משואה ט"ז
Л К 1 К/ n \ 1 מ ש ו א ה קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה פרך ט״ז מ ש ו א ה ,יד ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ב ש ו א ה ו ב מ ר י תלייצחק — תליאביב ,ניסן תשמ״ח — אפריל 1988 העורך: אריה בראוגר מזכיר המערכת :מ .וירט ועדת המערכת :מ .קול ,א .בראונר ,מ .וירט קובץ זה רואה א ו ר בסיוע הקרן להנצחת זכרה ש ל יהדות פולין כל הזכויות שמורות משואה ,י ד לחברי תנועות הנוער הציוני בשואה ובמרי קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרת התיכון תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48 דפוס ומסדרה מ .שטרן ,ש ד ׳ הר־ציון ,104תל־אביב ה ת ו כ ן בשער משה קול גדעון ה א ו ז נ ר אחרי ארבעים שנה פלא היסטורי 7 13 יהדות ביילורוסיה המזרחית ע ר ב השואה לחם ועבודה במשק מולאם )חלק ב׳( השפעות החברה הסובבת על הציונות בפולין בין שתי מלחמות העולם יחסו של הציבור היהודי בגרמניה למדינאים היהודיים בשגות התהפוכות1924—1918 , העמידה היהודית בשואה :תיאטרון ,תזמורת סימפונית, בתי־ספר למוסיקה ולאמנויות ברומניה1944—1941 , תנועת ״הנוער הציוני״ בהונגריה יהודי פולין ,זכרם ומורשתם מאבקו של ״ועד המשלחות היהודיות״ ב״חבר הלאומים״ בז׳נבה להחזרת הזכויות שנשללו מיהודי גרמניה, מאי—ספטמבר 1933 20 46 עיונים היסטוריים ד״ד שלום חולבפקי ר׳׳ד ר ב לוין ר׳׳ד ע מ נ ו א ל מ ל צ ר ת ר כוכבי ד׳׳ר י ע ק ב ג ל ד ד׳׳ר ח ו ה א י י ב ל ר יאן זאבורובםקי ד׳׳ר י ו פ ף ג ו ב ר י ן 74 86 109 118 126 132 בימי שואה ומרי בונים p־^D עוזיאל ל י כ מ נ ב ר ג 145 חניכי תנועת מ ע ר חלוצית בשולי השואה תגועת ״הגוער הציוגי״ בוורשה הכבושה156 1941—1940 , מזברונות ניצולי השואה נאוה פ מ ל יעקב שטול מיכאל יצחקי יצחק יורמן אד טור שניידר איגוף ביגשמתי זכרוגותי1983—1943 , דרכי הבריחה מקובנה שבליטא פרקי זכרונות מתקופת השואה הטיול להרי הטאטרח של חברי תגועת ״עקיבא״ באוגוסט 1939 176 181 186 188 193 ממדף הספרים ד״ד יופף קרמיש אברהם רוזנמן אריה בראזנר ; ת ן גרופ יעקב ורקד ליט pמור לתולדות כתב־היד של ״הספר השחור״ בעריכת איליא ארנבורג וואסילי גרוסמן יצחק גריגבוים ,גוסח רומן פריפטר האמת ללא כחל וסרק לעשות היסטוריה ולכתוב היסטוריה חנה בגט )מרקום( וספרה ״בצל קורתו של נאצי״ על ״חורבן וילגה״ מאת אלכסנדר רינחיוגסקי 197 205 219 227 232 235 א י ר ו ע י ם קז׳ימייז׳ ט ר צ ׳ י י ב ת ׳ הןלרה מעין נ » л אירוע מיוחד )ידיעה מקרקוב( הכינוס הבינלאומי לתולדות יהודי פולין ותרבותם 237 239 ש ו א ה וירט ד׳׳ר ד י נ ה פ ו ח ז צבי הרמן ד׳׳ר ש ל ו ם ח ו ל ב פ ק י 243 צרור ידיעות דברימ בטקס הענקת פרפ ״משואה״ ע״ש יהושע א .גלבוע ל ש נ ת תשמ״ז—• : 1987 נימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס 247 לד״ר שלום חולבםקי נימוקי ועדת השופטים להענקת הפרם 249 .לפרופ׳ מתתיהו מינץ 251 ד׳׳ר שלום חולבםקי — דברים מפי חתן הפרס 256 מארכיון ״משואה״ משה קול א ח ר י ש נ ה א ר ב ע י ם השגי המדינה היו תנועות רבות, מדיניות ל ה ש ג ת מטרותיהן. שלחמו הציונית התנועה היא היחידה ,ש ז כ ת ה ל ה ש י ג א ת מ ט ר ו ת י ה .ב מ ש ך א ר ב ע י ם ש נ ה ב נ י נ ו מ ד י נ ה ל ת פ א ר ת , שכל העולם אולם מה קליטת מ א ו ת אלפי עולים, בארצות רשת מתפעל שהשגנו ממגה. הוא המפותחות חימר מסועפת יש מעל לגו לכל שבאו ב י ו ת ר .חזון מגן בעיות דמיון. קשות, בנינו ב ח ו ס ר כל. לאומי ועד הילדים שלא כלכלה מצאו ה ק י מ ת ו ישובים, סוציאלי הדריך האוגיברסיטה את מפותחת, את פתרוגן. תוך כדי שאין ד ו ג מ ת ם הבוגים. ומכוגי הקימוגו צה״ל המחקר. מעורר כבור ואף קנאה .אגו מקיימים מ ש ט ר דמוקרטי ל מ ר ו ת המלחמות ,ש ע ב ר ו עליגו .הייגו ח י י ב י ם ל ה ג ן ע ל חיינו ו ב א ו ת ו הזמן ישמרנו ע ל ה ד מ ו ק ר ט י ה ש ל נ ו . לפעמים בשגת א י נ נ ו -רואים • ב ע צ מ ג ו ,א ת מ ה שהשגגו; מ י ש ו ב ש ל 1948 הגענו לקרוב ל א ר ב ע ה מיליון תושבים. 650א ל ף י ה ו ד י ם המיעוט הערבי בישראל היה נ א מ ן ל מ ד י נ ה ב מ ש ך ה ש נ י ם ו ע מ ד ב מ י ב ח ן א ף ב ז מ ן ה מ ל ח מ ו ת ע ם שכגיגו. קלטנו א ת עליית המצוקה ,לצערנו, ל א באים אלינו עולים מ א ר צ ו ת הרווחה, ואף היוצאים מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ב ו י ז ו ת י ש ר א ל י ו ת ,ר ו ב ם נ ו ד ד י ם ל א ר צ ו ת ה מ ע ר ב ו ר א ש י ת כ ל ל א ר צ ו ת ה ב ר י ת .א נ ו מ ק י י מ י ם יחסים ד י פ ל ו מ ט י י ם ע ם ע ש ר ו ת מ ד י נ ו ת מהמתוקנות ב ע ו ל ם ,ו א ף מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם השלישי ,ש נ י ת ק ו א י ת נ ו י ח ס י ם -רשמיים, ממשיכות להיעזר ב מ ו מ ח י ם ישראליים .אנו נעזרים בעיקר על־ידי א ר צ ו ת ה ב ר י ת בהגשמת משימותינו הרבות. ארצות הברית יודעת, כי ישראל היא המדינה ה ד מ ו ק ר ט י ת ה י ח י ד ה ב מ ן ר ח התיכון .ל ש ת י מ ד י נ ו ת י נ ו מ ט ר ו ת ח ב ר ת י ו ת מ ש ו ת פ ו ת . מה לא השגנו ובמה טעינו! השגגו ש ל ו ם ע ם מ צ ר י ם ו ר ק ע ת ה צייגו א ת ה ע ש ו ר ה ר א ש ו ן ל ש ל ו ם ע ם ה א ר ץ הערבית הגדולה ביותר. מצרים זכתה לגצחון גדול בוועידת הפיםגה בעמן, 7 כאשר א ח ר י ה ר ו ב מ ד י נ ו ת ע ר ב חידשו איתר .א ת ה י ח ס י ם ה ד י פ ל ו מ ט י י ם ,ל מ ר ו ת שהיא עם דכקה יתר בשלום הארצות למען עם השכנות. המו״מ פתיחת ישראל. הוויכוח לשלום, לצערנו, הפנימי התקדמות אין בישראל המלד כדרישת בענין שלום לקראת הוועידה מעורר חוסיין, הבינלאומית קשה מחלוקת ב מ ד י נ ת נ ו .ר א ש ה מ מ ש ל ה ו״הליכוד״ מ ת נ ג ד י ם ל ו ו ע י ד ה כ ז א ת ,א ף כ י ה ם יודעים, כי ועזה תהיה כזאת ל א תוכל כוונה מוכנות במצב בזאת, ל כ פ ו ת שלום. היא את תיםוש ארצות הברית יחד הוועידה הודיעה לנו ,כי איתנו. מדינות אין אם ערב ל ה ת ח י ל ב מ ו ״ מ ישיר א י ת נ ו ב ל י ״ ה מ ט ר י ה ״ ש ל ה ו ו ע י ד ה ה ב י נ ל א ו מ י ת . כ ז ה אין ל ר א ו ת ,איך נ ת ק ד ם ל ש ל ו ם .ה ל י כ ו ד ח ו ש ב ,ש ה ו א י כ ו ל ל ה מ ש י ך בםטטוס־קוו. הכיבוש ביגתיים גוברת התסיסה ב ק ר ב הישראלי ואיגטליגגטי, לשלום. ומדי שסבלגותו הדיבורים פעם מתחילות פוקעת, כאשר על בישראל האוכלוסיה התפרעויות. איגו ״טרנספר״ רואה הערבית בשטחים גגד דור ערבי צעיר לקראת מו״מ גדל התקדמות את מקוממות הערבית. האוכלוסיה אנו דוחפים א ת ערביי ישראל להזדהות ע ם הפלשתינאים ביש״ע .ראשי ״הליכוד״ מתעלמים לשלום. נשיג מ ה ע ו ב ד ה ,ש ל א יוכלו ל כ פ ו ת ע ל מ ד י נ ו ת ע ר ב ,א י ך ל נ ה ל א ת ה מ ו ״ מ מ צ ב זה מ ח י י ב א ו ת ג ו ל ה מ ש י ך ב ה ו צ א ו ת ב ט ח ו ג י ו ת ג ד ו ל ו ת .ג ם כ א ש ר המעמד את ה ד ו מ ה לנאט״ו ,ל א כספים רבים תבוא מאוד ישועה לבטחון. לתקציבגו והמחייב להקציב הסערות ב ש ס ח י ם מטרידות א ת העולם הידידותי לנו. עליגו רובץ העמום חובות גדול מאוד. חוב כ ו ל ם שואלים ,לאן אנו ר ו צ י ם ל ה ו ב ו ל ? ע ק ב מ צ י א ו ת ז א ת אנו מ ת ר ח ק י ם מ ע צ מ א ו ת כ ל כ ל י ת ו ת ל ו ת נ ו ה ו ל כ ת וגדלה, את בעיקר בארצות הברית..משבר כלכלי פנימי פוקד א ת המדינה ובעיקר — פ א ר היצירה ה ח ל ו צ י ת שלנו. חקלאותנו קיבוצים הגיעו ומושבים עד מ ש ב ה ה ר ב י ת הגבוהה אכלה א ת כלכלתן .גם מפעלים תעשייתיים שקעו בגרעונות גדולים ..מ פ ע ל י ם ג ם ג ר י ם ופיםורי עובדים ב ע ק ב ו ת מ צ ב זה מ ת ס י ס י ם א ת ע י י ר ו ת ב ר א ש וראשונה. הפיתוח היחסים ב י ן ה ד ת י י ם ו ה ח ר ד י ם ובין ה צ י ב ו ר בעיקר המשבר. האוכלוםיה פעם הלב המצב החריף בירושלים המסורתי בירתנו; והחילוני החרדים הגיעו ל ש י א לכוף רוצים על ה ח י ל ו נ י ת א ו ר ח חיים שאין היא מ ו כ נ ה ל ק ב ל ע ל י ה .ה מ פ ד ״ ל ,ש ה י ת ה ה מ פ ל ג ה ה ד ת י ת ה מ ת ו נ ה מ ב ח י נ ה ד ת י ת ומדיגית ,ג ש ח ק ת ע ק ב ח ו ס ר אומץ של אחרי מ ג ה י ג י ה ל ה ת מ ו ד ד ע ם החרדים .ש ר החרדים .הוא מוסדותיהם. העולם. האיום מ ס ר ב ל ס י י ע בידי ההצעה את לשגות חוק הדתות, הזרמים ״מיהו מר ז ב ו ל ו ן המר, הלא־אורטודוקםיים קוממה יהודי״ את גגרד ל פ ת ח •את דוב יהדות ה מ פ ל ג ו ת ה ד ת י ו ת ש י ל מ ו ע ת ה ב ק ו ג ג ר ס הציוגי א ת מ ל ו א ה מ ח י ר ע ב ו ר לשנות השבות ..הופעת א ת חוק הרפורמיים • והקוגםדבטיביים בבחירות ל ק ו ג ג ר ם ה צ י ו ג י י צ ר ה מ צ י א ו ת ח ד ש ה ב ק ו ג ג ר ס .ה ה ח ל ט ה ל ת ב ו ע מ ה מ ד י נ ה שוויון זכויות טקסים להחלטה מ ל א ל כ ל הזרמים ביהדות ולאשר לרבנים של ד ת י י ם ר ש מ י י ם ,היא מ ה פ כ ה ציוגית זאת מוכיחה, העבודה איגו בעל לצערגו, ש״ס יורשת המתונה נבלעים .בתור 8 שלא ערד. את דבר למד התגובה מהמציאות. הרי מ ס פ ר חברי המפד״ל. הקולות הצעקנות חשובה. הקיצוגית. הכגסת שר הדתות שלו על מפלגת המפד״ל ירד פלאים. הציונות הדתית הוא מסוכן האיום של השפויים המשבר הזרמים השוגים לקיים במחנה הפגימי של הזה המדינה. זאת מציאות תקרב לא אזהרת עלייה. הרצוג לחוסנה של בפתיחת ה ק ו נ ג ר ס הציוני ,כ י ה ע ם ה י ה ו ד י ל ק ח ש ו ב א ת מ ק ל הנדודים ,ח י י ב ת הנשיא להדליק אור אדום אצל מגהיגי מ ד י נ ת ישראל. התפתחו מציאות זאת 60 ב י ש ר א ל ב ש נ י ם ה א ח ר ו ג ו ת ז ר מ י ם קיצוגיים ,ה מ ע ר ע ר י ם א ת א ח ד ו ת ה . זאת בקרב אלף מסבנת את המשטר הצעירים. גם הויכוח בחורי משרות ישיבה הדמוקרטי שמתנהל בצה״ל שלנו. עתה מעורר בעיקר במדינה הדים נפוצה בקשר קיצוניות להשתמםות ק ש י ם מאוד. לא השגה מ ש ר ת י ם ב צ ה ״ ל 18א ל ף ב ח ו ר י ם .ה מ פ ל ג ו ת ה ד ת י ו ת מ פ ע י ל ו ת ל ח צ י ם ע ל ה מ מ ש ל ה לשנות לא זה. מצב הורים אולם רבים וצעירים עד שואלים, תימשך מתי ההפליה הזאת? הויכוח ע ל ה ד מ ו ג ר פ י ה מ ק י ף ע ת ה ש כ ב ו ת ר ח ב ו ת ב ק ר ב האוכלוסיה .ה א ז ה ר ו ת שלנו ,שאנו הולכים להיות מדינה דו־לאומית ,החלו להיות עתה יותר מובגות. הכי המצב למיליון ישנה על חמור הוא תושבים. ברצועת מספר עזה. הישובים שנת עד היהודיים אלפיים אפסי הוא יהיו ברצועה קרוב לעומת מציאות זאת. ס כ נ ה ר צ י נ י ת ש ל ה ת פ ו צ צ ו ת ה א ו כ ל ו ס י ה .ה ד י ב ו ר י ם של א נ ש י ״ ה ל י כ ו ד ״ ה ט ל ת מ ש ט ר י ש ר א ל י ב ש ט ח י ם א י נ ם ר צ י נ י י ם .ב ע ו ד ע ש ר י ם — שלושים ש נ ה נהיה אולי מ י ע ו ס החלת הריבונות ״אפרטהייד״? מדינתנו לפתור אוכלוסיה בקרב הישראלית על ערבית השטחים ההולכת וגדלה .האם חושבים, לקיים שנוכל החברים כאן על משטר ה ע ר ב י ם ידרשו א ת מ ל ו א ה ז כ ו י ו ת ו ה ם יהיו גורם מ כ ר י ע ב כ נ ס ת ! ב ע י ו ת ק ש ו ת .ה ש ג נ ו ה ר ב ה ,א ו ל ם אם ל א נ ד ע ע ו מ ד ת ,איפוא ,ב פ נ י א ת בעיותינו הקשות ואם ל א נ ת ק ד ם לשלום ,אנו מסכנים א ת עתידנו. אנו נ י ד ח ף ל מ ל ח מ ה חדשה ,א ם ל א נ ה י ה מ ו כ נ י ם ל פ ש ר ו ת ב ש ט ח או בשלסון. לא פ ע ם ה ז ה ר נ ו מ פ נ י ה ת פ ת ח ו ת כ ז א ת ו ל צ ע ר י ל א ה ק ש י ב ו לנו. שנת לימוד מגילת העצמאות בחודש ס פ ט מ ב ר 1987.ה ת ק י י ם ט ק ס ח ג י ג י ב מ ש כ ן גשיאי י ש ר א ל ל ר ג ל פ ת י ח ת חגיגות ש ג ת ה א ר ב ע י ם של ה מ ד י ג ה .ב ט ק ס זה י ש ב ו ע ל ה ב מ ה הגשיא ורעיתו, ר א ש ה מ מ ש ל ה ,מ׳׳מ ר א ש ה מ מ ש ל ה ו ש ר ה ח ח ,ה ר ב ג י ם הראשיים ,ה ק ד י ה מ ו ס ל מ י , הקתולי־יווגי. והבישוף מה משום הרעיון עלה של במוחם החגיגה, מארגגי כ י ה מ ו ז מ נ י ם י ח ת מ ו ע ל ה ז ד ה ו ת ם ע ם מ ג י ל ת ה ע צ מ א ו ת .א ח ר י גאומו ש ל ה ש י א התבקשו הגבתי כל ראשית לחתום לעתונותך־ למה מתכווגים לקיים היושבים היתד, את הכתוב על החתימה הבמה. הזאת? במגילת הדי כולם הרי חתמו. הטקס אחרי ה ר ב נ י ם ־ ה ר א ש י י ם ־־אינם ב מ ג י ל ה כ ת ו ב ,ש י ש ל ה ב ט י ח שווי ז כ ו י ו ת ל כ ל האזרחים ,ח ו פ ש ד ת ו ח ו פ ש מ צ פ ו ן .הרי ה ר ב נ י ם הראשיים מ ת ג ג ד י ם ל ת ת שווי זכויות ל ר ב נ י ם ה ק ו נ ס ר ב ט י ב י י ם ו ה ר פ ו ר מ י י ם ,ו א י ך יקיימו א ת ח ת י מ ת ם ? ה ו ב ט ח שווי זכויות ל נ ש י ם ו ל ע ר ב י ם ו א פ י ל ו ה ד ר ו ז י ם טוענים ע ל קיפוחים. טרם מספיק של כי היה ל ק י י ם ולשמוע טקס את דברי הנשיא ולא היה צוךך ב״הצגה״ החתימה של ההזדהות ע ם מ ג י ל ת העצמאות .מ ג י ל ת העצמאות אינה חוק, טרם אושרה להתיחס אליה בכגסת, בכבוד, אולם כאילו זוהי זו תעודת תעודה היסוד קדושה. של לכן עצמאות לא צריך ישראל היה ויש לגצלה 9 ו ב פ ר ט כ א ש ר .אין .ח ו ש ב י ם ל ק י י מ ה .ה ר י ה ר ב נ י ם ה ר א ש י י ם ל ו ח מ י ם ל מ ע ן לטקס, כפיה .דתית .הנה ניצל ה ר ב הראשי ש פ י ר א א ת ב מ ת הקונגרס הציוני ובדברי ת ק ף א ת ה ר ב נ י ם ה ר פ ו ר מ י י ם ו ״ ז כ ה ״ ל ק ר י א ו ת בוז ב מ ע מ ד החגיגי .ה נ ה ברכתו יצאו ראשי שווי זכויות המפלגות לכל הדתיות הזרמים לתקוף ביהדות החלטת את במדינת הקונגרס ישראל. אני הציוני, מציע לא התובעת להשתמש במגילת העצמאות למטרות פרסומת. •-¥ לעומת החינוך לימוד שגיאה זאת של יש ההחתמה, לברך א ת סגן ראש הממשלה ושר ו ה ת ר ב ו ת מ ר י צ ח ק נבון ,ע ל ש ק ב ע א ת ש נ ת ה א ר ב ע י ם ל מ ד י ג ה כ ש ג ת מגילת העצמאות בבתי ישנן הספר. בהן מךינות, מקיימים לימודים א ל ה כ ל השנים .לצערי ,ת ל מ י ד י ג ו א י ג ם י ו ד ע י ם א ת ת ו כ ג ה ש ל מ ג י ל ת ה ע צ מ א ו ת . לימדו אילו אותם כל את השגים חודרת המגילה ,אולי לא היתה הקיצוניות ל מ ו ח ו ת י ה ם ב מ י ד ה כה ר ב ה ? אולי י ק ב ע ש ר החינוך ו ה ת ר ב ו ת ,כ י י ש ל ל מ ד א ת מ ג י ל ת ה ע צ מ א ו ת כ ל ה ש ג י ם ז את ה מ ג י ל ה יש ל ל מ ד ב ב ת י ה ס פ ר היהודיים ,ה ע ר ב י י ם והדרוזיים .זוהי ת ע ו ד ה נ ע ל ה ,ש מ י י צ ג ת ה ו מ נ י ז ם יהודי ,ש א י פ ה ל ש ל ו ם ע ם ש כ נ י נ ו ,ו ה י א מ ג ל מ ת ע ר כ י ם נ ע ל י ם .ראוי ל ת ל מ י ד י ם שלנו ,ש י ד ע ו א ו ת ה ב ע ל פה. מיפנה חשוב בציבור לגבי ישראל השואה תודעת ק ל ט ה ב ה צ ל ח ה מ א ו ת א ל פ י ם י ה ו ד י ם מ ש א ר י ת ה פ ל י ט ה .זהו ה י ש ג ע צ ו ם מ ב ח י ג ה ל א ו מ י ת וציוגית .ה ד ו ר ה ש ג י ש ל ה ם כ ב ר איגו שוגה מ י ת ר צעירי י ש ר א ל . ה ד ב ר השני ,ש ע ל י נ ו לציין ,ה ו א המיפגד .ב ד ע ת ה ק ה ל ב י ש ר א ל ב י ח ס ל מ י ל י ו ג י אין אחינו שנספו. בכבוד ובהערצה מדברים על על מיליוני אלה אחינו, שהלכו שנספו כ״צאן בשואה. לטבח״, הדבר אלא השלישי, מדברים שעלינו לציין ,ה ו א ה ה ר ח ב ו ת ל י מ ו ד ה ש ו א ה ב ב ת י ה ס פ ד ו ב מ פ ע ל י ם מ י ו ח ד י ם כ מ ו ״ מ ש ו א ה ״ . ל מ ע ל ה מ־ 70אלף תלמידים וסטודנטים מישראל והתפוצות עברו א ת הסמינרים שלגו העובדה וגדל הלחץ לקלוט ו ל ל מ ד יותר. החמישית, שיש לברך עליה, היא ,ש מ מ ש ל ו ת ה מ ע ר ב ה ח ל ו ל ג ל ו ת פ ו ש ע י ם ,ש ח י ו ב א ר צ ו ת י ה ן ב ש מ ו ת בדויים. תופעה היא, ז א ת א מ נ ם ב א ה באיחור ,א ו ל ם י ש ל צ י י ן אותה .ת ו פ ע ה ש ש י ת ח ש ו ב ה התרחבות ספרות השואה בפרוזה ,בשירה ובמחקר .רבו אמנם גם פסידו־ חוקרים, חוקים המכחישים השואה, את בתי אולם הפרלמנטים השונים החלו ליזום ש מ ג מ ת ם ל ה י ל ח ם ב ח ו ק ר י ם ז י י פ נ י ם אלה ,ל ה ע מ י ד ם לדין ו ל ה ע נ י ש ם ו א ף ל ג ר ש ם מ ת ח ו מ י המדיגה. המפעלים לוחמי חלה המרכזיים בישראל להגצחת הגיטאות ,משואה ,מ ו ר ש ת ו מ פ ע ל י ם י ו ת ר קטגים .ב מ ש ך א ר ב ע י ם ה ש נ י ם איפוא התקדמות גדולה בפעילות .זוכרים א ת הגישה ל ב ע י ו ת א ל ו א ח ר י 10. השואה והגבורה ה ם :יד ושם, בית ל ה ע מ ק ת ת ו ד ע ת השואה והגבורה .אנו ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת ויכולים ל ה ש ו ו ת .א ת הגדול והחשוב .ג ם המיפנה המציינות ה פ ל ס ט י ת ו ב פ י ס ו ל ישנן י צ י ר ו ת חשובות> באמנות א ת ה ת ק ו פ ה ה נ ו ר א ה ב ת ו ל ד ו ת עמנו*, ל ״ מ ש ו א ה ״ מ ו פ נ ו ת גם ב ק ש ו ת ר ב ו ת מ ג ר מ נ י ה ,ל ק ב ל ל ק ו ר ס י ם מ ו ר י ם וצעירים יהודים לא ללמוד הרוצים על והשואה האנטישמיות במשואה. של הרושם ה ק ו ר ס י ם ש ל נ ו זכה ל ש ם חיובי .ה ב ע י ה ה ג ד ו ל ה היא ח ו ס ר מ ק ו מ ו ת ל י נ ה ו כ י ת ו ת . ה ו ד ו ת לציוני ק נ ד ה ו ל י ד י ד י נ ו ש ם .ב ע ז ר ת ה מ ג ב י ת ת ו כ ל ״משואה״ ל ה ר ח י ב א ת מ פ ע ל ה הפדגוגי ה מ ב ו ר ך .ה מ ר כ ז י ה ה פ ד ק ו ק י ת ע ״ ש א ל ק ס גרוסמן ת ב י א ל מ י פ נ ה בפעולתנו. מוזיאון בולי ד ו א ר שואה ה ו א י ח י ד י ב ע ו ל ם מ ס ו ג זה והוא מ ע ו ד ד ת ש ו מ ת • ל ב מיוחדת לא רק אצל פילטליםטים. יש ל נ ו ב ״ מ ש ו א ה ״ צ ו ו ת ח י ג ו כ י מצויין ,אגו מ ו ק י ר י ם א ת ה״עדים״ ש ע ב ר ו א ת ובאים לספר השואה מה לתלמידים -א ת בימים שהיה הנוראים ש ל ד ב ר י ה ם ל א יימחה. הרושם ההם. ;. . : ה ג ה ל ת ״משואה״ היא ד ו ג מ א מ א ל פ ת ל כ ך ,כ י צ ד ב מ ס י ר ו ת ו ב ה ת נ ד ב ו ת א פ ש ר ל ה י ש ג י ם חשובים. להגיע העצרות שלגו ע ר ב יום ה ש ו א ה מ ר כ ז ו ת א ל פ י ם ר ב י ם ומגהיגי המדיגה ב א י ם ל ה ש מ י ע א ת ד ב ר ם .אנו א ו מ ר י ם ד ב ר י א מ ת .ו כ נ ו ת ,ד ב ר י תוכחה ,ו ג ם עידוד. . כ ל מ י שיש ל ו יד ב פ י ת ו ח ״ מ ש ו א ה ״ צ ר י ך ל ד א ו ת ל ע צ מ ו ז כ ו ת ג ד ו ל ה ל ה י ו ת ל מ פ ע ל היסטורי זה. קשור ר א י ת י צ ו ר ך ל ע מ ו ד ע ל ה ח י ו ב ה ר ב ,ש ה ג ע נ ו א ל י ו במדיגה ולציין א ת ה ב ע י ו ת ש א נ ו עומדים ב פ נ י ה ם .מ א י ד ך ח ש ו ב ה י ה ל י לציין א ת ה מ י פ ג ה ה ג ד ו ל , הקשות ש ח ל ב ע ם היהודי ו ב מ ד י נ ה ל ג ב י ב ע י ו ת ה ש ו א ה ,לימודה ,ו ה ע מ ק ת ת ו ד ע ת ה . 45שנים למרד גיטו ורשה בשנתון מרד הנוכחי של ״משואה״ הגיטו מפי אחד מחברינו, הקורא ימצא שהיה את הסיפור באותו מעמד. הטרגי ח ב ר זה ההרואי של כתב על כבר ה ג ו ש א ב כ ר ך ב׳ של ״ מ ש ו א ה ״ .ע ת ה ה ש ל י ם א ת ה פ ר ק ההוא .מ ר ד גיטו ו ר ש ה ייזכר לעד בתולדות עמנו ובתולדות בתנאים כאלה ,כמו הנאצי הגרמני שלחמו ע ל האירוע הזה א ף ה ו א ה א ד ם .־ ב ש ו ם מ ק ו ם ל א ל ח מ ו גגד ה צ ב א בגיטו ה ב ו ע ר וההרוס .הדו״ח של המפקד ע ד ו ת ל ע מ י ד ת ה ג ב ו ר ה ש ל צעירים יהודים ב ת נ א י ם ההם .היו ה ת ק ו מ מ ו י ו ת ג ם ב ג י ט א ו ת א ח ר י ם .ח ב ר י ם שלגו פ ג ע ו ב ק צ י ג י ם גרמניים לחמו * בקפה יהודים ״ציגנריה״ נגד הכובשים בקרקוב. שהחליטו גם בגיטו לחסל את ביאליסטוק ובגיטאות אחרים שארית י ה ד ו ת פולין. ואכן, תנועות הנוער החלוציות מארגנות כ ל שנה ביקורים ביקורים אלה משאירים חויה בלתי נשכחת על הצעירים. במתנות ההשמדה בפולין. 11 ראשוני ה ל ו ח מ י ם נ ג ד ה נ א צ י ם היו ה י ה ו ד י ם ב ג י ט א ו ת .שבויים ר ו ס י י ם ע ל מ א ו ת אלפיהם ב א ו ת ו זמן ג ם ה פ ו ל נ י ם עדיין לא גוועו מ ר ע ב ומעיגויים ו ל א העזו ל ל ח ו ם גגד ה ו ו ה ר מ א כ ט . התקוממו. לכן מ ר ד גיטו ו ר ש ה מסמל העולם בעיגי א ת ה ע ו ז ואומץ ה ל ב ש ל צ ע י ר י ם יהודים ,ש ל א ה י ה ל ה ם ג ש ק מ ס פ י ק ,ו ל מ ר ו ת ה כ ל פגעו קשה בצבא הגרמני ובכבודו ,ש ה ו פ ת ע מפגיעות אלה .חברינו בקרקוב א מ ר ו ,כ י ״הם ל ו ח מ י ם ע ל ש ל ו ש ש ו ר ו ת ב ה י ס ט ו ר י ה ״ .ה ם ידעו ,מ ה יהיה ג ו ר ל ם . ורשה גשארו א ח ד י ם מ ה ל ו ח מ י ם ,ש ה צ ל י ח ו ל ע ב ו ר ל צ ד הארי ,כ ד י ל ס פ ר בגיטו לדורות אחרי הבאים ב י ת והחגיקו אכזריים לא את מה שהתרחש לוחמים בימים גפלאים מ ו ל קומץ לוחמים ,ש ג ש א ר בגז. כאשר ההם, הגרמנים ו ל א גכגע. הגרמנים השתמשו שרפו באמצעי מ ר ב י ת עמי אירופה בית לחימה הכבושה ה ע ז ו ל ה ת ק ו מ ם גגד כ ו ח ו ה א ד י ר ש ל ה ו ו ה ר מ א כ ט .ה פ ו ל ג י ם ר א ו א ת ה ג י ט ו הבוער ולא באו לעזרה. שילמו בדם רב עבור בשנת יחסם מעטים יחסם מאוד לגיטו עשו הבודד להצלת יהודים. הפולגים והבוער, כאשר התקוממו 1944נ ג ד הגרמנים ,כ י ל א ר צ ו ,ש ה צ ב א ה א ד ו ם י ש ח ר ר א ת ו ר ש ה .ל מ ר ו ת ל ל ו ח מ י הגיטו ל ח מ ו י ח ד א י ת ם יהודים ,ש נ ש א ר ו ב ח י י ם ב צ ד הארי. אבוקת ה מ ר ד היהודי בגיטו ורשה השתתפו במרד, שבראשו תנועות רבות הנוער, שהושפעו תאיר לנצח עמדו מ צ ו ו א ת -ת ל ־ חי •ומלחמות לעם היהודי ולעולם כולו. החלוצים הציונים של תנועות הערבי בשנות הישוב נגד המרד ה ש ל ו ש י ם .מ ר ד ה ג י ט א ו ת הוא א י ר ו ע ה י ס ט ו ר י יהודי .ל א נ י ת ן ל ס ל פ ו ו ל ט ש ט ש ו . א ת ה פ ר ק הזה גלמד לילדי ישראל ב כ ל הדורות. 21.12.87 12 גדעון האוזנר פ ל א ארבעים לפגי היו הם הכוח ה י ס ט ו ר י ו ח מ ש ש נ י ם ש נ ה ק ו מ ץ צעירים י ה ו ד י ם מעטים, במה רק אוחזים מ א ו ת לוחמים, את בנשק מהלך ההיסטוריה. בוורשה. עמד מולם ה צ ב א י ה א ד י ר ב י ו ת ר ,ש ק ם ע ד אז ב ע ו ל ם .ה ם היו ב ו ד ד י ם ו מ ב ו ד ד י ם — כ י א י ש ל א ה ד ר י כ ם ו ל א א ב ה ל ה כ י ר ב ה ם .ה ם היו ח ל ש י ם — כ י ד ל ה י ה צ י ו ד ם ותכסיםי אך מ ל ח מ ה ל א ידעו. את ע ש ו הם, ההיסטוריה הם — ולא של מדכאי המרד .ה ם — ולא מתגברים ,שעמדו מגגד ,כ ש ק ם אויב ל כ ל ו ת א ת ישראל, להם הגרמנים. אויביהם הגערים הם והנערות — ולא מתנועות משגאיהם הנועד הפולגים, הציוניות. בריתם בגי ה ם — ו ל ה ב ד י ל — ל א ה מ נ ה י ג ו ת ה ר ש מ י ת ב ק ה י ל ו ת ה פ ז ו ר ה היהודית. חולקים היום כ ב ו ד ברחבי העולם. הם חופש, נכנסו לדברי הימים של האנושות כסמל של לוחמי כמופת של ג ב ו ר ה ו כ מ ק ו ר ה ש ר א ה ל מ א ב ק ע ל כ ב ו ד האדם .ב ת ו ר ע מ ם ז כ ו ה מ ו ר ד י ם ל ש ם ־ עולם, בין ג י ב ו ר י ה א ו מ ה הדגולים ,מ ש ו ל י ם ל ג י ב ו ר י ב ד ־ כ ו כ ב א ,ה ם ז כ ו א פ י ל ו ל ה ר ב ה ״יותר בקרב מהילת התפארת של לוחמים שגפלו, — ה ם יצאו מגצחים מן המערכה .גצחוגם את שאישרה דרכם והפקידה בזי חבריהם למאבק כי — למדות בא .ל ה ם מידי ולדעה את שהוכרעו ההיסטוריה, ההמשד דור ש ל ה א ו מ ה ו א ת ר צ י פ ו ת ה ק י ו ם הלאומי. . דורגו מ ת ח ג ך ע ל הערכים ,שהלוחמים דגלו בהם, אגו אימצגו לעצמנו את האמונה •,ש ה ם נ ש א ו ה ב ר מ ה ,ה ר י נ ו י ו נ ק י ם מ מ ק ו ר ו ת ,ש ה ם ח ש פ ו ,ו ה ו ל כ י ם ל פ י התמרורים, שהם הציבו ב פ ר ש ת ה ד ר כ י ם ש ל חיי ה א ו מ ה . דרכם של הלוחמים ה ו כ ר ה ו ג ת ק ב ל ה ,א מ ו ג ת ם ק י י מ ת ו ש ל ט ת .ה ם גיצחו .מ א ב ק ם ק י ב ל א ת ה ג ו ש פ נ ק ה ה ס ו פ י ת ש ל א מ ת .מ צ י א ו ת החיים ה ל כ ה ב ע ק ב ו ת י ה ם . במה כדי ז כ ו ל כ ך ? מ ה ייחד א ו ת ם ו א ת מ א ב ק ם ? ב מ ה ע ל ו ע ל א ח ד י ם ז לעמוד ע ל כך ,הבה נשפיל מבטנו לשעה ק ל ה אל עמק ה ב כ א ההוא ש ל א י ר ו פ ה ה מ פ ר פ ר ת ב כ י ב ו ש ו ש ל היטלר ,ה מ ע ו נ ה ת ח ת מ ג פ י ק ל ג ם י ו ,ה מ ס ת כ ל ת 13 חסרת במסע אונים ללא־מעצור של נצחון הנאצים. היה, דומה אין כי עוד כח בעולם שיוכל לאויב ,כ א ש ר מפסגות הפירנאים ועד מ ו ר ד ו ת האורל ,מקרחוני האוקינוס במסע ה צ פ ו נ י ו ע ד ח ו ל ו ת הסהרה ,ה ת ג ו ס ס ד ג ל צ ל ב תעמולה גורף ההולך האויב, ומסנוור, אל מחיל ש ו ח ק רצון ה ת נ ג ד ו ת , כל חיל. תגובת מרי הקרס. מדכא יהודית ה נ צ ח ו ג ו ת לוו תקוות הוטבעה לגבור על בנחשול של טירור אימים .כ ש ה ת ג ק ש פ ו ע ל יהודי ב ז ק י ף ס ״ ס מ ר ו ש ע ב ע י ר ל ב ו ב ,מ י ד ה ו צ א ו אלף מיהודי העיר ,שגאםפו באקראי ברחובות .ה צ י ת יהודי להורג בשעת לבל גירושו, רכושו לידי יפול מיד האויב, כל נצטוו ביתו באש העיירה יהודי ל ה ת א ס ף ב כ כ ר ה ש ו ק וגורו ב מ ק ו ם . ה ה ת נ ג ד ו ת ש ל ל א יהודים ג ר ר ו עונשים כ ב ד י ם ,א ך ל א ה י ה כ ל גם מ ע ש י דמיון ב י נ י ה ם ל ב י ן ה ת ג מ ו ל ש ל ר צ ח המוניי־קולקטיבי ,ש ה ו נ ח ת ע ל ר א ש י היהודים' ע ם כ ל גילוי ש ל מ ר י . ת נ ו ע ו ת .ה מ ח ת ר ת של אומות העולם הטרידו א ת הכובש הגאצי .היה ביכולתן לחבל מידי סודית, פעם לקיים המשועבדים. בתחבורה, קשר אך עם להתנקש העולם התנגדות באיש החופשי, המונית לא שררה, לאמץ קמה. להפיץ ולחזק מעשה ועתונות כרוזים העמים את רוחם של נועז, יחיד ויוצא דופן ה י ת ה ה ש ב י ת ה ב א מ ס ט ר ד ם ש ה ו כ ר ז ה ב ־ 1941ל א ו ת א ה ד ה ע ם ה י ה ו ד י ם ו ש נ ש ב ר ה אימים; י א מ נ ם באכזריות טובי ה נ ו ע ר מ ב י ן הגויים, הצטרפו למחתרת, ביניהם •משוחררי צ ב א ,א נ ש י ם ש א ו מ נ ו ל ק ר ב .ה ם י ה ט מ י נ ו א ת נ ש ק ם ב מ ח ב ו א י ם ו ש מ ר ו *עליו .מ ע ט י ם ברחו• ל י ע ר ו ת ויצרו ק ב ו צ ו ת פרטיזנים .אך• ה ם ל ח מ ו ל פ י ש י ט ת ״פגע וברח״. הכריזו. לקרב פנים הגלוי, הם המתינו ל ש ע ת הכושר, אל פנים לא התיצבו מרי ׳כללי ועל לא ע ד י ש ל מ א ב ק הכללי יהיה ס י כ ו י -כ ל שהוא ש ל הצלחה צבאית .ל מ ע ש ה — הם דחו את ההתקוממות ,ע ד ש צ ב א השחרור המנצח 9 של ב נ ו ת • ה ב ר י ת נ ר א ה ' ב א ו פ ק .חיילי ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת ב ו ו ר ש ה מ ר ד ו כשהצבא , בארצות ממול. מערב אירופה הסובייטי ניצב הכריזו תנועות מולםבגדה המחתרת על של מרי נהר הויסלה אזרחי ועל חובה׳ י ל נ ת ק א ת •המגע ע ם 'לשוטונות ה כ י ב ו ש רק' בימים ה א ח ר ו נ י ם ,ל פ נ י ש צ ב א 'ב1נות־הברית נ כ נ ם יי ל ג ב ו ל ה היו גם א ר צ ו ת ב ע ל ו ת מ ס ו ר ת א ר ו כ ה • של 'ומלחמות ש ח ר ו ר • י ב ה ן ל א ה ג י ע ה מ ע ו ל ם ׳ ת נ ו ע ת ה ה ת ג ג ד ו ת ל מ מ ד י ם עצמאות של'מרי, 'ושבהן ה ו ס י פ ה • ה א ו כ ל ו ס י ה ל ש א ת א ת ע ו ל הכיבוש ,מ י ת ו ך 'כגיעה ,ו מ י ב ח ר י ק ת ־ שיניים ,ע ד ל י ו ם ה ש ח ר ו ר .י• '•:המרד ההמוני הראשון :,שהוכרז ב א י ז ה 'מקום היה ה מ ר י ה י ה ו ד י ב פ ו ל י ן .ה ו ח ל בו ע ו ד •בקיץ על שהוא • ב א י ר ו פ ה ' ש ל היטלר, 1942כ ש י ה ו ד י נסווייז׳ ה ס ת ע ר ו ר ו ד פ י ה ם ה נ א צ י ם .א ח ר כ ך ב א ו לחווה ,י טוצ׳ין ,קרמגיץ, גובוגרודק; לידה, מיורי ,ס ל ו נ י ם ,ל ו צ ק ,ז ד ו ל ב ו נ ו ב ,אדמוב ,ק ו ב ר י ן ו מ ק ו מ ו ת ר ב י ם א ח ר י ם .ה מ ח ת ר ת בקרקוב• ה כ ת ה בחג המולד פרגק ,1942במעוזו ש ל ה ג ס ט פ ו ,ב מ ק ו ם מ ו ש ב ו ש ל ה נ ס מושלה של פולין הכבושה .קדבות־הרחוב הראשוגים עוד בינואר פ ר צ ו ב ג י ט ו ורשה .1943א ח ר כ ך ב א ו ה מ ר י ד ו ת ו ה ק ר ב ו ת ב ג י ט ו ב י א ל י ס ט ו ק ,צ ׳ נ ס ט ו ח ו ב וגרודנו ,ו ה ה ת ק ו מ מ ו י ו ת ב מ ח נ ו ת • ה מ ו ו ת ע צ מ ם :ב ס ו ב י ב ו ר ,ב ט ר ב ל י נ ק ה ובאושויץ. лאך שיא ה מ ר ד ,ש ב ו מ ס ת מ ל י ם כ ל ה א ח ר י ם ושעליו נ ק ר א ת מ ל ח מ ת ה מ ח ת ר ת היהודית ,היוא •י ה ק ר ב •הגדול ־של גיטו <ורשה. 14 ״ בערב ואל החלו. פסח בסיומו של יום ק ר ב ראשון יהודים ירדו ה מ ר ת פ י ם ו ה ס ב ו א ל ה״סדר״ .צ ל י ל י ה ה ג ד ה נ ת ע ר ב ב ו ״שפוך ואגב הבונקרים אל ב ש ר י ק ו ת .הכדורים. ח מ ת ך א ל הגויים״ קראו יהודי ורשה ברטט; מ מ ע מ ק י ם ,ב א ו ת ו ל י ל ס ד ר ק ר י א ת ה ג י ס י ם ש ב ה ג ד ה ס פ ר ו זה ל ז ה ע ל ה נ ס ,ש ג ת ח ו ל ל ל ע י ג י ה ם ב א ו ת ו ממש. יום ברכו הם אתי ח ב ר ו •על האחד בניהם, יקירלהם, בין יום שגהפכו ללוחמים, ש נ א ב ק ו ב י נ י ה ם על ה ז כ ו ת ל צ א ת ל ק ו ה א ש הראשון ,ש ה ת ח נ נ ו ל פ נ י מפקדיהם של להטיל מנוסים לוחמים בהם והפליאו עליהם היו את מרשים משימות הקרב לרכב־ הנאצי המסוכמת להתקרב ביותר. עד כמגהגם פתח ממש בתיהם א ת מ כ ו ת י ה ם .הם' .ה ע ל ו ב א ש ט נ ק י ם .ב מ ש ך ש ע ו ת היו :נצמדים לקירות ה ב ת י ם בגיטו ומיחלים למפגש .כל בית היה ל מ ב צ ר ,כל חלון לעמדה. בסיומו א ת ־אחיו: ,על קרב של ר א ש ו ן ר ק ד ו .ושרו ל ו ח מ י ו ר ש ה איש וברכו ש ז כ ו ל ה ג י ע ל כ ך .״ ע כ ש י ו יהיה ט ו ב ל מ ו ת ״ ,אמרי ה ר ב מ י י ז ל ם ל צ ב י ה ל ו ב ט ק י ן •: .־ ה מ ר ד ש ל גיטו ו ר ש ה ה כ ה א ת ה נ א צ י ם ב ת ד ה מ ה .א י ש מ ה ם ל א ציפה :ל ה ת נ ג ד ו ת ג ב ו ר ה ע ק ש נ י ת ו נ ו א ש ת .ה ג ר מ נ י ם ־הגיבוי בחימר .ש פ ו כ ה ־ ו ה ש ל י כ ו ל מ ע ר כ ה מ ס ו ס י ם , טנקים, מ ש ו ר י נ י ם ,ת ו ת ח י ם ויורקי ל ה ב ו ת — ,מ ו ל ימעט ה א ק ד ח י ם ,ר י מ ו ג י ־ ה י ד והרובים ש ב י ד י ה מ ו ר ד י ם .יש אומרים ,כ י ב ע מ ד ו ת ה ל ו ח מ י ם ׳ ש ל ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ב כ כ ר מ ו ר נ ו ב ס ק י ,היתד. .״אפילו״ מ כ ו נ ת יריה. בקרב אותה זה עת ע מ ד ו ה ל ו ח מ י ם נ ג ד האויב ע מ ד הגיטו בלהבות, המשתולל :במשך הקירות להטו ומעל כששה לראש שבועות .כל התאבך הלוחמים העשן ה כ ב ד .מ ש נ ה ר ס ב י ת — ע ב ר ו ל א ח ר ,מ ש נ ש ר ף מ ח ס ה — ל ח מ ו מ צ י ג ו ר ו ת הביוב עלו ומתוכם מ א ח ו ר י • ע מ ד ו ת האויב. פרצו אל משם הונסו — שוב בגזים ל ר ח ו ב ו ת ו ה ת י צ ב ו ל ק ר ב .יום ר ד ף יום ו ה מ ר ך נ מ ש ך .ה מ פ ק ד ה נ א צ י ג נ ר ל י ו ר ג ן ס ט ר ו פ ,ש ל ח ל מ מ ו נ י ם עליו דווח יומי ע ל מ ה ל ך ה־ס״ס הקרבות .,כדרך שהיו מ פ ק ד י ם ג ר מ נ י ם מ ג י ש י ם ע ל ה מ ע ר כ ו ת ה צ ב א י ו ת ה כ ב ד ו ת ו ה מ כ ר י ע ו ת .'.. .׳. הפיקוד בשלושה הגרמגי הורה לסיים א ת המערכה ׳ולמחוץ א ת ה מ ת ק ו מ מ י ם ימים ,יורגן ס ט ר ו פ ה ת נ צ ל בדו״חותיו. ,ש״הבנדיטים״ ה י ה ו ד י ם ,כ פ י ש כ י ג ה א ת הלוחמים, הקרבות. מגלים כושר מהבונקרים ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת אבו מ ו צ א י ם א ו ת ם ש ם ב א פ י ס ת כ ו ח ו ת ג מ ו ר ה ,א ח ר י ם מופיעים-ברחובות מה ה ת נ ג ד ו ת גבוה;־ ״ ה ם ל ו ח מ י ם מאז ראשית ולוחמים במדי הצבא ליאות ה ג ר מ נ י : :א ג ו ־ עושים־ ל ל א כל ש א נ ו י כ ו ל י ם ,י ו מ ם •ולילה״; ישיגם ב י ד י ג ו ג ם ת י א ו ר י ם מ ה צ ד ש ל נ ו ע ל מ ה ש נ ע ש ה ב ב ו נ ק ר י ם ה א ל ה ב ת נ א י ם המראים מפקד. כתב י ש ל ה ק ר ב .״ כ ל א ח ד ש ו ח ה כ א ן מ מ ש ב ז י ע ה ש ל ו ו ש ל א ח ר י ם ״ דווח ״ ב ב ו נ ק ר ש ל נ ו אי א פ ש ר א פ י ל ו ל ה ד ל י ק נ ר כ י ה ו א ־כבה מ ח ו ס ר אויר״ אחר. עשרה את י ימים אחדי פרח המרד ד ו ו ח יורגן סטרופ, כי הוא • • - מקווה • . לשבור ה מ ר ד ב ק ר ו ב :ה ד ב ר ל א ע ל ה בידו ו ה ו א גאלץ ל ח ז ו ר ו ל ה ו ד י ע ,כ י ׳ נ ת ח ד ש ו ק ר ב ו ת כ ב ד י ם ב מ י ו ח ד .״איש מ ה ש ו ד ד י ם אינו ע ו ז ב א ת ה מ ח ב ו א ש ל ו א ל א בכח״, התלונן הנאצי. י כ ע ת כ ב ר הודאג הפיקוד הגרמני ברצינות .ב־1 התעמולה לבין הנאצי ביומנו: קרבות קשים ביותר ב מ א י ר ש ם יוזף ג ב ל ס ,ש ד ברחובות ורשה ה י ה ו ד י ם ה מ ו ר ד י ם .ב ־ 4ב מ א י ב י ק ש ס ט ר ו פ ע ז ר ה מ ה צ ב א . בין כוחותינו ש ל ו ש ה ימים 15 מ כ ן הודיע ,כ י ה ו א ק ר ב ל ב ו נ ק ר ה מ ר כ ז י ש ל לאחר 1943 פרץ למפקדה בו היו ברחוב מילה ב ־ 8במאי הפיקוד ואכן .18 120ל ו ח מ י ם ,ו ה ם ס ר ב ו ל ה י כ ג ע .ה ג ר מ נ י ם ה ט י ל ו פ נ י מ ה הלוחמים לפתח קרבו ולפתו הבוגקר איש איש גשקו, את פ צ צ ו ת גז. לגרמגיס מחכים שיבואו .א ך ה ל ל ו ז ר ק ו ע ו ד גז .״ ל א גיפול חיים ב י ד י ה א ו י ב ״ ק ר א ו ה ל ו ח מ י ם , ״גיפול ב י ד י ע צ מ ג ו ״ .א ז ה ח ל ה ה ה ת א ב ד ו ת ההמוגית ,ג ו ס ח מ צ ד ה .כ א ש ר א ק ד ח ו ש ל איש ל א פ ע ל ,ב י ק ש מ ח ב ר ו ל י ר ו ת בו .ל פ ת ע ה ו ד י ע מישהו ,ש א ח ד ה פ ת ח י ם הקיצוגיים האחרים לבוגקר גתגלה טרם קומץ לאויב. פגה לוחמים ההוא. לעבר כל ג פ ל ו .ב י ג י ה ם ה מ פ ק ד ,מ ר ד כ י אגילביץ ,יפה ה ת ו א ר ו א צ י ל ה ג פ ש . הקרבות אחר־כך .ב־12 גמשכו'גם ב מ א י הודיע םטרופ מעלה שהוא באש א ת אחרוגי ה ב ג י ג י ם ב ג י ט ו ו ב ־ 1 5ב ח ו ד ש הודיע ,שאין ע ו ד ב ת י מ ג ו ר י ם ל י ה ו ד י ם אדמת ורשה .אולם ה ק ר ב ל א תם .עוד ב־ 22ב מ א י . ,ל מ ע ל ה מ ח ו ד ש אחרי על המרד, פרח גבלם: כתב על ״המלחמה ורשה גיטו גמשכת. עודם היהודים מ ת ג ג ד י ם ״ .ביוגי ג ד ם כ ב ר ה ג י ט ו ו ל א היה עוד. ״ מ ע ו ל ם .ל א ר א י ת י מ ק ו ם ח ר ב כ ג י ס ו ו ד ש ה ״ כ ת ב א ד ו ל ף אייכמן ,ש ב א ל ש ם ל א ח ר ה מ ע ש ה .״ ל א ה ע ל י ת י ע ל ה ד ע ת ,כ י יהודי ג י ט א ו ת מ ס ו ג ל י ם ל ה ל ח ם כ ך ״ , הוסיף .ואכן ,א ף א ח ת מ ה מ ד י ג ו ת . ,ש ג פ ל ו לידי הגאצים ,ל א ה ח ז י ק ה מ ע מ ד זמן כ ה ר ב ,ו ב י ג י ה ן היו מ ע צ מ ו ת צ ב א י ו ת מ ב ו ס ס ו ת ו ב ב י ר ו ת כ ח . ה מ ר ד ח י ש מ ל א ת א ר צ ו ת אירופה .האיש ,שגיהל א ת ה י ו מ ן ה ר ש מ י ש ל ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל ג י ת ב ו ו ר ש ה ,ל ו ד ב י ג ל ג ד א ו ,ר ש ם בימים ה ה ם ב י ו מ ג ו ל א מ ר :״ כ ע ת ג פ ת ח ה פ ה מ ל ח מ ה ח ד ש ה ,ה מ ל ח מ ה ה י ה ו ד י ת ־ ג ר מ ג י ת .יהודים ה ם ש פ ת ח ו ח ז י ת ש ל י ש י ת , ל ח ז י ת ו ת ש ב ר ו ס י ה ו ב צ פ ו ן אפריקה״. גוסף ה מ ר ד ה י ה ו ד י ה פ י ח ר ו ח חיים ב כ ל ת ג ו ע ו ת אכן, והיה הלחימה ולמופת לאות לעשרות המיליוגים ההתגגדות ,חישל א ת כה ברחבי אירופה. המשועבדים בסאוגה של ה מ ח ת ר ת הפולגית ,״גלופ ורשכי״ — קול ורשה ,כ ת ב בגליוגו מ־23 :1943״ ל ג ו ת ו ש ב י ורשה ,ל ק ח מ ע ש י מ ק ר ב זה .מ ה ש מ ת ר ח ש ב י מ י ם באפריל א ל ה בגיטו ,מ ו כ י ח ב ע ל י ל ,כ י ה ק ר ב ע ם ג ש ק ב ז גגד הטרור ההיטלראי יכול ל ה י ו ת יעיל .ח ג ג ה ע צ מ י ת פ ע י ל ה מ ג ח י ת ה ע ל ה א ו י ב מ ה ל ו מ ו ת מ כ א י ב ו ת .מ ת ב ר ר , אפשר לעשות כל כי ההיטלראי בפולין גגד צמאון הדמים ב י ת ל מ ב צ ר .ק ר ב הגיטו ל ג ו מ ו פ ת . צ ר י ך ל ה ת י צ ב ל ק ר ב ״ .ואילו ה ה ג ה ג ה ה ע ל י ו ג ה ש ל אז כתבה בכרוז: ״יהיו לדוגמה לגו מגיגי גיטו תגועת ורשה. העמלים הם מראים ל ע ו ל ם ,א י ז ה ד ר כ י ם י ש ל נ ק ו ט ג ג ד ה א ו י ב הגרמגי ,ל ל ח ו ם ב ו ו ל ג צ ח ו ״ . דוגמה לאומי, הם זו ל ע ם ה פ ו ל נ י ,מ ל ו מ ד ה מ ל ח מ ו ת ו ב ע ל ניתנה על ידי שנועדו הבחורים שנים, להוכיח והבחורות, המסורת ק ב ו צ ת בחורים מתנועות הנוער לפולנים נעדרי הציוניות ולכל העמים המשועבדים, האימון הצבאי, הנשק, חסרי הארוכה כי של .מאבק ב ג י ם ו ורשה. מאבק מזי גלוי זה רעב גגד ארבע ס ח ו ט י ם מ ע ב ו ד ו ת ה כ פ י ה ,מ ו כ י ה ט י פ ו ס והדיזינטריה ,ה ם היו הגחשוגים, החלוצים, שיצאו ל ל מ ד א ת א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ד ר כ י מרי. במאבקים בישרו ,כי סוף הגרמנים ק ר ב ובא .מ ה ם — כלואי הגיטאות האסורים במגע ,המובדלים מאנוש, מושפלי הסלאי הנאצית ה נ ו ר א ה ל א א ב ד ה ת ק ו ו ת אנוש ,ושיש ש כ ר ל מ א ב ק . 16 הצהוב — מהם יצאה הבשורה למרחבי עולם, שגם באפילה צ מ י ח ת ה ש ל מ ח ת ר ת זו ה ו א פ ל א היסטורי ,ב ת ח י י ת ה ע צ מ ו ת ה י ב ש ו ת , עצם שעלו מקבריהם ועמדו על רגליהם ,חיל גדול למלחמה. ל א רק נשק היה והרי המולדת, ח ס ר ל ל ו ח מ י נ ו .ל ה ם ח ס ר ה אפילו ה ת ק ו ו ה ה מ ו ר ד ,כי ל א ע ל שחרור שהיא מ ש ע נ ו ה מ ו ס ר י ש ל לשחרור גאבקו. ארצם מ ו ל ד ת ם היתד ,ב מ ר ח ק י ם ,כ א ן ב א ר ץ ־ י ש ד א ל .זו היתד ,נ ש מ ת אפם ,א ך ל א ע ל י ה ולא על אדמתה יכלו להלחם .האדמה ,עליה נלחמו ,אדמת נכר היתה ,של ע ם נ ו כ ר י ו מ ת נ כ ר .ה ם ל א י כ ל ו א פ י ל ו ל ה ב ט י ח ל ע צ מ ם ,ל ח ב ר י ה ם או ל מ י מ י ק י ר י ה ם ת ק ו ו ת החיים ,ו ה ר י זו את ג ח מ ת ו ה ג ד ו ל ה ש ל ה ל ו ח ם ,כי אם ל א י ז כ ה ה ו א להגיע לנצחון ,יזכו ל כ ך ב ג י מ ש פ ח ת ו א ו ידידיו .ו א י ל ו ה ם יכלו ר ק ל ה ב ט י ח האחד ל ח ב ר ו ,ש י פ ל ו ב כ ב ו ד .ה ם האמינו ,ש ה ם ח ב י ם ז א ת לנו .״ ל א ח י ג ו ב א ר ץ הננו חייבים מות כבוד של חלוצים״ ,כ ך הורה ללוחמיו דולק ליבםקינד ,ח ב ר י מתנועת הבלתי־נשכח ההחלטות, לפרטיזנים מפקד הנוער, ה י ה ו ד י ת של ק ר ק ו ב . המחתרת ש ע מ ד ו ב פ נ י ה מ פ ק ד י ם ה צ ע י ר י ם ,היו כ ב ד ו ת מ נ ש ו א .ה א ם ל ב ר ו ח בהרים היה וביערות? בכד סיכוי מפתה, פירושו אך דבר של להשאיר ולהפקיר את הנשים ,הילדים והזקנים ולוותר על ההתקוממות ההמונית. אילו ע ש ו כן כ ו ל ם — ל א ה י ה מ ר ד ה ג י ט א ו ת מ ת ר ח ש . ו מ ת י ל מ ר ו ד ? היה ב ר ו ר ל מ ע ל ה מ כ ל ס פ ק ,כ י פ ק ו ד ת ק ר ב היא ג ם ג ז ר הדין הגיטו כולו. על מ ר ד כ י ט נ נ ב א ו ם ־ ת מ ר ו ף ,מ פ ק ד ה מ ח ת ר ת ב ב י א ל י ם ט ו ק ,ש ע ו ד בחייו ה פ ד ל א ג ד ה . כתב האחרון במכתבו בארץ, לאחותו ימים אחדים לפני שהוליד אנשיו את ל ק ר ב האחרון על הגיטו: ״ ל ו ה ט ל נ ו כ ב ר ה י ו ם א ת ה ר י מ ו נ י ם שלנו ,ל א היה נ ש א ר כאן כ י ו ם א ף יהודי א ח ד .ע ו ד נ ס פ י ק ,ע ו ד נ ט י ל .א נ ש י ם מ ס ת כ ל י ם בי ס פ ק ב ב י י ש נ ו ת , ספק ב ת ח י נ ה :אולי עוד ל א ע ת ה — אולי בפעם אחרת״. ז ע ,כי ב י ו ם ש י ח ל י ט ל ז ר ו ק א ת ה ר י מ ו נ י ם המועטים ,ת ו צ ר ת ב י ת , טגגבאום שברשות אנשיו ו ל צ א ת ל ק ר ב גלוי ,יהיה ג ם סוף קיומו ש ל הגיטו .ו א כ ן כ ד גם לא היה ובכל בביאליסטוק מקום אחר, בו גכגסה המחתרת לקרב גלוי. ג ש א ר ש ם ע ו ד א ף יהודי א ח ד בחיים. ההחלטה ב ד ב ר עיתוי ה ה ת ק ו מ מ ו ת ה י ת ה ,אפוא ,ר ב ת יסורים ו ל ב ט י מ צ פ ו ן . ל ד ח ו ת א ת ה ק ר ב — הרי זה ל ח ז ו ת ב ג י ר ו ש י ם ה א י ו מ י ם ו ל ה י ו ת ל ה ם ע ד א י ל ם . ל ה ק ד י ם ל פ ע ו ל — ה ר י זה ל ה ק ד י ם א ת ביצוע-גזר־דין-המוות-על-הגיטו-כולו, ל ג ר ו ע שבוע ,ח ו ד ש א ו ל י ש נ ה מ ח י י ה ם ש ל ר ב ב ו ת .מ י ימול ז א ת ע ל מ צ פ ו נ ו ? מי מוסמר לכד ? אף בכד גבדלו הנהגה־מוסמכת בפני האומה, אינפורמציה, בלונדון, הלוחמים היהודים מעמיתיהם מבין הגויים. היתה לאלה ו מ ו כ ר ת ע ל ידי ב ג ו ת ה ב ר י ת ,ש ג ט ל ה ע ל ע צ מ ה א ת ה א ח ר י ו ת שקיימה והזינה י א ת דאגה למימון ,כיוונה אשר שליחה ישב על המחתרת שלה, שלחה סיפקה ציוד ו נ ש ק , א ת המערכה •.ל פ ו ל נ י ם היתד ,מ מ ש ל ה אדמת פולין ופיקד על כל הנעשה. כד גולה היה גם ב כ ל ת נ ו ע ת התגגדות אהדת .לפרטיזנים היה פיקוד מרכזי ומוסמד במוסקבה. 17 המחתרת ש ל נ ו ח ס ד ה כ ל א ל ה .היא ע מ ד ה ב ו ד ד ה ,כ י מ ד י נ ת היהודים ט ר ם ק מ ה וממשלה ב ג ו ל ה אין ,לכוון א ת ד ר כ ם ש ל ה ל ו ח מ י ם . המאבק אך המחתרת. פעם בהגהגה הפגימי הגיטאות של מאבקה היה ביותר הקשה של הגרמגים השתמשו בלי הרף באמצעי שפל ומפתה .הם הבטיחו מדי ש ה מ ת ר י ם י ש א ר ו בחיים ,כ י ג ר מ נ י ה ל מ נ ה י ג י הגיטאות ,א ח ר י כ ל גירוש, ז ק ו ק ה ל כ ח ה ע ב ו ד ה ש ל ה ם .״ א ם ת ע ב ד ו ת ח י ו ״ ,היו ה נ א צ י ם אומרים ,ו מ ת ח י י ב י ם כ ב ו ד ש ל קצין ,ש ה ג י ר ו ש ה ק ו ד ם ה ו א כ ב ר האחרון .ה ד ב ר נ ר א ה ס ב י ר במלת ומתקבל שלה ע ל ה ד ע ת .ג ר מ נ י ה ה י ת ה ג ת ו ג ה ב מ א ב ק עליון וגייסה א ת כ ל כ ח ה א ד ם להגיע ובתעשיה, גלגלי את היהודים המלחמה. ש ל א היה ל ו ת ח ל י ף .ה א מ ג ם הוו כח ישמידו רב עבודה בחרושת ערד ה ג ר מ נ י ם מ ר צ ו ג ם מאגו־ כזה ש ל כ ח א ד ם ? היהודים ב ג י ט א ו ת ידעו ,ש ה ר ו ו ח ה היא ז מ ג י ת ב ל ב ד ,ש א י ן ל צ פ ו ת לרחמים רווח או גיכד. פגימית אנוש לרגש ביגתיים מהנאצים. אד יתחולל שימי אולי להרויח זמן מכריע בעת בחזית, מלחמה, אולי אף תפרץ הוא מהפכה ב ג ר מ ג י ה ,מ י י ו ד ע ? ת מ י ד היו ש מ ו ע ו ת ו ל ח י ש ו ת ע ל ה ת ג ג ד ו ת ג ס ת ר ת להיטלר 1944ה ת ג ק ש ו ב ו ק צ י ג י ם גרמניים. ב ק ר ב ה צ ב א ואכן ב י ו ל י א ח ד מ כ ל ו א י הגיטאות ,ה ח י כיום ע מ נ ו ב א ר ץ ,ר ש ם ב י מ י ם ההם ב י ו מ נ ו ב ג י ט ו ״ א נ ו יודעים ,כי ג ו ר ל נ ו גחרץ ,א ב ל קובנה: התליין... צריד מזי להיאבק גם על אורכה ח י י ב י ם להרוויח זמן ו ל ח פ ש כ ל ד ר ד ,כ ד י ש מ ס פ ר גדול כ כ ל ה א פ ש ר ישאר בחיים״. ח ש ב ו רבים. כזאת אפרים של בראש ,ר א ש הגיטו ש ל ב י א ל י ס ט ו ק ,מ ד ב ר אליגו מז־פי ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם מועצת היהודים שנשתמרו. הגיטו, אמר: הוא אחת מטרתנו — את להציל חיי ע ד ג מ ר המלחמה ...א ם נ י י צ ר ו ג ק ב ל ה ז מ ג ו ת ג ו ס פ ו ת ג ב ט י ח א ת ש ל ו מ ו ש ל הגיטו״. ו א מ נ ם היו אישים ב מ י נ ה ל ה ג ר מ ג י ע צ מ ו ,ש ב י ק ש ו ל ד ח ו ת א ת ביצוע ה ה ש מ ד ה עד ל א ח ר המלחמה .מפקדי הצבא ת ב ע ו א ס פ ק ה סדירה .אנשי משק דרשו אח ה פ ע ל ת ב ת י ה ח ר ו ש ת .א פ י ל ו פ ר נ ק ,ה צ ו ר ר ה מ ר ו ש ע ,א ש ר ש ש ל ב י צ ו ע ההשמדה, ה ת ל ו ג ן ,ש ג י ר ו ש י היהודים מ ו נ ע י ם מ מ נ ו ל מ ל א א ת מ כ ס ת ה א ס פ ק ה ב צ י ו ד וחומר למען מלחמה ההשמדה הרייד. המיידית הדבר של הגיע היהודים עד לבין למחלוקת חרשי בצמרת גיצולם הנאצית לעבודת בין כפיה. תובעי מחלוקת זו נ מ ש כ ה ע ד ל ש נ ת ה ה א ח ר ו ג ה ש ל ה מ ל ח מ ה . ד ר ו ש י ם היו א י נ ס ט י נ ק ט ח ד ־ ת ח ו ש ה ,א ו מ ץ ־ ל ב מ ו פ ל א ו ה ב נ ה פ ו ל י ט י ת מ ע מ י ק ה , כדי ל ע מ ו ד אז ב ג י ט א ו ת ה מ נ ו ת ק י ם ע ל כ ו ו נ ו ת י ה ם ה נ ס ת ר ו ת ש ל ה ג ר מ נ י ם ,וכדי מראש, לצפות ביגואר ,1942ע ם ר א ש י ת ג א מ ר בו, יהודי״ האשליה. אבל מאשר 18 ״אל ההשמדה, תאמיגו היהודית גתפרסם למוליכים הכרוז אתכם על הראשון שולל.;. כבר בווילגה: וקרעו ״גוער מעיגיכם את ה י ט ל ר זומם ל ה ש מ י ד א ת כ ל י ה ו ד י אירופה ...אגו ח ל ש י ם ו ח ס ר י מגן, ה ת ש ו ב ה היחידה ל ר ו צ ח י ם היא ה ת ג ו נ נ ו ת .מ ו ט ב ל י פ ו ל כ ל ו ח מ י ם ב ג י חורין לחיות בחסדי מרצחים״. אפרים ועסקן איד יפול דבר. המחתרת עמדה כד. ב־1 בראש, ראש הגיטו בביאליסטוק, שהזכרתיו כבר, היה יהודי טוב גאמן ,ש ע ש ה כ כ ל י כ ו ל ת ו ב מ צ י א ו ת ה ט ר א ג י ת ,כ ד י ל ה צ י ל יהודים .הוא ק י י ם מ ג ע י ם ע ם ה מ ח ת ר ת ו ס י י ע בידה .ה ו א היה מ ש ו כ נ ע ב כ ל ל ב ו ש ה ו א אף א ת ה א י נ ט ר ס י ם ש ל ה א ו מ ה .ש י ק ו ל י ו היו הגיוניים ,נ ב ו נ י ם ומציאותיים. משרת א ך ה ר ר ך ,ש נ כ פ ת ה עליו ,ל א ה ו ב י ל ה ל ב ס ו ף ל ה צ ל ת בית" ישראל .ל פ י כ ך — כ ל א י מ ת ש ה ע ם היהודי י ע מ ו ד מ ע ת ה ב פ נ י מ צ ב י ם ד ו מ י ם או ב פ נ י ה כ ר ע ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב ק י ו מ ו ,ה ו א יכריע ,ל ל א ס פ ק ,ל פ י ד ר כ ו ש ל מ ר ד כ י ט נ נ ב א ו ם ,מ פ ק ד ה ל ו ח מ י ם בביאליסטוק. אלה, על יאמץ איפוא, מורדי זכו הגיטאות, שהעם אשר שרד מהשואה הכבדה לעצמו את דרכם להמשך קיומו :על היותם ראשונים לקרוא לקרב את מ ש ו ע ב ד י אירופה ,ע ל ה י ו ת ם גלויי עינים ,ח ס ר י א ש ל י ו ת ורואים א ת הנולד .ע ל ה י ו ת ם עזי ר ו ח ל פ ע ו ל ל ל א ח ת ע ל ־ פ י צ ו א מ ו נ ת ם ,ע ל ה י ו ת ם א ח ר א י ם ל ג ו ר ל אחיהם ,שוקלים מעשיהם בתבונה ,ע ל היותם גיבורים ,מחרפים נפשם למוות. הגה ,ב ד ר ד זו ,ג א ס פ ו ל ו ח מ י ה ג י ס א ו ת א ל ע מ ם ב ק ר ב ג ו ו נ פ ש ם צ ר ו ר ה ב צ ר ו ר אולי מפני כך ל א תמיד מביגים חיינו. במדורי מאוד ה א ש ההם .כ י ח ו ש י נ ו ח ד י ם ה ם מ א ו ד ל א י ו מ י השמז־ה ו א ו ז נ י נ ו ק ש ו ב ה לדיבוריו יודעים במה האזעקה בקרב אותגו בעולם הבוטח ,אשר לא עבר של אויב המדובר. להכחיד את האסוציאציה ישראל. ההיסטורית כשאויבינו מפעילה אומרים אצלנו את זאת אנו אתראת ואנו מ ג י ב י ם ,כ מ ו ש ה ג י ב ו ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת .מ ו ט ב שידעו א ף ידידינו ה א ו מ ו ת ,א ם גם ,אולי ,ל א ת מ י ד י ב י נ ו זאת ,כ י א ל ה המניעים ,ל פ י ה ם א נ ו פ ו ע ל י ם .ה ש ו א ה ה ו ל י ד ה ב נ ו ח פ ץ ח י י ם כ ב י ר ו ה ט י ל ה ע ל כ ל יהודי ל ש מ ו ר מכל מ ש מ ר ע ל ה ש א ר י ת ה נ ש א ר ה .ל כ ן ק מ ה ה ה ת ע ו ר ר ו ת ה ג ד ו ל ה ב ע ם ,כשאויבי קמו עליה לכלותה .עם אשר ישראל מתינות, יוכל. זה ע מ ד בשואה ל א יוכל לקבל עצות של כ ש א ו י ב י ו ' מ א י י מ י ם על קיומו .ה ו א י ק ו ם ו י ס כ ל א ת ה מ ז י מ ה ב כ ל א ש ר נהפך אצלנו לתגובה אינסטינקטיבית. מורדי הגיטאות הטילו עלינו ח ו ב ת ־ ע ו ל ם :ל ב צ ר א ת נצחון מ א ב ק ם ואת נצח חיי ה א ו מ ה .זוהי מ ו ר ש ת ם ,ל א ו ר ה נ ל ך . 19 ה*ס7.ווד**נז ע < ו נ ע ז ד״ר שלום חולבסקי י ה ד ו ת ״ביילורוסיה הלאומיות ב י י ל ו ר ו ס י ה ה מ ז ר ח י ת ע ר ב המזרחית״ ה י א הרפובליקה שהרכיבו א ת ה ש ו א ה הביילורוסית ,א ח ת מ ־ 1 5 ברית־המועצות עד למלחמת • העולם הרפובליקות השניה. החיבור ש ל פ נ י נ ו ד ן ביהודי ה ט ר י ט ו ר י ה ה ב י י ל ו ר ו ם י ת ב ג ב ו ל ו ת י ה שבין מ ה פ כ ת א ו ק ט ו ב ר ל ב י ן מ ל ח מ ת העולם*. ע ל כיגוגה ש ל ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ב י י ל ו ר ו ס י ת ב מ ס ג ר ת ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ה ו כ ר ז ב ב י ר ת ה מ י ג ם ק ב ־ 1ב י ג ו א ר Д919א ד ג ב ו ל ו ת ה מ ד י נ ה ,ש ת ח י ל ה ה ק י פ ו א ת פ ל ד מ י ג ם ק בלבד ,גקבעו סופית כתוצאה מצירוף שטחים גוםפים מ א ד מ ת הרפובליקה הפדרטיבית ב א פ ר י ל 1924ו ב ד צ מ ב ר .1926ב י י ל ו ר ו ס י ה ה ש ת ר ע ה א י פ ו א מ א ו ת ה ע ת הרוסית ו ע ד ס ו ף 1939ע ל ש ס ח ש ל 126,000ק מ ״ ר ב מ ח ו ז ו ת ה ב א י ם :אןרשה ,א י ה ו מ ן )צ׳רוויין(, ב ו ב ר ו י ס ק ,ב ו ר י ס ו ב ,ב י ח ו ב ,ד ר י ס ה ,ה1מל ,הורה־וק ,הורקי ,ו י ס ב ס ק , ל פ ל ,מ1הילב ,מ1זיר ,מ י ג ס ק ,מ ם ס י ס ל ב ,ס ג ה ,ס ל ו צ ק ,פ1ל1צק ,צ׳אוםי ,צ׳יריקוב, קלימ1בי׳ן /רוגצ׳וב ,רצ׳יצה .ב־1897 ה ת ג ו ר ר ו היהודים ש ל פ ל ד מ י ג ס ק ב־189 ערים ,ע י י ר ו ת ו כ פ ר י ם כ ש מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ג ע ב ה ם בין 50ג פ ש ב כ פ ר י ם ה ק ט ג י ם ביותר ל ב י ן 47,562 בעיר־הראשה מינסק. אחוז היהודים בעיירות גע בין 9 1 בלוגיגץ ל ב י ן 100ב ק ל י ג ק ו ב י ץ ׳ .פ ל ד מ י נ ס ק ב ת ק ו פ ה ה צ א ר י ת ה ק י ף א ת ה מ ח ו ז ו ת : מיגסק, וםלוצק. ב ו ב ר ו י ס ק ,בוריסוב ,א י ה ו מ ן )צ׳רוויין( ,מוזיר ,גובוגרודק ,פיגסק ,ר צ ׳ י צ ה 2 ל פ י ה מ י פ ק ד ש ל 1883היוו ה י ה ו ד י ם ב ק ר ב כ ל ל א ו כ ל ו ס י י ת פ ל ד מ י נ ס ק — 18% 31,000מ ת י ד ל מ ע ל ה מ מ י ל י ו ן ו ח צ י ת ו ש ב י ם — ל ע ו מ ת 60%ב י י ל ו ר ו ס י ם ו ־ 2 0 % * בעקבות ״הסבם ריבנטרופ־מולוטוב״ ולאחר שנכבשה פולין על־ידי צבאות גרמניה הנאצית ,בותר שטחה וחבליה המזרחיים סופחו לאוקראינה ולביילורוסיה שבתחומי ברית־המועצות .מאז היה מקובל להוסיף לביילורוםיה הסובייטית ״המקורית״ את הכינוי ״המזרחית״ להבדילה מהשטח המערבי שסופח אליה. 20 פולנים .יש שצורפו לשער שאחוז .זה ל א היה באזורי שונה תחום־המושב האחרים, לביילורוסיה אחרי המהפכה. תהליכי הגירה ה מ י פ ק ד ש ל י נ ו א ר 1926מ ו ר ה ע ל שיגויים מ פ ל י ג י ם ב מ ש ק ל ו ה י ח ס י ש ל ה י י ש ו ב שירד היהודי, הביילורוםית )בטריטוריה נ פ ש ב א ו כ ל ו ם י ה ש ל 5מיליון *.מ א ז כולה( ספירת ו מ נ ה 407,000 לפחות מ־10% הספירה האוכלוסין מ־ 1897ו ע ד ש ל 1926ה ת ח ו ל ל ש י נ ו י ב ו ל ט ג ם ב ש י ע ו ר ם ה י ח ס י ש ל היהודים ב ע י י ר ו ת י ה ו ע ר י ה ש ל ביילורוסיה הטבלה וממעמד של רוב בהן למעמד של ירדו שמורה מיעוט כ פ י שלהלן: א ח ה היהודים כעדיפ ובעיירות מיפקד 1926 מיפקד 1897 המחוז אורשה 623 36.5 בוברויםק 63.1 45.4 חומל 55.9 42.6 ויטבסק 56.3 39.8 מוזיר 61.6 45.7 מוהילב 54.3 36.1 מינסק 56.4 40.7 פולוצק 61.3 34.8 ב מ ר ב י ת ם ש ל י י ש ו ב י ם א ל ה היתד .ע ל י י ה נ י כ ר ת ש ל ה א ו כ ל ו ס י י ה ה ל א ־ י ה ו ד י ת . ירידת בגורמי אחוז היהודים היו בעיקר ההגירה אל־מעבר לים )כ־160,000 ב ש ג י ם (1914—1897ו ה ה ג י ר ה ה פ נ י מ י ת ל א ח ר ה מ ה פ כ ה ,ב ל ח ץ ת ה ל י כ י ה ה ת ר ו ש ש ו ת , ת ח ו ם ־ ה מ ו ש ב א ל ה ע ר י ם .ה ג ד ו ל ו ת ש ל ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ר ו ס י ת )ר.ס.פ.ס.ר.(. מעיירות ה ה ג י ר ה א מ נ ם ה י ת ה ש ס ת ו ם מ ש ח ר ר של .ל ח צ י ה מ צ ו ק ה ה י ה ו ד י ת ,א ך ה י א פ ג ע ה קשות באודגגיות ש ל המשפחה, בעוד גשארד, הדלות בעיגה. בקרב המהגרים ל א ד צ ו ת ־ ה י ם ה י ו מ ת ע ו ר ר י ם ג ע ג ו ע י ם ״ ל ב י ת הישן״ ו ל ע ו מ ת ז א ת א צ ל ה י ו צ א י ם לעריה הגדולות ש ל רוסיה ב ל ט הגיבור ל מ ש פ ח ה ולאורחות־חייה .ומסורתה ש ל . העיירה .ה ה ג י ר ה ה פ נ י מ י ת היתד! ל ת ו פ ע ת ־ ק ב ע ש ע ל מ מ ד י ה ת ע ז ה ד ו ג מ ה ה ב א ה : מ ה ע י י ר ה צ׳צ׳רסק י צ א ו .ת ו ך ש ל ו ש ש ג י ם כ ־ 2 0 0צ ע י ר י ם יהודים ו כ ־ 1 5 0מ ת ו כ ם ללגיגגראד. בעתון .״איזבסטיה״ מ־17.9.1936 מתוארת בדידותו ש ל א ב יהודי זקן בעיירה ביילורוםית ל א ח ר ש ח מ ש ת בגיו עובוהו והשתקעו בכרכים .דוגמאות בודדות א ל ה יש בהן כדי הבטחון של וכתופעה ואיבדה ל ה ע ז על הכללי. נ ט י ש ה זו עוררה א ת הנשארים .העיירה היהודית ,ה״שטטל״ ,כטיפוס ש ל יישוב הרגשת וחברה ת ר ב ו ת י ת י י ח ז י ת ,ש ה ש פ ע ת ה היתד .ר ב ה ע ל ח י י ה ע ם ,כ מ ו ה ת פ ר מ ה הרבה מהיותה*. ההתפתחות ה ז א ת היתד. במידה ר ב ה פועל־יוצא של 21 ה ש ל ט ו ן הסובייטי ,ש ר א ה ב ע י י ר ה מ א ג ר ש ל ש מ ר ג ו ת .ה מ ו ש ג ״עיירה״ מדיניות ע ב ר מ ן ה ע ו ל ם מבחיגה מנהלית .העיירות מ ה ן גהפכו ל״ערים״ ויתרן הוגדרו כלכלן ככפרים. ״אגו יהודי־סובייטי העיר ע ל כ ך : ב מ ו ג ח ׳עיירה׳ משתמשים ב א ו ר ח מ ו ת ג ה ל ג ב י ישובים מ ה ט י פ ו ס העירוגי ו ה כ פ ר י כ א ח ד ,ה מ צ ו י י ם ב ט ר י ט ו ר י ה ש ל ה׳תחום׳ לשעבר.״ הפגימית ההגירה ברית־המועצות ג ד ל היישוב מינסק 5 תחום־המושב מעיירות הערים לשעבר אל של הגדולות ז ר מ ה ב ע י ק ר א ל מ ו ס ק ב ה ו ל נ י נ ג ר א ד ו כ ב ר ב ש ג י ם 1926—1923 כתוצאה מזה, היהודי בשני בייחוד ב־ ,50%א ך הכרכים, גם ב י ר ת ה ש ל ביילורוסיה נ ה נ ת ה ל א ־ מ ע ט מ ה ג י ר ה פ ג י מ י ת זו .ר ו ב גוטשי ה ע י י ר ו ת היו• ב נ י .29^14נ ס י ו נ ו ת ה פ ר ו ד ו ק ט י ב י ז צ י ה ו ה ה ת י ש ב ו ת ,ש נ ע ש ו בעיירות, ל א מגעו א ת בעלי בלטו הבריחה. תהליך המבוגרים מבין ״כתמי־עבר״ ,ממעמד ד ת י ומוצא ״דף חדש״ שהשתלבו יותר, סוציאלי הזה, בזרם ״פגום״ ,שקיוו ל פ ת ו ח ב מ ק ו מ ו ת י ה ם החדשים .ה י ו ב י ג י ה ם ג ם א ג ש י א י ג ט ל י ג נ צ י ה ,ש מ י ל א ו תפקידים ח ש ו ב י ם ב ר א ש י ת ארגון ה ר פ ו ב י ל ק ה ,א ד ב ג ב ו ר מ ג מ ת הביילורוסיזציה הלשונית גותרו בעלי ״הייחום הפגום״ יש בעקבות שנוצר ל ל א ־ ת ע ס ו ק ה ע ם ה ר ו ס י ת ,שהיתר. למנות גם א ת המדיגיות מעמד הסובייטית ש ג ו ר ה ,בפיהם• מ ב י ן ה״לישנצי״, בעיקר ופגע היינו בסוחרים נטולי־הזכויות, ובבעלי־מלאכה. מ ה ם ומבניהם גיטלה הזכות לעבודה ולסיוע כמובטל ו ג ם ל ע ז ר ה רפואית .משקלם האוכלוסיה בקרב על־ידי הגיע היהודית ל־».43% ניתן ל ה ם אמנם שמם לטהר א ת ע ב ו ד ה י צ ר ג י ת ב מ ש ד ח מ ש שגים ,א ד מכיוון ש מ מ י ל א ל א ק י ב ל ו ע ב ו ד ה במקומותיהם, ה ר ח י ק ו גדוד, הבריות :כ כ ל כמאמר ש י ר ח י ק • ,כ ן ייטב. תהליך זה ג ר ם לעיוות דמוגרפי ש ל האוכלוסיה היהודית בערים ובעיירות בשלהי שנות העשרים וירד ובשנות השלושים :ע ל ה הגילים חלקם ש ל המבוגרים הלא־יצרגיים ה פ ו ט נ צ י א ל ש ל הריבוי ה ט ב ע י א ל ־ מ ת ח ת ל ר מ ה ה מ מ ו צ ע ת . כתוצאה כ־40% מ ה ת פ ת ח ו ת זו מיהודי במספרים )והתפתחות דומה ברית־המועצות מ ח ת ב א ו ק ר א י נ ה ( כ ב ר נ מ צ א ו ב־1939 לאזורי ״תחום המושב״ לשעבר. גם מ ו ח ל ט י ם ח ל ה ירידה ב מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ש ה ג י ע ל־5,000ד3 7 ל פ י ה מ פ ק ד ש ל יגואר .1939ל כ ד י ש ל ה ו ס י ף א ת ה ר י ב ו י ה ט ב ע י ב מ ש ד ה ש ג ת י י ם ע ד ה פ ל י ש ה ה ג א צ י ת ,ה ג א מ ד ב־ 8,000ג פ ש ו־,20,000 ב ע ר ד ,פליטים ,ש ה ג י ע ו מ מ ע ר ב ־ פ ו ל י ן .י ש איפוא ל ה נ י ח ,כ י ביום ״ מ ב צ ע ב א ר ב א ר ו ס ה ״ ,ה ו א ד.־ 22ביוגי ,1941מ נ ת ה י ה ד ו ת ביילורוסיה ה מ ז ר ח י ת 405,000נ פ ש .כ־ 13,000מ ה ם נ מ צ א ו ביום פ ר ח אדמת המלחמה בשרות צבאי ואי־לכד, פעיל ביום ה פ ל י ש ה • היו ב י י ל ו ר ו ס י ה כ־ 392,000יהודים. משקלה היחפי ש ל יהדות ביילורוסיה * י ש 22 נ ה ה ו ד ב י י ל ו ר ו ם , ה כלל יהודי בריה״מ ל ע מ ו ת )ב0/ - 0 יהודי ביילורוסיה ביחס ( לכלל האוכלוסיה בביילורוסיה )ב־(% 1926 15.2 8.2 1939 12.4 6.7 על בשולי התפתחויות כלכליות א כ ן ,ב ת ה ל י ך שידוד ה מ ע ר כ ו ת ה כ ל כ ל י ו ה ח ב ר ת י ש ב ע ק ב ו ת ה מ ה פ כ ה נ ש ת ל ב ח ל ק ב ל ב ד ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ו א ל ה ,ש ל א נ ת ע ר ו ב מ צ י א ו ת ה ח ך ש ה ,היוו זעום מעין מ ס ה אמורפית לאבק־אדם ב ל ת י ־ י צ י ב ה ,ש ה ו ש ע ת ה מ ב ס י ס ה ה כ ל כ ל י ו ה ח ב ר ת י והיתד. בשולי־החיים. ב ת ח י ל ת ו ש ל ה נ א ״ פ ) *(1925—1921נ ד מ ה ה י ה כ א י ל ו הכול ח ו ז ר ל ק ד מ ו ת ו . בתי־ המלאכה החלו לאנשי עדנה לעבוד ו ה ש ו ו ק י ם מ ל א ו חיים. החנויות נפתחו ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י .א ב ל ל א א ר כ ו הימים ו ע ו ד ב י מ י וכמו היתה הנא״פ החלו השלטונות — שנהגו ביחס פייסני לגבי הכפר — להכביד א ת ידם במסים על התעשיה והמלאכה הפרטיים ת ו ך העדפת ההתאגדויות הקואופרטיביות. המסחר, הצרת רגליה של וגרמה לאבטלה העבודה הכלכלה המונית, הפרטית נהפכה שנמשכה גם למסע אחר־כך .ל א במדיגה היו יהודים ובערים מסוימות שיעורם ל־ 80%ממובטלי המקום. נגישות בסיומו ש ל פחות מ־70% הגא״פ ממחוסרי־ הגיע )הומל ,מוהילב ,דצ׳יצה( 8 הדיפרנציאציה הסוציאלית כקבוצות לאומיות שונות ש ל ב י י ל ו ר ו ס י ה 1 0 ) —1926ב א ח ו ז י ם ( ביילורוסים רוסים פולנים 13.1 64.1 80.9 92.82 16.7 6.7 6.9 2Я 7.0 13 1.1 03 בעלי־מלאכה 26.4 2.6 2.8 1.6 פקידים וממונים 17.0 6.7 4.4 1.9 חטיבות סוציאליות איכרים פועלים מובטלים יהודים תגרנים 10.0 0.1 0.1 0.03 מקצועות חופשיים 0.7 0.1 0.08 0.05 8.9 18.4 3.72 0.5 שוגים 100 בסך־הכול ח ל ק ם ב א ו כ ל ו ס י י ה )(% הטבלה 8.19 דלעיל מתארת א ת המצב לאחר 100 7.7 100 1.96 הזעזועים הסוציאליים 100 »).62 הכבדים ר א ש י ת ש נ ו ת ה מ ה פ כ ה .ה ש כ ב ו ת ה ס ו צ י א ל י ו ת שדינן .ג ח ר ץ ל ה י ע ל ם ב מ ש ט ר ה ח ד ש )בעלי־מלאכה, מאשר ת ג ר נ י ם ,ש ו נ י ם ( היוו ב א ו כ ל ו ס י י ה ה י ה ו ד י ת ,45%פ י 20ו י ו ת ר ב א ו כ ל ו ס י י ה ה ב י י ל ו ר ו ס י ת ) .(2.13%י ש ל ש י ם ל ב ל א ח ו ז ה ג ב ו ה ) (17ש ל הפקידים והממונים בקרב האוכלוםיה היהודית ולהשלכתו השלילית ע ל היחסים ע ם הלא־יהודים ,בייחוד ב ת ק ו פ ו ת הטיהורים והקולקםיביזציה ובתהליד הצנטר־ ליזציה ה ג ו ב ר .מ ש ק ל ה ש ל ה פ ק י ד ו ת ב ר י ב ו ד ה מ ק צ ו ע י ה י ה ו ד י צ מ ח מ א פ ם ב ת ק ו פ ה » נ א ״ פ — ר ״ ת ״מדיניות כלכלית חדשה״ ,שהנהיג השלטת הסובייטי בשנים 1925—1921 בסימן של ליברליזציה מבוקרת בקפדנות במקצועות מלאכה ,תעשייה זעירה ,תיווך ומסחר. 23 הצארית האינטליגנציה ל־ 90%מ כ ל בפקידות הממשלתית. שהועסקו־. במקביל ב ל ס ה נ ה י ר ת ה צ ע י ר י ם היהודים ל א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת .ב־ 1935היוו ת ל מ י ד י ב ת י ־ ה ס פ ר באוכלוסיה הגבוהים 20.4% משקלם ל־.2.4% היהודית, ה ש נ י ם ' 1939—1929ג ח ש ב ו ת בעוד כשגות שבאוכלוסיה הגדול המהפך הביילורוסית במשקה הגיע ובחברתה של ברית־המועצות ,מארץ אגרארית נ ח ש ל ת לארץ ש ל קולקםיביזציה מלאה ולמדינה ת ע ש י י ת י ת מ ו ד ר ג י ת .ת ה ל י ך זה ,ש ה י ה מ ל ו ו ה ב מ ס ע ו ת ש ל ״טיהורים״ ,ב מ א ס ר י ם המוגיים ביילורוסיה והגליות ,ש י נ ה א ת פ נ י ה ע ר י ם ש ל במיוחד, ומיגסק את ר מ ת ־ ה ח י י ם ב כ ל ל ה ,בדיור ,ביגוד ,מ ז ו ג ו ת ו כ ר ,ל א ה ע ל ה א ל א ב מ י ד ה זעומה.׳״ ה ס י כ ו י ה ג ד ו ל ל ה מ ו נ י היהודים ה מ נ ו ש ל י ם נ ש ק ף מ ה ת ע ש י י ה ה מ ת פ ת ח ת ו א כ ן ג ב ר ה ו ה ל כ ה הנהירה מהעיירות א ל הערים הגדולות .יהודים לא־מעטים ,בייחוד מקרב ה ד ו ר הצעיר ,כ א ל מ נ ט מ ש כ י ל ו מ ס ת ג ל ב ק ל ו ת ל ת נ א י ם חדשים ,מ י ל א ו א ת מ ג ג נ ו נ י הסובייטי המינהל בגיהול במינסק ובערים התעשיות .אלה זכו גם ס ק ר מ ־ 1931ב ־ 1 3 עיירות האחרות המרכזיות בעמדות־כוח והתבצרו ב ת נ א י ם כ ל כ ל י י ם מ ש ו פ ר י ם יותר. 1 2 בביילורוסיה מ ו ר ה ע ל י ר י ד ת מ ס פ ר היהודים מ־ 38,722ב־ 1897ל־ .31,816ב ־ 1 2מ ה ן היוו ה י ה ו ד י ם 49.5%מ כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י ם ל ע ו מ ת 53.5% ב־,1926 הווה אומר — הרוב. איבדו א ת האוכלוסים בכלל ש ע ן ב ו א ת ה ע י י ר ו ת היוו היהודים .69%א ח ו ז ה ק ש י ש י ם ב ע י י ר ו ת ע ל ה כ ת ו צ א ה ׳מהגירה זו כ ל ה ל ן : גיל בין ביילותסים בין יהודים 59— 50 8.9 6.7 60ו מ ע ל ה 13.8 8.9 . . ב א מ צ ע ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ה צ ט מ צ מ ה ו כ מ ע ט פ ס ק ה ה נ ה י ר ה א ל הערים הגדולות. בצידה של העבודה היצרנית בקרב יהודי העיר ובעיירה התפתחה כלכלה ו ע י ר ה ״ ס מ ו י ה ״ ש ל ״ פ ר נ ס ו ת מ ה צ ד ״ :מ ס ח ר ) ל פ י ה מ י מ ר ה ה ש ג ו ר ה ״מען ה א נ ד ל ט אונטער״(* וכן מלאכה )חייסים, סנדלרים וכר( ,אלא שהמחסור בחומרי־גלם ה י ה ל א ־ א ח ת בעוכריה. ערב מלחמת העולם השניה היו כ־ 80%מן המפרנסים היהודים פ ו ע ל י ם ו פ ק י ד י ם ו כ ־ 2 0 %ב ע ל י ־ מ ל א כ ה מ א ו ר ג נ י ם בקואופרטיבים•. פועלים 13 במינסק מ ת ו ך 30,000 ב ע י ר 10,000ה י ו יהודים. מיגסק — עיי מרכז מ ק ו ם מ כ ו ב ד ב י ה ד ו ת ביילורוסיה ק ב ע ה ל ע צ מ ה ע י ר ה ב י ר ה מ י נ ס ק ע ו ד ב ת ק ו פ ה היסטורית ק ד ו מ ה יותר ,א ב ל ג ם ב ת ו ל ד ו ת י ה ה מ א ו ח ר ו ת ש ל רוסיה כולה ,ה ח ל מ ש נ ו ת ה ש מ ו נ י ם ש ל ה מ א ה ש ע ב ר ה ,ה י א ה י ו ו ת ה מ ר כ ז פוליטי ותרבותי ,בייחוד בתולדותיה של תנועת * עוסקים קצת בפרקטיקה. 24 הפועלים הרוסית. ב־1898 נערך בה הכינוס הראשון ש ל מפלגת הפועלים הסוציאל־דמוקרטית הרוסית דוכאה )ר.ס.ד.ר.פ .(.ב־1905 ב ה באכזריות התקוממות מהפכגית ו ב מ ה פ כ ו ת פברואר ואוקטובר היא שימשה מרכז של פעילות מהפכנית. ע ל מ י נ ס ק היהודית כ ת ב א ח ד מ ב ח י ר י ב נ י ה :״ מ י נ ס ק — ע ר י ס ת ה של צ י ב ו ר י ו ת י ה ו ד י ת מ ו ד ר נ י ת ,ב י ת ־ ג י ד ו ל ה ו א ח ד מ מ ר כ ז י ה הראשיים .ר ק וילנה ,י ר ו ש ל י ם ד ל י ט א ,ה ת ח ר ת ה ע י מ ה ע ל הבכורה ...ת ה פ ו כ ו ת ה ע ת י ם ה ש ת ק פ ו ב ה ב כ ל ג ל ג ו ל י ה ו ה י א היתד ,ב ב ח י נ ת ב א ר ו מ ט ר ח י ל ה ת ר ח ש ו י ו ת ולזעזועים ש ה ת ח ו ל ל ו ב ק ר ב ה י ה ד ו ת ה ר ו ס י ת ב ת ו ך ה מ ע ר ב ו ל ת ה ג ד ו ל ה . ב מ ר ח ב ה ר ו ס י ה צ פ ו ן ־ מ ע ר ב י ש י מ ש ה מ י ג ס ק מ ר כ ז ח ש ו ב מאח־ ב ע ל ייחוד ר ו ח נ י ־ יהודי ב ת ו ר ה ו ב ע ו ל ם האידיאות ה ל א ו מ י ו ת ו ה ס ו צ י א ל י ו ת ו ל א פ ח ו ת מ ז ה ב פ ע י ל ו ת ה מ ע ש י ת ו ב מ ת י ח ת חוטים אירגוניים א ל ר ח ב י ר ו ס י ה כולה .במניין יהודיה ה י ת ה ה ר ב י ע י ת ב כ ל ע ר י ר ו ס י ה ) 47,562ב מ י פ ק ד ה ת ו ש ב י ם ש ל ,(1897א ח ר י מיגסק ו ק י ש י ג י ב ).(50,237 א ו ד ס ה ) ,(138,915ו י ל נ ה )(63,996 מ י נ ס ק נ ו ד ע ה ב מ ע ר כ ת ה ע נ י פ ה ש ל ע ז ר ה ה ד ד י ת ב מ ס ג ר ת הקהילה .כ ן נ ת י י ח ד ה המתמדת בתסיסה בקרב המוני העם, בעלי־המלאכה, והסוחרים שואבי־המים ה ז ע י ר י ם ג ג ד ב ע ל י ה ש ר ר ה ו ה ג ב י ר י ם .ה י ה ז ה מ א ב ק ש ל ״עמך״ .ע ו ד ב־1777 פ ר ץ במינסק מ ר ד ש ל חברות ב ע ל י ־ ה מ ל א כ ה ג ג ד ב ע ל י ־ ה ב ת י ם החשובים ,מחזיקי מושכות שניים הקהילה ,ש ה ו כ ת ר ב נ צ ח ו ן ל א ח ר מ א ב ק ש ל 22ש נ י ם ע ם צ י ר ו פ ם ש ל מ נ צ י ג י ה ם ל ה נ ה ל ת ד,קד,ל. גנ א ח ד מערכי־היסוד ש ל יהדות מ י נ ס ק ה י ה לימוד התורה ,שהקיף ש כ ב ו ת רחבות. א ח ר י ע מ ל י ו מ ם ה י ו עניים מ ר ו ד י ם ,ע ג ל ו נ י ם ו ש ו א ב י ־ מ י ם ,אצים ל ב י ת ־ ה מ ד ר ש לשמוע דרשה של ״ מ ג ז ״ .וכשם ״ההשכלה״, ונפש א ת בשורת חיצוניים״ ולהתבשם מספרות שהתמכרו ללימוד התורה ,כן קידמו כשבחורי־ישיבה החלו לקרוא ההשכלה .מבין משכילי מינסק בלב־ בסתר ״ספרים בשנות השישים ו ה ש ב ע י ם ש ל ה מ א ה ראוי ל ה י ז כ ר ה ס ו פ ר ה ע ב ר י ־ ר ו ס י יהודה ל י י ב ל ב נ ד ה .ב־1864 נ ו ס ד ב מ י נ ס ק ב י ת ־ ה ס פ ר היהודי ה מ מ ש ל ת י ה ר א ש ו ן ב ר ו ס י ה כולה. במחצית ברוסיה )יעקב השניה ש ל המאה ה־19 כולה מהופעת ה״קניגא נ ס ע ר ו יהודי מינסק קאגאלא״ )ספר הקהל(, היהודית והציבוריות פרי־עסו של מומר ב ר א פ מ א ן ( ,ש ק ד ם ל ״ פ ר ו ם ו ק ו ל י ם ש ל ז ק נ י ציון״ ו כ מ ו ת ו ה י ה כ ת ב ־ ש ט ג ה נ ג ד ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ו ש ר ת א ת ה א נ ם י ש מ י ם ש ל ׳רוסיה. הגידול הדמוגרפי ש ל השנה יהודיре;«. כלל אוכלוםי מינסק 5 במי8־ד ה ־ . 1 9ו ב ר א ש י ת ה ־ ^ * * . יהודים 1802 2,716 1847 13,000 1878 39,500 1897 91,000 47,500 1904 102,000 53,000 1914 106,000 45,000 %היהודים 23,500 59.5 523 57.9 42.5 25 • יהודי מ י נ ס ק היו ב ש י ע ו ר ם ה י ח ס י ה ק י ב ו ץ ה י ה ו ד י העירוני הגדול ב י ו ת ר ב ר ו ס י ה . כ א מ ו ר לעיל ,ש נ י ת ה ל י כ י ם ד מ ו ג ר פ י י ם פ ע ל ו ב ו :ה ה ג י ר ה מ ת ו ך מ י נ ס ק ,כ מ ו מ כ ל ביילורוסיה, ל א ר צ ו ת ־ הים וההגירה אליה הקטנות. מהעיירות בגידולה ש ל א ו כ ל ו ס י י ת היהודים ב ע י ר — ב מ ש ך ה מ א ה ה ־ — 1 9פ י !17 המדהים חלה הפסקה ב ע ש ר השגים 1914—1904ו א פ י ל ו ג ם ת מ ג ה מ ג מ ה ש ל ירידה כ ת ו צ א ה מ ה ה ג י ר ה , ש ב ל ע ה ג ם א ת הריבוי ה ט ב ע י .ל א ח ר ה מ ה פ כ ה ב ל ט מ ק ו מ ה ש ל ה ז ר י מ ה ל ע י ר ו ל פ י אומדן ה י ה מ ס פ ר היהודים ב ה ע ר ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגיה 90א ל ף ו ב פ ר ו ץ מלחמת יהודי ברית־המועצות—גרמגיה י ח ד ע ם העיירות הסמוכות והפליטים מ פ ו ל י ן — כ־ 100אלף. יהודי מ י ג ס ק ח י ו ב ר ו ב ם ב ע ו ג י ר ב .ל פ י ה מ י פ ק ד ש ל 1897היו ב ע י ר כ־,000ד1 מ פ ר ג ס י ם יהודים ,מ ה ם 5,000גשים .ב ת ע ש י י ה ו ב מ ל א כ ה הגיע ח ל ק ם ש ל ה מ ו ע ס ק י ם היהודים ל־ .17%ה כ ג ס ת ם ש ל ע ו ב ד י ם א ל ה ה י ת ה זעומה .ע ל מ צ ב ם ש ל י ה ו ד י העיר ת ע י ד ה ע ו ב ד ה שב־1898 מהמשפחות ק י ב ל ו 17% ״מעות חטים״ לפסח. ע ל ר ק ע ז ה ה ג ד י ר א .לייסין ,א י ש מ י ג ס ק ל ש ע ב ר ,א ת מ ל ח מ ת ה מ ע מ ד ו ת א צ ל היהודים כ״מלחמת דלפון בקבצן״ .באותן השגים צמחה בעיר גם שכבה דקה א ך חשובה ש ל איגטליגנציה מקצועית מפרגסים ו ה ם רופאים ,רוקחים, יהודית, מהגדסים, שהקיפה כמאתיים וחמישים ס ו פ ר י ם ומורים .ה י ו מ ה ם , ג ם ל מ ו ע צ ת העיר ,א ך ל ל א ס מ כ ו י ו ת ב י צ ו ע . שנתמגו 8נ ע ל החותם שהטביעו היהודים ע ל העיר כולה אגו מוצאים עדות א צ ל הסופר ו ה מ ג ה י ג הציוגי ד ״ ד א ל כ ס ג ד ר ג ו ל ד ש ט י י ן ):(1949—1884 ...כמו ל כ ל ע ר י ת ח ו ם ־ ה מ ו ש ב ה י ה ל מ י ג ס ק פ ר צ ו ף יהודי מיוחד .ב ר א ש — ה ש כ ב ה הדקה .ש ל ה ע ש י ר י ם — ו ע ש י ר ה י ה זה ,שהיו ל ו ל פ ח ו ת ע ש ר י ם א ל ף ר ו ב ל .א ח ר י ־ כ ן ב א ו ה מ ע מ ד ה ב י ג ו ג י ו ב ע ל י ה מ ק צ ו ע ו ת החופשיים— . רופאים בייחוד ועורכי־דין — ובתחתית הסולם הכלכלי היו ההמוגים, ל מ ן אגשי האוויר ה מ ר ו ב י ם ו ע ד ל ח ג ו ו ג י ם הקטגים ,ב ע ל י ה מ ל א כ ה ו פ ו ע ל י ם , כ ו ל ם ע ל ־ ס ף העגיות. דקות מהלך חמש וחלונות־הראווה ממרכז העיר ע ל המושכים — ואתה רחובותיו הרחבים, בתוך־תוכם של היפים בתיו ה ה מ ו נ י ם היהודיים ה נ א ב ק י ם ל פ ר נ ס ת ם .א ת ה ה ו ל ך ל ב ד ך ב ר ח ו ב ו ת צ ר י ם ודלים ,מ ס ת כ ל ל ת ו ך חדרים רואה דלים בבתים מרופטים, ל ח נ ו י ו ת ,שאינן א ל א חורים־בקיר ואתה ס ב י ב ך יהודים ו י ה ו ד י ו ת ל ב ו ש י ם ב ג ד י ־ ע ו נ י ,מ ד ב ר י ם ב נ פ נ ו ף ־ י ד י י ם , צועקים, נ ח פ ז י ם ל ד ר כ ם ו כ ל ה ד ל ו ת ש ל מ א ב ק גואש ע ל הקיום ח ר ו ת ה בפרצופיהם ...א ל ה ה פ נ י ם ה י ה ו ד י י ם ה מ מ ש י י ם ש ל מ י נ ס ק .ר ח ו ב ו ת ד ל י ם י ומכוערים ,ל ל א אוויר ו ש מ ש ,אנשים' ו נ ש י ם מ ס כ נ י ם ומודאגים...״ בסוף המאה ה־19 ובראשית ה־20 נבעו בקיעים היהודית־ התורנית ש ל הקהילה ו פ ה ו ש ם נ ר א ו ניצני התנועות ה מ ה פ כ נ י ו ת .ב־1897 הצהירו דקים ראשונים במסורת התבוללות והשפעות ש ל ב מ י פ ק ד ה א ו כ ל ו ס י ן 1,000מיהודי ה ע י ר ) (2%שיידיש א י נ נ ה ש פ ת ם . יהודים מ מ י נ ס ק נ ט ל ו ח ל ק ח ש ו ב ב י י ס ו ד ן ו ב ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל ה מ פ ל ג ו ת ה מ ה פ כ נ י ו ת 26 הכלל־רוסיות. הס״ר כ ך ב מ פ ל ג ה ה ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט י ת ב־ 1898ו כ ד ב י י ס ו ד ה ש ל מ פ ל ג ת )סוציאל־רבולוציוגרים( אלה ב־ .1900בין שמותיהם גודעו גריגורי של גרשוגי ,״ ג ש ר ה מ ה פ כ ה ״ ו פ ר ו מ ה פרומקין ,ש ה ו צ א ה -ל ה ו ר ג ע ל ה ש ת ת פ ו ת ה ב ה ת ג ק ש ו ת בחיי ראש העיר של מוסקבה. אד בתגועות גם ה מ ה פ כ נ י ו ת היהודיות ל א גפקד של מקומם יהודי מיגםק. ל ו ו ע י ד ת ־ ה י י ם ו ד ה ר ש מ י ת ש ל ה״בונד״ ,ש ה ת ק י י מ ה ב ו ו י ל ג ה ) ,(1897ק ד מ ה ו ע י ד ת ־ ב מ י נ ס ק ב־.1895 הכנה התנועה ביהדות כל הציונית, מינסק השנים ״חובבי מראשית ופולמוס חריף ציוד׳ בלתי־פוסק ואילד, ניטש ה י כ ת ה .שורשים בין ע ד מ ה פ כ ת א ו ק ט ו ב ר .ה מ א ו ר ע הגדול, ציונים שהבליט עמוקים במשד ובונדאים את מרכזיותה של י ה ד ו ת מ י נ ס ק ,היתד ,ו ע ז ת ציוני ר ו ס י ה ב־ ,1902ש ה ש ת ת פ ו ב ה א ח ד ־ ה ע ם ,ס ו ק ו ל ו ב ו א ו ס י ש ק י ן ואין ס פ ק ש ה א כ ס נ י ה נ ב ח ר ה ב ז כ ו ת כ ו ח ו ו ה ש פ ע ת ו ש ל הרעיון ה צ י ו נ י ב ח ו ג י ם ר ח ב י ם ש ל יהודי העיר .א ל ה היו מ א ו ג ד י ם ב א י ר ג ו נ י ם כ מ ו ״שואפי .ציון״, .״קדימה״ ,״ ה ת ח י י ה ״ ועוד .מ י נ ס ק ה י ת ה ג ם א ח ת מ ע ר י ס ו ת י ה ־ ש ל ת ג ו ע ת ״ פ ו ע ל י ־ ציון״ יותר. ואפילו גודעה אירגון ״צעירי־ציון״ תנועתי ב״גוםח״ של שקדם אליעזר קפלן המארקםיםטית גודע־אף במיגסק כצומת הוא א ר צ י ח ש ו ב ו א ת ו ע י ד ת ם ה א ר צ י ת קיימו ב ע י ר זו ב ־ .1921 העיר היתד .ל מ ר כ ז ח ש ו ב ש ל ת ח י י ת הלשון ה ע ב ר י ת ו א פ י ל ו פ ה ־ ו ש ם ה ח ל ו לדבר איש משלה לגרסה המאוחרת בהברה ב ז כ ר ו ג ו ת י ו ש ל שמעון .ש נ י פ ר , ה ס פ ר ד י ת .ס י פ ו ר אופייגי מ צ א ג ו ה ע ל י י ה השגיה ,ה מ ת א ר ,כ י צ ד היה מ ל מ ד א ת בגו ש ל ב ע ל ־ ע ג ל ה ב פ ר ב ר ק ו מ א ר ו ב ק ה ו ה א ב ה י ה י ו ש ב ומאזין ל פ ר ק י ת ג ״ ד ב ה ב ר ה ה ס פ ר ד י ת ו מ ת מ ו ג ג מ ג ח ת . ב א ח ת מ מ ס ו ת י ו השווה הסופר העברי־האמריקגי דגיאל פ ר ס ק י א ת מיגסק עיר־ לווילגה«: הולדתו ...מיגסק ה י א ע י ר ל י ט א י ת טיפוסית ,כ ו ל ה כאחותה הבדל הבכירה ״אירופאית״, היתה אלא וילגה, יותר משכילה, שיש איגטליגנסית ״מתגגדית׳?״ ל מ ד ג י ת , וילגה ביגיהן: וספרותית... חריפה יותר היתה ל א ־ כ ן מ י ג ם ק .זו י ו ת ר מ ק ו ר י ת ,י ו ת ר .ה מ ו ג י ת ,י ו ת ר מ ס ו ר ת י ת .ה י ה ז ה מ ב צ ר יהודי ג ז ע י מ ד ו ר י ־ ד ו ר ו ת ,ב ח י ג ת ״מדיגה י ש ר א ל י ת ״ ז ע י ר ת ־ פ ג י ם . מיגםק העיר היתה הראשוגה ברוסיה כולה, שבה התארגגה הגגה עצמית י ה ו ד י ת ו ה ת י י צ ב ה ג ג ד פורעים .ב־ 1897ה ת פ ר ע ו ב י מ י ח ג ה פ ס ח א .ה נ ו צ ר י .ח י י ל י ם וקצינים ר ו ס י י ם . ,ש נ י ס ו ל פ ש ו ט ע ל -מ ש כ נ ו ת היהודים ,א ד ה ם ג ת ק ל ו ב ה ת ג ג ד ו ת ע ז ה מ צ ד ה מ ו נ י היהודים ,ש ה ת א ר ג נ ו ו ה ד פ ו א ת ה פ ו ר ע י ם . 19 המהפכה והשפעתה על החיים היהודיים יהודי יוצאים במארס רוסיה קידמו א ת מהפכת פברואר מעבדות 1917 לחרות. .בא פרסמה הסוף הממשלה בהתלהבות .הם ראו 1917 לפוגרומים, הזמנית צוו לאפליה זמני, את עצמם ולאגטישמיות. שהיקנה ליהודים ב־22 את כל 27 הזכויות 'פרץ האזרחיות אדיר ש ל את וביטל כוחות־יצירה כל ההגבלות, הקיף על־ידי שהוטלו א ת י ה ד ו ת רוסיה. המשטר הצארי. פיתחו פעילות מפלגות ' נ ר ח ב ת .ה ו פ י ע ו ס פ ר י ם ,כ ת ב י ־ ע ת ו ע ת ו נ י ם יומיים ביידיש ,ע ב ר י ת ו ר ו ס י ת ו ב י נ י ה ם ״ ד ע ר יידישער ס א ל ד א ט ״ ו ״ ד ע ר יוד׳׳ ,שבועון ציוני ״ ד א ס יידישע ו ו א ר ט ״ ו ד ו ־ •שבועון ״ ה ח ב ר ״ ש ל ה נ ו ע ר הציוני .כן ה ת ח י ל ו ל ה ו פ י ע ה ח ל מ ח ו ד ש יוני ה י ו מ ו נ י ם וועקער״ ״דער חודשים של ספורים מוסדות־חיגוך, ה״בונד״ הוקמה החל ו״פארן חינוך רשת פאלק״ ההסתדרות של מסועפת, יהודית־לאומית תוך הציונית. שהקיפה מאות ב ג נ י ־ י ל ד י ם ו כ ל ה ב ס מ י נ ר י ם למורים .מ נ ה י ג י ה י ה ד ו ת הכל־ ר ו ס י ת ל א ה ס ת פ ק ו ב ש ו ו י ו ן ־ ז כ ו י ו ת אזרחי כ ה צ ה ר ת ה מ מ ש ל ה ,א ל א ב י ק ש ו ל ה ב ט י ח ל מ י ע ו ט היהודי מ ע מ ד ל א ו מ י מ ו כ ר .יהודי ביילורוסיה ,י ח ד ע ם א ח י ה ם ב א ו ק ר א י ג ה ו ב ש א ר מ ו ש ב ו ת י ה ם ,ה ת כ ו ג ג ו ל ו ו ע י ד ה היהודית ה כ ל ־ ר ו ס י ת ש ה י ת ה א מ ו ר ה ל ה י פ ת ח 1917 ב פ ט ר ו ג ר א ד ב־ .1918ב י נ ת י י ם ה ת ח ו ל ל ה מ ה פ כ ת א ו ק ט ו ב ר ה ב ו ל ש ב י ק י ת ש ל .ו ה מ א ו ר ע ו ת ק י ב ל ו כיוון ח ד ש . התבססותו מלחמות, 1918 של השלטון שבהן הבולשביקי עם ביילורוסיה במחוזות־הספר בירתה מיגםק המערביים עברה אל מיד היתה יד. רצופה בפברואר גכבשה הארץ ע ל ־ י ד י הגרמגים ,שגאלצו ל צ א ת ממגה ב ד צ מ ב ר א ו ת ה שגה בעקבות המהפכה ב ט ר ם ה ת א ו ש ש השלטון ה ס ו ב י י ט י פ ר צ ה בגדמגיה. ע ם פולין ,ש כ ב ש ה א ת ב י י ל ו ר ו ס י ה ב א ו ג ו ס ט המלחמה .1919ב ע ק ב ו ת כ י ב ו ש זה ב א ג ח ש ו ל ,של פ ו ג ר ו מ י ם ב מ י נ ס ק ,ב ו ב ר ו י ס ק ,בוריסוב ,ס ל ו צ ק ,ק ו י ד א נ ו ב )דז׳דז׳יגםק( ,א ו ז ד ה של ושורה מקומות ב ־ 11 אחרים. ביולי חזרו 1920 למיגסק הסובייםים ל א ח ר ש ה ב י ס ו א ת צ ב א פולין.׳בימים בשורות ל ו ח מ י ו .ב ־ 31 יהודיים בצבא שהשלטון הסובייטי בחזית נאבק בדצמבר המערב ובה על קיומו היו 1917ה ת כ נ ס ה גדוגו בין ה י ת ר יהודים בהמוניהם במינסק ועידה של בעיות של הגנה האדום יחידות יהודיות ,שהורכבו על־פי ההשתייכות בורוכוב ׳על־שם של פעילים אנשי צבא עצמית.״ המפלגתית: ח ב ר י פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ויחידה ש ל ה ״ ב ו ג ד ״ על שם 2 היו יחזה גרוםר.״ ד ו ב ם גפלו ב ק ר ב ו ת ע ם הפולגים. ־• ע ם גצחוגו ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם וטיהור המדיגה מ ה פ ו ל ש י ם ה פ ו ל ג י ם ) י ו ל י (1920 גםגרו. ״דעד ו ו ע ק ע ר ״ ה ב ו ג ד א י ה ו ס י ף ל ה ו פ י ע ,מ א ח ר שוועידת ה״בוגד״ ה ח ל י ם ה ) מ א ר ם (1921 הקיץ הקץ ע ל ה מ פ ל ג ת י ת היהודית .ה ע ת ו נ י ם הציוגיים הפעילות ע ל ה ת ח ס ל ו ת ה מ פ ל ג ה ו ה ת מ ז ג ו ת ה ע ם ה מ פ ל ג ה הקומוגיסטית *.ה י י ב ס ק צ י ה ה ש ת ל ם ה .על ה ר ח ו ב ה י ה ו ד י ו ג י ה ל ה מ ל ח מ ת ח ו ר מ ה גגד כ ל א ל ה ״שהיו״ ,ל א מ ו ר ,א ו ת ם בעלי עבר המפלגות פוליטי מוכתם כמו ציוגים, בוגדאים ואחדים. הדת היהודית כמו היהודיות ,ע מ ד ה ב מ ו ק ד הרדיפות .בוימו מ ש פ ט י ם ג ג ד ר ב ג י ם ו מ א ו ח ר י ו ת ר ג ם ג ג ד ש ו ח ט י ם ו מ ו ה ל י ם ) מ ש פ ט ״ ט ר ס ט השוחטים״ ב־ 1926ו מ ש פ ט ו ש ל ה ש ו ח ט ו ה מ ו ה ל ר ו ד י ג ם ק י ב ־ .(1931 יהודי ביילורוסיה ל א ב ק ל ו ת גכגעו ל ג ז י ר ו ת ו ״ ח ד ר י ם ״ בלתי־לגאליים פעלו ב מ י ג ס ק ו ב מ ק ו מ ו ת מ ר ו ב י ם א ח ר י ם )הצטיין ב כ ך ר ו ב ע ה פ ו ע ל י ם &לספה ב מ י ג ס ק ( , ע ד שהעתון ״אקטיאבר״ ר א ה צורך לצאת במסע תעמולה גגד החגים וגגר אפיית י* .בנובמבר 1925הוסב שם העתון ל״אקטיאבר״. 28 מ צ ו ת .ב ש נ י ם 1937—1935ה ק ת ה ק ץ ע ל ב ל ה ״ ח ד ד י ם ״ . היהודים המוני בחלקם הגדול ברוסיה ו ב ח ר ד ה ,א ף כ י ב ג א ו ת ג ל הפוגרומים, נמרצת גגד למערכה האנסישמיות. קיבלו א ת בייחוד מועצת 22 מהפכת במבוכה אוקטובר באוקראינה ,יצאו הבולשביקים פרסמה ביולי 1918 הקומיסארים פקודה ,שציוותה ע ל כ ל הסובייטים ״לנקוט אמצעים החזקים ביותר ,כדי לעקור מ ן השורש א ת התנועה האנטישמית״ ולהוציא ״פורעים ותעמולני פרעות״ אל ־מחוץ ל ח ו ק .נ א מ ר ש ם ,כ י ״ ה ב ו ר ג נ י ם היהודים ה ם אוייביבו ,ל א כיהודים ,א ל א כ ב ו ר ג נ י ם ״ ו כ י ״ ה פ ו ע ל היהודי ה ו א אחינו״. ה מ ד י נ י ו ת ה ר ש מ י ת ש ל ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י ה ע נ י ק ה שוויון ו ר י ב ו נ ו ת ל ע מ י ר ו ס י ה ו א ת ה ז כ ו ת ל ה ג ד ר ה ע צ מ י ת .ע ם ז א ת ,ב י ס ו ד ו ש ל ה ב ו ל ש ב י ז ם כ ז ר ם אידיאולוגי היתה טבועה ההנחה ש א ת הפתרון המלא ל ש א ל ו ת הלאומיות יש לראות בעתיד ב מ י ז ו ג ם ש ל ע מ י רוסיה .א ך ״ כ ל ע ו ד ק י י מ י ם ל א ו מ י ם ,א י ן ל ה ת ע ל ם מ צ ר כ י ה ם וקיומם הוא ע ל הוטל בסיס ם ר י ס ו ר י א ל י .כיוון המיעומ שקיומו ש ל כלאום היהודי מ ל כ ת ח י ל ה ב ס פ ק ע ל ־ י ד י ר ב י ם מ ה ו ג י ־ ה ד ע ו ת ה מ א ר ק ס י ס ס י י ם ,ה ר י הרעיון ש ל ה ג ד ר ה עצמית לאומית יהודית גתפס כריאקציוגי. השלטון יהודים בדבר ה ס ו ב י י ט י ל א יכול ה י ה ל ה ת ע ל ם מ מ צ י א ו ת ם ש ל ר י כ ו ז י ם ג ד ו ל י ם ש ל באוקראיגה( בביילורוסיה )וכן והוראות ממשלת מ־1924 ביילורוסיה ה ק מ ת ן ש ל מ ו ע צ ו ת ל א ו מ י ו ת ל מ י ע ו ט י ם ה ל א ו מ י י ם ה ו ח ל ו ג ם ע ל ריכוזי ב ש ג י ם 1925—1924ה ו ק מ ו ס ו ב י י ט י ם י ה ו ד י י ם ב ע י י ר ו ת ו ב כ פ ר י ם ,ש ר ו ב היהודים. ת ו ש ב י ה ם ה י ו יהודים .ב ־ 1931ה י ו ב ב י י ל ו ר ו ס י ה 27ס ו ב י י ט י ם יהודיים ,ש ח ל ש ו ע ל א ו כ ל ו ס י ה י ה ו ד י ת ב ת 35,000ג פ ש .ב ־ 1ב י ג ו א ר 1931פ ע ל ו 10 יהודיים* העגיקו מידה 2 בתי־משפם ש ד י ו ג י ה ם ה ת ג ה ל ו ביידיש .ה ס ו ב י י ט י ם ה י ה ו ד י י ם ו כ ל מ ו ס ד ו ת י ה ם א מ ג ם ת ח ו ש ה ,שאין השלסון מ ת ע ל ם מ ן לאומי־יהוז־י היה זעום ביותר. המיעוס בשגות היהודי ,א ך השלושים גברו ערכם והלכו בקגה־ המגמות ה ר ו ס י פ י ק ם ו ר י ו ת ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ו ב א ו ק ר א י נ ה ו כ ל ה מ ע ר כ ת ה א ו ס ו נ ו מ י ת ה ז א ת גידוגה א ס י ת ע ד שגעלמה. לגוויעה המורשת יהדות ביילורוסיה, ונשארה למדי. הציונית רובה רבגי ״ליסאית״ ככולה באופיה ,ל א ״מתנגדית״ ורק הושפעה תנועת על ־ ז י חב״ד תנועת מצאה 'בה החסידות זעיר מאחז מ י נ ס ק — ש ה מ פ ו ר ס מ י ם ב ה ם ה י ו ״ירוחם פ ר ל מ ן ״ ה ג ד ו ל מ מ י נ ס ק ״ ו ר ׳ א ר י ה ־ ל י י ב ב ע ל ״ ש א ג ת ה א ר י ה ״ ו ש ו ש ל ת ה ר ב נ י ם ״ מ ש כ י ל ל א י ת ן ״ — וכן מ ג י ד י ה ו ד ר ש נ י ה יצאו ל ה ם מוניטין ב ת ח ו ם ־ ה מ ו ש ב כ ו ל ו ו ג ם מ ע ב ר ־ ל ו .ב ד ־ ב ב ד ע ם דפוסי המסורת ,וגם ת ו ך מ ר ד באלה מהם ,עלו וצמחו גרעיני התנועה הלאומית .במיגסק ובערי הפלך האחרות היו היהודים בהמוניהם מכגיסים תשלומים חודשיים לרכישת אדמות בארץ־ישראל ו ג ם ביל״ו ב א ו ממיגסק ומסביבתה. הרוחני אישים יהודיים בעיירות פ ל ך ר ב י ם ,מגהיגים, התכוננו מיגסק סופרים, לעלייה. רבים מאגשי גדלו ושאבו א ת מטענם משוררים ואמנים .כמו בדל כ צ נ ל ם ו ן ,י צ ח ק טבנקין ,ר ח ל כ צ נ ל ס ו ן ־ ש ז ״ ר ,ק ד י ש ל ו ז ,ד ו ד ש מ ע ו נ ו ב י ץ ־ ש מ ע ו נ י 29 )בוברויסק(, זלמן ש ז ר לייוויק )איהומן( ,ח נ ה ד ו ב י נ א )ברזינה( ,חיים סוטין )מיד(, י .ד. יעקב כהן ברקוביץ, ) ק א פ ו ל י ( ,יוסף ו ח י ו ת ה ב ו ס ל )לאחוביץ׳(*. )סלוצק(, )סמילוביץ׳(, מנדלי ספרים מוכר 2 בראשית שנות המהפכה היתה ת ק ו פ ת פריחה קצרה למפלגות הציוניות .בינואר 1919 במינסק נתכנסה הכל־רוסית הוועידה מפלגת השניה ש ל פועלי־ציון. ב פ ב ר ו א ר 1919ג ע ר כ ה ה ו ו ע י ד ה ה כ ל ־ ר ו ס י ת ש ל ״החלוץ״ והגיעו א ל י ה מ א ר ץ ־ י ש ר א ל יוסף ט ר ו מ פ ל ד ו ר ,י ה ו ד ה א ל מ ו ג וי .רושצ׳וק .ט ר ו מ פ ל ד ו ר ג ם אירגן ב מ י נ ס ק קבוצת הכשרה והשמיע שורה ש ל הרצאות פומביות ע ל ארץ־ישראל ו״החלוץ״. תקופה באותה במינסק פעלו ובערים אחרות בביילורוסיה, מועדונים והוקמו חוות הכשרה באזור .תנועה במספר סגיפיםיוכן ג ם ״השומר הצעיר )עד ראשית שנות השלושים( ציוניים ציונית־סוציאליסטית בשם ״קדימה״ ו״החלוץ הצעיר״ ) ע ד .(1923ב ש נ י ם 1926—1924מ נ ה ״החלוץ״ ב מ י ג ס ק כ־100 וב־1928 פעלה חברים נ א ס ר קיומו. למעשה היתד .ה פ ע י ל ו ת ה צ י ו נ י ת בשנות העשרים במצב של מחתרת־למחצה ו ר ק ב ר א ש י ת ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם נ פ ת ח מ ס ע אנטי־ציוני ,ש נ ו ע ד ל ח ס ל ח י ס ו ל פ י ס י א ת הפעילים .ר ב י ם מ ה ם נ א ס ר ו ' ו ה ו ג ל ו ל ס י ב י ר .מגהיגים לעלות בודדים ז כ ו לארץ לאחר ת ל א ו ת מרובות. גורל מ מ ה ה י ה ל ל ש ו ן ה ע ב ר י ת .ב ר א ש י ת ש נ ו ת ה ע ש ר י ם עדיין ה ו פ י ע ו ק ב צ י ם לדברי ס פ ר ו ת ע ב ר י ת א ד מ־ 1927ל א ג ד פ ס בברית־המועצות שום ס פ ר עבדי. יוצרים ב ש פ ה ה ע ב ר י ת ה ו ג ל ו א ו ח ו ס ל ו ו נ ש א ר ו בודדים ,ש ה ו ס י פ ו ל כ ת ו ב ב ס ת ר ו ג ם ל ל מ ד .א ח ד מ א ל ה ה י ה ה ס ו פ ר ו ה מ ו ר ה חיים ד ו ד רוזנשטיין )(1934—1871 2 5 ש ג ם היה שולח מאמרים וסיפורים ל ח ו ״ ל .בין השיבולים העריריות בביילורוסיה היה המשורר אלישע רודין ),(1946-1888 יליד באהבתו מסטיסלבל ,שחי המשולשת לעברית ,ל ת נ ״ ד ולארץ־ישראל ותבע מידי הייבסקים א ת עלבונו של ח .נ .ביאליק *.ב א ח ד מ ש י ר י ו כ ת ב : ע ל נ ה ר ו ת היגון פ ה גווע ש י ר נ ו . ע ל נ ה ר ו ת היגון ה מ י ת ו ש פ ת נ ו . יהודים וביילורוסים ה י ח ס י ם בין והביילורוסים היהודים כ פ ר ט י ם היו במידה טובים ניכרת יותר מהיחסים עם האוקראינים ,הליטאים והפולנים בארצותיהם .אפילו נמצאו ביילו־ ר ו ס י ם שטענו ,כ י ה ע ם ה ב י י ל ו ר ו ם י ל א נ ת פ ס מ ע ו ל ם ל א נ ט י ש מ י ו ת ע מ ו ק ה ו ר צ ו פ ה . 26 ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ר ו ו ח ה ב ע ם ה ב י י ל ו ר ו ס י ש נ א ת ישראל ,ש י נ ק ה מ ה נ צ ר ו ת .ל מ ר ו ת גינויי ואפילו האנטישמיות לעת־מצוא מ צ ד התגברה נוכח תהליכים ההנהגה ה ר ש מ י ת זו ל א כלכליים וחברתיים .הגורם פסקה העיקרי מעולם בהתחדדות * ספרו של א .דודיו ״בפאתי נכר״ הופיע בארץ ,אך המאמצים לשלוח אותו אליו עלו בתוהו. 30 שבין היחסים לאחר שני היה העמים המהפכה .ממעמד של בכל כמעט החיים תחומי המערכות שידוד מיעוט מ ד ו כ א ובמיוחד המעמדיות עברו בתחומים היהודים המנהליים, היהודים בקרב לעמדות בכלכלה שלטוניות ובשרותים. כ ת ו צ א ה מ ז ה ג ב ר ו ה מ ת ח י ם .א נ ט י ש מ י ו ת זו ש פ י כ ת ה מ ת ח ת ל פ נ י ה א ד מ ה ,היתד• שונות בהזדמנויות על פורצת השטח פני אמצעי למרות גלים הענישה. של א נ ט י ש מ י ו ת היו מ ת ל ו ו י ם ל כ ל מ פ נ ה ח ר י ף ב מ ד י נ י ו ת ה ס ו ב י י ט י ת ,כמו ה ק ו ל ק ט י ב י ־ זציה, במפלגה הטיהורים ועוד. אנטישמי גל עבר חזק פני על ביילורוסיה ) ו א ו ק ר א י נ ה ( ב ש נ י ם 1928—1927ב ת ו א נ ה ש ״ ה י ה ו ד י ם ת פ ס ו א ת השלטון״ ו״היהודים הציפו את את חדירתם המפלגה״. יהודים של התעשייה לצמרת אף־היא תרמה ת ר ו מ ת ה ה ש ל י ל י ת ב י ח ס י ם בין ה ל א ו מ י ם .ב ב ו ב ר ו י ס ק ו ב ס ל ו צ ק יצאו פ ו ע ל י ם 2 ל ר ח ו ב ב־ 1928ב ס י ס מ ה ה נ ו ש נ ה ״הכה א ת הזיידים ו ה צ ל א ת ר ו ס י ה ! ׳ ״ המזכיר הראשון של המפלגה ב־1927 המרכזי הוועד את של הביילורוסית המפלגה ב ק ר ב המוגי האגטישמיות הגואה גינה אפילו העובדים, בוועידת אך הפרסום ש נ י ת ן לגינויו ב ל ט בחיוורוגו .ג ם ס ט א ל י ן ג י נ ה ב ־ 1931א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת בראיון ייט״א, לכתב שעסקנים דבריו אך נאלצו יהודים התפרסמו לא לטרוח בברית־המועצות. ולהסביר, מאבקם כי ואופיינית נגד העובדה האנסישמיות ע ל ״ ז כ ו י ו ת י ת ר ״ א ל א ע ל ע צ ם שוויון ה ז כ ו י ו ת ש ל ה י ה ו ד י ם . אינו 28 הייבסקציה יהודי ב י י ל ו ר ו ס י ה ה ו ע מ ד ו ל א ח ר ה מ ה פ כ ה ב פ נ י ב ע י ו ת ־ י ס ו ד של ק י ו מ ם האנושי והלאומי: כל נישול מפרנסתן, שכבות־הביניים אבטלה, מעמד אבדן חברתי תל אלה גם התנכלות לאורח־החיים המסורתי ופגיעה ב ת ר ב ו ת ובחינוך .הכלים בתוקף הגוף האוסונומיים הלגיטימי פעלו היהודים המהפכה הקהילתיים היחיד, שצמח ביגתיים ,היה במפלגה הראשונות דיאמנםשסיין, ההיסםוריים הבולשביקית הוקם ידידו ש ל ועד לניהול לנין .היהודים חוסלו הייבסקציה. כיחידים עד ולא תעמולה צווים בין מינהליים. המהפכה וגם לאחריה כקבוצה לאומית. בשנות יהודים בראשות שמעון ה ב ו ל ש ב י ק י ם היו ברובם איגסליגנסים מ ת ב ו ל ל י ם ו ת ל ו ש י ם מ ה מ ו נ י ה ע ם .ל א היתד! א י פ ו א ב ר ו ס י ה כ ו ל ה ל א ח ר ש נ ת ב ס ם ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י ״ מ נ ה י ג ו ת יהודית״ ב ע ל ת ש י ע ו ר ־ ק ו מ ה .ה י י ב ס ק צ י ה ק מ ה כ ת ו צ א ה מאילוצים לא מיוחדים של המציאות היהודית, שהסבו למפלגה השלטת לבטים מעטים. ה ת ג ה ג ו ת ם ש ל יהודים ר ב י ם ה י ת ד ! .מ ו ד ר כ ת .ע ל פ י -ה ק ו ד - :ה ו ו ה ס ו ב י י ט י ב צ א ת ך ויהודי גם ב ב י ת ך .ב ב י ת היהודי עדיין ש ל ס ה ה מ ס ו ר ת .ב ע י י ר ה סירוב ,ל מ ש ל ,נ ח ו ב ש ב ת ו ג ם ביום ר א ש ו ן ״כדי ל א ל ה ע ל י ב ש ו ם א ל ״ המקרים, שיהודים לא יצאו לעבודה בקולחוזים בימי ו ל א מ ע ט י ם היו ג ם חג. היו גם הלוויות כ פ ו ל ו ת :ת ח י ל ה ע ם ח ב ר ה ק ד י ש א ו א ח ד ־ כ ך ע ם ה ת ז מ ו ר ת ש ל האיגוד ה מ ק צ ו ע י . . . 29 ב ״ י מ י ם ה ג ו ר א י ם ״ היו ה ק ו מ ו ג י ם ט י ם ה י ה ו ד י ם גוהגים ל ע ר ו ך ה פ ג נ ו ת גגד ה ד ת . ב ע ת ו נ י ם ״ א פ י ק ו ר ס ״ ו״3זבוז׳ניק״* ה ת נ ה ל ה ת ע מ ו ל ה נ מ ר צ ת .א ת ״יום ה ק ו ל ק ס י ־ * ל א מאמין. 31 ביזציה״ חגגו דווקא ל״סמל ביום־הכיפורים החזירים וגידול היהודיות במושבות היה מ ח נ ך ״ .ב־ 1929ג א ס ר ו ר ב ג י ם ר ב י ם והוגלו ל מ ח נ ו ת ־ ע ב ו ד ה .א ג ש י ה ד ת ה ו ק ע ו כ ז ו ר ע י ש נ א ה בין ע מ י ם וועידה ש ל א פ י ק ו ר ס י ם ה ת כ נ ס ה ב ס י מ ן ה מ י ב צ ע ״ נ ג ד פ ס ח ״ .ה צ ל ח ת ו ש ל מ ס ע זה ל א היתד! מ ל א ה .היהודים ב ה מ ו נ י ה ם ה ו ס י פ ו שבת, לקיים המשטר שלא י היתה חתונה להתפלל ערך ב״מניינים״ ״מלחמת קודש״ דווקא אופייגית ולוויה וכד .יהודי כדי לשמר א ת ושונים שיקף משה הרשמית ב״חדרים״ וללמד בגילויי המסורת הדת לשומרי ביילורוסיה במחתרת. הבסיסית של והתבטאה עמדו על ה ב י ת היהודי, בברית־מילה, ואחזו נפשם באמצעים ה מ נ ה ג י ם ה ע ת י ק י ם .א ת ה ה ת מ ו ד ד ו ת הזו קולבאק בר־מצווה, עם ב י צ י ר ת ו ״הזלמנאים״ **.ו כ ך טוען רבים המדיניות באוזני אחד ה צ ע י ר י ם ב ל ש ו נ ו ה ע מ מ י ת ה מ י ו ח ד ת ,א ח ד מ ג י ב ו ר י ה ס פ ר ,ר׳ יודה א י ש ה מ ס ו ר ת . המוכן אפילו להתפשר עם ״הרוחות החדשות״: למדני בינה... נא בפרהסיה? אדם כיצד באים־בימים, מחללים ש ב ד ב ר ו מה הם חושבים להם ז ח ב ר לנין הוא גדול ,ו ד א י ש ה ו א א ד ם ג ד ו ל א ב ל מ ה ל ו ו ל ע נ י י נ י ונניח אפילו, מה הטעם יהודים מזוקנים, שבת שהוא אומות מחסידי אז העולם, ומשה מה? אמונה? הוא רבגו כבר כ ל ו ם ? ודוד ה מ ל ד ה ו א כ ב ר כ ל ו ם ? והגאון מ ו ו י ל נ ה ה ו א כ ל ו ם ? » » לעומת את ז א ת ת י א ר ה מ ש ו ר ר איןי כ א ר י ק א ת מ א מ צ י ה ש ל ה י י ב ס ק צ י ה ל ה ש ל י ט ״הדיקטטורה הפרולטרית גם ב ״ ס ק ט ו ר היהודי״. ה ק ו מ ו ג י ם ט י ת היו כ א ל ה ,שחיו ע ם ק ר ע בין יהודים ח ב ר י ה מ פ ל ג ה בלב ו א פ י ל ו ר א ו א ת ע צ מ ם כ א נ ו ס י ם .ל ב ט י ה ם מ ת ו א ר י ם ב ס י פ ו ר ו ש ל ה ס ו פ ר חיים ד ו ד רוזנשטיין. 81 בעתון התפרסמה ״אקטיאבר״ אופיינית רשימה בעל ־מלאכה על יהודי ,ש ב ב ו ק ר היה מ נ י ח ת פ י ל י ן ו מ י ד ל א ח ר ־ מ כ ן מ ת י י ש ב ל כ ת ו ב מ א מ ר א נ ט י ־ 2 דתי לעתון־הקיר של מקום־עבודתו* . ראשיתה של ב־1918 הייבסקציה ואחריתה משך ב־.1930 חייה היה קצר, ח ב ל י ג ס י ס ת ה ק ש י ם ו צ י ל ה ה כ ב ד ה ו ט ל ע ל היהודים כ ל ש נ ו ת קיומה .מ ל כ ת ח י ל ה הדגישו ה ש ל ט ו נ ו ת ,שאין ב כ ו ו ג ת ם ל ה ק י ם ״גוף יהודי״ אוטוגומי ב ת ו ך ה מ פ ל ג ה ותפקיד הסברתית בקרב יהודי״, ״הסקציה היהודים היהודית״ כמנוף כ פ י שראו גקבע לביסוס כאחד השלטון א ו ת ו היהודים, ויחיד הסובייטי. — לגהל סתירה פעולה ןו ל ב י ן ״ישות שאיגה גוף״ בין קיום ״גוף כפי שראו אותו ה ש ל ט ו ג ו ת ,ה ט ב י ע ה א ת • ח ו ת מ ה ה כ ב ד ע ל הייבםקציה ע ד פ י ר ו ק ה .ס ת י ר ה א ח ר ת נ ב ע ה מ מ צ ב ה כ פ י פ ו ת ה כ פ ו ל ה .ה ק ו מ ו נ י ס ט היהודי היה כ פ ו ף ב ו ־ ז מ נ י ת ל י י ב ס ק צ י ה )על־פי עקרון טריטוריאלי(. במדינה. לאומי( שגיות ה ם ניזונו הקומוניסטית ולמפלגה זו בעיקר )״ק1מבונד״( הגבירה הקומוניסטית חיכוכים, הביילורוסית שהעמיקו עם אך ל א ויתרו עשייה »* תורגם לעברית על־ידי א.ד .שפיר ,הוצאת ספריית פועלים. 32 גבור מ ה ה ש פ ע ו ת ש ל א נ ש י ה״בוגד״, בקלות על )על־פי עקרון הצגטרליזציה שהצטרפו תרבותית למפלגה יהודית וטיפוח ב ת י ־ ס פ ר יהודיים ו כ ר .ד י א מ נ ט ש ט י י ן ,שהיה מ מ ו נ ה ע ל ה י י ב ס ק צ י ה ,פ ס ל מגמות ל א ו מ י ו ת א ל ה ו ב מ פ ו ר ש ה צ ה י ר ,כ י ל י י ב ס ק צ י ה יש ״ ת פ ק י ד י ם מ ע מ ד י י ם בלבד״. פרוליטריים לשון לגבי ל א ״ערך חשוב״ ,שכן ״בעתיד החזקים היידיש פ ס ק כ י ״יידיש אינה הקודש״ הקרוב ידחקו הלשוגות העשירות של וגם העמים י ו ת ר ב כ ל א ר ץ ו א ת א ת ה ל ש ו ן ה י ה ו ד י ת ו א נ ו ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם ל א גזיל דימעה על כך״. 3 3 הוויכוח ע ל ה מ ש ך ק י ו מ ה א ו ה ת פ ר ק ו ת ה ל א פ ס ק ב י י ב ם ק צ י ה מ ה ק מ ת ה ו ע ד י ו מ ה האחרון .ק ר ב נ ו ת ה״טיהורים״ ב י י ב ס ק צ י ה ה י ו ק ו ד ם ־ כ ל ה ״ מ י שהיו״ ,היינו, י ו צ א י ה ״ ב ו נ ד ״ א ו ״פועלי־ציון״ — ש ה ו א ש מ ו ב ל א ו מ נ ו ת .כ ו ח ה ש ל ה י י ב ס ק צ י ה ב א ל ה מהסמכויות הממשלה שהעניקה לה מתמיכתם של היהודים המוני שהרי א פ י ל ו ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם היהודים ב ר ו ב ם ה ו ק י ר ו ר ג ל י ה ם מ מ נ ה .ב א מ צ ע ש נ ו ת ה ע ש ר י ם מגתה הייבסקציה ב כ ל 1930ה ו פ י ע ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת 3000—2500 ב״אקטיאבר״ התקפתה א ת עיקר המוסקבאי ניהלה מאמר על הייבםקציה גגד חברים. פירוקה ש ל הציוגות ב־28 בפברואר הייבסקציה. והלשון העברית וגגד ה ד ת .ב י ו ז מ ת ה נ א ס ר ב־ 1919ק י ו מ ן ש ל ה ת נ ו ע ו ת הציוניות .ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י ש פ ע ו ל ו ת ה ח י ס ו ל ייעשו ב ז י ה י ה ו ד י ם ע צ מ ם כ ד י ש ל א י ת פ ר ש ו כ מ ס ע העדיף אנטישמי. ה כ ל כ ל י ל א הועידה ל ע צ מ ה ה י י ב ס ק צ י ה כ ל ת פ ק י ד ,א ך ה י א ל א י כ ל ה בתחום להימלט המציאות .היא מכורח נאלצה להידרש לבעיית הכלכלית״ ״ההבראה ש ל היהודים ,ש ג פ ג ע ו י ו ת ר מ כ ל ב נ י ע ם א ח ר מ ה ש י נ ו י י ם ה מ ה פ כ נ י י ם ה מ ב נ י י ם ש ל ה מ ש ק ו ה ח ב ר ה הסובייטיים .א ך ל מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ו ג ם ל י י ב ם ק צ י ה ל א היתד .כ ל תכגית לשיקומם של היהודים המגושלים. התיישבות חקלאית ב ש ג י ם 1920—1918ה ו ק מ ו ב מ ח ו ז ח ו מ ל 128ק ו ל ק ט י ב י ם ח ק ל א י י ם ש ל יהודים, ש מ ג ו כ־ 20,000ג פ ש .פ ע י ל ו ת ז א ת ב מ ס ג ר ת ״ ש י ח ד ה מ ע ר כ ו ת ״ ) א י ב ע ר ש י כ ט ו ג ג ( ש ל ה י ה ו ד י ם ה מ ג ו ש ל י ם מ מ ע מ ד ם ג ע ש ת ה ב ע ז ה ־ ה מ פ ל ג ה ב ר א ש ו ת ו ש ל לגין*. ב־25 ב י ו ל י 1924 התחשבות פרסמה הממשלה ב מ צ ב ם המיוחד של החלסה חשובה, הביילודוםית שהיתה 8 בה היהודים ,ב ז ו ה ל ש ו ן : ל א א ת ה ג ש מ ת שיווי־הזכויות ה ח ו ק י ב ל ב ד ־ נ ו ט ל -ע ל ע צ מ ו ה ש ל ט ו ן -ה ס ו ב י י ט י א ל א ג ם א ת השוויון ב י ן ה ע מ י ם ב פ ו ע ל — א ת ק ב י ע ת ה ז כ ו י ו ת ב ח י י ם ו ל א במלים .מ ת ו ך הרפובליקה המוגי גקודת ה ש ק פ ה זו רואה הוועד הפועל המרכזי של הביילורוסית צוךך ל ה ס ב א ת ת ש ו מ ת ־ ה ל ב ל מ צ ב ם האיום של ה ע ו ב ד י ם היהודים ,ש ה ו א ת ו צ א ה י ש ר ה ש ל ר ד י פ ו ת ב מ ש ך מ א ו ת שגים. ...לפיכך מחליטה הגשיאות ש ל הוועד המרכזי :עם חלוקת הרזרבות ש ל ק ר ן הקרקעות ...יושם ל ב ג ם ל ד ר י ש ו ת ש ל יהודים ,ה ן יחידים והן קבוצות, ואפילו אם ע ד ־ ע ת ה ל א עסקו בעבודת־אדמה ,והדרישות האלה 33 יתמלאו הזכויות על־פי אותן ש ל היישוב ה ח ק ל א י ה מ ק ו מ י . ובאותה המידה, דרישותיו שממלאים א ת 3 8 ב ה ו ד א ה א ח ר ת נ א מ ר כ י ג ם מ ש ו ל ל י ז כ ו ת ־ ה ב ח י ר ה )״לישנצי״( ו ח נ ו ו נ י ם ז ע י ר י ם יורשו ל ע ב ו ר ל ח ק ל א ו ת . היהודים ב ח ו ״ ל ה ר ב ו ל פ ר ס ם א ת ד ב ר ה ק מ ת ה ש ל ״ א ו ט ו נ ו מ י ה הקומוניסטים טריטוריאלית לא־כן יהודית״ ,א ד ראשי הייבסקציה, שנתייראו עליה. לדבר ב ע ק ב ו ת ההחלטה הוקמה ח ב ר ה ב ש ם ״קאמערד״ לאיסוף אמצעים ברוסיה ו ב ח ו ״ ל ל מ י מ ו ן ה ה ת י י ש ב ו ת וב־ 1925ק מ ה ח ב ר ת ״ ג ע ז ע ר ד ״ ל ב י צ ו ע ה .אין ס פ ק ש ב נ ם י ו ן ח י ו ב י זה המדיגה השלטוגות בין התכוונו הסובייטית .לתמוגה החקלאות ליצור השאר ה ו כ ג ם ג ם הג׳וינט, תדמית בעולם שקיבל על חיובית עצמו א ת של תכנון היהודית בעזרת כספים ומומחים מחו״ל. ה מ ט ר ה ש ה ו צ ג ה היתד• ע צ ו מ ה :ל י י ש ב מ א ה א ל ף מ ש פ ח ו ת ,היינו כ ח צ י מ י ל י ו ן ב מ צ י א ו ת הצטמקו הממדים עד־מאוד .מבין יהודי גפש ברחבי ברית־המועצות. ב י י ל ו ר ו ס י ה נ ר ש מ ו ב ס ך ־ ה כ ו ל 31,000נ פ ש .ב י נ ת י י ם ה ת ב ר ר ,ש ה ת ר ב ה ה ק ר ק ע י ת פזורה מחוזות על פני רבים בביילורוסיה ומסירתה בניגוד ל י ה ו ד י ם •תהיה ל א י נ ט ר ס י ם החיוניים ש ל ה א י כ ר י ם ה מ ק ו מ י י ם .ה ס ק ר י ם גילו ,ש א ד מ ה פ נ ו י ה ת י מ צ א ל י 1 0 0ע ד 200מ ש פ ח ו ת בלבד*.״־ ל פ י היהודים ה מ י פ ק ד ש ל דצמבר• 1926ה ג י ע מספר ב ח ק ל א ו ת ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ל ־ 32,308נ פ ש ו ת ,מ ה ם 20,000ו ת י ק י ם והיתר בתקופה הסובייטית. מההתיישבות המצוקה על רקע הקרקעית צץ הרעיון ביצות לייבש א ת וצפון־ פולסיה וולין ) 3.3מיליון ד ו נ ם ( ע ם ס י כ ו י ליצור• י ח י ד ו ת א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י ו ת •בלי ל ע ו ר ר א ת התנגדות האיכרות הקיימת .ע ל ר ק ע זה גתגלעו הייבסקציה חילוקי־דעות בין פעילי ה מ ק ו מ י י ם ב ר א ש ו ת ו ש ל ביילין ,שצידדו ב ש מ י ר ת ״ ה מ ש ק ל ה ס ג ו ל י ״ ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ,ל ב י ן ה פ ע י ל י ם המרכזיים ב מ ו ס ק ב ה ,ש ה ט י פ ו ליצירת גוש התיישבות בירובידז׳אן(. הצדדים האשימו זה א ת זה ב״סטיות לאומניות״ ואפיינית היתה גם תגובתם על הבנה דברי באזור א ח ר גדול קאליגין בוועידת בברית־המועצות ה״געזערד״ יותר )מאוחר ב נ ו ב מ ב ר ,1926 — שגילה ל ״ ש מ י ר ה ע ל קיומו ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י :מרז׳ין ה מ ו ס ק ב א י ל א ה ת י ר ל ״ ב ן ה מ י ע ו ט ה ל א ו מ י ״ ל ו מ ר ,מ ה ש ה ת י ר ל ע צ מ ו ב ן ע ם ־ ה ר ו ב ו א ל ו א .ביילין ה מ י נ ס ק א י ש א ל אותו ,איזה מ י ן א י נ ט ר נ צ י ו נ ל י ז ם ה ו א זה ה מ פ ר י ד בין יהודי ל ב י ן ב ן ע ם אחר. 3 7 באותה מוסקבה ואנשי יהודי הבליטו ועידה )צ׳מרינסקי( ביילורוסיה, שעברו ה״מקומיים״ א ת תמיכתם בלאומיות היהודית ה כ ח י ש ו א ת קווי ה ס פ צ י פ י ק צ י ה היהודית• . להתיישבות ,ל א פנו עורף לחייהם המסורתיים. ה ם נ ט ל ו ע י מ ה ם ל ק ו ל ק ט י ב י ם ה ח ק ל א י י ם פ מ ו ט י ש ב ת ,״מזרחים״ ר ק ו מ י ם ו מ ז ו ז ו ת ושאר כלי־קודש ובמקומות־מושבותיהם החדשים ארגנו מניינים ושמרו ע ל ק ד ו ש ת ה ש ב ת . .ב א ח ד י ם מ ה ם ג ם נ מ נ ע ו מ ל ג ד ל ח ז י ר י ם ל מ ר ו ת רווחיות ה ע נ ף ו ה ל ח צ י ם האנטי־דתיים מלמעלה. הקולקטיביזציה, הפכה גם' מ ס ע הביילותםית 34 ש נ כ פ ת ה מ־1929 ואילך על כל לאינטרנציונליזציה של שבקולרה היו תלויות סטיות החקלאות הקולקטיבים ״ימניות״ בברית־המועצות, היהודיים. הייבסקציה ו״לאומניות״ ,ל א העזה ל ה ת נ ג ד ל כ ך .ה ח ל ה ה ל י ך ש ל ה ת פ ו ר ר ו ת ה ח ק ל א ו ת היהודית .מ ת י י ש ב י ם ח ד ש י ם ל א נרשמו החלו והוותיקים אנשי לעזוב. במוסקבה הייבסקציה לשווא קךאו ל ה ע ב ר ת ק ו ל ח ו ז י ם יהודיים מ ב י י ל ו ר ו ם י ה ל ק ר י ם ולבירובידז׳אן. מספר ל־350 ה ק ו ל ק ס י ב י ם ה ח ק ל א י י ם ה י ה ו ד י י ם ב ש י א ה ת פ ת ח ו ת ם הגיע ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ב ־ 1931נ ו ת ר ו מ ה ם 91ו ב ה ם 1732מ ש פ ח ו ת 4862 .מ ש פ ח ו ת י ה ו ד י ו ת י ש ב ו ב ת ו ר 306ק ו ל ק ס י ב י ם ב י נ ל א ו מ י י ם .ל ב י ר ו ב י ד ז ׳ א ן י צ א ו מ ב י י ל ו ר ו ס י ה ב־1934 ב ם ך ־ ה כ ו ל 76 1937נ ו ס פ ו משפחות עליהם 6 ו־487 בודדים 8 משפחות ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ר ק 15,000 ש מ ה ם ר ק 60%ה י ו יהודים. ו ־ 3 7רווקים * .ל פ י יהודים ע ל החקלאות. אומדן מראשית מ־1939 שנות ובמשך התקיימו ועד השלושים ל מ ל ח מ ת ג ר מ נ י ה — ר ו ס י ה ה ס ת מ ן ת ה ל י ך ש ל ד ע י כ ה ב ח ק ל א ו ת היהודית ע ד שהיתר. שולי ו ב ל ת י נ י כ ר ב ח י י היהודים. לגורם תרבות יידיש מול רוסיפיקציה גוברת ב־1926 מיהודי ה צ ה י ר ו 90.7% יידיש ביילורוסיה ע ל כלשון־האם שלהם )באוקראיגד ,75.6% .ב ר ו ס י ה .(503%מ ס פ ר ב ת י ־ ה ס פ ד היהודיים ג ד ל ב מ ח צ י ת ובראשית השניה ש ל שגות העשרים השנה השלושים: שגות תלמידים בתי־ספר יהודיים 1923/4 98 12241 1923/3 339 36501 ממחצית שנות השלושים התחילה ירידה במספר תלולה בתי־הספר. החיסול ה נ מ ר ץ ש ל ה ח י נ ו ך היהודי ה ק י ף ג ם א ת מ א ו ת ה ״ ח ד ר י ם ״ ,ש ה ת ק י י מ ו ב מ ק ב י ל ת ו ך העלמת־עין מ צ ד השלםונות .תהליך החיסול ה ת ב ס א ל א ר ק בצמצום מספרם בדיקתם של בתי־הספר אלא גם היהודי. מתוכנם היתה ב ש נ י ם 1920—1917 ש ל י ל ת ה ך ת ,א ך מושגים כ מ ו ״ ס ד ר פ ס ח ״ ,״קידוש״ ו כ ר ע ד י ץ גזברו ב מ ק ר א ו ת . 192^-1920 בשגים ״טוביה טושםש כ ל ק ש ר בין השגה ל ב ק עוגות מתוך החגים. החולב״ גתלשו מ ר ב י ת הפסוקים ש ל התג״ך ו ג ם תיאורו ש ל הפוגרום ונמחק ארץ־ישראל זכרם של צ מ ו ״חיי העיירה״ ו כ ל ש ל בירוביז־ז׳אן והציונות. אזכור חיובי ב ש ג י ם 1940—1930 מעברו של הועמדו־"מול ״ ״כשלויגות״ הושמטו ה ק י ב ו ץ היהודי. נושאים ״ההישגים״ ארץ־ישראל .ע ל ר ק ע זה ל א היה ש ו ם מ נ י ע ל ש ל י ח ת י ל ד י ם יהודים ל ב י ת ־ ם פ ר כ ז ה ו כ א ן א ו ל י ה מ ק ו ר ל א ד י ש ו ת ם ש ל הורים יהודים רבים לעצם ונעלמה ר ש ת החינוך היהודית עדות ילידת מ ע נ י י נ ת ע ל הווי מינסק המספרת ,כי בית־הספר בשלהי בית־הספר ברחובות ל י ד האוניברסיםד .ה ב י י ל ו ר ו ס י ת . שנות הסובייטי .כ ך היהודי התמוטטה השלושים. היהודי א נ ו מוצאים ״זרמה ש פ ת ב ת י א ו ר ה ש ל אשד, יידיש״: ב מ י נ ס ק היתד ,מ ח ל ק ה ,ש ה כ ש י ר ה מ ו ר י ם ל ב ת י ־ ה ס פ ר היהודיים . .ת כ נ י ת .ה ל י מ ו ד י ם • ב א ו ת ם ב ת י ־ ה ס פ ר •היתד .ע ר ו כ ה 35 ספרי־הלימוד . .לפי בתרגום הרוסיים אנו יידי. היהודיים... הילדים לא ; . .י ל מ ד נ ו על ב ר ־ כ ו כ ב א ,א ו ל ם ל מ ד ג ו ע ל ר ו צ ח ה י ה ו ד י ם ב ו ג ד א ן חמלניצקי... ל מ ד ת י ב ב י ת ד ה ס פ ר מ ס ׳ 23ו א נ י מ ו ד ה ל א ל ,ש נ פ ל ב ח ל ק י ל ה י ו ת ת ל מ י ד ת ו לספרות . א ל כ ם נ ד ר ו ב י ץ ׳ פרידמן ...שיעוריו היו יהודית ש ל ה מ ו ר ה י ע ק ב לקונצרטים ...הוא היה ק ו ר א ל פ נ י נ ו א ת ש ל ו ם ־ ע ל י כ ם ,מ נ ד ל י ,פ ר ץ מ א ד ק י ש , איזי כאריק ,איציק פ פ ר ,ק ו ו י ט ק ו ,ב ר ג ל ס ו ן ,הופשטיין ,מ ש ה טייף ואחדים... לו שמענו על .הודות היהודיים... אף ביאליק, בבתי־הםפר ש מ ש ו ר ר זה היה א ס ו ר . . . .ב ת י ־ ה ס פ ר גסגרו ו ה מ ל מ ד י ם ב ״ ח ד ר י ם ״ גאסרו .א ת ה ר ב ש ל ג ו ג ב ר י א ל ו ב כרסמו אסרו.ועכברים גופו. את בית־הכגסת בבגיין ה ת י א ט ר ו ן היהודי וכיום — ה ת י א ט ר ו ן ה ר ו ס י . . . השתכן המקהלתי 39 ב ־ 1 9 3 5 / 6היו עדיין מ ת ו ך 42ב ת י ־ ס פ ר ת י כ ו ג י י ם ב מ י ג ס ק 12יהודיים וב־1938 ג ש א ר מ ה ם זכר .ל ש ו ן היידיש ג ת פ ס ה ע ל ־ י ד י ק ו מ ו ג י ם ט י ם יהודים כ מ כ ש י ר לא לאומני עד בייד פרת כי ציונים המלחמה. ובוגדאים במחצית אף־כי השניה מ ו ר י ם יהודיים ב ג ל י ל מ י נ ס ק מבקש ״אקטיאבר״ של ״אינם העתון לתרץ א ת הכשלון של ו״שטערן״ להופיע הוסיפו ב״אקטיאבר״ שנות השלושים סופר מבינים יידיש׳׳.״ במאמר מ־33.1936 ה ח י ג ו ך ה י ה ו ד י ב ע ו ב ד ה ש מ ש ר ד החיגוך ״מזובל באלמנטים אם־אריים־גאצךמגיים * המגוכרים למעמד״.״ ברשימה אחרת מסופר, לבחיגות כ י במכון ה פ ד ג ו ג י לא במינסק תלמידות ה ו כ נ ו 15 לספרות מ ש ו ם ה כ ש ר ת ם ה ב ל ת י מ ס פ ק ת ש ל ה מ ו ר י ם ו מ ש ו ם ש ל א ה י ה ש ם מ ו ר ה לספרות' 2 יהודית עתיקה* . ושפתם ש ל ילדי הגגים ה י ת ה ש ע ט ג ז רוסיות ב־1937 כמעט היהודיים ש ל ר ו ס י ת ויידיש מ ת ו ב ל ל ר ו ב במלים ״מיוהדות״. מבקר רק כבר געלמו כל הגגוגים במיגסק בבית־הםפר תלמיד ש״אויבי אחד ה־23 לעומת במיגסק 15 בסוף בשגה 1938 שעברה והוא כי סיפר, רואה לכיתה בכך א׳ גרשם ״הישג״ משום ה ע ם ביקשו ל כ פ ו ת יידישיזציד,״ ע ל ה ה ו ר י ם ,א ך ה ש ל ס ו ן ״ מ י ל א א ת 3 ההורים״ ו ה פ ר א ת ב י ת ־ ה ם פ ר ל ר ו ס י א ו ל ב י י ל ו ר ו ס י * . רצון הנה מה עלה לה שהוכרה לשפת־יידיש, בהצהרת העצמאות הביילורוסית מ־ 1920כ א ח ת מ א ר ב ע ה ש פ ו ת ה ר ש מ י ו ת ) י ח ד ע ם ה ב י י ל ו ר ו ס י ת ,ה ר ו ס י ת ו ה פ ו ל נ י ת ( ולמרות האישור־מחדש של זכות־ההוראה ב ל ש ו ן ־ ה א ם בחוקה הסובייםית מ־.1936״ ב מ י נ ס ק היה קיים מ כ ו ן יהודי״ ש ע ד ל ־ 1 9 3 5ה ו צ י א ח מ י ש ה כ ר כ י ם ש ל ה מ א ס ף ו ב ה ם מ ח ק ר י ם ע ל ל ש ו ן יידיש ,ה י ס ס ו ד י ה יהודית ו פ ר ק י ס פ ר ו ת . ״צייטשריפטן״ ב נ ו ס ף ל ״ א ק ט י א ב ר ״ )יומון( ו ״ ש ט ע ד ן ״ ) י ר ח ו ן ( ה ו פ י ע ו כ ת ב י ־ ע ת יהודיים ב ו ו י ס ב ס ק ו ב ה ו מ ל .מ ח ל ק ה יהודית פ ע ל ה ב ר ד י ו מ י נ ס ק ו ש י ד ר ה ת כ נ י ו ת מ ו ק ד ש ו ת ל ס פ ר ו ת 5 ו ל ס ו פ ר י יידיש * .ו ע ד ה ב ל ש ג י ת ) ב ר א ש ו ת מ ר ד כ י וייגגר( ה ש ל י מ ה א ת ע ר י כ ת ם של א ט ל ס דיאלקטולוגי )בראשותו של ישראל של לשון םוסיס( יידיש חקרה את ומילון מ ד ע י מ ל א .ועדה אורחות־החיים של היסטורית היהודים על־פי ה ש ו ״ ת ו א ת ת ו ל ד ו ת ת ג ו ע ו ת ה פ ו ע ל י ם ה י ה ו ד י ו ת .ו ע ד ה ס פ ר ו ת י ת ) ב ר א ש ו ת גחום * 36 נאצדמני — קיצור מנאציונל־דמוקרטי ,כינוי .בולשביקי ללוקים ב״סטייה לאומנית״. ע ס ק ה ב ח ק ר ה י צ י ר ה ה ע מ מ י ת ה י ה ו ד י ת .ב ו ו י ס ב ם ק ה י ה קיים ס מ י נ ר אויסלנדר( יהודי ל מ ו ד י ם שב־ד 192ל מ ד ו ב ו 152ס ט ו ד נ ט י ם . כיוון ש ל נ ג ד עיניה ש ל ה י י ב ס ק צ י ה ב ת ח ו ם ה ת ר ב ו ת ע מ ד ו ד ב ר י ו ש ל צ׳מרינסקי, שהיה א ח ד מראשיה, יידיש א י ן רצוי לפיהם לראות אלא כלי להימנע מטיפוח להסברה כל עוד התרבות המוני היהודית היהודים ובשפת לה, יזדקקו 4 9 ת כ פ ו ו ה ל כ ו הגזירות ו ה ה ג ב ל ו ת ,ש ה ב י א ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ל ע י ק ו ר ה ת ו כ ן ה ל א ו מ י מ ה פ ע ו ל ו ת ב ש ד ה ה ת ר ב ו ת ה י ה ו ד י ת .ה ״ ט י ה ו ר י ם ״ ש ל ה ש נ י ם 1938—1937ב ע ק ב ו ת מוסקבה״ ״משפטי ב א ו שינויים נאסרה נתנו דחיפה פרסונאליים נוספת במוסדות לתהליד ההתחסלות מהעמים של ״כשרות תחילה העצמית. בהמשך פוליטית״. ה ד פ ס ת ם פ ר י ־ ק ו ד ש .ה ״ ם י ד ו ר ״ ה א ח ר ו ן ה ו פ י ע ב־ 1928ו ל ו ח ־ ש נ ה יהודי אחרון — ב־ .1929״ כ ת י ב ה י י ד י ש ה ס ו ב י י ט י ״ ה מ ע ו ו ת ו ה מ ס ו ר ס נ כ פ ה ע ל ב ת י ־ ה ס פ ר ו ה ע ת ו נ ו ת ע ו ד ב ש נ י ם .1932—1930 ב ע ת ו נ י יידיש י ר ד ה פ ל א י מ מ ח מ ת ר מ ת ם ה י ר ו ד ה ו כ ת י ב ם ה מ ש ו ב ש . הקריאה ביגתיים ג ם צעירים יידי. התחולל לבליל תהליך ש ל לשוני ש ל הסתרסות רוסית גרועה המדוברת היידיש וביילורוסית ת ה ל י ך ש ל דהבראיזציה ש ל היידיש ע ש ה שמות העשירה פגומה שנהפכה בלבוש באידיומסיקה בקרב תחבירי הסגנונית והייחודית ש ל ה .