחלתי‬
‫לספר בתור תושב ארץ ישראל אני מביא להם ברכה מארץ ישראל‪ ,‬ואני‬
‫מתחיל לספר‪ .‬פתאום אני מסתכל ובשורה הראשונה יושבים כמה קצינים‬
‫סובייטים וביניהם אחד פולקובניק )אלוף(‪ .‬עיני חשכו‪ ,‬חשבתי אולי שלחו‬
‫מישהו מהשלטונות‪ ...‬אז עברתי מיד לספר על הקיבוצים‪ ,‬על ההסתדרות‪ ,‬על‬
‫האיגוד המקצועי‪ ,‬על הקולקטיב‪ .‬ודיברתי הרבה על הענין הזה‪ .‬כשגמרתי‬
‫ניגש אלי דווקא הפולקובניק הזה‪ ,‬הציג את עצמו‪ ,‬סיפר‪ .‬שהוא מחארקוב ואמר‪:‬‬
‫בשבילי זו היתה התגלות מה ששמעתי ממך‪ .‬תמיד חשבתי ששם זה קונטרבולוציה‬
‫ושעוםקים בדברים אחרים‪ .‬והנה אני שומע על קולקטיבים ועל סוציאליזם‬
‫שמע! אתה מוכרח לבוא לחארקוב ולספר את‬
‫ועל איגוד מקצועי‪ ,‬ועל‬
‫זה‪ .‬היהודים ישמחו‪ — .‬בתמימות הוא אמר‪ .‬הנד‪ .‬אני צריך בעוד שבועיים‬
‫לקבל חופש ואני יוצא לחארקוב — בוא תסע אתי‪ .‬אני זעתי שזאת תמימות‪,‬‬
‫אבל לא רציתי לסרב לו‪ ,‬ליהודי הזה‪ ,‬שכל כך התלהב‪ .‬אמרתי לו‪ :‬אחה יודע‪,‬‬
‫אני עתונאי‪ .‬אדרבא‪ ,‬תסדר לי רשיון רשמי מהשלטונות הסובייטים לבקר‬
‫בחארקוב — ואני מוכן לנסוע ואני אספר שם על החיים כפי שסיפרתי כאן‪ .‬הוא‬
‫שמח‪ .‬זה היה ביום חמישי וקבענו פגישה ליום שלישי‪ .‬וביום שלישי הוא בא‪,‬‬
‫וכאשר שאלתי אותו — מה בדבר הנסיעה‪ ,‬דאיתי שהוא קצח מגמגם׳ אבל אמר לי‪:‬‬
‫אני מקווה שאשיג‪ ,‬אפילו שאצטרך להגיע למולבוכין עצמו‪) ,‬הוא היה ראש‬
‫החזית‪ ,‬מרשל טולבוכין(‪ .‬קבעתי פגישה כעבור יומיים — אולם הוא^לא‬
‫י י י ‪-‬י‬
‫בא יותר‪...‬‬
‫אני רק מספר זאת בתור קוריוז‪.‬‬
‫השטחים העיקריים בהם היינו צריכים מיד לפעול היו‪:‬‬
‫ארגון עליה‪ ,‬ארגון עזרה לפליטים‪ ,‬ארגון הנועד היהודי‪ ,‬בעיקר ארגון‬
‫החלח‪ — ,‬ואם אמרתי ארגון העליה זה גם ארגון עליה ב׳‪.‬‬
‫אתחיל בענין העליה‬
‫‪102‬‬
‫)בוודאי שמעת גם מפי אגמי‪ ,‬שהוא עסק בעיקר‬
‫ז‬
‫בי(‪:‬‬
‫אחר‬
‫בענין‬
‫עליה‬
‫ספינה‬
‫אחת ״צאלח א ד י ך ‪.‬‬
‫מיד‬
‫בואנו‪,‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫ספינה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אניה‪ ,‬נ ד מ ה לי שהיו‬
‫בדצמבר‬
‫יצאה ס פ י נ ה שניה‪,‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫שבועות‬
‫איש‪.‬‬
‫ב ה כ ב ר כ־‪600‬‬
‫הצלחנו‬
‫בלתי לגלית‪.‬‬
‫אניה‬
‫‪, 3‬‬
‫בקירוב ‪.‬‬
‫‪ 900‬איש‬
‫מה ש מ ה ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אצלי‬
‫עם‬
‫לאחר‬
‫אחדים‪,‬‬
‫לשלוח‬
‫זוכר‪.‬‬
‫אינני‬
‫אני‬
‫אחת‬
‫א־דיך׳‬
‫זוכר — ״ צ א ל ח‬
‫רשומה‬
‫והשניה‬
‫ואני א מ ס ו ר א ת ש מ ה אח״כ‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫לענין ארגון ע ל י ה ב׳ ב־‪ .44‬ה א ם זכור ל ך ממי ק י ב ל ת ם א ת ה א נ י ו ת ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫לאמר‬
‫לא ע ס ק ת י ב פ ו ע ל ב ע נ י ן זה‪ ,‬כי אם‬
‫ל ך בדיוק‬
‫בענת‬
‫א ת כל הפרטים‪.‬‬
‫בענין ה ק ש ר ‪,‬‬
‫זה פ ע ל ב ע י ק ר‬
‫ו א י נ נ י יכול‬
‫ש י נ ד המנוח‪ ,‬והוא‬
‫היה ה מ ר כ ז ‪ ,‬הוא ע מ ד ב ק ש ר י ם ע ם ב ע ל י ה א נ י ו ת ‪ ,‬ע ם סלוצקי‪ .‬היה י ה ו ד י ו ש מ ו‬
‫ס ל ו צ ק י שגם אני ה כ ר ת י אותו‪ ,‬יהודי מ פ ו ר ס ם ‪ ,‬שהיה מ ת ק ש ר עם היוונים בנידון‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אבל‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א ת ה ש ם ס ל ו צ ק י א נ י אף פ ע ם ל א שמעתי‪.‬‬
‫אגמי‬
‫ל פ נ י המלחמה‪,‬‬
‫י ס פ ר ל ך עליו‪ .‬כ ד א י היה‪ ,‬מ פ נ י‬
‫ו ד נ ד ר י ה היה‬
‫עוד‬
‫שסלוצקי עסק בכך‬
‫יווני אחד‪ .‬א ג מ י יגיד ל ך י ו ת ר ע ל שניהם‪.‬‬
‫ש א ל ה ‪ :‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ע נ י ן ע ל י ה ב ׳ ל א ע ס ק ת ב א ו פ ן ישיר‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בענין‬
‫לא‬
‫אגיד‬
‫עליה‬
‫שבענין‬
‫הטכני של השגת האניות‬
‫עסקתי‬
‫אני‬
‫שהצלחנו‬
‫אתה‬
‫בנסיון‬
‫בווךאי א י נ ך ז ו כ ר —‬
‫ב׳‬
‫עסקתי‪.‬‬
‫ואני‬
‫שמח‬
‫לא עסקתי‪.‬‬
‫מאוד־מאוד‬
‫בו‪ .‬זה ה י ה א ר ג ו ן‬
‫לא‬
‫עסקתי‬
‫בארגון‪,‬‬
‫אבל‬
‫שהיה‬
‫רציני‬
‫סיכון‬
‫בו‬
‫ט ר נ ס פ ו ר ט יבשתי‪ .‬אינני‬
‫אבל‬
‫רב‪,‬‬
‫יורע אם‬
‫הוא ע ו ר ר ק צ ת ר ע ש ב ע ו ל ם ‪.‬‬
‫—‬
‫זכור ל ך‬
‫בזמן ש ה ג ע נ ו‬
‫ל ר ו מ נ י ה ה ר י ב ה ו נ ג ר י ה נ מ ש כ ה ה ש מ ד ת ה י ה ד ו ת ב מ ל ו א ה ק צ ב ‪ .‬זו ה י ת ה ת ק ו פ ת‬
‫אייכמן ב ה ו נ ג ר י ה ואז ה ע ו ל ם כ ב ר י ד ע מ ה‬
‫ובארצות‬
‫בפולין‬
‫אחרות‪.‬‬
‫העולם‬
‫יהדות‬
‫של יואל ב ר א נ ד ‪ ,‬והיה ל ח ץ ע ל‬
‫הדברים‬
‫אחד‬
‫ל ע ז ו ר — אם‬
‫בפרלמנט‬
‫שאנגליה‬
‫כ י זו ה י ת ה ר ק‬
‫הבריטי‬
‫שכל‬
‫סערה‪,‬‬
‫כבר‬
‫היה‬
‫זה‬
‫שליחותו‬
‫לאחר‬
‫בנות הברית‪.‬‬
‫רצתה‬
‫יהודי‬
‫שנעשה‪ ,‬לא כמו בתקופת ההשמדה‬
‫להוכיח‬
‫העמדת‬
‫שיצליח‬
‫לארץ‬
‫לתורכיה — יקבל רשיון לעליה‬
‫קבל־עם‬
‫פנים‬
‫ועדה‪,‬‬
‫היה‬
‫שהיא‬
‫— פורסמה הכרזה‬
‫להימלט‬
‫מאזור‬
‫הכיבוש‬
‫של‬
‫מוכנה‬
‫אזן‬
‫הנאצי‬
‫י ש ר א ל ‪ .‬אידן א מ ר ז א ת מ ת ו ך‬
‫ש ל א יהיו כ א ל ה ש ה ר י מי י כ ו ל ל ה צ י ל א ת ע צ מ ו ז הוא‬
‫‪1 4‬‬
‫ויגיע‬
‫בטחון‬
‫ז ע שיכולים א ו ל י ל ה י ו ת‬
‫ע ש ר ו ת ספורות‪ ,‬ל כ ל ה י ו ת ר כ מ ה מ א ו ת — ו ב ז ה ה ם יוכלו ל ע מ ו ד ‪.‬‬
‫א נ ח נ ו ה ח ל ט נ ו ל נ צ ל א ת ה ה כ ר ז ה ‪ .‬א י ה ה ר י ל א הוציא א ת ר ו מ נ י ה מ ה כ ל ל ‪.‬‬
‫לא ידע‬
‫הוא‬
‫שרומניה‬
‫חינצל‬
‫בךלילה‪.‬‬
‫א י נ נ י זוכר בדיוק כ מ ה ‪ ,‬נ ד מ ה ל י‬
‫ארגנו‪,‬‬
‫אפוא‪,‬‬
‫מיד טרנספורט‬
‫עצום‪,‬‬
‫ש־‪ 1,300‬ע ל כ ל פ נ י ם ל מ ע ל ה מאלף‪ .‬ב כ ו ו נ ה‬
‫צ ר פ נ ו נ ש י ם וילדים ל ט ר נ ס פ ו ר ט הזה‪ ,‬ה ש ג נ ו ויזה ב ו ל נ ר י ת מ ת ו ך ה ב ט ח ה ש נ ת נ ו‬
‫לבולגרים‬
‫— דבר שפורסם — והבולגרים‬
‫ידעו ע ל ה ה ו ד ע ה‬
‫של‬
‫יהודי שיגיע ל ת ו ר כ י ה י ק ב ל ר ש ו ת כ נ י ס ה ל א ר ץ — ולכן ה ב ו ל ג ר י ם‬
‫השלטונות‬
‫הויזות‪.‬‬
‫היהודים‪,‬‬
‫ושלחנו‬
‫והגיע‬
‫הרומניים‬
‫נ ת נ ו ל נ ו א ת ה ר כ ב ו ת ב ת ש ל ו ם ‪ .‬ה ו ש ב נ ו בהן א ת‬
‫ניידות‬
‫בולגריות‬
‫הם קיבלו‬
‫את‬
‫אידן‪,‬‬
‫שכל‬
‫אישרו את‬
‫הטרנספורט‬
‫יציאה‬
‫לבולגריה‬
‫לגבול תורכיה‪ .‬כ א ש ר הגיע‬
‫‪1 3‬‬
‫״צלאח‬
‫‪1 4‬‬
‫ש ר החוץ הבריטי‪.‬‬
‫מרומניה‪,‬‬
‫ע ל זה‬
‫ומבולגריה‬
‫לגבול לא‬
‫עבר‬
‫הוטבעו‬
‫ויזות‬
‫הטרנספורט‬
‫לגבול‬
‫יוון‬
‫י ד ע ו ה ת ו ר כ י ם מ ה ל ע ש ו ת עמו‪.‬‬
‫א־דין״ הפליגה בדצמבר ‪ 1944‬ובה ‪ 547‬ע ו ל י ם ; השניה — הכוונה‪ ,‬כנראד‪,‬‬
‫ל״טאורוס׳׳ בה עלו ‪ 958‬עולים‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫ה ם פ נ ו ל ש ל ט ו נ ו ת ה ב ר י ט י ם ו ה ב ר י ט י ם ה ו ד י ע ו ‪ :‬ה כ ו ו נ ה ש ל אידן היתד• ליהודים‬
‫מארצות‬
‫לא‬
‫ה כ י ב ו ש הנאציות‪ ,‬ר ו מ נ י ה א י נ נ ה‬
‫עליה‪.‬‬
‫חל‬
‫הבולגרים‬
‫אותם‬
‫ע ל ס מ ך זה‬
‫—‬
‫התורכים‬
‫היו‬
‫נובמבר‪,‬‬
‫רצו‬
‫גם קצת מתוך השפעה של‬
‫חזרה‪ ,‬מכיון שאינם ב ט ו ח י ם‬
‫בחלקם‬
‫כ ב ר ארץ‬
‫יקבלו‬
‫שהרכבת‬
‫בנימנדסלנד‪ ,‬זאת אומרת בשטח‬
‫שאלה‪:‬‬
‫להחזיר‬
‫לבולגריה‪,‬‬
‫הרכבת‬
‫א ר ה ״ ב — ה ו ד י ע ו שהם‬
‫שהרומנים‬
‫ה ג ד ו ל פליטים‪ .‬ה ע י ק ר‬
‫כיבוש‬
‫את‬
‫נאצית׳ ו ל כ ן‬
‫אותם‬
‫עמדה‬
‫לא יקבלו‬
‫חזרה‪,‬‬
‫כשלושה‬
‫זה‬
‫ה מ ת ואלה‬
‫שבועות‪ ,‬בחודש‬
‫שבין ארץ לארץ‪.‬‬
‫באיזור מפורז ו‬
‫תשובה‪:‬‬
‫קוראים‬
‫בגרמנית‬
‫נימנדסלנד‬
‫לזה‬
‫שטח‬
‫—‬
‫ארץ‬
‫הפקר‪,‬‬
‫ללא‬
‫ב ע ל י ם ‪ .‬ע מ ד ה ש ם ה ר כ ב ת ו ל א יכלה לזוז ל א ק ד י מ ה ו ל א אחורה‪ ...‬באו ע ת ו נ א י ם ‪,‬‬
‫ואנחנו‬
‫ש ה ם יבואו מ כ ל ה ע ו ל ם‬
‫דאגנו‬
‫הקימו‬
‫והם‬
‫רעש‪:‬‬
‫נ ש י ם וילדים‬
‫הנה‪,‬‬
‫ק ו פ א י ם ב ק ו ר ‪ ) ,‬ר ע ב לא היה מ פ נ י ש ד א ג נ ו ש י ב י א ו פ ר ו ד ו ק ט י ם ( ‪ ,‬היה ר ע ש ב ע ו ל ם‬
‫כ ך שבסופו של דבר‬
‫ובעתונות‪.‬‬
‫להכניס‬
‫לתורכים‬
‫הם‬
‫אותם‪.‬‬
‫האנגלים היו‬
‫הובאו‬
‫מוכרחים‬
‫לתורכיה‬
‫להיכנע ונתנו‬
‫והועלו‬
‫רכבת‬
‫על‬
‫הוראה‬
‫״האוריינט־‬
‫א כ ם פ ר ם ״ ש נ ס ע ה ד ר ך ת ו ר כ י ה ו ס ו ר י ה ו כ ך ה ו ב א ו א ר צ ה ‪ .‬זה ה ט ר נ ס פ ו ר ט ה י ב ש ת י‬
‫המפורסם‬
‫לא‬
‫העתונות‬
‫ש ב ש ע ת ו כ ת ב ה עליו ה ר ב ה‬
‫ספק‬
‫בעולם‪.‬‬
‫ב׳ ו ס פ ק‬
‫עליה‬
‫ע ל י ה ב׳‪ .‬זו היתד‪ ,‬א ח ת ה ד ר כ י ם ל ה ג י ע ל ע ל י ה ‪.‬‬
‫האנשים‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫שהיו‬
‫חלק מרומניה‬
‫הזה‬
‫בטרנספורט‬
‫רומניה ז‬
‫היו יהודי‬
‫ובחלקם פליטים‪ .‬הרי ברומניה‪ ,‬כשאנחנו הגענו —‬
‫היו כ ב ר א ל פ י פ ל י ט י ם ש ה צ ל י ח ו ל ה ס ת נ ן ל ש ם ג ם מ ה ו נ ג ר י ה וגם ישר מפולניה‪.‬‬
‫מאלה שהוחזרו מטרנסניםטריה הצליח חלק‬
‫וגם‬
‫להסתנן‪,‬‬
‫בגדודי‬
‫כ א ל ו שהיו‬
‫ע ב ו ד ה ש ם ו ב כ ל מ י נ י פ ו ר מ צ י ו ת ‪ .‬ה ס י ר ה ש ק ל ט ה ‪ 900‬איש‪ ,‬ש ש כ ח ת י א ת שמה‪,‬‬
‫יצאה‬
‫אז‬
‫בראשית דצמבר‪ ,‬לצערי היתה א ח ר ו נ ה ל מ ש ך תקופה די ממושכת‪ .‬עסקנו‬
‫בהכנה‬
‫ש י צ א ה ר ק בי‪ — 46‬״ מ כ ס‬
‫ל ש י ג ו ר אניד‪ ,‬ג ד ו ל ה‬
‫נורדאו״‪ .‬ל מ ע ל ה‬
‫מ ש נ ה ה י ת ה ‪ ,‬אפוא‪ ,‬ה פ ס ק ה ב ע ל י ה ב׳ ב ג ל ל ל ח ץ ה א נ ג ל י ם ע ל הרוסים‪ .‬ו ב א ו ת ם‬
‫הזמנים‬
‫וכך‬
‫ה י ח ס י ם היו ע ו ד פ ח ו ת או י ו ת ר י ח ס י ה ס כ מ ה ‪.‬‬
‫שלמה עברה‬
‫שנה‬
‫ל ל א ע ל י ה בי‪ ,‬א ם כי ב א ו ק ט ו ב ר ) ו ע ו ד א ג י ע ל ז ה ( ש ל ח נ ו א ל ף איש‪ ,‬ה ט ר נ ס פ ו ר ט‬
‫הגדול‪,‬‬
‫הליגלי‬
‫באוקטובר‬
‫הוועדה‬
‫טיפלתי‬
‫שאני‬
‫בארגונו‬
‫אז‬
‫סמך‬
‫על‬
‫וזה‬
‫סרטיפיקטים‪,‬‬
‫היה‬
‫‪ .45‬כ ל זה ע ל העליה‪.‬‬
‫ההיסטורית‬
‫וכאן‬
‫אני‬
‫מקריות‪.‬‬
‫מ צ ה לציין‬
‫אני‬
‫דברים‬
‫איך‬
‫הייתי צ ר י ך ל ש ל ו ח‬
‫גדולים‬
‫בכל‬
‫צומחים‬
‫פעם טלגרמות‪.‬‬
‫לפעמים‬
‫סיבות‬
‫מתוך‬
‫על מה כותבים ‪— и‬‬
‫ה י ה שם ע ת ו נ א י א ח ד מצ׳כיה‪ ,‬ד ״ ר ש מ ר ץ ‪ ,‬פ ל י ט ‪ ,‬ו ה ו א ה י ה ע ת ו נ א י ב ע ל נסיון‪,‬‬
‫שכרתי אותו כמזכיר שלי‬
‫וותיק‪,‬‬
‫בתנאי‬
‫שהוא‬
‫ידאג‬
‫לכל‬
‫ה צ ד הז׳ורנליסטי‬
‫שלי‪ .‬והוא ה ג ה רעיון פ ש ו ט ‪ :‬ה נ ה ב א י ם פ ל י ט י ם ו כ ל א ח ד מ ה ם הוא היסטוריה‬
‫בפני‬
‫עצמה‪.‬‬
‫הזכות‬
‫הבה ונדרוש מכל‬
‫לקבלת‬
‫״פרוטוקול‬
‫במיוחד‬
‫ק י צ ב ה ח ו ד ש י ת הוא יהיה‬
‫משומן״‪ ,‬ע ל כ ל מ ה ש ע ב ר ע ל מ‬
‫תלוי‬
‫במידה‬
‫אישי‪.‬‬
‫אבל‬
‫שתפקידה‬
‫‪104‬‬
‫חייב‬
‫למסור‬
‫במשך‬
‫פרוטוקול‪.‬‬
‫ק ר א נ ו לזה‬
‫ה מ ל ח מ ה והיינו‬
‫מעונינים‬
‫ל ק ב ל ש מ ו ת של פ ו ש ע י ם נ א צ י ם ‪ .‬ב ע נ י ן זה גם ק י ב ל נ ו ה נ ח י ו ת מהארץ‪,‬‬
‫מן ה ה ג נ ה ‪ .‬ה מ ח ש ב ה היתד‪,‬‬
‫הוועדה‬
‫פליט‬
‫כ ז ה א ש ר מ ג י ע ש ל ‪ $‬נ י ש נ א ש ר לו א ת‬
‫מסוימת‬
‫דבר‬
‫כזד‪,‬‬
‫ש ר א ו י ל נ צ ל א ת ה ע ו ב ד ה ש כ ל א ח ד מפליטים א ל ה‬
‫ב א י ש ו ר שלנו‪,‬‬
‫ונתנה‬
‫א ת •מתן‬
‫איזה‬
‫ארגון‪.‬‬
‫הקימונו‬
‫מצריך‬
‫היה ל ק ב ל מ כ ל איש ואיש‬
‫ההיסטורית‬
‫לדבר‬
‫בפני‬
‫האישור‬
‫ועדה‬
‫במסירת‬
‫מ״ח‬
‫היסטורית‪,‬‬
‫ועדה‬
‫א ת ה מ ״ ח ה א מ ו ר ‪ .‬א ח ר י זמן ק צ ר ה פ כ ה‬
‫עצמו‪,‬‬
‫בעל‬
‫חשיבות‬
‫עצומה‪,‬‬
‫היא‬
‫התחלה‬
‫לרכז חומר‪ .‬והדוגמא שלנו עברה מיד למקומות אחרים‪ .‬במשך הזמן הוקמה‬
‫ועדה היסטורית בקראקוב‪ ,‬ובווארשה‪ .‬אבל הוועדה ההיסטורית הראשונה קמה‬
‫למעשה אצלנו‪ ,‬בבוקרשט‪ ,‬והיה זה רעיונו של עתונאי‪ ,‬שהיה זקוק ל״סטורי׳ס״‬
‫בשביל טלגרמות‪...‬‬
‫אחרי שהתחלנו בכך וארגנו את הוועדה ההיסטורית והתחלנו לקבל‬
‫פרוטוקולים מהאנשים היה לי ולד״ר שמרץ שפע של חומר טלגרפי‪ .‬הוא היה‬
‫שולח בכל פעם ״םטורי״ על יהודים לעתונות‪ ,‬כך שגם בארץ — וגם באדה״ב‬
‫קיבלה העתונות חומר שבאמת עניין אותם‪ .‬נניח‪ ,‬יהודי שניצל ממיידאנק‪ ,‬או‬
‫יהודי פרטיזן מיערות ווהלין‪ ,‬או על אחת כמה וכמה פרטיזנים מפ‪.‬פ‪.‬או‪— .‬‬
‫ופרוטוקולים כאלה היו מתפרסמים אחר כך — זה היה חומד מענין‪ ,‬והחומר‬
‫הזד‪ .‬היה חשוב מבחינה היסטורית‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה היה גורל החומר הזה בסופו של דבר?‬
‫תשובה‪ :‬החומר הזה התרכז ואני בטוח שהוא מצוי ב״יד ושם״‪ ,‬מפני‬
‫שהוועדה ההיסטורית בבוקרשט התקיימה אחר כך בל הזמן‪ ,‬ובעיקר זה התפתח‬
‫אחר כך בפולין‪ ,‬בכל מקום איפה שהיו ועדים יהודים הם מיד גם ארגנו‬
‫ועדה היסטורית‪.‬‬
‫בריחה‬
‫מכאן רוצה אני לעבור לעניו הבריחה׳ הקשור קשר איתי לעליה‪ .‬השמועה‬
‫שישנה עליה מרומניה הגיעה לכל פינה‪ ,‬בארצות מזרח אירופה‪ ,‬במקום שיהודי‬
‫רק השתחרר מן הגרמנים‪ .‬השמועה הגיעה עד לסיביר! על אחת כמה וכמה‬
‫שהשמועה נפוצה באזורי המזרח הקרובים שהיו בידי הרוסים ובוילנה המשוחררת‪.‬‬
‫)וארשה עוד לא היתד‪ .‬משוחררת(‪.‬‬
‫והתוצאות נראו מיד‪ .‬וזה הביא לגל בריחה עצום‪ .‬ואני רוצה להסביר‪:‬‬
‫הבריחה אינו מפעל שאורגן מבחוץ‪ .‬הבריחה — אורגנה על ידי יהודים‪ ,‬צעירים‬
‫בעיקר‪ ,‬שנדחפו לכל מקום עליו שמעו שממנו יש איזה אות או תקווה להגיע‬
‫ארצה‪ .‬הנושאים והיוזמים של הבריחה היו קודם כל העולים עצמם‪ .‬ואם‬
‫מישהו אירגן — היתד‪ ,‬זו אולי המסגרת הארגונית‪ ,‬את השבילים ודאג להרחיב‬
‫אותם‪ .‬אבל זכות הבכורה מגיעה בעיקר לעולים עצמם‪ .‬ואני רוצה שהדבר‬
‫הזה יודגש פעם‪ ,‬מכיון שיש הרבה מאוד יהודים‪ ,‬ובחורים טובים‪ ,‬שהם כאילו‬
‫רוצים לשים על ראשם את כתר יוזמי הבריחה‪ ,‬מארגני הבריחה וכך הלאה‪.‬‬
‫והכוח והיוזמה לא באו מהם‪.‬‬
‫אני רוצה לתת לך דוגמה ראשונה של בריחה‪ .‬קודם כל הבריחה היתד‪,‬‬
‫בתקופה הנאצית‪ .‬מפולין להונגריה! ומהונגריה לרומניה לא היתה בריחה?‬
‫האם מישהו מהארץ אירגן זאת? — הם בעצמם אירגנו‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אנחנו בדעה דומה‪ ,‬ללא ספק‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬באחת הקבוצות שהגיעה אלינו בא בחור‪ ,‬שהתגלה בפרטיזן‬
‫מסביבות וואהליז ושמו לידובסקי‪ .‬לא לייזר לידובסקי אלא אחיו‪ .‬זו היתד‪,‬‬
‫הסנונית הראשונה של בריחה מפולין‪ .‬העובדה שמפולין אפשר להגיע —‬
‫לזובסקי הגיע בעצם מוואהלין‪ ,‬זה חלק מפולין — וכי אפשר להגיע לגבול‬
‫רומניה‪ ,‬עוררה בנו את המחשבה כי אולי זוהי הדרך להתקשר עם ראשוני‬
‫הניצולים מאותם חלקים בפולין שהשתחררו‪ ,‬ובאותו זמן היתד‪ .‬התקדמות של‬
‫הצבא הסובייטי והלכו והשתחררו חלקים נוספים של פולין‪ .‬אנחנו ז ע נ ו‬
‫מפיו של לידובםקי על קבוצות של פרטיזנים בסביבות פולםיה‪ ,‬ידענו שהיו־‬
‫פרטיזנים באיזור ביילו־רוםיה‪ .‬ז ע נ ו שבסביבות וילנה היו פרטיזנים‪ .‬התחלנו‬
‫‪105‬‬
‫לחשוב כיצד להגיע לשם‪ ,‬והנה בשרם מצאנו קיבלנו• במפתיע תשובה לשאלות‬
‫שלנו‪ .‬עמדנו אז מ‪0‬פר ימים לפני יציאת האניה שאת שמה שכחתי ואחד‬
‫מראשי המארגנים של הבריחה מהמזרח הביא בפנינו בחורה שהציגה את עצמה‬
‫כפרטיזנית מקבוצת הפרטיזנים של וילנה‪ ,‬פ‪.‬פ‪.‬או‪ . .‬היתד! זו רוז׳קה קורצ׳אק‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫היתד! זו הפעם הראשונה ששמענו על כך‪ ,‬אם כי ידענו שהיו פרטיזנים‬
‫יהודים שהשתחררו בוילנה‪ .‬היא הביאה לנו דרישת שלום מהמפקד של הארגון‬
‫הזה‪ ,‬אבא קובנר וסיפרה לנו שהם יצאו מהיערות בעקבות כניסת הסובייטים‪,‬‬
‫חלק גדול מהאנשים — נחשבים כחיילים‪ .‬אבל הגיעה אליהם שמועה על‬
‫משלחת מארץ ישראל הנמצאת בבוקרשט ועל ספינות שיוצאות לארץ ישראל‬
‫והיא קיבלה הוראה מהמפקד ללכת לבוקרשט ולקבל פרטים על הדבר ולחזור‪.‬‬
‫ישבנו עמה‪ ,‬ללא הגזמה‪ ,‬לילה שלם‪ .‬אגמי ואני‪ .‬ושמענו את הספורים‬
‫של רוז׳קה על וילנה‪ ,‬על היערות ואז עלתה המחשבה אצל שנינו‪ :‬את לא‬
‫חוזרת לשם‪ ,‬את עולה בספינה הראשונה לארץ ישראל‪ .‬מפני שמה שהיא‬
‫ספרה היה בשבילנו כל כך מלא עימד‪ ,‬על העמידה של היהודים והפרטיזנים‬
‫וכל היתר‪ ,‬באותה תקופה של השמדת יהדות הונגריה‪ ,‬ז ע נ ו שבמחצית דצמבר‬
‫מתקיימת בארץ מועצת הסתדרות וחשבנו שיהיה זה עידוד לעם בציון‪ ,‬אם‬
‫תופיע שם רוז׳קה עם דבר היהדות המשתחררת והלוחמת‪ .‬בפעם הראשונה‬
‫ישמע הישוב דבר שונה מן הידיעות המרות שהגיעו עד עתה‪.‬‬
‫לא קל היה לנו לשכנע את מזיקה‪ .‬מאוד קשה‪ .‬היא היתה פרטיזנית‪.‬‬
‫היא זעה שזאת פקודה והיא חייבת לחזור‪ .‬ורק אחרי שאנחנו הבטחנו לה‬
‫חגיגית שאנחנו נדאג שמיד ייצא מישהו לדרך כדי להביא את התשובה ואת‬
‫האינפורמציה למפקד שלה‪ ,‬אבא קובנר‪ ,‬כפי שדרש — אז היא הסכימה להישאר‪.‬‬
‫ואמנם כעבור שלושה ימים היא עלתה לאניה והגיעה ארצה כעבור עשרה‬
‫ימים‪ .‬אחר־כך שמענו איזה רושם עצום עשתה הופעתה של רוז׳קה קורצ׳אק‬
‫במועצת ההסתדרות‪ .‬כיצד כולם — יושבת הראש של המועצה היתד‪ .‬אז‬
‫גולדה — בכו ככשמעו את דבריה של רוז׳קה‪ ,‬כשם שגם אנחנו בכינו באותו‬
‫לילה כששמענו את דבריה‪.‬‬
‫הופעת מזיקה סימנה את התחלת הזרימה מפולניה לרומניה‪.‬‬
‫שאלה • האם לא היה דבר מה מעין זה‪ ,‬שאתם העליתם את מזיקה‬
‫כגלל חשד מסויים ?‬
‫מאיזו בחמה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬לא זעתם מי היא וחשדתם שאולי היא קשורה בשלטונות הסובייטים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬בשום דבר לא חשתו! מפני ש ז ע נ ו שהיא חברת תנועה‬
‫מילדותה‪ .‬היא מסרה לנו שמות של אנשים ששמענו עליהם וגם הכרנו אותם‬
‫לפני המלחמה‪ .‬הרי אנחנו היינו אנשי תנועות נוער והכרנו אנשים מוילנה‬
‫גם לפני המלחמה‪ .‬אבא קובנד היה שם ידוע גם לפני המלחמה‪.‬‬
‫ובכן‪ .‬לא מ ז ‪ ,‬כעבור כמה שבועות‪ ,‬התחילו להגיע הראשונים שבאו‬
‫מהמזרח ואחר כך‪ ,‬כשהחזית התקדמה התחילה כבר זרימה בקצב הרבה יותר‬
‫חזק דרך סלובקיה וטרנסילבניה לבוקרשט‪ ,‬בצורה מאורגנת וגם בצורה בלתי‬
‫מאורגנת; היהומם באו גם על דעת עצמם‪ ,‬כי אפשר היה כבד להגיע ביתר‬
‫קלות מכיון שאז התחילו לחזור מפולניה רפטריאנטים יהזים יוצאי טרנסילבניה‬
‫והונגריה‪ ,‬ואף אחד לא חשב לחזור להונגריה — ז ע ו שאין להם מה לחפש‬
‫שם‪ .‬אפילו כאשר במשך הזמן שוחררה הונגריה — בזפשט שוחררה במחצית‬
‫‪ 5‬נ‬
‫ארגון פרטיזנים מאוחד‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫פברואר — אז התחילה ש ו כ זרימה עצומה ש ל‬
‫שהשתחררו — הכל‬
‫יהודים‬
‫ל ב ו ק ר ש ט ‪ .‬מ פ נ י ש מ ב ו ק ר ש ט ב ק ע ה א ו ר לעליה‪ .‬א ם כ י ב א ו ת ו ז מ ו ה י ה ז ה א ו ר‬
‫כ ו ז ב מכיון ש ל א ה י ו א נ י ו ת ‪ .‬א ב ל ש מ ע ה א נ י ו ת ש י צ א ו ו ה ט ר נ ס פ ו ר ט ה י ב ש ת י —‬
‫ע ש ו א ת ש ל ה ם ‪ .‬ו כ כ ל ש ה ח ז י ת ה ת ר ח ק ה בכיוון ל מ ע ר ב ה ל כ ה ו ה ת ג ב ר ה ה ז ר י מ ה‬
‫לבוקרשט‪.‬‬
‫הרומניים‬
‫הביטו‬
‫הועמדנו‬
‫וד״ד‬
‫מרטון‬
‫אנחנו‬
‫ו א ח ר י ם ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת ה ם הגיעו לידי ה ס כ ם ש ה ש ל ט ו נ ו ת ה ר ו מ נ י י ם ל א‬
‫יפריעו‬
‫בעין ר ע ה ע ל‬
‫בפני מ צ ב די קשה‪,‬‬
‫זרימת‬
‫מכיון‬
‫ההמונים‪ .‬א ב ל ת ו ך‬
‫שהשלטונות‬
‫מו״מ‬
‫זיסו‬
‫שניהלו‬
‫ל ז ר י מ ת ה פ ל י ט י ם ל ר ו מ נ י ה ב ת נ א י ש ה פ ל י ט י ם ה א ל ה ל א ייהפכו ל מ ת ח ר י ם ב ש ו ק‬
‫ה ע ב ו ד ה ‪ .‬ולכן נ ק ב ע ש כ ל פ ל י ט שיגיע ל ר ו מ נ י ה י ק ב ל ) ו ז ה היה ג ם ק ו ד ם ( ‪ ,‬ס כ ו ם‬
‫מהוועדה לעזרה שאנחנו‬
‫חודשי‬
‫מ נ ת שהוא ל א י צ ט ר ך ל ח פ ש‬
‫א נ י זוכר‬
‫עבודה‪.‬‬
‫שקבענו אז ש כ ל‬
‫בתקופה‬
‫א ל ף ל י י לחודש‬
‫פליט‬
‫הזאת‬
‫ההיא ה י ה ז ה ס כ ו ם ש י כ ו ל ה י ה‬
‫שיבוא ו ת ה ה א ת עצמו‬
‫דולר‬
‫)בערך ששה‬
‫המחירים‪ ,‬א ב ל ע ל מ נ ת‬
‫היה ר ב‬
‫בגלל‬
‫הפליטים‬
‫גושים ל פ י‬
‫והם הכירו א ת ב ל הפליטים שחיו‬
‫מיוחד‬
‫השחרור‪ .‬א ח ר כ ך‬
‫ב ש ב י ל גוש‬
‫לחודש(! אבל‬
‫בתקופה‬
‫שנוכל‬
‫להשתלט‬
‫זרם‬
‫על‬
‫מהי‬
‫ת ש ו ב ה ‪ :‬היה ג ו ש ש ל פ ל י ט י ם‬
‫שלפני‬
‫יקבל‬
‫שלושים‬
‫ל ה ס פ י ק פ ח ו ת א ו מ ת ר ‪ ,‬מכיון ש ה ד ו ל ר ע ר כ ו‬
‫ה ע צ ו ם ה ז ה ק ב ע נ ו ו ע ד י ם ל ג ו ש י הפליטים‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫הבדלי‬
‫הקימונו‪ ,‬ש י ב ט י ח ל ו א ת הקיום ה מ י נ י מ ל י ‪ ,‬ע ל‬
‫מ פ ו ל נ י ה ‪ ,‬הוותיקים‪ ,‬ה י ה ל ה ם ו ע ד מ ש ל ה ם‬
‫בעיקר בבוקרשט ובסביבה‪ ,‬ע ו ד‬
‫ה ו ק ם גוש‬
‫פליטים‬
‫מהונגריה‪,‬‬
‫שהגיע‬
‫מהתקופה‬
‫ועד‬
‫הקימונו‬
‫פ ל י ט י ם ז ה שהוא כ ל ל גם פ ו ל נ י ם ו ג ם ה ו נ ג ר י ם ‪ .‬א ח ״ כ ו ע ד‬
‫מפולץ‪ .‬ע ל מ נ ת לזהות‬
‫ב ש ב י ל ג ו ש ה פ ל י ט י ם ה ח ד ש י ם מפולין‪ ,‬ש ה ג י ע ו י ש ר‬
‫א ת ה א נ ש י ם ו ע ל מ נ ת ל א פ ש ר ל כ ל א ח ד א ח ה ע ז ר ה — ה ו ק מ ו הוועדים הללו‪.‬‬
‫אולי ע ו ד‬
‫שאלה‪:‬‬
‫הקשורה‬
‫שאלה‬
‫לפולין‪.‬‬
‫יותר‬
‫ה ר פ ט ר י א נ ט י ם ‪ .‬ה א ם ידוע ל ך ע ל א ו ת ה ר כ ב ת ש ל‬
‫תשובה‪:‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫קודם ל כ ן‬
‫יעקב ש מ ט ר ר ז‬
‫כן‪.‬‬
‫מ ה א ת ה יכול ל ס פ ר ע ל פ ע ו ל ה זו י‬
‫תשובה‪:‬‬
‫האנשים‬
‫דברת‬
‫על‬
‫הגיעו‬
‫שמצליחים‬
‫ידיעות מ פ י א ל ה‬
‫להינצל מן‬
‫שהצליחו‬
‫המחנות והם‬
‫להגיע‬
‫בדרך‬
‫חזרה‬
‫אלינו‪,‬‬
‫לבוקרשט‬
‫עוברים‬
‫כי‬
‫לפעמים‬
‫ש ו ב ש ב ע ת מ ד ו ר י גהינום‪ .‬מ ד ו ע י — ר כ ב ו ת ל א ה י ו ו א נ ש י ם ה י ו צ ר י כ י ם ל ל כ ת‬
‫ברגל‪.‬‬
‫ת ת א ר ל ך ‪ :‬ה י ה מ ח נ ה ש ל נשים הונגריות‬
‫שבצפון פולין‬
‫ב־&ורון‬
‫‪ 3,000‬ל־‪4,000‬‬
‫לאושוויץ‪.‬‬
‫נשים‬
‫והמחנה הזה‬
‫ברובו‬
‫המכריע ל א‬
‫הושמד‪.‬‬
‫המשלוחים‬
‫האחרונים‬
‫מהונגריה‬
‫ב ד ר ך ה י ו חיילים ס ו ב י י ט י ם‬
‫מתנפלים‬
‫הונגריות‪ .‬זה היה מ ן‬
‫הנשים התחילו‬
‫ל ל כ ת בחזרה‪.‬‬
‫)מהונגריה ומסרנםילבניה(‬
‫ניצלו‬
‫בין‬
‫ע ל י ה ן ו א ו נ ס י ם אותן‪ .‬ה י ת ה זוועה‪ .‬א נ י ל א א ש כ ח ז א ת לעולם‪ .‬ה ק י מ ו נ ו ב ב ו ק ר ש ט‬
‫מרפאה‬
‫ואנחנו‬
‫בשביל פליטים‬
‫גייסנו‬
‫אנשים‬
‫ובאו פליטים מוזנחים מבחינה‬
‫מביו‬
‫בהתנדבות‪ .‬היו שם בנות‬
‫ב ק ר ו כ ן לוםיה‬
‫הפליטים וגם‬
‫מבין‬
‫יהודי‬
‫רפואית‪ ,‬ו ע ם‬
‫רומניה‬
‫שעבדו כאחיות‪ .‬אני זוכר רופאה א ח ת‬
‫‪1 6‬‬
‫מרקוביץ׳ ‪,‬‬
‫ה י א ה י ת ה א ז ב ת ‪,19—18‬‬
‫היום ה י א‬
‫ואחת אני‬
‫עובדת‬
‫בבית‬
‫ז ו כ ר לשץ׳‬
‫חולים‬
‫שיעבדו‬
‫ששמה ד״ד‬
‫רמב״ם‬
‫ועוד אחדות‬
‫פצעים‪...‬‬
‫שם‬
‫בחיפה‪,‬‬
‫שאמי‬
‫זוכר‬
‫א ת שמן‪.‬‬
‫נ‬
‫‪ °‬חברת ועו׳׳הצ מסוםנוביץ‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫שאלנו את עצמנו‪ :‬כיצד זה ייתכן ? לאחר כל מה שעבר עלינו — שוב‬
‫קורה לנו דבר כזה ז‬
‫אני זוכר שהתחלנו מקי ללחוץ על השלטונות‪ .‬הרב שפח הלך לשלטונות‬
‫לדבר על כך‪ .‬היתה מסיבת עתונאים והפנינו על כך שאלה והעיקר‪ ,‬שכתוצאה‬
‫מכך החליטה הממשלה הרומנית להעמיד רכבת לרשות הקהילה של יהדות‬
‫טרנסילבניה‪ ,‬לרשות ד״ד מרטון שהיה ציר בפרלמנט‪) ,‬מצד הונגריה(‪ :‬רכבה‬
‫שהיתר‪ .‬נוסעת לפולניה‪ ,‬אוספת שם את הפליטים הרומנים והסרנםילבנים‬
‫וחחרת‪ .‬בהתחלה היא באמת הביאה פליטים‪ ,‬אבל אחר כך היא הביאה יהודים‬
‫מפולין שסידרו להם ניירות כפליטים‪ ,‬כרפםריאנטים ובצורה זו הגיעו אנשים‬
‫רבים‪ ,‬זו היתד‪ .‬דרך הבריחה מפולניה לרומניה‪ ,‬במימון השלטונות עצמם‪,‬‬
‫ושמסרר זה היה מנהל הטרנספורט‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫שאלה‪ :‬ט‪ .‬אני נפגשתי עמו‪ ,‬הוא עובד פה ב״הסנה״‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אני זוכר משהו במעורפל‪ .‬נדמה לי שפעם נפגשנו אצל מרטון‪,‬‬
‫אבל איני יכול להגיד בדיוק‪ .‬השם ידוע לי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ושם כמו ד״ר אברהם אומר לך משהו לגבי הפרשה הזוז‬
‫תשובה‪ :‬היה איזה אברהם בהסתדרות הציונית‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לא‪ .‬אדם שהיה קשור לרכבת של שמטרר‪ ,‬והוא הציג את עצמו‬
‫בפראג כמטפל ברכבת זו‪ .‬שמסדר סיפר לי שכאשר הוא הגיע לפראג‪ ,‬לשגרירות‬
‫הרומנית‪ ,‬הוא מצא שם אדם בשם ד״ר אברהם‪ .‬ואחרים ז ע ו לספר לי שכאילו‬
‫האיש שניהל את הרכבת היה ד״ר אברהם‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אינני זוכר‪ .‬חבל שוד״ר מרטון איננו׳ הוא יהיה האיש שחם את‬
‫הרעיון‪ .‬ד״ר ארנםט מרטון‪ ,‬דמות יקרה מאד‪ ,‬אדם שמסר את כל כוחו‪ ,‬בעת‬
‫ההיא‪ ,‬למען הפליטים‪.‬‬
‫הפגישה עם שרידי הלוחמים‬
‫המשלחת הראשונה שהגיעה כמשלחת מפולניה אלינו נשלחה על ידי הוועד‬
‫היהודי מפולין שהוקם על ידי הממשלה הפולנית‪ ,‬בלובלין‪ ,‬עוד בטרם שנכבשה‬
‫וארשה מידי הגרמנים‪ .‬אתה יודע שד״ר אמיל זומרשטיין היה שר בממשלת‬
‫פוליו והוא שימש כראש הוועד היהודי‪ .‬אני זוכר — כאן בארץ נמצא ד״ר‬
‫באומינגר‪) ,‬ממשרה החינוך בירושלים( והוא עמד בראש המשלחת הראשונה‬
‫הזו‪ .‬מהם נודעו לנו כל הפרטים על יהודים ששוחררו בשטחים הכבושים‪ ,‬על‬
‫יהודים שהתחילו לחזור מרוסיה ועל השמועות שהגיעו עד לסיביר הרחוקה‬
‫ולאוזביקסטאן על העליה היוצאת מבוקרשט‪ .‬הדבר הראשון שעשינו היד‪,‬‬
‫לשלוח עזרה כספית‪ ,‬כדי לעזור ליהודים האלה שיצאו מהבונקרים והם מחוסרי כל‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫שאלה‪ :‬כלומר‪ ,‬באופן קונקרטי‪ ,‬המשלחת הזו שבאה מלובלין‪ ,‬מה היא‬
‫ביקשה מכם?‬
‫תשובה‪ :‬עזרה» קשר ועזרה‪ .‬להם עוד לא היה קשר ישיר עם המערב‪.‬‬
‫הקשר היה על זינו‪ .‬ואם עד אז לא קל היה לנו לגייס את הכספים שהיו דרושים‬
‫לצרכים המרובים לקיים אלפי פליטים ולשלם בעד אניות‪ — ,‬על אחת כמד‪,‬‬
‫וכמה שעמדנו עתה בפני בעיה עצומה לגייס כספים בשבילם‪ .‬כיצד בכלל‬
‫הגענו לענין גיוס הכספים ן אני הייתי הגזבר של המשלחת‪ .‬אני זוכר את‬
‫היום בו הגיע אלינו יואל פלגי‪ .‬יואל פלגי היה בבזפשט ויומיים או שלושה‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הרב אלכסנדר שפרן‪ ,‬אז רבה הראשי של רומניה‪.‬‬
‫ממנהיגי יהדות פולין וציוני נודע עוד מלפני המלחמה‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫ימים אחרי שחרור בודפשט מהנאצים הוא הגיע לבוקרשט‪ .‬מפיו שמענו את‬
‫כל הסיפור על הצנחנים ועל חנה סנש‪ ,‬אבל עיקר תפקידו היה בגיםו בודפשט‪,‬‬
‫שם ניצלו כמאה‪ ,‬מאה עשרים אלף יהודים‪ .‬המגיפות‪ .‬המחלות וחוסר לחם‬
‫)ממש עד פת לחם( הפלו קרבנות יום יום בין המשוחררים ואם לא נצליח‬
‫להעביר לבודפשט באופן דחוף טרנספורט עצום של כסף‪ ,‬ולא כסף — אלא‬
‫אוכל ותרופות‪ ,‬ימותו מחצית הניצולים מרעב וממגפות‪.‬‬
‫הבעיה היתד‪ .‬לגייס במשך יומיים סכום של מאתיים אלף עד רבע מליון‬
‫דולר כדי לשלוח סרגספורטים שלמים של אוכל ותרופות לבודפשט‪ .‬ואני‬
‫זוכר כיצד אנחנו באנו אז ליהודי בוקרשט באזעקה‪ :‬תנו לנו כסף! הלוואה!‬
‫אבל זה לא היה כל כך פשוט‪ .‬ז ע נ ו שבמשך הזמן זה יוחזר‪ ,‬אבל אי אפשר היה‬
‫לחכות! אז נעשה מאמץ עצום ותוך כמה ‪.‬יפים גייסנו את הכסף וד״ר מרטון‬
‫ויואל פלגי וד״ר זיגפריד רוט ואחרים באו אז מבודפשט — וחזרו עם‬
‫הטדנספורטים־החמרים לבודפשט ואני בטוח שזה הציל במדד‪ ,‬גדולה‪.‬‬
‫בזמן בו שוחרר פלגי והגיע אלינו‪ ,‬ובערך באותו זמן הגיע גם אבא קובנר‬
‫עם קבוצת פר&יזנים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מתי זה היה?‬
‫תשובה‪ :‬זה היה‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬במרץ‪ .45 ,‬לפניו הגיעו אליעט־ לידובםקי‬
‫עם עוד קבוצת פרטיזנים ואחר כך התחילה זרימה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ובין השליחים שהגיעו קודם לא זכור לך שם כמו וולוולד‪.‬‬
‫רבינוביץ׳ ז‬
‫תשובה‪ :‬כן! וודאי! הוא היה הראשון‪ .‬בחורצ׳יק צעיר שהיה לו גם‬
‫אות הצטיינות סובייטי גבוה‪ .‬לאס לאט התחילה להתרכז )אני כבר לא יכול‬
‫המם לזכור מי בא קודם ומי אחר כך( אבא קובנד‪ ,‬ניסן רזניק‪ ,‬וכל הקבוצה‬
‫הזאת‪ ,‬של ד‪-.‬פ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬ואחריהם הגיעה הקבוצה הפולנית‪ ,‬םטפן גראייק ואחר‬
‫כך גם ציביה לובוטקין‪ .‬והם הקימו את מה שנקרא אז ה״קואורדינציה״‪ ,‬זאת‬
‫אופרת‪ :‬איחוד הנוער‪ .‬עד כה המ הפליטים כל אחז‪/‬מקבל לחוד את הקיצבה‬
‫החודשית וחי לו באופן פרטי‪ .‬פרט לקבוצה אחת — הקבוצה הפולנית פזאגלפביה‪,‬‬
‫שבאה מהונגריה‪ ,‬והיא גם הקיפה קבוצה קולקטיבית‪ ,‬הראשונה ברחוב וח׳לייה‪.‬‬
‫ברוד‪ ,‬היו קיבוצי הכשרה של הנוער הרומני והיו גם קיבוצי הכשרה של נוער‬
‫חלוצי הונגרי‪ .‬הם הקימו קבוצות הכשרה שבעצם הכשרה לא היתד‪ .‬שם‪,‬‬
‫כי אסור היה לעבוד‪ ,‬אבל זה היה קולקטיב‪ .‬המרכז היה — אני זוכר — בויטורי‪.‬‬
‫שם היה אבא קובנר יחד עם הלק מהחברים‪ .‬היו שלושה קיבוצים כאלה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ברחוב ניפון?‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬היה שם ניסן רזניק‪ ,‬ד״ר קפלינסקי שהוא כמם ראש ההםתדרוח‬
‫הרפואית הוא היה בניפון‪ .‬והמ שלושה קבוצים כאלה‪ .‬באחד מהם היה מסף‬
‫הרמץ‪ ,‬אשר עכשיו הוא‪ ,‬כמדומני‪ ,‬מנהל אורם‪.‬‬
‫אני זוכר שכאשר הגיע אבא קובנר עם הקבוצה שלו שוב ישבנו יפים‬
‫ל ל ו ת והקשבנו• לדבריהם‪ .‬ואחר כך ערכנו תכנמת כיצד לפרוץ את הדרך‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬את הדרך ל־ ז‬
‫תשובה‪ :‬לארץ‪ .‬כיצד ן אני זוכר שעשינו נסמן נואש — עוד היתד‪ .‬אז‬
‫מלחמה — לפתץ למון דרך מגוסלביה ומיתן לארץ‪ ,‬אני זוכר שיצאה בחורה‬
‫אחת — שכחתי את שמה‪ ,‬היא עובדת כמם מועד הפועל — שהצליחה להגיע‬
‫עד ליוון והזיעה לנד משם פרסים‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אינך נזכר בשמה?‬
‫תשובה‪ :‬אני יכול מחר לאמר לך את שמה‪ .‬היא הגיעה עד למון‪ .‬אבל‬
‫‪109‬‬
‫אחר כך הוברר לנו שהדרך באד‪ ,‬בחשבון רק ליחידים‪ ,‬לבודדים‪ ,‬אבל לא למאות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כלומר‪ ,‬ליוון לא הלך שוס זרם‪ ..‬וליוגוסלביה ?‬
‫תשובה‪ :‬שמע‪ ,‬הבדיחה הגדולה מיד עם שחרור החזית הלבה דרך יוגוסלביה‬
‫ולא דרך אוסטריה‪ .‬אחר כך התנהלה גם דךך אוסטריה‪ .‬חיפשנו דרך ליוגוסלביה‪,‬‬
‫אבל עד שמצאנו וסידרנו את הדרך הזאת בינתיים נעלמה החזית‪ ,‬וכאן זכור‬
‫לי התאךיך המדוייק‪ :‬בלילה שבין ה־‪ 10‬ל־‪ 11‬במאי‪ .‬המלחמה נגמרה ב־‪ 2‬במאי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ועוד לענין פולין — אני מתכוון לקואורדינציה‪ ,‬אותה חטיבת‬
‫מזרח אירופה‪ .‬איך התרשמתם מהם כשהם באוז‬
‫תשובה‪ :‬אני רוצה להגיד לך‪ :‬דבריו של אבא קובנר‪ ,‬בעיקר כשהוא‬
‫אז באותו לילה דיבר על התעלות‪ ,‬ועל היהודים שעמדו על פי התעלות —‬
‫אלה היהודים שירו בהם‪ ,‬שם לא הבחינו בין דם לדם וכי אנחנו מוכרחים‬
‫פעם לשכוח את כל מה שמפריד בינינו ויש לאחד את כולם‪ .‬כל מי שנפשו‬
‫לציון — צ י ד להיות בחטיבה אחת‪ .‬ולכן קראו לזה חטיבה — הקואורדינציה‪.‬‬
‫ואני מוכרח להגיד לך שמאוד התרשמנו מרעיון החטיבה‪ ,‬אם כי ברומניה‬
‫זה היה בלתי אפשרי‪ ,‬כיון שברומניה הכל היה קיים‪ .‬גם במחתרת היו קיימות‬
‫התנועוח הנפרדות ולא קל היה פתאום לפרק את המסגרות‪ .‬אבל גם על‬
‫ממניה השפיעה הופעת החטיבה לליכוד ״החלוץ״ ולפעולה משותפת בתוך‬
‫״החלוץ״‪ .‬אני ראיתי את רעיון החטיבה כדבר שיכול — אם יתגשם — להביא‬
‫לםיפנה עצום‪ ,‬גם בארץ‪ ,‬בבל ענין ההתישבות והעליה‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשהתחילו‬
‫אנשי הקואורדינציה להגיע ארצה והם לא עשו בארץ את הנםיון להתגבש‬
‫כחטיבה‪ ,‬הצטערתי מאד‪ .‬בארץ הם הלכו כל אחד בנפרד לתנועתו ואפילו אבא‬
‫קובנר שהיה הוגה הרעיון ובהתלהבות רבה‪ ,‬וזה עשה עלי רושם עצום ואני‬
‫הרגשתי שזו אצלו אמונה עמוקה — גם הוא נכנע אחר כך למציאות והלך‬
‫בדרכו הוא‪ .‬אבל הךעיון היה באמת צודק והצרה היא שהוא לא עמד במבחן‬
‫המציאות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם אתה חושב שאתם השליחים מארץ ישראל‪ ,‬אם אפשר להגיד‪,‬‬
‫הייתם יותר פוליטיים מהם ומשום כך לא עזרתם להתלכדות?‬
‫תשובה‪ :‬כשהגענו היינו מוכרחים להשתלב במה שהיה קיים ברומניה‪.‬‬
‫לא יכולנו לפרק מסגרות‪ .‬אבל בינינו היתד‪ ,‬פעולה משותפת‪ .‬באמת‪ ,‬הלואי‬
‫ובכל מקום היו משלחות עובדות כך‪ .‬מהרבזיוניםט קלרמן עד לדב ברגר שהיה‬
‫איש סיעה ב׳ היתד‪ ,‬אחמת שלמה‪ .‬כשהגיעה הקואורדינציה קיבלנו את הרעיון‬
‫ועזרנו ועודדגו אותו‪ .‬אחר כך כשהם הגיעו לאיטליה ולגרמניה ושם הענין‬
‫הזה התחיל להתפורר לתנועות‪ ,‬בהשפעת השליחים מהארץ — מה אפשר‬
‫היה לעשות? ברומניה הקואורדינציה היתד‪ ,‬קיימת‪ .‬ברומניה היא לא התפוררה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כלומר‪ ,‬כשהרעיון הזה נשבר לא היית כבר ברומניה ?‬
‫תשובה‪ :‬רעיון הקואורמנציה קרם ונפל במחנות בגרמניה ובאיטליה‪ ,‬ולא‬
‫ברומניה וכשהם יצאו מרומניה הם יצאו עוד כחטיבה‪ ,‬כך כאשר הייתי ברומניה‬
‫ושלחנו אותם חשבנו שזה יימשך כחטיבה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אתה אינך‬
‫שותף‬
‫לדעה שלמעשה הדיבורים‬
‫האלה _ עם כל‬
‫הכנות — היה בהם שמץ של שכרון ופראזיולוגיד‪ ,‬ושכל אחד אחר כך אסף‬
‫לכרמו ולחלקתוז‬
‫תשובה‪ :‬לא נכון‪ .‬אני מאמין בכנותם ובאמיתות דבריהם של אבא קובנר‬
‫וציביה וכד‪ .‬הנה‪ ,‬אבא קובנר הוא איש השומר הצעיר‪ ,‬ציביה — דרור‪ ,‬ניסן‬
‫חניק — הנוער הציוני‪ .‬אז כל אלה בתמימות ובכנות חשבו על קואורדינציה‬
‫ולא חשבו — לדעתי — על תכנית אחרת‪ .‬העובדה שזה לא התגשם‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫‪110‬‬
‫מוכיחה‬
‫א ת ד ע ו ת י ה ם בארץ והיו נ א ל צ י ם‬
‫ר ק שהם היו ח ל ש י ם מ כ ד י ל ה ש ל י ט‬
‫ל ה ת א י ם א ת עצמם‪ ,‬ל צ ע ר נ ו ‪ ,‬ל ת נ א י ם ב א ר ז ‪ .‬ו ה ש ל י ח י ם ש ה ג י ע ו א ח ר כ ד ל מ ח ג נ מ‬
‫ל א י ט ל י ה ו ל ג ר מ נ י ה ‪ ,‬ש ל י ח י ה מ פ ל ג ו ת ה ש ו נ ו ת ב א ר ץ — הם ש פ ו ר ר ו א ת ה ח ט י ב ה ‪.‬‬
‫חושב שמבפנים פוררו אותה‪.‬‬
‫אינני‬
‫באו‬
‫הגורמים‬
‫זאת‬
‫מ ה א ר ץ ‪ ,‬לצערי‪,‬‬
‫היא‬
‫ה כ ר ת י ‪ .‬א נ י ב כ ל אופן מאמין ב כ נ ו ת ם ‪.‬‬
‫ה א ם ה י ה ידוע‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫שהניצולים‬
‫לשם‬
‫צריכים ל ע ל ו ת‬
‫ענין זה‪ .‬אני ז ו כ ר‬
‫הקימו‬
‫לכם ע ל מ ג מ ת הנקם של הקבוצה הזאת?‬
‫כן‪ .‬א ב ל ה ה ו ר א ו ת ש א נ ח נ ו ק ב ל נ ו מ ה א ר ץ — ב ש מ ו של אליהו‬
‫ו פ ע ו ל ת ה נ ק מ ה ת י ע ש ה ב מ א ו ר ג ן על‬
‫שארתור‬
‫אחד‬
‫היה‬
‫מאלה‬
‫ל ה ם צוות מ י ו ח ד שהיה ד ר ו ש ל ה ם ‪ .‬א ב ל‬
‫שעסקו‬
‫‪1 9‬‬
‫—‬
‫ז י מי ש י ב ו א‬
‫בזה‬
‫ה מ ג מ ה היתד‪ .‬לא‬
‫ואלה‬
‫כבר‬
‫לעשות זאת‬
‫ב צ ו ר ה פ ר ט י ז נ י ת ‪ ,‬כי אם על ידי א ר ג ו ן מקומי‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫מרומניה‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א י ך ת ס ב י ר ז א ת ש ק ב ו צ ה זו ש ל ה ח ט י ב ה לא ע ל ת ה ל א ר ץ‬
‫אלא פ נ ת ה לאיטליה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫הטרנספורט‬
‫שלא היתה‬
‫כמן‬
‫המאורגן של‬
‫אניה‪.‬‬
‫האניד‪.‬‬
‫ו צ י ב י ה יכלו‬
‫אבא קובנר‬
‫״טרנסילבניה״‪ .‬אגי זוכר‬
‫לעלות עם‬
‫ש ב ק ב ו צ ה הזו ש ל‬
‫ה ק ו א ו ר ד י נ צ י ה מ ת ו ך ה א ל ף היו ל ה ם ב ע ר ך ‪ 150‬א ו ‪ 180‬ס ר ט י פ י ק ט י ם ‪ .‬ל א א ז כ ו ר‬
‫בדמק‪.‬‬
‫אחוז‬
‫אבל‬
‫ע ס ק ת י אז‬
‫ה ט ר ט י פ י ק ט י ם ה א ל ה ו א נ י זוכר‬
‫בחלוקת‬
‫שהם קיבלו‬
‫מםויים‪ .‬ו א ב א ק ו ב נ ר ו צ י ב י ה היו ב ה נ ה ל ת ה ק ו א ו ר ד י נ צ י ה והם יכלו ל ה י ו ת‬
‫בין העולים‪ .‬א ב ל‬
‫הראשונים‬
‫א ב א ק ו ב נ ר ר א ה כ ת פ ק י ד ו ל ל כ ת עם כ ל ה ק ב ו צ ה‬
‫וציביד‪ .‬ח ז ר ה אז לפולין ל א ר ג ן א ת ה ב ר י ח ה ו ה ח ט י ב ה ‪ .‬זה‬
‫א ת העליה‪,‬‬
‫לדחות‬
‫שאלף‬
‫מפני‬
‫איש‬
‫להיפך — זה‬
‫כטיפה‬
‫היו‬
‫היה‬
‫בים‪.‬‬
‫מתוך רצון‬
‫אבל‬
‫לא‬
‫בא מ ת ו ך ר צ ו ן‬
‫להתמסר‬
‫הפעולה‪,‬‬
‫בטרנספורט‬
‫לעיקר‬
‫ההוא‬
‫עלה‬
‫גם‬
‫חלק‬
‫מהקואורדינציה‪.‬‬
‫לגבי נתיבי‬
‫שאלה‪:‬‬
‫ה א ם ה י ה מ ש ה ו לכיון‬
‫ת ש ו ב ה ‪.-‬‬
‫הכיוון‬
‫מרומניה‪.‬‬
‫בריחה‬
‫דיברנו קודם‬
‫ע ל יוון ויוגוסלביה‪.‬‬
‫בולגריה ?‬
‫לבולגריה‬
‫לא‬
‫היה‬
‫אקטואלי‪,‬‬
‫שמבולגריה‬
‫מכמן‬
‫דרך‬
‫ה י ם — זד‪ .‬מ ע ב ר ד ר ך תורכיה‪ ,‬ו ה י ב ש ה ה ב ו ל ג ר י ת — זו ש ו ב ת ו ר כ י ה ו ב ם ק ן ם‬
‫לבולגריה —‬
‫ממון‬
‫מתר‬
‫טוב‬
‫היה‬
‫לימן‬
‫להגיע‬
‫דרך‬
‫בולגריה ירד מהפרק‪ ,‬אף על פי שהיה ב ה בסים טוב של‬
‫יוגוסלביה‪.‬‬
‫כך‬
‫שענין‬
‫ההסתררות הצמנית‪.‬‬
‫אני זוכר ש ב ד ר ך מ ת ו ר כ י ה ל ר ו מ נ י ה ש ה י ת י ב ס ו פ י ה ו נ פ ג ש ת י שם עם ד ״ ר ב ו ק ו‬
‫לוי ו ע ם ע ו ד מנהיגים ציוניים‪ .‬א מ נ ם ה ם ה מ ק צ ת ב מ ב ו כ ה ‪ ,‬ל א ידעו מ ה יגיח־‬
‫השלטונות‬
‫ה ח ד ש י ם ו כ ך הלאה‪ ,‬א ב ל ה ס ה ת ח י ל ו‬
‫על‬
‫כן‬
‫והיה‬
‫העדפנו‬
‫מי‬
‫להסתמך‬
‫בבולגריה‪,‬‬
‫א ת יוגוסלביה הודות‬
‫מה‬
‫שאין‬
‫לאפשרומת‬
‫לארגן א ת‬
‫ביוגוסלביה‪.‬‬
‫הפעולה הציונית‬
‫אבל‬
‫בכל‬
‫זאת‬
‫ה מ ע ב ר שבה‪.‬‬
‫המשלחת‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אולי‪ ,‬ב ה ס כ מ ת ך ‪ ,‬א ש א ל א ו ת ך פ ה מ ס פ ד ש א ל ו ת ה נ ו ג ע ו ת ל ד ב ר י ם‬
‫ש ד י ב ר נ ו ע ל י ה ם ע ד ע כ ש מ ‪ .‬ד ב ר ר א ש ו ן ש א נ י מ ב ק ש ‪ :‬א ו ל י ת ו כ ל ל ה ב ה י ר לבו‬
‫כעד‬
‫ה ת ח ל ק ה העבודה‬
‫בתוך המשלחת הארץ‬
‫ישראלית ובמיוחד לגבי התחום‬
‫בו א ת ה ט י פ ל ת ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫לרומניה‬
‫ה מ ע ו ד שם ה צ נ ח נ י ם ‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫ב ע צ ם ז ה היה כ ך ‪ :‬מ ה ו מ י נ ש א ר מ ה מ ש ל ח ת ? — כ א ש ר‬
‫באנו‬
‫עם מי מהצנחנים‬
‫היה ד ב‬
‫נפגשתם?‬
‫ברגר‪ ,‬ומנו‬
‫ש כ מ ם שמו‬
‫ת י א ל בן אפרים»‬
‫אליהו גולומב — ראש ההגנה‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬וברוך קמין —‬
‫‪.‬תשובה‪ :‬כן‪ ,‬ושייקח דן וריקו לופסקר מהשומר הצעיר ‪ j‬אבל אחרי שבוע‬
‫שבועיים כולם‪ ,‬פרט לדב ברגר‪ ,‬היו צריכים לחזור — מפני שהם היו במעמד‬
‫של קצינים בריטים והאנגלים החזירו אותם‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם הם העבירו לכם משהו ן‬
‫תשובה‪ :‬הם מסרו לנו את כל האינפורמציה וקשרו בינינו לביו אנשי‬
‫ההסתדרות הציונית ותנועות הנוער המקומיות‪ .‬בעצם הם פעלו בתקופת המחתרת‬
‫וכשאנחנו הופענו כבר לא היתה מחתרת‪ .‬מיד עם בואנו הם יצאו ונשאר רק‬
‫דב ברגר‪ ,‬אבל הוא עבד במימיה )משלחת( הבריטית מהבוקר עד הערב ורק‬
‫בערב כשהוא השתחרר מהעבודה‪ ,‬היה בא והיה שותף להתיעצויות שלנו‪,‬‬
‫ובעיקר התמסר לפעולה בקרב הנוער הרומני ו״החלוץ״‪ .‬אבל בפעולה ממש לא‬
‫יכול היה להשתתף‪ .‬נשארנו‪ ,‬אפוא‪ ,‬שלושה‪:‬‬
‫האחד — אגמי שקיבל עליו את ענין ארגון העליה והיה טרוד באלפי‬
‫דברים‪ ,‬כגון‪ :‬קשר עם הרוסים ועם הרומנים ן בצלב האדום הוא הקים‬
‫״פירמה״ מיוחדת לעניו שלנו‪ ,‬כי זה הרי התנהל כאילו תחת הגושפנקא‪,‬‬
‫הפירמה‪ ,‬של הצלב האדום‪.‬‬
‫השני — קלרמן אשר באופן רשמי לא היה חבר המשלחת היות והרביזיוניסטים‬
‫לא השתייכו לועד ההצלה ואנחנו שהיינו שליחי ועד ההצלה‪ ,‬אבל בגלל אופיו‬
‫החכמתי וגם כושרו בעצה ובעזרה שיתפנו אותו בכל והוא היה בעצם איש‬
‫יחסי הציבור שלנו‪ ,‬שקשר יחסים עם השלטונות ועם היהודים וידע להופיע‬
‫בפני העתונות וכר‪) .‬אנחנו היינו מוכרחים לשמור היטב על הקשר עם העתונות‪,‬‬
‫וקלרמן היה הדי גם עתונאי‪ ,‬היחיד מבינינו שבאמת ז ע את המקצוע(‪.‬‬
‫ואני הייתי השלישי‪ .‬תפקידי היה ענין הכספים‪ ,‬המשרד הארצי־ישראלי‪,‬‬
‫החלוץ‪ ,‬ומה שניתן לכנות העליה הליגלית‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬המשרד הארץ־ישראלי‪.‬‬
‫גירוס מ ג י ט ו ב נ י י ן ‪1941 ,‬‬
‫‪112‬‬
‫בעוד שעל העליה הבלתי ליגלית היה ממונה אגמי — יחד עם אוורבוך עסקתי‬
‫בעזרה לפליטים ובכל הנושא של אתון הפליטים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬פליטים בתוך רומניה —‬
‫תשובה‪ :‬וארגון הבריחה‪ ,‬במדה ואנחנו כיוונו את הדברים‪ .‬אך בעיקר‬
‫עסקתי בענין הכספים‪.‬‬
‫ואביא בפניך דוגמא‪ :‬כאשר התעוררה בעית הונגריה וידענו שכאן אנחנו‬
‫נעמוד בפני סכומים פנטסטיים‪ ,‬הכרזתי שזה למעלה מכוחותינו ולא נוכל לקבל‬
‫על אחריותנו דברים כאלה‪ .‬אז החלטנו בינינו שאני אצא לקושטא לשוחח‬
‫עם ברלם ולהתקשר עם הארץ בכדי להעמיד אותם על המצב‪.‬‬
‫אז קרה דבר מאוד מענין‪ ,‬אמנם זה ענין אישי‪ ,‬אבל הוא מראה על‬
‫האוירה‪ :‬הגשנו בקשה ליציאתי באמצעות קלרמן‪ ,‬שבתור עתונאי‪ ,‬אני רוצה‬
‫לצאת‪ .‬זה בדרך כלל היה ענין של יום־יומיים‪ .‬עובר יום‪ ,‬עובר שבוע —‬
‫ואץ תשובה‪ .‬אומרים לו ״תחכה״‪ .‬והוא אינו מקבל תשובה‪ .‬הענין נעשה‬
‫מאוד מוזר‪ ,‬כי אצל הרוסים אין שום דבר מקרי‪ .‬סימן שיש משהו‪ .‬התחלט‬
‫לנחש ולחפש‪ .‬התחלנו לשאול‪ ,‬נסינו להשפיע — אך שום דבר לא נודע‪,‬‬
‫רק‪ :‬״חכה״‪.‬‬
‫עבר שבת‪ ,‬בינתיים בכל זאת הצלחנו להתגבר על ענין הכסף‪ .‬אספתי‬
‫כסף ברומניה‪ .‬הבקשה שלי ליציאה לא היתד‪ ,‬כבר אקטואלית‪ ,‬אבל היא עוד‬
‫היתד‪ ,‬שם וללא תשובה‪ .‬עבר למעלה מחודש וחצי ובאפריל היו ברומניה‬
‫חגיגות להחזרת טרנסילבניה )מפני שבינתיים היתד‪ ,‬הפיכה ברומניה׳ שלטון‬
‫גנרל רדםקו הופל‪ ,‬זה היה ממשל קואליציוני כביכול‪ ,‬ורדםקו נאסר‪ ,‬והאנגלים‬
‫והאמריקאים רעשו(‪ .‬והרי מצד הרוסים זו היתד‪ ,‬הפרה של הסכם יאלטה‪ ,‬מצד‬
‫םטאלין‪ .‬כך הוא עשה אחר כך גם בפולין‪ .‬ואז נתמנה גדתה הפרו־קומוניםט‬
‫לראש הממשלה‪ ,‬בניגוד להסכם והמסים רצו לרכוש את דעת הקהל הרומנית‬
‫ולכן החזירו להם את טרנסילבניה(‪ ,‬ברוב פאר בא וישינסקי ווורושילוב‬
‫וחגגו‪ .‬לחגיגות אלה הזמינו גם את קומץ עתונאי החוץ שהיו שם‪ .‬היות ואנגליה‬
‫ואמריקה לא הכירו בממשלה החדשה של גרוזה‪ ,‬הודיעו העתונאים‪ ,‬עתונאי‬
‫החח המעטים‪ ,‬על התרמת החגיגה‪ ,‬ולא נסעו‪ .‬זה נערך בקלוז׳ שבטרנסילבניה‪.‬‬
‫אנחנו שלושתנו גם כן קיבלנו הזמנה‪ .‬התיעצנו בינינו האם לנסוע או לא‪ ,‬אחר‬
‫כך באנו לידי מסקנה‪ :‬אנחנו כאן במקום‪ ,‬אולי בגלל זה יהיה לנו פעם ענין‬
‫עם הברימים כאן ואולי בארץ אבל אנחנו נמצאים כאן וצריכים לחפש לנו‬
‫אפשרות לחיות בשלום עם אנשי המקום‪ .‬לכן‪ ,‬למרות העצות שקיבלנו מאנ‪,‬שי‬
‫המיסיה הבריטית ואזהרות העתונאים האחרים שזו כאילו הפרת הסולידריות —‬
‫נסענו לקלח׳‪.‬‬
‫ברכבת של החוגגים שנסעה לקלוז׳ נפגשתי עם המזכיר הראשי של ועדת‬
‫הפיקוח של בנות הברית )קמ המיםיה הסובייטית( דנגולוב היה שמו‪ ,‬אני‬
‫זוכר זאת היטב‪ .‬הוא היה הנציג הרוסי במקום‪ ,‬מקטטור‪ ,‬וכאשר ראה אותי שם‬
‫הוא שמח שאנחנו משתתפים‪ ,‬כיון שהוא ידע שחברינו העתונאים האנגלו־‬
‫אמריקאים מחרימים את החגיגה ולכן זה מצא חן בעיניו‪ ,‬בפרט שבאותה שיחה‬
‫דיברנו על ענק אנגליה‪ .‬הרי הם ידעו ואנחנו עוסקים גם בענינים של עליה‪.‬‬
‫נעלתי את העובדה של התקרבות מםויימת אליו ואחרי ששבנו מהחגיגד‪,‬‬
‫ניגשתי אליו ושאלתי אותו מ ג ר י ‪ :‬מה קרה ז מדוע לא טתנים לי את‬
‫הרשיון? — הוא העמיד פנים כאילו לא ז ע ‪ ,‬וביקש ממני לבוא למחרת‪.‬‬
‫למחרת אמר לי שאגיש בקשה כי הוא אינו יודע היכן הבקשה הקודמת‪...‬‬
‫‪11.3‬‬
‫ומיד קבלתי רשיון‪ .‬אמנם לא ניצלתי אותו‪ ,‬אני רק רציתי לדעת האם אני‬
‫תקוע ברומניה ללא תקווה לצאת‪.‬ובסכנת מאסר‪.‬‬
‫אחרי זמן באמת נפגשתי עם קצין גבוה סובייטי שהיה באותה יחידה‬
‫וביקשתי ממנו לברר מה קרה‪ ,‬ואז נתגלה כל העניו‪ ,‬וזה מענין‪ ,‬מפני שזה‬
‫נוגע לנושא עליו אנחנו מדברים עתה‪ :‬הוא אמר לי שהייתי חשוד אצל‬
‫השלטונות הסובייטים‪ ,‬שלטונות הבטחון‪ ,‬בהברחת עריקים סובייטים‪ ,‬עריקים‬
‫מן הצבא האדום‪ .‬וזה הדבר הכי חמור‪ .‬אחר כך התברר מה קרה‪ :‬באיזו‬
‫עיירה הופיעו אצל‪.‬ראש הציונים במקום שני קצינים סובייטים במדים‪ ,‬בחורים‬
‫מליטא‪ ,‬חניכי החלוץ והשומר הצעיר והתחננו לפניו שיעשה הכל כדי שהם‬
‫יוכלו לעלות על אניה‪ ,‬עליה שמעו שמצאת לארץ ישראל‪ .‬היהודי הזה לתומו‬
‫כתב אלי מכתב‪ ,‬סיפר על שגי הבחורים ושאל מה לעשות כדי שהם יוכלו‬
‫לעלות‪ .‬הוא עוד היה זהיר ולא כתב את שמי‪ ,‬אלא כתב‪ :‬חבר רול דוד‪,‬‬
‫לפי הכתובת של המשרד הארץ ישראלי‪ .‬את המכתב הוא מסר לידי שליח‬
‫שנסע ברכבת‪ .‬באותם זמנים יהודים היו מבריחים גם מזון והיהודי הזה הבריח‬
‫מזון ונתגלה ובחיפוש מצאו גם את המכתב‪ .‬המכתב נמסר על ידי הרומנים‬
‫לשלםונות הרוסיים והם התחילו להתחקות אחרינו‪.‬‬
‫מנהל המשרד הארץ־ישראלי‪ ,‬יאמפולםקי‪ ,‬הוזמן לנ‪.‬ק‪.‬זו‪.‬ד‪ .‬ונחקר מן הבוקר‬
‫עד הערב בענין העריקים מן הצבא הסובייטי‪ .‬עובדה היא‪ ,‬שמיד בהתחלה‬
‫קבענו לנו קו בענין העריקים ופקדנו על אלה שעסקו בבריחה ועל אנשי תנועות‬
‫הנוער אשר הרכיבו גם את קבוצות ההכשרה — להיזהר‪ .‬אמרנו‪ ,‬כי אין אנו‬
‫רוצים שיצרפו חיילים סובייטים‪ ,‬כי זענו שהדבר הזה יכול לשים קץ לכל‬
‫הפעולה והזהרנו אותם לבל יקהו חיילים סובייטים‪ .‬וזה לא היה פשוט מפני‬
‫שבצבא הסובייטי היו הרבה בחורים מתנועות חלוציות ממזרח פולין‪ ,‬מליטא‪,‬‬
‫מלטביה ואלה התדפקו על השערים‪ .‬ידענו שמוטב לפעמים‪ ,‬אמנם בכאב לב‪,‬‬
‫לדחות פנייה כזאת ובלבד שלא לסכן את המפעל‪ .‬יאמפולסקי מסר את הדבר‬
‫הזה לרוסים‪ .‬אבל הרוסים לא היו בטוחים בכך‪ .‬הם גם לא היו בטוחים שהדבר‬
‫קשור בי‪ ,‬מפני ש״חבר דוד* יכול להיות גם אחר‪ .‬במרכז גורדוניה היה‬
‫בחור ששמו היה דוד טננבוים‪ .‬אבל הם עקבו אחרי במשך חדשים‪ .‬שמעתי‬
‫שאפילו החדירו למשרד הארץ ישראלי עובד‪ ,‬איש הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ ,‬שהיה עוקב‬
‫אחרי ובלבד שיוכלו לברר אם יש אמת בכך או לא‪.‬‬
‫כנראה שהוכחות לא מצאו‪ ,‬ובפרט אחרי הג׳סםה של החגיגה — ואז‬
‫החליטו לסגור את התיק‪ .‬אבל אילו חס וחלילה היו מוצאים אז איזו שהיא‬
‫הוכחה‪ ,‬או שהיו רוצים להיטפל לאיזה שהיא הוכחה הטוענת שעסקתי בזה —‬
‫ברור ששום דבר לא היה מציל אוחי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ומגעים עם השלטונות הרומניים או הסובייטים‪ .‬האם באת במגע‬
‫עם דרגים כל שהם של השלטונות ז‬
‫תשובה‪ :‬בדרך כלל דאגנו לשמור על זהותנו כעתונאים והשתדלנו להופיע‬
‫בעתונאים ובאופן רשמי הקשר עם השלטונות נעשה על ידי היהודים המקומיים‪.‬‬
‫אבל אני זוכר‪ ,‬למשל‪ ,‬פגישה עם פטרשקאנו‪ .‬פטרשקאנו היה שר בממשלה‬
‫הקואליציונית מטעם הקומוניסטים‪ .‬ואנחנו השתדלנו לקבל את הרשיון לאניד‪.‬‬
‫״מכם נורדאו״‪ .‬בין היתר השתדלנו להשפיע על הםובקיסים גם דרך הקומוניסטים‬
‫הרומנים‪ .‬הפגישה עם פטרשקאנו‪ ,‬שהיה ראש הקומוניסטים‪ ,‬היתה חשובה‪.‬‬
‫)אחר כך הוא סולק אבל באותה עת הוא היה הראש‪ ,‬הוא היה אחד מארבעת‬
‫הקושרים שאירגנו את ההפיכה באוגוסט(‬
‫שאלה‪:‬‬
‫‪.114‬‬
‫איך הגעתם אליו?‬
‫תשובה‪ :‬הגענו אליו באמצעות יהודים‪ .‬הוא היה מאוד מקורב‪ ,‬היו לו‬
‫הרבה ‪.‬מאוד זירים יהודים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬איזה קשרים היו לכם עם הממשלה שלאחר אוגוסט ‪ ,44‬חוץ ממה‬
‫שהזכרת ו‬
‫ תשובה‪ :‬אני זוכר פגישה עם גיאורגיו דרש‪.‬‬‫שאלה‪ :‬אז הוא היה בוודאי פחות‪ .‬חשוב‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬הוא היה אחד משלושת המנהיגים העיקריים‪ .‬הופעתי כעתונאי‪,‬‬
‫אם כי אני בטוח שהוא ידע מי אני‪ .‬אבל שוחחנו• על ענין הפליטים היהודיים‬
‫ועל מצב היהודים בכלל ברומניה‪ .‬לא נגענו במישרין בענין העליה‪ .‬אבל היתה‬
‫שיחה כללית‪ ,‬פשוט כדי לקיים קשרים‪ .‬אבל הקשרים באותה תקופה נעשו‬
‫על ידי ההסתדרות הציונית עם זיסו ובנבנישתי וד״ר ינקו וכל החבורה הזאת‬
‫של המנהיגות היהודית‪ ,‬מה שקראו ״המפלגה הלאומית״ שריכזה את כל המפלגות‬
‫הציוניות שבראשה עמד זיסו‪ ,‬וזו היתד‪ ,‬נציגות מכובדת של יהדות רומניה‬
‫באותה תקופה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬הניתן לחשוב שמישהו מהשלטונות הרומנים ניסה למשש אצלכם‬
‫את הדופק במגמה לעזור להילחם באימפריאליזם הבריטי י‬
‫תשובה‪ :‬השיחות שהיו לנו — בכל השיחות — הדגשנו ואמרנו‪ :‬תעזרו‬
‫לנו בעליה ובזה אתם נלחמים נגד הבריטים‪ .‬אנחנו דיברנו על זד‪ ,‬בגלוי‬
‫וידענו שבעד זה נשלם פעם את המחיר‪ .‬ידענו שהמיםיה הבריטית סוערת‬
‫ורוגזת עלינו‪ .‬אבל ברור שבכל הזדמנות — ודיברנו על זד‪ ,‬גלויות באותה‬
‫שיחה עם םטרשקאנו עליה סיפרתי לך קודם ועם גיורגיו ח׳!ש‪ ,‬אנחנו הופענו‬
‫כלוחמים נגד האימפריאליזם הבריטי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬והאם הם באו אליכם באיזה שהן הצעות לאור זה?‬
‫תשובה‪ :‬אינני חושב‪ .‬פעם‪ ,‬כאשר רדסקו נאסר והוחלף בגרמה הוטלה‬
‫צנזורה מוחלטת על העתונות‪ ,‬והעתונאים האנגלו־םכםיים לא יכלו לדווח‬
‫לעתוניהם‪ .‬לבריטים לא נודע על מאסר דדםקו אלא אחרי זמן רב‪ .‬אני יודע‬
‫שבאנגליה נמתחה ביקורת על הבריטים על שלא התערבו לטובת רדסקו‪.‬‬
‫והטענה של אידן בפרלמנט היתד‪ :,‬שלא היה כל קשר עם רומניה בגלל‬
‫הצנזורה וכי גם לנציגי העתונות לא היתד‪ ,‬כל אפשרות לפעול באופן חופשי‪.‬‬
‫•כשהייתי פעם במיסיה ונפגשתי עם עתונאי מסוכנות טאם הסובייטית הוא‬
‫שאל אותי‪ :‬תגיד לי‪ ,‬האם זה נבון שאנחנו לא מאפשרים לכם לעבוד ? ואנחנו‬
‫לא מרשים לכם לשלוח טלגרמות ולנהל כל פעולה עתונאית? והייתי צריך‬
‫לתת תשובה‪...‬‬
‫עניתי‪ :‬מצדי אינני יכול לאשר‬
‫‪ jw‬כלומר אותנו לא הגבלתם‪.‬‬
‫אמרתי לו‪ ,‬כי פרט למקרים יוצאים מן הכלל שטלגרמה אחת או שתיים‬
‫עוכבה בגלל הצנזורה‪ ,‬אינני יכול לטעון את זאת‪.‬‬
‫העתונאי הזה פרסם אחר כך בשם טא״ם הכחשה בשמי‪ ,‬כלומר שעתונאי‬
‫אמריקאי ד‪ .‬צימנד מכחיש את דברי א ז ן שכאילו לא נתנו לעתונאי חוץ‬
‫ל ע ב ז באופן חופשי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ברור‪ .‬במובן זה — זה היה בשבילם תנא דפםייעא חשוב‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬לי לא היתד‪ ,‬ברירה‪ .‬אמרתי את האמת‪ ,‬אם כי לא נעים היה‬
‫לי לגבי העתונאים האחרים‪ .‬אבל לנו היה חשוב שנבטיח לעצמנו אפשרות‬
‫של פעולה‪ ,‬ותפקזנו הרי לא היה בעיקר עתונאי‪ ,‬תפקזנו היה מכוון לעלז״‬
‫‪1:15‬‬
‫הזאת?‬
‫שאלה‪ :‬האם אתם הדגשתם באופן מוחשי בפעילות הבריטית‬
‫או שהרומנים היו אומרים לכם שהם מערימים בפניכם קשיים?‬
‫א נ י באופן א י ש י‬
‫תשובה‪:‬‬
‫נ פ ג ש ת י עם א נ ש י ה מ י ס י ה ה ב ר י ט י ת ‪.‬‬
‫לא‬
‫אבל‬
‫אם אינני ט ו ע ה אז ק ל ר מ ן א ו א ג מ י ה ו ז מ נ ו ל ר א ש המיסיה ה ב ר י ט י ת ו ש ם ה י ת ר ו‬
‫ב ה ם מ פ ו ר ש ו ת ב ע נ י ו זה‪ .‬ב ע נ י ן זה א ו ל י — אינני יודע א ם נ פ ג ש ת ע ם ק ל ר מ ן‬
‫ו ע ם אגמי‪ ,‬א ו ל י ת ש א ל א ח ד מ ה ם ‪ .‬ע ל ב ל‬
‫לנו עם‬
‫פנים‪ ,‬ב כ ל פ ג י ש ה ש ה י ת ה‬
‫עתונאים בריטים או עם אנשי המיםיה הבריטית — הם הביעו בגלוי א ת ה ט ע נ ה‬
‫הזו נ ג ד נ ו ו ה ם‬
‫ב ע נ י נ י עליה‪.‬‬
‫ז ע ו שאנחנו עוסקים‬
‫הבריגדה‬
‫בלילה‬
‫מניה‪,‬‬
‫ל־‪11‬‬
‫בין ‪10‬‬
‫במאי‬
‫ה ג י ע ו א ל י נ ו מוטקד‪ .‬חדש ופומרניץ‪,‬‬
‫כשליחי הבריגדה‪.‬‬
‫וכך‬
‫יומיים‬
‫נוצר הקשר‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫שלושה אחרי גמר‬
‫ל נ ו ק ש ר ע ם ה ב ר י ג ד ה ‪ .‬ואז י ש ב נ ו ע ם א ב א ק ו ב נ ר ו צ י ב י ה וסטיפן‬
‫ואנכי‪ ,‬והיה‬
‫ברגר‬
‫ברומניה‪.‬‬
‫״לזרוק‬
‫אני‬
‫שאלה‪:‬‬
‫על‬
‫ד ב ברקין‪,‬‬
‫שהיו‬
‫מניח‬
‫והחלטנו להעביר את כל‬
‫כבר‬
‫ל־‪30‬‬
‫קרוב‬
‫אלף‬
‫הבלסט‬
‫פליטים‪,‬‬
‫‪2 0‬‬
‫כבר‬
‫היה‬
‫ואגמי ודב‬
‫הזה שהיה‬
‫להתחיל‬
‫והחליטו‬
‫אותם —‬
‫לאיטליה ז‬
‫תשובה‪:‬‬
‫עתה‬
‫אחיו של‬
‫לאיטליה‪ .‬לבריגדה‪.‬‬
‫מ פ נ י ש י ד ע נ ו שכאן אין ל נ ו כ ל סיכוי‪,‬‬
‫לעת‬
‫ו ה ב ע י ה היתד! כ י צ ד ל פ ת ו ח א ת ה ד ר ך ל ב ר י ח ה המונית‪ .‬ואז ע ו ב ד ה ת כ נ י ת‬
‫הקמת נקודות המעבר‪ .‬אני זוכר את אראט‪,‬‬
‫דברצן‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫כ ל ו מ ה ת ם ל ח לי‪ ,‬ז ה ח ש ו ב ל י מאד‪ .‬אולי ת ח ז ו ר ע ל נ ק ו ד ו ת ה מ ע ב ר ‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א ח ר י ע ש ר י ם ש נ ה א י נ י י כ ו ל ל ז כ ו ר ז א ת בדיוק‪ .‬ה כ ו ו נ ה ה י ת ה ‪:‬‬
‫מבוקרשט‬
‫בודפשט‬
‫דרך‬
‫—‬
‫םימשבאר‪,‬‬
‫בגבול‬
‫ואוסטריה‪,‬‬
‫אראם‪,‬‬
‫הונגריה‬
‫דברצן‬
‫בודפשט‪,‬‬
‫ואוסטריה‪.‬‬
‫אח״כ‬
‫והעיר‬
‫וינה‬
‫הגדולה‬
‫ולאחר‬
‫שבין‬
‫מכן‬
‫דרך‬
‫מגוסלביה‪.‬‬
‫ומה‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫את‬
‫עשיתם‬
‫באופן‬
‫קונקרטי‬
‫דרך‬
‫יוגוסלביה‪.‬ז‬
‫ל כ ל מ ק ו ם ו מ ק ו ם היו צ ר י כ י ם ל ש ל ו ח ק ב ו צ ת אנשים ש ת ק י ם ש ם‬
‫נ ק ו ד ת ה מ ע ב ר ‪ .‬ו ב ר צ ו נ י ל ה ג י ד ל ך ש ו ב ‪ :‬ה מ ו מ ח י ם היו הפולנים‪,‬‬
‫טוב‬
‫זאת‬
‫טורקה׳‬
‫מתר‬
‫מאתנו‬
‫היות‬
‫שהם‬
‫פתחו‬
‫א ת הדרך מפולניה‪,‬‬
‫הם‬
‫בגבול‬
‫זעו‬
‫הפולני‬
‫ס ל ב מ ש בסלובקיה‪ ,‬גרויסווארדיי‪ ,‬אורדידרמארה ברומניה — כ ל ה ד ר ך‬
‫לבוקרשט׳ לפי אותה דוגמא שהפולנים סללו את הךךך מפולניה לבוקרשט צריך‬
‫היה‬
‫לגראץ מצד אחד‬
‫לסלול א ת הדרך מ ב ו ק ר ש ט עד‬
‫ועד לגבול‬
‫ו א י ט ל י ה מ צ ד שני‪ .‬ב כ ל מ ק ו ם ה י ע ו צ ר י כ י ם ל ק ב ו ע אדם א ח ר א י‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫י היה‬
‫הג׳ינג׳י היה‬
‫ביוגוסלביה‪.‬‬
‫הוא היה בגראץ‪ ,‬פיניה‪,‬‬
‫ביוגוסלביה היה‬
‫נכון‪.‬‬
‫ב ח ו ר שהוא ה מ ם‬
‫במשרד החקלאות‪.‬‬
‫מונדקז‬
‫נכון‪ ,‬פ ו נ ד ק‬
‫שאלה‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫נכון‪.‬‬
‫קרמר‪.‬‬
‫אני ז ו כ ר א י ך ש נ פ ר ד ת י מ מ ו נ ד ק — הוא נ ס ע ל ד ר ך מ א ו ד‬
‫ל א ז ו ע ה ‪ .‬רוזנמן‪ ,‬ש ה י ה מ פ ק ד ה א נ י ה ״יציאת אירופה״׳ מ ר ד כ י ר ו ז נ מ ן ‪,‬‬
‫האחראי‬
‫ב ב ז פ ש מ ‪ .‬אני לא יכול‬
‫‪10‬‬
‫עומס‪ ,‬מעמסה‪ ,‬מטען כבד‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫לנקזה‪.‬‬
‫ואתה זוכר א ת מי שלחתם ליוגוסלביה ז‬
‫ושרה ז‬
‫מאוד‬
‫יוגוסלביה‬
‫ל ז כ ו ר כיום א ת כ ל א ל ה שיצאו‪.‬‬
‫אבל‬
‫באותו• מקום בבוקרשט נקבעו כל הפרשים ומשם יצאו לכל מקום‪ .‬בכל נקודת‬
‫מעבר היה בית דפוס‪ ,‬לתעודות‪ .‬וגם בית מרחץ ומחסן של צרכי אוכל‪ .‬אני‬
‫זוכר שבאותו ערב קבענו ‪ 17‬נקודות מבוקרשמ עד לגמל איטליה ולכל נקודה‬
‫היינו צריכים לקבוע את האנשים המתאימים‪ ,‬את הכסף וכל הכלים והמצרכים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אתה חושב שיש מקום בו הדברים האלה רשומים ‪t‬‬
‫תשובה‪ :‬מסופקני אם מישהו רשם את הדברים האלה‪ .‬מדוע אני עומד‬
‫על כך ז אני אף פעם לא הזכרתי׳ ובשום מקום‪ ,‬את השתתפותי בענין הזה‪.‬‬
‫אבל קצת נראה לי מוזר כשדיברו על בדיחה דיברו רק על הבריגדה ועל‬
‫הפעולה באיסליה‪ ,‬לגמרי שכחו שהענין הזה התחיל בעצם בשיתוף עם הבריגדה‪,‬‬
‫אבל מבוקרשמ‪ .‬כל הדרך נסללה מבוקרשס‪ .‬בו בזמן כשאנחנו העברנו את‬
‫כל העומס מבוקרשם — הצליחו בינתיים להגיע שליחים מהארץ לפולניה וגם‬
‫מהברינדה ופתחו את הדרך למינכן ולגרמניה‪ .‬אבל היה הפרש של חודשיים‬
‫לפחות‪ .‬ואולי יותר‪ ,‬בין פתיחת דרך זו לבין הדרך שפתחנו מבוקרשט‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬זה קרה עוד יותר מאוחר‪ ,‬כי מפולין השליח הראשון לא הגיע‬
‫לפני אוקטובר‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬או ו זהו! ואנחנו התחלנו כבר ביוני‪ ,‬אז כבר היתד‪ .‬בעצם‬
‫הפעולה הגדולה‪ .‬הרי אלינו הניעו אנשים מווארשה תיכף לאחר שחרורה‪ ,‬הם‬
‫לא הלכו מערבה גם אחרי השחרור‪ ,‬לאחר גמר המלחמה‪ .‬במאי עוד הגיעו‬
‫אלינו אנשים‪ ,‬עוד בעני הגיעו‪ .‬ז‪ .‬א‪ .‬הזרימה של הבריח‪.‬ה התחילה לבוקרשט‬
‫ומבוקרשט לאישליה‪.‬‬
‫ואני רוצה להזכיר שעיקר הכוח המניע בא מאותה קבוצה שהתרכזה אז‬
‫בבוקרשט‪ :‬עם אבא קובנר‪ ,‬עם ציביה׳ עם ניסן רזניק‪ ,‬עם םטיפן גרייק‪— ,‬‬
‫הקבוצה הזאת היא היתה המה המניע של הבריחה‪ .‬כל הפעולות הן באמת של‬
‫הבריגדה‪ .‬בלי הבריגדה זה לא היה הולך‪ .‬מפני שהם — אני זוכר את הפרשה‬
‫של גדאץ — הרי זו היתה פרשה מופלאה כשנודע שגראץ עוברת לצד‬
‫האנגלי‪ .‬ולנו נודע על זה שבוע ימים קודם והבעיה היתה כיצד להעביר מספר‬
‫מכסימלי של אנשים לשם‪ ,‬כי הדבר הקשה ביותר היה להעביד מהצד הרוסי‬
‫לצד האנגלי‪ .‬וזה היד‪ .‬התפקיד שה^רוגדה קיבלה על עצמה וזה היה עיקר‬
‫תפקידה‪ .‬ע״י •המעבר לגראץ אפשר היה לחסוך בכל המאמץ הזה של הברחת‬
‫גמל‪ ,‬כי ביום בהיר אחד אתה נמצא בצד הסובייטי ובבוקר אתה קם ואתה‬
‫נמצא בצד האנגלי מבלי לעשות צעד אחד‪ .‬אני זוכר שכשנודע לנו על כך —‬
‫הופנה כל המאמץ שלנו לרכה מכסימום אנשים באותו זמן בגראץ‪ ,‬זה היה‬
‫אחד המבצעים הגחלים ביותר של הזמן ההוא‪.‬‬
‫תפקידי היה כאן מאוד פרוזאי‪ :‬לדאוג לצד הכספי של העסק‪ .‬וזה בלע‬
‫הרבה מאוד כספים‪ .‬הרבה מאוד! אבל ז ע ת י שמוכרחים לעמוד במשימה הזאת‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ומה היו הקשרים שלכם עם הבריגדה ועם המרכז לגולה ז‬
‫תשובה‪ :‬אני מסביר לך‪ :‬שלושה ימים אחרי שהגיעו שליחי הבריגדה‬
‫בבר היה קשר אמיץ בינינו‪ .‬ולאחר מכן היה קשר תמידי ביו הבריגדה‬
‫ובינינו דרך הנקודות עד לבוקרשט שיתוף פעולה קמע וכל פעם קיבלנו ידיעות‬
‫לאן לכוון‪ ,‬מה למןן‪ ,‬החלפת נקודות‪ ,‬שינוי ניירות וכל מיני דברים דומים‪.‬‬
‫חוץ מזה‪ ,‬בכל פעם היו לנו תקלות בקשר לנקודות מסויימות‪ .‬זה לא היה כל‬
‫כך קל‪ .‬פעם נפלה נקודה אחת‪ ,‬נתפסה שניה וצריכים היו להקים אחרות‪.‬‬
‫אבל בנידון זד‪ .‬קיים היה קשר כל הזמן‪ .‬אחך כך הקשר הלך דרך בודפשט‪.‬‬
‫מפני שהנקודה בבודפשט חוזקה והיתד‪ .‬יותר עצמאית‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫שאלה‪ :‬עם מי היה לכם — מבחינת האנשים — שמות — קשר עם‬
‫הבריגדה? עם סורקים היה לכם קשר?‬
‫תשובה‪ :‬אני זוכר שעם סורקים היה קשר כבר בראשית התקופה‪ .‬שני‬
‫הראשונים שהופיעו היו מושקה חדש ופומרנץ‪ .‬ואחר כך היו לנו כבר קשר‬
‫עם המרכז לגולה שהוקם בבריגדה‪ ,‬ואני זוכר — זה ניטשטש‪ ,‬אם כי נפגשתי‬
‫באותו זמן עם אנשי הבריגדה‪ ,‬כך שהיום אני לא יכול להיזכר בו במקום —‬
‫אבל סורקים היה כבר באותה תקופה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ובתקופה הזו עד שחזרת — היה לכם קשר עם פריז?‬
‫תשובה‪ :‬ודאי שלא‪ .‬הקשר שלנו היה דרך קושטא ובמקצת דרך שווייץ‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬גם לא בשבעה חדשים שלאחר המלחמה‪ ,‬בהם היית במקום ?‬
‫תשובה‪ :‬אינני זוכר את דבר הקשר עם פרח‪ .‬לנו היה קשר עם קושסא‪.‬‬
‫הרי המשלחת ישבה בקושטא והיו שם חברים שלנו׳ למשל אד‪,‬וד ישב בקושסא‬
‫להוא ריכז את הדברים ועם אהוד היה לנו קשר בלתי מנותק כמעט‪ .‬כך שהקשר‬
‫העיקרי שלנו עבר את קושטא‪ ,‬אבל גם דרך שווייץ‪ .‬אני אישית הייתי קשור‬
‫כעיקר עם המקורות הכספיים‪ .‬כל אחד הרי זוכר את הפעולה מנקודת הראות‬
‫שלו והקשר הכספי היה עם קושטא או עם שווייץ‪ ,‬ורק מעט מאוד עם‬
‫ניו יורק‪.‬‬
‫המנהיגות היהודית — הרנסנס של תנועות הנוער‬
‫שאלה‪ :‬עכשיו אולי באמת נעבור לנושא אחר‪ ,‬ותתאר לנו קצת יותר‬
‫את ארגונה הפנימי של ההסתדרות הציונית ברומניה ופעולותיה הקשורות‬
‫לתחום הזה בו אנחנו עוסקים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬בעצם היו ארבעה מוסדות‪ :‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬האקזקוטיבה‬
‫הציונית‪ ,‬נדמה לי שאז היה ד״ד רוךליך יו׳׳ר ההסתדרות הציונית‪ ,‬אחריו‬
‫הקונגרס היהודי‪ ,‬שמנהיגו היה זיםו והם עסקו יותר בפעולה פוליטית׳ בה בשעה‬
