ב י ת לעמוד ע ל בו נ ק ה ל ו ה מ ד ר ש קטנים נ פ ש ם מדרשים ישנים ומאמרים שונים יקרים מפנינים א נ ש י ל ב א ל י ה ם פונים ו כ ל י ש ר א ל אומרים ועונים הננו ל ה ם לקונים: הועתק והוכנס לאינטרנט www.hebrewbooks.org , * tt^ujn ע ״ י חיים תשס״ט בו ה ו ש ב ת י א ס פ ת י ו ע ר כ ת י ע״פ כ ת ב י יד ודפוסים יקרים המערכה ה ז א ת : תפלת :׳••דכי ואסתר בלשון אדם ועבר: למגלת אסתר הלום מרדכי והוספות ; ס׳ אלדד דד;• ; : -־ א ג ׳ מעשה ה ג מ ל ה מדרש קרי ולא כתיב ונתיב ולא ק ר י מדרש ר׳ עקיבה ; ; ; בן •וסף על הזיינין :כ ס א ואיפודרומין של שלמה המלך וניד;ם ; מדרש דאברהס י אבינו ; נן עדן מדרש על הפסוק והוא עבר לפגיהם! א ; ד ת ת פ ל ת י ״ ח אגדת עולם ק ט ן א;דתא ; ; דשמע״ן כ־פא; מדרש ה׳ בוזיבמה יסד ארץ :מדרש שוהר טוב למזמורי וצ׳ו-צי׳ט סעשה וקי״ט מדרש ה ל ל :עגין תירם מלך צ ר ; דניאל ע״ה ; לקוטי מעשיות; מדרשים; רבתי; ס׳ הנוך :לקה טוב על ; מדרש עשר תהלים ס ״ ח -ע ׳ ׳ א גליות ה ג ד ת שמע ישראלי נושהא בי: הוספות להיכלות ברכת יעקב אבינו ד ל . ולמען ירוץ הקורא ב ם מ ב ו א ש מ ת י ב ר א ש ם א נ י הדורש ל כ ב ו ד התורה אדזרןיעללינעק גין ונכד להרב הנאון צ ב י ה י ר ש ברודא זצ״ל מחבי ס׳ א־״ן צבי ותאוטי צביה ודרשן בעדת ווינא. ו ו י נ א בהוצאות האהיש ו ו י ג ט ע ר .גפארמאלס ר,ערצ6עלר אינד מיער( ש : י ז תרל״ג לם ׳ק• Bet 11a־Midrascl1. Sammlung Jk'leiner Midraschim itud rerniiscliter arts der iUternjiidischen Abhandlungen Literatui: Funftor T h e i l enthalt: {Jebet Mordechai's und Esters; Zusiitze zum Buche Ester; Eldad ha-Dani, III. Recension; Salomo und die Anicise; Keri- und Ketib-Midrasch; R. Akiba's Alfabet-Symbole; Salomo's Thron und Hippodrome; Abraham - Midrasch; Paradies und Holle; Preis der Vaterliebe; Tefilla-lla^ada; Mikrokosmos; PetruaLe^ende; die g-ottliche Sophia; 8el10cl1er-Tob; Hallel-Midrasch; K<"»ni ״Hiram; Exil-Midrascli, II. Recension; GeschichteDaniel's; E1z;il11un״cn; Midrasch-Fraffiuentc; Schma-IIagada; HechalotZusiitze; Henoch-liuch; Lekach-Tob zum Segen Jakob's. Nach Handschriften und Druckwerken gesammelt und nebst Einleitungen herausgegeben von r D ־Ad. Jellinek. Wien. B R I D E R WINTER vorm. Herzfeld k Bauer. 1873. V o r w o r k N a c h einer Pause von funfzehn Jahrentibergebeich dem Publikum wieder einen neuen, den fiinften Theil des ,Bet ha - Midrasch , der nicht bios dieses Sammelwerk mit f t i n f u n d z w a n z i g grosseren undkleinereu hagadiscken Stilcken bereichert, sondern fur sich allein einwichtiger Beitrag zur genauern Kunde der Hagada ist, deren Bedeutung fiir die Geschichte des Judenthums und die Erkenntniss des jiidischen Stammes noch nicht in dem Grade gewtirdigt wurde, wie sie es von einem freiern und bohern Gesichstpunkte aus verdient. u Mit diesem fiinften Tbeile aber ist das Work nicht abgeschlossen. Sowohl in Leipzig, wo die ersten vier Theile erschienen sind, als in Wien habe ich 80 viel hagadisches Material angesammelt, dass ich, sobald meine Amtsthatigkeit mir Musse gew&hrt, noch einen sechsten Theil veroffentlichen tferde, in welchem besonders T o b i a b a r E l i e s e ^ s handschriftlicher ״Lekach-Tob" zu den fiinf Megillot benutzt werden soil. Filr viele Beitrige zu dem vorliegenden Theile des Bct ha-Midrasch bin ich den Herren Dr. A. B e r l i n e r in Berlin, S. Buber in Lemberg, S. J . Halberstamm in Bielitz — einem ebenso gediegenen Kenner der hebriischen Literatur wie liberalen und gefalligen Besitzer einer sehr werthvollen Handschriften - Sammlung — , Raphael a 9 K i r c h h e i m in Frankfurt a. M., Dr. Perles in Miinchen, Oberrabbiner Marco Mortara in Mantua und besonders meinem werthen Freunde Herrn Dr. M. Steinschneider in Berlin verpflichtet, denen alien ich den wlirmsten Dank in meinem Namen und dem aller Freunde der iiltern hebriiischen Literatur offentlich abstatte. Zum Sehlusse kann ich nicht umhin, mit Genugthumig zu constatiren, dass die friihern Theile des ״Bct ha-Mufrawh" von vielen Lehrern an deutschen Hochscbulen — jilngsthin von Prof. Haug in Miinchen in seiner Schrift: ,,Ueber das ArddiYirdf ndmeh" (Miinchen 1870), S. 38 ff. und von Prof. Dillmann in Schenkefs Bibel-Lexikon, Art. Noa — zur Aufhellung und zum Verstandniss des nichtjtidischen Schriftthums verwerthet worden sind, und dass besonders dieser fiinfte Theil viele BerUhrungspunkte mitarabischen nud persischen Sagen, Anschauungen und Schriften enthalt. G a i n f a r n niichst W i e n , 22. Jnli 1872. Dr. Ad. Jellinek. Einleitung. I. Gebet Mordechai's und Ester's, aramaisch und hebraisch. (Heliraischer Text S. 1—8.) II. Zusatze zum Buche Ester ). 1 (Hebraischer Text S. 9—1G.) Das kleine Buch E s t e r weicht von den iibrigen historischen Biichern der Schrift ganzlich ab, indem es den prophetischen Pragmatismus in der Verkniipfung der Thatsaehen verschmaht und in den Ge־ leisen eines niicbternen Rationalismus, der nur das Gesetz der Causalitiit in der Geschichte anerkennt, sich bewegt. Es muss zu einer Zeit redigirt worden sein, in welcher die Gemiither dem Glauben an Triiume, Wunder und ausserordentliche Erscheinungen nicht sehr zugiinglich waren, oder der Redacteur desselben schied absichtlich alles Ungewohnliche und Wunder1) Vrgl. Z u n z , GV. S. 121—122; 0. F . F r i t z s c h e , exeg. Handb. z. d. Apokrvphen d. A. T. I, S. G9 if.; E \s ־a 1 d, Jahrb. d. bibl. Wissenschai't XI, S. 222. — VIII — bare aus seiner Darstellung aus, um die Leser in dem Vertrauen und in der Zuversicht zu bestiirken, dass die gottliche Vorsehung das israelitische Volk in den Tagen der Gefahr bescliiitze, auch ohne ubernatiirliches Eingreifen in das Had der Geschichte, durch die gesetzmassige, causale Folge und Entwickelung der Begebenheiten ) . Allein der Stoff, den das Buch Ester behandelt, war fur die Phantasie zu verlockend, als dass sie sich hatte enthalten konnen, ihn auszuschmiicken und ihm ein poetisehes Colorit zu geben. An dichterischen Mitteln konnte es nicht fehlen. Die Traumerscheinung, das Gebet, die Erweiterung und Ausfiihrung (lessen, was bios angedeutet oder hingeworfen ist, lagen dem dichtenden Genius eines Juden- sehr nalie und boten sich gleichsam von selbst dar. Auf diese Weise sind in der g r i e c 11 i s c 11 e n Bearbeitung des B. Ester die sogenannten ,.Z u s ii t z e' ־oder ״S t ii c k e i n E s t e r " entstanden, die spiiter von den Targumim und Midraschim mit frei waltender Schaffungskraft erweitert wurden. So lassen das zweite Targum und Midrasch Rabba zu Ester dem scharfsten Sarc *sinus und dem parodirenden Spotte die Ziigel scliiessen, i n dem sie die Anklagen, die Hainan wider das jiidische Volk erhebt, mit spottischem Behagen detailliren. Die griechische Bearbeitung des Buches Ester mit den ,,Zusatzen" verhalt sich zu dem hebraischen Texte dieses Buches wie das z w e i t e in g r i e c h i s c h e r Sprache abgefasste Buch der Makkabaer zu dem ersten. Denn auch dieses halt sich innerhalb der Grenzen des Thatsachlichen, und gewiihrt den phantastischen Zierden und Zuthaten keinen Raum, wahrend jenes voll ist von Wundern, Erscheinungen, gezierten Schilderungen und moralisirenden Betrachtungen; und wie der Unterschied zwischen den beiden Makkabiierbuchern auf den nuchtern-hebraischen und den iiberschwenglich1 , 1) Vrgl. m e i n e Rede: MegiIIat־Ester" in d9n Reden II, S. 282 ff. ״ — IX — 1 alexandrinischsenGeist zurlickgefiihrt )werden muss, so sind die ,,Zusatze zu Ester" in der Phantasie eines alexandrinisehen Juien entstanden und daher von A n fang an in griechischer Sprache geschrieben worden ) . Nr. 1 dieser Sammlung enthalt das Gebet, Mordechai's und Ester s — welchem der Traum des Erstern vorausgeht — aramiiiseh nach d e R o s s i (Specimen variarum lectionum s. textus et chald. Estheris additamenta. Rom 1782; Tubingen 1783), und hebraisch nach einer uralten Edition und einer Handschrift des Josippon, im Besitze des H e r m Obberrabbiners M a r c o M o r t a r a. Dass der aramaische Text auch punctirt, accentuirt und am Schlusse init der Summirung der entlialtenen Verse versehen in Handschriften erscheint, spricht durcliaus niclit, w i e L a n g e n (d. deuterokanon. Stiicke d. B. Ester, S. 13) behauptet, fiir die kanonische Geltung desselben. Eine aramaische Handschrift der Megillat Antiochos in meinem Besitze — geschrieben Mittwoch am Neumond Ab 1559 — ist gleichfalls punctirt und accentuirt, und die Londoner Handschrift, nach welcher F i l i p o w s k i diese Megilla 1851 in London herausgegeben hat, gibt auch am Schlusse die Zahl der Verse an, ohne dass man dadurch berechtigt ware, auf das kanonische Ansehen der Meg. Ant. zu schliessen. Nr. 2 bringt eine von Missverstandnissen nicht ganz freie hebraische Uebersetzung der .,Zusiite zu Ester ' nach dem lateinischen Texte des Hieronymus von J a c o b b e n M a c h i r , die ich ebenfalls der freund2 1 1) G e i g e r (Urschrift, S. 206 ff.) halt den Verfasser des ersten Makkabiierbuches fiir einen Zadducaer und den des zweiten fur einen Pharisaer. Allein wenn auch die erstere Annahme einleuchtet, so fallt es doch, die letztere Hypothese betreffend auf dass gerade ein Pharisaer griechisch geschrieben haben ' soli! Man muss daher, nach Analogie der griachischen ,,Zusatze zu Ester", zum Verstandniss des 2. Makkabaerb. die Eigenthiimlichkeit des alexandrinisehen Wesens in Anschlag bringen. 2) Auch der judisch-alex. Tragiker Ezekielos lasst Moses in einem Traume, den ihm Jetro deutet, dessen kiint'tige Grosse voraussehen (3. 8. 159 dieser Sammlung): ein Beweis, dass in Alexandrien Traumdichtungen beliebt waren. lichen Mittheilung des Herrn Oberrabbiners Marco Mortara verdanke, von welchem auch die hebraischen Noten unter dem Texte herrtthren. Das hohe Alter dieser Version rechtfertigt deren Verolfentlichung. Die Correcturen, weiche ich in dieser hebraischen Uebersetzung anbringen musste, sind in meinen hebraischen Zusatzen am Schlusse dieses Bandes begrtindet wonlen. III. Eldad ha ־Dani ). (Hebriiischer Text S. 17—21.) Das Geschick der zehn Stamme, weiche einst das Reich Israel bildeten, weckte bis auf den heutigen Tag die Neugierde der meisten Juden, gab Veranlassung zu alien moglichen Vermuthungen und Combinationen und machte die Phantasie dem Miirchenspiel und den farbenreichen Schilderungen, sobald die letzteren die Wohnsitze und die Lebensverhiiltnisse der versprengten Staninigenossen betrafen, sehr geneigt. Kein Wunder, dass der fabelhafte Bericht des alten Touristen Eldad, der anfangs wahrscheinlich dutch miindliche Relationen sich verbreitete oder mindestens ktirzer abgefasst war, spiiter in mannigfacher Weise, sowohl in Beziehung auf die Darstellung' als auf die Eintheilung des Stoffes, bearbeitet wurde und daher verschiedene Recensioneu hervorrief ) . Hier folgt nun eine d r i t t e Recension des Reiseberichtes von Eldad ha - Dani, nachdem Th. I I . S. 102 bis 113 und Th. I l l , S. C—11 dieses Sammelwerkes zwei andere veroffentlicht wurden. Die vorliegende ist ein Abdruck der ed. Venedig vom Jahre 1 ">4 ^ — 2 1 יVrgl. Bet ha - Midrasch II, S. XXVIII ff. Th. I l l , S X I V und G r a t z , Geschichte der Juden V, S. 522—529. 2 ) יVrgl. auchEschkol ha-Gofer Nr. 60: ה מ י ל ג י דICD? •ד ש י ב ע י ם ונו׳ ש מ ו א ל ד ד מ ש ב ט דן ת ל מ י ד ה נ מ י ם ומי — XI — siehe St ein S c h n e i d e r , Oxf. Catalog. Nr. 3443 — und 1st, abgesehen von den Varianten, die sie enthlilt, sowohl im Wortgeftige als in der Anordnung des Stoffes, wegen des Datums, dass Eldad namlicli seinen Bericht im Jahre 43 nach Spanien gesandt hat, bemerkenswerth. Die Bezeichnung מ ש ו ג עS. 21 bezieht sich auf M u h a m e d , der in Recension I , S. 100 ״der ismaelitische Prophet" genannt wird, was wahrscheinlich in Riicksicht auf den Druckort Constantinopel geschehen ist. IV. Salomo und die Ameise. (Hebriiischer Text S. 22—2fj.) Konig Salomo — so wird hier erziihlt — hatte eine sechzig Meilen lange und sechfcig Meilen breite kostbare Decke, auf welcher er durch die Luft fuhr, so dass er in Damaskus friihstuckte und in Medien zu Abend ass. Seine Befehle fiihrten aus: aus der Classe der Menschen Asaf ben Berechja, unter den Diimonen Rahirat, von den Thieren der Lowe und von den Vogeln der Adler. Einst kam er auf seinen "Wanderungen in das T h a i d e r A m e i s e n und wurde dort von der Konigin derselben, Namens י מ ח ש מ הdie er auf die Hand genomnien hatte, beschamt, indem sie ihn an seinen irdischen Ursprung erinnerte und zur Demuth ermahnte. Spiiter erblickte er auf seinen Luftreisen ein herrliches Gebaude, in welches er vergebens einzudringen suchteS. Nachdem er den 700 Jahre alt en Adler י א ל ע נ א דden OOOjahrigen א ל א ע ו ףund den 1300jahrigen א ל ת ע מ רbefragt hatte , gelangte er in die Gemiicher desselben, derenTliiiren mit Inschriften vetsehen waren, die auf die Nichtigkeit alles Irdischen hinwiesen, und zog endlich aus dem Schlund einer — XII — Statue eine silberne Platte hervor, deren Schriftziige er nicht entziffern konnte. Da kara ein Jiingling aus der Waste her und sagte dem Konige: Diese Buchstaben sind griechisch und ihr Inhalt ist folgender: ,,Ich Sched&d ben Ad regierte iiber Tausende Provinzen, ritt auf Tausenden von Rossen, hatte unter mir Tausende Konige und erschlug Tausende Helden — und als der Engel des Todes mir nahte, war ich ohnmachtig!" Das sind die Umrisse der vorliegenden Erzahlung, die nicht dem massvollen hebraischen, sondern dem mehr phantastischen arab. Geiste entstammte, wenn sie auch nicht geradezu eine wortliche Uebersetzung aus dem Arabischen ist. Denn bereits in der 17. Sure des Koran wird berichtet, dass Konig Salomo in ,,das Thai der Ameisen" ( ) ו א ד א ל נ מ לkam, wo, geradeso wie i n unserem Stiicke, eine Ameise ausrief: Begebet Euch, I h r Ameisen, in Eure Wohnungen, dass Euch nicht Salomo und sein Heer unter die Fiisse treten. Die muhamedanische Legende weiss ferner davon, dass Salomo sich des Ostwindes auf seinen Fahrten bediente, in Jerusalem zu fruhstucken, in Persepolis zu Mittag und in Palmyra zu Abend zu essen pflegte ( H a m m e r , Rosenol I , S. 147); dass der eine seiner Wesire Asaf und der andere der Vogel Simurg w ar (das. S. 151); und dass die Ameisenkonigin durch die Ueberreichung eines Faserchens von einem Gras* halm ihn belehrte, selbst die geringste Gabe in Berucksichtigung des Spenders huldvoll anzunehmen (das. S. 169). Auch zeugen die arabischen Namen in unserer Erzahlung fiir den muhamedanischen Ursprung derselben. Bios die vereinzelte Bemerkung, dass Salomo durch die magische Kraft des Gottesnamens (Schem ha ־meforasch) sich Gehorsam erzwang, hat ein judisches Geprage. Die Hagada (zu Spr. 6, 6) verwerthet den Fleiss und die Vorsorge der Ameise bios zu dem Zwecke, um den tragen Sterblichen zu ermahnen, dass er die Busse und die Vorbereitung fiir das kiinftige Leben nicht aufschiebe, r — xni — wahrend der muhamedanische Geist mehr als der normal hebraische geneigt ist, die Freude am irdischen Sein und Schaffen durch die Hinweisung auf Tod und Verwesung zu verbittern. Dieses Sttick: ,,Salomo und die Ameise" findet sich am Ende eines handschriftlichen Midrasch Wajoscha, der H r n . N . Coronel aus Jerusalem gehorte und i n den Besitz der Universitatsbibliothek zu Cambridge ubergegangen ist, und wurde auch, wahrscheinlich nach demselben Codex, zusammen mit dem genannten Midrasch in Jerusalem s. a. und ohne Seitenzahl, theils in Quadrat- und theils in rabbinischer Schrift gedruckt. V. Keri- und Ketib ־Midrasch. (Hebriiischer Text S. 27—30.) Ein Theil der Masora, die Orthographie, Vocalisation und Accentuation der Bibel stehen im Dienste der Halacha und der Hagada, und so lange dies nicht allseitig erkannt und beriicksichtigt werden wird, werden gewisse Partien der hebraischen Grammatik mangelhaft bleiben, da sie grammatische Regeln aufstellen oder Ausnahmen anfiihren, die nicht im Wesen der hebraischen Spraclie, sondern in der halachischen oder hagadischen Deutung der betreifenden Schriftstellen ihren letzten Grund haben. So sind z. B. die Accentuationen von ( ׳ ה א ל ףEx. 38, 28) und ( ו י ש ח טLev. 8^ 15. 10. 23.) hagadischen Ursprungs, und das Makkef in ( נ ש ק ו ־ ב רPs. 2, 12) ein Protest gegen die christlichmessianische Uebersetzung des Wortes ב־ףn1it״S01m", indem es vielmehr als Adverbium in dem Sinne von ״rein", lauter", zu nehmen sei. Andererseits wurden masoretische Midraschim im Laufe der Zeit verfasst, d. h. solche, weiche kleinere Masora-Stiicke im hagadischen Interesse ausdeuteten n — XIV — So entstanden ימדר״ש ט ע מ י ח ס י ד ו ת ו י ת י ר ו תder Midrasch liber die Griinde der defectiven und vollen Schreibung biblischer Stellen (gedruckt in ״Pletat Soferim" von Dr. A. Berliner. Breslau, 1872), und der vorliegende iiber Keri und Ketib. I n der grossen Masora zu Rut 3, wie in dem Werke ,,Ochlah we - Ochlah" Nr. 97 und 9« sind namlich zehn Worter angegeben, die gelesen w erden, ohne dass sie geschrieben, unci acht, die nicht gelesen werden, obwohl sie geschrieben sind. Diese zwei masoretischen Angaben ) werden hier midraschisch behandelt. Unser Midrasch ist einem alten ^rammatischmasoretischen Sammelwerke entlehnt, das an der Spitz's eines im Jahre 1390 geschriebenen Peniatauehs steht und von J. Derenburg unter dem T i t e l : ,,Manuel du Lecteur", Paris 1871, verdffentlicht wurde. N o r z i in ',,Minchat Schaj" zu Richt. 20, 13 citirt die erste Stelle unseres Midrasch mit der Schlussbemerkung: •כך מ צ א ת י בפי׳ י׳ ד ב ר י ם נ ק ר י ם ו ל א נ כ ת ב י םMe Ueberschril't 1 ' מ ד ר שi i l i r t von mir her. r J VI. R. Akiba's Alfabet - Symbole: (Hebriiischer Text S. 31—33.) Im Midrasch Rabba zur Genesis c. 1 wird berichtet, dass R. Akiba als Knabe bereits die Doppelfornien der Buchstabengruppe מ נ צ פ ךhagadisch erklarte — in der Parallelstelle Megilla Jerusch. c. 1 fehlt der Name Akiba's; — im babyl. Talm. Menachot 29b, dass Gott Moses vorausgesagt habe, dass R. Akiba einst die Kronchen an den hebraischen Buchstaben der 1) In unserem Midrasch ist die Bemerkung zu Jer. 39, 12 ausgelassen und eine ganz andere zu E z . 9, 11 gesetzt worden, Vrgl. Derenburg 1. c. 8. 234. — XV — Thora lialacliisch auslegen werde; in der Entwickelung der Halacha ist er der Trager jener Methode, die aus einem einzelnen Textes-Buchstaben ein Gesetz eruirt: daher kam es, dass seinem Namen jene jlingeren M i draschin beigelegt wurden, weiche mit dem hebraischen Alfabet sich beschaftigen. So der Alfabet-Midrasch im I I I . Th. unserer Sammlung S. 12—G4 und der vorliegende, welcher die Striche oder kleinen Spiesse ( )זייביןan der Spitze des hebraischen Alfabets symholisch deutet. Der Abdruck unseres Midrasch geschah nach einem sehr alten Codex j im Besitze der Josef Schlesingerschen Buchhandlung in W i e n ; er findet sich aber auch mit einzelnen unbedeutenden Yarianten in Abr. Portaleone's Schilte ha ־Gibborim ) 177 cd und 178 a — wo fiir זייניןuberall ציוניןgelesen wird, in Bartolocci's Bibliothek I V , p. 275 ff. nach einer Pergamenthandschrift im Hause des Herzogs von Parma in Bom, inSefer ha ־Pelia ed. Koretz S. 41 bed und in dem von Barges in Paris 18UG edirten Sefer Taggin nach einem Giinzburg'schen Codex. Nach der Ueberschrift sollte dieser Midrasch sich auch auf die grossen imd kleinen Buchstaben des hebr. Alfabets erstrecken ; allein dieser Theil i'ehlt sowohl in meiner Handschrift wie in den angefiihrten Editionen mit Ausnahine der Pariser. Der Text ist aber dort so ltickenhaft und unklar, dass ich ihn in diesgr Gestalt nicht aufnehmen niochte. Auch geht er nach der Angabe von Senior Sachs (hebr. Eiuleitung S.׳41) dem ,Midrasch v o r a n . 1 2 1) Das yrerthvolle Epigraph ist leider an einzelnen Stellen, verbrannt; soviel ist jedoch zu entnehmen, dass dieser Pergament€odex, der u. A. Recanat^s Comment, z. Pentat. u. z. d. (jebeten enthalt, Freitag am 14. Tamus 1398 in ק מ ר ע ןvollendet wurde. Der Copist nennt sich Zidkijahu aus der Fauiilie מגניסים קונטי •בלעז־ 2) Dort lautet der Schiuss: כ נ ג ד הצמרא ו ס פ ר דברי הימים isatiirlich blieben diese Worte dem Herausgeber unverstandlich. / — XVI — VII. Salomo's Thron und Hippodrome. (Hebrais'cher Text S. 34—39.) Die fortgeschrittene wissenschaftliche Forschung unserer Tage hat den Werth der Hagada erkannt, und anstatt in derselben ,,rabbinischen Aberwitz" zu finden, holt sie aus deren Fundgruben Erlauterungen und Parallelen zu den Sagen und Legenden semitischer und arischer Volker. Durch die von verschiedenen Seiten unternommenen vergleichenden Untersuchungen kam man auch zurUeberzeugung, dass das Alter mancher Hagada selbst in die biblische Zeit hinaufreicht. So wird die Scenerie des Buches K 0 h e־ I e t nur dann verstandlich, wenn man es auf den Boden der Salomonischen Sage stellt, dass namlich Konig Salomo gegen Ende seiner Regierung vom Throne gestossen wurde. I n dieser Situation hat der Verf. des B. Kohelet sich ilm gedacht und in der dustern Stimmung eines entthronten Fiirsten lasst er ihn die Nichtigkeit alles Irdischen ausrufen (vergl. R a p a p o r t , Erech Millin S. 248 und meine Reden I I I , S. 33). Raumt man den sagenhaften Hintergruhd des B. Kohelet ein, so begreift man auch, warum Salomo nicht unter seinem gewohnlichea Namen in der genannten Schrift erscheint, weil namlich nach biblischer und hagadischer Anschauung mit dem Wechsel des Gesehickes einer Person auch deren Name sich andern muss. Der seiner Krone beraubte Sohn David's heisst nicht mebr Salomo, d. h. ,,der Friedensfiirst•', sondern Kohelet d. h. ,,der Prediger", der iiber die Vergiinglichkeit und Nichtigkeit aller Herrlichkeiten auf Erden triibe und ernste Betrachtungen anstellt. An den Kern alter Sagen. setzten sich aber im Laufe der Zeit immer neue Gebilde an, und so verhalt es sich auch mit dem Salomonischen Sagenkreise. Salomo's — XVII — Weisheit, Ansehen, Prachtliebe und Reichthum bildeten alhhalig die Ausgangspuncte ganzer Reihen von Le־ genden, die den beruhmten Kduig mit alien Schatzen der Einsicht, mit alien Mitteln unbeschrankter Machtvollkommenheit und mit den reichsten Abzeichen fiirstlicher Wtirde schmuckten und auf ihn ubertrugen, was nur Grosses und Riihmeswerthes unter den Nationen sich vorfand. Sein T h r o n musste eines der grossten Weltwunde^ sein und auch an einem C i r c u s durfte es diesem inachtigen Fursten nicht fehlen. I n unserem Stiicke werden der Thron und die Hippodrome Salomo's beschrieben, beide Beschreibungen entlehnen ihre Farben fremden Volkern und statten den Konigin Israel mit dem aus, was den Ruhm persischer, romischer und byzantinischer Fiirsten ausmachte (vrgl. die Parallelen bei S. C a s s e l , ״der goldene Thron Salomo's' in den wissensch. Berichten der Erfurter Academie I , S. 35 ff. und Dr. Jos. P e r l e s in G r i i t z ' s Monatsschrift, 1872; siehe auch weiter unten.) Unsere Hagada steht in cod. 222 der kon. Hotund Staatsbibliothek zu Miinchen und wurde von Dr. P e r l e s zuerst in der genannten Monatsschrift und dann als besonderer Abdruck (Breslau, 1872) verott'entlicht. Sie beginnt dort mit einer aramaischen Schilderung des Salomonischen Thrones, die sich "auch im I I . Targum zu Ester iindet, und mit einer Stelle, die auch im Midr. Rabba zu Num. C. 12 oder in der Pesikta Nr. 1 mit einigen Varianten zu lesen ist. Diese beiden Einleitungsfragmente schied ich aus, da die neue Hagada erst bei den Worten: א מ ר ו ח כ מ י ם anfangt, mit denen sie auch in d i e s e r Sammlung eroti'net wird. Was die Beschreibung des T h r o n e s ) betrifft, so 1 1 1) Sie bildete einen Bestandtheil des ״Midrasch Abba Gorion" und lindet sich auch in einer Londoner Handschrift desselben. Vrgl. meinen Bericht'in F r a n k e l ' s Monatsschrift III, S. 243. — Nach F a b r i c iu s, cod. pseud. V. T. p. 1049 hat Gaulmin, der Uebers. des Midrasch vom Tode MoseS, eip libellum 2 — XVIII — findet man sie, wenn audi nicht so ausfuhrlich und nicht ganz conform, in Bet ha-Midrasch I I , S. 83—86 und im I I . Ester-Targum; die Darstellung der Hippodrome aber ist ganz neu und war bislier ganz unbekannt. Die Letztere giebt zu der sehr wichtigen Frage Anregung, ob denn die Namen der dort genannten Autoren oder Hagadisten e c h t sind. I n der Bearbeitung des Textes hafye ich einige verbessernde Conjecturen gemacht, die in Klammern [ ] eingeschlossen sind. Von den werthvollen Worterklarungen und gelehrten Erlauterungen des Dr. Perles hebe ich folgende hervor; ג ר פ י תS. 34 ist der Vogel G r e i f ; ק נ ק ל ו ת ו ב מ ס ט א ו תS. 36 sindgr. Gitter und Stufen; )קמאראdas. gr. Bogen oder Wdlbung; ( ד י ק ס ו מ יS. 38 gr. Cisterne; ח ר ד לS. 39 ist gr. Charadra, Giessbach: ל י מ ו ט י ו תrichtiger ד י מ ו ם י ו תdas. gr. Factionen oder demoi der Wagenlenker des Circus; tiber die am Ende der Hagada erwahnten Farben blau, weiss, roth unci grttn sind Cassiodorus, variae epistolae I I I , 51 — w o eine Symbolik des Circus sich findet —, Procopius, hlstora arcana c. 7 p. 333 ed. Orelli und Joannes Malalas Chronographie, S. 137—176 ed. Bonn zu vergleichen. — s. 37 z. 6 v. u. ist wohi מ ר כ ב ה צ ב ו ע הfur מ ר ב ה צ ב ו ב הzu lesen. 1 VIII. Abraham ־Midrasch. (Hebiraischer Text S. 40—41.) Die Erzahlung, wie der Patriarch Abraham seinen gotzendienerischen Zeitgenossen Widerstand bot und sie, besonders Konig Nimrod, verspottete, dass sie die de throno Salomonia sive Aethiopicam fabulam ימ18 Lateihi8che tibertragen. 1) Im Midr'. R. zu Num. c. 12 erscheint dieses Wort in den Fprmen קמורותund •כמרוסא — XIX — Sonne und von Menschen angefertigte Bilder anbeten, war eines der beliebtesten und volksthttmlichsten Themen der Hagada, weil es gegen den herrschenden Eilderdienst der Heiden und der spatern Christen verwerthet werden konnte; und wurde daher variirt, wie es init alien Sagenstoffen der Fall ist, die der Volksphantasie besonders zusagen. Im , , B e t h a - M i d r a s c h " I , S. 25 ff. und I I , S. 118—119 sind bereits zwei Bearbeitungen dieser Abraham-Legende zu lesen, von denen die erstere und langere die jiingere, die letztere und sehr kurze die altere ist. Die vorliegende ware ich geneigt, als die mittlere von den drei Bearbeitungen zu halten, und hat sie einige Ztige, die hervorgehoben zu werden 1 , Terdienen. Nimrod umgeben hier 365 Konige, eine Zahl, die den Tagea des S o ' n n e n j a h r e s j entspricht, und da er als Anhanger des Sonnencultus erscheint, so ist diese Zahl nicht zufallig. Diese 365 Konige huldigen Abraham, nachdem er aus dem Gluthofen errettet worden war, errichten eine Lehrkanzel aus Cederaholz ftlr den Patriarchen, fiihren ihm Ihre Kinder zu, damit « r sie im wahren Gottesglauben unterrichte, und •erklaren. dann 5elbst ihren ׳Ilebertritt zu demselben,. Dieses kleine Stttck ist einer Handschrift im Besitze des Herrn S. J. Halberstamm in Bielitz entnommen und von demselben, eigenhandig copirt worden. • 1 - , 1) Vgl. S c h w a r z , Sonne, Mond und Sterne, ein Beitrag ^ur Mythologie und C'ulturgescMchte der Urzeit (Berlin, 1864), S. 6 Anmerkung: ,,Wenn Nimrod den Abraham in einen feurigen Ofen geworfen haben soli, aus dem er 4*nn aber unversehrt liervorgegangen, so diirfte dies auch auf den S o n n e n r i e s e n gehen, welchen der grosse Jager Nimrod . d. 11. der Sturmesjager, im Gewitterfeuer so zu behandeln schien, aus dem jener aber dann doch unversehrt hervorkam. IX. Paradies und Holle. (Hebraischer Text S. 42—51.) Novor noch der !)oetische Genius Dante's: *aradies und Holle mir seinen Gebilden bevdlkefte, ״ar>e1! Juden und Muhamedaner ilire Phantasie frer . J ? , J. J «». 11111 die Belohnung und Bestrafung der otfTblicJien nach dem Tode zu veranschaulichen. Diese yeien Producte der Eiiibildungskraft — die bei den » « o n massvoller als bei den Muhamedanern gehalten Mini — haben nicht bios einen dichterischen ,Werth sondern sind auch ein Beit rag zur Religions'- und ^rttengesehirhto. }fan braucht namlich bios zu lesen '*' * in das Paradies und wer in die Holle verwiesen ' d , um zu erfahren, was zu bestimmteii Zeiten als pieiswiirdig oder als venvertfich gait. So werden fast alien Schilderungen des Paradieses die pflichtgetrt'uen Jugendlehrer und Gemeindevorsteher ausgezcichnef, und die Menge von kostbaren seidenen Ge־ *'tfiiderii, weiche fur die Froinmen hereitet sind, hervortfehohen, weil die Juden auf schone Kleider stets einen grossen Werth legten (vrgl. der judische Stamm, & Ma ft.). Wtirde Jeinand z. B. in unserer Zeit *?j«e Beschreibung des ״G e 11 i n 12 0111" entwerfeii, so kunnte er, den Hire Miethparteien masslos steigernden Hauslierren sowie den Griindern und Sclnvindlem den ersten Piatz dort anweisen.' Die vorliegenden Schilderungen von ״P a r a d i e s u n d H o l l e " bestehen aus a c h t Piecen. Die e r s t e : »Schaar8 gan e'den" ist dem Anhange zu der in Salonit'11 1861 erschienenen ,,Borajta di-Samuel'', die z w e i t e : ,,Seder gan e'den" einer Halberstamm'schen Handschrift. ) die d r i t t e : ,,Agadat I t . Josua b. 1 ass J t W J W j | 1,1 1 I) Diese Piece bildet den Schluss einer Masechet gan weiche mit dem .,Seder gan eden" im II. Theil dieser n u 4dcn , — XXI — 1 Levi" in aramiiischer Sprache ) dem ,,Schaar ha-(iemul"־ von Nachmanides, 11 b ed. Ferrara, die v i e r t e : ,,Duma" einem handscbriftlichen Midrasch Tehillim zu Ps. 11 V . 7, die f U n i t e : ,,Seudat gan eden, dem ,,Sidur R. Amram Gaon, S. 13 (vrgl. Tana debe Eli־ jahu sutta c. 20), die s e c h s t e : ״P6rek gan ha-chjim, •die s i e b e n t e : ,,Perek R. Jizchak b. Parnach" und •die a c h t e : ,,Kezad din ha-keber"• einem Haft>erstamm'schen Codex ientnommen. Ueber die letzteren zwei Piecen muss ich noch Folgendes bemerken. Sie enthalten die im I . Th. dieser Sammlung veroffentlichten ,,Masechet Gehinnom" und ,,Masechet chibbut ha-Keber" und auch die Stellen, weiche hier in diesem V. T11. erscheinen. Was daher bereits frtiher gedruckt war, wurde bier weggelas*en, und sind bios die Zusatze abgedruckt worden. Isak Akrisch hat aber bereits um 1570 in Const, eine Sammlung erscheinen lassen, die auch in Prag s. a. nachgedruckt wurde, in welcher diese beiden Piecen enthalten sind. VrgL, S t e i n s c h n e i d e r , Oxf. Catal. Nr. 3527 und 3528. Doch standen mir diese hochst seltenen Ausgaben nicht zur Verfiihgung. Sammlung bis auf einige Yarianten iibereinstimmt. Sie zcrfallt dort in 4 kleinere Perakim. l)Vrgl. Bet ha-Midrasch II, S. 30—31; 35—36; 50—51, und Prof. Hau^s Schrift: ״Ueber das Ardai Vir&f nameh" Miinchen 1870. Die Bilder, dass die Seelen wie die Sterne, der Mond und die Sonne glanzen (Haug, S. 17—18), und dass die Fromraen mit Kronen auf dem Haupte geschmiickt sind (das. S. •9), trifft man auch in der Hagada. Vrgl. Sifre zu Deut. Nr. 10: פ נ י ה ם ש ל צדיקים דומים ל ע ת י ד ל ב ו א ל ח מ ה ו ל ל ב נ ה ל ר ק י ע ״ לבוכביטn<1 Talmud Berachot 17b: צדיקים יושבים ועטרותיהם Diese Piece bildet den Schluss der ״Ge8chichte — .בראשיהם •on R. Josua ben Levi" in einem codex Halberstamm. — XX. JI — X. Preis der Yaterliebe. 1 (Hebriiischer Text S. 52—53.) Als tier Feldherr J o a b horte, wie Konig David im 103. Psalm, Vers 13 ausrief: ,,Wie ein Vater seiner Kinder sich erbaimt, so erbarmt sich Gott derer, die ihn fun׳hten," ־wunderte er sich ob dieses Gleichnisses, da doch gewohnlieh angenommen wird, dass die Liebe dor Mutter zu den Kindern starker und aufopferender als die des Vaters ist! E r fasste daher den Entsc|11uss, sich in der Welt umzusehen, um die Wahrheit des Davidischen Auspruches zu erproben. Da kam qr auf seinen Reisen in die Wohnung eines armen Greises, der zwolf Kinder hatte, die er alle durch seine mUhevolle Arbeit, wenn auch kumirterlich, erniihrte. Joab machte ihm den Vorschlug, ihm eines der zwolf Kinder fiir. Geld zu iiberlassen, um mit dem Kaufpreis sich und die Seinen besser erhalten zu konnen; allein der gute Vater wies ihn barscli ab. Da suchte der Feldherr die M u t t e r zu bewegen, dass sie ihm fur hundert Golddenare eines der Kinder verkaufe. Anfangs striiubte sie sich, auf den Vorschlag Joab's einzugehen, doch endlich gab sie nach. Als der Vater Abends nach Hause kam, vermisste er bei der Vertheilung des Brodes, das er in v i e r z e h n Stiicke fiir sich, sein Weib und die K i n der schnitt, eines derselben, und nachdem er energisch darauf beharrt hatte, das Schicksal des fehlenden Kindes zu erfahren, gestand die Mutter, was wiihrend seiner Abwesenheit vorgefallen war. E r nahm weder Speise noch Trank zu sich, und am anderen Morgen ging er aus mit dem festen Vorsatze, Joab die hundert Denare zurtickzugeben und ihn zu erschlagen ^enn er sich weigern sollte, das verkaufte Kind > 1) Vrgl. Schocher Tob und Jalkut zu Fs. 103, 13. XXIII — herauszugeben. Nach vielem Hin- und Herreden und nachdem der Vater Joab mit dem Tode gedroht hatte, iibergab der Letztere dem armen Greise das Kind und rief aus: ״Ja, David war im Rechte, die Liebe Gottes zu den Menschen mit der eines Vaters zu seinen Kindern zu vergleichen! Probatum est! Denn dieser arme Mann, der zwolf Kinder ernahrt, wollte einen Kampf auf Tod nndLeben um eines seiner K i n der willen eingehen, wahrend die Mutter, die ruhig zu Hause sitzt, eines derselben verkaufte!" Das ist der Inhalt dieses aramaisch geschriebenen Midrasch, der in dem Munchener Codex 2€0 fol. 16G sich findet und dort mit den Anfangsworten: an Genes. מ ד ר ש ר ב ו ת י נ ו ע ל ה פ ס ו ק ו ה ו א ע ב ר ל פ נ י ה ם 3,33sich anlehnt, wo die muthige und aufopferende Liebe des V a t e r s Jakob zu seinen Kindern erzahlt wird. ) E s liegt auf der Hand, dass J o a b d. 11. ,,Gott i s t V a t e r " hier nicht zufallig gewahlt wurde zum Vertreter der Ansicht, dass die vaterliche Liebe machtiger und preiswurdiger als die miitterliche ist, und was die Tendenz dieser Hagada betrift't, so will sie — worauf mein Freund Herr Prof. L a z a r u s mich im miindlichen Gesprache iiber diesen Midrasch aufmerksam machte — gegentiber der Kirche, weiche die Mutter Gottes, oder Maria mit dem Jezuskinde verherrlichte, betonen, dass die Liebe des gottlichen V a t e r s zu seinem Volke energischer und kraftvoller ist. Ist diese Auffassung richtig, so gewinnen auch die Einzelheiten der Erzahlung an Farbe und Bedeutung. Die kummerliche Art und Weise, wie die K i n der ernahrt werden, spiegelt die Noth der Juden ab, die trotz allem Elend die Ihrigen nicht um Geld hingeben, und selbst den Tod nicht scheuen, wenn es, gilt ein Kind ihrem Hause d. h. ihrem Glauben zu erhalten. Psychologisch aber ist es in der That nicht 1 1) Vrgl. Midrasch Rabba zur Stelle: והיא ע ב ר לםנ״הש •הה״ד כרחם א ב ע ל בניס entsebieden, dass die Mutter mehr als der Vater die Kinder liebt. Die erstere verbraucht ihre Liebe in tausenderlei kleinen Diensten, wahrend der letztere seine ganze mannliche Thatkraft zusammenrafft, wenn es sich um das Wohl und das Leben seiner Kinder handelt. — S. 52 Z. 4 v. u. muss ד א י נ י ןfur ד א מ נ קgelesen werden. XI. Tefilla ־Hagada. (Hebriiischer Text S. 54—56.) Die Tefilla oder die achtzehn Benedictionen *), die den altesten Bestandtheil der frei componirten hebraischen Liturgie bildet, und deren alteste Stucke in ihrer Grundform der Epoche des ״grossen Vereins" angehoren, erlangte durch die dreimalige Recitation derselben an jedem Tage ein solches Ansehen im Laufe der Zeit, dass die Hagada sie mit der Urgeschichte Israels in Verbindung brachte und gleichsam wie Schriftexte behandelte. I n Pirke derabbi Elieser (vrgl. die hebraischen Zusatze am Ende dieser Sammluog S. 203) wird einigen Benedictionen ein sehr hohes Alter vindicirt und deren Ursprung selbst auf die Patriarchen zuruckgefuhrt, und hier wird die Entstehung der ganzen Tefilla in die Zeit von Abraham bis Salomo verlegt. Unser Stuck ist aus z we i Theilen zusammengesetzt. Der erste ist dem handschriftlichen ,,Schibole ha-Leket" von R. Zidkijahu dei Pietosi entnommen und findet sich auch In dem dieses Werk exeerpmenden ,,Tanja Rabbata" c. 4, der zweite, welcher die Tefilla hagadisch erlautert, steht in dem bereits erwahnten handschriftlichen Midrasch Tehillim zu Ps. 29. 1) Vgl. Z u n z , GV. S. 367 ff. — XXV — XII. Mikrokosmos. (Hebraischer Text S. 57—59.) Bereits in ,,Abot de rabbi Natan" c. 31 wird der Mensch als Mikrokosmos dargestellt, und hier wird dieses Thema ausfiihrlicher bebandelt. Den Hauptgebilden am Himmel und auf Erden entsprechen auch der menschliehe Korper und der menschliche Geist. Es werden daher am und i m Menschen Parallelen nachgewiesen fiir Sonne, Mond, Sterne und Sternbilder; Luft, Stttrme und Feuer; Wolken, Regenbogen, Blitz, Wetterleuchten, Schnee und Regen; Berge, Hugel, Felder, Walder und Biiume; Thiere; Kalte, Warme und Winde; Wiisten und bewohntes Land. Den Schluss bildet eine Schilderung der Thatigkeit des Herzens, die sich auch i n Midi*. Rabba zu Kobelet 1, 16 findet, und eine Vergleichung der Zunge mit dem Meere, die man auch in etwas verandeter Form in Bet ha-Midrasch I I I , S. 13 liest. Dieses Stuck ist cod. Miinchen Nr. 222 fol. 68b—71 entnommen und nach einer Abschrift Dr. S t e i n S c h n e i d e r s abgedruckt worden. Die Ueberschrift: א ג ד ת ע ו ל ם ק ט ןriibrt von mir her, und halte ich es nicht fiir uberfliissig hier hervorzuheben, dass die Bezeichnung ע ו ל ם ק ט ןfiir Mikrokosmos der hagadischen Terminologie fremd ist and erst durch den Einfluss der arabischen Philosophic in den hebraischen Sprachschatz iiberging. Ueber die Bearbeitung der mikrokosmischen Symbolik vrgl. m e i n e Einleitung zu Josef Ibn Zadik's Mikrokosmos (Leipzig, 1854) §. 4 und B e e r in Frankel's Monatsschrift I I I , S. 159 ff. — XXVI — XIII. Petrus - Legende. (Hebriiischer Text S. CO—62,) Die Nazaxener waren zu Tausenden und Myriaden angewachsen, ihr Glaube breitete sich immer mehr aus, zwolf Manner aus ihrer Mitte, die sich die Gesandten Jesu nannten, verkundeten ihn in zwolf Konigreichen und verleiteten auch viele Israeliten zu demselben. Sie, die Nazarener namlich, waren den Juden sehr feindselig gesinnt und verhinderten sie nach Jerusalem zu wallfahren. Dariiber waren die Weisen in Israel sehr betriibt, ohne der grossen Noth abhelfen zu konnen. Da erhob sich ein Greis Namens S i m o n K a i p h a und versprach ihnen die Nazarener von den Juden zu trennen und die letzteren dadurch zu retten, unter der Bedingung, dass die Weisen in Israel die durch seinen Plan entstehende Silnde auf sich nehmen wollten. Nachdem er die Zustimmung erhalten hatte, ging er in den Tempel, schrieb dort den Namen Gottes auf, schnitt sich in's Fleisch, legte den gesidiriebenen Gottesn.amen hinein und zog dann nach der Hauptstadt der Nazarener. Dort rief er aus; ״Wer an Jesum glaubt, komme zu mir, denn ich bin sein Sendlote", beglaubigte seine Sendung durch die Heilung eines Aussiitzigen und die Belebung eines Todten, und nachdem er sich Vertrauen in seine Sendung verschafrt hatte, sprach er: ,,Wisset, dass Jesus die Juden hasste, und dass Gott sie darum nur fortbestehen liisst, damit sie als lebendige Zeugen fiir den Erlosungstod Jesu dienen. Darum gel)ietet euch der Meister, dass ihr den Juden nichts Boses zufiigen und nicht gemeinschaftliche Feste mit ihnen feiern sollet. Anstatt des Mazzotfestes begehet seinen Todestag, anstatt des Wochenfestes seine Himmelfahrt und anstatt des Hiittenfestes seine Ge־ burt und seine Bescbneidung am achten Tage. Die — XX VII — Nazarener willigteh ein, und forderten ihn auf bei ihnen zu bleiben. Simon Kaipha oder Petrus ging auf ihren Wunsch ein und stellte die Bedingung, dass sie ihm einen Thunn erbauen, in welchem er bei Wasser und Brod bis an das Ende seines Lebens weilen wolle. Dies geschah auch, Petrus blieb dort sechs Jahre bis zu seinem Tode, betete den Gott Abrahanfs, Isak's und Jakob's an, und verfasste hebriiische Gebetstiicke, die er seinen Lehrern und seinen Glaubensgenossen sandte, damit sie seinen Namen der Nachwelt aufbewahren. ׳Nach seinem Tode wurde er in dem Thurm begraben, auf welchem spater ein Gebaude errichtet wurde. Dieser Thurm existirt heute noch in Rom und wird . . P e t e r " geuannt, d. h. S t e i n , weil Simon Kaipha auf demselben bis zu seinem Tode sass. Das ist die jUdische Petrus - Legende *), weiche den Apostel im Gegensatze zu Paulus zum Martyrer fiir die Juden macht. Die Notiz, dass er hebriiische Gebetstiicke fiir die Juden verfasst habe, steht in dieser Legende nicht vereinzelt, da auch andere Schriftsteller (vrgl. die hebraische Note S. 61) ihm liturgische Poesien zuschreiben, z. B. ein Stuck, welches heute noch an Sabbaten und Festtagen recitirt wird und unter dem Namen , , N i s c h m a t " bekannt ist.ף 1) Nach dem Tode des Petrus, er^iihlt die Legende weiter, kam ein Weiser Namens Elijah nach Rom, beschuldigte Simon Kaipha der Tiluschung und sprach im Namen Jesu, dass es Jedem uberlassen bleibe, seine Kinder beschneiden oder taufen zu lasseu, dass dessen Anhanger anstatt des Sabbats den Sonntag feiern sollen und traf noch andere Einrichtungen fiir die Nazarener. Die Zuhorer forderten von ihm ein Zeichen, dass Jesus ihn gesandt habe, und kaum hatte er den Mund zur Antwort geoffnet, da ward er von einem herabfallenden Steine zerschmettert. Dieser Schluss erinnert an S i m o n Magus, den Pseudoapostel und Gegner des Petrus. Vrgl. L i p s ! u s , die Quellen der romischen Petrissage (Kiel, 1872) S. 1. 2) Vrgl. D. O p p e n h e i m in FrankePs Monatsschrift X. S. 218. — XX VIII — Diese Legende habe ich dem von Wagenseil veroffentlichten ,,Sefer Toldot Jeschu ' S. 19—23 entnommen und bios einige Ausdriirticke gemildert, weiche einen christlichen Leser verletzen konnten. Auch hftbe ich die Schreibung כ י פ אfiir ק י פ אgewiihlt/ S. GO Z. 10 v. u. muss der Druckfehler י ה הin י ה י ה verbessert werden. 1 XIV. Die gdttliche Sophia. (HebrSischer Text S. 63—69.) Spr. 3, 19, wo die im Weltall sich manifestirende gdttliche W e i s h e i t gepriesen wird, bildet das Grundthema fur hagadische Bearbeitungen. Eine solche findet man im I I . Th. dieser Sammlung S. 23 —39, und hier folgt eine andere, die mit der ersten bios in einigen Stellen (vgl. S. 64 unten bis S. 66 Mitte mit I I , S. 37—38) ubereinstimmt. Zuerst erscheint die gottliche Weisheit als Erbarmen und Liebe zu Israel, zur Menschheit iiberhaupt und zu den Thieren, die alle durch die weise Einrichtung des Kosmos erhalten werden; dann wird sie als das gottliche Gesetz geschildert, indem in der T h o r a die Weisheit Gottes sich noch herrlicher offenbart als im Weltall. I n der altera p a l a s t i n i s c h e n Hagada vertritt die Thora als Ausdruck der gottlichen Chochma oder Sophia dieStelle des alexandrinisehen L o g o s , und so werden z. B. gleich im Anfange von Bereschit Rabba der Thora oder Chochma dieselben Epitheta beigelegt, mit denen Philo den Legos charakterisirt ) . 1 Far die Worte(1 אומן׳ כ ל י, פדגוג׳ מכוסה מוצנע, ד א ש י ת . ג״ א ו מ נ ו ת ש ל הקב״דBeziehun'g auf die,Thora oder Chochma als Trincip tier Weltschopfung, findet man bei Philo dieselben — XXIX — ,Hervorheben mochte ich noch die Bemerkung unseres Midrasch S. 67, dass der gute Wein vom Paradiese und der schlechte von der Holle getrankt wird. Diese Piece ist cod. Miinchen Nr. 117 fol. 209 b — 213 (Steinschneider'sche Copie) entnommen und die Aufschrift: מ ד ר ש ה׳ ב ח כ מ ה י ס ד א ר ץhabe ich nach R. Eleasar aus Worms in Rasiei 12 b gemacht. Vgl. Bet ha־Midrasch I I , S. X I I der Einleitung. Die i n cod. 12 der Leipziger Raths-Bibliothek sich flndenden ד ר ש ל ש ב ו ע ו מund ד ר ש ל ס ו כ ו תenthaiten stucke aus unserem Midrasch. Vgl. Bet ha־Midrasch I , S. X X X . Nach S t e i n s c h n e i d e r Oxf. Catalog Nr 3527 enthalt die von Isak Akrisch um 1570 in Const, veroffentlichte Sammlung ein Stiick, dass m i t d e n s e l b e n W o r t e n , wie unser Midrasch beginnt, und die Angabe C a r m o l y ' s in Frankel's Monatsschrift I I I , S 6 7 .