כ ת ו צ א ה מ כ ל א ל ה ג ס ג ר ו מ ו ע ד ו נ י ם ש ל ד ו ב ר י יידיש א ו נ ה פ כ ו ל ב ת י ־ ק ו ל נ ו ע ,כ פ י ש ק ר ה ב ע י ר ש א צ ק ו ב מ ק ו מ ו ת אחרים. היומון ״אקטיאבר״ )בגליונו בראש מ א פ ר י ל (1937ע מ ד המסע הזה ובין ה ש א ר ש פ ך א ש ו ג פ ר י ת ע ל ה מ ר צ ה ל ס פ ר ו ת פ א ל ק ו ב י ץ ׳ ,ש ב מ כ ו ן הפדגוגי ב מ י ג ס ק השמיע הוקע קריאה ״לרשת א ת כ ״ ש ו נ א אדם״ ו ת ח ת התנ״ך ,א ת גיבורי ביאליק ואת ש ל ו ם אש״. ההזדהות ש ל ו העלה העתון א ת פאלקוביץ׳ שמותיהם ש ל שפינתה ,אלישע בן־אבויה ואוריאל אקוםטה «.״ניךה ב כ ם ל ל א רחם!״ — 4 8 צ ר ח ״ א ק ס י א ב ר ״ ל ע ב ר ה ע ס ק נ י ם ה מ ו ד ח י ם .ב י ן ה ה א ש מ ו ת הדמיוניות ,ש ה ו ט ח ו ב ה ם ,ה י ת ה ג ם ״ ח ב ל ה ס ר ו צ ק י ס ט י ת ״ ו נ א מ נ ו ת ל ״ פ ו ע ל י ־ צ י ו נ י ם ט ברונשסיין״49 *. א ל ה שעדיין שרדו ,ע נ י ב ת ־ ה ח נ ק נ ת ה ד ק ה ס ב י ב צ ו ו א ר ם ו ל א ע מ ד ה ל ה ם ״ ה ה ת י י ש ר ו ת ע ם הקוו״ .א פ י ל ו גדולים כ מ ו מ ש ה ק ו ל ב א ק ואיזי כ א ר י ק נ פ ל ו ב נ ו פ ל י ם ל מ ד ו ת ה ת י י צ ב ו ת ם ג ג ד ח ב ר י ה ם ־ ל ע ט ״ א ו י י ב י ־ ה ע ם ״ .ה ר ד י פ ו ת הולידו פ ח ד ו ה פ ח ד ג ד ם ל ב צ ו ר ת ספרותית ולשווא ה ת פ א ר ״אקמיאבר״ ב ע ש ר ת הספרים העלובים ,שהופיעו ביח־יש ב מ ש ך ש ג ה ו מ ח צ ה ב־.1939—1938״» חוגים ל ס פ ר ו ת א ו חוגים ד ר א מ ט י י ם ב ו ד ד י ם ) ל מ ש ל 5 ,חוגים ד ר א מ ט י י ם ב ב ת י ־ חרושת ב ב ו ב ר ו י ם ק ( פ ע ל ו עדיין פ ה ו ש ם ו כ ן ג ם ע ר ב י ־ ק ר י א ה ו ה ר צ א ו ת ג ע ד כ ו ב ע י ק ר ע ל ה נ ו ש א ״ 80ש נ ה ־ ל ה ו ל ד ת ש ל ו ם ־ ע ל י כ ם ״ ,ה ס ו פ ר ־היחיד;־ ש ה ר ע ה ל א ג ג ע ה ב ו ) מ ו ז כ ר ו ת ה ע ר י ם ב ו ב ר ו י ם ק ,א ו ר ש ה ,ב ו ר י ס ו ב ,ס ל ו צ ק ,רוג׳אצ׳וב ,ק א פ ו ל י שקלוב(. העובדות המעט הזה ל א היה ב ו כ ד י הבאות משלימות א ת התמזגה לחפות על עובדת השקיעה והחיסול. העגומה: המחלקה היהודית בספרייה ה מ מ ל כ ת י ת ש ל מ י ג ס ק ע ל 40א ל ף כ ר כ י ה ג ס ג ר ה ,כיוון ש ג ו ת ר ב ה ע ו ב ד א ח ד בלבד, המחלקה • לאחר שכל חבריו ״נחשפו״ כ״אלמנטים נציוגליםםיים־שוביגיסםיים. היהודית ש ל ה מ כ ו ן ל ס פ ר ו ת ו ל ש ו נ ו ת ר ו ק נ ה ג ם ה י א מ ע ו ב ד י ה ו נ ו ת ר ו ברונשטיין — שמו המקורי של סרוצקי. 37 ש נ י י ם ולמילון הרוסי־יידי ,ש ה ו ש ל ם ש ם ,ל א נ מ צ א ״ ע ו ר ך פ ו ל י ט י ״ ״ . רק לחיסול ה״אלמנטים הנציונליסטיים״ ולתהליך הצנטרליזציה התבצעה במקביל בביילורוסיה 1938 בתחומי רוסיפיקציה והחינוך התךבות המנהל. וברשויות במארס י צ א צוו ״ ל ל מ ר ב א ו ר ח מ ח י י ב א ת ה ש פ ה ה ר ו ס י ת ב ב ל ה ר פ ו ב ל י ק ו ת ה ל א ו מ י ו ת והאזורים״*. 8 מגמה זו יושמה בקלות בתחום יתרה היהודי. בתהליך הסבעי, ש ל ג י ן ד א ה ב ו ת ו פ ע ה רצויה ,ג ב ר ה מ ג מ ת ה ה ט מ ע ה הכפויה ,ש ג ק ט ב ה סםאלין. ה״טיהודים״ ו ה מ ש פ ס י ם ה ו צ ג היהודי כ י ס ו ד ב ל ת י ־ א מ י ן ובוגדגי .ה ה ט מ ע ה בגלי והאגטישמיות הגואה עלו ב ק נ ה א ח ד . הכפויה 8 3 כ ל ל ו ש ל ד ב ר :הקיבוץ היהודי ב ה מ ו נ י ו עדיין ה ת ק י י ם א ך א ת ג ש מ ת ו שרפו. יהדות ביילורוסיה ש ע ב ר ה אתי כ ו ר ־ ה ה י ת ו ך ש ל הסובייטי המהפכה והמשטר נ ש ח ק ה כישות לאומית ותרבותית בכורח ת ה ל י כ י ם אובייקטיביים ולחצים מכוונים של המפלגה ה ש ל ט ת .היו בתהליך זה הבהובים קצרים ש ל יצירד. לאומית־ ת ר ב ו ת י ת וגסיון רציגי ל ק י י ם ר ש ת א ו ט ו ג ו מ י ת ש ל ה ש כ ל ה י ה ו ד י ת א ך א ל ה היו ח ת ו מ י ם ב ג ז ר ־ ד י ן של ש ק י ע ה וחיסול .א ח ת ה מ ג מ ו ת ה ה ר ס ג י ו ת ,ש ב ל ס ו ב ה ת פ ת ח ו ת ה ז א ת ,ה ת ב ט א ה בניכור ה ג ו ב ר ־ ו ה ו ל ך בין ב ג י ם ל ה ו ר י ם ו פ ג י י ת ־ ע ו ר ף ל ע צ ם מ ו ס ד ה מ ש פ ח ה ,ש ב ע ב ר ה ת ב ס ס ה ע ל י ה ה ח ב ר ה ה י ה ו ד י ת ה א ו ר ג נ י ת ,ה מ ס ו ר ת י ת שבעיירה. ה ת ו פ ע ה ה ז א ת ב א ה ל ב י ט ו י ב ע ו צ מ ה ר ב ה ב ס פ ר ו ש ל ר י ב א ק ו ב ״החול הכבד״*. תוגת ביטויה השקיעה של יהדות ביילורוסיה בשלהי שנות השלושים ב י צ י ר ת ו של ה מ ש ו ר ר פ ר ץ מ א ר ק י ש ב ש י ר ״ ל א ב מ כ ו ר ה ״ : מצאה 8 את • ס ו ס י ההלוויה ,גא ה י ר ת מ ו ב ח צ ו ת ולכו! מלאה תפילות מרכבת המתים, חצי ,ק ש ת י ומגיגי בין ש ש ת ה ק צ ו ו ת ה ו מ ר ו כ ב ר ב כ ו כ ב ה א ה ק ו ד ק ו ד י ם 551 ו ע ם ה ע צ ב ו ת ע ו ל ה ת ח ו ש ת ש י ב ה א ל ״ מ ה ש ה י ה ״ ב ש י ר ו ש ל משד .ק ו ל ב א ק : א ו ל י אשיר ...ב ל ב י זע מ ש ה ו ש ל ס ב א בךם נמסך עמוק דבר־מה מרטיט אטול התהילים בעטיפת מיכסף ל ה ת פ ל ל ולעלעל ...ש ע ת ר ח מ י ם כ י ב א ה . 8 8 איזי כ א ר י ק ש ש ר ף ב ה ב ל פיו א ת ה ע י י ר ה ה י ה ו ד י ת ב ש י ר י ו ה ר א ש ו נ י ם מ ת ר פ ק אף־הוא ב ג ע ג ו ע י ם עזים ע ל החיים היהודיים וירדה העצבות מ ק י ר ו ת ה ת ק ר ה ובבית־התפילה ריקנות ודממה ש ו ב היה בית־ תפילה והיה אלוהים ופסעה התפילה בצעדים שלווים ע ך ״ ב ש ו ב ך לציון״ הגיעה. 38 הנעלמים והולכים: נשתתקו הסבים ובכו בדממה על ש ב ר י ס פ ס ל י ב י ת ־ ה כ נ ם ת הלבנה ,בסבכי יערות ברוס על מ ש מ ר ? יעמוד מי ה י ו ם ? ״ הפגישה עם בין מזרח כניסתו של למערב ה צ ב א ה ם ו ב י י ס י ב־17 בםפםמבר לביילורוםיה 1939 המערבית גפגשו מ ח ד ש ה י ה ו ד י ם מ ש ג י צ י ד י ה ג ב ו ל ,ש ה פ ר י ד ב י נ י ה ם ב מ ש ד ש מ ו נ ה ־ ע ש ר ה לפי שגים. ה ג י ע מגיין יהודי ה ח ב ל אומדן המערבי ל ־485,000 המסופח גפש ) ב ל י ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן א ת ה פ ל י ט י ם שהגיעו ל ש ם מ מ ע ר ב ־ פ ו ל י ן ( .א י ח ו י ה מ ש פ ח ו ת הניתוק וקץ מהעולם הממושך היהודי .ה ר ח ב בקרב יצרו יהודי.ביילורוסיה ה מ ז ר ח י ת ת ח ו ש ת ר ו ו ח ה ו א פ י ל ו ה ב ה ו ב ש ל ת ק ו ו ה לשינוי כ ל ש ה ו ל ט ו ב ה ב מ צ ב ם . ב ת י ה ם נ פ ת ח ו ו ז ר ו ע ו ת י ה ם ה ו ש ט ו ל ע ב ר א ח י ה ם ובייחוד ל ע ב ר ה פ ל י ט י ם ,ש נ מ ל ט ו מ א ז ו ר י פולין ,ש ה י ו כ ב ו ש י ם ב י ד י ה ג ר מ נ י ם .ה ם ש ת ו ב צ מ א כ ל מ י ד ע ע ל ה ח י י ם היהודיים היתד. באזורים החדשים ,בעולם .ובארץ־ישראל .מבחיגה זאת אולי אופיינית קריאתו שהשמיע המשורר של בביאליםטוק אקסלרוד זליג אריות מתוך לעבר אופרות: החזן ״שישיר הוורשאי כל־גדדי, קוסביצקי, שישיר! כבר עשרים ש נ ה ל א ש מ ע ת י א ת הגיגון ה ז ה ! ״ ״ ת ע מ ל נ י ם ת י א ר ו ב ״ מ ו ק ד י ה ס ב ר ה ״ מ י ו ח ד י ם באוזני ״אנשי ה מ ע ר ב ״ ) ״ ז א פ א ד נ י ק י ״ ( החיים את פינקה המאושרים אותם והיו החדשים המצפים שהחליטו לשוב להם. למקומות המציאות אולם ש מ ה ם הגיעו. היומיומית לא אפילו, כי מסופר קבוצת פליטים יהודים התיישבה על פסי החשמלית העירונית מול ב י ת ־ ה מ מ ש ל ה ו ד ר ש ה א ת החזרתה ...א ל א ש ל א ח ל פ ו ד ק ו ת ס פ ו ר ו ת ו ש י י ר ת מ כ ו נ י ו ת במינסק סגורות הגיעה למקום ,אספה א ת השובתים ואלה שולחו ל א ש ר שולחו... 89 חודשים ס פ ו ר י ם ל א ח ר ס י פ ו ח ה מ ח ו ז ה מ ע ר ב י יצא ל א ו ר ב מ י ג ם ק ק ו ב ץ ס פ ר ו ת י בשם ״די ברידער״*. באפרייטע ואמנים סופרים אלה ביקרו אצל אלה. על מ ש ב ־ ה ר ו ח ה ר ע נ ן ש ה ב י א ו ״ ה מ ע ר ב י י ם ״ ליהודי מ י נ ס ק ו ה ס ב י ב ה מ ס פ ר ת מ ש ו ר ר ת מינסקאית: עם ה ש ס ח י ם ה מ ע ר ב י י ם היינו מ א ו ש ר י ם ,כיוון ש נ ו ס פ ו ע ו ד הסיפוח של יהודים ...ר א י נ ו ב ה ם י ה ו ד י ם אמיתיים .א נ ח נ ו היינו ח ל ו ש י ם ,ל ל א ש ו ר ש י ם ש א נ ח נ ו ג ב י א ל ה ם גן־עדן ...ב י ק ר ת י ו״הם״ חשבו, וראיתי א י ך ס ג ד ל ר ח י ״ כ מ ו ג ר א ף ״ :רהיטים, ב מ י נ ס ק ה נ ג ו מ ש פ ח ה ב ח ד ר אחד...״ למרות יהודי * ההתעוררות ה״מזרח״ בשטחים המערביים 5—4ח ד ר י ם ,ב ע ו ד א נ ח נ ו 6 ה ל א ו מ י ת ו ה ר ג ש ת א ח ד ו ת הגורל ה י ה ו ד י ש נ ת ח ז ק ה ג ה ג ו באיפוק. הגסיון לימדם, שלא לעבור את המידות• המותרות. האחים המשוחררים. 39 על־פני ״על כ מ ע ט ש ל א ה ו ב ח ג ה ת מ ו ר ה . .ה ״ א ק ט י א ב ר ״ ה ו ס י ף ל ה ע ל ו ת גירה השטח ה ת ר ב ו ת היהודית הפורחת בברית־המועצות״ ו ת ו ד ־ כ ך הוכיח א ת ״הסקציה היהודית של פוליטי אירגון הביילורוסיים״ הסופרים הזגחת על האידישאי־ החיגוך ו א י ־ מ י ל ו י ה ת כ ג י ת ה ש נ ת י ת ) מ ת ו ך 17ס פ ר י יידיש ש ב ר ש י מ ה ר א ו א ו ר 8בלבך(.״• א ך ה י ה ג ם חידוש ק צ ר ־ י מ י ם ש ל א ז כ ה ל ה מ ש ך :ה ת י א ט ר ו ן ה מ מ ל כ ת י בהיכגםו היהודי, )״באר־קאכבא״( ל ש ג ת קיומו ה ־ 2 0ה פ ת י ע שוחריו את ״בר־כוכבא״ בהצגת ל ש .הלקין .היצירה ה פ ט ר י ו ט י ת ה ש א ו ב ה מ ה מ ק ו ר ו ת ההיסטוריים, ב ג י ג ו ד ל ק ו ו ה ר ש מ י ש ל ה ש פ ח ה ו ה ע ל מ ה ע ד אז ,ת א מ ה א ת ה ״ א ו פ נ ה ״ ה פ ט ר י ו ט י ת , ע ל ־ פ י צוו מ ג ב ו ה ע ל פגי ע מ י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת כ ו ל ה ו ש ה ש ת ק פ ה ביצירה שחלפה בקולגוע ובתיאטרון. הספרותית, בכתב־העת יהודה ״ ש ט ע ר ך ׳ ) (12—11ג ת פ ר ס מ ו ת ר ג ו מ י ם מ י צ י ר ו ת י ה ם ש ל מיצקביץ׳, שלמה הלוי, ״המתודולוגיה על מאמר יהודיים ומשה אבן־גבירול אבן־עזרא ואברהם מאמר וכן על ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה ה י ה ו ד י ת ה ע ת י ק ה ״ .א ו ל י ״ ל מ ע ן האיזון״ היה ג ם מ א ב ק ם ש ל לגין ו ס ט א ל י ן .ב״בוגד״ .ר א ו י לציין, ביטוי גתגו של לסבלה פולין יהדות תחת שאי־אלה סופרים עקת הנאציות. הרדיפות פ ר ץ מ א ר ק י ש פ ר ס ם פ ו א מ ה ״ א ל ר ק ד נ י ת יהודית״ ועגייגה ר ק ד ג י ת בגיטו . ,ש ב ה ו פ ע ת ה ביטאה זקיפות־קומתו את והרדיפות: כל:אלה מהר. של של לאורך ״ א י ן ח ר ב ש ה ו ש ח ז ה ע ל י ך ,אין ח ר ב ש ל א ת י ש ב ר ע ל י ך . . .״ ש ל הסובייטיזציה המזורז בשםחים אופיים המיוחד של ה״מערביים״ ואת הטמעה המערבית והתבוללות. למתכוגת בלבד. המשוררים היומון הווילנאי המחיר״ • היו ה י ב ה ו ב י ם קצרים .ה ת ק ו ו ת ה כ מ ו ס ו ת ש ל י ה ו ד י ב י י ל ו ר ו ס י ה גמוגו הקצב סשםוש העם היהודי ההיסטוריה רוויית 82 הסבל של זליג ביולי 1940 ארבעה עמודים אקסלרוד ואליה ) ב ס ר ם צורפה וילנה ב ע ד ״פשעים״ )אולי גם עבר המסופחים העתון והופעתו קאהאן לליסא( נוספים( :הם ביסא ה״התיישרות״ עם הקוו העקיב היומי היחיד הוגבלה ל ־4 התערבו ״ווילנער נחבשו א ת מדיגיות בביילורוסיה ימים למניעת עמעם״ בשבוע סגירתו של ו״שילמו את ב כ ל א מינסק. מה ידעו יהודי ביילורוסיה על הנאצים א ת ה מ י ד ע ע ל ה מ ד י נ י ו ת היהודית ש ל ה נ א צ י ם ש א ב ו יהודי ב י י ל ו ר ו ס י ה מ ה מ ק ו ר ו ת ה ב א י ם :הרדיו והעתונות בברית־המועצות לפני הסכם ריבנטרופ—מולוטוב ולאחריו; דור זכרוגות במלחמת שברחו ה ע ו ל ם ה ר א ש ו ג ה ו א ל ה היו ד ו ו ק א ח י ו ב י י ם : מפולין הממשלה, הכבושה. חידושים שוב 40 הכבושה. שהצטיין מכל בהתעלמות אלה׳ ה ג ו ר ם ממשטר הדומיגגטי האימים של ס י פ ו ר י ה ם ש ל הפליטים, היה ומהרציחות הקוו הרשמי בפולין של המערבית ה ת צ ל ו מ י ם ש ל מ ו ל ו ט ו ב ב ח ב ר ת ו ש ל ה י ט ל ר ו ה ד י ו ו ח י ם ע ל המיפגשים הדיפלומטיים ביטלו המבוגרים והזקנים מימי הכיבוש הגרמני הקצר ביילורוסיה הידידותיים ,ב נ ו ס ף ל י ד י ע ו ת ע ל נ פ ט ו ל ח ם ש נ מ כ ר ו ל ג ר מ נ י ה ,וכן שוגים כמו ״מצעדי האווזים״ הפרוסיים, שהוגהגו בצבא הסובייטי. כ ל א ש ל י ה ע ל ה ״ פ ו ר מ א ל י ו ת ״ ה ט ה ו ר ה ש ל ה י ח פ י ם בין ש ת י המדיגות. לא הודבק לגדמגים התואר ״פאשיסטים״ ומולוטוב בהופעתו בםובייט העליון הגדיר א ת ההיטלריזם :כשיטה אידיאולוגית ש״יכול א ל ם ל ק ב ל ולדחות״ ו ב ע י ק ר ו ״זה עניין ש ל טעם״6». מאמריו על ש ל א ר ג ב ו ר ג ע ל ה פ א ש י ז ם ו מ א מ ר ש ל מ ש ה גרוסמן ,פ ל י ט מפולין, הטלאי הצהוב ״וארשה 1939״ המשודר מוטל גפסלו. לא פואימה גם הותרה לפרסום ומנהל גרוביאן ,הודח לברית־המועצות, אנטי־גאצית של ״השעה מ ת פ ק י ד ו ימים המשורר היהודית״ לפני אחדים קלר ביגם ברדיו מינסק, הגרמנית הפלישה ע ל ־ ש ו ם ש נ ק ט ב נ י מ ת גנאי כ ל פ י הנאצים**. אין ס פ ק ש ה ש ל ט ו נ ו ת ז ע ו א ת ה א מ ת ע ל ה מ ש ט ר ה נ א צ י ו ה ר א י ה — ש ל מ ח ר ת הוצאו מן המלאי כל פרטי־הפרטים ע ל הרציחות והזוועות שבארצות הפלישה הכבושות. ההשתקה מלפני אמון ו ה ה ע ל מ ה היו ל ה ת ו צ א ו ת ג ו ר ל י ו ת ב ק ר ב ה ק י ב ו ץ היהודי .ה פ ר ס ו מ י ם הסכם ריבנטרופ־מולוטוב ששפכו אש וגפרית ה פ א ש ת ם ל א עוררו על ע ל ר ק ע מ ש ט ר ־ הדמים ה א כ ז ר י ה ם ט א ל י נ י ה ״ מ ק ו מ י ״ ; ל ע ו מ ת הידידותי לגרמנים ״תרבותיותם״. בהם ראו שלאחר לסיפוריהם אגשים אחוזי ההסכם של רק הפליסים בהלת חיזק את שברחו המלחמה, מה שסיפרו מהגאצים שהתעקשו לפרש ה״זקנים״ התייחסו את ז א ת היחס על בחשדגות. הסבל הכללי 5 ש ג ר מ ה כ ג ג י ש ו ת מ כ ו ו נ ו ת ג ג ד היהודים* . ה מ צ ו ק ו ת ה ג ד ו ל ו ת ו ה ק ם נ ו ת ש ב ח י י ם הסובייסיים ,פ ר י א ו ו י ר ת ה ה ל ש נ ו ת ,ה פ ח ד י ם והמשפםים, ה ס י ח ו א ת ה ד ע ת מ ב ע י ו ת ה מ ל ח מ ה ,ש ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת איגה מ ע ו ר ב ת בה .ח ש ש ו ת ש ג ת ג ג ב ו ל ג ב י ה צ פ ו י מ ה ש כ ן ש מ ע ב ר ־ ל ג ב ו ל ה ו ד ח ק ו ע ל ־ י ד י ה א מ ו ג ה העיוורת ,ש ט ו פ ח ה מ ל מ ע ל ה ב ש י ט ת י ו ת ו ב ק נ א ו ת ,ב ע ו צ מ ת ו ו ב ע ל י ו ג ו ת ו ש ל ה צ ב א הסובייטי .מ כ ל מ ק ו ם ,צ ר ת ה ״ כ א ן ״ ג ד א ת ה ג ד ו ל ה ב ה ר ב ה מ ה א י מ ה ש״משם״. על רקע זה ה״אקטיאבר״ וידיעות גראתה הביא סכגת מאמרים המלחמה פוליטיים רחוקה מתורגמים אפילו. בלתי־אפשרית. מ״פראבדה״ ומ״איזבסטיה״ ואולי מ ק ו ט ע ו ת ע ל יהודים ב ח ו ץ ־ ל א ר ץ ו ל פ ע מ י ם ג ם ס י פ ו ר ע ל חוג ד ר א מ ט י יהודי ה פ ו ע ל ב א ח ת מערי־השדה >».כן דווח ב א ו ת י ו ת ק ט ג ו ת ע ל ה מ ל ח מ ה ״ ב א י ר ו פ ה , א פ ר י ק ה ו א ס י ה ״ ש ה צ י ג ה א ת העניין כ ד ח ו ק מאוד ,כ א ק ז ו ט י ל ג ב י יהודי ביילורוסיה. ביום הפלישה ב ־22 ביולי 1941 יצא ה״אקטיאבר״ עם מאמר ראשי• ״האיגסילגגציה של העיר פיגסק ח ו ל ש ת על התיאוריה של הבולשביזם״ ...בריכת־ ש ח י י ה היתד• א מ ו ר ה ל ה י פ ת ח ב א ו ת ו יום ב ט ק ס ח ג י ג י ה מ ו ג י ב מ י ג ס ק ,א ך ה י ה זה יום ר א ש י ת ו ש ל י ם ־ ד מ י ם ל י ה ו ד י ם . הערות .1 .2 מינסק — עיר ואם ,ערוך בידי שלמה אבךשושן .ארגון יוצאי .מינסק ובנותיה בישראל ,ב י ת לוחמי הגיסאות ע״ש יצחק קצגלםון ,הוצאת הקיבוץ המאוחד ,תשל״ת— תשמ״ה 2 .כרי) .להלן :מינסק — עיר ו א פ ( ; עין כר׳ אי ,ע׳ ) 82שלמה אבן שושן: פ ל ך מיגםק(. ש מ ת ק ,ח נ א :הקיבוץ היהודי וההתישבות החקלאית היהודית בביילורוסיה הסובייטית )-1818ל .(1932עבודת דוקטור .תשב״א .ע ׳ ) 4 ^ 1להלן :שמרוק :הקיבוץ היהודי(. 41 Nicholas P.: Belorussia: The Making of a Nation — A Case Study 1950. p. 138. .3Vakar, Cambridge, Mass., Harvard University Press, )להלן.(Vakar: Belorussia : .4חולבסקי ,שלום :ע ל נהרות הניימן והדנייפר .מבוא .ת״א.1982 , .5זינגער ,ל : .דאס באנייטע פאלק )ציפערן און פאקטן וועגן די אידן אין ם.ס.ס.ר(. אגיז ,מעלוכע פארלאג ״דער עמעם״) .1941 ,להלן :זינגער :דאס באנייטע פאלק(. .6שמרוק :הקיבוץ היהודי ,ע׳ .38 בעיירה קאלישקי ) 20ק״מ מליאוזנו ,איזור ויטבסק( היו השינויים במיבנה הסוציאלי של האובלוסיה היהודית במשך השנים 1929—1926כ ד ל ק מ ן : השנים 1926 1929 מספר היהודים בעיירה עובדים )משפחות( פקידים חקלאים זעירים חקלאים בינוניים קולחוזיניקים בעלי מלאכה עניים בעלי מלאכה ״בעלי־גוף״ בעלי מלאכה בקואופרטיב חנוונים רוכלים בעלי עגלה בעלי עגלה בקואופרטיב קבצנים חסרי זכות בחירה )לישנצי( 1120 8 11 8 10 951 14 29 8 10 ד 40 2 16 16 16 22 22 23 199 — 68 2 — 55 25 — — — 217 טבלה זו מצביעה קודם על ירידה מספרית של האוכלוםיה היהודית בעיירה )ב־15% 3שנים( .מספרם של בעלי המלאכה העגיים והבינוניים יורד )חלקם נקלט בוודאי בקואופרטיב של בעלי המלאכה( .מספרם של החנוונים יורד בצורה תלולה )ב־(71% וכן מספר הרוכלים. היהודים שנושלו ממעמדם הקודם ,חלקם פונה לפקידות )עליה ש ל ,(264%חלקם לעבודה )שחורה ,כנראה( ולבעלי עגלה וחלקם ל״מעמד של קבצנים״ ) 23במספר!(. ה״לישנצים״ — חסרי זכות הבחירה — ביחס אל כל המפרנסים מהווים ב־1926 106%וב־ .87% — 1929מן הראוי לציין ,שבקאלישקי היה טובייט יהודי לאומי, בי״ס יהודי בן 5כתות .ניתן לשער ,שהנתונים האלה של העיירה קאלישקי יכולים ללמד על המצב הסוציאלי ועל השינויים הדרסטיים ,שהתרחשו באותן השנים בעיירות ביילורוסיה המזרחית ) .ר א ה :יהמ״ז ,אוסף לשצ׳יגםקי ,תיק .(199 .7זינגער :דאם באגייסע פאלק. .8שם. .9לשצ׳יגסקי ,י ע ק ב :היהודים ברוסיה הסובייטית .עם־עובד ,תש״ג .ע׳ ) 83להלן: ׳ י לשצ׳ינםקי :היהודים ברוסיה הסובייטית(. . י .10שם ,ע׳ .96 .11איש הקומיגטרן ,שביקר במיגסק ב־ .,1934אומר :מינסק ל א השתגתה מאז :1929 סמרטוטים ,עוגי ,גגבות ,האנשים לבושים רע. .12די שטעטלאר פון ווייסרוסלאנד אין רעקאנסטרוקטיוון .פעריאד ,׳מינסק :1932 ) . .באריכט פון• ד ע ר אויספארשונג ,וואם עס האבן דורכגעפירט • די נאצקאמיםיע 42 . ב א ם צ.א.ק .וו.ס.ס.ס.ר .און דער יידסעקטאר וואך אין מארט־אפריל ) .1931להלן: די שטעטלאך ...באריבט(. .13מינסק — עיר ואם ,כר׳ ב׳ ) ר א ה :אהרן רוזין :הישוב היהודי במינסק בשנים .(1941—1917 .14לויטה ,ל ו ב ה :בראשית וסער .מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ .הוצאת הקיבוץ המאוחד ,תשל״ח .ע׳ ) 9להלן :לויטה :בראשית וסער(. .15מינסק — עיר ואם ,כר׳ אי ,ע׳ ) 36ראה :סיני לייכטר :תולדות הקהילה היהודית במינסק(. * .15מינסק — עיר ואם ,כר׳ א׳ ,ע׳ ) 75ר א ה :דוד כ ה ן :קהילת מינסק למן שלהי המאה ה־ 19ועד מהפכת .(1917 .16מינסק — עיר ואם ,כרך א׳ ,ע׳ ) 72ראה :סיני לייכטר :תולדות הקהילה היהודית במינסק(. .17מינסק — עיר ואם ,כר׳ אי ,ע׳ ) 222ר א ה :ד׳׳ר אלכסנדר גולדשטיין :מינסק היהודית שלי(. .18מינסק — עיר ואם ,כר׳ א׳ ,ע׳ ) 556ראה :סיני לייכטר :מינסק היהודית בעיניו ש ל דניאל פרםקי — .דניאל פרםקי מונה בפרקי זכדונותיו שורה של אנשי שם, שיצאו מעיר הולדתו ,מינסק :יצחק ברגר ,יהודה זאב נופך ,שמשון רתנבוים, המגיד ממינסק )ר׳ בנימין הכהן שקוביצקי( ,מאיר היילפרין ,מיכל רבינוביץ/ מרדכי רודנסקי ,בייניגסון ,ד׳׳ר חיים חורגין ,ח .ד .ת ז נ ש ט י ץ ,אליעזר קפלן ועוד(. .19מינסק — ע י ר ואם ,כר׳ אי ,ע׳ ) 77ראה :ד ו ד ב ה ן :קהילת מינסק למן שלהי המאה ה־ 19ועד מהפכת .(1917 .20מינסק — עיר ואם ,כר׳ ב׳ ) ר א ה :אהרן ת ז י ן :הישוב היהודי במינסק בשניט .(1941—1917 .21ברוניםלב .גרוסאר ): ,(1912—1883ממנהיגי ה׳׳בונד״ .מועדוני ״בונד׳׳ רבים בפולין וברוסיה נקראו ע ל שמו. .22יחיד במינו היד .החדר של ר׳ איסר ,שלמדו בו מבוגרים אחרי עבודתם ואשר האריד ימים ע ד המלחמה .היו במינסק גם שתי ישיבות ,האחת ברחוב זמקובאיה, שלמדו בד .כ־ 70נערים בגיל — 13והשניה בבית־הכנסת ״ברעג־שול׳׳. .23לשצ׳ינסקי :היהודים ברוסיה הסובייטית ,ע׳ .236—232 .24מינסק — ע י ר ואם ,כרך א׳ ,ע׳ ) 82ר א ה :שלמה אבן־שושן :פ ל ך מינסק(. ראוי לציין שמות נוספים .של אנשי כ ח ומנהיגים ,שהיו ידועים בעולם היהודי כולו ,כ מ ו שמריהו לוין )סוויסלוץ׳( ,אברהם רגלסון )גלוםק( ,שמחה יוסף והאחים זלמן ויצחק אפשטיין )לובאן( ,ישראל בלקינד )לוהויסק( ,אלכסנדר חשין )ברזינה(, האחים שמואל ניגר ,ברוך ולאדק ודניאל צ׳רגי )דוקור( ,יצחק בצנלסון ויהושע א ו ב ס י ) ק ו ר ל י ץ ( ,אברהם אברונין ,צ .ה .מסליאנסקי ,י .נ .שמחוני)םלוצק( ,א .י .פפירנא )קאפולי( ,יהושע ברזילי ,ב .צ .אייזגשטט )קלצק( ,לוי בן אמתי ) ל ח ו ב ת ( ,שמ״ר ניסן טורוב )נייסווייז׳( ועוד רבים אחרים. .25גלבוע ,יהושע א : .לשון עומדת -על נפשה — תרבות עברית בבריה״מ .פ פ ת ת פועלים ,תשל׳׳ז .ע׳״ ) 195ל ה ל ן - :ג ל ב ו ע — ל ש ו ן - - - . ( . . . .26כעדות לדעה זאת ,שהביילורופים .אינם נגועים באנטישמיות נוהגים להביא את יצירתו־ של הסופר היהודי שמואל פלבניק )כינוייו הספרותיים :זמיטרוק ביאדולה ויאסקאר( ,(1941—1886) ,שהייה אחד מעמודי התווך של הספרות הביילורוסית! ביאדולה .מבליט בכתביו ובזכרונותיו א ת יחסי השכנות הטובים בין-היהודים לבין הביילורוסים .השתתף בחיבור המילון ״יידיש־ווייםדוסישער טאשן־ווערטערבוד )מינסק, .(1932נמתחה עליו ביקורת ע ל ״סטיות לאומניות״ יהודיות וביילותסיות כאחד. .27״קומסומולסקאיד .פראבדד.״ מיום ; 25.11.1928לשצ׳ינםקי :היהודים ברוסיה הסובייטית, ע׳ .206 .28םמאליאר ,ה ר ש :פון איגעווייגיק .ישראל ,פארלאג י״ל פרץ .1978 ,ע׳ 327—326 )להלן :םמאליאר :פון אינעווייניק(. 43 .29די שטעטלאך ...באריכט. .30קולבאק ,מוישע :זעלמעליאנער ,ערשטער בוך .מאסקווע—כארקאוו—מינטק.1931 , ז׳ .82—80 .31רוזנשטיין ,חיים ד ו ד :בתבימ .הוצאת קרית־ספר ,ירושלים ,תשל״ג ,ע׳ .199 .32אלטשולר ,מ ר ד כ י :היבטקציה בבריה״מ ) .(1930—1918המכון ליהדות זמננו — מורשת, ת״א ,תשמ״א ,ע׳ ) 266להלן :אלטשולר :היבםקציה(. .33לשצ׳ינסקי :היהודים ברוטיה הסובייטית ,ע׳ • .(224 .34דיאמאנטשטיין היה יו״ר ה״געזערד׳׳ הכלל־סובייטי והיה מידידיו של לנין) .ראה: יידן אין פ.ם.ס.ר ,מאסקווע ,1935 ,ז׳ .(20 .35לשצייגםקי :היהודים ברוסיה הסובייטית ,ע׳ .150—148 .36שמרוק :ה ק י ב ה היהודי ,ע׳ .95—94 .37םמאליאר :פון איגעווייניק ,ע׳ .359 .38ביילורוסיה היתד .הפטרונית לבירוביח׳ן .יהודי ,ביילורוסיה ל א מלאו א ת המוטל עליהם .ב י ת החרושת ע״ש וורושילוב שלח לבירוביח׳ן 2מקדחות ,מנוע ומכשירים. אחרים ל א עשו כלום ) .ר א ה :צ .דאלגאפאלסקי :אף םאוויעטישער ע ר ד .צענטער פארלאג ,ווייפרוםישע אפטיילונג ,מינסק.(1931 , .39גולדין ,בתיה ,ג—) 3740/279להלן :גולדין ,בתיה(. .40״אקטיאבער״ מיום 4בינואר .1936בעתון זה מופיעה רשימה על מורימ יהודיים, שאינם מבינים יידיש. м״אקטיאבער״ מיום 3במרס . ,1936מאמרו של ׳.ליבערמאן :פארשטארקן זץ אנפירונג מיט דער יידישער סאוויעטישער שול. .42״אקטיאבער״ מיום 24ב א פ ר י ל :שלעכט אוועקגעשטעלט די לערן־ארבעט ,ייד .םעקציע פון מינםקער העכערן פעדאגאגישן אינסטיטוט. .43״אקטיאבער״ מיום 27בספטמבר .א .רעותין :נאטיצן פון א פאטער. .44גלבוע :לשון ...ע׳ .36 .45יידן אין פ.ם.ס.ר ,.מאסקווע ,1935 ,ז׳ .168—126 .46סלוצקי ,יהודה :״טריבונה״ — בתביעת יהודי רוסי—סובייטי .1937—1927 ,״בחינותя , .47״אקטיאבער״ מיומ 15באפריל ,1937מאמר ראשי :״אויסווארצלען ד ע ם יידישן שאוויניזם״. 48״ ״אקטיאבער״ מיום 21במרס .1938 .49״אקטיאבער׳׳ מיום 15באוגוסט :1937סרבריאני :טראצקיםטישע דיווערסיע אין דער יידישער ליטעראטור. .50״אקטיאבער״ מיום 10ביוני :1939ה .ראזין :אקטועלע אויפגאבן פון דער םאודעטישער יידישער ליטעראטור אין וו.ס.ס.ר. .51״אקטיאבער״ מיום 21במרס .1938 Vakar: Belorussia p. 153. .52 .53אלטשולר ,מ ר ד כ י :״מן המהפכה עד לגמר מלחמת העולם השניה״ — התפוצה, מזרח־אירופה ,בעריכת יעקב צור .ספריית ״כתר״ ,ירושלים.1976 , .54ריבאקוב ,אגאטולי :חיל כ ב ד .עם עובד ,ת״א ,1980 ,ע׳ .104—100 .55קולות מ ה ד מ מ ה :משירת סופרי יידיש בבריה״מ .עברית מרדכי סתר. .56שם. .57שם. .58גרים ,פ : .מ ש ה גראסמאן :אין פארבישופטן לאגד פון לעגעגדארן דזשוגאשווילי. פאריז .1949 ,ז׳ .34 .59גולדין ,בתיה. .60בוימוואל ,ר ח ל )תיק העדויות שלי(. . .61״אקטיאבער״ מיום 5ביגואר :1941כ .מאלטיגסקי ,ג .יאבראוו :ווי אזוי דער מעלוכע־פארלאג ב א ם ראטפאלקאם פון וו.ם.ם.ר .גיט ארויס און פארשפרייט דעם יידישן בול. 44 .62א ש פ ע ל און א שטיין ,בעריכת זזנא שמרוק .ת״א ,1964 ,ע׳ .479-467הפואימה ״צו א יידישע טענצערין״ פורסמה ש ב ע שנים לאחר שהומת המשורר ואף זאת מחוץ לבריה״מ. .63גלבוע ,יהושע א : .השנים השחורות .ת״א ,1972 ,ע׳ .21 .64שם ,ע׳ .22—21 .65ברסלר ,אסיה ,יהדות זמננו ,ירושלים ,תיעוד בע״פ.58(13) , גולדברג ,ליובה ,יהדות זמננו ,ירושלים ,תיעוד בע׳׳פ ,ס ר ט .264 דוידסון ,יהדות זמגנו ,ירושלים ,תיעוד בע״פ ,סרט .1293 אייברמן—רובינצ׳יק יוכבד ,יהדות זמננו ,ירושלים ,תיעוד בע׳׳פ ,ס ר ט .14Я2 פישמן — על בוברויסק )תיק עדויות שלי(. .66״אקטיאבעד״ מיום 31במאי .1941 45 דב לוין ל ח ם ב מ ש ק ו ע ב ו ד ה מ ו ל א ם * )יהודי ליטא הסובייטימ במישור הבלבלי־סוציאלי(1941—1940 , ח ל ק ב׳ דפוסי פרנסה חדשים וישנים .3 עם ה ל א מ ת ח ל ק נ י כ ר מ ה ס ק ט ו ר ה ת ע ש י י ת י והמסחרי ,נ ו ת ר ו עדיין ב ח י י ה כ ל כ ל ה רחבים ,בהם תחומים נתאפשרה פעילות משקית וכלכלית במסגרת של מפעלי ח ר ו ש ת פ ר ס י י ם זעירים כ פ י ש נ ק ב ע ב ח ו ק .היה זה סיכוי ס ב י ר ל ה ת פ ר נ ס ב צ ו ר ה חוקית צויין, ו מ ת ק ב ל ת ע ל ה ד ע ת ג ם יחד .ב ס ע י ף 8של ה ח ו ק ה שבמקביל חקלאיים ביתיים. לקבוצות הקליטה המשקית לשיטה הסוציאליסטית הותר הליםאית־הסובייםית קיומם משקים של זעירים ו פ ת י ח ת ם ש ל ב ת י מ ל א כ ה חדשים פ ר ט י י ם זעירים ש ל י צ ר נ י ם ת ח ו מ י ם א ל ו היו חיוגיים ב י ן ה י ת ר ל ג ב י מ פ ר נ ס י ם , כלכליות מסויימות, שמצד שהשתייכו בעבר אחד ההלאמה כמעט ולא פגעה בהן אך ה ש י ג ר ת י ת ב ש ו ק ־ ה ע ב ו ד ה ל א ת א מ ה אותם. בין ה ק ב ו צ ו ת ה כ ל כ ל י ו ת ,ש נ ו ע ד ל ה ן ת פ ק י ד מ ש ק י ח ש ו ב גם ב מ י ש ט ר ה ס ו ב י י ט י ־ סוציאליסטי ,א ך י ח ד ע ם ז א ת ח י י ב ו ת היו ל ה ת א י ם ע צ מ ן ל מ ש ט ר ה ח ד ש ב צ ו ר ה משמעותית, מעסיקים, היה ציבור בעלי־המלאכה. שמבחינת גודל א ם כי בקרב ציבור זה מ פ ע ל ם וביסוסם הכלכלי יכלו להיחשב נמצא מספר לכל הדעות כ ח ר ש ת נ י ם ,הרי ר ו ב ם כ כ ו ל ם היו ע צ מ א י י ם ,פ ו ע ל י ם או מ ע ס י ק י ם זעירים ,ש מ צ ב ם הכלכלי ל א היה ש פ י ר י ו ת ר מ ש ל המדיניות־סוציאליות, * 46 שחלו בליטא, חלק א׳ פורסם ב״משואה״ ,כרך ט״ו. פ ו ע ל י ה ם הם .אין ת י מ ה ,ש ל א ו ר ובמיוחד לאור מדיניות ההלאמה התמורות על כל מכך ,החלה תפיסה גם בציבור המשתמע בעלי־המלאכה .אלה מהם ,שהעסיקו ק ו ד ם ל ב ן א פ י ל ו פ ו ע ל א ח ד או שניים ,ח ש ש ו ע ת ה פ ן יזוהו ע ם ש א ר ה מ נ צ ל י ם ו״אויבי סיבת העם״ ועל השתדלו כן להתקרב וביחד לפועלים עם לגולל זה את מ צ ב ם ה ק ש ה ש ל ה פ ו ע ל י ם — ע ל ה ס ו ח ר י ם ו ע ל ה מ ת ו ו כ י ם למיגיהם. במאמר, ש פ י ר ס ם ב א ו ת ו זמן א ח ד מ פ ע י ל י צ י ב ו ר זה ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״ ק ו ל ו ש ל ב ע ל ־ מ ל א כ ה ״ ,מ ע ל ה ה מ ח ב ר על נ ם א ת ה ע ו ב ד ה ,ש ה פ ו ע ל י ם הוכיחו ה ב ג ה ל מ צ ב מ ע ס י ק י ה ם ב ע ל י ־ ה מ ל א כ ה בסייעם ל א ר ג ן מ א ב ק מ ש ו ת ף ג ג ד ב ע ל ־ ה ב י ת ה א מ י ת י — הסוחר .המאמר מסתיים בדברי ת ג ו ב ת ם של ב ע ל י ־ ה מ ל א כ ה לאירועים האקסואליים ו צ י פ י ו ת י ה ם ב ע ת י ד ה ק ר ו ב בזו ה ל ש ו ן : ״...כעת היום ש ה פ כ ג ו אזרחים ש ל ל י ס א ע צ מ א י ת ו ס ו צ י א ל י ס ם י ת ,כ ש ע ל ס ד ר קולקםיביזציה של ע ו מ ד ת ה ש א ל ה של בעלי־ המלאכה ,כששוב לא נ ה י ה י ו ת ר מ נ צ ל י ם ו ל א מ נ ו צ ל י ם ,כ ש ״ ב ע ל י ־ ה ב ת י ם ״ הזעירים י ה פ כ ו ל א נ ש י מועילים עבודה לעבודה, זכות כשהצבא להגיד לפריחה למנוחה, הסוציאליסטית, מאושר עתיד נקבל לילדינו יחד ע ם וזיקנה שאר העובדים מכובדת עבורנו, ה א ד ו ם ה ע צ ו ם מ ג ן ע ל י נ ו מ ה ת נ פ ל ו י ו ת ו מ מ ל ח מ ו ת ; א נ ו יכולים בקול רם, לך תודה הגדול! ססלין עבודתנו באמצעות נוכיח, ש ה י י נ ו זכאים לאמון ,ש נ ת נ ו ב נ ו ו ג ש ת ד ל מ ה ש י ו ת ר מ ה ר ל ה ס י ר מ ע ל י נ ו א ת ה ג ב נ ו ן ,ש ד ב ק בנו״*. המשטר ה ח ד ש ל א זו ב ל ב ד שהוכיח ס ו ב ל ג ו ת ו א פ י ל ו א ה ד ה מ ס ו י י מ ת ל צ י ב ו ר בעלי־המלאכה טיביות 8 8 4 א ל א ג ם הציע פ ת ר ו ן ק ו נ ס ט ר ו ק ס י ב י ב צ ו ר ת ה מ ס ג ר ו ת ה ק ו א ו פ ר ־ המקובלות בבריה״מ — המכוגות ״ארטלים״. ה א ד ט ל י ם ה ח ל ו ל ק ו ם ב ע י ק ר ב מ ה ל ך ה ס ו ב י י ט י ז צ י ה ה מ ת ק ד מ ת :ע ד ד צ מ ב ר 1940 כבר 300 בכל מאורגגים היו ליםא בכל כ־9,000 בעלי־מלאכה א ר ם ל י ם ב ק י ר ו ב ,מ ה ם 84ב ק ו ב ג ה ו ־ 4 9 ליטא מגה 530 חברים, רובם בווילגה. להקמת יהודים. ופקידים 85 במסגרת של הארסל הגדול ביותר ארסל קדמה בדרך כל כ ל ל א ס י פ ת ב ע ל י ־ מ ל א כ ה ,שכוגםה ע ל ־ י ד י ו ע ד ה י ו ז מ ת ב א ו ל ם צ י ב ו ר י ו ב ה ש ת ת פ ו ת ג צ י ג י ה ש ל ט ו ן .ל ה ל ן ת י א ו ר ש ל ה ק מ ת א ר ט ל ס ג ד ל ר י ם ב ש ם ״ ב א ם א ם ״ בווילגה ותחילת פעולתו: ״באסיפה ה ר א ש ו נ ה ש ל 20ה ח ב ר י ם ה ס ת ב ר ,ש פ ר ט ל ר צ ו ן ש ל נ ו ל ע ב ו ד וכן ל י ד י י ם שלנו ,אין ל נ ו כ ל ו ם .ל א ח ר ק ב ל ת הרשיון ל ה ק י ם א ת ה א ר ט ל ורשיון־ ל ה ת מ ק ם ב ד י ר ה ה ח ל ט נ ו :ו ב י צ ע נ ו .מ י ש ה י ה ל ו הביאי א ת ה מ כ ו נ ו ת שלו וכמות קטנה של חומרי־גלם ,כל א ח ד מ ס ר א ת פרוטותיו האחרונות והתחלנו וכך לעשות איצטבאות. ימים לאחד אחדים קיבלנו הזמנה קטנה ה ת י י ש ב נ ו ל ע ב ו ד .ב ס י ס י ס ח ו ר ו ת מ מ ל כ ת י ו ת ״ ג ו ס ט ו ר ג ״ ו״ליאטוקים״ החלו להתעניין בנו ובתוצרת שלנו והבטיחו ל נ ו עבודה .כ ע ת כ ב ר עובדים בארטל 54א י ש ו ל א ח ר שהתגברנו איש ויותר. את ה א ר ט ל ל ־120 וכן חמרי־גלם למשך תקופה גיכרת״. על כעת קשיים יש כבר טכניים בזי בדעתנו הארטל הון להגדיל עצמי 86 47 ה א ר ט ל י ם ה ר א ש ו נ י ם ,ש ה ו ק מ ו ב ל י ט א היה זה ש ל העגלובים ו ה א כ ס פ ד י ־ אחד ט ו ר י ם ב ק ו ב נ ה ,ס ך ־ ה כ ל כ ־ 1 3 0איש ,מ ה ם ק ר ו ב ל ־ 8 0 %יהודים ,כ ש ה צ ע י ר ב י ו ת ר בן 21 :ו ה מ ב ו ג ר ב י ו ת ר ב ן .60ל מ ע ש ה כ ל ל ה א ר ט ל ג ם ב ע ל י מ ש ר ד י ה א כ ס פ ד י צ י ה ל ש ע ב ר ועובדיהם ,ש ה י ו ב ע ב ד ש ו כ ר י ם ע ג ל ו ג י ם ב ק ב ל ג ו ת .ב ג ו ס ף ל ס ו ס י ם ו ע ג ל ו ת היו ברשות .ה א ר ט ל ג ם ג פ ח י ה ו ס ד ג ה מ ר ע ה לסוסים .כמו כן אדמות של החודשית אחד כל לריתמות ולתיקון עגלות וכן הקטר 20 ה ש י ג ו מ ג ר ש ל ב ג י י ת אורוות .מ מ ו צ ע ההכנסה תיאור חיי מהחברים בין גע 600ל ־ 8 0 0ר ו ב ל . של השיתוף מגקודת ראותו ש ל ה פ ר ט )תוך ה ו ק ע ת העבד השחור ו ש ב ח ההווה — כמקובל ב א ו ת ם הימים( מ ו ב א ב כ ת ב ה ,ש פ ו ר ס מ ה ל א ח ר כ ש ג ה ש ל ק י ו ם ה א ר ט ל מפי אחד העגלוגים הותיקים ״הריגי לא ב ש ם שלום טפליצקי ,ואלה הם ד ב ר י ו : ב ע ל ע ג ל ה מ ד ו ד י ד ו ר ו ת .מ ע ו ל ם ל א היו ל ע ג ל ו ן ח י י ם ב ט ו ח י ם . יום ו ל א ל י ל ה . המשטרה א פ י ל ו מ ק ו ם ח ג י ה ל ס ו ס ו ע ג ל ה ל א היה. ה י ת ה ר ו ד פ ת ו י מ י ם ר ב י ם היו מ ר צ י ם ב ב ת י ־ ה כ ל א .כיום אגי ישן ב ש ק ט . גשבר האופן אם לי קגו סוס שהמוסדות טוב — יש לגו החליפו וכן ג פ ח ; גקרעת הריתמה — יש לגו דצען. עם מאוד, את לי העגלה. מצער זאת הקומוגליים גישלו אותגו מההובלה ״הרכה״ כמו בדים ,עורות וסחורה רכה א ח ר ת ואילו אגו חייבים להוביל רק מטען קשה .ועוד מ ש א ל ה בפי: ל ז כ ו ת ב א י ז ו ד י ר ה א ג ו ש י ת ,ש כ ן י ש ל י 8ילדים ,שיהיו ב ר י א י ם ודי צ פ ו ף ל ג ו . . .״ 87 ארטל אחר ,שהוקם בסתיו 1940ב ק ו ב ג ה ו ג ד ל ת ו ך זמן ק צ ר כ ד י 250ח ב ר י ם , היה זה ש ל הספרים .ב כ ל ח ל ק י ה ע י ר ה ו ק מ ו 36סגיפים כ ש ב כ ל א ח ד מ ה ם ל פ י דיווח איש. מאמצע פברואר היתד. 1941 על ההכנסה חבר כל 16—6 רק 11 ר ו ב ל ב י ו ם כ ש ש ע ו ת ה ע ב ו ד ה ש ל כ ל א ח ד מ ה ם אינן ע ו ל ו ת ע ל 5ש ע ו ת ב י ו ם 8 8 ואילו ״בזמן הנותר הוא עומד מ ו ב ם ל ״ . חובות ש ל ב ע ל י ה מ ס פ ר ו ת ל ש ע ב ר וכן כ ס פ י ם ר ב י ם ב ל ע ו ה ש י פ ו צ י ם ו א ח ז ק ת כח־אדם יחד כך עם בעבודה פועליהם בארטל משרדית. כשהנימוק זה, הרשמי ז א ת ועוד, כמו הוא, על באחרים, שהבעל ה א ר ם ל רבצו עדיין נתקבלו לשעבר בעלי־העםקים מהווה ״מומחה״. למשל במספרה מס׳ 9נשארו לעבוד ,הבעל הקודם של המספרה ,פידלר, ב י ח ד ע ם ש נ י פ ו ע ל י ו ו א ל י ה ם צ ו ר פ ו ע ו ד 15איש נ ו ס פ י ם . 89 ב א ר ט ל ה א ו פ ט י ק א י ם ב ו ו י ל נ ה ,ש מ נ ה 16חברים ,היו ל פ ח ו ת 7ב ע ל י ם ל ש ע ב ד . הבעלים הקודמים ל מ ס ג ר ת קליטת ה א ר ט ל היוותה אחת מנקודות התורפה 9 0 של ה מ פ ע ל י ם הללו .ב ע ל ־ מ ת פ ר ה ל ש ע ב ר ,מ נ ד ל מ ת ׳ א ג ס ק י ג ת ק ב ל ל א ר ט ל ״ ס י ו ל א ם ״ ב ו היוו היהודים ל פ ח ו ת .60%ה ו א ה ו ע ס ק ש ם ל מ ו ר ת ר ו ח ו ב ת פ י ר ת ח ל ו ק י ם , ע ל אף ששגים ר ב ו ת ה ת מ ח ה ב ת פ י ר ת מ ע י ל י ג ב ר ו ת .ל א עזרו ל ו נ י מ ו ק י ם א ל ו וכן ג ם ל א ה ע ו ב ד ה ,שהיה מ ע ו ר ב הסוהר. של 91 בארטל הקונפקציה הקובנאי לשעבר גרגגות הבעלים ה ת מ ר ד ו ת גלויה .ה ל ל ו ל א נ ר ע ת ו א פ י ל ו מ ל פ ו צ ץ א ס י פ ה כ ל ל י ת ש ל ח ב ר י הארטל ב ה ש ת ת פ ו ת גציג הועד הגהלת הארטל והדורשת הלאמת 48 במהפכת הגיעה 1905ו ב ש ל כ ך היה כ ל ו א בבית־ לדרגה ה מ ר כ ז י וכן ג ם ה פ י צ ו המפעל כולו״. 92 עצומה הפרשה ״המוקיעה הסתיימה את בגירושם המוחלט של ארבעה מראשי המתמרדים והשעייתם של אחרים לתקופות מםויימות. תופעות ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם .ה ו ו ע ד ה פ ו ע ל ה ע י ר ו נ י ב ו ו י ל נ ה ציין ד ו מ ו ת היו ג ם בחומרה ר ב ה את התופעה ,שלארטלים ״חדרו חרשתגים וסוחרים ל ש ע ב ר ו ב כ ל ל י ס ו ד ו ת זרים ,ש ג ר מ ו ג ז ק ״ . נקודת לכל ת ו ר פ ה נ ו ס פ ת ב י ח ס י ם ה פ ג י מ י י ם ש ל ה א ר ט ל י ם היוותה ק ב י ע ת ה ד ר ג ו ת אחד מהחברים ,שהרי ל פ י הדרגה גקבעה גם משכורתו של כל א ח ד מהם. ל־37 החברים הבאות*: )16 93 9 הזגגים בארטל הקובנאי ״סטיקלוריום״ ד ר ג ה ) ,1ש ה י ק ג ת ה ש כ ר יומי ש ל 14ר ו ב ל ( — ל־ד חברים; רובל( ) 18ר ו ב ל ( ד ר ג ה ,3 נקבעו הדרגות ארבע י -ל־ 4חברים; דרגה 2 דרגה ,4 חברים; — לי16 ) 20ר ו ב ל ( — ל ־ 11ח ב ר י ם . ב מ ש ך ה ז מ ן ה ח ל ו ל ה ת א ר ג ן א ר ט ל י ם ש ל ב ע ל י ־ מ ל א כ ה גם בעיירות• ע ל מ ה ל ך ארטל הקמת באוטיאן מובא הכובעגים כדלקמן: בעיתון דאז תיאור ״ ב ־ 2 4ל נ ו ב מ ב ר 1940ה ת ק י י מ ה ב א ו ט י א ן א ס י פ ת כ ו ב ע נ י ם ב ה ש ת ת פ ו ת ה ח ב ר )גציג ה מ פ ל ג ה הקומ .(.יו״ר האסיפה ,ח .פישר ,הרים ע ל נ ם א ת ברמן דוגמת קצר הכובעגים ארסל מזאראסאי )העיירה( הסמוכה, לפגי שקם זמן ב ה ו ן י ס ו ד ק ס ן י ח ס י ת ו כ ב ר ע ת ה מ פ י ק ריווח ש ל א ל פ י ל י ס ׳ ,כ ך ש כ ל ח ב ר מ ק ב ל ש כ ר ג כ ב ד .ב ו ב מ ק ו ם גבחרו 5 .ח ב ר י ם כ ו ו ע ד ה מ א ר ג ג ת ל ה ק מ ת ה א ר ס ל .כ ב ר ל א ח ר א ר ב ע ה י מ י ם ב ל ב ד ,אושר ה א ר ט ל ה ח ד ש ר ש מ י ת ת ח ת ה ש ם ״ ק א פ ו ר ה ״ ) ה כ ו ב ע ( ו מ ס פ ר ו הסידורי כללית .166ש ו ב ג ק ר א ה א ס י פ ה ונבחרה ה נ ה ל ה וועדת ביקורת .ההנהלה מיפלה בהעברת התכולה ש ל ה ג ו י ו ת ה כ ו ב ע ג י ם ו כ ן בריכוז ח ו מ ר ־ ג ל ם ,ציוד ו כ ד ו מ ה ל ד י ר ת ה מ פ ע ל המשותף. בדצמבר ב־1 גפתח ה א ר ס ל ל מ ע ש ה ו־18 שובצו החברים בו ב ע ב ו ד ה ב מ ס ג ר ת ש ת י בריגדות.״ על ה י ח ס י ם הפגימיים ש ב מ פ ע ל מ ו ב א ת ה פ י ם ק ה ה ב א ה : ״האווירה את בקולקםיב היא מאוד חברתית .הפועלים המומחים יותר מקגים גםיוגם ל ״ ח ל ש י ם ״ ,כ ד י ל ה ע ל ו ת ם ל ד ר ג ה ג ב ו ה ה י ו ת ר .י ד י ד ו ת ר ב ה מ א ו ד ש ו ר ר ת בין ה ב ע ל י ם ל ש ע ב ר ל ב י ן ה פ ו ע ל י ם ,ש ה ר י כ ל א ח ד מ ה ם יודע, ש ה ע ב ו ד ה מ ת ג ה ל ת ע ל י ס ו ד ו ת ק ו ל ק ס י ב י י ם ו כ ל ח ב ר היגו שווה ז כ ו י ו ת ״ . גם היה אם קיימת הגזמה שונה ממקום 95 ב ת י א ו ר אחרון־ זה ,אין ס פ ק שסיב־ ה י ח ס י ם ה פ ג י מ י י ם למקום לארסל, ומאדםל כפי שהיה גם שוגי רב במצבם הכלכלי של הארסלים ,כתוצאה מכושרם התיפעולי והמסחרי של מנהליהם. 9 8 כמקובל בחיי הכלכלה ,ג ב ר הביקוש ל ה צ ס ר ף לאדטלים המשגשגים והמבוססים מבחיגה ויסודות כלכלית מצד אחרים של ב ע ל י ־ מ ל א כ ה עצמאיים, המעמד הבינוני. 97 מאידך בעלי־מפעלים חרושתיים קטנים מהסוג האמור נקטו הארסלים ב ש י ט ה ס ל ק ס י ב י ת זהירה ל ג ב י ק ב ל ת מועמזדים .כ ך ל מ ש ל נ ע ר מ ו ק ש י י ם מ ס ו י י מ י ם בפני 23ס ב ל י ם י ה ו ד י ם ב ק ו ב ג ה ,ש פ ע ל ו כ ק ב ו צ ת ע ב ו ד ה ו ר צ ו ן ל ה ת ק ב ל ל א ר ט ל הסבלים הקיים בשם 98 ״קרוואיאם״. . בתחילה העסיק אותם האדסל בתנאים 49 מ ע י ן ס ו כ נ ו ת תיווך ,כ ש ה ו א מ ש ל ם ל ה ם של עבור 56% שהתקבל בלבד מהתשלום, ע ב ו ד ת ם ב ח ח • ל י מ י ם ה ס כ י ם ל ה ע ס י ק ם ע ל ב ס י ס ת ש ל ו ם יומי ש ל רובל 12.70 ב ל ב ד וגם זאת ר ק לגבי חלק מ ה ם :הצעירים והבריאים. גם היו של מקרים מתן סירוב לארטל אישור באופן עקרוגי, שקרה כפי לגבי ה ק צ ב י ם בקובגה ,ל א ח ר שהללו כ ב ר התארגנו ואפילו כל אחד מ ה ם הכנים סכום י ס ו ד )פאי( .ה ס י ב ה ה מ נ ו מ ק ת ל ס י ר ו ב ה י ת ה ש ״ א ר ט ל ל ק צ ב י ם איגו קיים בבריה״מ״ ובקושי ר ב הוחזר ל ה ם כלל היו ג ם מ ק ר י ם , אך לכך של הכסף.״ ש ה א ר ט ל י ם היו מ ע ו נ י נ י ם ג ם במודעות בעיתוגים.״ 10 בתוספת בהתאם חברים ופנו ב ך ר ך כ ל ל ר א ו ה ש ל ט ו ג ו ת בעין י פ ה א ת ג י ד ו ל ם ר ש ת ה א ר ט ל י ם הן כ ת ר ו מ ה ל י י צ ו ר והן כ פ ת ר ו ן ל ב ו ד ד י ם או ל מ פ ע ל י ־ ח ר ו ש ת 1 1 ז ע י ר י ם ,״ ש ח ו ק ה ה ל א מ ה ל א ח ל עליהם ,א ך .ס י כ ו י י ה ם ל ה מ ש ר קיומם ה י ו ק ל ו ש י ם . הגעוצות מסיבות המשקי במיבגה ליטא של גם וכן המקצועי בהרכב של ה א ו כ ל ו ם י ה היהודית היתד ,ה ק מ ת ה א ר ט ל י ם ר ח ו ק ה מ ל ה י ו ת פ ת ר ו ן ה מ ו נ י ל מ פ ר נ ס י ם שנדחו הכלכליות. מעמדותיהם בכתבה מפורטת, שפורסמה מהמעמד הבינוני, בתחילת 1941ב ע ת ו נ ו ת היהודית ב ח ו ״ ל ,ע ו מ ד ה מ ח ב ר ע ל מ צ ב ם ב מ ל י ם א ל ו : — ״ א ל פ י יהודים ה ו ט ל ו ל ל א ר ח ם ל ס ט ט ו ס ש ל מ ח ו ס ר י מ ע מ ד ו ה ם נ מ ק י ם ע כ ש י ו ללא חלק מבין פרנסה. בקואופרטיבים כשיר או החנוונים הוותיקים, ב ע ב ו ד ה פיזית. ברם רוב לטרנספורמציה אין לא פיזית מבחינה במיוחד רובם ולא הצעירים, של משרות קיבלו החנוונים ל ש ע ב ר מבחינה אינו 2 נפשית.״ ״׳ ס פ ק ,ש ג ם ר א ש י ה מ ש ט ר ה ח ד ש היו מ ו ד ע י ם ל ב ע י ה זו .ה נ ו ש א ה ת ע ו ר ר כבר בעת הגיע מ כ ת ב ב ח ת י מ ת ״ ק ב ו צ ת פ ו ע ל י ם ו ז ב נ י ם ״ ה ט ו ע נ י ם ,ה ל מ א י ש ו ל ב ו גציגיהם של מערכת העממי, הבחירות לסיים כשלמערכת ב ע ל י ־ מ ל א כ ה ו ה ס ו ח ר י ם הזעירים ב מ ע ר כ ה ז ו . 1 0 3 היומון ״פאלקסבלאט״ העורך — מוותיקי המפלגה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת — ה ע ל ה ב ד ב ר י ת ש ו ב ת ו ח ש ד ס ב י ר ,ש ב מ כ ת ב זה מ ס ת ת ר ת כ ג ר א ה פרובוקציה וחלק להם ט ר ו צ ק י ס ט י ת — ס ו פ ר ־ ש מ א ל נ י ת ,ו ב א ש ר ל ח נ ו ו נ י ם הזעירים פ ס ק ח ד ש ״ ל א ב ל ב ד ש ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ל א ת ל ח ם בהם ,א ל א ש א ף ת ס י י ע ליסוד לההפך פרודוקטיבי״ ועוד: זאת ״המפלגה הקומוניסטית רואה ב ב ע ל י ־ ה מ ל א כ ה ו ה ח נ ו ו נ י ם הזעירים מ ע מ ד מ ד ו כ א ו מ נ ו צ ל בידי ה ב ו ו ע נ ו ת הגדולה, שמשתמשת ב ה ם כ ה ס ו ו א ה ל ס פ ק ו ל צ י ו ת שלה .ע ל כן אין ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ל ו ח מ ת כ ח נ ו ו נ י ם הזעירים ו ב ב ע ל י ־ ה מ ל א כ ה ,א ל א מ ס י י ע ת ל ה ם כ מ ו ל כ ל ה ע ו ב ד י ם ל ח י י ם י פ י ם ו ס ו ב י ם יותר.״*״ כחודש מכן, לאחר 1 כבר בתקופת הסובייטיזציה התפרסם האינסנסיבית, ב ״ פ א ל ק ס ב ל א ט ״ מ א מ ר ג ד ו ל מ א ת ה ס ו פ ר ה ש מ א ל י י א נ ק ל יוסאדה ה מ ו פ נ ה ל ״ ב נ י ם המעמד הבינוני״ והכולל ולבנות של בערים ובעיירות של ליטא: תיאור ההווה ה מ נ ו ו ן של ה נ ו ע ר היהודי ״...משוטטים ל ה ם ב ח ו ר י ם ו ב ח ו ר ו ת ש ל ״ ב ע ל י ־ ב ת י ם ״ ל מ א ו ת ו ל א ל פ י ם ל ל א מ ק צ ו ע ,ל ל א עבודה ,א י נ ט ל י ג ט י ם כ ב י כ ו ל ו ה מ ה מ צ פ י ם ! ובינתיים ש ו ל ח י ם יד ב מ ש ח ק ה״רומי״ או ה ״ ט ל ג ר ף ״ ו ע ו ק י ם ב ״ ח י ז ו ר י ם ״ או שיושבים ב מ ס פ ר ו ת ומלהגים המה 50 ב פ ו ל י ם י ק ה מ י צ ו ד ק :ז ׳ ב ו ם י ג ס ק י או בן־גוריון יסוד חםר־מעמד, שרגליו היו תקועות בתור המצוקה ל מ ע ש ה היוו של מעמד הפועלים הגביר אליבא בעיירות באגם, ובראשו ריחפו לעבר המרוהטות 5 בעיירה״ ...״ י דמחבר, גם האירועים לאחר עדיין ל ל א ת מ ו ר ה : הכל שאיפות הדירות בפאר אצל נם כמקודם. שהתרחשו המהפכניים המצב בליטא, ״הגוער ה׳בעל־בתי׳ בעיירה דומה למים עומדים בחוסר אימון מסתכלים מסביב המה מביגים ואיגם מ ה מ ת ר ח ש כאן״ .מ ס ק ג ת ו ש ל ה מ ח ב ר ה י א ש צ ו ר ו ת החיים הישגות ש ל ה מ ס ח ר והחנוונות את כבר ״נופחות הנוער ג ש מ ת ן ו ל ע ו ל ם ל א ת ח ז ו ד ג ה ו ע ל כן ,ע ל היהודי ב ע י י ר ו ת ל ה ת א ר ג ן ב א ג ו ד ו ת מ ק צ ו ע י ו ת ,ל ש כ ו ח א ת ה ע ב ר ו ל א ר ק ל ה ת ח נ ן ל ע ב ו ד ה א ל א ל ד ר ו ש ב ת ו ק ף ,ש כ ן כיום יש ז כ ו ת ל כ ל א ח ד ל ק ב ל ע ב ו ד ה ו ל ל מ ו ד מקצוע״ .המאמר מסתיים בקריאה לבני המעמד הבינוני להשתחרר מ כ ל הדימיוגות והבטלנות עד ש ל ה ע ב ר ו ב ע י ק ר ״ ל א ל ה י ר ת ע ג ם מ ע ב ו ד ה שחורה״. כמה למערכת, לעתידם בעיה העסיקה בהם הביעו את זו ניתן הציבור, הקוראים המודאגים מאנשי ללמוד גם מגל המעמד הכינוני המכתבים החרדה את ל א ו ר העובדה ,ש ה מ ס ח ר ה פ ר ט י ע ו מ ד ל ה ת ב ט ל ו א ת ת ק ו ו ת ם ש ה מ ש ט ר ה ח ד ש ״ ל א י ע ז ב ם ל נ פ ש ם ,ש כ ן ה מ ש ק ז ק ו ק בוודאי לידיים ע ו ב ד ו ת ״ . 1 0 6 נראה, ש ב ע י י ת ה ש ת ל ב ו ת ו ש ל ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י היהודי ב מ ש ק ה ס ו ב י י ט י ה ט ר י ד ה ב מ י ד ה כזו א ת הציבור ,ש ג ם מ ע ר כ ת היומון ״ פ א ל ק ב ל א ט ״ יצאה ב א ו ת ם ה י מ י ם ב מ א מ ר ראשי ,ה ק ו ר א ל ב צ ע א ת ה פ ר ו ד ו ק ט י ב י ז צ י ה ש ל ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י ב א ו פ ן מ י י ד י .״ >נ התביעה מופנית בעיקר ל מ פ ל ג ה ולממשלה ,שעליהן מ ו ט ל ת החובה ל ע ב ד תוכנית לפרודוקטיביזציה ביותר באופן דחוף ,שכן הבעיה כ ב ר הפכה להיות ״בוערת״ וחיונית ל ג ב י א ל פ י אנשים. מבחיגה חלשים האשראי ״הבעיה כלכלית ואספקת סחורה מה כמו גם שקבוצה סוחרים ״החלו כבר גדולה זעירים, לטעום המורכבת רוכלים, את בעיקר שאבדו טעם הרעב״. מיסודות מקורות להם זאת ועוד: מ ח ר י פ ה ע ו ד י ו ת ר ב כ ך ,ש ב נ ו ס ף ל מ ע מ ד ה ב י נ ו ג י ייאלצו ל ע ב ו ד ה ס ב ה ו ר פ ר ו ד ו ק ס י ב י ז צ י ה גם ח ל ק מ ה פ ו ע ל י ם והשכירים ,ש ע ב ו ד ת ם היתד• מ ו ת א מ ת ל מ ש ק הבורגני. ל מ ש ל ,ע ם ה ע ב ר ת ה מ ס ח ר ה ם י ט ו ג א י ל י ד י המדיגה ,חייב יהיה ח ל ק מ ה ש כ י ר י ם ל ע ב ו ר ה ס ב ה .ה ו א הדין ל ג ב י ס ב ל י ם ו ע ו ב ד י .מ ו ס ת ת ד ת ופולחן ,ש מ מ ד י ע ב ו ד ת ם יצטמצמו כל עכשיו .כן ג ם העובדים כפתרונות הזעירים הללו — העובדים יצטרכו אפשריים למצב לעבור מוצע בענפי לעבודה תוצרת המותרות, ה א ו פ נ ה וכדי. חקלאית הסוחרים אחרת״. להעביר לעבודה את והחנוונים ,שיש ל ה ם א ד מ ה ו ה מ ע ו נ י י נ י ם ע ת ה ל ה ת פ ר נ ס מ מ נ ה ב ל ב ד . ולגבי השאר — קורסים ל ה ס ב ה מקצועית. ל א ב ר ו ר ,א ם ל ק ר י א ה זו ל ע ש ו ת מ ש ה ו ק ו ג ק ד ט י ל ג ב י ש א ל ת הפרודוקסיביזציד08 ,נ ש ל ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י היו ת ג ו ב ו ת מ צ ד ה מ ו ס ד ו ת ה מ מ ל כ ת י י ם ו ה מ פ ל ג ת י י ם .ל ע ו מ ת זאת ה ת פ ר ס מ ו מ ס פ ר ת ג ו ב ו ת מ צ ד א נ ש י צ י ב ו ר י ה ו ד י ם :א ח ד מ ה ם ,י ע ק ב כץ מ ה ע י י ר ה אוסיאן ,ה מ ע ז ע ל ע צ מ ו ש ״ י ד ו ע י ם ל ו ה י ט ב א ל פ י הסייגים ,ש ה ו ע ר מ ו ב פ ג י יהודים ,שרצו ל ר כ ו ש כ ב ר ת א ד מ ה ״ , שאם 1 0 9 ס ע ן ב מ כ ת ב ש פ י ר ס ם ב א ו ת ו עיתון, ״רוצים אנו ל ה פ ו ך א נ ש י ם א ל ו ל ע ו ב ד י א ד מ ה ,ח י י ב י ם אנו ל פ ת ו ח להם ב ת י ״ ס .זו ח י י ב ת ה מ מ ש ל ה ש ה ר י א ם ה ל ל ו יהיו ע ו ב ד י א ד מ ה ,ייהנה ה ע ם מ פ י ר ו ת 51 א ל ה ו א ם ה ם ישארו א נ ש י ם ב ל ת י פ ר ו ד ו ק ט י ב י י ם ,כ ל .ה ע ם יסבול״. ה ת י י ח ס ו ת נ ו ס פ ת ל נ ו ש א זה ה ו ב ע ה ביומון ״ פ א ל ק ם ב ל א ט ״ )הוא היווה ל מ ע ש ה ב ט א ו ן ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ביידיש( ע ל ־ י ד י ה א ג ר ו נ ו ם אולייסקי ,מ ר א ש י ה ח ב ר ה להכשרה מ ק צ ו ע י ת ש ל יהודים ״אורם?״ 0, בליטא .״ ב ז מ נ י ם אלו ,כ ש ה ע ב ו ד ה ה ו פ כ ת ל ה י ו ת חיינו ,עדיין ק י י מ ת א צ ל נ ו ש י כ ב ת כ מ ו ,ס ו ח ר י ם ,ח נ ו ו נ י ם וכד׳ ,ה ר ו צ י ם ל ש כ ו ח א ת ע ב ר ם ,מ ס ת כ ל י ם ,אנשים בקינאה על אנשים עובדים ושואפים ל ע ב ו ר לפעילות פרודוקטיבית )(... עבור המוני־הנוער הבעיה נ פ ת ר ת ב ק ל ו ת ל ל א כ א ב :רשת בתי״ם מקצועיים בתיה״ר בעיית ומוסדות לימוד אחרים נפתחים למכביר חוסר הפרודוקטיביות של בני הדור )(... א ח ר ת ל ג מ ר י היא הקשיש. הרפרודוקטיביזציה בלבד עשוייה ל ש מ ש ל ה ם מ ו צ א ,א ל א ש כ א ן ק י י מ ת מ י ג ב ל ה ש ל ה ג י ל לגבי ב נ י 50ו מ ע ל ה ,שכן ל כ א ל ה כ ב ר מ א ו ח ר מ ד י ל ה ש ת ג ו ת .ע ד כ מ ה .ש א פ ש ר ,צריך ל ת ת ל ה ם ס י כ ו י ל ע ב ו ד ב א ו ת ם ת ח ו מ י ם ב ה ם ע ב ד ו מ ק ו ד ם ושכיום ,כמובן ,ה ו ל א מ ו .ג ם א ל ה ,ש ה ם פ ח ו ת מ ג י ל 50ו מ מ ש י כ י ם ל ע ב ו ד במפעלי הטיפול המסחר המולאמים חשובים היום, וגחוצים למדיגה )(... ואילו ב ה מ ו ג י ם היהודים ח ס ר י ה מ ע מ ד צ ר י ד ל ה ת ב צ ע ק ו ד ם כ ל ב ש ת י המגמות הבאות— : .1 על־ידי העברת מספר מירבי של אנשים לבתי־חרושת, .2 זעירה.״ הקואופרציה באמצעות למלאכה ולתעשייה כ ד י ש ק ל י ט ת ה מ ו ע ב ר י ם ל מ ס ג ר ו ת ה ק ו א ו פ ר צ י ה ת ה א מ ו צ ל ח ת ו מ ש מ ע ו ת י ת הכרחי, א ל י ב א דאולייסקי ,ק י ו מ ם ש ל ש ל ו ש ת ה ת ג א י ם ה ב א י ם : .1 קיומם של ח מ ר י ־ ג ל ם בליטא או א פ ש ר ו ת יבואם מבריה״מ )לדוגמא: מ ו צ ר י עץ(. .2 מוצרים ,ש ע י ב ו ד ם מ צ ר י ך ת ק ו פ ת ע י ב ו ד ק צ ר ה )כמו מ ו צ ר י זיפי חזיר ו ש ע ר ו ת סוסים(. .3 ה ת ר כ ז ו ת ב מ ו צ ר י ם ,ש ג י ת ן ל ש ו ו ק ם ב ת ו כ כ י ב ד י ה ״ מ )כמו מ ו צ ר י עור וכדי(. ב ע ל ה מ א מ ר איגו ר ו א ה א פ ש ר ו י ו ת ר ב ו ת ל ה ע ב י ר י ה ו ד י ם ר ב י ם ל ת ח ו ם ה ח ק ל א ו ת ב א ו פ ן כללי ,א ל א ב כ מ ו ת מ ו ג ב ל ת ,כ מ ו ת ו ש ב י ע י י ר ו ת ו ל מ ס פ ר ע נ פ י ם מסויימים כגון: מ ש ק י עופות ,ג י ד ו ל ע צ י פ ר י ו י ר ק ו ת ו ג ם ז א ת ב מ ס ג ר ת שיתופית .ה מ א מ ר מסתיים ״ברור ב כ ע י ן ה ת ר ע ה ב א ז ג י ה ג ו ר מ י ם ה מ ו ס מ כ י ם ב מ ד י נ ה ל פ ע ו ל במהירות ,ש כ ן ש מ ס פ ר ה י ס ו ד ו ת ח ס ר י ה מ ע מ ד י ע ל ה ו י ג ד ל ואין ל ה נ י ח ל כ ך בשום פ ג י ם ואופן .י ש ל מ צ ו ת א ת כ ל ה ד ר כ י ם ו ה א מ צ ע י ם ,כ ד י ל ה פ ו ך א ת ההמון ח ס ר ה י ש ע ליסוד לא פרודוקטיבי ובעל־ערך בחברתנו הסוציאליסטית החדשה״. ככל שידוע, נ ק ט ו ה ש ל ט ו נ ו ת א מ צ ע י ם מ י ו ח ד י ם ל ה ס ב ה מ ק צ ו ע י ת ש ל הסוחרים הזעירים, החנוונים ואחרים מ ק ר ב האוכלוםיה היהודית ,ש פ ר נ ס ת ם צומצמה עד למינימום או נ ת ק פ ח ה כליל .י ת ר ע ל כן ,ה ש ל ט ו נ ו ת ה ס ת פ ק ו ב ה ע ב ר ת מ ס פ ר ב ע ל י ־ מ פ ע ל י ם 52 מולאמים במספר עיירות קטנות כמו מהערים הגדולות ליישובים קטנים ואילו קרון ו א ח ר ו ת ,נ א ל צ ו ח נ ו ו נ י ם י ה ו ד י ם ל ע ב ו ד ב מ ס ג ר ת ע ב ו ד ו ת כ פ י י ה ש ל ה ר ש ו ת בתיקון כל דרכים שנת ו ג ש ר י ם ! .״ ב צ ו ר ה זו נ מ ש כ ו פ נ י ה ד ב ר י ם ב ע י י ר ו ת ל י ט א כ מ ע ט השלטון מחוסרי־הפרנסה. נימת הסובייטי שהשלטונות ובלי לפעול יתעוררו של לשיקום ס י מ ו כ י ן ל מ צ ב ז ה ניתן ל ק ב ל מ ת ו ך ה ד ב ר י ם ד ל ה ל ן ,ה כ ו ל ל י ם ביקורת סמוך ושפורסמו לסוף תקופת הסובייטי השלטון מפי בליםא נ ו ס ע ש ע ב ר ל ר ו ח ב ה ש ל ארץ זו ו ה ר י ה ם — : ״העיירה החדש. ב ל י ט א ע ו ב ר ת ת מ ו ר ו ת יסודיות .הישן גסוג ב ל י ת ב ר י ר ה ב פ נ י ת ג ר נ י ם ל ש ע ב ר ו ר ו ד פ י קדים מ ש נ ס י ם מ ו ת נ י ה ם ל ע ב ו ד .ש ו ב אין מתביישים של הפשוטה בעבודה ביותר. והקשה מאוד גדולה היהודים בני העיירות הקטנות ל ה ש ת ל ב בבנייה זאת תהליך חייב לזכות זה תשומת־לב ביתר השאיפה היא הסוציאליסטית .עם זו לעומת עד הניתנת עכשיו .כ נ ר א ה ,ש ה ה ב נ ה ה מ ל א ה ל ב ע י ה ה ח ש ו ב ה כ ל ־ כ ך כ מ ו ה פ ר ו ד ו ק ט י ב י ־ 2 זציה ש ל ה א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת א י נ ה ק י י מ ת אכן עדיין״ .״ צעדים מסויימים מצד הממשלה לפרודוקטיביזציה של הנוער כוחם יפה היה ג ם ל ג ב י צ ע י ר י ם יהודים ,א ל א ש צ ע ד י ם אלו היו ס פ צ י פ י י ם ו מ א ו ח ר י ם ,מ כ ד י שיהיו א פ ק ט י ב י י ם מ ס פ י ק ב מ ש ך ת ק ו פ ת השלטון ה ס ו ב י י ט י ,ש כ א מ ו ר ה י ח ה ק צ ר ה יחסית. היוזמה לרשת הממשלתית בתיה״ס המסגרות הקומיסרים של המקצועיים הבאות: יהודים( פ ז ״ א ו ו ק ו ר ס י ם מיוחדים .ב־15 העממיים הממשלה המיוחדת להקניית הקיימים מקצוע )כולל לצעירים )הממשלה( הכלל־םובייטית על בעיקר התמקדה 1941 במרץ של ליטא הסובייטית על קבלת ולמבוגרים בנוסף בשתי הכריזה מועצת ס מ ך צוו מ ס ׳ 17—16 700מ ו ע מ ד י ם ב ג י ל 509 במסגרת ב ת י ־ ס פ ר ב ע נ ף מ ס י ל ו ת ־ ה ב ר ז ל )פ.ז.או (.ל ת ק ו פ ת ל י מ ו ד י ם ש ל 3ח ו ד ש י ם ל ת ל מ י ד י ם הובטחו במסגרת את ב ת נ א י פ נ י מ י ה ,א ר ו ח ו ת וכן גם מגורים ביגוד מתאים. עבודתם עבור ה ל י מ ו ד י ם ק י ב ל ו ג ם ש כ ר מסויים .ל מ צ ט י י נ י ם נ י ת נ ה א פ ש ר ו ת ל ה מ ש י ך לימודיהם מ ת ק ד מ ת יותר. ברמה באותם כמקובל הימים למיבצע התלווה זה מ ס ע ה ס ב ר ה נ ר ח ב ב ר ח ב י הארץ .היומון היהודי ה י ח י ד י ב א ו ת ו הזמן ״ ד ע ר ע מ ע ם ״ א ף ה ק ד י ש ל כ ך מ א מ ר ר א ש י ה מ ש ב ח א ת ה ה ח ל ט ה כיוון שזו ״ ת ס י י ע ל ש י ם לאבטלה קץ המצוייר! עדיין בקרב שלגו״ הנועד את והביע ש״בין התקווה 700ה צ ע י ר י ם ,ש י ש ת ת פ ו ב ב נ י ן מ ס י ל ו ת ־ ה ב ר ז ל ,יהיו ג ס ל כ ו ו ד א י צ ע י ר י ם יהודים״*.״ ואכן כ א ל ה ג ם נ מ צ א ו :ה ל ל ו ה י ו ב ר ו ב ם מ ב ת י עניים ,ב נ י ה ם ש ל פ ו ע ל י ם או בעלי־מלאכה, שלימודיהם הופסקו ל א ח ר 6—4 ועבדו כיתות בדרך כלל עד אז ב ע ב ו ד ו ת ב ל ת י מ ק צ ו ע י ו ת כ מ ו ז ב נ ו ת ,שליחות ,מ כ י ר ת ע י ת ו נ י ם וכד׳ .ב ה ת ג ד ב ם למסגרת פ.ז.או. ראו קודם־כל הזדמנות במינה מיוחדת מהירה להתקדמות ומבטיחה•*.״ כאחת (45—17 שרברבות המסגרות, ניתן וכדי, ש ה ש ל ס ו נ ו ת ייזמוה ע ב ו ר ה ק נ י י ת להצביע על שהופעלו הקורסים באביב בענפי 1941 בנאות, בווילנה מקצוע טייחות, ובהם למבוגרים גגרות, השתתפו )בגיל מסגרות, כ־50 איש. 53 בין ומובטלים ה ק ו ר ס נ ט י ם ה ל ל ו נ מ צ א ו ״חנוונים זעירים ,פ נ ק ס נ י ם גם פליטים ,ש ב ת ק ו פ ת סמטונה לא היתה להם רשות ל ע ב ו ד ״ . 1 1 5 נ צ ח י י ם וכן ב ת ק ו פ ת לימודיהם ק י ב ל ו ה ק ו ר ס ג ט י ם 150ר ו ב ל ל ח ו ד ש . ע ם פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ביוגי כמו הפ.ז.או. תלמידי גם היה 1941ל א היה ,כ א מ ו ר ,ס י פ ק ב י ד י ב ו ג ר י ק ו ר ס י ם אלו להפיק המשך תועלת מלימודיהם לנסיוגות מטעם מיידית, השלטוגות אם לעודד בכלל. הקמת ומאותה קולחוזים סיבה לא מקרב ח ק ל א י ם יהודים או ב נ י ע י י ר ו ת ש ב מ ז ר ח ליטא ,ש ה י ו מ ע ו ר י ם מ ל פ ג י כן 6 הכפריים מסביבם .״ ביישובים המעשה מצד מיעוט האפקסיביות ה ש ל ט ו נ ו ת וחוסר מתי־מעט של הצעדים, ש נ ק ט ו ה ל ל ו ל מ ע ן ט ר נ ס פ ו ר מ צ י ה ש י ט ת י ת ו ק ו נ ס ט ר ו ק ט י ב י ת ש ל ה מ ע מ ד הבינוני, ג ר מ ו ל כ ך ,ש ה ח ל ש י ם ב ת ו כ ו ,כ מ ו חנוונים ,כ ע ל י ע ס ק ק ט נ י ם ו ח ר ש ת נ י ם זעירים, גותרו ל ב ד ם חפרי־כטחון ונבוכים :מ ע ת ה שוב ל א עמדו מאחוריהם א ף אגודותיהם, שבימים כתיקונם והתחרות הקשה ממחסור בסחורה, שימשו מצד לפה להם המפעלים מלאי שכן השלטוגות. בפני המולאמים בגוסף והקואופרטיביים, במהירות סחורתם התרוקן למחסור סבלו ואילו בממון רבים אספקה מהם חדשה כ מ ע ט ו ל א ה ג י ע ה .ו ע ל כ ן היו נ ת ו נ י ם ל ש ב ט או ל ח ס ד ש ר י ר ו ת ל ב ם ש ל פ ק י ד י ם ק ש ו ח י ם א ו ר ו ד פ י ב צ ע .ע ל ר ק ע זה גדל מ ס פ ר ה מ ק ר י ם ש ל ה ס ת ב כ ו ת ע ם ה ח ו ק כתוצאה מ ת ח ב ו ל ו ת שונות ומשונות למען ע ק י פ ת ו ) ל ר ב ו ת מ ת ן שוחד לפוגקציוגרים מ ט ע ם ה ש ל ט ו ן ,ש ב ח ס ד ם היו תלויים( .מ א ס ר י ם ו מ ש פ ט י ם ב נ ו ש א י ם כ ל כ ל י י ם היוו ע ל כן חזיון נ פ ר ץ . סיפורו דוגמה .ורוב דלהלן של אופיינית בעל למלחמת מ כ ו ל ת קטנה בפרוור ה ק י ו ם הנואשת, הקובנאי לתוכה נקלעו ה מ צ ר כ י ם מ ח נ ו ת ו אזלו ,הרי ימים ש ל מ י ם נ ו ת ר ה עצמו בהתרוצצויות עסוק להשיג סחורה שאנץ בבסיסי רבים עשוי לשמש כמוהו: מאחר ה ח נ ו ת סגורה, האספקה כשהוא לאחר הממלכתיים. ש פ ע ם ה צ ל י ח ל ה ש י ג ד ג י ם ו ל מ כ ר ם בריווח הגון ,ע ס ק מ ע ת ה ב מ י צ ר ד ז ה ב ל ב ד . בין ה ק ו נ י ם ש ל ו היו ג ם ק צ י נ י ם סובייטים ו ע ל כן ש י ל מ ו ב ע י ן י פ ה ו ה ז מ י ג ו עוד. כ מ ה פ ע מ י ם נ י ס ו א נ ש י ה מ י ל י צ י ה ל ה י ט פ ל א ל י ו ה ל מ א י ה ו א מ ו כ ר ב ר י ו ו ח גדול ב ם פ ק ו ל צ י ה .א ל א ש ה ו א השיג א י ש ו ר ־ ח ש ב ו ן מ ב ס י ס ה א ס פ ק ה ו א ו ת ו והאשימוהו הציג כ א ס מ כ ת א ש ה מ ח י ר ש ק י ב ל היה סביר .ב צ ו ר ה זו או שנה ל ה ת ק י י ם ו א פ י ל ו ח ס ך ק צ ת כסף ,א ל א ש ״ ה כ ם ף ה י ה ה ת י י ק ר ו מ י ו ם ל י ו ם ו ב כ ל ל ק ש ה היה ל ה ש י ג ם ״ .״ רבים אחרת הצליח אותה זול ואילו מצרכים 1 מ ב ע ל י ה ע ס ק י ם ה ז ע י ר י ם ל א יכלו ,או ל א היו מ ו כ נ י ם , עם בהתנגשות השלטונות רבת־מתח ובהתרוצצות אחרי להסתכן תדיר סחורה. היו כן על כ א ל ה ,ש נ ש ב ר ו ו ח י ס ל ו ב ע צ מ ם א ת עסקיהם ,כ ש ח ס כ ו נ ו ת י ה ם ה ד ל י ם מ ס פ י ק י ם ל ה ם למשך לקיום הנותרת תקופה והיו מיזערית. גם כאלה, שהעבירו את מעט הסחורה ל ב ת י ה ם ו ה ת פ ר נ ס ו מ מ כ י ר ת ה בחשאי .א ל ה ואלך ,ציפו ב ח ר ד ה ל י ו ם ב ו ייפסק מקור בלבד הצליחו זה, פרנסה להשיג כשכל פתרון מקומות־עבודה חיובי לא נראה כמנהלי־חשבונות, באופק. מעטים מהם לבלרים, קופאים וכר ב מ ס ג ר ת מ פ ע ל י ם ו ב א ר ט ל י ם .ע ו ד פ ח ו ת גקלטו ב ע ב ו ד ה פ י ז י ת ,כ מ ו כ ר י ת ת ע צ י !8נ ם וכד׳. זה 54 9 ב כ מ ה ע י י ר ו ת ה פ כ ו חנווגים ל ש ע ב ר ל ע ג ל ו ג י ם .״ ל ה מ ו ן מ ח פ ש י פ ר ג ם ו ת נוספו הבעלים המגורשים ממפעליהם ה מ ו ל א מ י ם וכן כאלו שמסיבות גיל, בריאות ,ע ב ר להשתלב ותעוזה ״אף פוליטי ובעיות ד ת ב ש ב ת ו ת ובחגים( ל א היו מסוגלים )עבודה ב מ ק ו ם ע ב ו ד ה מ מ ל כ ת י ו א ף ל א ציבורי כ מ ו א ר ט ל וכד׳ .ה ו ד ו ת ל י ו ז מ ה מ ס ו י י מ ת ח ל ק מ ה ם מ צ א פ ת ר ו נ ו ת אישיים בעבודה המקובלת במשטר בבית־מלאכה זעיר במסגרת וזאת עצמאית ב ב י ת או המכונה הסובייטי ״קופמארניק״ .כ ך ל מ ש ל פ ת ח שמואל סגלסון בעלה ל ש ע ב ר של חנות מ ו ל א מ ת לכובעים, לבדים ב י ת ־ מ ל א כ ה עצמאי במרכז העיר°. 2נ טראקניסקי — ב ע ל חנות גדולה ש ה ו ל א מ ה ,ה פ ך ל ה י ו ת מ פ י ץ כרטיסי פ י ס ! . ״פורטונה״ למפעלים בקובנה התפרנס מעתה 12 שותף לשעבר של מ ה ד ב ק ת ש ק י ו ת נייר ב ב י ת ו ו א ו ת ן שיווק 2 2 שונים ,כשאשתו מסייעת לו בהכנסה על־ידי הגשת — קליבאנסקי לשעבר ,עסק סיטונאי בסריגת מעתה ביח״ר ארוחת־צהרים ׳ גרביים בביתו 1 2 3 הרב מ נ ד ל ד י ת ,ר א ש ה י ש י ב ה ) ש נ ס ג ר ה ( בינובה ,ה פ ך ל ה י ו ת ס נ ד ל ר ב פ ר ו ו ר ה ק ו ב נ א י םלובודקה*. 12 ב ח ו ר י ש י ב ה ל ש ע ב ר ב ש ם טוביה ק א ג א ן מ ק ו ב א ר ס ק ה פ ך ל ה י ו ת מ ק צ ו ע נ ד י ר ב י ו ת ר ב י ן היהודים ב ל י ט א . טראקטוריסט, 1 2 5 ב י ן ה פ ר נ ס ו ת ה מ ק ו ב ל ו ת ב א ו ת ם ימים ניתן ל ה צ ב י ע ע ל מ ת ן ש י ע ו ר י ם ב מ ק צ ו ע ו ת שונים ובעיקר ל י מ ו ד השפה הרוסית ,פנקסנות ו ה נ ה ל ת ־ ח ש ב ו נ ו ת גשים מגילים שונים התפרנסו כמטפלות בילדים ואף וכד׳. בית. 1 2 7 וכוי. 128 גברים עבדו פ ה ושם 1 2 8 לימודי קודש מ ב ש ל ו ת ועוזרות־ כשומרי־לילה ,מוכרי־עיתונים ,מפיצי פירסומים עגום במיוחד היה מ צ ב ם של אותם בעלי העסקים ,ש מ פ א ת גילם ו מ צ ב ב ר י א ו ת ם ,ל א ה י ו מ ס ו ג ל י ם ל ש ו ם עיסוק א ח ר ו ש ג ם מ ע ט ה מ מ ו ן ש ה י ה ל ה ם א ז ל או ע ר כ ו י ת ־ או בחו״ל. בצורה משמעותית ע ד כדי הזדקקות לעזרת קרובים מקומיים 1 2 9 ל ת ח ו ש ת ב ט ח ו ן ו י צ י ב ו ת מ ס ו י י מ ת ,מ ב ח י נ ת פ ר נ ס ה ,זכו ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת ,ש ה מ ש י כ ו להתפרגס חייטים, באין מפריע סנדלרים, ממשלוח ידם בלנים, נפחים, במסגרת הקודם קוסמטיקאיות. דייגים, עצמאית ,כ מ ו : אמנם ח ל ק מ ה ם ל א היסס ג ם מ ל פ ר ס ם מ ו ד ע ו ת ב ר ב י ם כ מ ו ה מ ת ר ג ם הרשמי ,א ב א אפרוימצייק ,ש ה מ ש י ך את לקיים לפרסם משרדו גם במישטר הסובייטי״ 13 ע ד סוף בעיתונות בעלי־עסקים כמו בתי־מרחץ, ב ע ל י ־ מ ק צ ו ע ו ת כ מ ו צ ל מ י ם ,ציירי שלטים, לאור כיותר ריבוי האירועים 1 3 1 המלחמה .כן 2 א ו ל פ נ י צ י ל ו ם ״ וכדי .כ מ ה אקורדיוניסטים החגיגיים ,חדשים המשיכו הפכו אף לבקרים. לנדרשיפ האחרונים זכו ליחס ט ו ב ג ם מ צ ד השלטונות ,שבמקרים רבים נזקקו לשירותיהם ושילמו ע ב ו ר ם מחירים גבוהים יחסית. אמגם ל פ י ה ק ו הרשמי גסבלו גם יתר המפרגסים העצמאיים :בראש וראשוגה אלה המוגדרים כ״קוסטארניקי״ א ך גם בעלי החגויות הזעירות ,שכן עדיין מ י ל א ו ה ל ל ו פ ו נ ק צ י ה חיוגית ב מ ש ק המדיגה ,ו ה מ ש ט ר ל א ה י ה ע ר ו ך ל א ל ט ר ג ס י ב ו ת אחרות .כ ך ל מ ש ל המשיך ב ע ל החברה הקבלנית לאינסטלציה — קורליאנצ׳יק — לפעול ב מ ת כ ו נ ת ו הקודמת .כדי לעמוד בהתחייבויותיו כלפי לקוחותיו הצבאיים ) ,Voyentorgו ו י א נ ט ו ר ג ( ה ע ס י ק כ־ 100פ ו ע ל י ם ו ש י ל ם ל ה ם כ כ ל מ ע ב י ד .ב צ ו ר ה זו נ מ ש כ ו ע ס ק י ו ע ד פ י ח ה מ ל ח מ ה * . גם לגבי פורמלי הסוחרים 13 ה ע פ ק י פ הזעירים ,ש ה מ ש י כ ו ל ה ת ק י י ם ,ל א ח ל לכאורה כל שינוי מ ט ע ם ה מ ש ט ר .א ל א ש ה צ ה ר ו ת האהדה ,ש פ ו ז ר ו ב ת ח י ל ה ב ש פ ע ל צ י ב ו ר הזעירים ב ש ל מצבם העגום ביותר* 1 3 במששר הקודם ,הלכו והתמעטו 55 ובמקומם ה ל כ ו ו ר ב ו ה ה ו ר א ו ת והצווים למיניהם ,ש מ ש מ ע ו ת ם ה מ ע ש י ת ה ת ב ט א ה בהגבלת פ ע י ל ו ת ם ו ה צ ר ת צעדיהם .במיוחד קשתה על ח ל ק מ ה ח נ ו ו נ י ם היהודים פתיחת את חנויותיהם גם השירות שאין לקהל לעמוד בה. ביומון מסויים ב ש ב ת ו ת .א מ ג ם ב ד ר ך כלל ,מ ט ר ת צוו זה אלא הצרכנים, חנווגים שהיו ל ה ל ן מ ו ב א י ם פ ר ט י ם על היהודי השופכת בצורה, מקרה על אור יהודים, שראו אחד מסוג הבעיה היתה לשפר בכך זה, מכמה גזירה שזכה להד צדדים. וכך כותב העתון: ״ ק י ב ל נ ו מ ה ח נ ו ו נ י ם פ .לויטן וי .ק א פ ן ש ב ט א ו ו ר י ג מ כ ת ב ,ב ו ה ם מ ת ל ו ג ג י ם , ש מ צ ו ו י ם ע ל י ה ם ל ה ח ז י ק א ת חנויותיהם פ ת ו ח ו ת ב ש ב ת ) ״ ש א ב ע ס ״ ( .ה ל ל ו ר ו א י ם ב כ ך א נ ט י ש מ י ו ת ו פ ג י ע ה בחוק*<. 4 9 M 1 את שאר כל נ 1 העצמאיים ל ה כ ג י ס ל מ ע ג ל פ י ק ו ח ם 7a ובעלי השוגות ההכנסות ״ ג היתר ובין הקטגוריות הבאות— : ״עגלוגים, הדתי ב ע ל י ־ מ ו ג י ו ת ,ב ע ל י ־ ב ת י ם ומשכירי ד י ר ו ת ו ח ד ר י ם ,מ ש ר ת י ה פ ו ל ח ן ואזרחים אחרים בעלי הכנסות ממקורות שונים״»,־ג כל בעלי־המלאכה, על כ ל 1941 כאמור, אלו וכן גם כל ה ח נ ו ו נ י ם ו ה ת ע ש י י נ י ם הזעירים ,חוייבו ל ה צ ה י ר ע ד ה ־ 1 5ב י ו נ י ה מ פ ו ת י ה פ ב מ ש ך חצי השנה האחרונה .מ א ח ר ו צ ו ו י ם א ל ו באו, זה א ח ר י ז ה ו ע ו ד תימה שעוררו ב מ ק ב י ל ל מ ב צ ע ה פ ס פ ו ר ט י ז צ י ה ,אין ח ר ד ה ר ב ה בין ה ג ו ג ע י ם ב ד ב ר .״ ״ א ל א מ ש ו ם האירועים ה ד ר מ ט י י ם ש ב א ו ס מ ו ך מכן: לאחר לסיביר )הגירושים ופרח המלחמה(, גיתן סרם לעמוד בשעתו ע ל מ י ד ת ה פ ג י ע ה .ה א פ ק ס י ב י ת ש ל הצווים ה ל ל ו ל ג ב י ר ב ב ו ת ה ע צ מ א י י ם ,שעדיין התקיימו .4 מכל מיגי הכגסות. רמת חיים ואיכות חיים ההשתלבות במקום עבודה מ מ ל כ ת י או ציבורי שהיתר. אמורה להבטיח בסחון סוציאלי ואולי גם פוליטי ,אך בעיקר פרנסה ,ל א תמיד ע נ ת ה כראוי על גורם א ח ר ו ן זה .ו ז א ת ע ל א ף ה ע ו ב ד ה ,שהמשכורות ,ב מ י ו ח ד ה ג מ ו כ ו ת ,ה ו ע ל ו מ ס פ ר פעמים כדי כדי .30%י ״ א ל א ש ב א ו ת ו זמן האמירו ה מ ח י ר י ם ש ל מ צ ר כ י ם מ ס ו י י מ י ם 100%ו י ו ת ר .ב מ ש ך ה ז מ ן הגיע ג ו ב ה ה מ ש כ ו ר ת ה מ מ ו צ ע ת ב ת ע ש י י ה ,ב ש י ר ו ת י ם ובפקידות ל־ 400—300ר ו ב ל לחודש ,כשהדרגה הנמוכה ביותר )כמו ע ו ב ד מ ל ת ח ה ( היא 150רובל ו א י ל ו ה ג ב ו ה ה ב י ו ת ר )כמו ש ל מ נ ה ל מ ר א ס ט ( ה י א דרגות 2 1,300ר ו ב ל .״ ה ש כ ר ה ג מ ו כ ו ת ה ס פ י ק ו ב ק ו ש י לקיום .כ ר ל מ ש ל ה ס פ י ק ה מ ש כ ו ר ת ו ש ל פ ל י ט יהודי מ פ ו ל י ן ,ש ה ו ע ס ק ב ב י ח ״ ר מ ו ל א ם ל מ מ ת ק י ם ו ל ב י ם ק ו י ט י ם ,כ ד י ״ ק נ י י ת חולצה בלבד״*.״ בעבודה נוספת: כן נסתייעו כמו כדי קנו, להתקיים איפוא, שלושתם גאלץ משור הוא ושגי בתשלומים בביםקוויסים, שהביא חבריו וקיבלו ממקום שגרו עבודות עבודתו. עמו לעסוק ניסור עצים. לאין ערוך ס ו ב י ו ת ר היד .מ צ ב ן ש ל מ ש פ ח ו ת מקומיות ,ע ל ידי ת י כ נ ו ן מ ח ו ש ב ש ל ע ק ר ת ־ 56 ה ב י ת עדיין נ י ת ן ל מ ש פ ח ת עובדים ,ו ב מ י ו ח ד זו ה כ ו ל ל ת כ מ ה מ פ ר נ ס י ם ,ל ה מ ש י ך תזונה מ ת ק ב ל ת על הדעת ,על אף ה א מ ר ת מחירי המצרכים. ברמת ה א י כ ר י ם ה ח ל ו י ו ת ר ויותר ל ה י מ נ ע מ א ס פ ק ת מזון ל ע ר י ם .ע ל כן כ מ ה מ ה מ צ ר כ י ם המקובלים, גדירים כ ג ו ן ח מ א ה ,בשר ,נ ק נ י ק ,ש ל א ל ד ב ר ע ל ב י ו ת ר וכדי ל ה ש י ג ם שומה ה י ה ע ל ב נ י ה מ ש פ ח ה ל ה י ו ת ע ר י ם ל ע ו ב ד ה , שפתאום תיתכן חלוקת מיצרך נהפכה, איפוא, להכרח בל־יגוגה**. על כן י ת ר ו ן מ ס ו י י ם או שוקולד ומעדנים ,געשו זה או 1 אחר בחגות למשפחות בכך ,שבאופן מסויימת. גדולות םכגי יכלו העמידה וכרוכות להשיג יותר כתור היה ילדים מ צ ר כ י ם .רווקים ב ו ד ד י ם י כ ל ו ל ה מ ש י ר ב א ו ר ח ־ ח י י ה ם הקודם ,ש כ ן א פ ש ר היה ל ה ש י ג א ר ו ח ו ת מגוונות ודשנות במסעדות המולאמות והפרטיות .גם ב ת י ־ ה ק פ ה המשיכו להגיש מטעמים ובידור גם הפליטים היהודים, להתפעל שעלו כ מ ק ו ד ם .אין ת י מ ה , שהגיעו שהחיילים מהמחוזות והפקיךים הפולניים הסובייסים, שבשלטון אך המשיכו הסובייטי, מ ה ש פ ע ה ש ו ר ר כאן ל ע ו מ ת מ ק ו מ ו ת מ ו צ א ם .ב כ ת ב ה מ פ י פ ל י ט י פולין, לארץ־ישראל מ ל י ט א הסובייטית בסוף ת ק ו פ ת הסובייטיזציה השנייה ושהו במוסקבה ובאודסה ,מתואר ה מ צ ב הכלכלי ד ל ק מ ן : בדרכם ״אין בליסא כמעס מחסור בשום חיוני. מצרך אומרים, היחיד שהדבר שחסר, ה ו א שעוני־יד .מ ו ב ן שוודאי יש ע ו ד כ מ ה ד ב ר י ם מ ת ו צ ר ת ־ ח ו ץ , שאזלו ב מ ש ך הזמן ,א ב ל ל מ ח ס ו ר ב מ ו ב ן ה ח מ ו ר ש ל ה מ י ל ה אין ה ד ב ר י ם מ ג י ע י ם ל פ י שעה ...ש כ ר ה ע ב ו ד ה ש ל פ ו ע ל ש ח ו ר ה ו א ב ע ר ך לחודש. מחיר העיקר הלחם הקילו, 0.60ר ו ב ל כשר בשר 200ר ו ב ל הקילו. — 4רובל ש ה כ ל י ש נ ו ומצוי ב נ ק ל ובזול .כ ך ב ע ר ך ל ג ב י כ ל ר ו ס י ה ו א פ י ל ו ל ג ב י מוסקבה .לדוגמה :החמאה ב ל י ס א — 8ר ו ב ל הקילו ומשיגים כמה ש ר ו צ י ם ; ב מ ו ס ק ב ה משיגים ,א ב ל ב ־ 2 8ר ו ב ל ה ק י ל ו ; ב א ו ד ס ה — 78ר ו ב ל 6 ה ק י ל ו ואין ל ה ש י ג .״ בעקבות קגו גל הקניות מצד הפקידות הסובייטית מכל הבא שבאופן טבעי משטרה בדרגה מצב 8 ל ז ,החל להסתמן בכל גרם ל ה א מ ר ת מחירים. מביגוגית למעלה ה מ ו ר ע ב ת ,״ שבגוםף לשעוגים זאת מחסור למשל כך רובל( )600 ד ב ר י ם זה ב י ח ד ע ם ירידה מ ת מ ד ת ש ל גיכר בסחורות מסויימות, הספיקה פקיד כדי משכורת קגיית של חליפה בלבד.׳״ ערך הכסף והחששות מהמחסור 8 ה צ פ ו י ב ע ת י ד ,כ ד ו ג מ ת ה מ ח ס ו ר הכרוגי ה ש ו ר ר ב ב ר י ה ״ מ ,״ גרמו ,ש ג ם מ ש פ ח ו ת יהודיות ביקוש ר ב ו ת ,ו ל א ו ד ו ו ק א העשירות ,י ג ר ר ו אחרי הקניה והאגירה».״ גהלת ר ב היה למוצרים בגי־קיימא ושיחד עם זה ת א מ ו א ת המציאות החדשה כ ג ו ן מ ע י ל י ־ ע ו ר ,מגפיים ,מ כ נ ס י ־ ר כ י ב ה ,א פ ו ד ו ת ק ו ר ד ר ו י ,אופגיים ,א ך ג ם ח ל י פ ו ת מצמר אלו אנגלי, כבך חמור, הקוגים, גרוע אזלו מתוך נזקק לסוגיהם, — מקלסי־רדיו, ציבור תהליך במאסר בתי־המסחר הקונים שכונה שלא לדבר מצלמות כבר על ואפילו המולאמים וגם לקנותם ״שוק מיד אפור״ המוכרים, ו ב ה ב א ת ם לדין מסבעות בגין שגייה או המסחר ״שוק שחור״. הואיל בזהב ושלישית בהוקעתם עבירה זהב. 1 5 0 נאסר באמצעות מכל על אף הסתכנו ומה כל באופן מתווכים מקום כ״ספקולגסים״ כלכלית. וסחורות שיותר זאת ל א 57 כ מ ע ט בית ,ל מ ע ט ע נ י י ם מ ר ו ד י ם או עשירים גדולים, היה מחיפושים, שנרכשו שבלאו־הכי ש ב ו ל א נ מ צ א ה כ מ ו ת מ ס ו י י מ ת ש ל מזון ,ס ח ו ר ו ת ו מ י צ ר כ י ם שוגים, לפני השקעה חששו או הלאמת לצריכה המסחר לטווח והתעשייה או לאחר מכן ארור. שני מצד היו ומתיר אנשים, שיקולים שמחמת של הכנסתם ה מ צ ו מ צ מ ת או ב ג ל ל ה י ו ת ם מ ח ו ס ר י כ ל ־ ה כ נ ס ה ש ו ט פ ת )גם כ א ל ה ש פ ק ד ו נ ו ת י ה ם הוקפאו בבנק או לאנשי ולעמדותיהם חיים הצמרת ובמפלגה, בממשלה למשכורותיהם שהורות הגבוהות הרמות יכלו ל ה ר ש ו ת לעצמם )כמה מהם לראשונה בחייהם( גבוהה, מסויימת נאלצו מוצרים: ספרים 1 כדי ל ה ת ק י י ם .״ פרט הופקעו( למכור רהיטים, וכדומה, העסקת לרבות בית,״ עוזרת 1 הרי כלל בדרד רמת ירידה הורגשה ב ר מ ת חייו ש ל ר ו ב ה צ י ב ו ר .ב ת ל מ ש פ ח ה א מ י ד ה ב ק ו ב נ ה ,ש ע ד כ ה החזיקה ע ו ז ר ת ב ב י ת ,מ ת א ר ת א ת השינוי ב מ ל י ם א ל ו : ״ ״ .ח ש ב נ ו שזה סוף העולם ,התחילה לבוא עוזרת ר ק פ ע ם א ח ת בשבוע. וכן ב מ ט ב ח .ע ד אז א ף פ ע ם ל א א כ ל נ ו התחלנו לאכול עתה, במטבח. כיוון ש א י ן ל נ ו ע ו ז ר ת ,ה י ה ק ש ה ל ש מ ו ר ע ל ח ד ר ־ ה א ו ב ל ו ע ל כ ן ה ת ח ל נ ו לאכול משפחת הסתפקה ב מ ט ב ח ,כ מ ו כ ן ה ת ח ל נ ו אז ל א כ ו ל ב מ ס ע ד ה ״ * . ח ר ש ת נ י ם ע ש י ר ה ב ק ו ב נ ה ,ש ק ו ד ם ל כ ן החזיקה ב ב י ת ה ש ת י ע ו ז ר ו ת , ע ת ה ב א ח ת ב ל ב ד ו ג ם זאת ,כ נ ר א ה , המשיך ל ע ב ו ד ב מ פ ע ל ו ב ת פ ק י ד מ נ ה ל . שעתה 18 ר מ ת חייהן ע ל ת ה . 1 5 5 1 6 4 ת ו מ ת לעובדה ,שראש ה מ ש פ ח ה והיו מ ש פ ח ו ת ,ע נ י ו ת מ ד ו ד ו ת ל ש ע ב ר , ה כ ו ו נ ה ב ע י ק ר ל א ל ה ,שהיו ל ה ן ב נ י ם ו ב נ ו ת ב ג י ל העבודה .היו ג ם מ ק ר י ם ש א נ ש י ם ,ש ק ו ד ם ל כ ן ל א יכלו ל ה ר ש ו ת ל ע צ מ ם ב י ת ־ ואפילו ל א ראו כ ז א ת מימיהם ,גשלחו עתה לקייטגות ו ל מ ק ו מ ו ת ־ מ ר פ א הבראה אפילו ב ק ר י ם ו ב ק א ו ו ק א ז . אחת ועל הבעיות הקשות, כן פ ג ע ה במיוחד 156 שהטרידו ביהודים, א ת ש י ג ר ת חייה ש ל היתה האוכלוסיה העירוגית ב ע י י ת הדיור .ע ו ד ל פ נ י הצבא כגיסת האדום ל ל י ט א היה כ ב ר ק ש ה מ א ו ד ל מ צ ו א ד י ר ה או ח ד ר פ ג ו י ב ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת , שכר־הדירה ואילו שכיר(. גבוה היה אין תימה ,שבין ,1940 ביוגי השלטונות קטנות על היתה יותר ,ואילו יחסית ה ת ב י ע ו ת הראשוגות, הקטגת הורדה מאוד )כדי שכר מיידית בווילנה הדירה. 157 ב ־ ,25%—10% אסרו על חצי שהמפלגה אכן תוך משכר החריפה הקומוניסטית שבועות הדירה בעלי־הבתים ,להעלות מ ע ל ל ר מ ה ש ל ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה ) 1ב ס פ ט מ ב ר .(1939 ע ו ד י ו ת ר הן ב ש ל משכורת 158 בינוגית העלתה אחדים, בקובנה של ציוו ובערים את שכר הדירה בכל זאת בעיית הדירות ה ח ר מ ת חדרים למען שיכונם של פקידים וקצינים סובייטים והן ב ש ל ה נ ה י ר ה ה ע צ ו מ ה ,ש נ מ ש כ ה מ ה ע י י ר ו ת ל ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת .היומון ״פאלקסבלאט״, הרבה של דירה חדרים ודירות .ריקות, 8—6ח ד ר י ם .״ כזאת .רק העירונית. 58 שהתייחס ל נ ו ש א זה ,ציין 1 5 8 באוגוסס ,1940 ש״בקובנה נמצאים כ ש מ ש פ ח ו ת ב ע ל ו ת א מ צ ע י ם ת ו פ ס ו ת עדיין ד י ר ו ת ל מ ח פ ש י ד י ר ו ת ,מייעץ ה ע י ת ו ן ל נ ק ו ט י ו ז מ ה א י ש י ת ו ל א ת ר לאחר מכן עליו לפנות ל מ ש ר ד האיזורי של מחלקת הדיור עם זאת עליו ל ש ל ם א ת שכר הדירה ל ב ע ל ־ ה ב י ת ת י ד הסכם הדדי, 1 6 0 אך בלי לחרוג מהמחיר המקסימלי ב ח ו ק , ר ב ג ג ר ם ל ב ע ל י ז י ר ו ת ,ש מ פ ע ל י ה ם ה ו ל א מ ו ו ג ו ד ע ו כ ע ש י ר י ם או א פ י ל ו סבל כ ״ א ו י ב י ה ע ם ״ ,ה ל ל ו נ א ל צ ו ב מ ק ר י ם ל א מ ע ט י ם ) ,ב מ י ד ה ו ל א גזרקו מ ד י ר ו ת י ה ם ולא גורשו מגוריהם(, מעיר לבתיהם להכניס על רוב הדירה והטרידום בכל מיני צ ו ר ו ת . ב ע ל י ־ ד י ר ו ת ג ד ו ל ו ת ואפילו זה ,יזמו מוכריפ ויתרו או כאלה על כליל שאמורים הקודמת דירתם ראו אור גם בעיתונות*. שכן אכן 16 בינוניות על ד ע ת ע צ מ ם ל ה כ נ י ס דיידיפ היו נוחים* . תמורת הדירה פיקטיבי*. 16 בגלל 1 דירה כאלה, גם קטנה. שמאותה אלו. מודעות .בנושאים ברם ,ג ם ל א ח ר ז א ת ל א ה ו נ ח ת מ י ד ל ב ע ל י ־ ה ד י ר ו ת , מ ז מ ן ל ז מ ן היו ב א י ם אנשי ה ר ש ו ת מאוכלסת לאחר כדי ל ה י מ ג ע מ א י ־ ג ע י מ ו י ו ת מ ס ו ג סיבה. 2 להיות דיירים, 1 6 1 שהשתלטו מכן, כחוק .ואם הסמכויות לא )מחלקת הדירות( חברו ה נ ר ח ב ו ת שהיו כאן בזי ל ב ד ו ק ולוודא ,א ם בעל־הדירה למעשה ודיירו מוסד מ ח ל ק ת הדירות הפך מ מ ל כ ת י זה ל א ח ד ה ק ו ב ע י ם ב ט י ב מ ג ו ר י ה ם וכן באיכות .ח י י ה ם ש ל ת ו ש ב י ם ר ב י ם בערים הגדולות .על דלתותיו התדפקו גם בעלי־דירות ,ש ל ד ע ת ם פלשו אליהם דיירים וכן כחוק. שלא בעיקר אך שימש לשוכגי מ ר ת פ י ם ודירות ר ע ו ע ו ת . מחמת הביקוש הרב לדירות מצד אחד ומלאי לרשות ״פרוטקציה״ נתפרסמו רבו ושחיתויות, כתובת 1 6 5 מ ו ס ד זה מ צ ד שגי ,וכן המדינה מוסד זה למחוסרי־דירות כתוצאה התלונות מ ק ר י ם ק ש י ם ב ג ו ש א זה*. 16 הדירות הקטן יחסית ,שעמד מסדרי מיגהל וההתמרמרות בלתי־תקיגים נגד זה ואף לרבות בעיתוגות ע ד כדי כ ד ה ג י ע ו פ נ י ה ד ב ר י ם ,ש מ ב ק ר ר א ה ל נ כ ו ן ל ח מ ל ת ע ל פ י ט ו ר י שניים מ ר א ש י מ ח ל ק ת ה ד י ר ו ת ב ו ו י ל נ ה )מ .ב ר ו י ד ה ו ב ר ז א ק ( ב ג ל ל א י ־ ם ד ר י ם כ ש ״ ל ח ל ק מ ה א ז ר ח י ם ס ו פ ק ו ד י ר ו ת ב מ ה י ר ו ת וביד 67 ר ח ב ה ,ואילו ב ק ש ו ת א ח ר ו ת היו מ ו נ ח ו ת ל ל א ט י פ ו ל ח ו ד ש י ם א ח ד י ם ״ * . פרט ל ש ע ב ר וכדומה ,ש ז כ ו למיעוט ,ובתוכו אנשי צמרת ,אסירים פוליטיים ל פ ת ר ו נ ו ת ד י ו ר נ א ו ת י ם ,הרי ר ו ב ה נ צ ר י כ ם נ ת א כ ז ב ק ש ו ת ,ש א ף ב ת נ א י המשטר. הסוציאליסטי קשים ש ה ב ט י ח ר ב ו ת ,שומה היה ע ל י ה ם ל ח מ ש י ר ו ל ח י ו ת ב ת נ א י מ ג ו ר י ם ב י ו ת ר .ל ה ל ן ת י א ו ר ש ל א ח ד מ מ ק ר י ם א ל ה כ פ י ש פ ו ר ס ם ב ע י ת ו ן היהודי כתבה במסגרת ״חגא סווירסקי, היגייגית. קרה על נושא גר בעי הדיור עם 7 ר קיי 168. ילדים ד ן קטנים קטנה בדירה ביותר ובלתי־ ה ע כ ב ר י ם מ ש ו ט ט י ם ע ל פ ג י ה ח ד ר י ם ו ז ו ל ל י ם א ת מ צ ר כ י המזון. אפילו ,ש ע כ ב ר גשד א ת א ח ד הילדים ב ש ג ת ו .ס ו ו י ר ס ק י פ ג ה פ ע מ י ם א ח ד ו ת ל ה נ ה ל ת ה ד י ר ו ת ב ג ו ג ע ל ד י ר ה חדשה ,א ד .ל ל א ת ו צ א ו ת ״ . על א ף ה ב י ק ו ר ת ש ה ו ט ח ה ב ע י ת ו נ ו ת ו ב צ י ב ו ר ע ל ה א י ט י ו ת ו ע ל צ ו ר ת הטיפול. ה ד י ו ר ל ה מ ו נ י העובדים ,ה מ ש י ר נ ו ש א זה ל ה ו ו ת ב ע י ה ק ש ה כ ל ת ק ו פ ת בנושא המשטר בערים הסובייטי בליטא ד א ז . הגדולות, שבביצועם 1 6 9 גם רוב הוחל הפרוייקטים א ו ת ה שגה, עדיין ל ה ק מ ת שיכוני פועלים היו בשלבים הראשוגים ו ע ל כן כ מ ע ט ש ל א היתד .ב ה ם ת ר ו מ ה א פ ק ט י ב י ת ל ה ק ל ת ב ע י י ת ה ד י ו ר ל א ל ת ר . עם לכת כניסת בתחום הצבא הבוטות האדום לליטא הסוציאלי הובעו והרפואי. בציבור בין תקוות התובעים לרפורמות רפורמות מרחיקות בתחום זה 59 היה ג ם ד ״ ד ל ז ר פיגקלשטיין ,מראשי מ פ ל ג ת הפולקיסטים בליטא ו ע ס ק ן ותיק ש ל מ ו ס ד ו ת ה ב ר י א ו ת ה י ה ו ד י ם ב ל י ט א .״ ״ ע ק ר ו ג י ת ,ג ט ו ה ש ל ט ו ג ו ת ל ק ב ל דיעה זו ,שהרי המעבר תמורות עצמה״׳ מזל ה מ ש ט ר לבעיות 1 חשובות עזרה הופעלו ת ו ר ורפורמות גוספות עמדו להתגשם ב ל א ו ־ ה כ י ע ם כינוגו הקרוב הסוציאליסטי הסוציאליות החריפו ע ו ד בהגשת רפואית כ ב ר תקופת בליטא .ע ם ז א ת ה י ה ע ל המיידיות, יותר .ב י ן שבחלקן הללו, הבעיות גותרו שבלטו דעתו השלסון ל ת ת גם מתקופת המשטר הישן ועתה בסקטור היהודי, גיתן לציין א ת ה מ ש ב ר ה כ ס פ י ,ש ה ל ך ו ה ח מ י ר ב ו ו ע ד ה ק ה י ל ה בוילנה .מ ח מ ת ה ם ע נ ו ת ו ה ו ו י כ ו ח י ם הקולניים ,ש פ ר צ ו ב י ן פ ו נ י ם זועמים ל ב י ן פ ק י ד י המוסד ,פ ו ר ס ם ב ע י ת ו נ ו ת ,ש ״ ד מ י תמיכה ל א ישולמו יותר בתוך המוסד״ ושעל האפשרות להגיש ב ק ש ו ת חדשות ו ת מ י כ ה ת פ ו ר ס ם ה ו ד ע ה נ פ ר ד ת .י ח ד ע ם ז א ת ,נ א מ ר ,ש ״ ל כ ל הפונים ,ש ב ק ש ו ת י ה ם כ ב ד אושרו ,י ש ל ח ה כ ס ף ל ב ת י ה ם ״ . בווילנה, 1 7 2 מיופה הכח של הממשלה העממית החדשה הסקנדלים ,שמקימים ש ש מ ע מ פ י מ ש ל ח ת ר א ש י ה ק ה י ל ה היהודית ע ל מ ד י יום אנשים הדורשים כ ס ף ותמיכה ו א ת תוקפים א ת עובדי הקהילה ,הבסיח לשלוח מיליציה ,כדי למוסד כה לשמור ע ל הסדר .כ ן שהממשלה הבםיח, ת נ ק ו ם ע מ ד ה ב ב ו א ה ז מ ן ל ג ב י ע צ ם ה מ ש ך קיומו ש ל ה מ ו ס ד .ל ע ת ע ת ה ,ה נ י ח ו ודשלטונות ג ם ל ש א ר ה מ ו ס ד ו ת ה ס ו צ י א ל י י ם ו כ ן ה ר ש ו ק י ו ם מ פ ע ל י ם ח ד ־ פ ע מ י י ם כגון: קייטנות ומחגות ק ת ש ל תלמידים הזקוקים ל ה ב ר א ה . לשלסונות היה מן תקינה העסוקים בכינון המוסדות המחוקקים והמבצעים ש ל ה מ ש ט ר החדש הסתם נוח, וללא 1 7 3 צורר שפעילות מסויימת במימון רב ,ו ע ל כן בסקטור גיתן הסוציאלי מתקיימת בצורה אגודת ״אזע״ לחלק מ ה ם כמו ושלוחותיה ,א ו למושבי־זקנים ,להמשיך ולפעול ל פ י יותר מזה ,כמה שעה*.״ מ מ ו ס ד ו ת א ל ה א פ י ל ו ק י י מ ו ב ס ת י ו ,1940ב א י ש ו ר ה ק ו מ י ס ר י א ט ה ע מ מ י ל ב ר י א ו ת , מ ג ב י ו ת פ ו מ ב י ו ת ב ק ר ב ה צ י ב ו ר היהודי .כ ך ל מ ש ל פ נ ה ו ע ד ה ע ו ב ד י ם ש ל ״אזע״ ב ק ו ב נ ה ,ע ל ד ע ת מ ג ה ל ו ה ח ד ש ־ י ש ן ד ״ ד ב .בלודז׳, החברים — התורמים בגילוי־דעת התמידים ש ל מוסך זה להמשיך ולתמוך ל ק ה ל 3,000 במוסד לפחות ב ת ש ל ו ם ש ל ל י ט א ח ד מ ד י חודש ,ב נ ו ס ף ל ת מ י כ ה ש ה ו ע נ ק ה מ ס ע ם מ י נ י ס ט ר י ו ן הבריאות. היהודים בגילוי־ ה ד ע ת מפולין, מצויין המסתכם הצורך ג ם בהוצאה בהמשף הטיפול ח ו ד ש י ת ש ל 10,000 מחו״ל ,א ל א שהסיוע מ ח ו ״ ל עומד ל ה י פ ס ק ״ . ב ־4,000 הפליטים ליט׳ ש״היו מתכסות 1 7 5 פנייה ד ו מ ה ל צ י ב ו ר ה ת ו מ כ י ם ,פ י ר ס מ ו ג ם ה מ י ג ה ל ה ו ו ע ד ה ע ו ב ד י ם ש ל ״ ב י ת ־ הילדים היהודי״ ב ק ו ב נ ה .ב י ן ה י ת ר כ ו ל ל ת פ נ י י ה זו א ת ה ד ב ר י ם ה ב א י ם :״אנו מ ב ק ש י ם מ ה ק ו מ י ס ר י ם ,ה א ד מ י נ י ס ט ר ט ו ר י ם וועדי ה ע ו ב ד י ם ש ל ה מ פ ע ל י ם ה מ ו ל א מ י ם , להמשיך ע ו ד לתקופה ק צ ר ה א ת התשלומים החדשיים ל מ ע ן בית־הילדים ...קרוב הזמן ,ש ה ם י ו ע ב ר ו ע ל הציבור לחסות בבקשות.״ ולאחזקה ממלכתית ואז ש ו ב ל א נצטרך להקשות 1 7 6 ואכן ,ב ז ה א ח ר י ז ה ,ה ו ל א מ ו מ ו ס ד ו ת צ י ב ו ר י י ם ו ב ת ו כ ם ס ו צ י א ל י י ם ורפואיים, יהודיים ו ל א ־ י ה ו ד י י ם כ א ח ד .ב א מ צ ע א ו ג ו ס ס 1940ה ו ל א ם ב י ת ה ח ו ל י ם הוותיק בקובנה ״ ב י ק ו ר ־ ח ו ל י ם ״ ע ל 350מ י ט ו ת י ו ו ה פ ר ל ה י ו ת ב י ת ־ ח ו ל י ם מ מ ל כ ת י ל כ ל ד ב ר .כ מ נ ה ל ו מ ו נ ה ד ״ ד ל .פינקלשטיין ,ש ה ו ז כ ר לעיל ...ד ו ב ר ו ב ו ש ל ה ס ג ל הרפואי, 60 הסיעודי והמנהלי הושאר ע ל כנו. באסיפה הכללית הראשונה של המוסד, עובדי א. התקבלו לאחר הלאמתו הבאות: ההחלטות לשפד א ת העבודה ,להיטיב א ת היחס לחולים ,ל מ ל א באופן מצפוני את החובות. ב. להגביר א ת המשמעת ,לבוא לעבודה ולצאת ממנה רק בשעות הקבועות. ג. ל ש מ ו ר ע ל ה צ י ו ד ש ל ה מ ו ס ד כ ר כ ו ש ה ש י י ך ל מ ד י ג ה ו ל ע ם .כן ה ו ב ט ח . שמעתה יעבדו עובדי ב ת י ־ ה ח ו ל י ם 8שעות ב ל ב ד .״ תהליך 1 ה ל א מ ת מ ו ס ד ו ת הציבור ה ס ת י י ם פ ח ו ת או י ו ת ר ב ס ו ף ת ק ו פ ת ה ס י פ ו ח ) א ב י ב .(1941ח ל ק ם ג ם ש ו ל ב ל מ ס ג ר ו ת א ח ר ו ת ,כ מ ו מ ו ס ד ו ת ״אזע״ ב ו ו י ל ג ה : המכגית גמסרה לעיריה; המכבסה לאס ה מ ר פ א ה ל ח ו ל י ר י א ו ת ו ת ח ג ת הייעוץ ו ל י ל ד ה פ כ ו ל ח ל ק א י נ ם ג ר ל י של ב ת י ־ ה ח ו ל י ם ה ע י ר ו ג י י ם ; מ ו ש ב ת ה ק ת פ ו ס פ י א ש ק הפכה עבר ל ב י ת ־ ה ב ר א ה ש ל האיגוד ה מ ק צ ו ע י ש ל ע ו ב ד י — ה ב ר י א ו ת : לחסות בווילגה, 8 הבריאות קומיסריאמ לא של כ ד ל ה ל ן :״ ״כיום ,ב מ י ש ט ר ה ס ו ב י י ט י ה ח ד ש ,כ ב ר ל א מ ו ב נ ת ה ס י ס מ ה על גזיל כמה הקומיסר ״אזע״ ד ״ ד ה ך ב ו ז ס ק י ,מ ו ב א בין ה י ת ר ג י מ ו ק ל פ י ר ו ק ה מ ו ס ד ה ו ו ת י ק ו ע ת י ר ־ ההישגים להגן קומיסריאם הבריאות. בגילוי־דעת, שפירסם בית־התינוקות של חלק ה ב ר י א ו ת שלגו 1 7 9 מהאוכלוםיה, כולם היום שווים דואג ולכולם ״ועל כ ן מ ק י ץ הקץ ע ל מ ו ס ד ציבורי ,א ף ד מ ע ו ת ב ש ל כך״ .אולם לא כל ל״מות ה מ ו ס ד ו ת זכו גשיקד.״ ״אזע״. כמו מ ה מ ו ס ד ו ת וביגיהם ו ע ד ה ק ה י ל ה ב ו ו י ל ג ה ו ש ו ר ה ש ל מ ו ש ב י ־ ז ק ג י ם ו ב ת י ־ י ת ו מ י ם היוו ב מ ש ך כ מ ה חודשים מ ט ר ה ל ה ת ק פ ו ת ו ה ו ק ע ו ת ב ש ל ס ד ר י ה ם הפגימיים ה מ נ ו ו נ י ם כ ב י כ ו ל ו ש ח י ת ו ת ה נ ה ל ו ת י ה ם .ב ר ו ח זו פ ו ר ס מ ו כ ת ב ו ת ע ל ד פ י ה ע ת ו ג ו ת היו מ ע ו ר ב י ם ג ם כ מ ה מ ה ח ו ס י ם ב מ ו ס ד ו ת ובהן ותמיכה הגורם הללו אלו, 1 8 0 שקיבלו ,כ מ ו ב ן ,גיבוי מ מ ע ר כ ו ת ה ע י ת ו נ י ם ו מ ה ש ל ס ו נ ו ת .מ ס ע ־ ה ה ו ק ע ה גגד ה מ ו ס ד ו ת ל א היה ל ה ל א מ ת ם ,ש כ ן ב מ ס ג ר ת ה מ ש ס ר הסובייטי ,ה א ו נ י פ ו ר מ י ס ט י מ ס י ב ו ,ע מ ד ו מ מ י ל א בפגי שילוב במסגרות מ מ ל כ ת י ו ת םטגדדטיות .אולם כמו כל צעד מהפכגי ש ל ה מ ש ס ר ה ח ד ש לוויה ג ס פ י ר ו ק ה מ ו ס ד ו ת ו ה ל א מ ת ם ב מ ם ע ־ ת ע מ ו ל ה , ששימש בין ה י ת ר מ י ן ה כ ש ר ת ד ע ת ־ ה ק ה ל ל ה ז ד ה ו ת ע ם צ ע ד זה .ע ם הלאמףנמ ה ו צ א ו כ מ ה מ מ ו ש ב י ־ ה ז ק נ י ם א ל מ ח ו ץ ל ע י ר .ב י ת ה ז ק נ י ם היהודי .ב ו ו י ל נ ה ה ו ע ב ר מתוץ לעיר ״ביחד עם זקנים ל א יהודים״. אל 181 82 עם זאת פורסם .בעיתונות ! 1 ש מ ע ב י ר י ם א ת ה ז ק נ י ם מ ח ו ץ ל ע י ר י ק ״ ב ה ס כ מ ת ם ה מ ל א ה ״ .כן פ ו ר ס ם ע ל ה ע ל א ת התזונה רמת להתקבל למוסדות המסוגלים בתהליך שבתקופת כך להחזיקם״. דומה אורגנו מחדש גם מוסתת סוציאלים לילדים ולנוער. בעוד ה מ ע ב ר עדיין רווחו ב צ י ב ו ר ה י ה ו ד י ת ו פ ע ו ת ש ל ה ת א ר ג נ ו ת ,ם פ ו נ ט ג י ה ״ א ד ח ו ק ״ ל ע ז ר ת גפגעי א ס ו ן כגון ש ר י פ ה ו כ ד ו מ ה . ,הרי ה מ ש י כ ו יהודים בעיירה ו י ם ו ק י ־ ד ב ו ר ל ב י ת ולאסוף תרומות למען עגיים*. במשך לסיוע קרובים בתקופות התארגנויות מעין אלה הופסקו או הצטנעו כדי מימדים מ ק ו מ י י ם .ב ל ב ד . למשל מבית אלה רק אותם הזקגים ״שאין להם ; בגי־משפחה 185 ופומבית הבאות במושבי־הזקנים כדי 3ר ו ב ל ליום ) פ ר ס לשירות(. מעתה יכלו תקופה מסויימת התקיימה, ל ה ס ת ו ב ב .ע ם מ ט פ ח ת .אדומה, 18 בברכת השלטוגות, ל א ס י ר י ם פוליטיים ,ש ר ב י ם מ א ו ד ב י נ י ה ם היו פעילותו יהודים. 186 של הוועד ת ק ו פ ה אדוכד. 61 ע ו ד י ו ת ר י ח ס י ת פ ע ל ב ע י ק ר ב ו ו י ל נ ה ,ב א י ש ו ר ה ש ל ט ו נ ו ת ,ה צ ל ב האדדם ב נ ו ש א .הפליטים נשלחו מפולין ושבויי־המלחמה, עדיין ששהו בםטלגים אלפי חבילות וכן היו מ ת ק ב ל ו ת דרישות שלום גרמניים. באמצעותו מהשבויים*״ ל א ח ר השהייה מ מ ו ש כ ת נ ת ג ה ה מ מ ש ל ה ד ע ת ה ג ם ל צ י ב ו ר ה פ נ ס י ו נ ר י ם ה ר ב י ם . אמנם שהיו מ ר ו כ ז י ם בווילנה ,ו ב י נ י ה ם 1 5 0יהודים ,ש מ צ ב ם ה י ה ק ש ה ב י ו ת ר . ; תוך 6 שליטתם השבועות ש ל ב ס ת י ו 1939 בווילגה דאגו ל ה ם השלטונות הסובייטים; א ך ל א ח ר מכן ,ב מ ש ך 8חודשי השלטון הליטאי ל א קיבלו הפנסיוגרים א ף פ ר ו ט ה מ ת ג מ ו ל י ה ם ה ח ד ש י י ם מ ־ 2 0ו ע ד 250זהובים. זהובים(. ואילף הובטחו מ ד צ מ ב ר 1940 ) כ ש ה מ מ ו צ ע ה ו א 60 תשלומים דו־חודשיים קבועים הפגסיוגרים ) 3,000ו מ ע ל ה ( ב ס ד ש ל 100ד ו ב ל .״ לציבור נ .5נפגעי המסע נגד תופעות הספסיות א ח ת ההשלכות הראשוגות במישור הכלכלי מכגיסת הצבא האדום לליטא ה ת ב ט א ה , ׳ כ מ ו ב א ל ע י ל ,ב ב ה ל ת ק נ י ו ת מ י י ד י ת ו ס י מ נ י ם ראשוגים ש ל א ג י ר ת מ צ ר כ י ם מ ס ו י י מ י ם . שבלטה אז ת ו פ ע ה זו, בווילנה, במיוחד נמשכה ש ם גם בצורה לאחר מכן א י ג ט ג ס י ב י ת ה ר ב ה י ו ת ר מ א ש ר ב ח ל ק י ם א ח ר י ם בליטא .ג ם ה ת ג ו ב ו ת מ צ ד ה ש ל ט ו ן יהיו ה ר ב ה י ו ת ר ח ר י פ ו ת ב ו ו י ל נ ה וזאת< כ ג ר א ה ,כ ה מ ש ך ל מ ד י ג י ו ת '״היד ה ח ז ק ה ״ באיזור ז ה ע ו ד בווילגה ׳השידור בתקופת במלים הליטאי .ב־17 השלטון בוטות ״את ביוני הספסרים ואת אלה קריין הוקיע האוגרים תחנת מלאי״*״ והזהירם מ פ נ י ה ע ו נ ש י ם ה כ ב ד י ם ה צ פ ו י י ם ל ה ם .א מ נ ם ב ת ק ו פ ת ה מ ע ב ר ו ב מ י ו ח ד ערב הבחירות זה, ׳לגושא 8 9נ ל״סיים״ חילה קצרה הפוגת מ ה בהתייחסותם של השלטונות א ך כ ב ר י ו ם ־ י ו מ י י ם ל א ח ר מ כ ן חודשה ה פ ע י ל ו ת ב י ת ר ש א ת . י ״ א ל ת ר כ ש ו מלאי ,ש כ ן ת צ ט ע ר ו ע ל כ ך ״ — ב כ ו ת ר ת זו י צ א היומון ה י ה ו ד י ״ווילגער : חורמה טאגבלאט״ בספסרות ואגירת מ ל א י » ובעיקר דירות ב ע ק ב ו ת החלטתם הגחושה של השלטוגות לאסור ברחובות המיושבים פרטיות באיזור 9נ מלחמת ל מ ח ר ת בוצעו ח י פ ו ש י ־ ב י ת ק פ ד ג י י ם ' ב ו ו י ל ג ה ע ל ־ י ד י יהודים .כ ת ו צ א ה מ ח י פ ו ש י ם א ל ה • ״ ב מ ס פ ר רחובות רודגיצקי דייטשע, וברחובות גתגלו הסמוכים כ מ ו י ו ת נ י כ ר ו ת ש ל מ נ ו פ א ק ט ו ר ה ,ד ב ר י ־ ם ד ק י ת ,עורות ,ס ו כ ר ,מ ל ח ,ק מ ח ו כ ד ׳ ״ 31נ ע ל ר ק ע גילויים א ל ו נ א ס ר ו כ ־ 2 0א י ש ב א ש מ ת ס פ ס ר ו ת ,פ ע י ל ו ת א ס ו ר ה ב ב ו ר ס ה •יוכן ג א ס ר ״ ס ו ח ר ב ד י ם י ה ו ד י י ד ו ע בווילגה באשמת י ח ס גרוע לעובדים שלו 2 לשעבר״ .״ אמגם ב ל ה ט ת ק ו פ ת ההלאמה ,שהחלה בחודש אוגוסט הוקל במידה מסויימת ה ל ח ץ מ צ ד ה ש ל ט ו ג ו ת ע ל ה ח ג ו ו ג י ם ו ה ס ו ח ר י ם הזעירים .ע ם ז א ת ג ע ר כ ו א פ י ל ו ב א ו ת ה ה ת ק ו פ ה 320ח י פ ו ש י ם ב מ פ ע ל י ת ע ש י י ה ו מ ס ח ר בינוניים ו ג ד ו ל י ם ו ה ו ח ר מ ו סחורות ב ס כ ו ם ש ל 270,000ל י ט ׳ ג 1 9 בין ה י ת ד גודע ב ת ק ו פ ה ז ו ג ם ע ל ה ע נ ש ת ם ש ל 10יהודים ו ל א ־ י ה ו ד י ם ב ו ו י ל נ ה ובמקומות : אחרים על כ מ ו •כן ה ו א ש מ ו מ ס פ ר ממפעליהם 62 עבירות כלכליות שוגות ובעיקר ע ל העלאת בעלים ש ל מ פ ע ל י ם מולאמים ואחרים בתקופת המעבר ולאחר מכן. 1 9 5 9 מחירים *.׳ במשיכת כספים לאחר מיבצעי לגיהול ההלאמה של ה״מאבק חסר זה. מסוג 1 9 6 על התעשייה הרחמים נגד הוכרז המאבק והמסחר — שוב אוגרי ספסרים, רשמית ב־10 התפנו המלאי השלטונות ופושעים ב ג ו ב מ ב ר .1940 דומים מסע במסגרת ה ת ע מ ו ל ה ,ש ג ת ל ו ו ה ל מ א ב ק זה ,ה ו ב ט ח ״ ל ח ס ל א ת ה י ס ו ד ו ת ש ל ה ב ו ר ג נ ו ת ה ה ר ו ס ה , מגסים לגהל שעדיין המשפט פעילות ה ר א ש ו ן מ ס ו ג זה והרתעה, לשעבר ספסרית שחורה״. בווילגה ,שהיה להוות מעין אמור מ ש פ ט ראווה נ ע ר ך ב ־ 1 3ב נ ו ב מ ב ר 1940ג ג ד י ו ס ף ר ו ט ב ו ר ט ,ב ע ל ב י ת ־ מ ס ח ר ל ב ד י ם ב ר ח ו ב ש א ב ל י .2ה ל ה נ א ס ר כ ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת ל פ נ י כ ן ,כ א ש ר ה ק ו מ י ס ר ש ל ב י ת ־ ה מ ס ח ר ה מ ו ל א ם ,ל י י ב סלוצקי ,ג י ל ה א ת ד ב ר ק י ו מ ה ש ל כ מ ו ת ס ח ו ר ו ת מ ת ח ת לבגיין. במחבוא ומטפחות כעדים נשים 3 בחקירה שכמות זו הסתבר, בשווי ש ל 53,000ל י ט . עובדים אחרים של בית־המסחר, לקומיסר דייר ש כ ן עורכי־דין הופיעו ובעל־הבניין — ידועים מקובנה: כולם יהודים .ע ל הנאשם שלקאוםקאס שגות סניגוריה ש נ י במשפט זה )ליטאי( ויודלביץ )יהודי( .ב י ת ־ ה מ ש פ ט ק י ב ל א ת ד ע ת ו ש ל ה ת ו ב ע הליטאי, לימדו בגוםף כ ל ל ה 12א ל ף מ ט ר בד פרופ׳ ש פ ס ק ־ ה ד י ן חייב ל ה ו ו ת דוגמה ל כ ל א ו י ב י ־ ה ע ם ו ד ן א ת ה נ א ש ם ל ע ש ר ע ב ו ד ת ־ פ ר ר ,א י ב ו ד זכויות האזרח ו ה ח ר מ ת ה ס ח ו ר ה . 1 9 7 צ י ד הספסרים ,איתור העבריינים הכלכליים ו ה ב א ת ם לדין הגיע לשיאו במחצית ה ר א ש ו נ ה ש ל ח ו ד ש ד צ מ ב ר .1940מ ת ו ך ש מ ו ת ה ע ב ר י י נ י ם ה ל ל ו ,כ פ י ש ה ת פ ר ס מ ו אז ב כ ת ב ו ת ש ל שרוב העיתונות מ פ י סוכנות הידיעות רוכמ היו יהודים. 198 ב א ח ת הכתבות הללו, הממלכתית ״אלטא״ ,מסתבר, המאבק המתארת א ת פרטי ה ח ר י ף נ ג ד ה ס פ ס ר י ם ו ש ק ט ע מ ת ו כ ה מ ו ב א ל ה ל ן ,מ ו ז כ ר י ם 11ע ב ר י י נ י ם ,מ ת ו כ ם 9ה ם יהודים .ו א ל ה פ ר ט י א ש מ ת ם : ׳׳וה .א י צ י ק ס ו ן מ ש ב ל י ה ח ב י א 2,087ק ״ ג ש מ ן ו־ 6,600ק ״ ג ס ב ו ן בשווי ש ל 9,000ליט׳ ו כ ן ס ח ו ר ו ת א ח ר ו ת ב ש ו ו י ש ל 857לים׳ .פ .ש ל י ו ס ו א ח י ו ע ם מ ט ע ן ש ל 18ח ב י ל ו ת חוטים ,א ו ת ם ק ג ו א צ ל ת ו ש ב ש ד ו ב ה ,ווייגר. ב ח י פ ו ש ־ ה ר כ ב ת ש ל ו י ל ק ו ב י ש ק י געצרו וו .ל א ץ !האשד• פ .מ י ס ל ר ,ש ה ת כ ו ו ג ו ל ה ע ב י ר לקובגה ש ת י ת י ב ו ת ובהן כמות גדולה מ א ו ד ש ל םחורות־סידקית. בחיפוש, זוגות 12 שנערך ב ב ת י ה ם ,נ מ צ א ו 20 :מ ב ר ש ו ת 138 , ס ל י ל י חומים11 , א ג פ י ל א ו ת 114 ,ס ל י ל י ם ש ל ח ו ט י ם ל ב ג י ם 6 ,ז ו ג ו ת ש ל ג ר ב י נשים, ז ו ג ו ת געלי ילדים 292 ,זוגות ג ר ב י ילדים12 , זוגות גרבי גברים, 12ס ו ד ר י ם ו ע ו ד כ מ ו ת ש ל פריטי ס ח ו ר ה שוגים .ה ת ב ר ר ,ש ה ן ל א ץ ,הן מיםלר במסגרת מיוחד ה י נ ם חגווגים ,א ך מ ת ע ס ק י ם ב ס פ ס ר ו ת ״ . כ ת ב ה זו מודגשת העובדה ש״תופעת 1 9 9 הספסרות באה ב א י ז ו ר וילגה״ ו ב ה ד ג מ ה ל כ ך מ ו ב א י ם ש מ ו ת י ה ם ש ל לידי הספסרים ביטוי שנעצרו ש ם ו ב י נ י ה ם :ל .זלקינד ,מ ר ח ו ב זאוואלגה ,51י ו ס ף א ב ר ה מ ו ב י ץ ,מ ר ח ו ב ט ו ר ג ל ס ק ה 113ו ל י א ו ן ה ר מ ן .ת ו ך ימים ס פ ו ר י ם ה ת ק י י ם מ ש פ ט ם ש ל ה ל ל ו ב ב י ת ־ ה ד י ן ה מ ח ו ז י בווילנה ,והרי פסקי־הדין: ל .זלקינד ,שהואשם בהחבאת כמות ניכרת ש ל תה ,מלח־לימון ושתי יריעות ב ד ,כ ל א ח ת 18מ ט ר ,א צ ל ה ח צ ר ן ה פ ו ל נ י ש ל ב י ת ו — נידון ל ־ 6ש נ ו ת 63 מאסר ,איבוד זכויותיו האזרחיות למשך 5שנים והחרמת רכושו .אברהמוביץ, ש א צ ל ו נ מ צ א ו 4ח ת י כ ו ת ג ד ו ל ו ת ש ל ע ו ר ,נידון ל ־ 5ש נ ו ת מ א ס ר ,א י ב ו ד זכויות ה א ז ר ח כ נ ״ ל ו כ ן ה ו ח ר מ ו א צ ל ו 2,000ליט׳ .הרמן ,ש ה ו א ש ם ב ח צ י י ת ה ס ו ב י י ט י )הישן( ו ב ק נ י י ת ע ו ר ל מ ט ר ו ת ס פ ס ר ו ת ,נ י ד ו ן ל ־ 5ש נ ו ת הגבול מ א ס ר ואיבוד זכויותיו האורחיות כ ג ״ ל . 200 ב מ ק ב י ל ל מ ש פ ט י ם ,ש נ ע ר כ ו ג ג ד ה ע ב ר י י ג י ם ש א ו ת ר ו גמשכו ג ם מ צ ו ד י ם ו ח י פ ו ש י י ע ב ר י י נ י ם נוספים,״* ב י ת במטרה לחשוף ב ־ 1ב ד צ מ ב ר ,1940ב ע ת 2 להביאם למשפט וחוזר חלילה. ה ס פ ס ר ו ת ה י ה בשיאו, שהמסע גגד כינסו גציגי ה ש ל ט ו ג ו ת ל מ ס ח ר ב ו ו י ל ג ה א ת ה ס ו ח ר י ם הזעירים ו ה ט י פ ו ל ה ם מ ו ס ר ע ל ת ו פ ע ו ת הרווחות שליליות מאחרים שלהם .בין בסקטור הועלו היתר בפגיהם ״הלמאי טעגות ב פ ת י ח ת ה ח נ ו י ו ת ו נ ו ע ל י ם א ו ת ן ב ט ר ם זמן ,מ ח ב י א י ם ס ח ו ר ו ת ,מ פ י צ י ם 2 2 שמועות פרובוקטיביות ,שהליט יבוטל וכדומה .״ במיוחד יצא הקצף ג ג ד ת ו פ ע ת התורים, לאחרוגה )שוב( שפשטה כשהדוברים בווילגה, מגדירים הממשלתיים ת ו פ ע ה ז ו כ ס ב ו ט א ז ׳ גלוי .״ א ו י ב י ה מ ו ל ד ת היוצרים א ת ה ת ו ר י ם — ה כ ר י ז א ח ד מ ה ם — ב ו א י ב ו א ו ע ל ע ו נ ש ם ״ .ר א ו י לציין ,ש ק ה ל ה ח נ ו ו נ י ם ל א נ ש א ר ב מ ק ר ה והעלה ז ה חייב טעגות ע ם ״שקי כסף״ בחנויותיהם*. יומיים גגדיות .בין הקגייה ותיאבון העצום, המלאי כליל א ת 20 לאחר פגישת עימות זו יצא ת ח ת הכותרת ״אויבי העם״* המגצלים היתר טעגו ג ג ד המאיימים תופעות ש ל לרוקן לקוחות 20 בווילנה היומון היהודי ראשי במאמר ב ה ת ק פ ה חריפה ג ג ד ״הברית בין ה ס פ ס ר י ם לבין לשעבר והחרשתגים״. פורסמו במקביל היהודית בעיתוגות ס פ ס ר י ם ג ם ב י ת ד ח ל ק י הארץ. ״ספסר עגק״ 2 0 5 תפיסת כ ת ב ו ת ותיאורים פ י ק ג ט י י ם ש ל ב א ח ת מהכתבות הללו המוקדשת לתפיסתו של ה ו א אוריה סלוצקי ,ב ע ל בית־מםחר לבגדים מוכגים בקובגה — מובאים תיאורים מפורמים ביותר ע ל צורת המחבוא המתוחכם ,שהתקין בדירתו ורשימה מ ל א ה ש ל 17 פריטי ב ג ד י ם ,שאוכסגו שם. בכתבה אחרת המשופעת ב ד ב ר י ל ע ג וזילזול ב ד ת ה י ה ו ד י ת מ ס ו פ ר ע ל יהודי ד ת י מ ה ע י י ר ה פ ר א ן ,ש ה ח ב י א חתיכות סבון בארון הקודש ש ל בית־הכנםת המקומי*. שלושים 20 ל י מ י ם גודע, ש א ו ת ו יהודי ) ש מ ש ב י ת ־ ה כ ג ם ת ( גידון ל ־ 2ש ג ו ת מ א ס ר ואילו ס ל ו צ ק י ה נ ״ ל — ל ־ 8שנים.׳ במשפט דיסקינד 20 ספסרות, שנערר מקלווריה וחצקל ל פ י ה ס ע י פ י ם 242 ו ־ 51 ב ב י ת ־ ה מ ש פ ט המחוזי במריאמפול, 2 0 8 נידונו גחמן נ ו ב י נ ס ק י מ ה כ פ ר ה ס מ ו ך נאויאנאי ל ־ 5ש נ ו ת מ א ס ר ) ת ת ־ ס ע י ף (4 מחוק העונשין. וזאת עבור: החבאת 89ח ת י כ ו ת ס ב ו ן ב ש ו ו י ש ל 200.70ל י ט 67 .זוגות ג ר ב י י ם בשווי 154.25ל י ט . ו ־ 3ארגזי מ ס מ ר י ם ב ש ו ו י 74.88ל י ט .ד ב ו ר ה ס ט ר ו פ ו ל ס ק י מ ק ל ו ו ר י ה ש ג ם ה י א היתד• מ ע ו ר ב ת ב מ ש פ ט ז ה — ז ו כ ת ה . המערכת היסטריים, סובות הנמרצת, שהתגהלה גגד ה״ספסרות״ וההסתה העזה כדי מימדים ש ל ו ב ת ה ב ת ק ו פ ת ה ש י א ש ל מ ע ר כ ה זו ו ל א ח ר מ כ ן ,היוו ה ז ד מ נ ו י ו ת לנקמנות אישית, 2 חיסול חשבונות פרטיים 2 0 0 ואף מ ת ן פורקן לרגשות א ג ס י ש מ י י ם .״ א ם כ י ב ר ו ב ה מ ק ר י ם הגישו הנידונים ב מ ש פ ט י ם ה כ ל כ ל י י ם ב ע צ מ ם 64 או ב א מ צ ע ו ת עורכי־דין ערעורים ע ל חומרת פסק־הדין ,ה ר י כמעט ב כ ל המקרים ה מ ק ר י ם ל א ש י נ ה ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון ב מ א ו מ ה א ת מ י ד ת ה ע ו נ ש .ל ה ל ן פ ר ט י ם ע ל 4פ ס ק י ־ ד י ן ,ש נ ד ו נ ו ב מ ו ס ד זה ב ־ 2 0ב י נ ו א ר 1941ו א ו ש ר ו א ח ד א ח ד : (1 2 1 1 מ ש פ ט ם ש ל א ו ד י ה זיואוו ,ש ל מ ה ארונזון — ס ו ח ר י ם מ ק ל ו ו ר י ה ו י ע נ ק ל זילברמן — איכר שהואשמו מלודווינובה, בהחבאת ודברי־עור נעליים ש ל 13,306,79ל י ט ,ו ש נ י ד ו נ ו ע ל כ ך ע ל ־ י ד י ב י ת ה מ ש פ ט ה מ ח ו ז י בשווי במריאמפול מ ־ 5ו ע ד 7ש נ ו ת מ א ס ר ,ה ג ב ל ת זכויותיהם ו ה ח ר מ ת ר כ ו ש ם . מ ש פ ט ם ש ל הסוחרים לייבל ומינה שפירא והעגלון יענקל שפירא מהעיירה (2 לינקווא ,ש ה ו א ש מ ו ב ה ח ב א ת ס ח ו ר ו ת מ כ ו ל ת ו ב ר ז ל בשווי ש ל 1,562ל י ט ו ש נ י ד ו נ ו ע ל ־ י ד י ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה מ ח ו ז י ב ש ב ל י ל־ 6—5ש נ ו ת מ א ס ר ,ה ג ב ל ת ה ז כ ו י ו ת ו ה ח ר מ ה חלקית ש ל (3 הרכוש ,פ ר ט שפירא ,ש ש ו ח ר ר ה ע ל למינה תנאי. מ ש פ ט ו ש ל הסוחר הקובנאי יעקב פפילסקי ,שהואשם מנופקטורה המשפט (4 בשווי ש ל המחוזי למעלה בקובנה ל ־6 מ־ 4,000ל י ט , שנות בהחבאת סחורות ושניתן על כך על־ידיבית־ מאסר. מ ש פ ט ו ש ל ה ס ו ח ר מ ק ל ו ו ר י ה ,דולף ב ק ,ש ה ו א ש ם ב ה ח ב א ת ס ו ו ד ר י ם מ צ מ ר בשווי ש ל 3,800ל י ט ו מ כ י ר ת ם ב ב י ת ו ב מ ח י ר י ס פ ס ר ו ת ,ש נ י ת ן ע ל כ ך ע ל ־ י ד י בית־המשפט המחוזי במריאמפול ל ־ 5שגות מאסר ,ל ה ג ב ל ת הזכויות ולהחרמה חלקית ש ל רכושו. כאמור מינה לעיל ,אישר בית־המשפט א ת פסקי־הדין ה ל ל ו ולגבי ש פ י ר א א ף ציין ש ״ ה ע ו נ ש ש ל ספסרים, פםק־הדין של בית־המשפט המחוזי ק ל מדי ,שכן לגבי ש ה י ג ם ב ו ג ד י ם סוציאליים מ ס ו כ נ י ם אין ל ה ס כ י ם ל ע ו נ ש ב ת נ א י ״ . ב ה ח ל ט ה ז ו ש ל ב י ת ־ ה מ ש פ ם העליון ה ס ת י י מ ה ל מ ע ש ה ש נ ו ה ל ה ג ג ד ה ס פ ס ר ו ת ו ע ב י ר ו ת כ ל כ ל י ו ת למיניהן ב מ ש ך ושכאמור לעיל, תקופת הסיפוח כגראה, המשאבים של כח האדם הגיעה לשיאה 2 1 2 המערכה המוגברת, המחצית השנייה של ב ד צ מ ב ר .1940 במשטרה ובמוסדות הבטחון מ ע ת ה גוייסו, האחרים להכגת 8 ה ה ת מ ו ד ד ו ת ה ג ד ו ל ה ,ש ה ח ל ה ל ה ת ג ב ש נ ג ד ״אויבי ה ע ם ״ ל מ י ג י ה ם כ ו ל ל ה ס פ ס ר י ם י ושבאה 2 ל ב י ס ו י ב ה ג ל י י ה ה ה מ ו ג י ת ביוגי .1941 העדות .83דברי ה ל ל על בעל־המלאכד .היהודי ,שתמיד היה ה ח ל ת המהפכני ברחוב היהודי . 1 9 4 0 עמ׳ 5 A 6 און טעכטער פון מיטלשטאנד״ פאלקמכלאט השווה עמי 40והערה .102 .84השלטון הסובייטי ,מם׳ ,100עמ׳ .210תקנון בסיסי של ארטלים דוגמה ש ל טופס. הקמת ארטל וכוי ר א ה :״קאאפעראפיווע פראצידור ארטעלן״ פאלקסכלאט 6.9.1940 עמ׳ .4—3 .85להלן מ ג מ ה אופיינית של מודעה בעיתון מטעם ועדה י ח מ ת ל ה ק מ ת א ר ט ל :״אנו מבקשים א ת כ ל הטובעניות לבוא בשבת ה־ 14בח.ז .בשעה 8ב ע ר ב לאסיפה ,בה י ת נ ו ע ל ה ק מ ת ארסל .האסיפה תתקיים בבית האיגוד המקצועי )דארבו רומאי(, קומה רביעית״ .ד ע ר עמעט ,14.12.1940 ,עמי .7 65 .86.ארבקאר ליאווא איישישאק ,״ווי אזוי העבט פארבייטן קאפיטאל״ ,ווילנעד עמעפ, ,10.12.1940עמ׳ .3 .87לייכ הערציןים ,׳׳דעד באלעגאלע גלייכט אוים די פלייצעס״ ,ד ע ד עטעס,14.5.1941 , עמ׳ .4 .88ד ע ר פאריקמאכער ארטעל זיינ טעטיקייט״ ,דעד עטעס ,12.2.1941 ,עמ׳ .8 .89יאנקל יוד ,ווילנער גאם 25גייט צו די וואלן״ .שטראלן ,30.11.1940 ,26 61) ,עמ׳ .21 .90זש .זיך ״געעפנט אן ארטעל פון אפטייקער״ ,ווילנער דעד עמעפ ,15.12.1940 ,עמ׳ .6 л .91בורשטיין ,״פריינטשאפט צווישנ פעלקער״ ,דער עמעפ ,8.6.1941 ,עמ׳ .5 .92ארבקאר .ה .גורוויטש ,״אינ קאווגער קאנפעקציע שניידערארטעל שעריקער אונ העצער מוזג באשטראפט ווערנ״ ,דעד עמעם ,11.3.1941 ,עמ׳ .6 .93״כעסרוינעס אין די ווילנער ארטעלן״ ,ד ע ד עמעם ,16.4.1941 ,עמ׳ 5והשווה גם כתבה נוספת למחרת היום המוקיעה א ת ברונזפט ,מנהל ארטל הכפפות ׳׳פירשטינאס״ בווילנה ,שהגוע למישרה זו.באמצעות .כתב המלצה מטעם הטראסט .הלה ,המשתכר בארטל 1,000רובל לחודש ״ומבין בייצור כפפות כשם שמנחם מנדל הבין בבתי־ החרושת ,שבמניותיהם.פחד בבורסה של יהופיץ״ .הכתבה מסתיימת בשאלה ״מעניין, מי הם ב כ ל ז א ת נ ו ת נ י ' ה פ ת ק א ו ת בטראסט העור״ .ש .זשירטאנ ,״א׳ דירעקטאר״ שפ ,17.4.1941 ,עמ׳ .4 .94כ .גאלאמב ,״אין ארטעל םטיקלאריום״ ,ד ע ר עמעפ ,1.12.1940 ,עמ׳ .1 .95יאנקל יןרעוונעד ,״אוטיאנער קירזשנער ארטעל קעפורע״ ,ד ע ד עמעם,7.12.1940 , עמ׳ .1 .96כ מ ה ארטלים דאגו גם שבעיתונות תופענה מודעות פרסומת מתאימות לתוצרתם או לשירותיהם .מודעה מסוג.זד• של ארטל העגלונים ר א ה :ד ע י עמעם,18.12.1940 , עמ׳ ;5מודעה מטעם הארטל לבגדי אופנה ״מאדא״ :מודעות מטעם ארטל הזגגים ״סטיקלאריום״; ארטל הסנדלרים ״ספאליט״ בווילנה ר א ה :שם .9.6.1941 ,מודעות עידוד לארטל עושי הכפפות בווילנה ולמנהלו ברונזפט )הערה (93ע ל המשלוח הראשון של תוצרתם למוסקבה ר א ה :ווילנער עמעמ ,25.12.1940 ,עמ׳ .6 ' .97ע ל הקצאת אשראי ממלכתי בסך של רבע מיליון רובל לארטל עושי הכפפות הווילנאי הגדול )בן 400חברים( ,ר א ה :״דעך ערשטער ווילנער זעמשער ארטעל״ ,פאלקםבלאט, ,30.10.1940עמ׳ .5ארטל הסנדלרים הווילנאי )בן 90חברים( עדיין התלבט בבעיות דיור חמורות בתקופת הסובייטיזציה השלישית .ש .זשידמאנ ,״דעד שוסטער ארטעל ״ספאליס״ .,ד ע ד עמעפ ,15.4.1941 ,עמ׳ .4 л .98בורשטיין ,״קאוונער טרעגער וויילנ א נ ארטעל״ ,דעד עמעפ ,29.5.1941 ,עמ׳ .2 .99מאריג ,״קאצאווימ וועלג זיכ איבערקוואליפיצירנ א ו נ גרינדנ א נייעם ארטעל״, ד ע ד עמעפ ,30.5.1941 ,עמי .5 .100מודעה על דרישה למועמדות לארטל לייצור מחוכים ר א ה :ווילנער עמעם,14.11.1940 , עמ׳ .4 .101כניסתם של 8בתי־חרושת קטנים לממתקים בווילנה למסגרת של ארטלים והכנות לגבי 11נוספים ר א ה :״די ניט־נאציאנאליזירטע פאבריקלעך ווערן אריינגעצויגן אין דער םאציאליסטישער פראדוקציע״ ,ווילנער עמעפ ,16.10.1910 ,עמ׳ .5 .102ש .דארפזאן ״ליטווישע א тע ן אונטער דעם סאוועטישן רעזשים״ .דער אמעריקאגער, ,31.1.1941 .עמ׳ ) 12להלן :ליטווישע אידען(. .103הכוונה של הכותבים התייחסה בין היתר לדברים• ,שהושמעו על־ידי גציג מרכז המפלגה גי .זימאן בעצרת־הבחירות ה ג ח ל ה ,שערך העיתון ״פאלקסבלאט ב־3 באוגוסט ובד .הוזמגו גם ׳;בעלי .המלאכה היהודים ,הסוחרים הזעירים היהודים וכל אנשי העם הישרים מקרב היהודים להצטרף לשורות המפלגה״ .מ ת ו ך :״נידער שאוויגיזם :און אגטיסעמיטזם״ פאלקפבלאט ,5.7.1940 ,עמ׳ .5בדברים אוהדים ברוח זו פ נ ה א ל המעמד הביגוגי היהודי חבר הוועד המרכזי של מק״ל ,ברל לאטוויס־ .פרידמאן ר א ה :״דעד .מיטלשטאגד דארף זען אין אוגדז די בעססע פרייגד״ די אידישע שטימע ,14.7.1940 ,עמי . .4 66 .104יאשקע שאכאט ,אומבאווסטזיניקע אויםגעלינקטקייט אדער באווסטזיניקע פראוואקא־ ציעז״ ,די אידישע שטיטע ,15.7.1940 ,עמ׳ ) 3המאמר הועתק מה״פאלקסבלאט״(. .105ה מ ק ל יוד ,״זין און טעכטער פון מיטלשטאנד׳׳ ,פאלקפבלאט) ,מקוטע(,6.8.1940 , עמ׳ 5וראה גם הערה 78א׳ לעיל. .106י .נ ,.״וועגן די באלעבאטים פון די קליינע .אפטייק קרעמלעך״ ,ווילנער טאגבלאט, ,15.8.1940עמ׳ .4בעל המכתב הזה מסתמר גם על מכתב גוסף מה־ 8באוגוסט, המעלה על גס א ת העובדה ,שבקרב החנוונים הזעירים גמצאים הרבה בעלי מקצוע לשעבר כ מ ו סגדלרים ,חייטים ,מסגרים וכדי .כ מ ו כ ן מאזכר בעל המכתב מאמר מערכת ש ל העיתון באותו גושא ת ח ת הכותרת ״בארג ארויף דארף מען זיך צו שפאגען״ והשווה גם מכתב למערכת פאלקסבלאט ,מ־ ,21.8.1940עמ׳ 4בחתימת א .אילגאווסקי. .107״גלייך אנהויבן דורכפירן די איברערשיכטוגג פון מיטלשטאנד? ,פאלקפבלאט, ,18.8.1940עמ׳ .1ראוי לציין ,שלעומת המאמר ש ל יוםאדה ,שצוטט לעיל )ראה הערה ,(105הרי לאורך כל מאמר־המערכת הזד .לא נזכרת אף פ ע ם המילה ״יהודי״ או ״יהודים״ וזאת כנראה בגלל המגמה הרשמית של המשטר החדש לטפל בבעיות של מיעוטים לאומיים במסגרת הממלכתית הכללית ובצורה אחידה: .108יענקל קאץ ,״לאנדווירטשאפפלעכע שולן פ א ר די וואט דארפן זיך איבערשיכטן״, פאלקטבלאט ,16.8.1940 ,עמ׳ .4—3 .109אמנם פקיד רם דרג ,שנשאל ב ע ת הרפורמה הקרקעית .,אם יש בדעת השלטונות . . ,להקים משקי עזר .עבור המעמד הבינוני הזקוק לטרנספורמציה מקצועית ,ע נ ה : ״אין ספק ,שמשהו יעשה להקמת משקים ע״י הערים״ כשהמטרה גם אספקת ירקות לתושבי הערים — ״כ׳ זלקאוסקאס וועגן וויכטיגע פראגעס פון דעד ערד רעפארם״ פאלקטבלאט ,12.8.1940 ,עמ׳ 3 .110אגר .י .אלייםקי ,״אומשיכטונג דער געבאט פון מאמענט״ ,פאלקפכלאט,6.9.1940 , עמ׳ .5 .1.11י .נאד ,ווידערקלאנגען ,תל־אביב ,1961עמ׳ .249 .112טיימר ,דורכ א באפרייטער וועלט״ ,דעד עמעם ,22.4.1941 ,עמ׳ .3 .113״די יוגנט א פ נ טראנספארט״ ,דער עמעפ ,1.4.1941 ,עמ׳ .1 .114צילומיהם וכתבותיהם הנלהבות וכן גם קורות חייהם וביטויי התלהבותם ללמוד ב מ ס ג ר ת .פ .ז .או .ראה בכתבותיהם הבאות :מעליקאוופקי ,״איכ הייב אג אנייעם לעבנ״ ,שטראלן ,17.5.1941 ,עמ׳ л ; 5קאצ ,״איכ ווער א קוואליפיצירסער ארבעטער״ ש ט :יסדאעל ליבטעד ,״מיינ צוקוגפט איז געזיכערט״, Р№0 .115״א געראטעגער אנהייב וועלכעד דארף ניט בלייבן קיין אנהייב״ ,דער ,18.4.1941עמ׳ .3 .116למעשה התבטאו נסיונות אלו בהכנות גרידא והתבססו ע ל הצהרות גלהבות מצד חקלאים יהודים ,כ פ י שקרה בכפר לייפוגאי על־יד אולקניקי ח כ ת ה גם להתעניינות אוהדת מ ס ע ם המזכירות המחתית ש ל המפלגה הקומוניסטית. . , р д а д 25.3.1941 ש ,״יידישע לאגדווירסג וועלכ גריגדנ א קאלכאז״ ,ד ע ד .