‫שההסתדרות הציונית עסקה בצד הארגוני של התנועה הציונית‪ ,‬אחר כך'‬
‫יש לציין את המשרד הארץ־ישראלי והחלוץ‪ '.‬אלו בעצם היו הזרועות העיקריות‬
‫במקום שבאמצעותן פעלנו‪.‬‬
‫וכמובן שהיה גם הג׳וינט‪ .‬בסיכום היו‪ :‬ההם׳ הציונית‪) ,‬ארגון התנועה‬
‫הציונית(‪ ,‬הקונגרס )התנועה הפוליטית(‪ ,‬המשרד הארץ־ישראלי )ארגון העליה(‪,‬‬
‫החלוץ )ארגון הנוער( והג׳וינט )ארגון העזרה(‪ .‬אלו היו המש הזרועות העיקריות‬
‫העיקריות דרכן נעשתה הפעולה‪.‬‬
‫חוץ מזה לענין עליה ב׳ נעזרנו בצלב האדום‪ ,‬זו היתה בעצם הכתובת‬
‫הבלתי רשמית לעניו העליה‪ .‬אני מתאר לי שאגמי סיפר לך הרבה בניתן זה‪.‬‬
‫מפני שהוא היה האיש שהקים את כל הקשר הזה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אולי תתאר לי את מעמת של זיסו בתוך הנהגת יהודי רומניה?‬
‫האם היו חולקים עליו ? ואיך השתלט אחר כך פילדרמן ? י‬
‫תשובה‪ :‬פילדרמן ייצג את הג׳גינט‪ ,‬הוא לא היה ציוני‪ ,‬הוא השתייך‬
‫לחלק הבלתי־ציוני‪ ,‬אבל הוא היה יהודי טוב‪ .‬אולם תמיד נשאר עוד מתחת‬
‫לסף ההכרה הזכר של המאבק שנערך לפני המלחמה בין הציונים והלא־‬
‫ציונים ולא היה כל כך קל להתגבר עליו‪ .‬זיםו הוא אינדיבידואליסט! ויש בי‬
‫מעט מהאופי הדיקטטורי‪ .‬במדה מסויימת של צדק הוא הרגיש שהוא עומד‬
‫מעל האחרים‪ .‬מבחינת אישיותו הוא באמת עמד מעל לרוב המנהיגים‪ .‬אבל‬
‫לא תמיד היו האחרים מוכנים י לקבל את השלטון האוטוריטטיבי שלו‪ .‬מסיבה‬
‫‪118‬‬
‫‪I‬‬
‫זו התעוררו ויכוחים‪ ,‬בפרט שזיםו לא היה גמיש ולא היה מוכן להתפשרות‪.‬‬
‫הוא היה אדם שצעד בקומה זקופה‪ ,‬אך לא תמיד ולא בכל השטחים אפשר היה‬
‫ללכת בקומה זקופה ולכן‪ ,‬לפעמים‪ ,‬היו ויכוחים עם זיםו‪ ,‬בענינים מעשיים בעיקר‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם לכם היו ויכוחים ?‬
‫תשובה‪ :‬אגיד לך‪ ,‬בשטח שלי כמעט וזה‪,‬לא היה‪ .‬אבל אני יודע שבשסח‬
‫היחסים עם השלטונות כשהיה ענין באילו דרכים להשפיע בקשר לעליה ב׳‬
‫ולרשיונות — זיסו לא היה מוכן‪ ,‬לעתים׳ לקבל גישתם של אחרים‪ ,‬שחיפשו‬
‫מוצא להבקיע את הדרך לא בתביעה אלא בדרכים אחרות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כלומר‪ ,‬הוא כאילו היה בעד צורת דיבור נוקשה יותר עם המשטר‬
‫הקומוניסטי ?‬
‫תשוכה‪ :‬הוא צידד יותר בצעדי מלחמה מאשר בקומפרומיס וזה לא תמיד‬
‫אפשרי בחיים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אולי יש לך דוגמא קונקרטית?‬
‫תשובה‪ :‬אני לא יכול כיום להיזכר‪ .‬לא תמיד הוא היה מוכן לקבל תכתיב‬
‫מן הארץ‪ .‬הוא היה מאוד רגיש בנושא זה‪ .‬כשאמרו לו לשאול את הארץ —‬
‫זה קומם אותו‪ .‬אתה מבין? אחרים — בשבילם כל מלה מהא‪ p‬היתד• פקודה‬
‫והוא היה בענין זה יותר עצמאי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם היה כאן גורם כל שהוא של חיכוכים פוליטיים‪ ,‬בנוסף‬
‫למה שאמרת לגבי פעילות המפלגות ברומניה בעת ההיא?‬
‫תשובה‪ :‬זיםו לא היה איש מפלגה‪ .‬זיסו היה מפלגה לעצמו‪ .‬אבל זיסו‬
‫שנא את האינטרסנסיות המפלגתית והוא לא היה מוכן להתפשר עם דברים‬
‫מסוג זה‪ .‬במובן זה ךווקא ירעתי להעריך אותו כיון שהוא עמד מעל למפלגות‬
‫ולא היה מוכן להתחשב בבל מיני הסכמים בין־מפלגתיים‪ .‬דווקא על כך העךכתי‬
‫אותו מאוד‪ .‬אבל לא תמיד אפשר היה ליישב את זה עם המציאות‪ .‬גם בארץ‬
‫קורים מקרים כאלה‪ ,‬שאחד‪ .‬מוכרח להתפשר עם המציאות‪ .‬אבל זיפו לא‬
‫היה איש מפלגה‪ .‬וגם כשבא ארצה לא היה קשור עם אף אחד‪ .‬לצערנו היה‬
‫דק זמן קצר בארץ‪ .‬לוא היה בריא‪ ,‬אני חושב‪ ,‬שגם בארץ היה תופס מקום‪.‬‬
‫זו היתד‪ .‬דמות מרשימה ואין רבים כמוהו‪ .‬אדם בעל עמדה עצמאית ומחשבה‬
‫עצמאית‪ .‬אני מאוד הערכתי אותו‪.‬‬
‫היתד‪ .‬זו אישיות מכל הבחינות‪ ,‬מבחינה הומניטרית ומבחינה ציונית‪ ,‬ועל‬
‫ידו היתד‪ ,‬קבוצת מנהיגים מאוד רצינית וטובה‪ .‬טוב שבתקופה ההיא היתה‬
‫ליהדות רומניה מנהיגות כזאת‪ .‬אינני יודע אם לא הודות למנהיגות זו‪— ,‬‬
‫במידה מסוימת — ניצלה רובה של יהדות רומניה מן השואה‪ .‬נכון הוא שהרומנים‬
‫פעלו כך במתכוון‪ ,‬מבחינה פוליטית‪ ,‬לגבי בנות הברית‪ .‬כי רצו להשאיר לעצמם‬
‫פתח‪ ,‬ולכן לא השמית את היהודים‪ .‬אפילו אנטונםקו הצורר‪ ,‬למתת כל‬
‫הלחץ‪ ,‬הצליח להתחמק מביצוע ההשמדה‪ .‬הרי היטלד הצליח להכתיב לכל‬
‫הארצות שהכניע את תכנית השמדת היהודים‪ :‬כך בצ׳כיה )סוב‪ ,‬צ׳כיה היחד‪,‬‬
‫כבישה(‪ ,‬אבל גם בסלובקיה שהיתה חופשית‪ ,‬כביכול; גם הונגריה הוכנעה‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬אולם רומניה נותרה הארץ היחידה שלא הושמת בה יהודים —־‬
‫פרם לטרנסילבניה שלמעשה באותו זמן היתה שייכת להונגריה‪ ,‬ופרט ליהודי‬
‫טדגםניססריד‪ — ,‬בצורה שהיתה נפוצה בארצות הכיבוש הנאצי‪ ,‬כלומר במחנות‬
‫השמדה‪.‬‬
‫נכון שרבים מאד נפלו אם על ידי הסעות המוניות‪ ,‬מתלאות‪ ,‬מרעב‬
‫וממגיפות‪ .‬אבל לא על ז י מחנות ריכוז ומשרפות‪ .‬אלה לא היו ברומניה‪.‬‬
‫ואני אומר‪ :‬זד‪ ,‬לא במעט הודות לאותה מנהיגות יהודית שהיתה בתקופה ההיא‬
‫‪119‬‬
‫וידעה איד שהוא לכוון ולהשפיע במדה מסויימת על השלטון ולעודד את‬
‫הקו הזה‪ .‬זיםו ידע לדבר בגאון ובגאווה עם אנטונסקו‪ ,‬ולהגיד לו‪ :‬תדע דבר‬
‫אחד‪ ,‬אם יקרה ליהודים מה שיקרה׳ אתם תפרעו פעם את החוב הזה‪ .‬ואם‬
‫מנהיג יהודי יכול היה לדבר כד עם הצורר‪ ,‬טוען אני שוודאי היתד• לכר השפעה‪.‬‬
‫אני רוצה עוד להוסיף בקשר לטרנספורט הליגלי‪ :‬היה זה אחד הדברים‬
‫הקשים ביותר שהועמדנו בפניו‪ .‬לא היתד! עליה והנה‪ ,‬התבשרנו שלבוקרשט‬
‫ניתנו אלף םרטפיקטים‪ .‬היה זה בעיצומו של קיץ ‪ 45‬והמשרד הארץ ישראלי‬
‫בבוקרשט היד‪ .‬צריד לחלק אותם‪ .‬מנהל המשרד הארץ ישראלי היה יאפפולסקי‬
‫ואני הייתי שליח הארץ שהיה ממונה על ענין המשרד הזה‪ .‬להלכה המשרד‬
‫הארץ ישראלי היה יכול להגיד‪ :‬מיכםה זו היא בשביל יהודי רומניה‪ .‬אני‬
‫באתי לראשי יהדות רומניה ואמרתי‪ :‬רבותי‪ ,‬אתם לא יכולים להתעלם מענין‬
‫הפליטים‪ .‬אמנם היו השערות שונות בדבר מספר יהודי רומניה‪ ,‬אד וודאי‬
‫שהיו כמה מאות אלף‪ ,‬ואם נחלק לפי הפרופורציה — מד‪ .‬יישאר לפליטים י‬
‫ואני דרשתי שחמישים אחוז מהסרטיפיקטים קהת מתעדים לפליטים‪ .‬עמדתי על‬
‫זר‪ .‬ונעזרתי בזד‪ .‬על ידי •זיסו — אילולא האוטוריטה של זיסו לא הייתי משיג את‬
‫זה‪ ,‬כי מצד יהדות רומניה היה זה וויתור גדול‪ .‬אתה יודע איזו כמיהה היתה‬
‫לעליה ופתאום חמישים אחוז ממה שהם קיבלו לרומניה — הת צריכים להפריש‪,‬‬
‫אד הם עמדו בזה‪.‬‬
‫ולא רק זה‪ .‬גם בחלק הרומני היו לנו בעיות ומקרים מיוחדים כאשר‬
‫פתאום נתגלתה בין הפליטים אשה בהריון או מקרה של חולה שאתה לא יכול‬
‫לשלוח אותו בדוד הקשה — סחטנו עוד ולקחנו מהמכסה של יהודי רומניה‬
‫בשביל הפליטים‪ .‬וכל הכבוד להם כיצד הם עמדו בכד‪.‬‬
‫אירגנו את הקבוצה הליגלית בשני חלקים‪ .‬חלק אחד היה של ציונים‬
‫וותיקים‪ ,‬יהודים שהניע להם סרטיפיקט מלפני המלחמה‪ ,‬שהיו בהכשרות‪,‬‬
‫ומבין הפליטים לקחנו חלק מאלה שלא יכולנו לשלוח אותם דרר הבריחה‪.‬‬
‫אבל יחד עם זה היתד‪ .‬שם קבוצה של כמאתיים איש‪ ,‬מיוחדת‪ ,‬שהיתד‪ .‬מובחרת‬
‫מבחינת הכושר וההתאמה להגנה‪ ,‬כי קבלנו הוראה — זה היה ב־‪ 45‬באוקטובר‪,‬‬
‫וכבר התחיל המאבק הרציני‪ ,‬והת צריכים לחפש בחורים בעלי נםיון קרבי‪.‬‬
‫כד הרכבנו קבוצות אנשים מתאימות שהיו מיועדים מיד לקיבת ולהגנה‪.‬‬
‫ביניהם — לא! — אמיל בדיג לא היה אז ביניהם — הוא אז לא רצה עדיין‬
‫לעלות‪ ,‬אבל היתד‪ .‬קבוצה טובה מאוד‪ .‬אגב‪ ,‬הקבוצה הזו של אמיל בדיג‬
‫אמנם עלתה ואמיל בריג ואלכסנדר גוטמן ועוד אחד לא רצו אז לעלות מפני‬
‫שהם הודיעו‪ :‬קודם נקמה ואחר כד עליה‪ .‬ביניהם היה גם מאנוס דיאמנט‪,‬‬
‫אינני יודע אם שמעת עליו‪ ,‬מאנוס׳ זה שחיפש את אייכמן‪ .‬בעתונות סופר‬
‫הרבה מאוד על מאנוס זה‪ ,‬והוא היה גם כן מאותה קבוצה של ״הנועד הציוני״‬
‫מזאגלמביה‪ .‬ברגע שהודענו לו שהוא יכול עכשת לעלות — הוא השיב‪ :‬לא‪,‬‬
‫אני יוצא עכשיו מערבה‪ ,‬לנקום‪ .‬היתד‪ .‬קבוצה כזאת‪ .‬הטרנספורט הליגלי הזד‪,‬‬
‫יצא באניה ״טרנסילבניה״ והגיע ארצה בסוף אוקטובר‪ .‬וזו היתד‪ .‬הסנונית‬
‫הראשונה של העליה המאורגנת ממזרח אירופה — אלף איש‪ ,‬טרנספורט‬
‫טוב מאוד‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬ולגבי פעולת הג׳וינט‪ ,‬אני מבין שאתה בתור גזבר היה לד‬
‫קשר לא מבוטל אתם‪ .‬אולי תספר לי על פעולת הג׳ויגט ותוסיף גם הערכה‬
‫מםויימת על פעולתו ברומניה‪.‬‬
‫תשוכה‪ :‬אני חייב להגיד שאילו היינו צריכים לבנות את הפעולה שלנו‬
‫רק על התקציבים שאופשרו לנו על ז י הסוכנות היהודית לא היינו עושים‬
‫‪120‬‬
‫אפילו‬
‫בניו‬
‫ממה‬
‫ח ל ק קטן‬
‫יורק ו ע ל ם א ל י‬
‫העובדה‬
‫שעשינו‪.‬‬
‫מ א י ר בשווייץ‪ ,‬ע ל‬
‫שיכולנו‬
‫להסתמו‬
‫על‬
‫המקורות‬
‫הכספיים‬
‫האלה‪.‬‬
‫שווארץ‬
‫ג׳ו‬
‫על כספי‬
‫הג׳וינט‪ .‬כ ל נושא ה ע ז ר ה ב ל ע ה ר י ס כ ו מ י ם עצומים‪ ,‬ע ש ר ו ת אלפי א נ ש י ם ש ה י ו‬
‫צריכים‬
‫זה‬
‫ל ק ב ל עזרה ו ל ו א‬
‫גם‬
‫ד ו ל ר י ם ס פ ו ר י ם ב כ ל חודש‪ ,‬א ב ל אם ת כ פ י ל א ת‬
‫ארוכה‬
‫—‬
‫דולרים‪.‬‬
‫במשך‬
‫הסוכנות‬
‫מימן‬
‫תקופה‬
‫תגיע‬
‫היהודית י כ ל ה ל מ מ ן‬
‫לסכום‬
‫מיליונים‬
‫של‬
‫מפעל כזה באותה‬
‫רבים‬
‫תקופה? —‬
‫של‬
‫א ת ה ע ז ר ה הזו‬
‫הנ׳וינס‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫ואותו‬
‫תשובה‪:‬‬
‫פילדרםן‬
‫קבענו‬
‫אנחנו‬
‫גילה‬
‫את‬
‫מספיק‬
‫הפרטים‪,‬‬
‫גמישות‬
‫ל מ ש ל ‪ :‬כ ל פליט צריך‬
‫כזה וכזה‪ .‬הוא ה י ה ב א ו פ ן ר ש מ י ה נ צ י ג ו נ ת ן‬
‫ההחלטה‬
‫לדרישותיכם?‬
‫את‬
‫סכום‬
‫לקבל‬
‫ה־או־קיי ו ה ב י צ ו ע ה י ה ל פ י‬
‫שלנו‪ .‬ה ר י מ ה ה י ת ה ע י ק ר ע ב ו ד ת ו ש ל ה ג ׳ ו י נ ם ? קיום ה פ ל י ט י ם ‪ ,‬קיום‬
‫)היו‬
‫בתי נוער‬
‫ב ת י ם ל נ ו ע ר ם ש ר נ ס נ י ס ט ר י ה ( וגם האו״זה עזר ב ע נ י ן זה‪.‬‬
‫שם‬
‫זו היתד‪ ,‬ד א ג ת ו ש ל ה ג ׳ ו י נ ט ב ע י ק ר ‪ .‬ב ע נ י נ י החלוץ ו ה ע ל י ה — ע ס ק ה ה ס ו כ נ ו ת‬
‫ולא‬
‫היהודית‬
‫ועוד‬
‫הג׳וינט‪.‬‬
‫ל ה ח ל ו ץ ‪ — :‬א ח ד ה ת פ ק י ד י ם שלי ב י ח ד ע ם‬
‫מלים מ ס פ ר בנוגע‬
‫דב‬
‫ב ר ג ר ש ג ם א נ י ה צ ט ר כ ת י ל פ ע ו ל ב ו — ה י ה ב״החלוץ״‪ .‬וכאן אני מ ו כ ר ח ל ו מ ר‬
‫פעולת‬
‫שחידוש‬
‫ההתעוררות‪,‬‬
‫נוער׳‬
‫תנועות‬
‫הנוער‬
‫היה‬
‫ההתלהבות‪,‬‬
‫קיבוצי‬
‫ההכשרה‬
‫תנועות‬
‫פעילי‬
‫נוער‪.‬‬
‫ביהדות‬
‫רומניה‬
‫לא‬
‫היתה‬
‫שתנועות‬
‫בהכשרה‪.‬‬
‫ב־‪,45‬‬
‫ברלס‬
‫ובמספר‬
‫חברים‬
‫שהיו‬
‫חברים‬
‫ל א א ר ב ה זמן ר ב כ י ב ה ת ח ל ת ‪ 48‬נ א ס ר ה כ ל פ ע י ל ו ת צ י ו נ י ת ‪ ,‬א ב ל‬
‫היתה‬
‫תקופת‬
‫עזרה‬
‫לקפלן‬
‫קיבוצי‬
‫במספר‬
‫תקופה‬
‫נוער‬
‫שקיבלנו‬
‫לשיאים‬
‫ביותר‬
‫ש ה ת ר ב ו מיום ליום‪.‬‬
‫פנים‬
‫כאלה‬
‫סניפי‬
‫זו היתד‪ ,‬ת ק ו פ ת ה ז ו ה ר ש ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוניות ב ר ו מ נ י ה ‪.‬‬
‫התקופה‬
‫הגיעו‬
‫על‬
‫הדבר‬
‫כל‬
‫המפתיע‬
‫באותה‬
‫תקופה‪.‬‬
‫תנועות‬
‫רבה‬
‫מצד‬
‫המנוח‪,‬‬
‫הכשרה‬
‫הרנסנט‬
‫היהודית‪.‬‬
‫תנועות‬
‫אנחנו‬
‫פנינו‬
‫כפה‬
‫דרך‬
‫פעמים‬
‫ו ב י ק ש נ ו ת ק צ י ב י ם ל״החלוץ״‪ ,‬ו ק י ב ל נ ו ב ע י ן י פ ה ל ה ק מ ת‬
‫והקיפונו‬
‫יד ב ו ק ר ש ט ‪ ,‬חוות‬
‫והשיא‬
‫הסוכנות‬
‫בפעולות‬
‫הנוער‪.‬‬
‫וייאמר‬
‫גם‬
‫חוות‬
‫ביניהן‬
‫ה כ ש ר ה ‪ .‬והיו כ פ ה כאלו‪,‬‬
‫החווה‬
‫ק ו ל נ ס י נ ה ה י ת ה א ח ת ה פ פ ו א ר ו ת ׳ ם מ ש פארם‪ ,‬א ח ד‬
‫היפים‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬הכל נפל‬
‫הדרך‬
‫בחזרה‬
‫ב ז י הסובייטים כשהם החריפו את כל‬
‫שעל‬
‫הדברים‬
‫ה ר כ ו ש הזה‪.‬‬
‫וכאן א נ י רוצה ל ס פ ר ל ך ע ל ש ו ב י לארץ‪.‬‬
‫בדצפבר‬
‫‪ 45‬ה ג ע ת י‬
‫לבל אסע ארצה פפני‬
‫הבריטי‬
‫אני‬
‫ושאני עלול‬
‫פ ת א ר לי‬
‫שםסרה‬
‫היה‬
‫לי‬
‫לקושטא בכדי‬
‫ארצה —‬
‫ש פ י ד א י א ס ר ‪ .‬נ פ צ א ת י ב ר ש י מ ה ה ש ח ו ר ה ש ל ה־סי‪.‬איי‪.‬די‬
‫ל ה י ש ל ח או‬
‫שכך‬
‫לנסוע‬
‫נ א ם ר לי‬
‫והוזהרתי‬
‫הדבר‬
‫ע ל פ ע ו ל ת נ ו שם‪.‬‬
‫ל ל ט ר ו ן או לקניה‪ .‬וזה ל א ר ק א נ י — א ל א‬
‫לגבי‬
‫שלשתנו‪,‬‬
‫כי‬
‫הבריטיח‬
‫בחו״ל כ מ ע ט שלש שנים‬
‫קשה‬
‫ל ו ו ת ר ו ל א ל ח ז ו ר ל א ש ת י ו ב כ ל ל ל א ר ץ ‪ .‬אז ע ל ה הרעיון — מ י ש ה ו‬
‫הצת‬
‫זאת‬
‫בפזרח‬
‫לנסוע‬
‫באניה‬
‫א ב ל ל א ח ר שהייתי‬
‫הפיםיה‬
‫פםרה‬
‫פה‬
‫תורכית‬
‫אחת‬
‫״צ׳ומהורייש״ ש ה י ת ה ש ט ה‬
‫בקו‬
‫טיולים‬
‫התיכון ו ב י ק ר ה ב כ ל ה נ פ ל י ם ‪ ,‬ב ל י פ ס פ ו ר ט י ם וויזות — כ פ י ש ז ה נ ה ו ג‬
‫ג ם היום‪.‬‬
‫הנוסעים יורדים‬
‫לפםפר‬
‫שעות‬
‫בכל נפל‪,‬‬
‫פבקרים‬
‫ונוסעים‬
‫הלאה‪.‬‬
‫ס י ד ר ו ל י נ י י ר ו ת על ש ם ב ר ו ך כהן׳ י ה ו ד י ־ ת ו ר כ י שיוצא ל ט י ו ל ב א נ י ה ״ צ ׳ ו ם ה ו ר י י ט ״‬
‫ואת‬
‫וכך‬
‫ה מ ז ו ז ו ת שלי ה ש א ר ת י ב ת ו ר כ י ה‬
‫נסעתי כפטייל‬
‫באניה‪.‬‬
‫עברנו‬
‫)שלחו‬
‫בשלום את‬
‫לי אותן א ח ר כ ך ע ״ י פ י ש ה ו (‬
‫כל הנפלים‬
‫והם י צ א ו ל ט י ו ל ל כ ר ם ל ו ה ג ל י ל — א נ י י ר ד ת י י ח ד ע ם‬
‫וכשהגענו‬
‫כולם‪ ,‬א ו ל ם‬
‫לחיפה‬
‫כ א ן היה‬
‫ו‪2‬ו‬
‫יכול לקרות אסון‪ ,‬מכיוו שאז במקרה היה דורי‪) ,‬דוםטרובסקי הזקן( בנמל‪,‬‬
‫)הוא היה נציג הסוכנות היהודית שם( והוא ראה אותי מרחוק וצעק‪ :‬״חד‪,‬‬
‫מה אתה עושה פה ?״ וכאן הרי היו אנשי ה־סי‪.‬איי‪.‬די‪ .‬אך העמדתי פנים כאילו‬
‫איני יודע אל מי הוא מדבר‪ ,‬קרצתי לו׳ ומיד הסתלקתי‪ .‬הסי‪.‬איי‪.‬די‪ .‬התמקמו‬
‫תמיד בנמלי הכניסה והיציאה של האניות והיו בודקים כל איש לפי רשימה‬
‫שחורה שבידם‪ ,‬והבעייה היתה לעבור את הבדיקה שלהם בנמלי המוצא והסיום‪,‬‬
‫אבל בארץ הם לא חיפשו‪ .‬בצורה כזאת עבדתי‪.‬‬
‫אחר כך ביררתי כאן בארץ את מצבי כשעמדתי לצאת לקונגרס‪ ,‬בסוף‬
‫‪ ,46‬הבעייד‪ ,‬היתד‪ ,‬אם לצאת או לא‪ .‬פניתי לאנשי ההגנה על מנת •שיבדקו‬
‫זאת ונאמר לי שזה בסדר‪ .‬פניתי לקבלת פספורט‪ ,‬וקבלתיו ולא נאםרתי‪ .‬אם‬
‫כי בזמן שעליתי למטוס הייתי חרד׳ אבל עברתי את הבדיקה ללא תקלות‪.‬‬
‫לשם מה אני מספר זאתי כי אנחנו היינו ברשימה השחורה של הבריטים‪.‬‬
‫על כל פנים אגמי ישב ברומניה עד להקמת המדינה‪ .‬מתוך הנחה ברורה שהוא‬
‫עלול להיאסר‪ .‬אף כי זו לא היתד‪ .‬אולי הסיבה העיקרית‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כלומר‪ ,‬השיבה שלך הביתה היתד‪ ,‬על רקע ההחלטה שהגיע‬
‫המועד לגמור עם העבודה הזו מבחינתך האישית?‬
‫תשיבה‪ :‬אולם אז קרא לי קפלן המנוח אליו‪ ,‬והיה גם גרינבוים‪ ,‬והם‬
‫אומרים לי‪ ,‬יש לנו הצעה לגביך — אנחנו עומדים להקים את גזברות‬
‫הסוכנות היהודית באירופה‪ ,‬ואנחנו רוצים שאתה תקבל אותה על עצמך‪.‬‬
‫אמרתי‪ :‬מה אתם רוצים ? אני כרגע רק חזרתי ממשימה אחרי למעלה משלוש‬
‫שנים שלא הייתי בבית‪ .‬אני רוצה להיות זמן מה בבית‪ ...‬אני זוכר את‬
‫תשובתו של קפלן‪ :‬אתה היית שם‪ ,‬בתקופת התוהו ובוהו הכי גדול ועסקת‬
‫בסכומים עצומים על ז י פריטים קטנים ועד היום׳ )עברו מאז למעלה משנה‬
‫ואנשים התחילו להגיע( לא היה מקרה אחד של טעות או• טענה של מישהו‪,‬‬
‫הסדר במקרים כאלה היה לא כל כך פשוט! אמרתי אז לקפלן ולגרינבוים‪:‬‬
‫אני• מאד מצטער‪ .‬ביקשו ממני שאסכים לפחות רק לחצי שנה כדי לארגן‬
‫את העסק‪ .‬אני מספר לך זאת בכדי להדגיש שזה היה תפקיד מאד מאד קשה‬
‫ומסובך‪ .‬במשך כל הזמן היינו רק שלושה‪ ,‬וחב ברגר לא היה עדיין בקי‬
‫בענינים׳ אז נשארנו למעשה רק שניים והיה זה חוסר אחריות לעזוב‪ ,‬אם‬
‫כי אחרי שלוש שנים הייתי מאוד מאוד עייף‪ ,‬אבל ברגע שהגיע מנו —‬
‫שקיבל את הגזברות מידי )מנו בן אפרים( הוחלט סופית על שובי‪ .‬הגזברות‬
‫אמנם אז כבר היתד‪ .‬רק הגזברות המופקדת על רומניה בלבד‪ ,‬כי בינתיים‬
‫הוקמה גזברות בפולניה‪ ,‬והיתד‪ .‬כבר גזברות במחנות בגרמניה והיתד‪ .‬כבר‬
‫המשלחת בגרמניה — אז כבר הכל נשתנה‪ .‬אבל כשהגיע מנו ובוריה קמינקר‬
‫)ברוך קמין( ושייקח —‬
‫שאלה‪ :‬הם חזרו פעם שניה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬וודאי! הם חזרו בפעם השגיה כשליחים‪ ,‬אז ראיתי את תפקידי‬
‫ברומניה כגמור ובסוף דצמבר חזרתי‪ .‬הם היו צריכים לחזור עוד בקיץ ואני‬
‫עמדתי אז לצאת‪ .‬אבל כל זמן שהם לא היו במקום לא יכולתי לשוב‪ .‬אחר‬
‫כך הגיעו לא רק הצנחנים אלא גם שליחים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬של זרמים‪,‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ ,‬אז בכל אותה תקופת השליחות שלנו מעמדנו בין היהודים‬
‫היה חשוב יותר מאשר מעמדו של שגריר כיום‪ ,‬אבל אחר כך‪ ,‬כאשר באו‬
‫כל כך הרבה שליחים — וזה הפך לענין יום יומי‪ ...‬אבל באותה תקופה זה‬
‫היה משהו מיוחד‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫הרי‬
‫ועתה‬
‫למעשה‬
‫הראשונה‬
‫הסיום‬
‫לקראת‬
‫ר ו מ נ י ה היתד‪.‬‬
‫נשוב‬
‫הארץ‬
‫תשובה‪:‬‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אנחנו‬
‫פה‬
‫משחקים‬
‫ה ב ר י ח ה ״ וכיו״ב‪ .‬ב מ ה ה ת ב ס א הריכוז‬
‫בפורמליות‬
‫שלכם של‬
‫או‬
‫הבריחה‬
‫מתן‬
‫של‬
‫״מפקד‬
‫תארים‬
‫הבריחה לגבי ארצות אחרות‪,‬‬
‫פ ו ל י ן או ה ו נ ג ר י ה ‪,‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫עד לשחרור? —‬
‫שאלה‪:‬‬
‫עד לשחרור‪.‬‬
‫חשוכה‪:‬‬
‫ע ד ל ג מ ר ה מ ל ח מ ה זד‪ .‬היד‪.‬‬
‫כל‬
‫נקודה‬
‫לא‬
‫למערב‬
‫אומדת‬
‫של‬
‫מפולניה‬
‫אלא למזרח‪.‬‬
‫עבר‬
‫המרכז‬
‫הפלימים‪.‬‬
‫מסבה‬
‫הרי‬
‫אלפים‬
‫שועה — כ מ ה היו‬
‫בגראץ‬
‫אלפים‬
‫אתה‬
‫ה מ ר כ ז ה ן ב ש ב י ל פולין דהן‬
‫ש ה ש ת ח ר ר ה בהונגריה‪ .‬אחד‬
‫רבים‪.‬‬
‫יכול‬
‫באופן‬
‫תאר לך‬
‫לתאר‬
‫לדרום‬
‫מ ז ר ח היתד‪.‬‬
‫שבוקרשמ‬
‫אותה‬
‫עברו‬
‫אלף‬
‫הזרימה‬
‫זאת‬
‫ע ד יוני‪,‬‬
‫ה ת ח י ל ה ה ז ר י מ ה מפולין‬
‫מערבה‪.‬‬
‫מהגורם‬
‫העיקרי‬
‫התרוקנה‬
‫כמעש‬
‫באותם‬
‫אלפים!‬
‫חדשים‪.‬‬
‫אינני‬
‫אם‬
‫ביום שזו ע ב ר ה משלשון ר ו ס י לשלשון מ ע ר ב י —‬
‫במשב‬
‫ש א נ ח נ ו גייסנו‬
‫ל ך באיזה מ מ ך י ם זה‬
‫ר ש מ י ‪16‬‬
‫השדה — ולא‬
‫זו‬
‫בשביל‬
‫ש ח ר ו ר בודפשש ה ל כ ה ה ז ר י מ ה ל מ ז ר ח ‪,‬‬
‫א פ י ל ו חודש ל א ח ר ג מ ר ה מ ל ח מ ה ואז‬
‫למעשה‬
‫וזד‪,‬‬
‫נא‬
‫המרכזית‬
‫פעולת‬
‫קצרות‪,‬‬
‫לפחות‬
‫—‬
‫לא‬
‫כמו‬
‫לכמה‬
‫של‬
‫שאלות‬
‫ראשונה‪:‬‬
‫הלך‬
‫פלימים‪ ,‬ולא כ ל‬
‫ש ב ו ע ימים א ל פ י איש‬
‫באותה‬
‫פ ל י ט היה‬
‫לגראץ‪.‬‬
‫תקופה‪ .‬ואם‬
‫אפילו היו‬
‫בעיקר‬
‫בערי‬
‫רשום‪,‬‬
‫אלה‬
‫ז ע נ ו מה ש נ ע ש ה שם‪ .‬ל פ י ה ע ר כ ת י היו ש ם ‪ 50‬א ל ף פ ל י ט י ם —‬
‫זרם!‬
‫כ ך ה צ ם ר פ ו כ ב ר ל ז ר ם גם ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר מ ר ו מ נ י ה ‪.‬‬
‫אחר‬
‫שאלה‪:‬‬
‫הקשרים‬
‫בתר‪.‬‬
‫שלכם‬
‫לתגמא‬
‫שהיו‬
‫צריכים‬
‫ישראליים‬
‫תשובה‪:‬‬
‫התקופה‬
‫בראק?‬
‫עם‬
‫לעמר‬
‫לשם‬
‫אתם‬
‫היית‬
‫העברתם‬
‫באמצעותם?‬
‫עד‬
‫את‬
‫או‬
‫כל‬
‫‪,45‬‬
‫הארץ‬
‫השליחים‬
‫לאי‬
‫איזה שליחים ?‬
‫שאלה‪:‬‬
‫נגיד — לוי ארגוב‪ ,‬האם ע ב ר ד ר כ כ ם ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫פעולת‬
‫במשך‬
‫שאתה‬
‫שם‪,‬‬
‫סוף‬
‫מה‬
‫היו‬
‫לא‪.‬‬
‫השליחים‬
‫השליחים‬
‫התחילה‬
‫הרי‬
‫כמעט‬
‫הגיעו‬
‫באותה‬
‫לרומניה‬
‫עת‪,‬‬
‫כאשר‬
‫באוקטובר‬
‫הזרימה‬
‫או‬
‫בנובמבר‪.‬‬
‫שלנו‬
‫העיקרית‬
‫חלפה‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ה א ם ב מ ש ך ה ת ק ו פ ה הזו מ י ל א ה א נ א פ א ו ק ר ת פ ק י ד כ ל ש ה ו ב ר ו מ נ י ה ?‬
‫ל ג ב י כ ם ‪ .‬היה‬
‫תשובה‪:‬‬
‫קשר‬
‫כלשהו עמה?‬
‫א י נ נ י זוכר‪ .‬א נ י ר ק י ו ד ע ש מ א ו ר ר ‪ ,‬א ת ו ק י י מ נ ו ק ש ר‬
‫‪:‬יא ז כ ו ר ל י ד ב ר ע ל ה ק ש ר עם פ א ו ק ר ‪ .‬ה ד י‬
‫רק‬
‫במרץ‬
‫זוכר‬
‫לי‬
‫את‬
‫זיםו‬
‫התחילו לעלות‬
‫לגתלה‬
‫התחילו‬
‫לעלות‬
‫אז‬
‫שמו‪.‬‬
‫ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היהודיים׳‬
‫לגתלד‪,‬‬
‫ה צ י ו נ ו ת בתיאבון‪ ...‬והם ע ש ו קשיים‬
‫היה אם‬
‫שאלה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫כמד‪.‬‬
‫יהודים‬
‫ג ת ל י ם ‪ .‬ואז‬
‫ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם ארגון ה ק ה י ל ו ת‬
‫הפדויקומוניםסי‪.‬‬
‫למצוא‬
‫המשטר הקומוניסטי התחיל לפעול‬
‫‪ !46‬כ ך ש א נ י הייתי שם ב ע ת ש ל ט ו נ ו ת ק ו פ ה ק צ ר ה ב ל ב ד ‪ .‬א ב ל א נ י‬
‫שאז‬
‫היה‬
‫אבל‬
‫בדקו פלדמן נדמה‬
‫אנטי־ציוניים‬
‫אני זוכר‬
‫שאכלו‬
‫שהויכוח‬
‫עם‬
‫ש ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם הקימו‪ ,‬ה א ר ג ו ן‬
‫ע ל זד‪ ,‬היד‪ ,‬ויכוח ק ש ה ב י נ י נ ו ל ב י ן זיסו‪.‬‬
‫הוא התנגד‪.‬‬
‫מ ד א י ‪ .‬הוא ה ת נ ג ד‬
‫א ה ס מודוס־ויונדי‪ .‬ה ו א‬
‫ל כ ל פ ש ר ה ע ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ‪ .‬והיתד‪ ,‬ה ב ע י י ה‬
‫ח ש ב שציונים‬
‫אשר שיתפו‬
‫פעולה עם ארגון‬
‫ה ק ה י ל ו ת ה ם בוגדים‪ .‬זה היה א ח ד ה נ ו ש א י ם ע ל י ו ג ם ש ו ח ח נ ו ר ב ו ת ב ע י נ ו ‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫חושבני שנוכל‬
‫לסיים כאן ואני מודה ל ך מאד‪.‬‬
‫לאחד‬
‫שאעמר‬
‫‪23‬ו‬
‫על שתי השיחות אולי‪ ,‬ברשותך‪ ,‬אטריח אותך עוד פעם כאשר תזדמן לירושלים —‬
‫אם יתעורר הצורך לברר עוד כמה נקודות‪ .‬שאלה אחרונות קטנה‪ :‬האם זכורה‬
‫לך מאותה תקופה אניד‪ .‬בשם ״גראץ״ז‬
‫תשובה‪ :‬לא‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לא ברור לי איזו אניה זו‪ .‬יכול להיות שהיא יצאה בתקופה יותר‬
‫מאוחרת‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬מחר אוכל להיזודע מה שם האנייה שהפליגה ב־‪ 3‬בדצמבר ובה‬
‫עלתה רה׳קד׳ לארץ‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אני מודה לך מאד על הראיון החשוב והמפורט‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫ח‪ .‬ברלס‬
‫פגישות ‪3‬קושטא‬
‫‪ .1‬לורנס א‪ .‬שטימהארדש — שגריר ארה״ב בתורכיה‬
‫ב ר א ש י ת מ ל ח מ ת העולם השניה נעשו נסיונות להשפיע על שגרירות ארצות־‬
‫באנקרה‬
‫הברית‬
‫לתורכיה‬
‫יד‬
‫לתת‬
‫העזרה‬
‫למאמצי‬
‫מארצות הבלקן‪ ,‬רומניה וכף‪,‬‬
‫פליטים‬
‫לעלית‬
‫שהגיעו‬
‫יהודיים‬
‫א ך ל ל א הועיל‪ .‬ש ג ר י ר א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ‪,‬‬
‫בדומה לעמיתיו ב ש א ר הארצות הנייטרליות‪ ,‬נמנע מ כ ל פעולה ב א מ ת ל א שהענין‬
‫ויש•‬
‫הוא מ ע ל ל ס מ כ ו ת ו‬
‫ל נ ה ל מ ו ״ מ ב ו ו ש י נ ג ט ו ן עם ה מ מ ש ל ה ש ם ו ה י א א ש ר‬
‫ת ו ד ה ל ו כ י צ ד ל נ ת ע ב ש ט ח העדין ש ל ה ת ע ר ב ו ת ב ע נ י נ י ם ה ע ו מ ד י ם ב ר ו מ ו ש ל‬
‫עולםהיחםים המדעיים‪.‬‬
‫בבואי‬
‫בקיר‬
‫ל ק ו ש ט א ב־‪1940‬‬
‫אטום‬
‫כנציג‬
‫הסוכנות‬
‫היהודית‬
‫גם ביחסה של השגרירות הבריטית‬
‫ל ע נ י נ י העליה‪,‬‬
‫שהיתה ממונה‪,‬‬
‫נתקלתי‬
‫לכאורה‪,‬‬
‫על‬
‫כל‬
‫ה פ ע ו ל ו ת ש ה י ה ל ה ן מ ג ע כ ל ש ה ו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬כ ש ט ח מ נ ד ט בריטי‪ .‬היתד!‬
‫לי‬
‫וכר‪.‬‬
‫גישה‬
‫היחסים‬
‫לעולים‬
‫ישירה‬
‫גם‬
‫לשלטונות‬
‫השתפרו‬
‫וממשלת‬
‫תורכיה‬
‫ה ח ו ק נ ת ק ב ל ר ש מ י ת וזכה‬
‫הרשמי בחתימת נשיא‬
‫הממשלה‬
‫והם‬
‫בהדרגה‪,‬‬
‫למשרד‬
‫משרד‬
‫את‬
‫הוציאה‬
‫״חוק־המעבר‬
‫יהודיים ה ס ו ב ל י ם ר ד י פ ו ת ב א ר צ ו ת מ ת א ם ‪ ,‬ו ב ר צ ו נ ם ל ע ב ו ר ד ר ך ח ו ר כ י ה‬
‫לפלשתינא—א״י‪.‬״‬
‫ובעתון‬
‫תודכיה‪,‬‬
‫החוץ‪,‬‬
‫התחבורה‬
‫והשפיעה רבות על‬
‫לפיו‬
‫נהגו‬
‫הלכה‬
‫בעתונות‪ ,‬ברדיו‬
‫לפרסום מרובה‬
‫ה ר פ ו ב ל י ק ה ‪ ,‬ר פ י ק סיידם‪ ,‬ו ש ל ה ש ר י ם ב מ ו ע צ ת‬
‫השלטונות הממונים‬
‫על הפעולות‬
‫ה ק ש ו ר ו ת בו‪,‬‬
‫הבריטי‬
‫היה‬
‫מאד‬
‫למעשה‪.‬‬
‫השגריר‬
‫כשהבאתי לו א ת טופס ״חוק המעבר״!‬
‫באנקרה‬
‫מופתע‬
‫ל פ נ י בן ה ו א פ ש ו ט ל א ה א מ י ן ש מ ל ב ד‬
‫״הקלות״ ש ב ק ש מזמן לזמן מן השלטונות התורכיים ת פ ר ס ם ״מועצת המיניסטרים״‬
‫חוק־מעבר‬
‫בצורה‬
‫המכשולים‬
‫ו ה ע י כ ו ב י ם ש נ ע ר מ ו ב ד ר ך ‪ ,‬ע ד ש נ פ ת ח ה ש ע ר ל מ ע ב ר עולים‪.‬‬
‫במארס‬
‫א‪.‬‬
‫‪1942‬‬
‫מרשימה‬
‫בא‬
‫שכזאת‪.‬‬
‫לתורכיה‬
‫ועדיין ל א‬
‫השגריר‬
‫החדש‬
‫הגיע הזמן‬
‫של‬
‫לספר את פרשת‬
‫ארצות‬
‫הברית‪,‬‬
‫ש ט י ע ה א ר ד ט ‪ ,‬ש כ ל ה מ ד ע עליו היה שהוא יהודי ודיפלומט מקצועי‬
‫במעשיו‪.‬‬
‫מניו־יורק‬
‫לא‬
‫קבלתי‬
‫כל‬
‫כתב המלצה‬
‫אל‬
‫השגריר‬
‫החדש‬
‫לורנם‬
‫קפדן‬
‫שיבוא‬
‫‪125‬‬
‫לעזרתי‪.‬‬
‫ועזרה‬
‫החלטתי‬
‫בעניני‬
‫או‬
‫יהודים‪,‬‬
‫מייסד‬
‫לבוא‬
‫אליו‪,‬‬
‫העולים‪.‬‬
‫יהודים‬
‫ל ב ר כ ו לתפקידו‪ ,‬ו ד ר ך א ג ב‬
‫באנקרה‬
‫למחצה‪,‬‬
‫התגוררו‬
‫שקבלו‬
‫בזמן‬
‫רשיונות‬
‫לבקש‬
‫המלחמה כמה‬
‫לפעול‬
‫ממנו‬
‫וכמה‬
‫במקצועם‬
‫עלות‬
‫אשר עם‬
‫ו״הועפו״ מן‬
‫פרופ׳‬
‫הנאצים‬
‫לשלמון‬
‫בגרמניה‪,‬‬
‫הקתידראות‬
‫למדעים‬
‫ב ה י ו ת ם יהודים‬
‫אקשסיין‪,‬‬
‫השגרירים ש ל‬
‫בהמלצתו‬
‫מיהדות‬
‫פרופ׳‬
‫נירנבדג‬
‫יהודי‬
‫קרבןהו מעט‬
‫בעלי‬
‫״גזעיים״; א ח ד מ ה ם‬
‫העומדים‬
‫מתבולל‬
‫בראש‬
‫שאשתו‬
‫לעמו‪,‬‬
‫הממשלה וגם‬
‫נוצריה‪,‬‬
‫נקבע לי‬
‫נצ׳בול‬
‫היה‬
‫יוגיסון‪,‬‬
‫בין‬
‫בית״ שלהם‪.‬‬
‫והיה‬
‫ראיון‬
‫רחוק‬
‫עם‬
‫ש ג ר י ר א ר צ ו ת ה ב ר י ת ‪ ,‬ש נ ע ר ך ב־‪ .1942 5.5‬ה ו א ק ב ל נ י‬
‫ש כ ב ר ש מ ע ע ל י מ פ י עמיתו‪ ,‬מ ר‬
‫שם‪,‬‬
‫האוניברסיטאות‬
‫ב ד י ס נ י ה ‪ ,‬שווייץ ו כ ר ו ה י ה ״ ר ו פ א‬
‫אקשטיין‪,‬‬
‫שחוקי‬
‫שטיינהארדט‪,‬‬
‫־ באמרו‬
‫שהיו ל ו‬
‫ארצות־הברית‪,‬‬
‫של‬
‫עד‬
‫מ ה ל כ י ם בין‬
‫הם‬
‫רופאים‬
‫מאתא־תורק‪,‬‬
‫ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ת ו ר כ י ת ‪ ,‬ש ה ת י ר א ת כ נ י ס ת ם ש ל ‪ 50‬ר ו פ א י ם‬
‫גורשו מן‬
‫עצה‬
‫ה׳‬
‫באדיבות‪,‬‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫השגריר‬
‫מ ס ר ת י ל ו ע ל ה מ צ ב ב א ר ץ ובגולה‪ ,‬ו ע ל מ ט ר ת פ ע ו ל ת י כ נ צ י ג ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת‬
‫לא״י‪ ,‬ע ל‬
‫שקבלנו‬
‫הידיעות‬
‫בעקיפין מ פ י‬
‫לתורכיה‪ ,‬ע ל ה מ צ ב ‪ ,‬בפולין‪,‬‬
‫עם השלטונות‬
‫פעולה‬
‫בתורכיה‬
‫עולים‬
‫ברומניה וכר‪.‬‬
‫העיר לי‬
‫ופליסים‬
‫כאשר‬
‫שעמדתו‬
‫שהגיעו‬
‫בקשתי א ת‬
‫זהירות‬
‫מצריכה‬
‫בדרך‬
‫עזרתו‬
‫נס‬
‫במו״מ‬
‫יתירה וכי‬
‫כל‬
‫ה י כ ו ל ה ל ה י ר א ו ת כ ה ז ד ה ו ת ע ם ע נ י נ י נ ו יכולה ל ה ז י ק ו ל א ל ה ו ע י ל ‪ ,‬ש ה ר י‬
‫״ צ ך י ך ל ה י ו ת ב ר ו ר ש א י נ ו ש ג ר י ר ש ל יהודים‪ ,‬א ל א ש ל‬
‫ארצות הברית‪ ,‬בארץ‬
‫נייטראלית״‪.‬‬
‫ה ש ב ת י ל ו ש א נ י מ ב י ן א ת הקשיים ש ב ה ת ע ר ב ו ת ו ו כ י ה ב א ת י ל ו כ ש י ס פ ר‬
‫ארצות־־הברית‬
‫של שגריר‬
‫מלפני‬
‫בתורכיה‬
‫העולם‬
‫מלחמת‬
‫שנקלע‬
‫הראשונה‬
‫ל מ צ ב ד ו מ ה ב מ פ ת י ע ל ת פ ק י ד ו ה ו א ; ה ס פ ר הוא ‪"Secrets of the Bosphoras".‬‬
‫הנרי‬
‫של‬
‫מורגנטוי‪,‬‬
‫למתות נ ג ד‬
‫‪.‬מיניסטר‬
‫מתעניין‬
‫שגריר‬
‫השמדת העם‬
‫הפנים ש ל‬
‫ארצות‬
‫הארמני‬
‫הממשלה‬
‫בארמנים‪ ,‬ה נ ך‬
‫הברית‬
‫בתורכיה‬
‫יהודי‪,‬‬
‫עם‬
‫טלאת־ביי‪,‬‬
‫ובאחת‬
‫ה ת ו ר כ י ת ‪ ,‬הוא‬
‫הארמנים‬
‫בקונםטנטינופול‪,‬‬
‫שנתבקש‬
‫השיחות‬
‫נ ש א ל ‪ :‬״‪ ...‬ל מ ה א ת ה‬
‫המושלמים‬
‫נוצרים‪,‬‬
‫בכלל‬
‫והיהודים‬
‫חיו‬
‫ת מ י ד ב י ד י ד ו ת ‪ .‬א נ ו מ ה י ח ס י ם כהוגן ליהודים‪ ,‬ע ל מ ה ת ל ו נ ת ך י מ ד ו ע ל א ת ע ז ו ב‬
‫אותנו‬
‫בנוצרים האלה‬
‫לעשות‬
‫כרצוננו?״‬
‫ומורגנסוי השיב לו כ ה ל כ ה ‪:‬‬
‫״‪...‬נראה‪,‬‬
‫מקבל את‬
‫שאינך‬
‫כשגריר ארצות־הברית‪.‬‬
‫מ־‪ 3.000.000‬נ פ ש‬
‫ההנחה‬
‫שאיני‬
‫נמצא כאן‬
‫בתור‬
‫יהודי‬
‫ב א ר צ י חיים ל מ ע ל ה מ*‪ 79.000.000‬נ פ ש נ ו צ ר י ם ‪.‬‬
‫יהודים‪,‬‬
‫ובכן‪,‬‬
‫כשגריר אני‬
‫בתפקידי‬
‫ב־‪97‬‬
‫נוצרי‬
‫אלא‬
‫ולמטה‬
‫אחוזים‪.‬‬
‫אולם ל א ז ה העיקר‪ .‬אני פונה אליך לא בשם גזע או דת‪ ,‬א ל א כ א ד ם בלבד‪.‬‬
‫ב ה ז ד מ נ ו י ו ת ר ב ו ת א מ ד ת לי‪ ,‬כ י ש א י פ ת כ ם ה י א ש ת ו ר כ י ה ת ה י ה ח ל ק מ ן ה ע ו ל ם‬
‫המודרני‬
‫‪.‬את‬
‫והמתקרם‪.‬‬
‫שאיפתכם‪,‬‬
‫הךרך‬
‫ואתם‬
‫שאתם מטפלים בארמנים לא‬
‫משימים‬
‫עצמכם‬
‫בחברת‬
‫עמים‬
‫תעזור לכם‬
‫נחשלים‬
‫להגשים‬
‫ומורדי‬
‫אור‬
‫וקידמה״ —‬
‫והמשכתי' ד ב ר י ל ש ג ר י ר ש ט י י ב ה א ר ד ט ‪ :‬״והנה‪ ,‬כ ע ב ו ר ד ו ר ״ ה ה י ס ט ו ר י ה ל ע ו ל ם‬
‫חוזרת״‬
‫ובארץ‪ .‬הזאת‬
‫ממונה‬
‫יהודי‬
‫בתור‬
‫שגריר‬
‫הברית‪,‬‬
‫ארצות‬
‫בתקופה‬
‫ה א י ו מ ה ש ל מ ל ח מ ת ־ ע ו ל ם ב ה ה ע ם היהודי נידון ל ה ש מ ד ה ב ז י ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ‪,‬‬
‫ומספר‬
‫מגיע למיליונים‪.‬‬
‫ה ק ו ר ב נ ו ת ש ל יהודים בפולין ו ב ש א ר א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש‬
‫ה ת ו כ ל ‪ ,‬א ד ו נ י •השגריר׳ ל ע מ ו ד מ ן ה צ ד מ פ נ י שתפקידן־ ה ו א ש ל ש ג ר י ר א ר צ ו ת‬
‫הברית‬
‫בלבד?‬
‫‪,‬והאם ‪.‬לפי‬
‫והרי‬
‫ה ת מ ה ש ל מורגנטוי‪,‬‬
‫ש ת פ ע ל ב ש ם יהודי‬
‫‪126‬‬
‫מ ס פ ר היהודים‬
‫בארצות‬
‫הברית הוא‬
‫כ־‪ 5.000.000‬נ פ ש ‪,‬‬
‫ש ק ך ם ל ך ב ת פ ק י ד זה‪ ,‬ל א מ ן‬
‫ארצות־הברית בשטחי העזרה וההצלה?״׳‬
‫הראוי הוא‬
‫השגריר שטיינהארדס לקח בידו את הספר‬
‫שציינתי בו‪ ,‬ואחרי מחשבה ר ב ה אמר ל י ‪:‬‬
‫שהבאתי לו ‪ /‬עיין בקטעים‬
‫‪.‬״‪...‬אני יהודי במאת האחוזים ומשפחתי קשורה לארץ ־‪ ,‬אני אוהד ושמח‬
‫להתפתחותה‪ ,‬ועמדתי מן הצד כעת היא למען אוכל אחר כך‪ ,‬בשעה הנכונה‪,‬‬
‫להיכנס לפני ולפנים ולהגן על שאלת היהודים כאשר תגיע לאפשרות של‬
‫פתרון‪ .‬אבקשך למסור לידידים שלא לפרסם דבר ולא לכתוב עלי עד שיגיע‬
‫הזמן‪ .‬אבל‪ ,‬היו בטוחים שאני משקיף ומתעניין ויוךע על הנעשה בחיי היהורים‬
‫בזמן המלחמד^ לאחר שהיטלר ינוצח ימזא הרגע להעלות את שאלתנו על‬
‫הפרק ‪...‬ובינתיים אתה יכול לפנות אלי בכל ענין שתמצא לראוי שאעזור‬
‫בו וגם אתן הוראות לאנשי השגרירות ברוח זו״‪.‬‬
‫לאחר שיחתנו זו הופשר הקרח ביחסים עם שגריר ארצות הברית ולא‬
‫היה דבר שבו בקשתי את עזרתו שלא נענה לי‪ .‬יחסי ה ז ז ו ת בינינו גלשו‬
‫עעבר לענינים פורמליים בלבד‪ ,‬לפגישות של מסיבות ושיחות עם ב״כ משרד‬
‫ה ח ח ולעתים עם השגרירות הבריטית באנקרה‪ :‬כך היה בעת התקרית בה איימה‬
‫השגרירות הבריטית להחזיר אניה רוסית שהביאה כ־‪ 400‬עולים מ א ז י ם ה‬
‫לקושםא‪ ,‬וכמחציתם הביאו תעודות מזוייפות של הקונסוליה הברישית בקאונס‬
‫)קובנה( ‪ .‬חשיבות יתרה נודעה להוראה של שסיינהארדש להעביר תזכירים‬
‫ותעודות ז ו ״ ח ממני לד״ר סמיפן וייז ולד״ר נחום גולדמו בדואר הדיפלומשי‪,‬‬
‫ד ב ר שהבטיח א ת מסירתם במשך ימים מספר‪ ,‬במקום ש מ ע ו ת וירחים בדואר‬
‫הרגיל‪ .‬כאשר בא הרב ר׳ י״א הרצוג זצ״ל‪ ,‬הרב הראשי לארץ ישראל‪,‬‬
‫לתורכיה‪ ,‬הסכים שטיינהארדש לערוך ק ב ל ת פנים ל ר ב ופםליתו בביתו‪ ,‬מעין‬
‫מחווה שכנגד כלפי השגרירות הבריטית ושלסונות תורכיה שהתעלמו מביקורו‪.‬‬
‫ג‬
‫שיחתי האחרונה עם השגריר לורנס א‪ .‬שםיעהארדט התקיימה בפראג‬
‫ב־‪ ,15.3.1946‬הוא היה מעונין לדעת על המצב באוסטריה והונגריה‪ ,‬אחרי שובי‬
‫מארצות אלו‪ ,‬ועל הדיונים של הועדה האנגלו־אמריקנית מינה‪ .‬עברה כשנה‬
‫מעת סיום מלחמת העולם השניה‪ ,‬אך גלויי תנועה אנטישמית היו מורגשים‬
‫בארצות שנשתחררו‪ .‬באוסטריה התקיים ״איגוד מרכזי של הסתדרות אנטי־‬
‫יהודית״ שהפיצה מכתבי־איום על הקהילה היהודית! בהונגריה נערכו פגיעות‬
‫אנםי־יהודיות בערים‪ .‬״יעבור עוד‪ ,‬כנראה‪ ,‬דור עד שהרעל יפוג באירופה״ —‬
‫אמר ה׳ שטיינהאדדט — בצרפו את ה ז י ע ה לדו״ח לוושינגטון — ״וארצות‬
‫הברית תעשה את האפשר כדי לדכא את הגורמים האנטישמיים בשטחי הכימש״‪.‬‬
‫שוחחנו על העובדות של תפיסת אנשינו בערי השדה בקרפטורוס והרשעתם‪,‬‬
‫בלחצם ובהשתתפותם של קצינים רוסיים‪ ,‬לשם החזרתם לשטח ה כ י מ ש הרוסי‬
‫והשגריר הודיע לי על שיחותיו עם ראש הממשלה וועךניססר נוסק שהבטיחו‬
‫עזרה והדגיש ״אני יכול להבםיחך שכל זמן שאני נמצא כאן אף י ה ז י לא‬
‫יגורש מציכוסלובקיה״‪.‬‬
‫לצערנו‬
‫‪1‬‬
‫נקסע פתיל חייו של השגריר לורנס א‪ .‬שטיינהארדט באמצע‪.‬‬
‫השיזזד‪ ,‬בין מזרגנטוי וטלאת־ביי מתוארת בעמי ‪ 221 ,220‬ג « פ ר של ה‪ .‬מורגגםזי‬
‫שיצא לאור בניו־יורק‪.1923 ,‬‬
‫*‬
‫רמז‬
‫י‬
‫בתעודות של קבוצת אנשי בית״ר שבאו‬
‫פנ!י‬
‫לקשרי משפחתו אל‬
‫חתולים‬
‫הממוייפות‬
‫הבריטי‬
‫במרםינה‬
‫במקום‬
‫לאח־יסה‬
‫יעקב‬
‫האריות‪.‬‬
‫באגיה‬
‫שיף‪,‬‬
‫מראשי‬
‫הקונסול‬
‫הצבור‬
‫באניה‬
‫הבריטי‬
‫ה ר ו ס י ת •בה‬
‫היהודי‬
‫ההיא הוטבעה‬
‫הגיעו‪,‬‬
‫דרש‬
‫להתזיר‬
‫העניז‬
‫גדין‬
‫בארצות‬
‫הברית‪.‬‬
‫חותמת עם סמל‬
‫את‬
‫בעלי‬
‫במו״מ‬
‫התעודדת‬
‫עם‬
‫באנקרה כתתיעצות ע ם מ ש ר ד החוץ התורכי והוסכם שהעולים ישהו‬
‫ש ע ״ י ה ג ב ו ל ה ס ו ר י עז־ ש א ס ד ר‬
‫של‬
‫השגר‪¥‬‬
‫במתנה‬
‫ע מ ר ם ר ש י מ ו ת עליה ״כשרים״‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫לאחר שנתמנה לשגריר ארה״ב בקנדה הוא נספה בהתרסקות המטוס שהובילו‬
‫לוושינגטון והוא אז בשיא פעילותו׳ בתור אחד מראשי הדיפלומטיה של ארה״ב‪,‬‬
‫באשר תכניות חשובות למען היהודים שלובות במעשיו ושמורות עמו לעתיד‬
‫פעילותו המדינית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .2‬מוגסיניור אנג׳לו רונקלי )האפיפיור יוחנן ה־‪(23‬‬
‫באחד המינים בסמטא של קונסטנטינופול העתיקה שהשתמרה בסגנון תקופת‬
‫השלטון הביזנטיני‪ ,‬שכן כבוד בחצר כנסיה קטולית‪ ,‬חבויה בצל‪ ,‬מונםיניור‬
‫אנג׳לו רונקלי‪ ,‬הנונציוס של האפיפיור לתורכיה ויוון‪ .‬בימי המלחמה והשואה‬
‫היו לי קשרים עם מונס׳ רונקלי בעניני‪.‬הצלה׳ משלוח דו״ח לוותיקן ולעמיתיו‬
‫בארצות הכיבוש הנאצי‪ :‬סלובקיה‪ ,‬סופיה ואחרות‪.‬‬
‫ראשית הכרתי עם מונס׳ רונקלי היתד• ב־‪ ,1941‬כאשר באתי לקושטא‬
‫כנציגה של הסוכנות היהודית לעניני עליה והצלה דרך תורכיה‪ .‬קבלתי דו״ח‬
‫סודי מברסיסלבה שהועבר על ידי שני יהודים שהצליחו לברוח מפולין ומסרו‬
‫את הידיעות על ראשית מבצע ההשמדה שזממו הגרמנים וכבר ביצעו למעשה‬
‫בערי פולין ובמחנות הריכוז והגיטאות‪ .‬סכנת גיתש למחנות־רימז ריחפה אז‬
‫גם על הקהלות בסלובקיה מ ז י הנשיא טיסו‪ ,‬שהיה קטולי ושונא־ישראל ובכל‬
‫הנוגע ליהודים פעל לפי שיסות הפעולה שהורו לו הנאצים‪ :‬במחנות ריכוז‪.‬‬
‫עמדת כפיה‪ ,‬משלוח לפולין‪ .‬נודע לי שמונם׳ רונקלי היה שנים לפני המלחמה‬
‫נונציום אפוסטולי בארצות הבלקן ועמד בקשרים עם שלטונות הכנסיה הקטולית‬
‫גם בסלובקיה‪ ,‬לפיכך עלה בדעתי לבקש את התערבותו בסלובקיה‪ ,‬שבה הכנסיה‬
‫הקטולית הנהיגה את ממשלתה‪ ,‬בכדי להשפיע על ביטול הגזירות והמשלוחים‬
‫למחנות המוות‪.‬‬
‫בבקורי הראשון במשרד הנונציום — מעין לשכת סתרים וצמודה לכנסיה‬
‫עתיקה‪ ,‬שקירות חדריה כוסו תמונות טקסים‪ ,‬ואנשי־כמורה ואיקונין מן ״הימים‬
‫הטובים״ של שלטון הבקנטיון בקונםטנטינופול — עמדתי על ם י מ של מונס׳‬
‫דונקלי‪ ,‬ישיש מלא חיים ומעורה בנעשה בעולם‪ ,‬ושונה בגישתו מאחרים‬
‫במעמדו גם בנוגע לבעיה היהודית‪ .‬בקשתיו לפנות אל סיסו‪ ,‬הנשיא הקסולי‬
‫בסלובקיה‪ ,‬ולבקש רחמים על היהודים במדינתו‪ .‬בשיחה נתגלה לפני ברוחב־‬
‫לבו ובהשתתפותו בסבל האדם והעם היהודי‪ ,‬מעבר לדוגמא של דת וכנסיה‪.‬‬
‫הוא הבטיח לי להעביר את הדו״ח אל ״הכס הקדוש״ בצרוף המלצות לפעולה‪,‬‬
‫ואם נקבל תשובה מרומא — והדבר מוטל בספק‪ ,‬לדעתו — לא ימנע את תכנה‬
‫ממני‪ .‬רבות דובר אז בינינו על יחס ״הכם הקדוש״ ליהודים‪ ,‬אף כי בהתאפקות‬
‫מרובה‪ ,‬שנראתה בעיני בייאוש מודע על המצב‪.‬‬
‫לימים הבאתי לפני מונס׳ רונקלי את הדו״ח על אושוויץ ועל הנעשה‬
‫ב״גנרל־גוברנמן״ בפולין והוא הזדעזע לידיעות על ממדי ההשמדה במחנות־‬
‫המוות‪ .‬בדמעות קרא את התעודות שבקשתיו להעביר לפטרונו ברומא‪ .‬אכן‪,‬‬
‫בהערות כלאחר־יד על קוצר ידו לעזור ולהושיע‪ ,‬בהיותו בתפקיד מוגדר בתחום‬
‫הפולחן ומוסדות־העזרה הקטוליים בתורכיה בלבד‪ ,‬הורגשה מורת־רוחו על‬
‫הממונים עליו‪ ,‬שכוחם והשפעתם רבים‪ ,‬אך הם נמנעים מפעולה בחושיה‬
‫ובעזרה של ממש‪.‬‬
‫נסיתי לשאול את הנונציוס למה נמנע האפיפיור מגלוי־דעת נגד מעשי‬
‫האכזריות הבלתי־אנושיים של הנאצים‪ ,‬שהדי ברור שלהכרזה כזו יכלה להיות‬
‫השפעה רבה לאין־ערוך על יחס העמים בימים הנוראים ליהודים בארצות הכיבוש‪,‬‬
‫‪128‬‬
‫ובעיקר על יחס האוכלוסין הקטוליים המקבלים את השתיקה הנוצרית כהודאה‬
‫במעשים וכהשלמה עמם‪.‬‬
‫— אל תשאל‪ ,‬ידידי‪ ,‬על דבר זה — הוא השיב — אלהים מנחה את דרכי‬
‫האדם והן נסתרות ממנו‪.‬‬
‫באחת השיחות על מאורעות הדמים בפולין הכבושה בידי הנאצים הבאתי‬
‫לו קטע מתוך דו״ח על מעשי הזוועה של מיתות משונות שביצעו ביהודים‬
‫בכבשגי־גזים‪ ,‬בערימות קברי‪-‬אחים ופזור עצמות הנהרגים והנטבחים בשמת‬
‫ובמחנות‪ .‬פניו החוירו ורעדו למקרא הדברים‪ .‬הוא קם ממקומו כולו נרגש‬
‫ומזועזע‪ ,‬התהלך בחדר המלא איקונין מחלון אל חלון ופתאום עמד בצאתי‬
‫מלפניו‪ ,‬לווני עד הדלת של גרם־המעלות‪ ,‬ואמר לאט‪:‬‬
‫— בבואך הביתה‪ ,‬בני‪ ,‬קח בידך את ״הביבליה״ ועיין ביחזקאל‪ ,‬פרק ל״ז‪.‬‬
‫שם תמצא את התשובה לטענותיך כלפי מעלה‪.‬‬
‫ובבואי אל חדרי במלון לקחתי בית את ספר התנ״ך‪ ,‬וקראתי בפרק ל״ז‬
‫של יחזקאל‪:‬‬
‫היתה עלי יד הי‪ ...‬ויניהני בבקעה והיא מלאה עצמות‬
‫‪...‬כד‪ .‬אמר ה׳ לעצמות האלה‪ ,‬הנה אני מביא בכם רוח וחייתם‪...‬‬
‫‪...‬מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו‪ ...‬העצמות האלה כל‬
‫בית ישראל המה‪ .‬הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו‪.‬‬
‫לכן הנבא‪ ...‬והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל״‪...‬‬
‫באחת הפגישות עם מונס׳ אנג׳ רונקלי שטחתי לפניו בקשה להיעזר‬
‫בהשפעתו הרבה על בית־המלוכה בסופיה‪ ,‬כדי לסכל את מזימת השלטונות‬
‫שבקשו למלא את דרישות הגרמנים בדבר משלוח יהודי בולגריה לפולין‪,‬‬
‫כאשר עשו במדינות אחרות שהיו בכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫ידעתי שלפני בואו לקושטא היה מונס׳ רונקלי נונציום אפוםמולי בסופיה‬
‫ורבה היתד‪ .‬השפעתו בחוגי בית־המלוכה שם‪ ,‬בהיותו כהךהוודוי של גבירה‬
‫רמת־מעלה שהיתה קטולית‪.‬‬
‫הידיעות שנתקבלו מאנשי־שלומנו בסופיה ובפלודיב העידו על סכנת‬
‫האסון הקרב לבוא על יהדות בולגריה‪ .,‬וחיפשנו דרכים להסיר את רוע־‬
‫הגזירה‪ .‬הדו״חות שקבלנו‪ ,‬שהיו כתובים צרפתית‪ ,‬הכילו פרסים על דרכי‬
‫הנישול הכלכלי שנקטו בהם השלטונות כלפי היהודים‪ ,‬סגירת מוסחת הקהלה‪,‬‬
‫קביעת קומיסריון לעניני יהודים כדוגמת הפיקוח והרדיפות לפי דרישות השגריר‬
‫הגרמני בסופיה‪ ,‬האיסור לעסוק במקצועות כלכלה‪ ,‬בנקאות וכדר‪.‬‬
‫מונס׳ רונקלי קרא בעיון את הדו״ח ובדרכו התהלך בחדר־הקבלה גדוש‬
‫הריהוט העתיק והאיקונין של רבי הכהונה ואבות הכנסיד‪ .‬הקסולית‪ .‬לאחר‬
‫שעת מחשבה והתרגשות‪ .‬ניגש ללא אומר ודברים אל השולחן והתחיל מאיית‬
‫בפמנת־הכתיבה טלגרמה ארוכה‪ ,‬קרא למזכירו והורה לו לשלחה בלי עיכוב‬
‫לתעודתה‪ .‬היתה זאת‪ ,‬כפי שאמר לי‪ ,‬בקשה ותחנונים למלך מריס בעניו הגזירה‬
‫שצריך לבטלה מבלי להיכנע לדרישות ״הבלתי־נוצדיות״ של השגריר הגרמני‬
‫בארצו‪.‬‬
‫לימים קבלתי ידיעה בכתב־ידו של מונס׳ אנג׳לו רונקלי כי המלך מריס‬
‫ביטל את גזירת הגיתש לפוליו והחליפה בפיזורם‬
‫של יהודי סופיה בלבד‬
‫בערים ובכפרים בבולגריה‪ .‬מ בזמו קבלנו גם את הידיעה מאנשינו בסופיה‬
‫כי אמנם היה להם רווח והצלה פעול המציק‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ .3‬קאלויאני — ציר ללא תואר רשמי‬
‫בקושטא התגוררו כמה צירים ונציגים לא־רשמיים של ארצות שנכבשו‬
‫ע״י הגרמנים שלפי ההלכה הדיפלומטית ייצגה אותן שגרירות גרמניה באנקרה‪.‬‬
‫נזדמן לי^לעמוד בקשרים עם אחדים מהצירים ללא־תואר רשמי אלה! הם‬
‫עמדו ביחסי מחתרת עם חוגים מרדניים בארצותיהם‪ ,‬קבלו ידיעות ודו״חות‬
‫על פעולות הפארטיזנים ומצאו דרכים לבוא לעזרתם‪ .‬קשרים אלה היו‬
‫בעלי חשיבות רבה עבורנו‪ ,‬היות ואיפשרו לנו לקבל ידיעות על מצב‬
‫היהודים‪ ,‬על החורבן ועל השמדת הקהילות ולהעביר לאנשי־שלומנו בארצות‬
‫ההו ידיעות על המצב בארץ וגם עזרה בכסף והצלה‪ ,‬בהכנות משלוחי עולים‬
‫אשר כשהגיעו לתורכיה גמצאו דרכים להעבירם לארץ‪ .‬בין ידידים אלו היה‬
‫א‪ .‬זץב ‪ H. A. Jeuve‬נציג ״צרפת החפשית״ שאחרי המלחמה היה בפמליה‬
‫של דה־גול‪.‬‬
‫אחד הצירים שגילו יתדות ועזרה בכל אשר יכלו היה קאלויאני‪ ,‬אדם משכיל‪,‬‬
‫כמעט עיור‪ ,‬שהיה מקבל ידיעות מאנשי מחתרת באתונה ובסלוניקי‪ .‬כאשר היה‬
‫מקבל ידיעות הנוגעות ליהודים ביוון‪ ,‬מיד היה מופיע במלון לראותני‪) .‬על‬
‫שיחות בטלפון לא היה סומך‪ ,‬בהיותו בטוח שעוקבים אחרי פגישותינו(‪.‬‬
‫בליל חושך אחד‪ ,‬בחורף ‪ ,1943‬הודיעני פקיד המלון ש״ידידי״ מחכה לי‬
‫באולם הקבלה והוא מייעץ לי לקחת מעיל מפני שגם במלון קר‪ .‬הקריאה‬
‫היתה בחצות לילה‪ ,‬הבנתי שעלי להיות מוכן ומזומן לנסיעה עם ״ידידי״‬
‫קאלויאני‪ ,‬שכך היתד‪ .‬דרכו לקבוע אתי פגישה‪ .‬באותו זמן התגוררה גם‬
‫משפחתי — רעיתי צפורה ז״ל ובתי — במלון )הן קבלו מן הסוכנות היהודית‬
‫הלוואה לשם נסיעה לקושטא‪ ,‬במקום ״חופשת מולדת״ שאני בקשתי אחרי‬
‫שנתיים של פעולה מייגעת בנכר ומזכ״ל הסוכנות היהודית הודיעני כי כך‬
‫הוחלט בהנהלה‪(.‬‬
‫רעייתי היתד‪ .‬נרגשת מאד כאשר אמרתי לה לבל תדאג אם אאחר לשוב‪,‬‬
‫מפני שכנראה‪ ,‬נקבעה הפגישה מחוץ למלון‪ .‬בקשתיה שאם לא אשוב עד‬
‫הבוקר תודיע לה׳ ברוד‪ ,‬אשר בוודאי יודיע לשלטו־מת על היעדרי‪.‬‬
‫כאשר ירדתי אל אולם־האורחים ראיתי את ה׳ קאלויאני עומד מכורבל‬
‫במעילו ומרמז לי ללכת אתו ללא דבר דבר‪ .‬עמדנו בחוץ‪ ,‬מחכים למכונית‬
‫שתעבור‪ .‬מפני שהוא נזהר מאד להזמין מכונית בטלפון‪ .‬״כל נהג בעיר הוא‬
‫פקיד משטרה״ היה אומר‪ ,‬ואכן‪ ,‬עברה מכונית וכשנכנסנו הורה לו לנסוע‬
‫בדרך ישר לאורך שפת הים‪ .‬פעמיים החלפנו מוניות בדרך‪ ,‬ירדנו בפרבר‬
‫תראפיה‪ ,‬שכונת וילות שהיתה שרויה באפלה וצעדנו ברגל בין בתיה עד‬
‫שהנענו לגדר של אחת החצתת ונכנסנו לבית חבוי כץ האילנות‪ .‬באחד‬
‫החדרים הריקים נראה אדם שוכב על הרצפה‪ ,‬מכוסה שמיכות וסגין של חייל‪.‬‬
‫לא הבנתי את השיחה ביוונית בין קאלויאני והאיש המסתורי שעל הרצפה‪,‬‬
‫אך נשאלתי אם אני מכיר אדם בשם שם־םוב בנימין בסלוניקי וכשעניתי שהוא‬
‫איש המשרד הא״י בסלוניקי ואני מכירו היטב‪ ,‬הוציא הלז משכמיית הסגין‬
‫שלו פתקא בכתב־יד שהיה רשום בה שמי בלבד‪ .‬האיש התרומם ממקומו‬
‫והחחיל למסור בשטף לשונו ספור מזעזע על השמדת יהודי יוון‪ ,‬הקהילות‬
‫והמוסדות‪ ,‬הרעב והמחסור ומשלוח הקבוצות לפולין‪ ,‬ברכבות מלאוח וגדושות‬
‫אנשים‪ ,‬נשים וטף הנמקים בקור‪ ,‬ברעב ובצמא‪ .‬קאלויאני תרגם את דברי‬
‫הפליט מן המחתרת‪ ,‬פסוק פסוק‪ ,‬ונפלה עלי תדהמת־אימה לשמוע על הזוועות‪,‬‬
‫ידענו מעט על גורל היהודים קרבנות המשטר הנאצי ביוון הכבושה‪ ,‬אך הפרטים‬
‫‪ 30‬ו‬
‫והידיעות שמסר איש־המחתרת היו כה מזעזעות ומזוויעות‪ ,‬עד שבקושי יכולתי‬
‫להחזיק מעמד באפלת החדר‪ ,‬האפוף מסתורין‪.‬‬
‫שבור ורצוץ חזרתי עם קאלויאני בדרך לא־דרך‪ ,‬מםימטאות תראפיס‬
‫לאיסטנבול‪ ,‬אל מלוני‪ .‬בחדרי ישבה רעיתי שחכתה לידיעות ממני בשעות‬
‫היעדדי והיתד• המומה בהיוודע לה על פסעיהרפתקאותי‪.‬‬
‫בבוקר‪ ,‬כינסתי כמה מחברי ״המועצה״‪ ,‬ספרתי להם על ליליהבהלות ועל‬
‫הידיעות שנתקבלו‪ ,‬טיכסנו עצה על עזרת־המעט שיכולנו להעביר בידי הפליט‬
‫מן המחתרת שכעבור ימים מעשים חזר ליוון‪ .‬הדו״ח על השמדת יהודי יוון‬
‫נשלח כעבור יומיים לירושלים ולניו־יורק‪ .‬אכן‪ ,‬ז ע נ ו מה מעט נוכל לעשות‬
‫ולהושיע‪.‬‬
‫רבות עזר ה׳ קאלויאני במסרו לי דו״חות וידיעות על מצב היהודים ביוון‬
‫ובארצות הבלקן ‪.‬הוא היה איש־מחתרת מובהק בדרכים ובפעולות שנקט בהם‪.‬‬
‫שנאת־מוות שנא את הגרמנים ופעמים היה מגלה את איבתו שבה יכול היה‬
‫ל״חולל צרות״ ופעם אחת כמעם גרם ל״תקרית דיפלומטית״ עם פוך־פאפן!‬
‫באחד הביקורים שעשיתי באנקרה נזדמן לי להיפגש עם קאלויאני במסעדת‬
‫״קאדפיץ״ והקדמתי לבוא לפגישתנו‪ ,‬בתוך כךי כך נכנס פון־פאפן‪ ,‬השגריר‬
‫הגרמני באנקרה‪ ,‬עם משפחתו — אשתו‪ ,‬מזכירתו ברמה המפורסמת׳ והם‬
‫תפסו שולחן בקרבת המקום מ ישבתי באחת הפינות וחביתי לקואלויאני‪ .‬לא‬
‫היתד‪ .‬לי כבר אפשרות להחליף את מקומי וכשהופיע קאלויאני‪ ,‬מגשש דרכו‪,‬‬
‫בהיתו עיוור כמעמ‪ ,‬הגיעה לאזניו השיחה הרעשנית בגרמנית‪ ,‬של פמליית‬
‫פוךפאפן‪ .‬נרגש על הפגישה במקדה‪ ,‬לא רצה לשבת לאכול וביקשני במפגיע‬
‫לתור אחר שולחן אחר‪ ,‬בהשיחו בקול רם‪"I can't bear this horrible :‬‬
‫"‪) launguage‬איני יכול לסבול לשון איומה זו(‪ ,‬ראיתי את התכונה במםיבתו‬
‫של פוךפאפן‪ ,‬שלא רצה לעבור בשתיקה על הדברים ששמע‪ ,‬ושלח את מזכירתו‬
‫להזעיק את מנהל המלון‪ ,‬רוסי‪ ,‬שנדרש להגיב כראוי על ״חוצפתו של אותו‬
‫אדם״׳ קאלזיאני‪ ,‬שבינתיים התישב אתי בפנה אחרת של האולם‪ .‬לא שמעתי‬
‫את השיחה‪ ,‬אך נודע לי שהמנהל דחה בתוקף את דרישת פוךפאפן להוציאנו‬
‫מן האולם‪ ,‬בהודיעו שאני יקליאנמ״ אצלו ואינו מסכים לפגוע בי בגלל דברים‬
‫שאמד אורחי לשולחן‪ ,‬והוא יעץ לו לפנות בתלונתו אל משרד־החוץ‪ ,‬שרק‬
‫הוא רשאי לתת לו פקודות‬
‫‪ .4‬פרופ‪ .‬פ‪ .‬א‪ .‬ואלי‪ ,‬שליח שלטונות בודפשט — ״מבצע ‪613/43‬״‬
‫ב־‪ 7.6.43‬פנה אלי שלפונית הקונסול ההונגרי בקושמא בשאלה‪ ,‬אם אסכים‬
‫לפגישה עם שליח מבודפשמ שהביא לי ידיעות ״חשובות מאד״‪ .‬כאשר הסכמתי‪,‬‬
‫המשיך את השיחה‪ ,‬השליח בעצמו‪ ,‬פרופ‪ .‬פ‪ .‬א‪ .‬וואלי )‪(Prof. F. A. Vali‬‬
‫פרופסור באוגיברסישת בוז־פשס‬
‫— אני מבין שלא תוכל לבוא אל הקונסוליה ההונגרית‪ ,‬וכן לא רצוי‬
‫שאני אבוא אליך אל המלון לשם שיחה בענינים הנוגעים ליהודים בהונגריה‪.‬‬
‫הנוכל לקבוע את הפגישה במקום נייםרלי‪ ,‬שנוכל לדבר בשקם ושאני אמסור‬
‫לך בה גם דברים בכתב?‬
‫עם שהענין נראה לי מוזר קבעתי פגישה בקולנוע ומזכירתי סידרה תא‬
‫מיוחד להצגה של אחרי הצהרים‪ ,‬בשעה ‪ ,5‬במחשבה תחילה שבזמן הקרנת‬
‫הסרט נוכל לשוחח בלחש על הענץ‪ .‬כאשר האולם היה שרוי באפלה והוחל‬
‫בהקרנת סרט על המסך ישבתי בתא וחביתי לאיש שלא הכרתיו ולא ידעתי‬
‫ו‪3‬ז‬
‫דבר על שליחותו‪ .‬דלת התא נפתחה ונכנס אדם מבוגר‪ ,‬בעל־קומה‪ ,‬שפניו‬
‫נראו בקושי בתוך האפלה‪ ,‬והוא ישב לידי‪ ,‬ודבר בלחש‪ ,‬בגרמנית‪ ,‬דברי‬
‫תודה שהואלתי להיפגש אתו‪ ,‬והוא ספר על מצב יהודי הונגריה והרדיפות‬
‫מצד הגרמנים הכופים את דרישותיהם על שלטונות הונגריה להכביד את עולם‬
‫על היהודים‪ .‬שליחותו לקושטא היא לגשש ולברר אם קיימת אפשרות שהקונסול‬
‫הבריטי יצהיר בפניו על דאגת ממשלת ה‪ .‬מ‪ .‬לגורל היהודים בהונגריה וכי‬
‫עזרת השלטונות ההונגרים להפחית את הסבל והרדיפות תתקבל בהערכה חיובית‪.‬‬
‫״ברור לי״ — הנמיך את קולו — ״שהדבר זרוע קשיים‪ ,‬ולפיכך איני פונה‬
‫בדרך ישירה אל השגריר הבריטי באנקרה‪ ,‬ובדעתי להתחיל בגישושים כאן״‪.‬‬
‫לשאלתי‪ ,‬אם בא בדברים עם עסקנים יהודים בבודפשט לפני שיצא לדרך‪,‬‬
‫ענה שלא הוחלט לעשות זאת‪ ,‬אלא להתחיל בדיון על הקלות לעליה ע״פ‬
‫הסרטיפיקטים שכידוע הם ברשות הסוכנות היהודית‪ ,‬שאני נציגה‪.‬‬
‫רבות מחשבות עלו לפני‪ ,‬אם להתייחם בחיוב להצעתו המוזרה‪ ,‬בידעי‬
‫את החלטה הנחושה של ממשלת ה‪ .‬מ‪ .‬להמנע מכל מו״מ עם האויב‪ .‬עמדה‬
‫לפני גם השאלה אם להביא את הענין לדיון במועצה של ועד ההצלה‪ ,‬באין‬
‫כל אפשרות למנוע ״הדלפה״ וחלוקי־דעות בין השליחים‪ .‬החלטתי לברר קודם‬
‫אם יאות מייג׳ר ויטל‪ ,‬הקונסול הבריטי בקושטא‪ ,‬שעמדתי בקשרי־ידידות אתו‪,‬‬
‫לשוחח בכלל עם האיש‪ .‬אמרתי בחשאי לאיש־שיחי שהענין רציני מדי מלענות‬
‫לו‪ ,‬ועלי לברר את הענין ואודיעו טלפונית את תשובתי‪.‬‬
‫לא ראיתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬את הסרט על המסך‪ ,‬וכשם שנכנסנו כך נפרדנו לחוד‪,‬‬
‫כל אחר לדרכו‪.‬‬
‫בחוץ עמדתי וחכיתי למונית‪ ,‬עברה לפני גב׳ ב‪ ,.‬יהודיה׳ עסקנית שהיתה‬
‫עוזרת לנו לפעמים בפעולות‪ .‬וכשראתה אותי בפתח הקולנוע‪ ,‬אמרה‪ ,‬אגב‬
‫ברכת שלום‪:‬‬
‫— עכשיו אני יודעת במה עוסק איש הסוכנות היהודית בקושמא‪ ,‬בעצם‬
‫היום יש לו פנאי ללכת לסינמה״‬
‫לא חזרתי למלון‪ ,‬אלא לקונסוליה הבריטית ובקשתי ראיון דחוף עם מייג׳ור‬
‫ויטל‪ ,‬שקבלני מיד‪ ,‬וספרתי לו בגלוי על הענין ‪,‬על השיחה עם פרופ׳ ‪,X‬‬
‫ואמרתי כי אני מעונין בכל שיחה שתביא הקלה באפשרות העליה‪ .‬לא קויתי‬
‫׳הרבה ופקפקתי אם מייג׳ור ו‪ .‬יאות לקבוע פגישה עם שליח מארצות־האויב‪,‬‬
‫אף שידעתי שאחד מתפקידיו הוא מודיעין על הנעשה מאחורי הפרגוד‪ .‬לתמהוני‪,‬‬
‫הודיע לי על הסכמתו להפגש• עם השליח‪ ,‬שהצמדתי לו כינוי פרופ‪ ,X .‬בביתו‬
‫הפרטי בו בערב‪ .‬הצגתי את האיש כידיד שאפשר לסמוך עליו‪.‬‬
‫בשיחה שנמשכה כשעה נדונו ה "‪ "Beschprechungs thesen‬שהכילו דרישות‬
‫לעזור לפליטי פולין וסלובקיה‪ ,‬כ־‪ 12.000‬במספר‪ ,‬שקבלו רשיונות עליה והם‬
‫נתונים בסכנת גירוש! לתת רשיון כניסה לפליטים מסלובקיה ויוגוסלביה‪,‬‬
‫ביחוד לילדים‪ ,‬בזזבטיחי שיקבלו רשיונות עליה בבואם לתורכיה! לתת אישור‬
‫רשמי לפעולות הועד לעזרת פליטים! להרשות את קיומם של ההסתדרות‬
‫הציונית והמשרד הא״י שיוכלו להמשיך בפעולתם‪ ,‬וכר‪.‬‬
‫וכאן השמיע מייג׳ור ויטל ״הצהרה בע״פ״‪ ,‬שפרופ‪ X .‬רשם לפניו‪:‬‬
‫‪on"H‬‬
‫‪.'s‬‬
‫‪Goverment will view with sympathy any action‬‬
‫•‪the part of the Hungarian Goverment, aiming to minimize the sub‬‬
‫‪ferings of the Jews and enabling to save refugees.. Although not autho‬‬
‫‪132‬‬
‫‪rized by the U. S• A.‬‬
‫‪Goverment I may state that these aim‬‬
‫‪and‬‬
‫‪sympathy is shared by Washington too".‬‬
‫)בתרגום‪ :‬״ממשלת הוד מלכותו תראה באהדה כל פעולה מצד שלטונות‬
‫הונגריה שמטרתה להקל את סבל היהודים ולאפשר הצלת הפליטים‪ .‬אם כי איני‬
‫מוסמך מטעם ממשלת ארה״ב‪ ,‬אני יכול להצהיר כי המטרה והאהדה הזו היא‬
‫משותפת גם לוושינגטון״‪(.‬‬
‫פרופ‪ X .‬הודיע‪ ,‬שהוא רואה הצהרה זו כמספיקה בהחלט וכי ימליץ בתוקף‬
‫בפני ממשלתו למלא את המשאלות שהבעתי בפניו‪.‬‬
‫כעבור יומיים נסעתי לאנקרה ולפי בקשתי נשלח למ‪ .‬שרתוק תזכיר על‬
‫השיחה המשולשת עם מייג׳ור ויטל ופרופ‪ ..X .‬שנקבע בצופן ״תכנית ‪ 6 1 3 / 4 3‬״‬
‫וקבלתי כעבור זמן מברק קצר ממ‪ .‬שרתוק‪:‬‬
‫‪"Thesa 613/43 most important Continue action".‬‬
‫כלומר‪ :‬התזכיר ‪ 6 1 3 / 3 4‬״ חשוב ביותר‪ .‬המשך בפעולה‪.‬‬
‫ן‬
‫ו‪-‬‬
‫‪133‬‬
‫חביב כנען‬
‫הישוב היהודי בארץ־ישראל בימי מלחמת העולם השניה‬
‫א‪ .‬הממשלה המנדטורית ויחסה לגיוס יהודים לצבא הבריטי‬
‫פיוס הלאומגות הפלשתינאית‬
‫ע ם פ ר ו ץ מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה‪ ,‬ב ס פ ט מ ב ר ‪ ,1939‬ה י י ‪ 450‬א ל ף יהודי א ר ץ ־ י ש ר א ל‬
‫ב ה ל ם הנצחון ה ע ר ב י ש ה ת ח ו ל ל א ך ז מ ן ק צ ד ל פ נ י כ ן ו ע י ק ר ו ב מ ד י נ י ו ת‬
‫נתונים‬
‫הפיוס ש ל‬
‫מ מ ש ל ת ב ר י ט נ י ה הגדולה‪.‬‬
‫המרד‬
‫הפלשתינאי‬
‫ש נ מ ש ך שלוש‬
‫שנים‬
‫)‪ (1939—1936‬ו ה ו פ נ ה נ ג ד השלטון ה ב ר י ט י ו ה י ש ו ב ה י ה ו ד י כ א ח ד ‪ ,‬גווע מ י ת ת נ ש י ק ה‬
‫ע ם פ ר ס ו ם ״ ה ס פ ר הלבן״‪ ,‬פ ר י י ו ז מ ת ו ש ל ש ר ה מ ו ש ב ו ת מ ל ק ו ל ם מ ק ־ ד ו נ א ל ד ‪ .‬מ י ם מ ך‬
‫ז ה איבזב א מ נ ם א ת הקיצונים הערבים א ש ר ת ב ע ו מ ד י נ ה פלשתינאית לאלתר‪,‬‬
‫א ו ל ם ה ו א היווה ה י ש ג עצום ל ע נ י ן ה ע ר ב י ה ל א ו מ י ב כ ך ש ש ם קץ ב א ו פ ו חד־‬
‫ל ת ק ו ו ת היהודים‪ ,‬ש ה ב י ת ה ל א ו מ י‬
‫משמעי‬
‫בארץ־ישראל שהובסה להם בהצהרת‬
‫ב ל פ ו ר ‪ ,‬י י ה פ ך ל מ ד י נ ה יהודית ר י ב ו נ י ת ‪.‬‬
‫״ספר‬
‫לבן״‪ ,‬ז ה‬
‫ש פ ו ר ס ם ב־‪17‬‬
‫ב מ א י ‪ ,1939‬ל א ה י ה א ל א‬
‫חוליה‬
‫נוספת‬
‫ב ש י ט ת ה פ י ו ס ה ג ל ו ב ל י ת ש ל מ מ ש ל ת גוויל צ ׳ מ ב ר ל י י ן א ש ר ה א מ י נ ה כ י ו י ת ו ר י ם‬
‫לאלימות‪,‬‬
‫ל ס ח ט נ ו ת ולמיליטנטיות‪ ,‬יבטיח‬
‫לאימפריה הבריטית — שלא הכינה‬
‫עצמה לעימות עם שאיפות ההתפשטות ש ל איטליה ה פ א ש י ס ט י ת וגרמניה הנאצית —‬
‫ארוכות של‬
‫שנים‬
‫הגלויה‬
‫שלווה‪.‬‬
‫התנועה‬
‫הפלשתינאית‬
‫ולאומית‬
‫והמוסוית של ש ת י המעצמות הטוטליטאריות‬
‫באמצעות‬
‫שנהנתה מתמיכתן‬
‫) ג ר מ נ י ה ואיטליה(‬
‫זכתה‬
‫״ ה ס פ ר הלבן״ ל פ ר י צ ת ־ ד ר ך ג ו ר ל י ת ל ק ר א ת ה ק מ ת פ ל ש ת י נ ה עצמאית‪,‬‬
‫ב ה י ו כ ל ה י ש ו ב היהודי לחיות‪ ,‬ל כ ל ה י ו ת ר ‪ ,‬ח י י מ י ע ו ס נ צ ח י ‪.‬‬
‫״ ה ס פ ר ה ל ב ן ״ נ ו ע ד ל ע צ ב א ת ע ת י ד ה י ש ו ב היהודי ב ש ל ו ש ה ת ח ו מ י ם ‪:‬‬
‫•‬
‫הוא‬
‫השנים‬
‫מכלל‬
‫‪ 34‬ו‬
‫ה ג ב י ל א ת ה ע ל י ה היהודית ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ל־‪ 10.000‬נ פ ש ל ש נ ה ב ח מ ש‬
‫ה ק ר ו ב ו ת ‪ .‬ד ב ר ש צ ר י ך ה י ה ל ה ע מ י ד א ת ה י ש ו ב היהודי ע ל שליש‬
‫האוכלוםיה!‬
‫ם אסר או הגביל מכירת אדמות ליהודים ברוב חלקי הארץ שהדלקה לשלושה‬
‫אזורים‪ :‬אזור א׳ )יהודה‪ ,‬שומרון‪ ,‬הגליל המערבי והגגב הצפוגי( בו נאסרה‬
‫כליל מכירת אדמות ליהודים‪ ,‬אזור ב׳ )עמק יזרעאל‪ ,‬הגליל המזרחי ורוב‬
‫שפלת החוף( בו הותנתה ה ע ב ר ת אדמות לידי יהודים בהסכמת הנציב‬
‫העליון ואזור ג׳ )חוף הים מזכדון יעקב עד צפונית לרחובות וכן האזורים‬
‫העירוניים( בו ניתן להעביר קרקעות ללא הגבלה!‬
‫ם תוך עשר שנים תקום מדינה פלשתינאית עצמאית שתהיה קשורה בבריטניה‬
‫מבחינה צבאית וכלכלית‪.‬‬
‫״הספר הלבן״ היה לא ר ק נצחונם של הלאומנים הערבים! הוא גם היווה‬
‫הצלחה גדולה לפקידות הבריטית בארץ־ישראל אשר ברובה דאתה‪ ,‬עוד מראשית‬
‫כינון המנדאט‪ ,‬בבית הלאומי היהודי נטע זר‪ ,‬מעין מדינה מ ז ו ך מדינה‪ ,‬נםיון‬
‫לכפות ר ו ב יהודי על האוכלוםיה הערבית ושתילת אלמנט אירופי ז ר בתוך‬
‫המרחב הערבי ש ע ל ידידותו נאבקו ח ר ו ת של רומאנמיקנים אנגלים‪ .‬פ ק י ח ת‬
‫זאת פתחה מיד במרץ בהגשמת סעיפי ״הספד הלבן״ תוך מורת־רוח על ש ל ו נ ח ן‬
‫ניאותה להעניק לסוכנות היהודית — בתורה מחווה הומניטארית — ‪ 25‬אלף‬
‫סרטיפיקטים )רשיונות עליה( נוספים לפליטים יהודים‪ ,‬ק ד מ ו ת היסלד‪.‬‬
‫הישוב לימיו בריטניה‬
‫בעת שפרצה מלחמת העולם הישלו עצמם מנהיגי הישוב‪ ,‬כי במאבק איתנים‬
‫זה על עתיד העולם תבין בריטניה שהעם היהודי בעולם והישוב היהודי בארץ־‬
‫ישראל נמנים עם הנאמנים שבבני־בריתה‪ .‬היהודים סברו כי הסכנה הצפויה‬
‫לעולם החופשי מן התוקפנות הנאצו־פאשיסטית חייבת להקפיא את עריכת‬
‫החשמנות המדיניים עם ממשלת בריטניה‪ ,‬ו ח ד בךגוריון‪ ,‬אז יו״ר הנהלח‬
‫ח ס ו מ ו ת היהודית‪ ,‬ביטא הנחה ז א ת בהגדרה ה ב א ה ‪ :‬״ נ ל ח ם ב ס פ ר הלבף כאילו‬
‫לא היתה מלחמה‪ ,‬ונשתתף במלחמה כאילו לא היה ‪,‬הספר הלבד ״‪.‬‬
‫במפקד שנערך ימים אחדים אחרי פ ר ח המלחמה הביעו ‪ 85,800‬גברים‬
‫‪ 40.4004‬נשים מ י ל י ם ‪ ,50—18‬את נכונותם להצטרף לצבא הבריטי ו א ל ו‬
‫באוגוסט ‪ 1939‬הציעה הסוכנות היהודית למיניסטריון המלחמה ב ל ו נ ח ן הקמת‬
‫כוח יהודי במסגרת הצבא הבריטי‪ .‬א ב ל הפקידות הבריטית בארץ־ישראל‬
‫התיחםה באחשות ל כ ל אשר אירע בפולין ולראשית המערכה על צרפת‪ ,‬למדות‬
‫שזזאדץ ומצרים החלו הופכות למקום ריכוז חשוב לכוחות צבא בריטיים‪ ,‬לאוד‬
‫ה ח ש י מ ת שימש ז מ ו י ב לאגן ה י ם התימן‪ ,‬ועל אף הוודאות שאיטליה — אשר‬
‫שמחי החסות שלה באפריקה גבלו עם סודן ועם מצדים — עומדת להצטרף‬
‫לגרמניה במלחמתה נגד מ ו ת ־ ה ב ר י ת ‪.‬‬
‫לבטי גיוס היהודינ* לצבא הבריטי‬
‫בעוד שלונחן לא גילתה‪ ,‬מתוך שיקולים מדיניים‪ ,‬נכונות להיענות‪ ,‬להצעה‬
‫להקים מ ח צבאי יהודי )מחשש שהדבר ירגיז א ת הערבים וידחוף אותם‬
‫לזרועות ״הציר״ וכן שתמורת הצבא היהודי יתבעו הציונים‪ ,‬אחרי המלחמה‪,‬‬
‫ר י מ נ ו ת יהודית באדץ־ישראל(‪ ,‬ר א ת ה הפקידות המנדאטורית א ת תכלית־הכל‬
‫בהמשכת פיוס הפלשתינאים — ובאמצעותם את העולם הערבי והמוסלמי‪ .‬אולם‬
‫חוגי הצבא במזרח־התיכון הבינו מ י ד א ת ה ח ש י מ ת הטמונה באפשרות גיוסו‬
‫של כוח־עזר צבאי מבני המקום‪ ,‬והודות לכך נפתחו שורות הצבא הבריטי‬
‫‪135‬‬
‫לגיוס פלשתינאים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬ליחידות עזר צבאיות‪ .‬רק במרוצת הזמן‬
‫הותר ליהודים להרחיב את ממדי ההתגיםות למרבית שלוחות הצבא‪.‬‬
‫אם ביחס למהימנותם של היהודים לא הטילה מפקדת הצבא כל ספק הרי‬
‫שהיה ברור לה מן ההתחלה שהמתנדבים הערבים שבאו לצבא הבריטי ללא‬
‫עידוד ותמיכה מצד גופים צבוריים‪ ,‬הם נעדרי רמה מוסרית דרושה ורואים‬
‫בשרות הצבאי מפלס מפני מועקת החובות‪ ,‬או משפטים פליליים שהיו תלויים‬
‫נגד רבים מהם‪ .‬רבים לא היו פלשתינאים כלל אלא בני הארצות הסמוכות‬
‫שחיו בארץ־ישראל ׳באופן בלתי־חוקי‪ .‬למרות זאת המשיכה הפקידות האזרחית‬
‫להתעלם מצרכי השעה והערימה קשיים בדרכם של היהודים שרצו להצסרף‬
‫לצבא‪ .‬ההתנכלות נעשתה באמצעות מערכה קשה נגד ה״הגנה״ שחלשה גם‬
‫על גיוס צעירים יהודים לצבא‪ .‬פעילי ה״הגנה״ גרדפו ונעצרו! משתתפי‬
‫הקורסים של ה״הגנה״ שנתפסו נידונו למאסר כבד! בחיפושים בערים ובישובים‬
‫חקלאיים הוחרם נשק מגן יהודי! נערכו חיפושים אפילו בלשכות הגיוס‬
‫לצבא‪ ,‬שהוקמו ע״י •הסוכנות היהודית‪.‬‬
‫במקביל נמשך הציד האכזרי של עולים יהודים‪ ,‬פליטי התופת ההיטלראית‪,‬‬
‫שניסו לפרוץ את שערי ארץ־ישראל הנעולים בפניהם אך בו־זמנית פתוחים‬
‫לתוהה בפני פליטים פולנים‪ ,‬צ׳כוםלובאקים ואחרים‪ .‬ציד זה נמשך לאורך‬
‫שנות המלחמה‪ ,‬גם כאשר ארובות •אושוויץ ומאידאנק פלטו עשן גופות‬
‫היהודים השרופים‪.‬‬
‫האוריינטציה המוטעית של אברהם שטרן‬
‫הארגון הצבאי הלאומי שהחליט‪ ,‬בפרוץ המלחמה‪ ,‬להפסיק את פעולות‬
‫הטרור נגד הבריטים והכרת כי הוא רואה עצמו בחזית אחת עם האימפריה‬
‫במלחמה באויב המשותף לעם היהודי ולעולם החפשי‪ ,‬המשיר להיות נרדף‬
‫גם הוא‪ .‬משתתפי אחד הקורסים שלו נשלחו למאסר ממושך‪ ,‬ובעוד אנשי‬
‫הארגון מתגייסים לצבא הבריטי‪ ,‬המשיכו חבריהם להיות כלואים בבתי־םוהר‬
‫ובמחנות מעצר‪ .‬יחם עויין זה של המימשל הבריטי היה בין הגורמים שהביאו‬
‫את אברהם שטרן )יאיר(‪ ,‬מבכירי המפקדים באצ״ל‪ ,‬למסקנה‪ ,‬כי למרות‬
‫המלחמה‪ ,‬על היהודים להמשיך לראות בבריטניה את ג ת ל אויביה המתנכל‬
‫לשאיפותיו לעצמאות‪ .‬על רקע זה התגבשה במתצת הזמן התיאוריה שבגלל‬
‫היעדר סיכוי שבריטניה תמסור אי־פעם את ארץ־ישראל ליהודים‪ ,‬עליהם‬
‫למצוא •דרך יאל האיטלקים והגרמנים ולנסות לשכנעם שבמקום לכלוא יהותם‬
‫בגיטאות‪ ,‬מוטב להעביר את הנוער היהודי בהמוניו לארץ־ישראל ולהעניק לו‬
‫סיוע במערבה שהוא ינהל נגד הבריטים על הריבונות היהודית‪ .‬לשם כינון‬
‫ייבוגות זאת — גרס שטרן — יש להתקשר עם שתי מעצמות ‪,‬ד‪.‬ציר״ בברית‬
‫צבאית־מדינית‪.‬‬
‫כך נולד אהד הספיחים הסראגיים של התקופה‪ :‬שטות פילג את אצ״ל‬
‫למען קיתם רעתנותת והקים את הארגון הצבאי הלאומי בישראל )שהפך‬
‫לאחר מותו ללח״י‪ ,‬לוחמי התת ישראל(‪ ,‬והוא שיגר את אחד מעוזריו לבייתת‬
‫)לבנת( להקים קשר עם נציגי גרמניה של הימלר שהתמקמו שם לאחר‬
‫התמוטטותה של צרפת‪.‬‬
‫‪ 36‬ן‬
‫גייס חמישי ברחוב הערבי‬
‫להתפחתויות‬
‫ההתנכלות‬
‫נוכח‬
‫גרמני‬
‫קודרות‬
‫אלה‬
‫שלוו‬
‫המתמדת‬
‫מ*ד‬
‫המימשל‬
‫בתוך ארץ־ישראל‪.‬‬
‫יאוש‬
‫באכזבות‪,‬‬
‫הבריטי‪,‬‬
‫שחונך‬
‫הרחוב הערבי‬
‫חוסר‬
‫אונים‬
‫צ מ י ח ת גייס‬
‫חמישי‬
‫והדגשת‬
‫ע ש ר ו ת שנים‬
‫לשנוא‬
‫נוספה‬
‫במשך‬
‫א ת ה ב ר י ט י ם ו ל ה ת נ כ ל ליהודים‪ ,‬מ צ א ע ת ה ב ה י ט ל ר ‪ ,‬ל א ח ר נ צ ח ו נ ו ת י ו ה ר א ש ו נ י ם ‪,‬‬
‫עם‬
‫המלחמה‪ ,‬א ת‬
‫ראשית‬
‫ערביי פלשתינה תג׳‬
‫מ ג ש י ם ה כ י ס ו פ י ם שלו‪ .‬מ נ ה י ג‬