׳, dass diese Worte den Anfang des Midrasch R. Jizchak b. Parnach bilden, beruht auf einem Irrthum. XV. Schocher Tob. zu Psalm 68—71, 9 6 — 9 9 und 119. (Hebriiischer Text S. 70—86.) 4 Ausser dei Thora war kein biblisches Buch so popular wie das der Psalmen, das zu liturgischen Zwecken oft benutzt wurde. Kein Wunder, dass gerade der Tsalm-Midrasch — bekannt unter dem Namen griechischen Bezeichnungen des• Logos, der auch ,,der e w i g & N 0 m 0 s" genannt wird. Nur dem Einflusse Alexandriens ist es zuzuschpeibeu, dass in Palastina die Thora personificirt wurde. — XXX — a ,,Schocher T o b wegen seines Anfanges —, der in seiner ersten Anlag eunvollstandig und kurz war ), im Laufe der Zeit mit Zuslitzen bereichert wurde, die in alteren Handschriften fehlen (vgl. S. 83—86); diesen Midrasch traf aber noch ein anderes Geschick! Die ersten Ausgaben, die von demselben gemacht wurden, sind corrupt und liickenhaft, wie kaum eine Edition eines andem Midrasch. Besonders berrscht in der Abtheilung und Zahlung der Psalmen eine grosse Unordnung. I n der ersten Ausgabe, die zu Constantinopel 1512 erschienen ist und bis zu Ps. 118 reicht, bilden Ps. 42 und 43 einen einzigen und zwar 42, dann variirt die Zahlung um Eins weniger als in unseren Psalmausgaben bis 46 — bei uns 47 —, 48 fehlt, worauf 49 gleich- unserer Abtheilung folgt. Ps. 70 und 71 sind wieder zu einem einzigen zusammengezogen, wodurch unser 72. zum 71. wird und so fort bis unser Ps. 78 dort in zwei Theile zerfallt und mit dem 38. Vers ein neuer Psalm mit der Zahl 78 beginnt. Das Zahlzeichen 86 fehlt. Unter Ps. 96 stehen Erklarungen, die bis 09, 6 reichen, dann wird die falsche Zahlung fortgesetzt, so dass unser 100. Psalm dort den 97. bildet, und dieser Irrthum geht bis zu Ende, bis zum 118. Psalm, der dort den 114. ausinacht, indem unser 118. Ps. in zwei getheilt wird, in 113 von Vers 1—4 und 114 voh Vers 5—29. In der Venediger Ausgabe vom Jahre 1546, bei welcher nach der Versicherung des Herausgebers Cornel. Adelkind, ausser der tiirkischen Edition und dem in Salonich 1515 erschienenenSupplement-Midrasch zu Ps. 119 bis Ende, auch Handschriften zu Rathe J , % Vgl. Z u n z GV. S. 267und Aron Moses Padua in der Einleitung zu seinem Midrasch-Commentar, Warschau 1865. — So ging es auch mit dem Midrasch zu'dem popularen Buche Ester. Der Grundstock desselben war der ,,Midrasch Abba 'Gorion", welcher spater erweitert nnd bereichert wnrde. — XXXI — gezogen wurden, stosst man auch auf Uaordnung in der Zahlug der Psalmen, wenn auch nicht mehr in derselben horrenden Weise wie in der Constant. Beide Ausgaben aber, denen alle spateren ) folgen, sind an vielen Stellen luckenhaft oder durch Zusatze verunstaltet, an den meisten corrumpirt, und in der Vertheilung des hagadischen Stoffes auf die betreffenden Psalmen gedankenlos. Dankbar habe ich daher das Anerbieten des Herrn Raphael K i r c h h e i m in Frankfurt a. M., mir einen mit handschriftlichen Noten versehenen Midrasch Schocher Tob zur Verfiigung zu stellen, angenommen und den letzteren in folgender Weise benutzt. Den Midrasch zu den Ps. 68—71 und 96—99, der in alien Ausgaben corrumpirt, luckenhaft und verworren ist, liess ich in der neuen Textesrecension ganz, und zu Ps. '119 b i o s z u m e r s t e n V e r s e abrucken, dann machte ich ein Verzeichniss aller in den Editionen gedruckten Stellen, weiche in den iikesten Codices sich nicht find en und daher spatere Zusatze siud. Ausserdem habe ich noch grossere und kleinere Stttcke, die in unseren Ausgaben des Midrasch Schocher Tob vermisst werden, in Nr. I X , X I und X X I dieser Sammlung excerpirt, Die handschriftlichen Noten stehen in einem Midrasch-Exemplar ed. Venedig am Rande oder iiber dem Texte, zwei Mai auf besondern Blattern, sind nach sechs alten Codices gemacht worden und riihren von A b r a h a m P r 0 v e n z a 1 i ) in Ferrara her, Arzte, Philosophen und Lehrer des Abraham Portaleone und l 2 1) Die Prager Edition vom Jahre 1613 beruftsich auf dem Titelblatte auf eine sehr alte Handschrift. Dort findet man die Zahlzeichen bei P8. 71 und 99, die auch in der Venediger Ausgabe fehlen. 2) Auf der Rttckseite des Titelblattes schrieb er: א נ י הקטן א ב ר ה ם ם ר ו ב י נ צ א ל בכמהר״ר דוד זצ״ל ע ש י ת י ה ג ה ו ת ל מ ד ר ש ת י ל י ם זה בסירארה מ ת ו ך ש ש ה טופסים ישנים נושני׳ מ כ ת י ב ת XXXII — > riihmlichst genannt von Asarja de Rossi. Vrgl. Z u n z , Kerem Chemed V,. S. 107— 15s. XVI. Halle! •Midrasch. (Hebriiischer Text S. 87—110.) Der liturgische Gebrauch, der seit uralten Zeiten von den unter dem Namen ״H a l l e l bekannten Psalmen 113—118 an Neumonden und Festtagen in Israel gemacht wird, musste ftir die Hagada ein macktiger Sporn sein, diese Psalmen ausfuhrlich zu bearbeiten nnd zu erklUren. Und gerade d i e s e Psalmen sind im Midrasch Schocher Tob verstummelt und sehr verwahrlost! Die Unordnimg, die hier in der Constant. Ausgabe herrscht, ist bereits oben bei Nr. X V angegeben worden. Psalm 113 erstreckt sich der Midrasch in alien Editlonen bloss auf den 1. und 2. Vers: zu Psalm 115 fehlt er giinzlich, wahrscheinlich weil die Polemik gegen den Bilderdienst in christlichen Liindern Bedenken erregte; zu Psalm 11G und 118 ist er sehr luckenhaft. Diesem hagadischen Nothstande hilft der hier zum ersten Male veroffentlichte Midrasch ab. E r umfasst das g a u z e ,.Hallel•', benutzt die vorhandenen Stiicke des Schocher Tob und verniehrt sie durch andere Hagada s (vergl. die Amerkungen S. 205) und ganz neue Auslegungen. Fur die Bestimmung seines Alters ist S. 97 massgebend, indem dort von R. Akiba ausgesagt wird, dass er die . , M e r k a b a gleich Ezechiel geschaut hat, was auf eine Zeit hinwetst, da iihnliche Schriften, wie die , , H e c h a l o t " , weiche die ״Merkaba zum Inhalte haben und in denen R. Akiba figurirt, verbreitet waren. In der That corresponds auch S. 102 oben mit ״ , 11 a ה ם ע ד ס ק ו פ ע י ר י: ס ב ל ת י ט: יד מ מ ק ו מ ו ת מ ת ח ל פ ו ת ו ג ם מן ה כ ו פ ג ע ת לי•׳ — xxxrri — Beschreibungen, die in Henoch-Btichern vorkommen. Noch ist die Anspielung auf der genannten Seite 102 unten hervorzuheben, dass Judea Geld ftlr christliche Zwecke spendeten. Auch darf ein eclatantes Beispiel, wie unter der Hand von Copisten der Text der Midrascbim alterirt wird, hier nicht mit Stillschweigen tibergangen werden. S. 105 oben wird in einem Gleichniss erzahlt, dass ein ־ א ס ט ר ט י ו ןein ״Stratiotes — dem Konige man in Midrasch Schocher Tob zu Ps. 116, 15 liest, dass einem Konige in der WUste das א ר י ס ט ו ו ןoder ,,ariston" mangelte und ihm Jemand eine ג ל ו ס ק אoder ,,Kollix" zur Stillung des Hungers schenkte! Ebenso steht S. 108 oben ל פ ר ו ש ר ש ת ו ו י כ נ ס ל כ ל ה מ ד י נ ו תfur ׳ ד ו ג מ נ י ו ת ע ל. ל פ ר ו ש 1 » כ ל ה מ ד י נ ו תSchocher Tob zu Ps. 11 Unser Midrasch ist cod. Munchien Nr. 222 fol. 1—23b entnommen. Die mir von Dr. SteinS c h n e i d e r brieflich mitgetheilte Vermuthung, dass die Ueberschrift: ב ש ם ה א ל ע ו ש ה נ ס י ם א ת ח י ל ס פ ר ה מ ע ש י םsich nicht auf die s e n Midrasch sondern auf den Inhalt des ganzen Codex bezieht, der 26 midraschartige Piecen enthalt, ist sehr wahrscheinlich. u XVII. Konig Hiram. (Hebriiischer Text S. 111—112.) Der Prophet Ezechiel richtet eine seiner Strafreden (Cap. 28) gegen den ob seiner Weisheit und seiner Schatze hochmiithigen Fiirsten von Tyrus, der sich Gott gleichstellte. Dieser vermessene Diinkel wird von unserer Hagada geschildert. Der Fiirst von Tyrus liess vier eiserne Saulenin die Tiefen des Meeres einsenken und auf denselben s i e b e n H i m m e l aus Glas und verschiedenen Metallen errichten, in denen auch Donner und Blitz durch mechanische Vorkehrungen S — XXXIV. — hervorgebracht wurden. Da ward der Prophet Ezechiel zu ihm in die Luft emporgetragen, um ihn wegen seines Hochmuthes zureclitzuweisen. Allein keck und trotzig erwiederte ihm der Fttrst, dass er wie Gott im Meere und in sieben Himmpln throne und bereits David, Salomo, 21 Konige in Israel und 20 Konjge in Juda, 10 (20) Propheten und zehn Hohepriester ttberlebe ) . Darauf sprach Gott: Wie, ein Sterblicher wagt es sich einen Gott zu dtinken, weil er Cedern zum Aufbau meines Tempels gesandt hat: wohlan deun, so will ich mein Haus zerstoren, damit ihn die verdiente Strafe treffen konne! Dies geschah auch, indem Nebukadnezar, der Zerstorer Jerusalem's, ihm taglich ein Stiick vom Leibe herausschneiden und es denselben verzehrpn liess, bis er endlich eines qualvollen Todesstarb! Der wunderbare Palast aber sank,.In.die Erde, wo er fiir die Frommen zur Zeit der Welterneuerung aufbewahrt wird. Der Fttrst von Tyrus ist also jener Konig Hiram, der ein Freund Salomo's war und so lange lebte, dass Ezechiel ein Orakel gegen ihn richten konnte. Diese fe^gadische Meinung von der langen Lebensdauer ) Hiram's, des Zeitsgenossen Salomo's, war auch den Kirchenvatern Eph$Lm und Hieronymus bekannt (vrgl. Griitz in FrankeVs Monatsschrift III, S. 384), und hangt mit einer andern Hagada ) zusammen, nach welcher Konig Hiram als Lohn fiir seine F o r d e r u n g des Tempelbaues 400 Jahre im Paradiese lebte, bis er wegen 1 2 3 1) S. 112 •Z. 3 v. o. muss , וכן כ׳ מ ל כ י יהודףgelesen werden, wie es in der Salonicher Ausgabe und in cod. Miinchen heisst, wahrend Jalkut 21 Konige .von Juda rechnet. Ferner zahlt Jalkut 50, Cod. Miinchen 20 und die Salonicher E d . 10 Propheten. 2) Vrgl. Bereschit Rabba c. 85. .3) In Bereschit Rabba c. 9 heisst es, dass der Tod in die Welt kam, weil Gott vorausgesehen hatte, dass Nebukadnezar und Hiram sich fiir Gotter halten werflen. Vielleicht ist dies ein versteckter Angriff auf die rSmischen Kaiser, die sich gottliche Ehren erweisen liessen und ,.divi" nannten. — XXXV — seines Hochmuthes bestraft wurde (vrgl. S c h o r r in He־Chaluz V I I I , S. 172, Anmerkung.) Dieses Sttick findet sich in m e i n e r Salonicher Sammlung unter den מ ע ש י ו תS. 24 — wahrscheinlich nach einem altera Drucke — , in dem Cod. Miinchen Nr. 222 fol. 71 und im Jalkut zu den Propheten Nr. 367. Der Schluss in Paranthese fehlt in der Salonicher Sammlung und in der Mtinchner Handschrift, wo mit einer Legende tlber den Hochmuth Salomo's und Aschmedai fortgefahren wird, die auch unter den E r zahlungen in der Salon. Ausgabe S. 9b zu lesen ist, und ist nach der Version des Jalkut hinzugeftigt worden. XVIII. Exil - Midrasch. (Hebraischer Text S. 113—116.) Eine z w e i t e Recension des im I V . Th. dieser Sammlung S. 133—136 veroflfentlichten Midrasch, welcher z e h n Exile des israel. Volkes aufzahlt. Beide Recensionen weichen in vielen Punkten von einander ab. Die I . rechnet 4 Exile unter Sanherib, 4 unter Nebukadnezar, 1 unter Vespasian und 1 unter Hadrian, wahrend die I I . bios 3 unter Sanherib kennt und 1 unter Titus hinzufiigt und allerdings gegen die chronologische Ordnung verstosst. Die Letztere ktimmert sich tiberhaupt sehr wenig um die Zeitrechnung sondern mehr um die hagadische Ausschmtickung des Stoffes und ist daher die jungere Bearbeitung. Sie ist dem Codex Nr. 312 fol. 7b der Mtinchner k. Hof- und Staatsbibliothek (Steinschneider'pche Copie) gntnommen. In derselben Handschrift stehen auch die מ ש י ח. א ו ת ו ת דund anstatt; ש ה א ו מ ו ת קורין א ו ת ו ( א נ ט י ק ר י ״ ש ט וBet ha־Midrasch I I , S. 60) liest man dort fol. 3b: וזהו שקורין א ו ת ו ג ו ג ו מ ג ו ג. in einem — XXXTI — Halberstamm'schen Codex fehlt der Passus vom ״Anti־ christ" gleichfalls. XIX. Erzahlung Daniel's. (Hebr&ischer Text S. 117—130.) Der verewigte Prof. M u n k theilte in deti Zusatzen zu seiner ״Notice sur R. Saadia Gaon" S. 87 rait, dass in der Pariser Bibliothek ancien fonds Nr. 45 eine ״Erzahlung Daniels" in persischer Sprache enthalten ist (vrgl. auch den Catal. d. hebr. Handschriften der kais. Bibl. in Paris Nr. 128). Diese wurde in Merx ,,Archiv fiir wissensch. Erforschung d. A. T . " I, S. 386 mit einer deutschen Uebersetzung von Herm. Zotenberg veroffentlicht und folgt hier in einer hebrarschen Uebertragung. Sie ist apokalyptischen Charakters und im Geiste der ,,Mysterien des R. Simon b. Jochai" (Bet ha-Midrasch I I I , 78—82 und IV, 117—120) gehalten. ׳Daniel, dem Heros der alten judischen Apokalyptik, werden die fernsten Zeiten enthiillt und die Geschicke des jiid. Volkes im Zusammenhange mit der Geschichte der asiatischen Lander bis zur Erscheinung des Messias geoffenbart. Das Alter dieser Apokalypse lasst sich nur ermitteln, wenn man die in derselben aufgezahlten Herrscher kennt, deren Regierungsjahre aber nicht streng historisch berechnet werden dUrften. Dass auf M u h a m e d ) angespielt wird, wurde schon von Munk hervorgehoben, der auch eine Hinweisung auf die Kreuzziige in 1 1 1) S. 124. Was die r o t h e Farbe Muhamed's !)etrifft, 80 sind meine BeitrSge z. Gesch. dp r Kabbala I, S. 57 zu vergleichen, und was die Kennzeichnun g anlangt, dass er auf einem K a m e e 1 erscheinen wird, so ist die Erklarung dieser messianischen Andeutung in den ״Mysterien" (Bet ha-Midia&ch III, 78 und IV, 119) zu finden. — XXXVII — unserer Erzahlung fand und deren Abfassung daher in das 12. Jahrh. versetzte, als ein christliches Reich in Palastina gegriindet war. Ich glaube ferner, dass unter dem erwahnten Pseudo-Messias (S. 127) D a v i d A l r u i gemeint ist, der um 1160 als Messias auftrat. Unsere Apokalypse verarbeitet am Ende hagadische Elemente iiber die Ankunft und die Zeichen des Messias sowie tiber die Holle und das Paradies, und braucht gerade n i c h t e i n e U e b e r s e t z u n g aus einem aramaischen Originale zu sein. S. 126 Z. 2 v. 0. steht im Original פ ס ו לfur • ב ל י ע לAuch das Wort ,שכינף persischen Handschrift hiiufig gebraucht. Der S. 130 genannte Engel נ ג ר ס ג א לist nach dem ״Alfabet-Midrasch des R. Akiba" S. 63 der Fiirst der Holle. w i r d i n d e r XX. Erzahlungen. ' 1 (Hebriiischer Text S. 131—154.) Den Quellennachweis fiir die hier veroffentlichten d r e i z e h n Erzahlungen habe ich in den hebraischen Zusatzen S. 206—207 gegeben, das hohe Alter von Nr. 3—8 ist von Rapaport in der Biographie des R. Nissim S. 79 constatirt, die Verwandschaft von Nr. 2 mit der 18. Sure des Koran von Zunz GV. S. 130 hervorgehoben, und die von Nr. 8 (die Liebe des Natan-de Zuzita zur schonen Hanna) mit einer Erzahlung in 1001 Nacht (IV, 89 nach der Weil'schen Uebersetzung) von Dr. Perles in Gratz Monatsschrift V, 81fif. erortert worden.. Ich beschranke mich daher auf nachstehende Bemerkungen und Erlauterungen. Das Epithethon ״de־Zuzita in Nr. 8 bedeutet ״ 1) Vrgl. S t e i n s c h n e i d e r , Oxf. Catal. Nr. 1363, 1364, 3752, $873 und 3874. — XXXVIII — nach dem Schlusse der Erzahlung: ,,der Mann mit der Gloriole oder dem Lichtstrahl um das Haupt". Vrgl. צ ו צ י ת א מ ו ר אin Baba Batra, 73a. Liest man aber ״de־Zizuta", so heisst es: ,,der Mann mit der Locke" (s. Raschi, Sabbat 56b) oder ״mit dem harenen * Biissergewande" (s. Aruch s. v. 1 ) נ ת ן. De ninserer Erzahlung, der dieses Epitheton selbst erklart, erfordert die erstere Lesart, die sich auch in der Amsterd. E d . findet, wahrend die Ven. die letztere hat. Nr. 12. erzahlt von einem Mortara-Kinde, dem Sohne des R. Simon ha־Gadol in Mainz, das Papst wurde und spater zum Judenthum zuriickkehrte. Der historische Hintergrund dieser Sage ist die geschichtUche Thatsache, dass Petrus aus der Fainilie der P i e r l e o n i und Urenkel eines getauften Juden in Rom um 1130 z u m P a p s t e gewiihlt wurde und den Namen Anaclet I I . annahm. E r sah wie ein Jude aus (s. Monum. Germ. X I I , 711) und wurde von seinen Gegnern beschuldigt, die Kirche gepliindert zu haben. Siehe G r e g o r o v i u s , Geschichte der Stadt Rom im Mittelalter I V , 391—417. Diese Erzahlung ist, wie in den hebr. Zusatzen S. 207 angegeben wurde, aus dem Jiidisch-deutschen iibertragen, sie findet sich aber auch nach einer Mittheilung des Herrn Prof. Dr. Schiller-Szinessy in Cambridge in einer v e r i i n d e r t e n h e b r a i s c h e n Bearbeitung in einem Codex der Universitatsbibliothek zu Cambridge (MS. Add. 858 (Nr. 1), fol. 46a—47a). Nach dieser handschrift. Relation erkennt R. Simon ha-Gadol seinen Sohn den Papst nicht an einem Schachzuge sondern an einem Mai am Riicken und an der Hand. — XXXIX — XXI. Midrasch ־Fragmente. (Hebriiischer Text S. 155—164.) Diese 31 Midraseh-Fragmente, die theils aus seltenen Druekwerken gesamnielt und theils Handschriften, besonders den bereits oben erwahnten Noten zum Psalm-Midrasch, entnomnien sind, enthalten neue Hagada's, oder variiren von bereits bekannten, oder sind Zeugnisse fiir die Lucken in einzelnen hagadischen Schriften, vorziiglich in Pirke derabbi Elieser, Tanchuiiia und Midrasch Tadsche. An dieser Stelle sollen bios einige dieser Fragmente illustrirt werdeii. Nr. 1 bringt die interessante Ansicht ernes Hagadisten von der a l l m a l i g e n Evolution der Schopfungskeime. Nr. 4 enthalt die bei Indiern, Arabern und Persern heiniische Mythe (vrgl. ,,Schemchasai und Asael" in I V . Th. dieser Sammlung, S. 127—128, und von H a m m e r , die Geisterlehre der Moslimen, S. 7—8 iiber die Engel Harut und Marut und die Lautenspielerin Anahid) von einer keuschen Jungfrau, weiche den Engeln, die sie verfiihren wollten, die Fliigel entlockte, gen Himmel fuhr und dort zum Lohne fur ihre Tugend als J u n g f r a u unter die Sternbilder versetzt wurde, wahrend ihre Verfiihrer solange auf Erden weilen mussten bis sie die Leiter des Patriarchen Jakob fanden. (Bei den Indiern wird die keusche Jungfrau in den Planeten Merkur und bei den Arabern in den Planeten Venus versetzt.) Nr. 8 erziihlt von dem Kleide, das seinen Trager unbezwingr bar machte, und das anfangs Adam gehorte, spatein den Besitz des gewaltigen Jagers Nimrod gelangte, bis Esau ihm dasselbe * entlockte — eine Sage, die a r i s c h e n Ursprunges ist. Vrgl. Julius Braun, Naturgeschichte der Sage I, S. 281. Nr. 14 erwahnt einen Midrasch fur das Chanuka-Fest. Nr. 15 ist aus des — XL — alexandr. Tragikers Ezekielos' Drama: ,,die Ausfiihrung Israel's aus Aegypten" iiberzetzt und beweist, dass die Form des Traumes als poetisches Mittel in Alexandrien hliutig gebraucbt wurde und von dort aus den Weg nach Palastina fand. Vrgl. oben die Einleitung zum I. und I I . Stiieke. Nr. 23 beriehtet. dass die Genieinde an Hosehana Rabba ihre Umziige mit Rachweiden um ׳den Cantor in der Synagoge hielt, der mit der Thorarolle im Anne wie e i n E n gel G o t t e s dastand. Sol d i e Cantoren gehoren entweder in das Gebiet der Sage oder haben nur zur Zeit des Midrasch Schocher Tob existirt, da die jiidische Literatur von heftigen Klagen liber die Gemeinheit jiidischer Vorbeter widerhallt! Nr. 25 sagt aus, dass <lie Juden nicht gern die Wahrheit eingestehen, woriiber meine Schrift iiber den judischen Stamm S. 92 zu vergleichen ist. In den liebr. Zusiitzen S. 207—208 stebt noch ein Fragment, das 33., aus der Salonicher Ausgabe des Jalkut iiber Bileam, das aus Censurriicksichten in den anderen Editionen fehlt. XXII. Schma - Hagada. (Hebriiischer Text S. 105—1G(>.) Bevor Moses das Bekeimtniss <!er Gotteseinheit, das (Deut. 6, 4) mit dem Worte ,,Schma" beginnt, verkundet, erzahlt er dem israel. Volke, wie er im Himmel das dreimal ,,Heilig" aus dem Munde der gottlichen Scharen vernommen, den vom Throne Gottes hervorbrechenden Feuerstrom, die obersten Engel Kemuel, Hadarniel, Sandalfon, Rasiel, Michael und Gabriel geschaut hat, und kniipft daran die Mahnung, den Glauben an den e i n e n Gott rein zu erhalten. Die Hagada ist mit dem V. Stiieke im I . Th. und mit dem X V . im I I . Th. dieser Sammlung verwandt, gehort in die Kategorie der ,,Hechalot" und ist — XLI Ziuni's lehnt. Petanteuch-Commentar — 93cd und 94a ent- XXIII. Hechalot-Zusatze. (Hebriiischer Text S. 107—169.) Das Thema von dem Martyrium einiger MisehnaLehrer unter den Romern und von den Leiden, die des israel. Volkes liarren, das am Ende des 4. und am Anfange des 5. Cap. der ,,Hechalot" (B. ha־M. I l l , S. 8(5 und 87) behandelt wird, liest man hier in einer (!orrecten und ausfiilirlichen Darstellung, die besonders auch sehr reich an T rostungen ist. Das Stiick ist dem ,,Siddur des I t . Amram Gaoii'^ 3b, l ' i b und 13a und dem Werke ,.Jichus ha-Zadiknn" ed. Mantua. 47b—49a entnoinmen. Das hohe Alter desselben wird durch die zuerst genannte Quelle bestatigt. Der die Herrlichkeit des Konigs David betreffende Passus (S. 168) tindet sich in ,,Or Sarua" ed. Sitomir I I , S. 18d. XXIV. Henoch ־Buch.) (Hebraischer Text S. 170—190.) In der Einleitung zu den ,,grossen Hechalot" (Bet ha־Midr. I l l , S. X X I I I ) hatte ich die Yermuthung ausgesprochen, dass mehre hebriiische Bearbeitungen jener Themen, weiche in die Weisheitsoffenbarungen H e n 0 c h's gehoren, vorhanden sein miissen. Ist doch auch das uralte, durch Dillmann's deutsche Uebersetzung hinlanglich bekannte Henoch-Buch aus ver1) Vergl. Ewald, Abhandl. iiber d. Aethiop. B. Henokh Entstehung, Sinn und Zusammensetzung. Gottingen 1854; D i l l mann's Einleitung zum Buche Henoch. Leipzig 1853; BethaMidrasch II, Einleitung zum XIV. und III, Einleitung zum VIII Stiieke ; Zunz, Ltteraturgeschichte Jer synagogalen Poesie. S. 606 — Xhll. — 2 schiedenen kleinern Werken ), weiche auf Henoch zuriickgefiihrt wurden, zusammengesetzt! Diese Vennuthung findet ihre Bestiitigung durch das vorliegeude Henoch-Buch, das von R e c a m a t i , Petanteuch-Commentar ed. Yen. 1545, S. 35a, Z i u n i (zu den Belegen in den Noten zuin hebraischen Texte muss noch Ziuni 9c hinzugefiigt werden, wo die richtigere Lesart ש מ ח ז א י ועזא׳׳לfar ע ו ז א ו ע ז א לsich findet), Mosc a 10 und Ruben H 0 s c 11 k e nach alteren Quellen benutzt wird. Dasselbe reflectirt Theile des alten Henoch-Buches und zerfallt in fttnf Abtheilungen: die e r s t e (S. 170—176) enthalt den Bericht R. Ismael's, des Sprechers im ganzen Buche, wie er in dem 7. himmlischen Tempel (S. 170 Z. 6 v. unten muss wohl ל ה י כ ל ה ש ב י ע יgelesen werden) den in den Engel M a t a t r 0 n S a r h a ־P a n i m verwandelteu Henoch geschaut und dieser ihm die Veranlassung seiner Metamorphose mitgetheilt hat. Als niimlich das Menschengeschlecht verderbt und besonders durch die bosen Geister Schemchasai und Asael zum Gotzendienste verleitet ward, wurde Henoch in den Himmel entruckt, um dort als Zeuge zu dienen, dass Gott trotz der iiber alles Lebende auf Erden verhiingten Sintfluth nicht grausam ist. Dort wurden 111m, nachdem er in den Engel Metatron verwandelt und mit alien Herrlichkeiten gesehmiickt war, alle Tforten der Weisheit erschlossen, alle Geheimuisse enthiillt und die Herrschaft iiber die Engelschaaren zuerkannt. Die z w e i t e Abtheilung (S. 176—180) schildert die W i n d e , weiche aus den Fittigen der Cherubim hervorgehen, anlehnend an die Stellen in det Bibel, wo das Wort ר ו חvorkommt, zahlt die gottlichen Thronwagen auf und beschreibt einige Engelfiirsten wie Afafniel und Darwiel oder Dabriel. Die d r i t t e Abtheilung (S. 180—181) fuhrt die 2 > ,,Das Buch iider den Umlaut der Himmelslichter" im Buche Henoch c. 72—75 entspricht dem hebraischen ו ד ה ע י ב ו ר0 in dessen Besitz Henoch war. Siehe Pirke derabbi Elieser c. 8. ' — xi.m — , Geister I r i n vor, die vor dem himmlisclien Itichter plaidiren und die gefiillten Urtheile executiren. Die v i e r t e Abtheilung (S. 181—182) entwirft ein Bild vom himmlisehen Gerichtsverfahren. Die fii 11ft e Abtheilung (S. 188—190) schildert die Engelschaaren, weiche Gott preisen, ergeht sich in kosmogonischen Erbrterungen, beschiiftigt sich mit dem Lose der Fronimen und der Bosen nach dem Tode und schliesst mit m e s s i a n i s c h e n Trostungen. Was dann folgt, ist, obwohl es mit Henoch zusammenhJingt, ein spiiterer Zusatz aus einem Henochbiichlein, das dem Alfabet-Midrasch einverleibt wurde. Vrgl. das 10. Stiick im I I . Th. dieser Sammlung. Unser Henoch-Buch ist dem Cod. Miinchen Nr. 40 fol. 94—132 (Steinschneider'sche Copie) entlehnt. Die Ueberschrift riihrt von mir her. X X V . Lekach-Tob zum Segen Jakob's, (Hebriiischer Text S. 191—201.) Tobia b. Elieser, der um die Zeit des ersten Kreuzzuges bliihte, schrieb unter dem Namen ,,LekachTob" einen Commentar zum Petanteuch, von dem bios der auf die letzten drei Biicher sich beziehende Ven. 154G unter dem Titel פ ס י ק ת א ז ו ט ר ת אgedruckt ist, uod zu den fiinf Megillot, der handschril'tlich existirt und von dem ich Excerpte in den yon mir edirten Commentaren zu den genannten Megillot (Leipzig, 1855) mitgetheilt habe. Der Verf. wird von Abraham Ibn Esra in der Einleitung zu seinem PetanteuchCommentar scharf getadelt, weil er bio !נMidraschim reproducirt. Fiir uns aber, die Spiitgeborenen, sind Tobia 8 Werke sehr werthvoll, weil sie den Text vorhandener Midraschim controliren und Fragmente von verloren gegangenen aufbewabren. Hier folgt nun die bagadische Erklarung zum , — XLIV — , Segen Jakob s nach einer Halberstamn^schen Hands, und einer Copie des Herrn S. Buber in Lemberg. Aus derselben hebe ich Folgendes hervor. S. 192 liest Tobia Hiob 40, 17 י ח פ מfiir י ח פ ו ץ. Ich glaube, dass die Les«*1rt Tobia's die urspriingliclje ist, und dass wegen des darauf folgenden Sajin in ז נ ב וdas erstere in Zade sich verhiirtete. da zwei Sajin hintereinander nach althebr. Aussprache sich schwer aussprechen liessen. Einen entgegengesetzten! Fall beinerkt man in der Masora, weiche angiebt, dass das letzte Zade in ( צ י ץEx. 28, 30) g r o s s geschrieben wird, weil unmittelbar darauf ein Sajin in dem Worte ז ה בfolgt und der Sclireiber durch die Aehnlichkeit der Laute verleitet werden konnte, anstatt eines Zade ein Sajin zu setzen. Auf derselben Seite wird die treffliche Bemerkung gemacht, dass die Thora nicht den Thoren sondern den Weisen iibergeben wurde. damit sie dieselbe verniinftig auslegen. s. 193 wird ש ו רin dem Verse ו ב ר צ ו נ ם ע ק ר ו ש ו יmit Mauer iibersetzt. Vrgl. G e i g e r s Ursdirift, S. 442. Zusatze. Zu Nr. I I : . , Z u s a t z e z. B. E s t e r " . In Nr. 83 der hebr. Handschriften zu Leyden findet sich: א ג ר ת מהמלך אחשורוש ש ש ל ח המן ה ר ש ע בכל מדינות הודו וכוש ב ש ם ה מ ל ך ׳ נ ע ת ק מ ב י ב ל י ״ א ה נ כ ת ב ת ב ל ש ו ן יון מ ה ש ב ע י ם *?קנים ב י מ י ת ל מ י ה מ ל ך ו נ כ ל ל ו ה פ ר ש י ו ת ה ל ל ו ב ת ו ך ס פ ר א פ ו ק ר י פ י ״ א פי׳ ס פ ר י ה נ ס ת ר י ם. s t e i n s c h n e i d e r (Leydener Catal. p. 300) vermuthet, dass dieser Brief zu den ,,zwei Briefen des Ahasveros" in Rapport stebe, weiche in t a m u l i s c h e r Sprac.he noch 17f>7 im Besitze des Josef Hbalogua zu Cochin, eines Verwandten des Jecheskel Rachabi, vorhanden waren. Ein Urenkel des genannten Rachabi, Salomon Reinmann, der Indieu, China, Persien und Arabien bereist hat, ist hier in Wien am 4. Januar 1873 gestorben. Sein zuruckgelassenes Reisewerk wird von Peter Smolensky in dessen — X11V — Monatsschrift ,,Haschaehar" edirt werden. Von dem verstorbenen Touristen kaufte ich ein handschriftliches "Werk seines Urgrossvaters Rachabi: ת ו ר ת גוים עריות, das die indischen Religionen schildert, und auch ein Calendarium enthalt. Zu Nr. I I I . : ״E l d a d h a ־D a n i " . DieBezeichnung מ ש ו ב עftir Muhammed findet sich auch bei dem karaschen Touristen Samuel b. David in Gurland s Ginse Israel I , 7. Zu Nr. I V : ,,Salomo und die Ameise". Chardin, Voyage en Perse X, 47 erwiihnt eine Erzahlung von Salomo und der Ameise, die unserem Texte sich sehr nahert. Dort erwiedert die Ameise dem Konige: ,.Je suis un plus grand roi que vous, parce que vous n'avez qu'un Trone materiel, et que pour nmi. votro main me sert de Trone•' Siehe Eabricius. Cod. pseudep. V. T. p. 1041. Zu Nr. V I : ..R. A k i b a ' s A l f a b e t - S y m b o l e " . Juda Hedessi gedenkt in seinem Eschkol ba־Cofer Hfic dieses Midrasch mit den AVoilen: ש ע ר פ י ר ו ש כ ל ל ה א ו ת י ו ת האלה׳ י ו ע ל מ ה מהן זקופין וכפופין ו פ ת י ח י ן ו ם ת ו מ י ן מהן ק ט נ י ם ו מ ה ם ג ד ו ל י ם א ל ה מ א ל ה ב פ י ר ו ש א ו ת י ו ת ש ל ר׳ ע ק י ב * ח ב מ ן. Diese Darsteiiuug wiirde die Conjectur von Senior Sachs bestiitigen, dass unser Midrasch eiiren Bestandtheil des Alfabet-Midrasch des R. Akiba einst bildete. Zu Nr. X X : , . E r z a h l u n g e i v . Die Geschicbte vom jtidischen l'apste Elchanan. dem Solme des R. Simon ha-Gadof. wbrtlich iibereinstimmend mit der Relation in der Cambridger Handsch., findet sich auch nach einem handsch. Coniiuentar zum Maehsor, in der Wiener Ausgabe der isr. Festgebete (1850 bei Adalbert della Torre) I I I . Band, Einleitung, S X — X I I , — JLVI — Anhang. 1. Matthaus 23, 15. Die Stelle Matth. 23, 15: ,,Wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisaer, ihr Heuchler! die ihr Meer und Land durchziehet, Einen Judengenossen zu machen" ist noch von keinem Exegeten des N . T. geniigend erlautert worden, da das eifrige Proselytenmachen den Juden im Allgemeinen frenid war — ja, Vers 13, wo das erste ,,Wehe" tiber die Pharisaer ausgerufen wird, denselben den Vorwurf macht, dass sie das Himmelreich vor den Menschen verschliessen — und da hier auf ein b e s t i m m t e s F a c t u m angespielt wird. Ich glaube, dass dieser Vers in Matth. durch folgende Stelle in Midrasch Rabba zur Genesis c. 28 und zum H . L . 1, 4 aufgehellt wird. Sie lautet mit Beziehung auf Zefanja 2, 5, wo von Kttstenbewohnern die Rede ist: א מ ר ר׳ ח נ י נ א נבבי׳ר חנין[ נ א מ ר ב כ ד כ י ה י ם מ ה ש ל א נ א מ ר ]בב״ר נ ע ש ה ו ה ו א ט ע ו ת [ ב ד ו ר ה מ ב ו ל ה ו י י ו ש ב י ? ה י ם גוי כ ר ת י ם ) צ פ נ י ה ב׳( גוי ש ח י י ב כ ר ת ו ב ז כ ו ת מ י נ י צ ל גר אחד וירא- ובב״ר ו ב א י זו ז כ ו ת ה ן עומייז מ כ ו ת שמים אחד ל פ י ג י ד ם ת פי׳ רש״י ל ב ״ ר ו ב מ ד ר ש ש ה ״ ש ב ז כ ו ת י ר א ש מ י ם א ח ד ו ב ב ״ ר ב ז כ ו ת גוי א ח ד ב ז כ ו ת י ר א ןבב״ר ש ה ן ושנה,שמעמידיז ב כ ל שנד !שמים אחי .[מעמידין ב כ ל שנה Aus dieser Stelle geht hervor, dass die jiidischen Schriftgelehrten einen Werth darauf legten und es sich wahrscheinlich auch angelegen sein liessen, dass aus der Mitte der Heiden, besonders der heidnischen 1 — XL.V1I — Kustenbewohner, jedes Jahr e i n Proselyt dem Judenthum sich zuwende. Dies geschah aber nicht aus der Sucht, Proselyten zu machen, sondern im Interesse der Heiden, damit der e i n e Proselyt gleichsam seine heidnischen Stammgenossen vor Gott vertrete und schiitze, indem er die Hoffnung erweckte, dass einst a l l e Heiden zum Monotheismus sich bekehren werden. Die Bitterkeit und die Heftigkeit der neutestamentlichen Polemik gegen die jiidischen Schriftgelehrten wird nun begreiflich. Denn wahrend die pharisaischen Vertreter des Judenthums mit einem einzigen Proselyten als Reprasentanten des bekehrungsfahigen Heidenthums sich begniigten, bildet die Bekehrung der Heiden zum wahren Glauben den Mittelpunkt des N . T. Ueber die verschiedenen jiidischen Ansichten iiber das Proselytenwesen, vergl. ,,eine alte Schutzrede fur die Proselyten" im 2. T h . meiner ,,Zeitstimmen." II. Hagadische Aussagen iiber Thiere. Vieles was in hagadischen Schriften absonderlich klingt, unwissenden und geschmacklosen Gegnern der Juden als Zielscheibe des Spottes diente, wird durch Parallelen aus nichtjiidisch en Werken verstanden und in das rechte Licht gestellt. So lesen wir (Pesikia I . Ende, Bamidbar Rabba 14, Schocher-Tob 111), dass d i e T h i e r e , weiche von den zwolf israel. Stammiursten dem heil. Dienste bei der PhTichtung des Stiftzeltes in der Wiiste ge־ weiht wurden (Num. 7, H), nach dem Einen von dem Richter Gideon und nach dem Anderenvon Konig Salomo als Opfer dargebrae lit worden sind. Ein dritter Hagadist that sogar den Aussprucb, dass sie nie altern und immer fortleben. Solche Meinungen i n Beziehung auf das lange Leben oder die Unsterblichkeit von Tlueren sind nicht die Ausgeburt ,,rabbinischenAber- — xiiVni — witzes", sondern finder! sich auch bei anderen Volkern. So sagt Achilleus ( I I . 23, 276—78): ,,Denn ihr wisst, wie an Tugend hervor mein edles Gespann ragt. Auch u n s t e r b l i c h j a ist es: Poseidon schenkte dem Peleus, Meinem Vater, die Rosse, der mir darauf sie gewahret." An einem andern Orte (Pesikta derab Kahana 15, Anfang, Bet ha-Midr. I , 74) lesen wir, dass die Kuh eines Juden, die einem Heiden verkauft wurde, dem Letztern die Arbeit am Sabbat versagte. Sie war namlich seit einer Reihe von Jahren, so lange sie einen jiidischen Herrn hatte. am Sabbat von der Feldarbeit befreit, und es ward ihr daher zur Gewohnheit, am siebenden Tage zu ruhen. Dies mag unglaublich klingen und von Mancheni in das Reich ,,rabbinischer Mahrchen" versetzt werden — und doch berichtet der Verfasser der Schrift : ,.La Parole nouvelle", Paris 1866, p. 110 Folgendes: ,,J'ai connu un cheval app ar־ tenant a un juif. Pendant sept ans, ce , cheval se reposait le samedi. Vendu a un paysau catholique, cet animal n'a jamais voulu travailler le samedi. Frappe inhumainement par son mattre. i l est-niort un jour de sabbat sur le chain!) de labour.'' III. Adam-Prometheus. Die Hervorbringung von F e u e r und • L i c h t durch Menschenhiinde bil'det den Mittelpunkt des Mythos von Prometheus bei Indern und Griechen. Den Juden blieb er nicht unbekannt; doch konnten sie als Monotheisten ihn nicht unverandert annehmen, sondern mussten ihn umdichten. Dies geschah in folgender Weise (Bereschit Rabba Cap. 12): Zum e r s t e n Male sab A d a m die Sonne sich neigen und ihr Licht allmiilig hinschwinden. Namenlose Angst iiberfiel ihn, als die Welt zum ersten Male in Dunkel sich hiillte, und Furcht ergriff ihn, dass die S c h l a n g e sich ihm n'ahern und ihn verwuuden konnte. Da zeigte ihm G o t t s e l b s t zwei Steine oder Holzstiieke, er schlug sie an einander bis der schlummernde Funke hervorbrach, es ward hell um ihn und er pries den Schopfer, dass er zum Nutzen und zur Beruhigung des Menschen Feuer und Licht a u f E r d e n geschaffen hat! Daher stammt die Sitte, dass die Juden am Ausgange des Sabbat, sobald es dunkel geworden ist, ein Licht anziinden und die Benediction sprechen: ״Ge־ lobt seist du, Adonai, Konig der Welt, der Feuer und Licht geschaffen hat." Entsprechend dem monotheistischen Glauben ist es nach dem umgedichteten hagadischen Mythos Gott selbst, der dem Menschen Feuer und Licht bringt, um dessen Erdendasein aufzuhellen. Uebrigens ist Prometheus in der fortlaufenden Entwickelung des ursprunglichen Mythos kein Gott, sondern der U r t y p u s des M e n s c h e n . Vrgl. B u n sen, Gott in der Geschichte I I , 251: ,,Bei dem Zuriicktreten des kosmogonischen Gedanken trat der andere Pol der Dichtung mit gleicher Nothwendigkeit hervor, der m e n s c h l i c h e . Da wird Prometheus Ge־ n i u s der M e n s c h h e i t . Sein Geschick ist das ihrige. E r will dem Rathschluss der Gottheit entgegenhandeln muss die grimme Pein des durch das wiederkehrende Leiden nur gesteigerten Leidens tragen, bis er sich dem hohern Willen ftigt und die Symbole der schrankensetzenden Gesunkenheit und der Re ue wahlt, den eisernen Ring am Finger, und das Weidengeflecht um das Haupt". Auch von A d a m sagt die Hagala (Bereschit Rabba 21), dass Gott ihm die Pforte der Reue und der Busse nach dessen Ungehorsam geoffnet hat. 4 IV. -Proselyten-Bilder. In der Halacha ist der Verstand thatig, der naeh bestimmten logischen Gesetzen seine Denkoperationen vollzieht; auf dem Gebiete der Hagada machen sich Herz und Phantasie geltend, aber nichtsdestoweniger ist es ein Irrthum zu glauben, dass der Hagadist keine Regeln kennt und nach Belieben verfahrt. Die Hagada hatte ihre allgemeinen Anschauungen, weiche den einzelnen Redner beherrschten, kniipfte auch an gewisse Ueberlieferungen an und gebrauchte Bilder, weiche im Laufe der Zeit Gemeingut des Volkes geworden waren. Diesen stereotyp gewordenen Bildern muss man nachspuren, um die Reden der Ha• gadisten zu verstehen, und hat man jene einmal gefunden, so gewinnen diese an Schonheit undRundung. E i n Beispiel soli dies erlautern. Als viele Manner und Frauen aus der Heidenwelt dem Judenthum sich anschlossen, lag es sehr nahe, die Formalitaten, weiche bei der Aufnahme von Heiden in's Judenthum beobachtet wurden, und die Redewendungen, die das Proselytenwesen veranlasst hatte, auf jene Zeit zu iibertragen, in welcher Israel selbst zum ersten Male in den Bund Gottes trat, auf die Zeit der Offenbarung. Der Proselyt wurde durch den Anschluss an das Judenthum als ein neugeborener Mensch betrachtet — ein Bild, welches durch die Bezeiclmung ,,Wiedergeburt'' auch vom Christenthum in Beziehung auf die Taufe adoptirt wurde; — daher die schone Wendung der Hagada, dass der Sinai einem Mutterhause gleicht, in welchem ganz Israel das neue Leben eines neugebornen Kindes annahm. (Midr. z. H. L . VIII, 2.) Bevor die Aufnahme des Proselyten ins Judenthum stattfand, musste er aufmerksam gemacht werden, dass das Judenthum von seinen Bekennern viel fordere und auf die Uebertre- LI tung der gottlichen Vorschriften Strafen setze, dass es־. ihm aber frei stehe, einer Religion fern zu bleiben, die es so streng und ernst mit der Erfiillung ihrer Gebote nimmt. (Jebamot 47 a.) Die Hagada benutzt dieses Moment, dasgegen dieSucht des Christenthums, Seelen zu gewinnen und durch Ueberredung Proselyten zu machen, so scharf absticht, um eine phantasiereiche Schilderung zu entwerfen. Als Gott seinem? Volke sich offenbaren wollte, sagt sie, durchschritt ein Engel die Reihen der Israeliten, naherte sich j e dem einzelnen derselben, fragte ihn, ob er die Worte weiche Gott offenbaren werde, mit air den Gesetzen, weiche aus denselben hervorgehen, und all den Strafen, weiche des Uebertreters derselben harren, auf sich nehmen wolle, und nachdem die Frage bejaht worden war, und jeder einzelne Israelit sich bereit erklarthatte, den e i n e n Gott und keinen ausser ihm zu bekennen, kiisste der Engel dessen Mund. (Midr. z. H . L . I , 2.) Vielleicht war es zur Zeit jenes Haga(listen Sitte, dass dem Proselyten der Bruderkuss gegeben wurde in dem Momente, als man ihn als vollgiltigen Bekenner des Judenthums erklarte; undwenn dies nicht geschah, so ist das hagadische Bild des Engelkusses ein schones Zeugniss fiir das Judenthum, das Niemanden zwingt in seinen Kreis einzutreten und keine Ueberreduhgsktinste anwendet, um eine Seele zu gewinnen, sondern der erwachenden Liebe zum Gotte Israels allein es uberlasst, dass sie die Lippen des Nichtjuden sanft offne, um Israeli Glaubenskenntniss gleichsam als ein Liebesgestandniss zu Adonai auszusprechen. Der Kuss war iiberhaupt in der Bildersprache der Hagada ein Symbol fiir die innigste Beruhrung und sanfte Verbindung zweier W e ־ sen, auch des Menschen mit Gott; daher stellt sie dar, wie Moses Seele ohne Todeskampf auf die lieblichste Weise durch einen Kuss gleichsam sich mit Gott verband (Baba Batra 17); und die altere Hagada im Sifre sagt geradezu, dass Gott die Seele Moses' in der mildesten und schmerzlosesten Weise ohne: v 5 v י LU vorausgegangenes Ringen zwischen Leben und Tod zu sich nahra. — Halt man sich nun bei der Lectiire jener von uns augeflihrten Stellen, weiche auf die Offenbarung sich beziehen, vor Augen, dass die Strahlen des Proselytenwesens hineinspielen, so erhalten sie sofort eine schone Beleuchtung und fiigen sich portratartig in den Rahmen ihrer Zeit; wird dies aber ausser Acht ge־ lassen, so werden sie dem Boden entriickt, aus dem sie hervorgewachsen sind, erscheinen sonderbar und wunderlich und werden der Tummelplatz willkiirllcher und abgeschmackter Deutungen. Die Hagada ist bis jetzt wie herrenloses Gut behandelt worden, und jeder masste sich das Recht an, mit ihren grossen Schatzen nach eigenem Belieben und Gutdiinken zu schalten; allein sie erschliesst sich nur demjenigen, der mit methodischer Zucht und wissenschaftlichem Ernste in ihren Schacht hinuntersteigt, die Gesetze ihres E n t stehens, ihres Wachsthums und ihrer Bildung zu erforschen oich bemiiht. LIU V. Salomo's Weisheit in hagadischen Bildern. Die Weisheit des Konigs Saloino, weiche in der Bibel bios in allgemeinen Umrissen angedeutet ist, bot den Hagadisten reichen Stoff fiir Detailschilderuugen, aus denen der Geist der Zeit zu uns redet, so dass alles, was als die hochste Bliithe der Weisheit zu ge־ wissen Zeiten gait, auf Konig Salomo iibertragen wurde. Als durch den Einfluss der Essiier der Glauba Nahrung erliielt, dass man zu dem Geistreiche in Rapport treten uud es durch Beschworungsformeln sich dienstbar machen konue, wurde Salomo vermoge• seiner Weisheit Herr der guten und bosen Geister, weiche bei der Erbauung des Tempels mithelfen mussten. (Midr. z. H . L . Anf.) Der herrschende Glaube der Zeit, der Konig Salomo zum allmachtigen Gebieter im GeisteiTeiche machte, liess einen Hagadisten (das.) in den zwei Frauen, weiche vor dem Richterstuhle Salomo's erschienen, nicht Menschen sondern Geister erblicken, weiche die Weisheit des Konigs gleichsam auf die Probe stellen wollten. In der That ware ich geneigt, die biblische Erzahlung von den beiden Frauen nicht fiir eine geschichtliche Thatsache, sondern fiir eine Allegorie gegen die Theilung des Reiches und die Spaltung der Stamme zu halten. Denn schon zur Zeit Salomo's regte sich der Secessionsgeist unter den Stiimmen gar machtig. Die Einen wollten, dass das Reich zusammen bleibe, die Auderen, dass es, wie es spater geschah, getheilt werde, und die Letzteren sind es, weiche in dem Urtheilsspruche Salomo's gebrandmarkt werden, indem man sie mit jenem herzlosen Weibe vergleicht, welches das Kind in zwei Stiieke zerschneiden lassen wollte. Die praktische Weisheit Salomo's wird durch ein Bild bezeichnet, das, soil es nicht an's Lacherliche streifen, erlautert werden muss. E s wird niimlich Lrv gesagt (das.), dass er es verstanden habe, Senf und Feigenbohnen zu verstissen. Dies war eine sprichAvortliche Redensart, um auszudriicken, dass der Mensch durch die Macht seines Geistes die geschaffenen Dinge zu vervollkommnen und nutzbar zu machen versteht, dem Senf z. B. die Scharfe mildert, um ihn geniessen zu kounen. (Vrgl. Bereschit Rabba C. 11.) E s wird daher von Konig Salomo geriihmt, dass er durch seine tiefe Kenntniss der Natur das Gescbaffene dem Dienste des Menschen unterwarf und die Benutzung desselben mdglich machte. Ueberhaupt war Salomo nach der Hagada der FUhrer der Menschen im Reiche der Na־ tur, was durch ein Gleichniss veranschaulicht wird (Midr. z. H . L . das.), welches, wie schon vom sel. D1\ Sachs bemerkt wurde, an das Labyrinth und den Ariadne-Faden erinnert: ein Beweis, dass man das, was zu verschiedenen Zeiten als Weisheit bewundert wurde, auf Salomo (ibertrug. E s ist aber interessant, dass dasselbe Gleichniss in demselben Sinne, unabhaugig von Konig Salomo, am Anfange des 12. Cap. in Bereschit Rabba gebraucht wird, was zu der Annahme berechtigt, dass das in der Hagada eine so grosse Rolle spielende Maschai in einer und derselben Form bei verschiedenen Gelegenheiten beuutzt wurde. LV VI- Ueber das Redactionsprincip der Mischna. Der unter dem Namen M i s c h n a bekannten Sammlung liegt folgendes leitende Princip zu Grunde, nach welchem der Stoff verbunden und geordnet wurde. Drei Hauptgegensatze trennten nach alter Anschauung das Heidenthum vom Judenthume. Sie heissen: ע ב ו ד ה ז ר הoder Gotzendienst, ג י ל ו י ע ר י ו תoder geschlechtliche Unsittlichkeit, ש פ י כ ו ת ד מ י םoder Blutvergiessen. Dass das Heidenthum dem Gotzendienst huldigte und der Sinnenlust in der ausschweifendsten Weise, besonders zur Zeit der romischen Kaiserherrschaft, frohnte, braucht nicht erst bewiesen zu werden. Aber auch der dritte Gegensatz enthielt keine falsche Beschuldigung des heidnischen Wesens, wenn man bios an die Machtvollkommenheit der H e r r en iiber ihre Sclaven, an das Aussetzen .der Kinder, an die Grausamkeit gegen Kriegsgefangene und an das Willkurregiment der Herrscher denkt. Dem jiidischen Monotheismus steht also der heidnische Polytheismus gegeniiber; der jiidischen, im Familienleben ausgepragten Sittlichkeit oder Keduscha die heidnische Unsittlichkeit in geschlechtlicher Beziehung; der jiidischen, in der Staats- und Gesellschaftsordnung realisirten Ge־ rechtigkeit die heidnische Gewaltthatigkeit, deren hochster Ausdruck die Geringshatzung des Menschenlebens ist. !Fiir diese jiidische Auffassung und Charakteristik des Heidenthums giebt es zahlreiche Belegstellen in den Talmuden und Midraschim. Dieser d r e i Gegensatze, weiche eine Scheidewand zwischen dem Heidenthum und dem Judenthum bilden, das erstere schanden und das letztere verherrlichen, sollten die Leser der Mischna vor Allem sich bewusst wenden. LVI Der e r s t e Theil beginnt daher mit den Vorschriften iiber das Sch ma oder iiber das taglich zwei Mai abzulegende Bekenntniss des Monotheismus, denen sich Normen iiber die den e i n e n Gott preisenden Benedictionen anschlieschen. Nun berichtet eine alte Boraita (Jebamot 47 a), dass man einen Heiden, der als Proselyt in die jiidische Gemeinschaft eintreten wollte, mit den Lev. 10, 9, 10; 24, 22; Deut. 24 19; 20, 12 behandelten Gesetzen ו מ ע ש ר ע נ יbekannt machte. Daher folgen dem Tractate Berachot, der dem Bekenntniss des Monotheismus gewidmet ist, jene, weiche mit den soeben erwahnten Gesetzen sich beschiiftigen, wie מ ס כ ת פ א הu. s. w. Mit dem Menotheismus stehen die heiligen Zeiten oder die Festtage, die dem e i n e m Gotte geweiht sind, in engster Yerbindung; daher bildeten die Gesetze iiber die heiligen Zeiten des Judenthums den nachsten oder z w e i t e n Haupttheil der Mischna. Hier ist noch hervorzuheben, dass wahrend ein ganzer Tractat auf das Puriin-Fest sich bezieht, das Makkabaer- oder Chanucafest mit alien gesetzlichen Normen, die dasselbe betreffen, von der Mischna mit Stillschweigen iibergangen wird. Dies kann nicht zufallig sein sondern beruht auf politischen Motiven. Der Redacteur der Mischna vermied es eines Festes zu gedenken, das an den Kampf Judaa's gegen die Fremdherrschaft und an den Sieg der Makkabaer erinnert, um nicht den Argwohn Pcom's wachzurufen. Ueberhaupt scheint es, dass die Feier des 9. Ab und der Chanukatage, wegen ihres politischen Hintergrundes, von den Romern zu gewissen Zeiten mit mistrauischem Autre betrachtet wurde. Vergl. die Erzahlung iiber die beiden Erinnerungszeiten im Anfange des Midrasch z. B. Ester. Der d r i 11 e Haupttheil oder die dritte Ordnung der Mischna umfasst die Gesetze, weiche das eheliche Zusammenleben betreffen und den z w e i t e n Fundamentalgegensatz des Judenthums zum Heidenthum zum Ausdrucke bringen. Diese Ordnung beginnt 5 LVU daher mit jenem Tractate, der die Eheverbote erlautert. Die Vorschriften, weiche zur Wahrung der G e ־ r e c h t i g k e i t im Staate uud in der Gesellschaft dienen, machen den Inhalt der v i e r t e n Mischna־Ordnung aus, weiche der im Heidenthum herrschenden Gewalthatigkeit entgegentritt. Dann folgen noch zwei Ordnungen, die Opferund Reinheitsgesetze umfassend, deren Geltung, bis auf einige Ausnahmen, einen autonomen jiidischen Staat mit dem Bestand des Tempels in Jerusalem voraussetzten und die daher auf die Hoffnungen des jtidischen Volkes zur Zeit der Mischna hinweisen. Diese Sammlung brachte demnach die scharfen Gegensatze des Judenthums zum Heidenthum zum Bewusstsein und eroffnete dem jiidischen Leser eine hoffnungsvolle Perspective in die Zukunft. Was aber die Reihenfolge der einzelnen Abschnitte und Tractate betriift, so waren oft ausserliche und weithergeholte Motive massgebend. Die wissenschaftliche Architektonik oder die streng systematische Verarbeitung uud Gliederung des Stoffes war nie die starke Seite des jiidischen Stammes. Zeuge dessen ist fast die ganze alte jiidische Literatur. Lvm VII. Die ursprungliche Eintheilung der Mechilta. Die Mechilta oder der alteste Midrasch iiber Exodus zerfiel urspriinglich in Tractate ( ) מ ס כ ת ו ת, Abschnitte ( )פרשיותund kleinere Absatze oder K010n*s, die ה ל כ ו תgenannt wurden, d. h. nicht etwa halachische Regeln sondern Absatze, gleichwie die , , g r o s s e n H e c h a l o t " , die doch nichts weniger als halachichen Inhalts sind, in vielen Handschriften in ה ל כ ו ת, d, i. in kleinere Unterabtheilungen zerfallen, so dass das ganze mystische Werk bald ה י כ ל ו ת ר ב ת י, bald ה ל כ ו ת ר ב ת יheisst. Am Sclusse eines j e d e n T r a c t a t e s der Mechilta stand eine kleine Masora in aramaischer Sprache, die fiir die Namen und Iteihenfolge der einzelnen Abschnitte Merkworter enthielt. Deutliche Spuren dieser Eintheilung haben sich in M i d r a s c h T a n chum a ed. Yen. 1545 erhalten, Dort finden sich namlich zu den Absclmitten ב א und ב ש ל חlange Excerpte aus der Mechilta. unter ausdrucklicher Angabeder Quelle: מ מ כ י ל ת א דר׳ י ש מ ע א ל und mit folgenden Bemerkungen: Bl. 30 c d פ ר ש ת א י׳׳ד ה ל כ ו ת כ ״ ו ; פ ר ש ה ט ״ ו ה ל כ ו ת כ ״ ה ; פ ר ש ה י״ו ה ל כ ו ת ; מ י דB1. 