עמ׳ .1חודשיים .לאחר מכן עדיין המשיכו צעירי הכפר ״לחלום ע ל קולחת״, אלא שהקשיים להקמתו טרם הוסרו .ש .זשירטאנ ,״צו גאסט ב א יידישע פויערים״, שם ,22.5.1941 ,עמ׳ .2 .117ע ת ת מ ר פנדלר ,מי״ז ,עמ׳ .1 .118אחרי .שחנותו של י .ם .בעיירה וויסוקי־דבור הולאמה ,הוא נותר ללא פרנסה וללא תעסוקה ימים רבים .בחורף ניסה להצטרף לחוטבי עצים ביער הסמוך ,אך לאחר יום יומיים גירשוהו משם .עד׳ י .פפירשטיין ,מי״ז עמ׳ .4 .119י .פרבר — ״מן המיצר״ ,פ פ ר אדלקניק — העיירה בלהבות ,תל־אביב תשכ״ב, עמ׳ .122 .120עד׳ א .סנלפון ,מי״ז ,עמי яלפני כן גורש סגלםון מהמפעל המולאם ,השווה .לעיל • ..עמ׳ 12הערה .26 67 .121עד׳ ז .גוראקניפהי ,מי׳׳ז ,עמ׳ .4 .122עד׳ עזריאל לוי ,מי״ז ,עמ׳ .1על תפוצת פרנסה מהגשת ארוחות ביתיות מעידות גם המודעות שפורסמו אז בעיתונות בגושא זה כמו ״המסעדה הצמחוגית של גברה לבנדא״ בוילגה ,יוילנער פזאגבלאט ,15.8.1940 ,עמ׳ .4״ארוחת הצהריים הטובה ביותר׳׳ בקובנה אצל גייזבורג ,דעד עמעם ,7.5.1941 ,עמ׳ .5 .123עד׳ קליבנפקי ,מי״ז ,עמ׳ .16 .124ינופה ,על גדות הוויליה )עורך ש .נוי( ,תל־אביב ,1972עמ׳ .248 .125ראה כתבתו ״פונ א יעשיווע באכער — א טראקטאריםט״ ,ד ע ד עטעפ,21.5.1941 , עמ׳ .4הטראקטוריסט היהודי הראשון בליטא היה כגראה יעקב טון משבלי, ״שאוולי א סאוועטישע שטאט״ ,ש פ ,12.6.1941 ,עמ׳ .4 .126ראה מודעות בעיתון בנושא ז ח :״ל־עלטא״ )םוכטת הידיעות הליטאית( דרוש מתרגם מליסאית לרוסית .פאלקפבלאט ,23.10.1940 ,עמ׳ ,8ו ר א ה :״כ׳ ג י ב שאען יפאר שילער פ ו נ מיטלשולנ פ ו נ אלע לערנ זאכנ״ ,״שטונדנ א י נ רוסיש ג י ט א געניסע לערערינ״ ,ד ע ד עמעפ 15.12.1940 ,והשווה גם הערה 47 .127על ע ת ר ת שהיתר ,בביתו של המזכיר ה־ 2של מק״ל ,א .מםקופ ,ר א ה עד׳ מאיא, מי״ז ,עמ׳ .93ר א ה גם מודעה :דרושה בחורה לילדה ב ת ,7ד ע ד עפעפ,5.5.1941 , ענד .5 .128ראה למשל א ת המודעה ה ב א ה :״ם׳ווערט געזוכט טיכטיקע צייטונג־פארקויפער״, דעד עפעפ ,18.5.1941 ,עמ׳ .5 .129קבלת בספים מחו״ל היתד ,נעשית במסגרת טרנסאקציה ש ל הידברות ע ם מישזע, שהיה מעונית לשלוח כספים לחו״ל .במכתביו של ישראלוב )ראה לעיל ד,ערד(17, לילדיו בא״י גרמז ל א פחות מ־ 13פעם ד ב ר עיסקה מסוג זה .דוגמה :״אתם רשאים ל ק ח ת א ת הכסף ש ל דודה אסתר־פייגד .,,כאן א נ י נ ו ת נ ת למינה מדי חודש כסף״ ; (24.8.1940) .״תוכלגה לקחת מכספיה כמה שיהיה לכן נחוץ .כ ב ר נסדר א ת החשבון איתה״ ).(4.3.1951 .130״דער געשווארענער פון ווילנער קרייז :געריכט דיפל .יוריסט א .אפראימציק״, ווילנער טאגגלאמ.15.8.1940 , .131״והמרחץ היהודי ממשיך להיות פתוח ביום חמישי ,שישי ושבת בלילה״ ,ווילנער עמעפ ,15.12.1940 ,עמ׳ .5 .132מודעתו של הצלם ש .באיער מופיעה בתדירות גבוהה מאוד במיוחד בתקופת הפספורטיזציה ,מאי־יוני .1941 .133עד׳ лגזלו ,מי״ז ,עמ׳ .6 .134מתור ה מ א מ ר :״יידישע קליינקרעמער און הענדלער״ ,פאלכפבלאפז,17.7.1940 , עמ׳ .6 .135״ענםפערס א פ בריור׳ ,רעד עפעפ ,1.3.1941 ,עמ׳ .5 .136׳׳באשלום נומער 242פ ו נ ראטפאלקאמ פ ו נ ל.ס.ס.ר .וועגנ ארדגענ אונ דעד אפזיבט איבערנ פריוואטנ האנדל״ ,ר ע ד עמעפ ,27.3.1941 ,עמ׳ .1 .137״אוקאז פ ו נ פרעזידיומ פ ו נ אויבערראט פ ו נ ל .ם .ס .ר .וועגג אפצאל א פ באדערפענישנ פונ דירעס א ו נ קולטור־שטייגערישער בויונג וואס ווערט גענומענ פ ו נ קוטטארנ, האגטווערקער ,אייגנטימער פ ו נ האנדלם־אינדוםטריע אוגטערנעמונגענ א ו נ אגדעדע בירגער ,וואס צאלנ האכנאסע־שטייער אינ דער ליטווישער רעפובליק״ ,דער עמעמ, ,13.5.1914עמ׳ .1 .138״מיטטיילונג פ ו נ פאלקס־קאמיםאריאט פ א ר פ י נ א נ ס וועגנ ד ע ד רעגיםטראציע פונ פריוואטע האנדלם־אונ אינדוסטריע־אוגטערנמונגענ ,קוסטארנ א ו נ מעלאכעס באשעפ־ טיקונגעג ,וואם זייגעג גיט אנגעשלאסג אג קאאפעראטיוונ״ ,ד ע ד עטעפ,21.5.1941 , עמ׳ .1 .139״מיטטיילוגג פ ו נ פאלקם קאמיםאריאס פ א ר פינאנסי׳ ,ד ע ד עמעפ ,4.6.1941 ,עמ׳ .3 .140ראה לעיל הסיפא של הערה מס׳ .17 .141פרטים ע ל ההעלאה הראשונה של השכר בליטא הסובייטית ר א ה :״געזעץ וועגן 68 העכערן דעם ארבעטס לוין״. ,ווילנער טאגכלאט ,11.8.1940 ,עמ׳ .3והשווה גם עמ׳ 13-4לעיל והערות .33—28 .142ראה לוח המשכורות ,שהונהג בסוף :1940״באפעל.פון פינאגס־פאלקאמ׳׳ ,ווילנעד עמעפ ,29.11.1940 ,עמ׳ Aחברי מערכת דעד עטעפ קיבלו 1,000רובל ואילו פועלי הדפוס בעיתון זה 200רובל בלבד. עד׳ הירש אדשדוביץ ,מי״ז ,עמ׳ .23—22 להלן גתוגים של משכורות )ברובלים( שקיבלו 14יהודי וילגה והעייתת ב־,1940/41 כפי שנמסרו על ידם לפיקוד היחידה הפארטיזנית בה שירתו בתקופת המלחמה ): (1944 3אנשים 350—250 3״ 450 — 351 2״ 550 — 451 2״ 650 — 551 2״ 750 — 651 2״ 900 — 751 מתוך רשימת לוחמי הגדוד הפרטיזני ״מאבק״ ,פרטים ר א ה :ד ב לוין ״לוחמים ועומדים על נפשם״ ,ירושלים ,1974עמ׳ .221 .143עד׳ ד .קלפופ ,ארכיון יד ושם ,03/1650 ,עמ׳ .13 .144להלן תגמד• פיקאנטית ,שהועלתה בהתייעצות הדרג הגבוה של מינהלת המסחר הסובייטי ,להראות ע ד כמה ה פ ך התור לעניין שבאופנה ,שאפילו ל א בודקים מה מחלקים :בווילגה• גוצר ת ו ר ארוך על־יד חגות לארוגות־מתים ,שכן מאן דהוא הפריח שמועה ,שמחלקים שם סוכר .״באראטוגג פוגעם אקטיוו פון די ארבעטנדיקע פון פאלקס־קאמיסאריאט פ א ר האנדל״ ,ד ע ד עמעט ,14.2.1941 ,עמ׳ .2 עם זאת גם האיגטרסים של מפעלי שיווק גרמו ל א פעם להגברת המתח של המכירות כד ,למשל הודח ווילנער מהנהלת ״רוטא״ ) (Rutaשבמקומות מסויימים ״אם אזרח רוצה לקנות סוכר הוא חייב לקנות גם מצרכים אחרים ,למרות שאינו זקוק להם״. ר א ה :״פרעמירט ד י שלאגער פון ווילגער קאנסומעגטנ קאאפעראטיוו ״רוט״ ,דעד עמעם ,20.6.1941 ,עמ׳ .6 .145״החיים בליטא הסובייטית — מ פ י חברים פליטי פולין ,שעלו ארצה״ ,הצופה, ,12.1.1941עמ׳ ) 3להלן :החיים בליטא הסובייטית(. .146הקומיםאר לעניגי פליטים — פקיד סובייטי בכיר ,שהגיע ל ל י ט א .באמצע ה ק ת , נעל א ת נעליו החורפיות מאחר והסוליות של סנדלי הקיץ שלו היו משופשפות. лצאנץ. ,גךעגעצן mצום הימעל ,תל־אביב ,תש״ל ,עמ׳ .169—168 .147עד׳ א ב א פמראז׳ ,מי״ז ,עמ׳ .14מהנדס בנין בכיר ,שקיבל 1,000רובל לחודש, טוען בעדותו ,שמצבו ל א השתנה לטובה לעומת תקופת המשטר הקודם ,שכן הכסף איבד ע ת ה א ת ערכו. עד׳ מ .ילץ ,ב׳ מע״ז ,עמ׳ .6עם זאת מציץ בצדק כתב יהודי בחו״ל ש״בעיית הבגדים עדיין אינה אקטואלית בקרב יהודי ליטא .הם תמיד היו מצויירים י פ ה בנושא זד .ועדיין מסוגלים המה לחכות 5-4שנים ,ע ד שייאלצו לרדת לסטנדרט הסובייטי״. ״די ליטווישע אידעף׳ן. .148״פשטו שמועות ,שאצל הסובייטים שורר מחסור גדול במוצרי מזון ובמנופקסורד.״. בריינע ראטהאלץ ,״מיין גבית ע מ ת ״ ,י ז ב ו ר ־ מ ך פון ראקישאק ,יהאגעסבורג ,1952 עמ׳ .283 .149בכמה מקומות כמו בעיירה יגובד .החלה האגירה מיד עם כניסת הצבא האדום ביוני ,1940תיאור בנושא ז ה ראד:.־רייזל דוד ,״התחלת ה ח ו ר ב ך ,מ ו כ ה על נדות הוויליה ,עמ׳ .168 .150על מטבעות ז ה ב שמשפחה אמידה בסלבודקה הטמינה בתוך חבית עמוק באדמה ראה עד׳ מניה צבי־אליאב ,מי׳׳ז ,עמ׳ .2 .151לפי דו״ח ,שהגיע לחו״ל .בסוף דצמבר 1940ניתן היה לראות בווילנה יהודים 69 ..שנושלו מעמדותיהם הכלכליות מתיגעים קשות כדי קיומם ובין השאר קונים ומוכרים דברים ישנים; בגדים רהיטים וכלי בית .ד ע ד אמעדייןאגער,27.12.1940 , עמ׳ .5על תופעה זו אפשר לעמוד מתוך הידיעה ע ל ״ריבוי חנויות ״הקומיסיוף שעוסקות .במכירת חפצים ישנים״ ..על המצב הקשה ,ששרר אפילו בין יהודי קובנה ,ראה גם מודעות בעיתון בקשר לאבידת כפפה א ו ערדל בודד .ד ע ד עפעפ, ,25.1.1941עמ׳ .6 .152כמו במקרה של משפחת המזכיר השני של המפלגה הקומוניסטית הליטאית ,איציק ,מסקופ; ראה לעיל הערה .127 .153עד׳ ש ת ז ב נ י כ מ י ,מי״ז ,עמ׳ .18 .154עד׳ א .גולן ,מי״ז ,עמ׳ .12 .155רק למשל משפחת שמידט מקובגה הרויחד ,יותר מאשר בתקופת סמטונה .עד׳ איפר שמידם ,מי״ז ,עמ׳ .20 .156תיאור של התנאים בבית־ההבראד .בסוצ׳י )קאווקאז( ראה מ כ ת ב ה ש ל גאלדע פאליאנפקי ,״אפילע א י נ כאלעמ האבנ מיד ניט גיקאנט קלערנ וועגנ אזעלעכע קורארטג״ ,דעד עמעפ ,1.6.1941 ,עמ׳ .3 .157״פארדערונג פון ד ע ר קאמ׳ פארטיי אין ליטע״ ,ווילנער קוריעד ,27.6.1940 ,עפ׳ .1 .158״פאדקלענערט דאם דירה־געלט״ ,ווילנעד טאנכלאט ,4.7.1940 ,עמ׳ .1 .150יוד ,״די דירעס־פראבלעם״ ,פאלקפבלאט ,8.8.1940 ,עמ׳ .6 .160ראה לעיל עמ׳ 14והערות.33 ,32 ,31 : ,י .כאצקינד ,א ח ד מבעלי הבתים בעיירה שקוד ,שדייריו סירבו כ נ ר א ה להמשיך פ ג ה בנדון לעיתון וגענה מ ע ל דפיו בזו ה ל ש ו ן :״אם הבנין ולשלם שכר־דירה, ל א הולאם ושייך לך ,חייבים לשלם לך שכר־דירה״ .פאלקפבלאט,27.8.1940 , עמ׳ .8 .161לדירתו המרווחת של בעל־הגכסים משה צבי בםלבודקה הכגיםו מ ש פ ח ה גדולה ,דלת־אמצעים ,כשאחד מבני המשפחה היה חולה שחפת .ר ק לאחר מו״מ• מייגע הסכימו הללו להשתמש בדלת כניסה נוספת לבית ,שבעל־הבית התקינה במיוחד בהוצאות גדולות. עד׳ טניה צבי־אליאכ ,מי״ז ,עמ׳ .2 .162.בך למשל מ ש פ ח ת קפלן בעיר מאראץ הזדרזה לקלוט לביתה הגדול א ת משפחת סמולניק )שגורשה הוד 20שעות מדירתה( ועל־ידי כ ך מנעה ,שיכניסו ל ה דיירים ל א רצויים .עד׳ י .שמאלי ,מי״ז ,עמ׳ 13—12והשווה גם עדויות :פ מ ר א ז ׳ ; מי״ז, עמ׳ ;14ד .קלפופ ,יו״ש ,עמ׳ .14 .163להלן שתיים לדוגמה :״מתבקש שותף ל־ 3—2חדרים בדירה מפוארת ב ת 5חדרים גדולים ומטבח ע ם כ ל הנוחיות״ ,ווילנער טאגבלאט ,5.7.1940 ',עמ׳ ;7״מתחלפים בדירה של שגי חדרים גדולים ומטבח וכל הנוחיות לדירה קטגח יותר )יכולה להיות גם דירה ב ת חדר ומטבח בלבד( ,דעד עמעם ,20.4.1941 ,עמ׳ .5 .164על מקרים שבדירות מסויימות הוצבו רהיטים ,כדי שייראה ,שהן מאוכלםות בדיירי־ משגה ר א ה :יוד ,״די דירעס פראבלעם״ ,פאאןפבראט ,8.8.1940 ,עמ׳ .6 .165כד למשל קיבלה האסירה הפוליטית לשעבר ואישתו של המזכיר השני של מק״ל ,מסקופ ,דירה של 3חדרים ״של בורגני יהודה שברח״ בבית אכםקלוסיבי. למעשה הציעו להם דירה ב ת 4חדרים אד הם סרבו .עד׳ מאיא ,מי״ז ,עמ׳ .23 .166ראה סיפור .תלאותיו של פועל טקסטיל ופעיל מופ״ר זילברמן ואשתו ,שקיבל דירה ,אך לאחד ז א ת גשלחה לדירתם משפחה גוספת )לא יהודית( ,שגרמה להם צרות .גדיד ,״א מייסעלע פ ו ג בוטו דאליס״ ,דער עמעם ,5.4.1941 ,ע מ ׳ .6באותו .עמוד מובאת ידיעה ,שמנהל י מחלקת הדירות ,שבישל דייסה זו ,פוטר. .167״פאלקס־קאמיסאר פ א ר דער מעלוכע קאנטראל באזייטיקט פון א מ ט דעם לייטער פוגעם דירעם אפטיילוגג פון דער שטאט ווילנע מ .ברוידע און דעם לייטער פון טעקוועסטער אפטייל בערזאק״ ,ווילגער עמעפ ,28.12.1941 ,עמי .1 .168א .כראונ ,״פארגיכערג דעמ דירעפ בוי פאר קיידאגער ארבעטגדיקע״ ,ד ע ד עמעפ, 70 18.5.1941 ,17.5.1941עמ׳ .9 .169הטענות והביקורת בנושא נמשכו אכן מ מ ש ע ד סוף תקופת השלטון הסובייטי, כגון המאמר ,שהובא בהערה הקודמת )מם׳ (154וראה ג ם :״די דירעס פראגע אין שאוולי״ ,די פראבלעמען פונ דער דירעם פארוואלטונג א י נ ודלקאמיר״, , д а о ! * .עמ׳ .4 .170מאמרו פורסם בבטאון הסוציאל־דמוקראטים הליטאים ״ליאטובום ז׳יניום״ ,לפי ווילנער הוריעד ,27.6.1940 ,עמ׳ .4 .171ראה הכרזתו של שר הבריאות היהודי ד״ד ליאון קאגאן על עזרה רפואית חינם לחולים עניים בווילנה :״דעד געזונטהייס־מיניסטער קאגאן קומט קיין ווילנע׳׳, ווילנער טאנבלאט ,1.7.1940 ,עמ׳ .3 .172המודעות פורסמו ב־ווילנעד קודיער מה־ ,27.6.1940עמ׳ 3וב־ווילנער טאגבלאט, כנ״ל ,עמ׳ .4 .173״קהילה דעלעגאציע ביים רעגירונג־באפולמעכטיקך .ווילנעד טאגבלאט,5.7.1940 , עמ׳ 3 ראה מודעות ״זומער קאלאניע פון תחכמוני״ ,ווילנעד טאגבלאט ,30.6.1940 ,עמ׳ ; 3 ״זומער קאלאניע פון שול קולט״ ,ווילנער קוריער ,27.6.1940 ,ע מ ׳ ; 4״צעך קאלאניע׳׳, ווילנער טאגבלאט ,27.6.1940 ,עמ׳ л ;4כאזוכער ,״א באזוך ןאו ראקישקער זומער — קאלאניע פאר קינדער פאלקפבלאט ,7.8.1940 ,עמ׳ .6 .174הודעה רשמית על היתר־קיום של 14מוםדות ציבור בווילנה ,מתוכם 6יהודים — ר א ה :״דערלויבט פאלגנדע געזעלשאפטן אין ווילנע׳׳ פאלקפבלאט ,8.8.1940 ,עמ׳ .7 מיניסטריון הבריאות אף ביקש מ כ ל הארגונים המטפלים בילדים ע ד גיל 7 להגיש ל ו דו״חות ובהן לציין לכמה ב ס ף יזדקקו מה־ 1באוגוסט 1940ו ע ד סוף השנה .״וויכטיג פאר וואוילטעטיקע געזעלשאפטן״ ,ווילנעד טאנבלאט,31.7.1940 , עמ׳ .4 .175באטייליקט זיד אין קאמף פארן פאלקס־געזונט!״ ,פאלקפבלאמ ,20.8.1940 ,עמ׳ .5 .176״צו די מיטגלידער פון קינדערהויז״ ,פאליןפבלאט ,4.9.1940 ,עמ׳ .6בשולי הפניה מובאת הערה :ב־ 30באוגוסט קיבל המוסד רשות מקומיסריאט הבריאות לבצע מגביות ב י ן החברים התומכים до ,שם .עם זאת הסתייג מיניסטר הבריאות קאגאן מלהכיר במוסד זה כנועד ליהודים בלבד .עד׳ בורי׳פ ברנשטיין ,אי ,מי״ז ,עמ׳ .26 .177יאשא *שלעד ,״בעסער באגיין זיך מיט די קראגקע און געוויסגהאפס דערפילן די פליבטן״ ,פאלקפבלאט ,23.8.1940 ,עמ׳ .4 .178ד״ד פערעוואזפקי ,״וועגן אוגזער געזונט זארגט די מעלוכע״ ווילנער עמעם, 2. ,1940Z7.1 .179אכן באותו זמן פורסם ע ל שירות רפואי המתוכגן לכל האוכלוסיה ובחלקו כבר מופעל למעשה :״קינדער היילונג״ ,ווילנעד עמעפ ,3.12.1940 ,עמי .3 .180ראה למשל כתבה על תלוגותיהם של 4זקנים מופלגים ממושב־הזקנים היהודי, שביקרו )לפי הזמנה( במערכת היומון< :ן.ג ,.״באזוך פון מוישעוו־זקיינים־מיטגלידער אין רעדאקציע״ ,פאלקפבלאט ,26.10.1940 ,עמ׳ .2 .181ק .פרבר ,״מן המיצר״ ,העיירה בלהבות ,ס פ ר זכרון ליהודי אולקניקי ,תל־אביב תשכ״ב ,עמ׳ .122 .182״ 300זקיינים ווערן אריבערגעפירט און גיטער״ ,ווילנער ןןמעפ ,3.12.1940 ,עמ׳ .3 .183כ ך למשל פ נ ה ועד לעזרת נשרפי העיירה ינובה בקול־קורא ל כ ל הציבור־ היהודי בליטא לשלוח תרומות לנפגעים .״ווענחנג צו ד ע ר ייד .געזעלשאפט אין ליטע׳׳, פאלקפבלאט ,1.7.1940 ,עמ׳ .3 .184עד׳ פפירשטיין ,מי״ז ,עמ׳ .3 בהכנסות מנשף ,שנערך בביה״ס היהודי בעיירה סריי ״קנו 28זוגות נעליים, אותן חילקו לתלמידים העניים והיתומים״ .ש .קריגער ,״גרויסער יאנטעוו אין סערייער יידישער פאלקסשולע״ ,ד ע ד ןןטעפ ,18.12.1940 ,עמ׳ ..6 .185כ ך למשל מתוד 5חברי הנהלת הסניף הווילנאי לעזרת .האסירים היו 3יהודים 71 )שני סגני יו״ר והגיזבר( .״הילף פ א ר געוו׳ פאליט־ארעסטירטע״ ,ווילנער טאגכלאט, ,27.6.1940 ,עמ׳ .4 .186על ד״ש ,שהובאה לקרוביהם ש ל 27שבויי־מלחמה יהודים )רשימה שמית וכתובות( . .מסטלאג ,א׳ מהפיקוד 820ר א ה :ווילנןןר טאגבלאט ,30.6.1940 ,עמ׳ .3 .187״פענסיאנערן באקומען שוין הילף״ ,ווילנער עמעפ ,3.12.1940 ,והשווה ג ם :״די ביטערע לאגע.פון ׳זוס׳ עמעריטן אין ווילנע״ ,ווילנער טאנבלאט ,1.7.1940 ,עמ׳ .3 .188״דאם לעבן אין ווילנע גייט נארמאל״ ,ווילגער טאגבלאט ,18.6.1940 ,ע מ ׳ .3 .189עם זאת קראה אחת מההחלטות ,שנתקבלו בעצרת ההמונית שערך ערב־הבחירות העיתון ״פאלקםבלאט״ למאבק חריף מ ד הספקולנטים ,המחבלים והמפריעים לעבודת הבנייה ,שמנהל העם הליטאי המשתחרר .״א דאנק די באפרייער א דאנק דעם גרויסן לערלייזער פון די פעלקער — ס ט א ל י ך פאלקפבלאט ,4.7.1940 ,עמ׳ .1 .190בין יתר האמצעים למניעת א ג י ר ת מלאי חוייבו החנוונים לרשום שמות הקונים וכתובותיהם .פקחים מיוחדים מ ו נ ו .לבדיקת רשימות אלה ,כדי לגלות ,מי רכש כמות מצרכים מעבר לדרוש לו .״פארהאן גענוג סכוירעס״ ,ווילנער טאנכלאט, ,16.7.1940עמ׳ .1 .191״ווילגער לעבן :מ׳ נעמט זיר צו די םפעקולאגטן און פאניק־מאכער״ ,די אידישע שטימע ,18.7.1940 ,עמ׳ .5 .192״נייע רעוויזיעס און ארעססן פון םפעקולאגטן און בירזשע־וויקעס״ ,ווילנער טאגבלאט, ,17.7.1940ע מ ׳ . 3 . .193טייפא) 10.9.1940 ,לפי בוטקוטא־ראמאליינא ,עמ׳ .(50עם ז א ת נמשכו חיפושי .בית בעיקר בווילנה .ע ל מלאי סחורות ,שנתפס אצל 7יהודים ,ראה :״געפינען נאך א .םאך זאפאסן״ ,ש פ .4.8.1940 ,ע ל מלאי ,שנתפס בדירת ד״ד גרשוני )רחוב דומיניקאנא ,(7ר א ה :״געפונען ז א פ א ם ך ,שפ ,13.8.1940 ,עמ׳ .4 .194עבור העלאת מחירים גידון פגחם גורוויץ מקובגה ל־ 3חודשי עבודת כפיה וקנס של 1,000ל י ט :מוטל פולטאשניק מקראקינובה — לקנס של 500ל י ס או חודש • ..מאסר :כן נענשו ע ל ה ע ל א ת .מ ח י ר י ם שיינה שר וטובה ברין — מפלונגיאן, משה בנצלביץ — מאוםיאן ,מאיר גורדון — מקראקה ,פייגה מוסלין — מריטאווא ואחרים .״באשטראפט פארן הייבן די פרייזן״ ,פאלקפגלאט ,25.8.1940 ,עמ׳ .4 אצל ברל ליובוביץ מרחוב סאראקובסקח 24בווילנה נתגלה מלאי של סבון — ״ווייטערדיקע רעוויזיעט ביי פ פ ע ק ו ל א ג ט ך ,פאלקפבלאט ,2.8.1940 ,עמ׳ ;8שמואל קליאצ׳קין מווילנה הוענש עבור אי מ ת ן חשבונות ללקוחותיו ,אי־הצגת מחירים והעלאת מחירים — ״באשטראפט פארן חייבן די פרייזך ,שפ ,15.8.1940 ,עמ׳ .2 .195בין א ל ה שנאסרו באשמה ז ו :הבנקאי משה ברוין ובעל בית־מסחר למנופקטורה חיימסון .לפי מקור א ח ר שניהם גורשו לסיביר ״די ליטוזישע אידעף׳ ,ל פ י מקור אחר גורשו לעיירה קאזלובה־רודא .ז א ב ברנשטיין ,מכתבו מה־ .18.6.1974על בעלי מפעלים מווילנה ,שהואשמו באותו עגין )יצחק סולמן ,דוד גודין ,בוריס וליאון פרגס וחמש האחים שפירא( ר א ה :״פראצעסן קעגן געוו .ווילגער פאבריקאנטן״, ווילנעד עטעפ ,15.12.1940 ,עמ׳ .5והשווה גם ״אדום דער גאציאנאליזאציע פון די איגטערגעמוגגען אין ווילגע״ ,ווילנער טאגבלאט ,4.8.1940 ,עמ׳ .4 .196״אויפגעדעקט ספעקולאגטן״ ,פאלקפבלאט ,26.10.1940 ,עמ׳ .2 .197זשירמאן ,״ 10יאר שווערע ארבעט פ א ר םפקעקולאציע״ ,ווילנער עמעפ,14.11.1940 , עמ׳ .4 .198אישור התופעה ר א ה ג ם עדותו ש ל איש משטרה לשעבר בווילנה שפעל במדור למלחמה בספסרות )או ב.ח.מ ,(.א .פטראז׳ ,מי״ז ,עמ׳ .17 ,940Л11.12 , . • עמ׳ .8 .200״שווערע שטראפן אף ספעקולאנטן״ ,ווילנער עמעפ ,17.12.1940 ,עמ׳ .6 .201באחד המצודים ,שנערכו בווילנה בראשית דצמבר ,נתגלו 454 :מ ט ר בדים אצל אסתר ז׳ולטק; סחורות שונות בשווי של 15,000ליט אצל אובסיי בורודוב; 72 1,367גרבי נשים וגברים ו־ 218מטר בדים אצל פייגה קצייטה; 229זוגות גרביים, סדינים ו־663 13 זשירמאן, ״די בדים מטר יצחק אצל וכוי, אזוקנשטיין סאוועסישן האנדל״ ,ווילגער עטעפ ,12.12.1940 ,עמ׳ .3 .202 ,2.12.1940 עמ׳ 3 פריוואטע על ואכן קרעמער אף ערלעך דארפן ההפתייגות הרשמית השלטונות את מטבע הליט ב־ 25ב מ ר ץ .1941 ״די האנדלען״, אופגאבע ווילגער מהשמועות פון »дао ביטלו הללו .203כדוגמה למגיפת־הקנייה הטוטלית הביאו החנוונים עובדות כשציבור הקונים התנפל וקנה מכל הבא ליד כולל "מוצצים של תינוקות ,חומר משלשל ואפילו היו מקרים שבעלי־קרחות רכשו מסרקים״ ש פ ,שם. .204״סאנים פון פאלק״ ,ווילנעד עטעפ ,4.12.1940 ,עמ׳ .1 .205״געכאפט א גרויסן ספעקולאנט״ פאלקפבלאם.17.11.1940 , л .206באפמופפקי ,״אז מ׳ זוכט געפינט מען.״״ ,דער עפעפ ,15.12.1940 ,עמ׳ .7 דער אמעריקאגעד ,9.5.1941 ,עמ׳ .27לפי .207ל פ י : אותו מקור נשפטו בנוסף לכך היהודים הבאים :יופף בפ מקובנה למאםר על שהחביא 46אווזים; לייכ בדודניצהי מווילנה — מאסר על באריג ספסרות ארוך על החבאת מהם )אלימלך( נידון באותה תקופה על עבירות כלכליות ) ר א ה :מכתב אחייניתו דברי דלק; אלתר• ויניג, לבדים; עור .יתכן שהאחרון הוא מקובנה דוד טינדוליאנפקי, — 5׳ שנות י ־מאסר מועד מאסר ממשפחת הפרומים עבור החבאת ויניק מקובנה שלפחות אחד של רחל ירון מ־.(22.1.1975 .208״דעו־ קאמף קעגן ספעקוליאציע״ ,פאלקפבלאט ,17.11.1940 ,עמ׳ .2 .209אחד מעובדי הותיקה ביהח״ר ישפן רחל ״קוטוך׳ )קרובה שלטש של גדול מהסחורה ,כדי לא למסור עין על בעלי־המפעל(, מישרתה העליל המכובדת עליה של העובדת ש״החביאה לממשלה ולעשות ספקוליאציה״ .היא וגם חלק בעלת ש ע ב ד במפעל זה כמנהל חשבונות ,נאסרו ובביתם נערך חיפוש מדוקדק .על אף שלא נמצא דבר ,החזיקום במאסר כדי שיגלו היכן הסחורה .רק בעזרת עורך־דין ובעיקר על־ידי הרבה ״פרוטקציה״ הם שוחררו .לפי מכתבו של בנם ,אבדהפ ישפן, מה־.6.1.1975 ריו־דה־ז׳נירו, .210מנהל הטראסט לבירה ,שהותקף בעיתון־קיר של אחת ממבשלות השכר והואשם בקניית תרנגולות בשוק השחור ״די עמעסע וואנט צייטונג״ ,דעד עמעפ,29.3.1941 , עמ׳ .6 על קפדנות יתר, שגבלה למלחמה בספקולאציה של משטרת א .פטדאז׳ ,מי״ז ,עמ׳ .17—15 בהתעללות כלפי יהודים מצד אנשי המדור ווילנה ,ראה עדותו של איש מדור זה ל ש ע ב ר : .11״ספעקולאנטן פראצעסן אין העכטטן געריכט פ ו ן ל.ם.ם.ר.״ ,דעד עמעפ,24.1.1941 , עמ׳ 3על המשפטים עצמם ר א ה :״באשטראפט פפעקולאנטן״ ,שפ ,14.11.1940 ,עמ׳ .1 .212עם זאת ע ד י ץ נשמעו פה ושם ידיעות על תפיסת ספסרים אד הללו הלכו והתמעטו. .213באביב 1941קיבל איש המדור של ספסרים .הללו אמורים היו מי״ז ,עמ׳ .24 למלחמה להכלל במשטרת וילנה הוראה לערוך רשימות בין המגורשים סיביר. עד׳ א. פטדאז׳, 73 ד׳׳ר עמנואל מלצר ה ש פ ע ו ת ה צ י ו נ ו ת על ה ח ב ר ה ביו ב פ ו ל י ן הראשונה ה ס ו ב ב ת ש ת י חידשה מ ל ח מ ו ת פולין עצמאותה את ה ע ו ל ם תקופה עם ת ו ם מ ל ח מ ת העולם של ל מ ע ל ה מ־ 120ש נ ה ש ל ש ע ב ו ד מ ד י נ י .ל א ק ל היה ל א ח ד ב מ ס ג ר ת מ ד י נ י ת לאחר א ח ת ח ל ק י ם שהיו שייכים ל ש ל ו ש ק י ס ר ו י ו ת ש ו נ ו ת :הרוסית ,ה א ו ס ט ר י ת ו ה ג ר מ נ י ת על מ ס ג ר ו ת י ה ן הפוליטיות, החדשה לעולם הכלכליות, ה ת ר ב ו ת י ו ת ו ה מ ש פ ט י ו ת ־הנפרדות .פ ו ל י ן ה ת ל ב ט ה ב ר א ש י ת ק י ו מ ה ב ח ב ל י ע צ מ א ו ת ה החדשה ,מ ה עוד ש כ ש ב א ה ,1918ט ר ם ע ו צ ב ו בסוף והיא גבולותיה להכנס.מיד ממלחמה גאלצה ל מ ל ח מ ה .ג ג ד ש כ ג ת ה ה מ ז ר ח י ת — ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ל א ח ר אישור ג ב ו ל ו ת י ה ה ס ו פ י י ם הפכה פולין הלאומיים, למדיגת לאומים שמהם כשלמעלה היו האוקראיגים משליש המיעוט מ א ו כ ל ו ס י י ת ה היוו ה מ י ע ו ט י ם ביותר, הגדול היהודים, אחריהם ש מ נ ו כ ש ל ו ש ה מיליון וחצי — כ ־ 1 0 %מ ה א ו כ ל ו ס י ה י ה כ ל ל י ת ו ל א ח ר י ה ם ה מ י ע ו ט י ם הביאלורוסי והגרמני. י ה ד ו ת פולין היתד ,ב ת ק ו פ ה ש ב י ן ש ת י מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם ה ק י ב ו ץ היהודי ה ש נ י ב ג ו ד ל ו ב ע ו ל ם והגדול ב י ו ת ר ב א י ר ו פ ה .ה מ ח נ ה הציוני היה ה כ ו ח החזק ו ה מ ו ב י ל ב ח ב ר ה ה י ה ו ד י ת בפולין ב ת ק ו פ ה זו ל צ ד ש ג י כ ו ח ו ת פוליטיים מרכזיים א ח ר י ם : ישראל״ ״אגודת הפולקיסטית״. המחגה בתנועה מפוצל ציוניים ו״הבונד״. ה־20 ניכר א ו ל ם זה ירד ד ר א ס ט י ת ב ש ג ו ת ה־.30 הציוגי הגדול הציונית גם בשנות עדיין כוחה של ״המפלגה בפולין העולמית־לזרמים מבחינה רגיונלית. ארציים — גוסף נפרדים והם: כללי, בפולין א( היו על דתי, הפיצול שמאלי קיימים ההסתדרות ה מ פ ל ג ת י ,שהיה ורביזיוגיסטי שלושה הציונית מרכזים בפולין מקובל — היה )פדרציות( )מרכז פולין ואזורי ה ס פ ר ב מ ז ר ח ה ״ ק ר ס י ם ״ — ש ט ח י ה כ י ב ו ש הרוסי ל ש ע ב ר ( .ב( ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו ג י ת ב ג ל י צ י ה המזרחית .ג( ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו ג י ת ב ג ל י צ י ה ה מ ע ר ב י ת ו ב ש ל ז י ה . 74 שלושת שמקום המרכזים האלה, ל ב ו ב וקרקוב, מ ו ש ב ם היו ורשה, בלתי היו ת ל ו י י ם זה בזה. ה פ י צ ו ל ה ר ג י ו נ ל י ל ־ 3מ ר כ ז י ם ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית בפולין ,שהיו ב ה ג מ ו נ י ה ש ל הציוגים ה כ ל ל י י ם ) ח ל ג ם ע ל מ פ ל ג ו ת ציוגיות א ח ר ו ת בפולין ,כגון ״ ה מ ז ר ח י ״ , ״הרביזיוגיסטים״ ו ח ל ק מ ״ ה ש מ א ל הציוגי״ כגון ה ״ ה ת א ח ד ו ת ״ ( , 1 היה ג ם ב ע צ ם פ ו נ ק צ י ה ש ל ע מ ד ו ת א י ד י א ו ל ו ג י ו ת מ ה ו ת י ו ת ג פ ר ד ו ת .הכווגה כאן ל ע מ ד ו ת ב ש א ל ו ת ״ ע ב ו ד ת ההווה״ ,או של אחרות, במלים ארצית״ בהתוויית מדיניות ״יהודית בפולין ואף לעתים ב ש א ל ו ת הגוגעות ל ת נ ו ע ה הציונית ב כ ל ל ולפעילותה בארץ ישראל בפרט. ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב פ ו ל י ן כ ע ל ה כ ו ח ה ח ז ק ב ח ב ר ה היהודית ב כ ל על השנה של של הבין־מלחמתית התקופה היתה ש ל ו ש ה וחצי מ י ל י ו נ י ה י ה ו ד י ם ל ה י ו ת שולי יכול רק שתפקידו מוטלת האחריות לגורלו במקום .לגביה המונח לקדם מטרות את עשריפ ציבור של ״עבודת ההווה״ ה צ י ו נ ו ת .זה לא אף לא היה ענין ש ל ״ כ י ב ו ש ה ק ה י ל ו ת ״ ב ל ב ד ,או פ ע י ל ו ת ת ר ב ו ת י ת ־ ח י נ ו כ י ת ע נ פ ה .״ ע ב ו ד ת ההווה״ ה י ת ה ל ג ב י ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב פ ו ל י ן מ ש י מ ה מ ר כ ז י ת ,שהתמקדו• ב ה כ ו ו נ ת האורייגטציה היהודיים ב מ ד י נ ה זו מ ו ל ה כ ו ח ו ת ה ע ו י ג י ם ה מ ר ו ב י ם ש מ ס ב י ב ה . כבר בראשית הציונית היה הפוליטית היהודית וביישומה כדי לשמור על האיגטרסים הקיומיים התהוותה את חותמה גדול וצפוף בסביבה תוססת מבחינה רבים חלקים בקרב של גדולים הציבור הפולגי ובעיקר מצידו מ ח נ ה ״ ה א נ ד צ י ה ״ ה ל א ו מ נ י ו ה א ג ט י ש מ י ,ש נ ת א ר ג ן כ ב ד ב ס ו ף ה מ א ה ה־.19 פולין ה ת ח י ל ה א ת חייה ה ע צ מ א י י ם ה מ ח ו ד ש י ם בסימן ש ל פ ר ע ו ת א נ ט י ־ י ה ו ד י י ם שונים, במקומות שנערכו לעיתים על נ א מ נ ו ת ם ש ל היהודים ל מ ד י נ ה ה ח ד ש ה . לחברה לאומית עם פולנית לאומית, ב פ ו ע ל ל ח ד ש א ת ע צ מ א ו ת ה ה מ ד י ג י ת .ל ת ס י ס ה ה ז א ת גתלוו ג ם ג י ל ו י י ם אגטישמיים של כגורם הטביעה ב ט ר י ט ו ר י ו ת פ ו ל נ י ו ת ע ו ד ב ס ו ף ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש הזר .ש ם מ צ ו י מ ר כ ז יהודי שחתרה פוליםי והתיישבותי התנועה הפולגית לא היה כוח הצבא ידי בטענה שאין לסמוך על 2 משיכה מספיק, שיעודד מגמות התבוללות ב ק ר ב ה מ י ע ו ט היהודי ב מ ק ו ם .מ ה ע ו ד ש ב ס ו ף ה ת ק ו פ ה ה ב י ן ־ מ ל ח מ ת י ת , הקצנת האנטישמיות ,גדל גם השלטון במפורש במדיגיות המצדדת בדיסי־ מ י ל צ י ה ש ל היהודים .א י ג ט ג ר צ י ה ש ל י ה ו ד י ם ב ח ב ר ה ה פ ו ל נ י ת ו ב ת ר ב ו ת ה נ ת פ ר ש ה כ ה ש ת ל ט ו ת ״ י ס ו ד ו ת זרים ש ל ר ו ח י ה ו ד י ת ״ ו ע ק י ר ת ש ו ר ש י ם של מ ו ר ש ת ל א ו מ י ת היסטורית פולגית* ה ה י ש ג י ם ה מ ד י נ י י ם ש ל ה ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת ל ק ר א ת סוף מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו ג ה ו ב מ י ו ח ד ה צ ה ר ת ב ל פ ו ד ה ש ל י מ ו א ת ה ר ק ע ה ס ב י ב ת י ה מ ק ו מ י ,שהיה נ ו ח ל ג י ד ו ל ה של היוו ה צ י ו ג ו ת ה מ א ו ר ג נ ת ב פ ו ל י ן ע ל כ ל פ ל ג י ה וכיווניה הפוליםיים .י ה ו ד י פ ו ל י ן כוח כתנועה פוטנציאלי רציני במפה הפוליטית של המדיגה החדשה והציוגות ה ח ז ק ה ב ק ר ב צ י ב ו ר ז ה י כ ל ה ל ה י ו ת גורם ל א מ ב ו ט ל ל א ר ק ב ע י מ ו ת מול מדיגיות השלטון ביחס ליהודים א ל א גם במערך הכוחות הפוליטיים בפולין בכללותו. השאלה לניצול תימצא הררך ה א פ ש ר ו י ו ת ה פ ו ט נ צ י א ל י ו ת ה א ל ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה ו ה א ם ניתן יהיה בכלל שעמדה בפני ראשי הציוגות בפולין היתה — האם 75 ל ה ת ו ו ת ב ת נ א י ם הקיימים מ ד י נ י ו ת י ה ו ד י ת א ר צ י ת מ ש ו ת פ ת ו מ ק ו ב ל ת ל כ ל ה פ ח ו ת בקויה . ה ע ק ר ו נ י י ם ע ל כ ל ח ל ק י ה מ ח נ ה הציוני. החודשים רבות לעצמאותה הראשונים פולין של ב ע ת י ד בנדון .הנציגים ה ר א ש ו נ י ם ש ל על •שנשלחו המועצות ידי דווקא השאירו לתקוות מקום י ה ד ו ת פולין היו א י ש י ם ציוניים, הלאומיות .הנבחרות לקחת לפרים * ב׳׳ועד חלק ה מ ש ל ח ו ת היהודיות״ ל י ד ו ע י ד ת ה ש ל ו ם .ה מ ש ל ח ת ה ז א ת מ פ ו ל י ן ש ה ג י ע ה ל פ ר י ם לחצה ב־1919 על בתוקף מיעוטים מפולין פולין. על המשלחות״ ״ועד ה ד ר י ש ה ל ח י י ב גציגי במסגרת לאומיים 13 חוזי את לנצל מדינות השלום. קשריו .הבינלאומיים ו ב ר א ש ן פולין ל ח ת ו ם כמו גיהלה כן ולעמוד על המשלחת חוזה הציונית מ ש א ו מ ת ן ישיר ע ם ר א ש י ״ ה ו ע ד ה פ ו ל נ י ״ ב פ ר י ס ,שייצג א ת מ מ ש ל ת 5 ה מ ט ר ה של ה פ ע י ל ו ת ה ז א ת ה י ת ה ל ה ב ט י ח ב ד ר ך זו א ת הזכויות ה ל א ו מ י ו ת ש ל יהודי פ ו ל י ן ו ל א ל ס מ ו ך א ך ו ר ק ע ל ר צ ו נ ה ה ט ו ב ש ל הממשלה.. והאזרחיות שתקפיד ע ל ש מ י ר ת זכויות אלה ,ש ה י ו כ ל ו ל ו ת ב ח ו ק ת המדינה .כידוע ,ה ו כ ת ר ו מאמצים א ל ה ב ה צ ל ח ה ו מ מ ש ל ת פולין ,ע ל א ף ה ס ת י י ג ו י ו ת י ה מ ח ו ז ה ה מ י ע ו ט י ם הלאומיים ,שפגע לדבריה בריבונותה ,נ א ל צ ה ל ח ת ו ם עליו ב־ 28ליוני כבר פולין, ציוגי את הכוח שסימגו ציוגי ד ר ד ש ב י ד י יהודי המערב למדיגיות להבטיח יהודית את ב ס ס א מ נ ה ביגלאומית. אולם כל הלאומיים המיעוסים על . . ה ת ק ו פ ה הבין ־ מ ל ח מ ת י ת התקיים התנועה הציונית בפולין ל ־ 3מרכזים המתמידים מרכן אוםוגומית זכויות ב ג ו ל ה ושגיצלו ל ה ת ח ל ה ה מ ב ט י ח ה ש ל מ ד י נ י ו ת צ י ו נ י ת א ר צ י ת מ ג ו ב ש ת ל א ה י ה המשר. במשר של .1919 בתקופת .הבראשית של פולין המחודשת ב ל ס ה הפעילות הפוליסית של הרגיונלי הפיצול )פדרציות( במבנה ב ל ת י תלויים. הארגוני הנסיונות ו ה ב ל ח י מ ו צ ל ח י ם ל ״ א ו נ י פ י ק צ י ה ״ ש ל ה ת נ ו ע ה ב מ ק ו ם או א ף ל י צ י ר ת ״תיאום״ משותף גסתיימו בכשלון. 6 הפיצול הזה הרגיונלי תולדה היה ש ל ג ו ר מ י ם היסטוריים ו ד מ ו ג ר פ י י ם ס ב י ב ת י י ם ,ש מ ק ו ר ם ב ר א ש ו ב ר א ש ו ג ה ב ת ק ו פ ת ש ע ב ו ד ה ה מ ד י נ י ש ל פולין. ״ פ ו ל י ן ה ק ו נ ג ר ם א י ת ואזורי ה ס פ ר ) ה ק ר ס י ם ( ״ היו ב ע ב ר ח ל ק מ ה ק י ס ר ו ת ה ר ו ס י ת של תסיסה לאומית פולנית מתמדת, בסביבה הכובש על שהתבםאה לעתים הזר .כאן ג ת ג ב ש ה גם ב ע ב ר מ ס ו ר ת ש ל מ א ב ק יהודי ע ם ש ל ס ו ן עויין ז כ ו י ו ת היהודים .ז א ת ל ע ו מ ת ג ל י צ י ה ו ה ת ג א י ם על מסורת המרכזים על של שלטון הציוניים ליברלי בגליציה אוסמרי המערבית הסביבתיים המיוחדים שבה אמנציפציוגי והמזרחית היה ביחס קיים בה חל תהליר של טהורה ליהודים. בפולין ר ק ע ש ל ש ו נ י ס ב י ב ת י נ ו ס ף — ג ל י צ י ה ה מ ע ר ב י ת היתד, ציוגי במרידות נגד פיצול העצמאית בסביבה פולנית אקולטורציה חלקית )שפה ותרבות פולניות( בקרב ה מ ק ו ם ו ל ע ו מ ת ה גליציה ה מ ז ר ח י ת ,שהיתר ,מ א ו כ ל ס ת פ ו ל נ י ם ואוקראינים, שהתחרו פולין. זה בזה באזור ושגלחמו ע ל עתידו בשנים הראשוגות לעצמאותה של כאן הועמדה באותם הימים הדילמה בכיוון ״האוריינטציה״ היהודית כ ו ל ל ה צ י ו ג י ת באזור ר ג י ש זה ,ב ו היוו ה י ה ו ד י ם צ ל ע ב מ ש ו ל ש ה פ ו ל נ י — ה א ו ק ר א י נ י — היהודי. הציוגים הלאומיים. בשתי 76 במקום העדיפו בתחילה לשמור על קו גייםרלי בסכסוכים 7 ה ג ל י צ י ו ת היתד ,ה ס ב י ב ה ה י ה ו ד י ת נ ו ח ה בהרבה לקליטת אידיאולוגיה בכלל ציונית כללית וציונית 8 ה א נ ט י ־ צ י ו נ י והציוני כ א ח ד . בפרט. כאן כוחו פחת של היהודי הסוציאליזם ג ם מ פ ל ג ו ת ה ש מ א ל ה צ י ו נ י ו ת ב ש ת י ה ג ל י צ י ו ת היו מתונות יותר ונכונות יותר ל ש ת ף פעולה ע ם המרכזים הציוניים מ א ש ר אחיותיהן ה ק ו נ ג ר ס א י ת ,ש נ ש א ו א ו פ י מ ע מ ד י קיצוני יותר ,ה ו א י ל ו א ל ה ה א ח ר ו נ י ם בפולין ע מ ד ו ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ב ע י מ ו ת מ ת מ י ד ע ם מ פ ל ג ת ״ ה ב ו נ ד ״ שהיתר ,ח ז ק ה ב מ י ו ח ד באזור זה. 9 המרכיבים הציונית שונות הסביבתיים האלה השפיעו על מסגרותיה ועל אופיה של בפולין .ה מ ד ו ב ר כ א ן ל א ב ס ב י ב ה א ח ת א ל א — ״סביבות מ ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן הזר העבר״ התנועה ב מ ס פ ר ס ב י ב ו ת אזוריות ו״סביבות מתקופת ההווה״ הקיום ה ע צ מ א י . יצחק גרינבוים ,מנהיגה של ההסתדרות הציונית בפולין באזור הכיבוש הרוסי ב ש נ ו ת ד,־20 לשעבר ש נ ו ת ד,־ 30ע ד ובראשית לארץ עלייתו ישראל, גקם מ ד י נ י ו ת ש ל מ א ב ק ב ש ל ט ו ן כ ד ר ך ל ה ב ט ח ת זכויות א ז ר ח י ו ת ו א ו מ ו נ ו מ י ו ת ל י ה ו ד י פולין .ה ו א ב י ק ש ל נ צ ל א ת כ ו ח ו ה פ ו ט נ צ י א ל י ש ל ה מ י ע ו ט ה י ה ו ד י ב פ ו ל י ן ו א ת העובדה ,ש ה מ י ע ו ם י ם ה ל א ו מ י י ם היוו ל מ ע ל ה מ ש ל י ש מ א ו כ ל ו ס י י ת ה מ ד י נ ה .ג ר י נ ב ו י ם יחד ע ם ארווין ה א ס ב א ך ,נ צ י ג ה מ י ע ו ס ה ג ר מ ג י בפולין ,יזם ה ק מ ת ״ ג ו ש מ י ע ו ט י ם לאומיים״ בשלב הפרלמנטריות ובאמצעות הראשון אלקסורלית כמסגרת לקראת משותפת הבחירות ש ע מ ד ו ל ה ת ק י י ם ב־<.1922״ ב ד ר ך זו ר צ ה ג ר י נ ב ו י ם ג ם ל ה מ ש י ך ״הגוש״ להשפיע הזה על המדינית המערכת בכלל הפנים־ פולנית ועל מ ד י נ י ו ת פ ו ל י ן ב י ח ס ל מ י ע ו ס י ם ה ל א ו מ י י ם ב פ ר ס .כך ,ג ר א ה לו ,י ע ל ה מ ש ק ל ם הפוליםי של הציונות בפולין ככוח החזק אולם היהודים כמיעום לאומי בגודלו השני במדינה ובתוך זה של ב י ו ת ר ב ק ר ב מ י ע ו ט זה. הקונצפציה המדינית של גרינבוים וחבריו ל א היתה מ ק ו ב ל ת על שני ה מ ר כ ז י ם הציוגיים ב ג ל י צ י ה ,ב ה ה ת נ א י ם ה ס ב י ב ת י י ם ,כידוע ,היו ש ו נ י ם ל ח ל ו ט י ן ועל כן גתגבשד ,ב מ ק ו ם ת נ ו ע ה ציוגית כ ל ל י ת ד ו מ י ג ג ט י ת ש ו ג ה מ א ש ר ובמזרחה .כאן פולין ל א היתד, אופוזיציה קיימת מסורת של ומאבק במרכז בשלטון ומנהיגי ה מ ר כ ז י ם הציוגיים ב ג א ל י צ י ה ב א ו ת ן השנים ,ד״ד -י ה ו ש ו ע מ ה ו ן מ ק ר ק ו ב ליאון וד״ר לצורכי ופשרנית, שלא רייך בחירות לרסן בעיני הרוב הם ולמתן את לנקום הכוחות הפולני כמתגרה במדיניות האנטישמיים בשליטתו ארצית פייסנית במדינה, מדיניות וכחותרת תחתיו .הם גם ע ל האופי ,ע ל ה א י נ ט ר ס י ם ו ע ל ה מ ט ר ו ת ה ש ו נ י ם ש ל ה מ י ע ו ט י ם ה ט ר י ־ טוריאליים נמצאו פרלמגםריות. שמטרתה תיראה הצביעו מלבוב ה ס ת י י ג ו .מכינון העדיפו ״גוש מיעוטים לאומיים״ ולו רק ב מ ד י נ ה ל ע ו מ ת א ל ו ש ל ה מ י ע ו ט ה י ה ו ד י ! ! " א ף ב א ז ו ר ה ר ו ס י לשעבר" רבים ב ק ר ב המרכז הציוני שלנוכח הנסיבות הקיימות ל א נ ר א ת ה ל ה ם לא המדיניות הציונית ולא המדיגיות הארצית של מחנה גרינבוים והתקרבו בכך ב ה ש ק פ ו ת י ה ם ל מ ר כ ז י ם ש ב ג א ל י צ י ה .ע ל ר ק ע זה ה ו ק מ ה ב־ 1923ב מ ר כ ז ה ו ו ר ש א י סיעה ״ ע ת ל ב נ ו ת ״ כ מ ת ח ר ה לסיעתו של גרינבוים ״על ה מ ש מ ר ״ . 1 2 כך שתי הסיעות היריבות ״עת לבנות״ ו״על המשמר״ ,שהוקמו ב ע ת הפילוג בוועידה ה צ י ו נ י ת ה א ר צ י ת ה ש ש י ת ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ב פ ו ל י ן ) ה ק ו ג ג ך ם א י ת ( ב־,1923 הבינוני, ק ב ע ו א ת י ח ס ן ל ע ל י ה ה ר ב י ע י ת .זו היתד ,ברובד ,ע ל י י ת ב נ י שהמצב הכלכלי במדינה ובעיקר מדיניות המיסוי המכבידה המעמד של שר 77 ו ל ד י ס ל ב ג ר ב ס ק י פ ג ע ה :בהם במיוחד. האוצר ההגבלות התחילו גם ב א ו ת ה ש ג ה )(1924 החמורות ע ל ההגירה לארצות הברית .בגיגוד ל ״ ע ת לבגות״ והמרכזים ה ג ל י צ א י ם ה ת ג ג ד ו ס י ע ת ״ ע ל ה מ ש מ ר ״ י ח ד ע ם ה ש מ א ל הציוגי ב פ ו ל י ן ב ר א ש ו ת ו ש ל ג ר י ג ב ו י ם ל א ו פ י ה ש ל ע ל י ה זו .גריגבוים ר א ה ב ה כ ע י ן ת נ ו ע ת ה ג י ר ה ל א ־ ה מ ר ו ק נ ת ל ח ל ו ט י ן מ ג ו ר מ י ם אידיאיים ו ה מ ע ב י ר ה מ צ י א ו ת ג ל ו ת י ת ל א ר ץ ציונית ישראל .ל א ח ר שנתיים נוצר משבר כלכלי בארץ ישראל ,נ ת ר ב ו מחוסרי העבודה וחלק ניכר חלוצית מהעולים חזר מאידך לפולין. לעודד נתברר ,שיש עליה בעיקר מ פ ו ל י ן ו ז א ת ל א ח ר ש א נ ש י ה י ע ב ר ו ת ק ו פ ת ה כ ש ר ה ב נ ק ו ד ו ת מיוחדות, שתוקמנה באותם במקום. הושמעו ג ם הימים ארגון בקרב קולות ״החלוץ״ ה מ צ ד ד י ם ב נ ט י ל ת ח ל ק ב ״ ע ב ו ד ת ההווה״ ב פ ו ל י ן ו ב ה ש ת ל ב ו ת א ק ט י ב י ת ב ת פ ק י ד י ם פ ו ל י ט י י ם ב מ ד י נ י ו ת ה י ה ו ד י ת ב מ ק ו ם .ע ל כ ל פ נ י ם פ ר ש ת ה ע ל י ה ה ר ב י ע י ת והדיון ה צ י ב ו ר י מ ס ב י ב ל ה בפולין ה ח ר י פ ו ע ו ד י ו ת ר א ת מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם שבין ה מ פ ל ג ו ת הציוניות .ב מ ק ו ם .״ ב ת ק ו פ ה זו ז כ ו הצירים מגליציה הלאומית ובסגט בסיים בפולין(. ברוב היהודי ב״קולו״ הגיעו ב י ו ל י 1925ה ם 0׳אוג1ז־ה״( ע ם ה מ מ ש ל ה ש ב ר א ש ה ע מ ד א ז ו ל ד י ס ל ב מאישים מחוגי מורכבת בשיתוף מעוגייגת )הגציגות להסכם היהודית ״התפשרות״ גדבםקי ושבחלקה היתה ״האנדציה״.״ מ מ ש ל ת פולין מ ט ב ע הדברים ל א היתה המיעוטים פעולה .ש ל הלאומיים לכוח ובהפיכתם של אלה פ ו ל י ט י מ ש מ ע ו ת י ב מ ד י נ ה .״האוג1דה״ ,ש ע ל י ה ה ו ס כ ם ע ל א ף ה ת נ ג ד ו ת ו ה ק י צ ו נ י ת 15 סול ג ר י נ ב ו י ם ,ל א ב ו צ ע ה מ ע ו ל ם ע ל י ד י ה ש ל ט ו ן .מ ה ע ו ד ש פ ח ו ת מ ש נ ה ל א ח ר כ ך ח ל ו ח י ל ו פ י ש ל ט ו ן בפולין השלטון ב ״ ה פ י כ ת מ א י ״ ),(1926 עבר שכתוצאה ממנה לידי פילסודסקי ומחנהו — ״הםנאציה״. המרמים הגיגוד בין שגי ״הפיכת מאי״ גרינבוים ב ע י ק ר ל ק ר א ת מ ע ר כ ת ה ב ח י ר ו ת ל פ ר ל מ נ ט ב ש נ ת .1928״ .העימות ב ש ל המחלוקת הראשוגות לאחר ההפיכה השלטוגית גשאר נ א מ ן ל ד ר כ ו ה ק ו ד מ ת ו ל א ו י ת ר ע ל כ י נ ו ן מ ח ו ד ש ש ל ״גוש המיעוטים הלאומיים״ ).(1926 בגליציה בשנים לבין המרכז הוורשאי גמשך גם לאחר עמדות במדיגיות מנוגדות של הארצית בקרב ״מאבק״ מ ו ל המרכזים ״התפשרות״, הציוגיים בפולין, ש ג ו ת ד.־ 30א ף ל א ח ר ע ל י י ת ו ש ל ג ר י נ ב ו י ם ל א ר ץ י ש ר א ל , שציינו את אפיין ג ם את כשהנסיבות והרקע נ ש ת נ ו ל ח ל ו ט י ן .ע ם ת פ י ס ת ה ש ל ט ו ן ב ג ר מ נ י ה ע ל י ד י ה נ א צ י ם )יגואר (1933ל א ה י ה מ ק ו ם ע ו ד ל ה ת א ר ג נ ו ת ״גוש מ י ע ו ט י ם ל א ו מ י י ם ״ ב פ ו ל י ן .ע ל א ר ג ו נ י ה מ י ע ו ט הגרמני בפולין ע ב ר א ת האידיאולוגיה תהליך.מוגבר של הגזעגית ע ל כל נאציפיקציה המשתמע מ כ ך ואלה קיבלו רובם ככולם 7 .ב גם חלק גדול מהמיעוט האוקראיגי ב פ ו ל י ן ת ל ה ת ק ו ו ת ב ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ,ש ב ב ו א ה י ו ם ת ס י י ע ל ו בכינון ׳זאוקראיגה פולין, הגדולה״ ברית המועצות הסכם ״האוגודה״ ,הן העצמאית, שתכלול וצ׳כוסלובקיה.״ כ ך ההערכות לגבי חלקים מטריטוריות למעשה ל א ״גוש עמדו המיעוטים פ ר י ש ת י קוגצפציות מגוגדות לגבי המדיניות הארצית .ע ל א ף ת מ ו ר ו ת ה ז מ ן ה מ ש י כ ו הציונים מ מ ח נ ה המאבק בעיקר 78 שברשות ב מ ב ח ן זמן ק צ ר הן הלאומיים״ — שניהם בקרב המחנה הציוגי.״ גרינבוים להיות נאמנים לקו המסורתי באנטישמיות הגוברת והולכת ש ל מ ח נ ה ״הסנאציה״ שבשלטון לאחר :מ ו ת פ י ל ס ו ד ם ק י ).(1935 אולם הפעם הותוותה קונצפציה חדשה במדיניות יורשו ה א ר צ י ת ש ל ה מ ר כ ז ה צ י ו נ י ה ו ו ר ש א י ע ל ידי מ ש ה ק ל י י נ ב ו י ם ) ס נ ה ( גרינבוים .זה ד ג ל של היהודים פעולה האיכרים ועם הרוב עם האגף במחנהו. 20 בתכנית ״המפלגה כינון ״חזית הסוציאליססית השמאלי דמוקראסית״ הפולנית״ שהתגגד שב״סגאציה״, שבה ישתפו עם מפלגת )פפ״ם(, הפשיזציה למגמות של ציוני המרכז ,ש ה ש ת י י כ ו ל ס י ע ת ״ ע ל ה מ ש מ ר ״ י ח ד ע ם ה ש מ א ל ה צ י ו נ י ה צ ט ר פ ו לאופוזיציה ה פ ו ל נ י ת מ ש מ א ל ומימין ב ה ח ר מ ת ה ב ח י ר ו ת ל פ ר ל מ נ ט , בשנים שנערכו בחירות ו־1938 1935 שהתקנון בטענה, אינו החדש עריכת מאפשר ד מ ו ק ר א ט י ו ת חפשיות. הציוניים המרכזים הרביזיוניסטים בשתי ומפלגות הציוניות ו ס י ע ת ״ ע ת ל ב נ ו ת ״ ה ו ו ר ש א י ת ל א ס ט ו א ף הן ב ה ר ב ה מ ע ק ר ו ן ה״התפשרות״ טיעונם הגאליציות הימין כ״מזרחי״, השתתפו שלהם .הם היה ,שהיהודים חייבים ״אוריינטציה על חוץ־פרלמגסרית עצמנו״(. בבחירות האלה לנהל לפיהם אופוזיציונית, מדיגיות אין שתגן להסתמר על יחד עם ארצית על עצמאית כינון האינסרסים ״אגודת ישראל״. של )לדבריהם — ״חזית .דמוקרטית״ היהודית האוכלוסיה ו מ ו ס ב ל ע ש ו ת ז א ת ולו ע ל ידי מ ס פ ר מ צ ו מ צ ם ש ל גציגים יהודיים בסיים ו ב ס נ ס . ע ל כ ך ,ק ב ו צ ה ז א ת אף ט ע נ ה ,ש מ ב ח י ג ה מ ע ש י ת מ ו ט ב ל ע ת י ם יתר מסוימות תהליך אף לשתף ההקצנה פעולה של עם אנטישמים האנטישמיות ״מתונים״ במקום במדינה מנת על בקו לנקוט בנסיבות לעצור של בעד אופוזיציה 2 1 עקרה. של התעסקותם ראשי המרכזים בפולין הציוניים ההווה״ ב״עבודת היוותה ח ל ק נ כ ב ד מ פ ע ו ל ת ם וזה ל א מ ע ט ע ל ח ש ב ו ן ע י ס ו ק ם ב מ ד י נ י ו ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת העולמית בפולין על ובעבודה המעשית בארץ ע ל ידי ה מ ר כ ז י ם הציוגיים ישראל. בפולין ועל ידי ח ו ג י ם נ ר ח ב י ם של ה ת ג ו ע ה . ל א היתה מסגרותיהן עיסוק ידי רב ב״עבודת זה מגהיגיהם ההווה״ בביקורת נתקל ב מ י ו ח ד ל ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר הציוגיות ע ל כ ל במדיגיות כמעט מעורבות היהודית. הארצית 22 עם זאת מ ן הראוי לציין ,ש ב כ ל ה ת ק ו פ ה ה ב י ן ־ מ ל ח מ ת י ת ע י ק ר ה ע ב ו ד ה ה צ י ו ג י ת ה א ר ג ו ג י ת ו פ ע ו ל ו ת .ההכשרה ה ח ל ו צ י ת געשו ב פ ו ל י ן .כ א ן גוצרו ג ם ה ד פ ו ס י ם .ה מ פ ל ג ת י י ם בקרב השונים הציונית התנועה העולמית. כמו כן כאן חלה הגדולה העליה ב כ ו ח ן ש ל ת ג ו ע ו ת ה ש מ א ל הציוגיות ע ל כ ל גוגיהן ו כ א ן ג ם היו מצולים ה מ ש א ב י ם היהודיים, האנושיים לגידולה שתרמו התגועה של בעיקר הרביזיוגיסטית ב ש נ ו ת ה־.30 מטבע גכבד ה ד ב ר י ם היה ל צ י ו ג ו ת ב פ ו ל י ן בגיבוש בלטה אולם בבעיות דמותה, כל התפתחותה ופעילותה התמקדותו מ ד י נ ת פולין על הסתעפויותיה של הציוגי הממסד ובבעיות .קיומיות של של-התגועה המקומי החברה על המפלגתיות הציוגית פיצוליו היהודית חלק העולמית, הרגיוגליים במקום. התגועה ה צ י ו נ י ת ,ש ר י ש ו מ ה נ י כ ר ב כ ל מ ע ר כ ו ת ה ח י י ם ב מ ד י נ ה י— כ ו ח ה ו ח ו ל ש ת ה כ א ח ד היו בהטרוגגיותה — ביכלתה להכליל חברתית מחד שוגה ו ר ב ־ ג ו נ י ת ו ל ה ו ו ת בזה ,כ א מ ו ר ,א ת ה כ ו ח ה ח ז ק ב ר ח ו ב היהודי גיסא, הפיצול בתחילה ב מ ס ג ר ת ה ציבורים בעלי זהות ובפיצולה לכללית, דתית, סוציאליסטית ורביזיוגיסטית גוסף .ע ל ה ר ג י ו נ ל י — פ ר י נ ס י ב ו ת ס ב י ב ת י ו ת ה י ס ט ו ר י ו ת — מ א י ה ־ גיסא .מ ס י ב ה זו .ה י א ה י ת ה ט ר ו ד ה ר ב ו ת ב מ ע ג ל המאבק הפגים־ציוגי במקום ופחות .ערוכה. 79 עם למאבק האנטי־ציוניים הכוחות כמו והלא־ציוניים עם ו״אגודת ״הבונד״ ישראל״ .ב ק ר ב ה מ ח נ ה הציוני ב פ ו ל י ן היו ח ל ו ק ו ת ה ד ע ו ת ב י ח ס ל ד ר כ י ה מ א ב ק הפנימית בחזית מתבוללים ב״אוריינטציה האורתודוכסית״ שנעזרה הקיצונית, בחוגים גם ש ב ק ר ב ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י ו ב ״ א ו ר י י נ ט צ י ה ה ב ו נ ד א י ת ״ ,שחסידיה נ ת ר ב ו зо-n.א ו ל ם ה מ ש י מ ה ה ע י ק ר י ת ב מ ד י נ י ו ת ה א ר צ י ת ה צ י ו נ י ת 23 בעיקר בסוף שנות ה י ת ה ה ע מ י ד ה ב פ נ י ה א נ ט י ש מ י ו ת ע ל כ ל גילוייה .ב מ א ב ק ה ה ת ג ו נ נ ו ת גגד ס כ נ ה מ ת מ ד ת זו ו ב מ א ב ק לשויון א ז ר ח י ה ל כ ה ל מ ע ש ה ולאוטונומיה ת ר ב ו ת י ת י ה ו ד י ת ב פ ו ל י ן ל א היתד .ש ו ב ת פ י ס ה זהה ל ח ל ק י ם ה ש ו נ י ם ב ק ר ב ה מ ח נ ה הציוני ב מ ק ו ם ו ל כ ן ל א נ י ת ן היה ל ק ב ו ע ק ו י ם ע ק ר ו נ י י ם ש ל מ ד י נ י ו ת יהודית א ר צ י ת ,ש ת ה י ה ע ל כ ל ה מ ח נ ה הזה. מקובלת חילוקי ד ע ו ת א ל ה ב ק ר ב ה מ ח נ ה ה צ י ו ג י ה מ א ו ר ג ן בפולין ,שהיה ב ע ל מ ו ד ע ו ת פ ו ל י ט י ת אקטיבית ,ב ל ט ו ב מ י ו ח ד ב כ ל מ ע ר כ ו ת ה ב ח י ר ו ת החיצוניות ו ה פ נ י מ י ו ת , ה ש ת ת ף בהן ת כ ו פ ו ת .א ל ה היו מ ע ר כ ו ת שהוא לרשויות הפרלמנט, בחירות לשני בתי המקומיות ,ל ק ה י ל ו ת ,ל ק ו נ ג ר ס י ם ציוניים וכד׳ ,ש ב ה ן ה ו פ י ע ו ר ש י מ ו ת ציוניות .ה ה ת מ ו ד ד ו י ו ת ה א ל ה ב מ ב ח נ י כ ו ח א ל ק ט ו ר ל י י ם ב ח ז י ת ו ת ה ש ו נ ו ת :ב ח ז י ת הפגים־ציוגית, היהודית רבות בחזית היהודית הפגימית מול מתגגדי הציונות למיניהם ובחזית מול החיצונית את התנועה ואף א ת פולין המציין מחנות את אנטישמיים הציבור היהודי ה ־30 בשנות ובעיקר במדיגה רבי־עוצמה העסיקו — בכללותו. במחצית השניה של הזה העשור ל א ח ר מ ו ת פ י ל ס ו ד ס ק י היתד .ה צ ג ת ה ב ע י ה ה י ה ו ד י ת ע ל ידי ה ש ל ט ו נ ו ת כ ב ע י ה ה מ ר כ ז י ת במדינה ,שיש ל ט פ ל ב ה ב ד ח י פ ו ת .א ל ה ה ש מ י ע ו א ת הדעה ,ש ע ל ידי פתרונה ש ל בעיה זו נ י ת ן יהיה לפתור א ת הבעיות הפנימיות העיקריות ש ל פולין .ב ת ק ו פ ה ה פ ו ס ס ־ פ י ל ס ו ד ס ק א י ת ה ו פ כ ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ל נ ו ש א פוליטי ר א ש ו ן במעלה במצעיהן האידיאולוגיים של המפלגות ובהתחרות הפולניות שני בין המחנות המרכזיים בפולין — ״הסגאציה״ ו״האנדציה״. מ ח ג ה השלטון סיגל ל ע צ מ ו אז מ ד י ג י ו ת א ג ט י ש מ י ת ר ש מ י ת 2 4 ו ד ג ל בהגירה יהודית ה מ ו ג י ת כ ד ר ך יחידה ,ש ג ר א ת ה ל ו כ פ ת ר ו ן ב ע י י ת פ ו ל י ן ויהודיה כאחד .כ ל ז א ת כשיעדי הגדולות כמרכז ה ה ג י ר ה ב ע ו ל ם היו ל מ ע ש ה ס ג ו ר י ם ב פ ג י היהודים .ע ל אף ה ה ג ב ל ו ת ש ה ו ט ל ו ב א ו ת ן ה ש ג י ם ע ל מ ס פ ר ה ע ו ל י ם ל א ר ץ ישראל ,היא ש מ ש ה קליטה עיקרי להגירה יהודית ממשלת מפולין. פולין פעלה גמרצות ב א מ צ ע ו ת גציגיד .ה ד י פ ל ו מ ט י י ם ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם בעולם ,ב ע י ק ר ב ז ׳ נ ב ה — מ ק ו ם מושבו של חבר הלאומים, בלונדון, בפריס ובושיגגטון, במטרה ללחוץ על בריטגיה ל ה ר ח י ב א ת ה א פ ש ר ו י ו ת ש ל ע ל י י ת יהודי פולין ל א ר ץ ישראל .כ מ ו כן היא עמדה בקשר הרביזיוניסטית מתמיד עם הגחלת בכל הגוגע למדיגיותה הסוכגות היהודית ולמעורבותה הרבה ועם ביחס גשיאות לשאלת הצ״ח ארץ י ש ר א ל ולעתידה .ע מ ד ת ה ש ל מ מ ש ל ת פ ו ל י ן ב מ ח צ י ת השניה של ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם היתד ,.ש ב ע י י ת ההגירה ל א ר ץ י ש ר א ל א י נ ה ב ע י ה מ ז ר ח ־ ת י כ ו נ י ת ,א ל א ל א פ ח ו ת מ ז ה ב ע י י ת ה של פולין ו ש ל מ ד י ג ו ת א ח ר ו ת ב א ז ו ר מ ר כ ז אירופה ו מ ז ר ח ה ה מ א ו כ ל ס ו ת יהודים ר ב י ם . 25 כ ל ה פ ע י ל ו ת המדיגית• ״הציוגית״• ש ל ש ל ט ו ג ו ת פולין ג ב ע ה מ ר צ ו ג ם ״ ל ה י פ ט ר ״ כ כ ל ש א פ ש ר מ מ ס פ ר ג ד ו ל ו מ ש מ ע ו ת י ש ל יהודים ב ת ק ו פ ה של ל ח צ י ם אנטישמיים 80 והולכים. גוברים ה ל ח צ י ם ה א ל ה היו גילוייהם של במהומות או אנטי־יהודיות ל ע ת י ם א ף פ ו ג ר ו מ י ם ,ב מ ד י ג י ו ת ר ש מ י ת של ח ר ם כ ל כ ל י א נ ט י ־ י ה ו ד י ע ל צ ו ר ו ת י ו הישירות ו ה ע ק י פ ו ת ,ב ה ג ב ל ו ת ת ח י ק ת י ו ת שוגות כגון ב א ל ו ש ח ל ו ע ל ״ ה ש ח י ט ה הכשרה״ ,או ב ת ק ג ו ת ״ ס פ ס ל י ה ג י ם ו ״ ב ב ת י ס פ ר ג ב ו ה י ם ו כ ר . המיוחדת, הדילמה בפגי ראשי התגועה ש ע מ ד ה אז הציוגית היתה, בפולין, ה א ם יש מ ק ו ם ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה ש ל ם ו ן ה פ ו ל נ י ה א נ ס י ש מ י ב פ ע י ל ו ת מ ד י ג י ת עליית יהודים לארץ ישראל, למען במקביל שהגורמים הרשמיים בשעה להצהיר סרבו ע ל מ ע מ ד ם ש ל ה י ה ו ד י ם כ א ז ר ח י ם שווי זכויות ב מ ד י ג ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה . ה ב ע י ה ה נ ו ס פ ת ,ש ע מ ד ה ב פ נ י ה מ ח נ ה הציוגי ע ל כ ל פלגיו ,ה י ת ה ב ד ב ר ה ע מ ד ה שצריך ל נ ק ו ט ב נ ו ש א ה ט ר י ס ו ר י א ל י ס ט י כ ל ו מ ר ב י ח ס ל ח י פ ו ש י א ר צ ו ת י ע ד מ ח ת לארץ על ישראל ידי פולין ממשלת יהודית להגירה מיידית. שהיו השיקול, חייבים ל ה ת ח ש ב בו ,היה ,ה א ם ב ת נ א י מ צ ו ק ה כ ל כ ל י ת גדולה ,מ ו ל ל ח צ י א נ ט י גוברים שמיות והעתיד והולכים העליה החמורות שחוסלו על הפולניים במציאת ארצות הקודר לארץ אלה. ה צ פ ו י ליהודי ישראל, מאידך אין גתעורר פולין לתמוך ההגבלות ולאור במאמצי החשש, השלטוגות שהסכמה ציוגי מצד פולין ל ח י פ ו ש י ט ר י ט ו ר י ו ת ו ש י ת ו ף פ ע ו ל ה הדוק ע ם ה מ מ ש ל ה ב ת ח ו ם זה ,י י ח ש ב ו הציבור בעיגי היה, הנוסף היהודי שבמצב ׳האמיגרציוניסטית״ ומזיק והלא יהודי הקיים, מצד בפשיטת בהעדר השלטון, יעדי הרואה רגל הגירה של הרעיון פתוחים ב צ י ב ו ר היהודי החשש הציוני. בפועל, ההתמקדות בכללותו זר אלמנט למדינה ,עלולה עוד יותר להגביר את האנטישמיות ולשרת א ת הכוחות העוינים ,ה ר ו צ י ם ל ה ס י ח א ת ד ע ת ה צ י ב ו ר ה פ ו ל נ י מ ה ב ע י ו ת ה א מ י ת י ו ת ה ע ו מ ד ו ת בפניו. לגבי גם בפולין הדילמות ורבו האלה הלבטים לא בנתן. היתה א ף כאן תשובה בקרב מוסכמת המחנה נתחלקו הדעות לפי מידת הציוני הנכונות או אי ה נ כ ו נ ו ת ש ל ח ל ק זה או א ח ר מ ה מ ח נ ה הציוני ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה ש ל ט ו ן אחרות בשאלות בתחום המדיניות הארצית. גיתן לראות גכוגות גדולה יותר ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה גלוי ,ב ע י ק ר ב ש א ל ו ת ה ק ש ו ר ו ת ל א ר ץ ישראל ,ל מ ר כ ז י ם הציוניים בגאליציה הציוגיות*. של ו ל מ פ ל ג ו ת ה י מ י ן ה צ י ו ג י ו ת מ א ש ר ל מ ר כ ז הוורשאי ו ל מ פ ל ג ו ת ה ש מ א ל 2 על כ ל פגים הלחץ הרשמי והציבורי הפולגי מ ס ב י ב ל ב ע י י ת ההגירה היהודים מהמדינה, שהיה מלווה בתעמולה תכופות אגטישמית, יצר גם ב ק ר ב ח ו ג י ם ציוגיים מ ת ו ג י ם ת ג ו ב ו ת ג ג ד י ו ת ל מ ה ש כ י נ ו ״ מ ד י נ י ו ת א מ י ג ר צ י ו נ י ס ט י ת ״ . יש לציין ,ש ב מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל ש נ ו ת ה ־ 3 0ע מ ד מ ש ר ד ה ח ח ה פ ו ל נ י ב ק ש ר ה ת ק ע ם ה נ ה ל ת הסוכנות היהודית ועם הנהלת הצ״ח העולמית בניהול מ ש א ומתן מדיגי עם הציוגי שלטוגות המגדט ,לעתים בפולין עצמה. שיתוף ל ל א כל פ ע ו ל ה זה ת י א ו ם או א ף מ ג ע בא גם לידי ביטוי עם מעשי הממסד בנכונותם של ה ש ל ט ו ג ו ת ב פ ו ל י ן ל ס י י ע ל א ר ג ו ג י ״ההגגה״ ו ״ א צ ״ ל ״ ) ל א ח ר ה ק מ ת ו ב־(1937 ב א ס פ ק ת גשק ,ב א ר ג ו ן ק ו ר ס י ם ל ה ד ר כ ה צ ב א י ת ל ש ל י ח י ה מ ח ת ר ו ת מ ה א ר ץ ו ל א נ ש י המקום ובגושא העליה ״הבלתי חוקית״ לארץ ישראל.״ כל זאת דווקא בתקופה שהאנטישמיות בפולין הפכה לממוסדת ורשמית ובחוגי השלטון נערכו אף הכנות לבטל א ת החוקה השויונית וליזום תחיקה מ פ ל ה לגבי היהודים ורק ההידרדרות במערכת היחסים שבין פולין לגרמניה והסכנה לפרח מלחמה ביניהן .ס י כ ל ו 81 זמנית א ת המזימות האלה. נוכח 2 8 ס כ נ ו ת ק י ו מ י ו ת א ל ה ו ב ע ק ב ו ת כינונו ש ל ק ו נ ג ר ס י ה ו ד י ע ו ל מ י ב־1936 ב ק ר ב ר א ש י ה צ י ו נ ו ת בפולין ב מ ח צ י ת בשלה ליזום שיש הכרח ייצוגית כיגון .מ ס ג ר ת השניה ש ל פוליסית ש נ ו ת ה־ 30ההכרה, מאוחדת של פולין יהדות או א ף גוף יהודי ארצי לתאום המדיניות'היהודית במקום .הכווגה ה י ת ה ל ה ק מ ת ו ש ל ג ו ף ,ש ב ר א ש ו ת ע מ ו ד מ נ ה י ג ו ת ס מ כ ו ת י ת ,שיהיה ב כ ו ח ה ל ע מ ו ד ב פ ג י ה מ ת ק פ ה האנטישמית אולם אמנם במדיגה. הנסיונות 29 שנעשו אז המרובים נסתיימו בתחום .הזה בכשלון. בסוף ב י ו ז מ ת ש ל ו ש ת ה מ ר כ ז י ם הציוניים ה ו כ נ ה ב־ 1937ת כ נ י ת מ ד ו י י ק ת ל כ י נ ו ן ל ע ז ר ה ע צ מ י ת יהודית בפולין״ ,ה ו ש ל ם ת ק נ ו ן ל ב ח י ר ו ת ל ק ו ג ג ר ס ה ז ה ״קונגרס הזמגים ל כ ל וגקבע .גם לוח הפעולות אולם הארגוניות. שמלכתחילה נראה, ה ס י כ ו י י ם ל ה צ ל ח ה ה י ו זעומים ביותר ,ו ז א ת ב ג ל ל ה ת נ ג ד ו ת ן ש ל ״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ ו״הבוגד״ לקוגגרס הזה .״אגודת ישראל״ סרבה להקים גציגות דמוקרטית גבחרת מ ח ש ש מ פ נ י ה ת מ ו ד ד ו ת א ל ק ט ו ר ל י ת .״הבוגד״ ה ב י ע א ת ה ת ג ג ד ו ת ו ל כ ל ה ת א ר ג ג ו ת ציבורית ע ל בסים ש ל סולידריות כלל־יהודית בסרובו ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם מ פ ל ג ו ת חוגים ציוניות ו ע ם אזרחיים יהודיים.״ 8 בנסיבות א ל ה ההידברות פסקה גם ה מ ת ו א מ ת ב נ ו ש א ה ק מ ת ג ו ף ייצוגי ליהודי פולין ב י ן ה מ פ ל ג ו ת ו ה מ ר כ ז י ם הציוניים ונכשלו א ף .השיחות במקום. ה מ ח ו ד ש ו ת לכיגון גוף .ייצוגי אחיד ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית 3 1 סיומה ש ל ע מ ד בסימן ה ת ק ו פ ה הגדוגה ב נ ו ש א — ה מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל משבר שהוטלו ע ל ידי המאורעות בתקופה הציונית ש ל ט ו נ ו ת בריטניה ע ל ב־ 1936מ צ ד א ח ד ולנוכח העליה באפשרויות ב מ ר ו ץ ג ג ד הזמן .ה ם ח ש ו ציונים בעיקר מתחילת האנטישמיות רבים א ת בפולין עצמם כאילו בדיספרופורציה בין .הקצב האיטי ה ד ב ר ב א לידי ביטוי מ מ ש י בגידולו ש ל ״הבונד״ ל ק ה י ל ו ת ו ל ר ש ו י ו ת ה מ ק ו מ י ו ת ה ש ו נ ו ת בפולין ,ש נ ת ק י י מ ו וזאת ע ל חשבון הרשימות הציוניות. בלטה גם החמורות העליה לארץ לבין התהליד המתקדם מאוד ל ק ר א ת הידרדרות הקיום בפולין. הבחירות לארץ ההגבלות ישראל הרדיקליזציה ש ל הפוסם־פילסודםקאית מ צ ד שני ,ר א ו הם משתתפים היהודי בקרב התנועה בפולין. נוכח ש נ ו ת ה־— 30 32 במערכות ב ת ק ו פ ה זו, ירידת כוחה ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית המאורגנת בהשוואת מ ס פ ר הבוחרים לקונגרסים הציוניים ה ־ (1937) 2 0 ) (1939ל ע ו מ ת ה ק ו ג ג ר ס ה־ (1935) 19ב מ ר כ ז י ם הציוגיים ה ש ו ג י ם ב פ ו ל י ן . וה־21 33 א ת נצחונותיו ש ל ״הבונד״ ניתן .דווקא להסביר ע ל ר ק ע ש ל לחצים מוגברים ל ע ל י ה ל א ר ץ י ש ר א ל ,ב ז מ ן ששעריה ה י ו ס ג ו ר י ם ל מ ע ש ה .ב י ן ה י ת ר ג ב ר ת ס כ ו ל ם ש ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ח ל ו צ י ו ת . ,שחיכו ל ש ו א שנים א ח ד ו ת ב נ ק ו ד ו ת ה ה כ ש ר ה ב ר ח ב י פולין ל ת ו ר ם לעליה .במערכות הבחירות השונות בשנים ההן זכה ״הבונד״ בקולות ציוניים ר ב י ם ,ש ז ו היתד• ע ב ו ר ם ה צ ב ע ת מ ח א ה נ ג ד מ ח ד ל י ה ת נ ו ע ה הציונית. ה י ו ל א מ ע ט י ם מ א ל ה שהסבירו ,ש ב ה צ ב ע ת ם ז ו ל א ה פ כ ו ל ״ ב ו נ ד א י ם ״ ,ו ש ל א ו י ת ר ו ע ל ה ש ק פ ת ע ו ל מ ם ה ב ס י ס י ת הציונית ,א ל א ב ת נ א י ם ה ק י י מ י ם ר צ ו ל ה פ ג י ן א ת אי שביעות רצונם מהמצב 3 הקיים *.ג ם הנהגת ״הבונד״ ל ת ו פ ע ה זו .״ ה ב ו נ ד ״ ע מ ד ע ל העיקרון ,ש נ י ת ן ל פ ת ו ר א ת היתד! מודעת ב ע י י ת יהודי פ ו ל י ן א ך ו ר ק ב מ ק ו ם )״כאן״( ו ז א ת ע ל ידי נ צ ח ו נ ה .ב ע ת י ד ש ל ״ ח ז י ת פ ו ע ל י ת ״ .ב מ ד י נ ה . 82 ה ה ש ק פ ה ה צ י ו נ י ת ,ש ב ע י י ת יהודי פ ו ל י ן ת מ צ א א ת פ ת ר ו נ ה ב א ר ץ י ש ר א ל ,היתד! בבחינת לדעתו הריאליות אשליה הקיומיות המסיחה א ת מסוכנת, במקום .״הבונד״ הצביע היהודים מבעיותיהם בתעמולתו על שיתוף האינטרסים דעתם של בין ה מ ד י נ י ו ת ה צ י ו נ י ת ל ב י ן ה מ מ ש ל ה ה א נ ט י ש מ י ת ב פ ו ל י ן ב נ ו ש א ה ה ג י ר ה ,ש ח י י ב שיתוף גם פעולה ביניהן. מעשי שיתוף זה פעולה העניק לגיטימציה לפיו ל ה ש ק פ ה ,ש ה י ה ו ד י ם ה ם ב ב ח י נ ת זרים ב מ ד י נ ה ו ל ה צ ד ק ת ה נ ה ג ת א פ ל י ה ת ח י ק ת י ת בפולין. נגדם 35 לאמיתו ש ל ד ב ר ה מ פ ל ג ו ת הציוגיות בפולין עמדו בפגי מ ע ג ל קסמים .שיתוף פעולה מסוים עם מצידן חיוני השלטונות היה לקדם עבורן כדי את ענין ה ע ל י ה ה י ה ו ד י ת .מ א י ד ך ג י ס א ה ע ד ר הישגים ב ת ח ו ם ה ע ל י ה צ מ צ ם א ת ה ש פ ע ת ן ש ל ה מ פ ל ג ו ת ה צ י ו ג י ו ת ב ק ר ב ה צ י ב ו ר היהודי ו א ף ה ג ב י ר א ת ה א ג ט י ש מ י ו ת ב ק ר ב הציבור הפולני. למרות כל זאת הבין־מלחמתית הצליחה על ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת בפולין .ל ש מ ו ר ג ם ראשוניותה במעךך הכוחות הפוליטיים בסוף התקופה היהודיים במדינה. א מ נ ם אין ל ה ת ע ל ם מ ה ע ו ב ד ה ,ש ה י א ה י ת ה שרויה ב מ ש ב ר ק ש ה ,ש נ ב ע מ ט ע מ י ם מ ח י ל ו ק י ד ע ו ת פ נ י מ י י ם ב ס י ס י י ם ל ג ב י כיווני ה מ ד י נ י ו ת ארגוניים־סטרוקטורליים, ה א ר צ י ת ה ר צ ו י ה ע ל ר ק ע ה ת מ ו ר ו ת ל ר ע ה ב מ צ ב ם ש ל היהודים ב פ ו ל י ן ו ב א פ ש ר ו י ו ת העליה לארץ ישראל. בפולין מ פ ו צ ל ת הן ליהודי המדינה המשבר הזה ב ל ט בעובדת מבחינה בסביבה מ פ ל ג ת י ת ,הן אוירה רוויית היותה של התנועה מבחינה רגיונלית גם אנטישמית האיום ובצל הציונית בימי החרום של מלחמה ע ם גרמניה .אי יכולתה ש ל ה ת נ ו ע ה להציע פ ת ר ו נ ו ת מידיים ל מ צ ו ק ת ם ה ג ו ב ר ת של המוני היהודים מכוחה בפולין גרע ומהשפעתה הפוליטיים הציבור בקרב היהודי .ג ם ה ע ד ר מ נ ה י ג ו ת ס מ כ ו ת י ת ב ס ו ף א ו ת ה ת ק ו פ ה ,ש ב כ ו ח ה ל נ ה ל מ ד י נ י ו ת ארצית עצמאית ודינמית בהתאם השעה ,ת ר ם לצורכי ל מ ש ב ר זה. בגםיבות א ל ה ו ב פ ר ט ב מ ש ט ר א ו ט ו ר י ט ט י ב י ח ד ־ מ פ ל ג ת י ,ש ש ל ט בפולין ב ס ו ף ש נ ו ת ה־,30 פ ס ק ה מ מ ס ד הציוני ,ש ר א ה א ת ע צ מ ו כ מ י י צ ג א ת ר ו ב ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת וכדובר בשמה, התנועה נאלצו יהד עם לעסוק,בעיקר להיות גורם בעל נציגי משקל במערכות מ ח ג ו ת פוליטיים הפוליטיות אחרים בקרב במדינה. הציבור ב מ א ב ק ה ק י ו ם היומיומי מ ת ו ך ע מ ד ה ש ל ה ת ג ו נ נ ו ת היו ע ר ו כ י ם ל ה נ ה י ג כ ה ל כ ה א ת יהדות פולין ל ק ר א ת המבחנים ראשי היהודי מ ת מ ד ת ולא הקשים שעמדו בפניה. ה ע ר ו ת .1 על הפיצול הרגיונאלו ב ק ר ב מרכזים )פדרציות( ציוניים ומפלגות ציוניות בפולין ר א ה : w A. Hafftka, Zydowskie Stronnictwa Polityc2ne w Polsce Odrodzonej, Zydzi II, Warszawa 1933, pp. 1933, 249—285. Odrodzonej, Polsce פרטים חשובים על הפיצול המפלגתי והרגיונלי בקרב השמאל הציוני ר א ה : E . Mendelsohn, Zionism i n Poland —'- The Formative Years 1915—1926. New Haven 1981, pp. 136—172. 83 )להלן :מגדלסון( ע ד 1927היד .קיים גם מרכז רביעי עצמאי בפולין )אזור וילנה( .א ח ר בך הצטרף למרכז הוורשאי. .2ע ל גל הפרעות האנטי־יהודיות בפולין בשנים 1919—1918ועל רקען הפוליטי ר א ה : Social and Political Korzec, Antisemitism in Poland as an Intellectual, P. on Polish Jeury 1919—1939• New York, pp. 39—43. יהודים הואשמו תחילה על ידי הפולנים ,שבאזורים המזרחיים של המדינה הם מצדדים בבולשביקים ,בגליציה המזרחית — באוקראינים ,באזור וילנה — בליטאים ובמערב המדינה — בגרמנים .השווה מנדלסון ,עמ׳ .90 .3ר א ה ב נ י ת ן ״ 13הסעיפים היהודיים״ של מ ח נ ה ״האוזון״ שבשלטון ממאי — 1938 ע׳ מלצר ,מאבק מדיני במלכודת — יהודי פולין ,1939—1935ת״א תשמ״ב ,עמ׳ ) 173—172להלן :מלצר(. .4פרטים ע ל המועצות הלאומיות בפולין ועל תפקידם המרכזי של הציונים בהן באותה תקופה ר א ה :מ׳ לנדא ,מיעוט לאומי לוחם ,ירושלים תשמ״ו ,עמ׳ 42—29 )להלן :ל נ ד א ( ; השווה גם מנדלסון ,עמ׳ .107—106 .5ע ל המו״מ הזה ראה פרטים — לנדא ,עמ׳ .57—53 Hafftka, Zydowskie, p p - 2 6 3 . : 6 . .7בכינוס מורשים ציוני בלבוב ב־ 27.10.1918הוחלט לשמור על ק ו אחיד של נייטרליות בסכסוך בין שני העמים — .לנדא ,עמ׳ .31 яהשווה מנדלםון ,עמ׳ .77 .9שם ,עמ׳ .146 .10על התארגנותו של ״הגוש׳׳ ועל הקשיים בהקמתו — ראה מ ׳ לנדא ,״ ׳גוש המיעוטים׳ ) — (1922מכשיר בחירות או אתגר מדיני? )סבכי מציאות רב־לאומית(״ ,גלעד ד—ה ,ת ״ א תשל״ט ,עמ׳ ;378—374עיין ג ם : Movement, in Studies ראה ע ל כ ך Polsce w A. Hafftka, Zycie Parlamentarne Zydow w Polsce Odrozonej, Zydzi Odrodzonej, II, Warszawa 1933, pp. 292—293. .11המרכז הציוני בגליציה המערבית היה מוכן לשתף פעולה עם המיעוטים הלאומיים, א ב ל התנגד לכינונו של ״גוש מיעוטים לאומיים״ ,ראה מנדלסון ,עמ׳ .216 .12אישי האופוזיציה לגרינבוים בקרב המרכז הוורשאי ,מאלה שיסדו אחר כך את סיעת ״ ע ת לבנות״ ,טענו ,ש ה ת מ ק ת ת מופרזת של המרכז בעבודת הסייס )״סיים־ ציונות״( ובבעיות המיעוטים הלאומייפ תשאיר לשמאל הציוני שדה חופשי להשליט ־ חברה סוציאליסטית בא״י — ראה על כך שם ,עמ׳ ; 183—182פרטים ע ל הפילוג הסיעתי במרכז הוורשאי — שם ,עמ׳ .252—245 .13על העליה הרביעית והשפעתה על היחסים חפגימיים ב ק ר ב ציוני פולין ראה שם, עמ׳ ;299—254י׳ אופנהיים ,תגועת החלוץ בפולין ,1929—1917ירושלים תשמ״ב, עמ׳ .409—371 .14על ״האוגודה״ עיין במחקריהם של מ׳ לגדא ,״מקומה ש ל ׳האוגודה׳ )משגת (1925 במסכת היחסים ההדדיים הפולניים והיהודיים״ ,ציון ל״ז ,ירושלים תשל״ב ,עמ׳ ;110—66פ׳ קוז׳ץ ,״הסכם ממשלת ו׳ גרבסקי עם הנציגות הפרלמנטרית היהודית״, גלעד א ,ת״א תשל״ג ,עמ׳ .210—175 .15ראה על כ ך — י׳ גרינבוים ,״גורלו של הסכם״ ,מלחמות יהודי פולניה ,ירושלים— ת״א תש״א ,עמי .195—192 .16על הסיבות ל כ ד ראה גרינבוים ,מלחמות ,עמ׳ .255—250 .17פרטים על תהליך הנאציפיקציה של המיעוט הגרמני בפולין ר א ה : K. Griinberg, Niemcy i ich organizacje polityczne w Polsce miedzywojennej, Warszawa, 1970, pp. 53—65. .18דו״ח השגריר הגרמני בוורשה ,פון מולפקה ,למשרד החוץ הגרמני מ־15.11.38 )ארכיון י ד ושם ,ירושלים.(MJ-3234 , .19השווה מגדלסון ,עמ׳ ?.30 84 ь26. .20 .7.37.צ2 M . Kleinbaum, Trojkat polsko-ukrainsko-zydowski, Ster. .21על הויכוח ב ק ר ב המחנה הציוני בפולין לגבי ההשתתפות בבחירות ב־ 1935ראה מלצר ,עמ׳ .49-46 .22על הדיון הציבורי בשאלה זו בפולין ר א ה :ש׳ נצר ,״ ׳ ע ב ו ד ת ההווה׳ — יסודותיה ויישומה על ידי ציוני פוליך ,מלאת ,ת״א תשמ״ג ,עמ׳ ;318—317השווה גם מנדלסון ,עמ׳ .114 .23ראה י׳ שווארצבארמ ,צווישן ביידע וועלט מלחמות ,בוענאס איירעס ,1958 ,עמ׳ .67—66 E.D. Wynot, A Necessary Cruelty — The Emergence of Official Anti-Semitism in Poland 1936—1939, American Historical Review, —103צ L X X V I / 1 9 7 1 / , pp. 1058. .25על מכלול הבעיה הזאת מבחינתו של השלטון בפולין — ר א ה מאמרי ,״הדיפלומטיה הפולגית ובעיית ההגירה היהודית בשנים 1939—1935״ ,גלעד א ,ת״א תשל׳׳ג ,עמ׳ .237—211 .26השווה מלצר ,עמ׳ .146—145 .27ר א ה פרטים על כ ך — שם.337—334 ,163—162 , .28ראה שם ,עמ׳ .178—175 .29ר א ה ע ל כ ך מכתב מהוועד המרכזי של ההסתדרות הציוגית בפולין מ־7.5.36 לגריגבוים בירושלים )ארכיון ציוגי מרכזי ,ירושלים.(A/127/459 , .30עיין ע ל כ ך בספרו של א׳ דיים ,בסערות התקופה ,ת ״ א תשמ״ב ,עמ׳ .147 .31ר א ה מאמרו של מ׳ קלייגבוים )סנה( ,״עמאפעך ,היינט .1.7.38 .32על נצחון ״הבונד׳ בבחירות המוניציפאליות ראה מלצר ,עמ׳ ;284—282כ ב ר ב־1936 נחל ״הבונד״ נצחון בבחירות לקהילת ורשה ולעידית ל ו ח ׳ — ר א ה שם ,עמי .126 ,122—121 .33המספד הכולל של הבוחרים בפולין הקונגרסאית פ ח ת מכ־ 206אלף לקונגרס הציוני ה־י״ט ב־ 1935לב־ 116א ל ף לקונגרס ה־כ״ב ב־ד 193ולב־ 141א ל ף לקונגרס ה־כ״א ב־ ,1939ובגליציה המזרחית מכ־ 96אלף ב־ 1935לכ־ 41א ל ף ב־ .1939בגליציה המערבית היו רשימות מוסכמות ולא נערכו ב ח י ת ת לקונגרםיפ ציוניים ב־1937 וב־ — 1939ר א ה דו״חות הסוכנות היהודית ,ירושלים ,משנים 1938 ,1937ו־.1939 34ראה הערכות ש ל מ׳ קלייגבדם ,״דעד וואהל־רעזולטאס״ ,ד ע ד סאג20.12.38 , ושל גרינבוים ,מ ל ח מ ו ת עמ׳ .429—427 .34גייע פאלקטציימוגג) 2.6.39 ,מאמר ראשי(. 85 דוד .כ ו כ ב י ש ל י ח ס ו ל מ ד י נ א י ם ה י ה ו ד י ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י י ם ב ש נ ו ת ב ג ר מ נ י ה ה ת ה פ ו כ ו ת , 1924—1918 מבוא אחרי.מלחמת שלגרמגיה, ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה מ י ל א ו .י ה ו ד י ם ת פ ק י ד י ם ח ש ו ב י ם ב ח י י ה המדיניים והיו אף שהגיעו כאלה בכירות למשרות מפתח ולעמז־ות בגון וולטר רטנאו ,שהיה ש ר השיקום ואחר כך שר ה ח ת ,הוגו פרויס ,מגסח חוקת ויימר ו ק ו ר ט אייזגר ,ר א ש מ מ ש ל ת ב ו ו ר י ה ה מ ה פ כ נ י ת ; א מ נ ם ע ו ד ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו ג ה ו א ף ב ת ק ו פ ת ב י ס מ א ר ק ,היו היהודים פעילים רק במדיניות הגרמגית אחרי מ ל ח מ ת העולם יהודים רבים לחיים 1 אפילו והיו הראשונה הפוליטיים יהודים והקמתה של של הן חברים ברייכסטאג. הרפובליקה של הרפובליקה, הן 2 ברם, ויימר פונים במדינות )(Lander השונות של גרמניה. תופעה הראשונה דווקא נתקבלו זו א י נ ה מ י ו ח ד ת לגרמניה ,כ י ב ת נ א י ם ש נ ו צ ר ו א ח ר י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם פ ו ע ל י ם י ה ו ד י ם ב א ר צ ו ת ש ו נ ו ת ב א י ר ו פ ה ב ח י י ה ן המדיניים. באותן ברצון הארצות, בחברה בהן זכו הנוצרית, היהודים הם בולטים בזכויות בחיים אך לאחרונה ולא אזרח הפוליטיים ונוטלים בהם ח ל ק ח ש ו ב ו א פ י ל ו מ כ ר י ע .ה ד ו ג מ ה ה מ ו ב ה ק ת ב י ו ת ר י כ ו ל ה ל ש מ ש ב ר י ת ־ המועצות, שעדיין נ א ב ק ה ב מ ל ח מ ת האזרחים ,ו ב ה יהודים ר ב י ם ב ת פ ק י ד י ם ח ש ו ב י ם ב מ ד י נ ה ו ב צ ב א .כן אין ל ה ת ע ל ם מ ה ו פ ע ת ו ה ט ר ג י ת ש ל ב ל ה ק ו ן ב מ ה פ כ ה ה כ פ ו י י ה של הוגגריה. אחרי מ ל ח מ ת העולם הראשונה ,נוצר כאמור ,מ צ ב ח ד ש לחלוטין .הרפובליקה הגרמנית 86 ה ח ד ש ה ה צ י ב ה א ת ג ר י ם ח ד ש י ם ב פ נ י היהודים ,ו ר ו ו ח ה הדעה ,ש ע ת ה יהודי יוכלו חשפה גרמניה ליטול ח ל ק ר ב יותר בחיים א ו פ ק י ם ,ש ע ד כ ה היו אטומים .ח ז ק ה ה י ת ה א מ ו ג ת ם ש ל יהודי ג ר מ נ י ה בהשתלבותם מובנת ועם הפוליטיים ,ו כ י הרפובליקה המלאה בעם והמדינה הגרמני הגרמנית. ה י ת ה ג ה י י ת ם ש ל היהודים ב ע י ק ר ל מ פ ל ג ו ת ש ה ז ד ה ו ע ם ה ר פ ו ב ל י ק ה עקרוגותיה *.כ ן היתד. היהודים פעילות ילידי ה א ל ה היו במפלגות והקיצוגיות. לא המפורסמת, ר ו ז ה ל ו כ ס מ ב ו ר ג ,היתד ,יהודיה פ ו ל ג י ה ובין מ נ ה י ג י ה ש ל המהפכנית כל גיכרת יהודים גרמניה. הסוציאליסטיות הספרטקים מנהיגת התגועה ב ב ו ו ר י ה היו ש נ י יהודים רוסיים ה ק ש ו ר י ם ע ם הספרטקים *.ג ם ק ו ר ט אייזנר ,מ נ ה י ג ה מ ה פ כ ה ב ב ו ו ר י ה ,ה י ה יהודי ,א ך י ה ו ד י ג ר מ נ י ,ש ה כ ר ת ב פ ו מ ב י ע ל ה י נ ת ק ו ת ו מ ה ע ם היהודי .כן ב ו ל ט ת ב ק ר ב ה מ נ ה י ג י ם ה י ה ו ד י ם ד מ ו ת ו ה מ י ו ח ד ת ש ל גוסטב לנדאואר. ר ג י ש ו ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ל ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים ב ח י י ה ה פ ו ל י ט י י ם ש ל א ר צ ם ג ב ר ה ב ת ק ו פ ה זו ש ל ת ה פ ו כ ו ת ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה .ש ו נ י ם היו ה ג ו ר מ י ם ל ה ת ע צ מ ו ת ה ש ל ר ג י ש ו ת זו ו י ש ג ם ל ח פ ש א ת מ ק ו ר ו ת י ה בגרמניה. 3 ה ו י כ ו ח ע ל ג ר מ נ י ו ת ם ש ל היהודים ,ע ל נ א מ נ ו ת ם ל ג ר מ נ י ה ו ע ל ז כ ו ת ם להשתתף בפרוץ בהלך־הרוח האנטישמי המתמיד בחייה הפוליטיים מעולם ל א פסק ,ולפיכך ל א היתה סיבה ל ה פ ת ע ה הנחשול אין ל ה ת פ ל א הראשונה. האנטישמי בשנות השבעים והשמונים של בתקופה מהתפרצותו ה ר ת ־ ג ו ר ל כ מ ו זו המאה הקודמת .כך שלאחר העולם מלחמת עובדה היא שהאנטישמיות בגרמניה מופיעה על פגי השטח בתקופות של משברים פוליטיים וחברתיים. תקופה זו היא אולי הטרגית ביותר לגרמניה מ א ז חורבנה ב מ ל ח מ ת שלושים ה ש נ ה .ת ב ו ס ת ה ב מ ל ח מ ה ,שגילויה ב א ה ל ר ו ב ה א ו כ ל ו ס י ה כ ה פ ת ע ה ,ה מ ע ב ר ה ח פ ו ז אוטוקרטית מקיסרות ובחלקם לדמוקרטיה פרלמנטרית, ש ה ג ר מ נ י ם ל א היו מוכנים לה ה ג ד ו ל א ף ל א ר צ ו בה ,וכן ה ו פ ע ת ם ש ל יהודים ר ב י ם ב ח י י ם ה מ ד י נ י י ם ה ו ס י פ ו ש מ ן ל מ ד ו ר ה ,ש כ ב ר היתד .מ מ י ל א ג ד ו ל ה ו מ ס ו כ ג ת . זו היתד, תקופה של שרובם של אפוא, ומעשי הפוליסי. אין הקרבגות הראשוגים כ ב ר נ פ ל ו בימיה הראשוגים ש ל הוגו תימה אלימות פוליסית הרצח הוו ח ל ק המדינאים ה א ז ה ) .(Hugo Haaseב י ן 1919ל־1922 בגרמגיה. תקופה היהודים מהמאבק נרצחו. בגרמניה הרפובליקה כגון היהודי ב ו צ ע ו 376מ ע ש י ר צ ח מ ד י ג י 6 תהפוכות ושל זו ש ל התפרצות אגטישמית חזקה בהכרח השאירה א ת ר י ש ו מ ה ע ל יהודי ג ר מ נ י ה .מ צ ב ז ה ה ב י ך א ו ת ם ו ע ו ר ר ת ג ו ב ו ת ,ש ה פ ע ם היו שונות מתגובותיהם בפרוץ הספרות למרות האנסישמית היהודים ע ת ה א ת ביתר האנסישמיות עצמם תקיפות ,א ם כי העצומה, בטוחים יותר בשנות ה ש ב ע י ם .ש ל ; המאה שפרחה אחרי מ א ש ר אז. ב ז ה י ר ו ת ר ב ה .היו אמנם הקודמת. המלחמה ,הרי העתונות עתונים כמו הרגישו היהודית israelit הגיבה ,Der א ש ר כ מ ע ט ו ל א גגעו ב נ ו ש א זה ,א ך זוהי ת ק ו פ ה ש ל ע ת ו נ ו ת יהודית מ ס ו ע פ ת בגרמניה, ש ב ו ע ו נ י ם ,י ר ח ו נ י ם ו ב ט א ו נ י ם שוגים .כ ת ב י ־ ה ע ת ה ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר ה ם ל ל א ס פ ק n־ ! Allgemeine Zeitung des J u d e n t u m sה ש ב ו ע ו ן Die JUdische ,Rundschauא ך י ש ג ם כ ת ב י ע ת א ח ר י ם כ ל ל ־ א ר צ י י ם ו מ ק ו מ י י ם ,ש ח ש י ב ו ת ם איגד ,מ ע ט ה . 87 כ ת ב י ־ ע ת א ל ה מ ש ק פ י ם א ת י ח ס ם ש ל יהודי ג ר מ נ י ה מ ה ש כ ב ו ת ה ש ו נ ו ת ל מ צ ב ם ב מ ד י נ ה .כ מ ו כ ן אין כ ת ב י ־ ע ת א ל ה יכולים ל ה ת ע ל ם מ ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל י ה ו ד י ם ב ח י י ה ה פ ו ל י ם י י ם ש ל ה מ ד י נ ה .ה י ח ס ל ה ם ה ו א אמביוולנטי ,כ פ י ש א נ ס ה ל ה צ ב י ע ב ה מ ש ך ח י ב ו ר זה. ה צ י ב ו ר היהודי ב ג ר מ נ י ה ב ת ק ו פ ה ה נ ד ו נ ה אינו ב נ ו י ש כ ב ה א ח י ד ה .ח ל ק ג ד ו ל זה מציבור את רואה כגרמגי עצמו לכל אך דבר בן היהודית הדת ,Deutshce Burger Judischen Giaubensו כ ך ה ם מ צ י ג י ם א ת ע צ מ ם ב ב ט א ו ג ם 7 Aiigemeine ^ Zeitung, בתקופה א ך י ש ג ם חוגים א ח ר י ם ב ת ו ר צ י ב ו ר זה. זו כ ב ר ב ו ל ט י ם ה צ י ו נ י ם ו ב ט א ו ג ם ה ח ש ו ב .Die Jiidische Rundschauה צ י ו ג י ם א ף ה ם איגם מ ה ו ו י ם כתב־העת שכבה Arbeiter א ח י ד ה ,והציוגות חוג .Der חשוב הסוציאליסטית אחר הם מיוצגת האורתודוכסים על־ידי ובטאוגם 8 Der Israelit. ברי ,שיחסו ש ל כ ל חוג מתאפיין הפוליסיים למתהווה ע ל ־ידי השקפת בגרמניה עולמו ולפעילותם של הפוליםית, יהודים הלאומית בחייה וההיסטורית ה ן כיהודים ,ה ן כ א ו ר ח י ג ר מ ג י ה . אין ס פ ק , שהמבוכה, ומוצאת א ת ביסוייה בגרמניה ששררה באותה עת ,ל א יהודיה פסחה על ב ע ת ו ג ו ח ש ל ה ,כ פ י ש י ו ב ה ר להלן. א .מרמים אובייקטיביים בעיצוב יחסם של יהודי גרמניה למדינאים היהודיים יחסם ש ל הווצרות יהודי ועיצובו גרמגיה ליהודים הפעילים בחייה המדיגיים ש ל י ח ס ז ה ב ק ר ב ש ד ר ו ת ש ו ג ו ת ש ל ה צ י ב ו ר היהודי ב מ ד י ג ה זו ל א י כ ל ו ל ה ת פ ת ח ב נ פ ר ד מ מ כ ל ו ל הבעיות ,שהסרידו א ת הציבור באותה עת. מ ח ד גיסא ה י ו א ל ה א ו ת ן ה ב ע י ו ת ,ש ת מ י ד ה מ ר י ד ו א ת יהודי גרמגיה,יכגון אנטישמיות חזקה ,ה ר ח ק ה מ ה ח ב ר ה הנוצרית ומאידך גיסא הופיעו בעיות חדשות, בעקבות שנוצרו התבוסה וכן בעיות, שנוצרו ע ם הקמתו של משטר חדש ועיצובם ש ל ערכים פוליטיים חדשים. הווצרות י ח ס ם ש ל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ל מ ד י נ א י ם היהודים היתד• בהכרח מושפעת מ ש נ י גורמים ,ש א י ־ א פ ש ר ל ה ת ע ל ם מ ה ם .ש נ י ג ו ר מ י ם א ל ה ה ו ו ח ל ק ב ל ת י נ פ ר ד מ ה מ צ י א ו ת ,ש ב ה ח י ו יהודי ג ר מ נ י ה א ח ר י ה מ ה פ כ ה ש ל 1918ו ה ן ב מ י ש ר י ן ,ה ן בעקיפין ,ה ם ה ו ו ג ו ר ם מ ש פ י ע ע ל ד ע ת ו ש ל ה צ י ב ו ר היהודי ו ס י י ע ו ל ו ב ק ב י ע ת עמדותיו להלן, לגבי שגיסו אחד הוא תופעות להתעלם אפוא ח ל ק גיכר מ ה ע ם פעיל שוגות בחייו .א מ ג ם ה י ו חוגים יהודיים ,כ פ י מ ג ו ר מ י ם א ל ה ,א ך ד ב ר זה ה י ה מ ן האנטישמיות החזקה הגרמני ,והגורם והחריפה, ה ש נ י היה, הפעלתנית ש א כ ן יהודים שאראה הנמנעות. גורם ורבת המרץ של רבים נטלו חלק ב ח י י ה ה מ ד י נ י י ם ש ל ג ר מ נ י ה ,ו א ח ד י ם מ ה ם הגיעו ל ע מ ד ו ת מ כ ר י ע ו ת אם אחרת של במדיגיות הכלל ג ר מ נ י ת ו א ם ב מ ד י נ י ו ת ש ל מ ד י נ ה ) (Landזו א ו גרמגיה. ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ה י ה ג ם ג ו ר ם שלישי ,שאליו א ת י ח ס ב ה מ ש ך ה ח י ב ו ר הזה, 88 איגו א ף הוא חשיבות, נטול להגירתם והכווגה ה י א יהודים ש ל אירופה ממזרח לגרמניה. שהיהודים כ ש ם המדיגיות גהפיר הגרמנית, הוא! הם התעמולה במלואה ש ל נושא בחיי חשוב מתופעה ביותר הפולמוס והתנהל בתקיפות רבה, השתתפותם האנטישמים אם כי להשוותה אם לא בזה בחיים לזו ש ל ש ל הגרמגית, והויכוח היהודים ה ם המדיניים נדחפים ש ל ונדחקים בזירה ובמידה נימה הרי ברורה ש ל שיהיו עם היהודים. ש ל והחוקה פזמון עממי, יפה א ת יחס ש ל יצירתו ש ל שהיה הציבור גפוץ גרמניה היהודי בגרמגיה הגרמני הוא הוגו ליהודים Zeitung היהודים להשתלב גקודה G V . משתתפים היתה, זו. ולפגי בחיים שהיהודים גרמנים. פעילותם ואין הם א ל א ״מייחדים״ הגרמנית זוהתה 1 ש ל ארצם. judenfahne — ״החוקה לרייכסטאג בפוליטיקה אין הרפובליקה יהודי״ הבחירות היהודים טענתם פרויס ,ה י א לפגי לאנטישמים יהודים רצוייה, ״דגל שערה, ואף־על־פי־כן בעיקרו ע ל העתון הגרמנים. ובלתי ושל נושא לא רק הקודמת. ראויים להם .א י ן מסוכנת ש ל מדעי נסב ורצוי דעתם ש ל צ ע ר בגרמניה, במלחמת מאמציהם ש ל כטעגת באנטישמיות. מרירות. השיבו המאה אופי טבעי היתד. החדש ויימר, נוצלה והיהודים היהודיים אפולוגטיקה, בעיקר ג ג ד שאין הם הינד. קטנה א ת גרמניה ו א ת מפלגותיה הפוליטיות .בעיגי הריאקציה הדגל ביותר, המלחמה העתונים שהיהודים כביכול זה שוגה הגרמנית זו בעיקרה פסידו־מדעית. לגרמניה הוגנות גרמניה היה והשמונים ש ל שקיבל למקומות, המדינית ל א גרמגים ל כ ל דבר, ,Aiigemeine Zeitung גרמגיה. ניכר ישראל היו אמגם זה ובספרות היתה במרבית במלחמה השבעים שוגאי הבלתי בגרמניה הפוליטיים ש ל גם נעדרה שנות התנהלה רבת־תהפוכות בדרכים היהודית בחריפות ביהודים ,א ל א טעגותיהם בחברה יהודים יסוד בעתוגות בתקופה ש ל מתופעה זו. זו. האנטישמים תפס חלק ש ל גם המדינה לא ועל בעלונים, למיגיהם בעתונות עם למיגיהם זו יפה יפה, עשירה האנטישמים להתעלם יכלו תופעה שהיתה יהודים על־ידי יכלו אף הדגישו האנטישמית, השתתפותם ל א בגרמניה כך לא להתעלם האנטישמים מהשתתפותם יהודים התעלמו בחיי היהודית״. ב־,1920 והריהו מבטא בתרגום מילולי: ש מ ו א ל מאחורי ובלבו א ת כל דעתגו במקום שלטונם אמנם המתרחש / ש ל כל מעצבים והיהודים ה ר א ש ו ן משרד / — פרוזאית אגשים בגי החירות, ש ל לא היום דוגרים היום ביותר דת־משה. מתקרב יותר / ויותר העברים! אין זה א ל א יכלו תקוע יהודי. ישראלים. פזמון עלוב, להתעלם מ ן א ך הוא העובדה, משקף שפעילותם במידה ר ב ה א ת יחס ההמון, אינה רצויה. בחיי המדינה 89 גאלצו הם א ת גגד להאבק יסוד כ ל ה ר ע ש ל בראיון בכל שהוא ואפילו זה בראיון ובולשביקים. היהודים 2 שהזכרתי ניסוח הפנים יהודי, ועוד התבטא כן היהודי הציבור שהנה ימלאו תפקיד ש ל זו לכסות הציבור היהודי. פעילותם הנבחרים ש ל ש ל חברים 90 מיגיםטר כי שפרויס נטש לנדסברג הרפובליקה הבדלי שבה והאמין, הדת לא בראיון היתר הוגו — אנטישמי ברם, על פטריוטיים, אך לא חלק גדול היהודיים ושל היתה ושתי כמעט של מלהזכיר חברי התופעה בתי־ המרכזית ואין אמנם תלוי. בפני בעתונות זו היהודים העתונות את ללמוד חזית תיאודור בעיניו היא ש ל תגובותיהם בעתון נוסקה יהדותו מכרוניקה נאומו והעוסק ש ל זו כפולה: האזה, על יחסו להשתתף )*,(Fritsch נשארת ״מפלגה אמנם — ההגנה עליהם; והחזית מידי פעם ר ק בחייה ואמיצה הגרמנית האחת שטופלו ומתגלית גלויה פריטש הדמוקרטית )השמצה( א ת והוזכר ביותר 4 בהכרח ש ל מזכירים מקרה )(Verieumdungen העין המלים לנאומו מציין אין הנפוצות Verieumdung כתשובה העתון יהודי. ניצבה תגובת שהמפלגה הן המלים א ך בלתי זכותם מלייפציג, בטענה, העתונים שזו ש ל אין מדינאי סמויה מ ן ההגנה ש ל היהודיים אומץ )(Haase ההשמצות היתד. לשכוח, הפוליטי .היה האזה בגרמניה כמעט המדינאים ל־1924 במישור האזה כ א ל יהודיים אי־ הנוחות בגרמניה יכלו תקופה. האנטישמית. לפעמים אנטישמי פרוים, שהתבטאה בין כמעט ש ל אין אנטי־יהודית(, והזמת כל שהיא גרמניה. הגרמני, הרגשת במידה ר ב ה סוציאליסט היהודית היהודים מגהיג בין יהודים ההסתה והיא לרפובליקה בגרמניה ש מ ח , בראשית מדינאים ש ל הרי 1918 )הסתה העתון א ל אגב, באותה הרייכסטאג העתונות על העם המוחלטת כשלעצמה( נלחמה אליו כ א ל השניה, את ).(Konfessionsios ש ל ואת הימנעותם האנטישמית. היהודית ומתייחס היהודי הוגו בממשלה זו ,אם במציאות ,כפי שבהופעתם )המעטה ^Judenhetze בענין א ת גרמניה העתונות ש ל חבר רואה התנגדו היהודי אופטימיות בתולדות החששות היהודית זה רווי נתקלה ח י ש מ ה ר בהסתה יהודי בענין חדשה מעניינת היא בעתונות נתמנו בגרמגיה היה תקופה לחלוטין בחיי ואכן היה הוא יהודים יהודית״. הציבור כחברים על־ידי שאין הגדול מדגיש לונדורף. הגאווה א ת באמת אחרת, יצירתו ש ל עצמו כבן בלי ד ת והאופטימיות תופעה היגה והמתוסכל ״המנוהלת״ שבחלקם ״יצירה לוגדורף א ת המובס היהודים מכריעה אופטימיות הגנרל הגנרל מתגגד להם. ויימר הוא א ת היהדות והכריז ע ל הגנרל בהזדמנות ויימר לגדסברג, ש ל מאשים גרמניה האגטישמים הרפובליקה, אוטו נפתחת טעגו שחוקת חוקת למלחמה. ״האומלל״ לעיל, בממשלת לעתון ולפיכך ה ו א השלימו עמה, אמנם ב־1923 , N . Y . World ארצות־הברית מצבה כגרמנים כפי ולא העניק כמו חזקים הגנרל שראה גרמגיה. ״בגרירת״ את כוחות כגון לונדורף, ביהודים כגון שהקים כוללת יהודית״. כבדרד המדיניים המאמר של נגד 5 אף הוא ארגון בתוכה הרבה העתון מזים את שקריו פריטש ש ל זכותם ש ל וקובע א ת להשתתף יהודים הפוליטיים בחיים של גרמניה. אנטישמית, טעגה להתעלם זו שאותה ממנה ,ה י א ז ו לידי כך, הגיע שמחברה с v. Zeitung העתון פורסם ש ג ם חוקת המאמר זה ,כ מ ו על וגאווה ש ב ו לא ליהודים דבריהם בפגי קהל היילמן אד בתגובה ואכן ה ו א הכותרת חיבר ובו העוקצגית הלא־גרמנית(. א ת היהודיים. תימה ,ש א ף ה י ו גרמני. נשמעו 7 למאורע נתבקש מקיף הוכחת על־ידי בנושא הפעם זה, גרמניותהשל undeutsche — אין זו קובע בגרמניה, נםיונות ש ל אירע עתון ממדי אלימות למנוע הציבור הראשונה, מביע Die שעתון לפרויס אהדה יהודי, ש ל אלה האנטישמיות ואי־הרצון, פוליטית ו ש ל שנאה עזה להשמיע את ממדינאים יהודיים בליכטנברג. בצעקות, כשהסוציאליסט היהודי וברקיעות רגלים, בשריקות Raus mit Juden״ ״!1tzig ובעיניהן בדבר בתקופה הפריע הצעקות: זה עצמו מקרה כזה נאם, )(Heiimann המפלגות את השלה המדינאים אין בעיקר הוגו המאבק פרויס, מאמר לא בסוגיה 8 היהודי נתקלו נושא החוקה, יהודית״. ,Aiigemeine Zeitung des Judentums יהדותו. הציבור ש ל ״חוקה Vossische zeitung )חוקת־הרייך Reichsverfassung קודמו העיקרי בעתון לעיל ו י י מ ר הינד• להגיב ע ל כך. באותה ע ת ויימר. כבר שהחוקה ש ל הזכרתי ושהיהודים יכלו )היהודי איציק ,החוצה!(. שהאנטישמיות היא 9 המפלגה גקראת המאחדת את .כל הבלתי־תלויה ״המפלגה היהודי למדיגאים היהודית״. כזה במצב ובגםיבות היהודיים ש ל א בלית שמית. האמיצות במשד בעתונות והעסיקה היהודיים וכן .מההכרה ש ל העתוגות היותם איזה בגאווה בשני על בחיים ד ב ר מ ת י יהודיים ב ו בצבא, ר ב דומה התמגותו ישנה דומה קרה כמו הגגרל מאוד יהודי אופי אפולוגטי. בעלות שהטרדה א ת יחסה ש ל דעתם בגושא זה, ומאופקת חשוב לכבוד ישנו יובלו הציבור היהודית היהודי למדינאים בהכרח מושפעים ארוכה לורד ואוהדת, איזה למדיגאים בהתיחסה מאמר. ,המלווה עסקן איזה בתמונה יהודי, ציבור בגרמגיה ,א ף כ י היו ל א בתמונות דידיגג מאוד ש ל מדיגאים.יהודיים י ה ו ד י י ם -מלווים- לגרמניה. מחרן• למשנה־למלד מלווה עהוגים בהודו, בתמונות ,ע ל פעם כתבו AZJ^T, 10 יהודים הפעילים איטליה. ביחס ליהודים גרמניה, ע ל קצינים התגונגות• ,ואפילו העתונות שהביעו זהירה לגבי סקירה ומהתעמולה ההתקפות למיניהם היו העיקרית, האנטי התגוננות. של.היהודי בצבאות במרירות מוזכרים קוראים, הגרמנית במצב ש ל מכאן ש ג ם שנפטר. ,או המדיניים ש ל מספר היהודית. .היתה מדינאים גליונות, הבעיה כמעט בכל.עתמ מקרה ע ל בגרמגיה ש ל החברה האנטישמים במצב ש ל היהודית ה ר י ל א היה מאמרים זו מכתבים ש ל היהודיים. ,ואם ש ל היהודים היתד• יכול היה מהאיבה ש ל היהודית ע ל אלה א ת העתונות מושפע ברירה היו שנים גדולה להיות כאלה ל א יחסו הציבור העדרם גרמנים ולסר פון בצבא הגרמני. אד בכל זאת היו ש ל קציגים מפורסמים. מוםנד וגיבור כאלה. יהודיים ממוצא ידוע, שקצינים לפעמים בצבא, יהודי, שהיו אד כותבים א ף מקרה, דרגה גבוהה אין במלחמת העולם בעלי חיל־האויר .הגרמני יהודיים היו עתונים 91 הראשונה ,מ נ פ ר ד פ ו ן ר י כ ט ה ו פ ן ) (Richthofenש א ף ב ע ו ר ק י ו נ ז ל ד ם יהודי. בגרמניה ככולם פ ע ל ו יהודים ר ב י ם ב ח י י ם המדיניים .זוהי ע ו ב ד ה התרחקו מהיהדות ואחדים א ף הצהירו בפומבי על יתכן היהודית. אחרות היה שבגסיבות הציבור היסטורית. הסתלקותם מהאומה היהודי ג א ה בגלוי במדינאים, שיצאו מ ק ר ב ו ,ב ר ם ,ב נ ס י ב ו ת ש צ י י נ ת י ל ע י ל היה ה ד ב ר מ ן ה נ מ ג ע . היהודי ה י א ש ל הציבור יתכן שיש כאן גם מובגת. רובם מעין התאפקותו במלחמת טכסים יהודי ג ר מ נ י ה ב א נ ט י ש מ י ו ת .א ף ־ ע ל ־ פ י ש פ ה ו ש ם א פ ש ר ל מ צ ו א ב ע ת ו ג י ם היהודיים איזה ביטוי ש ל בגלל פעילותם של במדיגאים גאווה יהודים היהודיים ,יש ג ם פוליטיקה בשטחי מקרים של פ ח ד שיתברר שוגים ,כ פ י וחרדה בהמשך ה ח י ב ו ר הזה. היחס אל המדינאים היהודיים л בגרמגיה המהפכה היהודי. ב־1918 יהודי גרמגיה, נתקבלה שסבלו ב ש ב י ע ו ת רצון על • י ד י ר ו ב ו ש ל מהמגבלות הרבות בימי השלטון הציבור ה ק י ס ר י ,קוו, ש ע ם ה ת מ ו ר ה ה ג ד ו ל ה י ב ו א ב א מ ת עידן ל ג ר מ ג י ה ושוויון ה ז כ ו י ו ת ש ל ה ם י מ ו מ ש ב כ ל ש ט ח י החיים .ת ק ו ו ת י ה ם ש ל ה י ה ו ד י ם ה י ו ג ל ה ב ו ת .ו ל ע ת י ם א פ י ל ו י ת ר ע ל המידה ,כ פ י ש ז ה ה ת ב ט א ד ו ו ק א ב ע ת ו ן הציוני Die Jud. Rundschauה מ ב ר ך א ת המהפכה המאמר במאמר מהלל ר א ש י ! "Revolution המפלגה המחבר את begnissen die הסוציאל־דמוקרטית, Wir״. שאגשיה בהמשך גילו יותר עגין ויותר א ה ד ה ל ש א ל ו ת היהודים ,מ א ש ר ח ב ר י מ פ ל ג ו ת א ח ר ו ת . ראשיתה של המהפכה היתה ,כאמור לעיל ,תקופה של התלהבות מופרזת ותקוות מ ו ג ז מ ו ת א צ ל יהודי ג ר מ נ י ה . ש מ ה י ר ו ת )עיין פ ך ק אי( א ך ב ר צ ו ן בהתאפקות ע ו ד ד הציבור היהודי א ת ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים בחייה המדיגיים ש ל ג ר מ נ י ה . א פ י ל ו ציוני ג ר מ נ י ה ,שראו ,כ מ ו ב ן ,ב א ר ץ ־ י ש ר א ל א ת מ ט ר ת ם ה ס ו פ י ת ,ג ם ה ם חייבו א ת ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל י ה ו ד י ם ב ח י י ם הפוליטיים .ב מ א מ ר א ר ו ך מ א ת ו ר נ ר )J u d . R u n d s c h a u ^ (Franstatte'r פראנסטטר מחבר טענתו של המאמר היא, שלמרות 2 התקוה מ ו צ א רעיון זה א ת העתידה הציונית ביטויו. להתגשם ב א ר ץ ־ י ש ר א ל א ס ו ר ב י נ ת י י ם ל ה נ ת ק מ ה מ צ י א ו ת ,כ י ע ו ד ש נ י ם ר ב ו ת י ש ב ו היהודים ב ג ו ל ה ו ע ל י ה ם ל מ ל א א ת ח ו ב ו ת י ה ם ב א ר צ ו ת ,ב ה ן ה ם יושבים. בחדשים ה ר א ש ו ג י ם ש ל א ח ר ה מ ה פ כ ה ה ת ג ה ל מעין ויכוח עירגי ע ל ג ו ש א זה ש ל ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים ב ח י י ם ה פ ו ל י ט י י ם .ויכוח זה ,ש נ ע ר ך ב ע ת ו ג ו ת ה י ה ו ד י ת ובקרב היהודים ב ג ר מ נ י ה בכלל ,מבטא א ת הלך־הרוח בקרב השכבות השונות ש ל ה צ י ב ו ר היהודי ב ס ו ג י ה זו. יהודים ר ב י ם ו א ף ל א י ה ו ד י ם ה י ו ב ד ע ה ,ש ע ל היהודים ל ה ז ד ה ו ת הן מ ב ח י ג ה רעיוגית, היו אלה הן מבחיגה בעיקר מעשית, המפלגה עם אותן הדמוקרטית המפלגות, הגרמנית שתמיד ומפלגת תמכו הרוב ביהודים. הסוציאליסטי ) .(Mehrheitssoziaidemokratenב ע ג י ן ה ש ת ת פ ו ת ם ה פ ע י ל ה ש ל יהודים ב מ פ ל ג ו ת ה ג ר מ נ י ו ת היו א ף ו י כ ו ח י ם פ ו מ ב י י ם ו ב ה ם ה ו ש מ ע ו ד ע ו ת ש ו נ ו ת .מ ע ג י י ג ת ע מ ד ת ו ש ל ק ו ר ט ב ל ו מ נ פ ל ד ,מ מ נ ה י ג י ה צ י ו ג י ם ב ג ר מ נ י ה ,ש ב א ח ד הויכוחים ה א ל ה ש ל ל 92 א ת ה ז ד ה ו ת ם ש ל היהודים ע ם ה מ פ ל ג ו ת ה ג ר מ נ י ו ת ו ת ב ע ניהול מ ד י נ י ו ת י ה ו ד י ת עצמאית* לחלוטין באותה ל ג ב י יהודי ג ר מ ג י ה ת ק ו פ ה היתד .זו ת פ י ס ה מקובלת בלתי וזרה לרוחם .בויכוח זה ת ק ף בלומגפלד א ת מרכז האזרחים הגרמנים ב נ י ה ד ת ה י ה ו ד י ת וגאומו ש ו ס ע פ ע מ י ם ר ב ו ת ב ק ר י א ו ת זעם *.ד ע ו ת א ל ה ש ל ״ כ פ י ר ה ״ ל א היו ר צ ו י ו ת ל י ה ד ו ת ג ר מ נ י ה ב א ו ת ה שעה. של השתתפותם בחיים יהודים ל ר צ ו נ ם ש ל יהודי ג ר מ נ י ה . בארצות היהודים 5 בארצות הפוליטיים היתה אף אחרות היא ב ע י ג י ה ם היתד .זו ה ו כ ח ה ל ה ש ת ל ב ו ת ם ה מ ל א ה ש ל מושבותיהם, 6 אין ולפיכך שאפילו תימה, הציוני העתון ш е Jiid. Rundschauמ ב ר ך ע ל ב ח י ר ת ו ש ל המגהיג הציוני האוסטרי ,ר ו ב ר ט לבית־הנבחרים שטריקר, האוסטרי .א ם כי מ ב ח י ר ת ו ש ל גציג יהודי מ ו ב ה ק , 7 מביע א ת העתון שביעות רצוגו מעניין ,ש ש נ ה י ו ת ר מ א ו ח ר ששים ה י ה ו ד י ם ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם הקיצוגיים ב פ ר ג ק פ ו ר ט ע ל א י ־ ב ח י ד ת ו מ ח ד ש ש ל ר ו ב ר ט ש ט ר י ק ר זה ל פ ר ל מ נ ט ה א ו ס ט ר י . עם כל 8 ש מ ח ת ם על היהודים מושבם ה מ ש ת ת פ י ם ב ח י י ם המדיניים ש ל ארץ ל א י כ ל ו יהודי ג ר מ נ י ה ל ה ת ע ל ם מ ן ה ע ו ב ד ה ) פ ר ק א׳( ,ש מ צ ב זה היה ל צ ג י נ י ם בעיני ישראל. שונאי 9 גלוי דיון ^ Rundschau. Jiid. ״ ) 1919מ ב ט ל ש נ ת ,(1919 בעמדות בעגין זה במאמרו של ישגו לודוויג גייגר ב מ א מ ר זה ,ה נ ו ש א א ת ה כ ו ת ר ת "Ausblick in das Jahr מחברו מביע הרבים ש ב י ע ו ת ־ ר צ ו ן ע ל היהודים м בממשלת ה מ פ ת ח ש ל ה מ ד י נ ה ו ה ו א ק ו ב ע ,ש כ ע ת נ מ צ א י ם יהודים ה ן הרייך ,ה ן במיגיסטריון ה פ ר ו ס י ו כ ן ב ה ג ה ג ת ה ר פ ו ב ל י ק ה בבוואריה .א ך ש מ ח ת ו אינה ש ל מ ה .אין בעיני יכול המחבר ה א נ ט י ש מ י ם ה ו א זה, ומייסדיה להתעלם מן שהיהודים הם העובדה, הסוכנים שהדבר הבולט היחיד המהפכה ) (Erregerש ל ) .(Sifterה מ ח ב ר מ ת מ ר מ ר ע ל כ ך ,ש ה א נ ט י ש מ י ו ת מ ת מ ד ת ב ג ר מ נ י ה ו ה ה ב ד ל הוא ,ש ב ע ב ר ה ו פ נ ת ה ש נ א ת י ש ר א ל כ ג ג ד ה מ ש ו ע ב ד י ם ,ואילו כיום ה י א מ כ ו ו ג ת כ נ ג ד השליטים. ל א קל היה שמחתם יהודי מצבם של גרמניה מ י ה ו ד י ארץ זו היו מ ע ד י פ י ם ,שיהיו פחות, יחסם בקביעת למדינאים היהודיים. ה מ ו ב נ ת ל א היתד .י כ ו ל ה ל ה י ו ת ש ל מ ה ו ל ע ת י ם מ ת ע ו ר ר הרושם ,ש ר ב י ם פ ח ו ת יהודים בחיים המדיניים ושיבלטו א ף ־ ע ל ־ פ י ש ז ה נ ג ד א ת ע ק ר ו נ ו ת י ה ם ש ל ר ב י ם מיהודי ג ר מ נ י ה ,ש ד ג ל ו ברעיון של גרמניות ויהדות und Judentum .neutschtum כדוגמה אפשר לראות א ת תגובת העתונות היהודית בעקבות הבחירות לאסיפה המכוננת הגרמנית 10 ב־.1919 כורח העתון A Z J מ ב י ע א ת ש מ ח ת ו ,א ף כ י ש מ ח ה זו מ ס ו י י ג ת מ ת ו ך המציאות ,ע ל -מ י ע ו ט ובמפלגה המועמדים היהודיים במפלגה הסוציאל־דמוקרטית הדמוקרטית הגרמגית .העתון מ ת י ח ס בהבגה לשתי מפלגות אלה בשל א י ־ ה צ ב ת ם ש ל מ ו ע מ ד י ם יהודיים ר ב י ם מ ח ש ש ל ע ו ר ר א ת הרושם ,ש ה ן מ ו ר כ ב ו ת מיהודים.״ כדוגמה נ ו ס פ ת ל י ח ס א מ ב י ו ו א ל ג ט י ל מ ד י ג א י ם היהודיים ה י א ש מ ח ת ו ש ל א ו ת ו ע ת ו ! ״ ע ל מיגויים ש ל ה ו ג ו פ ר ו י ס ו ש ל א ו ם ו ל נ ד ס ב ר ג ל מ מ ש ל ת ו ש ל פית אבדט. ושוב ד ו ג מ ה ל א מ ב י ו ו א ל ג ט י ו ת זו ה י א צ ע ר ם ש ל יהודים ע ל ,כ ך שבממשלת ה ר י י ך ה ח ד ש ה ל א ח ר ה ת פ ט ר ו ת ש י י ד מ א ן ל א ה י ה א ף יהודי .א ם כ י אין ה ע ת ו ג ו ת 93 ע ל כ ך בגלוי ,ה ר י נ י כ ר ת ה א כ ז ב ה ב ק ר ב ה צ י ב ו ר היהודי!*. היהודית דגה ל ג ב י ח ל ק גיכר ש ל ה צ י ב ו ר היהודי ב ג ר מ נ י ה היתד .ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים ה מ ד י נ י י ם ו ה ו פ ע ת ם ש ל יהודים השלמה בחיים בעמדות חשובות בחיי המדיגה ל ע ק ר ו ן ש ל י ה ד ו ת ו ג ר מ נ י ו ת .ב ע ק ר ו ן ז ה ד ג ל ו א ו ת ם היהודים ,ש ר א ו א ת ע צ מ ם כ ג ר מ ג י ם ל כ ל ד ב ר א ך בגי ה ד ת ה י ה ו ד י ת ו ה ם היו מ א ו ר ג נ י ם ^G V . deutscher Burger iiidischen Giaubens ה ד ת היהודית(. אמונתם ) ה ה ת א ח ד ו ת המרכזית של אזרחים גרמנים בני המדיגאים ל ג ב י יהודים א ל ה הוו היהודיים עידוד ו ח י ז ק ו את ב ת ו ד ע ה ה ג ר מ נ י ת ש ל ה ם .א ר ג ו ן זה ,ש ה ט י ף ל ה ש ק פ ת ע ו ל מ ו ה ג ר מ נ י ת ־ י ה ו ד י ת מ ע ל ד פ י ע ת ו נ ו A Z Jו מ א ז G V . Z e i t u n g ^ 1922ר א ה בברכה את היהודים בעמדות המרכזיות ש ל המפלגות הגרמניות .למרות ההתאפקות והזהירות מ ה ת ל ה ב ו ת י ת ר ) ש ה ז כ ר ת י ב פ ר ק א׳( מ ב י ע י ם ח ב ר י ה מ ר כ ז ש ל א ז ר ח י ם ג ר מ ג י י ם ב ג י ה ד ת היהודית שמחה ,שהחוקה ה ח ד ש ה ש ל גרמניה היא בעיקרה יצירתו ש ל היהודי הוגו פ ר ו י ס א מ נ ם ה ע ת ו ן מכגד .א ת פרויס ,כדרכו ,״ ח ב ר ל א מ ו ג ה ״ ) !*,(Giaubensgenosseא ך העתון על גאוות פרויס ה י א יהדותו של גלויה. ה ע ת ו ן מדגיש ,ש ת ו מ כ י ו ש ל פ ת י ם ה י ו ה ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט י ם ו ח ב ך י מ פ ל ג ת ה מ ר כ ז . כן מצביע העתון בקורת־רוח על אותם הסעיפים בחוקה ,המסדירים א ת שאלות הדת. • ע ו ב ד ה ע ג ו מ ה ל ג ב י יהודי ג ר מ ג י ה ה י א , להתקדם שבראשית יהותם הרפובליקה יכלו מבחיגה פוליטית ר ק ב מ פ ל ג ה הדמוקרטית וכן במפלגות השמאליות. 35 ל כ א ו ר ה גוצר מ צ ב פ ר ד ו כ ס ל י .מ ח ד ג י ס א ה י ו מ פ ל ג ו ת ,שבין מ נ ה י ג י ה ן היו יהודים ו מ א י ר ר ה י ו מ פ ל ג ו ת ,שהיו נ ע ו ל ו ת ב פ נ י יהודים .מ פ ל ג ו ת כ א ל ה כ מ ו Dutsch- nationalparteiל ח מ ו ל מ ע ן ) Deutschtumב ל י (Judentum כיגו ״רוח גרמנית״. יתכן ,ש א ף מפלגה לתוך ו ל מ ע ן מ ה שהן א נ ט י ש מ י ת זו יהודים הסתננו ב ו ד ד י ם ,ש כ ן ע ת ו ן יהודי מעיר ,ש א ם א מ נ ם י ש ג ם יהודים ב מ פ ל ג ה זו ,ה ר י ה ם ראויים ליחס שהם זוכים לו !».מ צ ב משקף לא מוזר זה עולם במעט את ה ס ת י ר ו ת ש ל יהודי גרמניה. ה פ נ י מ י ת ש ל היהודים ב ג ר מ נ י ה ב ש נ י ם א ל ה ג ו ב ע ת מ ה ע ד ר ה ש ל מ ו ת הסתירה ע ם עצמם .מ ח ד ג י ס א רבד ,ש מ ח ת ם ל א ו ר ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים ב ח י י ה ה מ ד י נ י י ם של גרמניה ,אך גיסא מאיךך עתון רואה לזרות חול בעיני האנטישמים ולהוכיח, יהודי־גרמני חשוב ש מ ד י ג א י ם יהורים ה ם לעצמו חובה דווקא מעטים, ו ל א כ ל א ד ם ה נ ו ש א ש ם ב ע ל צ ל י ל י ה ו ד י ה ו א א מ נ ם יהודי .גליון ש ל ז ה ״ טוען ,ש מ י ג י ם ט ר י ם כגון ד ״ ד ד ו ד , וולפגנג היינה ואחרים, עתון שלשמותיהם י ש צ ל י ל יהודי ,ה נ ם ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר גוצרים .כ מ ע ט ב ש מ ח ה טוען ע ת ו ן זה, ב ע ב ר היו היהודים פ ר ו י ס ו ל ג ד ם ב ר ג ב מ מ ש ל ת הךייך אולם כ ע ת אין בד, שאכן יהודים. העתון אי־אלד, יהודים במדינה מתנחם ומנחם בתפקידים בעקיפין א ת בכירים זו ה ו א היחיד .ה ע ת ו ן האנסישמים, כגון ר א ש ממשיך ממשלת בטענותיו שאמנם פרוסיה עדיין הירש*! ישנם אך ב ס ו ג י ה זו ,ש ר א ש ס כ ס ו נ י ה , ה י ה ו ד י ד ״ ד ג ר ד נ א ו א ד נ ב ח ר ל ת פ ק י ד ו ד ו ו ק א ב ע ז ר ת ק ו ל ו ת י ה ם ש ל נציגי ה מ פ ל ג ה הגרמנית־הלאומית. של יהתת ג ר מ נ י ה דווקא ש מ ש חדשה. 94 סתירה פנימית זו ה ו ש פ ת יותר מ כ ל א ת הטרגדיה האיומה ב ת ק ו פ ה זו, שכולם האמינו, שהנה זרחה בשמיהם של יחסו מהשקפתו חלק מהציבור חשוב הגרמנית־יהודית. היהודי העקרון בגרמניה גרמניות של למדינאים ויהדות, היהודיים שבו נובע ציבור ניסה ז ה ל ק ב ו ע א ת ה י ח ס שבין י ה ד ו ת ם ובין ג ר מ נ י ו ת ם ,מ ת א פ י י ן גם ב ג י ש ת ו ו ב י ח ס ו למדינאים ציבור היהודיים. זה, להחלץ מצב עמדתי שבודאי על הוא הסתירה לא הפנימית שכך רצה, שביחס יהיה האמביוואלגטי ואכן חיפש הוא של דרכים מ ס ת י ר ה זו. של ד ב ר י ח ס ם ש ל יהודים א ל ה ל ב נ י ע מ ם בחיים ה צ י ב ו ר י י ם ח י ו ב י לאמיתו ביותר .דוגמה מעניינת ל כ ך אפשר ל ר א ו ת במאמר ה ס פ ד על יושב־ראש איגוד ע ו ר כ י ־ הדין ב נ י ר ג ב ר ג אמיל י ו ס פ ט ל .ע ת ו ן ה מ ר כ ז של ״ ה א ז ר ח י ם ה ג ר מ נ י ם ב נ י ה ד ת ה י ה ו ד י ת ״ ר ו א ה ב א י ש זה א ת ה ת ג ל מ ו ת ה ע ק ר ו ן של ג ר מ נ י ו ת ו י ה ד ו ת . ציבור הגרמנים ״האזרחים בני הדת היה, היהודית״ רוצה כנראה, 19 ליהגות 2 מ ש ג י ה ע ו ל מ ו ת ו ל ה ח ז י ק ב ה ם .ב א ח ד מ ג ל י ו נ ו ת ע ת ו נ ו ״ הוא מ ק ו נ ן ע ל ה ת ר ח ק ו ת הנוער מ ה ח י י ם ה פ ו ל י ט י י ם היהודיים וזועם ,ש ד ו ו ק א ה נ ו ע ר הציוני ה ו א מ א ו ר ג ן ופעיל. כדי העתון להגשים מהנוער תובע להרתם היהודי פוליטית לפעילות יהודית, ב ד ר ך זו א ת רעיון ״ ה ג ר מ נ י ו ת ו ה י ה ד ו ת ״ ,א ך זוהי ש ו ב ׳ ס ת י ר ה א צ ל ו , כ י נ ו ע ר ש ג ד ל ו ח ו נ ך כ ג ר מ נ י ל כ ל ד ב ר ה ע ד י ף ל פ ע ו ל בחיים המדיניים הגרמגיים, שהם ר ח ב י ם יותר ומבטיחים יותר ,מ א ש ר האפשרויות המצומצמות ,שפוליטיקה י ה ו ד י ת פ נ י מ י ת עשויה ל ה ע נ י ק ל ה ם . זה ש ל יהודים, ציבור שהשתדל ג ר מ נ י ב כ ל ,ל א יכול להיות היה להימנע מ ת ג ו ב ה ר ג ש י ת ב כ ל הגוגע ל י ה ו ד י ם ,ו ל פ י כ ך מ ש ת ק פ ת י ה ד ו ת ו ע ל ־ כ ר ח ה מ ת ג ו ב ו ת י ו . אף־על־פי־כן אין ל ת מ ו ה ל ה ת ג ה ג ו ת זו .ר ג י ש ו ת ם ש ל היהודים היא כ ה ח ד ה , תופעה, ליהודים .בחיים שכל הפוליטיים בה התבטא קשור גם יהודי, תעורר בהשתדלותם בהכרח הרבה תגובה. את להוכיח יחסם הפטריוטיות הגרמגית ש ל ה ם ו א ת נ א מ נ ו ת ם ה ב ל ת י ־ מ ם ו י י ג ת ל כ ל ד ב ר ש ה ו א גרמני ,א פ י ל ו א ם ה ת ר ח ש לגבולותיה מחוץ של גרמניה. הנסיבות של הפוליטיות שנות ליהודים אלה א ת ההזדמנות ל ב ט א רגש פטריוטי גרמגי זה. של הדת דגציג בראשית שנת 21 העשרים נתנו כשהבחירות לסגט 1924ל א נ ב ח ר ו יהודים ,מ צ א ב ט א ו ן ״ ה א ז ר ח י ם ב נ י היהודית״ צורך להביע א ת צערו ה כ פ ו ל . 2 2 ה ע ת ו ן .מ ב י ע צער על העדרם ש ל יהודים ב ס נ ט וכן הוא מ צ ט ע ר ע ל א י ־ ב ח י ר ת ו ש ל ה ס ג ט ו ר י ב ל ו ב ס ק י ,ש ה ו א יהודי של ו ח ב ר ה מ פ ל ג ה ה ג ר מ נ י ת .ב ר י ש צ י ב ו ר זה מ צ ט ע ר ב כ נ ו ת ע ל יהוךי יבלובםקי לסנט של דנציג, אך אין הוא נמנע מלהעיר, אי־בחירתו שאי־בחירתו של מהווה נ צ ח ו ן ל פ ו ל נ י ם ,ש ל פ י ה ע ת ו ן ,היה מ ד י ג א י זה מ ת ג ג ך ם ה ח ר י ף ב י ו ת ר .כגראה ,נ מ נ ע ה ה מ פ ל ג ה ה ג ר מ ג י ת .ש ל ד ג צ י ג בכוונה .ת ח י ל ה מ ל ה צ י ג א ת מ ו ע מ ד ו ת ו ש ל י ב ל ו ב ס ק י ,ו ה ע ת ו ן ר ו א ה ,ש כ א ן מ ת ה ו ו ה מ פ נ ה ה י ס ט ו ר י ב מ פ ל ג ה זו, שבודאי ניתוח אינה מ ב ש ר ת טובות. י ח ס ם ש ל יהודי ג ר מ ג י ה ל מ ד י נ א י ם היהודיים מ ו כ י ח ב ע ל י ל א ת מ צ ב ם ה פ ר ד ו ק ס ל י .ציבור זה ,ש ע י ק ר ש א י פ ת ו ה י ת ה ה כ ר ת ה ג ר מ נ י ם ב ג ר מ נ י ו ת ו ו ב נ א מ נ ו ת ו למדינה, הוא ר צ ה ל ל א .ספק ב ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים ב ח י י ם המדיניים ,א ך מ א י ך ך היה מ ש ו ע ב ד ל מ צ י א ו ת מ ס ו י י מ ת )אותה ניתחתי ב פ ר ק א׳( .ה צ י ב ו ר ה ז ה ג מ צ א ב ע ל ־ כ ר ח ו ב מ צ ב של ה ת ג ו נ נ ו ת מ ת מ ד ת .ה ו א מ ב ק ש ל ת ר ו ם מ כ ש ר ו נ ו ת י ו — והם ה י ו .ר ב י ם וטובים — לארץ בה הוא רואה מולךת ,אך יחד עם ז א ת .הוא 95 מ ה ת ב ל ט ו ת יתר .ג ם ב ס ו ג י ה זו ש ל ע י צ ו ב י ח ס ם ש ל היהודים ל מ ד י נ א י ם חושש היהודיים אין מ ש ת ק פ ת ה ט ר ג ד י ה ש ל יהודי ג ר מ ג י ה . להתעלם לפעילותם מאספקט של הטעגות, יהודים נוסף של בפוליטיקה בעיה זו הגרמנית והיא, נאלצו בבד שבד היהודים העידוד עם בהפרכת להאבק ש ה מ פ ל ג ו ת ה מ ע ט ו ת ,ש י ה ו ד י ם ה ג י ע ו בהן ל פ ס ג ה ,הן מ פ ל ג ו ת י ה ו ד י ו ת או מ י ו ה ד ו ת .ה מ פ ל ג ה ה ד מ ו ק ר ט י ת ה ג ר מ ג י ת — ד מ ו ת ה ה פ ו ל י ט י ת ו ה מ ו ס ר י ת ע ו צ ב ה מ ס פ ר שגים ע ל ־ י ד י ש ל ו ש ה י ה ו ד י ם : במשך זו, שאין בה לחשוד ת י א ו ד ו ר וולף ,הוגו פ ר ו י ס ו ו ל ט ר יהודית, כמפלגה רטגאו. מפלגה השפעת יהודים בה ,ל פ ח ו ת ב ר א ש י ת ד ר כ ה ,ח ז ק ה ל מ ד י . בכל הרי היתה זאת 23 ב ע ק ב ו ת ה ד ב ר י ם ,ש ה ע ל י ת י ל ע י ל ,ג י ת ן ל ה ס י ק ,ש י ח ס ה צ י ב ו ר היהודי ל מ ד י ג א י ם היהודיים ל א י כ ו ל היה ל ה י ו ת ש ל ם .ג ס י ב ו ת ה מ צ ו י ה כ ר י ע ו א ת הרצוי. היחס ליהודים בתנועות המהפכניות л שלאחר מלחמת העולם בגרמגיה השמאליות, אי־אלה, היו הראשוגה שהתבלטו פ ע ל ו יהודים ל א מ ע ט י ם ב א ו פ ן מ י ו ח ד .אין ת י מ ה בתגועות ב ד ב ר ,כי, כפי ש כ ב ר ג א מ ר ל ע י ל ,ר ק ה ת ג ו ע ו ת ה ש מ א ל י ו ת ו ה מ פ ל ג ו ת ה ד מ ו ק ר ט י ו ת היו פ ת ו ח ו ת ל ח ב ר י ם יהודים ו ב ה ן ג י ת ג ה ה א פ ש ר ו ת ל י ה ו ד י ם ל פ ע ו ל ו ל ה ת ק ד ם . ל א כ ל היהודים ,ש פ ע ל ו ב ת נ ו ע ו ת ה מ ה פ כ ג י ו ת ,היו דומים .א פ ש ר היה ל מ צ ו א בעלי מהפכגים הכרה מהםוציאליסטים רדיקאליות, יחס כמו רוזה ה ב ל ת י ־ ת ל ו י י ם וכן השקפות כגון ק ו ר ט אייזגר מ ב ו ו ר י ה . ה צ י ב ו ר היהודי ב ג ר מ ג י ה מיחסו לוכסמבורג גמצאו מ״ברית בהן ספרטקוס״ איגטלקטואלים והוגו בעלי האוד. ל מ ד י ג א י ם היהודיים ש ל היהודים ל מ ה פ כ נ י ם מ ב נ י ר ו ב יהודי והחברתי של נןסויימת ל מ ע ל ה ממנו. לסוג• זה של במפלגות פ ו ל י ט י ק א י ם יהודיים היה ש ו ג ה ה מ ת ו ג ו ת .שגי עיצבו גורמים יחסם את ע מ ם ; גורם אחד נבע ,ל ל א ספק ,ממעמדם הכלכלי גרמניה, אמנם שהשתייכו צעירים בעיקר יהודים למעמד ל א מעטים, הבינוני ובמידה שהשתייכו למעמד הבינוני ,פנו לתנועות המהפכניות במידה ר ב ה מ ת ו ך הכרה אינטלקטואלית יותר מאשר שדה מתוך גרחב כשלעצמו, הכרה חברתית־מעמדית לפעילות פוליטית שסייע אף ה ו א ללא ולא הגבלה בעיצוב יחס מעט בגלל מפני שבתנועות אלה מצאו גורם שני, חשוב יהדותם. ה צ י ב ו ר היהודי ל מ ד י נ א י ם השמאליים, ה ו א ה פ ח ד ש מ א יואשמו ה י ה ו ד י ם ב מ ה פ כ נ י ו ת ,ב ה ס ת ה ו ב ב ו ל ש ב י ז ם .ב ב ר ר מ ז ת י לעיל ה ל ך ־ ר ו ח זה הן על ה א נ ט י ש מ י ם ,הן בקרב ב ק ר ב היהודים ,ו ר נ ד מ ו ם ה כ ו ת ב ,ש ע ו ד ב ר א ש י ת ה מ ה פ כ ה היו א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם יהודים א ל ה מ ת י מ ס פ ר ,א ך הם לא בלטו לעינים ,ולקראת סוף היו בחיים. 1 מדגיש מוסה שנת את 1919 הרעיון, אבדה עיקר השפעתם ורובם שהיה מקובל אצל יהודי גרמניה ב א ו ת ה ה ע ת והוא ,ש ב ע צ ם אין ל ר א ו ת א ג ש י ם א ל ה כגציגי ה י ה ד ו ת ה ג ר מ ג י ת . למעשה בהתגברות. בבולשביזם. 