‫א מ י ן א ל חוסייני‪ ,‬ה מ ו פ ת י ל ש ע ב ר ש ל י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ש מ צ א א ח ד י ב ר י ח ת ו‬
‫מארץ־‬
‫המלחמה‬
‫לבגדד‬
‫ישראל‬
‫בה‬
‫מקלם‬
‫ב־‪,1937‬‬
‫הפך למושך‬
‫בעיראק‪,‬‬
‫וראשי‬
‫ובלבנון‪,‬‬
‫בסוריה‬
‫החוסים העיקרי‬
‫קשורה אמנם‬
‫שהיתה‬
‫עבר‬
‫מאחורי‬
‫אחרי פרוץ‬
‫הקלעים‬
‫בברית עם‬
‫של התככים‬
‫אך‬
‫בריטניה‪,‬‬
‫על‬
‫מנהיגיה‬
‫השלטון‬
‫הפוליטיים‬
‫צ ב א ה קיימו קשרים ע ם ב ר ל י ן ו ע ם ר ו מ א ‪.‬‬
‫הסכנה הולכת ומתעצמת‬
‫־סכנות‬
‫וגברה‬
‫ר ב ו ת העיבו על ג ו ר ל ה י ש ו ב ו ע ת י ד ו ו ע ם ה ת ח ז ק ו ת ן ורבויין ה ל כ ה‬
‫הקוסביות בהרגשתם ש ל בניו‪:‬‬
‫בצד הנכונות‬
‫ופםימיות ולצד הגבורה והאמונה בנצחון גדלו גם‬
‫נ פ י ל ת ה ש‪.‬ל‬
‫הפכו‬
‫‪,1940‬‬
‫הנותר‪,‬‬
‫שני‬
‫שלישים‬
‫צרפת‬
‫של‬
‫פיליפ‬
‫הזקן‬
‫פטן‪,‬‬
‫גם‬
‫החסות‬
‫שרובם‬
‫בינה‬
‫גרודה‬
‫את‬
‫ש ל ה ר י י ך הנאצי‪ .‬ה ב ר י ס י ם ח ש ש ו‬
‫— כ ע י ק ר אויר —‬
‫כוחות‬
‫ישראל‬
‫ולהתקדם‬
‫השניה‬
‫של‬
‫ואמנם‪,‬‬
‫ללא‬
‫והביאה‬
‫והלבנון‪,‬‬
‫שטחי‬
‫ממנה‬
‫של‬
‫באוגוסט‬
‫מאמץ‬
‫כאשר‬
‫הצבא‬
‫היה‬
‫גבול‬
‫קלות‬
‫מ ש ט ח מ צ ר י ם וחדרו‪,‬‬
‫קולוניאליות‬
‫לחלצו‬
‫איטלקיות‪.‬‬
‫ממשלה‬
‫תחת‬
‫עשויים ל ה ת מ ק ם‬
‫בלוב‬
‫לזרוע‬
‫ייהפך‬
‫והתכונן‬
‫אלף‬
‫הדוצ׳ה‬
‫מוסוליני‪,‬‬
‫גבול נמרים‪ ,‬כבש‬
‫ל מ ס ע גצחון ש צ ר י ך‬
‫בספטמבר‬
‫הם‬
‫‪1940‬‬
‫במיתקפת־נגד‪ ,‬הדפו‬
‫עמוק לתוך‬
‫‪,1940‬‬
‫ו־‪250‬‬
‫איטלקים‬
‫המושפל‪,‬‬
‫נאלץ‬
‫את‬
‫חצו‬
‫את הכוח‬
‫לוב ותוך אבדות‬
‫אלף‬
‫חיילי‬
‫לבקש‬
‫יחידות‬
‫את‬
‫היםלר‬
‫מן המיצר‪.‬‬
‫בינואר‬
‫עד‬
‫חייליהם‬
‫בדצמבר‬
‫‪130‬‬
‫‪1941‬‬
‫הופיעו‬
‫מטוסי‬
‫סואץ‪ .‬ה ד א ג ה ש ה ת ע ו ר ר ה‬
‫הרייך‬
‫האיטלקי‬
‫והצרפתית‪,‬‬
‫להזכיר‬
‫האיטלקי‬
‫הצרפתיים‬
‫שבסוריה ובלבנון‬
‫ה ר ו מ א י ם •הקדמתים‪.‬‬
‫שבו‬
‫אלף‬
‫כ־‪100‬‬
‫‪ 1940‬זז ה צ ב א ה א י ט ל ק י מ ל ו ב ל ע ב ר‬
‫כיבושי‬
‫המושבות‬
‫ושטחי‬
‫חיילים‬
‫ש ל צ ר פ ת פירקד* כמובן‪ ,‬א ת‬
‫החסות‬
‫מצרים לסידי בראני ואז פ ת ח ו הבריטים‬
‫בקרב‬
‫חנו‬
‫צרפתי בראשות‬
‫צ ב א י ת גדולה‪.‬‬
‫א ת םומאליה הבריטית‬
‫את‬
‫בהן‬
‫על‬
‫והשליש‬
‫גרמניה ואיטליה כדי לתקוף מכאן את ארץ־‬
‫למצרים‪,‬‬
‫תנועת מלקחיים‬
‫בזי‬
‫השלטון‬
‫נ מ נ ו ע ם יחידות ק ו ל ו נ י א ל י ו ת ‪ .‬כ נ י ע ת ה‬
‫לבריטניה‬
‫סוריה‬
‫הגרמנים‬
‫הושאר בשלסון‬
‫מעבר‬
‫הברית‬
‫לים‪,‬‬
‫בידיו‬
‫ביניהם‬
‫נשאר‬
‫הדייר ה ש ל י ש י ב־‪ 22‬ב י ו נ י‬
‫כבושה‬
‫ע ם ע י ר ה מ ר פ א וישי כ ב י ר ה ז מ נ י ת ‪,‬‬
‫חמרשאל‬
‫ספיחי תבוסתנות‪.‬‬
‫צ ר פ ת ו ח ת י מ ת הסכם ה כ נ י ע ה עם‬
‫לארץ‬
‫ל ה ק ר ב ה מ צ א ת ג ם יאוש‬
‫הלופטוואפא‬
‫בישוב‬
‫היהודי‬
‫המזרח‬
‫בשמי‬
‫התיכון‬
‫והגיעו‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ג ב ר ה משנודע‪ ,‬כ י‬
‫ש י ג ר ל ע ז ר ת ה א י ט ל ק י ם ב ל ו ב ח י ל ג ר מ נ י מיוחד‪ ,‬א ת ה ק ו ר פ ו ס ה א פ ר י ק א י‬
‫בפיקודו של ה ג נ ר א ל א מ ו ץ דומל‪ ,‬מטובי המצביאים ש ל היטלר‪ .‬כוונת הגרמנים‬
‫היתה‬
‫להוציא‬
‫עשירים‬
‫ודרכו‬
‫את‬
‫עבר‬
‫בריטניה מן‬
‫הים‬
‫התיכון‪,‬‬
‫הנתיב האימפריאלי‬
‫אזור‬
‫להודו‪.‬‬
‫בו‬
‫בשלב‬
‫נמצאו‬
‫הראשון‬
‫נפט‬
‫מקורות‬
‫במבצעו‬
‫זה‬
‫ע מ ד ו ל ב ו א ה ת ק פ ו ת ע ל ג י ב ר ל ט ר ו מ ל ט ה ‪ ,‬ו ב ע ק ב ו ת י ה ע ל מ צ ר י ם ‪ ,‬עיראק ואיראן‪.‬‬
‫חודש‬
‫ל א ח ר מבן )מרם‬
‫‪(1941‬‬
‫הלמו הקורפוס האפריקאי והצבא האיטלקי‬
‫‪137‬‬
‫בלוב‪ .‬ב־‪6‬‬
‫בבריסים‬
‫הסתערו‬
‫ב א פ ר י ל ‪1941‬‬
‫ב־‪ 17‬ב א ו ת ו חודש• נ כ נ ע ה צ ב א ה י ו ג ו ס ל ב י !‬
‫נמצא‬
‫א ת נשקה‪ .‬כ ל א ג ן ה י ם ה ת י כ ו ן‬
‫על‬
‫הגרמנים‬
‫א ר ב ע ה ימים‬
‫ויזון!‬
‫יוגוסלביה‬
‫א ח ר י ־ כ ן ה ג י ח ה יזון‬
‫מ ב י ו ‪ 51‬א ל ף‬
‫ב מ ו ו ח כ ו ח ו ת ״הציר״‪.‬‬
‫חיילים בריסים‪ ,‬א ו ם ט ר א ל י ם ו נ י ו ־ ז י ל נ ר י ם ש ל ח מ ו ביוון נ פ ל ו ‪ 7000‬ב ש ב י ה ג ר מ נ י ‪,‬‬
‫ארץ‪-‬ישראלים‪,‬‬
‫ב י נ י ה ם — ‪1500‬‬
‫כמעט כולם‬
‫בכרתים‬
‫יהודים‪.‬‬
‫ונפלו‬
‫נהרגו‬
‫ב ש ב י ‪ 16‬א ל ף חיילים ב ר י ט י ם ‪.‬‬
‫פ ש ט ה •באותם ה י מ י ם‬
‫בארץ־ישראל‬
‫אפשרות‬
‫השמועה על‬
‫כוחות‬
‫פלישת‬
‫ג ר מ נ י ם מ ו צ נ ח י ם ! ה מ ר ח ב כ ו ל ו ה י ה פ ת ו ח ב פ נ י ה ם ‪ .‬ר ק ב י ם ה מ ש י ך הצי‪ .‬ה ב ר י ט י‬
‫ל ש ל ו ט והוא א ש ר ה כ ב י ד עדיין ע ל ה ע ב ר ת א ס פ ק ה ל ג ר מ נ י ם ב ל ו ב ‪.‬‬
‫המרד בעירק וכיבוס סוריה והלבנון‬
‫באותו‬
‫אל‬
‫חודש עלה‬
‫קילאני! חג׳‬
‫לשלטון‬
‫אמין א ל‬
‫בעיראק‬
‫חוםייני‬
‫הפרו־גרמני‬
‫המדינאי‬
‫הירושלמי הסית א ת‬
‫ראשיד‬
‫הצבא ואת‬
‫עלי‬
‫ראשי‬
‫ה מ פ ל ג ו ת ה ל א ו מ נ י ו ת ל ה כ ר י ז ע ל ג׳יהאד‪ ,‬מ ל ח מ ת קודש‪ ,‬ע ל ה ב ר י ס י ם ש ה ח ז י ק ו‬
‫בסיסי חיל‬
‫בשני‬
‫האויר‪:‬‬
‫בהבניה‬
‫הארץ(‬
‫)מרפז‬
‫בצרה(‪.‬‬
‫ובשועיבה ) ל י ד‬
‫כ א ש ר ה ח ל י ט ו ה ב ר י ט י ם — ב ה ב ח י נ ם ב ה ל ך •הרוחות ה פ ר ו ־ ג ר מ נ י ש ל ה ע י ר א ק י ם —‬
‫ל ה ב י א ת ג ב ו ר ת מהודו‪ ,‬ס י ר ב ר א ש י ד ע ל י ‪ ,‬ב נ י ג ו ד ל ח ו ז ה ה א נ ג ל י ־ ע י ר א ק י מ־‪,1930‬‬
‫רשות‬
‫להעניק‬
‫עיראק‬
‫פנתה‬
‫הכוחות‬
‫לתגבורת זאת‬
‫מעבר‬
‫לרומא ולברלין‬
‫וביקשה סיוע‬
‫ה״לופטוואפא׳׳‬
‫ש מ ט ו ם י ה ה ח ל ו מגיעים‬
‫לעיראק‪,‬‬
‫בהפצצות ע ל הבסיס הנצור‪ .‬הבריטים השיבו בהפצצת בסיסי ח י ל האויר‬
‫העיראקי‬
‫והוציאו‬
‫בריטים‪,‬‬
‫אותו‬
‫מכלל‬
‫יחידות הלגיון ה ע ר ב י‬
‫שימוש!‬
‫ל א המתינו לבוא התגבורת‪,‬‬
‫נכשל!‬
‫שנמנו עם‬
‫ומדינאים‬
‫שוגרו‬
‫בריטים‬
‫‪2000‬‬
‫שוטרים‬
‫אנשי‬
‫לחלץ א ת‬
‫)הנוצרים( מן המצור בהבניה‪ ,‬א ך‬
‫פ ר צ ו מ ן ה ב ס י ס ו ע ל ו ע ל בגדר‪.‬‬
‫ד א ש י ד עלי‪ ,‬ח ג ׳‬
‫אוהדי‬
‫מא^שראל‬
‫ה ע ב ר ־ י ר ד נ י וחיילים‬
‫ח י ל האויר ו א ת השומרים האשודים‬
‫בריטי‬
‫בצרה‬
‫במטוסים‪,‬‬
‫הבסיסים‪.‬‬
‫בנשק וביחידות‬
‫צבא‪.‬‬
‫ה ע י ר א ק י י ם ה ק י פ ו א ת ה ב נ י ה ו כ ו ו נ ו אליה ס ו ל ל ו ת תותחים‪ .‬מ ט ו ס י‬
‫ח י ל האויר העיראקי בסיוע‬
‫פתחו‬
‫מנמל‬
‫לשני‬
‫במקביל‬
‫אמין א ל‬
‫הוםייני‪,‬‬
‫קצינים‬
‫אלה‬
‫המרד האנטי־‬
‫בכירים‬
‫עיראקים‬
‫ג ר מ נ י ה נ מ ל ט ו לאיראן ומשם באו‪ ,‬ד ר ך איטליה‪,‬‬
‫שנות המלחמה‪ .‬ב ג ד ד נכנעה לבריטים‬
‫לגרמניה‪ ,‬ב ה היו אורחי ה מ מ ש ל ה ב כ ל‬
‫ו ה מ ל ך ה י נ ו ק א פ י י ם ל השני‪ ,‬ה ע ו צ ר ה נ ס י ך ע ב ד ו ל א י ל ל ה ו ר א ש מ מ ש ל ת ע י ר א ק‬
‫ה ק ו ד ם ׳נודי מ ע ז פ ח ה ש נ מ ל ט ו ע ם פ ר ו ץ ה מ ר ד ו מ צ א ו מ ק ל ט ב י ר ו ש ל י ם ו ב ר ב ת ‪-‬‬
‫עמון‪ ,‬ש ב ו ל א ר צ ם‬
‫והחזירו א ת ׳השלטון‬
‫לידיהם‪.‬‬
‫ב מ ע ר כ ת ע י ר א ק ו ב כ י ב ו ש ס ו ר י ה ו ל ב נ ו ן נ ט ל ו ח ל ק לוחמי ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת‬
‫מארץ־ישראל‪.‬‬
‫שבוע‬
‫א ח ר י סיום ה מ ע ר כ ה ע ל ע י ר א ק ) ב ־ ‪ 8‬ביוני ‪(1941‬‬
‫פלשו בריטים‪,‬‬
‫א ו ס ט ר א ל י ם ויחידות צ ר פ ת ה ח פ ש י ת ‪ ,‬ב ה ד ר כ ת פ ע י ל י ה״הגגה״‪ ,‬מ ן ה ג ל י ל ' ל ת ו ך‬
‫סוריה‬
‫ממשלת‬
‫ולבנון כ ד י‬
‫וישי‬
‫להסיר מ ע ל‬
‫הפרו־גרמנית‬
‫א ^ ש ר א ל את‬
‫ומהפיכתן‬
‫סכנת‬
‫הפלישה מצד‬
‫ל ב ס י ס גרמני‪ .‬ע ר ב פ ת י ח ת‬
‫צבא‬
‫המיתקפה‬
‫ע ל ס ו ר י ה ולבנון‪ ,‬ש ו ג ר ה מ ח י פ ה ס י ר ה ע ם כ׳״ג ח ב ר י ה״הגנה״ ב מ ט ר ה ל ח ב ל‬
‫במתקני‬
‫מבלי‬
‫נוסעיה‬
‫ה נ פ ט ב ט ר י פ ו ל י ש ב ל ב נ ו ן ‪ .‬ה ס י ר ה ל א ה ג י ע ה ל ת ע ו ד ת ה ונוסעיה נ ע ל מ ו‬
‫להותיר‬
‫עקבות‬
‫וסימנים‬
‫ט ב ע ו בים‪ .‬מ ו ר י ד ר ך‬
‫מעידים כי‬
‫מטעם‬
‫הסירה‬
‫ה׳׳הגנה״‬
‫התופצצה או‬
‫הינחו א ת‬
‫החיילים‬
‫ב ד ר כ י ש ת י ה א ר צ ו ת ה ש כ נ ו ת ! א ח ד מ ה ם ‪ ,‬מ ש ה דיין מ נ ה ל ל ‪,‬‬
‫באחד‬
‫‪ 38‬ו‬
‫הקרבות עם‬
‫הצרפתים‪.‬‬
‫המלחמה‬
‫נמשכה‬
‫כחמשה‬
‫פוצצה‬
‫הבריטים‬
‫איבד את‬
‫שבועות‬
‫וכל‬
‫עמו‬
‫ובסיומה‬
‫הצרפתים‬
‫הניחו‬
‫צרפת‬
‫לצבא‬
‫את‬
‫נשקם;‬
‫לעיראק‬
‫יצאו‬
‫קילאני‪.‬‬
‫בראשם עמד‬
‫אל‬
‫‪.‬שעמד‬
‫אחרי־כן‬
‫שאפו‬
‫כ־‪80%‬‬
‫החפשית של הגנראל‬
‫ארבעה חברי‬
‫מהם‬
‫חזרו‬
‫והנותרים‬
‫שארל דה־גול‪.‬‬
‫אצ״ל כדי‬
‫מפקד‬
‫לצרפת‬
‫הצטרפו‬
‫דאשיד עלי‬
‫ל פ ע ו ל מ א ח ו ר י קןוי‬
‫הארגון ד ו ד ר ז י א ל ! ס ג נ ו ה י ה י ע ק ב מ ר י ד ו ד‬
‫ב ר א ש הארגון‪.‬‬
‫למשימות‬
‫בנוסף‬
‫וחבלה‬
‫ביון‬
‫הקווים‬
‫מאחורי‬
‫ה א ר ב ע ה ל מ ל א ש ת י מ ש י מ ו ת נ ו ס פ ו ת ‪ :‬ל ח ט ו ף א ת ח ג ׳ א מ י ן א ל חוסייני‬
‫ולהביאו לדין באדץ־ישראל ע ל שיתוף פעולה עם האויב הגרמני‪ ,‬וכן‬
‫להקים‬
‫ת א י אצ׳׳ל ב ק ר ב ה נ ו ע ר היהודי ב ע י ר א ק ‪ .‬ב ש ל י ח ו ת ז א ת ק י פ ח ר ז י א ל א ת חייו‬
‫ש ע ר כ ו מ ס ו ס י ם ג ר מ נ י ם על ח ב נ י ה ‪.‬‬
‫בהפצצה‬
‫מצב מחמיר בחזיתות רבות‬
‫מעבר‬
‫הנצחון‬
‫לגבול‬
‫ובעיראק‪,‬‬
‫הצפוני‬
‫הביא‬
‫לא‬
‫לישוב‪.‬‬
‫רגיעה‬
‫נקודת‬
‫ה מ ו ק ד ע ב ר ה ש ו ב ל מ ד ב ר ה מ ע ר ב י בו ל ח מ ו ה ב ר י ט י ם ק ש ו ת ב ג ר מ נ י ם ו ב א י ס ל ק י ם ‪.‬‬
‫ב מ ע ר כ ה ז א ת נ ט ל ו ח ל ק גם יחידות צ ר פ ת החפשית‪,‬‬
‫זילנדיות‪,‬‬
‫דרום‬
‫באירופה‬
‫אנגליה‬
‫אפריקאיות‬
‫והודיות‪.‬‬
‫הכבושה כבד הספיק היםלר‬
‫ט ע מ ה א ת נ ח ת זרועה‬
‫לבסיס‬
‫נהפד‬
‫פ ו ל נ י ו ת ‪ .‬א ו ס ס ר א ל י ו ת ‪ .‬ניו־‬
‫מלחמתי זעום‪.‬‬
‫של‬
‫להשליט‬
‫ה ״ ס ד ר החדש״‪.‬‬
‫את אימי‬
‫ה ל ו פ ט ו ו א פ א ש נ י ס ת ה ל פ צ ח א ת האי‪ ,‬א ש ר‬
‫בברית־המועצות‬
‫גייסות‬
‫דהרו‬
‫הגרמנים‬
‫השריון‬
‫ב ה ש מ י ד ם ישובים‪ ,‬א ו כ ל ו ם י ה ו ש ב ו י י ם » ה צ ב א ה ג ר מ נ י נ ר א ה ה י ה כ ב ל ת י מנוצח‪.‬‬
‫ב י ש ו ב ס ב ר ו כ י ש ו ם כ ו ח ל א יוכל ל ע מ ו ד נ ג ד ו ‪ .‬א פ י ל ו ה צ ל ח ו ת ״ ג ג ר א ל‬
‫רבים‬
‫חויח״‬
‫הרוסי‬
‫שיפרו‬
‫א ת דילד ה ר ו ח ו ת ה ע ג ו ם ב י ש ו ב ‪.‬‬
‫הלך‬
‫היפאנים‬
‫שבפניו התקשו‬
‫הדוחות‬
‫את‬
‫זה‬
‫הבסיס‬
‫הגיע‬
‫הגרמנים‬
‫לנקודת‬
‫האמריקאי‬
‫לעמוד וכשלונם‬
‫שפל‬
‫בפרל‬
‫כאשר‬
‫הרבור‬
‫ב־‪7‬‬
‫ב ש ע ר י מוםקוה‪,‬‬
‫בדצמבר‬
‫בהונולולו‬
‫‪1941‬‬
‫על‬
‫ופשטו‬
‫לא‬
‫תקפו‬
‫המזרח‬
‫ה ר ח ו ק ב ר מ ם ם א ת ש ט ח י ה ח ס ו ת ש ל הבריטים‪ ,‬ה צ ר פ ת י ם ‪ ,‬ה ה ו ל נ ד י ם ו ה א מ ר י ק א י ם »‬
‫ימים‬
‫ארבעה‬
‫באותם‬
‫יגיעו‬
‫אחרי־כן‬
‫ימי‬
‫לקאווקאז‬
‫הוריה‪,‬‬
‫סוף‬
‫ומשם‬
‫הכריזה‬
‫‪1941‬‬
‫מלחמד!‬
‫גרמניה‬
‫גברה הסכנה‬
‫איראן‬
‫יעלו על‬
‫על‬
‫שהגרמנים‬
‫ועיראק‬
‫ל ב נ ו ן ויגיעו ד ר ך א ר ץ ‪ -‬י ש ר א ל ל מ צ ר י ם‬
‫ארצות־הברית‪.‬‬
‫יכבשו‬
‫העשירות‬
‫על‬
‫מנת‬
‫דרום‬
‫את‬
‫בנפט‪,‬‬
‫רוסיה‪,‬‬
‫יכבשו א ת‬
‫ל ה ת א ח ד עם כוחות‬
‫ר ו מ ל בלוב‪.‬‬
‫מטרתם‬
‫העיקריח‬
‫כוחו של מ מ ל ‪.‬‬
‫לעדיפות‬
‫ישראל‪,‬‬
‫עליונה‬
‫בסוריה‪,‬‬
‫של‬
‫הבריטים‬
‫אפוא‪,‬‬
‫ב מ ז ר ח ה ת י כ ו ן היתה‪,‬‬
‫לשבור‬
‫את‬
‫ת מ י ד זה ה ו ט ל ע ל ה א ר מ י ה ה ש מ י נ י ת ש צ ר כ י ה זכו ע ק ב כ ך‬
‫באוירה‬
‫בלבנון‪,‬‬
‫לבריטניה‬
‫עויינת‬
‫בעיראק‪,‬‬
‫לעיני‬
‫ברחוב‬
‫אלפי‬
‫הערבי‬
‫סוכני‬
‫במצרים‪,‬‬
‫האויב‬
‫בא‪p‬־‬
‫שעקבו‬
‫אחרי‬
‫כ ל פירור של אינפורמציה על מנת להעבירה למטהו של מ מ ל ‪ ,‬נערכו ההכנות‬
‫להתמודדות‬
‫ה ג מ ל ה ע ל ע ת י ד ה מ ז ר ח התיכון‪.‬‬
‫גיוס גואה של יהודי ארץ־ישראל לצבא הבריטי‬
‫למרות‬
‫לצבא‬
‫הבריטי לנקודות שיא‪ :‬בעקבות המאות‬
‫באו אלפים ו ר ב ב ו ת של צעירים‬
‫חזקים‬
‫ה״הגנה״‪.‬‬
‫וצעירות‪,‬‬
‫לממת‬
‫יחסו ה ע ו י ן של ה ש ל ט ו ן ה מ נ ד ס ו מ ה ג י ע ב א ו ת ה ע ת ג י ו ס היהודים‬
‫מבם‬
‫הנםיונות‬
‫מתוך מניעים‬
‫לשמור‬
‫בסוד‬
‫נפשיים‬
‫את‬
‫חומרת‬
‫ובעידודה‬
‫המצב‪,‬‬
‫היו‬
‫המלא‬
‫של‬
‫הידיעות‬
‫על‬
‫הצפוי‬
‫‪ 39‬ן‬
‫ליהודים‬
‫בלי‬
‫ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ב מ ק ר ה ש ל פ ר י צ ת הקווים ה ב ר י ט י י ם ב מ צ ר י ם ‪,‬‬
‫הרף לתודעת‬
‫אחרי‬
‫יהודים‬
‫המתגייסים‬
‫נטלה‬
‫הציבור‪.‬‬
‫ההתנדבות הראשונית ב פ ר ח המלחמה ליחידות‬
‫וערבים‬
‫ש ב ת ח י ל ת ה ל א היתה על ד ע ת‬
‫ה א ל ה ה י ו מ ע פ י ל י ם ש ע ל ו זמן‬
‫הסוכנות‬
‫היהודית‬
‫איטליה למלחמה‪ ,‬במאי‬
‫לתיגבור‬
‫שורותיה‪.‬‬
‫ב־‪,1942‬‬
‫בימי ס כ נ ת‬
‫לידיה‬
‫גיוס‬
‫את‬
‫ח פ ר י ם מ ע ו ר ב ו ת של‬
‫‪1‬‬
‫הישוב (‬
‫מוסדות‬
‫ק צ ר לפני בן ולא‬
‫ופרסמה‬
‫היהודים‬
‫) ר ב י ם בין‬
‫מצאו עבודה(‬
‫א ח ר י כניסון‬
‫—‬
‫‪ ,1940‬כ א ש ר כ ב ר ה ו ק מ ו י ח י ד ו ת ע ב ר י ו ת — ״ ק ו ל ק ו ר א י‬
‫המכוון‬
‫הזרם‬
‫השלישי‬
‫של‬
‫והגדול‬
‫לצבא‬
‫מתנדבים‬
‫ה פ ל י ש ה ה ג ר מ נ י ת מ ל ו ב ל מ צ ר י ם ‪ .‬צוו ה ג י ו ס ה י ש ו ב‬
‫מכוון‬
‫לרווקים)ות(‬
‫הגיוס‬
‫ת ר מ ה ג ם המצוקה בה מ צ א עצמו ה צ ב א הבריטי באזור‪,‬‬
‫תגבורות‬
‫מםתננוח‬
‫ולנשואים)ות(‬
‫ב ג י ל ‪ 20‬ע ד‬
‫‪ 30‬ש נ ה‬
‫ב ד ר ך ה י ם היתד‪ ,‬כ ר ו כ ה ב ס י כ ו נ י ם גדולים‪.‬‬
‫ללא ילדים;‬
‫‪1942‬‬
‫בסוף‬
‫‪,‬‬
‫בא‬
‫היה‬
‫להצלחת‬
‫כאשר הבאת‬
‫ש י ר ת ו כ־‪15‬‬
‫א ל ף צ ע י ר י ם יהודים מ א ר ץ ־ י ש ר א ל ב מ ס ג ר ת ה צ ב א ה ב ר י ט י ע ל ח ט י ב ו ת י ו ה ש ו נ ו ת‬
‫ש י ת בין קבוצת חיילים בקו הקדמי בחזית א י ט ל י ה‬
‫מעיה‬
‫)צלום‬
‫פוקס(‬
‫שמעון‬
‫ו ה ם היו מ פ ו ז ר י ם ב־‪ 30‬פ ל ו ג ו ת ע ב ר י ו ת ב ת י ל ר ג ל י ם ‪ ,‬מ ה נ ד ס י ם מ ל כ ו ת י י ם ‪ ,‬ע ו ב ד י‬
‫נ מ ל י ם ‪ ,‬ח י ל הים‪ ,‬ח פ ר י ם ‪ ,‬ת ו ת ח נ י ם ‪ ,‬א ת ת י ם ו כ ר ‪ .‬ע ל ע ש ר פ ל ו ג ו ת פ ק ד ו קצינים‬
‫יהודים‬
‫ממונות‬
‫מ א ^ ש ר א ל ‪ .‬כן ש י ר ת ו ב צ ב א כ‪ 2000-‬צ ע י ר ו ת י ה ו ד י ו ת‬
‫על‬
‫מחסני צבא‬
‫ו ח ו ב ש ו ת ( ‪ ,‬ואילו ל ב ט ח ו ן ה פ ג י ם‬
‫)נהגות‪ ,‬פקידות‬
‫ב א ‪• p‬דאגו‪,‬‬
‫ביחד‬
‫ע ם כ ו ח ו ת ה מ ש ט ר ה ה ס ד י ר י ם ‪ 24 ,‬א ל ף נ ו ט ר י ם ש ו ט ר י ם מ ו ס פ י ם ־ ז מ נ י י ם ( ‪ ,‬יהודים‬
‫שמרו‬
‫על הישובים‬
‫ה ע ב ר י י ם ‪ ,‬ע ל מ ש ר ד י ה מ מ ש ל ה ‪ ,‬נ מ ל י ם ‪ ,‬ש ד ו ת ת ע ו פ ה קווי‬
‫רכבת‪ ,‬חופים ועוד‪.‬‬
‫שנה ל א ח ר מכן‬
‫למרות‬
‫היו‬
‫שנמשכה‬
‫כ ב ר ש י ר ת ו ב צ ב א ה ב ר י ט י ‪ 23‬א ל ף יהודים‬
‫ההתנכלות‬
‫מצד‬
‫שלטונות‬
‫המנדאט‬
‫‪ 300‬ה צ י נ י ם ו ק צ י נ ו ת ‪ .‬ה י ח י ד ו ת ה ע ב ר י ו ת ה י ו‬
‫מצרים‪,‬‬
‫ה מ ד ב ר ה מ ע ר ב י ‪ ,‬םוריד״ לבנון‪,‬‬
‫לגיוס‬
‫יהודים‪,‬‬
‫פרוסות ע ל פני‬
‫עבר־הירדן‬
‫מארץ־ישראל‬
‫וביניהם‬
‫אדץ־ישראל‪,‬‬
‫ועיראק‪.‬‬
‫‪ .1‬דאה‪ :‬ההתנדבות‪ ,‬דפי עזר למרצים‪ ,‬בהוצ‪ .‬מרכז ההסברה‪ ,‬ירושלים תשל׳׳ה‪ ,‬עמי ‪м‬‬
‫‪140‬‬
‫בעוד‬
‫וחלק‬
‫הצבא‬
‫הבריטית‬
‫מהפקידות‬
‫שהמצב‬
‫גרסו‬
‫התקשרות‬
‫מחייב‬
‫ג ל ו י ה עם יהודים‪ ,‬הזהיר ה ר ו ב ב צ מ ר ת ה מ י מ ש ל מ פ נ י ‪ .‬צ ע ד כ ז ה ב נ י מ ו ק ש ה ע ר ב י ם‬
‫י ש כ ח ו ז א ת ל ב ר י ט י ם לעולם‪.‬‬
‫לא‬
‫א^ישראל‬
‫הבריטית‬
‫רצון‬
‫ב מ ע ר כ ו ת נ ג ד היטלר‪ ,‬נ ב ע‬
‫מ מ ל ח מ ת העולם הראשונה‪,‬‬
‫למעט‬
‫המימשל‬
‫ש ל יהודי‬
‫את חלקם‬
‫בעיקר מ מ ס ו ר ת האסכולה הקולוניאלית‬
‫א ש ר ט ע נ ה כ י היהודים א י נ ם א ל א ג ר ג י ר‬
‫ש ל חול מ ו ל עוצמתו ה מ ס פ ר י ת ש ל העולם הערבי‪ .‬לכן התנכל המימשל לגיוס‬
‫יהודים‬
‫נפל‬
‫לצבא אפילו‬
‫‪ 20%‬מ ן ה כ ו ח ה ל ו ח ם ה ב ר י ט י ב מ ז ר ת ־ ה ת י כ ו ן‬
‫בימים בהם‬
‫ב ש ב י ע ם כ נ י ע ת ה ש ל יוון‪,‬‬
‫ש ה ח ל פ ת ו ב מ ת ג י י ס י ם ח ד ש י ם היתד‪,‬‬
‫ובשעה‬
‫ח י ו נ י ת ב י ו ת ר ל מ ע מ ד ה ב ר י ט י ם באזור‪ .‬ב ה ת א ם ל ק ו ז ה א ס ו ר היה ל צ ט ט ב ע ת ו נ ו ת‬
‫הארץ־ישראלית‬
‫סוריה‬
‫ידיעות‬
‫או‬
‫והלבנון‬
‫ששודרו‬
‫על‬
‫כתבות‬
‫ברדיו‬
‫גיוס‬
‫לונדון על‬
‫ה ש ת ת פ ו ת יהודים ב כ י ב ו ש‬
‫לחיל‬
‫טכניים‪,‬‬
‫יהודים‬
‫לשרותים‬
‫האויר‪,‬‬
‫ל ע ב ו ד ו ת ים ו ל ח י ל ה ת ו ת ח נ י ם ‪ .‬כן נ א ס ר ל ה ז כ י ר כ י ב ש ר ו ת פ ע י ל נ מ צ א י ם כ ב ר‬
‫קצינים‬
‫יהודים‬
‫ברחבי‬
‫מא^שראל‬
‫רבבות‬
‫וכי‬
‫משתתפים‬
‫יהודים‬
‫הג״א‬
‫בשרותי‬
‫הארץ‪.‬‬
‫ב מ י ו ח ד ה ש ת ד ל ה מ י מ ש ל ל ה ס ת י ר מ ה צ י ב ו ר א ת ה ת ב י ע ה ל ה ק מ ת צ ב א יהודי‪.‬‬
‫הצנזורה‬
‫פרסום דברים‬
‫א ף אסהד‪,‬‬
‫בפרלמנט הבריטי ואת‬
‫ש נ א מ ר ו ב נ ו ש א זה‬
‫ה כ ר ז ת ר א ש י מ מ ש ל ו ת ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ב ז כ ו ת ה ק מ ת דיביזיה י ה ו ד י ת ל ו ח מ ת ‪ ,‬ב נ י מ ו ק‬
‫כי המימשל רוצה למנוע רגשות‬
‫על‬
‫ההתמודדות‬
‫א נ ט י ש מ י י ם ב ק ר ב החיילים הבריטים״‪.‬‬
‫המדבר המערבי‬
‫ה ה ת ק פ ה ה ב ר י ט י ת ע ל ה ק ו ר פ ו ס ה א פ ר י ק א י של מ מ ל נ פ ת ח ה ב־‪ 18‬ב א ו ק ט ו ב ר‬
‫בסימן‬
‫‪1941‬‬
‫מידיהם‬
‫רומל‬
‫ה צ ל ח ו ת ניכרות‪.‬‬
‫באביב‪,‬‬
‫גילה‬
‫מאירופה‬
‫הבריטים‬
‫אבל‬
‫הצלחותיהם‬
‫התנגדות‬
‫חזקה וקיבל‬
‫כבשו‬
‫תבעו‬
‫מברלין‬
‫והנשק‬
‫הכבד‬
‫באניות‬
‫אל‬
‫בים‬
‫דרכן‬
‫כוחות‬
‫רב־ממדים‪.‬‬
‫ב־‪21‬‬
‫בינואר‬
‫‪1942‬‬
‫גבול‬
‫מצרים‪.‬‬
‫ברלין‬
‫פתח‬
‫להתמודדות‬
‫בטוחה שרומל‬
‫סוריה‪,‬‬
‫התיכון‬
‫רומל‬
‫נסוגו‬
‫א ר ב ע ה חדשים השתררה‬
‫הכנות‬
‫לנמלי‬
‫צוללות‬
‫לוג‬
‫בלתי־פוםקת‪.‬‬
‫פגעו‬
‫גרמניות‬
‫ק ו מ א נ ד ו ימי א י ט ל ק י‬
‫אלכסנדריה ו ח י ב ל שם באניות מ ל ח מ ה בריטיות‪.‬‬
‫הבריטים‬
‫עורכים‬
‫כי‬
‫שעשו‬
‫אפילו לנמל‬
‫לעבר‬
‫סיוע‬
‫יקר‬
‫באנשים‬
‫ובציוד‪.‬‬
‫גרמניים‬
‫ה מ ד ב ר ‪ .‬ע ת ה הגן ה ל ו פ ם ו ו א פ א ב י ע י ל ו ת ע ל ש י י ר ו ת ה א ס פ ק ה‬
‫הצי הבריטי ומלטה עמדה בהפגזה‬
‫למשך‬
‫מחיר‬
‫השטחים‬
‫המערבית ומחזית ברית־המועצות שוגרו ל ע ז ר ת המצביא אפוף המיתום‬
‫ש ל גאון לוחמת‬
‫חדר‬
‫בחזרה‬
‫הפעם‬
‫את‬
‫שנשמטו‬
‫ב ה ת ק פ ת ־ נ ג ד וכוחותיו‬
‫לקו‬
‫גזאלה‬
‫נעצרו‪.‬‬
‫מעץ הפםקת־אש בלתי־חתומה כששני הצבאות‬
‫שעמדה‬
‫יכבוש‬
‫עיראק ואיראן‬
‫—‬
‫ביר‬
‫הגיעו‬
‫חאכים‬
‫במסע‬
‫ושם‬
‫בזק‬
‫לחרוץ‬
‫את‬
‫כדי‬
‫את‬
‫גורל‬
‫מצרים וימשיך‬
‫עם‬
‫להתחבר‬
‫האזור‪.‬‬
‫הבריטים‬
‫משם דרך‬
‫הכוחות‬
‫הבינו‬
‫ארץ־ישדאל‬
‫שעלו‬
‫הגרמנים‬
‫על‬
‫הקאוקאז‪.‬‬
‫לונדון‬
‫ז ע ה ה י ס ב כי לקורפוס האפריקאי עליונות ב נ ש ק ועדיפות ראשונה‬
‫המלחמתי של‬
‫במעלה‬
‫במירקם‬
‫הרוחות‬
‫האנטי־בדיסי‬
‫במצרים‬
‫כ ב ר תפרו נשים מצריות דגלים עם צלב־הקרם ל ק ר א ת‬
‫החריף‬
‫הרייך‪ .‬מ נ ה י ג י‬
‫בעולם‬
‫ב ר י ס נ י ה היו ג ם‬
‫וביחוד‬
‫הערבי‪,‬‬
‫במצרים‬
‫ערים‬
‫להלך‬
‫ובאת־ישראל‪.‬‬
‫ק ב ל ת הפנים‬
‫ל ר ו מ ל ה מ נ צ ח ‪ .‬ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ׳האזינו ו מ ר ב י ם ל ר א ד י ו ב א ר י ש ה ע ב י ר ב ש י ד ו ר י ם‬
‫מברלין‬
‫נגד‬
‫את‬
‫נאומי‬
‫הבריטים ולקדם‬
‫בירושלים‬
‫ההסתה‬
‫של‬
‫חג׳‬
‫אמין‬
‫אל‬
‫חוםייני‪,‬‬
‫בהם‬
‫תבע‬
‫להתקומם‬
‫ב א ה ב ה א ת הצבא האיטלקי והגרמני‪.‬‬
‫ובלונדון‬
‫נתעוררו‬
‫ספקות אם‬
‫תוכל‬
‫הארמיה‬
‫השמינית‬
‫לבלום‬
‫ו‪4‬ו‬
‫א ת הפיתקפה של‬
‫זרים‬
‫האפריקאי‪ .‬ל כ ן‬
‫הקורפוס‬
‫ממירים לארץ־ישראל בה‬
‫רמזו ב ב ר‬
‫בהעברת‬
‫הוחל‬
‫השלטונות‬
‫אלפי‬
‫הבריטיים‬
‫אזרחים‬
‫ליהודים‪ ,‬כי‬
‫ע ת ה מ צ י א ו ת י ת ל פ ד י ה א פ ש ר ו ת ש ה צ ב א ה ב ר י ט י ייאלץ ל ס ג ת מ מ צ ר י ם ו מ א ר ץ ‪-‬‬
‫י ש ר א ל ד ר ך ע ב ר ־ ה י ר ד ן ‪ ,‬ע י ר א ק ו א י ר א ן להודו‪ .‬ל־‪ 517‬א ל ף יהודי א ר ץ י ש ר א ל‬
‫ש‬
‫היד‪ .‬ב ר ו ר מ ה פ י ר ו ש פ י נ ו י ה‬
‫כי‬
‫היטב‬
‫הספוגים‬
‫לעמוד‬
‫ייאלצו‬
‫התלהבות‬
‫א ר ץ ־ י ש ר א ל על־ידי ה צ ב א ה ב ר י ט י ‪ ,‬ה ם י ד ע ו‬
‫ל‬
‫בעימזת־דמים‬
‫ושנאת‬
‫לאומנית‬
‫היתה ז א ת התקופה העגומה‬
‫ישיר עם‬
‫מיליון ו־‪ 100‬א ל ף‬
‫יהודים‪.‬‬
‫ביותר‬
‫מ א ז ה ח ל ו יהודים ח ו ז ר י ם ל א ר צ ם‬
‫ערבים‪,‬‬
‫ב ת ו ל ד ו ת הישוב היהודי‬
‫ב מ א ה ה־‪,19‬‬
‫במטרה‬
‫באדץ־ישראל‪,‬‬
‫לחדש ב ה א ת חייהם‬
‫הריבוניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוכח סצנת פלישה‬
‫חודשים של איפיה‬
‫בתשעת‬
‫מתוחה‬
‫החודשים ב ה ם‬
‫ההתבודדות‬
‫התכוננו‬
‫המכרעת‪ ,‬ה י ה‬
‫הכרישים‬
‫והגרמנים‬
‫בקדחתנות‬
‫הישוב היהודי נתון בציפיה דרוכה‬
‫לקראת‬
‫רגשות‬
‫ובסבך‬
‫מנוגדים‪ :‬מן ה צ ד ה א ח ד היתה בו האמונה בנצחוו בנות הברית ובמפלת רומל‬
‫וזו היתה נחלתם ש ל‬
‫בהרהורי‬
‫ה ש ל מ ה ו כ נ י ע ה ב מ ק ר ה כ י ב ו ש ה ש ל הארץ על־ידי‬
‫ב ד ב ב ד הלכו‬
‫מלחמת‬
‫ה ר ו ב הגדול‬
‫בישוב ומצד שני ניצב מיעוט ק ט ן ששקע‬
‫והתגבשו‬
‫בהנהגת‬
‫הישוב‬
‫תכניות‬
‫רומל‪.‬‬
‫לפגוש א ת‬
‫תוך‬
‫האויב‬
‫חרמה‪ ,‬ב א ם הבריטים יפנו א ת האחור‪.‬‬
‫מרבית בני‬
‫האפשרויות‬
‫הישוב ובמיוחד מן הדור הצעיר הרהרו‬
‫שתי‬
‫והתדיינו ב ד ב ר‬
‫ש ע מ ד ו ב פ נ י כ ל א ל ה ש ה י ו נ כ ו נ י ם ל ה י ל ח ם ל מ ע ן החיים ו ה ע ת י ד ו‬
‫להתגייס ל צ ב א הבריטי א ו ל ת ג ב ר א ת שורות ה מ ח ת ר ת שעסקה בחישול כוחות‬
‫ל מ ל ח מ ת ג ר י ל ה ל מ ק ר ה ו ר ו מ ל י כ ב ו ש א ת הארץ‪.‬‬
‫ה א ו י ר ה י ה רווי ש מ ו ע ו ת זוועה‪ ,‬ש ה ו פ צ ו ע ל ידי כ ו ח ו ת האויב‪ ,‬ע ל ה צ פ ו י‬
‫א״י‪.‬‬
‫ליהודי‬
‫הבריטים‬
‫א י ש ב י ש ו ב היהודי ל א ה י ש ל ה ע צ מ ו ש א ם י פ ת ץ ר ו מ ל א ת קווי‬
‫ב מ צ ר י ם ו י כ ב ו ש א ת א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬י ג י ע ו ב ע ק ב ו ת י ו ח ג ׳ אמין א ל חוםייני ו־‪200‬‬
‫הפלשתינאים‬
‫הלוחמים‬
‫מ ש נ ו ת ה מ ר ד )‪(1939—1936‬‬
‫למרות תחושה ז א ת המשיכו‬
‫האסון‬
‫כלפי‬
‫בלבד‪.‬‬
‫עדיין‬
‫שהיו ע מ ו ב ג ר מ נ י ה ‪.‬‬
‫ב א ו ת ם ה ח ד ש י ם יהודים ל א מ ע ט י ם ל ג ל ו ת א ד י ש ו ת‬
‫שארב להם‪ .‬כ א ש ר‬
‫מערבת ההתגוננות מפני התקפות‬
‫הדיבורים‬
‫אבל‬
‫פ נ ת ה עירית תל‪-‬אביב ‪.‬לאזרחים‬
‫לתגבר‬
‫את‬
‫א ו י ר ב*‪ 4000‬א י ש ‪ ,‬נ ר ש מ ו כ־‪ 1000‬מ ת נ ד ב י ם‬
‫ב ד ב ר ה צ ו ר ך ל ה כ ר י ז ע ל ג י ו ס ח ו ב ה ש ל כ ל היהודים‪ ,‬ג פ ל ו‬
‫ב מ ק ר י ם ר ב י ם ע ל אזניים א ט ו מ ו ת ‪ .‬ה ד ב ר ה י ח י ד ע ל י ו ה ק פ י ד ו ה י ו כ ל ל י‬
‫ה א פ ל ה ‪ .‬ה מ ו נ י החיילים ה ב ר י ט י ם א ש ר ח נ ו ב א ר ץ א ו ש ע ב ר ו ב ה ב ד ר כ ם ד ר ו מ ה‬
‫ו צ פ ו נ ה נ ס כ ו א מ ו נ ה ב ל ב ר ב י ם ו ש י מ ש ו ד‪1‬פחה ל ע צ מ ת ה ש ל האימפריה‪.‬‬
‫הקצונה‬
‫מהים‬
‫הבריטית‬
‫ידעה כי‬
‫התיכון‪ .‬ה א ד מ י ר א ל‬
‫מטרתו ש ל‬
‫אריך רדר‪,‬‬
‫רומל היא‬
‫לנתק את‬
‫בריטניה‬
‫ה מ פ ק ד העליון ש ל ה צ י הגרמני‪,‬‬
‫תיאוריה ז א ת כדלהלן‪ :‬״הבריטים ר א ו מ א ז ומתמיד‬
‫ה מ ר כ ז י ש ל ה א י מ פ ר י ה שלהם‪ ...‬ל כ ן יש‬
‫ביטא‬
‫במזרח התיכון א ת הציר‬
‫ל ה כ ר י ע א ת ע ת י ד ו ויש‬
‫לקחת‬
‫את‬
‫ג י ב ר א ל ש א ר ו א ת ת ע ל ת סואץ‪ .‬ד ר ו ש ה ה ת ק ד מ ו ת מםואץ‪ ,‬ד ר י א ר ץ ‪ -‬י ש ד א ל ע ד‬
‫לשזרקיה‪.‬‬
‫כשנגיע לשם‬
‫באור‪ .‬שונה‪ .‬ס פ ק א ם‬
‫אולם‬
‫תהיה‬
‫סורקיה‬
‫י ה י ה אז‬
‫צורך‬
‫בשליסתנו‪ .‬א ז‬
‫בהדקדמות‬
‫תצטייר‬
‫בעית‬
‫רוסיה‬
‫ב ר ו ס י ה ד ו ו ק א מ ן הצפון״‪.‬‬
‫ב ש ע ה ש ה א ד י ש י ם ב י ן ה י ה ו ד י ם ש מ ו מ ב ס ח ם מ ב א הבריטי‪ ,‬נ ד ו נ ה כ ב ר‬
‫ב מ ט ה ו ש ל ר ו מ ל ה ש א ל ה ב א י ז ה מ ל ו ן י ש ת כ נ ו הקצינים ה ג ר מ נ י ם ע ם כ נ י ס ת ם ל ק ה י ר ‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫יחסי היטלר — חג׳ אמין קובעים את הלכי הרוח ברחוב הערכי‬
‫ג ר ו ע ו ת מ כ ל היו ה י ד י ע ו ת‬
‫ע ו ר ף וחיה‬
‫אמבם‬
‫להיטלר‬
‫היתד‪,‬‬
‫על ה מ ת ר ח ש ב ר ח ו ב הערבי‪ .‬ארץ־ישראל‬
‫בשלווה יחסית‪ ,‬אבל ה ר ח ו ב הערבי לא הסתיר א ת הערצתו‬
‫השלישי‪.‬‬
‫ולרייך‬
‫הצטייר‬
‫היטלו־‬
‫הערבים‬
‫בתודעת‬
‫הידידים‬
‫כגדול‬
‫ש ל ה א ו מ ה ה ע ר ב י ת ‪ .‬ה ם ה ע ר י צ ו ה ו ע ל ש נ א ת ו ל י ה ו ד י ם ו ע ל כ ך שהוא בז ל ה ם‬
‫והחליט‬
‫להכרית‬
‫אותם‬
‫מעל‬
‫מנהיגות‬
‫ונצחון‬
‫וודאי‪.‬‬
‫לכן‬
‫בשמחה‬
‫פני‬
‫האדמה‪.‬‬
‫לעגו‬
‫לאיד את מצבה הקשה‬
‫היטלר‬
‫הערבים‬
‫של‬
‫סימל‬
‫בגלוי‬
‫ח ו ד ש ‪юлхю‬‬
‫בכל‬
‫פלשתינה‬
‫ולבטל‬
‫בטוחים‬
‫היו‬
‫וחכמה‪,‬‬
‫לחיילים‬
‫ניתחו‬
‫בריטים‪,‬‬
‫ה א י מ פ ר י ה ‪ ,‬ס ג ד ו ל ח ג ׳ אמין א ל‬
‫ש ח י חיי פ א ר ו נ ו ח ו ת ב ג ר מ נ י ה כ ש ה ו א מ ו ק ף מ א ר ח ו ת‬
‫מארק‬
‫גבורה‬
‫כושר‬
‫החוץ‬
‫ממיניסטריוו‬
‫וסכום‬
‫חוםייני‬
‫גרמניות‬
‫צעירות‪ ,‬מקבל‬
‫ד ו מ ה מן‬
‫ערביי‬
‫הס‪ .‬ס‪.‬‬
‫כי ה י ט ל ר ו מ ו ס ו ל י נ י יהיו נ כ ו נ י ם ל ה ע נ י ק ל ה ם ע צ מ א ו ת‬
‫א ת ה ב י ת ה ל א ו מ י היהודי‪.‬‬
‫בוילות‬
‫צומצמו‬
‫של‬
‫היפות‬
‫הערביות‬
‫המשפחות‬
‫למינימום ה מ ס י ב ו ת שראשי‬
‫ומשטרה‬
‫בריטיים‪.‬‬
‫ולפקידים‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫הנכבדות‬
‫וחיפה‬
‫יפו‬
‫הציבור‬
‫הערבי נהגו‬
‫ל ע מ ך לקציני‬
‫צבא‬
‫ריגול‬
‫ערביות פעלו‬
‫בארץ־ישראל‬
‫בבל‬
‫רשתות‬
‫ה מ ר ץ ו ל מ ש ט ר ה היה ק ש ה ל ה נ י ח י ד ה עליהן‪ .‬ר ו מ ל ה פ ך ל א ג ד ה ב ר ח ו ב ה ע ר ב י‬
‫לאחר‬
‫שניצח‬
‫שהדרו‬
‫את‬
‫לעומק‬
‫)עשר‬
‫של‬
‫דיביזיות(‬
‫ו־‪1,300‬‬
‫הגנראלים‬
‫איטלקיות‪,‬‬
‫תותחים‪,‬‬
‫ונצחון‬
‫‪500‬‬
‫בעת‬
‫תהלתו‬
‫לתוך‬
‫מאות‬
‫שבו‬
‫שהכוחות‬
‫זה עלה להם‬
‫של‬
‫סיר‬
‫מילין‬
‫ארצ׳י׳באלד וויוול‬
‫לוב‬
‫א ל פ י חיילים ו ל ק ח ו‬
‫הבריטים‬
‫בסך־הכל‬
‫וסיר‬
‫האיטלקית‪,‬‬
‫ריצ׳ארד‬
‫הכניעו‬
‫ב־‪500‬‬
‫לא‬
‫מנו‬
‫‪1,373‬‬
‫הרוגים‪,‬‬
‫ארבע‬
‫שלל‬
‫יותר‬
‫‪400‬‬
‫משלוש‬
‫טנקים‬
‫נעדרים‪.‬‬
‫פ צ ו ע י ם ו־‪55‬‬
‫ר ו מ ל ה י ח ה ‪ ,‬אפוא‪ ,‬ב כ ך ש ה ו א ה צ ל י ח ל ה ד ו ף א ת ה ב ך י ס י ם הגאים‪.‬‬
‫לארץ‪-‬ישראל‬
‫א ר צ ו ת ע ר ב וכן‬
‫ע מ ד חג׳ אמין א ל חוסייני‪,‬‬
‫מן‬
‫ארמיות‬
‫דיביזיות‪,‬‬
‫ע ד ל ש ע ר י אל עלמיין ו ל ש ל ו ל מ ה ם א ת פ י ר ו ת נ צ ח ו נ ם המזהיר ע ל‬
‫לכל‬
‫או־קונור‬
‫הערבים‬
‫המתגייסים‬
‫ה ו ב ר ח ו מן ה מ ר כ ז‬
‫שבראשו‬
‫בברלין‬
‫ט ו נ ו ת ש ל כ ר ו ז י ם ו ח ו מ ד ת ע מ ו ל ה ב ע ר ב י ת ‪ .‬כ־‪30%‬‬
‫מן‬
‫השירות‬
‫או‬
‫הגרמני‬
‫בשעת‬
‫הקרבות‬
‫במדבר‬
‫המערבי;‬
‫רבים‬
‫מבין‬
‫שבויים‬
‫לצרפם‬
‫ל״לגיון‬
‫הערבי״‬
‫שהקים‬
‫המופתי‬
‫במסגרת‬
‫ישראל‬
‫התארגן‬
‫חלק‬
‫האיטלקים‪.‬‬
‫לצבא‬
‫הבריטי‬
‫מהעריקים‬
‫ערקו‬
‫האלה‬
‫הערבים‬
‫צמ*ות‬
‫בכנופיות‬
‫לשבי‬
‫החמםרו‬
‫אלה‬
‫ביקשו‬
‫״הציר״‪.‬‬
‫בארץ‪-‬‬
‫שהתפזרו‬
‫שודדים‬
‫ע ל פ נ י ה א ‪ p‬ח מ ק ו ב ב י ז ת צ י ו ד צ ב א י ל מ ע ן ה כ נ ת כ ו ח ע ר ב י שיגיח מ מ ח ב ו א י ם‬
‫בהיכנס‬
‫צבא רומל‬
‫המופתי‬
‫בנובמבר‬
‫פעל‬
‫בגרמניה על‬
‫‪ ,1941‬כ י‬
‫היהודי‬
‫הלאומי‬
‫הבטיח‬
‫לארץ־ישראל‪.‬‬
‫לחג׳‬
‫אחת‬
‫יסוד‬
‫ממסרות‬
‫‪•рю‬ישראל‪,‬‬
‫לעקור‬
‫אמין‬
‫הבטחה‬
‫ש נ י ת נ ה ל ו על־ידי‬
‫מלחמתו היא מערכה‬
‫תוך‬
‫״מציאת‬
‫עקירה‬
‫מ־חלטת‬
‫פתרון‬
‫את‬
‫ל ה ג י ע ל ק א ו ו ק א ז הדרומי‪ ,‬ל פ ר ס ם כ ר ו ז ע ל ש ח ר ו ר‬
‫אין‬
‫התיכון‬
‫שהמופתי‬
‫גם‬
‫צ׳יאנו‬
‫שאיפות‬
‫היטלר‬
‫נ ג ד היהודים‬
‫והבית‬
‫היהודית״‪.‬‬
‫היטלר‬
‫לבעיה‬
‫היהוךי־בולשביסטי‪,‬‬
‫השלטון‬
‫הערבים ולהוכיח כי במזרח‬
‫היהודי‪.‬‬
‫הריסת הכוח‬
‫כן‬
‫הצהיר‬
‫יהיה אדון ה ע ו ל ם ה ע ר ב י כ ו ל ו והאיש ש י ד ר י ך א ת ה כ ו ח ה ע ר ב י ‪.‬‬
‫איטליה‬
‫—‬
‫בריבונותן‬
‫ולבטל‬
‫לגרמניה‬
‫כלשהן‬
‫זולת‬
‫עוד‬
‫את‬
‫התחייבה‬
‫להגיש‬
‫לארצות‬
‫ועצמאותו‪,‬‬
‫הבית‬
‫בפני‬
‫ערב‬
‫להסכים‬
‫הלאומי‬
‫המופתי‬
‫אה‬
‫—‬
‫כל‬
‫לפדראציה‪,‬‬
‫במכתב‬
‫הסיוע‬
‫אם י ר צ ו‬
‫מאת‬
‫במלחמתו‬
‫בכך‬
‫שר‬
‫החוץ‬
‫לחרות‪,‬‬
‫הצדדים‬
‫הרוזן‬
‫להכיר‬
‫המעונעים‪,‬‬
‫היהודי‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫למען המאמץ המלחמתי‬
‫בינתיים‬
‫אחרי‬
‫הלופטוואפא‬
‫״טיילו״ מ ט ו ס י‬
‫שהמריאו מבסיסיהם‬
‫פעלו‬
‫יום־יום‬
‫כדי‬
‫ע ת ה ה״היינקלים״ מעל‬
‫לקדם‬
‫הפעילה‬
‫במדבר‬
‫סכנת‬
‫את‬
‫ה״הגגה״ ״תכנית‬
‫במקרה‬
‫נמצאו‬
‫מעל‬
‫לתעלת‬
‫סואץ;‬
‫כבר‬
‫אלכסנדריה‪.‬‬
‫צניחתם‬
‫צ״׳‬
‫בשמי‬
‫המערבי‬
‫עמק‬
‫הנילוס‪,‬‬
‫ועשרים‬
‫רגעים‬
‫של‬
‫כוחות‬
‫האויב‬
‫שמטרתה היתה‬
‫ש י ו פ י ע ו צ נ ח נ י האויב ‪ .‬א ר ץ ־ י ש ר א ל‬
‫בשטחה‬
‫חלקם‬
‫בגלל‬
‫היהודים‬
‫של‬
‫של‬
‫להזעיק א ת הצבא והמשטרה‬
‫חולקה לריבועים גיאוגרפיים וחברי‬
‫ת נ ו ע ת נ ו ע ר נצטוו לגלות עירנוח מיוהדת לגבי מטוסים‬
‫במאמץ‬
‫הארץ‪,‬‬
‫הגיע‬
‫המלחמתי‬
‫זרים והצנחת‬
‫לנקודת‬
‫עתה‬
‫אנשים‪.‬‬
‫אולם‬
‫שיא‪.‬‬
‫מ א מ צ י ה של מ מ ש ל ת ה מ נ ד א ט ל ה ש ת י ק כ ל מ י ד ע ע ל כך‪ ,‬א ס ו ר היה —‬
‫ב נ י פ ו ק של סודיות צבאית — ל ת ת פומבי ל נ ת ו נ י ם כ ל ש ה ם על ת ר ו מ ת היהודים‬
‫ב ת ח ו ם זה» כוונתו האמיתית של האיסור היתה למנוע תיםכול ומבוכה מחסידי‬
‫הפרדערבי‬
‫הקו‬
‫במימשל‪ ,‬נ ו כ ח‬
‫בתי־חרושת‬
‫חלקם‬
‫ש ל היהודים ע ב ד ו‬
‫של‬
‫הזעום‬
‫זאת צריך היה להביאם ממרחקים‪ ,‬מבריטניה‪,‬‬
‫א נ י ו ת שהיו צ פ ו י ו ת‬
‫בהפסד‬
‫ואיטלקיות‪.‬‬
‫מוצרים‬
‫לאינסולין‪,‬‬
‫מכשירים‬
‫ומוצרי‬
‫טבק‬
‫ובשר‪,‬‬
‫יינות‪,‬‬
‫חלקי‬
‫אלה‬
‫אחרים‪,‬‬
‫חילוף‬
‫פריטים‬
‫אלף‬
‫‪130‬‬
‫הערבים‬
‫זוגות‬
‫אלכוהוליים‪,‬‬
‫פרמצבטיים‪,‬‬
‫נעליים‬
‫בנמל‬
‫מאגדים‬
‫מכשירים רפואיים‪,‬‬
‫משקאות‬
‫אהלים ומדים‪.‬‬
‫הודו או דרום־אפריקה‪ ,‬ולהסתכן‬
‫הלופטוואפא ולפגיעות צוללות גרמניות‬
‫א ו פ ס י י ם מדוייקים‪,‬‬
‫משקים‬
‫לרכב‪,‬‬
‫להפצצות‬
‫כללו‬
‫במאמץ‬
‫המלחמתי‪.‬‬
‫יומם ו ל י ל ה ו ס י פ ק ו ל צ ב א מ ו צ ר י ם ש ל ו ל א‬
‫לחודש‪,‬‬
‫קלים‪,‬‬
‫וויטמינים‬
‫מלט‪,‬‬
‫שימורי‬
‫סבון‬
‫חיפה תיקנו‬
‫עד‬
‫סיגריות‬
‫פ י מ ת ‪ ,‬ירקות‬
‫ושוקולד!‬
‫כמו‬
‫כן‬
‫יהודים א ת א נ י ו ת הצי‬
‫ה ב ר י ט י ש נ י ז ו ק ו ב ק ר ב ו ת ו ב נ ו ס פ י נ ו ת ב נ ו ת ‪ 100‬טוגות‪ .‬פ ו ת ח ה ת ע ש י ת מ ר ג ר י נ ה ‪,‬‬
‫שמרים‪,‬‬
‫עמילן‪ ,‬צ נ ו ר ו ת גופי‪,‬‬
‫לתחנות‬
‫שק״ם‬
‫אמבולנסים‪,‬‬
‫ציוד‬
‫שפן‬
‫מעבדתי‬
‫מאכל‬
‫ומשרדי‪,‬‬
‫ומימרחים‪.‬‬
‫חמרי‬
‫יום־יומי‪:‬‬
‫מ ו צ ר י זכוכית‪ ,‬מ ז ר ו נ י ם ‪ ,‬מ צ נ ח י ם ו ה מ ר י‬
‫מאות‬
‫רופאים‬
‫ורופאי־שיניים‬
‫ה מ ד ב ר המערבי‪ ,‬מחבש ועד‬
‫בירושלים‬
‫התיכון‪,‬‬
‫יהודים‬
‫צילום‬
‫כאן‬
‫בקאוקאז‬
‫׳עשרות‬
‫הכשרתם‬
‫האוניברסיטה‪,‬‬
‫ובםודן‪.‬‬
‫במחלקה‬
‫רופאים‬
‫חיטוי‪.‬‬
‫הבריטיות‬
‫ביחידות‬
‫ס ו ר י ה ו ה מ כ ו ן ה מ ט א ו ר ל ו ג י של‬
‫סיפק לצבא ולחיל האויר‬
‫והטיפוס!‬
‫ומפות‪.‬‬
‫הורכבו‬
‫קילופסרים ש ל פסי ר כ ב ת ו ב פ ע ם כ ל מ ה ש צ ב א זקוק לו בשימוש‬
‫שירתו‬
‫עד‬
‫ממפעלים‬
‫יהודים‬
‫זרמו‬
‫אלף ש פ ו פ ר ו ת‬
‫‪70‬‬
‫ברית־הפועצות‪.‬‬
‫האוניברסיטה‬
‫ה מ ל כ ו ת י נ ת ו נ י ם ע ל מ ז ג האויר‬
‫לפאראזיטולוגיה‬
‫מצבאות־הכרית‬
‫לפני‬
‫של‬
‫במזרח־‬
‫האוניברסיטה‬
‫לארצות‬
‫‪,‬שיצאו‬
‫שטרם מלאו ל ה עשרים שנה‪ ,‬סיפקה ל צ ב א‬
‫נסיוב‬
‫מאיראן‬
‫קיבלו‬
‫טרופיות‪,‬‬
‫נסיוב נגד הצפדת‬
‫נשלחו ל צ ב א הפולני שהתארגן על אדמת‬
‫עובדי ה מ כ ו נ י ם ל מ ד ע י ה מ ז ר ח ב א ו נ י ב ר ס י ט ת י ר ו ש ל י ם ה ת ג י י ס ו‬
‫ל ש ל ו ח ו ת הביון ש ל ה צ ב א ה ב ר י ט י כ מ ו מ ח י ם ל ש ס ו ת ‪ :‬א מ ה ר י ת ‪ ,‬כ ו ר ד י ת ‪ ,‬א ש ו ר י ת ‪,‬‬
‫ארמנית‬
‫ועוד‪.‬‬
‫אנטישמיות במימשל‬
‫כ א מ ו ר ‪ ,‬א ס ו ר ה י ה ל ת ת פ ר ס ו ם ל ת ר ו מ ת ה י ה ו ד י ם ל מ ע ן הנצחון כי מ ד י נ י ו ת‬
‫המימשל‬
‫ב א ת ־ י ש ר א ל היתד‪ .‬ל מ נ ו ע ‪ ,‬כ כ ל ה א פ ש ר ‪ ,‬י ד י ע ו ת‬
‫ארץ־ישראל‬
‫בפערכה נגד היטלר‪ .‬ב פ י ו ח ד ע ו ר ר ה‬
‫את‬
‫ע ל ח ל ק ם של יהודי‬
‫חמת‬
‫המימשל העובדה‬
‫ש ה י ה ו ד י ם ל א חיכו ע ד ש י י א מ ר ל ה ם כ י צ ד ‪ ,‬ה י כ ן ו פ ת י ד ר ו ש ה ה ש ת ת פ ו ת ם ב מ א פ ץ‬
‫המלחמתי‪,‬‬
‫‪144‬‬
‫אלא התנדבו‬
‫לצבא ולשרותים‬
‫אחרים‬
‫ב א ו ר ח ס פ ו נ ט נ י ‪ .‬ב ר ו ר היה‬
‫הזה‬
‫שהיחס‬
‫ר א ש י ״ ה מ י מ ש ל ‪• .‬באיזון ג ו ן יהודים‬
‫נ ב ע מ ד ב ק ו ת ם ‪ • .‬ה מ ס ו ר ת י ת של‬
‫ו ע ר ב י ם גם ב כ ל הנוגע ל ג י ל ו י ל ו י א ל י ו ת ו ל נ כ ו נ ו ת ל ת מ ו ך ב א י נ ס ר ס י ם ש ל ב נ ו ת ־‬
‫הברית‪.‬‬
‫הבריטיים‪,‬‬
‫הפקידים‬
‫פרו־ערבים‪. ,‬שאפו‬
‫רובם‬
‫להסתיר ‪ .‬א ה ‪ .‬ה ע ו ב ד ה‬
‫ש ת ר ו מ ת ם של חצי מליון יהודים ע ו ל ה לאין ש י ע ו ר על ת ר ו מ ת ם של י ו ת ר ממיליון‬
‫ל פ ע ו ל ר ק ל כ ש י ת ב ק ש ו ל ע ש ו ת כן‪ ,‬א ך ל א‬
‫ע ר ב י ם ‪ .‬ה ם ג ר ס ו שהיהודים צ ר י כ י ם‬
‫י ו ת ר מזה‪ ,‬ו ח ש ש ו ש ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב ו ל ט מ ד י עם ה י ה ו ד י ם י ג ב י ר א ת א מ ו נ ת ם ש ל‬
‫הערבים‬
‫יוסף ג ב ל ם ‪ ,‬ש ר ה ת ע מ ו ל ה של הרייך השלישי‪,‬‬
‫בצדקת התעמולה של‬
‫שמען כ י מ ל ח מ ת העולם ה ש נ י ה פ ר צ ה ב ג ל ל היהודים ו נ ו ע ד ה ל ה ב י א להם ת ו ע ל ת ‪.‬‬
‫ר ג ש ו ת אנטישמיים ה כ ת י ב ו ל פ ק י ד ו ת ה ב ר י ט י ת להמשיך‪ ,‬ג ם בחדשי ה מ צ ו ק ה‬
‫שאיימה ע ל קיום‬
‫הטראגית‬
‫ממלתעות‬
‫ה א י מ פ ר י ה ‪ ,‬ל ה ת נ כ ל ל מ א מ צ י ם ש ל יהודים‬
‫הנאציזם ‪ .‬ב א י ר ו פ ה‬
‫ישראל‪.‬‬
‫חתירה‬
‫על־ידי‬
‫רעועות‬
‫בספינות‬
‫להינצל‬
‫ארץ־‬
‫לחופי‬
‫א ח ד הביטויים ה ט ר ג י י ם ל ר צ ו ן זד‪ ,‬ש ל יהודים ל מ צ ו א מ ק ל ט ב מ ו ל ד ת‬
‫״מיחאי״ ש ל א ה י ת ה‬
‫היתד‪ ,‬ה ס פ י נ ה‬
‫שעשו‬
‫דרכם‬
‫פניהם‬
‫ש ו ט ר י ם בריטיים ו ע ר ב י ם‬
‫טביעתה‬
‫מקונסמאנצה‬
‫של ״סטרומד‪,‬״‪,‬‬
‫איש(‬
‫פ ר ט לאחד‪,‬‬
‫אצ״ל‬
‫ויצא‬
‫א ת הארץ‬
‫חדשיים‪.‬‬
‫במשך‬
‫בחיפה‬
‫אבל‬
‫שהעבירום למעצר במחנה‬
‫אחת מספינות‬
‫כי ״הנציב היליון מ ב ו ק ש‬
‫מק־מייקל‬
‫העלתה‬
‫אלא‬
‫לחיפה‬
‫״ ק ל י פ ת ־ א ג ח ״ ו ב ה ‪ 13‬ג ב ר י ם ו נ ש י ם‬
‫קידמו‬
‫את‬
‫עתלית‪.‬‬
‫)‪760‬‬
‫ה צ ל ה אלה‪ ,‬ע ל כ ל נ ו ס ע י ה‬
‫א ת זעם‬
‫הישוב לנקודת רתיחה‪ ,‬ובעקבות‬
‫אזהרת‬
‫על‬
‫סםרומה״‪ ,‬עזב סיר‬
‫הרולד‬
‫רצח‬
‫מעפילי‬
‫ל״חופשת מולדת״‬
‫באעליה‪.‬‬
‫נוכח אפשרות פלישה גרמנית בעקבות נצחונותיהם ברוסיה‬
‫תוך כדי ההבנות לקידום הפלישה ה ג ר מ נ י ת ממצרים‪ ,‬לא ההנחו גם התכגיות‬
‫ל ב ל ו ם א ת ה ת ק ד מ ו ת ם ה א פ ש ר י ת מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ד ר ך ט ו ר ק י ה ואיראן‪ .‬ה ב ר י ט י ם‬
‫האמינו‬
‫בהם‬
‫ש א פ ש ר יהיה‬
‫להאיט את‬
‫חיה אוכלוסיד‪ ,‬לא‬
‫ה ת ק ד מ ו ת הגרמנים באותם שלושה האזורים‬
‫מוסלמית‪,‬‬
‫נאמנה לדמוקרטיות‪ :‬הר‬
‫שבחלקה נשארה‬
‫הדרוזים‪ ,‬ל ב נ ה ו ב ע י ק ר ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ה ב ר י ט י ם ג ר ס ו ש ג ם אם י ש ת ל ט ו ה ג ר מ נ י ם‬
‫ע ל ש ל ו ש ה אזורים אלד״ א פ ש ר‬
‫לכובש‬
‫ויעסקו‬
‫ותכשיר‬
‫בריגול‪,‬‬
‫חבלה‪,‬‬
‫את הקרקע לשובם‬
‫יהיה ל ה ש א י ר בהם יחידות שיעוררו ה ת נ ג ד ו ת‬
‫ובמלחמת‬
‫שתשבש‬
‫הטרדה‬
‫את‬
‫שלטונו‬
‫סדרי‬
‫ש ל הבו־יטים‪.‬‬
‫צ ע ד ר א ש ו ן ב ת כ נ י ת ז א ת ה י ה ב י צ ו ר ה ש ט ח י ם ה ה ר ר י י ם באזורים אלה‪ .‬כ ך‬
‫הגבול‬
‫בוצר‬
‫עד‬
‫הירדן‬
‫בין‬
‫ארץ־ישראל‬
‫אל־חמה‪,‬‬
‫מטבריה‬
‫לסוריה‬
‫עד‬
‫ולבנון‪,‬‬
‫הירדן‪,‬‬
‫הוקמה‬
‫מראש־פינה‬
‫שרשרת‬
‫עד‬
‫ר א ש ־ ה נ ק ר ה ‪ .‬ה ב י צ ו ר י ם כ ל ל ו מ ל כ ו ד ו ת ל ט נ ק י ם ‪ ,‬ק י ר ו ת בלימה‪,‬‬
‫ו ע מ ח ת בראשי הרכסים‪.‬‬
‫ושמירה‪,‬‬
‫וביצורים‪.‬‬
‫הקבלן‬
‫דיסקין‬
‫שמעון‬
‫כעורים‬
‫מן‬
‫ומכאן‬
‫עד‬
‫נהריה‬
‫מ ד ל י התגוננות‬
‫ב ס ו ר י ה ו ב ל ב נ ו ן ה ו ק מ ו ש ח ת תעופה‪ ,‬ד ר כ י ם‬
‫מירושלים‬
‫שנמנה‬
‫עם‬
‫מבצעי‬
‫עבודות‬
‫אלה‪,‬‬
‫ה ע ס י ק ‪ 22‬א ל ף ע ו ב ד י ם ש פ ע ל ו‬
‫ב א ז ו ר י ם ה ש ו נ י ם ע ד ל ט ק י ה ‪ ,‬חומם‪ ,‬ה מ ה ‪ .‬ו ח ל ב‬
‫ס ו ר י ה והגיעו ע ד ג ב ו ל‬
‫במתיחת‬
‫בצפון‬
‫ט ו ר ק י ה ‪ .‬א נ ש י ו ש ל דיםקין ע ס ק ו ג ם‬
‫ג ש ר י ם ע ל החידקל‪.‬‬
‫אולם‬
‫בינתיים הוברר‬
‫להיטלר‬
‫כ י מ ס ע ו ע ל פ ג י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל א יהיה‬
‫ע ו ד ר צ ו ף נ צ ח ו נ ו ת ו ל פ י כ ך הפעילו‪ .‬ה ג נ ר א ל י ם ש ל ו ת כ נ י ו ת ל פ ע ו ל ו ת א ל ט ד נ א ט י ב י ו ת‬
‫בעורף‬
‫הרגיש‬
‫של‬
‫האימפריה‬
‫חזונו של האדמיראל רדר‬
‫דרך‬
‫סיני‪,‬‬
‫ארץ־ישראל‬
‫הבריטית‪.‬‬
‫הווהרמאכט‬
‫התרכז ‪.‬עתה‬
‫בהגשמת‬
‫ל ה ש ת ל מ ו ת ע ל מ צ ר י ם ו ת ע ל ת סואץ ב מ א מ ץ‬
‫וסוריה אל הגבול‬
‫להגיע‬
‫הטורקי‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫הגריסים מתכוננים לאפשרות <‪1‬ינויה של אדץ־ישראל‬
‫ב מ ס ג ר ת ה ש י ת ו ף ע ם ה צ ב א ה ב ר י ט י ה ו ר ת ה ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ל״הגנד^״ —‬
‫לבקשת‬
‫הביון‬
‫למקרה‬
‫ה ב ת ם י — להקים‬
‫מספר‬
‫שהגרמנים יכבשו א ת הארץ‪ .‬ב ר א ש‬
‫אלד״ ש א ו י ש ו ע ל ידי ‪16‬‬
‫שיתר‬
‫גבע‬
‫תחנות‬
‫חיים‪.‬‬
‫ומעוז‬
‫הרשת‬
‫הנמרח‬
‫התיכון על־ידי הגרמנים‪.‬‬
‫בעוד‬
‫ר ש ת זו ה ו ע מ ד מ ש ה ת י ן ‪ .‬ת ח נ ו ת ‪.‬‬
‫״פלסטיין םקים״‬
‫‪,1943‬‬
‫הביון ה צ ב א י מ ש ת ף‬
‫שיתר‬
‫לצרכי‬
‫צעירים‪ ,‬הוקמו בירושלים‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬חדרה‪,‬‬
‫התבנית נקראה‬
‫התקיימה ע ד מארם‬
‫קטנות‬
‫ריגול‬
‫כאשד‬
‫פעולה‬
‫התבנית‬
‫הוברר כי חלפה‬
‫ה״הגנה״‬
‫עם‬
‫הארץ־ישראלית‪.‬‬
‫ס כ נ ת כיבושו‬
‫תיכנן המימשל‬
‫של‬
‫האזרחי‬
‫ב נ פ ר ד ר ש ת מ פ ה שעמדה להיות מ ו ר כ ב ת משוטרים מקומיים הנאמנים לבריטניה‪.‬‬
‫לא ה ש ל י ם ע ם ה א פ ש ר ו ת ש א ת ה מ ל ח מ ה ב פ ו ל ש י נ ה ל ו — א ח ר י כ י ב ו ש‬
‫המיםשל‬
‫ה א ר ץ — יהודים שיימצאו ת ח ת מ ר ו ת ה ״ ה ג ג ה ״ ו י ק ב ל ו ה ו ר א ו ת י ה ם מן ה ס ו כ נ ו ת‬
‫ה י ה ו ד י ת ‪ .‬ה מ י מ ש ל היה מ ו ט ר ד מן ה מ ח ש ב ה ש ב מ ק ר ה ש ל כ י ב ו ש ‪ ,‬י צ ל י ח ו היהודים‬
‫למבע‬
‫ע ד הפולש‬
‫פעולות נחמות‬
‫בפרסום בעולם‪,‬‬
‫ויזכו‬
‫שערביי ארץ־‬
‫בעוד‬
‫י ש ר א ל ישתפו' ל ל א ס פ ק פ ע ו ל ה ע ם ה כ ו ב ש ה ג ר מ נ י וכן עשויים היהודים ל ה ת נ ג ד‬
‫לשובו‬
‫של‬
‫יהודית‬
‫ב א רץ ־ישראל‪.‬‬
‫המימשל‬
‫חששות‬
‫אחת‬
‫אלה‬
‫'נסיגת‬
‫נאמנים‪,‬‬
‫תחת‬
‫הבריטי‬
‫ניצבו‬
‫הבריטים‬
‫העויין‬
‫מאחורי‬
‫—‬
‫חוליות‬
‫של‬
‫המימשל‬
‫מורכבת‬
‫להשאיר‬
‫משוטרים‬
‫אלחוטי ו ל מ ו ח‬
‫ההחלטה הוטל‬
‫דרישתם‬
‫בארץ‬
‫יהודים‬
‫ל מ ר מ י ביון‬
‫ע ל ה מ ט ה הארצי‬
‫—‬
‫וערבים‬
‫ע ל החיים‬
‫של המשטדה‪.‬‬
‫ה ח ו ל י ה ה י ה ו ת ת צ ר י ך ה י ה ל ע מ ו ד ה ק צ י ן ש ל מ ה רוזנשטיין ו ע ל ה ח ו ל י ה‬
‫הערבית‬
‫ע מ י ל פ ק ח הקצין‬
‫במשטרה‬
‫של‬
‫ביון‬
‫ש מ ת פ ק י ד ם יהיה ל ק י י ם ק ש ר‬
‫ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ‪ .‬ביצוע‬
‫בראש‬
‫ולעמוד‬
‫ההחלטה‬
‫בתוקף‬
‫על‬
‫לעצמאות‬
‫נערמו‬
‫יחם הכבוד‬
‫שגאגר‬
‫כי בהיכנס‬
‫ל ו סיוע‬
‫המצב‬
‫לאור‬
‫המיםמכים‬
‫מוגברים‪,‬‬
‫בארץ‬
‫יום־יום‬
‫ב ק ר ב האוכלוםיה‬
‫בכפרים לקראת‬
‫נאמניהם‬
‫ויגיש‬
‫עתה‬
‫פאת‬
‫ביי אידריםי‪.‬‬
‫כניסת‬
‫הצבא‬
‫בחיסול‬
‫ת״חות‬
‫הערבית‬
‫השלטון‬
‫הבריטי‪,‬‬
‫על‬
‫נשק‬
‫הגרמנים‪ ,‬על נכבדים ערבים המצהירים באזני‬
‫יתייצב‬
‫הגרמני‬
‫העם‬
‫ה פ ל ש ת י נ י לימין‬
‫הכובשים‬
‫היהותם‪.‬‬
‫בחזית התכוננו כ ב ר‬
‫הסודיים‪.‬‬
‫שהעידו‬
‫כלפי‬
‫על‬
‫התמוטטות‬
‫מוחלפת‬
‫בשלוחות‬
‫במטה‬
‫של‬
‫השונות‬
‫הארצי של המשטרה לבער אם‬
‫המשטרה‬
‫נפתח מעקב מוגבר אחדי ערבים תושבי‬
‫א מ צ ע י •זהירות‬
‫עקטו‬
‫מצרים שנהגו לבקר עתה‬
‫יותר מאשר בעבר‪.‬‬
‫אל־עלמיין‬
‫ב־‪26‬‬
‫עתה‬
‫בבוחו להבים את‬
‫ה ב ר י ט י ם ‪ .‬ב א ז ו ר ג ז א ל ה י צ א ו א מ נ ם מן השימוש‬
‫שלו‪ ,‬א ב ל הוא ה מ ש י ר ל ל ח ו ץ ע ל ה ב ר י ט י ם ז א ח ר י ק ר ב ו ת ג ב ו ר ה ה ו ב ס ו‬
‫טנקים‬
‫צדפת החפשית)‬
‫חילות‬
‫טנקים‬
‫אלף‬
‫במאי‬
‫‪ 1942‬זז ה ק ו ר פ ו ס ה א פ ר י ק א י‬
‫של‬
‫תמל‬
‫קתמה‪,‬‬
‫ב ה נ ח ה שיש‬
‫‪200‬‬
‫של‬
‫הבריטים;‬
‫חיילים‬
‫בריטים‬
‫הגנראל‬
‫וייוול‪,‬‬
‫בין א ל ־ א ד ם ו ״ ג ש ר‬
‫ב־‪21‬‬
‫ודרום‬
‫הגנראל‬
‫ביוני‬
‫נפלה‬
‫אפריקאים‬
‫א ב י ר י ם ״ יצאו מ כ ל ל‬
‫טוברוק‬
‫נפלו‬
‫סיר קלוד אוקינלק‪,‬‬
‫אחרי‬
‫בשבי!‬
‫מצור‬
‫שימוש‬
‫מ מ ו ש ך ו־‪33‬‬
‫כאשר נסוג‬
‫למרםה מטרוח‬
‫‪230‬‬
‫שליד‬
‫יורשו‬
‫של‬
‫גבול‬
‫לוב‬
‫ח ש ך ע ל י ה ם עולמם ש ל יהודי א״י‪ ,‬א ב ל ג ם ב א ן ל א ע ל ה ב י ת ה ב ר י ט י ם ל ה ח ז י ק‬
‫מעמד‬
‫‪146‬‬
‫גגד‬
‫ה ם ת ע ת ת ד ו מ ל והם נ ס ו ג ו ל ע ו מ ק ש ל‬
‫‪180‬‬
‫ק״מ לתוך נ מ ר י ם ‪ ,‬עד‬
‫לתחנת הרכבת המצרית הקטנה אל‪-‬עלמיין‪ ,‬ממנה יכלו שריוני האויג להגיע‬
‫לאלכסנדריה תוך יומיים‪.‬‬
‫אבל כאן נאלץ רומל להיעצר כדי להתארגן מחדש אחרי שקו האספקה‬
‫שלו הוארך מעל למשוער‪ .‬רודן איטליה‪ ,‬בגיטו מ־םולעי‪ ,‬הגיע כבר לחזית‬
‫כדי להקדים אישיות גרמנית כלשהי בכגיםה החגיגית לאלכםגדריה ולקהיר‪,‬‬
‫וסוס לבן הועמד לרשותו למטרה זו‪.‬‬
‫דומל גזע בזהירות והחליט להכין היסב את המשך המערכה והבגותיו‬
‫נמשכו כארבעה חדשים‪ ,‬עד אוקטובד ‪.1942‬‬
‫ג‪ .‬נכונות להתגוננות ולמלחמת גבורה מול הרהורי כניעה‬
‫קשת הדעות בקרב מנהיגות הישוב‬
‫התגיםות יהודים לצבא הבריטי ולשלוחות בטחון מקוממת בארץ־ישראל‬
‫המשיכה לעמוד באחבעה חורשים קודרים אלה במרכז פעילותם של המוסדות‬
‫הלאומיים‪ ,‬שעשו מאמצים להגדיל את מספר היחידות היהודיות בצבא הבריטי‬
‫שבפיקוד יהודי‪ ,‬להעביר לידי יהודים את הגגת ישוביהם‪ ,‬שדות תעופה‪ ,‬קמי‬
‫רכבת‪ ,‬נמלים ומיתקני תעשיה חיוניים‪ ,‬כדי שבמקרה של פלישה יעבוד כל‬
‫המנגנון הבטזזוני היהודי למרותה הבלעדית של ה״הגנה*‪.‬‬
‫הדיונים שליוי את הגיוס הכללי של כוח האדם היהודי היו קשורים בשלוש‬
‫דעות מנוגדות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגנת הישוב צריבה להיות נתונה באופן בלעדי ב ז י היהודים עצמם‬
‫כימן שבמצב שנוצר אין לסמוך על פיקוד זר! הבוהות היהודיים חייבים‬
‫לשרת במישרין מטרות יהודיות בלבד‪ .‬עם כל היחס החיובי לגיוס יהודים‬
‫לצבא הבריטי‪ ,‬יש לראות תבלית־הבל בהגנת הישוב היהודי בארץ־ישראל וגם‬
‫היהודים הארץ־ישראלים המשרתים בצבא הבריטי צדיכים להיות כפופים לפיקוד‬
‫ה‪-‬הגגה״‪ ,‬מבלי שהדבר יפגע בחובותיהם כלפי הצבא‪ .‬אולם במקרה של חילוקי‬
‫דעות בין צרכי הבטחת של הישוב לבין צרכי הצבא‪ ,‬עדיפים הצרכים היהודיים‪,‬‬
‫במצב שנתהווה קשורים היהודים והבריטים בעבותות אחווה לוחמות‬
‫‪л‬‬
‫במקרה שהגרמנים יגיעו לא^שדאל לא תוכל ה״הגנה״ לעמוד בכוחותיה‬
‫בלבד מול השריון ותיל הדגלים הגרמני לכן יש לשים דגש קוךם־כל על‬
‫הגיוס לצבא הבריטי ולהגיה ל^הגמד״ את ההתמודדות עם מתות ערבים בלתי־‬
‫סדירים אשר ייכנסו ללא־םפק לפעולה בהתקרב הגרמנים‪,‬‬
‫ראשי מפאיי )דוד בן־גורתן‪ ,‬משה שרתוק־שרת‪ ,‬אליהו גולומב( גרסו‬
‫ג‪.‬‬
‫את מיזוג כחזות ה״הגנה״ והיחידות היהודיות בצבא הבריטי‪ ,‬במערכה אחת‪.‬‬
‫יחד עם זאת העדיפו‪ ,‬לאור ההתפתחויות בחזית‪ ,‬גיוס מוגבר לצבא הבריטי‬
‫התת ומול הבוהות הגרמנים תכלו להתמודד‪ ,‬רק מהות יהודיים בעלי הכשרה‬
‫וציוד צבאיים‪ .‬הם האמינו כי הגיוס ההמוני לצבא והקמת יחידות יהודיות יביאו‬
‫לבינת צבא תזודי שהשתתפותו במלחמה תבסס את זמת הישוב ליתרונות‬
‫מדיניים בעתיד‪.‬‬
‫ביסוד הויכוח בת שלוש אוריינטאצתת אלה היה מוגח גם הספק אם‬
‫אמנם מסוגלת ה״הגגה״ להתמודד עם הצבא הפולש‪ .‬היו שהרחיקו לכת ותבעו‬
‫ששיתוף הפעולה עם בריטניה יהיה ללא תנאי )פנחס רוזן‪ ,‬ראש התאחדות‬
‫ז‬
‫‪147‬‬
‫‪.‬עולי‪-‬גרמניה‪ ,‬חברי הנהלת‪.‬הסוכנות היהודית ד ״ ר ‪ :‬אמיל שמודאק וד״ר ורנר‬
‫סנאטור‪ ,‬אריך מולד מבוני התעשיה העברית‪ ,‬גציגים‪ .‬של העדר! הספרדית‬
‫וענד(‪:..‬היו‪-:‬ביניהם‪.‬שטענו כי במקרה של פלישה לא‪.‬יוכלו‪ .‬גברים שלא קיבלו‬
‫אימון צבאי סדיר‪ ,‬להגן על הישובים‪.‬‬
‫‪.‬לעומת זאת היו הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בדעה שגם במצב החמור‬
‫ביותר שבפניו יעמוד הישוב‪ ,‬יש לקיים את פרימאט ה״הגנה״‪ ,‬כיוון שהצבא‬
‫הבריטי לא יהיה מוכן להקריב עצמו למען יהודים! הקיבוץ הארצי גרם אפילו‬
‫שאין לשלוח יהודים להילחם מחוץ‪..‬לגבולות ארץ־ישראל‪ ,‬ורק אחרי שיאוישו‬
‫התפקידים החיוניים בהגנת הישוב אפשר יהיה להרשות ארגון כוח אדם הנותר‬
‫ב״חיל משלוח״‪ ,‬שיוכל להילחם מחוץ לגבולות הארץ‪ ,‬אבל על המוסדות‬
‫לעמוד על כך שהיחידות היהודיות בצבא הבריטי ימונו קודם־כל להגנת הישוב‪.‬‬
‫ישראל גלילי‪ ,‬מראשי הקימץ המאוחד‪ ,‬סבר כי כוח הגנה יהודי‪ ,‬בלתי‬
‫תלוי בבריטניה‪ ,‬ישמש בעתיד ״גורם כביר־ערך למניעת פתרון לא־ציוני‬
‫על גורל הארץ״‪.‬‬
‫זרעי תבוסתנות‬
‫• בעקבות המהלומות מצד המימשל והחזות השחורה באשר לצפוי לישוב‬
‫במקרה של כיבוש ארץ־ישראל‪ ,‬התעוררה‪ ,‬בקרב הוגים מצומצמים‪ .,‬תחושת‬
‫תבוסתנות‪ ,‬שינקה מהתמוטטות האמונה בסיכויי ההתגוננות ומיאוש קיצוני‪ .‬היו‬
‫ אישים בישוב שגרסו כי עליו‪:‬‬‫י• למשוך ידו ממלחמה ברומל ולא לנסות אפילו להתיצב נגדו!‬
‫• להשפיע על בנות־הברית להעביר ילדים מארץ־ישראל לקנדה!‬
‫• לצרף את החיילים היהודים מהצבא הבריטי למסע הנסיגה של בנות‪-‬‬
‫הברית במקרה של פינוי האזור!‬
‫• ‪. .‬להשפיע' על בנות־הברית שיתבעו מהאויב להעניק ליהודי ארץ־ישראל‬
‫״ מעמד של שבדי מלחמה‪.‬‬
‫‪ .‬היו אף תבוסתנים שהאמינו כי ניתן יהיה ״להסתדר״ עם הפולשים‪ ,‬ונשמעה‬
‫דעה שבאמצעי שכנוע אפשר יהיה להשפיע על הגרמנים לבל יפגעו ביהודי‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬היות ואפשר לנצל את כושרם ‪.‬התעשייתי והמדעי למען המאמץ‬
‫המלחמתי של הרייך‪.‬‬
‫טבנקין וגולומב‬
‫הויכוח כיצד לקדם את פני הפלישה הגרמנית התנהל בעיקר ביו יצחק‬
‫טבניקין‪ ,‬מנהיג הקיבוץ המאוחד‪ ,‬לאליהו גולומב‪ ,‬ראש ה״הגנה״‪ ,‬שנמנה עם‬
‫מפא״י‪ .‬טבנקין טען שבכדי שיהודים ילחמו על ארץ־ישראל מחוץ לגבולותיה‪,‬‬
‫צריכים יהודי ארץ‪-‬ישראל לחיות ולמות בה‪ .‬״אני שואף לכך שלא נצא ולא‬
‫נעזוב את הארץ חיים‪ .‬כל נקודה‪,‬כל איש בכל נקודה‪ ,‬יאחז בבל גשק אפשרי‪.‬‬
‫מלם צריכים להיות מוכנים להגנה‪ ,‬כי לא רק הגרמנים אלא גם הערבים‬
‫יסתערו עלינו‪ .‬הובחנו לנהל מלחמה פרטיזנית‪ .‬הגרמנים‪ ,‬על אף היותם חזקים‪,‬‬
‫לא ישמידו בבת־אחת את כל הישוב‪ .‬לכן עלינו לחנך את האנשים למלחמה!״‪.‬‬
‫־־‪ :..‬בויכוח ‪:‬שהתנהל מועד הפועל של ההסתדרות טעו גולומב לעומתו• כי‬
‫במקרה שיל פלישה גרמנית ‪.‬לא תינתן לישוב ‪.‬האפשרות לעמוד י בכבוד ‪.‬על‬
‫נפשו‪: .‬״עמים‪.‬חזקים מאתנו אין‪'.‬להם יכולת לעמוד בכבוד כאשר האויב נמצא‬
‫‪148‬‬
‫ב ב ר בפנים‪ ,‬ואין להניח שמצבנו יחיד‪ .‬נוח‪ .‬יותר ממצבם של עמים מנוצחים‬
‫אחרים‪ ,‬בפרט כאשד י ד ו ע ‪ .‬מ ה יחסו של האויב ליהודים״‪ .‬גולומב דאה שתי‬
‫אפשרויות בפני הישוב במקרה של פלישת האויב‪:‬‬
‫ל ה ל ח ם בו כשינסה לפלוש;‬
‫ם‬
‫‪ в‬להילחם 'בו לפני שינסה לעזוב את הארץ‪ ,‬בהתקרב צבאות בנות־הברית‬
‫המנצחים‪.‬‬
‫שתי אפשרויות אלה תובעות — מען גולומב — גיום המוני של יהודים‬
‫כדי להקים כוח מתאים לניהול שתי מערכות גורליות אלה‪ .‬הוא אמד כוח זה‬
‫ב־‪ 40‬עד ‪ 50‬אלף איש עד גיל ‪ 40‬ואף למעלה ‪ лю‬רבבות אלה צריכים —‬
‫לדבריו — להיות משובצים נצבא הבריטי‪ ,‬בנוטרות ובשלוחות ההגנה העצמית‪.‬‬
‫טבנקין שלל את דעת ג ל ו מ ב בדבר היעדר סיכויים למלחמה פרטיזאנית‬
‫בתקופת הכיבוש הגרמני וגרם את מיזוג שתי המערבות‪ .‬הוא התריע נגד‬
‫האשליה שאפשר להישאר ולהתקיים גם אחרי הכיבוש הגרמני‪ :‬״הסכנה היא‬
‫שהיטלר ישמיד אותנו‪ .‬מ ג ד זה לא יעמוד לנו שום ד ב ר ! אך נחדל נא מלהטיף‬
‫לעצמנו שיש צבא פולני הנלחם מחוץ לגבולות פולין‪ .‬אני שואף לכך שיהודים‬
‫לא ייצאו ולא י ע ז מ את הארץ חיים‪ ,‬ובמקרה של פלישה נ ל ח ם בסכין‪ ,‬במקל‪.‬‬
‫אינני תומך בדעה שיש נקודות שמהן אפשר להוציא את הילדים‪ .‬להיפך‪ ,‬מקום‬
‫שיש מ ילדים‪ ,‬יעמוד ביתר תקיפות״‪ .‬דעתו היתה ששום כוח לא יוכל למנוע‬
‫מהגרמנים להשמיד את הישוב‪ .‬לכן יש ל ה ת מ נ ן למלחמה פרטיזאנית נגד‬
‫הכובש וקלג&יו‪.‬‬
‫לעומתו גרם גולומב כי אחרי עמידה של כבוד מול הפולש כאשר הוא‬
‫יפרוץ לארץ‪ ,‬ייסוגו גם רוב אנשי ה״הגנה״ ביחד עם הצבא הבריטי מן הארץ‪.‬‬
‫לבו לא היה שלם עם הסיכוי המעשי של מאבק אחרי שהארץ תיכבש ובזה‬
‫חלק ‪.‬על םבנקין‪ :‬״אם יעמוד הישוב במסירות נפש יעלה אולי ערכנו ב מ ז ה‬
‫בזאת שבסוף המלחמה נבטיח לעצמנו דברים אשר בתנאים ר ג ל י ם לא נוכל‬
‫להשיגם‪ .‬על כל פנים נצטרך להילחם כי אחרת לא נ צ ל את עצמנו‪ ,‬ורק‬
‫נוסיף לעצמנו בזיון״‪.‬‬
‫לרשות הישוב עמד כבר אז הפל״מח שהפיח ב ט מ ק י ן את ההכרה כי‬
‫קיים סיכוי שהישוב ינהל מלחמה כדוגמת בר־כוכבא ולא ייאלץ לאמץ לעצמו‪,‬‬
‫מתוך יאוש‪ ,‬שיטות נוסח מצידה‪.‬‬
‫השיתוף ע‪ 0‬הצבא הבריטי‬
‫‪.‬במקביל לדיונים שקיימו בלי הרף הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי‬
‫בהם נוסחו הקריאות להתגיםות של ״כל איש וכל אשד‪ .‬בישוב״ לויכוחים‬
‫שניהלו ראשי מפלגות השמאל ע ל מה עדיף‪ :‬פרימאט ההגגה העצמית או‬
‫השתלבות בצבא הבריטי‪ ,‬הגיע השיתוף של ה״הגנה״ ואצ״ל עם הצבא הבריטי‬
‫לממדים שטרם ז ע אותם הישוב‪ .‬תחילה )ב־‪ (1941‬כוון שיתוף זה למניעת‬
‫פלישת כוחות ״הציר״ מן הצפון‪ ,‬וב־‪ 1942‬הוא התרכז סביב ארגון ההתנגדות‬
‫היהודית למקרה של פלישה מגמדים‪.‬‬
‫עוז־ ב־‪ 1941‬הוליד הקשר שבין המזלקה המדינית של הסוכנות היהודית‬
‫לבין מחלקת םי‪.‬או‪.‬אי‪) .‬ושלוחתה במזרח התיכון שכונתה ‪ л‬או‪ ,(4 .‬שהיתה‬
‫כפופה למשרד אשר טיפל בארגון חבלות כלכליות• בשטחי האויב תכנית‬
‫פעולה מאחורי קווי הגרמנים למקרה שיפלשו לארץ־ישדאל‪ .‬רעיון ‪,‬זה היה‬
‫פרי תכנון של שני מפקדים בכירים ב״הגנה״ אשד עיבדו — לקראת מערכת‬
‫‪49‬ו‬
‫אל־עלמיין ‪ ^-‬א ת ה פ ר ו י י ק ט ל מ ל ח מ ה ב ר ו מ ל ו כ ע ו ש י ד ב ר ו ה ע ר ב י ם ו ה ם ‪ :‬י ו ח נ ן‬
‫רטנר‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫בפאקולטה‬
‫פתפםור‬
‫מן ה מ ו ח ו ת ה מ ב ר י ק י ם‬
‫בריטי‬
‫לאדריכליוח‬
‫העברי‬
‫בטכניון‬
‫בחיפה ויצחק‬
‫ב פ י ק ו ד ה ״ ה ג נ ה ״ ‪ .‬ל י י ט נ א נ ם ־ ג נ ר א ל נ‪ .‬ט ‪ .‬וילםון‪ ,‬מ ו מ ח ה‬
‫לפעולות קומנדו‪,‬‬
‫ביון והרם‬
‫חבלה‪,‬‬
‫ש ה ש ת ק ע ב־‪1941‬‬
‫ב ע ו ר ף האויב‪,‬‬
‫בירושלים‪ ,‬ה ו פ ק ד ע ל ה ק ש ר ע ם ש נ י מ פ ק ד י ה״הגנה״‪ .‬עוזריו ש ל‬
‫גנדאל‬
‫וילםון היו ש נ י‬
‫שהיה‬
‫שדד״‬
‫קצינים בריטים‬
‫האמונה‬
‫צעירים‪ :‬קפטן‬
‫הלייטנאננד‬
‫של‬
‫בנו‬
‫מי‬
‫ח ב ר ה ו ו ע ד ה ה מ ל כ ו ת י ת ב ר א ש ו ת ה ל ו ר ד ר ו ב ר ט פיל‪ ,‬ש ה מ ל י צ ה ב־‪1937‬‬
‫‪2‬‬
‫חלוקת ארץ־ישראל‪ ,‬וקפטן אוברי א י ב ן ‪.‬‬
‫על‬
‫בדיוני‬
‫הכיבוש״‬
‫הצוות‬
‫היהודי‬
‫שנועדה‬
‫והבריטי‬
‫להשתלב‬
‫״התכנית‬
‫נולדה‬
‫של‬
‫ב״פלסטין־סקים״‬
‫הארץ־ישראלית‬
‫דייו‪,‬‬
‫משה‬
‫שלאחר‬
‫במטרה‬
‫כוחות‬
‫יהודיים א ש ר ב מ ק ר ה ש ל‬
‫בארץ‬
‫מחופשים לערבים‪ ,‬איטלקים וגרמנים‪ ,‬לשם ביצוע פעולות חבלה וריגול‬
‫הכובש הגרמני‪.‬‬
‫נגד‬
‫צורן־‬
‫בדרך‬
‫לחבל‬
‫שורטטה‬
‫התקדמותו‬
‫נ ס י ג ת ה צ ב א הבריטי מארץ־ישדאל‪,‬‬
‫לרכז‬
‫מפת‬
‫הא‪p‬‬
‫של‬
‫ו ב ה צויינו‬
‫נקבע‬
‫האויב‪.‬‬
‫כי‬
‫הנקודות‬
‫יוקמו‬
‫יישארו‬
‫שבהן‬
‫בסיסים‬
‫יהיה‬
‫חשאיים‬
‫ב ק ר ב ת ' ה נ ק ו ד ו ת שהן מ ט ר ה ל ח ב ל ה ‪ ,‬וכן ב ס י ס י ם מרכזיים ש ל הפיקוד‪ ,‬ה א ס פ ק ה‬
‫הקן‬
‫וכר‪.‬‬
‫התחייבו‬
‫האדם‬
‫כוח‬
‫לספק להם‬
‫לפעולות‬
‫את‬
‫נאמד‬
‫אלה‬
‫הציוד הדרוש‪.‬‬
‫תחילה‬
‫ב־‪300‬‬
‫ל ״ ה ג נ ה ״ היד‪.‬‬
‫איש‬
‫ברור‬
‫והבריטים‬
‫יהיה‬
‫שהפל״מח‬
‫ה ט ח ש י מ ו ל ע ל ע צ מ ו א ת ב י צ ו ע ה ח ב ל ו ת ו ה פ ע ו ל ו ת מ א ח ו ר י קווי האויב‪ .‬ל צ ו ר ל‬
‫א י ש ן ה י ח י ד ה ו ה ת א ר ג נ ו ת ה ה ק צ י ב ו ה ב ר י ס י ם ס כ ו ם ר א ש ו נ י ש ל ‪ 3,500‬לא״י‪.‬‬
‫הצדדים‬
‫שני‬
‫לשמור‬
‫התחייבו‬
‫את‬
‫בסוד‬
‫לא רק‬
‫ההכנות‬
‫הציבור‬
‫מפני‬
‫היהודי א ל א א ף מ פ נ י ה מ מ ש ל ה ה מ נ ד ט ו ר י ת ‪ .‬ס ו כ ם שאם י י ע צ ר מ י ש ה ו מ ה ב ח ו ר י ם‬
‫היהודים‬
‫המשתתפים‬
‫שהמשטרה‬
‫הודעה והוא‬
‫או ה צ ב א י ת ק ש ר ו ע ם ק פ ט ן א ו ב ר י א י ב ן בירושלים‪.‬‬
‫כשהחלו‬
‫ההזדמנות‬
‫האימונים‬
‫ולהעניק‬
‫שילובם‪,‬‬
‫ב ת כ נ י ת יהיה עליו‬
‫לסרב למסור כל‬
‫יתבע‬
‫בחורשת‬
‫אימון‬
‫ברוטאציד״‬
‫מ ש מ ר העמק‪ ,‬החליטה ה״הגנה״‬
‫בלוחמה‬
‫בקורסים‬
‫לנצל‬
‫פרטיזנית למרבית חברי הפל״מח‪,‬‬
‫שנוהלו‬
‫אלה‬
‫על‬
‫ידי מומחים‬
‫את‬
‫על־יךי‬
‫הנשק‬
‫בריטים‪.‬‬
‫היה של ה״הגנה״ והבריטים סיפקו המרי נפץ ו ת ח מ ו ש ת ‪ :‬הם ש ל מ ו גס ל״הגנה״‬
‫שימוש ב נ ש ק שהיה מ ו ר כ ב מרובים צרפתים א ש ר הובאו מסוריה ל א ח ד‬
‫•דמי‬
‫מ ש ל ט ו נ ו ת וישי‪.‬‬
‫כיבושה‬
‫הבריטים‪:‬‬
‫המדריכים‬
‫קפטן‬
‫לייטבנטרהוקם־וורתה‬
‫האמונד‪,‬‬
‫בדנט‬
‫ומייג׳ר‬
‫ט י ל ו ר ‪ ,‬ה ת ר כ ז ו ב ה כ נ ה ו ה ט מ נ ה ש ל מ ו ק ש י ם ו ב ש ע ו ר י צליפה‪ .‬ה ק ו ר ס י ם ל ם י י ר י ם‬
‫כללו מסעות מפרכים בהם‬
‫נ ל מ ד ו מנהגי הערבים‪.‬‬
‫חפל״מח‬
‫על‬
‫אף המאמץ‬
‫להעלים‬
‫המימשל‬
‫מעיני‬
‫את‬
‫האימונים‬
‫לפלמ״ח‪,‬‬
‫שניתנו‬
‫ע מ ד ה ה מ ש ט ר ה חיש מ ה ר ע ל מ ו ע ת ה ת כ ו נ ה הזו‪ .‬ה ח ל ה ה ת ר ו צ צ ו ת בין ה צ ב א‬
‫ל מ י מ ש ל ש ט ע ן כ י ה א י מ ו ן ה נ י ת ן ל א נ ש י ה ״ ה ג נ ה ״ יביא ל ה ת נ ג ש ו ת ע ם ה ע ר ב י ם‬
‫שהניחו‬
‫הצבא‬
‫נשקם‬
‫עמד‬
‫על‬
‫זמנית‬
‫ב־‪,1939‬‬
‫החיוניות‬
‫תוך‬
‫להכין‬
‫ציפיה‬
‫קאדר‬
‫להזדמנות‬
‫מחתרתי‬
‫להתקומם‬
‫יהודי‬
‫למקרה‬
‫שנית‬
‫ואילו‬
‫של‬
‫פלישה‬
‫ג ר מ נ י ת ‪ .‬ת ש ו ב ת ו ש ל ה מ י מ ש ל היתד‪ .‬כ י ב מ ק ר ה ש ל כ י ב ו ש ה א ר ץ יש לוי ת כ נ י ו ת‬
‫מ ש ל ו ל פ ע ו ל ו ת מ א ח ו ר י קווי ה א ו י ב ב א מ צ ע ו ת א נ ש י ם ה נ א מ נ י ם י ל ו מ ב י ן ה ש ו ט ר י ם‬
‫היהודים‬
‫ו ה ע ר ב י ם ‪ .‬כן‬
‫טענו‬
‫שכאשר‬
‫ייהדף ר ו מ ל תכוון‬
‫ה״הגנה״‬
‫את‬
‫* הוא אבא אבן‪- ,‬לאחד מכן סגן ראש ממשלת ישראל‪ ,‬שר החינוך ושר החוץ‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫הנשק‬
‫המנדאטורי‪,‬‬
‫כדי לזכות בעצמאות‬
‫שמסר לה הצבא הבריטי נגד השלטון‬
‫יהודית בארץ־ישראל‪.‬‬
‫הצבא הורה שבמקרה והבריטים יפנו את ארץ־ישראל‪ ,‬ישארו קציני‬
‫המחלקה שעמהם נמנה אבא אבו עם הלוחמים הממדים בשטה שייבבש בידי‬
‫האויב‪ .‬במקביל נודע לבריטים כי גם המפקדה האמריקאית שהתמקמה בקהיר‪,‬‬
‫הוגה רעיון דומה להפעיל יהודים מאחורי קווי הגרמנים‪.‬‬
‫הפל״מח הפך לתקוותם הגמלה של אלה שהיו מוכנים להילחם בפולש‪.‬‬
‫מאז החליטה המפקדה הארצית של ה״הגגה״)במאי ‪ (1941‬להקים תשע פלוגות‬
‫מחץ )פל״מח( לפעולות נגד אויב סדיר או םדיר־למהצה‪ ,‬עבר משב רוח‬
‫רענן על הנועד היהודי‪ .‬הפל״מח היד‪ .‬נכון להיכנס לפעולה נגד‪ .‬גרמנים‬
‫)אויב סדיר( או ערבים )בלתי סדיר( תוך תפישת אזורי הגנה לשם מתן שהות‬
‫לגיוס כוחות נוספים‪ .‬פעולה זאת צריכה היתה להיעשות תחילה על־ידי ״התגוננות‬
‫משהה״ שפירושה היה מכות תוקפניות קצרות‪ ,‬ואחרי־כן על־ידי‪ .‬מבצעים‬
‫תוקפניים בהיקף רחב יותר )פשיטות אופרטיביות(‪ .‬הפעולות נגד האויב הסדיר‬
‫עמדו להתבצע בידי יחידות קטנות עצמאיות התת פיקוד אופרטיבי מרכזי‪,‬‬
‫במטרה לתקוף עמדות מבודדות‪ ,‬יחידות אויב קטנות כמו משמרות קדמיים‬
‫של רוכבי אופנוע או שריוניות‪ ,‬יחידוח צנחנים וכר‪ .‬שטח הפעולה העיקרי‬
‫צריך היה להיות בעורף האויב דרכי התחבורה ואמצעי התובלה‪ ,‬מחסני נשק‬
‫ותחמושת וכן שמת תעופה‪ .‬הפעולות העיקריות עמדו להתמקד בחבלה‪.‬‬
‫בצל‬
‫איום ההשמדה‬
‫בעצם אוהם הימים ז ע ו סוכניו של חג׳ אמין אל חוםייני ללבות תסיסה‬
‫ולחישות כי הושג ומכם עם גרמניה על פתרון בעית פלשתינה והיהודים‪.‬‬
‫אחד התנאים של חג׳ אמין — סופד — לשיתוף עם גרמניה היה מתן ‪т‬‬
‫חפשית לחיסול היהודים בפלשתינה ובארצות ערב‪ .‬לדבריו השיבו לו הגרמנים‪:‬‬
‫״היהודים — שלך׳׳‪ .‬שמועות מסוג זה הביאו יהודים לא מעטים‪ ,‬ביחוד מבין‬
‫עולי גרמניה‪ ,‬לידי טירוף ממש‪ .‬היו שהצטיידו ברעל ציאנקאלי לעצמם ולבני‬
‫משפתותיהם למקרה שיבואו הגרמנים‪ .‬רבים לא האמינו כי תינצל אפילו‬
‫נפש אחת מן המבול שיציף את הצי מיליון יהודי ארץ־ישדאל‪ .‬עולים מגרמניה‬
‫הניחו כי בידי הגסטאפו המתלווה לצבא הגרמני‪ ,‬מצויה רשימה של היהודים‬
‫שעזבו את הרייך‪ ,‬ואלה יהיו צפויים ראשונים למוות‪.‬‬
‫היו יהודים שחיפשו דרכים לברוח מן הארץ אבל זו היתד‪ .‬מגורה ומסוגרת‪,‬‬
‫וניתוקה היה מוחלט‪ .‬שמועות סיפרו כי ניתן למצוא מקלט בהודו‪ ,‬אבל השגת‬
‫מקום במטוס להודו היתד‪ ,‬טעונה רשיון מיוחד‪.‬‬
‫יהודים לא מעטים החלו לחפש לעצמם מקלט שבו — לדעתם — לא עכל‬
‫האויב לגעת בהם לרעה‪ .‬רבים פקמ את ימשלים‪ ,‬שוטטו בעיר העתיקה בין‬
‫מוסמת כנסיתיים וחיפשו בהם חדר לעצמם‪ .‬הס האמינו לשמועה שבמקרה‬
‫של פלישה גרמנית‪ ,‬תועמד העיר העתיקה שבתוך החומות תחת חסות הצלב‬
‫האדום הבינלאומי או הוותיקן ותוכדז כאזור מפורז‪ ,‬ו ז ע ו לספר כי סוכם כבר‬
‫ב״תלונות הגבוהים״ על הסדר‪ ,‬לפיו יחזות בלתי־המושות של משמר הוותיקן‬
‫ישמרו על מבואות העיר העתיקה וימנעו מחיילי צבא הכיבוש את הכניסה לתוכה‪.‬‬
‫היו שחיפשו קשר למנזרים הפזורים על פני הארץ‪ ,‬מן הגליל עד בקעת‬
‫הירדן ובסביבות יריחו‪ ,‬כ מ להבטיח פפזםה לעצמם ולמשפחותיהם‪ .‬רבים‬
‫מאלה פנו לבית־האדחה של הנזיתת הקתוליות הגרמניות על שם ברתולומיאום‬
‫‪151‬‬
‫במושבה הגרמנית‬
‫הקדוש‬
‫הצבא‬
‫פגיעות‬
‫כ מ ו •כן‬
‫הילדים‬
‫מחוסן מפני‬
‫ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ב ה נ ח ה ש מ ו ס ד ג ר מ נ י יהיה‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫סופר על קשרים‬
‫ערבים שהבטיחו ל ק ב ל את‬
‫בין יהודים לידידים‬
‫היהודים ולדאוג לשלומם‪.‬‬
‫עם‬
‫יהד‬
‫עלינו‬
‫זאת‬
‫שהבהלה‬
‫לציין‬
‫לעיל‬
‫המתוארת‬
‫נחלתו‬
‫היתה‬
‫מ י ע ו ט זעום‪ .‬ר ו ב ו ש ל ה י ש ו ב ה י ה מוכן ל ה ק ר י ב א ת חייו ו ל א ל ה ו ש י ט‬
‫של‬
‫צוארו‬
‫‪.‬לפולשים‪ .‬מ ו ל ר ג ש ו ת ה פ ח ד ב ל ט ה ו ה ת ע צ מ ה ת ש ו ק ת ה ק ר ב ו ה נ ק ם ‪ .‬ב־‪ 10‬ב י ו ל י‬
‫הועד' ה ל א ו מ י‬
‫‪ 1942‬־‪.‬הודיע‬
‫חד־משמעי‬
‫באופן‬
‫כי‬
‫לציבור היהודי‬
‫הישוב‬
‫״על‬
‫ל ה י ו ת מוכן ל ק ר ב מ כ ר י ע ‪ .‬ע ל י ו ל ב ט ו ח ר ק ב כ ו ח ו ו ל ג ב ש ש ו ר ו ת י ו ב מ א מ ץ מ ש ו ת ף ״ ‪.‬‬
‫ב א ו ת ו יום פ ש ט ה ש מ ו ע ה כ י הצי ה ב ר י ט י ע ז ב א ת נ מ ל א ל כ ס נ ד ר י ה ‪ ,‬כיוון‬
‫חשוף‬
‫שהיה‬
‫הלופטוואפא‪.‬‬
‫לפגיעות‬
‫של‬
‫בדלתה‬
‫נעשו‬
‫הנילוס‬
‫קו הגנה חדש ל מ ק ר ה שאל־עלמיין לא תעמוד בהסתערות‬
‫מדי‬
‫ג ב ר זרם‬
‫יום‬
‫שנמלטו‬
‫היהודים‬
‫להקים‬
‫הכנות‬
‫הקורפוס האפריקאי‪.‬‬
‫לארץ־ישראל!‬
‫מאלכסנדריה ומקהיר‬
‫ה ס ‪ .‬ע ש ו ד ר כ ם ב ר כ ב ם ה פ ר ט י או ב ר כ ב ת ‪ .‬א ב ל ‪ .‬ל א כ ל י ה ו ד י מ צ ר י י כ ו ל ה י ה‬
‫להשיג‬
‫את‬
‫העניקו‬
‫ללא‬
‫רשיון‬
‫יהיו צפויים ל י ח ס‬
‫אלה‬
‫הכניסה‬
‫שעה‬
‫לארץ־ישהאל‪,‬‬
‫הבריטים‬
‫שהפקידים‬
‫ה ג ב ל ה רשיונות כאלה לכל הזרים מתוך נימוק‬
‫אכזרי במקרה‬
‫פולנים‪,‬‬
‫נ מ נ ו יוונים‪,‬‬
‫ש ל כיבוש מ צ ר י ם‬
‫במצרים‬
‫כי אנשים‬
‫ב ז י הגרמנים‪.‬‬
‫ב ר י ט י ם ופליטים מ מ ד י נ ו ת ש נ כ ב ש ו מ א ז‬
‫אלה‬
‫עם זדים‬
‫בזי‬
‫‪1939‬‬