31 a b פ ר ש ה י ״ ז ה ל כ ו ת מ׳׳ג פ ר ש ת א ק מ י ת א ד ו י ה י • ב ש ל ח ה ל כ ו ת כ ״ חAlle diese Stellen sind, in der That im 14., 15.,'16. und 17 Abschnitt der מ ס כ ת א ד פ ס ח א und im ersten Abschnitt der מ ס כ ת א ויהי ב ש ל חin der Mechilta zu lesen. Bl. 32 b heisst es: ה ס ל ת מ ס כ ת ויהי ו מ ל ו ל נ ר ד ף ו א מ י.ב ש ל ח ו פ ר ש י א ת א ש ב ע ה ו ס י נ ן והוד . ה ו ט ר א א י ת א ב י ד ך ה ל כ א ת א ק צ ״ בDiese masoretischen Zeichen beziehen sich auf die Anfangsworterder s i e b e n Abschnitte: 1• 5 . ו א ת ה ה ר ם א ת מ ט ך6• ו י ב א ו, נ ט ה א ת י ד ך •יund geht aus denselben hervor, dass die in der Wiener Ausgabe der Mechilta vom Jahre 1870 Bl. 23 b bezeichnete — פ ת י ח ת אeine schriftstellerische Form Ubrigens, die dem hebraischen Schriftthum aus der Abfassungszeit der Mechilta fremd ist — den 1. Abschnitt des Tractates ויהי ב ש ל חbildet. Ujimittelbar nach dieser Masora folgt die Note: ש י ר ת א פ ר ש י א ת א ק מ י ת א ה ל כ ו ת לי׳וund dann auf demseiben B1. d: ה ל כ ו ת ל ״ ד פ ר ש ת כ י ג א ה ג א הmit der Schiussbemerkung ח ס ל ת פ ר ש ת א. Aus diesen Angaben zu den Tanchuma-Excerpten aus der Mechilta, die in alien spateren Editionen, mit Ausnahme der Glosse מ מ כ י ל ת א ד ד ׳ י ש מ ע א לam Anfange, fehlen, ist man zu dem Schlusse berechtigt, dass die ganze Mechilta in ה ל כ ו תeing^theilt und jeder Tractat am Ende mit einer Masora versehen war. Fiir das Letzterebieten ,,die grossen Hechalot" auch eine Parallele, da sie gleichfalls mit der Eiugangzformel: ו ס י מ ן ד ה ד א ה י ל כ ת אeine Masora zur Uuterstiitzangdes Gedachtnisses haben. Vrgl. Betha-Midrasch HI. S. 92-93. Die Mechilta hatte demnach einedem S i f r a analoge Form gehabt, da auch dieser die einzelnen Capitel פ ר ק י םin kleinere Absatze zerfallen lasst, weiche in unseren Editionen durch die Buchstaben des Alfabets ersichtlich gemacht sind. Moglich dass die ,.Ha l a c hot" oder kleineren Absatze in der Mechilta mit folgendem Umstande zusammenhangen. R a p a p o r t hat in G. Polak's ,.Halichot-Kedem" (Amst. 1847) S. 9—19 Uber die Zahl der Verse im Pentateuch eine sehr scharfsinnige Untersuchung angestellt, in welcher er darauf hinweist, dass man in Folge des palastinischen Usus, die offentliche Vorlesung der Thora in den Synagogen in einem dreijahrigen Cyklus zu vollenden, genothigt war, einen Vers ( )פסוקin mehre, zumeist in drei Pausen oder Absatze zu zertheilen, und dass auch ausserhalb Palastina's dasselbe in den J u g e n d s c h u l e n geschah, damit die Kinder die vorgetragenen kleineren Verse dem Lehrer leichter nachsprachen. Siehe Talm. Jerusch. Megilla I V 5. E s LX keinnte nun sein,, dass die Mechilta dieselbe Methode, die Verse in kleinere Theile zu zerlegen, befolgte' wodurch eine so grosse Anzahl von ה ל כ ו תin jedern Abschnitte entstanden sind. Auch diirfte jede neue Auslegung einer und derselben Stelle ( )דבו* אחו״einen besondern Absatz oder eine besondere ״H a l a c h a ge־ bildet haben. u Verzeichniss der im Bet ha-Midrasch benutzten Handschriften. (Fortsetzung von Bet ha-Midrasch IV, S. XV.) 35) \ ת פ ל ת מרדכי ו א ס ת רim Besitze des Herm Ober36) ה ו ס פ ו ת ל מ ג ל ת א ס ת רJ Rabbiners Marco Mortar a. 37) מ ע ש ה ה נ מ ל ה, cod. heb. des Ilerrn Coronet aus Jerusalem, jetzt Eigenthum der Universitiit in Cambridge. 38) מ ד ר ש ר׳ ע ק י ב ה בן י ו ס ף ע ל הזיינין, cod. heb. der Schlesinge r'schen Buchhandlu ng in Wien. 39) מ ד ר ש ד א ב ד ה מ אבינו j 40) ס ד ר נן עדן I 41) פ ר ק גן החיים ן ׳ ׳ c o d J b e b d e s I T e r r n Halb 42) ) פ ר ק ר׳ י צ ח ק בן פ ר נ ך מ ג י ה נ ם ersta1nm. 43) מ ד ר ש ר ב ו ת י נ ו ע ל ה פ ס ו ק והוא ע ב ר ל פ נ י ה ם, cod. heb. Nr. 260 der koniglichen Ilof- und StaatsBibliothek in Miinchen. 44) ש ב ל י ה ל ק ט ח״א, cod. heb. des Urn. Halberstamm. 45) א ג ד ת ע ו ל ם ק ט ן, cod. heb. Nr. 222 in Miinchen. 46) ״ מ ד ר ש ה׳ ב ח כ מ ה י ס ד א ר ץ ״117 ״ ״ 47) ה ג ה ו ת כ״י ר׳ א ב ר ה ם פ ר ו ב י נ צ א ל בכמהד״ד ד ו ד זצ״ל ל מ ד ר ש ת ה ל י ם מ ת ו ך ש ש ה ט ו פ ם י ם ישנים נ ו ש נ י ם, im Besitze des Herrn Raphael K i r c h h e i m in Frankfurt a. M. 48) מ ד ר ש ה ל ל והוא ה ל ק מ ס פ ר ה מ ע ש י ם, cod. heb. Nr. 222 in Miinchen. 49) מ ד ר ש ע ש ר ג ל י ו ת, cod. heb. Nr. 312 in Miinchen. 50) מ ד ר ש י ל מ ד נ ו, cod. heb. Bodiej. 51) ס ׳ ח נ ו ך, cod. heb. Nr. 40 in Miinchen. 52) ל ק ח ט ו ב ע ל ס׳ ב ר א ש י ת, cod. heb.Halberstamm und Copie des Herrn S. Buber in Lembcrg. 53) מ ג ל ת א נ ט י ו כ ו ס , aramaisch, in meinem Besitze. מ פ ת ח )(Inhalts-Verzeichniss. Seite I 1 ת פ ל ת מרדכי ו א ס ת ר ב ל ש ו ן א ר ם ועבר II חלום כרדכי והוספות ל מ ג ל ת m ס פ ר א ל ד ד ה ד נ י ) נ ו ס ח א ג׳( 17 iv מעשה הנפלה 22 v מ ד ר ש קרי ו ל א כ ת י ב ו כ ת י ב ו ל א קרי 27 VI מ ד ר ש ר׳ ע ק י ב ה בן י ו ס ף של V I Iכ ס א ואיםודרומין 9 אסתר ע ל הזיינין 31 הפלך 34 שלפה 40 V I I Iמ ד ר ש דאברהם אבינו 42 ix גן ע ד ן x מ ד ר ש ר ב ו ת י נ ו ע ל ה פ ס ו ק והוא עבר ל פ נ י ה ם . וגיהנס xi אגדת ת פ ל ת שמנה 11X אגדת עולם XITI א ג ד ת א דשמעון כיפא xiv מ ד ר ש ה׳ ב ה כ מ ה יסד א ר ץ xv . . עשרה 52 54 ט ק ן 5 7 • 60 . • 63 מ ד ר ש ש ו ה ר ט ו ב למזמורי ת ה ל י ם ם ״ ח -ע ״ א וצ׳יו • צ״ט וקי״ט 70 7S x v iמ ד ר ש ה ל ל והוא חלק מספר המעשים xvn ענין חירם פ ל ך צר xvin מדרש עשר גליות xix מ ע ש ה ד נ י א ל ע׳׳ה 117 מעשיות 131 xx xxi לקוטי מדרשים ill 13נ ) נ ו ס ה א ב׳( , 55 י xxn הגדת שמע ישראל . 55 xxni xxiv רושפות ל ה י כ ל ו ת ר ב ת י פ ר ק ר דד,״ 57 70 xxv ס פ ר ה י כ ל ו ת ז נ ק ר א ג״כ ס פ ר ח נ ו ך לקח טוב לר׳ טוביה בר אליעזר ע ל ברכת יעקב א ב י נ ו ז״ל 91 העדות ותקינים 02 מדרשים לטנים ואגדות שונות ת פ ל ת תדתין בשנת אחשורוש מרדכי ואםתר• בשנה למלכות למלך השנית ומרדכי יהודי ח ל ם א ח ש ו ר ו ש )מרדכי( בחלומו ר א ה ח י ל מ א והא זעייא ר ב א ו א כ ל י ו ת א והנה ר ע ש ג ד ו ל ורעם חזק ו ע צ ו ם ) נ ' א ; ו א נ ל י ו ת א ( וקל ב ה ו ל ת א ע ל ב ה ל ה ב כ ל הארץ ו פ ח ד )לא מ ו ס פ ת :אנפי( כ ל א ר ע א ו ד ח ל א ו ר ת י ת א אחדו ית י ת ב ה א ותהי ו ר ע ש ורעד ו ג ע ש ע ל כ ל יושביה. )כ׳׳י ל׳׳ג ועצום ו ל א וגעש(. ואיתבהילו כ ל דיירי ע ל מ א ע״א מוספי :ל ח ד א ( . Z ויריעו אז ש נ י תנינים גדולים זה ל ק ר א ת זה ב א ד ן איתחזיו תרין ת נ י נ י א ל ק ו ל ם כ ל גויי ה א ר ץ . והנה )גי׳ הכ״י והיה( ביניהם רברביא ו א ת ו דין כ ל קביל דין ל ק ר ב א ותמהו כ ל עממי א ר ע א והוד ,בין תרין ת נ י נ י א ה א י נ ו ן עילויה דארעא גו• א ה ד קטן ויקומו כ ל ה מ י ם )ההם גי׳ הכ״י( ע ל הגוי הקטן ל כ ל איתרגושיהון• עם חד זעיר וקמו ל מ ל ח מ ה וירוצו כל עממיא לסלעמותיה ו ל ה ו ב ד א דוכרניה מעילוי א ר ע א . והוד ,ע נ נ א ו ח ש ו כ א ו ק י ב ל א ע ל אפי כל ארעא ועקת לעמא הזה ל א ב ד שמו י מ ע ל כ ל הארץ )ר.כ״ ל״ג כל(. ויהי ביום ההוא ח ש ך ו א פ ל ה לכל העולם וייצר לגוי הקטן מאד מאד והיו צועקים לה׳ )גי, הכ׳׳י ויצעקלה׳ בבכי ובתחנונים ובמר נ פ ש ( . זעירא ההוא ל ח ד א וקבילו וצלו קדם ה׳ ב כ ל ל ב א . ו ל מ ח ו ת זכרו והתנינים נלחמים באכזריות ובחמה גדולה )כ״י חמה( ואין ו ת נ י נ י א מגיהין באכזריותא מ פ ר י ש )כ״י מציל( ביניהם .וירא ביני עוד )ליי ל״ג( מרדכי ש נ י ת )כ״י והנה מעין קטן עובר בין ולית ברוגזיהוץ מפריש תרויהון— ו א י ם ת כ ל מרדכי והא ליג( מ ב ו ע א דמיין היין עביר ונגיד ש נ י ה ת נ י נ י ם ה א ל ה )מעין מים דמגיחין נ ו ב ע מבין ש נ י גי׳ הכ״י( ביני תרין )ואפריש מן קרבא. תניניא בין תרויחון( ופסקו קטן ויפריד ביניהם מן המלחמה א ש ר היתד ,ביניהם. 1 מבועא לנהרא רבא והמעין ההוא הקטן גדל ע ד ו פ ת י תחומין היך ימא ר ב א אזיל ו י ת ג ד ל המעין( והוד, ושטיף בארעא. ויהי ל נ ה ר ש ו ט ף כ ש ט ף ים גדול ו ד נ ה ת ש מ ש א ונגהי נ ו ג ה א דנהוראעל אנפי כ ל א ר ע א ו ר ב א זעירא עמא לחדא ואתרומם ועממיא רמיא וגיוותניא מאכו כל ושדוכת הימנותא א ר ע א אדום ר ב ת והויא ש ל מ א ל י ת ב י ארעא. ורחב ידים ויהי הולך ושוטף ככל הארץ. וירא והנה ה ש מ ש זרחה ע ל הארץ׳ ויהי אור ע ל כ ל העולם ויתרומם ו י ת ג ד ל ה ג ר הקטן ההוא ה ש פ ל ו ויה* והגבוהים שלום ואמת בכל העולם. ומן יומא ההוא ולהלן נטר ולא מרדכי ית ח י ל מ א בלביה א י ש ת ע י ל ג ב ר א אילהין ל א ס ת ר בלחודה. והוהכדעקליההמןואעיקיה ואמר מרדכי ל א ס ת ר מ ל כ ת א ב ת א ב י ח י ל א ח אבוהי למימר: הא אתי פיתגמאחילמא דאישתעיתי ליך ביומי ט ל י ו ת י ך ו ה א מ ע י ק ת א מהיום ההוא ו ה ל א ה ויהי וישמור מרדכי בלבו א ת החלום א ש ר ראה )בכ״י חלם( ויהי אז כראות מרדכי את ויספרהו לאסתר והנה החלום נערה ק ט נ ה בחיקו )כ״י ל״ג כ ל זה(. כאשר ויהי הצר לו המן ויאמר ל א ס ת ר המלכה ב ת דודו )כ״׳ ל״ג ב ת דודו( ל א מ ר ב א דאמרית ליך. וכדון קומי כען וצליאי קדם ה׳ מ א ד )גי׳ הכ״י אלהא דאבהתנא ואקדימי החלום אשר ספרתי לך בימי נעוריך. ליך ו ע ת ה קומי ובקשי רהטים ל ח י ס ד א ולרהמין ב ל ב א ד מ ל כ א מ א ת אדון הרחמים )בכ״י ל א ד ו ן יתיה בבעותא למיתן ע ל כ ל הארץ ב ע ל הרחמים(. אחשורוש. ובכן תעולי בשופריך למיקום קדם אםוהי מ ט ו ל עמיך ו מ ט ו ל ייחוסיך. וצלי מרדכי י ה ו ד א ח ק ד ם ה ׳ א ל ה י ה ואמר: ובואי נא לפני המלך אחשורוש ובקשי לפניו ע ל עמך ועל מ ו ל ד ת ך . ו י ת פ ל ל מרדכי היהודי א ל ה׳ אלהיו)כ״י א ל ה י י ש ר א ל ( ויאמר: בבעו ר ב ו נ י ה ד כ ל ע ל מ י א ה׳ גלוי וידוע ל פ נ י כ ס א כבודך ל א א י ת כ ם י לבי מן קדמך ו ל א אדון כ ל ה ע ו ל ם כי ל א מגובה מן ג ו ב ה א דרוחי ורומא ד ל ב ב י לבי ו ל א מרום עיני ע ש י ת י ז א ת דלא למיסגד ע ב ד י ת ד א בגין מדחלתך עבדית להמן ע מ ל ק א ה ה ד י ן . אילחין ביה ואיתגריתי א ש ר ל א ח ש ת ח ו י ת י ל ע מ ל ק י המן הרע הזה הצר הצורר ל ע ם ק ד ש ך מטול למיגחין ליה אדום 3 דלא ו ת פ א ר ת ך )הכ״י ל א גרים הרע ו ל א הצר וכוי(. א מ נ ם מ י ר א ת ך התגריתי בו ד ח י ל י ת מן קדמך א ל ה א ע ל מ י א ד ל א למיתן ולא ה ש ת ח ו י ת י לו יראתי כי יקרך ל ב ר נ ש א ב י ש ר א ודמא. מ פ נ י ך ה׳ למגחן בגין כן מריבית ל ע ר א ל ה מ ס א ב א הדין אילחין ל ש מ ך ר ב א וקדישא דאיתקרי עלנא. ל ת ת )והכ׳׳י המיר( א ת כבודך ארוםמאץ א נ א ו ב י ת י ד א י כ א ל א ח ר י ם )כ״י ל ב ש ר ו ד ם ו ד פ ו ס קדמון גר׳ ל ב ל ת י ת ת כ ב ו ד ל ב ש ר לאינשא על וסיועחון ו ל מ ל ח ך י ת ע פ ר ר ג ל ו ה י תדריך דהמן ב א ת ר די פרסת ולא ודם( להשתחוות רציתי לזולתך. כימי אני א ש ר ל א א ש ת ח ו ה )אולי צ״ל מאיכא( ד ל א אםגיד פורקנא דישראל א ל ה י ואלהי א ב ו ת י להמן וגדלו א ש ר נ ש א ו זמנו ה מ ל ך א ח ש ו ר ו ש )ד״ק וכ׳׳י ל״ג וכוי( אשר על תשועת והלא י ש ר א ל א ל ח ו ך )כ׳׳י ודייק גור׳ רגלוהי דהמן. הייתי לוחך( נ ע ל י ו א ש ר ברגליו ברם במימרך ס ב ר ת נ פ ש ן אנת אדום בלחודך לנא ולאבחתנא לאלהא. וכדון א ל ה נ א מידיד ,וימול שאין ש ז י ב נ א כען כרא א ש ר טמן )גי׳ הכ״י ודייק ויפול ו ל א וזמן א ל א אולי מטול דלא דינדעון כ ל עממיא א ש ר טמן( לרגלי חסידיך. וידעו כ ל העטים )נ״א הכל( כי ל א ש כ ח ת א ת ה ש ב ו ע ה א ש ר נשבעת הפרת לאבותינו ולא קיימא א ו ת ה ) כ ״ י ודייק ל׳׳ג( גם ידעו כי ד ק י י מ ת א ל א ב ח ת נ א עבדיך ו ל א ל א נ ת ת נ ו ב ג ל ו ת מקוצר ידך כי חדין אם מםרתנא ית ב ש ח ת א ש ר כרה וילכד ב ר ש ת ויטמן במד! דזמן( לרגלוי דחסידיך. איתנשיתא ו ע ת ה אלהינו ובבור א ש ר כרה וילכד ב ר ש ת ויתאחד ב מ צ ד ת י ח די טמן )נ״ל ו ל א ובזמן. הצילנו נא מידו וימול הוא ב ש ח ת א ש ר טמן ב ש י ח א די להוסיף וכמן ועפר הארץ א ש ר ידרוך. ב ג ל ו ת א כיומא לא יכלת להושיענו אבותינו מ ח ל ש ו ת ידא אילחין בחוביינא בעונות איזדבנא ו ב ס ו ר ח נ נ א ג ל י נ א אדום בעונותינו( ח ב נ א לך. נ ג ל י נ ו כי ח ט א נ ו ל ך . כי )כ״י נמכרנו ודייק ובהטאינו 1 () א ל ה נ א רב למיפרוק וכדון 4 א נ ח נ א ארוס מן לקדמין מהבביץ ו ע ת ה א ל ה י נ ו רב ל ה ו ש י ע המחיה פ ת י ם ריבה א ת ריבנו נקום א ת נ ק מ ת נ ו והושיענו מיד המן)דייק ו כ ״ י ל ה ו ש י ע ה ו ש י ע נ ו מידו( כי צר ל נ ו מ א ד ו א נ ח נ ו ע ל י ך עינינו ועדיך נ ב ר ח ל ה י ו ת ך ל מ ג ן ב ע ד נ ו ו ל ע מ ו ד בקרבנו להלהם א ת מלחמותינו ולשפוט ע ל כ ל הקמים עלינו )ד׳יק וכ״י ו ל ע מ ו ד בקרב ל ה ל ה ם ל נ ו מיד כ ל הקמים ע ל י נ ו ' . מ א ח ס נ ת א דעממיא ו ב א פ ר ש ו ת ך וזכרנו ה־ א ל ק י נ ו כי ח ל ס ך פרוקינץ כען מן ידיה ושיזבינן ם ב י ש י ת יעינוי אדום כד עיק לץ נצלי קדמך נעירוק ולוותך למיתרם אמטילנן א נ ת בלחודך למיקום דחשיכץ לימינא ולמיסרקינן מן דקייכין ע ל נ א . ואדכר בני ידון נשא אדום ח ו ל ק ך אפדשיתנא למהוי ב ע ר כ ך ו ל א פ ר ש ו ת נ א מן עממיא למדד לחביבא דקדישתנא לך ל ש מ ך א פ ר ש ו ת א מן כ ל ע מ מ י א . וכדון מעיקנא א ל ה נ א ל מ ה יימרון ייתםתחון פומדון ל ם ל ע מ ו ת א ח ו ל ק ך ו ל ש ב ה א ית פ ס ל י ה ו ן והבליהון למימר בהון א י ם ת י ע נ א ל מ כ ב ש ית ע מ א הדין. ב כ ע ו א ל ה נ א פרוקינן כדון ידיהוץ פסליהוץ וטעוותהון והבליהון ה׳ ו ח ו ס כדון ע ל ע מ ך ועל אחסנתך ולאיסתתמוןפומיא משבחתא ית דמייהדן שמך רמשא וצסרא ת ד י ר א . ונייח׳ ונשבחך ותפול )כן גי׳ ה כ ״ י וד״ק(. ועתה אלהינו צרינו ל מ ה יאמרו כי אין א ל ה י ם ל י ש ר א ל )ד״ק כי אין ל ה ם א ל ו ה ) ו כ ״ י לנו( ויפתחו פיהם ל ב ל ו ע א ת ח ל ק ך את ע ם ק ד ש )כ״י וד״ק ל״ג( ו ל ה ל ל עצביהם והבליהם. א נ א אלהינו ה צ י ל נ ו נ א מידו ה ו ש י ע נ ו נ א ( ויבושו )ריק וכ״י )דייק וכ״י מ ה ב ל י ה ם מתקותם ומעצביהם( בראותם וישימו יד ע ל סד, א ת י ש ו ע ת ד ה׳ ורחם ע ל עמך ו ע ל <חלתך ואל ת ס ת ו ם פ י ו ת מ ה ל ל י ך ע ר ב ובקר ו ה פ ו ך איבלינן ל ב ד ח א וחידוא על אנחנו עלינו בגורל א ש ר ה ש ל כ ת ונהי ס ג ו ל י ם ויבהתון עממיא מן וישוון ידא ל פ ו מ א במיחזיהון י ת פורקנך גוים ובהםרידך בני א ד ם ונהי בטרלד אדום ל י ת להון א ל ה א למיפרוקהון מן א נ ח נ ו בבני א ד ם ו מ א ז ב ה נ ח י ל ך סורקנא ט ב ת א די ת ס ר ק י נ ן . ו כ ל י ש ר א ל ויהודה קבילו כ ח ד א )כ״י ו צ ה ר י ם ( . והפוך ינוננו ל ש ש ו ן ואכלנו ל ש מ ח ה ויום ט ו ב )ד״ק וכ״י ל ״ ג ויום ט ו ב ( . ק ד ם ה׳ א ל ה י ה ו ן ע ל עיסק ע י ק ת א ד א ע י ק להון בזמן דאעיקינון המן תמיד ו כ ל י ש ר א ל צ ע ק ו א ל הי ע ל דבר הצר אשר הצר ואשר בר ה מ ד ת א ע מ ל ק א ה דמזרעית הציקם המן בן ה מ ד ת א ה ע מ ל ק אגג • )כן גי׳ ה ל ׳ י והדייק(. ולחוד א ס ת ר מ ל כ ת א ע ק ת ערקת( )ונ״א לאקדמותיח מן קדם ותנס)כ״יגר׳ ותאנה( אסתר ו א י ס כ ת ע ד ה׳ ה מ ל כ ה עם )כ״י ו ת ב ק ש ( רחמי ב צ ל ו אדום ד ח ל ת שדי )כ״י חי( כי פ ח ד ה מן הרעה צ מ ח ת מן א ש ר צ מ ח ה ע ל עמה)דייק נ צ מ ח ה ב י ש ת א די מ ח ש ב ת א דהמן ב י ש א . כ״י ר א ת ה ( . ו א ש ל ח ת ית ל ב ו ש י מ ל כ ו ת א תקון וית שקא תושבחתא וםרעת ית עפר ומלאתון ולבשת ו א ת עדיי ת פ א ר ת ה ו ת ל ב ש ש ק רישח ראשה שער וקטם ו ת פ ש ו ט א ת בגדי מ ל כ ו ת ה ותפזר ואסר שערת ועניאת ותמלא עפר ואפר ו ת ע נ ה בצום ב צ ו מ א ו א י ט מ ר ת בטומרא ו נ פ ל ת ושלשה על אנפהא וצליאת ואמרת: בבעו ה׳ דישראל אלהא נפשה פניה ו ת ת פ ל ל ותאמר: מ ל כ א ע ל כ ל מ ל כ י א וברי כ ו ל א דקניניה ש מ י א ושליט וארעא ברום מרומי ש מ י א ו ע ל א ר ע י ת ארעא ובתהומא ובכל ובימיא ה׳ א ל ה י י ש ר א ל איטר מ ש ל ת מימי עזור נ א ל א מ ת ך א ש ר אין סייע כדון לאמתך ד י ת ב א ב ל ח ו ד א ד ל י ת ליה סעיד בר מינך אדום הלכא בבית ואמא קדם ובורא ועושה כ ל העולם כ ל ו . תניניהון. בבעו ) ש ל ש ה ימים ל י ל ו ת ליי וד״ק ל׳׳ג( ו ת פ ו ל ע ל בלחודוי י ם ב י ת ובלחודוי אנא מ ל כ א הדין ולחוד יתבא בלא כיתמא אבא ענייתא ל ה עוזר א ח ר ב ל ע ד י ך ו פ ד ה א ו ת י ו א ת עמי מיד ה צ ר הצורר א ו ת נ ו )כ״יוד״ק ל ״ ג ו פ ד ה וכוי( כ י ב ה ־ א נ י י ו ש ב ת הנה ובדד א נ י ב ב י ת ה מ ל ך ב ל א א ב ואם כיתומה ע נ י ה שואלת מבית לבית. כן א נ י ש א ל ת י רחמיך מהלון ד ש א ל ה מזונא מן ב י ת א ל ב י ת א . ה כ ד י ן ש א ל י ת רחמך וחיסדך ל ח ל ו ן ב ב י ת ה מ ל ך א ח ש ו ר ו ש מן מן כ ו ו ת א ל כ ו ו ת א ב ב י ת מ ל כ א היום א ש ר נ ל ק ח ת י ה נ ה ועד היום יומא הזה )כי א ר א ה ש מ י ך ו א ג ד ל ה ועד יומא בודדת הא נפשי אחשורוש דאיתדברית הדין הלכא למן ויחידה כ׳׳ז ל ״ נ כ ׳ י וד״ק(. חדין. וכדון כדעל שמך על כל מעשיך אלהנא נ ב ידיי לאיתקטלא סב יתד• מידיי אין שפיר ק ד מ ך . ועתה אלהים בכפי בעיניך. קחנה מידי הנה אם נפשי ייטב — — 6 ואין ל א ת צ ב י למיסבי שיזיב י ת עאן כדין אריוותא לא ואם לקחתה תרצה ר ע י ת ך מן פ ו ס )ותאבה לחחיותני להודות א ת האילין די פ ת ח ו י ת ש פ ך בי ל א י ס פ ר ב ק ב ר ח ס ד ך פומיהון ל מ י כ ל י ת ה ו ן . ל״נ כ״י ודייק( ארוס ש מ ע י ת מ א ב ה ת י ולחוד ה צ י ל ה נ א צאן פ ר ע י ת ך פ ן האריות ה א ל ה א ש ר א י ש ת ע י לי אדום א ת ד ב ר ת י ת קםו עליהם ל ט ר ם ם )ד״ק ל ״ ג ( . א ב ה ת נ א מ ב נ י ע מ מ י א ואסיקתינון כי אבי ו א פ י ס פ ר ו לי ופרדכי בוכיא ובתורתך וקטלת ממצרים כל עבדך אופני ד מ צ ר א י בגינהוץ. כתוב וית ע מ ך ד ב ר ת א מביניהון וית ידך ת ק י ס ת א ו א ד ר ע א מרמם אחזיתא למצראי מטול עמך ו א ע ב ר ת י נ ו ן ב י ב ש ת א היך ס ו ס א ב מ ד ב ר א והיך בעירא ב ב ק ע ת א . למדני לחמא רחבת מן שמיא ל כ ס נ ה ו ן ולצחותחוץ א פ י ק ת להון מיא מן שמיר ט י נ ר א . חבו וכד לשמך ר ב א מ ס ר ת י נון ביד שוביהון ו ה א אינון ב ג ל ו ת א יומא הדין. אנא ולחוד ל א פ ר )כ״י וד״ק גר׳ כי את אבי וכר( אבותינו אשר הוצאת מםצרים והרגת בכוריהם. ועמך הקדוש הוצאת מתוכם ביד הזקה ובזרוע נ ט ו י ח ואחרי כן בים ס ו ף כסום העובר העברתם בבקעה. ולחוד מזונא ד ב י ש ר א וצפורי ש מ י א ל ש ו ב ע א ג ר ת א להון מיא לאשלמא רבא טינרא מן רעותהון וזנתהון ארבעין שנין במדברא בארעא ד ל א י ת ב א . ו מ ה י ת א ק ד מ י ה ו ן מ ל כ י ן רברבין וגיוותנין ו א ח ס נ ת י נ ו ן ית ארעהוץ ו י ה ב ת א להון א ר ע א מ ש ב ח ת א א ח ס נ ת א ט ב ת א בסוגי ט ו ב ך . אבהתנא לפדני איסתעא והולכתם במדבר ו ת ת ן ל ה ם להם מן החלמיש. וגם ב ש ר ל ש ו ב ע נ ת ת ל ה ם )כ׳׳י גם ב ש ר ה א כ ל ת ם ל ת א ו ת ם ( . ו ת ך ל פ נ י ה ם מלכים גדולים ואדירים ואת הקדושה ארצך הטובה והטהורה ה נ ח ל ת ל ה ם . וכאשר הטאו אבותינו ל ש מ ך ה ג ד ו ל )ואינם ל׳׳ג כ׳׳י אותם לי השמים ומים מצור בשבי )ואותנו וד״ק( נ ת ת ל״ג כ ״ י וד־ק( ו ה נ ה א נ ח נ ו ב ג ו ל ה כיום ד מ ל י ל ת א בירא ד מ ש ח ה ז ה ) כ י ע ו נ ו ת י ה ם ס ב ל נ ו ל״ג כ ״ י ע ב ד ך ו ל ה ו ד ב ר ם ה א במהויהון וד״ק( ) ל י ד״ק ו כ ״ י ועוד ס פ ר לי ב א ר ע ב ע ל י דבביהון ל א ארחקינון ד ב ר ת ביד מ ש ה ע ב ד ך למימר במלכותא ויב״ע דבבל גריס לא א ב י כי ׳תרגום ירוש׳ לאמר מאיס( ו ל א בארץ א ש ב ק י נ ו ן ב מ ל כ ו ת א דמדי ו פ ר ס ואף גם זאת בהיותם אויביהם ו ג ר ( גי׳ ד פ ו ס וויניציא: ו א ת ה ה' מאז ר ח מ י ך )ל׳ ת״י ויב׳׳ע רהוק( ל ש י צ י ו ת ה ו ן גברו ע ל פ ש ע י נ ו ו ת ש פ ט נ ו ל פ י ותרגום ח ס ד ו ת י ע ד נ ו םליהה כי נזעק א ל י ך למשצאיתהון )תיבי׳ע יתהון( ב ע ת צרה וכה ד ב ר ת ביד מ ש ה ב מ ל כ ו ת א דיון ל א ש נ א ה )תרגום ע ב ד ך נאמן ביתך בצר לך ומצאוך למססה( ה א ל ה וכוי כי א ל ירושלמי יב״ע שיצית ולא תי״ר למיססוק הדברים כל קיימי עמהון ב מ ל כ ו ת א ד א ד ו ם רהום וכר ע ל יד מ ש ה ח ב ט ח ת ביומי הםדך ה ג ד ו ל ל ב ל ת י ה פ ר ב ר י ת ך ארום אלהיהון א נ א ה׳ א ת נ ו ולזכור ל נ ו ב ר י ת ר א ש ו נ י ם דגוג ו מ ג ו ג . ל ה י ו ת ך ל נ ו ל א ל ה י ׳ וכץ כ ת ו ב ו א ף וכדון ל א סגי ל נ א ג ל ו ת נ א דאינון םסלחין אילהין היגון אטרין אדום ל א בקשיו יתנא מ ס ר ת נ א א נ ת בידיהוץ אילהין י ת ולהוץ פםליהון יודון וישבחון למימר גם ז א ת וכוי ו ע ת ה ה׳ א ל ה י נ ו ר ב לצרים הצוררים ה א ל ה כי יעבירו א ו ת נ ו ב ס ר ך גם כי המה אומרים כי ל א ו כ ר . יםגדון אתון ארום י כנ״ ו ע ת ה ל א די ל ה ם ש מ ע ב י ד י ם מםרתון ית ע מ א ד י ה ו ד א י בידינן. א ו ת נ ו ב פ ר ך והם אומרים כי ל א בנין כן ע ק ת נ ם ש א ל ר ח ק א י ת נ ת ת נ ו א ת ה בידם כי ל פ ס י ל י ה ם ע מ א הדין ולמיסני יתהון היך ולהם ישתהוו לאמד א ת ם ריהוק דלכוש בזעא איתתא ד ו ו ת א הכדין סניתינון וברם א ס נ י יודו נ ת ת ם א ת היהודים ב י ד י נ ו . כנ״ל וארחיק י ת כ ל ל ב ו ש י ת ו ש ב ח ת י וית וית ולא כל מאני ע ל כן אני ש פ ה ת ך ת ע ב ת י תקוני שבהווי ו ש נ א ת י א ו ת ם ש נ א ה גדולה)כ״י כלילא דמלכותח דברישי מוסיף :ע ד ת כ ל י ת ( כ א ש ר י ש נ א דאיתוני ב ג ד א ש ר ל א ש ה נ ד ה כן ח ד ת י מן יומא אדם ה ל כ א ע ד ה נ א אילהין במימרך אני ב ל ה ו ד ך מלכי ו א ל ה י . ואת כתר מלכותי אשר בראשי ואנת קום כדון יתימתא א ל ה א אבוד, דיתמי לימינא דאמתך יומא דין די סברית במימרך ב ט ו ב ך ו ב ר ה מ ך . אשנא א ת בגדי ת פ א ר ת י ו ל א ש מ ח ת י מיום א ש ר הביאוני הנה כי א ם ב ך . ו ע ת ה א ל ה י נ ו א ב י היתומים עמוד לימין היתומה הבוטחה ו ה כ ל י רהמיןקדם א ח ש ו ר ו ש ותן לי רהמים ל פ נ י ה א י ש מ ל כ א אדום ד ח י ל א א מ ת ך יתיר, הזה א ח ש ו ר ו ש כי יראתיו כ א ש ר היכטה ד ד ה י ל גדיא מן קדם א ר י ה . ירא גדי העזים מפני ה א ר י ה . 8 בבעו א ל ה א א מ א י ך יתיה עם ו ה ש פ י ל ה ו עם כ ל יועציו ויהי כ ל יעטוהי למיהוי כניע ו מ י ת כ ב י ש אשר קדם וחסדא תתץ לי א ת ה א ל ה י )עת א ב ו א ו ב ש ו ם ר א די ת ת ן אליו ל כ ק ש מ ל ם נ י ו ע ל ע מ י ל ״ ג אמתך ובשיבהורא בחנא כ״י לאמתך אלהי. והב כנוע וכבוש ב י ן וכיום* ית בעלי דבביהון ד ע מ ך ו ל מ ר ח ם י ת )ד״ק וכ״י גור׳ אויבינו( ו ל א ה ו ב א ת עבדך בידך בלבביה ארום למיסני וד׳׳ק(. ותן ב ל ב ו ל ש נ א א ת אויביך דמלכיא לבהון א ל ה נ א מ ש ב ח א ודהילא ותקיםא. עבדיך ה ק ד ו ש ו נ ח ל ת ך הטהורה כ״יוד־ק ל״ג( כי ל ב המלכים בידך ל כ ל ושיזביני כדון מדהלתיה י א י ס ת פ י ת י ו ע ל י ת קךמוהי ב ש ו ם מימרך )הטה כני י ש ר א ל עטך והב דחלתך אשר תחפוץ ונורא ו נ ש ג ב . עלוהי ה צ י ל נ י נ א היום הזה מהיראה יראתי ו י נ ו ר ת י ומיתברך ד ת ע י ל ב ל ב ב י ה למידחל ומהמגור אשר מן ואבואח לפניו מן קדמך בגלל הדמוהי ב ש ל ם . ת ט נ ו א ל אדיר דאיםוק בחסד שמך ואצא מלפניו ב ש ל ו ם . מניין פסוקי ד ס ם ר א גיא סליל ,ח ל ו מ ו ש ל מ ר ד כ י ו ת פ ל ת ו ,ותפלתו* .ש ל א ס ת ר . חלום מרדכי והוספות ל מ ג ל ת א ס ת ר . נ ע ת ק מ ל ש ו ן ל א ט י נ ו א ל ל ת י ק מ א ת ר׳ י ע ק ב ב ן מ כ י ר . ויאמר ה מ ע ת י ק בעברי נ א מ ת גירונימוס שמו הכת ה ע ת ק ת י זאת ה מ ; ל ה כפי א ב ר מצאתי א ו ת ה ומה שכתוב א ח ר זה ה ס דברים מצאתי ניד היונים כ כ ה ב ס ו כ ל ש ו נ ם ( . יא א( ב ש נ ה הרביעית ל מ ל ך ת ל מ י ו ק ל פ ט ר ה ה מ ל כ ה ה ב י א דוריינוס למלך הכהן תלמי אגרת הפורים ב ל ש ו ן יון והעתיקו אותה ב י ר ו ש ל ם : (1 נ ( ב ש נ ה ה ש נ י ת ל א ר ת ה ש ש ת א המלך הגדול כראשון ל ה ד ש ניםץ ח ל ו ם ה ל מ ת י א נ י מרדכי בן יאיר בן ש מ ע י בן קיש א י ש ימיני : (2 ג( העומד בעיר ש ו ש ן א ח ד משרי ה מ ל ך ה ג ד ו ל י ם : י( א ש ר ה ג ל ה מ י ר ו ש ל י ם עם יכניה מ ל ך יהודה: ה ( וזד ,החלום נראו בארץ ק ו ל ו ת וברקים ר ע ש ורעם ב ה ל ו ת ואימות: י( ועם זה נ ר א ו שני גורי אריות מ ת ע ת ד י ן זה ל ק ר א ת זה למלחמה: ז ( ו ל ק ו ל צ ע ק ת ם נ א ס פ ו עמים רבים ל ה ל ח ם נ ג ד חישרים )כיי השרים( ועם ק ד ו ש י ם : ח 1ויהיה ל ה ם היום הזה יום ענן ו ע ר פ ל ב ה ל ו ת ו מ צ ו ק ו ת : ט( ו ס ה ד גדול מ י ר א ת ה צ ר ו ת ה ג ד ו ל ו ת המגיעות ל ה ם והיותם נמסרים ל מ ו ת : י( ויצעקו א ל ה׳ ו כ צ ע ק ת ם מעין א ח ד קטן ג ד ל ויהי לנהר ג ד ו ל ממים רכים מ ל א ע ל כ ל ג ד ו ת י ו : יא( ואור ה ש מ ש זרח ה ש פ ל י ם ה ת ר ו מ מ ו והגבוהים ה ש פ ל ו : ב י ( ו כ א ש ר ר א ה מרדכי זה ה ח ל ו ם קם מ מ ט ת ו ו ח ש ב ואמר מה ר ו צ ה ל ע ש ו ת ה׳ ו ה ש ת ו מ ם ל ד ע ת מ ס פ ר ה ח ל ו ם ומה ש ב ר ו : י ל( ויהי מקץ ימים ויאמר מרדכי ע ל יד ה א ל נ ע ש ו א ל ה ה ד ב ר י ם : !( ד ז ד י א נ ו ס ו ד ח ו ע י א ו ס ה ו ר א ת ם בלשון יוני מתן ומתן א ל . (2 א ח ר מלות איש ימיני ל " ג ו ר ס ב ט ע ו ת ר ע ומר ונ״ל ג ר ו ר שצ״ל העומד הנמשך לפסוק ל ז ק הקני!׳. —— 10 ה( וזכור אני מהחלום א ש ר ח ל מ ת י המורה ע ל זה ושאינו דבר ב ט ל : י( המעין היה ל נ ה ר גדול ממים רבים היא א ס ת ר ל ק ח ה המלך ל א ש ה :(1 ז( ו ה ש נ י א ר י ו ת אני והמן: ח ( ועמים רבים ה נ א ס פ י ם חם א ש ר החזיקו עם הארץ ל ה ש כ י ח ש ם מהיהודים: ט( ועם הישרים )כ״י השרים( הוא י ש ר א ל והאור ו ש מ ש א ש ר זרה היה האורה א ש ר זרח ליהודים כי ה׳ הושיעם מ כ ל צרה ו ע ש ה א ו ת ו ת ומופתים לעיני ה ע מ י ם : י( וצוד ,שיהיו ימני גורלות ה א ח ד מעם ה א ל ו ה א ח ד מ כ ל הגוים: יא( ויהיו נבדלים עד בוא יום הנועד מ א ת ה׳ ע ל העמים :(2 ינ( והי זכר עמו ורחם ע ל נ ח ל ת ו : יג( ולכן יהיו נשמרים א ל ו ש נ י הימים יום א ר ב ע ה ע ש ר ויום ח מ ש ה ע ש ר ב כ ל מיני ש ש ו ן ו ש מ ח ה ו כ ל העם ל ה י ו ת נ א ס ף בחברה א ח ת ל ש מ ו ח בם וכן י מ ש ך ב כ ל ש נ ה ו ב כ ל הדורות עם י ש ר א ל * גם זה מצאה• בלשון יון ב מ ק ו ם בימיש ה ה ס ומרדכי יושב וכוי קצף נ ג ח ן . י ב ג( וירא א ו ת ם מ ת ל ה ש י ם והכיר ע צ ת ם ו ח ש ב ש ח ם ח ו ש ב י ם ל ש ל ו ח יד ב מ ל ך ויגד זה הענין א ל ה מ ל ך : ג( ו ה מ ל ך הקר א ת הדבר וראה וידע א ו ת ו מ ה ו ד א ת פיהם ר צ ו המלך ל ת ל ו ת ם : ה׳ ו ה כ ת ב ב ס פ ר הזכרונות ולמרדכי צוה ה מ ל ך ל ע מ ו ד ב ב י ת מ ל כ ו ת ו ויתן לו מתן רב ע ל זה: י( והמן האגבי היה נ ש א וגבוה ל פ נ י ה מ ל ך וירע בעיניו מ א ד ויאמר ב ל ב ו ל ה ש ט י ן למרדכי ולעמו בעבור אלו ש נ י סריסים א ש ר מרדכי היה ס ב ת מ י ת ת ם : אמר ה מ ע ת י ק ג ס זה מצאתי ב מ ק ו ם ה כ ת ב הראשון אשר שלח המ; •• י ג א ( א ר ת ה ש ש ת א ה מ ל ך ה ג ד ו ל המולך מהודו ועד כ ו ש ל כ ל האחשדרפנים והפחות אשר בכל כדינות מלכותו ש ל ו ם : ^ מ א ש ר ש ר ת י ע ל עמים דנים ו ש ע ב ד ת י העולם כלו ת ח ת ידי וכלם סרים א ל מ ש מ ע ת י ל א ל ה ת נ ה ג ע שהם עם כחי ועוצם י ד !( תרכוס •וני גורס ל ב ל :אור ובמש זרחו ומים רבים ממעי; קנו;. (2 ב׳ נושחאו £א ח ר ו ת •ש נ ם ב ו ק הזה ק ר ו נ ו ת יותר לדברי ה מ ע ת י ק . — — 11 א ך שיעמדו העמים ב ש ל ו ם ת ח ת י ו ל נ ה ל ם ב ה ש ק ט ובטח י ת נ ה ג ו ה נ ה נ ה טובה ו ע צ ת ובעבור א ש ר ש ל ו ם ת ח י ה בינם א ש ר היא ת א ו ת ם ל ה ם יותר מ כ ל חייהם ויבלו ימיהם ב ט ו ב : ג( הייתי ח ו ש ב בזה ו ש ו א ל ע צ ה ליועצי ל ע ש ו ת ל ה ם חקים טובים וסדרים נ א ו ת י ם ל ה ת נ ה ג ו ל ה ת ע ס ק בהם היה ש ם א ח ד מ ע ו ל ה מ כ ל ם ב ח כ מ ת ו ואמונתו מ ש נ ה ל מ ל ך ו ש מ ו הטן: ל( הראה ל נ ו עם מפוזר ו נ ב ד ל בנימוסים משונים הולכים א ר ח ו ת ע ק ל ק ל ו ת וחקים נ ג ד חקי כ ל הגוים מבזים המלכים מחללים ד ת ה מ ס כ מ ת כבוד כ ל הגוים בעבור ד ת ם ה ה ס כ י ת א ש ר ל ח ם : ה( ו כ א ש ר הגיע זה הדבר א ל י נ ו וידענו ש ל א נ ר א ה עם מורד מתנהג כזה בדעות שונות מ כ ל העמיס אשר מבטלים שלום והסכמה מהאקלימים המשועבדים ל נ ו : יי כפי א ש ר הראה ל נ ו המן א ש ר ה ו א פטרון ו מ ש נ ה ל מ ל ך ושמנו א ו ת ו ל א ב גזרנו כי העם א ש ר הראה לנו עם נשיהם ובניהם ישמדו ויגזרו מארץ החיים ו ל א יחמול א ד ם עליהם ביום ש ל ש ה ע ש ר ל ח ד ש אדר מ ה ש נ ה ה ז א ת : (1 ז׳ בעבור כי ה נ ב ל י ם כלם ירדו ביום א ח ד ש א ו ל ה וישובו ב מ ם ש ל ת נ ו החיים והשלום א ש ר מנעו מ מ נ ה : נ כ ת ב ו נ ח ת ם ב ח ד ש ניסן ש נ ת ש ת י ם .ע ש ר ה ל מ ל ך א ר ת ח ש ש ת א בשושן הבירה: אמר ה מ ע ת י ק ג ס זה מצאה* ב מ ק ו ם ' ר ע ש מרדכי ככל אשל צוחה עליו א ס ת ר . ח( ויחל מרדכי א ת פ נ י ה׳ אלהיו וזיר א ת מ ע ש י ו : ט( וכך אמר ב ת פ ל ת ו ה מ ל ך ה ג ד ו ל אדון חעוז ו ה י כ ו ל ת א ש ר הכל הונח ת ח ת מ מ ש ל ת ך ואין מי ימחה בידך ויחלוק ע ל ר צ ו נ ך )אם( א ת ה א מ ר ת ל ה ו ש י ע א ת י ש ר א ל מיד צריהם: י( א ת ה ע ש י ת א ת השמים ו א ת הארץ וכל מה ש ע ו מ ד ת ח ת הוג ה ש מ י ם : יא( א ת ה אדון הכל ואין יחלוק ע ל א ל ה ו ת ך : •נ( א ת ה ת ש כ י ל כ ל הדברים וידעת כי ל א מ ג א ה וגאון ו ק נ א ת הכבוד מ נ ע ת י א ת עצמי מ ל ה ש ת ח ו ת ל ה ק ה ג א ה מ א ד : •ג( כי ברצוני אני מוכן ל נ ש ק כ ס ו ת רגליו להרחיק נזק מ כ ל י ש ר א ל : (1 • ן :ף ותרגום יו •:גולשים בטעות יום ׳"ד ל נ ה ״ ק ה ק; • ו א ח ר י ה ם ט ע ה הירונימוס והמעתיק —— 12 , •ל( אכן י ע צ ו נ י לבי ו כ ל י ו ת ל ב ל א ת ן כבוד ל ש ו ם א ד ם ו ל א א ת פ ל ל לאחר בלתי ל א ל : עי( ו א ת ה ה ש ם אלהים מ ל ך ג ד ו ל ע ל כ ל ח ט י ם א ל ה י א ב ר ה ם יצחק ויעקב עבדיך רחם ע ל ע מ ך כי רצו אויבינו ל ה ש מ י ד נ ו ו ל א ב ד נ ח ל ת ך : ״ ( א נ א ה׳ א ל ת ב ז ה גורלך ו ל א ת ש ק ץ נ ח ל ת ך א ש ר פ ד י ת ממצרים: • 0העתר ו ה ד ר ש ל נ ו ו מ ה ו ל לעינינו ו ת ה פ ו ך לגו היגון ל ש פ ח ה ו ב ה י ו ת נ ו חיים נודה ל ש מ ך ו ל א תסגור פ י ו ת ה מ ה ל ל י ם א ו ת ך : יי 0ו כ ל י ש ר א ל כ א ח ד ב ל ב ש ל ם קוראים א ל י ך וצועקים א ל י ך כי הם רואים ה מ ו ת והאבדון א ש ר מגיעים ל ה ם : י ד א ( ו א ס ת ר המלכה ש ב ה ל א ל ב כ ל ל ב ה יראה ו ז ו ח ל ת מ א י מ ת ה מ ו ת א ש ר ג פ ל ה עליה :(1 נ( ו ת פ ש ו ט בגדי ה מ ל כ ו ת מעליה ו ת ק ח למססד בגדי ה א ב ל הראוים ובמקום ה נ ש מ י ם והמור הניחה ה ע פ ר ו ה א פ ר ע ל ר א ש ה : ג( ו ת ת פ ל ל ל ש ם ו ת א מ ר א ת ה אדני מלכי ואני א מ ת ך עזרני והושיעני כי אין לי עוזר ז ו ל ת ך : ל( כי א י מ ו ת מ ו ת נ פ ל ו ע ל י : ה( והנה שמעתי מאבי כי ה צ ל ת א ת ישראל מכל הגרם ו ה ו ש ע ת א ו ת ם מיד עריצים א ש ר היו ל פ נ י ם מפני א ש ר תחזיק ל ה ם נ ח ל ת עולמים ותעוז ל ה ם כ א ש ר ד כ ר ת בפיך ובידך מ ל א ת : י( ו ע ת ה ח ט א נ ו ל ך ועוינו ל פ נ י ך ולכן מ ס ר ת א ו ת נ ו ביד אויבינו: ז( א נ א ה׳ א ל ה י י ש ר א ל ישר א ת ה וישרים מ ש פ ט י ך : ח( ו ע ת ה ל א די ל ה ם ל ה ע ב י ד נ ו ב פ ר ך ולהכריחנו ל ה ט ו ת ש כ מ נ ו ל ס ב ו ל ע ו ל ם א ך ש נ ו ת נ י ם כח ידיהם ל א ל ה י ה ם : ט( ורצו ל ה ח ל י ף ש מ ך ו ל ה א ב י ד יעודך ו נ ח ל ת ך ולסגור פ י ו ת ה מ ח ל ל י ם א ו ת ך ו ל כ ב ו ת מאור מ ק ד ש ך ומזבחך * י( בעבור א ש ר ה מ י ם יפצחו א ת פיהם ויודו לחזק מ מ ש ל ת האלילים ויספרו ב כ ל ע ת ו/הלו ת מ ל ך ב ש ר ו ד ם : יא( א ל ישמחו ת ת ן עזרת ת פ א ר ת ך ל א ש ר הס לאידנו ת ה פ ך ע צ ת ם לאין ובעבור ש ל א ויפלו ממועצותיהם תשמיד האויב ה מ ת נ פ ל עלינו ו מ ת נ כ ל אלינו i ע( א נ א ה ש ם זכרנו ו ש ק מ ו וראה ב ע ת צ ר ת נ ו א נ א מלכ. ואלהי אדון כ ל יכולת ועצמה ת ן לי מ ב ט ח ו ע צ מ ה : Q כ"• קדמו; מ ה ו ו א ו ל ג א ט ה ) ה נ י א ו ק ר ו ב ׳והר לגי׳ ׳וניפו;. (Calmet גורס ה ה פ ל ה ה ז א ת באופן א ח ר — 13 — •ג( ו ת ש י ם בפי מענה רך ישיב ח מ ת הארי בבאי לפניו ו ת ה פ ו ך ל ב ו ל ש נ ו א א ת אויבינו בעבור א ש ר י א ב ד המסית : 1 יל( ו א נ ח נ ו נ נ צ ל בידך עזרני ה׳ כי אין לי עוזר וסומך ז ו ל ת ך ה׳ א ש ר ממך ל א י ס ל א כ ל ד ב ר : קללתי משכב ט י ( א ש ר ד ב ר ת ו י ד ע ת כי ש נ א ת י כבוד הזרים ה ע ר ל י ם ו כ ל א י ש נכרי: ט י ( א ת ה י ד ע ת עניי וטרודי כי אנכי ת ע ב ת י ח ו ת ם הגאה והכבוד א ש ר ע ל ר א ש י א ק ל ל ו א מ א ס א ו ת ו כ ט ו מ א ת ה נ ד ה ל א א ש א נ ו ע ל ראשי בימי ש ת י ק ת י . (rל א א כ ל ת י ב ס ע ו ד ת המן ל א ח פ צ ת י ל ה ת ג א ל בלחם ח מ ו ד ו ת ה פ ל ך ו ל א ש ת י ת י יין מקחם |נםכם:1 • ח ( ו ל א ש מ ח ה ש פ ח ת ך מאז ב א ת י ה נ ה ע ד היום הזה ל ב ד ב ך אלהי אברהם: יטי׳ החזק ע ל כ ל ם ע נ ה לקולי אין לי ת ק ו ה ז ו ל ת ך הוציאני מיד הזדים ו מ ה י מ ן ה ג ד ו ל א ש ר לי ת ו צ י א נ י ל ש ל ו ם : אמר המעהיק ג ס זה מצאהי בלשו; יון נ מ ק י ם ל נ א על המלך לההח;: לו ולבקש מלשניו על ע מ ה .ובך א מ ר : ט ו ג ( ז כ ר י ע נ י ך ו ש פ ל ו ת ך ו א י ך היית ו א י ך ט פ ח ת י ך ורביתיך כ׳ המן ה ש ר ה ג ד ו ל מ ש נ ה ל מ ל ך הסגירנו ל מ ו ת : ג( ל כ ן ב ת י באי א ל ה מ ל ך ודברי אליו בעבורנו: ל( ביום ה ש ל י ש י הסירה א ס ת ר בגדי ה א ב ל ו ת ל ב ש בגדי הוד והדר ותזרח אורה ואור בגדי מ ל כ ו ת ה : י( ובקומה קראה )כ״י הראה( לאדון ה כ ל רועה י ש ר א ל ל ה ו ש י ע א ו ת ה ולקחה ע מ ה ש ת י נ ע ר ו ת ; י( היתד ,נ ס מ כ ת ע ל א ח ת כי ל א יכלה ל ה צ ג כ ף רגלה על הארץ מרוב ענוייה: ז( והנערה ה א ח ר ת ה ו ל כ ת אחריה: ח( והיא נ ו ש א ת הן בעיני כ ל רואיה ולבה ד ו פ ק מיגון ה פ ח ד : ט ( ו ב ב א ה פ ת ח אחר פ ת ח ע ד היכלו ו ת ע מ ו ד ל פ נ י המלן־ ו ה מ ל ך עומד ע ל כ ס א מלכותו עם ל ב ו ש מ ל כ ו ת מזהב ואבן יקרה פניו נ ו ר א י ם : נ מ ק ו ס ה ע ה ק ח מלוה caeteri quiei consentiunt 5מצא ,נכ״י , ,ו ה נ ם 61 כמיס״ ואולי ח כ ר וההולכים א ח ר י ו א ו כדומה א ו טעוה א ח ר נשל כאן• — — 14 י( ו כ א ש ר נ ש א עיניו ב א י מ ת ל ב ו נ פ ל ה ה מ ל כ ה ו נ ה פ כ ו סניה לירקון ו ת נ ה ר א ש ה ע ל כ ת ף הנערה ה ה ו ל כ ת עמה: יא( ויהפוך הי ל ב ה מ ל ך ל ע נ ו ת צדק ובזריזות וביראה קם פ כ ס א ו והחזיק בזרועה ע ד א ש ר ה ש י ב נ פ ש ה וידבר ע ל ל ב ה ויאמר ל ה : ע( מה ל ך א ס ת ר ה מ ל כ ה א ל ת פ ח ד י : •ג( ו א ל ת מ ו ת י כי ז א ת ה ד ת ל א נ ת נ ה בעבורך רק בעבור הזרים: יל( התהזקי והכנםי והגיע• ב מ ל כ ו ת : ט י ( ו י ש א ש ר ב י ט הזהב ויניחהו ע ל ל ב ה וישק ל ה ויאמר ל ה ל מ ה ל א ת ד ב ר י עמי ואנכי טוב ל ך : ״ ( ו ת ק אליו ו ת א מ ר הנה ר א י ת י ך כ מ ל א ך אלהים ו נ פ ל ו פ נ י מפני ד מ ו ת א י מ ת כ ב ו ד ך : (fכי נ פ ל א ת מ א ד ונוראים פ נ י ך ו מ ל א י ם חן וחסד ורחמים: •ח( ובעודה מ ד ב ר ת נ פ ל ה פ ע ם א ח ר ת ו כ מ ע ט ל א פ ר ח ה ר ו ח ה : •ט( ויבהל המלך וסריסיו כ ל ם מחזיקים א ו ת ה ויאמר ל ה ה מ ל ך מה ל ך א ס ת ר ה מ ל כ ה ומד .ב ק ש ת ך עד חצי ה מ ל כ ו ת ו ת ע ש : אמר סתשגן ה מ ע ח י ק ג ס זה מצאה׳ בלי יון: להיוח היהודים עהידים ה כ ח נ אשר שלח המלך עני •ד מרדכי להנקס מאויביהם. ט ז א ( א ר ת ח ש ש ת א ה מ ל ך ה ג ד ו ל המולך מהודו ועד כ ו ש א ל כ ל האחשדרפנים והפחות אשר ת ח ת ממשלתו ש ל ו ם : נ ( מ א ש ר א נ ש י ם רבים התנהגו הנהגה רעה מ ה ח ס ד וכבוד המלכים הנתן ל ה ם : ג( ו ל א ל ב ד החזיקו ל ש ו ם א נ ש י ה מ ל כ ו ת מרמם לרגליהם אך מאשר ל א יוכלו ל ס ב ו ל הכבוד ה נ ת ן ל ה ם י ת נ כ ל ו לאדון א ש ר מ א ת ו ה מ מ ש ל ה ב א ה אליהם : ל( ו ל א ל ב ד ש ל א יחזיקו טובה ל א ש ר ט ו ב ה בידו והיותם מ ח ל ל י ם גם כן יושר ה א נ ש י ם א ך כי יחשבו א ש ר כח בהם מיעודי ה ש ם הרואה ה כ ל ) :אולי צ ר י ך להוסיף :ל ה מ ל ט ( ה ( ויפילו ה ו ל ל ו ת כ ל ב ב ם עד כי ל ש ו מ ר י ם א מ ו נ ת ד ת ם והחוק א ש ר ה פ ק ד ל ה ם ועושים כ ל דבר ב ד ר ך א ש ר ראוי ל ה ו ד ו ת ל ה ם יחזיקו ל ה פ ך ב ח ב ל כ ז ב : י( ובעודם מסיתים אזנים ה ש ו מ ע ו ת ה פ ש ו ט ו ת מהמלכים ב ת ר מ י ת הושבים ב ז ו ל ת ם א ת א ש ר ב ה ם : ז( וזה דבר מ פ ו ר ס ם בספורים ראשונים ישנים ונראה יום באיזה ד ר ך יפסק ה נ ה נ ת ה מ ל ך ב ע ב ו ר ע צ ו ת ר ע ו ת : בכל - — 15 ח ( ואם כן ראוי א ל י נ ו ל ה ב י ט ב ש ל ו ם כ ל ה מ ד י נ ו ת : ט( ו ל א ת ח ש ב ו א ם א נ ח נ ו מצויס דברים הפכיים ש י ב א ו מ ק ל ו ת ד ע ת נ ו א ך ש ת ד י נ ו נ י ל ז כ ו ת ב ע ש ו ת הצווים כפי צורך ה ע ת והזמן: י( ולמען ת ש כ י ל ו א ת א ש ר א נ ה נ ו עושים ואומרים יודע לכם ו מ מ ש פ ח ת ם ונכרי מ מ ש ם ה ת כי המן העמלקי היד .מ ל ב מקדוניא הפרסיים ט מ א ו נ ו ל הרחמים א ש ר לנו בעבור אכזריותו: יא( ו א נ ח נ ו החזקנו וגדלנו בו עם היותו נכרי א ל י נ ו אותו ו נ ש א נ ו א ו ת ו ע ל כ ל השרים ו ע ל כ ל הםרתמים ו ה מ ש כ נ ו ה א ד נ ו ת אליו ע ד א ש ר נ ק ר א אבינו ו ה ש ת ח ו ו לו כ מ ש נ ה ל מ ל ך : ע( והנה הוא קם ב ה פ ל ג ת הגאוה ל ג ר ש נ ו מן ה מ ל כ ו ת ולגזור א ו ת נ ו מארץ חיים: ע( כי ח ש ב להמית מרדכי היהודי שבאמונתו ובטובו א נ ו עומדים ומפיו אנו היים ו א ס ת ר ריעת ה מ ל ך עם כ ל עמה ב ע ל י ל ו ת חדשות אשר ל א נשמעו מעולם: יי( ב מ ח ש ב ת ו א ש ר ח ש ב ו ב נ פ ל א ו ת א ש ר יזם כי ב א ב ד ם יותר המלך ו מ ל כ ו ת הפרסיים לבדו ו י ת נ כ ל עליו ל ה מ י ת ו -לאנשי מקרון: טי( ואין א נ ח נ ו מוצאים ביהודים הנידונים ל מ ו ת ע ל ידי הרוצח האכזרי ש ו ם ע ל ה ל ה ש ח י ת ם )כ׳׳י ושחיתה( א ך שנראה אותם מחזיקים ב ד ת יושר: נח( ובני עליון ואלהים היים ו מ ל ך המלכים א ש ר מחסדו וטובו נ ת ן ה מ ל כ ו ת ל א ב י נ ו ולנו וישמור א ו ת ה ל נ ו ולעמנו ע ד היום הזה: י 0ובעבור ה כ ת ב י ם א ש ר ש ל ח ב ש מ נ ו ש ת ח ש ב ו לאין: יח( בעבור מ ה ש ב ת ו הרעה ה נ ה הוא תלוי ע ל העץ א ל עיר ש ו ש ן ו ל א תחזיקו טובה לנו רק ל מ ל ך עליון א ש ר השיב גמולו בראשו: יט( ז א ת הצואה א ש ר א נ ח נ ו שולחים ע ת ה ת נ ת ן ב כ ל המדינות שיעזבו*היהודים להחזיק ב ד ת הראויה ל ה ם : כ( ו כ ל היהודים האנשים א ש ר הכינו את עצמם ל ה ר ע ל ה ם יוכלו ל ה נ ק ם מאויביהם ו ל כ ל ו ת ם ו ל ה מ י ת ם ביום ש ל ש ה עשר לחדש אדר: נ א ( זה היום יום בכי ומספד יהסך מיגון ל ש מ ח ה : » ( לכן זה היום ת ש י מ ו במועדיכם ו ש מ נ ו א ו ת ו ל ע ש ו ת ו יום משחה ושמחה׳ לבעבור אשר יהיו נכרים לפני עובדי פרסיים אשר יש להם שכר טוב באמונתם ואשר יתנכלו להם יאבדו ברשעתם: »( כל מדינה ש ל א תרצה לקבל המועד הזה תאבד ותדלק באש ובחרב ולא האנשים והנשים לבד אלא אף מקניהם וקנינם וכל בהמתם בדרך שיחיו לאות ולמופת וחמקיימים ־ אותו יתענגו על רוב החיים והשלום: נכתב ונחתם בשלשה ועשרים יום לירח •סיון ש נ ת שתים עשרח למלך ארתחששתא בעיר שושן הבירה: ה נ ה העיזקהי זה מלשון הגוים ואולי כן היה ואבד מ מ נ ו כ ס ׳ עדו וסי ב ר ו ן . אני הכותב י ע ק ב ב״ר מ כ י ר . תם ספד אלדד הדני )נוסחא גי( ב ש ם יי׳ א ל ה י י ש ר א ל י ש ת ב ח ש מ ו ש ל מ ל ך מלכי ה מ ל כ ״ הב״ה ש ב ח ר י ש ר א ל מ כ ל ה א ו מ ו ת ונתן ל ר ם ת ו ר ה ו מ צ ו ת ו ה ב ד י ל ם מ ש ב ע י ם ל ש ו נ ו ת ו צ ו ה א ו ת ם לקי״ ש ש מ א ו ת ו ש ל ש ע ש ר ה מ צ י ת לקי" כ ל מצוה ומצוה בזמנה ו כ ל זמן ש י ש ר א ל עושיץ רצונו ש ל מקום ל א ש ל ט ה ב ה ם א ו מ ה ע ד ש ע מ ד ירבעם בן נ ב ט ה ט א והחטיא א ת י ש ר א ל ו ע ש ה ש נ י ע ג ל י זהב ו נ ח ל ק ו ב מ ל כ ו ת ב י ת דוד ו י י נ ם ע ש ר ת השבטים ואמר ל ה ם קומו והלחמו עם ר ח ב ע ם ועם י ר ו ש ל ם ,אמרו לו ל מ ה א נ ח נ ו נ ל ח מ י ם עם אחינו ועם בן א ד ו נ נ ו ד ו ד מ ל ך י ש ר א ל ויהודה. אמרו זקני י ש ר א ל אין ל ך ב כ ל ש ב ט י י ש ר א ל כבודי ח י ל כי א ם ש ב ט דן .מיד א מ ר ל ב נ י דן קומו ו ח ל ח מ י ע ס י ה ו ד ה .אמרו ל ו בחיי ר א ש בן אבינו אין א נ ו עושין מ ל ח מ ה עם אחינו ו ל א נ ש פ ו ך ד מ ם ח נ ם .מיד נ ט ל ו בני דן ח ר ב ו ת ורמחים ו ק ש ת ו ת ומסרו עצמן ל מ ו ת מ ל ח מ ה עם ירבעם ע ד ש ה צ י ל ם הקנייה מ ש פ י כ ת דמי ולעשות א ח י ה ם .והיו מידיזין ב ב ל ש ב ט י דן וא־מריץ ניסו ו צ א ו ל א ר ץ מצרים ואחר כן יתיעצו ע ל א ר ץ מצרים ל ה ח ר י ב ה ו ל ה ר ו ג כ ל י ו ש ב י ה .אשרו ל ה ם נ ש י א י ה ם ו ה ל א כ ת ו ב ב ת י ר ה ל א ת ו ס י פ ו ל ר א ו ת ה עוד ו ה י א ך א נ ו יורדין ל מ צ ר י ם ׳ ועוד היו יועצים ע ל א ד ו ם ועמלק ו ע מ ק ו ש מ ע ו ב ת ו ר ה שהקב״ה מ נ ע י ש ר א ל מ ל ה ו ר י ש ג ב ו ל ם נ ת ן ל ה ם שכתוב ה ״ ב ה ר ו ה ועצה ט ו ב ה והיו ע ו ל ״ ב נ ה ר פ י ש ו ן נ ו ס ע י ם ע ל ה נ מ ל י ם ע ר ש ה ג י ע ו ל א ר ץ כ ו ש ומצאי א י ת ה א ר ץ ש מ נ ה וטיבה והונים ש ד ו ת וכרמי׳ ג נ י ת ופרדסים ו ל א מנעו בני דן ל ש ב ת עמהם ו כ ר ת ו ל ה ם ב ר י ת והיו בני כ ו ש פורעים ל ה ם מ ס ל י ש ר א ל וישבו ע מ ה ם ש נ י ם ר ב ו ת ע ד ש פ ר ו ורבו ע ד מ א ד ׳ ועוד נסעו ש ל ש ת ש ב ט י ם מישראל נ פ ת ל י גד ו א ש ר והיו נוסעים וחונים ב מ ד ב ר ע ד ש ב א ו א צ ל גבולם והרגו ב א נ ש י כ ו ש הרבה מ א ד מ ה ל ך ד׳ ימים ע ל ר ימים והם נ ל ח מ י ם עם ז׳ מ ל כ י ו ת ע ר היום׳ ו ה ל ל ו ד׳ ש ב ט י ם דן נ פ ת ל י גד ואשר דם חונים ב ח ו י ל ה הקדומה א ש ר ימם הזהב בנויים ובקונים 2 ובעזורים COבמלכות פרוים ממלכית ה ו ר י נ ו ת ושמו שבטים אלו ידיהם בעורף אויביהם. ובכל שנה ושנה עושין מלחמה עם שב^טלכיות ושבע לשונות והנה שמותם ארץ תוסינא וקמטוא וקובא ומראוגיא ותקול ובכשא וקאקוא והם מעבר לנהרי כוש לקיים נבואת חוזיו מעבר לנהרי כוש ׳ והללו השבטים יש להם זהב וכסף ואבנים וצאן ובקר וגמלים וחמורים הרבה מאד׳ וזורעים וקוצרים ויושבים באהלי׳ ונוסעים וחונים מגבול לגבול מהלך ד ימים על ד ימים ואין חונים אותם כי אס במקום שיש שם סירות שדות וכרמים .ושם מלכם עוזיאל בן מלכיאל ישם הנשיא הגדול ניקולי מבני אהליאב ושם השופט שלהם עבדן בן מישאל משבט אשר׳ וארבע מיתות בית דין עומדות על אופניהם ובעת אשר יבקשו ל צ א ת למלחמה יצעק הצועק בקול חשזםר ויצאו עם .