96 ה ת ב ט א יחסו של הציבור היהודי למדינאים כבר השמאליים מבגי 2 עמם ה ת ג ב ר ו ת זו ה ג ו ב ע ת מ א ו ת ו פ ח ד גלוי ,ש מ א יואשמו היהודים כ ו ל ם פ ח ד זה היה מבוסס. יש ל ז כ ו ר . ,ש ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת של ראשית המהפכה גיצבו קמגייב, זיגובייב, ״תואר יהודי״ שאבי ש ל התעמולה ועוד שאף של להשתלם השלטון קשה להכניס ראתה כאחת את על היהודי את מגהיגה היה היהודי יצר ממסרותיה אפוא בתגועות שגת שגת המהפכה צירוף בקרב בלתי הציבור החמיצה, והא היהודי בקלחת געים היהודי את — ראיה לא הקשר שהנה ברוסיה היה העתונות את ההזדמנות היהודים, אדלר. אחת. ולהכחיש כמובן, ועאשמו לבולשביקי, להכחיש ולחזור בלטה העובדה, היא קון. הלד־הרוח לא בעלונים, אדלר 1919 בלה בהם ובאוססריה ואת היו היססו יהודים. להעגיק המהפכגיות. הענפה ולהפכו טרוצקי את זה, ישראל שלא מרכס, גרמגיה טרוצקי רוסיה, ספרותה העולם משוגאי הוא יהודים( על גלוי יהודי. היהודיים האנםישמית הציפה מעטים ממגהיגי קרל המדיגאים ב־1918 בראש לאלה המודרגי, )או כלפי עומדים הם בהונגריה, מקרים בגרמגיה בפסגת יהודים. אפילו הקומוגיזם הקומוגיססית זה יהודים המדיגה. לא סוד היה שטרוצקי, לא ראדק, הם עומד לאנםישמים בגרמניה היהודית למהפכה בין היהודים ולבולשביזם*. העיקרית מטרתם שבחדשים תוקפת בהתמדה במאמר לפעול םגיגוריה על בתגועות ורצויה הגצחית את של בגרמגיה יהודי המלחמה* בתתה בודאי, ובבווריה גרמגיה, גרמניה, יהודי ש ל יהודים בתגועות ש ל רוסיה טענה זו לאחז עיגים גרמגיה ככל מידה התנועה לא להם חומר גוחה גוסף מהשתתפות קשה ליהודי גחשפת יהודים יהיה שיהודים, יש גוחה שהיתה •^ A^J ראשי 6 התגועות השלכות ליהודים שהתלבטותם כשם במאמר בהגהגות ביחסם לזכור, גרמגיה, לבקש הוא ללמד גרמניה. שוב למטרותיהם. זכותם של מעקרונותיו, יהודים המהפכגיות ממאמר למצב זה בפרט. שום יהודי הזדמגות המדינה כנד. היא עת היו, רבה עוד גגע הזאת במתן להפגין להזדהות העתה עם מצעד יהודים רגישים אי־גוחות מובן, היהודים. A Z J׳ לחיסול ייד על סלידתם ליהודים ״ספרטקוס״. עם את היו כאמור, של המהפכגיית. ונובעת ולהדגיש שהקטרוג בתגועת של בוואריה״. רוצה אין לסטות הפוליטיים באותה כי אלא גם מחוצה לה. היתה שלא להגן גוח, עת של על של ה ב ו ו א ר י ת היתד. רגשותיהם את של בעיותיה הפטריוטים לאחר גדמגיה נ י צ ל ו דווקא א ת ה נ ו ש א היהודי ,כדי ל ה ד ג י ש א ת הסתייגותם מ ה ש ת ת פ ו ת ם הקומוניסטית באותה העתון יכול העתוגות ״טרוצקי A Z J מצבו גרמגיה החמיצו ותבעו מכל העתון בחיים בגרמגיה, אותו אינו 4 אין לפעול אלה שלא מגסה מאייד לא רק ומכגה גרמניה. הסתייגותו ובפולין. בכלל של אך בתנועות העתון אלה רשאים לאגטישמים מביע כלפי המדיניים המהפכגיות ברוסיה קורט אייזנד, יהודים אייזגר להתקפות שמאליים, הסתירה ש ל את תגובה בחיים ואפילו של הראשוגימ חיצי לאחר האגטישמים המלחמה היו היו מגהיגיה בחלקם יהודים. המהפכנים בוואריה, חורבן של החיים בחיים גגרמה שגם האמת המדיגיים בפרשה לא ש ל גרמגיה זו חייבה של שם, זו לקבוע, או מדינות רגישותם אם באה שהיא. היהודיים. הרייך, גברה ויהודי ונתחדדה, בווריה. על־ ידי גזדדזו את קשה מהקומוניסטים שונים המקטרגים. ליהודי היהודיים גרמניה במיניסטריונים את היהודיים. החיים יהודי לדברי מאשים מגהיגיה היהודיים שוגאי פעילותם ישראל האגטישמים ושמה של יהודים לזהות של את רוזה 97 היהודיה לוכסמבורג, הווה כביכול גברה ההסתה ש ל הוכחה ביהודים ברלין)!( העתון הלוותה היהודי אין.זה הפולניה, לטענה ל״ברית ספרטקוס״. דעתו בהזדמנויות שוגות .ברי, שולל הציבור להתעלם לא גם במעט גרמניה וכל פברואר אשמה העתון, והוא אנשי ספק, ואין העתון שבאה. להתעלם גרמני..שמחתו לא החמיצו הזדמנות להביע את שעיקר. A Z J״ מביא תכנו ובו ,Berliner אייזנר ש ל חצנם הוא בחריפות תוקף בברלין, של נעצר אין בקיומם מטעים כרוניקה כותב נ לספרטקים הפעילים בתנועה וולף, שפורסם תיאודור יתרה יכולה ש ל הרי הסתה, התנגדותם ש ל הוטרד הנצרות מהיהודים מאמר ,פ ר י עטו התחבורה תובע ולדעותיו לו כלפי כפי עיון את על צעד ביותר ש ל הציבור היהודי ובמעין אד .אין כשלעצמו שכבר אייזנר למעשה זהירות. בכתבה זו. לעיל, תנועה זו. יפה את לשקף אף ממשיד העתון, מתעלמים נפשע אמנם הסוף זה. ביותר יכול היה בכתבו אין .העתון הספד דרכי ראוי על־ידו כתבה דעת על מסתיר, עליו, היהדות .כותב הטרגי ש ל ו וכן ש ל את דווקא הם זו, רוב נוהג יש בו נ יותר היהדות ש א ר והצהיר החריפים אייזנר ומהרקע במתינות הנו גינוי בעטיו 1 יתירה ארי טהור, מעשה הרצח ה ע ת ו ן ״ ...ו א י ן א נ ו מ ה ס ס י ם כ ל ל הקרבנות״.״ לא יכלו האנטי ולהאשים של אייזנר קורטוב בבווריה. יהודים*. יהודי למרות עם שמתנגדיו העתון* ש ל גרמניה. גרמניה יהדותו מהרצחו שרוצחו אלא יהודי האנטישמים, אייזנר. אפילו אליו הגיע רשמית להתעלם מותו, ואולי את נטש קורט בעניני בקרב להדגיש העתון ל א כל יותר, מתנגדיו המשיכו היה המתערב ומהמעמד הרם, מזכיר, בגרמניה זו זהיר שאייזנר והמותקפים הנוגד א ת בלב .ש ל ם ע ל מיוחדת הזכרתי וכן, היהודי היחס ראשית מהגר, אליו האינטלקטואלי ה ר ב היהודים. זה מיוחד. ש מ א הוא היה אישיות מכושרו כלל 98 לוין, נושם יהודיים לקורט כבוד שמים, כשם שאין היה היהודית יהודי, את לרווחה היתה זו, . באשמת בהעלותו מובהק ,ו ל א היה ח ש ש , ההתנגדות ש ל אמנם יכול העתונות הוא שנעצר לנער בתגועה לאחר מכן .(Levin במינכן את א ת לגרמניה, ומיד 9 להאשים יוני־אורתודוכסי ביטויה היהודי על .הספרטקים. היחס גרמני או אם ״ברית המהפכנית דאגתו. מסקנה בעקבות .השבתת הציבור את ראדק, )Levien גגד לא בתנועה זו.״ מטרתם ^Tagebiatt הגביר יהודי ..ואפילו. ביחס אירופה בולטים בברלין קרל לד״ר של יהודים שהטרידוהו, ממזרח שהובלט, לוין הזאת מוחלט. והחברתית. הבעיות במקומות נעצר יהודי ,א ל א כאילו ציבור ש ל הנפשעים, נוצרים; הפוליטית יהודים יהודי, ראדק על פעולותיה. אהדה בהתקפה 1919 הסינגוגה למימון מצאה השתתפותם ש א ר יהודים ש ל 1919 על כי בחוסר יוצא התגועה ינואר שטען לתנועה זו A Z J - П מהותה ב ש ם ד ״ ר במעשיו שאין הוא זו .גלויה, ש ל שאין קומוניסטים בעצם צליל אחר טענה, יהדותו זו. שם צערו שבין הגירתם בעל קומוניסטי בגרמניה ש ל מבעיית העתון שמלבד בגרמניה., מומר אחד, מחצית ח ש ו ב .כמו ש ל התנועה והיה בראשית המיליון מרקים טענה זו מתייחס שעחון מהשתתפותם במחצית פעיל את זה, את תנועת ספרטקוס״ .אפילו ספרטקוס״ המפריד חד־פעמי, העתון זו. השלילית היהודי לאחר בהקשר המרכזי* מקרה ־שעיברה המצע ״שבוע ש ל ״ספרטקוס״, להצסער ליחס -העתון בניגוד בחיים ליטול חלק דלעיל היו גם הפוליטיים ש ל אייזנד זכאי יהודים, שסברו, שקורט גרמניה ו ש ל בווריה. י ו ס ף מייזל )(Meisi פ י ר ס ם מ א מ ר ת ש ו ב ה חריף * י ל מ ס פ ר כ ת ב ו ת ב ע ת ו ג ו ת ש ל ד ר ו ם ־ ג ר מ ג י ה ו ב ע י ק ר ז ו ש ל בווריה ,ה מ ע ר ע ר ו ת ע ל זכותו ש ל היהודי א י י ז ג ר ל פ ע ו ל ב פ ו ל י ט י ק ה ה ג ר מ ג י ת . ה י ו ג ם יהודים ,ש כ פ ר ו ב ז כ ו ת זו ,והביעו ד ע ת ם ב פ ו מ ב י ר ב . בעתון ״המרכז״ של Bayerischer К и п е г בבווריה התפרסם מאמר מאת י ה ו ד י ה ב ש ם ר ח ל רבינוביץ ) ב ת ו ש ל ש פ ״ ר ־ ר ב י נ ו ב י ץ ( ה ד ן ב ס ו ג י ה זו .ב מ א מ ר הנושא את אייזנר ר ש א י ל ה נ ה י ג עם ,שאין ב י כ ל ת ו ל ה ב י ג ו ,כ י אין ה ו א ג ר מ נ י ואין ה ו א ״היהודי הכותרת טוענת כראש־ממשלה״, המחברת, שאין קורט בוורי ,א ל א יהודי ,זר .ר ח ל ר ב י נ ו ב י ץ מ ת י ח ס ת ב ה ב נ ה ל ה ת ג ג ד ו ת ם ש ל ה ב ת ר י ם והיא רואה לאייזנר מעין מ ש ל , ב ה ת נ ג ד ו ת זו חוש שהיהודים ומוצק. בריא בוודאי ה י ו מ ת נ ג ד י ם ,ל ו מחברת בראש מביאה המאמר מציבים ק ה י ל ת ם היו ל א ־ יהודי. ר ח ל ר ב י נ ו ב י ץ ה י א י ו צ א ת דופן ב ע מ ד ת ה ל ג ב י ה מ ד י נ א י ם היהודיים ב ג ר מ נ י ה י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ב כ ל ל .ב ע י נ י ה יהודי ג ר מ נ י ה ה נ ם א ו ר ח י ם זרים ו ת ו לא, ולגבי כ מ ו ה ר ו ס י ם או ה א י ם ל ק י ם .מ ו ב ן מאליו ,ש ע מ ד ה כ ז ו ,ש ה י א כ ה ח ו ר ג ת מ ת פ י ס ת ם ש ל יהודי ג ר מ נ י ה ,ת ג ר ו ר א ח ר י ה ת ג ו ב ה ח ר י פ ה בתגובתו גולש ביותר .ואמנם יוסף מייזל ל ע ב ר המהפכה הצרפתית בצטטו א ת קלרמון־סניר ״...ליהודים כאומה הכל״. י ש ל ס ר ב ה כ ל ; ל י ה ו ד י ם כ א ז ר ח י ם יש ל ת ת א י ן ס פ ק ,ש ב ע ל י ה ש ק פ ה כ מ ו זו ש ל ר ח ל ר ב י נ ו ב י ץ היו מ ע ס י ם ביותר ,ו ג י ש ת ו ש ל י ו ס ף מ י י ז ל מ א פ י י נ ת י ו ת ר א ת ע מ ד ת ם ש ל ר ו ב יהודי ג ר מ נ י ה . אישיות, בגרמניה משאר ש ב ל ט ה ב מ י ו ח ד ב ק ר ב המנהיגים ה י ה ו ד י י ם ש ל ה ת נ ו ע ו ת ה מ ה פ כ נ י ו ת ו ע ו ר ר ה י ח ס מ י ו ח ד א צ ל היהודים ,ה י א זו ש ל ג ו ס ט ב ל נ ד א ו א ר ,ש נ ב ד ל ה מ ה פ כ נ י ם היהודיים ג ם ב י ח ס ו ל י ה ד ו ת ו .א י ן ל ג ד א ו א ר מ ת כ ח ש ל י ה ד ו ת ו והוא נ ת ן א ת דעתו על ענינים יהודיים .כ ן כ ת ב מספר לנדאואר חיבורים, ה ע ו ס ק י ם ב ע נ י נ י ם יהודיים. הרצחו של גרמניה. אפוא ש ל א ג ו ס ט ב ל נ ד א ו א ר ל א יכול ל נ ד א ו א ר נ ר צ ח ע ל ־ י ד י אנשי צ ב א ו כ מ ו לעורר זעזוע אצל יהודי ב ר צ ח אייזגר ג ם כ א ן י ש נ ו ה ר ק ע היהודי למותו. י ח ס אוהד ואפילו של להשקפה הערצה כלפי לנדאואר הציונית־סוציאליסטית . .בסאונם ",Arbetter הקדיש לזכרו של חוברת של הציבור גילה הקרוב היהודי הציונים־הםוציאליסטים לנדאואר. מספר ב ח ו ב ר ת זו Шг מאמרים מ א ת ל נ ד א ו א ר ,ה ע ו ס ק י ם ב ע נ י נ י ם יהודיים ו מ ס פ ר מ א מ ר י ה ע ר כ ה ע ל ל נ ד א ו א ר מ פ ר י ע ט ם ש ל מ ח ב ר י ם שונים .אין כ ו ת ב י ה מ א מ ר י ם מ ת ע ל מ י ם ,ש ל נ ד א ו א ר ה י ה רחוק מ ת ח ו ם ה פ ע ו ל ה הציונית ,א ך ת פ י ס ת ע ו ל מ ו ש ל ל נ ד א ו א ר ,ש ה י ת ה ,ל ל א ס פ ק ,ר ח ב ת א ו פ ק י ם ,יצרה עצמו לא הזכיר א ת בעיניהם משמעות המושג ״ציונות״ חדשה במפורש. אפילו אם הוא לציונות, מקום ברור ,שיש לבירור, א ם א מ נ ם מ ס ק נ ה זו ע ו מ ד ת ב פ נ י ה ב י ק ו ר ת ה ה י ס ט ו ר י ת ,א ך אין ס פ ק ,ש ל ג ב י רבים מהציונים־הסוציאליסםים סוציאליסםי ולהדגשת עליונות בגרמניה היה הרוח. לנדאואר מורה הציונים־הסוציאליססים לרעיון בגרמניה חברתי־ רואים ב ת ו ר ת ו ש ל ל נ ד א ו א ר ה ש פ ע ה רבד .ע ל ה ש ק פ ת ע ו ל מ ם ה ר ע י ו ג י ת . 99 ארנולד מדינית צווייג, של השונים, לנדאואר, וזיגפריד הסוציאליסט, און להמן לכת לנדאואר בעיקר יותר קטעים, לגדאואר יחסו אפוא הציבור של על־ידי הבולשביזם. מלחמה פחד ביהודים בגסיבות הראשונות העתונות המהפכניות קרבגות ש ל של יהודית אלא על בין של רק ושיטה השאר ש ל ביחסם בגרמגיה, גחשפת מעדיפים שיהודים אלה אלה, יודע משמעת הוא המפלגות קהילתית המתעוררות, בתנועה מוצאים גרמניה לנקוט הגורמת הנגדית וברוסיה של. לופבן בספריו ״יש מחפשים אצל המהפכגית עוצב יזוהו היהודית לגרמגיה. ושל היהודים בגרמניה זה גושא גרמגיה עם לערוך היה בפרט רגיש בשנים רק הוא וחוסר הציוגים שבין היה כפי נמנים .היותה שגם עיצוב עם היהודים אלא גם ידועה טעגה לא האגטי־ ביהודים, פגע מפורטת סקירה בעד יש ״מפלגת בטעגה, שיטיל יש כי כותב המגגה על במפורש, קשות היא בהעדר היהודים. המטפלים למדינאים הם יהודים שהאשמה ארגוגים, הגרמגית״. בעליל, העתון מרות לא העם מאשימם העתון היחס היהודיים ויהודים בכלל היססו אין בבעיות היהודים ולאלה גאמד .לעיל. מגהיגי תנועה תנועות זה. למדינאים גהגו, ארגון, ותקיפה ראשי כגסיות, ליחסם מסתפק שכבר זו עצמם באוירה ומביא ה כ ב ו ד היהודי. ולאורתודוכםים בגלל היתד,, על שהיהודים הנם בפרק גרמניה. ובעיקר שכד במלחמתם 2 סוציאל־רדיקלית. התגוגגות מפח־נפש, בדומה היהודים בהוגגריה טעגה קון.״ יהודי שלהם היהודים יותר, הזכרתי בתנועות באנטישמים להתפשטותה מפריד של להציע, שהיהודים מקומם ל א את בקרב ברור היהודים ש ל זו הקומוגיסטי בלה על להוכיח, פוריה היהודים, לציוגים אמצעי הורסים שמא בהתקפותיה שכבר A Z J הטרגית פתרון האנטישמים, כפי החמריים בקרב המהפכגית טענת 100 לו ואמגם את השאר: האמצעים עתונות שהמשטר מממשלה שדווקא בה לאמת 2 אין מתנחם, הפחד, בכלל לאחד המהפכניות, קשות פוחדים 2 2 ש ל היהודי. בתגועה העתוגות גם האגטישמיות האיגטרסים כי לגדאואד למוצאה. מחוץ. קרקע העתון ליהודים את בין הנם ללגדאואר. בארץ־ישראל( מתור את הפכה משטרו הסתירה להצביע לגדאואר כותב בידיהם המשיכה זו זו, בתנועות A Z J - П ש ל שמצאה היתד, היהודיים בעד אישיותו ביחסם הפעילים אירופה השתדלה לגוצרים. התוקף י הוא עולה הקומוגיםטי, גרמגיה, הקרבנות הדגש על ליהודים המהפכגיות הוגגריים, התגכל על גם את לופבן, קוהן התג״ד.״ עורר בגרמניה המשטר אגטישמים מדטין בובר, י. זמנו8.נ המלחמה. היהודית גרמניה. אך האמיתי אובייקטיביים בעיקרו המיוחדות באירופה, בתוך הוא הפוליטיות ואכן אשר בתגועות שלאחר כספר את היחיד )ומקורביהם בגרמגיה שוגים, את להיות בגרמניה היהודי זה שמים מדי היהודית גורמים מעלים כולם בהערצתו. הגקראים הגקודה זו, כגון מתיימרים הציוגים־הסוציאליסטים את את מברלין, המאמרים מרחיק חלקו המהפכן בחוברת־זכרון המהפכן.אד מחברי אפילו אף רואה המשתתפים מפראג של התורם הוא בו את בחוברת ומנתח תפיסתו ש ל החברתית־ המחברים הבולשביסטית התנועה אנטי־נוצרית, חדשים. אלה קשה באירופה סובלים בתי־כנסת•. תחת 2 3 גישה את חייבה היה להם ישגם יהודים. שלטון מפוכחת והם יהודי להתכחש טענתם הבולשביקים יותר מגלה המרכזי של העתון האזרחים בני הגרמנים האמונה היהודית להאשמה, ביחס ש ה מ פ ל ג ה ה ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט י ת היגד .כ ת ) (Sekteיהודית .ב מ א מ ר ב ש ם ה ס ו צ י א ל י דמוקרטיה ואץ המיוחדת מ ש ת ד ל ה ע ת ו ן ל ה ו כ י ח ,ש א ץ היהודים אבות הסוציאליזם הסוציאליזם יצירתו ש ל היהודי קרל מרכס ,אלא הוא תולדה של והיסטוריות*. חברתיות גםיבות 2 יחם ש ל י ל י ח ד ־ מ ש מ ע י ל י ה ו ד י ם ב ת ג ו ע ו ת ה מ ה פ כ ג י ו ת ה ו א זה של ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם . ב ט א ו נ ם ש ל אדוקי פ ר ג ק פ ו ר ט א ם מ י י ן של כביטויו, ״קומץ יהודים״ 2 3 בממשלה מ ק ו ג ן על ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל יהודים ,או המהפכנית של העתון בווריה. טוען, כ י אין כ ל ק ש ר ב י נ ם ל י ה ו ד י ם ואין ה ם ש ו א ב י ם ה ש ר א ה מהיהדות ,א ל א ב כ ל ה ם גגד היהדות .ה ע ת ו ן מ צ ט ט א ת ת ש ו ב ת ו הידועה ש ל טדוצקי ל מ י נ ו ר ב ע נ י ן היהודים*. הרובצת של 2 מסקנתו בין היהדות היא אורתודוכסית האדוקה מובהקת )וכן לבולשביזם המגלה לשאר ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם היד .ה ר ב ה י ו ת ר ג ו ח מ א ש ר א צ ל להם להסתייג יותר מיהודים, שבעיגיהם את התהום יהודי העמוקה גרמניה(. מצבם ש א ר יהודי ג ר מ ג י ה . חדלו להיות יהודים. 27 עם קל זאת כל ברור ,ש פ ר ש ת ק ו ר ט אייזגר ו ה מ א ו ר ע ו ת ב ב ו ו ר י ה עוררו א צ ל ם מ ו ר ת ־ ר ו ח ו ג ר מ ו להם מפח־גפש. בגרמגיה, העולמי. 2 8 ע מ ד ת ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם איגה ש ל י ל י ת ד ק ל ג ב י מ ד י ג א י ם ־ ד ד י ק ל י ם א ל א גם לגבי הציונות הסוציאליסטית המזוהה אצלם עם הבולשביזם 29 א י ב ת ו ש ל ה ע ת ו ן ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י מ פ ר נ ק פ ו ר ט ל מ ה פ כ ג י ם היהודים היא מ ו ח ל ט ת ו ה ו א מ נ צ ל א פ י ל ו ״ פ כ י ם ״ ק ט נ י ם ,ל כ א ו ר ה נ ט ו ל י ־ ה ש י ב ו ת ,כדי ל פ ג ו ע ב ה ם ° . ד. ג היחס לוולטר רטנאו ו ו ל ט ר ד ט נ א ו היה המדיגאי ה י ה ו ד י ה ג ע pב י ו ת ר ע ל יהודי גרמניה ב מ א ה ה ־ 2 0 ו ג ו ש א ל ג א ו ו ת ה .ל א מ ע ט ו ת היו ה ס י ב ו ת ל י ח ס זה .ו ו ל ט ר ר ט נ א ו ה י ה היהודי, שהגיע ל מ ע מ ד ה ח ש ו ב ביותר• ב ס ו ל ם ה מ ד י ג י בגרמגיה .כ מ ו כן ר א ו ב ו יהודי גדמגיה א ת ה ה ת ג ל מ ו ת ה מ ו ש ל מ ת ש ל ג ר מ ג י גאמן ויהודי ,כ י ר ט ג א ו ל א ג ט ש את ה י ה ד ו ת ו ל א ה ת כ ח ש ל מ ו צ א ו ,א ם כ י ל י ה ד ו ת ו ל א היה מ ק ו ם מ י ו ח ד בחייו. רטגאו ר א ה א ת עצמו ב כ ל כגרמני .ב מ כ ת ב ל ו ו י ל ה ל ם -ש ו ו א נ ו /ש ג כ ת ב ב־1916 כותב ר ט נ א ו :״אין ל י ד ם א ח ר ,א ל א ד ם גרמני ,אין ל י כ ל ש ב ט א ח ר ואין לי כל עם אחר זולת הגרמגי .והיה אם יגרשוני מאדמתי הגרמנית ,אני נשאר ודבר גרמני והעלאת לא ישתגה לגבי״.׳ ד ו ו ק א -הרהורים -כ א ל ה -ש ל הדגשת -יהדותו החשש של גירוש מ א ר צ ו חושפים א ת יהדותו יותר מכל .ואכן רטגאו ל א ה ת ע ל ם מ ה א ח ר י ו ת ה כ ב ד ה ב ח ד ש י ם ה א ח ר ו ג י ם לחייו .א ח ר י ו ת כ פ ו ל ה ה ן כ ש ר ־ 2 ה ח ת ש ל ג ר מ נ י ה ,הן א ח ר י ו ת ו כ י ה ו ד י .י ש ל ש ע ר ,ש ל א נ ע ל מ ו מ ר ט נ א ו ה ה ש מ צ ו ת ע ל י ו והפזמוגים ,ש ב ה ם •השמיצוהו ו ב י ק ש ו א ת מ ו ת ו ״ ק י ט ל ו א ת היהודי ר ט נ א ו , א ת החזיר היהודי ,ש א ל ו ה י ם ק י ל ל ו ״ . רסנאו, שהפך למסרה 9 להתקפותיהם של שונאי ישראל עוד בהיותו שד־ השיקום ,ז כ ה ל ע ו מ ת ז א ת ל ה ע ר כ ה מ צ ד ג ר מ נ י ם ד מ ו ק ר ט י ם ו ה ע ר כ ה ר ב ה ב י ו ת ר מצד ה צ י ב ו ר היהודי בגרמגיה ".צ י ב ו ר זד ,י צ א ת מ י ד ל ה ג ג ת ו ב ת ק י פ ו ת ,א ך ג ם 101 בזהירות • ה מ ק ו ב ל ת ע ל יהודי ג ר מ נ י ה ב א ו ת ן ה ש נ י ם ש ל ת ה פ ו כ ו ת . . • כ ש נ ת מ ג ה ר ט ג א ו ל ת פ ק י ד ש ר ־ ה ח ו ץ ב פ ב ר ו א ר ,1922הדגישה ה ע ת ו ג ו ת ה י ה ו ד י ת א ת ה א ה ד ה למיגוי מ צ ד בגרמגיה המפלגות הדמוקרטיות והסיעות המשתתפות בממשלה. גרמניה ראו יהודי ביטוי האחריות בנכונותו של רטגאו ליטול על לרגשותיו כלפי הפטריוטיים עצמו א ת והרצון גרמניה התפקיד רב־ למענה. לפעול ה ם ר א ו ברטנאו מ ע ל ל כ ל א ת ה ת ג ל מ ו ת שאיפותיהם והוכחה ל ה ג ש מ ת העיקרון של גרמניות רטגאו הכרת ויהדות. שאפתן העתונות הרודף כ ו ר ח השעה*. היהודית שררה ,א ל א הדגישה פטריוט נ ק ו ד ה זו גרמני, והטעימה, שאין התפקיד מתוך כותב העתון שגטל א ת ב צ ט ט ו מ א מ ר מ ה ע ת ו ן Deutsche Zeitung היהודי ה ח ש ו ב :״בין היהודים ש נ ו ל ד ו ב ג ר מ נ י ה ה ו א נ מ נ ה בעיגיגו ל ל א ס פ ק ע ם בעלי הערך הרב ביותר״. משווה בהתלהבותו 5 העתון א ת ב ה י ס ט ו ר י ה ש ל גרמניה *.מובן, לדישראלי, רטנאו ש ב ה ש ו ו א ה זו ומועיד לו דומה מקום ל מ ד י נ א י .ה ב ר י ט י מ מ ו צ א יהודי מ ו ד ג ש ת ב י ו ת ר ה נ ק ו ד ה ה י ה ו ד י ת ש ל ר ט נ א ו ו ז ו ב ע צ ם היתד .כ ו ו נ ת מ ח ב ר ה מ א מ ר . כ ב ר ל פ נ י ה ת מ נ ו ת ו ל ת פ ק י ד ש ר ־ ה ח ו ץ ה ת י י ח ס ו יהודי ג ר מ נ י ה ל ר ט ג א ו :ב י ר א ת כבוד היותו ו ב ג א ו ו ה ואפילו ה י ה ד ו ת ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ת ל א י כ ל ה ל ה ת ע ל ם מ מ נ ו ו מ ע ו ב ד ת יהודי .עתון אדוקי פ ר נ ק פ ו ר ט ה ג ר מ נ י .אין העתון שוכח בכל .ז א ת מוצא הוא 7 כ ו ת ב ב־ 1920ע ל נ א ו ם ש ל ר ט נ א ו ל ע ם להזכיר א ת בגאומו יסודות התרחקותו של יהודיים רטנאו מהיהדות, מקוריים .יחד עם ז א ת אך מטעים העתון ,שרטנאו הוא גרמני ה מ ד ב ר א ל עמו .כ ש ם ש ב מ כ ת ב ו של דטנאו לשוואנר מודגש בעל־כרחו הרקע ב ה ד ג ש ה זו ש ל היהודי ,כ ן ג ם ״גרמני המדבר אל ע מ ו ״ ג ח ש ף ה ר ק ע היהודי שלו. ל א ל ז מ ן ר ב נ י ת ן ל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ל י ה נ ו ת מ ר ט נ א ו ב פ ס ג ה ומגאומיו ה ג ד ו ל י ם ברייכסטג. נרצח רטנאו ב ג ל ל ה י ו ת ו יהודי א ח ד לפגי הרצחו ת ק ף אותו ממגהיגי הלאומנים הגרמנים. לאחר בחריפות התקפות מ ת מ י ד ו ת וקשות .ע ו ד יום ברייכסטג ק ר ל הלפריך ),(Heifferich 8 אין ס פ ק ,שמותו האלים של ר ט נ א ו הנחית מ ה ל ו מ ה חזקה על ר א ש הציבור היהודי ב ג ר מ נ י ה .ה י ה ב מ ע ש ה זה ע ר ע ו ר מ ו ח ל ם ע ל ג ר מ נ י ו ת ם ש ל יהודי ארץ זו ו ד ח י י ת פ ע י ל ו ת ם ה נ א מ נ ה ו ה ט ו ב ה ל מ ע נ ה . הציבור היהודי ב ג ר מ נ י ה ר א ה ב ר ט נ א ו ק ו ר ב ן ג ד ו ל ל מ ע ן מ ו ל ד ת ו ה ג ר מ נ י ת , א ד ב ו ה ל א סגי .יהודי ג ר מ נ י ה ר א ו ג ם א ת היהודי ,ש נ פ ל ש ד ו ד ע ל מ ע ר כ ת ו כ י ה ו ד י ו ב ג ל ל היותו יהודי. שלושה ימים ל א ח ר הרצחו פורסם רמנאו ,ש ב ו מובע היחס 8 ^Rundschau Jiid. מאמר הספד ע ל ה מ י ו ח ד א ל י ו מ צ ד ה צ י ב ו ר היהודי בגרמניה. למאמר ז ה ח ש י ב ו ת ר ב ה ,ד ו ו ק א מ ש ו ם ש ה ו א מ ו פ י ע ב ע ת ו ן ציוני ,שהעיקרון של ג ר מ נ י ו ת ו י ה ד ו ת ל א היה גר ל ר ג ל י ו .ה מ א מ ר ש ל יהודי גרמניה ושל אירופה ו א ת ח ו ש ף .ל ל א כ ח ל ו ס ר ק א ת .גודל ה ט ר ג ד י ה הסתירה ש ב ח י י ה ם .ה ע ת ו ן מזכיר ,ש מ ז ה ש ב ו ע ו ת נ מ ש כ ת ה ה ס ת ה ש ל ה א נ ט י ש מ י ם ,ה מ נ ו צ ל ת י פ ה ע ל י י ת אויבי ה ר פ ו ב ל י ק ה . ה ע ת ו ן ר ו א ה ב ר צ ח ר ט ג א ו א ת ר א ש י ת ה ש ל ה ת פ ר צ ו ת ג ד ו ל ה ומטעים ,ש מ ע ו ל ם 102 ל א היתד• ה ס ת ה כ ה ג ד ו ל ה נ ג ד ה י ה ו ד י ם ב מ ו בימי המיניסטריון של .ר ט נ א ו . באומץ ,א ך ג ם בגילוי ל ב ,כ י י ש ל ז כ ו ר ,שאין ע ת ו ן זה מייצג א ל א ק ו מ ץ מיהודי מביע גרמניה, המאמר את מחבר יהודי צערו על כל ואלה שנרצח, ל א היו מעטים .העתון מ ח פ ש א ת הנקודה היהודית א צ ל הנרצחים ו א צ ל רטגאו ומוכיר ,ש ר ק א צ ל בתוכם ל ע י ל פ ר ק ג׳(. מגלה עצמו ענין נחמה כלשהו לנדאואר היתד, ליהדות מקום מוצא העתון בציינו, ש ב ס ו ף ימיו ה ח ל פורתא באדץ־ישראל״ 1 אך הוא ממשי מוסיף מיד, )עיין בחייו רטנאו את שרטנאו ר א ה כ ג ר מ נ י ו כ ח ל ק מ ה ע ם ה ג ר מ נ י )עיין מ כ ת ב ו ל ש ו ו א נ ר ( . הסרגדיה של רסנאו היא גם עצמם גאמגים ,ו א י ל ו כגרמגים הסרגדיה ש ל כ ל יהודי גרמניה, הגרמגים זרים, רואים ב ה ם הרואים אדיבים את ו״בוגדים נ ב כ ב ו ד הגרמני״ .ג ו ר ל ו ש ל ר ס נ א ו ה ו א ג ו ר ל יהודי מ ו ב ה ק . ! . העתון מעז להסיק מסקנות, מנת־חלקם של רוב ש ב ו ו ד א י ל א היו יהודי ג ר מ נ י ה .ה ו א מקווה ,ש ב ת ק ו פ ה זו ש ל מ פ נ ה ה י ס ס ו ר י ב ת ו ל ד ו ת ע מ נ ו ,ש ל ב נ י ן ארץ־ישדאל, ישובו כל אותם היהודים ל ע מ ם ויירתמו־ ל מ ע ן המוכשרים המוסרים את אונם זרים למען גאולתו*.׳ ג ם ל א ח ר מ ו ת ו ל א ה ר פ ו שוגאי י ש ר א ל מ ר ס ג א ו ויהודי ג ר מ נ י ה ח ש ו ,ש ה ה ת ק פ ו ת ע ל זכרו ש ל ה מ י ג י ס ם ר ה מ ג ו ח מ כ ו ו ג ו ת ל כ ל ה צ י ב ו ר היהודי ב א ר ץ זו. בראשית 1923נ י ח ן א ד ם ב ש ם ה ו פ מ ן ק ו ט ש ק ה ל מ א ס ר ו ל ק נ ס ב ג ל ל פ ר ס ו ם ח ו ב ר ת ש ב ה ה ו א מ ש מ ת א ת ה מ י ג י ס ט ר המגוח .ה צ י ב ו ר היהודי ,ש ד ג ל ב ע ק ר ו ן ש ל ״ ג ר מ נ י ו ת ויהדות״ ה ג י ב ב ח י ו ב ע ל העוגש .ה ע ת ו ן ה מ ר כ ז י היהודי הדגיש, ס ת י ר ה בין ג ר מ נ י ם ל י ה ו ד י ם ״ ב מ א מ ר ,ש ג ש א א ו ת ו שם».ב ש״אין ה ב ע ת י ח ס ו ה ע מ ו ק ב י ו ת ר ש ל ה צ י ב ו ר היהודי ב ג ר מ נ י ה ל ו ו ל ט ר ר ט נ א ו -א פ ש ר ב מ א מ ר מ י ו ח ד ^G V . Zeitung למצוא ד ״ ד א. ב מ ל א ת שגה להרצחו*. 1 מחבר המאמר א ק ש ט י ץ ־ ב מ ב ר ג מ ע ל ה א ת ס ג ו ל ו ת י ו ש ל ר ט נ א ו כאדם ,ש ע ו ר ר קנאה ושעד היום מ ת א ב ל י ם ע ל מ ו ת ו .ה מ ח ב ר מ מ ש י ך ו כ ו ת ב ,ש ע ם מ ו ת ו ש ל ר מ נ א ו אבדה רחבים תקוה גדולה ל ה ב נ ו ת מ ח ד ש ,ו ל א ר ק היהודים ,א ב ל ג ם חוגים ב ג ר מ נ י ה יודעים ,מ ה ה פ ס י ד ה ה מ ד י נ ה ב מ ו ת ו . ב מ א מ ר מ ו ז כ ר ח י ב ו ר פ ו ל מ ו ס י ,ש כ ת ב ר ט נ א ו ע ו ד ב ־ 1911ו ב ו ק י ט ר ו ג ע ל י ח ס ה ש ל ה מ ד י נ ה ה פ ר ו ס י ת ליהודים. אין מ ח ב ר הטרידה מדוע המאמר שלם עם ל א מ ע ם א ת חוגי מעולם לא )(Central Verein הצטרף עצמו, ״האזרחים רטגאו והוא מבקש הגרמנים .בני כחבר .ל א ר ג ו ן פתרון לשאלה, שכנראה, האמונה היהודית״ המרכזי של יהודי והיא, גרמגיה ? ה ע ת ו ן -מ ז כ י ר -א ת ד ע ו ת י ו ש ל ר ט נ א ו ב ע ג י ן י ה ו ד י ם .ויהדות. אין ה ע ת ו ן מ ו צ א ת ש ו ב ה ל ש א ל ה זו ,א ך אין זה מ ו ר י ד מ ע ר כ ו ש ל ר ט נ א ו ב ע י נ י המחבר. מ ח ב ר ה מ א מ ר י ר ו א ה בחייו ו ב מ ו ת ו ש ל ר ט נ א ו מ ע ש ה ש ל ״ ק י ד ו ש ־ ה ש ם ״ ) ה ב י ט ו י מופיע בעברית באותיות לטיגיות(, ולפיכך ביום מותו מ ע ל ה ג ם n־ G V . את זכרו .ה ו א מ ס י י ם א ת ה מ א מ ר ב כ ת ב ו ,ש ג ם ־לאגשי ^ G V .ס י ב ו ת ר ב ו ת ל ב כ ו ת א ת מ ו ת ו ש ל ר ם נ א ו ה ן כ ג ר מ נ י ם ,ה ן כ י ה ו ד י ם ).(ais Deutsche und ais Juden מ ח ב ר המאמר מצרף א ת רטנאו לרשימה הארוכה של הקדושים שבתולדותינו — ״בספר ה ז כ ר ו ן ש ל ת ו ל ד ו ת ייסורינו יצויין ש מ ו ש ל ת ל ט ר ר ט נ א ו ב ש ו ר ה א ח ת 103 1 ע ם א ל ה ,ש ר א ש ם מ ע ו ט ר ב ע ט ר ת העינויים״.״ . כ פ י ש ה ז כ ר ת י ב ר א ש י ת פ ר ק זה ,ה י ה ו ו ל ט ר ר ט נ א ו זה ש מ כ ל היהודים ,ש פ ע ל ו ב ח י י ם .המדיניים של במאה גרמניה העשרים ,זכה משכמו ש ל ה צ י ב ו ר היהודי .ה ם ר א ו ב ו א ד ם במקום בתודעתו הראשון ו מ ע ל ה הן כמדינאי ,הן כהוגה ד ע ו ת .ב ר ט ג א ו ה ת ג ל מ ה ש א י פ ת ם ש ל יהודי ג ר מ ג י ה ל ה ת ג ש מ ו ת ג ר מ ג י ו ת ם ו ל מ ר ו ת ש ה ב י נ ו י פ ה א ת ה ר ק ע היהודי ל ה ד צ ח ו ,ה ם ל א ה ס י ק ו מ ז ה מ ס ק נ ו ת י ו ת ר נ ו ע ז ו ת . דגרי סיכום א פ ש ר ל ו מ ר ,ש א כ ן ע י צ ב ו יהודי ג ר מ נ י ה י ח ס כ ל פ י ה מ ד י נ א י ם היהודיים, בסיכום ב ר ם י ח ס זה ה י ה .מ ו ש פ ע מ ג ו ר מ י ם ש ו נ י ם ,כ פ י ש צ י י נ ת י ב פ ר ק א ׳ . .ה י ו .ג ו ר מ י ם אובייקטיביים נוסף, רבים ,שהציבור היהודי ל א היה יכול ל ה ת ע ל ם מהם ,גורם חשוב ש ל ל א ס פ ק ה ש פ י ע ע ל י ח ס ם ש ל ה י ה ו ד י ם ל מ ד י ג א י ם היהודיים ,ה י ה י ח ס ם ש ל א ל ה האחרוגים ליהדותם שלהם. וכגרמגים ה צ י ב ו ר היהודי כיהודים בגרמגיה ,ש ח י י ו ה ת נ ה ל ו ב צ ל ס ת י ר ה ג ד ו ל ה ,ל א ה י ה י כ ו ל ל ג ק ו ס ע מ ד ה ל ג ב י יהודים ב פ ו ל י ט י ק ה ב ל י ל ה ת ח ש ב ב ג ו ר ם זה .צ י י ג ת י ב פ ר ק ד׳ ,ש מ ר כ ז ה א ז ר ח י ם ה ג ר מ ג י ם היהודית בגי הדת הטיל ספק, העובדה, רעיון הצטער, שרטנאו ר א ה שרטגאו עצמו מעולם ל א כיהודי, הצטרף ולפעמים הוא שיהדותו היתה רופפת למדי ,ל א השפיעה ,כי גרמגיותו ,ויהודי ברובם גרמגיה ביקשו ד ר ך ל א ר ג ו ג ם .איש .ל א מדגיש ז א ת בכתביו.נ בדרכו הוא ביטא את זה להתבטאות ד ב ר י א ח ד א פ ש ר ; ל ו מ ר ל ז כ ו ת ם ש ל י ה ו ד י ג ר מ ג י ה ב ס ו ג י ה זו .ה ם י צ א ו ל ה ג ג ת ם ש ל היהודים יהודים בשדה המדיניות הגרמגית ו א ף א ם היו מקרים ,שהעדיפו לראות מחוץ לחיים היהודית היו ציונים הפוליטיים ,ה ר י רבים, שדנו מעולם ל א ב נ ו ש א זה. שללו זכותם לכך. השתולל במדינה שבה בעתוגות ״שגעון ה ג ד ל ו ת ה ג ר מ ג י ת ״ וגוצרו מ ו ש ג י ם מ ו ז ר י ם כ מ ו ) undeutscheל א ־ ג ר מ ג י ( ו ב ע י ק ר ,entdeutschenכ ל ו מ ר ״ ל ע ק ו ר א ת ה ג ר מ ג י ו ת ״ ,ל א ה י ה ק ל ל ג ה ל ק ר ב מ ע י ן זה. לשוגאי ישראל היתה השיםה הבדוקה ל פ ס ו ל מ פ ל ג ה ב ל ת י אהודה עליהם בהאשמה, ש ה י א ״ ה מ פ ל ג ה היהודית״ ,כ ש ם ש א ת ח ו ק ת ויימר ה י ו א ו י ב י ה ר פ ו ב ל י ק ה מ ו כ נ י ם כ ״ ח ו ק ה יהודית״ )verjudete Verfassung לפסול כידוע ,ה י ה ובעיקר היהודים יחסם ש ל ר ו ב למפלגות .(Die המהפכגיות שלילי בהחלם ! ל א מ ע ם .יהודים ל י ה ו ד י ם ה פ ע י ל י ם ב ה ן )עיין פ ר ק גי( ,ו ל פ י כ ך ח ש ש ו ב ג ר מ ג י ה ,ש ד ח י י ת .יהודים מ ה ח י י ם ה פ ו ל י מ י י ם ע ל ו ל ה ל ד ח ו ף א ת ה צ ע י ר י ם ה י ה ו ד י ם בגדמגיה אל התגועות הקיצוגיות. להיות המדינה תבעה 2 אזרח גרמגי פירושו היה ל ג ב י יהודי גרמגיה מילוי כ ל החובות כלפי והנאה מ כ ל הזכויות, שמדינה מעגיקה לאזרחיה. העתוגות היהודית ב ת ו ק ף מיהודי ג ר מ נ י ה ל ה ש ת ת ף ב ב ח י ר ו ת ולהצביע .ב ע ד א ו ת ן ה מ פ ל ג ו ת ה ת ו מ כ ו ת ב ק י ו ם זכויותיהם ה א ז ר ח י ו ת ש ל ה י ה ו ד י ם . , ר ו ב ם של .יהודי ג ר מ ג י ה ס ב ר ו א פ ו א ,ש ח ו ב ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ל ה ש ת ת ף ב ב ח י ר ו ת ו ל ה צ ב י ע . ,כ ש ם ש ז כ ו ת ם ל ה ש ת ת ף ב א ו ר ח פ ע י ל ב ח י י ם המדיניים. . .׳ ,ס ת י ר ה נ ו ס פ ת ב י ח ס ם ל מ ד י נ א י ם ה י ה ו ד י י ם מ ת ג ל י ת ב ת ג ו ב ה ש ל :א י ־ ה ב ח ר ו ת ם 104 ש ל יהודים על הבמה זו או למוסדות הפוליטית השלכה יחסם על ביחס היחס ליהודים גי( ברוסיה כמעט בשני בצורה לא כל היהודים, ד׳׳ר מ כ ם גאומן גרמניה. כנראה, אינם פרטים יחסם על ובתגועות בחיים הקומוגיסטית בממשלה השוגות המדיגיים ש ל האירופית הוא מתיחסים יהודים אפשר ארצות שלילי לתופעה במדיגיות למצוא זו אחרות. )עיין ביותר בקורת־רוח. ארצות ש ל 5 זרות, ליהדותם. A Z Jאת יתכן ביותר. פעילותם ויש יהודי כאן היו ש ל בבית־הגבחרים יהודים עידוד לפעילותם ש ל יהודים לתגועות מהפכגיות, גדמו קורת־ השערים נעולים, הלאומיים״ המרכזי רצונם. בטוחים, ש ל )דתקא( ויחסו עם הליברלית הרבה שתרומתם על האוהד בוודאי היתה ל א עלו גרמניה, לארצם ,כ ש ם על ש א ר שיהודי יהודי קבוצה לגרמניה שטאהל י מחבר שבוודאי הרשימה היהודים המדיגאים בכל ביטאה היהודים ומגיעה גפגם שסברו" ,ש ה ם היתד, שתרומתם ש ל יוליוס רשימת על־ידי ).(NationaMeutsche Juden יהודי ג ו ש א זה, הלאומית. למדיגאים קבוצתו הקטנה זו 8 תורמים מקיפה ליהודי גרמגיה הפטריוטיים הם כ ו ת ב , G V . Zeitung מתחילה שבשטח גגרם היהודים העתון בסקירה התנועה זה, ״ארגון דווקא ורגשותיהם האמינו ,ש ה ם גרמניה מגהיגי למדיגיות, בעצמם מ ה היהודים ולאו רוגז ל א מ ע ט שצדק המדיגאות. בגרמניה ועד יהודים הגרמגית הפעילים העתון לגרמגיה יודעים גרמניה תודה. שפגו הגרמגית. מבחינת ש ל חברים גרמגית הגרמנית. נאמגותם בשטח ל א תמיד א ת אוהדת ר ו ח ליהדות לה שאין קומוגיסטיות המביאה גליונותי• בפוליטיקה יהודי ובתגועה מתאר האיטלקי במדיגיות ליהודים בארצות היהודית, מדגישה בעצם ליהודים היהודית ואילו העתוגות ש ל מצטערים, גיסא מריבוי אחרת*. העתוגות פרק הפוליטיים ומאידך השוגים .מ ח ד חוששים הם יהודים עד איגו השטחים רגשות וכן רבים לשדה המדיגיות במברגר, פרידברג מתעלם בהעירו, היהודיים חייבים ארוכה מהמגבלות ש ל ו יותר. ל א היו 8 הערות ל מ ב ו א .1 Т о ш у , J . •— Die politiscfaen Olientieningen der Jaden in Deutschland. .2 בתקופת ביסמארק היו גם יהודים בודדים ,שנתמנו לתפקידים .מיניסטריאליים: אלשטטר ) (Ellstatterהיה מיניסטר הכספים בבאדן; ורודולף פרידנתאל ,מייסד המפלגה השמרנית־חפשית ,היה במשך חמש שנים מיניסטר ־החקלאות בממשלת ביסמארק. היו אמנם יהודים שהעדיפו להזדהות עם החוגים.הלאומנים הקיצוניים של גרמניה, כגון חוגו של מאקס נאומן ,אך א ל ה היו מועטים ביותר. . יהודים רוסיים אלד .Eugen Levme^ Max Levien ,מנהיג .יהודי אחר בגרמניה המהפכנית ,שאף הוא ל א היה גרמני הוא ליאו יוגיכס ,יליד פולין .בדומה לשנים מבוואריה ,אף הוא נרצח במאסר .שמו האמיתי של;יוגיכס ל ב גרחובסקי. אפילו וילהלם השני התבטא באהדתו לאנטישמיות בהיותו גולה בהולנד ) .ד ו ב נ ו ב — . ,5 דברי ימי עם עולם ,כרך י׳ ,עמ׳ ,22הערה(. .3 л .5 105 .6לוונסל — תולדות יהודי גרמניה ,עמ׳ .210 .7.ב־ 1922התמזג העתון עם ה־ Q V . Zeitungבשם המלא: C.V. Zeitung — Blatter fiir Deutschtum und Judentum. כן צורף למיזוג העתון "1m Deutchen Reich־־. .8עתון זה ייצג בעיקר את האורתודוכסים מפרנקפורט אם מיין ,שנטו לקיצוניות. לפדק א .1בעיני התנועות הלאומניות כגון m Deutschnationalpartei־ Volksparteiהיה הדגל השחור־אדום־זהב ״דגל יהודי״ ולא דגלה של גרמניה .התגובה היהודית היתד! אפולוגטית בטענה ,שהרי אלה היו ג ם צבעי דגל ™ Burschenschafבה ל א היו יהודים .כן זהו דגלם של הלאומנים הגרמנים באוסטריה.AZJ—28.11.1919 . .2ל א היתה זאת הפעם הראשונה והיחידה ,שלודנדורף הביע בצורה ברורה את היחס השלילי ליהודים ולמדינאים היהודיים בגרמניה.C.V. Zeitung — 29.6.1923 . . A Z J — 21.2.1919 3. Aשם — .15.8.1919 .5שם — .23.1.1920 .6ב־ 1923נידון פריטש למאסר בעוון העלבת רטנאו .פדיטש כינה א ת רטנאו המנוח ״צבוע״ ) .(Heuchlerבמאמר ראשי ^ C V . Zeitungמיום 11.10.1924יוצא העתון להגנת רפנאו ודורש ללמוד לקח ממשפטו ש ל פריטש. — 21.2.1924 .7.CV. Zeitung 8.8.1919 .8.AZJ — .Die Jiid. Rundschau — 20.1.1920 9. — 22.7.1921 ,5.8.1921 10.בירחון Der Judische Willeחוברת מס׳ 2מיוני־יולי 1919 מופיע מאמר אוהד על בנימין ד׳ישראלי מ א ת רפאל שטראום .במאמר זה מגסה המחבר לחפש אצל ד׳ישראלי א ת היסודות היהודים שבו "...dass er in hohen Grade eine orientalisch-judische Natur war", p. 88. לפרק ב .Die Jiid. Rundschau — 15.11.1918 .1 .2שם — .7.1.1919בהמשך המאמר מובעת התקוה לקשרים הדוקים ביו ארץ־ישראל היהודית ליהדות גרמניה. . A Z J — 3.1.1919 .3 .4שם — שם. .5כמובן ,שזה ל א כלל את השתתפותם של יהודים בתנועות המהפכניות השמאלניות בגרמניה או מחוצה לה .נושא זה יידון לחוד בפרק ג׳ ש ל חיבור זה. .6עיין פרק א׳ עמוד 6וכן הערה 10באותו פרק. .Die Jiid. Rundschau — 8.4.1919 .7 .Der Israelit — 21.10.i920 .8 . A Z J — 3.1.1919 .9 .10שם — .31.1.1919 .11עיין בפרק א׳ את טענתו הידועה של פריטש. . A Z J — 21.2.1919 .12 .13שם — .27.6.1919 .14שם — .8.8.1919 .15עמ׳ •Mosse —Entscheidungsjahr 1937 — 1932/11 . A Z J — 25.8.1919 16. .17שם — .5.9.1919 106 .18ה י ר ש ע צ מ ו נ ב ח ר ל ר א ש ו ת מ מ ש ל ת פ ר ו ס י ה ב ע ז ר ת ק ו ל ו ת ח ב ר י ה מ ר כ ז ה ק ת ו ל י ! < ׳ . C V . Z e i t u n g — 7.6.1923 19. .20ש ם — .»).12.1923 . י .21ב ק ט ע ה מ ת א ר א ת י ל ד ו ת ו ,מ ס פ ר א ר נ ס ט ט ו ל ר ,ש ב מ א ב ק ה מ ת מ י ד ב ע י ר מ ו ל ד ת י הגרמנים בין הפולנים לבין הגרמנים ,הוו היהודים חזית אחת עם Samotschin v כ ש ם ש ה ם ה י ו ב ע י ר ז ו ה ח ל ו צ י ם ש ל ה ת ר ב ו ת ה ג ר מ נ י ת : . S e l b s t z e u g n i s s e d e s d e u t s c h e n J u d e n t u m s 1870—1945, p . 25. — Z e i t u n g 7.2.1924 .22.GV. .2ע מ ׳ .Mosse — E n t s c h e i d u n g s j a h r — 1932 /10 י י ל פ ר ק ג מ ׳ . M o s s e — E n t s c h e i d u n g s j a h r — 1932/11 .2ש ם — ש ם . י י - . A Z J — 29.11.1918 .3 .4ש ם — .6.12.1918 .5ש ם — .13.12.1918 .6ש ם — .3.1.1919 י ••ז י! • י'•׳ .7ש ם — ש ם . .8ש ם .9 — .17.1.1919 ל אה י ה ז ה ס ו ד ,ש ר א ד ק ה י ה י ה ו ד י ו ש מ ו ה א מ י ת י ם ו ב ל ז ו ן .י ל יי I .21.2.1919 10. .11ש ם — .28.2.1919 .12ש ם — ש ם . .13ש ם — ש ם . .14ש ם — ש ם . .15ש ם — ש ם . י[ . י, [ . D i e J u d . R u n d s c h a u — 10.1.1919 .16 . D e r A r b e i t e r , J u n i , 1920 .17 . . . . .18ש ם — ש ם . .19ש נ ^ ע מ ׳ .42 .21ש . A Z J — 20.2.1920 .20 ם —י ם ש . .22ש ם — .25.6.1920 . C . V . Z e i t u n g — 17.5.1923 .23 .24ש ם — .3.4.1924 • D e r I s r a e l i t — 24.4.1919 .25 .26כ ש מ נ ה י ג י ה ו ד י ר ו ס י מ י נ ו ר פ נ ה א ל ס ר ו צ ק י ב ע נ י ן י ה ו ד י ר ו ס י י ה ה ש י ב ל ו ה ל ח — ״ ל ד ו א מ ו ר ל י ה ו ד י ד ,כ י א י ן א נ י י ה ו ד י ,ו א י ן ל י ש ו ם .ד ב רא ת ם ״ . . . D e r I s r a e l i t — 24.4.1919 .27 י .28ש ם — .18.3.1920 .29ש ם — 20.5.1920 .30ש ם — .17.2.1921 לפרק י־׳ '־" , ׳ . ד . S e l b s t z e u g n i s s e d e s d e u t s c h e n J u d e n t u m s — S . : D i e W e l t v o n G e s t e r n ע מ ׳ . P i n s b n , K . : M o d e r n G e r m a n y — 429 .2.Zweig, 107 ' ' . ־. .7.Der 15.1.1920 . 4 v 1 7 . 2 . 1 9 2 2 .שם — שם .5 ,שם — שם .6 Israelit — •Pinson, К.: Modern Germany — 429 עמי.8 .Die Jiid. Rundschau — 27.6.1922 9. . ש ם — שם.10 . שם — שם.11 . שם — שם.12 ביאליק ״אכן גם זה . נ. הרעיון הזה במאמר מזכיר במידה ר ב ה א ת שירו של ח .מוםר אלהים״ .GV. Zeitung — 31.5.1923 .13 .5.7.1923 — שם.14 . ש ם — שם.15 . ש ם — שם.16 סיכום ל ד ב ר י .Selbstzeugnisse des deutschen Judentums — 172 עמי.1 .GV. Zeitung — 14.2.1924 2. .4.5.1924 — .AZJ שם .3 — 27.6.1919 A .28.4.1921 — ש ם.5 .20.1.1922 .6 .GV. Zeitung — 17.4.1924 .7 . ש ם — שם.8 כיכליוגרפיה Borries, Achim von — Selbstzeugnisse des deutschen Judentums 1870—1945. Fischer Biicherei, Hamburg, 1962. Mosse, G . L . — Germans and Jews. Orbach & Chambers, London, 1971. Mosse, W . — Entcheidungsjahr 1932. Pinson, K.S. — Modern Germany — Its History and Civilization. The Maanillan Co. N . Y . 1963. Touiy, J . Die Politischen Orientierungen der Juden in Deutschland. Tiibingen, 1966. עתוניפ Allgemeine Zeitung des Judentums ( A Z J ) , 1918—1922. Der Arbeiter — Juni 1920. C V . Zeitung — 1922—1924. Im Deutschen Reich. Der Israelit — 1918—1924. Die Judische Presse. Die Judische Rundschau 1918^1924; , .. 108 A ד׳׳ר יעקב גלר ה י ה ו ד י ת ה ע מ י ד ה ב ש ו א ה תיאטרון ,מזמורה סימפונית ,גתי־ספר למוסיקה ולאמנויות ברומניה, * 1944—1941 ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת העולם השניה פעלו בבוקרשט ,עיר הבירה של רומניה ,ב מ ש ך ש ל ו ש ש נ י ם ו מ ח צ י ת ה ש נ ה ב ר צ י פ ו ת ,ת י א ט ר ו ן יהודי ,ת ז מ ו ר ת ס י מ פ ו נ י ת י ה ו ד י ת ושני ב ת י ־ ס פ ר י ה ו ד י י ם ל מ ו ס י ק ה ו ל א מ נ ו י ו ת .ה י ת ה וו ת ו פ ע ה י ח ו ד י ת ל ר ו מ נ י ה , כמו התופעה ש ל קיום ר ש ת חינוך ענפה ,מגני־ילדים ועד קולניים אוניברסיסיים** התאפשרה כיצד תופעה ז ו ז לאומי, בהתאם להוראת השר לחינוך לאמנות ו ל ד ת ו ת ,פ ר ו פ ׳ ט ר א י א ן ב ר א י ל י א נ ו ) ,(Traian Biraileanuמ ה ־ 2ב ס פ ם מ ב ר .1840 נאסר על השחקנים ,הזמרים ,הנגנים ,המנצחים ועובדי־התיאטדון היהודים במוסדות האמנות לעסוק הממשלתיים במקצועותיהם והציבוריים הקודמים להמשיך אדי.ודק בעבודתם. במוסדות חוק אמנות זה התיר פרסיים להם יהודיים, ש נ ת ח י י ב ו ל צ י י ן ב מ פ ו ר ש ב ש ל ט — ״ ת י א ט ר ו ן יהודי״ ) .(Teatru Evreescע ל האמנים הנוצרים בוקרשט ל ה ק י ם ב א ו פ ן ר ש מ י ״ ג י ט ו אמנותי״ .אישור ה מ ש ר ד ה נ ״ ל נ י ת ן ב ־ 2 6 בספםמבר .1940 נאסר להופיע אולם האישור ב א ו ל מ ו ת ,השייכים ליהודים .כ ך ה ו ת ר ל י ה ו ד י ה ס ו פ י גיתן ר ק ב ־ ד 1 בינואר 1941ע ל ה ה נ ה ל ה ה מ ר כ ז י ת ש ל ה ת י א ט ר א ו ת ב ר ו מ נ י ה 4 ,ימים ל פ נ י ה פ ו ג ר ו ם ב ב ו ק ר ש ט . ידי 1 ל א ו ר מ צ ב זה ח ב ר ו י ח ד ה ש ח ק נ י ם ,ש פ ו ט ר ו מ מ ש ר ו ת י ה ם ו ה ק מ י ו ב א ו ת ו יום, * מחקר זה מבוסס על חומר אוטנטי ,שפורסם בעת המלחמה והכולל מסמכים ותחיקה ממשלתית ו ע ת ו נ ו ת .יהודית ברומניה — ״רנשטיריאה נואסטרה״ ,שבועון ציוני עד תחילת 1942ו״גזיטה אבריאםקה״ ,בטאון מרכז היהודים )ה״יודנראט״ של יהודי רומניה( ,ע ד אוגוסט ;1944דו׳׳חות פעילות של המוסדות ,שפורסמו באלמנך יהודי ב־ ;1943מחקרים ועדויות בע״פ ובכתב ועתונות יהודית שלאחר המלחמה. * * ע ל רשת החינוך ומוסדות ההשכלה יפורסם בהזדמנות אחרוג 109 הקהילה בתמיכת ),(Baraseum מטרת תיאטרון היהודית, בבוקרשט יהודי ״בדשיאום״ על־שם ב ש כ ו ג ה ה י ה ו ד י ת ה ג ד ו ל ה ״ ו ק ר ש ט י ״ ).(Vacaresti ה ק מ ת ה ת י א ט ר ו ן היתה ,מ ל ב ד מ ת ן ת ע ס ו ק ה ל ש ח ק ג י ם היהודים שפוטרו, לשמור על מורל גבוה של הציבור גזירות ר ב ו ת וקשות ,להפיח בתקופה של ב ו ת ק ו ו ת ל ע ת י ד ט ו ב י ו ת ר ו כ ן ל ״ ב ל ו ת ״ א ת הזמן ה ק ש ה ו ״ ל ק ד ש ״ א ת ה ח י י ם . היהודי ה ח ל התיאטרון לאחר הפוגרום יהודים ורבים הבמה ברומניה, בבוקרשט, נפצעו ,וכן ולהציג לפעול שאירע באחד במרס ב י מ י ם 23—21 הקימו שתי ,1941 בינואר ובו נ ש ד ד ו נ ה ר ס ר כ ו ש רב*. להקות :אחת חמישה שחקני לדרמה 2 שבועות נרצחו כ־130 התיאטרון, מטובי ואחת .לקומדיה• ולמחזמר )רוויסטה( .ב ר א ש ה ל ה ק ו ת ע מ ד ו יוזמי ה ת י א ט ר ו ן א ל .מדיום ,ו י ל י רוניה ו ה ש ח ק נ י ם ביאטה פ ר ד נ ו ב ו א ל כ ס פינצי .ה נ י ה ו ל ה א מ נ ו ת י ה י ה ב י ד י ה ס ו פ ר היהודי פ ל י ק ס אדרקה ו ל נ י ק ל ר .מ נ ה ל י ה ת י א ט ר ו ן היו אוטו מ ר ק ו ב י ץ ו ב ר ש ט י א נ ו .ב י ן יוזמי התיאטרון נ מ נ ו ג ם הבמאי מוני גלרטר, -סבסצזיאן, ה מ ל ח י נ י ם -ח י י ם • שוורצמן וא .ל י ג ד ב ר ג ,הצייר מרםל והצייר ינקו, •ב־ 1941 שעלה השחקנית םנדו מריה, ונפטר מיכאל הסופר ה מ פ ו ר ס ם מי.ח .מ ק ס י לפני בארץ אחדות. שנים ב מ ס ג ר ת ה ת י א ט ר ו ן ה ז ה ה ו ק ם ג ם ת י א ט ר ו ן ל י ל ד י ם ע ל ־ י ד י ה ב מ א י ל י ק ה גריגברג. . . . .ה ר פ ר ט ו א ר ה י ה ע ש י ר ומגוון ,ב ע ל ר מ ה א מ נ ו ת י ת ג ב ו ה ה ו כ ל ל מ ח ז מ ר )רוויסטה(, אופרטות, קומדיות לרומנית ומהמחזות המחזות ודרמות מההווי האוניברסליים היהודי, מאוצר התיאטרון הקלסיים והמודרניים. היידי, למרות שתורגם כללו הצנזורה ר מ ז י ם ע ל מ צ ב היהודים ב א ו ת ו זמן .ה ה צ ג ו ת ה י ו מ ל ו ו ת ב ל ה ק ו ת ב ל ט 'ףריקודים ע מ מ י י ם .מ א ת י י ם ש ח ק נ י ם ,ב מ א י ם ו ע ו ב ד י ב מ ה ה ע ל ו כ ש ל ו ש י ם ה צ ג ו ת אולמות ׳בשני משנת ה ת י א ט ר ו ן ,שהיו מ ל א י ם . 1941ו ע ד 1943 •הופעות — כ מ ע ט כ ל ע ר ב ו ש ל ו ש פ ע מ י ם ב ש ב ו ע א ח ר י ה צ ה ר י ם . כארבע ־נוכחו משכילים י מ א ו ת א ל ף איש ,ל א ר ק השירים ר ו מ נ י ם • דמוקרטיים. אנשי שהושרו השכונות הפכו נערכו בהצגות אלה היהודיות ,א ל א ללהיטים אצל .ג כ ל י מ ו ת ה מ ל ח מ ה .הוצגו ג ם פ נ ט ס י ו ת מ ו ס י ק ל י ו ת ע ל ־ י ד י מ ק ה ל ו ת •הקהילתיים ; והצגות מיוחדות לילדים, וביניהם ב ל ט כאלף המחזה גם היהודים בתי־הספר ״הילדים במאבק ע ם ב י ת ־ ה ס פ ר ״ ).(Copii in tupta с и Scoaia : • מ ח ז ו ת א ח ד י ם ,ש ז כ ו ל ה צ ל ח ה מ י ו ח ד ת ,ה י ו :״ מ י ר ל ה א פ ר ת ״ ש ל י ע ק ב גורדין, ש ע ו ב ד ע ל ־ ידי ה ס ו פ ר היידי י .פ ל ץ ; ״ ה ד י ב ו ק ״ ש ל א ג ס ק י ; ״ צ י פ ק ה פאייר״ — 'קומדיה מ ו ס י ק ל י ת :קליד .ו ו ק ר ש ט י ״ ש ל ה ס ו פ ר י .פ ל ץ .ב י ן ה ש ח ק נ י ם שהציגו, ה צ ט י י ג ו :נ .ם ט ר ו י ה ,מ ר י ה סנדו ,ר נ ה פ ר ס י א נ ו ,ט י נ ה ב ר ש ט י א נ ו ,יואן קובילוביץ, 'מרגה חגיגסקו ,זני שמילוביץ, דורל ליביאנו, אוגגיה ב ו ג ו ם ל ב ה ,אל. מריוס, ד ו ר ל ל י ב י א ג ו ,א ל .ס מ ו ,ודיה ריקרדו ,ה א ח י ו ת ג מ ב ר ט ו ק נ ר ו ד א י ו ל 33ה שפיצר, ג׳םה ל ו ק ה י ל ד ת ה פ ל א ,ה ש ח ק נ י ת הידועה ב י ש ר א ל ,ש מ ע ו ן ב ר ה מ נ ו ח )שמעון גולדשטיין(, ש ה ת פ ר ס ם ב א ר ץ ) ש י ח ק ״יידל מ י ט ן פ י ד ל ״ ( .ב י ן מ ח ב ר י ה ה צ ג ו ת ח י ו ה ס ו פ ר י ם מ י כ א ל ם ב ס ס י א ן ,י .פ ל ץ וישעיה רקציוגי. :ב י ן ה מ ו ס י ק א י ם ,ש ל י ו ו א ת ה מ ח ז ו ת הצטייגו ס ר ג י ו קומיםיוגה ,ה מ נ צ ח ה מ פ ו ר ס ם דהיום ו ד ו ב י ז ל צ ד ,האקורדיוגיסם ,ה מ ל ח י ן ה פ ו פ ו ל ר י ,ש ן כ ה ב פ ר ס ישראל*. . - .ח ב ר י ה ל ה ק ו ת ,ה ש ח ק ג י ם ,הזמרים ,הרקדגים ,ח ב ר י ה ת ז מ ו ר ת . ,הבמאים ,ע ו ב ד י ה ב מ ה ו ה מ נ ה ל י ם ,ק י ב ל ו מ ״ מ ר כ ז היהודים״ ,ה י ו ד ג ר א ט הרומגי ,פ ג ק ס י ־ פ ט ו ר מ ע ב ו ד ת 110 Teatrnl Barageom (SALA O E SUS) 81? fiecara s e a r a , l a o r a 8,** Ш, Sftmbaft $i Daaiaic* ora 4 d. a. metiaeari BARA$EUM 1942 Pove^ti c u muzlcut© F a n t e x i e humorfsticft musical* d•: cu 1lo\1cj•lenv S!a т щ з Radu М1.-0Г11•* htkt Cinil'W"** 1 Mar> יי׳ 1.шы> (.joSdstomЧаг *1t• spit/or»L V Ronea D \>ol ПОГР! L1\!anu \ndre! Sptur Bob Uerescu Raul La\en״7n ИГА tra V , 1 M M1t/% По*׳1т \ \ oh 11 К UK it/ I.mfrvie Zephi Akoher Luit 1!a':1an .1942 ,כ ת ה המודיעה על מופע מוסיקלי בתיאטרון ״ברשיאום״ בבוקרשט ש ג ת ח י י ב ו ב ל ה י ה ו ד י ם מ ג י ל 16ע ד 60ב ת ק ו פ ה ה ה י א — כ מ ו ש ק י ב ל ו כפיה, בבתי המורים עליהם הקהילתיים, הספר עבודות־כפייה בגיקוי המגהיגים שלגים, ופקידי הריסות של הקהילות. בגיגים לפעמים פגועים הוטלו מהפצצות הסייפות האגגלו־אמריקאיות בעיר ובסביבותיה ,א ך ל א ב מ ח ג ו ת עבודה רחוקים מהעיר. כ מ ו ־ כ ן ק י ב ל ו ה ג ״ ל ת ע ו ד ו ת זיהוי ,ש ה ו ג פ ק ו ע ל י ד י ה ג ה ל ת ה ת י א ס ר ו ן , שאישרו א ת הרשות שקיבלו מ א ת השלטוגות לגוע ב ר ח ו ב ו ת ב ח ו פ ש י ו ת בשעות ה מ א ו ח ר ו ת ש ל ה ל י ל ה ,ל א ח ר סיום ע ב ו ד ת ם . התיאטרון בבנין ״ברשיאום״ התקיימו גם לגדולי אזכרות האומה, הרצאות ע ל ס פ ר ו ת ,ק ר י א ת י צ י ר ו ת ש ל מ ש ו ר ר י ם ו ס ו פ ר י ם ע ב ר י י ם ו י י ד י ש א י ם :ח .ג .ביאליק, י .ל .פ ר ץ ,ש ל ו ם ע ל י כ ם ,מ נ ד ל י מ ו כ ר ס פ ר י ם ועוד .כ מ ו ־ כ ן ה ת ק י י מ ו ק ו ג צ ר ס י ם ש ל מ ק ה ל ו ת תלמידים מ ב ת י ־ ה ס פ ר הקהילתיים ,קונצרסים ש ל ה ת ז מ ו ר ת הסימפונית ו ה ת ז מ ו ר ת לג׳ז ,ו כ ן ש ל היהודית החיאםרון בתי־הספר שבעיר .גם לאמגות היידי ה צ י ג ה ת ח ת ח ס ו ת ן ש ל א ג ו ד ו ת ת ר ב ו ת אמיתיות להקה של ופיקסיביות. השחקגים הופיעו ב ב ת י ה כ ג ס ת ובסמפלים הכודליים במסווה ש ל אזכרות ל ס ו פ ר י ם : ש .אגםקי ,א .ג ו ל ד פ ד ן ו א ח ר י ם . ב א י ר ו ע י ם א ל ה ה ש ת ת פ ו ה ס ו פ ר י ם מ .ל ק ס ,ש .ש ג פ ,ש ר ג א ל ס ק ר ,ב ר ב ו לזריאנו, י .ד ו ב ו ב י ם ו פ ל ו ר י ן ב ל ו מ ג פ ל ד .ג ם ב ג י ט א ו ת ש ל ופגיארקה סיביליה ס ר ג ם ג י ם ט ר י ה ו ב מ ח ג ה הריכוז ה צ י ג ה ל ה ק ת ת י א ט ר ו ן ,ש ה ו ק מ ה ע ל ידי ש ח ק נ י ם ש ג ו ר ש ו ש מ ה ו ה ם : פ ס ס ו ר ,ב ר י ר ו ל א ה ר י נ צ ל ר ,מ ש ה ו ס ל י ברגשטיין ,ק ר ו ל ו ג י ז ל ה ט פ נ ר , א ר ג ה א ס י ג ג ר ו מ נ י ה וולפםון*. תזמורת סימפונית יהודית )(Orchestra simfonica Evreeasca ס ו ב י ה ג ג ג י ם היהודיים מ ה ת ז מ ו ר ו ת ה ס י מ פ ו ג י ו ת ה מ מ ש ל ת י ו ת ו ה צ י ב ו ר י ו ת ב ב ו ק ר ש ט , ש פ ו ס ר ו מ מ ש ר ו ת י ה ם ב ס ו ף ,1940ה ת א ר ג ג ו ב מ ס ג ר ת ח ד ש ה ו ה ק י מ ו א ת ״ ה ת ז מ ו ר ת הפילהרמונית ״מרכז היהודית״ ,ש מ נ ת ה 40איש ,ב ג י צ ו ח ו ש ל ה פ ר ו פ ׳ א מ י ל קובילוביץ. ה י ה ו ד י ם ״ א י ש ר א ת קיום ה ת ז מ ו ר ת ו ת י ק ן ת ק ג ו ת ל א י ר ג ו נ ה ו ל פ ע י ל ו ת ה . ב י ן ח ב ר י ה ת ז מ ו ר ת ב ל ט ו לודוויג פ ל ד מ ן ,ליאון ו א ל פ ר ד מ נ ד ל ם ו ן מ ה ק ו מ פ ו ז י ט ו ר י ם ה ס ו ב י ם ש ל רומגיה ,ה מ ג צ ח ו ה כ ג ר ל י ג ד ג ב ר ג ,גגן ה א ב ו ב א ל מ ו ש ג י ג ו ,ו א ר ג ס ט ולפיש. 150 קונצרטים סימפוניים ומוסיקה מודרנית וקוגצרטים קוליים התקיימו במשך כ ש נ ה ו ח צ י ו כ ל ל ו מ י צ י ר ו ת י ה ם ש ל מ ו צ ר ם ,מ נ ד ל ס ו ן ,ב ך ,ויוולדי ,ו ב ר ,ס י ג ג ר ועוד. בבוקרשט Jaz de פעלה גם Evrei ת ז מ ו ר ת ג׳ז יהודית, ,(instrumentaiistiior שמנתה נערכו 25 גגנים קוגצרטים של )Orchestra שירה עממית ב נ י צ ו ח ם ש ל ה מ ל ח י נ י ם חיים שוורצמן ) ש נ פ ט ר בארץ ל פ נ י ש נ י ם א ח ד ו ת ( ,תיאודור קוסמה )זוויבל( ,א ל י רומן ,ד ״ ד ו י ק ט ו ר ר ו ט נ ב ר ג ואויגן קופלר .בין הטנורים הצטיין ה ז מ ר א ר מ נ ד ש כ ט ר .ב י ו ז מ ת ו ש ל ח .ש ו ו ר צ מ ן נ ע ר כ ו ע ר ב י ש י ר ה וניגונים יהודיים ,ב ה ם ש ר ו זמרים יהודים שירים ביידיש והמשוררים יעקב גרופר, ליאון ב ר ט י ש ו ב ר ל ש נ ב ל ק ר א ו מ י צ י ר ו ת י .ל .פ ר ץ ,איציק מ נ ג ר ,א ל י ע ז ר שטיינברג, א נ ס ק י וא .ג ו ל ד פ ד ן .ה ס ו פ ר י ם :אורי ב ן הדור ,א מ י ל דוריאן ,א נ ר י ק שטייגברג, ל י א נ ה מ ק ס י ,ש ו ם רומן ,ק .מ ר ק ו ב י ץ וא .ס מ ו ק ר א ו מ י צ י ר ו ת י ה ם ,ש נ כ ת ב ו ב ר ו מ נ י ת . 112 ג ם פ ס ט י ב ל י ם ת ר ב ו ת י י ם ו ק ו נ צ ר ט י ם ש ל י צ י ר ו ת פ ו ל ק ל ו ר יהודי ,נ ג י נ ו ת ע ב ר י ו ת ב ב ו ק ר ש ט ,בליווי ושירי ש ב ת ו מ ו ס י ק ה ד ת י ת גערכו הרבגים, הרצאותיהם של ד ״ ד מ .א .ה ל ו י ו ד ״ ד א .בק. ב ת י ־ ה ס פ ר ה ק ה י ל ת י י ם ה ת י כ ו נ י י ם ע ר כ ו ק ו נ צ ר ט י ם ב נ י צ ו ח ו ש ל הוגו .תלמידי שוורצמן ,ג י ג נ ו א ת ה א ו פ ר ה ״כרמן״ ש ל ב י ז ה ו א י נ ט ר מ צ ו מ ״ ק ו ו ל ר י ה ר ו ס ט י ק נ ה ״ . בין ה נ ג ג י ם הצטיין ס ר ג י ו ק ו מ י ס י ו נ ה כ כ ג ר ס ו ל י ס ט . בעידודה קהילת של ובשיתוף־פעולה בוקרשט עם הרבנות ״ארגון ויו״ר ב ת י ־ ה כ נ ס ת ״ ,נ ע ר כ ו ק ו נ צ ר ט י ם ל ח ז נ ו ת ע ל ־ י ד י החזן פ .ר ו ט נ ב ר ג ו א ח ר י ם ב ל ו ו י י ת מקהלת ה י כ ל ״ א ח ד ו ת ה ק ו ד ש ״ )(Unirea Sfanta לשירה קונצרטים ע״ש מלבי״ם, ולמוסיקה ביוזמת דתית המורה אורגני רוזנקרנץ ב נ י צ ו ח ו ש ל חיים שוורצמן; מנהל על־ידי ו ה ר ב דייר ח. בית־הספר הלפרין, הקהילתי בבית־הכנסת ה ג ד ו ל ו ב ה י כ ל ״ א ח ד ו ת הקודש״ .ה א ג ו ד ה ״ א ח ד ו ת ו פ ר ו ג ר ס ״ ) (Unirea si й - o g r e s ע ש ת ה ל מ ע ן ה פ ו פ ו ל ר י ז צ י ה ש ל ה מ ו ס י ק ה ו ה ל י ט ו ר ג י ה היהודית ,ב א ר ג נ ה ק ו ג צ ר ט י ם עממיים ליהודי העיר. 8 י ש לציין ,ש ק ה י ל ת ב ו ק ר ש ט ריכזה ב ת ו כ ה ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה כ ו ח ו ת א י ג ס ל ק ס ו א ל י י ם ר ב י ם ,ז מ ר י ם ,חזגים ,גגנים ,מ ל ח י נ י ם ,ס ו פ ר י ם ו מ ש ו ר ר י ם ביידיש ו ב ר ו מ נ י ה ו ב ע ל י חופשיים ,שבאו מקהילות א ח ר ו ת בפרובינציה ומהאזורים ה מ ס ו פ ח י ם * מקצועות כ ד י ל מ צ ו א מ ק ל ט ב ע י ר ה ב י ר ה .מ ס פ ר ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב ב ו ק ר ש ט ע ל ה ל־130,000 מיהודי נפש ,כ־40% ר ו מ נ י ה דאז, ובאופן יחסי לשאר הקהילות היה מצבם ס ו ב יותר. ומאות בני עשרות נוער, התנועות חברי במחתרת, הציוניות את המשיכו פ ע י ל ו י ו ת י ה ם ב צ ו ר ה מ ו ס ו ו י ת כ ח ב ר י ם ש ל מ ק ה ל ו ת ד ת י ו ת ,ה מ ל ו ו ת חזנים ב ת פ י ל ו ת י ה ם ב ב ת י ־ ה כ נ ס ת ,ש ה ו ת ר ו ,ל מ ז ל נ ו ,ל פ ע ו ל ב א ו פ ן ח ו פ ש י ב נ י צ ו ח ו ש ל ה מ ל ח י ן שוורצמן, שהוזכר שעשה לעיל, מכולם יותר המוסיקה להשרשת בציבור. העממית הם ש ר ו ב י מ י ם ה ק ש י ם ה ה ם א ת השיר ״ ע ם ב ר ע נ ס ״ ) ה ע י י ר ה בוערת( .מ א ת מ ר ד כ י ש ה פ ך ל ל ה י ט ו כ ן שירי ג י ס ו ו ש י ר י ם ציוניים .ה מ ק ה ל ו ת ה ד ת י ו ת ה ל ל ו גבירטיג, היוו א ת א ח ד באוירה המרשימים, המפעלים ש א י פ ש ר ו ל נ ו ע ר היהודי ל ה י פ ג ש ולבלות י ה ו ד י ת ,ציונית ,ל ד ו ן ב צ נ ע ה ע ל ב ע י ו ת ב ו ע ר ו ת ו ל ל מ ו ד שירים ו פ ר ק י ם ב ת ו ל ד ו ת ע ם ישראל והציונות. בחנוכה כזו ב ב י ת ־ ה כ ג ס ת ה ג ד ו ל ,ב נ ו כ ח ו ת א ל פ י יהודים .כ ל תפילה. אחר ת ש ״ ד )(1943 ביצעה המקהלה של ״הנוער אחד גאלץ למוסיקה הסוליסטים היה לשיר דתית מאחורי גערכו ד״ד אלכסגדר שפרן. איצ׳ו הקלעים, בלוויית הרציג, משום הציוני״ תכנית השירים הוכרזו כהימנוני כיום ח ״ כ יצחק ארצי. שברח..מסרגסגיסטריה. דרשותיהם של שירה הרבגים סוליסס הקוגצרטים ובראשם ה ר ב הכולל, 7 * בסרביה ,בוקובינה וטרנסילבניה ,שנכללו במדינה הרומנית בתום מלחמת העולם הראשונה ואילו בשנת 1940סופחו בסרביה ובוקובינה הצפונית לברית־המועצות וצפון סרגסילבגיה להונגריה. 113 בית־הספר לאמנויות עבוד היהודיה נוספת פעולה' )Antonescu היהודים של (ion )(Scoaia de Arta pentru Evrei ולאמנות Evrei ההתנגדות ולחוקי לממשלות האפליה, הרשע היתד. הדרמטית היהודים עבור Arta Dramatica pentru של הקמת המרשל יון בית־ הספר אנטונסקו לאמנויות הפרטי והקונסדבטוריון עבור למוסיקה )Particular de Muzica Conservatorui מוסיקאים, אמנים .(siמלחינים, שחקנים, וציירים יהודיים ב ע ל י ־ מ ע ו ף ,ש ג ו ר ש ו מ מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ת ם ה מ מ ש ל ת י י ם ו ה צ י ב ו ר י י ם , חברו יחד והקימו בית־ספר 1942 בספטמבר על־תיכוגי מ ו ס ד חינוכי לאמגות .זה פרטי ,מ ע י ן ק ו א ו פ ר ט י ב ש ל מורים ,ששכן ב ב י ת פ ר ט י מ ו ש כ ר היה ברח׳ ״ ס פ י נ צ י א פ ו ס ם ו ל ״ 18ו ב ש נ ת 1943ע ב ר ל ב י ת א ח ר ב ר ח ׳ ״ פ ר י נ צ י פ ט ל ה ־ א ו נ י ט ה ״ . בית־הספר פ ע ל ליד תיאסרון ״ברשיאום״ ,ש א ת פעולותיו תיארנו לעיל. המוסד שלושת קיבל היתר ממשרד רשמי התרבות הלאומי שקיבלו הרומני ,כ מ ו ה מ ו ס ד ו ת ה ע ל ־ ת י כ ו ג י י ם ,״ ה ק ו ל ג ׳ ל ס ס ו ד נ ס י ם יהודים״ ש ל פ ר ו פ ׳ מ ר ק ו א ו נ ס ק ו ) ,(Oolegiui pentru studenti Evreiהקולג׳ ש ל פ ר ו פ ׳ א ר ג ם ט א ב ס ו ן ל ה כ ש ר ה ט כ נ י ת ״ ש ל ה מ ה נ ד ס מ ר ס י ן ברקוביץ ,ש נ ק ר א ״ פ ו ל י ס כ נ י ק ה ו״הקורסים ברקוביץ״. בית־הםפר הזה שגורשו ל א מ נ ו י ו ת ק ל ס א ת בוגרי לאמנות מבתי־הספר בתי־הספר ממשלתיים. למדו בו והדרמה, בהדרכתם התיכוניים 140 וסטודנטים. בשלושה סטודנסים חוגים: החוג א( המשחק לאמנות של השחקגים ביאםה פ ר ד ג ו ב ,ג ב ׳ ל י ג ד ב ר ג ו א ל כ ס פיגצי .ב ל ט וריקודים ל מ ד ו ב ה ד ר כ ת ג ב ׳ ל י ג ד ב ר ג ופרקטיקה ב( ב מ ש ח ק ו א מ נ ו ת ע ש ו ב ת י א ט ר ו ן ״ברשיאום״. לציור החוג פלםםית ולאמנות בהדרכת הצייר ה מ פ ו ר ס ם מ .ח. מקסי, שהיה א ח ר א י ע ל ה ת פ א ו ר ו ת ב ״ ב ר ש י א ו ם ״ ו ל א ח ר ה מ ל ח מ ה כיהן כ מ ג ה ל המוזיאון הממלכתי ג( בבוקרשט. החוג רומניה, למוסיקה בהדרכתו של אלפרד מנדלסון, מגדולי המלחיגים של ה מ ל ח י ן ל ו ד ו ו י ג פ ל ד מ ן ו ה מ נ צ ח א .ל י נ ד ב ר ג ו פ ר ו פ ׳ ר ד ו ג ג ר י א ג ו .ב ח ו ג מוסיקה זה ל י מ ד ו קלסית, מוסיקה קמרית, אופרה, קומפוזיציה, כלים ניצוח, שונים ,ב י ג י ה ם כינור ,ויולה ,פ ס נ ת ר ו כ ן כוריאוגרפיה. מ ו ס ד א מ ג ו ת י ז ה ה ת ק י י ם ב מ ש ך שגתיים ,מ ס פ ט מ ב ר 1942ו ע ד א ו ג ו ס ם .1944 בין ה ס ט ו ד נ ט י ם ש ל מ ד ו ב ו ר א ו י לציין א ת המלחינים ,ה מ נ צ ח י ם ו ה א מ ג י ם ש ע ל ו לישראל: מ נ ד י רודן ,ס ר ג י ו ק ו מ י ם י ו נ ה ,סרגיו נטרה ,ש ל י מ ד ב א ק ד מ י ה ל מ ו ס י ק ה באוניברסיטת תל־אביב, רעייתו הפסלת סוניה נטרה, הסופרת ליאנה מקסי, ב ת ו ש ל ' ה צ י י ר מ ק ס י ,ה ש ח ק ן י צ ח ק ב ר ק ת והמלחין מ נ ד ר ו כץ ז ״ ל ש נ פ ט ר ב א ר ץ . 8 הקונסרבטוריון הפרטי למוסיקה ולאמנות דרמטית עבור יהודים נוסף לחוג למוסיקה, שפעל בבית־הספר לאמנות עבור היהודים בבוקרשט, ה ו ק ם ק ו נ ס ר ב ט ו ר י ו ן ב ה נ ה ל ת ם ש ל ס ט ל ה ד ל ה ־ פ ר ג ו ל ה והוגו שוורץ .ה ק ו נ ס ר ב ט ו ר י ו ן ה ז ה ק י ב ל א ת אישורו ש ל מ ש ר ד ה ח י נ ו ך ב ש נ ת ,1941ו פ ע ל ב ר ח ׳ ב ר ד ו ל ו י .ב ש נ ת 114 ל מ ד ו ב ו 140ת ל מ י ד י ם והיו ב ו כ י ת ו ת ל פ ס נ ת ר ,ל כ י נ ו ר ,ל ק נ ט ו ,לאקורדיון, 1942 ל ק ו מ פ ו ז י צ י ה מ ו ד ר נ י ת ,ל ד ר מ ה ־ ק ו מ ד י ה .ה מ ו ר י ם ש ל י מ ד ו ב ו היו מ ו מ ח י ם ו ב ק י א י ם במקצועותיהם, במוסדות מוכרים: שהורו וניגנו אלכס מירציאה אמיל ברוקר, ק ו ב י ל ו ב י ץ ,א ד י ט ולוציאן ד ל ה ־ פ ד ג ו ל ה ,ה ר ץ ק ל ר ,א ד מ ו נ ד קאופמן ,א ל כ ס .מריוס, אדולף למדו אשכנןי לנגן מוסיקה בכלים ביניהם כ ל י ודגובדט נשיפה, קמדית ,קנטו ,קומפהיציה ,וסולפג׳. לאחר של )דרגן( ,נ ל ו פ ר ו פ ט ה , שונים, טאוסינגר ויולה, בוכהולץ. צ׳לו, התלמידים למדו בסון .כן 9 מ ו ת ו ב ־ 1 7ב י נ ו א ר 1941ש ל א ב י מ ש פ ח ת ד ל ה ־ פ ר ג ו ל ה ,ה ח ז ן ה ר א ש י בית־הכנסת הספרדי הממלכתית האופרה בית־ספר בבוקרשט בעיר ,נ פ ר ד ו ל מ ו ס י ק ה .כ ך הוקמו והקורס דלה־פרגולה ע ל ש ם אביהם*. אלברטו האחים ד ל ה ־ פ ר ג ו ל ה ,שהיה ג ם לאחר הקונסרבטוריון ש פ ע ל ו יחד ,ו כ ל א ח ד הקים סטלה ורנצו ״לירה״ ש ל הפרטי לקנטו ולאופרה ש ל סולן של הזוג אדיט ולוציאנו דלה־פרגולה, 9 מ ו ס ד ז ה ק י ב ל א ת אישור המיניסטריון ה ר ו מ נ י ל ת ר ב ו ת ל א ו מ י ת ב ש נ ת 1943 פ ע ו ל ה ע ם ה א ג ו ד ה ה ס פ ר ד י ת ב ע י ר ה ב י ר ה ).(Asociatia Sefarda ושיתף תזמורות ,מקהלות ולהקות אמנותיות הוקמו ב ת ק ו פ ת השואה קוגסרבטוריונים, ג ם ב ק ה י ל ו ת א ח ר ו ת ברומגיה .ביאסי ) — (iasi״ ע י ר ה ה ר י ג ה ״ ,ש ב פ ו ג ר ו ם האיום ש א י ר ע ב ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב ־ 1941נ ר צ ח ו י ו ת ר מ ע ש ר ת א ל פ י ם נ פ ש ,ה ו ק ם ב־ 1943בי״ם נ ל מ ו ס י ק ה ,ש ל מ ד ו ב ו ע ש ר ו ת תלמידים ><.ב ב ק א ו ) ( в а с а иה ו ק ם ב־ 1942ק ו נ ס ר ב ט ו ר י ו ן ותזמורת וכן ב נ י ה ו ל ו ש ל ז׳אן ק ו פ ל ר ,ו ל י מ ד ו ב ו כ ל י ם שונים ,פ ס נ ת ר ,כ י נ ו ר ועוד לריטמיקה. קורם התזמורת נתנה שבוע קונצרטים מדי מיצירות בשבוע ב ט ה ו ב ן ,שופן ,ל י ס ט ו ב ר ל י ו ז .״ ב ר ו מ ן ) (Romanו ב ב ו ק ר ש ט אורגנו ת ז מ ו ר ו ת ו מ ק ה ל ו ת ב ב ת י ־ ס פ ר ק ה י ל ת י י ם . בכל כמעט ובמסיבות ובהם קהילות אירגנו מקהלות, בחגיגות שוגות .א ו ר ג נ ו ג ם מ ס י ב ו ת ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ ב כ ל ש ב ת ב ש ע ו ת ה צ ה ר י ם ה ו ש ר ו שירים וקראו רומניה בתי־הספר שהופיעו 12 ביידיש ,ע ב ר י ת ,ו ה מ ו ר י ם לעברית מפרשת סיפרו השבוע מ ס י פ ו ר י ש ל ו ם עליכם ,פרץ ,מ נ ד ל י ,ב י א ל י ק ו א ח ר י ם .ב ר צ ו ג י לציין א ת ה מ ו ר ה ל ע ב ר י ת מ ר ד כ י יוסיפון מ ב י ת ־ ה ס פ ר ה ק ה י ל ת י ״ ע ש ה ־ ט ו ב ״ מ ו ו ס ל ו י ) , ( V a s i u i ש ה צ ל י ח ל ר כ ז ב ת ק ו פ ה ק ש ה זו ע ש ר ו ת ר ב ו ת ש ל ת ל מ י ד י ם ב כ ל ה ש ב ת ו ת ו ה ח ד י ר ב ה ם ע ר כ י ם יהודיים ,ד ת י י ם וציוניים .ע ש ר ו ת מ ה ם ל מ ד ו ע ב ר י ת מ ד ו ב ר ת ,ע ל פ י שיטת כך ״ ע ב ר י ת ב ע ב ר י ת ״ .ה ו א אירגן ג ם ש י ע ו ר י ק ת מ י ו ח ד י ם ל ש פ ה ה ע ב ר י ת . דאגו במחנות הקהילות להעסיק שאבותיהם תלמידים ,ב ע ת נשלחו לעבודת פרך עבודה. בדצמבר 1943 ניתנו בבוקרשט .קורסים דרמטיים ביידיש ברח׳ א נ ט ו ן פן, שאושרו על־ידי השלטונות.״ התלמידים מ ב ת י ־ ה ס פ ר הנ״ל קיבלו ,כ מ ו הסטודנסים היהודים מעבודת ההפצצות . שלמדו בקולג׳ים היהודיים וכמו השחקנים והנגנים היהודים, פםור כ פ י ה ב מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה חיצוניים והוייבו ל ע ב ו ד ב נ י ק ו י ש ל ג י ם ו ה ר י ס ו ת ובמכון המרכזי לסטםיסטיקה בסיכום: התיאטרון, התזמורות, בעיר. המקהלות, מסיבות ״עונג שבת״ ,בתי־ ה ס פ ר ל א מ נ ו ת ו ה ק ו נ ס ר ב ס ו ר י ו נ י ם ל מ ו ס י ק ה ,ש ה ו ק מ ו ע ל ־ ידי יהודי ר ו מ נ י ה ל מ ר ו ת הקשיים האדירים ,היוו מעין ה ת נ ג ד ו ת ל מ ש ס ר ה נ א צ י :ש ל הרודן יון' א נ ט ו נ ס ק ו . 115 ל ה ת ע ל ם מ מ ש ט ר ה ט ר ו ר ו ה ד י כ ו י ו ל צ פ ו ת ל ע ת י ד ט ו ב יותר ,ו ז א ת בזמן ,ש ל מ ר ב ה הצער, יהודים נ ר צ ח ו ו נ ש ר פ ו בפולין. ת ו פ ע ה זו היתד• י ה ו ד י ת ל ר ו מ נ י ה וזאת הצער ונשרפו בפולין. יחודית לרומניה וזאת יהודים נרצחו ת ו פ ע ה זו היתד. ת ו ד ו ת ל ג ו ר מ י ם שוגים ,פ נ י מ י י ם ו ח י צ ו נ י י ם ,ו ה ו ד ו ת ל ה נ ה ג ת ה ה י ה ו ד י ת ב מ ח ת ר ת , ל ק ש ר י ם שד,יו ל ד ״ ר פ י ל ד ר מ ן ו ל א י נ ט ק ט ו א ל י ם יהודיים ע ם פ ק י ד י ם ג ב ו ה י ם ו ע ם מדינאים, להתעלם שכיהנו בעבר כראשי ממשלות. מ פ ע י ל ו ת זו ,מ פ נ י ש ל א ר צ ה נראה ,ש ג ם המימשל הרומני ל ג ת ק לגמרי א ת היחסים ע ם נטה המערב ו ש א ף — ב י ח ו ד ל א ח ר מ פ ל ת ה נ א צ י ם ב ס ט ל י ג ג ר ד )סוף — 1942ו ת ח י ל ת — (1943 ל ה ש א י ר ל ע צ מ ו א ש נ ב פ ת ו ח א ל ה ע ו ל ם ה ח ו פ ש י ולהציג א ח ר ה מ ל ח מ ה ״ א ל י ב י ״ ב צ ו ר ת י ח ס ו א ל היהודים. בתיאור ה ת נ ג ד ו ת ז ו א נ ו מ ק י י מ י ם א ת צ ו ו א ת ו ש ל ההיסטוריון ש מ ע ו ן ד ו ב נ ו ב , שנרצח בשואה ולפני מ ו ת ו ציווה ע ל י נ ו :״ ״שרייבט און פארשרייבט״ :מ ל ח מ ה וסבל מ ז ה — עמידה ורוח א י ת נ ה — מזה. הערות .1 deCarp. החלטה מם׳ 42181מ ־ 2ב ס פ ט מ ב ר .1940שפורסמה ב״מוניטורול אופיציאל 211 )הבולטין הממשלתי הרשמי — ; (Monitorul Oficialהחלטה מם׳ 55117מ־18 באוקטובר ,1940שפורסמה ב״מוניטורול אופיציאל ;272ר א ה :קוטיק ,מ : .גולה במאבקה ,ת׳׳א ,1944 ,ע׳ ;44 , 1, Bucuresti 1946, p. 56, 94; Bercovici, I.: О suta p, 1982ani de teatru evreesc in Romania, Bucuresti ב ר ק ו ב י ׳ ן ׳ ) — .1 8 2 (185להלן: .2על משמעות המושגים הללו ר א ה :באואר ,י : .תגובות בעת השואה ,נפיונות עמידה, התנגדות ,הצלה .ת״א ,תשמ״ג ,ע ׳ ;69 ,67דבורז׳צקי ,מ : .״העמידה בחיי יומיום בגיטאות ובמחנות״; שואה וגבורה ,רקע ,קורות ,משמעות .מבחר מאמרים .ירושלים, יד ושם ,תשל״ז ,ע׳ ) 63ל ה ל ן :דבורז׳צקי(. .3על פוגרום זה עיין :גלר ,י : .צמיחתה ושקיעתה של קהילה — היהודים האשכנזים והספרדים ברומניה .ת״א ,תשמ״ח ,ע׳ ) 325—321להלן :גלר(. .4דו״ח פעילות של התיאטרון ברשיאום בשגים ,1943—1941שפורסם באלמגד היהודי, שיצא לאור בבוקרשט ב ש ג ת תש״ד• : Almanahul Evreesc 5704 (1943—1944), Bucuresti 1943, p. 161—168. )להלן :אלמגד יהודי תש׳׳ד(. לביא ,ת : .יהדות רומניה במאבק על הצלתה .ירושלים תשכ״ה ,ע׳ ; 155ברקוביץ׳, ע׳ .285—283 ,185—182 Gazeta Evreeasca (G.E. : 2 4 . 7 . 1 9 4 2;10.4.1942;24.2.1942;1 18.6.1943 ; 9.4.1943 ; .להלן(Renasterea Noastra (R.N. : 1 4 . 2 . 1 9 4 1 ;19.10.1940 : Revista Cultului Mozaic ( R . C M . : 1 5 . 5 . 1 9 8 7 ;;15.6.1985—1 Viata Noastra 19.4.1985 ; 31.5.1985. Маху, L.: Nudeul Magic, R. Gan 1980, p. 364—366. Ancel, J.: Documents Concerning the Fate of Romanian Jewry during the )להלן :אנצ׳ל( Holocaust, (The Beate Klaisfeld Foundation), vol. 3, p. 482 5 . ירושלים• תשי״ט ,ע׳ ;3ברקוביץ׳ ,ע׳ .195—194 ,187 116 ( , .6אלמנך יהודי תש׳׳ד ,ע׳ ; 165—164ברקוביץ׳ ,י : .פרקי רומניה ,ת״א,1975 , ע׳ ; 153אבצ׳ל ,ס פ ר ,10ע׳ ; 609ארכיון יד־ושם ע ,011/דו׳׳וז של לזר הלברטל, יר׳ר קהילת בוקרשט בתקופת השואה; ;G.E. 1.Z1942; 18.2.1942; 6.3.1942 ; 27.3.1942; 3.4.1942; 10.4.1942; 17.4.1942 27.4.1942; 8.5.1942; 24.7.1942 ; 24.12.1942; 9.4.1943; 18.6.1943; 13.8.1943: 20.8.1943; 7.10.1943. R.C.M. 1.11.1982; 1.10.1987. .7אבני ,ש : .״רומניה בחודשי השואה האחרונים ומיד לאחריה״ .משואה ,גי) ,קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה( ,תשל״ה ,ע׳ ; 167—166אבני ,ש : .גאולים מיד צר ,ת״א ,תשל״ח ,ע׳ .88—87 .8ע ת י ו ת בעל־פד ,של תלמידי המוסד ל ש ע ב ר :הפסלת סוניה גםרה ,ת״א )ילידת ,1926בוקרשט( ,מ־ 10באוקטובר ; 1985המלחין פרופ׳ סרגיו נטרה ,ת״א )יליד (1920מאותו תאריך;• דו״ח מרכז• היהודים מ־ 13במרס :1943אגצ׳ל ,ספר ,7ע׳ ; 235—234מכתבו של ד״ר גנדור גינגולד ,יו״ר מרכז היהודים אל רדו ליקה ,הממונה )קומיסר( על בעיות היהודים ברומניה :אגצ׳ל ,טפו־ ,7ע׳ .62 G.E.: 20.3.1942; 27Л.1942; 18.9.1942 ; 20.3.1943 ; 6.8.1943. .9 R.N.: 23.11.1940; 30.11.1940; 28.2.1941. Siniol, R.: "Conservatorul din Str. Negru Voda, 3" : ש ב ס רומניה ,(1979) 5—4 ,ע׳ ;52—14אנצ׳ל ,ס פ ר ,7ע׳ ;234דו״ח מרכז היהודים מ־.13.3.1943 ״* .על החזנים ממשפחת דלה־פרגולה ,עיין :גלר ,שם ,ע׳ ;261על הקהילה הספרדית בבוקרשט ,עיץ שם ,ע׳ .348—335 ,280—241 .10דו״ח מרכז היהודים ; 1943 ,על הפוגרום עיין :גלד ,שם ,ע׳332—326. Centrala Evreilor din Romania, Activitata Cultului Mozaic din Romania )ארכיון פילדרמן ,יד־ושם ,ירושלים( 1918—1943. Bucuresti 1944. G.E. 25.4.1942; 29.5.1942; 26.6.1942. .11 Voledi-Vardi, I.: Elevi fara uniforma, vol. II, p. 18—22. G.E. 8.5.1942; S.5.1942 ; 5.6.1942. .12 G.E. 1.11.1943 .13 .14דבות׳צקי ,ע׳ .70 117 ד׳׳ר חוה אייכלר ת נ ו ע ת הציוני ״ ה נ ו ע ר , , ב ה ו נ ג ר י ה )פרק מ ת ו ן :״ציונות ונוער בהונגריה ביו שתי מלחמות העולם״ — חיבור לקבלת תואר דוקטור של אוניברסיטת בר־אילו( תנועת ״הנוער הציוני״ בהונגריה ״יום ה ה ת א ח ד ו ת ״ ח ש ש י ש ל ״ ה ת א ח ד ו ת ה נ ו ע ר בהונגריה״ ,ש ה ת ק י י ם ב ב ו ד פ ש ט בספטמבר של ,1931אישר ס ו פ י ת א ת ה ה ח ל ט ה ל ה צ ט ר ף א ל ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ה ע ו ל מ י ת הציונים ה כ ל ל י י ם ״ ה נ ו ע ר ״החלת ה כ ל ל ציוני״ ,כ ד י הציוני״. לא לסבול 1 באותה תקופה החליטו גם על עוד אפליה בארגון ״החלה״, הקמת המשותף ע ם ת נ ו ע ו ת השמאל. בשגת 1932ע ב ר מ ש ב ר ע ל ת ג ו ע ת ״ א ב י ב ה ־ ב ר י ס י ה ״ .ההגהגד .ה ק ו ד מ ת ה ת פ ס ר ה ו ה ה נ ה ג ה ה ח ד ש ה הצעירה ,ה ב ל ת י מ נ ו ס ה ,ל א ידעה ל מ צ ו א א ת ה ד ר כ י ם ה מ ת א י מ ו ת לחידוש התנועה. 2 ״אביבה־בריםיה״ החליטה לתת לחברים חופש בחירה; הם ר ש א י ם ל ל כ ת ל ה כ ש ר ה ו ל ע ל י ה ,א ב ל ה ה ג ש מ ה איגה ח ו ב ה .גישה פ ו ש ר ת ו ו ל א הוכיחה א ת עצמה .ה י ת ה י ר י ד ה מ ד א י ג ה ב מ ס פ ר ה ס נ י פ י ם ה מ ק ו מ י י ם ב כ ל ה ו נ ג ר י ה . באווירה זו של פ ש ר נ ו ת ו ח ו ס ר ־ ה ח ל ט ה ה ת ח י ל א ת פ ע ו ל ת ו ״קן ה ח ר ו ת ״ ש ל ״הנוער הציוני״ ב ב ו ד פ ש ט .ת ו ר ז מ ן ק צ ר צ מ ח ה ת נ ו ע ה ח ל ו צ י ת ־ צ ו פ י ת מ ג ש י מ ה . ״ מ כ ב י א ה ״ ו ״ א ב י ב ה ־ בריסיה״ ,א ב ל ה ם ה ת ב ס ס ו לא בוטלו הקשרים ע ם חברי על יסוד ה פ ר ד ה מ ו ח ל ט ת בין פ ע י ל ו ת ק ב ו צ ו ת ח ב ר י ם מ ע ל גיל שמונה־עשרה ל ב י ן ה ש כ ב ה הצעירה ש ח י נ ו כ ה ח ל ו צ י ה ה ח ב ר י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ היו צעירים ,ש ל א היו מ ו כ נ י ם ל ה ס ת פ ק ב צ י ו נ ו ת ה ג ל ו ת י ת של ״בריסיה״ *,א ו צ ע י ר י ם ש ה ש ת י י כ ו ב ע ב ר ל ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ו ע ז ב ו א ת ה ת נ ו ע ה ,כי ל א נ ח ה ד ע ת ם מ ה ד ו ג מ ת י ו ת ,מ ה ד ר י ש ה ה מ ת מ ד ת ל ב י ק ו ר ת עצמית את ומחוסר התחשבות בבעיות הפרט. הצופיות ,א ה ב ת ה ט ב ע ,א ח ו ו ת ר ע י ם ו ש י ט ת חינוך ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ,ש ב ה ן ה מ ח נ ך ק ר ו ב בגילו א ל ה ח נ י כ י ם . 118 5 ה ם הביאו א י ת ם מ ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ חברי בין המדרש ההנהלה לרבנים ה ר א ש ו נ ה ש ל .״ ה נ ו ע ר הציוני״ של שנמשכו .א ל בודפשט, היו ר ב י ם אולי הציונות מתלמידי קרבתם בגלל בית אל אוצר ה ת ר ב ו ת היהודית והשפה העברית .המנהיגים הראשונים היו שמעון שבעק )שדוני( ר י כ א ר ד שוגר ,ש מ ש ו ן ש ט ר ן )כוכבי( ,מ ר ד כ י וייס ,חיים ק א ס ש ) ח ר מ ש ( , מרכזי שמואל שואד. ומשה בניוביטש )בן הכלל־ציוני״ ״החלת עזרא היו: )בן לפקוביםש ארי( אביב(. ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ר א ת ה א ת ע י ק ר ת פ ק י ד ה ויעודה ב ח י נ ו ך ה נ ו ע ר היהודי הגשמה לחיי בארץ־ישראל. ועבודה של דרכה התנועה הובילה הקיבוץ, אל א ב ל היא ל א ש ל ל ה א ת ה ה ו ן ה פ ר ט י ב ב נ י ן הארץ ו ה ת ג ג ד ה ל מ ל ח מ ת מ ע מ ד ו ת . 1934 בשנת התפלגה סביב שאלת בתור ההסתדרות התנועה ההשתייכות ולמלא אל 8 ה ע ו ל מ י ת ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ בועידת ורשה א׳ רצתה ־ להשאר ״הסתדרות העובדים״. שם תפקיד של סיעה אופוזיציה ו ס י ע ה בהקמת ב׳ ר צ ת ה ארגון נ פ ר ד ל צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם .׳ 1935ה ת ק י י מ ה ב ב ו ד פ ש ם ו ע י ד ה ש ד נ ה ב נ ו ש א .גציגי ״ ה ג ו ע ר הציוני״ בינואר מאוסםריה התומכת ומצ׳כוסלובקיה ,שבאו לפי הזמנת ״התאחדות הנוער״ ,הציעו החלטה, ב ס י ע ה א׳ ב ע מ ד ת ה ת ג ג ד ו ת ם ל ה ק מ ת ה ס ת ד ר ו ת ע ו ב ד י ם נ פ ר ד ת . 8 ב ו ע י ד ת ק ר ק ו ב ביוני 1935ה ת פ ל ג ה ס ו פ י ת ת נ ו ע ת הציוגים ה כ ל ל י י ם ל ס י ע ה א׳ — העולמית של ״ההתאחדות ב׳ הציונים ה כ ל ל י י ם ״ וסיעה העולמית — ״הברית של ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ״ .״ ה נ ו ע ר הציוני א ׳ ״ ה ת ק ש ר א ל ״ ה ה ת א ח ד ו ת ״ ו ״ ה נ ו ע ר ב״׳ הציוני ב״ברית״. מצא את מקומו ב ־ 2 2ו ב ־ 2 3ב נ ו ב מ ב ר 1935ה ת כ נ ס ו א נ ש י ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י א׳ ״ ל ו ע י ד ה ב ר ע נ נ ה . הוחלט לחזק )בין היתר( ל ה ד ק א ת ה ק ש ר י ם ע ם ה ת נ ו ע ה ה ח ל ו צ י ת ה ח י נ ו כ י ת בגולה, א ת היסודות הלאומיים והחלוציים המעונינים בעליה והגופנית. המרכז. 9 הוקמה הוא מזכירות התקשר אל עולמית ארגוני ומשה ״הנוער קולודני הציוני״ )קול( בכל ובהכשרה קיבל הארצות הרוחנית את כדי תפקיד להבטיח א ת נ א מ נ ו ת ם ל ס י ע ה אי .ה ת נ ו ע ה ה ה ו נ ג ר י ת ה ש י ב ה ב ח י ו ב ל פ ג י ת ו ; היא ג י ת ק ה את הקשרים עם תנועת ״הנוער ב׳״ הציוגי בגליציה והידקה הקשרים את ע ם ה ה נ ה ג ה ה ע ל י ו נ ה ב ק ל ו ז /ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,ש ה י ת ה ש י י כ ת ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י א׳ ״ והודיעה, ש ה י א ר ו א ה א ת מ ש ה ק ו ל ו ד נ י כגציג ה ת נ ו ע ה ב א ר ץ י ש ר א ל ״ י מכאן מ ת ח י ל יחס ידידותי מ מ ו ש ך בין מ ש ה קולודני ובין התנועה ההוגגרית. משה 1937י ח ד קולודגי ביקר שלוש פעמים בהוגגריה ^,פעם ראשונה בשנת עם א ב ר ה ם פ ל ו ר נ ט ל ,מ נ ה י ג ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ם ר נ ס י ל ב נ י ה ,ב ד ר כ ו ח ז ר ה מ ה ק ו ג ג ר ם 2 הציוני ה ע ו ל מ י • ה ־ . 2 0ב צ י ך י ך ! . שלוש התלבטו התנועות, בקביעת ״אביבה־בריסיה״, היחס ביניהן. בקת ״הנוער 1936 הציוני״ שינו את ו״החלוץ השם הכלל של ציוני״, ״התאחדות הנוער ב ה ו ג ג ר י ה ״ ל ״ ה ת א ח ד ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י בהונגריה״ .ש ל ו ש ה גופים עצמאיים, שנכנסו כל שנה למועצה משותפת ,שיתפו פעולה בתוך ״ ה ת א ח ד ו ת הנוער הציוני״.״ (1 ה ת א ח ד ו ת ״אביבה־בריסיה״ ,תגועה שמרכזיותה בגולה ,ארגנה את השכבה של בני עשרים ולמעלה לעבודה תרבותית .אגודת הסטודגטים ״מכביאה״ השתייכה אליה. (2 ״הסתדרות הנוער הציוני״, תנועה חלוצית, חינוכית. החברים התחנכו 119 שכבות: בשלוש בוגרים. צ ו פ י ם צעירים ,צופים ,וצופים התנועה .ה י ת ה קיימת מ א ז .1932ב ״ ק ן ה ח ר ו ת ״ ב ב ו ד פ ש ט ה י ו כ ש ב ע י ם ח ב ר י ם .ק י ג י ם ג ו ס פ י ם נ ת ק י י מ ו בשבעה (3 מ ק ו מ ו ת שוגים. ״החלוץ הכלל־ציוני״ טיפל ועליה*. בבעיות הכשרה נ ג ם ח ב ר י ״ א ב י ב ה ־ ב ר י ס י ה ״ ו ג ם ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ י כ ל ו ל ה צ ט ר ף ל ה כ ש ר ו ת . ח ב ר י ״ ה ג ו ע ר הציוגי״ ג ב ד ל ו ב ה ת א ם ל מ ס ו ר ת ש ל ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר מ ח ב ר י ״ א ב י ב ה ־ בריסיה״ חייהם באורח מין ,ה ח ב ר ו ת ל א בתלבושתם. ו ב ה ו פ ע ת ם החיצוגית .ה ם השתמשו לעומת זאת באיפור, הבנים ל א חברי הופעתם ש ל התגזרו משתיה, ענדו עניבות, ״אביבה־בריסיה״ ע י ש ו ן וחיי ברישול גהגו זעיר־ היתה בורגנית ומסודרת. ״החלת הקימה ה כ ל ל צ י ו נ י ״ ה י ה ק י י ם כ ב ר ב ש נ ת ,1932ב ז מ ן ש ״ ה ת א ח ד ו ת הכשרה בבית משלה היהודי הספר ״מיקפה״.״ לגננות הגוער״ בשנת 1933 1 פ ע ל ה ה כ ש ר ה ח ק ל א י ת ב ע ו נ ת ה ק ת ב ח ו ו ה ל י ד ל פ ש נ י ) * Lepseny).ב ש נ ת 1934 עבדו כ ב ר חמישים ו ת ש ע ה חברים ש ל ״ ה ח ל ה הכלל ציוני״ ב ה כ ש ר ו ת חקלאיות. פעלה הכשרה בבודפשט תעשיתית.״ א ח ת ה ה כ ש ר ו ת ה ח ק ל א י ו ת ה ו ק מ ה ב א י נ י ג ג ) ,(aiyingב א ח ו ז ת ה ב א ר ו ן ש נ ד ו ר ) (Pestetics Sandorהאגטישמי ,ע ל י ד י ה ח ו כ ר ש ל ו ,ם ג ו ),(Szego פשטטת׳ יהודי מ ה ע י ר ס ק ש פ ה א ר ו א ר .ב ב י ת ה נ ב ח ר י ם פ נ ו א ל ה ב א ר ו ן ב ש א ל ה ,א ם קיום ״ ב י ת ס פ ר ח ק ל א י ״ ל י ה ו ד י ם ב א ח ו ז ת ו אינו ע ו מ ד ב ס ת י ר ה ל ה ש ק פ ו ת י ו ה א נ ט י ש מ י ו ת ? ה ב א ר ו ן ה י ת ה ,שאין ל ו ש ו ם ה ת ג ג ד ו ת לרעיון ,ש ה י ה ו ד י ם י ה ג ר ו ל א ר ץ תשובת ישראל ו ־ י ע ס ק ו ש ם בחקלאות ,להיפר ,אולי זה הפתרון ל ב ע י ה ה י ה ו ד י ת .״ 1936ה י ו ש ת י ה כ ש ר ו ת באביב )(Balaton החברים עשרים עתיד והשניה ב צ ׳ פ ל ) (asepeiל י ד הראשונים וחמש חקלאיות :אחת עד בהכשרות עשרים היו ושבע, באינינג ליד בלטון האגם בודפשט.״ לרוב בני ״סתם־ חלוצים״, מהעיירות, יהודים בחורים בגיל שלא ראו 2 ב פ י נ ו ת ה נ ד ח ו ת ש ל הוגגריה.״ ה ם ר צ ו ל ע ל ו ת ל א ר ץ י ש ר א ל כ ד י ל מ צ ו א ש ם פ ר ג ס ה מ ת א י מ ה ל ל א אידיאולוגיה ציונית .ל פ ע מ י ם ה י ו ל א נ ש י מ ש ק טובים, ב ח ש י ב ו ת ה ש ל פ ר ה ג ו ס פ ת או ל ו ל ת ר ג ג ו ל ו ת ,א ך מ ב ו ג ר י ם מ כ ד י ל ק ב ל מכירים חיגוך ל ח ל ו צ י ו ת א ו לאידיאולוגיה .כ א ש ר ח נ י כ י ה ת ג ו ע ה ה ח ל ו צ י ת ״ ה ג ו ע ר הציוני״ הלכו להכשרות ,פרץ משבר ת ר ב ו ת י ־ ח ב ר ת י רציגי מאוד בין ש ת י השכבות. נ ו צ ר מ ת ח ב י ן ״ ה ע ו ב ד י ם היעילים״ ובין ״אגשי ה א י ד י א ו ל ו ג י ה ״ ו ח ב ר י ם אחדים, שקיבלו חיגוך בתגועה ,עזבו את ההכשרות בגלל ההתגגשויות בין ש ת י הקבוצות.׳ 2 כ מ ו כ ל תגועה חלוצית־צופית ,השתדלה ג ם ״הנוער הציוני״ לארגן מ ח ג ו ת ק ת . ה י ה צ ו ר ך ב ר ש י ו ן ה ש ל ט ו ן המקומי ,ש ב ה ר ב ה מ ק ר י ם ה י ה א נ ט י ש מ י י ו ת ר מ ה ר ש ו י ו ת העירוניות בבודפשט. מזכיר ה כ פ ר או הז׳נדרמריה המקומית לא הביטו בעין 2 2 י פ ה ע ל ה נ ו ע ד היהודי ,ש ב י ק ש ל ה ק י ם מ ח נ ה ק ת ב ק ר ב ת ה מ ק ו ם .ה י ו ג ם מקרים, שחברי הנוער. א ר ג ו ן ה ס ט ו ד נ ט י ם האנטישמיים ״טורול״ ה ת ק י פ ו א ת ה מ ח נ ה ש ל ת נ ו ע ת 23 א ך ל מ ר ו ת הקשיים הרבים השתדלו כל ק ת לקיים מחנה, ובמידת האפשר ל ש ל ב ב ו ס מ י נ ר ל י מ ו ד י .ב מ ח נ ה ה ק ת ב ש נ ת 1935ב נ ו ג ר ד ו א ר ו צ ה )(Nogradveroce ה ש ת ת ף ג ם ש ל י ח ה ת נ ו ע ה ה ע ו ל מ י ת א ל כ ס נ ד ר ז א ב הלוי .ב ש נ ת 1936קיימו א ת 120 בלטון המחנה ליד האגם משלחות של תנועת ).(Szigiiget בסיגליגט ״אביבה־בריסיה״ ושל במחנה ״מכביאה״ כאורחים השתתפו ובאו לבקר גם חברים 2 ש ל ״ ה ח ל ו ץ ה כ ל ל ציוני״ מ ה ה כ ש ר ה ב א י נ י נ ג * .ה מ ח נ ה ה פ ך ל מ ע י ן ס מ ל ל א ח ד ו ת שלוש התנועות. ה א י ח ו ד ק י ב ל י ת ר ת ו ק ף ב מ ו ע צ ה ה א ר צ י ת ב ־ 2 2ב א ו ג ו ס ט ,1937ש ב ה ה ש ת ת ף מ ש ה קולודגי .ג ב ח ר ה ה ג ה נ ה ח ד ש ה :ד ״ ר ד ב בראון ,ד ״ ד ז א ב וייס ח־״ר ש א ו ל פטאי, ״ ה מ כ ב י א ה ״ ו מ ר ד כ י וייס ,ח ב ר חברי הציוני״. ״הגוער 23 ב א ב י ב 1936ע צ ר ה ה מ ש ט ר ה א ת ה ח ל ו צ י ם ב ח ש ד ש ל קומוניזם .ל א ח ר ה פ ס ק ה קצרה יכלו התנועות להמשיך בפעולתן פ ר ט ל״השומר והאווירה היו קשים עכורה. הרבה בערי מהקינים הצעיר״; אבל התנאים השדה הפסיקו זמנית את פ ע ו ל ת ם .ה ה כ ש ר ו ת ש ל ״החלוץ ה כ ל ל ציוני״ ה מ ש י כ ו ל ה ת ק י י ם א ב ל ל פ י ב ק ש ת ״ההתאחדות את הציונית השקפותיהם ההונגרית״ החינוך בענין ה מ ש ט ר ה כז־י ל ג ג ח ב ה כ ש ר ו ת . המשותף ,א ך ל א היה ט ע ם ל ת ת נשק בידי הפרידו בין 27 היתד ,ז א ת ת ק ו פ ת ה מ א ו ר ע ו ת מצאה הבנים והבנות. 2 6 הם ל א שיגו והקהילה בארץ ישראל פשט הגיאולוגית של הזדמנות לחדש א ת התעמולה נ ג ד הציוגות .הופיע כרוז מטעם הקהילה ש ה ו ד י ע ע ל כ ש ל ו ן ה ב י ת הלאומי .ג א מ ד ב ו ש ב ג ל ל ה מ א ו ר ע ו ת י ש מ ש ב ר כ ל כ ל י ומנהיגות בארץ במצב הנמצאים הקהילה בלתי מבקשת נסבל נדבות בארץ למען ההונגרים היהודים ישראל .היה חשש, המסכגים, העויינת שהתעמולה ת פ ג ע ק ש ה ג ם ב ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוגיות .מ ג ה י ג י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב י ק ש ו מ ה מ ר כ ז בארץ לפתוח בנובמבר בהסברה כדי להדוף א ת 1936 ב י ק ר א. התקפת הקהילה. הנטקה מטעם הקרגות 28 הלאומיות וניסה בהוגגדיה 2 3 ל ס ד ר א ת ה י ח ס י ם ע ם הקהילה ,ל ל א ה צ ל ח ה .ה ו א ה ב ט י ח ל ה ש י ג ת ק צ י ב ל ח י ז ו ק פעולתן של לכיסוי ת נ ו ע ו ת הנוער. אמנם הגיע ב ש ג ת 1937 פגגה ס כ ו ם ש ל 4000 הוצאות תנועות הנועד ש ל הציונים הכלליים .כאשר נודע הדבר ליתד הגוער ,ד ר ש ו ג ם הן ל ק ב ל א ת ח ל ק ן ב ת ק צ י ב .״ תנועות 8 ב א ב י ב 1937ב י ק ר ב ב ו ד פ ש ט ה מ ג ה י ג הציוגי ג ח ו ם ג ו ל ד מ ן ; ה מ ש ט ר ה ס ר ב ה 81 ל ת ת ר ש ו ת ל ק י י ם א ת הרצאתו.׳ ר ק ה ו ד ו ת ל ה ת ע ר ב ו ת ו ש ל הרוזן גאורג א פ ו ג י )Gyorgy (Apponyi ),(Apponyi Albert בגו בסתיו של שהכיר א ת גולדמן ל ש א ת א ת דבריו. 1937 המדיגאי חידשה גחום ההוגגרי גולדמן הנודע מ״חבר אלבדט הלאומים״, אפוגי יכול היה 82 המשטרה א ת הרדיפות גגד ההכשרות .קשה לעמוד ע ל ה ס י ב ו ת ה מ ד ו י ק ו ת ; אולי היתד ,זו פ ש ו ט ח ז ר ה ע ל פ ר ש ת א ב י ב 1 9 3 6ך ל מ ר ו ת ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ל א פ ע ל ה ע ו ד .ה ה כ ש ר ו ת ה ק י י מ ו ת ה י ו כולן ח ו ק י ו ת . שתנועת ״ ה ה ת א ח ד ו ת ה צ י ו ג י ת ה ה ו ג ג ר י ת ״ ה ו ד י ע ה ל מ ש ט ר ה ע ל ק י ו מ ן כ ד ת וכדין .ב א ר ב ע ת ע ש י ת י ו ת ,שפוזרו ע ל ידי הכשרות המשטרה ה פ ר ד ה בין ה ב ג י ם הקפידו ע ל 8 ו ה ב ג ו ת שהיו גרים ב ד י ר ו ת נ פ ר ד ו ת ו א פ י ל ו ב ב ת י ם נ פ ר ד י ם * .י ת כ ן כ י ה מ ש ט ר ה התערבה ,כי פשוט רצתה להוכיח א ת יעילותה. הקיצוגיות הפיכה*. הימנית 8 הגבירו א ת פעולתן ב א ב י ב .1937 סברה אחרת: במרץ היה ת ג ו ע ו ת הימין אפילו ח ש ש לגםיון ב ת ג ו ב ה פ ע ל השלטון ה ה ו ג ג ר י ב ת ק י פ ו ת נ ג ד ה ת ג ו ע ו ת הללו .ה ע ת ו ג ו ת צעקה חמס .כדי להרגיע א ת ד ע ת הקהל ,היה צורך לבצע פעולות 121 גם נגד טובה השמאל. קומוניסטית לא מחתרת יותר ,פ נ ו ג ג ד ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת * . בתחילת נובמבר ״דרור־הנועד 1937 העובד״ עצרה ו״הנוער קיימת עוד היתד. מטרה ומחוסר 8 המשטרה שלושים הציוני״ .העתון וששה בהכשרות חלוצים ה א נ ט י ש מ י Esti ujsagה ו ד י ע ב ס י פ ו ק ,ש ס ו ף ־ ס ו ף ה ב י נ ה ה מ מ ש ל ה א ת ה ס כ נ ה ה א מ י ת י ת ה מ א י י מ ת ע ל הוגגריה. ה י א אינה נ ש ק פ ת מ ת נ ו ע ו ת הימין פנים, ה ק י צ ו נ י ,כ י א ם מהחלוצים ,ש ר ק מ ע מ י ד י ם כאילו ה ם מ ת כ ו נ נ י ם ל ע ז ו ב א ת ה ו נ ג ר י ה הם מכשירים את עצמם לפעילות ו ל ע ל ו ת לארץ י ש ר א ל ,ל מ ע ש ה תעמולתית לטובת הבולשביקים. 88 ה ע ת ו נ ו ת ה א נ ט י ש מ י ת ר א ת ה ב ה כ ש ר ו ת ה מ ש ד ישיר ל פ ע י ל ו ת ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ . ה ע ת ו ן Magyarsag מחתרת פירםם uj סיפר על רשת מאמר ובו כלל־ ארצית 87 של ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ש נ ת ג ל ת ה שנד .ק ו ד ם ל כ ן ו פ ע ל ה במסווה ש ל ת נ ו ע ת נ ו ע ר ״השומר ציונית ב ש ם המשטרה הצעיר״. התנועה פיזרה א ת המשפט ובית ד ן א ת ה מ נ ה י ג י ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ם ל מ א ס ר ל פ ר ק י ז מ ן שונים .ו ה נ ה עכשיו ,א ח ר י ש ג ה ,ש ו ב ה ת ג ל ה גסיון ל ה ק מ ת א ר ג ו ן ק ו מ ו נ י ס ט י כ ל ל ־ א ר צ י ב מ ס ו ו ה ש ל ת נ ו ע ו ת גוער ב ש ם ״ציוגים חברי פעולתם של ו״פועלי כלליים״ הצעיר״. ״השומר ציון״. ברור, המשטרה, שמדובר כאן על שפשטה על ארבע המשך הכשרות, מ צ א ה ס פ ר י ם וכרוזים ק ו מ ו נ י ס ט י י ם .ה צ י ו נ י ם ר ק ה ע מ י ד ו פנים ,כ א י ל ו ה ם ר ו צ י ם ל ה ק י ם מ ד י נ ה ליהודים ב א ר ץ י ש ר א ל ; מ ט ר ת ם ה א מ י ת י ת היא ח ת י ר ה ת ח ת ה מ ש ט ר הקיים בהונגריה. 88 ה ע ת ו ן u j Nemzedekע ו ד ה ר ח י ק ל כ ת ; מדינה יהודית ujsag Esti ישראל רצו בהמשך שתשתף קומוניסטית, הוסיף ע ו ד פ ר ט להקים א ת פעולה עם להמחשת המדינה הציונים ה ב ו ל ש ב י ק י ם ר צ ו ל ה ק י ם הסכנה היהודית הסובייטית. רוסיה הצפויה: 89 והעתון למעשה לא הבולשביקית ,כי אם בארץ בהונגריה.״* ס ו פ ר ב מ א מ ר ,שחיי ה י ו ם ־ י ו ם ש ל ה ה כ ש ר ו ת ג ם ה ם מ ת נ ה ל י ם ב ה ת א ם לתורה הבולשביקית .הצעירים הציוגים ביטלו א ת המסגרת המקובלת של המשפחה ו ח י ו ב ק ו מ ו נ ו ת מ ש ו נ ו ת ו מ ב ו ל ב ל ו ת .ה ב נ ו ת ב ש ל ו ב ש ב י ל הבנים ,ניקו א ת ה ח ד ר י ם ו כ ב ס ו א ת הבגדים .ב כ ל ל ,ה ב נ ו ת ה י ו פ ע י ל ו ת ב מ י ו ח ד ב ה פ צ ת כרוזי ה ת ע מ ו ל ה של התנועה.״ ח ב ר י ה ה כ ש ר ו ת ע ב ד ו ב מ ק צ ו ע ו ת ש ו נ י ם :ש ר ט ו ט טכני ,ט כ נ א ו ת שיניים ,פ ק י ד ו ת , ת פ י ר ה .ל א יתכן ,ש י ו כ ל ו ל ה ת ק י י ם מ ה מ ש כ ו ר ת ה ז ע ו מ ה שהרוויחו .ברור ,ש ק י ב ל ו כ ס ף מ מ ו ס ק ב ה ,א ם כ י ג ם ל א ידוע ,ב א י ל ו ד ר כ י ם — כ ך ט ע נ ה ה ע ת ו נ ו ת ה י מ נ י ת 2 הקיצוגית* . חברי ההכשרות נעצרו ביום רביעי )ב־3 בנובמבר( והוחזקו ארבעה ימים ב מ ש ט ר ה .בין העצורים ה י ה ג ם ע ז ר א ל פ ק ו ב י ט ש ,מ ר כ ז ״החלוץ ה כ ל ל ציוני״. ״ ה ה ת א ח ד ו ת הציונית ה ה ו נ ג ר י ת ״ ע ש ת ה מ א מ צ י ם ל ש ח ר ר א ת הצעירים ו ל ה ר ג י ע א ת ההורים המודאגים .פ ו ר ס מ ו ה כ ר ז ו ת ע ל א ו פ י ן ש ל ה ה כ ש ר ו ת ו מ ט ר ת ן ה א מ י ת י ת , ה ו כ ח ש כ ל ק ש ר א ל הבולשביקים^.־ ״ ה ה ת א ח ד ו ת הציונית ה ה ו נ ג ר י ת ״ דאגה ,ש ג ם העתונות הליברלית תדפיס א ת ב ־ 5ב נ ו ב מ ב ר ,יום ש ש י ממנהיגי ההכחשות.״ בשבוע, גיגש ל מ ש ט ר ה א .ס ב ו )אליהו ישורון( ה ״ מ כ ב י א ה ״ ,שהיה א ז ת ל מ י ד ה ש נ ה ה א ח ר ו נ ה ב ב י ת ה מ ד ר ש ל ר ב נ י ם , והודיע ,שהוא ר ב ן ש ל ה ה כ ש ר ו ת .ה ח ל ו צ י ם ,ב ג י ג ו ד ל ה א ש מ ו ת ,א י נ ם קומוניסטים־ — 122 בעיקר, כופרים בשביל אם בי שומר נוער הוא מצוות. למרות רושם ש ח ר ו ר ה ח ש ו ד י ם וטיהורם כבד היהודי. בציבור החלוצים ,מהמאסר* . מההאשמות ברוב ביקש 5 העצורים בששי־שבת .ב ש ב ת שוחררו המקרים רשות::לקיים .תפילה של הלכו קומוניזם :,ע ש ו •המעצרים הצעירים בג׳־גוד להכשרות ל ר צ ו ן ה ה ו ר י ם ל ע ת י ם ל מ ר ו ת ה ת נ ג ד ו ת ם ה נ מ ר צ ת .ה ח ש ד נ ו ת ש ל .ה צ י ב ו ר היהודי הזעיר־בורגני ״ההתאחדות שקשה נגד פעילות הנוער תנועות קיבלה החלוציות י ת ר תוקף.. עתה הציונית ההונגרית״ שקלה אפשרות ש ל סגירת ההכשרות״* למרות היה להבין ,מ ה יכול ל ה י ו ת פ ס ו ל ב ח י נ ו ך ל פ ר ו ד ו ק ט י ב י ז צ י ה ש ל יהודים צ ע י ר י ם ו ב ק י ד ו ם ע ל י י ת ם לארץ ישראל ,כ א ש ר ה ם נ ח ש ב י ם ל מ י ו ת ר י ם ב ה ו נ ג ר י ה ? ל ר ו ס י ה ה ב ו ל ש ב י ק י ת מ ו ת ר היה ל ק י י ם פרט אפילו בכל מדינות אירופה — הכשרות ב ג ר מ נ י ה הנאצית.׳* ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נ י ס ת ה ל ה מ ש י ך א ת קיומן ש ל ה ה כ ש ר ו ת ,א ב ל ה מ ש ט ר ה ה פ ס י ק ה א ת ה ה ט ר ד ו ת .ש ל ו ש ה ־ ע ש ר ח ב ר י ם ,ח ל ק ם מ ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ לא מ״דרור״ וחלקם המשטרה. שוב הועמדו כ״פושעים לדין והושמו חוזרים״ פיקוח תחת 4 8 הציונית ההונגרית״ החליטה' לסגור זמנית א ת ההכשרות .הפעם ״ההתאחדות 9 ה ח ב ר י ם ל א התגגדו ,כ י התעייפו מ ה ר ד י פ ו ת * .ב ש ב י ל ה ח ב ר י ם ,שהיו ת ח ת פ י ק ו ח המשטרה, עבודתם בהקדם האפשרי .יתר החברים המשיכו א ת היה פ ת ר ו ן י ח י ד :עליה ב ״ ק ב ו צ ו ת ה כ נ ה ״ ק ט נ ו ת ל ח י נ ו ך צ י ו נ י ־ ח ל ו צ י מתאים.׳ ה ח ב ר י ם ל א גרו ב י ח ד ר ק נ פ ג ש ו ל פ ע י ל ו ת ת ר ב ו ת י ת ; היתד! ז א ת מ ע י ן ״ ה כ ש ר ה פ ר ט י ת ״ .ק ב ו צ ו ת הכנה עד כאלה עשרים לשלוח למועמדים וחמישה לעליה חברים בבודפשט, הוקמו בכל השתתפו פץ׳ עיר. וגור בינתים ),(Gyor ועשרים גם אפשרות נפתחה 8 ש ב ה ו ל נ ד ל ה כ ש ר ה -חקלאית.״ ל ר ו ע כ מ ה ח ב ר י ם ל ד ו ו נ ט ר )(Dewenter ה מ ז ל ,נ ש א ר ו ה ח ב ר י ם ש ם ע ד ל כ י ב ו ש ה ו ל ג ד ע ל ידי ה ג ר מ נ י ם ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ט ו נ י ם פ ו בשואה. השניה חילוקי מנהיגי ״החלת ד ע ו ת פ ר צ ו בין מ ר כ ז ה ת נ ו ע ה ה ח י נ ו כ י ת .הויכוח לעליה? לסתם התנועה החיגוכית, הסתם־חלוצים. שמגיעה חלוצים, שנשארו את שעזבו ציוני״ הכלל נסב על .ה ש א ל ה : בהכשרות ההכשרות מ ש ה קולוז־ני ת מ ך עד עזרא למי •מגיעה פיזוריהן, לתקופה בהשקפותיהם ל פ ק ו ב י ט ש ובין או מסוימת של זכות קדימה לחלרצים בגלל סכסוך 1938היה יואש ה ר ט מ ן ל מ ר כ ז בשנת •\ . . . ה כ ל ל ׳ צ י ת י ״ .ו ר פ א ל יוסטוס ק י ב ל א ת ה ת פ ק י ד של ייצוג ה ת נ ו ע ה ה ח י נ ו כ י ת ב ״ ה ח ל ו ץ ה כ ל ל צ י ו נ י ״ ; החלוצית העליה ראשונים זמן גם מה. 5 8 נאבקה ״הקיבוץ להיקלט בגרעין מגהיגים לפקוביטש אחרי עלייתו צוד, .1938 ב ת נ ו ע ה בהוגגריה ,ל ה י ו ת ס ת ם ח ב ר י ק י ב ו ץ קשה אל בודדים עזבו בהרצליה, ב״גן ליטבינסקי״ 5 52 חברים אבל הציוני״ בארץ ישראל*. בשנת בארץ. בתל ״הנוער ב ח ל ק ם ע ז ב ו אותו ו ה ל כ ו ל ע ב ו ד ק ש ה ומסוכגת בימי המאורעות עזרא מיוחד. להצטרף אל חברים״ שניסו כ ן בקשיים, עבודה גם ניסו מהונגריה בבעיות קליטה ההונגרי״ עם ח ב ר י היתנועה 'החינוכית', זכות קדימה לחבר ,שקיבל חינוך חלוצי־פוליטי *!.׳ ״החלת יוצאי אחרי נתקלו בפרדסים, ק ב ו צ ה זו ה צ ט ר ף היה לאנשים, שהיו ב א ר ץ ' ל ל א אתגר ותפקיד 5 5 123 בארץ י ש ר א ל ל א ה י ה ארגון ,ש י ט פ ל ב ב ע י ו ת ה ע ו ל י ם מהוגגריה .ב ג ל ל ה מ ש ב ר הכלכלי ל א היתה עבודה ב ע י ר ו כ ל א ח ד ה י ה מעוגין להצטרף א ל הקבוצות :והקיבוצים .א ב ל ה ק י ב ו צ י ם ל א ה ת ל ה ב ו ל ק ב ל ח ב ר י ם מהוגגריה ,ב ר א ש ו ב ר א ש ו ג ה בגלל ב ע י י ת השפה .ח ב ר י ם ,ש ל א ה ת ק ב ל ו ל ק י ב ו צ י ם ,ג ר ו ב ע י ר ב מ ע ו ג ו ת עוני, שבהם ה מ צ ב ל א ה י ה ט ו ב י ו ת ר מ א ש ר ב ה כ ש ר ו ת בהוגגריה .ה ע ו ל י ם מ ה ו ג ג ר י ה נ ח ש ב ו לזרים ,ה מ ו ס ד ו ת ה ע ד י פ ו ע ו ל י ם מ פ ו ל י ן ומרוסיה .ל פ י ע ד ו ת ה א י ג ג ׳ ב ג י מ י ן בדגי ,שהיה ב מ ש ך ש נ י ם א ר ו כ ו ת מ נ ה ל ה מ ש ר ד ה א ר צ י ש ר א ל י ב ה ו נ ג ר י ה ו ה ב י ן י פ ה א ת ב ע י ו ת החלוצים ,ה י ה צ ו ר ך ל ה ק ל ע ל ח ב ל י ה ק ל י ט ה ש ל ה ע ו ל י ם ע ל ידי ה ק מ ת ״ מ ו ש ב ה ה ו ג ג ר י ת ״ א ו ל פ ח ו ת א ר ג ו ן מ י ו ח ד שידאג ל מ ק ו ם מ ג ו ר י ם ו ל ע ב ו ד ה עבור החלוצים ,ל ק ו ר ס י ם ל ל י מ ו ד ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ו ל א ו ל ם ק ר י א ה ל ש ע ו ת ה פ נ א י . 5 8 אף א ח ת מ ה ת ו כ נ י ו ת ה ל ל ו ל א ה ו ג ש מ ה . הערות "A Hitachdut Hanoar" Zsido Szemle 1931 szeptember 25. .1. ..2חוזר י׳ )של התאחדות הנוער( 5693אדר עמ׳ ) 3בהונגרית(. .3ה ח ד ז׳ הג״ל 1933פברואר עמ׳ ,1עמ׳ ,3עמ׳ .8 .4עדות של חיים חרמש ב כ נ ס של חברי ״הנוער הציוני״ יוצא הונגריה שהתקיים ב־ 21וב־ 22לאוגוסט 1970בכפר הנוער אלוני יצחק )מכאן :עדות בכנס(. .5עדות שמעון שדוני בכנס .ר א ה ג ם :משה בידרמן ״פרקי הנוער הציוני בהונגריה״ משואה א׳ 1973עמ׳ .67 .6משה קולודני ,הנוער הציוני וארשה 1937עמ׳ .12-8 .7יוחנן כהן ,הגוער ו ע י ו נ י עמ׳ .237 "A Klal-cionista ifjusagi konferencia Budapesten" Zsido Szemle 1935 januar 25 .8 p. 11. .9יוחנן כהן ,הגוער הציוני עמ׳ ,237עמ׳ .250 .10מ .של מרכז החלוץ הכלל ציוני ,ת א ר י ך 6.12.1935 :ארכיון הנועד ועיוני ת.א. .11ע ח ת של משה קול ,שר התיירות לשעבר. .12חוזר מטפר 1של ״הסתדרות הנוער הציוני״ 1937ספטמבר. .13מ .של שמעון שבעק ,ע .לפקוביטש ומשה בניוביטש .תאריך .25.2.1936 :ארכיון הנוער הציוני תא.א .14מ .של שמעון שבעק ,רפאל יוםטוס ,ת א ר י ך 20.3.1937 :הנ׳יל. Dr. Herskovits Fabian "Amikefe hachsaraban" Zsido. Szemle 1934 Junius 30 .15 1934 Junius .17 N a p l o Kepv Szemle majus 30. .16Zsido Szemle Jiszacbar Vida, "Egy uj magyar telep Palesztinaban" Zsido . apr1934 Orszaggyulesi .19מ .של משה בניוביטש ת א ר י ך 19.4.1936 :ארביזן הנוער הציוני шראה ג ם : "А М.С. Szmukodese" Zsido Szemle 1936 november 20 p. 11. .20מכתב של י .הרשקוביטש )ביידיש( ,ת א ר י ך .31.12.1935 :ארכיון הנוער הציוני .кл .21עדות של עזרא בן־ארי )לפקוביטש( ושמעון שרוני. .22ע ח ת של חיים חרמש בבנם .ראה ג ם :מ כ ת ב של זאב וייס ,תאריד10.10.1937 : ארכיון הנוער הציוני 124 9.p. 1933 9. p•30 p25 .23 עדות ש ל .24 עדות ש ל חיים ח ר מ ש בכנס. מרדכי .25 חוזר טפ׳ 1ש ל ״הסתדרות .26מ .ש ל עזרא .27מ .ש ל וייס. הנועד לפקוביטש. הציוני״ תאריך: ) ב ה ו נ ג ר י ת ( ע מ ׳ .4 ארכיון .30.11.1936 עזרא לפקוביטש, ת א ר י ך 31.1.1937 : .28מ .ש ל עזרא לפקוביטש, ת א ר י ך 10.11.1936 : הנ״ל. .29מ .ש ל עזרא לפקוביטש, ת א ר י ך 30.11.1936 : הנ״ל. מכתב .30 תלונה ש ל הצעיד״א ל ״השומר הגוער JUI ועיוני הנ״ל. העובדים ואל ק ר ן הסתדרות תאריך: היסוד. 26.8.1938א ר כ י ו ן מ ר ח ב י ה .(3).30.3 מ. .31 שמעון הציוני רפאל בניוביסש, ת«. עדות ש ל .32 שבעק, יוסטוס ,מ ש ה תאריך: .20.3.1937 לפקוביטש. עזרא •19 p • 1 •33 1937 november " A Hachsarak ugye" Zsido Szemle 7. •34 עדותש ל .35 אליהו Nepszava 1937 marcius סבו־ישורון. 5 p . 2. •36 1937 november 6 p . 5. •37 5 p . 5. -38 6. •59 מצוטט אדכידן הנועד Ujsag 1937 november Esti Fuggetlenseg 1937 november Magyarsag Uj 1937 november Nemzedek Uj ב: 1937 nov. 19. "Sajtoszemle a hachsarak ugyerol" Zsido Szemle הנ״ל 1937 november. .40 5 p . 5. .14 1937 november 6 p . 5. .42 .43 p . 8.׳ г 1 9.׳ 1937 я с 1937 .44 Szemle Szemle Esti Ujsag Magyarsag 1937 november Uz fuggetlenseg "Mi az igazsag a hachsarak korul?" Zsido "Milyen lepeseket tett a Magyar Cionista Szovetseg?" Zsido november 19 p. 2. עדות ש ל .45 .46מ .ש ל hachsarak u אליהו עזרא םבו־ישורון. לפקוביטש, .47"A .48מ .ש ל עזרא .49מ .ש ל ז א ב .50 חוזר ש ל מ. .51מ .ש ל מ ש ה .52מ .ש ל nov. 19 pp. 1—2. לפקוביטש, וייס, הנוער ש ל זאב יואש ת א ר י ך ,18.11.1937 ארכיון מ ו ע ד הציוני мл וייס, נתקבל ת א ר י ד ,26.12.1937 : בארץ ת א ר י ד ,8.12.1937 : הרטמן, תאריך: רפאל ארכיון ב ת א ר י ך ,8.12.1937 : ה צ י ו נ י 1.2.1938ר א ה קולודני, 1937 ארביון הנוער הציוני лл גם: ארכיון 1.2.1938 יוסטוס. הנוער הציוני JMI ומועד הציוני JUI הנ״ל. ת א ר י ך 29.5.1938 : הנ״ל. צuj Magyar telep Palesztinaban. Tel Cur, KvucaHungarit",3 30 p . .54מ .ש ל ע ז ר א ל פ ק ו ב י ט ש . .55ע ד ו ת ש ל ע ז ר א ל פ ק ו ב י ט ש . .56 1936 januar Szemle ת א ר י ך .11.11.1936 : ארכיון 1934 Junius מ ו ע ד הציוני Egy 9.Zsido Szemle JUI Beregi Armin, "A magyar zsidosag Palesztinaban" Zsido 17 p. 3. 125 י א ן זאבורובסקי י ה ו ד י זכרם פולין ומורשתם ־ יי המחבר ,דמוקרט וליברל פולני ,סוקר את היישוב היהודי בפולין י• במשך אלף שנות קיומו ,עד לחיסולו הטרגי על ידי הנאצים ודעיכת שארית פליטתו ת ח ת השלטון הקומוניסטי .בתוך כך הוא מחווה אתי דעתו על שרשיה של 'האנטישמיות הפולנית ,שלא נעלמה א ף בשנים אלה ,שפולין נותרה למעשה ״יודגרייך .לא עם כל ' רעיונותיו והנחותיו אפשר להסכים ,אך אין להטיל ספק ביחסו האוהד לנושא וביושרו האינטלקטואלי. י'י . 1 : 1 ; ; העורד ~• : י מראשית מלבד היווסדה של החברה הפולנית, במאה ה־,11—10 היוו בה היהודים, ה פ ו ל נ י ם ב נ י הארץ ,א ת ה ק ב ו צ ה ה א ת נ י ת ה ו ת י ק ה ביותר .ה ר י ב ו י ה מ ה י ר ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת בימי ה ב י נ י י ם ו ה ת נ א י ם ה ט ו ב י ם ,ש א י פ ש ר ו א ת ה ת פ ת ח ו ת ה , ביססו קהילה יהודית גדולה ויציבה שהמשיבה להתקיים במשך כל התקופה, ש ב ה ה י ת ה פולין מ ח ו ל ק ת בין אוסטריה ,פ ר ו ס י ה ורוסיה .1918—1795ב ש נ י ם שבין שתי כשנת מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם הגיע מ ס פ ר ם ש ל י ה ו ד י פ ו ל י ן ל כ ד י ש ל ו ש ה וחצי מיליון. 1939ה י ו ו .ח ל ק עשירי מ כ ל ל א ו כ ל ו ס י ת ה ש ל פולין ו ש ל י ש מיהודי אירופה. [.צ מ י ח ה ש ל ק ה י ל ה יהודית כ ה ח ז ק ה ב פ ו ל י ן ב א ה כ ת ו צ א ה מ ר ד י פ ו ת ה י ה ו ד י ם באירופה ה מ ע ר ב י ת וגירושם משם *.פולין ק ל ט ה א ו ת ם ויצרה תנאים ,ש א י פ ש ר ו * הם גורשו מאוסטריה ,מבוהמיה ושאיה .במחצית המאה ה־ 18קלטה פולין גם את יהודי רוסיה ,קרבנות הרדיפות והגירושים .היו אלה בעיקר תושבי האזורים המזרחיים של פולין שסיפחה רוסיה במאות ה־ 16וה־ .17במהלך המאות ה־ 18וה־ ,19כאשר פולין חוסלה כמדינה ,נכללו החלקים המזרחיים והמרכזיים של פולין ב״תחום המושב״ ליהודים ,שהוגלו מרוסיה גופא )״מוסקובי״(. 126 את התפתחותם התרבותית והדתית. ע ד ל ש נ ת 1795נ ה נ ו יהודי פ ו ל י ן מ א ו ט ו נ ו מ י ה נ ר ח ב ת מ ב ח י נ ה ד ת י ת ,ת ר ב ו ת י ת , ח ב ר ת י ת ומשפטית .האוטונומיה הוענקה ל ה ם בזכות גודלה של הקהילה והתפקיד ה כ ל כ ל י ,ש מ י ל א ו ) כ ב ע ל י מ ל א כ ה ו ס ו ח ר י ם ב ע י ר ( וכן ה ו ד ו ת ל ח ו ק ו ל ח ב ר ה ה פ ו ל ג י ת , שהצטיינו ההשפעה בסובלנות. של ההדדית שתי — התרבויות המיעוט של היהודי ו ש ל ה ר ו ב ה פ ו ל נ י — ה פ כ ה ל ת ו פ ע ה ט ב ע י ת ב מ א ו ת ה ש נ י ם ש ל ד ו ־ ק י ו ם ועם זאת לא פגעה באופיר .הייחודי ש ל כלל היהודית. הקהילה הוא, נהפוך ה ש פ ע ה זו ה ע ש י ר ה א ל ה כן א ל ה . ההתפתחות אף במסגרת הרצופה, האוטונומיה, של התרבות היהודית )שהגיעה ל פ ר י ח ה ( ,ש ל ה פ ו ל ח ן ה ד ת י ו ב מ י ו ח ד ש ל ל י מ ו ד י היהדות ,ע ש ת ה מ ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת בפולין מ ע י ן צ ו ר מ ח צ ב ת ש ל ״הווי .יהודי״ א ו ת ג ט י ב ע י ג י יהודי עולם.״ י ת ר ה מזו ,פולין ה י ת ה ל מ ק ו ם ל י ד ת ם )או ת ח י י ת ם ( .ש ל ד פ ו ס י ם מ ס ו י מ י ם ש ל התרבות היהודי היהודית ושל הדתיים, החיים ששימשו וכמקור כדחף לעם העשרה כולו. ה ה ד ר ד ר ו ת ה כ ל כ ל י ת ש פ ק ד ה א ת פולין ב מ ח צ י ת ה מ א ה ה־ 17ג ר מ ה ל ה ת ר ו ש ש ו ת ה של האוכלוסיה כולה )של האצולה ושל ועקב האיכרים( כך גם גובר לעוני ו ה ו ל ד ש ל ה ת ו ש ב י ם ה י ה ו ד י ם ב ע ר י ם ו ב ע י י ר ו ת .ב מ א ה ה־ 18גראו סימגי ה ה ת ע ו ר ר ו ת של ״הבעיה חברתי פנימית להיכלל אמורה ב ת ו כ נ י ת ה ר פ ו ר מ ה ,ב ה ה ו ח ל ב מ ח צ י ת .ה ש נ י ה ש ל ה מ א ה ד.־ .18ב י צ ו ע הרפורמה החברה היהודית״, ראשית כמחלוקת בקהילה היהודית על ודתי ,ש נ י ת — כ ב ע י ה ל א ו מ י ת ־ ש ל ה י ה ו ד י ם האביונים ,ש ה י ת ה רקע ה ו פ ס ק ע ם ח ל ו ק ת ה ש ל פ ו ל י ן בין ה מ ע צ מ ו ת ,והיהודים כ מ ו ג ם ה פ ו ל נ י ת ,היו מעתה נתונים למרותו של ב מ ש ד כ ל ה מ א ה ה־ 19ו ה ס ת י י ם ר ק ב ש נ ת בתקופה, ש ל ט ו ן זר ועויין, כל שהתקיים .1918 ש ב ה ה י ת ה פ ו ל י ן מ ש ו ע ב ד ת ל ש ל ט ו ן זר ,1918—1795 ,ה י ה מצבה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ק ש ה ב מ י ו ח ד ,כיון ש ש ל ו ש ה מ ע צ מ ו ת ה ז ר ו ת נ ק ט ו ,ב מ ו ד ע , מ ד י ג י ו ת של ל י ב ו י או גירוי ס כ ס ו כ י ם וגיגודים ח ב ר ת י י ם ,ל א ו מ י י ם ו ד ת י י ם .מ ד י נ י ו ת זו הוסיפה להתרופפות הזיקה בין המיעוט היהודי ובין הרוב ה פ ו ל ג י •)וכן בין היהודים ל א ו ק ר א י נ י ם ב א ז ו ר י ם ש ב ד ר ו ם ־ מ ז ר ח ( * * ו ה ח ל י ש ה א ת י ח ס י ה ס ו ל י ד ר י ו ת ה ח ב ר ת י ת בין היהודים ל ב י ן ע צ מ ם .ב ג ל ל ח ו ס ר ה ק ש ר ה מ ש ו ת ף ,ה פ ו ל נ י ־ ל א ו מ י , ה ת ע ר ע ר ה ה ל ו י א ל י ו ת ש ל כ ל ה מ י ע ו ט י ם )היהודים ה פ ו ל ג י י ם היו מ ע ת ה ,פ ו ר מ ל י ת , ״יהודים רוסיים״ ,״יהודים א ו ס ט ר י י ם ״ א ו ״פרוסיים״( .ע ו ב ד ה זו ה ש פ י ע ה ב ה כ ר ח על יחסם של המיעוטים כלפי הרוב הפולני ,שהכוחות הכובשים ראו בו ״מיעוט״ עויין .ב מ צ ב זד .ק ל היה ל ב צ ע מ ד י נ י ו ת .ש ל :״ ה פ ר ד ו מ ש ו ל ׳ ׳ -ג ו ס ף .ע ל כ ך . ,א ח י ד ו ת ה ושלימותה השלםון של הרוסי, ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת וכן .גם :ה ס ו ל י ד ר י ו ת נפגמה בגלל הפולגית־יהודית, תחת ה ״ ל י ם ו ו א ק י ם ״ ,היינו ה י ה ו ד י ם .הרוסיים ,ש ה ו ע ב ד ו • האמרה .ההיתולית :״מוצא כולנו ,במידה קטנה או גדולה — מגליציה״ ,יש ל ה על מה לסמוך מבחינה תרבותית ודתית. ** הסיכסוך היהודי—אוקראיני ) ת ת נ י ( נשא אופי חברתי ותחילתו היתד .עוד ב מ א ה ה־ .17לפעמים לבש צורה של פרעות אלימות ,שפרעו האיכרים האוקראיניו ביהודים ובאצילים פולניים. 127 ל״תחום את המושב״ בשטחים, שהיו שייכים מקודם ה״ליטוואקים״ לפולין. ספגו ה ש פ ע ת ה של רוסיה והיו ל ה ו ט י ם ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם הרשויות ש ל ה . .ב מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל ה מ א ה ה־ 19ג א ת ה ב פ ו ל י ן ה א נ ט י ש מ י ו ת ע ק ב ה ה ת פ ת ח ו י ו ת החברתיות בתחום שלי א ו ת ם ה י מ י ם : אך באיטיות ה ת ע ש י ה ו ה ח ב ר ה .ב ד בבדי .ב א ה התרחשו בהתמדה של התרוששות בפולין תמורות הכפר הפולגי וגרמה ל ג ה י ר ה ה מ ו נ י ת של ה כ פ ר י י ם — ל ע ר י ם )הייתה זו ת ו צ א ה מ כ ך ,ש ש י ח ר ו ר ה א י כ ר י ם שהיו ־בשליטתם בשטחים, של האוסטרים והרוסים, מאוחר בא מרי והתממש ב צ ו ר ה ג ר ו ע ה ( .בין ה פ ו נ י ם ל ע י ר היו ג ם ב נ י ה א צ ו ל ה ,ש י ר ד ו מ נ כ ס י ה ם .ה מ ה ג ר י ם גתקלו, הללו ב ב ו א ם ל ע ר י ם או ל ע י י ר ו ת , בקהילות ומגובשות יהודיות יציבות ) ב ע י י ר ו ת ק ט ג ו ת היוו היהודים ל פ ע מ י ם 100%ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ( והגיבו ב א נ ט י ש מ י ו ת ; ; הראוי•לציין ,שבגיגוד לאנטישמיות מן א ג ט י ש מ י ו ת •״סוציאלית״ ,ג ט ו ל ה כ מ ע ט מזו' ג ם ידיהם הבסיס.״האידיאולוגי־פוליטי״ של הפולני, שהשתדלו הפוליטיקאים ב א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת ,ה י ת ה זו אלמגטים שלה ד ת י י ם א ו .״גזעניים״ *.יתירה ל א היה הון להפיק א ל א ת ו צ ר לוואי ,מ ע ש ה לאומגים מרגשות בקרב העם א ף ' כ י ה ט ר י ד ו א ו ת ו אז ,ב מ א ה ה ־ , 1 9ע נ י ג י ם רציגיים ב ה ר ב ה .אם כן, ש ו ר ה א ר ו כ ה ש ל גורמים ,כ ג ו ן :ה מ ד י נ י ו ת ש ל ה ש ל י ט י ם הזרים ,ב ע י י ת ה״ליטוואקים״ והתעוררות האגטישמיות הפולגית על ר ק ע ה ת ח ר ו ת ה כ ל כ ל י ת חברו יחד והביאו להדרדרות נ י כ ר ת ב מ ע מ ד ם ש ל יהודי פולין ,ש ס ב ל ו ש נ י ם ר ב ו ת מ ה ע ו נ י ו ב ג י ־ לוויתו — הנחשלות הכלכלית והפערים החברתיים. אלה הן נודעת אין בעיות ומצריכות קשות מחקרים נוספים. עם זאת, חשיבות רבה ל נ י ת ו ח מ ה ו ת ה ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ה פ ו ל נ י ת ע ל כ ל מ א פ י י נ י ה ותוצאותיה. ספק, שהיא שוגה לחלוטין מן האגטישמיות הגרמנית־ אוסטרית, הטבועה ב ח ו ת ם ת ס ב י ך ה נ ח י ת ו ת ,וכן מן ה צ ו ר ו ת ה ש ו נ ו ת ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ר ו ו ח ת ב א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת ,שיש בהן ע ו י נ ו ת ה ע ו ל ה א פ י ל ו ע ל ה ב ו ז ) ״ א ו י ב י ישו״ מ ק ד מ ת ד נ א ( . האנטישמיות ה פ ו ל נ י ת ,ל ע ו מ ת זאת ,מ ו ש פ ע ת ,א פ י ל ו ב פ י העם ,מ י ח ס ם ה מ ז ל ז ל ו ה מ ש פ י ל ש ל ה א צ י ל י ם ה פ ו ל נ י י ם )״היהודון ה ע ל ו ב ש ל י ״ ( .ל כ ן נ מ צ א ו ב י מ י ה מ ל ח מ ה אגטישמים מגחלת אבותיהם. המורכבות רגשות מבין פולגיים רבים, שהגנו על ב ר ו ר שאין זו ״היהודים אלא דוגמה, שלנו״, אך כ א י ל ו היו היא משקפת אלה חלק היטב אח ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ,ש מ א ח ו ר י ה ר ג ש ו ת ה א ג ט י ־ פ ו ל ג י י ם ב ק ר ב היהודים .אגב, כ א ל ה כ ל פ י ״הרוזנים ו ה א ד ו נ י ם ה פ ו ל ג י י ם ״ א פ ש ר היה ל מ צ ו א אצל ר ב י ם שכגיגו .פ ע ם ,היה ת ס ב י ך ג ח י ת ו ת מ ס ו ג ז ה ר ו ו ח ל מ ד י בפרוסיה! קורה ל פ ע מ י ם ש ט פ י ח ה ע ל ה ש כ ם מ כ א י ב ה י ו ת ר מ מ כ ה ,ל כ ן י ח ס ו הידידותי של הפולגי כ ל פ י ה י ה ו ד י ג ת ק ל עדיין ב א י ־ א מ ו ן ,ש מ ק ו ר ו ב ח ש ש ל ש ו ב ו ל ה י מ צ א ת ח ת חסותו. ה ה ת פ ת ח ו י ו ת ה מ ת ו א ר ו ת ל ע י ל ב מ צ ב ה ה פ ג י מ י ו ה ח י צ ו ג י ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ב פ ו ל י ן ה ב י א ו לשינויים פ ו ל י ט י י ם מ ש מ ע ו ת י י ם ב ק ר ב ה ק ה י ל ה היהודית .הרעיוגות השמאלניים על ח ו ג י ם ג ר ח ב י ם ש ל ה א י ג ט ל י ג נ צ י ה ו ה ב ו ר ג נ ו ת .ה ח ל ה זרימה ח ז ק ה של יהודים לשורות * חדרו לא רק לפרולטריון ) ו ל ת ת ־ פ ר ו ל ט ר י ו ן ( היהודי ,א ל א פ ע ל ו אף ת נ ו ע ת ה פ ו ע ל י ם ה פ ו ל נ י ת ו ר ב י ם מ מ נ ה י ג י ה ש מ א ל ,היו מ ק ר ב הפעילים במשד מאות בשנים היתה החברה הפולנית רגילה לא רק למיעוט יהודי )״פראדיםוס הבראורום״ — גן עדן עברי( אלא גם לטטרים ,ארמנים וקראים. 128 היהודים .מ צ ב ז ה ג ר ם ל מ ת י ח ו ת מ ו ג ב ר ת ו ל ח י ל ו ק י ד ע ו ת ב ת ו ך ה ש מ א ל ה פ ו ל נ י . ה ם התעוררו ,מ ח ד בגלל גיסא, הפעילים הגטיה ש ל היהודים לבין־לאומיות ק י צ ו נ י ת )״לוכסמבורגיזם״( ו מ א י ד ך ג י ס א — ב ג ל ל ה נ ט י ה ש ל ה מ נ ה י ג י ם ה ס ו צ י א ל י ס טיים מ מ ו צ א פולגי ל כ ר ו ך א ת ה ש י ח ר ו ר ה ס ו צ י א ל י ע ם ה ש י ח ר ו ר הלאומי .ה מ ת ח י ם וחילוקי הדעות הללו הרעיון גהגה גמשכו ע ד לשגות הששים ש ל מ פ ו פ ו ל ר י ו ת ד ו מ ה ב ק ר ב י ה ו ד י פולין. במכשול שלגו. המאה הציוגי ,ש ז כ ה ל ה י ע ג ו ת כ ה ר ב ה מ צ ד ה י ה ו ד י ם ב מ ד י נ ו ת שוגות, ה ת פ ש ט ו ת הציוגות בפולין לא נתקלה ע צ ו ם והוא ה ד ת י ו ת ה י ה ו ד י ת ה ע מ מ י ת ש ק י ב ל ה ה ש ר א ה מ ן ה ח ס י ד ו ת . ד ת י ו ת ז ו ה י ת ה ב ע ל ת אופי מ י ס ט י ־ א ס כ א ט ו ל ו ג י ו צ מ י ח ת ה ה ח ל ה ב מ א ה ה־ 18ב ק ר ב השכבה יהדות פולין — מתוך העגייה ב י ו ת ר ש ל ה כ ר ו כ ה ־בחיי ש ע ה מ י ו ח ד ת .ה י א ש ל ל ה עשייה להכניע רשע .בסופו ש ל ד ב ר השפיעה תפיסה משיחית־פילוםופית והתנגדה ־לשימוש בכוח, ה נ י ש ה ה ז א ת ע ל האופן ,ש ב ו כדי הגיבו יהודי .