‫הרייך ואשר ב ד ר ך נדודיהם נ ק ל ע ו למצרים ונשארו בה בציפיה לסיום ה מ ל ח מ ה ‪:‬‬
‫והולנדים‪.‬‬
‫ה י ו ב י נ י ה ם ג ם י ו ג ו ס ל ב י ם ‪ ,‬צ׳כים‪ ,‬צ ר פ ת י ם ‪ ,‬ב ל ג י ם‬
‫א ת ב ו א ש י י ר ו ת ה פ ל י ט י ם מ מ צ ר י ם כיוון ה מ י מ ש ל ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י‬
‫בשעות‬
‫לירושלים‬
‫הלילה‬
‫כדי‬
‫המאוחרות‬
‫לעורר‬
‫לא‬
‫בהלה‬
‫כ ך שיגיעו‬
‫ולמנוע‬
‫בציבור‬
‫ש מ ו ע ו ת ע ל ־ ה ת מ ו ט ט ו ת ׳ מ ע ר ך ה ה ג נ ה של ה ב ר י ט י ם ב מ צ ר י ם ‪ .‬א ב ל ה ב א י ם ה ב י א ו‬
‫אתם‬
‫הלא־ערבית עם‬
‫תחזיות ק ו ד ר ו ת ע ל הצפוי לאובלוסיה‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫כניסת‬
‫ה ם ה ס ת מ כ ו ע ל מ ה ש מ ס ר ו ל ה ם ידידים ב מ צ ר י ם ש ס י פ ח בין ה ש א ר כ י מ ח צ ר ו ת‬
‫המוסדות‬
‫באלכסנדריה ובקהיר מיתמר כ ב ר עשן‬
‫הבריטיים‬
‫מיםמכים‬
‫שריפת‬
‫ש א ו ת ם ל א י ו כ ל ו ה ב ר י ט י ם ל י ט ו ל ע מ ם ב מ ק ר ה ש ל נסיגה‪.‬‬
‫מ י ר ו ש ל י ם יפוזרו‬
‫על‬
‫הבאים‬
‫הארץ‪.‬‬
‫פני‬
‫בעוד‬
‫יהודי‬
‫התרשמו‬
‫ירושלים‬
‫ק ש ו ת מזרם זה ש ל פליטים‪ ,‬ראו בהם הערבים א ת מבשרי ה מ פ ל ה הבריטית‪.‬‬
‫ב־‪7‬‬
‫הנציב‬
‫ביולי‬
‫‪1942‬‬
‫נקרא‬
‫יצחק‬
‫בך־צבי‪,‬‬
‫יו״ר‬
‫הועד‬
‫הלאומי‬
‫העליון < ל פ ג י ש ה זו ה ל ך עמו ד״ד א ב ר ה ם כצנלםון‪,‬‬
‫מק־מייקל‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫מסר‬
‫להם‬
‫כי‬
‫קיבל‬
‫בוקר‬
‫באותו‬
‫בדחיפות‬
‫אל‬
‫ח ב ר הנהלת הועד‬
‫שדר‬
‫האומר‬
‫מלונחן‬
‫ש ה מ מ ש ל ה ה כ ר י ע ה כ י ב מ ק ר ה ו א ל כ ס נ ד ר י ה ת י פ ו ל ב ז י האויב‪ ,‬ה י א ת ר א ה ב כ ך‬
‫קץ‪ .‬ה ה ג נ ה ע ל‬
‫לאן ב ד ע ת‬
‫אמר‬
‫ה מ ז ר ח ה ת י כ ו ן ו ת פ נ ה כ ו ח ו ת י ה מ כ ל האזור‪,‬‬
‫הנציב־העליון לא‬
‫א ך הוסיף כ י ל ו נ ח ן ה ו ר ת ה‬
‫לו ל מ ס ו ר על כ ך‬
‫הצבא לסגת‪,‬‬
‫ה י ה ו ד י ת ב ג ל ל ה מ ש מ ע ו ת ה ג ו ר ל י ת ש ל ה ת פ ת ח ו ת זאת‪.‬‬
‫'מז‬
‫לראשי העדה‬
‫צבי‬
‫ו כ צ נ ל ס ו ן ה ב י נ ו ש ה כ ו ו נ ה היא כי גם‬
‫הפקידות האזרחית ת צ א‬
‫בן־‬
‫את הארץ‬
‫יחד עם הצבא‪ .‬י‬
‫ה״הגנה״ מחליטה להיאבק בפולש‬
‫‪.‬בעקבות‬
‫להגנה‬
‫ולמיאבק א ק ט י ב י ‪ .‬ש ל‬
‫של• דבר‬
‫ד‪.‬שאלה‬
‫‪52‬ז‬
‫פגישה‬
‫זאת‬
‫פתח‬
‫ה פ י ק ו ד העליון‬
‫הישוב‬
‫של‬
‫בארץ־ישראל‪.‬‬
‫ה״הגנה״‬
‫בפיקוד‬
‫בליבון‬
‫האמינו ^ כ י‬
‫י פ ס ז ו מ ע צ מ ו ת ״הציר״ א ת ה מ ל ח מ ה ו ה ב ר י ט י ם י ח ז ר ו‬
‫היתה־כיצד להחזיק‬
‫התכניות‬
‫מ ע מ ד נ ג ד ה פ ו ל ש י ם 'ונגד ה ע ר ב י ם ‪,‬‬
‫בסופו‬
‫לארץ־ישראל‪.‬‬
‫עד שישתפר‬
‫מ צ ב ן ש ל ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ‪ .‬ב מ ה ר ה זומן כ נ ם א ר צ י ש ל מ פ ק ד י ם ל ד י ו ן ב ת כ נ י ו ת ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫הכנס‬
‫נערך בתל־אביב‪,‬‬
‫'בהתיעצויות‬
‫תתבסס‬
‫ב א ו ל ם ה ה ר צ א ו ת ש ל מגן ד ו ד א ד ו ם ב ר ח ו ב מזא״ה‪.‬‬
‫ש ק ד מ ו ל ו ב ב נ י ן ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל של ה ה ס ת ד ר ו ת ס ו כ ם‬
‫ה ת ב צ ר ו ת מ י ר ב ה כ ו ח היהודי ה ל ו ח ם ע ל‬
‫על‬
‫שההתנגדות‬
‫נמל‬
‫ה כ ר מ ל ת ו ך ניצול‬
‫ח י פ ה ל ק י ו ם ה ק ש ר ע ם ה ע ו ל ם החיצון‪ .‬היו שכינו א ת ה ת כ נ י ת ״ ט ו ב ר ו ק ה י ה ו ד י ת ״‬
‫או‬
‫״ ת ב נ י ת הצפון״‪ .‬מ א ז ו ר ה ת ג ו נ נ ו ת זה צ ר י כ ו ת ה י ו ל ה ג י ח‬
‫חבלה‬
‫לפעולות‬
‫בהרצאת‬
‫ו ה ט ר ד ה באזורים‬
‫בכנס‬
‫הפתיחה‬
‫הכבושים של‬
‫ד״ר‬
‫מסר‬
‫יחידות הלוחמים‬
‫הארץ‪.‬‬
‫משה סנה‪,‬‬
‫המטה‬
‫ראש‬
‫של‬
‫הארצי‬
‫ה״הגנה״‪ ,‬ע ל ה ח ל ט ת ה פ י ק ו ד העליון ל ה ת נ ג ד ל א ו י ב ל פ נ י ה פ ל י ש ה ‪ ,‬ב ע ת מ ל י ש ה‬
‫ואחרי הפלישה‪.‬‬
‫הכל‬
‫לעשות‬
‫על‬
‫אבדות‬
‫הריסת‬
‫כ ך ה ו ש ם הקץ ל ו י כ ו ח בין ג ו ל ו מ ב ו ט ב נ ק ץ ‪ .‬ה ״ ה ג נ ה ״ ה ת כ ו נ נ ה‬
‫כדי‬
‫כל‬
‫שכניסת‬
‫צעד‬
‫הגרמנים‬
‫ושעל;‬
‫לאדץ־ישראל‬
‫כללה‬
‫התכנית‬
‫תקשה עליהם‬
‫קרבות‪,‬‬
‫ניהול‬
‫מ ח ס ו מ י ם ו ה ק מ ת ק נ י ה ת נ ג ד ו ת ב כ ל הישובים היהודים‬
‫הכרמל‬
‫היה‬
‫צריך‬
‫מרכז‬
‫לשמש‬
‫של‬
‫ארצי‬
‫התנגדות‬
‫ביותר‪,‬‬
‫חציית‬
‫תוך‬
‫מכשולים‪,‬‬
‫השוכנים בדרכם‪.‬‬
‫יהודית‬
‫ובו‬
‫ממושכת‪,‬‬
‫התכוננו היהודים להחזיק מעמד עד שיחול מפנה במלחמה והארץ ת ז כ ה ‪ .‬ל ש ח ר ו ר‬
‫ת ו ך ה פ ע ל ת כ י ס י ־ ח ב ל ה ש י י ר ד ו לחייו ש ל ח י ל הכיבוש‬
‫ש ל ו ; עם ז א ת הבהיר ס נ ה כי כולם‬
‫החיוניים‬
‫בינתיים‬
‫ע״י פ ג י ע ה ב א ו ב י י ק ט י ם‬
‫עלולים ליפול ב ק ר ב ‪.‬‬
‫נסוג גולומב מדעתו ב ד ב ר הצורך בשיתוף הדוק‬
‫עם הצבא וגרם‬
‫ה״הגנה״ לחיילים היהודים ב י ח י ד ו ת ה ש ו נ ו ת‬
‫ג ם הוא‬
‫שעם נסיגת הצבא תודה‬
‫להינתק‬
‫מהצבא הבריטי ו ל ה ת ח ב ר עם‬
‫המתבצרים על הכרמל‪ ,‬כ ת ג ב ו ר ת באדם‬
‫האמינו‬
‫יום‬
‫ובציוד‪.‬‬
‫אולם‬
‫אחד‪.‬‬
‫היו‬
‫שלא‬
‫מנהיגים‬
‫כי‬
‫להתנגד‬
‫ניתן‬
‫יצחק בן־צבי היה בדעה שרצוי לפנות ל מ מ ש ל ת‬
‫לפינוי‬
‫אניות‬
‫האפשרות‬
‫הכל‬
‫אך‬
‫האוכלוםיה‬
‫לתבוע‬
‫היו‬
‫היהודית‬
‫לכל‬
‫מבעלות־הברית‬
‫תמימי־דעים‬
‫מקום‬
‫לפנות‬
‫אחרי‬
‫שאם‬
‫שהוא‪.‬‬
‫ארצות־הברית‬
‫מארץ־ישדאל‬
‫המלחמה‬
‫לגרמנים‬
‫ברל‬
‫לא‬
‫אפילו‬
‫כצנלםון‬
‫לפחות‬
‫יישאר‬
‫שתספק‬
‫חשב‬
‫נשים‬
‫זכר‬
‫על‬
‫וילדים‪.‬‬
‫לישוב‬
‫אזי‬
‫אין ס י כ ו י ל כ ך ש ה ו א י ח ו ד ש ש נ י ת ‪ .‬ה ה ח ל מ ה ה ע ק ר ו נ י ת היתד״ א י פ ו א ‪ ,‬ל ה י ש א ר‬
‫יוסף‬
‫בארץ‪.‬‬
‫אחרים‬
‫שפרינצק ודוד‬
‫באירופה‬
‫רמז‬
‫שארצותיהם‬
‫טענו שלא‬
‫נכבשו‬
‫בידי‬
‫יהיה‬
‫צבא‬
‫מנוס מלנהוג‬
‫הרייך‪:‬‬
‫כמו‬
‫להשתדל‬
‫עמים‬
‫קודם־כל‬
‫ל ה ח ז י ק מ ע מ ד — ל ע ב ו ד ‪ ,‬לזרוע‪ ,‬ל ק צ ו ר ‪ ,‬ל נ ה ל מ ל ח מ ה ב מ ח ת ר ת ו ל צ פ ו ת ל ז ר י ח ת‬
‫שמש‬
‫השחרור‪.‬‬
‫יצחק‬
‫טבנקין‪.‬‬
‫הצבא‬
‫א ו ל ם ה ק י צ ו נ י ב ת ב י ע ו ת י ו ל ה ת נ ג ד ו ת ל ל א פ ש ר ה היה‪,‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫משהה א ת ההבנות‬
‫מול‬
‫הכנות אינטנסיביות אלה ש ל הישוב ניכר היה תסכול אצל הבריטים‪.‬‬
‫ה צ ב א ה ת ק ש ה ל ה ע ב י ד א ת מ ע ר ך ה כ נ ו ת י ו מן הצפון‪ ,‬ב ו ה ו ש ק ע ו כ ס פ י ם ‪ .‬מ ר ו ב י ם‬
‫בביצורים‪ ,‬ל א ז ו ר ה ד ר ו ם ‪ .‬י ח י ד ת צ ב א ע ב ר י ת א ח ת ב ל ב ד ע ס ק ה ‪ ,‬ב ע ז ר ת ק ב ל נ י ם‬
‫ופועלים‬
‫בבנין קו ביצורים‬
‫יהודים‪,‬‬
‫במורד ההרים‬
‫בין י ר ו ש ל י ם וים ה מ ל ח ‪ .‬א ו ל ם ל א היו כ ל‬
‫ארץ־ישדאל‪.‬‬
‫איננה‬
‫‪1942‬‬‫וילםון‪,‬‬
‫הבריטים‬
‫אפשרית‬
‫בגלל‬
‫הורה־ מפקד‬
‫התקשו‬
‫השטח‬
‫הצבא‬
‫להיגמל‬
‫הפדברי‬
‫הבריטי‬
‫ל ב ק ע ת הירדן‪,‬‬
‫מ ו ל יריחו‪,‬‬
‫ה מ ו ת לבנין קו הגנה ממשי ב ד ת ם‬
‫פן‬
‫התיאוריה‬
‫העצום ו ה מ ח ס ו ר‬
‫בארץ־ישראל‪,‬‬
‫הגנרל‬
‫שהפלישה‬
‫במים‪.‬‬
‫רק‬
‫סיר‬
‫הנרי‬
‫דדך‬
‫סיני‬
‫ב~‪ 4‬ב י ו ל י‬
‫פייטלנד־‬
‫ל פ ת ו ח ב ה כ נ ו ת ל ק ר א ת פ ל י ש ה ממצרים‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫ד‪ .‬הכנות לקרב‬
‫תכנית הצפון להתגוננות יהודימ‬
‫ה פ י ק ו ד ע ל ת כ נ י ת הצפון נ מ ם ר ־ ל י ד י יצחק ש ד ה ו ת כ נ ו ן ה מ ב צ ע הוטל ע ל‬
‫יוחנן ר ט נ ר ו ה ם ע ס ק ו ע ת ה ב ע י ב ו ד פ ר ט י ה ת כ נ י ת ‪ .‬ל ר א ש י ה ״ ה ג נ ה ״ ה י ה ב ד ו ר‬
‫כ י ב נ ו ס ף ל ק ר ב ו ת ה ה ש ה י ה ב מ ק ד ה ש ל פ ל י ש ה ‪ ,‬יהיה צ ו ר ך ״אם‬
‫על‬
‫הארץ‪,‬‬
‫ישראל‪,‬‬
‫לבצר‬
‫כלשהו‪,‬‬
‫ח ב ל ארץ‬
‫בחיל‬
‫ח ב ר י נ ו א ש ר בצבא‪,‬‬
‫מחיפה‬
‫צפונה‪,‬‬
‫הנוטרים‬
‫בו‬
‫תפתח הרעה‬
‫יתרמו‬
‫ובהגגה־העצמית‪.‬‬
‫כל‬
‫לוחמי‬
‫התכנית‬
‫עובדה‬
‫ב ש י ת ו ף ע ם מ פ ק ד ת ה צ ב א ה ב ר י ט י והיא כ ו ל ל ת סיוע מ ן ה א ו י ר ו מ ן הים‪ ,‬ו כ ן‬
‫ס י ו ע א ר ט י ל ר י ‪ .‬ה מ ט ר ה ה י א ל ה ח ז י ק מעמד‪ ,‬ולוא ע ד ה א ח ר ו ן ב ל ו ח מ י ם ״ ‪ ) .‬י ש ר א ל‬
‫ב ג ב ע ת ב ר נ ד ב־‪ 15‬ב א פ ר י ל ‪.(1942‬‬
‫גלילי‬
‫הצפון‬
‫הררי‪.‬‬
‫נ ב ח ר כאזור‬
‫הצפון‬
‫מן‬
‫התקדמות‬
‫ההתגוננות של‬
‫מובילות‬
‫הצבא‪.‬‬
‫ארצה‬
‫היהודים‬
‫קודם כ ל‬
‫בגלל‬
‫היותו‬
‫שטח‬
‫רבות‬
‫ובמקומות‬
‫רבים‬
‫ניתן‬
‫לעכב‬
‫דרבים‬
‫בצפון יכולות ל ה ס ת ת ר‬
‫אין א פ ש ר ו ת ׳לפעול‬
‫י ח ז ו ת בהרים‬
‫בדתם‬
‫בשיטה כזאת‪ .‬כ ל ד ר ך‬
‫בעוד שבדרום כמעט‬
‫ניתנת‬
‫לתיקון‬
‫או‬
‫בנקל‬
‫'שניתן ל ע ק פ ה ב מ ע ב ר י ם צדדיים‪ .‬ת ב ג י ת ה צ פ ו ן היתד‪ .‬ת ו ל ד ה ש ל ה י ע ד ר א מ ו נ ה‬
‫כי אפשר להגן ע ל‬
‫הכרמל‪,‬‬
‫‪36‬‬
‫ד ר ו ם הארץ ו ע ל א ז ו ר ה ש פ ל ה ‪ .‬ה י א כ ל ל ה א ת חיפה‪ .‬ה ר‬
‫ע מ ק זבולון‪,‬‬
‫עמק‬
‫יזרעאל וחלק של‬
‫ג ת ד י ם ש ל חי״ש )חיל שדה(‪,‬‬
‫יחידות‬
‫הגלבוע‬
‫חבלנים‪,‬‬
‫הפעלת‬
‫והתבססה על‬
‫יחידות מכניות כמו חיל‬
‫ר פ ו א ה ‪ ,‬ו ע ו ד ‪ .‬ל ת כ נ י ת צ ו ר פ ו ג ו ר מ י מ ד ע בישוב‪ ,‬ה צ י ו ד ה ט כ נ י ש ל ״ ס ו ל ל ב ו נ ה ״‬
‫חברות‬
‫ושל‬
‫ארטילריה‪.‬‬
‫העשויה‬
‫כוחות‬
‫ה״הגנה״‬
‫לעכב כוחות‬
‫ביקשו‬
‫מהבריטים‬
‫להקצות‬
‫זאת‬
‫להתגוננות‬
‫ג ת ל י ם של האויב — מכוחות הצי והאויר שלהם‪ ,‬וכן‬
‫ארטילריה‪.‬‬
‫השתוף‬
‫מחבוא‬
‫עם‬
‫הצבא הבריטי‬
‫התבטא עתה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ג ם‬
‫בהכגח‬
‫מקומות‬
‫ל ת מ ר י נ פ ץ ו ק ב י ע ת אובייקטים ש י ש מ ש ו מ ס ר ה ל פ ג י ע ו ת מ צ ד ה י ח י ד ו ת‬
‫היהודיות‬
‫ציוד‬
‫אחרות‬
‫ראשי‬
‫ל צ ו ר ך ה ק מ ת ביצורים‪,‬‬
‫בחלקם‬
‫מבנים‬
‫עמידים גם‬
‫בפני‬
‫—‬
‫ש י י ל ח מ ו ב כ ו ב ש ‪ .‬ה ב ר י ט י ם ע מ ד ו לספקי ח מ ר י‬
‫וידע‬
‫חבלה‪ ,‬נ ש ק ותחמושת‪,‬‬
‫טכני‪.‬‬
‫א ו ל ם ל א מ ע ט י ם מ ר א ש י ה י ש ו ב גילו עדיין י ח ם ס פ ק נ י ל ג ב י ת כ נ י ת הצפון‪.‬‬
‫הם ח ש ב ו ש ז ו ל א ת ו כ ל לעמוד מול צ ב א סדיר והזק והיו מסופקים ביכולת‬
‫ל ר כ ז א ת ה א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת באזור המוגן‪ .‬ל ב ס ו ף ה ו ט ל ע ל ד ו ד הכהן‪ ,‬מ ר א ש י‬
‫הציבור‬
‫כאשר‬
‫בחיפה‪,‬‬
‫ה ב ר י ט י ם א מ ר ו ל ו כ י ה צ ע ת ה״הגנה״ ת מ ה כ מ ע ט ב כ ל ל ה צ ע ה ש ל ה ם ‪.‬‬
‫ההבדל היה רק‬
‫הצבאיים‬
‫שהציעה‬
‫להביא א ת התכנית בפני מ פ ק ד ת הצבא הבריטי‪ .‬הכהן הופתע‬
‫ב ד ב ר האזור שצריך היה לשמש ל ה ת ג ו נ נ ו ת היהודים‪ .‬החוגים‬
‫הבריטיים‬
‫ס ב ר ו כי‬
‫אזור‬
‫ההתגוננות‬
‫צריך‬
‫להיות ר ח ב‬
‫ה ״ ה ג נ ה ״ ו ע ל י ו ל כ ל ו ל א ת כ ל ה ג ל ב ו ע ‪ ,‬א ת ג׳נין ו נ צ ר ת‬
‫יותר‬
‫מזה‬
‫ולהגיע עד‬
‫הירדן‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫א ש ר ל ג ו ר ל ה א ו כ ל ו ם י ה היהודית ב ב ל ר ח ב י ‪ .‬ה א ר ץ‬
‫•‬
‫לכנס את בל‬
‫י•‬
‫ל ה ש א י ר ב א ז ו ר ה צ פ ו ן ר ק א ת האוכלוסין־‪ .‬ה ח י ה ב ו ב ק ב י ע ו ת כיוון ש א ח ר ת‬
‫תיווצר במקום צפיפות שתכביד על ניהול פעולות צבאיות ותגרום א ב ת ת‬
‫ב ק ר ב ה א ז ר ח י ם כ א ש ר ה א ו י ב יפגיז ויפציץ א ז ו ר ז ה ז‬
‫‪154‬‬
‫היהודים‬
‫באזור המוגן‬
‫הועלו א ר ב ע ד ע ו ת ‪:‬‬
‫בצפון!‬
‫לרכז את ר ו ב האוכלוסיה היהודית מכל הארץ באזור הצפון!‬
‫»‬
‫ט‬
‫לפנות‬
‫את‬
‫ואנשי‬
‫שרותים‬
‫הויכוח‬
‫הוכרע‬
‫כולה‬
‫את‬
‫האזור כליל מאזרחים ולרבנים לתוכו אך ו ר ק כוחות לוחמים‬
‫הכרחיים‪.‬‬
‫על‬
‫באזור הצפון‬
‫השיקול‬
‫יד־‬
‫יכשיל‪-‬את‬
‫מירב הכוחות הלוחמים‬
‫ה ש ק פ ה כ י ריכוז כ ו ח ו ת‬
‫האוי‪£‬‬
‫שהנסיוו‬
‫התכניח‬
‫ולהניח‬
‫לרכז‬
‫מעיקרה‪.‬‬
‫את‬
‫האוכלוםיה‬
‫לכן סוכם‬
‫לגורלם‪.‬‬
‫את האזרחים‬
‫שיש‬
‫בנושא‬
‫ל ו ח מ י ם ב ל ב ד יסייע ל נ י י ד ו ת ם ו ל כ ו ש ר ם‬
‫היהודית‬
‫למקם‬
‫בו‬
‫זה גובשה‬
‫להגיח ל ע ב ר‬
‫להלום ב ו ו ל ח ז ו ר ע ם ש ל ל ח י ו נ י ב צ י ו ד ק ר ב י ‪.‬‬
‫מ א י ד ך היה ודאי ש י ה ו ד י ם‬
‫לקראת גורל‬
‫אחדים‬
‫באת‬
‫סירבו‬
‫לנטוש‬
‫בתיהם‬
‫ר ב י ם ל א יהיו מ ו כ נ י ם ל ע ק ו ר ל ח י פ ה מ מ ק ו מ ו ת‬
‫ב ל ת י ידוע‪ ,‬מ מ ש‬
‫הגרמנים‪,‬‬
‫בהתקרב‬
‫כ ש ם שהמוני‬
‫שיכלו‬
‫אף‬
‫יהודים‬
‫אולי‬
‫באירופה‬
‫בחלקם‬
‫להינצל‬
‫אילו ב ר ח ו ל מ ק ו ם א ח ד ‪.‬‬
‫ויכוחים‪ ,‬ויכוחים‬
‫ביוני‬
‫ב־‪30‬‬
‫בנושא‪:‬‬
‫וב־‪5‬‬
‫‪1942‬‬
‫ביולי‬
‫קיימה‬
‫כיצד לעמוד נגד הפולש‬
‫הנהלת‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫היהודית‬
‫הסוכנות‬
‫ב ד י ו נ י ם א ל ה שוב‬
‫דיונים‬
‫התגבשו דעות‬
‫אחדות‪:‬‬
‫העמדה היותר מתונה ג ר ס ה שאם אמנם צפויה סכנה לישוב מצד הפולשים‪,‬‬
‫‪я‬‬
‫הדי‬
‫סכנה כפולה ומכופלת אורבת לו במקרה של‬
‫בלתי־חוקי!‬
‫מתייחס‬
‫טענו‬
‫האויב יתיחס לפרטיזאנים וליחידות‬
‫לפדטיזאנים‬
‫בעלי דעה‬
‫לתבוע‬
‫ברוסיה וביוגוסלביה‪.‬‬
‫זאת‬
‫—‬
‫המגדטורית‬
‫ל כ ן יש‬
‫האמ«עים‪,‬‬
‫להפוך‬
‫קומאנדו‬
‫אולם‬
‫יהודיות כ פ י ש ה ו א‬
‫להגן ע ל ארץ־ישראל‬
‫—‬
‫כן‬
‫יש‬
‫באופן ליגאלי‬
‫א ת ה ב ו ה ו ת היהודיים‬
‫ועל‬
‫ל ח ל ק מן‬
‫הצבא‬
‫ה ב ר י ט י ו ר ק ב מ ק ר ה ש ה ב ר י ט י ם י ע ז ב ו א ת ה א ר ץ ו כ א ש ר ל א יהיה ע ו ד‬
‫שלסון‬
‫סדיר‬
‫מהממשלה‬
‫בבל‬
‫מלחמת גרילה נגדם בנשק‬
‫ב ת ק ו פ ת הביניים‪ .‬י צ ט ר כ ו ה י ה ו ד י ם‬
‫אין‬
‫אולם‬
‫במו‬
‫להביא‬
‫לכך‬
‫שהגולה‬
‫ידיה ל ה כ ח ד ת ה י ש ו ב !‬
‫הישוב‬
‫להתגונן בכוחות עצמם נגד הערבים‪.‬‬
‫תחשוב‬
‫דעה‬
‫הנהלת‬
‫כי‬
‫הסוכנות‬
‫היהודית‬
‫גרמה‬
‫א ח ר ת ג ר ס ה כ י א י ן סיכוי כ ל ש ה ו ל מ ל ח מ ת‬
‫בפולש‪.‬‬
‫בין ו ע ר י ה ה נ ה ל ה נ מ צ א ו ג ם כ א ל ה ש ק י ו ו כ י ה נ א צ י ם יניחו ל י ש ו ב ל ה ת ק י י ם‬
‫ושללו‬
‫בתנאי‬
‫גיסו‬
‫אחריה‬
‫את השמדת‬
‫כל‬
‫רעיון‬
‫הישוב‪.‬‬
‫של‬
‫״יקרה‬
‫גרילה‬
‫מלחמת‬
‫א ש ר יקרה״‪,‬‬
‫היות‬
‫אמדו‪,‬‬
‫וזו‬
‫‪,‬כל‬
‫עלולה‬
‫לגרור‬
‫דאגתנו‬
‫צריכה‬
‫להיות — להשאיר ש א ר י ת פ ל י ט ה בארץ״‪.‬‬
‫ד ע ו ת א נ ש י ה מ ר כ ז והימין ב ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת היו ח ל ו ק ו ת ‪ ,‬ו ל ע ו מ ת ם‬
‫מ נ ה י ג י מ פ א ״ י ב ע מ ד ה אחידד״ א ו ת ה ה צ י ג מ ש ה ש ר ת ‪:‬‬
‫הופיעו‬
‫אומרים ש א ם‬
‫״יש‬
‫אין‬
‫ע ל מה לסמוך‪.‬‬
‫בכל‬
‫מקום‪ .‬ה פ ו ל ש י ם‬
‫שהם‬
‫נ ה י ה י ל ד י ם טובים‪ ,‬י נ י ח ו ל נ ו הפולשים‪ .‬ל ד ב ר י ם א ל ה‬
‫ההיפר‬
‫מזה‬
‫ישתדלו‬
‫מתקבל על‬
‫להנהיג כאן‬
‫הדעת‪:‬‬
‫אנו כבל‬
‫שבטי ישראל‬
‫א ת ׳ ה ס ד ר ה ח ד ש ׳ ויגידו ל ע ר ב י ם‬
‫מ ש ח ר ר י ם א ו ת ם מן ה נ ג ע ש ש מ ו צ י ו נ ו ת ‪ 071 .‬ג ם יודעים ש א ם ל א י ש מ י ד ו‬
‫אותנו‪,‬‬
‫עלול‬
‫הישוב‬
‫להיות‬
‫מסוכן‬
‫לנאצים‬
‫בעת‬
‫צרתם‪ .‬לכן טוב י ו ת ר היות‬
‫בכבוד מאשר מוות באי־כבוד״‪ .‬י ח ד עם ז א ת גרס ש ר ת כי במקרה ש ל פלישה‪,‬‬
‫טוב‬
‫יהיה ש ה ל ק מ ה צ ע י ר י ם ה י ה ו ד י ם י ל כ ו • ע ם ה צ ב א ה ב ר י ט י ע ל מ נ ת ל ח ז ו ר‬
‫ולהשתתף‬
‫בכיבושה‬
‫מחדש‬
‫של‬
‫אדץ־ישדאל‪,‬‬
‫ואילו‬
‫הנותרים‬
‫צריכים‬
‫להכין‬
‫ע צ מ ם ל מ ל ח מ ה ב ל י מדים‪ ,‬כ פ ר ט י ז א נ י ם ‪ .‬י ח ד ע ם ב ך ג ו ר י ו ן ) ש ש ה ה א ז ב א ר צ ו ת‬
‫‪155‬‬
‫הכרית(" היה שדת בדעה כי יש צורך בחלוקה ראציונאלית של הכוחות העומדים‬
‫לרשות הישוב‪ :‬לשים‪ .‬את הדגש על הגיוס לצבא ולנוטרות‪ ,‬אך לא ‪.‬לזלזל‬
‫גם בהגנה עצמית! אולם גם בין אנשי מפא״י היו ניואנסים‪ :‬ראשי התנועה‬
‫הקיבוצית במפא״י‪ ,‬זאב שפר ובךציון ישראלי לא האמינו שאפשר להילחם‬
‫בפולש בכוחות הגנה ונוטרות‪ ,‬והם התיצבו בראש הזרם שראה את חזות־הכל‬
‫בגיוס לצבא‪.‬‬
‫לעומתם לא הסכים אליהך גולומב לשים הדגש על הגיוס לצבא והועיד‬
‫להגנה העצמית לא רק תפקידי התגוננות‪. .‬מפני התקפות הערבים אלא גם‬
‫תפקידי הגנה על הארץ במקדה שהיחידות היהודיות בצבא לא יורשו או לא‬
‫יוכלו לעשות זאת‪ .‬בסיכום לא נמצא בחוגי ההסתדרות חולק על הצורך להתנגד‬
‫לפלישה בכל הדרכים! היו דק שהטילו ספק ביכולתה של ההגנה העצמית‬
‫לעמוד במשימה זו‪.‬‬
‫ויכוחים אלה גילו דבר מדהים‪ :‬לראשי הישוב לא היה עדיין מושג נכון‬
‫על טיבם וכוונותיהם של הגרמנים! רבים לא האמינו בנכונות הידיעות המחרימה‬
‫על המתרחש באירופה ורובם דאו את עיקר הסכנה לישוב בתקופת המעבר‬
‫משלטון לשלטון‪ ,‬בה עלולים הערבים ל(פתוח בפרעות‪.‬‬
‫למעשה היו הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי הגופים היחידים שגרסו‬
‫אפשרות אחת ויחידה במקרה של פלישה והיא שעל הישוב כולו להישאר‬
‫בארץ־ישראל‪ ,‬כדי להילחם ולהחזיק מעמד — או למות‪ .‬עבורם היתה תכנית‬
‫הצפון בבחינת ־‪,,‬סטאלינגראך עברית״‪ .‬קנאים רבים למלחמה בגרמנים נמצאו‬
‫גם בציבור הדתי‪ .‬רק אנשי ״הפועל הצעיר״ בראשות פנחס לבון גילו היסוסים‬
‫להילחם באויב‪ .‬הם סברו שכדאי להמתין ולראות‪ ,‬אולי תיוודענה כוונות הצבא‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫תוך אי־הוודאות אם אמנם תיגש ה״הגנה״ להגשמת תכנית הצפון‪ ,‬התחילו‬
‫אנשי" הפל״מח וותיקי ה״הגנה״ יוצאים לסיורים ״פרטיים״ י על הכרמל‪ ,‬מזכרון‪-‬‬
‫יעקב עד עמק־יזרעאל! היו שבחרו לעצמם צוק סלע או מערה וקבעו שכאן‬
‫ילחמו בגרמנים בין אם המנהיגות תצווה עליהם לעשות זאת ובין אם לאו!‬
‫היו שאגרו מזון במערות ואף התקינו אותן לשיכון משפחותיהם‪.‬‬
‫בסיס ההתגוננות בירושלים‬
‫בימשליס הרכיב מפקד ה״הגנה״ במחוז‪ ,‬נחום שדמי‪ .‬ועדה בת חמישה‬
‫מפקדים מקומיים להכנת הצעה ל״בםים התגוננות מוצק״ ותחשיבים לכמויות‬
‫אספקה חיונית וסוגי הנשק‪ .‬הוועדה היתה צריכה לבחון במיוחד את ממדי‬
‫בסים ההתקוממות העברית במקרה של נסיגת הבריטית‪ .‬שדמי מ ר מן התכנית‬
‫את העיר־העתיקה כבסים אפשרי להתגוננות‪ .‬אולם הוועדה פעלה באטיות‪,‬‬
‫כאילו שחבריה הושפעו מן האטיות שליוותה את התגבשות תכנית הצפון‪.‬‬
‫התכנית של אצ״ל‬
‫ לאצ״ל היתד‪ .‬תכנית משלו למלחמה בפולש‪ .‬בכרוז שפורסם ב־‪ 5‬ביולי‬‫‪ ,1942‬נאמר כי הארגון החליט‪:‬‬
‫גם אם האויב הגרמני יתקרב ‪.‬לגבולות מולדתנו‪ ,‬הנוער זןעברי לא יםוג‬
‫יא‪.‬‬
‫מארץ־ישראל בשום פנים‪ ,‬אלא 'יילחם לפי "תכניותיו‪ ,‬בפיקוד עבדי־ ולמען‬
‫מדינה עברית! י‬
‫‪ 56‬ד‬
‫ב‪ _ ...‬הנוער העברי ימחץ את האויב הערבי‪ ,‬אם זה ירים ראשו ויעיז לפגוע‬
‫בכבודו ובשלומו‪.‬של הישוב העברי ן‬
‫‪:‬ג‪• ..‬הציבור נדרש לתת• א ת ‪ .‬ז ו לחיזוק ‪.‬שורותיו של הנוער העברי הלוחם‬
‫להקפת הצבא העברי ולחירות ישראל‪.‬‬
‫השלב הראשון בהכנות אצ״ל למלחמה בפולש הוקדש• לפעולות בית‬
‫בישוב הערבי בארץ־ישראל ובארצות השכנות‪ ,‬במטרה לבחון את הלכי־הרוח‬
‫לקראת אפשרות כניסתם של גדםנים‪ .‬הפזע של פש״י )מחלקת שותת‬
‫ידיעות( גילה שבקרב הערבים פועלים באינסנסיביות סוכני האויב האוספים‬
‫פרסים על ריכךןי הצבא הבריטי ועל תכניותת‪ .‬צעירים ערבים התאמגו‬
‫בהושטת עזרה לצנחנים גרמנים‪ .‬המזע שבזי מש״י סיפר בין השאר כי‬
‫מםזיה מוברח ארצה נשק וכי באספת גיוס ערבית לצבא הבריטי שנערכה‬
‫בנוכחות פוכתדים ונכבדים‪ ,‬הכריז םושל המחח הבריטי כי מ ז אחרי המלחמה‬
‫תוכרז פלשתינה לפדינה ערבית‪.‬‬
‫בצד ההחלטה כי יחם אצ״ל לפולש צריך להתבטא רק בפאבק פר וכולל‪,‬‬
‫היו גם בצמרת הארגון כאלה שסברו כי הצבא הגרמני לא ירצה להשמז‬
‫את הישוב היהודי — נמל םקןם לא מ ז — כיוון שהוא יהיה מעונין לנצל‬
‫את כושרם התעשייתי של היהודים‪ .‬אולם לאיש במפקדת אצ״ל לא היה ספק‬
‫שהסכנה הפיזית במקרה של כיבוש גרמני תהיה — מתן ז חפשית לערבים‬
‫לפרוע באוכלוםיה היהודית בטרם ישליט הפולש את סדרת‪.‬‬
‫לקראת האפשרות הזאת הכין אצ״ל תבנית של הוצאת יחזותיו לתוך‬
‫השטח הערבי‪ ,‬מיקוש של כ־‪ 150—100‬כפרים‪ ,‬ואז — לאחר פיצוץ מספר‬
‫בתים בכל כפר — ייאלצו הערבים‪ ,‬מחשש שכוחות יהזיים עומרים להתקיפם‪,‬‬
‫לעבור להתגוננות‪ ,‬ולהקיף את כפריהם במשמרות‪ ,‬דבר שיסיט רצונם להסתער‬
‫על היהודים‪ .‬בפקביל תכנן אצ״ל הקפת יחידות פרסיזאניות שתילחפנה בצבא‬
‫הגרמני המתקדם מתוך מעוזי הרים באזורים ערביים‪.‬‬
‫במקרה שיתחוור למפקדת אצ״ל כי גורל הישוב ‪ p m‬לכליה‪ ,‬עובדה‬
‫תבנית של יצירת עובדה מדינית סמלית‪ .‬התבנית הושתתה על הרעיון לרכז‬
‫כאלף לוחמי אצ״ל מבל הארץ בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים ו אלה‬
‫יכריזו על כינון מדינה עברית ויגנו על העיר־העתיקה עד לאחרון אנשיהם‪.‬‬
‫אצ״ל הניח מראש כי יהיה זה קרב אבוד נוכח היעדר כל סיכוי ליהודים‬
‫לנצח בו‪ ,‬אולם סבר שאולי יתוצר מצב בו תכלו גבורי אצ״ל בתוך החומות‬
‫להחזיק מעמד במשך חדשים בהנחה שהגרמנים לא יעיזו להפצת את המקומות‬
‫הקדושים לנצתת ולאיםלם‪ .‬לצורך מימוש תבנית זאת הוקם ביתשלים מטה‬
‫מיוחד שהחל אוגר נשק‪ ,‬מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬מיכלי מים‪ ,‬סיגריות ו ע ז לקראת החיים‬
‫במצוד‪ .‬בסניפי אצ״ל ברחבי הארץ הוחל בגתם האנשים המתאימים והציוד הדרוש‪.‬‬
‫תכנתת אצ״ל הובאו לזיעת ראשי הסוכנות היהודית וה״הגנה״ שלא‬
‫התיחםו אליהן בשלילה מתוך הנחה כי ניתן למצוא שילוב ביניהן לבין ״תכנית‬
‫הצפוף‪ ,‬אולם הפגעים הופסקו בגלל התנגדות אצ״ל לתנאי המוקדם שהציגו‬
‫ראשי ה״הגנה״‪ ,‬למסור לזיה את פחםני הנשק של הארגון‪.‬‬
‫הבריטים‬
‫מפייסים א ת לח״י‬
‫גם שרזי לודי שטרם התאוששו מן המהלומה שניחתה על הארגון עם‬
‫נפילת אברהם‪.‬שטה‪ ,‬שאפו ללחום בפולש‪ .‬רובם הת עצורים במזרע•‬
‫האחרים‪ .‬הסתתרו בפרדסים‪ .‬העצורים רקמו תכנתת בריתה כדי לנהל מ ל ח מ ה‬
‫ובעכו ן‬
‫‪157‬‬
‫ה ב ר י ט י ם • ש ז ע ו על כ מ י ה ת ם ז א ת ל ה י ל ח ם ב ג ר מ נ י ם ‪ ,‬החלישו‬
‫בכובש‪.‬‬
‫במאורגן‬
‫להמיר‬
‫באחד‬
‫א ת המערכה בשלטון הבריטי‬
‫מימי יולי‬
‫לשכנעם‬
‫ב מ ל ח מ ה •בגרמנים‪.‬‬
‫‪ 1942‬א ס ף מ פ ק ד מ ח נ ה מ ז ר ע א ת ע צ ו ר י ל ח ״ י ו ה ו ד י ע ם‬
‫כ י נ צ י ג י ה ש ל ט ו ן ר מ י מ ע ל ה מ ע ו נ י נ י ם ל ש ו ח ח ע מ ם ‪ .‬ה ש נ י י ם ה י ו ‪ :‬פ ר ד ר י ק ג׳יילם‪,‬‬
‫אגף‬
‫ראש‬
‫עצמו‬
‫החקירות‬
‫בשם‬
‫במטה הארצי‬
‫בלנטיץ‪.‬‬
‫הציעו‬
‫הם‬
‫ה מ ש ט ר ה ו ק צ י ן הביון‬
‫של‬
‫שיתחייבו‬
‫לעצירים‬
‫הצבאי שהציג‬
‫את‬
‫להפסיק‬
‫המלחמה‬
‫ב ש ל ס ו ן ת מ ו ר ת ש ח ר ו ר ם מן ה מ ע צ ר ‪ .‬ה ש נ י י ם ה ב ט י ח ו אפילו‪ .‬לעזור‪ .‬ל מ ש ת ח ר ר י ם‬
‫ב ש י ק ו ם חייהם ה פ ר ט י י ם ע ל ־ י ד י מ צ י א ת ת ע ס ו ק ה ‪.‬‬
‫ההצעה‬
‫בקרב‬
‫נדונה‬
‫אנשי‬
‫במזרע‬
‫לח״י‬
‫עם ‪.‬חבריהם‬
‫יחד‬
‫מביתדהםוהד‬
‫ב ע כ ו ‪ .‬א ב ל ה ס י כ ו ם ה י ה שאין ט ע ם ל ד ו ן ע ם ה מ מ ש ל ע ל ה ס ד ר כ ל עוד‪ .‬ש ו ר ד י ם‬
‫הפוליטיים‪-‬הקיימים‪,‬‬
‫התנאים‬
‫ואילו ה פ ס ק ת הפעולות גגד הבריטים תיתכן ר ק‬
‫א ם א ל ה ייענו לשלוש התביעות הבסיסיות ש ל ה א ר ג ו ן ‪:‬‬
‫ל ת ת התחייבות שתוקם מדינה ע ב ר י ת בארץ־ישדאל מיד עם תום המלחמה»‬
‫•‬
‫י פ ת ח ו •לאלתר ש ע ר י ה א ר ץ ל ע ל י ה י ה ו ד י ת <‬
‫•‬
‫ב ר י ט נ י ה ת א ש ר מ י ד ה ק מ ת צ ב א יהודי ב מ ס ג ר ת צ ב א ו ת ‪ :‬ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ‪.‬‬
‫••‬
‫ה כ ר י ש י ם ל א זיכו כ ל ל א ת ה ע צ י ר י ם ב ת ש ו ב ה ‪.‬‬
‫לקראת בםיגת הבריטים‬
‫ב ס ו ף יולי ‪ 1942‬נ ו ד ע ב ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ש ה ב ר י ש י ם ע ו מ ד י ם ל פ נ ו ת א ת ‪.‬הצבא‬
‫א ז ר ח י ה ם ל א ר ק מ א ר ץ ‪ -‬י ש ר א ל א ל א ג ם מ ס ו ר י ה ומלבנון‪ ,‬ו ל ה ע ב י ר ם ת ח י ל ה‬
‫ואת‬
‫ל ע י ר א ק ומשם להודו <‬
‫מי‬
‫פ ר ט י ה פ י נ ו י ע ו ב ד ו כ ב ר ו ג ק ב ע מ י ייצא ב ד ר ך ה א ו י ר ‪,‬‬
‫ב ד ר ך הים ו מ י ב י ב ש ה ‪ .‬נ ק ב ע כ י ה נ צ י ב ה ע ל י ו ן י ח ל י ט א י ש י ת מ י מ ר א ש י‬
‫ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י י י כ ל ל ב ת כ נ י ת הפינוי‪.‬‬
‫על כ ך דלפה אל‬
‫הזיעה‬
‫ה ע ר ב י ם ש ה ג י ב ו ע ל י ה ב ש מ ח ה גלויה‪ .‬מ ס ק נ ת ם‬
‫הייתה ש ע כ ש י ו ת ה י ה ל ה ם ה ז ד מ נ ו ת •להיפרע מ ה י ה ו ד י ם ‪ :‬הויכוח ש ה ת ע ו ר ר ב ר ח ו ב‬
‫ה ע ר ב י היה האם להמתין לבוא הגרמנים כדי ל ה ש א י ר א ת השמדת היהודים להם‪,‬‬
‫או ל פ ת ו ח בשבח‬
‫כן‬
‫מ ז עם פינוי‪.‬הבריטים‪ .‬הכל ציפו שהבריטים ישחררו לפני־‬
‫א ת הלוחמים הערבים‬
‫ש נ ז ו נ ו בשנות המרד הפלשתינאי על‬
‫ר צ ח וחבלה‪.‬‬
‫אולם‬
‫ה צ ב א הזהיר א ת המימשל כי הוא ל א יסבול אי־שקס בארץ־ישראל והטיל‬
‫עליו‬
‫ה א ז ה ר ה הועילה‪ .‬ה מ י ם ש ל ריסן‬
‫א ת האחריות למניעת פ ר ע ו ת‬
‫ביהזים‪.‬‬
‫א ת הערבים בהבהירו למנהיגיהם כ י הצבא ז כ א א ת הפרעות בבל החומרה‪.‬‬
‫ברית סודית יהודית־ערבית‬
‫בםזיות‬
‫משותפת‬
‫ר ב ה נכרתה באוגוםס‬
‫נגד אנשי‬
‫המופתי‪,‬‬
‫‪1942‬‬
‫ברית לוחמים‬
‫בבוא ‪.‬הגרמנים‪.‬‬
‫יהודית־ערבית לפעולה‬
‫ה ב ר י ת היתד•‬
‫ל מ ה ש צ פ ו י ל י ה ו ד י ם ו ל מ ת נ ג ד י חג׳ א מ ץ א ל ח ו ס י י נ י ג ם יחד‬
‫והרצון‬
‫תולדת‬
‫התחושה‬
‫עם צ א ת הבריטים‬
‫להתגונן במשותף בפני מסע הדפים הצפוי מצד אנשי חג׳‬
‫אמין נ ג ד‬
‫היהודים ונגד מתנגדיהם בציבור הערבי‪.‬‬
‫הברית‬
‫שהצטיינה‬
‫פגישה‬
‫זםלני‬
‫נכרתה‬
‫בחדרה‪,‬‬
‫בביתו‬
‫של‬
‫אחת‬
‫מהדמויות‬
‫בקשרים הטובים עם הציבור הערבי‪ .‬מ צ ד‬
‫ג ם פ ש ה ש ר ת ועוזרו‬
‫)שילוח(‬
‫ב מ ח ל ק ה •המדינית‬
‫ופבין הערבים באו‬
‫ה ח ש ו ב ו ת ‪.‬ב‪-‬הגגה״‪,‬‬
‫ה י ה ז י ם השתתפו באותה‬
‫ש ל הסוכנות היהודית ראובן‬
‫ארבעה נכבדים‪,‬‬
‫בני משפחות שנפגו עם‬
‫מ ת נ ג ד י ה ם ׳ ה ח ר י פ י ם ש ל החוסיינים‪ .‬ס ו כ ם ש ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ת ק צ י ב ‪ 10.000‬ל א י י‬
‫‪158‬‬
‫ל ר כ י ש ה ‪ 500‬ד ו ב י ם ו מ ק ל ע י ם ש א ו ת ם י צ ט ר כ ו ל ס פ ק ה ע ר ב י ם ‪ . ,‬כ ן ה ס כ י מ ו ה צ ד ד י ם‬
‫י א ו ח ס ן א צ ל יהודים ו ר ק כ מ ו ת ק ט נ ה‬
‫שהנשק‬
‫הערבים‪.‬‬
‫מ מ נ ו הועמדה‪ .‬ל ר ש ו ת‬
‫ת ו צ א ת ה ש י ת ו ף ה ק צ ר ה ז ה בין ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ו נ כ ב ד י ה צ י ב ו ר ה ע ר ב י ‪ .‬ה י ת ה‬
‫ה ק פ ת ק ש ר ק ב ו ע בין‬
‫ב ת מ ו ת ת שפקדו א ת‬
‫ה צ ד ת ם ; ק ש ת זה התחשל‬
‫ארץ־‬
‫י ש ר א ל ל א ח ר מ כ ן ‪ ,‬א ב ל ב־‪ 1942‬ל א ה ו ע מ ד ה ד ב ר ב מ ב ח ן ה מ צ י א ו ת ‪.‬‬
‫שינוי מעודד בפיקוד החזית‬
‫ב־‪ 8‬באוגוסט ה ח ל י ף ר א ש‬
‫ב ת ט נ י ה וינםסון‬
‫ממשלת‬
‫מפקד‬
‫צ׳רצ׳יל א ת‬
‫הזיה פצרים ה ג נ ר א ל ס י ר קלוד אוקינלק בגנראל סיר הארולד א ל כ ס נ ד ר < בראש‬
‫הארמיה‬
‫הועמד הגנראל סיד‬
‫השמינית‬
‫ששירת‬
‫ברנארד מונטגומת‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬שני הגנראלים הפיחו ר ו ח חדשה בחיילים שציפו‬
‫שונו‬
‫ונוחלים‬
‫סדרים‬
‫רבים‬
‫ה צ י וחיל ה א ו י ר ה מ ל כ ו ת י‬
‫התקשה‬
‫ויותר‬
‫מתר‬
‫ולתזית‬
‫כמויות‬
‫זרמו ע ת ה‬
‫לפני כן‬
‫ל ה ת ק ז ז רומל‪.‬‬
‫אספקה‪.‬‬
‫עצומות של‬
‫ה ש ת ל ט ו שוב על נתיבי הים ‪.‬התיכון ב ע ו ד ה י ם ל ר‬
‫להפריש‬
‫כוחות‬
‫נוספים‬
‫לרומל‪.‬‬
‫בהיותו‬
‫ברוסיה‪ .‬ב־‪ 30‬ב א ו ג ו ס ט ‪ 1942‬נ י ס ה ר ו מ ל ל פ ת ו ח ב מ י ת ק פ ה א ב ל‬
‫שקוע‬
‫במלחמה‬
‫כוחותיו נהדפו‪.‬‬
‫כ ש ל ו ן זה שימש ע י ד ו ד ר ב ל ב ר י ט י ם » ה י ת ה ה ר ג ש ה ‪ ,‬כ י ה כ ת ר ג מ צ א ב י ד י ה ם ש ל‬
‫ומונםגומרי והם א ש ר יחליטו מ ת י תחודש המערכה‪.‬‬
‫אלכסנדר‬
‫מוסה דאג היהודי‬
‫ה מ ע ו ד ד ת ש ה ש ת ר ר ה ב ת ז י ת ב ק ר ב ה כ ו ח ו ת ה ג ר י ס י ם היתד!‬
‫לאוירה‬
‫ז מ נ י ת ג ם ע ל ה ל כ י ה ר ו ח ב צ י ב ו ר היהודי‪ .‬ה ת ב ו ס ת ג י ם ה ג ם י כ ו‬
‫תכנית הצפון‬
‫להגשפת‬
‫השלכה‬
‫קולם וההבגות‬
‫נעשו‬
‫נ פ ר צ ו ת יותר‪ .‬ה ו ק פ ה מ ח ל ק ה מ י ו ה ד ת ש א נ ש י ה‬
‫צ ר י כ י ם היו ל ה ת ח ז ו ת כ ח י י ל י ם‬
‫גשרים ופעולות‬
‫גרפנים ולעסוק בחבלה‪ ,‬פ י צ ת‬
‫הטעיה שונות! ״היחידה הגרמנית״ ה ת א מ נ ה ב ח ו ר ש ת מ ש פ ת ה ע מ ק ‪ .‬ב ע ו ד יצחק‬
‫ש ד ה ר א ה ל ע ד עיניו א ת ה מ ע ר כ ו ת ש נ י ה ל ו ה פ ר ט י ז ג י ם‬
‫והדגיש כ י ה ר ה כ ר מ ל י י ה פ ך ל מ ו ם ה ד א ג היהודי‬
‫‪1‬‬
‫רטנר‬
‫התםים‪ ,‬הזד‬
‫סומנו מקומות מחבוא לנשק‪,‬‬
‫מ י ם ‪ ,‬מזון ו מ ק ל ס ל כ מ א ה א ל ף איש‪.‬‬
‫ה ג י ב ו ר י ם ה ע ת י ד י ם ש ל ת ב נ י ת הצפון ח ש ב ו ע ל כ ל פ ר ט י ה ע י מ ו ת ע ם צ ב א‬
‫רובל‪ .‬הם‬
‫כי‬
‫הניחו‬
‫הגרמנים‬
‫יעדיפו‬
‫לחצות א ת העמקים א ש ר‬
‫גוחים‬
‫יהיו‬
‫למעבר הטנקים שלו והביאו גם בחשבון א פ ש ת ת שבמקביל לקורפוס האפריקאי‬
‫ישגר‬
‫הפיקוד הגרמני גם צנחנים‬
‫נחיתה‬
‫מכרתים‪ ,‬וכן חיל‬
‫שיגיע‬
‫מםצתם‪,‬‬
‫מיוחד‬
‫ש י ג י ע ב ד א ו ג י ם ‪ ,‬ש ש ה ח י י ל י ם ב כ ל דאון‪ .‬ג מ ל ח י פ ה ע מ ד ל מ ל א תפקיד־‬
‫חיוני ב פ י נ ו י פ צ ו ע י ם י ה ו ת ם ו א ו ל י ג ם נ ש י ם ו י ל ת ם ל ק פ ר י ם ץ ‪.‬‬
‫בסיכום‬
‫בין חיפה‬
‫הפל״מח‬
‫אותם‬
‫הויכוחים‬
‫נקבע שעל‬
‫הכרמל‬
‫ירומו מאה‬
‫אלף‬
‫החיים‬
‫יהודים‬
‫לעפולה וחדרה‪ .‬אלה עמדו להשתבן בבתים‪ ,‬אהלים מ ע ר ו ת ושוחות‪.‬‬
‫לא‬
‫לנטוש‬
‫בהם הפל״מח‬
‫התכוון‬
‫את‬
‫לגעת‬
‫לרעה‬
‫העיר! אבל גם‬
‫ס כ נ ה ‪ ,‬כיזון‬
‫ב־‪ 30‬א ל ף ע ך ב י י ח י פ ה א ך‬
‫במקרה‬
‫שיסרבו‬
‫ש מ ר ב י ת האוכלוםיה‬
‫לעזוב‬
‫הערבית‬
‫קיווה‬
‫לשכנע‬
‫בתיהם‪ ,‬לא‬
‫בחיפה‬
‫שכנה‬
‫ראה‬
‫בעיר‬
‫התחתית‪ ,‬בעוד היהודים חלשו ע ל ה ד ת ה כ ר מ ל ועל מ ר ב י ת חלקי ה ה ר ‪ .‬הבריטים‬
‫‪ .1‬הזע־ מוסד‪ ,‬דאג בטורקיה הפך במלחמת העולם הראשונה למעוזם של אלפי ארמנים‬
‫שנועדו להשמדה בידי‪.‬הטורקים‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫התחייבו ‪:‬לספק‬
‫נ ש ק ‪ .‬ומזון‪ :‬מ ש ו מ ר ‪ .‬ב ע ט ו ‪ .‬ה מ י ם ע מ ד ה ‪ .‬ל ה י פ ת ר על;ידי ה פ ג ת‬
‫מיכלים‬
‫ענקיים‬
‫לצורך‬
‫הפיכתם‬
‫למאגרי•מים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫וכן ‪.‬על־ידי‪ .‬ס ת י מ ת‬
‫ודלקות‬
‫חלונות‬
‫גדולים‬
‫בבתים‬
‫ר ו ב ה פ ל ״ מ ח א י ם היו בני ‪ .22—20‬מ ת פ ק י ד ם ג ם היד‪ .‬לפוצץ גשרים‪ ,‬כ א ש ר‬
‫תתחיל‬
‫ב ג ש ר י ם ‪ ,‬ר ב י ם ‪ .‬חורים לקליטת חומר‬
‫ה פ ל י ש ה ולצורך‪ .‬זה נ ק ד ח ו כ ב ר‬
‫הנפץ‪ .‬יצחק ש ד ה הפיח בצעירים א ו פ ם י מ ט ת ל ל א גבול‪ .‬הוא היה חוזר באזניהם‬
‫ה ר ף ‪ :‬נ כ ה בהם‪ ,‬נ י ק ח מ ה ם‬
‫בלי‬
‫בקבוקי‬
‫א ת הטנקים‪ ,‬נפוצץ להם א ת‬
‫בעזרת‬
‫הרכב‬
‫מ ו ל ו ט ו ב ‪ ,‬כ כ ל שנהיה י ו ת ר פ ע י ל י ם ו נ י ט ו ל ל י ד י נ ו א ת היוזמה‪,‬‬
‫ע‬
‫הסיכויים‬
‫ישראל‬
‫יגדלו‬
‫ש פ ח ו ת א נ ש י ם מ ש ל נ ו ייפצעו וייהרגו‪ .‬ה ו א צ י פ ה ש ר ו מ ל י ג י ל א ר ץ ‪-‬‬
‫עם‬
‫בחורים‬
‫‪ 500‬ט נ ק י ם ! ח ש ב ו נ ו ה י ה פ ש ו ט ב ת מ י מ ו ת ו ‪ :‬א ם כ ל ש נ י‬
‫•יטלו ע ל ע צ מ ם ל ח ס ל ט נ ק אחד‪ ,‬פ י ר ו ש ה ד ב ר ש־‪ 1000‬ל ו ח מ י ם יהודים‬
‫את‬
‫יחסלו‬
‫כל השריון שלי ה א ו י ב‬
‫‪ .‬התבוםתנים‬
‫הנמיכו‬
‫אמנם‬
‫קולם‪,‬‬
‫כאשר‬
‫אבל‬
‫ונישנו‬
‫חזרו‬
‫השמועות‬
‫על‬
‫ה פ ל י ש ה ‪ .‬ה ג ר מ נ י ת ‪ ,‬ח ז ר ו ל ה ש מ י ע ד ע ו ת י ה ם ב ד ב ר ה צ ו ר ך ל פ נ ו ת א ת האוכלוםיה‬
‫הבלתי־לוחמת‪,‬‬
‫לטורקיה‪,‬‬
‫'את‬
‫בסיוע גורמים בינלאומיים‪ .‬הם מענו כי ניתן‬
‫קפריסין‬
‫מרבית‬
‫יהודי‬
‫ואפריקה־המזרחית והדרומית‪ .‬תביעתם‬
‫ארץ‪-‬ישראל‬
‫תוך‬
‫בידושלים‬
‫ל ה ע ב י ר יהודים‬
‫הנוספת היתה לרכז‬
‫ת ח ת יחסות‬
‫העמדתה‬
‫הצלב‬
‫ה א ד ו ם ה ב י נ ל א ו מ י ‪ .‬הוזכרו ש מ ו ת י ה ם ש ל ד ״ ר ו ר נ ד ס נ א ט ו ר ‪ ,‬ח ב ר ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת‬
‫ה י ה ו ד י ת ו ש ל ד ״ ר י‪ .‬ל‪ .‬מ ג נ ם נ ג י ד ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ‪ ,‬ב ק צ י נ י ק י ש ו ר בין‬
‫את‬
‫תל־אביב‬
‫האוכלוםיה‬
‫ל צ ל ב האדום‪.‬‬
‫הצעתם —‬
‫בחלקם לירושלים ובחלקם לחיפה‪.‬‬
‫יהודי‬
‫צריך‬
‫להעביר‬
‫היה‬
‫—‬
‫לפי‬
‫המסתערבים‬
‫בצד‬
‫״ ה י ח י ד ה ה ג ר מ נ י ת ״ ה ק י ם ה פ ל ״ מ ח ג ם ״ י ח י ד ת ה מ ס ת ע ר ב י ם ״ שאנשיה‬
‫צ ר י כ י ם היו ל פ ע ו ל מ א ח ו ר י קווי האויב‪ .‬ל מ ש ת ת פ י ה י ח י ד ה ה ו ע נ ק ה ז ה ו ת ע ר ב י ת‬
‫מושלמת והם עמדו לעסוק בפעולות ריגול ו ח ב ל ה בצורה שתעורר את הרושם‬
‫האוכלוסיה‬
‫כאילו‬
‫היחסים‬
‫המקומית‬
‫בין ה ע ר ב י ם ל כ ו ב ש י ם ה ג ר מ נ י ם כ ד י ש ה א ח ר ו נ י ם‬
‫שנתנו‬
‫אלא‬
‫הערבית‬
‫אחראית‬
‫לכך‪.‬‬
‫היה‬
‫אמין‬
‫בחג׳‬
‫א ל חוםייני‬
‫על‬
‫נאמנות‬
‫ערביי‬
‫עליהם‬
‫לשבש‬
‫את‬
‫יתרשמו כי התקוות‬
‫פלשתינה‬
‫ל״ציר״‪,‬‬
‫אינה‬
‫אשליה‪ ,‬ואין ה ע ר ב י ם א ל א בוגדים ה פ ו ע ל י ם ל מ ע ש ה ב ש ר ו ת הבריטים‪ .‬כן‬
‫צ ר י כ י ם ‪.‬היו‬
‫ליצור‬
‫רושם‬
‫שאין‬
‫לערבים‬
‫המסתערבים לבצע‬
‫שהגרמנים מפעילים‬
‫רציחות‬
‫את‬
‫ב ק ר ב האוכלוםיה הערבית על מנת‬
‫תורת‬
‫הגזע‬
‫גם‬
‫כלפי‬
‫ה ע ר ב י ם ומכאן‬
‫ל צ פ ו ת לידידות מ צ ד הרייך‪.‬‬
‫כ ל עוד ריחפה על האזור ס כ נ ת הפלישה הגרמנית‪ ,‬ת מ כ ו הבריטים ב ת כ נ ט ת‬
‫ה מ ס ת ע ר ב י ם ‪ ,‬נ ת נ ו ל ה ם כספים‪ ,‬ס י פ ק ו נ ש ק ! א ו ל ם כ ש ר ק נ ת ב ד ר ש ה ס כ נ ה חלפה‪,‬‬
‫פתחו‬
‫ברדיפות‬
‫היחידות‬
‫הערבית‬
‫משפחות‬
‫נ ג ד המסתערבים שנאלצו ל ה ס ת ת ר ו ל ר ד ת ל מ ח ת ר ת ‪ .‬עם פיזור‬
‫נשלחו האנשים‬
‫ל מ ח נ ו ת ה ר ג י ל י ם ש ל הפל״מח‪ ,‬א ו ל ם נ ש מ ר ה הזזעת‬
‫ש ה ו ק נ ת ה להם‪ .‬כ ו ל ם ה י כ ו ש ר ש י ם‬
‫בשאתם להם‬
‫בציבור‬
‫ה ע ר ב י ‪ ,‬היו אף שהקימו‬
‫בנוח ערביות‪ .‬הם ה ת ר ג ל ו ללבוש הערבי‪,‬‬
‫בעיקר ש ל‬
‫פ ל ח י ם ‪ ,‬ר כ ש ו ב ק י א ו ת ב ד ר כ י ה ת נ ה ג ו ת ם ש ל ה ע ר ב י ם ‪ ,‬ע י ר ו נ י י ם וכפריים‪ ,‬ה ת ר ג ל ו‬
‫לצורת‬
‫ה ח י י ם ש ל ה ע ר ב י ם ‪ ,‬ל מ נ ה ג י ה א כ י ל ה ו ה ש ה י ה ‪ ,‬ל ד ר ך ה ת פ י ל ה ‪ ,‬לנימוסים‬
‫ב ח ב ר ה ! •הם ר כ ש ו א ת יסודות ה ד ת ו ה מ י ב ו ל ה ש ת מ ש ב ב ר כ ו ת ו ב ק ל ל ו ת ע ר ב י ו ת‬
‫נפוצות‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫תכנית להחזרתם של החיילים היהודים לארץ‬
‫לתכנית‬
‫חיילים‬
‫שחי‬
‫המשרתים‬
‫יהודים‬
‫בארץ־ישראל‬
‫התובלה‬
‫כל‬
‫הצפון צורפה האפשרות לספח למערכת ההתגוננות באזור‬
‫מ ס פ ר ‪178‬‬
‫שחנתה‬
‫היחידות היהודיות‬
‫שבמקרה‬
‫היתה‪,‬‬
‫בצבא‬
‫משנת‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫העשרים‬
‫מייג׳ר‬
‫ופיקד‬
‫במלחמת‬
‫הארץ־ישראליות ששירתו‬
‫של‬
‫הצבא‬
‫נסיגת‬
‫ק ב ל ת פקודה ז א ת כינס‬
‫עם‬
‫ובפגישה‬
‫ארצה‪.‬‬
‫זו‬
‫הבריטי‬
‫באזור‬
‫הנידחים‬
‫מעל‬
‫סואץ‬
‫והמבודדים‬
‫התעלה‬
‫בדרכם‬
‫נעשו‬
‫בדרום!‬
‫שדרכו‬
‫כל‬
‫במצרים‪ .‬הפקודה‬
‫הכוונה‬
‫יעברו כלי‬
‫לארץ־ישראל‪.‬‬
‫סידורים‬
‫כל‬
‫הציוד על‬
‫הנגב‬
‫אניה‪,‬‬
‫עידוד‬
‫ר ב ‪ .‬שאבו‬
‫מצבא‬
‫דתם־אפריקה‬
‫להקים‬
‫על‬
‫בבוא‬
‫לגדה‬
‫באחד‬
‫לחזור‬
‫המקומות‬
‫הזמן‬
‫גשר־דוברות‬
‫המזרחית‬
‫התעלה‬
‫של‬
‫מים‬
‫מזון ל ש ב ו ע ימים‪,‬‬
‫ב ח ו ף ים סוף‪ ,‬ש ם צריכים היו ל ע ל ו ת ע ם‬
‫ל ה פ ל י ג ע ד מ פ ר ץ עקבה‪,‬‬
‫ולהמשיך‬
‫הערבה דרך‬
‫בדרכי‬
‫א ל ח ו ט בין פ ל ו ג ת ו ש ל א ה ר ו ן ל פ י ק ו ד ה״הגנה״‪.‬‬
‫הארץ־ישראלים‬
‫ש ל ח ם גם‬
‫על נ ש ק ם ‪ ,‬כ ד י ל ה י ו ת ע ם‬
‫לוודא‬
‫האפשרות‬
‫חבתת‬
‫ה מ כ ו נ י ו ת צ ר י כ ו ת היו ל ה ע מ י ס‬
‫הצפוני‪ .‬כן ה ו ק ם ק ש ר‬
‫עליו‬
‫שכל‬
‫מ פ ע י ל י ה״הגנה״ ב צ ב א‬
‫היהודיות‬
‫ה ר כ ב הצבאיים‬
‫ודלק‪ ,‬והיה עליהן ל ה ג י ע ל ם א פ א ג ה‬
‫ש נ י ת נ ה לו‬
‫ו י ש ת ב צ ו ב ע מ ד ו ת שיועדו להם‪.‬‬
‫לאיסוף‬
‫היתד‪,‬‬
‫על‬
‫פלוגת‬
‫השניה‬
‫מארץ־ישראל‪,‬‬
‫היחידות‬
‫יהודי‬
‫בריסי‬
‫ה״הגנד‪,‬״ ל א ח ר א י ע ל פינוי‬
‫מייג׳ר אהרון א ח ד י ם‬
‫להעמיד את‬
‫תעלת‬
‫העולם‬
‫במצרים‪ ,‬מונה מטעם‬
‫החיילים ה י ה ו ד י ם י ח ז ר ו א ר צ ה ע ל נ ש ק ם וציודם‬
‫הוחלט‬
‫ו ו ל ם ל י אהרון‪,‬‬
‫הכרמל‬
‫מן‬
‫הוא‬
‫העובדה‬
‫במצרים‪,‬‬
‫שחיילים‬
‫הביעו‬
‫יהודים‬
‫נכונות‬
‫ה י ש ו ב כ ש י ע ז ר עליו ל ע מ ו ד ע ל‬
‫מעטים‬
‫לא‬
‫ל ה צ ט ר ף אליהם‬
‫נפשו‪.‬‬
‫הבריטים רוצים בפלמ״ח בדרום‬
‫בסוף‬
‫הורו‬
‫אוגוסט‬
‫להם‬
‫‪1942‬‬
‫להעביר‬
‫ציפתה‬
‫את כל‬
‫הפתעה לחברי‬
‫הבחורים‬
‫ה״הגנה״‪,‬‬
‫מבסיסיהם‪,‬‬
‫כאשר‬
‫אותם‬
‫ולרכז‬
‫ממסה‬
‫הצבא‬
‫בדתם‪.‬‬
‫כוונת‬
‫צ ע ד זה היתד‪ ,‬ל נ ס ו ת ל ע כ ב א ת ה ת ק ד מ ו ת ה ט נ ק י ם ה ג ר מ נ י ם ב ג ב ו ל ס י נ י ו ר צ ו ע ת‬
‫עזה‪,‬‬
‫אם‬
‫נראתה‬
‫ינסו‬
‫אחרי‬
‫לרדוף‬
‫הבריטי‬
‫הצבא‬
‫ממצרים‪.‬‬
‫הנסוג‬
‫רטנר‬
‫לפרופ‪.‬‬
‫ה ו ר א ה ז א ת א ב ם ו ר ת ת כיוון ש פ ר ט י ז א נ י ם מ ס ו ג ל י ם ל פ ע ו ל ב ע י ק ר ב א ז ו ר‬
‫הררי‪,‬‬
‫לעכב‬
‫ונבצר מהם‬
‫בתנאים הטופוגראפיים של הנגב‪.‬‬
‫טנקים‬
‫ה ק ר ב המכריע‬
‫חלפו‬
‫אלה‬
‫חדשיים‬
‫השבועות‬
‫וחצי‬
‫ציפיד‪,‬‬
‫של‬
‫הקשים ביותר‬
‫המנצח‬
‫המיתוס‬
‫של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫כשלונו מסוף‬
‫רומל‬
‫לקרב‬
‫על‬
‫האיתנים‬
‫בתולדות הישוב ה י ה ו ת‬
‫המשיך‬
‫אוגוסט‬
‫עדיין‬
‫התפרש‬
‫לרחף‬
‫המזרח‬
‫תחת‬
‫מעל‬
‫כהסתה מכוונת‬
‫התיכון‪.‬‬
‫היו‬
‫ה מ נ ד א ט הבריטי‪.‬‬
‫היהודי‬
‫הישוב‬
‫שמטרתה‬
‫בארץ‪-‬‬
‫להרתם‬
‫את‬
‫ע י ר נ ו ת ה ב ר י ט י ם ל ק ר א ת ה ק ר ב הגדול‪ .‬ל א ח ר שצ׳רצ׳יל הדיח מ צ ב י א י ם מ פ ו ר ס מ י ם‬
‫כווייוול‬
‫שטרם‬
‫ואוקינלק‪ ,‬לא‬
‫זכו ל פ ר ס ו ם‬
‫לכן‬
‫עלמיין‪,‬‬
‫אבל‬
‫הלם‬
‫זו‬
‫קיבלו‬
‫ר ב ‪ ,‬מ ס ו ג ל י ם ל ה כ ר י ע גאון צ ב א י כ ר ו מ ל ‪.‬‬
‫היהודים‬
‫ב־‪23‬‬
‫באוקטובר‬
‫שלושה ימים‬
‫הפעם‬
‫נ ר א ה היה‬
‫בחרדה‬
‫שהתחילה‬
‫עתה‬
‫לרבים כי הגנראלים‬
‫בלי הרף‬
‫השלישית‬
‫אלכסנדר‬
‫ומונטגומרי‪,‬‬
‫אחרי‪-‬כן נע‬
‫את‬
‫כבר‬
‫הזיעה‬
‫‪1942‬‬
‫על‬
‫בהרעשה‬
‫פונטגומרי‬
‫ההתקפה‬
‫כבדה‬
‫קתמה‪.‬‬
‫הבריטית‬
‫של‬
‫חיל‬
‫באל־‬
‫קווי‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫האויר‬
‫המלכותי‬
‫ב ע מ ת ת ה ג ר מ נ י ם ! הצי ה ב ר י ט י ה פ ג ת א ת מ ר ס ה מ ט ת ך ‪.‬‬
‫בשנתיים‬
‫ה א ח ר ו נ ו ת עלו • ה ב ר י ט י ם‬
‫מאדמת‬
‫מצרים‬
‫לעבר‬
‫‪161‬‬
‫לוב‪ ,‬א ך א י ש ל א‬
‫ביצורי‬
‫תמל‬
‫האויב‪.‬‬
‫ה ק ר ב ה ג ד ו ל ה ת ח ו ל ל ב־‪ 2‬ב נ ו ב מ ב ר ו ע ם‬
‫אדיר‬
‫כוחות‬
‫שקיעתו החלו‬
‫ב ג ם י ג ה כ ש א ב ד ו ת י ה ם מ ס ת כ מ י ם — כ ת ו ם ה מ ע ר כ ה ‪ — .‬ב־‪ 25‬א ל ף ה ר ו ג י ם‬
‫ופצועים‪,‬‬
‫כל‬
‫ש ת ר כי הפעם תידמה התקדמותם ל ס ח ף‬
‫שישטוף א ת‬
‫‪ 30‬א ל ף ש מ י י ם ו ב א י ב ו ד ‪450‬‬
‫יום‬
‫התרחקה‬
‫ישראל‬
‫לוב‪.‬‬
‫עתה‬
‫בבחינת נס‬
‫השמינית‬
‫בגמרה‬
‫ב־‪ 23‬ב י נ ו א ר‬
‫הגמל‬
‫עילאית‪,‬‬
‫בחנוכה‬
‫א ת העובדה שהבריטים‬
‫העיר נכבשה‬
‫את‬
‫החזיח‬
‫טנקים מתוך‬
‫מארץ־ישדאל‪.‬‬
‫לטוניםיה‪.‬‬
‫למלמדת‬
‫‪600‬‬
‫שהיו‬
‫‪1942‬‬
‫מתקרבים‬
‫ראו‬
‫לשערי‬
‫אותו זמן‬
‫למחות‬
‫מוות‬
‫י ה ו ד י ארץ־•‬
‫טריפולי‪,‬‬
‫‪ 1943‬וימים א ח ד י ם א ח ר י ־ כ ן‬
‫הפכה גם‬
‫ברשותם‪ .‬עם‬
‫עברה הארמיה‬
‫םטאליגגראד‪,‬‬
‫הפלדמרשאל‬
‫בירת‬
‫פרידריך‬
‫שהתגוננה‬
‫פאולוס‪.‬‬
‫פון‬
‫צ ב א ו ת ה ב ר י ת ה ל מ ו ע ת ה ב מ ת ו א ם ב כ ו ח ו ת ״הציר״ ב ב ל ה ח ז י ת ו ת ‪ ,‬מ ם ט א ל י נ ג ר א ד‬
‫ע ד צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ‪ .‬ב ־ ‪ 8‬מ ו ב מ ב ר ‪ 1942‬נ ח ת ו ‪ 300‬א ל ף ח י י ל י ם ב ר י ט י י ם ו א מ ר י ק א י ם‬
‫אלג׳יר‬
‫בחופי‬
‫במדבר‬
‫מ־‪20‬‬
‫לקראת‬
‫ומארוקו‬
‫ה ח ז י ת השניה‪.‬‬
‫פתיחת‬
‫ה מ ע ר ב י ש ש ד י ב י ז י ו ת איטלקיות‪.‬‬
‫אותו‬
‫עד‬
‫בפיקודו ש ל ר ו מ ל‬
‫נישמ‬
‫יום‬
‫נשארו לא‬
‫יותר‬
‫א ל ף חיילים‪.‬‬
‫כ ך ה ו ס ר ס י ז ט ה ש ו א ה מ ח י י הישוב‪ .‬נ ג נ ז ו ת כ נ י ו ת ה ״ ה ג נ ה ״ ב ד ב ר ה ה ת ב צ ר ו ת‬
‫על‬
‫הכרמל‬
‫עיניהם‪:‬‬
‫ושל‬
‫האמנם‬
‫על‬
‫כימש‬
‫נ ע ל נ ו מן‬
‫הגורל‬
‫אצ״ל‬
‫העיר־העתיקה‬
‫שנפל‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫בחלקם של‬
‫אחינו‬
‫יהודים‬
‫באירופה ?‬
‫ק ש ה כ י ו ם ל ה ע ר י ך כ י צ ד היו מ ת פ ת ח י ם ה ע נ י נ י ם א י ל ו פ ר ץ‬
‫ו ה ב ר י ט י ם היו פ ו ת ח י ם‬
‫העולם‬
‫תכנית‬
‫הצפון‬
‫אזרחים‬
‫או‬
‫ש ת ב ע ה ס י ד ו ר י ם יסודיים‬
‫העברתם‬
‫רומל למצרים‬
‫מ ס י ג ה ‪ .‬נוכח מיתקפות בזק שהנהיגו הגרמנים‬
‫ה ש נ י ה ‪ ,‬ע ו ל ה ה ש א ל ה אם היו יהודי‬
‫במלחמת‬
‫א ת ־ י ש ר א ל מסוגלים להפעיל א ת‬
‫תוך‬
‫קשיים‬
‫הכנת‬
‫ו ה ש ר ו ת י ם ה ש ו נ י ם ‪ ,‬ו כ ר ‪ .‬אין‪ ,‬כמובן‪ ,‬בטחון ב כ ך ש ה ת ק ד מ ו ת ב ז ק ש ל‬
‫הקורפוס‬
‫אפילו‬
‫בשלביה‬
‫האפריקאי‬
‫היתד•‬
‫הראשונים‪,‬‬
‫באותה‬
‫יהיו‬
‫עת‬
‫לרכוש‬
‫הסיכומים‬
‫נותנת‬
‫את‬
‫למקומות‬
‫עצומים‪:‬‬
‫השהות‬
‫להפעיל‬
‫הפל״מח היה עדי?‬
‫הפרסיזאנים‬
‫וההערכות‬
‫נעדר‬
‫אחרים‬
‫את‬
‫נסיון‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ריכוז‬
‫‪ 100‬א ל ף‬
‫האספקה‬
‫כאשר‬
‫מאזור‬
‫הכרמל‬
‫שפשפו‬
‫התכנית‪,‬‬
‫קרבי‪,‬‬
‫אותו‬
‫הספיקו כבר‬
‫באירופה‪.‬‬
‫על‬
‫״מה‬
‫היה‬
‫אילו‬
‫קרה‬
‫הדבר״‬
‫אשר‬
‫לנו‬
‫ח ש ו ב ה ה ע ו ב ד ה שיהודי א״י היו מ ו כ נ י ם ל ה י ל ח ם ב א ו י ב ה ג ד ו ל ב י ו ת ר‬
‫העם‬
‫הנפש‪.‬‬
‫היהודי‬
‫ב כ ל העוצמה ומסירות‬
‫יהיו‪,‬‬
‫של‬
‫יחיעם ויץ‬
‫יחש האיטלקים ליהודים בימי מלחמת העולם השניה‬
‫)מעשי עזרה והצלה בשניט ‪(1943 — 1939‬‬
‫מבוא‬
‫מאז‬
‫במצבם‬
‫על‬
‫עליית‬
‫מוםוליני‬
‫ב־‪1922‬‬
‫לשלטון‬
‫ש ל כ־‪ 50.000‬יהודי איטליה‪.‬‬
‫ייסוד‬
‫וראשית‬
‫הקיסרות‪,‬‬
‫הקו‬
‫הגברת‬
‫פוךנויראט‬
‫ועד‬
‫לא‬
‫שינוי‬
‫ב־‪ ,1936/7‬ב ע ק ב ו ת מ ל ח מ ת ח ב ש ו ה ה כ ר ז ה‬
‫הפרו־ערבי‪,‬‬
‫גיבושו של הציר רומא—בדלק —‬
‫בנובמבר‬
‫‪1936‬‬
‫חל‬
‫החרפת‬
‫היחסים‬
‫החלו להסתמן‬
‫עם‬
‫בריטניה‬
‫שנויים‬
‫ראשונים‪,‬‬
‫‪ ,1936‬א ח ד י פ ג י ש ת ש ר החוץ ה א י ט ל ק י צייאנו ע ם ש ה ״ ח ה ג ר מ נ י‬
‫העסקת‬
‫הוגבלה‬
‫בשרות‬
‫יהודים‬
‫החח‬
‫בדצמבר‬
‫האיטלקי‪.‬‬
‫נ א ס ר ע ל י ה ו ד י ם ל ע ב ו ד ב ע ת ו ן ״ א י ל פ ו פ ו ל ו ד׳ א י ט ל י י נ ה ״ ‪ ,‬ב א פ ר י ל‬
‫שפורסם‬
‫ממתי‬
‫של‬
‫ספרו‬
‫פאולו‬
‫א ו ר א נ ו ״היהודים‬
‫באיטליה׳‬
‫החל‬
‫—‬
‫‪1936‬‬
‫‪ 1937‬ל א ח ר‬
‫פסע‬
‫אנטי־‬
‫יהודי‬
‫ב ר ד י ו ו ב ע ת ו נ ו ח ‪ .‬מ ה ל כ י ם א ל ה היו ב ח ז ק ת ס י מ נ י ם ל ה ח ר פ ת ה ק ו ה א נ ט י ־‬
‫יהודי‬
‫האיטלקי״‪.‬‬
‫ב־‪1936/7‬‬
‫בעקבות‬
‫שהוגבר‬
‫המניפסט‬
‫בקלי‬
‫החלו‬
‫‪1938‬‬
‫להתפרסם‪,‬‬
‫עם‬
‫פרסום‬
‫מספטמבר‬
‫״מניפסט‬
‫‪,1938‬‬
‫הגזע‬
‫אנםי־יהודים‬
‫חוקים‬
‫ש ו נ י ם ‪ ,‬כ ג ו ן ה א י ס ו ר ע ל יהודים ל ל מ ו ד ו ל ל מ ד ב מ ו ס ד ו ת ח י נ ו ך מ מ ל כ ת י י ם ‪ ,‬ו י ה ו ד י ם‬
‫ו כ א ל ה ש ק ב ל ו א ז ר ח ו ת ם א ח ר י ‪ ,1.1.19‬נ צ ט ו ו ל ע ז ו ב א ת א י ט ל י ה ‪.‬‬
‫זרם‪,‬‬
‫ב־‪7.10.38‬‬
‫בין‬
‫יהודי ל ״ א ר י ׳ נ א ס ר ו ל ח ל ו ט י ן ( ה ו ג ב ל ו זכויות ה א ז ר ח ש ל ה י ה ו ד י ם‬
‫עליהם‬
‫על‬
‫פ ו ר ס מ ה ״ ה צ ה ר ת ה ג ז ע י — ש ה ב י א ה ל ג ז ר ו ת נ ו ס פ ו ת — נישואין‬
‫לשרת‬
‫בצבא‪,‬‬
‫להעסיק‬
‫משרתים‬
‫אריים‪,‬‬
‫ועוד(‬
‫והחל‬
‫ב־‪29.6.39‬‬
‫)נאסר‬
‫נאסר‬
‫יהודים ל ע ס ו ק ב מ ק צ ו ע ו ת חופשיים‪ .‬ר ש י מ ת ח ו ק י ם ו א י ס ו ר י ם זו הינד‪ .‬ח ל ק י ת‬
‫משקפת‬
‫ואמה‬
‫א ת מלוא חומרת הגזרות שניחתו על ראש יהדות‬
‫איטליה‪.‬‬
‫״מסע הגזע״ ומימושו המהיר פ ג ע ק ש ה מ א ד ביהדות איסליה‪ .‬יהודים נושל•‬
‫ממקורות‬
‫ראו‪,‬‬
‫פרנסתם‪,‬‬
‫נדחקו‬
‫ברובם המכריע‪,‬‬
‫אך‬
‫למתח‬
‫לשלי‬
‫החברה‬
‫ואיבדו‬
‫את‬
‫בטחונם‬
‫אותה‬
‫בארץ‬
‫כ״מכורתם״‪.‬‬
‫״חוקי הגזע״‬
‫ו ל מ ת ת שמ־‪1940‬‬
‫היתד‪,‬‬
‫איסליה‬
‫בת־בתחה‬
‫של‬
‫‪163‬‬
‫גרמניה‬
‫פיזית‪.‬‬
‫הנאצית — לא‬
‫סירבה‬
‫איטליה‬
‫ריחפה מ ע ל‬
‫באופן‬
‫האשם ש ל יהודי א י ט ל י ה‬
‫חד־משמעי‬
‫ומוחלט‬
‫לשתף‬
‫ס כ נ ת •השמדה‬
‫הגרמנים‬
‫פעולה עם‬
‫ב ״ פ ת ר ו ו הסופי״ ש ל ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת — יהודים ל א ״ ג ו ר ש ו מ ז ר ח ה ״ — ו ת כ ת י ב י ם‬
‫ניתזו הן‬
‫נאציים‬
‫באיטליה והן באזורים‬
‫שהיו ת ח ת‬
‫ח ס ו ת ה )יון‪,‬‬
‫קרואטיה‪,‬‬
‫ד ת ם צרפת(‪.‬‬
‫ז א ת ו ע ו ד — ל א י ז ו ר י ה כ י ב ו ש האיטלקים‪ ,‬א ש ר ע ל י ה ם ל א ח ל ו ח ו ק י הגזע‪,‬‬
‫הגיעו א ל פ י פ ל י ט י ם יהודים — ש ל ע ת י ם ה ס ת י י ע ו ב מ נ ו ס ת ם ב צ ב א ה א י ט ל ק י או‬
‫דיפלומטיות‬
‫ברשויות‬
‫קונסוליות‬
‫יהודים‪,‬‬
‫שיפוטן‬
‫איטלקיות — ובאזורים א ל ה ק מ ו‬
‫עסקו‬
‫איטלקיות‬
‫בהגנה‬
‫ארגוני ס ע ד‬
‫דיפלומטית ע ל‬
‫יהודים‬
‫והצלה‬
‫שבועצמי‬
‫ה ק ו נ ס ו ל ר י ו נ ש ק א י ט ל ק י הגיע־ ל א ר ג ו נ י מ ח ת ר ת יהודיים‪.‬‬
‫ב ר צ ו נ י ל ת א ר א ת פ ע ו ל ו ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ה א י ט ל ק י ו ת ‪ ,‬ע ל מ י ש ו ר י ה ן השונים‪,‬‬
‫בפי שהתנהלו ע ד‬
‫שינוי‬
‫ביולי — ס פ ט מ ב ר ‪.1943‬‬
‫באיטליה‬
‫המשטר‬
‫למדינת‬
‫והפיכתה‬
‫גרמנית‬
‫חסות‬
‫א ת ע כ ב ע ל מ ה ש א י ר ע ב ח מ י ש ה א ז ו ר י ם — איטליה‪,‬‬
‫בתחום ההשפעה‬
‫ד ר ו ם צ ר פ ת ‪ ,‬יוון‪ ,‬ק ר ו א ט י ה ־ ד ל מ ט י ה ‪ ,‬ו כ ן ג ם ב א ר צ ו ת ש ל א ה י ו‬
‫האיטלקית‪.‬‬
‫איטליה‬
‫ביצועם ש ל ״ ח ו ק י הגזע״‪ ,‬וגזירות אנטי יהודיות א ח ר ו ת ‪ ,‬ר ח ו ק ה י ה מ ל ה י ו ת‬
‫מושלם — וכמה עדויות‬
‫א(‬
‫לכך‪:‬‬
‫ב־‪ 7.9.1938‬נ ת פ ר ס מ ה פ ק ו ד ה ה ק ו ב ע ת כ י כ ל ה י ה ו ד י ם ה ז ר י ם — ו כ א ל ה‬
‫ש ק ב ל ו א ז ר ח ו ת ם א ח ר י ‪ — 1.1.19‬חייבים ל ע ז ו ב א ת א י ט ל י ה ת ו ך ש ש ה חודשים‪.‬‬
‫ב א ו ק ט ו ב ר ‪1941‬‬
‫ע ת י ן נ ו ת ר ו באיטליה ‪ 3674‬יהודים זרים — ו ר ק ‪1338‬‬
‫אותה ע ד לאותו מועד‪.‬‬
‫עזבו‬
‫ש ל ו ש ש נ י ם א ח ר י ח ק י ק ת ה ח ו ק עדיין נ ו ת ר ו ב א י ט ל י ה‬
‫‪ 73%‬מ ה י ה ו ת ם ה ז ר י ם ‪.‬‬
‫ב(‬
‫חייב‬
‫ב מ א י ‪1942‬‬
‫ב״עבודת‬
‫פושרת‬
‫ג(‬
‫החליט משרד‬
‫חובה״ —‬
‫במקום‬
‫ב י ו ת ר ו ב י ו ל י ‪1943‬‬
‫הפנים כ י כ ל יהודי‬
‫ש ר ו ת צבאי‪ .‬ח ו ק ז ה‬
‫העסקו‬
‫ב ״ ע ב ו ד ת חובה״‬
‫ש ג י ל ו ב י ן ‪18‬‬
‫הוצא‬
‫כ־‪2000‬‬
‫לפועל‬
‫יהודים‬
‫ל־‪55‬‬
‫בצורה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ח ו ק י ה ג ז ע ל א ה ו ח ל ו ב צ ו ר ה מ ו ח ל ט ת — היו יהודים ש ח ל ק פ ה ח ק י ק ה‬
‫ל א ח ל עליהם כלל‪.‬‬
‫מבחינת‬
‫הגרמנים היו‬
‫האמצעים‬
‫שנקטו‬
‫האיטלקים‬
‫כנגד‬
‫היהודים‬
‫בלתי־‬
‫ה ו ל מ י ם לחלוטין‪ .‬ע ד מ ח צ י ת ‪ 1942‬ל א החלו ב צ ע ד י ם ל ה ח ר מ ה כ ו ל ל ת ש ל ר כ ו ש‬
‫יהודי איטליה — ו ה א י ט ל ק י ם ל א ע ש ו כ ל ל ר ו ש ם ש ה ם מ ת כ ו ו נ י ם ל ש ת ף פ ע ו ל ה‬
‫עם‬
‫הגרמיים‬
‫ה‪:‬רמנים‬
‫למען‬
‫ה״פתרון‬
‫להפעיל א ת‬
‫לחצם‪.‬‬
‫הודיע‬
‫לותר‬
‫ב־‪24.9.42‬‬
‫‪1‬‬
‫הסופי״ ש ל‬
‫לשר‬
‫החוץ‬
‫בעית‬
‫יהודי‬
‫איטליה‪ .‬אז‬
‫ר י ב נ ט ר ו פ )‪ (Ribentrop‬כ י‬
‫החלו‬
‫מאחר‬
‫ואינו יכול ל ה ת ח י י ב ב ק ש ר ל״מדיניות הגירושים״ מ א י ט ל י ה — ר א ו י כ י ה ב ע י ה‬
‫תועלה‬
‫ב ש י ח ו ת ב י ן ר י ב נ ט ר ו פ לצ׳יאנו — א ו א פ י ל ו בין ה י ט ל ר למוםוליני‪.‬‬
‫ב י נ ו א ר ‪ 1943‬ה ח ל ה ס ‪ .‬ס ‪.‬‬
‫ל ג ל ו ת סימני ע צ ב נ ו ת — ל א כ ״ כ‬
‫ביחס‬
‫ליהודי‬
‫א י ט ל י ה עצמה‪ ,‬כ מ ו ב י ח ס ל נ ת י נ י ם איטלקים ב ש ט ח י ם ג ר מ נ י ם ‪ .‬כ ת ו צ א ה מ ״ ע צ ב נ ו ת ״‬
‫ז ו ה ו ר ה ר י ב נ ט ר ו פ ל ש ג ר י ת ב ר ו מ א ש י ב ק ש מצ׳יאנו חופש פ ע ו ל ה ב י ח ס ליהודים‬
‫נ ת י נ י איטליה ל א ח ר ה־‪.31.3.43‬‬
‫הממונה על תיק היהודים במשרד החוץ הגרמני‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫בפברואר‬
‫לו א ת‬
‫‪ ,1943‬ע ר ב‬
‫בדבר‬
‫תביעותיו‬
‫לנקוט‬
‫באיטליה‬
‫בקשות‬
‫ד‪.‬ם‪.‬ס‪ .‬ל א מ ו ל א ו ‪.‬‬
‫עצמה‬
‫ב־‪ 24.5.43‬כ ת ב‬
‫כי שגרירות‬
‫בין ש נ י‬
‫כנושא‬
‫ד״ד‬
‫ולכן‬
‫הצבא‬
‫כבדה‬
‫במיוחד‪,‬‬
‫שנראה‬
‫אייכמן‬
‫גרמניה‬
‫משגרירות‬
‫שננקטה‬
‫בפרה‪,‬‬
‫מלנקוט בפעולות‬
‫נמנעת‬
‫כמעט מו‬
‫שתשיג‬
‫הנמנע‬
‫לידידו‬
‫מכתב‬
‫שתעבנה על‬
‫מבוקשה‬
‫מוצף‬
‫סיפר‬
‫הידידות‬
‫בנושא‬
‫״יהודים‬
‫לאיטליה‬
‫ביחס‬
‫מערכת‬
‫ע צ מ ה ל א היתד‪.‬‬
‫ע י ק ר מ א מ צ י ה ם כוונו ל א ז ו ר י הכיבוש‬
‫נאמר‬
‫האיטלקים‬
‫ה ח מ ה לזו‬
‫•גרמניה‪.‬‬
‫רגיש‬
‫ויהודים‬
‫פועלת רק ע״פ הוראות ה ח צ ׳ ה ‪.‬‬
‫אח״כ‪ ,‬היה היקף‬
‫ושל מ ח ל ק ת‬
‫באזורי הכיבוש הגחמנייס‪ ,‬כ ן ביקש‬
‫ה א י ט ל ק י ‪ . ,‬נ א מ ר ל ת ר זייטצל‪,‬‬
‫למחצה״ — והמפלגה‬
‫לי כי‬
‫‪г‬‬
‫אנסי־יהודית‬
‫זייטצל‪,‬‬
‫ברומא‬
‫העמים —‬
‫נראה‬
‫מדיניות‬
‫ם‪.‬‬
‫ה י פ ל ר ע נ ה מיד־ כ י ע ל ה א י ט ל ק י ם‬
‫ב מ כ ת ב ו כ ת ב ע ל ר ש מ י ב י ק ו ת ב ר ו מ א ובין ה ש א ר‬
‫גרמניה‬
‫היהודי‪.‬‬
‫נסיעה‬
‫ר ‪ .‬ז‪RSHA .кл .‬‬
‫להפסיק להפריע לפעולות‬
‫ד״ר הלמוט ק נ ו כ ן ' ‪.‬‬
‫לרומא‪,‬‬
‫ביקש‬
‫ה ב ע י ה היהודית‪.‬‬
‫ריבנטרופ מהם‪.‬‬
‫להעביר‬
‫בנידון‬
‫מערכת הלחצים נ ר ח ב בהרבה‪.‬‬
‫זה‪:‬‬
‫הנאשם‬
‫״מאמציהם ש ל ה ־‬
‫ב ת ק ו פ ה זו ה י ו מ כ ו ו נ י ם‬
‫בשטחי הכיבוש‬
‫הגרמנית‬
‫הלחצים‬
‫ה א י ט ל ק י ם — שם‪ ,‬כ פ י‬
‫‪RSHA‬‬
‫בעיקר‬
‫בפסק ה ח ן‬
‫במשפט‬
‫)במקור —‬
‫רזה״א(‬
‫להסרת‬
‫מכשולים‬
‫מצד‬
‫ש ל ה ם ״ ) ו ל א באיטליה ע צ מ ה ( ‪.‬‬
‫קרואטיה‬
‫אחרי כיבוש‬
‫נתפסה‬
‫‪(1941‬‬
‫י ו ג ו ס ל ב י ה וייסוד ה ״ מ ד י נ ה‬
‫המערבית של‬
‫מחציתה‬
‫הקרואטית העצמאית״ — )אפריל‬
‫קרואטיה ע ״ י‬
‫האיטלקי‬
‫)אזור‬
‫הצבא‬
‫הקרואטים‬
‫במסע‬
‫האיטלקים!‬
‫מקורה‬
‫כיבוש ‪.(2‬‬
‫מיד עם‬
‫מידור‬
‫המדינה‬
‫ייסוד‬
‫כנגד הסרבים‬
‫של ההתארגנות‬
‫מאזורי‬
‫העצמאית —‬
‫ו ה י ה ו ד י ם — ו כ נ ג ד מ ס ע זה ה ת י צ ב ו‬
‫ה א י ט ל ק י ת ל א היה‬
‫מקומית של קצינים‬
‫המיתר‬
‫הקרואטית‬
‫בפקודה‬
‫וחיילים‪ ,‬יחידים ו ק ב ו צ ו ת‬
‫הכיבוש‬
‫לשטח‬
‫מגבוה א ל א‬
‫שעסקו‬
‫ה א י ט ל ק י ולאיטליה‬
‫מ ע ט נ כ ת ב ו ת ו ע ד ע ל פ ע ו ל ה זו — א ם כ י‬
‫היה ב פ ע י ל ו ת‬
‫מתייחס‬
‫החלו‬
‫ספונטנית של‬
‫הדרג‬
‫הנמוך‬
‫ב ה ע ב ר ת פ ל י ט י ם יהודים‬
‫עצמה‪.‬‬
‫ידוע‬
‫בצבא‬
‫ביוזמה‬
‫ספונטנית־‬
‫שמקור פעולות‬
‫ההצלה‬
‫כשהדרג‬
‫העליון‬
‫האיטלקי‪,‬‬
‫ב ס ו ב ל נ ו ת ל פ ע י ל ו ת זו‪ .‬ו א ף מ א ש ר ה ‪.‬‬
‫אחת העתיות‬
‫ה מ ע ט ו ת שהגיעו א ל י נ ו ה י א ‪.‬עדותו ש ל פ ק י ד ב כ י ר‬
‫במשרד‬
‫ה ח ח ה א י ט ל ק י ‪ ,‬א ש ר ש י מ ש ב ק ת ‪ 1941‬כ ק צ י ן ק ש ר ע ם ה צ ב א ב א ז ו ר י הכיבוש‪.‬‬
‫יום א ח ד נ ת ק ל ה פ ק י ד ב מ ס פ ר ק צ י נ י ם ש ח י פ ש ו ד ר ך ל ה ע ב י ר כ מ ה יהודים חשובים‪,‬‬
‫שנחקרו‬
‫ע״י‬
‫אוססשה‬
‫‪4‬‬
‫—‬
‫למקום‬
‫מבטחים‪.‬‬
‫כל‬
‫דרכי‬
‫ההעברה‪ .‬המקובלות‬
‫נ י ת נ ו ונפסלו‪ ,‬אז הציע סגן צעיר להעביר א ת היהודים ב ת ו ך טנקים‪ .‬התכנית‬
‫אומצה‬
‫השטח‬
‫ובמסווה ש ל‬
‫מירדף אחד‬
‫הקרואטי — וחזרו משם‬
‫פרטיזנים‬
‫כשבתוך‬
‫חדרו‬
‫הטנקים‬
‫טנקים‬
‫חבויים‬
‫איטלקים‬
‫יהודים‪.‬‬
‫לתוככי‬
‫הקרואטים‬
‫־‬
‫‪ RSHA‬המשרד המרכזי לבסחון הרייך‪ ,‬אחד מ־‪ 12‬המשרדים של הס‪.‬ס‪ .‬לרזה״א‬
‫היתד‪ ,‬כפופה מחלקתו של אייכמז ‪ 4‬ב׳‪ ,‬המחלקה ‪ 4‬ב׳ שעסקה ב״ענינים יהודיים״‬
‫והדלקה ‪ 3‬ב׳ שעסקה לאויבים יהודים״‪.‬‬
‫״ ‪ т а‬הלמוס קנוכן‪ ,‬קולונל ס‪ — .0.‬ראש משטרת הבטחון בצפון צרפת ובלגיה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אוסםשה )‪ (Ustasa‬התנועה הלאומית הקרואטית שמנהיגה היה אנסה פדוליץ‬
‫)‪ , (Ante Pavelic‬שעמד בראש המדינה הקרואטית‪.‬‬
‫‪65‬י‬
‫שאירע‬
‫גילו מ ה‬
‫המעורבים‬
‫בפני‬
‫והתלוננו‬
‫ב מ ב צ ע ה י ה מ ס פ ר ימי‬
‫ת ק ו פ ה זו ס ו כ מ ה ע ״ י‬
‫השלטונות‬
‫עונשם‬
‫האיטלקים‪.‬‬
‫החיילים‬
‫של‬
‫‪5‬‬
‫מזמר בית ‪.‬‬
‫גנרל‪ .‬א מ ב ר ס י ו‬
‫‪6‬‬
‫הבאות‪:‬‬
‫במלים‬
‫״מפקדת הארמיה‬
‫ה ש נ י ה ק י ב ל ה דיווח מ ל א ע ל ש א י ר ע ב א ז ו ר י ם ‪ 2‬ו ־ ‪* — 3‬והיא ל א ר ק ה ס כ י מ ה‬
‫עם מ ה‬
‫ואחרים עשו‬
‫שקצינים‬
‫לא מנעה מהם מלהשתמש‬
‫‪1941‬‬
‫בסוף‬
‫להצלת‬
‫בתעבורה‬
‫אלפי‬
‫סרבים‬
‫ויהודים‬
‫— אלא‬
‫אף‬
‫צ ב א י ת ל ת כ ל י ת זו״‪.‬‬
‫ת פ ס ה א י ט ל י ה ר צ ו ע ת ח ו ף ב ר ו ח ב ‪ 50‬ק ״ מ ל א ו ר ך ח ו פ י הים‬
‫‪7‬‬
‫ה א ד ר י א ס י ו ה א ו ם ט ש י ם נ ס ו ג ו א ל קו ה ה פ ר ד ה בין ה א ז ו ר ה א י ט ל ק י ל א ו ר ה ג ר מ נ י ‪.‬‬
‫ב א ז ו ר ‪ 2‬ח י ו ה י ה ו ד י ם כ ב ט ח ו ן י ח ס י — ה ח ק י ק ה ה ק ר ו א ט י ת ה א נ ט י יהודי־ת‬
‫מ מ א י ‪ 1941‬ל א ח ל ה עליו‪ .‬ב מ ר ו צ ת הזמן ה צ ט מ צ מ ה ש ל י ם ת צ ב א א י ט ל י ה ל ש ל י ט ה‬
‫בעלי חשיבות‬
‫על מספר מקומות מרכזיים‬
‫״לאזורי מ ק ל ם ״ ע ב ו ר הפליטים היהודים‬
‫אסמרטגית — ואזורים אלו הפכו‬
‫שנהרו אליהם‪.‬‬
‫א ז ו ר ‪ 1‬ה פ ך א ז ו ר מ ק ל ט ליהודי ק ר ו א ט י ה ‪ .‬ל פ ר ו ת ש ל א ר ב י ם ה י ו היהודים‬
‫שהצליחו‬
‫להסתנן‬
‫לאזור — הוקמו‬
‫פליטים‪:‬‬
‫ספלים‬
‫)‪ Split‬ו ה מ ק ו ם ג ק ר א ג ם )‪ (Spalato‬ז ב י נ ק ו )‪(Zebenico‬‬
‫בו ) ב ק ת‬
‫שלושה‬
‫‪(1942‬‬
‫מ ח נ ו ת לריכוז‬
‫)‪(Cattaro‬‬
‫וקטרו‬
‫מ ת ו ך מ כ ת ב ו ש ל יו״ר ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב ס פ ל י ם ‪ ,‬ו י ט ו ר י ו מ ו ר פ ו ר ג ו ‪ ,‬א פ ש ר‬
‫ל ל מ ו ד ע ל י ח ס ה ש ל ט ו נ ו ת ה א י ט ל ק י ם ל י ה ו ד י ם ב א ז ו ר ‪ .1‬ה מ כ ת ב ג כ ת ב ב־‪1.1.1942‬‬
‫ל ג ב ׳ א ל י ם ק ר ל צ ה י י ם )‪(Alice Kreilzheim‬‬
‫היא ש ה ם‬
‫לפניותנו‬
‫)השלטונות האיסלקיים(‬
‫בתחום‬
‫ה ת כ ו פ ו ת ‪ :‬בין‬
‫מטריאםט — וכך כ ת ב ‪:‬‬
‫עושים כ מ י ט ב י כ ו ל ת ם כ ד י‬
‫חלוקת‬
‫המזון‪,‬‬
‫)לאחרונה‬
‫״האמת‬
‫להיענות תמיד‬
‫לקבל‬
‫התירו ל נ ו‬
‫ק מ ח ב מ ק ו ם ל ח ם כ ד י ש נ ו כ ל ל א פ ו ת מ צ ו ת ל פ ס ח ( ובין ב ה ג נ ה ע ל י ה ו ד י ם ב ש ע ה‬
‫ש ה ם נ מ ל ט י ם מ ת ח ו ם ה ש ל ט ו ן הקרואטי‪ ,‬א ם ל צ ו ר ך ה ח ז ר ת ר כ ו ש‬
‫הקרואטים — ואם לעתים‪,‬‬
‫בזי‬
‫שהחרם‬
‫ל ש ח ר ר יהודים מ ב י ת ה ס ו ה ר ‪ .‬ו ע ו ד כ ה נ ה ו כ ה נ ה ״ ‪' .‬‬
‫ב ק ת ‪ 1942‬נ ח ת ם ה ס כ ם בין מ מ ש ל ת ב ר ל י ן ל מ מ ש ל ת ז ג ר ב ‪ ,‬ע ל ־ פ י ו י ו ע ב ר ו‬
‫יהודי ק ר ו א ס י ה ל ״ ע ב ו ד ה ״ בפולין ו ע ם ח ת י מ ת ו ה ז ה ל‬
‫האיטלקים‬
‫פינתה‬
‫בכדי שיתנו ג ם הם א ת הסכמתם לחתימת הסכם כזה‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫ההתנגדות‬
‫ב־‪24.7.42‬‬
‫בלחץ קרואטי־גרםני‬
‫על‬
‫שולח‬
‫הםפונטנית־עממית את‬
‫לותר‬
‫הנ״ל‬
‫תזכיר‬
‫מקומה‬
‫למערכה‬
‫המיועד ל ש ר ה ח ח‬
‫דיפלומטית‬
‫ריבנטרופ‪,‬‬
‫כ ו ת ב ל ו ת ר כ י ר א ש מ ט ה ה צ ב א ה א י ט ל ק י ב א ז ו ר מוסםאר)‪(Mostar‬‬
‫ממש‪:‬‬
‫בתזכיר‬
‫ה צ ה י ר כי‬
‫‪9‬‬
‫ל א י א ש ר ג ר ו ש יהודים‪ .‬כ ן א מ ר א ו ת ו קצין ל מ פ ק ח ה כ ל ל י ש ל א ר ג ו ן ט ו ד ט ‪.‬‬
‫כ י יהיה ז ה‬
‫)הקצין‬
‫מתחת‬
‫לכבודו של הצבא‬
‫האימלקי לנקוט‬
‫האיטלקי סירב כ״כ בתוקף להחרים דירת יהודי‬
‫צעדים‬
‫כ ג ג ד יהודים‬
‫לטובת איש‬
‫הארגון‬
‫‪1‬‬
‫סודם( ״ ‪.‬‬
‫םיפור זה פורסם ע״י ד‪ .‬קארפי ב״מורשת״; וכן הוא גם מופיע בספרו של הנה‬
‫על הס‪.‬ס‪.‬‬
‫* גנרל ויטוריו אמברסיו )‪ ( Ambrasio‬ראש הממה הכללי של הצבא האיטלקי‬
‫מה ־‪.30.1.1943‬‬
‫רצועה זו — דלמטיד‪ .‬שמה — נקרא אזור ן‪ ,‬היא היתד‪ .‬בשליטת מינהל אזרחי‬
‫איטלקי — להבדיל מאזור ‪ 11‬שהיה חלק מקרואטיה — אך ישבו בו יחידות‬
‫איטלקיות ; כשם שאזורה המערבי של קרואטיה נתפס ע״י צבא איטלקי — הוחזק‬
‫החלק המזרחי ע״י הצבא הגרמני‪.‬‬
‫י קארפי — לתולדות וכו׳ ״מורשת״ ‪112—3‬‬
‫‪ Organization Todt — О. Т.‬סוכנות הרייך לענייני בינוי‪ ,‬העסיקה יהודים‬
‫למטרותיה‪.‬‬
‫״ לפי ‪(Rotta),‬‬
‫רוטד‪ , Reitlinger ,‬ע׳ ‪ ,395‬היה זה מפקד הארמיה האיטלקית ה־ןן‪ ,‬הגנרל‬
‫‪166‬‬
‫ה ת ז כ י ר מ צ י ע ל ו ת ר כ י ״ ה נ מ ש י ם צ ר י כ י ם ל ה ת נ ה ל ‪ ,‬ב א ו ר ח עקרוני‪,‬‬
‫•בהמשך‬
‫מכל שטח‬
‫הגרמני‬
‫התחשבות‬
‫ה ט ר י ט ו ר י ה ״ ‪) .‬ז״א ל ל א‬
‫ומציין כ י ה ש ג ר י ר‬
‫באיטלקים(‬
‫ב ק ר ו א ט י ה ‪ ,‬קאשה‪ ,‬ש ו ת ף ל ד ע ת ו ‪.‬‬
‫ריבנטרופ סירב לנקוט בצעד כה קיצוני וניסה להשפיע על ממשלת רומא‬
‫משלוםסיים‪.‬‬
‫באמצעים‬
‫ברומא‪,‬‬
‫הגרמנית‬
‫מתאימות״‬
‫ב־‪ 17.8.42‬מ ס ר‬
‫איגרת‬
‫אומו פון‬
‫למשרד ה ח ח ובו‬
‫ביםמרק‪ ,‬מעץ‬
‫בקשה‬
‫״הוראות‬
‫לריבנסרופ כי‬
‫יישלחו לשלטונות האיטלקים בקרואטיה‪.‬‬
‫תוצאה‬
‫עקיפה של‬
‫מברק‬
‫ה פ ג י ש ה ה נ י ע ה ל ב ר ל י ן ב־‪ 20.8.42‬ב צ ו ר ת‬
‫קאשה‪ .‬ב מ ב ר ק מ מ ו ח השגריר כי הקונסול ה כ ל ל י של איטליה בזגרב‬
‫)‪(Casertano‬‬
‫בי‬
‫השגרירות‬
‫דמות המפתח‬
‫קסרסאנו‬
‫)‪(Lorkovic‬‬
‫םען‪ ,‬בשיחתו עם שר ה ח ח הקרואטי ל ו ר ק ו ב ח ‪,‬‬
‫לפתרון ה״בעיה היהודית״‬
‫‪1 1‬‬
‫מאת‬
‫ב א ז ו ר ‪ 2‬ה ו א ע ר ל ר ו ס ה ‪ .‬וכדי‬
‫ש ״ ה ע נ י נ י ם יזוזו ר א ו י כ י ה מ צ ׳ ה ע צ מ ו י מ ס ו ר א ת ה ו ד א ת ה ג ר ו ש ל ג נ ר ל ״ ‪.‬‬
‫מקורות‬
‫אחרי‬
‫אחרים‬
‫השתלשלות‬
‫מתארים א ת‬
‫ק ב ל ת ה א י ג ר ת ב־‪17.8‬‬
‫ה ר א ש ו ן ה י ה לצ׳יאנו ו מ‬
‫הגרמנים‪,‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫המאורעות‬
‫שלחו פקידי מ ש ר ד ה ח ח שני‬
‫ב פ ש ט ו ת כ י אין‬
‫טענו הפקידים‬
‫תזכימם —‬
‫לקבל את דרישות‬
‫ה ש ג י ה י ה ל מ צ ׳ ה ו ב ו ת ו א ר ג ו ר ל ם ה א מ י ת י ש ל ה מ ג ו ר ש י ם ל״עבח־ה‬
‫בפולין״‪.‬‬
‫לפרות‬
‫תזכיר‬
‫משה״ח‪ ,‬ר ש ם‬
‫פקידי‬
‫בשולי‬
‫מוסוליני‬
‫הגרמנית‬
‫האיגרת‬
‫״אין ב ר י ר ה ״ ‪.‬‬
‫פקידי‬
‫שעלו‬
‫מ ש ר ד החוץ‬
‫במרץ‬
‫הסכפת‬
‫לסיכול‬
‫הדוצ׳ה‪.‬‬
‫ב־‪29.8.42‬‬
‫יצא‬
‫מ מ ש ר ד ה ח ח מ ב ר ק ל מ פ ק ד ת הצבא ובו בישרו להם‪ ,‬כי צעדים לגרוש היהודים‬
‫״ נ ל ק ח י ם ב ח ש ב ו ן ״ ‪ ,‬א ו ל ם מ א ח ר ו ל א כ ל ה י ה ו מ ם מ ו ע מ ד י ם ל ג מ ש — יש ל ע ר ו ך‬
‫מ פ ק ד ו ל ק ב ו ע מ י יגורש ו כ מ ה יגורשו‪.‬‬
‫למברק‬
‫שררה‬
‫היתה‬
‫‪-‬הסכמה בלתי כתוב‪3‬״‬
‫ת כ ל י ת א ח ת ב ל ב ד — ל ה ר ו י ח זמן‪,‬‬
‫ב נ ק ו ד ה זו בין מ ש ר ד החוץ‪ ,‬ה פ י ק ו ד ה צ ב א י ו מ פ ק ד ת‬
‫מבקש‬
‫ב־‪29.9.42‬‬
‫ריבנסרופ‬
‫ב ע ת פגישתו המיועדת עם‬
‫לפעולות‬
‫מקאשד‪.‬‬
‫המצ׳ה‪.‬‬
‫הבריםיות כ נ ג ד הציר״‬
‫תזכיר‬
‫להבת‬
‫א ר מ י ה ‪.2‬‬
‫שישמש‬
‫הפירר‬
‫את‬
‫ב ת ז כ י ר כ ו ת ב ק א ש ה כ י ‪,,‬היהודים מסייעים‬
‫״ ש ל ג ר ם נ י ה א י ו א י נ ט ר ס י ם פוליטיים‬
‫ולמרות‬
‫משלה‬
‫בקרואטיה״ ה ר י ״הכרחי להחיל החקיקה האנטי יהודית בדרום קרואטיה״‬
‫)החלק‬
‫לעשותו‪ .‬ב־‪?5.9‬‬
‫האיטלקי של קרואטיה( — ד ב ר‬
‫ממשלת קרואטיה‬
‫מבקר ראש‬
‫פווליק‬
‫שהקרואטים מוכנים‬
‫במסה‬
‫ה״פיהרר״‬
‫ובשיחתו עם היםלר‬
‫ה ו א מ ס פ ר כ י ״ ה ח ל ס ת ה ד ו צ ׳ ה ב ק ש ר ל ה ת נ ה ג ו ת ב י ח ס ל י ה ו ד י ם ה י א ב ל ת י ידועה‬
‫המקומיים״‪.‬‬
‫לדרגים‬
‫ב־‪3.10.42‬‬
‫ומוחה‬
‫נפגש‬
‫יועץ‬
‫השגרימת הגרמנית‬
‫פלסו עם‬
‫ברומא פוו‬
‫צייאנו‬
‫בפניו ע ל כ י הוראות ה מ צ ׳ ה ם ר ם בוצעו‪.‬‬
‫ב*‪ 20.10.42‬מ ס פ ר ש ר ה ח ח ה ק ר ו א ט י ל ק א ש ה כ י מ מ ש ל ת ו ה צ ת ה לצ׳יאנו‬
‫תכנית‬
‫על־פיה‬
‫יועברו‬
‫יהודי א ז ו ר ‪2‬‬
‫ורכושם‬
‫לאיטליה —‬
‫לממשלת‬
‫יימסר‬
‫ק ר ו א ס י ה ‪ .‬״ע״י כ ך יימנע מ ה ם ה ג ו ר ל ה מ צ פ ה ל ה ם ב פ ו ל ץ ״ ‪ ,‬א ו מ ר ה ש ר ל ש ג ר י ר‬