שר חצבא חחיילות מאה ועשרים אלף פרשים ומאה אלף רגלים ׳ והנח ארבעח שבטים אלו כל חדש וחדש יוצא ש ב ט א׳ מהם למלחמח וחשבט עומד ל ש ם ג׳ חדשים ולסוף שלשה הדשים כל מה שיביאו משלל אויביחס יחלקו עם ש ב ט שלחם, ושבט בני דן מבני שמשון כחול הים מהלך ד׳ ימים והנה הםגבורי חיל ועת ילחמו יאמרו לא טוב לגבור שינוס יפיסי' חייחום ימות חבחור ואל ינוס יחזק לבו ביי' הזקי ובטחי ונשקי ובחדוד חרבי תתמח רוחי בקרבה להראות משושי בפיםיות סוסי כמה פעמים שבית נשי כוש ובכן משתבחין במלחמח וכך חם עושין עד משלם ג׳ חדשים וחוזרין ומביאין א ת כל השלל למלך עוזיאל ומחלק א ת הכל עם כל ישראל חשוכנים בארצם גם נותנין ל כ ל שהוא חלק הי׳ וכן בשלשה הדשיס אהרים יוצא שבט נפתלי ועושה מלחמה ובשלשח חדשים אחרים יוצא שבט גד ובשלשח חדשים יוצא שבט אשר עד משלם שנים עשר חדש וחוזוין חלילח. ו ע ו ד שבט משה רבי;ו הצדיק עבד ה׳ ונקרא שמו שבט ינוס שנס מע׳׳ז ודבק ביראת ח' וחנחל סובב עליהם מהלך ג׳ חדשים על ש ל ש ה חדשים מרובע וחס שוכנים בבתים מסואויס ובנינים הדורים ובמגדל והם יבנו לעצמם ואין עמהס דבר טמא ועוף טמא וחיה טמאה או בהמה טמאה לא חיה רעה ולא זבוב ולא שועלים ולא פרעושים ולא כנים ולא נחשים ולא עקרבים ולא כלבים ולא שום מזיק זולתי צאן ובקר וצאנם יולידו שני פעמים כשנח וזורעים וקוצרים ולהם גנות ופרדסים וכל מיני סירות וכל מיני קטנית ,, - Id - ואבטיחים וקשואים ובצלים ושומים והטיס ושעורים וכאחד יצמחו ק׳ והם בעלי אמונה בעלי תורה בעלי משנה בעלי תלמוד ואגדה ו ת ל מ ו ד ש ל ה ם ב ל ש ו ן ה ק ד ש וכך הם שונים ככה למדונו אבותינו ולמדונו הכמינו מפי יהושע בן נון מפי משה מפי הגבורה ואינם יודעים תנאים ואמוראים שהיו בבית שני מפני שלא השיגום ולא ידעום ,ואינם יודעים לדבר כי אם בלשון הקדש ומחמירים ביין נסך וממה שהימירו רבנן בהלכות שחיטה וטריפות כדברי סופרים החמיר משה רבינו יותר מדברי סופרים ואינם נשבעים בשם עד ש ת צ א נשמתם ועל פיהם יחרה אסם על מי ש נ ש ב ע בפניהם ויוכיחו אותם ויאמרו להם אי עניים למה אתם נושאים הזכרת השם על פיכם הכל על סיכם אס פ ת הוא תאכלהו או מים תשתהו הלא תדע שבעין שבועה בניכם מתים כשהם קטנים וכן יזהירו הכל לעבוד את י י ׳ באימה וביראה ובתום לבב שבני משה עבד י י ׳ מאריכין ימים ויהיו מאה שנה או מאה ועשרי׳ שנה ל א בת ולא בן ימות בח־* אביו וישיגו לג׳ או לארבעה דורות ויראה לנפשם בנים ונכדים וצאצאים והם חורשים וקוצרים לסי שאין להם עבדים ושפהות והם בעלי דנויות ויש בתיהם מסגרת ואינם סוגרים אותם בלילה כי אין ביניהם לא גנב ולא אדם רע ולא שום נזק וגם כן נער קטון הולך עם המקנה מהלך כמה ימים ואינו מתיירא כלום לא מן הלםטים ולא מן השדים ולא מן חיה רעה ולא מן כלום נזק בעולם מפני שהם קדושים וטהודי' ואלה הלוים הם עמלים בתורה ובמצות ועדיין הם בקדושתן ש ל משה רבינו לפיכך נתן להם הק״בה כל זאת ועוד אינם רואים בני אדם ואין בני אדם רואי׳ אותם א ל א ארבע שבטים הללו שהם יושבים מעבר לנהרי כוש והאין אותם אלו א ת אלו ומדברים עמהם ונהר סבטיון ביניהם שכתוב בהם לאסורים צאו: ו ע ו ד יש אצלם כסף וזהב הרבה מאד ויזרעו פשתן ומגדלים תולעת שני ועושים בגדים נאים ומעילי׳ והס כיציאת מצרים כפלים וכסלי כפליי עד אין קץ .ורוחב הנהר ס ב ט י ו ן ק״ק אמהכמטהוי קשת והנהר מלא חול ואבנים בלי מים וחאבנ״ קולם ידעים כרעם קול גדול או כגלי חים וכמו רוח סערה ובלילה ישמע קולו עד מהלך חצי יוס ויש שס מעיינות ויקבצו כלס לאגם אחד וישקו מחם ארצם ואותו אגם ישרצו בו דגים ועל כל סביבותיו יפריחו כל מיני עופות טהורות והנהר ההוא מאבנים ומחול ירעים כ ל ש ש ת () 20 - - ימי המעשה ובשבת ישבות וינוח ומיד תעלה אש סביבות הנחל מערב שבת עד למוצאי שבת ואש תלהט ליהטה ולא יוכל ארס לנגוע אל הנחל ומשני עברי הנחל כמו חצי מיל והאש מלחך כל מה שישריש סביבות הנחל ער שתשאנו א ת הארץ׳ וד׳ שבטים הללו דן ונפתלי גד ואשר עומדים עם מקניהם אצל ש ס ת הנחל לגזוז את צאנם כי היא איץ שטוחה ומישור ונקייה שלא יעלה בה לא קוץ ולא ירק וכשיראו שבט משה הם מתקכצי׳ ועומדים על ש פ ת הנחל והם צועקים ואומרים אחינו שבטי ישורון הראונו הנמלים והכלבים והחמורים ויאמרו כמה א ה ד גמל זה וכמה ארוך צוארו וכמה קטן זנבו והם נותנין שלום אלו לאלו ו ב א אלינו צדיק זה ששמו א ל ד ד והוא משבט דן ובקש ל צ א ת דרך מישור ל ל כ ת להגיד לכל בני ישראל המפוזרים בארצות ולבשר אותם נחמות טובות׳ וכך היה יציאתו מעבר לנהרי כיש היה נכנס ביס הוא ואחד משבט אשד כדי לסהור עם אנשי הספינה ולקנות מהם בגדים ותכשיטים ונכסי שניהם בספינה קטנה הם ונעריהם ונשתברה הספינה בהצי הלילה וימן יי' להם לשני האנשים האלה לוח אהד והיו עולים ויורדים בים עד השליך אותם אצל אומה אחת ששמה א מ ר נ ׳׳ ו ם והם כושיים שחורים כעורב בעלי קומה ודם אוכלים בני אדם כשנטלו הצדיקי' הללו היה אותי האיש שמן ובריא מעונג מאד מיד לקחו ואכלו איתו כשהוא הי והוא צועק ובוכה ואומר אוי לה לאמי על גוית לבי ועל שמםרני יוצרי למיתה משונה שהכושיים אוכלים א ת בשרי .אחר שאכלו אותו חסיד נטלו זה הצדיק אלדד הדני ונתנו אותו בקולר עד שיבריא ויהיה שמן כי היה הולד ,ורזה והיו נותנין לו מאכל והיה עמהם זמן הרבה עד שעשה לו הקב״ה נס שבאו אליהם חיילות ממקום אחר ע ל אותם כושיים ושבו אותס וגזזום והרגום בתוך אותה שביה ונשבה זה הצדיק הדני והיו אותם הרשעי׳ עובדי אש והיה זה הצדיק עמהם ד׳ שנים עד שהביאוהו למדינת אצ״ין עד שקנה אותו מחם יהודי אחד כשלשים ושנים זהובים והלך בים עד שיצא ליבשה ונפל בשבט יששכר והם שרויים בהררי תהום והם ת ח ת ארץ מדי ופרס והם מקיימים לא ימוש ספר התורה מפיך ולא עליהם עול מלכות כי אם עול שמים ואינם נלחמי׳ עם אדם בעולם כי אם במלחמת ש ל תורה והם בשלוה והשקט ואין שטן ואין פגע רע והס חונים מהלך עשרח ימים ע ל עשדח ימים מרובע׳ ויש לחם מקנה הרבה וגמלים וחמורים ועבדים ושפהות ואין בידס כלי זין כי אם מאכלת לשחיטה והם בעלי אמונה ואץ בידם עושק וגזלה ואפילו עבדים שלהם נאמנין שאם ימצאו בדרך ממון הרבה לא יושיטו ידיחם לקחתו ׳ ויש ביניהם שעובדי׳ ל א ש דשאו אמותס ואחיותיהם לנשי׳ ואץ להם עבודת אדם לא קוצרים ולא עמל כרמים בלתי הכל יקנו בכספים ויש לחם שופט ונשיא ושמו נחשון וארבע מיתות בית דין בידם ומדברים בלשון הקדש ובלשון פרס ובלשון קדר ,ובני זבולון חונים בהרי פארן ומניעי׳ בשכונתם ונטועים אוהלי׳ ש ל שער ממדינת א ג י י א ׳ ׳ מ י א ה עד נהר פ י ת .ושבט ראובן נגדם מאחורי הררי פארן ויש ביניהם שלום ואהבה וביחד הולכים למלחמה וכורתים חדרכי׳ וכל שללם יחלוקו והולכים בדרך סרס ובבל ומשא גמל אצלם ממאכל בשני כספים ומדבר״ בלשון קדר ועמהם מקרא •ומשנה ותלמוד ואגדה וכל ש ב ת ו ש ב ת סותחין דרשות בלשון קדש והסברא בלשץ קדש׳ ואפרים והצי שבט מנשה שם בהררי נגב מדינת מ ש ו ג ע זעוםי נסש וקהדי כעלי סוסים יכרתו הדרכי׳ לא יחוסו על אדם ואץ להם מהיר .כי אם השלל והם גמרי מלחמה אחד מהם ינצח מאח ׳ ושבט שמעון וחצי שבט יהודה בארץ כוזרים והס עד אין הקר ועד אין מספר והם יקחו מס מעשרים וחמשה מלכיות ומצד הישמעאלים פורעין להם מ ס . וזה הצדיק ש ב א אלינו שמו א ל ד ד בן מחלי בן יחזקאל בן חזקיה בן עלון בן אבנר בן שמעיהו בן חפר בן חור בן אלקנח בן הלל בן אפרים בן טוביה בן פדת בן עונן בן נעמן בן טעם בן טעמי בן אונם בן גאול בן שלד בן כלב בן עמרם בן דורוס בן עובדיהו בן אברהם בן יוסף בן משה בן יעקב בן כפור בן אריאל בן אשר בן איוב בן שלם בן אליהוא בן אהליאב בן אחיסמך בן הושים בן דן בן יעקב אבינו הקב״ה שהודיענו נא נחמות טובות בשביל אחינו עשרת השבטים הב״ה יקבץ נדחינו מארבע כנסות הארץ לבית חמקדש עם כ ל ישראל חברים ונאמר אמן. ש ג ר איגרות הללו מר אלדד זח לספרד ש נ ת א ר ב ע י ם ו ש ל ש וזה מר אלדד מלא תורה ומצות ואם ישב אדם עסו מבקר עד ערב ל א יפסק לשונו מטעמי תורה בלשון קדש ומתוקי׳ דבריו מדבש ונופת צופים הב׳׳ה יתן לו שכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא׳ ת ם ו נ ש ל ם ס פ ר אלדד הדני. מעשה הנמלה ז ה מה שאירע בימי ש ל מ ה ה מ ל ך ע״ה בשעה שנתן הקנייה מלכות לשלמה בן דיר והמשילו ע ל כל מיני חיות ובריר ,שבעולם ועל בני אדם ועל חיות ועופות ועל כל מה שברא הקכ׳׳ה ונתן לו אדרת גדולה שישב עליה והיא ממשי ירוק ארוגה מזהב טוב וכל מיני ציורים שבעולם והיה ארכה ס׳ מיל ורחבה ס׳ מיל והיה לשלמה ד׳ שרים .שר אהד מבני אדם ושר ב׳ מן השדים ושר ג׳ מן החיות ושר ד׳ מן העופות .והשר שהוא מבני אדם אסף בן ברכיה שמו. והשר שהוא מן השדים רמיראט שמו׳ ושר חיות אריה׳ ושר עופות נ ש ר .ולא היה הולך בי אם על הרוח ,והיה אוכל סעודת בקר בדמשק וסעודת ערב במדי ׳ ר״ל במזרה ובמערב .ויהי היום ההוא והיה מתגאה בעצמו ואומר ל א יש בעולם כמוני שנתן לי הקב״ה הכמה ובינה ודעת והשכל והמשילני על כל בריותיו .באותה שעה נתנדנד הרוח ונפל מעל האדרת מ׳ אלף איש• כשראה שלמה כך צעק על הרוח ואמר הרוח שוב הרוח ת ש ב .השיב הרוח ואמר שב אתה עם אלהיך ולא תתגאה ואשוב אני עמך .באותה שעה נכלם שלמה מדברי הרוח .ועוד שהיד ,הולך יום אהד ועבר על נחל אחד שהיו בו נמלים ושמע קול אהת נמלה שהורה שהיתה אומרת לנמלים הכנסו לבתיכם שלא ישחיתו אתכם חיילותיו ש ל שלמה המלך .כששמע שלפה א ת דברי הנמלה חרד ,אפו ואמר לרוח רד למטח לארץ׳ וירד .שלח אחר הנמלים ואמר מי מכם אמרה הכנסו לבתיכם ש ל א ישחיתו אתכם מחנות ש ל מ ה .אמרה אותה הנמלה אני אסרתי ל ה ם .אמר לה למה אמרת כ ך .אמרה לו יראתי שמא יבואו לראית מהנותיך ויבטלו מהשבח שמשבחין להקב״ה ויחר אפו עלינו ויהרגנו .אמר לה למה לא דברה מכל הנמלים א ח ת אלא א ת ׳ אמרה לו אני מלכה שלהם .אמר לה מה ש מ ך ׳ אמרה לו י׳מחשטה" • אפר לה אני רוצה לשאול אותך שאלח אחת׳ אפרה לו אינו ראוי שיהיה השואל למעלה והנשאל למטה .העלה אותה לפניו .אמרה לו אינו ראוי שיהי׳ השואל יושב על כסא והנשאל לארץ אלא ת ש א אותי על ידיד ואחזיר ל ך תשובה .ולקח אותה על ידו׳ - - 23 נ ש א ר ה ל ו כ נ ג ד פ נ י ו א מ ר ה ש א ל .אמר ל ה י ש ב ע ו ל ס ג ד ו ל יותר א מ ר ה לו הן ,א מ ר ל ה מי ממני- כיצד אמר ל ה ה ו א ,א מ ר ה ל ו אני• א ת גדולה משני .א מ ר ה ל ו א ל ו ל א הייתי ג ד ו ל ה מ מ ך ל א ש ל ח ך הקב״ה א צ ל י ש ת ש א נ י ע ל כ פ ך .כ ש מ ו ע ש ל מ ה א ת ד ב ר י חרה א פ ו ע ל י ה ו ה ש ל י ך א ו ת ה ע ל ה א ר ץ ו א מ ר ל ה נ מ ל ה הנמלה א י נ ך י ו ד ע ת מי אני .א נ י ש ל מ ה בן דוד ה מ ל ך ע ״ ה .א מ ר ה ה נ מ ל ה ל ש ל מ ה ת ד ע ל ך ש א ת . .מ ט פ ה סרוחה ו ל א ת ת ג א ה ב ע צ מ ך .ב א ו ת ה נ פ ל ש ל מ ה ע ל פ נ י ו ו נ ת ב י י ש ו נ כ ל ם מדברי ה ג מ ל ה .אח״כ שעה א מ ר לרוח ת ש א א ת ה א ד ר ת ו נ ל ך ,נ ש א הרוח א ת האדרת -א מ ר ה ל ש ל מ ה ל ך א ב ל ל א ת ש כ ח א ת דש^ 1ית׳ ו ת ת ג א ה ב ע צ מ ך נמלה הרבה ,והיה הרוח הולך ועולה ל מ ע ל ה בין ה ש מ י ם והארץ ו נ ש א ר ע ש ר ה ימים ו ע ש ר ה ל י ל ו ת .יום מימים ר א ה טרקלין א ה ד גבוה כ ל ו בנוי מזהב טוב׳ א מ ר ש ל מ ה לשריו ל א ראיתי כמו זה טרקלין ב ע ו ל ם כ ל ל .ב א ו ת ה ש ע ה אשר ש ל מ ה לרוח ת ר ד למטה׳ ירד הרוח ל מ ט ה ו ה ל ך ש ל מ ה הוא ושר ש ל ו א ס ף בן ברכיה׳ והיו הולכים ומטיילים ס ב י ב ו ת הטרקלין ,וריח פתה ל ה כ נ ס בו והיו ת מ ה י ם ע ל זה בתוכו. למה ע ש ב ש ה י ה בו כריח גן עדן ו ל א היו כ ו צ א י ן ל ו הם בזה הענין ו ש ר ה ש ד י ם הדבר כיצד נ ע ש ה בא למלך׳ שיכנס אמר ל י ה אדוני א ת ה ד ו א ג כ ל כ ך .א מ ר ש ל מ ה א נ י ד ו א ג ע ל הטרקלין זה שאין לו פ ת ח ׳ איני יודע כ י צ ד א ע ש ה ׳ א מ ר ש ר ש ל ש ד י ם א מ נ י ה מ ל ך ע ת ה אגזור ע ל ה ש ד י ם ש י ע ל ו למעלה מגג הטרקלין א ו ל י ימצאו שום• ד ב ר או א ד ם או ע ו ף או ש ו ם בריר .,ב א ו ת ה שעה צ ע ק ע ל ה ש ד י ם ואמר מהרו ועלו ל ר א ש ה ג ג וראו א ם ת מ צ א ו ש ו ם דבר. הלכו ו ע ל ו וירדו ואמרו א ד ו נ נ ו ל א ראינו ש ם ש ו ם א ד ם כ ל ל א ל א עוף א ח ד ג ד ו ל ו ש מ ו נ ש ר והוא יושב ע ל אפרוחיו ב א ו ת ה ש ע ה ק ר א ל ש ר ה ע ו פ ו ת ואשר ל י ה ל ך ו ה ב א ל ׳ א ת ה נ ש ר . הלך הפרס והניא א ת הנשר לפני ש ל מ ה ה מ ל ך ע״ה ו פ ת ח פיו בזמר ו ש ב ח ל פ נ י מ ל ך מלכי ה מ ל כ י ם הקב״ה ו נ ת ן ש ל ו ם למלך ש ל מ ה .א מ ר ל י ה ש ל מ ה מה ש מ ך א מ ר ל י ה ,׳אלענאד" ,אמר ל י ה בן כ ס ה ש נ י ם א ת ה .א מ ר ליה בן ת י ש שנים, א מ ר ליה ראית או י ד ע ת או ש מ ע ת ש י ש ל ז ה ה ב י ת פ ת ח .א מ ר ל י ה אדוני בחייך וחיי ראשך אני ל א י ד ע ת י א ב ל י ש ל י ' א ח ג ד ו ל ממני מאתים שנה והוא יורע ומבין ויושב ב מ ע ל ה ש נ י ת .א מ ר ש ל מ ה ל ס ר ס ת ו ל י ך זד .ה נ ש ר ל מ ק ו מ ו ו ת ב י א לי אחיו ה ג ד ו ל ממנו ,ו ל א ר א ת ה א ו ת ו 24 - - ע י ן .א ח ר ש ע ה נ א ל פ נ י ש ל מ ה ועטו נ ש ר ג ד ו ל מן ה ר א ש ו ן ואמר ש י ר ו ת ו ת ש ב ח ו ת ל ב ו ר א ו ו נ ת ן ש ל ו ם ל מ ל ך ש ל מ ה ו ע מ ד כין •דיו ו א מ ר ל ו מ ה ש מ ך ,א י ל ״אלעוף" א״ל כ מ ה ימי ש נ י חייך׳ אמר ליה תת׳׳ק ש נ ה .אמר ליה י ד ע ת או ש מ ע ת ש י ש ס ת ח לזה הטרקלין. א מ ר ליח אדוני חייך וחיי ר א ע ך א נ י איני י ו ר ע א ב ל י ש לי א ח ג ד ו ל ממני ת' אמר שנה שלישית. והוא יודע ומבין ויושב ב מ ע ל ה ש ל מ ה ל ש ר ה ע ו פ ו ת ת ו ל י ך א ת זה ו ת ב י א לי אהיו ה ג מ ל ממנו .ו ה ו ל י ך א ו ת ו ו ל א ר א ת ם ע י ן .ל א ה ד ש ע ה ב א ה ג ש ר ה ג ד ו ל והיה זקן מ א ד ו ל א היה יכול ל ע ו ף נ ש א ו א ו ת ו ע ל כ נ פ י ה ם והביאו א ו ת ו ל פ נ י ש ל מ ה ו נ ת ן ש ב ח ו ת ה ל ה ל פ נ י בוראו ונתן ש ל ו ם ל מ ל ך . א מ ר ל ו ש ל מ ה מה ש מ ך ,א מ ר ליה ״אלתעמר״׳ א מ ר בן כ מ ה ש נ י ם א ת ה ,א מ ר ל י ה בן א ל ף וש׳ ש נ ה ׳ א מ ר ל י ה י ד ע ת או ש מ ע ת ש י ש ל ז ה הטרקלין פ ת ח ,אמר ליה א ד ו נ י בחייך ל א י ד ע ת י א ב ל א ב י ס פ ר ל י ש י ש ל ו פ ת ח מ צ ד מ ע ר ב א כ ל כסהו ה ע פ ר מרוב ה ש נ י ם ש ע ב ר ו עליו׳ ואם ת ר צ ה תגזור הבית ויתגלה ע ל חדוח שיסיר ח ע ס ר ה פ ת ח .גזר ש ל מ ה ע ל הרוח ו נ ש ב מסביבות והסיר ה ע פ ר מ ס ב י ב ו ת ה ב י ת ו נ ת ג ל ה ה פ ת ח והיה ה פ ת ח ג ד ו ל מ א ו ד מ ב ר ז ל עשוי ו נ ש א ר כמו ש ר ו ף ובלוי מרוב הזמנים וראו ע ל ה ד ל ת מ נ ע ו ל והיה כתוב עליו- יודע ל כ ם בני א ד ם שאנהנו י ש ב נ ו בזה הטרקלין ב ט ו ב ו ת ו ב ת ע נ ו ג י ם ש נ י ם הרבה ו כ ש ב א ע ל י נ ו ה ר ע ב ט ח נ נ ו המרגלי-ית ת ה ת החטה ו ל א הועיל ל נ ו ו ה נ ה נ ו ה ב י ת ל נ ש ר י ם ו א נ ח נ ו ש כ ב נ ו ע ל הארץ׳ ואמרנו ל ה ם כ ל מי ש י ש א ל ל ה ם ע ל זה הטרקלין ת א מ ר ו בנוי מ צ א נ ו ה ו .ו ע ו ד כ ת ו ב ל א י כ נ ס א ד ם ב ב י ת הזה א ל א א ס ה ו א נ ב י א או מ ל ך ׳ ו א ם ירצה ל ה כ נ ס בו יחפור ל צ ד ימץ ה פ ת ח ויראה א ר ג ז ) ר ״ ל א ר ו ן מזכוכית( וישבור א ו ת ו ו י מ צ א בו מ פ ת ח ו ת ו י פ ת ח ה פ ת ח ו י מ צ א ש ע ר א ח ד מזהב ו י פ ת ח א ו ת ו ו י כ נ ס ב ת ו כ ו ו י מ צ א ש ע ר ב׳ ו י פ ת ח א ו ת ו ויכנס ב ת ו כ י ,ו י מ צ א ש ע ר ג׳ ו י פ ת ח א ו ת ו ויכנס בתוכו ויראה פטדה וברקת מרגליות אחת בנין נאה עד ומרגליות מאד ויש ויראה בתוכו בו כריכה קובח ויראה כ מ ה וכמה חדרים והצרים טובים אחת א ח ת מאודם מכל מיני רצופים בלבנים ש ל כ ס ף ו א ה ת ש ל זהב ו י ס ת כ ל ב א ר ץ ויראה צ ו ר ת ע ק ר ב ויסיר ה ע ק ר ב שהוא מכסף וימצא בית ת ח ת הארץ ויש בו כ מ ה מיני מ ר ג ל י ו ת ע ד אין מ ס פ ר ויפתח אותו וכמה מיני זהב ו כ ס ף וימצא פ ת ח א ח ר ועליו מ נ ע ו ל ו כ ת י ב ע ל ה ד ל ת ב ע ל זה הטרקלין — 25קודם היה בכבוד וגבורה תסחד האריות והרובים ממלכותו והודו. וישב בזה הטרקלין בטובות ובתענוגים ומלך וישב על כסאו ובא זמנו למות בלא עתו ומת ונסל הכתר מעל ראשו .הכנס בטרקלין ותראה תמיהה .אה״כ פתה ך.דלת ונכנס וראה פתח ג׳ וכתוב עליו שהיו יושבין בכבוד ועושד גדול ונשאר הממון והס מתו והלכו ע^רו עליהם צרות הזמן נסעו בקברים ולא נשאר להם הליכת רגל בארץ .ויפתח א ת הפתח ומצא כריכה אחת מן אודם פטדה וברקת וכתוב עליה׳ כמה עמדתי׳ כמה קריתי׳ כמה אכלתי׳ כמה שתיתי, וכסה לבשתי מלבושים נאים׳ כמה הפחדתי וכמה פ ח ד ת י .והלך עוד ומצא דירה נאה מן פטדה וברקת ולה ג׳ כתהים׳ וכתוב על פ ת ח הא׳ בן אדם לא ישקר בך הזמן• תבלה אתה ותלך ותסע ממקומך ותשכב ת ח ת הארץ .וכתוב על הפתח הבי׳ אל תמהר׳ מעט מעט לך כי העולם מזה לזה ת נ ת ן .וכתוב על פתח גי׳ קח ל ך צדה לדרך ותקן לך מאכל מבעוד יום כי אתה לא תשאר על האדמה ולא תדע יום מ ו ת ך .ופתח הדלת ונכנס וראה צלם אהד יושב, והרואה אותי יחשוב שהוא הי׳ וילך לפני הצלם ויגש אליו ,ויתרעש ויצעק בקול גדול בואו בני השטנים ,ראו בא שלמה לאבד אתכם. והיה יוצא אש מנחיריו ועשן .באותה שעה היתה בתוכם צעקה גדולה ומרה והיה עליהם רעש ורעם .צעק שלמה בקול עליהם ואמר אתם תסחידו אותי ״ אין אתם יודעים שאני שלמה הפלך מולך על כל בריר .שברא הקב״ה ואני רוצה ליסר אתכם בכל מיני יסורין ואתם מורדים בי ,וקרא עליהם שם המפורש .באותה ש ע ה שתקו כלם ולא שום אחד מהם יכול לדבר ונפלו הצלמים כ ל ם על פניהם ואותם בני השטנים ברחו והשליכו עצמם לים הגדול כדי ש ל א יפלו ביד ש ל מ ה .קרב שלמה אל חצלם ולקח לוח כסף מגרונו ו ש ל ש ל ת וכתוב בלוח כל עניני הטרקלין ולא היה יודע לקרות בו ודאג דאגה גדולה ואמר לשריו הלא ידעתם כל כך יגעתי ונתקרבתי אל הצלם ועתה לקחתי הלוח ואיני יודע מה כתוב בו .והיה מתבונן ואומר כיצד אעשה וראה והנה בחור אחד ב א מן המדבר ובא לפני שלמה והשתהוה לו ואמר לו מה ל ך שלמה המלך שאתה דואג .אמר לו על זה הלוח אני דואג שאיני יודע מה כתוב ב ו .אמר אותו בחור תן לי ואני אקרא אותו לך שאני הייתי יושב במקומו והשי״ת דאה אותך שהיית דואג ושלח אותי לקרוא לך הכתב .נתן אותו לידו והביט בו וראה והשתומם שעה א ח ת ובכה ואמר׳ אי שלמה זה הכתב בלשון ;;ני כתוב ואומר: אני שדאד בן עאד מלכתי על אלף אלסי מדינות ורכבתי על אלף אלפי סוסים ,והיה ת ח ת ידי אלף אלפי מ ל ך ׳ והרגתי אלף אלפי גבור .ובשעה שבא אלי מלאך המות לא יכולתי עליו .והיה כתוב כ ל מי שיקרא זה הכתב לא ייגע א ת עצמו הרבה מ ה העולם שסוף כל אדם למות ולא ישאר ביד האדם שום דבר אלא שס טוב .וזהו מה שבא ע ל ראש שלמה בזה העולם. וזכר כל הצדיקים לברכה כן יהי רצון אמן. ת ם מדרש קרי ו ל א כתיב ,ו כ ת י ב ו ל א קרי קרי ו ל א כ ת י ב ״ולא אבו בנימך )שיסטיס כי י׳׳ג( חיסר הכתוב ״בני״ כי עשו ת ב ל ונבלח וזמר ,בישראל וראוי לחם לגרוע ייחוסן מבנימן הצדיק ולהרחיקם מתולדתו ומכללו ולא כנם בני בנימן כי ל א אבו לשמוע בקול אחיהם ובשאר מקומות שקראם בני בנימן נתן להם תקוח ודרך תשובה אם יחזרו ממעשיהם ]הרעים[ ויעשו תשובה יקראו על שם אחיהם בני בנימן. ״בלכתו להשיב ירו בנהר׳ )שמואל נ ׳ ח׳ ג׳( כתיב בספר שמואל עילתו שהזכירו הכתוב בשני מקומות בשמואל ובדברי הימים )ל״ה א׳ ׳״ח גי( ואמרו הכתוב בשני זמנים ובשני עתים פעם ראשון אמר ל ה ש י ב ידו בנהר ,ופעם שני אמר ל ה צ י ב ידו בנהר סרת ולא עסק הכתוב בפעם ראשון להודיע שהוא נהר פ ר ת או נחל מצרים כתבו חוצה לו סרת קרי. ״כאשר ישאל בדבר״ )ש״נ •״ו כ״ג( חיסרו הכתוב .,איש״ בפנים כי בן :אדם מחוסר מאלהיס וכן הוא אומר ״ותחסרהו מעט מאלהים״ )תהליש ח׳ י׳( ולא דברו יקום כדבר אלהים לכך חיסרו הכתיב מבפנים ״איש׳ ותלה לו הכתב מבחוץ אם זיכה מעשיו ועשה ל ש ם שמיס תהיה עצתו כדבר אלהים. ״כי על בן המלך״ )שם •״ח כ׳( חיסרו ״כן״ לסי רוע מעשיו כי בקש להמית אביו וכפר בעיקר ובא בזדון א ל פילגשי אביו ואמר יואב ״בי על כן בן המלך פת״ ת ל ה לו ״כן״ מבחוץ כי באמת הומת בן המלך .וכן הוא אומר ״כן בנות צלפחד״ ) ב מ ד נ ר כ״ז ז ׳ ( ' . א ״ ) נ ל א ש י ה מ׳׳ל ׳׳( . ״כדבריכם כן ״ואדרמלך ושראצר הכהו בחרב״ ) מ ״ נ ׳׳׳ע ל״־( נכתב מבפנים, ״ושראצר בניו״ נקרא מבהוץ׳ אלו נקרא ״ואדרמלך ושראצר הכהו״ לא נודע מ׳ הכהו אם בניו או אחרים ו ת ל ה לו מבחוץ ״בניו" להודיע לכל באי העולם נקמת אלהים בו ולקיים עליו ״הנני מקים עליך רעה מביתך״ )ש״נ י׳׳ב ׳ ״ א ( . ה ו —— 28 ,׳קנאת ה׳׳י ) מ ״ נ ׳"ניל׳׳א( כתב הוסיף ״צבאית״ ותלה לו מבחוץ כי נקמה גדולה יעשה ה׳ בו ראשונה ואהר כך על ידי צבאות מלאכיו .וכן הוא אימר ״ויצא מלאך ה׳ ויך במחנה אשור מאה שמנים והמשה אלף״ ומ׳־נ י״ט ל״ה( לכך תלהו מבחוץ להודיע לשתי נקמות נקם בו אלהים • ,׳הנה ימים נאם !,׳״ )ירמיה ל״א ל׳׳ 0כ ת ב עלתו ״כי הנה ימים נאם ה" דבר סתום היא והיה לנו לומר כי זאת הבשורה לעתיס רחוקות ולימים רבים כאשר נקרא ״באים׳ מבחוץ קירב הקץ וקירב הבשורה בקריאת ,׳באים״ כצווי הנביא הרחמן ימהר הקץ• , ״אל יהי פליטה״ )ירמיה נ׳ כ״ט( כתיב כסנים עלתו כי בבל הוא כסא המלוכה ובית המלכות׳ וכן הוא אומר ״הלא דא היא בבל ל י ל ״ ) ,י נ י א ל ע׳ כ״ז( ובה שקעה מלכות י י ישראל ובטלה מלכותן ובשר ירמיה לשארית ישראל בנקמת אלהים אשר ינקום ממנה בעולם הזה ולעתיד לבא וכתב ״אל יהי פליטה״ בעולם הזה ולהוסיף מבח־ץ אל יהי ״לה״ לעתיד ל ב א . ״כל אשר תאמרי אעשה״ )רות י הי( כ ת ב יצא מזה כי צותה נעמי א ת רות שני פעמים בראשונה אמרה רות ״כל אשר תאמרי א ע ש ה ״ .ובצורה שניה אמרה ״כל אשר תאמרי ״אלי״ אעשה״ לכך הוא תלוי מבחוץ. ו נ ת א ד א נ א ב נ ת ה ב ת מ כ ו ״כי אמר אל תבאי״ )ליה ג׳ ׳"ז( כתיב מלמד כי רות הגידה לנעמי חמותה הדבר שני פעמים .בראשונה לא אמרה ״אלי״ ובשניה אמרה ״אלי״ לכך נ ת ל ה מבחוץ. כ ת י ב ו ל א קרי ״כי אם אמנון״ )ש״ג י׳׳ג ל״ג( כתב לפי שבראשונה אמר יונדנ בן שמעד• כי אמנון לבדו פ ת ש ל א נודע לו חדבר על אםתתו כי אמנון לבדו מת וכשחישב בלבו אמר ״אל ישם אדוני המלך ]אל[ לבו לאמר כל בני חמלך מתו כי אם אמנון לבדו מת״ שהוא היה ראש הדבר על אמתו והיסרו הכתוב תיבה לם* כיעור מעשיו ומיתה משונה לכך ״אם״ כתיב ולא קרי. ״כי אם במקום אשר יהיה שם אדוני ה מ ל ך ׳ ) ש ־ נ ע״ו כ־א( כתב כי אתי הגתי דבר בכל לבבו ובכל נפשו וחוזק דבריו ״כי אס במקום אשר יהיה שם אדוני המלך אם למות אם להיים כי שם יהיה עבדך״ והיה בלב דוד הצדיק כי נכרי הוא וחסרו המקרא ״אם' - —2 9 וכן הוא אומר ״שוב ו ש ב ע ם ה מ ל ך כי נכרי א ת ה וגם ג ו ל ה א ת ה ל מ ק ו ם ״ )ש׳׳נ שם ׳״ט׳ ל כ ך כ ת ב ״אם״ ו ל א ק ר י . ״•סלח נ א ה׳ כי נעמן ל ע ב ד ך ״ )מ״ב ה׳ ׳״ח( היסיו ה כ ת ו ב ת י ב ה א ח ת ד ב ר דברים ש ל א כהונץ לכן אלישע הנביא ע ל השיבו דבריו כ א ש ר אמר ״ ב ב ו א א ד נ י ב י ת דמון ל ה ש ת ח י ת ש מ ה ״ ח י ס ר ו ה כ ת ו ב ״נא״ ל פ י הסרוץ ד ע ת ו ודבריו׳ ל כ ך כ ת י ב ו ל א ק ר י . חי הי א ת א ש ר ע ש ה ל נ ו א ת ה נ פ ש הזאת״ה כ ת ו ב ״את" ל פ י חיסרו פעס ראשון שנשבע )ירמיה ל״ח ט״ן( ו כ פ ר .וכן ה ו א אומר -וגם ב מ ל ך נ ב כ ד נ צ ר מרד א ש ר ה ש ב י ע ו באלהים״ )לה״נ ל״ו ו ע ו ד הוכיח ונו׳ י׳׳,(: 1 ) י ח ז ק א ל ׳׳ ז ׳״ט( ׳ י ה ז ק א ל ״אם ל א א ל ת י • • • ועוד א מ ר ירמיהו אשר הפיר" ״ואם הי ה׳ יאמרו א כ ן ל ש ק ר י ש ב ע ו ״ )ירמיהו ה׳ זי( ל כ ך היסרו ה כ ת ו ב וחיסר ש ב ו ע ת ו שדרה ב ה תיבה נכתבת ולא נ ק ר א ת . ״ א ל ידרך ידרך ה ד ר ך ׳ )ירמיה נ׳׳א גי( כ ת י ב זה מ ל מ ד ע ל ש ת י נ ק מ ו ת ו ע ל ש ת י פ ו ר ע נ י ו ת א ש ר ינקום ה׳ ל ע מ ו מ מ ל כ ו ת כ ש ד י ם ו נ כ ת ב ש נ י פ ע מ י ם .ידרך ה ר א ש ו ן נ ק מ ת ה ע ו ל ם הזה ב מ ה ר ה .וכן ״הנני רב א ת ה ו א אומר ריבך ו נ ק מ ת י א ת נ ק מ ת ך ״ )שם שם ל״ו( ידרך ה ש נ י כ ת י ב ו ל א קרי כי הוא צפון ו ת ל ו י ל ע ת י ד ל ב א . ״עשיתי כ כ ל א ש ר צויתני״ )יחזקאל ט ׳ י ״א( כ ת י ב ת ל מ ד מזה כי אומר ״ כ א ש ר צויתני״ י ש בו ת ק ו ה והיסה ו ה מ ל ה מ ע ט מ ה ר ב ה ואין הוא ד ב ר כ ל י ה ויש בו ת ק ו ה ו ת ו ח ל ת ל ת ש ו ב ה ו כ א ש ר צ פ ה ה מ ל א ך ל ב ו ש הבדים גודל רוע מ ע ש י ה ם .וכן היא אומר ״עון ב י ת ישראל ואמר ויהודה גדול ב כ א ד ו ה ש י ב דבר ״עשיתי מ א ך ׳ )שם שם טי( ע ש ה בהם כליה כ כ ל א ש ר צוויתני״ כי ״ככל״ ל ש ו ן כ ל י ה ה ו א ואין ש ם פ ל י ט ה ׳ וכן היא אומר ״זקן ו ב ת ו ל ה ט ף ו נ ש י ם ת ה ר ג ו ל מ ש ה י ת י ) ש ס שס ו ׳ ( . ״ופאת נגב המש המש מאות ו א ר ב ע ת אלפים״ ) י ח ז ק א ל מ״ח ט״ז( כ ת ב ת ל מ ד מזה כי ה מ ש מ א ו ת הוסיף ב ש ו ר ה רמיזה כי א מ ר הכתוב ״ואלה מדותיה״ )שם שם ט׳( ו נ ת ן ה ק וקו ומדד, לבית ה ש ל י ש י ל מ ג ר ש י ו ו ל ת ו ל ד ו ת י ו ל מ ו צ א י ו ומובאיו ו ת ל ה בנינו ע ו ד ב ת ש ו ב ה .וכן הוא א ו מ ר ״ א ת ה בן א ד ם ה נ ד א ת ב י ת י ש ר א ל א ת ה ב י ת ויכלמו מ ע ו נ י ת י ה ם ״ ) ׳ ה ז ק א ל מ״ג יי( • ואומר ״ואם נ כ ל מ ו ט ב ל אשר ע ש ו ״ )שם ט ס ־״א( כ ל זה ה כ ב ו ד ל ת ת ה ר ב ה מזה ויכול להוסיף הצפון ל ה ם הוא ויש ל ה ׳ חמש על המש ואלף על אלף. - 3 0־־־ וכן הוא אומר ״יום לבנות גדריך היום ההוא ירחק חק״ )מיכה ז׳ ׳ " א ( .ואומד •יום הוא ועדיך יבוא״ )שס 0 0׳׳׳נ( לכך נכתב המש ח מ ש .כן יאמר בעל הרחמים אמן. ״ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי״ ) ל ו ה נ׳ ׳׳׳נ( כתב עילתו כי ידע בעז כי שם גואל קרוב ממנו לכך אמר ״כי אם גאל אנכי״ ״אם״ על ססק אולי יגאל טובי או לא יגאל .ולא היה בטוח שהוא יגאל כי הוא אומר ״ואם לא יחסין לגאלך וגאלתיך אנכי״ )שם שם •״ 0לכן ״כי אם גאל אנכי״ נכתב ׳ ״כי גאל אנכי" נ ק ר א . שלים מ ד ר ש ר׳ עקיבה בן יוםף אה זה המדרש דרש ע ל האנין ר׳ עיןינה בן יוסף ע״ה ו ע ל הזיינין ו ע ל אותיוח נלולוח דורש כהרי אוהיוה גלולוח ו ק ט נ ו ח . א יש לה ג׳ זיינין לעיל כנגד מלאכי השרת שהם מזכירים א ת השם לאחר ג׳ תיבות שנאמר קדוש קדוש קדוש י״י צבאות, וב׳ זיינין למטה כנגד ישראל שמזכירין את השם לאחר ב׳ תיבות שנאמר שמע ישראל י״י אלחיני י״י אחד • ב יש לה ב׳ זיינין לעיל כנגד בית דין שלמעלח ובית דין שלמטה ושניהן שוין כיום אחד לדין .ועוד ב׳ יש לה ב׳ זיינין כנגד ב׳ עולמות העולם הזה והעולם הבא. ג מזויינת בג׳ זיינין מלעיל כנגד ג׳ ימים שנשתמש העולם לאורו ש ל הקב״ה .ועוד הגי מזויינת בג׳ זיינין לפי שביום ג׳ היו ג׳ דברים נבראת היבשה ונקראה ארץ ונתלבשה לבושי עשבים וכל מימות שבעולם חזרו למקומם ונבראו ימים ונהרות. ד יש לה ב׳ זיינין לפי שביום ד נבראו ב׳ מאורות׳ ולפעמים ד מזויינת בג׳ זיינין כנגד ב׳ מאורות הגדולים והכוכבים. ה יש לח ג׳ זיינין מלעיל לפי שביום ח׳ נבראו מן המים חיות ועופות ודגים .ועוד ה׳ מזויינת בג׳ זיינין כנגד מלאכים ושרפים ואופנים. ו מזויינת זיין אחד מלעיל לפי שביום ו׳ נברא אדם ונשמתו נתונה מן השמים ,ומוטה מלרע לפי שגופו מעפר אדמח מלמטה• ז מזויינת בג׳ זיינין מלעיל לפי שביום שביעי ש ב ת וינםש ובו חייב אדם להתענג בג׳ עינוגין במאכל ובמשתר ,ובכסות נקיה. ועוד היא מגולגלת לפי שכל המחלל ש ב ת בזדון אין לו חרמת ראש עד שיעשה תשובח׳ ולמד .כפיפת הזי כנגד הימין שאס חזר בתשובה הקב׳׳ח פושט ימינו ומקבלו ומוחל לו ע ל כ ל ע1נותיו. ז ח יש לה ב׳ זיינין לפי שביום ח' ימול אדם בשר ערלתו ובברית יש ב׳ מצות מילה ופריעה ואם מל ולא פרע כאלו ל א מ ל .ועוד — — 32 ח המוקה ש נ י ירכים ש כ ל ה פ ו ר ק ממנו ע1ל מילה ש ע ר י גיהנם פתוחין ל ו . ט י ש ל ה ג׳ זיינין נ נ ג ד ג׳ מ ש פ ד ו ת ט ו ב ו ת ועוד ט נהנים ל ר ם וישראלים״ י ש ל ה ד׳ זייני( ל ע י ל כ נ ג ד ר מ ש פ ח ו ת וישראלים ונרי צ ד ק .ועוד ט י ש נהנים לוים ל ה ה׳ זיינין ל פ י ש כ ו ל ם שומרים ה מ ש ה חומשי ת ו ר ה . י כפופה קומתה למעלה ולמטה כנגד עשרה שמתפללין בבית ה כ נ ס ת וכוםין א ת ק ו מ ת ם ומכווני׳ א ת ל ב ו ת ם ל א ב י ה ם ש ב ש מ י ם . 'כי י ש ל ה ב׳ זיינין כ נ ג ד ב׳ מ ש פ ה ו ת כ ה ו נ ה בני אהרן א ל ע ז ר ואיתמר. ך י ש ל ה ג׳ זיינין כדי ל ק י מ ם עמם ג׳ מ ש פ ח ו ת לויה גרשון ו ק ה ת ומררי שומר* ה מ ק ד ש . ל* מעוטר מ ל ע י ל א וזקופה כ נ ג ד מ ל כ ו ש ל ע ו ל ם ש ה ו א זקוף מ ע ל כ ל העולם כולו וכתר ת ה ל ה בראשו ולמה עטרתו מלמטה לפי שהקב״ה י ו ש ב מ ל מ ע ל ה ו צ ו פ ה ו מ ס ת כ ל ל מ ט ה . מ ם י ש ל כ ל א ה ד מהם ב' זיינין כ נ ג ד ב׳ כ ס א ו ת ש י ש ל ו להקב׳׳ה ית׳ ש מ ו נ ס א די לדון בו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ו כ ס א רחמים ל ד ו ן יש ל ה ם ג׳ זיינין כתרים ש נ ת נ ו ל י ש ר א ל נו לישראל. נן כתר תורה וכתר לשניהם כהונה כ נ ג ד ג׳ וכתר מ ל כ ו ת .ועוד ב נטויה רגלה מ ל מ ט ה ל פ י ש א ם סרח כ ל ך או ח כ ם או כהן מ ט ה ר ג ל ו ו ל מ ה נטייתה כ נ ג ד הימין ש א ם הוזרין ב ת ש ו ב ה חוזרין לגדולתן כ ב ר א ש ו נ ה ,ועוד היא מ ג ו ל ג ל ת ש כ ל מי ש י ש לו ע נ ו ה ו ש פ ל ו ת הקב״ה !מגדלו ומנחילו חיי ה ע ו ל ם הבא שאין ל ך מדה טובה בעולם כענוה ויראת ה ש ם . ס יש ל ה ב׳ זיינין ל ע י ל א ל פ י ש כ ל ה ע ו ס ק ב ת ו ר ה ו ב מ צ ו ת סודי עליונים ו ת ת ת ו נ י ם גלויים ל ו ש נ א מ ר סוד ה׳ ליךאיו ו ב ר י ת ו להודיעם. ע י ש ל ה ג׳ זיינין ל ע י ל כ נ ג ד ענוי א ר ץ י ש ר א ל ש ה ם אהובים לבוראם ו ל מ ל א כ י ה ש ר ת ולבני א ד ם ועוד ע מזויינת ב ח מ ש ה זייניץ ל ה ו ס י ף עליהן צדיקי א ר ץ י ש ר א ל ויראי ה ט א .ועוד V זקופה ל ע י ל א ש כ ל מי ש י ש נ ו ע נ ו ה ו ש פ ל ו ת ה ק נ י ת מגביהו. ועוד ע זקופה ומוטה שכל ה מ ג ב י ה ע צ מ ו הקב״ה מ ש פ י ל ו , ו ל מ ה מוטה כ נ ג ד ימין ש א ם חזר בו הקכ״ה מחזירו ל ג ד ו ל ת ו . ־ ־ — 33 ועוד ע זקופה ומוטה מצד שמאל שאם אדם ל א קרע לבו גם _ רוהו לא תהיה תקומה ל מ פ ל ת ו . פ ף יש לחם ב׳ זיינין ל כ ל אחד ש כ ל הפותח פיו בתורה ובתפלה נעשין לו כל חפציו .ועוד פ מגולגלת ומזויינת בגי זיינין לעילא שכל תורן? ותפלה שאין בה מעשים טובים ותשובה התורה בטלה והתפלה אינה רצויה .ועוד פ ף מגולגלין ש כ ל תפלה שאין בה לב נשבר וראש כפוף אינה רצויה .וכל הטעמים שאמרו בם׳ נוהגים בף׳. צ ץ ' י ש לכל אהד ג׳ זיינין כננד ג׳ אבות אברהם יצחק י ע ק ב . ועוד צ יש לה ד׳ זיינין כנגד אמהות שרה דבקה רחל ו ל א ה . ועוד 'צי יש לה ה׳ זיינין כנגד ה׳ קולות ש ל יום מתן ת ו ר ה . ק יש לה ב׳ זיינין כנגד בי קשרים ש ל תפילין ש ל ראש ו ש ל זרוע. ולפעמים יש לה זיין אחד כנגד הציץ. ר יש לח זיין אחד כנגד הטלית ומצות הציצית. ש יש לה ג׳ זיינין כנגד שני תפילין ומזוזה .ועוד ש יש לח ד׳ זיינין כנגד ד׳ ציציות .ופעמים יש לה ז׳ כנגד ז׳ רקיעים ( י ת 11 Ml י כזה ש . יש לה ב׳ זיינין כנגד עברי ותרגום בעשרים וארבעה ספרים. ופעמים יש ת שיש לח זיין אחד כנגד תלמוד ודברי חכמים. נשלם מ ד ר ש רבי ע ק י ב ה זכר צ ד י ק ל ב ר כ ה a כ ס א ואיפודרומין ש ל ש ל מ ה ה מ ל ך * א מ ר ו ח כ מ י ם ש ל מ ה מ ל ך ע ל העליונים ו ע ל ה ת ח ת ו נ י ם ש נ א ו י ש ב ש ל מ ה ע ל כ ס א ה׳ .א מ ר ר׳ יוחנן וכי י ש ב ע ל כ ס א ה׳ א ל א ה״ק״ב׳יה הושיבו והמליכו ע ל העליונים ו ע ל ה ת ה ת ו נ י ם כ ס א בתהתונים דמות כסא הכבוד א ש ר ועשה לו ב ע ל י ו נ י ם מה בכסא העליונים ד מ ו ת א ר ב ע ה י ו ת א ד ם ואריה ושור ו נ ש ר א ף כ ך ב כ ס א ש ל מ ה ד מ ו ת א ד ם אריה ש ו ר נ ש ר ו ת נ י ר׳ חייא כ ד מ ו ת ה כ ס א כ ב ו ד ע ש ה ש ל מ ה כ ס א ו ברוח ה ק ו ד ש הכסא ודמות ו ד מ ו ת ה ג ל ג ל וכרובים מאהורי היות ו א ו פ נ י ם העמידם ל פ נ י ה כ ס א ו ש ש י ם גבורים היו קבועים ש ם והיו ע ל מ צ ה ו ש ש י ם אותיות ש ל יברכך .אמר ר׳ א ל ע ז ר ג ם ב א ב נ י ם ט ו ב ו ת ו מ ר ג ל י ו ת כ ו ל ם היטהן כ ע צ ם ה ש מ י ם ל ט ו ה ר וגם ב ה מ ו ת היות ו ע ו פ ו ת חחזיקם ב כ ס א ט מ א כ נ ג ד טהור א ר י ה ל מ ו ל ש ו ר .א מ ר ר׳ א ל ע ז ר ד מ ו ת פ נ י אריה היה עומד ב ג ב ו ר ה ו ש נ י ידיו היו גשואין כ ג ג ד קרני הימור וקרני השיר יוצאין ל ק ר א ת ו כ ש נ י ק ו נ ט ר י ו ת .א מ ר ר׳ יוהנן העמידם ה מ ל ך ש ל ט ה ל כ ם א א ח ד מימין ו א ח ד מ ש מ א ל כ ב ש בימין וזאב ב ש מ א ל .צבי מימין ודוב מ ש מ א ל .חמור ]יחמור[ מימין ו פ י ל מ ש מ א ל ר א ם מימין ו נ ר פ י ת מ ש מ א ל וסוף כ ו ל ם העמיד בן א ד ם ונגדו ש ד והעמיד ל מ ע ל ה זיז וגגדו נ ש ר ׳ ו ש ם יונה ו נ נ ד ה התקין ציץ ]נין[ ו ב ת ו כ ה ל י ) 0ח ק ק נח׳ ש מ ן ע ל נ ס ]אוליצ׳׳ל ו ב ת ו כ ח ל ו ח חקוק נ ח ש מן ע ל נ ס ׳ רמז ע ל נ ח ש נ ח ש ת ש ה י ה ע ל ה נ ס ועיין ל מ ט ה :נ ה ש בפיו היה ש ו ר ק וכר[ ואמר ר׳ יוחנן ה א י ך היה ד ר ך ש ל מ ה ל ע ל ו ת ו ל י ש ב ב כ ס א נ ו ט ל ו ש ו ר בקרניו והיה נ ו ת נ ו ל א ר י ה והיה מזהירו ואומר ל ו ' ה ז ה ר ב מ ל ך ש ל מ ה ש ל א ירע בו ד ב ר ואריה נ י ת נ ו ל א י ל ו א י ל נ ו ת נ ו ל נ מ ר ונמר ל כ ב ש ו נ ב ש ל ז א ב ו ז א ב ל צ ב י וצבי ל ד ו ב ודוב ליחמור ויחמור ל פ י ל ו פ י ל ל ר א ם ו ר א ם ל ג ר פ י ת ו ג ר פ י ת ל א ד ם והיו אומרים ל ו ב ק ו ל גדול :הרי ש ל מ נ ו ל ך ה מ ל ך ש ל ם ו א ת ה ע ד ב י נ י נ ו ,ו א ד ם גתגו ל ש ד ו ש ד היה נ י ת נ ו ופורח בו ומוליכו בין ש מ י ם ל א ר ץ ו א ה ר כ ך מביאו ל מ ק ו מ ו ו מ ו ש י ב ו ע ל ק ת ד ר א ש ל זהב כ ו ל ה מ ק ו ב ע ת ב א ב נ י ם ט ו ב ו ת ו מ ר ג ל י ו ת והיה ה ש ד ע ו ל ה ל ר ק י ע ו מ ב י א ל ב נ ת הספיר ומניח ת ח ת ״ - 35 - רגליו .שאלו תלמידיו א ת ר׳ יוהנן וכי כל כך היה כוחו ש ל ש ד ל ע ל ו ת לרקיע אמר להם ולא שנינו שמנה דברים נאמרו בשדים; ארבע כמלאכי השרת וארבע כבני אדם אוכלין ושותים כבני אדם ומשמשיץ מטותיהן כבגי אדם ופרין ודבין כבני אדם ומתין כבני אדם וארבע כמלאכי השרת ;ש להם כנסים כמלאכי השרת רואין ואינן נראין כמלאכי השרת ומהלכין מסוף העולם ועד סוגו כמלאכי השרת ,יודעים מה שבעליונים ושבתהתונים כמלאכי הימרת .באותה שעה יונה מפז מביאה למלך א ת םפר משנה התורה ומניחה על ברכיו וקורא לו לקיים מה שנאמר והיתד ,עמו וקרא בו כל ימי חייו .ר׳ אלעזר אמר אלו החיות והבהמות שהיו חקוקות בכסא חציים היו בעלי קרנים וחציים בעלי טרסות יד ושינון אלו בגמרא ואלו בטרפה)?( ולא חקקם הי׳ק״ב״ה בכסא ש ל שלמד! א ל א להראות מהן דוגמא לישראל לעתיד לבוא שעתידין אלו עם אלו להיות דרים כאחד שנאי זאב וטלה ירעו כאהד וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ופרה ודוב תרעינה .אמר ר׳ יוהנן היו כילם נותנין קולם והיה מרעיד כל העולם כולו ש ו ר ג ו ע ה א ר י ה ש ו א ג א י ל צוהל נמר צורח כ ב ש ח ו נ ב ז א ב זורד צבי מ פ ר ט דוב מ ג מ ג ם המור מכרים פיל נוהם ראם מ צ ל צ ל ג ר פ י ת מ ל ב ל ב אדם מרנן שד מזמר זיז היה קורא וקולו עולה לשמים נשר צועק כקול מים רבים י ו נ ה מהגה נ ץ מצפצף והיו מקולו מתעוררים כל ישני ירושלים נ ח ש בפיו היה שורק והיה הולי ירושלם מתרםאין מקולו .ר׳ אלעזר אומר הוא נחש שעשה משהבמדבר׳ הוא נהש ש כ י ת ת חזקיהו מלך יהודה .שאלו תלמידיו א ת ר׳ יוחנן וכי חזקיד ,מלך יהודה היח ראוי ל כ ת ת נחש שעשה משה במדבר לישראל נס להתרפאות בו שכן כתוב וכתת א ת נחש ה נ ה ש ת .אמר להם לא היה מכתתו א ל א היו ישראל מובטחים באותם הימים ולא היו מבקשים רחמים מלפני ה״ק״ב״ה לכך כיתתו כדי שיבקשו רחמים מן המקום שכתוב בו מחצתי ואני ארסא. אמר ר׳ אלעזר היאך היה דרך שלמה לישב על כסא היה נוטל א ת התורה ומסתכל בה ומתחיל לשפוט א ת ישראל באותה שעה היה קורא אריה :לא תכירו פנים ב מ ש פ ט ,שור יהדר בדיבורו: ודל ל א תהדר בריבו׳ איל טענה :כי המשפט לאלהים הוא׳ נמר עונה באף :צדק צדק תרדוף .כ ב ש נותן קולו ואומר :ושפטו א ת העם משפט צדק .זאב צועק בדבר שבועה :על כל דבר פשע״ — 36 - צבי קורא בדבר אמת :ושפטו את העם משפט צדק בכל עת, דוב מתגבר בקולו :ושפטתם צדק .נהרד י ח מ ו ר ואומר :ל א תטה משפט .פיל היה מזהיר בשבח משה :צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל .ראם היה קורא :ואלה המשפטים .גרפית היה אומר: ושפטתם בין איש ובין רעהו׳ ואתה המלך שפוט בין איש ובין רעהו ובם1ף כולם היו עומדין אדם ושד ועונין כאהת יהד: שופטים ושוטרים׳ ואתה המלך נ ת נ ך ה׳ למלך דיין ל ש פ ו ט ולדין עמו ישראל שפוט בצדק ודון באמת כדי שירבה ה׳ שלומך ושלום עמו ישראל שאין העולם מתקיים אלא ע ל שלשה דברים על הדין ועל האמת ועל השלום .תנו רבנן על ש ל ש ה דרכים היה שלמה עולה לכסא ועל כל דרך ודרך ש ש מעלות ועל כל מעלה שנים עשר מעלות קטנות ובמנגנון היה עולה לכסא ועל כל דרך ודרך היו ק נ ק י ל ו ת ו ב מ ס ט א ו ת -ועל כל ק מ א ר א וקמארא שנים עשר אד״ות עומדים מזה ומזה דכתי' שנים עשר אריים שנים אריות עומדים אצל הכסא .אמר ר׳ אלעזר פיצל בין אבנים כולם קרוסתולים ואילני תמרים בבגדי ש ש היו מוקיפים .שאלו תלמידיו א ת ר׳ יוחנן למה היו תמרים ובגדי ש ש אמר להם אילנות היו גבוהות למעלה מן הכסא נעוצים על קמאריות וחבלי בוץ וארגמן דלויים בראשו באילנות היו בגדי ש ש וכל מיני דמות צבע היו קולעים אותם והיה הרוח נכנס בהם והיו מכסים על כל הכסא וסביבי הכסא מאה אמה והן נראיץ כמראה הבזק וכמראה ברק ולסידי א ש וכמראה הקשת והיו פעמוני זהב בסיהם קשורות והרוח היה נכנס בהם והיו מצלצלים .תני ר׳ הייא שבעים אלף קתידרי זהב היו סביב לכסא ששם יושבים חכמים ותלמידיהם וכחנים ולוים ונשיאי ישראל ושבעים קתידראות היו באולם הכסא ששם היו יושבים שבעים זקנים ושני קתידראות היו נגדו אהד לגד החוזה ואהד לנתן הנביא וכסא אחד מימינו ל ב ת ש ב ע אמו שתשמע חכמתו דכתי׳וישס כסא לאם המלך .ובתי׳ ושנים עומדים אצל חידות מהו א צ ל הידות אלו שני אריות חיו עומדים אחד מימינו ואחד משמאלו בא המלך לישב פושט ידו ארי השמאל ונוטל העטרה ומניחה על ראש המלך נוטל ארי הימין ונותן שרביט זהב ביד המלך רץ תנין ש ל כסף במנגנון וכופף למלך והנשרים פורשים כנפיהם בא לחתוך הדין היו סותחין האריות פיהם נגדו ומאירות כאבוקי א ש ופותחין א ת פיהם וחורקין בשיניהם והיו נושאין נגד המלך — — 37 באולם השער והיה המלך מתיירא לחתוך א ת הדין שמא ל א הפסיק כהוגן והיה מסתכל נגד גד החוזה ונתן הנביא והיו פוסקים הדין בנבואה והמלך היה מסכים עמהם בחכמה ומשמיעים לשבעים זקנים והזקנים לנשיאי ישראל ונשיאי ישראל לשלוהי בית דין וחיו מוליכין א ת חאדם אם לחיים אם למות וכל כך למה שהשנים טובים מן האחד ועליהם אמר שלמר .בחכמתו טובים חשנים מן האחד וכתי׳ אם יתקפו האחד :האחד זה שלמה המלך ׳ השנים: אלו נתן וגד׳ והחוט המשולש :אלו שלשתן .שאלו א ת ר׳ יוחנן מפני •מה האריות והחיות צועקים לפניו אמר להם באותם הימים היה ארבע מיתות ב״ד כדי שלא ימות אדם בהנם .פסק המלך א ת הדין והיו האריות לוחכים כפות רגלי המלך ורוח הקודש מצפצפת ואומרת :והמלך שלמה ברוך ׳ והעומדים עונים כאחד ואומרים :תבון מלכות בית דוד .ושנים עשר בקר :אלו שנים עשר נציבים שהיו מכלכלים א ת המלך ואת ביתו כל אהד מהם חודש אחד שנא׳ :ולשלמה שנים עשר נציבים׳ וכל אחד מהם היו לו שמונה עשר אלפים שרים וכל שר ושר אלף שרי אלפים ולאלפים שרי מאות ולמאות שרי חמשים ולחמשימ שרי עשרות והיו מכלכלים המלך וביתו מכל דבר ולא חיו מעדרים דבר כל אחד ואחד בחדשו ומאכל שולחנו ליום אחד שלשים כור ס ל ת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים מאה כבשים שמנים ומאה צבי ושלושים איל ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר שנא׳ ויהי להם שלמה ליום אחד שלשים כורסלת ועשרים כר קמח עשרים בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים .מה הוא וברבורים אבוסים. ר׳ אלעזר אומר אפי׳ פסיונים היו מגדלין א ו ת ם .ר׳ יוחנן אומר עופות המפוטמות .ע ג ל ה ע ל ש נ י ה נ ש י א י ם ,עגלות אלו שני נשיאים היו מביאים מרכה צבובה ש ע ל שני עגלות לארבעה סוסים כדי לעשות א י ס ו ד ר ו מ י ן ל מ ל ך ׳ ושור לאחד זה בן הנשיא שהיו רוכבין אותו במרכבה .ש א ל ר׳ יוחנן ל ד זירא כ מ ה א י פ ו ד ר ו מ י ו ת ה י ה ל מ ל ך ב כ ל ש נ ה ואמר לו י״ב כנגד י״ב נציבים )מלכים א׳ ד׳ ז׳( וכל אהד היה עושה הדשו לכך נאמר ו ל א יעדרו דבר )מלכים א׳ ה׳ זי( .אמר לו והלא י״ג היו ,אמר — — 38 לו האחד ל א האיפודרומין אותם היה ע ו ש י ן א ל א בחורים היו רצים בסוסים ח ת ו כ ו ת והיה ו א ו ת ם הבחורים היד .ד ו ג מ ת א ר ט ב ת ס ר צ י ם ו ל א היה ס ו ס וחיה יכולין לרוץ ל פ נ י ה ם .ומאיזה ש ב ט היו. ר׳ יוסי אומר מ נ פ ת ל י אומר ש נ א ׳ נ ם ת ל י א י ל ה ש ל ו ח ה ר׳ יוחנן מ ש ב ט י גד ש נ א ׳ ומן ה נ ד נ ב ד ל ו א ל דוד ל מ צ ד מ ד ב ר ה גבורי ההיל צבא אנשי וכצבאים למלחמה על ע ש ר ת א ל פ י בחורים״ המלך עורכי ההרים צנח למהר ו א ל ו היו נערי ה מ ל ך ב ט ב ת היו ר צי ם מדי בא המלך בית אל ת א ח ר צ י ם )מלכים אותם, ה׳ י ש א ו ם שלש על באיזה בהשלמת בשני המתכלכלים משלהן והשיבום )מגני הזהב( אורכו של איפרודרומין״ פרסאות אהת שלש שמונה פעמים היו עושין וםרסא והיו ס ב י ב ם רצים ה ס ו ס י ם ביום. ש א ל ו ת ל מ י ד י ו לר׳ זירא איפודרומיץ, ה ח ו ד ש .ר׳ יוסי אומר ב ר א ש ב ה ד ש .ר׳ יוהנן אומר ה מ ל ך ע ו ש ה ד י ק ס ו מ י ן. הכתוב: והיה ט ו ר י ם עשוים וסבכים עשויות וכל מיני חיה ו ע ו ף היו ק ב ו ע י ת בהם והרצים וכמה היו א׳ י״ר כ״ח; די׳ה ב׳ י׳׳כ י׳׳א( .ומה היו ה י ת ה׳ ב א מ צ ע ה י ו ש נ י יום ופני ועליהם אמר הרצים נושאים מגני ז ה ב .ו כ מ ה ה י ה פרסאות ורמה אריה )דייה א׳ י״ב ח׳(. פניהם ר׳ אומד זירא ה ה ד ש .אביי א מ ר בג׳ ב ה ד ש ש ב א ל ו הימים היה בהשלמת ה ה ד ש היה ע ו ש ה לחכמים ו ל ת ל מ י ד י ם ו ל נ ה ג י ם וללוים ו ב ר א ש ה ח ד ש היה ע ו ש ה ל כ ל י ש ר א ל הדרים בירושלים ב ש נ י ב ח ד ש היה ע ו ש ה ל כ ל ה ב א י ם מן הכרכים והכפרים ו ב ל ה א ו מ ו ת ובג׳ ב ח ד ש ל א היה ע ו ש ה איםודרומין אמרו ל ו ת ל מ י ד י ו מאי זה מקום היה נ ו ב ע א ו ת ו הדייקסימון. אמר ל ה ם כתי' )ד״ד ,ב׳ ג׳ ט״ו( ו י ע ש ל פ נ י ה ב י ת עמודים ש נ י ם ו ה צ פ ת א ש ר ע ל ר א ש ו א מ ו ת ח מ ש .מהו ה צ פ ת ׳ א ל ו ש נ י א ר י ו ת ז ה ב על עמוד אהד ושני אריות זהב על העמוד השני והיו ש נ י א ר י ו ת זוחלים מיני ב ש מ י ם לקיים מה ש נ א ׳ לריה ש מ נ י ך טובים א ל תיקרי ע ל מ ו ת א ה ב ו ך א ל א ע ו ל מ ו ת .ומאי ,זה מקום היו נובעין מגן עדן ל ה ר א ו ת דוגמא לישראל לעתיד לבוא שהם עתידין ל ר א ו ת כ ל א ל ו בעיניהם .ה ת ח י ל ו תלמידיו להיות ,תמיהים, א מ ר ל ה ם ר׳ יוחנן ומה א ת ם תמיהים ש ע ת י ד ק ט ן ש ב י ש ר א ל יהיה ג ד ו ל מ ש ל מ ה ב מ ל כ ו ת ו ומה בימי ש ל מ ה מ פ נ י ש נ י א ר י ו ת היה י ו צ א קונדיטין ו מ ש נ י א ר י ו ת ב ש מ י ם א ב ל ל ע ת י ד ל ב ו א ל פ ר ו ת ] פ ל ט ת ? [ כחרדל 39 ו פ ר ת ]מלגות?[ - כ ו ל ם ש ל א פ ר ס מ ו ן ו ב ש מ י ם ויין ו ח ל ב ו ד ב ש ו כ ל מיני מ ת י ק ה המזומנים לצדיקים. ושמא תאמר אל ירא ב פ ל ג ו ת ל ר ש ע י ם חס ו ש ל ו ם ל א יראו ב ס ל ג ו ת י ה ם ש נ א ׳ דבש נהרי נ ה ל י ד י מ ו ט י ו ת היו ארבעת אלפי )איוב כ׳ י״ב( .אמר ר׳ יוחנן וחמאה באפרידומין ]איפודרומין[ ובכל איש דימוט היו מחוזקות ב ב ר ז ל נ ה ש ת וזהב נ ד ב ך מאה איש ובכל דימוט בהם בכל וכרובים מיני זהב כלי ותימורים רחוק למקום שבכות ו ע ל כ ל כותר א ח ד ל מ ע ל ה מהברו ו א ר ב ע נ ד ב כ ו ת וכותרות נעשות ש ב ע ה טמי ]בימי[ א ה ד ל מ ע ל ה מחברו ו ע ל כ ל ש נ י ד ל ת ו ת עצי ש מ ן והיו ואבנים קבועים בזהב מירושלם שלמלך ארבעה ובכל אחד ולפני טובות והיה קבועים ומרגליות הולך כ ל דימוט הליל אורם ו ע ו ג ב היו מרננים ל מ ע ל ה ו א ל ו מכים ב ח ל י ל ל ט ע מ ם .א מ ר ר׳ יוסי ל א ר ב ע ה חלקים נ ח ל ק י ם ׳ ה מ ל ך ועבדיו והכמים ו ת ל מ י ד ם ו נ ה נ י ם היו ולוים היו ל ב ו ש י ם והבאים מן הכרכים אדומים׳ תכלת׳ ומן וכל הכפרים י ש ר א ל היו ומשאר לובשים לבנים׳ מקומות היו לבושים ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש ה י ו ב א י ם ממרהק רהוק ל ה ב י א ל מ ל ך מ נ ח ה היו ל ב ו ש י ם י ר ו ק .א מ ר ו ל ו ת ל מ י ד י ו מ פ נ י מה א ל ו א ר ב ע ה מיני בגדים .א מ ר ל ה ם כ נ ג ד א ר ב ע ה ת ק ו פ ו ת , ת ק ו פ ת ט ב ת הימים הם כ ת כ ל ת , מתקופת תשרי עד מ ט ב ת ע ד ניסן ה ש ל ג יורד והיו ל ב ו ש י ם ל ב נ י ם ׳ מניסן ע ד ת מ ו ז היפ ט ו ב ל פ ר ש בו והיו ל ב ו ש י ם ירוק ׳ מ ת מ ו ז ו ע ד ת ש ר י ה ט י ר ו ת י פ ו ת ו א ד ו מ ו ת ואז היו בגדים אדומים. נ ש ל ם ענין כ ס א ש ל מ ה ש׳ב׳ל׳ע׳א. לובשים מ ד ר ש ד א ב ר ה ם אבינו (1 א מ ר ו חכמים שס״ה מלכים היו יושבין לפני נמרוד גבור ציד הוא היה גבור ציד בשעה שהשיבו אכרחם אבינו תשובה קשה כשאמר לו נמרוד למה מרדת בי ששברתה א ת םסיליי אמר לו גרזן זה שבידי שברן אמר לו וכי יש בו כה ודעת לעשות כך אמר לו ולמה ל א היה דעת בפסיליך ש א ת ה קוראן אלהיך למהות ש ל א ישברן השיב לו נמרוד אני אלוה ובראתי העולם ואדון הנסתרות ששברתה פסיליי ועתיד אני להםרע ממך ׳ אמר לו אם אתה אלוה תהפוך חעיתים ותזריח בהשכמה ההמה שתהא הולכת ממערב למזרח ואדע שאלוה אתה ונם תגיד לי מה אני חושב בלבי .מיד נתן ידו ע ל זקנו ותמה תימה גדול עליו שאמר לו אברהם ל א אלוה אתה בן כוש אתה למה ל א הצלת אביך מן המות ועתיד גם אתה למות .מיד אמר ל כ ל המלכים הבו לי עצה מה אעשה לנער שהשיב׳ לי כאשר שמעתם ואבד יראתי ששברן ושרפם .אמרו לי במה אבד יראתך אמר להם באש. אמרו לו תבא האש ותפרע ממנו .מיד צוד ,נמרוד והבשוהו י״ב שנים בבית הסוהר שבע שנים בכרדי ושלש (2בכותי והיו כל אותן המלכים מביאין עצים ל מ ד ו ר ת ו ש ל אברהם׳ לאחר י׳׳בשנים הוציאו מבית הכלא ועקדו וכפתו לארץ והקיפו עצים מ ד רוחותיו בגובהו' אמות והצית א ש בעצים והיו כל המלכים רואים שלא היה מגיע ל א אש ולא ש ל ה ב ת כלפי אברהם .אמרו המלכים אחיו ש ל אברהם כשפן גדול הוא וצבר את האור וסילסלה ובשבילו גיצול אברהם .מיד ניתזה ש ל ה ב ת ממדורתו ש ל אברהם ושרף א ת הרן שנאמר וימת חרן באותה שעה אמר מיכאל ־דבונו ש ל עולם ארד !( והוא העתקתי זאת מתוך ״גימעמאות לחלמילי ר' יהודה ש ר א ה א ו ה ו ה ר ב תיד׳׳א )עי׳ שה׳׳ג ד׳ ווילנא ס״ב חסיל׳ ד׳ י״ג ע ״ נ ( ובראשו נמצא לף א מ ד מ ס ו ף ס נ ן י ק ח א לרב כ ה נ א הזכירו ג״כ ה ר ב רזיל״א )שם די ס׳ (2 נראה של" ל: י ח מ ש ב"׳ מ ל קלן> ש' ז׳ ע״נ(. חי הי. — 41 - לכבשן להציל אברהם אמר הקב״ה על שמי ירד לאש ואני בכבודי אציל אותו ועתידין מבני בניו חנניה מישאל ועזריה לירד לכבשן חאש אותם תציל .וכשחוציאו מאור כשדים נשתחוו כל אותם המלכים על כסות רגליו ש ל אברהם אבינו והיו קוצצים ארזים ועשו לו בימה גדולה והושיבוהו בראשה והיו מביאים בניהם ומשליכין בחיקו ואומרים תלמדינו דרכיך לבטוח בהי וקיים לעד שלא היה לך רב להורות לך כי אם כליותיך שנ׳ אברך א ת יי׳ אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי ועמדו כל אותם המלכים וגיירו א ת עצמם ונכנסו לכנסי השכינה ועליהם נאמר נדיבי עמים נאססו עם אלהי אברהם. גן עדן וגיהנם ) ש ע ר י גן עדן( בתים ועליות ׳ שבע: שערים י ש בגן ואורך ה ב ת י ם ק׳ רבוא מילין ה ב ת י ם י ש בו מ א ה מלאכי ה ש ר ת ׳ עדן וכל השערים ו כ ל א ה ד ו א ח ד מן באותם חוסות דיונסים והדרים ו כ ל צדיק וצדיק מקומו מוכן ל פ נ י ו ׳ מתוקגים ש ם ושם מלאכי ה ש ר ת ו מ ל א כ י ה ח ס ד ל פ נ י ו ומרקדים ל פ נ י ו ומזמרים ו א ו ת ם ה ו ס ו ת מעוטרים בה׳ מ א י ת וורדים ו כ ש י ב א הצדיק ל פ נ י ה ם בבגדיו א ל ו מ פ ש י ט י ם א ו ת ם הבגדים מעליו ומלבישין א ו ת ו הי ב נ ד י ם ש ל מ ש י ו ע נ נ י כ ב ו ד מקיפין א ו ת ו מ כ ל צדדיו .ו מ ש ם מוציאין א ו ת ו ל ה ו פ ת א ר ב ע נ ה ר ו ת ש ל הוד מעדנים אשר שם היין והדבש ושותים הצדיקים מהם ׳ ו ב ר א ש כ ל הופה גפן ש ל זהב נ ט ו ע ה ׳ ו א ב נ י ם ט ו ב ו ת ת ל ו י ו ת .ועליו )כאן הסר( .ב מ ע ל ה ב׳ יושבין ע ל י ו א ג ש י צ ד ק ש ל א ש ל ה ו ידיהם בממון אחרים ו ל א נ ת נ ו עיניהם ל ה ב י ט ב ג ש י הבריהמ, ו מ ל א כ י ם מ ש מ ש י ם ומצהקים ל פ נ י ה ם ב כ ל מיני ש ה ו ק ׳ ו נ ה ר ו ת ש ל א ש רצים ל פ נ י ה ם וריח נ ו ד ף ב כ ל מיני ב ש מ י ם .ב מ ע ל ה ג׳ לומדי תינוקות ש ע ש ו מ ל א כ ת ן באמונה ,ומלאכים משהקים לפניהם כ כ ל מ י נ י ש ה ו ק ׳ והם לומדים ע מ ה ם ׳ ועורכים ל פ נ י ה ם ש ו ל ה נ ו ת ש ל כ ס ף וזהב ׳ ו ב כ ל יום ט ו ב ל י ם ב נ ה ר ו ת ש ל א פ ר ס מ ו ן ואח׳יכ אומרים שירה. ב מ ע ל ה ד׳ יושבים א נ ש י ם ש ג ד ל ו ב נ י ה ם ל ל מ ו ד ת ו ר ה ו ש כ ר ן מ ו כ פ ל מכל השכירות ה א ל ו . ב מ ע ל ה ה׳ יושבים ס ר נ ס י ם ומנהיגי הצבור ב א מ ת וביושר ו ל א ג א ה ל ב ס ע ל י ה ם ו ש כ ר ם ה ר ב ה ו מ ו כ ס ל מ ש ל מ ע ל ה .ב מ ע ל ה הו׳ יושבים א ו ת ם ש נ ת נ ו צ ד ק ה ו ש כ ר ם הרבה מ א ד . ב מ ע ל ה הז׳ יושבים ע ל י ה ם עניים וגרי ה צ ד ק ׳ ו נ ה ר ו ת ש ל א פ ר ס מ ו ן רצים ל ס נ י ה ם ׳ ו כ ל צ ד י ק וצדיק י ש ל ו ה ו פ ה ב פ נ י ע צ מ ה ו מ ל א כ י ם מ ש מ ש י ם ל פ נ י ה ם ׳ וחמה ו ל ב נ ה מרקדים ל פ נ י ה ם ׳ ו כ ל צדיק ו צ ד י ק י ש ל ו כ ת ר ע ל ר א ש ו ל פ י כ ב ו ד ו .כ ל זה י ש ב ג ן ׳ א כ ן ב ע ד ן א ש ר י שיזכה ל ר א ו ת . ו א ת ח י ל ל כ ת ו ב ש ב ח ש ל ה ע ד ן ׳ ולמי נ ב ר א ה מ ע ל ה ש ל ש ת י ם ע ש ר ה .ו א ל ו הן הי״ב מ ע ל ו ת .ה מ ע ל ה הא׳ ליראי ח ט א ׳ חב׳ ל ג ו מ ל י ה ס ד י ם ׳ הגי ל ק ו ב ר י מ ת י ם ׳ הד׳ ל מ ב ק ר י ח ו ל י ם ׳ הה׳ ל ס ו ח ר י א מ ת , 43 - ~ הו׳ למלויי ל ע י י פ י ם ׳ הזי ל מ ג ד ל י יתומים׳ הה׳ ל ע ו ש י ש ל ו ם ׳ הטי ל מ ל מ ד י לעניים ׳ הי׳ למוסרי נ פ ש ם ל הוד הימם. הי״א ל ל ו מ ד י תורה׳ הי״ב ל ד ו ד מ ל ך י ש ר א ל ולחבריו ו ל ש א ר מלכי א מ ת כגון שלמה שמחה ושהוק ויאשיה והזקיה ׳ ו ב כ ל א ל ו המעלות יש ו ש י ר ו ת ו כ ב ו ד גדול ל כ ל צדיק וצדיק .ועוד י ש ש ם עניינים ה ר ב ה שאין א ד ם יכול ל ס פ ר א ה ת מני א ל ף .עד ה נ ה דברי ר ״ א ) כ א ן ה ס ר ( ג )סדר גן עדן( ח צ ר ג ד ו ל י ש ל מ ת י ם ו ל פ נ י ההצר נ ה ל היוצא מ ל ע ׳ ו ל פ נ י ה ג ח ל י ם יש ש ד ה ו ב כ ל ערבי ש ב ת ו ת בין מגהה ל ת פ ל ת מוציאין ר ו ח ו ת ש ל מ ת י ם ערנית׳ גנזיהם׳ ומרעין א ו ת ן מנית ב א ו ת ו ש ד ה ו ש ו ת י ן מים מ א ו ת ו נ ה ל ׳ ו כ ל א ד ם ה ש ו ת ה מים נ ש נ ת בין מנחה ל ת ס ל ת ע ר ב י ת גוזל מימיו ש ל מ ת י ם ׳ ו כ ש ה צ ב ו ר א ו מ ר המברך ברוך ה׳ הוזרים א ו ת ם והקב״ה מהיר! לקבריהם ׳ אותם ומעמידם ע ל רגליהם חיים וקיימים ,ו כ ל מ ת י י ש ר א ל נוהים ביום ובאים השבת׳ ומשתהוים בבתי המונים המונים ומשוררים ל פ נ י הב״ה. ונאים כ נ ס י ו ת לקיים מ ה ש נ א מ ר יעלזו חסידים ב כ ב ו ד ירננו ע ל י מ ש כ כ ו ת ם .ו כ ל ימי ש ב ת ו ת ו ר א ש י ח ר ש י ם עומדים היים מקבריהם ובאים ומקבלים פני שכינה ומשתחוים ל פ נ י ו ,י כמו ש נ א מ ר ו ה ש ת ח ו ו עם ה א ר ץ ל פ נ י ה ש ע ר ההוא ב ש ב ת ו ת ו ב ח ד ש י ם ׳ ש נ א מ ר וחיה מדי ח ד ש ב ח ד ש ו ומדי ש נ ת ב ש ב ת ו י ב א כ ל ב ש ר ל ה ש ת ח ו ת ל פ נ י וגוי. )אגדת ריב״ל( קמא דבמדור א מ ר ר׳ י ה ו ש ע בן לוי בה מ א ח גיחנם א ש כ ח י ת כד משחנא ב י ת א מילין ב א ו ר כ א והמשין מילין ב פ ו ת י א ותמן גובין גובין ואריון דנור קימץ תמן וכר נפליץ ת מ ן בני א ר י ו ת א ו ב ת ר דתיכלינון א ו נ ש א אכלין יתהון אישתא קימץ מ ר י ש א ורמו יתהון ב נ ו ר א ד כ ל ב י ת א דמדור ק מ א .