פ ו ל י ן ע ל ה צ י ו ג ו ת ו י ו ת ר מ א ו ח ר ע ל ה ד ר ד ,ש ב ה ה ת ג ה ג ו ב י מ י ה ר ד י פ ו ת ו ה ה ש מ ד ה ת ח ת ה כ י ב ו ש הגרמגי. ב ש ג ת 1918ו כ ת ה פולין ל ה ח ז י ר ל ע צ מ ה א ת ע צ מ א ו ת ה ,א ב ל ב כ ך ל א ג ע ל מ ו הדילמות, שבפניהן עמדה בעבר. ״הבעיה היהודית״ גשארה כבעיית המפתח: מיליוגים ר ב י ם ש ל יהודים עגיים ו מ ר ו ש ש י ם ,חסרי .י ש ע ,ש ג ם ל א י כ ל ו ל צ פ ו ת פולין לעזרה ממדינת העולם )(1939—1918 העגיה א ף היא. היתה משופעת התקופה בבעיות הקצרה ש ב ק ש ת י מלחמות בתוך הקהילה ובפעילויות הן היהודית ,ה ן ב מ ד ע ת פולין .ה א ו פ ו ז י צ י ה ה פ ו ל י ט י ת ה י מ נ י ת ע ש ת ה נ ס י ו ג ו ת ק ל ו ש י ם ל ה ע ל ו ת ,ב י ן ש א ר ה צ ע ו ת י ה ,פ ת ר ו ג ו ת אגטישמיים, תעמולתי בלבד ומבחיגת אולם הם ל א הגיעו ל כ ל ל חריפותם ל א עמדו בשום יחס מימוש. ערכם היה לרגשות האגטישמיים ה ש ו ר ד י ם ב א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת ו ב א ג ן ה ד ג ו ב ה .ב א ו ת ה ש ע ה געשו מ צ ד ה ג ו ר מ י ם ה מ מ ש ל ת י י ם מ א מ צ י ם מ ס ו י מ י ם ל ת מ ו ך בציוגות ,ל א מ ן ב ס ו ד י ו ת א ת הלוחמים של ההגגה ו ש ל האידגון ו ל ח פ ש שטחים, שבהם יוכלו היהודים ל ה ת י ש ב .אולם ,ל א ה י ה ב כ ל א ל ה ,כ ד י ל ה ש פ י ע ב א ו ד ה מ ה ו ת י ע ל ג ו ר ל ם ש ל יהודי פולין. בימי מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגיה ה ו פ ר ד ו ה י ה ו ד י ם מ ה ח ב ר ה ה פ ו ל ג י ת ) ה ו ק מ ו ג י ט א ו ת לראשוגה בהיסטוריה ש ל פולין( ו ה ו ח ל ב ה ש מ ד ה ה ד ר ג ת י ת — ת ח י ל ה ב א מ צ ע ו ת ע ב ו ד ה הירסגית ו ת ג א י ם ת ת ־ א ג ו ש י י ם ב ג י ט א ו ת ,א ח ר כ ך על :י ד י מ ב צ ע י ם .גיידים ש ל ה״אייגזאץ־גדופפן״ מ ז ר ח י ת ל ג ה ר ב ו ג ב ש ג ת .1941ו ל ב ס ו ף ע ל ־ י ד י ה מ ת ה במחגות ״קבע״, בתאי הגאזים ע ל ־ י ד י ג ל ו ב ו צ ג י ק וגרייזר*. באושוויץ ובמחגות שהוקמו במיוחד ל ש ם כך י א ש ד ליהודים ,ע ל ו ע ל פ ג י ה ש ט ח ב י מ י ם ט ר ג י י ם א ל ה ה א ל מ ג ט י ם ה ע י ק ר י י ם המצויים במסורת שלהם ,אותם האלמנטים שקלטו אותם במערב ואשר ה ת ג ב ש ו * שניים מראשי התליינים הנאציים בפולין הכבושה :אודילו גלובוצניק ,ראש הס״ס והמשטרה במחח לובלין .,אחראי להקמתם ש ל מחנות ההשמדה שבאיזורו .נתפס ב־ 1945על ידי כוחות הברית והתאבד .ארתור גריתר ,ס״פ־גרופנפירד ,מושל ורטהגאו )מחוז פ ח נ ן ו ל ו ח ( שפופח 'לרייך הגרמני ,אחראי לגירושם 'ולרציחתפ של המוני פולנים ויהודים .נ י ת ן למיתה והוצא להורג בפולין .בשנת .1946 129 ב ק ר ב ם לאחר הרדיפות ברוסיה :ד ע ת ם היתה ,ש ה ת נ ג ד ו ת פעילה לרח־פיהם תכפיל ה א ב י ר ו ת וכי מ ט ע מ י ם ד ת י י ם אין ל ה ש י ב את )חסידות(. ב א ל י מ ו ת ־ על א ל י מ ו ת ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר היו ג ם ב מ ס ו ר ת ז א ת -ג י ל ו י י ם ־של ר ו ח ל ח י מ ה ש ל יהודי פולין, ה ם היו שוליים א ב ל מ ת מ י ד י ם ) ה ח ל ב מ א ה ה ־ ( 1 7ו ה ת ח ז ק ו ע ם ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב מ א ב ק ה ע צ מ א ו ת ש ל פ ו ל י ן ב מ א ה ה ־ 1 9וה־ .20א ש ר ל פ ו ל נ י ם ,ה ם הושיטו באותם הימים וניתנה ב ת נ א י ם קשים ה ר ב ה י ו ת ר מ ב כ ל א ר ץ א ח ר ת באירופה. היו אולם עזרה גם פרטית תגובות ורשמית אחרות, )שאורגנה על שהעידו ידי על השלמה המחתרת מצד הפולנית( הפולנית החברה ע ם ה ש מ ד ת היהודים ,כ י ג ם ה פ ו ל ג י ם ע צ מ ם היו ב מ צ ב ש ל כיליון .ה ג ו ר ם הגוסף ההפרדה היה בין המוחלטת הפולגית החברה היהודים ובין מומתים )שהיו מ א ח ו ר י ה ח ו מ ו ת ( וגם ריבוי ה מ ו ד י ע י ם ו ה ס ח ט נ י ם ) ש מ ל צ ו ב נ י ק י ( ,ש ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ע ל ה בידי ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל ג י ת ל ח ס ל ם . בימים שלאחר המלחמה הגיעה לשיא שלהם( בהנהגת תנועת הפועלים הבורגגות פעילותם של הפולגית. יהודי לאחר פולין )לרבות המהפך בהגהגה ה פ ו ל י ט י ת ש ל פולין) ,(1945—1944כ א ש ר ה ש ל ט ו ן ע ב ר לידי ה מ פ ל ג ה הקומוגיםטית, היהודים ת פ ק י ד ר א ש ו ן ב מ ע ל ה ב מ ג ג ג ו ן ה ד י כ ו י ה מ מ ש ל ת י ו ע מ ד ו ת מ פ ת ח מילאו ב ת ע מ ו ל ה ובמיגהל .ת ו פ ע ה זו ג ר מ ה ב א ו פ ן ט ר ג י ל ה ח י א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ה פ ו ל ג י ת ו ג ר מ ה ל ה ג י ר ת ם של יהודים ב ס ו ף ש ג ו ת ה א ר ב ע י ם מ פ ו ל י ן ל י ש ר א ל ,ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת א ו ל א י ר ו פ ה ־ ה מ ע ר ב י ת ) ג ם ל ג ר מ ג י ה :ה מ ע ר ב י ת ( .מ ן הראוי לציין ,ש א ו פ י ה ש ל 1956ו־.1968 ה ג י ר ה זו היה מ ו ר כ ב ו כ ב ד מ ש ק ל ב ה ר ב ה מ ז ה ש ל ה ה ג י ר ה א ח ר י כ ד י ל ב ח ו ן ל ע ו מ ק א ת גורמיה ,ד ר ו ש יידע ,ה י כ ן ו א י ד ע ב ר ו ע ל ה א נ ש י ם ה א ל ה ה מ ל ח מ ה )בפולין או מ ח ו צ ה ל ה ( ו ב מ ה ע ס ק ו ל א ח ר ש ח ז ר ו לפולין ,ב ט ר ם שגות ה ח ל י ט ו להגר .מאיז־ך ,ה ב ע י ו ת ש ל ש ג ת ) 1968ו ג ם ש ל 1956י( ,כלומר ,ה ה ת פ ת ח ו י ו ת ועמדתם המגרים, של בתוך המדיגה הללו הם בעיקר פרק בתולדותיה של לעתים גוסחו בצורה הגושאים מסולפת. ת נ ו ע ת ה פ ו ע ל י ם ה פ ו ל נ י ת ואיגם שייכים ל ת ח ו ם ההיסטוריה ש ל ה י ח ס י ם בין פ ו ל ג י ם ל י ה ו ד י ם .גושאים א ל ה חורגים מ ת ח ו ם שבין ה פ ו ל נ י ם ל י ה ו ד י ם ו מ ה ו ו י ם היחסים שבין הממשלה של היחסים וכן בבעיות הפנימיות של לבין אלמגט החברה חשוב בפולין במרקם )בעיקר הבתר־מלחמתי עד שנת (1956 ת נ ו ע ת ה פ ו ע ל י ם ה פ ו ל נ י ת )עד סוף ש נ ו ת הששים(. כיום ,ה ב ע י ה היהודית — כ נ ו ש א פ ו ל נ י פ נ י מ י — א י נ ה א ל א ענין ש ל הזיכרון הלאומי. יהודי פולין ח ד ל ו ל ה י ו ת מ ר כ י ב מ ה ו ת י ב מ צ י א ו ת ה ל א ו מ י ת שלנו .מ ה ש נ ו ת ו אינו א ל א ש ו י ו :כ מ ה א ל פ י ם ש ל ק ש י ש י ם ,מ ק צ ת פ ו ל נ י ם מ מ ו צ א יהודי, ק ב ר ו ת ובתי כנסת ,המכון בתי הפרק של גם ב ה י ס ט ו ר י ה של החברה הפולנית, לחקר יהודי פ ו ל י ן שעיצובו — נמשף ההיסטוריה הסתיים. כאלף היהודית ו ה ת י א ט ר ו ן האידי. השמדתם שנים שינתה בקירוב. את במקביל המבנה השתנה ה ע ת י ד ו ה ש ת נ ת ה ה ד מ ו ת ש ל ה י ה ד ו ת ב ע ו ל ם כ ו ל ו .איך היו נ ר א י ם היהודים בישראל זמננו ו ב ת פ ו צ ו ת ב ל י ה ״ ש ט ט ל ״ ה ג ל י צ א י ? אגי מ ט י ל ס פ ק ,אם היהודים בגי — באמריקה וגם השאלה, אם ה ה ש מ ד ה של בישראל — היו יהודי פ ו ל י ן אין גשארים כ״יהודי פ י ר ו ש ה ,לטווח המקרא״. ארוך, גשאלת היעלמותה ש ל ״ ה י ה ד ו ת הנבואית״ ,ה א ם ה ה ש מ ד ה ל א ש מ ה ק ץ ל ת ר ו מ ה ה מ ו ס ר י ת ו ה ת ר ב ו ת י ת , ש ה ב י א ו היהודים ל ת ר ב ו ת ה ע ו ל ם ? מ ה י ק ר ה ב ע ת י ד — ואין צורך ל ה ז כ י ר מ ה 130 מ ת ר ח ש כ ב ר בהווה — ל ש א י פ ה ה י ה ו ד י ת ה נ צ ח י ת ל ה י ו ת ״אוד לגויים״ ? זו א ח ת ה ס י ב ו ת ל ח ש י ב ו ת ה צ ל ת ה ש ל מ ו ר ש ת יהודי פולין ו ל ט י פ ו ח זיכרם. א ת ה ת פ ק י ד ה ז ה ע ל י ג ו ל מ ל א ל א ר ק ל מ ע ן הזיכרון ה ל א ו מ י של ה פ ו ל נ י ם ,א ל א ג ם ל מ ע ן ״הזיכרון ה ב י ן ־ ל א ו מ י ״ ש ל ה ע ו ל ם .ת פ ק י ד זה ,ב ע ל ח ש י ב ו ת מ כ ר ע ת , מ ו ט ל גם ע ל היהודים ע צ מ ם ב כ ל מ ק ו ם ,ש ב ו ה ם חיים כיום. מ א נ ג ל י ת — דינר .נ ז ר 131 יוסף גוברין ,, ,/ מאבקו של ועד המשלחות היהודיות ב״חבריהלאומים״ בזינבה להחזרת הזכויות שנשללו מיהודי גרמניה ,מאי-ספשמבר *1933 1933ה ו ג ש ו ל ח ב ר ־ ה ל א ו מ י ם ב ז ׳ נ ב ה ש ת י פ ט י צ י ו ת ב י ו ז מ ת ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת במאי היהודיות השלום״ שליד ״ועידת בעגין בפאריס שלילת של זכויותיהם יהודי ש ל ז י ה ע י ל י ת .ה א ח ת ,ב ש ם פראגץ ב ר ג ה י י ם ,י ה ו ד י ת ו ש ב ש ל ז י ה ע י ל י ת והשנייה, בשם הועד.נ המשותפת האגםי־יהודיות ״ועידת שתיהן היתד• היו דומות אך בתוכגן, גבדלו באופן הצגתן. להשפיע על ממשלת גרמגיה הנאצית לבטל ידי הפעלת חבר הלאומים בז׳גבה, שעליו על את מגמתן גזירותיה הומל מסעם ה ש ל ו ם ״ ב פ א ר י ס ה פ י ק ו ח ע ל ק י ו ם מ ש ס ר ה ה ג ג ה ה ב י ג ל א ו מ י ע ל זכויות המיעוטים. יוזמת האגטי־יהודיים, ועד המשלחות היהודיות גגקםה בעקבות התקגות והחוקים שהחלו להחקק בגרמגיה זמן ק צ ר ל א ח ר עליית היטלר לשלטון ב מ ג מ ה ל ה ר ח י ק א ת היהודים מחייה הציבוריים ש ל גרמגיה ,לגישולם מעמדותיהם הכלכליות והחברתיות ולהעניק סוציאליסטית המאבק ראשונה גגדם. גושפגקה חוקית למדיגיות המפלגה הגאציוגל־ 2 המדיני סביב פסיציית ברגהיים לדיון במועצת החבר בסוף מאי )אשר מ ס ע מ י ם פרוצדורליים הובאה (1933 עורר תהודה ניכרת בעתונות ה י ה ו ד י ת ו ה א ״ י בתקווה ,שגיתן יהיה ל כ פ ו ת ע ל מ מ ש ל ת ג ר מ נ י ה ל ה ח ז י ר ליהודים בגרמניה א ת זכויותיהם ה ג ש ל ל ו ת ו ל ע צ ו ר ב כ ר א ת התדרדרות במעמדם החוקי והחברתי. * 132 תיאור מקיף על יוזמת המאבק ,דרכי ההתארגנות לקראתו ואופן ניהולו מצוי בספרו של פרופ׳ נתן פיינברג ,המערכה היהודית גגד היפזלר על בימת חכר־הלאומימ, מוסד ביאליק ,ירושלים) .1957 ,להלן :פיינברג ,המערכה היהודית נגד היטלר(. מדוע יהודי שלזיה העילית ו נ ת ן פיינברג, פרופ׳ אותה ששימש רכז עת המדינית הפעולה מטעם היזומה 8 ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת היהודיות ,מ ע י ר ב ס פ ר ו ,כ י ל ש ם ה ב ט ח ת הדיון ב נ ו ש א י ה פ ט י צ י ו ת שהוגשו ל מ ו ע צ ת ח ב ר ־ ה ל א ו מ י ם צ ר י ך ה י ה ל ת ת להן ב י ס ו ס חוקי ,מ א ח ר ש ג ר מ נ י ה ל א גמגתה על המדיגות ש ע ם תום מ ל ח מ ת העולם הראשוגה הוטל עליהן מ ש ט ר הבינלאומי ההגנה אמגת ולא על המיעוטים. זכויות )מסיבה מיעוטיה פשוטה: שכך ומכיוון ה י ה ו ד י ם גהגו לא לחתום נדרשה זכויות ב ה אז משויון על מלא גזקקו להגגה(. ב ג ם י ב ו ת אלו ,כ ע ד ו ת ו ש ל ג .פ י י ג ב ר ג ,ע מ ד ו גגד עיגי ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת ה י ה ו ד י ו ת ארבע שלפיהן אפשרויות, היה גיתן למצוא משפטי צידוק חבר־ להתערבות ה ל א ו מ י ם ל מ ע ן יהודי ג ר מ ג י ה : האחת, חבר הסתמכות סעיף על 11 הברית״, ב״ספד בין.היתד הגורם ״כל כי ב ח ב ר זכאי ל ע ו ר ר ב ד ר ך י ד י ד ו ת י ת א ת ד ע ת ה ש ל א ס י פ ת ה ח ב ר ,א ו ש ל המועצה, ע ל כ ל עגין ה ע ש ו י ל ה ש פ י ע ל ר ע ה ע ל ה י ח ס י ם ה ב י ג ל א ו מ י י ם ו ל פ ג ו ע ב ד ר ך זו ב ש ל ו ם או ב י ח ס י ם ה ט ו ב י ם ש ב י ן האומות ,ש ב ה ן ת ל ו י ש ל ו ם ה ע ו ל ם ״ . ה ש נ י ה ,ה ה ו ד ע ה ש ג מ ס ר ה ע ל ידי ג ר מ ג י ה ב ש ג ת י 1919ל ו ע י ד ת ה ש ל ו ם ב פ א ר י ס , לפיה תעניק למיעוסיה אותן הזכויות ,שהיא •תובעת למיעוסים הגרמנים בשמחים, שייקרעו מ ג ר מ נ י ה . ,1922 ה ש ל י ש י ת ,ה ח ל ט ת ה א ס י פ ה ה כ ל ל י ת ש ל ח ב ר ־ ה ל א ו מ י ם מ ־ 21ב ס פ ט מ ב ר ב ה ה ו ב ע ה התקווה ,כי ה מ ד י ג ו ת ,ש א י ן ל ה ן שום ה ת ח י ב ו ת מ ש פ ט י ת כ ל פ י ח ב ר ־ הלאומים של בנוגע למיעוטים, צדק וסובלנות, הרביעית, לפיו פולין, ובפיקוחו מלה, הגדרשת להסתמר נתנה בכל על זאת באמגות תקיימגה על ״ ה ס כ ם ז׳גבה״ הסכמתה גרמגיה לגביהם אותה מידה לפחות גרמניה לבין ה ג נ ת המיעוטים. מ־15 להעמיד במאי תחת 1922 חסותו בין של חבר־הלאומים א ת ה מ י ע ו ט י ם ב ש ל ז י ה ה ע י ל י ת .היו א ל ה ה מ י ע ו ס י ם היחידים ב ג ר מ נ י ה שעליהם חל מ ש ט ר ההגנה הבינלאומי ,עד למועד שבו פג תוקף ההסכם, ש נ ח ת ם ל מ ש ך 15ש נ ה ב ל ב ד ) א ל א א ם כ ן י ו ס כ ם ע ל ידי שני ה צ ד ד י ם ל ה א ר י ך את תוקפו לתקופה נוספת(. במקרים הלאומים. של אם הפרת חבר ההסכם היה ועדת הצד הנפגע רשאי לפנות המיעוטים או בחבר חבר בפםיציה דרש המועצה לחבר־ זאת, היו חייבים ,ל פ י ה ת ק נ ו ן ,ל ה ב י א א ת ה פ ט י צ י ה לדיון ב מ ו ע צ ת ה ח ב ר .כן נ ת א פ ש ר ה לבני המיעוםים הזכות ב ש ל ז י ה ע י ל י ת ל פ נ ו ת .ב פ ם י צ י ה אישית ל מ ו ע צ ת החבר וזו ה י ת ה ח י י ב ת ל ה ע מ י ד ה ל ד י ו ן מ ו ק ד ם ב א ו ר ח אוטומסי .ב כ ך ,ל ה ע ר כ ת נ .פ י י ג ב ר ג , עלתה היה יתרוגה של האפשרות הרביעית על שלוש האפשרויות הראשוגות ,ש ל א ב כ ו ח ן ל ה ב ט י ח מ ר א ש ,כ י מ ו ע צ ת ה ח ב ר אכן ת א ו ת ל ק ב ל מידי. לדיון הצטמצמה לאחר שהיו ואילו הסרוגה של האפשרות הרביעית היד. את בכך, הפטיציות שתביעתה ל ג ב י יהודי ש ל ז י ה ע י ל י ת ב ל ב ד . דיונים באותה• ע ת פנימיים בז׳נבה, והתיעצויות בראשותו קדחתניות של ליאו בקרב מוצקין, הארגונים היהודיים, ועד המשלחות נשיא היהודיות ל י ד ו ע י ד ת ה ש ל ו ם ב פ א ר י ס ,ה ו ח ל ט ע ל ה ג ש ת ש ת י פ ס י צ י ו ת ,ש ת ס ת מ כ נ ה 133 מ ש פ ט י ת ע ל ה ס כ ם ז׳נבה .ה א ח ת ,ב ש ם יהודי מ ת ו ש ב י ש ל ז י ה העילית, מבחינה מ ע ב ו ד ת ו עקב החוקים האנטי־יהודיים ,והשניה ,ב ח ת י מ ת מ ס פ ר מוסדות שפוטר ב ע ל ת אופי ק ו ל ק ט י ב י .היתד .זו מ ע י ן יהודיים, הנסיבות, יותר כאשר על מצדדיה כי חבר־הלאומים .ועל דעת הקהל המקופח פשרה, קולקטיבית עליה תעשה גדול רושם העולמית״ ,ב ע ל ת השלכה לגבי מצבו ש ל כ ל ל ה צ י ב ו ר היהודי בגרמגיה*. מבחינה בעוד סברו, ״פטיציה שהוסכם בתוקף מ ש פ ס י ת ,איפוא, זו בשם שהוגשה הסתמכו פראנץ הפסיציות שתי תבעה ברנהיים על החזרת ״הסכם ז׳גבה״ אך זכויותיו וזכויות כל ה מ פ ו ט ר י ם ב ש ל ז י ה ע י ל י ת ע ק ב ה ת ח י ק ה ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת ,ה ר י זו של ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת היהודיות ק ב ל ה גם על התחיקה הלאומים ל ה ת ע ר ב ל מ ע ן יהודי ג ר מ נ י ה ,כ ד י ״ ל ש י ם ק ץ ל מ ע ש י הזדון, לפצות שהופר״ .כן, תבעה את האגטי־יהןדית בגרמניה כולה ודרשה מחבר־ הנפגעים בגזק שגגרם להם ולחזור תוקף לחוק לתת מ ח ב ר ־ ה ל א ו מ י ם ,ל ה ג ן ״ ע ל ק ר ב נ ו ת ה ש ג א ה ה ג ז ע י ת מ פ נ י העוול ה מ ש ו ו ע ״ ה נ ע ש ה ל י ה ו ד י ג ר מ ג י ה ,ש ב ע ם י י ם ״ ה ע ם היהודי כ ו ל ו ד ו א ב ״ ע ל י ה ם . מוצקין ,לפי ליאו שיזם האיש במאמרו בגולה אותן, ע ד ו ת נ. שאירגן ״מעמדו של פיינברג, את א.ל. היה המערכה מוצקין הרוח כולה במלחמה החייה וניהל לזכויות בהגשת אותה. 5 הפטיציות, ואילו הלאומיות א. של ביין היהודים ו ב ה ק מ ת ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת ה י ה ו ד י ת ״ מ ע י ר בין ה י ת ר : ״ . . .ש ג י ת פ ק י ד י ם ג ד ו ל י ם היו מ ו ט ל י ם ע ל ה ו ע ד ל פ י ת פ י ש ת ו ש ל מוצקין. מ ט ר ת ו הראשוגה היתה להביא לידי אחוד ה ת ב י ע ו ת הלאומיות של הסיעות לארצותיהן השונות היהודיות של כתביעות האומה כלל ולהשפיע היהודית על כולה. ועידת נוסף השלוש על כר שתכיר רצה בהן מוצקין ל י צ ו ר ב מ ו ס ד ה ח ד ש נ צ י ג ו ת י ה ו ד י ת מ ת מ ד ת ש ל ה ע ם היהודי ל כ ל הענינים, עד כ מ ה שאיגם גוגעים לא״י .יצוג ה ע ם ה י ה ו ד י ב ת ח ו ם ש א י פ ת ו ל ב נ י ן מולדתו להטיל ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית .זו ל א יכלה ה ל א ו מ י ת היה מ ת פ ק י ד י ה ש ל על עצמה נציגות נוספת בעניגי הגולה .ראשית ,משום שתעודתה — בגין א״י — ד ר ש ה גיוס כ ל כ ו ח ו ת י ה ושנית ,מ ש ו ם שהיא המרכזית ע ל ו ל ה ל ע ר ע ר א ת ע מ ד ת ה א ם ת ת ע ר ב — ב ג י ג ו ד ל מ ס ו ר ת ה צ י ו ג י ת מימי ה ק ו נ ג ר ס הראשון — ב ת נ א י ם ה פ ו ל י ם י י ם ה פ נ י מ י י ם של כ ל מ ד י ג ה ומדינה. את ה ת ע ו ד ה ה ז א ת צ ר י ך היה ל ה מ י ל ע ל ע צ מ ו ה מ ו ס ד ה ח ד ש ו ל נ ה ל א ת פעולתו ב ר ו ח ה צ י ו נ י ת ו ב ה ש ת ת פ ו ת ם ה ר א ש י ת ש ל אישים ציוניים .אולם מ ב ח י נ ה פ ו ר מ ל י ת ,ב א ו פ ן ב ל ת י ת ל ו י ב ה ס ת ד ר ו ת הציונית ,א פ ש ר יהיה ע ל ידי אבל זה יהודית נ. הועד פיינברג ולא להמשיך אליו כוחות שאינם מ ו ד י ם ב י ה ד ו ת ל א ו מ י ת או ע ל המתנהלת על בסיס לאומי״. אינו מציין בשם ההסתדרות בספרו, מהי הציונית. ההסתדרות הציונית, כ ל פ ג י ם איגם מ ת ג ג ד י ם למדיניות נמנים 6 הסיבה אך עם שמוצקין מעדותו של העדיף ביין .ניתן לפעול בשם להסיק, כי ה ו א ר א ה ב ו ע ד מ ש ע נ ת י ה ו ד י ת ל א ו מ י ת ר ח ב ה י ו ת ר מ ז ו ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ומטעמים ם ק ט י י ם העדיף איפוא ל פ ע ו ל ב ש מ ו .י ח ד ע ם זאת, בולטת פעילותו ש ל מ ו צ ק י ן ב ת ק ו פ ת ה מ א ב ק ס ב י ב ה פ ט י צ י ה ש ל ב ר ג ה י י ם ו מ א ו ח ר יותר ב ק ו ג ג ד ס 134 הציוני ב פ ר א ג ב א ו ג ו ס ט גרמניה. של ,1933ל ה ר ת מ ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ל מ א ב ק ל מ ע ן יהודי לאסיפת ובתזכיר שהוגש ההסתדרות הציונית לחותמיה. הלאומים חבר 1933 בספטמבר שמה צורף 7 מה היתה עמדת ״המשלחות היהודיות״ כלפי הפטיציה! ״ ה מ ש ל ח ו ת היהודיות״ ,א ש ר ל פ י ע צ ם יעודן ע מ ד ו ע ל מ ש מ ר ה ז כ ו י ו ת ש ל עם נמנו: היהודים, .1 ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת ה י ה ו ד י ו ת ל י ד ו ע י ד ת השלום ,פ א ר י ס . .2 הקוגגרס היהודי האמריקני. .3 ה ו ע ד היהודי ה א מ ר י ק נ י . .4 החח ועדת הקהילות של ה מ ש ו ת פ ת של ועד שליחי בריטניה והאגודה האגגלית־יהודית. ״חברת כל .5 את בסקרו ישראל חברים״ עמדתן של הצרפתית. כלפי המשלחות הללו ה פ ט י צ י ו ת מציין ג .פייגברג, בספרו: ״ . . .נ ו כ ח ה ט ר ג ד י ה האיומה ,ש ה ת ר ג ש ה ו ב א ה ע ל ה ק י ב ו ץ היהודי ב ג ר מ נ י ה — ו ע ם זה ע ל ה ע ם היהודי כ ו ל ו — היה מ ק ו ם ל ה נ י ח ,ש כ ל ה מ ו ס ד ו ת ה ל ל ו ל ל א דיחוי לכינוס ייוועדו התגובה אם ולהחליט על של פעולה ש ע ת חרום, מ ש ו ת פ ת ,או כדי לסכם עצה לפחות על תאום דרכי על הפעולות, א ל ו ת ע ר כ ג ה ע ״ ח כ ל א ח ד מ ה ם לחוד ...א ו ל ם כ ה ג ד ו ל ה י ה כ נ ר א ה ה פ י ר ו ד בין ה מ ו ס ד ו ת ו כ ה מ ו ש ר ש ת היתד .ה מ ס ו ר ת ש ל ה ס ת י ג ו י ו ת הדדיות, שאף ב ש ע ת צ ר ה ו פ ו ר ע נ ו ת • כ ה חמורה• ל א ו מ ה ל א שיש ל ה ת ג ב ר בכל מחיר על חילוקי הדעות שביניהם״.״ מקורם לא של רק מהבדלי גבדלות, או ועד שצדדו הועד על אלא שמע היה חילוקי בגלל יחמיר שעליהם הדעות, הגישות •של עוד המשלחות דילמה אשר ע י ק ר י ת :־ ה א ם יסייע יותר מצבם ז את בין ה י ה ו ד י ו ת -ו ה ק ו ג ג ר ס היהודי 8 פיינברג, הוקמו הדיון אלה, התעלו לעגין שצח־ו גבע ופעלו האמריקגי. במסגרות יהודי בדיון בודאי גרמניה, הביגלאומי, ואילו אלה, על ב פ ע ו ל ה ש ק ט ה ל מ נ י ע ת א פ ש ר ו ת ש ל נ ק ם מ צ ד ה ג א צ י ם ביהודים ,נ מ נ ו היהודי האמריקני הבטחונות גרמגית יהודי ״בני נוסף ברית״. לדילמה ב א ש ר ל ב י ס ו ס ה מ ש פ ט י ש ל הדיון .נ ו כ ח לגבי שלזיה ומסדר הצורך עילית( להגן סבר המיעוטים על בגרמניה למשל ו ע ד שליחי במועצת החבר חייב להתיחס בשלזיה עילית, שכן הגבלה כך מעיד הארגונים פרופ׳ הללו, נ. ל כ ל ל הכרה, לכלל זו יהודי מצמצמת מראש העדרות )להוציא הקהילות גרמגיה זו ולא את של רק םווח רבו הספקות כל התחיבות מכלל זה את בריטגיה, שהדיון למיעום היהודי הפעולה. משום צ ד ד ב ע ר י כ ת הדיון ע ל ב ס י ס ה ס ע י ף ה ־ 11ש ב מ ג י ל ת ה ב ד ה ל א ו מ י ם ,א ל א 135 מהרה שעד להתערבות כאשר התברר, דבר חסר הואיל כך מ מ ש ל ה זרה ,כגון בריטניה ,ש ל א ג ל ת ה נ כ ו נ ו ת מ מ ש י ת ל כ ך .ואולם, גתקבלה התיצבו כי זה סיכוי, ולשם זקוקים ההחלטה על לימיגן כל הגשת שתי הפטיציות על ה א ר ג ו ג י ם היהודיים ,שהיו מ י ו צ ג י ם בסים אז ״ ה ס כ ם ז׳גבה״, ליד ועידת השלום בפאריס. הדיון גפטיציית גרנהיימ כ צ פ ו י מ ר א ש ,א ך ל א ב ל י מ א מ צ י ם ר ב י ם ״ מ א ח ו ר י ה פ ר ג ו ד ״ ,ג מ צ א ה הפטיציה כ ש ר ה לדיון .ב ד ו ״ ח ש ה מ ר צ ה ל ע נ י נ י מ ע ו ט י ם ה ג י ש ב פ ג י ח ב ר י ה מ ו ע צ ה ב ־ 3 0 ,1933ה צ ד י ק א ת ה ת ב י ע ה ,מ נ ה א ת הזכויות ,ש נ ש ל ל ו מ ן ה מ ע ו ט היהודי במאי בשלזיה כדי כד עילית וקרא להחזרתן המלאה, קרא את הודעת הגציג בהתאם לרוח אשר הגרמגי, יחד ה פ ט י צ י ה ה כ ר י ז ב ש ם מ מ ש ל ת ו ל א מ ו ר ,בין ה י ת ר : שההסכמים ״ודאי שגעשו הבינלאומיים, ההסכם של עם ז׳נבה .ת ו ך הסתיגותו מתוקיות 9 על גרמניה, ידי איגם גתגים ל ה פ ג ע ע ל ידי ת ח י ק ה פ ג י מ י ת ג ר מ ג י ת .א ם ה ו פ ר ו ב ש ל ז י ה ה ע י ל י ת ה ג ר מ ג י ת הוראות בעלי על ה ס כ ם ז׳גבה, הרי גגרם הדבר טעויות מחמת סמכות משנית ,שפעלו לפי פרוש מוטעה של של פקידים החוקים.״ ה ו ד ע ה זו ,א ם כ י ה ב י א ה ל פ ט י צ י י ת ב ר ג ה י י ם א ת ג צ ח ו ג ה ,ה ר י ל א ס ג ר ה א ת מ ע ג ל ה ד י ו נ י ם .ה מ ש ת ת פ י ם ה מ ש י כ ו ל ה ר ח י ב א ת ה ד י ב ו ר ע ל מ צ ב י ה ו ד י גרמגיה ובעקיפין להלן המשיכו מספר לתקוף ציטוטים את המדיגיות מהתבטאויותיהם של האגטי־יהודית משתתפים גרמגיה של אחדים, הגאצית. העשויות לשקף א ת אוירת הדיון ו א ת התהודה ,שהפטיציה עוררה אצל מ ש ת ת פ י ו : (1 שה״ח צרפת ,פול גוגקור: ״בשל ה כ ב ו ד ה ר ב ,ש ה ו א ר ו ח ש ל פ ר ו צ ד ו ר ה ש ל ח ב ר ה ל א ו מ י ם ,אין הוא ר ו צ ה ל ד ו ן ב ב ע י ה מ ח ו ץ ל ת ח ו מ י ה מ ק ר ה ה מ י ו ח ד ה מ ו ג ב ל ל ש ל ז י ה עילית, אולם מיוחד יותר, הוא יחטא בחוסר כגות לעצמו ולמועצה, זה איגו א ל א א ח ד ה א ס פ ק ט י ם ש ל בעייה אם ל א יציין ,ש מ ק ר ה כ ל ל י ת יותר ומזעזעת ו כ י ח ב ר הלאומים ,ש ג י ל ה ד א ג ה מ ו צ ד ק ת כ ל כד לזכויותיהם של ה מ י ע ו ט י ם ,א י נ ו י כ ו ל ל ה ת ע ל ם מ ז כ ו י ו ת י ו ש ל ע ם מ פ ו ז ר ב כ ל הארצות...״״ (2 1 נציג פולין ,ה ת ז ן רצ׳ינפקי ״לכל א ח ד מ ח ב ר י ה מ ו ע צ ה ישגה ה ז כ ו ת ל פ ח ו ת ה מ ו ס ר י ת ל פ ג ו ת ב ק ר י א ה ד ח ו פ ה א ל ה מ מ ש ל ה ה ג ר מ נ י ת ו ל ב ק ש ,ש ת ב ט י ח י ח ם ש ל שויון ל כ ל יהודי גרמניה ...ק י י ם מ י ג י מ ו ם של וכויות ,ש מ ן ה ה כ ר ח ל ה ב ט י ח ו ל כ ל מ י ש ג ב ר א בצלם ה ׳ ויהיה גזעו ,ד ת ו או ש פ ת ה א ם ש ל ו מ ה שיהיה ,מיגימום זה א ס ו ר ש י ה י ה גתון ל פ ג י ע ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב ת ה פ ו כ ו ת י ה ם ש ל ה ח י י ם ה צ י ב ו ר י י ם .״ ״ 136 11 נציג צ׳כופלובקיה ,אופוסקי: (3 ״בעקבות הבעיה ,שהן הפטיציה של ברגהיים נחשפו כמה בחינות של ״ ב ע ל ו ת צ ב י ו ן כללי ,ש א י ג ן מ ע ג י נ ו ת פ ח ו ת ואיגן ח ש ו ב ו ת פ ח ו ת מ ן ה מ ק ר ה הנדון״. הקונקרטי אכן ,ה ו כ ח ,שאין ל ה ש א י ר ה מ צ ב הקיים ,ש ל פ י ו את אין מ ש ט ר ה ג נ ה ב י נ ל א ו מ י ח ל א ל א ע ל מ ס פ ר מ ד י נ ו ת ו ע ל א ז ו ר י ם מסוימים. לבטל יש החבר הדו״ח את הפטיציה ההפליה: הזדמגות יצרה לאספה של הבאה לבחון א ת הבעיה במלוא היקפה. ש ל ה מ ר צ ה ל ע נ י ג י מ י ע ו ט י ם אושר ע ל ידי ח ב ר י ה מ ו ע צ ה ,ב ה מ נ ע ו ת ם ש ל ה נ צ י ג ה ג ר מ נ י ו ה נ צ י ג ה א י ט ל ק י .ה א ר ג ו נ י ם היהודיים ו ב ר א ש ם ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת היהודיות הפעילות של ב כ ך נצחון מדיני חשוב ,אשר נועד ל ס ל ו ל א ת הדרך ל ה מ ש ך נחל המדינית. חבר ואכן, הלאומים, פתח בספטמבר ועד ,1933 המשלחות כינוסה עם היהודיות של האסיפה בפעולה הכללית הפעם מתוכננת. ה ת נ ה ל ה מ א ב ק ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ל א ע ם כ ל ה א ר ג ו נ י ם היהודיים ,ל ר ב ו ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית. חומר ב־ 20ב ס פ ט מ ב ר נערך תזכיר משותף ,שהומצא לחברי האסיפה בצרוף א י ג פ ו ר מ ט י ב י ע ל מ צ ב יהודי ג ר מ נ י ה ו נ ו ס ח ו ב ו ש ל ו ש ד ר י ש ו ת : ה ח ז ר ת ז כ ו י ו ת י ה ם ה א ז ר ח י ו ת ש ל יהודי ג ר מ ג י ה ו מ ת ן ע ר ו ב ו ת לקיומן. (1 (2 מאמץ (3 מ ת ן ה ק ל ו ת ל ה ג י ר ת ם ש ל יהודי ג ר מ ג י ה לא״י. כמו בשעת מקיף גציג הדיון על בדגהיים פטיציית כן גם דגן במקדה התפתח דיון ע ל מ צ ב י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ,ש ב ו גיגו ר ו ב מ ש ת ת פ י ו א ת ה מ ד י ג י ו ת ה א נ ט י ־ יהודית פעולה ביגלאומי מתוכגן למען הפליטים היהודים מ ג ר מ ג י ה . של גרמגיה .ה ד ב ר הממשי שהושג בעקבותיו היה: לעגיגי פליטים, שפעל מצד הגורמים השוגים ש ג ת י י ם והגיש שהיו ההחלטה על מינוי התפטרותו כמחאה חייבים ל ס י י ע לו. באותה לחוסר עת שיתוף ל א היתד, עוד גרמניה ח ב ר ה ב ח ב ר ־ ה ל א ו מ י ם והימים היו ימי שקיעתו ש ל ה ח ב ר ו ת ח י ל ת התמוטטותו. הערכה המאבק פ ת פ ׳ ג .פ י י ג ב ר ג מציין ב ס פ ר ו ״ ה מ ע ר כ ה ה י ה ו ד י ת ג ג ד ה י ט ל ר ״ : ״ א ם ת כ ל י ת ה ה ע י ק ר י ת ש ל פ ט י צ י ה ב ר ג ה י י ם היתד .ל ה ע מ י ד א ת ד ע ת ה ק ה ל ה ע ו ל מ י ת ע ל מ צ ב י ה ו ד י ש ל ז י ה ע י ל י ת ו ב ע ק י פ ץ ג ם ע ל מ צ ב יהודי ג ר מ ג י ה כולה, הרי משעה שהיטלר עלה לשלטון גונה משטרו מעל זה יש להודות, גצחון מוסרי גדול, שתכלית גצחון זו הושגה במלואה. בימה ה מ צ פ ו ן גגד ה ע ר י צ ו ת , בפעם הראשונה ב י ג ל א ו מ י ת .היה גצחון הצדק גגד הרשע...״ והישג הדיון אחרון: גרמגיה לא זו בלבד שלא הצליחה להחגיק את ה פ ו מ ב י ב ר א ש י ת ו ו ל מ ג ו ע ויכוח מ ק י ף ע ל ה פ ט י צ י ה ש ל ברגהיים, 137 ג ם ל א ע ל ה בידה ל ה ס י ר א ת ה פ ט י צ י ה מ ע ל אלא הדיונים... ס ד ר ה י ו ם אף ז כ ו י ו ת יהודי ש ל ז י ה ע י ל י ת נ ש מ ר ו ע ד 15.7.1937 בגמר ואם נכשלו ה מ א מ צ י ם ה מ ד י נ י י ם ש נ ע ש ו ע ל ידי ה מ ו ס ד ו ת היהודיים ,ה ר י מ ח מ ת ס ר ו ב ה של הערכת מ מ ש ל ת פולין ל ה ס כ י ם ל ה א ר כ ת ת ו ק פ ו ש ל ההסכם״*. לגבי פיינברג הישגו והחלקי הזמני המאבק של נ מוצדקת. בודאי ו א ו ל ם ,מ ת ו ך מ ס מ כ י מ ש ר ד החוץ ה ג ר מ נ י נ י ת ן להבין ,מ ה היו ה מ נ י ע י ם ,ש ה ב י א ו ג ר מ נ י ה ב א ו ת ה ע ת ל ה כ נ ע ל ל ח ץ ש ל ח ב ר ־ ה ל א ו מ י ם .ש ג י מ ס מ כ י ם גרמניים, את ) ש כ נ ר א ה ל א היו ידועים ל פ י י ג ב ר ג ( ו ש ח ל ק י ם מ ה ם ג צ ט ט ד ל ה ל ן ,ע ש ו י י ם ל ה ע י ד ד א ג ת ם ו ר ג י ש ו ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ,פן ת ו ע ל ה ש א ל ת ז כ ו י ו ת ה מ י ע ו ט י ם ב ש ל ז י ה על עילית לדיון המשלחות (1 עוד שנודע היהודיות ,והרי ה ם : מ ז כ ר ב ה ו ל ,ש ש ל ח ש ר החוץ ה ג ר מ נ י א ל ש ר ה פ נ י מ ה ג ר מ נ י באפריל קובע בזירה הבינלאומית, קודם ברבים על יוזמת ועד כ י ו פ 21 1933ל ר ג ל ה צ ע ת ח ו ק ל ה ג ב ל ת ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל ז ר י ם ב מ כ ל ל ו ת ג ר מ נ י ו ת , השאר: בין ״...סבורני, לנקודות שעלי להסב תשומת ל ב ך האישית ה ש ק פ ה אחדות, ש ה ת ע ו ר ר ו ב ע ק ב ו ת ק ב ל ת ה ח ו ק ״ ל פ ק י ד י ם ר ש מ י י ם ו ע ו ר כ י דין״ ו א ש ר נ ו ד ע ת ל ו כ ב ר ה ש פ ע ה ע ל מ ד י נ י ו ת החוץ .ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה זו ש א ל ה ש ל ת ו צ א ו ת משפטיות לשלזיה י ש י ר ו ת מ ס ו י מ ו ת ,ש ג ג ר מ ו ע ל ידי ה ס כ ם עילית מ־ 15במאי בהסכם גרמני—פולני בגוגע ,1922ה מ ו כ ר ל ך ו ש ע ו ד ג ו .1937 בתוקף עד זה ה ת ח י י ב הרייך ל ה ע נ י ק ל כ ל ת ו ש ב י ש ל ז י ה ע י ל י ת ,ל ל א ה ב ד ל מ ו צ א ,גזע ,ד ת ,ל א ו ם ושפה ,א ת ה ה ג נ ה ה מ ק י פ ה ב י ו ת ר ל ח י י ה ם ו ל ח ר ו ת ם כך ש ש ו ם ח ו ק ה ,ת ק נ ו ת או ח ו ק ר ש מ י יהיו מ ג ו ג ד י ם א ו י ס ת ר ו ק ב י ע ו ת )ההסכם( הגציג השויצרי אלו• ... ה מ מ ש ל ת י ה ג ר מ נ י בוועדה של הוועדה המעורבת המעורבת לשלזיה בקטוביץ עילית, מ. הודיענו ,שיו״ר קלונדר, הסב כבר ת ש ו מ ת ל ב ו ,ב ה ת א ם ל ס ע י ף 585ש ל ״ ה ס כ ם ז׳גבה״ ,ל ה ג ב ל ו ת ה ד ר ס ט י ו ת ה ר ב ו ת ,ש ה ו ט ל ו ל פ י חוקים גרמניים ר ש מ י י ם ע ל א ז ר ח י ם ג ר מ נ י י ם ב ש ל ז י ה העילית עורכי הגרמנית המשתייכים לגזע היהודי או היהודית, לדת בעיקר דין ,נ ו ט ר י ו נ י ם ושופטים ,ב ש י מ ו ש ב מ ש ל ו ח ידם. ע ת ה ,ל א ח ר ש ב ע ק ב ו ת מ ע ש ה זה ה ש א ל ה ה י ס ו ד י ת נ פ ת ח ה ל ד י ו ן בינלאומי, ג צ ט ר ך ל ג ק ו ט ע מ ד ה ל ג ב י ה .עלינו א פ י ל ו ל צ פ ו ת ל ה ת ע ג י נ ו ת ה ש ל מ ו ע צ ת • ח ב ר ־ ה ל א י מ י פ בנדון ,במיוחד לאחר שלפולנימ ענין ד ג לנזוף ב נ ו על אי ־ ק י ו ם ה ת ח י ב ו י ו ת י ה ם ה ב י נ ל א ו מ י ו ת ה ח ש י ב ו ת ,ש ת נ ת ן ל ד ב ר זה ב א ר צ ו ת א ח ר ו ת ג ם כן ,מ ו ד ג מ ת ב ש א י ל ת ו ת ש ב ב י ת ה נ ב ח ר י ם ה ב ר י ט י ,אם מ ת ו כ נ נ ת פ ע ו ל ה כ ל ש ה י ג ג ד ג ר מ נ י ה על י ח ס ה ל א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת ב ש ל ז י ה העילית. נופף מדיניות המיעוטים הכללית שלנו ,אשר כ כ ל ו ת הכל שמירת ק ב ו צ ו ת גזע ג ר מ נ י ו ת ב ח ו ״ ל ,ש ה נ ה ב ה ח ש ו ב ה כמי 138 לתגובות מיוחדות אלו, יש להצעת החוק השפעה שעומד בראש משרד החח ה ג ר מ נ י • ,איגגי חזקה על ש ו ק ד ת בעיקר על לדיירי י כ ו ל ׳שלא להצביע על כך ,שהחקיקה החדשה מביאה אותנו בעימות עם התחיבויות בינלאומיות, שהרייך על בהחלט נטל מציע עצמו .ל כ ן א נ י — ועוד שהחוק לפני מ ת ק ב ל — ל ש ו ח ח מ י ד ע ל ה א פ ש ר ו י ו ת א ם י ש נ ן ו א פ כך מ ה הן ,כ ד י ל ה ב י א את (2 ה ת פ י פ ה שלנו ליתר הרמוניה ע פ ההתחיבויות הבינלאומיות ,שנטלנו על עצמנו ובתיאופ ע פ מדיניות המיעוטים .הכללית של המחבר(. זמרתו של במשרד ציר גרמניה בפולין מ י ו פ 26 החוץ הגרמני ,בה הביע חששותיו מפני שלנו׳׳.״ באפריל פעילות אל )ההדגשים מזכיר המדינה מדינית פולנית נגד גרמניה: ״...יתת להביא א ת השאלה היהודית מאוד שהפולניפ מעוניניפ לבימת מ ו ע צ ת ח ב ר הלאומים .ב ע ו ד ש ק ו ד ם ל כ ן ה ם היו ה נ א ש מ י ם בה .ה ם יכולים ל צ פ ו ת כ ע ת שהדבר יסתיים בצורה חיובית יותר בקשר לתלונותינו התכופות בענין המיעוטים ,י ת ד ע ל כן ,י ש ל ה פ נגדנו ב כ ל ה ע ו ל מ ״ העובדה ,שהחרם ש ל היהודים כאן מהווה ר ק חלק מן האגטי־גרמגית ,מעלה הפעילות את ב ד י ד כ ל ל ענין כ י צ י ר ת ר ג ש ו ת מגמת השאלה ,האם פולין רק ל פ ת ו ח בדיון ע ל ה ש א ל ה היהודית בז׳גבה ,או .ש מ א ה י א מ ת כ ו ו ג ת ל ה ת ק פ ה ע ל ב ס י ם ר ח ב יותר .ב כ ל אופן ,יהיה ז ה ק ל מ א ו ד ל נ צ ל אוז ה מ צ ב ה מ ע ו ר ע ר גרמניה של למטרתה בדעת הקהל העולמית ובאיזה אופן להשתמש שהוא בכך ה ע ל י ו נ ה ש ל ה מ ד י נ י ו ת ה פ ו ל ג י ת ,ב ה ב ט ח ת מ ע מ ך גכםי .שטחיה. תמהני ,אם הפרובוקציות הפולניות אינן מכוונות ל ה ב א ת התקריות שנוצרו למועצת ,11 ח ב ר ה ל א ו מ י ם ב צ ו ר ה זו או א ח ר ת ,ו א ו ל י ע ל ידי ישום ס ע י ף כ ד י ל נ צ ל ן שם ,כ פ י ש נ ר מ ז ב ד י ו נ י ב י ה שגרמניה בבני ב מ צ ב ה ה נ ו כ ח י אינה ב ש ל ה לשויון ז כ ו י ו ת או ל ה מ ש ך ה ט י פ ו ל מיעוטים ...ת ה י י נ ה כוונותיה חשוב, הנבחרים ה א נ ג ל י :כלומר, של פולין מה שתהיינה... כ פ י ש נ ר א ה לי ,ש ע ל י נ ו ל ע ש ו ת ו ,ה ו א ל מ נ ו ע כ ל להחמיר ה ד ב ר הכי מעשה העלול א ת ה מ צ ב עוד י ו ת ר ,כ ד י ל א ל ת ת ב י ד י ה פ ו ל נ י ם ע י ל ה ח ד ש ה ל פ ע ו ל גגדנו ...נ ר א ה לי ,ש ע ל י נ ו ל ע ש ו ת כ ל ש ב י כ ו ל ת נ ו ,כדי .ל ה ב י א .ל י ד י מצב ר ו ג ע ו כ כ ל ה א פ ש ר ל ל א ה פ ר ע ו ת .חיוגי ,ר א ש י ת כ ל ל ה ג י ע ל מ צ ב 5 כזה...״ י )ההדגשים של המחבר(. המצוטט מן לשאת לעיל להסיק: ניתן א( רצוגה של גרמניה ל ה ב ל י ט .כוונותיה ב ה ת ח י ב ו י ו ת ה ב י נ ל א ו מ י ו ת ש נ ט ל ה ע ל ע צ מ ה .ל ש ם ר כ י ש ת אמון ה מ ד י נ ו ת ב( כלפיה. )שהוכרו שלשלומם אי־נכונותה של גרמניה ל ה ס ת ב ך יתר על המידה בענין המיעוטים ב ת ו ר שכאלה( ,נוכח גורלם של בגי הלאום הגרמני מחוץ לגבולותיה למדי. חרדה ג( נטיח למנוע פעילות אגטי־גדמנית ובעיקר מצד פ ו ל י ן ,כ ל ע ו ד ה מ ש ט ר הגאצי ל א היה מ ב ו ס ס ד י צורכו. ואחרון צפויה זה עוד אחרון, העלאת שאלת שלילת הזכויות מיהודי ב מ ש ר ד החוץ הגרמני ,ו י ת כ ן כי ג מ ל ה בטרם התפתח המאבק גגד ג ר מ ג י ה שלזיה עילית היתה א צ ל ו ה מ ח ש ב ה ל ו ו ת ר ע ל עגין בחבר הלאומים. מכל מ ק ו ם אין 139 כי ה מ א ב ק ה ח י ש א צ ל ספק, הזכויות מיהודי והראייה מסר בו לפני של הדיון שלזיה לכך: גציג גרמניה הקצר גרמגיה שהתפתח כלפי את עילית. הזמן הדיון הגרמנים את תהליך ההחלטה לבטל שלילת יחסית, שחלף במועצת• ה ח ב ר הרחב, היהודים. בו גיגו יתר על מיום הודעת גציגי כן, הגשת ממשלתו המדינות גםיית הפסיציה על עד הויתור, השונות הנציג ליום את הגרמגי וזאת מדיגיותה להביא ככל לסיומו המהיר מעידה גם כן על שאיפת הגרמגים לצמצם את האפשר א ת מימדי התהודה השלילית לגביהם ב ד ע ת הקהל העולמית בשלביו הראשוגים של התבססות המשסר. תגובת העתונות העברית ״הפועל ,1933מ א מ ר ר א ש י ״בן ב ר י ת ו ש ל ה ש מ ן ״ מ א ת ה צ ע י ר ׳ 26 /ב מ א י י .ל ו פ ב ן : ״...ישגו ש ס ח מ ו ג ב ל ו מ ס ו י ם ש ל יחסים ,א ש ר ב ו ב ל ב ד מ ש ת ר ע י ם ה ר י ב והמלחמה היהודים של המשסר גגד ה ג ר מ נ י ש ל היום. שאפשר במידה ל מ צ ו א ע ז ר ו ס י ו ע ב ד ע ת ה ק ה ל ה ת ר ב ו ת י ת ש ל ה ע ו ל ם א ש ר מ ח ו צ ה לגו, להגדיל כדי כוח את שלנו, הלחץ עלינו לבקש ולהשתמש אותו בו. עליגו ג ם ל ע ש ו ת א ת כ ל א ש ר ל א ל ידיגו ,כדי ל ה ש י ג ע ר ו ב ו ת מ ד י ג י ו ת ביגלאומיות לחופש ובטחון יציאתם הגפש והוצאת והרכוש, רכושם... לחרות בשטח אזרחית המדיני יהודי של הביגלאומי גרמגיה, לעם יש היהודי קגין חיוגי ב ה ג ג ה ע ל חוזים ה מ ב ט י ח י ם א ת זכות ש י ב ת ג ו ל א ״ י , את זכותגו ב ת ו ר מ י ע ו ט י ם ל א ו מ י י ם אוטוגומיים...״ א ם כי ה מ א מ ר ג ו ע ד ל ה ת פ ל מ ס ע ם הרביויזגיסטים ,ג כ ל ל ה בו ה פ ס ק ה ,ש צ ו ט ט ה ללא כל התיחסות לפרשת הפטיצייה של ברנהיים. אך עם זאת באה היא ל ה ע י ד ע ל ה ל ך ה מ ח ש ב ה ב י ש ו ב ה ע ב ר י ,כ י נ ו כ ח ש ל י ל ת זכויות י ה ו ד י ג ר מ נ י ה י ש ל ח פ ש א( סיוע ב ד ע ת ה ק ה ל ב ע ו ל ם .ב( יש ל ח ת ו ר ל ה ש ג ת ע ר ו ב ו ת ב י נ ל א ו מ י ו ת , שתכסחנה לעגין זכויות ה י ה ו ד י ם ב ת פ ו צ ו ת הגולה. ה ש ג ת ״ ע ר ו ב ו ת ״ או ״הסכם ב י נ ל א ו מ י ״ גדרש ג ם י צ ח ק גרינבוים — אישיות ידועה ב ע ו ל ם היהודי .ו ה ר י ע י ק ר י מ א מ ר ו ל א ח ר הדיון ב פ ס י צ י י ת ב ר ג ה י י ם : ,1933״ ה ס כ ם ב י ג ל א ו מ י ב ד ב ר זכויותיהם ש ל היהודים״, ״ כ ה ע ו ל פ ״ 15 ,ביוגי כותב גריגבוים: ״...גורל ה פ ס י צ י ה ה י ה ו ד י ת ב ג ג ף הראה ,ש ל ח ל ק ק ס ן ש ל ה ק ב ו ץ ה י ה ו ד י בגדמגיה דבר שלזיה את יש מ ג ן ואפשרות ש ל מ ל ח מ ה ו ג ם גצחון .יש ח ו ו ה על ה ע ל י ו נ ה ,ש נ ש א ר ה ב י ד י גרמגיה ,ה מ ב ם י ח זכויותיהם .כ ד י למלא הדרישה על יסוד החוזה הזה החליטה מועצת חבר הלאומים לדרוש מ ג ר מ נ י ה ,ש ת ב ט ל ה ג ז י ר ו ת ב ח ב ל זה ,וזו ה ס כ י מ ה ל כ ך ו ב ר ו ר הוא ,ש א י ל ו היה ח ו ז ה כ ז ה ח ל ע ל ג ר מ ג י ה כולה ,אולי ל א היה ה י ט ל ר ו ס י ע ת ו ג ו ז ר י ם את 140 גזירותיהם על ה י ה ו ד י ם ,או שהיו מ ש ת ד ל י ם ל כ ס ו ת ע ל מערומיהם, מ ה שהיה מ ב י א ב ה כ ר ח ל י ד י ה ח ל ש ת ן ,א ו ש ה י ו מ ו כ ר ח י ם ל ה מ ת י ן ,ל פ ח ו ת ל א ל ב ט ל ל ג מ ר י א ת ר ו ע ה ג ז י ר ו ת א ף א י ל ו היו גוורים אותן .ב כ ל אם א פ ש ר ה י ה אז ליהודי אופן, הגזירות רמיסה לגהל גרמגיה גלויה מלחמה גגד וחוקית ו ה ר ש ע ו ת ,ש ה ר י היו כ א ל ה ע ב י ר ו ת ק ש ו ת ג ג ד ח ו ז ה ביגלאומי, ברגל העולמית גאווה היתד, אז אחת רק ההתחיבויות תומכת המוטלות של בידיהם על יהודי גרמגיה. גרמגיה היהדות עושה ולא את מ ש ל ח ת ם ש ל ה ם .ע כ ש י ו אין ה ל ל ו י כ ו ל י ם ל ה ג ן ע ל ע צ מ ם .שרויים הם ב פ ח ד ו ב י א ו ש ויש ש ג ם מ ג ס י ם ה ם כ ש ה ם א נ ו ס י ם ל כ ך ל ה ר ג י ע א ת היהודים הבאים לעזרתם ולשדלם ,שאין מ צ ב ם ר ע כל כר כמו שמתארים. ק ש ה להגיד ,א ם מ ב י נ י ם ה ם י ה ו ד י ג ר מ ג י ה א ת מ צ ב ם ה ר ע ו א ת ס י ב ת ו . א ו ל ם חושבגי ,שהיהודים ש ב כ ל ה ע ו ל ם כולו ,ה ג ו ו ע י ם ל ע צ מ ם דין ו ח ש ב ו ן מ ה נ ע ש ה ב ג ר מ ג י ה ו ב ג נ ף ,יודעים כ ב ר ו מ ב י ג י ם ,מ ה ג ד ו ל ע ר כ ם .ש ל חוזים בינלאומיים בחוזים אלה ,ש ה ר י ראיגו ,שאין מ ש ג י ח י ם ב ה ם ב א ר צ ו ת ש ח ת מ ו ע ל י ה ם והתחיבו אותגו ב ע ת מ צ ו ק ה ואסון; ר ג י ל י ם היינו ב ז מ ן ה א ח ר ו ן ל ז ל ז ל ב ה ם , למלא אחרי סעיפיהם. ה פ ע ם .גוכחגו, אולם, עושה שהעדרם ה פ ק ר מ מ ש ו מ ו ס ר א ו ת ג ו ב י ד י כ ל ר ש ע ועריץ .ה כ ר ה זו צ ר י כ ה להביאגו להביא ל מ י דרישות מדיגיות חדשות .צריכים א נ ו ל ה צ י ג « 1הממרה, לידי כריתת חוזה בינלאומי. שתטיל אמנה כל סל הממלכות ה מ ש ת ת פ ו ת ה ח ב ר העמים ,ל ש מ ו ר ע ל השויון ה א ז ר ח י ש ל כ ל כ נ י ה מ י ע ו ט י ם הגזעיים, ״הארץ״, ה ל ש ו נ י י ם ו ה ד ת י י ם ה י ו ש ב י ם ב מ ד י נ ו ת ו ה מ מ ל כ ו ת אלו.״׳׳ 9ביוני, ,1933מ א מ ר מ ע ר כ ת ״ ה נ צ ח ת ב ז ׳ נ ב ה : ״.״הגצחון הגמור יותר משיש לו ע ר ד ממשי ,יש לו ערך פריגצפיוני וגם זה רק יוטב בבחיגת התחלה ופסיעה ראשוגה. ה ר ב ה מ צ ב ם ש ל יהודי ש ל ז י ה ספק העליוגה גדול הוא, אם הגרמגית לאחר למעשה ההחלטה ש ל מ ו ע צ ת חבה״ל ...א ם א י ן .ה נ צ ח ת • ש ל ם עדיין ,צ ר י כ ה ה מ ל ח מ ה להמשן״. אין א נ ו מזלזלים כ מ ה שהושג כ ז ׳ נ ב ה א ב ל אין הישג זה נותן לנו סיפוק אין ה ו א פ ו ת ר א ת ש א ל ת ם ה כ א ו ב ה ש ל י ה ו ד י ג ר מ נ י ה .ואין ה ו א נמוד. פ ו ט ר א ת ח ב ר ־ ה ל א ו מ י ם ו א ת מ צ פ ת ה ע ו ל ם מ ן ה א ח ר י ו ת ל ב ר ב ר י ו ת מודרגית, שעמדה את ב ל ב אירופה על מ א ו ת א ל פ י ם בגי אדם .ל ה ת ע ל ל בהם ,להשפיל כ ב ו ד ם • ,לשים ע ל י ה ם מ צ ו ר ש ל ר ע ב ו ל ה ב י א ע ל י ה ם כ ל י ה גמורה.״ ל ת כ ל י ת זו צריבה להיות מכוונת ה פ ע ו ל ה הבינלאומית המאומצת והמאוחדת של ע פ י ש ר א ל ו ש ל מ ו פ ד ו ת י ו ה ל א ו מ י י ם ה ע ל י ו נ י י ם ב ש ע ה זו...״ סיכום ב ד ב ר י ה מ ב ו א ל ס פ ר ו ״ ה מ ע ר כ ה ה י ה ו ד י ת ג ג ד ה י ט ל ר ״ א ו מ ר בין ה ש א ר פ ר ו פ ׳ ג .פ י י ג ב ד ג * : 1 ״״.יתכן, חיבור אלא שתתעורר שאלה, אם בכלל יש טעם לדבר, שגקדיש היום מ י ו ח ד ל מ א ב ק היהודי ע ם ה י ט ל ר ע ל ב י מ ת ח ה ״ ל ,מ א ב ק ,ש א י ג ו אפיזודה מדיגית ,ב ל א שהיו ל ה ת ו צ א ו ת מ ע ש י ו ת ל ג ב י ח מ ש מ א ו ת 141 ו ח מ י ש י ם א ל ף יהודי ג ר מ נ י ה .ה ר י ע ב ר ו ר ק ש נ י ם מ ע ט ו ת ו ע ל ה ע ם היהודי שואה, ירדה שיכל שבה מיליון כשישה ובכללם איש, גרמניה, יהודי י ל ר ב ו ת שלזיה ה ע י ל י ת ,ו ד א י י ש מ ק ו ם ל ש א ל ה ,א ב ל ת ה א זו ט ע ו ת ל ה ע ר י ך המאבק את לקיומו המדיגי היהודי מבחינה מעשית עם בלבד, המעשיות קובעות התוצאות מסוימת, ויש ל ה ז ה ר מ ה ע ר כ ת המשטר או את ההיטלראי מנקודת מעמדה העבר הראשונות בשנים ד א ו ת ש ל ימיגו. של ומשקלה לא פעולה ב א ס פ ק ל ר י ה ש ל ההווה א ל ה ימים טרופים ,כ ש ה ו ג ף ה ג ר ז ן ש ל תמיד מדינית ב ל ב ד .היו ה ע ר ת המשתולל על ע צ ם קיומו של א ח ד הקיבוצים היהודיים החשובים ביותר ובוטלו כבמחי י ד הישגיה של ה א מ ג ס י פ צ י ה ה י ה ו ד י ת ,ש ע ל י ה ם ג ל ח מ ו היהודים ב מ ש ך כ מ א ה ו ח מ י ש י ם שנה .א ו ת ה ש ע ה היתד .ד ע ת ה ק ה ל היהודית — ו א ף ה ע ו ל מ י ת — ר ג י ש ה לכל ביותר של גילוי ל מ י ע ו ט היהודי אהדה המעונה, ביטוי לכל של גגאי כ ל פ י ה מ ד כ א ה א כ ז ר י ו ל כ ל מ י ל ת עידוד ל ק ר ב ג ו ת הרשע .ו ה ת ע ו ר ר ו ת ו ש ל ה מ צ פ ו ן האגושי ,כ פ י ש ב א ה ל ב י ט ו י ב מ ו ע צ ת ח ב ר ה ל א ו מ י ם ו ב א ס י פ ת ו ,1933היתד .ג ח מ ה פ ו ר ת א ל י ה ו ד י ם ה מ ד ו כ א י ם ו ה מ ו ש פ ל י ם ו ל א ו ה ד י ה ם משגת מאומות קשה העולם, לשפוט האם מועט ז התערבותו להווצר מה משקל גברה של שהשתתפו היה התקווה חבה״ל אפקטיבי וצודק במציאות? פרופ׳ לגחמה אצל בעגין סכנה של השעגות יהודי על באומרו, זו, המוגי שלזיה עילית? אגדתי, אלו, כי אם ערכה היהודים יש המעשי בגאולה שלמעשה כוח — שאלות פייגברג בגורלם...״ היה קרובה ו א ם כך, ללא נ ד מ ה לי, להזהיר ״מהערכת על האם ל א היה ל ו נשארות רב ידי ל א יכלה כל מענה העבר או משקל מוחלט. באספקלריה ש ל ההוד .ב ל ב ד ״ .אין ס פ ק ,כ י ב ה ו ק ע ה ה פ ו מ ב י ת ש ל ה מ ד י ג י ו ת ה א ג ט י ־ י ה ח ־ י ת של גרמניה משלילת ובהתערבותו של שהביאה א ת מ מ ש ל ת גרמגיה החבר, זכויותיהם של יהודי שלזיה היה די בכך .אך אמר בין מוצקין, באוגוסט בתגאים היתר, לחזור בה עילית ,ה י ת ה ג ח מ ה פ ו ר ת א .ו ו ד א י ש ל א ששררו אז באוזגי באי היה בכך ״הועידה בהתיחסו הישג. העולמית למאמר היהודית זה השגיה״ :1933 ״...הגגו יודע, ע ו מ ד י ם עדיין ב ר א ש י ת ה מ ל ח מ ה .כ מ ה זמן ת א ך ך — אין איש אולם גכוגה דרך לגו א ר ו כ ה וקשה. הגה לפגי שלושה חודשים ר ש מ ג ו ב ע י ר זו ,ב מ ו ע צ ת ח ב ר ה ל א ו מ י ם ,ד ף ח ד ש ב ת ו ל ד ו ת ה ג ג ת ג ו ה ע צ מ י ת גגד י ה ר ד י פ ו ת .אגי ג מ ג ה עם ה מ ו ע ט י ם שגיהלו את המלחמה א ב י ג ד ו ר י ע ק ו ב ס ו ן ו ד ״ ר נ .פ י י נ ב ר ג , הזאת עם לאחר.שגם עוד שגי ח ב ר י ם ,ד ״ ר ד״ד אמיל מ ר ג ל י ת עשה כאן ב ר ג ב ה עבודת הכנה והגענו לידי תוצאה מ ס ו י מ ת .ה מ ל ח מ ה היתד .ק ש ה .הייתי יכול ל ס פ ר ל כ ם ע ד ב ל י קץ .כ י צ ד ח ק ר נ ו ו ב ק ש נ ו מ ד י יום ב י ו מ ו ש י ט ו ת שונות ,כ י צ ד ב ח נ ו א ת כ ל האמצעים... כדי ל נ ח ו ל גצחון ב מ ל ח מ ת ג ו .ג ד ו ל ה היתד .מ ת י ח ו ת ע צ ב י נ ו ו ה ת ר ג ז ו ת נ ו , עד ש ב א ה סוף ס ו ף ל י ד י ת ו צ א ה מ מ ש י ת .ר ק ב ־ 3 0במאי ,ש ב ו ק מ ו גציגי שמוגה 142 מדינות ב מ ו ע צ ת ח ב ה ״ ל ו ש י ת פ ו ע צ מ ם ב ג ו ר ל נ ו ,היה ל נ ו מ ש ו ם סיפוק א ת העבודה הזאת ושעלינו מוסרי .ה ר י ת ב י נ ו ,ש ע ל י נ ו ל ה מ ש י ך ל נ ה ו ג ב ז ה י ר ו ת י ת ר ה ו ל ה צ ט י י ד ב מ י ט ב האמצעים .אין ל ח ש ו ב ,ש ד י ל כ ת ו ב א ג ר ת ל ח ב ה ״ ל ,כ ד י ל ה ע ל ו ת ע ל ש ו ל ח נ ו א ת השאלה ...זה ש ל ו ש י ם ש נ ה , שאני בשאלת קיפוח מטפל אולם ז כ ו י ו ת י ה ם ש ל ק י ב ו צ י י ה ד ו ת שונים. אין ל ר פ ר ק מ ח ר י ד ו מ ז ע ז ע ב ת ו ל ד ו ת ר ד י פ ו ת היהודים ,כזה ש ל ה י ה ד ו ת הגרמנית .ומשום כ ך נהיה מוכרחים לנהל מ ל ח מ ה עד הורמה...״ למאבקו שהיה ה מ ד י נ י של ו ע ד ה מ ש ל ח ו ת ה י ה ו ד י ו ת גודע ל ל א ס פ ק ע ך ך ר ב ב כ ך , הראשון מסוגו סייע ליצירת דעת יוזמי המאבק להגיע גרמניה. נגד בראש 17 ואם וראשונה שהתנהל קהל להישגים המאבק את ממשלת כפיה על לאזור מ ס ו י ם ויש גגד אוהדת למצב נוספים לא חולשתו גשא של גרמניה. גרמניה לראותו בעתיד, פרי חבה״ל, אשר של רקע בימת היהודים לאורך ויתורה על מעל בגרמניה, בניהול היה רצוגה דרכה קיוו אשר מאבק ימים, ממשלת של חבר הלאומים. הוא מדיני הרי יש נמול גרמניה כל היה א( גרמניה: מתמשך לראות בכך אמצעים של ומוגבל זמני זכויות להבסיח מ י ע ו ס י ה ב ח ו ״ ל ,ש ל א ת פ ג ע נ ה ב מ ק ר ה ויוכרז ע ל גרמגיה ,שהיא מ פ ר ה ה ס כ מ י ם בינלאומיים, כך ית שנתחיבה לקיימם. לפייס בביסוס המשטר הנאצי התקבלותה בינלאומיים לכפותם בארצה(. ש ל הפטיצייה לדיון הוכיחה ,כ י היה ע ו ד ע ר ך לחוזים ו ל ה ס כ מ י ם ב א ו ת ה ע ת .א ך ע ר כ ם ע מ ד ב י ח ס ישיר ל כ ו ח ס מ כ ו ת ו ש ל ח ב ה ״ ל בכללותם מעל ת ב י ע ו ת לדיון חבר במת ב מ צ ב יהודי ה ל א ו מ י ם ו ב כ ך ה צ ל י ח ה המשימה .ס פ ק ר ב , גרמגיה על י ס ו ד מ ש פ ט י א ח ר היו מתקבלות ב ח ב ר .וראייה ל כ ך א ג ו מ ו צ א י ם ג ם ב מ ס מ כ י ם הגרמגיים שצוטטו ,ב ה י ו ת הגרמנים חרדים הלאומים. כהוכחה לכד שגטלה העולמית )כל היתה על הנוגעים בדבר .לאור אדישותן של מ מ ש ל ו ת ארצות מ ע ר ב אירופה לבעיה לדיון הקהל גגדה עוד לא בסוחה ה י ת ה ה פ ט י צ י ה ה פ ת ח היחיד ,ש ד ר כ ו נ י ת ן היה ל ע ו ר ר א ת ב ע י י ת יהודי גרמניה אם את דעת ב( רצון שלא להכגם בעימות עם חבה״ל ועל על דוקא עצמה שאלת לענין יהודי שלזיה שגרמגיה אינה מקיימת ביחס את עילית, תועלה פן ההתחיבויות בחבר הביגלאומיות למיעוטים. ועד ה מ ש ל ח ו ת היהודיות פ ע ל ב מ ה י ר ו ת ובמרץ ,ל מ ר ו ת חילוקי הדעות ש ג ת ג ל ע ו בקרב לקומץ המיוצגים ליד ועידת השלום בפאריס .וזאת הודות ה א ר ג ו ג י ם היהודיים אישים ב ר א ש ו ת ל י א ו מ ו צ ק י ן ,א ש ר גילו ת ו ש י ה ע צ מ י ת ויוזמה ב ר ו כ ה , ל ל א ה ד ר ו כ י ם מ ה נ ה ג ת ה י ש ו ב ״בא״י א ו מ ן ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה ע ו ל מ י ת ו א פ י ל ו ל א מן העתוגות העברית ,העברית ,אשר גילתה אדישות לענין הפטיציות ע ר ב הגשתן כלפי המדיני ובמהלד פנים היה הדיון בהן. אנו עדים .לפרדוכס העולם מאוחד מצער. בהוקעת בעוד שבשלב המדיניות הנאצית, הראשון היה של המאבק המחנה היהודי מ פ ו ר ד ל מ ד י .ואילו ב ת ק ו פ ה מ א ו ח ד ת י ו ת ר ,כ א ש ר ה מ ח נ ה היהודי ה צ ל י ח ל ה ת ל כ ד , היה ה ע ו ל ם ה ח ו פ ש י ח ל ו ש מ ד י ל פ ע ו ל . מבחינה בסיס לאומית הביא לאומי־עולמי להגנה המאבק על לראשית זכויות יהודי התלכדותו של העם ג ר מ נ י ה .אין ל ר א ו ת היהודי בו על אפיזודה 143 חולפת ,כ י א ם המשך למאבקים קודמים ע ל זכויות המיעוטים היהודיים וראשית למערכה ההתארגנות החדשה .ו א ם ל א ה י ה בכוחו ש ל המאבק לשנות את מ ד י נ י ו ת ה ש ל ג ר מ ג י ה ה ג א צ י ת כ ל פ י ה י ה ו ד י ם ,ה ר י ה י ה ב ו גסיון ח ש ו ב ב ה צ ג ת תביעתו מטרה ה ח ו ק י ת ש ל ה ע ם היהודי ע ל קולקטיבית. מבחיגה לגולל בימת חבה״ל כתביעה קולקטיבית למען ב י ג ל א ו מ י ת סייעו ש ת י בפגי ופשיםטיים. ליהודי חבה״ל א ת הכרת החבר הפטיציות גורלם ש ל יהודים בצדקת התביעה, והמאבק הגרדפים הכרתה של המדיגי שהתפתח במשטרים גרמניה סביבן טוטליטריים בצורך להחזיר ש ל ז י ה ע י ל י ת א ת זכויותיהם ה א ז ר ח י ו ת והדיוגים ,ש ה ת ג ה ל ו ב ג י ן ב ע י י ה זו בחבר ,גחשבו באותה ע ת להישג חשוב. ע ם זאת, הלאומים לעומת גחרץ גורלו ש ל מאבק זה חיש מהר עקב חולשתו ש ל ו ע מ ו ח ו ל ש ת ה ע ו ל ם ה ח ו פ ש י ,ל ר ב ו ת ה ע ם היהודי ה מ פ ו ז ר חבר־ בתפוצתיו עליית עוצמתה ש ל גרמגיה הגאצית. הערות .1מסמכי הפטיציות בנוסחן העברי הובאו בספרו של נ .פיינברג ,ע׳ 145—133ובמקורם League of Nations, Official Journal, 14th year, No. 7, pp. 929—933, Geneva 1933. Lo. Question de Juifs Allemands devant la Societe des Nations, Cahiers du Comite des Delegations Juives, No. 5—8, pp. 15—23, Paris 1933. .2ב־ 7באפריל 1933הוצא חוק על ״חידוש ארגונו של השירות האזרחי״ .ב־ 11באפריל נתפרסמה הפקודה בדבר פיטורי פקידים .ב־ 17באפריל הוצא חוק בדבר ״הזכות לעסוק במקצוע עריכת ד י ך .ב־ 22באפריל גתפרםמה פקודה בדבר ״קבלת רופאים לעבודה״. .3פיינברג ,המערכה היהודית נ ג ד היפלר ,ע׳ .25—18 .4שם ,ע׳ .45 • .6ג ש ר — כתב־עת לענינים יהודיים ,הוצאת הקונגרס היהודי העולמי ,ספטמבר .1970 .7פיינברג ,״המערכה היהודית נ ג ד היטלר״ ,ע׳ .185 яשם ,ע׳ .27—26 (9שם ,ע׳ .181 .12,11,10שם ,ע׳ .79—70 . .13שם ,ע׳ .82 ,81 Documents on German Foreign Policy, 1833, pp. 323—324. .14 )מובא כנספח(. .15 י Docum. German For. Policy, 1933, p. 351—353. מ ו ב א ככפפה .אם כי מחבר האגרת מעלה בד ,הצעות לפעולה בלבד ,הרי יש בה ב כ ל זאת מעין עדות מסייעת להלך המחשבה שבתזכיר שה״ח הגרמני ל ש ר הפנים הגרמני ,שצוטט בעמוד הקודם. .16שם ,ע׳ .8 .17א .ביין ,ס פ ר מוצקין ,תרצ״ט ,ע׳.296 144 ב<מ* ומר* שואה בונים בן שלום חניפי )קטעים באחד ת נ ו ע ת מתון ח ל ו צ י ת נוער הספר ״לא סוגה מ י מ י ר א ש י ת יולי 1941 הגעתי ב ש ו ל י ה ש ו א ה מאת גן שושנים״, בונים שלום( ב ר כ ב ת ביחד עם שני חברי ,שמואליק ) ש מ ו א ל פ ו ט ש — כ ע ת ת ו ש ב ה ר צ ל י ה ( ו ל י י ב ל )אריה ק ר פ ל — ת ו ש ב ת ל ־ א ב י ב ( , ל ט ש ק ג ט — ב י ר ת אוזבקיסטן .היתד ,זו ר כ ב ת פ ל י ט י ה מ ל ח מ ה ,ה ר א ש ו נ ה ש ה ג י ע ה התיכונה. לאסיה ב א י ה ר כ ב ת נ ת ק ב ל ו ב ח מ י מ ו ת ע ל יחי ש ל ס ו נ ו ת העיר .עדיין היה זה ח מ ו ש — פליסי מלחמה פגים המגיעים חמה ,שאורגגה המתנהלת מהמלחמה באולם גדול ליד תחגת במערב. הרחק הרכבת, נאומים והעיקר בקבלת ארוחה סעימה וסובה ,דבר בעיתו לאחר כשבועיים של מחסור וסבל בדרך. ד ב ר מוזר קרה לי ולשמואליק חברי בצאתנו מ ח ת לתחנה .בהיותנו מאחורי התחנה, נ ת ק ל נ ו ב ש נ י ק צ י נ י ם ב כ י ר י ם מ ה מ ש ט ר ה ה פ ו ל י ס י ת )נ.ק.וו.ד .(.ה ש נ י י ם גבוהי לבושים גברים יפים, יהודים אגו .כשעגיגו ב ח י ו ב , קומה, אמר מדים מהודרים. לבנים אחד לשגי ,כאילו אותנו, שאלו כהמשך לויכוח אם ביניהם ק ו ד ם ל כ ן — ״ א מ ך ת י ל ך ש ר ק יהודים ה ם ה ב ו ר ח י ם מ ה ח ז י ת ״ .גימד .ו ה ת ב ט א ו י ו ת אנםישמיות, לאחר רכבת ערב שעות מנוחה מספר הפליטים, לרכבת בסביבות נוסעים התחנה ולאחר הועלינו, גסיעה ח צ י יום ביחד גוספת עם שאר הגענו באי לפנות לסמרקנד ,הבירה העתיקה של מ מ ל כ ת אסיה התיכונה. כיאה קבלות ש נ ש מ ע ו ב א ס י ה ה ת י כ ו נ ה כ ב ד אז ,ע ד ת ק ו פ ה מ ס ו י י מ ת ל א ח ר מ כ ן . ל ר כ ב ת הפליםים פנים מנכבדי קבלת הראשוגה העיר, פנים שסידרו חמה זו ש ה ג י ע ה לעיר, לנו מייד נתקבלנו מקומות מקבלת־הפנים, שונה היתה שגהרו והגיעו ל ע י ר זו ב ש ב ו ע ו ת ו ב ח ו ד ש י ם ה ב א י ם . לה בתזמורת וועדות מגורים ועבודה. זכו ה מ ו נ י מה הפליטים, אגי ס ו ד ר ת י מ י י ד ל מ ח ר ת ל ע ב ו ד ה ,ל פ י ב ק ש ת י ,ב ב ג י ה ו ה כ ג ה ש ל ב ת י ־ ח ו ל י ם 145 צ ב א י י ם ל פ צ ו ע י החזית ,ש ה י ו כ ב ר ב ד ר כ ם ב ר כ ב ו ת ל א ס י ה התיכונה .שני ח ב ר י לעבודה במפעל לארגזי משאיות צבאיות ,שהוקם בדחיפות במקום. סודרו לעולם לא אשכח את לבית־חולים, כסלע. העבודה 36ש ע ו ת ר צ ו פ ו ת במשך בור סופג בבניית כ ש ה פ צ ו ע י ם היו כ ב ר ב ת ת נ ת ה ר כ ב ת ,ח פ י ר ה לעומק ,ב א ד מ ה ק ש ה ה ע ב ו ד ה הושלמה ,כ ש ה ו כ נ ס ה פ צ ו ע ה ר א ש ו ן ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם .ק ש י ם מ נ ש ו א היו הימים ו ה ש ב ו ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ב ס מ ר ק נ ד .י ד י ע ו ת מ ד א י ג ו ת מ ה ח ז י ת ע ל ה ת ק ד מ ו ת ה ג ר מ נ י ם ל ע ב ר מ ו ס ק ב ה ,ה ח ש ש ל ה ת מ ו ט ט ו ת ה ש ל ט ו ן ה מ ר כ ז י והצפוי ל נ ו ב מ ק ר ה כזה. הדאגה פצעי המכרסמת לקרובים וחברים, הרגליים, שנגרמו הגוף, הגרמנים במיוחד שנשארו אצל בבריחה לי הגרמנים. הנחפזת מפגי והאיומה מווילנה ,נ ר פ א ו ב י נ ת י י ם .ל א כ ן ה פ צ ע י ם הנפשיים ,ש נ ג ר מ ו ל י ע ק ב האמונה התמוטטות באל, במו אותו ראיתי התמוטטות עיני, באיתגותו הענק, ה ת ר ג ל נ ו ל ה א מ י ן ב מ ש ך ש נ י ם ו ה ו א ה ת מ ו ט ט כ ב נ י ן ק ל פ י ם ת ו ך ימים ספורים. על במקרה, ה מ צ ב לאשורו ,נ ו ד ע ל י לפני בשעות ש ל יום שני, הצהריים ה ־ ,23.6.1941ה ו א היום ה ש נ י ל פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ,מ ח י ל ו פ י ד ב ר י ם ש ל ק צ י נ י ה צ ב א האדום משאיות, משתי שנפגשו מרחובות באחד מהשיחה, העיר. הייתי לה ע ד מ ק ר י ב ע ב ר י ב ר ח ו ב ,נ ו ד ע לי ,ש ה ם ב מ נ ו ס ת ב ה ל ה ו כ ו ח ו ת ג ר מ נ י י ם ג מ ל י ם נמצאים תמגו כבר לא הרחק מהעיר .ב ב ה ל ת י הזעקתי מיד את חברי לקבוצה וביחד מפגש מייד עם חברים מהקיבוץ, ההנהגה ה ר א ש י ת ש ל ״ ה ג ו ע ר הציוגי״ צעדינו להבא .החלטנו הנחרצת היתה שהיו באותה ועם בעיר ניסן רזניק, חבר ע ת בעיר ,כדי ל ת כ ג ן י ח ד א ת ל ע ש ו ת ה כ ל ו ל א ליפול ב מ י הגרמנים. ה י ו ת ו ת ח נ ת ה ר כ ב ת היתד .פ ק ו ק ה ע ל ידי א ל פ י ב נ י ־ א ד ם ,ה ח ל ט נ ו ל צ א ת מ ז ר ח ה ברגל ובדרד ,אם יתאפשר, קבענו לתפוס מקומות מפגש בדרך, כל כמו: אמצעי תחנות ת ח ב ו ר ה שיזדמן .ל פ י במינסק, הרכבת סמולנסק, התכנית קלוגה. ז ו ו ע ו ת ה ד ר ד ק ש י ם היו א פ י ל ו מ ז ו ו ע ו ת ,א ו ת ם ע ב ר ת י ב ב ר י ח ת י מ ל ו ח ׳ לוורשה, ל פ נ י כן .ה ד ל י ק ו ת ב מ י נ ס ק נ ר א ו ל מ ר ח ק ש ל י ו ת ר מ מ א ה ק י ל ו מ ט ר י ם . כשנתיים ב ד ר ך פגשתי חברים מהתנועה ,גם כאלה שהגיעו מהקיבוץ של התנועה בשבלי בהרבה הרחוקה השיגו אותי ולעבור דרך פגשתי בעתון חיים ואת יערות שוב פלד, שהיה איתי, והמשכנו הלאה מזרחה. הגרמגים, בתחגת אכן, הצלחתי להיחלץ הרכבת בסמולגסק א ת שני ח ב ר י — ש מ ו א ל י ק ואריה ,א י ת ם ה ג ע ת י ל ם מ ד ק נ ד . ביגתיים הדברים. מווילגה, איבדתי אותם בתלעות הדרך. אבל בעיר בוריסוב ה ת ג ב ר ו ב ס מ ר ק נ ד ה ת פ ר צ ו י ו ת א ג ט י ש מ י ו ת ו ע ד ל ת ג ר ו ת ידיים הגיעו כאילו על פי פקודה מ ג ב ו ה ״פרבדה״ המקומי ולאחר ג פ ס ק ו ת ו פ ע ו ת אלה ,ל א ח ר מ א מ ר גיגוי שידור גרגש ל״אחינו ב נ י ישראל״, ליהדות העולם וארצות הברית ,מפיו של איליה ארגבורג ,ששודר פעמים מספר ובהבלטה באמצעי התקשורת. כ ל ש ע ה פ נ ו י ה ש ל נ ו ה ו ק ד ש ה ל ח י פ ו ש א ח ר ח ב ר י ה ת נ ו ע ה בין המוני ה פ ל י ט י ם ש ה ג י ע ו ל ס מ ר ק ג ד ,ל ס י ד ו ר ם ב ע ב ו ד ה ו ל מ צ י א ת מ ק ו מ ו ת מגורים נ א ו ת י ם ב ש ב י ל ם . ל נ ו ,״ ה ו ת י ק י ם ״ במקום ,היו כ ב ר ק ש ר י ם ב מ ק ו ם והיה ל ג ו ק ל יותר ל ע ש ו ת זאת. י צ ר נ ו ג ם קשרים ,ל מ ר ו ת ה ס כ נ ה ש ב ד ב ר ,ע ם ח ב ר י ת נ ו ע ו ת נוער ציוניות• א ח ר ו ת , ש ה ג י ע ו לעיר .ק ש ר ע ם ק ב ו צ ה כזו ,מ ל ט ב י ה ,ע ז ר ל י ל א ח ר מכן ,ב ד ר כ י ל ג ב ו ל , כשפגשתים 146 בישוב ש ב ק ר ב ת הגבול האפגאני. . . באחד הערבים, הטבח, עם בחודש נמסרה אוקטובר, ברדיו הודעה מוסקוה״ ״קול על שביצעו הגרמנים ביהודי מינסק ,חרקוב ,אודסה וקיוב .הידיעה נ מ ס ר ה מזעזעים פרטים עדי של שהצליחו ראייה, מהמקום. לברוח עשרות על א ל פ י ם יהודים ,ילדים ,נ ש י ם ,ג ב ר י ם וזקנים ,ש נ ו ר ו ו נ ק ב ר ו ב ע ו ד ם ב ח י י ם ; ת י א ו ר י ם כ ל כ ך מ פ י ע ד י ר א י י ה ,ש נ ת ק פ נ ו כ ו ל נ ו הלם ,ב כ י והיסטריה .ב י מ י ם מזעזעים ל א ח ר מ כ ן ל א מ צ א ת י ל י מ נ ו ח ה עוד .ל כ ן ה ח ל ט ת י ל ה ת ג י י ס . ל צ ב א הפולגי ל א היה ל י כ ל רצון להתגייס ע ק ב האנטישמיות ,ששרדה בין הפולגית. הקצונה שגיסו להתגייס. הצבא האדום. שמועות באותו על זמן החלטתי, גפוצות כ ך היו הוקם והתארגן אפוא, עם ביחד בין במקום עוד פליטי בית צעיר המקום, ספר אלה מפי לדאונים לודז׳ מעירי מטעם להתגייס ל מ ס ג ר ת זו .א ת ה מ ב ד ק י ם ע ב ר נ ו ב ה צ ל ח ה ,א ב ל ב ד י ק ה ש ל ה מ ש ט ר ה ה פ ו ל י ט י ת פסלה הגרמנים. א ו ת נ ו ע ק ב ה י ו ת נ ו פ ל י ט י ם וההורים נ ש א ר ו אצל א ת העבודה ע ז ב ת י כ ב ר ב ג ל ל הגיוס .ב ר ו ב א כ ז ב ת י מ ה פ ס י ל ה ,ה ח ל ט ת י ל ל כ ת ל ע ב ד ה ג ב ו ל , ל נ ס ו ת ל ע ב ר ו ,כ ד י ל ה ג י ע א ר צ ה .הרי ל ז ה ח ו נ כ ת י מ א ז ילדותי. סכנת מחמת חיים, מוחשית, סכנה מעבר עקב בזמן הגבול לארץ מלחמה עויינת ,ל א ה י ו ח ב ר י מ ו כ נ י ם ל ה צ ט ר ף ל מ ס ע כזה .ל פ י כ ך א י ר ג נ ת י ק ב ו צ ה א ח ר ת של חמישה חברים, יכולתי עליהם מ פ נ י עין הרע ,ש א כ ן א ר ב ה ע ל המשטר מצבא באפגניסטן אהד לסמוך, ישמרו כי סוריות על מוחלטת כל צעד ושעל. א ר צ ו ת הציר. את הודרך הצבא על ידי מדריכים גרמניה .ח י ל האויר ה א פ ג ג י ה ו ד ר ך ע ל ידי טייסים איטלקיים ,ג ם צוייד ב מ ט ו ס י ם ג ר מ ג י י ם מ ת ק ד מ י ם .ע ק ב מ י ק ו מ ה הגיאוגרפי ,בין ה ר פ ו ב ל י ק ו ת ה ס ו ב י י ט י ו ת ב ע ל י אוכלוסיה מ ו ס ל מ י ת ב ע י ק ר מ צ פ ו ן ,ל ב י ן הודו ,ת ח ת ש ל י ם ת ב ר י ם נ י ה מ ד ר ו ם , נלקחה בחשבון אפגניסטן ״הציר״, בחישובי באסטרטגיה הגלובלית שלהם, ה ח ו ב ק ת עולם. כדי ל ק ד ם א ת ה ר ע ה ,ה ג י ש ו ב א ח ד מימי א ו ק ם ו ב ר ,בריםניד .ו ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת , אולטימטום לאפגניסטן, כי תוציא זו את כל מדריכי וסוכני הציר מארצם. כ ו ח ו ת גדולים ש ל צ ב א ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו ב ר י ט נ י ה ,רוכזו ב ש נ י ה ג ב ו ל ו ת .ב ע ב ר י א ת הגבול ל א ח ר חודשים מספר ,ראיתי א ת העקבות שהשאירו הריכוזים האלה. אפגניסטן ממערב להוציא הגורל, ארץ נ כ נ ע ה מייד — פרס, להודו שכוחות את כי ל א ח ר הגבול. בנות כל הנתינים, כשנה הוצאתי אוייבת .ה ר י מובן ל א ו ל ט י מ ט ו ם ה מ ס י ב י הזה ,מ פ ח ד ל ג ו ר ל ד ו מ ה לשכגתד. מאליו ,כ י מוצאי הברית מדריכים וסוכנים גם אני וחברי מלודז׳ אפגניסטן נכנסו הנתונה לתוכה. של מכלא לשליטת האפגנים ארצות קאבול, אכן הסכימו ה״ציר״. להודו, גרמניה. לעג כנתיני ־ נ ב ח ר ה ע ל ידי כיעד ,א ל י ו נ ו ע ד ו פ נ י נ ו למעבר ב פ ר ס ע ד ט ה ר ן ב י ר ת ה נ מ צ א ו כ ו ח ו ת ה צ ב א האדום ,ל כ ן ,א פ י ל ו ל א ח ר ה צ ל ח ת מ ע ב ר ה ג ב ו ל ל ש ם ,היינו ג ת פ ס י ם ל ל א ס פ ק ב ת ו ך פ ר ס ,ע ל ידי ח י י ל י ם סובייטיים. לכן רק א פ ג נ י ס ט ן ,שהדיה ,הרי ה י ג ד ו ־ כ ו ש ו ה ר י פ מ י ר ,ק ר צ ו לגו, כ י גראו מ מ ר ח ק מ א ו ת ק י ל ו מ ס ר י ם . .הרכבות באסיה התיכונה באותו הזמן ג ד ו ש ו ת היו בעשרות אלפי פליטים, ש נ ע ו ונדו ה ל ו ך ו ש ו ב ב ר ח ב י ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,ב מ י ו ח ד ב א ז ו ר י ם ה ח מ י ם ,מ פ א ת ל ב ו ש ם הדל ב י ו ת ר .ה מ צ ב ה ח מ י ר ע ם ש ח ר ו ר ם ש ל אסירי ה מ ח נ ו ת ,נ ת י נ י פולין, 147 הסכם בעקבות בעיית השלטונות שיקורסקי. היו הסובייטיים ה נ ד י ד ה ש ל מ א ו ת ה א ל פ י ם ,ע ל ידי י י ש ו ב ם אדם לפתור מעוניינים את ב מ ק ו ם מסוים ,הזקוק לכח ר ב ל פ י ת ו ח האזור ,מ מ נ ו י ק ש ה ע ל י ה ם ל ה מ ש י ך ו ל נ ד ו ד .ל מ ט ר ה זו הועידו השלטונות אדמת את הסובייטיים שפך אזור נהר לים האמו־דריה איזור ארל. של ב ת ו ל ה ,מ ש ו פ ע במים ו ד ל אוכלוסין .ר ק ב ס פ י נ ה ע ל פ נ י ה נ ה ר א פ ש ר י ת התחבורה היתה תחבורה היות לשם. והנהר חרב בחלק מימות גדול ואמצעי השנה, א ח ר י ם ,כ מ ו כ ב י ש או מ ס י ל ת ב ר ז ל ל א היו ק י י מ י ם כ ל ל ,ק ש ה ה י ת ה ל צ א ת מ ש ם ב ר ו ב י מ ו ת השנה. האפשרות ח ר ו ש ת ה ש מ ו ע ו ת ,מהן ,ש ה ת ב ר ר ו גם כ א מ י ת י ו ת ,ה י ל כ ו ב ר כ ב ת .א ח ת ה ש מ ו ע ו ת דיברה לכן ע ל מ ס י ל ה צדדית ,א ל י ה מ נ ס י ם ה ש ל ט ו נ ו ת ל ה ו ל י ך א ת ר כ ב ו ת הפליטים. כ ש ה ר ג י ש ו נ ו ס ע י ה ר כ ב ת ,ב ה נ ס ע ת י ,כ י ה ר כ ב ת מ א י ט ה ל י ד ה ע י ר <9ךאב, גהר שעל הרכבת למסילה האמו־דריה ועוברת הנוסעת ובריחה המונית ממנה. צדדית, תוך החלו כדי קפיצות הבריחה, המוגיות מתוך את חברי איבדתי ו ל א מ צ א ת י ם עוד. ב ה ג י ע י ל מ ח ר ת ל ע י ר צ׳רג׳או ש מ ע ב ר לגהר ,פ ג ש ת י א ת י צ ח ק ש פ י ר א מווילנה, ת ו ש ב ר מ ת גן ,איתו יחד ע ב ד ת י ו ל מ ד ת י ב ה י ו ת י בווילגה .א י ת ו ה מ ש כ ת י כיום א ת דרכי לגבול .הוא כבר הספיק לטעום א ת טעם השילוח ל מ ד ב ר ארל והצליח ל ב ר ו ח מ ש ם כ ל ע ו ד ר ו ח ו בו. בעיר יחד מ ב צ ר מ א ר י פגשגו א ת מ י כ א ל ד ו י ד ו ב י ץ מ ל י ט ה ,כ י ו ם התחלגו צעירים לתכגן הנמצאת את בקולחוז מעבר הגבול. םאנדי־קאצ׳י, לאחר חקירה כמאה גודע וחמישים תושב רחובות, לגו על קילומטרים קבוצת דרומית ל מ א ר י ,ל י ד ג ב ו ל האזור ,ה א ס ו ר ב כ נ י ס ה ,ש ה ש ת ר ע ב פ ס ש ר ו ח ב ו כ מ א ה ק י ל ו מ ט ר י ם ל כ ל אורך הגבול .לקולחוז הזה החלטגו להגיע ושם ב ק ר ב ה יחסית לגבול לתכנן את ההמשך. מסילת האזור, הוא מ ת פ צ ל ת ד ר ו מ ה מ מ א ר י בכיוון הברזל גבול מבצר שני־קושקה .כל ה ג ק ר א ע מ ק מ ו ר ג א ב ,על ש ם הגהר ה ז ו ר ם ב ו מ ש י פ ו ל י הרי היגדו־בוש, עמק והמערבית פורה — ומהווה הגבול משולש, הפרסי כשהצלע ובקודקוד המזרחית המשולש, עיר הוא הגבול המבצר האפגני קושקה, גהר המורגאב חוצה א ת הגבול מאפגגיסטאן מדרום־מזרח לצפין־מערב ,לתוך ברית המועצות ויוצר ע מ ק ,ל פ ע מ י ם ד י צר ,ב ת ו ר ש י פ ו ל י ה ר י ה י ג ד ו ־ כ ו ש . ל א ח ר עיון ב מ פ ה מ א ט ל ס ל י מ ו ד ישן ,אותו מ צ א ג ו ב מ ק ו ם ,ה ח ל ט ג ו ל ב ח ו ר ב נ ת י ב שלאורך נהר המורגאב ,כנתיב המתאים ביותר לחציית הגבול .להעדפת הנתיב הזה היו של ב ע י י ת המים, וחמישים מים, כמה שיקולים. הראשון והחשוב ש ה ם בהישג יד ל כ ל ביותר אורך — הררך. הלוגיסטי, דרך של הוא לפחות הפתרון כמאה ק י ל ו מ ט ר י ם ב ה ר י ם ל א י כ ו ל נ ו ל ח ש ב ,ב כ מ ה י מ י ם ג ע ב ו ר אותה ,ו ב ל י ל א ת י ת כ ן ד ר ך כזו .ה ש י ק ו ל ה ש נ י היה, התמצאות בדרך .קירבת הנהר ו כ י ו ו נ ו ה ו א ה מ נ ח ה המהימן ביותר ,א פ י ל ו ב ל י ל ו ת ח ש ו כ י ם ו ל ל א גורמי שמיים, בלילות קבוצת להם הצעירים בקולחוז קיבלה אותנו בשמחה .ה ת ב ר ר ,כי טיפלתי ועזרתי כ ח ב ר י נ ו ע ר חלוצי ,ב ה ג י ע ם ל פ נ י כ ח צ י ש נ ה והסתירו 148 מעוננים. א ו ת נ ו ב מ ק ו ם ב מ ש ך ש ב ו ע י י ם ימים. ל ס מ ר ק נ ד .אכן הם אירחו ה ד ב ר ח ש ו ב היה ,כי ע י נ ם ש ל ש ל ס ו ג ו ת ה מ ק ו ם ה י ת ה פ ק ו ח ה ע ל כ ל זר ,ש ה ג י ע ו נ מ צ א ב ק י ר ב ת ה ג ב ו ל .ב ש ב ו ע י י ם ב מ ק ו ם ה צ ט י י ד ג ו ב צ י ד ה ל ד ר ך ב כ ל מ ח י ר ש ג ק ב ו לגו ,ב ע י י ר ה יולסן. לשהותנו אליה נ ס ע נ ו ל ה צ ט י י ד .ג ם ב ס כ י ג י ם ג ד ו ל י ם הצטיידגו ,כ מ ג ן ב פ נ י ח י ו ת ט ו ר פ ו ת סכנות אחרות, ובפני שיקול לאחר העלולות לארוב לנו בדרך. לא החלטנו למבריחים להתקשר כי מקומיים, שמועות היו ר ב ו ת ע ל ב ג י ד ת ה מ ב ר י ח י ם ב ד י ד .ל א ח ר זמן ו מ ש י ח ו ת ע ם ח ב ר י ם ל א ח ר ש נ י ם שההחלטה התברר, נכונה היתה אכן רבים וגורלית. בפח, נפלו להם שטמגו המבריחים, ו ה ם ה ו ג ל ו ל ש נ י ם ל ס י ב י ר .מ ת ב ר ר ,כי רוב ה מ ב ר י ח י ם היו ק ש ו ר י ם ל־נ.ק.וו.ד. ו א ף ע ש ו פ ר ו ב ו ק צ י ו ת ,כ ד י ל מ צ ו א חן ב ע י נ י ש ו ל ח י ה ם .ס י פ ו ר ו ש ל — ח ב ר ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ד ו ד ל י כ ש ט נ ש ם י י ן — כיום ת ו ש ב כ פ ר ש מ ר י ה ו , חברי הוא ס י פ ו ר ה ר ה ג ו ר ל ו א ו פ י י נ י ל א י ה צ ל ח ה ע ק ב שגיאות ,ש א נ ו נ מ נ ע נ ו ל ע ש ו ת ן . הוא וחבריו אכן משם. אותם בילו גם זמן גורלנו מה יכול בסיביר היה ורק להיות התנדבותם דומה לצבא האדום גאלה של אחרים, לולא לגורלם תושייתנו ו ת ג ו ב ת נ ו במקום .על זאת בהמשך. ביוזמתו ש ל ח ב ר ק ב ו צ ת נ ו מ י כ א ל ,ה צ ט ר ף אלינו ב ע י ר י ו ל ט א ן צ ע י ר ל י ט א י , לא יהודי .ל ד ב ר י ו ,ה ו א ג י ס ה כ ב ר ע ם ק ב ו צ ה א ח ר ת ל ע ב ו ר אבל א ת הגבול, ל א ח ר כ מ ה ימי ט י פ ו ס ב ה ר י ם ,נ ש ב ר ו ו ח ז ר ו כ ל ע ו מ ת שבאו .ה ו א ה צ ל י ח ל ש כ ג ע א ת מיכאל ,כי עז ר צ ו נ ו ל ה צ ל י ח ב פ ע ם ה ש נ י ה ,ב י כ ו ל ת ו ל ה ב י א ת ו ע ל ת ל ק ב ו צ ה שניה ,היות ו ה ו א ע ב ר כ ב ר א ת ר ו ב ה ח ־ ד פ ע ם א ח ת ו ה ק ש י י ם ו ה ד ר ך נ ה י ר י ם לו .גם אני ה ש ת כ נ ע ת י ל ב ס ו ף ו ה ו א יצא י ח ד איתנו ל ד ר ך .מ ת ו כ נ ן ה י ה ש ג ם אחד מצעירי המקום יצסרף ל מ ס ע ג ו ,א ב ל ה ו א חלה ,או ה ת ח ל ה ברגע מפחד האחרון ו ל א ה צ ם ר ף אליגו. ל ד ר ך יצאנו ב ל י ל ה .ג ם א ת ר ו ב ה ד ר ך ע ש י נ ו בלילות ,ל מ ר ו ת ה ס כ ג ו ת ה א ו ר ב ו ת בהרים ,ב ג ל ל ה ק ו ש י ב ה ע ר כ ת מ ר ח ק י ם ו ס כ נ ת נ פ י ל ה ל ת ה ו מ ו ת ב ח ו ש ך , בהליכה שחייב מ ש ג ה ז ה י ר ו ת ו ה א ס ת ק צ ב ה ה ל י כ ה .ב ה ל י כ ה ב א ו ר היום ,הייגו מ ת ג ל י ם בוודאי ע ל ידי ה מ צ פ י ם ,ש ה י ו מ מ ו ק מ י ם ל כ ל א ו ר ך הדרך. בהליכה דרומה ב ש מ ח מישורי ובהרים נמוכים ,עברנו בשגי הלילות הראשוגים מרחקים עבר גדולים .ה צ ע י ד ה ל י ט א י א מ נ ם ע ז ר ל נ ו בדרך .זו, עם לדבריו, קבוצה קודמת בתחילת הדרך ,כי הוא כ ב ד והסד אותה. במשך היום שעות ה ס ת ת ר נ ו ב ג ק י ק י ה ר י ם וגחגו .ב ב ו ק ר ו ש ל ה י ו ם השלישי ל מ ס ע ג ו ג ת ק ל ג ו ב ר ו ע י אמצעי צאן. הזהירות שלנו היו כה שלמרות מושלמים, שעברו לידינו עם כלבים ,ל א ה ש ג י ח ו ב נ ו . ב ג י א י ו ת שבין ה ה ר י ם מ צ א נ ו א ת ה ס י מ ג י ם ל ד י כ ו ז י ם ע צ ו מ י ם ש ל צ ב א ו פ ר ש י ם , עקבות ה א ו ל ט י מ ט ו ם ,ש ה ו ג ש ל א פ ג נ י ס ט ן ח ו ד ש י ם מ ס פ ר ל פ נ י כן. ההליכה לאורך היתה הנהר גוהר. יותר, לפי אבל השיקולים שלגו היתד! מ ס ו כ נ ת ,כי ל ל א כ ל ס פ ק ה י ת ה ק ר ב ת ה נ ה ר ש מ ו ר ה יותר .ל פ י כ ך ה ל כ נ ו ב ה ר י ם , כשהנהר והעמק ה נ ה ר ג מ צ א מימיגגו. שלאורך ב ל י ל ו ת היינו יורדים בזהירות לנהר ומצטיידים מ מ נ ו במים ליום המחרת .הדרך בלילות הבאים נ מ ש כ ה דרומה מזדהה, כשכוכבי הקוטב הדרומי מנחים אותנו בדרכנו. לאחר לילות מספר ש ל צעידה ,א י ב ד נ ו מ ר ו ב ת ש י ש ו ת א ת מ נ י ן הזמן ש ל ש ה ו ת נ ו ב ד ר ך .ע ד ה י ו ם אף אחד מאיתנו אינו יכול להעריך ולהיזכר את מספר ימי שהותנו במסע 149 תשישותנו בהרים. אותנו הביאה לאי יציבות שעצמים כזאת, ממרחק נראו כ מ ר ק ד י ם או נ ע י ם מ מ ק ו מ ם . ב א ח ד ה ל י ל ו ת המי יודע כמה נ ת ק ל נ ו באנשי מ ש מ ר ־ ה ג ב ו ל ,ח מ י ש ה במספר. • הרעש ש ה ק י מ ו ,ב ע ב ר ם ב ס י ר ה א ת הנהר ,ה ג ב י ר ב נ ו א ת העירנות .רק מספר למקום כמחצית קנה •גבעולי סוף משכבנו ה פ ר י ד ו בין מ ק ו ם ישיבתם במשך ה ש ע ה .ה נ ה ר ע ב ר ב מ ק ו ם זה בקניון עמוק .ל א ח ר ה ס ת ל ק ו ת ם ש ל ח י י ל י מ ש מ ר ־ הגבול, של מרוב טיפסנו, בהלה, בעזרת הסכינים בידינו, שהיו על תלול קיר מ ע ל מ א ה מטרים. ה ס י מ נ י ם העידו ,ש א נ ו כ ב ר כל לנשק בקרבת הגבול ממש. קנים מוכגים חפירות, א ו ט ו מ ט י .נ ת ק ל ג ו גם ב מ ל כ ו ד ו ת ע ש ו י ו ת ת י ל ג ג ד ב ה מ ה ו א ד ם ,ש ב ק ש י י ם ר ב י ם נ ח ל צ נ ו מהן. ויכוח לאוךך ח ר י ף ה ת ע ו ר ר בינינו לבין ה צ ע י ר הליטאי. ה ג ב ו ל ל פ נ י ם ההרים ,ה ר ח ק מ ה נ ה ר ,ב ט ע נ ה ש ש ם ה ש מ י ר ה פ ח ו ת ע י ר נ י ת מליד אין ב ד ע ת ו היה למשוך אותנו הנהר. כל הגבול דעתנו הבדל כל היתה ,כי בין מחצית עירנות השעה. אנו תשושים המשמרות, כשלא מדי אותם הסכמנו להמשיך שמענו לדעתו, לתוך ברורות החל ההךים ,ו כ י עוברים לברוח לאוךך בחשכה. היה ל ג ו מ ז ל ,ש ה ש ג ח נ ו ב כ ך בזמן .ב ק ו ש י ו ב ר י צ ה מ א ו מ צ ת ה ש ג נ ו א ו ת ו ו ב ס כ י נ י ם , שהיו ע מ ד נ ו ל ע ש ו ת בו שפטים .מ ח ל נ ו ל ו ל ב ס ו ף ,כ י ה ו א ה ת ח נ ן מ מ ש לנו, ע ל נ פ ש ו .ע ד ה י ו ם א י נ נ י י כ ו ל ל ה ש ת ח ר ר מ ה ח ש ש ,ש כ ו ו נ ת ו היתד .ל מ ס ו ר א ו ת נ ו ה ש ל ט ו נ ו ת הסובייטיים .ש מ ר נ ו ע ל י ו לידי הדרך בהמשך בינינו בעירנות רבה ולאחר ש ע ב ר ה מ ש מ ר ת של משמר־הגבול לפנינו ,חמקנו בריצה של כמה מאות מטרים א ל מ ע ב ר ל ג ב ו ל .ל א ח ר זמן ,ס י פ ר ו ל נ ו ה א פ ג ג י ם ,כ י ח י י ל י ם סובייטיים, ש ע ל ו כ נ ר א ה ע ל ע ק ב ו ת י נ ו ,ר ד פ ו א ח ר י נ ו ע ש ר ו ת ק י ל ו מ ט ך י ם ל ת ו ך אפגגיסטן. לאחר שתיגו מ ג ו ח ה ע ל ההר ,ב ג ש ם ש ה ח ל ל ר ד ת ,ל מ ז ל נ ו ר ק ל א ח ר מ ע ב ר ה ג ב ו ל , כדת ובלילה בו הצטיידגו לדרד, ש ל מ ח ר ת ד ר ו מ ה מזרחה ,ל ת ו ך אפגגיסטן. ל א הייגו מ ו ד ע י ם ל כ ד ,כ י עוצר־לילה בעצמנו, לפנינו האירוע מהיין, לכבוד המשכגו הוטל ע ל דרכי אפגניסטן מאז פרוץ המלחמה. באותו יום מאוששים ובטוחים ש ה ס כ נ ה ל ח י י נ ו כ ב ר ח ל פ ה ו ע ב ר ה ,צ ע ד נ ו ב ד ר ר ע פ ר ,כ ש ל פ ת ע הופיע ה ר ־ א ד ם ,או מ פ ל צ ת ,ש ל א מ ה ע ו ל ם הזה .ל א ח ר מ כ ן ה ת ב ר ר ,שהיה זה ש ו ט ר ־ ג ב ו ל אפגגי ,ב ע ל מ מ ד י ם גדולים ,ש נ ר א ה ל נ ו כ ע נ ק ע ק ב ל ב ו ש ו ה מ י ו ח ד — ג ב ו ה ו מ ע י ל א ר י ד מ צ מ ר גמלים ,ב ל י ש ר ו ו ל י ם .ב ק ו מ ת ו ה ג ב ו ה ה ו ב ל ב ו ש תרבוש ה ז ה ה ו א נ ר א ה ל נ ו כ ה ר ־ א ד ם ש ל א מ ן ה ע ו ל ם הזה. צעקות, דחיפות, מכות וקשירת הידיים בחבל מאחורי הגב, הפחידו אותנו ע ד מ ו ו ת .ח ק י ר ו ת ,ח ק י ר ו ת לאין סוף .מ י ע ז ר ל נ ו ? ה א ם ה ש ל ט ו ג ו ת הסובייטיים ע ז ר ו ל נ ו ו ש ל ח ו א ו ת נ ו ? הרי ל א יתכן ,ש ה צ ל ח נ ו ל ל א ע ז ר ת ם ל ע ב ו ר ג ב ו ל כזה. אירוח שאלות של כי א צ ל נ כ ב ד י ם ב כ פ ר י ה מ ע ב ר דרומה .אירוח א צ ל מ ו ש ל ה מ ח ו ז תיד כדי ו ש א ל ו ת ל א י ן סוף ,ב ע י י ר ת ־ ה ג ב ו ל ב א י ל ה ־ מ ו ד ג א ב .ה ח ר מ ת ה או ה ע ל מ ת ה שרשרת זהב גדולה, של מיכאל דוידוביץ והבשורה הגואלת והמשמחת, ה ח ז ר ת נ ו ל ב ד י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת אינה ב א ה בחשבון עוד. את על 150 המשד גבי ה ד י ר ל ע י ר הראט ,ש ע ל ג ב ו ל פ ר ס ,ע ש י נ ו ב ר כ י ב ה ב מ ש ד ימים סוסים. למי, שאינו מ ו ר ג ל ברכיבה במשד ןמן ממושד על גבו של אין זה מן ה ד ב ר י ם סוס, בהיותי עוד שיעלה הקלים. בסמרקנד איכשהו בידינו שמעתי למצוא קטנים ומזוהמים, מיכאל ואת יצחק עם הצעיר לנו. סיפקו קפדנית שהזכירו ניזונונו סבל על קשר לי נורא סבלנו קהילה יהודית אבל אליהם. מלונת כלבים, הליטאי. אוכל שנותרו מהשאריות, ב א ו ת ם ימים. הנמצאת שיכנו בהראט. חשבנו בשני חדרים אותנו אותי עם שניים שניים במשך השבוע לשהותנו שם לא מהדרך. לנו בנפרד. השמירה היתה עלינו ביותר .ר ח צ ה ל א א י פ ש ר ו ל נ ו .ל ש ר ו ת י ם פ ר י מ י ט י ב י י ם ב י ו ת ר ,ה ו צ א נ ו צעקות ,אחד לאחר שמקיץ הרגשנו אחד. עלינו נברנים, הקץ. שרצים ותולעים בינינו, בצעקות הסתובבו החלטנו חופשיים רעש להקים בינינו. ומהומה, כי א ח ר ת נ מ ו ת ב מ ק ו ם ואף א ח ד ל א י ד ע א פ י ל ו ע ל קורותינו. י ח ד ה ח ל ט נ ו ל ה ת ח י ל ל ה ת פ ר ע .ל פ י ס י מ ן מ ו ס כ ם ה ת ח ל נ ו לצעוק ,ל ד פ ו ק ב ד ל ת ו ת וכשגם לא זה לשבור עזר, הבא מכל עד ליד. נזעקו מהרה על הממונים ה ש ו מ ר י ם ,ש ל א ה ב י נ ו א ת מ ב ו ק ש נ ו ,כי י ד ע ו ר ק פ ר ס י ת ) ש פ ת ה מ ק ו ם ( .ל א ח ר זמן הובאו על למקום גב נכבדים משאית דוברי צמר מלאת גרמנית כבשים, ורוסית. בדךך חקירה. שוב דרומה לא דרך לבסוף הועלינו ומזרחה לקנדהר. ע י ר י פ ה ע ם ש פ ע מ י ם וגנים ,ע י ר מ ע ר ב י ת ט י פ ו ס י ת .א ת ה ע י ר הזו ע ם ק א ב ו ל הבירה, ימים כשש מ א ו ת קילומטרים מזרחה ,קישר כביש ב מ צ ב טוב למדי. כנראה הכביש היחיד משמר תחת האוטובוס של בכל ז׳נדרמים, היה א ד ם צעיר א פ ג נ י ס ט ן .ל א ח ר אירוח ד ל הועלינו בדרכנו לאוטובוס, באכסניה, כמובן בין נוסעי לקאבול. ב ל ב ו ש מ ע ר ב י ,ד ב ר יוצא דופן באותם באותם באפגניסטן הימים .ה ו א הציג א ת ע צ מ ו ב ג ר מ ג י ת כ ר ו פ א ,ש ל מ ד בגרמגיה .ל א ב ל י ש ב י ע ו ת סיפר לנו על רצון, בהוואי. שלא ה ו א הוסיף הטיל בדצמבר כל ת ק י פ ת יפן גם ספק, ב א ו ת ו ב ו ק ר א ת נ מ ל הפניגים ) פ ר ל ב א פ ג ג י ת ,״ג׳פן כי איש מכה א מ ר י ק ן ג׳גג״, את אכן רעהו. הדבור( בליווי תנועות התאריך היה ידיים, השביעי .1941 באותם נקלטה ימים היטב עדיין אסיה בארצות סיסמת גנדי, הודו מנהיג ה ש כ נ ה — ״אסיה ל מ ע ן ה א ס י י נ י ם ״ .א כ ן ה י ת ה ש ב י ע ו ת רצון מ ה מ כ ו ת ,ש ס ו פ ג ו ת ארצות המערב .הדבר הורגש אפילו לכלא ב ה ת ב ט א ו י ו ת ש ל פ ש ו ט י העם. ק א ב ו ל ה ג ע נ ו ל פ נ ו ת ע ר ב ,ל א ח ר נ ס י ע ה ב מ ש ך כ ל ש ע ו ת היום ,ל ל א אובל ושתיה .הוכנסנו הכלא ה כ ל ל י .ל א ח ר מ כ ן ה ת ב ר ר כ י ה י ה זה כ ל א מיוחד ,השמור ה י ס ב כ כ ל א פוליטי. ונכבדים חאן, הזה או ישבו שם אחרים, כפי בשער באותו עוד שנקרא הכללי זמן כאלה בפי ומשם באגף שנאסרו העם בשער מיוחד בהפיכה אביבולה־חאן, זה גוסף לכלא מיוחד שנים גגד רבות המלך משנת שבתוך חברי המתקדם .1928כן ממשלה עמנואלה ישבו בכלא א נ ש י ם ,ש ב ר ח ו מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ל פ נ י שנים .ל נ ו ה ם ב י ש ר ו א ת ה ב ש ו ר ה ה מ ר נ י נ ה ,״ מ כ א ן כ ב ר ל א י ו צ א י ם ו ל א ף א ה ד ל א יוודע ל ע ו ל ם ע ל ק י ו מ כ ם כ ל ל ״ . קאבול לשלגים ש ו כ נ ת ב ג ו ב ה של ש מ ו נ ה מ א ו ת מ ט ר י ם מ ע ל פ נ י הים ,ע ו ב ד ה ה ג ו ר מ ת וקור ק ש י ם בחורף. מבנה הכלא היה מלבן חד קומתי בתוך הכלא ה כ ל ל י .ה ק י ר ו ת ה פ ו נ י ם ל כ ל א ה כ ל ל י היו א ט ו מ י ם ,פ ר ט ל ח ל ו נ ו ת ק ט נ י ם ו מ ס ו ר ג י ם ליד התקרה .חלונות חדרי ה כ ל א פ נ ו ל ח צ ר מ ל ב נ י ת פנימית .ר ק ד ל ת ק ט נ ה , היטב ,ק י ש ר ה ע ם הר שמורה הכלא הכללי .מ ע ל גג ה מ ב נ ה הדרומי התנשא 151 גבוה ,שנראה היטב מהחצר ,ל מ ר ו ת ממדיה הקטנים .מזרחה ,במרחק קטן מהכלא, ממוקם היה התעופה שדה ההמראות הצבאי. של והגחיתות נראו המטוסים כ א י ל ו מ א ח ו ר י הקיר והיו איגטגסיוויים מ א ו ד . בין י ו ש ב י ה כ ל א היו ש ל ו ש ה פ ו ל ג י ם צעירים ,ש ק י ב ל ו א ת פגיגו ,כ י א ה ל ר ו ח פ ו ל י ן ב א ו ת ם ה י מ י ם — ״ז׳ידים מ ז ו ה מ י ם הגיעו״ ו ב א ר ש ת פ ג י ם , צעירי ספק הטילה בעוד השלטוגות בהרגשתם .גם שלא ה א פ ג נ י י ם ה י פ ל ו א ו ת נ ו ל ר ע ה כיהודים. י ו ש ב י ה כ ל א ,ג ם ה ל י ט א י ש ה ג י ע איתגו ,ק י ב ל ו ה ק צ ב ה יומית ש ל ר ו פ י ה וחצי ,ס כ ו ם מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת כ ה ו צ א ו ת ק י ו ם ב א ו ת ם הימים ,א נ ו ק י ב ל ג ו ב מ ש ך כ ל ה ח ו ר ף ש ת י פ י ת ו ת ליום .כ מ ו ב ן ק י ו ם ד ל ב י ו ת ר ל ה מ ש ד חיי אדם ל א ו ר ך ימים. ח ו ר ף ק ש ה ב י ו ת ר ה י ה ב ש ב י ל ג ו ב א ו ת ה שגה .ח ו ר ף ק ר במיוחד .ה ש ל ג מ י ל א א ת ה ח צ ר ע ד מעל לחלוגות .לבושנו — ל ב ו ש קייצי דל .ד ק שמיכה ד ק ה א ח ת ל נ ו ,זו שימשה ל נ ו היתה על כמצע הבטון הקרה, רצפת שכבנו, עליה וגם ככיסוי .איך ע ב ר נ ו א ו ת ו חורף ו ל א ח ל י נ ו ,מ מ ש נ ס מהשמיים .ה פ כ נ ו ל ש ל ד י ם מהלכים. ה פ ש ר ת ה ש ל ג י ם הגיעו לאחר הגבול צ ע י ר י ם יהודים .ה ם אלינו שלושה כשמוגה מאות קילומטרים מזרחית מאיתגו, את גוסף בחציית האמו־דריה, הןמן שאנו מצא א ת מותו מ ת ל א ו ת הדרך .שמו היה נילווה — מהנדס מאורסה. אחרי חצינו ה ג ב ו ל .יהודי חצה עברו איתם הגבול, את את באותו אבל הוא ה פ ש ר ת השלגים ,ב ח ו ד ש א פ ר י ל ,ה ג י ע ל כ ל א צ ע י ר גוסף ,ג׳יגג׳י חסון, י פ ה ת ו א ר ,כ ב ן עשרים .ס י פ ו ר ו ה י ה מ ס מ ר ש ע ר .ה ם יצאו א ח ד ע ש ר יורדי ים ביניהם מלטביה, יהודים, גם לעבור בגסיון הגבול את לרוחב בשחייה גהר האמו־דריה, המהווה א ת ה ג ב ו ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת — א פ ג נ י ס ט ן .חיילי מ ש מ ר ה ג ב ו ל הסובייסיים גילו א ו ת ם וירו ב ה ם כ ב ב ר ו ו ז י ם .ר ק הוא גיצל והגיע אליגו ,י ת ר ג פ ג ע ו וטבעו. העשרה מעודדים מצבנו אולי מבואם ,החילונו תכניות ה א ו מ ל ל במקום .כ צ ע ד ר א ש ו ן ה ח ל ט נ ו ע ל ש ב י ת ת ר ע ב ו ב צ ע ד זה ל ה ב י א להשוואת בקניות עדיין ברקימת ל ה י ח ל צ ו ת נ ו ,או לפחות לשיפור לתנאי תנאינו מצרכים עבור האחרים. אסירי הכלא. אחד החיילים אותו ניסינו ששמרו לשחד עלינו, בפריסי עסק רכוש שהיו ב ר ש ו ת נ ו ,ל ה ע ב ר ת ידיעה ו מ כ ת ב ל ק ה י ל ה היהודית ב מ ק ו ם .ה מ כ ת ב ה ג י ע ל י ד י ש ל ט ו נ ו ת הכלא .א ס י ר יהודי מ ק ו מ י ,ש י ש ב ב כ ל א ה כ ל ל י ,עונה ,כי ה ת ק ש ה לפענח של א ת תוכן המכתב ,ש כ ת ו ב היה ב ש פ ה העברית ,מ ש ו ב ש ת כמובן. ה א ס י ר — שמואל ש ב ת א י ,כיום ת ו ש ב ל ו ד ( . חיילי שליח אף )שמו המשמר חדש, הביא וקורותינו לשמחתנו באותם התחלפו ניסינו לגו שנית תשובה ע ד כה ,כן הרבה, גם כל כמה לשחדו. מיהודי את אכן המקום. כתובות מכתבים חודשים. כשהופיע הפעם הגיע העברנו להם קרובינו מהארץ. וחברינו ראשון הימים ח ב ר קיבוץ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י חדש משמר המכתב את החייל לקהילה, פרטי הזהות שלנו עד מהרה הגיעו מאהרון מזיא, בארץ. המכתבים וגם חייל היה ב ה ד ר שבשרון .גם מ מ ש פ ח ת י ה ג י ע ו מ כ ת ב י ם ,ב ה ם הודיעו ע ל מ א מ צ י ם ,ש נ ע ש י ם ל ש ח ר ו ר נ ו .ה ע ז ר ה ה ח ו מ ר י ת ,ש ה ג י ש ו לנו יהודי המקום ,זכרונה מ ח מ ם א ת ה ל ב ע ד היום הזה ,ה מ ס י ר ו ת ש ב ה ג ש ת ם , כמו הפזורה. 152 א ם ד ו א ג ת לילדיה, הוכיחה לנו, כי עם אחד אנו בכל ארצות המאמצים ל ש ח ר ו ר נ ו ה ח ל ו ל ה י ר א ו ת אצלנו. לשגרירות ה פ ו ל נ י ת ב ק א ב ו ל ל ת ח ק י ר ,נ ש א ל נ ו אם נ ס כ י ם ל ה ת ג י י ס ל צ ב א ה פ ו ל נ י , תמורת תחת משמר באחד הימים הוצאנו ש ח ר ו ר ב א מ צ ע ו ת ם .ה ה ת ח נ ח נ ו ת כ ל פ י נ ו מ צ ד ה ש ג ר י ר ,ל א ע ו ר ר ה אימון ו כ ב ו ד רב ,א ב ל ה ס כ מ נ ו והיינו מ ו כ נ י ם ל ה ס כ י ם ל כ ל ד ב ר .מ ט ר ת נ ו היתד .ל צ א ת מ ה מ ק ו ם ה א ר ו ר הזה. ועצב חרדה ששודרו ברמקולי הגרמגיים. התקוה, קרובים ה כ ל א א ו ת י קיץ קרבות בסםליגגרד, .1942ה ו ב ל ם ו רומל וחברים ,שגשארו אצל מימי התייחס על אותנו הקשות על בגבול הגרמנים במיוחד מצרים. ההודעות הסכנה ממקורות לשביב המוחשית ש ע ו ד ג ש א ר ה לגו — ארץ ישראל ..ל ב כ ב ד וסיוטי ל י ל ה ל ג ו ר ל ם ש ל באחד הוא מילאו הידיעות נצחונות והיפנים, קשיי הוצאנו יוני אלינו הדרך, מהכלא בכבוד. על הגרמנים. שאל התייחסות ותחקיר לביקור אותנו על שלםונות תכנון הכלא שר אצל הבריחה ועל החוץ מברית מסרתנו האפגני. המועצות, הוצעה לעתיד. לנו אפשרות הגירה לאוםםרליה ,אותה דחיתי בתוקף .האפלייה ה כ ס פ י ת כלפינו ת ו ק נ ה מייד ,ל א ח ר בסוף ש ה ת ל ו נ נ ו ב פ נ י השר. בשורה מ ש מ ח ת בפיה, א ו ג ו ס ט ,ה ו פ י ע ה מ ש ל ח ת ה ק ה י ל ה היהודית ,ע ם על ש ח ר ו ר נ ו מ ה כ ל א ל מ ח ר ת היום ו ע ל ש י ל ו ח ג ו מ א פ ג נ י ס ט ן ל ה ו ד ו ״ כ נ ת י ג י ארץ ״כנאמנים אוייבת״, לביצוע הסכם עם ברית ובריטניה״. המועצות אנשי ה ק ה י ל ה ה ב י א ו ל נ ו ב ג ד י ם חדשים ,צ י ו ה ל ד ר ך ו נ פ ר ד ו מ א י ת נ ו ב ח מ י מ ו ת ו ל ב ב י ו ת ר ב ה .ב ש ו ר ה ק ש ה היתד .בפיהם ,מ י כ א ל ל א י ש ו ח ר ר עדיין ,ה י ו ת ו ה ו א נתין ליטה ,ש ה י א א ח ת ה ר פ ו ב ל י ק ו ת ש ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת .ה ו ב ט ח ל נ ו ,ש נ ע ש י ם המאמצים לשחרורו .הוא שוחרר ל א ח ר חודשים מספר ,ל א ח ר כל מדעתו למחרת בבדידותו. אמנם שוב הועלינו על גב ש כ מ ע ט ירד משאית צמר, טעונה יצוא להודו .ד ר ך מ ע ב ר ח י ב ר ו ה כ ב י ש ש ע ו ב ר בו ,ש ה ו א מ פ ע ל ה נ ד ס י מרשים, ה ג ע נ ו להודו .ק צ י ן ב ר י ט י ק י ב ל א ת פ נ י נ ו ב&שוור .ל א ח ר ס ע ו ד ת מ ל כ י ם ,ה ו ע ל י נ ו לרכבת ב ד ר כ נ ו ל ב ו מ ב י ,ת ח ת ש מ י ר ה סמוייה ובלוויו ש ל הקצין. ה פ ג נ ו ת ס ו ע ר ו ת ש ל הודים היו ב ד ר ך .היה זה בימי פיזורו ב כ ו ח ש ל ה ק ו ג ג ר ס ההודי למען ו מ א ס ר ו ש ל גאגדי ,ל א ח ר ש ה כ ר י ז האסיינים״ ההרס, שגרמו ו ת ב ע יציאת הכוחות א ת ההכרזה ה מ פ ו ר ס מ ת שלו ״אסיה לאחר את ה ב ר י ס י ם מהודו. הבריטיים הענק לאוהל כמה והנמצא ימים, בו, ראיתי מקום התכנסות הקונגרס. הקהילה היהודית בבומבי טיפלה בנו במסירות .שיכנו אותנו במלון ,שהוחזק על מ ם ,ל ש י כ ו ן פ ל י ט י ם יהודים ,שהגיעו מ ג ר מ נ י ה ו ה א ר צ ו ת ה כ ב ו ש ו ת ע ל ידה. גם ולשלחגו בבומבי ניסו בשגרירות לאוסטרליה, אבל אנו דרשגו הפולנית, להטותיגו בכל מיגי הבטחות ב כ ל ת ו ק ף כי ישלחוגו ל א ר ץ ישראל. ביום ב ה י ר א ח ד ב ת ח י ל ת ח ו ד ש א ו ק ט ו ב ר ,נ ת ב ק ש נ ו ל ב ו א ב ד ח י פ ו ת ע ם ה מ ט ל ט ל י ן למקום משא להפרד מסויים בבומבי .משם הוסענו במכונית צבאית ל נ מ ל בת עשרת מאף אלפים טונות. אחד, פן יוודע יציאתנו לאוייב, היתה מלווה על התארגנות והועלינו לספינת בסודיות. שיירת נתבקשנו ספינות, לא שהוא .סודי בזמן מ ל ח מ ה .ב ס פ י נ ה היו ב נ ו ס ף ל נ ו ע ש ר ו ת ס פ נ י ם ,ב נ י ל א ו מ י ם שוגים, 153 מ ס פ י נ ו ת ש ט ו ב ע ו ע ל ידי ה י פ נ י ם ב מ ז ר ח ה ר ח ו ק ,ב ד ר כ ם כ נ ר א ה ל א נ ג ל י ה ,ל א י ו ש חדשות. ספינות לאחר קסם, זמן לשהותנו קצר בספינה, לדרד. יצאנו בלב בהיותנו החלו להופיע מכל צד ספינות ר ב ו ת ונוצרה שיירה של מלוות כבמטה ים, ע ש ר ו ת ספינות, מ ס ב י ב ב ס פ י נ ו ת ק ר ב ב צ ב ע י הסוואה ,ש ת י מ ר נ ו מ ס ב י ב ל ש י י ר ה העצומה, ,1942זמן שיא של כ מ ו כ ל ב י ר ו ע י ם מ ס ב י ב לצאן .אין ל ש כ ו ח כי ה י ה זה ס ת י ו ה צ ל ח ו ת יפן ג ג ד ב נ ו ת ה ב ר י ת והים ההודי ש ר ץ צ ו ל ל ו ת י פ נ י ו ת .מ ו ר ט י ע צ ב י ם היו ימי ה ש י י ט ב י ם ה ה ו ד י :אזעקות ,ל ב י ש ת ח ג ו ר ו ת ה צ ל ה — א ב ל ג ם מ ע נ ג ו ת . השמיים את ביום כ ח ו ל י ם ל ל א עבים ,הים ה כ ח ו ל צבעים ובשלל נ מ ל עדן ו ה ע י ר ר א י נ ו מ מ ר ח ק ,כי ל א א י פ ש ר ו ל נ ו שהותנו בנמל שנראו ב מ ש ך יום שלם .ים סוף ה ר ג ו ע והיפה. בלילות. זורחים לרדת ליבשה למרות חופי אפריקה משמאל, ב ר ו ר י ם ו ח ו פ י אסיה ב מ ר ח ק מימין ,כ א י ל ו מ כ ו ס י ם ב ע ר פ ל כ ח ו ל .ל ב ס ו ף נ מ ל סואץ. לאחר הימים חקירה ימי קצרה תחילת בנמל ידי על ק ר ב אל־עלמין, קצינים אמצע בריטיים, אוקטובר הועברנו .1942 לאיסמעיליה. כוחות גדולים של צ ב א היו מ ר ו כ ז י ם ב מ צ ר י ם ,ב כ ל מ ק ו ם ש פ נ י נ ו .ג ם ב ח י י ל י ם י ה ו ד י ם מ א ר ץ י ש ר א ל ביניהם. פגשנו לנו. שהתנכלו טייסים לאחר שבוע הגענו בשבעה עשר אני ארץ בשבילנו לשהותנו ישראליים זה היה אף חידוש במצרים, מרנין הועלינו באוקטובר הפליאו לרכבת מכות לתעוזתם בליווי בשוטרים מצריים, צעירי ישראל. של קצין לארץ בריטי. .1942 גרגש עד ל ל א שאת עם התקרבותי ל ג ב ו ל ו ת הארץ .עם השחר העולה ב מ ז ר ח ע ל ה ז כ ר פ נ י אבי ,כ פ י ש ר א י ת י ו ב ש ע ת ה פ ר י ד ה ב א ו ת ו ב ו ק ר — ה ש ל ו ש ה ־ עשר בנובמבר העולה השמימה, בוולבורםקה מאיתנו כדי ,1939ב ר ח ו ב בלודז ,כ ש ש נ י נ ו היינו נ ר ע ש י ם מ מ ר א ה ע מ ו ד העשן, משריפת הכגסת ״האלטע־שטעטישע ו ד ב ר י ו ב א ו ת ו מ ע מ ד :״ מ ל ח מ ה א כ ז ר י ת ל פ נ י נ ו ,א י נ נ י י ו ד ע א ם מי פניך ישרד, להגיע ארצה. סיכויי בית הגדול שוהל״ אמנם מזרחה הסובייטים, לארץ אבל ב ת ובן ,בוגרים מ מ ך ,ל י כ ב ר ב א ר ץ . אתה תעשה אם גם הכל, א ת ה תגיע, ל ה ג י ע ג ד ו ל י ם יותר ,א ב ל א ם ל א א ז כ ה ל ה י ש ר ד ו ג ם א ת ה ת ג י ע לשם, ל פ ח ו ת ח ל ק מ ת כ ל י ת חיי תושג״. אכן, את מלאה הלר דברי וקרב אבי זמן ראיתי סגירת מעגל כצוואה. דרכי דרכי לא מ ה מ ו ר ו ת ו ד ר ד ר י ם .שוב ,כ מ ו ב ס ר ט , הארוכה היתה עברו הקשה סוגה מאז אותו בוקר. בשושנים, אלא היתד. ל נ ג ד עיני תמונות מהדרך, א ו ת ה ע ב ר ת י ב ש ל ו ש ה ש נ י ם עד הגיעי הלום .ה ב ר י ח ה ה ר א ש ו נ ה מ ל ו ד ז ׳ וזוועותיה, ורשה מעבר מהם בזמן המצור ,שוב חזרה ל ל ו ח י .הקרובים לביאליסטוק. הבוג עדיין לאפגניסטן. בחיים? מעבר הדרך הגבול הנוראה לליטר.. לאסיה ו ה ח ב ר י ם ש ם וגורלם .ורשה, החברים התיכונה, בווילנה סמרקנד. וגורלם, מעבר מי הגבול כ ל א ק א ב ו ל ,אפיזודה ק צ ר ה ,ר ק ת ש ע ה ח ו ד ש י ם ,א ב ל מ ש ק ע נפשי אחריה. הודו, בומבי והמסע כבד השאירה חלום חיים ,צ ו ו א ת א ב ,העומדים ל ה ת ג ש ם . עד הלום, מעגל שמגיע לסיומו. ש ו ב ח ק י ר ה ע ל ידי ה מ ש ט ר ה ה ב ר י ט י ת ב נ מ ל חיפה .ב ה י ו ת י ב מ ס ע ד ת הנמל ,אליה ה ו כ נ ס ו ל ס ע ו ד א ת ל י ב נ ו ,ה ג נ ב ת י פ ת ק ל ב ע ל ה מ ס ע ד ה ה י ה ו ד י ו ב ו בקשה ,שיודיע 154 לקיבוץ אושר ,ש ב ע מ ק ז ב ו ל ו ן ע ל בואי ארצה ,הידיעה א מ נ ם ה ג י ע ה ל ת ע ו ד ת ה .א ל ק ר ו ז נ ב א ו ם ז״ל ויגק ח ׳ ב י י נ ס ק י ) י ע ק ב בן יהודה ז״ל( יצאו ב נ ס י ו ן ל מ צ ו א א ו ת נ ו אבל בנמל, למחרת אותנו בשבת העבירו יצאתי בינתיים לבד למחנה לאושה. קיבלו סנט־לוקס, אותי לכן לא בשמחה. יהודים ,ש ה ג י ע ו א ר צ ה .ח ב ר י מ א ו ש ה ע י כ ב ו אותי ל ל י ל ה ,כדי על מצאו בודדים אותנו. היו אז לברר במוסדות צעדינו ל ה ב א .ב מ ו ס ד ו ת י ע צ ו ל ה ס ת ל ק מידי הבריטים ,כי ב ר צ ו נ ם ל ג י י ס ג ו ל צ ב א ה פ ו ל נ י ו ה ד ב ר ה ז ה ל א ר צ ו י היה ב א ו ת ו זמן ,ב ג ל ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ,ש ש ר ר ה בקצונה הפולנית .ל מ ח ר ת הגעתי חזרה למחנה םנט־לוקס ,כשאלק ויעקב )חברי אושר(. נושא ממתינים את במונית לאחר בחוץ המזוודות השיגו א ו ת נ ו , שמצאו במונית. שלי, כאילו בצאת קצין בריטי הוא מוביל אותי מהמחנה החוצה. הלכתי בתחילת ב ר ע ש ג ד ו ל ,ש ו ט ר י ם צבאיים ,ש ע ר כ ו ח י פ ו ש בהם רק דברים אחריו, הנסיעה במזוודות. אזרחיים ,שוחררנו .היו א ל ה ימי מ ש פ ט י נ ש ק נ ג ד סירקין ו ר י י כ ל י ן ו ה ב ר י ט י ם היו ע ר י ם מ א ו ד ב י צ י א ו ת א נ ש י ם ע ם מ ז ו ו ד ו ת . ל א ח ר כ מ ה ימי מ נ ו ח ה א צ ל ה מ ש פ ח ה ,ה צ ט ר פ ת י י ח ד ע ם א ר ב ע ב נ ו ת ,ח ב ר ו ת י , איתן הייתי ב ק י ב ו ץ ה ה כ ש ר ה ב ו ו י ל נ ה ,ל ק י ב ו ץ ניצנים ,ב א ו ת ו זמן ב ה ר צ ל י ה גי. ה ב נ ו ת ,ש ע ל ו א ר צ ה ש נ ת י י ם ל פ ג י כן מווילגה ,ג מ ר ו ב א ו ת ו זמן ב י ת ס פ ר ח ק ל א י בנחלת בשנת יהודה. ,1943ע ל י נ ו ל ה ת י י ש ב ו ת ל א ד מ ו ת ח מ מ ה בדרום. 155 ליכטנברג עוזיאל תנועת הנוער הציוני בוורשה הפבושה1941—1940 , זכרונותי האישיים המובאים בהמשך onנםיון מצדי לספר את תולדות תנועת הנוער־הציוגי בוורשה ממרץ 1940ועד מרץ ,1941 תקופת ההתארגנות המחודשת של התנועה ,כאשר מוקד הפעילות בקיבוץ היתד• ההכשרה בוורשה .מיום בואי לוורשה הייתי חבר ההנהגה הראשית ובשליחותה יצאתי במרץ 1941לסלובקיה .כאן הייתי אמור בהתאם להחלטת ההנהגה לפעול שנה אחת .עקב הנסיבות שהשתנו בלי הרף ,נשארתי למעשה שלוש שנים .במרץ 1944ניתנה לי הזכות לעלות ארצה. פלישת הגרמנים לפולין ב־ 1לספטמבר 1939מצאה אותי בשרות פעיל בצבא הפולני .בסוף אותו חודש הייתי צריד לסיים את השרות ולהשתחרר ,אבל הגורל חרץ אחרת .א ת המלחמה עשיתי בקרבות הכבדים ליד גומבין וקוטנה ובסיומן נלקחתי לשבי לגרמניה. בפברואר 1940חזרתי כחייל משוחרר ל ל ו ח י ,כאן נשארתי רק ימים ספורים ויצאתי לוורשה .סיפור זכרונותי מתחיל עם יציאתי מהגיטו וביקורי האחרון במשרדי החברה ,שם עבדתי ארבע שנים לפני גיוסי לצבא ,ואשר המשיכה לפעול בתקופת הכיבוש הנאצי. ע ז ב ת י א ת ש ט ח ה ח ב ר ה .אני ה ו ל ך ב ר ח ו ב ו ת ה ע י ר ה מ ו כ ר י ם .עדיין ש ע ו ת הבוקר, יום א ב י ב י פ ה ל ה פ ל י א .אני צ ו ע ד ל א ו ר ך דחי ק י ל י נ ס ק י ג ו , כאן ג ר ה מ ש פ ח ת פלדמן ,דודים מ צ ד אבי .ה ל א ה ע ד ל ר ח ׳ מהעיר, היציאה ביהודים, מעטים ההולכים, מראה מוזר. האיזור היה ליד בית מס׳ .41 ברז׳זינסקה ,ר ח ו ב מאוכלס בעיקרו כ ע ת כ מ ע ט ר י ק מ ת ו ש ב י ם .ה ל י כ ה ר ג י ל ה ,כ ד י ל א ל ע ו ר ר ת ש ו מ ת לב. ה ע י י ר ה ה ק ר ו ב ה ,ברז׳ז׳ין ידועה כ ע י ר החייטים .אין כ א ן ל ה י ע צ ר .ברצוני ל ה ג י ע בעוד אור יום, לפני כניסת שעת העוצר, לעיירה ק ו ל ו ש ק י .שם ,ב א מ צ ע ה ע י י ר ה ,מ ו ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת ,עובר ג ב ו ל ה ח ו צ ה בין ״ ו ו ר ט ה ־ ג א ו ״ ל ג נ ר ל גוברנמן. כאן 156 בתחנה היו מחליפים רכבת, המגיעה מלודז׳ ועוברים לרכבת הנוסעת לוורשה .ה כ ר ת י כ א ן א ת כ ל ה ש ב י ל י ם ב ח ו ר ש ו ת ו ב י ע ר ו ת .ב א י ז ו ר ה כ פ ר י ם ו ה י ע ר ו ת קיימנו של מושבות ק ת וחורף ,נ ש מ נ ו אויר צח ,מ ר ו ח ק י ם מ א ר ו ב ו ת ב ת י ה ח ר ו ש ת כאן כאן לודז/ שיחקנו צופים. משחקי לפנות ערב הגעתי לקולושקי, אני ל ן א צ ל יהודי ,ה מ ש כ י ר מ י ט ו ת ל ע ו ב ר י אורח .כעין מ ל ו ן ״ ד ה ו ו נ ס ״ ל ס ו כ נ י ם נוסעים. כ א ש ר וילון מ פ ר י ד ביניהן. ח ד ר ג ד ו ל ,מ ל א מ י ט ו ת כ פ ו ל ו ת ובודדות, המלון מ ש מ ש כגראה גם ״כמוסד״ ,והמפליא שבעליו ומנהלו הוא יהודי עבדקן. כאן ,כ מ ו ב כ ל ה מ ד י ג ה ,מ ת ח י ל ה ע ו צ ר מ ש ע ה ח מ ש א ח ר י ה צ ה ר י י ם .א ת ה ג ב ו ל לחצות יש פשוטה. הגבול פטרולים ה ר ח ו ב לאורכו, התחנה נמצאת גרמניים מטיילים לאורך הרחוב .עליך הפטרול על לאור היום, היגו סמוך באמצע למועד כניסת הרכבת לתחנה. עובר השרוול ומתרחק צריך קמעה, להתרומם להסתתר ולחצות מ ט פ ח ת ל ב נ ה ע ם ציור ש ל מ ג ן ד ו ד כ ח ו ל , טכגיקת בחלק החצייה הג.ג. של בפיגת בית ,וכאשר את הכביש, כמצווה לחבוש ע ל היהודים ב ש ט ח הג.ג .א ת ה מ ט פ ח ת ה כ נ ת י ב ע ו ד מועד .א כ ל ת י א ר ו ח ת ב ו ק ר ו ב ל י ש ה י ו ת ב י צ ע ת י א ת ה ת ר ג י ל ו ה ר י אגי מ ע ב ר ל ג ב ו ל ,ל י מ י ם ה ת ב ר ר ,ש ה י י ת י ב י ך ה ב ו ד ד י ם , א ש ר י צ א ו ל ע ת ה ז א ת מ ל ו ח ׳ .ה ע י ר ה י ת ה כ ב ד ס ג ו ר ה .ל ע ו מ ת ל ו ד ז ׳ חיים עדיין היהודים ב ש ט ח הג.ג .ב ח ו פ ש יחסי ,נ ע י ם מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ,פ ר ט ל ג ס י ע ה ב ר כ ב ת , המותרת ל ב ע ל י רשיוגות מיוחדים בלבד. את י ת ר ת ה ד ר ך מקולושקי לוורשה ,פ ר ס ל ק ס ע קולושקי—םקרגיביצה ,עשיתי במשך לוורשה סך שבוע 135 הכל ובסרמפים בעגלות אברים. המרחק ימים ברגל ק״מ. ו ב ר כ ב ת גםיעה של פחות משעתיים, מלוח׳ מקולושקי רק שעה אחת ,א ב ל ה ע ד פ ת י ל א להסתכן .וכך הגעתי ע ד לפרושקוב ,פ ר ב ר ורשה ,ומכאן ה פ ר ב ר י ם ל מ ר כ ז העיר .מ ד י פ ע ם .נ ד ר ש ת י ע ל ידי ה מ ש ס ר ה ה פ ו ל ג י ת בחשמלית להזדהות ,א ב ל ה״אגטלסוגםגשיין״ )תעודת־שחרור( ,מהשבי הגרמני ו ב ת ו ס פ ת ה ס ב ר של חיפוש כי בלשי, מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת .בוורשה עדיין קרובים הצטרכתי להפעיל חוש ה כ ת ו ב ת ה מ ו כ ר ת ש ל מ ר כ ז ה ת נ ו ע ה ב ר ח ׳ מ ד י ג ס ק ה ,ל א קיים עוד, הבנין נ ה ר ס ב ע ת ה ק ר ב ו ת ב ס פ ט מ ב ר .1939ל ב ס ו ף ה ג ע ת י ל ר ח ו ב ז מ נ ה ו ף .49כאן, ריהום לשעבר, בדירה נמצא מרווחת ריכוז בין אין אבל חסרת כל־שהוא, כנראה משרדים דירת ח ב ר י ה נ ו ע ר הציוני. המצוי הנוער־הציוני לקיבת ה כ ש ר ה ו ל א כלום .כ א ן גתקבצו תנועת גולי קיני מ ה ע י י ר ו ת ,ש ה ג ר מ ג י ם ה ג ל ו לוורשה .נ ע ר י ם ו ג ע ר ו ת מ ג י ל י ם שוגים, ש ה ג י ע ו ע ם ה ו ר י ה ם א ו ב ל ע ד י ה ם .ההורים חיפשו מ ק ל ט ב ד י ר ו ת ק ר ו ב י ם או ב ב ת י פליטים, ובצר המקום התרכזו כ א ן הילדים, חניכי התנועה. הבוגרים מתוכם ד ו א ג י ם ל ק י ו מ ם היומיומי .ב ר א ש ״ ״ ה ק י ב ת ״ מ ש ה מ ו ח ה ,ב ח ו ר ב ן ־ ג י ל י מז׳ודומין, ע י ר ה ו ל ד ת י .מ ס י פ ו ר י ו נ ו ד ע ל י ע ל ק ו ר ו ת יהודי ז׳ורומין .ל ר ו ע מ ז ל ם העיירה שוכבת יהודי ב ק ר ב ת ה ג ב ו ל ש ל פ ר ו ס י ה ה מ ז ר ח י ת ו ה ג ר מ נ י ם נ י ק ו א ת ה ש מ ח מיהודים. העיירה היו בין הראשוגים ב ע י י ר ו ת פולין, שהוגלו לוורשה. יום אחד ב ח ו ד ש ג ו ב מ ב ר ,ב א מ צ ע החורף ,ר ו כ ז ו ב כ י כ ר ה מ ר כ ז י ת ו ג צ ס ו ו ל ע ז ו ב א ת העיירה, כאשר כל ר כ ו ש ם והונם גשאר במקום .בעקבות הפגישה ע ם משה מ צ א ת י א ת סבי ,י ש י ש מ ע ל ל ־ ,80ג ר ב ד י ר ת ח ד ר י ח ד ע ם ד ו ד ת י פ ר י ד ה ז י ל ב ר ב ר ג ,ה א ח ו ת ה צ ע י ר ה ש ל אימי ,ב ת ג י ל ה ש ל א ח ו ת י ל א ה ,ע ם ב ע ל ה ו ש ל ו ש ת י ל ד י ה ם ה ר כ י ם . סבי הרב ישב ב מ י ט ה ו ל מ ד ב ג מ ר א .מ ג ו ת ק מ ה ס ב י ב ה ,ישב, ל מ ד ושיגן ל ל א 157 מ ש ק פ י י ם .א י נ נ י יודע ,ה א ם ידע ל ק ר ו א ל ל א משקפיים ,או מ פ א ת מ ח ס ו ר ם ה מ ש י ך גורלו לשנן .מ ה ז כ ר ו ן . המשפחה וגורל .כל יחד נחרץ יתר עם פולין, יהודי ל א נשאר .מהם שריד. מ,. משה א ת הריכוז מ ה ר א ש ו נ י ם .שהקימו ודאג התנועתי ל מ נ ו ת מזון גם לדייריו .ל א ט ל א ט ה ג י ע ו פ ל י ט י ת נ ו ע ה נ ו ס פ י ם ,יוצאי ק ב ו צ ו ת ה כ ש ר ה מ ק י ב ו צ י ה נ ו ע ר ו ה ח ל ו ץ ה כ ל ל ציוני .ב י נ י ה ם חברים ,שהיוו א ת ה נ ה ג ת ה ת נ ו ע ה ו ה ק י ב ו ץ מ ש ה ח נ צ ׳ י נ ס ק י ו א ש ת ו מקיבוץ ״ ב י ל ו ״ מ ל ו ת ׳ ,ה א ק ו נ ו ם ל ע ת י ד ,י ע ק ב בעתיד. פ ר ש ק ר ו ש ו ש נ ה ,ר א ש ה ס נ י ף ש ל ה ח ל ה ה כ ל ל ־ ציוני מלודז׳ ,ג צ י ג ה ת נ ו ע ה ב ו ו ע ד ו ת הבין ת נ ו ע ת י ת וגציג ב־&&.ז ,.מ ר ד כ י אוורבור ו ח ב ר ת ו ב ל ה א ש כ נ ז י ,ה ו א מ ק י ב ת ״בזדך״ איש והיא משה מפלוצק, יחזקאל באום, דוברושקלנקה רצ׳ונז׳, מהעיירה ה ת ר ב ו ת ו ע ו ר ך ע ת ו ן התגועה לעתיך .חברים ב ע ל י גסיון א ר ג ו נ י ורקורד כלל ברור תגועתי. את לאכסן בו ישנים על הרצפה, לכולם, החברים למצוא שיש לכאן המגיעים מידית בלי מקום הרף. מרווח, בלילה יהיה שאפשר החדרים מפוקקים, כ א ש ר כ ל אחד מקפל למראשותיו א ת ה״פקלה״ ש ל ו .יש ל ה פ ו ך א ת .ה ר י כ ו ז ל ק י ב ת ,ל ה ת א ר ג ן לשהייה מ מ ו ש כ ת .ו א ו מ נ ם ע ם ב ו א י נ ת ב ש ר ת י , שמאמצי החדש החברים ברחוב עם שלמה נשאו דלוגה הרבה פרי וכבר בעבר ,27 חדרים. בזמן ה ק ר ו ב בית המקום אנו עומדים ס פ ר יהודי ל ב נ ו ת , הועמד לרשותנו על לעבור השומם ידי למעונגו כעת. המדור קומה לדיור ליד ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת .ע ם ב ו א י ל ו ו ר ש ה ש ו ב נ פ ג ש ת י .ע ם ב .פ ג י ש ת נ ו ה א ח ר ו נ ה היתד• ל פ נ י 15ח ו ד ש ב ב י ק ו ר י ה ל י ל י ה ק צ ר בצ׳נסטונייב .ה מ א ו ר ע ו ת ה מ ד י נ י י ם ש ה ת ר ח ש ו , הגיוס ה כ ל ל י ב צ ב א ה פ ו ל נ י ו ה ע מ ד ת נ ו ב כ ו נ נ ו ת ק ר ב י ת ב ח ו ד ש מ ר ץ אותי אבל ל ק צ ה פולין, לכפר גבול על גרמניה—פולין. המשכנו 1939ט ל ט ל ו בחליפת מכתבים, ב ר ג ע ש נ ו ד ע ל י ע ל ע ל י י ת ה ה ק ר ו ב ה ארצה ,ו נ ד מ ה ה י ה ל י ש ג ו ר ל ג ו גחרץ, גורא כאבתי הפעם א ת נ י ת ו ק נ ו הצפוי .והנה יד ה ג ו ר ל נחושה: החלטתי עוד לא ניתוק ביניגו, קבעה חייבים גפגשנו. אחרת. שוב להגיע להבנה מלאה ולחברות ע ד ש י ב ו א יום ו ג ג י ע ארצה ,ו נ ק י ם מ ש פ ח ה ב י ח ד .ש ע ו ת ר ב ו ת טיילנו ברחובות ואהבה, ב. העיר, מסכימה בלי א ת ה ע ו ב ר י ם לידנו ,מ ד ב ר י ם לראות א ב ל מ ס ו י י ג ת ,אולי י ו ת ר מ צ י א ו ת י ת מ מ נ י . הכרעות ,כאן על בתנאי ב ת נ א י ה ק י ב ת ,כ א ש ר אין כ ל רגשות ח י י נ ו מ י יכול אפשרות לפרםיות, ורשאי לקבל כאשר א ר ב ע זוגות ,מ ש פ ח ו ת ,ג ר ו ת ב ח ד ר אחד ,אנו ל א נ ק י ם מ ש פ ח ה נ ו ס פ ת . ע ל עלייה א ר צ ה א פ ש ר א ו מ נ ם ל ח ל ו ם ,א ב ל ר ק ל ח ל ו ם .א י נ נ י מ ו ו ת ר .א ם אוהבים, ואני מאמין ארוכות באהבתנו, גתגבר. נ ע ש ה .ה כ ל ,ל מ ע ן ל א נ פ ר ד עוד. ל א ח ר שעות ח ז ר נ ו ב ה ס כ מ ה ל ח ב ר ו ת ואהבה ,ו ב ה ח ל ט ה ל ע ש ו ת ה כ ל ל מ ע ן ה י ש ר ד ו ת ב י ח ד .א ו ל ם ה ג ו ר ל ה ח ל י ט א ח ר ת ועדיין ת ע ת ע ב נ ו ר ב ו ת .ת ק ו פ ו ת ח י י נ ו ה מ ש ו ת פ י ם היו ק צ ר ו ת .י צ י א ת י בשליחות התנועה לסלובקיה ,ישיבתנו ב ב ת י ה ס ו ה ר ,גיוסי ל מ ח נ ה ע ב ו ד ה צ ב א י ב ה ו נ ג ר י ה ו ע ל י י ת ה ארצה .ע ב ר ו ע ל י נ ו א ר ב ע ש נ י ם ת מ י מ ו ת ש ל ס ב ל ו נ י ת ו ק ע ד .ש ש ו ב נ פ ג ש נ ו בארץ .א ב ל מ א ו ת ו י ו ם ג ו ר ל י ב ח י י נ ו י ד ע ת י ו ה א מ נ ת י ,כי כ ל מ ה ש ל א י ק ר ה — אם ר ק נחיה ,נהיה יחד .ל א פ ע ם ב ר ג ע י יאוש ו כ מ ע ט א ו ב ד ן ת ק ו ו ה ,זה ע ז ר ל י ל ח ז ו ר ו ל ה א מ י ן בחיים. • ע ם .בואי .לוורשה נתקבלתי ע ל ידי החברים ברצון טוב. הבוגרים ביניהם מ כ י ר י ם אותי ,צ י ר ו פ י ל ה נ ה ג ה הוא טבעי .ה מ ע ב ר מ ז מ נ ה ו ף 49ל ד ל ו ג ה ,27פ ת ח 158 למעשה תקופה חדשה ,אפשר ל ג ש ת בתנופה רבה לקליטת חברים חדשים הזקוקים לדיור .אנו ק ו ל ט י ם ח ב ר י ם מ ה ק ן הוורשאי ל מ ע ן ש ח ר ו ר ם מ ד א ג ת פ ר נ ס ה ו ל מ ע ן להתמסר יוכלו הנוער לעבודה הכלל־ציוגיות, חינוכית כגון בקן. הנוער אנו הציוני מגיעים ב׳ לאיחוד ועקיבא. של מנהיגם תנועות כל אביגדור כץ מצטרף ל ת ק ו פ ה קצרה ל ה נ ה ג ת התנועה .לקיבוץ מצטרפים ל ו ט ק ר ו ט ב ל ט מ ה ח ב ר י ם והבולטים מעקיבא. הצעירים למעשה י ש ר א ל ק נ א ל ו ר ב י ם אחרים. הפרדה אין בין ה נ ה ג ת ה ת נ ו ע ה ל ה נ ה ג ת הקיבוץ .ר ו ב ם ג ר י ם בקיבוץ ו ב ו ד ד י ם א צ ל מ ש פ ח ו ת י ה ם א ב ל ב ט ר ם א ת ק ד ם בסיפורי האישי־התנועתי ,עלי לחזור בעיר. אחורה, .1939א ו ת ו ח ו ד ש גורלי ,ש ל פ נ י לחודש אוגוסט מ ס פ ר חודשים פרח העולם מלחמת השגייה. ב צ ל א נ י ו ת פ ל י ט י ם ה מ ש ו ט ט ו ת ב ל ב ימים ,כ א ש ר כ ל ה ג ב ו ל ו ת נ ע ו ל י ם ב פ נ י ה ם , כאשר מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט הבריטית מ ב צ ע ת א ת חוקי ה ס פ ר ה ל ב ן ומברלין בארץ ג ש מ ע י ם א י ו מ י ה י ט ל ר ,ה ק ו ר א ת ג ר על כ ל ה ס ד ר באירופה ,ב ת ו ב ע ו ל ס פ ח ל ג ר מ נ י ה שעל כל הקונגרס אדמה באירופה הציוגי הכ״א. המאוכלס על בגרמנים, הקוגגרס מתכגס על להחלים ב־16 באוגוסט פעולות בג׳ניבה הציוגית, התנועה ע ל ד ר כ י ה מ א ב ק ל ע ל י ה לארץ .ע ל י ה ם ל ה ד ר י ך א ת ה ע ם ה י ה ו ד י ב ש ע ה ה ג ו ר ל י ת . ב ו כ ל מ נ ה י ג מ ו כ ר ב ר ח ו ב היהודי ,כ ל ה ע ל י ת ה מ ו ב י ל ה ,ב ע ק ב ו ת י ה ם משתתפים נמצאים ש ם כ ל ח ב ר י ה נ ה ג ת תגועות הגוער ו ה ח ל ה .כולם מרגישים א ת ת ק ת ו ק המתקרב השעון הסכם נחתם לשעת והנה, האפס, ריבנטרופ—מולוםוב. ב־24 גרמניה הכה באוגוסס הנאצית ורוסיה במוסקבה הרעם. חברו הסםליניסטית יחד .ה מ ל ח מ ה ב ל ת י נ מ נ ע ת .ה ק ו נ ג ר ס נ נ ע ל ב ב ה י ל ו ת ,כ ו ל ם מ ת פ ז ר י ם ,א ב ל ל פ ו ל י ן לא חזרו .א ף התנועה ה צ י ו נ י ת ב ו ו ר ש ה ש ו מ מ י ם .אין מ י שינהיג שההיסטוריה )סנה( א ח ד מ מ נ ה י ג י י ה ד ו ת פולין ל א ח ז ר לפולין ,כ ו ל ם ע ר ק ו .מ ר כ ז י את העם חטא, ב ע ת צרה, היהודית ל א תפלח ,ולא תוכל לעבור על כ ד ב ש ת י ק ת קליינבאום ב ר ח ל ר ו ס י ה ,בגין ,ר א ש נ צ י ב ו ת ביתר ,נ מ צ א ע ם א ש ת ו הטריד! הרוסי בצל בלודז׳, הוריו. מאזור על הברכה הם האשמים. כמוהם מוורשה אלה, גם ורבים שהתייצבו ואל לנו ראשי הקהילות אחרים במקומם. ל ש פ ו ט אותם. ברחו ואם הלא ועזבו גם ציונים, את סרחו לייבלה צאן ולא א ש מ י ם המנהיגים, באזור מינצברג מרעיתם. עמדו שברחו יבואו בנסיון, לא והשאירו את ה מ ק ו ם ריק .ה ם ל א ב י ק ש ו א ת המינוי ,ה ם ל א ד ח פ ו א ת ר א ש י ה ק ה י ל ה ה נ ב ח ר י ם הצדה .ה ם ב א ו ב מ ק ו ם ה ו ו א ק ו ם שנוצר ,ו א ו ל י האמינו ,ש פ ע י ל ו ת ם ת ה י ה ל ב ר כ ה . תפקידם ואומנם רק כפוי העמיד הטובה, אותם בסכנה במגעם יומיומית הנאצים. עם כ מ ע ט כ ו ל ם ח ו ס ל ו ע ל ידי הנאצים .מ מ נ ה י ג י ה צ י ו נ י ם ה מ ו כ ר י ם נ ש א ר ו מ ד ר ג מ ש נ י או ח ו ל י ם .ד ״ ד יצחק ש י פ ר ו מ נ ח ם קירשנבאום חברי שניהם הוועד ה מ ר כ ז י ש ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת בוורשה ,הראשון ח ו ל ה ו ה ש נ י מ ח ו ס ר ש א ר ־ רוח, ציוני, קפלן. פעיל כעת ב־&&^ לא נשאר אף מראשוני מהתנועה, ״למוסד״, מחברי ההנהגה ח ב ר במקופ. הנהגת של הנוער־הציוני הכתובת המרכזית הנוער־הציוני, לאחר שוויתר בוורשה על א ב ל נ ש א ר ת מ י ד קרוב לענייני התנועה .ביתו וחברי ההנהגה הראשית נהגו לבוא אליו והחלוץ — עליה הכלל־ חברנו פרש בוורשה להתייעצות. סמק רשמית נהפד מזמן כעת הוא ציר מרכזי ,ב ב י ת ו מ ת כ נ ס י ם לדון .ב ע ז ר ת ו ו ב ה ש ת ד ל ו ת ו ב ק ה י ל ה מ ו ק צ ב ל ת נ ו ע ת נ ו 159 הבית דלוגה. ברחוב ותפקידיהם: בביתו יעקב דוברושקלגקה באום ומשה אקוגום, אביגדור כץ לחברים ולארגון, ואגוכי ורשה את היהודית מספרם שלמות קהילות רצון מתוך שמרביתם מגיעים בקליטתם. כל הקהילה כל אין הממוגה, פינה ספר השוממים, מספר ממבחים הברית מרובעים ח מ ה ^&S.J. חברגו פעילות ולפיתוח הצעיר השומר נפרד. מעון והאביב מצב חזרו יצחק — כל אליעזר — הריכוזים המחלקות. מגרוכוב לגושא וסגירת ה־&&.