‫הנדהם‪.‬‬
‫השגריר‬
‫תכנית‬
‫לשגריר‬
‫התנגמת‬
‫יוחרם‬
‫ממהר לסלגרף‬
‫ז ו היתד‪ ,‬א י ס ל ק י ת‬
‫לברלין‪:‬‬
‫במקורה‪.‬‬
‫״ממיתי‪,‬‬
‫פקידי‬
‫והוותיקו‬
‫פ ר י ק כ י יציע ל מ מ ש ל ת ם א ת ה ה צ ע ה ה ב א ה ‪:‬‬
‫כ י יהודי‬
‫לסדבת‬
‫אזור הכיבוש האיטלקי‬
‫ממשלת‬
‫קרואטיה‪.‬‬
‫השנריר‬
‫מעורב‬
‫משרד ה ח ח‬
‫בפרשה״‪.‬‬
‫האיטלקי הציעו‬
‫״ ל מ מ ש ל ת ק ר ו א ט י ה אין‬
‫י ו ע ב ת לאיטליה״‬
‫הוסיף כי הוא‬
‫בתנאי‬
‫מקווה‬
‫שרכושם‬
‫ש״תכניתו״‬
‫״ בירת קרואטיה העצמאית‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫ת ת ק ב ל על ד ע ת מ מ ש ל ת איטליה — כדי‬
‫ש מ צ פ ה להם‬
‫למנוע • מהיהודים מ ה‬
‫במזרח‪.‬‬
‫התכנית‬
‫״העברת‬
‫ה״קרואטית״' עוררה זעם‬
‫בקרב‬
‫עצןם‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫טלגרף‪:‬‬
‫קאשה‬
‫היהודים ל א י ט ל י ה ת ד כ א א ת כ ל ה מ ד י נ י ו ת ה א י ר ו פ י ת ה נ ו ג ע ת ל י ה ו ד י ם‬
‫על‬
‫והממומשת‬
‫זינו‪.‬״‪.‬‬
‫)ה״קרואטית״(‬
‫לותר‬
‫במברק‬
‫‪.‬מודיע‬
‫תכנית‬
‫מה־‪ 24.10.42‬כ י‬
‫זו‬
‫״מנוגדת ל ר ו ח ההסכמים שסוכמו ע ד ע ת ה — ו ל ה ח ל ט ה שאומצה‬
‫ע״ י הדוצ׳ה בזמנו״‪.‬‬
‫ב־‪28.10.42‬‬
‫כאשר‬
‫נרגעו‪ .‬הרוחות‬
‫מברק‬
‫הגיע‬
‫ממקנזן‪,‬‬
‫ברופא‪,‬‬
‫השגריר‬
‫ו ב ו נ א מ ר ‪ :‬״ ה מ מ ש ל ה ה א י ט ל ק י ת ‪:‬דחתה פ ז א ת ת כ נ י ת ו ) ש ל ש ג ר י ר ק ר ו א ט י ה ( ‪.‬‬
‫־‬
‫לגודלם של‬
‫איטליה — א מ ר ד ׳ א ג ט ה ' א י נ ה פ ל ש ת י נ ה ‪ ,‬ו ת ו ך ק ב ל ת א ח ר י ו ת‬
‫היהזים‬
‫שלאומיותם איטלקית — איטליה אינה רוצה להתייחס ליהודי קרואטיה״‪.‬‬
‫בהמשך‬
‫ולפיה‬
‫המברק‬
‫מפורטת‬
‫תכנית‬
‫הדוצ׳ה‬
‫שהעביר‬
‫למפקדי‬
‫צבאו‬
‫ייכלאו כ ל היהודים‪ ,‬ימויינו — ו א ל ה ש י ו כ ר ו כ א ז ר ת י ם ק ר ו א ט י ם‬
‫הממשלה‬
‫—‬
‫י ו ע ב ד ו לידי‬
‫הקרואטית‪.‬‬
‫למרות‬
‫למשרד‬
‫ה צ ה ר ת ד ׳ א ג ט ה ‪ ,‬פ ח ו ת מ ש ב ו ע י י ם א ח ר י מ ב ר ק מקנזן‪ ,‬כ ו ת ב ק א ש ה‬
‫החח‬
‫במחנות אך‬
‫ב ב ר ל י ן כ י ״ ה א י ט ל ק י ם כ ל א ו יהודים‬
‫)שר‬
‫לורקויץ‬
‫החוץ ה ק ר ו א ט י ( דיווח לי‪ ,‬כ י ח ל ק נ י כ ר מיהודים א ל ה ה ו ע ב ר ו ל מ ח נ ה ב א י ם ט ר י ה‬
‫)‪(Jstria‬‬
‫הנמצא‬
‫—‬
‫בטריטוריה‬
‫א י ט ל ק י ת ‪ .‬אי ל כ ך אין‬
‫הסירוב‬
‫לראות א ת‬
‫ה א י ט ל ק י ל ק ל ו ט יהודים ) ב א י ט ל י ה ( — כקטגורי״‪ .‬ב ה מ ש ך ה מ ב ר ק מ ו ס י ף ק א ש ה ‪:‬‬
‫״ מ ל א כ ת המיון‬
‫ב־‪12.11.42‬‬
‫הקרואטים‬
‫)‪(Lopud‬‬
‫מתקשר‬
‫כדי‬
‫שיגורשו‬
‫לאי‬
‫קורזולה‬
‫בדצמבר‬
‫הקשיים‬
‫ש ה ה כ ר ה עדיין ל א מ ת ק ד מ ת ״ ‪.‬‬
‫ק א ש ה ע ם אייכמן ומדווח ל ו כ י יהודים‬
‫ש נ א ס ר ו ע״י‬
‫האיטלקים‬
‫לופוד‬
‫לאושויץ —‬
‫)‪(Cursola‬‬
‫נ ש ל מ ה כליזאת היהודים‬
‫ה ו ע ב ר ו ע״י‬
‫לאי‬
‫ו ל מ ל ו נ ו ת תיירים‪.‬‬
‫במחנות‬
‫ו ה א י ט ל ק י ם הודיעו‪ ,‬ת ו ך ה ד ג ש ת‬
‫ב מ ל א כ ת המיון‪ ,‬כ י ע ד סיום המיון ל א יגורש א פ י ל ו‬
‫יהודי א ח ד ‪.‬‬
‫ה ג ר מ נ י ם ל א הירפו‪ .‬ב־‪ 9.12.42‬ה ם מציעים ל ה ע ב י ר א ת כ ל י ה ו ד י א ז ו ר ‪2‬‬
‫לטריאםט‬
‫שמסילת‬
‫—‬
‫ברזל‬
‫חיברה‬
‫אותה‬
‫עם‬
‫אושויץ‪,‬‬
‫האיטלקים‬
‫טענו‬
‫כי‬
‫מ ב צ ע כ ז ה אינו א פ ש ר י — ע ק ב מ ח ס ו ר ב כ ל י שיט‪.‬‬
‫כ ש ה ס ת י י ם ה מ פ ק ד ה ו ב ר ר כ י מ ת ו ך ‪ 2662‬היהודים ש נ כ ל א ו ‪ 863 ,‬ה ם א ז ר ח י ם‬
‫איטלקים‪,‬‬
‫ו א ל ה ש ו ח ר ר ו מיד‪ ,‬א ך ל א י ט ל ק י ם ל א היתד! ש ו ם כ ו ו נ ה ל ה ס ג י ר א ת‬
‫ש א ר היהודים לידי‬
‫הגרמנים‬
‫ח ״ ח אודות‬
‫לא‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫הניחו‬
‫התקדמות‬
‫ליהודים א ל ה‬
‫המו״מ‬
‫בקשר‬
‫ה א י ט ל ק י ם ל ר כ ז היהודים ב א י א ר ב‬
‫גם עתה‬
‫וב־‪10.4.43‬‬
‫חרש‬
‫ליהודי אזור ‪ ,2‬א ך כ ב ר‬
‫)‪(Arbe‬‬
‫שבמפרץ קארנרו‬
‫•‪R.S.H.A‬‬
‫במרץ‬
‫החלו‬
‫)‪(Camaro‬‬
‫—‬
‫ו מ ב צ ע זה ה ס ת י י ם ביולי ‪ — 1943‬ע ר ב ה ד ח ת מוסוליני‪.‬‬
‫יוון‬
‫ב א פ ר י ל ‪ 1941‬נ כ ב ש ה יוון ע״י צ ב א ו ת הציר ו ח ו ל ק ה ל ש ל ו ש ה אזורי כיבוש‪,‬‬
‫ב ו ל ג ר י ה ש ל ט ה ב ת ו ר ק י ה ה מ ע ר ב י ת ו ב מ ז ר ח מ ק ח נ י ה היוונית‪ ,‬א י ט ל י ה ק י ב ל ה א ת‬
‫״יוון‬
‫הישנה״ ש ב י ר ת ה א ת ו נ ה ו א ת האיים היוונים‪ ,‬ו ג ר מ נ י ה‬
‫קיבלה את חלקה‬
‫ה מ ז ר ח י ש ל ת ו ר ק י ה ה מ ע ר ב י ת )אזור ש כ ל ל א ת ס ל ו נ י ק י ( ‪ ,‬א ת ר ו ב ה ש ל מ ק ד מ י ה‬
‫ומספר‬
‫‪12‬‬
‫איים‪.‬‬
‫ד׳ אגטד‪ (d'Ageta) ,‬ראש לשכת שר החוץ האיטלקי‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫ביוון ישבו כ־־‪ 75.000‬יהודים‪ :‬כ־‪ 55.000‬באזור הכיבוש הגרמני‪ ,‬כ־‪15.000‬‬
‫באזור הכיבוש האיטלקי וכ־‪ 5.000‬באזור הכיבוש הבולגרי‪.‬‬
‫הלחצים שהפעילו הגרמנים על האיטלקים בקשר ליהודי יוון היו מהוגים‬
‫לעומת הלחצים שהפעילו בקשר ליהודי קרואטיה ודרום צרפת — אולי בגלל‬
‫מיעוט היהודים שישבו באזור האיטלקי‪ .‬על מתינות הלחץ אפשר ללמוד מתוך‬
‫ת ״ ח בשם ״שנתיים ביוון בפיקוד על הארמיה ה־‪11‬״ — דו׳׳ח שנכתב ע״י‬
‫גנרל קרלו גלוסו )‪ (Carlo Gelozo‬וכך כותב גלוסו‪ :‬״השאלה הגזעית נדונה‬
‫בהקשר ליהודי יוון כ ב ר בראשית הכיבוש‪ ,‬הגרמנים צמצמו עצמם לרמזים‬
‫ולא העלו שום דרישות קטגוריות״‪.‬‬
‫כשהחלו הגרושים ההמוניים מסלוניקי לפולין )אפריל ‪ (1943‬פנה קולונל־‬
‫ג נ ר ל אלכסנדר פ ו ך ל ו ה ר לגנרל גלוסו וביקש ממנו לאמץ המדיניות הגרמנית‬
‫ביחס ליהודים‪ .‬תשובת גלוסו ה_יתה כי הוא ״אינו יכול להתחייב כי יקח חלק‬
‫בפעולה כזו ללא צו מפורש מממשלתו״ — ומאחר ולא קיבל צו כזה ״אין‬
‫זה אפשרי עבורו לצרף עצמו לדרך שנפתחה ע״י הפיקוד הגרמני״‪.‬‬
‫היו גם נסיונות שכנוע בדרג שאינו מקומי — בתרשומת משח־ החוץ אל‬
‫ריבנטרופ מה־‪ £43.24‬נאמר‪ :‬״מאמצי השגריר מקנזן והציר אלטנבדג להגיע‬
‫לשיתוף פעולה עם המפקד האיטלקי ביוון ביחס למבצעי היהודים בסלוניקי‪,‬‬
‫שבהתאם לתכנית מתל בהם בקרוב‪ ,‬לא הביאו עד כה לתוצאות מעשיות כלשהן״‪.‬‬
‫ב־‪ 13.3.43‬מתוחים למשרד החוץ כי האיטלקים החליטו לכלוא את יהודי‬
‫יוון באיטליה או באיים היווניים‪ .‬ריבנטרופ פונה לס‪ .‬ס‪ .‬לברר באיזה מ ז ה‬
‫תוצא התכנית לפועל‪ ,‬אייכמן אף הוא פקפק בהפעלת התכנית ולא היה‬
‫שבע רצון;‬
‫ביוני שוב מנסים הגרמנים ללחוץ למען מימוש ה״תכנית האיטלקית״‪.‬‬
‫ב־‪ 4.6.43‬כותב וגנר ממשרד החוץ לשגרירות הגרמנית ברומא כי יש להודות‬
‫לממשלת איטליה לגדש ה־־הודים לאיטליה או לאיים הימנים ‪ ж‬להעבידם ב ג ד ו ת‬
‫עבודה‪.‬‬
‫אולם הנקודה המרכזית בדיון על מצב‬
‫י ה ו ת יוון ת ח ת שלטון איטליה‬
‫אינה במגעים הדיפלומטיים‪ ,‬אלא בעובדה שהאזור האיטלקי הפך לאזור הצלה‬
‫ליהודי יוון — בסיוע האיטלקים מכל הדרגים‪.‬‬
‫בין יולי ‪ 1942‬לאוגוסט ‪ 1943‬ברחו לאזור הכבוש האיטלקי כ־‪ 3000‬יהודים —‬
‫והקונסוליה האיטלקית בסלוניקי היתה אחד הגורמים האקטיביים ביותר בסיוע‬
‫לבריחה זו‪ .‬בראשית תקופת הגירושים לא היה הקונסול האיטלקי זאפבוני‬
‫)‪ (Zamboni‬מסייע לפעילות הסיוע‪ ,‬הפעילות התרכזה סביב סגן הקונסול ת ז נ ב ר ג ‪,‬‬
‫כשמסייעים לו מספר אנשי קונסוליה וקפיטן מרצ׳י )‪ (Merci‬קצין קשר‬
‫הגרמני! כשהוחלף הקונסול ובמקומו בא הקונסול קאםטרוצי‬
‫לפיקוד‬
‫)‪(Castmci‬הצטרף אף ה ו א למלאכת ה ה צ ל ה ‪.‬‬
‫עיקר מלאכתם של הקונסולים היתד‪ ,‬לחלק נתינות איטלקית כמעט לכל‬
‫מי שביקש אותה‪ .‬התנאים המזכים אדם מאזרחות איטלקית הורחבו בצורה‬
‫המקסימלית — אזרחות זו ניתנה ליהודיות איטלקיות שנישאו לנתינים יוונים‬
‫ולבניהם הקטעים‪ ,‬היא ניתנה לקרוביהם הניתזים ביותר של נתינים איטלקים‪,‬‬
‫לבל יהודי שהוכיח קירבה כלשהי לאיטליה ולאלה שנשאו שם בעל צליל איטלקי‬
‫או הדומה לאיטלקי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫"‬
‫תאור פעילות הקונסוליה בסלוניקי לקוח מספרם של מולכו ונחמה‪ ,‬שואת יהודי יוה‪,‬‬
‫עמ׳ ‪,111—109‬‬
‫הוצאת י ד ושם‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫מדי‬
‫)‪(Tazartes‬‬
‫‪4‬‬
‫פ ר ו פ ׳ לוי ס ז ר ט ם '‬
‫יום‪ ,‬מ ס פ ר‬
‫‪ ,‬הגיעו ל מ פ ק ד ת הגסטפו‬
‫ב ס ל ו נ י ק י כ ע ש ר י ם ש מ ו ת ש ל ״ נ ת י נ י ם ״ איטלקים שיש ל ש ח ר ר ם ‪ .‬ל מ ר ו ת ש ה ג ס ס פ ו‬
‫ידע‬
‫עומד מאחורי‬
‫מה‬
‫ה״נתינים״‪.‬‬
‫— שיחרר‪,‬‬
‫״ נ ת י נ ו ת ״ זו‬
‫מ ה מ ח נ ה ב ו נ כ ל א ו הוצאו היהודים‬
‫בהעדר‬
‫אחרת‪,‬‬
‫ברירה‬
‫הנתינים ע״י קפיטן‬
‫את‬
‫מרסי —‬
‫במכוניתו‪.‬‬
‫פעולות‬
‫בחצות‪,‬‬
‫עשה‬
‫בוצעו‬
‫האיטלקים‬
‫היה ה מ ו ע ד ה א ח ר ו ן‬
‫כל‬
‫מהנתינים‬
‫תוך‬
‫לעתים‬
‫עם‬
‫עימות‬
‫ל י צ י א ת נ ת י נ י ם איטלקיים‬
‫שביכולתו‬
‫כדי‬
‫האיטלקיים‬
‫יגורש‬
‫יציאת‬
‫לסכל‬
‫יהודים‬
‫ב־‪,14.7.43‬‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫מהשטח‬
‫ה ג ר מ נ י והם‪.‬ם‪.‬‬
‫כדי‬
‫חלק‬
‫משטחה‪,‬‬
‫שלפחות‬
‫לפולין‪ .‬קצין א י ט ל ק י ב ש ם ריקו‪,‬‬
‫הממונה‬
‫שהיה‬
‫על ת ח נ ת ה ר כ ב ת ב ס ל ו נ י ק י נ א ב ק נ ג ד ם ו ל ב ס ו ף השיג א ו ר כ ה ש ל ש ל ש ה י מ י ם —‬
‫עד לנעילת השערים‪.‬‬
‫אחר היה‬
‫במקרה‬
‫ישבו‬
‫העימות חריף הרבה יותר‪ .‬בסלוניקי‬
‫יהודים‬
‫‪511‬‬
‫נ ת ע י ס פ ר ד ‪ ,‬ו ב מ ש ך זמן א ר ו ך ה ת נ ה ל מו״מ ע ם מ מ ש ל ת ס פ ר ד ב ק ש ר ‪ .‬ל ג ו ר ל ם ‪.‬‬
‫ה ת ב ר ר לנציג הדיפלומטי הספרדי באתונה כי מ מ ש ל ת‬
‫ב־‪16.7.43‬‬
‫למעשה‬
‫נתינים‬
‫על‬
‫אלה‬
‫אל‬
‫הגרמנים‪,‬‬
‫סולומון‬
‫ספרד‬
‫מאחורי‬
‫גבם‬
‫העברתם‬
‫מ מ ש ל ת רומא‪ ,‬א ך מ ש ר ד‬
‫פנים‬
‫ואופן לא‬
‫היתה‬
‫ע״י‬
‫גם‬
‫פניה‬
‫הגרמנים‬
‫חיילים‬
‫—‬
‫איטלקים‬
‫הפעילות‬
‫מכל‬
‫כי‬
‫להעבירם‬
‫לברר‬
‫ה ח ח ה ג ר מ נ י ד ר ש ל ע צ ו ר יהודים‬
‫אפשרות‬
‫א ל ה ובשום‬
‫לשטח האיטלקי‬
‫לאייכמן‬
‫העבירו‬
‫ב ק ש ר ל פ ר ש ה זו‬
‫האיטלקים‬
‫‪144‬‬
‫— ובעוד‬
‫יהודים‬
‫הענינים‬
‫מבוררים‬
‫ברכבת‬
‫שהסיעה‬
‫לאתונה‪,‬‬
‫לחופשה‪.‬‬
‫האימלקית‬
‫הדרגים‪,‬‬
‫הקונסול‬
‫האיטלקי‬
‫במגמה‬
‫בסלוניקי‪,‬‬
‫של היהודים הספרדים לאתונה‪ ,‬הבקשה זכתה כ נ ר א ה להסכמה ראשונית‬
‫של‬
‫של‬
‫ואז‬
‫פנה‬
‫עזרתי‪,‬‬
‫קונסול‬
‫ספרד‪.‬מוותרת‬
‫ל א התנהלה ר ק במישור הדיפלומטי‪ .‬חיילים איסלקים‬
‫למחנה‬
‫מ ם ו ר א י ע ד קצין גבוה‪ ,‬היו נ י ג ש י ם‬
‫א ש ה יהודיה מ ס ו י י ם ת ה י א ״רעייתם״ ה ח ו ק י ת ) ע ״ מ‬
‫ונשבעים‬
‫היהודים‬
‫לשחררה(‪ .‬לפי‬
‫פ ר ו פ ׳ ט ז ר ט ס ‪ ,‬ד י ה י ה כ י יהודי יגש ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה ה א י ט ל ק י‬
‫עדוח‬
‫בלריםה)‪(Larissa‬‬
‫כ ד י ש י ק ב ל מזון‪ ,‬מ ע ו ן ו מ ק ו ם ב ר כ ב ת צ ב א י ת ה נ ו ס ע ת ל א ת ו נ ה ‪.‬‬
‫הגרמנים‬
‫מתלונן‬
‫ניסו ל ט ר פ ד את‬
‫לותר‬
‫האיטלקי!‬
‫ריבגסרופ‬
‫בפני‬
‫ב־‪ 6.3.43‬מ ו ר ה‬
‫הפעילות האיטלקית בסלוניקי‪.‬‬
‫כי‬
‫יהודים‬
‫קלסרברון‬
‫הכשרים‬
‫ללותר‬
‫לדאוג‬
‫לעבודה‬
‫כי‬
‫באוקטובר‬
‫‪,1942‬‬
‫מועברים‬
‫לשטח‬
‫שקיבלו‬
‫נתינות‬
‫אלה‬
‫מתחילים‬
‫א י ט ל ק י ת — ל א י ה פ כ ו ל א ז ר ח י ם א י ט ל ק י ם ״מן ה מ נ ץ ״ ‪ ,‬כ י ״ ה ג ר ו ש י ם ״‬
‫בקרוב‪.‬‬
‫באפריל‬
‫‪1943‬‬
‫לגרמנים כי הקונסול‬
‫גודע‬
‫קסםרוצי‬
‫מגן‬
‫‪ 281‬יהודים‬
‫על‬
‫ש א ז ר ח ו ת ם ה א י ס ל ק י ת ״ ב ר ו ר ה ״ ו ע ל ‪ 48‬יהודים שרוצים ל ח ד ש א ז ר ח ו ת ם ‪ .‬ה ג ר מ נ י ם‬
‫הורו לקונסול האיטלקי באתונה לצמצם ממדי ההגנה האיטלקים — אך קסטרוצי‬
‫הודיע‬
‫כי קיימות ״זכויות‬
‫ד‪%‬רה ו ו ג נ ר‬
‫משרד‬
‫על‬
‫שחרור‬
‫ה ח ח ולמזכיר‬
‫איטלקיות מ י ו ח מ ת ״‬
‫‪ 48‬היהודים‬
‫המדינה‪,‬‬
‫בשטח‬
‫שאזרחותם‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫״בלתי־ברודה״‬
‫בלית‬
‫ברירה‪,‬‬
‫ופנה‬
‫לעזרת‬
‫א ך בינתיים ה ע ב י ר ק ם ט ר ו צ י א ת כ ל ה נ ת י נ י ם‬
‫היהודיים — א ל ה ש א ז ר ח ו ת ם ״ ב ר ו ר ה ״ ו א ל ה ש א ז ר ח ו ת ם ״ ב ל ת י ב ר ו ר ה — ל ש ט ח‬
‫האיטלקי‪,‬‬
‫גם‬
‫מםלתיקי‬
‫‪14‬‬
‫ברכבת‬
‫צבאית‬
‫איטלקית‪.‬‬
‫ב ת ו ך ה ש ט ח ע צ מ ו נ ע ר כ ו מאמצים ל ה צ ל ת‬
‫ה מ ש ל ו ח ה א ח ר ו ן לאושוויץ — ו מ ש ל ו ח‬
‫יהודים‪ .‬ב א ו ג ו ס ט‬
‫זה א מ ו ר ה י ה‬
‫‪ 1943‬יצא‬
‫ל כ ל ו ל יהודים‬
‫פרופ׳ טזרטס הוא האדם שםי׳פק למחברים הנ״ל את הפרטים אודות פעילות‬
‫הקונסוליה‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫מ ה ש ט ח ה א י ט ל ק י ! ג ל ו ס ו ל א ה ת י ר ה כ ל ל ת יהודים מ ה ש ט ח ה א י ט ל ק י ו פ נ ה ל ש ל ט ו נ ו ת‬
‫ב ת מ א ‪ ,‬ע ״ מ ל מ נ ו ע ה ס ג ר ת יהודים‪.‬‬
‫באתונה‬
‫סלוניקאים‬
‫לארגן‬
‫הוקם‬
‫והגיש ס ע ד לפליטים‪ ,‬העביר‬
‫מזון‬
‫לילדי הקהילה‬
‫ע״י‬
‫בסלוניקי וניסה‬
‫פעולות הצלה‪.‬‬
‫הגרמנים‬
‫לבדיקת‬
‫בגלוי ועד‬
‫הצלה‪ .‬ל י ה ו ד י‬
‫סלוניקי‪,‬‬
‫שהוקם‬
‫פליטים‬
‫נ י ס ו ל ה ג י ע א ף ל א ת ו נ ה ‪ .‬א י י כ ם ן ש ל ח א ת נציגו‪ ,‬ויםלצני‪ ,‬ל א ת ו נ ה‬
‫ל ב ק ש ו ת י ו ‪ .‬ה ג ר מ נ י ם יזמו‬
‫ה ת כ נ י ת לגירוש יהודים‪ .‬ה א י ט ל ק י ם ל א נ ע נ ו‬
‫ו ת מ כ ו ב ה ק מ ת ארגון ס ט ו ד נ ט י ם מ ו נ י ב ש ם ״ ה א ר ג ו ן ה פ ט ר י ו ט י ה נ צ י ו נ ל ־ ם ו צ י א ל י ס ט י ״‬
‫)‪ .(ESPO‬א ר ג ו ן זה ‪.‬התקיף ב י ו נ י ויולי ‪ 1942‬א ת ב י ת ה כ נ ס ת ו מ ש ר ד י ה ק ה י ל ה‬
‫ה י ה ו ד י ת ‪ ,‬ה מ ש ט ר ה ת פ ס ה א ת ה ת ו ק פ י ם ו ה ס ג י ר ה א ו ת ם ל י ד י האיטלקים‪ ,‬ה א י ט ל ק י ם‬
‫ש ח ר ר ו א ו ת ם ע ק ב ל ח ץ גרמני‪ ,‬א ך ה צ י ב ו מ ש מ ר ו ת מזויינים ס ב י ב מ ו ס ד ו ת יהודיים‬
‫המועדים לתקיפה‪.‬‬
‫ב־‪ 20.9.42‬ה ו צ ת ו מ ש ר ד י ‪ESPO‬‬
‫ו ר א ש י ה ק ה י ל ה היהודים נ ע צ ר ו כ ח ש ו ד י ם‬
‫בעשיית ה מ ע ש ה אך שוחררו כעבור שלשה שבועות‪ .‬בעקבות המעשה נשאל גנרל‬
‫לחקיקה אנםי־יהודית באזור האיטלקי‬
‫גלוםו‪ ,‬ע״י מ ש ר ד ה ח ח ‪ ,‬ל ד ע ת ו ב ק ש ר‬
‫ג ל ו ס ו ע נ ה כ י היהודים ב א ז ו ר ו מ ע ו ל ם ל א ה ב י א ו צ ד ו ת — ו ל ו א ה ק ל ו ת ב י ו ת ר —‬
‫ו מ ע ו ל ם ל א ה י ו ״מעורבים‬
‫דרום‬
‫בפרשת ריגול או‬
‫בפעילות אויב אחרח״‪.‬‬
‫צרפת‬
‫ב־‪ ,11.11.42‬א ר ב ע ה ימים א ח ר י פ ל י ש ת ב נ ו ת ה ב ר י ת ל צ פ ו ן א פ ר י ק ה ה צ ר פ ת י ת —‬
‫ת פ ס ו צ ב א ו ת ה צ י ר א ת ״האזור החופשי״ ב צ ר פ ת ‪ .‬ה א ז ו ר ח ו ל ק ב י ן ה צ ב א ה נ ר מ נ י‬
‫ל צ ב א האיטלקי‪ .‬הצבא הגרמני החזיק ב ח ל ק ה מ ע ר ב י ש ל האזור והצבא האיטלקי‬
‫ה ח ז י ק ב ש מ ו נ ה מ ח ו ז ו ת במזרחו‪ .‬ה מ ח ו ז ו ת ה י ו ה א ל פ י ם הימיים‪ ,‬ו א ד ‪ ,‬א׳יזה‪ ,‬דרומה‪,‬‬
‫םבוי‪ ,‬ס ב ו י ע ל י ת ‪ ,‬ה א ל פ י ם העיליים ו א ל פ ־ ב א ם ‪(Alpes Maritimes, Var, Jse're,‬‬
‫‪Savoie; Haute Alpes, Basse Alpes).‬־‪ Savoie, Haute‬׳‪Drome‬‬
‫מספר‬
‫באזורים א ל ה נ ע‬
‫היהודים‬
‫בימים‬
‫כ ת ק ו נ ם ב י ן ‪15‬‬
‫ל־‪ 20‬א ל ף ‪,‬‬
‫אך‬
‫ע ק ב ב ר י ח ת יהודים מ ש א ר אזורי צ ר פ ת ‪ ,‬מ ב ל ג י ה ו מ ה ו ל נ ד — ג ד ל מ ס פ ר היהודים‬
‫ב א ז ו ר ב א ל פ י ם רבים‪.‬‬
‫מ ש ך מחציתו השניה ש ל‬
‫הגרמני‪,‬‬
‫״לצוד״‬
‫יהודים‬
‫ל ד ר נ ם י )‪(Drancy‬‬
‫חודש‬
‫שמילאו לא‬
‫נובמבר‬
‫הצליח‬
‫יותר מ ש ש‬
‫הגסםפו‬
‫רכבות‪.‬‬
‫הכיבוש‬
‫בשטח‬
‫יצאו‬
‫רכבוח אלה‬
‫ב ד ר כ ן מ ז ר ח ה ‪ .‬ה ג ם ט פ ו ח ש ש ‪ ,‬ו ל א ל ש ו א ׳ כ י מ י ע ו ט היהודים‬
‫ש נ ל כ ד נ ו ב ע מ ן ה ע ו ב ד ה ש ה מ ו נ י יהודים ב ר ח ו ל א מ ו ד ה א י ס ל ק י ‪.‬‬
‫ה ג ם ט פ ו י ד ע מ נ ם י ו נ ו ב י ת ן ו ק ר ו א ט י ה כ י ה א י ס ל ק י ם נ ו ה ג י ם ל ה ע ר י ם קשיים‬
‫ב ב י צ ו ע ״ פ ת ר ו ן ה ב ע י ה היהודית״‪ .‬ב ע ק ב ו ת ע מ ד ה זו ש ל ה א י ט ל ק י ם א י ר ע ו ס כ ס ו כ י ם‬
‫רבים‪,‬‬
‫כגון זה שיקרה ב נ ו ב מ ב ר כ א ש ר ה מ פ ק ד ה ג ר מ נ י א ו ב ר ג ש ל ח א ת ״ ע ו צ ב ו ת‬
‫המבצע״ ש ל ו דרומה — אך הצבא האיטלקי ל א נ ת ן ל ה ם לחצות א ת הנהר רון‬
‫ולהגיע‬
‫לשטח האיטלקי‬
‫הפילדמרשל‬
‫שממזרח לנהר‪.‬‬
‫פוךרונדשטט‬
‫וביקש‬
‫ממנו‬
‫אוברג פ נ ה למפקד הוורמכס‬
‫לאפשר‬
‫ליחידות‬
‫במערב‪,‬‬
‫לפעול גם‬
‫ממזרח‬
‫לרון‪ ,‬א ך ה פ י ל ד מ ר ש ל ה י ה ח ס ד אונים — ל א היתד‪ ,‬ל ו ש ו ם ש ל י מ ה ע ל מ פ ק ד ת‬
‫ת י ד ‪ ,‬ח נ ו מ מ ז ר חלרון\‪n‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫ת ק ר י ת א ח ר ת איהעד‪ ,‬כ א ש ר ב־‪ 20.12.42‬ג י ר ש ה מ מ ו נ ה )‪(Prefect‬‬
‫ע ל מחוז‬
‫ה א ל פ י ם הימיים א ת יהודי מחוזו ל ד ר ו ם )‪ (Drome‬ש ב א ז ו ר ה א י ט ל ק י — ו ל א ר ד ץ ׳‬
‫)‪ (Arodeche‬ש ב א ז ו ר הגרמני‪ .‬יהודי ל מ ח צ ה ב ש ם א נ ג ל י ‪ ,‬מגטי)‪(Donati‬‬
‫ע ל מ ק ר ה ז ה ל ק ל י ם ‪ ,‬ה ק ו נ ס ו ל ה כ ל ל י ש ל א י ט ל י ה ב נ י צ ה )‪ (Nice‬א ש ר‬
‫דיווח‬
‫פנה‬
‫‪171‬‬
‫ל מ מ ו נ י ם •עליו ב מ ש ר ד החוץ‪,‬‬
‫תשובה שבו‬
‫להתיר‬
‫נ א מ ר בין‬
‫לרשויות‬
‫בעניו‬
‫השאר‪:‬‬
‫צרפתיות‬
‫מברק‬
‫ה ס ג ר ת היהודים וב־‪ 29.12.42‬ק י ב ל‬
‫״ ב א ז ו ר י ם מ ו ח ז ק י ם ע״י גייסות א י ט ל ק י י ם אין‬
‫יהודים — זרים‬
‫לכפות על‬
‫איטלקים‬
‫ונתינים‬
‫—‬
‫להתיישב באזור הגרמני״‪.‬‬
‫במכתב‬
‫הצרפתי‪,‬‬
‫ש ש ל ח רייביר‪ ,‬ה מ ו ש ל‬
‫מסופר‬
‫ל מ מ ש ל ת ו י ש י ב־‪,14.1.43‬‬
‫כ י א ח ר י ש ק י ב ל ה ו ד א ה מ מ מ ש ל ת ו ל ג ר ש א ת יהודי מחוזו ‪ т -‬ביקש מ מ נ ו ה ק ו נ ס ו ל‬
‫האיטלקי‪ ,‬קליס‪ ,‬ש ל א ל ג ר ש א ת ה י ה ו ד י ם ה א י ט ל ק י ם ‪ .‬ימים מ ס פ ר א ח ר כ ך ב י ק ש‬
‫מ מ נ ו ק ל י ס ל ד ח ו ת א ת ג ר ו ש כ ל ה י ה ו ד י ם ‪ .‬ב־‪ 31.12.42‬ק י ב ל ר י י ב י ר מ כ ת ב ו ב ו‬
‫נ א מ ר כ י מ פ ק ד ה א ר מ י ה ה־‪ 1\/‬ציוה ל ה פ ס י ק א ת גירוש היהודים ‪.‬‬
‫לאוואל‬
‫בפריז‬
‫‪1 5‬‬
‫ידע על‬
‫ביקש‬
‫השגרירות‬
‫הסברים‬
‫בפריז‬
‫ה מ ק ר ה מ א ח ר ו ר י ב י י ר דיווח ל ו עליו — ו ב ע ת ב י ק ו ר‬
‫מהשגרירות‬
‫)לא‬
‫ה א י ט ל ק י ת שם‪.‬‬
‫לנציגותה‬
‫מתוארך(‬
‫בעקבות‬
‫מישי‬
‫בקשה‬
‫ובמכתב‬
‫זו‬
‫נאמר‪:‬‬
‫שלחה‬
‫״הוסבר‬
‫ל מ ש ר ד החוץ ה צ ר פ ת י כ י ה ה ו ד ע ה ש נ ש ל ח ה ל מ מ ו נ ה ע ל ה א ל פ י ם הימיים פ י ר ו ש ה‬
‫כי בטריטוריות המוחזקות ע״י גייסות‬
‫מטעמי‬
‫הצבאיות‬
‫איטלקים‪,‬לדשויות‬
‫האיטלקיות‪,‬‬
‫ביחס‬
‫בטחון צבאי‪ ,‬ה ז כ ו ת ל ה ה ל י ט ע ל ה צ ע ד י ם ה ה ג נ ת י י ם שיש ל נ ק ו ט‬
‫ליהודים‪ ,‬צ ע ד י ם א ל ה י י נ ק ט ו ב ה ת א ם ל ע ק ר ו נ ו ת שייראו תואמים ב י ו ת ר ״ ‪.‬‬
‫״תבוסתנות״ איטלקית תביא בעקבותיה ״ ת מ ס ־‬
‫ואילו הגרמנים חששו ש מ א‬
‫ת נ ו ת צרפתית״ דומה — והחליטו ל ה ע ל ו ת א ת הנושא בשיחות בדרג ב י ך מ מ ש ל ת י ‪.‬‬
‫שיחה א ח ת‬
‫השגרירות‬
‫התקיימה בין‬
‫הגרמנית ב פ ר ת‬
‫השגריר‬
‫ב־‪.8.2.43‬‬
‫מקנזן‬
‫בשיחה‬
‫לקנוכן‪ ,‬כ י‬
‫ובין ד׳‬
‫עליה‬
‫הובטח לשגריר כי ההםכם‬
‫‪ 4.1242‬יוגשם במלואו‪ .‬ב־‪ 19.2.43‬ד י ו ו ח א ב ץ‬
‫האיטלקים כ ל א ו א ת כ ל‬
‫אגטה‪,‬‬
‫דיווחה‬
‫)‪(Abetz‬‬
‫באזורים‬
‫היהודים‬
‫מה״‬
‫שגריר גרמניה בפריז‪,‬‬
‫הפנימיים‪.‬‬
‫התזכיכ‬
‫על‬
‫ר ש ם ר ו ס ק ה ב כ ת ב ז ו ״ ל א נכון״‪.‬‬
‫ב^‪27.2.43‬‬
‫מספיק‬
‫דחיה‬
‫ההחלטות‬
‫כ ו ת ב ק נ ו כ ן ל מ י ל ר ‪ :‬״ ע ל י לציין כ י ה מ מ ש ל ה‬
‫ב נ ו ג ע ל ר ע י ו ן י ש ו ב ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת — מ ח ו ז ק ת ב ה ת נ ג ד ו ת ה ע״י‬
‫המתקבלות ע״י‬
‫שיחה‬
‫הצרפתית שמראה‬
‫נוספת‬
‫מושא‬
‫הרשויות‬
‫נערכה‬
‫האיטלקיות״‪.‬‬
‫בין ׳ ה ש ג ר י ר‬
‫ב־‪16.1.43‬‬
‫מקנזן ל ש ר‬
‫החוץ‬
‫צ׳יאנו‪ .‬ב ש י ח ה ט ע ן ה ש ר ש ה ו א מ ב י ן נ ק ו ד ת ר א ו ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם — א ך מ א ח ר‬
‫וביצוע ״הפתרון הסופי״ מ ע ו ר ר מ ס פ ר ש א ל ו ת — מ ו ט ב ל ה מ ש י ך א ת ה ה ת ד י י נ ו ת‬
‫במועד א ח ד ובדרג נמוך יותר‪.‬‬
‫בזה לא‬
‫ק י ב ל ו דו״ח מ מ פ ק ד מ ש ט ר ת ל י א ו ן ב ו ' נ מ ס ר ל ה ם כ י מ‪ 20.2.43‬נ י ס ת ה‬
‫המשטרה‬
‫לאסור‬
‫הסתיים‬
‫כ־‪200—300‬‬
‫המאבק‬
‫‪ ют‬א ף ע ל ה‬
‫גבוהים מ ת ר ‪.‬‬
‫הגרמנים‬
‫יהודים‬
‫ליאון‬
‫ממחוז‬
‫לטונים‬
‫ולרכזם לשם‬
‫שילוח‬
‫מזרחה‪.‬‬
‫מפקד‬
‫א י ט ל ק י ש י ש ב ב ג ר נ ו ב ל פ ק ד ל ש ח ר ר א ת ה י ה ו ד י ם ו ה צ ר פ ת י ציית ל ו ב ל י ת ב ר י ר ה ‪.‬‬
‫דו״ח‬
‫הועבר ע״י‬
‫זה‬
‫קנוכו‬
‫ל מ י ל ר ב־‪.22.2.43‬‬
‫קנוכן‬
‫ה צ ר פ ת י כ י האזור ה א י ט ל ק י מ ו צ ף ב י ה ו ד י ם ו כ י ה ש ל ט ו נ ו ת‬
‫הגירה‬
‫הוסיף ע״ג‬
‫האיטלקיים מ ת י ר י ם‬
‫ל א י ס ל י ה ו ע ו צ מ י ם ע י ן מ נ ס י ו נ ו ת י ה ם ש ל יהודים ל ה י מ ל ט לשווייץ‪.‬‬
‫בינתיים‬
‫פעילות‬
‫הדו״ח‬
‫הוברר‬
‫לגרמנים כי‬
‫ענפה שעיקרה‬
‫קליטת‬
‫תחת‬
‫החסות‬
‫אלפי הפליטים‬
‫האיטלקית‬
‫מארגנים‬
‫ש ז ר מ ו ל א ז ו ר האימלקי‪.‬‬
‫היהודים‬
‫הוקמה‬
‫ו ע ד ה מ ד י נ י ת ב ר א ש ו ת י ו ס ף פ י ש ר — ש נ ע ז ר באנג׳לו ד ו נ ט י ב י צ י ר ת ק ש ר ע ם‬
‫ממשלת‬
‫איטליה — ו ו ע ד ה ס ו צ י א ל י ת‬
‫) ש ע ס ק ה ג ם ב ע נ י נ י ם פיננסיים(‬
‫בראשות‬
‫פודיאנו‪.‬‬
‫‪1 5‬‬
‫פייר לואל‬
‫)‪ — (Laval‬סגן‬
‫ושר החוץ‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫הנשיא‬
‫בוישי‬
‫)עד‬
‫‪ ,(4.42‬ראש הממשלה‬
‫)מ־‪(4.42‬‬
‫ה ג ר מ נ י ם פ נ ו ש ו ב ל מ ש ר ד ה ח ח ה א י ט ל ק י ‪ .‬כ־‪ 3.2.43‬נ פ ג ש א ו ט ו פ ו ן ־ ב י ס מ ר ק‬
‫ע ם ל ו א י ג י וידאו ו ה א ח ר ו ן הודיע ל ו‬
‫כ ל היהודים‬
‫החסות‬
‫שבשטחי‬
‫קטגורית כי‬
‫היחידים‬
‫האיטלקיים — ה ם‬
‫האחראיים‬
‫האיטלקים‬
‫לגורל‬
‫עצמם‪.‬‬
‫ה ע ק ש נ ו ת ה א י ט ל ק י ת הביאה א ת ה נ ו ש א ל ד י ו ן ב ד ר ג ה ג ב ו ה ביותר‪ .‬ב־‪25.2.43‬‬
‫ה נ ו ש א בדיון ב י ן ר י ב נ ט ר ו פ לדוצ׳ה‪ .‬ר י ב נ ט ר ו פ ר צ ה להשיג מ ש ה ו ממשי‬
‫הועלה‬
‫מהדוצ׳ה ולשם כ ך הביא עמו צרור מסמכים המעידים על מעשי האיטלקים —‬
‫) כ מ ו דו״ח‬
‫בנושא‬
‫מפקד‬
‫משטרת‬
‫חשוב כנושא‬
‫ליאון(‬
‫ודיבר על‬
‫הצורך‬
‫היהודי‪ .‬מ ו ס ו ל י נ י ט ע ן כ י ח ל ק‬
‫להשיג‬
‫אחזה‬
‫מדיניות‬
‫מ ה ע ו ב ד ו ת ש ה ו צ ג ו מקורן‬
‫צ ר פ ת י ו ת כ ל י ת ן ע ר ע ו ר י ח ס י ג ך מ נ י ה — איטליה‪ ,‬א ך ע ק ר ו נ י ת ה ס כ י ם כ י ל א נ ש י‬
‫חינוך ומנטליות כאלה‬
‫הצבא‬
‫המפריעים ל ה ם‬
‫ה י ק ף הבעיה‪.‬‬
‫להבין א ת מלוא‬
‫ר י ב נ ט ר ו פ הוסיף כ י ‪ 100.000‬יהוךים מ ס ו כ נ י ם כ־‪ 100.000‬ס ו כ נ י אויב‪ ,‬א ך מוםוליני‬
‫ל ה ת ע ר ב ב צ ע ד י ה ג נ ר ל י ם שלו‪.‬‬
‫סירב‬
‫כשלון זה ל א‬
‫שהלכו‬
‫ריפה ז י הגרמנים —‬
‫ונמשכו‪ .‬כשבוע אחרי‬
‫ביהוד‬
‫לנוכח‬
‫השיחה ע ם מ ו ס ו ל ע י‬
‫האיטלקים‬
‫״תעלולי״‬
‫נורו בפריז ש נ י קצינים‬
‫ג ר מ נ י י ם — ו כ ת ג ו ב ה ה ו ט ל ע ל ה מ ש ט ר ה ה צ ר פ ת י ת ל ע צ ו ר ‪ 2000‬י ה ז י ם ו ל ש ל ח ם‬
‫ה מ ש ט ר ה ע צ ר ה ‪2000‬‬
‫מזרחה‪.‬‬
‫)‪(Annecy‬‬
‫האיטלקי‪.‬‬
‫שבאזור‬
‫בערים‬
‫יהודים‬
‫בגרנובל‬
‫שונות — כולל‬
‫הקיף צ ב א‬
‫גרנובל‬
‫איסלקי א ת‬
‫ואנסי‬
‫המחנה‬
‫בו‬
‫נ ע צ ר ו ה י ה ו ד י ם וע״י כ ך מ נ ע א ת שילוחם‪ ,‬ו ב א נ ס י ש י ח ר ר ה ה ז ׳ נ ד ר מ י ה ה צ ר פ ת י ת ‪,‬‬
‫האיטלקים‪ ,‬א ת ה י ה ז י ם הכלואים‪.‬‬
‫בלחץ‬
‫אייכמן ל מ ד על‬
‫נפגש‬
‫מ ק ר ה ז ה ם ד ו ״ ח ש ה ע ב י ר ל ו ר ו ס ק ה ב־‪ 6.3.43‬וב־‪19.3.43‬‬
‫מ ק נ ז ן ע ם הדוצ׳ה ובידו ה ו כ ח ה נ ו ס פ ת ל מ ע ש י האיטלקים‪ .‬ב פ ג י ש ה הציע‬
‫לדוצ׳ה ‪ 3‬ה צ ע ו ת ‪:‬‬
‫השגריר‬
‫‪ (1‬ל ת ת ל צ ב א ו ה ו ר א ה מ פ ו ר ש ת ל ה פ ק ז א ת ה י ה ז י ם ב ז י מ ש ט ר ת צ ר פ ת ‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫ל ה פ ק ז ם בידי‬
‫‪(3‬‬
‫להימלר‬
‫להניח‬
‫ששלח‬
‫בדו״ח‬
‫פ ש ס ר ת איטליה‪.‬‬
‫להסדיר א ת‬
‫מקנזן‬
‫הבעיה‬
‫למשרד ה ח ח‬
‫בתיאום עם‬
‫משטרת צרפת‪.‬‬
‫ב־‪ 18.3.43‬ה ו א‬
‫נראה‬
‫ש מ ו ם ו ל י נ י יאמץ ת כ נ י ת מ ס ‪ 1 .‬א ך ב־‪ 20.3‬הוזמן‬
‫סופר‬
‫ובפגישה‬
‫אומר כ י‬
‫לו‬
‫ה ש ג ר י ר ל פ ג י ש ה ע ם בםטיאני‬
‫תכנית‬
‫לשגריר כי גנרל אמברוסיו שיכנע א ת מוסוליני לאמץ‬
‫מ ם ‪ — 2 .‬מ א ח ד ואין ע ל מ י ל ס מ ו ך ב מ ש ט ר ת צ ר פ ת ‪ .‬ב ס ט י א נ י ס י פ ר ל ש ג ר י ר‬
‫כ י ע ל ה מ ש ט ר ה ‪ ,‬ש ת פ ע ל באופן ע צ מ א י ו ב נ פ ר ד מ ה צ ב א ‪ ,‬ה ו ם ל ל ה ו ב י ל א ת ה י ה ז י ם‬
‫כולם‬
‫״לאזורים‬
‫בהיעח־‬
‫נ ז ח י ם ונוחים‬
‫יחסית‬
‫בפנים‬
‫לפיקוח‬
‫ישוכנו —‬
‫תארץ‪ ,‬ושם‬
‫מ ח נ ו ת ריכוז — ת ח ת ש מ י ר ה מ ת א י מ ה ‪ ,‬ב ב ת י ם ו ב ב ת י מלון מוחרמים״‪.‬‬
‫כשנשאל‬
‫בסטיאני ע״י השגריר מ ה יעשה‬
‫ב י ה ז י ם א ח ר י ר י כ ו ז ם — נ ע נ ה בי‬
‫״ נ ק ו ד ה זו ל א נ כ ל ל ה ל פ י ש ע ה ב ת כ נ י ת ״‬
‫ע ת ה ניגש מוםוליני ל ב ח ו ר ב ״ ק ו מ י ס ר ל ש א ל ה היהודים ב צ ר פ ת ״ — ש א מ ו ר‬
‫ל ב ו א מ ח ו ג י ה מ ש ט ר ה ‪ .‬מ פ ק ד ‪ .‬מ ש ט ר ת א י ט ל י ה כ ר מ י ן ם נ י ם )‪(Senise‬‬
‫ל ד ו צ ׳ ה א ר ב ע ה ש מ ו ת ו ב ח י ר ת ו נ פ ל ה ע ל ל ו ס ס י נ ו ס ו )‪(Lospinoso‬‬
‫הגיש‬
‫א ל המועמד‬
‫צורפה ג׳נדרמיה איטלקית מ״משטדת הגזע האיםלקית״‪.‬‬
‫שהוטלה ע ל‬
‫המשימה‬
‫הפנימיים — שם ת ק ל‬
‫לוספינוזו היתד‪,‬‬
‫לכלוא א ת כל‬
‫השמירה עליהם‪ .‬ר ו ב‬
‫היהזים‬
‫היהזים‬
‫אמורים ל ג ז‬
‫באיזורים‬
‫ב״מגזי‬
‫כ פ ז ‪ ,‬״ )‪ (Force Residence‬ואלה ה מ ו ג ד ר י ם כ ״ א ל מ נ ם י ם מ ס ו כ נ י ם ״ י י ש ל ח ו ל מ ח נ ה‬
‫ריכוז‬
‫בסוספלו‬
‫)‪(SozpeLo‬‬
‫מ ד ע ם הגיעו ל נ י ם נ פ ג ש לוספינוזו‪ ,‬ב י ו ז מ ת ד ו נ ס י ‪ ,‬ע ם ה א ב ה ק פ ו צ ׳ י נ י —‬
‫בנווא־מריי‬
‫מלוםפינוזו‬
‫)‪(Benoit-Morie‬‬
‫להיות מ ל א‬
‫—‬
‫רחמים‬
‫שהיה‬
‫מקורב‬
‫במלוי‬
‫חובותיו‬
‫לוותיקן‪.‬‬
‫וכשהביע‬
‫בשיחה‬
‫ביקש‬
‫לוםפינוזו‬
‫האב‬
‫תמיהתו‬
‫‪173‬‬
‫אלוהי ה י ה ו ד י ם ה ו א‬
‫ע ל כי א ב נוצרי כד‪..‬דואג ליהודים — א פ ו לו ה א ב כ י‬
‫‪1 ,‬‬
‫ג ם אלוהי ה נ ו צ ר י ם ‪.‬‬
‫יודע א ם ה ש פ ע ת ה א ב ע ל ל ו ס פ י נ ו ז ו היתד‪ .‬כ ה ג מ ל ה א ו ש מ ר א ש ב א‬
‫איני‬
‫כוונות מסויימות — מ כ ל מקום‬
‫כשבלבו‬
‫י ח ס ו ליהודים ה י ה ט ו ב ב מ י ו ח ד ‪.‬‬
‫ב י נ ת י י ם ש ל ח ה י מ ל ר ‪ ,‬ש ל א נ ת ן אימון מ ל א ב צ ע ד י ה א י ט ל ק י ם ‪ ,‬א ת מ י ל ר‬
‫לרומא‪.‬‬
‫ראות‬
‫ה ת ״ ח הראשון ש ש ל ח ל מ פ ק ד ת ה ־ ‪ S. D.‬ב פ ר י ז‬
‫נשמע מעודד מנקודת‬
‫ג ר מ נ י ת ‪ :‬״ ב ה ת א ם ל ה ו ר א ו ת ב ר ו ר ו ת ו מ ו ג ד ר ו ת ש ל הדוצ׳ה נ ש ל ח ל ו ם פ י נ ו ז ו‬
‫לשטח האיטלקי ב מ ט ר ה ל ה ס ד י ר א ת הבעיה היהודית ש ם — ב ה ת א ם ל ק ו נ צ פ ^ נ ב‬
‫הגרמנים ותוך שיתוף פ ע ו ל ה ה ת ק ע ם ה מ ש ט ר ה הגרמנית ואפשר ג ם א ם מ ש ט ר ת‬
‫צרפת״‪.‬‬
‫תמיהה‬
‫א ך ת ו ך ‪ .‬מ ס פ ר ימים מ ג י ע י ם מ ב ר ק י ם ה מ ע ו ר ר י ם‬
‫ללוספינוזו‬
‫ביחס‬
‫ומגמותיו‪ .‬א י ן ה ו א מ צ ל י ח ל א ת ר א ת ל ו ם פ י ג ת ו ‪ .‬ב־‪ 5.4.43‬כ ו ת ב ק נ ו כ ן ל־‪R-S.H.A.‬‬
‫יום אח״כ ש ו ב שולח קנוכן מ ב ר ק ל־ר‪.‬ז‪.‬ה‪.‬א‪ — .‬ממנו מ ש ת מ ע ש ל א ז ה ב ל ב ד‬
‫נמשכת‬
‫שאין ״ מ ת ח י ל ס ד ר ח ד ש ״ ב א ז ו ר ה א י ט ל ק י א ל א ש מ ג מ ת ה ב ר י ח ה א ל י ו‬
‫כ ב ע ב ר ‪ .‬ב־‪ &4‬מ ב ר י ק ק נ ו כ ן כ י ב מ ק ו ם ל ו ם פ י נ ו ז ו הופיע ב מ ש ר ד ו ב פ ר ת ס ג ן ב ש ם‬
‫מלמפטי)‪ ^(Malpatti‬ע ק ר ו נ י ת א י ן ה ו א מ ו כ ן ל ד ת ע ם ס ג ן ב ב ע י ה כ ה ע ק ת נ י ת ‪.‬‬
‫ח ו ד ש ו ח צ י י ו ת ר מ א ו ח ר )‪ ,(24.5‬בשלזזספינוזו ט ר ם ה ת ג ל ה ׳ כ ו ת ב ק נ ו כ ן ל ב ר ל י ן‬
‫ב י ח ס ל ה י ע ל מ ו ‪ :‬״יש ב ע ו ב ת ת א ל ה כ ד י ל ח ז ק א ת ח ש ת ת י ש מ ו ס ד ו ת א י ט ל ק י י ם‬
‫מסויימים‬
‫אינם‬
‫מעכבים‬
‫במידת‬
‫ב פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ש ל ש א ל ת היהודים‬
‫מעונינים‬
‫האפשר א ת‬
‫ביצועו״‪.‬‬
‫בצרפת‪ ,‬וכי הם‬
‫ב־‪ 26.5‬נ ו ד ע ל ג ר מ נ י ם פ ר ט‬
‫י ו ת ר א ו ד ו ת לוספינוזו — ב מ ב ר ק ש ה ת ק ב ל מ ה ג ם ט פ ו ב מ ד ס י י נ ו ד ע‬
‫עוזרו ה ה א ש י ו י ד ימינו ש ל א י ש‬
‫חמור‬
‫עוד‬
‫ל מ ט ק ה כי‬
‫בשם‬
‫ה מ ש ט ר ה ה א י ט ל ק י ה ו א יהודי ל מ ח צ ה‬
‫תנטי‪.‬‬
‫פעולותיו ש ל‬
‫מה היו‬
‫לוספינוזו‬
‫ליהודים י כ ב ר‬
‫בקשר‬
‫— מ פ ק ד ה ־ ‪S. D.‬‬
‫ל ר ו ט ק ה ד ו ״ ח מ ב ר ב י ‪(Barbie).‬‬
‫ת ו פ ע ה מ ו ז ר ה ש מ ת ר ח ש ת ב ע י ר מ ג ה )‪(Megere‬‬
‫נשלח‬
‫ב־‪153‬‬
‫בליאוו ב מ ״ ח מ ת ו א ר ת‬
‫שבסבוי‬
‫עלית‪:‬‬
‫״ברשויוח‬
‫ה א י ט ל ק י ו ת י ש ב ו ע ד כ ה ‪ 400‬י ה ו ת ם — מ ה ם ‪ 399‬נ ת י נ י ם ז ר י ם — ב מ ל ו נ ו ת ה ע י ר ״ ‪.‬‬
‫כ ד י שיהיה‬
‫בהם גרים‬
‫ברור באילו‬
‫היהותם‬
‫תנאים ח ת‬
‫רוצים‬
‫אותם‬
‫השלטונות‬
‫יהודים‬
‫הצרפתיים‬
‫מוסיף‬
‫ברבי כי‬
‫המלונות‬
‫לשריין‬
‫לילדים‬
‫צרפתיים‬
‫מ ע ר י ם ה פ ו ע ת ת ל ה פ צ צ ה ‪ .‬ב־‪ 26.5‬ג ו ד ע ל ג ר מ ג י ם כ י מ ה ש א י ר ע במגד‪ .‬א י נ ו א ל א‬
‫ה א י נ ט ר פ ר ט צ י ה ש ל ל ו ס פ י נ ו ז ו ל כ ל י א ת ה י ה ו ד י ם באזורים הפניםיים‪ .‬ב ת ״ ח מ ר ו ט ק ה‬
‫לקנוכן‬
‫מתוארת‬
‫בפרוטרוט‬
‫לוספינוזו‪:‬‬
‫מדיניותו ש ל‬
‫״העקרון‬
‫המאומץ‬
‫ע״י‬
‫האיטלקים הוא כדלקמן — ה ע ב ר ת כ ל ה י ה ו ת ם הזרים והצרפתים בצורה ה ב א ה ‪:‬‬
‫א ( א ל ה הרוצים ב כ ך מ ו ע ב ר י ם ע ל ח ש ב ו ן ה ר ש ו י ו ת ה א י ט ל ק י ו ת ‪ ,‬א ו ה ק ה י ל ה‬
‫היהודית‪,‬‬
‫לפקופות מסויימים ו ג ם‬
‫נ ש כ ר ו א ו הושאלו למענם מלונות נוחים —‬
‫כגון ב־םם‪ .‬מרטיןיווזובי‪ ,‬וגם‪ ,‬ל ה מוםטאר‪ ,‬פגה׳ ק ו פ ב ל ו וסט‪ .‬ג ר ב ה‬
‫שדרשו לבחור‬
‫ב ( היהודים ב ע ל י ה א ם צ ע י ם ‪,‬‬
‫אזור מגורים — הונח ל ה ם‬
‫לבחור א ת המקום ה מ ת י י ק ) ש ל האזור הרצוי(‪.‬‬
‫ה מ ס מ ך מ ס ת י י ם כ ך ‪ :‬״ נ ר א ה ל י ר א ו י לציין ב י ה פ נ י נ ה ה י ה ו ת ת ע ל ח ו ף ה י ם‬
‫התיכון ה י א‬
‫זו‬
‫היתד‪.‬‬
‫ג מ ל ה מאד״‪.‬‬
‫המתניות של‬
‫האדם‬
‫ש נ ש ל ח ע״י‬
‫התצ׳ה‬
‫לתקן א ת‬
‫הצבא ו ע ד נ פ י ל ת מוסוליני ל א הצליחו הגרמגים לפגוש א ת לוםפינוזו‬
‫״משגי״‬
‫או לשנות‬
‫א ת םעשיו‪.‬‬
‫;‬
‫‪174‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫שבועיים ל פ נ י נ פ י ל ת מ ו ם ו ל י נ י — ב־‪ — 10.7.43‬כ ו ת ב פ י ל ר ‪ ,‬מ פ ק ד ה ג ם ט פ ו‬
‫ב‪0‬רסיי ל ד ו ס ק ה ‪ :‬״ מ ה ת ״ ת ו ת הרבים שבידינו אנו פגלים כי השלטונות האיטלקיים‬
‫פפשיכים‬
‫נאסרו‬
‫ל ה פ ג י ן מ ד ע י ו ת ם ה פ ר ו ־ י ה ו ד י ת כ מ ע ט בגלוי‪ ,‬יזזודים ש ם ם י ב ה‬
‫ע״י ה פ ש ם ר ה ה צ ר פ ת י ת‬
‫יהודים‬
‫—‬
‫הטובים‬
‫בתנאים‬
‫ש ו ח ר ת פיד‬
‫ב ל ח ץ איטלקי״‪.‬‬
‫כלשהי‬
‫ה ת ״ ח פציין כי‬
‫‪ 2 2 . 0 0 0‬פ ה ם ‪ 0C10‬יהודים ע נ י י ם ש ש ו כ נ ו‬
‫ביותר‬
‫שבאזור‬
‫בפלונות‬
‫סך‬
‫סבוי‪.‬‬
‫היהודים‬
‫פםפר‬
‫באזור‬
‫ה א י ט ל ק י הגיע לכ־‪ — 50.000‬פ י ש ל ו ש ה פ ב י פ י ם כתיקונם‪.‬‬
‫אחרות‬
‫ארצות‬
‫ב פ ר ק זה ב ר צ ו נ י ל ד ו ן ב ע ז ר ה א י ט ל ק י ת ל י ה ו ד י ם באזורים ש ל א היו פ ם ו פ ח י ם‬
‫ל א י ט ל י ה ו ל א ה י ו א ז ו ר י כ י ב ו ש איטלקיים‪.‬‬
‫גרמניה‬
‫ב־‪1943‬‬
‫ארצות‬
‫ישבו‬
‫ב ג ר ם נ י ה כ־‪ 5200‬יהודים שהיו נ ת י נ י‬
‫ידידותיות לגרמניה‪.‬‬
‫מגרמניה‪,‬‬
‫ליחסן‬
‫ארצות‬
‫מ ש ר ד החוץ ה ג ר מ נ י ר צ ה כי נ ת י נ י ם א ל ה‬
‫אך באישור ממשלותיהן‪.‬‬
‫של מ מ ש ל ו ת א ל ו‬
‫נייטרליות‬
‫בעיקר‬
‫א י ש ו ר ז ה היה ח ש ו ב‬
‫או‬
‫יגורשו‬
‫כאינדיקטור‬
‫ל ב ע י ת ג ר ו ש היהודים מארצותיהן‪.‬‬
‫א י ט ל י ה ס י ר ב ה ל א ש ר א ת ג ר ו ש ‪ 118‬נ ת י נ י ה — ו מ מ ש ל ת ה ק י ב ל ה א ו ל ט י מ ט ו ם‬
‫עד‬
‫אם‬
‫יסתלקו‬
‫מועד מסויים ל א‬
‫מגרמניה‬
‫נ ת י נ י ה היהודיים‬
‫יגורשו‬
‫— הם‬
‫מ ז ר ח ה ‪ .‬ב־‪ 5.7.43‬כ ת ב א י י כ מ ן לפון־טאדן‪ ,‬כ י ה מ ו ע ד האחרון ל ה ס ת ל ק ו ת ה י ה ו ד י ם‬
‫צ ר י ך ל ה י ו ת ה ־ ‪ , 2 ^ 4 3‬א ך ס א ד ן ה א ר י ך ה מ ו ע ד ע ד אוקטובר‪.‬‬
‫ב א ו ק ט ו ב ר כ ב ר ל א היתד‪ .‬ה ב ע י ה א ק ט ו א ל י ת — ע ק ב ש מ ו י ה מ ש מ ר ב א י ט ל י ה ‪.‬‬
‫טוניס‬
‫חוקי‬
‫נובמבר‬
‫הרכוש‬
‫וישי‬
‫חלו גם‬
‫האנטי־יהותים‬
‫‪ 1942‬היתד‪ .‬ט ו נ י ס נ ת ו נ ה‬
‫על‬
‫מנובמבר‬
‫יהודי טוניס‪.‬‬
‫ל ש ל ס ו ן וישי‪ .‬ב־‪ 1942‬ה ו ח ל‬
‫‪1940‬‬
‫על‬
‫במבצע החרמת‬
‫היהודי ו ה ע ב ר ת ו ל ב ע ל ו ת א ר י ת ואז ה ת ע ו ר ת קשיים ב י י ש ו ם מ ב צ ע ז ה‬
‫היהודים נתיני‬
‫ב י ח ס ל־‪5000‬‬
‫א י ס ל י ה ש י ש ב ו בטוניס‪.‬‬
‫כ ד י ל ה ת ג ב ר ע ל ה ק ש י י ם ג פ ג ש ה ש ג ר י ר א ב ץ עם ג נ ר ל א י ם ל ק י ב ש ם ג ל י ץ‬
‫)‪(Gelich‬‬
‫על־פיה‬
‫רומא‬
‫מ ו ו ע ד ת ש ב י ת ת ה נ ש ק ה א י ט ל ק י ת ‪ .‬הוא גיסה ״ ל מ כ ו ר ״ ל ו‬
‫—‬
‫יוחרם‬
‫רכוש‬
‫היהודים‬
‫ומעבר‬
‫האיטלקיים‬
‫איטלקית‪.‬‬
‫לבעלות‬
‫ס י ר ב ה ל א ש ר ת כ נ י ת זו‪.‬‬
‫‪1942‬‬
‫בנובמבר‬
‫נכנסו הגרמנים‬
‫לסונים‬
‫וב־‪ 6.12.42‬ה צ ס ו ו מ נ ה י ג י‬
‫היהודית לאסוף א ת היהודים הכשירים לעבודה ולשלחם לעבודות‬
‫הצבא‬
‫על‬
‫תכנית‬
‫ממשלת‬
‫הגרמני‬
‫היהודים‬
‫בעקבות‬
‫מחאת‬
‫הקונסול‬
‫הכללי‬
‫לא‬
‫האיטלקי‬
‫הקהילה‬
‫ביצורים של‬
‫הוחלה‬
‫הפקודה‬
‫האיטלקיים‪.‬‬
‫צרפת‬
‫באוגוסט‬
‫‪1942‬‬
‫הקונסול‬
‫״סחט״‬
‫על‬
‫הכללי‬
‫של‬
‫אודלנת‬
‫הבטחה מרוטקה‪,‬‬
‫מוקדמת‬
‫ב א ף יהודי נ ת י ן א י ט ל י ה ה י ו ש ב ב צ ר פ ת ‪.‬‬
‫איסליד‪,‬‬
‫פ י ה ל א יגעו ה ג ר מ ג י ם‬
‫בפרח‪,‬‬
‫ללא‬
‫דיר‬
‫הסכמה‬
‫גוםסבו‬
‫איסלקית‬
‫פולין‬
‫מוסוליגי‬
‫העמיד‬
‫לרשות‬
‫הצבא‬
‫הגרמני‬
‫במזרח‬
‫יחידה‬
‫וחלק‬
‫פםפקתתיה‬
‫העורפיות שכנו בעיר לבוב‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫ל י ה ו ד י ל ב ו ב נ ו ד ע ע ד מ ה ר ה כ י קיים ש ו נ י מ ה ו ת י בין ה ח י י ל ה ג ר מ נ י ל ח י י ל‬
‫‪.‬‬
‫האיטלקי‬
‫— ה א ח ר ו ן היה ל ב ב י ומוכן ל ח ל ק מ מ ז ו נ ו ליהודי‪ .‬ל א פ ע ם‬
‫החיילים‬
‫הפגינו‬
‫האיטלקים‪ ,‬וביחוד בעלי הדרגות הנמוכות שביניהם‪ ,‬מורת רוח מיחסם‬
‫ש ל ה ג ר מ נ י ם ל י ה ו ד י ם ו ב ז מ ן ״ א ק צ י ו ת ״ היו מ ק ר י ם ש י ה ו ד י ם מ צ א ו מ ק ל ט ב י ח י ד ו ת‬
‫האיטלקי‪.‬‬
‫הצבא‬
‫הג׳‬
‫מספרת‬
‫שולמית‬
‫קאזיצנה‪,‬‬
‫שעבדה‬
‫במשרדי‬
‫בעדותה‬
‫)השמורה‬
‫בארכיון‬
‫״יד‬
‫יחידה‬
‫ושם״(‬
‫איטלקית‬
‫כי‬
‫החל‬
‫חיילים‬
‫נד‪,1942‬‬
‫עזרו‬
‫איטלקים‬
‫ל י ה ו ד י ם ב כ ס ף ו ב ת ע ו ד ו ת עבודה‪ .‬יהודים ש ע ב ד ו ב ש ר ו ת ה א י ט ל ק י ם ‪ ,‬מ ס פ ר ת ה ג ב ׳‬
‫ק א ז י צ נ ה ‪ ,‬התייזדדו ע מ ם והיו מ ק ר י ם ש ה ו ר ו ת ל כ ך ה צ ל י ח ו ל ב ר ו ח מ פ ו ל י ן ב ר כ ב ו ת‬
‫א י ט ל ק י ו ת ש ה ו ב י ל ו חיילים א י ט ל ק י ם פצועים‪.‬‬
‫ב מ ק ר ה מ ס ו י י ם — ש א נ ו יודעים עליו הן מ ע ד ו ת ה ג ב ׳ ק א ז י צ נ ה והן מ ת י ע ו ד‬
‫‪1 7‬‬
‫גרמני‬
‫לשרת‬
‫— נ ת פ ס ו ש ב ע ה יהודים א צ ל א י ט ל ק י ם ו כ ע ו נ ש ע ל כ ך ה ו ע ב ר ו ה א י ט ל ק י ם‬
‫בחזית‪.‬‬
‫עדות נוספת‬
‫הוא‬
‫וכך‬
‫‪1 8‬‬
‫היא של מ ר ק ה ר מ ן ש ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ה י ה נ ע ר ב ן שש ע ש ר ה ‪.‬‬
‫יחס‬
‫מתאר את‬
‫ב כ ל ל ולילדים‬
‫ה א י ט ל ק י ם ליהודים‬
‫״בעברנו‬
‫בפרט‪:‬‬
‫ד ך ך ר ח ׳ ק ו פ ר נ י ק א )שם ש כ נ ה י ח י ד ת ע ז ר א י ט ל ק י ת ( ג י ל י נ ו מ ק ו ר מ ח י ה נוסף‪.‬‬
‫שבאותו‬
‫בביה״ס‬
‫ויחסם‬
‫ר ח ו ב ה ש ת כ נ ו חיילים א י ט ל ק י י ם א ש ר הגיעו‬
‫ל א ו כ ל ו ס י ה היה‬
‫החלונות‬
‫אוכל‬
‫לילדים‬
‫—‬
‫נ א ה מאד‪,‬‬
‫שעמדו‬
‫לאחר כל‬
‫—‬
‫בחוץ‬
‫ל א מזמן ל ל ב ו ב‬
‫א ר ו ח ה היו החיילים זורקים ד ד ך‬
‫פרוסות‬
‫גבינה‬
‫לחם‪,‬‬
‫צהובה‪,‬‬
‫א ח ר י ם ‪ .‬היו ביניהם ש ו י ת ר ו ע ל א ר ו ח ת ם והיו נ י ג ש י ם ל ג ד ר‬
‫מנתם‬
‫לכלים‬
‫במלים‬
‫אלו‪:‬‬
‫פעם‬
‫שהילדים‬
‫״בכלל‪,‬‬
‫מביאים‬
‫היו‬
‫התיחסו‬
‫עמהם״‪.‬‬
‫האיטלקים‬
‫זו‬
‫פרשה‬
‫באדיבות‬
‫הסתבכו בסכסוכים עם הגרמנים בגלל התנהגותם‬
‫האיטלקים‬
‫םטלינגרד‪,‬‬
‫נשק‬
‫גם מ כ ר ו‬
‫בפברואר‬
‫נ ש ק ליהודים‪ .‬ה י ח י ד ו ת‬
‫הגסה‬
‫האיטלקיות‪,‬‬
‫מקור‬
‫‪ ,43‬ע ז ב ו א ת החזית‪ ,‬היוו‬
‫אזרח‬
‫כ י ידע ע ל‬
‫ושם״(‬
‫מוזכר‬
‫‪19‬‬
‫הרמן‬
‫ע״י‬
‫המקוות‬
‫ולא‬
‫״‪.‬‬
‫שבעקבות‬
‫חשוב‬
‫ליהודים‪ .‬מ ח י ר ו ש ל א ק ד ח ב ל ב ו ב היה כ־‪ 2000‬ז ל ו ט י‬
‫פולני בשם פרניצישק וולך סיפר בעדותו‬
‫ומריקים א ת‬
‫מסוכמת‬
‫לאוכלוסיה‬
‫ודברי‬
‫ביותר‬
‫מפלת‬
‫לאספקת‬
‫)‪ 50‬ל י ״ ש ט ( ‪.‬‬
‫) ה ש מ ו ר ה ב א ר כ י ו ן ״יד־‬
‫חיילים א י ט ל ק י ם ש ס י פ ק ו נ ש ק ל י ה ו ד י ם — ונושא זה א ף‬
‫מקצמן‬
‫ב ד ו ״ ח מ־‪ 3.6.43‬ש נ ש ל ח‬
‫‪2 0‬‬
‫לקריגד ‪.‬‬
‫בולגריה‬
‫האיטלקים‬
‫בחתימת‬
‫בורים‬
‫ה ת ע ר ב ו גם ל ט ו ב ת יהודי‬
‫בולגריה‬
‫מלך‬
‫שהטיל‬
‫ב ו ל ג ר י ה ‪ .‬ב־‪ 21.7.41‬פ ו ר ס ם צו ר ש מ י‬
‫מס‬
‫של‬
‫‪20%‬‬
‫כל הרכוש‬
‫על‬
‫היהודי‬
‫ב ב ו ל ג ר י ה ‪ .‬נ צ י ג י ה ה ד י פ ל ו מ ט י י ם של א ר צ ו ת ש ו נ ו ת — כ ו ל ל א י ט ל י ה — ה ת נ ג ד ו‬
‫להטלת‬
‫בין‬
‫על‬
‫הדדי‬
‫‪17‬‬
‫ה מ ס על נתיניהם היהודים היושבים בבולגריה‪,‬‬
‫ריבנטרופ‬
‫מרטין‬
‫ביחס‬
‫ופופוב‪,‬‬
‫לותר‪.‬‬
‫הלז‬
‫ליהודים‬
‫‪2 1‬‬
‫שר‬
‫החוץ‬
‫ראה‬
‫את‬
‫הבולגרי‬
‫הפתרון‬
‫שבעקבותיה‬
‫בכריתת‬
‫ו ה נ ו ש א הועלה ב ש י ח ה‬
‫הוטל‬
‫הסכמים‬
‫פתרון‬
‫דו־צדדיים‬
‫הבעיה‬
‫ויתור‬
‫‪.‬‬
‫דו׳׳יח של גנרל קצמן‪ ,‬מפקד ה־ם‪.‬ס‪ .‬והמשטרה בגלי‪,‬ציזה‪ ,‬לגנרל קריגר‪ ,‬מפקד ה־ס‪.‬ס‪.‬‬
‫‪ ,‬והמשטרה ב״גנרל גוברנמן״ )‪.(3.6.42‬‬
‫' מרק הרמז ״ידיעות״ ע׳ ‪.93—9‬‬
‫מדק הרמן ״ידיעות״ ע׳ ‪.103‬‬
‫"~ ברנד — ״ידיעות יד־ושם״ ע׳ ‪ ,16—17‬הרימן — ״ידיעות״ ע׳ ‪Reitilnger ,93-^106‬‬
‫ע׳ ‪.220‬‬
‫?‬
‫‪10‬‬
‫‪176‬‬
‫בדו״ח‬
‫בולגריה‬
‫שקיבל‬
‫צ ה ו ב בין‬
‫השאר‬
‫‪ ,1942‬כ א ש ר כ ח מ י ש י ת מיהודי ב ו ל ג ר י ה ע נ ד ו‬
‫ייצורו‬
‫טלאים‬
‫ב־‪9.11.42‬‬
‫ב ק ש ר ל ח ו ב ת ה י ה ו ד י ם ל ע נ ו ד טלאי‬
‫כי באוקטובר‬
‫לפתע‬
‫לותר‬
‫מתוארת‬
‫מדיניותה‬
‫ההססנית‬
‫הטלאי‪,‬‬
‫של‬
‫הפסיקה‬
‫הממשלה‬
‫אספקת‬
‫מפשלת‬
‫של‬
‫מ ס ו פ ר בח״׳ח‬
‫טלאי צהוב‪ ,‬ה ו פ ס ק‬
‫החשמל‬
‫המייצר‬
‫למפעל‬
‫ב ת ו א נ ה ש ל קיצוב‪ .‬א ו ל ם הדו״ח טוען כי ס י ב ת ה פ ס ק ת ה ח ש מ ל נ ע ו צ ה‬
‫בלחץ ממשלות זרות על מ מ ש ל ת בולגריה‪ ,‬ובמיוחד מצוינות ‪ 5‬המחאות ששלחה‬
‫ממשלת‬
‫איטליה‬
‫מקדה‬
‫שנקטו‬
‫למשרד‬
‫החוץ‬
‫נ ו ס ף א י ר ע ב־‪.1943‬‬
‫הבולגרי‪.‬‬
‫ב־‪ 3.4.43‬כ ת ב ה ו ר ס ט ו ו ג נ ר ד ו ״ ח ע ל ה א מ צ ע י ם‬
‫ה ש ל ט ו נ ו ת ה ב ו ל ג ר י ם נ ג ד יהודי בולגריה‪.‬‬
‫כללה‬
‫״מההתחלה‬
‫בולגריה‬
‫בכל‬
‫אמצעי הנגד‬
‫של‬
‫מ ד י נ ו ת זרות‪.‬‬
‫ופורטוגל‬
‫האיטלקיים‬
‫נ ק ט ר ק הציר‬
‫למעשה‬
‫נתינות‬
‫בעלי‬
‫להיתקל‬
‫חח‬
‫מדינות‬
‫ב ה ת נ ג ד ו ת ר א ו י ה לציון‬
‫האיטלקי צעדים נגדיים — וספרד‬
‫אליו״‪.‬‬
‫היוגוסלביים‬
‫על‬
‫את‬
‫ש ל ה כלפי היהודים מבלי‬
‫הצטרפו‬
‫באזורים‬
‫גם‬
‫היהודים‬
‫בסעיף ‪ 2‬של הדו״ח‬
‫של‬
‫נאמר‪:‬‬
‫יהודים‬
‫ש ה ו ח ז ק ו ע״י‬
‫אזרחי‬
‫דרכונים איטלקיים ולנסוע‬
‫)מקדוניה(‬
‫בולגריה‬
‫איטליה ואיפשרו לאזרחים‬
‫השלטונות‬
‫הקלו‬
‫לא־איטלקיים‬
‫לקבל‬
‫ל א י ט ל י ה ב ד ר כ י ם חוקיות‪.‬‬
‫סיבוט‬
‫שתוארה‬
‫הפרשה‬
‫היא‬
‫לעיל‬
‫ומרתקת‬
‫מוזרה‬
‫אולם‬
‫כאחד‪,‬‬
‫היא‬
‫אין‬
‫מן‬
‫הידועות ל צ ב ו ר ה ר ח ב ‪ .‬מ ה ע ש ה א ת א י ט ל י ה והאזורים ה מ ו ח ז ק י ם ע ל י ד ה ל א ז ו ר י‬
‫והגנה‬
‫מקלט‬
‫ליהודים — וזאת‬
‫מדוע‬
‫היו‬
‫למען‬
‫ה צ ל ת יהודים ז‬
‫האיטלקים‬
‫כאן‬
‫נעלה‬
‫בעימות‬
‫היא‬
‫מעמדם‬
‫היהודים‬
‫של‬
‫יהודים )‪ (0.1%‬ו ה מ ע ט י ם שהיו‬
‫הכלכליים‬
‫הוערכו‬
‫ונהנו‬
‫והמדיניים‬
‫כחלק מהחברה‬
‫וגילויי‬
‫גובני‬
‫לבוא‬
‫שבאירופה הנאצית‬
‫עם‬
‫חריף‬
‫דינם‬
‫הגרמנים‬
‫בני־בריתם‬
‫הנחות אחדות לשאלות אלה‪:‬‬
‫הראשונה‬
‫הרבה‬
‫מוכנים‬
‫בשעה‬
‫נגזר‬
‫לפות י‬
‫האנטישמיות‬
‫פרציוזי‬
‫משווי‬
‫היו‬
‫להלכה‬
‫‪1‬מלא‬
‫היהודים‬
‫ולמעשה‪.‬‬
‫ב א י ט ל י ה ל א היתד• ק י י מ ת ״ ב ע י ה‬
‫מועטים‬
‫)‪(G- Preziozi‬‬
‫באיטליה‪.‬‬
‫מעולם‬
‫ב ה היו מעורים ה י ט ב ב ח י י ם ה ח ב ר ת י י ם ‪,‬‬
‫זכויות‬
‫האיטלקית‪,‬‬
‫באיטליה‬
‫ל א היו‬
‫והשפעתם‬
‫האנטישמי‬
‫ה ש פ ע ה כ מ ע ט ל ח ל ו ט י ן " ‪ .‬מ צ ב זה ג ר ם‬
‫שולית‪.‬‬
‫אשר‬
‫עדות‬
‫‪1938‬‬
‫עד‬
‫לכך‬
‫היה‬
‫יהודית״‬
‫יכול‬
‫לשמש‬
‫מבודד‬
‫ונטול‬
‫ל כ ך שיהודי א י ט ל י ה ל א היו‬
‫״קרבנות‬
‫אידיאליים״ — ה א י ט ל ק י ם היו א מ נ ם מ ס ו ג ל י ם ל ר ד ו ף אותם‪ ,‬ויהודים ת ח ת ש ל ט ו ן‬
‫פ ר גורלם יותר מ כ ל קבוץ יהודי א ח ר —‬
‫איטלקי לא היו מסוגלים למנוע א ת‬
‫א ל א ש ב א י ט ל י ה הגיעו ה י ה ו ד י ם ל מ צ ב ח ב ר ת י כזה‪ ,‬שהיה ק ש ה ‪ ,‬ה ן פ ס י כ ו ל ו ג י ת‬
‫אדמיניסטרםיבית‪,‬‬
‫והן‬
‫התשובה‬
‫תוכנן‬
‫ה ש נ י ה היא ט י ב ה ש ל‬
‫כמבצע‬
‫היתד‪ ,‬גם א ח ת‬
‫עממיות‪,‬‬
‫אלא‪.‬‬
‫יי הסכמים‬
‫לפגוע בהם‪.‬‬
‫אלה‬
‫ביורוקרסי‬
‫הסיבות‬
‫מדיניות‪,‬‬
‫פירושם‪,‬‬
‫מן‬
‫הביורוקרטיה האיטלקית‪.‬‬
‫המסד‬
‫עד‬
‫הטפחות‬
‫ולכן‬
‫־'‬
‫‪2‬‬
‫הדח־‬
‫ל ס י כ ו ל ו ‪ .‬פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ש ת א ר ת י ל א היו‬
‫מנהליות‬
‫לדוגמא‪,‬‬
‫וגבוריהן‬
‫כי‬
‫בולגריה‬
‫היו‬
‫תוותר‬
‫על‬
‫על‬
‫נתיניה היהודיים באיטליה — וכתמורה תוותר איטליה על‬
‫נתיניה‬
‫ה ״ פ ת ר ו ן הסופי״‬
‫הביורוקרטית‬
‫פי‬
‫החוק‬
‫זכותה‬
‫ספונטניות־‬
‫—‬
‫להתערב‬
‫גנרלים‬
‫בעניני‬
‫זכותה להתערב בענייי‬
‫היהודיים בבולגריה‪.‬‬
‫פרטים על פ ר צ ע ז י בספרו של נורמן קוהן ״הכשר לרצח‬
‫עם״‪ ,‬ע׳ ‪.216—9‬‬
‫‪177‬‬
‫ודיפלומטים‪ .‬״אנו יודעים כי במדינה טוטליטרית יצירת תנועת התנגדות מחוץ‬
‫לביורוקרטיה היא דבר כמעט בלתי אפשרי״ — כותב הילברג ולביורוקרטמ;‬
‫האיטלקית היה הרצון והכח להתנגד לגרמנים ולעתים אף למנהיג שלהם עצמם‪.‬‬
‫זו השכבה אשר לה הכח ליצור ״תקלות טכניות״‪ ,‬לעכב‪ ,‬לשנות ולסלף הוראות‪,‬‬
‫לשלוח תזכירים מחייבים ולשלוח יהודים לבתי מלון במקום למחנות מעבר‪.‬‬
‫״תהליך ההשמדה באיטליה ובאזורים שבשליטה איטלקית‪ ,‬התנהלו כנגד‬
‫מפני ״ששוב ושוב גנרלים‪,‬‬
‫התנגדות איטלקית מתמךת״ ממשיך הילברג‬
‫קונסולים‪ ,‬ממונים על מחוזות וקציני משטרה בכירים סירבו לשתף פעולה‬
‫בנושא הגירושים״‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫התשובה השלישית געוצה באופיו של העם האיטלקי‪ .‬גם בתקופה שתיארתי —‬
‫אולם בעיקר החל בספטמבר ‪ ,1943‬כאשר הביורוקרטיה מנוטרלת למעשה‪,‬‬
‫עובר הדגש אל האיטלקי הפשוט‪ .‬האדם מן הרחוב‪ ,‬האלמוני בדרך כלל‪,‬‬
‫הוא גיבורה של הפעילות שהביאה להצלת רובה של יהדות איטליה‪ ,‬ועל זה‬
‫אומר פרופ׳ שאול פרידלנדר ‪ :‬״מפתיע הוא שהאיטלקים סייעו ליהודים למרות‬
‫המשטר הפשיסטי בארצם‪.‬ייתכן שהגורם לכך נעוץ באופי אנושי יותר של בני‬
‫אדם מסויימים וייתכן שניתן לומר שהעמים הקטנים באופן יחסי‪ ,‬גילו סולידריות‬
‫רבה יותר״‪.‬‬
‫‪2 4‬‬
‫הפרשה שתיארתי אינה מן הידועות — כמו ״הפרשה הדנית״ למשל‪,‬‬
‫שהיתר‪ ,‬יותר קטנה בהיקפה מהאיטלקית‪ ,‬אך היא יתעה הרבה יותר ומקובלת‬
‫בסמלה החיובי של התקופה‪ .‬נדמה לי כי טוב נעשה אם נאיר ונזכיר את‬
‫התנהגותה הנמרצת והאמיצה של הביותקרטיה )המימסד( האיטלקית—פשיסטית‬
‫ואת התנהגותו האצילה של העם האיטלקי כולו כלפי היהודים הסובלים שחיו‬
‫במחיצתם בתקופת השואה‪.‬‬
‫ע׳ ‪ ,249‬ע׳ ‪.649‬‬
‫‪2 3‬‬
‫הילבדג‬
‫‪2 1‬‬
‫״סקירה חדשית״ ע׳ ‪.11‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
‫ספרים‬
‫‪.1‬‬
‫האתגר גדעון — היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בנד אדולר‬
‫ההסברה‪,‬‬
‫‪.‬ב‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫אייכמו — הוצאת פרכז‬
‫תשכ״ב‪.‬‬
‫סננבוים יוסף — מלכות הגזע והרשע — הרייך השלישי ומעלליו‪ .‬הוצאת ״יד־ושם׳׳‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫תשכ׳׳א‪.‬‬
‫‪ .3‬מולכו מיכאל — נתמה יוסד‪ ,‬שואת יהודי יוון‪ .‬הוצאת ״יד־ושם׳׳‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ׳׳ה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫קמפנר רוברט — המקצוע ‪ :‬השמדה — דרכו של איכמן‪ .‬הוצאת שוקן‪ ,‬ת״א‪ ,‬תשכ״ד‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫)תקופת השואה( הוצאת ״דבר״‪,‬‬
‫קשלם חיים — קורות יהודי בולגריה — ברך ג׳‬
‫ת״א‪ ,‬תש״ל‪.‬‬
‫‪ .6‬רובינזון‬
‫יעקב — העקוב למישור — יהודי אירופה בפני השואה ומשפט אייכמן‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫הוצאת‬
‫״מוסד‬
‫ביאליק״‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫תשכ׳׳ז‪.‬‬
‫‪Hilberg Raul — The Destruction of the European Jews, Quadra‬‬‫‪ngle Books. Chicago, 1961.‬‬
‫* ־‪Poliakiv Leon — Sabille Jacques— Jews Under the Italian Occu‬‬
‫‪pation. Editions du Centre. Paris, 1955.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1 0‬‬
‫‪Reitlinger Gerald — The Final Solution, Sphere Books, London,‬‬
‫‪1971.‬‬
‫ארדיטי בנימת — יהודי בולגריה בשנות המשטר הנאצי ‪44‬י‪ ,1940-‬חולון‪ ,‬תל־גבורים‪,‬‬
‫תשכ״ב‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫— ‪Hohne Henrich‬‬
‫‪Deaths Head, Seeker and warburg, London, 1961.‬‬
‫מאמרים‬
‫‪.1‬‬
‫אבני חיים — נתיני ספרד היהרדיים וגורלם בימי השואה ״יד־זשם״‪ ,‬ירושלים‪,‬תשל״א‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ברנד עמנואל — פרשת יחסם של האיטלקים כלפי היהודים בארצות הכמש‪ .‬״ידיעות‬
‫יד־ושם״‪,23/24‬‬
‫‪ .3‬הרמז מרק —‬
‫‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מאי ‪.960i‬‬
‫מגיטו לבוב לחיל השחרור האיטלקי‪ .‬ידיעות‪ ,‬בית לוחמי הגיםאות‬
‫ע ״ ש יצחק קצנלסוז )‪ ,1/2 (18/19‬אפריל ‪.1957‬‬
‫‪ .4‬קאר&י דניאל — דד״ח חשאי על מ צ ב היהודים באיטליה‪ ,‬מורשת ב׳ אפריל ‪1964‬‬
‫‪.5‬‬
‫קארפי דניאל — התפתחותה זמהלכיה של האנטישמיות באיטליה‪ ,‬מורשת יי‪ ,‬אפריל ‪.1969‬‬
‫‪ .6‬קארפי‬
‫דניאל‬
‫—‬
‫לתולדות‬
‫היהודים‬
‫בספלים‬
‫וסרייבו‬
‫)תעודות‬
‫חדשות ‪,1941—2‬‬
‫מורשת יי‪ ,‬אפריל ‪•1969‬‬
‫‪.7‬‬
‫פרידלגדר שאול — העם היהודי והשואה‪ ,‬ראית‪ .‬״סקירה חדשית״ מס׳ ‪ ,3‬מ ר ץ ‪.1975‬‬
‫‪179‬‬
‫ד״ר דוד שערי‬
‫״הנוער הציוני״ במחנות הגירוש בקפריסין׳‬
‫מחנות‬
‫בפברואר‬
‫הגירוש ש ל‬
‫‪ 1949‬ס ג ר‬
‫בכך את‬
‫תולחת‬
‫ה ס ע פ י ל י ם בק^דיםין נ פ ת ח ו ב־‪13‬‬
‫אחרון‬
‫מאחוריו‬
‫מחנות אלה‪ .‬לפי‬
‫המעפילים א ת‬
‫הדיווחים ש ל‬
‫ב א ו ג ו ס ט ‪ 1946‬וב־‪10‬‬
‫שערי‬
‫מפקדי‬
‫מחנה‬
‫‪65‬‬
‫הספינות‬
‫וחחס‬
‫הושםו‬
‫ב כ ל ‪ 39‬ה ס פ י נ ו ת ש פ ע פ י ל י ה ן ג ו ר ש ו ל ק פ ר י ס י ן — ‪ .52.224‬מ ע פ י ל י ם ‪ 35% .‬מבין‬
‫המעפילים‬
‫במחנות‬
‫קפריסין היו מאנשי‬
‫הפליסה‬
‫שארית‬
‫מ פ ו ל י ן ! ‪ . 45%‬מ ה ם‬
‫ב א ו מ ק ר ב י ה ד ו ת ר ו מ נ י ה ‪ ,‬א ש ר ח מ ק ה ‪ ,‬ברובה‪ ,‬מ ג ו ר ל ה ה ש מ ד ה ( ‪ 7%‬ה י ו מיוצאי‬
‫הונגריה‬
‫ששפת‬
‫ציון‬
‫)יוצאי‬
‫דיבורם‬
‫ו״יהודה‬
‫טרנסילבניה כלולים‬
‫היתה‬
‫הלוי״‬
‫בסיכום ה ז ה ב י ן‬
‫ה ו נ ג ר י ת ( ‪ 3% :‬ב א ו‬
‫יוצאי‬
‫מצפוךאםריקה‬
‫וזימנו הודות ל כ ך פגישה‬
‫רומניה‪,‬‬
‫למרות‬
‫בספינות‬
‫״שיבת‬
‫יהודים‬
‫ממזרח־‬
‫ראשונה של‬
‫א י ר ו פ ה ע ם ש ב ט ע ל ו ם ז ה ש ל ה י ה ד ו ת ו‪ 2%‬ה א ח ר ו נ י ם ב א ו מ ב ו ל ג ר י ה ב ם ס ע ה‬
‫ולוחמים״‪.‬‬
‫״בונים‬
‫ע ל אף ה ת נ א י ם‬
‫או ב צ ר י פ י פ ח‬
‫ה ח י צ ו נ י י ם הקשים‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬הדיור ב א ה ל י ם מ ת ע ו פ פ י ם ב ר ו ח‬
‫לוהטים‬
‫בשמש‬
‫צינה‬
‫קיצית ומעבירי‬
‫בחורף‪,‬‬
‫ה״פרודוקטים״‬
‫ש ל מזון‪ ,‬ה מ ד ו ד י ם ו ה ח ד ־ ג ו נ י י ם ו ב ל ת י מ ת א י מ י ם ל ה ר ג ל י ה מ ז ו ן ש ל ה מ ע פ י ל י ם ‪,‬‬
‫הצפיפות‬
‫לגדת‬
‫‪1‬‬
‫והיעדר כ ל פרסיות‪,‬‬
‫תייל ומגדלי‬
‫ה ב ט ל ה מאונס‪,‬‬
‫והחמור מ כ ל —‬
‫שמירה — ל מ ת ת כל זאת‬
‫המעצר בינוח‬
‫רחשו סאנו מחנות המעפילים‬
‫ר׳ החומר הארכיוני הבא ‪ :‬ארכיון הנוער הציוני״‪ ,‬רח׳ המלך ג׳ורג׳ ‪ ,48‬ת״א;‬
‫ארכיון העבודה‪ ,‬תקים הארכיון הציוני המרכז‪;VI.326/23—342 ,-‬‬
‫תיקים ‪]121/1—356‬‬
‫‪ 8‬גליונות ״מנגד׳‪ .‬בטאו! ״העובד חציוני״ ו״הנוער זעיוני״ בגיתש קפריסין;‬
‫״םמדכר״ )ברומניה( — ‪ 3‬גליונות; ״בשבי״‪ ,‬ארגון חצופים‪ ,‬אוקטובר ‪; 1948‬‬
‫'יצחק •הרציג‪ ,‬מאחורי גדר התייל הבריטי )מכתב מקפריסין(‪ ,‬העובד הציוני‪ ,‬ינואר‬
‫‪ ; 1947‬אמת מקפריסין‪ ,‬העובד הציוני‪ ,‬אוגוסט ‪ ; 1947‬אבנר זכאי‪ ,‬שנה לגולת‬
‫קפריסין‪ ,‬העובד הציוני‪ 31.8.47 ,‬וראה גם ‪ :‬ש‪ .‬דוד פרקי קפריסין‪ ,‬תמורות‪ ,‬מאי‬
‫סמזמבר ואוקטובר ‪.1964‬‬
‫‪180‬‬
‫ו‬
‫בקפריסין‪ ,‬במשך ‪ 30‬חדשי קיומם‪ ,‬פעילויוח והתרחשויות והתרקמה בהם‬
‫מסכה חיים םוריאליססית מיוחדת במינה שהולידה שתי אימרות שהילכו‬
‫במחנות‪ :‬״חירות בתוך עבדות״‪ ,‬ו״קפדיסיו היא גם כן ארץ ישראל״ ‪.‬‬
‫בסקירה זו לא אעסוק בהיבטים הכלליים‪ ,‬המדיניים והחברתיים של‪.‬פרשת‬
‫מחנות קפריסין‪ .‬לצורר התמצאות בסקירתנו על תנועת ״הנוער הציוני״ במחנות‬
‫קפריסין אחלק את תולדות מחנות אלה לארבע ״תקופות״‪:‬‬
‫ראשונה‪ :‬אוגוסט ‪ — 1946‬דצמבר ‪ — 1946‬ראשית התארגנות המעפילים‬
‫ב״מחנות הקיץ״ שבקראולוס‪ ,‬שאוכלוסייתן מגיעה ל־‪;10000‬‬
‫ינואר ‪ — 1947‬דצמבר ‪ — 1947‬פתיחת גוש מחנות נוסף‪ ,‬הם‬
‫שניה‪:‬‬
‫״מחנות החורף״ בחזקליה — קסילוסימבו‪ ,‬מיסודם והפיכתם‬
‫ל״ממרופוליך של כלל המחנות! האוכלוסיה של המחנות‪ ,‬ברובה‬
‫מאנשי ״שארית הפליטה״ מפולין‪ ,‬צעירים ורובם ערירים‪ ,‬בודדים‬
‫ששרזדו ממשפחות ענפות‪ ,‬מגיעה׳ בתקהפה זו‪ ,‬בשיאה‪ ,‬ל־‪:1&000‬‬
‫שלישית‪ :‬ינואר ‪ — 1948‬יולי ‪ — 1948‬בואם של ‪ 15,000‬המעפילים מרומניה‬
‫בסולם גילים רחב‪ ,‬משפחות שלמות ובמיגוון מקצועי והשכלתי‪,‬‬
‫ב״עצםאות״ ו״קיבוץ גלויות״ )״הפאנים״( מעלה את אוכלוסיית‬
‫המחנות‪ ,‬בשיאה‪ ,‬ל־‪ 29,000‬ומשנה את אופיים הסוציולוגי‪.‬‬
‫—‪1949‬ינואר״בשבי״‪ 00Д10 ,‬פעפיליזם‪ ,‬כולם‬
‫ורביעית‪ :‬יולי ‪— 1948‬‬
‫צעידים‪ ,‬ורובם הגדול גברים‪ ,‬אשר גם לאחר עלייתם של‬
‫הנשים‪ ,‬הישישים והילדים ה״בלתי לוחמים״ ועל אף הקמת המדינה‬
‫ב־‪ 15‬במאי ‪ ,1948‬נותרו במחנות וחשו שהם מוחזקים במעין‬
‫״שבי״‪ ,‬וזאת בסרם הגיעו לכלל לחימה כלשהי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫״בית מלאכה״ ‪9‬יל התנועה ב״מחנות תקיץ״‬
‫המחבר‪ ,‬שפעל כשליח עלית הנוער ויתועד ‪:‬הציוני״ במחנות קפריסין סיים זד‪.‬‬
‫עתה מונוגדפיד‪ .‬היסטורית מקיפה על מחנות הגירוש של המעפילים בקפריסין‬
‫שנערכה •בסיועו של המכון לחקר הציונות ע״ש חיים וייצמן של אוניברסיטת תל־‬
‫אביב ותופיע בהוצאת ״הספריה הציונית״ של ההסתדרות הציונית העולמית‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫״איש על מחנחו ועל דגלו״‬
‫במחנות‬
‫החיים‬
‫בקפריסין‬
‫המעפילים‬
‫חשוקים‬
‫היו‬
‫תנועתיים‬
‫בחישוקים‬
‫כוללים‪ .‬כל החיים הפנימיים במחנות התנהלו באמצעות התנועות ועל פ י מפתח‬
‫תנועתי‬
‫ט ו ט א ל י ‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫מדוקדק‪ .‬הארגון התנועחי ב מ ח נ ו ח קפריסין היה מיבנה‬
‫ה ו א ה ק י ף א ת כ ל ת ח ו מ י החיים‪ .‬עם כ נ י ס ת ו ל מ ח נ ו ת ‪ ,‬נ ד ר ש ה מ ע פ י ל ל ה צ ב י ע ע ל‬
‫אליה הוא‬
‫התנועה‬
‫‪.‬התנועה״‬
‫תעסוקה‬
‫נציגיו‬
‫ועל‬
‫מ ש ת י י ך או א ל י ה הוא מ ב ק ש ל ה י ס פ ח ‪ .‬מ כ א ן ו ה ל א ה ד א ג ה‬
‫סעד‬
‫ל כ ל צ ר כ י ו ‪ :‬ה ו א ג ר ב ר י כ ו ז ‪.‬תנועתי‪,‬‬
‫במטבח‬
‫ע ל פ י מ פ ת ח תנועתי‪ ,‬נ ה נ ה מ פ ע ו ל ו ת ה ת ר ב ו ת ש ל‬
‫במוסדות‬
‫דגלו‪.‬‬
‫המנהלים‬
‫בעיני‬
‫של‬
‫באמצעות‬
‫המתנות‬
‫ה ס ו ק ר האינדיבידואליםטן‬
‫ארגוני‪.‬זה‪,‬‬
‫שקיבל‬
‫בקונטקסט‬
‫הטרגי‬
‫ב מ ח נ ו ת קוים‬
‫של‬
‫מיכלאה‬
‫של‬
‫תנועתי‬
‫תנועתו‪ ,‬בחר את‬
‫התנועה‪.‬‬
‫שנות‬
‫קיבל‬
‫איש‬
‫השבעים‬
‫על‬
‫מחנהו‬
‫מעורר דפוס‬
‫גרוטםקיים־קריקסורליים‪ ,‬תמיהה ורתיעה‪ ,‬אך‬
‫ג ד ו ל ה זו ש ל‬
‫מכל‬
‫אלפי מעפילים‪,‬‬
‫הגלויות‬
‫ו ב ס ו ל ם ג י ל י ם ‪ .‬ר ח ב ‪ ,‬ה י ה זה ה ס ד ר י ע י ל ב י ו ת ר ל ה ב ט ח ת ה ס ד ר ‪ ,‬ה מ ש מ ע ת ו ה מ ר ו ת‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫של‬
‫המסגרות‬
‫גורם‬
‫ה ת ג ו ע ת י ו ת היו‬
‫מכריע‬
‫לכך‬
‫חדשי‬
‫שב־‪30‬‬
‫הקיום‬
‫ה מ ח נ ו ת היו א ך ה ת פ ר צ ו י ו ת ב ל ת י ־ מ ב ו ק ר ו ת ב ו ד ד ו ת ש ל מ ע פ י ל י ם ) ה ח מ ו ד ו ת‬
‫ש ב ה ן ה י ו ה מ ה ו מ ו ת ש ב י ן ה־‪ 5‬ל־‪8‬‬
‫החוק‬
‫‪,1948‬‬
‫בספטמבר‬
‫כ א ש ר ״ההמון״ ‪ :‬ט ל א ת‬
‫לידיו והרחיק מהמחנות את אנשי ה״ג׳מנט״ ו א ת שליחי‬
‫התנועות(‪ ,‬ולא‬
‫היו א ל א פ נ י ו ת ב ו ד ד ו ת ל ה ג י ר ה ל א ר צ ו ת א ח ר ו ת מ ח ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬ב א מ צ ע ו ת‬
‫התנועתיות־פפלגתיות‬
‫המיסגרות‬
‫קוימה‬
‫פעילות‬
‫אורגנו בתי־‬
‫תרבותית ענפה‪,‬‬
‫מ ל א כ ה ל ת ע ס ו ק ה ו ש כ ב ה נ י כ ר ת ש ל ״פעילים״ ה ו ע ס ק ה ב ה ת ר ו צ צ ו י ו ת ‪ ,‬ב פ ע י ל ו י ו ת‬
‫ב י ש י ב ו ת ‪ ,‬ו נ מ נ ע ה מ ה ם ב ט ל ה וניוון‪ .‬ד פ ו ס א ר ג ו נ י ־ ת נ ו ע ת י זה‪ ,‬ש ה י ה בו‪,‬‬
‫שונות‪,‬‬
‫בלי צל ש ל ספק‪ ,‬ג ם משום כפייה מצפונית ל א היה מ ת ק ב ל ע ל ד ע ת המעפילים‬
‫ה ד ג ם ש ל ה י ש ו ב ה ע ב ר י בארץ‪ ,‬א ש ר ג ם‬
‫לולא‬
‫ב ו היוו‬
‫המסגרות י התנועתיות־‬
‫מפלגתיות א ת חוס השידרה לכל התארגנות ציבורית ולפעולות ״קונסטרוקטיביות״‪.‬‬
‫לפי‬
‫לשון‬
‫א ו ת ם ימים‪,‬‬
‫המפה‬
‫הפוליטית־מפלגתית בחברה המעפילים של מ ח נ ו ת קפריסין הושפעה‬
‫משני‬
‫גורמים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ההתערות‬
‫פולין‬
‫ב‪.‬‬
‫המפה‬
‫להלן‬
‫התנועות‬
‫השונות‬
‫•בקרב‬
‫״שארית‬
‫הפליטה״‬
‫של‬
‫יהודי‬
‫י‪.‬‬
‫ו ה ו נ ג ר י ה ו ב ק ר ב יהודי רומניה‪.‬‬
‫פעולתם‬
‫גם‬
‫של‬
‫ב ת ח ו מ י השיכון‪,‬‬
‫ח ל ו ק ת העבודה‪ ,‬ה ס פ ו ר ט והחינוך‪.‬‬
‫ו ה ש פ ע ת ם של ש ל י ח י ה ת נ ו ע ו ת ב מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן‬
‫עצמם‪.‬‬
‫ב מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן קוימה ה ג מ ו נ י ה ש ל ת נ ו ע ו ת ״ א ר ץ ־ י ש ד א ל ה ע ו ב ד ת ״ ‪ ,‬א ך‬
‫ה פ ו ל י ט י ת ב מ ח נ ו ת קפריסין ל א היתד‪ ,‬זהה ע ם זו ש ל ה י ש ו ב ה ע ב ר י בארץ‪.‬‬
‫שני‬
‫קפריסין‪,‬‬
‫ל ו ח ו ת ס ט ט י ס ט י י ם על ה ה ש ת י י כ ו ת‬
‫בשתי‬
‫ה ת נ ו ע ת י ת ־ מ פ ל ג ת י ת של מעפילי‬
‫תקופות שונות‪ :‬האחת‪ ,‬בסוף אוקםובר‬
‫‪,1947‬‬
‫ל פ נ י בוא אניות‬
‫ה מ ע פ י ל י ם ה ג ד ו ל ו ת מ ר ו מ נ י ה )ה״פאנים״(‪ ,‬ו ה ש נ י ה ב מ א י ‪ ,1948‬א ח ר י בוא ה ה ע פ ל ה‬
‫ההמונית‬
‫מרומניה‪:‬‬
‫לוח ‪1‬‬
‫‪20.10.47‬ההתפלגות המפלגתית של מעפילי מוזנות הגירוש בקפריסין ג־‬
‫מחנות‬
‫‪300‬‬
‫ק‬
‫י‬
‫ץ‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ף‬
‫ח‬
‫נ‬
‫מ‬
‫חשוח׳׳וג‬
‫ח‬
‫‪7 0‬‬
‫דיור‬
‫מ«א״י‬
‫‪346‬‬
‫‪820‬‬
‫‪1,401‬‬
‫‪1,732‬‬
‫‪2,023‬‬
‫‪568‬‬
‫‪300‬‬
‫‪832‬‬
‫פח״ח‬
‫‬‫‪• 338‬‬
‫‪-‬‬
‫עוכי‬
‫*יוני‬
‫מזרחי‬
‫‪J‬‬
‫אגודוז‬
‫בית״ד‬
‫‪238‬‬
‫‪329‬‬
‫‪4,341‬‬
‫‪1,097‬‬
‫‪10,018‬‬
‫‪273‬‬
‫‪3,266‬‬
‫‪446‬‬
‫‪754‬‬
‫‪1,615‬‬
‫‪1,120‬‬
‫‪579‬‬
‫‪502‬‬
‫‪523‬‬
‫‪268‬‬
‫סך־חכל‬
‫סך־הכל‬
‫‪2,269‬‬
‫‪2,378‬‬
‫‪3,675‬‬
‫‪338‬‬
‫‪2,563‬‬
‫‪2,397‬‬
‫‪1,085‬‬
‫‪1,699‬‬
‫‪17,625‬‬
‫‪< -‬־‬
‫‪12,9%‬‬
‫‪13,5%‬‬
‫‪20,9%‬‬
‫‪1,9%‬‬
‫‪14,5%‬‬
‫‪13,6%‬‬
‫‪6,2%‬‬
‫‪9,6%‬‬
‫‪100%‬‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫‪/0‬‬
‫ארכיון ציוני מרכזי ‪.21/320-321‬‬
‫ל ו ח ‪ :2‬ה ה ת פ ל ג ו ת‬
‫ה מ פ ל ג ת י ת כ מ ח נ ו ת החורף! — מ א י‬
‫מפא״י‬
‫‪2,266‬‬
‫‪23%‬‬
‫אחדות העבודה‬
‫‪1,727‬‬
‫‪18%‬‬
‫השומר הצעיר‬
‫‪1,543‬‬
‫‪15,5%‬‬
‫העובד הציוני‬
‫‪1,425‬‬
‫‪14,5%‬‬
‫מזרחי‬
‫‪1,045‬‬
‫‪10%‬‬
‫הצה״ר‬
‫‪850‬‬
‫‪8,5%‬‬
‫אגודת‬
‫‪764‬‬
‫ישראל‬
‫בם״ה‬
‫לערוך‬
‫ניתן‬
‫המעפילים‬
‫סיכום‬
‫בקפריסין‪:‬‬
‫המאוחדת‬
‫ממוצע של‬
‫בראש‬
‫)מפ׳׳ם( ש ל ה ק י ב ו ץ‬
‫) ע ם מ מ ו צ ע ש ל ‪ ,(28%‬ו ז א ת ‪,‬‬
‫השליחות‬
‫ההעפלה‬
‫ובארגון‬
‫צעדו‬
‫‪8,5%‬‬
‫‪263‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪9,883‬‬
‫‪100%‬‬
‫פח״ח‬
‫ההשתייכות‬
‫המסגרות‬
‫הפוליטית־מפלגתית‬
‫המאוחדות‬
‫המאוחד — לאחדות‬
‫במפלגת‬
‫העבודה‬
‫במחנות‬
‫הפועלים‬
‫ו ה ש ו מ ר הצעיר‬
‫הודות לחלקן ה ר ב ש ל תנועות א ל ה‬
‫שלאחר המלחמה‪.‬‬
‫‪1948‬‬
‫)המחוג ש ל ש ת י‬
‫במיבצעי‬
‫תנועות‬
‫אלה‬
‫במפ״ם ה י ה רופף ב י ו ת ר ב מ ח נ ו ת קפריסין(! ר ק אחריהן ב א ו השורות האמורפיות‬
‫של מפלגת פועלי‬
‫והמתבודדים‪,‬‬
‫היה מצומק‬
‫א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ ,‬ה י א מפא״י )‪ .(23%‬ב י ת ״ ר ו ה צ ה ״ ר ‪ ,‬ה מ ב ו ד ד י ם‬
‫שהיתסים‬
‫יותר‬
‫עמהם היו‬
‫מתוחים ומלווי‬
‫) ב מ מ ו צ ע כ־‪(11%‬‬
‫מאשר‬
‫התנגשויות‪,‬‬
‫בישוב‪.‬‬
‫אחחתם‬
‫המחנה‬
‫הדתיים‬
‫שלהם‬
‫)הפועל‬
‫ה מ ז ר ח י ו פ ו ע ל י אגו׳׳י(‪ ,‬מ ק ו מ ם ב מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ה י ה צנוע י ו ת ר ) ב י ח ד כ־‪(17%‬‬
‫מקומם בישוב‪ ,‬ובודאי שהוא לא‬
‫מאשר‬
‫במזרח־אירופה‪.‬‬
‫המפה‬
‫שיקף א ת מעמדם‬
‫‪-‬‬
‫ל ע ו מ ת ז א ת ת פ ס ה ע ו ב ד ־ ה צ י ו נ י הכללי "מקום מ כ ו ב ד ב י ו ת ר על‬
‫התנועתית־מפלגתית במחנות קפריסין‬
‫כ־‪,(16%‬‬
‫ב ק ה י ל ו ת היהודיות‬
‫הרחק‬
‫מעבר‬
‫לאחוזו‬
‫בבחירות‬
‫) ב מ מ ו צ ע ‪13%‬׳ ו ב י ן י ו צ א י ר ו מ נ י ה‬
‫שהתקיימו‬
‫השונות‬
‫)כ־‪.(3%‬‬
‫בארץ‬
‫ל מ ע ש ה נ כ ל ל ו ב ״ ה ע ו ב ד הציוני״ ג ם הציונים ה כ ל ל י י ם ש נ ע ד ר ו מ ה מ פ ה ה פ ו ל י ט י ת‬
‫המוכרת ש ל מ ח נ ו ת קפריסין‪.‬‬
‫‪,‬קיבוצים״ ו״בודדים׳‬
‫בםוציוגרם ) מ פ ה ח ב ר ת י ת ( ש ל‬
‫הקיבוציות ש ל כ ל‬
‫המחנות‬
‫תולדות‬
‫וביחד עם‬
‫חברת המעפילים בקפריסין ש מ ו ר לפלוגות‬
‫ה ת נ ו ע ו ת מ ק ו ם ש ל יוקרה‪ .‬ה פ ל ו ג ו ת ה ק י ב ו צ י ו ת ‪ ,‬ש ר י כ ז ו ב כ ל‬
‫כ־‪ 8,500‬מעפילים‪ ,‬היינו כ־‪17%‬‬
‫קבוצות‬
‫עלית‬
‫הנוער‪,‬‬
‫שמנו‬
‫מכלל‬
‫כ־‪,7,000‬‬
‫אוכלוסיית‬
‫כ־‪27%‬‬
‫מכלל‬
‫המעפילים‪,‬‬
‫האוכלוסיה‪,‬‬
‫הוצגו ע ל י ד י כ ו ל ם כ ק ב ו צ ו ת יוקרה‪ ,‬ו ה ן ז כ ו ב מ י ר ב ה ע ז ר ה ו ה ט י פ ו ח ‪ .‬ה פ ל ו ג נ ת‬
‫ה ק י ב ו צ י ו ת היוו א מ נ ם ק ב ו צ ו ת מ ו ע ד פ ו ת ‪ ,‬א ך ל א מ ו ק ד י ־ ש ל ט ו ן ‪ ,‬כ י ח ב ר י פ ל ו ג ו ת‬
‫א ל ה ‪ ,‬צעירים ברובם‪ ,‬ל א נ ה ו אחרי עסקנות‬
‫״גיבוש״‬
‫ציבורית‪ ,‬נ ט ו‬
‫פנימי‪ ,‬ו ל א ה ע ר י כ ו י ת ר ע ל המידה א ת ח ב ר י ה ם‬
‫להסתגרות‬
‫לצורך‬
‫שהתמסרו לעסקנות‬
‫״חוץ״‪ .‬ב ח ד ש י ם ה ר א ש ו נ י ם היוו •הפלוגות ה ק י ב ו צ י ו ת א ת ה ר ו ב ב מ ח נ ו ת קפריסין‪.‬‬
‫היו א ל ה‬
‫מסגרות‬
‫ח ב ר ת י ו ת רופפות‪ ,‬שהתהוותן ב א ה ממצוקות‬
‫הזמן‪:‬‬
‫הנדידה‬