ו מ ש ה י ת ביתא ת נ י נ א ד ב מ ד ו ר ת נ י נ א ו א ש נ ח י ת ביה כ ק ד מ א ה בגין ב י ת א ק מ א ואמריץ ב ב י ת א ק מ א א י ת א ב ש ל ו ם ואמרין א ו מ ה 1 לאומה אם אנחנא ושאילית ביה ע ש ר אומין ועמחון סרהנא דלא קבילנא א ו ר י ת א א ת ו ן מה חבתיץ ואינון אמרין אנן כותכוץ ס ר ה נ א ואמריץ לאבשלום א ת לא קבילת אבהתך קבילו ל מ ה ל ק י ת כדין אמר — — 44 ל א ב א וקאים מ ל א כ א ח ד ומחי ל כ ל ח ד ו ח ד להון מ ש ו ם ד ז ל ז ל י ת ב ש ו ט י ד נ ו ר א ו ה ה ו א ד מ ח י יתהון ק ו ש י א ל ש מ י ה ואמר רמו יתחון ורמו יתהון ומתוקדין ב נ ו ר א ומעיילין הורני׳ ומהי להון ודמן יתהון ל נ ו ר א וכן כ ל הד ו ה ד ע ד דמסיימן כ ל הייביא .ו ב ת ר כן מעיילין אבשלום לממהא נ פ ק א ב ת ק ל א ואמרת ל א תמהוניה ו ל א ת ק ד ו נ י ה בגין דהוא מבני רהימאי דאמרין בסיני נעשה בתר ונשמע. דמסיימין ר ש י ע י א למימחי ו ל מ ו ק ד נפקין מן גורא כ א ל ו ל א א ת ו ק ד ו ועוד הזרין וממהין יתהון וכן עבדין להון ש ב ע זמנין ביומא ו ת ל ת ב ל י ל י א ו א ב ש ל ו ם א י ש ת ז י ב מ כ ל אילין בגין ד ה ו א בריר ,ד ד ו ד ־ ו ב ב י ת א ת נ י נ א דבמדוד ת נ י נ א א י ת ביה ע ש ר אומין וכדין מ י ן יתהון ודואג עמהון וההוא דמהי יתהון א י ש ת ז י ב מ כ ל אילין ונשמע. יתהון ובביתא וההוא דמחי דהוא ל ה טי א ל שמיה ודואג מבני בניהון דאמרין געשה בסיני ת ל י ת א ה א י ת ביה ע ש ר אומין וכדין יתהון ש פ ט י א ל ש מ י ה וקרח מין וכנישתיה ט ש ת י ז י ב מ כ ל א י ל י ן בגין ד א מ ר י נ ע ש ה ו נ ש מ ע .ו ב י ת א ד ב י ע א ה כדין דנין יתהון ו א י ת ביה ע ש ר אומין וירבעם עמהון וההוא דמחי יתהון מ כ ת י א ל ש מ י ה וירבעם מ ש ת י ז י ב מ כ ל אילין ד ע ל ד ע ם ק ב א ו ר י ת א והוא מבני י ש ר א ל דאמרי בסיני נ ע ש ה ו נ ש מ ע .ו ב י ת א חמישאה כדין ד נ י ן יתהון ח ו ט ר י א ל שמיה ואחאב ואחאב עמהון אשתיזיב מכל וההוא אילין בגין דמהי יתהון דהוא מכני י ש ר א ל דאמרי בסיני נ ע ש ה ו נ ש מ ע .ו ב י ת א ש ת י ת א ה כדין דנין יתהון ומיכה עמהון ה ה ו א א ש ת י ז י ב מ כ ל אילין ע ל שביעאה כדין דמחי יתהון פוםיאל דאמרי בסיני נ ע ש ה ו א ל י ש ע בן א ב ר ה עמהוץ שמיה ונשמע. וההוא ומיכה וביתא דמחי יתהון ד ל ק י א ל ש מ י ה ו א ל י ש ע משתיזיב ע ל ד ה ו א מבנוהי ד מ א ן ד א מ ר י בסיני נ ע ש ה ו נ ש מ ע .ו ב כ ל ש ב ע א ל פ י ד א י ת ב כ ל מדור דנין כ ל ר ש י ע י א בהאיך ד י נ א ו ל א חזון דין י ת דין בגין ח ש ו כ א ד כ ל ח ש ו כ א ד ה ו ת ק ד ם דאיתברי ע ל מ א ת ט ן ה ו א , )דומה״ מ ד ו ר ז׳ ב ג י ה נ ם ( ש ב ע ב ת י ד י ר ו ת ב ג י ה נ ם ו א ל ו הן ש א ו ל ואבדון ו צ ל מ ו ת וארץ ת ה ת י ת וארץ נשייה וגיהנם ו ד ו מ ה . ר׳ לוי א מ ר דומה זה ח צ ר מ ו ת ולמד .נ ק ר א ש מ ו ח צ ר מ ו ת ח צ ר ש ל ר ו ח ו ת ש ל ב נ י א ד ם מ ת י ם ומקום ה ו א כמין בנין ו ח צ ר מוקף גדר — — 45 ו ל פ נ י ח צ ר נ ח ל ו ל פ נ י נ ח ל ש ד ה ו ב כ ל יום ויום מוציא דומה א ת חרוחות ואוכלות א ת השרה ושותות א ת הנחל וכל אדם השותה מים בין ה ש מ ש ו ת גוזל א ת מ ת י ו .ולמה ש ם ש ר הרוחות דומה ש ה ו א שומר דוממות ש א ו כ ל ו ת ואינן מדברות ש ו ת ו ת ו א ץ קולן נ ש מ ע .ומה בין רוח ל נ ש מ ה נ ש מ ה דומה כמין ח ג ב ב ע ל כ נ פ י ס ו ש ל ש ל ת קשורה ב ר ג ל ו ותלויח ב ח ו ט ח ש ד ר ה ו כ ש א ד ם ישן יוצאה נ ש מ ת ו ו מ ש ו ט ט ת ב ע ו ל ם והן הן ה ח ל ו מ ו ת ש א ר ם דומה ולפיכך כ ש א ד ם ישן קורין ל ו כ מ ה פעמים ואינו עונה ו כ ש נ ו ג ע בו מיד ע ו נ ה .וכיון שיגיע קצו ליםטר מן העולם ב א מ ל א ך ה מ ו ת ל י ט ו ל נ ש מ ת ו ש ל א ד ם .ה נ ש מ ה דומה כמין ק נ ה מ ל א דם ו י ש ל ה קנים ק ט נ י ם ש ה ן מתסזרץ ב כ ל הגוף ו ת ו פ ש ה מ ל א ך ב ר א ש הקנה י ט ו ש כ ה מגוף הצדיק ב נ ח ת כאילו מושך ח ו ט מן ח ח ל ב ו מ ו ש ך מ ט ף ש ל ר ש ע כאילו מ ו ש ך פיטורי פ י ו ו ש ט וי״א כפירוקי טורי וי״א כ מ ו ש ך קוצים ע ל גבי הצמר וכפיטורי ע ל גבי ה כ ל ך וי״א כיחיוורא ד ג ב ב א דלאחורי נ ש ר א )עיין ברכות ד ף חי :א ס כ ר א דמיא כחיזרא ב ג ב ב א ר ע מ ר א דלאחורי נ ש ר א ועיין ערוך ע ר ך גב ז׳ וערך נ ש ר ח( ומיד מ ת וחרוח יוצאה ו י ו ש ב ת ע ל חוטמו ע ד שמסריח וכיון ש מ ס ר י ח צ ו ע ק ת ובוכה ל פ נ י הקב״ה ואומרת ל פ נ י ו רבש״ע א נ ח יוליכון א ו ת י ומיד נ ו ט ל ו דומה ומוליכו ל ח צ ר מ ו ת א צ ל הרוחות א ם הוא צדיק אוטרין ל פ נ י ו פ נ ו מקום ל פ ל ו נ י צדיק והולך ממדור למדור ע ד ש ר ו א ה פ נ י ש כ י נ ה ל כ ך נ א מ ר ישר יחזו פ נ י מ ו .הרי ז׳ מ ד ו ר ו ת לצדיקים רז׳ מדורות ל ר ש ע י ם .ל ר ש ע י ם ל פ י מעשיהן ולצדיקים ל פ י מ ע ש י ה ן ) .מדרש ת ה ל י ס כ ״ י מזמור י״א פסוק ז׳(. ) ס ע ו ד ת גן עדן( ל ע ת י ד ל ב א מ ג ל ה הקב׳׳ה טעמי תורה ל י ש ר א ל ,מ פ נ י מ ה איסור ש ת י א ח י ו ת ,מ פ נ י מה ב ש ר ב ח ל ב . מ פ נ י מח ב ש ר חזיר ,מפני מ ה כ ל א י ם .ל א ח ר ש מ ג ל ה ל ה ם ט ע מ י ת ו ר ה אומר ל ה ם לצדיקים הכנסו ל ג ן עדן ו א כ ל ו סעודה ה מ ת ו ק נ ת ל כ ם ו ש ת ו יין המשומר ב ע נ ב י ו מ ש ש ת ימי ב ר א ש י ת .אמרו ל פ נ י ו רבש״ע כלום י ש סעודה שאין ב ע ל ה שרוי ב ת ו כ ה ,א ב ל א ס ר צ ו נ ך ת ש ר ח ש כ י נ ת ך בינותינו .מיד אומר דוד ל פ נ י חקב״ה ר ב ו נ ו ש ל ע ו ל ם ע ש ח עמנו טובח ו ש ב א ת נ ו ,ב א ו ת ח ש ע ה שומע הקב״ח ל ד ו ד ש נ א מ ר אז ת ק ר א והי י ע נ ח ת ש ו ע ויאמר ח נ נ י .מיד נ כ נ ס ד — 46 הקב׳׳ה ודוד ו כ ל הצדיקים עומדים ע ל כ ם א ו ת ם והקב״ה י ו ש ב ע ל כ ם א כ ב ו ד ש ל ו ורוד י ו ש ב כ נ נ ד ו ע ל כ ס א המוכן לו ש נ א ׳ וכסאו כ ש מ ש נגדי ׳ ו כ ל הצדיקים יושבים ע ל כ ס א ו ת ם ואוכלין ושמהין ושותין כ ש ל ש ה ט ס ו ת מיין עסיס ש נ א מ ר א ש ק ך מיין הרקה מ ע ס י ס רמוני ]נ״א ו ג ב ר י א ל נ ו ט ל ש ת י כ ס א ו ת א ד ת לרקב״ה ו א ח ת ל ד ו ד ש נ א ׳ וכסאו כ ש מ ש נגדי .ואוכלים ושותים ג׳ כ ו ס ו ת [ ומוזגין ל ה ם ברכה הוי מ א ת י ם ואהד לוג כוס ש ל ברכה ׳ וכוס ש ל שנאמר תערוך ל ס נ י ש ל ה ן גגד צוררי ד י מ נ ת בשמץ ר א ש י כוסי ועשרים ר ד ה ׳ רוי״ה בגיממריא דכי ה ו י .ל א ה ר ש א ו כ ל י ן ושותין אומר מי יברך, אומר ל א ב ר ה ם ט ו ל א ת ה וברך ש א ת ה אב העולם. אומר ל ה ם איני מ ב ר ך ש י צ א ממני זרע ש ה כ ע י ס לשני ה ק ד ו ש ב׳׳ה׳ א ו מ ר ל י צ ה ק ט ו ל א ת ה וברך ש נ ע ק ר ת ע ל ג נ י ח מ ז ב ח . אומר ל ה ם איני מ נ ר ך ש י צ א ממני זרע ש ה ה ר י נ ו נ י ת ו ש ל הקנ״ה .אומר ל י ע ק ב ט ו ל אתה ונרך שמטתך שלמה לפני המקום, אומר ל ה ם איני מ נ ר ך ש נ ש א ת י ש ת י א ה י ו ת נ ה י י ה ן ש ע ת י ד ה תורה ל א ס ר ן ש נ א מ ר ואשר, א ל א ח ו ת ה ל א ת ק ח ל צ ר ו ר .אומר ל מ ש ה ט ו ל א ת ה וברך ש ק נ ל ת א ת התורה וקיימת א ו ת ה ,אומר ל ה ם איני מברך ל י כ נ ו ס ל א ״ י ,אומר ל י ה ו ש ע כ ו ל א ת ה ו ב ר ך שלא שהכנסת זכיתי לישראל ל א ר ץ וקיימת א ת ה ת ו ר ה .אומר ל ה ם איני מ ב ר ך ש ל א זכיתי לבן. א-מר ל ד ו ד ט ו ל א ת ה וברך ש א ת ה נעים זמירות י ש ר א ל ואתה נ ש י א ל ה ם ש נ א מ ר ו ע ב ד י ד ו ד נ ש י א ל ה ם ל ע ו ל ם ׳ והוא אומר ל ה ם א נ י א ב ר ך ולי נ א ה ל ב ר ך ׳ אקרא. ש נ א מ ר כוס י ש ו ע ו ת אימא ו ב ש ם ה׳ ל א ה ד ש א ו כ ל י ן ו ש ו ת י ן ומברכין מ ב י א הקנ׳׳ה א ת התורה ו מ נ י ח ה בחיקו ועוסק ב ה ב ט ו מ א ה ו ב ט ה ר ה באיסור ובהיתר ב ה ל ט ת ובאגדות, ואומר ד ו ד ש י ר ה ]ג״א אגדה[ ל פ נ י הקב׳׳ה ועונין אחריו הצדיקים אמן יהא ש מ י ה ר ב א מ ב ר ך ל ע ל ם ו ל ע ל מ י עלמיא יתברך מ ת ו ך גן עדן ,ו פ ו ש ע י י ש ר א ל עונין אמן מ ת ו ך ג י ה נ ם .מיד אומר הקנרה ל מ ל א כ י ם מי הם א ל ו שעוניץ אמן מ ת ו ך ג י ה נ ם ,אומר ל פ ג י ו ר ב ש ״ ע ה ל ל ו פ ו ש ע י י ש ר א ל שאע״ם ש ה ם ב צ ר ה ג ד ו ל ה מ ת ח ז ק י ם ואומרים ל פ ג י ך א מ ן .מיד אומר הקב׳׳ה ל מ ל א כ י ם פ ת ה ו להן ש ע ר י גן ע ד ן ויבואו ויזמרו ל פ נ י ש נ א מ ר פ ת ח ו ש ע ר י ם ו י ב א גוי צדיק ש ו מ ר א מ ו נ י ם - ,א ל ת ק ר א ש ו מ ר אמונים א ל א ש א ו מ ר א מ נ י ם . )פרק - 47 גן ה ח י י ם ( גדולים מעשיו ש ל חקב״ח שאין ל ה ם חקר ש א ם ירצח א ד ם ל ח ש ו ב מדותיו ואינו ב כ ל יום מ ש כ י ב ומעריב יכול ל ח ש ו ב ׳ והרי דברים ק״ו ומה מדר ,א ח ת ימל רקיע אינו י כ ו ל לחשוב רקיעין כלן ע ל א ח ת כ מ ה וכמה ,ומי ה ל ך מסוף ה ע ו ל ם ו ע ד סוסו וגמר מ ד ו ת כ ל ה א ר צ ו ת וכל ה מ ד ב ר ו ת כ ל ן ׳ ו ה ל א דברים ק״ו ומה דברים ש ב ר ש ו ת ו אינו יכול לחשוב שאינן ברשותו ע ל א ח ת כמה וכמר ..כך עינים ש ל נביאים וקצי כ ל הדורות ראו ח ש ב ו ן כ ל ה ד ו ר ו ת וסוף העה״ז וסוף העיח״ב צדיקים ל ע ו ל ם ה ב א א ב ל מתן שכרן ש נ א מ ר עין ל א ר א ת ה ל מ ח כ ה ל ו .מה ראו עיניהם ש ל נביאים של אלהים זולתך יעשה חדרי נ״ע ועץ ח ח י י ם . ו א ל ו הן הדרי ג״ע ׳ נ״ו ש ע ר י ם י ש בג״ע ו ע ל ה ש ע ר י ם ב ת י ם ו ע ל י ו ת ואורך ה ב ת י ם ס׳ ר ב ו א מלין ו כ ל א ח ד ו א ה ד מ ה ב ת י ם י ש בו ש ש י ם מ ל א כ י ה ש ר ת וביאותן ה ב ת י ם ח ו פ ו ת ע ל גבי ה ו ס ו ת ומשכגין ש ל ורדין ׳ ו ל כ ל צדיק וצדיק מקומו מוכן ל פ נ י ו ׳ ו מ ל א כ י ח ס ד מרקדיץ ומזמרין ל פ נ י ו ומפשיטיץ לו א ת בגדיו ומלבישין א ו ת ו בגדי מ ש י וכבוד׳ ומעדנין ח ל ב ואפרסמון ויין ושמן ו ד ב ש ו ב כ ל מיני עידונין, ו ב ר א ש כ ל ה ו פ ה גפן ש ל זהב ט ע ו נ ה א ב נ י ם ט ו ב ו ת ו מ ר ג ל י ו ת שנ׳ בעדן גן אלהים כ ל אבן יקרה מ ס ו כ ת ך וגוי ו ה פ ס ו ק ש ב כ ל ה ח ו פ ו ת ש ל זהב ואבן יקרה׳ ו כ ל א ל ו התקין הקב״ה ל צ ד י ק י ם ל ע ת י ד ל ב א . מ ד ת עין ההייס סירות כ מ ד ת כ ל היישוב כ ל ה א י ל נ ו ת מיום ש נ ב ר א העולם י ש ב ל ע עץ החיים כ נ ג ד ע ר יום שיהיו ה מ ת י ם ״ ס י ר ו ת העוח׳יז נ א כ ל ומסריח וטעם כ ל א ח ד ו א ח ד בםני ע צ מ ו ו א י נ ם עומדים מ ש נ ה ל ה כ ר ת ה וסוף כ ל ה א ו כ ל י ם הגזרים א ל ה ע פ ר ש נ א ׳ ה כ ל הולך א ל מקום א ה ד ה כ ל הולך א ל ה ע פ ר ו ה כ ל ש ב א ל ה ע פ ר , א ב ל * סירות העוה׳׳ב נאכלין ואינם מסריחין וטעם כ ל מ ע ד נ י ע ו ל ם בהם וקיימים הם מימי ב ר א ש י ת והן משובחין והולכין ונותנים חיים ל ע ו ש י ה ס ו ל א ו כ ל י ה ם ל ע ו ל מ י ע ו ל מ י ם ש נ א ׳ ו ע ת ה פ ן י ש ל ה ידו ו א כ ל וחי ל ע ו ל ם .ו ה ל א דברים ק״ו ומה מי ש נ ג ז ר ה ע ל י ו מ י ת ה א ם א כ ל מ מ נ ו חי ל ע ו ל ם ׳ יוצרם צדיקים שמקיימים ה ת ו ר ה ׳ ו ה מ צ ו ת ומקיימי רצון ע ל א ה ת כמה וכמה׳ אין לי א ל א לחיים. לחכטח לבינה ו ל מ א ו ר פ נ י ם מ נ י ן ,ש נ א מ ר ויצמח ה׳ א ל ה י ם מן ה א ד מ ה כ ל ע ץ נ ה מ ד ל מ ר א ה .ומנין ש ר ו א ה פני ה ש כ י נ ח ש נ א ׳ באור םני מ ל ך חיים ורצונו כ ע ב מ ל ק ו ש .י כ ו ל ש ה י א ע ו ש ה ס י ר ו ת מ ש נ ח ל ח ב ר ת ה ׳ ובדין ה ו א נקראו נ ה ר ו ת ונקראו מים ו נ ק ר א ו ע ץ חיים״ מה נ ה ר ו ת טושכין - — 48 והולכין ואין פוסקין אלא הולכים והיין׳ וכן דוד מלך ישראל אומר והיה כעץ ש ת ו ל על סלגי מים ועל יובל ישלח שרשיו׳ וכן ישעיה אומר הוי ארץ צלצל כנסים ואומר השולח בים צירים ובכלי גומא על פני המים .מנין שכל האילנות עתידין לעלות לירושלים ונהרי ג״ע עוברים תחת עץ ההיים ובוזזיץ כל האילנות שבעולם ומשם יוצא נהר גדול וכל האילנות נטועים שנאמר ועל הנחל •עלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מ א כ ל .כל הנהרות הללו מעלים גליות ישראל בכל מקומות מושבותיהם ׳ והקבי׳ה עושה נס בהם עושה מחילות ,ומעלה אותם ת ח ת הר הזתים ׳ והקב״ה עומד על ההר וההר יבקע מתחתיו שנאמר ונבקע הר הזתים׳ והקב״ה עומד על ההר ׳ ובת קול משמיע בעולם מי שמע כזאת ומי ראה כאלה וגו׳ וירושלים תמיהת באותה שעה ואומרת מי ילד לי א ת אלה ׳ והקב״ה משיבה הם בנייך הם בני גלותך שיצאו ממך שנ׳ הרהיבי מקום אהלך ,אשריהם הצדיקים שלומדים א ת התורה שהיא משולה לעץ חיים ,שנאמר עץ חיים היא למהזיקים בה ׳ סנהדראות יושבים ת ח ת עץ חחיים ואבות חעולם במחיצתם והוד והדר וקרני חוד לבושם׳ וזיקים וברקים יוצאים מפיהם וכל ישראל סבינותם׳ וכלם תורה אהת ומאמר אהד והלכה אחת ומשמע אחד׳ ואין מחלוקת ביניהם שנאמר וכל בניך למודי י״י וגו .באותה שעה רעשה הארץ והעולם מזדעזע והים מתפרד וחשמלי אש שהיו דומים לגדפי טווס מקיסים מסוף העולם ועד סופו < וכל אומות העולם באים ורואים בכבודן ש ל ישראל שנאמר והלכו גויס לאורך. אימתי תשועה זאת הוי אומר זה לימות המשיח שיבא ויגלה במהרה בימינו .ויראו עינינו וישמח לבנו׳ אמן וכי״ר. , ) פ ר ק ד׳ י צ ח ק בן פ ר נ ך מ ג י ה נ ם ( ר׳ יצחק אומר כל עונותיו ש ל אדם חקוקים לו על עצמותיו שנ׳ ותחי עונותם על עצמותם! וכל זכיותיו ש ל אדם כותבים לו על ידימינו׳ ר׳ יחושע אומר אין מעידין בזכיותיו ובחובותיו ש ל אדם א ל א בשעת פטירתו /אםילו שיחה קלה שאין בה חטא מגידים לו לאדם ב ש ע ת מיתתו הא כיצד כשאדם מת באין עליו ג׳ מלאכי השרת האחד מלאך המות והאחד סופר והאהד ממונה אמר לו כבר הגיעה קיצך ,אמר לו איננו כן שעדיין לא הגיע קצי ,מיד הושב המלאך הסופר ימיו ושנותיו באותה שעה 49 סותח - ה א ד ם א ת עיניו ורואה א ת מ ל א ך ה מ ו ת ומזדעזע ו נ ו פ ל ע ל פ נ י ה אמרו עליו ע ל מסוף ה ע ו ל ם ע ד ס ו פ ו מלאך המות ארכו . . . . .מכאן אמרו א פ י ל ו ב ש ע ת מ י ת ת ו ש ל ר ש ע יצרו מ ת ג ב ר עליו .ר׳ אליעזר אומר ב ש ם . . . .ו ב ל י ע ל מ ו נ ד כ ל ה ם ׳ ב ש ע ה ש ה צ ד י ק נ פ ט ר מן ה ע ו ל ם באין עליו ג׳ כקוץ כ ת ו ת ש ל מ ל א כ י ה ש ר ת .כ ת א ח ת א ו מ ר ת הצדיק א ב ד ואין א י ש ש ם ע ל ל ב כ ת שניי אומ׳ י ב א ש ל ו ם וגו׳ כת ג׳ אומ׳ והלך ל פ נ י ך צדקך. אחז״ל ד׳ מלאכים עומדים לו ל א ד ם ב ש ע ת פ ט י ר ת ו מן העוה״ז כ ש ת ב א ה נ ש מ ה ל י פ ט ר מן ה ע ו ל ם ת ז ע ק קול א ח ד ו א ו מ ר ת א ר ץ ארץ ש ה ל כ ת י ע ל י ך ה צ י ל נ י מדין המות ועונה ה מ ל א ך ואומר אחי קיובי ו מ ש פ ח ת י החביבים ע ל י בואו והצילוני מדין ה מ ו ת ו ה מ ל א ך השני ליי׳ הארץ ומלואח. צועקת קול שני ואומרת אחי עונה אח ל א פ ד ה י פ ד ה א י ש .ו צ ו ע ק ת קול ש ל י ש י ואומרת ממוני ממוני החביב עלי ה צ י ל נ י מדין ה מ ו ת הזה .ועונה מלאך שלישי ואומר ליי׳ הארץ ומלואה ׳ ו צ ו ע ק ת קול רביעי ו א ו מ ר ת מ ע ש י מ ע ש י הטובים בואי והצילוני כדין ה מ ו ת .ועונה מ ל א ך רביעי ואומר לו עכשיו ק ר א ת א ל ה א מ ת שנ׳ ו ה ל ך ל פ נ י ך צ ד ק ך . ; כ י צ ד דין ה ק ב ר ( ש א ל ו הקבר אמר ל ה ם ת ל מ י ד י ו א ת ר׳ אליעזר כ י צ ד דין . . . .וחציה ש ל ברזל ומכה ב ו .פ ע ם א ח ת איבריו ו מ ל ש ו נ ו . . .ומחרף בני מתפרקין מאיר אומר ק ש ה דין חבוט ה ק ב ר יותר מ ד ע ה מכאן אמרו ח כ מ י ם הדר בא׳׳י א ד ם וכן כ ל ם . ש ל גיהנם רבי . . . . . . . .אםי׳ דר ב ב ב ל ו מ ת ב ע ״ ש אינו רואה דין ה ק ב ר . . . .מבטן זה ד י נ ה ש ל ג י ה נ ם ,המקום ברחמיו ובחסדיו יצילנו מדינח וישים ח ל ק נ ו עם הצדיקים ב ל ע אוכי״ר. ר׳ חייא פ ת ה ל ע ל ו ק ה ש ת י ב נ ו ת ה ב ה ב ׳ אייר א ל ע ז ר ב׳ כ ת ו ת ש ל מ ל א כ י ח ב ל ה עומדים ע ל פ ת ח גיהנם ואומרים ה ב ה ב אייתי אייתי. ולכה נקרא ש כ ה גיהנם ׳ גיא ש כ ל מ ת י ה הולכים מסוף ה ע ו ל ם ועד סופו׳ ו ל מ ה נ ק ר א ש מ ה ש ל גיהנם ת פ ת ה ,ש כ ל ה מ ת פ ת ה ביצרו נ כ נ ס ל ש ם .ר׳ יוחנן פ ת ח )ואה״כ מס׳ גיהנם ה נ ד פ ס בבה״מ ה״א ומוסיף ו ה ו ל ך ( :ש ב ע ה מ ד ו ר ו ת י ש ב ג י ה נ ם ו כ ל מרור ומדור א ל פ י ם בתים ו ב כ ל ב י ת ו ב י ת י ש בו ז׳ ח ל ו נ ו ת ו ב כ ל הלון והלון י ש בו א ל פ י ם כדי מרה ׳וכולן ל ח ז נ י ם ו ל ס ו ס ר י ם ולדיינים ולמינים ו ל מ ש ו מ ד י ם 4 * — — 50 ו כ ל א ח ד מהם אינו נ מ ל ט א ל א אי׳כ י ש נ ו מרחם תורה ו מ צ ו ת ׳ אח״כ ע ל בריותיו ש נ ׳ כי ל א ל ע ו ל ם אריב ו ל א ל נ צ ח א ק צ ו ף כי רוח מ ל פ נ י יעטוף ו נ ש מ ו ת אני ע ש י ת י . שבעה יורדין לגיהנם ואלו והרופא וסוםריהם ומלמדי יורדין חוץ ועולין תינוקת׳ משלשה הדיין הן וחלבלד והטבח וכולן א ם עושין ל ש ם ש מ י ם שיורדין ואינם ע ו ל י ם • .המלבין פני הברו ברבים ו ה מ כ נ ה ש ם לחברו והבא ע ל א ש ת א י ש .ש ב ע ה ש מ ו ת ל ג י ה נ ם ואלו הן ש א ו ל ואבדון באר שאון ובאר ש ה ת ו ח צ ר מ ו ת ובור ת ח ת י ה וטיט היון .ש א ו ל מ ה ל ך ש ל ש מ א ו ת ש נ ה א ר כ ה ש ל גיהנם מ ה ל ך ב׳ א ל פ י ם ש נ ה וכן רחבה וכץ כולן נ מ צ א א ר כ ה וק׳ ש נ ה .ובזמן יטאדם מתחייב בדין מוםרץ אותו למלאכי חבלה ותוםסין אותו ומוליכין אותו ל ח צר מ ו ת ח ש ך ו א פ ל ה שנ׳ יהי דרכם חשך ו ח ל ק ל ק ו ת ׳ ולא עוד א ל א ש ד ו ח פ י ן א ו ת ו א ל ש נ א ׳ ו מ ל א ך יי׳ דוחה .כ ש מ ת ת ו ך גיחנס א ד ם ומוטל ב מ ט ה מ ל א כ י השרת מהלכין לפניו ובני א ד ם מהלכין אחריו .א ם אומרים עליו בני א ד ם א ש ר י פ ל ו נ י זה היה טוב כתוב והוא כותב והן ונעים בחייו אומרים חותמין ו ל א עוד לו מ ל א כ י השרת ש;י מלאכי אלא ה ש ר ת מלוין לו ל א ד ם ב ש ע ת מיתתו ויודעין א ם ג נ ב הוא אם ה ס ס או ע ש ק ׳ ו ל א עוד א ל א קורות ביתו ש ל א ד ם ואבנים מעידים לו ש נ ׳ ואבן מקיר ת ז ע ק וגוי ומי ׳ מ ע ש ה ת ש ו ב ה מוליכין א ו ת ו לג״ע ואם מ ת ב ל א ת ש ו ב ה כוליכין אותו לגיהנם .וכיממת אדם מוליכין אותו א צ ל אברהם ויצחק ואומרים לו בני מה ע ש י ת ב ע ו ל ם ש י צ א ת ממנו׳ והוא אומר ל ה ם קניתי ש ד ו ת וכרמים ו ע מ ל ת י בהן כ ל ימי אומרים לו שוטר ,ל א ל מ ד ת מדוד ה מ ל ך ש א מ ר ליי׳ הארץ ומלואה. מוציאין א ו ת ו ומבנימין אחר ושואלי׳ לו כמו כן והיא אומר ק נ י ת י כםף וזהב והם אומרים לו ש י ט ה ש א מ ר ו לי ה כ ס ף ולי הזהב. ל א ל מ ד ת מנביאים וכשמכניסים הראשונים א צ ל ם תלמידי חכמים אומרים ל ה ם בני מה ע ש י ת ם ב ע ו ל ם ש ב א ת ם ממנו ואומרים בתורה ע מ ל נ ו כ ל ימי חיינו ואומרים לו יבא ש ל ו ם ינוחו ע ל מ ש כ ב ו ת ם ׳ ו א ף הקב״ה מ ק ב ל ו בסבר פנים יפות. ה מ ש ה בתי דינין קבועים בגיהנם וכולן ר א ה ישעי׳ .נ כ נ ס ב ב י ת ראשון ו מ צ א ש ם ב׳ א נ ש י ם שאוהזים כדי מים ע ל שבטיהם וממלאים א ו ת ם ו מ ש ל י כ י ן א ו ת ם ל ת ו ך הבור והבור איננו מ ל א ׳ אמר ישעי׳ ע׳׳ה ל פ נ י הקב״ה גלי רזיא גלי לי רזא ד נ א ׳ היטיב לו רוח ה ק ד ש אלו בני א ד ם ש ח ו מ ד י ם מחבריהם — — 51 ו ל כ ך דנו אותם ל כ ך . ו מ צ א ש ם ש נ י בני א ד ם נ כ נ ס בבית ש נ י ת ל ו י י ם ב ל ש ו נ ם ואמר להקב״ה נלי רזיא גלי לי רזא ד נ א .אייל א ל ו ב נ י א ד ם י ש ר כ ל ו ולכך דנו א ו ת ם ב כ ך . ש ם בני א ד ם התלויין שמניחים נכנס בבית שלישי ומצא בערוה א״ל גלי רזיא וכו׳ א״ל א ל ו ב״א נשותיהן ומזנים עם ב נ ו ת י ש ר א ל ו ל כ ך דנו א ו ת ם ב כ ך . נ כ נ ם ב ב י ת רביעי ו מ צ א ש ם ב׳ נ ש י ם ש ת ל ו י ו ת בדדיהן אייל גלי רזיא וכו׳ א״ל א ל ו נ ש י ם ש פ ו ר ע ו ת א ת ר א ש ן ומורמות א ת סטריהן ר ו ש מ ת ב ש ו ק ומניקות א ת בניהן בשוק כדי ל ה ט ו ת ל ב ב בני א ד ם אליהן ולהחטיא א ו ת ם ו ל כ ך דנו א ו ת ם בכך .נ כ נ ס ב ב י ת חמישי ו מ צ א ש ם ח ב י ת מ ל א ע ש ן ו מ צ א ש ם ח ס ח ו ת והסגנים והגזברים ו פ ר ע ה ה ר ש ע יושב עליהן ומשמר פ ת ח ו ש ל גיהנם ,ואומר ל ח ם ל א היה ל כ ס ל ל מ ו ד ממני כשהייתי במצרים .ועדיין יושב ו מ ש מ ר כל פתח ופתח מגיהנם. ר׳ אליעזר הגדול אומר ב י ת י ש ר א ל כרמו ש ל הקכ״ח ש נ ׳ כ י נ ו ש ע י ם בהב״ה כרם יי צ ב א ו ת ב י ת י ש ר א ל וגו׳ הם נ ו ש ע ביי׳ ת ש ו ע ת ע ו ל מ י ם .ואומר הקב״ה ל א ו מ ו ת בכבוד י ש ר א ל א ל תרדו ב כ ב ו ד ם ואל שני י ש ר א ל העולם הזהרו ת ה נ ו עמהם ו א ל תאכלו מפירותיהם ש א ם ת ע ש ו תטרדו מן העולם > שנ׳ ק ד ש י ש ר א ל ליי' ר א ש י ת ת ב ו א ת ה כ ל אוכליו י א ש מ ו רעה ת ב א אליהם נ א ם י י ׳ ואין רעה א ל א ניהנם שני א ש ר י מ ש כ י ל א ל ד ל ביום רעה ימלטהו יי. וכשהקכ״ה דן א ת י ש ר א ל אינו דן א ל א בעמידה שנאי אלהים נ צ ב ב ע ד ת א ל ׳ ובשרץ א ת ה א ו מ ו ת אינו דן א ו ת ם א ל א בישיבה שני כי ש ם יושב וגוי .ובזמן שדנין א ת ה א ד ם איןדנין אותו ב פ נ י שום בריר ,ב ע ו ל ם א ל א בפני אביו ב ל ב ד .ש ל ש ה אין נכנסין לדין דקדוקי ע נ י ו ת והולי מעים ו ה ר ש ו ת ,וי״א א ף מי ש י ש לו אשד .ר ע ה . איר אלעזר ק ש ה ע נ י ו ת ל א ד ם יותר ה ל א צ ר פ ת י ך וגו׳ ב ח נ ת י ך בכור ע ו נ י , מדד .טובה ל ת ת להם ל י ש ר א ל ולא ע נ י ו ת לומדין תורה ואין ל ה ם ל ח ם מדינה ש ל גיהנם שני לסי שחזר הקב״ה ע ל כ ל מצא אלא לאכול עניות שמתוך ומתוך כך מתייראין מהקב״ה. () מדרש רבותינו על הפםוק והוא עבר לפניהם כ ר ח ו ם א ב ]על[ בנים כן ת ר ח ם ע ל י נ ו .ואמרו כד ש מ ע יואב ל ד ו ר כ א מ ר כן ת מ ה א ׳ כלום א ב א מרחם ע ל בנוי ט פ י מאמהון ו ה ל א אימא רחמא עליהון סני היא מצטייפא עליהון בעבורא ו ע ל מ ת ב ר א והיה ]והיא[ מדביר .להון ב ב י ת א והוא אמר כן ,א ל א א מ ר ר א ו ת ]יואב[ איזיל ואהמי ב ר י ת א דברין ו א ד ע ק ו ש ט א א ם ל א ו ׳ ע ט ר ב כ ל ת ח ו ם י ש ר א ל ל א י פ ת כ ל א מ ט א ל א ח ד א ת ר ואיתכםן גבי ח ד גבר ס ב מסכן דהוו ליה תרין ע ש ר בנין וההוא גברא טריד כ ל יומא ויומא ב ע ב י ד ת י ה ב ד ב ר א ולעידן ר מ ש א הוא קני מאגריה ל ח מ א והוא זון גרמיה ואינתיה ובנוי בדוחקא ו א ף ע ל גב ד ה ו א ס ב ומסכן ל א הוד ,ל ב נ ו י ל מ ט ר ח בעבידתהון א ל א ה ו א ט ר ח עליהון וזון להון ו כ ד הוא עביד כ ל ליליא פריס ל ח ט א ל א ר ב ס ר בצועין והדר יהיב ל כ ל ח ד פ ר ס ו ת י ה ו ל א י נ ת י ה סרזסא ה ד א והוא הוא אכיל ה ד א . כ ד ח מ א יואב ט מ ח ]תמה[ אמר ל י ת לי לנםויי כי א ם בהדין .ל מ ח ר כ ד אזיל ס ב ל ד ב ר א ל ע ב י ד ת י ה אמר ל י ה יואב מה ע ס ק ך ד א ת גבר ס ב ו א ת טרח כ ל יומא ומאכיל לבניך׳ ל א ט ב הוא ל י ך דאינון יפלחון ו א ת א כ י ל ׳ א ם ל מ ל כ י א ת ש מ ע הוי מזבין ח ד מנהון ופרנס בהון נ ר מ ך ובניך א ו ח ר נ י ן .כ ד ש מ ע ההוא ג כ ר ס ב נזף ביה ואזיל ל י ה . א ז ל 'יואב גבי אימהון נ מ ת ל א י מ ה פ ת ג ם דין ד א ת ו ן א ת ו ן עבדין סכין ואית לכון תרין ע ש ר בנין ואתון טרחין ואינון אכלין .אמרח כן ע ל מ א נהיג ד א ב א ואימא זנין לבניהון ׳ אמר לד .כ ד אתון מלאין נםשכון ב ע ב י ד ת א כ ל יומא ל א ט ב לכון דפרנסין יתהון ב ל א ע מ ל א ו ב ל א ל י א ו ת א מגו ר ו ו ה ת א ׳ א מ ר ה ליד ,באידין ע נ י נ א ׳ אמד ל ה זכינו ל ח ד מבניבון ואתון נסכי מיניה מ מ ו נ א פגי ותפרנסון גרמיכון ובניכון ב ר ו ו ח ת א ,אמרה׳ ליה אימר ל ב ע ל י ד ל מ א י א ו ת ליה ׳ אמר ל ה תימרי ל י ה ׳ אמרה ליד ,ד ל מ א ל א צ ב י ,אמר ל ה זביני יתיה ו ב ע ל י ך מטול דאמנון םגיאין ל א הכיס ליה י א מ ר ה ל י ה מ ס ת פ י נ א ד א י י ד ע ביה ו ל א יכילנא למיהדר הוא קטיל ל י ׳ אמר זביני יתיר. ל י ואני איתין ]איתי[ ל י ך טימיה מ א ה דינרין ד ד ה ב ואי רגיז א נ א ט ה ד ר נ א ל י ה .כ ד ש מ ע ת ליה נ ס ב א מ מ ו נ א ו י ה ב ת ל י ה חד מבניהון - - 53 ו א ז ל ליה יואב לבר מ ה ה ו א ד ו כ ת א ע ד כ ד יתיב ס ב א ל מ י כ ל ע ל ס ת ו ר א ביצועין ויהב ל כ ל הד והד דיחמי מה ליהוי .ב ר מ ש א נמב ל ח מ א ו ב צ ע ליה ל א ר ב ם ר פ ר ס ו ת י ה וכד המא דאישתאיר ליה ס ר ם א ה ד צ ו ח ב ק ל סגי והד א נ ה ה ו א .נ מ ת ליה א י נ ת י ה ע ם ה ב י ב א הוא- אמר ל ה זילי צוחי ליה ד ל א אכול עד דייתי, אמרה ל י ה נ י ב ו ל והדר א צ ו ח ל י ה ׳ אמר ל ה ל א ד ל א נ ש ה י ם ע ד ד י י ת י .כ ד ח מ ת א כן אמרה ליה מה א נ א מכסינא מינך ת ב ע ת י ה ל ה ה ו א ג ב ר א דהוא ]דהוה[ ב ב י ת א דין ו ה א ל ך מ א ה דינרין ד ד ה ב ד נ ם י ב י ת מיניה ובגין ידלא ת צ ט ע ר במזוניהון ע ב ד י ת כ ן .כד ש מ ע כן שדי )?( פ ג י ו ל א א כ ל ו ל א א י ש ת י בהאי ל י ל י א . ב צ ס ר א קם ונסב הנהו מ א ה דינרין ו נ ם ב מאני זינא דידיה׳ ד א ם מ ש כ ה ל ג ב ר א דזבין ב ר י ה ו ל א בעי למיהדר לבריה ו ל מ ש ק ל ממוניה דהיא ק ט ל ל י ה .אזיל בתריה דיואב ד ה ו א ק א י מ באורחא והוא ממתין ע ל דא> ארים עינוהו ו ה מ א ל ה ה ו א ס ב א רהיט ב ס פ ר י ה אמתון ל י ה .אמר ליה ההוא ס ב א א ה ד ר לבדיה וסב טימא ואנא מהדרנא ל ך דידך׳ אמר ליה יואב אימיה זבנית יתיה ל י ו ל י ת ל ה ח ל ק בברך כ ו ת ך , א י ת ה ל ק ביה כבר א י ת ל ך תריסר בנין א ם תימר אף ל ך ובכלהון אית לך פ ל ג א ו א ת פ ל ג א היא זבנה חד ו א ת ס ב חד ל ק ב ל י ה ׳ יאמר ליה ל א ת ו ס ף ל מ ל ל א כן דאי ל א מ ה ד ר ת לי יתיר ,או א ק ט ל ך או ת ק ט ל י נ י .כ ד ש מ ע יואב כן גחך ו נ ס ב מ מ ו נ א ואהדר ליה י ת בריה׳ אמר יואב יאות אמר דוד כרחם א ב ע ל בנים ו ל א כרחם א ם ד א י ל ו דין ת ל י א ]טליא[ אימיה ז ב י נ ת יתיר ,ליה ד ל א חיא ט ר ח ת במזוניח ו א ב ו ה דטרה במזוניה מסר גרמוי ל מ ק ט ל א עליה הוי כרהס א ב ע ל ב נ י ם : אגדת ת פ ל ת שמנה עשרה ת נ י א ש מ ע ו ן הפקולי הסדיר ש מ ו נ ה ע ש ר ה ב ר כ ו ת ל פ נ י רבן ג מ ל י א ל ע ל הסדר ביבנה .אגדה׳ מאי ע ל הסדר זה סדר עולם ימבך מציגו י״ח ברכות ש ל ת פ ל ה מעולם היו מ ת ו ק נ ו ת זו אחר זו כיון ש ב א ו א נ ש י כ נ ס ת הגדולה כ ל ל ו ם ותקנום כסדרן .כ ש נ י צ ל א ב ר ה ם אבינו מאור כימדים פ ת ה ו מ ל א כ י הימרת ואמרו באי׳י מגן א ב ר ה ם . כ ש נ ע ק ד יצחק ע ל גבי המזבח ונעימה דימן והיה עפרו מ ו ש ל ך ע ל הר המוריד ,מיר הביא עליו הקב״ה ט ל וחחיה אותו ל פ י כ ך אמר דוד ע״ה כ ט ל חרמון <מיורד ע ל הררי ציון כ ט ל ש ה ח י ה הקב׳׳ה בו יצהק אבינו מיד פ ת ח ו כשבא מלאכי הימרת ואמרל ברוך א ״ י מחיר, והקדיש יעקב אבינו ו פ ג ע ב ש ע ר י שטים המתים. ש מ ו ימל קב׳׳ה מיד פ ת ח ו מלאכי ה ש ר ת פיהם ואמרו בא׳יי ה א ל ה ק ד ו ש .כימבא יודע ב ש ב ע י ם ל ש ו נ ו ת פ ר ע ה ל ה מ ל י ך א ת יוסף במצרים בדקו א ם ב א ־נבריאל ולמדו ש ב ע י ם ל ש ו נ ו ת מיד פ ת ח ו מלאכי ה ש ר ת ואמרו בא״י חונן הדעת .כ ש ע ש ה ראובן מ ע ש ה ב ל ה ה ם ל ג ש אביו נ ק נ ס ה עליו מיתה מיד הזר ב ת ש ו ב ה ד כ ת י ב וישב ראובן א ל הבור אמר רבי יוחנן שחזר ב ת ש ו ב ה והיה׳ ד כ ת י ב יהי ראובן ואל ימות וגו׳ מיד פ ת ה ו מלאכי ה ש ר ת ואמרו בא״י הרוצה ב ת ש ו ב ה .כ ש ע ש ה יהודה מ ע ש ה ת מ ר ואמר הוציאוה ו ת ש ר ף ו ש ל ח ה לו ואמרה הכר נ א מיד הודה ואמר צדקה ממני ו נ ס ל ח לו ע ל אותו עון מיד פ ת ח ו מ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו בא״י הנון המרבה לםלוה .כשמררו המצרים א ת היי אבותינו אמר הקנייה ו ג א ל ת י א ת כ ם מיד ס ת ה ו מ ל א נ י ה ש ר ת ואמרו בא׳׳י גואל י ש ר א ל .כ ש נ צ ט ע ר אברהם אבינו צער מילה ב א ר פ א ל ורפאו מיד פ ת ה ו מ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו באיי ר ו פ א חולים .כ ש ז ר ע י צ ח ק אבינו ו מ צ א מ א ה שערים מיד פ ת ה ו מ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו באיי מ נ ר ך ה ש נ י ם .נ ש נ א י ע ק נ אבינו למצרים וראה יוסף ו ש מ ע ו ן ו נ ת ק ב צ ו הוא ונניו נ י ח ד מיד פ ת ח ו מלאני השרת מ ק ב ץ נדהי עמו י ש ר א ל .נ ש נ ת נ ה תורה למשה ואלה המשפטים אשר תשים ואמרו בא׳׳י ל י ש ר א ל אמד ל ו הקב״ה ל פ נ י ה ם מיד פ ת ח ו מ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו בא״י מלך אוהב צדקה ו מ ש פ ט .כ ש ט ב ע ו המצרים נ י ם — — 55 פ ת ח ו פ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו בא״י שובר אויבים ומכניע זדים .כ ש א מ ר ל ו הקב״ח ל י ע ק ב ויוסף י ש י ת ירו ע ל עיניך ש ט ח ובטח ע ל דברים מקום ו ב ש ע ה ש נ ס ט ר יעקב אבינו מן העולם ו ב א יוסף ו נ ת ן של ש ת י ידיו ע ל עיניו ונשקו ובכה לו מיד פ ת ה ו מ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו בא״י מ ש ע ן ומבטח לצדיקים .כ ש ב נ ה ש ל מ ה א ת בהמ״ק מיד פ ת ח ו מ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו בא״י בונד ,ירושלים .כ ש נ ו ש ע ו י ש ר א ל ועברו א ת ים סוף ואמרו ש י ר ת ויושע פ ת ח ו מלאכי מ צ מ י ח קרן ישיעה .כ ש נ א נ ח ו ה ש ר ת ואמרו בא׳׳י י ש ר א ל וצעקו ל א ל ו ש מ ע צ ע ק ת ם כמח ש נ א מ ר ויאנחו בני י ש ר א ל מן העבודח ויזעקו ו ת ע ל ש ו ע ת ם א ל האלהים מן העבודה מיד פ ת ח ו מ ל א כ י הימרת ואמרו בא״י ש ו מ ע כ ש ע ש ו י ש ר א ל א ת המשכן וירדה ש כ י נ ה ו ש כ ן בו בין תפלה. ש נ י הכרובים מיד פ ת ח ו מלאכי ה ש ר ת ואמרו בא"י המחזיר ברחמיו שכינתו אל לציון .כשהבנים .ש ל מ ה תשב הארון ל פ נ י ם ואמר ד אלהיט פ נ י מ ש י ח ך וגו׳ ונתן הודאה ו ש ב ח למקום ואמר ברוך א ש ר נ ת ן מגוחח וגו׳ מיד פ ת ח ו מ ל א כ י ה ש ר ת ואמרו בא״י הטוב ש מ ך ו ל ך נ א ה ל ה ו ד ו ת .כ ש נ כ נ ס ו י ש ר א ל ל א ר ץ ונתקיים עליהם ו נ ת ת י ש ל ו ם בארץ מיד המקרא פ ת ח ו מלאכי ה ש ר ת ואמרו באי׳י ע ו ש ה ה ש ל ו ם .ל פ י כ ך כ ש ב א ו א י ש י כ נ ס ת ה ג ד ו ל ה ותקנום נ ס ד ר הזה ב ח כ מ ת ם מיד פ ת ח ו מ ל א כ י ח ש ר ת ואמרו ברוך ח נ ם ש נ ת ן חכמה ליריאיו ש ה ם בני גוי ג ד ו ל כמו עליו ה ש ל ו ם כי מי גוי ג ד ו ל א ש ר ב כ ל קראנו א ל י ה אלהינו ת נ י א ר ב ת א סי׳ ד׳ הרזים ש א מ ר להם מ ש ה לו אלהים קרובים אליו כה׳ )שבלי ה ל ק ט ה׳ ת פ ל ה כ״י ועיין ס׳ ענין ה ת פ ל ה ו ל ב ו ש ה ת כ ל ת לר׳ מרדכי יפה סי׳ קי״ב(. הבו לה׳ בני א ל י ם בני אברהם יצחק ויעקב א ף א ת ם ברכו ברכה ר א ש ו נ ה א ל ה י אברהם א ל ה י יצחק ואלהי יעקב .ומר ,באזכרה שניה ככור ועוז א ף א ת ם תנו לו כ ב ו ד ועוז ש ה ו א מחיה א ת ה מ ת י ם ומה באזכרה ש ל י ש י ת כ ב ו ד ל ש מ ו א ף א ת ם ברכוהו ה א ל הקרוש. ה ש ת ה ו ו לה׳ ב ה ד ר ת ק ד ש ש נ ו ת ן ד ע ה לקדושים ש נ א מ ר ו ד ע ת קדושים בינה כ נ נ ד הונן ה ד ע ת .ק ו ל ה׳ ע ל המים זו ת ש ו ב ה שנמשלה ע ל מים כמים ד כ ת י ב וישאבו המים כ נ נ ד הרוצה רבים כ נ ג ד ת ש ל י ך ב מ צ ו ל ו ת ים ב ת ש ו ב ה • ה׳ כ ל ה ט א ת ם כ נ ג ד חנון - — 56 ה מ ר ב ה ל ס ל ו ה .ק ו ל ה׳ בכה ש נ א מ ר ו ג א ל ת י צעד, ולעתיד א ת כ ם נ ז ר ע נטויה ברב כהו כגגד ג ו א ל י ש ר א ל ׳ קול ה׳ בהדר ל ה ד ר הולים ב ר פ ו א ת ם כגגד רופא הולי עמו י ש ר א ל ,וירקידם כמו ע ג ל ל ה ר ל ב נ ו ן ולהר שריון כמה ש נ א מ ר ההרים רקדו כ א י ל י ת וכך א ל ו כעגלים וכבני מזדעזעים ראמים שמרקדין׳ קול ה׳ שובר ארזים כגגד ב ר כ ת השנים ש מ ש ב ר מםקיעי שעדים ומקטיני א י פ ו ת ו ע ש י ר י ש ל ו ה שהן כארזים ומכרך עולמו ומביא זול ל ע ו ל ם ושובר מטה ר ש ע כ נ ג ד מברך השנים .וישבר ה׳ א ת ארזי הלבנון ש מ ש ב ר שדי א״ד ,שהן גבוהין כארז ש נ א מ ר כגובה ארזימ אשר גבהו ומקבץ ג ל י ו ת מתוכן כ נ ג ד מ ק ב ץ נדה׳ עמו י ש ר א ל .קול ה׳ ח ו צ ב ל ה ב ו ת ש נ ה צ ב ו מ ת ו ך התורה שנמשלה כאש שנאמר ה ל א כ ה דברי כ א ש ו כ ת י ב כי ב א ש ה׳ נ ש פ ט כנגד מלך אוהב הדינים א ש אלו צ ד ק ה ו מ ש פ ט .קול ה׳ יהיל מדבר אליו הרשעים ש מ נ ו ק י ם מצור ,כמדבר והקב״ה מ ה ל ה ל א ו ת ם מדבר להם קדש המים כנגד מכל כגגד ש ו ב ר אויבימ׳ יהול ה' הצדיקים ב ג ל ו ת הדומה ל מ ד ב ר ק ד ש שחסי־ו ש נ א מ ר וישב העם ב ק ד ש ו כ ת י ב ו ל א היה מים ל ע ד ה והזרו המים בזכות מ ש ה ואהרן כ נ ג ד מ ש ע ן ומבטח ל צ ד י ק י ם .קול ה׳ יחולל א י ל ו ת שיוליד מושיעים ל י ש ר א ל ש נ מ ש ל ו ל א י ל ו ת ד כ ת י ב דומה דודי ל צ ב י או ל ע ו פ ר האבלים ו כ ת י ב מ ש ו ה רגלי ונתיב כאילות מה נאוו ע ל ההרים רגלי מ ב ש ר .ויהשוף יערות ש מ ת י ש ג נ ו ר ת א״ד .שנמימלו ל ע צ י היער ש נ א מ ר ו נ ק ף ס נ נ י היער בברזל, ובהיכלו כלו אומר כבוד כיון ש י נ ו א מ ש י ה ויפרע מא״ר ,מיד נ י ת המקדש נ ב נ ה ל כ ך אומר א ל ה י דוד ובונה י ר ו ש ל י ם .ד״א קול ה׳ י ה ו ל ל א י ל ו ת כיון שהקכ״ה נותן קולו מיד מ ת ה ל ה ל ו ת ה א י ל ו ת הן אילנות׳ ומיבש א ל ה ואלון׳ ויחשוף יערות ש מ נ ש י ר העלין ש ל א י ל נ ו ת א ו ת ן ו ח ו ש ף ק ל י פ ת ן כד״א מ ח ש ו ף ה ל ב ן .ה' ל מ ב ו ל י ש ב ש י ש נ כדין עם הרשעים ו ש מ ע ת פ ל ו ת ש ל באי ה ת י ב ה ,ש נ א מ ר ויזכור אלהימ א ת נח ל נ ך נאמר ש ו מ ע ת פ ל ה .ו י ש נ ה׳ מ ל ך ל ע ו ל ם ש נ ת י ש ב ה ד ע ת ו ב ק י ב נ ו ש ל נ ח ורהם ע ל נ ל העולם ש נ א מ ר וירח ה׳ א ת ריח הניחוח כ נ ג ד ש א ו ת ך ל ב ד ך ביראה נ ע ב ו ד .ה׳ עוז ל ע מ ו יתן כ נ ג ד נאמר ט ו ב ה ש ל תורה ש נ א מ ר כי ל ק ח הטוב ש מ ך ו ל ך נ א ה ל ה ו ד י ת .ה׳ טוב נתתי לכם לכך יברך א ת עמו ב ש ל ו ם כ נ ג ד ע ו ש ה ה ש ל ו ם ) .מדרש ת ח ל י ם כ״י מזמור כ״ט( אגדת עולם קטן ת נ ו ר ב נ ן ברייתו ש ל ע ו ל ם כעין ברייתו ש ל א ד ם נ ב ר א * ( ש כ ל מ ה ש ב ר א הנןב״ה ב ע ו ל מ ו ב ר א ב א ד ם .רקיע ר א ש ו ש ל א ד ם ח מ ה ו ל ב נ ה הם עיניו ש ל א ד ם ׳ כוכבים הם ש ע ר ר א ש ו ש ל א ד ם . א מ ר רב י״ב מזלות ב ר א הקב״ה בעולם כולם ברא ב א ד ם .ט ל ה . כ ש ם שגוזזין א ו ת ו ב כ ל ש נ ה ו מ ג ד ל ש ע ר ו כ ך בני א ד ם מ מ ת פ ר י ן ש ע ר ם ו מ ת ג ד ל .ש ו ר צוארו ש ל א ד ם כ ש ם ש ה ש ו ד ג ו ש א ע ו ל ע ל צוארו כ ך ב נ י א ד ם נושאין ע ו ל ע ל צואריהם שנאי ישתרגו עלו ע ל צוארי .ת א ו מ י ם ש ת י כ ת ם י ם ש ל א ד ם .ס ר ט ן ידיו ו א צ ב ע ו ת י ו ש ל א ד ם ש כ ן סרטן זה יוצאין ידיו ורגליו מזה ו מ ז ה . , ש ל אדם ש נ א אשר לבו כלב האריה. אריה לבו ב ת ו ל ה כשם שהבתולה ת ע ד ה כליה ו ה כ ל רצין אחריה כ ך בטנו ש ל א ד ם כ ל מ ע ד נ י עולם נכנסין ב ה . מ א ז נ י ם ידיו ורגליו ש ל א ד ם עולין מכאן ויורדין מ כ א ן .ע ק ר ב כעסו ש ל א ד ם מה עקרב כועס והורג א ף א ד ם כ ו ע ס והורג .ק ש ת אמתו ש ל אדם שנא׳ ותשב באיתן ק ש ת ו .גדי כ ש ם שהגדי רואה ע ש ב ואינו רואה גדר כ ך ב נ י א ד ם רואין מה ה ס עושין ואינם יודעין מה ש נ ו ל ד ב ו .ד ל י פ ע מ י ם מ ל א ופעמים חסר כ ך בני א ד ם פ ע מ י ם מ ל א י ם ו ס ע ט י ס ח ס ר י ם .ד ג י ם כ ש ם ש ה ד ג י ם ש ט י ם מ ס ו ף ים ועד סופו כ ך ב נ י א ד ם הולכין מסוף ה ע ו ל ם עד ס ו פ ו . ב ר א הקב״ה ר ו ח ר ע ש ו א ש כ ו ל ם ב ר א ב א ד ם .רוה נ ש מ ת ו ש ל א ד ם כ ש ם שהרוח ס ו ב ל כ ל העולם כך נ ש מ ת ו ש ל א ד ם ס ו ב ל ת ג ו פ ו .ר ע ש י ר א ת ו ש ל א ד ם ש נ א י ובעבור ת ח י ה י ר א ת ו ע ל פניכם ואומר רגזו ו א ל ת ח ט א ו ,ו א ץ רוגז א ל א ס ע ר ש נ א ׳ חםרגיז ארץ מ מ ק ו מ ה .א ש נ ש מ ת ו ש ל א ד ם ש נ א מ ר נ ר אלהיט נשמת אדם. ש ת י נ ש מ ו ת י ש ב א ד ם ר ו ח ו נ ש מ ח ׳ רוח הולך מסוף ה ע ו ל ם ע ד ס ו פ ו והוא חולם ו נ ש מ ח י ו ש ב ת בחדרי חדרים שנאמר נר אלחיס נ ש מ ת א ד ם ח ו פ ש כ ל חדרי ב ט ן ׳ ו כ ש ש נ י ה ן יוצאין מן האדם מיד ה ו א מ ת .ב ר א הקי״ה ב ע ו ל ם ע נ ן ק ש ת ב ר ק ״( עיין א ב ו א לר״נ פ ר ק ל ״ א . לפיד שלג — — 58 מ ט ר וכולם ב ר א ב א ד ם .ענן מ י ת ת ו ש ל א ד ם ש נ א ׳ כ ל ה ענן וילך. ברק ל פ י ד עיני ש ל א ד ם אש. ש נ א י פניו כ מ ר א ה ברק ועיניו כ ל פ י ד ק ש ת בריתו ש ל א ד ם ש נ א ׳ ז א ת א ו ת ה ב ר י ת ו ב א ד ם נ א מ ד ברית ש נ א ׳ והיתד ,בריתי ב ב ש ר כ ם ל ב ר י ת ע ו ל ם .ש ל ג הם עונותיו ש ל אדם ש נ א מ ר א ם יהיו חטאיכם כ ש נ י ם כ ש ל ג ילבינו ו כ ש ם ש ה ש ל ג מיד י ע ש ה מהם מים והולכים לים כ ך עונותיו ש ל א ד ם ת ש ל י ך ב מ צ ו ל ו ת ים כ ל מיד כ ש י ע ש ה ת ש ו ב ה ימשו לים ש נ א ׳ ה ט א ת ם .מטר מה מטר יורד טיפין ע ד ש מ ג י ע ו ת ל א ר ץ ואין נ ו ג ע ו ת זה בזה כך ד מ ע ו ת ש ל א ד ם יורדין ואינן נ ו ג ע ו ת זה בזה ע ד להיים שנ׳ עיני ירדה מים .ועיר ב א וראי .׳מכל מה ש ב ר א הקב״ה בארץ ב ר א ב א ד ם ׳ ארץ יש ב ה ה ר י ם ו ג ב ע ו ת גדולות והיות דומה ל ג ב ע ו ת ׳ לשדות׳ ו ק ט ג ו ת וכולם ושדות יערים ברא באדם. אילנות כשהוא יושב כ ש ה ו א עומד דומה להרים ׳ כ ש ה ו א ש ו כ ב דומה שער ראשו וזקנו ד ו מ ה ליער ה ע צ י ם , היות גדולות ו ק ט נ ו ת הם כ נ י ם ו פ ר ע ו ש י ם .ארץ ש ב ה נהלים ומים ׳ מים מלוחים מים חמים מים קרים מים מתוקין וכולם ב ר א ב א ד ם .ים כריסו ש ל א ד ם ׳ נ ח ל י ם וושט ש ל א ד ם מה הנהלים הולכים א ל הים מלא כך וושט ואינו א ו כ ל ו ש ו ת ה וכריסו אינו מ ת מ ל א .מים מלוחים יוצאים מעיני ש ל א ד ם ׳ מים קרים מאפיו ׳ מיס מרים מאזניו ׳ מים מתוקים מפיו• ארץ יש בד ,ק ו ר ו ח ו ם ורוחות מדבר וישוב וכולם ברא ב א ד ם .רוחות קרים והמים כ ש ה ו א פותח ונופח יצאו פיו ו נ ו פ ח יצאו ממנו רוחות ממנו רוחות קרים׳ ו כ ש ה ו א פ ו ת ח ח מ י ם .מדבר וישוב פניו ש ל א ד ם ,מה הישוב יש ע י נ י ת ו א י ל נ ו ת א ף פניו ש ל א ד ם יש בהם נקבים קטנים דומין ל מ ע י נ ו ת ׳ ושערותיו דומין ל א י ל נ ו ת .מדבר אין בו מ מ ש ש נ א ׳ ארץ ציה ו צ ל מ ו ת ׳ א ף ב ט נ ו דומה ל מ ד ב ר .אמר ר ב מ א ת י ם וארבעים ו ש מ ו נ ה איברים י ש ב א ד ם ל ב ו ש ק ו ל כ נ ג ד כולם*( ש נ א ׳ ויי׳ יראה ל ל ב ב .מה א ד ם רואה א ף ה ל ב רואה ש נ א ׳ ולבי ר א ה הרבה חכמה ו ד ע ת .מה א ד ם ש ו מ ע א ף ה ל ב ש ו מ ע שנא׳ ו נ ת ת ל ע ב ד ך ל ב ש ו מ ע .א ד ם מ ד ב ר א ף ה ל ב מדבר ש נ א ׳ ודברתי אני עם ל ב י .מה א ד ם מ ה ל ך א ף ל ב מ ה ל ך ש נ א מ ר ל א ל ב י ה ל ך .מה אדם ה ו ש ב א ף ה ל ב ה ו ש ב שנאמר רבות *( ע״, מ ה ש ב ו ת ב ל ב א י ש .מה א ד ם יודע ק ה ל ם ר נ ה פ י ס ק א דברתי אני עם לבי. א ף ה ל ב יוד;! — — 59 ש נ א ׳ ל ב יודע מ ר ת נ פ ש ו .מה ה א ר ס עוסק א ף ה ל ב עוסק ש נ א י והיו הדברים ה א ל ה ע ל ל ב ב ך .מה א ד ם כ ו ת ב א ף ה ל ב כ ו ת ב שנ׳ כ ת ב ם ע ל ל ו ח ל ב ך .א ד ם מ ר פ א א ף ה ל ב מ ר פ א ש נ א ׳ חיי ב ש ר י ם מרפא. לב אדם מ ט פ ש אף חלב מ ט ם ש ש נ א מ ר וילכו ב ש ר י ר ו ת ל ב ם הרע ואין שרירות א ל א ט פ ש ו ת .מח א ד ם ש ש א ף ח ל ב ש ש ש נ א ׳ וראיתם ו ש ש ל ב ב כ ם . מח א ד ם ש מ ח א ף ח ל ב ש מ ח ש נ א י ל ב ש מ ח ייטיב פ נ י ם .מח א ד ם טוב א ף ח ל ב טוב מ ש ת ה ת מ י ר .אין א ה ב ה א ל א ב ל ב בכל לבבך ׳ בלבבך. ש נ א ׳ וטוב ל ב שנא׳ ו א ה ב ת א ת ה׳ א ל ח י ך ואין ש נ א ה א ל א ב ל ב ש נ א מ ר ל א ת ש נ א א ת א ח י ך ו כ ל דבר ב ע ו ל ם חוא ת ל ו י ב ל ב לכך כותב נם א ת כל ח ע ו ל ס נ ת ן ב ל ב ם .א מ ר רב רמ״ח איברים קבועים בו ב א ד ם ומכולם הלשון נ ו ת נ ת ה ש ב ח למי ש א מ ר והיה חעולס ואעי׳פ ש כ ת ו ב כ ל ע צ מ ו ת י ת א מ ר נ ה ה׳ ל ל מ ד ך ש כ ו ל ם משבהין ל ש מ ו אעפ״כ ה ל ש ו ן גורמת ו מ פ ר ש ת ש נ א ׳ ולשוני ת ה ג ה צ ד ק ך .ואמר רב ל ש ו נ ו ש ל א ד ם דומה לים *( מה הים ע ו ל ה ו מ ת ג ב ר א ף ל ש ו ן עולה ומתגבר מה חים יחרץ א ף ל ש ו נ ו י ח ר ץ .מה הים מסעיר א ף ל ש ו ן מ ס ע י ר . מה חים מסריח א ף ל ש ו ן מסריח .מה הים פ ו ל ט א ף ל ש ו ן פ ו ל ט . מה הים מ צ פ צ ף א ף ל ש ו ן מ צ פ צ ף .מה הים ה כ ל מתיראין ממנו א ף ל ש ו ן הכל מתיראין מ מ נ ו .מה הים ממית א ף ל ש ו ן מ מ י ת .מה הים יגרש ר פ ש וטיט א ף לשון יגרש ר פ ש וטיט ויגרשו ל ג י ה נ ס . א ס א ד ם עוסק ב ל ש ו נ ו ב מ ל ש נ י ו ת נ ט ר ד מן ה ע ו ל ם ש נ א מ ר יכרת הי כ ל ש פ ת י חלקו ־ .,ואם עוסק ב ל ש ו נ ו בדברי תורה זוכה לחיים ש נ א ׳ כי היא חייך ואורך ימיך ל ל מ ד ך ש ב ח ר הקב״ה ב י ש ר א ל מ כ ל ה א ו מ ו ת ונתץ ל ה ם התורה לעסוק בה כדי שיזכי לחיים ש נ א מ ר כי היא חייך ו א ו ר ך ימיך וכתיב כי היים הם למוצאיהם ו ל כ ל בשרו מ ר פ א . *( עיין מדרש א״ב דר׳ ע ק י ב א נ ו ס ח א א׳ אוח תם q"bbבנה״מ חייג דן> . !3 א ג ד ת א דשמעון כ י פ א אהרי הדברים ויהי האלה ויגדל מ ר י ב ה בין הנוצרים ובין יהודים״ כי כ א ש ר ר א ה ה נ ו צ ר י א ת יהודי ה ר ג א ו ת ו והצרה היתד. הולכת ותוקפת ולרבבות ׳ בישראל עד וימנעו א ת כיום ישראל שנעשה אך אמונתם מתהזקת בשנים שלשים שנה׳ הנוצרים ויתאספו לאלפים מ ל ע ל ו ת ל ר ג ל והיתד ,צרה ג ד ו ל ה בו ה ע ג ל ו ל א היה יודעים מה ל ע ש ו ת . ו ה ו ל כ ת ויצאו ש נ י ם עיטר א נ ש י ם עשר מלכיות ויתנבאו בתיך המחנה ויתהלכו נביאותיהם, ויטעו י ש ר א ל אחריהם והם היו א נ ש י ש ם ויחזקו א ת א מ ו נ ת ישו כי אמרו ש ה ם ש ל ו ה י ו ו י ת ל ק ט ו אחריהם ע ם רב מבני י ש ר א ל .ויראו ההכמים א ת ה ד ב ר ה ר ע הזה וירע ל ה ם מ א ד ויאמר א י ש א ל רעהו אוי ל נ ו כי ח ט א נ ו שבימינו א נ ח נ ו ואבותינו נ ח י ת ה הרעה ז א ת ב י ש ר א ל ויצר ל ה ם מ א ד וישבו ויבכו אשר ל א שמעו ו י ש א ו עיניהם א ל ה ש מ י ם ויאמרו א נ א ה׳ א ל ה י ה ש מ י ם ת ן ל נ ו ע צ ה מ ה ל ע ש ו ת כי א נ ה נ ו ל א נ ד ע מה ל ע ש ו ת ו ע ל י ך עינינו כי נ ש פ ך דם נקי ב ק ר ב ע מ ך י ש ר א ל ע ל א ו ד ו ת א ו ת ו ה א י ש ,ע ד מ ת י יהיה זה ל נ ו ל מ ו ק ש ש ת ח ז ק יד הנוצרים עלינו והורגים א ו ת נ ו כ מ ה וכמה ו א נ ח נ ו נשארי' מ ע ט ובעון מוקשי ע מ ך ב י ת י ש ר א ל נ ע ש ה ז א ת ו א ת ה ל מ ע ן ש מ ך תן לנו עצה מה לעשות להיות נבדלים מ ע ד ת הנוצרים. ויהי ב כ ל ו ת ם ל ד ב ר ריקם זקן א ה ד מן הזקנים ו ש מ ו ש מ ע ן כ י ם א והיה מ ש ת מ ש ב ב ת קול ויאמר ל ה ם ש מ ע ו נ י אחי ועמי א ם ט ו ב בעיניכם דברי א ב ד י ל א ת ה א נ ש י ם ה א ל ה מ ע ד ת בני י ש ר א ל ו ל א יהה ל ה ם ח ל ק ו נ ח ל ה ב ק ר ב י ש ר א ל א ך א ם ת ק ב ל ו ע ל י כ ם א ת ה ע ו ן ,ויענו כ ל ם ויאמרו נ ק ב ל ע ל י נ ו העון א ך כ א ש ר ד ב ר ת ע ש ה .וילך ש מ ע ו ן בן כ י ם א ב ת ו ך ה ה י כ ל ויכתוב א ת ה ש ם ה ג ד ו ל ויקרע ב ש ר ו ו י ש ם ה כ ת ב ב ת ו כ ו ויצא מן ה מ ק ד ש ויוציא א ת ה כ ת ב וילמוד א ת ה ש ם וילך א ל עיר מטרופולין ש ל הנוצרים ויצעק ב ק ו ל גדול ויאמר כ ל מי שיאמין בישו י ב א א ל י כי א נ י ש ל ו ח ו ׳ ויאמר ל ה ם מה א ו ת א ת ם מ ב ק ש י ם מ מ נ י ,ויאמרו ה א ו ת ו ת א ש ר ע ש ה ישו בחייו ע ש ח ל נ ו גם א ת ה .ויאמר הביאו לי מ צ ר ע ,ויביאו ל ו ׳ ו י ש ם ידיו ו ה נ ה גרסא׳ ויאמר ל ה ם ע ו ד ה ב י א ו לי מ ת א ח ד ׳ ויביאו ל פ נ י ו ו י ש ם - - 61 ידיו עליו ויהי ויעמוד ע ל ר ג ל י ו .ויראו ה א נ ש י ם ה א ל ו ויפלו ל פ נ י ו א ר צ ה ויאמרו ל ו ב א מ ת א ת ה ש ל ו ח ו ש ל ישו כי ה ו א ע ש ה ל נ ו כ ך בחייו • ויאמר ל ח ם שמעון כ י פ א א נ י ש ל ו ח ו ש ל י ש ו והוא צוד! ע ל י ל ל כ ת א ל י כ ם .ה ש ב ע ו ל י א ם ת ע ש ו כ כ ל א נ י מצוד .א ת כ ם .ויענו כ ל ם ויאמרו כ ל א ש ר ת צ ו נ ו נ ע ש ה ׳ ויאמר ל ה ם ש מ ע ו ן כ י ם א דעו כי ישו היה ש ו נ א ש ל י ש ר א ל ו ת ו ר ת ם כ מ ו ש נ ב א י ש ע י ה ׳ ה ד ש י כ ם ועוד דעו ל כ ס ש א י נ ו ח פ ץ ב י ש ר א ל כמו ומועדיכם ש נ א ה נ פ ש י ש נ ב א ה ו ש ע ׳ כי א ת ם ל א ע מ י ,ו א ף ש י ש בידו ל ע ק ו ר א ו ת ם מן ה ע ו ל ם ברגע א ה ד מ כ ל מקום ל ה ג י ה א ו ת ם כדי שיהיה ורוב ענוי ה ג ד ו ל ש ה י ה אינו רוצה ל כ ל ו ת ם א ך ה ו א רוצה לזכרון לדורי ד ו ר ו ת . תלייתו וסקילתו ס ו ב ל כ ל היסורים כדי ל פ ד ו ת א ת כ ם מן הגיהנם ׳ ו ע ת ה ה ו א מזהירכם ומצור .ל כ ם ש ל א ת ע ש ו עוד ר ע ה ל ש ו ם יהודי ו א ם יאמר יהודי ל נ ו צ ר י ל ך עמי פ ר ס ה י ל ך עמו ש ג י פ ר ס א ו ת ׳ ואם יכנו יהודי ע ל להי ה ש מ א ל נ ט ה ל ו גם ל ה י הימין כדי ש י א כ ל ו ש כ ר ם ב ע ו ל ם הזה ו ב ע ו ל ם ה ב א יהיו נדונים ב ג י ה נ ם ,ואם תזכו ל י מ ב ת עמו ת ע ש ה כך והנה הוא מצוד .ע ל י כ ם במחיצתו, ש ל א ת ח ו ג ו א ת ה ג ה מ צ ו ת א ך ת ה ו ג ו א ת יום מיתתו ,ובמקום ה ג תחוגו השבועית ובמקום ח ג ה ס כ ו ת א ר ב ע י ם יום תהוגו תחוגו אשר נמול ב ו . אך אם ועלר ,ל ר ק י ע א ח ר כ ך ״ משנסקל א ת יום ל י ד ת ו וביום שמיני ל ל י ד ת ו ויענו כ ל ם ויאמרו כ ל א ש ר תשאר אצלנו׳ ויאמר א נ כ י א ש ב דברת געשה ביניכם א ם ת ע ש ו לי כ א ש ר צוד .ע ל י ל ב ל ת י ל א כ ו ל ש ו ם מ א כ ל ר ק ל ח ם צר ומים ל ח ץ ועליכם מנדל ל ב נ ו ת לי ויאמרו כ ד ב ר ך כן נ ע ש ה , ו א ש ב בו ב ת ו ך העיר ע ד יום מותי, ויבנו ל ו מ ג ד ל ויתנו ל ו ה מ ג ד ל ל ד י ר ה ויתנו ל ו חק ד ב ר יום ביומו ע ד יום מ ו ת ו ל ה ם ומים ו י ש ב ב ת ו כ ו . ויעבוד א ת א ל ה י א ב ו ת י נ ו *( ל י £ א ב ר ה ם יצחק ויעקב ע־וח ה ח כ ם של״ל ז״ל ידי ג א ו נ י ם ק ד מ ו נ י ם לן> נ 107נמצא כ ת ו ב כיםא י ס ד כ ד ר של יוס ה כ פ ו ר י ס א ת ; שמעון בן נישא שקורין ק׳ פירו : י ם ה מ י ג ' ד ף ו י ע ש פ י ו ט י ם *( 202ו ב ק פ ר ק ו ק מעשה במחזור וו־טר׳ כ״י נ ש ם ר ב נ ו ת ם ששמעון ת ה ל ת ,ובפירוש ה מ ח ז ו ר משנת ה׳ ס ״ א כ< מרומי עשה השבח הזה ) א ת ; ח ה ל ה ( ל א ח ר שתקן ל ה ס א מ ו נ ת ישו ושש עצמו נ מ ג ד ו ל רומי כ ל •מיו נ ל ח ם צר ו מ י ס ל ח ץ .ו ח כ ם גרעטץ כהב נמכחנ ע ת י של ה ר ב בפירושו דוקטור פלאנקל ע ל ת פ ל ת נשמת: מצאתי כי שמעו; בן כ י ס א ׳ ס ל ו ,ושנפירוש סדור ה ת פ ל ה מ נ ה ג טריוויש כ״י נמצא נ ס כ ן : יסד נשמת עד מ ׳ ידמה לן. ט ' 21 T שר׳ ה י ק טריוויש רשם כ מ ע ת ׳ מ ר ב נ ו יהודה נ ר י ע ק ב שר׳ שמעון בן כ י פ א — — 62 ל ר ו ב מ א ד ו י ש ל ה ם ב כ ל ג ב ו ל יימראל למען יהיה לו לזכרון ב כ ל דור ודור וכל פיוטיו א ש ר ע ש ה ש ל ח ל ר ב ו ת י ו .וישב שמעון כ ת ו ך ה מ ג ד ל ש ש שגים וימת ר צ ו ל ק ב ו ר א ו ת ו ב מ ג ד ל ויעשו כ ן .א ה ר כך בנו עליו בגין מכוער ועדיין מ ג ד ל זה ברומי וקורין א ו ת ו פ י ט ר ו ה ו א ש ם ש ל אבן ש י ש ב ש ם ע ל האבן ע ד יום מ ו ת ו . מדרש ה׳ ב ח כ מ ה יםד ארץ ) נ ו ס ח א ב׳( ה ׳ ב ח כ מ ה י ס ד א ר ץ .ו ג ו ׳ ש ב ר א הק״בד• א ת ה ע ו ל ם כ י ל ו ד א ש ה מה הילוד הזה ב ת ה י ל ה מ ת ח י ל מטיבורו ו מ ש ם הוא מ ת ח י ל והולך כ ך העולם התחילו הק״בה מטיבורו ו מ ש ם ג מ ת ה לכאן ו ל כ א ן . והיך טיבורו זו י ר ו ש ל י מ ,טיבורו עצמו זו המזכה! ולמה ק ר א ש מ ו אבן ש ת י ה ש מ מ נ ו ה ו ש ת ת העולם כולו ׳ וברא הק״בה ב י ת ה מ ק ד ש ל מ ט ה ש כ ג ג ד ו ב י ת ה מ ק ד ש ל מ ע ל ה מכוונין זה כ נ ג ד זה ש נ ׳ ת ב י א מ ו ו ת ט ע מ ו בהר נ ה ל ת ך מכון ל ש ב ת ך מכוון כ נ ג ד ש ב ת ו ׳ ובזמן שהיה ב׳׳ה קיים היה כ״ג מקריב ומקטיר ל מ ט ה ומיכאל כנגדו מ ל מ ע ל ה מקריב ומקטיר וכשההריב ב״ה אמר הק״בה ל מ י כ א ל מ י כ א ל הואיל ו ה ח ר ב ת י א ת בית ו ש ר פ ת י א ת היכלי ושוממתי מקדשי והרסתי א ת מזבחי א ל ת ק ר ב ל פ נ י ל א ב ד מ ו ת שוורים ו ל א ב ד מ ו ת כ ב ש י ם אמר ל פ נ י ו רבש״ע ובניך מה ת ה א עליהן אמר לו הקרב ל פ נ י זכיותיהן ו ת פ ל ו ת י ה ן ו נ ש מ ו ת ש ל צדיקים הגנוזים ת ח ת כ ס א הכבוד ו ת י נ ו ק ו ת ש ל ב י ת רבן ואני מ כ פ ר עונותיהן ש ל י ש ר א ל ו כ ש א נ י מ ש מ ח ש ל מטה אני מ ש מ ח ש ל מ ע ל ה ש נ ׳ כ ה א מ ר ה׳ חנני ש ב ש ב ו ת א ח ל י יעקב א ה ל ל א נ א מ ר א ל א א ח ל י א ח ד ל מ ט ה ו א ח ד ל מ ע ל ה ומשכן ל א נ א מ ר א ל א מ ש כ נ ו ת י ו משכן ל מ ע ל ח ומשכן למטח, ו נ מ ת ח עיר ע ל ת ל ח זו ש ל מ ט ח וארמון ע ל מ ש פ ט י י ש ב זו ב י ת ש ל מ ע ל ח . כ ו נ ן ש מ י ם ב ת ב ו נ ה ׳ כיון שחרבו ישרי פ ש ע י ם וחטאים ו ע ל ו אויביהם להחריב ירושלים ו כ ש ע ש ו כרצונם וחחריבו ו ש ב ו ח ת ח י ל ח ב ת ק ו ל צווחת ו א ו מ ר ת ב פ ש ע יעקב כ ל ז א ת וגו׳ נזדעזע יעקב ממקומו ו נ ש ת נ ה איקוניו ש ב כ ס א הכבוד ו ע מ ד ח נ ש מ ת ו ל פ ג י הקב״ה ו כ פ ף קומתו והתחיל צועק ומיילל ל פ נ י הקב״ה ואמר רבונו ש ל ע ו ל ם מ ה פ ש ע י ומה ח ט א ת י ומה סרחוני מיד עמדו כל מ ל א כ י ה ש ר ת והקיפו יעקב אבינו ו נ ש מ ת ו ש ל צדיקים וחתחילו ומייללים בוכים ל פ נ י הקב״ה אמרו ל פ נ י ו רבונו ש ל עולם א ת ה כ ת ב ת — 64 בתורתך עד שלא יברא - ה ע ו ל ם ויעקב א י ש ,ת ם ועכשיו ב פ ש ע יעקב כ ל ז א ת ׳ רבונו ש ל ע ו ל ם ל א נ ט ה יעקב מ י ר א ת ך ל א לימין ו ל א ל ש מ א ל ו ל א ע ו ד א ל א ש ב א אביו ל ב ר כ ו והיה מ ת י י ר א ואמר א ו ל י י מ ו ש נ י א ב י .פ ת ח יעקב ואמר רבונו ש ל ע ו ל ם זכור ב ר י ת ש כ ר ת עמי שנ׳ וזכרתי א ת ב ר י ת יעקב ו ל א עוד א ל א א ת ה נ ש ב ע ת לי שאין א ת ה מ א ב ד א ת בני ש נ ׳ זכור ל א ב ר ה ם ל י צ ח ק ו ל י ש ר א ל ע ב ד י ך ונו׳ בשמך ל ה ם אמר לו נשבעת הקב״ה יעקב מוטב ש י ת ל ו א ת ע ו נ ו ת י ה ם ב ך כרי ש י ש ל ה ם ת ו ח ל ת ויש מ נ י ו ת י ה ן ל ה ג ן ע ל י ה ם .ו ל א י ת ל ו ב ע צ מ ן שאין יכולין ל ע מ ו ד ב מ ר ת הדין מ ו ט ב ש י ת ל ו ב ך כדי ש י ה א ת ו ה ל ת ב ז כ ו ת ך ו נ כ פ ר עליהם ב ש ב י ל ך ש ל א 4 י ת ל ו ב ע צ מ ן כ ש פ ש ע י ה ם הרבה ואינן כ ו ל י ן ל ס ב ו ל א ל א ב ש ב י ל ך א נ י כ כ פ ר ע ל י ה ן .ב ד ע ת ו ת ה ו מ ו ת נבקעו׳ כ ר ת הקב׳׳ה עמם ב א ו ת ה ש ע ה שאינן נכנסין ב נ י ה נ ם ואין ל ה ם שעבוד א ל א מלכיות שהן קשיץ יותר מ ד י נ ה ש ל גיהנם ׳ ]גיהנם[ קרואה ע מ ו ק ה ו מ ל כ י ו ת יותר מ מ נ ה ׳ גיהנם קרואה עמוקה ש נ ׳ ע מ ו ק ה מ ש א ו ל מה ת ד ע וכן ה ו א א ו מ ר וירדו הם ו כ ל א ש ר ל ה ם חיים ש א ו ל ה ואין ירידה א ל א למקום עמוק׳ ומלכיות נקראו יותר מ מ נ ה .ו מ ת ה ו מ ו ת ה א ר ץ ת ש ו ב .ת ע ל נ ו אין ת ח ו מ ו ת ח א ר ץ כאן א ל א מלכיות מלמד שאינו אלא אחת מ ל כ י ו ת יוצאים מזו ו נ כ נ ס י ן ל ז ו ׳ זו מ נ ח ת ן וזו ת ו פ ס ת ן ׳ ב ב ל מ נ ח ת ן יון מ נ ח ת ם ואדום ת ו פ ס ת ם והקב״ה ע ת י ד ל א ב ד ו ע ל ידי י ש ר א ל הה"ד באדין דקי כ ה ד א וגו׳ ואין ה א ב ן האמור כאן א ל א ישראל ש כ ך ב ל ע ם מ ת נ ב א וירא א ת הקני זה יתרו .