ז״ מזמנם, הרבה ההקצבה וסיבה. ״הוועדה צודקת המתגוררים לתפקידים הקשת לא הקיבוצים, עוד, הצעיד ^J.SIS. מארגן כרסיסי לפעול מזון שארצות כאן. טלומצקה, אמנים מרכזים מרכז ליד בית ואנשי רוח לריכוז ברחוב דז׳ילנה קפלן ,34 מקיימת בחודשי — פרומצ׳ה יוסף האנשים להחלת, לעומתגו. עיקר ימיהם לכותלי לי, בהתאם ש ל כאשר המקום גם החורף פלוטניצקי, וסוסיה אלסמן, היהודית ומנהלי וכולם פרש ב ק ת בצורה ללא 1940 מפגש ולחלק אוכל להשגת ראשי גם והתיעצויות מבטיחים של חלוקה לחברים הזקוקים, יוכלו להתמסר למען מוגה כ־150 חברים, היכר, וכאשר החבר מההגהגה מטעם למטבח. מופנה כמוהם קיבוצית הקן, בעת ״מטבח״ ופרשקר, למקום חזרתגו השייכים n־,j.s.s. לפעילי קיבוצגו של החברים אוורבוד גהפך ,1940/41 סטטוס במשרדי ובעיקר בתנועה. חורף קיבלו ״למטבח״ נטמעו הקהילה לרשימת המנוהלים לצרף הקיבוץ, על חברנו הם וחינוכיים הכלל־ציונית, הקיבוצים מטבחים ע״י אספר מבלים ומאפשרים ברורות בתי ומאחוריהם למקרה, שייכותה ערוך הוכרו כאשר המאמץ החלוציות, חברתיים ראש מנוצלת גלר. הקואורדינטיבית״. של מסיבות לובסקין, הגיטו מ ח ת למחצה לפי ורשה, בדרור־החלת בהשומר לנו האוכל, מטפלת שהתרוקנו, עוד מרוכזים למרות לעין למשמרתם. בוורשה. ואולי התגועות גלבקי, אחזור רוב יהדות בהם, צ׳רגיאקוב-, וזאת מקיימות גורדוניה, שפיר מצרכים המפריש מנהיגי התנועות חברי התגועתיים, זה כל הבכירים וצביה מרכז לא החלת־דרור התנועות מגהיגיהם צוקרמן בגורדוגיה כל חמה יוכלו מגיעים השווה בווילונות, ברחוב n־j.s.s. פרוץ אחרים הצד המשפחה. ה״ג׳וינט״ הקרבות. קירשנבאום. בתנועתנו, ברח׳ של המעריכים היהודית המוסדות ארוחה אמריקאיים שארית מגחם תנועתית. ביום יש רבים נפרדות. מחולקים הנפשות להעסקת האגשים. ההרוסים בניני במקום ,26 מתרכזים הבכיר להתארגנות בא גז׳יבובסקה בדירות משה לפגי יהודים, חנצ׳ינסקי הקיבוץ( הקהילה ורשה כל פעם ומוסדות ש ל האולמות למספר ה־&&.ז. ברחוב הגדול. גם בתי בפליטים, קטגות, יחזקאל אחראים ליום, 340,000 ש ל בבתי פליטים. בהתאם בהם ומכוון. מחלקים למלחמה נמצא הכגםת 160 מוקמים גדול חברי מיום לעומת משפחות כמארגן מתמלאים תצטרף וביניהם מכל מתגלה גדלה הדיור כלפי ואחראי מעיירות מחלקת לשכן איגם חברי חוץ, ופרסומים, עבודה, היהודים בריכוז כל. תרבות סדרן מגורשות בטוח אפשרות לפליטים. הקהילה שאר מקום עממיים, המגופקים קרוב גציגים )שגיהם ל־ 600,000נ פ ש וזקגיהן בחוסר לדיור. מטרים — טפן למצוא תפקידי ולתנועה. — לעגיגי גולדשטיין אוכלוסיית השיא על — אוורבוך אחראים ויצחק גועשת, בןמן מוקמת פרשקר הגהגה ומרדכי לקיבת להלן הנהגה המשותפת, קלט חברים אביגדור חבריו כץ לשעבר ב ק י ב ו ץ ו ג ם החיצוניים ל א ג י ת ק ו א ת ג ו מ ג ע . גשארו מ צ י א ו ת ו ש ל ״ מ ט ב ח ״ בקיבוץ ,ה מ ב ט י ח ק י ו ם ל ל א מ א מ ץ אישי ,היווה א נ ט י ־ תיזה ולכל ל״הכשרה״ החינוך שחברי התנועתי .קיים חשש, יתחגכו הקיבוץ ל ב ט ל ה .ו א ו מ נ ם ע ר י ם היינו ל ס כ נ ה ה א ו ר ב ת ו ה מ א מ ץ כוון ל ש נ י כ י ו ו נ י ם :ל ע ב ו ד ה ולתרבות .מ ד י ע ר ב נערך ״סידור עבודה״ ל כ ל חברי ה ק י ב ה :למטבח ,לשרותים ל ע ב ו ד ו ת ח ה .ב פ ו ע ל מ ק ו ר ל ע ב ו ד ו ת ח ה ל א קיים ,כ י ה ר י ה מ פ ע ל י ם ובעיקר נ ל ק ח ו מ י ד י ב ע ל י ה ם היהודים ,ה מ ק ו ם ה י ח י ד ה ק י י ם ה ו א מ ח ל ק ת ־ ה ע ב ו ד ה ב ק ה י ל ה , קבוצות המספקת דרישת לעבודה לפי להניא השלטונות ,כדי הגרמנים את ממבצעי ח ט י פ ו ת יהודים ב ר ח ו ב ו ת ל ע ב ו ד ו ת י ז ו מ ו ת א ו מ ד ו מ ו ת .ת מ ו ר ת ק ב ו צ ו ת העובדים מ ש ל מ ת הקהילה לקופת ה ק י ב ה .הוצאת קבוצות עבודה הגיעה לשיאה בחודשי שלגו ה ח ו ר ף ,ע ם ס ג י ר ת ג י ס ו ורשה .כ ע ת עדיין א ב י ב מופנה הקיבה. ליצירת גולת מקומות הכותרת של ומכאן עבודה פעולתנו לרעיון במועד זה .1940ע י ק ר ה מ א מ ץ הקמת בתי היתה מלאכה הקמת בתי ליד המלאכה ב ר ח ׳ ל ש ג ו .29 לרשותגו סנדלרות, הועמד הבנין. חייטות, גגריה, הקמגו כאן בתי שהתקיגה מלאכה לכלים ידיות למקצועות חקלאיים, שוגים . ,כ ג ו ן : מקושים, אתים, מ ע ד ר י ם ו כ ד ו מ ה ע ב ו ר הוועדה ה ח ק ל א י ת ״ ט ו פ ו ר ו ל ״ .ו ב ס ו ף ב י ת מ ל א כ ה ל מ ב ר ש ו ת . רעיון בית המלאכה נהדר, קטן קומה, מלמד את להשגת למברשות מברשתן אלינו ע ל ידי הובא ובעליו ש ל מקצועי, ח ב ר נ ו א ת המקצוע ,מ פ ק ח ע ל יהודי ב ש ם מפעל לפני רוזן, איש המלחמה. הוא התוצרת ,והעיקר יש לו חומרי גלם ,ומשרד המשווק א ת התוצרת .ב י ת מלאכה האפשרות ש ב מ ש ך הזמן ק ל ט א ת כ ל החברים ,שיכולגו להעמיד לרשותו. ב ע ת ו ב ע ו ג ה א ח ת געשו מ א מ צ י ם ל ה ק י ם ש ל ו ח ו ת ל ק י ב ה ב ע ר י ־ ה ש ד ה ,ל מ ע ן יותר קליטת צ׳נסטונייב חברים להאחז ח ק ה .כאן באה ורשה, בה במצוקה .כלכלית. הגמצאים מחדש, שאכן פ ר ש ת גדוכוב. היתר בין בחווה מגששים ה ו כ ת ר בהצלחה מאוחד יותר בחודשי בשכונת פרגה, הפרבר הידוע שבמזרחה של ה ו ק מ ה ב ש ג ת 1920ע ל י ד י ת ג ו ע ת ה ח ל ה ה כ ל ל י ח ו ו ה ל ה כ ש ר ת ח ל ו צ י ם לפגי עלייתם ארצה .במשך שגות קיומה גהפכה ל ס מ ל ולגאוות התנועה החלוצית תמונות .החלוצים ,הצועדים ברחובות בפולין. ורשה במאי עם בתהלוכות ה־1 ק ל ש ו נ י ם ע ל ה כ ת ף ,ה ת פ ר ס מ ו ב כ ל ה ע ו ל ם היהודי .ב ס פ ט מ ב ר ,1939ע ת ג י י ס ו ת הגרמגים ה ת ק ר ב ו ל ע ב ר ורשה ,פ ו ג ת ה החווה .ל מ ע ש ה .ה ד ם ה ח ו ו ה ה ח ל ע ל ידי שכגיה ,ע ו ד ל פ ג י פיגויה .ה ם ב ז ז ו כ ל א ש ר ג י ת ן ל ב ו ז ,פ ר ק ו ד ל ת ו ת .ו ח ל ו ג ו ת מהמבנים, הקרבות, ראשי כ ל ה י ת ר ־־נהרס־ ע ד ־היסוד .נשארה־ ר ק ״ א ד מ ה -ש ו מ מ ה .״כאשד ־שככו החלו הפעילים המאמצים לקבל ל כ י נ ו נ ה היו רשות חברי הגרמניים מהשלטוגות הנהגת .ה ח ל ה לחידוש החווה. רק בעזרת הכללי ,א ב ל צ׳רניאקוב ,ראשי n־ j . s . s .ע ם מ נ ח ם קירשנבאום ובעיקר הודות לטיפול ה ב ל ת י ג ל א ה ש ל ה א ג ר ו נ ו ם םודוביץ ,ש ע מ ד ב ר א ש ״ ט ו פ ו ר ו ל ״ ,נ ת ק ב ל ה ה ר ש ו ת ל ח י ד ו ש החווה .א ב ל הקיבה. ומסוכנת. לכולם ,כולל גולת החווה הכותרת של לראשי החלה פעולתנו : ה כ ל ל י ,ה י ה ברור, במועד זה נ מ צ א ת ב ל ב י איזור מ י ו ש ב היתד, שהמשימה הקמת בתי קשה המלאכה ב א ו כ ל ו ס י ה פ ו ל נ י ת עוייגת .ה ש ט ה פ ר ה • ו ב ל ת י מ ג ו ד ר .ג ם ב ש נ י ם כ ת י ק ו נ ן היו ג ס י ו ג ו ת ל ש ו ד ו ל ר צ ח מ ג ת ח ל ק ם 161 ש ל החלוצים .מ י י כ ו ל ל נ ח ש ,א י ך יגיבו ה ש כ נ י ם ל ה ו פ ע ה מ ח ו ד ש ת ש ל יהודים, כאשר ה ש ל ט ו נ ו ת י ד ו ע כעוין .ו מ כ א ן ה ה ח ל ט ה יחם החלוץ למסור כמפעל ח ל ו צ י לאומי", מפעל את לוועדה ה״בייבי״ הקואורדינטיבית, בו מ ש ת ת פ ו ת כל ציוני לאומי ראשון ו א ו ל י יחיד, בו תגועת השומר השתתפו שהוקם גורדוניה בעת שלטון בפולין הנוער החלוץ שלנו בנות, 4 בת הציוני, הכללי, איש, ט ו ס י ה קופלמן, החלוציות. למעשה היה הנאצים. המזרחי ששה זאת התנועות )בלומה, דודתי זהב, תקים את החווה וזו כ ל ת ג ו ע ה ש ל ח ה ק ב ו צ ה ייצוגית מ מ י ט ב ה ח ל ו צ י ם כללה )היתה הצעיר, החד משמעית של הנהגת בת מלוח׳( צמרת זה אחת נציגת וחברי החלוץ שברשותה. וחנקה הקבוצה ו־2 מטורון( בנים ,חיים ש ל מ ה ) מ ד מ ב ל י ן ( ואנוכי .ה ב נ ו ת וחייה ש ל מ ה ב ז כ ו ת ה י ו ת ם ה י ו ת ם ח ב ר י צ ׳ נ ס ט ו נ י י ב ו א נ י כ ג צ י ג ה ת נ ו ע ה .ה נ ה ל ת החווה ה ו ר כ ב ה מ ג צ י ג י ה ת נ ו ע ו ת ה מ ש ת ת פ ו ת במבצע, כ מ ז כ י ר נ ק ב ע ה ח ב ר מ ש ה ר ו ב נ צ ׳ י ק )איש החלוץ( ,ת פ ק י ד י ה י ה ס ד ר ן יצאנו עבודתינו עבודה. למקום הפיזית בהתלהבות לשגות בנסיוננו דעת את של וזיק הגרמנים. תקווה, ואומנם אולי נצליח במידה בזכות מסויימת הצלחה היתה הנאיבי .ד ו ג מ ה ל כ ד ה א ו פ ס מ ן פון ב ו ל נ ב ך מ מ פ ק ד י ה ג י ס ס פ ו ,ה מ מ ו נ ה ע ל ה ח ק ל א ו ת ב ש ל ס ו ן ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י .כ נ ר א ה ה ג י ע ה א ל י ו ה ש מ ו ע ה ע ל יהודים, פ ו ע ל י ם חקלאיים ,ו ב ת ו ק ף ת פ ק י ד ו ה ח ל י ם ל ב ק ר ב מ ק ו ם .זמן ק צ ר ל א ח ר ש ה ת ח ל ג ו לעבוד את ב ג ר ו כ ו ב ,ה ו פ י ע ה פ מ ל י י ת גרמנים ,כ ו ל ם ל ו ב ש י מ ד י ק צ י נ י ם ש ל ה ס ״ ס . הג׳יפים מבוהלים עצרו על .ה כ ב י ש ובשורה הראשי צעדו עורפית החווה. לתור ה ס ת כ ל ג ו ל ע ב ר ם ,מ ד י פ ע ם געצרו ל י ד ק ב ו צ ת ע ו ב ד י ם ו ש א ל ו ל פ ש ר ולירק, העבודה לגדול ־ בערוגות שעתיד , מספר א ת השטח . טיפוסי, מהכביש ב ה נ ח ת יסודות ל מ ח פ ו ר ת חורפית ,בה התכונגו ל א ח ס ן א ת יבול השדה אפורה, גיגש מלאכת הבנאות, בירך אלי השבתי הכביש אותי לו בא לו לשלום בגרמנית עבדתי צבאי עזבו ל ע ו נ ת ׳ החורף .׳ ו ה ג ה ׳ מ כ ו ו ן ימים הסמוכות. לאחר לאחר הסיור, סיור גרמגי ג ב ר בגיל בגרמנית, והאיש במרחק העמידה ' ,ל ב ו ש חליפה לשמי ומנין למדתי עצמו: פון שואל הציג לא רב את בולגבך, א ו ת ו קצין יהיר ש צ ע ד י בראש" ה ש ו ר ה ה ע ו ר פ י ת ב ס י ו ר ה ק צ י נ י ם מ ה ס ״ ס .מ ב ו ה ל למזכיר הקיבוץ ושלושתנו י המשכנו לסייר קראתי בשדות ,כאשר הרגשנו ,איך הגוי מ ת ך כ ך ו נ ת פ ס .ס פ ר ע ל ע ב ר ו .יש ל ו אחוזה ב פ ר ו ס י ה ,ה ש י י כ ת ל מ ש פ ח ת ו דורות. הרבה בחקלאות. חקלאי, לאחר האוהב הסיור שדות, הרשמי והנה מעולם החלים" ל ח ז ו ר לא ראה ולראות עוד יהוךים פעם אין אני יודע ,א ם ש י נ ה ה א י ש א ת ד ע ו ת י ו ב י ח ס ל כ ל ל היהודים, היו לביקוריו ״ תוצאות ממשיות עד מאוד. עם הגיענו למקום, העובדים הפלא. את א ב ל כלפינו מצאנו מקום שומם ללא כל מבגה .הקמגו צריף ל מ ס ב ח וסככה כחדר אוכל .למגורים במקום טרם מצאנו בינתיים פתרון. אנו מגיעים הגה בשעות הבוקר ועוזבים א ג ו ע ו ב ר י ם ה ר ב ה ר ג ע י ח ר ד ה .מ ש א י ו ת ע ם ש ו ס ר י ם או ח י י ל י ם מ ת מ ק מ י ם ל י ד הגשר, עוצרים בעד כל החוצים א ת הגשר ,ח י פ ו ש "אחרי מ ב ר י ח י מזון ,ומדי פעם" חוטפים א נ ש י ם ל ע ב ו ד ו ת ל מ ח ג ו ת או ל מ ש ר ד י ם הגרמגיים .ח י פ ו ש י ם ו ח ט י פ ו ת , המלווים מ כ ו ת ו ה ש פ ל ו ת .ה נ ס י ע ו ת מ ה ו ו ת ע ב ו ר נ ו ס י ו ט יומיומי. ל ב נ י י ת צריפי מ ג ו ר י ם ו ל ח ו מ ר י ' ב נ י י ה ח י י ב י ם ל ה ש י ג אישורים מ ה מ מ ש ל ה .ב ש ו ק ה ש ח ו ר ה מ ח י ר י ם 162 מרקיעים ש ח ק י ם .אין ל נ ו ב ה מ ו ת ע ב ו ד ה ,ו א ת כ ל ה ע ב ו ד ו ת ב ש ד ה א נ ו מ ב צ ע י ם בידיים. ב מ ק ו ם ל ח ר ו ש א נ ו ח ו פ ר י ם ב א ת י ם .ע ב ו ד ה קשה ,מ פ ר כ ת ו פ ח ו ת יעילה. היה והנה לו ל נ ו זוג סוסים ,היינו בין ביקורו בולנבד של העשירים, אבל ב א ל נ ו כ מ ו מ ת נ ת אל. ל ק נ ו ת סוס ת ו ר כדי סיור מהיכן י ושאלות מעשיות אנו' מ ע ל י ם ,א ת כ ל ה מ צ י ק לנו .מ ת א ר י ם ל פ נ י ו א ת ב ע י ו ת ה נ ס י ע ו ת ו ה ״ ח ס י פ ו ת ״ ל ע ב ו ד ה .ל ב ו ל נ ב ד פ ת ר ו נ ו ת פשוטים ,ע ל י נ ו ל ה ג י ש ר ש מ י ת ל מ ש ר ד ו ת ז כ י ר ו פ ר ו ט הבקשות, בנין, שאנו מבקשים. סוסים ולשמור מלא על לצרף רשימה לעבודה, פרות חולבות השדות. בולנבך ביקר כל של ואחרון עוד חברי אחרון מספר החווה. רשות פעמים בקשה לחומרי להסתובב בלילות בחווה, שהוא וניכר, ה ת פ ע ל ו ת ל פ ו ע ל נ ו .ת ו ך זמן ק צ ר נ ע נ ו ב ק ש ו ת י נ ו .נ ת ק ב ל ו ת ע ו ד ו ת א י ש י ו ת ב ה ן -צוין שיוכנו הגרמניים לא לחסוף עבורנו היוו לחווה תקופה רשות 'לנוע חקלאית, לעבודה ולא לעצור נכס ממושכת באיזור מחזיק את כל ב ל ישוער"(. ופנייה לכל התעודה. הגורמים )תעודות אלה אם ב ק ש ו ת י נ ו אושרו, כי הוצאות ביצוען ורכישתן הופל על הקהילה היהודית .הותרה לנו שמירת השדות בלילה, מגורים, אבל כאשר ראשית לסיום כל אורווה, תוך הוקמו ה ה ק מ ה ה ת ק י י מ ה חגיגה גדולה ,נ ו כ ח ו כ ל ה מ י ו מ י ו ב ר א ש ם צ׳רניאקוב, השושבין הוא אנו מצוידים במקלות. ורפת במרץ לאינבנםר גיגשנו החי. להקמת חודש צריפי הצריפים. ס ו ד ו ב י ץ ואחרים .א ת ר ו מ מ ו ת ה ר ו ח לנו לחלוצים ,על ביקור שאפשרנו לו ביטא צ׳רגיאקוב בברכתו ,מודה בתור חטוף הכיבוד ארץ־ישראל. בחגיגה תפוחי אדמה וחמיצה מ ס ל ק .ע ם ה ק מ ת הצריפים והמעבר למגורים במקום הושם ק ץ ל נ ד ו ד י ם היומיומיים, אומנם ה ב ע י ו ת מורכבות מאוד מ ב ח י נ ת הקיבוץ והרכבו האנושי התנועתי. הצד בעל המקצועי כבר בידי שני מ מ ו נ י ם לא מחנה מטעם א ח ו ז ה ,ח ק ל א י מ ד ו ר ו ת מ א י ז ו ר פוזנן, ע ב ו ד ה ,כי א ם ק י ב ו ץ המנהל ה״טופורול״. חקלאי. ה ר א ש י ,יהודי שהגרמנים נשלוהו מאחוזתו .עוזרו האגרונום קרול .שניהם אגשים מבוגרים ,בעלי ידע מקצועי ,אוהבי סדר ועבודה. ד ר כ י ניהול מ ש ק חקלאי נהירים להם .אשר ליחסים בינם לבינינו ,ח ב ר י המזכירות, קיבלו מספד א ת ד י ן ה ח ב ר ה ה ק י ב ו צ י ת .הים נ ו ת נ י ם ה ד ר כ ה ו ה ו ר א ו ת מ ק צ ו ע י ו ת , העובדים משמעת, הדרושים.לכל סידור חלקה ,ותו לא. אנשים בעבודה, את בעיות ש י י כ י ם ל נ ו ו ב ט י פ ו ל נ ו ה ב ל ע ד י .ב ס ך ה כ ל ה י ח ס י ם ־בינינו • טובים .א ב ל ה ע ו ק ץ ב י ח ס י ם הפגימיים .א נ ו 40ח ב ר י ם ,ה מ ח ו ל ק י ם ל ק ב ו צ ו ת ת נ ו ע ת י ו ת .ק י י מ ת סמוייה תחרות בכל הצסיינה קבוצת עבודות הבנות בצ׳נסטונייב בין הקבוצות .,המרגישות ובראשן השדה בלומה ע מ ד להן ,ובעיקר ומלידה. מרגע וזכתה כל אחת'כגציגת לשבחים הרצון שנתקבלו התנועה. בלתי פוסקים מהמנהל ועוזרו. כל קבוצות העבודה. גסיוגן שלמה כאילו מ ו ב י ל ו ת ־בראש להוכיח קבוצתגו את הסוסים, עצמן .חיים הרי חקלאי מבטן לעתים ר ו א י ם א ו ת ו ל פ נ ו ת ע ר ב ר ו כ ב ע ל ה ס ו ס ה ל ה נ א ת ו .אני ,ג ו ס ף ל ת פ ק י ד י כסדרן א ת הידע ע ב ו ד ה ,יוצא כ ל ב ו ק ר ל ע ב ו ד ה י ח ד ע ם כ ל הוא החורש החברים ,מנצל והמוביל. ל ע ב ו ד ו ת ב נ י י ה ו ה ק מ ת ה מ ב נ י ם .ו כ ש נ ש א ר עדיין ז מ ן פ נ ו י ה ר י נ י מ צ ט ר ף ל ע ב ו ד ו ת ב ש ד ה ,ב ה א י נ נ י מ ה מ צ ט י י נ י ם ,א ם כי ע מ ד ה ל י ה ״ ה כ ש ר ה ״ ב צ ש נ ד ו ר ף ש ב ג ר מ נ י ה . בשעות תנועתית היום .ובשטח אין חילוקי דעות, ובפיקוח; נ ו י ט ר ל י .י א ב ל ' ה מ א ב ק העבודות הבין מבוצעות תנועתי, לא ובעיקרו לפי בין חלוקה אנשי 163 ובלוק ש ל חבריי כ ל דרור־החלוץ העבודה, י ת ר התנועות קיים ומופיע ל א ח ר ב ש י ח ו ת בין ח ב ר י ם ו ב א ס י פ ו ת ה ק י ב ו ץ .ה נ ה ל ת הקיבוץ .ה מ ז כ י ר ו ת מ ו ר כ ב ת מ נ צ י ג י ה ת נ ו ע ו ת ,וכאן מ ת נ ה ל מ א ב ק ע ל שוויון זכויות ג ג ד רצון ה ה ש ת ל ט ו ת ש ל כל ואם במזכירות ל א מגיעים להכרעה ,הענינים מובאים ל א ס י פ ו ת הקיבוץ. החלת. החלוץ ,ל ה תגועת הבונים היום, של השתייכה החווה אורחים הם שנתנו .לנו לעבוד ולשקם בניהול על הענינים. ותו בעבר ,רואה בחווה רכוש פ ר ט י שלהם. לא. חייבים אנו תודה להם על הזכות, על המידה א ת המקום ,אבל אל לנו להתערב יתר אורחים א ת מקומם .עם להכיר איסוף היבולים ראשית ב ש ד ו ת ,ח ל ק נ מ כ ר ל ח נ ו י ו ת י ר ק ו ת ב פ י ק ו ח המנהלים ,כ א ש ר ה כ ס ף מ ו כ נ ס ל ק ו פ ה , הרוב אבל למטבח מובא מובל ומכאן לקיבת לדז׳ילנה. בוורשה, גציגי אנו כ ל יתד התנועות ,דורשים ל ש ת ף ב ח ל ו ק ה היחסית גם א ת הקיבוצים ש ל נ ו בוורשה, הסובלים לא מתת־תזונה כמוהם ירק וחוסר בישיבות טרי. דרישתנו המזכירות מ ת ק ב ל ת ,וגם באסיפות ה כ ל ל י ו ת מ ו ב ס ח ל ה ם רוב מוחלמ מראש .לאסיפות בדרישתנו משלימה, מופיעה שעם ג ם צביה, הרואה ח ו צ פ ה ו ה ש ג ת ג ב ו ל .אין ה י א ש ו ת פ י ם יש ל ה ת ח ל ק א פ י ל ו א ם ה ם ז ו ס ר י ם ב ל ב ד .ל ד א ב ו ג ג ו ו א ת ת כ ו ג ה לתנועת העבודה אופינית על גלגוליה. כל צעירים היינו ו נ י ס י נ ו על להלחם ה צ ד ק והיושר. פ ר ס ל ח י כ ו כ י ם ע ל ר ק ע ת ג ו ע ת י ה ר י ה י ח ס י ם האישיים ס ו ב י ם ,צ ר י ף ה מ ג ו ר י ם המשותף לאחר לגו למקרה כל השומר חיסול .החווה ,ו ע ד ע צ ם ה י ו ם הזה .ל צ ע ר ג ו ר ק ב ו ד ד י ם ג ש א ד ג ו . חודשי רוח, ולחברי הצעיר הוא מבוקש מאוד והיחסים גשמרים גם קת אשר סובים עבדו יחסי עליגו. כמעס והביא לגיתוק בלומה עם סובים ביגיגו כ א ש ר יום א ח ד ומאושרים. חלתה פרט באבעבועות אליה בהן נ ד ב ק ה מ ח ב ר ו ת י ה ל ח ד ר .ל פ י ה ו ר א ת ה א ח ו ת ג מ ג ע ת י מ ל ה כ ג ס ת ק ו פ ת מ ח ל ת ה ,ל מ ע ש ה ה ו ט ל ה ס ג ר ע ל חדרה .א ב ל יתכן ,ש א ח ר י ם ג כ ג ס ו לחדר בחשאי, בלומה גפגעה מאוד וכאשר הבריאה, סרבה לז־בר אתי. לא ה ו א י ל ו כ ל ה ה ס ב ר י ם ש ל י ו ל א ח ר מ ס פ ר ימי נ ס י ו ג ו ת ל ד ב ר א ת ה ; כ מ ע ט ש ה ת י א ש ת י והשלמתי ע ם הגיתוק .א ב ל אז ה ח ל י ס ה בלומה שדי עם הברוגז ופגתה ר א ש ו נ ה אלי .ו ש ו ב א נ ו ח ו ל מ י ם ע ל ע ל י ה ו ק י ב ת ואפשרות להקים מ ש פ ח ה בארץ .אגו מקווים, ש י נ ת ן ל נ ו ע ד א ז ל ה י ו ת יחד .א ב ל ה ע ת י ד מ י ישוועו ,ו ב ע י ק ר מלחמת עולם ,ו ב ש ל ו ם ה נ א צ י ם . מדי שבוע אני גוסע לוורשה ל י ש י ב ו ת ההגהגה. על מוסר דו״ח בימי המתרחש אצלנו ,ו מ ד ו ו ח ע ל ה נ ע ש ה ׳ ב ק י ב ת ,ב ת נ ו ע ה ו ב ו ו ע ד ה ה ק ו א ו ר ד י נ ם י ב י ת .א נ י מ ב י א אתי עלוגים בלתי ליגליים ,המופיעים מ ס ע ם המחתרת הפולנית והמובאים אלינו ע ל י ד י ש ו ם ר י ם פולגיים ,ה מ ב ק ר י ם מ ד י פ ע ם .ל כ ל אירוע מ ר כ ז י ב ק י ב ת ב ו ו ר ש ה מופיעה כל התנועה מתחדשת ,מופיע עתון באום. רוחשת קן התנועה בעריכת יחזקאל דוברושקלנקה י ומשה נ ו ס ע י ם ל ב י ק ו ר י ם ב ק י נ י ם ה ש ו נ י ם ,ש ה ו ק מ ו מ ח ד ש ב ע ר י השדה. פעילות מרכזי החגים הקבוצה• .משתתפים ב מ ס י ב ו ת ל ע ר ב ה ר צ ל וח.נ. ביאליק. אחר, מתמדת. ובערבים קבוצות ערבי ב נ ו ס ח ״אף ע ל פי״ .ל י ל מהקן המקומי מקיימות ס פ ר ו ת ,י חוגים הסדר של שנת ללימודי 1940 פעילות בקיבת כאן מפגשים, עברית. חגגנו באין חוגגים בקיבת את ברחוב דלוגה .ר ב י ם ה א ו ר ח י ם ש ה ו ז מ ג ו .ע ל כ ו ל ם ל ב ו א ל פ ג י ה ש ע ה ח מ ש • ,ע ת כ נ י ס ת 164 שעת ולהשאר העוצר הלילה. איתנו כל הותקנו לאםום ק ו ל ו ת שירה בציבור .מ ש מ ר ו ת ה ו צ ב ו ל י ד ה ש ע ר ,ע ל י ה ם ל ה י ו ת ע ר י ם למען נפסיק השולחנות הגדה, את מפרי התקרב משמר חיילים השירה עד יעבור בקצה המשמר. הרחוב הכיבוד לכווננו על לכך לאותת לנו, דל. השולחנות את ה מ א ו ל ת ר י ם כיסינו ב ס ד י נ י ם ,ו ב א י ן יין ש ו ת י ם חמיצה .ק ו ר א י ם ק ט ע י מתובלים ספרות בקטעי רוחם .שעות הסבגו ליד בשירת לבל נוסף גם שמיכות, כל המסתירות כל הזמן ,ו מ י ד ע ם שביב התכונה אוד, בקיבוץ יראה רבה. בחח, על החלונות ד״ד מתאימה. השולחנות, שיפר לקראת נואם, חצות חברים תורמים את ה״םדר״ סיימנו התקווה כבושה .החגים נהוגים ב ק י ב ח כבזמנים כתיקוגם. מאז בואי לוורשה ופגישתי המחודשת עם בלומה אנו כותבים מ כ ת ב י ם משותפים להורי ו ל מ ש פ ח ה .ה ג י ס ו בלודז׳ ג ם ג ר ה ד מ ס י ת ,אין ע ו ד יוצאים מ מ נ ו .ה ק ש ר היחיד סוב, בגיטו. אתם בדואר. ומהם הוא דאג שרומקובסקי דואר להקמת ת ש ו ב ו ת י ה ם גרירות ,א ב ל א נ ו כ ו ת ב י ם ג ם כ א ש ר ה ת ש ו ב ו ת ל א מ ג י ע ו ת ב מ ו ע ד ן . מהמכתבים קיומה של גמצאות לגו א נ ו יודעים, משפחת שלוש אין שאבא בלומה בגות סידור קיבל פחות מדאיג ובן בוגרות צעיר, ב ש ל ב זה כ ל א פ ש ר ו ת ש ל במחלקת אותנו. החינוך, אביה המסוגלים בגיל לגוגן וקיומו אבי, עליו מובסח. לידו אבל ולעזור לו. ה ג ש ת עזרה .מ ש ת ד ל י ם ל ש מ ו ר ע ל קשר מדי פעם מכתבים. ודשה, קח פושטות ,1940 על שמועות יהודים כינון עדיין גיטו. מתגוררים חדשות בכל לבקרים אם העיר, מזכירים כי שיצורפו רחובות, ל ת ח ו ם ה ג י ט ו ה ע ת י ד י או יוצאו מ מ נ ו .ה ש מ ו ע ו ת ג ו ר מ ו ת ל ת ז ו ז ת מ ש פ ח ו ת מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ,ב ח י פ ו ש א ח ר י מ ק ו ם מ ג ו ר י ם ב ט ו ח .א נ ח נ ו ע ם אופטימי ,מ א מ י נ י ם ב א מ ו ג ה ש ה ג ר מ נ י ם יפסידו א ת ה מ ל ח מ ה ,א ם כי כ ל ה ס י מ נ י ם מ ע י ד י ם ע ל ה ה י פ ר . שלמה, ה י ח ס י ם בין ר ו ס י ה ו ג ר מ נ י ה כ מ ע ט ידידותיים ,ה י ט ל ר ו ג ב ל ם ב ג א ו מ י ה ם ה מ ש ו ד ר י ם ברמקולים ב ר ח ב י העיר )מכשירי הרדיו ה ו ח ר מ ו מ ה א ו כ ל ו ס י ה ה א ז ר ח י ת ( ת ו ק פ י ם הרף את העולם פחות מחודש בלי המערבי ימים ולהשמיד בהתקפת א ת היהודים. האביב תוך השתלטו ע ל כ ל מ ע ר ב אירופה .קוו מג׳ינו ה מ פ ו ר ס ם כ א י ל ו ל א ה י ה ב כ ל ל .צ ר פ ת נכגעה בושה בה את הקפיטליסטים ב ע ל י ההון היהודים, מבטיחים לנצח ב־5 ימים כמעט ללא קרב. גאוות הפולגים הרקיעה שוב. כבר לא ע ל ה ה פ ס ד ל ג ר מ נ י ם .פולין ל ב ד ה ל ח מ ה ח ו ד ש ימים ,כ א ש ר מ ג ב ה נ נ ע צ ה סכין הרוסים .ורשה התגונגה ו כ מ ע ט שגחרבה ,ל ע ו מ ת פריס שגכגעה ל ל א וכל עוצמת המערב ,שגשחקה ת ו ר כדי ה ת ק ד מ ו ת הצבא הגרמני המגצח. קרב, א ג ג ל י ה ב ו ד ד ה ,כ ש ב ר א ש ה צ׳רציל ,מ מ ש י כ ה ב ק ר ב ,א ם כ י כ ר ג ע ר ק מילולי ,ו ר ק מפרידה התעלה שגרמגיה בין העוצמה והאיים הגרמגית בוורשה הבריטיים. מאמיגים, ת פ ס י ד ״אף ע ל פ י ש ז ה י ת מ ה מ ה ״ ,ע ל י נ ו ל מ ש ו ת ה ב ל ,בדי ל ה י ש ד ד כ ח י י ב .ו ע ל זה ה מ א ב ק . הקיח את בקיר את חלף ,מ ת ח י ל הסתיו ואתו חגי ישראל .ליום הכיפורים בחרו הגאצים היום ,ב ו יודיעו ל ר א ש ק ה י ל ת ו ר ש ה גבוה מעוגו למגורים מלבנים. ויחד בתוך עם השטח רחוב המוגי דלוגה מחוץ היהודים, המצומצם. ע ל כיגון הגיטו. לגבולות שהתגוררו למזלגו, בחוגי הגיטו. ברחבי הקהילה ש ס ח הגיםו יוקף על העיר, הקיבח לחפש מושיטים לגו לגסוש פתרון עזרה 165 ו א נ ו מ ק ב ל י ם א ת מ ש ר ד י ה ע ת ו ן ה צ י ו נ י ־ ה פ ו ל נ י ״נש פ ש ג ל ו נ ך ״ ברח׳ נ ו ב ו ל י פ ק י ד. א נ ו ב ג ר ו ב ו ב עדיין מ א מ י נ י ם ,ש ה ג ז י ר ה ל א ת ח ו ל ע ל י נ ו ,ה ר י א נ ו ת ח ת ה פ ר ו ט ק ט ו ר ט בולנבך, של להתגתק ציבור פרודוקטיבי ממרכזי התגועות. פרי.,וגם ויצרני. התערבות א נ ח נ ו חייבים ל נ ט ו ש היבול. את .כל לקיבוצה. חודשי חילקנו ובעגלה אם ראש את כי הגרמנים ג ר ו כ ו ב ו ל ה כ ג ס לגיטו .הורשה לגו לקחת הקיץ ואתם את יתרת היבולים, אצל שהדבר לא נשאה האושר בינינו ברור הקהילה לנו, פירושו ואנו חלפו, אותם חוזרים, אכםננו כל קבוצה לתקופת החורף. ע מ ו ס ת י ר ק ו ת ח ז ר נ ו ל ק י ב ו ץ ב ו ו ר ש ה .ב־ 15ב נ ו ב מ ב ר עזבנו את 1940 החווה ,ה פ ע ם ע ל פ י צ ו ה ג ר מ ג י ם .ש ב ע ה ו ח צ י חודשי עבודה ,מ א ב ק ע ם ה ש כ נ י ם העוינים, אותנו תקווה מסירות, וחלומות ב ט ב ע י ו ת ,הרי א נ ו ח ל ק הגיעו אורגני לקיצם. של בקיבת בנובוליפקי ה ק י ב ת ,סיימנו ש ל י ח ו ת . קיבלו הצפיפות ב מ ק ו ם המגורים ה ח ד ש ר ב ה ,ד ו מ ה ל צ פ י פ ו ת ב ג י ט ו כולו .מ י ט ו ת הוקצו ר ק ל ב י ו ת . שורת ה מ י ט ו ת צ ו פ פ ו י ח ד ע ל מ נ ת ל א פ ש ר ל י ו ת ר ב נ ו ת לישון יחד ,ח ד ר א ח ד נפרד, מ ע ב ר ל מ ט ב ח ,ה ו ק צ ה ל ז ו ג ו ת ,ש ם ישנים א ר ב ע זוגות ,ב כ ל מ י ט ה זוג. הבנים, אנו מערימים חדר הרווקים את ישנים המצעים על בערמה מאולתר מצע אחת, א ו כ ל .כללי ,ו ל מ ק ו ם ל פ ע י ל ו ת כדי על לפנות הרצפה, את כאשר בוקר כל בשביל השטח החופשי ח ב ר ת י ת ב ש ע ו ת היום והערב. עם חזרתנו ל ק י ב ת ,שוב מוטל עלי ת פ ק י ד סדרן־העבודה .תפקיד קשה ובעל ע ר ך חינוכי ר ב .כי הרי אין זה ס ו ד ,ש א נ ו מ ק ב ל י ם ה ק צ ב ו ת מזון מהי.ס.ס ,.ו ה א ו כ ל יוגש ל כ ל ח ב ר ל ל א ק ש ר א ם י ע ב ו ד א ו י מ נ ע מ כ ך .םבעי ,אפוא ,שיש ה מ ש ת מ ס י ם מ ע ב ו ד ה ,ו ע ל י ה ם י ש ל פ ק ו ח עין ו ל א ל ה ר ש ו ת ל ש ו ם ם ט י ה בנדון .מ א י ד ך מ ת ע ו ר ר ת בעיית ב מ צ ו ק ה .ל ר ב י ם מהצעירים ,ה נ מ צ א י ם עזרה ל ה ו ר י ם ו ל מ ש פ ח ו ת בקיבת ו ל ח מ ם מ ו ב ט ח ,הורים ה מ ת ג ו ר ר י ם ב ג י ט ו בוורשה או ב ג י ם א ו ת אחרים ,כ ש מ צ ב ם בכי רע ,ו ס ו ב ל י ם מ ח ר פ ת ר ע ב .מ ו כ ר ח י ם ל מ צ ו א ד ר ך ,ש ת א פ ש ר ל ח ב ר י ה ק י ב ו ץ להגיש יקבע עזרה לכל התמורה על כלשהי חבר לקרוביהם. מיגימום הכרחי במזומגים ו ר ש א י את של ה ח ב ר .ה מ ר ב ה יכולתי להרוויח מזומנים, ולשלוח ביחד למשפחותינו המברשתנות מעל והמייצר אבל כי מכסה ב ר ו ר כי יקבל למען את לשמור ש ק ב ע נ ו א י נ ה אחידה ,כי אם מ ת ו א מ ת ל כ ו ש ר בייצור ו ב ז ר י ז ו ת ידיה ייצור, בהנהגה ה כ ס ף .ל ת ר ו ם לקרוביו. ע ק ר ו נ ו ת קיבוציים .ה מ כ ס ה התפוקה לאחר של דיונים הוחלט בסדנאות מ כ ס ת ו גדולה יותר. הודות בלודד. הגיעה לבלומה, בלומה לתפוקה יכולנו רכשה לה מדהימה. במסגרת תפקידי לא לרכוש חבילות במהירות את ברור שהמכסה מזון מקצוע שקבענו ל ה היתד! כ פ ו ל ה מ ה מ מ ו צ ע .ועדיין ה צ ל י ח ה ליצור פ י א ר ב ע ה מ א ח ר י ם ,ו ב כ ס ף שהרוויחה גם ר כ ש נ ו ח ב י ל ו ת מזון. ת ר ג י ל זה ,ב ו חייתי ע ל ח ש ב ו ן ע ב ו ד ת ה ח ז ר ב ת ק ו פ ת שהוחנו בהוגגריה ,עיסוקי בעניני ציבור מנעו ממני כל.אפשרות לרווחים. מרדכי, קיבלנו הקברות אביה של בלומה, במועד מאוחר יותר, היהודי בלודד. קשר גפטר ביום בהיותגו הכיפורים .1940 א ת הידיעה על כך ב ג י ט ו ורשה .ג פ ט ר וזכה ל ה י ק ב ר .ב ב י ת המכתבים בין ה ג י ט א ו ת היה מ ק ו ט ע ו ל א סדיר. שיגוי כ ת ו ב ו ת ושיבושים ב מ ס י ר ה ג ר מ ו ל ע י כ ו ב י ם .א ב ל כ ד י ל ש מ ו ר ע ל ה ק ש ך , גוהגים 166 היינו לשלוח מכתבים לעתים .מזומנות, מבלי לחכות לתשובה,.. ב ת י ה מ ל א כ ה ה ת ר ח ב ו ,ו ב ע י ק ר מ ח ל ק ת ה מ ב ר ש ו ת ,רוזן — הרוח החיה ב מ פ ע ל , בעל כל יוזמה ,ד ו א ג ל ח ו מ ר ג ל ם ,ל ש י ו ו ק ה ת ו צ ר ת ו מ ש ל ם ל ק ו פ ת הקיבוץ התוצרת חברי צורכי ליתר בבית המלאכה. הקיבוץ. יתר מקומות העבודה ח ב ר י הקיבוץ .כ פ י ש כ ב ר להעלותם ברחובות, על הסדנאות כאן קטנות בהיקפן, מוגבלים ועלינו תמורת ועובדות למצוא למען תעסוקה כ ת ב ת י ל ע י ל ,גוהגים ה ג ר מ נ י ם ל ח ט ו ף יהודים משאיות ולהובילם עבודה למקומות החטיפות שונים, ו ה ע ב ו ד ו ת מ ל ו ו ת מ כ ו ת ,ו ל א פ ע ם מ ו ח ז ר י ם ה א נ ש י ם בסיום יום העבודה ,מ ו כ י ם ופצועים .ה ק ה י ל ה היהודית נ א ב ק ת ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת ו מ נ ס י ם ל ה ג י ע ל ה ס ד ר ק ב ו ע , ש ע ל פיו ימסרו ה ש ל ט ו נ ו ת א ת ר ש י מ ת מ ק ו מ ו ת ה ע ב ו ד ה ו מ ס פ ר ה ע ו ב ד י ם ה ד ר ו ש י ם להם .מ כ ו ג י ו ת ג ר מ נ י ו ת י ב ו א ו מ ד י ב ו ק ר ל מ ק ו ם ריכוז של הקהילה ,וכאן י ק ב ל ו ק ב ו צ ו ת מ ס ו ד ר ו ת ע ם א ח ר א י ם ל כ ל ק ב ו צ ה ,ש י ד א ג ו ל ב י צ ו ע נכון של ה ע ב ו ד ו ת , ובלבד שתפסק חטיפת אנשים ברחובות. התחייבה הקהילה הנדרשים העובדים להטיל על על מי כל הגרמנים. מכסת בוגר לחליפין ימי עבודה, איפשרה בהתאם למספר לכל הרוצה הקהילה ב כ ך ל ה ש ת ח ר ר מ ע ב ו ד ת ה כ פ י י ה ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם .א נ ש י ם שהתייצבו ,ק י ב ל ו מ ק ו פ ת ש כ ר יומי הקהילה העבודה. תמורת ל מ ע ש ה אין מ ח ס ו ר באנשים הבאים מדי ב ו ק ר ל ז כ ו ת ביום ע ב ו ד ה ב ש כ ר .א נ ו ה ג ע נ ו ל ה ס ד ר ע ם הקהילה ,ה מ ק צ י ב ה ל נ ו מדי יום קבוע מספר עובדים, של כשהאחראים הקבוצות על גם שלנו הם ח ב ר י הקיבוץ .יודעים ב ק ה י ל ה ,ש ה א נ ש י ם ש ל נ ו מ מ ו ש מ ע י ם בעבודה ,ל א י ב ר ח ו לעסוק מהעבודה במסחר עוברים עם ושבים. ערב תפקידי מדי סידור לסדר עבודה כללי ל כ ל חברי הקיבוץ .כולל ל ס ד נ א ו ת השונות ,הרכב הקבוצות והאחראים ב מ ס ג ר ת הקהילה .ב ע ו ד ל י ל ה יש ל ק ו ם ו ל ה ע י ר א ת האנשים ,ל צ י י ד ם לעבודות בארוחה יבשה ארוכים, בחצר הקהילה שורר פגסי הקהילה ולצאת רוח. אתם עלי למקום הריכוז הקהילה. בחצר הלילות בחורף חושד .ר ק בידי האחראים מוועדת העבודה למצוא למסור אותם. הקבוצות את לידיהם של ולקבל אישור ע ל מ ס פ ר האנשים ,ש נ מ ס ר ו ל ה ם .א נ י ע ו ז ב א ת ה מ ק ו ם ל א ח ר ש ה ק ב ו צ ו ת עלו על לוועד ה מ כ ו נ י ו ת ויצאו הקהילה, לשבת למקום עם עבודתם. האחראים בשעות ולקבל אחרי סידור הצהרים עבודה עלי ליום לחזור הבא. פעם ללכת לעבוד אצל ב ש ב ו ע ע ל י ל ה ת ד פ ק ע ל ד ל ת ו ת ה ג ז ב ר ו ת ו ל ג ב ו ת א ת ש כ ר העובדים. תפקידי מתיש ,כל ערב לעמוד בלחץ חברים ; המסרבים ה ג ר מ נ י ם .ו מ ק נ א י ם ל מ ס ו ד ר י ם ב ע ב ו ד ה ב ס ד ג א ו ת .ה ש כ מ ת האגשים מ ת ח י ל ה מ ד י ב ש ע ה א ר ב ע ,כי ב ש ע ה ח מ ש ע ל י נ ו ל ה י ו ת ב מ ק ו ם הריכוז .ב ש ע ו ת ה י ו ם לילה ה ח ו פ ש י ו ת א נ י ע ו ב ד בגגריה ,א ו כ מ ב ר ש ו ת - .ל ש כ ר יתר־ מ ע ו ל ם ל א ה ג ע ת י . שסח הגיםו צר מהכיל כל אותם מאות ש נ ד ח ס ו בו. אלפים, העוצר שעת היומי מ ת ח י ל ה ב ח מ ש א ח ר י ה צ ה ר י ם ,ו כ ו ל ם מ כ ו נ ס י ם ב ב ת י ם ,ה ח ל ו נ ו ת א ט ו מ י ם , ל ב ל י ס ת נ ן א ו ר החוצה .ע ם ב ו ק ר ה כ ל י ו צ א י ם ל ש א ו ף אויר צח .ה ר ח ו ב ו ת מ ל א י ם הזורמים לכל בני אדם, ליד הקירות שוכבים רוחב אנשים, הרחובות, חולים, הדוחק מוכי רעב, רב. תמונות המצפים הרחוב לנדבות. איומות. פה ושם גוויות מ כ ו ס ו ת ב נ י י ר עתון .א ל ה ה מ ת י ם ,ש ה ו צ א ו ל פ נ ו ת ב ו ק ר מ ה ב ת י ם ,א ל מ ו נ י ם במותם. בתיד בתי הפליטים משתוללות מגיפות אבל הסגיסרית של הקהילה מפחד של ה״קרגטיגות״. נמנעים מלמסור לוועדה בית, שגתגלתה בו מחלת 167 ה ט י פ ו ס ,מ ו כ ר ז עליו הסגר ,אין י ו צ א ו ב א מ מ ג ו ,פ ר ט לגוויות ה מ ת י ם ה מ ו צ א ו ת מ ד י יום .ה ה ס ג ר מ ו ר ד ר ק ע ם ש ו ך ה מ ג י פ ה מ ע צ מ ה ,כ י ת ר ו פ ו ת אין .מ ת פ ת ח ת שחיתות ,כאשר תמורת שוחד אפשר ל ה ש ת ח ר ר מההסגר .הקרגטינה היא למעשה דין מ ו ו ת ל נ ש א ר י ם בפגים ,ו ר ק ג ס י כ ו ל ל ה צ י ל ם . פסק בגיטו ״שוק״ ,בו מתפתח בכל סוחרים החל דבר, משומשת ,כלי מחליפה מיטה ו ג מ ו ר ב ס פ ר י ם .אנשים מ ו כ ר י ם א ת ה נ ו ת ר ל ה ם ,כ ד י ל ה ש י ג ת ו ס פ ת מזון. הכל כ א ן בזול ,פ ר ט ללחם •,ש מ ח י ר ו מ א מ י ר מ ד י יום .מ ס פ ר ה מ ת י ם ג ד ל מ ד י יום, דוחסים עבודה, ה ע ג ל ו ת ש ל ״פיגקרט״ מ ל א ו ת אוספים מתים מהרחובות, ל ת ו ך ה ע ג ל ה ,כ א ש ר מ ש ו ג ע הגיטו ר ו ב י נ ש ט י י ן מ ל ו ו ם היחידי ו מ ס פ י ד ם .רץ א ח ר י ה ע ג ל ו ת וזועק ״ ר ו ק זיר ,מ ע ן ד א ר ף ג א ך א פ ל א ץ ״ )זוז ,צ ך י ך עח־ מ ק ו ם ( .ו א מ ך ת ו ״ מ ע ן ו ו ע ט זיי א י ב ע ר ל ע ב ע ן ״ ) א ג ו ג ב ל ה א ו ת ם ( המפורסמת מ צ ו ט ט ת בפי כל, ב פ י נ ת ר ח ו ב ע ו מ ד ל ו מ ד י יום ,א ד ם ל ב ו ש ח ל י פ ה כהה ,ה ז ו כ ר ת י מ י ם ט ו ב י ם ו מ נ ג ן בכינור .מ ב צ ע ק ו נ צ ר ט י ם יותר אחר .אין מעולם ממשפחה אין איש מכירו, שלמים הוא חסידית מיוחסת .בילדותו בעל מבקש התבלט פה .נגינתו לפי נדבות. כאילו נפלאה, השמועות מוצאו ב ג ג י נ ת ו ע ל כינור, על ידי נלקח פ ר ו פ ס ו ר י ם מ פ ו ר ס מ י ם ל ל מ ד ו גגינה .כ ש ג ד ל ה ב ח ו ר ,ג ש ל ח ל א ג ג ל י ה ,ש ם ה ת ב ל ס בכשרונו. גזכרו התנצר, ״ידידיו״ קשר שומר ח ז ר לוורשה במוצאו עם המומרים בגיסו, ברחוב. רטס עצומות, ל ע צ מ ו ו ל ע ו ל ם כולו. ליד עובר, הרעבים וזלילה. כאשר והגוועים א ל ו אנשים, וגיגן היהודי לגיסו, יחד עצמו מהם גיתק עוברים קיימת המקיימים בתזמורות וגשלח לידו שכבת קשרי מפורסמות. ורואים עשירי מסחר עם ומכפר אותו הגיטו, עם עם הרבה כיבוש פולין מומרים. אינו על מנגן עברו בלהס המקיימים ה ג ר מ ג י ם ,או בנגיגה ובעיגיים נשפי .חשק ס ו כ ג י ם גלויים ש ל הגרמנים .למענם נפתחו מסעדות ,המגישות אוכל במחירים מופקעים. לשמירת ה ס ד ר ב ג י ט ו ה ו ק מ ה ה מ ש ט ר ה — ה ״ א ו ר ד נ ו נ ג ס ־ ד י נ ס ט ״ — היהודית. י ו ז מ י ה ו מ ק י מ י ה — ה ק ה י ל ה היהודית .ג ם א נ ו ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר והחלוץ ,מ כ ל הזרמים י ו צ א מן ה כ ל ל ,מ ק ד מ י ם ב ה ב ג ה ללא להתגייס לשרות הקהילה. א ב ל ק י י מ ת גם מ ש ט ר ה משרדם על זה. לראש גוםפת הקהילה ומקבלים ה ג ק ר א ת ל־13 משכורות מקופת וזאת על שם כ ת ו ב ת א ש ר ב ר ח ו ב ל ש נ ו .13ר ש מ י ת ה ם מ כ ה נ י ם ב מ ש ט ר ה כ ל כ ל י ת ,הממוגים יושר ישירות הם כפופים את הקמתה ,וגם שולחים מ ס פ ד חברים וסדר כלכלי. אין להם כל ע ל ידי הגיסטפו ,והם .סוכגי קשר להנהלת הגיסטפו הקהילה. הגיטו. בשטח הוקמו בראשם ומונו מאנשי ע ו ל ם ה ת ח ת ו ן היהודי ל ש ע ב ר .ש ו ד ד י ם א ת י ו ש ב י ־ ה ג י ט ו .ס ו ח ט י ם באיומי הלשגה. מ ת ל ב ש י ם ב מ ד י ם ו מ ג פ י עור גבוהים .ש נ ו א י ה ג י ט ו ו ז כ ד ו ג ם יישאר ל ד ר א ו ן עולם, ש י ר ת ו א ת ה ג ר מ נ י ם מ ב ח י ר ת ם ה ח ו פ ש י ת ו ח י ו חיי ה ו ל ל ו ת ע ל ח ש ב ו ן הזולת. • ה ר ב ה ת מ ו ג ו ת זוועה ג ח ר ת ו בזכרוגי ,א ב ל ה ״ ב ר י ח ה ״ ע ל ת ה ע ל כולן .ה ש ע ר י ם לגיטו, בדרך כלל נעולים, כשלידם שמירה משולשת, בפנים הגיטו אנשי ה ״ א ו ר ד נ ו נ ג ס ־ ד י נ ס ט ״ ,ל צ ד ם ה מ ש ט ר ה ה כ ח ו ל ה ה פ ו ל נ י ת ו מ ה צ ד החיצוגי ה מ ש ט ר ה הגרמנית ,אך לא בקביעות .פותחים א ת השער ליציאת הקבוצות לעבודה ובחזרתם, כאן הגיטו 168 ג ם מ ב צ ע י ם חיפושים ב כ ל י ה ח ו ז ר י ם .מ כ א ן כשכל .רלתותיה געולות, אין נכנסת עולים .ויוךר?ם ה ח ש מ ל י ת החוצה א ת ממגה, גוסעת-תוך כדי צלצול ב ל ת י פוסק בפעמון הרגלי ל ה ר ח ק ת הולכי הדגל .לעתים נפתח השער ברעש כ ש ד ר כ ו פ ו ר ץ פ ג י מ ה ג׳יפ ב ו ד ד או ש י י ר ה ע ם גרמגים .כ ג י ס ת ם ב ס ע ר ה , מגמת פ נ י ה ם ל א ידועה ,ל פ ע מ י ם ד ו ה ר י ם לכיוון ב י ת ה ס ו ה ר ה״פוויאק״ ,ה ג מ צ א ברחובות פוויה־דז׳ילנה ,לעתים כניסתם ל ש ם מ ש ח ק שטני בלבד ,כאשר גכגסים ד ר ך ש ע ר אחר ,או א פ י ל ו מ ס ת ו ב ב י ם ב מ ק ו ם ויוצאים בחזרה .ד ו ה ר י ם ויוצאים ברחובות עבר. הנמצא בדרכם ,מפעילים הגיטו ודורסים כ ל א ת נ ש ק ם ויורים כ ל יריד .״בול״ ,פ ו צ ע י ם והורגים ל ל א כ ל ה ת ר ע ה ,כ ל ה מ ז ד מ ן לכל בסביבת ה ש ע ר ו ר ו א ה ב כ ג י ס ת ם מ ת ח י ל ב ב ר י ח ה .ר צ י ם ל ת ו ך ח צ ר ו ת סגורים .כ ל ה מ ז ד מ ן מ ת ח י ל ל ר ו ץ ו ל ה ס ת ת ר .ר צ י ם מ ק צ ה ה ג י ט ו ו ע ד ל ק צ ה ו האחרון ,מ ב ל י ברחוב לדעת את כבר הסיבה. גרגעו לעתים הרוחות. הגרמנים רק ברחובות אבל גכגסו הבאים ויצאו עדיין בחזרה בורחים האירוע ובמקום עובד ומסתתרים. ע ו ד ה ר ב ה זמן ,ע ד ש ה ר ו ח ו ת ג ר ג ע י ם ו ה ה מ ו ן י ו צ א ב ח ז ר ה ל ר ח ו ב . ב ק י ב ה מ ת א ר ג ג י ם ל ק ר א ת חיים ת ח ת ה מ ש ט ר ה ג א צ י .ג ע ש י ם ס י ד ו ר י ם ל ה פ ו ך א ת החיים לסבילים .הערבים מגוצלים ללימודי ע ב ר י ת מארגגים ערבי ספרות .מוזמגים מבחה מו־צים תגמולם. ומתכבדים נוצר מחתרתיים. קשר באותה הזדמגות מכתבים ב ח ו ר ף 1940/41 עם בארוחת התגועה קיבלגו בערי ידיעה, ערב השדה שהגה, קיבוצית ובוקר וגערכים חודשה גם תה ביקורים לארץ. ה״עלייה״ ה ס ו ד ה כ מ ו ס ב י ו ת ר ב ח ׳ י ל ג ה ד ל ף אליגו ע ״ י ח ב ר ה ידידה מ י מ י גרוכוב .ל ד ב ר י ה , אגשים בחשאי לגבול סלובקיה ,ש ם פ ו ע ל מנגגון ה ח ל ה ,המעביר א ת יוצאים דרך האגשים בקרוב, מסלובקיה הגבול. ״עלייה״. קיימת שהיא מאחר בין היוצאות ר א ת ה צורך גפשי להיפרד מבלומה .מ ו פ ת ע י ם מהידיעה ,היתבן שקיימת אפשרות אשר עלייה, חברנו לכל המשותף החלוצית. בראש הוועדה המיית במבצע .ועדה החלוציות גציגי הנושא בהנהגה ומטילים על החלה התגועות אותנו? דנים על והענין מבלי ולדרוש שיתופנו אנו אנשים מנוצל ב ו ו ע ד ה ה ק א ו ר ד י נ ט י ב י ת ,ל מ ח ו ת ע ל ה ה ת ג ה ג ו ת ה ב ל ת י ח ב ר י ת ש ל אגשי דז׳ילנה לשתף פירושה גם הצלת מהתופת על ידי דגים ובה דז׳ילגה. ז א ת היגד, בכל הייצוג כ ע ת הגוף ה ע ל י ו ן הגושאים בוועדה המגעים הוא בהתאם לתנועה ליחסי הכוחות .ב ת נ ו ע ה החלוצית לפני המלחמה ,כאשר ערכיגו כ־ .5%הקשר עם לארץ, שם ב פ ו ע ל ה ק ש ר היחיד ,ק י י ם ע ם ״ ל ש כ ת ה ק ש ר ״ ל צ י ו נ י א י ר ו פ ה חה בשווה, ש ו ה י ם ה ח ב ר י ם גתן ש ו ו ל ב ה ואולמן ,מ ת ק י י ם ד ר ך דז׳ילנה .ע ל י ה ם ה ח ו ב ה ל מ ס ו ר כל איגפורמציה המגיעה אליהם .כספים ,המגיעים כעזרה ,מוחזקים בידיהם ומחולקים כעת. לפי הסרום־מלחמתי, המפתח מבלי להתחשב במצב החדש הקיים ל מ ר ו ת ש ק י ב ו צ נ ו - -מ ש ת ו ו ה -ל מ ס פ ר ח ב ר י דז׳ילגה ,הרי ד .ם - .ג ה ג י ם -מ ע ד י פ ו ת ב ט ו ב ו ת הגאה .גציגיהם תקיפים ,צביה ופךומצייה ל ו ח מ ו ת כ ל ב י א ו ת ו ל א מוותרות על שום הישג מהעבד. אבל הסתרת אפשרות ל״עלייה״ מיתר חברי הוועדה ה ר י ז ה ח ט א ש ל א י ס ו ל ח .ב ל ח ץ ח ב ר י נ ו א ו ו ר ב ו ך ו פ ר ש ק ר ג י ל ו א ת ס ו ד ה״עלייה״. לפי דבריהם ילבן, ״ך&פרט״ .ע ד ל ט ר ג ו ב י ש ל ה ג י ע מסתירים עד הקימו לרגע, בעיירה שמזדמגת סרנוב, אפשרות בדרום בכוחות לגגוב פולין מגגנון בראשות עצמיים ,ש ם מטפלים את הגבול. בסלובקיה, חברם בבאים, מדינה ל א כ ב ו ש ה ,ק י י ם עדיין מ ש ר ד א ר צ י ש ר א ל י ה מ ע ל ה ח ל ו צ י ם ארצה .כ ת ג א י ל ש י ת ו פ ג ו עליגו ל ש ל ו ח לגבול חלוצים בעלי וותק ו ב ה ת א ם ״ ל מ פ ת ח ״ העלייה המפורסם. 169 ל א י ע כ י ר א נ ש י ם א ל א ב ה ת א ם ל מ כ ס ה הנ״ל .ת נ א י זד .נ ש מ ר ב ק פ ד נ ו ת ע ד לבו ל ה פ ס ק ת פעולת החלוץ בגיזרת הגבול הסלובקי .חברינו עוכבו על הגבול ,כ א ש ר לא היה הבר של מספר מתאים החלוץ חברי הגבול. למעבר שטרם מאחר מ ט ע מ י נ ו ,הרי א נ ו ר ש א י ם ל ש ל ו ח מ י ד י ת חברי אחד .ל א ח ר דיון נשלח בהנהגה ה ו ח ל ט ל ש ל ו ח א ת ח ב ר ה ה ג ה ג ה י צ ח ק גולדשטיין .השיקול היה ,כ י ה א י ש ח י י ב ל ה י ו ת מ ס ו ג ל לייצג ב ס ל ו ב ק י ה א ת ה ת ג ו ע ה ,ו מ ע מ ד ו ע ל ו ל ל ה י ו ת ק ש ה ב מ י ו ח ד , ש ת נ ו ע ת נ ו ל א ק י י מ ת שם .י צ ח ק ה ס כ י ם ל ש ל י ח ו ת ,א ב ל מאחר לתת לו ביקש א ו ר כ ה ש ל ש ב ו ע י י ם ל ס י ד ו ר י ם מ ש פ ח ת י י ם .ב ה ת ק ר ב מ ו ע ד היציאה ג ס ו ג מ ה ס כ מ ת ו . יצחק ל א גר אתנו בקיבוץ ,מ ש פ ח ת ו מבוססת ,דודו בעל בית מ ר ק ח ת ,מ א ו ת ם בעלי מ צ י ד יקר ע ס ק י ם ,א ש ר ג ם ב ז מ ן ה כ י ב ו ש ע ס ק י ה ם פ ו ר ח י ם .ת ר ו פ ו ת הן ו נ ד ר ש בגיטו .ב ע ל י ה ם מ ו ג נ י ם ע ל ידי ה ש ל ט ו נ ו ת ,ה ם ו מ ש פ ח ו ת י ה ם ק י ב ל ו ת ע ו ד ו ת המגיגות עליהם מ כ ל רע .בישיבת ההגהגה ,בה מ ס ר על סירובו ל צ א ת ,הוצע ל י ל צ א ת ל ת פ ק י ד .ז כ ו ת י מ ב ח י ג ת ו ו ת ק ח ל ו צ י היה בין הגמוכים ,א ב ל י ת ר ה ת כ ו ג ו ת גכוגותי וגם הודעתי האישית לחברי, ־בסלובקיה ־בהכנות שאגי מיד לצאת מסכים לדרך לצאת הכריעו לשליחות. הכף. את בהתאם לאחר לסיכום, דיון עלי קצר להשאר ת ק ו פ ה ש ל שגה ,כ ד י ל ה כ ש י ר מ ח ל י ף ב מ ק ו מ י .מ א ו ת ו ר ג ע ה ת ח ל ת י ליציאה מהגיטו, המהלכים הבאים. ב ל י מ ו ד דרכיי היציאה ו ב ת כ נ ו ן כ ל ו כ א ן א ז כ י ר קוריוז אישי .ב ט ר ם ע ו ז ב י א ת הגיטו ,כ ת ב ת י מ כ ת ב ^ ) a.K.w.מ ט ה הכללי ו מ ס ר ת י נ ת ו נ י ם צ ב א י י ם אישיים שלי, של צבא גרמניה( גפילתי מועד ב ש ב י ויום השחרור ,ד ר ש ת י ל ק ב ל מ ה ם דמי ז׳ולד ב ה ת א ם ל א מ נ ה ה ב י ג ל א ו מ י ת . למען תוך יתר בטחון שלשלתי המכתב את הדואר לתיבת ביום תקופה קצרה הגיעה לקיבוץ תשובה .עם חשבון מדויק ויסודיות מהגיטו. יציאתי ב צ ר ו ף צ׳ק .ס ד ר גרמגיים ל מ ו פ ת . בקיבוץ מהקשיים התכוגה רבה והסכנות ל ק ר א ת י צ י א ת י ,׳חילופי רואים בדרך, בי ״עולה״. משמרות בערב לפני מתעלמים בתפקידי. נערכה היציאה לי מ ס י ב ת פרידה ,ב ג ו כ ח ו ת א ו ר ח י ם ו מ ג ה י ג י ה ת ג ו ע ה הציוגית ,מ ד ג י ש י ם א ת ח ש י ב ו ת ה״עלייה״ לעולם אחד, ל ע ת כזאת, ואת החופשי .י מ א מ י נ י ם העול המוטל עלי ב ה צ ל ח ת י ומקווים את להביא זעקת להתראות .לא עלה יהודי פולין על דעת אף ש ל מ ע ש ה א נ י נ פ ר ד מ ה ם ל נ צ ח ו פ ר ט לבודדים ,ש ה ג י ע ו א ח ר י ל ס ל ו ב ק י ה , ל א נ ש א ר בחיים א ף ל א א ח ד מ כ ל ח ב ר י הקיבוץ ש ל נ ו ,ל פ י כ ל ה י ד ו ע לי .ב א ו ת ו לילה הלכנו מ צ ב הרוח היה מרומם, ו ה א מ נ ו עדיין כל בעתיד. הלילה כמעט שלא לישון .ה א ו ר ח י ם נ ש א ר ו א ת נ ו ע ד אור ה ב ו ק ר . ע ל י ה פ ר י ד ה ־מבלומה ,ה א מ נ ו ,ש נ ע ש ה קשה ביציאתה פעם נפרדנו ל ה כ ש ר ה ו כ מ ע ט ש ג פ ר ד ו דרכיגו .ח ב ר י ההגהגה ,ו ר א ש י ת כ ל בלומה, את דרכנו ביחד. ה ב ט י ח ו ל י ש א כ ן ה י א ת ג י ע אחרי .ה פ ע ם אני ס ו מ ך עליה ,ש ה י א א ו מ נ ם ת ב ו א , זכויות ל ע ל י י ה ח ל ו צ י ת י ש ל ה ואגי ב ט ו ח ,שיהיה ל ה ג ם האומץ .ע ל י ר ק ל ה צ ל י ח ב ד ר כ י ו ה י א ת ב ו א אחרי. מהבוקר לבקר עד לשעת א צ ל סבי, בין הערביים, הדודים וגם אבי, קרוב משפחה בדל מהגיטו, הימלפרב, אדם מתקדם ,משכיל ,שרק עליו מקרוב רבות שמעתי בילדותי. גפרדתי מ ה ם מ ב ל י ל מ ס ו ר פ ר ט י ם ע ל יציאתי ו ב פ ר ט ע ל מ ט ר ת היציאה .ב ד ו ר 170 קרוב של אצל השעה היעודה ליציאה הלכתי הכרתיו, לי ,שהיו מ ת נ ג ד י ם ל י צ י א ת י מ ה ג י ט ו ולסיכון ה ר ב ,ה כ ר ו ך ב ה ר פ ת ק ה ה ז א ת . ת ר מ י ל ע ל ג ב י ו ב ת ו כ ו ק צ ת ב ג ד י ם ל ה ח ל פ ה ,יומן ,ת מ ו נ ו ת מ ה ב י ת ,ע ם ח ב ר י ם בגרוכוב, בוורשה, תמונות וביניהם רוב בתי הגדולים הכנסת אותם בלודז׳, צ ל מ ת י ל פ נ י שנים .ס כ ו ״ ם ש ק י ב ל ת י מאמי .ו ב כ י ס י ק צ ת כ ס ף ל ה ו צ א ו ת ה ד ר ך , ותעודת בה השחרור מהשבי, א ע ש ה שימוש כ ל אימת, שיחקרו בדרך. אותי להורים אינני כ ו ת ב ע ל י צ י א ת י מהגיטו ,ל ה י פ ך ה ש א ר ת י מ כ ת ב י ם ל ע ת י ד ,א ו ת ם ת ש ל ח ב ל ו מ ה א ח ר י יציאתי ,כ ך ת ג ה ג גם ב ל ו מ ה ,כ א ש ר ת ע ז ו ב א ת הגיטו. בשעות ובאיזור רחוב אחרי הצהריים השערים חוזרים לשנו .כאן רגע בוחר המאוחרות ,כאשר קבוצות הפועלים ח ו מ ת הגיטו ,צמוד אליו מתאים, ההמולה והרעש כאשר ברחובות הגיטו התגועה העובדים אגי בחוץ, ח ו ר ב ת בגין .אגי בשיאם, מטפס בשיאה, לקצה מגיע מסתתר בפגים, הגדר, לפחות על ש ל ו ש ה מ ט ר גובה ,ויורד ל צ ד הארי ,מ מ ש י ך ל ל כ ת ע ם ז ר ם ה ה ו ל כ י ם ב ר ח ו ב ו ת המוכרים ורשה מתחילה ל י היטב. בשעות הערב ב פ נ י ם הגיטו המאוחרות ה ח ל העוצר, כבר לפני ומסתיימת שעות שעת כאן הבוקר. העוצר שעות את ה ל י ל ה א ב ל ה א צ ל מ כ ר ,ס מ ל מ ש ס ר ה פולגי ,ה מ ת ג ו ר ר ב ר ח ו ב ד ל ו ג ה ,27ב ש כ נ ו ת מעון עם הקיבוץ לפני עוברגו לגיסו. נדברנו אתו והוא טלפוגית הסכים ל א ר ח אותי. ע ם אור ראשון ,כ א ש ר ת ם העוצר ,נ פ ר ד ת י מ מ א ר ח י ואני ה ו ל ך ל ת ו מ י לכיוון הרכבת .זאת ש ע ת היציאה של הפועלים ,המקדימים למקומות עבודתם, תחנת במפעלים בעיר ובסביבה .ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת מעטים המחכים לנסיעה ,התור לכרטיסים מ ו ע ט עדיין ,א נ י ר ו כ ש כ ר ט י ס ל ק ר ק ו ב .מ ת ה ל ך ל ל א ס מ ל ע ל השרוול ,מ ע מ י ד פ נ י פולני .ש ל ט י ם מ א י ר י עיניים ב כ ל פ י נ ה ״ליהודים א ס ו ר ה ה נ ס י ע ה ב ר כ ב ת ׳ ׳ . עלי להיזהר ממשטרה גרמנית ,א ת המשטרה הפולנית אפשר ל ע ת צרה לשחד ב מ ע ט כסף ,א ב ל ה צ ר ה ה ע י ק ר י ת ״ מ מ י ת ו ״ הפולנים האזרחים ,הסוחטים כסף ו א ח ר כ ך מ ס ג י ר י ם ל ג ר מ נ י ם .ע ד כאן ה כ ל ה ו ל ך כשורה ,ה ל כ ת י ב ר א ש מורם, יחד ע ם כ ל הזרם ,ע מ ד ת י ב ת ו ר מ ב ל י ל ה ס ס ,א ב ל עכשיו יש ל ח כ ו ת ל ר כ ב ת ,מ ת י י ש ב ב פ י נ ה ו מ ח כ ה ,ת ו ך כ ד י ה ע מ ד ת פ נ י .ר ד ו ם .כ נ י ס ת ה ר כ ב ת ל ת ח נ ה .מקפיצה אותי, ל א ם לקרון ,ב ו ח ר ת א ע ם נ ו ס ע י ם ה נ ר א י ם ל י ו מ ת י י ש ב ב י נ י ה ם .נ ס י ע ה גיגש ביקורי משטרה של שעות, דל ואינו מ ע ו ר ר ג ר מ נ י ת ב ק ר ו ג ו ת ,מ ח פ ש י ם מ ב ר י ח י מזון. תרמילי ח ש ש ו ת ,ו פ ת ג ם שגור בפי ,״ ח ז ר ת י מהשביל ו מ ח פ ש ק ר ו ב י ״ . מ ט ר ת ה נ ס י ע ה ק ר ק ו ב ,ל ה י פ ג ש ע ם מ ר ו י י כ ר ט מ ר א ש י n־J.s.s. בפולין .מ י שהיה ל פ נ י פ ר ח ה מ ל ח מ ה מ ר א ש י ה ת י א ט ר ו ן היהודי בפולין ,מ מ ק י מ י ה ״ ו ו י ל נ ע ר א י ד י ש ע .ט ר ו פ ע ״ ו ״ י ו נ ג טעאטער׳׳- .כעת מ ה א נ ש י ם ה מ ר כ ז י י ם ב־י.ם.ם .ג ז ו ה מ פ ת ח להעניק ל ת נ ו ע ת נ ו עזרה כספית ,אשר תידרש לנו לביצוע ה״יציאה :לסלובקיה״. זאת לי פ ע ם ר א ש ו נ ה ב ק ר ק ו ב .עיר ק ד ו מ ה , עיר הבירה ל פ נ י ורשה, כאן הוואבל ,ט י ר ת ם ה ע ת י ק ה ו מ ק ו ם ק ב ו ר ת ם ש ל מ ל כ י פולין .כ א ן ג ם נ ק ב ר ב ש נ ת 1935 המרשל פילסודסקי, מחדש עצמאותה של פולין לאחר מלחמת העולם הראשוגה .ש ל ט ו ג ו ת ה כ י ב ו ש ה ג ר מ ג י י ם הורידו א ת ו ר ש ה מ ג ד ו ל ת ה ,ו ק ב ע ו כ א ן את מקום השלטון המרכזי שלהם .ראשית ד ר כ י לכיוון פודגוז׳ה, כאן מקום הגיטו המיועד .ה א י ז ו ר הוכרז כגיטו ,א ב ל עדיין פ ת ו ח ,יהוךים ב ת ה ל י ך ה מ ע ב ר לגיטו ,ו א פ ש ר עדיין ל פ ג ו ש א ו ת ם ב כ ל העיר .ל א ח ד מ ס פ ר ש א ל ו ת ב ד ר ך ה צ ל ח ת י .171 ל מ ש ר ד ו ש ל וייכרט .ה ט ל ת י ע צ מ י עליו ,אין ל י זמן ו א פ ש ר ו ת ל ס י ד ו ר להגיע של פגישה פורמלית ,אצה לי הדרך ,השיחה א ת ו ק צ ר ה ועגיגית ,בגושא הנוער ועתידו, ארץ סיפרתי על לו לפרח נסיוננו מהגיטו י ש ר א ל .מ ס פ ר ל ו ע ל עברי ,ה צ ב א ,שבי, התגועה. להזדרז, לצאת להמשיך אור ועם עיירת הגבול, בשליחות ל ס י ו ם אגי מ ק ב ל ה ב ט ח ה ל ע ז ר ה כ ס פ י ת י ש י ר ה ל ת נ ו ע ה .גפרדים ,ע ל י ב נ ס י ע ה ,כ י היה מ א ו ח ר .א ת ה ל י ל ה אם לכיוון ולגוע, גרוכוב ,ורשה וכעת המטרה את היום האיזור רכשתי הזיגוק היהודי, ברסיס לגבול .מוטל בחזרה לטרנוב. עלי העירה. באותו ביליתי ב מ ס ת ו ר באיזור התחנה, אומנם לבתק לא יום יעד נסיעתי הוא את הדרך לפעולה ולהכין יכולתי גובי־סוגץ׳, עצמאית, ש י ת ו פ נ ו ב מ ע ב ר ה ג ב ו ל ל א י ע ל ה יפה .ט ר נ ו ב ע י ר מ ח ו ז י ת ,ה י ה ו ד י ם עדיין בחופש ה ק ה י ל ה היהודית מ ק י י מ ת פ ע י ל ו ת יחסי, גם עניפה, הגשת עזרה תוך לפליםים, כ מ ק ו ב ל מ א ז ו מ ת מ י ד ב י ה ד ו ת פולין .כ א ן א נ י ע ו נ ד ע ל שרוולי א ת המטפחת ע ם מ ג ן דוד כחול .מ ב ק ר בקהילה היהודית ,מ ו צ א פעילים מהתנועה הכלל קושר ציוגית, קשרים, ומכין להשתמש אפשרות במקרה בהם הצוךך. מ ה ם ג ו ד ע ל י ע ל מ ק ו ם מ פ ג ש ש ל ח ב ר י ם ו א פ ש ר ו ת ל ל י ג ת ל י ל ה .מ ח כ ה ל י כאן הפתעה, החבר הפגישה ח ב ר י ת ,כ א י ל ו ה י כ ר נ ו כ ב ר קודם .ה ש י ח ה מ ע נ י י נ ת ועגיגית .״ ה א פ ר ט ״ עליו ל ב ן מ ח פ ש אחרי, אליו הגיעה על הידיעה ד ו ב ר כ ה ר ב ו ת בוורשה ,הרי ה ו א לפגי .ע ו ז ר י ם ל י ד ו במקום. המצאותי בחורים מהסגיפים ב מ ק ו ם .ל ב ן י ל י ד ק ר ק ו ב ו מ ת ג ו ר ר שם ,ח ב ר ד ר ו ר ־ פ ר י י ה י י ט ,ב ח ו ר כ ב ן גילי ,י פ ה ת ו א ר ,מ ש כ י ל ,מ ל א מרץ ,ל ה ת ב ר ך ב ג ו ע ר כ ז ה .מ ב ט י ח ל י ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ל א , יעזור את הגבול, ל א נ ש י ג ו ,שיגיעו ל כ א ן ל ע ב ו ר כפוף אבל להחלטות המרכז שלו ,ו כ מ ו ת ה א ג ש י ם חלוייה ב מ ס ג ר ת ה א ח ו ז י ם ה מ ו ק צ י ם ל ת נ ו ע ו ת י נ ו .מכיון ש ע ד טרם עבר היום א ת ה ג ב ו ל ח ב ר ה ג ו ע ר הציוגי ,אין ה ר א ש ו ג י ם ,שיצאו שאהיה בין שהלהט להעביר אותי בהקדם לגבול. חושש אני כלפי כל מגבלות ,וברור ואולי בכשרים, חושד אני ג ע ח בפעילותי בדרך ,בקרקוב ,בטרגוב .ל מ ח ר ת עלי ל צ א ת ב ר כ ב ת עד לנובי־סונץ׳ ושם אשאר עד ליציאה לגבול. נובי־סונץ׳ אחרון — עיירה פ ו ל ג י ת ־ י ה ו ד י ת ט י פ ו ס י ת ל מ ר ג ל ו ת ה ר י ה ק ר פ ט י ם ,מ ק ו ם ב ד ר ו ם פולין ,שעדיין מ ת ג ו ר ר י ם יהודים .מ כ א ן ו ע ד ל ג ב ו ל ,ב מ ר ח ק ש ל 25׳ ק ״ מ • ,השטחי׳ נ ק י מיהודים .ב ע ב ר גרו כאן ה ר ב ה יהודים ,ו ג ם מ ש פ ח ו ת ב ו ד ד ו ת כ א ש ר מ ר כ ז ם ה י ת ה העיירה סטרי• םונץ׳ ,ה י ו ם ע י י ר ה נ ק י ה מיהודים. בכפרים, ע י ס ו ק ם היה מגוון ,ח ל ק ע ס ק ב ח ק ל א ו ת ,ח ל ק ב ה ס פ ק ת ש י ר ו ת י ם מקצועיים ובין סחר היתר שימשה ב ס ח ו ר ו ת מ ו ב ר ח ו ת מצ׳כיה .א נ י ג ז כ ר ב י מ י ה י ל ד ו ת ,כ א ש ר עיירתי מרכז למבריחי הסבק וקרבות מגרמניה, רחוב, מלווים ביריות פ ר צ ו מדי פ ע ם ביגם ולבין שוסרי הגבול והמכס .כאן מבריחים חוטים ובדים מסלובקיה ח ל ק מ צ ׳ כ י ה ( .ה מ ב ר י ח י ם ״גורלים״ ,י ל י ד י )לשעבר ההרים ,מכירים כל שביל ו כ ל עץ ב ו ד ד ה ג ד ל בהרים .מ פ ע י ל י ה ם יהודים .ה ב ר ח ת א נ ש י ם ב ג ב ו ל הוא עיסוק צדדי של של מפולת לזגוח בדרך, כאשר שוטרי הגבול או כלביהם יגלו מסוייגת. אותם, לא יהססו א ת ה א ג ש י ם ו ל ה צ י ל א ת ע ו ר ם .ת ג א י זה י ד ו ע ג ם ל נ ו ,ל כ ן גם ,ה ת ש ל ו ם תמורת מוסכמת, 172 המבריחים ,רווח נוסף, אבל נאמנותם למוברחים במקרה הברחת אנשים מבוצע רק ש ה א נ ש י ם הגיעו ליעדם. לאחר חזרתם מהמבצע, ובידם ״הוכחה״ למחרת הבוקר בשעות ברכבת נסעתי התחנה לנובי־סונץ/ לפני האחרונה ה ג ב ו ל ,עיירה ש ו ק ק ת חיים ,י ה ו ד י ם ע ל כ ל צ ע ד ושעל ,אין כ א ן ג י ס ו ליהודים. מתאכסן אני משפחת אצל מהחלת, חברים אומנם תמורת את תשלום. כל ש ע ו ת ה י ו ם א נ י מ ב ל ה ב ר ח ו ב ,מ כ י ר א ת יהודי ה מ ק ו ם ו מ ח פ ש ב י נ י ה ם ״ מ פ ע י ל י ם ״ . ל א נראית ללבן ,והחליט לשלוח אותי בהקדם .קוו ה ה ב ר ח ה המקובל פעילותי ל ס ל ו ב ק י ה ל ע י י ר ה ״ ב ר ד י ו ב ״ ,מ ר ח ק ה ל י כ ה של ל י ל ה א ח ד .א נ י צ ו ר פ ת י הוביל ל ק ב ו צ ת מ ב ר י ח י ם ,ש ת ע ש ה א ת ד ר כ ה לכיוון ה נ ה ר ״ פ ו פ ר ד ״ ,ה ע ו ב ר א ת ה ט ט ר י ם הגבוהים .א ב ל ז א ת י ד ע ת י ר ק א ח ר ־ כ ך .ש ם ל א חיכה ל י א ף איש .ה י כ ר ו ת ע ם המבריח בבית עשיתי עלי המפעיל, להגיע בססרי־םונץ׳. לביתו הדרך את מ ג ו ב י ל ס ם ר י ־ ס ו נ ץ ׳ ע ל י ל ע ש ו ת ב ע ג ל ת איכר ,ה מ ב י א ל כ א ן א ת ת ו צ ר ת ו ל מ כ י ר ה , ובשובו הביתה לנטוש יסיע תמורת אותי גאות. תשלום לפגי לעיירה הכגיסה עלי א ת ה ע ג ל ה ,כ ד י ל ה י מ נ ע מ ה ת ק ל ו ת ב מ ש ם ר ה הפולנית •".ב כ ל ׳מקרה א ם א ת ק ל בהם ,ע ל י ל ת ח ו ב לידיהם'•עשרים ז ל ו ט י ו ל ה י מ נ ע מוויכוחים .ה ד ר ך ה ר ר י ת , וכמקובל ב ג ם י ע ה ב ע ג ל ה ה ד י ב ע ל י ו ת יורדים ו ד ו ח פ י ם א ת ה ע ג ל ה ,ר ק ב י ר י ד ו ת ובמישור ערב יבש הגעתי גוםעים לבית המבריח. בעגלה. את סווח אבל קצר, ארוכה, גסיעה ה ב י ת מ צ א ת י ל פ י סימגי ד ר ך , לפגות המבריח שמסר לי ע ר ב קודם .ב י ת בודד ב ק צ ה העיירה .כאן הציעו לנו מ י ט ת אכרים רחבה ,ב ח ד ר ו ר ח ב הידיים .ל נ ו ם ו ל ה נ פ ש ס ר ם יציאה ל ד ר ך .מ ח כ ה ל נ ו ד ר ד א ר ו כ ה האחד וקשה .ואולי העדיפו ,ש נ ש כ ב ו ל א נ ע ו ר ר ח ש ד אצל ה ע ו ב ר י ם יוצאים ל ד ר ך . אגו ממשקפות עליגו הגבול, שומרי להגיע להרים העוקבים ב ט ר ם יאיר היום, אחרי כל המתקדם ב ח ת .עם חצות שם נהיה לכיוון כסוחים בהרים ההרים. ג ל ד כ ל היום ה ב א ,כ א ש ר א נ ו מ ס פ ס י ם ל פ ס ג ו ת .ה ג ב ו ל כ א ן ש מ ו ר ר ק ב ג ק ו ד ו ת הידועות היסב למבריחים .ההליכה חופשית אבל בודדות קשה בשבילנו ילידי המישור .ה ה ל י כ ה ג פ ס ק ת ר ק ל ה פ ס ק ו ת ק צ ר ו ת ל א כ י ל ה ו מ מ ש י כ י ם ל ל כ ת .ה ד ר ד עדיין ר ח ו ק ה .ע ל י ג ו ל ה ג י ע ס ר ם א ו ד ל מ ד ר ו ן ה ס ל ו ב ק י ו ל ה כ ג ם ל ע י י ר ה מ ו ק ד ם האפשר .הלילה חשוד ,אפשר למשש ככל אגי מ ח ז י ק מסר. חברת א ת החושד .ל א רואים במרחק של ב ש א ר י ת כ ו ח ו ת י ב מ ע י ל ה מ ב ר י ח ע ל מ ג ת ש ל א ל א ב ד אותו. ה ש ו מ ר הצעיר ,ר ו ת ש מ ו ל ב ת ה ה ו ל כ ת א ת נ ו ,מ ת ח ג ג ת ש ל א א א ב ד א ו ת ה . עלי, תרמילה מחזיקה .בכנף והיא מעלי. סימני ל מ ב ר י ח י ם ,עץ הדרד בודד ש ב ו ר ,א ב ן ב ו ל ם ת .מ ד י פ ע ם ע ו צ ר י ם ו מ ת ו ו כ ח י ם ביגיהם ,ו ש ו ב מ מ ש י כ י ם ב ה ל י כ ה . יודע, אני שעות עץ, שרגע של הליכה אחד של ב ל ת י פוסקת .בהרים .והגה המבריח מצווה עלינו אגחת חולשה• ואגו אבודלם לשבת ,הוא כאן שנינו. קרוב .לשלושים של שחר ,אגו ליד א ו ר ראשון י ח ז ו ר ' ת ו ן ־ שיעה י• ק ל ה .מתישבים" תון• רווחה .ח ו ז ר ו מ ו ד י ע לגו ,כי" .טעיגו 'בדרך ,ל י ד ה ע ץ ה ז ה היינו בחצות ב ם ע ו ת ה ל כ ג ו ס ח ו ר ס ח ו ר וחזרגיו ל כ א ן ,ש ע ו ת ה ל י כ ה מ י ו ת ר ו ת ,ג ו ם פ ו ת ,ו ה ג ר ו ע — גצסרד ארבע ל ה ת ק ד ם כ ע ת ל א ו ר היום ,כ א ש ר ה ס ל ו ב ק י ם א ו ר ב י ם לגו .ה ת ו ו ס פ ו ל ג ו שעות הליכה מייגעות. ל א ו ד היום ,ל ע י י ר ה ה ק ר ו ב ה לארבעים המקומי. שיחכה בזהירות, עם אתנחתות רבות, אנו ממשיכים ב צ ד ה ס ל ו ב ק י כ ב ר נ ג י ע " ב ש ע ו ת הצהריים .ק ר ו ב שעות הלכנו .ברציפות .עוקפים א ת העיירה ונכנסים• ל ב י ת המפעיל עיירה ק ט ג ה הררית ..ז ד המגיע• מ ע ו ר ר ס ק ר נ ו ת ו ת ה י ו ת .אין כ א ן מ י ל נ ו ו י ט פ ל ב ה מ ש ד ד ר כ נ ו .יהודי ,ל ב י ת ו ה ו כ נ ס נ ו ב א ק ר ע י ,מ ק ב ל א ו ת ג ו 3דנ ' כ מ ו כ ל י ה ו ד י ס ל ו ב ק י ה — ט ו ב ומוכן לעזור .א ב ל מ ע ו נ י ן ,ש ל א נ ש א ר בעיירה, נעורר •בל 'חיים חשדות על בו, נגדו. הרעב אני והרצח. מספר אנו לו על מתרחצים גיטו ורשה ועל הגיהנום מאבק הדרד, שמים את שאנו הרגליים ב ג י ג י ת מ י ם ,ע ו ד ר ב ה ה ד ר ך לפניגו ,ע ד ש נ ג י ע ל ב ר ט י ס ל ב ה .מ ו ז מ נ י ם לארוחה, ל ח ם ח ו פ ש י ,ח ל ו ם ש מ ת ג ש ם .אז ידעתי ,ב מ ה א כ ב ד א ת ב ל ו מ ה ,כ ש ת ג י ע אחרי. 'אכין ע ב ו ר ה ל ח ם ע ג ו ל גדול ,אותו א פ ק י ד א צ ל ש ל מ ה צ י ג ל ג י ק ,ה י ו ש ב ב ב ר ד י ו ב ו מ ק ב ל ר א ש ו ג ה א ת ה ב א י ם מפולין. פוף׳ ,את דכר ורשה עזבגו שנת י ב ת ח י ל ת מרץ עןבתי ב־ 22ליוגי ,1941 שגה אותה בלומה. יצאה ב מ ק ו ם ק י ב ת ע ם כ־ 150חברים ,כ ו ל ם צ ע י ר י ם ו מ ל א י ר צ ו ן חיים .ב מ ש ך בסלובקיה קיימתי קשר שהותי רצוף עם שנותק ההגהגה, 1942 במרץ יעם ת ח י ל ת ג י ר ו ש יהודי ס ל ו ב ק י ה ,כ א ש ר ע ם כ ל ק ב ו צ ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י מפולין להוגגריה. עברנו שנים • .ע ש ר ו ת במוחי השאלה, מנקרת שסרם מצאתי •זה ק ד ה ,בי מ ב ל ח ב ר י .ה ק י ב ו ץ ל א נ ו ת ר א ו ד א ח ד תשובה לפליטת מספקת״ לשווא איך חיפשתי :בכל ה ס פ ר ו ת ש נ ת פ ר ס מ ה ע ד היום ע ד ו ת ישירה ש ל ח ב ר ה ק י ב ו ץ בוורשה ,ע ד ו ת : ,לחייהם ו מ ו ת ם :ש ל חברינו. - לצערי ,אגו יכולים ר ק ל ל ק ס שברי עדויות הגוגעים לחברינו מ ת ו ך הספרות ואשר .שגתפרסמה מוזכרים בהן דרך אגב ובאלמוניות •הקרבות הקשורים בהם .אשתמש בשתי דוגמאות בלבד. אתרי• הקרבות שמות חברינו ואתרי 'בסיפורי ה ק ר ב ו ת מ ו ז כ ר ל ע ת י ם ״ ש ט ח ה מ ב ר ש ת נ י ם ״ ל ה ב ד י ל מ ה ״ ש ו פ י ם ״ .ב ר א ש י ת פעילותינו בית בקיבוץ הקמנו למען ה ע ס ק ת האנשים, מלאכה 'מצומצם למברשות. של 'ידיד הקיבוץ, לשסח כל חברים, בתי לעומתם המלאכה הצלחנו )הזכרתי אותו בזכרונותי( הבנין, שעמד השונים הודות בתי לא להרחיב לרשותינו .י ב ע ת התפתחו ליזמתו יציאתי .מ ח ב ר י נ ו ,למעשיה כ ל ה ח ב ר י ם ש ל א נ מ צ א ה ע ב ו ר ם מלאכה את והעסיקו ועזרתו בית מוורשה ש ו נ י ם וביניהם של מר מספר רוזן, המלאכה למברשות עבדו בו עשרות ת ע ס ו ק ה א ח ר ת .א נ י מניח, ׳'אפוא ,ש ק י י ם יקשר בין ב ת י ה מ ל א כ ה ש ל ה ק י ב ו ץ ל ״ ש ט ח ה מ ב ר ש ת נ י ם ״ . חברינו בסיקור המרד ב ר ש י מ ת מ פ ק ד י הפלוגות מוזכר חבריגו יעקב •פרשקר ז״ל כ מ פ ק ד פלוגת הנוער 'הציוגי .בספרו• ש ל פ ר ו פ ׳ ישראל גוטמן ״יהודי ו ר ש ה ,1943—1939ג י ס ו — מ ח ת ר ת — ' מ ר ד ״ מ ו ז כ ר ש מ ו ש ל ח ב ר י נ ו ישראל ק א ג א ל יז״ל. 174 י .ק א נ א ל ,ח ב ר הקיבוץ ,נ ש ל ח ע ל ידינו ,ע ם ה ק מ ת ה ״ א ו ר ד נ ו נ ג ם ־ ד י נ ס ט ״ ל י ד הקהילה, ל ש ר ת בה .ה י ת ה ז א ת ה ח ל ט ה ש ל כ ל ה מ ר כ ז י ם ל ה י ו ת ״ ב פ נ י ם ״ .ע ם ת ח י ל ת ה מ ר ד היה בין ה ב ו ל ט י ם .ה ו א א ש ר ב י צ ע א ת ה ה ת נ ק ש ו ת ב ר א ש ה מ ש ט ר ה היהודית ,ה מ ו מ ר יוזף ש ר י נ ם ק י — פ ע ו ל ה ר א ש ו נ ה של ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ו א ש ר סמלה את ראשית המרד הגלוי. כ מ פ ק ד הגיטו שימש המרכזי, ולדעת פרופ׳ ג ו ס מ ן מ י ל א ת פ ק י ד ש ל ר א ש ה מ ס ה ש ל ה מ ר ד .א י ש מ פ פ ר שניים ב ה נ ה ג ת ה מ ר ד . למרות האמור לעיל, שמו נשאר אלמוני ו ב ל ת י ידוע בציבור. על שמו לא נ ק ר א ישוב ב י ש ר א ל ,ו א פ י ל ו ל א ר ח ו ב ב כ ל ר ח ב י מ ד י נ ת ישראל .א נ ו אשמים, ש ל א ד א ג נ ו ל ה נ צ י ח א ת ז כ ר ח ב ר י נ ו ב מ ק ו ם הראוי להם .אשמנו ,כי ל א ד א ג נ ו ל א י ס ו ף עדויות ו ל פ ר ס מ ם ,כ פ י ש ע ש ו ז א ת י ת ר ה ת נ ו ע ו ת . יהא מאמרי מוקדש לזכרם הקדוש, תזכורת ופנייה לחברים, ששרדו. אגא בואו וספרו א ת המשך הסיפור ,ו ב ע ז ר ת כ ם נוכל לגלות את סוד ימיהם האחרונים ש ל ח ב ר י נ ו בוורשה. 175 מ ז כ ר ו נ ו ת נאוה ה ש ו א ה נ < צ ו ל < ס מ ל * איגוף לבתוג ב י נ ש מ ת י על השואה אנשים שואלים ,בתימהון ל א מ ו ס ת ר :על השואה ? ל מ ה ל ד י ולפעמים מוסיפים מונמד בקול של בעמדה לא — נושא יותר עליז יכולת ה ת נ צ ל ו ת ,מ ת ג ו נ נ ת ,או ל פ ח ו ת לבחור. מחויבת מוצאת אני להסביר. את כתיבה עצמי היא ל א ש א ל ה ש ל ב ח י ר ה .א ו ל י נכון י ו ת ר ל ד מ ו ת א ו ת ה ל ע ב ו ד ת כפיה ,כ ש א ת ה ,ה כ ו ת ב , יודע מי איגד להתחבר הישות העיקשת שהודפת את אל ידד ע ם ח ו מ ר י חייד .היא ל א ת נ י ח ל ד ל ש ק ו ע בד ותדחוק אל החומרים הקשים הצורבים, אלה ותובעת הניירות ממד במלבב ,אלא תחבוט בד שחפנת ב א ג ר ו פ י ם מוצנעים. ה ם דולפים מ כ ל הסכרים שבנית בעמל ,מתיזים עליד וגורפים א ו ת ר אל השפד. א ג י ע צ מ י ל א ה ת ר ס ת י גגדה פ ע מ י ם א י נ ס פ ו ר ,ו ה א ם וכי השגים ארבע צעקתי שבהן לא פעם את קובץ כרכתי על עצמי — די! иל מ ה ד ו ו ק א אגי. כאילו לא מרדתי? הסיפורים מישהו ״כובע הורה במהלר זכוכית״ עלי באצבע והכריח. זו ל א היתד ,חובה ,אולי ש ט ר ש ה ג י ע מ ו ע ד פ ר ע ו ג ו .א פ י ל ו ל א הייתי מודעת ל ת ה ל י ד ה ע ר מ ו מ י ש ב ו מ ש כ ה א ו ת י ה י ש ו ת ה מ ו ז ר ה א ל ה מ ל כ ו ד ת .הרי ג ו ג ג ת י ע ל ע צ מ י כ ל השגים ו ל א ה ב א ת י ה ב י ת ה זכר .ב ג ד י ב ו ר ו ת ע ב י ם ל ב ש ת י . בית ילדותי הציבורי. לב, התבצר כנגד הזכרונות הישירים או הדיחם המשוחזרים בפולחן א ת ה ס פ ר ״ ב י ת ה ב ו ב ו ת ״ ש ל ק .צ ט נ י ק ,ש ה ב א ת י מ ן ה ס פ ר י ה ב ת ו ם נ ט ל ה אמי ,ט ר ק ה כ מ ו ד ל ת ו ה ו ר ת ה :מ ח ר בבוקר תחזירי לספריית בית־ להציץ נחסמו הספר! ואגי צייתי ,ולא פתחתי אפילו בגניבה. ביום השואה ה ר ד י ו ,ו כ ש ג ד ל ת י ,הטלוויזיה — ר ק ל ע ב ו ר א ת ה י ו ם ה ז ה — ו א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן א נ י מתחדדת * לזכור איד קול הצפירה היה מגקב את הקירות. כן, לימדו נאוה סמל ,כתבה את ״כובע הזכוכית״ ,קובץ סיפורים בהוצאת ספריית פועלים. 176 אותי לחלוק לעמוד כבוד, מתוח בדום ל ה נ י ע שריר. ולא לא אפילו בנפש. שריר משהו שלעולם ל א אהיה מ ס ו ג ל ת להבין .ח ו מ ת רתיעה נ ב נ ת ה מלבנים ק פ ד נ י ו ת מ ה י ר .ל מ ש ד ש נ י ו ת ה צ פ י ר ה היה הגוף ומטיח משולה לאותם אחדים ה ם ט ו מ נ י ם נ פ ו ל י ו ג י ז ה ב ישגים .ר ק ישיש ישישים הד. ו י ל ד היינו שממלאים מלאכת את גדיד ואחר־כד מרפה. הבית האגירה בגרוטאות הדחקה וסמרטוטים, ובשקים במותם גחשף ״האוצר״ שבבית. שגורה בנפשם. ה ש ד ה ס ב י ב ה מ ל ה ש ו א ה ה י ה ר ח ב מאוד .היה א פ ש ר ל ע מ ו ד ב ש ו ל י י ם ו ל ה י ש א ר מ ו ג נ ת .ל מ ל ה אושוויץ ל א ה י ה ש ד ה ב כ ל ל ,ש ו ם היקף ,ב ל י ח ו ק י כ ב י ד ה מ ו כ ר י ם . ר ק ח ו ר ש ח ו ר ש מ א ו ת ת ל ל א ה ר ף ע ל איזור ס כ נ ה .ר צ ף ש ל ת ח ו ש ו ת מ ח ר י ד ו ת למלה אחת .עורבנית ,נ ד ב ק ת בקירות וברצפות הבית ,נוגעת אפילו שמצטמקות ב צ ע צ ו ע י הילדים. ע ש ר י ם ו ש ב ע ,ש נ ה א ח ר י ש א נ י ע צ מ י הייתי לאם ,א נ י ג י ג ש ת ל ש ו ל ח ן בגיל ו מ ת ח י ל ה ל ה נ י ח א ו ת י ו ת .מ ש ה ו ט ו ר ד אותי .ס י פ ו ר י ח י ד ש ס י פ ר ה לי ע ר ב נישואי. י ת ו ש ט י ט ו ס י מ נ ק ר ו ל א מ נ י ח לי .ס י פ ו ר יפה .ע ל ח ס ד ב ת י ך ה ב ה מ י ו ת .ע ל אשד, שהכירה אחת הדלת ב מ ח נ ה .ש ו ם ד ב ר זוועתי ,ר ק ח מ ל ה ,מעין זוהר ש ל אדם .מן בצד, ואחר־כד האחורית ממששת סתם נכנסת אני בלי משים. זיכרון נ ו ס ף ו מ נ י ח ה ב צ ד ,ו ג ם ש ל י ש י צומח לו ,מ ת מ ג נ ט ל א ו ת ו מ ק ו ם ; גישושים ,אגי פ ו ט ר ת רומזת ואני כותבת ומניחה לי, עשית? ואחרי לאן חודשים הלכתי א ת עצמי ודוחקת הכול למגרה ניתזת. אחדים יצאת אגי מדעתד? מתפתה התקרבת וקוראת אל את המלה אבל הכתוב. הזאת׳י, היא מה זה שאם רק ת ע ז י ל ש א ו ל ע ל י ה מ י י ו ד ע מ ה י ק ר ה .ה י א ת ב כ ה ,היא ת ת פ ר ץ ,ה י א ת ת מ ו ט ט . ה כ ו ל ע ל י ד .מ ה יקרה .י ל ד י ם י ש ל ה ם ת פ ק י ד נ ס ת ר ל ה ג ן ע ל א מ ה ו ת .א י ש י ו ת היא מ ל ת הקוד של רק כ ל האיומים .ה״שומשום היפתח״ של מ ה שמאחוריו שיגעון מ ו ח ל ט .אז א ל ת ע ש י ,א ל ת כ ת ב י ב ב ק ש ה .זו אגי ש מ ת ח ג ג ת ,זו אגי ג ם אגי ש ג כ ג ע ת .ל א א כ ת ו ב .ב ט ן ה מ ג ר ה ב ו ל ע ת א ב ל ל א מ ע כ ל ת ,מ מ ש י כ ה ל א ר ו ב . ה ר ג ע ה ג כ ו ן יגיע. ב א ר ץ זרה א נ י פ ו ג ש ת ד ו ק ט ו ר מ כ ו ב ד א ח ד .ה ו א ח ו ק ר ב ה י י ד ל ב ר ג א ת מ ס ת ר י הגרעין ,א י ש נ א ו ר ,ע ט ו י א ר ש ת ל מ ד נ י ת ש מ ת ח ל פ ת ב צ ד ק נ י ת — א ו מ ר י ם ש ה ש ו א ה היא פ ר ו פ ג ג ד ה ש ל יהודים .י ר י ו ת היו ,כ מ ו ב ן ,ו ה ר ג בוודאי ,א ח ר י ה כ ו ל זו ה י ת ה מלחמה קפה ויין מוגזם!! בית־' ש ל קיץ מ י ו ז ע .ה י ה ש ם י ם ש ג ה ם כ מ ו ח י ה מ ו ס ת ת .ע ל ה ש ו ל ח ן בירה איומה. זול, דרמטית בגב אני אחרי אגי ואני מת. אבל מושכת וכשאני יושבת חיסול את שיטתי ? השרוול תאי גאזים ז! הלא־קיים אל שבה .ל א ר ץ -א י ן מוצא אחר. שולחן־כתיבה עדיין אין, זקופה, ב א מ ת ,זה המספר נלכדתי. ובמטבח, כפויה ,ד ר ו כ ה ,ע ם ה ע ט ב ״ ה י כ ו ן ״ ל ס כ נ ו ת .א ת שרירי הכתיבה חשוקים לעווית. הלא־קיים עם במחתה קנה כשהתינוק שקוף ישן, הלסת אני מוצאת ב ש י נ ה ש ל י נ ו פ ל אפר ,ל פ ע מ י ם אינני יכולה ל ש י ם א ת ה נ ב ו ל בין מ ה ש ק ו ר ה ב מ צ י א ו ת ו ב י ן ה ד מ ח מ י ם ת ח ת הרפיון ה ב י ו ל ו ג י . א נ י ב א ה 'אל א מ א .ב ז ה י ר ו ת ש ל ר ו פ א ש ר ק ה ח ל ל ה ת מ ח ו ת ,מ נ י ח ה א ת ה מ ל ה ע ל השולחן .הגוף ק פ ת ו כ ו א ב .ל פ נ י ה ר ע ם .א ב ל היא ל א מ ת פ ר צ ת ו ל א מ ת מ ו ט ט ת ו ל א בוכה .א ת ש ת י ק ת ה מ פ ר ה ל ב ס ו ף ,ו א ג י מ ו ה ה ה ק ל ה .מ י ש ה ו ש א ל ,ס ו ף ס ו ף . היא מ ו ת ח ת מ ן ה פ ק ע ת ה ה ד ו ק ה מ ד י ח ו ט י ם דקים ,ש ל א ת ק ר ע ח ל י ל ה .ב מ ש ד 177 ארבעים אני לומדים שנה מרגישה המקיפים איד את להיות בפסיעות אני המלה. זהירים קטנות עם של את מרגיעה חומרים רקדנית, עצמי מסוכנים. אני ללא כשאני מקשיבה אל השוליים מתקרבת הרי הרף איתי, אמא אני מוגנת, אני ל א לבד .ככל שאני מתרפה ,ככל שאגי מ ת מ ס ר ת ,מ ת ג ב ה י ם הקולות סביבי. מ ו ג נ י ם .זה לא ה ת נ ג ד ו ת קשה .י ל ד ו ת מ ו ט ב ל ה ש ת י ש א ר מ א ח ו ר י ב ר י ח י ם יוביל אחרים? ילדותר ל ש ו ם מקום, מה אז אם ר ק נזק. היא באיזו אמר, זכות תתחשבי את גם באה ומחטטת בפצעים של לא זו רק באחרים. זו את, ה מ ו צ ל ל ת ,וזה האיזור ה ח ר י ד ש ב נ פ ש ה .ו י ש ג ם נ פ ש ו ת א ח ר ו ת ש י ו ש ב ו ת בשוליים ולא מה העזו לקום. זו הכתיבה, תאוות חולנית חולנית, אבל — א י נ נ י י כ ו ל ה ל ה י ע נ ו ת ל מ ו ש כ י השרוול ,זה צ ו ר ד קיומי ,מ ת ח ת ל ע ו ר ,א ת ר ש ו מ ה ב מ ש ח ק ח ת ו ל ו ע כ ב ר שאין ל ד ש ל י ט ה בו. ה כ ת י ב ה ה י א ע כ ש י ו כ מ ו ה נ כ י ם שמציירים .ק ו ש ר י ם ל ד א ת הידיים ו א ת כ ו ת ב ת ב פ ה .ה פ ה מ ש ו ת ק א ב ל א ת ה אוחז ב ע י פ ר ו ן ב ז ר ת ה ר ג ל .ש ר ק יפול ,ש ר ק ל א אפול. ה ר י מ ש ר ק ג מ צ א ה ס ד ק א ת ג ש ט פ ת וגואה .מ ה ל ע ש ו ת ע ם צ י פ ת ה ז כ ר ו ג ו ת ה ק ט ו ע י ם ו ה ב ד ו י י ם ש א ת מ ב ק ש ת ל א ח ו ת .א מ א — מ נ י ן ה א ר נ ק ה ש ח ו ר ,ר ק ו ם ב ג ו ב ל ן הפנינים, ש ה י ה ב מ ג ר ת ה צ ע צ ו ע י ם ? ה ב א ת א ו ת ו מ ש ם ,נ כ ו ן ? ה ש י י כ ו ת והזיקה ש ל ה ח ו מ ר י ם א ל ח ו מ ר י ם א ח ר י ם ש ה י ש י ק ו לחייו .א ל ף ס ב ו ר י ם .ה י ל ד ו ת שלי היא ל א ר ק שלי. אבא ש ק י ב ל ת נ מ ס ד במיגוגים ו א מ א ה ם ל א ר ק שלי .ה ם ג ם ש ל ע צ מ ם .מ ה פ ר ו ע י ם ו ל א מ ח ו ש ב י ם ב כ ל רדיוסי ה ט ב ע ת ש ק ר ו י ה ב י ת . ל א ק ו ר א ת א ח ו ר ה א ת מ ה ש כ ת ב ת י ,ל א מ ת ר פ ק ת ,א ל ה ל א האיזורים הוורודים של ה י ל ד ו ת ו ה ם ל א מ ו ר כ ב י ם מ צ ב י ט ו ת ב ל ח י י ם .ב כ ת ב ר א י ש ל ל י א ו ג ר ד ו היא בתיד • כל הדמויות שנבראו ממני, חוזרת, רקימה שהייתי מ ו ש כ ת ב ח ו ס ה ד ק ש ק ש ר א ו ת ן ו מ פ ז ר ת ב כ ל החדרים .ד ו ד ברגר ,מ ה הציל פניגים אתה רודף בטח ת ב ע מ מ נ ה מ ש ה ו ב ת מ ו ר ה - .ח ש ב ת ש י ש ב ג י א ד ם ע ם אצילות .וגעמי מ ה היא א ח ר י ה ג ר מ נ י ה ע ת י ק ההוא ,ו א ם ה ו א גובלן את עדין. הילדה אמא שלד, הוא אוגרת במחסן שלה ל ש ע ת חירום? את אמה שמרעיבה את עצמה למוות, ל י ב ר מ ן ,ל מ ר ו ת השם ,ל א ר ו צ ה ל ה י ו ת א ה ו ב .מ י ש ע ו ש ה י ל ד י ם מ ת ח י י ב ואיתן אליהם ב ע ב ו ת ו ת ד א ג ה ל כ ל החיים .ה ם גולים ,ה א נ ש י ם שלי ,מ ת פ ת ל י ם ב ח ו ס ר מגוחה, בבואה של לא מילאתי יודעים ל צ ע ו ק . בזהויות אותם מ ש ל י כדי לעבור חוויה .ג ם כ ע ת ,ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ש א נ י מ נ ס ה ל ש ח ז ר את הפרודות שמהן ורוצה הראש, נבראו, אני מושכת עצמי על עם שמיכה פחדים לכסות את ש ל א ת ג י ע ו אלי ,ש ו ב אני כ ו ת ב ת ב ד י ו ק ע ל קווי ה ק י ט ו ע ש מ ל פ נ י א ר ב ע שנים, וגם ע ל ס י מ ג י ה ת פ ר י ם .ה כ ת י ב ה תלשי• י ת פ ר ה א ו ת ם ב ע ת ו ב ע ו ג ה א ח ת .זכרון הבהלה ש ל אז ,ל ה י ו ת ה ק ר ו ב ה ע נ י ש ל עצמד ,גם עכשיו אני מ א ת ר ת דרכי בריחה א פ ש ר י ו ת ,הרי ש י נ נ ת י ה י ט ב א ת ה ש ע ו ר .א ב ל כ ב ר ל א מ ת נ צ ל ת .נכון, כתבתי השואה. על ה מ ל ה רוויית הסמלים והקודש ה ב ל ת י מושג. כ ת ב ת י על ל א צ ר י ד ל ה ת ב י י ש ,ר ק ל פ ח ו ד .זה שייד ג ם לי ,ב ד ר ד ה ג נ ט י ת .פ ר ט מהביוגרפיה, שום • גיתוח ואמר: אחרי ל א יסיר אותו ,שואה פרטית. א נ ח נ ו ל א יודעים איד ל א כ ו ל א ת זה .ל א ר ו ח ת צ ה ר י י ם או ע ר ב ? שהספר רואה אור מתחילים מ ב ו ה ל י ם ׳משהו .אומרים ,גם ,אגי כ ז ה 178 מקצוען של ספרות .משד בכתפיו כמה מקוראיו • מזדהים לפני. הססניים, — א ת י ו ד ע ת — ג ד ל ת י ב ב י ת כזה .מ י ש ג י ל ה ל פ נ י ה פ ר ס ו ם א מ ר ,כ ת ב י ג ם בשבילי ,אולי ס ו ף ס ו ף א ב י ן א ת ה י ל ד ו ת מ פ ו ע ג ח ת ה ז א ת .א ח ד ד ו ד ב ר ג ר א מ י ת י מ צ א א ו ת י ו ב כ ה .היו ש א מ ר ו , הבלתי ת ס ל ח י לי ,ל א י כ ו ל ל ק ר ו א .זד .מ כ א י ב .ידידה י ק ר ה שלי — ע ם י ל ד ו ת ד ו מ ה — בצד. הניחה כמוני מי אותם. מבינה מישהו אילו מבקש היה לקרוא ממני ס פ ר על י ל ד י ם ש ל גיצולי ש ו א ה גם אני הייתי מ מ א נ ת ,לא ,ת ו ד ה . ״הן נפל של לילדו לא הניצול לגדול גיתן הגבורה, בחסות כמו שאביו ילד ב ק ר ב או ח ר ף נ פ ש ו ע ל א ד מ ה .ת ח ת כ י פ ת ה ש פ ל ה צ מ ח ת י ,כ ע ש ב מ ב ו ה ל . נתייסרתי משום קלונם של שבמועד מסוים לכודים בחייהם בחרפה״ .איתן מדבקות די קליניות, א ב ו א ם שבוזו .א י נ ך מ ב י ן להיות חדלו אדם, יצורי להם שנדבק במה ילדיהם של יצורים נתתי במצחם אנחנו ל י ב ר מ ן מ י ט י ב ל ד ב ר עכשיו בהם שנולדתי ל ג ב ר ואשד. בשמי. לא הכי. בסך בלאו עשרה הכול אנשים ב ס י פ ו ר י ם ,ל א צ ע ק נ י י ם ו ל א קולניים ,ו כ ש מ ב ק ש י ם מ ה ם ל ק ו ם מ ו ל ה כ י ת ה משהו הם ולומר ב ר ג ש ו ת אשם .מד. מתכסים מיד הם לעשות צורמים, קצת ל א בדיוק ה ד י מ ו י ש ל ה י ש ר א ל י ה ח ד ש ,ה צ ב ר החסון .אין ק י ב ו ר י ש ר י ר י ם מ פ ו ת ח י ם , א ח ד מ ה ח ב ר ׳ ה ש ג ו ג ב ת ר ג ג ו ל ת פ ל מ ״ ח י ת לקומזיץ .א מ א ש ו א ל ת מ ד י פ ע ם , לא כ ע ת ב ק ו ל ר ם ,א ו ל י ח ט א ת י ל כ ם ,ל מ ה ה י י ת ם צריכים ל ר ש ת ס ב ל י ב ד י ח ה ג ר ו ע ה .א ל ו ה י ם אדירים ,א נ י ל א מ ס ו ג ל ת ל ה ת מ ו ד ד י אנחנו? סובלים? ע ם מ ה ש ה י א ע ב ר ה והיא ח ס ה עלי .ע ב ר ת י ע ם ציפורן ע ל קווי ה ש ר ט ת ש ל ה והיא אפילו ה נ ח ת ה א ת פ ר ק היד .ל א ל מ ד ת י ל ש ג ר א ת ה ש ר ט ת כ מ ו ש ע ו ש י ם פוליטיקאים מ י ו מ נ י ם .ה ם יורים א ו ת ה ,ס ח ו ר ה שמישה מן ה מ ו ת ן ה ע ב ה .ה כ א ב ה ח ד של ה כ ת י ב ה ח ו ז ר אלי .ה ג ד ם ש ו ל ח ת ש ד ו ר ו ת גם זמן ר ב א ח ר י ה כ ר י ת ה . לאושוויץ נסעתי האמונה בין אחרי שבגודל שתי המושג שואה, נגרסת את המתכננים שסיימתי משותקת חסר ל א מ ת ג ר י ם פעמיים .ה ו א ל א ס ו ב ל מ א מ נ ז י ה .ק ו י ש ר מ ת ו ח נקודות. המצדיק לכתוב. מפחד, קמאי, היגיון. י ש ר א ל ־אושוויץ. עם כוחניות, בשיניהם של ה״מוצגים״ לא סיסמת קו ״צאן הפוליםיקאים, מאחורי הפאתוס מובל והרגשנות לטבח״ בלה מרוב מחיצות זכוכית המזויפת שנשחקה. זילות. גבוהות, אינסטנט באושוויץ כדי עם הניחו שהריח לא יעבור ,ר ק ה מ ר א ה ה ח ס ו ם מ נ ק ו ד ת מ ב ט מ ע ב ד ת י ת .כדי ש ל א ת ק ר ו ס מ ו ל הזכוכית. שם ראיתי א ת המסמכים המסודרים ,מתייחסים לחרקים ומזיקים ,ה פ י כ ת האנוש לישות אותה של מקק. שם את ראיתי המלה ״פרניכטונג״. דייק לא מי שתרגם ל ע ב ר י ת :השמדה .השמדה מכירה בקיומו של הנשמד .פרגיכטוגג מורידה א ת הסף א ל מ א ח ו ר י ה א פ ס ,ב א י ז ו ר שהוא מ ח ו ץ ל ט ב ל ה ה ק י ו מ י ת פ ת א ו ם ,ב ש נ י ם האחרונות, מ ב צ ב צ ת מ ל ה ד ו מ ה ב ע ב ר י ת ,חידוש לשוני .ה ת א י י נ ו ת ,מ ל ש ו ן אין. היד. על האם זה מקרה שביום שהמראתי לוורשה דיבר רמטכ״ל בישראל ״ג׳וקים מ ס ו מ מ י ם ״ וגוי. בקבוק קשיח. עשוי גם לו זכוכית יש כמו תכוגות הכובע לראשי, מופלאות, חומר או שמא שחוסם כבר חלק הוחלף בפלסטיק מהמראות והקולות, מ ס נ ן א ו ת ם ד ר ך חיץ ס י נ ת ט י ,מ ע ו ב ד .ה ה י ס ט ו ר י ה א י נ ה ס ו ב ל ת מ מ ח ל ת ה ש י כ ח ה . האנשים שלה כן. אחרי הכול הגזע השתנה. כמה השתאו הפולנים למראה היהודים ש ח ז ר ו .ה ם כ ל ־ כ ך א ח ר י ם .מ ו ז ר מ א ו ד .אולי היתד .ז א ת ה ח ל מ ה ב ת א ו צ ה . אז מ ה א ם ר ו א י ם א ת ה ח י ב ו ר י ם ,ל כ ל נ י ת ו ח יש מ ח י ר .ק צ ת ת פ ח נ ו פ ה ושם, 179 ו ה ל ח י י ם ה ו ו ר י ד ו מ ב ר י א ו ת ,ומה ש ק ר ה ש ם נ ה פ ך ל ח ו מ ר ש מ י ש ל כ א ן .ו כ ש נ ם ע ת י לפולין ל פ נ י ש ל ו ש שנים נראו לי סימולי החרקים .והבקבוק כביטויים החריפים והגזעניים ב י ו ת ר ש א פ ש ר .חריג ש ל א ייתכן .ה ו א י ש ק ע .אין ד ר ד א ח ר ת .ה כ ה נ א לא חנה, עדיין גולד. מיכל כבר האשפה על־פגי גע אבל האדמה לא עוד עוד לא התחשל ,טרם התגחל .בסופו של דבר יישאר ת מ י ד משהו בלתי פתור. בתולדותיה ששקע של פעם א מ י ל א יסופרו א ף מראשית הדברים אחרית .מ ה ועד כ ב ר ש ק ע ו ג ם ל א ההזיה ש ל י ת ח ל ץ א ו ת ם .ה א מ ת ה א ו ב י י ק ט י ב י ת כ ב ד ח ד ל ה ל ה ת ק י י ם ,ק ו ד ח ת ר ק ה א מ ת שבזיכרון .ה ז י כ ר ו ן ה ז ה ה ו א ע ו ל ויש ל מ ש ו ך אותו .לפעמים הכתפיים מתפוקקות מהמאמץ ,ל פ ע מ י ם אתה בוכה וגשבר .הבעיה ה י א ל א א ם ל ז כ ו ר א ל א כ י צ ד ל ז כ ו ר .מ ת ו ר ש ג א ה ו ג ק מ ג ו ת או מ ת י ר ה ת ע ל ו ת ? ילדותי ת י ש א ר ל ע ד בלתי פתורה .אולי לא קיים ב כ ל ל המושג ילדות מפועגחת. הבלתי־פתור את אני אוליד בגרותי אל בקבלת שיש דין ממה בה של אהבה. ה ב ל ת י מ ו ש ל ם ה ז ה ה ו א ס ו פ י .יש ג ם מ ש ה ו ס ו פ י ל ג מ ר י ב ה ב נ ה ש מ ה שקרה אבן לפגי פיגה קדורגית המשותפת, אפשריות שכחו ילדי גרדפים. להיות גרדף דור שגי מ כ ל מ ק ו ם ע ו ד ל פ ג י ה כ ג י ס ה אליו. פרושו לסמן דרכי ילדים של גסיגה א ג ש י ם עצובים .ה ס מ מ ג י א מ ר ,כ ד י ש ה א מ ת ת צ א ל א ו ר ד ר ו ש י ם שגיים, שמקשיב .שני התנאים התמלאו אצלי בגיל רצתי וגשרף. איד שאגי מרותקת בשלשלת. גם האחרים. זו הרגלי שמחה .תיקון — אי־אפשר לשכוח א ת מ ה ש ל א לומדים. חכם וזה א ר ב ע י ם שגה — פ ר ט י אליה כקולקטיבי — .טבוע כד ב ת ש ת י ת חיי. ילדותגו בשדה חתר שמטאוד אני יושבת בשולי חלף השקע על פניו. שהשאירה הגיע ,מ א י ז ו זווית באיזה מ ס ל ו ל ,ו ה א ם מאחוריגו. כל זה ש א ו מ ר א ו ת ה ע ש ר י ם ו ש ב ע .ל א ג י ל צעיר. מה שצמח המהלומה בסיבוב על החוזר פה פעם הפלנטה האפיר ושואלת, י פ ג ע שוב ,א ו ר ב א י ד ע ו ש י ם איגוף ב י ג פ ל ג ט ר י ,איגוף ב י ג ש מ ת י . המאמר פורסם בירחון ״פוליטיקה״ ,אביב .1986באדיבותה של המערכת. 180 יעקב שטול זכרונותי — 1983—1943 א ר ב ע י ם ו ש ל ו ש ש נ י ם ח ל פ ו מ א ו ת ם ה י מ י ם הטרגיים ,מ א ו ת ן ה ש נ י ם ,ש נ ו ת הסיוט. הצער ,האירועים ,שחויתי בעבר ,נמחקים והולכים מזכרוני .אולם כעת, למרבה אני נוסע כאשר המרד גיבורי למדינתנו היהודי, ה ח ו פ ש י ת לישראל ,לכינוס אלה לכבוד שלחמו בימי העולמי מלחמת הנערך העולם לכבוד השניה — מתעוררים בי זכרוגות השוגים מן השגים העקובות מדם. כ מ ו ר ע ם ה י כ ת ה בגו ,היהודים ,ה ב ש ו ר ה ה מ ר ה ,ש ה ג ר מ נ י ם מ ת ק ד מ י ם מלחמת וכובשים תחת א ת פולין .מ ה ר מ א ח ־ ה ר ג י ש ו היהודים ,כי צ ד ו ת ג ד ו ל ו ת צ פ ו י ו ת ל ה ם השלטון הברבריים. כל הגרמני, ע ד י י ן אי א פ ש ר ה י ה להאמין ,כ י ב ג ל ל כ ך גבוה... הקרבגות אז המוצא שלנו גשלם מחיר ל נ ג ד ע י נ י נ ו ה ו מ ת ו ק ר ו ב י נ ו היקרים ,יום יום נשפר דמם של החפים מפשע. ה ת ע ו ר ר ה ב ל ב ג ו ,ב ל ב א ל ה ש ג ו ת ר ו בחיים ,ש א י פ ה ח ז ק ה א ח ת ו ה י א — הנקמה! המעונים, צעירים מ ע ת ה ה י א ה פ כ ה ל מ ט ר ת חייגו .עליגו ל ג ק ו ם הנרצחים על לא עוול בכפם. נשק ללא א ת ד מ ם ש ל אחיגו בידינו יצאנו, ועוד אני כמוגי ,ל ק ר ב ג ג ד ה ת ל י י נ י ם ,ה ע ו ל י ם ע ל י נ ו ב כ ו ח ם . עבודתי •הפעילה ,1941 א ו ל ם איש מ א ת נ ו ל א שיער, ע ד ה י כ ן יגיעו המעשים התחילה ימים מספר לאחר העיר שנכבשה וילנה. בשגת ב ט ר ם כלאו אותגו בגיטו ,עבדתי ב ב י ת מלאכה גרמני ,שבו רוכזו זוגות רבים של אופניים המיועדים למשלוח לחזית .טיפלנו בהם ובדקנו את תקיגותם. בית המלאכה מפצגיז׳ין היה שליד ברחוב קולומיי ז׳ליגובסקה ועוד כמה מס׳ צעירים, .4אני וחברי התארגננו חיים ראצר, בחור והחלטנו לבצע מעשי ח ב ל ה ש ו ג י ם ב ב י ת ה מ ל א כ ה .ח ת כ ג ו א ת צירי ה ג ל ג ל י ם ו כ מ ו ב ן ,ב א ו פ ג י י ם א ל ה ל א יכול כ ב ר ה ג ר מ נ י ל ה ש ת מ ש .ב ד י ד זו ה צ ל ח ג ו ל ק ל ק ל כ א ר ב ע מ א ו ת זוגות אופניים. זה ה י ה נצחוננו הקטן ,אולם מ ה ר מאוד שמו לו ה ג ר מ נ י ם קץ. גם ש ע ת ג ו ה ג י ע ה ל ה י כ ל א ב ת ו ר ה ס מ ט א ו ת ה צ ר ו ת ש ל הגיטו. 181 אפילו בקלות .נאסרנו ע צ ם ה כ נ י ס ה ל ת ו ך הגיטו ל א ב א ה ע ב ו ר נ ו ,ה י ה ו ד י ם , ו נ ש ל ח נ ו ל ב י ת ה ס ו ה ר לוקישקי ,שבו ב ו צ ע ו ״ א ק צ י ו ת ״ ש ו נ ו ת ו ס ל ק צ י ו ת .ל ר ו צ ח י ם החמושים המגן ו ה מ ת ו ר ג ל י ם ל א היה כ ל ק ו ש י ל ר צ ו ח א ת היהודים ו ה ם ע ש ו ז א ת ב ש י ט ו ת שונות .שיטו ב נ ו ב ש ק ר י ם ,ר י מ ו שולל, הפרידו שלפני בימים ופתאום בין ב נ י המשפחות ושלחו ה מ ל ח מ ה ידוע היה פ ו נ א ר אותם למוות. נופש כאתר רבים היפה א ו ת נ ו והוליכו גשלחו ביותר לפונאר. ש ל וילנה נ ה פ ך למקום של קברות אחים ולקרמטוריום. ה ס ו ה ר ש ו ח ר ר ו ר ק בעלי מ ק צ ו ע ו מ ש פ ח ו ת י ה ם מבית מגיהנום וכך ש ו ח ר ר ת י ג ם אני זה ה ו ד ו ת ל ת ע ו ד ת טכנאי ,שהיתר .ב ר ש ו ת י .ש ל ו ש פ ע מ י ם ה י י ת י א ס ו ר בלוקישקי אל המיוסרים וחסרי א ת מ ש ו ח ר ר י ל ו ק י ש ק י החזירו ו ש ל ו ש פ ע מ י ם ה צ ל ח ת י ל צ א ת משם. ה ג י ט ו ו ב ו ד ד ו א ו ת ם מ כ ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית והאריה ,בידוד מכל העולם החיצוגי .כ מ ה ק ל ה י ה ל ה ם ,לרוצחיגו ,״ ל ג מ ו ר ״ א ת נ ו ב ת ו ך ה ם י מ ט א ו ת ה מ ו ע ט ו ת , ללכוד כל ש ע ל ה על ד ע ת ם ו ל ב צ ע א ת ברשתם ככל בלי עדי ראייה ובלי זממם ה ת ע ר ב ו ת מצד העולם. פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה חיו בוילנה כ־ 80,000יהודים ,ב ג י ט ו היו 17,000ו מ ס פ ר לפני זה פ ח ת ו ה ל ך מ י ו ם ליום .ב א ו ת ה ה ע ת ה ת א ר ג נ ה ה ״ פ א ט י נ ג א ״ ה ל י ט א י ת ,ש מ ט ר ת ה לתפוס היתה את כל היהודים, שמצאו מקומות מחבוא מחוץ בכלל לגיטו. היו ה ל י ט א י ם ג ו ר ם י ע י ל ב י ו ת ר ל מ ע ן הגרמגים .ה ם ע ז ר ו ב ב י צ ע כ ל ה ״ א ק צ י ו ת ״ מ ע ש י ה א י ג ק ו י ז י צ י ה גגד אחיגו. ובכל חייבים :ל ב ס ו ף ,ה ב י ן כ ל יהודי שראה א ת ה מ ת ר ח ש ,ש א ג ח ג ו ל מ ה ר ולאזור כוח .ידעגו ,ש ל א יהיה זה כוח ר ב ־ כ מ ו ת א ד איתן ב א י ח ו ד ה ידעגו ,ש ח י י ב ל ק ו ם אירגון ,ש י ת ח י ל מיז־ ל פ ע ו ל ישירות כדי ל ה צ י ל א ת אחיגו ,ש ג ו ת ר ו בחיים. אז אירגון ה ק ר ו י פ.פ.א) .האירגון ה מ א ו ח ד ש ל פ ר ט י ז נ י ם ( .ה ו א ה ו ר כ ב ,.הוקם מ כ ל ה מ פ ל ג ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת ,א ו ל ם כ ע ת א י ח ד אותן ה ר ע י ו ן ה מ ש ו ת ף ו ה י ח י ד .האירגון ג ת ק ב ל ו ר ק מ י שהיה וכחברים להם פוליטי חיגוך כ ל ש ה ו וידעו היה חשאי מהי מ ש מ ע ת .ג ת ק ב ל ת י ל ש ו ר ו ת ד.־פ.פ.א .ו ג ת מ ג י ת י ל מ פ ק ד פ ל ו ג ה .ה י י ת י ח ב ר ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ה נ צ י ג ש ל ת נ ו ע ת נ ו היה אז גיסן ר ז ג י ק .ה ו א ה צ י ג א ו ת י ל פ ג י ה מ פ ק ד ה ש ל ה ־ פ .פ .א — .א ב א ק ו ב נ ר .ה מ פ ק ד ה היתד ,מ ו ר כ ב ת מ ח מ י ש ה חבר ו כ ל א ח ד מ ה ם ייצג א ת מ פ ל ג ת ו .ב ר א ש ה מ פ ק ד ה חברים גשכח — יצחק וליכדה ויטגברג. מטרה א ח ת היתד, אז לגגד עמד הגיבור הבלתי עיגיגו והיא שאיחדה אותנו. תפקיד מאוד קשה הוטל על חברינו. אנחגו, הגיטו, לוחמי היינו חייבים להתיצב לעבודה. ה ד ב ר ה ח ש ו ב ב י ו ת ר היה להשיג ג ש ק ב כ ל ד ר ך ו ב כ מ ו ת ה ג מ ל ה כ כ ל האפשר, כדי לצייד להשתמש שעבדו בו מספר ג ד ו ל של לוחמים. א ח ר כ ך .הייגו ב נ ש ק .אגי ע ב ד ת י ב ב י ת ה מ ל א כ ה ל מ כ א ג י ק ה חייבים ל ל מ ו ד כיצד ב ת ו ך ה ג י ט ו .החברים, מ ח ו ץ ל ג י ס ו ,ס י כ נ ו א ת חייהם ,כ ש ג ג ב ו ג ש ק מ ן ה ג ר מ נ י ם או ק נ ו אותו מהפולגים ו ה ב ר י ח ו א ו ת ו לגיטו .ב ב י ת ה מ ל א כ ה ע ב ר ה נ ש ק ב ד י ק ה י ס ו ד י ת ו א ח ר כ ך ח ו ל ק בין ה ח ב ר י ם .ע ש י נ ו הכל כדי ל ע ז ו ר איש ל ר ע ה ו והייגו מ ו כ נ י ם ל ה ק ר י ב הכל חברגו 182 למען הזולת. ה ק ש ר הזה הוא שעזר לנו להציל ממלתעות הנאצים את י ו ס ף גלוזמן ,ח ב ר ה מ פ ק ד ה ש ל פ.פ.א .ה ג ר מ נ י ם ד ר ש ו מ ה י ה ו ד י ם בגיטו א ת ה ס ג ר ת ו ש ל גלוזמן .ה ו א ה ו ב ל בעגלה ,כ ב ו ל ב א ז י ק י ם א ל ש ע ר הגיטו .ב ר ג ע .האחרון שם ש י ח ר ר ו א ו ת ו ל ו ח מ י ה־פ.פ.א .וגם ל י ה י ת ה ה ז כ ו ת ל ה י ו ת ביניהם .ה י ה שמוליק אתי מ א נ ש י פ.פ.א. ק פ ל י נ ס ק י .ו ש ו ט ר יהודי את אד אינני שמו זוכר .ב מ ה י ר ו ת ר ב ה ח ת כ נ ו א ת ה א ז י ק י ם ו ל א ה ם ג ר ג ן א ת ג ל ו ז מ ן ל י ד י ה ת ל י י נ י ם . . )יוסף ג ל ו ז מ ן נ פ ל ב י ע ר ו ת נרוץ׳(. לצערנו ,שוגה היה גורלו של ראש המפקדה שלנו ,יצחק ויטנברג שאת שמו כ ב ר הזכרתי .מרצוגו הסגיר א ת עצמו ל מ י הגרמנים ,כדי להאריד ,ולו במקצת, ימי ק י ו מ ו את את לשנות תקוה, אם של ה ו א וגם בגיסו נאחן כ י ר צ ה ל ה י ש א ר בחיים והאמין ל ג ר מ ג י ם ,שאיימו יצחק האומללים אד הגיטו .ג ם א נ ח נ ו ידענו ,שאין ג ו ר ל נ ו ,א ו ל ם היהודי ה ת מ י ם ו ה נ פ ח ד ויטגברג ייכנע. לא פ.פא. אנשי ב מ ע ש ה זה ניסו בכל בחיסול את לפקוח כדי שביב של ה ג י ט ו כולו, עיני היהודים ו ה ש ת ד ל ו ל ה ס ב י ר ל ה ם ,שאין זה א ל א א ח ד ה ת כ ס י ס י ם ש ל ה ג ר מ נ י ם , ל ל א ה ו ע י ל .א ף כ י ידענו ,ש ק י י מ ת ר ק ת ג ו ב ה א ח ת ו ה י א — ה מ א ב ק ,ל א יכולנו לעשות שלנו מאומה. המסכנים, להסגיר נעלה את הברירה שהגרמני עצמו שעמדה הצליח לפנינו היתה לשטות בהם. במצב ל ג ס ס פ ו ו ה ם דצחוהו .י צ ח ק להילחם טרגי ויסגברג תחילה זה מת על באחים יצחק החליט קידוש השם. ב כ ב ו ד א ת זכרו. ה ג ס ט פ ו ח ש ב ו ,ש ל כ י ד ת אישיות כ ה ח ש ו ב ה כ ו י ט נ ב ד ג ת ש ת ק כ ל י ל א ת אנשי פעילותם של מלוכדות י ו ת ר ו ב כ ו ח מ ו ג ב ר ה מ ש כ נ ו ב פ ע י ל ו ת נ ו ,כגון ה מ ש ד לאחר לוחמי שהוסגר הגיטו, ויסנברג אולם הפד קרה. לא כר המצב בגיטו באגרופים לטרגי אף קמוצים, בשורות ה מ א ב ק ביערות. יותר .ידענו. ,שקרב ו ה ו ל ד ה ס ו ף .ק ש ה היה מ צ ב ה ש ל ה מ פ ק ד ה ש ל ג ו ש ח ב ר י ה ח י י ב י ם היו ל ה ח ל י ט , כיצד להמשיד בתוד הגיטו. לא היתה על כן החליטה והתודעה. מאבקנו את הגיטו מן יאטקובה בדרד המאבק. כפי כל אפשרות המפקדה, שהזכרתי קודם, לא לפעול בקרב האלמנטים שעלינו לצאת ב מ ש ו ת ף ע ם ש א ר הפרטיזנים .ה י י ת י דרד אל בעזרת המפתח, שהיה היערות בקבוצות ת ע ל ו ת הביוב .ק ב ו צ ו ת ר ב ו ת י צ א ו ד ר ד ברשותי. יכולגו התאמתי לעשות חסרי דבר ההבגה לגהיל ומשם האחרונות ,שיצאו השער הפונה לרחוב בלי קושי, בשעה אותו, שעבדתי ב ב י ת ה מ ל א כ ה בגיטו .ה פ ע ו ל ה כ ו ל ה ג ע ש ת ה ב א ח ר י ו ת מ ל א ה ו ב ס ו ד י ו ת מוחלטת. שמירתם עלה החיילים בידינו להגיע הליטאיים אל והגרמנים הבסיסים שלנו סובבו סביב ביערות. ולמרות הגיטו הפרטיזנים הראשונים שלגו נ ל ח מ ו ב י ע ר ו ת נרוץ׳ ו ה א ח ר י ם ב י ע ר ו ת רודגיצקי .כ א ן א י ר ג נ ו א ר ב ע ה ״ א ו ט ר י א ד י ם ״ )יחידות( ש ל ל ו ח מ י ם יהודים ב א י ש ו ר ו של יורגיס ,ליטאי ,ר א ש ה מ ט ה ש ל כ ל ה״אוטריאדים״ מפקד ה ל י ט א י י ם ה נ ל ח מ י ם ביערות. ה י ח י ד ה ש ל נ ו היה ק ר א ו ק ל י ם ,ג ם ה ו א ל י ט א י .ש נ י ה ם ,י ו ר ג י ס והוא — צ ג ח ג י ם ש ש ו ג ר ו מ מ ו ס ק ו ו ה .בימים ה ר א ש ו נ י ם היתד .כ מ ו ת ה נ ש ק ש ב מ י נ ו מ צ ו מ צ מ ת ב י ו ת ר .א ד ע ו ב ד ה זו ל א ה ר ת י ע ה אותנו .ה ת א ו ו ה ל נ ק ו ם היתד .ח ז ק ה ,אין ל ש ע ר , לנקום א ת ד מ ו ש ל כ ל ח ב ר ו א ח יהודי ,כי ה ר י ל א ה י ה ע ו ד מ ה ל ה פ ס מ . א ב ד ל ג ו ה ג י ט ו ע ל כ ל יקירינו ה כ ל ו א י ם ב ו ו א ת ט ע ם ח י י נ ו ר א י נ ו ב ד ב ר א ח ד בלבד: מפלת באוקטובר הגרמנים לנגד עינינו! בכוחה של האמונה צעדנו קדימה. 1943ה ע ל י ג ו ב א ש שגי גשרים ו ק ט ר ש ל ר כ ב ת ,כ ד י ש ה א ו י ב ל א 183 להגיע ב ק ל ו ת אל הבסיס שלנו ,מפני שסביב יערות רודניצקי ח נ ה ה צ ב א יוכל ה מ ש י מ ה ש ל ג ו היתד .ל פ ע ו ל באיזור ז׳גארינה .כ כ ל ׳הגרמני. החזית שהתקרבה ה ר ו ס י ת כן ר ב ו ה מ ש י מ ו ת ,ש ה ו ט ל ו ע ל הפרטיזגים שלגו .ל א ח ס ר ל ג ו ע ו ד ג ש ק חמושים והיינו כראוי. בין גובמבר 1943 ובין מ א י השתתפתי 1944 בפיצוץ ש ל ו ש ר כ ב ו ת צ ב א י ו ת ב ק ו ו י ל נ ה — לידה .ה ש מ ד נ ו חיילים א י ט ל ק י י ם ר ב י ם ע ל כ ל ה ר ס נ ו א ת כ ל ה ״ א ש ל ו ן ״ ופוצצנו שני קטרים .ה ו ר ד נ ו מ ן ה פ ס י ם ציודם, שני משלוחים של חיילים גרמניים ,ולא ניתן לקבוע א ת מ ס פ ר ההרוגים .ע ל ה ת ו צ א ו ת ב א מ צ ע ו ת מ ק ל ט י הרדיו ,שהיו עמגו ב ב ס י ס .כ ד י ל ש ב ש א ת שמעגו הפגימית של הגרמנים בינם ל ב י ן עצמם, הפלגו את עמודי התקשורת הטלגרף, וחתכגו א ת ה ק ו י ם לאוי־ד ש ל כ א ר ב ע ה קילומטרים ,בין וילגה ל ג ר ו ד ג ו .ה ג צ ח ו ג ו ת ה ל ל ו עודדו א ו ת נ ו ו ח י ז ק ו .א ת א מ ו ג ת ג ו ב ע ת י ד ט ו ב יותר .הרגשגו ,ש י ש עדיין ט ע ם ל ח י י נ ו ו ל ק י ו מ נ ו .ל א ש ב ע נ ו עדיין מ כ ל ה מ ש י מ ו ת ה ל ל ו ו ב ע ר ב נ ו ה ר צ ו ן ל ה ש מ י ד א ת ה ר ו צ ח י ם ע ד ת ו ם .זו היתד .המטרד .היחידה ,זה היה היעד. אני זוכר ,א י ד ה ר כ ב נ ו ב מ ו ידינו מוקש ,ה נ ח נ ו אותו בכביש ברכב ופגענו • צבאי ,ש ג ם ע ו ב ו כ ־ 2 5ג ר מ נ י ם .ה כ ל הועף באויר. . אבל לא המשימה ת מ י ד ה י ת ה ידינו ע ל העליוגה .פ ע מ י ם ל א כולם רבות קרה, ח ז ר ו ל ב ס י ס .היו א ל ה ש ע ו ת ש ל כ א ב שאחרי מילוי ועצב ..כמו במחזה ע ו ב ר י ם ל נ ג ד עיגי ה ל ו ח מ י ם הגיבורים ,ה ח ס ו נ י ם והנועזים ,ש כ ל כ ד ר צ ו ל ח י ו ת ו ל ל ח ו ם ,אן־ ל מ ר ב ה ה צ ע ר ו ה כ א ב — נ פ ל ו ע ל מ ש מ ר ת ם . . כמו חי יתמיד עומד מול עיני מ ו ט ק ה , מ ל א ש מ ח ה .ה י ה זה שלא אשכחנו לעולם. מוטקה שלנו ב ש ע ה של ביצוע משמה ,ש ה ו ט ל ה ע ל י נ ו , חייכן ארבעת המחבר יעקב שטול וחברו צבי לוין ז״ל בתקופת פעילותם בתנועת הפרטיזנים. 184 הפרטיזנים נצטווינו היהודים. היטב א ת לבדוק ולפגוע הסביבה בקו ברכבת ג ר ו ד נ ו — ו י ל נ ה .ה ד ב ר נ ו ד ע לאוייב וחייליו ה ק י פ ו א ו ת נ ו מ כ ל ע ב ר .ב ק ר ב ,שפרץ נפצע קשה וגם בי פגע הכדור ופצע בינינו ,ל א היו ה כ ו ח ו ת שווים .מ ו ט ק ה א ת ר ג ל י .ל מ ז ל י ל א הגיע ע ד העצם .ש ו ת ת ד ם ז ח ל ת י א ל מ ו ט ק ה ו ר א י ת י א ת פ ג י ו ה מ ע ו ו ת י ם מ כ א ב .מ ר א ה זה ל ע ו ל ם ל א י י מ ח ק מ ז כ ר ו ג י .ע ל ש פ ת י ו ה ח י ו ו ר ו ת הבזיק לשים קץ מ ע י ן ח י ו ד והוא התחגן ,ש א י ר ה בו ,כ ד י ליסוריו .ל א היה בכוחי ל מ ל א א ת ב ק ש ת ו ,כ י ק ר ו ב כ ל כ ד ה י ה ה ו א ל י .ב ש א ר י ת כ ו ח ו ת י ו אחז מוטקה ב א ק ד ח ו וירה בעצמו .ח ב ר י ה י ק ר ! חייד ה י ו ח י י ג ב ו ר ה ו כ ג י ב ו ר נ פ ל ת על גזכור אותר תמיד ,א נ ח ג ו הבדיד, מ ש מ ר ת ה תמיד היית לגו ל מ ו פ ת ו כ ד ש ה כ ר נ ו א ו ת ד כ ה טוב .יהי ז כ ר ד ברוד. חברנו גם השלישי נפצע אותה בשעת מילוי החבר — משימה .שמו של ב1גק .ה כ ד ו ר ,ש פ צ ע אותו ,פ י ל ח א ת ידו .ר ק ח ב ר ג ו ה ר ב י ע י ,גמזר ,י צ א ל ל א פגע .א ת זקוקים הדובה של מוטקה, כ י ה י י ת י פ צ ו ע והירי ש ל שזו מסוג ל ו ,ג ם ל א רציתי ,שיפול חובתי למלאה ועלי ״פ.פ.שא.״ בידי לבסיס ,כי שם החזרתי הגדמגים .ל א ק ל היה הגרמגים ליווה ויהי מ ה ! א ת אותגו ב ל י העזרה הפוגה, הרפואית לעשות אולם היו זאת, הדגשתי, הראשוגה קיבלגו ב ד ר כ ג ו ל ב ס י ס ,ב ב י ת ה ח ו ל י ם ש ל הפרטיזגים .כ ע ב ו ר ז מ ן מ ה גודע לגו ,ש ב א ו ת ו ק ר ב ג ה ר ג ו א ר ב ע ה ג ר מ נ י ם ושניים נ פ צ ע ו . היתקלויות היתה כאלה החלו להתרחש לעתים יותר ויותר קרובות .החזית הרוסית ק ר ו ב ה ו ש ו ב נ ג ר מ ו ל נ ו אבידות .א ב ל חדלנו לפעול, אנחנו ל א נחפור ה ו א ! כ כ ל ש ק ר ב ה ו ה ל כ ה החזית ,כן ג א ת ה ב נ ו ה ש א י פ ה ל נ ק ו ם ו ד ב ר ל א ה פ ח י ד ו ל א ה ר ת י ע אותנו .שוב השחתנו א ת מ ס י ל ת הברזל ב ק ו וילנה — ל מ ה .ב ש נ ת 1944כ ב ש ה ״ א ו ט ר י א ד ״ היהודי ש ל נ ו ע ם ה צ ב א ה א ד ו ם — א ת וילנה .מ ס ר ת נ ו הושגה! לא זכינו לראות א ת מ פ ל ת ם של נראו ל נ ו עוד כחשובים .העיקר שכתבתי שהדברים כבר על אינם בבחינת גם אם יוסיפו הגבורה העילאית. הרגשתי צורר לחזור ולהזכיר שזכינו ל מ פ ל ת ו של חידוש. הנושא .א ב ל ל א א ת כל ו י כ ת ב ו ע ו ד ועוד, ה ג ר מ נ י ם וחיינו ,ח י י ה ל ו ח מ י ם היהודים ספרים רבים, רבים מאוד נכתבו הללו אפשר להעלות על הכתב, המעשים יוכלו א ד ולחלוק ה י ס ל ר ! א נ י מגיח, בקושי כבוד להנציח א ת לחברי היקרים, השנים לוחמי של הגיטו •והיערות ,ל א ל ה שגותרו בחיים ולאלה שהבאגו ל ק ב ו ר ה בבסיסי הפרטיזנים ,אף ל א ל ה ,ש ל א גודע מ ק ו ם ק ב ו ר ת ם . א נ י ס ב ו ר ,ש מ א ב ק נ ו ו ד מ נ ו ש נ ש פ ד ,ל א היו ל ש ו א .כ ל א ו ת ם ה ל ו ח מ י ם שגפלו, היו ל א ב ן פינה ישראל ועל בבניינה ש ל המדינה היהודית .א נ י מקוה, ש ה ש ל ו ם י ב ו א על האנושות כולה והדורות הבאים ל א יזדקקו עוד ל א ל ק ר ב ו ת כה רבים ,א ף ל א לנצחונות ,ל א ללוחמים וגיבורים. מוטב שיהיו ללוחמי ה ת ר ב ו ת והמדע .א מ ן ! מיידיש — ר י נ ה נ ז ר 185 'מיכאל יצחקי י ד ר כ י 1944 באוגוסט ה ב ר י ח ה בפרטיזן חזרתי מ ק ו ב נ ה מאיזור ש ב ל י ט א לעיר אוגוסטובו קובנה. בימים כבר ח ר א ש ו ג י ם ,ב ה י ו ת י ע ם ח ב ר י ם ש ה כ ר ת י ב ג י ט ו ו י ד ע ת י ע ל ע ב ר ם הציוגי ,ה ת ח ל ת י יחד לרקום אתם חלומות יציאה על מהאיזור כדי הסובייטי, למקום, להגיע מ ש ם גוכל ל ה ג ש י ם א ת ש א י פ ת ג ו ל ע ל ו ת ל א ר ץ ישראל .עדיין ל א ה י ה ל נ ו מושג, איד א פ ש ר ל צ א ת א ת ג ב ו ל ו ת ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת . הגיעו א ל י נ ו ש מ ו ע ו ת ,ש ב ו י ל נ ה מ ת ח י ל י ם ל ש ל ח ח ב ר י ם ל ג ב ו ל ה ר ו מ נ י ,כ ש ה ם . מצויירים תעודות. בכל מיני אבל יותר פרטים ידענו. לא עד אליגו שהגיע גיסן רזגיק ,ג ר נ ו ב ק ו מ ו נ ה ו כ ד נ ו ד ע ה ל ו כ ת ו ב ת נ ו .ה ת א ס פ נ ו ו ש מ ע נ ו מ פ י גיסן האפשרויות ל צ א ת מליטא .עלי הוטל התפקיד לעמוד בראש ת ג ו ע ת העליה על הציונית, שפעלה ב מ ח ת ר ת .ברור ש כ ל העבודה היתה צריכה ל ה ת ב צ ע בסודיות מוחלטת. שהיו בדעה, שמעשינו הם אולם אותי היינו צריכים 2 כ ל הזהירות, ז׳אנדרמים מאוד להיזהר בגדר בגידה שנקטנו והובילו מהלשנה ידי על חברים ב מ ו ל ד ת הסובייטית. ב א ו ת ם הימים ,ל א ע ז ר ה ו ב ס ו ף אותי לנשק, למקום ריכוזו גדוד של ספטמבר הנענשים, אסרו שהיה בפרבר שנץ ע ל יד ק ו ב נ ה .ב ד ר ף ה צ ל ח ת י ל ה ת ח מ ק מ ש ו מ ר י ו ה ס ת ת ר ת י ב ב י ת ־ הכנסת ב ק ו ב נ ה ב מ ש ד ש ב ו ע ימים ה ו ד ו ת ל ע ז ר ת ו ש ל ה ר ב מ ר ד כ י פ ו ג ר מ נ ס ק י ז״ל. בעזרתו של ד״ד שסידר בלזברג, לי מכונית צבאית, הגעתי לוילנה. ה ת ק ש ר ת י ל נ י ס ן ר ז ג י ק ו ה ו א י ח ד ע ם א ב א ק ו ב ג ר ז״ל החליטו ,ש א ת ג י י ס ל י ח י ד ה פולנית, שמטרתה היתה להשתתף ב ש ח ר ו ר ורשה .הייתי ח י י ב ל ה ו פ י ע כפולני נוצרי ,כ ד י ש ה ש ל ט ו נ ו ת ה ס ו ב י י ט י ם ל א י ע ל ו ע ל ע ק ב ו ת י .ב ס ו ף א ו ק ט ו ב ר ע ז ב נ ו א ת ו י ל נ ה לכוון ו ר ש ה כ ח י י ל י ם פ ו ל נ י ם ל כ ל ד ב ר . כשהגענו לביאליסטוק קפצתי מהרכבת ובעזרתה של ראש הקהילה באותם הימים ,ה ג ב ׳ ב ל ו ם ,ה ח ל פ ת י א ת ה מ ד י ם הצבאיים ל ב ג ד י א ז ר ח ו ג ש א ר ת י ש ב ו ע 186 י מ י ם ב ע י ר .פ ג ש ת י ש ת י מ ש פ ח ו ת מ ק ו ב נ ה :ק פ ו ל ס ק י וקגן ,ש ל י מ י ם ה ג י ע ל מ ע מ ד של לורד באנגליה. כשהייתי של מ ש ו כ נ ע שאין מ ח פ ש י ם אותי, גובמבר חודש הגעתי ללובלין. ה מ ש כ ת י ללובלין .בימים הראשונים זמן באותו היה לא שם עדיין אחד אף מ מ נ ה י ג י ת נ ו ע ו ת ה ג ו ע ר הציוגיות. היה המצב בכי רע שלום־עליכם. את בשני הריכוזים שרמי של בבית השואה, ובבית פרץ מ י ו ז מ ת י ה פ ר ט י ת ה ח ל ט ת י ל פ ע ו ל ,כ ד י ל ה צ י ל א ת הנוער ,ב מ י ו ח ד ה ב נ ו ת ה צ ע י ר ו ת ,שהיו ט ר ף ל א ג ש י ם מ ב ו ג ר י ם ,ש א י ב ד ו כ ל צ ל ם אנוש. ה ה ם היה ב ל ו ב ל י ן ד ״ ר א מ י ל זומרשטיין ,ש ה י ה ש ר ב מ מ ש ל ת .פולין. בימים כ ע ב ו ר כ מ ה י מ י ם ה צ ל ח ת י ל ה ת ק ב ל ל ר א י ו ן א צ ל ד ״ ד זומרשטיין .הוא היה מ א ו ד משני נרגש ובמיוחד ולעזור דברים: מהסיפור האישי שלי בענין מהפורט הבריחה התשיעי מ ז ה ,ש א ד ם צעיר ,ב מ ק ו ם ל ד א ו ג ל ע צ מ ו ,ה צ י ב .ל ע צ מ ו מ ט ר ה ל ד א ו ג ל א ח ר י ם שהיו ב ס כ נ ה . יום באותו קיבלתי מהועד היהודי כסף לקגות קיבלתי גם אישור לאכלס מזרוגים, את מרתף הבית שמיכות, בגדים ונעלים ברחוב מכל צ׳שיכה .8 המידות ו ג ם מזון .כ ד ה צ ל ח ת י ל א ר ג ן א ת ה מ ע ו ן ה ר א ש ו ן ב ל ו ב ל י ן ע ב ו ר 200 ב נ ו ת צעירות. א ח ר י כ מ ה ש ב ו ע ו ת הגיעו ל ל ו ב ל י ן א ב א ק ו ב נ ר ז״ל ו י ב ל ״ א נ י ס ן רזניק ,חיים לזר, מרדכי רויזמן ואחרים. אז רכשנו עוד דירה ברחוב לבדטובםקי ,23 ב ק ו מ ה אי. לפי ב ק ש ת ו ש ל נ י ס ן ר ז נ י ק י צ א ת י ב ש ל י ח ו ת ל ב י א ל י ס ט ו ק ל ש כ נ ע א ת החוזרים מהמחנות מצאתי ל א ל נ ס ו ע ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,כ י מ ש ם ל א ת ה י ה ד ר ד חזרה. לנכון לפרסם את הדברים האלה בתגובה על מאמרו של שלמה ק ל ס ,ב י ל ק ו ט מ ו ר ש ת ח ו ב ר ת מ ג ־מד ,ה ל ו ק ה ב א י ד י ו ק י ם ו מ ת ק ב ל ה ר ו ש ם ,ש ע י ק ר ורוב ה פ ע ו ל ו ת נ ע ש ו ע ל ידי ת ג ו ע ת ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ .א ם ה מ ח ב ר ה ג כ ב ד היה מ ת א מ ץ ק צ ת ,היה מ ו צ א א ת ע ד ו ת י ב ״ י ד ו ש ם ״ ו ב א ר כ י ו ן ש ל ג ב ע ת ח ב י ב ה . קיבוץ תל־יצחק 187 יצחק יורמן פ ר ק י נולדתי היה בשנת 1916 ז״ל בעל אבי ז פ ר ו נ ו ת ה ש ו א ה מ ת ק ו פ ת ב צ ׳ ס ק י — בודיוביצה ,צ׳כיה .ע ד מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם קרקעות ומשפחתגו אמיד בחווה התגוררה הראשונה בחבל גדולה ג ל י צ י ה ב ת ח ו ם ה ק י ס ר ו ת ה א ו ם ט ר ו ־ ה ו נ ג ר י ת ל ש ע ב ר .אולם ,ב ג ל ל ה ק ר ב ו ת ה ע ז י ם , בתחום שהשתוללו במהלד מגוריהם העולם מלחמת הראשוגה, לעקור גאלצו מ ב י ת ם ו ל ה ת י י ש ב בצ׳כיה ע ד י ע ב ו ר זעם. ב מ ה ל ד ה מ ל ח מ ה ג ח ר ב ה ה ח ו ו ה ו א ד מ ת ה ח ו ל ק ה בין ה א ר י ס י ם .ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל ג י ת אמגם על החליטה פיצויים תשלום לבעלי האדמות לשעבר, אולם הדבר לא יצא לפועל. בהיותי כבן שגתיים גסתיימה ה מ ל ח מ ה והורי גיסו ל ש ו ב ל ה ו ו ת ם .מ ש ג ו כ ח ו ל ד ע ת ,כי היא ח ר י ב ה ו א ד מ ו ת י ה חולקו ,כ א מ ו ר ,ה ח ל י ט ו ל ה ג ר ל ע י י ר ה פ ו ט י ל ה ב ה ג ו ל ד ה א מ י ז״ל. בבוקוביגה, פ ו ט י ל ה היא עיירה י פ ה ב ה ר י ה ק ר פ ט י ם ,ה מ ר ו ח ק ת כ ־ 40ק ״ מ מ ה ע י ר ויז׳ניץ. ביום היא מצוייר. אולם ב ת ק ו פ ה שבין ש ת י מנתה כ א ל פ י י ם ת ו ש ב י ם ,ר ו ב ם יהודים. בעיירה חוק זה. מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם היתד ,ש י י כ ת ל ר ו מ נ י ה . צ י ו ר י ת זו ע ב ר ה עלי אד את לימודי תיכון בתחום ברית היסודיים, בעיר הבירה חודשים המועצות ומהווה חלק ת ק ו פ ה מ א ו ש ר ת של המשד צ׳רנוביץ ,כיון ספורים מאוקראינה לפני פרוץ הלימודים שבפוטילה מלחמת ילדות. נאלצתי עצמה העולם השניה אוכלוסייתה סיימתי לעשות ל א היה המערבית, בה את בבית־ ספר בית־ספר נרשמתי מעין לבית־ ה ס פ ר ה ג ב ו ה ל ט כ נ א ו ת ט ק ס ט י ל בצ׳רנוביץ ,ו א ף ה ח י ל ו ת י ל ל מ ו ד בו .כ ד ה ת נ ה ל ו חיינו ע ל מ י מ נ ו ח ו ת ע ד ב ו א ה מ ב ו ל . ה פ ל י ש ה ה נ א צ י ת ל ר ו ס י ה ב ־ 2 2ליוני ) 1941״ מ ב צ ע ב ר ב ר ו ס ה ״ ( השיגה א ו ת נ ו ב פ ו ס י ל ה .כידוע ,ה ו פ ת ע ה צ ב א ה א ד ו ם מ ן ה פ ל י ש ה ה פ ת א ו מ י ת ו נ ס ו ג ת י ד ת ב ו ס ו ת קשות, 188 שהיו כרוכות באובדן ר ב של א נ ש י ם וציוד. האוקראינים, כמו אחרים מעממי ברית־המועצות, הכובשים בצבא ושיתפו בהתלהבות ה ג ר מ ג י י ם ,ב מ י ו ח ד ב כ ל ה ק ש ו ר ל ר ד י פ ת יהודים ו ה ש מ ד ת ם . משהגיעו אל בגדו האדום פעולה עם אליגו השמועות על פלישת הגרמנים לרוסיה עיירתנו, וממקומות להצטרף רבים ברחו בעיקר מאיתגו, הצעירים, והתקרבותם המהירה אל שבסביבה היערות מחבואינו צפינו ב ה ת ק ר ב ו ת ו ש ל הצבא הפולש .אחדים מאיתנו ניסו כ ח ד ב ס ב ל וסיכון א ל ח י י ל י ה צ ב א ה א ד ו ם הנסוגים .א ו ל ם ה ד ב ר ה י ה ר ב ,כיוון ש מ ט ו ס י ח י ל ה א ו י ר ה ג ר מ ג י ה פ צ י צ ו א ת ה י ח י ד ו ת ה ג ם ו ג ו ת ל ל א הרף. ידידים ברית ביקשוגי ל ה צ ט ר ף אליהם במגוםתם למזרח ,ל ח ל ק האסייתי של המועצות ,א ד נ מ נ ע ת י מ כ ד ,כיוון ש מ ה ו ר י ג ב צ ר ל ה צ ט ר ף אליגו .ה ח ל ט ת י ל ק ש ו ר גורלי את ולשוב מן בגורלם ל ע י י ר ת נ ו פוטילה. היער אד כאשר את עזבנו היעד ,נ ת ק ל נ ו ב ק צ י נ י ם ג ר מ נ י י ם ,א ש ר היכוגו ב א כ ז ר י ו ת ר ב ה ,ע ד ז ו ב דם. ליולי ב־1 גורשנו 1941 מביתנו. מאות צעדנו קילומטרים לרדייץ ברגל, ו מ מ נ ה לידיגץ ,מ ן ה ג ר ו ע י ם ו ה א י ו מ י ם ש ב מ ח ג ו ת הריכוז .ב מ ש ד כ ל ה מ ס ע ה ר ג ל י האחץ קשה, ו ה מ מ ו ש ד ל א ק י ב ל נ ו מ א ו ם ל א כ ו ל .ע ב ר ו עלינו י מ י ם ת מ י מ י ם ש ל ר ע ב אשר אליו גלווה מים, לשתות ת כ ו פ ו ת א ף מ ח ס ו ר במים .מ י ש ג י ג ש היה צפוי הגרמנים לשם בחבילות קש לכתר התעללות והציתו בראשו. ביהודים אותם ל א היה קץ בדרד. כשעשוע מדי סאדיסטי. לבאר על להמצאות פעם עטפו לעולם לא מנת השטגיות הגאצים אשכח של יהודים מחזה את ה ז ו ו ע ה ש ל אשד ,ע ט ו פ ה ב ק ש ,א ש ר ב ע ר ה כ ל פ י ד חי ,ב ע ו ד ש פ ת י ה מ מ ל מ ל ו ת תפילה או ק ל ל ה .א ג ש י ם ה ו צ א ו ל ה ו ר ג חלקם נרצחו ב ש ל ס י ב ו ת ק ל ו ת ערר• ל מ ט ר ו ת ש ו ד ו ב י ז ה .א ח ר י ם ג ק ב ר ו ב ע ו ד ם בחיים ו ה א ד מ ה ה מ ש י כ ה ל ר ע ו ד ו ל ז ו ע ע ו ד זמן ר ב ל א ח ר מ כ ן . מ י יכול ל ש כ ו ח מ ר א ו ת מ ז ע ז ע י ם א ל ו ? ר ק מ ע ט י ם מ ב י ג י ג ו ש ר ד ו מ מ ס ע אימים זה ו ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ב כ ו ח ו ת י ה ם ה א ח ר ו ג י ם למחנה בבואנו ידינץ. למחגה זה הכריעה אותי התשישות כוחי המצטברת, כשל ,נ פ ל ת י ב פ י נ ה כ ל ש ה י ו נ ר ד מ ת י מ א פ י ס ת כוחות .ב ד י ע ב ד ה ס ת ב ר כ י ת ר ד מ ה זו הצילה א ת חיי ,ש כ ן כ ל ה ג ב ר י ם ש ב מ ח נ ה נ צ ס ו ו ב א ו ת ה ש ע ה ב ת ו ק ל ה ו פ י ע בפני מפקדת המחגה ,כביכול ל ש ם ק ב ל ת הוראות לגבי כללי ההתגהגות במחגה. כל אלו, להאמין שהתפתו בכד והתקבצו שם, מיד נשלחו להורג. להוצאה כד עברו עלינו הימים הנוראים של שנת תש״ב. מקץ כמה ש ב ו ע ו ת חוסל ה מ ח נ ה והשרידים קיבלו פקודה להמשיד א ת הצעדה הרגלית מלווה הנוראה. בגשמים כד עזים, המשכנו לצעוד ש ל ג וכפור. קילומסרים. מאות ל א היתה, כמובן, כל היה זה אפשרות סתיו קשה של לינה בבתים, ת ח ת ק ו ר ת ג ג כ ל ש ה י ,א ל א ר ק ב ש ד ו ת ,ת ח ת כ י פ ת השמיים .ת מ ו ג ו ת הזוועה ל א ישכחן רודפות כ ל ימי חייו. למוות, גורליים ב ל י ל ו ת האיומים ל א היה קץ לצעקות ולזעקות, צריחות אלו א ח ר י ע ד ע צ ם ה י ו ם הזה ,כי מ י א ש ר ח ז ה בהן, היסטריות של גשים ובכי קורע ל ב של הדהדה במוחי ת פ י ל ת הימים צ ע ק ת המעוגים י ל ת ם רבים. ה נ ו ר א י ם ״מי י ח י ה בלילות ומי ימות, מי ב ק י צ ו ו מ י ל א ב ק י צ ו ,מ י ב מ י ם ו מ י באש ,מ י ב ח ר ב ומי ב ח י ה ,מ י ב ר ע ב ו מ י ב צ מ א ,מ י ב ר ע ש ו מ י ב מ ג י פ ה ,מ י ב ח ג י ק ה ו מ י בסקילה...״ ה י מ י ם ל א היו ט ו ב י ם 189 מן לא הלילות. להתעללותם של ה י ה קץ הגרמנים. החיילים הצעדה במהלד היו מ ק ר י ם ,ב ה ם ה כ נ י ס ו ה נ א צ י ם ועוזריהם ג ב ר י ם ,גשים ו ט ף ל ת ו ר ב ת י כ ג ס ת , א ת ש ע ר י ה ם ו ש ר פ ו חיים א ת ה כ ל ו א י ם נעלו בתום האומללים. צ ע ד ת מ ו ו ת זו ר ק מ ע ט י ם זכו ל ה ג י ע ל נ ה ר ה ד נ י י ס ט ר ב ג ב ו ל ב ס ר ב י ה — ז1וקראיגה .ב מ ק ו ם זה פ ג ש ג ו ביהודים ,א ש ד ג ו ר ש ו מ ד ר ו ם ב ו ק ו ב י נ ה ו כ ן ב מ ג ו ר ש י שהובאו דורוהוי, לטרנםדניסטריה. ברכבת בראותם לא אותנו להתקרב העזו א ל י נ ו ב ש ל מ ר א נ ו ה מ ז ע ז ע .היינו ש ל ד י ם מ ה ל כ י ם ,״ מ ו ז ל מ נ י ם ״ א מ י ת י י ם ,מ ו ר ע ב י ם ע ד מ ו ו ת ,ל ב ו ש י ט ל א י ם ו ק ר ע י ב ג ד י ם ושורצי כ י נ י ם ל מ כ ב י ר . ; ע ם הגיעגו לעיר צןצא א ב י ז ״ ל מוגילב—פודולסקי ,ריכזונו הגרמנים א ת מ ו ת ו האכזרי בידי הגרמגים. באולם קולנוע. בגםיוגות שם השוא שלי להצילו נ ח ב ט ת י ב ק ת ר ו ב ה ב ר א ש י ע ל ידי חייל גרמני. של . .רגליה קפאו אמי וגבצר בקור העז לחמשיר ממגה רגלי. לצעוד היא גפלה ל ת ו ר ה ב ו ץ ב צ י ד י ה ש ב י ל ו ה ת ע ל פ ה .ג ש א ת י א ו ת ה ע ל גבי ,ב ע ז ר ת ו ש ל יריד, א מ י היתד, כברת כבר א ר ו כ ה .כ ר ה ג ע נ ו לעיירה דרד לוצ׳ינץ. האוקראינית ב ש א ר י ת כוחותיה וכר אף אני ולא יכולגו להמשיד .מ ח ו ס ר ברירה גיגשתי אל .ק צ י ן גורשתי גרמני .,הראיתי ל מ ח ג ה .ריכוז. לו דרכוני את מאוחר יותר וטענתי הובררה כי לי הנני חומרתו ש נ ו ד ע לי ,ש ר ו ב ה נ ת י נ י ם הזרים נ ש ל ח ו מ צ ׳ ר נ ו ב י ץ א ל ככולם ידי על הגרמנים. המזל, למרבה נתין של זר צעד ובטעות זה, כיוון מ ע ב ר ל נ ה ר בוג ושם הועילה לקצין פנייתי נרצחו רובם ושנינו, אמי ואני ,הושארגו במקום ולא גורשנו אל צ י ד ו .ה ש נ י של הבוג ,דבר שהיה מ ס ת י י ם ק ר ו ב לודאי במותנו. מקץ של ג ו ד ע ל י כי ב מ ו ג י ל ב , זמן מ ה בירת השוכנת טרנסדניסטריה, כ ־ 8 0ק ״ מ מ א י ת ג ו ,מ ת ג ו ר ר י ם ב נ י מ ש פ ח ה ש ל אמי .כ ד י ל ה י ו ת התגנבנו במרחק בקרבתם ב ל י ל י ת ,כיוון ש ה ת נ ו ע ה ב ש ע ו ת היום ה י ת ה מ ם ו כ ג ת ב ע ב ו ר ג ו . .באותה הועבדגו תקופה בפרר חדש בבגיית גשר על הדגייסטר .גשר גהר ה ע ץ הישן נ ה ר ס ב ש ט פ ו נ ו ת ,ש פ ק ד ו איזור זה ש ל ה נ ה ר ו ה ג ר מ נ י ם ה ח ל ו ב ק ד ח ת נ ו ת ב א ו ת ו מ ק ו ם ג ש ר חדש ,עשוי פ ל ד ה ו ב ט ו ן ,כ ד י ש י ו כ ל ו ל ה מ ש י ד ב נ י ה ו ל לבנות המלחמה נ ג ד ה צ ב א האדום .