‫ב צ ו ו ת א ב ד ר כ י ה ב ר י ח ה ‪ ,‬ב ה נ ה ג ת ה״מדריך״‪ ,‬ה פ ט ר נ ל י ם ט י ו ה ס מ כ ו ת י )״אומנ_יבוס־‬
‫קיבוצים״(‪,‬‬
‫הנעות‬
‫ה י ת ר ו נ ו ת ש ל ה מ ט ב ח •המשותף ב מ ח נ ו ת‬
‫) ״ ק ע ס ע ל ־ ק י ב ו צ י ם ״ ( ‪ .‬אולם‬
‫פ ר ג מ מ י ו ת ־ ת ו ע ל ת י ו ת א ל ה ל א ע מ ד ו ב מ ב ח ן ה מ י ם ה ע ו מ ד י ם ‪ ,‬ר ב י העובש‪,‬‬
‫ש ל החיים ה ס ט א ט י י ם ב י ן ג ד ר ו ת התיל‪ .‬כ כ ל‬
‫שארכו ימי קיומם ש ל המחנות‪,‬‬
‫־הלד ו ה ת ר ח ב ת ה ל י ך מ ו א ץ ש ל נ ש י ר ה ו ה ת פ ו ר ר ו ת ש ל פ ל ו ג ו ת ״ ק י ב ו צ י ו ת ״ אלה‪,‬‬
‫‪184‬‬
‫מקרב‬
‫ביחוד‬
‫שארית‬
‫אנשי‬
‫מפולין‪.‬‬
‫הפליטה‬
‫ייפלא‬
‫לא‬
‫ההתישבותי‬
‫שהיבול‬
‫ש ל ג ר ע י נ י ם ק י ב ו צ י י ם א ל ה ב א ר ץ הוא ד ל ב י ו ת ר ו ה ו א מ ת י י ח ס ב ע י ק ר ל ג ר ע י נ י ם‬
‫ה ח ל ו צ י י ם ש ע ל ו מ ר ו מ נ י ה ‪ .‬יהודי ר ו מ נ י ה ח מ ק ו ‪ ,‬ב ר ו ב ם ‪ ,‬ב ר ו ב מזל‪ ,‬מ ג ו ר ל השואה‪,‬‬
‫ואחרי‬
‫תנועות‬
‫ה מ ל ח מ ה ק מ ו שם‬
‫נוער‬
‫שתום‬
‫חלוציות‬
‫סבוע‬
‫ה נ ע ו ר י ם היה‬
‫בהן‪ .‬מ ב י ן ‪ 77‬ש ל י ח י ם מ ו כ ר י ם ש ל ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ש פ ע ל ו לסירוגין‪ ,‬ב מ ח נ ו ת‬
‫קפריסין‪,‬‬
‫היו‬
‫גרעינים‬
‫‪60‬‬
‫חברי‬
‫קיבוציים‪,‬‬
‫משקים‬
‫כמעט־כל־כולם‬
‫שהתמסרו‬
‫קיבוציים‪ ,‬א ך הם ל א יבלו ל ע צ ו ר ב ע ד ת ה ל י ך‬
‫הציבו מחנות קפריסין שיא בהשפעה‬
‫בתחילה‬
‫לטיפוח‬
‫ה ה ת פ ו ר ר ו ת והנשירה‪,‬‬
‫ה צ י ב ו ר י ת ו ב מ ע מ ד ה י ו ק ר ה של‬
‫ה ת נ ו ע ו ת ה ק י ב ו צ י ו ת ‪ ,‬א ך כ ע ב ו ר זמן ק צ ר ל מ ד י ה ח ל ה ה י ד ר ד ר ו ת ת ל ו ל ה ב מ ע מ ד‬
‫זה‪ ,‬ו ל א ר ק ב ש ל ה נ ש י ר ה‬
‫וההתפוררות‬
‫גרעינים‬
‫שפקדה‬
‫הביס‪ ,‬כ י‬
‫קיבוציים‬
‫א ם ג ם ב ה ש פ ע ת ה מ ל ח מ ה ב א ר ץ ‪ ,‬ש ה ע מ י ד ה ק ד י מ ו י ו ת א ח ר ו ת ל ה ע ר כ ה הציבורית‪.‬‬
‫ח ב ר י ה פ ל ו ג ו ת ה ק י ב ו צ י ו ת ‪ ,‬ה י ו ״ ה ב ו ד ד י ם ״ ר ו ב מ נ י ע ם ש ל המעפילים‪,‬‬
‫לעומת‬
‫ש ל א שייכו ע צ מ ם מ ר א ש‬
‫ל ג ר ע ע י ם הקיבוציים או שנשרו מתוכם והם עזובעו‬
‫ל נ פ ש ם ‪ ,‬חיים ב ה ז י ו ת ה ע ב ר ו א כ ו ל י ם ח ר ד ו ת ב ק ש ר ל ע ת י ד ‪ .‬ס ק ר פסיכולוגי יחחך‬
‫ש ב ו צ ע ב ח ד ש י ם י ו ל י — ס פ ט מ ב ר ‪ 1947‬ע ל ידי ק ב ו צ ת מ ח ק ר פ ס י כ י א ט ר י ת ‪ ,‬ב ר א ש ו ת ו‬
‫של ד״ר‬
‫ומצבי‬
‫פאול‬
‫פרידמן מארה״ב‪ ,‬ק ב ע‬
‫חרדה באו‬
‫מקרב‬
‫ה ״ ב ו ד ד י ם ״ ן ״קו‬
‫לא השתייכו לקיבוצים או שעזבו‬
‫אפתיה‬
‫נטישה‪,‬‬
‫וחוסר‬
‫שרובם של‬
‫תקווה‪.‬‬
‫ש ה פ ג ע ו דכאון‬
‫המעפילים‬
‫מ ש ו ת ף ל כ ל המופנים‪ ,‬א ש ר רובם‬
‫מ ס ג ר ו ת אלד‪ .‬ע ם הגיעם ל ק פ ר י ס י ן ‪:‬‬
‫הם נטו‬
‫ולהתדמות‬
‫לביקורתיות‬
‫התשת‬
‫יש‬
‫יתירה‪.‬‬
‫שטענו שתמו• ו ל א הוכנו לתנאים הקשים בקפריסין״ * שליחי התנועות הקיבוציות‪,‬‬
‫ש ע ת ם ל א ה י ת ה פ נ ו י ה ל ה ם ‪ .‬נ ע ש ו א ך נ ס י ו נ ו ת ב ו ד ד י ם ‪ ,‬מ ס ע ם ת נ ו ע ת המושבים‪,‬‬
‫הפועל‬
‫המזרחי‪ ,‬וביחוד העובד‬
‫בשביל‬
‫״בודדים״ אלה‪ .‬פעם‪,‬‬
‫הציוני‪,‬‬
‫ה צ ע ה ל ש ג ר ל ק פ ת ס י ז שליחים כ ל ל י י ם‬
‫מעין‬
‫התנועתי‪,‬‬
‫עובדים‬
‫לארגן‬
‫בראשיתם של‬
‫קהילתיים‬
‫מסגרות‪,‬‬
‫המחנות‪,‬‬
‫התישבותיות‬
‫ואחתת‪,‬‬
‫ה ע ל ה ד ״ ר ג‪.‬‬
‫יוספטל‬
‫שיטפלו במעפילים ש ל א על פי המפתח‬
‫למחנות‪.‬‬
‫ל א יצא‬
‫דבר‬
‫והיא‬
‫מהצעד‪ .‬זו‬
‫ל א ה ו ע ל ת ה י ו ת ר ‪ .‬ה ז נ ח ת ״הבודדים״‪ ,‬ז ה ה ר ו ב ה מ ו ח ץ ש ל ה מ ע פ י ל י ם ‪ ,‬שאיכלסו‪,‬‬
‫בהגיעם‬
‫השכונות‬
‫ל א ^ את‬
‫ה נ ט ו ש ו ת ש ל יפו‪,‬‬
‫רמלה‪,‬‬
‫חיפה‪,‬‬
‫טבריה‪,‬‬
‫לוד‪,‬‬
‫צ פ ת ‪ ,‬יבנה‪ ,‬ל ל א כ ל ה כ נ ה ו ה ד ר כ ה מ ו ק ד מ ת ‪ ,‬נ ר ש מ ת כ מ ח ד ל ח מ ו ר ש ל ה מ ו ס ד ו ת‬
‫ו ש ל השליחים‪,‬‬
‫ידעו‬
‫ולא‬
‫מחנות‬
‫שפעלו לפי דפוסי פעולה א ש ר תאמו ישוב םלקסיבי־אליטיםסי‪,‬‬
‫מבעוד מועד‬
‫להסתגל‬
‫לעליה‬
‫הבלתי־סלקסיבית‪,‬‬
‫הגדולה‬
‫שמעפילי‬
‫קפריסין היו מבשריה‪.‬‬
‫ו א ח ת ן ־ א ח ר ו ן ‪ :‬ע ם כ־‪ 350‬ה א ר צ י ש ר א ל י י ם ש ע ב ת ‪ ,‬ל ס י ר ו ג ץ ‪ ,‬ב מ ח נ ו ה קפריסין‪,‬‬
‫רובם‬
‫‪77‬‬
‫בשירותי הסעד‬
‫שליחי‬
‫הסוכנות‬
‫היו‬
‫היהודית‪,‬‬
‫חסרים‪,‬‬
‫בתולתה‬
‫ועל‬
‫התנועות‬
‫ש ל י ח י ם אלד‪,‬‬
‫החלוציות‪.‬‬
‫היוו‬
‫לא‬
‫משלחת‬
‫של‬
‫רשמית‬
‫ש ס י ר ב ה ‪ ,‬מ ט ע מ י ם מדיניים‪,‬‬
‫״ ל ה כ י ר ״ ב מ ח נ ו ת קפריסין‪ ,‬ו ה ם‬
‫להלכה‪ ,‬כ ל מעמד רשמי־פורמלי‬
‫הראשונה‬
‫רשימות‬
‫יוצא‪.‬‬
‫מוסתת‬
‫העולים‬
‫שנקבעו לפי‬
‫המעפילים‬
‫התנהלו‬
‫מעמד‬
‫א ב ט ו נ ו מ י זה‪ ,‬הן כ ל פ י‬
‫ועובת‬
‫הג׳וינט‪ .‬ע ל א ף ח ו ס ר ה ס מ כ ו ת‬
‫ביניהם‪,‬‬
‫אחיות‪,‬‬
‫מורים‪,‬‬
‫הםחנות‪.‬‬
‫בתוך‬
‫בפעם‬
‫ה ע ל י ה ל א ״ י ל א היתד‪ .‬ל ש ל י ח י ה א ר ץ ה ש פ ע ה א פ י ל ו ע ל ס ד ר י העליד‪,‬‬
‫הרכבת‬
‫ראשון‬
‫ש ל ה״ג׳וינט״‪,‬‬
‫רופאים‪,‬‬
‫ממפלות‪,‬‬
‫נפנו‬
‫היחד‪,‬‬
‫השלטונות‬
‫לשליחי התנועות‬
‫העקרון‬
‫באורח‬
‫המקודש‪:‬‬
‫אבסונומי‪ ,‬והם‬
‫הבריטיים‬
‫והן‬
‫כלפי‬
‫ראשון‬
‫נכנס‪.‬‬
‫הקפית‬
‫על‬
‫שליחי הארץ‬
‫הפורפלית והיעדר דמויות חאתזמטיות‬
‫השפעה‬
‫מכרעת‬
‫בהכוונת‬
‫פעולתם של ועדי‬
‫ה מ ע פ י ל י ם ‪ ,‬ו ז א ת ד ר ך ה צ נ ו ר ו ת ה ת נ ו ע ת י י ם ‪ ,‬ב ה ם היתד‪ ,‬ס מ כ ו ת ו ש ל ה ש ל י ח ב ל ת י ־‬
‫— ‪Dr. Paul S. Friedman, Psychiatric Team, Cyprus. June 27‬‬
‫‪September 18, 1947.‬‬
‫הארכיון הציוני המרכזי ‪.CM 370‬‬
‫‪4‬‬
‫‪185‬‬
‫מעורערת‪.‬‬
‫שלא‬
‫ב נ י ך ה ע ל ש ל ש ל י ח י ה ת נ ו ע ו ת קיים מ ע ר כ ת ה ד ר כ ה ס מ כ ו ת י ת ס מ ו י ה ‪,‬‬
‫היתד• מ ע ו ג נ ת‬
‫והמתת‬
‫המשמעת‬
‫בשום‬
‫ה ס ד ר פורמלי‪,‬‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫זה‬
‫היה‬
‫א ך היא‬
‫מיכניזם‬
‫הבסיחה‬
‫מורכב‪,‬‬
‫יעיל‬
‫באופו‬
‫בלתי־מובנה‬
‫את‬
‫מבחינת‬
‫‪ .‬ה כ פ י פ ו ת ה ה י ר ר כ י ת ‪ ,‬ש פ ע ל ל א ע ל פ י ת י כ נ ו ן מרכזי‪ ,‬כ י א ם ב ד ר ך ש ל ה ס כ מ ו ת‬
‫והבנות‬
‫בלתי־פורמיות‪ ,‬בדומה למיכניזם המינהלי שהינחה את‬
‫מדינתי‪,‬‬
‫ובהשפעתו‪.‬‬
‫הישוב הטרום‪-‬‬
‫תהיות בראשית — ב״מחנות הקיץ״‬
‫ב־‪ ,18.8.46‬ע ם ג י ר ו ש מ ע פ י ל י ה ס י י ע ת ״ כ ת ר י א ל יפה״ ו״כ״ג י ו ר ת ה ס י ר ה ״ ‪,‬‬
‫מ ־ ב ו ק ה ד ה ־ מ י ג א ר ה ב ד ר ו ם איטליה‪ ,‬הורדו ל מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ה ח ב ר י ם‬
‫שהפליגו‬
‫של ‪ ,‬ה נ ו ע ר הציוני״‪.‬‬
‫הראשונים‬
‫\ ש ל גוש מ ח נ ו ת א ה ל י ם‬
‫‪4—3‬‬
‫חבתם‬
‫ב מ ח ג ו ת ‪ 55‬ו־‪60‬‬
‫אלה שוכנו באהלים‬
‫ה מ ^ התיכון‪,‬‬
‫ש ה ו ק ם ל י ד ה כ פ ר קראולום‪ ,‬ל א ו ר ך ח ו ף‬
‫ק ״ מ מ ע י ר ה נ מ ל ה ר א ש י ת ש ל קפריסין‪ ,‬פ מ ג ו ס ט ה ‪ .‬ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוגי״‪.‬‬
‫ת ב ם אנשי שארית הפלימה מפולין וחלקם מ ה ו ע ר י ה ומרומניה‪ ,‬התרכזו ב פ ל ו ג ו ת‬
‫״מעפילים־וארשה״‬
‫הבאות‪:‬‬
‫בוסל‬
‫בהדרכתם ש ל זאב גולדשמידט ושלמה‬
‫)‪53‬‬
‫ח ב ר י ם פ י ו צ א י פ ו ל י ן ( ‪ ,‬״ מ ת נ ס י ם ״ ‪ ,‬ב ה ד ר כ ת ו ש ל פ ר י צ י ב ט ל ה י י ם )כ־‪ 50‬ח ב ר י ם‬
‫מיוצאי‬
‫״א‪ ' .‬ב ר ד י צ ״ ב ״‬
‫הונגריה(‪,‬‬
‫חברים‬
‫)כ־‪40‬‬
‫רומניה(‪,‬‬
‫יוצאי‬
‫אלה‬
‫היו‬
‫פלוגות בלתי מגובשות‪ ,‬שעשו ד ר ך נ ת ת ם ארוכה עד קפריסין‪ 6 :‬חדשים ארכה‬
‫של‬
‫דרכה‬
‫״מעפילים״‬
‫פלוגת‬
‫ועד‬
‫מוארשה‬
‫כבר‬
‫קפתסין‪:‬‬
‫‪1946‬‬
‫בספטמבר‬
‫ה ת ק י י ם ה כ נ ס ה ר א ש ו ן ש ל ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ בקפריסין‪ ,‬וב־‪ 25.9.46‬ה ו צ א ה ‪,‬‬
‫ה ח ו ב ר ת ״המעפיל״‪ ,‬כ ת ו ב ה ר ו ב ה‬
‫בכתב־יד‪,‬‬
‫של קיבוצי‬
‫עברית‪ ,‬בסאון ראשון‬
‫״ א י ח ו ד ה נ ו ע ר הציוני״ ב ק פ ר י ס י ן ‪.‬‬
‫רק‬
‫ברם‪,‬‬
‫מעפילי‬
‫עם בוא‬
‫המלוכד‪,‬‬
‫הונח‬
‫שחברי‬
‫״הנוער־ציוני״‬
‫לתנועת‬
‫״הנוער הציוני״ ב ג י ר ו ש ק פ ר י ס ץ ‪ .‬עם מ ע פ י ל י ס פ י נ ה‬
‫מפעילי‬
‫התנועה וראשיה בריכוזי העקורים באיטליה‪ :‬אריה‬
‫אריה‬
‫היוו‬
‫ה ס פ י נ ה ״ ב ר כ ה פולד״‪,‬‬
‫בסוף‬
‫בה‬
‫רוזנשמוק—ורדי‪ ,‬מ י ל ו‬
‫ביותר‬
‫את‬
‫דראך‪,‬‬
‫הגרעין‬
‫ב ר ו ך דוימש‪.‬‬
‫על ס פ י נ ה זו ה י ת ה פ ל ו ג ת ״איחוד״‬
‫הפלוגה‬
‫)כ־‪124‬‬
‫אוקםובר‬
‫היסוד‬
‫‪,1946‬‬
‫המאורגן‬
‫זו נ י מ נ ו א ח ת ם‬
‫הסנברג—בן טוב‪.‬‬
‫הגתלד‪,‬‬
‫התנועתית‬
‫בהדרכתו‬
‫ח ב ר י ם מפולין‪,‬‬
‫ש ל אריה ה ס נ ב ר ג ( ‪ ,‬א ך כ ע ב ו ר זמן ל א ר ב ה ת ב ר ר שאין ז ו ' פ ל ו ג ה ב ע ל ת ח י ו ת‬
‫קיבוצית‪.‬‬
‫מעפילי‬
‫של‬
‫נתפוררה‬
‫החבורה‬
‫כ־‪10‬‬
‫ס פ י נ ה זו‬
‫ובפלוגה‬
‫נ ו ת ר ו א ך כ־‪25‬‬
‫מ ו ו ת י ק י ה ת נ ו ע ה ברומניה‪,‬‬
‫חברים‪.‬‬
‫שהשתייכו‬
‫הגיעו‬
‫כן‬
‫לגרעין הוותיק‬
‫ק ב ו צ ת ‪ ,‬ב מ א ב ק ״ ב א ר ץ ‪ ,‬ו כ ן ח ב ו ר ה ג מ ל ה ‪ ,‬כ־‪ 50‬ח ב ר י ם מפולין‪,‬‬
‫על‬
‫קשרים‬
‫קבוצת‬
‫עם‬
‫חברתית־קיבוצית‬
‫)ברוך(‬
‫תצ׳י‬
‫נוספות‬
‫פעילי‬
‫חיים‬
‫אשר עברו‬
‫פ ל ו ג ה זו‬
‫למחנות‬
‫מיוצאי‬
‫שבגרמניה‪,‬‬
‫)נוער‬
‫עם‬
‫מבחינה‬
‫ביותר‬
‫פלוגת‬
‫הלח‬
‫שתי‬
‫של‬
‫״פלוגות״‬
‫א ף הן‪ ,‬מ א ו ח ר י ו ת ר א ת מ ב ח ן מ ח נ ו ת ה ג י ר ו ש ב ק פ ר י ס ץ ‪.‬‬
‫ל ב נ ו ת ב א ר ץ ישוב ק י ב ו צ י ב ע ל ד פ ו ס י‬
‫בראשית‬
‫נובמבר‬
‫‪ ,1946‬ע ם מ ע פ י ל י‬
‫חברי‬
‫הפלוגה‬
‫״א‪.‬‬
‫שקנתה לה‬
‫בהתנגתתה‬
‫חלוצי‬
‫התנועות‪.‬‬
‫) ו ב ה כ־‪45‬‬
‫חברים(‪,‬‬
‫ע ז ה היתד‪ ,‬ה ח ל ס ת ם‬
‫קפריסין‬
‫פולין(‬
‫בארץ‪.‬‬
‫המלוכדת‬
‫ששמת‬
‫ו ב ע ל ת ד מ ו ת מ ק ו ר י ת היתד‪ ,‬פ ל ו ג ת ״ ל ה ג ש מ ה ״ ב ה ד ר כ ת ו ש ל‬
‫דויטש‬
‫מקוריים‪.‬‬
‫״ניצנים״‬
‫הפלוגה‬
‫עם‬
‫מאוחד(‪,‬‬
‫פלוגה‬
‫הראשונה‬
‫בעת‬
‫שם‬
‫לסשסוש‬
‫ששליחי‬
‫ראשונה‬
‫של‬
‫ישיבתה‬
‫דמותה‬
‫״לאטרון״‬
‫הספינה‬
‫ברדיצ׳ב״‬
‫במחנות‬
‫התנועתית‪,‬‬
‫)כ־‪40‬‬
‫העקורים‬
‫הורת‬
‫חברים‬
‫בגרייפגברג‬
‫במסווה‬
‫של‬
‫״נוח״ם״‬
‫תחת‬
‫כנפיו‬
‫כל‬
‫מפא״י‬
‫ביקשו‬
‫להכניס‬
‫זו הגיע‬
‫מיכאל‬
‫גלבטתנק‪,‬‬
‫מלוחמי‬
‫את‬
‫המחתרת‬
‫ה ח ל ו צ י ת בפולין ו ב ל י ס א ‪ .‬פ ל ו ג ה ש נ י ה ש ל קיבוץ זה‪ ,‬ב ר י כ ח ו ש ל חיים מ ר ו ק ו —‬
‫מרום‪,‬‬
‫‪186‬‬
‫נמצאה‬
‫ע ת י ן בגרמניה וחיכתה‬
‫להזדמנות שלה‬
‫לעליה‪.‬‬
‫עם‬
‫בואם ש ל‬
‫גרעינים אלה‪ ,‬נקבעו הדפוסים‬
‫בגירוש‬
‫הארגוניים ש ל ת נ ו ע ת ‪ -‬ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫קפריסין ונבחרה ההנהגה הראשית הראשונה‪ ,‬בהרכב ד ל ק מ ן ‪ :‬אריה ר ח נ ש ס ו ק —‬
‫ו ח ד י — מזכיר‪ ,‬א ר י ה ה ם נ ב ר ג — ב ך ס ד ב — א ר ג ו ן ‪ ,‬א ר י ה בולוכוביץ — ת ר ב ו ת ‪ ,‬פ י ל ו‬
‫ד ר ך ־ ג ר ע ע י ם ‪ ,‬ש ל מ ה ב ו ס ל — ה ע ו ב ד הציוני‪.‬‬
‫ב־‪ 1‬ב ד צ מ ב ר ‪1946‬‬
‫ה ו ב א ו ל מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ‪ 3,845‬מ ע פ י ל י ״ כ נ ס ת י ש ר א ל ״ ‪,‬‬
‫מרומניה‪,‬‬
‫״הנוער‬
‫ככולם‬
‫רובם‬
‫ו ב ה ם כ־‪00‬ד‬
‫שהיו‬
‫מעפילים‬
‫כחברי‬
‫רשומים‬
‫הציוני״ ו״העובד־הציוני״‪ ,‬היינו כ־‪ 18%‬מ כ ל ל מ ע פ י ל י אניד‪ ,‬זו‪ .‬ב ר ו מ נ י ה ש ל א ח ר‬
‫י מ י ה מ ל ח מ ה היתד‪,‬‬
‫אחיזה‬
‫ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫ביותר‬
‫חזקה‬
‫הנוער‬
‫בקרב ב נ י‬
‫היהודי‪ .‬ע ם מ ע פ י ל י א נ י ה ז ו נ מ צ א ו ג ם ש נ י ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה‬
‫שנשאו ע ל‬
‫ברומניה‪,‬‬
‫האחריות‬
‫שכמם א ת‬
‫לתנועה‬
‫המירבית‬
‫החמורות ש ל ה מ ח ת ר ת ב ת ק ו פ ת המלחמה והינחו אותה‬
‫המבחן‬
‫בשנות‬
‫בהתארגנותה‪.‬ההמונית‪,‬‬
‫ע ת ה פ צ י ע השלום‪ ,‬ו ה ם ‪ :‬ב ר ל ש י ב ר ז ״ ל ואיציו ) י צ ח ק ( הרציג—ארצי‪ .‬ע ם ‪700‬‬
‫חברי‬
‫ובראשם ב ל מ ו ‪ :‬הפלוגה‬
‫״ ה ע ו ב ד הציוני״ נ מ נ ו ‪ 296‬ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫מוואםרה־‬
‫ה ש נ י ה ש ל ‪ ,‬ל ה ג ש מ ה ״ — ‪ 45‬ח ב ר י ם ו־‪ 41‬ילדים ש ל ב י ת הילדים‬
‫דורנה‪ ,‬בהדרכתו ש ל ה מ ח נ ך הותיק אברהם הרפלין ז״ל‪ .‬פלוגות נוספות שהגיעו‬
‫באניד‪ ,‬ז ו ‪:‬‬
‫)פיוצאי‬
‫״תין־ות־העם״‬
‫ר ו פ נ י ה ( ‪ ,‬״א‪.‬‬
‫קפריסין‬
‫בפחנות‬
‫)פלוגה‬
‫ברדיצ׳ב״‬
‫מלוכדת‬
‫בלתי‬
‫)מחוות‬
‫ממצאי הונגריה(‬
‫בלוגוז׳‪,‬‬
‫ההכשרה‬
‫״בידיה״‬
‫רופניה(‪.‬‬
‫ה ח ל ו כ ב ר אז ל פ ע ו ל ה ש ל י ח י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל‬
‫החלוציות‪ ,‬א ך ה ש ל י ח ה ר א ש ו ן ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪,‬‬
‫התנועות‬
‫א ב נ ר ק ל א ר ר — ז כ א י ז״ל‪,‬‬
‫איש ת ל ־ י צ ח ק ‪ ,‬ה נ י ע ל ק פ ר י ם ץ ר ק ב א ב י ב ‪ .1947‬ל ק ר א ת ס ו ף ‪ 1946‬כ ב ר‬
‫במתנות אלה‬
‫גרעין‬
‫פעילים‬
‫פכובד של‬
‫התנועה‬
‫פוותיקי‬
‫התרכז‬
‫בשנות‬
‫ופעיליה‬
‫המלחמה‪ ,‬שלא פירקו פעליהם א ת עול האחריות התנועתית גם בתלאות ההעפלה‬
‫ל י ש ר א ל ו ה ם ה פ י ח ו חיים ת נ ו ע ת י י ם ב א ה ל י ״ מ ח נ ו ת הקיץ״ ש ל ק ר א ו ל ו ס ‪.‬‬
‫בוא פעפילי‬
‫החברים‪:‬‬
‫ישראל״‬
‫הנהגה‬
‫ארעית‬
‫בהרכב‬
‫א ד י ה ה ס נ ב ר ג — ב ן ־ ס ו ב ‪ ,‬א ר י ה ר ח נ ש ס ו ק — ו ר ד י ‪ .‬איציו ) י צ ח ק ( ה ר צ י ג —‬
‫ארצי‪ ,‬ב ר ל‬
‫להכנות‬
‫לבעיות‬
‫״כנסת‬
‫נקבעה‬
‫ראשית‬
‫חדשה‪,‬‬
‫עם‬
‫ה נ ה ג ה זו‬
‫ניגשה‬
‫ש י ב ר ז״ל‪,‬‬
‫יסודיות ל״יום ה ח ל ו ץ ״ ה ר א ש ו ן ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ק פ ר י ס י ן ‪.‬‬
‫בנוסף‬
‫ההתארגנות‬
‫פיכאל‬
‫ג ל ב ם ר ו נ ק וציקו‬
‫ה ס י ד ו ר י ת ב י ג ו ת ל ג ד ר י התייל‪,‬‬
‫על ידי שלסונות הפעצר‬
‫להתפורר עם‬
‫אברפוביץ‪.‬‬
‫בעיות‬
‫הבריטיים‪ ,‬נ ד ר ש ה‬
‫תנועתיות־קיופיות‪,‬‬
‫בתנאים הקשים‬
‫הנהגת‬
‫כגון‪:‬‬
‫שהוכתבו‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫הארעית‬
‫חברי‬
‫התנועה‬
‫הפיפגש‬
‫שבין‬
‫פפולץ‪ ,‬רופניה והונגריה‪ ,‬ו פ ע ל ל כ ל — ההתפוררות עם ה פ ש פ ע ו ת ש ל ה מ ס ג ר ת‬
‫הקיבוצית‪ ,‬א ש ר שימשה לחברים‬
‫רבים ר ק‬
‫״אופניבוס״ א ש ר ה ק ל ע ל ת ל א ו ת‬
‫הנדודים‪ .‬ל ק ר א ת ״יום ה ח ל ו ץ ״ ה ת נ ה ל ו ב ב ל ה פ ל ו ג ו ת ב י ר ו ר י ם יסודיים‪ ,‬ת נ ו ע ת י י ם‬
‫ונערך‬
‫וקיבוציים‬
‫פיפקד‬
‫שבסיומו‬
‫דיווח‬
‫מזכיר‬
‫התנועה‪,‬‬
‫אריה‬
‫רוזנשסוק‪,‬‬
‫ב מ כ ת ב ו מיום ‪ 13.1.47‬ל מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ב א ר ץ ‪ ,‬ע ל ‪ 450‬ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫ב מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ״ ה ש ו א פ י ם ל ח י י ק ב ו צ ה ״ ‪ .‬ו ז א ת מ כ ל ל ‪ 8.000‬ה מ ע פ י ל י ם ‪ ,‬ב ו ד ד י ם‬
‫ו ח ב ר י קיבוצים‪ ,‬ב מ ח נ ו ת הקת‪ .‬ב י ו ם אי‪ 19 ,‬ב י נ ו א ר ‪1948‬‬
‫התנועה‬
‫באהלי מחנות‬
‫הגירוש‬
‫עיקריים ע מ ד ו ב מ ר כ ז ה ד י ו נ י ם‬
‫הקיבוצית‪,‬‬
‫ההזדהות‬
‫א ל ה דיונים‬
‫יסודיים‬
‫נ פ ת ח ־יום ה ח ל ת ״ ש ל‬
‫שלשה נושאים‬
‫ודיוניו נ מ ש כ ו ‪ 3‬ימים רצופים‪.‬‬
‫ה ל ו ה ט י ם ש ל ״יום ה ח ל ו ץ ״ ‪ :‬ה ה ג ש מ ה ה ח ל ו צ י ת ־‬
‫התנועתית של כ ל‬
‫ומפורטים‪,‬‬
‫חברי‬
‫הגרעינים ו ש ם‬
‫שכדוגמתם שוב ל א‬
‫נעךכו‬
‫התנועה‪.‬‬
‫ב מ ש ך ‪30‬‬
‫היו‬
‫חדשי‬
‫הקיום ש ל ה מ ח נ ו ת ‪ .‬פ ע י ל י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ח ב ר י ה ג ר ע י נ י ם הקיבוציים ה מ ל ו כ ד י ם‬
‫ל א ה ש ל י מ ו ע ם ע ר ב ו ב ה ת ח ו מ י ם שבין ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ״ ה ע ו ב ד הציוני״‪ .‬ל ק ר א ת‬
‫״יום‬
‫החלוץ״‬
‫פרשו‬
‫חברים לא‬
‫מועטים‬
‫מהפלוגות‬
‫הקיבוציות‪,‬‬
‫ששימשו‬
‫להם‬
‫א ך אכסניד‪ ,‬ז מ נ י ת ל ה ק ל ת ת ל א ו ת ה ד ר ך ‪ .‬ה י ה זה‪ ,‬ל פ י ל ש ו ! היפים׳ ״ ק ר י ם מ א ל י ־‬
‫‪187‬‬
‫זיתנגם־פראצעס״‬
‫פלוגות‬
‫קיבוציות בכל תולדות מחנות קפריסין‪.‬‬
‫מלא‬
‫החלטה‬
‫המחייבת‬
‫מחייבת‬
‫בשאלת‬
‫העקרונות‬
‫בעקבות‬
‫שם‬
‫שהטרידה‬
‫התנועתית־רעיונית‬
‫הנוער‬
‫ב״יום‬
‫תרבות?‬
‫או‬
‫לאחר‬
‫החלוץ״‬
‫— מזכירות‪ ,‬ב ר ל‬
‫שהופצו‬
‫הציוני״‬
‫התנועה בפולין‬
‫להכריע‪.‬‬
‫בקבוצות‪.‬‬
‫של‬
‫הקיבוציות‪,‬‬
‫הפלוגות‬
‫בריכוזי‬
‫מחנות‬
‫העקורים‪.‬‬
‫״איחוד‬
‫הנוער‬
‫הציוני‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫נבחרה‬
‫כן‬
‫חברי‬
‫נתקבלה‬
‫גם‬
‫נתבקשה‬
‫חדשה‬
‫הנהגה‬
‫ש י ב ר — ע נ י י נ י חוץ‪ ,‬א ‪.‬‬
‫בשאלת‬
‫ועקיבא״(‬
‫המזכירות‬
‫העליונה‬
‫בהרכב‬
‫החברים‪:‬‬
‫הרציג‪ ,‬א ‪ .‬ה ס נ ב ר ג —‬
‫א י ר ג ו ן ‪ :‬ר ח ל א ב ר מ ו ב י ץ ‪ ,‬א‪ .‬ה ם נ ב ר ג ‪ ,‬מ י כ א ל ג ל ב ט ר ו נ ק ‪ ,‬צ ב י איצקוביץ‪,‬‬
‫העובד‬
‫הציוני — מיכאל‬
‫ביוזמה‬
‫לנקום‬
‫הציוניים‬
‫בכל‬
‫הזיקה‬
‫שיתוף‬
‫והמבוכה‬
‫)״ארחה־‬
‫את‬
‫רוזנשטוק‬
‫ש ל חיי‬
‫התהיות‬
‫התנועה‬
‫בארץ‬
‫גיבוש‬
‫שהשאיר‬
‫עמוקות‬
‫ב ״ י ו ם החלוץ״ נ ת ק ב ל ה ה ח ל ט ה‬
‫את‬
‫חאת‬
‫)תהליך‬
‫ובירור(‪,‬‬
‫צלקות‬
‫בהרבה‬
‫להקמת‬
‫גלבסרונק‪,‬‬
‫הסתדרות‬
‫כפר‬
‫ציונית‬
‫הנוער‬
‫—‬
‫שתשמש‬
‫ברל‬
‫שיבר‪.‬‬
‫מסגרת־גג‬
‫כן‬
‫לכל‬
‫הוחלט‬
‫הארגונים‬
‫ב מ ח נ ו ת קפריסין‪ ,‬א ך י ת מ ה זו ל א גשאה־״פרי ו מ ס ג ר ת זו ל א ה ו ק מ ה‬
‫ת ק ו פ ת הקיום של המחנות‪ .‬אופיינית ל מ ע מ ד ה של התנועה היתה ההחלטה‬
‫להעביר‬
‫שלא‬
‫‪,1947‬‬
‫הנוער״‪,‬‬
‫ל״כפר‬
‫שנפתח‬
‫בגוש המחנות החדש שהוקם‬
‫הילדים‬
‫בית‬
‫להתכנסות‬
‫שבהדרכתו‬
‫זו‬
‫קבוצה‬
‫של‬
‫‪41‬‬
‫של‬
‫של‬
‫ל י ד ה כ פ ר קםילומימבו־דהקליה‪ ,‬א ת‬
‫ביטוי‬
‫לרצון‬
‫הרמלין‪.‬‬
‫ב ה ח ל ט ה זו‬
‫היה‬
‫תנועת מיעוט מפני‬
‫שכונתה‬
‫חניכים‪,‬‬
‫התבוללות בלחץ‬
‫״חושלי‬
‫ובאהבה‪ ,‬זכתה להערכה כ ל ל י ת בליכודה‬
‫יוחר‬
‫הויתור‬
‫עלייתה‪,‬‬
‫במקביל‬
‫תנאי‬
‫והחינוך‬
‫הלימוד‬
‫ל ה ת ל כ ד ו ת פ נ י מ י ת זו‪,‬‬
‫מרכזיות‬
‫בהנהלה‬
‫הנוחים‬
‫זכו‬
‫הפנימית‬
‫ראשי‬
‫של‬
‫ב״כפר‬
‫״הנוער‬
‫המחנות‪:‬‬
‫הנוער״‬
‫ו ע ד ת העליה‪ ,‬ה י א הועדה ה ר ג י ש ה ביותר‪,‬‬
‫מ צ ד כ ל ל ה מ ע פ י ל י ם ‪ .‬היתד‪ ,‬זו ה פ ע ם‬
‫מסוייג‬
‫״הנוער‬
‫שנציג‬
‫שמש מרכז‬
‫הציוני״‬
‫הכללי‪.‬‬
‫הציוני״‬
‫שיבר‬
‫בדל‬
‫ו נ צ י ג מ ח נ ו ת הקיץ כ ל פ י ה ש ל ט ו נ ו ת ה ב ר י ט י י ם ‪ ,‬ו א י ל ו‬
‫למרכז‬
‫טופחה‬
‫עם‬
‫נ ק ל ט ה ק ב ו צ ת נ ו ע ר זו ב מ ו ס ד ה ח י נ ו כ י ב מ ג ד י א ל ‪.‬‬
‫כללי‬
‫עתידות״‪,‬‬
‫הרוב‬
‫ה פ נ י מ י ו ע מ ד ה יפה ב מ י ב ח ן‬
‫על‬
‫ולעמדות‬
‫הנוער‪,‬‬
‫חניכי‬
‫אברהם‬
‫פנימית ולחשדנות‬
‫״השמאלי״‪.‬‬
‫במסירות‬
‫של‬
‫בחסותה‬
‫עליית‬
‫בפברואר‬
‫להערכה‬
‫גם‬
‫נבחר‬
‫יצחק ה ד צ י ג נ ב ח ר‬
‫שלנציגיה נ ד ר ש אימון ב ל ת י‬
‫היחידה בתולדות מחנות‬
‫כללי של‬
‫כמרכז‬
‫ה מ ח נ ו ת ‪ .‬כ ן יזם‬
‫קפריסין‬
‫יצחק‬
‫הרציג‬
‫מ פ ע ל י ת ר ב ו ת ו ה ש כ ל ה ב מ ח נ ו ת ו א ל ה ז כ ו ל ה ד ו ל ה ע ר כ ה ר ח ב ה ‪ :‬א‪ .‬״ ה א ו נ י ב ר ס י ט ה‬
‫העממית״‪,‬‬
‫נפתחה‬
‫שבמסגרתה הושמעו‬
‫‪,1946‬‬
‫ב־‪ 22‬ב ד צ מ ב ר‬
‫הרצאות‬
‫בנוכחותו‬
‫ההשכלה‪,‬‬
‫מתחומי‬
‫ובעידודו של השליח‬
‫היהודית‬
‫והכללית‪,‬‬
‫זאב צ ׳ י ת א ב ס ק י ‪,‬‬
‫הוא ה מ ש ו ר ר א‪ .‬זאב‪ ,‬קצין ה ח י נ ו ך ה ר א ש י ש ל צ ה ״ ל ‪ .‬ב ״ א ו נ י ב ר ס י ט ה ״ זו האזינו‬
‫יום־ביומו מאות‬
‫מדי‬
‫שנכתב‬
‫תחילה‬
‫מהחדשות‬
‫הארץ‬
‫‪1947‬‬
‫בבתב־וד‪,‬‬
‫להרצאות‬
‫ב ע ב ר י ת ‪ ,‬יידיש‪,‬‬
‫שפורסמו בעתון המקומי‬
‫שהגיעו‬
‫כעבור‬
‫מעפילים‬
‫זמן‪,‬‬
‫למחנות‬
‫בתחומים‬
‫באיחור‬
‫החל גם ״השומר‬
‫בשפה‬
‫השונים!‬
‫רומנית והונגרית‪.‬‬
‫האנגלית‬
‫ב‪.‬‬
‫ב ו ל ס י ן יומי‪,‬‬
‫בולטין זה‬
‫נתון‬
‫״ ס י י פ ר ו ס מייל" ו מ ע ת ו נ י‬
‫ניכר‬
‫)מקלט‬
‫רדיו‬
‫הצעיר״‬
‫להוציא‬
‫בולטין‬
‫הוחדר‬
‫למחנות(‪.‬‬
‫יומי שלו‪.‬‬
‫במרס‬
‫טרם‬
‫רק‬
‫נ ט ל ו ע ל ע צ מ ן ה מ ז כ י ר ו י ו ת ה מ ש ו ת פ ו ת ש ל •המחנות א ת ה מ ש י מ ה ל ״ ש ד ר ׳ י‬
‫א ת ח ד ש ו ת היום ב ״ ר ם ־ ק ו ל ״ ‪ .‬עתון יומי כ ל ל י ה ח ל ל ה ו פ י ע ב מ ח נ ו ת ‪ ,‬ר ק ב ח ד ש י ם‬
‫ל ק י ו מ ם ‪ :‬ב־‪ 21‬ב א ו ק ט ו ב ר‬
‫האחתנים‬
‫‪ 1948‬ה ו פ י ע ה ג ל י ו ן‬
‫הראשון של ״ ש ו ת ת ״ ‪,‬‬
‫בעריכת‬
‫״ ש ו ר ו ת המגינים״‪ ,‬ה י א ״ ה ה ג נ ה ״ ב מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ‪,‬‬
‫היומית‪,‬‬
‫ב‪ 50‬ג ל י ו נ ו ת ‪ ,‬ע ד ל י ו ם ס ג י ר ת ה מ ח נ ו ת ‪.‬‬
‫שהתמיד בהופעתו‬
‫ז ר ם ס פ י נ ו ת ה מ ע פ י ל י ם ה ל ך ו ג ב ר ‪ ,‬ו ה מ י כ ם ה ש ל ‪ 750‬ר ש י ו נ ו ת ל ח ו ד ש ש ה ח ל ה‬
‫להיות מוקצבת למעפילי מחנות קפריסין החל מחודש דצמבר‬
‫לתקן‬
‫‪188‬‬
‫את‬
‫ה מ ח נ ו ת הקיץ‪ ,‬ש ה י ו צ ר י ם‬
‫מהביל‬
‫‪ 1946‬לא ה ס פ י ק ה‬
‫א ת מעפילי הספינות‬
‫החדשות‪.‬‬
‫ב״מטרופוליף׳ ש ל ״מחנות החורף״‬
‫ב ד צ מ ב ר ‪ 1946‬פ ת ח ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה ב ר י ט י י ם ג ו ש מ ח נ ו ת ח ד ש ‪ ,‬בקסילושימבו־‬
‫ב מ ר ח ק ש ל ‪ 40‬ק ״ מ‬
‫דהקליה‪,‬‬
‫המעפילים‬
‫מקראולוס‪.‬‬
‫למחנות‬
‫שהוכנסו‬
‫אלה‬
‫ש ו כ נ ו ב צ ר י פ י ־ פ ח ‪ ,‬אשר‪ ,‬אף כ י ה י ו ל ו ה ט י ם ב ש מ ש ו ה ע ב י ר ו א ת ה צ י נ ה בחורף‪,‬‬
‫היה בהם‬
‫משום‬
‫בקראולום‪.‬‬
‫חורף״‬
‫שיפור‬
‫למחנות‬
‫הועברו‬
‫האהלים‬
‫לעומת‬
‫חדשים א ל ה‬
‫התינוקות‬
‫המתעופפים‬
‫)‪,(68—64‬‬
‫)במחנה‬
‫והוריהם‬
‫ברוח‬
‫שכוט בפי‬
‫‪ (64‬ו כ ן‬
‫הקיץ״‬
‫ב״מחנות‬
‫המעפילים‬
‫״מחנות‬
‫הנוער״‬
‫שנפתח‬
‫״כפר‬
‫ב מ ח נ ה ‪ 65‬ע ל יד* ש ל י ח י ע ל י ת ה נ ו ע ר ו ב ו ר ו כ ז ו כ ל ק ב ו צ ו ת ה נ ו ע ד ש ל כ ל‬
‫התנועות‪,‬‬
‫שמירה ע ל‬
‫בהנהלה פדגוגית אחת‪ ,‬ת ו ך‬
‫התנועתית‬
‫״האבטונומיה״‬
‫שלהן‪ .‬ב מ ח נ ו ת א ל ה התמקמו‪ ,‬ב מ ר ו צ ת הזמן ה מ ו ס ד ו ת המרכזיים שפעלו במחנות‬
‫ו כ ן מ ר ב י ת השליחים‪ ,‬ו ה ם‬
‫המחנות‪.‬‬
‫ה פ כ ו מעין ״ מ ט ח ע ו ל י ן ״ ש ל כ ל ל‬
‫ע ל אף העובדה שכל ספינות המעפילים שהפליגו לארץ אחרי פ ת י ח ת ט ז נ ו ת‬
‫נתפסו‬
‫קפריסין‬
‫״עליה״ —‬
‫)להוציא ר ק ‪4‬‬
‫ספינות‬
‫ב נ ו ב מ ב ר ‪ ,1947‬״ ה פ ו ר צ י ם ״‬
‫״עמירם״‬
‫קטנות‪:‬‬
‫ב ד צ מ ב ר ‪1947‬‬
‫באוגוסט‬
‫ו״אומות‬
‫‪,1946‬‬
‫מאוחדות״‬
‫ב ע ו א ר ‪ ,1948‬ש ה צ ל י ח ו ל ה ס ת נ ן ד ר ך ט ב ע ת ה מ צ ו ר ה ב ר י ט י ת ו ל פ ר ו ק א ת מ ט ע נ ן‬
‫האנושי‬
‫אל‬
‫שרשרת‬
‫ה ה ע פ ל ה ‪ :‬״לנגב״‪ ,‬״ ה מ ע פ י ל ה א ל מ ו נ י ״ ‪ ,‬״חיים א ר ל ו ז ו ר ו ב ״ ‪ ,‬״ ב ן ה כ ט ״‬
‫)ספינת‬
‫מעפילים יחידה שאורגנה ע״י חוגים ״דביזיוניםטיים״ ש ל ״הליגה למען‬
‫ארץ־ישראל‬
‫הרצל״‪,‬‬
‫הארץ(‬
‫חפשית״ ש ל‬
‫״שאר‬
‫ציון״ ) ש ת י‬
‫״י״ד‬
‫חופי‬
‫חללי‬
‫ישוב״‪,‬‬
‫פיטר‬
‫א־זיו״‪,‬‬
‫גורשו‬
‫ברגסון(‪,‬‬
‫״התקווה״‪,‬‬
‫ספינות אלה היו‬
‫נשר‬
‫בנובמבר״״‪.‬‬
‫והמעפילים‬
‫״מורדי‬
‫הראשונות‬
‫״אף־על־זפי־כך‪,‬‬
‫לקפריסין‪,‬‬
‫״שבתי‬
‫נמשכה ל ל א‬
‫לחינסקי״‪,‬‬
‫הגי&אוח״‪,‬‬
‫שהביאו‬
‫״מולדת״‬
‫״יהודה‬
‫מעפילים‬
‫״קדימה״ ״ ל א‬
‫הרף‬
‫הלוי״‬
‫״ת‪.‬‬
‫ו״שיבת‬
‫מצפוךאפריקה(‪,‬‬
‫״כ״ט‬
‫תפחידונו״‪,‬‬
‫ס פ י נ ו ת א ל ה ה פ ל י ג ו מ נ מ ל י י צ י א ה ב א י ט ל י ה ‪ ,‬צ ר פ ת וצפון א פ ר י ק ה ‪,‬‬
‫ונוסעיהן‪ ,‬מאנשי שארית הפליטה מפולין ומיעוסם מהונגריה‪ ,‬היו מנוסים בצרות‬
‫נ ג ר ר י ם מ ז ה שנים ב ד ר כ י ם ‪ :‬ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה —‬
‫ובתלאות‪,‬‬
‫במחבואים‬
‫ובבונקרים‪,‬‬
‫ש ל הבריחה‪,‬‬
‫במסע‬
‫במחנות‬
‫סיום‬
‫ומאז‬
‫העקורים‬
‫המלחמה —‬
‫בגרמניה‪,‬‬
‫בנדודים‬
‫באוסטריה‬
‫ב מ ח ת ר ת ביערות‪,‬‬
‫בשבילים‬
‫ובאימליה‪,‬‬
‫המפותלים‬
‫ולבסוף‪— ,‬‬
‫ה ת ל א ו ת ש ל ה ה ע פ ל ה ‪ .‬פ ע ם ה י ו א ל ה צ ע י ר י ם ר ו ג ש י ם וסוערים‪ ,‬א ך ע ם‬
‫ה ת ל א ו ת ה ם נהיו תכליתיים‪ ,‬״ריאליסטיים״‪ ,‬ו א ף‬
‫ציניים ק מ ע א ‪.‬‬
‫ס ו ל ם הגילים‬
‫ש ל מ ע פ י ל י ם א ל ה ל א ה י ה ר ח ב ‪ ,‬ר ו ב ם כ כ ו ל ם ג י ל א י ‪ ,35—17‬ו ג ם ר ק ע ם ה ה ש כ ל ת י‬
‫ה צ נ ו ע ה י ה הומוגני‪.‬‬
‫בספינת‬
‫במחנות‬
‫״ ה מ ע פ י ל האלמוני״ ה ג י ע ו ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬ה ר א ש ו נ י ם שהורדו‬
‫החורף‪.‬‬
‫הספינות שהביאו א ת‬
‫הפלוגות הגדולות‬
‫ביותר ש ל‬
‫•זעית‪-‬י״ ו ה ו כ נ ס ו ל מ ת נ ו ת החורף‪ ,‬ו ה י ו ‪ :‬״ מ ו ל ד ת ״ ) ס ו ף מ ר ם ‪(1947‬‬
‫) א פ ר י ל ‪.(1947‬‬
‫הרצל״‬
‫מזלם‬
‫איתרע‬
‫שבהגיע‬
‫ל פ י ה מ י כ ס ה ה ח ד ש י ת ש ל ‪ 750‬ר ש י ו נ ו ת ‪,‬‬
‫אז העליה‬
‫לחלוסין‪ ,‬ע ק ב ה כ ר ז ת‬
‫ספינות אלה‬
‫נשארו על כן‬
‫המדינה‬
‫במחנות ע ד‬
‫תורם‬
‫שהחלה‬
‫ופיח‬
‫לעליה‬
‫״הנוער‬
‫ו״תיאודור‬
‫ממחנות‬
‫קפריסין‬
‫ב ד צ מ ב ר ‪ — 1946‬ה ו פ ס ק ה‬
‫מלחמת‬
‫לסגירתם‪,‬‬
‫ומעפילי‬
‫העצמאות‪,‬‬
‫בינואר—פברואר‬
‫‪,1949‬‬
‫ו ה ג י ע ו ע ״ י כ ך ל ש י א ענום ש ל ש ה י י ה ב מ ח נ ו ת ‪ 22—21 :‬ח ו ד ש ! ב ס פ י נ ה ‪ ,‬״ מ ו ל ד ת ״‬
‫הגיעו‬
‫הפלוגות‪:‬‬
‫•בפאנו‬
‫ש ב א י ט ל י ה ו ק י ב ל ש ם ה כ ש ר ה ל ק ר א ת ה ת י ש ב ו ת ימית(‪ ,‬״ ל מ ר ו ת‬
‫הפלוגה‬
‫הגיעה‬
‫חיים‬
‫״התקוה״‪,‬‬
‫״פגדלור־פאנו״‬
‫)גרעין זה‬
‫התארגן‬
‫בינואר‬
‫‪1946‬‬
‫הכל״‪,‬‬
‫ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ‪ ,‬בריכוזו ש ל ש מ ח ה כ ה ן ‪ ,‬ו ״ ל נ ג ב ״ ‪ .‬ב ס פ י נ ה ״ת‪ :‬ה ר צ ל ״‬
‫ה פ ל ו ג ה ה ש נ י ה ש ל ״א‪ .‬ב ד ד י צ ׳ ב ״ מ ג ר י י פ נ ב ר ג ש ב ג ר מ נ י ה ‪ ,‬ב ר י כ ו ז ו של‬
‫מרוקו—מרום‪.‬‬
‫בשתי ספינות א ל ה הגיעו ג ם‬
‫קבוצות הנוער‬
‫״שרשים״‪,‬‬
‫‪189‬‬
‫״המגשים״ ו ״ ה פ ו ע ל ״ מ י ו צ א י‬
‫ב נ ו ת מפוליו‪,‬‬
‫נורעו‬
‫ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ב א נ י ה ״חיים א ר ל ו ז ו ר ו ב ״ ה ג י ע ה ק ב י צ ת‬
‫אשר‪ ,‬הודות להינצלן‬
‫בכינוייו ״ ה ב נ ו ת ה ש ו ו ד י ו ת ״ ‪.‬‬
‫״עבודה״‪,‬‬
‫ב ס פ י נ ה ״התקוה״ ה ג י ע ה ה פ ל נ ג ה‬
‫ו ב ס פ י נ ה ״אף ע ל פ י ״ — ה פ ל ו ג ה‬
‫מאחר‬
‫עליית‬
‫ב י מ י ה מ ל ח מ ה בשוודיה ו ה פ ל ג ת ן מ א ר ץ זו‬
‫ש״כפר הנוער״ הכללי‪,‬‬
‫הפך‬
‫הנוער‪,‬‬
‫למציאות‬
‫שנפתח‬
‫מרשימה‪,‬‬
‫״בני ח ו ר י ן ‪/‬‬
‫בפברואר‬
‫צורפו‬
‫רובם בגיל‬
‫‪1947‬‬
‫אליו‬
‫גם‬
‫ההונגרית‬
‫במחנה‬
‫צעיר‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫חברות‬
‫בחסות‬
‫הנוער‬
‫של‬
‫״הנוער הציוני״ והן ה פ כ ו ב ת ו כ ו ל ג ו ר ם ח ש ו ב ‪ .‬ב־‪29.6.47‬׳ מ נ ו ק ב ו צ ו ת ״ ה נ ו ע ר‬
‫ב ״ כ פ ר ה נ ו ע ר ‪ 186‬ח נ י כ י ם ‪,‬‬
‫הציוני״‬
‫מהונגריה‪,‬‬
‫ע ל א ל ה יש ל ה ו ס י ף‬
‫הקת ו ל א צ ו ר פ ה‬
‫במחנות‬
‫קצרה‬
‫תקופה‬
‫ונקלטו‬
‫‪1947‬‬
‫הועלו‬
‫יחסית‪:‬‬
‫בארץ‬
‫‪ 1775‬חניכי ה ״ כ פ ר ״ כולו‪ ,‬מ ה ם‬
‫מכלל‬
‫את קבוצת הנוער ״חושלי‪.‬עתידות״‪,‬‬
‫ל״כפר הנוער״‪.‬‬
‫חניכי‬
‫במוסד‬
‫״חושלי‬
‫החינוכי‬
‫ובני נוער אלה‬
‫ילדים‬
‫עתידות״‬
‫מ״כנםת‬
‫במגדיאל‪,‬‬
‫וחברי‬
‫ישראל״‬
‫הפלוגות‬
‫‪111‬‬
‫שנשארה‬
‫עלו‬
‫אחרי‬
‫עלו‬
‫ביולי‬
‫״ההונגריות״‬
‫ב נ ו ב מ ב ר ‪ 1947‬ו ה נ י ח ו ב א ר ץ א ת ה י ס ו ד ל כ פ ר ה נ ו ע ר ה ח ד ש ש ל‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‪ ,‬ש ל י ד ק ב ו צ ת כ פ ר ג ל י ק ם ו ן ‪ ,‬״ א ל ו נ י יצחק״‪ ,‬על ש מ ו ו ל כ ב ו ד ו ש ל ה מ נ ה י ג‬
‫הישיש‬
‫שיגר‬
‫ש ל י ה ד ו ת פ ו ל י ן ו ש ל ה צ י ו נ ו ת ה ר ד י ק ל י ת ‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ .‬ע ד א ז ט ר ם‬
‫הציוני״‬
‫״הנוער‬
‫שליח־מחנד מיוחד ל״כפר‬
‫הנוער״‪,‬‬
‫ומנחם לנגר׳‬
‫איש‬
‫כ פ ר ה נ ו ע ד ב ך ש מ ן ‪ ,‬ח ב ר ה ת נ ו ע ה ש י צ א ב ש ל י ח ו ת כ ל ל י ת ל ״ כ פ ר הנוער״‪ ,‬ש י מ ש‬
‫מדריכה‬
‫כתובת‬
‫ומנחה‬
‫גם‬
‫לקבוצות‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‪.‬‬
‫״כפר‬
‫הנוער״‬
‫שטופח‬
‫ב מ ס י ר ו ת ו ב א ה ב ה אין קץ‪ ,‬ב י ק ש ל ק י י ם ע ו ל ם י ל ד ו ת ס ו ר י א ל י ס ט י בין ג ד ר י ה ת י י ל ‪.‬‬
‫הוא זכה ל ה ע ר כ ה כ ל ל י ת ב ה י ו ת ו‬
‫בהקשר‬
‫‪1947‬‬
‫מ פ ע ל פ ד ג ו ג י ייחודי‪ ,‬ה ר א ו י‬
‫לבחינה לא ר ק‬
‫ל ת ר ו מ ת ו לחיי ה מ ע פ י ל י ם ‪ ,‬א ל א ב ה י ש ג י ו החנוכיים הכלליים‪.‬‬
‫רק בסתיו‬
‫הגיע ל ״ כ פ ר ‪:‬הנוער״ ה ש ל י ח •הראשון ש ל ״ ה נ ו ע ד הציוני״׳ י ע ק ב כ ר ו ך ז״ל‪,‬‬
‫מניצנים‪,‬‬
‫ב מ ט ר ה להכין א ת ח נ י כ י ה ת נ ו ע ה לעליה‪ .‬אף כי י ע ק ב לא היה מ ח נ ך‬
‫ש א ו מ נ ו ת ו בכך‪ ,‬היתד‪ ,‬ש ל י ח ו ת ו ה ק צ ר ה ‪ ,‬ש נ מ ש כ ה פ ח ו ת מ ש ל ש ה חדשים‪ ,‬מ ל ב ב ת‬
‫מאוד‪.‬‬
‫עם ה י ד ו ק ט ב ע ת‬
‫להצטרף‬
‫המצור‬
‫ל מ ג ע י המשק ומצא‬
‫הגרעינים‬
‫את‬
‫מסביב‬
‫מותו על משמרתו‪ ,‬במלחמת השחרור‪.‬‬
‫הקיבוציים ש ה ג י ע ו מריכוזי העקורים‬
‫חלק מהקבוצה בהגיעם למוסד‬
‫‪190‬‬
‫ל פ ש ק ניצנים‪ ,‬הוא‬
‫חש‬
‫הביתה‬
‫כדי‬
‫במערב ובמרכז ־ אירופה‬
‫חחמובי־חקלאי במגדיאל‬
‫התלאות‬
‫ל א היו מ ג ו ב ש י ם ו ב ח ל ק ם ה ג ד ו ל היזו חישובים ת כ ל י ת י י ם ב ל ב ד ל ה ק ל ת‬
‫והקשיים ב נ ד ו ד י ם ו ב מ ח נ ו ת ו ה ם ל א עמדו‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬ב מ ב ח ן החיים ה ס ט א ט י י ם ש ב מ ח נ ו ת‬
‫קפריסין‪.‬‬
‫באביב‬
‫תלייצחק‪,‬‬
‫כ ש ל י ח ר א ש ו ן ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל מ ח נ ו ח קפריסין‪.‬‬
‫בגישה‬
‫נהג‬
‫‪1947‬‬
‫קיבוצית‬
‫״אויפקלערונגען״‬
‫לידיתנגען״‬
‫הגיע‬
‫למחנות אבנר‬
‫א י נ ט ג ר ל י ת ויזם‬
‫של‬
‫)הבהרות(‪,‬‬
‫)ייצוב(‪ ,‬לניסוח‬
‫קלארר־זכאי‬
‫הגרעינים‬
‫בכל‬
‫מוותיקי קיבוץ‬
‫ז״ל‬
‫אבנר‬
‫והפלוגות‬
‫)גיבוש(‬
‫״קתססאליזיתנגען״‬
‫קלארר‬
‫ביתרים‬
‫ושל‬
‫של‬
‫״קאנסא־‬
‫לאורח‬
‫ח ת מ ש מ ע י ע ל יחסם ש ל ח ב ר י ה פ ל ו ג ו ת‬
‫החיים ה ש י ת ו פ י ־ ה ק י ב ו צ י ו ע ל מ ג מ ת פ נ י ה ם ב א ר ץ ‪ .‬ג י ש ה זו נ ת ק ב ל ה ב ב י ק ו ר ת י ו ח‬
‫החברים שלא נמו להתחייב באופן ח ת מ ש מ ע י ולעומת זאת נ ת ק ב ל ה גישה‬
‫מצד‬
‫זו ב ב ר כ ה ע ל‬
‫ברבות‬
‫י ת הגרעינים המגובשים‪ ,‬שביקשו להילחם ברוח הפרצים שנשבה‬
‫מפלוגות‬
‫הצטרף‪,‬‬
‫ואליו‬
‫התנועה‬
‫״הנוער־הציוני״‪.‬‬
‫לתקופה‬
‫אבנר‬
‫קלארר‬
‫קצרה בלבד‪ ,‬משה‬
‫במחנות‬
‫נאלצה‬
‫החורף‬
‫במחנות‬
‫שהה‬
‫כמחצית‬
‫מלמד‪ ,‬ח ב ר ניצנים‪.‬‬
‫להתפתח‬
‫במנותק‬
‫ולהתקיים‬
‫ב מ ח נ ו ת הקיץ‪ ,‬ו כ ך ג ם ה ו ק מ ו מ ו ס ת ת ת נ ו ע ת י י ם נ פ ר ד י ם ב מ ח נ ו ת‬
‫החורף‪.‬‬
‫הנשירה‬
‫במחנות‬
‫חורף‪,‬‬
‫ה״בות״‬
‫והוקמה‬
‫במספרם‪,‬‬
‫הרבים‬
‫מהפלוגות‬
‫היתה‬
‫על‬
‫הגיע‬
‫לחזית‬
‫מסגרת‬
‫הפלוגות‬
‫רגיל‬
‫לסניפי‬
‫של‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‪,‬‬
‫ביותר‪.‬‬
‫אט־אס‪,‬‬
‫ניתנה‬
‫״העובתהציוני״‪ ,‬אשר‪,‬‬
‫הקיבוציות‬
‫מן הארץ מיכאל‬
‫הופנשמנדט־שמיר‪.‬‬
‫עליהם‬
‫החלוציות‬
‫של‬
‫שנה‬
‫״הנוער‬
‫ה ק ת ובמחנות‬
‫אורנשטיין‪ ,‬אליו הצטרף‪,‬‬
‫מרוכזות‬
‫שהיד‬
‫ליגליזציה ל ת ו י ת‬
‫באופן‬
‫הציוני״‪.‬‬
‫מהחבתם‬
‫הדרגתי‪,‬‬
‫עלו‬
‫לטיפול‬
‫ב״בודתם״‬
‫בדצמבר‬
‫‪ ,1947‬חיים‬
‫ש ל י ח י ״ ה ע ו ב ד הציוני״ א ל ה היו ה ש ל י ח י ם ־ היחידים‪ ,‬ל ה ו ס י ף‬
‫ר ק שלשה שליחי ת נ ו ע ת המושבים ושני שליחי פועלי‬
‫אשר נתנו א ת דעתם ואת‬
‫ישראל‬
‫אגודת‬
‫ט י פ ו ל ם ה מ י ו ח ד ל״בודדים״ ה ר ב י ם ‪ ,‬ש ה י ל כ ו ב מ ח נ ו ת‬
‫כשהם עזובים ונטושים‪.‬‬
‫ב־‪21‬‬
‫במחנות‬
‫באניות‬
‫נפתחה‬
‫ה ח ו ר ף ‪ .‬ב מ ו ע צ ה זו‪ ,‬ב ה ט ר ם‬
‫״מדינה‬
‫שטרם‬
‫ו״גאולה״‬
‫יהודית״‬
‫קרייזלר‬
‫חורין״(‪,‬‬
‫)״בני‬
‫מרומניה‪,‬‬
‫מאיר‬
‫״ כ פ ר ה נ ו ע ר ״ ( ‪ .‬ב־‪ 21‬ב ד צ מ ב ר‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫נקבע‬
‫זליקוביץ‬
‫זיגמונד‬
‫החמישית‬
‫״הנוער‬
‫ש ו ת פ ו נציגי ה פ ל ו ג ו ת ה ח ד ש ו ת ש ה ג י ע ו‬
‫ח ו ב ר ל מ ח נ ו ת ה ח ו ר ף ״הותיקים‪,‬״‬
‫יהודה‬
‫)נציג‬
‫באוקטובר‬
‫‪1947‬‬
‫המועצה‬
‫של‬
‫הציוני״‬
‫אשר שוכנו‬
‫נ ב ח ת ‪ :‬חיים‬
‫מישל‬
‫—‬
‫מרכז‪,‬‬
‫במחנה‬
‫מ ר ו ק ו )״א‪.‬‬
‫)״למתת‬
‫‪ 1947‬ש ו נ ת ה‬
‫חדש‪,‬‬
‫הכל״(‬
‫ברתצ׳ב״(‪,‬‬
‫וגרשון‬
‫תזנר‬
‫מ ז כ י ר ו ת זו ו ה ר כ ב ה‬
‫שמחה‬
‫—‬
‫כהן‬
‫‪,70‬‬
‫החדש‬
‫תרבות‪,‬‬
‫יוסף‬
‫ו ס ר צ י ע ה ע ת ג ב ע ו ן ז ״ ל — ע נ י י נ י ם כ ל כ ל י י ם ושיכון‪ ,‬נ ת ן ש ט י י נ ב ר ג — ע ו ר ך ב ט א ו ן‬
‫ה ת נ ו ע ה ״ מ נ ג ד ״ )״כי מ נ ג ד ת ר א ה א ת ה א ר ץ ואליה ל א ת ב ו א ״ ( ו ג ר ש ו ן ר ו ז נ ר ‪.‬‬
‫מזכיתת‬
‫זו‪,‬‬
‫אף‬
‫כי‬
‫בה‬
‫היה‬
‫חמוק מבחינת‬
‫משום‬
‫הציבורי‪,‬‬
‫משקלה‬
‫נסיגה מ נ ק ו ד ת ה מ ב ט ש ל ה נ א מ נ ו ת ל ע ר כ י ה ה ג ש מ ה האישית‪.‬‬
‫גם חברי ״העובד‬
‫הציוני״ ה ״ ב ו ד ד י ם ״ ה ת א ר ג נ ו ב ס נ י פ י ם ו ב ח ת ל ה ם מ ו ס ד ו ת וועדים‪.‬‬
‫״העובד הציוני״‬
‫של‬
‫במחנות החורף‬
‫הבכיר‬
‫ביותר של‬
‫מעפיל‬
‫״מולדת״‪ ,‬ש נ ב ח ר‬
‫אט־אט‬
‫עברית‪,‬‬
‫בהיעדר‬
‫התנועה‬
‫התפתחה‬
‫במוםתת‬
‫תנועתית‬
‫סתרה‬
‫מסיבות‪.‬‬
‫ב ע ב ר י ת וביידיש‪ ,‬ו ה ו א ש י מ ש‬
‫אירועים‬
‫היה שרגא‬
‫מנזיד‪,‬‬
‫עונג‬
‫״ ב מ ח נ ו ת ה ח ו ר ף ״ ‪ ,‬א ך זו ה י ת ה‬
‫מ נ ה י ג ו ת ו ג ר ע י נ י ם ק י ב ו צ י י ם מ ג ו ב ש י ם ‪ .‬בםאון‬
‫מתסיסים‬
‫ברנדים‪ .‬קפלן‪.‬‬
‫הכלליים של המחנות‬
‫מ ד י חודש ב ח ו ד ש ו ‪ ,‬מ א ו ג ו ס ט ‪ 1947‬ו ע ד מ ר ס‬
‫למדי‪,‬‬
‫לועד הפועל‬
‫הנציג‬
‫כ מ ר כ ז ועדת העליה ש ל מחנות החורף‪.‬‬
‫פעילות‬
‫כנסי פעילים׳ גם‬
‫נבחת‪:‬‬
‫נוסבוים‪,‬‬
‫סימנה‬
‫ב מ ח נ ו ת היו ש נ י ה ב י ק ו ר י ם‬
‫של‬
‫מוקת‬
‫תכה‪,‬‬
‫ה ת נ ו ע ה ״מנגד״‪ ,‬ה ו פ י ע‬
‫‪ 8) 1948‬ג ל י ו נ ו ת ( ‪,‬‬
‫כבסאון לתנועה‬
‫שבת‪,‬‬
‫חסרה‬
‫שיעורי‬
‫ב ע ת כ ה קפדנית‬
‫בכלל מחנות‬
‫מנהיג‬
‫קפתםין‪.‬‬
‫התנועה בארץ‪,‬‬
‫מ ש ה ק ו ל ו ד נ י — ק ו ל ‪ ,‬ס ג ן ח ב ר ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת היהודית ו י ו ״ ר ה ו ע ד ל מ ע ן ג ו ל י‬
‫‪191‬‬
‫קפריסין‪.‬‬
‫עליה‬
‫ב ב י ק ו ר הראשון‪,‬‬
‫ב מ ר ס ‪ ,1947‬ת ר ם מ ש ה ק ו ל ו ד נ י‬
‫הכריזו המעפילים‪ ,‬בעקבות ר צ ח‬
‫קיצוץ‬
‫ה מ ע פ י ל פ ש ה לאו־ר‪ ,‬ב ע ת ה פ ג נ ו ת נ ג ד‬
‫מ י כ ס ת העליז־‪ !,‬ו ב ב י ק ו ר השני‪,‬‬
‫לשכנע א ת מוסדות‬
‫לטובת‬
‫המעפילים‬
‫עקב סירוב‬
‫אירופה״‪.‬‬
‫השלטונות‬
‫ב נ ו ב מ ב ר ‪,1947‬‬
‫לקבל‬
‫מעפילי ״יציאת אירופה‬
‫החלטת‬
‫תש״ז״‪.‬‬
‫הבריטיים‬
‫להפסקת השביתה‬
‫ויתור ע ל‬
‫החלטה‬
‫לאשר‬
‫הצליח מ ש ה‬
‫מיכסד‪,‬‬
‫נדיבה זו לא‬
‫כניסתם‬
‫לארץ של‬
‫ביקורים א ל ה העלו א ת קרנה ש ל התנועה‪,‬‬
‫קולודגי‬
‫חדשית‬
‫הוצאה‬
‫אחת‬
‫לפועל‬
‫״יציאת‬
‫מעפילי‬
‫שהיתה מיוצגת בדלילות‬
‫ב מ ש ל ח ת ש ל ש ל י ח י ה ת נ ו ע ו ת ‪ .‬ב ד צ מ ב ר ‪ ,1947‬ע ם ב ו א ש ת י א נ י ו ת ה מ ע פ י ל י ם‬
‫״מדינה‬
‫י ה ו ד י ת ״ ו ״ ג א ו ל ה ״ יצא ל ב י ק ו ר ק צ ר‬
‫שהיה‬
‫ל מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ד ו ד צ י מ נ ד ז״ל‪,‬‬
‫א ה ו ד ביותר‪ ,‬מימי שליחותו בארץ זו מ י ד‬
‫התנועה‬
‫לאחר‬
‫חברי‬
‫המלחמה‪ ,‬ע ל‬
‫מרומניה‪.‬‬
‫ה ה ע פ ל ה ה ה מ ו נ י ת מרומניה‬
‫סוציולוגי ב ה ר כ ב אוכלוסיית‬
‫מיפנה‬
‫מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ושינוי‬
‫הםעפילים ש ל‬
‫מכריע ב מ ע מ ד ה ש ל התנועה במחנות קפריסין ח ל ע ם ב ו א ה ש ל ההעפלה ההמונית‬
‫מתמניה‪,‬‬
‫יהודית״‬
‫תחילה‪,‬‬
‫א ו ק ט ו ב ר ‪4,052 — 1947‬‬
‫בראשית‬
‫גלויות‬
‫ה מ ע פ י ל י ם ש ל ״קיבוץ‬
‫) ״ פ א ך י ו ר ק ״ ( ו״עצמאות״ )״פאן־קרםצ׳נט״(‪ ,‬הידועים בכינויים‬
‫ה״פאנים״‪.‬‬
‫בינואר‬
‫אוכלוסיית המחנות הוכפלה‪:‬‬
‫‪ .1948‬ל א פ ח ו ת‬
‫אניות‬
‫מ־‪15,000‬‬
‫חריף מהגידול‬
‫ומה שחשוב‬
‫ביותר‪,‬‬
‫קבוצות‬
‫ילדים‪ ,‬ב ה ם‬
‫ילדים‬
‫שעברו את‬
‫רעננים‪,‬‬
‫בתולדות‬
‫ב ס ו ל ם ג י ל י ם ר ח ב ביותר‪ ,‬מ ש פ ת ו ת‬
‫שהתארגנו‬
‫גדולות ש ל‬
‫סיוטי‬
‫השינוי‬
‫ההעפלה‪,‬‬
‫המשותף‬
‫לכ־‪30,000‬‬
‫הסוציולוגי‪:‬‬
‫מרומניה‬
‫הביאו‬
‫ש ל מ ו ת ע ל זקניהם‪ ,‬נשיהם וםפם‪,‬‬
‫ילדים‬
‫נוער‪,‬‬
‫ובני‬
‫טרנסניםטריה וכן‬
‫בתנועות הנוער החלוציות‬
‫המלחמה‪ .‬גם היסוד ההשכלתי‬
‫ב ס פ ט מ ב ר ‪,1947‬‬
‫הכמותי היה‬
‫מעפילים אלה‪ ,‬היו הגדולות ביותר‬
‫מעפילים‬
‫סיום‬
‫המעפילים של‬
‫ו ״ ג א ו ל ה ״ ‪ ,‬ואח״כ‪ ,‬ב־‪ 1‬ב י נ ו א ר ‪15,239 — 1948‬‬
‫״מדינה‬
‫מאורגנים‬
‫גרעינים‬
‫בבתי‬
‫חלוציים‬
‫ש פ ר ח ו ו ע ל ו ע ל גדותיהן‪,‬‬
‫מ ע פ י ל י ם א ל ה היו‬
‫והמקצועי ש ל‬
‫עם‬
‫מגוון‬
‫ב י ו ת ר ‪ :‬ר ב י ם מ ב נ י ״עמך״ ש ל ע י י ת ת ב ו ק ו ב י נ ה ו מ ו ל ד ב ה ‪ ,‬ב ו ק ר ס ט ו ט ר נ ס י ל ב נ י ה ‪,‬‬
‫אך גם‬
‫שכבה‬
‫מכובדת של‬
‫משכילים ובעלי‬
‫מנהיגים‬
‫ועסקנים‬
‫ציוניים‬
‫בעלי‬
‫ומסורת‬
‫לתנועת‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‬
‫שונות‬
‫שהסתנפו‬
‫זכויות‪.‬‬
‫ל״העובד־הציוני״‪.‬‬
‫מקצועות‬
‫ברומניה‬
‫ואחרי‬
‫היתה‬
‫המלחמה‬
‫ההעפלה ש ל‬
‫חפשיים‪,‬‬
‫אחיזה‬
‫וביניהם‬
‫חזקה‬
‫הוקמו ב ה גם‬
‫יהודי רומניה‬
‫גם‬
‫ביותר‬
‫מסגרות‬
‫הקפיצה‬
‫את‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל מ ק ו ם מ כ ו ב ד ב י ו ת ר ע ל ה מ פ ה ה ת נ ו ע ת י ת ש ל מ ח נ ו ת קפריסין‪,‬‬
‫שהיו‬
‫ביחוד ש ע ם אניות א ל ה הגיעו גם מראשי התנועה ופעיליה‪,‬‬
‫אהודים ע ל‬
‫כ ל ל יהודי רומניה‪.‬‬
‫במכתב‬
‫ש ה ג נ י ב ו פ ע י ל י ה ת נ ו ע ה ב ע ת ה ה ת נ ג ש ו ת ע ם ה ב ר י ט י ם ב נ מ ל חיפה‪,‬‬
‫ה ם ד י ו ו ח ו ש ע ם כ־‪4000‬‬
‫פחות‬
‫מ ע פ י ל י ה א נ י ו ת ״גאולה״ ו ״ מ ד י נ ה י ה ו ד י ת ״ נ י מ נ י ם‬
‫מ־‪ ,600‬ה י י נ ו ‪15%‬‬
‫מכלל המעפילים‬
‫באניות אלה‪ ,‬עם‬
‫״הנוער‬
‫לא‬
‫הציוני״‬
‫ו ״ ה ע ו ב ד הציוני״‪ .‬ע ם ח ב ר י ה ת נ ו ע ה נ י מ נ ו ג ם פ ע י ל י ה ו ר א ש י ה י ו ס ף א ד ל ר ‪ ,‬י צ ח ק‬
‫יבלונובר—ילון‪,‬‬
‫ישראל‬
‫כ־‪45‬‬
‫גרשון‬
‫חברים(‪:‬‬
‫התנועה ו א ת‬
‫מווטרדדדורנה‪,‬‬
‫״ארגון‬
‫הצופים״‬
‫ו״שבעת‬
‫באניה זו‬
‫)שמנו כ ל אחת‬
‫הצנחנים״‬
‫ריכזו א ת‬
‫העילית‬
‫של‬
‫ה ש כ ב ה ה מ ש כ י ל ה ש ל ה ‪ .‬כ ן ה ג י ע ו ב א נ י ו ת א ל ה י ל ד י ב י ת הילדים‬
‫ב ר י כ ו ז ו ש ל ה מ ח נ ך ה ו ו ת י ק ז א ב י ג ר ד ו ר ף ‪ .‬ת ו פ ע ה ראוייה ל ר י ש ו ם‬
‫היא התארגנותם של‬
‫‪192‬‬
‫רוזנר‪ ,‬מ ש ה ש ר ף ‪,‬‬
‫ישעיהו‬
‫זיידמן‪ .‬ש ת י ה פ ל ו ג ו ת ה ק י ב ו צ י ו ת ש ה ג י ע ו‬
‫זלצברג‪,‬‬
‫מ ר ד כ י הורוביץ‪,‬‬
‫״הבודדים״‬
‫ב״העובד‬
‫הציוני״ ב־‪5‬‬
‫גרעינים‬
‫להתישבות‬
‫״לנצחון״‪ .‬״בעלי־מלאכה״‪,‬‬
‫חלוצית‪:‬‬
‫ה ר צ ל ״ ו״החושלים״‪,‬‬
‫־שמואל פינלס״‪ ,‬״ת‪.‬‬
‫התברר‬
‫ש א ר ב ע ת ה א ר ג ו נ י ם ה ר א ש ו נ י ם ה י ו קיקיוניים‪ ,‬א ך א ר ג י ז ״ ה ח ו ש ל י ם ״ א ף‬
‫התלכד‬
‫חקלאי פורח‬
‫ב מ ח נ ו ת קפו־יםין‪ ,‬ה ר ח י ב שורותיו‪ ,‬ו ב ע ל ו ת ו ה ק י ם‬
‫בעמק‬
‫מושב‬
‫איילון‪ ,‬ה ו א כ פ ר שמואל‪.‬‬
‫המעפילים ש ל ש ת י אניות א ל ה הוכנסו ל מ ח נ ה אהלים ח ד ש ונפרד‪ ,‬מחנה‬
‫‪ ,70‬ב מ ר ח ק ש ל ק ״ מ ו ח צ י מ מ ח נ ו ת ה ח ו ר ף ״הוותיקים״‪ .‬ב מ ח נ ה ז ה ז כ ו ח ב ר י ה ת נ ו ע ה‬
‫לעמדות בכורה‪ .‬יצחק יבלונובר נ ב ח ר כמרכז ועדת העלית‪ .‬הנהגה זמנית‪ .‬ב ה ר כ ב ‪:‬‬
‫י צ ח ק י ב ל ו נ ו ב ר ) ״ ב מ א ב ק ״ ( ‪ ,‬ד ו ס י ו ר ו ל )״ארגון הצופים״( ו מ ר ד כ י ה ו ר ו ב י ץ ) ״ ש מ ת‬
‫הצנחנים״(‬
‫פעילים‬
‫נ י ה ל ה א ת ע נ י י נ י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ .‬מ ס ף א ד ל ר ו ג ו ם ט א ב ב א ד י א ן היו‬
‫ב מ ז כ י ר ו ת ה מ ח נ ה ‪ .‬הילדים ו ב נ י ה נ ו ע ר ה ו ע ב ר ו ‪,‬‬
‫‪ 65‬ש ל‬
‫למחנה‬
‫״ כ פ ר הנוער״‪,‬‬
‫במחנות‬
‫ואמנם‪ ,‬ה ם שהו‬
‫שנמצא בתהליכי‬
‫בסוף‬
‫א ו ק ט ו ב ר ‪,1947‬‬
‫פירוק‪ ,‬ע ק ב‬
‫ההכנות לעליה‪.‬‬
‫במשך‬
‫הגירוש ר ק ‪ 3—2‬ח ד ש י ם ‪ ,‬כ י‬
‫דצמבר‬
‫חודש‬
‫‪ 1947‬ה ם כ ו ל ם ע ל ו ב מ י כ ס ה מיוחדת‪ ,‬ש א ו ש ר ה ע ל י ד י ה ש ל ם ו נ ו ת הבריטיים‪.‬‬
‫ה״פאנים״‪ ,‬אחרי ההחלמה של ע צ ר ת האו״ם‬
‫העפלת‬
‫ע ל ה ק מ ת מדינה יהודית‬
‫בחלק של‬
‫והיא‬
‫התאפשרה‬
‫ובמחתרת‬
‫בחשאי‬
‫בכ״ט‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬ל א יכלה‬
‫לקשרים‬
‫הודות‬
‫ב נ ו ב מ ב ר ‪1947‬‬
‫לצאת אל‬
‫מיוחדים‬
‫הפועל‬
‫עם‬
‫שנקשרו‬
‫השלטונות הרומניים ובאישורם ש ל שלטונות הכיבוש הסובייטיים וגרמה למתיחות‬
‫ביחסים עם‬
‫על ב ת‬
‫א ר צ ו ת הברית‪ ,‬שביקשה להימנע מ ה ע ר מ ת קשיים נוספים‪ ,‬מיותרים‪,‬‬
‫בריתה בריטניה וחששה ג ם מפני ה ח ד ר ת סוכנים קומוניסטיים למחנות‬
‫ו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪ .‬א ל מ ת י ח ו ת ה מ ו נ י ת ז ו נ ת ל ו ו ה ויכוח‬
‫קפריסין‬
‫שהביא‬
‫הציונית‪,‬‬
‫להתפטרותו של ד״ר פ ש ה סנה‬
‫מחברותו‬
‫פנימי‬
‫בהנהלה‬
‫בהנהלה‪,‬‬
‫האניות‬
‫ה פ ל י ג ו ״ א נ ו ס י ם ע ל פ י ה מ צ ב ״ ופגו‪ ,‬ע ל פ י ה ס כ ם ש ל פ ש ר ה ‪ ,‬י ש י ר ו ת ל ק פ ר י ס י ן ‪,‬‬
‫ל נ ס ו ת לנחות בחיפה‪ .‬״בתולדות‬
‫מבלי‬
‫ש ל ״ההגנה״‪,‬‬
‫תירשם‬
‫פרשת‬
‫״ההגנה״‪ ,‬מ ס כ ם י‪ .‬ס ל ו צ ק י ‪ ,‬ה ה י ס ט ו ר י ו ן‬
‫ה״פאנים״‬
‫כמקרה‬
‫בולם של‬
‫חמורה‬
‫התנגשות‬
‫בין עיקרון ה מ ר ו ת הלאומית‪ ,‬עליו חונכו פעילי ה ה ע פ ל ה וחינכו אחרים‪ ,‬לבין‬
‫הרגשת‬
‫ה ח ו ב ה ו ה מ צ פ ו ן הציוניים‪ ,‬ה ת נ ג ש ו ת ש נ ס ת י י מ ה ב מ ע י ן מ ו צ א ש ל פ ש ר ה‬
‫תכליתית‪,‬‬
‫שהםתברה‬
‫המעפילים ש ל‬
‫ונמשך‪,‬‬
‫מתוך‬
‫ה״פאנים״‬
‫נסיבות‬
‫‪5‬‬
‫הימים״ ‪.‬‬
‫והכנסתם א ל ת ו ך‬
‫מיבצע‬
‫ה ה ו ר ד ה ש ל ‪15,000‬‬
‫המחנות ה ח ל ב־‪1‬‬
‫ב ע ו א ר ‪1949‬‬
‫ב ג ש ם ש ו ס ף ‪ 82 ,‬ש ע ו ת ת מ י מ ו ת ‪ .‬ע ש ר ו ת ש ל י ח י ם ו מ א ו ת מ ע פ י ל י ם ע מ ל ו‬
‫ל ל א הפוגה וסייעו לאלפי המעפילים החדשים להתמקם ב מ ח נ ו ת באהלים החדשים‬
‫ש ה ו ק מ ו ח ל ק ם ב מ ח נ ו ת הקיץ ) מ ח נ ה ‪ ,(63‬ו ח ל ק ם ל י ד מ ח נ ו ת ה ח ו ר ף ) מ ח נ ה ‪.(69‬‬
‫בעיות‬
‫ס ב ו כ ו ת א י ן ק ץ נ ו צ ר ו ב ה פ ר ד ה זו‪ .‬כ ל‬
‫לדאוג‬
‫תנועה קיבלה ע ל עצמה‬
‫לסידור חבריה‪ .‬החלו התרוצצויות והשתדלויות אצל הבריטיים לאיחוד המשפחות‬
‫ולמתוג‬
‫ה פ ל ו ג ו ת ו ה ג ר ע י נ י ם ש ה ו פ ר ד ו בין ה מ ח נ ו ת ה ש ו נ י ם ‪ .‬ב מ ח נ ו ת ה ח ו ר ף ל א‬
‫ה י ה ק ש ר ב י ן ה מ ח נ ו ת מ־ותיקים ‪ 68—64‬לבין מ ח נ ו ת ה א ה ל י ם ה ח ד ש י ם ‪,70—69‬‬
‫ו ר ק ב פ ב ר ו א ר ‪ 1949‬נ פ ת ח ג ש ר ה ע ץ ש נ י ב נ ה ל ק ש ר ב י נ י ה ם ו ה ו א ר ח ש ת נ ו ע ה‬
‫סואנת‪.‬‬
‫הרכב‬
‫האוכלוסיה של‬
‫המחנות‬
‫השתנה מן‬
‫הקצה‪ ,‬א ך ל א ח ל‬
‫כל‬
‫שינוי מ ה ו ת י ב ם י ב נ י ם ה א ר ג ו נ י י ם ו ה מ י נ ה ל י י ם ש ל ה מ ח נ ו ת ‪.‬‬
‫ב י ן ל מ ע ל ה מ־‪15,000‬‬
‫המעפילים של‬
‫ה״פאנים״ היו‬
‫כ־‪,2,500‬‬
‫היינו‬
‫קרוב‬
‫ל־‪ ,17%‬ר ש ו מ י ם כ ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ״ ה ע ו ב ד הציוני״‪ .‬ב ס ך ה כ ל ה י ו ר ש ו מ י ם‬
‫בינואר‬
‫‪1949‬‬
‫כ־‪4,000‬‬
‫מעפילים‪,‬‬
‫ספר תולדות ההגנה‪ ,‬י‪ .‬סלוזיקי‪,‬‬
‫מבוגרים‬
‫—‬
‫״בודדים״‪,‬‬
‫גרעינים‬
‫ופלוגות‬
‫כרך שלישי‪ ,‬ממאבק למלחמה‪ ,‬חלק שני‪ ,‬ע‪,1190 ,‬‬
‫עם עובד‪.‬‬
‫‪ 93‬ו‬
‫וקבוצות‬
‫קיבוציות‬
‫האוכלוסייה‬
‫ילדים‬
‫כחברי‬
‫ונוער‪,‬‬
‫הכללית ש ל המחנות‬
‫היינו‬
‫התנועה‪,‬‬
‫ש ה ת ק ר ב ה ל־‪30,000‬‬
‫יהודה‬
‫של‬
‫נציג‬
‫כביש‪,‬‬
‫לעלית‬
‫המחלקה‬
‫ק ר ו ב ל־‪14%‬‬
‫איש‪.‬‬
‫בין א ל פ י ה מ ע פ י ל י ם ש ל ה ״ פ א נ י ם ״ ב ל ט ו ק ב ו צ ו ת‬
‫ילדים‬
‫מכלל‬
‫הנוער והילדים‪.‬‬
‫)עלית‬
‫ונוער‬
‫בדו״ח‬
‫מיום‬
‫הנוער(‬
‫‪ ,27.1.48‬נ מ ס ר ע ל ‪ 3,353‬י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ) ג י ל א י ‪ (17—11‬י ת ו מ י ם א ו ש ה ו ר י ה ם‬
‫נשארו‬
‫מאורגנים‬
‫בחו״ל‪,‬‬
‫מ ה ם ‪ ,457‬ה י י נ ו‬
‫הציוני״‪.‬‬
‫בחיפזון‬
‫ב ק ב ו צ ו ת ילדים ו נ ו ע ר ש ל‬
‫כ־‪ ,14%‬ה י ו‬
‫התנועות‬
‫מאורגנים בקבוצות הנוער והילדים ש ל‬
‫ק ב ו צ ו ת נ ו ע ר ו י ל ד י ם א ל ה ש ל ה ת נ ו ע ה רוכזו‬
‫ב מ ח נ ה ‪69‬‬
‫אלה שכנו‬
‫ל ק ר א ת העליה‪,‬‬
‫ה ח ו ר ף ו ב מ ח נ ה ‪63‬‬
‫שליד מחנות‬
‫ב א ה ל י ם ‪ ,‬ה י ו ח ס ר י ם כ ל ציוד ראשוני‪.‬‬
‫״הנוער‬
‫בשני ריכוזים‬
‫שהוקמו‬
‫הקיץ‪.‬‬
‫ריכוזים‬
‫במחנות‬
‫ב ע ר ו ב היום‬
‫בהם‬
‫השתרר‬
‫חושך‪ ,‬מ ת ו כ ו נ ש מ ע ק ו ל ו ש ל ה מ ד ר י ך מ ס פ ר א ת סיפורו‪ ...‬מ ד ר י כ י ב ת י ה י ל ד י ם‬
‫מווטרה־דורנה‬
‫במחנות‬
‫)בוקובינה(‬
‫)רומניה‬
‫ומגיגה‬
‫הישנה(‪,‬‬
‫הילדים‬
‫שליוו א ת‬
‫ק פ ר י ס י ן ‪ ,‬ט י פ ל ו ב ה ם ב מ ס י ר ו ת ‪ .‬בין ק כ ו צ ו ת ה י ל ד י ם ב ל ט ו ‪95‬‬
‫גם‬
‫הילדים‪,‬‬
‫ח נ י כ י ב י ת ה י ל ד י ם ע ״ ש א‪ .‬ב ר ד י צ ׳ ב מ ו ו ט ר ה ־ ד ו ר נ ה ‪ ,‬ב ר י כ ת מ ח נ ה ‪ ,69‬ב ה ד ר כ ת ו‬
‫הנאמנה של ז א ב יגנדורף‪ ,‬ושתי‬
‫ו״הכובש״ —‬
‫ה ח ב ר ו ת ‪ :‬״לפיד״ — ‪ 38‬י ל ד י ם‬
‫‪ 50‬ילדים‪ ,‬מ ב י ת ה י ל ד י ם ש ל גיגה‪ ,‬בריכוז מ ח נ ה ‪.63‬‬
‫ה פ ע ם מ י ה ר ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה ב ר י ט י י ם והודיעו מ י ד ע ל א י ש ו ר מ י כ ם ו ת מ י ו ח מ ת‬
‫הילדים‬
‫להעלאת‬
‫ה נ ו ע ר ‪ .‬ב־‪13‬‬
‫ובני‬
‫״טרנספורטים״‬
‫ב י ן ‪20.2.48‬‬
‫הועלו‪,‬‬
‫ל־‪ 4,391 12.4.48‬ה י ל ד י ם ו ב נ י נ ו ע ר ‪ ,‬שמוינו ע ל ידי ו ע ד ה מ י ו ח ד ת ‪ .‬ה ע ו ד ף‬
‫רשיונות‬
‫ח ו ל ק ל ח ב ר י ג ר ע י נ י ם קיבוציים ב ע ל י ח ז ו ת צ ע י ד ה ‪.‬‬
‫ב מ ס ג ר ת ז ו הועלו‬
‫‪ 435‬ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪ ,‬מ ה ם כ־‪ 350‬ח נ י כ י ״ ח ב ר ו ת נ ו ע ר ״ ‪ ,‬וכ־‪115‬‬
‫הפלוגות‬
‫צעירים ש ל‬
‫ש פ ע ‪ :‬אפשרויות‬
‫החלוציות‪.‬‬
‫מוסחת‬
‫התנועה‬
‫הועמדו‬
‫״הנוער‬
‫בפני‬
‫חברים‬
‫מתוך‬
‫משבר‬
‫הקליטה החינוכית ש ל נ ו ע ר היו מוגבלות ב מ ס ג ר ו ת התנועה‪,‬‬
‫ולא ניתנה שהות לחפש א ח ר אפשרויות קליטה חדשות‪.‬‬
‫הציוני״‬
‫של‬
‫לוותר על‬
‫ש ב ו ע א ו שבועיים‪,‬‬
‫ה ת ו ר לעליה‪,‬‬
‫פעמיים נאלצו קבוצות‬
‫שהות‬
‫מתוך הכרח של‬
‫נ ו ס פ ת של‬
‫ש ת ב י א ל ג מ ר ה מ ו ״ מ ע ל א פ ש ר ו י ו ת ק ל י ט ה ח י נ ו כ י ת שלהן‪.‬‬
‫בסופו ש ל ד ב ר מצאו ח ב ר ו ת‬
‫הנוער ב י ת מ ח נ ך בקבוצות אושא וכפר גליקםון‬
‫מגךקאל‪,‬‬
‫של‬
‫ובכפרי‬
‫הנוער ש ל‬
‫ע י ע ו ת והדסים‪.‬‬
‫נהלל‪,‬‬
‫הראשונות‬
‫הפלוגות‬
‫״ארגון ה צ ו פ י ם ״ ו ״ ש ב ע ת ה צ נ ח נ י ם ״ ש א ו ש ר ו לעלייה ב מ ס ג ר ת זו יצאו ל ה כ ש ר ה‬
‫בשתי הדגניות ב ע מ ק הירדן‪ ,‬תופעה חריגה בתנועה‪.‬‬
‫ע ם ה״פאנים״ הגיעו פלוגות ההמשך ש ל‬
‫)פלוגה שניה(‪,‬‬
‫״ארגון ה צ ו פ י ם ״‬
‫)חבךי‬
‫״שבעת הצנחנים״ )פלוגה שניה(‪ ,‬״להגשמה״ )פלוגה שלישית(‪ ,‬״תחיה״‬
‫ההכשרות בטרנסילבניה(‪ ,‬מילואים ל״במאבק״ ועוד כ מ ה ע ש ר ו ת חברים בפלוגות‬
‫בלתי־מגובשות‪.‬‬
‫יטפל בים‬
‫כיצד ומי‬
‫א נ ו ש י ז ה ש ל כ־‪ 4,000‬ח ב ר י ם ז‬
‫טורים‬
‫כותב‬
‫אלה‬
‫גויים בחיפזון ו נ כ נ ס ל מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ב ס ו ף י נ ו א ר ‪ ,1948‬ל ט י פ ו ל מ י ו ח ד ב ק ב ו צ ו ת‬
‫הנוער‪,‬‬
‫ולמעשה‪,‬‬
‫א ש ר רוט־אזר‪,‬‬
‫הבטחוני‬
‫ל ר י כ ו ז ‪ .‬הפעולה‬
‫ששהה‬
‫במשקו‪,‬‬
‫תקופה‬
‫ניצנים‪.‬‬
‫הקיבוציים ש ל‬
‫בגרעינים‬
‫״הנוער‬
‫קצרה במחנות‪ ,‬ח ז ר ארצה‪ ,‬עם‬
‫במחנות עוד‬
‫נמצאו‬
‫מיכאל‬
‫הציוני״‪.‬‬
‫החרפת‬
‫אורנשטיין‬
‫המצב‬
‫וחיים‬
‫הופנשמנדס־שמיר‪ ,‬וזו היתה ה מ ש ל ח ת שריכזה א ת הפעולה ע ד לסגירת המחנות‪,‬‬
‫התפקידים‬
‫לפי חלוקת‬
‫החורף ונציג‬
‫במזכירות‬
‫ה ב א ה ‪ :‬חיים ה ו פ נ ש ט נ ד ם —‬
‫ה מ ש ל ח ת ש ל שליחי‬
‫״ ה ע ו ב ד הציוני״‬
‫התנועות; מיכאל‬
‫במחנות‬
‫אורנשטיין —‬
‫״ ה ע ו ב ד הציוני״ ב מ ח נ ו ת ה ק ת ו ד ו ד ש ע ר י — ריכוז ה ג ר ע י נ י ם ה ח ל ו צ י י ם ו פ ע י ל ו ת‬
‫הסברתית‬
‫ב ״ ה ע ו ב ד הציוני״‪.‬‬
‫שלשה‬
‫חברי‬
‫ההנהגה‬
‫הראשית‬
‫מרומניה‬
‫ע ל ע צ מ ם א ת ה א ח ר י ו ת ה ת נ ו ע ת י ת ‪ ,‬כ ל א ח ד ע ל גוש מ ח נ ו ת ‪ :‬י צ ח ק‬
‫‪V94‬‬
‫קיבלו‬
‫יבלונובר־‬
‫ילון על מחנות ‪ ,70—69‬גרשון ר ח נ ר ע ל מתנות ‪ 68—64‬ועקיבא לונח־ן על‬
‫מחנות ‪ .63—60‬במחנות ה ק ת )‪ (62-60‬נשא משה ויסזנד באחריות לפעולת‬
‫״העובד הציוני״‪ ,‬וזאת במקביל למילוי תפקידים מרובים ב מ ז כ י ת ת המשותפת‬
‫של המחנות ע ד לעלייתו באוגוסט ‪ .1948‬לזכותו יש לרשום מפעלים‬
‫״קונסטרוקטיביים״ רבים‪ ,‬וביניהם הקמת בתי מ ל א כ ה תפקיד מקביל במחנות‬
‫החורף מילא יוסף ווםרציעהעתגבעון ז״ל‪ .‬יצויין שאף עסקן אחד לא ויתר‬
‫ולא נדרש לוותר ע ל תורו לעליה בגין צרכי התנועה‪.‬‬
‫קפריסיו ‪ — 1974‬מ ח נ ה חורף ‪ .‬הנהגת הנוער חציוני ע ם השליח אבנר זכאי ז״ל‬
‫בשבי‬
‫במקביל להכנות הקדחתניות לעליה של קבוצות הנוער התנהלה עבודה‬
‫תנועתית אפורה אך שקדנית‪ ,‬ארגונית‪ ,‬תרבותית‪-‬הסברתית וכלכלית‪ .‬המרכז‬
‫של הפעילות ע ב ר למחנות החורף‪ ,‬בהם התמקמו‪ ,‬עקב התנאים החיצוניים‬
‫המשופרים קמעא המוסדות המרכזיים של המעפילים‪ :‬כ פ ר הנוער‪ ,‬בית התינוקות‪,‬‬
‫ובהם התגוררו‪ ,‬בתגאים של המעפילים‪ ,‬גם מרבית השליחים‪ .‬הפעילות התפשטה‬
‫על פ נ י שטחים ר ב י ם ‪ :‬ב״הנוער הציוני״ — דאגה לשיפור תנאי החיים של‬
‫הקיבוציים‪ ,‬ק ש ר ביניהם לבין הקיבוצים בארץ‪ ,‬השתתפות ערד‪,‬‬
‫הגרעינים‬
‫במפעלי התרבות והבטחה הכלליים‪ ,‬סמינריון להשכלת מבוגרים ע״ש רוטנברג‪,‬‬
‫אימונים ב״שורות המגינים״‪ ,‬הם ״ההגנה״ של המחנות! ב״העובד הציוני״ —‬
‫ארגון ״סניפים״ ב כ ל המוזנות׳ פעולות תרבות והסברה משותפות עם ״הגוער‬
‫הציוני״‪ :‬עונגי שבת‪ ,‬להקות תיאטרון‪ ,‬שקית״‪ .‬ע ל הוצאת בסאון התנועה‬
‫״מנגד״‪ .‬בפסח תש״ח ערכו בל הפלוגות הקיבוציות ״סדר״ משותף במחנות‬
‫החורף‪ .‬בהשתתפות כ־‪ 300‬חברים‪ ,‬בנוסח ארצישראלי‪ .‬במרס ‪ 1948‬קוייםה‬
‫במחנות הקיץ תערוכה משותפת של עבודות אומנות ואמנות‪ ,‬בארגונם של‬
‫משה ויסזגד ודומיו רול‪ .‬תערוכה מקבילה התקיימה באוקסובר ‪ 1948‬גם במחנות‬
‫החורף‪ ,‬בכלים לא־כלים שהוגנבו למתנות על ידי השליחים‪ ,‬ובסבלנות אין קץ‬
‫חרטו באבן לארנקה הרכה‪ ,‬פרמו חבלים של האהלים ותפרו מבדים שלהם‬
‫בגתם‪ ,‬ארגו עבותת־יד‪ ,‬התקינו מזוודות־פח‪ ,‬ע ב ת בסנדלריות‪ ,‬פחחיוח‪ ,‬נגדיות‬
‫ובמסגדיות פשוטות‪ .‬המאמץ היה רב‪ ,‬אך במבט ד ס ת פ פ ק ס י ב י ‪ ,‬ניתן לאמור‬
‫‪195‬‬
‫שמוסדות‬
‫כולל‬
‫הסיוע‬
‫עשו‪ ,‬א ך‬
‫ה״ג׳וינט״‬
‫מאד‬
‫מעט‬
‫ו ל י מ ו ד מ ק צ ו ע י ‪ ,‬ו ח ב ל ‪ .‬כ ל ה ת מ ה ב ת ח ו ם זה נ פ ל ה‬
‫במפקד‬
‫של‬
‫ש נ ע ר ך בחודש• יוני‬
‫״הנוער־הציוני״‬
‫‪1948‬‬
‫על ש כ ם‬
‫נ ת פ ק ח ־ ‪389‬‬
‫ב מ ח נ ו ת הקיץ ו ה ח ו ר ף ג ם‬
‫להקמת‬
‫חברים‬
‫יחד‪.‬‬
‫מרכזי־הכשרה‬
‫התנועות‪.‬‬
‫בפלוגות הקיבוציות‬
‫ה מ צ ב ה ל ך ו נ ע ש ה יותר‬
‫ק ש ה ע ם ה כ ר ז ת ה מ ד י נ ה ‪ .‬ע ל א ף ח ו פ ש העליה‪ ,‬ג ם א ל י ב א ד ש ל ט ו נ ו ת הבריטיים‪,‬‬
‫שבין‬
‫‪ 31—15‬ב מ א י‬
‫ארצה‪.‬‬
‫א ח ר י ה ע ל י ה ה ג ד ו ל ה ש ל ‪ 11,843‬מעפילים‪,‬‬
‫כ־‪3,000‬‬
‫גם‬
‫למעלה‬
‫כפתח‬
‫‪ ,1948‬ל א‬
‫צעירים‪ .‬מחופשים‪(...‬‬
‫מ־‪11,000‬‬
‫אוורור‪,‬‬
‫היציאה‬
‫ח ו ס ל ו ה מ ח נ ו ת ב ק פ ר י ס י ן ו ה מ ע פ י ל י ם ל א הועלו‬
‫מעפילים‪ ,‬רובם‬
‫״שורות‬
‫הגבירו‬
‫ר ו ב ם נשים‪ ,‬זקנים‬
‫נשארו‬
‫״בלתי־לוחמים״‪,‬‬
‫גברים‬
‫בגיל צעיר‪.‬‬
‫המגינים״‪,‬‬
‫בהדרכת‬
‫״החפשית״ דרך ‪ 3‬המינהרות‬
‫במחנות‬
‫העליה‬
‫‪2‬‬
‫)ביניהם‬
‫נפסקה‬
‫שליחי‬
‫הפעילות )נחפרו בסך‬
‫קפריסין‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫״המוסד״‪,‬‬
‫את‬
‫הכל ‪ 7‬מינהרות(‬
‫ו ד ר ך ה ג ד ר ו ת ‪ .‬ב צ ו ר ה מ א ו ר ג נ ת ה ו ע ל ו ב ד ר ך זו ‪ 452‬מ ע פ י ל י ם ‪ ,‬א ל י ה ם יש להוסיף‬
‫מאות‬
‫עוד‬
‫יציאה‪,‬‬
‫ספורות‬
‫שחמקו‬
‫מהמחנות‬
‫הסתננות‬
‫על‬
‫ספינות‬
‫והשקדנים‬
‫ביותר‬
‫של‬
‫המינהרה‬
‫ההונגרית‬
‫— ״עבודה״‪.‬‬
‫ביום‬
‫במחנה‬
‫ל ד א ב ה לבם‪,‬‬
‫ה כ ר ז ת ה ש ח ר ו ר ש ל א‪.‬‬
‫להשאיר‬
‫שעגנו‬
‫בכל‬
‫לאנגלים המשתאים‬
‫תקופת‬
‫בפמגוסטה‬
‫‪ 68‬היו‬
‫וכר‪.‬‬
‫חברי‬
‫ה ם סיימו‬
‫בווין ב־‪18‬‬
‫קיומם‬
‫בין‬
‫את‬
‫בינואר‬
‫ע״י‬
‫פלוגת‬
‫חפירת‬
‫‪ ,1949‬ו ל א‬
‫שלט בכניסה למינהרה‪:‬‬
‫זעף‬
‫החופרים‬
‫תעודות‬
‫החרוצים‬
‫״הנוער־הציוני״‬
‫המינהרה‬
‫בדיוק‬
‫יותר להם אלא‬
‫״נתיב החירות״‬
‫כ ל ה מ ס ג ר ו ת ה ק י ב ו צ י ו ת ה ל כ ו ו נ י ד ל ד ל ו ‪ ,‬ו ב ת ו כ ם ג ם פ ל ו ג ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״‪.‬‬
‫קיומית החלה ל כ ר ס ם בלב‪ ,‬המעפילים החלו לחוש שהם‬
‫חרדה‬
‫נ ל כ ח ״בשבי״‪,‬‬
‫ב ט ר ם ה ג י ע ו ל כ ל מ ע ר כ ה צ ב א י ת שהיא‪ .‬ב מ ק ב י ל ‪ ,‬ה ת ר ו פ פ ה ה מ ש מ ע ת ה צ י ב ו ר י ת‬
‫ב מ ח נ ו ת ‪ ,‬ו ז א ת ג ם ע ק ב מ ש ק ל ם ה ג ד ל ש ל ה ״ ב ו ד ד י ם ״ ש ה י ו ו ב ש ל ב א ח ת ן זה א ת‬
‫ה מ כ ר י ע ש ל ה מ ע פ י ל י ם ‪ .‬ב א ו י ר ה זו א י ר ע ה‬
‫המנץ‬
‫‪ 8—5‬ב ס פ ט מ ב ר‬
‫בימים‬
‫המנהלים‬
‫בזה‬
‫‪ ,1948‬נ ג ד ״ ה מ מ ס ד ״‬
‫א ת המחנות‪ .‬ר ב ו הולכי ב ט ל‬
‫א ח ר זה מ ת ו ך ש ע מ ו ם ודכאון‪.‬‬
‫ה ה ת פ ר צ ו ת היחידה במחנות‪,‬‬
‫ש ל ״הג׳וינט״׳ ה ש ל י ח י ם‬
‫ומעבירי‬
‫רכילויות‪.‬‬
‫הכרזת השחרוד‬
‫והמוםחת‬
‫דפי הלוח נתלשו‬
‫מה‪18.1.49‬‬
‫ב א ה בעיתה‪:.‬‬
‫מ ח נ ו ת הגירוש של המעפילים בקפריסין לא הפכו למרכזי הכשרה‪ ,‬א ך עקב‬
‫המבנה‬
‫המינהלי התנועתי והפעילות‬
‫״מחנות‬
‫‪196‬‬
‫ש ל התנועות החלוציות נ מ נ ע בהם הגרוע‬
‫החורף״‬
‫‪.‬בקפריסין‬
‫ביותר‪ .‬אלפי המעפילים שהיו רשומים בגרעינים הקיבוציים במחנות קפתסין‬
‫לא זרמו בזרם אדיר לנחלי ההתישבות הקיבוצית‪ .‬עם זאת‪ ,‬היצירה ההתישבותית‬
‫של גרעיני ״הנוער הציוני״ שעברו ״הכשרה״ בקפריסץ אינה מבוטלת‪ ,‬ולא‬
‫פחותה משל תנועות אחרוח‪ .‬שלשה ישובים חקלאיים‪ ,‬יסודותיהם הוגהו על‬
‫ידי גרעינים שעבת דרך מחנות קפריסין‪ :‬חברי ״להגשמה״ נאחזו במבואות‬
‫יתשלים והקימו את המושב השיתופי ״שורש״‪ :‬״ארגון הצופים״ יסד את‬
‫המושב השיתופי ״תלמי יפה״ בדרום הארץ! ״החושלים״ עלה על הקרקע בעמק‬
‫איילון והקים את המושב ״כפר שמואל״‪ .‬כל הישובים האלה יסודם מיוצאי‬
‫התנועה ברומניה‪ .‬שתי פלוגות עבודה במושבה הוקפו על ידי מעפילי קפריסין‪:‬‬
‫״להט״ ליד אבן־יהודה‪ ,‬ע״י יוצאי פולין‪ ,‬התפזרה ולא הגיעה להתישבות‪,‬‬
‫ו״מבקיעים״ ליד בנימינה‪ ,‬ע״י יוצאי הונגריה‪ ,‬נאחזה במושב שיתופי בדרום‬
‫הארץ‪.‬‬
‫תנועת ״הנוער הציוני״ ו״העובד הציוני״ תרמה תרומה חשובה לעיצוב‬
‫דמותם המופלאה של מחנות קפריסין‪.‬‬
‫אליהו נלאור‬
‫ניצניו המופלאים של ״הענף ה י ב ש‬
‫‪,,‬‬
‫)לתולדות ת ח נ ו ן היהודי בהונגריה א ח ר י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה(‬
‫מבוא‬
‫עם תום מ ל ח מ ת העולם השניה זכתה יהדות הונגריה ל ת ק ו פ ה ש ל התעוררות‬
‫לאומית‬
‫ידעה‬
‫שלא‬
‫רבת‬
‫כ פ ו ת ה מזה ד ו ר ו ת ‪.‬‬
‫פנים‬
‫ל פ ר ב ר ‪ ,‬ה צ ע ר ‪ ,‬ק י צ ר ת י פ י ם — פ־‪ 1945‬ע ד ‪1949‬‬
‫ה מ ש ט ר הקומוניסטי‪,‬‬
‫של‬
‫‪та‬‬
‫אשר‬
‫היתד‪.‬‬
‫התעוררות‬
‫אך‬
‫זו‪.‬‬
‫ב ל ב ה וזאת עקב לחצו הכבד‬
‫חזקה ובמהירות‬
‫ר ב ה !דכא‬
‫א ת הישגיה‬
‫המרשימים‪.‬‬
‫את‬
‫של • התחדשות‬
‫מקורותיה‬
‫יש‬
‫זו‬
‫בראש‬
‫לחפש‪,‬‬
‫וראשונה‪,‬‬
‫בתקופת‬
‫ה ש ו א ה ב ה ע מ ד ה י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה על ס ף ה ש מ ד ה ט ו ט א ל י ת ו ל ר צ ו ן ה ח י י ם שבא‬
‫כתגובה‬
‫לשוב‬
‫בחנוך‬
‫אז‬
‫י ש י ר ה ל ס כ נ ה זו‪ ,‬ש ה ת מ ז ג — ע ם ב ו א‬
‫אל‬
‫מ ק ו ר ו ת היהדות‪ .‬ה ת ע ו ר ר ו ת זו מ צ א ה א ת‬
‫היהודי־ציוני שהרחיב את‬
‫נפתחו מחדש‬
‫רובם‬
‫ה ש ח ר ו ר — ע ם ה כ מ י ה ה העזה‬
‫גבולותיו והיכה‬
‫שרשים‬
‫ע ש ר ו ת ב ת י ־ ם ס ר יהודיים ב ע י ר‬
‫במדד‪,‬‬
‫רבה‬
‫צךק‪,‬‬
‫של‬
‫המשך‬
‫ישיר‬
‫ב א ו ר ח ח ס ר תקדים‪.‬‬
‫הבירה ובערי‬
‫ש ל מ ו ס ח ת א ל ה ה פ כ ו ל ב ת י א ו ל פ נ א ציוניים‬
‫לפעולות‬
‫בטוייה המובהק ביותר‬
‫השדה‬
‫‪1‬‬
‫ורוב‬
‫מ ו ב ה ק י ם ‪ .‬ר ב י ם ר א ו בהם‪,‬‬
‫ההצלה‬
‫שנעשו‬
‫בשנות‬
‫השואה‬
‫ע ״ י א ר ג ו נ י ם ציוניים‪ ,‬א ש ר גילו ב ש ט ח זה ת ו ש י ה ו מ ם י ת ת נ פ ש ב ל ת י _ ר ג י ל י ם ‪.‬‬
‫ש נ ו י ז ה היד‪ ,‬בו מ ש ו ם מ ה פ י כ ה ש ל מ מ ש ב מ ו ש ג י ה ם‬
‫ש ל היהודים ש נ ו ת ר ו‬
‫היהודי‬
‫ע ת ו ב ה יש‬
‫לאחר‬
‫לראור\‬
‫השואה‪,‬‬
‫את‬
‫תולחתיו‬
‫מהפכה‬
‫הישגה‬
‫של‬
‫אשר‬
‫הגחל‬
‫ךיעננה‬
‫את‬
‫החנוך‬
‫באותה‬
‫ש ל הציונות‪.‬‬
‫ה ח נ ו ך היהודי‬
‫בהונגריה‬
‫באותן‬
‫שנים‬
‫טרם‬
‫נחקת‬
‫באורח‬
‫מ ק י ף ו ב מ י ו ח ד מ ו ר ג ש ה ח ס ר ו ן ב מ ח ק ר י ם ב ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ‪ .‬נ ר א ה כ י בידי ח ו ק ר י‬
‫הנושא‬
‫ל א היו מ ק ו ר ו ת פ י ד ע מ ס פ י ק י ם ו מ ה י מ נ י ם ו פ ר ס‬
‫ל מ ח ק ר א ח ד או שנייש‬
‫הוארה ה ת ק ו פ ה ב פ ד ה הראויה י ‪.‬‬
‫לא‬
‫כ ן ר א ו י לציין כ י ע ל ה ח נ ו ך היהודי ב ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬ג ם ב ת ק ו פ ו ת ש ק ד פ ו לפלחמןז‬
‫ראה בנידון את מאמרו של פרופ‪ .‬אריה לה ב״משואה״ ג׳ על ביה״ם היהודי בדברצן‪.‬‬
‫סנובית ראשונה של תשומת לב לתקופה הנמנה מצויה בפפוע של דייר צבי זהבי‪.‬‬
‫מהתבוללות לציונות‪ ,‬בהוצ‪ .‬הספריה הציונית‪ ,‬תשל״ג‪ ,‬פרק ט׳‪.‬‬
‫‪198‬‬
‫העולם השניה‪ ,‬לא נכתב בארץ אלא מעט מאד‪ .‬ייתכן והאשמה היא במחנכים‬
‫עצמם‪ ,‬על שלא דאגו לשמור על קשר עם מוסדות היהדות העולמית ולא‬
‫הזרימו לכל דורש את מלוא האינפורמציה על מפעלי החנוך בהונגריה‪.‬‬
‫ל״שכחה״ זו של אירועי ‪ 1949—1945‬בהונגריה‪ ,‬סבות אחדות‪:‬‬
‫א( העולים שהגיעו ארצה לפני המלחמה ידעו אך מעט על קורות השנים‬
‫‪ 49-^5‬והעולים שעלו מיד לאחר המלחמה ״שרפו אחריהם את הגשרים׳ ועם‬
‫עלייתם סיימו — כביכול — את ״הפרק ההונגרי״ של שנות חייהם ופרם הגיעו‬
‫לגיל ולמצב שידרבנו אותם ויאפשרו להם כתיבת זכרונות וסקירות‪.‬‬
‫ב( קבוצות עולים אקדמאים שעלו ארצה לאחר המהפכה ב־‪ 1956‬טרם‬
‫כבשו להם מקום פתאים בחיים המדעיים בארץ כדי יכולת לשנות את פני‬
‫הדברים ולהעמיק את הידע על יהדות הונגריה‪ .‬רק לאחרונה החלו באוניברסיטאות‬
‫אחדות לעסוק בתולדות יהדות הונגריה שלאחר השואה‪.‬‬
‫ג( לעומתם‪ ,‬תאינסלקסואלים שנותרו בהונגריה וודאי שמעונינים הם‬
‫בטישטושה ולא בהחייאתה של תקופת הרנסנס הציוני אשר התחולל בסרם‬
‫שתפסו הקומוניסטים את השלםון! כי הרי כל ״המי ומי״ בחיי הרוח של יהדוח‬
‫הונגריה‪ ,‬אשר רצה ליסול חלק בפעילות •צבורית בקהילה היהודית‪ ,‬הצסרף‬
‫לתנועה הציונית — ואלה שנותרו שם‪ ,‬בהונגריה הקומוניסטית‪ ,‬אין זה נוח‬
‫להם ואף בלתי נעים עבורם להיזכר ולהזכיר את התקופה הציונית ולהודות‬
‫בעובדה שרוב יהדות הונגריה התחברה לתנועה הלאומית וכי בפעם הראשונה‬
‫בתולדותיה — הצטרפה גם ההנהגה הרשמית של הקהילה לתנועה הציונית‪.‬‬
‫מנהיגי הקהילה היהודית של ימינו‪ ,‬לגביהם התחיל הכל רק ב־‪ 1 1949‬ולשרשרת‬
‫הסבות ניתן לצרף גם את ההשלכות הפסיכולוגיות שנבעו ממשפס קםטנר‬
‫שהעמית את יהדות הונגריה בתקופת השואה באור בלתי נכון ואולי הרחיקו‬