ושים ב ס ל ע ק נ ך א ל ו ישראל ממלאים ש נ ד ב ק ב ה ם ו י ש ר א ל עתידין א ת ה ע ו ל ם כולו שנאמר להיות ו א ב נ א די ל ב ד ם אימה והם מ ה ת ל צ ל מ א וגו׳ ו י ש ר א ל מ ת ע ל י ם ל מ ע ל ה ל מ ע ל ה שנ׳ ת ש ו ב תחיינו וגו׳׳ וחזר ה ק נ י ה ע ל כ ל ה מ י ד ו ת ל ת ן ל ה ם ל י ש ר א ל ו ל א מ צ א ל ה ן כ ת ו ר ה ש כ ל מי ש ה ו א ע ו ס ק בתורה ואםילו היו מכוערים מעשיו התורה מושכתו ל י ר א ה ועוד כנר ש א י נ ו כ ב ה שני כי נר מצוד ,ו ת ו ר ה אור ו ג ו ׳ . ה׳ כ ח כ מ ה י ס ד א ר ץ ׳ כ ש ב ר א הקב׳׳ה ע ו ל מ ו ברהמיס ב ר א א ו ת ו ו א ל מ ל א רהמיו הרבים ל א ה ע ו ל ם מתקיים ש כ ל ד ב ר ודבר ש ב ר א הקב״ה ב ר א כ נ נ ד ו ו נ ת ן א י מ ת זה ע ל זה ב ו א י ש ר א ל ב ר א כ נ ג ד ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ו א י ל מ ל א רחמיו ו ת ק נ ה ש ת י ק ן היו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם בולעין א ת י ש ר א ל ל פ י ש ע ה ש ח ן חיים ש כ ן דוד מ ש ו ר ר ל ו ל א ה ׳ ש ה י ה ל נ ו ונו׳ אזי חיים ב ל ע ו נ ו וגו׳ ומה ת ק נ ה תיקן הקב׳׳ה ב ר א — — C5 להן ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם שרים ל מ ע ל ה וברא כ נ ג ד ן י ש ר א ל ו ב ר א להן ט י כ א ל ו ג ב ר י א ל שרי יימראל ו ה פ י ל 'אימתן ע ל שרי א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ובזמן ש י ש ר א ל עוברין ע ל רצונו ש ל מקום עומדין ומקטרגין ש־י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ל פ נ י הקנייה ע ל י ש ר א ל ו ע ו מ ד י ן ש ר י י ש ר א ל ב ת פ י ל ה ובתחינה ל פ נ י הקנייה וניון ש י ש ר א ל עושיץ בתפלה ב ב ת י כ נ ס י ו ת ועומדין ובתחנונים תשונה ומשכימין ועומדים ומכוונים א ת ל ב ם ל א ב י ה ם ש נ ש מ י ם מ ת ח ב ר ת ת פ ל ת ן ש ל י ש ר א ל עם ־ ת פ ל ת ן מיד מ ת ר צ ה להן הקכי׳ה ונותן ל ה ם כח ומתגברין ומוציאיץ א ש הם ונותנין א י מ ת ן ע ל שרי א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ו נ ש א י פ ת ן נ ו פ ל ת ע ל השרים נופלת ש ל מ ע ל ה אימה ע ל ]או״ה[ ל מ ט ה ו כ כ ל ש נ ה ו ש נ ה הם עומדים ב ת פ ל ה ביום הכפורים ויימראל מ ת ח נ נ י ם מ ל מ ט ה ו ת ס ל ת ם מיכאל וגבריאל ו ת פ ל ת ן נ כ נ ס ת לפני ע ו ל ה ו מ ת ה ב ר ת עם ת פ ל ת כ ס א ה כ ב ו ד והקב״ה מ נ כ ר מ י כ א ל ו נ ב ר י א ל ונותן ב ה ם כה וגבורה ו א ש ל ה ו ב י ו צ א ובוער ב ש ר י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ומתישין כהן ומסכםכין רוהם ומכשילין א ת הילם והם נכנסין ל פ נ י ה ם מיום הכפורים ו ע ד יום הכסורים ו א ל מ ל א כץ ל א היו י ש ר א ל מתקיימין ימעד ,א ה ת ו ל א היו יכולין ל ע מ ו ד ב פ נ י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם . בדעתו תהומות ו ג ו /ב ר א ה ק ב ״ ה ב נ י ה א ד ם וברא כ נ ג ד ן ש ד י ם ומזיקיץ ו נ ת ן א י מ ת ן ע ל ה ב ר י ו ת ו א ל מ ל א רחמיו הרבים ו ת ק נ ה ש ת ק ן ל ה ם ל א היו ה ב ר י ו ת יכולין ל ע מ ו ד א פ י ל ו ש ע ה א ה ת מ ב נ י המזיקיץ ומה ת ק נ ה ש ת ק ן כ ל ושידין וליליץ. שנה ושנה ב ת ק ו פ ת ניסן ש ר פ י ם מ ת ג ב ר י ן ומרוממין ר א ש י ה ם ל מ ע ל ה והם מפיליץ א י מ ת ן ע ל ה&זיקין ו ע ל ה ש ד י ם ו ע ל ה ר ו ח ו ת ו מ ס נ פ נ י ן נ א נ ר ת ם ע ל בני א ד ם כדי ל ה ס כ ם מנזיקתן שגי ל י ל ה וגו׳ .ב ר א נ א נ ר ת ו י ס ך ל ך וגו׳ ב ה מ ו ת והיות וברא כנגדן ו א ל מ ל א רהמיו הרבים ו ת ק ג ה ש ת ק ן ל א היו יכולין ב ה מ ו ת והיות ל ע מ ו ד מ פ נ י אריות ונמרים ודובים .ומה ]תקנה[ ב ה מ ו ת בהררי א ל ף וכל והוא מ ת ג ב ר ומגביה ה י ש ו ב והיות שוטעין אל תירא מפחד א ר י ו ת ונמרים ורובין תיקן ב ר א כ נ ג ד ן ת ק ו פ ת ת מ ו ז נ ו ת ן הקב״ה כ ח א ת ראשו קולו בבהמות וגוע נעיד ,א ח ת וקולו ה י ל ך ב כ ל ואימתו גופלת ע ל האריות ונמרים ודובים ו ע ל כ ל היות ה ר ע ו ת ע ד ש ג ה ש ל מ ה ו א ל מ ל א כן ל א היתד. הבהמה יכולה ל ע מ ו ד בפני היות ו ט מ א ו ת מהן ב י ש ו ב ומהן חוץ הרעות. לישוב ב י ש ו ב ו א ל מ ל א רהמיו הרבים ו ת ק נ ה ברא עופות טהורות כ ג ג ד ם ס ר ס ועזניה ש א י נ ן ש ת ק ן ל א היו ע ו פ ו ת יכוליץ - - 66 ל ע מ ו ד ב פ נ י פ ר ס ועזניה ומאי ת ק נ ה ש ת ק ן כ ל ת ק ו פ ת נ ו ת ן הקב״ה כ ו < מ י ז ש ד י ו מ ת ג ב ר תשרי ומגביה ר א ש ו ו מ ט פ ש ו כ נ פ י ו ומגביה ונותן קולו ו ה ע ו פ ו ת שומעין-קולו ואימתו נ ו פ ל ת ע ל פ ר ס גדולים וקטנים וכמה היא ועזניה מ ש נ ה ל ש נ ה .ב ר א בים דגי־ם ג ד ו ל ת ו ש ל ג ד ו ל י ש מהן מ א ה פ ר ס ה ו מ א ת י ם ו י ש ש ל ש מ א ו ת פ ר ס ה ו א ר ב ע מ א ו ת פ ר ס ה ו א ל מ ל א רהמיו הרבים ו ת ק נ ה ש ת ק ן ל ה ס •היו גדולים בולעיץ א ת הקטנים ומה ת ק נ ה תקן ב ר א לויתן ב כ ל ת ק ו פ ת ט ב ת מרים ר א ש ו ומגבר עצמו ומסיה במים ומרתיחן ואימתו נ ו פ ל ת ע ל הדגים ש ב י ם ו א ל מ ל א כן ל א היו הקטנים יכולין ל ע מ ו ד ב פ נ י הגדולים הה״ד ח׳ בחבטה .ומניין שכהמיז< ו ל ו י ת ן ע ו ש י ן כן ב כ ל ש נ ה ו ש נ ה וזה״ד ואולם ש א ל נ א ב ה מ ו ת ותורך ועוף ה ש מ י ם וגוי ש י ח ל א ר ץ ותורך ,ש מ א ת א מ ר מהזיקין ט ו ב ה ל ע צ מ ן כשהן ששין אין טחזיקין ט ו ב ה א ל א מודים ל ע צ מ ן ומשכהין מהדרין ומרוממין ל מ י ש א ט ר והיה ה ע ו ל ם .ש ס ו פ ן .ל ח ז ו ר .ל ה י ו ת ע פ ר שנ׳ ה כ ל הולך א ל טקום א ח ד וגו׳ ואין מ ש ת י י ר א ל א הקב״ה ביהודו שיתפאר שטו ו י ת ע ל ה זכרו ש נ ׳ ו נ ש ג ב ה׳ ל כ ד ו ביום ה ה ו א ל כ ך א ט ר שלנ^ה וגוי. וכי המים טן העפר׳ א ת ט ו צ א כמה מים ה ב י א הקנייה כ ש ב א ה מ ב ו ל וכמה גשטים וכולן הוזרים ל ה י ו ת ע פ ר טטנו הן ׳ נבראין ואליו חוזרין הן יעצור במים ויבשו וגוי. כונן שמים ב ת ב ו נ ה ,ב ר א ה ק נ י ה מ ל א כ י ם רהמגים וסבבן ל כ ס א ה כ ב ו ד וברא מ ל א כ י ה ב ל ה והרהיקן ב ק צ ה השמים ש נ ׳ באים מארץ מ*1חק וגו׳ ש א ם היו קרובין ל כ ס א הננו^י ב ש ע ה ש מ ד ת הדין .מקטרג חיו יושבין ומחריבין א ת ה ע ו ל ם כולו ל ס י ש ע ה ו ל א עוד א ל א ש ס ג ר ב פ נ י ה ם שג׳ פ ת ח ה׳ א ת אוצרו וגוי ע ד זו פ ת ח ע ד זי טדיד רהמיו קריבין ומינה הקניה .עליהן מ ל א כ י ם רחמנים ואמר כ ש א נ י זועם תהיו מבקשים מ ל פ נ י רהמים ב ש ע ה ש י ש ר א ל מפליגין ד ע ת ן ואינן עושין רצוני ב ק ש ו רחמים מ ל פ נ י ורחמי קרובים ורבים ש נ ׳ רחמיך רבימ הי ,ו כ ש י ש ר א ל )עושין( מנעיםין אותו הקניה ו מ ב ק ש לההריב ה ע ו ל ם א י ל ו ל א ש ה י א זוכר ב ר י ת יעקב ו ע ק ד ת יצחס ויעקב ע;מד בתפלה ואומר ל פ נ י ו עוברין ע ל מ ק צ ת הן מקיימין מצות אםילו כרמון שגי דברנו ש ל ע ו ל ם א ם י ש ר א ל מ ק צ ת אפילן ריקים ש ב ה ם כ פ ל ה הרמון ר ק ת ך וגו׳ א ב ל שנראין בהם חסידים ל א ו מ י ם ה ט א ת אפילו הסירים א טלאים עונות חוואים ע ד אומות מלאים העולם והטאים שני והסד ל ש מ י ם ,מיד אבות ־ 6 7־ ־ ה ע ו ל ם וחסידים ונביאים וצדיקים מ ת ח נ נ י ם ע ם יעקב ואומרים רבונו ש ל ע ו ל ם ת ת ן א מ ת ל י ע ק ב ונו׳ עליהן ורחמיו ש ל הקב־ה מתנוללין ומקבל שועתן. ב ר ע ת ו ת ה ו מ ו ת וגוי׳ ב ר א הקב״ה ג ן ע ד ן ו ג י ה נ ם ומשקין א ת ה ע ו ל ם כולו ו י ש מקימות שיינם טוב ו י ש מ ק ו מ ו ת שיינם ר ע ו כ ל מקימות ש א ת רואה רוב יינו מבוסם בידוע ש ר ו ב ש ק י י ת ו מנן עדן ומקום ש א ת מ ו צ א רוב יינו רע בידוע שרוב ש ק י י ת ו מ ג י ה נ ם ,ומקום ש א ת רואה סירותיו רעים בידוע ש ר ו ב משקייתו מגיהנמ. ה ב ח כ מ ה י ס ד א ר ץ וגו׳ ׳ ב ר א הקב״ה א ת עולמו בחכמה אין חכמה א ל א תורה ש נ ׳ כי חיא ח כ מ ת כ ם ו ב י נ ת כ ם לעיני העמים. ו א ל מ ל א תורד .ל א חיו ש מ י ם וארץ מתקיימין אפ:לו שעד .ש נ ׳ כ ה א מ ר ח׳ א ס ל א בריתי יומם ונו׳ ו ח ת ו ר ח ל א נ ב ר א ת א ל א ב ש ב י ל י ש ר א ל שיעסקו בה ויקיימו מצותיה ודקדוקיח כדי ל ק ב ל ו ל נ ה ל ב ה חיי ח ע ו ל ס חזח וחיי ה ע ו ל ם ה ב א ש ל א חניח שכרן הקכ״ה ד ב ר ביד י ש ר א ל ש ל א במצור ,ו כ ל כ ך כדי ל ז כ ו ת ן .י ו צ א ל ה ר ו ש מצוד ,בידו ל א ת ח ר ו ש בשור וחמור יהדיו׳ לזרוע מ צ ו ת ל א ת ז ר ע כ ל א י ם ׳ לקצור ל ק ט קצירך ל א ת ל ק ט ׳ לעומר מצוד ,בידו ו ש כ ח ת עומר בשדה, בגורן ל א ת ח ס ו ם שור בדישו ,ל ז ר ו ת מ ע ש ר ראשון ו ב ב י ת ^ מ ע ש ר מן האוצר ,ל ש מ צ ו ת ח ל ח ׳ נוטע מ צ ו ת ערלים ל א י א כ ל ג׳ ש נ י ם , ש ב י ד מ ש כ י ]צ״ל מ צ ו ת ׳ ועיין דברים כ״נ כ״» ו ק ט פ ת מ ל י ל ו ת ב י ד ך ו ח ר מ ש ל א ת נ י ף וגר[ וחרמש ,ל ב צ ו ר ו ל א ת ע ו ל ל -מן היקב מ צ ו ת ]העניק תע0יק ל ו ?[ ׳ ש ח ט ה בהמה מ צ ו ת אותו ו א ת בנו׳ אפיי ה י ר ^ ש ב ש ד ה מןוף ש פ ו ר ח באויר מצוד ,ו ש פ ך וכסחו ,מן חבהמח חזרוע וחלחיים והקבר ,,ב נ ה ב י ת מ צ ו ת ו ע ש י ת מעקח ,ע ל ח ס ת ח ו כ ת ב ת ם ׳ ק נ ה ב ג ד ל א ת ל ב ש ש ע ט נ ז ,ב א ל נ ל ו ח מ צ ו ת ל א תקיפו׳ ב ב ש ר ו כ ת ו ב ת ׳ נ ש א אשר ,נקי יחיד) ,מץחעונות( ]לביתו ש נ ח א ח ת ?[ ,מי ש נ ו ל ד ל ו בן וביום חשמיני -ק נ ח ט ל י ת גדילים, כ פ י ר ו ת ברכה ע ל כ ל דבר ודבר י ש ל פ נ י ה ם ו י ש ל ס נ י ה ם בלבד ,־ א£ילו בשכיבה ובקימה מצוד .׳ ולאחריהם בפסיעת רגל צריכה ברכה בזקיפת קומה ו פ ק י ח ת עין" ו ע ל כ ל ד ב ר ודבר׳ כ ל כך כדי לזכותן ולדבקן כ כ נ פ י ח ש כ י נ ח .מ ש ל א ח ד ש נ פ ל ׳לים והושיט ל ו חמלח ]חחבל[ א ב ל אמר ל ו ת פ ו ס ח ח ב ל חזח בידך ותודי יודע ש א ם תניחנו א ץ ל ך חיים׳ כך אמר חקב״ח ל י ש ר א ל חזחרו בתורח י ו ב מ צ ו ת ש כ ל זמן ש,אתם זר^ירין במצותיח א ת ם דובקין בשכינה ־׳־ — G8 פ י ר ש ת ם מן ו א ת ם היים שנ׳ ו א ת ם הדבקים בה׳ וגו׳ המצוות אין ל כ ם היימ• וכן ש ל מ ה אמר החזק במוסר א ל ת ו ף ו כ ש א ת ם ]זהירין[ בתורה ובמצותיה )נשי( א נ י מ ד ב ק א ת כ ם להיי ה ע ו ל ם ה ב א שנ׳ כי כ א ש ר ידבק האזור וגוי. כונן ש מ י ם ב ת ב ו נ ה ׳ ב ר א הקב״ה ז׳ רקיעים וקודם •מיברא ה א ד ם הקדים ל ה ם התורה ב א ל פ י ם ש נ ה ו כ ש ב ק ש ל י ת נ ה ל י ש ר א ל ירד משמי מרום ועמו עימרים וימנים א ל ף מ ל א כ י ש ל ו ם ורהמים ש נ ׳ רכב א ל ה י ם רבותים א ל פ י ש נ א ן וכו׳ יכול ב ש ב י ל ש ה ן ה ר ב ה יהיו דוחםין זה א ת זה ]ת׳׳ל[ ש נ א ן כ מ ה ד א ת אמר כולו ש ל א נ ן ו ש ל ו ׳ ה׳ בם ) א ל א אמר ר׳ ש מ ל א י מ ד ו ת ש ל ע ו ל ם בם רבותים( אמר ]ושב״ל[ ש מ ו ת ש ל מ ל א כ י ם ׳ הרי הוא מסרש על כ ל אהד ואחד מ י כ א ל וגבריאל ו ר פ א ל ו פ ת ח י א ל ׳ ]עיין לקמן מ ד ר ש ש ו ה ר ט ו ב כ״י ע ל מזמור ס״ה וילקוט ת ח ל י ם סי׳ ת ש צ ״ ז ב ש ם פ ס י ק ת א רבתי[ אמר ל ה ם הקב״ה ל א בשביל תהיו ש ר א י ת ם פ נ י ם הרבה סבורין ש ה ן א ל ה ו ת ]הרבה[ א נ י א נ י א ה ד ושמי א ב ל ] א ל א א נ י א ח ד ושמי אהד[ .המינים ש א ל ו א ת ר׳ ש מ ל א י ׳ אמרו א ל ה ו ת הרבה י ש ב ע ו ל ם שנ׳ ה ש מ ע ע ם קול א ל ה י ם היים וגו׳ אמד ל ה ם ר׳ ש מ ל א י מדברים מתוך ה א ש ל א נ א מ ר א ל א מדבר׳ א מ ר ו .ל ו תלמידיו רבינו ל ז ה ד ה י ת ב ק נ ה ל נ ו מה א ת ה מ ש י ב הזר ר׳ לוי ]שמלאי[ ו ס ר ״ ש ה ש מ ע ע ם ק ו ל א ל ה י ם אילו היה הקול כ ו ל ם ש ו מ ע י ם א ו ת ו בכח ל א היו ובנינו יכולין ל ש מ ו ע מה הוא ע ד ימימותו א ל א בהוד ל פ י כהו ]ובינוני[ ל פ י כהו וזקן ל פ י כהו ש נ ׳ ק ו ל ה׳ ב כ ה ל ב ע ל כה׳ ק ו ל ה׳ בהדר לזקנים׳ ל פ י כ ך אמר ל ה ם הקב־ה ל א ב ש ב י ל ש ש מ ע ת ם ק ו ל ו ת הרבה תהיו סבורים ש ה ן א ל ה ו ת הרבה א ל א א נ י בייהוד ואין ל י ש נ י בעליונים ו ל א ב ת ה ת ו נ י ם ש נ ׳ כי א נ י ה ו א וגו׳ ואומר היש א ל ו ה מ ב ל ע ד י וגו׳ ובסיני א מ ר א נ כ י ו ל א יהי׳ ל ך ב פ ר ה ס י א ל מ ה ש ע ל מ נ ת כן הוציאן ממצרים שני ב ה ו צ י א ך א ת ה ע ם הזה ממצרים וגו׳ מ ש ל ל ב ת מלכים ש נ ש ב י ת ביד לסטין ב א ה מ ל ך והצילה וחגיחח ב ת ו ך פלטין ש ל ו ל א ח ר ימים ת ב ע ה ל י ש א א ו ת ה ל א ש ה א״ל וכי מה א ת ע ו ש ה עמי אומר ל ה ל א דייך ש ה צ ל ת י ך מיד לסטין א ל א א נ י עוסק ע מ ך ל ה מ ל י כ ך ע ל כ ל ה ע ו ל ם כ ך י ש ר א ל א מ ר ל ה ם הקב׳׳ה קבלו ע ל י כ ם ל א דייכם ש ה צ ל ת י את אתכם התורה אמרו משעבוד לו למה מצרים א ל א אמר להם שאני עוסק ע מ כ ם ל ה כ ל י כ כ ם ע ל ה א ו מ ו ת ש נ ׳ ו ל ת ת ך עליון וגו׳ ,ע ל א ה ת כ מ ה 69 - - וכמה ט ו ב ו ת ל כ ם וכמה צ ר ו ת ע ל שונאיכם• ל צ ר כ כ ם ה ב א ת י ע ש ר מ כ י ת ו כ ל מ כ ה יימ בה ח מ ש פורעניות ו ה ו צ א ת י א ת כ ם ביד נטויה וקרעתי ל כ ם א ת הים # ל ש נ י ם ע ש ר ונו׳ ]גזרים[ כ ל מה שנהלו ב מ ד ב ר א ב ל ע נ נ י כבוד בזכות כבוד תורה כ ת י ב כ ב ו ד חכמים ינחלו ואין כ ב ו ר א ל א תורה -א ת מוצא כשחוא מייחס הדורות ב ס פ ר דברי הימים אין אומר ימם כבוד ע ד ש ה ו א מגיע א צ ל י ע ב ץ ש ה ו א ב ע ל תורה הה״ר ויהי יעבץ נ כ ב ד וגוי שיגע בתורה יותר מימל אחיו. בדעתו תהומות נ ב ק ע ו ׳ ואין ת ה ו מ ו ת א ל א תורה׳ וימני ת ה ו מ ו ת א ח ד ל מ ע ל ה ואחד למטה ,ומניין ש ה ת ו ר ה קדומה ש נ ׳ ב א ץ ת ה ו מ ו ת ח ו ל ל ת י וגו׳ ו כ ש י ש ר א ל עושין ד ע ת ו ש ל מקום ומקיימין מצותיה ש ל תורה והולכין ל ת ה ו ם עליון בדרכי א מ ת מיד ת ה ו ם למטה קורא ל ה ש פ י ע ברכות •מני ת ה ו ם א ל תהום קורא וגו׳ ו ה ת ח ת ו ן שמו א מ ת והעליון צ ד ק ימני א מ ת מארץ ת צ מ ח וגו׳ ח ס ד ו א מ ת נפגימו הסד זו התורה שני ותורת חשד ע ל לימונה ונוי. מ י פ ע ל ו ע ש ר ,ק ו ר א ה ד ו ר ו ת מ ר א ש וגו׳ פ ס ו ק זה ל א ר א ש ו סופו ו ל א מופו ר א ש ו היה ראוי ל כ ת ו ב לומד א נ י ה׳ ראשון ואני אחרון׳ אני ראשון •מנגליתי ל א ב ר ה ם ראשון -א נ י ראימון ימנגליתי ל י צ ח ק ר א ש ו ן ,אני ח׳ ראשון ש נ ג ל י ת י ל י ע ק ב ראשון׳ א נ י ה׳ ראשון ש נ ג ל י ת י למשה ,במאמר ראשון אמרתי א נ י חי -ראשון ימננליתי בסיני א ו ת ראשון ,ו א ת אהרונימ וכו׳ אמר הקב״ה אע׳׳פ• שהכעיםוני בהבליהם והסשיעו א ת הארץ א נ י ע מ ס ש נ ׳ ואף גם ז א ת ונו׳ ואמר ועד זקנה א נ י הוא זו מ ל כ ו ת ב ב ל ש ו ר ר ת ל ב ב ל בשבילם -ע ד •מיבה ש ה ע מ ד ת י מדרכי ל ה ם ] ב מ ל כ ו ת מדי[ ׳ ב מ ל כ ו ת יון העמדתי ל ה ם מתתיר ,בן יוחנן הכהן וחיממונאי ובניו ׳ ב מ ל כ ו ת אדום א נ י א ס ב ו ל דופיהם וגדופיהם ואני ש ע ת י ד ל י פ ר ע מהם ו ל מ ל ט י ש ר א ל מידם ש נ ׳ א ס ב ו ל ו א מ ל ט אמץ בקרוב בימינו. תם מדרש שוחר ט ו ב למזמורי תהלים סייח -ע ״ א ו צ ״ ו -צ ״ ט ו י ר ט . מ ז מ ו ר ם״ח .למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו׳ זש״ח בקום רשעים יסתר אדם ׳ למד ,שחקב״ח דן כחם א ת הצדיקים׳ שכל זמן שהרשעים בעולם אין לצדיקים קומה זקופה ולא פתחון פה ,אבדו רשעים רבו הצדיקים ל :ך נאמר בקום רשעים יסתראדם ובאבדם ירבו צדיקים וכן דבורה אומרת כן יאבדו כל אויביך ה׳ אוהביו כצאת השמש בגבורתו אבדו הרשעים מיד ואוהביו כצאת השמש בגבורתו׳ וכן דוד אומר אשמרה לפי כהםום בעוד רשע לנגדי מכאן שאין' לצדיקים פתחון פה וקומה זקופה לפני הרשעים כל זמן שהרשעים בעולם ,אמר דוד עשה להם כשם •מעשית לראשונים כשם ימאמר לך משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך וכן עשה להם יקום אלהים יפוצו אויביו .וכן צופר הנעמתי אומר ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ,אין לדם מנוס להיכן נסים אלא ותקותם מפח נפש ׳ וכן ירמיה אמר יאבדו מארעא ומתהות שמיא אלה לכך נאמר יקום אלהים יפוצו אויביו .כהנדוף עשן תנדוף כהמס דונג מפני אש ׳ אמר דוד לפני הקב״ה הרשעים אינן כלום עשן הם שנאמר כהנדוף עשן תנדוף ולא כעשן היו אלא כלא היו. י־ ד״א כהנדוף עשן תנדוף אלו הרשעים .משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו עבדים בפלטין שלו והוא היה בפלטין העליון והן היז נפלטין התחתון ועבדיי מציתין א ת האש ומעשנין אותו כדי שיעלה אליו העשן כך הם הרשעים ,וכן ישעיה אומד העם המכעיסים אותי וגו׳ היושבים בקברים ובנצורים ילינו ,ומעשן הס י הרשעים ומעשנין לפני עשן והם אינם כלים שנאמר ]ס־א ומעשנין לפני כלומר •ממכעיסין אותי שני כי אז יעשן אף ה׳ וקנאתו וכתיב .עלה עימן באפו׳ כדי שיכלו שני[ כי הרשעים יאבדו ואויבי ה׳ כיקר כרים כלו כעשן כלו לכך נאמר כהנדוף עשן תנדוף .ד״א ואויבי ה׳ כיקר כרים א״ר אחא יבאו הרשעים לכבוד הכרים ומה עושים להם ימזחטים איתן ותולין אותן לעשן .ד׳א ואויבי ה׳ כיקר שנאמר ואת כרים .איר יוחנן.יבאו ה ר ש ע י ם ש נ ק ר א ו כרים כמה ה״ככד )?( ,ביום ש ה ו א ע ו ש ה ע ב ה ע ש ן אין בן א ד ם יכול ל ר א ו ת חברו מרוב ע ש ן .כ ך יהיו ה ר ש ע י ם ל כ ך נ א מ ר כהנדוף ע ש ן .א ב י ו ח ר ש ע י ם חצדיקים ש מ ח י ם א ל ח י ם וישישו בשמחהל ש נ א מ ר וצדיקים שירו ישמחו יעלצו ל פ נ י ל א ל ח י ם זמרו שמו סולו לרוכב ב ע ר ב ו ת .כ ש ם ש ר ו כ ב ע ל חסום מרדח במישור )?( כ ף הקב־הרוכב" בערבות .וכן אמר מ ש ה רוכב שמים בעזרך .ביה שמו׳ ביד ,מ ח צ י ת ש מ ו ב ר א ש ת י ע ו ל מ י ת .אבי יתומים״ודין א ל מ נ י ת ׳ י ש ר א ל ב ג ל ו ת ממיץ ל א ל מ נ ו ת וליתומים ש נ א מ ר יתומים היינו ואין א ב א מ ו ת י נ ו כאלמנות ולא אלמנות ממש אלא באשה שהלך בעלה למדינת הים ו ד ע ת ו להזור עליה .ו ל א יתומים מ מ ש א ל א כקטן ש ה ל ך • אביו ל מ ד י נ ת הים יאין מי ימיעזור א ו ת ו .וכן כתיב כי ל א א ל מ ן י ש ר א ל ויהודה מאלהיו .א ל ה י ם י ש ב ע ל כ ס א קדשו׳ ׳מנאמר ע1שה מ ש ס ט ל ע ש ו ק י ם נותן ל ח ם לרעבים• ה׳ מתיר אסורים. אלהים מושיב יהירים ב י ת ה .זש״ה ל א ט ן ב -ה י ו ת ה א ד ם לבדו ׳מבנה מ צ ל ע ו ש ל א ד ם ח ו ה והושיבם באפריון .ד״א מושיב יחידים ביתה , שהושיב א ב ר ה ם יצחק ויעקב שחיו יחידים ב ע ו ל ם ב א ר ץ י ש ר א ל ש ח י א ב י ת ה ש נ א מ ר עד ל א עימד ,ארץ והוצות׳ ארץ י ש ר א ל נ ק ר א ב י ת ה שארי א ר צ ו ת נקראו אסירימ חוצות .מוציא אבירים במימרות ׳ י ש ר א ל שהיו במצרים הוציאם בכושר א ב ו ת ם ,ומצריים שהיו סוררימ ש כ נ ו צחיהה ש נ א מ ר וירא י ש ר א ל א ת מצרים מ ת ע ל ש פ ת הים. אלהים ב צ א ת ך ל פ נ י עמך׳ ש נ א מ ר והי ה ו ל ך ל ס נ י ח ם יומם .ב צ ע ד ך מתן ת ו ר ה ארין מטה ורעשה .מיד מתו כ ל בישימון ס ל ה . ביום ההיים ש ב א ר ץ י ש ר א ל ו ה מ ת י ם היו והטיף עליהם הקב״ה ט ל ש ל ת ח י י ת ה מ ת י ם ש נ א מ ר א ף שמים נ ט פ ו .ז ה ס י נ י ׳ אין ל ש ו ן זה א ל א ל ש ו ן בערה ודליקה כד״א עד די הוד ,ל מ ד י ה ב א ש עד לב ש נ א מ ר והחד בוער השמים .נימם נ ד ב ו ת ׳ כיון ש ר א ו מלאכי השרת ש פ ר ה ה נ ש מ ת ן ש ל י ש ר א ל אמרו להקב״ה רבש״ע למי א ת ה נ ו ת ן תורה ל מ ת י ם או להיים מיד הניף הקב״ה גשמי היים ע ל י ש ר א ל ש ק ב ל ו התורה ברוה נ ד י ב ה והיו מ ל א כ י ה ש ר ת מניסין ל ה ם ב מ נ י פ ו ת ש נ א מ ר ת נ י ף א ל ה י ם .נ ה ל ת ך ו נ ל א ה ,נ ח ל ת ך שהיתר ,נ ל א ה מקול רעמים ורעשים א ת ה כ ו נ נ ת .ח י ת ך ישבו בה .ש ח ו ש ב ת ב ח ת ח י י ת ך . תבין" ב ט ו ב ת ך ל ע נ י אלהים ,ואומר ויאמרו א ל כ ש ה דבר א ת ה עמנו ו נ ש מ ע ה ראה מה כ ת י ב ב מ ש נ ה ת ו ר ה א ם יוםפים אנהנו לשסוע — — 72 וגו׳ קרב א ת ה ושמע׳ מיד ה ש י ב הקב׳יה ל מ ש ה הטיבו א ש ר דברו. ה׳ יתן א ס ר ה מ ב ש ר ו ת צ ב א רב׳ הקנייה י ת ב ר ך שמו וגבורתו כ ש ה י ה אומר נ ד נ ו ר הקול נ ה ל ק ל ש ב ע ה ק ו ל ו ת ו מ ש ב ע ה ל ש ב ע י ם ק ו ל ו ת ל ש ו נ ו ת ימל •מבעים א ו מ ו ת •מיהי ה נ ל ש ו מ ע י ן ל נ ך נ א מ ר ה מ ב ש ר ו ת צ נ א רנ• ד״א ה' יתן אמר ׳ ואהרן מ נ ש ר י ם ל צ נ א ר נ הדבור היה יוצא מסי הגבורה ו מ ש ה לננסת ישראל. ידודון .זש״ה וירא העם וינועו ויעמדו מלני מרהוק צ ב א ו ת ידודון הדן לימנים ע ש ר מיל׳ מגיד שהיו י ש ר א ל נ ר ת ע י ם לאהור י״נ מיל והוזרים ל פ נ י ם י״ב מיל נ י ד מיל ל נ ל ד נ ו ר ו ד נ ו ר נ מ צ א מ ה ל נ י ן נ א ו ת ו היום ריס מיל והוזרין ל פ נ י ם י״נ מיל .נ א ו ת ה ש ע ה אמר .הקנייה ל מ ל א כ י הימרת רדו וסעדו א ת אתיכם ש נ א מ ר מ ל א כ י צ נ א ו ת יהודון ידודון ,ידודון בהליכה ידודון נהזרה .ר׳ יהודה נ ר א ל ע א י אומר ל פ י שהיו י ש ר א ל מ ש ל ל ה ]שולל?־[ נין ה א ו מ ו ת נ נ ו ד הזילו ט ל היים מ ה מ ו ת ה א ש אמר הקנייה ל ע נ נ י ל נ נ י ל כ ך נ א מ ר ג ש ם נ ד ב ו ת ת נ י ף א ל הים נ ח ל ת ך .כיוןשנת* מבד .ד ע ת ן מיד ק ב ל ו התירה •מנאמר ו נ ו ת נ י ת - ת ח ל ק ש ל ל .א ם ת ש כ נ ו ן בין •מפתים ׳ אמר הקב״ה א ם א ת ם נזרקים ב א ש פ ת ו ת ב נ ת י ק ד ק ס א ו ת ו ט ט ר א ו ת •מלבם הרי שנמשלה ליונה כנסת ישראל מ ק ב ל ת התירה •שנאמר ננפ* יונה נחסר ,נ נ ס ף . ו ל מ ה נמימלו יימראל ליונה לומר מה יונה אינה מ פ ר נ ס ת ב ש ח י ט ה אף י ש ר א ל אינן מ פ ר נ ס י ן ב ש ח י ט ה ע ל ק ד ו ש השם ,ומה יונה א י נ הנ צ ו ל ת א ל א נ נ נ פ י ה נ ך י ש ר א ל אינן נצולין א ל א מ נ ו ת ה ת ו ר ה ש נ מ ש ל ה ל כ ס ף ש נ א מ ר א מ ר ו ת ה׳ א מ ר ו ת מ ה ו י ו ת כ ס ף צרוף ב ע ל י ל ל א ר ץ מזוקק ש ב ע ת י ם . ואברותיה בירקרק חרוץ א ל ו המשייות ו ה מ ס כ ת ו ת .בפריט שדי מלכים כה׳ כיון שיימראל יושבין ועוסקין ב ת ו ד ה ה ק נ י ה מ ש ר ה ש כ י נ ת ו ביניהן .ת ש ל ג בצלמון ,ו א ס נ ע ל מ ה מהן ה ל כ ה נ צ ל מ ו ת הקנייה מ ל ב נ ה ומבררה להן .ומנין שת״ח נקראו מ ל נ י ם ש נ א מ ר נ י מ ל נ י ם ימלזנו .הראלד״יםהד נ ש ן ,ר׳ נ ת ן אומר כיון ש נ ק ש הקב״ה ל י ת ן תורה ל י ש ר א ל נ א נ ר מ ל מ א ס פ מ י א ו ת נ ו ר מ נ י ת א ל י ם זהו ש נ א מ ר נ ק ב ל ה חי אני נ א ם ה מ ל ך ה׳ צ נ א ו ת ש מ ו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא ׳ זה אומר אני נקראתי הר ת ב ו ר ע ל י נ א ה ש ת ש ר ה ש כ י נ ה ל פ י ש א נ י גבוה מ כ ל ההרים ו ל א ירדו ע ל י מי המבול ׳ וזה אומ ־ אני נ ק ר א ת י הר הכרמל ע ל י נאד׳ ש ת ש ר ה ש כ י נ ה ל פ י ש א נ י נ ת מ צ ע ת י ב ת ו ך ועלי עברו א ת הים. אמר הקב״ה כבר נ ס פ ל ת ם ל פ נ י ב ג ב ה ו ת ש י ש ב נ ם כ ל כ ם פ ס ו ל י ם ל פ נ י ׳ אמרו ל פ נ י ו וכי מ ש ו א פנים יש ל פ נ י ך או ש מ א או/ח מ ק פ ח שכרם׳ אמר ל ה ם הקב״ה הואיל והטרחתם ל פ נ י ב ש ב י ל כבודי א ש ל ם ל כ ם ש כ ר הרי נ ת ת י ל ה ר ת ב ו ר ת ש ו ע ה ליימראל בימי דבורה ש נ א מ ר ל ך ו מ ש כ ת בהר ת ב ו ר ,ובהר ה כ ר מ ל ת ש ו ע ה ל א ל י ה ו שנ׳ את ויקבוץ א ל הר כל ישראל הכרמל. התחילו כ ל ההרים מ ת ר ע מ י ם ומתמוטטים ש נ א מ ר הרים נזולו מ ל פ נ י הי׳ אמר הקב״ה ל מ ה ת ר צ ד ו ן ל מ ה ת ר צ ו לדון עם סיני׳ הרים גבנונים א ת ם כ ל כ ם כמה ד א ת אמר או גבן או ד ק . ההר המד אלהים ל ש ב ת ו ,אין רצוני א ל א בסיני ש ה ו א ש ס ל וגבוה ש נ א מ ר מרום וקדוש אשכון ו א ת דכא ו ש פ ל רוח׳ ו כ ת י ב כי רם ה׳ וימסל יראה וגבוה ממרחק י י ד ע .יכול י ש ב ש ם לדורי דורות ת ל מ ו ד לומר א ף ה׳ ישכון ל נ צ ח ש ה ח ד ר ש כ י נ ת ו ל מ ע ל ה .וסיני מהיכן ב א ׳ אייר יוסי מהר המוריד, נ ת ל ש כ ח ל ה מעיסה ממקום ימנעקד יצחק אבינו אמר הקכ״ה הואיל ויצחק אביהם נ ע ק ד עליו נאח לבניו לקבל עליו ת ו ר ה .ומנין ש ע ת י ד לחזור י מקומו ש נ א מ ר נכון יהיר .הר בית ה' ב ר א ש ההרים א ל ו ת ב ו ר ו כ ־ מ ל ו ס י נ י ו צ י ו ן ) .ההרים ה׳ הרים כלומר כ מ נ י ן ה ט ש ה הומימי ת ו ר ה ( .ר כ כ א ל ה י ם רבותים ,אייר אבדימ* דמן חיפה שניתי ב מ ש נ ת י •מירד הקב״ה בהר סיני ועמו עשרים וימנים א ל ף מ ר כ ב ו ת ש ל מ ל א כ י ה י מ ר ת .א״ר ברכיה צ פ ה הקב׳׳ה ב מ ה נ ה ל ר ה שעומדים במימיהם ) ? ( ב מ ע ש ה ה ע ג ל ש נ א מ ר ו י א ס פ ו א ל י ו כ ל בנילוי׳ ל פ י כ ך ירדו כ״ב א ל ף מרכבות ממחנה הקב״ה ב מ ח נ ה לויה ׳ ד״א רכב א ל ה י ם ירדו עם הקב״ה כ״ב א ל ף מרבבות במרכבה ש ר א ה יחזקאל בן בוזי. וכל מרכבות ומרכבות משום כ ת שעלה מבבל אמרו ארבעים ושנים א ל ף מ ר כ ב ו ת ש נ א מ ר ה' בם סיני ב ק ד ש כמנין בים. כ ך ש נ ה אליהו ז״ל .רכב אלהים רבותים א ל פ י ש נ א ן ,אייר ת נ ח ו ם בר חנילאי עד מקום שי אםיפםינים ל ה ש י ב ]צ׳יל ע ד מקום ש א י ן סיסיסטוס יכול ל ח ש ו ב ,ועיין פדר״כ פכ״ב[ א ל ף א ל פ י א ל פ י ם ורבי ר ב ב ו ת ׳ הוי רכב אלהים רבותים א ל פ י ש נ א ן .איר אלעזר בן ערך ו כ ל ם ירדו ש ט נ י ם ל ב ל ו ת א ת העולם אם ל א יקבלו התורה• א־ר לוי א ל א ש ר א ו פ נ י הקב״ה ישראל א ת ש כ ל הרואה פני ה ק נ י ה אינו מ ת ש נ א מ ר באור פ נ י מ ל ך ח י י ם .ה׳ בם ,ארשב״ל ט ב ל א י ש ע ל כ ל מ ל א ך ו מ ל א ך מ י כ א ל ג ב ר י א ל ר ס ־ .ל א ו ר י א ל ע נ י א ל ושמו ש ל ה ק נ י ה בם שנאמר ה בם סיני ב ק ד ש ,א ע פ ״ י ש נ ר א ה ה ק נ י ה ביורד ע ל הר סיני ש נ א מ ר וירד ה׳ ע ל הר סיני ס י נ י ה י ה ת ל ו י בו שנאמר ב ק ד ש .ע ל י ת למרים ש ב י ת ה׳ בם סיני עיר גבורים ע ל ח ח כ ם ויורד עז מ ב ט ח ה ׳ זח מ ש ה שבי׳ זשיה ש נ א מ ר ,ומשח ע ל ה א ל ה א ל ח י ם .ל ק ח ת מ ת נ ו ת באדמ׳ זו תורה ש נ י ב נ ה ב מ ת נ ה • ב ה נ ם ל י ש ר א ל .א ף סוררים ש כ נ ו צחיהה׳ א ל ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש ל א ו א ף סוררים רצו ל ק ב ל ה שהיו לשכון יה א ל ה י ם ,א ל ו יימראל סוררים וכימקבלו א ת התורה ש ר ת ה בם י מ כ י נ ח .ברוך ה׳ יום יום יעמס לנו ,שהוסיף ע ל י ה ם מ צ ו ת והקים ב כ ל יום ו י ו ם . זו דרך ההיים למושעות׳ תוצאות׳ ש נ ת ן ל נ ו ו ל ב נ י נ ו .ולה׳ א ד נ י זו ד ר ך ה מ ו ת ש נ א מ ר א ת רחיים ואת הרע. האל לנו א ף אלהים ימחץ ר א ש אויביו, פ ו ר ר ת בעזך י ם ׳ מצרים שנאמר אתה המים׳ וכתיב מהצת ר א ש למות ^ ואת הטוב-את המות ע ת ה חוזר לימעבוד ר צ צ ת ראימי ת נ י נ י ם ע ל מ ב י ת ר ש ע זה פ ר ע ה ו ה י ל ו .אמר ה׳ מ ב ש ן א ש י ב ,א ל ו ש א כ ל ו א ו ת מ היות ה ש ד ה .אימיב מ מ צ ו ל ו ת י ם , כ ש ם ש פ ר ע הקב״ה מ ע ו ג מ ל ך ה ב ש ן ומפרעה י״מ לי ל ה ש י ב ל כ ם ת ן « ו ב ה .למען ת מ ח ץ ר ג ל ך בדם ב מ ל ח מ ת גוג ומגוג .ד״א ב מ ל ח מ ת אדום ש נ א מ ר מדוע אדום ל ל ב ו ש ך ,פורח ד ר כ ת י ל ב ד י . א ל ו חיות ה ש ד ה שחן מזומנין ל ס ע ו ד ה כלביך, לשון ש נ א מ ר כ ל חיתו ש ד י אתיו ל א ב ל ה ,כ ל חיתו יער .ראו הליכותיך .בים סוף .ה ל י כ ו ת א ל י מלכי ב ק ד ש ׳ בחר ס י נ י .קדמו שרים אחר נוגנים׳ ש נ א מ ר אז יימראל. ישיר מ ש ח ובני בתוך עלמות ת ו ס פ ו ת ׳ ו ת ק ח מרים הנביאה וגו׳ ו ת צ א ן כ ל ה נ ש י ם אחריה ב ת פ י ם ! ב מ ח ו ל ו ת .ב מ ק ה ל ו ת ברכו אלהים׳ א ל ו ה י ל ד י ם .ה׳ ממקור ישראל ,אלו עוברין ש ב מ ע י אמן מ ל מ ד ש כ ל א ח ד ו א ח ד היה מ ר א ה באצבעו כ נ ג ד ש כ י נ ה ואומר זה א ל י ו א נ ו ה ו . שבטים י ו ד ד על ת ח ל ה ש ם בנימן צעיר דודם׳ רבי מאיר אומר כימעמדו הים מ ת ו זה אומר אני יורד ד שהיו עומדים וצוהבין ת ח ל ה וזה אומר אני ק פ ץ •מבטו ש ל ת ח ל ה ל ת ו ך הים ש נ א מ ר ש ם בנימן צעיר מ ד ם א ל ת ק ר א דודם א ל א רד י ם ׳ ה ת ה י ל ו שרי יהודה מרגמין א ו ת ם ב א ב נ י ם שרי יהודה ר ג מ ת ם ׳ בנימן שנאמר אמר ל ה ם הקב״ה בני ש נ י כ ם כ י ו נ ת ם ל ד ב ר מצוד .ולכבודי א ף אני ל א א ק פ ח ש כ ר כ ם ש נ א מ ר לבנימן אמר ידיד ה׳׳ בנימן זאב יטרף׳ שזכה ש ת ש ר ה שכינר .ב ח ל ק ו .ו ש ב ט יהודה זכה ל מ ל כ ו ת ש נ א ׳ ]שרי[ יהודה ר ג מ ת ם שזכו ל ל ב ו ש בנדי א ר ג מ ן וכן הוא אומר באדין אמר ב ל ש צ ר והלבישו ל ד נ י א ל ארגוונא• שרי זבולון שרי נ פ ת ל י ,מ ל מ ד ש כ ש ם ש נ ע ש ו נסים ל י ש ר א ל ע ל הים ע״י ש ב ט יהודה ובנימן כ ך נ ע ש ו ל ה ם נסים ל י ש ר א ל ע ״ י זבולון .ו נ פ ת ל י בימי דבורה וברק ש נ א ׳ ו ת ש ל ח ותקרא ל ב ר ק בן אבינועם מ ק ד ש נ פ ת ל י .זבולון עם חרף נ פ ש ו ל מ ו ת ו נ פ ת ל י ע ל מרומי ש ד ה . צוד .א ל ה י ך ע ז ך ,אמרה כ נ ס ת י ש ר א ל רבון העולמים צוד .י ש ו ע ו ת עזך ותן עז ל מ ש י ח י כ ד כ ת י ב ויתן עז ל מ ל כ ו .מהיבלך ע ל ירושלים ל ך יובילו מלכים שי .אימתי בזמן ש ת כ ל ה מ ל כ ו ת א ד ו ם ש נ א ׳ נ ע ר חית קנה זו מ ל כ ו ת ה ר ש ע ה ש כ ל כ ת י ב ת ה ב ק נ ה ש כ ו ת ב י ן דימוםיות ש ל ש מ ד ע ל י ש ר א ל ונוזרין עליהן שיימתחוו לע״ז ש נ א ׳ י ע ד ת אבירים ב ע נ ל י עמים .מה הם עושים מתירים להם ס ס ת יד ומרצין א ו ת ם ב כ ס פ ם ש נ א מ ד מ ת ר ס ם ברצי כסף ,ל פ י כ ך לזר עמים קרבות י ח פ צ ו .יאתיו ה ש מ נ י ם מני מצרים• יביאו ד ו ר ו נ ו ת מ נ ו ת ממצרים להקריב ע ל מזבחך כ ד כ ת י ב כ ל צאן קדר יקבצו ל ך .כ ו ש תריץ ידיו לאלדרם ,ש י ב י א זבחים ב ת ר י צ ו ת ידים ל א ל ה י ם ואח״כ מ מ ל כ ו ת חארץ ימירו ל א ל ח י ם .ד־א יאתיו חשמנים!• יביאו מנים ב ח ש ו ת בזריזות ממצרים שנ׳ ל ך יובילו מלכים שי .כ ו ש תריץ ידיו. הושיט .כמה ר ת י מ א ויריצו ל ב נ י ה ע ם .דבר אחר ח ש מ נ י ם ח ש י ם ומכונים ל ה ת ג י י ר ׳ וכן כ ו ש ימהר ויריץ לסרוימ ידיו ל א ל ה י ם . ד״א כמו א ש מ נ י ם א נ ש י ם שחורים כ ד כ ת י ב כ ו ש ומצרים )חיית מ ת ח ל ף עם אל״ף(. מזמור ם״ט .למנצח ע ל ש ו ש נ י ם .הושיעני א ל ח י ם כי באו מיס עד נ פ ש .זהו ש א מ ר ה כ ת ו ב מה יפית ומה נ ע מ ת בתענוגים אהבה ו נ ו ׳ .אייר יורן י ש ר א ל הם יפים ונעימים ,עומדים ע ל הים ורואין להקכ״ה .וכן הוא אומר וירא י ש ר א ל א ת היד הגדולה, כ ל זמן שהיו י ש ר א ל מ א ץ להקב״ה היו יפים ונעימים׳ ראו א ו ת ו בסיני תושיה, נ ע ש ו ישרים כ ש נ ת ן ל ה ם התורה ואומר ש נ א מ ר יצפון לישרים היטיבה ה׳ ל ט ו ב י ם וליימרים ,ראוהו נ כ נ ס ל א ה ל מ ו ע ד נ ע ש ו צדיקים ש נ א מ ר רנני צדיקים בה׳ ונו׳ .ראוהו ע ל הים נ ע ש ו ש ו ש נ י ס ש נ א מ ר ל מ נ צ ח ע ל שושנים ,אימתי הושיעני אלהים כי ב א ו מים עד נ פ ש .ט ב ע ת י ביון מצולח ,ב נ ל ו ת ב ב ל ,וכן הוא אומר האומר ל צ ו ל ה ח ר ב י .ואין מ ע מ ר ,ב ג ל ו ת מדי ו $ר ס . באתי במעמקי מים .ב ג ל ו ת יון .ו ש ב ל ת ש ט פ ת נ י .ב ג ל ו ת אדום הרשעה. יגעתי ב ק ר א י ,כ ל המזמור להתפלל ע ל דוחק ה ג ל ו ת ה ז ה .אין לי א ל א ל פ י ש נ א מ ר ואני ת פ ל ת י עת רצון ׳ ב ש ע ה ש ה צ ב ו ר מ ת פ ל ל י ן ,וכן הוא אומר ב ע ת רצון ע נ י ת י ך • ר׳ יום* בן ה ל פ ת א — 76 - אומר עתים חם ל ת פ ל ח וכוי )עין ל ע י ל סוף מזמור ם״ה( .ישיחו בי יושבי ש ע ר )עיין מ ד ר ש איכה פ ת י ח ת א י׳־ז רבי א נ ח ו פ ת ח ישיחו ש ע ר ( ׳ הצילני מטיט בי יושבי ש נ א מ ר ויעלני מבור •מאון מטיט מזמור ואל אטבעה. מדינה ש ל גיחנם היון. ע .ל מ נ צ ח ל ד ו ד להזכיר אלהים ל ה צ י ל נ י ו ג ו ׳ ,זש״ה ואזרעם בעמים ו נ ו ׳ .אמר ר׳ יוחנן אמר הקנ״ה בימבר ש ה ם מזכירים א מ ר חקב״ח חוו ש מ י אני מוימיבן א צ ל י ׳ וכן ירמיה אמר מזכירין אותי כ כ ל פ ע ם •מכל זמן • מ א ת ם מזכירים אותי מעי הומים עליכם ש נ א מ ר הכן יקיר לי אפרים ונוי מעי המו לו ז י ר אזכרנו עוד׳ ו כ ת י ב ד ת ן ל פ נ י ארון ברית ה׳ להזכיר ו ל ה ו ד ו ת ,ו ל מ ה היו מזכירין ימנאמר זכרו נ פ ל א ו ת י ו אימר עשה .זכרו נ פ ל א ו ת י ו •מעשה עמכם ב כ ל עת׳ ו ל א ג א ל הקב״ה א ת יימראל ו ע ש ה ע מ ה ס ] נ פ ל א ו ת [ א ל א ב ש ב י ל שיהו מזכירים נ פ ל א י ת י ו .אמר דוד א ס כן אני מזכיר והצילני ש נ א מ ר ל מ נ צ ח ל ד ו ד להזכיר א ל ה י ם ל ה צ י ל נ י .ל מ ה היה דוד ד ו מ ה ל מ ל ך שהיה לו צאן ו כ ע ס עליה הסיר א ת הצאן וסתר א ת הדיר והוציא א ת הרועה ,אחר ימים חזר ה מ ל ך ה ת ח י ל מ כ נ ס א ת הצאן ובונה א ת הדיר ולרועד^לא הזכיר ,אמר הרועה הרי הצאן מכונסות והדיר בנויה ואני איני נזכר׳ הפרימה כי אלהים יוימיע ציון ויבנה ערי יהודה הרי הדיר בנויה, כ ך אמר דוד ל מ ע ל ה מן וישבו ש ם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי יממו ישכנו בה׳ הרי הצאן מכונסות ,אמר הרועה אני איני נזכר הוי ל מ נ צ ח ל ד ו ד להזכיר. הוי ל ה ם לרימעים שאינן מתים ל ע ו ל ם ה ב א א ל א מן ה ק נ א ה •מהם רואים ומן הכעס ש נ א מ ר כי ל א י י ל יהדג כ ע ס ו פ ו ת ה ת מ י ת קנאה׳ אהר ה ק נ א ה והכעס הן כלים ש נ א מ ר יבושו ויחפרו מ ב ק ש י ונו׳ ר ע ת י ישובו ע ל ע ק ב ב ש ת ם . א ל ה י ט ח ו ש ה לי וגו׳ ו כ ת ו ב אהד אומר א ל ה י ס י ה ש ב לי א ל א אמר דוד ל פ נ י הקב״ה רבש״ע ח ש ו ב לי עניותי ואכיונותי ו א ת ה ה ש לי וגואלני )ם״א ו א ת ה ה ש לגאלני( .ו ל מ ה עזרי ו מ פ ל ט י א ת ה ח׳ א ל ת א ח ר ,בין חיום בין מחר עליך ל ג א ל נ י ,ל פ י כ ך נ א מ ר א ל ת א ח ר .אמר ישעיה מי ב כ ם ירא ה׳ ש ו מ ע ב ק ו ל עבדו אימר ה ל ך חשכים וגוי .מי היה בצרה יקראני ולא עניתיו ומי חיה ב ה ש ב ה ו ל א ה א ר ת י ל ו ׳ וכן נ ב י כ ד נ צ ר אמר כריך א ל ה ה ו ן די ש ד ר ך מ י ש ך ועביד נ ג ו ד י ש ל ח מ ל א כ י ה ושזיב ל ע ב ד ו ה י .וכן דריוש אומד והוסק ל ד נ י א ל מן נ ו ב א ו כ ל ה כ ל ל א ה ש ת כ ח ביד .די חימין באלחיח. - — 77 ואומר בטהו בה׳ עדי ע ד וגו׳ אמר לו דוד א ם כן ה ה ב ט ח ה גס אני אבטח בך ו א ל תבישני. מ ז מ ו ר ע״א .לדוד בך ח׳ חסיתי א ל א ב ו ש ח .זח חמזמור ס מ ו ך של מעלה. לדברים אמר דוד רבש״ע א ם כן ההבטחה בך ה׳ הסיתי א ל אבוימה ל ע ו ל ם .א ל א אמר דוד דיינו ש נ ת ב י י ש נ ו בעה״ז ו ל א נ ב ו ש ל ע ו ל ם ה ב א וכן ישעיה אומר י ש ר א ל נ ו ש ע בה׳ ת ש ו ע ת עולמים ל פ י כ ך ל א יבושו ו ל א יבלמו .ב צ ד ק ת ך ת צ י ל נ י ו ת פ ל ט נ י , אמרה נ ״ י ל פ נ י הקב״ה רבש׳יע כ י מ ת ו ש י ע נ י ל א בצדקה ו ל א ב מ ע ש י ם ט ו נ י ם ש י ש לי א ת ה מושיעני א ל א נין חיום נין מחר ב צ ד ק ת ך א ת ה ע ת י ד ל ג א ל נ י שנ׳ וירא נ י אין א י ש וישתומם נ י אין מ פ ג י ע ו י ל נ ש צדקה נ ש ר י ן ל נ ך נ א מ ר אלי אזנך והושיעני .א ם נ צ ד ק ת ך ת צ י ל נ י ו ת ם ל ט נ י .הטה ה ט י ת אזנך אז א ד ע נ י ת ש מ ע שנ׳ א ה ב ת י נ י י ש מ ע ה׳ א ת קולי ומיד יושיעני ימני דלותי ולי יהושיע וכן חזקיהו אומר הטה ה׳ א ל ח י א ז נ ך ו ש מ ע פ ק ח עיניך וראה. ו ב ש ב י ל ש ה ט י ת א מ ר ת ל ו ש ה ת פ ל ל ע ל סנחריב מ ל ך א ש ו ר ש מ ע ת י . ו א מ ר ת לו לכן כה אמר ה׳ א ל מ ל ך אימור ונו׳ ל מ ה ב ש ב י ל ש ה ט י ת הטה א ל ה י אזנך ו ש מ ע מהרה והצילני׳ ובשביל שהטית נ א מ ר היה לי לצור מעוז ב ג ל ו ת • ל ב א ת מ י ר ׳ בזמן ש א נ י בגלות לכך בצער ואני נ כ נ ס ב ב ת י כ נ ס י ו ת ל ה ת פ ל ל תהיה לי ת פ ל ת י כ מ ג ד ל עוז ש נ א מ ר מ ג ד ו ל עוז ש ם הי׳ וכתיב ,כ ל ה נ ק ר א ב ש פ ה׳ ימלט. מכף מ ע ו ל ׳ זח י ש מ ע א ל .וחומץ׳ זה א ד ו ם ש ג ד ר ו ת י ו ש ג ה ר ע ל י קשין ב ח ו מ ץ .כי אתר, ת ק ו ת י ח׳ מבטחי מנעורי׳ בימי א ב ר ח ם מבטן .בגלות פרעה יצחק ויעקב .עליך נ ס מ כ ת י מצרים כ ש נ ז ר כ ל הבן הילוד היאורה ת ש ל י כ ו ה ו .ממעי אמי א ת ה גוזי .כמה ש נ א ׳ ובן נגוזו ועבר ש ה ו צ א ת נ י ב ש ל ו ם ו ה ו צ א ת נ י מיד מצריםי כ מ ו ס ת הייתי לרבים׳ כ מ ה נסים ע ש י ת לי במצרים ו ע ל הים ובמדבר ל מ ה כי אתר ,מחסי עוז .ל כ ך י מ ל א פי ת ה ל ת ך ׳ א ל ת ש ל י כ נ י ל ע ת זקנה. ש ז ק נ ת י ב ג ל ו ת .כ כ ל ו ת כחי ׳ שאין בי מ ע ש י ם טובים ,א ל ת ע ז ב נ י ו כ ל המזמור מ צ ע ר ח ג ל ו ת חזח • א ל ח י ם ל מ ד ת נ י מנעורי מימי א ב ו ת י א נ י מלומד בנסים .ועד הנה אגיד נ פ ל א ו ת י ך ׳ ב כ ל ע ת וזמן ורגע. וגם ע ד זקנה ושיבה .עד סוף ה ג ל ו ת .ל ד ו ר י ב א .ל ב נ י ולבני בני כמה ש נ א מ ר ביציאת מצרים ולמען ת ס פ ר באזני ב נ ך ובן ב נ ך . ת ש ו ב תחייני .זו ת ח י י ת המתים .ו מ ת ה ו מ ו ת ה א ר ץ ת ש ו ב ת ע ל נ י . זו עליית בלועים ש ע ת י ר י ן קרח ו כ ל ע ד ת ו ל ע ל ו ת ,ויש אומרים ת ש ו ב תחייני מן ה ג ל ו ת הדומה ל מ י ת ה ו ל ת ה ו ם ואח״כ גם א נ י א ו ד ך . מזמור צ׳׳ו .שירו לה׳ ש י ר ה ד ש וגוי א״ד אבהו ג׳ שירים ה ל ל ו כ נ ג ד ג׳ ת פ ל ו ת ש מ ק ל ס י ן י ש ר א ל ל ה ק ב ״ ז ל ב ב ל י ו ם .שירו לה׳ ש י ר ח ד ש כ נ ג ד ת פ ל ה ש מ ק ל ס י ן ישראל• ש ח ר י ת להקב׳ה ש ה ו א מ ה ד ש ב כ ל יום ת מ י ד מ ע ש ה ב ר א ש י ת .שירו לה' כ ל הארץ כ נ ג ד ת פ ל ת המנהה ש כ ל באי ע ו ל ם ראו ביום ה ש מ ש ו ה מ א ו ר ו ת . שירו לה׳ ברכו ש מ ו כגגד ת פ ל ת ע ר ב י ת ש ה ן מברכין להקב״ה ש ה ו א מעריב ע ר ב י ם .כי ג מ ל י ה ׳ ומהלל מאד׳ ש ה ו א ג ו ל ל אור מפני ח ש ך ו ח ש ך מ פ נ י אור -ומי ע ו ש ה כ ן _ ה ק < ה א ב ל כ ל אלהי העמים א ל י ל י ם ,ולמה נקראו א ל י ל י ם א״ר יוסי א מ י י ל מ ו לעובדיהם .מהו גלילים תועבה׳ שטמאים כ נ ל ל י ם ׳ מהו פסילים ׳ פ ס ו ל י ם ו נ פ ס ל י ם ׳ מהו ת ו ע ה ב ה ,מהו עצבים ש מ ת ע צ ב י ם בם עובדיהם א ב ל הקב״ה ש מ י ם ע ש ה . .ז /ו ד והדר ל פ נ י ו הם מ ל א כ י ה ש ר ת ,ל ס י כ ך חבו לח׳ מ ש פ ח ו ת עמ׳ים :ב ו ר ועוזי־לעתיד ל ב א .ש א ו מנחה .ד כ ת י ב ל ך יובילי מלכים ש י .ה ש ת ח ו ו ,לה׳ ד כ ת י ב י ב א כ ל ב ש ר ל ה ש ת ח ו ו ת ל פ נ י אמר הי .א ו ת ו היום •יאמרו בגוים ה׳ מ ל ך ד כ ת י ב והיה ה׳ ל מ ל ך .א ף תכון תבלי בצדק .ב ל בעולם. ת מ ו ט ׳ שאין הרשעים מעויין ידין.עמים ב מ י ש ר י ם ,שאין ה א ו מ ו ת נדונין ל פ נ י ו א ל א ב מ י ש ו ר ׳ וכשאין .ל ה ם ב פ ה ל ה ש ע ן י א ב ד ו .אז ישמח״ ה ש מ י ם ו ת ג ל הארץ ב י ש ו ע ת ן ש ל י ש ר א ל .יעלוז שרי .זה גן ערן ב ש מ ח ת ן ש ל צדיקים. r מ ז מ ו ר צ׳׳ז.׳ ד; מ ל ך ת ג ל הארץ .ל ל מ ד ך שאין כ ע ו ל ם גילה י ב ל זמן ש מ ל כ ו ת א ד ו ם קיימת ואין ה ש ם ש ל ם ואין ה כ ס א שלם ש נ א מ ר ויאמר כי יד ע ל כ ס יה׳ וכיון ש י מ ל ו ך הקביה מיד והיה ה׳ ל מ ל ך .ה' מ ל ך ת ג ל הארץ ׳ אז י ב א ל ה ל ה ם ב א ו מ ו ת ה ע ו ל ם • ע נ ן ו ע ר ס ל סביביו צ ד ק ו מ ש פ ט מכון כ ס א ו , ש נ א מ ד צ ד ק "ומשפט מכין לרהם ע ל ישראל כ ס א ך וגוי .א ש ל פ נ י ו ת ל ך ו ת ל ה ט סביב צריו׳ א ל ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ס ׳ האירו בקריו ת ב ל .הרים כ ד ו נ ג נמסו א ל ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם .יבושו כ ל עובדי פ ס ל ׳ אייר ש מ ו א ל בר נהמני ל ע ת י ד ל ב א ב א י ם כ ל אומות ה ע ו ל ם ופסיליהם בידיהם ואומר ל ה ם הקב״ר^למי ה א מ נ ת ם אומדים ל ו ל פ ל ו נ י ופלוני ,אומר ל ה ם הקב״ה ו ה ל ^ א י ן ב ה ם מ מ ש מיד אומר ל ה ם הרי ה פ ס ח י ם ״ ־ ו ה א ל מ י ם והסומים ש מ ח צ ת י יבאו וירסאום ,מיד כשרואין א י מ ו ת ה ע ו ל ם שאין בהם• מ מ ש מ ש ל י כ י ם א ו ת ם מידם׳ א ו ת ה ש ע ה ה ק נ י ה כ ב י כ ו ל נותן - 79 מ מ ש ו ת לע־ז ובאין העיז ומשתחוין להקב״ה׳ וא״ה בושים ונכלמים -הוי יבישו כ ל עובדי פ ס ל ה ש ת ח ו ו לו כ ל אלהים׳ מיד משליכין א ו ת ן ל א ב ד ו ן , שנאמר י ש ל י ך ה א ד ם א ת אלילי כ ס ס ו ו ג ר .א ו ת ו היום ש מ ע ה ו ת ש מ ח ציון ,ל מ ה למען מ ש פ ט י ך ה׳ ש א ת ה ע ו ש ה מ ש פ ט בא״ה ו ב א ל י ל י ה ן .אז יאמרו כ ל באי ע ו ל ם ש י ש ר א ל אוהבי הי שנאו רע, ש ו מ ר נ פ ש ו ת ח ס י ד י ו .אור זרוע ל צ ד י ק ׳ זה אור ג ד ו ל ש ב ר א הקב״ה כ ש נ ב ר א ה ע ו ל ם וגנזו לצדיקים ש ע ת י ר להיציאו מנרתיקו ש נ א מ ר קומי אורי כי ב א א ו ר ך ,אז יאמר הקב״ה ש מ ח ו צדיקים בה׳ והודו לזכר ק ד ש ו . מ ז מ ו ר צ ״ ח ,שירו לה׳ שיר ח ד ש וגו׳ .זש״ה שירו לה׳ שיר ח ד ש ת ח ל ת ו בקצח חארץ ,שעתידין ל ש ו ר ר שירח ע ל ת ש ו ע ת ן ש ל ישראל* .חושיעח ל ו ימינו׳ א׳׳ר א ח א כ ל זמן ש י ש ר א ל ב ג ל ו ת כ ב י כ ו ל ימינו ש ל חקב״ח מ ש ע ב ד ת ,א ב ל כ ש י ש ר א ל גגאליץ ר א ח מחי כ ת י ב ח ו ש י ע ח ל ו ימינו וזרוע ק ד ש ו ׳ ו כ ת י ב ח ש ף ח׳ א ת זרוע קדשו ג א ל יעקב עבדו וראו כ ל א פ ס י ארץ א ת י ש ו ע ת א ל ה י נ ו - ,הוי זכר הסדו ואמונתו־ לביית י ש ר א ל .הריעו לה׳ כ ל הארץ ,זמרו לה׳ בכנור׳ ב ה צ ו צ ר ו ת וקול ימוםר׳ ירעם הים ומלואו׳ כ ל זה ב ש ב י ל גלותן ש ל ,י ש ר א ל • ל ל מ ד ך שאין נגאלין< נ ח ר ו ת ימחאו כ ף ׳ שמחה שלמה עד שישראל ב ש מ ־ ת ן ש ל י ש ר א ל ' .א׳׳ר נחמיח בג׳ מ ק ו מ ו ת נ א מ ר דבר :ב ל ה ע מ י ס ת ק ע ו כף׳ כ ף א ל כ ף ב ש מ ח ת ן ש ל י ש ר א ל וחוא כ ף ממש׳ ו ב ל עצי חשדח-יימחאו כ ף שיחו מכים ע נ ף ע ל ענף׳ אין כ ף א ל א ע נ ף ש נ א מ ר פרי עץ חדר כ פ ו ת תמרים , נ ה ר ו ת ימחאו כוש׳ ע ל כ י ף נחרא ע ל כיסין דבנחרא ,מחים ]כלומר מכים[ כחדוח ,ל מ ח ל פ נ י ח׳ כי ב א ל ש פ ו ט א ת חארץ־. מ ז מ ו ר צ ״ ט ׳ ח׳ מ ל ך ירמו ע מ י ם ,ר׳ יחודח ב ש ם ר׳ ש מ ו א ל א מ ד כ ל זמן ש י ש ר א ל ב ג ל ו ת אין ׳מלכות ש מ י ם ש ל מ ח * ואומות ה ע ו ל ם יושבין בשלוח .א ב ל כ ש י ש ר א ל גגאלין מ ל כ ו ת ש מ י ם ש ל מ ח ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם רוגזיץ ׳ חוי ח׳ מ ל ך ירגזו עמים יושב כרובים ת ג ו ט הארץ* נוטה ל כ א ן ו ל כ א ן ׳ מד ,ט ע ם וחי בציון גדול• אמר ר׳ יוחנן מ מ ה ש ע ש י ת בציון ג ד ו ל הוא- הם אומרים ע ל ביתו ל א חס , כ ש י ב ו א ויפרע מן מחריבי ע ל א ח ת כ מ ה ו כ מ ה .א מ ר רבי ח נ י נ א 1 ו ה י בציון גדול כשיחזור ש כ י ג ת ו לציון אותר ,שעד ,גדול הוא .אמר ר׳ יורן וקרא ש ע ח נראח מסייעא ליד ,לר׳ ח נ י נ א כי נ ח ם ה׳ ציון אותר, ב כ ב ו ד ו .ועוז מ ל ך מ ש פ ט א ח כ ,מי שחרא עז אינו 80 ת ו פ ס מ ד ת הדין א ב ל הקכ״ה - מ ש פ ט א ה ב ש נ ׳ כי א נ י ה׳ מ ש פ ט .אמר ל ו רבי אבין אע״פ ש ה ע י ז ש ל ו מ ש פ ט אוהב אהב ותופש , מ ד ת הדין .א ת ה כ ו נ נ ת מ י ש ר י ם ׳ אמר רבי א ל כ ס נ ד ר א ת ה כ ו נ נ ת ישרות בעולמך׳ א ד ם י ש ל ו דין עם הכירו הוא נ כ נ ס עמו לדין והן מ ק כ ל י ן ע ל י ה ם מה שהדין י ו צ א ׳ יוצאין ועושין ש ל ו ם הוי א ת ה כ ו נ נ ת מישרים ׳ א ד ם י ו צ א ל ד ר ך ורואה חמורו ש ל ימונאו רובץ נכנסין ל ס ו נ ד ק ת ח ת מ ש א ו הולך ונותן ל ו יד והן שהוא ומסייעו והוא אומר כ ך ס ל ו נ י עיצה לי ועזר והייתי סבור ש ה ו א ש ו נ א י מיד מ ש ו נ א י ן נעשין ומי אוהכין גרם ל ה ם ש י ע ש ו אוהבין ש ש מ ר ו מה ש א מ ר ה ת ו ר ה כי ת ר א ה חמור נועם דרכי וכל נתיבותיה ע ל ידי ש ו נ א ך ונו׳ הוי דרכיה ביעקב ש ל ו ם .פימפט וצדקה אתה ע ש י ת ׳ א ל ה ה מ ש פ ט י ם א ש ר ת ש י ם ל פ נ י ה ם .מ ש ה ואהרן בכהניו. רבי יורן ב ש ם רבי יוסי ברבי יהודה ורבי ברכיה ב ש ם רבי י ה ו ש ע בן קרהה א מ ר כ ל א ר ב ע י ם ש נ ה שהיו י ש ר א ל במדבר ל א נמנע מ ש ה מ ל ש מ ש ב כ ה ו נ ה ג ד ו ל ה ש נ ׳ מ ש ה ואהרן ב כ ה נ י ו .אמר רבי ברכיה ב ש ם רבי סימון מ ק ר א מ ל א הוא שני ובני ע מ ר ם מ ש ה ואהרן ו י ב ד ל אהרן ל ק ד ש ק ד ש י ם ו מ ש ה א י ש ה א ל ה י ם א ב ל יקראו ש ל ש ב ט הלוי .א מ ר רבי יהודה ברבי יוסי ב ה ל ו ק ל ב ן שאין בו א י מ ר א ש י מ ש מ ש ה כ ל ש ב ע ת ימי ה מ ל ו א י ם ש נ ׳ משה ואהרן בכהניו. ו ש מ ו א ל בקוראי ש מ ו .וכי מה ענין ש מ ו א ל א צ ל מ ש ה ואהרן א ל א שמתסללין משה כשם ואהרן ב ש ב י ל כ נ ס ת י ש ר א ל כך ש מ ו א ל הוי ו ש מ ו א ל בקוראי ש מ ו . מ ז מ ו ר קי׳יט יונתי אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳׳ זש״ה ב ה מ י ה ס ל ע ב ס ת ר ה מ ד ר ג ה .איר יהודה הלוי בר ש ל ו ם ב ש ם ד׳ יהודה בר סימון אין כ ת י ב יונה א ל א י ו נ ת י ׳ ומהו י ו נ ת י ׳ א מ ר הקב׳׳ה א צ ל י הם ת מ י ד כיונה א ב ל א צ ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם הם ערומים כנחשים׳ לכך אמר יונתי שלי׳ אמר הקב׳ה נ ת ת י ל ה ם מ צ ו ת ע ש ה קבלו עליהם וכן מ צ ו ת ל א ת ע ש ה לקבלו ע ל י ה ם ו ל א ל ה ם מ ת ן ש כ ר ן ו ל א אמרו לי ד ב ר ועוד כ מ ה מצות פירשתי אחרות לכך ה ו א קורא א ו ת ם יונתי .א׳׳ר ח ו נ א בר אבין ב ש ם ר׳ א ח א כ ל נ ס י ם וגבורות שהקביה ע ו ש ה בעוה״ז בזכות תמימי דרך ׳ שכן כתיב ה ת ד ע ע ל מ פ ל ש י ע ב מהו ע ל מ פ ל ש י ע ב א פ י ל ו ג ב ו ר ו ת ג ש מ י ם ב מ ש ק ל ואין מ פ ל ש י א ל א מ ש ק ל ש נ א מ ר ם ל ס ומאזני מ ש פ ט ׳ מ ה כ ת י ב אחריו מפלאות תמים ד ע י ם .א״ר יהודה בר סימון ש ה ו א ־ - 81 ש ה ו א תמים א צ ל הקב״ד .׳ ודוד מ פ ר ש ואהיה ת מ י ם עמו א ב ל א צ ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם הס נ ח ש י ם ו ע ק ר ב י ם ,כיון ש ר א ה דוד כ ך ה י א ך הם תמימים ה ת ח י ל מ ק ל ס ן ש נ א מ ר א ש ר י תמימי ד ר ך . ל פ נ י הקב״ה ד״א א ש ר י תמימי ד ר ך הה״ד ש מ ר ת ם ו ר א ה י ש ר ,א׳׳ר א ב ה ו כ ך א ו ת ם ,ר׳ יהודה הלוי בר ש ל ו ם ור׳ ם נ ה ם הכהן ור׳ ה ע א למדו שלשתן לבא ש ג ׳ פ ע מ י ם גוג ומגוג ב א ע ל י ש ר א ל כך אמרו ו ב ש ל י ש י ת הן ו מ כ ת י ב י ן ) ? ( מהם באין ועולין גבורים שהם ל י ר ו ש ל י ם והן שנאמר לעתיד הולכין ליהודה ו ג ב ר ת י ם בה׳ ׳ וכן הוא א ו מ ר והיה ביום ההוא א ש י ם א ת י ר ו ש ל י ם ס ף ר ע ל ׳ זהו ס ף ר ע ל ש ה ו א ע ת י ד ל ה ש ק ו ת א ת העמים כ ו ס ה ת ר ע ל ה ש ל ד ם ׳ ואין ס ף רעל א ל א כוס דם כמה ש ה ם עולים ל ש מ מה שני נבורים ומגיעים הם ע ו ש י ם מוסרים ו ל מ ה כדי לירושלים ב י ד י נ ו ,ו ל מ ה הם שכתוב ו ט ב ל ת ם ב ד ם א ש ר ב ס ף ׳ כיון ש ל א יברה ׳ ל כ ל א ה ד מבני יהודה כיון ימגבורי יהודה עולים מ ת פ ל ל י ם ב ל ב ם ואומרים נ ס ו ל בידם ו ל א הם מתפללים ב ל ב ם שהן מתיראין ל ה ש מ י ע ק ו ל ן הה׳׳ד ואמרו א ל ו פ י יהודה ב ל ב ם ׳ א מ ר ל ה ם הקנייה ב ת מ י מ ו ת ב א ת ם הייכם ש ה ת מ י מ ו ת מ ע ל ה א ת כ ם ש נ א ׳ ת ו מ ת ישרים ת נ ה ם .ב א ־ ת ה ש ע ה נ ו ת ן הקב׳׳ה ומכין א ו ת ן אשרי ל ב נ י יהודה גבורה והן ש ו ל פ י ן כלי זיין ש ל ה ם האנשים שהם מימינם ו מ י מ מ א ל ם והורגין א ו ת ם ,הוי ת מ י מ י ד ר ך .ד״א אימרי תמימי דרך זש״ה הולך ב ת ם ילך ב ט ה ,מי ש ה ו א ב ת מ י מ ו ת יהא מ ב ו ש ר שהקב״ה מ צ ל י ח דרכיו׳ א ב ל מי ש ה ו א מ ע ק ש ד ר נ י ו יודעי ש י ש נ ו נ ׳ ד ר כ י ם מתפרסם בעולם הוי מ ע ק ש דרכים יודע .ד״א ה ו ל ך ב ת ו ם זה א ב ר ה ם ש נ א מ ר ה ת ה ל ך ל פ נ י והיה ת מ י ם ,ומה א מ ר לו הקב ה ,ל ך ל ך מ א ר צ ך ו מ מ ו ל ד ת ך ולא עמר להקב״ה להוסיף ד ב ר ו ל ו מ ר לו רבון העולמים מ ה בין נ ש ב כאן מה בין נ ל ך לעיר א ח ר ת ׳ מה ש מ י ש ה ו א מ פ נ ה מבית ל ב י ת מיצר אין צריך לומר מעיר ל ע י ר ו ל א ע י כ ב א ל א מיד ע ש ה כ ל מה ש א מ ר לו הקב״ה ש נ א מ ר וילך א כ ר ם כ א ש ר ד ב ר א ל ל ה׳, ש מ א ה פ ס י ד ׳ נ ש ר א ו המלכים ל א נ פ ל ו ל פ נ י י כתמיד ,׳ ו א ך כ ש א מ ר לו א ת נ נ ך א ת יהירך היה לו ל ה ו ס י ף ולא הוסיף היה ל ו לומר ה ל א א מ ר ת לי א ת מ י ל כי ביצהק יקרא ל ך זרע הריני מקריבו מהיכן א ת ה מ ב ר כ נ י ׳ ו ל א השיבו א ל א מיד ע ש ה כ ל מה ש א מ ר ל ו הקב״ה ש נ א מ ר וישכם א ב ר ה ם ב ב ק ר ו י ה ב ו ש א ת ה מ ו ר ו ,ו א ף הקב״ה ע ו ש ה מ ה ש ה ב ט י ח ו ׳ ומה הבטיחו ו א ע ש ך לגוי נ ד ו ל ו כ ת י ב ו א ב ר ה ם היה 6 יהיה לגוי ; ר ו ל וכן אברהם 82 - ע ש ה לו -ו א ב ר ם כ ב ד מ א ד וכן והי ב ר ך א ת בכל. ו א ף מ ש ה כ ך אמר ל י ש ר א ל מ ב ק ש י ם א ת ם ש י ה א הקב׳יה ע מ כ ם מ ד ת א ב ר ה ם ש ה ת פ י ס ו ת יפה ל פ נ י הקב״ה תפשו ש נ א מ ר ת מ י ם תהיה תמים עם ה׳ א ל ה י ך כמו ש ה ו א ת מ י ם ש נ א מ ר ה צ ו ר פעלו׳ ותורתו תמימה ש נ א מ ר ת ו ר ת ה׳ ת מ י מ ה .א מ ר ד ו ד ה ו א י ל וכך ה ת מ י מ ו ת יפה ל פ נ י הקב״ה א ף א נ י ם ו ת ה ומקלםו ש נ א ׳ אשרי ובסוף א ל פ א תמימי ד ר ך . ב י ת א הוא אומר ת ע י ת י כשה א ו ב ד ב ק ש ע ב ד ך אייר יהודה ב נ ו ה ג ש ב ע ו ל ם כ ב ש ש ה ו א א ו ב ד מן הצאן ש ה ו א א ו ב ד מן ה מ ר ע ה מי מ ב ק ש א ת מי ה כ ב ש וכן ש ו ר א ת הרועה או הרועה לכבש ׳ ל א הרועה מבקש את הכבש כך א מ ר דוד ל ס נ י הקב״ה כ כ ב ש ב ק ש נ י א ד ם ש ה כ ת ב ת עליו ב ק ש ה׳ א י ש כ ל ב ב ו )ס״א ב ק ש א ו ת י כ כ ב ש הזה כמו ש א מ ר ת ע ״ י ש מ ו א ל ה נ ב י א ב ק ש ה׳ א י ש כ ל ב ב ו ( ו ע ר ב ת י ל ו מ ר ב ח נ נ י ה׳ ונסני ב ת מ י מ ו ת עשיתי .תעיתי כשה אובד בקש עבדך שאני תמים כ ש ה שנא׳ ש ה ת מ י ם א ף א נ י ב ת מ י מ ו ת ע ש י ת י א ש ר י תמימי ד ר ך .ד״א א ש ר י ת מ י מ י ד ר ך זה דור ה מ ד ב ר .חזקיח ב״ר חייא א מ ר צ פ ה ש א י ן דור א ח ר יכול ל ק ב ל א ת התורה כ א ו ת ו הדור ו צ פ נ ה הקכ״ה להם ש נ א ׳ יצסון לישרים ת ו ש י ה .אייר ברכיה בר א ב ו ה ח כ ת ו ב י ס וחקב״ר, לאותו מקלסיץ הדור ש נ א מ ר זכר ל ע ו ל ם בריתו ד ב ר צוה ל א ל ף ד ו ר ,ס ר ו ש י ם ש ב ד ו ר .ת ד ע ל ך שהיו תמימים ב א ו ל י ם ואמר ל ה ם לירד ליס וירדו ,וכן ל מ ד ב ר ויצאו ,א מ ר ל ה ם ל ק ב ל א ת ה ת ו ר ה וקבלו. ועד ש ל א אמר ל ה ם אמרו כ ל א ש ר דבר ה׳ נ ע ש ה ו נ ש מ ע , א מ ר ל ה ם גיד הנשר ,ו כ ש ר ב ה ל ב ו א ו ת ו ו א ת ב נ ו ו ק ב ל ו ע ל י ה ם ו ל א פ י ר ש ל ה ם מ ת ן שכרן ש ל מ צ ו ת ו ל א ה ש י ב ו א ו ת ו ד ב ר ל כ ך קילסן זכר ל ע ו ל ם בריתו ו ג ו ׳ ,וכן א ש ר י תמימי ד ר ך • ד״א א ש ד י תמימי ד ר ך ׳ הקב״ה קראן הסירים צדיקים ת מ י מ י ם וישרים ׳ חסידים שנאסר א ס פ ו לי הסידי ׳ צדיקים וישרים ל פ י ש א מ ר ו ש י ר ה ע ל י ' ה י ם ש נ א מ ר רננו צדיקים בה׳ ל י ש ר י ם נ א ו ה ת ה ל ה ,תמימים א ש ר י תמימי ד ר ך .ש מ א ה פ ס י ד ו ו ל * זכו ב נ י ה ם אחריהם ׳ ת ״ ל מ ת ה ל ך בתומו צדיק א ש ר י בניו אחריו .ו א י מ ת י .א ת מ ו צ א כ ש נ ת ה י י ב ו י ש ר א ל בדורו ש ל ירמיהו אמר לו הקב״ה לירמיהו ל ך אמור ל י ש ר א ל ב ז כ ו ת דור ה מ ד ב ר נ ה ג ת י ע מ כ ם ב מ ר ת רחמים ש נ א מ ר ה ל ך ו ק ר א ת באזני ירושלים וגו׳ ו ל א ת א מ ר א ל א כ ל א ר ם ש י ע מ ו ד וילך ב ת מ י מ ו ת לפני הקב״ה זוכה לו ולבניו ש נ א מ ר מ ת ה ל ך ב ת ו מ ו צדיק א ש ר י ־ - 83 בניו אהריו ׳ א מ ר דוד ה ו א י ל וכך ה ת מ י מ ו ת יפה ל פ נ י הקב״ה הריני תמימי מזמר עליה א ש ר י דרך. אשרי תמימים היו תמימי ד ר ך והסירים דור המדבר ׳ וכן היה וכוי - אמר אהרן י ע ל ל י נ ע ק המוציא לאור :המזמורים ה א ל ה ה ו ע ת ק ו מ ת ו ך ה ה ג ה ו ת כ׳׳י א ש ר ע ש ה ר׳ א ב ר ה ם ס ר ו ב י נ צ א ל בכמהר״ר דוד זצ״ל בסיראר״הלמדרש תהלים מתוך ש ש ה טוססיםישגים נושנים מכ״י מ מ ק ו מ ו ת מ ת ח ל פ ו ת ,ו א י נ ם בהם כמה ו כ מ ה מאמרים ה נ מ צ א י ם ב מ ד ר ש ש ו ח ר טוב דפוס ו נ ת ו ס פ ו ב מ ש ך הזמן. ק ו ש ט נ ד י נ א ,וויניציא עליהם והנלוים ו ב ע ל ה ה ג ה ו ת הנ״ל ר ש ם א ו ת ם ב כ ל מזמור ומזמור ב מ ל ו ת ״אינו בכתובים" ו א ל ו הם ה מ א מ ר י ם : מזמור א :מן ״כיוצא ב ד ב ר א ת ה אומר• א ם יעמוד מ ש ה ו ש מ ו א ל " ע ד ״המזמור הזה מ ש ו ב ה מ כ ל המזמורים" ; ש מ ש ומגן מ ד ב ר ב א ב ר ה ם אבינו" מן ״ד״א ע ד ״ואין נאין ב ש ל ו ת ן עומדין" ; מן ״ג' מ ד ו ת נ ת ן הקב״ה ל י ש ר א ל " ע ד אלא ״חוטבי ע צ י ם וגר" ; מן ״ואין עיר א ל א אלוה" ע ד ״מגורת ר ש ע היא ת מ א נ ו * ־, מן ״הה״ד מ ו ר ש ה ק ה ל ת יעקב" ע ד " א ל כ ל ק ה ל כ ם " . מזמור ב : מן ״ד״א ל מ ה ר ג ש ו גוים זש״ה היושב ע ל הוג הארץ" ע ד ״ודוד ר ו א ה יאמר ל מ ה ר ג ש ו גויס". מזמור ו :מן ״היה ר׳ מאיר א.