מ י ש ל א עבד ,היה צפוי ל ג י ר ו ש ל מ ח נ ה השמדה. הגרמנים ל א ס י פ ק ו ל נ ו א ף פ ע ם מזון והיה צ ו ר ר ל ה ש ת מ ש ב ת ח ב ו ל ו ת שונות ובדרכים ע ק ל ק ל ו ת כ ד י ל ה ש י ג פירורי מזון ו ל ה י ו ו ת ר ב ח י י ם .ר ק מ ע ט י ם שרדו. רוב רובם העובדים של מוחלטת ואפיסת הפעולה האכזריים, שופקדו אותם. ולסגור אותם מתו ברעב ובמגיפות כ ו ח ו ת ,או ש ה ו מ ת ו ע ל ידי במכות אחד רצח מתעלוליהם ובדרכים שונות, השומרים, שונות, הסאדיסטיים לפי היה מחמת או אנשי הס״ס מצבי־הרוח לתפוס כמה מן תשישות ומשתפי המשתנים, העובדים ב מ ל ט ב ע מ ו ד בטון ו כ ד ל ה ו פ כ ם ל א נ ד ר ט ו ת ״ א נ ו ש י ו ת ״ .ה ת ו צ א ה 5דרד כ ל ל ה י ת ה מ ו ו ת אכזרי ,או ב מ ק ר ה ה ט ו ב נ כ ו ת ק ש ה ת מ י ד י ת ,כפי ש ק ר ה לידידי הטוב באותו מחנה. •י" א נ י ה ו ע ם ק ת י י ב נ ש י א ת ח ל ק י מ ס י ל ת ברזל ,ש נ ו ע ד ו ל ה נ ח ת פ ס י ר כ ב ת ב ס מ ו ד . זו ה י ת ה ע ב ו ד ה ק ש ה ' ו מ פ ר כ ת מ א י ן כמוה ,ב מ י ו ח ד ל א נ ש י ם מ ו ר ע ב י ם ותשושים, המצויים להלוטין 196 באפיסת ואין כוחות ביכולתי מוחלטת. לחמשיר ברגע בעבודה. מסויים ברוב הרגשתי, יאושי כי גיגשתי כוחותי אפסו לקצין .ג ר מ נ י להודגגי ,כיוון שאיגגי מ ס ו ג ל י ו ת ר ל ע ב ו ד .ל ת ד ה מ ת י ה ר ב ה ק ד ה ל י . וביקשתיו ג ס ו ת ח ת ל מ ל א א ת ב ק ש ת י נ ת ן ל י א ו ת ו קצין א ת א ר ו ח ת הצהריים שלו .ה ר ג ע ח ל ף וחיי גיצלו. הקשה במרץ כבש 1944 האדום הצבא אוקראיגה ושיחרר את המחנה. אותגו מן , ב י ו ם ה ש י ח ר ו ר ש ק ל ת י 40ק״ג .ל מ ר ו ת מ ש ק ל י ה מ ו ע ט ו ת ש י ש ו ת ה ח ל ט ת י ל ה ת נ ד ב האדום .יצר ה ג ק מ ה ב ע ר בי ו ב צ ע י ר י ם א ח ר י ם ,שגיצלו מ מ ח ג ו ת הריכוז לצבא וההשמדה ו ה ת א ר ג ג ו י ח ד ל ה ק י ם ב ט ל י ו ן יהודי ע ל מ ג ת להילחם בקלגסיו של המפקד אף והחליט היטלר. לשלחנו לו, ה מ מ ו נ ה עלינו, עוד זלזל ל ל א א י מ ו נ י ם ל ק ר ב ע ל ש ח ר ו ר ה ע י ר י א ס י ש ב ר ו מ נ י ה .ל א היה א י כ פ ת כנראה, גיסים למרות שהיה יהודי הוא, בחייגו מן ששריד׳ התופת, , מחנות יפלו הריכוז, כזבובים אודים על מוצלים מזבח מאש, המולדת אשר שרדו הסובייטית. בניסי מפקד זה ה ג ד י ל ל ע ש ו ת ב כ ר ,ש ל א צייד א ו ת נ ו א פ י ל ו ב מ ד י ם ש ל ה צ ב א הסובייטי ו ב כ ר ה י ה גורם ,ש ה ג ר מ נ י ם ו ש ו ת פ י ה ם ה ר ו מ נ י ם היו מ ח ש י ב י ם א ו ת ג ו כ פ ר ט י ז נ י ם אותנו להורג ל ל א היסוס ו ל ל א ר ח מ י ם ב מ ק ר ה של גפילה בשבי. ומוציאים י ב ר ג ע ה א ח ר ו ן מ מ ש א י ר ע ל נ ו נ ס ,כיוון ש נ ת ק ב ל ה פ ק ו ד ה מן ה מ פ ק ד ה העליונה, מסטאלין, גחשבו ל א לשלוח א ת ניצולי ה מ ח נ ו ת ל ח ז י ת ה ק ד מ י ת כנראה ,משום שלא כשירים בחזית. ללחימה זאת תחת לגדודי צורפגו שהועסקו עבודה, בבגיית שדות ת ע ו פ ה עבור ה צ ב א האדום ,סמור לקוי החזית .עבדגו שם בחודשי של שנת הקת האוכל מנת הכללי אל ,1944מ ז ר י ח ת ה ש מ ש ו ע ד ש ק י ע ת ה ,ב ת ג א י ם ק ש י ם ו ב ת ת תזוגה. היומית שקיבלגו כללה מצד המפקדים הממוגים עליגו הגרמנים והרומנים, שגפלו כלפיגו שבויי באותה המלחמה גרם 400 ומרק לחם גרוע היה במי ללא יותר בשר. היחס מאשר יחסם בהמוגיהם הצבא האדום תקופה. ברכבת יצאנו ממוגילב—פודולסקי, בדרכגו עבדגו ב ש ט ח י ם ,א ש ר זה ע ת ה ש ו ח ר ר ו מ י ד י הגאצים .ג ת ק ל ג ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם ש ל גילויי ש נ א ה ע ז ה מ צ ד ה ת ו ש ב י ם המקומיים כ ל פ י ה מ ש ט ר הסובייטי .ת ח נ ת נ ו ה ר א ש ו נ ה היתד ,בעיר ס מ ו ל נ ס ק .כאן נוספות, את שהסיעו פגשנו ברכבות הערב הספיקו רוב הרכבות לעזוב את חיילי הצבא התחנה ודק האדום עד לחזית. שעות ב ו ד ד ו ת נ ו ת ר ו ל ל א קטר, ו ש ל נ ו ביניהן. בלילה, הנמיכו ה ו פ צ צ נ ו ע ל ידי מ ט ו ס י ם ג ר מ נ י י ם .ה מ ט ו ס י ם ה א י ר ו א ת ש ט ח ה ת ח נ ה , טוס, הטילו פצצות וצלפו בנו במקלעיהם. משטח החיילים שישבו התחנה .נפלו בקרונות קרבנות לא נבהלו ו ה ח ל ו ל ב ר ו ח מן ה ק ר ו נ ו ת ו ל ה ת ר ח ק מעטים ו ב י נ י ה ם ג ם א ח ד י ם מ ב נ י מ ש פ ח ת י .א נ י נ ש א ר ת י בקרון .ב ן דודי ,שהיה י ק ר ל י כ א ח מ מ ש ,נ ב ה ל מ ן ה ה פ צ צ ה ו ל מ ד ו ת ה פ צ ר ו ת י ב ר ח מן ה ק ר ו ן החוצה, אל מותו .בבוקר מצאנוהו מ ח ת לתחגה ,פגוע ב ר א ש ו ו ל ל א ר ו ח חיים .ב ר ו ב צ ע ד י ויגוני נ ש כ ב ת י ב צ ד ג ו פ ת ו ו ב י ק ש ת י א ת נ פ ש י ל מ ו ת ו ל ה י ק ב ר י ח ד איתו. למחרת בסביבות המשכנו את מסענו ברכבת והגענו לביילורוסיה. הוצבנו לעבודה מ י נ ס ק ה ב י ר ה .ה ע ב ו ד ה היתד ,ק ש ה מ א ו ד ,כ א מ ו ר ,ו ה ת נ א י ם הסניסריים. היו י ר ו ד י ם ביותר .ב מ ה ר ה פ ר צ ה מ ג י פ ת ד י ז נ ט ר י ה בין ה ע ו ב ד י ם .א ף א נ י ח ל י ת י ונשלחתי ל ב י ת ה ח ו ל י ם .ל א היה ל י כ ל ר צ ו ן להתאשפז במינסק ולכן עליתי 191 והמשכתי לרכבת בחיים. על בדרכי לבסוף אושפזתי נסיוני לאור הקלגסים בחדשים הגאציים להצטרף מנת בעיר רובנו האחרונים, ועוזריהם, אל אשר בני 'משפחתי, נותרו' באוקראינה המערבית. העדפתי מאשר לגווע למות בחזית הקדמית בקרב מרעב בגדודי העבודה של גגד הצבא האדום .ב ע י ר ז׳שוב ב פ ו ל י ן ה ת ר כ ז ו י ח י ד ו ת ש ל צ ב א ו ת פ ו ל י ן וצ׳כיה .ה צ ט ר פ ת י אליהן ו א ח ר כ ד ע ב ר נ ו א י מ ו ג י ם צ ב א י י ם ב ע י ר פשמישל .ב ד צ מ ב ר 1944י צ א ג ו ל כ י ו ו ן החזית ,שהיתר .אז ב ס ב י ב ו ת ו ר ש ה .ב ־ 1 2ל י נ ו א ר ל ע י ר ורשה. ונכנסנו מ ח ל ק ת נ ו היתד. בין ,1945ח צ י נ ו א ת נ ה ר ה ו י ס ל ה שנכנסו הראשונות לעיר וכל חייל זכה במדליה מיוחדת לציון שיחרורה של ורשה. 'החל אחרי מ צ ע ד י ה נ צ ח ו ן ל ע ב ר ב ר ל י ן .ק ר ב נ ו ת ר ב י ם ה מ ש י כ ו עדיין ל י פ ו ל ,א ו ל ם שהגרמגים הוכו וגסוגו, ע ב ר ו 'הסנקים שלנו קרוב ל ־300 ק״מ ביום. שצזחים נ ר ח ב י ם היו א מ נ ם עדיין ב ש ל י ט ת הנאצים ,א ו ל ם ה ר ג ש נ ו ו י ד ע ג ו ב ב ט ח ה , כי המלחמה הולכת ו ק ר ב ה לסיומה ו ת ב ו ס ת הנאצים ת ה א שלמה ומוחלטת .עם התקרבותנו לגבול הגרמני ,ב ל ט ו שלטי כבישים המציינים א ת ה מ ר ח ק לברלין, ה ב י ר ה .ל ש מ ח ת נ ו ל א ה י ה ג ב ו ל .א ל ו היו ימי אושר ע ב ו ר צ ב א ו ת ב נ ו ת הברית', אשר זו לחמו זכות גגד גדולה ו נ ו ק ם בגאצים. 192 הנאצים ביותר ושותפיהם, לריפוד מגרדף בעבורי, על ידי אישית, קלגסי כניצול היטלר, השואה, היתה לרודף, לוחם א ר ט ו ר שניידר הטיול להרי הטאטרה של חברי תנועת ״עקיבא״ — באוגוסט 1939 )קטע מן הספר ״שנות הנעורים״ ,המוקדש לזכרם של ששת החברים שנספו בטיול זה( )(... ב מ ח נ ה ה א י ז ו ר י ש ל ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ,ע ל י ד ה ע י ר רדום ,הייתי א ח ר א י לקבוצת ה ח ב ר י ם מ ק ן ק י י ל צ ה ו נ ו ס ף ע ל כ ד ה ר צ י ת י ב ח ו ג ל י ד י ע ת א ר ץ ישראל. ל א כ ן ב מ ח נ ה ה מ ר כ ז י ,ה כ ל ־ א ר צ י ש ל ה ת נ ו ע ה ,ב ב נ ס ק ה ויז׳נה .כ א ן ה י י ת י מ ע י ן ״ ש ו מ ע ח ו פ ש י ״ ב מ כ ל ל ה .ל א הייתי א ח ר א י ל א י ש ז ו ל ת ע צ מ י ,ה י י ת י ש ל ו ומרוצה. כמו כל א ח ד מן ה מ ש ת ת פ י ם מילאתי ב ק ש א ת המזרן והעליתי אותו לעליית הגג ש ל א ס ם התבואות ,שנועד למקום הלינה של הבגים ,ח ב ר י גדוד הבוגרים. למחרת, בבוקר השכם ,גערד מיםדר כללי ב ר ח ב ת המחגה ולצלילי החצוצרה ה ו ע ל ה ל ר א ש ה ת ו ר ן ד ג ל כ ח ו ל ־ ל ב ן .ה ש ת ת פ ת י ב ח ו ג י ם ע ל ג ו ש א י ם שוגים ו ל מ ד ת י עברית באחד בקוגגרס הקורסים. במוקד ההרצאות שהושמעו עמדו הבעיות הקשורות ה צ י ו ג י הקרוב. .וכן ג ע י ד דיון מ ע מ י ק ב ת ו ר ת ו ש ל מ ר ט י ן ב ו ב ר ,ש ע ל ה אז ל א ר ץ .נ ט ל ת י ח ל ק פ ע י ל -ב ש י ח ו ת ובוויכוחים. ב י ו ם ש ש י ,ע ם ע ר ב ,ע ר כ נ ו ק ב ל ת ש ב ת מ ס ו ר ת י ת ע ם ק י ד ו ש ע ל ה י ץ ,שדגו ו נ ה נ י נ ו מ ן ה א ר ו ח ה ,ש ט ע מ ה ה י ה ט ו ב ב מ ק צ ת מ ז ה ש ב י מ י חול. (...).ל ק ר א ת ס ו ף ה ש ב ו ע ה ש ל י ש י ש ל ש ה ו ת נ ו ב מ ח נ ה ,ה ת ק י י מ ה י ש י ב ה של הנהלת ה ת נ ו ע ה ו ב ה נ ב ח ר ״הוועד ה מ ר כ ז י ״ ה ח ד ש .היו ב ו כ מ ה ע ש ר ו ת ח ב ר י ם והיתד. מילק זו הפעם ה ר א ש ו ג ה ,ש ג ם .א נ י הייתי ב י ן הנבחרים .כן נבחרו: ג ו ל ד ב ר ג ח ב ר י ,י ו ס ק ה ש ר צ ר ,ר א ש ה ק ן בשניאטין ו ר א ש י ה ק נ י ם ב ג ל י צ י ה ה מ ז ר ח י ת . כדי להגציח א ת האירוע ה צ ט ל מ ג ו ו ה ת צ ל ו ם ה ו א ה מ ז כ ר ת היחידה ,ש נ ו ת ר ה ל י מ א ו ת ם הימים. 193 כגהוג מ ד י ש נ ה בתנועתנו, בשנה בחלק גערכנו לטיול ביותר הגבוה של הדי הטטרה. ע ל י ל ה ע י ר ,כ י ב ש ע ה שהיינו שקועים ר א ש נ ו ו ר ו ב נ ו עצמו, הטיול עלולות התרחשו להשפיע בהכנות באירופה תמורות פוליטיות ואסטרטגיות מכריע על באורח בעתיד חיינו הקרוב ובעת לטיול ח ש ו ב ו ת ,שהיו ביותר ואנחנו לא ש י ע ר נ ו ו ל א י ד ע נ ו מ א ו מ ה .א ז ח ל ה ה ה ת ק ר ב ו ת בין ג ר מ נ י ה ש ל ה י ט ל ר ו ר ו ס י ה ש ל סטאלין, נחתם הסכם ח ל ו ק ת ה ש ל פולין. א י ־ ה ה ת ק פ ה ביניהן ו ה ו ח ל ט ע ל כ פ י ש ה ת ב ט א ב מ ש פ ט י ג י ר ג ב ר ג הפושע הנאצי ,הרמן גריגג ,ה י ה ה ה ס כ ם ה ג ר מ נ י ־ רוסי מ א ו ג ו ס ט 1939ש ו ו ה ־ ע ר ד ,בשביל ג ר מ נ י ה ,ל ־ 5 0דיויזיות. ה מ ד ר י ד ה א ח ר א י ל ט י ו ל ה י ה ר א ש הקן בז׳שוב ,ב ח ו ר צ ע י ר וגמרץ ,צ ב י יפה .ב ע ל ספורטאי מצליח ו ד י נ מ י ו ח י י ד מ ל ב ב ה י ה ת מ י ד נ ס ו ר ע ל פניו .ע ב ד נ ו י ח ד ב ח ו ד ש י ו ל י במחנה בלוגדית, בלורית מתולתלת, ה־24 וגוף חטוב ,ה י ה צ ב י ב ן הקיץ .ה א י ז ו ר י ו ח י ב ב ת י א ו ת ו מאוד. קבוצתנו, בדדו שמנתה כמה בנות עשרות ובנים, מבנסקה יצאה וצעדה ויז׳נה ג ו ב ל ו ב ק ה — זקופגה .ה י ע ד ה י ה פ ס ג ת ה ה ר ש ב י נ י צ ה ה מ ת נ ש א ל ג ו ב ה ש ל 2,300מ ט ר .ה ק ב ו צ ה ה ש נ י ה ,א ף ה י א מ ן ה מ ח נ ה שלנו ,פ נ ת ה ל י ע ד א ח ר ,ל פ י ס ג ת ה ה ר קושצ׳ילץ. טיפוס מאומץ, לאחר שארד מספר שעות ,הגענו כ ב ר פתאום לרכס !ברט. טיפות נשבה ר ו ח חזקה מאוד ,השמים התקדרו בעננים שחורים וכבדים וירדו ר א ש ו ג ו ת ש ל ג ש ם .מ ה ל ע ש ו ת ו ש א ל ה ז א ת הטרידה כ ל א ח ד מ א ת נ ו .ה נ י ש א ר הרכס על גבי ואולי א ף ) ש ג ו ב ה ו 2050מ ט ר ( ב ל י ב ש ע ת סערה, לדעת כמה ב ד י ר המפרכת ,שזה ע ת ה זמן י עברנו? הנחזור, טיפסנו בגשם בשבילים צרים וחלולים ,שמשני ע ב ר י ה ם נפערה התהום ,נאחזנו ב כ ל הכוח בווים ובשרשראות, הנחזור ב ה ? ש מ א נמשיד ,כ פ י שתיכננו א ל פיסגת שביניצה ,ל מ ר ו ת הסערה, ומשם נ ר ד א ל פונדק ההרים לשיר: בקספרובי? כדי לשמור ע ל הפסקנו המורל ל א ״הסערה ל א תפחידנו!״... המדריד ה א ח ר א י ,צ ב י י פ ה ,ל א בירר ב ת ח נ ה ה מ ט א ו ר ו ל ו ג י ת ב ק ו ז ׳ נ י צ ה ,ש ע ל י ד ה ע ב ר ג ו ,מ ה י ת ח ז י ת מ ז ג האויר .ה ו א ג ם ל א ביקש ,ש י ת ל ו ו ה א ל י נ ו מ ד ר י ד מקומי ,כ י ה ר י ה כ י ר ה י ט ב א ת המסלול .ה ו א החליט ,ש ע ל י ג ו ל ה מ ש י ך ל פ י ם ג ת ההר ומשם נ ר ד ניתר עלינו ג ש ם עצמה לפונדק בקספרובי. שוטף, בשעה היתד .כ ה צ ר ה ,ע ד פ ת ר ו ן זה ה י ה שטיפסנו שבקושי בעיניו ומהיר. יותר ק ל והתקרבנו אל ר א ש ההר. הספיקה למדרף כ ף הפיסגה אנשים רגליהם ש ל מ ו ע ט י ם .ע ל ע מ ו ד ה א ב ן ה נ י צ ב ש ם ח ר ו ת ה י ה ציון ה ג ו ב ה .ר א ש ו ג י ה ק ב ו צ ה ע ב ר ו כ ב ר א ת הפיסגה והחלו ל ר ד ת בנקיק צר, עדיין לטפס. פתאום התחוללה במורד ההר .ר ו ב סערה עזה. הברקים הבריקו החברים המשיכו והרעמים הלמו ב ז ה א ח ר זה .ה ג ע ת י ל ר א ש הפיסגה ,ה ש ת ו פ פ ת י ו נ א ח ז ת י בזיז ה ס ל ע ,כ ד י .לא להיסחף ב ר ו ח — ל ת ה ו ם .ע ל ם ה היתה ס ב י ב י .ע נ ן ק ו ד ר א פ ף א ת ה כ ל ו פ ת א ו ם הבריק מתוכו ב ר ק מסנוור .הוא פגע אוזני. ח ש ת י ז ע ז ו ע וריח ש ל חריכה ע ל ה ב א פ י ו ש ו ב זה ,ק ר ו ב מאוד אלינו .מ ה גוראה בסלע מ מ ש ע ל ידי והרעם ההרגשה להיותי החריש את הלמו רעמים ב ז ה אחר בודד בראש ההר בלב ה ס ע ר ה ,ת ל ו י ב ח ש ר ת ה ע נ נ י ם .ב ת ח ו ש ת א פ ס ו ת וחוסר י ש ע ל א י כ ו ל ת י ע ו ד ל ע מ ו ד 194 וגדחף במתח בכוחה האימה; של דווקא לאו הרצון בכוח גלשתי — לתוך הנקיק ,ש ב ו ירדו מ ק ו ד ם א ח ד י ם מ ח ב ר י נ ו .כ א ן ג ת ג ל ו ל ע י ג י ה ת ו צ א ו ת ה מ ח ר י ד ו ת החלטתו האומללה של צבי: של ו ק ר א ו לעזרה. גנחו ב נ ק י ק ,היו מ ו ט ל י ם ,מפוזרים ,ב נ י אדם .ה ם בהם ל א ידעתי .,אם פ ג ע הברק, אם האבנים נפגעו מן ה מ ד ר ד ר ו ת .מן ההר .אולי נ פ ל ו וגפצעו ,א ו ל י היו ר ק אחוזי ה ל ם ? ל א י כ ו ל ת י ל ע ז ו ר ל א י ש ,באין שום א מ צ ע י ע ז ר ה ר א ש ו נ ה בידי ,א ף ל א ט י פ ת מ י ם ב מ י מ י ה שלי. ר ק זאת יכולתי ל ע ש ו ת :להזעיק רוחם א מ ר ת י ,שארוץ ו א ב י א ע ז ר ה ל כ ו ל ם . ,א ד .א ס ו ר ל י ל ה ת ע כ ב ו ל ה פ ס י ד זמן. חייב לא הכרתי ואחרי-כמה עשרות את הייתי לפונדק הדרד ולא עברתי בה מעולם .ירדתי מטרלם על להגיע במלוא המהירות ב מ ה י ר ו ת צ ו ו ת ה צ ל ה .כדי -ל ע ו ד ד א ת היה ל פ נ י ש ט ח ה מ ש ט ח ,בין גושי פתוח..המחזה אבנים היו בקספדובי, בגלישה בגקיק אף כי ש ר א י ת י כאן היה מ ז ע ז ע א ף מוטלות, מרוחקות זו מזו, מקודמו: ארבע דמויות ש ו ת ת ו ת דם .אלה היו ח ב ר י .א ח ד מ ה ם — צ ב י יפה .נ י ס י ת י ל ג ע ת ב ה ם ,ל ה נ י ע אותם, רחוק מגופתו של צבי ראיתי א ד ל א היה ב ה ם סימן חיים .ל א גופת נ ע ר ה ,ש ג ו ל ג ו ל ת ה היתד• מ ר ו צ צ ת . ה ח ל ם ת י הלתה ג ח ו ש ה :ע ל י ל ה ז ע י ק ע ז ר ה ומיד• א י ד ? ב ג ש ם ז ל ע פ ו ת ,ב א פ ר ו ר י ו ת של העננים .הנמוכים ,דילגתי במורד על האבגים ה ח ל ק ל ק ו ת ובקפיצה הקודרת ע ב ר ת י ס ד ק י ם ר ח ב י ם ה פ ע ו ר י ם ב י ן .ג ו ש י ה ס ל ע י ם .עדיין אינני מבין ,א י ד י כ ו ל ת י זאת .כ ל מ ה ש ר צ י ת י ה י ה ל ר ד ת ע ו ד ועוד ה ר ח ק מן ה פ י ם ג ה ו א ח ר כ ד לעשות א ת ק ס פ ר ו ב י .ל פ ר ק י ם נ ש מ ע ו ע ו ד ר ע מ י ם ו ה ד ה ד ו בין ה ס ל ע י ם . לחפש עברתי ב ר י צ ה ש ס ח ש ל א ב נ י ם מ י ד ר ד ר ו ת ו ע ל י ת י ע ל ש ב י ל ה נ מ ת ח ק ר ו ב ל ג ב ו ל המדיגי. עין פיזרה ה ר ו ח להרף ה פ ו ג ד ק .זה של בודאי א ת ה ע נ נ י ם ואז הקספרובי — ראיתי ,כמו חשבתי בערפל, בלבי. הוא א ת קוי בניינו גבוה בהרבה היה מן ה ש ב י ל ש ב ו רצתי .ע ל י ל ה ג י ע א ל י ו כ י זו ה ה צ ל ה .פ ת ח ת י במירוץ ע ם ה ז מ ן ו ע ם ה מ ר ח ק ,נ א ב ק ת י ע ל חיי ה פ צ ו ע י ם . כאשר רפה מ ע ם המתח ,הרגשתי כ א ב ח ד ב כ ף רגלי הימנית .למרות הדקירה המייסרת לשביל לא עצרתי אפילו לשגיה. לרגע התבהרו ה ש מ י ם ועיגי צדה, קרוב שלי ,מערה .ע ל יד ה פ ת ח ע מ ד א ד ם ,ש ע ל פ י ת ל ב ו ש ת ו ניכר ,כ י ה י ה ההר .נכנסתי לרגע ,כדי לשאול, תושב א ם הכיוון ש ב ו א נ י רץ ה ו א הכיוון הנכון .ב מ ע ר ה היו א ו ת ה ש ע ה שגי ת י י ר י ם ,ש מ צ א ו ב ה ,כ נ ר א ה ,מ י ס ת ו ר ב ש ע ת ה ס ע ר ה .א ד נ כ ג ס ת י ,הגיש ל י ה א י ש כ ו ס ח ל ב ב ל י ל ש א ו ל ד ב ר .ש ת י ת י ב ש ק י ק ה ו ה מ ר א ה שלי .עורר בוודאי א ת ח מ ל ת ו .מ ת נ ש ם ו מ ת נ ש ף ש א ל ת י היכן ה ק ס פ ר ו ב י . ב ת נ ו ע ת יד ה ר א ה לי ,כ י עלי־־להמשיד ו ל ה ת ק ד ם ב ש ב י ל ,ש ב ו הגעתי .ה ס פ ק ת י רק ל מ ל מ ל :״ ת ו ד ה י אני רץ ל ה ז ע י ק הקיפו מהם א ו ת י התיירים ,שהיו ו ב ש א ר י ת כוחותי תיארתי מצבם. ביקשתי באחת במקום עזרה;״ ת י ד ד ק ו ת ה ג ע ת י ל פ ו נ ד ק .מ י ד וכמה התקשרתי בטלפון אולם חמקתי ע י ת ו נ א י ם ש ה י ו שם, ל ת ח נ ת ההצלה .דיווחתי על האסון, א ת ה מ ק ו ם ש ב ו אירע ,מ ס ר ת י א ת ה מ ס פ ר ש ל המטיילים ו א מ ר ת י מ ה ש מ ת י ל ב כי ב ש ע ת ה ש י ח ה ע מ ד מ א ח ו ר י א ד ם ,ש ר ש ם מ ש ה ו ב פ נ ק ס ו . מ ה צ ו ו ת ,ש א נ ש י ו יצאו מ י ד ל ד ר ד .כ ש ס י י מ ת י ,צ נ ח ת י ב א פ י ס ת כ ו ח ו ת , ה פ י נ ו ת ,על ה ר י צ פ ה .ה י י ת י ר ט ו ב ע ד ל ש ד ע צ מ ו ת י .מישהו ע ט ף א ו ת י ב ש מ י כ ה ו ד י ב ר אלי ,אף ל א ק ל ט ת י מ א ו מ ה .ר א ש י ה י ה ס ח ר ח ר .ב מ א מ ץ עליון 195 ה צ ל ח ת י ל ח ל ח א ת הנעל ולהסיר א ת ה ג ר ב מ ר ג ל י ה כ ו א ב ת היה זה מ ס מ ר בנעל, ש פ צ ע א ת כ ף ר ג ל י ע ד זוב דם... ה צ ו ו ת ה ו פ י ע כ ע ב ו ר ש ע ה כ א ש ר ש כ כ ה ה ס ע ר ה .ה י ו ב ו ששה ג ב ר י ם מצוידים ה י ט ב ב כ ל י ם שוגים .ה ם ב י ק ש ו ל ש ו ח ח א ת י ו א נ י ה ס ב ר ת י ל ה ם א ת ת ו ו א י ה ט י ו ל ש ל נ ו ,מ ס ר ת י א ת מ ס פ ר ה מ ש ת ת פ י ם ו א ת ג י ל ם ו ס י פ ר ת י מ ה ר א י ת י ב ד ר כ י הגה. ה ת ר ש מ ת י ש ה ם מ צ י ל י ם מגוסים ,ה י ו ד ע י ם א ת מ ל א כ ת ם .ה ג ה נ ו בראשיהם ,כ ש ב י ק ש ת י ש י ז ד ר ז ו — ומיהרו ל צ א ת ל ד ר ה ל פ ג ו ת ע ר ב ה ב י א ו ה מ צ י ל י ם א ת ש א ר ה מ ס י י ל י ם ל פ ו ג ד ק .ש ש ה ח ב ר י ם געדרו .א ח ד י ם היו פ צ ו ע י ם ו ח ב ו ל י ם ,א ח ר י ם ה ת ח י ל ו ל ה ת א ו ש ש ב א י ס י ו ת מ ן ההלם .ה ב ש ו ר ה ה מ ר ה ע ש ת ה ל ה כ ג פ י י ם ו ה ג י ע ה ל מ ח ג ה ב ב ג ס ק ה . המתינו על יד זקופנה כמה עגלות ,שנשלחו ,כדי לאסוף אותנו למחגה. בבוקר חזרגו על קודרים האסון ומדוכאים. בהרי למחרת קראגו בגליון של ה ע י ת ו ן ״קורייר״ ידיעה ששה הרוגים. גופתו של נמצא מעבד הספרה: אחד מהם ל ג ב ו ל ש ב י ן פולין ל ס ל ו ב ק י ה . לסיים הוחלס להשתתף בהלוויות בקרקוב ובזקופנה. בקרונות המתקרבת הרכבת ,המלאים עד אפם מקום, שמענו כ ב ר שמועות על הסכנה ש ל מ ל ח מ ה .נ ו פ ש י ם ר ב י ם נ ח פ ז ו ל ש ו ב ל ב ת י ה ם וחיילים ר ב י ם נ ס ע ו ליחידותיהם, לפתיחה את המחנה שלושה ימים לפגי המועד המתוכגן, כ ד י שגוכל אף כי פ ו ל י ן ל א ה כ ר י ז ה ע ל גיוס ,מ ח ש ש ש ה ג ר מ נ י ם י נ צ ל ו ז א ת במלחמה. ל מ ח ר ת ,ל א ח ר ש ח ז ר ת י ה ב י ת ה ,כ ת ב ת י דיווח מ פ ו ר ט ע ל האסון ו מ ס ר ת י א ו ת ו לגוסםה דוידסון )״יוסטינה״(, חברת המערכת של ״דברי עקיבא״, השבועון ש ל ת ג ו ע ת ״עקיבא״ .ה ר ש י מ ה היתד ,א מ ו ר ה ל ה ו פ י ע ב ג י ל י ו ן של ר א ש י ת ס פ ס מ ב ר .1939 גיליון זה ל א י צ א ל א ו ר ל ע ו ל ם . מפולניה — רינה נזר .196 ה ס פ ר י ם מ מ ד ף ד׳׳ר יוסף קרמיש לתולדות כתב היד של ״הספר השחור״ בעריכת איליה ארנבורג וואסילי גרוסמן לאחר הכנה חסרים ב כ ת ב היד ש ל ה ס פ ר ה ש ח ו ר ,ש ק י ב ל א ר כ י ו ן י ד ו ש מ ע ו ד ב ש נ ת ממושכת יצאה לאור בשנת הסובייםית. בעיקר הקשורה ממקורות כשיחזור של שונים חלקים ,1965 ,1980ב ש פ ת ה מ ק ו ר ע ב ו ד ה ק ו ל ק ט י ב י ת ג ד ו ל ה זו ש ל ה י ה ד ו ת סוף ס ו ף ב א ה ע ל ת י ק ו נ ה ע ב ו ד ת ה ת י ע ו ד ר ח ב ת ה מ י מ ד י ם ע ל ד ר ד ח י ס ו ר י ם ו ע ל גילויי ה ה ת נ ג ד ו ת ש ל מ י ל י ו נ י יהודים ,ש ר י כ ז ו ע ר ד איליה א ר נ ב ו ר ג של בעזרתו שגות גרוסמן, ואסילי עבודה לדורות שגועדה ב י צ ו ע ה של ת כ ג י ת ה י ס ל ד ל ח י ס ו ל ה ש ל בספרות על הסובייםי האיסוף והתיעוד של הגדולה איליה ארגבורג, הסופר היהודי המפורסם ,שמעתי לראשונה מ פ י הפובליציסט הנודע בן־ציון גולדברג מניו־יורק, שבועות ביקור שערד אצל הוועדה להיסטוריה המרכזית א ח ד י ם ל א ח ר ג מ ר מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם השגייה. ש ה ו א הוזמן אוסף וגעשתה ה ע ו ל מ י ת ,ש ע ל י ו ציווה מ ש ם ר ו ש ל ם ט ל י ן ג ז ר דין ש ל ה ש ת ק ה . עבודת ימים, הבאים בעצם י ה ד ו ת א י ר ו פ ה — מ ס מ ד גדיד מסמכים ע ל ידי א ר ג ב ו ר ג וחומר, המוקדש למוסקבה, למרטירולוגיה, כדי יהודית גולדברג מסר לנו לדון לאובדגה בהוצאה ולמריה בפולין, באותם לאור של של היהדות הסובייטית ,גם בשפה האנגלית. החוקרים זה, היהודים ש ל פולין ה מ ש ו ח ר ר ת צ י פ ו ב ק ו צ ר ר ו ח ל ה ו פ ע ת ו ש ל ס פ ד ג ם משום שניצולים רבים מ ס ר ו לוועדה ה ה י ס ט ו ר י ת היהודית שזה ע ת ה )(1944 בחלקה, והאהובים במהלד את המסמכים ,שהצליחו להציל ,ל א רק א ל א ל א ר ג ב ו ר ג עצמו ,ש ה י ה ביותר שגות בברית המלחמה ת ר ם לניצחון על האויב. המועצות. )מאז באותם בכתבותיו התקפת גרמגיה הוקמה בפולין המשוחררת כ ב ר ימים א ח ד הסופרים הפופולריים ובמאמריו הגאצית מלאי על הזעם, ברית שפרסם המועצות(, 1 197 הכתבות והמאמרים האלה ע ל ו ל א א ח ת ע ל כתבותיהם ש ל סופרים סובייטים א ח ר י ם ב נ י מ ת ם ה כ נ ה ו ב ק ר י א ת ם ל נ ק מ ה ב ״ ר ו צ ח י עמים״ )ביטויו ש ל א ר נ ב ו ר ג ( . הצבא א ה ב אותו והנוער ה ן בחזית ,ה ן ואחרים הסובייטי בעורף ,ג ר ם העריץ לקנאה ל א יחסם הביעו ל א פ ע ם א ת א ו ת ו במיוחד .א ג ב , מעטה. העויין סופרים כ מ ו שלו המוניטין מיכאל שולוחוב יכלו להשלים לארנבורג .הם ל א ע ם העובדה ,שיהודי ה ו א א ח ד ה מ ב ט א י ם ה ח ז ק י ם ב י ו ת ר ש ל ר ג ש ו ת י ה ש ל ר ו ס י ה ה מ ל ח מ ה .אין ,איפוא, בזמן ״ארגברג״ ,כ ד י בכוחה ל ה ת פ ל א ע ל כר, מוצאו .א ל א להדגיש א ת ל ה ב א י ש א ת ריחו .ל א זו בלבד שחברים ל ע ט קראו ל ו שאותה שבשנות בפומבי ק י נ א ה — שינאה ,ל א היה ה מ ל ח מ ה 1945—1941 כתב ארגבורג מאמרים בעתונות הסובייטית ,ב ה ם חזרה ונישנתה הקריאה ״ ל א ל ש כ ו ח ו ל א למחול״ ,א ל א ש מ ן ה ר ג ע ב ו פ ר צ ה ה מ ל ח מ ה ה ח ל ב א י ס ו ף ח ו מ ר ו מ ס מ כ י ם ע ל ה פ ש ע י ם הגרמגיים ו ע ל ה ח ו ר ב ן היהודי ,כמו .כ ן ע ל גילויי ה ה ת נ ג ד ו ת ו ה ג ב ו ר ה היהודיים .חיילי ה צ ב א ה א ד ו ם ס י פ ק ו ל ו יומגים ,צוואות ,ת מ ו ג ו ת ,שירים ו מ ס מ כ י ם שוגים ,ש מ צ א ו ב מ א ו ת ע ר י ם ו ע י י ר ו ת ,ש ה פ כ ו ל ת ל י ח ו ר ב ו ת ; פ ר ם י ז ג י ם ה מ צ י א ו ל ו ת ע ו ד ו ת ועדויות ע ל אברהם ג ב ו ר ה יהודית .כ פ י ש מ ו ס ר ה מ ש ו ר ר ה פ ר ס י ז ן ס ו צ ק ב ר ,נ ה ג א ר נ ב ו ר ג — ב ע ת ש ס ו צ ק ב ר ס י פ ר ל ו ע ל ה ח ו ר ב ן היהודי ב ל י ט א ו ע ל מ ה ש ע ב ר עליו בעפרון. ״הוא בגיטו ווילנה )ארנבורג( וביער — לרשום התאהב — 2 הגיבורים״ .אכן כ ת ב ארגבורג כותב מאוחר לעצמו סוצקבר — י ו ת ר ס י פ ו ר ושמו חשובים פרטים כפרטיזנים היהודים ״מותו ש ל גיבור״, ע ל אבדגו ה ט ר א ג י ש ל מ פ ק ד ה פ ר ט י ז ג י ם ב ג י ט ו ווילנה ,הפרטיזן איציק ו ו י ט ג ב ר ג . ל מ ש ו ר ר ־ ה פ ר ט י ז ן אברד.נ £ם ו צ ק ב ר ה ק ד י ש א ר נ ב ו ר ג א ת מ א מ ר ו ב ״ פ ר ב ד ה ״ — ״ נ צ ח ו ן האדם״*. במשף שנות המלחמה א ס ף ארגבורג חומר ר ב .ב י ו ת ר ע ל ההשמדה ההמונית ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית. יוונית ,ע ל במחנה באוסף זה ה ח ו ר ב ן היהודי ביוון, נ מ צ א ה ,ב י ן היתר ,י צ י ר ת פ ר ו ז ה .כ ת ו ב ה פואמה מוות; מחזה דרמטי ע ל כ מ ה כתובה מאות צרפתית על עמודים בעברית; לסיגריות נייר אחדים יומנים ש ל ילדים יהודים ,ש מ צ א ו מ ח ס ה ב כ נ ס י ו ת ; שירים ו כ ר ו נ י ק ו ת ביידיש .א ת ה א ו ס ף ה ז ה מיין ו ס י ד ר א ר נ ב ו ר ג ב ש ל ו ש ה א ל ב ו מ י ם גדולים. א ר נ ב ו ר ג התכוון ת ח י ל ה ל מ ס ו ר א ת ה א ו ס ף ה נ ד י ר ש ל ו ל א ו נ י ב ר ס י ט ת י ר ו ש ל י ם , א ב ל ל א ח ר ביקורו במוזיאון ה י ה ו ד י בווילנה ,ה פ ק י ד ב ו א ת ה א ו צ ר ה ז ה חזה כ ב ר אז א ת המוזיאון(. חיסולו ש ל לאחר חיסול המוזיאון )הוא הוחזרו לו האלבומים*. תיכנן כ ב ר ב ת ח י ל ת 1943 ארגבורג להוציא לאור שלושה ספרים: הראשון היה צייד ל ת א ר א ת השמדת היהודים באזורים הכבושים בברית המועצות )מאוחר יותר נקבע • שמו הספר השחור( .א ת גושאו ש ל הספר השני הציע ארגבורג .במליאת הוועד ה א נ ט י פ ש י ס ט י ה י ה ו ד י ) מ א ר ס .(1943ה צ ע ת ו פ ו ר ס מ ה ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״דרושה אסופה על גיבורים יהודים, לוחמי מלחמת המולדת הגדולה״; את ה ס פ ד השלישי ה ו א ה ת כ ו ו ן ל ה ק ד י ש ל פ ר ט י ז ג י ם היהודים .,ש ל ח מ ו ג ג ד ה כ ו ב ש י ם הנאצים ( בשטחי ברית המועצות. _ ל ש ם ה ג ש מ ת ת כ נ י ת ע צ ו מ ה זו ,ה ו ק מ ה ״ ה ו ו ע ד ה ה ס פ ר ו ת י ת ״ ,ש ה ת ח י ל ה ל ט פ ל 8 ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ב ה כ נ ת ו ל ד פ ו ס ש ל ה ס פ ר ה ר א ש ו ן .ב ע ב ו ד ה זו ל ק ח ח ל ק פ ע י ל 198 הסופר הסובייטי יהודים ולא־יהודים, ואסילי הנודע ארנבורג גרוסמן. ב ע ב ו ד ה זו שיתף סופרים שלהם שבראש וראשונה עיבדו א ת החומר ע ל קורותיהם בשנות המלחמה .כד ,למשל ,כ ת ב אברהם סוצקבר עבור הפפר השחור המתוכנן, כ מ ה מ א ו ת ע מ ו ד י ם ע ל ח ו ר ב ן ו ו י ל נ ה ) מ ׳ ש מ ב ד ל ו ב ׳ צ׳רניאק ת ר ג מ ו א ת כ ת ב ־ היד לרוסית(. ה ג י ר ס ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה ס פ ר ה ש ח ו ר ה י ת ה מ ו כ נ ה כ ב ר ב ת ח י ל ת 1944ו ק ט ע י ם ר א ש ו נ י ם מ מ נ ו פ ו ר ס מ ו ב כ ת ב ה ע ת ״ ז נ א מ י ה ״ ת ח ת ה ש ם ״גרודואובייצי״ ) ר ו צ ח י עמים( ע ם ה ק ד מ ה ש ל א ר נ ב ו ר ג .ב א ו ת ה ה ש נ ה פ י ר ס ם ד ע ר ע מ ע ם ביידיש א ת ח ל ק ו הראשון ש ל ה ס פ ר ב ע ר י כ ת א ר נ ב ו ד ג ״ מ ע ר ד ע ד פ ו ן פ ע ל ק ע ר ״ ) ר ו צ ח י ע מ י ם ( , ו ב ש נ ת 1945י ו צ א ל א ו ר ה ח ל ק השני .ל כ ל ח ל ק ש ל ר ו צ ח י ע מ י פ כ ת ב א ר נ ב ו ר ג 6 הקדמה נפרדת .כ ב ר מבשר בשני העבודה הגדולה על הפרסומים האלה, הקטנים בהיקפם, מעין שהיוו ה פ פ ר השחור ,תירגם ארנבורג שורת מסמכים על פ ש ע י ם נאציים .א ר נ ב ו ר ג ג ם ל א ג ר ת ע מ ל ת ח ק ר א י ש י ת קציגים ב כ י ר י ם ג ר מ נ י ם שבויים. הטיל במקרים אלה היו המלים תמיד הראשונות ש ל ו : ״אני ובזה יהודי״, אימה ו פ ח ד ע ל ה ״ ג י ב ו ר י ם ״ ה נ א צ י ם . פ ר ט לגביית עדויות, מסמכים דו״חות, וקטעי יומנים מ ן גכללו הגיטאות, ב א ו ס ף ר ו צ ח י עמים ,ג ם מ כ ת ב י ח י י ל י ם וקציגים יהודים ב צ ב א האדום ,ש נ ש ל ח ו מן הערים והעיירות החרבות ששוחררו .ב כ ל א ח ד ממכתבים א ל ה חזרה ונשגתה הקריאה :לא חזרה ונשנתה ל ש כ ו ח ! האמונה, במסמכים ש ס ט ל י ן י נ ק ו ם א ת ר צ י ח ו ת היהודים ,א ף היא הקדמתו של ובזכרונות, בישובים שנמצאו החרבים. א ר נ ב ו ר ג מ ה ו ו ה ב י ט ו י ל ע מ י ד ת ם ה א י ת נ ה ש ל ה מ ע ו נ י ם היהודים ,ל ח ו ש ה ה ש ר ד ו ת ש ל ה ם ו ל ר צ ו ן החיים ה ח ז ק ש ל ה ם . כמו כן הספיק ארנבורג לפרסם באותה שגה בשפות הרוסית והצרפתית אוסף ב ש ם ramמ כ ת ב י פ — מ ב ח ר מ כ ת ב י ם ,ש נ ש ל ח ו אליו ו ב י נ י ה ם מ כ ת ב י ם ב נ ו ש א ז ח ו ר ב ן היהודים .ה נ ו ס ח ה צ ר פ ת י ש ל ס פ ר זה ר א ה א ו ר ב מ ו ס ק ב ה ב ש נ ת .1944 לעומתו העותק המקור — זה הרוסי — גאסר לפרסום ,כ פ י שמסר ארגבורג .עצמו. 8 ה י ח י ד ש ל ה נ ו ס ח ה מ ס ו ד ר ב ר ו ס י ת נ ו ת ר בארכיוגו האישי ש ל א ר נ ב ו ר ג . בקביעות ע ל אגב ,ארנבורג ע נ ה מאות מכתבים ובהם שאלות ובקשות של יהודים ,ש ב ש ל מ א ו ר ע ו ת ה מ ל ח מ ה ה ת ג ל ג ל ו ל מ ר ח ק י ם .ו ח י פ ש ו ק ש ר ע ם ק ר ו ב י ה ם בחיים .ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ה ו א ה י ה מ ש ת ד ל ו מ ת ע ר ב א צ ל ה ש ל ט ו נ ו ת ל מ ע ן י ה ו ד י ם ב א ו מ ץ ו ב כ ב ו ד ו ב מ י ו ח ד ל מ ע ן ה צ ע י ר י ם .אין ל ה ת פ ל א ,איפוא ,ש ה ו א ה פ ד ל ח ב י ב ם ו ל נ ע ר צ ם ש ל היהודים ,ש נ י צ ל ו ו נ ו ת ר ו ב ח י י ם . 9 ה ח ו מ ר ה ע ש י ר ו ר ב ההיקף ,ה כ ל ו ל ב פ פ ר ה ש ח ו ר ,ש א ר נ ב ו ד ג ה י ה מ ח ב ר ו ו ע ו ר כ ו ו ב ס י ו ע ו ש ל ואסילי גרוסמן ,ה י ה פ ר י ע ב ו ד ה ,ב מ ש ר ה ש נ י ם ,1946—1944ש ל ק ב ו צ ה ש ל ל מ ע ל ה מ־ 40סופרים ועתוגאים .כשליש מ ן העדויות הכלולות ב פ פ ר השחור, עיבד ו ע ר ד א ר נ ב ו ר ג עצמו .א ת כ ל ל ב ו נ ת ן ל ע ב ו ד ה ז א ת .ה ת י א ו ר י ם כתובים ב ל ב יהודי ר ו ט ט ו ב ר ג ש ,ו כ פ י ש ה ו א ה ת ב ט א ,״אין זו ס פ ר ו ת ,א ל ה ה ם ס י פ ו ר י א מ ת ב ל א כ ח ל וסרק״. חשיבות כ ח הסבל מיוחדת ג ו ד ע ת ל ע ו ב ד ו ת ,ה י ד ו ע ו ת א ד מ ע ט ,ע ל ה מ ר י היהודי, והעקשגות הלאומית. באוסף כלול ג ם חומר המספר, כיצד על הצליחו יהודים ח ס ר י נ ש ק ל ע מ ו ד מ ו ל ה ת ל י י ג י ם ,ו ב א י ז ה אומץ ה ם ה ל כ ו ל ק ר א ת ה מ ו ו ת . 199 • ב ח ב ו ר ת ה מ ח ב ר י ם ,ה ע ו ר כ י ם ו ה מ ת ר ג מ י ם ש ל ה פ פ ר ה ש ח ו ר היו ס ו פ ר י ם ,ש נ מ צ א י ם עכשיו ב י ש ר א ל — א ב ר ה ם ס ו צ ק ב ר ,ה ר ש ם מ ו ל י א ר ,מ א י ר ילין — ו ג ם סופרים, שנספו הירש ברדיפות אושרוביץ, של משטרו סטלין, למשל כמו לייב ויבל״ח קויטקו שהתענה שבע שנים בבתי־כלא ובמחנות בברית־המועצות. פ ר ט ל א ר ג ב ו ר ג וגרוסמן מ י ו צ ג ת ב ס פ ר ק ב ו צ ת ס ו פ ר י ם ס ו ב י י ט י ם י ד ו ע י ש ם — יהודים ורה ו ל א יהודים — כ מ ו ו ל ד י מ י ר לידין ,מ ר ג ר י ט ה אליגר ,ו ס י ו ו ל ו ד איבגוב, איגגבר ,ויקטור שקלובסקי ,פאוול ארגבורג קודם כל אנטוקולסקי ,אבדי תיכנן בהתחלה להוציא א ת ה ס פ ר השחור גם בכמה שפות אחרות, באנגלית, ומדענים, ס ב ת ׳ ואחרים. שאירגנו כפי שמוכיחה פגישתו בקת בארצות הברית של ביקור 1945 פעילי עם סופרים, הוועד אמגים האנטיפשיסטי ב מ ו ס ק ב ה — ש ל מ ה מ י כ א ל ס ואיציק פ פ ר . יש ל ה צ ס ע ר ע ל כף ,ש כ א ש ר ה ה כ נ ו ת ע ל ידי הוועד ה ס פ ר ו ת י היו השחור הקדחתניות להוצאה לאור במלוא נתקבלה תנופתן, הפפר של מראש ההוראה ה ס ו ב א י נ פ ו ר מ ב י ו ר ו ,ס׳ ל ו ז ו ב ס ק י ,ש כ י ה ן ג ם כ מ ״ מ היו״ר ש ל ה ו ו ע ד ה א נ ט י פ ש י ס ס י השחור במלוא ע ל ידי הוועד ה ס פ ר ו ת י היו נתקבלה תנופתן, ההוראה מראש פ ש י ס ט י ,במישרין ,א ת ה ה ו צ א ה ל א ו ר ש ל ה ס פ ר ה ש ח ו ר . רצוי ג׳ להעיר, אלכםנדרוב את מתקיף ודמוקרטים שמיד פירוק עם ב״פראבדה״, ארגבורג, על תחת שהוא ״הוועדה הכותרת מטשטש הספרותית״, ״החבר את הופיע מאמרו של בו הוא ארנבודג מפשם״, בין פשיססים ההבדל גרמגים גרמנים. וכד כ ת ב ארנבורג לםוצקבר על פירוקה ש ל ״הוועדה הספרותית״: א ב ר ה ם ג ר צ ו ב י ׳ ף היקר, ע ל פ י ה ח ל ט ת ו ש ל ם׳ ל ו ז ו ב ס ק י ת י מ ס ר ה ה ו צ א ה ל א ו ר ש ל ה פ פ ר ה ש ח ו ר במישרין לידי הוועד האגטיפשיםטי היהודי. הוועדה הספרותית, אותה ה ק י מ ו ת י ל ש ם ה כ ג ת ו ש ל ס פ ר ז ה ל ד פ ו ס ,מ פ ס י ק ה ,איפוא ,א ת ע ב ו ד ת ה . א ת ה ח ו מ ר א ו ת ו ע י ב ד ת ת ו כ ל ל ג צ ל ל פ י ר א ו ת עיגיד ו ל פ ר ס מ ו . אגי מ ב י ע ל ד בזה ,א ב ר ה ם ג ר צ ו ב ת ׳ א ת ת ו ד ת י ה ל ב ב י ת ע ל ה ש ת ת פ ו ת ד ה פ ע י ל ה ב ע ב ו ד ת הוועדה .אגי מ ש ו כ ג ע מ ע ב ר ל כ ל ס פ ק ,ש ה ע ב ו ד ה ש ג ע ש ת ה ע ל ידן־ ,ל א ת א ב ד ל מ ע ן ה ה י ס ט ו ר י ה . המעריד אותר א .א ר ג ב ו ר ג אין ס פ ק ,ש ל א ח ר ח י ס ו ל ה ש ל ה ו ו ע ד ה ה ס פ ר ו ת י ת ק י צ ר הוועד ה א נ ס י פ ש י ס ט י היהודי א ת ה י ק פ ו ש ל ה ס פ ר ה ש ח ו ר ו א ף ה כ נ י ס ב ו שינויים מסויימים .ע ל כ ד מ ע י ד י ם השיגויים ,ש ג ע ש ו ב ג י ר ס ת ה ע ו ת ק ש נ ת ק ב ל ב א ר ץ ישראל .ה ו ד ו ת ל ע ז ר ת ם ה ט כ נ י ת של מומחים הצליחו המסייעים בידינו ל פ ע נ ח בתוכן העניגים א ת .ר א ש י ה פ ר ק י ם ש ל ה ח ל ק י ם ש ב ו ס ל ו ,ו א ש ר ק ו ד ם ל כ ן היו קיימים. העתקים לפרסמן( 200 של גירסאות מוצעות של כתב יד הספר השחור נשלחו )בכוונה ל א ר ג ו ג י ם יהודיים שוגים ב ע ו ל ם ,ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,רומגיה וארץ־ישראל. שהגיע לארץ בעותק, ישראל, המאורעות ש ל מוזכרים ו ס ו ף 1944 אמצע — ו כ ן ה נ צ ח ו ן ש ל ב ג ו ת ה ב ר י ת ע ל ג ר מ נ י ה ה ג א צ י ת ) מ א י ,(1945מ ש פ ט י ג י ר ג ב ר ג ) ס ו ף .(1945כ ת ב ה י ד ש ל ה ס ע ר ה ש ח ו ר ל א הושלם ,איפוא ,ל פ נ י .1946 ל פ י דבריו של ארגבורג ,שנשאר בקשר הדוק ע ם המערכת ,היה ה ס פ ר השחור כ ב ר ע י י ר ומודפס ב־ .1948א ל א , ברוסית כאשר בהוצאת ספרים ״עמעם״ פוזר האגסיפשיסםי הוועד וצייד היה היהודי ה ס פ ר ,כ פ י ש כ ת ב א ר ג ב ו ר ג מ א ו ח ר י ו ת ר בזכרוגותיו.״ השחור ע ל הספר העולם מלחמת לצאת לאור הושמד ב ס ו ף ,1948 1 השמדה וגבורה ו ע ל מעשי הזוועדה ש ל הגרמנים למכשול השניה ,ה פ ד ביחסה ש ל ברית למדיניות ש ל ברית המועצות לגבי בשנות המועצות שלאחר גרמניה. גרמניה־ המלחמה. שיגוי יסודי ח ל המזרחית נ כ נ ס ה ל ת ח ו ם ה ה ש פ ע ה ה ס ו ב י י ס י ת .ב ר צ ו נ ו ש ל ס ט ל י ן היד ,ל ה ת ק ר ב ל ע ם הגרמגי ד ר ד גרמניה הקומוניסםית ,ומשום כ ד הוא כ ל ל ל א ר צ ה ,שיחסםו ברציחות הנאציות .ל פ י פקודתו פוזרו ועדות החקירות ש ל פשעי הגאצים ו נ ת ק ב ל ה ה ו ר א ה ל ה פ ס י ק א ת ח ש י פ ת מ ע ש י ה ז ו ו ע ו ת ש ל הגרמגים ,ב מ י ו ח ד ל ג ב י יהודים. ר ק בשגות וחודשו הששים התחילו שוב לחקור פשעי ה מ ש פ ם י ם ג ג ד פ ו ש ע י ם גאצים. כן גכשלה עוד האדופ ע ל ב־1944 התכגית השתתפותם של ליהודי מהרככל החשובה ש ל היהודים מ ס פ ד ,ב י ן היתר ,א ר ג ב ו ר ג ע צ מ ו : בכתב בברית המועצות א ת הגאצים אמריקה בדבר האפשר א ת הרייד ארגבורג לפרסם א ת במלחמה הגדולה למען הספר המולדת .ע ל כד ״ ב ק ת ביקש אותי הסובאיגפורמביורי לפגות פשעי ההיסלראיים ,ועל הזוועה השלישי .א ח ד העוזרים ש ל ס׳ לשבור הצורד שצ׳ירבאקוב,״ ק ו נ ד א ק ו ב ,פ ס ל א ת ה נ ו ס ח ש ל י ,ב א מ ר ו ,שאין צ ו ר ד ל ה ז כ י ר א ת מ ע ש י ה ג ב ו ר ה ש ל חיילים יהודים ב צ ב א ה א ד ו ם :״זוהי ה ת ר ב ר ב ו ת ״ . 1 2 האנטי־ ל ע ו מ ת ז א ת א כ ן פ ו ר ס ם ,ז מ ן ק צ ר ל פ נ י ח י ס ו ל ו ש ל הוועד ה י ה ו ד י פ ש י ם ס י ,ה ס פ ר ע ל ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל ה פ ר ס י ז נ י ם היהודים ב ק ר ב ו ת ו ב מ ע ש י ג ב ו ר ה המולדת הגדולה. במלחמת 13 א ג ב ,ה ו ד ו ת ל מ א מ צ י ו ש ל בגימין ו ס ט ז ״ ל הוצא ,ב־,1968 ב ע ז ר ת י ד ושם, ס פ ר זה ,ב ת ו ס פ ת ח ו מ ר ,ש ג א ס ף ב י ש ר א ל ,ב ת ר ג ו ם ע ב ד י ,ב ה ו צ א ת א ר כ י ו ן ה ע ב ו ד ה * . כ פ י ש ה ו ז כ ר לעיל, גאסרה הוצאתו .ש ל הפפר השחור במוסקבה ,א ד 1 ברומגיה א כ ן י צ א ל א ו ר ב ש ג ת 1946ה ח ל ק ה ר א ש ו ן ש ל ה ס פ ר ,ע ל י ד י ״ ה א ר ג ו ן ה ד מ ו ק ר ם י ש ל ה א י ג ו ד היהודי ברומגיה, בארצות ב ש י ת ו ף ע ם ׳המכון ל ת י ע ו ד ׳ ״ .א ד ג ם ה ב ר י ת י צ א ב א ו ת ה ה ש ג ה ) (1946ה פ ט • ה ש ח ו ר ב ש פ ה ה א ג ג ל י ת ,ע ל י ד י ״ ה ו ו ע ד היהודי ל ה ו צ א ה לאור־ ש ל ה פ פ ר ה ש ח ו ר ,ו ב ו נ צ י ג י ם ש ל א ר ב ע ה א ר ג ו ג י ם י ה ו ד י ם : ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ,ה ו ו ע ד ה א נ ט י פ ש י ס ט י ב ב ר י ח ה מ ו ע צ ו ת ,ה ו ו ע ד ה ל א ו מ י בארץ־ישראל, וועד הסופרים, האמנים והמדענים היהודים באמריקה.״ בספר כ ל ו ל ח ו מ ר ע ל ה ש מ ד ת י ה ו ד י ם ב כ ל א ר צ ו ת אירופה .ב פ ר ק י ם ה מ ו ק ד ש י ם ל ה ש מ ד ה ההתגגדות ולגילויי בשטחי מצויים קטעים גדולים בשום מקום ל א צוין שהשתתפו אוקראיגה, מהמקור מן מקורם .ר ק רוסיה הגוסח בהערות הלבגה ,ליטא, הרוסי ש ל ההסבר לטביה ואסטוניה ה פ פ ר השחור ,א ם מוזכרים שמות כי הסופרים, ב פ פ ר ה ש ח ו ר ה מ ק ו ר י ,כ מ ו א י ל י ה ארגבורג ,א ב ר ה ם ס ו צ ק ב ר ו א ח ר י ם . ל פ י עדותו ש ל ש ל מ ה צירולגיקוב ,ש ע מ ד בראש הליגה להידוק קשרי ת ר ב ו ת 201 •עם ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,הגיע ע ו ת ק ש ל ה פ פ ר ה ש ח ו ר ל א ר ץ י ש ר א ל ב־ .1946ל ס פ ר צ ו ר פ ו מ ס מ כ י ם מ ה א ר כ י ו ן ה מ מ ל כ ת י הסובייטי ,ש ה ו כ ג ו ע ל י ד י ההיסטוריון ו ה מ ש פ ט ן ה ס ו ב י י ט י ה מ פ ו ר ס ם ,ח ב ר ה א ק ד מ י ה ל מ ד ע י ם ש ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,איליה היהודי טריינין וכמו• כ ן אוסף ש ל 36צילומים ,ש ג מ צ א ו ב ע י ק ר ע ל ג ו פ ו ת י ה ם ש ל ג ר מ נ י ם , ש נ ה ר ג ו א ו נ פ ל ו בשבי. לפרסום ש ל הספר השחור בהכנתו העברית בשפה ההוצאה התחילה לעסוק ל א ו ר ק ד ם ־ ל ^ ק .ידוע ל נ ו ע ל ת ר ג ו ם ע ב ר י ש ל ה ט ק ס ט הרוסי ,א ל א ש ב ה ש פ ע ת ה ח ל י ט ה ,כ כ ל הגראה ,ג ם ה ו צ א ת ל פ ק ש ל א ל ה ו צ י א א ת ה ס פ ר ה ש ח ו ר מוסקבה ל א ו ר ב ש פ ה ה ע ב ר י ת .ה ו א נ ת ג ל ה ב א ק ר א י ב מ א י 1965ע ל י ד י ש ל מ ה צירולגיקוב, נ ש מ ס ר א ו ת ו ל ל א דיחוי ל א ר כ י ו ן י ד ו ש ת » מ י ד ה ו ח ל כ ש י ח ז ו ר כ ת ב היד ,שהיה מ ו ר כ ב מ־ 1119עמודים ) כ ת ב ד פ ו ס ו ת י ק ו נ י ם ב כ ת ב י ד ( ,ו נ נ ק ט ו א מ צ ע י ם ל ש י ק ו ם שהצהיבו הדפים, מאמצינו, גפגמו. ובחלקם אף הפרק לחלוטין. ״ליטא״ היה חסר כל ל מ צ ו א א ת ה ח ל ק ה ז ה ע ל ו ב ת ו ה ו .פ ר ק זה ,כ מ ו ג ם ה ת ר ג ו ם ה מ ל א ש ל כ ת ב ה י ד ב ע ב ר י ת א ב ד ו )קיימים ר ק ק ט ע י ם ש ל ה ת ר ג ו ם ( . במהדורה ביידיש ש ל ה ס פ ר ה ש ח ו ר ש ו ח ז ר ה פ ר ק ״ ל י ט א ״ ע ל פ י כ ל ה נ ת ו נ י ם שבגמצא. ה ט ק ס ט ה ל א ש ל ם המקורי ש ל ה ס פ ר ה ש ח ו ר ה נ מ צ א ביד" ו ש ט הוכן ל ד פ ו ס ב מ ש ד ז מ ן מ מ ו ש ף ע ל מ י ח י ה ליפשיץ, לשעבר הליטאיים עורכת הפרסומים הקשורים ביהדות הליטאית בשנות ה מ ל ח מ ה " ) ב ת ח ו ם ח ס מ י אומות העולם בליטא וגיטו ק ו ב נ ה ולוחמיו( ,ב ה ו צ א ת ס פ ר י ם ״ מ י נ ט י ס ״ ) מ ח ש ב ה ( ו מ ר ק קיפניס ,ל ש ע ב ר מ ר צ ה באוגיברסיטת ט ב י ל י ס י ) ב פ ק ו ל ט ה לעתוגאות( ,א ח ר כ ף חוקר המכון הישראלי ה ח ב ר ה ב ת ז מ נ נ ו בירושלים ,ו ב מ כ ו ן ל ח ק ר ת ו ל ד ו ת יהדות מ ז ר ח אירופה לחקר ש ל ה א ו ג י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת בירושלים ,ש ם ה ו א ע י ב ד ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ש ל ה פ ר ס ו מ י ם ש ל א י ל י ה א ר ג ב ו ר ג ,ה ק ש ו ר י ם ל נ ו ש א ה י ה ו ד י ).(1967—1910 בראש זיהו א ת וראשונה ,ה ם הקיימים החלקים והחסרים של כ ת ב היד ע ל י ד י מ צ י א ת כ ל ה פ ר ס ו מ י ם ה ק ר ו ב י ם ש ל ה ס פ ר ה ש ח ו ר ב ש פ ו ת ה ש ו ג ו ת )רוסית, אגגלית ,רומנית(, יידיש, גירסאות דומות של ב ד ר ך השוואתן ש ל החומר של ה פ פ ר ה ש ח ו ר ,ש ה ת פ ר ס מ ו ב ש ע ת ו ב כ ת ב י ע ת א ו ע ל י ד י מ ו ״ ל י ם שוגים ברוסית, ביידיש, באגגלית, העבודה הזאת ישראל. תוצאות ו ב ר ו מ נ י ה - .כד נתגלו שוקמו טקסטים ,ש ל א טובות היו ג ם הדפים גכללו האבודים בגירסה עדים, למגעים עם והפגומים. הרוסית, שהגיעה ש נ ו ת ר ו בחיים, : בתהליר לארץ־ שהעבירו א ת ז כ ר ו ג ו ת י ה ם ל א ר ג ב ו ר ג כ מ ו כ ן ע ם מ ח ב ר י ם ,ה ח י י ם ב י ש ר א ל ,ש ב ז מ ג ו סייעו בידי א ר ג ב ו ר ג וגרוסמן ב א י ס ו פ ו ש ל ה ח ו מ ר ועיבודו. במאמרו ב ע ת ו ן ״אייגיקייט״ )אחדות( מ ן ה ־ 2 5ביוגי 1943 מביע ארנבורג א ת ד ע ת ו ל ג ב י ג ו ר ל ם ש ל היהודים ב ן מ ן ה מ ל ח מ ה :״ ה י ה ו ד י ם ל א הושמדו כליל, ל א ע ל י ד י מ צ ר י ם ,ל א ע ל י ד י רומי ,ל א ע ל י ד י ק נ א י האיגקויזיציה — כ ו ת ב א ר נ ב ו ר ג — ג ם ה י ט ל ר איגו מ ס ו ג ל ל ה ש מ י ד א ת היהודים ,ג ם א ם ל א נ ו ד ע ה בהיסטוריה ה ש מ ד ת ע ם ה מ ו נ י ת כזו ...ה מ ט ו ר ף היטלר א י נ ו מבין ,שאי א פ ש ר להשמיד ע ם .יכן ,מ ס פ ר היהודים ג ע ש ה ק ט ן מ ש ה י ה ,א ד כ ל יהודי נ ע ש ה גדול משהיה״. ע מ ד ת ו זו באד ,לידי ב י ט ו י .כ ס פ ר ה ש ח ו ר ו א ר ג ב ו ר ג ג א ה ב ח ל ק ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב כ ל ה ח ז י ת ו ת ש ל ״ מ ל ח מ ת ׳ ה מ ו ל ד ת ה ג ד ו ל ה ״ ו ב מ ע ש י הגבורה שלהם. 202 ח ש י ב ו ת ה ש ל ע ב ו ד ה ק ו ל ק ט י ב י ת ז ו .ה י א ב כ ו ,ש ה י א ,אוצרת .ב ת ו כ ה ע ש ר ו ה ומאות עדויות ה י ס ט ו ר י ו ת ,ח ש ו ב ו ת ב מ י ו ח ד ב נ ו ג ע ל א ז ו ר י ם ה פ נ י מ י י ם ש ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,כמו ,ל מ ש ל ,צ פ ו ן ־ ק ו ו ק ז ,ק ר י ם .ח ר ף א י דיוקים ,ש ב ה ם נ ת ק ל י ם ל ע ת י ם קרובות גם במקורות היסטוריים ממדרגה ראשונה ,ו ע ל אף החד־צדדיות תכופות, והסובייקטיביות ש ל ה ה ש ג ו ת וההארווג ע ו ב ד ו ת שוגות ) ,א י ן בספר למצוא ת י א ו ר י ם ע ל ח ל ק ה ש ל ה א ו כ ל ו ם י ה ה מ ק ו מ י ת ב ר ד י פ ו ת היהודים ,כ מ ו ג ם ב א ק צ י י ו ת ההשמדה, ל ע ו מ ת ז א ת מ ו ק ד ש מ ק ו ם ר ב ל ח ל ק ם ש ל אזרחים ס ו ב י י ט י ם .ב ה צ ל ת יהודים( — ח ר ף כ ל א ל ה משמש הספר מסמר תקופה מובהק על י כל ופגמיו ,א ח ד ה מ ק ו ר ו ת ה ב ס י ס י י ם ל ח ק ר ת ו ל ד ו ת י ה ד ו ת ר ו ס י ה ערכיו בשגות השקיעה והחורבן. ה ה ו צ א ה ל א ו ר ש ל ה ס פ ד ה ש ח ו ר ב ז מ נ נ ו איגה פ ח ו ת א ק ט ו א ל י ת ,מ ש ח י ת ה ל פ ג י משלושים שנה, למעלה אין ס פ ק בכך, שהשלטון כאשר נאסר פירסומה ש ל הסובייטי ,ה ח ל יצירה בסטלין ,ר צ ה מונומנטלית להשתיק ו ל א זאת. לאפשר ל ס פ ר זה ל ר א ו ת א ו ר ,ס פ ר ש ה י ה ל י צ י ר ה ה א ח ר ו נ ה ש ל ע ד ה ג ד ו ל ה ש ל יהודים, שנידונו ל ש ת י ק ה . ע ם פרסום ה ס פ ר השחור מ ת ג ש ם חלומם ש ל שומרי כ ת ב ־ ה י ד בישראל ,שלמה צירולניקוב ,ו כ ל א ל ה ש ה א מ י נ ו ,כ י ע ם פ י ר ס ו ם ה ס פ ר יופר ק ש ר ה ש ת י ק ה ע ל ה ש מ ד ת היהודים ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת . לבסוף יש להזכיר א ת כ ל אלה ,ש ל א נשארו אדישים לגורלו ש ל ה ס פ ר השחור וקראו באמצעות העתונות והרדיו — להוצאתו המוקדמת כ כ ל האפשר ,ביניהם ה ס ו פ ר ו ה פ ו ב ל י צ י ס ט ש.ל .שגיידרמן ,מ ח ב ר ה מ ו ג ו ג ר פ י ה איליה א ר ג ב ו ר ג )ניו־יורק, ,(1968ה ס ו פ ר ק ל מ ן ס ג ל ז ״ ל ,ה ע ת ו נ א י י צ ח ק ש ו ר ,ח ב ר ת ה כ נ ס ת ח י י ק ה גרוסמן, ה מ ח נ כ ת ליזה לוריה ,ד ״ ד ש מ ו א ל ה ו פ ר ט ואחרים. הודות לידידינו שמעון דייטש הופיע הספר השחור ביידיש לאחר שהופיע קודם באנגלית ,וגירסתו ב ע ב ר י ת רואה אור תודות להוצאת הספרים ״ ע ם עובד״ ו ה ע ו ר ר ישעיהו א ב ר ר . הערות ,1942כר׳ .1חלק גדול מהמאמרים האלה ,שפורסמו קודם לכן בעתונים ״קראסנאיה זוויילדה״, איזודיסטיה״ ,״פראבדה״ ,כוגסו בקובץ של .3כרכים. :ארגבורג ,״ווינה״) ,מלחמה( . I I I , 1944 , П ,כר׳ 1943 .2אברהם סוצקעווער — ״איליא ערעגבורג״ )א קאפיטל זכדוגות פון די יארן —1944 ,(1946די גאלדעגע קייט נומי ,(1967) 61ז׳ .21 .3״פראבדה״.29.4.1944 , .4אלעקסאנדער רינחיונסקי ,עדות ,ארכיון יד ושם .019/13 .5כהן נפתלי־הרץ ,זכרונות ,ארכיון יד ושם.E/1026 , .6מערדער פון פעלקער )מאטעריאלן וועגן די דעציכעס פון די דייטשישע פארכאפער אין די צייטווייליק אקופירטע טאוועטישע ראיאנען( ,געזאמלט און צוזאמענגעשטעלט פון איליא ערענבורג ,דער עמעם ,מאטקווע ,זאמלונג.п—1945 ;1944—1 : Ilia Ehrenburg, Cent letters. Edition en langues etrangeres, Moscou 1944. .7 203 אי .ארנבורג ,סובר .סוצ׳ ,כר׳ ,9״ליודי ,גודי ,ז׳יזן״ ,מוסקבה ,1967ע׳ .377 л אברהם.סוצקעווער ,״איליא ערענבורג״ ...די ג א ל ח נ נ ע קייט נומי .61 э .10א ר נ ב ו ר ג :ס ו ב .סוצ׳ ,9 ,.ע׳ .418 .11א ח ד המזכירים של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בברה״מ וממונה על ההנהלה הפוליטית של הצבא האדום. .12א ר נ ב ו ר ג :ס ו ב .סוצ׳ ,9 ,.ע׳ .377—376 .13פרטיזנסקאיה דרח׳בה )ווספומינניה או בוייביד דיילאד פרטיזן־יברייאב ,אוצ׳סטניקוב וייליקוי אוטצ׳סטוייגנוי וויני( ,״דער עמעם״ ,מוסקבה .1948 .14הם היו רבים .פארטיזאנים יהודים בברית־המועצות במלחמת העולם השניה ,ערוד על־ידי בנימין וסט ,תל־אביב תשכ״ח ) 277 ,(1968עמי. The Black Book. The Nazi Crime against the Jewish People, New-York, .15 Duellsloan and Pearce, 1946, 560 pp. .16עדות שלמה צירולניקוב ,נגבתה על ידי חיה ליפשיץ ומרק קיפנים ,ארכיון יד ושם .019/13 204 אברהם רוזנמן יצחק גרינבוים — נוסח רומן פריסשר רומן — ״ללא פשרה״ ,זמורה ביתן פריסטר תל־אביב ה־50 בשנת פולין, את כל גל של זאת מדינה ה ת ל ה ב ו ת והערצה ע ב ד אז ע ל יהודי פ ו ל י ן ; תקופה, בה היה בעיירה, ולצוות עליו הפולני החשבון הכגסת כמנהיג מלמטה — בהם אמר את בשום יהדות אחרת ,ב ה חיו בגילויי הזדהות ע ם מי שהיה שוטר־מקוף יהודי גרינבוים, ״ועדי־יובל״ ב כ ל עיר ועיירה של ״קוגגרס־פולין״ המאורע היתד, מעמדו ש ל עמודים יצחק ל ש י א ,ל ו ל א ז כ ה א ף מ ג ה י ג ציוני א ח ר יהודים. הוקמו ל ח י י ו )(1929 תשמ״ז,1987/ הגיע 402 — מוציאים לאור, לםאטא ההיסטורי כבודם של שהיה את יכול הרחוב. לפולגים היהודים להוציא הפקד וממש יהודי גריגבוים האמת ,ש ל א — היו ה י ה ו ד י ת בכדי לציין הנערץ .והיו חגווגי הופעותיו ש ל את והאקטואלי מגהיגם הגחמה ביוזמה סיבות גרמם מחגותו לכר. על־ידי ביתו או בימים ההם בםיים אהבו לשמוע ועשה איתם וגם הנקמה היחידה ה ע י י ר ו ת ,שהיוו א ת ר ו ב מ ג י ג ה ש ל י ה ד ו ת פולין. בשיחות חולין א פ ש ר ה י ה להווכח ,א י ו התגאו בו ולשמוע ,איד ציטטו אותו של בבית־ בסיפור ע ל כ ר ש ה ו א ,ג ד י ג ב ו י ם ,״ ה א ט זיי א ר י י ג ג ע ז א ג ט אין ט א ט ג ם ט א ט ן אריין״ ) ה כ ג י ס ל ה ם ב א ב י אביהם( .היטיב ל ת ת ביטוי ל כ ו מ ש ה ס ג ה א ש ר כ ת ב ז « ״יצחק גריגבוים נ ק ט כ ל פ י השלטון האנטישמי בפולין קו ש ל אופוזיציה לוחמת ,מאשימה ,מוקיעה, תובעת נפשם ומפעילה לחצים .ב כ ר הוא ביטא א ת של ה מ ח א ה והזעם ,ש נ צ ט ב ר ו בחביון ש ל ו ש ה ו ח צ י מ י ל י ו נ י היהודים ,ו י ח ד ע ם ז א ת חינו אותם לשמירה * ״קנאי התחיד ,היהודית״ ,ברך ״יצחק גרינבוים ב״אנציקלופדיה של הגלויות״ ,עמי ,32 הוצ׳ אגציקלופדיה של הגלויות ,ירושלים ,תשל״ג—.1973 205 ג א ה וגלויה ע ל כלפי זכויותיהם, השלטונות אסיפות המדכאים חגיגיות לאי־כניעה השררה, לשרירות פוליטית להתנגדות והמקפחים״. יובל לציון גרינבוים החמישים ש ל כמעט התקיימו בכל ע י ר ועיירה .ל ש י א ה ת ר ו מ מ ו ת ה ר ו ח ) ע ם ס מ מ נ י ם ב ו ל ט י ם ש ל פ ו ל ח ן ה א י ש י ו ת ( הגיעו המשתתפים ועדי־היובל ב א ס י פ ה ה מ ר כ ז י ת ,ש ה ת ק י י מ ה בוורשה ממקומות שונים המברכים בפולין .ב י ן בנוכחותם ש ל יו״ר הופיע ג ם נציגי ההנהלה הציונית ,נחום סוקולוב .ב ה ו פ ע ת ו המרשימה ה ו א שיבח א ת ב ע ל היובל והשווה א ו ת ו ל ס ל מ נ ד ר ה ,א ו ת ו ב ע ל ־ ח י אגדי ,ש א י נ ו נ ש ר ף ב ש ו ם אש: בין ה א פ י ז ו ד ו ת ה ר ב ו ת ,א ו ת ן מ ע ל ה רומן פ ר י ס ט ר ב ס י פ ו ר חייו ש ל ג ר י נ ב ו י ם , הוזכר משום מ ה ל א יובל האירוע ש ל החמישים שכלל גם, בעמנו, כמקובל איסוף כספים ,א ש ר נ ו ע ד ו ב מ ק ר ה ז ה ל ר כ י ש ת נ ח ל ה ל ב ע ל ־ ה י ו ב ל .י ת כ ן ש מ ח ב ר הספר, עבודת שעשה זה ,א ו ש ל א י ח ס ל ו י ס ו ד י ת ,לא .נ ת ק ל מחקר כלשהו, במסמך חשיבות ,א ד ק ש ה להבין ,מדוע ל א המאשר הוזכרה פרט התפתחות חשובה — ל כ ל ה ד ע ו ת — ב ת ו ל ד ו ת ההסתדרות הציונית ושל גרינבוים ,ש ה ת ר ח ש ה בסמיכות בפולין לחגיגות היובל' .הכוונה )יגואר ,(1930ב ה לוועידה התשיעית ש ל ז כ ת ה 'סיעתו ש ל ההסתדרות גרינבוים ,״ ע ל הציונית להחזיר המשמר״, ל ע צ מ ה א ת ר ס ן ה ש ל ט ו ן ב ה ס ת ד ר ו ת הציונית ,ב ו ה ח ז י ק ה מ א ז ו ע ד פ ר ו ץ מ ל ח מ ת 'העולם השניה .א ח ד ש ל גרינבוים היה הראשונים של מצעדיו להיענות ההנהלה לקריאת הוועד המרכזי הציונית החדש בראשותו וייצמן, בראשותו של ו ל ה י ר ת ם ל מ א ב ק ל ב י ט ו ל ו ש ל ה ס פ ר ה ל ב ן מיסודו ש ל פ ס פ י ל ד . *״אשית תהליד המפנה ע מ ד ה זו י ש ל הקבוצה הוועד הרדיקלית המרכזי ביטוי ל ק ו ח ד ש , היתד, להסתמן שהחל ב ת נ ו ע ה הציונית עוד בזמן התכנסותה לוועידתה בקרב העולמית ה ר א ש ו נ ה ב ו ו ר ש ה ב י ו נ י .1929ב ו ו ע י ד ה זו ק י ב ל ה ר ו ב א ת ע מ ד ת ו ש ל ג ר י נ ב ו י ם , ל פ י ה ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל ה ר ד י ק ל י ם ב מ ו ע צ ת ה ס ו כ נ ו ת היהודית ה מ ו ר ח ב ת — ע ל א ף המאבק ה ח ר י ף ג ג ד ה ה ר ח ב ה — אין פירושה ״כניעה״ ,ה י ו ת ״ ו נ מ ש י ד ל ה י ל ח ם מבפנים אבל שערי. בלויליות״. בעבודתו מצביעה.על המקיפה בהתייחסו ״בלויליות״, ל ת ו ס פ ת זו ״הציונים .הרדיקליים״*: ״היא ר ב ת כותב ד״ד דוד משמעות, והיא ר א ש י ת ה ת ה ל י ד ש ל מ פ נ ה א צ ל הרדיקלים ,ש י ב י א א ו ת ם מ א ו פ ו ז י צ י ה עקשנית י וסוערת קואליציונית לשותפות בקוגגרס הציוני הי״ח ) פ ר א ג (1933 ע ם ה מ ה פ ד ה ח ב ר ת י ,ש ה ת ח ו ל ל ב ק ו ג ג ר ס זה>׳. .שלב .נוסף גרינבוים ע ם הרדיקלים ב ת ה ל י ד זה, הבחרו שסלל את להנהלה לוועדה .הפוליטית, הציונית שהוקמה הדרד לתקופה בקונגרס במושב חדשה הי״ח ,ה י ה הוועד ה פ ו ע ל בחייו ש ל הצטרפותם הציוני יצחק של )בלוגדון, נ ו ב מ ב ר .(1930ע ם ה צ ט ר פ ו ת ז א ת ב א ה ק ץ ״לאופוזיציה ה ל ו ח מ ת ״ ש ל ג ר י נ ב ו י ם ; היא נהפכה ל״אופוזיציה א ח ר א י ת ״ ו ב א מ ת היתד ,כ ז א ת . * פורסמה בכתב־עת ״כוונים״ ,גליון מס׳ 20מאוגוסט 1983וגליון מס׳ 22מפברואר .1984 206 אין ל ה נ י ח ,ש ה ת פ ת ח ו ת ז א ת נ ע ל מ ה מ פ ד י ס ט ר ב ע ת כ ת י ב ת ה ס פ ר .על ג ר י נ ב ו י ם . יותר מ ת ק ב ל על הדעת ,שהוא נתן פירוש ר ח ב מדי לשאיפתו העקרונית להביא ״עובדות וכן גם ה מ ד ב ר ו ת ב ע ד עצמן״ ,״ ל ה מ נ ע מ ה ע ר כ ה א י ש י ת ש ל ד מ ו ת ו ו פ ו ע ל ו ״ על לוותר חלק מפעילותו המובהקת הציונית בגלל ״קוצר • היריעה״ או ״ ה ק ו ש י ל ה ש י ג ח ו מ ר ת י ע ו ד י רלוונטי״ ,כ פ י ש נ א מ ר ב ״ א ח ר י ת ד ב ר ״ ש ב ס פ ר ו . ע ם כ ל ה ס י י ג י ם ה א ל ה ) ה נ ר א י ם לי ר ב י ם מ ד י ל ג ב י ס פ ר א ח ד ( ש ד ר ך א ג ב ל א זכו כולם להקפדה כ״היסםוריות״ בסיעות זאת לגבי קביעתו, האמנם לחקר הקמתו ביחס לא ״על המשמר״, נפלו לדון לא ה ר ד י ק ל י ו ת ב א י ר ו פ ה .ה א ם ב ג ל ל ז ה שפולין נ מ צ א ת ב א י ר ו פ ה ? ל ע ו מ ת יש לציין, אני יתרה. לסיעת ברור, למה עובדות, שבשעתן קורבן אף לקביעתו הוגדרו נאה ש ב מ ס פ ר נ ו ש א י ם קיים ה מ ח ב ר יותר מכפי שנדרש, כמו ש ל א ראה צורך ״לחזור על דברים ש כ ב ר נדפסו״. מעשה בלעם מודה ומתוודה: במהופך ו כ א ש ר נ ו ד ע ל י מ פ י מ א י ר הרטמן, יהדות פולין ע״ש יצחק גרינבוים ב ד צ מ ב ר ,(1979 שהוא פנה )שדרך אגב לרומן פריםטר הרוח החיה התכנס פעם והזמין אצלו במרכז א ח ת מאז את כתיבת הביוגרפיה ש ל גרינבוים — קיבלתי את הידיעה ברגשות מעורבים .מחד ,שמחתי, שסוף סוף ת כ ת ב ה ב י ו ג ר פ י ה ש ל גרינבוים ו ב כ ך נזכה ג ם א נ ח נ ו ,ש ס פ ר ת ו ל ד ו ת חייו — ש ל מ י ש ה י ה מ ו ר ם ו ר ב ם ש ל ה ד ו ר ו ת ה א ח ר ו נ י ם ש ל י ה ד ו ת פ ו ל י ן — י צ ט ר ף ל ש ו ר ה ש ל מ ה ש ל ב י ו ג ר פ י ו ת מ ע ו ל ו ת ,כ מ ו ז א ת ש ל ה ר צ ל ) ע מ ו ס אילון(, המחבר ,א .רוזנמן בשיחה עם יצחק גרינבוים ז״ל. 207 ברל כצגלסון הודות )אגיטה למחבריהן, שפירא( ,דוד שעשו את בן־גוריון מלאכתם )שבתאי עוררו כראוי, טבת(, הד לא מעט שגם ועגין ציבורי .ר ח ב ב ס פ ר י ה ם .א ך מ א י ד ך ,ח ש ש ת י ,ש א ם ה מ ז מ י ן הוא ה ר ט מ ן ,א ח ד ה ח ס י ד י ם ה ג ל ה ב י ם ש ל ״ ה ר ב י ״ ) כ ד א ג ו ר ג י ל י ם ל כ ג ו ת ביגיגו א ת גריגבוים( — ה ס פ ר ,ש י כ ת ב ע ל ידי הסופד ״המגויים״ הבאות י ש א ג ם אופי ה ו ל ם ; דהייגו ,ה ו א יהיה מ ל א ת ה י ל ו ת ו ת ש ב ח ו ת , ל ה א ד י ר א ת ש מ ו ש ל ה א י ש הגערץ .ג ם ה ת ק ו ו ת ו ג ם ה ח ש ש ו ת ה ת ב ד ו . הספר ל א ז כ ה ל ת ה ו ד ה ,ל ה ציפיגו ו ה ו א ל א ר ק ג ע ד ר כ ל ס מ מ ג י פ ו ל ח ן ,א ל א כמעט די ההפד: מאוכזבים לא אלה ואף היה שוגה גריגבוים ״מכל ראו כתיבת שאיתם כועסים; שוחחתי, לאחר אדם״. מעשה מעין שהכירוהו קריאת ביגיהם בלעם, ה ס פ ר ,היגו י ו צ א פולין, מרחוק והעריצוהו, הספד, כאשר גתגלה גם כאלה, שבהפחתת היו אלא במהופד. המחבר, העושה למען פרגסתו יצאו שמגהיגם להם, דמותו שגבחד כמורה, של למשימת ועתוגאי סופר ו ב מ ק ר ה זה ה ו כ י ח א ת ע צ מ ו כ ח ו ק ר דציגי ,היודע א ת מ ל א כ ת ו .י ד ו ע לגו ה י ט ב מאמץ איזה להשקיע יש גתוגים, באיסוף עיבודם מגסיונגו הצגוע, והשימוש ב ה ם ב פ ר ו פ ו ר צ י ו ת מ ת א י מ ו ת ,ו ז א ת מ ב ל י ש י ו ו צ ר מ צ ב ,ש ה י ו צ ר יימצא בירורים, ב י ד י ה ח ו מ ר ו מ ש ו ע ב ד לו .ל פ ד י ס ס ר ה ת א פ ש ר ה ה ג י ש ה ל מ ק ו ר ו ת ב ש פ ה ה פ ו ל ג י ת , בה הוא שולט ו ב כ ף היה לו יתרון ב ו ל ס ל פ ח ו ת על ח ל ק מהכותבים הפומגציאליים האחרים. לעומת שהוא ז א ת ,״ ח ס ר ו ן ״ מסויים ל א היה יכול ל מ ח ב ר — ה ב א לידי ביטוי להכיר את הסביבה, פעל בה גריגבוים, בספר כפי — בכד, הגראה גם ל א היתד ,ל ו מ ע ו ר ב ו ת כ ל ש ה י ,ה ע ו ז ר ת ל ש ח ז ר א ת ה א ו י ד ה ה מ י ו ח ד ת ש ל ס ב י ב ת ו של מעמיקה יותר של גריגבוים .ר י ח ו ק מ ס ו ג זה ל ע ת י ם ד ו ו ק א ת ו ר ם ל ה ב ג ה התרחשויות רלווגטיות )דוגמת מ ע ר כ ת היחסים הביגמפלגתיים והשלכותיה ההדדיות על היחסים האישיים( ומחדד א ת היכולת לשפוט אותן בצורה יותר אובייקטיבית. במידת מ ה זה מ ש ת ק ף ב ס פ ר ו ש ל פ ר י ם ט ר ל ט ו ב ו ל ר ע כ א ח ד .ה ת ו צ א ה :ס פ ר מעניין, פולין בין המתמודד הסוגיות עם חקר המרכזיות של תולדות יהדות ש ת י מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם ו ת ו ר ם ת ר ו מ ה ל א מ ב ו ט ל ת ל ה ב נ ת ן .כן ה ו א מ ג ל ה פ ר ט י ם מ ר ת ק י ם ,ש ל א ה י ו י ד ו ע י ם ג ם ל א ל ה ,שהיה נ ד מ ה ל ה ם ,ש מ כ י ר י ם א ת ג ר י נ ב ו י ם ; מתברר, שהם פעילותו ואישיותו. ימיגו, בה הכירו אותו רק ל ה ם וגם לאלה — הרבים כל כף בציבור הישראלי של ש ה ש ם ג ר י נ ב ו י ם אינו א ו מ ר ל ה ם ה ר ב ה ו ע ו ד פ ח ו ת יודעים ע ל ה ס ב י ב ה פעל ואיד פעל סוגי מהופעותיו הציבוריות, שהן רק פן אחד של קוראים של — מגלה הספר עולם שלם ב ל ת י מ ו כ ר .ה ה ב ד ל בין שני ה ב י ו ג ר פ י ה ש ל ג ר י ג ב ו י ם הוא ,ש ל ם ו ג ה ש נ י ה ס פ ר ל א גיפץ ש ו ם מיתוס... לכותב שהוא ש ו ר ו ת א ל ה ל א ידועה ה ת פ ו צ ה ל ה ז כ ה ה ס פ ר ; ה ו א ש מ ע בסיפוק, שהוא וזה מעודד, מעודד עורר אותו עניין ציבורי רחב, שהזכרנו; ענין, שמצא לא נמכר מחודשת טוב בספריהם, את ביטויו ש ב כ ל הנוגע מאוד. כפי ובכל זאת מפליא שעוררו שאר הספרים בהתייחסות מחודשת ל ג ר י נ ב ו י ם יש מ ה הדבר, הביוגרפיים, לגיבוריהם להציע ובקריאה ) 43ספרים ,מ ה ם כ מ ה ש ה ו פ י ע ו ה ו ד ו ת ל מ א מ צ י ו ש ל מ ש ה קול ,א ש ר י ד ע א י ד ג ר י נ ב ו י ם היה מעונין בפרסום 208 גאומיו בסיים הפולגי ובקוגגרסים הציוניים(. הסיבות ל כ ך יכולות להיות ר ב ו ת ולאו דווקא קשורות באיכות הספר ,שהוא מאוד. קריא שלא מה נראה לנו של בספרו — פריסטר הדן לדעת רבים באחת הדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה של ע מ נ ו במשך למעלה ממחצית ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה ה ז א ת — ה ו א ח ו ס ר האיזון בין ה מ ק ו ם ה ר ב ,ש ת פ ס ה ב ס פ ר ההווה לבין המקום המועט ,שהוקדש עבודת זה איזון )כפי של בפעילותו ליהודים גרינבוים והוא: בארצות הפתרון הביע שמעיד המחבר הפזורה בעצמו, המזיגה )תוכגית ל ע ב ו ד ת העתיד .כתוצאה מחוסר נעשה .הדבר בין המאבק הלסיגגפורם( במודע(, לזכויות מחד, הציוני של האנומליה היהודית )תוכגית בזל( לבין נפגע הייחוד אזרחיות מלאות למען הפעילות מ א י ד ך .גריגבוים ב ע צ מ ו ל א פ ע ם א ת מ ו ר ת ר ו ח ו ע ל כך *,ש ע ו ב ר י ם כ מ ע ט ב ש ת י ק ה ע ל פ ע י ל ו ת ו בארץ־ישראל, בסיים יותר כ א ש ר כ ל ת ש ו מ ת ה ל ב מ ו פ נ י ת ל פ ע י ל ו ת ו ב פ ו ל י ן ובאופן .ס פ צ י פ י )״סיים־ציוניזם״(; הפולני הוא עצמו בכך דאה ההווה א ת חיי של ה ע ם היהודי כ א ש ר ה ח ת י ר ה ל כ י נ ו ן ה מ ד י נ ה ה י ו ו ת ה ל ד י ד ו א ת .חיי ה ע ת י ד . בלי איזון ה ו ל ם ש ל שגי ת ח ו מ י פ ע י ל ו ת ו ש ל ג ד י נ ב ו י ם י ו צ א ו /כאמור ,ד מ ו ת ו מופחתת. ביוגרפי רומן ל פ ג י ע ה זו ל א נ ר א ה ל ג ו מעבר המוצלח ב ס פ ר ו ש ל פ ר י ס ט ד הגסיון ,ה מ ע ג י ץ ,א ך ל א ב י ו ת ר ,ל ג ש ר בין כ ת י ב ה מ ד ע י ת ,ה ש מ ו ר ה ל ע ב ו ד ו ת מ ח ק ר ל ב י ן כ ת י ב ה עם עיתוגאית פואטיקה״•*. פזילה אמגם לכתיבה ספרותית ה מ ח ב ר מצטיין בתוספת בצורות מגה כתיבה גדושה שוגות, של ״ליצנציה א ך גםיוגו ל ד ח ו ס א ו ת ן ל ס פ ר א ח ד י צ ר כעין ש ע ט ג ז ,ש פ ג ע ב א מ י ג ו ת ו .ב מ י ו ח ד ב ו ל ט ה ד ב ר ,כ א ש ר ה ו א ב א ל ה פ ו ך א ת ״ ה כ ת ו ב י ם ל ד י א ל ו ג י ם ״ ו ז א ת כ פ י ש ה ו א כ ו ת ב ״כדי .ל ה פ י ח בקטעים שלו, ה ר ל ו ו ג ט י י ם ק צ ת מ א ו ת ה ר ו ח ה א י ג ט י מ י ו ת ,ש א פ י י ג ה א ת יחסי ה מ ש פ ח ה א ו כ ד י לציין לדעתנו, של ל א ה ז ד ק ק ה ה צ ג ת האיגטימיות ב מ ש פ ח ת ו ו ה ד ר מ ט י ו ת בחייו הציבוריים גריגבוים, הספר — כאשר ״נשען אל א ת הדרמטיות של מעמדים מםויימים בחייו הציבוריים״. הדרמטיים הנגו מוצאים בלאו־הכי, דיווח להדגשה מה על ע ל אדן ה ח ל ו ן ו ה ב י ס א ל חשב תור מ י ו ת ר ת זו. גרינבוים האופל״ כבר ב פ ר ק .א׳ של ״ברגעים או ״הצמיד של אמת״, את מצחו ש מ ש ת ה ח ל ו ן כ מ ו ח ו ל ה ה מ ב ק ש ל צ ג ן א ת גופו״ .ת י א ו ר י ם כ ת ו ב י ם ב ס ג נ ו ן כזה ,ש ז ו ר י ם ב כ ל ה ס פ ר .ס ק ר ן א ו ת י ל ד ע ת ,מ ה ה ם ה מ ק ו ר ו ת ,מ ה ם ש א ב ה מ ח ב ר מידע מ ד ו י י ק זה .ב נ ס פ ח ״ מ ק ו ר ו ת ו ה ע ר ו ת ״ ק ר א ת י ,ש ה מ ק ו ר ו ת ל פ ר ק הראשון, ממנו ציסטתי, הערות בכתב י ד ו ש ל גרינבוים ,ב כ ת ב ־ ע ת פ ו ל נ י ע ל פ ו ל נ י ם ויהודים ב מ א ה ה־ 19וכן יומגי בנו בן־גוריון. היו: הנני ראיונות מסופק עם יונתן מאוד, אם גרינבוים גרינבוים ומאיר סיפר הרטמן, על כך חי ליוגתן * ובצורה מפורשת בהקדמה לספרו ״פגי הדור״ ,שהופיע בשנת תש״ח בהוצאת הספריה הציונית בירושלים. *« בארץ נעשה נסיון דומה לכתוב ספר על ״אשכול הצעיר״ בהיות אשכול ראש הממשלה. המשימה נמסרה לסופר יהושע בר־יוסף ,ש כ ת ב •אמנם ספר מעניץ ,אך בגלל פרטים רבים ,ההולמים יותר יצירה ספרותית — הוא נגנז וכתב •.היד מונח ביד־אשכול. 209 או להרטמן, אפילו יומני בן גוריון בהם את המידע אותו, הרלוונטי. דק נשאר ״דף אך לא מצאתי זכר למה שחפשתי /127—545א ברדיפות הנאצי מספר רב פתקאות של הכל ב ש נ י ם .40—39 הערות״ מסודר זה בארכיון סביר, הציוני. בדקתי בתיק המסומן גרינבוים, ה ע ו ס ק ו ת .כולן 1937ו ב מ צ ב היהודים בצורה ביותר קפדנית בדקתי שאמצא ) ל ע ו מ ת •זאת מ צ א ת י ב כ ת ב .ידו ש ל היהודים ב פ ו ל י ן ו ב א י ר ו פ ה ב ש נ ת פורמלית של המתואר ואת בספר המאמר בידידו הפולני, האינטימי מתוך ביותר. ה נ ח ה . ,שאין לא את ת ח ת השלטון שכאשר )ללמךך, ע ס ק ב ע נ י נ י ם א ח ר י ם ל א פ ס ק ה התעניינותו .ב א ף פ ר ט ,ש נ ג ע ל מ צ ב ם היהודים ב ע ו ל ם ב כ ל ל ו ב פ ו ל י ן ב פ ר ט ( . ה נ נ י מ ב י ן ו ג ם מ צ ד י ק א ת ר צ ו נ ו ש ל ה מ ח ב ר לגוון א ת ה ס פ ר ו ל ש ל ב ב ה צ ג ת האידיאולוגיים־ציבוריים ההיבםים )שמקורה מרים, כפי הנראה שהיא .כ ב ד כלולים,בספר במכתב, בחודש גם השייך השלישי תיאורים מחייו לצנעת הפרט( להריוגה הפרטיים, בה ושהגיע כולל השיחה לו חברתו מודיעה הזמן כבר ת י א ו ר י ם מ ד ו י י ק י ם ע ל מ ז ג האויר ו ת ג ו ע ת ה ר כ ב להתחתן. כן ב ר ח ו ב ו ת העיר, כ א י ל ו נ ת ק ב ל ו י ש י ר ו ת מ ר י ש ו מ י ת ח נ ו ת מ ט א ו ר ו ל ו ג י ו ת ו מ ש ט ר ה ש ל א ו ת ם הימים. כ ל זה ב י ח ד יוצר א ת ה ר ו ש ם ש ל ר ו מ ן ביוגרפי ,מ ש ה ו בין ה ר ו מ נ י ם ה מ ש ו ב ח י ם של אמיל לודביג לבין הרומן המשובח הרבה פ ח ו ת של הסופר היהודי )המומר( — פולגי ,ל י א ו ב ל מ ו ג ט ,ע ל חייו של ה ר צ ל .יתירה מ ז א ת ,ב ק ט ע י ם מ ס ו י י מ י ם היה נ ד מ ה לי ,ש א נ י ק ו ר א ת ס ר י ט ,ו א פ י ל ו ת ס ר י ט מעניין ,א ך ל א ס פ ר , ראוי שגריגבוים ל ו ו א נ ח נ ו ציפינו ,ש י י כ ת ב עליו . .א מ ר נ ו ב ״ ק ם ע י ם מ ס ו י י מ י ם ״ ,כי .ח ל ק י ם רחבים של האוירה הספר ששררה כתובים בחוגים בצורה מ ע נ י י נ ת ואף בתקופה היהודיים מרתקת, שקדמה כמו למהפכת תיאורי למשל בזמן אוקמובר, ה מ ה פ כ ה וכן .ג ם ב ר א ש י ת ע צ מ א ו ת ה ש ל פולין ,ש א ח ד מ ב י ט ו י י ה ) ש ל ה ע צ מ א ו ת ( היתד, האגטישמיות, התגברות שבכמה מקומות לפוגרומים. הביאה מ ע נ י י ן ו א פ י ל ו מ ע נ י י ן מ א ו ד ה ו א ה נ ס פ ח המועיל ״ מ ק ו ר ו ת ו ה ע ר ו ת ״ ,ה מ ע י ד ע ל המאמץ, הספר שהשקיע וכן יחסית גם היא המחבר הרקע חומר הביבליוגרפיה, הביבליוגרפיה החומר באיסוף העשיר, וקשה הרב, שלבטח ששימש סייע ל ה נ י ח . ,שזה לו כל כבסיס לו בהבנת שיש. מה לכתיבת התקופה. מורגש דלה העדר של פרסומי גרינבוים .הסיבה לכך מ ו ב ג ת :בכרך .האגציקלופדיה ש ל הגלויות; ה מ ו ק ד ש ל י צ ח ק ג ר י נ ב ו י ם ,פ ו ר ס מ ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ר ח ב ה ש ל ס פ ר י ו ) ( 4 3 ומאמריו שכבר ) ק ר ו ב ל־ .(2000פ ר י ס ט ר נ ש א ר גאמן ל ה צ ה ר ת ו ל א ל ח ז ו ר ע ל ה ד ב ר י ם , ג כ ת ב ו ע ל ־ י ד י א ח ר י ם ג ם ב מ ק ר ה ז ה ; — א ם כ י היה ר צ ו י מ א ו ד ל צ י י ן א ת ע ו ב ד ת ק י ו מ ה ש ל ב י ב ל י ו ג ר פ י ה כ ז א ת ל ת ו ע ל ת ם ש ל אלה ,ש כ ת ו צ א ה מ ק ר י א ת של הספר פדיסטר פשרות ״ללא קביעתו החד ערך על פשרה״ משמעית ש ל .פריסטר, שגרינבוים ״לא למד עד סוף ימיו את ה פ ש ר ה ״ א י נ ה ת ו א מ ת א ת ה מ צ י א ו ת .כ פ י ש כ ב ר הצבענו* ע ל כך ,ה י א ג ם עושה .עוול ל ג ר י נ ב ו י ם , 210 ג ר י ג ב ו י ם י ר צ ו גם לקרוא את גרינבוים. ש א מ נ ם ה י ה עקשן :ג מ ל , אך בשום ת ק ו פ ה בחייו .ל א מ ש ו ע ב ד לעקשנותו וזאת למרות הדעה הכללית והנכונה ,שהעקשנות אכן היה א ח ת מ ק ו ו י א ו פ י ו ה ב ו ל ט י ם .ע ק ש ן כן, היתה הרחבת אך שהיא מאבק עקשני נהפכה לעובדה ,הצטרף אליה למרות ,שאת מאבקו החריף ניהל בשם השמירה על נגד הסוכנות אבל ל א דון־קישוט .הוא ניהל היהודית, כאשר אופיה הדמוקרטי החופשי של התנועה הציונית לכך, שהוא הוא יעשה בחייו צדק, זאת, )רק כדי להיות של מחדשים יכול במלחמתו במדיגיותו לאחרונה )״את לספק בפנים ולהשתתף נוכח )את העדות הטובה ביותר ועוד לוינסקי! בבגין הארץ בפולין היה גגד כל פשרה(. שנים שלא פעם פגע בו ברומזו לנאומיו וייצמן, הגאום עקיבא מפי הזה שמענו גריגבוים לדעת, כבר אחרים(. כמה — הערך רבות לא העליון הוא נלחם הארוכים והלא אחת״(, פעם אך ה צ ט ר ף אליו ,כ א ש ר ע מ ד ב ר א ש ה מ א ב ק גגד ה ס פ ר ה ל ב ן ש ל פ ס פ י ל ד . כ ל ז א ת כ א ש ר ה י ה עדיין באופוזיציה ,א ך כ א ש ר ג ב ח ר ב ק ו ג ג ר ס ה־ 18ל ה נ ה ל ה על וקיבל לא הוא עצמו את מ ח ל ק ת העליה גרתע מעשיית פשרות המתחייבות מקידומו )״כל אחד כאיש פשרות איך ראשות )מאוחר יותר אוהב נעשתה הפשרה את מובהק(. בקת ולא שלו״— . רק יאמר בנושאים של לימים עליהם העבודה(, מחלקת ה ג ו ש א עליו לוי הופקד. אשכול, הופקד המפורסם מספר פריסםר גם, 1947ה פ ש ר ה ע ם א ג ו ד ת י ש ר א ל ,כ ד י ל ה ס י ר א ת ה ת ג ג ח ־ ת ה לתוכנית ה ח ל ו ק ה .אז ל א נ מ צ א ב ה נ ה ל ה א ף ח ב ר ח י ל ו נ י א ח ד ,א ל א ה א ת י א י ס ם המובהק הסיסמה — שבפולין השניא האגודה, א ת עצמו על יצא עם כאשר ״ מ כ ת מ ו ו ת ל א ג ו ד ה ״ ) א נ ש י ה א ג ו ד ה םענו ,ש ג ר י נ ב ו י ם ל א ה ת כ ו ו ן א ל י ה ם ב ל ב ד , אלא ל כ ל ה א ו ר ס ו ד ו ק ס י ה — ד ב ר שהיה ש ק ר ג ס ( — שיקת על עצמו משימה זאת. פישמן את גריגבוים מבוקשם עשה ויחד זאת עם הרב )לימים השיגו מימון( ת מ ו ר ת ה פ ש ר ה בענין ה ש ב ת ,ה כ ש ר ו ת ו ה ח י נ ו ך ,כ פ י ש ה י א ב א ה ל י ד י ב י ס ו י ב מ ס מ ך ה ח ת ו ם ע ל ידי בן־גוריין ,ג ר י נ ב ו י ם ו ה ר ב פישמן .ע ל ה מ ס מ ך הזה, הידוע ב ש ם ״ ה ס ט ט ו ס קוו״ ,מ ס ת מ כ י ם החוגים ה ד ת י י ם ,כ א ש ך ל מ ע ש ה ה ם מ ת כ ו ו ג י ם בתביעותיהם לכפיה דתית .העובדה ,שגרינבוים היה ה ס ב ח הראשי של ת ב ש י ל יכולה ״הסטטוס -קוו״, להיראות לרבים אך כפרךוקס, לא שהכירוהו לאלה וידעו ,ש ה י ו ל ו א י נ ס ר ס י ם ח ש ו ב י ם יותר ,מ א ש ר ה ד א ג ה ל ת ד מ י ת ו כ א י ש ל ל א פ ש ר ה . ולא על בענייני רק המאמצים, הפורשים זאת דת; שעשה'גרינבוים, וזאת היה ושוב . ,פ ר י ס ט ר כדי למנוע גרינבוים מוכן כדי התפשטות לוותר בעצמו להגיע של ״ללא פשרה״ קרי פשרה, עם ארגוני מספד ומלחמת אחים. כדי להשיג בוויתוריו ל מ ע ן המטרה להבנה, טרור לא מעט .אך לשיא בספרו ה ו א הגיע ,כ א ש ר ב ע מ ד ו ב ר א ש ״ ו ע ד ת החמישה״ ,ש ה ו ט ל ע ל י ה ל ה כ ר י ע ב ע נ י ן ח ל ו ק ת ב מ ע ר כ ת ה ב י ט ח ו ן ,ג כ ג ע לאיומיו ש ל ב ן ־ ג ו ר י ו ן ו פ ס ק ל ט ו ב ת ו בוויכוח הסמכויות שהיה ל ו )לבן־גוריון( עם מפקדי ה צ ב א וישראל גלילי כראש המפקדה ה א ר צ י ת ; כל בניגוד להכרתו. זאת גריגבוים ,ש ד ע ת ו ע ל יושרו בן־גוריון הפוליטי של היתד ,י ד ו ע ה ל כ ל ,ל א נ י צ ל א ת ה ה ז ד מ נ ו ת ,כ ד י ל ג מ ו ר א ת ה ח ש ב ו ן ,ש ה י ה ל ו עם יריבו, מתוך למשבר אותו כיגה בלגלוג המהול בקנאה ״הפלונםקאי שלמד אגגלית״; ח ש ש ,ש ב ן גוריון ע ל ו ל ל מ מ ש א ת איומו ו ל ה ת פ ט ר ו ל ג ר ו ם ע ל מ י כך מסוכן — החליט מה .שהחלים .ל א הפריע לו לגמרי ,שבהכרעתו ל א רק.התחזק מעמדו ש ל בן־גוריון כמנהיג מ פ ל ג ת השלםון ,אלא שהוא גם הפך 211 להיות המנהיג משאת ג פ ש ו ו א ו ת ו .ק י ב ל מ י צ ח ק גריגבוים ,יריבו. העדפת העליה בסוגיית ה ב ל ת י מעורער של הפולגית ה ע ל י ה ה פ ו ל ג י ת ,ש מ צ א ה א ת מימושה בראשותו של גריגבוים ,בסוף שגים, ישראל תפקיד ה ס ט י ו ת ,כ ב י כ ו ל ,ש ל גריגבוים מ ע מ ד ו ת י ו ה ע ק ר ו ג י ו ת א פ ש ר ל כ ל ו ל א ת העדפת לכך הבטחוני מדינת — שהיה המיוחד הממוסד ב ה ק מ ת הוועד .1949ו ע ד ז ה ה מ ש י ר ב פ ע י ל ו ת ו ע ו ד מ ס פ ר ל א ח ר ש ג ר י נ ב ו י ם פ ר ש מ ת פ ק י ד ו האחרון ב ה נ ה ל ה כ ש ו פ ט ־ ח ו ק ר .פ ר י ם ט ר מ ז כ י ר א ת ע צ ם ה ג ו ש א ש ל ה ע ד פ ת העליה ה פ ו ל ג י ת ו מ ב י א ב ש ל מ ו ת ו א ת מ כ ת ב ה נ ז י פ ה ,ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן ש ל ח ל ג ר י נ ב ו י ם במרס ,1950.ב ו נ י צ ל א ת ״ ה ה ז ד מ נ ו ת ה ח ג י ג י ת ״ , כ ד י ל ע ש ו ת א ת ח ש ב ו נ ו ע ם ה ה נ ה ל ה הציונית ,א ו ת ה ב ה ז ד מ נ ו ת א ח ר ת כ י נ ה ה ״ פ י ג ו ם ״ . משום מ ה ל א מ צ א פריםטר לנכון להזכיר את הנסיבות ,שהביאו א ת גרינבוים, חייו נ א ב ק ל מ ע ן שוויון זכויות לכל ,ל ה ח ל י ף א ת ע ו ר ו ו ל ה פ ל ו ת לסובר. שבכל א ת ה ע ו ל י ם מפולין ,צ ע ד ,ש מ ש מ ע ו ת ו קיפוח י ח ס י ש ל ה ע ל י ו ת מ א ר צ ו ת א ח ר ו ת . והרי ה ש ת ל ש ל ו ת הענינים ,ב ה כותב שורות אלה היה מ ע ו ר ב ו ש ל ה ניתן ל מ צ ו א סימוכין ב פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ה ר ב י ם מהדיונים ,ש ה ת ק י י מ ו א ז ב פ ר י ז ו ב י ש ר א ל . במחצית 1949נ ו צ ר ה בפולין ה א פ ש ר ו ת ,ש כ ל ה י ה ו ד י ם ה מ ו כ נ י ם הראשונה של ל ו ו ת ר ע ל א ז ר ח ו ת ם ה פ ו ל נ י ת י ו כ ל ו ל ק ב ל ה י ת ד יציאה ,כ ד י ל ע ל ו ת א ר צ ה .ה ת ג ו ב ה היהודית ל כ ך מצאה .מ י ד מאוד, הצםמצם כאשר א ת ביםוייה ב ג ל ש ל החלו ל ה ג י ע לפולין עליה ידיעות המוגית, על אלא המצב שגל הקשה זה בארץ. י ד י ע ו ת א ל ה א ו מ ת ו ג ם ב מ כ ת ב י ה ם ש ל ק ר ו ב י ם וידידים ,ב י ג י ה ם ר ב י ם ,ש ה צ ט ע ר ו ע ל צ ע ד ם הפזיז .ה ק ו מ ו ג י ס ס י ם היהודיים בפולין ק פ צ ו ע ל ה מ צ י א ה ו כ י ג ס ו א ס י פ ו ת תחת ״אמרגו הסיסמה: לכם״. כתוצאה מכל זה גרתעו רבים, עשו שכבר א ת כ ל ה ה כ נ ו ת ל ע ל י ה ,ו ה ח ל ו ל ח ש ו ב ברצינות ,א ם ל ה ש א ר ב פ ו ל י ן ,או ל ח פ ש א ת ש ל ו ו ת ם ב א ר צ ו ת א ח ר ו ת מ ח ו ץ לישראל .ה ה ג ה ג ה ה צ י ו נ י ת ב פ ו ל י ן — ו ב ר א ש ו ב ר א ש ו ג ה ה ״ א י ח ו ד ״ — היתד• מ ו ד ע ת ל ס כ ג ה זו וכן ג ם ל ס כ נ ה ע ו ד י ו ת ר ג ד ו ל ה , שפולין, בכל א ש ר ב ע ק ב ו ת ה ה ת פ ת ח ו ת ביוגוסלביה ,ש ל א ו ת ם ה י מ י ם ,ה ח ל ה ל ח ק ו ת את ברית המועצות )״אין דיר פולגית לסוציאליזם״(, אף תסגור את שעריה .ח ב ר י ה ה ג ה ל ה הציוגית ,ב פ ג י ה ם הובא ה מ י ד ע ) ב ו ו ע י ד ת ה א ר ג ו ג י ם הציוגיים מ א י ר ו פ ה ו צ פ ו ן א פ ר י ק ה ,ש ה ת כ נ ס ה ב ש ל ה י קיץ 1949ב פ ר י ז ( ה ח ל י ס ו ל ד ו ן ב נ ו ש א זה ב כ ו ב ד ר א ש ב י ר ו ש ל י ם ו א ף ה ז מ י נ ו ל ש ם כ ד מ ש ל ח ת צ י ו נ י ת מ פ ו ל י ן .ב ע ק ב ו ת כ מ ה דיוגים ,ב ה ם ה ו ב א ו ג ם כ ל ה ה ש ל כ ו ת ה א פ ש ר י ו ת ,ה ח ל י ט ה ה ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת לשפר א ת ת ג א י ה ע ו ל י ם מ פ ו ל י ן כ צ ע ד ל ע מ ו ד ה ע ל י ה מ א ר ץ זו .פ ר י ס ט ר כ ו ת ב ש״רק גציגי מפא״יי ו מ פ ״ ם ש ל ל ו א ת מדיגיות ה ה פ ל י י ה ״ .מ י ש ה כ י ר א ת י ח ס י הכוחות גציגי את ב ה נ ה ל ה ,י ת ק ש ה ל ה ב י ן ,א י ך יכלה ל ה ת ק ב ל ה ח ל ט ה ב נ י ג ו ד ל ד ע ת ם ש ל מפא״י ה ש ו מ ר הצעיר ,א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה ו פ ו ע ל י ־ צ י ו ן — ש מ א ל ( : .זאת ו ע ו ד : מפולין בפגישת 212 ומפ״ם ביחד )אגב, מפ״ם היתה אז באמת ״מאוחדת״ השתתף וכללה במשלחת ג ם ג צ י ג מ ו ס מ ך ש ל מפא״י ,א ש ר ג ם ה י ה ה ש ו ש ב י ן ה ע י ק ר י המשלחת עם ב ד ל ל ו ק ר ,יו״ד ה ה ג ה ל ה בירושלים, ולא במקרה איש מפא״י .יש ל ה צ ט ע ר ,ש פ ר י ס ט ר ל א מ צ א לנכון ,ל א ח ר ש כ ב ר נ ג ע ב נ ו ש א זוז, גירסתו ל ת ת גם א ת ב פ ר ש ה זו ש ל ב ע ל ה ד ב ר — גרינבוים ,א ל א הסתפק ב נ ז י פ ת ו ש ל בן־גוריון ,ג ז י פ ה ל א לעגין. האריה״ ״שאגת אלה ,ש ה כ י ר ו את גרינבוים, באמת לא הופתעו מהמטמורפוזה, שחלה באופי מ א ב ק י ו מ א ז נ ב ח ר ל ה נ ה ג ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו ג י ת והמדיגה ב ר א ש י ת ימיה .מ י ש כ ן ו ה י ט י ב ל ת א ר ה כ ב ר ב ר א ש י ת ה ,ה י ה ר א ש מ מ ש ל ת פולין ,ג נ ר ל ס ל ב ו י ־ הופתע ס ק ל ד ק ו ב ם ק י .פ ר י ס ט ר א מ ג ם מ ת א ר א ת ה פ ג י ש ה בין הגגרל ו ח ב ר ה ה ג ה ל ה הציוגית, ש ה ת פ ת ח ב ה ,א ך איגו מ ו ס ר א ת ה ת ר ש מ ו ת ו ש ל ס ק ל ד ק ו ב ס ק י מ א י ש והדו־שיח שיחו ,א ו ת ו ה כ י ר ע ו ד מ ת ק ו פ ת ה י ו ת ו ק ו ל ו נ ל ) ב ג ל ל יחסו העויין ש ל פ י ל ס ח ־ ם ק י לגגרלים, היתד• דרגת מכובדת מאוד קולונל בתקופת וזאת ע ד כדי שלםונו, כד ,ש כ א ש ר ה צ י ג ה ג ג ר ל ס ק ל ד ק ו ב ם ק י א ת עצמו ,ל א ש כ ח לציין ב ב ד י ח ו ת ה ד ע ת , שהוא ״ ק ו ל ו נ ל ל ש ע ב ר ״ ( .ה ו א נ ת ן ל כ ך ב י ס ו י ב ה ג י ב ו ע ל א ח ד ה נ א ו מ י ם האופוזיציו־ נ י ם בסיים ש ל ד ״ ד א מ י ל ז ו מ ר ש ס י י ן ,אז ר א ש הסיעה היהודית .ו כ ך א מ ר ס ל ב ו י ־ ם ק ל ד ק ו ב ם ק י ) א נ י מ צ ס ט מ ה ז כ ר ו ן ( :״ מ ר זומרשםיין היקר ,א נ ח נ ו ,ש ש מ ע נ ו פ ה א ת נאומיו ש ל מ ר ג ר י נ ב ו י ם ,א י נ נ ו מ ת ר ש מ י ם כ ל כ ך מ ד ב ר י ך .נ א ו מ ך ה ח ר י ף ביותר ,ב ה ש ו ו א ה ל ג א ו מ י ו ש ל ג ר י נ ב ו י ם ,ה ו א כ מ ו ציוץ ש ל ע ל מ ה ל ע ו מ ת ש א ג ת אריה )וזה ב ד י ו ק מ ה ש א מ ר Jak szczebiot panienM w porownaniu do ryku : (lwa והוא א ף הוסיף, שלאחרונה פגש בגריגבוים לגמרי שוגה מזה, שהכיר מ ה ו פ ע ו ת י ו ב ס י י ם ה פ ו ל ג י .ג ם ה צ ב י ע ע ל ה ס י ב ה ל ש י נ ו י זה ,ב ם ע נ ו ,ש ה י א נ ו ב ע ת מהמעבר מאופוזיציה ע ק ד ה לשלסון קונםםרוקםיבי ,המביא א ת ו גם ראייה א ח ר ת של.הדברים ולעתים גם של אותם הדברים. ל מ ר א י ת עין ״ פ נ י יאגוס״ ,כ פ ג י ו ה כ פ ו ל ו ת ש ל ה א ל הרומי ,ש כ ל ח ל ק ש ל ה ם מ ו פ נ ה לכיוון א ח ר :פ ן א ח ד מ ו פ נ ה כ ל פ י מ ה ש מ ס מ ל ו ת ב ז ל ו י ר ו ש ל י ם ב ת ו ל ד ו ת התנועה הציוגית והפן האחר כלפי הלסיגגפורס־ורשה כביטוי למאבק לזכויות היהודים ב א ר צ ו ת ה ג ו ל ה .א ך ל מ ע ש ה ו מ ב ח י ג ה מ ה ו ת י ת — פ ן א ח ד ב ל ב ד ,ה מ ו פ נ ה כ ל פ י קיומו ש ל ה ע ם היהודי ,א ו ת ו ש ד ת ב ד ר כ י ם ,ש ה ת ח י י ב ו מ ה מ צ ב י ם ו מ ה ת ג א י ם ה מ ש ת ג י ם ; הן כ ל ל ו ג ם א ת ה פ ש ר ה ,ש ג ם ע ב ו ר ה ג ל ח ם ל ל א פ ש ר ה . המשפחה: הטוב והרע ל ת י א ו ר חיי ה מ ש פ ח ה ,ש ג ר י ג ב ו י ם ש מ ר ע ל י ה ם כ ע ל מ ב צ ר ,מ ק ד י ש פ ר י ס ט ר מ ק ו ם גרחב .גושא ז ה מ א פ ש ר ל ו ל ה ש ת מ ש ב כ ש ר ו ג ו ה ס פ ר ו ת י כ ד י ל ת ת ל ק ו ר א כעין ד ר י ס ת ר ג ל ל ת ו ך ב י ת ם ש ל מ ש פ ח ת ג ר י ג ב ו י ם ו ל ת ו ך חייהם ה פ ר ט י י ם — ל ס ע מ י , בהגזמה. היא במערכת היחסים היתה אשה חזקה ש ב ב י ת ג ר י ג ב ו י ם ה י ה למרים ,א ש ת ו ,מ ק ו ם מ י ו ח ד . ושלטה ב ב י ת ביד דמה. כיגויים ,כ מ ו ״חתולה״ או ״ ח ת ל ת ו ל ה ״ ש מ ר ג ר י נ ב ו י ם ל מ כ ת ב י ו האיגטימיים ,א ש ר פ ר י ם ט ר ,כ ר א ו ת עיגיו, 213 ה פ ך לדיאלוגים .העובדה ,שעמד לרשותו ש פ ע של מ כ ת ב י ם ,שהנושאים, המכתב ביולי ש ה ו ע ל ו בהם ,יזכו ל ה צ ג ה נ ר ח ב ת ל ל א כ ל הארוך 1929 בשני ביותר, לבעלה, המצוטט כולו שהשתתף באותם בספר הוא הימים פרופורציה מכתבה בקוגגרם ה ח ל ק י ם ה ר א ש ו ג י ם של ה מ כ ת ב ,השווים ה ב י א ה • ל י ד י כך, של לחשיבותם. מרים הציוני מה־24 בציריך. ה־16 באורכם ,מ ס פ ר ת הגב׳ גרינבוים ע ל מ א מ צ י ה ל ש ח ר ר א ת בנם ,אליעזר ,ה א ס ו ר ב כ ל א ה פ ו ל נ י ו א ת ״ ס ו מ ק ״ כ ל ב ם האהוב, שירד מסיימת א ת ה פ ר ק הזה ב נ י מ ה של הומור ש ח ו ר ״ ג ם זהו נתפס לטייל, במכלאה ונמצא משוטטים. לכלבים בן וגם לאחר כלב ב א מ ת י ו ת ר מ ד י ״ היא .עוברת ב מ ש פ ט י ם ס פ ו ר י ם ל ש א ו ל ןל שהיא בכלא — בנימין, הבן, ה ג מ צ א ע ם א ב י ו ו ר ק ש א ל ה א ח ת ע ל ה ק ו ג ג ר ס .מ כ ת ב ט ב ע י ל א ש ה ,ע ק ר ת בית. ל א ה ב י א א ת ת ש ו ב ת ו ש ל גרינבוים ,ש ב ד ר ך כ ל ל דיווח כ ל יום ה ב י ת ה פריסטר מביקוריו אחרות. בארצות אלה ממכתבים במידה אפשר, רבה מאשר יותר מ מ כ ת ב י ה היא ,ל ק ב ל מ ו ש ג ע ל י ח ס ה ל ע ג י ג י ם מ ע ש י י ם :ב א ח ד מ מ כ ת ב י ו היומיים מהקונגרס הוא הציוגי ה־ 18בפראג ,ב ו נ ב ח ר ל ה נ ה ל ה ה צ י ו ג י ת ה א ר צ י ש ר א ל י ת ,כ ך מ נ ס ה לפזר א ת חששות אשתו מפני המעבר לירושלים :״את תסדרי הכל כפי ש ר ק א ת מסוגלת .מ ל ב ד משכורת ק ב ו ע ה יהיו לנו ה כ נ ס ו ת מ כ ת י ב ה בארץ, ל׳הייגט׳ טוב, ו ע ת ו ג י ם א ח ר י ם . .ת ו כ ל י ל נ ס ו ע ל א י ר ו פ ה ,כ ש ת ר צ י ׳ ל ה ת ר ע נ ן ׳ .יהיה ל ג ו ׳חתולה׳ .שלי, מפותח גכוןז״ ו ב א מ ת .היתד• גריגבוים מרים בעלת חוש מעשי במידה כפולה :כשלעצמה ובמקום בעלה. )הגגי שבאחד גזכר, ההולדת מימי גריגבוים של התאםפגו, בארץ, מספר ת ל מ י ד י ו ,כ ך י ל ח ן ,איך לציין א ת ה מ א ו ר ע ב נ פ ר ד מ ה ה י ל ו ל ה ה כ ל ל י ת .בין ה י ת ד הצעה הועלתה שהכרענו, לקנות שיש ל ו שי לשאול על כך התלבטנו אישי. בעדינות עליה .ה מ ש י מ ה .ה ד י ס ק ר ט י ת הופיעה מאוד, א ת מרים. בפניה וקצת באיזה כאשר מבויישת שי לבחור, משלחת, שאלה, עד שהוטלה מ ה ו השי, ה ע ש ו י ל ג ר ו ם ה נ א ה ל ב ע ל ה ,היא ל א ח ש ב ה ה ר ב ה ו ע נ ת ה :״אין ל י כ ל י כ ס ף ״ ( , . ה י ה הבן ,א ו ת ו גריגבוים ה ע ר י ך מ א ו ד ו א ף אליעזר התגאה בכשרון הכתיבה שלו ,בצייגו ,ש ה ו א ע ו ל ה ע ל זה ש ל אביו .מ ש ו ם כ ך פ ג ע ו ב ו כ ה ק ש ה ה א ש מ ו ת , ב ב נ ו .ב מ י ד ה מ ס ו י י מ ת ג ם ה א ש י ם א ת ע צ מ ו ,כ י ל ו ל א היה בנו ,היה שהוטחו ג ו ר ל ו שוגה .פ ר י ס ט ר מ ת א ר ב ר ג י ש ו ת ו ב ה ב נ ה א ת כ ל ה ש ת ל ש ל ו ת ה ע נ י נ י ם ב פ ר ש ה זו ע ל כ ל ה ב מ י ה השונים .א ך יש ע ו ד פ ר ט ח ש ו ב ,ש ר א ו י ל ה ו ס י ף . משום שלאחר שנה מ ה ל א :מצא פ ר י ס ט ר ל ג כ ו ן ל ה ת י י ח ס ל ב י ק ו ר י ו .של ג ר י נ ב ו י ם בפולין ה מ ל ח מ ה .ה ו א מ ס ת פ ק באיזכור ,ש ג ר י נ ב ו י ם ,״ ע ד ך ג י ח ה ק צ ר ה לפולין, א ח ר י ש נ ס ת י י מ ה מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,ע מ ד מ ק ר ו ב ע ל חורבגה הסופי ש ל י ה ד ו ת ה ״ ו ז ה ה כ ל .ל מ ע ן הדיוק ל א היתד .״ ג י ח ה ״ א ח ת ,א ל א .ש נ י ביקורים, שהתקיימו הביקור משנתיים שני ; שניהם הראשון ב־ .1947דהיינו, כמעט שנתיים )מ־24 ) מ ־ 2 2ב ס פ ט מ ב ר ע ד 12 ביקורים, לא שגה אחרי בפברואר באוקטובר( שהסתיימה עד 6 במרס( המלחמה, אלא והשני למעלה ל א ח ר ס י ו ם ה מ ל ח מ ה .היו א ל ה ב ה ם מחוץ ל מ פ ג ש ה מ ר ת ק מ א ו ד ע ם ה י ה ו ד י ם * קיים ג ר י נ ב ו י ם * ראה אברהם רוזגמן :ביקוריו של יצחק גרינבוים בפולין לאוזר השואה .״משואה״, קובץ •שנתי ,כרד ח׳ ,אפריל .1980 214 שיחות פוליטיות עם אנשי הממשלה והמפלגה והשפיע ל א במעט על כך ,ש ת מ י כ ת ה ש ל פ ו ל י ן ב ה ק מ ת מ ד י נ ת ה י ה ו ד י ם ה י ת ה כ ה נ ל ה ב ת )נאום פ ר ו ש י נ ס ק י ( .א ך ה י ה נושא, עוד טיפל בו החופשי״ ״בזמנו ציבוריים. מעיסוקים הוא היטב בדק ב ״ ו ע ד ה ה ה י ס ט ו ר י ת ה י ה ו ד י ת ״ א ם אין בין ה מ ס מ כ י ם השונים ג ם כ א ל ה ,ה מ ר ש י ע י ם א ת בנו .ל א ח ר ש ל א מ צ א א ף א ח ד כ ז ה ,א מ ר ל מ ק ו ר ב י ו :״אני א מ ל ל ת י א ו ת ו ״ . ברשימת אליעזר, היתה הפגישות שמילאו להביא תפקידים בפניהם הסוציאליזם״ פעילותו ע ם ח ו ג י ה ש ל ט ו ן נ כ ל ל ו גם כ מ ה ש מ ו ת ח ב ר י ו כאיש במפלגה חשובים את מן במפלגה משאלת השורה, ובממשלה. ב ג ו ל ח ז ו ר לפולין ,כ ד י דהיינו הקומוניסטית מטרת לאוו ד ו ו ק א בעבר. הפולגית גרינבוים של פגישות להשתתף בתפקיד בנו המגיע נתקבל אלה ב״בגין בשל לו יפה אצלם מאוד .ב ז כ ו ת ו הוא ולאוו ד ו ו ק א ש ל ב נ ו ; א ם כי נ ת ב ק ש ־ גם ל ה ע ב י ד ד ״ ש ל א ל י ע ז ר , תגובתם היתד. לשובו ביחס חד־משמעית: לפולין אינם הם להסכים יכולים ל ש ו ב ו כ ל ע ו ד ח ב ר י ה ם ב ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ש ל יהודי פ ו ל י ן מ ת ג ג ד י ם ל כ ך .ל י ה ו ד י ם אלה, הכוונה לקומוניססים יתרה מזאת: כ א ש ר ה ו פ י ע ב ו ו ע ד ה מ ר כ ז י ,אף פ ג ע בסטלין ,אז עדיין שפעלו היהודי״, ב״רחוב גרינבוים -ל א כלל. פגה ״שמש העמים״ ,כ א ש ר כ ל ל א ו ת ו בין מ נ ה י ג י ה ע ו ל ם ,ש ל א געגו ל ד ר י ש ה ב ד ב ר ה פ צ צ ת ת ע ש י י ת המוות ,ר כ ב ו ת ה ט ר נ ס פ ו ר ס י ם ל מ ח נ ו ת ו ה מ ח נ ו ת עצמן .ר צ ו נ ו ה ע ז ל מ ל א מ ש א ל ת ו ה ע ז ה ש ל ב נ ו י ד ע ג ב ו ל :גאוותו ה ל א ו מ י ת ו ה א י ש י ת ש ל י צ ח ק אחרי גרינבוים. פאובה פרשה ב ה ק ש ר לדיון ב פ ע י ל ו ת ו ש ל ג ר י ג ב ו י ם בפולין ,מ א ז ש ו ב ו אליה ב א ו ק ט ו ב ר 1919ע ד ל ע ז י ב ת ה ה ס ו פ י ת ב־ ,1933מ ז כ י ר פ ר י ם ט ר כ מ ה ש מ ו ת ש ל ידידיו ,ח ב ר י ו ל מ א ב ק י ו וכן ג ם יריביו ב ח י י ם ה צ י ב ו ר י י ם היהודיים ,אישי צ י ב ו ר כמו א ב ר ה ם פ ו ד ל י ש ב ס ק י , אפולינרי תמיד ״אוזיאש״ ,שם ,ב ו ה ש ת מ ש ר ק ב פ ו ל נ י ת ,ב ד י ו ק כ מ ו ג ר י נ ב ו י ם השתמש חשובים, עם לפעמים הזמן ה ר ט ג ל ס ,ד ״ ד י צ ח ק שיפר ,ד ״ ד .י ה ו ש ע טהון )משום מ ה ה ו פ י ע ש מ ו בשם נשכחו ״איזאק״( לחלוטין. ואחדים, פריסטר שמילאו עושה בשעתם תפקידים לזכרם חסד של ועל אמת אך מגיעה כד ל ו הוקרה .בין ה ש מ ו ת ה א ל ה ל א כ ל ל ת י א ת מ ש ה ס נ ה ,ש א ו מ נ ם ה ו ז כ ר מ ס פ ר פ ע מ י ם ,א ד ל מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם ה מ ע נ י י נ ת ביותר ,ש ש ר ר ו ב ת ק ו פ ו ת ש ו נ ו ת בין ש נ י מגהיגי יהדות פולין החשובים ביותר ,ל א הוקדשה תשומת ל ב מ ס פ י ק ה ב ס פ ר ו של פריסטר .סנה ב כ ב ו ד ג ד ו ל ,ל פ ע מ י ם א פ י ל ו מופגן, התייחס לגרינבוים גם ב ת ק ו פ ה ,כ א ש ר כ ב ר ה ש ת ח ר ר ל ח ל ו ם י ן מ ה כ י נ ו י ״קליינגרינבוים״ ,ש ד ב ק ב ו ב ע ת בפולין פעילותו ולחברים ודיבר הקרובים עליהם שפרץ הריב, התפטר, בלעג אפילו הצביע )כאשר נשאל על חוסר בזמן התבונה ביקורו במהלכיו בוורשה של גרינבוים לאחר .המלחמה על ב ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת בין ג ר י ג ב ו י ם לבן־גוריון ,ש ב ע ק ב ו ת י ו ג ר י ג ב ו י ם ענה כלאחר י ד :״שני פלונםקאים״(. גרינבוים נמנע בשנות השלושים. ב ש י ח ו ת פ ר ט י ו ת היה ביקורתי הרבה יותר התגהג בצורה ג׳נסלמנית יותר כלפי סנה, גם בשיחות הפרטיות מלהוקיעו על צעדיו הפוליטיים ,שהביאוהו להצטרפות למק״י .ע ל דבריו 215 שבמפלגתו של סנה, ״מפ״ם״ החדשה לפעול ממשיכים בנפרד כל שלושת מ ר כ י ב י ה ) ה ש ו מ ר הצעיר ,א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה ו פ ו ע ל י ציון ־ ש מ א ל ( ו ע ל א מ ר ת ו שהוא, ב ה ע ר ה :המסכן ,ה ו א כ נ ר א ה ס נ ה ,ה י נ ו ״ ה מ פ מ נ י ק היחידי״ — ה ג י ב ג ר י נ ב ו י ם מ ב ו ד ד ש ם מאוד .מ ה ר מאוד התברר ,שהיתה ז א ת הערה קולעת .חבריו להנהגה ב מ פ ״ ם ה ת י י ח ס ו א ל י ו ב ח ו ס ר אמון ו ק נ א ה ,ש ה ת ב ס א ו ב כ ך ,ש ה ו א ־ ה ר מ ״ א ל ש ע ב ר — ל א נ ש ל ח ל ו ו ע ד ת החוץ ו ה ב ט ח ו ן ש ל ה כ נ ס ת .מ צ ב ו ה מ ב ו ד ד ב מ פ ״ ם ה י ה א ח ד שהשפיעו עליו להיפרד מחבריו הפוילטיים החדשים ולהצטרף ,בראש הגורמים, ק ב ו צ ה ק ס נ ה ש ל חברים פוליםיים חדשים יותר ,ל מ פ ל ג ה הקומוגיסטית הישראלית, ב ה ה י ה מ ב ו ד ד ע ו ד יותר .מ ב ח י נ ה זו ה י ה ב צ ע ד ו ז ה כעין ״ מ ן ה פ ח א ל ה פ ח ת ״ . נ ט י ש ת ו ע ל ידי ס נ ה ג ר מ ה ל ג ר י נ ב ו י ם פ צ ע ,ש ל א ה ג ל י ד ; א ם כ י נ מ נ ע מ ל ע ס ו ק בו ,כ א ב א ת כאבו .פ ע ם — בהקשר א ח ר — שמענו ,קבוצה ק ס נ ה ש ל מעריציו ותלמידיו, בפעם ,המי יודע כמה, ביסוי לצער ,ששמר בליבו .ז ה ה י ה כ א ש ר ח ז ר ל מ ש ג ה ו הגדול ,שעשה ,ב ז מ ן ש נ ע נ ה ל ה פ צ ר ו ת נ א מ נ י ו ,ב י נ י ה ם ב ל ט ב מ י ו ח ד .ד״ר לזר ,מעורכי מעריב ,אשר ת ב ע מגריגבוים לייצג שלושת הכוח המכוננת באסיפה את מ י ל י ו ג י יהודי פולין .ל ג ר י ג ב ו י ם — כ ד ה ו א ס י פ ר ב ע צ מ ו — ל א ע מ ד ל ס ר ב ל ת ב י ע ה כזו ,ה ס כ י ם ל ה ו פ י ע ב ר ש י מ ה א י ש י ת ו נ כ ש ל .ב כ ש ל ו ג ו ה ו א ר א ה כ ש ל ו ן א ר ג ו נ י ש ל מ נ ה ל י מ ע ר כ ת ה ב ח י ר ו ת ש ל ה ר ש י מ ה ״י.ג.״ :א ם כ י ל א לו היתה יצביעו אשליה, עבורו עצמו, שהיהודים בהמוגיהם שיוכל יוצאי פ ו ל י ן ) א ש ר בגלל גאומיו לקבל א ת ארבעת אלפים בסיים היוו מכלל כרבע הפולגי ,ב כ ל ז א ת הבוחרים( השלה את הקולות הדרושים למנדט אחד .משהו כ ע י ן .contra spem speroל ד ב ר י ו ז ה ה י ה כ ש ל ו ן א ר ג ו נ י .א ת מ ע ר כ ת .ה ב ח י ר ו ת ל מ ל ח מ ה ,ב ה ס ב י ר ו ,שאין ל ג צ ח ,כ א ש ר ל מ ל ח מ ה יוצא ג נ ר ל ו ת ח ת י ו ר ק המשיל ) ר ב י ־ ס מ ל י ם ( ,מ ב ל י שיהיה ב י נ י ה ם א ף ק ו ל ו נ ל א ח ד .כ ד י ש ל א יהיו פלדוובלים הכוונה, ספקות ,למי הוסיף • ,שהיה ל ו פ ע ם קולונל ביותר ,אד מוצלח הוא ע ז ב אותו .ג ם אז — ל א ח ר כ ל ה ה ת פ ת ח ו י ו ת — ק ש ה ה י ה ל ג ר י נ ב ו י ם ל ה ש ל י ם ע ם ה מ ש ח ב ה ,ש ס ג ה מ ז מ ן איגו ה א י ש של גריגבוים החל ״גנרל״ כיגור לגגן ראשון השגי ל ו ״ברחוב וכבר בפולין היהודי״ ,ז א ת לאחר עזיבתו אומרת להיות ב ז כ ו ת עצמו .בהלותו ב א ר ץ ה ו כ י ח ס נ ה ,ש ב כ י ש ר ו ג ו ת י ו אין ה ו א ג ו פ ל מהמגהיג המוכר ביותר בארץ בתקופה זאת .יש ג ם שרואים ב כ ף א ח ת הסיבות למצב ה ט ר א ג י ,אליו ג ק ל ע לציין, ש ג ר י נ ב ו י ם א ו מ ג ם ח י ב ב א ת ״חסידיו״ ,א ד ל א ת מ י ד ה ם ז כ ו ל ה ע ר כ ה מצדו .זה ב ל ט שהיו יותר בבחירות במיוחד ב ת ק ו פ ת חייו ה א ח ר ו ג ה . ברגעים ,ב ה ם גרינבוימיסטים ממנו. גאלץ ובאשר ל״פלדוובלים״ יש לצגן א ת חום מוחם של אלה, )בהזדמנות אחרת ,כאשר שוב חזר לכשלוגו נ י ס ה מ י ש ה ו ל נ ח מ ו ,ש ל ו וייצמן ה י ה מ ו פ י ע ב ר ש י מ ה ג פ ר ד ת ל כ ג ס ת , ג ו ר ל ו ל א ה י ה ש פ י ר יותר .גריגבוים ל מ ד ד י מ א ו ח ר ש צ ר י ד ל ד א ו ג ג ם לדיביזיות(. שיבושים וטעויות ע ל מ ג ת ל ה ש ל י ם ס ק י ר ה זו י ש ל ע מ ו ד — גוסף ע ל ה ה ע ר כ ה ו ה ב י ק ו ר ת ד ל ע י ל — גם על מספר שיבושים וטעויות, חמורים •לתקן ל ק ר א ת ה מ ה ד ו ר ה ה ב א ה ש ל ה ס פ ר : 216 יותר וחמורים פ ח ו ת ,שמן הראוי פ י ל ס ו ד ם ק י ל א כ ו נ ה ב פ י ה ע ם ה מ פ ק ד ) ,(komendantכ פ י ש ק ו ב ע פ ר י ס ט ר • ) ע מ ׳ .(106ה ו א כ ו נ ה כ ך ע ל י ד י א נ ש י ה ב ר י ג ד ה ש ל ו .ב פ י ה ע ם ה ו א כ ו נ ה ס ב א )(dziadek • טמנה ו ל ר ו ב ״ ה מ ר ש ל ״ ).(Marszalek כהונת יושב ר א ש בחובה ״עוצמה״ הפרלמנט ,גם ואפילו בתקופה ״אדירה״ ) ע מ ׳ אליה מתייחס .(121ה י א פריסטר, לא כמעט זהה היתה ל״עוצמה״ ש י ש ליו״ר ה כ נ ס ת שלנו. • ב ש נ ת 1929 ל מ ע ן ה א מ ת אין ל כ נ ו ת א ת בטאונה ש ל מ פ ל ג ת השלטון ) (Gazeta Poiskaע ת ו ן א נ ט י ש מ י )עמ׳ .(276ע ת ו ן זה ,ב ו ה ש ת ת ף ג ם ב נ ו ש ל נחום סוקולוב )פלוריאן( כסופר מלונדון ,יחסית ל א ה י ה אנטישמי. שם • בוורשה ל א היה ה ע ת ו ן היהודי ״מומענט״ — כפי מספר שכתוב פעמים — א ל א ״מאמענט״. מהקביעה, • פולין שנשיא ״דחה א ת כ ל המועמדים, שהציעו המפלגות ה י ה ו ד י ו ת ) ע מ ׳ (325ע ל ו ל ל ה י ו ו צ ר הרושם ,שביגיהן היתד .ג ם ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ; ז א ת ב כ ל ל ל א הגישה א ת מועמדיה מסיבה פשוטה מ א ו ד :ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית י ח ד ע ם כ ל ה א ו פ ו ז י צ י ה ה פ ו ל ג י ת ,ה ח ר י מ ה א ז א ת ה ב ח י ר ו ת ל ס י י ם ולםגט ,ב ג ל ל בלתי היותן מלוח׳״ דמוקרטיות. ל א הופיעו כתוצאה מכך ל א המשמר הרטגלס ולא איש ״על ברשימה כלשהי ועל כן ל א יכלו לאבד א ת מקומותיהם ב ם י י ם ) ע מ ׳ ,(326ש ה י ה ע ל ט ה ר ת חוגי ה ש ל ט ו ן וגרורותיו. ב נ ו ש א א י ה כ ל ל ת ע נ י נ י ה מ ש ט ר ה ב מ ס ג ר ת מ ש ר ד ה פ נ י ם פ ר י ס ט ר חוזר — • ב ה ס ת מ ך ע ל ג א ו מ ו ש ל ג ר י נ ב ו י ם ברדיו ) ע מ ׳ — (361ע ל ה ג י ר ס ה ה מ ק ו ב ל ת . אני בעצמי לחלוטין. שמעתי מפיו ש ל גרינבוים בראשית שנות השישים גירסה שונה לפיה ה ו א ל א הסכים ל ק ב ל א ת נושא המשטרה ,ל א ח ר שהוצאו ממנו עניני ה מ ש ט ר ה הפוליטית והועברו למשרד הבטחון .ה ו א נימק א ת עמרתו בכך, ש ל א ה י ה ל ו כ ל ענין ל ה ת ע ס ק ע ם כייסים .ה א ם ה ז מ ן ש י נ ה א ת ט ע מ ו והוסיף לו נימוקים? לא די בכתיבת ספר הרצל תיאודור היסודות הניח א ת לציונות הפוליטית, חיים אבי וייצמן ה י ה הסינתזה בין ה פ ע י ל ו ת הפוליטית והעבודה המעשית בארץ ישראל .אחריהם ב א יצחק גדינבוים ויצר א ת השילוב בין ה מ א ב ק למען זכויות היהודים בתפוצות לבין ה מ א ב ק ל ה ג ש מ ת הציונות ב מ ו ל ד ת בימינו אנו ,פירוש משגתו ש ל גריגבוים הוא הדאגה כמדינה ל ה י ש ר ד ו ת ו ש ל ה ע ם היהודי ע ל י ד י יהודית בתפוצות הועמד ודמוקרטית בסימן ודאגה שאלה. ביצורה ש ל מדיגת ישראל לגורלו ש ל ה ע ם במשמעותה הזאת היהודי, כוחה של שהמשך משנת קיומו גרינבוים יפה היום אולי ב י ת ר ש א ת וביתר ע ו ז ; אך ש מ ו ל א ז כ ה ל א ו ת ה תהילה ,שזכו ל ה ב ה י ס ט ו ר י ה ו ב ת ו ד ע ת ה ע ם ש נ י מ ח ד ש י ה ת ו ר ה ה צ י ו נ י ת ה ר א ש ו נ י ם .אין ,מ ן הסתם, ניטשה, ל ד א ו ת ב כ ך א ת א ח ד הפרדוקסים הרבים ש ל התהילה )זו שאמר עליה שטמון ב ה ״סכום הטעויות שסביב שם מסויים״(. במקרה שלנו זה 217 אחד ההיבטים המציאות לטרגדיה של העם היהודי בדורו של גריגבוים ובדורנו אנו. המשתנה... ה ש ל י נ ו א ת ע צ מ נ ו ,ש ב מ ד י נ ת י ש ר א ל יהיה א פ ש ר ל ה ע ל ו ת ל ס ד ר ה י ו ם ה צ י ב ו ר י את הדיון ב א ו ת ם ע ק ר ו נ ו ת ה ו מ נ י י ם וליברליים ,ש ה ו נ ח ו ב י ס ו ד ה מ א ב ק ל ז כ ו י ו ת היהודים ב ה י ו ת ם מ י ע ו ט ,ג ם כ א ש ר מ י ע ו ט זה הגיע ל מ ע מ ד ש ל ר ו ב .ל כ ך ל א ד י בכתיבת ספר, אפילו כ א ש ר הוא יצליח טוב יותר ל ה א י ר את דמותו ופועלו ש ל ג ר י נ ב ו י ם ,מ א ש ר ה ס פ ר ״ ל ל א פשרה״ .ל מ ח ב ר ו א ו מ נ ם היו כ ל ה כ ו ו ג ו ת ה ט ו ב ו ת וכן ג ם ה ג ת ו נ י ם ה א י ש י י ם ה ד ר ו ש י ם ל כ ת י ב ת ס פ ר מ ס ו ג זה, נתלוותה מעורבים: להם של גם היכולת סיפוק על ההכרחית לכך. עצם הופעתו משום כך גתקבל הספר ברגשות — מחד ושל אכזבה בגלל אי־מילוי ה צ י פ י ו ת ש ל ר ב י ם מ מ ו ק י ר י ז כ ר ו ש ל י צ ח ק גריגבוים — מ א י ך ך . 218 אך לדאבוננו לא אריה בראונר האמת ללא כחל וסרק* ה ל ו ח מ י ם ל ל א ח ת ב ס י ל ו ף ה א מ ת ע ל ה ש ו א ה ,כ ז י י פ נ י ה ה י ס ט ו ר י ה מימין בשירת ה נ י א ו נ א צ י ם ל מ י נ י ה ם ו ה ש מ א ל נ י ם ע ל כ ל גוניהם ,ה מ כ ר י ז י ם ע ל עצמבו ומשמאל, כ״אנטי־ציונים״ ב ל ב ד וחו״ח ל א א נ ט י ש מ י י ם ,ראוי ל ה ב ל י ט א ת ש מ ו ש ל ה ס ו פ ר והמשורר הפולני־יהודי האחרונות תכופות בישראל כ מ ת נ ד ב לצה״ל .ביטוי חי ל מ ל ח מ ת ו ניתן בפרסומיו בשירה הרבים ״מלחמה שנות הנריק ומפרוזה, גריגברג ,החי בשבעת סיפוריו בארצות הברית האוטוביוגרפיים והמבקר בשנים ) ר ק /א ח ד מהם — יהוודית — י צ א ל א ו ר ב ע ב ר י ת ( ,ב ה ם ה ו א מ ת א ר א ת ק ו ר ו ת ח י י ו .ל מ ן מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ו ע ד ע ז ב ו א ת פולין ,כ א ש ר מ ס ב י ב .ל ח י י ו ה א י ש י י ם הוא תמונה רוקם הקומוניסטית, בהירה ותוססת של חיי ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ו ז 'היהודית בפולין חיים ההולכים ודועכים. ,הולכים ו כ ל י ם ו א ש ר אין ל ה ם כ ל ע ת י ד ע ל א ד מ ה זו ,ש ה פ כ ה ב י ת ־ ע ל מ י ן ע נ ק ל מ י ל י ו נ י .ב נ י .ע מ נ ו — ו ב א ר ב ע ת ק ו ב צ י שמבחר מ ה ם .הופיע ב ש ם ה ת ח י ה ״ יעל ידי שיריו המצויינים, ״עקד״ ה ת ל ־ א ב י ב י ת ב ת ח י ל ת ש ג ה ז ו ,ב ת ר ג ו מ ו ש ל כ ו ת ב ש ו ר ו ת אלה. ״אחר הוצאת ק ד מ ה ל ה ו צ א ת מ ב ח ר שירים ז ה ב ח ד ש י ם ס פ ו ר י ם ב ל ב ד ה ו פ ע ת .ק ו ב ץ מ ס ו ת י ו של גריגברג ב ש ם ״ארכיפלג״ ״האמת הלא אמנותית״ ע ל ידי ההוצאה .לאור .הפולגית במסות אלה את ה ש ו א ה יעל בברלין .ג ר י ג ב ר ג מ ג ת ח היבטיה השונים ,מ ת ע ס ק ב מ ק ו ר ו ת היחסים ההדדיים .ב י ן ה ע ם ה פ ו ל נ י והיהודים ,ע ל ה ת ו פ ע ה קול ה א נ ט י ש מ י ו ת ש ל ה ע ו ל ם .הנוצרי ,מ ד ב ר •על יחסה של הספרותי הפולנית, זו ה נ א ו ר ה ,א ל היהודים ב ד ו ר ו ת ש ק ד מ ו ל ש ו א ה ו ע ל ה ד י ה ש ו א ה ב ס פ ר ו ת ה פ ו ל נ י ת בת זמננו .א ג ב כ ך הוא סוקר א ת דרכו האישית בספרות הפולנית כתולדת ה ת נ א י ם ו ה נ ס י ב ו ת ב ה ן ה ו א חי ,ל מ ד ,ג ד ל ו ה ת פ ת ח ב פ ו ל י ן ו ע ל ג ו ר ל ו ש ל ה ס ו פ ר * Henryk Grynberg: Prawda nieartystyczna. Berlin, Biblioteka Archipelagic 1984., 144 p. 219 הפולני בכלל הגולה בפרט, ושלו גם בהיותו סופר גולה פולני לכך ונוסף ג ם יהודי. כ ו ו נ ת ו של ה מ ח ב ר ב ש ם זה ש ל ס פ ד מ פ ו ת י ו — ״ ה א מ ת ה ל א ־ א מ נ ו ת י ת ״ — לבטא נ א מ ר ל א פ ע ם ,שהחיים ה ם עשירים ו מ ג ו ו נ י ם במלים אחרות ,את אשר יותר ,מ ר ת ק י ם יותר ,מ כ ל רומן .ג ר י נ ב ר ג מ ב ט א ז א ת ב ל ש ו נ ו ה ו א :ל ד י ד ו ה א מ ת האמגותית, מעגייגת, זו ביצירה המתוארת מ ר ש י מ ה יותר, הספרותית, מרוממת — יותר המעובדת תכופות ומאופרת, מתגלה כדי שתהיה במציאות כחסרת כ ל ברק ,פ ש ו ט ה ,ג ט ו ל ת כ ל ס מ מ ן ש ל ה ת ע ל ו ת ו ג ב ו ר ה ואינה א ל א פ ר י ה מ ק ר ה , תולדת בלבד ולעתים צירוף ה נ ס י ב ו ת היא צינית ,מ ר ו ש ע ת אד ואמרית. יש בחיים ג ם ע ו ב ד ו ת ומעשים נ פ ל א י ם ש ל ר ו ח ו ש ל אדם ,הראויים ל ה י ו ת מ ו ע ל י ם לדרגה ש ל א מ ת א מ ג ו ת י ת ,ש א י ן ל מ ע ל ה הימגה .ג ר י נ ב ר ג מ ב ס ס ה נ ח ה זו על שאירעו לו דוגמאות, שורה של ולבגי משפחתו. אירועים אישיות וחוויות השואה, בשנות ב א ח ד מ פ ר ק י ה ס פ ר מ נ ת ח ג ר י ג ב ר ג א ת מ ק ו ר ו ת י ה ש ל ש ג א ת י ש ר א ל ע ל ידי העולם תופעה הנוצרי והוא תולה זו בבורות הגמורה את המאפיינת החברה הנוצרית ביחס לתורת ישראל. ״הגיע הזמן — א ו מ ד ה מ ח ב ר — ל ה י ח ל ץ מ ב ו ר ו ת זו — עתה ,א ח ר ר צ י ח ת ששת גם מיליוגים ש ל א היתד. היהודים, להיוכח ,א ם י ת כ ן היום ל ה צ י ג אפשרית אלמלא כלל בורות כדאי זו. בפגי הגוצרים את גקודת הראות היהודית, ב ל י ל ה מ י ס ס כ נ ה ע ל ע צ מ ו ו ע ל ה ז ו ל ת ,ו א ם ירצו )הנוצרים — א ״ ב ( ל ה ק ש י ב ובסובלנות לצד שכגגד״. בסבלנות ב ה מ ש ד ל ד ב ר י ו מ צ י ג ג ר י ג ב ר ג א ת ע ק ר ו נ ו ת היהדות ,כ פ י ש ה ם מ ו פ י ע י ם ב ת ו ר ת ואת התפתחותה של משה הפילוסופיה ה ד ת י ת והתפיסה המוסרית של היהדות ע״פ הנביאים וחכמי התלמוד .הוא מדגיש במיוחד א ת עקרונות הצדק המוחלט ושויון כ ל ה ב ר י ו ת ב פ נ י ה ח ו ק ,ש ה ם ה י ס ו ד ל ח ו ק ת ה ת ו ר ה — ל ע ו מ ת ה ש ר י ר ו ת ב ח ו ק י הגויים ש ק ד מ ו ל י ש ר א ל ו ל מ ת ן ת ו ר ה ו ג ם אלו ש ב א ו א ח ר י ־ כ ן , ששררה ו ה ו א מ ס כ ם ,שהיהודים ה ם א ל ו ,ש ה ג ש י מ ו ר א ש ו ג י ם ב ע ו ל ם א ת ע ק ר ו ג ו ת ה א ה ב ה ו ה ר ח מ י ם ,ש ה ג ו צ ר י ם ת ו ב ע י ם ל ע צ מ ם ע ל י ה ם א ת ז כ ו ת היוצרים. הנצרות השמד היא הרוחני, רוחגי״, הכל, שעשתה שהיסטוריונים שהרי ה מ ג מ ה ה י ת ה , כדי לכפות בני זמננו שהיהודים על היהודים מגדירים את כנםיון המרת למין הדת, ״פתרון את סופי ייעלמו לחלוטין מעל פני השטח .אד כיוון שהיהודים ע מ ד ו ב מ ר י י ם ,ג ק ט ו ה נ ו צ ר י ם צ ע ד י ם ל ה ש מ י ד ם גופגית. גריגברג.מפריד בה א ת ה ד ע ה ה מ ק ו ב ל ת כ ל ל י ת ,ש ה י ט ל ר ב ח ר בפולין ,כדי ל ר כ ז א ת יהודי א י ר ו פ ה למטרת השמדתם, מפני ש ה א ג ט י ש מ י ו ת של האוכלוסיה ה מ ק ו מ י ת עשויה ל ש מ ש ק ר ק ע נ ו ח ה ל ב י צ ו ע זממו .ה ק מ ת ם ו ה ר ח ב ת ם ש ל מ ח נ ו ת על ההשמדה זה .גמצא אדמת הריכוז פולין הגדול דווקא. ביותר נבעה של מהעובדה, יהודים. בנוסף שבשטח לכד מצומצם יחסית היתה קיימת לא בפולין ב י ק ו ר ת ל א ־ נ א צ י ת או א ו ט ו ג ו מ י ת כ ל ש ה י ו ע ו ב ד ה זו ה ק ל ה על ה נ א צ י ם לשמור עם ב ס ו ד א ת מ ע ש י ה ז ו ו ע ה .ג ר י ג ב ר ג טוען ,ש ל א היד .ל כ ד כ ל ק ש ר ה״אנטישמיות 220 ה פ ו ל ג י ת ״ ,ש ה ר י א ג ט י ש מ י י ם ו ג כ ו ג ו ת ם ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ״לא ח ס ר ו ג ם ב ג ר מ נ י ה ,ב א ו ס ט ר י ה ,ב ל י ט א ,ב א ו ק ר א י נ ה ,ב ר ו ס י ה ,ב ל ט ב י ה ,בהונגריה ,ב ס ל ו ב ק י ה ו א ף ב צ ר פ ת הגאודה״. ה כ ב ו ש ה בידי ה ג ר מ ג י ם ה ו צ י א ה ה מ ש ט ר ה ה צ ר פ ת י ת 13א ל ף יהודים בפרים ממחבואיהם ומסרה ל מ י הגסטפו .״מסופקני — אומר גריגברג — אם בפולין מספר נתפסו גפל וגמםרו יהודים קורבן שכזה לבגידה״. וישי באיזור האוטונומי ל ג ר מ נ י ם א ל פ י יהודים ג ו ס פ י ם . . .״ ה ח ו ק ה א ג ט י ־ י ה ו ד י ש ל ש ל ט ו ג ו ת וישי מאוקםובר 1940ע ל ה ע ל ה ת ק ג ו ת .הגרמגיות הצבא וחיילי הקשור האיטלקי, ב ב ר י ת ע ם ה ג ר מ נ י ם ,ג א ל צ ו א ח ר י כ י ב ו ש ד ר ו ם צ ר פ ת ב־ 1942ל ה ג ן ע ל ה י ה ו ד י ם מפני ח ר י צ ו ת ם ש ל א נ ש י וישי״... .ג ר י נ ב ר ג מ ג ל ה א ג ו מ ל י ה ב ד ר כ י ה ח ש י ב ה וההגיון ש ל ה ע מ י ם ,ש א י נ ם ר ו א י ם א ת ה ק ש ר ב י ן ה ס י ב ה ו ה מ ס ו ב ב ,ו ה ד ו ג מ ה ל כ ך ה י א ה א נ ט י ש מ י ו ת .״ ל א היהודים ה ם ה ג ו ר ם ל א נ ט י ש מ י ו ת — א ל א האנטישמיים.״ ה א נ ט י ש מ י ו ת ד ר ו ש ה ל א נ ט י ש מ י י ם ,כ ד י ש י ו כ ל ו ליחס ל א ח ר י ם א ת ה מ ג ר ע ו ת ש ל ע צ מ ם ) projectingב ל ש ו נ ם ש ל ה פ ס י כ ו ל ו ג י ם האמריקאיים(, חיוני הן שלמות... שיהיה ל ה ם א ת מי ליחידים ,הן מחוסר לממשלות מעלות להאשים ושיסות אחרות אצל בכשלונות פוליםיות, חושב עצמו, שלהם עצמם. חברתיות או האנסישמי ״הדבר פילוסופיות יתרה למעלה א ת ה ע ו ב ד ה ,ש א י נ נ ו יהודי — ל פ י כ ך ה ו א ש ו ל ל מ ה י ה ו ד י כ ל ת כ ו נ ה חיובית... א ת ה צ ל ח ו ת י ה ם ה ו א ר ו א ה כ פ ר י ש ל ת כ כ נ ו ת ו ר מ א ו ת ו ל א ש ל כשרון ,ג א ו נ ו ת א ו ת ע ו ז ה .א י ן ה א ג ס י ש מ י מ ס ו ג ל ל ס ב ו ל א ת ש ח ר ו ר ם ש ל היהודים ,א ת השויון ע ם היהודים ,א ף ל א א ת ק י ו מ ה ש ל מדיגה י ה ו ד י ת ע צ מ א י ת ,ב ע ל ת זכויות ש ו ו ת ו ב מ ס ג ר ת ש ל ת ח ר ו ת ח ו פ ש י ת ע ם אחרים...״ הקשר של הפיכת גרינברג, והמסובב הסיבה בגושא אובססיה ,א ם ל א פתולוגיה ממש. השאלה ״השאלה ה י ה ו ד י ת היא, היהודית״, לדעת שחוותה לא מ ז מ ן ע ו ד ״ ב ע י ה פ ג י מ י ת ״ ,ה פ כ ה ב ע ו ל ם ה מ ב ו ל ב ל ש ל ימיגו ל ב ע י ה ב י נ ל א ו מ י ת ת ח י ל ה כ ו נ ת ה ״ ב ע י י ת ה מ ז ר ח התיכון״ ,א ח ר ־ כ ך ״ ה ב ע י ה ה פ ל ש ת י ג י ת ״ ועוד ע ל ו ל ה לבוא השעה ,שהיא תכונה גלויות ״הבעיה הישראלית״ ,כ ד י להדגיש בפירוש, לעשות שצריד משהו בקשר ל מ ד י נ ת ישראל, שקיומה מפריע לרוב המדינות והאומות .״ ע ל כר ,שזה מ צ ב חולני־אנוש — א ם כי ל א ח ס ר ־ ת ק ו ה — מעידה העובדה, שזה חוםד־ההתחשבות מתרחש בעולם שלאחר והאכזריות שלו. ואילו השואה, המכיר א ת ישראל, המעיקה כל כך על של הפוסנציאל כולם, היא מ פ ע ל ם ו מ ק ל ס ם ש ל אלה ,ש ב נ ס נמלסו מידי רוצחיהם״. מ ה ה פ ל א ,א ם כן ,ש ה ע ו ל ם ה נ א ו ר ,ה ד מ ו ק ר ט י ,ה ל י ב ר ל י ,ה ע ו ל ם ה מ ע ר ב י — כ פ י ש ג ר י ג ב ר ג מ ת א ר ז א ת בידי ה ר ו צ ח י ם ה נ א צ י י ם ל ב צ ע א ת זממם .ע ת ה ,ב ר ו ב ו צ ב י ע ו ת ו ה ו א עוזר ל ה ש כ י ח ו ל ט ש ט ש א ת ג ד ו ל ה פ ש ע י ם ש ב ה י ס ט ו ר י ה צדקנותו האנושית. ה ש ג א ה ,ש ד ח פ ה א ת ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ל מ ע ש ה פ ש ע זה ,״ צ מ ח ה מ ת ו ך ה א נ ט י ש מ י ו ת הנוצרית. השאר א נ ט י ש מ י ו ת זו ה י א לשואה. שעשתה מן היהודים ע ם ש נ א ה זו צ מ ח ה מ ת ו ך תחרות של גבחד ב א מ ת — בין דורות .ל א מסחרית, עליה מצביעים פ ר ש נ י ם פ ר י מ י ט י ב י י ם שונים ,א ל א ר ו ח נ י ת .א ש מ ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם היא, שבגללם נ א ל צ ו כ ה ר ב י ם ל ה פ ו ך ל נ ו צ ר י ם ,א ף ע ל פ י ש ל א ה י ו ראויים ל כ ך , ו ה ם חייבים — ל פ ח ו ת כ ל ע ו ד קיימים יהודים г -לדגול ב ד ת הגוגדת את 221 הטבע ע ו ד י ו ת ר מ ה ד ת ה י ה ו ד י ת .א ל מ ל א היו קיימים יהודים ,ל א ה י ו מוכרחים הנוצרים ל ה ש ת ד ל ל ה י ו ת ט ו ב י ם — ל פ ח ו ת ט ו ב י ם מ ה י ה ו ד י ם — והיו מ ר ג י ש י ם ה ק ל ה ,ל ו נ פ ט ר ו מ ה ת ח ר ו ת והלחץ״... ־• :שגאה זו - ,שהיתר .א י ד י א ו ל ו ג י ת ו ר ו ח נ י ת ,ח ו ל ל ה א ת ה פ ש ע ש ל ה ש ו א ה ,ש ל א ל ח ז ו ת ו מ ר א ש .ו כ ש ב א ה ה ה ת א ו ש ש ו ת ,מ א ו ח ר מדי ,כ ר ג י ל , גיתן ת ס ב י כ י ם ,ה ו ל י ד ו א ל ה א י ב ה ח ד ש ה וגרעין ל ש נ א ה האשמה, תחושת ועמה התוצאה מחודשת. ה ה כ ר ח י ת היו מ כ ג י ז מ י ם ה ג ג ת י י ם ,ת כ ס י ס י ם רטוריים ,ה ת ח מ ק ו י ו ת ,ה ר צ ו ן ל ט ש ט ש את האמת — ו ש ק ד חדש. השואה על ע ו ר ר ה א מ נ ם ז ע ז ו ע ב ת ו ד ע ה הנוצרית .ר ב י ם מ ר א ש י אשמתה ותקנות, של השוללות אין פ ל א , הדת היהודים. היהודית בוטלו ואת קיומו העם של אי־אלו דוגמות היהודי. ש ה א ש מ ו ת כ א ל ה ,ה כ א ה ע ל חטא ,מ ע ו ר ר ו ת ה ת ג ג ד ו ת של בתת־הכרתם הטוטאליטריזם, בעבר הנצרות את כלפי אף רשמית הכנםיה הכריזו הנצרות יורשי וכר, הגזענות הללו. כי אם האשמה כל ב צ ו ר ו ת ש ו ג ו ת ,א ך ל א ג ר מ ו לשואה. האחרונה, הוסטה, ה״איזמים״ אפוא, האלה זאת עם בתודעתם או אל היו קיימים ״תשומת הלב רוכזה ש ה ב י א ה א ת ה ש ו א ה ,כ ד י ש ל א ל ה ו ד ו ת ,ש ה ג ו ר ם היתד. הפשיזם, על גם החוליה האנטישמיות ה נ ו צ ר י ת .ה ט כ נ ו ל ו ג י ה ו ה ב י ו ר ו ק ר ט י ה ש ל ה מ א ה ה ־ 2 0יצרו א ת ה א פ ש ר ו ת ל ב י צ ו ע — והגזענות, ו ה פ ש י ז ם היו הטוטאליטריזם המבצעים״. אלה ״בנסיבות היה יכול ל ה י ו ת ה מ ב צ ע ג ם ה ק ו מ ו נ י ז ם ,הסובייטיזם ,ה ע ר ב י ז ם ,ו כ ל פ נ ט י ז ם מ צ ו י ״ . •:ב מ ש ך ש נ י ם נ מ נ ע ה ע ו ל ם — בודדים על לדבר השואה. ע ל .ידי •השיבהה.׳ א ך אפוא, משקיטים מעצמם לרפא שני הצדדים ניסו כנראה ה ת ב ר ר שאין זה אפשרי ,ל י ה ו ד י ם ל ה ת ג ו נ ן ע ל ידי הנוצרים — היהודי ו ה נ ו צ ר י ם — פ ר ט ל ס ו פ ר י ם בפרט. בנליזציד ,ו ה כ ל ל ה :כ ו ל ם ס ב ל ו , את ואלה מצפוגם מבין היהודים, את העולם מנסה, לא רק העושים ומשוררים הפצעים היהודים. זאת, כך מרחיקים את הפחד. י־ היום מ ר א י ם אלף וחמשה למבקרים אסירים באושביץ רשומים את מחנה וממוספרים, הריכוז, בני בו עמים עבדו שונים, ארבע מאות כי רובם אם יהודים ו פ ו ל ג י ם .