‫רבים מלטפל בנושא ההצלה הציונית בהונגריה וממילא גם בנושאים הקשורים‬
‫בשנים שלאחר המלחמה‪.‬‬
‫נותר‪ .‬אפוא‪ .‬הצורך לבוא ולרכז את החומר הרב ורב הענין ולהעלותו‬
‫מתהום הנשיה ועל אלה שהמידע בידם מוטלת החובה להצילו משבחה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בסקירה זו אתרכז בתולתת בתי הספר היהודיים בהונגריה ובמיוחד‬
‫בבודפשט שבה תיו רוב רובם של יהודי הונגריה בשנים ‪.1949 — 1945‬‬
‫בנוסף לאינפורמציה האישית והמסמכים המצויים ב י ת — בהיותי משולב‬
‫באורת פעיל במערכת החנוך בבודפשט באותה עת — אסתמך בעבודתי זו על‬
‫המקורות הבאים‪:‬‬
‫א( ת י ח שנמסר בועית־‪ ,‬העולמית של המורים לעברית בתפוצות הגולה‬
‫שנערכה באוניברסיטה העברית ביתשלים‪ ,‬ב־‪/ 1947‬‬
‫ג( מאמרים על הנושא בשבועון הקהילה היהודית בבודפשט‪ :‬״אוי אילט׳‬
‫)תיים חדשים(‪.‬‬
‫ב( ארכיון המחלקה לחינור של הקהילה היהודית בבודפשט‪.‬‬
‫ד( שנתוני בתי הספר התיכוניים היהודיים בבודפשט‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ראה גליון ״אוי אילס״‪ ,‬השבועון היהודי הרשמי מ־‪ ,15/12/65‬שהופיע לרגל יובל‬
‫ך‪,‬־‪ 20‬של העתון‪.‬‬
‫י‬
‫״החנוך העברי‬
‫בתפוצות הגולה‪ ,‬רבעון׳ מנחם אב‪ ,‬תש״ל‪ ,‬עמ׳ ‪.141‬‬
‫‪199‬‬
‫ר ק ע היסטורי‬
‫כתוצאה‬
‫הושמדו‬
‫משיתוף הפעולה בין אייכמן ובין ח ב ר י‬
‫האחרונה‬
‫בשנה‬
‫העולם‬
‫למלחמת‬
‫‪ -‬ה צ ל ב החץ״‬
‫ה ש נ י ה ‪600.000‬‬
‫ההונגריים‬
‫הונגריה‪.‬‬
‫מיהודי‬
‫י ה ד ו ת ע ר י ה ש ד ה ו ה כ פ ר י ם נ כ ח ד ה כ מ ע ט ל ח ל ו ט י ן ‪ 40% .‬מיהודי ב ו ד פ ש ט ה ב י ר ה‬
‫להימלט‪.‬‬
‫הצליחו‬
‫לפעולות‬
‫בבודפשט‬
‫ההצלה של‬
‫כלל‪ ,‬ר ק על‬
‫הציוניות‪,‬‬
‫לעריכת‬
‫בעלות‬
‫מ ח ק ר יסודי‬
‫המוגבלת מ א ד‬
‫היקף‬
‫בשפה‬
‫ה ה ו נ ג ר י ת — דווקא ב ש ל‬
‫בבנינם‬
‫נשאת‬
‫פעולת־קסטנר‬
‫שהיו‬
‫גדול וזכו‬
‫העברית(‪.‬‬
‫התפקיד‬
‫מ ח ר ש ש ל חיי יהדות‬
‫בארץ‪ .‬ע ת ה‬
‫הרצל‪,‬‬
‫נ ת ג ש ם צוו ש ל‬
‫במרחק‬
‫כ־‪100.000‬‬
‫ה א ר ג ו נ י ם הציוניים‪.‬‬
‫צעדים‬
‫יהודים‬
‫)לקהל‬
‫היהודי‬
‫בממדיה‪ ,‬ש א ר‬
‫להצלחה ר ב ה‬
‫לאחר ג מ ר‬
‫שמילאה‬
‫בודפשט‪,‬‬
‫בחיים‪,‬‬
‫הרחב‬
‫בימי‬
‫ידוע‪,‬‬
‫בדרך‬
‫פעולות‬
‫יותר‪,‬‬
‫המלחמה‬
‫ההצלה‬
‫מצפות‬
‫קיבלה‬
‫השואה —‬
‫שנותרה אז‬
‫בעיקר‬
‫הודות‬
‫עדיין‬
‫הציונות‬
‫מכריע‬
‫מעמד‬
‫ל מ ע ש ה ה ק ה י ל ה היחידה‬
‫ה ר צ ל ‪ :‬־״כבשו א ת ה ק ה י ל ו ת ״ ‪ ,‬ב ע י ר ה ו ל ד ת ו של‬
‫הבית בו‬
‫ספורים מן‬
‫א ז הרגישה אף השכבה הלא־ציונית‬
‫נולד‪.‬‬
‫לשעבר של‬
‫באוירה‬
‫ששררה‬
‫הכללית‬
‫תפקיד‬
‫י ה ד ו ת בודפשט‪ ,‬כ י‬
‫הבניה‬
‫מחדש ש ל הקהילה ומוסדותיה מ ו ט ל ע ל הציונים‪ ,‬א ש ר ל ה ם ה י ה חלק‬
‫כמעט‬
‫לקשריהם‬
‫בפעולות ההצלה ו ה ם התאימו ל ת פ ק י ד זה ג ם הודות‬
‫בלעדי‬
‫ה ב י נ ל א ו מ י י ם ‪ .‬ב מ נ ה י ג ו ת ה ק ה י ל ה היו פ ע י ל י ם ‪ ,‬א פ ו א ‪ ,‬מ ס פ ר ר ב ש ל ציונים ש ה פ כ ו‬
‫לםנהעים‬
‫ביותר‬
‫ב ח ד ש י השואה‪ ,‬מ נ ה י ג צ י ו נ י מ ו נ ה ל ר ב ה ר א ש י ש ל ב י ת ־ ה כ נ ס ת ה ג מ ל‬
‫בבודפשט ) ב י ת כ נ ס ת דוהאך(‪ ,‬וגם הנהגת עניני התרבות ורשת החנוך‬
‫‪5‬‬
‫ה י ה ו ד י ע ב ת א ף ה ם לידים צ י ו נ י ו ת ‪.‬‬
‫ה מ א ו ר ע ו ת הפוליטיים ה כ ל ל י י ם ב ה ו נ ג ת ה ס י י ע ו ל ה צ ל ח ת ה צ י ו נ ו ת ג ם מ ב ח י נ ה‬
‫פסיכולוגית‪ .‬א ם‬
‫כ י האפיזודה‬
‫היתה‬
‫לולא‬
‫בעתיד‬
‫תיכתב‬
‫הדמוקראטית‬
‫היסטוריה‬
‫היחידה‬
‫בהיסטוריה ב ת א ל ף‬
‫ה ת ק ו פ ה שבין ‪ .1948—1945‬א פ י ז ו ד ה ז ו‬
‫נתפס‬
‫הרוסיות‬
‫השלטון‬
‫שחנו‬
‫בצ׳כוםלובקיה ע״י‬
‫בהונגריה תמיכה‬
‫אובייקטיבית‪ ,‬היא‬
‫היתה אולי‬
‫הקומוניסטים‬
‫פסיכולוגית‬
‫וודאי‬
‫השנים ש ל‬
‫מ א ר י כ ה ימים‬
‫ולולא‬
‫למפלגה‬
‫תקבע‪,‬‬
‫הונגריה‬
‫הגישו‬
‫הקומוניסטית‬
‫יותר‪,‬‬
‫היחידות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫ע ו ב ד ה היא‪ ,‬שבתקופה שבין סיום ה מ ל ח מ ה לבין עליית המפלגה הקומוניסטית‬
‫ב ש נ ת ‪1949—1948‬‬
‫לשלטון‬
‫המושג‪.‬‬
‫שררה‬
‫בהונגריה‬
‫דמוקרטיה‬
‫במובנו‬
‫המערבי‬
‫של‬
‫ד מ ו ק ר ט י ה ז ו א י פ ש ר ה ו ה ב ט י ח ה ה ת פ ת ח ו ת ח פ ש י ת ל כ ל מ ג מ ה פוליטית‪,‬‬
‫ותרבותית‪ .‬הציתות‪ ,‬א ש ר זוהתה ב ת ק ו פ ת‬
‫חברתית‬
‫המלחמה עם‬
‫משגשגת‬
‫הקומונתם‪,‬‬
‫בשנות‬
‫התפתחותה‬
‫של‬
‫ובעת‬
‫הדמוקרטיה‬
‫ה מ ש ט ר הריאקציונרי שלפני‬
‫הפשיזם —‬
‫העממית עם‬
‫הדמוקרטיה! הליברליזם ש ל הממשלה ההונגרית‬
‫המגגה‬
‫הלאומית ג ם‬
‫בקרב‬
‫הכלל‬
‫היהודי‬
‫החלה‬
‫איפשר את‬
‫ואין זה‬
‫מקרה‪,‬‬
‫ש ז מ ן ק צ ר ל א ח ר כשלון ה ד מ ו ק ר ט י ה ו ע ל י י ת ה ד מ ו ק ר ט י ה ה ע מ מ י ת ל ש ל ט ו ן ׳ ג ו ר ש ו‬
‫ג ם נ צ י ג י הרעיון הלאומי היהודי ו ה ע ב ר י מ ב מ ת ה ח י י ם ה צ י ב ו ת י ם ו מ ן ה א י ר ג ו נ י ס‬
‫היהודיים‪.‬‬
‫אירגונם מחדש של בתי־הספר היהודיים בבודפשט‬
‫מחלקת‬
‫החינוך של הקהילה היהודית‬
‫בבודפשט‪,‬‬
‫ש ה ו ע ב ר ה לידים ציוניות‪.‬‬
‫ה ח ל ה בהחיאת ר ש ת בתי הספר כחמישה שבועות ל א ח ר הטלת הפצצות האחרונות‬
‫ע ל בודפשט‬
‫להקים‬
‫) פ ב ת א ר ‪ .(1945‬ה י ה‬
‫א ר ג ו ן ש ל א ה י ה קיים‪,‬‬
‫עליה‬
‫לפנות‬
‫הריסות‪,‬‬
‫ב מ ל ו א מ ו ב ן המלה‪,‬‬
‫ל י צ ו ר ס ו ג י ב ת י ס פ ר חדשים‪,‬‬
‫ל א ר ג ן מחדש א ת‬
‫‪ 5‬שניהם ‪ :‬הרב הראשי והמפקח על בתי הספר השתייכו לתנועת הציונים הכלליים‬
‫א׳ והיו מחניכי ״מכביאה״‪ ,‬ארגה הסטודנטים הציוניים‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫ח ב ר המודים ש ס ב ל א ב ד ו ת ק ש ו ת בנפש‪ ,‬להבטיח א ת‬
‫להוראה‬
‫תכנית‬
‫ולעבד‬
‫חדשה‪.‬‬
‫לימודים‬
‫התנאים‬
‫ל מ ר ו ת כ ל הקשיים‬
‫האובייקטיביים‬
‫האלה‬
‫היה‬
‫יבול‬
‫ר א ש ה מ ח ל ק ה ש ה ש ת ת ף בועית״‪ .‬ה ע ו ל מ י ת ש ל ה מ ו ר י ם ל ע ב ר י ת ב ת פ ו צ ו ת הגולה‪,‬‬
‫ב י ת ש ל י ם ב ק ת ‪ ) 1947‬מ כ ל א ר צ ו ת פ ז ר ח ־ א י ר ו ם ה ה ג י ע ה‬
‫א ש ר נערכה‬
‫להצהיר א ת‬
‫מהונגריה‬
‫בלבד(‬
‫מזל גם‬
‫בטרגדיה‬
‫ההצהרה‬
‫ה ג ת ל ה שלה‪ ,‬כי‬
‫הבאה‪:‬‬
‫בבירה‬
‫״יהתת‬
‫נשאת‬
‫ב י ת ספר‪ , ...‬כ מ ח צ י ת ם ‪ .‬ש ל י ל ד י ם א ל ה ל ו מ ד י ם‬
‫הונגריה‬
‫משלחת‬
‫בת‬
‫היתה‬
‫בחיים כ־‪ 8000‬י ל ד ‪.‬בגיל‬
‫ה ג ו ף ‪.‬בעל‬
‫ב ב ת י ס פ ר יהודיים‪.‬‬
‫ה ר ש ת ה ג ת ל ד ‪ .‬ב י ו ת ר ש ל ב ת י ס פ ר יהודיים ה י א ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ש ל ב ו ד פ ש ט‬
‫לגוף זה‬
‫)גיאולוגית(‪.‬‬
‫סוגים‬
‫שייכים ‪15‬‬
‫בשלב‬
‫שונים ‪ .‬ש ל ב ת י ס פ ר‬
‫יסודי‬
‫ו ת י כ ו נ י ‪ ,‬ב ה ם ל ו מ ת ם כ־‪ 2.500‬ת ל מ י ד ‪ .‬ע ר י ה ש ד ה ש א ו כ ל ו ס י ת ן ה י ה ו ד י ת נ ש מ ד ה‬
‫מונות ‪ 8‬ב ת י ס פ ר‬
‫ברובה‪,‬‬
‫י ס ו ת י ם ע ם ‪ 620‬ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫יהודיים‬
‫הכללית‬
‫המגמה‬
‫ה י א ה ג ד ל ת מ ס פ ר ה ת ל מ י ד י ם ב ב ת י ה ס פ ר היהודיים״‪.‬‬
‫ה ע ת ו ן ״חיים ח ד ש י ם ״ מ ך ב ה ל ע ס ו ק ב ש א ל ת ה ח י נ ו ך היהודי‪ .‬ה ג ל י ו ן מ ת א ר י ך‬
‫‪ 20.6.46‬מציין כ י ה ש ת ה ח י נ ו ך ש ל‬
‫בבודפשט כללה א ת ב ת י‬
‫הספר‬
‫הקהילה‬
‫תיכוניים‬
‫לבנות‪,‬‬
‫בי״ם‬
‫מקצועיים — א ח ד‬
‫לבנים‬
‫ואחד‬
‫הבאים‪:‬‬
‫ילתם אחד‪ 7 ,‬בתי ס פ ר‬
‫גן‬
‫לבנים‪ ,‬ש נ י‬
‫תיכוני א ח ד‬
‫בתי״ם‬
‫ל ב נ ו ת — המעניקים‪ .‬גם תעודת‬
‫ב י ת יתומים א ה ד‬
‫לבנים‬
‫יסודיים‪2 ,‬‬
‫תיכוניים‬
‫בתי״ם‬
‫ב ג ת ת ‪ ,‬מוסד א ח ד לחרשים—אילמים ולעוורים‪,‬‬
‫ולבנות‪.‬‬
‫תקופה‬
‫באותה‬
‫פעלו‬
‫בתיה״ם‬
‫נוסף ל כ ך‬
‫ה י ה ו ת י ם ה ב א י ם ב ב ו ד פ ש ס ‪ :‬בי״ם י ס ו ד י ל ב נ י ם ו ל ב נ ו ת ש ל י ד ה ק ה י ל ה ה א ו ר ת ו ת כ ס י ת‬
‫) נ פ ר ת ם מבחינה ארגונית(‪ ,‬סמינר למורים יהותים — לבנים ולבנות‪ ,‬ב י ת מדרש‬
‫לרבנים עם מחלקה לכתות תיכוניות‬
‫המוסד לחינוך‬
‫ו ב י ״ ם יסודי ו ת י כ ו נ י ש ל‬
‫״תרבות״‪.‬‬
‫בערי‬
‫השדה היו‬
‫הבאות‪) :‬על פי‬
‫מן הארכיון(‪:‬‬
‫‪ 4‬כיתות(‬
‫נ׳יראדהאזא‬
‫בהנהגה יהודית‬
‫ד ב ר צ ן )‪8‬‬
‫אובודא‬
‫)‪4‬‬
‫בתי״ם יסודיים ב ל ב ד ‪ .‬ה ם‬
‫ה ת ״ ח ל ש נ ת ‪ 1947‬ש ל‬
‫סיגד‬
‫כיתות(‪,‬‬
‫המשרד הארצי ליהודי‬
‫כיתות(‪,‬‬
‫)‪8‬‬
‫)מאזורי הבירה‪ 4 ,‬כיתות(‪,‬‬
‫כ י ת ו ת ( ‪ ,‬פ ץ ׳ )‪4‬‬
‫כיתות(‬
‫ב ס ה ״ כ ‪ 37‬מ ו ר י ם ‪ .‬ב־‪15‬‬
‫בודא‬
‫הוגגריה —‬
‫הבירה‪,‬‬
‫)מאזורי‬
‫ה ו ד מ ז ה ו א ש א ר ה י י )‪ 4‬כ י ת ו ת ( ‪,‬‬
‫ס ר ו ו ש — )‪4‬‬
‫כיתות(‪ ,‬אויפשס )מפרברי הבירה‪ 5 ,‬כיתות(‪.‬‬
‫מוסתת‬
‫פעלו בערים‬
‫םולנוק‬
‫כיתות(‪,‬‬
‫)‪4‬‬
‫ב ב ת י ־ ם פ ר א ל ה פ ע ל ו ב ש נ ת ‪1947‬‬
‫ה ח י נ ו ך השייכים‬
‫באופן י ש י ר‬
‫לרשת‬
‫החינוך‬
‫ש ל י ד ק ה י ל ת פ ש ט פ ע ל ו ‪ 151‬מ ו ר י ם ו ע ו ב ת ב י ״ ס א ח ר י ם ‪.‬‬
‫‪ .‬שארית‬
‫התפתחותה‬
‫הפליטה של‬
‫חלוי‬
‫יהדות‬
‫בודפשס‬
‫הרגישה‬
‫ב מ ת ן ח י נ ו ך יהודי ל ת ר‬
‫אינססיקטיבית‪,‬‬
‫ה צ ע י ר ומשום כ ך‬
‫כי‬
‫גדלה‬
‫המ‪2‬י‬
‫אוכלוסית‬
‫ב ת י ה ״ ס היהודיים ב ש י ע ו ר ל ל א ת ק ת ם ‪ .‬גידול ז ה נ י כ ר ל א ר ק ב א ח ו ז י ם ‪ ,‬א ל א ג ם‬
‫במספרים אוביקטיביים‪ .‬ל ש ם השוואה נ צ ס ס פ ן הססטיססיקה ש ל בתיה״ם שליד‬
‫קהילת פ ש ט א ת‬
‫לפני‬
‫הנתונים‬
‫המתיחסים‬
‫למספר‬
‫שנים‬
‫אפייניות‪:‬‬
‫המלחמה‪:‬‬
‫‪: 1939 —1938‬‬
‫)השנה‬
‫ה״נורפלית״ האחרונה‪,‬‬
‫החוקים‬
‫האנםי־יהודיים(‪:‬‬
‫‪: 1940—1939‬‬
‫)ראשית‬
‫‪: 1944—1943‬‬
‫)תלמידים‬
‫אוכלוםיתה‬
‫לפני‬
‫החוקים‬
‫יהודיים‬
‫‪ .1691‬ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫האנטי־יהודיים(‬
‫רשאים‬
‫בבתי״ם‬
‫יהודיים א ו‬
‫בתיה״ס‬
‫הממשלתיים(‬
‫‪ 2151‬ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫ללמוד א ך‬
‫ב כ ת ו ת יהודיות‬
‫ורק‬
‫של‬
‫‪ 3316‬ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫ה י ה ו ד י ת ש ל ב ו ד פ ש ט מ נ ת ה ב ת ק ו פ ה ז ו ‪ 250.000 :‬נ פ ש ‪.‬‬
‫‪201‬‬
‫המלחמה‪:‬‬
‫אחרי‬
‫— י‬
‫‪: 1945—1944‬‬
‫— ‪ 1588‬ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫‪— : 1946—1945‬‬
‫— ‪ 2181‬ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫‪— :1947—1946‬‬
‫— ‪ 2350‬ת ל מ י ד ‪.‬‬
‫‪.‬בשנים א ל ו מ נ ת ה א ו כ ל ו ם י ת ה היהודית ש ל ב ו ד פ ש ט כ־‪ 100.000‬ג פ ש‬
‫ג ם ״הזדקנה״‬
‫ניכרת‪.‬‬
‫במידה‬
‫התלמידים‬
‫מספרם הכולל ש ל‬
‫והיא‬
‫ה י ה ו ד י י ם ‪.8000 :‬‬
‫ל מ ו ב א ה ש ל ש נ ת ‪ 1947—1946‬י ש להוסיף ‪ 1000‬ת ל מ י ד י ם ש ל מ ד ו ב ב ת י ״ ס יהודיים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בעיר‬
‫ב ר א ש י ת ש נ ת הלימודים ‪ 1948—1947‬ל מ ד ו מ ח צ י ת ה ת ל מ י ד י ם היהודיים‬
‫הבירה‬
‫לפרופורציה כזאת‪,‬‬
‫ב ב ת י ״ ס יהודיים‪.‬‬
‫לטובת‬
‫היהודיים‪,‬‬
‫בתיה״ס‬
‫ל א ה ג י ע ה ח י ג ו ך היהודי ב ה ו נ ג ר י ה מעולם‪.‬‬
‫)מתוך‬
‫חינוך‬
‫ש נ ת ו נ י בתיה״ם התיכוניים‪ ,‬״חיים ח ד ש י ם ״ מ ת א ר י ך ‪(17.10.46‬‬
‫עברי‬
‫השנים אליהן התיחסתי בטבלא דלעיל הינן חשובות ל א ר ק מבחינה ארגונית‪.‬‬
‫הן מ י י ח ד ו ת‬
‫שבעיני‬
‫לעצמן פ ר ק בלעדי גם מבחינת‬
‫הצופה‬
‫היהודיים‬
‫הרטרוספקטיבי תהיה להן‬
‫בהונגריה היו‬
‫המלחמה‬
‫לפני‬
‫התכנים‬
‫משמעות‬
‫בעלי‬
‫על_‪3‬י‬
‫החינוכיים‪ ,‬א ף‬
‫אפיזודית‬
‫אופי‬
‫בלבד‪.‬‬
‫מתבולל‪,‬‬
‫בתיהדם‬
‫לדרך‬
‫בהתאם‬
‫מ ח ש ב ת ם ש ל מ ר ב י ת יהדות ה ו נ ג ר י ה ‪ .‬ש פ ת ה ה ו ר א ה — כ ו ל ל מ ק צ ו ע ו ת ד ת י י ם —‬
‫הונגרית‪.‬‬
‫היתד‪.‬‬
‫בהוראת‬
‫התנ״ך‬
‫בבתי‬
‫נהוגה‬
‫הספר‬
‫וחבר־המורים‪.‬‬
‫חיים‬
‫האופי‬
‫ניכר ר ק‬
‫הדתי‬
‫ו ה ס י ד ו ר והיתד‪,‬‬
‫בחופשות‬
‫נרחבת מעט‬
‫בהרכב‬
‫הממשלתיים‪ ,‬וכן‬
‫היהודי‬
‫ה ר מ ה ה כ ל ל י ת ש ל ה ה ו ר א ה היתד‪,‬‬
‫פרוגרסיבית מחד‬
‫עקתנות אלה לא‬
‫ו״פטריומית־הונגרית״‬
‫ת מ י ד יפה‪.‬‬
‫עלתה‬
‫השבת‬
‫יותר‬
‫הנוער‬
‫והחנים‬
‫מהוראת‬
‫היהודיים‪,‬‬
‫ה״דת״‬
‫הבלערי של‬
‫שהיתה‬
‫התלמידים‬
‫גבוהה והתבססה ע ל השקפת‬
‫מאידך‪,‬‬
‫השתתף‬
‫כ ש ה ס י נ ת ז ה בין‬
‫סדיר‬
‫באופן‬
‫שני‬
‫בתפילות‬
‫ש נ ע ר כ ו ב ב ת י ״ ה ס ‪ .‬ה ת מ ו נ ה ה נ ״ ל מ צ י ג ה ב ז ע י ר א נ פ י ן ל א ר ק א ת אופיים ה ט ר ו ם ־‬
‫מלחמתי‪ .‬של‬
‫בהונגריה‪ ,‬א ל א ג ם א ת‬
‫ב ת י ״ ה ם היהודיים‬
‫ה ש ק פ ת עולמה‬
‫של‬
‫י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ה ‪ ,‬ש כ ן ב י ״ ה ס ה י נ ו כידוע ת ו ל ד ת ה ח ב ר ה ב כ ל ע ת ‪.‬‬
‫העברת ר ש ת‬
‫ובראשונה‬
‫החינוך‬
‫להחדרתה של‬
‫היהודית‬
‫השפה‬
‫בבודפשט‬
‫העברית‬
‫החיה‬
‫לידיים‬
‫ציוניות‬
‫לתכנית‬
‫הביאה‬
‫הלימודים החל‬
‫ה י ל ד י ם ו כ ל ה ב כ י ת ה ה ע ל י ו נ ה ש ל הגימנסיה‪ .‬ש פ ת ה ה ו ר א ה היתד‪,‬‬
‫כיתות‬
‫מימי‬
‫בתי״הם‬
‫השבוע‪.‬‬
‫העליונות‪ .‬ש ל‬
‫היהודיים‬
‫על־פי תכנית‬
‫בעברית מבחר‬
‫במדעי־היהדות‪.‬‬
‫שעורי‬
‫בבי״הס‬
‫הספרות‬
‫העברית‬
‫עברית בכל‬
‫שעור א ח ד בכל ‪ .‬אחד‬
‫הלימודים החדשה נלםך התנ״ך‬
‫ב י ״ ה ס היסודי ו כ ן‬
‫הקודמת‪ .‬כן נ ל מ ד‬
‫הכלולים‬
‫בבודפשט‬
‫)ניאולוג(‬
‫למשך‬
‫בראש‬
‫מגן‬
‫בעברית‬
‫בכיתות‬
‫התיכון — בניגוד לשיטת התרגום‬
‫העברית החדשה ושאר המקצועות‬
‫בגן־הילדים‬
‫ובכיתות‬
‫הנמוכות‬
‫של‬
‫שפיקחו‬
‫על‬
‫ב י ת ה ס פ ר ה י ס ו ד י ה ו ר כ ב ו מ א ו צ ר המלים ש ל ח י י יום־יום ב ע ל ־ פ ה ו ב כ ת ב ‪.‬‬
‫בין ה ש נ י ם ‪ 1947—1945‬ה י ו ‪ .‬ש ל ט ו נ ו ת‬
‫בתיה״ם‬
‫היהודיים‪,‬‬
‫מ א ש ר י ם ב ש ת י ק ה ת כ נ י ת ז ו כ ה ר ח ב ת ה מ ק צ ו ע ״ךת״‪ .‬בקיץ‬
‫‪ 1947‬ז כ ו מ א מ צ י ה ש ל מ ח ל ק ת ה ח י נ ו ך ל י ד‬
‫הותר לה‬
‫עצמם‬
‫של‬
‫החינוך‬
‫הממשלתיים‪,‬‬
‫ל ה נ ה י ג א ת הלשון‬
‫ה ק ה י ל ה ה ג י א ו ל ו ג י ת להישג כ א ש ר‬
‫העברית וההיסטוריה‬
‫היהודית‬
‫כמקצועות‬
‫בפני‬
‫ב ת כ נ י ת ב ת י ה ״ ס היהודיים‪ ..‬ה ת כ נ י ת א ו ש ר ה ע ״ י מ ש ר ד החינוך ו ה ד ת ו ת‬
‫הונגריה‬
‫בהודעה מס׳‬
‫‪1947/90.900‬‬
‫כבעלת־תוקף‬
‫״בבתיה״ס‬
‫היסודיים‬
‫ו ה ת י כ ו נ י י ם ה מ ו ח ז ק י ם ע ״ י ה ק ה י ל ה היהודית‪ ,‬ה ח ל מ ש נ ת ־ ה ל י מ ו ד י ם ‪1948—1947‬״‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫פ ו ר מ ל י ת ז ו מ א ש ר ת א ת ה מ צ ב ש ה י ה קיים ל מ ע ש ה כ ב ר ש נ ת י י ם ק ו ד ם‬
‫הסכמה‬
‫ל ס ‪ /‬ומשמעותה‬
‫הראשונה‬
‫המיוחדת של‬
‫הונגריה‪,‬‬
‫בתולדות‬
‫ההכרה‬
‫הרשמית‬
‫הלשון‬
‫מופיעות‬
‫טמונה בכך‪,‬‬
‫העברית‬
‫כי זו‬
‫החדישה‬
‫הפעם‬
‫וההיססוריה‬
‫היהודית כמקצועות ב פ נ י עצמם שלימודם חובה ע ל כ ל תלמיד וציונם משפיע‪,‬‬
‫כיתר‬
‫העיקריים‪ ,‬ע ל אפשרות התלמיד לעלות‬
‫המקצועות‬
‫הישגי ה ש נ ת י י ם ה ר א ש ו נ ו ת ) ש ה ן ל מ ע ש ה שלוש‬
‫הוכרה ע״י‬
‫פ ב ר ו א ר — י ו ל י ‪1945‬‬
‫יותר‪.‬‬
‫לכיתה גבוהה‬
‫ש ג ו ת ־ ל י מ ו ד ‪ ,‬כיי ה ת ק ו פ ה שבין‬
‫ה מ מ ש ל ה כ ש נ ת ל י מ ו ד י ם ש ל מ ה ‪(1945—1944 ,‬‬
‫בלשון ה ע ב ר י ת ה ו ב י ל ו ל י ד י כ ך ‪ ,‬ש ב ס ו ף ש נ ת ־ ה ל י מ ו ד י ם ‪ 1948—1947‬ב ח ר מ ס פ ר‬
‫ניכר מ ב ת תלמיד־ הגימנסיה לבנים ו ל ב נ ו ת ב ל ש ת העברית‪ ,‬מבין השפות הניתנות‬
‫לבחירה‪ ,‬כ מ ק צ ו ע ל ב ח י נ ת הבגרות‪.‬‬
‫בהונגריה‬
‫בשפה‬
‫תלמידי‬
‫עמדו‬
‫ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ב ת ו ל ח ת ב ת י ה ״ ם היהודיים‬
‫הגימנסיה‬
‫לבנים‬
‫וספרות עברית‪- .‬הענף ה י ב ש ״‬
‫‪6‬‬
‫ולבנות ש ל פ ש ס‬
‫בגרות‬
‫בבחינת‬
‫העלה באמת ניצנים‪.‬‬
‫השינוי הגדול ה צ ר י ך יצירת תנאים אוביקסיביים להוראה‪ .‬א ת הלשון לימדו‬
‫אותם‬
‫מורי־דת־רבניים‪,‬‬
‫דיברו א ת הלשון‬
‫תכגית־הלימודים‬
‫המלחמה‬
‫ש כ ב ר קודם‬
‫השתייכו‬
‫לתנועה‬
‫העברית החיה ולימדו אותה בשעורים‬
‫ה צ י ו נ י ח וכן‬
‫הרחבת‬
‫פרטיים‪ .‬עם‬
‫ה צ ט ר פ ו ל ע ב ו ד ה ג ם מ ו ר י ם ״חילוניים״‪ .‬מ ו ר י ב ת י ה ״ ס היסודיים‬
‫ש ל ה ק ה י ל ה ) ש ר ו ב ם ה י ו ב ע ל י ד י פ ל ו מ ה מ ב י ת ־ ה מ ד ר ש היהודי ל מ ו ר י ם ( ה ש ת ת פ ו‬
‫ללשון‪ ,‬ש כ ן‬
‫בקורסי־חובה‬
‫הנמוכות‪.‬‬
‫מתפקידם היה‬
‫החיה‬
‫בכתות‬
‫לימוד‬
‫ללשון‪ ,‬שאושר ע״י הממשלה כםפר־לימוד רשמי‪.‬‬
‫חוברות־לשון‬
‫המתודיקה‬
‫הוראת‬
‫המחלקה‬
‫להקנות א ת‬
‫שונות‬
‫שחוברה‬
‫סייעו‬
‫לשימוש‬
‫לחנוך של‬
‫יסודות השפה‬
‫בהוראת‬
‫המורים‬
‫ההיסטוריה‬
‫החדש‬
‫זמנית גם‬
‫בכיתות‬
‫המהווה‬
‫מלמד א ת‬
‫הכרה הונגרית רשמית באופי‬
‫ר מ ת הוראתה של‬
‫מן האוניברסיםה‬
‫העברית‪.‬‬
‫בגימנסיה‬
‫של הסוכנות‬
‫ש ח ל ב ח י נ ו ך היהודי‬
‫תולדות‬
‫לאור‬
‫העקרונות‬
‫השיטה‬
‫״העם‬
‫פ ת פ ׳ גויטיין קיים ק ו ר ס‬
‫החדשים‬
‫של‬
‫היסודי והונהג‬
‫היהודי״ —‬
‫ביקורו ש ל‬
‫דבר‬
‫היהדות‪.‬‬
‫גויסית‬
‫פרופ׳‬
‫השתלמות למורי העברית‬
‫בגימנסיות לבנים ולבנות‪.‬‬
‫ו ״ ה ב ר י ת ה ע ב ר י ת ה ע ו ל מ י ת ״ סייעו‬
‫בהונגריה ע״י משלוח‬
‫חוברת‬
‫הגלובלית! ספר‬
‫הלאומי‪ ,‬ו ל א ה ד ת י ב ל ב ד ‪ ,‬ש ל‬
‫ה ו ע ל ת ה ע״י‬
‫של הגימנסיה וערך שעורים לדוגמא‬
‫היהודית‬
‫לדרישות‬
‫ספר־‬
‫היסודיים‪,‬‬
‫ב ש ב י ל ה כ י ת ו ת ה ג ב ו ה ו ת ש ל ביה״ם‬
‫התיכוניות‬
‫הלשון‬
‫בבתיה״ס‬
‫מבהירה א ת‬
‫הכתיבה והקריאה העבריות‪ ,‬בהתאם‬
‫שנכתב‬
‫הקהילה‬
‫העברית‬
‫הוציאה‬
‫העברית‬
‫מחלקת־הנוער‬
‫במפנה‬
‫הבלתי־צפוי‬
‫םפרי־לימוד ואנתולוגיות‪.‬‬
‫מחלקת־‬
‫החינוך ש ל הקהילה קיימה מ ג ע ע ם גופים א ל ה ומוסדות חינוך יהודיים אחרים‬
‫שבחח־לארץ‬
‫לפי הדו״ח‬
‫ומגעים א ל ה הודקו ע ו ד מ ת ר אחרי הועידה העולמית ש ל‬
‫‪.1947‬‬
‫היהודית ש ל‬
‫פשט‬
‫שנמסר שם‬
‫״מחחנכים‬
‫בבתיה״ס של‬
‫הקהילה‬
‫‪ 2,500‬ב נ י נ ו ע ר ה י כ ו ל י ם ל ה ת ב ט א ב ע ב ר י ת ‪ ,‬ב כ ת ב ובע״פ‪.‬״‬
‫ק ו ר ס י ם מ י ו ח ד י ם לעברית ב ב ת י ה ״ ס‬
‫מחוץ‬
‫קורסים‬
‫לתכנית‬
‫הלימודים‬
‫מיוחדים ב כ ל‬
‫הרשמית‬
‫אירגנה‬
‫המחלקה‬
‫לחנוך ש ל‬
‫בתיה״ס ל ש ם הגברת התקדמותם ש ל התלמידים‬
‫הקהילה‬
‫בלשת‬
‫העברית‪ .‬בסוף כ ל שנת־לימודים נתקיימו בחינות־תחרות מיוחדות‪ ,‬ב ה ן‬
‫השתתפו‬
‫קורסים א ל ה‬
‫ובחינות‬
‫התלמידים‬
‫‪5‬‬
‫על־פי‬
‫רצונם‬
‫החפשי‪ .‬ל פ י ‪.‬המקורות‪,‬‬
‫סייעו‬
‫כך הגדיר בזמנו נחום סוקולוב את יהדות הונגריה; וראה בנידון‪ :‬ד״ד ציבי זהבי‪,‬‬
‫מהתבוללות לציוגהת‪ ,‬עמ׳ ‪«354‬‬
‫‪203‬‬
‫םוף־השנה‪,‬‬
‫שנתוני‬
‫במידה רבה• מאד‪ ,‬ל ה ר ח ב ת‬
‫הגימנסיה‬
‫ולבנות‬
‫לבנים‬
‫הוראתה של הלשון ה ע ב ר י ת • בהונגריה‪.‬‬
‫בסוף‬
‫מציינים כ ב ר‬
‫הקצרה‬
‫שנת־הלימודים‬
‫ש ל ‪ 1945—1944‬א ת ה ד ב ר י ם ה ב א י ם ‪ :‬״ מ ט ר ת ה ש ל ת כ נ י ת י ה ל י מ ו ד י ם ה י א ל ה ג י ע‬
‫בעזרת‬
‫ההוראה‬
‫לדרגת‬
‫המוגברת של‬
‫הוראה‬
‫בתודעה‬
‫בעברית‪.‬‬
‫מוגברת‬
‫העברית כ ב ר‬
‫הלשון‬
‫כתוצאה מ כ ך‬
‫וברגש‬
‫יותר‪...‬‬
‫עמוק‬
‫תלמידינו‪...‬‬
‫חריצות‬
‫בסוף‬
‫השנה‬
‫יכולים‬
‫התלמידים‬
‫הראשונה‬
‫להתקשר‪.‬‬
‫גברה‬
‫ליהדות‬
‫בהרבה‬
‫ב ש ל ה ע ו ב ד ה ש ו ו ע ד ת ה״עזרה״ ל ה ו נ ג ר י ה ש ל ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ל א ר ץ‬
‫הודיעה ע ל ת ח ר ו ת ־ פ ר ם ב ס כ ו ם ג ד ו ל ל א ו ת ם‬
‫העברית‬
‫גם‬
‫ישראל‬
‫ת ל מ י ד י ם ש ה צ ט י י נ ו ב ל י מ ו ד הלשון‬
‫החדישה ובידיעתה״‪.‬‬
‫ה ש נ ת ו נ י ם מ פ ר ס מ י ם א ת ש מ ו ת ה ת ל מ י ד י ם שזכו ב פ ר ס ו א ת ת צ ל ו ם ה ד י פ ל ו מ ה‬
‫)בעברית(‬
‫כללה‬
‫ש נ י ת נ ה ע ״ י ה ו ו ע ד ה הנ״ל לזוכים ב צ י ר ו ף ה פ ר ס י ם ה כ ס פ י י ם ‪, .‬הדיפלומה‬
‫מ ח ו ץ לציון ה ה י ש ג י ם א ת ה כ ת ו ב ת ה ב א ה ‪:‬‬
‫על־מנת שתהיה‬
‫״עבוד ולמד‬
‫נציגותה‬
‫בשנה זו חילקה‬
‫בן‪.‬בונה של‬
‫ה א ר ץ ! ז ה ו ר ב י א ר ץ ־ י ש ר א ל אליך״‪.‬‬
‫המקומית ש ל‬
‫ה ס ו כ נ ו ת ‪ 23.000‬פ נ ג ה כ פ ר ם כ ס פ י ב י ן ת ל מ י ד י ה ג י מ נ ס י ה ל ב נ י ם‬
‫ו ס כ ו ם ש ל ‪ 36.500‬פ נ ג ה ב ג י מ נ ס י ה ל ב נ ו ת ‪.‬‬
‫גדול ע ו ד יותר הוא‬
‫ב ע ל ענין‬
‫הבחינות‬
‫מ־‪ 24.7.47‬ע ל‬
‫שפורסם‬
‫ב ע ב ר י ת ש נ ע ר כ ו אז‪ ,‬כ י מ מ נ ו‬
‫העבודה ש ל השנתיים הקודמות‪.‬‬
‫החרות‪ ,‬ע ם‬
‫הדו״ח‬
‫ב״חיים‬
‫בחינות סוף‬
‫השנה‬
‫בגליון‬
‫חדשים״‬
‫ניתן לעמוד על‬
‫לבשו צורה ש ל‬
‫רמת‬
‫בחינות־‬
‫חומר־תחרות שנקבע מראש‪:‬‬
‫נ ב ח נ ו ב ח ו מ ר •שנלמד ב ב י ה ״ ם ב מ ש ך ש נ ת ־ ה ל י מ ו ד י ם ‪ ,‬ה מ ת ק ד מ י ם‬
‫״המתחילים‬
‫למדו‪ ,‬נ ו ס ף ל ח ו מ ר ש נ י ת ן ב ב י ה ״ ס )לשון ע ב ר י ת ו ת נ ״ ך ( ‪ 30 ,‬ע מ ו ד מ ם ס ר ל י מ ו ד‬
‫עברי‬
‫לאור‬
‫שיצא‬
‫נוסף ל כ ל זה ס פ ר‬
‫בארץ־ישראל‬
‫מודרנית!‬
‫וסיפורת‬
‫ל י מ ו ד ישראלי ש ל ם ו כ ן‬
‫ואילו‬
‫הוכיחו‬
‫המשתלמים‬
‫במספר‬
‫בקיאות‬
‫למדו‬
‫נובלות‬
‫ע ב ר י ו ת מ ו ד ר נ י ו ת ‪ ,‬ב כ ת ב ובע״פ‪ ...‬ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת ע ם ה ב ח י נ ו ת ב ע ״ פ ‪ ,‬הוכיחו‬
‫־‬
‫ש ל ו ש ת ה ש ל ב י ם א ת ידיעותיהם ג ם ב כ ת ב ‪ :‬ה מ ת ח י ל י ם ת ר ג מ ו מ ש פ ט י ם‬
‫תלמידי‬
‫מהוערית‬
‫לעברית‪ ,‬המתקדמים והמשתלמים מסרו‬
‫חיבור‬
‫העליון‬
‫חפשי‪ .‬ב ש ל ב‬
‫התאימו ד ר י ש ו ת הבחינה ב כ ת ב ובע״פ לדרישות ב ח י נ ת ־ ה ב ג ר ו ת בלשון העברית‪.‬‬
‫מספר נושאים‪ :‬שירת‬
‫לדוגמא ה נ ה‬
‫העברית‪ ,‬החינוך‬
‫על הספרות‬
‫טשדניחובסקי‪,‬‬
‫בארץ־ישראל‪,‬‬
‫השפעת‬
‫הפרטיזנים‬
‫ההלניסטית‬
‫הרוח‬
‫העבריים‬
‫במלחמת־‬
‫העולם השניה״‪.‬‬
‫זו‬
‫בתחרות‬
‫השתתפו‬
‫‪300‬‬
‫תלמידים‬
‫מתנדבים מן‬
‫הכיתות‬
‫הגבוהות‬
‫של‬
‫ב ת י ה ״ ס ה י ס ו ד י י ם ו מ ה ג י מ נ ם י ו ת ‪ .‬מבין א ל ה נ ב ח נ ו כ־‪ 80‬ב ח ו מ ר ש נ ק ב ע ל מ ת ק ד מ י ם‬
‫ו־‪ 20‬ב ז ה ש ל‬
‫המשתלמים‪.‬‬
‫שעמדו‬
‫התלמידים‬
‫ש ל א ח ר מ כ ן נ מ נ ו ע ל ק ב ו צ ה א ח ר ת ה זו‪.‬‬
‫לסוכנות‪ ,‬ג ם‬
‫בבחינת‬
‫במתן הפרסים‬
‫בגרות‬
‫בעברית‬
‫ה ש ת ת פ ו הפעם‪.‬‬
‫בשנה‬
‫נוסף‬
‫ה מ ו ס ד ו ת היהודיים ש ל ה ו נ ג ר י ה ‪.‬‬
‫ב ת י ־ ה ס פ ר היהודיים וארץ־ישראל‬
‫המתבוללת של‬
‫באוירה‬
‫העבר‬
‫נחשבה‬
‫הלשון‬
‫כמאבו ל א ר ק‬
‫העברית‬
‫ה ח ד י ש ה ‪ ,‬א ל א ג ם כ ל ג י ל ו י ש ה ב ל י ט א ת ה א ו פ י היהודי ה ל א ו מ י א ו א ת ח ש י ב ו ת ה‬
‫המרכזית ש ל‬
‫לעיל‬
‫כ מ ה פ כ נ י ו ת ‪ .‬ב י צ ו ע ה ש ל מ ה פ כ ה זו ה י ת ה ה מ ט ר ה ה ע י ק ר י ת ש ה צ י ב ל ע צ מ ו‬
‫האגף‬
‫ה ה ו נ ג ר י ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית‪ ,‬ב ע ת ״כיבוש‬
‫אירגונם‬
‫מלכתחילה‬
‫‪204‬‬
‫אדץ־ישראל‪.‬‬
‫בתנאים‬
‫כאלה‬
‫נחשבו‬
‫בוודאי‬
‫התופעות‬
‫שתוארו‬
‫מחדש ש ל‬
‫בתי״הם‬
‫ב מ ט ר ה גלויה להמריץ‬
‫ויצירת‬
‫הקהילה״‪.‬‬
‫תכנית־הלימודים‬
‫החדשה‬
‫בוצעו‬
‫במידה הולכת ו ג ו ב ר ת ‪.‬את תלמידי בתי״הם‬
‫היהודיים של פשט לעלות ארצה‪ ,‬לאחר ההכשרה הרגעית והלימודית הדרושה‬
‫אותה רכשו בבתי״הם‪ .‬אף על פי שבתי״הם עמת תחת פיקוח משח־ החינוך‬
‫ההונגרי היתד‪ .‬מסרה זו יתעה לכל‪ .‬המפקח על בתי״ס‪ .‬אלה מטעם הקהילה כתב‪:‬‬
‫״בי״הם היהודי מבקש לחנך את תלמידיו ללכת בררך המובילה חזרה‬
‫אל היהדות‪ ,‬הוא מבקש להשיב את התועים לחיק היהדות‪ ,‬כאן או בארץ־‬
‫ישראל״ ‪:‬‬
‫הגטנסיה‬
‫היהודית עיבנים בבודפסט‬
‫ובמאמר שני שכתב לכבוד חג הפסח‪ ,‬הוזי אומר‪:‬‬
‫״היום פונה הנוער בלב מלא אל ארץ־ישראל‪ ,‬ממנה מקבל הוא עידוד‬
‫ומופת להיות יהודי‪ ...‬יהדות עתיקה־חדשה נולדת בסינתזה מופלאה של חיי‬
‫הדת והאומה״ ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מחד גיסא השתדלו בתי״הס היהודיים למשוך את הנוער היהודי הלומד‬
‫של הבירה‪ ,‬ומאידך לעלייתם ארצה של אלה אשר הובשת לכך במידה מספקת‪.‬‬
‫לכן קיימו מגע הדוק ושיתוף־פעולה ער עם תנועות־נוער ציוניות בעלות גוון‬
‫שונה זה מזה‪ ,‬החל ב״בני עקיבא״‪ ,‬״הנוער הציוני״ ״המכבי הצעיר״ וכלה‬
‫ב״השומר הצעיר״‪ .‬לתנועות אלה הותר לפעול בין כותלי בתי־הספר‪ ,‬שכיתותיהם‬
‫קושטו בתמונות מנופה של ארץ־ישדאל ובסיסמאות בלשון העברית‪ .‬בל״ג‬
‫בעומר ערכו בתי״הם מפגן־ספורם משותף עם תנועות הנוער הציוניות‪ ,‬בהשתתפות‬
‫תזמורת הצבא ההונגרי‪ .‬ניתן להבין‪ ,‬אפוא‪ ,‬שבתנאים כאלה הצטרפו מאות‬
‫מתלמידי הגימנסיות היהודיות לעליה הבלתי־חוקית‪ .‬רבים מהם השתתפו במאבק‬
‫שלפני קום המדינה‪ ,‬ובעת מלחמת־העצמאות הם התנדבו בהמוניהם ליחידות‬
‫צה״ל‪ .‬מ מ ן חופשת פסח ‪ 1949‬עזבו את הונגריה ונסעו לישראל כה רבים‬
‫*‬
‫״חיים חדשים׳׳ ‪.5.4.46‬‬
‫״חיים חדשים׳׳ ‪34.47‬‬
‫‪205.‬‬
‫מתלמידי הגימנסיה היהודית של פשס‪ ,‬שבכיתות אחדות — כגון ב כ י ת ו ת שעמדו‬
‫בהינת־בגרות‬
‫לפני‬
‫נשארו‬
‫—‬
‫היהודיים ו מ ו ר י ה ם ל ״ ה ג נ ה ״‬
‫חינוך‬
‫ידוע‬
‫כך‬
‫בגלוי ב ע ת‬
‫בי״הס‬
‫ב ת ת מ ו ת כספיות‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ה זו‬
‫גיולה אורסוסאי‪ ,‬שר הדתות והחינוך ההונגרי‪,‬‬
‫היה‬
‫כה‬
‫דיבר‬
‫על‬
‫ב י ק ו ר ו ב ג י מ נ ס י ה ה י ה ו ד י ת ב־‪ 20.5.47‬ו ג י ל ה ה ב נ ה ר ב ה ל ב ע י ו ת‬
‫)הוא ה י ה ש ר ה ח ע ו ך ה ה ו נ ג ר י ה י ח י ד ש ב י ק ר א י ש י ת ב א ח ד מ ב ת י ־ ה ם פ ר‬
‫היהודיים(‪.‬‬
‫פנה‬
‫‪ 6—5‬ת ל מ י ד י ם ב ל ב ד ‪ .‬בין ה י ת ר ס י י ע ו‬
‫זה ל ת ו ד ע ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ב ב ת י ״ ה ם היהודיים‬
‫ברבים‪ ,‬ש ד ״ ר‬
‫בתי״הס‬
‫ל א ח ר ש ה ש ת ת ף בשעורים אחרים — ביניהם גם‬
‫באחת הכיתות‬
‫יודע‬
‫״הנני‬
‫בשעורי‬
‫עברית —‬
‫לעזוב‬
‫א ר ץ זאת‪.‬‬
‫ב נ א ו ם א ל ה ת ל מ י ד י ם ו א מ ר בין ה ש א ר ‪:‬‬
‫ב י נ י כ ם כ א ל ה ‪ ,‬אשר‪ ...‬ע ו מ ד י ם‬
‫ו מ ב י ן ‪ ,‬שיש‬
‫ה נ נ י מ ב י ן ר ג ש ז ה ו ר ק ב ק ש ה א ח ת בפי‪ ...‬א ל ת נ ט ר ו א י ב ה ל ה ו נ ג ר י ם ״ ‪.‬‬
‫אחרי חדשים אחדים שלח משרדו של ד״ד‬
‫העולמית‬
‫של המורים‬
‫לראש‬
‫שנשלח‬
‫לעברית‬
‫אורטוםאי‬
‫ב ת פ ו צ ו ת הגולה‪,‬‬
‫א ת איחוליו לועידה‬
‫במכתב‬
‫שנתקיימה בירושלים‪.‬‬
‫ה מ ש ל ח ת מ ה ו נ ג ר י ה נ א מ ר בין ה ש א ר ‪:‬‬
‫״הואל נ א ל ה ב י ע ב ו ע י ד ה ה ע ו ל מ י ת א ת ה ע ר כ ת ה ה כ נ ה ש ל מ מ ש ל ת ה ו נ ג ר י ה‬
‫לכל‬
‫א ל ה ‪ ,‬ה ד נ י ם ב מ צ ב ה ח י נ ו ך היהודי ו מ ח ל י פ י ם ד ע ו ת י ה ם ע ל ד ר כ י ק י ד ו מ ו ״‬
‫א י ג ר ת ה א י ח ו ל י ם ה ב ט י ח ה ל פ ע ו ל ל ת י ק ו ן העוול ש נ ע ש ה ל י ה ת ת ה ו נ ג ר י ה ב ע ב ר ‪.‬‬
‫ה ח ל ט ת ה א ו ״ ם מ־‪ 29.11.1947‬ק י ב ל ו ב ת י ״ ה ס היהודיים‬
‫את‬
‫בלשון‬
‫העברית‪.‬‬
‫בהתאם‬
‫לנהוג‬
‫מאביב‬
‫את‬
‫יום‬
‫קום‬
‫בישראל‪,‬‬
‫המדינה‬
‫התפללו‬
‫בחופשה‬
‫ציינו‬
‫בבית־הםפר‬
‫בעריכת‬
‫ובהנפת‬
‫במבטא‬
‫חגיגות‬
‫דגל‬
‫הספרדי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫כ ב ר החל‬
‫‪.1945‬‬
‫לפרופ׳‬
‫נוסף‬
‫בהונגריה‪.‬‬
‫המשורר‬
‫גויטיין‬
‫בגימנסיות‬
‫ביקרו‬
‫נציגי‬
‫הסוכנות‬
‫והוועד‬
‫מ ב ת האורחים הישראליים השאיר רושם ר ב ביקורו של‬
‫הלאומי‬
‫שלונסקי‪.‬‬
‫הנודע ה ת ק ב ל בגימנסיה לבנים בכבוד רב‪ .‬התלמידים ברכוהו בעברית‬
‫השיב בנאום‬
‫ושלונסקי‬
‫עברית‪.‬‬
‫עברי והשתתף בשעוד בספרות‬
‫דברי ס י כ ו ם‬
‫פריחת‬
‫שהמפנה‬
‫בתי״׳הס‬
‫שלאחר‬
‫היהודיים‬
‫המלחמה‬
‫והחינוך‬
‫הציוני־עברי‬
‫היו‬
‫השתקף מבחינה יהודית קודם‬
‫קצרי‬
‫כל‬
‫ימים‪.‬‬
‫בחינוך‪,‬‬
‫כשם‬
‫כך גם‬
‫היה בי״הס ה ק ר ב ן ה ר א ש ו ן ש ל ע ל י י ת הקומוניזם ל ש ל ט ו ן ב־‪.1948‬‬
‫בקת‬
‫את‬
‫‪ 1948‬ה ל א י מ ה מ מ ש ל ת ה ו נ ג ר י ה א ת כ ל ב ת י ״ ה ס‬
‫היהודיים‪.‬‬
‫ה״הסכם׳׳‬
‫שנחתם‬
‫בין‬
‫לבין‬
‫הממשלה‬
‫הדתיים‪ ,‬ביניהם גם‬
‫נציגי‬
‫הקהילה‬
‫היהודית‬
‫ו ה כ נ ס י ו ת ה נ ו צ ר י ו ת פ י ר ט א ת ת נ א י מ ס י ר ת בתי״הם‪ ,‬א ת ה ע ב ר ת ה מ ו ר י ם ל ש ר ו ת‬
‫ממשלתי‬
‫לבנים‬
‫ואת סכום התמיכה‬
‫ולבנות‬
‫שוחררו‬
‫הממשלתית שתינתן‬
‫לרשויות הדתיות‪ .‬הגימנסיות‬
‫מהלאמה‪ ,‬ונחשבו מעתה כמוסד‬
‫אירגוני אחד‬
‫בהתאם‬
‫ל ה ס כ ם ‪ .‬מן ה ר א ו ל צ ט ט א ת ה ס ע י ף הדן ב כ ך ב ה ס כ ם ה א מ ו ר ‪:‬‬
‫״ כ א ו ת ה ע ר כ ה ל ה י ש ג י ה ד ת היהודית ב ש ד ה ה ח י נ ו ך ה ה ו נ ג ר י מ ס כ י מ ה מ מ ש ל ת‬
‫הרפובליקה‬
‫ההונגרית‬
‫להשאיר‬
‫את‬
‫לבנים‬
‫הגימנסיה‬
‫ולבנות‬
‫שברח׳‬
‫אבונ׳י‬
‫במקומה כבי״ס ד ת י בתנאי שמסגרתה הנוכתית לא תורחב״‪.‬‬
‫בהסכמים‬
‫שחתמה‬
‫ה מ מ ש ל ה עם ה כ נ ס י ו ת‬
‫הנוצריות‬
‫השונות‪,‬‬
‫השאירה גם‬
‫כן ל כ ל א ח ת מ ה ן ג י מ נ ס י ה א ח ת או שתיים‪ ,‬כ ב ט ו י ל ע ק ר ו ן ״ ח ו פ ש הדת״‪ .‬ה ת נ א י‬
‫לפיו ״המסגרת ה נ ו כ ח י ת לא תורחב״ הבטיח את ה כ ש ל ת ה ת פ ת ח ו ת ם האפשרית‬
‫של בתי״הס הנותרים‪.‬‬
‫מחלקת־החינוך של‬
‫‪206‬‬
‫הקהילה‬
‫הקדישה‬
‫את‬
‫שנת‬
‫ה ל י מ ו ד י ם ‪1949—1948‬‬
‫לפעולות משמר־עורפי‪ ,‬בהן הפסידה כל קרב‪ .‬כחדשיים אחרי בחינת הבגרות‬
‫העברית הראשונה‪ ,‬שהיתר‪ .‬גם האחרונה‪ ,‬נכרת בסיסן הטבעי של הגימנסיות‪,‬‬
‫הוא בי״הם היסודי‪) .‬העברת בתיה״ס היסודיים לידי הממשלה היה שלב ראשון‬
‫של ההלאמה(‪ .‬כל מאמצי מחלקת־החינוך לשמור על אופי יהודי‪ ,‬חלקי׳ של‬
‫בתי״הס המולאמים — כגון תלמידים יהודיים בלבד או קיום חופשת לימודים‬
‫בשבת — עלו בתוהו‪ .‬היה נסיון לצרף את בתי״הם התיכוניים המקצועיים‬
‫לגימנסיות וע״י כך לשחררם מהלאמה‪ .‬נסיון זה נכשל‪ ,‬אך בתי״הס המקצועיים‬
‫הולאמו רק במשך שנת־הלימודים הבאה‪ .‬ההלאמה הושחתה עד לאחר שנתקבלו‬
‫בבי״הם מכונות בעלות ערך רב‪ ,‬מתנת ״אורט״‪ ,‬בכדי שע״י כך תגרוף ממשלת‬
‫הונגריה הון קהילתי רב עור יותר‪.‬‬
‫המיפנה שחל בהונגריה הורגש גם בחיי היהדות‪ .‬בתמיכתה של הממשלה‬
‫נשלו הקומוניסטים היהודיים בידם את הכוונת חיי הקהילה ופעלו בכל הםרץ‬
‫נגד הציונים‪ .‬ב־‪ 13.3.49‬אילצו את הארגון הציוני ההונגרי להודיע על פרוק‬
‫״מרצון״‪ ,‬ח א ת בנימוק הבא‪:‬‬
‫״מאחר ומדינת ישראל הוקמה ובכך הוגשמה מטרתו העיקרית של הארגון‪,‬‬
‫ומאחר וכיום קיימים כבר יחסים דיפלומטיים תקינים בין הוננריה לישראל‪,‬‬
‫הפסיק הועד הפועל את קיומו של הארגון הציוני ההונגרי״‪.‬‬
‫המזכיר הראשי של הארגון הציוני אולץ לתתום על הודעה זו‪ .‬באותו‬
‫יום נסגרה גם הלשכה הארץ־ישראלית שבהונגריה‪ .‬ה״חיים חדשים״‪ ,‬במאזן‬
‫הקהילה׳ הפסיקו את מדורו ״ידיעות מישראל״‪ ,‬שבו נמסרו משך שנים מאורעות‬
‫ארץ־ישראל והמדינה היהודית הצעירה ברוח ציונית‪ .‬ראש הקהילה אילץ‬
‫את ראש מחלקת־החינוך הציוני להתפטר בראשית יוני )לפני סיום שנת־‬
‫הלימודים(‪ ,‬לאחר שזה סרב לבטל ״מרצח״ את תכנית הלימודים העברית‬
‫שהוגשה על ידו‪ ,‬הקהילה לא הגיבה על ההד שהיכה המאורע בעולם‪ ,‬אף‬
‫כי העתונות היהודית העולמית םיפלה בשינוי‪ ,‬בעקבות סוכנות הידיעות איט״א‪.‬‬
‫״תכנית הליםותם של שני בתי״הם ש נ ש א ת בבעלות הקהילה נשתנתה‬
‫במבנה ובמגמתה‪ .‬הרוח הציונית נעלמה‪ .‬מפקח הקהילה נאלץ לפנות את מקומו‬
‫לפסיכולוג קומוניסטי‪ .‬בתי״הס היהודיים הפכו למבצר התורות המרכסיםטיות־‬
‫סטאליניםםיות״ י‪.‬‬
‫המפקח החדש הצהיר ב־‪ — 17.6.49‬שבוע יפים לפני סיום שנת־הליפודים‬
‫כ י ‪ :‬״אותו חלק של תכנית הלימודים המשווה לבי״הס את צביונו היהות‪,‬‬
‫ישתנה מהשנה הבאה״‪.‬‬
‫באשר לתכנית־הלימודים החדשה‪ ,‬הוא הודיע כי היא תשתנה בהתאם‬
‫לתורת הנביאים‪ .‬מהותה של תורה ז ו ‪ :‬אל ינצל איש את רעהו‪ .‬בניגוד לצביון‬
‫הלאומי הקודם‪ ,‬תשים תכנית הלימודים החדשה א ת הדגש על החינוך הדתי‪,‬‬
‫כי בתי״הם היהודיים נ ש א ת ב י ת הקהילה כ ת שילמדו בהם ילדי ההורים הדתיים‪..‬‬
‫זפן קצר לאחר פכן העבירה הפםשלה ה ה ו נ ג ת ת לבעלותה את הבנין המפואר‬
‫של בי״הם התיכון היהות‪ .‬שתי הגיפנסיות הנותרות אוחדו פבחינה ארגונית‪,‬‬
‫הונהג החינוך המעורב והגיפנםיה לבנים ולבנות שצופצפה לארבע כיתות‪,‬‬
‫הועברה לבנין בית־המדרש לרבנים‪ ,‬שם היא פועלת עך המם‪ .‬יש בה ‪ 4‬כיתות‪,‬‬
‫ובשנת הלימודים השוטפת )‪ (1975/76‬היו בד‪ .‬כ־‪ 30‬תלמיד‪ .‬מספיק אם נשווה‬
‫פ ר ס זה לכל האמור לעיל‪ ,‬כדי לעמוד על היקפו של השינוי‪.‬‬
‫י‬
‫״היהודים בארצות הקומוניסטיות״‪) ,‬אנגלית(‪ ,‬סירקום אעיוורסי&י פרס‪,193 ,‬ע׳ ‪.455‬‬
‫‪207‬‬
‫שקםפיר כותב באחת הסונטות‪ ":‬״רוחות פורעות ניצן אייר יקר״‪,..‬‬
‫או אולי הקטע הבא מםונטה אחרת מביע עוד יותר‪ :‬״תראה בי תקופה זו של‬
‫השנה ‪ /‬בה מתים עלים כמושים נותרו או אף לא ‪.‬הם ‪ 7‬על בדים אלה‬
‫מורסטי קרה ‪ /‬במות חורבן‪ ,‬אתמול מקום זמירי חן״‪.‬‬
‫"י התרגום של המשורר מאיר ויזלטיר‪.‬‬
‫נערה עם טלאי צהוב‬
‫חיים שני ומשה שרף‬
‫״הנוער הציוני״ ‪3‬טראנסניסטריה _ ‪3‬גיטאות‬
‫?*ז׳ורין ושארגורוד‬
‫באוקטובר‬
‫)אזור‬
‫‪ 1941‬ג ו ר ש ו יהודי ב ו ק ו ב י נ ה )מחוז בצפון ר ו מ נ י ה ( ל ט ר א נ ם נ י ס ט ד י ה‬
‫הכיבוש‬
‫בידי ר ו ס י ה‬
‫עד למלחמה ועם‬
‫הוא ע ב ר לידי ה ר ו מ נ י ם ‪,‬‬
‫הודות‬
‫ב ג ר מ נ י ם ( ‪ .‬ה מ ג ו ר ש י ם א ש ר יצאו מ ב ת י ה ם ח ס ר י כ ל ‪ ,‬ה ו ע ב ר ו ל ע י י ר ו ת‬
‫בטראנסניםטריה‬
‫מהן היתד‪ ,‬ה י צ י א ה‬
‫ברבים‬
‫במחתרת‪.‬‬
‫ושם שוכנו בצפיפות רבה‪,‬‬
‫ב־‪1944‬‬
‫גיספו‬
‫מהגיטאות האלה‬
‫תנועת‬
‫רבות‬
‫לפני‬
‫פעלה‬
‫במחתרת‪,‬‬
‫גורשו‬
‫‪,‬׳הנוער‬
‫כן ו מ א ז‬
‫‪1938‬‬
‫החברים‬
‫ומיד ל א ח ר ש ה ח י י ם‬
‫לגיטאות‪,‬‬
‫מחסור ואימה שררו‬
‫ב ג י ט א ז ת ל מ ע ל ה מ־‪ 60%‬מ ה מ ג ו ר ש י ם ‪.‬‬
‫התארגנו קנים‬
‫הציוני״‬
‫היתד‪,‬‬
‫של‬
‫״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫מושרשת‬
‫בבוקובינה‬
‫אשר‬
‫פעלו‬
‫במשך‬
‫שנים‬
‫— ע ק ב ה מ ש ט ר ה ר ו מ נ י ה א נ ט י ש מ י ג ם כ א ש ר היא‬
‫היו מ א ו ת ח ב ר י ם ו ה ב ר ו ת‬
‫רוב‬
‫ברובע־ם שהפכו‬
‫א ס ו ר ה ‪ .‬ת נ א י החיים היו קשים מאד‪,‬‬
‫בכל‪ .‬ע ד ל ש י ח ר ו ר‬
‫עתה‬
‫לנהר‬
‫נ ס י ג ת הרוסים‬
‫דניסמר‪,‬‬
‫חבל‬
‫‪1‬‬
‫לתמיכתם‬
‫שונות‬
‫הרומני‬
‫באוקראינה‪,‬‬
‫מזרחית‬
‫ארץ‬
‫שהיה‬
‫)פרט לחלק‬
‫מ ג י ל ‪11‬‬
‫ע ד ‪18‬‬
‫מ ח ב ר י קן צ ׳ ר נ ו ב י ץ (‬
‫בגיטאות החלו להתארגן במידת‬
‫מאורגנים בתוכה‪.‬‬
‫לשראנסניםסריה‬
‫מה‪ ,‬ק מ ו ג ם ה ק נ י ם‬
‫של‬
‫״הנוער הציוני״‪.‬‬
‫פעולת‬
‫דפוסים‬
‫הקנים‬
‫היתד‪,‬‬
‫מחתרתית‪,‬‬
‫והיא‬
‫חיזקה‬
‫את‬
‫של עזרה הדדית‪ ,‬שהיתה חשובה מאד בתנאים‬
‫רוח‬
‫החברים‪,‬‬
‫יצרה‬
‫ההם ובמידה מםויימת‬
‫אף ה ש פ י ע ה ל ט ו ב ה ע ל כ ל ל היהודים בגישאות‪ .‬א פ ש ר ל ה ג י ד כי ל מ ר ו ת ש מ ס פ ר‬
‫החברים‬
‫ה פ ע י ל י ם היה קשן ו ע ל אף ה ה י ק ף ה מ צ ו מ צ ם ש ל ה פ ע ו ל ו ת ‪ ,‬נ ו ד ע ע ר ך‬
‫ח ש ו ב מ א ד ל ק י ו מ ם ש ל ה ק נ י ם ה י ו ת ו ז ו ה י ת ה ה ג ח ל ת ל ש מ י ר ת ה א מ ו נ ה בציונות‪,‬‬
‫בתנאים‬
‫ה ק ש י ם ב י ו ת ר ‪ ,‬ב צ ל המוות‪.‬‬
‫•בדבר פרסים על גירוש טראנםניםסרקה ראה ^פנקס קהלות רומניה״‪ ,‬בהוצ׳ ״יז־ ושם״‬
‫וכן באנציקלחפד״ה ידדאיהי‪,‬‬
‫‪209‬‬
‫קן דז׳ורין‬
‫חיים שני )קארל שנארך( מקו סירס ‪ SIRET‬הוגלה יחד עם‬
‫ממארגני הקן ומחבריו הפעילים‬
‫משפחתו לדז׳ורין• הוא היה אהד‬
‫והנתונים המובאים כאן נמסרו על ידו‪.‬‬
‫דז׳ורין‪ ,‬היתד‪ .‬עיירה בצפון םראנסניםטריה‪ .‬לפני המלחמה עבת רוב תושביה‬
‫בבית החרושת לסוכר שבמקום ובד‪ .‬גרו לפני המלחמה כ־‪ 2,000‬יהודים ברובע‬
‫מיוחד שלהם‪ .‬רובע זה הוכרז עתה לגיסו ובו רוכזו כ~‪ 10.000‬מגורשים מבוקובינה‪,‬‬
‫בםאראביה ומצפון מולדובה‪ .‬תנאי החיים והמגורים היו קשים מאד‪ .‬התנאים‬
‫הסניטאריים בעיירה היו פרימיטיביים ביותר והצפיפות והמחסור גרמו למחלות‬
‫קשות ולמגיפות טיפוס הבהרות‪ ,‬אשר קטלו כשני שליש מהמגורשים‪.‬‬
‫השלטון היה בידי הצבא הרומני וליהודים ניתנה אוטונומיה מסויימת‪,‬‬
‫אך בפיקוח" הצבא‪ .‬בתוך המציאות הזאת התחילו ההברים מהקנים השונים‬
‫בבוקובינה ובעיקר מסירם וואטרה־דורנה להיפגש ולאט לאט נ ת ר קשר בין כל‬
‫אלה שהיו פעילים לפני כן בבוקובינה‪ .‬לקשר הזה סייע בהרבה אחד מותיקי‬
‫״הנועד הציוני״‪ ,‬בורשי שויארמן מגורה הומורולוי‪ .‬הפגישות נערכו לעתים‬
‫קרובות בכדי לדון על המצב‪ ,‬לעזור איש לרעהו‪ ,‬לקיים פעולות סדירות ואף‬
‫לפרסם עלון בשפה הרומנית — דבר שראוי לציינו במיוחד עקב התנאים‬
‫הקשים ששררו במקום ובגלל המחסור החמור בנייר‪ .‬הפגישות התקיימו‪ ,‬בעונות‬
‫האביב והקיץ מחוץ לבתים ואילו בסתיו ובחורף באותם הבתים שהצפיפות בהש‬
‫היתד‪ .‬קטנה יותר ואשר בהם לא ‪,‬נשקפה סכנה של ביקור אנשים לא קרואים‬
‫העלולים להיכנס ולגלות את הנעשה בהם‪ .‬רוב הפעולות התקיימו בביתה של‬
‫ריםה פופלניקר‪ .‬ואלה שמות החברים בקן דז׳ורין‪ ,‬כפי שהם זכורים לי‪ :‬מנדל‬
‫ברונשטיין‪ ,‬לייזר הגר )היום האדמו״ר מויז׳ניץ‪ ,‬בחיפה(‪ ,‬משה הגר‪ ,‬ברטל‬
‫הארט‪ ,‬אלזה וולך‪ ,‬יהודה וולף‪ ,‬ברוך כהן! דב כץ‪ ,‬גוסטאב לאונר! ריטה‬
‫פופלניקר! מנדל פוקס! זיני שפירא‪ ,‬אברהם )פויו( רינצלר‪ ,‬י‪ .‬המר‪ ,‬בורשי‬
‫שויארמן וכותב הטורים האלה‪.‬‬
‫אחדים מראשי הקהילה ידעו על הפעילות הזאת והם תמכו בה ובראשם‬
‫ה״ה בוקסבאום ובובי רוזנבאום‪ .‬אחדים מבין הציונים המבוגרים אף באו להרצות‬
‫בפני החברים‪ .‬האחים הגר‪ ,‬נכדיו של האדמ״ור המפורסם מוויז׳ניץ‪ ,‬הרצו‬
‫באוזנינו בענעי יהדות‪ .‬בתקופה מסויימת אף הוקם גרעין של הכשרה שהיה‬
‫מורכב מחמישה הברים‪ :‬גוסטאב לאונר‪ ,‬אברהם רינצלר‪ ,‬יהודה ודלף‪ ,‬ריטד‪.‬‬
‫פופלינקר ואלזה מלוך‪ .‬כולם עבדו בעמדות שנזדמנו להם בעיקר אצל אכרים‬
‫אוקראינים )דבר שהיה אסור לפי הוראות הז׳אנדארמריה הרומנית( וחיו חיי‬
‫שיתוף‪ ,‬על יסוד קופה משותפת‪.‬‬
‫אחד מחברי הקן‪ ,‬ברוך כהן‪ ,‬מת עקב טיפול רפואי לקוי וחברי הקן דאגו‬
‫להבאתו לקמרה ולהקמת מצבה על קברו )דבר שהיה נדיר מאד בטראנסניסטריה‪,‬‬
‫שם נקברו רוב החללים בקברי אחים( וכן סעדו את משפחתו‪.‬‬
‫חברי הקן נפגשו לעתים קתבות עם הנוער היהודי המקומי‪ .‬הצעירים‬
‫היהודים האלה גדלו באוקראינה הסובייטית‪ ,‬חונכו ברוח קומוניסטית והאמינו‬
‫בצדקת הרעיון הקומוניסטי‪ .‬לעתים התנהלו ויכוחים ערים בין שני הצדדים —‬
‫ציונות מול קומוניזם — אך בסך הכל שררו יחסים טובים בין בני הנוער‪.‬‬
‫כול‪ 8‬סבלו סבל משותף‪ ,‬כולם הסתתרו ביחד כשהיתה ״אקציה״ )גיוס גברים‬
‫לעבודות כפיה מחוץ לגיטו( וכולם עמלו יחד בהכנת מנקרים — מקומות!‬
‫מיםתור לעת צרה‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ . . .‬י •־ז‪-‬״‬
‫׳ • י ־ * ׳ *־־‬
‫‪,‬־‪.‬‬
‫‪;^.‬׳‬
‫<‪~«' 1‬־‪ -‬י־ ‪.‬״‪.‬״•• •‬
‫|‪л-‬״‪" »Ч-*« •л‬־™* •‬
‫‪4‬‬
‫_״‬
‫•‬
‫״•‪-‬‬
‫‪I.‬‬
‫^*‪-‬״<‬
‫ו ל ד ״ ״ ‪ .‬־ ‪ L‬״ ‪ .‬׳ ״‪,.‬‬
‫‪•arc‬‬
‫*•‪»t.-i.*.,1. * v ,iZ'.‬‬
‫‪..JJ‬‬
‫~‬
‫‪—•-^1‬‬‫^‪-,‬י‪.‬‬
‫‪л‬‬
‫?‪CHKV/EKV‬‬
‫•‪7'"•/‬׳ יי ־‪,44‬׳— ‪ -‬׳—•־‬
‫•«•»‪М0АК1ВД‬‬
‫־‪*j/—,'.- -‬‬
‫‪ ш^*ш1<~*?4‬י ‪-‬י•‪ ^-ryr л! п « « -‬י‬
‫*‪/-*P‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪.‬־‬
‫'‪.‬‬
‫‪^««t 0 1‬‬
‫»‪•»-441' Jif»л£‬‬
‫־‬
‫‪/‬‬
‫׳‬
‫*‬
‫(‬
‫‪Ц‬‬
‫»‬
‫^‬
‫דים‬
‫מתון‬
‫‪ -«И‬י׳* ‪I‬‬
‫•״‪-‬‬
‫•>~‪\h,~U. <tf‬‬
‫‪si‬״•* ‪•*m‬‬
‫‪l‬‬
‫‪A• a.‬‬
‫ «‪• *.-*.»-* L‬א•״ ‪j^.‬‬‫‪ v«i-.‬׳־‪ Vi‬י־־״*״'׳״*׳ ‪«L‬‬
‫׳*׳‪v%i— / J‬׳»״‪ ^/‬־^_‪. .i»rl w*j‬־•*‪/‬״•י"‬
‫‪л‬‬
‫‪.1-«.-‬‬
‫‪1‬׳‪-1^ Uf~t£:i‬‬
‫‪A‬‬
‫*‪i4‬־‪ -i‬י^«‪.‬‬
‫‪*f Ий (M‬‬
‫י‬
‫עלון‬
‫‪'—jjj-t-‬‬
‫‪- V‬ע ׳‪ -‬״‬
‫—‬
‫*‬
‫‪-j4‬‬
‫‪i‬־—^‬
‫—‬
‫*‪*/!* V‬יי׳‪{/‬‬
‫מחתרתי‬
‫‪-‬י׳«<‬
‫י •״‪.‬‬
‫שהופיע‬
‫‪/*1‬‬
‫‪Ut‬‬
‫‪I'd‬‬
‫‪1943‬‬
‫״גיטו‪,‬‬
‫‪;nvrta!,‬‬
‫מחשבות‬
‫מן‬
‫הגירוש״‬
‫הגומא א ת‬
‫השם‪:‬‬
‫במשך הזמן הוקם גם קשר עם הנהגת התנועה בבוקארשט‪ ,‬אך לא נרקם‬
‫קשר סדיר עם שאר הקנים בטראנסניסטריד‪ ,‬ואף לא ידענו על קיומם‪ .‬דרך‬
‫בוקארשם קיבלנו גם ידיעות מועטות על המתרחש בארץ־ישראל ועל המצב‬
‫בכללו‪ ,‬מעבר למה שהיה כתוב בעתונות הרומנית‪ .‬מבוקארשט הגיעה לפעמים‬
‫גם עזרה כספית מסויימת שחולקה בין חברי הקן‪.‬‬
‫לקראת השחרור נעשו הכנות שונות למקרה של פינוי המקום או באם‬
‫ייעשה נסיון לחיסול היהודים‪ ,‬אך למזלנו בוצע השחרור בצורה מניחה את‬
‫הדעת ולא נחוץ היה להפעיל את אמצעי הזהירות שהוכנו למטרה זו‪ .‬אחרי‬
‫השחרור חזרו חברי הקנים למקומות מגוריהם והמשיכו בפעילותם‪ .‬הקנים‬
‫םירט‪ ,‬רדאוץ וכן ואטרה־דורנה התפתחו יפה וכמעט כל חברי קן דז׳ורין‬
‫יצאו להכשרה ועלו ארצה עוד לפני סוף שנת‪ .1947-‬קו םירט מילא תפקיד‬
‫מיוחד במינו‪ ,‬כי העיר היתה עתה על הגבול בין רומניה לבין ברית המועצות‬
‫והיא שימשה תחנה עיקרית ל״בריחה״‪ .‬הנהגת הקן הגישה עזרה חשובה לפעילי‬
‫ה״בריחה״‪.‬‬
‫קן שארגורוד‬
‫משה <טאפי( שרף‪ ,‬מקן גורה־הומודולוי הוגלה יחי עם משפחתו‬
‫לשארגורוד והיה בין מקימיו ופעיליו של הקן שם והדברים המובאים‬
‫כאז נמסרו על ידו‪.‬‬
‫שארגורוד‪ ,‬עיירה בצפון טךאנסניסטריה‪ ,‬היתה מרכז לכפרים רבים שבסביבה‬
‫ובה גרו לפני המלחמה ‪ 1,500‬יהודים ולא יהודים מעסים‪ ,‬לכן כל העיר‪ ,‬כמעט‪,‬‬
‫פרט לרחוב אחד הוכרזה כגיטו‪ .‬תנאי החיים‪ ,‬התנאים הסאניםאריים וכל השאר‬
‫היו כמו בדז׳ורין ואילו הרעב והמגיפה קטלו כאן יותר משני שליש מהמגורשים‪.‬‬
‫עם הגירוש מגורה־הומורולוי השתדלו חברי הקן להישאר ביחך במשך כל‬
‫הדרך אך הדבר היה כרוך בקשיים רבים‪ .‬בכל זאת הצליחו משה שרף ויוסף‬
‫)דוסיו( רול להישאר יחד ומיד אחרי שהגיעו לשארגורוד החלו בארגון הקן‪.‬‬
‫פעולה זו נסתייעה על ידי האנשים שעסקו בארגון החיים בגימו מראשיתו!‬
‫היו אלה ראשי הקהלות סוצ׳אבה וקימפולונג ובין ראשי קהילת סוצ׳אבד‪ ,‬בלםו‬
‫ציונים ידועים באותה תקופה ובעיקר ד״ד מאיר טייך )שפעילותו בגיסו היתד‪,‬‬
‫נושא לויכוח בין חלקים שונים של הציבור(‪ .‬מארגני הגיטו ניסו מן הרגע‬
‫הראשון לשתף את הנוער המאורגן‪ ,‬קרי‪ ,‬את ״הנוער הציוני״ בארגון החיים‬
‫בגישו‪ .‬בשבועות הראשונים אף נתנו ידינו לכך‪ .‬בראש הקן עמד פרידריך בוגן‬
‫מםוצ׳אבה ורוב החברים היו מהקנים סוצ׳אבה‪ ,‬גורה״הומורולוי וקיפפולונג‪.‬‬
‫חברי הקן עזרו לבניית תשתית לחיים פחות או יותר נורמאליים בתנאים‬
‫האנורמאליים ההם‪ .‬הם אירגנו את עבודת הנקמן בגיטו‪ ,‬את בית החולים‬
‫המאולתר ועוד מוסדות חיוניים‪ .‬ברם‪ ,‬כאשר נראה היה לנו‪ ,‬כי הנהלת הגיטו‬
‫עוברת לפסים של שיתוף פעולה מוגבר עם השלטונות הרומניים‪ ,‬נטשנו את‬
‫הפעילות הכללית אשר לה התנגדנו‪ ,‬הבענו מחאתנו נגדה ואף לחמנו בה‪.‬‬
‫התרכזנו אז‪ ,‬בעיקר׳ בפעילות תנועתית מחתרתית שהיחד‪ ,‬בנויה על לימוד‬
‫היהדות והציונות ועל עזרה הדדית‪.‬‬
‫בפעילות זו השתתפו החברים הבאים‪ :‬פרידריך בוגן‪ ,‬שני אחיו של מגן‪,‬‬
‫יוסף )דוסיו( רול‪ ,‬פרדי )פצקו( איידינגר‪ ,‬פרדי רוט‪ ,‬אברהם )בומי( ששטנר‪,‬‬
‫בן ציון פישלר וכותב שורות אלו‪ .‬וישנם ודאי עוד חברים שאת שמותיהם‬
‫שכחתי‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫נפגשנו‬
‫איש‪,‬‬
‫ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ‪ ,‬כ ו ל נ ו יחד או ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ש ל‬
‫על פי ר ו ב בביתו‬
‫בינינו‬
‫בוגן‪ ,‬נ ז ה ר נ ו מ פ נ י ר א ש י ה ג י מ ו‬
‫של‬
‫שנים שלושה‬
‫מאחר והיחסים‬
‫הגיעו ל מ ת י ח ו ת עויינת‪ .‬ה ש ת ד ל נ ו לקיים ת כ נ י ת פ ע ו ל ו ת ) ש י ח ו ת (‬
‫ונעזרנו‬
‫לדעת‬
‫בספר‬
‫מה‬
‫בלשכת‬
‫ביידיש‪,‬‬
‫מתרחש‬
‫שמצאנו‬
‫בהנהגת‬
‫באחד‬
‫הגיטו‬
‫ה נ ה ג ת ה ג י ט ו והוא‬
‫הבתים‬
‫השארנו‬
‫היהודיים‬
‫אחד‬
‫את‬
‫סדירה‬
‫בשארגורוד‪.‬‬
‫כדי‬
‫בתפקיד‬
‫זוטר‬
‫החברים‬
‫היה מדווח ל נ ו ע ל ה נ ע ש ה שם‪ .‬כ ן ה ו ט ל ע ל א ח ד‬
‫מ ח ב ר י נ ו ל ה י ו ת ש ו ט ר ב מ ש ט ר ה היהודית ש ל הגיטז‪ ,‬ת פ ק י ד ש ה י ה מ א ו ס ב י ו ת ר ‪,‬‬
‫א ד ח ב ר נ ו מ י ל א א ו ת ו ב צ ו ר ה כ ה ‪ 8‬ו פ ת י ת ע ד ש כ ל יהודי הגיטו ה ע ר י צ ו אותו‪.‬‬
‫כ ע ב ו ר ז מ ן מ ה ה צ ל ח נ ו ל ק י י ם ק ש ר עם ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ב ג י ט ו מ ו ג י ל ב ‪ .‬מ ו ג י ל ב‬
‫העיר‬
‫היתד!‬
‫התמני‬
‫ושם‬
‫הפעילים‬
‫יצחק‬
‫הראשית‬
‫גם‬
‫הבולטים‬
‫ילן(‪.‬‬
‫של‬
‫היתד!‬
‫א ז ו ר הגירוש‪ ,‬שם‬
‫ההנהלה‬
‫בגיטו‬
‫הראשית‬
‫היה‬
‫מוגילב‬
‫התמקמו‬
‫של‬
‫טוסיו‬
‫ראשי‬
‫מגורשי‬
‫הכיבוש‬
‫שלטון‬
‫טראנסניסטריה‪.‬‬
‫אחד‬
‫אל׳׳ם‪,‬‬
‫מיל‪.‬‬
‫)היום‬
‫יאבלונובר‬
‫מ מ ו ג י ל ב ב א ו ש נ י ח ב ר י ם ל ב ק ר אותנו‪ ,‬ד ב ר ש ה י ה כ ר ו ך ב ק ש י י ם‬
‫גתלים‬
‫מ א ד ו ג ם מ ב י נ י נ ו יצא ח ב ר א ח ד ל ב י ק ו ר ב מ ו ג י ל ב ‪ .‬ד ר ך מ ו ג י ל ב ק ש ר נ ו‬
‫קשרים‬
‫הראשית‬
‫עם‬
‫הנהגת‬
‫התנועה‬
‫מבוקארשט‪,‬‬
‫איציו‬
‫הרציג‬
‫רומניה‬
‫נגת‬
‫ארצי(‬
‫)יצחק‬
‫בתור‬
‫חבר‬
‫משלחת‬
‫חבר‬
‫ב ג ל ל פ ע י ל ו ת ו ה מ ח ת ר ת י ת והוא נ א ל ץ‬
‫ה מ ל ת מ ה ‪ .‬א י צ י ו ש י ג ר א ל י נ ו ד ר י ש ת ש ל ו ם וידיעות‬
‫המשלחת‬
‫עזרה‬
‫הזאת‪,‬‬
‫כספית‬
‫שסח‬
‫הורו‬
‫יהדות‬
‫ראשי‬
‫ל ט ר א נ ם נ י ס ס ר י ה ‪ .‬איציו ב י ק ר ב ג י ט א ו ת א ח ר י ם ועם ש ו ב ו ל ר ו מ נ י ה ה ו צ א ה‬
‫פקודת מעצר‬
‫סוף‬
‫ב ב ו ק א ר ש ט ופעם‬
‫נ‬
‫א ף בא‬
‫ההנהגה‬
‫שרגא‪,‬‬
‫לרדת‬
‫שונות‬
‫לשארגורוד‪.‬‬
‫ע ל ידי‬
‫כ״כ‬
‫ראש‬
‫גם‬
‫קיבלנו‬
‫מבוקארשט‪.‬‬
‫פעולה‬
‫חברינו‬
‫גתלה‬
‫פרד‬
‫שהצליח‬
‫להגיע‬
‫ל מ ח ת ר ת עד‬
‫נוסף‬
‫ברוח‬
‫נשקפה‬
‫שלנו‬
‫ציונית‪,‬‬
‫לעוסקים‬
‫היה‬
‫בית‬
‫היתומים‬
‫אך‬
‫בצורה‬
‫בלתי‬
‫בפעילות ציונית‬
‫שהוקם‬
‫על‬
‫ידי‬
‫בולטת‪.‬‬
‫יש‬
‫לדעת‪,‬‬
‫בכל‬
‫גיטאות‬
‫כלשהי‬
‫הקהילה‬
‫כי‬
‫ובו‬
‫סכנה‬
‫טראנסניסטריה‪,‬‬
‫כי כ ל צ ו ר ה ש ל ה ת א ר ג נ ו ת ה י ת ה א ס ו ר ה ו ה ע ו ב ר ע ל איסור זה צפוי ה י ה ל ע ו נ ש‬
‫ח מ ו ר וכן ג ם ב נ י מ ש פ ח ת ו ‪ .‬ל כ ן ה ש ת ד ל נ ו ל א ל ה ס ת כ ן ב ס י כ ו נ י ם מ י ו ת ר י ם שאין‬
‫ע מ ם כ ל ת ו ע ל ת ו א ש ר ע ל ו ל י ם ל ג ר ו ם נ ז ק רב‪.‬‬
‫ה פ ע י ל ו ת היתד• מ כ ו ו נ ת ל ש מ י ר ת ק ש ר ‪ ,‬ל ה פ צ ת הרעיון ה צ י ו נ י ב ד ר ך מ ו צ נ ע ת‬
‫לתנאים‪,‬‬
‫ומתאימה‬
‫המגורשים‬
‫גם‬
‫להרמת‬
‫המורל‬
‫מטרה‬
‫ולהצבת‬
‫לעיני‬
‫בני‬
‫וציבור‬
‫הנוער‬
‫ב כ ל ל ו ‪ ,‬ש א י פ ה ש ת ת ע ל ה מ ע ט מ ע ל ה ד א ג ה ה י ו מ י ו מ י ת ל ש מ י ר ת הקיים‪.‬‬
‫כאן היו ה י ד ב ר ו י ו ת ע ם ה נ ו ע ר היהודי ה מ ק ו מ י ו כ מ ה מ ה ם ה ת ק ר ב ו א ל‬
‫רעיונותינו‪,‬‬
‫למרות‬
‫החינוך‬
‫הקומוניסםי‬
‫ספגו‬
‫אותו‬
‫לפני‬
‫כן‪.‬‬
‫היה‬
‫נסיון‬
‫גם‬
‫ל ה ק י ם ארגון ה ג נ ה מ ש ו ת ף ע מ ם ל מ ק ר ה ש ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬ב ע ת נ ס י ג ת ם ‪ ,‬י ח ל י ס ו ל ח ס ל‬
‫יהודי הגיטו‪ .‬א ר ג ו נ ו ש ל ת א ה ה ג נ ה ה ו כ ת ר ב ה צ ל ח ה‬
‫את‬
‫חוסר‬
‫הנסיון‬
‫שהיו‬
‫כרוכים‬
‫בתקופת‬
‫יומיים‬
‫גם‬
‫קאנעץ״‬
‫עם‬
‫שלנו‬
‫ו ע ק ב אי‬
‫בהשגת‬
‫התוהו ובוהו‬
‫נשק‪.‬‬
‫חלקית‬
‫בלבד‪,‬‬
‫בגלל‬
‫שיתוף פעולה מצד המבוגרים והקשיים הגדולים‬
‫ב ר ם ‪ ,‬ארגון זה פ ע ל‬
‫שהחלה עם הנסיגה‬
‫בתור כוח‬
‫נותר‬
‫כ א ש ר הגיטו‬
‫שיטור‬
‫והתראה‬
‫ב מ ש ך יום‬
‫או‬
‫ללא כ ח צבאי‪.‬‬
‫בשארגורוד‬
‫יצא לאור‬
‫עלון‬
‫ב ר ו מ נ י ת וביידיש‬
‫בשם‬
‫ל י כ ט פון‬
‫״ביים‬
‫)וכן ב ש ם ד ו מ ה ( ‪ ,‬ה ע ל ו ן ה ו צ א ע ל ידי ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״‬
‫בשיתוף‬
‫ציון פ י ש ל ר ‪.‬‬
‫לצערנו‬
‫צעירים נוספים‬
‫ש מ ש כ ו ב ע ט ‪ .‬כ ת ב אותו ח ב ר נ ו בן‬
‫ל א ג י ל י נ ו ע ד כ ה א ף ע ו ת ק א ח ד מ ן העלון הזה‪.‬‬
‫עם‬
‫‪2‬‬
‫שחתר‬
‫שארגורוד על‬
‫ידי‬
‫הרוסים‬
‫חזרנו‬
‫כולנו‬
‫לבתינו‪.‬‬
‫חלק‬
‫הגיע‬
‫על שליחותו של איציו ראה ‪,,‬משואה״ א׳ עמ׳ ‪128 — 126‬‬
‫‪213‬‬
‫תוך זמן קצר למקומות מגוריו הקודמים בבוקובינה וחלק אחר שהה עוד במשך‬
‫קרוב לשנה בבוקובינה הצפונית‪ ,‬שהפכה לחלק של ברית המועצות והם חזרו‬
‫לעריהם רק לאחר שנקבעו סידורי החזרתם של שארית יהודי טראנסניסטדיה‬
‫מברית המועצות לרומניה‪ .‬במשך שנה זו‪ ,‬במשטר שהפעילות הציונית היתה‬
‫אסורה בו לחלוטץ‪ ,‬שמרנו על־ קשר בין חברי ״הנוער הציוני״ בצ׳רנוביץ לבין‬
‫החברים שהיו מפוזרים במקומות שונים בבוקובינה הצפונית‪ .‬חלק מחברים‬
‫אלה סייע ל״בריחה״ ואחדים אף עבת את הגבול לרומניה באופן בלתי ליגלי‪,‬‬
‫במסגרת פעולות ה״בריחה״‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הפעולות של קני ״הנוער הציוני״ בדתתן' ושארגורוד מוכיחות בעליל מה‬
‫רב היה כהו של החינוך התנועתי ובאיזו מידה ראו חברי ״הנוער הציוני״‬
‫בתנועתם בית ודרך חיים‪ .‬העובדה כי בימים הקשים ההם — של רעב‪ ,‬מחסור‬
‫ופחד — חיפשו החברים זה את זה‪ ,‬התלכדו ופעלו למרות כל הסכנות‪ ,‬היא‬
‫מאלפת ביותר ומוכיחה על שרשיותה וחיוניותה של התנועה‪ .‬לחבתם שפעלו‬
‫בקנים אלה ובאחרים‪ ,‬משמשת התנועה זכתן יחיד של אור וחום פן התקופ!‬
‫ההיא של חושך ויאוש ובשביל תנועת ״הנוער הציוני״ הרי זה דף מזהיר‬
‫שכולנו רשאים להתגאות בו‪.‬‬
‫;‬
‫יצחק שידלו‬
‫במחנה מטהאתן‬
‫בעת שפרצה המלחמה היה מחבר רשימה זו‬
‫‪15‬‬
‫‪p‬‬
‫‪ .‬מקצת מתלאותיו על‬
‫התקופה‪ ,‬מנובמר ‪ 1942‬ועז־ אוגוסט ‪ ,1943‬בה שהה במטהאוזן —מסופרות‬
‫ברשימה זו‪.‬‬
‫מיד עם תבוסתה של פולין‪ ,‬כאשר נכנסו הגרמנים לפלונםק והחלו להתנכל‬
‫ליהודים ובמיוחד למנהיגות הרוחנית ולצבור האמיד‪ ,‬הסתננו רובם של בעלי‬
‫היכולת לוארשה‪ .‬התגוררתי עם הורי בוארשה כאשר התחילו המשלוחים‬
‫הראשונים של היהודים םהגיטו‪ ,‬אז ידענו כבר כי איו האנשים מובלים לעבודה‪,‬‬
‫כפי שניסו לתאר זאת‪ ,‬כי אם למוות‪.‬‬
‫החלטתי לברוח‪ ,‬על אף שלא היה לאו ולא ידוע היה איפה בטוח יותר‪,‬‬
‫אך לא ראינו כל פתרה טוב מזה‪ .‬מכל המשפחה הייתי היהח־ שברח אז כיוון‬
‫שלא היה לנו כסף לשלם לפבריח אלא בעד איש אחד בלבד — והודות‬
‫לכך ניצלתי‪.‬‬
‫יחד עם עוד ‪ 2‬פלונםקאים יצאתי מוארשה בלח־ית המבריח וכאשר עםדנו‬
‫לחצות את הויסלה‪ ,‬היות והגשרים נשמרו היסב‪ ,‬נתפסתי והפכתי לאסיר‬
‫פלילי ובתור שכזה הובלתי לגיסו נובידבור‪ ,‬שבקרבתד‪ .‬אירע המעשה‪ .‬וכאן‬
‫התחילו הרפתקאזתי וטלטולי במשך כל ימי המלחמה‪.‬‬
‫החקירה בגסטאפו היתד‪ .‬קשה מאד ורוב האסירים חזרו מן החקירה מוכים‬
‫ופצועים‪ .‬לי לא הרעו ואני משער שזה קרה הודות לדברי הגלויים והכנים‪.‬‬
‫אמרתי לחוקר דברים שאחרים לא העזו אולי להעלות על דל שפתם‪ ,‬סיפרתי‬
‫את העובדות האכזריות באופן גלוי‪ ,‬ספרתי שברחתי היות ורציתי להימנע‬
‫ממה שידוע לכולם והוא שאת יהדות וארשה שולחים לטדבלינקה‪ ,‬שם הורגים‬
‫אותם‪ .‬זכור לי חיוכו השטני של החוקר בשמעו את דברי‪.‬‬
‫בנובידבור הייתי‪ .‬כלוא עד שהגיע פסק הדין של בית המשפט הגרמני‬
‫ואז הובלתי ע״י משטרה צבאית‪ ,‬קשור באזיקים למבריח בשם סאלקד‪ .‬אברהם‬
‫מוארשה‪ ,‬לבתי סוהר שונים ובכ״א מהם שהינו ימים אחדים עד שבאנו‬
‫ל״מחוז חפצנו״ — ממהאוזן; כך עברנו את בתי הסוהר של טורון‪ ,‬פוזנא‪,‬‬
‫‪215‬‬
‫ברסלאו‪ ,‬שיינברג וברנו שבצ׳כוםלובקיה‪ ,‬אח״כ הגענו לוינה וישבנו שם‬
‫בבית הסוהר כשבוע ימים‪ ,‬יחד עם אסירים יהודים מיוצאי וינה‪ ,‬אגשים‬
‫מבוגרים ורובם יהודים לחצאין‪ .‬הם חילקו את התא ובודדו עצמם מאתנו‪,‬‬
‫מהחבילות שקיבלו לא כיבדו אותנו אד בכזית וממנת הלחם הכללית נטלו‬
‫לעצמם את התלק המירבי‪ .‬הסוהרים בוינה התיחסו אלינו די ׳טוב‪ ,‬כי היו‬
‫אלה אנשים מבוגרים מאד שלא נשלחו לחזית‪ .‬מבית הסוהר המשטרתי בוינה‬
‫הובלנו במכונית לתחנת הרכבת‪ ,‬כ־‪ 90‬אסירים וביניהם ‪ 4‬יהודים פולנים‪ .‬לאחר‬
‫‪ 4‬שעות נסיעה הגענו לתתנת הרכבת מטהאוזן‪ .‬עשינו דרכנו ברגל בלמי‬
‫אנשי ם‪.‬ם‪ ,.‬בדרך העולה אל ראש הר גבוה‪,‬שם מצוי המחנה הנודע לשמצה‪.‬‬
‫שלג כבר ירד והכביד על הליכתנו‪ .‬אחד האסירים‪ ,‬גרמני שהיה בתוכנו‪ ,‬איש‬
‫נמוך ושמן‪ ,‬בעל כרם גדולה‪ ,‬לבוש מעיל שחור וצילינדר לראשו )היה בעל‬
‫מלון ומשם נלקח למאסר( זכה למכות נמרצות מידי ‪ -‬הם‪ .‬־ ס‪ .‬באשר בגללו‬
‫נתעכבה השיירה‪ .‬בדרך פגשנו באסירים יהודים שעבדו במחצבות אבן של‬
‫המחנה וראינום כשהם נאחזים ונעזרים האחד בשני‪ ,‬עולים לסלעים הגבוהים‪,‬‬
‫קופצים משם אל דותד‪г‬ם ומתאבדים‪.‬‬
‫כאשר סוף סוף הגענו אל המחנה הכניסו אותנו למקלחות‪ ,‬לקחו את כל‬
‫חפצינו‪ ,‬רשמו אותם כדין‪ ,‬הכניסו• לשקים וחתמו אותם‪ ,‬גילחו את כל גופנו‬
‫ואח״כ הוציאו אותנו למסדר בשלג העמוק‪.‬‬
‫שאלנו את הספר הפולני‪ ,‬כשעסק במלאכתו‪ ,‬על המצב במחנה חה‬
‫השיב בפסקנות כי ״כאן אין יהודים מחזיקים מעמד אלא ימים ספורים‪ .‬אחד‬
‫היהודים שנשאר בחיים יותר מכולם שהה כאן שבועיים ימים״‪.‬‬
‫במסדר עמד עמנו נער רוסי שבמקלתת גנבו את נעליו והוא נאלץ לעמוד‬
‫בשלג ברגליו היחפות‪ ,‬בוכה בכי מר אך אינו יכול לזוז ממקומו‪.‬‬
‫לאחר מכן שלחו אותנו לבלוק אחר‪ ,‬למעין בידוד מפני מחלות מדבקות‬
‫ואת היהודים הפריח־ מכל השאר‪ .‬סגרו אותנו בבלוק מספר ‪ ,5‬משם לא‬
‫יכולנו לצאת אלא לעבודה‪.‬‬
‫חרדה אחזה אותנו בבואנו לבלוק‪ ,‬האנשים היו מוכים ופצועים‪ ,‬מחלדלים‬
‫ונפחדים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שמגן •חד מורכב משני ‪:‬משולשים‪ ,‬האחד בצבע צהוב‬
‫והשני באחם‪ ,‬צמוד ל ב ג ח לא העיז לפצות אפילו את פיו ולשאלותינו‬
‫הרבות השיב רק בתנועת יד אחת‪ ,‬בה רצה להדגים את תנועת המאכלת על‬
‫גבי הצואר‪ ,‬לרמוז לנו את אשר מצפה לנו‪.‬‬
‫מטהאוזן היה מחנה ריכוז לאסירים פליליים ופוליםיים ולא מחנה השמדה —‬
‫כל האסירים שהובאו לשם באו מבתי סוהר שונים לאחר שיפוט! מרבית‬
‫האסירים היו בני עמים אחרים ומיעוטם יהודים‪ .‬קבוצות העבודה היו חוזרות‬
‫פעמיים ביום למחנה‪ ,‬לשעת הצהריים ובערב ומדי יום כשחזרו היו סוחבים‬
‫אתם ‪ 2‬מתים שנזרקו אח״כ אל השלג במורד ההר‪ .‬הנוהג המקובל כאן היה —‬
‫וזאת למדנו לדעת אח״כ — שהגרמנים חייבים להפיל כל יום ‪ 2‬חללים‬
‫מבינינו‪ ,‬כי המשרפה שהיתר‪ .‬במקום לא הכילה יותר משתי גופות‪.‬‬
‫כבר ביום הראשון מצאתי אדם מוכר לי‪ ,‬בן עירי‪ ,‬עויזר יענקל שמו‪,‬‬
‫שהיה ידוע אצלנו כאיש גברתן‪ ,‬בעל שרירים‪ ,‬שאף בעלי אגרוף גויים ואנשי‬
‫‪1‬‬
‫הצבעים סימלו את סוגם ופשעם של האסירים‪ ,‬הג״ל היד‪ .‬הסימן ליהודים; אסירים‬
‫פליליים ענדו משולש ירוק‪ ,‬כשחודו כלפי מטה; אסירים פוליטיים — משולש אדום‬
‫כלפי מטה; אלה שברחו ממחנות עבודה — משולש שחור ; סרבני מלחמה — משולש‬
‫סגול וכוי וכר‪.‬‬
‫‪6‬ו‪2‬‬
‫משמרה‬
‫פחדו‬
‫וחבורות‬
‫ו ס י מ נ י דם על פניו‪ ,‬ח ל ש היה ב ז ב ו ב ‪ ,‬ד ל ב ש ר ו מ ס ת ת ר מ פ נ י‬
‫שאחרים‬
‫מפניו‪.‬‬
‫ה נ ח י ת ו על‬
‫המשיך‬
‫למטהאזזן‬
‫כאץ‬
‫אך‬
‫זהיתיו‬
‫בקושי‪,‬‬
‫ראשו‪ .‬הוא נ א ס ר‬
‫״לסחור״‬
‫ע ל ה ב ר ח ו ת ושוק ש ח ו ר ו מ א ז ש נ ש ל ח‬
‫לחם‪,‬‬
‫תמורת‬
‫מבלי‬
‫נוסף‬
‫שנקרא‬
‫כאמור‬
‫נ ו פ ל י ם שניים‬
‫שהיה‬
‫את‬
‫ר ו ס ו ל נ י ‪ .‬היתד‪ .‬זו‬
‫בחג‬
‫הורה‬
‫קשה‪,‬‬
‫לבין‬
‫עבודת פרך‪,‬‬
‫מחנה‬
‫ויומיום היו‬
‫מתוכנו‪ .‬ה ״ ק פ ו ס ״‬
‫שיני‬
‫עוקרים‬
‫ומוכרים את הזהב‬
‫אותם‪,‬‬
‫ז ה ב ו ל כ ן היו ר ו צ ח י ם‬
‫ת מ ו ר ת וודקה‪.‬‬
‫ה מ ו ל ד ה ע מ י ד ו א ת יהודי ה ו ל נ ד ש ב מ ח נ ה ב מ ע ג ל וצוו ע ל י ה ם ל ר ק ו ד‬
‫והמפקד היה מחלק להם‬
‫כאשר‬
‫יכולנו‬
‫עפר‬
‫בין‬
‫רצח‪.‬‬
‫מסהאחן‬
‫קבוצתנו‬
‫ה ג ר מ נ י ם היו נ ט פ ל י ם ב ע י ק ר ל א ס י ר י ם‬
‫ב י ד ם מ ש ה ו או שהיו ל ה ם‬
‫שיניהם‬
‫שטח‬
‫עבודת‬
‫הררי‬
‫מכות‬
‫לקח‬
‫קבלה‬
‫הוטל‬
‫התמורה‬
‫ליישר‬
‫ואז‬
‫אלא‬
‫היכוהו‬
‫שלעתים‬
‫לחם‬
‫שתהיה‬
‫הקבוצה‬
‫להחזיר‬
‫שלנו‬
‫את‬
‫כולו‬
‫מנופה‬
‫א ו ת ו ת ח ת ח ס ו ת ה ‪ ,‬כ ד י ל ש מ ו ר עליו מ פ נ י נ ק מ נ ו ת ם ש ל א ס י ר י ם א ח ר י ם ‪.‬‬
‫על‬
‫בידו‬
‫במרק‬
‫כי‬
‫היה‬
‫פצעים‬
‫מכות‬
‫לרדת‬
‫התחילו‬
‫לעשות‪ .‬את‬
‫טבק לעיסה‬
‫גשמים‬
‫עבודתנו‬
‫לכבוד‬
‫והאדמה‬
‫ונשארנו‬
‫הפכה‬
‫במשך‬
‫החג‪.‬‬
‫לגוש‬
‫של‬
‫שבועיים‬
‫בוץ‬
‫בצריף‬
‫דביק‪.‬‬
‫מבלי‬
‫לא‬
‫לצאת‬
‫מ מ נ ו כ ל ל — ב צ ר י פ י ם היו מ ו ת ק נ י ם ר מ ק ו ל י ם ו ב א מ צ ע ו ת ם השמיעו• ל נ ו הדשות'‬
‫מוסיקה‪.‬‬
‫וגם‬
‫מפלתה‬
‫לאחר‬
‫שמענו‬
‫את‬
‫נאומיו‬
‫בבוקר‬
‫באו‬
‫ח ב ו ר ו ת ם‪.‬ס‪.‬‬
‫רק‬
‫שדבר‬
‫ל מ ס ד ר כדי לנקום בנו על‬
‫טרור״‪.‬‬
‫נגד‬
‫מפלתם‪,‬‬
‫למחרת‬
‫ניצלתי ממוות‬
‫ה ו ך ו ת ל כ ך ש ה ס ת ר ת י א ת ה ט ל א י ה צ ה ו ב ו ל א זיהו אותי ב ת ו ר יהודי‪.‬‬
‫החבר‬
‫לו‬
‫של‬
‫של‬
‫גבלס‬
‫הארמיה‬
‫על‬
‫הששית‬
‫נקמה‬
‫הגרמנית‬
‫ו״טרור‬
‫ליד‬
‫םסלינגרד‬
‫שנאסר‬
‫א ב ר ה ם ׳ נהיה‬
‫יחד עמי‪ ,‬ס א ל ק ה‬
‫נ ל ק ח ת י א נ י ל ע ב ו ד ת נקוי ש מ ש ו ת‬
‫לספר‬
‫הבלוק‬
‫של‬
‫והומת‬
‫וארונות בצריפים‪ .‬ה ת ח ב ב ת י על הבלוק־‬
‫א ל ט ס מ ר ‪ ,‬הוא ר א ש הצריף‪ ,‬ו ב ע ד נ ק ו י ח ד ר ו ז כ י ת י ב מ נ ת מ ר ק נ ו ס פ ת פ ד י יום‪.‬‬
‫בימים‬
‫רבים‬
‫שלא‬
‫מאתנו‪,‬‬
‫יצאו ל ע ב ו ד ה ה ח ל ו‬
‫לזמן מה לפתות‪,‬‬
‫הסלקציות‪.‬‬
‫שאנו‬
‫באמת‬
‫הבלוקאלםסטר הצליח‬
‫אנשים‬
‫מוכשרים‬
‫ה צ י ל ‪ 12‬מ ת ו כ נ ו מ ב י ן ‪ 60‬א ס י ר י ם ש ה י ו ב צ ר י ף — ב י ן ר‪.‬־‪12‬‬
‫להציל‬
‫כך‬
‫וחרוצים‪,‬‬
‫ה י ע ו ‪ 4‬יהודים‬
‫מפולין‪ ,‬ש ל ש ה ג ר מ נ י ם ‪ ,‬שני אחים ה ו ל נ מ ם ווינאי א ח ד בשם ד ״ ד מלר‪ ,‬ש ב ז מ נ ו‬
‫פ ע ו ל ה ע ם הגסטפו‪.‬‬
‫שיתף‬
‫חיילי‬
‫אדם‬
‫כך‬
‫זה‬
‫ושיחקו‬
‫בבני‬
‫ששמרו‬
‫הגסטפו‬
‫עלינו‬
‫בעת‬
‫ב ש ח ק ב ג ו ל ו ת ‪ .‬פ ע ם ו כ מ ע ם נ פ ל ת י ק ר ב ן ל ת ע ל ו ל מ ס ו ג זה‪ ,‬ו מ ע ש ה‬
‫שהיה‬
‫ה י ה ‪ :‬במקום שעבדנו נקבע תחום‬
‫היה הגבול‬
‫של‬
‫ש ט ח נ ו ומי‬
‫העבודה‬
‫בגו‬
‫התעללו‬
‫ב ר ו ר ‪ ,‬מעין קו‪ ,‬א ו ת ו א ס ו ר היה ל ח צ ו ת ‪,‬‬
‫שעבר‬
‫נ ח ש ב לעריק‪,‬‬
‫אותו‬
‫נעל‬
‫צריך‬
‫להרוג‪.‬‬
‫פ ע ם ל ק ח א ו ת ו הס‪.‬ם‪ .‬ש ש מ ר ע ל י נ ו‬
‫לתחום‬
‫ש ל נ ו ו א מ ר ל א ו ת ו ד ״ ד מ ל ר שירים‪ .‬א ת ה ג ע ל ו כ ו ו נ ת ו ה י ת ה‬
‫שזה‬
‫אחת‪,‬‬
‫אותו‬
‫היה‬
‫זרק אותה אל מעבר‬
‫שברגע‬
‫י ח צ ה א ת ק ו ה ג ב ו ל של א ז ו ר נ ו — הוא יירה בו‪ .‬ד״ר מ ל ר ה ב י ן מ ה ע ו מ ד‬
‫ו ל א י זז מן המקום‪,‬‬
‫להתרחש‬
‫לפתע‬
‫אולם אני‬
‫בתמימותי קמתי ופניתי ל ע ב ר‬
‫צ ע ק ו ח ב ר י האסירים ו ב ר ג ע ה א ח ר ו ן נ ע צ ר ת י ‪ ,‬ו כ ך‬
‫ניצלתי‪.‬‬
‫הנעל»‬
‫רבים‬
‫אולם‬
‫א ח ר י ם ש ל א ידעו ז א ת מ צ א ו א ת מ ו ת ם ‪.‬‬
‫כ א מ ו ר נ ו ת ר נ ו ‪ 12‬איש מן ה ק ב ו צ ה ב ת ד‪.‬־‪ .60‬א ת כ ל ה י י ת ר ה ע ב י ר ו ל צ ר י ף‬
‫של‬
‫הרוסים‪ ,‬שם‬
‫להם‬
‫ס ם מוות‪.‬‬
‫אסירים‬
‫ספרדים‪,‬‬
‫נאמר להם‬
‫שהם‬
‫נשלחים‬
‫זו היתד‪ .‬צ ו ר ת ה מ ו ו ת‬
‫לוחמים‬
‫לשעבר‬
‫זו ה י ה גם ה פ ל ו נ ס ק א י ‪ ,‬ע ו ז ר‬
‫של‬
‫לאושויץ — א ך‬
‫המקובלת‬
‫מלחמת‬
‫למעשה‬
‫במטהאוזן והיא‬
‫האזרחים‪.‬‬
‫בין‬
‫הזריקו•‬
‫בוצעה‬
‫ההרוגים‬
‫ע״י‬
‫בצורה‬
‫יענקיל‪ ,‬ה נ ז כ ר לעיל‪.‬‬
‫ל ק ב ו צ ה ש ל נ ו ב ת ד‪.‬־‪ 12‬צ ו ר פ ו א ח ״ ב ע ו ד א ס י ר י ם א ח ד י ם ‪ :‬פ ר ט י ז נ י ם י ו ג ו ס ל ב י ם‬
‫וקרואטים‪,‬‬
‫אחד‬
‫קצין‬
‫בכיר‪,‬‬
‫וכן‬
‫רופא‬
‫מברלין‬
‫ש ב ח ר לו‬
‫מ ת ו ך הקבוצה‬
‫‪2‬‬
‫‪217‬‬
‫נםויים‬
‫ר ו פ א י ם אחרים‪ ,‬ה א ח ד ׳ פ ו ל נ י נ ו צ ר י ••מוארשה ו ה ש נ י יוגוסלבי ו ה ם ע ר ב ו‬
‫ע ל א ל ה מ ת ו כ נ ו ש ה י ו מ ת ח ת ל ג י ל ‪.30‬‬
‫הזריקו• לנו‬
‫י‬
‫באורח‬
‫כל‬
‫מחלת‬
‫הטיפוס‪.‬‬
‫קבוע היו נערכות בנו ב ד י ק ו ת כדי ללמוד את השפעת הנםיוב‬
‫שהוזרק‪,‬‬
‫זריקות נסיוב‬
‫לנסות‬
‫כדי‬
‫עמידתנו כנגד‬
‫את‬
‫ש ב ו ע נ ל ק ח ה מ א ת נ ו מ נ ת ד ם ו כ מ ו ב ן ש ז ה החליש א ו ת נ ו • ע ו ד י ו ת ר !‬