־מר חביבה המלח" ע ד ״ א ד ם נ כ נ ס לבה״כ". מזמור ז: מן ״ועל א ו ת ה ש ע ה הוא אומר ו ש כ ח אני א ת ה מ ת י ם " ע ד ״ ו ה א ש ירדה מן השמים" ; מן ״אמר ל ד ו ד הקב׳יד• דוד שירה א ת ה אומר" ע ד ״וזהו שגיון ל ד ו ד " . מ ז מ ו ר ח־: מן ״ועשה ותשובה" ; חקב׳׳ח חסדו" עד מן ״מה א ג ו ש וגו׳ ״שאין להם מענה א מ ר ר׳ ברכיה" עד ״אמר ל ו מה אגוש". מזמור ט : מן ״ד׳׳א ע ל מ ו ת לבן ש א ת ה גוזר" ע ד ״ ב נ י ם ל מ ק ו ם " ; מן ״זש״ה טוב •״שעבר ע ל ה׳ עבירות" עד י ל ד מסכן" ע ד ״ נ ו ל ד יצר ט ו ב ״ ; מן ״ א ת הבכורה"; מן ״זח א ח ד מי״נ ש נ ו ל ד ו מהולים" ע ד ״מך תם". מזמור מזמור י :מן ״ נ ב ו כ ר נ צ ר א ם ל מ ס י ך ע ד ״ ו ב מ ש א ר ו ת י ך " . י״א: מן "אמר הקבי׳ה כ ל מי ש מ ע ל ה עצמו" ע ד ״ואוציא א ש מתוכד". () מזמור מזמור י״ב: - 84 מן ״כביכול צוח" ע ד " ח נ י ת וחצים". י־׳ג :״ואמר ל ו א נ י א מ ר ת י א ש ר ל א ימד ו ל א יספר ו א ת ה ה ש ל כ ת ע ל י ה ם מנין"; ״אמר ר׳ יוחנן מצור .ב פ נ י ת ו ר ה כ נ ר ב פ נ י המה ש נ ׳ כי נר מצוד .ותורה אור"; מן ״ד״א ת פ ל ה ל ע נ י ש מ ע ה ה׳ צדק" ע ד מ ז מ ו ר ידו. , סוף ה מ ז מ ו ר . מן ״הממם ערבבן" ע ד ״ מ ש ת מ ט ו ת " ; מן ״ד׳א וירכב ע ל כרוב וגוי א״ר תנהומא" ע ד ״ א ל א מבין כ נ ס י ה ה י ו ת ש נ ׳ וידא ע ל כ נ ס י רוה"; מן ״והיה מסרב ואמר" ע ד ״ ע ל י ל ה שעשה וקרן ל ב נ י י ש ר א ל " ; מן ״מגיני ישעי אמר לסני דוד הקב׳׳ה" עד ״הה״ד ו ת ת ן לי מגן ישעך". מזמור מ ז מ ו ר כ׳יא: מזמור כיב: י״ט :מן ״וכסםינה" ע ד ״ימות ה ל ב נ ה " . מן ״ ו י ש ר א ל לובשין" ע ד ״ ל ב ש י עזך". מן ״וזה אומר אומר אני קדושיה" אטול את עד ״יסילו נ ו ר ל " ; מן ״כך קב״ה נ ו ת ן ג ד ו ל ה לצדיקים" ע ד ״שנ׳ ו ב ק ש ת ם מ ש ם " ; מן ״ר׳ יוהנן א מ ר זרע יעבדנו" ע ד ס ו ף המזמור. מזמור כיה: מן ״ ל ה ת פ ל ל ע ל י ש ר א ל ל ה ו ד י ע נ ו דרכיו ש ל ה ק ב ״ ה " ע ד ״וזה ש מ ש ב כ ה ו נ ה " . מזמור כיו: מן ״ר׳ נ ת ן אומר א ף לוקה" ע ד ״עור ש נ י ו נ ט ל ״ ; מן ״אעפ־כ ל א נ ש א לו הקב׳׳ה" ע ד ״אוריה ההתי"; מן ״ה׳ א ה ב ת י וגו׳ זה ש ק ו ל כ נ ג ד ב ר י א ת עולמך" ע ד ״ א ת ה ש מ י ם ואת הארץ". מזמור כ״ז :מן ״והיה אור י ש ר א ל וגו׳ # בני יראו" ע ד ״דוגמא לעתיד". מזמור ל ׳ :מן ״ד״א מזמור שיר הנוכת ה ב י ת זשיה מי הקדימני ו א ש ל ם " ע ד ״ויקרא ע ל ש מ ו שני מזמור שיר ח נ כ ת ה ב י ת לדוד"; מן ״מכאן ש כ ל מי ש מ צ ט ע ר " ע ד ״ ש י ר ח נ ו כ ת הבית. מזמור מזמור ל ״ א :מן ״ מ פ נ י העונות" ע ד ״ ל ה ש ע ן כי". ל׳׳ד :מן ״א׳׳ר ת נ ה ו מ א ב ע ו נ ת ו ב ר א ה ק ב ״ ה " ע ד "ד״א א ת הכל ע ש ה יפה בעתו". מזמור ל °ז :מן ״ר׳׳א אומר מתוך שלותן" עד ליריאיך". מזמור מ״ה: ו כ ת י ב כי ת צ א א ש ו מ צ א ה קוצים. ״אשר צפנת 85 - - מ ז מ ו ר מ ״ ו :שני אשר לאיקח שוחד. מ ז מ ו ר נ ״ א :ועשר ,גם אחר ,ומחד ,פשעי. מ ז מ ו ר נ י ג :מן ״ד׳יא הכל סג וגו׳ אלה אנשי סדום" עד ״אלהיט השקיף על בני אדם הכל סג". מ ז מ ו ר נ ״ ו :ואומר לא אשלח ידי בו כי משיח ה׳ הוא; שאס היית מוצא אותי הרגתני ואני ל א עשיתי כן. מ ז מ ו ר נ״ט :שני ואקח אתכם — אותה המשפחה מצלחת. מ ז מ ו ר ע ״ ד :ואומרים ידנו רמה — היו עושים. מ ז מ ו ר ע ץ :מהו ה׳ יראה — ושא להם פנים. מזמור מזמור עידו :ומנין אתה אומר שהראהו הקב״ה ליעקב — נ צ ב ע ל המזכה. פ״א :על ידי עור שאינו עבוד ועל ידי נימין ויתדות. מ ז מ ו ר פ־ו :שנ׳ ויט אליו חסד — מכריעות, מ ז מ ו ר פ ״ ז :עשר ברום עשרים. מ ז מ ו ר צי :מהו הרוג — הוי הרגני נא הרוג; ד״א למה נקרא שמו מקום — וילן ש ם . מ ז מ ו ר צ״א :ואימתי אמרו בשעה שראה כל המלאכה — ס ת ה משה ואמר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן; ולא אמרת לי ועשו לי מקדש ושכנתי ואם עשית כן אלהי אבטח בו; משיבה רוה׳ק ואומרת ל ו ; מן ״והשכים יעקב עד ״לא תבשל״; מן ״ולא צרו צעדיו״ עד ״ויגל א ת האבן". מ ז מ ו ר צ י ב :מן ״הרי שבעה לסי שברא יום שביעי" עד ״מחול לו"; מן ״וחיו מה״ש קודאין לו אדם" עד ״כחה ש ל שבת"; מן ״והיה יושב ומהרהר בלבו" עד ״בין קדש לחול ויש אומרים ש"; מן ,,נירש אדם ויצא" עד ״כתנות עור וילבישם"; מן ״אדה״ר אמרו כדי שילמדו כל הדורות" עד ״עלי הגיון בכנור"; מן ״אמר אדם שמחני הקב״ה" עד ״וישראל רואין במפלתן שגי ותבט עיני בשורי"; מן ״מה התורה הזאת נאה" עד "לפני הקב״ה"; מן ״כך ת״ח הוי זחיר בגחלתן" עד ״נגעים". מ ז מ ו ר צ״ג :וכשהיה חדבור יוצא מפי הגבורה — לרוקע חאר* על המים. מ ז מ ו ר ק ״ ד :מלך בשר ודם — הוד והדר תשות עליו. מ ז מ ו ר ק ״ ז :וכן הוא אומר מה שהיה הוא שיהיה; עולם אינו אומר א ל א עולמים. 86מז.וד - ק י ״ א :מ ח ו חרוץ ש כ ל ש נ ו פ ל ש ם דינו חרוץ. מ ז מ ו ר ק י ״ ב :ו כ ש נ ו ל ד יצחק — ביום הגמל א ת יצחק. מ ז מ ו ר ק י ״ ד :ו ע ש ה הקב״ה ל ה ם ע ש ר ה נסים — ש נ ׳ כבהמה ב ב ק ע ה ת ר ד ; ומה נ ה ש ו ן בן ע מ י נ ד ב — כן יהודה עברו י ש ר א ל ; א מ ר הים א נ י שאין לי — עאכ״ו. מ ז מ ו ר ק י ו :ואיני הולד. -כי ה ו ל ת א ה ב ה . מ ז מ ו ר ק י ״ ז :ד״א ה ל ל ו א ת ה׳ כ ל גויס כך אומרים י ש ר א ל לא״ה — ל ב ך נאמר ה ל ל ו א ת ה׳ כ ל ג ו י ם ; ד ״ א א ו ת ג׳ א ו ת י ו ת — ואני א ה ר ו ן . מ ז מ ו ר ק י ״ ח :ד״א יאמרו נ א יראי ה׳ זה פ נ ה ס -ו נ ת ת י ל ה ם יד ושם טוב מבנים; רועה ו מ ל ק ט ב ע ש ב י ם — א מ ש היה ב צ א ן )והגירסא ל פ י ב״י :ד״א מ א ת ה׳ היתר .ז א ת מ ד ב ר ב ד ו ד מ ל ך י ש ר א ל ב ש ע ח ש ה י ה רועה א ת צ א ן אביו ו ב ש ע ה ק ל ה נ ע ש ה מ ל ך ו ה כ ל היו אומרים א מ ש היה רועה צ א ן אביו ו ע כ ש י ו ה ו א מ ל ך ו ה ו א אומר ל ה ם וכוי(. מ ז מ ו ר קי״ט א ו ת א׳ :אמר שלמה ה מ ל ך עיר ,מ ת ה ל ך בתומו צדיק — ש נ ׳ ת ו ר ת ה׳ ת מ י מ ה ; א ו ת י ' :הכלי הזה בזמן ש ה ו א נ א ה — ר ב ו נ נ ו נ י ; א ו ת כי :וכה׳׳אעבר קציר — ת ש כ ה נ י נ צ ח ; כ ת ב ת ב ת ו ר ה א ו ת ו ו א ת ב נ ו — ש פ כ ו ד מ ם כמים וגו׳; א ל ו ל י ל א נ ד ד ה ש נ ת ו — ש נ ׳ ל ה ש מ י ד וגוי; א ו ת מ׳ ימחו מזקנים — ע ד ש פ י ׳ ואמר ל ך ; א ו ת ם׳ :א מ ר ל א ת א ח ז ו ה ח ב ל — ב ד ר כ י כ נ י א ד ם ; א ו ת צ׳ :מהו ב צ ד ק כ ל אמרי פי — צדיקים ו י ש ר י ם ; הרבה ביזני ש א ו ל — צעיר א נ כ י ונבזה ונוי. מ ז מ ו ר ק ״ כ :מהו א ה ל י א ה ל י קדר -הנמשכים לגיהנם. מ ז מ ו ר ק ל ׳ ׳ ט :ר ב ו ש מ ו א ל ה ד א מ ר — כוננו ידיך ו ג ו ׳ . מ ד ר ש הלל ה נ ק ר א ם פ ר המעשים בעשר בשיר לשונות ש ל ש ב ה נ א מ ר ה ס פ ר הזה בניצוח בניגון במזמור ובהודאה׳ בהלל ו ע ש ר ה נביאימ בהשכיל אמרוהו א ד ם ב ת פ ל ה ברנה בתהלה א ב ר ה ם מ ש ה דוד ש ל מ ה א ס א הימן ידותון א ב י א ס ף ו ד נ י א ל > ו י ש אומרים א ף ש ל ש ה בני ק ר ה .ה ת ו ר ה ח מ ש ה הומשין ו ה ס פ ר הזה ה מ ש ה הומשין׳ ו ה ה ל ל ה מ ש ה חומשין״ ומה ר א ה ה ה ל ל ל ה ת ב ר ך ב כ ו ל ם מ פ נ י ש ה ו א ש ב ה ם והוא ת ו ס פ ת על כ ל העולם ׳ ויש ב ה לשעבר ולעתיד ל ב א וליציאת.מצרים ו ל ד ו ר ו ת ה ל ל ו ו ל י מ ו ת ה מ ש י ה ו ל י מ ו ת גוג ו מ ג ו ג .ת ה י ל ה ל ש ע ב ר ה ל ל ו י ה ׳ ו ל ע ת י ד ה ל ל ו י ה ׳ ו ל י צ י א ת מצרים ב צ א ת י ש ר א ל ] ל א ל נ ו ה' ל ד ו ר ו ת הללו[ ו א ה ב ת י • כי י ש מ ע ד׳ הודו לד׳ כי טוב ל י מ ו ת המשיה ו ל י מ ו ת גוג ומגרב 1נ״א כ ל גוים ס ב ב ו נ י ל י מ ו ת גוג ומגוג א ל י א ת ה ו א ו ד ך וגו׳ ל ע ת י ד ל ב א [ .י׳׳ה ]ימים[ ולילה הם ש מ ו נ ת ימי ח ג פסה ומה ה ס ו כ ו ת ו ש מ ו נ ת ימי ח נ ו כ ה וי׳יט הראשון ש ל ולילו וי״ט ש ל ע צ ר ת .מי אמרו היו אמר ר׳ נחמיה דוד אמרו, י ש ר א ל עושין מ ש י צ א ו ממצרים ע ד ש ע מ ד דוד ש ח י ו אובלין ססחיהן ב ל א ישראל א ה ת ואלו ממצרים שנ׳ אפשר ה ל ל ׳ אמרו מ ש ה אמרו ב ש ע ה ש י צ א ו ל ך מ ע ל י ויאמר מ ש ח כן ויאמר ל ו ס ר ע ח ד ב ר ת ובזמנו ד ב ר ת ל א אוסיף עוד ר א ו ת פ נ י ך ה א כדעמי ] כ ד א ת [ מבקש ממני ש נ ׳ וירדו כ ל ע ב ד י ך א ל ה א ל י וגו׳ ו כ ש ה ג י ע הזמן מהו אומר ויקרא ל מ ש ה ו ל א ה ר ן ל י ל ה א מ ר ל ה ם מ ש ה א מ ש היינו עבדים לפרעה ועכשיו א נ ו עבדים להקב״ה עמדו אז וקילסו להקב״ה שהוציאן מעבדות להירות ונאמר לפניו ה ל ל ו י ה . ה ל ל ו י ה ׳ ה ל ל ו למי ש ב ר א ה ע ו ל ם ש מ ק ל ם י ן א ו ת ו ב ש נ י א ו ת י ו ת ש נ ׳ עזי וזמרת יה ו א ו מ ר בטחו בד׳ עדי ע ד כי ביה ד׳ צור ע ו ל מ י ם . ד״א ה ל ל ו י ה מ ש ל ל מ ה ה ד ב ר ד ו מ ה ל מ ל ך ש נ ש א אשד .ו כ ת ב ל ה ב ס י מ ס ו נ ו ן ש ל ה ש ה י א מ ס ו מ מ ת ] מ ס ו ר ס מ ת ?[ ב ש ב ע י ם ו א ח ד א מ ר ה ל ו כ ש ת ע ש ה לי כ ל צרכיי א נ י כ ו ת ב ת ל ך ל ש מ ך כ ך כ נ ס ת י ש ר א ל א מ ר ה ל פ נ י ה ק ב ׳ ה רבון שעשית לאבותינו ה ע ו ל מ י ם כ ש ת ע ש ה לי כ ל נ ס י ם ו ג ב ו ר ו ת אנו מקלסין לשמך בשבעים ואחד אותיות ואילו 88 - הן ה׳ ה מ ש ה ל׳ ש ל ש י ם ל׳ ש ל ש י ם ו׳ ש ש ה הרי ש ב ע י ם ואחד א ו ת י ו ת ל כ ך נאמר הללויה. עבדי הללו ד .יבאו א ב ו ת העולם ויקלסו ש נ ק ר א ו ע ב ד י ם שני זכור ל א ב ר ה ם ליצהק ו ל י ש ר א ל עבדיך״ יבוא מ ש ה שנקרא ויקלסך ע כ ד שני ל א כן עבדי מ ש ה ויבוא דוד ויקלסך ש נ ק ר א ע ב ד שני ודוד עבדי[ נ ש י א היה!1להס[ לעולם׳ יבוא חנניה ם י ש א ל ועזריה ויקלסוך ש נ ק ר א ו עבדים שני ש ד ר ך מ י ש ך ועבד בגי עבדוהי די א ל ה א חייא ע י ל א ה , יבוא ד נ י א ל ויקלסך ש נ ק ר א ע ב ד ש נ ׳ כי ל א י ע ש ה י ״ י א ל ה י ס ד ב ר כי א ם ג ל ה סודו א ל עבדיו ה נ ב י א י ם , מלאכי יבואו ש נ ס הם ה ש ר ת ויקלסוך הן נ ק ר א ו ע ב ד י ם שני בעבדיו ל א יאמין וכו׳ ב מ ל א כ י ו ישים ת ה ל ה .ד״א ה ל ל ו עבדי ה׳ מ ש ל ל מ ה הדבר דומה ל מ ל ך ש י צ א ממזרח ל מ ע ר ב ו מ מ ע ר ב ל מ ז ר ח ו ל א היו םכירין א ת מכיר ל ש ו נ ו ל ק ל ס ו ובמה הוא ח ס ץ ל ה ת ק ל ס ומי ל ה ת ק ל ס עבדיו ובני סלטיץ ש ל ו ל ש ו נ ו ויודע במה ר ו צ ה ומי הן עבדיו ש ל הקב״ה י ש ר א ל שהן ע מ ל י ן ב ת ו ר ה ]ו[ ב מ ש נ ה לסניו .ד״א הללו והיו למדינה אלא כל ע ב ד י ד׳ מ ש ל ל מ ה הדבר דומה ל מ ל ך ש נ כ נ ס כ ל בני א ד ם מקלסין א ו ת ו ב ל ב ד והקב״ה אינו כן מ ע ש י ו מקלסין א ו ת ו העליונים מקלסין א ו ת ו ש נ ׳ ה ל ל ו א ת ד׳ מן ה ש מ י ם ,ה ת ח ת ו נ י ם שני ה ל ל ו א ת ד׳ מן ה א ר ץ ת נ י נ י ם ו כ ל ת ה ו מ ו ת ע ד וירם קרן ל ע ס ו וגו׳ הא ל מ ר ת ש ע ל י ו נ י ם ו ת ח ת ו נ י ם מקלסין א ו ת ו .ה ל ל ו רחום את ש ם היי ש ב ו נ ב ר א ה ע ו ל ם כי ם ד ו ת י ו והנון א ר ך א ס י ם ורב ה ס ד ו א מ ת ומטה כליסי ח ס ד ואומר ויחי ד' א ת יוסף ויט אליו ח ס ד .ד״א ה ל ל ו א ת ש ם ד׳ מ ש ל ל מ ה ה ד ב ר דומה ל מ ל ך ש ש ל ה ס מ ל י א ש ל ו ל מ ל ה מ ה ו נ ת ן ל ה ם האיקונין ש ל ו ו א מ ר ל ה ם כ ל זמן ו כ א י ל ו לי ד׳ ש א ת ם נוצחין תהיו מקלםין איקונין ש ל י א ת ם מקלסין ל כ ך נ א מ ר ה ל ל ו א ת ש ם ד ׳ .י ה י מבורך מעתה ועד שם ע ו ל ם ״ ל ס י ש ב ע ו ל ם הזה טקלסין א ו ת ו י ש ר א ל ב ל ב ד שנ׳ יראי ד׳ הללוהו כ ל זרע י ע ק ב כבדוהו וגוי אבל לעתיד ל ב א יקלסוהו כ ל יחדיו ואומר כי אז א ה ס ו ך בשם ד׳ וגו׳ .ד״א יהי ש ם ד׳ א ו ת ו ע ל הטובה ו ע ל ה ר ע ה ב ר ו ך דין האטת אומות העולם שנ׳ בחקבץ עמים א ל עמים ש ס ה ברורה ל ק ר ו א טלם מ ב ו ר ך ל ס י ש ב ע ו ל ם הזה מקלסין ע ל הטובה הטוב א ב ל ל ע ת י ד ל ב א אין והמטיב ועל הרעה מקלםין אותו א ל א על ה ט ו ב ה ש א י ן ק ל ל ה ל ע ת י ד ל ב א שני ב ל ע ח מ ו ת ל נ צ ח ו ג ו ׳ .מ מ ז ר ח - 89 - ש מ ש ע ד מ ב ו א ו מהלל ש ם ד׳ .בנוהג שבעולם אדם מדליק הנר לפני שכניו והם מחזיקין לו טובה אבל במקומות אחרות אינן יכולין לעשות כן והקב״ה מאיר לכל העולם כולו לכך נאמר ממזרה שמש עד מבואו מהלל שם ר האיר אור החמה ביום מקלסין אותו בא״י יוצר המאורות׳ שקעה חמה בערב מקלסין אותו בא״י המעריב ערבים לכך נאמר מהולל שם די .שאל אנטונינוס א ת רבינו הקדוש אם.יש לאדם דירה שהיא עשר על עשר אמות איך הוא עושה לקבוע את המנורה אמר לו באמצע הטרקלין אמר לו ומפני מה ל א קבע המקום ההמה באמצע הרקיע אמר לו מפני שלום הבריות ש ל א יהא אדם יוצא לדרך ואינו יודע כמה שעות ביום והחיות שוקעות עליו ולסטים באין והורגין אותו אלא עשה שיהא אדם יוצא בדרך ויודע כמה שעות ביום ויהא יודע מאיזה מקום יצא ובאיזה מקום ל ן .ר' יודא אומר תיק עשה הקב׳׳ה לחמה שנאמר לשמש שם אהל בהם ושוקעת במערב וחוזרת לתיק ועולה מן החלונות למזרח ׳ וחכמים אומרים מחילה עשה לה הקנ״ה בארץ ושוקעת במערב והוזרת למעלה ועולה מן המהילה למזדח, אשטלורוגין אומרים כי הרקיע הוזר בגלגל והמזלות חוזרין בו, אמרו להם חכמים אם ב ג ל ג ל חוזר צריכה העגלה להיות פעם אחת בדרום ופעם א ח ת בצפון ועקרב פעם בצפון פעם בדרום אלא לעולם עקרב בדרום ועגלה בצפון ,יוכה אומר החמה הולכת בדרום ער יסוד שנא׳ הולך א ל דרום וסובב א ל צפון זה מפני מזרח ומערב .ד א ממזרח ש מ ש עד מבואו יכול שאינו משובח אלא בארץ בשמים מנין שני רנו שמים וגילי ארץ הרי ביישוב אמור, במדבר מנין שנ׳ ישאו מדבר ועריו ׳ הרים וגבעות עץ סרי והכל שמקלסין אותו לעתיד מנין שני רנו שמים כי עשה ה׳ פצהו הרים רנה וגו׳ ואומר אז ירננו עצי היער מלסני ה' וגו׳ .רם על כל גויס ה ״ וכי על ישראל אינו רם הוי אומר רם על הרמים .משל למה הדבר דומה לרועה שהיה לו בן והיו קורין אותו בנו ש ל רועה ,נעשה איסרכוס והיו קורין אותו בנו ש ל איסרכוס׳ נעשה מלך והיו קורין אותו בנו ש ל מלך וכל זמן ש מ ת ג ד ל בנו מתגדל עמו ׳ כך ישראל מתגדלין תמיד באביהם שבשמים שני בנים א ת פ לה׳ אלהיכס, ואף הקניה מתגדל בהם שנ׳ ואמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר .ד א רם על כ ל גרם הי׳ היה ח ל ש מלמעלה ו ג מ ר מלמטה מי נוצח הוי אומר זה הגבור ואץ צריך לומר גבור מלמעלה וחלש , — — 90 מ ל מ ט ה ׳ כ ך גבור ע ל ה כ ל מ ל מ ע ל ה היא הקב״ה ובני א ד ם ח ל ש ץ ו א ת ה ע ל ה א י ץ .ד״א רם ע ל כ ל ל מ ט ה ש נ ׳ כי ה א ל ה י ם ב ש מ י ם גוים ה' מ י מ ל ל מ ה הדבר ד ו מ ה ל מ ל ך שהיה יושב ודן ע ל בימה ש ל ו והיו ה כ ל מתיראין ממנו נ כ נ ס ל ת ו ך ב י ת ו והשימיט א ת כליו והעביר כלי זיינו ממני ה ת ח י ל ו בני ה ב י ת משהקים בו זה מ ו ש ך ל כ א ן וזה מ ו ש ך ל כ א ן יכול א ף ל מ ע ל ה ת״ל א ל נ ע ר ץ בסוד קדושים ר ב ה ׳ ואומר וסביביו נ ש ע ר ה מ א ו ד ׳ ואומר ה מ ש ל ו ס ח ד עמו ע ו ש ה ש ל ו ם במרומיו .ע ל ה ש מ י ם כ ב ו ד ו -וכי א ו מ ו ת ה ע ו ל ם היויודעין היכן כבודו ש ל מקום א ף י ש ר א ל ל א היו יודעין א ל מ ל א נ ב י א י ם ש ע מ ד ו ולמדו להן ל י ש ר א ל .מיכה א מ ר ר א י ת י א ת ה ' י ו ש ב ע ל כ ס א ו וכל צ ב א השמים עומרים עליו מימינו ו מ ש מ א ל ו . נםתהו השמים ואראה מראות אלהים, יהזקאל אמר ישעי׳ א מ ר ר א י ת י א ת ה׳ י ו ש ב ע ל כ ס א רם ו נ ש א ׳ ד נ י א ל אמר הזה ה ו י ת ע ד די כרםון רמיו ו ע ת י ק יומין י ת י ב ל ב ו ש י ה כ ת ל ג הור וכו׳ נהר די מן קדמוהי וכוי. נור נגד ונסק ו ה א ל מ ד נ ו ש כ ב ו ד ו מן השמים .ד ״ א ע ל ה ש מ י ם כ ב ו ד ו מ ש ל ל מ ה ה ד ב ר דומה ל מ ל ך ב ש ר ידם ש ה ש י א ל ע ב ד ו אשד• ו ה ש ל י מ ה ב כ ס ף וכזהב ו ב א ב נ י ם ט ו ב ו ת ו מ ר ג ל י ו ת א מ ר ל ה הרי ה כ ל מסור בידך הוץ מ ה ב י ו ת זו ש ה י א מ ל א ה אשד, עקרבים. נכנסה אהרת ש ו א ל ת ממנה הומץ .אמרה לה מה המלך אמרה לה מ נ ה ג יפה מצטערת א ל א אני אצלה נ ו ה ג בך ע ל חביות א ח ת שהיא מ ל א ה ע ק ר ב י ם ׳ א מ ר ה ל ה כ ל קוזמיאה ש ל ו כ נ ו ם י ם ב ת י כ ה ו מ ב ק ש ל י ש א אשד. אהדת יליתנם ל ה . מיד שלהר .ידה ל ת ו ך ההביות ו ה ש י ט ה ע ק ר ב י ם .כ ך ה מ ל ך זה הקב״ה ו א י ש ואשד .זה א ד ם והוד. ש ו א ל ת החומץ זה ה נ ת ש . באותה שעה סילק הקב״ה שכינתו ב ש מ י ם ש נ ׳ ע ל ה א ל ה י ם ב ת ר ו ע ה .מ י כ ה׳ א ל הי נ ו׳ מי בה׳ א ל ה י נ ו כמצילים .מכ״א במסרעים׳ מכ׳׳א במככרים ]במכבירים? א ו ב מ ק ב ר י ם ? [ מכ״א ב נ ו ת נ י ש כ ר ,מכ׳׳א ב א ל י ל י ם .מ ש ל ל מ ה ה ד ב ר ד ו מ ה ל מ ל ך ב ש ר ודם ש ה ל ך לו א צ ל בעל הבית אהד ועשאו אפוטרופוס להיות ע ו מ ד ע ל עניניו הגיע ע ס ק ל א ו ת ו ה א י ש ו נ ת פ ש ל מ ל כ ו ת ונידון ב א ו ר ה ל כ ו א ל ה מ ל ך ואמרו ל ו הרי א ו ת ו ה א י ש בן ביתך נידון באור. א מ ר ל ה ם א נ י מ צ י ל ו אמרו ל ו אין א ת ה יכול ש כ ב ר הטילוהו באור א מ ר ל ה ן ומה א נ י יכול ל ע ש ו ת ל ו ׳ והקב״ה אינו כן א ל א מ צ י ל ה א ד ם מ ת ו ך האור ש נ ׳ א נ י ה׳ אשר ה ו צ א ת י ך מאור כ ש ד י ם .מי כה׳ א ל ה י נ ו במפרעים׳ פ ר ע ה נזר ע ל י ש ר א ל ל א ב ד ן שני ויצו ם ר ע ה — — 91 ל כ ל עמו וכו׳ והקב״ה נ פ ר ע מהן ואיברם במים שנ׳ ונער פ ר ע ה והילו בים ס ו ף ׳ וכן א מ ר יתרו כי בדבר א ש ר זדו ע ל י ה ם ו א ו מ ר פ ע ו ל ת ם ר א ש ו נ ה א ל ח י ק ם .מכ״א ב מ כ ב ר י ם ׳ מ ש ל ל מ ה ומהותי דומה ל מ ל ך ימאמר ל א ו ה ב ו ה ש כ ם בבוקר הדבר א ו ת ך ב ע ל חמדה ימלי ל א ואעשה על פתה שלי הגיע הצי ה ל י ל ה ע ד ש מ ת ש נ ׳ ביה ב ל י ל י א ק ט י ל ב ל ש צ ר מ ל כ א .מכ׳׳א ב נ ו ת נ י ש כ ר ׳ מ ש ל ל מ ה הדבר דומה ל מ ל ך ש ש כ ר פ ו ע ל י ם הרבה והיה ביניהם ע צ ל ומתון א ה ד ׳ ו כ ש ב א ל ת ת אחד בשוה, להם ש ב י ם נותן להם א ב ל חקכ״ח אינו פן א ל א ל פ י מ ע ש י ו ש ל א ד ם נותן ל ו גמולו ש נ ׳ א נ י ח׳ חוקר ל ב וכו׳ ל ת ת לאיימ כדרכיו וכפרי מ ע ל ל י ו .מכ״א ב א ל י ל י ם ׳ ל פ י ש א ו מ ו ת ב ע ו ל ם קודאין ע צ מ ו א ל ו ה ו ת ו ש מ א חץ יכולין ל ר פ א ו ת ה ה ו ל ה או ליילד א ת ה ח י ו ת .פ ר ע ה שני לי יאורי ואני ע ש י ת נ י , אלוה ה א ר צ ו ת וכוי׳ קרא עצמו סנהריב ש נ ׳ מי ב כ ל א ל ה י נבוכדנצר אמר א ע ל ה ע ל במתי עב אדמה לעליון, נ ג י ד צור ש נ ׳ ו ת א מ ר א ל אני מ ו ש ב א ל ה י ם י ש ב ת י ׳ ב א ו ר א ה מ ה א מ ר הקב׳׳ה ל י ה ז ק א ל ה נ ב י א ל ך אמור ל נ ג י ד צור ת פ י ך ונקביך ביום ה ב י א ך כוננו׳ הנקבים ה א ל ו ש י ש ל ך מהם פתוהין ומהם ס ת ו מ י ם א ם יסתמו ה ס ת ו ה י ן או א ם יפתהו ה ס ת ו מ י ן א י א פ ש ר ל ך ל ה י ו ת ב ע ו ל ם והרי דברים ק ל והומר שכן הוא אומר באיוב ה י ד ע ת ע ת ל ד ת י ע ל י ס ל ע ח ל ל א י ל ו ת ת ש מ ו ר ׳ ת ס פ ו ר ירחים ת מ ל א נ ה ו י ד ע ת ע ת ל ד ת נ ה ׳ ת ש ל ח נ ה ו .וכי כ ו ל ם מ ע ו ב ר ו ת ת כ ר ע נ ח ילדיחן ת פ ל ח נ ה ח ב ל י ה ם כ א ח ת י ש מהן מ ע ו ב ר ו ת ב י מ ב ת זו ו י ש מחן מ ע ו ב ר ו ת ב ש ב ת א ח ר ת מ ה הקב׳׳ה ע ו ש ה ס ו פ ר ל ה ירהים ו מ מ ל א ל ה ׳ ה א י ל ת ה ז א ת א י נ ה י כ ו ל ה ל ל ד ת מ פ נ י ש א י ב ר י ה ס כ ו פ י ם עליה ע ד ש ה י א א ו כ ל ת והקב״ה ל ה נ ה ש והיא מזמן נ ו ש כ ה ואיבריה מתרפין והיא י ו ל ד ת ׳ ולא ל א י ל ה ב ל ב ד הקב׳יה ע ו ש ה א ל א ל כ ל שנ׳ ורהמיו ע ל כ ל מ ע ש י ו . המגביהי לשבת, ה ג ב ה ת י ה ש פ ל ת י ה ג ב ה ת י ׳ וכן היה ה ל ל א ו מ ר ע ל ה ל מ ט ה ורד ל מ ע ל ה . הדבר דומה אהד יישב ]ואחד?•[ המשפיל , לראות׳ ל מ ל ך ש ש ל ה ש נ י איפרכין ל ש ת י איפרכיה ש ל ו שיישב חבשו משל למה איפרכיות שלו ׳ ה מ ל ך בבית האסורים׳ א י פ ר כ י ה ש ל ו ה ו ש י ב ו בבימה עמו ואותו ו ל א ח ר כץ ל ק ח א ו ת ו ש ה ו ש י ב ו ב ב י מ ה עמו אמרו ל ו עבדיו מה ר א י ת ל ע ש ו ת ל ה ם כ כ ה א מ ר להן זה ש ה ו ש ב ת י ו בבימה ל א ר א ה קלון מימיו וזד, שחבשתיו ב ב י ת האסורים ל א ר א ה כ ב ו ד מימיו י ד ע זה מ א י זח — — 92 כבוד יצא ולאי זה קלון הוא נכנס וידע זה מאי זה קלון יצא ולאי זה כבוד נכנס כך הקב״ה משסיע שלום לאומות העולם בעולם הזה להורידם לבאר ש ה ת ומשפיל ישראל בעולם הזה להעלותם למעלה העליונה לעתיד לבוא שנא׳ ונתנך ה׳ לראש על כל גויי הארץ .לפי שאומות העולם מוניץ ישראל ואומרין להן אינו שולט א ל א בשמים וישראל משיבין כך צאו והסתכלו בהמה שהיא שלוהו ש ל הקב״ה ושולטת בהרים ובגבעות ואם שלוחו ש ל מקום כך הקב״ה על אחת כמה וכמה .ב ש מ י ם ו ב א ר ץ ׳ מלמד שאין מושיביץ א ת האדם בישיבה ש ל מטה עד שמושיבין אותו בישיבה ש ל מעלה וכל בני אדם מסתכלין בו ואומרים פלוני כשר סלוני חסיד וראוי הוא להיות הכם שנאמר אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן ,ומנין שאין נפרעין מן האדם מלמטה עד שנסרעין ממנו מלמעלה שנאמר והיה ביוס ההוא יסקור ה׳ על צבא מרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה .מ ק י מ י מ ע ס ר ד ל ׳ דוד אמרו לעצמו מקימי מעפר דל׳ אבל חנה אמרתו על כל הדורות מקים מעסר ד ל . ד׳׳א מקימי מעפר דל אין דל א ל א שנתדלדל מנכסיו׳ חא כיצד מוכר אדם ביתו ויש לפניו מקצת בהמתו ויש לפניו מקצת ,מוכר מקצת שדותיו ויש לפניו מקצת׳ אביון הוא תאב לכל .ד״א מקימי מעפר דל ,העפר הזה אדם אוכל עליו ויושב עליו ורוהו הולכת עליו .ר׳ שמעון בן תחליפא אומר סבור אתה שאתה מגנהו ואין אתה א ל א משבחהו שאם יהיה לארם שתי מזובלות מאשפות אין אתח משבחו א ל א מננהו׳ ומהיכן א ת מגנהו .ל ה ו ש י ב י ע ם נ ד י ב י ם , ומי הם הנדיבים אלו אברהם יצחק ויעקב שנאמר נדיבי עמים נאססו עם אלהי אברהם .מ ו ש י ב י ע ק ר ת ה ב י ת ,ש ש עקרות הן בנשים )ב&סיקתא ס׳ רני עקרה שבע עקרות הן ובכיי פארמא ש ש כמו כאן לפי שאין מונה ציון בכלל נשים( .ומה ראו אלו להיות עקרות לפני שאין פועלין לפני כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות .ד״א מושיבי עקרת הבית להושיב א ת שרי עקרה ליתן לה בית שנאמר הניקה בנים שרה וכי כמה בנים הגיקה והלא בן אחד היד .לח שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ,א ל א לפי שנאמר ויגדל הילד ויגמל וכו׳ למה עשה משתה ביום הגמל א ת יצחק ולא ביום שגדלו א ל א לפי שהיו אומות העולם אימרים ל א ילדה שרה יצחק אלא השפהה ,מה עשה הקב״ה יבש דדי מטרוניות שלהן ולא היו יכולין להניק א ת בניהן ובאים אצל אברהם ואומרים — — 93 ל ו ש ת נ י ק ש ר ה א ת בניהן אז אמר א ב ר ה ם ל ש ר ה אין זו ש ע ה ש ל צניעות אלא קדש שמו ש ל הקב׳׳ה וגלי דדייך והניקי וידעו כי יצחק ב נ ך ו ל א הספיקה ל ג ל ו ת דדיה ע ד שהיו בניהם מוציאין ח ל ב ב ש ת י מעיינות חח״ד ו ב ר כ ת י אותר ,ש ת י ב ר כ ו ת ב ש ת י דדיה וחיו כ ל חמטרוניות אומרים מי יתן ש י נ ק בני מ ח ל ב צ ד י ק ת ל כ ך נ א מ ר חניקח בנים ש ר ה )עיין פ ס י ק ת א .ס ם ק א מושיבי ע ק ר ת ח ב י ת ל ח ו ש י ב ר ב ק ח ש ו ש א ש י ש ( .ד״א עקרח ל י ת ן ל ח בית ש נ א מ ר ויאמר ה׳ ל ה ש נ י ג ד ם ב ב ט נ ך אמר ל ח חקב״ח חדי כ ל ח ע ו ל ם כ ו ל ו בנוי ב ב ט נ ך שמזה ומזה יצאו מלכים מזה ומזה יצאו א ל ו פ י ם ו נ ת ן ל ה הקב״ה שתי בתים ב י ת ע ש ו ב ע ו ל ם הזה ו ב י ת יעקב ב ע ו ל ם ה ב א ש נ א ׳ והיה ב י ת יעקב א ש ו ב י ת יוסף ל ה ב ה וכוי .ד״א מושיבי ל א ה עקרה ל ת ת ל ה ב י ת ש נ א מ ר וירא ה׳ כי ש נ ו א ה ל א ה ויםתח א ת רהמה ונתן ל ה הקב״ה ש נ י כתרים כ ת ר מ ל כ ו ת נ ט ל ה מרים כ ת ר כ ה ו נ ה נ ט ל ה י ו כ ב ד .ד״א מושיבי ר ה ל עקרה ל י ת ן ל ה ב י ת ש נ א מ ר ויזכור א ל ה י ם א ת רהל ונתן ל ה הקב״ה שני בנים יוסף ובנימין׳ מיוסף עמדו ]שני[ ש ב ט י ם זה י ה ו ש ע וגדעון ]יהושע מ א פ ר י ם וגדעון ממנשה[׳ ש נ א ׳ בכור שורו הדר לו ׳ ומבנימין עמדו מלכים זה ש א ו ל ואיש ב ש ת ש נ א ׳ ולו היה בן ו ש מ ו ש א ו ל בחור ושגים ש נ י ם מ ל ך .ד״א מושיבי ה נ ה עקרה ל ת ת ל ה ב י ת ש נ א ׳ ע ד עקרה י ל ד ה ש ב ע ה והעמיד מ מ נ ה ע ש ר י ם ו ש נ י ם א ל ף לוים ש נ א ׳ כ ל א ל ה בנים להימן הוזה ה מ ל ך וכו׳ .ד״א מושיבי אמו ש ל ש מ ש ו ן עקרה ל ת ת ל ה ב י ת ימני ותהר ה א ש ה ו ת ל ד בן ו ת ק ר א א ת ש מ ו ש מ ש ו ן , ו כ ת י ב ו ת ה ל רוה ה׳ ל פ ע מ ו וכוי .ד״א מושיבי ע ק ר ת ה ב י ת ל ה ו ש י ב א ת ציון עקרה ליתן ל ה ב י ת ת ו ר ה ש ה ן שמהין ב א מ ם ו א מ ם ש מ ה ה ב ה ם ל פ י ימבעולם הזה אין מטבע של ת ו ר ה י צ א ש א ם ילך א ד ם א צ ל םלטורין ויאמר ל ו א ש נ ה ל ך פ ר ק א ח ד ב ק ה ל ואומר ל ו א ם י ש ל ך בידך ל ב ו א אין מ ת ב ק ש מ ע ו ת ו א ם ל א ו איני י ו צ א מידך ׳ א ב ל ל ע ת י ד א ל א תורה שנאמר הנה ימים ב א י ם נ א ו ם ה׳ ו ה ש ל ח ת י רעב ב א ר ץ ל א ר ע ב ל ל ח ם ו ל א צ מ א ל מ י ם כי א ם ל ש מ ו ע ד ב ר ה׳ ואומר ונעו מים ועד י ם .ד״א א ם ה ב נ י ם ש מ ח ה א ל ו בני ציון ש ה ם ש מ ח י ם ב א מ ם ו א מ ם ש מ ח ה בהם׳ מ ש ל למה׳ ה ד ב ר ד ו מ ה ל מ ל ך ש נ ש א אשד ,ו י ו ל ד ת ל ו בן ראשון ו נ ת נ ו להגמון א׳ ש י ג ד ל נ ו , י ל ד ה ל ו בן ש נ י ו נ ת נ ו ל א י פ ר כ ו ס ש י ג ד ל נ ו ׳ ילדה ל ו ש ל י ש י ו נ ת נ ו ל ש ל ט ו ן א ה ד ש י ג ד ל נ ו ,ציון ש ע מ ד ה מ ל ד ת ה ת ח י ל ה מ צ ט ע ר ת ע ל - - 94 ב נ י ה ו א ו מ ר ת ל מ ל ך היכן הם בני׳ מיד הקב״ה ת ו ק ע ב ש ו פ ר ג ד ו ל ומעלן ל י ר ו ש ל י ם ימנאמר כ ל יושבי ת ב ל ו ש ו כ נ י ארץ כ נ ש ו א נ ס הרים ת ר א ו ו כ ת ק ו ע ש ו פ ר ת ש מ ע ו ׳ ואומר והיה ביום ה ה ו א י ת ק ע ב ש ו פ ר ג ד ו ל וכו׳ ואז ציון שמהר .ב כ נ י ה וכניה ב א מ ם ש נ א ׳ ובני ציון גילו ו ש מ ה ו בה׳ אלה־כם. הללויה ב ת ה ל ה ה ל ל ו י ה ובסוף ה ל ל ו ה ו ל ש ע ב ר ה ל ל ו ה ו ל ע ת י ד הללוהו ב ע ו ל ם הזה הללוהו .ב ע ה ״ ב . בצאת ממצרים׳ ישראל רבון כ ל העולמים כ נ ס ת י ש ר א ל א ו מ ר ת ל פ נ י הקב״ה נבואות טובות נתנבאו ראשונים כל נביאים א ה ד ו א ח ד ועדיין ל א ראינו מהם ׳ ירמיה אמר אז ת ש מ ח ב ת ו ל ה ב מ ח ו ל ובחורים וזקנים וגו׳׳ ה ו ש ע א מ ר והיה מ ס פ ר ב ״ י כ ה ו ל הים׳ יואל א מ ר ביום ב א י ם נ א ם ה׳ ההוא יטפו ההרים ע ס י ס , ונגש הורש בקוצר עמוס אמר הנח ו א ו מ ר נכון יהיה ימים הר ב י ת ה׳ ב ר א ש ההרים ואומר כה א מ ר ה׳ ע ו ד י ש ב ו זקנים ו ז ק נ ו ת ב ר ה ו ב ו ת ועדיין ל א ראינו ירושלים אהת מהן שכן א ס ף בן קרה א ו מ ר א ו ת ו ת י נ ו ל א ראינו אין עוד נ ב י א ו ל א א ת נ ו יודע ע ד מ ה ׳ ורוח משיבה אותם הקדש ו א ו מ ר ת להן ׳ כ ש נ ג ל י ת י לאברהם אביכם ו א מ ר ת י לו ועבדום וענו א ו ת ם ש מ א א מ ר ת י לו ש א נ י קורע ל ה ם הים ש מ א א מ ר ת י לו ש א נ י מוריד ל ה ם המן והרי דברים שלא א מ ר ת י נ ת ת י ם דברים ש א מ ר ת י ע ל א ה ת כ כ ה ו כ מ ה .ד״א ב צ א ת י ש ר א ל ממצרים כ ש ה י ו •ישראל במצרים היו תמיהין ואומרים אין בידינו מצור, על עצמם א ח ת ש נ י ט פ ל בה ש נ י ז כ ה בה ליגאל מיד א מ ר הקב״ה ל מ ש ה ל ך פ ת ה א ו ת ם בדברי ה ל כ ו ת פ ס ח ש נ א ׳ המצרים מפני ה ט ל א י ם ו ל א עוד א ל א ש ב א ת ש ע ת מילה ש נ א מ ר ו א ע ב ו ר עליך החדש הזה לכם. ו ה ל א איבה ה י ת ה ב ע ם לבין ו א ר א ך ונו׳ ואומר ל ך בדמיך היי ואומר ל ך ב ד מ י ך היי ב ד ם ם ם ח ודם ט י ל ה .ר׳ יודא אמר א ם באין יותר ט ש ל ש י ם ט צ ו ת היו בידם ׳ היו בידם אנו להשוב ו י ש אוסרים יותר הלכות ססח טארבעה ל א ש ל א שינו א ת ל ש ו נ ם ו ש ל א נחשדו ע ל העריות ועל לשון הרע ולא שינו א ת ש ס ו ת ם ׳ ש ל א שינו א ת ל ש ו נ ם שני ואומר לראובן מ ש פ ח ת ובני ראובן חנוך ו פ ל ו א חצרון וכרמי ׳ הראובני ,ל ש מ ע ו ן מ ש פ ח ת ה ש מ ע ו נ י ,מ ל מ ד ש ה י ה מ ש ה מיחסן י פ ה יפה ,ו ש ל א נ ח ש ד ו ע ל העריות מנין ש נ א ׳ ו י צ א בן אשד .י ש ר א ל י ת ונו׳ מ ל מ ד ש ל א היה ביניהם ממזר א ל א זה ב ל ב ד ו פ ר ס מ ו ה כ ת ו ב ועליו הוא מ פ ו ר ש ב ק ב ל ח גן נ ע ו ל א ח ו ת י כ ל ה .ר׳ •נתן אומר נ ן נעול אלו הזכרים גל נעול אלו הנקבות .ר׳ נחמיה אומר גן נעול אלו הבתולות גל .נעול אלו הנשואות׳ מעין התום אלו הבתולות. ד״א גן נעול כראותם סימן '.ושלא נהשדו על לשון הרע מנין שנא׳ ושאלה אשה משכנתה ונו׳ וכבר היה הדבר נתון ביניהם קודם שנים עשר הודש כאץ אתה מוצא ש ל א הלשין אהד א ת חבירו .ב י ת י ע ק ב מ ע ם ל ו ע ז ׳ א ל תהי קורא לא כן )?( מעם לועז מלמד שהיו חלשין ודאי שכן אמר חקב״ח למשח שלח ידך ואחוז בזנבו מלמד שככר באת מלכות מצרים׳ כן א ת מוצא ומכנה אותם שנאי אהזו לנו שועלים גיא וגשיא מארץ גא ]צ״ל שועלים וגו׳ ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונא׳[ מן הממלכות תהיה שסלה] ,הלשון מגומגם ועגין הדרש שלועז כמו לא־עז כלומר ש ל א היה עז למצרים[ .הי ת ה י ה ו ד ה ל ק ד ש ו ,מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין ועוסקין בתורה בדבר זה ואלו הן אלעזר כן מתיה והנינא בן הכינאי ושמעון התימני ושמעון בן זומא אמרו מאי זה זכות נטל יהודה המלכות׳ ענה הראשון ואמר כזכות שאמר צגה בצע כי נהרוג א ת אהינו ,ענה השני ואמר בזכות שאמר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני ,ענה בן עזאי ואמר ראויה הודאה שמכפרת על הביאה ,ענה השלישי ואמר בזכות שאמר ועתה ישב נא עבדך ת ח ת הנער ,ענה בן עזאי ואמר הלא מתהילה היה יכול למחות בס ולא מיחד ,ואלו אמר להם לא היה מכניסם לאותה הניזקה ׳ ענה הרביעי ואמר בזכות כי עבדך ערב א ת הנער ,ענה בן עזאי ואמר מכל מקום הערב משלמ ,אמרו אס כן מאי זה זכות נטל יהודה המלכות בשביל שקידש שמו ש ל הקדוש ב״ה על הים שבשעה שהיו ישראל עומדין ומדיינין על הים זה אומר אני יורד תחלה וזה אומר אני יורד תחלה אמר משה ל ש ב ט ראובן ולא קבל לשמעון ולא קבל ומתוך שהיו עומדין ומדיינין קפץ שבטו ש ל .בנימין ונכנס שנא׳ שם בנימין צעיר רודם א״ת רודם א ל א רד ים התחילו שרי יהודה רוגמין אותם באבנים שנא׳ שרי יהודה רגמתם ועל זכות -אותה רגימה הלבישו הקב״ה בארגמן ונתן לו המלכות ואין ארגמן אלא מלכות שנא׳ והלבישו לדניאל ארגוונא .י ש ר א ל מ מ ש ל ו ת י ו אמר לו הקב״ה אני בעצמי מושל בעמי מכאן ואילך אני ואתה נמשול בעמי .ד׳׳א לשעבר אני בעצמי מולך בעולמי מכאן ואילך אני ואתה מולכים בעולם .ה י ם ר א ה ו י נ ס ׳ ר׳ יהודה אמר מה ראה ,מקלו ש ל מ ש ה ׳ התחיל עומד כנגדו ואומר אני גדול — — 96 ממד ו ל א ע ו ד א ל א ש נ ב ר א ת י אני ביום ה ש ל י ש י ו א ת ה ביום ה ש ע י חזר מ ש ה א צ ל הקב״ה ואמר ל פ נ י ו רבונו ש ל ע ו ל ם אין הים ש ו מ ע לי אמר ל ו ו ל א נ ת ת י ל ך המטה ש ת ה א רודה בו ה ס ר ב נ י ם אמר ל ו ו ל א ק ב ל ע ל י ו .א״ר נחמיה ר א ה א ת ה ש ם חקוק ב מ ק ל ו ש ל מ ש ה ו ל א ק ב ל ע ל י ו שני ויאמר א ל י ו מה זה בידך ויאמר מ ט ח ואין זה א ל א ש ם ש נ ׳ זה א ל י ואניהד ודי נ ת ן אומר ר א ה בימינו ש ל מ ש ה זרוע ת פ א ר ת ו א מ ר לו ו ל א ק י ב ל עליו .ר׳ יוסי אומר אמרו לו לים ל א כ ך ה ת נ ה ע מ ך הקב׳יה ש כ ל זמן ש ה ו א רוצה ה ו א ע ו ש ה א ו ת ך י ב ש ה שנ׳ יקוו המים ו ל א ק ב ל עליו .ר' יוסי אימר ר א ה כ ל א ל ו ל ר ד ו ת ע ב ד ו מהו ה ת ח ת ו נ י ם ו ל א ק י ב ל עליו .מ ל ך ש ה ו א מ ב ק ש ע ו ש ה אמר ל ו ע ש ה כ ך ו כ ך שנ׳ ויט מ ש ה א ת ידו ע ל הים ויולך ד' א ת הים ברוח קדים עזה מניין ש ר א ה הים א ת הקדים ברה ו ה ל ך ש נ ׳ הים ר א ה וינס .ר׳ אומר ש נ י כ ת ו ב י ם הן כ ת ו ב א ח ד אומר ה ו ש י ע נ י אלהים כי באו מים ע ד נ ם ש ו כ ת ו ב א ה ד א ו מ ר לגוזר ים ע ש ר ה נסים סוף ל מ ר י ם א ל ו הקטגים כיון ש ה ג י ע ו ל מ י ל ה ברהו. ע ש ה הקבי׳ה ל י ש ר א ל ע ל חים ב ת ח ל ה נ ע ש ה ל ה ם כמין כ י ס ה ש נ ׳ נ ק ב ת במטיו ר א ש סרזיו הזר ו נ ע ש ה כמין ע ר י מ ו ת שני וברוה א ס י ך נ ע ר מ ו מים הזד ו נ ע ש ה כמין נ י ק פ ה ימני ק פ א ו ת ה ו מ ו ת ב ל ב ים חזר ו נ ע ש ה כמין י ב ש ה שנ׳ ובני י ש ר א ל הלכו ב י ב ש ה חזר ו נ ע ש ה כמין ב ק ע ה ש נ א ׳ כ ב ה מ ה ב ב ק ע ה ת ר ד הזר דרכת בים סוסיך הזר ו נ ע ש ה כמין בעזך ים הזר ו נ ע ש ה כמין גזרים וכשם ש ע ש ה להם עשר במתן תורה ו נ ע ש ה כמין ד ר כ י ם שנא׳ א ת ה פירורין סוף ש נ א ׳ לגוזר ים שנא׳ סוררת לגזרים נסים ע ל הים כך ע ש ה ל ה ם ע ש ר נ ס י ם ש נ א ׳ ויאמר ד מסיני ב א וזרה משעיר ל מ ו ואומר ד. ד׳ ב צ א ת ך ל ם נ י ע ט ך ואומר הרים נזלו מ פ נ י הירדן יסוב ל א ח ו ר .כיון ש ר א ה הירדן חים ש ב ר ח ה ת ח י ל ודן ב פ נ י ע צ מ ו ו מ ה זה ש ג ד ו ל ממני ש ת ו פ ס כ ל ה ע ו ל ם כ ו ל ו ב ר ח ל ו א נ י ש א י נ י א ל א ס פ ק ו ת )?( א ח ד מן ה ע ו ל ם ע ל א ח ת כ מ ה וכמה לחזור .כיון ש ר א ה מ ש ה א ת הים ש ב ר ה ה ת ח י ל מ ש ח ק ומרקד א מ ר ל ו מה ל ך חים כי ת נ ו ס אמר ל ו ע ד ש א ת ה אומר לי אמור לירדן ל מ ה ח ז ר ת ל א ח ו ר י ך א מ ר ל ו לירדן ל מ ה הזרת ל א ח ו ר י ך ותסוב לאהור אמר לו עד ש א ת ה אומר לי אמור ל ה ר י ם ל מ ה א ת ם מרקדים אמר ל ה ד י ם ל מ ה א ת ם מרקדים אמרו ל ו ע ד נעקרת ש א ת ה אומר ל נ ו אמור ל ע ו ל ם ל מ ה ממקומך א מ ר ל ע ו ל ם מ פ נ י מ ה נ ע ק ר ת ממקומך אמר לו - - 07 ל א מ פ נ י ך מ ש ה בן עטרם א ל א מ ל פ נ י אדון חולי ארץ ט ל פ נ י א ל ו ה יעקב. ה ה ו פ כ י ה צ ו ר א ג ם מ י ם ׳ מה הצור הזה א ס א ד ם י ו ש ב ו מ נ ק ר בו אפי׳ כ ל היום כולו א י נ ו סופו ל ה ו צ י א ממנו מים כ ל ו ם . רבי אומר כ ש ה י ו י ש ר א ל עומדים ל פ נ י הר סיני היו הופכים כ צ ו ר הזה אמר הקב״ה ל א ל ו אני רוה ה ק ו ד ש אתן א ת תורתי ע ל אלו אני מ ש ל ח א ל א הרי א נ י נ ו ת ן ל ה ם ע ש ר ת ה ד ב ר י ם ע ד ש י ל מ ד ו ויעמדו ל ה ם כ צ ו ר הזה׳ ד״א ההופכי הצור א ג ם מים ר׳ ע ק י ב א ובן עזאי ט ר ש י ם כ צ ו ר הזה מ ל מ ד שהיו ו ע ל ידי ש צ י ע ר ו ע צ מ ן ע ל ת ל מ ו ד תורה פ ת ח ל ה ם הקב״ה פ ת ח ל ת ו ר ה ]עיין אדר״נ פ״ו ב״ר פי׳׳ב ופדר״א פ״א[ ודברים שאין יכולין ל ע מ ו ד ב ה ם ב י ת ש מ א י ו ב י ת ה ל ל ל א י ס ו ר והיתר ע מ ד בן עזאי ו ס י ר ש ם ש נ א מ ר ב ה ל מ י ש ש ל ה ידו ודברים שהיו ס ת ו מ י ם ב ע ו ל ם ע מ ד רבי ע ק י ב א ו פ י ר ש ם שנאמר מנכי נהרות הבש עינו ו ת ע ל ו מ ה יוצא אור מלמד ש ר א ת ה ש ל ר ב י ע ק י ב ה ב מ ר כ נ ה נ ד ר ך ש ר א ת ח עינו ש ל י ח ז ק א ל ה נ ב י א ל כ ך נ א מ ר ה ה ו פ כ י הצור א ג ם מ י ם . ל א ל נ ו ה ׳ ל א ל נ ו ,אומרים ה ד ו ר ו ת ה ל ל ו ל פ נ י הקב׳׳ה רבון כ ל העולמים לאבותינו כ מ ה נסים עימית ביום מ ת ן תורה ו ל נ ו ת ע ש ה נ ס י ם ל מ ע ן ש מ ך הגדול׳ מ ש ל ל מ ה הדבר ד ו מ ה ל מ ל ך ש ה י ל ק מ ת נ ו ת ל ב נ י ו ו ל א ה ד מהן ל א נ ת ן א מ ר לו ב נ ו א ב א ת ן לי גם בן ע ש ה ל פ י כ ב ו ד ך כ ך כ ל א ה ד אומר בדורו מ ש ה א מ ר ו ע ת ה י ג ד ל נ א כה ה ׳ ,י ה ו ש ע א מ ר ו י ש מ ע ה כ נ ע נ י ו כ ל יושבי ה א ר ץ . ד נ י א ל א מ ר ה׳ ש מ ע ה ה׳ םלהה׳ הסד ש ע ש י ת עם הראשונים אף ע״ם שהיו בידם מ ע ש י ם טובים ע ש ה ע מ נ ו כי גם מ ת ה ל ה ב ר א ת ע ו ל מ ך ב ח ס ד ש נ א ׳ א מ ר ת י ע ו ל ם ת ס ד י ב נ ה .ד״א ל א ל נ ו הרי זו א מ ו ר ה כ נ ג ד י ש ר א ל ב ש ע ה ש ג ל ו ל ב ב ל ש ה י ו ב ת ו כ ם א ל ף צדיקים ש נ א ׳ ה ח ר ש ו ה מ ס ג ר א ל ף ה כ ל גבורים מ ה גבורה היו ש ה י ו גבורים עושים שהיו ה ו ל כ י ם ב ת ו ר ה ו ב מ ע ש י ם טובים עושי צדקה ו מ ל א כ ה וכי ב ג ו ל ה אסורים בזיקים א ל א ש נ א מ ר ע ל כן י א מ ר ב ס פ ר מ ל ח מ ו ת ה׳ ואומר ג מ ר י כח ע ו ש י ד ב ר ו .ד״א ל א ל נ ו ה׳ ל א ל נ ו זו א מ ו ר ה כ ל פ י ה נ נ י ה מ י ש א ל ועזריה ב ת ו ך כ ב ש ן ה א ש ע נ ה ה ר א ש ו ן ואמר ל א ל נ ו ה׳ ל א ל נ ו ׳ ענה השני ואמר כי ל ש מ ך תן כ ב ו ד ׳ ע נ ה ש ל י ש י ואמר ע ל ה ס ד ך ו ע ל א מ ת ך ׳ מ י כ א ל א מ ר ל מ ה יאמרו ה מ י ם איה נ א א ל ה י ה ם ל פ י ש ה מ י ם ק ו פ צ י ם ע ל ה פ ר צ ה ו מ ח ר פ י ם ומגדפים ו מ נ א צ י ם ע ל י ש ר א ל ואומרים איה נ א א ל ה י ה ם .א מ ר ר׳ 7 — — 98 א ל ע ז ר ה ק פ ד פ ע ם א ח ת הייתי מ ה ל ך ב ד ר ך ו פ ג ע ת י כותי א ה ד והיה משתבח אין א ל ו ה ג ד ו ל מ י ר א ת י כ ש ה ג ע ת י ' ב כ ל הךרך ואומר א מ ר ת י ל ו ת ה א כ א ל ה י ך אמר לי ק י ל ל ת נ י אמרתי לו ל א ק י ל ל ת י ך אלא היית מ ש ת ב ח ב כ ל הדרך ועתה אמרתי באלהיך שתהא כ א ל ה י ך שג׳ כ* כ ל העמים ילכו א י ש ב ש ם א ל ה י ו ו א נ ה נ ו ג ל ך ב ש ם ה׳ א ל ה י נ ו שהגוים ע ו ל ם ו ע ד .ד׳יא ל א ל נ ו ה' ל א ל נ ו קופצים ל ת ו ך ה פ ר צ ה ומהרפין ומגדםיץ י ש ר א ל ימכן ה ו א אומר ב נ ב ו כ ד נ צ ר ל ק צ ת ירהין תרי הרשע ע ש ר וגו׳ ואמר בגה ירושלים ואני ה ח ר ב ת י ה ואני בניתי א ת ב ב ל הא יודע מי מהריבה .עוד מ ל ת א כ פ ו ם מ ל כ א ק ל מן ש מ י א נ פ ל ל ך אמרין נ ב ו כ ד נ צ ר מ ל כ א מ ל כ ו ת א ע ד ת מנך׳ בה ש ע ת א מ ל ת א ס פ ת ע ל נ ב ו כ ד נ צ ר ומן א נ ש א טריד ו ע ש ב א כתורין י א כ ל וכוי בשמים׳ אנו כולא מטא על כ ל כ א .ו א ל הי נ ו נבוכדנצר ל פ י ש א ו מ ו ת העולם אומרים ל י ש ר א ל הרי רואים א ו ת ם מעשה אלהיכם א ת ם היכן ידיכם ואלהיט בשמים ואנהנו אלהיכם׳ הוא משיבין אלהותינו אותם כך ו א ת ם רואין א ו ת ם והם אינן רואין ל כ ם ׳ מ ע ש ה ידיו והוא רואה נ ר א ה אותו הוא רואה ואינו נ ר א ה . כל אשר אותנו ואנו ל א ה פ ץ ה׳ ע ש ה , ר׳ אומר ש נ י כתובין הם ׳ כי ל א א ה פ ו ץ ב מ ו ת ה מ ת ו כ ת ו ב א ח ד אומר כי ח פ ץ ה׳ ל ה מ י ת ם ה א כ י צ ד ע ד י מ ל א י ת ה ת ם גזר ד י נ ם ל א אחפוץ במות המת עצביהם משנחתם גזר דינם כי ה פ ץ ה׳ להמיתם. כ ס ף ו ז ה ב )מעשה( ל ש ו ן ש ל ע צ ב ש נ א י ו ע ת ה א ל ת ע צ ב ו .ואומר ה ר ב ה א ר ב ה עציבונך ו א ו מ ר ב ע צ ב ו ן ת א כ ל נ ה .י ד״א אין ע צ ב י ה ם א ל א צעיר ]צער[ ל ה ם שכן א מ ר מ ש ה ל י ש ר א ל כי א ת ם י ד ע ת ם א ת א ש ר י ש ב נ ו ב א ר ץ מצרים ו ת ר א ו א ת ש ק ו צ י ה ם הרי הן מ ו ש ל כ י ם בדרכים הםםילים ש ל ע ץ ואבן ושל כסף ושל זהב מפקידין ע ל י ה ם שומרים ,אני ]אומר[ ל ה ם ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם מ ה הם רואין בעיניהם ושומעין באזניהם ע ד ש א ל ה י ה ם צריכין ש מ י ר ה . מעשה ידי אותו תרומה אדם׳ עני א ח ד מ כ נ י ס איסר ומניחו בחילון ו ע ו ש ה ש נ א ׳ המסוכן ת ר ו מ ה ע ץ ל א ירקב יבהר ׳ מה ע ו ש ה ה ו ל ך ל ו א צ ל ה ר ש ואומר ל ו א ל ו ה א ה ד י ס ה א נ י מ ב ק ש ל ע ש ו ת ל י והוא אומר לו ת ב י א אילן ש ג ד ל ב ש ד ה ב י מ ו ת ה ג ש מ י ם ל כ ר ת ל ו ארזים ואומר לו שנא׳ וכו׳ ו ג ש ם י ג ד ל ׳ ה ע ש י ר ה ו ל ך לו א צ ל הצורף ל ע ש ו ת לי ואגי מבקש א ל ו ה א ח ד יפה אגי מבקש ל ה ט י ל עליה )צורף( והצורף מ ב ק ש ל ה ט י ל ה 0מכגיסים א ו ת ו ל א ו ר - 99 - ושוקלין אותו שנאי הזליס זהב מכיס וכו׳ ישאלהו על כתף יסבלוהו ויניחוהו תחתיו ולא יעמוד ממקומו לא ימיש וכו׳ ושב העני ואמר מהו זה' ש ל זהב אעשנו ש ל כסף ומן המותר אתפרנס בדמיו שאמכרנו ׳ ושב העני ואמר מהו ש ל כסף אעשנו מנהושת ושב העני ואומר מחו ש ל נחושת אעשנו ש ל עוסרת ושב עוד העני ואומר מהו ש ל עופרת אעשנו מעץ׳ ושב עוד העני והיה לו רובע אחד קמח בביתו ולא היה לו במה יסיקנו ש ל א היה יכול ל ל כ ת בשדה מפני הגשמים הלך לו לזוית אחד וקיצץ ממנו׳ באחרונח נוטל קורדום וקוצץ אותו כולו שנא׳ הציו שרף במו אש ושאריתו ל א ל עשה לפסלו׳ ולא ישיב אל לבו לא דעת ולא תבונה לאמור ובו׳ לבול עץ אסגוד לכך נאמר מעשה ידי אדם .פ ה ל ה ם ו ל א י ד ב ר ו ׳ יאלם הפה המדבר המשתהוה לפה שאינו מדבר והמניח א ת הפה המדבר שנא׳ כי פי ה׳ דבר׳ ואומר וידבר אלהים א ת כל הדברים האלה ל א מ ר .ע י נ י ם ל ה ם ו ל א י ר א ו ,תעוורו העינים הרואות שהם משתחוות לעינים שאינן רואות ומניהים העינים הרואות שנא׳ עיני ה׳ משוטטות בכל הארץ .א ז נ י ס ל ה ם ו ל א י ד ב ר ו ׳ תחרשנה האזנים השומעות המשתהוים לאזנים שאינן שומעות ומניחים האזנים השומעות שנא׳ ויקשב ה׳ וישמע .א ף ל ה ם ו ל א י ר י ח ו ן ׳ יאטם האף המריח המשתהוה לאף שאינו מריח ומניח א ת האף חמריח שנאמר וירח ה׳ א ת ריח חניחוח. י ד י ה ם ו ל א י מ י ש ו ץ ,יתקצצו הידים חממשמשות חמשתחוות לידים שאינן ממשמש־ת ומניהות הידים הממשמשות שנא׳ אף ידי יסדה ארץ וימיני טפהה שמים ואומר מי מדד כשעלו מים ושמים בזרת ת כ ן .ר ג ל י ה ם ו ל א י ה ל כ ו ,יתססהו הרגלים המהלכות הטשתהוות לרגלים שאינן מהלכות ומניהות הרגלים המהלכות שנא׳ ויצא ח׳ ונלחם בטיס ההם ואומר ועמדו רגליו ביום ההוא ע ל הר הזיתים וכו׳ .ל א י ה ג ו ב גר ו ג ם׳ יסתם הגרון ההוגה המשתהוה לגרון שאינו הוגה ומניח הגרון ההוגה שנא׳ והגא מפיו יצא ואומר חכו ממתקים .כ מ ו ה ם י ה י ו ע ו ש י ה ם ׳ שאין בהם רוח ונשמה שנא׳ הוי אומרים לעץ הקיצח עורי לאבן דומם אבל ישראל אינם כ ך .י ש ר א ל ב ט ה בה׳ ,שהוא אלהיט הואאלהים חיים ומלך עולם הי וקים לעולם ולעולמי עולמים׳ אתם ישראל הוו זהירין שלא יטריהו לכם אומות העולם בדברים ויאמרו אלהותינו אומרים לנו דרך נלך בם ומשתברים אותם בידם שנא׳ () — — 100 ה ב ל המה מ ע ש ה תעתועים״ ל א כ א ל ה ה ל ק בטהו יעקב. בית , ב ה ׳ הזהרו בעמידה ש ע מ ד ת י ל א ה ר ן א ב י כ ם ע ל ד ב ר ק ר ח ש נ א מ ר ו ת פ ת ה הארץ א ת פ י ה ו ת ב ל ע א ו ת ם ׳ מצורע אהרן ע ד יום מ ו ת ו . יראי ה' בטהו וכן בעוזיהו ש ה י ה ב ה י ׳ הזהרו ש ע מ ד ת י ל א ב ר ה ם אביכם ש ה י ה ירא ה ט א ל פ נ י בעמידה ש נ א מ ר כי ע ת ה י ד ע ת י כי ירא א ל ה י ם א ת ה א ף אני ע מ ד ת י ו ה צ ל ת י ו מאור כ ש ד י ם ש נ א ׳ א נ י ה׳ אימר ה ו צ א ת י ך מאור כ ש ד י ם . ה׳ ז כ ר נ ו י ב ר ך יברך א ת בית יימראל יברך א ת ב י ת יראי שהלך אהרן יברך מ ש ל ל מ ה ה ד ב ר דומה ה׳. א צ ל מטרונה א ה ת א מ ר ל ה ת נ י לי הלקי לו ׳ ב א א ה ר ו א מ ר ל ה ת נ י ל י הלקי לאהד ש א נ י כהן והיא נ ת נ ה ונתנה לו ׳ ש א נ י לוי בא ש ל י ש י א מ ר ל ה ת נ י לי ח ל ק י א מ ר ה לו ומה ט י ב ך אמר ל ה ר א ש ו ן ש ה י ה כהן אין בו י ר א ת ה ט א אין בו כ ל ו ם ״ כהן ג ד ו ל מכהן ומלוי ואומר י ר א ת ה׳ היא וכן ה ש נ י א ב ל אני ש א נ י ירא ה ט א ׳ מ נ א מ ר והריהו אוצרו. עם הקטנים הגדולים׳ ש ה ק ט ג י ם מעלין א ב ר כ ג ד ו ל י ם כ ך ה ג ד ו ל י ם עתידין ש נ א ׳ וקוי ח׳ יחליפו כ ח .ד״א הקטנים ע ם ב י ר א ת ה׳ כשם לההליף כח הגדולים זה א ה ד מן ה ד ב ר י ם ה נ ד ר ש י ם ל פ נ י ה ם ולאחריחם׳ שא׳׳ת ארו״ר מח׳׳ר משוקדי״ס וקיים סימן .שאיית׳ א ם ל א ת ט י ב ש א ת ׳ ארו׳׳ר וברצונם עקרו ש ו ר ארור או ארור א פ ם כי עז. משוקדים מחר משוקדי״ם ובמנורה ארבעה גביעים או מ ש ו ק ד י ם כ פ ת ו ר י ה ופרחיה׳ מה״ר ו צ א ה ל ה ם ב ע מ ל ק או מחר א נ כ י נ צ ב ׳ וק״ם הנך ש ו כ ב וקם העם ה ז ה .י ו ס ף ה׳ עם א ב ו ת י ך וקם ע ל י כ ם ׳ אין ת ו ס פ ת ו כ ת ו ס פ ת ב ש ר ו ד ם ת ו ס פ ת ו ש ל ב ש ר ודם או ש ל ה ק ד ו ש כ״ה א ם י ל ך א ד ם א צ ל מי ש ה ו א ל ו ק ח ממנו ה ו א אומר לו הוסיף לי כ ש י ר ב ה מוסיף ל ו ח ת י כ ה א ח ת ) א צ ל מ ש א ו י מוכר וקודם ש ה ו א ל ו ק ח מ מ נ ו הוא אומר לו ה ו ס י ף לי כ ש י ר ב ה מוסיף לו קלון א ח ד ( א ב ל ה ק ד ו ש ב־׳ה ת ו ס ס ת ו מ ר ו ב ח מ מ ת נ ת ו ש נ א ׳ כי ב י צ ח ק יקרא ל ך זרע הרי זו מ ת נ ה .ומהו מ ת נ ה בני א ב ד ה ם י צ ה ק ו י ש מ ע א ל ל א יקרא ל ק ט ו ר ה ש ה ו א ת ו ס ס ת שנא׳ ויתן א ב ר ה ם ׳ ויוסף א ב ר ח ם ויקח א ש ה ו ש מ ה קטורה ו ת ל ד ל ו א ת זמרן ו א ת יקשן ובני מדין ע י פ ה ו א ס ר וכו׳ א ו מ ר יוסף ה׳ ל י בן א ח י הרי מ ת נ ה ׳ ומה וכן ב ר ה ל ה ו א היא מ ת נ ה ובני יוסף מ נ ש ה ואפרים .ל ך בן לבנימין ש ה ו א ת ו ס פ ת ש נ ׳ ובני בנימין ב ל ע ובכר ו א ש ב ל וכר וכן א :ה מ ו צ א ב ג ו ל ה ]בגאולה[ ש ל מחר ש ה י א ת ו ס פ ׳ —101 — ואומר ו נ ש א נ ס ל ג ו י ם ש נ א ׳ והיה ביום ההיא יוסיף ה׳ ש נ י ת ידו, ו א ס ף נדה* י ש ר א ל .ב ר ו כ י ם א ת ם ל ה ׳ ׳ ברכה ש ל ע ש י ר כ ו ל ה ב ר כ ה ׳ כ מ ה א ת ה רוצה ש י ת ן ל ך ב ז ר ת שנא׳ ושמים בזרת תכן׳ מי מדד ב ש ע ל ו מים׳ ב ר א ש י א צ ב ע ו ת י ו ,ו כ ל ב ש ל י ש ע ס ר הארץ, הוא נותן ל ך , במשקל השמים כ ס ל ם הרים ושקל וגבעות א ה ת בימי א ד ם ה ר א ש ו ן ש נ א ׳ ע ל ה א ל ו ד ם ב ת ר ו ע ה מנשה במאזנים. ש מ י ם ל ה ׳ ׳ ש ת י מ ע מ י ם ס י ל ק הקב״ה ש כ י נ ת ו ב ש מ י ם שנא׳ אלכה א ל מקומי ואשובה ו א ח ת בימי לא המתים הראשון. י ה ל ל ו י ה ,א י פ ש ר ל מ ת י ם ל ה ל ל יה א ל ו הם מ ת י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם . ולא יורדי כל דומה׳ א ל ו הן ש ב ע ל ש ק ע ם בגיהנם ל ע ת י ד ל ב ו א וכל אשור כולם קהלה ו כ ל צידוני ם ר ע ח ונחם נברך ש נ א מ ר ש ם עילם וכל המונה ש ם ש ם מ ש ך ת ו ב ל וכל ה מ ו נ ה ש מ ה נסיכי צפון ו ש מ ה א ד ו ם מלכיה ו כ ל ע ל כ ל המונו .י כ ו ל יראה נשיאיה אותם א ף י ש ר א ל כ ך ת״ל ו א נ ח נ ו יה מ ע ת ה ו ע ד ע ו ל ם ה ל ל ו י ה . אהבתי של רבונו כי עולם י ש מ ע ה /כ ת ש ל י ש י ת אומרת לפני א ו ת נ ו מן ה צ ר ה כשתעלה יודעים ש ק נ ל ת נ ו ו ש א ת ה א ה ב ת נ ו ׳ שנתהייבו בבית לו בני חםוחד המתינו א ר ם ומסרן ח ת ח י ל ו צוו הים עד שתרגישו במלך כיון ש ה ר ג י ש ו ב מ ל ך ש ע ו ב ר אמר מלכיות ש ע ת י ד הקב׳׳ה ה מ ל ך ומה טיבן של הקב״ה שאנו בתוכה אנו מ ש ל ל מ ה הדבר דומה ל מ ל ך ל ק ו ס ט נ ד י ן ]לקוסטודין[ אמרו ל ה ם והבשום קרוביהם ל מ ה תצעקו כ ש ע ו ב ר והוא י פ נ ה ]יפדה[ א ת כ ם ח ת ח י ל ו צווחין אלו אמרו לו חננו אדונינו ה מ ל ך אותם הם בני אדם ש נ ת ה י י ב ו לך׳ א מ ר ל ה ם ומה הם מ ב ק ש י ם אמרו ל ו ש י צ א ו מ ב י ת האסורים ׳ צוה ה מ ל ך ש י צ א ו וכיון ש י צ א ו ה ת ה י ל ו מקלסין ל מ ל ך ל כ ך נ א מ ר א ה ב ת י כי י ש מ ע ה׳ .א ת ק ו ל י ת ח נ ו נ י ,אינו א ו מ ר ת ח נ ת י א ל א ת ח נ ו נ י ת ה נ ו נ י ם ה ר ב ה י ש כאן ו ב ק ש ו ת ו ת פ ל ו ת ש נ י ברוך ח׳ כי ש מ ע ח׳ ק ו ל ת ח נ ו נ י .כ י ה ט ח א ז נ ו ל י ׳ מ ל מ ד ש א י ן א ד ם נ כ נ ם ב צ ר ה ע ד ש ה ו א א ו מ ר רכון כ ל עולמים ה נ ח כ ל ע ו ל מ י ך והט א ז נ ך לי ו ש מ ע נ י ׳ חזקיה א מ ר הטה א ל ה י א ז נ ך ואת ו ש מ ע דברי כ ל דברי ס נ ח ר י ב ומה ע ל י ל ה ו ד ו ת הריני מודה ו מ ש כ ה ל ך ל כ ך נ א מ ר כי ה ט ה אזנו ל י . אס סוני חבלי מות, אינו א ו מ ר ח ב ל ) א ל א ח ב ל א ח ד ש ל חיים( א ל א ח ב ל י ם כ ו ל ם ש ל מ י ת ה ש נ י ח ב ל י ש א ו ל סבבוני .ד׳יא אין א ף א ל א qpw׳ אמרו כבר ה ג י ע צ ר ת — — 102 ומצרי החוטם. ש א ו ל מ צ א ו נ י ׳ מלמד ש ש ל ש כתות נכנסו!/ ל ג י ה נ ם א ח ת ש ל צדיקים גמורים ו א ח ת ש ל ר ש ע י ם גמורים ו א ח ת ש ל בינונים ו מ ל א כ י ם ההורגים עומדים ל ת ו ך גיחנם ו ם י נ ק ס י ו ת ש ל אש בידם ו ש מ ו ת ם ש ל צדיקים ו ש ל ר ש ע י ם כ ת ו ב ב ה ם ו מ ב ק ש י ן של שמותם ואלו אלו ומלאכי ומוציאין אותם׳ ה ב ל ה עומדין ב ג י ה נ ם ו ט ב כ י ו ת ] ו ט ב ע ו ת ?[ ש ל אימ בידם ומכין א ו ת ם והם בורהין מ ל פ נ י ה ם ואחרים מקבלין א ו ת ם ומכין א ו ת ם והם בורהין מ פ נ י ה ם ו א ח ר י ם מקבלין א ו ת ם ומכים א ו ת ם ויוצאין מ צ ר ה ש נ א מ ר ומצרי ש א ו ל מ צ א ו נ י ו מ ת ו ך צרה מצאוני. א ל תקרי מצרי מ ת פ ל ל י ן ל פ נ י הקב״ה להם ל כ ך נאמר צ ר ה ו י ג ו ן א מ צ א כתות ש ל צדיקים להמר, ו ל ל ב נ ה לרקיע ל ב ר ק י ם המקדש עתידים א ל א מצירי ש א ו ל ו ע ו נ ה א ו ת ם ומרחם ו ב ש ם ה׳ א ק ר א .שבע ל ה י ו ת פ נ י ה ם מאירים לכוכבים ונכנסין ל צ ר ה לעתיד לבוא לשושנים ולמנורת בית . . .ל ר ק י ע שנ׳ ו ה מ ש כ י ל י ם יזהירו מ ו ה ר הרקיע׳ ל ב ר ק י ם ש נ א ׳ מדאיהן כלפידים כברקים ירוצצו׳ ל כ ו כ ב י ם ש נ א מ ר ומצדיקי הרבים ככוכבים ל ע ו ל ם ועד׳ ל ש ו ש נ י ם ש נ א י ל מ נ צ ח ע ל ש ו ש נ י ם ע ד ו ת ל א ס ף מזמור׳ ל מ נ ו ר ת ב י ת ה מ ק ד ש שני ו ש נ י ם זיתים ע ל י ה . ה כ ת ש ל י ש י ת א ו מ ר ת ל פ נ י ה׳ שיהיו פנינו מ א י ר ו ת כגון א ל ו אנא ה׳ מלטה רבונו ש ל ע ו ל ם אין א נ ו מבקשיץ אלא שנמלט נפשנו לכך נאמר נ פ ש י אין א נ א א ל א ל ש ו ן ב ק ש ה ש כ ן א מ ר שומר חזקיהו א נ א ה׳ זכור נ א . פ ת א י ם הי׳ א ל ו הם ה ש ב ט י ם ש נ א ׳ ל ת ת ל פ ת א י ם ערמה .ד״א ש ו מ ר פ ת א י ם ה׳ א ל ו הם ה ק ט נ י ם שבלשון ע ב ר י ת ]ערבית[ באשה אהת שהניהה קודאין ל נ ע ר פ ת י ו ל פ ת י נ ע ר .מ ע ש ה מ ע ש ה קדירה ל פ נ י ב נ ה י צ א ה ו ה ל כ ה ל ה ל ש ו ק ב א ה נ ח ש ו ה ת ח י ל מ ש ח ק עם ה נ ע ר כיון ש ב א ת א מ ו ו ר א ת ה הנחש התחילה צווחת ו ה נ ח ש ב ר ח ל ו ו א י ל ו ל י שהקב׳׳ה מ ש מ ר ו ל א היה ל ו חיים ב ת ו ך החיות ש ו מ ר פ ת א י ם ה׳ ל כ ך נ א מ ר ש ו מ ר פ ת א י ם ה ׳ .ד׳׳א א ל ו עמי ה א ר ץ ש א י נ ן משמרין ה מ צ ו ת כ ר א ו י , כ י צ ד א ח ד נ כ נ ס ל מ ד י נ ה וראה א ו ת ם גבאי צ ד ק ה ונתן ל ה ם לע״ז ו נ ח ש ב ל ו מתן צ ד ק ה לע״ז ומי גרם לו ש ל א ל מ ד ו ל א ש נ ה ע ל י ה ם אמר ש ל מ ה שמור רגליך כאשר ת ל ך א ל בית ה א ל ה י ם . ולי יהושיע, דלותי כ נ ס ת י ש ר א ל א ו מ ר ת רכון כ ל העולמים ד ל ה א נ י מן ה מ צ ו ת ע ל י ך ל ה ו ש י ע נ י . שובי נסשי למנוהיכי, מלמד ש מ ל א ך המות מסלק נ פ ש ו מלמטה למעלה .יכול מ ל מ ע ל ה ל מ ט ה - 103 - ת״ל כיה׳ ג מ ל ע ל י כ י .כ י ח ל צ ת נ פ ש י מ ט ו ת ׳ אין חליצה א ל א ש ל מות׳ משל למה״ד למלך שהיה יושב ודן על בימה שלו כשיקטול אוהביו אין מחזיקין לו טובה ואימתי מחזיקין לו טובה כשיקטול א ת החייב אמרו לו אין הנאה לד במתים שכן אמר אסף הלמתים תעשה פלא׳ וכן חזקיהו אמר כי לא שאול תורך הי הי יודך כמוני היום׳ וכן דוד אמר מה בצע בדמי ברדתי אל ש ח ת .