מ ת ו ר א ל ה נ ס פ ו ש ל ו ש מ א ו ת ו א ר ב ע י ם א ל ף .א ו ל ם ב מ ר ח ק ש ל קילומטרים שני חוסלו אחרי רק משם, המיליונים, סלקציה כעבור חיסורים במקום .ה ק ר ו י ״בירקנאו״, פעלה ש ה ו ב א ו ל מ ק ו ם היישר מ ה ר ב ב ו ת , שטחית... שלושים חלק שנה זה אחרי של אושביץ המלחמה הותר אינו מכונת ללא מספר, קיים, להקים בו ״ביתן״ ההשמדה, בה ל ל א רישום, אין מדברים. ביריד יהודי ה ב י נ ל א ו מ י ש ל אושביץ. ! .ב ה כ ל ל ה זו ש ל ק ר ב נ ו ת ה ש ו א ה וטשטוש ה א מ ת נ כ ש ל ו ר ב י ם ,ג ם א ל ה ,ש מ ו ד י ם כ ב י כ ו ל ,ש ה ש ו א ה ה י א ע נ י ן יהודי בלעדי .ה א פ י פ י ו ר יוחנן פ א ו ל ו ם השני ,ש ה ו ד ה כ י אושביץ ״זו ה ג ל ג ל ת א ש ל ימינו״ — הוסיף ,ל א ח ר ש ק ר א א ת ה ל ו ח ו ת ה כ ת ו ב י ם ב ל ש ו נ ו ת כ ל ה ע מ י ם ,ש ה י ו כ ל ו א י ם באושביץ ) כ ו ל ל ע ב ר י ת ו י י ד י ש ( :״ א ו ש ב י י נ צ ׳ י ם היא ה ה ת ח ש ב נ ו ת ע ם מ צ פ ו נ ה ש ל ה א נ ו ש ו ת ע ל ידי ל ו ח ו ת א ל ה ,ה מ ע י ד י ם ע ל הקרבנות שהקריבו העמים״. .יאפשר להסכים האנושי. ברם ,אין ל ו ח ו ת א ל ה מ ע י ד י ם על ״ ה ק ר ב נ ו ת ש ה ק ר י ב ו 222 עם חלקה הראשון ש ל א מ י ר ה זו על חשבונו של המצפון העמים״, אלא השפות, על בלבד שהיו בפי מדוברות שמוצאם הקרבנות, בעיקר היה אחד מעם — ה ע ם היהודי. מעשה ושם הטשטוש ע ל ידי ו ה ה ש ב ח ה ל א פ ס ח אף ע ל מפעלי העולם לזכר הנצחון על הנאצים. אומות הריכוז ,ש ה ת ק י י ם בוושיגגטון ,ב נ ו ב מ ב ר מיליון ההנצחה, בכנס המוקמים משחררי פה מחנות ,1981ד י ב ר ה נ צ י ג ה ס ו ב י י ט י ע ל ״ ע ש ר י ם אזרחים סובייטיים ,שגספו ב מ ל ח מ ת העולם השגיה ,מ ח צ י ת ם האוכלוסיה וכך האזרחית״ את קבר של זכרם היהודים תחת הנרצחים מיליוגים אותם ש ל ח י י ל י ם ו א ז ר ח י ם ,ש ר ו ב ם י ת כ ן ש מ ת ו א ף ב א ש מ ת ו ש ל ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י עצמו. מ ו כ י ח ,ש ב ר צ ח יהודי ק י ו ב ב ב א ב י יאר ו ב ח י ס ו ל ם גרינברג אחרים במקומות אין א ש מ ת ם ש ל ה ש ל ט ו ג ו ת הסובייטיים פ ח ו ת ה מזו ש ל ה ג ר מ ג י ם — א ב ל כ ל פ י ה ג ד ו ל מ פ ג י ג י ם ה ס ו ב י י ט י ם ד א ג ה ל ז כ ר ם ש ל מ י ל י ו ג י א ז ר ח י ם סובייטיים, העולם א ף ע ל פ י ש ר ו ב ם היו ב ג י ה ע ם היהודי ,א ל א שאין ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ״ א פ ל י ה ״ בין ה ע מ י ם ,ש כ ו ל ם ב ג י ה מ ו ל ד ת הסובייטית. ובארצות ה ב ר י ת ? ועדה ,שהוקמה מטעם נשיאות א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת לעגיגי השואה ב ר א ש ו ת ו ש ל א ל י ויזל ו ב ה ש ת ת פ ו ת ם של ח ו ק ר י ת ו ל ד ו ת ה ש ו א ה ,נ כ ש ל ה א ף היא ומי אם לא יודע, ״השואה חוותה הנאצים ומשתפי בהשפעת חיסול ג ו ר מ י ם פוליטיים. שיטתי, פעולה, ביורוקרטי, כמעשה במסקנותיה של בעת ממלכתי ששה הצהירה מיליון מלחמת ועדה זו: על ידי השגיה״. אך יהודים העולם מ י ד א ח ר י ז ה ה ו ס י פ ה :״ ש ע ה ש י ר ד הלילה ,ט ו א ט א ו ל א ו ת ה ר ש ת ־ מ ו ו ת מ י ל י ו נ י ם נוספים״ .זו א י נ נ ה ה א מ ת ,ש כ ן מ ו ת ם ש ל ש א ר ה מ י ל י ו נ י ם ל א ה י ה ב ש ו ם ק ש ר עם אותה ״רשת״ ,אלא היה תוצאתה של מלחמה ופשעי מ ל ח מ ה או ש ל השיטות הפשיסטיות הם יריביה. לחיסול היו מ ת י ם מ מ י ל א ,ג ם גרם לכך, של רצח העמים גריגברג: הטובה שהוועדה א ו ת ם ״מיליוגים אחרים״ ב ל י השואה ו ב ל י היהודים ק ב ע ה ,כי בידי לא ״יתכן שהיהודים הגאצים, אך בוודאי היו מתו בכלל. ל א היו בגלל בלבול הקרבגות הראשוגים״. השואה, המושגים הבלעדיים על מגיב זאת ״ א כ ן ל א היו היהודים ק ר ב ג ו ת י ו היחידים ש ל ר צ ח ע מ י ם וזוהי ה ר א י ה ב י ו ת ר ,ש ה ש ו א ה ל א היתד .ר צ ח ע ם ,ה י ד ו ע ל ג ו מ ד ו ג מ א ו ת א ח ר ו ת . גדיגברג והבלעדי תשומת מותח של ביקורת על הוועדה, שלמרות ש ו א ת היהודים המליצה לארגן קביעתה ״תצוגות את אופיה מוזיאליות, המיוחד שירכזו את ה ל ב ל ש ש ת מ י ל י ו נ י ם היהודים ,ש ח ו ס ל ו ב ש ו א ה ו ל מ י ל י ו נ י ם ש ל ק ד ב ג ו ת אחרים״. במסעיה בגלל באירופה המזרחית ,בדניה ובישראל ,הביעו ח ב ר י הוועדה ״הזדעזעות ה פ ס י ח ה ה ג ל ו י ה ״ ע ל היהודים ב א נ ד ר ט ה ב ב א ב י י א ר .א ו ל ם ב נ ו כ ח ו ת ה ש ל א ו ת ה ו ע ד ה ע צ מ ה ,א מ ר ה ג ש י א ק ר ט ר ב ח ג י ג ה ל ז כ ר ק ד ב ג ו ת ה ש ו א ה ,בוושיגגטון, ב־24 באפריל :1979 ״עלינו ללמד לקחה את של השואה״ ואחרי משפטים א ח ד י ם ה צ ב י ע ע ל ״ א ח ד ע ש ר מיליון נ פ ש ו ת ,ש ח ו ס ל ו ע ל ל א אוון ב כ פ ם ו ב ת ו כ ם ששה מיליון יהודים״.. גריגברג תפיסה להיות: מזכיר לטובה אישים, סופרים זו ש ל ה ש ו א ה ,ג ג ד ט ש ט ו ש השואה איגגה יכולה ועתוגאים, האמת וההכללה. להיחשב רצח עם שהרימו את קולם המסקנה היחידה סתם, פשע גגד גגד חייבת האנושות; 223 זהו ר צ ח ה ע ם היהודי ,פ ש ע נ ג ד ה ע ם היהודי .א ס ו ר ל ש כ ו ח לעולם זאת ואסור ל ת ת לשכוח. ג ר י ג ב ר ג מ ק ד י ש מ ק ו ם נ כ ב ד ב ס פ ר ו ל ב ע י י ת ה י ח ס י ם בין ה ע ם ה פ ו ל נ י והיהודים. ה ו א מ נ ת ח ב ה ג י ו ן ר ב א ת מ ק ו ר ו ת י ה של ה א נ ט י ש מ י ו ת ה פ ו ל ג י ת ,ש ה פ כ ה ל מ ש ל ולשנינה כולל בפי מוקיע רבים, הקומוניסטיים, את שהפכו האנטישמיים את תמיד ובמיוחד היהודים את לשעיר השלטונות לעזאזל, בפולין, להסיח כדי א ת ד ע ת ה א ז ר ח י ם מ כ ש ל ו נ ו ת י ה ם .ע ם ז א ת ה ו א מ ע ל ה ע ל נ ס א ת י ח ס ם החיובי אל היהודים המאה מן של התשע חוגי המשכילים עשרה הליברליים, )אליזה דמויות בכתביהם אורז׳שקו, חיות של שורה מריה של של סופרים קוגופגיצקה, ותמוגות יהודים ועוד(, שיצרו יהודים ב פ ו ל י ן ו ר א ו ב י ה ו ד י ם ח ל ק א י ג ט ג ר ל י ש ל הגוף ידועים בולםלב גאמגות החברתי פרוס חיי של והתרבותי של הארץ ,ע ם כ ל השוגי ,ש ה ב ד י ל בין היהודי והפולגי ,כ ד ב ר ה מ ו ב ן מ א ל י ו .ג ר י נ ב ר ג מציין רק היהודים צער, כל זה ב כ ת ב י ה ם ש ל ד ו ב ה ס ו פ ר י ם הג״ל ,הרי ה ם ד ג ל ו ב ר ע י ו ן ש ל ט מ י ע ת ם של המלאה לפולנים לךעת בגימה של שלמרות האהדה, הקורגת מתיאור של היהודים ויתמזגו בחברה בסופו הפולגית דבר של ומשאת העם עם גפשם הפולגי היתה, שהיהודים יהפכו אידיאל שהוא לחלוטין. ה מ ח ב ר מ ו ט ע ה ו ב ל ת י מציאותי. שבחים מיוחדים יש בפיו של גריגברג לספרות הפולנית ב ת זמננו .הסופרים והמשוררים לתת גם איגו ה פ ו ל נ י ם ,ש ה י ו ע ד י ם ל מ ה ש ה ת ר ח ש ב פ ו ל י ן ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ,ידעו למראה מספיק: על עיניהם ביטוי הספרות אמיתי הפולגית ונכון מוטלת ביצירותיהם. חובה הרבה אך יותר זה עדיין כל גדולה לגבי גושא ה ש ו א ה ו ע ל י ה ל ש ג ם א ת מ ו ת ג י ה ו ל מ ל א ח ו ב ה זו ,ש כ ן י ש ל ה ה פ ו ט נ צ י א ל ל כ ך ו ה י א ג ם ה ו כ י ח ה ,ש מ ה ,ש כ ב ר יצרה ,ע ו ל ה ב ל י כ ל ס פ ק ע ל כ ל מ ה ש י צ ר ה ב נ ו ש א זה ה ס פ ר ו ת ה מ ע ר ב י ת ,ה א נ ג ל י ת ו ה א מ ר י ק א י ת ב ע י ק ר ,או ס פ ר ו י ו ת ב ו ל ט ו ת א ח ר ו ת ,כ מ ו ה ר ו ס י ת ,הצ׳כית ,ה צ ר פ ת י ת ועוד. לסיום ח ו ב ה ל ה ו ס י ף :ח ר ף כ ל ה ב י ק ו ר ת ע ל י ח ס ו ש ל ה ע ו ל ם כ ו ל ו ליהודים וליהדות ו ב מ י ו ח ד ל ע ג י ן השואה ,ח ר ף כ ל ר א י י ת ה ש ח ו ר ו ת ,אין ג ר י ג ב ר ג פ ס י מ י ל ל א ת ק נ ה .ה ו א ר ו א ה ג ם א ת נ ק ו ד ו ת האור ,ה מ ע ט ו ת א מ ג ם ,א ך ה ג ו ס כ ו ת ת ק ו ה מאמרו בלבו. מסתיים בעת על יחם העולם לשואה )״בני אדם זימנו גורל זה לזולתם״( ב ת י א ו ר ת ו כ נ י ת טלויזיונית ,ב ה מ ס פ ר י ם ו ת י ק י ה מ ל ח מ ה א ת .חוויותיהם ש ח ר ו ר מ ח נ ו ת הריכוז .ה מ ס פ ר י ם — א נ ש י ם ק ש י ש י ם ,מ ב ו ס ס י ם — ,ד י ב ר ו ב ל ש ו ן פ ש ו ט ה ,ע ג י ג י ת ,ו ת י א ר ו א ת מ ה ש ר א ו ועשו .א ו ל ם ב ר ג ע מ ס ו י י ם נ ת ק ע משהו בגרונם, בבכי. במופע הפסיקו.את טלויזיוגי אחר שטף דיבורם, — על כיגום כבשו פניהם בכפות של גיצולי השואה ידיהם ופרצו באמריקה — המנחות, נ ש י ם ג ו צ ר י ו ת צעירות ,ד י ב ר ו ב ג י מ ה רציגית ,ב ק ו ל מ ל א ח ו ם ואהדה, ״הגעתי ל מ ס ק נ ה — כ ו ת ב ג ר י נ ב ר ג — ש ל א ה כ ל אבוד .ש א נ ו מ ב י נ י ם זד .א ת זה ו מ ש ת ת פ י ם זה ב צ ע ר ו ש ל זה ו מ ס ו ג ל י ם ל ב כ ו ת כ ב נ י א ד ם .ש י ת כ ן ו א נ ו שונים אך ב מ ע ט ,ו מ י יודע ,א ו ל י כ ל ל ל א — ב ק י צ ו ר ,ש י ש ע ו ד תקוה.״ .אין ל ה ת פ ל א ,ש ה ה א ש מ ו ת ה ח מ ו ר ו ת ,ש ה ט י ח ג ר י ג ב ר ג ב ג צ ר ו ת ויחסו ה ב י ק ו ר ת י 224 אל בהתבוללותם ובמיזוגם המלא ש ל אותן המגמות בספרות הפולגית ,שדגלו היהודים ע ם האומה הפולגית ,עוררו בחוגי המהגרים הפולגים תגובות ,הרחוקות — אם ל ג ק ט ל ש ו ן ש ל ה מ ע ט ה — מ ש ב י ע ו ת רצון .כ ת ב ה ע ת ה פ ו ל ג י ״ ק ו ל ט ו ר ה ״ , המופיע של בפריז ,פ ר ס ם כ ב ד ב ג ל י ו ן ש ל 1985 יגואר־פברואר ספרו ביקורת על גריגברג ,פ ר י ע ט ו ש ל ח ב ר ה מ ע ר כ ת אגדז׳יי שולצ׳יגסקי .ה מ ח ב ר מ א ש י ם א ת ג ר י ג ב ר ג ב ה ת ע ל מ ו ת מ ג ו ר מ י ם שוגים ,ש ה ק ל ו ע ל ה ג ר מ נ י ם א ת ב י צ ת ה ה ש מ ד ה , כ ג ו ן ה ע ו ב ד ה ,ש ה ג ר מ נ י ם ב ח ר ו ב פ ו ל י ן ל ב י צ ו ע מ ז י מ ת ם ,כיוון ש ב ה היה ה ר י כ ו ז הגדול ב י ו ת ר ש ל היהודים כל כאם יכול חטאת, ב א י ר ו פ ה ; או ,כ ש ם ש ג ר י ג ב ר ג מ א ש י ם א ת ה נ צ ר ו ת גם הוא את להאשים הקטר ממציא הברזל, ומסילת כיוון ש ה ג ר מ ג י ם ה ש ת מ ש ו ב ר כ ב ו ת ,כ ד י ל ה ו ב י ל א ת היהודים א ל מ ח ג ו ת ה מ ו ו ת ; ו כ י ו ״ ב .ע ו ד מ ט י ח שולצייגסקי ב פ ג י ו ש ל ג ר י נ ב ר ג ,ש ה ו א מ צ י ג א ת ה ד ת ה י ה ו ד י ת מול הנוצרית ואת מוסר הדת היהדות מול הגצרות מוסד העדפתה אגב של ה י ה ד ו ת ע ל ה נ צ ר ו ת :או ,ש ה א נ ס י ש מ י ו ת ש ל ה פ ו ל נ י ם היא ש ד ח פ ה א ת ה ג ר מ נ י ם ל מ ע ש י ה ז ו ו ע ה ביהודים ו ב ל א ו ה כ י ה י ת ה מ ב י א ה א ת ה ש ו א ה ע ל היהודים. ברוב חסדו מוחל המבקר לגריגברג על י עמדות אלה בהתחשב בילדותו הקשה ובחוויותיו מימי המלחמה והכיבוש ומשום שהוא — גריגברג — מ מ ל א ת פ ק י ד ש ל ״שומר הקברים שאינם קיימים״ ב כ נ ו ת ובגאמגות. תשובתו משגת ש ל ג ר י ג ב ר ג ל א א י ח ר ה ל ב ו א .ב ג ל י ו ן מם׳ 3ש ל א ו ת ה ״ ק ו ל ט ו ר ה ״ מתפרסם 1985 מכתבו גריגברג של בצירוף אל .ה ע ו ר ך של תגובתו המבקר. העורך מקדים א ת שגי הפרסומים בזו הלשון :״את ספרו של הגריק גריגברג בשם ״האמת הלא־אמנותית״ ל א ק י ב ל ת י לפרסום בזמגו מסיבות שאין בכווגתי ל ה צ י ג כ ע ת .כיוון ש ה ס פ ר פ ו ר ס ם ב כ ל ז א ת ע ל ידי ס פ ר י ת ׳ א ר כ י פ ל ג ׳ ב ב ר ל י ן — ...ו ח ב ר א ח ר ש ל ה מ ע ר כ ת ה צ י ע ל י א ת ה ע ר כ ת ו — ה ס כ מ ת י ל ת ת ל ה מקום ב׳קולטורה׳ .ע ל ה ב י ק ו ר ת ה ג י ב ג ר י ג ב ר ג באופן ,ש א י ג ו מ ק ו ב ל ב פ ו ל מ ו ס י ם • ברם, את רגישותו היתרה, כדי להימגע מהאשמה — מ כ י ר אגי באגטישמיות א ם ל א ה א ו ב ס ס י ה מ מ ש ש ל ג ר י ג ב ר ג — הריגי מ פ ר ס ם א ת ת ג ו ב ת ו ש ל ג ר י ג ב ר ג יחד ע ם ת ש ו ב ת ו ש ל א .שולצ׳ינםקי .ע ל משיב. איני העורך.״ מדגיש אגי שלא מראש, ההאשמות והטענות ,כלפי..׳קולטורה׳ אדפיס של המשך כל אפשרי. ויכוח .. במכתבו הנ״לשל •• , גריגבדג, מפריך כיד .עטו .השנון הטובה כל עליו :,א ת המענות מ ב ק ר ו •ומוכיח ב ע ל י ל ,ש ש ו ל צ ׳ י נ ס ק י • ,פשוט ,ה ת ע ל ם ל ח ל ו ט י ן .מ ה כ ת ו ב ב ס פ ר ו .ב פ ת י ח ת מ כ ת ב ו ה ו א א ו מ ר :״...עוד ל א ק ר ה לי ,ש ה מ ב ק ר י ט ו ל בפירוש ל ע צ מ ו א ת זכות הבעלות על טיעוגים ש ל ק ח מ ס פ ר י ויתקיפני א ח ר כ ך בטיעונים אלו ואף ומצטט מספרו ,ציטוט אחר אותן כל את ה ט ע נ ו ת ,ש ה מ ב ק ר מ א ש י ם א ו ת ו ב ח ס ר ו ג ן ,הן ל ג ב י ר י כ ו ז ם ש ל בפולין, ושל ידגיש, שאין למצאם כלל ציטוט, בספרי אפילו הקטעים בין השיטין.״ והוא ב ה ם ה ו א טוען הן עמים לגבי מיעוטה אחרים, להחשת ביצוע ממישהו ומציג הקרבן, הן ההשמדה את של לגבי האנטישמיות השימוש ההמוגית. הגגיבה כרכוש ה פ ו ל נ י ת ל ע ו מ ת זו בטכניקה גריגבדג שלו, המודרגית משווה טוען, את על המבקר ש ל א היתד• חוזר את כל היהודים של הגרמנים ידי הגרמגים לכייס, כלל בכיסו שגגב של ו ל ב ס ו ף ה ו א מודה ,ש ״ א מ ג ם אין טיעוגיו מ ק ו ר י י ם ״ . -225 • גגד •את המערכת כל יותר ״קולטורה״ של ה מ ס ו ת ש ל י ,כיוון טוען שדחתה ב ק ר י א ת ה ׳ ר צ נ ז י ה /היתד. י .ה מ ב ק ר נוספות חוזר שולצ׳ינסקי ממסותיו .של גרינברג אותם בזו יודעת ,מ ה בתשובתו גרינברג, בעיקר ,כי ״קולטורה״ א ח ר זיו ,ואילו היתד. מקפידה קורה!״ טענותיו על א ו ל ם אין הכירה בהן הקודמות את לסתור ומביא האמת ציטטות לאמתה. הן .מאמרו ה מ ק ו ר י ש ל שולצ׳ינסקי ,ה ן ת ש ו ב ת ו ל מ כ ת ב ו של ג ר י נ ב ר ג ,ה ן ע מ ד ת ו העורך ,מעידים ,ש ה ע ו ל ם ה נ ו צ ר י ר ח ו ק עדיין מ ל ה ו ר ו ת של בחל שגריגברג וסרק, הוא — ולא והיחיד, הראשון באותה לפניו היו אמת ללא ובוודאי גם ,יהיו אחריו — מ ט י ח בפגיו ב צ ו ר ה כ ה ג ל ו י ה ו ב ו ט ה . : ב ר ם ,ג ח ט א ל א מ ת . ,אם ל א ג ג ל ה ,ש י ש ג ם צ ד י ק י ם בסדום .היחיד, שהתיצב — המשורר בפולמוס לצידו זד. גרינברג של — היה פחות לא ולא הפולני צ׳סלב מילוש ,חתן פ ר ס נ ו ב ל ל ס פ ר ו ת ל ש נ ת ליטצקיה״ נמנע )מחברות מהבעת חסר־ תקווה לספרות( דעה והרצון מס׳ על היחסים הםוב ביותר ל ה ו ס פ ת .שמן ל א ש ״ ,ו ב ה מ ש ך ,11 ,1985 פריו הפולניים־יהודיים, להתקרב דבריו: אל הוא כותב: שכן האמת ״כתיבתו יותר .1980ב כ ת ב ה ע ת ״זשיטי ״כרגיל העגיין הופך ש ל הנריק הנני הוא בסופו כמעם של גרינברג, דבר שהחליט ל ה י ו ת ׳סופרם ש ל ה מ ת י ם ,כיוון ש ל ח י י ם היו ס ו פ ר י ם מ ש ל ה ם ר ב י ם למדי׳ ,הריהי כיוון חשובה, אירועים, שתגיע ספרו יודע עליהם, אינו שאינו א ל מ ס פ ר ר ב ב י ו ת ר ש ל צ ר כ נ י ם ,א ף ע ל פ י שהיא מ ת פ ר ס מ ת ב ג ו ל ה . גאמרו, לכך וגוסף אגב לא מאמץ ״מחברה, של הוא, — מ מ ש י ך מ י ל ו ש — ע ל ידי הרצנזיה ...ש מ צ א ת י ב ׳ ק ו ל ס ו ר ה ׳ ״ . . . אנדז׳יי להסביר אני שולצ׳יגסקי, את לעצמי הרגיש את האופן, שבו גריגברג״ ...וכאן מ פ ר י ד מ י ל ו ש מובאות קםן א ו ב י ק ס י ב י ו ת .ראוי אפוא, כפי שיכולה הכנות ל צ פ ו ת לכך.״ •.״הופתעתי לעיל. או רוצה לזוכרם. מן הדין ה ח ד ש ״ ה א מ ת ה ל א ־ א מ ג ו ת י ת ״ ע ו ס ק ב ט ר ג ד י ה היהודית ל ל א ד ב ר י ם ,ש ל א שיתקבל, יכול שהיא חושפת לעיניו של זוכרם הקורא אינו הפולני תחום שלם של ברורות מספרו של ומילוש מסיים: ״אם הוא מסלף אי־ אלו מדעותיו של א ת סעוניו של גריגברג, כד עצמו גפגע, כנראה, שכן רק כד ואין• טעם ייקראו ספרים ה מ ב ק ר ב ז ה א ח ר זה ע ל ידי לחזור על בגושא מה עויין שכבר גאמד מה יעשו זה, ה מ צ ד ד י ם י ב ד ו ־ ש י ח ה פ ו ל ג י ־ י ה ו ד י ז ה ד ב ר ה י ח י ד ש ה ם יכולים ,הרי זה ל ה ש ת ד ל למגוע את צ׳םלב מילוש.״ 226 םילופן של היוזמות של הצד האחד והשגי. וזאת אגי עושה. נתן גרוס לעשות היסטוריה ולכתוב היסטוריה ב מ ק ר ה או ש ל א ב מ ק ר ה זוכה ק ה י ל ת ק ר ק ו ב מ ד י פ ע ם ל כ ו ת ר ו ת ,ל פ ח ו ת ל כ ו ת ר ו ת הספרים הגוגעים השואה בנושאי ב ש נ י ם 1986/7 לגווגיהם. לאור יצאו א ח ר זה ה ק ו ב ץ ״ ה ח ל ו ץ הלדחפ״ ,ה מ ב י א מ י ד ע ע ל ע ת ו ן ה מ ח ת ר ת ש ל זה ארגון ל ו ח מ י גיטו ק ר ק ו ב ו א ת ת ר ג ו מ ו ל ע ב ר י ת ) מ פ ו ל ג י ת ( ב ה ו צ א ת ב י ת ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת והקיבוץ קרקוב; ה מ א ו ח ד ; ״ ב י ת מ ר ק ח ת בגימו קרקוב״ בהוצאת יד ו ש ם וארגון יוצאי ״והאיל ל א נאחז מהד׳׳' ליוסף ב ו ס א ק — ס י פ ו ר טרגי, המבוסס על יומן א ו ט נ ט י ,ש נ מ צ א ב מ ח נ ה פ ל ש ו ב — ב ה ו צ א ת ״ מ ו ר ש ת ״ ; א ר ג ו ן יוצאי ק ר ק ו ב פירסם גם שני מיבול בשיתוף ״מחוץ היהודים התחרות עם ספרי הספרותית על ארגון לחומות זכרונות על יוצאי הגיטו בקרקוב; נ ו ש א זה ב ש ם קרקוב בקראקוב נזכיר גם קרקוב היהודית — פרסם את את ״ונותרה ר ק ספרם של הכבושה״ ,על ספרו בפולנית ובעברית אגדה״; מרדכי ״ז׳גוטה״ — האנגלי של ד ״ ד יד־ושם ומרים המועצה אריה — פלג לעזרת באומיגגר " "The Fighters of the Cracow Ghettoו ז ה ע ו ד ל א ה כ ל . הפעם ברצוני ל ה ת י ח ס לספר ,שהופיע בהוצאת בית לוחמי הגיטאות והקיבוץ המאוחד ,ע ו ד ס פ ר ה ד ן ב ק ר ק ו ב :״דעו ,א נ י יהודי״* — א ס ו פ ת ז כ ר ו נ ו ת ע ל א ח ד ממפקדי הארגון היהודי הלוחם בקרקוב ,״לבן״ — ס פ ר ב ע ל חשיבות היסטורית, המביא חומר מעניין ומגוון בסיפוריהם של כשלושים חבריו לתנועה וחבריו לגשק ,בין ה ש א ר ע ד ו י ו ת י ה ם ש ל י צ ח ק צ ו ק ר מ ן )״אנטק״( ,י ו ד ק ה הלמן ,ר ב ק ה קופד ,ש ו ש ג ה כ ה ן )רייזה ק ל י ג ג ב ר ג ( ,א ל ז ה ושמעון ל ו ס ט ג ר ט ן ועוד. אברהם .לייבוביץ ,לבן, ממפקדי ״החלוץ הלוחם״ — אירגון הלוחמים של * ״דעו — .אני יהודי״ — חייו ומותו של אברהם לייבוביץ׳ .לבן( ממפקדי גיטו קרקוב. ליקט ע ת י ו ת וחיבר דברי קישור :אהרון פריברג .עוץ י ח ז ק א ל ^ ב ן .ב י ת לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד ,תשמ״ה. 227 קרקוב גיסו בשלישיה פרייהייט״. הפקידה קרקוב״)!( ) ו ל א ״ מ מ פ ק ד י גיסו הכותרת של כדברי המובילה — ליבסקינד ,דרנגר ,לבן — נציגה ש ל הספר( היה ת נ ו ע ת ״דרור — הוא ל א גמגה עם הגהגת התנועה ,א ב ל הצטיין בפעילותו והתנועה בידיו תפקידים ביצוע וקשים. חשובים רק ״אנו והוא החלטגו היה צ ר י ך ל ב צ ע ״ — מ ת ו ו ד ה י צ ח ק צוקרמן .מ ב ח י נ ה זו מ ז כ י ר ל י ל ב ן א ת ״ ק א ז י ק ״ רטהייזר — רותם, ״הארגון של שלישו בצד ״אנטק״ שלא הארי, היהודי הלוחם״ אבל נטל על עצמו ביצוע נמנה המבצעים הנהגת עם הקשים ביותר. ל ב ן ,י ל י ד ק ר ק ו ב ,מ מ ש פ ח ה ד ת י ת ,ל א גמשך ל ל י מ ו ד י ם ו כ ו ל ו ה י ה ש ק ו ע ב כ ד ו ר ג ל שמועדון וכיוון ״פרייהייט״, הספורט דבק הוא ״סילה״ שלו שכן )הכוח( ב מ ר ו צ ת הזמן בארגון זה. סמוך של לקן המלחמה ,מצאה תנועת אותו במדי טירון ש ל ה צ ב א ה פ ו ל ג י והדיחה א ו ת ו ל ל ב ו ב .כ א ן מ צ א א ת ה ק ן ש ל ״דרור״, טיפל שגורש לפולין דרך כאבא' באוסקר ה ג ד ל ה חבר מרכז התגועה עשה זבוגשין, מאמצים גדלים, בלתי כדי בברלין, למצוא את מארץ־ישראל השליח ה כ ל ו א ע ל ידי ה ס ו ב י י ט י ם — ה מ ד ר י ך ש ל ו ל ש ע ב ר ,ע ז ר ב ה ב ר ח ת ח ב ר י ם ל ר ו מ נ י ה ו ח ז ר ל ק ר ק ו ב ,א ל אמו .ה נ ה ג ת ״החלוץ״ ה ט י ל ה ע ל י ו ל ר כ ז א ת ה ב ר י ח ה מ ה נ א צ י ם לסלובקיה ,פ ע ו ל ה מ ל א ת הצלחות וכשלונות ,שנמשכה עד פרוץ מ ל ח מ ת גרמניה— רוסיה ביוגי 1942ה ת א ר ג ג ה מ פ ק ד ת ״ ה א ר ג ו ן היהודי ה ל ו ח ם ״ .1941כ א ש ר ב ק ת ב ו ו ר ש ה ) ל מ ע ש ה ה ח ל ק הציוני שלו( ״ ב ק ר ק ו ב מ ו נ ה כ מ ר כ ז פ ע ו ל ה ל ב ן ־ ל י י ב ו ב י ץ ׳ ולמפקדה את נ כ נ ס ו ל י ב ס ק י נ ד ודרנגר״ ...א ב ל ״הם ל א ק י ב ל ו א ת הדין ,ל א ק י ב ל ו ה ח ל ט ת מ ר כ ז ״ ה ח ל ת ״ בוורשה ...אין ל י כ ל ס פ ק ,ש ה ע ו ד ף ה ת נ ו ע ת י הגדול ל׳עקיבא׳ היה הגדולה ו ל א ׳ ל ד ר ו ר /א ב ל אין ס פ ק , אדם שכמפקד מונה התנועה של ב י ו ת ר ש ל פ ו ל י ן ״ — ד ב ר י י צ ח ק צוקרמן .א פ ש ר כ מ ו ב ן ל ש א ו ל ,ל מ ה כאלה בנסיבות ״דרור״ מ ו נ ה א י ש ״השומר למפקד הארגון הצעיר״ ולא הלוחם איש — א ת ה ת ש ו ב ה יש ל ח פ ש ב מ ק ו ר ו ת .ל ב ן כ ש ל ע צ מ ו ,ל פ י ע ד ו ת ה ש ל ק ו פ ר ,״ מ ע ו ל ם ל א היתד ,א צ ל ו ה ע ד פ ה ש ל ז ה א ו א ח ד .ו ז א ת יש ל ו מ ר רבקה של לזכותו לבן: לא הוא היה איש סיעות הוא ומפלגות, סולד היה מכל גסיון ל ה כ ג י ס א ת מ ע ש י ו ל מ ס ג ר ת ת ג ו ע ת י ת ״ .ה ו א צ מ ח ו ב ג ר ב י ח ד ע ם ת נ ו ע ת בקרקוב המרי מאחרים לא והיה לה מסוד כל־כולו. היה מפקד אמיתי, אבל לא דרש א ת מ ה ש ל א נ ס ל ע ל ע צ מ ו :ע ל ־ א ף ש ה ת י ס ר ב י ס ו ד י מ צ פ ו ן צורבים, להשתתף היסס בגיוס כספים לצרכי הארגון בדרכים אלימות. •י ה פ ע י ל ו ת ה מ ח ת ר ת י ת ש ל הארגון היהודי ה ל ו ח ם ב ק ר ק ו ב היתד .ע ר ה ורבגוגית. כללה היא ושוטרים, פשיטות פעולות מבצעים חבלה, פרטיזגיים, התקפות על חיילים גרמניים ה ד פ ס ה ו ה פ צ ה ש ל ע ת ו ן מ ח ת ר ת י ,ה כ נ ת ד ו ק ו מ נ ט י ם מזויפים ,ה צ ת ו ת , לבתי־חרושת לשם אספקת בגדים ל ל ו ח מ י ם וכוי. גולת הכותרת של פ ע י ל ו ת זו ה י ת ה ה ה ת ק פ ה ה מ א ו ר ג ג ת ע ל ב ת י ק פ ה ש ל ק צ י ג י ה ג ס ט א פ ו ואובייקטים גרמגיים אחדים בקרקוב, אגב הנפת דגלי פולין במקומות ציבוריים, הדבקת מ ו ד ע ו ת ע ם ק ר י א ה ל מ ר ד ,ה פ צ ת כרוזים וכוי .ב מ ב צ ע זה ,ה י ד ו ע ב ש ם ״ציגנריה״ על ש ם ה ק פ ה ש ה ו ת ק ף ברימונים ,ל ק ח ו ח ל ק 40ל ו ח מ י ם יהודיים מ כ ל ה ז ר מ י ם ה פ ו ל י ט י י ם .ע ש ר ו ת ק צ י ג י ם גרמגיים גהרגו או נ פ צ ע ו .ה ס י ו ם ש ל ה פ ע ו ל ה ה נ ו ע ז ת הזאת ה י ה טרגי •.ה ב ס י ס . ,ש א ל י ו ח ז ר ו ה ל ו ח מ י ם — ב י ת ח ו ל י ם יהודי עזובי — הוקף ב א נ ש י ג ס ט א פ ו ו כ ל ה ב ח ו ר י ם ו ה ב ח ו ר ו ת ג ש ל ח ו ל ב י ת ה ס ו ה ר מונטלופיך, 228 הידוע — לשימצה למחבת מי ל ק ר א ת גורלם ,מ י כאשר, למוות. שידע בלי על ל כ י ד ת ם ש ל הלוחמים על מ י הגסטאפו ,הלך לבן ל מ ח ר ת היום ע ם ״אגטק״ החברים גפל במחבואם, של במלכודת הגסטאפו. הפצוע לבקר את הצליח ל ה י מ ל מ ו ל ב ן ה ו ע ב ר ל ב י ת הסוהר .כ ש ב ס ו ף ייסוריו ג ו ר ה ב מ ח ג ה פ ל ש ו ב , ״אגטק״ מצאו האסירים העובדים בחיסוי בגדים במעילו הספוג דם פ ת ק ובו שמו ,הנתוגים ש ל ו ו ת ו ס פ ת :״אגי יהודי״ .ר צ ה ל מ ו ת כ י ה ו ד י גאה. האישיים * היוצאים לאור לספרים י ערך ב ה ו צ א ו ת ה ג ז כ ר ו ת ל ע י ל יש י ה י ס ט ו ר י ר ב ,בין ש מ ד ו ב ר ב י ו מ נ י ם ש ל א נ ש י ם פרטיים ,ה כ ו ת ב י ם על ש ו א ת ע י י ר ו ת י ה ם ו ח י י ה ם ה ם הריכוז, במחגות ״ניירות על ו כ ר ובין אריים״ שמדובר מ ח ק ר ישל בעבודות ה י ס ס ו ר י ו נ י ם ל מ י נ י ה ם ,א ס ו פ ו ת ד ו ק ו מ נ ם י ם או ס פ ר י ם ע ל א י ש י ם ״ ש ע ש ו ה י ס ט ו ר י ה ״ מאורעות, ועל הגטאות ב ת ו ל ד ו ת ה ש ו א ה כציוני ד ר ך שנרשמו ו ה פ ר ט י ז נ י ם .רצוי, שספרים בייחוד אלה, לאומיים, מהסוג כמו השני, מלחמות בסיפול יזכו מ י ו ח ד ש ל ה ע ו ר ך :ש י ל ו ו ו ב ה ק ד מ ה עיוגית מ ת א י מ ה ,ב ה ע ר ו ת ע ל מ ק ו ר ו ת המידע, השמות מפתח תולדות של ובביבליוגרפיה. זה וכל להקל כדי ההיסטוריון על חוקר או ה ש ו א ה ,ה מ ל ק ס מ י ד ע ו ח ו מ ר מ מ ק ו ר ו ת שונים ל ת מ ו ג ה מ ק י פ ה ו מ ה י מ ג ה התקופה. השנים זה, כל וכדי להקל לסיפול למרבה כדי את לחזק הזכרון ההולך הלאומי, א ת ה ק ר י א ה ע ל הקורא ,שאינו מ כ י ר כ ז ה ה י ת ה ז כ א י ת ,ל ע ג י ו ת רעתי ,גם א ס ו פ ת הצער היא לא ז כ ת ה לו .ל כ ל הסתירות במרוצת ונחלש א ת הנושא. ה ז כ ר ו נ ו ת ש ל לבן ,א ד שבסיפורי והטרגדיה הגבורה של גיבורי ״החלוץ הלוחם״ מקרקוב ,לכל ה ח מ ו ת הנוגעות לאירועים ,לדמויות הנזכרות לחפש בספר ולמספרים )או פירושים במקורות אחרים ואכן, המרואיינים( ולהשלים יצטרד בעצמו הקורא את — ירצה אם — התמונה. ב ח י י ם )זה י ש נ ן כ א ן ע ד ו י ו ת מ ת ק ו פ ו ת ש ו נ ו ת ש ל עדים ,ש א י נ ם ע ו ד ל א כ ל ק ו ר א יודע( ,ו ל א י ד ו ע מניין הן נ ל ק ח ו — מ ה ק ל ט ו ת ,מ ס פ ר י ם ,מ ע ת ו נ ו ת , מראיונות, האנשים ראיה ש ע ר ר ה ע ו ר ר ; ישנן ע ד ו י ו ת העומדות בסתירה לסיפוריהם ש ל אותם מתקופה ממדרגה למשל, אחרת ,שפורסמו ר א ש ו ג ה ,שדיווחו שעדותה של ב פ י ר ם ו מ י ם שונים ,י ש נ ה ש ת י ק ה בעבר על מבצע ״ציגנריה״ ח ו ו ק ה פ ו ל מ ן ה ו ב א ה ב ק ו ב ץ זה בקיצור, של עדי־ בהרחבה. כמעס יתכן, בגגיבה, כ י ס י פ ו ר ה פ ו ר ס ם ב ע ב ר ב ה ר ח ב ה )בין ה י ת ר ב ״ ס פ ר מ ל ח מ ת ה ג י ט א ו ת ״ ( ו ר ב י ם ק ר א ו א ו ת ו ,א ו ל י א פ ש ר א ת ה נ י מ ו ק הזה ל ק ב ל ,א ך ר ק ב ת ג א י ,ש ה ע ו ר ר יעיד על כך גכשל בהערותיו! בשל גירסתה אי־התמצאות על בעיר לכידתו של הלוחם ו ר ח ו ב ו ת י ה ,ועורר הוורשאי )כך מנחם, מגיחים( את שכנראה תשומת ל ב ם ש ל ה מ ל ש י נ י ם ו א ג ש י ה ג ס ט א פ ו ו ע ל ידי כ ך ה מ י ט א ס ו ן ע ל ק ב ו צ ת ה ל ו ח מ י ם , שהסתתרה בצורה של אחרי הפעולה ה מ ו צ ל ח ת במחבואה הקבוע. ג י ר ס ה זו ,מ ו ז כ ר ת כ א ן ע ק י פ ה ,כ ב ד ר ך א ג ב ,ע ל ידי רייזה — ש ו ש נ ה כיין ,ק ש ר י ת ו לבן, שכן הגירסה המקובלת עליה )ועל האחרים( היא, הראשית שנפילתם של ה ל ו ח מ י ם היתד ,ת ו צ א ה ש ל ה ל ש ג ה ע ל ידי מ ל ש י ג י ם יהודים ,ש ה ו ש ת ל ו ב א ר ג ו ן המחתרתי. ר י י ז ה מ ו ס י פ ה כ א ן פ ר ס חשוב ,כ ש ה י א מ ת ו ו ד ה ומתייסרת על כך, 229 הספיקה שלא הקבוצה לבצע..את למקום פקודתו במקרה מבטחים של של לבן, שציווה חשש עליה לתסבוכת להעביר וסכנה. את כיון כל שהמתינה שעה ת מ י מ ה ל ב ו א ו ש ל מ נ ח ם )ואיתורו היה צ ר י ך ל ש מ ש א ו ת א ז ה ר ה ( ,איחרו, יתכן, ש ה מ ח ב ו א היה א ת המועד ,והחמיצו כבר א ם כי י ת כ ן ג ם כן, את ההצלה; במחשבות מ ז מ ן מ ו ק ף ב א ג ש י ה ג ס ט א פ ו .איזו ד ר מ ה ,איזו ט ר ג ד י ה ט מ ו ג ה א ל ה ,ה מ ו ב ע ו ת כ ב ד ך ך אגב... ועוד: 1945 בשגת ״השגה בספר השלישית גיסו לחיסול מספרת קרקוב״ רייזה ע ל ת י ד ר ו ך ה ל ו ח מ י ם היוצאים ל פ ע ו ל ה :״הגיע ג ם ד ו ל ק ל י ב ס ק י ג ד ו א נ ס ק ע ם ח ו ו ק ה פ ו ל מ ן ,ש ז ה ע ת ה הגיעו מוורשה .ל י מ ד ו א ת ה ב ח ו ר י ם ,איך צוקרמן בנשק״. להשתמש ב ס פ ר ״דעו, מדגיש צוקרמן אין כי במפתיע, מזכירה דולק היה לא את לעומת זאת מסתמך בין ה ש א ר ע ל ע ד ו ת ה ש ל ר י י ז ה :״האדם ,ש נ ת ן פ ק ו ד ו ת ל מ ב צ ע הגדול בליל יצחק א נ י יהודי״ היא עוד ׳ציגנריה׳ ...היה ל ב ן ו ל א מ י ש ה ו א ח ר .ו ד ו ל ק ל י ב ם ק י נ ד , ג ש א ר ו ח י כ ה ל ג ו ב ד י ר ה של וההערכה, אבל לבן״ .יתכן. שם, דולק, עם למה כשהוא כל הוא הכבוד ל א בא, ע ל כ ך אין י צ ח ק מ ס פ ר .ב א ו ת ה מ י ד ה א פ ש ר ל ש א ו ל ,א י פ ה היה ״ א ג ט ק ״ ב ש ע ת מבצע לא ה ו צ א ת ל ו ח מ י גיטו ו ר ש ה מ ת ע ל ת ה ב י ו ב ליעדי והעברתם אגטק אבל י כ ו ל ע ו ד ל ה ש י ב ע ל ש א ל ה זו וכמוהו ג ם ל א ד ו ל ק ל י ב ס ק י נ ד .ל מ פ ר ש י ם ולהיסטוריוגים נאמרו ה פ ת ר ו ן .א ג ב ,נ ד מ ה לי ,ש ד ב ר י ״ א נ ט ק ״ ) ש ע ר כ ם ל א י ם ל א ב פ ז ! ( א ו ל י ב א י ז ה סימפוזיון ,ו ה ם נ ו ש א י ם אופי פ ו ל מ ו ס י .ח ו ש ב נ י ,ש א י ל ו ידע אנםק, ב ד פ ו ס ,בוודאי היה מ ס ג נ ן שהם יופיעו אחרת, א ת דבריו פחות בסון תוקפני. ל מ ו ת ו ש ל ל ב ן י ש ב ס פ ר זה כ מ ה ג י ר ס א ו ת — וזה ק ו ר ה .א ך זה ד ו ר ש ה ס ב ר מתאים בהערות. כל שונות למה גירסאות איך שראה במו כמו עיניו, דוד במקורות בן־דויד ה א ו ס ו מ מ ו נ ט ל ו פ י ך הגיע ל פ ל א ש ו ב ו א י ך הוא זיהה ומתחיל של שכן כ א ש ר א־תו עד ראיה נותן ״אבל לברוח אריה באומיגגר ״לוחמי ״בכוחותיו האחרונים התנפל גימו על קראקדכ״ אחד הגרמנים שראה, )דוידזון(, א ת לבן הקופץ ממגו ה כ ד ו ר הראשון ,ל ד א ב ו נ נ ו ,פ ג ע ב ו אותו שונים שתי במקום״. דוידזון החמושים. אך רואה, באותו בספרו איך רגע לבן גפגע בכדור ונפל. בגירםתו של יוסף וולף ,בהקדמה למהדורה הפולנית של ״יומנה ש ל יופטינה״ ״התנפל על לבן בידיים ה א ס ־ א ם ־ מ נ י ם והתגונן רק חשופות. הכדור התשיעי ש ם קץ ל ח י י ו ״ )איך ה ו א ס פ ר א ת ה כ ד ו ר י ם ! ( ואילו ב ג י ר ם ה ה מ ו פ י ע ה ב״דעו ,א נ י יהודי״ א ו ת ו י ו ס ף ו ו ל ף ז ״ ל מ ת א ר א ת ה ב ר י ח ה ה ד ר מ ט י ת ש ל ה א ס י ר י ם ה מ ו ע ב ך י ם לפלשוב, בדרך, הזוגדרדיגסטים רק ברחוב וייליצקה: ״חטף שימק את התת־מקלע מידי אחד ו ה ח ל ל י ר ו ת .א ח ד ה ג ר מ נ י ם נ פ ל .ה ג ר מ ג י ם צ ע ק ו ל ג ה ג ,שיעצור. ש י מ ק ו מ ש ה צ ו ק ר מ ן ה צ ל י ח ו ל ב ר ו ח .ב ל ב ן ירו ב ע ת מ נ ו ס ת ו . לבן גהג ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ל ה ח ל י ף בגדים ,כ א ש ר מ ד י ש ו ט ר פ ו ל נ י ומדי קצין ג ר מ נ י היו ,ל פ י ה ע ד ו י ו ת ,ה מ ק ו ב ל י ם עליו ב י ו ת ר .א ב ל מניין ו א י ד ה ו א השיג אותם, אין תשובה חברים בספר שוגים. — המראיין ל א ש א ל , רבקה קופר רואה אותו כ ג ר א ה ( .מעגיין, בבגדי ש ו ט ר או איר זוכרים אותו ״בבגדי אציל פולגי עם מכנסי ר כ י ב ה תחובים לתור מגפיים גבוהים״; אלזה לוסטגרטן — במעיל־ 230 גרמני; יצחק עור יוסף צ ו ק ר מ ן — ב מ ד י קצין ג ר מ נ י ) ב א י ז ו ד ר ג ה ? ( וולף: ״ ה ת ה ל ך ב ח ו ל צ ה ע ם צווארון פ ת ו ח ,ב מ ע י ל ־ ע ו ר כגוהג החלוצים״.״ ״ כ א ש ר ב ־ 2 2 לדצמבר, לבגה בחולצה פנס עם ביד חילק וכרוזים...״ ללוחמים רימוגים — זברון מ ע ו ר ב ב ד מ י ו ן ספרותי... א ו מ ך ״ א נ ט ק ״ . . . :״ מ ת ו ך ח ו ל ש ה או מ ת ו ך גישה פ ר י ג צ י פ י ו ג י ת ג כ ו ג ה ) ה ג י ש ה ה ז א ת ע ת י ד ה היתד .ל ה צ י ל א ת נ פ ש י ( ה ח ל ט ת י ל א ל ד ע ת י ו ת ר ,מ א ש ר א נ י צ ר י ך לדעת. של זה היה ורשה. כל הפרינציפ אחד שלי, צךיד גם לדעת כשריכזתי מה את ש ה ו א יודע הפעולה במקרה, שלי בצד הארי כדי, שאם יתפס ו ל א יוכל ל ע מ ו ד בעינויים ,ל א י ו כ ל ל ס פ ר י ו ת ר מדי .ז ה ח ל ג ם ע ל י ״ .ה ז כ ר ו ן הזה המוגבל גם היה האחרים, לנחלת הקשריות, לרבות תמיד שלא ידעו, איזו פ ע ו ל ה הן מ ש ר ת ו ת .ה ש נ י ם ש ע ב ר ו הוסיפו ל ט ש ט ש ע ו ד א ת ה ז כ ר ו ן הזה. מדברים כאן לפיכד כולם הטוב והחזק הספר, של הרבה כי על הזכרונות עצמם ומעט על האישיים לבן .וזהו האלה דווקא רקע מציירים הצד אמיתי לפעילותו של לבן ומוסיפים אינפורמציה ר ב ה וחשובה ביותר על ת נ ו ע ת המרי בקרקוב, לנצלם אחרי על פרטים, לעיצוב כל שההיסטוריון, תמונה ההערות רחבה שעתיד לכתוב ואמיתית הביקורתיות האלה על מה ברצוני עבודת־מחקר שהיה לציין על ואיך את ה נ ו ש א ,יידע היה. עצם בסך הופעת הכל, הספר לבן כעובדה ב ע ל ת חשיבות ר ב ה ולהדגיש את המשקל הרב ,שאני מייחס לעדויותיהם ש ל חברי הארגון הקרקובאי הלוחם ,המוסיפים פ ר ס י ם חדשים וחשובים לידיעותינו נקרא על תנועת־המרי היהודית בימי השואה. וגם זאת בעניין ר ב ו ב מ ת ח .ו א ם נ ש א ל ו ת ש א ל ו ת — ס ו ב שהן אציין, שהספר נ ש א ל ו ת והלוואי ויקומו ה י ו ד ע י ם ו י ש י ב ו ת ש ו ב ו ת . 231 יעקב .ורקר חנה בנש )מרקוס( וספרה* שזור תיאורים מזעזעים של מציאות הספר בסיס הגיוגי ו א ו פ ט י מ י ו ת של יהודיה גאה. תופת מ ר צ ח י ם צ מ א י דם — .ג ח מ ת ה ש ל כל שעבר עליה ומה שמתגלה לה מה שהיגה משמעית, בתיך חיים מאמיגה, גיהנום, בתוך תקוות גלים ללא עכורים של ה מ ח ב ר ת ב כ ל ים הצער העמוק על לאחר ״אביגו שבשמים מוכיח המלחמה אותנו, את מתמצית בניו, במסקגה חד חטאיגו, על אבל ת מ י ד י ש א ד א ב א ו ה ב לנו״ .״ א ל מ ל א ה ק ר ב ן ה ג ד ו ל ש ל 6מ י ל י ו ן יהודים שמתו, ל א היתד .מ ת ח ו ל ל ת ת ק ו מ ת ה ע ם ב מ ו ל ד ת ו ו ל א ה י י נ ו ז ו כ י ם ל ע צ מ א ו ת .״ ה מ ס ר ה ע י ק ר י ש ל ה ס פ ר ,ש נ כ ת ב ל א ח ר ל מ ע ל ה מ ־ 4 0ש נ ה ,מ י ו ע ד ל ה נ צ י ח חוויות ק ש ו ת ו א כ ז ר י ו ת ,כ ד י להעבירן ,כ פ י שהיו ,ל ד ו ר ה ז ה ו ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם ב ת ק ו ה — שהאורים וציפיה של מפורטים ל מ ז ל מ ת ו ך אמוגה שלמה ב ב ו ר א ע ו ל ם — יש הקוראים, דבקותה גפרצות שיאמצו את האמונה הזכה והטהורה של צימק הדין. ש ל ח נ ה ב נ ס ב מ ס ו ר ת ד ת י ש ר א ל ק י י מ ת ב ה ל ל א ע ר ע ו ר גם ,כ א ש ר חומות וגבקעים בקיעים ב נ פ ש האשה הכשרה והאצילה העומדת תמהה ומשתוממת בזכות בכל של חיי פחד ודאגה של רצון עז להשרד, של תושיה ב ה ם כדי לחזק רותם ל מ ו ל •העולם האכזרי ו ה מ צ י א ו ת ה א י ו מ ה ה ג ו ז ל ת מ מ נ ה א ת יקיריה. א מ ו נ ת ה ה ב ל ת י מ ע ו ר ע ר ת ב ר י ב ו ג ו ש ל ע ו ל ם ה י א מ צ ל י ח ה ל ט כ ס עצה מצב ,כדי להחלץ יחד עם ילדיה ולהשרד ,כי בה׳ מ ב ט ח ה ומורשת עברה מ ח ז ק ת א ת ל י ב ה הדווי. גם כשהיא מאבדת את בעלה לאחר כל ה מ א מ צ י ם ל ה ו ש י ע ו וביודעה ,שהוא מ ת ת ו ר י ס ו ר י ם קשים ,מ צ א ה נ ח מ ה ב כ ך ,ש ה ו א ל א נ ש ב ר ח ר ף העינויים ש ע ב ד ו עליו ולא הסגיר א ת יתר בני המשפחה וכך מ ס ר א ת נ פ ש ו ע ל קידוש השם. * חנה בנט )מרקוס( :בצל קורתו של נאצי ,תירגם מפולנית וערך אריה בראונר. תל־אביב ,אל״ף.1987 , 232 ג ו ר ל ד ו מ ה ש ל מ ו ו ת ת ו ך יסודים ל ל א ה ס ג ר ת י ת ר ה ק ר ו ב י ם פ ק ד ג ם א ת א ח ו ת ה ואף היא מ ת ה מ ו ת קדושים. קשה חיל ל ה ע ל ו ת ע ל ה ד ע ת ,איזה ת ע צ ו מ ו ת נ פ ש ח ב ו י ו ת ב ג ו פ ה ה ד ק ש ל א ש ת זו ,ה מ ח ב ר ת ,ח ג ה בגט ,כ ש ה י א א ו מ ר ת ב פ ש ט ו ת ובהגיון ב ר ז ל ,כי יהיה זה ח ט א ל ב ו א ב ט ע נ ו ת א ל ה ק ב ״ ה ,ש ב מ צ י א ו ת א כ ז ר י ת ש ל ח י ו ת נ א צ י ו ת מ ש ת ו ל ל ו ת א ת ה ב ע ל ,א ת ה א ח ו ת א ת אחיה ו ק ר ו ב י ם א ח ר י ם ב ת ו ך 6מיליון יהודים, לקח ו ב מ ק ו ם ט ע נ ו ת ק ש ו ת ו ה ט ח ת א ש ם היא מ ב י ע ה ת ו ד ה ע ל כ ך ,ש ב כ ל ז א ת י ש נ ם מ ו צ ל י ם מ א ש ו ב ת ו כ ם היא ,ח נ ה וילדיה ואמה ,ש ה צ ל י ח ו ל ה ש ר ך .פ ר ק אודים שלם במדינת חלומותיה א ף מ ו ק ד ש ל ת י א ו ר — כ י צ ד ב נ ת ה מ ח ד ש א ת חייה ו כ י צ ד ז כ ת ה ל ר א ו ת א ת ילדיה ג ד ל י ם ב י ש ר א ל ו מ נ ה ל י ם ב ת י ם יהודיים ל פ י מ ס ו ר ת ישראל לתפארת. ד ב ר י ה מ ד ג י ש ה ה מ ח ב ר ת א ת המעיין ה ג ד ו ל מ מ נ ו ש א ב ה א ת כ ו ח ו ת י ה בפתח ה נ פ ש י י ם ו א מ ו ג ת ה ה ע מ ו ק ה .א ל ו ה ם שורשים ע מ ו ק י ם ת ו ר ת חיים מ ו ר ש ת א ב ו ת שהעקרון וסבים, הוא המנחה לרעך ״ואהבת ו״אסור כמוך״ רק להתייאש, לשמוח יש״! אמונתה יחד ה ר ב ה ב ב ר כ ת רבנים מלווה את ה מ ח ב ר ת לאורך כל שנות המלחמה ע ם י ר א ת א ל ו ק י ם וקיום ה כ ל ל ש ל ״ ו נ ש מ ר ת ם ל נ פ ש ו ת י כ ם ״ • .חבה , .מ ל מ ד ת אותנו ,כ י כ ד י ל ה ש ר ד יש ל ה ק ר י ב ק ו ר ב נ ו ת ו ל ה ע מ י ד פ נ י ם ,ל ש ק ר ,לזייף ,ל ר מ ו ת מ ס י ל ו ת ל ל י ב ו ש ל האוייב ,ש ל ה ח י ה ה ט ו ר פ ת , ולמצוא האמיתית, אך לקיים ממעמקים ק ר א ת י ך יה״ .ב ק ט ע ק ט ן א ך ב ע ל מ ש מ ע ו ת ו מ ר ג ש מ ת א ר ת .ה מ ח ב ר ת הקפידה כיצד הסתפקה כי את כל לשמור על המצוות הדלקת בהסתר ולהסתיר גרות עם ולהתפלל כגיםת לישועה א ת הזהות השבת. כדי ש ת ב ו א ״כי להתפס לא ב ה ד ל ק ת שגי גפרורים בהחבא ועליהם ברכה ולאורם ה ת פ ל ל ה לישועה תבוא .כ פ י שביאליק מ ת א ר בכותבו א ת השיר ״אמי זכרוגה לברכה״ גם אצל חגה דמעותיה כיבו א ת גרות השבת — הגפרורים שלאורם התפללה. ל מ ח ב ר ת ל א מ ר לגב׳ גורוחובסקה ,שהסגירה א ת בעלה לגאצים ,״מה אופיגי כ ל ו ם אין ב ך י ר א ת א ל ו ק י ם ז ״ ו א ח ר ־ כ ך כ ש ה ס ת ב ר ש ה כ ו ו ג ה היתד .ג ם עשית? להסגיר זעם אותה ו א ת ילדיה וגם כיום כשחגה העולם על ומוצאת האכזרי ביטוי כותבת על המעיד על כ ך אין ה י א מ ב י ע ה דבקותה .באמונה זכה: ״ נ פ ל א ו ת ד ר כ י ה׳ ״ .ה י א ק ו ר א ת ל כ ל היהודים ב א ש ר ה ם ל א ל י פ ו ל ב ר ו ח ם א פ י ל ו של ברגעים ת ה ו מ ו ת היאוש ״ כ י ל א ינום ו ל א ישן ש ו מ ר י ש ר א ל ״ .״ י ש ר א ל ב ט ח ב ה ׳ ע ז ר ם ו מ ג י ג ם הוא״. באיזוהראשי בעלה אין נאיביות-היא של בית הכלא פונה אל בו נכלא מעבידה-הנאצי, בעלה ומבקשת הלמוט את סופ, עזרתו שהיה הרופא להתערב למען כ ש ה י א א ף מ ו ס ר ת ל ו א ת שמו היהודי ו ל א א ת ש מ ו ה מ ו ש א ל ,הפולני. ה ס ב ר הגיוני ,כ י צ ד י כ ל ה ל ה מ ש י ך ו ל ש ר ת א ת הנאצי ,שידע ב ו ו ד א ו ת ע ל יהדותה ועל היות ילדיה יהודיים ולקוות שבעזרת ה׳ היא תמשיך להעמיד פ ג י ם ו א ף ה ו א י ת ע ל ם מ י ה ד ו ת ה ואכן ה צ ל י ח ה א פ י ל ו ל ה ש א ר ב א ו ת ה דירה ,ג ם כ ש מ ע ב י ד ה ע ז ב א ת ה ד י ר ה ו ע ב ד ל ג ו ר ב ב י ת החולים. לקראת ה ע ל י ה א ר צ ה ל ה ה ש ת ו ק ק ה ח ג ה זה זמן ר ב ,מ ת ג ל י ת ח ג ה ב ח ו ל ש ה אגושית ה מ ע ו ר ר ת סימן שאלה .במעשה ש ע ש ת ה :חגה מ ת ב ק ש ת ולאחר ל ב ט י ם 233 ר ב י ם נ ע נ י ת ו נ ו ת נ ת א י ש ו ר כ ו ז ב ל א ש ת ו ש ל הנאצי ,ה ל מ ו ט ,ש נ ש פ ט ע ל מ ע ש י ו ה א כ ז ר י י ם ו ה ו ר ש ע ב ע י ק ו ר 30,000ג ב ר י ם ח ו ל י נ פ ש ב ה י ו ת ו מ נ ה ל ב י ת ה ח ו ל י ם . קצבו לו שהיא לא היא שגות 10 היתד. מאסר. גאצית. אשתו את הלמוט של לכך ההוכחה מבקשת מתבקשת מחגה חגה מ א ש ר ת כי ,טוגי ,א ש ת ו ש ל הגאצי ,הלמוט ,ידעה וילדיה, אישור לתת על על כך בתצהיר בו יהדותם חגה של כ א ש ר ח נ ה ש ר ת ה ב ב י ת ה ,א ך ה ס ת י ר ה ע ו ב ד ה זו מ ב ע ל ה ה ג א צ י .ח ג ה ה ר י י ו ד ע ת ש ה ע ו ב ד ו ת ה ן ה פ ו כ ו ת ,ו א י ל ו טוני ידעה ש ה י א יהודיה ,ב ו ד א י ה י ת ה מסגירה א ו ת ה ל ח י ו ת ה ט ר ף ,ו ב כ ל ז א ת ח ו ת מ ת על ה ת צ ה י ר ה מ ב ו ק ש לשאלה כיום ,מ ה ג ר ם ל ה ל ש ק ר ל מ ע ן גויה נ א צ י ת זו ,ה ה ס ב ר ה י ח י ד ש ג ר א ה ששכנע לה כדבר לה לחיות בצל קורתה ולהגצל. כנספח לראות לספרה מלחמה מלחמות הצעיר אותה לחתום מקדישה אחרונה חגה היתה פרק בשרשרת חובת התודה למלחמת יום שבכל למי כיפור, ה מ ל ח מ ו ת של י ש ר א ל ובתשובה נתנה זאת שבה היא מקווה באויביה וכדי למנוע נ ו ס פ ו ת יש ל ד ע ת ה ל ח ז ק א ת ה ת ו ד ע ה ש ל מ ו ר ש ת ה א ב ו ת ב ק ר ב ה ד ו ר ולהרבות בילודה גלויות ובקיבת יורדים והחזרת כדיי לישב ארצה, את הארץ ע ל כ ל ח ל ק י ה ו ל ה ת נ ח ל בד .ה ל כ ה ל מ ע ש ה ,י ש ל ה ק ד י ש כ ל מ א מ ץ , כדי כוחנו שיהודים בארץ • רבים, ובעיקר התפוצות, צעירי ארצה יעלו ויחזקו המובטחת חנה מקדישה כיום מאמצים רבים ומשקיעה מכספה רואה את מ פ ע ל חלוצי ראוי ב ח ב ל קטיף, מתנחלים ל ת מ י כ ה וחיקוי ,ש א ל י ו יגיעו ש ב ו היא חדשים מכל ק צ ו י ע ו ל ם ,ל ק י י ם א ת ש ל י ט ת ג ו ה מ ו ח ל ט ת ב כ ל ח ל ק י ארץ י ש ר א ל .ה י א ק ו ר א ת עלייתם לעידוד ההתישבות ארצה של צעירים יהודים מהתפוצות והצטרפותם ה ע ו ב ד ת ו ל ד ע ת ה מ ן הראוי ל ה ר ב ו ת ב א ר ג ו ן ט י ו ל י ם למשקי קבוצתיים של ר ו ו ק י ם ו ר ו ו ק ו ת ל ה כ ר ת הארץ ,ב ת ק ו ה ש ב י ק ו ר י ם א ל ה י ר ב ו ו י ג ב י ר ו א ת ה ע ל י ה ארצה של המשפחה, אותם רווקים ורווקות ובעקבותיהם גם כי רק בריכוז כל העם היהודי בארץ את הוריהם המובטחת, ואת יש יתר פתרון בגי סופי ו א מ י ת י ל ה מ ש ד ק י ו מ ו ש ל ע ם ישראל. ס פ ר זה ,ל ד ע ת י ,ח ו ב ה ש י ת ו ר ג ם ל ש פ ו ת זרות ,כדי ש כ ל י ה ו ד י י ו כ ל ל ק ו ר א ו בשפתו הוא ,ו ט ו ב יהיה ,א ם יהפוך ל ה י ו ת ס פ ר ח ו ב ה ל י ל ד י ב ת י ה ס פ ר ב א ר ץ ובתפוצות, מביעה שילמדו חגה בגילוי מהנסיון המר ו י ש א ב ו מן הכוחות ל ב ו ב ח ש י פ ה ש ל שיקולים ,ש ה נ ח ו הטמוגים אותה במסר, בתוך אותו המציאות האכזרית ,מ מ נ ה הצליחה להשרד. בדמות אחרי 234 המשתקפת ב כ ר י כ ת ה ס פ ר מובלטים פניה ש ל ח נ ה ו ב ע י ק ר העיניים. ק ר י א ת ה ס פ ר ע י נ י י ם א ל ה מ ד ב ר ו ת ב ע ך עצמן ,א ל י ך הקורא. ל י ט מ ן מ ו ר )מורבצ׳יק( על ״חורבן וילנה׳ , מאת אלכסנדר רינדז׳יונסקי )סינה( )דברים שנאמרו בערב הספרותי לרגל הופעת הספר ב ־ 5בינואר ,1988 בתל־אביב ,שאורגן על ידי ״ארגון הפרטיזנים ,לוחמי המחתרות ומורדי ה ג י ט א ו ת בישראל״ ,בשיתוף עם בית לוחמי הגיטאות ,איגוד יוצאי וילנה וארגון יוצאי קורינץ( . . .ה ס פ ר מ ת א ר א ת ה מ ר ט י ר ו ל ו ג י ה ש ל יהודי ו י ל נ ה מ ע ר ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ו ע ד ה ג י ע נ ו -ל -א ל ה ש ש י ח ק .ל ה ם ה מ ז ל — ארצה... ...הספר לחיסול מ ת א ר ש ל ו ש ת ק ו פ ו ת (1. : ה נ י ס ו ב־.23.9.43 ב־.13.7.44 (2 מ כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם לוילנה• ב ־ 24.6.41ו ע ד תקופת המלחמה בפרטיזנים ועד לשחרור וילנה (3ה ת ק ו פ ה ש ל א ח ר ש ח ר ו ר .ו י ל נ ה ו ע ד ע ל י י ת ו ל א ר ץ ב־.29.11.59 ...סינר .מ ת א ר א ת כ ל ה א ק צ י ו ת ב נ י ס ו — א ח ת ל א ח ת ,ע ם ה ת א ר י כ י ם המדוייקים, את דיוק המספרים פחות היומיום המדוייקים ש ל дооо של שחזרו טרום־הגיטו הקרבנות, לוילנה אחר ובמיוחד המסתכמים ב־ 80,000יהודים מתאר השחרור .הוא בגיסו ,את־ ה מ ב נ ה וליתד בספר א ת חיי האדמיניםסרמיבי של ה י ו ד ג ר א ט ו ש ל ר ש ו י ו ת הגיטו ,א ת ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ,ה ס ו צ י א ל י ,א ת ה א ו י ר ה ש ש ר ר ה ב ג י ט ו מ ד י יום ,כ מ ע ס ש ע ה בשעה .הדיוק ו ה פ י ר ו ס מ ע ו ר ר י ם מ מ ש ה ת פ ע ל ו ת . ...סיגה אינו מסתפק בתיאור העובדות .הוא מנסה להסביר אותן ועם זאת א י ג ו ש ו כ ח לציין ,ש ה ה ס ב ר ל ה ן ה ו א ש ל ו ב ל ב ד ו מ ג ק ו ד ת מ ב ט ש ל ו .ה ו א איגו מתחמק מגושאים פרובלימסיים, שסביבם התגהל ויכוח והפרובלימםיקה שלהם א ק ט ו א ל י ת ע ד ע צ ם היום הזה. ... ס י ג ה ל א ה י ה ח ב ר ב מ ט ה ה מ ח ת ר ת ו ה ו א מ ת א ר א ת ה מ א ו ר ע מ מ ב ט אישי שלו. 235 ...מי ש ל א ה י ה א ו ת ה ע ת ב ג י ט ו ו ל א ח ש א ת האוירה ה ע ו י י נ ת ש ל ה צ י ב ו ר , אשר עם ה מ ח ת ר ת ל ה ל ח ם ,מ י ש ל א היה שם ,ל א י ב י ן ז א ת . בשמו ולמענו ר צ ת ה זאת ספק אם ניתן ל ת א ר א ת האירוע הטרגי בצורה יותר נ א מ נ ה ואת האירוע ...סיגה — את ה ה ח ל ט ו ת ה ג ו ר ל י ו ת ,ש ב א ו אחריו. את מתאר כפי שהתרחשו ,ולמרות האירועים שעברו מ־40 למעלה ש נ ה מ א ז ה ת ר ח ש ו ת ם ו ע ד א ש ר ה ע ל ה א ו ת ם ע ל הגייר ,הרי ה ס ב ר י ו א י ג ם ב ב ח י ג ת כתיבה של ״חכם ל א ח ר מעשה״. ...הפרק התיאור את השגי הסובר. הבעיות את מתאר תקופת עליו הוא מ ת א ר של הספציפיות הלחימה א ת החיים, יוצאי המחתרות בפרסיזגים הביצועים, מגיסו ביער רודניקי. א ת אחוות וילגה כיד הלוחמים, הכללית במסגרת של הלוחמים הפרטיזנים. הפרסיזגים ...אנו, היהודים, ל א יכולגו ,לצערגו, לסמוך לוחמים. על אחוות בנארוץ׳ ט ע מ נ ו כ ב ר ב צ ו ד ה מ ר ו כ ז ת א ת ס ע ם ה א נ ם י ש מ י ו ת ,א ו ת ה מ ת א ר ה מ ח ב ר ב פ ר ק ה ש ל י ש י ש ל ה ס פ ר ,ב ת ק ו פ ה ש ל א ח ר ש ח ר ו ר וילנה. כ מ ה מ ר ת ק ו ת ה ן ה ש י ח ו ת ,ש ק י י ם ה מ ח ב ר ע ם איליה א ד ג ב ו ר ג ,מ י כ א ל ס ו פ פ ר לאחר של ה ש ח ר ו ר .ה ת י א ו ר ש ל מ ס י ר ת ו ו ה ח ז ר ת ו ש ל ארכיון א ר ג ב ו ר ג ״הספר גודע השחור״.,יש לו לאחרוגה ,כי כלשהי הארכיון משמעות מיוחדת לאור הגיע האקסואליה — ע ל פ י צוואתו ש ל ו כ ת ב היד שבדבר, אדגבורג — עת בח־ד — ל״יד ושם״ בירושלים. מתאר סיגה את המאמץ לקיים את המוזיאון היהודי בוילגה, שהיה בין מ י ס ד י ו ובוגיו ...ה ו א מ ת א ר — מ כ ל י ר א ש ו ן — כ מ ע ט ב ת מ י מ ו ת — א ת ה ש י ח ו ת , הגורמים המוסמכים בוילנה ואת סרובם ״לאפשר לקיים אזכרה שגיהל עם ליהודי גיטו ו י ל ג ה ו ל ח ל ק ם ש ל היהודים ב ת ג ו ע ת ה ה ת ג ג ד ו ת ו ע ל מ ו ת ו ה ט ר ג י ש ל ויטגברג״ .ה מ ח ב ר מ ת א ר ו מ ת ק ו מ ם גגד גילויי ה א ג ט י ש מ י ו ת ,ש ה ג י ע ו ל ש י א ם ב ע ת מ ש פ ט ה ר ו פ א י ם ,ל פ ג י מ ו ת ו ש ל סטלין. השלישי ...בפרק מתאר המחבר את החיים של ״האודים המוצלים מאש״, מ ח ו ר ב ן וילגה ,ש ח ז ר ו ל ח י ו ת ע ל ח ו ר ב ו ת ״ירושלים ד ל י ט א ״ . ...סיגה מ ס י י ם א ת פ ר ש ת ה ג ד ו ד י ם ש ל ו ב ב י ק ו ר ע ם א ש ת ו מ א י ה ב י ו ם ה ז כ ר ו ן לשואה ולגבורה בכותל ה מ ע ר ב י בירושלים .ה ו א מ ת י ח ד ב מ ח ש ב ו ת י ו ע ם ״ ב י ת אבא״ שב״ירושלים דליטא״ ,ש ג מ ח ק ה מהעולם והוא מ ל א ״גאתה לאומית״ בירושלים ה ג צ ח י ת . .־ המעגל גםגר. . ; . .ה ס פ ר ע ר ו ד יפה ,ה ו א ק ר י א ו מ ר ת ק . 236 ... א ר ו * אירוע מיוחד האחרון בקת ל ו ח ו ת ־ זכרון )29 — (1987 ביוני בפולנית )ידיעה מקרקוב( התקיים ובעברית ע < ם — בקרקוב על אירוע בניין לא הגימנסיה יומיומי: העברית גילוי לשעבר ברחוב בז׳וזובה .5א ת ה כ ת ו ב ת ע ל ה ל ו ח ו ת ב ב ר ו נ ז ה ת כ נ ן ו ב י צ ע ה פ ל ס ט י ק א י הגריק מטליגגייביץ׳ בזו ה ל ש ו ן : ״בבניינים ספר א ל ה ב ר ח ו ב ב ז ׳ ו ז ו ב ה 5ופח־בז׳ז׳יה 1פ ע ל ו ש ל ו ש ה ב ת י ־ מיסוד ח ב ר ת בית־הספר העממי והתיכוני בקראקוב: בית־הספר ה ע מ מ י ה ע ב ר י והגימנסיה ה ע ב ר י ת ע ״ ש ד ״ ד חיים ה י ל פ ש ס י ץ ו ב י ת ־ ס פ ר למלאכה. א ח ר י שלושים ו ח מ ש ש נ ו ת ק י ו ם ש ל ב ת י ה ס פ ר ה א ל ה ה ם ח ו ס ל ו ע ל ידי ה פ ו ל ש י ם ה ג א צ י ם ו ג ו ר ל ה מ ו ר י ם ו ה ח נ י כ י ם כ ג ו ר ל י ה ד ו ת קראקוב.״* האירוע לרגל הגיעה גם אחדים של ב י ת ־ ה ס פ ר ל מ כ ר ו ת ולאנרגיה, בוגוצקי, בירך מניצולי מישראל תלמידי קבוצה, הגימנסיה, השוכן כ־40 המוגה המתגוררים כעת ואשה. איש בקרקוב. בבגיין ברחוב השתתפו המגהל הגוכחי בז׳וזובה ,י ר ד י העמיד את המבנה לרשות מ ש ת ת פ י הכינוס .באחד מאולמי בית־הספר א ת ה ב א י ם ט ד י א ו ש חז׳גובסקי — י ו ״ ר ה ו ע ד ל ש מ י ר ה ע ל א ת ר י ה ת ר ב ו ת היהודית — ובמלים גרגשות העלה זכרוגות מימים ע ב ר ו בוגר הגימנסיה העברית, העסקן מתח הבלתי־גלאה לכותלי ותכלת־לבן בסקס הבגיין, של אירגון גערך גילוי יוצאי קרקוב, הלוחות, רפאל גגזרו שרף. הסרטים בהמשך בצבעי הטקס, אדום־לבן ו ה ו נ ח ו זרי פרחים. ה ש ת ת פ ו בין ה י ת ד :ר א ש ה ג צ י ב ו ת ה י ש ר א ל י ת בוורשה ,ה ש ג ר י ר מ ר ד כ י פ ל צ ו ר ,ד ק ם ו ר ה א ו ג י ב ר ס י ס ה ה י א ג י ל ו נ י ת ,ה פ ר ו פ ס ו ר יוזף גיירובסקי ,יו״ר א ג ו ד ת י ח ד י ה ה י ס ט ו ר י ה ו ה ע ת י ק ו ת ש ל ק ר ק ו ב ,ה פ ר ו פ ס ו ר ירז׳י וירוזומסקי ,יו״ר ה ק ה י ל ה היהודית * ב ק ר ק ו ב ,צ ׳ ס ל ב יעקובוביץ׳ ו ה ע ו ר ך ירז׳י טורוביץ׳. הערת המערבת :הגוסח הועתק כלשוגו על גבי לוח הזכרון. 237 האירוע קביעת והוועד הסתיים בפגישה, הלוחות ,פרי ל ש מ י ר ה על והעתיקות שהתקיימה עבודתם אתרי במשרדי הקהילה. ה מ ש ו ת פ ת ש ל אירגון יוצאי התרבות ה י ה ו ד י ת ^זליד אגודת קרקוב ידידי בישראל ההיסטוריה ש ל קרקוב ,מהווה צעד ח ש ו ב ב ת ח ו ם ה נ צ ח ת גוכחותם ש ל היהודים בפולין ו ת ר ו מ ת ם ל ה ת פ ת ח ו ת ת ר ב ו ת ה ו מ ד ע י ה . קז׳ימייז׳ נורצ׳ייביץ׳ מפולנית :מרים עקכיא 238 קלרה מעין הפינוס הבינלאומי לתולדות יהודי פולין ותרבותם רשמים אישיים ה כ י נ ו ס ה ב י נ ל א ו מ י ל ת ו ל ד ו ת יהודי פ ו ל י ן ו ת ר ב ו ת ם ,ש ה ת ק י י ם בימים 31ב י נ ו א ר — בפברואר 5 באוניברסיטה 1988 העברית השאיר בירושלים, רושם ב ל יימחה המרכז לחקר על כל משתתפיו. המארגן תולדות והרוח החיה י ה ו ד י פולין פתיחת עצם ב ו היה ותרבותם הכינוס היתד. הפרופסור חנא באוגיברסיטה מרגשת. שמרוק ,ראש העברית. משמעות במיוחד סמלית היתה למלות ש י ר ו ש ל ה מ ש ו ר ר א ב ר ה ם ס ו צ ק ב ר ,ש ה ש מ י ע ה ה ק ר י י ג י ת ל א ה ש ל ג ג ר :״מיינע ווערטער הכנס ז ע נ ע ן ט ר ע ר ן ״ — מ ל ו ת י הן ד מ ע ו ת .ו א מ נ ם מ ע י ג י ה ם ש ל ר ב י ם מ ב א י ז ל ג ו ד מ ע ו ת ו ל א ר ק ב ש ע ת פ ת י ח ת ו א ל א ב ר ב י ם מרגעיו .השונים. עלי העיקה במיוחד ההכרה ,שאחרי חמשים ש נ ה כמעט ,שחלפו מאז שנות השואה למדעי שעברו עלי בוורשה, אותה ורשה, בה למדתי באוניברסיטה ובמכון ה י ה ד ו ת ,ה מ ח ק ר ו ה ה ת ע ס ק ו ת ב כ ל ה נ ו ש א י ם ,ב ה ם היינו שקועים .ב ש נ י ם ה ט ו ב ו ת ה ה ן ו א ש ר ה ט ב י ע ו א ת ח ו ת מ ם ע ל כ ל חיינו — ,כ ל ה נ ו ש א י ם ה א ל ה מסורים ע ת ה בידיהם של החובה ל ה צ י ל א ת ז כ ר ם ש ל יהודי פ ו ל י ן ו ת ר ב ו ת ם מ ש ב ח ה • ג מ ו ר ה ו א מ נ ם ה ם מתמסרים לכך בלהם ועושים א ת מ ל א כ ת ם .בדייקנות אנשים אלה מסבירים מישהו חוקרים ואנשי מ ד ע פולנים ,שנטלו ע ל עצמם את חייב ל ס פ ל ת ו פ ע ה זו בפשטות: ובמומחיות. ״אין ע ו ד יהודים בפולין .והרי ב ה נ צ ח ת זכרם ו ת ר ב ו ת ם .ל א .ר ק א נ ח נ ו ,הותיקים ,הזוכרים עדיין א ת היהודים ,ח ב ר י נ ו מ ב י ת ה ס פ ר ,א ב ל ג ם ס ט ו ד נ ם י ם צעירים ,ש מ ע ו ל ם לא פ ג ש ו ביהודי ,מ ג ל י ם עניין ר ב נכסים עשירים של בנושא זה ושואלים ,מ ה ק ר ה ל כ ל אותם במשך מאות ה ת ר ב ו ת ,שהיהודים פיתחו על א ד מ ת פולין בשנים. 239 הפרופסור את זה י ח ף גירובסקי מהאוניברסיטה היאגילונית ביהדות המחקר קובע, פולין, לדבר שאין בקרקוב, על המרכז תולדותיה במוסד פולין של ב ל י ל כ ל ו ל ב ה ם א ת ת ו ל ד ו ת יהודיה ו כ י נ ו ש א זה ה פ ך ל ל ה י ט ב ק ר ב ה ס ט ו ד נ ט י ם הפולנים. פולין אכן, להתעניין התעוררה כאשר ביהודיה, עוד אין בקרבה. יהודים על אדמתה נותר בית־ ק ב ר ו ת עצום והמצבות האלמות משמשות נושא להתעניינות ומחקר. השתתפתי פרופסורים במשך וחוקרים ימי בסדנאות הכנס מהאוניברסיטאות שונות הרצאות ושמעתי בישראל ובחו״ל .מעניין מפיהם ומרגש של במיוחד ה י ה הסימפוםיון ע ל ה ש ו א ה ב פ ו ל י ן ב ה ג ח י י ת ו של ה פ ר ו פ ׳ ג י ר ו ב ס ק י ו ב ה ש ת ת פ ו ת ם אישים של היהודים, שוגים הסופר וממקומות מפולין ברסושבםקי, אחרים, בלונסקי, ביגיהם שרף פליקס לוחם המחתרת מלונדון וידיד ישראל והפרופ׳ גוטמן מישראל. מיוחד מוקדש לדיון יום ושם״, יצחק הד״ר ארד, על .השואה.:גערך בהרצאתו גילה ב״יד־ושם״ .יר׳ר פרטים על חדשים הגהלת תקופת ״יד־ השואה. בין ה ש א ר ס י פ ר .ע ל ר צ ח 42,000יהודים ב י ו ם אחד ,ב ו ־ ז מ ג י ת ב ש ל ו ש ה מ ח נ ו ת זה היה מ ק ר ה ה ר צ ח שוגים. מיוחד ראויה לציון בהיסטוריוגרפיה. שוגים, במשך 1949 משגת ״הוקמו.מחגות להכחיש שורקי מפארים 1945 עד את .האמת ,1985 על מלאי השואה. ק ר א ת י א ו ר כ ג ו ן זה ש ל מ ח ג ו ת השמדה, ב א ו ש ב י ץ ו ב ו גםפו ליד ה פ ר ו פ ׳ י .צ. השגים מאז אחת ׳ויחידה: פולגיים היה הרצאתו של ביותר תקופת על ה פ ר ו פ ׳ ש ו ר ק י ,י ה ו ד י צ ע י ר וגמרץ ,צ י ט ם מ ו ב א ו ת שהופיעו שמגמתם ההמוגי הגדול בכל השואה. שגקראו בתי וזיופים, ספרי לימוד ההשמדה.: חרושת למוות, שלושה מיליון כני־אדם. מפרסומים סילופים מתוך השואה הגדול המחגה במחגות מיידגק בכולם וסרבליגקה ל ו ב ל י ן .ר צ ח ו .הגאצים שגי מיליוגים בני־א־ם .המשלוחים שהגיעו ל מ ח ג ו ת סיפקו כל צרפתים, פעם הגזים חדשים י ו ג ו ס ל ב י ם ויהודים בכבשגים. תיאור קרבגות של הפשיזם זה מ ב ל י ט במחגות ובהם — ש ה ו מ ת ו ב ח ג ק ב ת א י הגזים .א ת ה ג ו י ו ת ש ר פ ו ימים ו ל י ל ו ת ע ל ה ה ע ש ן מ א ר ו ב ו ת את הרצחגי פולגים, רוסים, השאלה, ה ה ש מ ד ה .היו מגין מיועדים יכלו הקרמטוריות.״ התלמידים אך ורק בפולין ליהודים וכל לדעת, אלה שתאי המתוארים ברוסים ,צ ר פ ת י ם או י ו ג ו ס ל ב י ם ,היו ג ם ה ם יהודים ,ילידי א ו ת ן ה א ר צ ו ת ו ג ר צ ח ו ע ל ה י ו ת ם יהודים .כ י צ ד יביגו ה ת ל מ י ד י ם א ת מ מ ד י הזוועות ,ש ק ר ב ג ן ה י ה ה ע ם היהודי, ש ע ה ש ב כ ל מ ק ו ם מ ד ו ב ר ב ב ג י ־ א ד ם ס ת ם ,ב ל י ל ה ז כ י ר ש ה י ו יהודים ? הפרופסור השגיח. מ .מ ו ש ק ט ד י ב ר ע ל דבריו הגלויים האגטישמיות בפולין שלאחר מ ל ח מ ת העולם והתקיפים, שביטאו בנאמנות את הרגשתם האמיתית ש ל .ה נ ו כ ח י ם ,ל א ג ע מ ו ב מ י ו ח ד ל א ז ג י ה ם ש ל ה א ו ר ח י ם מפולין .א ך ג ם ה פ ר ו פ ס ו ר קרםטן בפולין, גם — אשה פולניה צעירה — סיפרה בהרצאתה ה מ א ל פ ת על האנטישמיות על כ א ש ר א י ן ,ע ו ד י ה ו ד י ם ב מ ד י נ ה זו. .התרגשות בתי 240 כל הנסיונות להשתיק כל קול, המבטא יחם חיובי ליהודים — בלתי רגילה עוררה ה ק ר ג ת שקופיות .וסרטים ,ש ה ר א ו ה כ ג ס ת בפולין — פ ר י ע מ ל ם ש ל פ ר ו פ ס ו ר י ם ו ס ס ו ד ג ט י ם , את שרמי המתחקים .אחר אתרים יהודיים אלה נחרבו. ההקרנה לוותה לצורה הרקע תמונותיהם הכנסת ובעיירות בערים בהרצאתו הארכיטקטונית הקטנות של של וחושפים הפרופסור ידי הכנסת. בתי מבנים, ששרדו ולא ברנובסקי, שהסביר את הופיעו על .המסך השאר בין ש ל ב ת י ה כ נ ס ת :ה ג ב ו ה ,ש ל ה ר מ ״ א ושל .פ ו פ ר ב ק ר ק ו ב וכן ב ת י ־ ב ע ר י ם ו ב ע י י ר ו ת ,כ מ ו טיקוצ׳ין ,א ו ל ש נ י צ ה ,ל נ צ ו ט ,איזביצה ,פ ש ם ד ס ק , זמושץ׳ ,ט ו ר ק ה ,ל ו ב ל י ן .ג ם ב י ת ה כ נ ס ת הישן ב ע י ר מ ו ל ד ת י ז׳שוב ,ב ו ב י ק ר ת י עם אבי בימי חג ומועד. כ נ ס ת זה נבגד .ב ש ג ת בית הקהילה ובני מפני 1617ב צ ו ר ת מ ב צ ר ,כ ד י ל ה ב ט י ח א ת ש ל ו מ ה ש ל התנפלויות של פיחוטקה, משפחת פורעים המתמסרים ברבריים למחקר למיניהם. בנושא הפרופסור ציינו זה, ברנובםקי שבתי בצער, ה כ נ ס ת ב פ ו ל י ן נ ה ר ס ו ל א בידי ב ר ב ר י ם ,א ל א ב י ד י ב נ י ע ם נ א ו ר כ ב י כ ו ל . המרצה ס י י ם א ת ד ב ר י ו ב ה ע ר ה א י ש י ת :״ כ ש ה י י ת י י ל ד ,הייתי מ צ י ץ ל ב י ת ־ הכנסת ביום כיפור. אהבתי לראות את והייתי מקנא בילד היהודי, שעמד על מכל המנורות יד המאירות מלא אביו, והנרות אמונה, הדולקים אותו שיציל רע...״ מ ר ג ש ת ב מ י ו ח ד ז ו מ נ ה ל י ביום ה א ח ר ו ן ש ל ה כ י נ ו ס ,ש ה ו ק ד ש ל ח י נ ו ך חוויה בפולין. היהודי היהדות הרצאתו של בוורשה המרצה, שנים. הפרופסורים חברי גוליגר, ויכולת עמידה כל ללימודים במכון, מאוניברםיםת העניקו אלה בשגות ההרצאה לשימצה, אותי נעורי העלה על ואל את המוסד, זכרם למדתי ארבע בו מורינו של הדגולים, מ ש ה שור ,מ א י ד ב ל ב ן ,ה ר ב ב ר א ו ד ה ,ה ד ״ ר י ע ק ב כהן ,א ו ס ס ר ז צ ר , וייס. אגב החזירה הד״ר אל אריה ימי באומיגגר המכון הגבוה למדעי על השואה המכון ורשה, שהוגהג לנו ממנו כוחות האפלות. הועלה ההומגיםט במוסדות ידע מקורי, שאבנו נפשיים זכרו הגאור, ההשכלה של הפרופסור סדיאוש שהתגגד ל״גיסו כדי להפריד בפולין, קוסרביגסקי הספסלים״ באולמי הידוע ההרצאות בין ה ס ט ו ד נ ט י ם ה נ ו צ ר י ם והיהודים .ה פ ר ו פ ס ו ר ק ו ם ר ב י ג ס ק י ה ת י י צ ב ב ע ת ה ר צ א ת ו ליד הסטודנטים היהודים בצד שמאל של האולם ל א ו ת מ ח א ה והזדהות ב מ א ב ק ם על באנטישמיות. נםיונותיו הבלתי להציל נלאים את תלמידיו היהודים מן הגיטו ב ו ו ר ש ה ה ו ע נ ק ל ו ה ת ו א ר ש ל ח ס י ד א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ו ה ו א נ ט ע עץ ב ש ד ר ת אומות העולם ב״יד ושם״ חסידי הד״ר שהיה וכן א ד י ה ב א ו מ י ג ג ר ה ז כ י ר ב ה ר צ א ת ו ג ם א ת ש ל מ ה דיקמן ,ה ג א ו ן ש ג ש כ ח , אף ה ו א ת ל מ י ד במכון ו ב ת ק ו פ ת לימודיו ת ר ג ם ל פ ו ל נ י ת משירי ביאליק האפוסים את סופוקלם. על בירושלים. אחר תרגומי הרצאה החומריים קום מופת המדינה שלו מענייגת על ״איליאם״ עלה מהספרות רשת בתי ארצה היוונית הספר ו״אודיםיאה״ וזכה לקבל והרומית העבריים ושבע את פרם הטרגדיות של טשרגיחובםקי העתיקה. ״תרבות״ בפולין השמיע ה ד ״ ר ש ל ו ם ח ו ל ב ס ק י ,ח ב ר ק י ב ת עין השופט. במשך היהודי והשכלה. החושב תקופה של 22ש נ י ם ה ט ב י ע ו ב ת י ס פ ר א ל ה א ת ח ו ת מ ם ע ל ה ח י נ ו ך הלאומי בפולין ועודרו א ת הכוחות הגנוזים מ ט ר ת ם של בנפש הנועד התאב לידע ב ת י ־ ה ס פ ר ״ ת ר ב ו ת ״ ה י ת ה ל ע צ ב ד מ ו ת ש ל צ ע י ר יהודי, ו מ ד ב ר ע ב ר י ת ו ה ש ו א ב מ מ ק ו ר ו ת ה י ד ע ש ל עמו .אכן ,ר ב ל א י ן ע ר ו ך 241 ה י ה ח ל ק ו ש ל ב י ת ה ס פ ר ״ ת ר ב ו ת ״ ב ח י נ ו ך ה ד ו ר הצעיר ב פ ו ל י ן ל י ה ד ו ת ו ל צ י ו נ ו ת ו ב י ח ד ע ם ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת נ ת ן ל נ ו ע ר היהודי א ת ה כ ו ח ל ה י א ב ק ל מ ע ן הלאומי הכבוד לסיום וההישרדות בימי השואה הנוראה. ר א ו י ל ה ז כ י ר מ ד ב ר י ה ש ל א ח ת ה מ ר צ ו ת ,א .צ ל ה מ פ ו ל י ן , את הקטע מ ז כ ר ו נ ו ת י ו ש ל יהודי מ ז ק ו פ נ ה ושמו ה ו ר ו ב י ץ :״ א י נ נ י א ו ה ב א ת פ ו ל י ן ,ש ש ו נ א ת אותי, אלה 242 ש ח נ כ ה א ו ת י ל ה י ו ת פ ו ל נ י ,א ב ל היא ק ו ר א ת לי יהורון״ .י ת כ ן ש ב מ ל י ם מ ס ת ת ר ת ה ט ר ג ד י ה ש ל ע מ נ ו בגולה. ב ה яש ו א מ .וירט צ ר ו ר ״משואה״ תודעת המכון — השואה את רואה ייעודו בהנחלת המרכזי השואה לבני נוער מהארץ והתפוצות. כבכל בכל — ללימודי י ד י ע ו ת ש נ ה נ ע ר כ ו ג ם ה ש נ ה ש נ י ס מ י נ ר י ם ב ש ב ו ע ל ק ב ו צ ה ש ל 80מ ש ת ת פ י ם אחד .מ ס פ ר ימי ה ס מ י נ ר מ ס ת כ ם ה ש נ ה ב־.20,000 המשתתפים בסמינרים ה ם ב ג י גוער מהארץ ,מ כ י ת ו ת י ״ א — י ״ ב ו ב ג י ג י ל ם מ ה ת פ ו צ ו ת ,ה נ מ צ א י ם ב א ר ץ ב מ ס ג ר ת ש ל פ ר ו י י ק ס י ם שונים ,ב ה ם ד ו ב ר י ס פ ר ד י ת ,א ג ג ל י ת ,ג ר מ נ י ת ו פ ו ר ס ו ג ז י ת . לאחר עשיר כל הפעילות שנות ב״משואה״ החינוכית הצםבר במכון שלנו גסיון ב ה ו ר א ת נ ו ש א השואה .ע ל ס מ ך נ ס י ו ן זה ע ו צ ב ה ג י ש ה ח י נ ו כ י ת נ א ו ת ה להמשיך וברצוננו בפיתוחה ולדרבן מורים להיססוריה חינוך ואנשי אחרים ל א מ ץ ש י ט ה זו. ר ע י ו ן זה ה ו ב י ל ל מ י ה ק מ ת ה מ ר כ ז י ה ה פ ד ג ו ג י ת ש ל ״ מ ש ו א ה ״ .מ ט ר ת ה ה ע י ק ר י ת היא פי תוכניות שונות, להעמיק ולפתח הקשורות בהוראת השואה והבגויות ע ל ה ק ו ה ח י נ ו כ י ש ל המכון .ת ו כ נ י ו ת א ל ו כ ו ל ל ו ת ח מ ר ת י ע ו ד י ,כ ת ב י זכרונןת, ראיונות לצרכיו מאז ע ם נ י צ ו ל י ה ש ו א ה ועוד .ב נ ו ס ף ל ת ו כ נ י ו ת ה ח ד ש ו ת ,ה מ ת פ ת ח ו ת ב מ כ ו ן הוא ,ה נ נ ו מ מ ש י כ י ם ב פ י ת ו ח ת ו כ נ י ו ת ל מ ו ר י ם ל ה י ס ט ו ר י ה . קיומה טרבלינקה של המרכזיה הפדגוגית י צ א ו -ל א ו ר -במסגרתה שני קבצים: — קובץ מקורות ,ל ק ר א ת מ ש פ ט ד מ י א נ י ו ק ; ל ק ר א ת יום ה ש ו א ה — . קובץ מקורות .קובץ נוסף נמצא בהכנה ו מ ט ר ת ו לסייע לתלמיד ,ה מ ב ק ר באתרי ההשמדה. במרכזיה חברה הפדגוגית ניתנת הדרכה למורים להיסטוריה, למחנכים ולמרכזי־ ב ב ת י ה ס פ ר התיכוניים ,ב מ ס ג ר ת ימי עיון א ו פ ג י ש ו ת יחידגיות. ב י מ י ם א ל ה סיימנו ש ל ב ראשון ש ל ש י פ ו ר ה ת נ א י ם ה פ י ס י י ם ש ל ה מ כ ו ן ע ל ידי• שיפוץ הקבועה יסודי ב ח ד ר י ה מ ג ו ר י ם ב פ נ י מ י ה ה י ש נ ה , וכוי. העבודה בוצעה הודות לסיוע באמפיתיאטרון, מאת באולם התצוגה הפדרציה .הציוגית בקגדה, 243 שתרמה בעזרת ל מ ט ר ה ז א ת ס כ ו ם ש ל 100,000ד ו ל ר .נ ו ס ף ל כ ך א נ ו נ י ג ש י ם ק ר ן החיגוך ש ל ה ס ו כ ג ו ת ה י ה ו ד י ת ל ת ו כ ג י ת ה ג ד ו ל ה יותר ,ה כ ו ל ל ת ב נ י י ת ה מ ב נ ה הפדגוגית, למרכזיה בשלב של נמצאת כיתות חדשות, תכנון. חדרי מתגהל משא גוספים מגורים ומתן עם ומועדון. הפדרציה התוכגית ליצירת הקגדית ק ר ן גדולה ,ש מ פ ר ו ת י ה ת י ע ז ר ״ מ ש ו א ה ״ ב פ ע ו ל ו ת י ה ה ש ו ט פ ו ת . מ י ב ג ה ה מ ר כ ז י ה ה פ ד ג ו ג י ת י כ ל ו ל ס פ ר י ה ע י ו ג י ת ו מ ר כ ז ל ה ד ר כ ת מורים ,מ ד ר י כ י ם במקביל ותלמידים. יוקם אודיו־ויזואלי, מרכז שייעודו המרכזי ריאיון יהיה ו ת י ע ו ד גיצולי השואה. ביצוע כ ל ה ת ו כ ג י ו ת ה א ל ה ה ו פ ר ל מ צ י א ו ת ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה מ ג ב י ת ל י ש ר א ל ובתמיכתה המלאה .פ ע ו ל ת ה בקגדה בשיפור רבים ההגאים במכון ובהקמת ה מ ב ו ר כ ת ש ל המגבית מוצאת א ת ביטוייה המיבגים יותר לסמיגרים ו פ ת י ח ת מ ס ל ו ל השואה. הידוק הקשר בין המכון היום, עדיין בתגאים ש ל ק ב ו ע ' ל ה כ ש ר ת מורים ,ש י ע ס ק ו לבין א ת הנוער ,א ת ה ס ט ו ד נ ט י ם ו ה מ ו ר י ם צפיפות החדשים ,שיאפשרו ק ב ל ת תלמידים יהודי באמצעות קנדה היהודים לעיסוק גדולה ,אנו בהוראת המגבית יקרב ב נ ו ש א השואה. סמינרים מקיימים מיוחדים וימי עיון בגוסף ע ל ה ס מ י ג ר י ם ה ש ב ו ע י י ם ה ר ג י ל י ם . סמינרים מיוחדים סמיגרים סמיגר ל ב ג י ־ ג ו ע ר יהודי מ ג ר מ נ י ה ) ה ת ק י י מ ו ש נ י סמיגרים(. לקבוצת גוער גרמגי )חברי הארגון ״אותי כפרה״(. ס מ י נ ר ה כ נ ה ל ב נ י נ ו ע ר ,ש ג ם ע ו ל ג ר מ ג י ה ב מ ס ג ר ת ח י ל ו פ י גוער. סמינר הכנה ל ק ר א ת נ ס י ע ת מ ש ל ח ת נוער לפולין• . סמינרים למורים ולמחנכים גרמניים. ימי־עיון ׳למורים ל ה י ס ס ו ר י ה ,ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ב י ת ־ ה ת פ ו צ ו ת ,מ ש ר ד ה ח י מ ר — א ג ף הגוער וסמיגר הקיבוצים. ל ש ל י ח י ם ,ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם מ כ ו ן ה ש ל י ח י ם ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית. למורים להיסםוריה ,ב ש י ת ו ף ע ם ו ע ד ת ה ח י ג ו ך ש ל ת נ ו ע ת המושבים. להיסטוריה למורים ואזרחות, בשיתוף פעולה עם בית הספר להשתלמויות מ ו ר י ם בחיפה. למדריכים מ ב ו ג ר י ם ) ב נ י (27—23ב נ י קיבוצים, העוסקים בהדרכת גרעיגי נח״ל ,בשיתוף פעולה ע ם אפעל. ג ם השנה ,ש נ ת ת ש מ ״ ח — ,1987/8כ ב ש נ י ם קודמות ,ה י ת ה ה ת פ ו ס ה ב מ כ ו ן ״משואה״ מלאה. התלמידים ב א ו מבתי־הספד מכל קצות הארץ — מאילת ומהגליל — וכן מ כ ל המיגזרים — גוער מ י ש י ב ת בגי־עקיבא באור־עציון וגוער מ ק י ב ו צ י השומר הצעיר. 244 ב מ י ו ח ד ראוי לציין ה ש ת ת פ ו ת ק ב ו צ ו ת נ ו ע ר מ ג ר מ נ י ה .ה ב י ק ו ש ב ק ר ב ה נ ו ע ר ב ג ר מ נ י ה ליידע ב ג ו ש א ה ש ו א ה ג ב ר .ק י י מ נ ו ס מ י נ ר מ ש ו ת ף ש ל מ ו ר י ם מ ג ר מ נ י ה ומישראל. זה בסמיגר הופיע דוד הסופר וגאוה גדוסמן סמל, שהרצתה על ה ד ו ר השני ו ה ש ל י ש י א ח ר י ה ש ו א ה ב י ש ר א ל ו ב ג ר מ ג י ה .ה ס מ י נ ר ס ו כ ם ב ה ר צ א ת ו ש ל ה פ ר ו פ ׳ יהודה באואר. כמו־כן קיימנו מ ס פ ר סמינרים ל ב נ י ־ נ ו ע ד ישראלי בהכנה ל ק ר א ת צ א ת ם ל ב י ק ו ר בפולין. אירועים במשר במארס מיוחדים ה ש נ ה ה א ח ר ו נ ה נ ע ר כ ה ב ״ מ ש ו א ה ״ ש ו ר ה ש ל אירועים מיוחדים ,כ ל ה ל ן : 1987נ ע ר ך ט ק ס ה ע ג ק ת פ ר ם ״ מ ש ו א ה ״ ע ״ ש יהושע א .ג ל ב ו ע ל ש נ ת ת ש מ ״ ז — .1987 מהאוניברסיטה יהדות בשנה העברית ביילורוסיה זו בפרס הוכתרו הד״ר ״משואה״: שלום חולבםקי בירושלים ע ל ס פ ר ו ״על נ ה ר ו ת הניימן והדנייפד — במלחמת והפרופ׳ מ ת ת י ה ו מ י נ ץ המערבית השניה״ העולם מאוניברסיסת ת ל ־ א ב י ב על ספרו ״ ח ב ר ויריב״. ב ט ק ס הושמעו דברים מפי ח ב ר י ו ע ד ת השופטים ,הד״ר דינה פורת ומר צ ב י חרמן וחתן הפרם ,הד״ר חולבםקי )ראה להלן(. בחנוכה, כמו בשגים הקודמות, קיימגו הקשה והסוער הופיעו רבים .הינחה ריאיון העדים .ב ש ם ה נ ה ל ת ״ מ ש ו א ה ״ שציין לרמת את תרומתם של העדים את מיפגש הערב בירך עדים; על אף האויר מזג נ ת נ א ל אבי־יונה ,האחראי ע ל א ת ה ב א י ם ל מ י פ ג ש מ נ ח ם וירט, הסמינרים המתקיימים ב״משואה״ ואת נ כ ו נ ו ת ם ל ה ת י י צ ב ב כ ל עת ,ש ה ם נ ק ר א י ם ל ה ו פ י ע . דוגי ש ט א ו ב ר ב י ר ך ב ש ם צ ו ו ת ה מ ו ר י ם ו ג ם ה ו א ציין א ת שיתוף הפעולה מ צ ד העדים .ב ש ם ה ע ד י ם ד י ב ר ה פ ג י ג ה ג ו פ ר ו ה ד ג י ש ה ,ש ב ה ו פ ע ו ת י ה ם ב ״ מ ש ו א ה ״ ב פ ג י ה ת ל מ י ד י ם ה ם מ מ ל א י ם א ת צ ו ו א ת ם ש ל ק ד ו ש י ה ש ו א ה שגיספו. מסיבת ש״ו בשבט עם חסידי אומות העולם ביוזמתו של ח ב ר הוועדה ל ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש ע ל יד יד־ושם ,מ ר ב ח ך ש ר ו נ י ,א ר ח נ ו ב ״ מ ש ו א ה ״ ב ם ״ ו ב ש ב ט א ת ח ס י ד י א ו מ ו ת העולם ,החיים ב י ש ר א ל . הגיעו ששים איש ,ה מ צ י ל י ם ב ל ו ו י י ת ג י צ ו ל י ה ם .א ח ד י ה א ר ו ח ה ה ח ג י ג י ת ב ח ד ר האוכל של ״משואה״ סיפר שדוגי ע ל פעולותיו ש ל ה מ מ ן ובמיוחד ע ל ה ח ד ר ת תודעת השואה ב ד ו ר הצעיר. אחרי ביקור קצר ב א ת ר ההגצחה ע ב ר ו האורחים ל ק י ב ת ת ל ־ י צ ח ק והשתתפו עם ילדי המשק בגטיעת שדרה חדשה. מכאן הם הוסעו ל״בית־גדי״. חברות ח ל • י צ ח ק הכינו כיבוד ובאווירה מ ר ו מ מ ת נ ע ר כ ה ת ו כ נ י ת א מ נ ו ת י ת ל כ ב ו ד האורחים. ה ת ו כ נ י ת כללה ברכות ,פרקי נגינה וזמרה ש ל שירי אדץ־ישראל בביצוע מ ק ה ל ת אבן־יהודה. 245 •• ה י ו ם הסתיים ב ״ ס ד ר ט״ו ב ש ב ט ״ ב ח ד ר ה א ו כ ל ש ל ה ק י ב ה ו ב א ר ו ח ה ח ג י ג י ת , בה - נ ה נ ו ה א ו ר ח י ם מ פ י ר ו ת הארץ. כ ו ל נ ו הרגשנו ,שבאירוח זה ה ח ז ר נ ו ,ו ל ו ב מ ק צ ת ,א ת ה ח ו ב הגדול ש א נ ו ח י י ב י ם לבני־אדם 246 ה נ פ ל א י ם האלה. ,, דברים ב ט ק ס הענקת פרס ״משואה ע ש יהושע א .גלבוע לשנת תשמ ז—1987 ,, ,, נימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס לדייר שלום חולבסקי חברי אחד הפרסים ועדת משני הפרסים ע״ש לשגת א. יהושע גלבוע ת ש מ ״ ז — 1987 שמחים לד״ר מקרב שלום להעניק לב חבר חולבסקי, את קיבוץ עין ה ש ו פ ט ,ע ל ס פ ר ו ״ ע ל נ ה ר ו ת הניימן והדניי״פר — י ה ד ו ת ב י ל ו ר ו ס י ה ה מ ע ר ב י ת במלחמת השניה״, העולם הוצא אשר הפועלים ע ל יחי מ ו ר ש ת ו ס פ ר י ת מזה והמכון ליהדות זמננו ש ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ה ע ב ר י ת מזה. והיה ט ע מ י נ ו ו נ י מ ו ק י נ ו : זהו ס פ ר ראשית, המקובלים עשיר המבוסם עבודת מחקר על שנעשתה על־פי כללי ל כ ל פ ר ס י ה ם :ה מ ח ב ר השעין א ת מחקרו על חומר ארכיוני וראשוני — מ א ו ת ר ב ו ת ש ל מ ס מ כ י ם ,ל מ ע ל ה מ־ 300עדויות ש ל נ י צ ו ל י ם , לדבר על עשרות החומר ספרי שפות בצורה לו הסתפק בכך האחת, גוספות. בית המחתרת הורתו גידולו הרב ל ־80 המתייחס גיטאות, ערך ולידתו רק המחבר של בתקופת לפי דברי הגיםו באחת שהוקם ההקדמה מעיירות בעיירתו האיזור, היה שלא בשש המחבר היינו א ו מ ר י ם ״דיינו״ .א ל א ש ל ח י ב ו ר זה ש ת י ובחרותו. החלוצית ,אך הזה, של שונות. גם את כתבי־עת, זכרון ושורה ספרים ומאמרים בהירה ,ל פ י ס ד ר כ ר ו נ ו ל ו ג י ועגיגי ,ג י ת ח א ו ת ו והגיע ל מ ס ק נ ו ת . ושם המדע מעלות גייסביז׳, בין ש ה ק ח ם פרופ׳ יהודה ראשי באואר ל ס פ ר יודעים אגו ש ה י ה ג ם מ פ ק ד ו ש ל ה מ ר ד ב ג י י ס ב י ד ,הראשון ב א ו ת ו איזור. ב צ נ י ע ו ת ו ה ר ב ה ציין א מ נ ם א ת ש מ ו ש ל ו בין ש מ ו ת מ א ר ג נ י המחבר התגועה ו ה מ ח ת ר ת ,א ך כ ת ב מ ע ט מ א ו ד ע ל עצמו ,ו ל א כ ת ב מ פ ו ר ש ו ת ש ה ו א א ש ר פ י ק ד ב ע צ ם ע ל המרד. נדמה שהם גם לי שד״ר חולבםקי הצליח ל ה מ נ ע מן הפחים האורבים לרגלי חוקרים ניצולים, והם בעיקרם: העמדת עצמם, או משפחתם, או תפקידם ;247 במרכז ,שלא בפרופורציה לארועים ו ל ת ה ל י כ ם ; ותיאור רגשני או מוגזם, ועירם על המעיק משתתף את הקורא ומחטיא פעיל התמונה במתרחש הרחבה, את ובקי ולרדת מטרתו. לפני ואולם ולפגים לעומקה העובדה, בפרטיו, שהמחבר לא ולמשמעויותיה מגעה מבלי שלגו ממגו להסחף היה לדאות ברגשותיו ו ב צ ע ר ו .ו ל א זו ב ל ב ד ,א ל א שאין ה ו א נ ר ת ע ג ם מ ל ב ק ר א ת כ ת י ב ת ה ה י ס ט ו ר י ה ה נ ו כ ח י ת ,ו ל ק ר ו א אותנו ,כ ו ת ב י ה ה י ס ס ו ר י ה ש א י נ ם נ י צ ו ל י ם — ל מ ח ש ב ה נ ו ס פ ת : ״המינוח הקיים בדיסציפלינות השונות של החיים והמחקר בחברה אנושית רגילה איגו של הולם כ ל ל א ת מציאות החיים בגיסו .שימוש במונחים החופפים מושגים מ צ י א ו ת • ל א ־ ג י ס ו א י ת ל ס י פ ו ל ב מ צ י א ו ת ש ל גיטו — מ ע ו ו ת מ ע י ק ר ו .ב מ י ג ו ח כיום ־ על השמיש של מאבקם בגיטאות היהודים לאיבוד הלד מרכזי תחום מ מ א ב ק ם ״ .כ ו ו ג ת ו ה י א ל ״ ת ח ו ם ה ע מ י ד ה ע ל ה ג פ ש ״ כ ד ב ר י ו ,ואולי ה י י ת י ק ו ר א ת — ב ר ש ו ת ך — ״ ת ח ו ם ה ע מ י ד ה ע ל ה צ ל ם ,צ ל ם ה א ד ם ,יהודי ו ל א ו ד ו ו ק א לו יהודי״. בארץ והרי זוהי וגכוגה, משך ו ל א העריכו במידה מ ס פ ק ת א ת גילוייה השוגים והמגוונים ש ל יהודים באותה תקופה ,ויתכן שטרם הביגוגו ומעלה ביטוי הערה חודרת שהרי שגים אותם ג ו ס פ ת ,ש ה י א ה ע י ק ר בעיגי .ה ו א .ל א ג ס ח ף הולם ומרגש. הוא מוסר לקורא טבלאות, ברגשותיו ,אך גתן ל ה ם וגיתוחים, אינו נתונים מסתפק התיאור ש ל ט י פ ו ס היהודי ה מ ז ד ח י א י ר ו פ א י ,ו ש ל ה ע י י ר ה ע ל המיוחד, הוא תיאור במיטבה, חי ואוהב, שזור עמידת לעומקם. ב כ ך :זוהי כ ת י ב ת ה י ס ט ו ר י ה האגושי לא הביגו כאן אך כ ת י ב ה מעגייגת ,י פ ה ו ע ס י ס י ת . קסעי סיפורים סמסאותיה וגופה והווי וביטויים אופייגיים ,ו ה ו א א ו ל י ת ו צ א ה ש ל ה צ ר ו ף .ש ה ת ק י י ם ב מ ח ב ר כיהודי ח ם ושורשי, ם ו צ א ל י ם ט וציוגי .ל ד ע ת י ה ל ך ב ו ל א י ב ו ד ״ א ־ מ ג י ד ״ . הבה גאחל לו כולגו כל סוב, וכתיבה גוספת דומה. ד״ד דינה פורת 248 נימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס לפרופ׳ מתתיהו מינץ הספר ועד ״חבר עלייתו ויריב״ של לארץ פרופ׳ ב־1912 מתתיהו מינץ יצחק של הינו טבנקין, ספר אחת תקופת על הדמויות הנעורים המעניינות — ה נ ו ע ז ו ת ו ה ש נ ו י ו ת ב מ ח ל ו ק ת ב צ י ו נ ו ת ו ב ה ת י ש ב ו ת ש ל ארץ י ש ר א ל .ה י י נ ה ג י ס ל סבנקין חיבקה לורשה, ובהיותה מקורבים לרעיונות חובבי־ציון ,אך טבעי ,ש ב נ ם ל מ ד ב ב י ת ־ ספר ספג בו ילדה את לתוכו השלישי את יצחק הרעיונות ב־1887 הלאומיים בבוברויםק. מורי של ההורים הספר בית עברו ומחנכיו ע ם כ ו ח ו ת כ י ס ו פ י ה ם ה מ נ ו ו נ י ם ו ה מ ל ו ב נ י ם ב כ ל צ ב ע י ה ק ש ת והניגון. י צ ח ק ט ב נ ק י ן ל א הצטיין ב ל י מ ו ד י ו ה מ מ ו ס ד י ם ; ה ק פ ד נ ו ת ה מ ש מ ע ת ו ה ש י ס ת י ו ת ל א גימגו ע ל ס ג ו ל ו ת ־ ה י ס ו ד באופיו - .ת מ ו ר ת ז א ת נ י ח ן ב ל ה ט נ ע ו ר י ם ש ב ש ו ר ש י ו אמוגה יוקדת ,ב ל ת י מ ת פ ש ר ת ב ק ל ו ת כבחמורות ומדביקה דווקא באי־פשרגותה. אין פ ל א א י פ ו א ש ע ו ד ב צ ע י ר ו ת ו ג ת כ ג פ ה ס ב י ב ו ל ה ק ת ח ב ר י ם ,ש ש ת ו ב ש ק י ק ה א ת דבריו ,כי ח ש ו שאין ה ם מ י ל מ ו ל נ ב ו ב ש ל א ח ד ח ר ש ל פ ע מ י ה ז מ ן ועיוור ל א ר ו ע י המקום. הגוולה .ה ק ל ג ס י ת , והסוציאליסטים פועלי־ציון פ ר ע ו ת קישיגב ופסרסבורג, הדעות הציונים המורים והוגי כ ב ע ר ב ו ר ו כ ו ב ,י ע ק ב לשציינסקי ,ב ו ג ד א ג ו ב ו א ח ר י ם מ ב י ן ת ג ו ע ת ו ה נ כ ו ד נ י ק י ם ה ר ו ס י י ם — ה ב י א ב מ ח ש ב ת ו ואולי ע ו ד י ו ת ר ב נ ש מ ת ו , ל מ ז י ג ה בין ר ע י נ ו ת ה צ י ו נ ו ת ובין ה ס ו צ י א ל י ז ם היהודי והרוסי .ב ר ם ,ח ר ף ה א ר ו ע י ם והזרמים ב מ ס ג ר ת היהודית והסוציאליסטית, ה מ ח ש ב ת י י ם השוגים סבגקין יצחק נ ש א ר ק נ א י ק י צ ו נ י ל פ ל ם ת י ג י ז ם ,ל ר ע י ו ן ב ל ע ד י ו ת ה ש ל ארץ י ש ר א ל ,ש ה י ב ה ב ה בהכרתו משחר ילדותו, במרחב הציוגי המובהק איתותי־תוחלת את היהודי־הציוני־הסוציאליססי בו מהדהדים קולות ר ב י ם ; הוא סייע בידי הלוחמים מובן אותתה לו והרסיסה מיתרי נפשו הרעיון לנצחון המרכזי אלא גם בתוך הפלגים מאליו שהספר מעלה הזה לא השונים של בפנינו את רק בידי תומכיו לקראת הקוגגרס ה ס ו צ י א ל י ז ם היהודי. דיוקנו של הצעיר, סבנקין האיש ש ל ה ת ו ר ה ש ב ע ל ־ פ ה ,ש ד ב ו ר י ו ל א היו ר י ק נ ו ת כ ו ס ס ת -ו ט ו ו י י ת ה ז י ו ת עקרות ,כי אם מ א ב ק עקשן בעיוותי־מסרות לגבי אותו ש ב י ב תקווה וסיכוי — פתרון שהיה ארץ ישראל, שהיבהבו בהכרתו מימי ילדותו. הן ישגם חיים ש מ צ ם ב ר י ם בגעורים .א ח ד י ם — ב ד ר ך א ר ו כ ה ו ש ו ב א ח ר י ם מ ש י ג י ם א ת מ ש מ ע ו ת ם רק ל ע ת זקנה .ו א י ל ו ישגם אגשים ,שחייהם ,מ ס ר ו ת י ה ם , גורלם גקבעים עוד ב י ל ד ו ת ם ו ל א ל ה ש י י ך ג ם י צ ח ק ט ב נ ק י ן .א ף ע ל פ י כן ג ם ל ב ט י ם .ה ס פ ר מ ע ל ה א ת ל ב ט י ו ו מ צ ו ק ו ת י ו ,א ת כ ש ל ו ג ו ת י ו ו ה צ ל ח ו ת י ו ,א ת מ ע ש י ו ו ת ל א ו ת חייו ב ב ד י ד ו ת בגלות — ובדידותו לא היתה בדידות־גגדרגות כמקובל אצל צעירים רבים — את ס ב ל ו ת י ו ו מ ב ו כ ו ת י ו ,א ת א ה ב ת ו ל ס ט א ש ה ,ש ״ ל ב ו ה ש ת ק ע ב ה ו ר ט ט לקראתה...״ 249 א ת ערגותיו העזים ואת זעקות נפשו הפצועה ו ה מ פ ר פ ר ת ; הכל בדקות ובחדירה ראויה פסיכולוגית וללא לשבח שכיחות כל ״מדעי״ בספר לפי מתועד כל הכללים. ה י ס ט ו ר י ו ן רציגי ,מ ל ב ד ש ה ו א קווץ ק ו צ י ת ע ו ד ו ת ו מ ל ב ד ה ת כ ג י ם ש ל ס ק ר ג ו ת , יכולת חייב ח י ט ו מ ו כ ו ש ר גיתוח ,צ ר י ך ל ה י ו ת מ ח ו ג ן ב ע ו ד ת כ ג י ם ב ס י ס י י ם :א .ה ו א ל ה י ו ת ב ע ל ראייה ס י נ ו פ ס י ת ,דהייגו ב ע ל ר א י י ה כ ו ל ל ת ; צ ר י ך שיהא ל ו בו ושיהא לתמונה לנפות הכשרון הפרטים את בתוך התעודות ים לצרפם והיכולת כ ו ל ל ת .הווה אומר ש ע ל י ו ל ה י ו ת ב ע ל כ ו ח ס י נ ט י ז ה .ב .כ ו ש ר כ ת י ב ה הם וכשרון הבעה היכולת לתאר אמצעים את חשובים האירועים ביותר, ולהביע שמסייעים דעותיו את בידי בלשון היסטוריון. קולחת, בלי מושכת ו ב ל ת י מ ס ו ר ב ל ת •מן ״ ה מ ד ע נ ו ת ״ ה מ ס ו ר ב ל ת ו ה מ ם ר ב ל ת — אין כ ת י ב ת היסטוריה ראויה קוראים לקהל אצל נרחב. ובכל היםסוריוגים רבים, והערכותיהם, א ך מ ה ג ו ר ל ם ? ה ם מ ת כ ס י ם א ב ק גשייה ע ם צ א ת ם ל א ו ר ה ע ו ל ם מתחת ואפילו הם בתיאוריהם מ כ ב ש ה ד פ ו ס ו ה ם מ ש מ ש י ם ל כ ל ה י ו ת ר ש ג י י ם ו ח צ י ם ט ו ד ג ס י ם אומללים, שחייבים לומד שכשלעצמם כל מדעיים העמים הלשונות גכונים מצויים הם ספרי ל מ ס ו ר ע ב ו ד ו ת ג מ ר או ע ב ו ד ו ת ל ת ו א ר בלי הגזמה, ההיםסורית שהכתיבה לא גבוה יותר .סוף סוף אפשר במעס גובלת, ולעתים זהה אף ע ם י צ י ר ת ו ש ל י ו צ ר ב ת ח ו מ י ה ס פ ר ו ת היפה. באחת ״גוסח ממסותיו העגוגות עם דקויות האבחגה ורשה״ של בעולמה העברית, הספרות שבה, מ ד ב ר יעקב פיכמן על שדוחותיו פורמות על בדפי הספד מיתרים כשופים. מעל ורשה ומעבר של ה צ י ו ג י ת ״ ב ת ק ו פ ה זו ש ל ס ע ר ופרץ ,ע ל ג ו ו נ י ה ו ע ל א י ש י ה ; ו ק ל ו ח ו מ ר מתגגגים הציוגי לאירועי חייו יצחק טבנקין מתלחן ״נוסח בדפי הספד האידיאולוגיים החילוקים הדקים כחום השערה במחגה ה ס ו צ י א ל י ס ט י ,ש ב י מ י געוריו ש ל י צ ח ק ט ב ג ק י ן ג ר א ו ־כהבדלים ת ה ו מ י י ם ו ה ם כ פ ע ר ,ש ע ל י ה ם אין ג ש ר מ ת ג ש ר . על הראייה שהקליד הכוללת פתח של רחב להבגת הארועים ועל התקופה ותהליכיה ההעמקה הרוחגיים־הגפשיים, על הדמויות — הפסיכולוגית של ואחרון אחרון חביב — על הכתיבה היפה והשקופה — החליםה ועדת פרס גלבוע ל ה ע נ י ק פ ר ם ל ס פ ר ״ ח ב ר ויריב״ ,פ ר י י צ י ר ת ו ש ל פ ר ו פ ׳ מ ת ת י ה ו מיגץ. צבי הדמו 250 דברי חתן הפרס ,ד״ר שלום חולבסקי לא בריגוש שהואלתם מועט להגיע אני ניצב לערב זה, כאן בפניכם, חבר בפגיכם, חברים וידידים השופטים מתקופות המכובד שונות, מעמד ויוזמי מ כ ו ב ד זה. חובה געימה לי להודות ל כ ם : •• ל י ו ״ ר מ ר י ו ח נ ן כ ה ן — שחייו מ ל א י ם פ ר ק י ם ע ל ו מ י ם ב ש ר ו ת ה ת ג ו ע ה והישוב. • ל כ ב ו ד ש ו פ ט ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון ה ד ״ ר מ ש ה בייסקי ,א ש ר כ י ב ד א ו ת נ ו בגוכחותו בישראל • ובהרצאה מרגשת ומאלפת, התורם רבות לתקינות החברה אדחות ו מ ק ד י ש מ ע ת ו ת י ו ל ״ י ד ושם״ כיו״ר ו ע ד ת ח ס י ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם . ל מ ר מ ש ה ק ו ל — מ ש ב ט ה ר א ש ו ג י ם ב ת ג ו ע ת ג ו — ה ג ו ע ר הציוגי ,ש ו ת ף ל ע ש י י ה מ מ ל כ ת י ת פ ע י ל ה כ ח ״ כ ו כ ש ר ב מ מ ש ל ת ישראל ,מ מ י י ס ד י ״ מ ש ו א ה ״ ויו״ר מ ו ס ד זה — ה א ד ם ש ה ק ד י ש ע ש ר ו ת שגים מחייו ל מ פ ע ל ה ח י ג ו כ י ה ג ד ו ל ש ל ״ ע ל י י ת ה נ ו ע ר ״ ו ש כ ל חייו היו ק ו ד ש ל מ פ ע ל הציוני ו ל ב נ י י ג ה ש ל הארץ. לחבר • השופסים המכובד: לד״ד דיגה פ ו ר ת — ראש החוג להיסטוריה של ע ם ישראל באוניברסיםת ת״א ,מ ב כ י ר י ה ח ו ק ר י ם ה צ ע י ר י ם ,ש ה ק ד י ש ה ש נ י ם ל ח ק ר מ ק י ף ו מ ע מ י ק ש ל ב ע י י ת נוכח היישוב השואה, ותורמת רבות ש ה ת פ ר ס ם כ ע ת כ ס פ ר ״ ה נ ה ג ה במילכוזל׳ גם ב כ ל י ה ת ק ש ו ר ת ל ה ע מ ק ת י ד ע ה ש ו א ה ב ק ר ב מ ר ה צ ע י ר י ם ו ה ס ס ו ד נ ם י ם ו י ח ס ם ל ת ק ו פ ה זו. в ופולין אני מודה ל ד על ההערכה ודבריך החמים. לפרופ׳ משה מישקינסקי ,שהקדיש ממיםב במאה ה־19 והמאה ה־,20 ונודע שנותיו כבר־סמכא לחקר בבעיות יהדות רוסיה תנועת הפועלים קהילת פינסק עד סוף היהודית. • לד״ר מרדכי נדב ,שתרם לנו מחקר חשוב על ה מ א ה ה־ ,19ש ח ש י ב ו ת ו ר ב ה ל ח ק ר י ה מ ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה ו כ י ו ם ע ו מ ד ב ר א ש ה מ ח ל ק ה לכתבים • גגוזים ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת . למר צבי הרמן — שנודע בפעילותו השואה וכיום ע ו ר ך כ ת ב ה ע ת ״משואה״. • הנשמה : • המסורה בתנועתנו ־ בימי בעיקר י ל מ ר מ נ ח ם וירם — מאנשי המרכז של ת נ ו ע ת ״עקיבא״ ,העומד במרכז של מ ו ס ד ״משואה״. ל״משואה״ — המוסד המארח ולצוות העובדים המובחר שלו על עבודתו ה מ ב ו ר כ ת בהקניית ידע השואה ל א ל פ י בני־נוער בארץ מדי שנה בשנה. •: ל״מורשת״ — כ ש ו ת ף לאחריות המוסד השוקד ב נ א מ נ ו ת על סיפור השואה והמרד ומסייע ל י בעבודתי יחד עם המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, בו אני עובד. . . 251 ל״יד ושם״ ,ל ס פ ר נ י ם הנאמנים ולעובדי הארכיון ע ל הסיוע ה מ ת מ י ד — • ל ק י ב ו צ י ־ ב י ת י עין ה ש ו פ ט ,ה מ ג ל ה ה ב נ ה ר ב ה ל נ ו ש א ו מ ע נ י ק ל י ב ע ב ו ד ת י ת ח ו ש ה ש י ו ו י ו ן ־ ע ר ך ל ע ב ו ד ת ם הבוגד .והיוצרת של חברי. של ל מ ש פ ח ת י — ל א י ד ה — ר ע י ת י — ע ל ה ה ב נ ה ה מ ל א ה ו ה ע ז ר ה ב ל ב ונפש. • כ ב ו ד ה ו א ל י ל ק ב ל א ת ה פ ר ס ע ל ש מ ו של א ד ם יקר ,י ה ו ש ע א .ג ל ב ו ע ז״ל — איש הנוער הציוני מנעוריו ,שקנה לו שם במחקריו החשובים על י ה ד ו ת ברית־ ב י מ י ה ה ק ש י ם ביותר ,ו ב פ ע י ל ו ת ו ה פ ו ב ל י צ י ס ט י ת ה מ ר ש י מ ה ו ה ע נ פ ה . המועצות ה י ת ה ל י ה ז כ ו ת ל פ ג ו ש א ת יהושע א .ג ל ב ו ע ו ח ש ת י ב ש י ח ו ת י ה ל א ־ ר ב ו ת א ת ו א ת ל ה ט ו ל נ ו ש א ו א ת ה ״ ח ו ש הנוסף״ ב ו ניחן ,החיוני כ ל כ ך ב ח ק ר ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת — חוש ,ש ה ח ל ל ה ת פ ת ח בו מ א ז ימי ה מ ח ת ר ת ב־,1940 ויהדותה הסובייטי, באיזור וחיזק של בעיירותיה ביילורוסיה בין המערבית, כאשר סבב תנועתנו חברי ב ל י ב ם א ת א מ ו נ ת ם הציונית. ו ב ר ש ו ת כ ם כ מ ה ד ב ר י ם שאגי מ ו צ א ל ה ג י ד א ו ת ם ה ע ר ב :״ מ ה ת ב י ן ה ה י ס ט ו ר י ה י הוא איפה האולם, ה ה י ם ס ו ר י ו ן שיבין אל ובעצב חלל בבכי ופגה זאת?״ מירר ה ע ו ל פ ה ר י ק י ו ס ף צ׳דגי, בתגועת השואה גיצול יד אל חלל מסרבלינקה ל א ח ר שתיאר מ ה שתיאר במשפס המתקיים כ ע ת בירושלים. לי ,ש ק ר י א ת ־ ת י ג ד זו ש ק ו ל ה ב ע ו צ מ ת ה ה מ ו ס ר י ת כ נ ג ד א ל פ י הכרכים, גדמה ש ג כ ת ב ו ע ל ידי ה י ס ס ו ר י ו ג י ם ע ד היום ב ג ו ש א השואה ,ו ש ד י ה ל ז ע ק ה זו ,ש ת ע ר ע ר , תזעזע ת ל י ם ש ל מ ח ק ר י ם היססוריים. מ ע י ד א נ י ע ל ע צ מ י ,ש ל א היה יום ,ש ל א ה צ ג ת י ב פ ג י ש א ל ה זו. ל י י ח ו ד ה ש ל ה ש ו א ה ,ל ד ב ר י ם שהיו ב ה ו ה ב ל ת י ־ נ ת פ ס י ם ע ל ידי מ ו ח נ ו האנושי, ש ב ה ם מ נ ס י ם כיום ל ה ת נ כ ל ,ע ו ד ב ד ו ר נ ו ,מ ד י נ ו ת ו ה י ס ס ו ר י ו נ י ם לחוסר־התקדים ברחבי ע ו ל ם ,ה ן מ ת ו ך רצון ל ה ג ת ק מ ה א ש מ ה ע צ מ ה ו א ף מ א ו ת ם ר ג ש י א ש מ ה כבדים ל ה ת מ ו ד ד ע ם אירוע שעדיין ר ו ב צ י ם ע ל י ה ם והן מ ת ו ך הקושי ה מ כ ב י ד א ד י ר ו כ ה ח ר י ג ו מ ס ר י ד ו ב ע צ ם ח ר י ג ו ת ו כ מ ו השואה. היססוריונים חונכו על אלה המושכלות ע ו מ ד י ם ב פ נ י ד י ל מ ה בין ה ג ו ר מ ס י ב י ו ת ,עליהן ועיצבו א ת ה ש ק פ ת עולמם לבין הרי־הגעש ש ל השואה ,שאינם נתפסים מ י שום נורמה .הם ״פותרים״ את הדילמה ב א ח ת מ ש ל ו ש ה ד ר כ י ם : .1 מ כ ח י ש י ם א ת ע צ ם ה ת ר ח ש ו ת ה של ה ש ו א ה ; .2 משווים — כמו בכלים שלובים בפיסיקה — א ת השואה לפשעים• אחרים: .3 נורמאסיביים. מנקזים השואה את והכווגה: ליישר הגרצחים היהודיים, בימי המלחמה, — בםרקסורים בכוח ״היסטוריוגיים״ שאירופה ליישר את — לתוך מלאה אותם, קפלי הקרקע, ערוצי את כמו לאמור: בורות מחשבה ההריגה שהגרמגים שום דפר עשו מיליוני של זאת מיוחד פיסית לא קדה באן .ו ד ו ג מ ה ב ו ל ט ת ל כ ך ה כ ר ז ו ת י ו ה א ח ר ו נ ו ת של פ ר ו פ ׳ א ר ג ס ט ג ו ל ס ה מ ג ר מ נ י ה על האשמתם של היהודים.. ה מ ח ק ר .ה ה י ס ט ו ר י ש ל ג ו מ ח ו י י ב גוכח מ ג מ ו ת מ ט ר י פ ו ת ־ ד ע ת העיקרון, שהשואה היא הארוע המרכזי והקריטי בתולדותיו אלו לעמוד על של העם היהודי ו כ ח ב ר ה ה א נ ו ש י ת ,ש ת ה א ל ו ה ש פ ע ה מ כ ר ע ת ב כ ל ה ט ו ו ח י ם ש ל ה ז מ ן ע ל קיומנו. והיא תאיץ אותנו ואת החברה האנושית לשינוי־ערכים בסיסי ביותר ולהתחדשות 252 מ ו פ ר י ת ,א ם ח פ צ י ־ ח י י ם אנו .ה ש ו א ה היא מ פ ג ש ק ר י ט י כ י ן ה ה י ס ט ו ר י ה היהודית ו ה כ ל ל י ת .מפגש ,אשר שינה א ת ההיסטוריה ה א נ ו ש י ת ו ל א ר ק היהודית .חובתו ה ה י ס ס ו ר י ו ן ל א ג ו ר ת ע ו ד ה ל ת ע ו ד ה ,פ ר ט ל פ ר ט ,למיין ,ל ג ת ח נ י ת ו ח מדעי, של להסיק כמו מ ס ק נ ו ת — אך לא להכריע בדילמה זאת .ו א ת צריכה להישאר פתוחה, ה ז ע ק ה עצמה ,ותמיד לנגד עינינו החרותות ע ל ה״עמוד״ ש ב פ נ י הש״ץ ה מ ו ל י ך א ת ה ת פ י ל ה . ההתייסרות החיונית זו, בדילמה להורישה שעלינו — כאזהרה אולי היא הירושה ב י ו ת ר ,ש א נ ו מורישים ל ק י ו ם ה א נ ו ש י — ל ק י ו ם ה א ד ם — ל א היתד. בקורותיגו ״אנושי״ כיוון ב ב ח י נ ת ״ושיויתיד ל נ ג ד עיני תמיד״ ת ק ו פ ה ,שבד ,המושג ״יהודי״ יהיה כך כל עם המושג חופף וזהה כ מ ו בימי השואה .ה י ה ד ו ת ה י ת ה אוייבו ה ר צ י ג י ב י ו ת ר ש ל הגאציזם, ש ה י ה ד ו ת ב מ ה ו ת ה הינה לעצמנו גילום ה מ ו פ ר ה א נ ו ש י — ו א ת זד. עלינו לשנן ולעולם. החוקר, בנפשו א י ש ־ ה ע ד ו ת ,כמו כ ל יהודי שחווה א ת ה ג י ס ו ו מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה ,ש ו מ ר פיקדון יקר ויחיד :א ת הצעקה שאינו יכול לצעוקה ,אך מנסה להפיח מ ה ד ־ ק ו ל ה ל ב י ן השיטין של מחקרו .ו ה ו א מ ח ו י י ב ע ל כ ך .מ ח ק ר היסטורי נכון הוא המשלב זה, גדלים מדידים כמותיים איכויות עם בלתי חיים מדידות, ש ה ש ו א ה ו ה מ ר ד מ ל א י ם אותן )כגון ה ב ד י ד ו ת ,כגון היאוש ,כגון ה ד ב ק ו ת ל ע ר כ י ם , כ ג ו ן א ה ב ת ה מ ש פ ח ה ,כגון ר ע ו ת בין ל ו ח מ י ם ,מ ס י ר ו ת גפש ,כ מ י ה ה ל מ ר ו ד ועוד(. ה ו א מ ח ו י י ב ב ד ג ש ח ז ק ל ה ע ל ו ת א ת קוי הייהוד ו ל ה ו ו ת ק י ר ־ ס כ ר נ ג ד ה נ ח ש ו ל י ם ־ העכורים, כל המתנכלים לשםוף את הכל. ח ו ק ר ב ע ת י ד יהיה נאלץ ,ו א פ י ל ו להתמודד, ואני ל א מ ת א ת מחקריו עם מחקרי החוקר־העד. מ מ א ן ל ה פ ר י ד בין הניתוח השואה בעל־כורחו ,ואולי גם על אפו וחמתו המדעי לבין מה ״רגש״ — כי מה שאנו מכגים שמכונה ב ק ו ג ם ק ס ס זה ב ה ק ש ר הזה ש ל ״רגש״, לב ליכו הוא ו נ ש מ ת ו ש ל העניין ,ומי שיוציאהו ,י ה פ ו ך ל ר ו ש ם ־ ר ד ו מ ו ת ס כ נ י ,ל י צ ו ר מ מ ו ח ש ב , המקיש כאשר ע ל קלידים .ל כ ן ה ע ר כ ת י כ ל את היא מ נ ת ח ת את הפרק על נסיונות ההצלה לממיון, את כך הקטע בספרה של דינה פורת, ש ל 29,000ה י ל ד י ם שירדו ב ע ב ו ר ה ת כ נ י ם מ כ ל ע ב ר ,היא א ו מ ר ת :אז יש ל ך רצון ל ז ר ו ק ה צ י ד ה כ ל הניירת ,הדוקומנסים — ולשבת לבכות. כראשיתה לכשפרשגו במזרח פ ב ב ה ההיפטוריוגדאפיה של השואה והמרד ס ב י ב הערים הגדולות. את היריעה של השואה וההתגגדות, הגעגו אל העיירה היהודית אירופה. גולדתי ב ע י י ר ה י ה ו ד י ת מ ז ר ח ־ א י ר ו פ א י ת ,ג ד ל ת י ב ה כילד ,ה ח ו ז ר ב ל י ל ח ו ר פ י מה״חדר״ ב א ש ל י ק אויפן קאפ״ וכנער ״ מ י ט א ל א מ ט ע ר נ ע א ץ ה א נ ד און א ב ״ ת ל מ ו ד ת ו ר ה ״ ,י ש י ב ה ק ם נ ה ובי״ם ת ר ב ו ת .ו ח ז ר ת י ל א ח ר ג מ ר ה ס מ י נ ר ל מ ו ר י ם ב ו י ל נ ה — כ מ ו ר ה ו כ מ נ ה ל ב י ת ־ ס פ ר ״ ת ר ב ו ת ״ ב ע י י ר ה ר א ק ו ב באיזור ״תרבות״ וילנה .והן היו השניפ היפות כיותר בחיי כמורה .ראיתי א ת העיירה על פגמיה, חולשותיה, ראיתי, ואיש ל א יחךש לי ב כ ך ד ב ר ,ש י ס ו ד ם ב ע י ק ר ב ע צ ם ה ג ל ו ת .א ו ת ם הכרתי והוקרתי את יהודיה, השקועים בעמלם ובסירדות חייהם עך צואר ,בחיוניותם היהודית והקיומית וגם במקרים ר ב י ם ב ג ד ו ל ת ם האנושית והיהודית בימי מ ב ח ן ! 253 א מ ר א ב ר ה ם יהושע ה ש ל :ס ג נ ו ן חייה ש ל אומה ח ש י ב ו ת ו ג ד ו ל ה י ו ת ר מ ס ג נ ו ן שלה .ל א ה ב י ט ו י ע י ק ר ,א ל א ע צ ם הקיום... האמנות ב ק ע מ ת ו ך ה ע ו ש ר ה פ נ י מ י ש ל חוויתם .ר ב י ם מ ה ם ל א נ ת נ ו כ ל ל א מ ו ן החן במלים ,א ת מ ח ש ב ו ת י ה ם ה ע מ ו ק ו ת ב י ו ת ר ב י ט א ו ב א נ ח ה ו ש פ ת ל ב ם ה כ י ל ה ה ב ר ה אחת עבר ב ל ב ד ״אוי״ כ א ש ר ו א מ ר ר ב י חסידי נ ו ד ע : גדותיו״. הלה על אמתן ״ ד י ג א נ צ ע ו ו ע ל ט איז ך א ך נ י ט ו ו ע ר ט איין קרעכץ״ ) ה ע ו ל ם כולו א י נ ו ש ו ו ה א פ י ל ו א נ ח ה א ח ת א מ י ת י ת ( . י ח ס ר ג ש י ומבין לעיירה ...כ ן ! א ך ה מ ל ה גלוריפיקציה ה נ ש מ ע ת ל פ ע מ י ם — היא ל ר ו ב ריקה ,ל א ר ל ב נ ט י ת .ה ש ת ר ש ה ב ת ו ד ע ת נ ו ה ל א ו מ י ת ג י ש ת ה ה ק ט ל ג י ת ־ ה צ ו ל פ ת ש ל ת נ ו ע ת ה ה ש כ ל ה ע ל ה ע י י ר ה היהודית והאידיאולוגיה ה צ י ו נ י ת ב ז מ נ ה ק י ב ל ה ב מ ל ו א ה ב י ק ו ר ת זו כ פ ר י ב ש ל ,ו ה י א ש י ר ח ה א ת העניין הציוני אז .ר ב י ם כ ת ב ו על העיירה ו ל א ה כ י ר ו א ו ת ה ו ל א א ת יהודיה כלל. ואני טוען ,ש א ם היה צ י ד ו ק כ ל ש ה ו ל ב י ק ו ר ת זו בזמנה ,הרי נ ת ק פ ח ה ב ת ו ד ע ת נ ו ה פ נ י מ י ת של ה ע י י ר ה ה י ה ו ד י ת .העיירה ז ק ו ק ה ל ה ע ר כ ה מ ח ד ש ,ל ר א י י ה דמותה מפוכחת, רחבה, בפנומן, במחקר נהרות היסטורית־רוחנית. ביצירה יהודית, של שנים על הניימן ו ה ד נ י י פ ר ״ המוסרית ייחודית כ־100 ומקורית. עיירות, ויותר העליתי, ש ל יהודי ה ע י י ר ו ת ו א ת שאת מסקנותיו נ כ ו ן חשפתי, הבאתי את בספר עמידתם ״על הרוחנית, ה ר ש ת הענפה של ארגוני מ ח ת ר ת ,שהקימו ת נ ו ע ה פ ר ט י ז נ י ת י ה ו ד י ת ו מ ד י ד ו ת ב ג י ט א ו ת והיה ק ש ר בין נ ו ר מ ו ת ה ח י י ם ו ב י ן ע מ י ד ת ם בשואה .ב מ ח ק ר שגי ,ש א נ י מ ש ל י פ ב ע ת — ע ו ס ק אגי כ ח ל ק שגי ש ל המושב תחום שהיה בשליטה הסוביימית מאז המהפכה — והיא ביילורוסיה המזרחית. ועוד מה שמייחד א ת יהודי העיירה ,שגם במצב הנואש בו גמצאו ביניהם לא מעטים הצלה га — לא נואש ועשו מאמצים על־אנושיים בחיפוש א ח ר דרכי ו ב ח י ב ו ר שני ד ב ר י ם — שכל א ח ד ל ע צ מ ו היה ב ב ח י נ ת בלתי אפשרי: א ת ה ל ח י מ ה ע ם ה ה צ ל ה — ח י ב ו ר ־ ד ב ר י ם ,שהיה ב ע צ ם כ מ י ה ת ם ה ע מ ו ק ה ב י ו ת ר ש ל ר ו ב ר ו ב ם ש ל יהודי ה ג י ט א ו ת . בחרתי ב ח ק ר יהדות ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת בשואה. לא קלה הדרך פה להחריד — בלשון ו ה ע ל מ ת השואה, לא המעטה ר ב ה :מיעוט המקורות והתעודות ע ד כל שכן ייחודה ו ז ה ו ת ם הקרבגות היהודית ש ל והלוחמים ,ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ה ס ו ב י י ט י ת מ ג י ע ה ל ה ת נ כ ל ו ת — וגם זה ב ל ש ו ן ה מ ע ט ה . ח ש י ב ו ת ו ש ל ה נ ו ש א ו ה ר ג ש ת י ש ה ו א ק ר ו ב ל י — היוו א ת ג ר ל ע ב ו ד ת י זו .ו ג ד מ ה לי ,שאכוון ל ר ו ח ו ש ל ה מ ע מ ד ה ז ה ,א ם א ג י ד פה ,ש ד ר ג י ם ג ב ו ה י ם ב ע ם ו ב מ ד י נ ה מחוייבים ערוד להגביר לאין — ו ד ו ו ק א כ י מ י ם א ל ה ו ה ב א י ם עליגו, כמקווה, א ת פ ע י ל ו ת ם כדי ל כ ב ד א ת ז כ ר ו נ פ ש ל היהודים ,ק ר ב נ ו ת ה נ א צ י ם ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת , שהם מסורבי מ כ ת ן . . ו ל ס י ו ם . :אם • מ ו ת ר להשיח משהו מלבי בערב זה: אני שומר בתוכי את המפולת, ה ה ש מ ד ה ו מ ר ד ה נ ו א ש י ם — א ד אוצר בי גם א ת ה ע ו ל ם ש ל ה ח י י ם היהודיים הפגמים ל פ נ י כן ,ש ה י ו בהם ע ל אף כ ל הצרות ,ה ת ל א ו ת ,ה ס כ ג ו ת , והפגעים ,ה ר ב ה ד ב ר י ם י י ח ו ד י י מ מ א ו ד ,א ו צ ר ו ת נפש ,מ ט ע נ י ם ש ל נ ו ר מ ו ת מ ו ס ד י ו ת — 254 שהם הם היהודית ה י ה ד ו ת ב מ ל ו א זוהרה — מ פ י ר ו ת נ פ ש ,א ה ב ה ל ל א ג ב ו ל ו ח ו ם ב מ ש פ ח ה )שהוא סיפור בפני עצמו(, מתמידים געגועים לגאולה, רצון נחוש ל ה י ו ת ו ל ח י ו ת כ י ה ו ד י ם ע ל אף חיסורים ,נ ח י ש ו ת ל ה ל ח ם ע ל ה מ ש ך ה ק י ו ם היהודי, חלק שאצל מהיהודים החיים באה מבעית כמו מהווים היהודי ל א יכולה .ו כ י מ ה זה ה מ ו פ ל א הזה ומעל כל התקווה רוב א ת היצירה ה א מ י ת י ת ש ל ה ע ם ב ג ו ל ה .ו א נ ו נ ו ש א י ם ב ל ב נ ו א ת ה ע ו ל ם הגדול, עצמם, מתוך הכרה ואצל היהודים משה שלא היתד. ש ה מ ו ל ד ת ל א י כ ו ל ה לו, מהם, כתחושה שהם ביחד ל ה י ו ת י ה ו ד י ב ל י כ ל א ל ה ? מ ה ה ט ע ם ? ו כ י מ ה ז ה ל ה י ו ת יהודי י ש ר א ל י ב ל י למזג א ת ע ו צ מ ת ם ש ל מ ט ע נ י ם ערכיים א ל ה ל ת ו ך חיינו ה מ ת ח ד ש י ם כאן ב א ר ץ ? ואני מ ס ר ב ,עודני מ ס ר ב ב ע ק ש נ ו ת ל ה ש ל י ם ש א ו צ ר ו ת נ פ ש ,א נ ר ג י ו ת ר ו ח נ י ו ת , הולכות ל א י ב ו ד ו נ ד מ ה לי ,ש כ ל עוד נ ש מ ת י ב י — ל ע ו ל ם ל א א ש ל י ם . ועדיין אין ל כ ל א ל ה ״יורש״ ועדיין אין ...ל מ י ל ה ע ר ו ת א ת כ ל א ל ה ? אין לך יום ש א נ י ש ו א ל את עצמי :מה אתה עושה עם שארית ימיך שניתנו כה כמקרה? ועל תודה כ ך ש מ צ א ת י א צ ל כ ם ח ב ר י וידידי ה ע ר כ ה — ו כ י ב ד ת ם א ו ת י ב נ ו כ ח ו ת כ ם . ל כ ם מ כ ל הלב. 255 מארכיון משואה 2גלויות מן האוסף .שבשלחו מבנדין ועליהן חותמות בקורת של מקוס איסוף משלוחי הדואר שע״י היודנראט ושל מועצת הזקנים של הקהילה ,וכן חותמת הצנזורה של המפקדה הראשית של הוואהרמאכט. גלויה שנשלחה מהדין על ידי אחד מהמגורשים מהונגריה אבחנו ה ו ל כ י ם א נ ו ל א יודעים. עכשיו ^ — Hegyeshaiomל א ן לאל תודה אבי מ ר ג י ש ט ו ב .ב פ ע ם ה ב א ה א כ ת ו ב יותר .מ י ל י ו ן נ ש י ק ו ת . בובי תאריך הגלויה — .4.12.1944 חותמת ^ ,Hegyeshaiomע י ר הדואר על הגבול ה מ ע ר ב י ש ל הוגגריה — ב א ז ו ר ה מ י פ ג ש ב י ן א ו ס ט ר י ה וצ׳כוסלובקיה .זו היתה ת ח ג ת ג ב ו ל .כ א ן במסרו ה י ה ו ד י ם ל י ד י הגרמגים .מ ע ר י כ י ם כ י כ־—80,000 100,000יהודים גורשו בתעשיה מדרך למחבות עבודה בעיקר בגרמגיה, ל א ל ה שהיו קשורים ה צ ב א י ת .היהודים ה ו צ ע ד ו ב ד ר ך זו .ה א י ש ה צ ל י ח ל ש ל ו ח א ת ה ג ל ו י ה הצעדה .אין כתובת של השולח ,כמובן, והקפל הבולט באמצע מראה, כ י האיש ה ח ז י ק א ת הגלויה ה מ ק ו פ ל ת ו ח י כ ה ל ש ע ת כ ו ש ר ל ש ל ח ה .אין ל ד ע ת , א ם האיש כ ת ב א ת המלים הקצרות, משום שרצה ל ה ר ג י ע א ת בבי משפחתו )הוריו( א ו ש ב א מ ת ל א ידע. 257 התנצלות יעל פ ל ד , הגב׳ שהתפרסם בין לב תואמים המערכת לשינויים ש ל וישי״, שנדפס ושיבושים שבנוסח ב ״ מ ש ו א ה ״ ט״ו ,ה פ נ ו מאמריהן שהודפס, את שאינם א ת ה נ ו ס ח המקורי. למרבה תיקוני ״לדמותה של המחתרת היהודית בקרקוב״, ב ״ מ ש ו א ה ״ י״ד ,ו ה ג ב ׳ ג י ט ה ע מ י פ ז ־ ז י ל ב ר ,מ ח ב ר ת ה מ א מ ר ״ ה י ח ס י ם יהודים ל ע ר ב י ם באלג׳יריה תשומת שתי מחברת המאמר המערכת הצער ,ל א ה י ת ה א פ ש ר ו ת ט כ נ י ת ל פ ר ס ם ב כ ר ך זה ש ל ״משואה״ א ת הנוסח של המאמרים הנ״ל. לא נ ו ת ר ל נ ו ,אפוא ,א ל א ל ה ת נ צ ל בפני המחברות ולבקש את סליחתן. המערכת 258 המשתתפים קול משה ״משואה״ מרכז ומדרשת תרבות הסופרים בנושאי יו״ר — המפלגה פורדר; העמים ומחבר חינוך, הליברלית ס/נשיא לנוער ספרים ציונות — העצמאית; האינטרנציונל ירושלים; רוב פורה. וחברה ; יו״ר ספריו פרסם כן יו״ר הליברלי; חוג יו״ר ידידי שהופיעו עד אגודת עתה מונוגרפיות 3 הנהלת על דנים אישים וחברים. ע ו ״ ד גדעון האוזנר יו״ר הועדה ספרו פורסם — המדינית ״משפט בירושלים״ בלשונות אחדות ד״ד שלום חולבסקי פרטיזנים הדן יו״ר במשפט באירופה — ממארגני אייכמן ,בו והופיע גם של כתובע כללי, שימש בעברית. ה מ ר ד בגיטו ניסביז׳, ביחידת מפקד יהודית ביערות צפון פולסיה ; מרכז פח״ח )פרטיזנים־חיילים־ בפולין חלוצים( ליהדות זמננו השופט; חתן ובגרמניה בגמר באוניברסיטה פרס ד״ד דב לוין העברית בעבר של חבר ל״ע ; כנסת; יו״ר הועדה מועצת הפדגוגית ״יר־ושם״ ; ״משואה״. — העברית ״משואה״ חוקר המלחמה ; ע״ש בכיר חוקר כיום בירושלים; בכיר חבר קיבוץ י ה ו ש ע א .גלבוע ל ש נ ת ליהדות במכון של זמננו במכון עין־ תשמ״ז. האוניברסיטה בירושלים ; עורך פנקס הקהילות בלטביה ובאסטוניה ,במסגרת ״יד־־ושם״. ד״ד עמנואל מלצר אוניברסיטת תולדות תל־אביב; היהודים דוד בופגי — בבית־הספר השנתון עורך במכון ״גלעד״ האגודה של לחקר בפולין. מוסמך הריאלי האנטישמיוות אוניברסיטת בחיפה ובמכון בין יהודים והיחסים ד״ר יעקב גלד — מחקרים — היסטוריון, חוקר לחקר התפוצות של מחנך ,חוקר ,מרצה בהיסטוריה; פיטסבורג ״משואה״, וגויים; מתמחה חוקר באוניברסיטת מורה במחקר תולדות ברזיל. בר־אילן; פירסם ו מ א מ ר י ם בתולדות עם ישראל וערכים באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה יודאיקה; פירסם שני ספרים בתולדות היהודים ברומניה. ד״ד חוה אייכלר כיום השואה מנחה של — לשעבר חברה בתנועת ״הנוער הציוני״ בהונגריה ; באוניברסיטה אוניברסיטת הפתוחה וחוקרת במכון לחקר תקופת חיפה. 259 יאן זאבורובסקי ה מ ל ח מ ה בשנות בגולה ; בעיקר ד ת היה השתתף של ישראל הגבול פירסם העולם שליח הצליח לאחרונה — סופרת, לברוח וספרים אגודת תנועת מחזאית חניך כיום ומתרגמת. הציוני״. ולעבור א ת ל ק י ב ו ץ נ י צ נ י ם .מ־1944 פועלי ״הנוער להונגריה ; ״הנוער מברית־המועצות א ר צ ה ב־1942 מזכיר מראשי המחתרת — בנושאי ברומניה. החופשי .ע ל ה עוזיאל ליכטנברג השואה ; מאמרים הפולנית, ה י ה ו ד י ם בפולין. בוילנה. רמת־גן. נאוה סמל בשנת — יליד פ ו ד מ ב י צ ה ע ל י ד לוךז׳. ב־1941—1939 בנתניה, ; 1944 של פעיל ממשלת בעתונות פולין — מ ו ת י ק י עובדיו הבכירים ש ל מ ש ר ד החוץ הישראלי, בונים בן שלום א ל ורשה המחתרתית הקתולית; בתולךות ד״ד יוסף גוברין בזרוע בוורשה הכנסיה ומדינה וכן כיום פעיל במרד חוגי שגריר מוסמך — אוניברסיטת במשפט וכלכלה ; היהלומים הציוני״ מהנדס בעלת ברמת־גן. בתקופת בפולין בתל־אביב. תואר מ ״ א בתולדות האמנות. יעקב שטול )יאנק( השניה העולם — יליד צ׳נסטוחובה ,ח ב ר ״הנוער הציוני״ .ב מ ל ח מ ת בארגון בוילנה ,ח ב ר ובזיוף מסמכים עבור חברי ובזיוף מסמכים עבור חברים מיכאל יצחקי של ח ו מ ת ״משואה״ מבצר יליד ורשה, המוות ומועצת ״יד יצחק יורמן — עוסק — הפרטיזנים המחתרת .א ח ר שנדדו גיטו קובנה התשיעי״ ושם״; חבר קיבוץ פעיל ומפורציה הנועזים חבר הנהלת בליטא; תל־יצחק. יליד צ׳כיה ; לשעבר מזכיר ק ו פ ת ־ ח ו ל י ם ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ; וביבליוגרפיה ש ל ארטור שניידר — ב־1944 לצבא מותיקי הפולני במשפטים; עלה ד״ד יוסף קרמיש ושם״ ; פירסם — מחקרים המחלקה אוניברסיטת בר־אילן. תנועת ולחם ״עקיבא״ בחזית עד ב ק ר ק ו ב ופעיליה ; לכיבוש ה פ ו ל נ י ע ד ל ס י ל ו ק ו ב ש נ ת ,1967ב ד ר ג ת ס ג ן ־ א ל ו ף •, ורוצלב בבריחה למערב. ב ה כ נ ת ביבליוגרפיה מ ק י פ ה על העיר תל־אביב ,ב מ ס ג ר ת לספרנות 260 מומחה ה מ ל ח מ ה מברית־המועצות מניצולי ״הפורט בגיטו. בנשק ארצה בשנת היסטוריון רבים ברלין; שרת בצבא מוסמך אוניברסיטת .1971 וחוקר בנושא התגייס השואה ; השואה חבר והגבורה. הנהלת ״יד אברהם רוזנמן הציוני״ מהנדס — וחבר בפולין אגרונום; ההנהגה מותיקי הציונית הפעילים בתנועת בשנים בפולין ״הנוער ; 1950—1945 בארץ מילא תפקידים ממלכתיים שונים ופירסם ספרים ומאמרים בנושא פיתוח ב א ר ץ ו ב ח ו ״ ל ; נ מ נ ה ע ם ידידיו ה א י ש י י ם ש ל י צ ח ק גרינבוים ז״ל. אריה בראזנר העברית — ע״ש לשעבר מותיקי חיים ד׳׳ר תנועת הילפשטיין ספרן באוניברסיטת נתן גרוס — סרטים, דייר ע״ש בארגון חיים משורר הילפשטיין מתרגם ו ע ת ו נ א י •, בקרקוב ואוניברסיטת תל־אביב; והמכון חתן פרס ועורן. בוגר הגימנסיה הממלכתי העברית פעיל לקולנוע; ״ מ ש ו א ה ״ ע״ש ליאון לוסטיג תשמ״ו. יעקב ורקד לשעבר — ר ו א ה חשבון ,ח ב ר נשיאות ל ש כ ת רואי חשבון בישראל ; נשיא ה א ר צ י •, לשכת חבר בני־אור ומרצה בבני־ברית באגודה בישראל מנהיגות לטיפוח הועד וחבר חברתית הפועל בקהילה ; שביעי בארץ. לישמן מור )מורבצ׳יק( — בגדוד היהודי הפרטיזנים קז׳ימייז׳ טרצ׳ייביץ׳ — נית תל־אביב; י ו צ א י ק ר ק ו ב ב י ש ר א ל •, לשנת דור במאי ״עקיבא״ בקרקוב; בקרקוב בוגר הנימנסיה בפילוסופיה הווערה לשימור — מחנכת ומורה. ״הנוער הציוני״ היתומים היהודי שבהנהלתו. חברת מועצת — מנחם וירט י ה ו ש ע ־, ב־1945 ״יד מנהל לקיבוץ האוניברסיטה נושאים על היאגילו־ יהוךיים; ראש בקרקוב. בפולין. עלתה ההנהגה חברת במחיצתו בשנות תל־יצחק. של השואה חברת העליונה יאמש פעלה הנהלת של קורצ׳ק במחתרת. ל״ע מעמת, ושם״. תנועת מראשי ה מ ח ל ק ה ״עקיבא״ בפולין; ממיסדי של ״רסקו״ במשך החקלאית מושב שנים בית־ רבות; ״משואה״. ד׳׳ר דינה פורת — ומרצה יהוריים הכותב עבדה ארצה מנכ״ל ו מ ש פ ט י ם •, סופר מוסמך לשעבר תנועת בבית חבר נארוץ׳. תושב קרקוב ; אתרים קלרה מעין ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת בגיטו וילנה ביערות ולוחם בחוג צבי הרמן הליברלית לתולדות חוקרת עם תולדות ישראל השואה במכון באוניברסיטת לחקר התפוצות תל־אביב. — מפעילי תנועת ״הנוער הציוני״ ברומניה ומראשי המפלגה העצמאית בישראל; סופר ומחזאי. 261 Hannah Banneth (Marcus), author of "Under the shelter of a Nazi" Yacov Verker On "The Destruction of Vilna" by Alexander Rindzonski LitmanМ о г 232 23צ EVENTS A special event The International Congress of the Polish Jews, 1988 AT Kazimierz Traciewicz 237 Klara Maayan 239 M . Wirth 243 on History and Culture "MASSUA" Package of news The ceremony of presenting the Joshua A . Gilboa prize of "Massua", 1977: Arguments of the Jury for the prize awarded to Dr. Shalom Cholavsky Dr. Dina Porath Arguments of Jury for the prize awarded to Prof. Matityahu Mintz Zvi Herman Words of the price-winner Dr. Shalom Cholavsky From the "Massua" archives 247 249 251 256 CONTENTS BEACON Moshe K o l Gideon Hausner After forty-five years A historic miracle 7 13 HISTORICAL STUDIES The Jews of Eastern Belorussia at eve of the Holocaust Dr. Shalom Cholavsky Dr. Dov Levin Bread and work in the nationalized economy, pt. II 20 46 The Influence of the surrounding society on Zionism in Poland in the period between World War I and II Dr. Emanuel Melzer 74 The relation of the Jewish society in Germany to the Jewish politicians in the years of revolutionary changes, 1918—1924 David Kochavi Jewish resistibility in the Holocaust: Theater, symphonic Dr. Yacov Galler 109 86 The "Hanoar Hazioni" movement in Hungary Dr. Hava Eichler 118 Polish Jews: memory and heritage Jan Zaborowski 126 Dr. Josef Govrin 132 Bunim Ben Shlomo 145 Uziel Lichtenberg 156 orchestra, music-and-art-schools in Roumania 1941—1944 The struggle of the "Jewish Delegations Committee" to the League of Nations in Geneva for the restoration of the rights, denied from the Jews in Germany, M a i — September 1933 D U R I N G T H E H O L O C A U S T A N D RESISTANCE Pupils of the pioneer-movements at the end of the Holocaust The "Hanoar Hazioni" movement in occupied Warsaw 1940—1941 MEMOIRS O F SURVIVORS Nava Semel 176 My memories, 1943—1983 Yacov Shtul 181 Ways of escape from Kovno, Lithuania Michael Yitshaki 186 Memories from the Holocaust Yitshak Jurman 188 Arthur Schneider 193 Interspiritual outflanking The Tour of the "Akiba" — movement members in the Tatra mountains in August 1939 FROM T H E BOOK-SHELF On the history of the manuscript of the "Black Book" edited by Ilia Ernburg and Vassily Grossman Dr. Josef Kermish 197 Yitshak Griinbaum according to Roman Priester Abraham Rosenmann 205 The unpainted truth Arie Brauner 219 Making history and writing history Natan Gross 227 MASSUAH A YEARBOOK O N T H E HOLOCAUST AND HEROISM April 1988 NO. 16 Editor: A. Brauner Editorial Board Secretary: M . Wirth Editorial Board: M. Kol, A. Brauner, M . Wirth This Yearbook is Published with the Support of The Memorial Fund of Polish Jewry All Rights Reserved Massuah, Tel-Aviv, 48 King George St, Israel
© Copyright 2024