‫ק ב ל נ ו ג ם כ ל ת ו ס פ ת מזון — א ך‬
‫שפני‬
‫נסיון ה צ י ל ה א ו ת נ ו מ מ ו ו ת — כ י‬
‫ב ע ת הנםויים‪ ,‬ש נ ע ר כ ו‬
‫בבית החולים‬
‫ונתנו‬
‫מנת‬
‫או‬
‫שבמחנה‬
‫ריחמו‬
‫שהיינו ‪ -‬ג ו נ ב י ם‬
‫או‬
‫עלינו‬
‫הרופאים‬
‫סיגריות‬
‫מרופאים‬
‫מרק‪ .‬ועוד‬
‫הוראות‬
‫וכך‬
‫בכל‬
‫לא‬
‫ז א ת ניתן אולי לומר ש ע ו ב ד ת ה י ו ת נ ו‬
‫דבר‪:‬‬
‫שהגיעו‬
‫היות‬
‫או‬
‫וערכו‬
‫לעתים‬
‫לנו‬
‫חולים‬
‫את‬
‫בנו‬
‫עוד‬
‫שבצריפים‬
‫הנסויים‬
‫לחם‬
‫ותמורחן‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫—‬
‫קבלנו‬
‫חייבים‬
‫לחם‬
‫לפי‬
‫היו‪,‬‬
‫מ ג ב ו ה ‪ ,‬ל ש מ ו ר ע ל י נ ו ו ל א ל ה ר ג נ ו כ ל זמן שהנםויים נ מ ש כ ו ‪,‬‬
‫ניצלו א ח ד י ם מ ב י נ י נ ו ‪.‬‬
‫אולם לא כ ו ל ם החזיקו מ ע מ ד ‪ ,‬כ י ה ר ע ב הציק לנו ו א ח ד י ם‬
‫;‬
‫גדר‬
‫שגם ב נ י ת ן‬
‫ה מ ח נ ה ב ת ק ו ד ‪ .‬שיירו ב ה ם ‪ ,‬׳ואף ע ל •פי‬
‫אף‬
‫זה‬
‫נגשו אל‬
‫פקודה‬
‫ניחנה‬
‫מ פ ו ר ש ת לס‪.‬ס‪ .‬ל א ל י ר ו ת ב נ ו — ע ק ב הנסויים‪ ,‬ה ר י שהס‪.‬ם‪ .‬ע ש ו ז א ת ב ש מ ח ה ‪,‬‬
‫שנהרג‬
‫ולאחר‬
‫א ס ו ר היה א פ י ל ו ל ש ר ו ף א ו ת ו‬
‫יהודי מ ב י ן א ל ה‬
‫בקרמטותזם‪,‬‬
‫כ י חייבים היו ל ש מ ו ר א ת ג ו פ ו ע ד א ש ר הגיעו ב ת ז ר ה מ ב ר ל י ן ת ו צ א ו ת ה ב ד י ק ה‬
‫ל ש ם ל א ח ר המוות‪.‬‬
‫שנשלחה‬
‫כנראה שכל המגבלות הללו הכבידו על מ פ ק ד מחנה פארמאיה במטהאוזו —‬
‫ולכן‬
‫לשלוח‬
‫הוא ה ח ל י ט‬
‫אלה‬
‫את כל‬
‫בחיים‪,‬‬
‫מ ק ב ו צ ת הניסוי‪ ,‬ש נ ו ת ר ו עדיין‬
‫לאושויץ‪.‬‬
‫י היינו ‪8‬‬
‫עוד‬
‫ש נ ו ת ת מ ת ו ך ‪12‬‬
‫מתוך‬
‫הוותיקים‬
‫א ר ב ע ה ש ז ה מ ק ר ו ב ב א ו ‪ :‬נ ע ר ר ו ס י בן ‪ ,15‬י ה ו ת פ ו ל נ י ש ה י ה‬
‫המלחמה‪,‬‬
‫עברית‬
‫יהודי א ח ד ה ו ל נ ד י ו א ח ד ב ל ג י ש א ף‬
‫רהוטה‪,‬‬
‫י" ־ ב מ ש ך‬
‫שנשפטו‬
‫‪10‬‬
‫בבתי‬
‫בהשקפתו‬
‫קומוניסט‬
‫חדשי‬
‫שהותי‬
‫תן(‬
‫מבלגיה‪,‬‬
‫מי‬
‫בידיה‪,‬‬
‫•בתחילה‪,‬‬
‫אותנו‪,‬‬
‫אלא‬
‫כרגיל‪,‬‬
‫גנב‬
‫הוא מ ו צ א ו מפולין‪ ,‬א ש ר ד ב ר‬
‫במחתרח‪.‬‬
‫הובאו‬
‫ה ו ל נ ד וגרמניה‪,‬‬
‫רבים‬
‫יהודים‬
‫אחך‬
‫אולם אף‬
‫)לאחר‬
‫למחנה‬
‫פרט‬
‫מהם —‬
‫ברעב‬
‫בהתאבתת‪.‬‬
‫הודיעו• ל נ ו‬
‫שמפי‬
‫לפני‬
‫— ל א נ ש א ר בחיים‪ .‬כולם נ י ס פ ו — מי‬
‫במשרפה ומי‬
‫כאשר‬
‫ופעיל‬
‫בםטהאוזן‬
‫ל־‪ 8‬שיצאו יחד א ת י לאושו־יץ‬
‫ומי‬
‫)שנותת‬
‫‪(60‬‬
‫ואלינו‬
‫צורפו‬
‫על‬
‫אחד‬
‫ה ה ע ב ר ה —• חשדנו‬
‫הפולנים‬
‫שעבד‬
‫במחסן‬
‫כי‬
‫עומתם‬
‫הבגדים‬
‫להתג‬
‫לנו‬
‫נודע‬
‫ש ח פ צ י נ ו ה ו ע ב ר ו לאושייץ‪.‬‬
‫י אז ה ת ח ל נ ו א ת ד ר כ נ ו ח ז ר ה ו ע ב ר נ ו א ת אותן ת ח נ ו ת בהן ש ה י נ ו‬
‫למטהאוזן‪.‬‬
‫ברנו‬
‫י ר ת ו מן ה ה ר‬
‫וברסלאו‪.‬‬
‫לא‬
‫אסירים‪.‬‬
‫בדרכנו‬
‫ב ל ו ו י ת ם‪.‬ס‪,.‬‬
‫ו מ ש ם ב ר כ ב ת ד ר ך ב ת י ה ס ו ה ר בוינה‪,‬‬
‫לאחר‬
‫שבועיים‬
‫הגענו‬
‫בגדי‬
‫בנו‬
‫סלקציה‪,‬‬
‫היה‬
‫עשו‬
‫ל ש ע ר י אושויץ‪,‬‬
‫ברור‬
‫להם‬
‫ולנו‬
‫כשאנו‬
‫שלא‬
‫לובשים‬
‫נעמוד‬
‫בה‪,‬‬
‫כי‬
‫היינו בין כ ה ו כ ה מ ת ל ך ל י ם ו ת ש ו ש י ם ע ד מ ו ו ת ‪.‬‬
‫לא‬
‫ראיתי‬
‫עירי‬
‫אשכח‬
‫את‬
‫הרגע‬
‫בו‬
‫מולי ש ל ש ה א ס י ר י ם‬
‫עמדתי‬
‫ש י צ א ו מ ב י ת ה ח ו ל י ם של‬
‫ב ש ם בלום‪ ,‬ר ץ ל ק ר א ת י ‪,‬‬
‫סיפר‬
‫הוא‬
‫ביםקויטים‬
‫לי ש ב א ו ש ו י ץ‬
‫— ולפי‬
‫לפני‬
‫צ ר י ף הרישום‬
‫נותרו‬
‫מראה פניו‬
‫ח ב ק אותי ובכה‬
‫באושויץ‬
‫המחנה‪.‬‬
‫באמת‬
‫ע ת י ן פ ל ו נ ם ק א י ם לא מעמים‪.‬‬
‫ניכר‬
‫היה‬
‫ע ד כמד‪ .‬הוא‬
‫אחד‬
‫ש א ך בקושי‬
‫רעב‬
‫בידו‬
‫כשלפתע‬
‫מהם‪,‬‬
‫בן‬
‫הכירני‪.‬‬
‫היו‬
‫— אר‬
‫שני‬
‫בכ״ז‬
‫ה ו א ת ח ב לידי ב י ס ק ו י ט א ח ד ‪.‬‬
‫היתד‪ .‬זו ה מ ת נ ה ה י ק ר ה‬
‫ביותר‬
‫‪218‬‬
‫ש נ ת ן •אי פ ע ם א ד ם‬
‫ביותר‬
‫לחברו‪.‬‬
‫ש ק ב ל ת י מ ע ו ד י ואולי ג ם‬
‫המתנה הנדירה‬
‫ישראל סום‬
‫לזכרו של מנהיג‬
‫קווים לדמותו של יצחק שטייגר* במלאת ‪ 40‬שנה לפטירתו‬
‫פפרםפקטיבה של ‪ 40‬שנה׳ אשר חלפו מאז מותו של יצחק שמייגר‪ ,‬נראות‬
‫לי שמונה השנים שזכיתי לעבוד במחיצתו )גם אלה בהפסקות ארוכות למדי(‬
‫כתקופה קצרה ביותר‪ ,‬אך רישומן של השנים הללו עלי היה בה עמוק והשפעתן‬
‫על אישיותי ודרך חיי כה מכרעת‪ ,‬עך שאינני תאה כל טעם להתייחם אליהן‬
‫באמות מידה של לוח זמנים רגיל‪ .‬דמותו עומדת עד היום חיה לנגד עיני‪ ,‬קולו‬
‫ותבודו מהדהדים ע ת ? באוזני ואף התורה שלמדתי מפיו נראית לי היום‬
‫י* קבוץ תל יצחק נושא את שמו‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫איתנה ומבוססת‪ .‬מכאן הצורך הנפשי אותו אני חש‪ ,‬להעלות קווים לדמותו‪.‬‬
‫יצחק שטייגר הופיע במלואו אונו וכוחו בתקופת שפל לציונות ולתנועת‬
‫הנוער הציונית‪ .‬אחרי המשבך הקשה של העליה הרביעית )״עלית גראבםקי״‪ ,‬על‬
‫שם שר הכספים האנטישמי בממשלת פולין‪ ,‬שהציק ליהודים ועל יד־ כך שימש‬
‫דחף להגירה בכלל ולעליה ל א ‪ p‬ישראל בפרס(‪ ,‬בימים בהם גאו גלי הנהירה‬
‫של צעירים יהודים למחנה השמאל הקיצוני‪ ,‬בעת צמצום אפשרויות העליה‬
‫בלבו של כל צעיר‬
‫לארץ ישראל — דרושה היתה אמונה בלתי מעורערת‬
‫כדי שלא ייתקף בייאוש‪ .‬ואמונה גמלה שבעתיים דרושה היתה ‪.‬כדי לנסות‬
‫להקים מסגרת ציונית חדשה לבני הנעורים‪ ,‬מסגרת שכל כולה תהא מבוססת‬
‫על ציונות צרופה‪ ,‬בלי ״קישוט״ כלשהו‪ ,‬אם סוציאליסטי‪ ,‬אם דתי׳ או לאומני‬
‫קיצוני‪ .‬ואמונה כזו היתד‪ .‬בלבו של שטייגר‪ ,‬אמונה זו הוא ידע גם לטעת בלב‬
‫שומעיו הצעירים ומשעשה זאת הצליח להלהיבם‪ ,‬למשכם לפעילות ולהטיל‬
‫עליהם תפקידי ארגון‪ .,‬הדרכה‪ ,‬חינוך ולבסוף גם הגשמה עצמית‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫קשה לדעת מניין שאב את מקומת האנרגיה וההתלהבות וקודם כל כיצד‬
‫הגיע צעיר זה להכרה ציונית‪ ,‬לאחר שגדל בבית פקיד ממשלתי מתבולל‪ ,‬למד‬
‫בבית ספר ממשלתי לא יהודי )גם אם תב תלמידיו היו יהודים( ואחר כך‬
‫באוניברסיטה פולנית‪ .‬בנידון זה אוכל אד להביע השערות‪ .‬הממלכה האוםטרו־‬
‫הונגרית שבה הוא נולד‪ ,‬היתה ללא ספק מגמה חיה לכשלון הנסיונות להטמיע‬
‫מיעוסים לאומיים‪ .‬בממלכה רב לאומית זו‪ ,‬התחוללה כבר בתקופה שלפני מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬תסיסה עצומה בקרב כל המיעוטים לשם השגת עצמאות‬
‫לאומית‪ .‬אמנם‪ ,‬כל המיעוטים‪ ,‬להוציא היהודים׳ היו עמים אשר ישבו על‬
‫אדמתם‪ ,‬אך היהודים‪ ,‬על אף היעדר המרכיב הטריטוריאלי בהווייתם׳ חשו עצמם‪,‬‬
‫ברובם הגדול‪ ,‬כמיעוט לאומי מוגדר‪ ,‬אם על שוס היותם דבקים במסורת‬
‫הדתית ואם משום שלמרות השוויון הפורמלי׳ לא שכחה הסביבה הגויית את‬
‫יהדותם ורחשה להם רגשות אנטישמיים מובהקים‪.‬‬
‫העובדה שלא תמיד היו ביטויים בוטים לרגשות אלה‪ ,‬לא יכלה להסתיר‬
‫את האמת ומיד אחרי תום מלחמת העולם הראשונה גברו הרגשות האלה ומצאו‬
‫ביטויים בפוגרומים‪ .‬מה פלא‪ ,‬אם בנסיבות אלה לא ילך צעיר ער כמוהו‪ ,‬בעל‬
‫יכולת נתוח עובמת כחוויתן‪ ,‬שולל אחרי מיקםם שוא של התבוללות ויראה‬
‫עצמו מחוייב לפעול נגדה‪ ,‬כיהודי בעל הכרה לאומית‪ ,‬כציוני?‬
‫את ראשית דרכו כציוני עשה במסגרת ״השומר הצעיר״‪ .‬בימי הצטרפותו‬
‫אליה היתד‪ .‬זו תנועת צופים לאומית — ציונית‪ ,‬שעיקרי אמונתה היו כלל‬
‫אנושיים )לפי מישנתו של באדן—פאול( ויהודיים — לאומיים׳ ציוניים‪ .‬כאשר‬
‫עלו ראשוני בוגריה לארץ ואף כאשר הקימו את קבוצותיהם הראשונות‪ ,‬עמין‬
‫היו כחולמים חלום ציוני ואנושי• גמל ולא קשת עצמם אל תורות חברתיות‬
‫נוקשות ובוודאי לא לדוקטתנה כלכלית קפואה‪ .‬ברם‪ ,‬במרוצת הזמן חלו בה‬
‫שינויים ולאם לאט נוצר בה השילוב של ציונות חלוצית וסוציאליזם קיצוני‪.‬‬
‫זה האזזתן הביא לא מעטים מביניהם במבוכה וגרם לכך שרבים יראו את חזות‬
‫הכל בסוציאליזם הקיצוני וכך לרוע המזל התחילה תנועה זו לשמש לרבים‬
‫פרוזדור ומעבר ל״יטרקליך הקומוניסטי‪.‬‬
‫נגד מגמה זו התקוממו רבים וגם טובים מבין חברי ״השומר הצעיר״‪ .‬זו‬
‫הסיבה‪ ,‬שבאותה התקופה‪ ,‬בערך במחצית השניה של ש‪0‬ות העשרים למאה‬
‫זו‪ ,‬קמו תנועות נוער מתחתת‪ ,‬שקראו להינתקות מהתערובת האידיאית המסו־‬
‫‪220‬‬
‫כנת הזאת ותבעו להתרכז בחינוך הציוני ובהגשמה ציונית בלבד‪ ,‬מבלי לחבוק‬
‫זרועות עולם ומבלי להטיף להטלת כל המשימות הדרושות לשיחרור האדם על‬
‫דור יהודי זה‪ ,‬אשר שחרורו הוא עדיין רחוק מאד ממנו‪ .‬וכך נוסדו ״השומר‬
‫הלאומי״ בפולין‪ ,‬״הנוער העברי״ בגאליצייה המזרחית‪ ,‬״אגודת הנוער העברי״‬
‫ועקיבא בגאליציה המערבית‪ ,‬״הנוער הציוני״ ברומניה ועוד‪.‬‬
‫יצחק שסייגר היה מייסדו של ״הנוער העברי״ בסאמבור ומעיירה קטנה‬
‫זו חיפש ומצא מגעים עם נוער יהודי מאורגן או מתארגן למטרה דומה בלבוב‬
‫ומשנוצר מגע זה התחיל במסע הארגון שלו‪ ,‬אשר בסופו קמה תנועת ״הנוער‬
‫הציוני״‪ ,‬לא רק ברחבי פולין בלבד‪ .‬כתוצאה מהתלכדות זו הוקמה מסגרת‬
‫עולמית שנכללו בה הסתדרויות ארציות בהונגריה‪ ,‬ציכוסלובקיה‪ ,‬ליטא‪ ,‬אוסטריה‪,‬‬
‫בלגיה‪ ,‬רומניה‪ .‬מסע אירגון זה היה כל כולו פרי דמיונו‪ ,‬חזונו‪ ,‬תיכנונו וביצועו‬
‫של יצחק‪.‬‬
‫הוא היה בעל חזון‪ .‬בעיני רוחו ראה עוד בתקופה בה הקים את הקן של‬
‫״הנוער העברי״ בסאמבור‪ ,‬על כמה עשרות חניכיו‪ ,‬את התנועה העולמית של‬
‫אותו נוער ציוני שאת דרכו הרעיונית גיבש במסגרת הקן הקטן בעיירה‪ .‬אפילו‬
‫חבריו הקרובים ביותר היו נתקפים תחילה בספקטיות‪ ,‬כאשר היה פורש לפניהם‬
‫את תכניתיו ומתאר לפניהם את שלבי ביצוען‪ .‬אך הצדק היה עפו‪ .‬הוא הוכיח‬
‫בבירור שסוף מעשה במחשבה תחילה וכי אם הנך מאמין בחזונך ומוכן לעשות‬
‫למען ממושו — אכן תגיע לכך‪ .‬הוא ראה בחזונו קודם כל ת!אי אירגון מפוזרים‬
‫על פני ערים ועיירות פולין רמת ובארצות אחרות‪ ,‬ולאחר מכן את התרחבות‬
‫השפעת התנועה על ההסתדרות הציונית או זו שהתרכזה במסגרת של הציונים‬
‫הכלליים )לאחד ש״‪-‬תמזרחי״‪ ,‬״פועלי ציון״ ו״ההתאחדות״ הקימו מסגרות ארגוניות‬
‫משלהן( והקמת תאי התנועה בארץ ישראל בצורת קיבוצי התיישבות‪.‬‬
‫חזון זה עלול היה להישאר בגזר חלום לולא הכושר האירגוני הנדיר שלו‪,‬‬
‫ההתמדה שלא ידעה ליאות‪ ,‬המסירות שלא חסכה כל קרבן והחריצות שיכולה אך‬
‫להתחרות בזו של נמלים או דבורים‪ .‬בכל אלה ניחן יצחק שםייגר ובכל אלה‬
‫היה דוגמה ומופת לכולם‪ .‬כאותו מהנדס השוקד על תכניותיו כן גם הוא רכון‬
‫היה על פני המפה ומתווה רשת של סגיפים אשר יקומו‪ .‬היה אומר ועושה׳ יוצא‬
‫למסעות רבים מספור לערים ועיידות‪ ,‬נפגש עם פעילים‪ ,‬טלם בני ‪,17 — 16‬‬
‫מדבר אל לבם‪ ,‬משכנעם ומפיח בהם מהתלהבותו‪ ,‬מעבד להם תכניות פעולה‬
‫על כל פרטיה‪ .‬מבטיח •עזרתו לתקופת המשך ומקיים הבסחותיו‪ .‬וםשהצליח‬
‫להקים דשת סניפים בגאליציה המזרחית‪ ,‬בא בדברים עם ״אגודת הנוער העברי״‬
‫בגאליציה המערבית ו&קים את המסגרת המשותפת איתם‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן הוא כבר בוארשה׳ בלודז׳ ומביא לידי איחוד עם‬
‫״השומר הלאומי״ ו״הרצליה״‪ .‬כך פוקמת המסגרת הכל פולנית של התנועה׳ עם‬
‫הנהגה ראשיה אחת בוארשה לכל התנועה אשר באורח סבעי‪ ,‬הוא עופד בראשה‪,‬‬
‫שכן מנהיגותו היתד‪ .‬בלתי מעורערת‪ .‬ואולי יישמע הדבר כפאראח־כם‪ :‬הוא‬
‫שיעבד עצמו עד כדי כך לתנועה שהקים‪ ,‬העמיד עצמו כבלי שרת למילוי כל‬
‫צרכיה‪ ,‬עד שקשה היה למצוא עוד אהד שיזדהה עם התנועה כמוהו‪ .‬וכך צפחה‬
‫לו מנהיגותו מכל המקורות — •מחזונו ומדעיונותיו — שהיפרו את מחשבת‬
‫התנועה‪ ,‬מעשייתו המקיפה והפעפיקה ומיכולתו הביצועית שיצרה את הכלים‬
‫לקיומה של התנועה ולהתקדמותה‪.‬‬
‫ברור‪ ,‬כי לא נחסמ ממנו גם אכזבות‪ ,‬והגדולות שבהן היו שני הפילוגים‬
‫‪221‬‬
‫שפקדו את התנועה ופגעו אף בתאים הרכים של התנועה בארץ — בקיבוצים‬
‫שהיו אז בראשית דרכם‪.‬‬
‫הוא •לא היה נואם וסופר מבריק‪ .‬אולם דבריו נשמעו וריתקו את שומעיו‪.‬‬
‫הוא גם לא השתמש בנימות סנטימנטאלית כדי לקנות בהן את לב שומעיו‬
‫וקוראיו והיה משתדל לבנות טיעוניו על בסים ראציונאלי‪ .‬היה מנתח כל תופעה‬
‫באיזמל ההגיון‪ ,‬חתר שוב ושוב על הנחות יסוד‪ ,‬כי היה משוכנע שההצלחה‬
‫תאיר פניה רק למי שיידע להחדיר רעיונותיו עמוק עמוק להכרתו ותפיסת‬
‫עולמו של החניך‪ .‬לכן לא חסד מעצמו כל מאמץ‪ :‬הרצה בסניפים כמעט בכל‬
‫השכבות‪ ,‬בכינוסים ובמושבות קת ‪ 1‬חיבר חוזרים שבהם היה מסביר את המתרחש‬
‫בעולם הציוני; כתב מאמרים לעתון התנועה לאחר שהצליח לגייס כספים‬
‫להדפסתו! היה מנהל שיחות ארוכות עם פעילי הסניפים וההנהגה הארצית‪ ,‬עד‬
‫לשעות לילה מאוחרות‪,‬ואף על פי שלכאורה היה פתוח לנימוקי הגיון בלבד היה‬
‫לבו ער לבעיותיו האישיות של כל אחד ולכל מי שבא במגע עמו ידע להיות ‪т т‬‬
‫נפש מסור‪ .‬בהיותו גדול בשנים אחדות מרוב חבריו לעבודה‪ ,‬שימש להם מעין‬
‫אח בכיר שבאים לשאול בעצתו בכל תום הנעורים ובלוא האמון והוא לא הכזיב‬
‫לעולם‪• .‬‬
‫־ במשד כל השנים חי במצוקה כספית ובתנאים חומריים קשים‪ .‬הוא שגדל‬
‫בבית אשר סיפק לו כל צרכיו ביד נדיבה׳ היה חייב — משהתמסר לפעילות‬
‫בתנועה וראה בה את מלוא עולמו — להיאבק במשך כל השנים בקשיים כספיים‬
‫•שבפניהם עמדה התנועה כמעט ללא הפסקה‪ .‬צרכיו האישיים היו תמיד במקום‬
‫האחרון‪ .‬ראשית כל צריר לשלוח את החוזר והמכתבים לסניפים‪ ,‬לשלם ח׳ןגבון‬
‫הסלפון‪ ,‬לקנות כרסיסי נסיעה לרכבת‪ .‬למבקרים בסניפים וכיוצא בזה‪ .‬רק לאחר‬
‫מכן היה מתפנה לחשוב על קניית ארוחה דלה לעצמו‪ .‬מקורות כספיים אשר‬
‫עמדו לרשות תנועות אחרות —מהקרנות הלאומיות — לא נפתחו משום מה‬
‫במשך שנים רבות בפני ״הנוער הציוני״‪ .‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬זו של ״הבורגנים״‪,‬‬
‫כביכול‪ ,‬היתה אף היא דלת• אמצעים ולא היתה מסוגלת לעזור בהרבה‪.‬‬
‫אולם חרף כל זאת ידע שטייגר לבצע תמיד את תכניותיו ומעולם לא זנח‬
‫דבר חיוני בגין מחסור בתקציב‪ .‬הוא ידע לפתוח לא רק לבבות של חבריו‬
‫וחניכיו‪ ,‬אלא גם את כיסיהם‪ ,‬למען סיפוק צרכיה של התנועה׳ אם על ידי התרמה‬
‫;ממית‪ ,‬אם על ידיי ארגון ״יום פרח״‪ ,‬או על ידי תערוכת עבודות־יד לשם מכירה‬
‫וכר‪ .‬תקציב התנועה לא היה מעולם מתוכנן מראש‪ .‬תמיד צריך היה לחיות מהיד‬
‫אל הפה‪ .‬שליחי התנועה היו מתפרנסים ממתן שעורים פרטיים ביום‪ ,‬כדי להתפנות‬
‫לעבודתם בקן‪ ,‬בערבים ובשבתות‪ .‬בדם‪ ,‬כל אלה לא דיכאו את רוחם שכן ידוע‬
‫ידעו כי לחם צר הוא מנת חלקם של המעמיסים על עצמם פעילות תנועתית‪.‬‬
‫‪ .‬היום‪ 40 ,‬שנה מאז פטירתו‪ ,‬מתחזק עוד יותר הרושם‪ ,‬שיצחק שטייגר‬
‫הופיע • בחיינו ככוכב שביט‪ ,‬אשר האיר את חיינו בזוהר מיוחד והטביע חותמו‬
‫על דרך מחשבותינו‪ ,‬תפיסת עולמנו ואדחות חיינו‪ .‬נדמה לי‪ ,‬שזוהר הופעתו לא‬
‫דהה •וזכרו ילווה אותנו עד לנשימתנו האחרונה‪ .‬וכאז‪ ,‬בהגיע הידיעה המדהימה‬
‫על מותו‪ ,‬כן גם היום מהדהדת השאלה‪ :‬איך זה‪ ,‬למה זה‪ ,‬חיים עשירים אלי״‬
‫‪. . .‬‬
‫נגזר עליהם להיות כה קצרים?• י ‪ .‬״ ‪.‬‬
‫‪222‬‬
‫דב לוין‬
‫פריחתה וחורבנה של ירושלי‪ 9‬דלישא‬
‫לית מאן דפליג‪ ,‬שוילנה היתה מהמפורסמות והמיוחדות ביותר בין קהיאת‬
‫ישראל במזרח אירופה‪ .‬ואכן‪ ,‬לא בכדי היקנו לה סגולותיה וייחודה את התואר‬
‫המפואר והכינוי הקולע ״ירושלים דליטא״‪ .‬כאן‪ ,‬בקהילה זו‪ ,‬צמחו ונודעו ברבים‪,‬‬
‫למדנים גדולים‪ ,‬מתנגדים חריפים‪ ,‬רבנים ידועי שם )כמו הגר״א — הוא הגאון‬
‫מוילנה ו״החזון איש״(‪ ,‬משוררים )כיל״ג ומיכ״ל(‪ ,‬מנהיגי פועלים )כארקאדי‬
‫קרמר ואהרון ליברמן(‪ ,‬מהפכנים עזי נפש )כהירש לקרם(‪ ,‬אמנים )כמו‬
‫הפסל אנטוקולסקי והכנר יאשה חפץ( ועוד שורה ארוכה של אישים נודעים‬
‫שהצטיינו כמעט בכל שטחי החיים היהודיים — הרוחניים והפוליטיים — במאות‬
‫האחרונות‪ .‬בעיר זו קמו ופעלו במשך זמן מסויים‪ ,‬גם מפעלים‪ ,‬גופים וארגונים‪,‬‬
‫בעלי חשיבות כלל־יהודית‪ ,‬כגון‪ :‬בית עקד הספרים על שם סםראשון‪ ,‬דפוס‬
‫האלמנה והאחים ראם‪ ,‬המכון המדעי היהודי ייוו״א‪ ,‬המפלגה הסוציאל דמוקרטית‬
‫היהודית — בונד וכן עשרות סניפים של מרבית המפלגות והזרמים שהיו‬
‫קיימים ברחוב היהודי‪ .‬כמו כן מלאה וילנה היהודית מאות מוסתת דתיים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬מקצועיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬סוציאליים‪ ,‬כולל ‪ 160‬חבתת צדקה‬
‫ואחתת שהיו רשומות אצל השלטונות‪ .‬וכשם שוילנה היהודית היתד‪ .‬מפורסמת‬
‫מאות בשנים בפריחתה ובהתפתחותה‪ ,‬כן נודע לה ערך מיוחד ונכבד גם‬
‫בחורבנה‪ .‬ירושלים דליסא חרבה יחד עם שאד קהילות ישראל באירופה שנהרסו‬
‫בשואה הגתלה‪ ,‬בתקופת מלחמת העולם השניה‪.‬‬
‫על וילנה בתקופת השואה נכתבו כבר עשרות ספרים ומאמרים‪ ,‬אך פסיבזת‬
‫שונות‪ ,‬הנעוצות בין השאר באופיה הרבגוני של קהילה זו ושל בניה־שתדיה‪,‬‬
‫לא הופיע עד היום ספר זכרת כללי‪ ,‬כמקובל לגבי מאוח קהילות אחתת‪.‬‬
‫חסרונו של פרסום כזה‪ ,‬בא במידה מסוימת על תיקונו הודות לפירםום רב‬
‫‪.‬ממדים שהופיע זה עתה בארצות הברית‪ ,‬בצורה אלבומית מפוארת‪ ,‬בעריכתו‬
‫של איש וילנה דב הפעלים‪ ,‬ליתר ראן ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ירושלים‬
‫דליטא‪,‬‬
‫מאדיר‬
‫ומתועד‪,‬‬
‫ת ש ל ״ ד ‪ 1000 ,‬ע מ ׳ ; כ־‪ 4000‬צ י ו ת ם ‪,‬‬
‫הקדמות‪:‬‬
‫ליקט‬
‫וערך‬
‫ליחד‬
‫תעודות‪ ,‬מפות‪,‬‬
‫ראן‪,‬‬
‫שלשה‬
‫חלקים‪,‬‬
‫ניו‬
‫יורק‬
‫ר ש י מ ו ת ביבליוגרפיות ומפתחות ;‬
‫פ ר ו פ ‪ .‬ב‪ .‬צ ‪ .‬ד י נ ו ר ‪ ,‬פ ר ו פ ‪ .‬א ‪ .‬י‪ .‬ה ש ל ‪ ,‬ד ״ ד י ‪ .‬ק ל ו י ז ג ר ‪.‬‬
‫‪223‬‬
‫ע ש ר ו ת שנים ש ק ד ל י י ז ר ר א ן ע ל ל י ק ו ט כ ל ת ע ו ד ה לסוגיה ה ש ו נ י ם ה ק ש ו ר ה‬
‫היהודית‪,‬‬
‫בוילנה‬
‫המובחר‬
‫לרבות‬
‫מ ת ו ך ים‬
‫מכילים‬
‫כ־‪4,000‬‬
‫הראשונים‬
‫מוסברות‬
‫כארבע‬
‫מפתחות‬
‫מפורטים‬
‫אין ס פ ק ‪,‬‬
‫תמונה‬
‫פרטים‬
‫הפרטים‬
‫שפות‬
‫איורים‪,‬‬
‫אידיש‪,‬‬
‫למיניהם‪,‬‬
‫שמטרת‬
‫ביבליוגרפיים ע ל‬
‫ה ע צ ו ם ה ז ה ‪ ,‬שובץ‬
‫תעודות‪,‬‬
‫עברית‪,‬‬
‫רשימות‬
‫המחבר‬
‫במסגרת‬
‫תמונות‪,‬‬
‫אנגלית‬
‫בראש‬
‫מפות‬
‫וךוסית!‬
‫ביבליוגרפיות‬
‫היתה‪,‬‬
‫תולדותיה ב כ ל‬
‫שלשה‬
‫כרכים‪:‬‬
‫וטבלאות‪,‬‬
‫בבךך‬
‫המתפרסמים‬
‫והפוליטיים ש ל‬
‫כשהן‬
‫השלישי‬
‫—‬
‫להציב‬
‫וראשונה‪,‬‬
‫הקורא‬
‫בפני‬
‫ה מ י ו ח ד ; זאת‪,‬‬
‫ד ב ר י ‪ .‬ה ד פ ו ס ושפע הידיעות והמספרים מ ה ם ר ב י ם‬
‫לראשונה‪ .‬ה מ ח ב ר ה ש ת ד ל גם להציג א ת כ ל הזרמים‬
‫יהדות‬
‫שני‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫מ ו ח ש י ת מ ן החיים ה ת ו ס ס י ם ב ו י ל נ ה ה י ה ו ד י ת ע ל צ ב י ו נ ם‬
‫ע ל ידי ה ת מ ו נ ו ת ‪ ,‬ה ת ע ו ד ו ת ‪,‬‬
‫השפות‪.‬‬
‫בצורה‬
‫וילנה‬
‫שקולה‬
‫התרבותיים‬
‫מורגשת‬
‫ומאוזנת‪ ,‬א ך עם ז א ת‬
‫ג ם נימה ש ל א ה ב ה ל ו ה ט ת ) כ מ ו ל כ ל הוילנאים( ל ת ר ב ו ת היידיש‪ ,‬ו ע ל כ ן ב צ ד‬
‫הדומיננטי ש ל —‬
‫התואר‬
‫תואר‬
‫״ירושלים‬
‫דליסא״ הוא‬
‫בצורה ד י‬
‫מוסיף‬
‫נ ו ס ף — ״ י ר ו ש ל י ם ד׳יידיש״‪ .‬הווה א ו מ ר ‪ :‬מ ר כ ז ע ו ל מ י ש ל‬
‫ותרבות‬
‫קולעת‬
‫היידישאים‬
‫היידיש‪.‬‬
‫בדרך‬
‫ברתובות‬
‫ההמחשה‬
‫הויזואלית‪,‬‬
‫הגיטו הישן‪ ,‬ע ל‬
‫גבאים‪ ,‬ע ס ק נ י ם ‪,‬‬
‫רבנים‪,‬‬
‫מודרך‬
‫להכרת חיי‬
‫הקורא‬
‫בתיו העתיקים‪ ,‬ע ל‬
‫ב ע ל י מ ל א כ ה ‪ ,‬סבלים‪,‬‬
‫היומיום‬
‫חצרות־המעבר ו ע ל‬
‫וההווי‬
‫יושביהם‪:‬‬
‫עגלונים בעלייבתים‪ ,‬ד ל ת העם‬
‫ו א נ ש י העולם ה ת ח ת ו ן ‪ .‬זוהי׳ אפוא‪ ,‬מ צ ב ת זכרון א ו ט נ ט י ת ‪ ,‬מ ר ת ק ת ו י ח י ד ה ב מ י נ ה ‪.‬‬
‫א ם כ י א ס ו פ ת ה מ מ צ א י ם מ ש ת ר ע ת ע ל פ נ י כ־‪ 500‬ש נ ו ת‬
‫היהודית‪ ,‬ה ר י מ ט ב ע ה ד ב ר י ם ‪,‬‬
‫שמתקדפתנו‪.‬‬
‫מלחמות‬
‫והפכה‬
‫בחיי‬
‫ש ה מ ו צ ג י ם מן ה ת ק ו פ ו ת ה ק ד ו מ ו ת מ ע ט י ם‬
‫בגלל‬
‫שבתקופה זו‬
‫השתכללה‬
‫להיות ל נ ח ל ת רבים‪ ,‬א ל א כ נ ר א ה משום מעורבותו‬
‫וילנה ש ל‬
‫אותן‬
‫כאיש‬
‫שנים‪:‬‬
‫המחנה‬
‫ה צ ו פ י ת — ה א י ד ־ ש א י ת — ״בין״‬
‫במשך‬
‫מאלה‬
‫ב פ י ר ו ט י ת ר מיוצגת פ א ן וילנה ב מ א ה העשרים‪ ,‬ו ב ע י ק ר ב י ן ש ת י‬
‫העולמ‪ ,‬ו ז א ת ל א ר ק‬
‫התנועה‬
‫קיומה ש ל וילנה‬
‫בחייה‬
‫שנים‬
‫ונשא א ת עיר‬
‫השמאלי‬
‫הצילום‬
‫אמנות‬
‫היתירה ש ל העורך‬
‫וכמי‬
‫שהיה‬
‫ממנהיגי‬
‫)הדבורה(‪ ,‬היה לייזר ר א ן‬
‫הציבוריים‪,‬‬
‫הפוליטיים‬
‫והתרבותיים ש ל‬
‫בלבו גם‬
‫במשך כל‬
‫נדודיו ו ת ל א ו ת י ו ב ק צ ו ו י ב ר י ״ ה מ ‪,‬‬
‫מולךתו‬
‫העיר‬
‫מעורב‬
‫ויושביה‬
‫ש ם ה ת י י ס ר מ א ד ב ש מ ע ו א ת ב ש ו ר ו ת האיוב ש ה ג י ע ו מ מ נ ה ב ע ת ה כ י ב ו ש הנאצי‪.‬‬
‫ס מ ו ר ל ש ח ר ו ר ה ע י ר ב ק י ץ ‪ ,1944‬כ ש ה ו א עדיין פ ל י ט נ ע ו נ ד ב א ס י ה ה ס ו ב י י ט י ת ‪,‬‬
‫אירגן ר א ן‬
‫תימה‪,‬‬
‫משלוח מנות לקומץ‬
‫אפוא‪,‬‬
‫א ת שש‬
‫שהפרק‬
‫שנות‬
‫האחרון‪,‬‬
‫הילדים היהודיים ש ש ר ד ו ב ה‬
‫המכונה‬
‫״חורבן‪,‬‬
‫מ ל ח מ ת העולם השניה‪ ,‬ה י א‬
‫התנגדות‬
‫ת ק ו פ ת השיא‬
‫בדרך נס‪.‬‬
‫והשמדה״‪,‬‬
‫אץ‬
‫המכסה‬
‫בקובץ — ותופסת‬
‫מ ק ו ם נ י כ ר ביותר‪ ,‬ד ה י י נ ו ‪ :‬כ ד י ר ב ע מ כ ל ל ה כ מ ו ת ה כ ל ל י ת ) ע מ ו ד י ם ‪.(540—416‬‬
‫מ ת ו ך עיון ב א ל ב ו ם מ ס ת ב ר ת לקורא• העובדה‪ ,‬ש ב ע צ ם ק ד מ ו ל ש ו א ה ה ג ד ו ל ה‬
‫״חזרות״‬
‫דם‬
‫אחדות‪ ,‬ה מ ו צ ג ו ת‬
‫בוילנה‬
‫מרוטשות‬
‫‪! (39‬‬
‫משנות‬
‫ב ת ח י ל ת ה כ ר ך הראשון‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬ת ע ו ד ו ת ע ל‬
‫‪ ) 1912 ,1900‬ע מ ׳ ‪.(35—34‬‬
‫‪,1790‬‬
‫מ ת ו ך ‪ 81‬ה י ה ו ד י ם‬
‫כרוז‬
‫״פולנים א ל‬
‫תקנו‬
‫ס ט ו ד נ ט י ם מ־‪ ) 1936‬ע מ ׳ ‪•, (43‬‬
‫הלשון‪:‬‬
‫ש נ ר צ ח ו ע ל ידי‬
‫צילום ש ת י‬
‫לגיונרים פולניים‬
‫מיהודים״ )עמי‬
‫‪! (41‬‬
‫כרזה‬
‫גתיות‬
‫ב־‪1919‬‬
‫אנטישמית‬
‫ע ל ו ן ת ע מ ו ל ה מ־‪ 1939‬ה ק ו ר א ל ב ו ח ר‬
‫״ ר צ ו נ ך ל ה י ל ח ם ביהודים‪,‬‬
‫עלילות־‬
‫)עמ׳‬
‫של‬
‫הפולני בזו‬
‫ר צ ו נ ך ש מ ך ל א יהיה ב ע ת י ד מ ש ר ת מ נ ו צ ל‬
‫ע ל ידי היהודים — ה צ ב ע ל ר ש י מ ה ק א ט ו ל י ת ־ ל א ו מ י ת ״ ) ע מ ׳ ‪.(42‬‬
‫ה פ ר ק האחרון ע ל‬
‫השואה‬
‫פ ו ת ח ב כ מ ה ת ע ו ד ו ת ) ע מ י ‪ ,(419‬מ ה ן מ ש ת ק פ ת‬
‫העובדה‬
‫שוילנה ה פ כ ה ל ב י ר ת ל י ט א ‪ .‬מ ש ו ם מ ה ל א נ כ ל ל ב פ ת ח פ ר ק ז ה נ ו ש א‬
‫הפוגרום‬
‫הצבא‬
‫‪224‬‬
‫הידוע‬
‫שנעיד‬
‫ב ו י ל נ ה ע ל ידי‬
‫ליטאים‬
‫ופולנים‪ ,‬ע ם‬
‫כניסת‬
‫הליטאי‬
‫לאור‬
‫ל ע י ר ב־‪ 28‬ב א ו ק ט ו ב ר ‪ .1939‬ה י ע ד ר נ ו ש א זה‪ ,‬מ ע ו ר ר ת מ י ה ה ‪ ,‬ב מ י ו ח ד‬
‫העובדה שהעורך כ ב ר פרסם‬
‫ת ח ת ה כ ו ת ר ת הקולעת — ״די‬
‫ש ל פונאר(‪ .‬עם זאת מצא‬
‫גענעראל־פר‪$‬בע פון פאנאר״‬
‫המחבר‬
‫ו ת ע ו ד ו ת ) ע מ ׳ ‪ ,(423—420‬א ת‬
‫והצלה‬
‫ש ו ר ה ש ל ת ע ו ד ו ת ו ע ו ב ד ו ת ע ל פ ר ש ה זו‪,‬‬
‫לנכון‬
‫התפקיד‬
‫ל ר כ ב ו ת פ ל י ט י ם יהודים מ כ ל‬
‫ש ל בחורי‬
‫מלובלין‬
‫ישיבה‬
‫לתאר‬
‫העצום‬
‫בעזרת‬
‫)החזרה הכללית‬
‫שורה ש ל‬
‫וילנה‬
‫שמילאה‬
‫תמונות‬
‫מקלט‬
‫כעיר‬
‫ח ל ק י פולין‪ .‬ב מ י ו ח ד מ ו ב א ו ת כ א ן ת מ ו נ ו ת‬
‫וממקומות‬
‫ממטבחים‬
‫אחרים‪,‬‬
‫לפליטים‬
‫ומםדנאות‬
‫ו כ ן מ ב ר ק י — ״הצילו״ — ל ע ו ל ם החופשי‪ .‬ש נ י ע מ ו ד י ם מ ו ק ד ש י ם ל ת א ו ר‬
‫ה ס ו ב י י ט י ‪ ,1941—1940‬ש ב ו ‪ ,‬מ צ ד א ח ד ‪,‬‬
‫השלטון‬
‫עמעם(‪,‬‬
‫מאות‬
‫דברי‬
‫ותעמולה‬
‫מוציאים‬
‫ייוו״א‬
‫ממכון‬
‫כ ת ב י ע ת ו ס פ ר י ם א ש ר ״אינם רצויים ל מ ש ט ר ה ח ד ש ״ ) ע מ ׳ ‪.(425‬‬
‫תחילת‬
‫היהודים‪,‬‬
‫הכיבוש‬
‫כגון‪:‬‬
‫‪(429-^426‬‬
‫ובמקומות‬
‫הנאצי‬
‫ענידת‬
‫שרצחו א ת‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מצויינת‬
‫טלאי צ ה ו ב ‪,‬‬
‫ומיד א ח ר כ ך‬
‫והליטאיים‬
‫‪(468‬‬
‫ספרות‬
‫באידיש‬
‫מופיעים‬
‫ומצד שני‬
‫עתונים‬
‫שנת‬
‫)ווילנער‬
‫הסתגרות‬
‫מופיעות‬
‫מרבית‬
‫בשורה של‬
‫תמונותיהם של‬
‫וילנה‬
‫יהודי‬
‫צילומיהם ) ע מ ׳ ‪(431—430‬‬
‫צילומי‬
‫מאשימות‪,‬‬
‫ט ע ו נ ו ת כ ל ה ס ב ר י ם ‪ .‬יותר‬
‫)עמי‬
‫העסקתם‬
‫רבי־התליינים ‪.‬הגרמניים‬
‫בגיא־ההריגה‬
‫ב נ ו ס ף ל כ ת ו ב ו ת ע ל ה ק י ר ש ל המיועדים‬
‫שאינן‬
‫מסמכים של‬
‫בגיטאות ותנאי‬
‫הגזירות‬
‫על‬
‫פונאר‬
‫ההמוני —‬
‫ק ו ר ב נ ו ת י ה ם ) ע מ ׳ ‪—465‬‬
‫ל ה י ר צ ח ) ע מ ׳ ‪ (445‬הן ת ע ו ד ו ת‬
‫מובנות לקוראים‬
‫בעיתיות ובלתי‬
‫ה ם בוודאי הצילומים והתעודות המתארים א ת פעילות המשטרה היהודית בגיסו‬
‫ו י ל נ ה ) ע ם ׳ ‪ ,(444—439‬ע ל‬
‫ליוואס‪,‬‬
‫מאיר‬
‫משמר‬
‫אנשיה‬
‫המקשר עם‬
‫ומוסדותיה‬
‫השער(‬
‫הנודעים‬
‫הגסטאפו —‬
‫)כגון ב י ת‬
‫לנכון‪ ,‬כ ד י ל א ז ן א ת ה ר ו ש ם‬
‫לשמצה‪,‬‬
‫סאליק‬
‫דםלר(‬
‫הסוהר(‪ .‬ל א‬
‫הקשה‪,‬‬
‫)כגון‬
‫״ראש‬
‫ושלוחותיה‬
‫בכדי מ צ א‬
‫״כתב‬
‫להביא כ א ן ג ם‬
‫המלקים״‬
‫)כגון‬
‫כנראה העוךך‬
‫ס נ י ג ו ר י ה ע ל זקן‬
‫היהודים י ע ק ב ג נ ס ב פ נ י ב י ת ד י ן עממי״ ) ו ל מ ע ש ה ‪ :‬תוכן נ א ו מ ו ב נ ש ף ס פ ר ו ת י ( ‪.‬‬
‫מכאן ועד‬
‫ע ל פ נ י ‪13‬‬
‫תאור‬
‫חיסולו ש ל‬
‫עמודים‬
‫)‪(459—447‬‬
‫וילנה‬
‫גיסו‬
‫ב־‪23‬‬
‫שורה של‬
‫ב ס פ ט מ ב ר ‪,1943‬‬
‫מובאות‬
‫חינוכי‪,‬‬
‫אמנותי‪,‬‬
‫הווי‬
‫תמונות‬
‫ח ב ר ת י ו צ י ב ו ר י ש ל ג י ט ו ו י ל נ ה — ת ח ו מ י ם שייחדו א ת ה ג י ט ו ה ז ה ב א ר ג ו נ ו ה מ ו פ ל א‬
‫וברמה‬
‫ה ת ר ב ו ת י ת הגבוהה‪ .‬כ מ ו‬
‫חיי קהילה‬
‫בסרט מתגלים לעיני המדפדף בעמודים‬
‫מבוססת ועתירת נכסים ופעלתנות‪ ,‬שרוכזה‬
‫אסירים מושפלים ו נ מ נ י ם למוות ואשר‬
‫ע ״ י ‪15,000‬‬
‫בגיטו‪ ,‬חיים‬
‫אלה‪,‬‬
‫שהתנהלו‬
‫הקימו ר ש ת חנוך‪ ,‬ספורט‪,‬‬
‫ת י א ט ר ו ן ‪ ,‬י צ י ר ה ס פ ר ו ת י ת ו א מ נ ו ת י ח ‪ ,‬יומנים כ ת ו ב י ם ‪ ,‬ח י י ‪ .‬ד ת ‪ ,‬מ ש פ ט י ם ציבוריים‪,‬‬
‫וקריאה‬
‫חגיגה‬
‫מוגברת‬
‫ת ו פ ע ה זו‪,‬‬
‫בספרים‪.‬‬
‫מומחשת כאן‬
‫האחרונה‪,‬‬
‫במודעה‬
‫על‬
‫ב ג י ט ו ל ר ג ל ה מ א ו ר ע ש ל ה ש א ל ת ‪ 100,000‬ס פ ר י ם מ ן ה ס פ ר י ה ה ג י ט ו א י ת‬
‫ב מ ש ך ‪ 15‬ח ו ד ש י קיומה‪ ) .‬ע מ ׳ ‪ .(453‬אין ס פ ק ש ב מ ס ג ר ת זו ה ו ב א מ ב ח ר יציג‬
‫ומאוזן‬
‫הגיטו‬
‫של חיי‬
‫שעשוי להיות מקור‬
‫בתקופת‬
‫חשוב‬
‫השקט‬
‫״אקציה״ א ח ת‬
‫היחסי )בין‬
‫ב י ו ח ר ל ח ק ר ו ל י מ ו ד הווי הגיטו‬
‫לשניה(‬
‫מבחינה סוציולוגית‬
‫ו ה י ס ט ו ר י ת ג ם יחד‪.‬‬
‫גם‬
‫העורך‬
‫הקדיש‬
‫המזויינת ג ג ד הכובש‬
‫מקום‬
‫ביותר‬
‫נכבד‬
‫המפואר של‬
‫לנושא‬
‫הנאצי‪ ,‬נ ו ש א א ש ר ג י ס ו ו י ל נ ה‬
‫שימש ל ו מרכז‬
‫ו ר ב ה ש פ ע ה ג ם ע ל ג י ט א ו ת א ח ר י ם ‪ .‬למעיין ב א ל ב ו ם מ ס ת ב ר‬
‫מקרית‪,‬‬
‫בהקשרים‬
‫שורשיה מאוזכרים‬
‫אחרים‪,‬‬
‫ה ו י ל נ א י ב־‪18‬‬
‫) ע מ י ‪; (222‬‬
‫כגון‬
‫צילומו ש ל‬
‫ב מ א י ‪,1902‬‬
‫הסטודנט‬
‫בשורה של‬
‫תמונות בחלקים‬
‫הפועל‬
‫כתגובה על‬
‫הירש‬
‫הלקאת‬
‫ההתנגדות‬
‫ש ת ו פ ע ה זו א י נ ה‬
‫הראשונים של‬
‫לקרט‪ ,‬א ש ר ירה‬
‫מפגינים נ ג ד‬
‫ש מ ו א ל וולפין שנידון ל ש נ ת י י ם‬
‫חשוב‬
‫הספר‬
‫במושל‬
‫השלטון הצארי‬
‫מאסר על‬
‫״השתתפותו‬
‫ב ס ק י ל ת ־ ם ו ו ת ש ל ה ם ט ו ד נ ס ה פ ו ל נ י ויצלאווסקי״ ב ע ת ה פ ר ע ו ת ש ע ש ו ה ס ט ו ד נ ט י ם‬
‫‪225‬‬
‫ביהודי ו י ל נ ה ב־‪10‬‬
‫משתרע‬
‫ב נ ו ב מ ב ר ‪) 1931‬עמי ‪ .(40‬ע ל פ ג י ‪ 30‬ע מ ו ד י ם )‪(510—480‬‬
‫באלבום‪ .‬נושא‬
‫וגילוייו׳‬
‫מישוריו‬
‫העמידה היהודית נ ג ד האויב‬
‫מודעות אבל‬
‫וגולדשטיין‬
‫להאוז‬
‫בוילנה‪ ,‬על‬
‫הנאצי‬
‫שנפלו ב ע ת‬
‫כל‬
‫התקוממות‬
‫ס פ ו נ ט א נ י ת ע ו ד ב ד צ מ ב ר ‪ ) 1941‬ע מ ׳ ‪ »(480‬צילומי ה ש ל י ח י ם ה ל ו ח מ י ם ש ה פ י צ ו‬
‫א ת הקריאה‬
‫אלטמן‬
‫למרד‬
‫הגיטאות‪:‬‬
‫טטנבאום‪,‬‬
‫אנטין‪,‬‬
‫ו א ח ר י ם ) ע מ י ‪ ; (482‬ח ב ר י ה מ ט ה ש ל א ר ג ו ן פ ‪ .‬פ ‪ .‬א ‪ : .‬י ו ס ף ג ל ז מ ן ‪ ,‬א י צ י ק‬
‫וימנבדג‬
‫הבכיר‬
‫א ב ר ה ם כוויניק‪ ,‬א ב א ק ו ב נ ר וניסן ר ז נ י ק ו כ ן ס ג ל ה פ י ק ו ד‬
‫)המפקד(‬
‫ו ה ב י נ ו נ י ש ל ה א ר ג ו ן ) ע מ ׳ ‪ ; (485‬פ ל ו ג ת ה מ א ב ק ש ל‬
‫יחיאל‬
‫ש י י נ ב ו י ם ) ע מ ׳ ‪ ; (489‬ו כ ן‬
‫הירש‬
‫הצעיר‬
‫שפות!(‬
‫עשרות‬
‫גליק‪ ,‬מ ח ב ר ההימנון ״ א ל נ א‬
‫‪ — (486‬י צ י ר ה‬
‫ביער‬
‫בשאר‬
‫מרדכי‬
‫שלמה‬
‫טוםיה‬
‫שהפכה‬
‫להימנון‬
‫פעילי‬
‫״יחיאל״ ו ב ר א ש ה‬
‫המחתרת‪,‬‬
‫לרבות‬
‫תאמר הנה דרכי‬
‫ה פ ר ט י ז נ י ם היהודים —‬
‫המשורר‬
‫האחרונה״‬
‫)מובאת כאן‬
‫)עמ׳‬
‫ב־‪11‬‬
‫ו כ מ ו ב מ צ י א ו ת ‪ ,‬מ ו פ י ע ג ם ב א ל ב ו ם ה מ ש ך ה מ א ב ק המזויין ש ל ה ג י ט ו —‬
‫ה ג מ ד י ם הוילנאים במזרח‬
‫הפרטיזני עם‬
‫ליטא וביילורוםיה ובין יחידות‬
‫א ח ר ו ת ) ע מ ׳ ‪ ,(502-497‬כ ש ב ט ע ו ת ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ש ו ר ב ב ה כ א ן ת מ ו נ ה מ ק ב ו צ ת ל ו ח מ י ם‬
‫קובנה‪.‬‬
‫מגיטו‬
‫פרשת‬
‫ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יוצאי ו י ל נ ה‬
‫כלחימה‬
‫צילומים ב ה ם‬
‫מופעים‬
‫פאן לביטוי‬
‫חיילות‬
‫בשוהד‪ .‬ש ל‬
‫הסדירה נ ג ד‬
‫עשרות‬
‫וחיילים י ה ו ד י ם מ ו י ל נ ה ש ל ח מ ו ‪ :‬ב צ ב א הפולני‪,‬‬
‫‪ ,1939‬ב צ ב א‬
‫האדום‬
‫במביזיה‬
‫ובמיוחד‬
‫הליטאית‬
‫הנאצים‬
‫רבות ש ל‬
‫קצינים‪,‬‬
‫במערכה של‬
‫המכונה גם —‬
‫ספטמבר‬
‫״היהודית״‬
‫) ש כ ן ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת ח י י ל י ה היו יהודים ‪ ,(1‬ב צ ב א ה פ ו ל נ י ב פ י ק ו ת ש ל‬
‫בתביזיה‬
‫אנדרם‪,‬‬
‫הפולנית ע״ש‬
‫קושצ׳יושקו‪,‬‬
‫בצבא‬
‫ארצות‬
‫באה‬
‫גנרל‬
‫בצבא‬
‫הברית‪,‬‬
‫הבדיסי ל ר ב ו ת ביחידות הארץ־ישראליות והבריגדה היהודית — החטיבה היהודית‬
‫הלוחמת‬
‫)החי״ל(‪.‬‬
‫אין ה ע ו ר ך ש ו כ ח ג ם ל י י ח ד מ ק ו ם ש ל כבוד‪,‬‬
‫במסגרת ה פ ר ק ע ל השואה‪,‬‬
‫ל מ ס פ ר ה ס י ת א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ב ו י ל נ ה א ש ר סייעו והצילו י ה ו ר י ם ׳ ) ע מ ׳ ‪.(472—470‬‬
‫מספרם‬
‫המועט ל מ ר ב י ת הצער‪ ,‬מ ע ל ה עוד יותר א ת ערכם הסגולי‬
‫האלבום‬
‫שפעלו‬
‫בשורת‬
‫מסתיים‬
‫בגיטו וילנה‬
‫משפט של‬
‫תמונות ממשפטי הרוצחים‬
‫וביניהם — פראנץ‬
‫מושבעים‬
‫מורר‪ ,‬מגראץ‪,‬‬
‫והמוסרי‪.‬‬
‫והאוסטרים‬
‫הגרמניים‬
‫שזוכה ע ל ידי‬
‫בית‬
‫ב א ו ס ט ר י ה ) ע פ ׳ ‪.(539—358‬‬
‫בעמוד האחרון ע ו ש ה ה ע ו ר ך חשבון עם ההיסטוריוגרפיה הסובייטית המעלימה‬
‫ב ז מ ן א ת ה ע ו ב ת ת ו א ת ה מ י ד ע ע ל ו י ל נ ה היהודית‪ .‬ש ו ר ה ש ל פ ר ס ו מ י ם ם ו ב י י ם י י ם‬
‫בשפות‬
‫שונוה‪,‬‬
‫וביניהם‬
‫רוסית‪,‬‬
‫ליטאית‪,‬‬
‫אנגלית‬
‫וערבית‪,‬‬
‫מובאת כאן‬
‫כדי‬
‫ל ה ו כ י ח א ת ט ע נ ת ו זו‪.‬‬
‫אין ס פ ק‬
‫מפעל‬
‫עצום‪,‬‬
‫שבעצם‬
‫ה ב א ת החופר‪,‬‬
‫המהווה ס פ ר עזר‬
‫ל א ח ר מיון ו ע י ב ו ד ר צ י נ י ‪,‬‬
‫ממדרגה ראשונה לחקר‬
‫ביצע‬
‫תולמת‬
‫העורך‬
‫י ה מ ת וילנה‬
‫ב כ ל ל ו ב ש ו א ה ב פ ר ט ‪ .‬כ ל ה א מ ו ר לעיל‪ ,‬מ ק ב ל מ י ש ג ה ת ו ק ף ל ג ב י ה כ ר ך ה ש ל י ש י‬
‫שהוא כ ל כולו מ ע ץ‬
‫ע ל כן לסיים ב א ו‬
‫מכשיר מדעי רב־שימושי‬
‫בדברי‬
‫ה ע ו ר ך עצמו‪,‬‬
‫המעודד א ת ק ה ל‬
‫שבספר זה — ס פ ר המוגש‬
‫החוקרים‬
‫ביראת‬
‫ומזמיגם‬
‫״לנצל‬
‫בהרחבה א ת‬
‫העולם‬
‫ה י ה ו ת היום ו ל ע ת י ד לבוא‪ ...‬ו ל מ ע צ ב י ם א ת נ ו ס ח ה מ ח ר ה י ה ו ת ״ ‪.‬‬
‫‪226‬‬
‫החומר‬
‫לחוקר ולקורא‬
‫המעמיק‪ .‬ראוי‬
‫כ ב ו ד לידי‬
‫נפתלי צחר‬
‫שואת הע‪ 6‬היהודי ‪3‬אירופה‬
‫מ א ת‬
‫נתן‬
‫עק‪,‬‬
‫הוצאת‬
‫״יד‬
‫ושמ״»‬
‫והקיבוץ‬
‫המאוחד‪,‬‬
‫תשל״ו‬
‫ספרות חקר השואה התפתחה במשך השנים למימדים רציניים והיא מקיפה‬
‫כיום מיגוון של בעיות ונושאים‪ .‬עם זאת מכידון שמנין לנו בנושא מראני‬
‫ואכזרי‪ ,‬רב מימדים בתוצאותיו‪. ,‬שאין לו דוגמה בתולדות העמים‪ ,‬מקננת‬
‫בנו ההרגשה כי עדיין לא גידלו כל המקורות‪ .‬אכן‪ ,‬חקר נושא השואה‪ ,‬אינו‬
‫יכול לקפוא על שמריו‪ .‬הוא חייב צמיחה‪ ,‬הרחבה והעמקה‪.‬‬
‫רובה המכריע של הספרות אשר נכתבה עד כה מאופיינת ע״י הדגשת‬
‫הנושא הספציפי‪ ,‬המיוחך‪ ,‬החלקי מתוך מסגרת הרהבה של הנושא הכולל‬
‫ומעטים הם המחברים אשר נטלו על עצמם את המשימה להביא בפני הקורא‬
‫והמעיין מסגרת יותר רחבה‪ ,‬כוללת ומקיפה‪ ,‬מעין תמונה שלמה‪ ,‬של כל‬
‫נושא השואה‪.‬‬
‫ספרו היסודי של טננבוים‪ ,‬מלפני כ־‪ 16‬שנים‪ ,‬״מלכות הגזע והרשע״‬
‫)נדמה לי כי הוא אף אזל ואין מהחרד! נוספת( שימש לרבים כספר מקיף‬
‫כזה‪ ,‬אולם מאז צאת ספרו של טננבוים לאור התפתח חקר השואה בהרבה‬
‫ומשום בך יש לראות בהופעת ספרו של נתן עק תרומה חשובה‪.‬‬
‫הספד דן בתקופה ארוכה‪ ,‬החל מעליית הנאצים‪ ,‬כולל הרקע לתהליך זה‬
‫ואת גורמיו הרבים ועד לשנים הראשונות שלאחר סיום המלחמה‪ ,‬המאבק של‬
‫שארית הפליטה‪ ,‬הבריחה וכד‪ .‬פרקי הספר היגם מעין צלום האירועים‪ ,‬ברצף‬
‫התרחשותם בכעשרים מדינות בהן ישבו יהודים באירופה‪.‬‬
‫היקף הנושא הוא‪ ,‬אפוא׳ עצום‪ .‬זה יתרונו וגם חסרונו‪ ,‬באשר בהיקף‬
‫בנושאים הספציפיים‪ .‬צודק המחבר באומרו‬
‫כזה אין כל אפשרות להתעמק‬
‫בדברי הפתיחה‪ :‬״המשימה להכליל את קורות השואה במסגרת צדה יחסית‬
‫חייבת לנהוג צימצום בתיאור המאורעות״‪ .‬םפק אם יש בכוחו של אדם להקיף‬
‫בצורה שלמה ומעמיקה נושא כה רחב ומונומנטאלי‪ .‬חושבני כי לוא גם היה‬
‫הדבר אפשרי — ספק אם היתד‪ ,‬בכך תועלת‪ .‬שני דברים אלד‪ ,‬מן הדין שלא‬
‫יהיו תואמים זה אה זה‪ .‬מחפש אדם רקע כללי ומקיף ילך אצל ספר כללי‪,‬‬
‫רוצה להעמיק ידע בענין מיוחד — ילך אצל ספר או מאמר הדנים בנושא המוגדר‪.‬‬
‫ספדו של עק בנוי פרקים מוגדרים ולהם פרקי משנה קצרים‪ ,‬תמציתיים‪,‬‬
‫־‪227‬‬
‫בעלי כותרות מובנות וברורותך מבחינה זו הספר הוא נוח וקל לעיון והמפתח‬
‫הנרחב המצוי בו הוא לעזר רב למעיין‪.‬‬
‫בבעיות מטרידות ומורכבות כגון היודנראט‪ ,‬למשל‪ ,‬אין המחבר פוסק‬
‫הלכה‪ ,‬אלא מציג בפני הקורא את העובדות‪ .‬מבחינת ייעודו של הספר‪ ,‬חושבני‬
‫כי המחבר הלך בדרך הנכונה‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬ניתן לקורא העברי‪ ,‬ובפרט לזה‬
‫הלומד ומתענין בנושא השואה‪ ,‬ספר חשוב‪ ,‬כלי עזר שימושי ויעיל המכל‬
‫חומר רב הנוגע כמעט לכל מערכת הבעיות של התקופה הנוראה ההיא‪.‬‬
‫מן הראוי‪ ,‬כי הספר יימצא על מדף הספרים של כל איש משכיל כספר מדריך‬
‫ומרחיב אופקים היכול לשמש את התלמיד והמורה כאחד‪.‬‬
‫עד‪.‬באן הערכתנו הכללית על הספר‪ ,‬אולם מחובתנו להצביע גם על לקוי‬
‫שמצאנו בו‪ ,‬כפי שנסביר בהמשך‪.‬‬
‫״הנוער‬
‫הציוני״‬
‫—‬
‫להד״םז‬
‫חלקן של תנועות הנוער החלוציות‪ ,‬תרומתו ופעילותן בתקופה השואה —‬
‫בהתארגנות‪ ,‬בעזרה ההדדית‪ ,‬בהצלה‪ ,‬במרד‪ ,‬במרי ובבריחה הוא שדה שטרם‬
‫נחרש כראוי‪ .‬עניו זה צריך ללא ספק לשמש אתגר רציני לחוקרים‪ .‬זה‬
‫נושא רגיש ועדין בשל ההשלכה הפוליטית‪ ,‬של יחסים ביו תנועתיים )השלכה‬
‫מוצדקת או לא — אולם קיימת( וגם בשל העובדה‪ ,‬שחיים אתנו חברים לא‬
‫מעטים‪ ,‬שהם עדים חיים להתרחשויות‪.‬‬
‫מתת האובייקםיביות מן הדין כי תשמש נר לרגליהם של כל העוסקים‬
‫במחקר ובתיעוד היםסורי‪ .‬אולם הדבר מחייב שבעתיים את כל מי שבא‬
‫לעסוק בנושא תנועות הנוער‪ ,‬כאשר מגמתו המובנת היא כלליות והיקף‬
‫כולל‪ .‬איני מוסמך ואין כלל בכוונתי לשקול ולהעריך תרומתה של כל תנועה‬
‫ותנועה‪ .‬ספק‪ ,‬אם יש בכלל להעמיד את הבעיה בצורה כזו‪ ,‬הגם במחקרים‬
‫שונים היו •וישנם נםיונות ומגמות של הדגשת יתר והעדפה‪.‬‬
‫אולם איני יכול להשתחרר מההרגשה הקשה נוכח העובדה כי תנועת‬
‫״הנוער הציוני״ כמעט ואינה באה לכלל ביטוי בספת של נתן עק — דבר‬
‫שהוא נוגד את האמת והוא ללא כל פרופורציה עניינית ומהותית לגבי תנועות‬
‫נוער אחרות‪ .‬אין כל כוונה לגרוע מחלקן של תנועות אחרות‪ .‬זו תהיה צרווז‬
‫אופק שאינה הולמת דיון אינטלקטואלי‪ ,‬רציני‪ .‬אולם כאשר יש ביטוי להתעלמות‬
‫כמעט מוחלשת אי אפשר שלא להגיב על משגה זה של המחבר‪ .‬אין להניח‪,‬‬
‫כי המחבר הנכבד לא ידע ולא שמע על תנועת ״הנוער הציוני״ ואם פרטים‬
‫לא יידע כיצד זה יצא לךךך מבלי לוודא‪ ,‬ולפחות לנסות לוודא׳ דברים על‬
‫מנת לשמור על איזון‪ ,‬ולוא גם אתון בלתי שלם? ולוא רק בחוסר איזון היה‬
‫מדובר — ודאי שלא היינו טורחים להגיב‪ ,‬אלא שהדבר מזרקר לעין כל ויש‬
‫בו פגיעה בתנועת נוער חשובה שנטלה על שכמה משימות קשות ומסוכנות‬
‫ביותר והצטיינה בפעילותה בגיטאות‪ ,‬במרד‪ ,‬בבריחה ובשאר מבצעי המחתרת‪.‬‬
‫אין ספק שמצוי כאן מעוות ולמען האמת ההיסטורית על המחבר הנכבד למצוא‬
‫'דרד לתיקונו‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫\‬
‫יעקב גיל‬
‫״פרקי שואה ושארית״ לד״ר צמח צמריון‬
‫הוצאת ארגון שארית הפליטה מהאזור הבריטי )ברגן בלזן(‬
‫בישראל‪ ,‬תשל״ה‪ 240 ,‬עמודים וצילומים‪.‬‬
‫הספר ״פרקי שואה ושארית״ הוא פרי מחקר חשוב‪ ,‬הכולל פרקי עיון‪,‬‬
‫מחשבות ואידיאות בהיסטוריה היהודית‪ ,‬בעקרונות החינוך ובבעיות לאומיות‬
‫המתעוררות בעקבות השואה‪ .‬המחבר מספר את תולדותיהן של השואה ושארית‬
‫הפליסד‪ .‬וסוקר •את החיוניות ושאר התה שפעמו בשרידים ואשר מצאו כסויים‬
‫בהקמת בתי״ס ומפעלי תרבות ובשיקום חיי הפרס והכלל‪ .‬שארית הפליטה‬
‫נתגלתה כגוף קיבוצי יהודי מלוכד‪ ,‬בעל לב אנושי חם ורגשות לאומיים תוססים‪.‬‬
‫בשנות מלחמת העולם השניה נימנה •ד״ד צמדיון על מתנדבי הישוב‬
‫והוא שירת בבריגדה היהודית‪ ,‬החי״ל )חטיבה יהודית לוחמת(‪ ,‬בגדוד התותחנים‪,‬‬
‫היה בין פעיליה ועם תום המלחמה התמסר במלוא מרצו להצלת השרידים‬
‫בברגן בלזן‪ .‬לאחר שהשלטונות הבריטיים נוכחו לדעת מה רבה ומסועפת היא‬
‫פעולתה של הבריגדה )עזרה לפליטים‪ ,‬ארגון הבריחה׳ עליה בי‪ ,‬רכש ועוד(‪,‬‬
‫הוחלט על"פירוקה ואז הוחזרה הבריגדה לארץ‪ .‬בטרם צאתה את אירופה נשארו‬
‫כמה עשרות מתוכה בגרמניה‪ ,‬בלבוש פליטי השואה‪ ,‬בכדי להמשיך במעשה‬
‫המבורך של הצלה ועידוד השרידים ובחינוך ילדים‪.‬‬
‫צמח צמריון היה אחד מאלה ונשאר באירופה עוד במשך תקופה ממושכת‪,‬‬
‫בה חי במחנות העוקדים בגרמניה — ומכאן זיקתו המיוחדת לנושא הספר‬
‫שלפנינו‪.‬‬
‫מתוך תחושה היסטורית חקר המחבר את אוסף הפרסים על דרך תקומתם‬
‫של המוםתת שפעלו במחנות המשוחררים בגרמניה ואת התנאים ששרת בהם‪,‬‬
‫כיצד בגד השריתם מחדש את חייהם׳ האידיאלים והאיתאות שפעמו בנפשם‪,‬‬
‫את סדרי חייהם ויצירתם בשטחי החינוך והתרבות ואת פעילותם הציונית‪.‬‬
‫הוא תיאר את דמותם של המנהיגים היהודיים‪ ,‬השליחים האדץ־ישראלים‪ ,‬הרבנים‪,‬‬
‫האדמור״ים‪ ,‬הסופרים‪ ,‬העתונאים‪ ,‬המורים והעסקנים שהפיחו רוח חיים חדשה‬
‫בעצמות היבשות של השרתים ועשו אותם לחיל יהודי רב‪ ,‬שעלה לארץ־ישראל‪,‬‬
‫בה נלחם‪ ,‬בנה‪ ,‬עבד והקים ארגונים חברתיים וכלכליים ומוסדות תרבות וחינוך‬
‫‪229‬‬
‫ובהם הנציח את זכרם של קרבנות השואה‪ .‬הנתונים הביבליוגרפיים בהם משתמש‬
‫המחבר‪ ,‬ואותם הוא מזכיר בספרו‪ ,‬מקיפים כמעט את כל המקורות ההיםמוריים‬
‫והספרותיים‪ ,‬הדנים בתולדות שארית הפליטה‪.‬‬
‫פרקים נכבדים בספר עוסקים בבעיות החינוך בגיטאות ובמחנות ובדרכי‬
‫הוראת השואה בימינו‪ .‬הפרק ״הפעילות הלאומית תרבותית בשארית הפליטה״‬
‫דן אף הוא בשאלות חינוך‪ ,‬בקשר בין שרידי השואה באירופה לבת חזון התקומה‬
‫בציון‪ ,‬בהשפעה המבורכת של הילדים הניצולים ובמפעל החינוכי שהוקם במחנות‬
‫בגרמניה מקד עם תום !המלחמה‪ .‬כן פורטו מקורות ומהאי מקומות בבעיות של‬
‫ררכי חינוך וקליטה של הילד הניצול‪.‬‬
‫כיצד להדגיש ולהורות את נושא השואה בביה״סל על כך משיב המחבר‬
‫ואומר כי ״על אף תנאי חייהם דאגו היהודים בימי השואה לחיי חברה ותור‬
‫אמונה בעתיד היו גם בגיטו חיי תרבות וחינוך‪ ,‬חיי כתיבה ויצירה‪ ,‬חיים של‬
‫עירנוח רוחנית של פעולות נוער‪ ...‬ובדרכי הוראת השואה‪ ,‬המעוררת בעיות‬
‫ודיונים‪ ,‬מיוחסת לפעולות אלה חשיבות שאין להתעלם ממנה״‪.‬‬
‫למען שיידע הנוער היהודי את חרדתם של יהודי העולם בכל הדורות‬
‫לילדי ישראל ואפילו לילד יהודי בודד שיצא לשמד‪ ,‬מובא בספר הסיפור‬
‫האוטנטי על הילד היהודי אדגאד מורטארה‪ ,‬והוא מסכם‪ :‬״רבים הילדים מזרע‬
‫ישראל‪ ,‬אשר נלקחו בימי האימים של מלחמת העולם השניה לכתי נוצרים‪,‬‬
‫מהם שמתחנכים ברוח של משטמה לצור מחצבתם‪ ...‬ומבחינה רוחנית אבודים‬
‫הם עבורנו‪ .‬נצרפה נא את הנשמות הללו למליונים שהושמדו פיםיח בימי‬
‫השואה״‪.‬‬
‫הפרק ״פעולות בקרב הנוער״ מספד בהרחבה על המעשים המבורכים של‬
‫״ארגון שארית הפליטה״ מהאתור הבריטי )ברגן בלזן( בישראל‪ ,‬העושה רבות‬
‫כדי להחדיר את תודעת השואה בקרב הדור הצעיר‪ .‬בפרק אחד על היהודים‬
‫בתפוצות מצדים מקורות מהימנים !על שרידי היהודים באירופה ובמיוחד בגרמניה‪.‬‬
‫אחד הנושאים המרכזיים בהיסטוריה היהודית שבגולה היא קידוש השם‪,‬‬
‫שזכה אף הוא לפרק מיוחד‪ ,‬הקרוי ״הרהורים בעקבות השואה״ ובו דברי‬
‫הגות ורעיונות מקוריים בנושא הנדון‪.‬‬
‫הספר ״פרקי שואה ושאדיח״ הוא ספרו השני של ד״ד צמח צמריון בנושא‬
‫השואה‪ .‬ספרו הראשון ״העתוגות של שארית הפליטה בגרמניה כבטוי לבעיותיה״‪,‬‬
‫בו‪.‬הוא מוסר את תולדותיהם של כמאה עתונים שהופיעו בקרב •השרידים בגרמניה‬
‫למן הופעת ״הניצוץ״ בלשון העברית‪ ,‬מיד לאחד השחרור‪ ,‬ביום ב׳ בתמוז תש״ה‬
‫ו״אונדזער שטימע״ באידיש‪ ,‬כתב ׳העת המרכזי של יהודי האזור הבריטי‬
‫בגרמניה — ועד החיסול הרשמי של עתונות זו ב־‪ .1950‬הספר זכה להדים‬
‫חיוביים בקרב חוקרי השואה ובעתונות העברית בארץ ובגולה‪ .‬מ פ ר שלפנינו‬
‫הוא המשך ישיר לספרו הראשון של ד״ר צמדיון‪.‬‬
‫‪230‬‬
‫״‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‪ .‬וירט‬
‫על פעולותיה של ״משואה״‬
‫במשך השנה שחלפה זכינו להגשים רבים מן היעדים שהצבנו לפנינו‬
‫ואשר למענם פעלנו במשך השנים האחרונות‪ .‬נימנה נא אח ההישגים העיקריים‪:‬‬
‫בניה השלמנו את הפנימיד‪ ,‬לאלכסון ‪ 72‬איש׳ אח חדר ההתיחדות עם‬
‫קרבנות השואה‪ ,‬הכניסה לבונקר‪ ,‬השערים האמנותיים‪ ,‬את ריהוט בית הכנסת‬
‫והתאורה‪ .‬הבנין המרכזי משרה עתה על כל הבאים בשעריו‪ ,‬רוח של התכנ־‬
‫סות והתייחדות‪.‬‬
‫סמינר‬
‫מורים‬
‫ג״ממיואח"‬
‫‪231‬‬
‫לבניו‬
‫עיון‬
‫והארכיון‪,‬‬
‫הועברו‬
‫המפריד‪,‬‬
‫החנוך‬
‫והתרבות‬
‫עתה‬
‫המאפשרים‬
‫סדירה‬
‫פעולה‬
‫של‬
‫ומחקר‪.‬‬
‫משרד‬
‫כפי‬
‫שמסתבר‬
‫דות‬
‫החנוה‬
‫‪.182‬‬
‫ב״משואה״‬
‫הכיר‬
‫בתור‬
‫מהודעת המנכ״ל‪ ,‬מ ר א ל ע ד פלד‪,‬‬
‫אותה אנו מצטטים‬
‫ללימוד‬
‫מדרשה‬
‫מדרשה‬
‫ב ח ו ז ר מם‪.‬‬
‫ללימוד‬
‫לו‪/‬ד‬
‫השואה‪,‬‬
‫לכל‬
‫מוס­‬
‫להלן‪:‬‬
‫השואה‬
‫ע ל ־ י ד מ פ ע ל ה ה נ צ ח ה לשואה‪ ,‬״משואה״‪ ,‬ב ק י ב ו ץ ת ל ־ י צ ח ק ‪ ,‬ה ו ק מ ה מ ד ר ש ה‬
‫ללימוד‬
‫אשד‬
‫השואה‪ .‬המדרשה נ ת מ כ ת‬
‫באגף‬
‫במשך‬
‫במשרדנו‪.‬‬
‫הנוער‬
‫ש ל ו ש ה ימים‬
‫על־ידי‬
‫י ח י ד ת ה מ כ ו נ י ם ל ח י נ ו ך ציוני—יהודי‪,‬‬
‫במקום —‬
‫ללימוד‬
‫אינטנסיבי‬
‫ה נ ה ל ת המקום(‬
‫של נושא‬
‫תנאים‬
‫)ואפשר יותר — בתיאום‬
‫מתאימים‬
‫עם‬
‫השואה‪.‬‬
‫ע ל ־ פ י הנםיון א ש ר נ צ ב ר ע ם מ ס פ ר ב ת י ־ ם פ ר‬
‫ה ש ת ת פ ו ת ב מ ס ג ר ת זו‪.‬‬
‫י״ב( — א נ ו מ מ ל י צ י ם ע ל‬
‫המעוניינים‬
‫המחלקה‬
‫אל‪:‬‬
‫יפנו‬
‫״משואה״׳‬
‫ל נ ו ע ר והחלוץ‬
‫קיבוץ‬
‫)בעיקר‬
‫ד״נ‬
‫תל־יצחק‪,‬‬
‫כ י ת ו ת יי‪,‬‬
‫השרון‬
‫י״א‪,‬‬
‫התיכון‪.‬‬
‫של הסוכנות היהודית בראשותו של מ ר ד כ י בראון‬
‫ע ר כ ו ב י ק ו ר ב מ ק ו ם ו ל א ח ר דיון‬
‫ו מ נ ה ל י ה מ ד ו ר י ם א ש ר בה׳‬
‫בהשתתפות השרים‬
‫ק ו ל ו ה א ו ז נ ר ׳הוחלט‪ ,‬כ י ״משואה״ ת א ר ח ק ב ו צ ו ת נ ו ע ר ש ת י ש ל ח נ ה ע״י ה ס ו כ נ ו ת‬
‫עיוו ב מ ש ך כ ל ח ד ש י השנה‪.‬‬
‫ל־‪ 3‬ימי‬
‫פתיחת‬
‫החל‬
‫להגיע‬
‫‪400‬‬
‫בני‬
‫נזכיר‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫כיה׳׳ס‬
‫זרם‬
‫ללימוד‬
‫השואה‬
‫הלומדים‬
‫נוער‬
‫היא‬
‫משדרות‬
‫ממוסדות‬
‫החגוך‬
‫קורסים של נוער מדרום אמריקה!‬
‫ת ל מ י ד י ב י ה ״ ם ה ת י כ ו ן ע״ש‬
‫‪70‬‬
‫גולת‬
‫צבור‬
‫הכותרת‬
‫שונות‪,‬‬
‫של‬
‫‪70‬‬
‫של‬
‫מהארץ‬
‫״יסודות״‪,‬‬
‫פעולתנו‪.‬‬
‫ומחו״ל‪.‬‬
‫מכתות‬
‫ביו‬
‫י״א‪,‬‬
‫צעירים מ״יהודה הצעיר״‬
‫סשרניחובםקי‬
‫השנה‬
‫אלה‬
‫י״ב!‬
‫בארה״ב)‬
‫מ נ ת נ י ה ו ח ב ר י ״יההדה ה צ ע י ר ״‬
‫מקנדה‪.‬‬
‫כ מ ו כן ה ח ל ו ל ב ו א ס ט ו ד נ ט י ם ל צ ר כ י ע ב ו ד ו ת מ ח ק ר ב נ ו ש א י השואה ו ת נ ו ­‬
‫הנוער‬
‫עות‬
‫נצטט‬
‫הציונית‪.‬‬
‫קטע‬
‫לשם‬
‫התרשמותם‬
‫הדגמת‬
‫מ ת ו ך אחד המכתבים‪ ,‬מגי רבים‪,‬‬
‫של‬
‫שהגיעו‬
‫המשתתפים‬
‫אלמו‪.‬‬
‫בימי‬
‫העיון‬
‫כ ו ת ב ד‪.‬‬
‫שרגל‬
‫מ נ ה ל ב״יה״ס ב מ ו ס ד ה ח נ ו כ י ה מ ק צ ו ע י ע ״ ש ד ״ ר ב‪ .‬מ ו ס נ ז ו ן ב מ ג ד י א ל ‪:‬‬
‫״בשם‬
‫שנערכו‬
‫יוצאת‬
‫צ ב ו ר ה ת ל מ י ד י ם ו ה מ ו ר י ם א נ ו ממדים ל כ ם מ ק ר ב ל ב ע ל ימי העיון‬
‫זכינו‬
‫ב מ כ ו ן ל ח נ ו ך ציוני ב ת ל ־ י צ ח ק ‪.‬‬
‫אינטלקטואלית‬
‫לחוויה‬
‫ורגשית‬
‫דופן‪ ,‬א נ ו מ ב ר כ י ם א ת כ ם ע ל מ פ ע ל ח ש ו ב זה ל ה ח ד ר ת ת ו ד ע ת ה ש ו א ה‬
‫הנוער‬
‫בקרב‬
‫ומתרחק‬
‫ההולך‬
‫לצורך העבודה בביה״ם‬
‫ד ״ ד צ ב י מדין‪.‬‬
‫מערכי‬
‫אורגן‬
‫היהדות‬
‫צוות‬
‫ותולדותיה״‪.‬‬
‫מרצים‬
‫ונתמנה מנהל‬
‫פדגוגי‪,‬‬
‫הוא‬
‫ועדה פדגוגית בראשותו של ה ש ר גדעון האוזנר •מתווה א ת תכניות ההוראה‬
‫ודואגת‬
‫ל ה ר ח ב ת ן ‪ .‬בוועידה‬
‫פרופ‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫לוי‪ ,‬ש‪ .‬מאירי‪,‬‬
‫שצקר‬
‫ונ‪.‬‬
‫צחר‪.‬‬
‫סיורים‬
‫עיון‬
‫מדין‪,‬‬
‫ר ב י ם י נ ע ר כ י ם ־ ב מ ו ס ד ‪ -‬וכן‬
‫ד ו ד‪.‬‬
‫מבקרים‬
‫בו‬
‫ד ״ ד ח‪:‬‬
‫כ ל הבאים• לימי‬
‫במדרשה הליברלית ע״י ד״ר פורדר‪ ,‬ש נ ב נ ת ה • בצמוד ל״משואה״‪'.‬למעלה‬
‫מ־‪2000‬‬
‫חברי‬
‫איש‬
‫ביקרו עד‬
‫בארכיון‬
‫עתה בתערוכה‪,‬‬
‫ובספריה‬
‫— בהדרכתם‬
‫של‬
‫ת ל ־ י צ ח ק ‪ ,‬הח״ח‪ ...:.‬ב ש מ נ י ‪ • ,‬נ‪ .‬א ב י ו נ ה ונ‪ .‬צ ח ר ‪.‬‬
‫קשרים‬
‫להביא‬
‫‪232‬‬
‫וכקורימ‬
‫משתתפים‬
‫ד ״ ר יצ‪.‬‬
‫ה ח ״ ח ‪ :‬נ‪.‬‬
‫ש‪.‬‬
‫אביונה‪ ,‬א‪.‬‬
‫נצר‪,‬‬
‫גלאור‪,‬‬
‫שערי‪,‬‬
‫מ‪..‬וירט‪,‬‬
‫את‬
‫רכים‬
‫נקשרו‬
‫חבריהם ואת‬
‫עם‬
‫מוסדות‬
‫קבוצות‬
‫חנוך‬
‫הגוער‬
‫ו א ר ג ו נ י ם ‪ .‬שונים‬
‫שבמסגרתם‬
‫לימי‬
‫בחו״ל‬
‫במטרה‬
‫ל י מ ו ד ל״משואה״‪.‬‬
‫המדור לסטודנטים מחו״ל‪,‬‬
‫כ ץ אלה‪ :‬ארגון בתי הכנסת הקונסרבטיביים׳‬
‫ההנהגה הראשית של ״הנוער הציוני״‪.‬‬
‫כן יש בדעתנו לצרף למעגל הלומדים במדרשה את המורים המתעתדים‬
‫לצאת לשליחות הוראה לחו״ל ואת המדריכים בצבא‪.‬‬
‫לבסוף נזכיר שתי פעולות שהפכו זה מכבד לאות היכר למפעל כולו‬
‫והם‪ :‬א( הבנפ השנתי ‪ его‬השואה — הנערך מדי שנה בשנה בנוכחות‬
‫אלפ־ם ובו ישתתף השנה ראש הממשלה וב( הקובץ השנתי ״משואה״ שזה‬
‫לנו כבר הקובץ הרביעי‪ ,‬הזוכה להדים מצויינים‪ ,‬ואשר מרחיב בקביעות את‬
‫חוג המשתתפים בו ואת צבור קוראיו‪.‬‬
‫בקרוב יש בדעתנו לפרסם קובץ באנגלית‪ ,‬לדוברי האנגלית הרבים המבק­‬
‫רים במוסד ולמתעניינים בנושא השואה‪ ,‬בארצות חוץ‪.‬‬
‫יצוייו שיתוף הפעולה ההדוק עם אנשי קבוץ תל־יצחק הדואגים לקידומו‬
‫של המפעל ועושים בו בנאמנות ובשקמה‪.‬‬
‫בעיות רבות טעונות פתרון והחשובות שבהו הן‪ :‬בניית חדר אוכל‪,‬‬
‫השלמת החסר בציוד ובמיכשור‪ ,‬ועל הכל — המימון השוטף של המפעל‪ .‬על‬
‫כל אלה שוקדת הנהלת ״משואה״ בראשותו של מר קול‪ ,‬אשר ביזמתו הקים‬
‫בנק לאומי לישראל קרן בת חצי מיליון ל״י שפירותיה ממוים את התשתית‬
‫העיקרית לכסוי ההוצאות השוטפות והושגה תרומה מחברת ״כלל״ לבניית‬
‫שתי כתות לימוזד‪ .‬לצורך השקעות בגינון ופיתוח השמח פועלים הח״ח י‪.‬‬
‫רוזנברג‪ .‬א‪ .‬גתמון וש‪ .‬הדצברג‪ .‬וכן עומדים אנו בקשרים עם קבוצת יהודים‬
‫בקנדה בדבר תרומתם למפעל‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בין המדרשה הליברלית ע״ש ד״ר פורדד לבין משואה‬
‫שלפיו מנוצלים המבנים והמתקנים של שני המוסדות באורח הדדי — הוכיח‬
‫את יעילותו והביא לחסכון ניכר בהוצאות האחזקה‪.‬‬
‫לקראת השנים הבאות אנו צופים את גידולו של המפעל ואת הרחבת‬
‫חוגי הלומדים בו‪ ,‬לשם הגברתם של תודעת השואה והחנון* הציוני בקרב‬
‫בני נוער ומבוגרים‪ ,‬מן הארץ ומחו״ל כאהד‪.‬‬
‫פניה‬
‫נודה‬
‫לידידי‬
‫לכם מאד‬
‫״משואה״‬
‫א ם תואילו‬
‫חומר‬
‫א‪.‬‬
‫)הכוונה‬
‫ולספרים‬
‫חומר‬
‫—‬
‫ה ש ו א ה ; ב‪.‬‬
‫למיסמכים‪,‬‬
‫מאת‬
‫הנהלת‬
‫ל מ ס ו ר לארכיון‬
‫בנושאים‬
‫ולספרית‬
‫מכתבים‪,‬‬
‫הציוני הכללי‬
‫צילומים‪,‬‬
‫בנושאי ה ש ו א ה ‪ ,‬ציונות‪ ,‬ה י ס ט ו ר י ה יהודית‪,‬‬
‫אשר‬
‫יקר‬
‫במיוחד לבעליו‬
‫״משואה״‬
‫הבאים‪:‬‬
‫תנועות הנוער‬
‫תעודות‪,‬‬
‫ה א ר כ י ו ן והס‪9‬ר<ה‬
‫— נצלם‬
‫חומר‪ .‬תצוגתי‪,‬‬
‫א נ ט י ש מ י ו ת וכוי(‬
‫ונחזיר לשולח‪.‬‬
‫‪233‬‬
‫מתיך תיק המערפת‬
‫חומר המיועד לקובץ ה׳ של‪,,‬משואה״‬
‫א‪ .‬הבורח הראשון מחפורט חי‪9‬‬
‫הפורט‬
‫לפני‬
‫בין‬
‫)המבצר(‬
‫אחד‬
‫ה־‪,9‬‬
‫מ ל ח מ ת העולם הראשונה‬
‫שתי‬
‫המלחמות‬
‫העולם‬
‫במלחמת‬
‫ולמלכודת‬
‫כבית‬
‫מוות לרבבות‪,‬‬
‫משרשרת‬
‫סוהר‬
‫השניה‪,‬‬
‫המבצרים‬
‫להגנתה של קובנה‬
‫ליטאי‬
‫כאשר‬
‫רבבות‬
‫נכבש‬
‫יהודי‬
‫שבליטא ואשר שימש‬
‫לאסירים‬
‫ע״י‬
‫שהוקמו‬
‫פוליטיים‬
‫הגרמנים‪,‬‬
‫ליטא‬
‫עוד‬
‫וכן‬
‫—‬
‫למחנה‬
‫לחיילים‬
‫הפך‬
‫ריכוז‬
‫ולפרטיזנים‬
‫סובייטים‪*.‬‬
‫ב מ ק ו ם זד‪ ,‬נ ק ט ו ה ג ר מ נ י ם ב ש י ט ת‬
‫שהובאו‬
‫למקום‬
‫מיוחדת‬
‫היתה‬
‫להימלט‪,‬‬
‫לא‬
‫‪64‬‬
‫של‬
‫יתר‬
‫נותר‬
‫חברנו‬
‫עוד‬
‫הבורות‪ ,‬ופרט‬
‫אף‬
‫אדם‬
‫במחנה‬
‫למוות‬
‫אשר‬
‫נתפסו‬
‫מיכאל‬
‫נובסקי‬
‫‪3‬‬
‫מאלה‬
‫ואהרון‬
‫בדצמבר‬
‫הוא‬
‫התקשר‬
‫שניצלו‬
‫וילנצ׳וק‬
‫עמי‬
‫לנו‬
‫מיכאל‪:‬‬
‫״ימים‬
‫בטרם‬
‫התרגשותנו‬
‫נודעת‬
‫‪7‬‬
‫ברבים‬
‫מהם‬
‫והוא‬
‫אשר‬
‫בריחתם‬
‫נשארו‬
‫כיום‬
‫מחפש‬
‫אחר‬
‫מ ו ע ט ו ת עלו‬
‫לארץ‬
‫והצטרפו‬
‫פייטלסון‪,‬‬
‫פיניה‬
‫קראקי־‬
‫אלטר‬
‫בריחתם‬
‫קבוצת‬
‫לבודדים שעלה בידם‬
‫ורק‬
‫מאלה‬
‫שנים‬
‫והם‪:‬‬
‫ויום‬
‫נמצאים בארץ וסבור‬
‫ה־‪9‬‬
‫מהפורט‬
‫—‬
‫הוא‬
‫ה־‪25‬‬
‫קבוע‪ ,‬כיום בו נולדו מחדש‪.‬‬
‫ספורים‬
‫ששהה‬
‫לפני‬
‫מועד‬
‫במשך‬
‫הגענו אנחנו לשם‪,‬‬
‫ה י ה כי‬
‫הוא‬
‫המפגש‬
‫האחרון‬
‫כשנתיים בפורט‬
‫ה־‪9‬‬
‫ה א י ש ל א ידע כי עוד‬
‫היחיד שנותר בחיים‪.‬‬
‫ל א ידעה גבול ‪ .‬הפגישה ע ם ק‪ .‬שרגא ה ת מ ש כ ה על פני‬
‫זכרונות מן‬
‫החוויות‬
‫ר א ה רשימתו של מיכאל יצחקי ״ימי זועה בפורט ה־‪ "9‬ב״משואה" בי‪.‬‬
‫וו‬
‫‪234‬‬
‫שלם‪,‬‬
‫ברובם‬
‫א ד ם שהציג עצמו כמי‬
‫מ ש ם ‪ ,‬יחידי‪ ,‬עוד‬
‫ניצולים‬
‫א י ו ם זה‪.‬‬
‫אחד‬
‫— הפך עבורם ליום מפגש‬
‫ומספר‬
‫לילה‬
‫חפירת‬
‫יצחקי‬
‫במכונות יריה‪.‬‬
‫אסירים‬
‫בורות‪,‬‬
‫הניצולים ו מ ק ש ר ביניהם‪ .‬לפני‬
‫אליו‬
‫וברח‬
‫הושמדו‬
‫מ ו פ ק ד ת על‬
‫נידונים‬
‫בחיים‪.‬‬
‫בתוך‬
‫השמדה אכזרית‬
‫ביותר‪:‬האנשים‬
‫בסיפורים‬
‫—‬
‫בעיקר מפיו‬
‫ובהעלאת‬
‫הקשות בהן התנסינו כולנו‪ .‬אלתר פייטלסון נזכר כי עוד בשנת ‪1945‬‬
‫ידע על האדם שהצליח לברוח מהפורט‪ ,‬אולם סבור היה כי אינו עוד‬
‫בחיים‪.‬‬
‫״מה מנע בעד שרגא להעלות את הזכרונות עד עתה ן ״ שאלנו‪.‬‬
‫והוא השיב‪ :‬״הרצון להינתק מזכרונות הזוועה והתחושה כי א י ן רוצים‬
‫עוד לשמוע״ אך כעת כאשר נפתח סגור לבו‪ ,‬אין האיש יכול לעצור עוד‬
‫ברוחו והוא מספר ומספר‪.‬‬
‫ספורו של שרגא על ימיו בפורט ה־‪ ,9‬מ־‪ 9‬באוקטובר ‪ ,1941‬עת‬
‫נישבה בתור חייל רוסי ועד לבריחתו משם במאי ‪ — 1943‬סיפורו‬
‫המרתק ובו פרטים בלתי ידועים עד כה — הוקלט על ידי והוא יובא‬
‫לדפוס בקובץ הבא של ״משואה״‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישות ברוסיה מאת בןיציון שרוסטר‬
‫חברנו‬
‫מענינת על‬
‫מזכרונותיו‬
‫ומפגישותיו‬
‫הבא‪.‬‬
‫בן־ציון שרוסטר‪ ,‬אשר כבר זיכה את קוראינו ברשימה‬
‫תנועת ״הרצליה״ בלטביה )פורסמה במשואה ג׳( שלח לנו‬
‫מתקופת שהותו הארוכה ברוסיה‪ ,‬נדודיו לאורכה ולרוחבה‬
‫עם יהודים ילידי רוסיה ואחרים‪ .‬הדברים יראו אור בקבצנו‬
‫ג‪ .‬דמויות‬
‫במדור‬
‫״דמויות״‪ ,‬בו פתחנו‬
‫בדברים לזכרו של יצחק שטייגר‪,‬‬
‫נביא מדי פעם בפעם דברים והערכות על אנשי התנועה ופעלם‪.‬‬
‫‪235‬‬
‫המשתתפים‬
‫משה קול‪ ,‬שר התיירות; יו״ר המפלגה הליברלית העצמאית; סגן‬
‫נשיא האינטרנציונל הליברלי; יו״ר הנהלת ״משואה״‪ .‬בין ספריו‪:‬‬
‫אריחים‪ ,‬נתיבות בחינוך ובשיקום‪ ,‬מסכת עלית הנוער‪ ,‬משעולים‬
‫בציונות ובליברליזם‪ ,‬מורים וחברים א׳ ובי‪.‬‬
‫גדעון האוזנר‪ ,‬שר בממשלה; יו״ר מרכז ל״ע; יו״ר ״יר ושם״‪ .‬היה‬
‫התובע הכללי במשפט אייכמן‪.‬‬
‫ד״ר חיים שצקר‪ ,‬כיהן כמנהל המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת‬
‫חיפה‪ .‬מרצה לחינוך בביה״ס לחינוך באוניברסיטה העברית ומנהל‬
‫המרכז למדעי הרוח והחברה‪.‬‬
‫משה זנבר‪ ,‬נגיד בנק ישראל; מראשי ״העובד הציוני״ בהונגריה‬
‫עם עלייתו ב־‪ 1948‬התגייס ולחם בחזית לטרון‪ ,‬שם נפצע; ספרו‬
‫״שנה לאין קץ״ ראה אור בתשכ״ז‪ ,‬בהוצאת ״יד ושם״‪.‬‬
‫;‬
‫משה קלכהיים‪ ,‬מלוחמי מטו וילנה וחבורת הפטיזנים ביערות ליטא ;‬
‫היה בין פורצי הדרך לעליה ב׳; מפעילי ל״ע בארץ וחבר הנהלתה;‬
‫מנהל המחלקה ליחסי צבור בסוכנות היהודית‪.‬‬
‫ד״ד יוסף קרמיש‪ ,‬חבר הנהלת ״יד ושם״; חוקר השואה; חיבר‬
‫מספריו‪ :‬לובלין‬
‫ספרים ומחקרים רבים בנושא השואה והגבורה‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות של הרפובליקה הפולנית )‪ ; (1794—1788‬המרד‬
‫בגיטו וארשה‪ ,‬לודז׳ ‪ ; 1946‬אקציות וגירושים )ספר מסמכים(‪ ,‬לודז׳‬
‫‪ ; 1947‬מרד גיטו וארשה בעיני האויב; ירושלים ‪.1966‬‬
‫ד״ד אריה מוסקט‪ ,‬מפעילי התנועה וראשיה בבלגיה ; החל משכת‬
‫‪ 1947‬ועד ‪ ,1950‬שנת עלייתו לארץ‪ ,‬שימש כיו״ר הפדרציה הציונית;‬
‫עשה רבות בשליחות בקרב יהדות דוברת צרפתית‪ .‬יו״ר כבוד של‬
‫הפדרציה של יהדות צרפת וצפון אפריקה‪.‬‬
‫דוד צימצד ז״ל‪ (1970—1908) ,‬היה בין מייסדי התנועה בגליציה‬
‫המזרחית ומנושאי דברה בארץ מאז ‪ 1933‬־‪ ,‬כיהן בתפקידי מפתח‬
‫בוועד הפועל של ההסתדרות והסוכנות היהודית בה היה חבר בהנהלת‬
‫המחלקה לקליטה וגזבר מחלקת העליה‪.‬‬
‫חיים ברלס‪ ,‬מנהל המחלקה לעליה של הסוכנות היהודית מ־‪1925‬‬
‫ועד ‪ ; 1949‬בשנות השואה הקים וניהל בקושטא את לשכת הקשר‪,‬‬
‫אשר הפכה אח״כ לנציגות הרשמית של הסוכנות היהודית ובה התרכזו‬
‫מעשי הסיוע‪ ,‬ההצלה והעליה‪ .‬ספרו ״הצלה בימי השואה״ יצא לאור‬
‫בהוצאת בית לוחמי הגיטאות והקבוץ המאוחד‪.‬‬
‫‪236‬‬
‫חביב כנען‪,‬‬
‫המנדט‬
‫עתונאי‬
‫ש ר ת‬
‫בריטניה‬
‫בא״י;‬
‫לישוב‬
‫הגייס‬
‫יחיעם ויץ‪,‬‬
‫העברית‪,‬‬
‫היהודי‬
‫בצאת‬
‫יליד הארץ‪,‬‬
‫מעובדי‬
‫אלוני א ב א ‪.‬‬
‫פריז‪.‬‬
‫ולאוכלוסיה‬
‫החמישי;‬
‫ד״ר דוד שערי‪,‬‬
‫סטודנט‬
‫ההדרכה‬
‫בוגר‬
‫ב״יד‬
‫א ו ר‬
‫לראות‬
‫א‪ .‬גלאור )גלרט(‪,‬‬
‫אגף‬
‫היה‬
‫החינוך של‬
‫ד׳‬
‫עירוני‬
‫ח י י ם שני‪,‬‬
‫נציבות‬
‫ראש‬
‫משה‬
‫שרף‪,‬‬
‫יפה‬
‫י צ ח ק שידלו‪,‬‬
‫הירדן‪.‬‬
‫עומד‬
‫הציונות‪.‬‬
‫בבודפשט‬
‫המתוארות‬
‫ומנהל‬
‫בעבודה‬
‫בי״ס‬
‫תיכון‬
‫מהפעילים‬
‫קיבוץ‬
‫המרכזיים‬
‫בהנוה״צ‬
‫תלמי־יפה‪,‬‬
‫מוותיקי‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫נמנה על‬
‫ברומניה ;‬
‫התנועה‬
‫מייסדי‬
‫באירופה ;‬
‫עורך‬
‫הישוב‬
‫תלמי־‬
‫כתבי‬
‫הרצל‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫ה י ה חבר‬
‫התנועה‬
‫קבוצת‬
‫ב פ ל ו נ ס ק ; ע ל ה ב־‪1946‬‬
‫נח״ם‪,‬‬
‫בחיפה‪ ,‬מבין עובדיה‬
‫ד ״ ד ישראל ס ו ם ‪,‬‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫לחקר‬
‫מנהל‬
‫של‬
‫הציונות‬
‫בקפריסין‬
‫היהודיים‬
‫כיום סגן‬
‫היה חבר‬
‫בשליחות‬
‫״תל־חי״‪ ,‬ע ם‬
‫כיום‬
‫לחקר‬
‫והמכון‬
‫‪,1949—1945‬‬
‫ברומניה‬
‫מפעילי התנועה‬
‫הציוני‬
‫השניה ;‬
‫גירוש‬
‫הציונית‬
‫ב־‪.1955‬‬
‫קפריסין‪.‬‬
‫המדינה‬
‫שבדרום‪.‬‬
‫בארכיון‬
‫סירט‬
‫ה י ה‬
‫מחנות‬
‫ממייסדי‬
‫ה נ ה ל ת ל״ע‪.‬‬
‫קן‬
‫ובמחנות‬
‫שרות‬
‫פילים‬
‫הקהילה‬
‫באוניברסיטה‬
‫האוניברסיטה‬
‫ח ו ק ר במכון‬
‫בתיה״ס‬
‫בשנים‬
‫ב ח ו ב ר ת זו‪ .‬ע ל ה‬
‫בת״א‪ .‬חבר‬
‫ברומניה‬
‫מ פ ק ח על‬
‫לפילוסופיה‬
‫וד״ר של‬
‫הנוער;‬
‫מחקרו על‬
‫בהוצאת‬
‫ה ק ר ס‬
‫חרדה‪.‬‬
‫מלחמת העולם‬
‫הספריה‬
‫צלב‬
‫בין‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫העברית‬
‫הבכירים של עלית‬
‫בקרוב‬
‫ה מ ת פ ר ס מ ת‬
‫ושם״‬
‫היחסים‬
‫ספריו‪:‬‬
‫‪ 200‬י מ י‬
‫הפקולטה‬
‫האוניברסיטה‬
‫אוניברסיטת ת״א‪.‬‬
‫הערבית‪.‬‬
‫הבריטים;‬
‫מפעילי התנועה מ א ז‬
‫מעובדיה‬
‫שע״י‬
‫וסופר;‬
‫במשטרת‬
‫מבכירי‬
‫פלשתינה‬
‫העתונאים‬
‫)א״י(‬
‫ב״הארץ״ ;‬
‫ועקב א ח ר ס ב ך‬
‫בשנות‬
‫כיום‬
‫מראשי‬
‫בת״א‪,‬‬
‫שהצטרפה‬
‫הוותיקים של‬
‫״הנוער‬
‫רופא‪,‬‬
‫עורך‬
‫לקבוצת‬
‫הציוני״‬
‫באנית‬
‫המע­‬
‫מסדה‬
‫בעמק‬
‫״סולל‬
‫בונה״‪.‬‬
‫ומפעיליה‬
‫בשנים‬
‫בטאונה של‬
‫ההסתדרות‬
‫שלפני‬
‫הרפואית‬
‫״הרפואה״‪.‬‬
‫רב לוין‪,‬‬
‫חבר‬
‫באוניברסיטה‬
‫מרצה‬
‫מ ח ק ר ע״ש‬
‫נפתלי צחר‪,‬‬
‫א ב ר ה ם שפיגל‬
‫מ נ ה ל ארכיון‬
‫העברית בירושלים‬
‫מלוס‬
‫ובאוניברסיטת ת״א‪.‬‬
‫אנג׳לוס‪.‬‬
‫הנהלת‬
‫״משואה״ ; חבר‬
‫״משואה״ מוותיקי‬
‫תל־יצחק‪.‬‬
‫יעקב גיל‪,‬‬
‫החי״ל(‬
‫ומרצה‪,‬‬
‫מנחם‬
‫יהושע;‬
‫ה י ה רב‬
‫ב מ ל ח מ ת‬
‫צבאי‬
‫העולם‬
‫בבריגדה‬
‫)החטיבה‬
‫השניה; היה חבר‬
‫היהודית‬
‫הכנסת‬
‫הלוחמת‬
‫הראשונה ;‬
‫—‬
‫מורה‬
‫ת ו ש ב חיפה‪ .‬בין ספריו‪ :‬ס פ ר הבריגדה‪.‬‬
‫וירט‪,‬‬
‫כיום‬
‫מנכ״ל‬
‫״משואה״‪,‬‬
‫מראשי‬
‫״עקיבא״‬
‫ומראשוני‬
‫בית‬
‫בת״א‪.‬‬
‫‪237‬‬
CONTENTS:
BEACON
PAGE
1936—1976 .
40 Years Since the Beginning of the Combined Attack of Arabs,
Nazis, and Fascists on the Yeshuv in Eretz-Israel and on World
Jewry
M. Kol
5
PROBE AND CRITICISM
Refleections on the Holocaust in our Age
G. Hausner
15
Looking at the Holocaust Metaphorically — on the Dangers of
the Instrumental Approach in Teaching the Holocaust
Dr. Ch. Shatzker
20
DAYS OF HOLOCAUST AND UPRISING
Nights and Days in Dachau and Muhldorf—Waldlager
M. Sanbar
From the Ghetto into the Forest
M. Kalchheim
In the Footsteps of Janusz Korczak
Dr. J• Kannish
Belgian Jewry Under Nazi Oppression
Dr A. Muskat
25
44
53
60
STRUGGLE FOR SURVIVAL
Underground Struggle for Zionist Survival in the U.S.S.R.
M. Kol
Rescue Mission
D. Zemand
Meetings in Constantinople
Ch. Barlas
The Yeshuv in Eretz-Israel during the Second Worid War
Ch. Canaan
The Italians Attitude Towards Jews during World War II
(Relief And Assistance in 1939—1943)
J- Weitz
65
89
125
134
163
DURING THE WAR AND AFTER
"Hanoar Hatzioni" in Cyprus Detention Camps
Dr. D Shaari
180
The Dry Branch Blossoms' (Jewish Education in Hungary After
the War)
A. Galore
198
EVIDENCE
"Hanoar Hatzioni" in the Ghettos of Transnisria
M. Shani, M. Sharf 209
In Mathausen
I. Shedlo
215
PERSONALITIES
Itzhak Steiger —In Memoriam
Dr. I. Sum
BOOKS
The Rise and Fall of Wilno by Leiser Ran D , Levin
The Holocaust of European Jewry by N. Eck
‫״‬
.
.
N. Zahar
The Holocaust and its Survivors by Dr. Z. Zamarion
I. Gil
MASSUAH
Recent Activities
M. Virt
Editor's Notes
List of Contributors to this issue
Contents (in English)
219
223
227
229
231
234
236
‫׳‬238
Editor: S. Meiri
Editorial Board Secretary: M. Virt
Editorial Board: M . Kol, M . Virt, S. Meiri, N. Zahar.
Massuah, Tel‫־‬Aviv; 48 King George St. Israel.
All Rights Reserved.
Printed: Parmet, Rosh Pina Press
M A S S U A H
A Y E A R B O O K ON T H E
H O L O C A U S T AND HEROISM
No. 4, April, 1976