שבע מעלות ש ל צדיקים לעתיד לבוא זו למעלה מזו׳ ראשונה אף צדיקים יודו לשמך׳ שניה אשרי יושבי ביתך׳ שלישית אשרי• תבחר ותקרב ישכון הצריך ,רביעית ה׳ מי יגור באהליך׳ המישית מי ישכין בהר קדשך .ששית מי יעלה בהר הי ,שביעית ומי יקום במקום קדשו וכשם שהם שבע מעלות לצדיקים כך שבע ירידות לרשעים בגיהנם .שבע שמות נקראו'לגיהנם׳ ש א ו ל ׳ אבדון׳ גיהגם ,באר שהת׳ טיט היון׳ ציה ,צלמות׳ ובין כל אהת ואחת מהלך ש ל ש מאות שנה׳ נמצא עומקה ש ל גיהנם שני אלםים ומאה שנה׳ יכול אף לצדיקים ת״ל עניה סוערה לא נוחמה .ושמתי כדכד שמשותיך׳ וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך .הרבה שלום לעמלי תורה הרבה שלומו ש ל ישראל עמך לעולם ועד אמן .א ת ע י נ י מן ד מ ע ה ׳ עתידין נהרות ש ל דמעות להיות נמשכין מדמעיהם ש ל רשעים לעתיד לבוא שני עוברי בעמק הככא מעין ישיתוהו .ד״א א ת עיני מן דמעה .אהת בוכה ואהת שאינה בוכה .א ת ר ג ל י מ ד ח י , עתידין רגלי הרשעים לוקדהות תוך גיהנם שנאי יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ח׳ דוחח .ד׳׳א א ת רגלי מדחי א ח ת שחיא דחויה ואחת שאינה דהויה ולהיכן הם מהלכין לבית המקדש שנאמר ש ל ש פעמים בשנה .ה א מ נ ת י כ י א ד ב ר א נ י ע נ י ת י מ א ו ד ׳ אין עניתי אלא ענותי מאוד ,אמרו כפה צער עבר על נפשנו בתוך גיהנם .א נ י א מ ר ת י ב ח פ ז י ׳ אין חפזי אלא לשון בהילות שנ׳ ויהי דוד נחפז ללכת ,ואומר כי ל א בהפזון ת צ א ו .כ ל ה א ד ם כ ו ז ב ׳ אין כוזב א ל א לשון הפסקה שנ׳ ויהי בכזיב בלדתה אותו. דבר אחר כל האדם כוזב לפי שהן רואין לתוכה תלמידי הכמים כגון אחיתוםל וחביריו׳ ונביאים כגון חנניה מישאל ועזריח בן עזול ]דניאל?־[ וחביריו׳ וסוסרים כגון יונתן הסופר וחביריו והן רואין אלו א ת אלו ואומרים זה לזה כל האדם כוזב כל בני אדם באין כאן. מ ה א ש י ב ל ה ׳ ׳ כמה גמילות יש לו עלי גמלני מפרעה — — 104 ו מ ס נ ח ר י ב מ ב ב ל וממדי ומיון א ף כזו מםיסרא כוס ישועות א ש א ,אינו א ו מ ר י ש ו ע ה א ח ת א ל א י ש ו ע ו ת הרבה -ל פ י ש פ י ת ח י ן א ת פיהם ומשבהין ואומרים כ ו ס י ש ו ע ו ת ו ב ש ם ה לה׳ אקרא .נ ד ר י א ש ל ם ,רבי מאיר אומר טוב א ש ר ל א ת ד ו ר מ ש ת ד ו ר ו ל א ת ש ל ם ש א ם ידור ו ל א י ש ל ם ת ב ו א עליו מ ו ת שכן יבוא )?( בגימ׳ מות ,ט ו ב מזה ומזה ש א י נ ו נודר כ ל עיקר ,ר' יהודה אומר ט ו ב מזה ומזה ש ה ו א נודר ו מ ש ל ם ש נ א מ ר נדרו ו ש ל מ ו לה' א ל ה י כ ם .י ק ר ב ע י נ י ה ׳ ׳ ע ש ר ה דברים נקראו יקרים׳ ה ת ו ר ה ימנאמר יקרה היא מ פ נ י נ י ם ׳ י ש ר א ל ש נ א י הבן יקיר לי אפרים׳ ע ו ש ר ש נ א י הון א ד ם יקר חרוץ׳ ד ע ת ש נ א ׳ וכלי יקר ש פ ת י ד ע ת ,נ ב ו א ה ש נ א ׳ ודבר ה׳ היה יקר וגוי׳ תכונד ,ש נ א מ ר יקר רוח א י ש ת ב ו נ ו ת ׳ ש כ ל ו ת ש נ א ׳ יקר מ ח כ מ ה ומכבוד ס כ ל ו ת מ ע ט ,צדיקים ש נ א ׳ ולי מה יקרו ר ע י ך אל ,ח ס ד שני מה יקר ה ס ד ך אלהים׳ ו מ י ת ת הצדיקים ש נ ׳ יקר ב ע י נ י ה׳ המותר ,לחסידיו .ד״א יקר בעיני ה׳ המותר ,לחסידיו ,מ ש ל ל מ ל ך ש ש ל ה לגבות טימיא ש ל ו השלטון שלו׳ ו ה ל ך והנה אצל בעל ה ב י ת א ח ר ע ש ר ה י מ י ם ,שיכן ל ו מ א ה מגה ב כ ל יום הרי ע ש ר אמר ריבוא, אני ת ו ב ע ם , אומר כל עצמי הייב אינו אלא המשימ כך א מ ר הקב״ה קימה בעיני לומר ל צ ד י ק י ם לאברהם שימות שהקנני היאך זוז שימותו ש מ י ם וארץ וירד ב כ ב ש ן האש ל ש מ י ו ק ד ש שמי בעולם׳ א ב ר ה ם ב ק ש הוא מ י ת ה ש נ א מ ר ויאמר א כ ר ם ה׳ א ל ה י ם מה ת ת ן לי ואנכי הולך ערירי׳ יצהק בקימ מיתה ש נ א מ ר ו א ב ר כ ך ל פ נ י ה׳ ל פ נ י מותי ,יעקב בקשי הוא מ י ת ה ש נ א מ ר א מ ו ת ה ה פ ע ם ,מ ש ה א מ ר כי א נ כ י מ ת בארץ׳ דוד אמר א נ כ י ה ו ל ך ב ד ר ך כ ל ה א ר ץ ,יונה א מ ר ו ע ת ה ה׳״קח נ א א ת נ פ ש י ממני׳ ה א א ל ו ל י ש ש הצדיקים ה א ל ה ל א בקימו מ י ת ה ב פ י ה ם ל א היו מ ת י ם לעולם׳ ולמה ש א ל ו מיתה בפיהם א ל א א מ ר הקב״ה י ס ת ל ק ו א ל ו מ פ נ י אלו׳ א ם היה א ב ר ה ם קיים היאך היה י צ ח ק מ נ ה ג ש ר ר ה א ל ו היה יעקב קיים היאך היה מ ש ה מ נ ה ג ש ר ר ה ו א ל ו היה מ ש ה קיים א י ך היה יהושע מנהג שררה ש מ ו א ל ודוד ה מ ל ך ו א ל ו היה נוהגים שררה י ה ו ש ע קיים איך היה א ל א א מ ר הקב״ה י ס ת ל ק ו א ל ו מ פ נ י א ל ו .ד״א יקר בעיני ה׳ המותר ,להסידיו מ ש ל ל מ ל ך ש ש ל ח א י פ ר כ ו ן וניהג ש ר ר ה י פ ה ו כ ש ה ש ל י ם זמנו נתן ל ו איפרכיה א ה ר ת א ל ו ש י צ א מ א צ ל ם מקלסין א ו ת ו ש נ י ה ג ס יפה ו א ל ו ש נ כ נ ס א צ ל ם מ ק ל ס י ן א ו ת ו ש י נ ה ג ם י פ ו ׳ כ ך כ ש ה צ ד י ק י ם מתים הכריות מ צ ט ע ר י ן — 105 ־ עליהן ושכ״ז ש ה צ ד י ק י ם ביניהם הם מקלסין ומצטעריץ כ ש מ ס ת ל ק י ן מן ה ע ו ל ם ו מ ל א כ י ה ש ר ת שמחין עליהן ש ה ם ב א י ם ו ש כ ר ן ל פ נ י ה ם וכשהצדיקים מ ם ת ל ק י ן מן ה ע ו ל ם ש ל ש כ ת ו ת ש ל מ ל א כ י ם יוצאין ראשונה לקראתם, א ו מ ר ת יבוא ש ל ו ם ׳ שניה א ו מ ר ת ינוהו ע ל ע ל מ ש כ ב ו ת ם ,ש ל י ש י ת א ו מ ר ת ה ו ל ך נכוחו׳ ו כ ש ה ר ש ע י ם מ ם ת ל ק י ן מ ן ה ע ו ל ם ג׳ כ ת ו ת ש ל מ ל א כ י ח ב ל ח יוצאין ל ק ר א ת ם ׳ ר א ש ו נ ה א ו מ ר ת אין ש ל ו ם ׳ ש נ י ה א ו מ ר ת א מ ר ה׳ ל ר ש ע י ם ׳ ש ל י ש י ת א ו מ ר ת ל מ ע צ ב ח ת ש כ ב ו ן .ד״א יקר בעיני ח׳ ה מ ו ת ח לחסידיו מ ש ל ל מ ל ך ש י צ א ל ט י י ל ו ע מ ד ע ל גב ת ו ך חארמון יתן לי קילסוץ אהד׳ עמד ש ל ו ואמר מן כ ל א ל ו מי וכשהגיע ל י ש ב ב מ ש ת ח ב א אםטרטיון א ח ד ל פ ג י ה מ ל ך א מ ר ה מ ל ך מי א ת ה א מ ר לו אגי הוא שגתתי א ל י ך קילוסין ב מ ד ב ר א מ ר ל ו הרי א ת ה ע ש נ י ש ל ט ו ן א מ ר לו ל כ ך נ ת ת י ל ך א מ ר לו הרי א ת ה כ י ו צ א בי או י ו ת ר ממני א ת ה מ ב ק ש ל ע ש ו ת כ ך א מ ר ה ק ד ו ש ב״ה ל צ ד י ק י ם הרי א ת ם כ י ו צ א בי א ו ש מ א א ת ם יותר ממני מבקשים ל ע ש ו ת אתם כך א ם ת ש ו ב ל פ נ י ת ע מ ו ד ואם ת ו צ י א יקר מזולל כ פ י ת ה י ה ואשיבך ה א מה אני ב ו ר א ע ו ל מ ו ת א ף א ת ם מהיים מ ת י ם .א נ ה ה ' כ י א נ י ע ב ד ך ׳ משורר ש ה י ה ד ו ד מ ש פ י ל ע צ מ ו ב כ ל מקום ש נ א ׳ דוד בן ע ב ד ך ישי .א נ י עבדך השוק, פתחת מרות. ב ן א מ ת ך ׳ ו ל א ד ו מ ה ע ב ד ת ר ב ו ת ל ע ב ד ש ה ו א ל ו ק ה מן אני ה ו א ב נ ה ש ל ר ו ת שאמרה ופרשת כנפך על אמתך. ל מ ו ס ר י -פ ת ח ת אסורי מי א מ ר ]מתמר?׳[ ה י ת ר ת א ס ו ר י לך חטאת, אזבח זבה תודה, ש כ ל מי שחייב ח ט א ת מביא אנל אני אזבח ח' א ש ם מביא א ש ם ׳ תודח. ובשם א ק ר א ׳ מ ל מ ד שחיד .דוד מחזיר ב כ ל ג ב ו ל ומתנד ,ש ב ח ו ש ל ה ב ״ ה ב ש ע ה שהיו ע ו ל י ם ל י ר ו ש ל י ם ש נ א ׳ ב ה צ ר ו ת ב י ת ה ׳ ב ת ו כ כ י ירושלים הללו הללויה. את ה׳ כ ל ג ו י ם , שתי ס ע מ י ם מדדו ]מרדו[ א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ב מ ל כ ו ת ש ל מ ע ל ה א ה ת בימי נמרוד א י ל ו ל י ש ע מ ד א ב ר ה ם א ב י נ ו וירד ל כ ב ש ן ה א ש ומיהר ,בידם׳ ל כ ך נ א מ ר ה ל ל ו א ת ה׳ כ ל ג ו י ס .ד״ה ה ל ל ו א ת ה׳ כ ל גוים הרי זו א מ ו ר ה כ ל פ י ה נ נ י ה מ י ש א ל ועזריה בשעה שעלו מכבשן ה א ש ה׳ כ ל גרם׳ ע נ ה ה ש נ י עגה הראשון ואמר הללו א ת ואמר ש ב ח ו ה ו כ ל האומים׳ ענה ש'.ישי ואמר כי גבר ע ל י נ ו ח ס ד ו ו א מ ת ה׳ ל ע ו ל ם ה ל ל ו י ה . הודו ל ה ׳ בי ט ו ב כי ל ע ו ל ם חםדו, מ ש ל ל מ ה ה ד ב ר דומה - — 106 לטובה שהיה מלוה לכל בני עירו והיו בני העיר אומרים זכור בעל הבית לטובה ברוך הוא שנותן לנו כל צרכינו בימות הגשמים א ל א שהוא )נותן( נוטל שני סלעים רבית בימות החמה ,בא אהר ואמר אני נותן בסלע הניהו הראשון והיו מודין לזה ׳ בא אחר ואמר •אני נותן הנם לזה נאה ]להודות[ שהוא נותן חנם׳ כך הקניה מסרנס כל בריותיו חנם לכך נאמר הודו לה׳ כי טוב כי לעולם ח ס ד ו .י א מ ר נ א י ש ר א ל כי ל ע ו ל פ ח ס ד ו ,לא יוכל אדם לומר על עצמו )יאמר אדם עליו( שהוא טוב אלא אחרים יהיו מעידים עליו׳ ומי מעיד על הקניה שהוא טוב ישראל לכך נאמר יאמר נ א ץ ש ר א ל כי לעולם הסדו .י א מ ר ו נ א ב י ת א ה ר ן כ י ל ע ו ל ם ה ס ד ו ,משל למה הדבר דומה ל ב ע ל הבית שהיה נוהג עם אריסיו מנהג יפה בשעת השבון אין מדקדק עמהם ,בשעת הגורן משייר להם שיורי הגורן והיה נוהג עמהם יפה יפה ,והיו בני העיר אומרים זכור בעל הבית לטובה שהוא נוהג עם אריסיו מנהג יפה ׳ בשעת חשבון אין מדקדק עמהם ,אבל אין יודעים מתוך משאו ומתנו בתוך ביתו מה הוא׳ ומי יודע משאו ומתנו בתוך ביתו אלא עבדיו ובני פלטורין שלו ,ומי הם ענדיו ש ל הקניה אלו הם נהנים בני אהרן שמקריבים קרננות ושלמים וקטורת ל נ ך נאמר יאמרו נ א בית אהרן כליה .י א מ ר ו נ א י ר א י ה ' כ י ל ע ו ל ם ח ס ד ו ׳ אף על סי שאנו יודעים משאו ומתנו בתוך ביתו אין אנו יודעים עם מי נושא ונותן עצה אלא סנקתדרין שלו ויועצי רחמיו ש ל הקב״ה ומי הם אלו הצדיקים לכך נאמר יאמרו נא יראי ה׳ כי לעולם ה ם ד ו . מ ן ה מ צ ד ק ר א ת י י ה ע נ נ י ב מ ר ח ב י ה ׳ הרי זו אמורה כלפי כנסת ישראל בשעה שהיו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים שנאמר וימררו א ת חייהם בעבודה קשה הרחיב להם הקב״ה וענה אותם במרחב יה שנא׳ כנפי יונה נהמה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ .ד״א מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה ׳ הרי זו אמורה כלפי דוד בשעה שבא לגלית הפלשתי והתחיל לומר זה המקרא שיר למעלות א ש א עיני אל ההרים מאץ יבא עזרי׳ השיבתו רוח ה ק ד ש ה׳ שומרך ה׳ צלך ע ל יד ימינך וענהו במרחב יה שחזרו אליו בל ישראל ובזזו מחנה פלשתים שנאמר וישובו בני ישראל מדלוק אחרי פ ל ש ת י ם .ה׳ ל י ל א א י ר א מ ה י ע ש ה ל י א ד ם , אברהם אמר ה׳ לי לא אירא מה יעשה לי נמרוד ,יצחק אמר הי 107 - - לי ל א אירא מה י ע ש ה לי א ב י מ ל ך ׳ יעקב א מ ר ה׳ לי ל א א י ר א מה י ע ש ה לי עשו׳ ד ו ד א מ ר ה׳ לי ל א א י ר א מה י ע ש ה לי ג ל י ת . אראה ואני בשונאי׳ מ ש ל לבני אדם בימה והם מתייראין מן ה ד י ן , אמר להם שהיה ל ה ם דין א צ ל דברו ו א ל ת ת י ר א ו מן הדין והעזו א ת לבכם .כ ך אמר הקב״ה ל מ ל א כ י ם כ ש י ש ר א ל עתידין ל ע מ ו ד בדין ל פ נ י ו והן מתייראין מן הדין ו מ ל א כ י ה ש ר ת אומרים א ל ת ת י ר א ו שאין מכיריץ א ת ם א ו ת ו ה ו א בן עירכם ו ג ל ו ת י י ש ל ה ,ש ו ב אמרו ל ה ם י ב נ ה עירי ש נ א מ ר הוא א ל ת ת י ר א ו מן הדין ק ר ו ב כ ם היא ש נ א ׳ ל ב נ י י ש ר א ל ע ם קרובו הללויה .ש ו ב אמרו ל ה ם א ל ת ת י ר א ו אחיכם ה ו א ש נ א מ ר ל מ ע ן אהי ורעי א ד ב ר ה נ א ש ל ו ם בך , ו ב י ו ת ר ש ה ו א אביכם ש נ א מ ר ה ל א ה ו א א ב י ך ק נ ך . המשה צדיקים עמדו ב ע ו ל ם נח .ש ם ועבר׳ א ש ו ר ואברהם .נ ח ל א ה ק פ י ד ל ע ב ו ד א ל א ע מ ד ו נ ט ע כרם ,ש ם ע ב ר הטמינו עצמם׳ א ש ו ר א מ ר ה י א ך א נ י רואה דרכן ש ל ר ש ע י ם ה ל ל ו ע מ ד ו ה ל ך לו ש נ א מ ר מן ה א ר ץ ה ה י א י צ א אשור׳ א ב ר ה ם א מ ר ע ל זה עומד ע ו ל ם איני מניח א ל ה י וגם ה א ל ה י ם ל א הניחו ש נ א מ ר א נ י ה׳ א ש ר ה ו צ א ת י ך שבשמים מאור כ ש ד י ם . ט ו ב ל ה ס ו ת ב ה ׳ .ש ל א יהא בוטח ל א ע ל דברי א ב י ו ו ל א ע ל דברי רבו לומר א נ י ה נ נ י נ מ ל ט בצדקתם שגאמר צ ד ק ת הצדיק עליו ת ה י ה ו כ ת י ב בן ל א י ש א בעין ה א ב י כ ו ל א ב י ש א בעון בנו ת״ל ו א ב ל א י ש א בעון הבן ו ת ר ח היה בקי ויודע כ ל ה מ ז ל ו ת וראה במזלו ש ל א ב ר ה ם ש ה ו א נ ש ר ף ובמזלו ש ל הרן שממנו י ת מ ל א ]העולם[ נ כ נ ס ו א צ ל א ב ר ה ם א ב י נ ו ואמרו ל ו ל ט י א ת ה נ י ג ש ל ע ו ל ם א מ ר איני מניח א ת א ב י ש ב ש מ י ם מיד נ ט ל ו ה ו ו ה ש ל י כ ו ה ו ל כ ב ש ן ה א ש ו ל א ירד עמו א ל א ה ק ד ו ש ב״ה ש נ א ׳ א נ י ה׳ עליו ו ב ט ח א ש ר ה ו צ א ת י ך מאור כ ש ד י ם ׳ והרן היה ע ל דברי אביו בעצמו הלוק לבו ש א מ ר ש ה ע ו ל ם י מ ל א ממנו ׳ ונכנסו א צ ל הרן כ ל ה א ו מ ו ת ואמרו ל ו ש ל מ י א ת ה א מ ר ל ה ם א ב ר ה ם א ח י ג ד ו ל ממני א ם א ר א ה א ו ת ו ש נ מ ל ט א נ י אומר ש ל אהי א נ י ו א ם ל א ו א נ י א ו מ ר ש ל כ ם כיון ש ר א ה ש נ מ ל ט אחיו א מ ר ש ל אחי א נ י נ ט ל ו ה ו והשליכוהו ל ת ו ך כ ב ש ן ה א ש ו ל א ה ס פ י ק ל י ר ד ע ד ש ס י מ ר ה ו האור ו נ ט ל ו ה מ ל ד ו ה ש ל י כ ו ל פ נ י אביו ש נ א מ ר ו י מ ת הרן ע ל פ נ י ת ר ה אביו׳ ו י פ ה היה ת ר ה רואה ב מ ז ל ו ת שהייה רואה במזלו מ א ב ר ה ם שנשרף ובמזלו ש ל הרן שהעולם מ ת מ ל א ממנו ו ל א היה יודע א ם מן ה א נ ש י ם או מן הנימים ו ש ד ה ב ת הרן היתד .ש נ א מ ר ויקח - — 108 א כ ר ם ונחור ל ה ם נ ש י ם יםכה ושרי וכו ושרי העולם נ ת מ ל א ט מ נ ה וכן דוד אטד א ל ת ב ט ה ו בנדיבים וכוי ל כ ך נ א ט ר טוב ל ח ס ו ; בהי. כל ס ב ב ו נ י ,ג ׳ פ ע מ י ם עתידין ט נ ומגיב ל ע ל ו ת ו ל י פ ו ל גויס ל י ר ו ש ל י ם כ ד ר ך ש ע ל ה םנהריב ג׳ פעמים בארץ י ש ר א ל לירושלים פ ע ם ר א ש ו נ ה א מ ר כ ל נוים סבבוני ש ה ו א ע ת י ד לכנוס כל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש נ א י ו ע ת ה נ א ס פ ו ע ל י ך גויס רבים .ואומר קומי ודושי ב ת ציון וכו׳ ו ה ל א סרוכים ל כ ך נ א מ ר ב ש ם ה׳ כי א מ י ל ם .ס ע ס ש נ י ה נ ם ס ב ב ו נ י ש ה ו א ע ת י ד ל ר ג ש כ ל העולם כלו ו ל ה ע ל ו ת ם סבוני ש נ א ׳ ל מ ה ר ג ש ו גויס ולאומים יהגו ריק׳ ע ד אז ידבר לירושלים אלימו ב א פ ו ו ה ל א סרוכיס ל כ ך נאמר בשש ה׳ כי א ט י ל ם . פעם ש ל י ש י ת ס ב ו נ י כ ד ב ו ר י ם ש ה ו א ע ת י ד ל ס ר ו ש רימתו ויכנס ל כ ל המדינות קדשו ע צ ר ה ו ל ה ו צ י א כ ר ת ו ת •מנאמר קראו ז א ת בגוים כ ו ת ו א ת י כ ם ל ה ר ב ו ת .ויעמדו ויעלו כ ו ל ם א ל עמק יהושסט ,ואומר ש ל ה ו מ נ ל כי ב ש ל קציר ׳ ואומר המונים המונים בעמק ה ח ר ו ץ , ו ה ל א סרוכים ל כ ך נ א מ ר ב ש ם ה׳ כי א מ י ל ם .ואז י ש ר א ל מתיראיץ ש ע ה א מ ר הקב״ה א ל תיראי ת ו ל ע ת יעקב הנה ש ט ת י ך באותה ל מ ו ר נ חרוץ ה ד ש ב ע ל פ י פ י ו ת ת ד ו ש הי־ים ו ת ד ו ק וגי׳ ו א ת ת ג י ל בת׳ ב ק ד ו ש י ש ר א ל ת ת ה ל ל ׳ אמילם .ס ב ו ג י ו ה ל א פרוכים ל כ ך נאמר ב ש ם ה׳ כי גם ס ב ב ו נ י , ש ע ת י ד ל ת פ ו ס ש ב ט ו ש ל יהודה ו ל א ס ו ר א ו ת ו בקולרים ולמסור כ ל א ח ד ואהד ל ש נ י ם מ ש ל ו ׳ ואמרו יבואו אחינו יימראל ירושלים ו י ש ל ט ו בנו ו א ל ישלטו כנו שונאינו ש נ ׳ ואמרו אמילם. אלופי יהודה, סבוני ו ה ל א פרוכים ל כ ך נאמר כ ד ב ו ר י ם ׳ מה הדבורה הזאת ועושה ד ב ש ל ב ע ל י ה -כ ך הקב״ה ע ת י ד ל כ נ ו ס ולחעלותם לה׳ כאש בשם ה׳ כי כונסת נצנים כ ל אימות ה ע ו ל ם ירושלים ו ל ח ל ו ק ש ל ל ם ל י ש ר א ל ש נ א מ ד ה נ ה יום ב א וחלק ש ל ל ך בקרבך׳ יכול ש י ש בידם ממש ת׳ל דעכו ק ו צ י ם ׳ מ ש ל ל מ ל ך ש נ כ ג ס ו עליו גנבים והיה ה מ ל ך סיקח מ א ד אמר א ס א נ י עימד ע ל י ה ם ע כ ש י ו הם אומרים מה מ צ א בידינו אלא יודע א נ י ואז א נ י הורגן בהם שהם ע ת י ד ן להזור כך ה מ ל ך זה הקכ״ה הגננים ש ת י ם ו ש ל ש פעמים אלו אומות העולם ש נ א ׳ ו א ס פ ת י א ת כ ל ה ג ר ם ל י ר ו ש ל י ם ל מ ל ח מ ה ו נ ל כ ד ה העיר זה המחתרת, ו נ ש ס ו ה ב ת י ם זו הבתים׳ ו ה נ ש י ם ת ש כ ב נ ה א ל ו ע ר י ו ת ׳ ויצא ח צ י העיר ב ג ו ל ה זה השביה׳ והקב׳׳ה יוצא ו נ ל ח ם ע מ ה ם ש נ ׳ ו י צ א ה׳ ו נ ל ח ם בנוים ה ה ם וגו׳ ו מ ש ל ח בהם מ ג פ ה ומשייר מהם - — 109 פליטים שנאי ושלהתי מהם פליטים וכוי׳ לכך נאמר בשם ה׳ כי אמילם .ד ה ה ד ה י ת נ י ל נ פ ו ל והי ע ז ר נ י ,אברהם אמר דהה דהיתני לנפול בימי נמרוד והי עזרני ,יצהק אמר דחה דהיתני לנפול בימי פלשתים והי עזרני׳ יעקב אמר דהה דהיתני לנפול בימי עשו והי עזרני ׳ ]דוד אמר[ דחח דחיתני לנפול בימי גלית והי עזרני. ע ז י ו ז מ ר ת י ה ו י ה י ל י ל י ש ו ע ה ,בעולם הזה מקלסין אותו בשתי אותיות שנאמר עזי וזמרת יה ,אבל לעתיד לבוא מקלסין אותו בששה אותיות שנא׳ כי עזי וזמרת יה ה׳ ויהי לי לישועה, ואומר בטחו בה׳ עדי עד כי ביה ה' צור עולמים .ק ו ל ר נ ה ו י ש ו ע ה ,אנשי ירושלים אומרים קול רנה וישועה באהלי צדיקים מבפנים ואנשי יהודה אומרים מבהוץ י מ י ן ה׳ ע ו ש ה ח י ל , אנשי ירושלים אומרים מבפנים ל א א מ ו ת כ י א ה י ה ,ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ו א ס פ ר מ ע ש י יה׳ אברהם אמר לי נאה ל ת נ ו ת נסים שנעשו לי בימי סלשתים׳ יעקב אמר לי נאה ל ת נ ו ת נסים שנעשו לי בימי עשו ובימי לבן׳ דוד אומר לי נאה ל ת נ ו ת נסים שנעשו לי בימי שובך ) ש ב י׳ י״ה( לכך נאמר ואספר מעשי י ה .י ס ו ר י ס ר נ י יה ו ל מ ו ת ל א נ ת נ נ י ׳ חביבין יסורץ שהן מרצין כקרבנות ׳ בקרבנות מה הוא אומר ונרצה לו לכפר עליו, וביםורין כתיב וכאב את בן ירצה ,ושניהם כפרה .דיא יסר יסרני יה׳ חביבין יסורין שמכםרין ומרצין יותר מן הקרבנות שחטאת ואשם אינן א ל א על אותה עבירה שני ונרצה לו לכפר עליו .א ב ל חיםורין מכפרין על חכל לכך נאמר יסר יסרני י ח .פ ת ח ו ל י ש ע ר י צ ד ק א ב ו א ב ם א ו ד ה י ח׳ בעולם חבא אומרים לאדם מה מלאכתך והוא אומר מאכיל רעבים הייתי ,אומרים לו זה שער מאכיל רעבים הכנס בו׳ משקה צמאים הייתי׳ אומרים לו זה שער משקה צמאים הכנס בו׳ מלביש עממים הייתי׳ מגדל יתומים הייתי עושה צדקות הייתי׳ גומל חסדים הייתי׳ והם אומרים לו גם זה השער הכנס בו׳ דוד אמר אני עשיתי א ת כולם םתהו לי כולם לכך אמר פתהו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה .זה ה ש ע ר ל ה ׳ צ ד י ק י ם י ב ו א ו ב ו .משל לאדם אהד שהיה מהלך בדרך וסחורתו בידו כיון שהגיע לחרמים נתן להם מה שנתן כיון שהגיע לשער חמדינה אמרו לו הזהר מלישא מכס במדינה אם אין אתה מוכס על סחורתך אין עולה בידך כלום לכך נאמר פתחו לי שערי צדק ו כ ו י .ז ה ה ש ע ר ל ה ׳ צ ד י ק י ם י ב ו א ו בו׳ מ ש ל לאחד שהתקין כלי — o n - אנסוריה ש ל ו ל צ א ת בשיירה בסחורה ומסרימ במדינה הכהו קוץ ו ע ק צ ת ו ע ק ר ב ׳ א ת מ ח ה והניחוהו הכל והלכו להם -ה ת ח י ל מ צ ט ע ר ל פ נ י הקב׳׳ה ואומר רבונו ש ל עולם מה עויתי ומה פ ש ע ת י -ל א באו ימים מועטים ש ב א ת שמועה מאותה שיירה ש נ א ב ד ה ו נ ה פ כ ה ספינתם׳ ה ת ח י ל מודה ומשבח להקב״ה ואומר א ל ו הייתי עמהם הייתי כ א ח ד מהם ש נ א ׳ ו א מ ר ת ביום ההוא אודך ה־ כי א נ ס ת בי ישוב א פ ך י ו ת נ ח מ נ י -ה נ ח א ל ישועתי אבטח ו ל א א פ ח ד וכוי .א ב ן מאסו מלך ח ב ו נ י ם -מ ש ל לאבן א ח ת שחיתח מושלכת ב פ ל ט ו ן ש ל ב א בנאי א ח ד ו פ ס ל ח ובא חשני ו ס ס ל ח ב א ח ש ל י ש י ואמר אין נ א ה בעולם מזו האבן וזו האבן ראויה לפינה׳ כ ך עמד א ב ר ח ם אבינו ויצא ממנו פ ס ו ל ת י ש מ ע א ל ובני קטורה ,יצה ,י צ א ממנו ע ש ו ,עמד יעקב אבינו והעמיד שנים עשר ש ב ט י ם כ ו ל פ שלימים לחקב״ח ש נ א ׳ כ ל נ ו בני א י ש אחד נחנו ,ואומר כ ו ל ך י פ ה ר ע י ת י ומום אין ב ך .מ א ת ה׳ בשעה היתה ז א ת ׳ הרי זו אמורה כ ל פ י שהיו מ ש ו ע ב ד י ם במצרימ ו ב ש ע ה קלה התחילו כנס׳׳י מתנשאין ב ע נ נ י ה כ ב ו ד וישראל־ משיבין א ו ת ם ואומרים א ת ם תמיהים עלינו ו א נ ו תמיהים ע ל ע צ מ י נ ו יותר מ כ פ ל א ידעתי נ פ ש י ש מ ת נ י מ ר כ ב ו ת עמי נדיב׳ ורוה׳׳ק מ ש י ב ת ן ואומרת מ א ת ה׳ היתר ,זאת ,מ ש ל ל מ ה חדבר דומח ל א ד מ שהי׳ ע ו ש ה מ ש ר ה לכובסימ והרי הוא ע ש ו י איפרכוס ו ה כ ל תמהין עליו גם הוא אומר ל ה ם ) י ו ת ר ( אני ת מ ה ע ל עצמי יותר מ כ ם כ ך כש]י[ראו או״ה א ת י ש ר א ל ב ש ל ו ם ו ב ב ט ח ה לע״ל אומרים ל ח ם ל א א ת ם ש כ ב ר חייתם דחופין ונרדפין ,ואף י ש ר א ל משיבין ואומרין יותר ממה ש א ת ם תמיהים עלינו אנו ת מ י ה י ן ע ל ע צ מ י נ ו ל א י ד ע ת י נ פ ש י ש מ ת נ י מ ר כ ב ו ת עמי נדיב׳ ורוה׳יק מ ש י ב ה ו א ו מ ר ת מ א ת ה׳ היתד .ז א ת . נגילח ונשמחה שעבוד, ר א ש ו נ ה הזרו ו נ ש ת ע ב ד ו ׳ ש נ י ה חזרו ונימתעבדו׳ ש ל י ש י ת בו׳ כ ל ה ג א ו ל ו ת שעברו עלינו היה אחריהם חזרו ו נ ש ת ע ב ד ו א ב ל ג א ו ל ה זו ש ו ב אין גלות אחריה ש נ א ׳ ו א מ ר ת ם ביום ה ה ו א הודו לה׳ קראו ב ש מ ו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נ ש ג ב שמו -ואומר זמרו ה׳ כי ג א ו ת ע ש ה מ ו ד ע ת ז א ת ב כ ל הארץ ואומר א נ א ה' הושיעה נא׳ א נ ש י ירושלים אומרים מ ב פ נ י ם ברוך ה ב א ב ש ם ה׳ -ו א נ ש י יהודה אומרים מבחוץ ברכנוכם מ ב י ת הי׳ א נ ש י י ר ו ש ל י ם א ו מ ר י ם א ל י א ת ה ואודך ,ו א נ ש י יהודה אומרים א ל ה י ארוממך א ל ו ו א ל ו פ ו ת ח י ן א ת פ י ה ם ומשבחין ואומרים הודו לה׳ כי ט ו ב כל׳׳ח. ענין חידם מ ל ך צר ח י ר ם מלך צר היתד .גאותו קשה מאוד .מה עשה בא לים ועשה לו ארבעה עמודים ארוכים ש ל ברזל שאין להם .שיעור ]נ״א שיעורם שוד [.והעמידם זה כנגד זה מרובעים ועשה לו שבעה רקיעים וכסא והיות רעמים ברקים וזיקים .הרקיע הראשון עשה ש ל זכוכית מהמש מאות אמה ועשה בו המה ולבנה וככבים. הרקיע השני עשה ש ל ברזל אלף וחמש מאות אמה על אלף והמש מאות אמה וסילון ש ל מים מפריש בין שני לשלישי ׳ גם עשה בו אבגים מגלגלות מתבקעיץ אלו לאלו ונשמעים כמו רעמים .הרקיע השלישי עשה ש ל עופרת שני אלפים אמה על שני אלסים אמה וסילון ש ל מים מפריש ביניהם י הרקיע הרביעי עשה ש ל מתכת שני אלפים וחמש מאות אמה על ימני אלפים והמש מאות אמה וסילון ש ל מים מפריש ביניהם .הרקיע החמישי עשר ,ש ל נחשת ג׳ אלפים על ג׳ אלפים אמה וסילון ש ל מים מסריימ ביניהם .הרקיע חששי עשר .ש ל כסף ש ל ש אלפים וחמש מאות אמה על ש ל ש אלפים והמש מאות אמה וקבע בו אבנים טובות ומרגליות .הרקיע השביעי עשה ש ל זהב ד׳ אלפים על ד׳ אלפים אמה וקבע בו היות וכרובים ועשה לו בו מטה ^של זהב ובראשה מרגליות אדומות מראה אותן מיכן ומיכן ׳ מיכן נעשית ברקים ומיכן נעשית זיקים והיה מזעזע עצמו והיו טתבקעין אלו לאלו ונשמעים כברקים ורעמים .אמר הקב״ה ליהזקאל בן אדם לך אמור להירם מה אתה מתגאה הלא ילוד אשד .א ת ה .אמר לו יחזקאל היאך אגי הולך אצלו והוא עומד באויר .שלה הקב׳׳ה רוח ונטלו בציצית ר א ש ו שנאמר ויקחני בציצית ראשו והוליכו באויר אצל חירם כיון שבא יחזקאל אצלו מיד נזדעזע אמר לו למה אתה מתגאה הלא ילוד אשד .אתה • ]נ״א כיון שראה חירם ליהזקאל נבהל ונזדעזע .א׳׳ל מי העלך לכאן א״ל הקב״ה כך צוני י לך אמור לו למה אתה מתגאה ילוד אשד .אתה[ .א״ל ילוד אשה אני אלא שאני הי וקים לעולם מה קב׳׳ה מושבו בלב ימים אף אני כץ׳ מה קב׳יה מושבו בז׳ רקיעים אף אני כץ׳ ולא עוד אלא כמה — 112 - וכמה מלכים מ ת ו ואני חי ל ע ו ל ם .דוד מ ל ך מ׳ ש נ ה ו מ ת ואני הי. ש ל מ ה מ ל ך א ר ב ע י ם ש נ ה ומת ואני הי׳ וכן כ״אימלכי ישראל ק ב ר ת י ואני הי וקיים ׳ וכן כ ל מלכי יודא ו ע ש ר ה נביאים ו ע ש ר ה כתנים ]נדולים[ ק ב ר ת י ואני הי וקיים הרי א ל א נ י מושב אלהיט י ש ב ת י .אמר יהזקאל והלא מלכים גדולים היו ו ל א ע ש ו כ מ ע ש י ך . ל מ ה היה דומח חירם ל ע ב ד ש ע ש ה ל ב ו ש לאדוניו כ ל זמן ש ה ע ב ד רואה א ו ת ו ה מ ל ב ו ש הוא מ ת ג א ה ואומר אני ע ש י ת י ל ב ו ש לאדוני׳ אמר ה מ ל ך אני קורע א ת ה ל ב ו ש ו ל א יהא ה ע ב ד מתגאה עלי. כך חירם מ ת ג א ה ש ש ל ח ארזים ל ב י ת ה מ ק ד ש ]אמר הקב״ה הריני מחריב א ת ביתי ש ל א יהיה הירם מ ת ג א ה עלי שנא׳ ס ת ח לבנון ד ל ת י ך ו ת א כ ל א ש בארזיך .ומה היה סוסו הביא הקב״ה עליו נ״נ ו ב ע ל א ת אמו אצבעות משונה. בפניו ב כ ל יום ואותן והורידו ומטבילם מ כ ס א ו והיה ח ו ת ך בחומץ ה ס ל ט י ן מה נ ע ש ה לצדיקים לעתיד ל ב א [ . בשרו כשתי ומאכילן עד ש מ ת מיתה קרע א ת הארץ וגנזם בהם מ ד ר ש עשר גליות )נוסחא ב׳( א ל ו ע ש ר ה גליות ש ג ל ו ב נ י ציון ה י ק ר י ם : ג ל ו ישראל ע ״ י סנחריב שלשה גליות ואח״כ גלו על ידי נבוכדנצר ארבעה גליות אחרים׳ ואהי כך גלו ע ״ י אספגיוס גלות אהד ,ואהי׳כ גלו ע ״ י אדריינוס גלות אהד הרי תשעה גליות וגלף ע ״ י טיטוס הרשע יע״ל גלות עשירי והוא גלות אחרון ת ח ת אדום. ג ל ו ת ר א ש ו ן עלה סנחריב והגלה שבט ראובן ושבט גד והצי שבט מנימה ונטל עגלי הזהב אשר עשה ירבעם והעמיד א׳ מחם בבית אל ואחד מהם בדן שנאמןן )מ״ב י׳יז וי( ו>גל )מלך אשור( א ת ישראל אשורה ויושיבם ]וישב אותם[ בלחלח ]בחלח[ וחבור נהר גוזן וערי מדי ,בא וראה כמה.גדול שכר השבים לפני הקב״ה שהנביא בוכה עליהם ואומר )ישעיה ט״ז טי( ע ל כן אבכה בב;י יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי׳ גפן זאת היתה לו בשבטה העירה ׳ והיו מעלין אותה לירושלים ומראיץ אותה לעולי רגלים שנאמר אריוך דמעתי השבון ואלעלה ,דומיץ לאויר שאין בו חקר שנאמר )שם( כי על קיצך ועל קצירך הידד השבתי ]נפל[ ׳ וכי דרכו ש ל אדם להיות בוכה על הקיץ אלא ללמדך זה ש ב ט ראובן ושבט גד שעשו קטטה עם ישראל ארבע עשרה שנה והזרו לביתם ולא היו מכירים א ת בניהם עד ששמעו קולם במלהמה שהיו אומרים עננו אלהי אבותינו עננו. ג ל ו ת ש נ י עמד הושע בן אלה בשעבוד לםנהריב ח׳ שנים ואחר שמנה שנים עלה םנהריב והגלה שבט ראובן ושבט נפתלי. בא וראה כמה היו .אלף ארצות היה לזבלון בים וכמה אלפים ערי יישוב היו לנפתלי ביבשה ובא סנהריב והגלם וטלטלם שנאמר )ישעיה ח׳ כ״ג( כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי ]והאחרון הכביד[ דרך הים עבר הירדן גליל המיצר ]הגוים[ ללמדך שזלזל בכבוד שני ש ב ט י ם . ג ל ו ת ש ל י ש י זה גלות שומרון .בא וראה כמה הכמים 8 — — 114 וכמה נביאים וכמה ס נ ה ד ר י ן ] . . .ועלה והעלה עמו כותיים מבבל ומהמת[ ומעוים ומספרוים וישבו בערי שמרוץ תחת יד בני ישראל וירשו א ת שמרון וישבו בה עד שעלה סנהריב אה״כ והגלם. ג ל ו ת ר ב י ע י זה גלות יהויקים שכן כתוב )דניאל א׳ א ( ב ש נ ת ש ל ש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ויצר עליה׳ וכתוב ויתן ה׳ בידו את יהויקים מלד יהודה ׳ נוצלו מהם חנניה מישאל ועזריה .נטל נבוכדנצר א ת יהויקים מלך יהודה והתכו התיבות התיכות קטנות כזיו /והשליכן לכלבים שנאמר )ירמיה ב״כ י׳׳ט( קבורת חמור יקבר סחב והשלך ואין קבורת המור אלא כלבים. ג ל ו ת ח מ י ש י עלה מלך בבל לדסנו ש ל אנטוכיא ויצאו סנהדרין לקראתו ואמרו לו למה ב א ת עלינו שמא הגיע זמן בית חמקדש ליחרב אמר להם תנו בידי א ת יכניה מלך יהודה ואני אלך לדרכי׳ מיד באו והודיעו הדבר ליכניה מלך יהודה .באותח שעה יצאו כל הגבורים מירושלים וההרש והמסגר ונגרעה קרן ישראל ויצאו מעצמן מבהלין ודחוסין בגולה בבכיה מרה ׳ כיון שראה יכניה מלך יהודה כן מה עשה גטל א ת המפתחות ועלה לגגו ש ל היכל ואמר רבונו ש ל עולם לשעבר היינו נאמנים גזברים והיו מסתהותיך מםורין בידינו ועכשיו שאין אנו נאמנים הנה מפתחותיך מםורין בידיך .אמרו בה שני דברים׳ חד אמר שזרקן לשמים ולא ירדו׳ עוד לארץ ,והד אמר שראה כמו דמות סיסת יד ולקחם מידו ׳ כיון שראו כן בחורי ישראל שיצא מעצמו בגולה היו עולים ע ל גגותיהם ומשליכין עצמם מלמעלה למטה ומתים שנאמר )ישעיה כ״ב א׳ ב׳( משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות תשואות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי' חרב ולא מתי מלחמה. ג ל ו ת ש ש י עלה נבוזראדן על ירושלים ,באותה שעה רעשו עליונים ותחתונים והשכו המאורות ופסקה השמהה והזר העולס לאחוריו ונתמעטו הנביאים ונתרעש העולם על יושביו ופסקו טללי ־ברכה ונתעלמו שבעים ושתים חלונות שברקיע ונתעטפו סנהדרין בבגדים שחורים ונתאבלה הארץ ש נ א מ ר ) ה ו ש ע ד ג׳( ע ל כן ת א ב ל הארץ ואמלל כל יושב ב ה .באותה שער .נ פ ל כתר ישראל מראשיהן והלכו בגלות שנאמר )איכה ה׳ טי׳ז( נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי ח ט א נ ו . , — — 115 ג ל ו ת ש ב י ע י זה גלות עשרת השבטים שגלו לפנים מנהר שבתיון ולמה נקרא שטו נהר שבתיון לפי שהוא נח בשבת׳ כיון שגלו ישראל לבבל אמר להם נבוכדנצר הרשע באו ותאטרו שירה לפני האלוה אשר לי כדרך שאתם אומרים לפני אלהיכס. מח עשו ישראל כל אחד ואחד הכניס אצבעו לתוך פיו וחתכו לשונם בסכין כדי ש ל א יאמרו שירה לפני ע״ז׳ מה עשה הקב״ה להם הביא עליהם ענני כבוד ונטלם והשליכם מהלאה לנהר שבתיון שנאסר )תהלים ס״ז ר ( אזכיר רהב ובבל ליודעי הנה פ ל ש ת וצור עם כוש זה :לד שם סלה .אזכיר רהב אלו נסי הים״ ובבל ליודעי אלו נסי ב כ ל ׳ הנה ס ל ש ת אלו ימי הגולה׳ וצור נ ג ל ה להם בשביל כבוד ישראל׳ עם כוש אלו נסי מצרים ׳ זה ילד שם סלה לעתיד לבא שגא׳ )ישעיה מ״ט כ״א( ואמרת בלבבך מי ילד לי א ת א ל ה . ג ל ו ת ש מ י נ י זה יוחנן בן קרח שעלה למצרים ובאו וישבו באלכסנדריה וקגו שם שדות וכרמים ופרו ורבו שם עד שהיו כסלים מיוצאי מצרים ,מכאן אמרו הכמים מי ש ל א ראה בכבודה ש ל אלכסנדריה ש ל מצרים לא ראה כבוד מימיו׳ שהיו שבעים קתדראות ש ל זהב מפותחות באבנים טובות ומרגליות כנגד שבעים זקנים והיו שם כהן גדול ומזבח ומקריבי קרבן ומפטמי הקטרת ומעריכי לחם הפנים ובעלי.ממונות ובעלי כח ובתי כנסיות ובתי מדרשות עד אין מספר ׳ כיון שגרמו עונותיהן ש ל ישראל עלה ט ר ג י נ ו ת והרגם עד שהלך דמם לים הגדול׳ באותה שעה נגדעה קרן ישראל ואינה עומדת עד שיבא משיה בן דוד׳ בטהרה יבא ריגל ל ב נ ו . ג ל ו ת ת ש י ע י זה גלות אסססינוס קיסר שעלה לירושלים והביא עמו ת ש ע מאות ספינות בים והגלם והעבירם והושיבם ברומי שהיא ארץ אדום וכמו כן הגלה ביבשה שלשים אלף מישראל וכיון שבאו לדפנו ש ל אנטוכיא והיו מזכידין זכות אבות ועמידת הר סיני והבטחת הנביאים וקרבנות בית המקדש והיו אומרים לפני הקב״ה לא כך כתבת בתורתך )דברים ד׳ ל״א( כי א ל רהום ה׳ אלהיך לא ירםך ולא ישחיתך ולא ישכח א ת ברית אבותיך וגו׳ ׳ והשם הוא מדת רחמים שהבטחתנו ׳ ואיה ק נ א ת ך וגבורתך׳ והיו משליכין עצמן לארץ ונושכין א ת העסר בפיהם בבכיה באותה שעה באו מלאכי השרת ולקחום והעלימו אותן מן העין. - 116 - ג ל ו ת ע ש י ר י עלה טיטום הרשע לירושלים והביא עמו ש ל ש ת אלפים סםינות בים ומלא אותן ילדים וילדות״ כיון שבאו •בתוך הים אמרו לו לא די לנו שהכעסנו להקב״ה בביתו שנאמר )ירמיה מ״א ט״ו( מה לידידי בביתי אלא שגם עדיין אנו מבקשים להכעיסו בארץ אדום מיד קסצו כלם מהספינות והשליכו עצמם בים ונטבעו כלם שנאמר )תהלים סייח כ׳׳ג( אמר ה׳ מבשן אשיב א ש י ב ממצולות ים. תמו העשר גליות מעשה ד נ י א ל ע׳׳ה*( א נ א דניאל מבני יכניה מלכא דבית יהודה ,אשר הייתי בירושלים במקום הקדימ׳ ושם אתנו א־ש ושמי ירמיהו בן חלקיהו אשר התהלך ביראת אלהים׳ וגם אנשים רבים נמצאו בתוכנו אשר לא נגעה יראת אלהים בלבבם ושם ה׳ ל א הזכירו ולא אבו שמע. תמיד כל היום וכל הלילה התעיבו מעשים רעים ,עבודה זרה, זנות וגלוי עריות הרבו בתוכם .וישלה ה׳ יתב׳ שטו א ת ירמיהו אליהם להוכיהם על רעתם ולהשיבם אל יראת ה׳ .בעת ההיא מלך צדקיהו המלך וידבר ירמיהו אליהם לאמר :כה אמר ה׳׳ שובו אלי ושמעו בקולי׳ ואם ל א תשמעו והזקתי א ת יד נבוכדנצר אויביכם והביאותיו עליכם לשים א ת ירושלים שממה ואתכם יכרית .ויהי כדבר ירמיהו א ת דברי ה׳ האלה באזני צדקיהו ,ויאמר: לכו ועשו לאיש הזה לירמיהו כטוב בעיניכם .ויתפשו א ת ירמיהו וישליכו אותו אל בור צר אשר אין בו מים -וכמעט אשר תם לגיוע תחתיו .על זאת חרה אף ה׳ בם מאד .ונבוכדנצר צוד! א ת צבאות חילו להביא א ת ירושלים במצור .וישלח א ת נבוזראדן שר צבאו בראש הצבא לעלות על ירושלים .והוא ישב בבגדד .ואולם ש ת י מצ1ת היו ביד ישראל אשר בגללן ל א יכול להם כל אויב מחוץ -והן הנה :הקרבן והמילה .אשר זולת שתי אלה לא עשו אף אחת מכל מצות ה׳ .וזה אשר עשו להקריב קרבן .בכל יום ויום נתנו אדרכמון אחד בסל ויורידוהו בחבל מעל החומה אל מהנה נבוכדנצר ויקנו מהם כבש לקרבן .ויהי היום ונער ישראל עמד על חומת ירושלים ויראוהו הכשרים וישאלו אותו :מה אתם עושים בכבש הזה א ש ר אתם קונים מאתנו בכל יום? ויען הנער :לקרבן לה' הוא .מהיום הזה והלאה לא מכרו עוד כבש ויתעום׳ כי תחת ת ת כבש בסל להעלותו על ההומה נתנו בו הזיר ,ובהעלותו על ההומה ירו בו חצי מות וישסך דמו ע ל החומה ותבקע לשתים .היום הזה היה * ! הועתק לששת עבר מאת המתנודד סד ווינא . א ב ר ד ,ס נדן ק א cל אן איש ק א מ ג א בלינז״א - — 118 התשיעי לחדש החמישי הוא חדש אב׳ וירא נבוזראדן את האות הזה׳ וידע כי נתן אלהים א ת ישראל בידו׳ ויבא אל העיר ויעל א ל בית המקדש .וצדקיהו מלך יהודה נס וירדפו אחריו שרי חיל נבוכדנצר וישיגוהו ,ויביאו אותו אל המלך ויאמרו ל ו :מה טוב בעיניך לעשות לו? ויצו לשחוט א ת שני בגי צדקיהו לעיניו ולעור אותן אחר כן .ונבוזראדן המית חזיר בהיכל׳ כי עוד ל א ב א נבוכדנצר לירושלים והוא ישב ברבלה׳ ואת נבוזראדן שלח לפניו בראש הילו ירושלים׳ ויעש ככל אשר צוהו המלך. ו א צ ל מפתן בית אלהיט נראה דם רותח תמיד בארץ׳ ויצו נבוזראדן להביא א ת הראשים ואת הזקנים ואת ירמיהו ויאמר להם :מה הדם הזה? ויענו :דם בקר וצאן הוא אשר הקרבנום ל ה / ועתה בטלו הקרבנות .ויצו נבוזראדן להביא צאן ובקר הרבה וישהטם על הדם הזה׳ אבל הדם לא נח מרתיהתו ׳ כי אם הוסיף עוד לרתוח• ויאמר נבוזראדן •.לא דם צאן ובקר הדם הזה׳ ואם ל א תגידו לי דבר א מ ת ׳ כי אז אמית א ת כלכם גם יחד. א ז ענה גדליהו בן אחיקם ויאמר :הוי אדוני מד ,אמר ? בושגו מאד ממעשנו .איש היה בקרבנו ושמו זכריהו׳ כהן ונביא ל ה / ואותו הרגו ביוה״כ בבית ה׳ ׳ כי הוכיחנו ויקומו עליו ויהרגוהו׳ וזה הוא דמו אשר יענה בנו לסניך .ויחד אף נבוזראדן ויצו להביא ש ל ש ת אלפים חכמים וישחטם על הדם הזה ,ורתיחת הדם ל א חדלה] .אמר א ה ר ן בלשון המדרש ״ועדיין הדם תוסס" ועי׳ איכה רבתי פתיחתא כ״ג .ובפדר״כ פכ״ר מביא מעשה באשה אחת שהיו ל ה שני בנים עמד אחד מהם ׳והרג א ת אחיו מה עשתה נטלה דמו ו נ ת נ ח בצלוחית כ־ז שהיה הדם ת ו ס ס ידעה שהוא חי וכיון שנח ידעה שהוא מת[ .וישחט ש ל ש ת אלפים כחנימ ,ורתיחת הדם ל א חדלה״ ויביאו עוד שנים אלפים לוים וישחטום׳ והדם לא חדל מרתיחתו׳ ויוםיסו להביא שנים אלפים חתנים וכלותיהם׳ וישחטום ע ל חדם׳ ורתיחת הדם לא חדלה .ויביאו עוד שנים אלסים תינוקות ש ל בית רבן ויכרכם בספרי התורה וישליכום ב א ש ,ורתיחת הדם ל א חדלה גם עתה .אז נכמרו רחמי הצורר ויאמר :הוי זכריה! החפץ תחפוץ בהרג כל ישראל על דמך? רק הדם ל א נח גם עתה מרתיחתו. אני דניאל הייתי אז בבית המדרש ויבא איש מלחמח להרגנו. זיתן אותנו אלהים לחן בעיניו׳ ואותי ואת חנניה מישאל ועזריה ־ 119 ־ ההיו .אבל הוליכונו שבי בתוך כל ישראל עם נשיהם ובניהם׳ גם א ת כלי בית ה׳ ,א ת כסא שלמה המלך ע״ה ואת בגדי הנהנים לקהו ויביאו בגדד ויתנום באוצר ה מ ל ך .ויואל ל ש כ ת על כ ס א שלמה .הכסא היה שן ורגליו שונות זו מזו׳ רגלו האחת דמות בקר לה ,רגלו השנית דמות נשר לה ׳ רגלו השלישית דמות אריה לה׳ ורגלו הרביעית דמות אדם ל ה .האריה נצב אל מול הבקר׳ הבקר אל מול הנשר ,והנשר אל מול האדם .וברצות נבוכדנצר לעלות על הכסא נ פ ל ותשבר רגלו הימנית׳ רבהל מאד וידע כי הטא ל ה ׳ . ו י ק ר א לי אני דניאל ויאמר :דניאל! המקרה הזה קרני׳ ועתה ה ת פ ל ל אל ה׳ למען תרסא' רגלי ,ואני היטב אטיב עמך ועם רעיך. ואתסלל לאלהים כי יעשה חסד לנבוכדגצר .וישלח אלהיט מלאכו ויאמר לי :דניאל ידידי׳ כל אשר ת ש א ל מעם האלהים :נתן ל ך . ואפול על סני לסני המלאך ואתםלל בעד נבוכדנצר ל א מ י :אך הושע תושע לרשע הזה ורפא נא רגלו הנשברה! ויעץ אלהים: דניאל! קום ולך -,כי רגל הרשע כבר נרפאה .כהרפא רגלו הרנה להטיב עמי ועם רעי ויעבר קול׳ אשר כל הרואה אותם יכבדם בעבורי. א ח ר שנים רבות עשה נבוכדנצר פ ס ל זהב ויצו כי כל איש אשר אהבת המלך בלבו יכבד א ת הפסל הזה .ואני דניאל ורעי לא כבדנוהו ,ויביאו י א ת דבתנו רעה אל המלך וישטינו אותנו לאמרי .יהי המלך לעולם! ישנס אנשים אחדים אשר א ת מצותך אינם עושים ואת פסלך ל א יכבדו .אני דניאל שמעתי א ת דברי השטנה הזאת׳ ואבן לי בית חנשקף א ל נכח המקדש אשר בירושלים ונתסלל בו בכל יום אני חנניה מישאל ועזריה .ויהד בנו אף המלך ויצו להכין כבשן ש ל אש ולהביא א ת חנניח מישאל ועזריח ולהשליכם אחר כן אל חכבשן ,ויעשו כ ן .וישלח אלהים מלאכו ויצילם ולא נתן האש לנגע בהם לרעה .ויפול נבוכדנצר על פניו לפני המלאך ויברך א ת הי. א ח ר י הדברים האלה מת נבוכדנצר ובנו בלשאצר ישב על כסא מלכותו תחתיו .ויהי היום ויצו להביא לו א ת כלי הקדש ואת בגדי הקדש׳ כי הוא עשה לחם רב ויתאו ל ש ת ו ת יין ]בכלי הקדש[ וילבש א ת ב-גדי הקדש וישב על כסאו״ וישת בלשאצר עם רעיו ורביו יין בכלי השרת .וישלח אלהים מ ל א ך .ובמקום אשר ישבו 120 - - ש ם י צ א ה יד מהחומר .ו ת כ ת ו ב ע ל הקיר: ה מ ל ך ! יען א ש ר ע ש י ת א ת הדבר הזה ,א ב ד ת מ ל כ ו ת ך .כ ר א ו ת ה מ ל ך א ת היד ירא מ א ד , ר צ ו ל ב א כ ל ה א מ ג ו ש י ם וההכמים׳ ואין א י ש מ ה ם א ת הכתב. מבין ל ק ר א ת ותען א ם ה מ ל ך :י ש א י ש א ה ד ב ת ו ך היהודים י ו ד ע כ ת ב ומבין ל ס ת ו ר א ו ת ו .ויבהילו אותי ד נ י א ל ש ם ׳ ויצוני ל ק ר א ת ב ר א ו ת י א ת ה כ ת ב הזה א ת ה כ ת ב ולהגיר ס ת ר ו נ ו . א מ ר ת י :יחי ה מ ל ך ל ע ו ל ם ! מ א ן א נ כ י ל ק ר א א ת ה כ ת ב הזה סן ת מ י ת ג י .ויען ה מ ל ך :ל א אמיתך׳ הגד נ א מה פ ת ר ו נ ו .ע ל זה א נ י ד נ י א ל א מ ר ת י : יען א ש ר ע ש י ת א ת הדבר הזה ו ת ל ב ש א ת בגדי ה ק ד ש ו ת ש ת יין ב כ ל י ה ש ר ת ׳ ע ל כן ת ל ק ח מ מ ל כ ת ך מידך ו ת ג ת ן ל א ו י ב ך . ב י ו ם הזה י צ א ב ל ש א צ ר ל מ ל ח מ ה ,ואני ד נ י א ל ב ר ה ת י ל ש ו ש ת ר אל מרש. ואען: כ ר א ו ת ו א ו ת י ש מ ח ויאמר ל י : ד נ י א ל אי מזה ת ב א ? מ ב ג ד ד אגי ב א כי ה ג ל נ י שמר ,נ ב ו כ ר נ צ ר .ויאמר כ ו ר ש : ב מ ה ח ט א ו כ ה א ב ו ת י כ ם כי נ ת נ ם א ל ה י ם ביד נ מ כ ד נ צ ר ? ואען: ה ט א י ם היו ל פ נ י הי׳ ה נ ב י א י ם הרגו׳ ל א ה ל כ ו ב ת ו ר ת ה׳ ו א ת הרע בעיניו עשו׳ ע ל כן מ ס ר ם ביר ה א ו י ב .ויאמר לי כ ו ר ש :ד נ י א ל ! ה ת פ ל ל ע ת ה א ל ה׳ כי יתן א ת מ ל ך מ ^ ס ו ל בידי׳ ו ה ל כ ת י ו א ש י ב ה א ת כ ל י ה ק ד ש ו א ת בגדי ה ק ד ש ל י ר ו ש ל י ם .ו א ת פ ל ל א ל ה׳ ו א מ ר : א נ א ה׳ עימד ,ה ס ד ל כ ו ר ש ׳ ולהשיב ת מ צ א ידו ל ה מ י ת א ת מ ל ך מ א ס ו ל א ת כלי ה ק ד ש ו א ת בגדי ה ק ד ש ל י ר ו ש ל י ם .ויען ה׳: ד נ י א ל ! ש מ ע ת י א ת ת פ ל ת ך ב ע ד כורש׳ ו ע ת ה ל ך והגד ל ו כ* י ל ך לבגדד וילכדנה ו ל מ ל ך כ א ס ו ל כ ט ו ב בעיניו י ע ש ה ; רק א ת כ ל י ה ק ד ש ו א ת בגדי ה ק ר ש י ש י ב .ואמר א נ י ד נ י א ל ל כ ו ר ש :ל ך ל ב ב ל כי נ ת ן אלהיט א ת מ ל כ ה ב י ד ך . ו י ק ם כ ו ר ש ויקח עמו א ר ב ע ת א ל פ י ם א י ש וילך ל ב ב ל וילהם ע ם מ ל ך מ א ס ו ל ו י מ ת א ו ת ו ו א ת חילו .ויקח א ת בגדי ה ק ד ש ו א ת כ ל י ה ק ד ש כ ס ף וזהב ו א ת כ ס ש ל מ ה ויביאם ל ש ו ש ת ר ויניחם ש ם , כ כ ת ו ב .ויצו מ ר ש ל ה ש י ב א ת בגדי ה ק ד ש ו א ת כ ל י ה ק ד ש ל י ר ו ש ל י ם , ו א ת כ ס ש ל מ ה ל ק ח ל ו ו י ש ב ע ל י ו .ויאמר ל י א ל ה י ט : קום ק ר א ב כ ל הערים: דניאל! קומו ו נ ב נ ה ע ו ר א ת ב י ת ה מ ק ד ש ש נ י ת , כ י כ ב ר מ ל א ו ש ב ע י ם ש נ ה .ו ל כ ו ר ש ת א מ ר ,ד נ י א ל :כ ה צוד ,ה׳ י ת / שמו ,ל ך ובנית עוד א ת המקדש. ו א ת ה ה ב א א ת עזרא ה ס ו פ ר ו א ת ז ר ו ב ב ל בן ש א ל ת י א ל ל פ נ י מ ר ש .ויאמר ד נ י א ל ל כ ו ר ש כ כ ל א ש ר צוהו הי .רק ל א נ ב נ ה ה ב י ת ב ט ר ם ש ב ו ש ב ט י י ש ר א ל ו ה ש ב ט — 121 - וחצי השבט] .בלשון פרסי :ו א ן א ב ד א נ י נ ד ! צ ו נ א ץ ב ו ד כ י א ן פ ש י ן כ א ד י ש ר א ל א ן ו ש ב ט ה י ו נ י ם א ב א ז ש ו ד נ ד ,ויש לתרגם ג״כ באופן הזה :רק לא היה הבנין הזה כהראשון בהיות כל שבטי ישראל עם השבט והצי השבט יחד[. ו י ע ב ו ד עזרא בכל הערים ויקרא :קומו ולכו אל ההיכל למען נשוב נבנהו שנית .רק לא הלכו בני ישראל בחשבם כי שקד דובר עזרא ויבקשו להמיתו .ויודע הדבר לעזרא ויתפלל אל ה׳ וישמע אליו ה׳ ויסתירהו .ושבט והצי שבט מבני ישראל שבו למקום הקדש ויקריבו קר.בנות אשר היו לרצון לפני ה׳ ויברכם. ו י ה י מקץ שנה בא דריוש וילהם א ת כורש וילכדהו וימיתהו ויקח א ת ממלכתו וימלוך תחתיו .ואני דניאל בראותי א ת כל אשר נעשה יראתי מדריוש ואברח מפניו ואבא אל ארץ סרס על ההר אשר על יד אהואז הנהר .שם לבשתי שק ואתפלש בעפר ואפר ואתפלל אל ה׳ ואמר :אהה ה' עד מתי תכבד עלי הצרה הזאת? א מ ת י מתו׳ בית קדשך הרב ולעיני הרגו כהנים׳ לוים ונביאים. אני דניאל הייתי כה לפני ה׳ ארבעה עשר יום׳ ל א אכלתי לחם ולא שתיתי מים .ארבעה ימים ,לילה ויום ישבתי על הארץ בבכי ומספד ,מלבד הימים אשר עמדתי על רגלי ׳ עד אשר שמע ה׳ א ת תפלתי וישלה מלאך ויאמר לי :דניאל! למה תבכה ולמה תתאנח? ואען :כי ירא אנכי א ת המלך דריוש .ויאמר :אל תירא כי לא א ת נ ך בידו. א ח ר י ימים'אחדים צוח דריוש לחביאני לפניו וישלח לי אגרת שלום כדברים חאלח :קום דניאל ובא אלי ואל תירא .כי כאשר הטיב עמך מ ר ש כץ אטיב עמך גם אנכי ועוד יותר .אחרי קראתי את דברי האגרת הזאת מהדתי ואלך אל ש ו ש ת ר .וירא אותי דריוש וישמה לקראתי ויאמר :דניאל! למה מאנת להאמין כי יש ל א ל ידי ל ע ש ו ת עמך טוב כאשר עשה כורש? ואען :יהי המלך לעולם! כי יראתי פן ילשינו אותי אליך .ויאמר :אל תירא! גשה ושבה אלי .ואגש אליו ואשב לפניו ויהי שלום לי׳ וירבו ימי השלום הזה ככתוב בספר .כי האלהים נתן חני בעיני המלך ויכבדני מכל גדולי מלכותו׳ הודיתי ל א ל ואשב לפני המלך . ויהי היום ודריוש ל א מצא מעשה אשר יעשה ,ויאמר להביא לפניו א ת ב ג ד הקדש ׳ ויבקשום ולא נ מ צ א ו .ויאמרו לו רביו ושריו :לא ידענו אנה ב א ו .ויצו המלך למהר אותי אליו ויאמר - — 122 לין הלא תדע אתה איפה הם בגדי הקדש? אנא הודיעני והראני אותם! ואען :אני ל א י ד ע ת י .ויאמר :בקשתיך להגר לי למען אגמלך טוב ,ואם ל א תגיד׳ אעשה בך שפטים .ואען :אני לא י ד ע ת י .ויתן אותי בבית האסורים ויאסרו א ת רגלי בכבלי ברזל וישימו עלי משמר .ואתסלל א ל ה ׳ ואמר :אל שדי! עד מה יבואוני צרות כאלה? סלח לי׳ שמע בקול תסלתי׳ הצילני מיד הרשע הזה ואל תתז א ת בגדי הקדש בידו .וישמע אלהים א ת ת פ ל ת י וישלה מלאך ויעוד את עין דריוש ויאמר אליו :למה הרעות לדניאל ותתנהו בבית האסורים בגלל בגדי הקרש? ויען המלך דריוש :הטאתי לה׳ והרע עשיתי .סלח לי והשב לי א ת אור עיני. ויאמר אליו המלאך :אם דניאל יתפלל בעדך והשמתי לך א ת אור עינך .ויצו דריוש להריץ א ת דניאל מבית האסורים ויאמר אליו :לכה עמי ונלכה אל מקום המקדש ו ה ת פ ל ל ת שם בעדי לאלהים כי ישיב לי א ת אור עיני. י י ק ח חמלך אלף פרשים ואותי לקח עמו ונסע אל מקום ה ק ד ש .בראותי א ת המקדש קראת* :עד מתי יהיח בית אלחים שמם וישראל נפוץ! ויאמר עוד אלי מלאך האלהים :שטם בית אלהים עד כה ושמם יהיה עד ישובו ]בני ישראל[ וידעו כי חטאים הם לה׳ ועזבו א ת חטאיהם ׳ אז יסלח להם אלהים והיכל ה׳ ישוב יבנה עוד. ו א ב ר ך א ת ה׳ ו א ת ס ל ל לו בעד הרשע הזה כי ישיב לו א ת אור עינו .ומלאך ה׳ אמר לי :שמעתי א ת ת ס ל ת ך .ויאמר ע ו ד : לך והעמד את דריוש על יד נהר מים ורחץ א ת עינו במים ואחר כן תרפא והאלהים ישיב לו א ת אור עינו .וירהץ דריוש א ת עינו ותרפא ובנפלאות אלהים שב אליו אור עינו .ויברך א ת ה׳ ויאמר: יהי שם אלהי ה׳ דניאל מברך ,כי הוא בורא שמים וארץ ,מאין כמוהו ואין דומה לו ,אשר השפלים ,הגבוהים . . .והעורים הוא רופא . ועל יד דניאל העלה רפואה לעיני וירפאנה. ו ה א ל ה י ם נתן בלבו ויפתח את אוצרו ויתן לנהגים ללוים וליתומים א ת המעשר׳ ולי דניאל נתן עשר רב׳ וישב ל ל כ ת א ל שושתר ויקהני עמו׳ ונעבור א ת דרכנו בשלום .ויהי בדרך ויראו האנשים א ת דריוש המלך אשר ראוהו עור ׳ ועתה הוא פ ק ח . ויתיהדו עם רב ע״י דניאל .ונבא אל שושתר ׳ והמלך שב ויקה א ת ממלכתו בידו כאשר בראשונה. — 123 - ו א נ י דניאל לבשתי שק ואשב בעפר ימים רבים׳ לא אכלתי בשר ולא שתיתי יין ,ג כ י ת י יומם ולילה ועיני היו כמקור מים ע ל בית אלהיט ששמם .וישלח אלהים מלאך ויאמר :דניאל למה זה אתה בכה מרה? ואען :א ל בית האלהים אני בוכה׳ כי ראיתיו והוא שמם׳ ובימי הרגו כהנים ולוים .הרעות האלה נחתו בי ,ועוד ידן הויות בי גם ע ת ה .וכאשר ההרשתי אמר אלי אלהיט :דניאל הסכת ושמע ואנכי אראך א ת אשר ימצא א ת ישראל ,מתי יבא .7קץ וכמה מלכים בהם ימשולו• עד מתי יהיו בשבי׳ ואיך יגאלו. הטובות אשר תבאנה עליהם באהרית הימים וכמה ימשול בהם כל מלך ומלך .א ת כל אלה הראני המלאך ׳ וגם כל החטאים אשר יחטאו בם בני ישראל .דניאל! אמר א ל י .אמור לבני ישראל: אשריכם• אם תעשו א ת מצות ה' ותשובו אל לבכם יומם ולילד• ותצומו ותתפללו לה׳ בכל ע ת אשר צוה אתכם׳ בקשו א ת ה׳ בכל עת ואת רצונו הקדושעשו .ויאמר עוד האלהים :דניאל! הוי שמחי הודה לה׳ ואמור אל בני ישראל :אשריכם אם בדרך ה׳ ת ל כ ו . דניאל! הנה הראיתיך כמה מלכים יהיו לכל עם ולכל אמונה׳ וכמה יהיו ימי מלוכת המלכים ה א ל ה .ועתה אודיעך איכה יהיו כ ל הדברים האלה .דניאל! בימיך יקום מלך רשע ומלך שנה א ה ת וימות .אחריי יקום מלך אשר ל א ידע א ת ה׳ .אדו־ם יהיה מראהו ורעות רבות תמצאנה את בני ה א ד ם .הוא יורה להם א ת הדרך ילכו בד ,ואחר חפץ לבו יוליכם .אחריו יקום מלך אחר וכל בני האדם יחכמו• יבאו ע ל אמותיחם ואחיותיחם; יקימו א ת העבודה לשמש והתפלה וברכת שלום תצאנה בכל הארץ בימיהם) .בלשון פרסי :א פ ת א ב ב ר נ ד ו נ ו מ א ז ו ס ל א מ ת ב ר נ ד ב ג י ה א ץ ד ר ש א ן ( .המלך יעשה טובות הרבה לבני האדם .חכמי רוזיגאד ישראל יהיו שלמים אתם ויקנו מהם הכמה; והם יבקשו דברי אלהים מסי ישראל .א כ ל אין שלום יהיה בימיחם .מלחמה תהיה בקרבם ואיש א ת אחיו יהרוגו ארבע מאות ש נ ה . ו י א מ ר עוד מלאך אלהים אלי :מלך אחר יקום אשר ל א יירא א ת אלהים .בני האדם יהיו עזי פנים׳ ל א יבוש איש בפני אחיו ואין מעצור ל ת א ו ת ם ובדבר אלהים ימאסו .גנבה וגזלה תרבינה. אמונות וכתות תצמחנה׳ בימיהם יהיה שפך דם ולהץ .מלך רשע יהיה אשר ידמה ל א ל ה י ם .הוא יקרא להאנשים להתיצב לפניו וסתאום יפלו מאימה ולא יוסיפו לקום. — — 124 ו א נ י ד נ י א ל ראיתי כי בימיהם יעמוד מ ל ך ק צ ר קומה ו מ ר א ה אדום א ו צ ר ו ת ל א יהיו לו ו א ת דברי א ל ה י ם ה כ ת ו ב י ם לו׳ לא ישמור ,ואמר כ י ג ב י א ה ו א ׳ ו ע ל ג מ ל יבא ו י ל ך .הוא יהיה נ ו ה ג מנגב בגמלים; ע ל ידו י ב א ויכניע בני ה א ד ם . י ל ח ץ יימראל הרבה ,ו מ ת י מ ס פ ר יכנעו ל פ נ י ו ו ל פ נ י א מ ו נ ת ו .ו א ת ה ד נ י א ל הזהר א ת י ש ר א ל כי ל א י ש מ ע ו ל ו . ואת א ת ת ו ר ת מ ש ה ל א יעזובו ׳ א מ ו נ ת י ש ר א ל י נ צ ו ר ו .ו ה א י ש ביניהם א ש ר יבא מ נ ג ב ע ל ה ג מ ל ו א מ ר כי נ ב י א הוא ,עליו אמור ל ה ם ד נ י א ל ׳ כי מ נ ג ב ל א יקום ו ל א י ב א נ ב י א ל ע ו ל ם ,ו א ש ר היא דובר ש ק ר הוא וכזב .מ מ נ ו ו מ ה ד ב ק י ם בו ת צ א נ ה מ צ ו ק ו ת ר ב ו ת ל ה א נ ש י ם ׳ ימי מ ל כ ו ת ם י מ ש כ ו עשתי ע ש ר ה ש נ ה ו ב ג ג ב י מ ו ת .אהריו יקים מ ל ך א ה ר ,ג ב ה קומה׳ ב ע ל זקן א ר ו ך ו ש ע ר שהור ,א ש ר יתן מ ש ל ו ע ל כ ל ה א ד ם ויגדל .ש ל ש ע ש ר ה ש נ ה ימלוך ואחר י מ ו ת .אחריו יקים א ה ד ק צ ר קומה ו ב ע ל פ נ י ם קשים• הוא יהיה מ ת ע ת ע ובימיו ת ה י י נ ה ר ע ו ת רבות לבני ה א ד ם .י ת ג א ה ל א מ ר כי נ ב י א ה ו א ו י ב ק ש ל ה פ נ ו ת אליו ה א נ ש י ם ו י ש ר א ל י ש א צ ר ו ת ר ב ו ת ,ע ש ר ש נ י ם ימלוך ואחר י מ ו ת .אחריו גבה קומה והוא יחיד .ח כ ם ו א י ש ד מ י ם .יקשור מ ל ח מ ו ת יקום א ח ר וממערב יבא ויכבוש א ת כ ל הארץ ׳ י ע ש ה מ ל ה מ ה במזרה ודם רב י ש פ ו ך . ו ה א ג ש י ם יהיו ב ר ע ח . הוא ש ת י ם עשרה ש נ ה ימלוך ובמזרח יהךג .אהריו יקום אהד ,א ש ר בימיו יהיה ר ע ב ועני ו ש ב ר י ב א ע ל כ ל ה א ד ם .א ר ב ע ע ש ר ה ש נ ה ו ח מ ש ה ע ש ר יום ימלוך ו א ח ר ימות. אחריו יקום א ח ר , א ש ר בימיו י ש ב ו ח א נ ש י ם ל ב ט ח .ה ו א י ג א ה ג א ה ו כ ס ף וזהב הרבה יהיה ל ו ו א ת בני י ש ר א ל י ש פ י ל .ח ו א ימלוך ש ת י ם ע ש ר ח ש נ ח ו ש ש ח ח ד ש י ם ואחר י מ ו ת .אחריו יקום אחר וימלוך ת ח ת י ו ׳ ה א ד ם י?גנו ב ר ע ב גדול. ח ד ש י ם 'ואחר י מ ו ת . ואחר י מ ו ת . הוא ר ש ע יודח ו ל א יירא א ת א ל ח י ם ׳ ובני הוא ימלוך אחריו יקום א ח ר ׳ רבות; חרשים ש נ ת י ם ימים ת ה י ה ב ה ל ה אחריו יקום א ח ר ,ה א נ ש י ם י מ צ א ו מ נ ו ח ה וזהב יהיה להם׳ ו י ש ר א ל י ע ש ה ח י ל . ש נ ה ואחר ארבע עשרה שנה והמשה י מ ו ת .אחריו יקום א ח ד , ר ע ב ודבר ידיו ב א ר ץ • ואחר י מ ו ת . הוא י מ ל ו ך ורב כ ס ף ש ל ש ועשרים א ש ר בימיו תהיינה ב ה ל ו ת הוא י מ ל ו ך חמש אחריו יקום א ח ר ממזרח שנים ושלשה ויפרוץ ע ד מ ע ר ב , ח ו א י כ ב ו ש א ת כ ל חארץ׳ יחן א ת ה א נ ש י ם ו ע ל כ ל ה א ר ץ י מ ל ו ך ע ש ר ש נ י ם ו ח מ ש ה ימים ואחר י מ ו ת . אחריו י ב א א ח ר מבבל. — — 125 האנשים יהיו בשלום׳ וטוב יהיה לישראל .חואימלוך ש ל ש עשרה שנה ואחר ימות .אחר יתקומם א ח ר .אשר בתי ת פ ל ה ומגדלים )מסגדהא ומנארהא בלשון ערבי ופרסי( יבנה .האנשים יתפללו ח מ ש פ ע מ י ם ביום .הוא יתנשא לנביא ויבקש לשובב אליו כל האדם .שנה והצי שנה ימלוך ואהר ימות• אהריו יבא אחר ,אשר יהיה איש הכם וכסף וזהב ירבה לו ולאנשים ימשוך ה ס ד .שלום יהיה בכל הארץ ,וישראל יראה בטובה .הוא ימות בביתו מקץ ש ל ש ימנים וששה הרשים למלכותו .אהריו יקום בנו .הוא יהיה איש הכם וירע את אלהים וכסף וזהב יהלק לבני האדם• משפט וצדקה ושלוה תמלא הארץ ,וישראל ישגא חיל .ילך למזרח ושם ימות מקץ עשר שנים למלכותו .אהריו יקום בנו׳ הוא יהיה עצוב לב ומשגע ונזיר .הוא יהסוץ לההריב א ת העולם ,ומלך שנה וחמשה חדשים ואחר ימות .אחריו יקום בנו ,הוא יעשה מעשי חמס, ובלבבו ידמה להמית א ת בני ישמעאל ולהכניע כל אדם ת ח ת ממשלתו .רעות רבות תקרינה א ת בני האדם׳ והלך ממזרח למערב׳ ומלהמה ושסיכת דמים תהיינה בארץ .א ת כסא מלכותו יכונן ב ב ב ל .אז יקום וילך לרום ]אוץ יון ותוגרמה בלשון ערבי ופרסי[ וילהם את היושבים בה .סהד יהיה בעולם ורעה תבא על ה א ד ם . בשובו מרום ילך למזרה׳ שם יעשה מלהמות ושם יתמהמה .ש ל ש ועשרים שנח ימלוך ואהר ימות במזרח .ולו שלשה בגיס :חאחד ילך למזרח׳ השני לםערבוהשלישי ל ב ב ל .חאחד לא ימצא שומע לו ,ואשר בבבל לא ימלוך ,וזה אשר במזרח יתקומם ונסע למערב ולקח אותו מיד אחיו .דם רב :ש פ ך בארץ ואחר ימות .אחריו יקום אהר ,אשר יצוד .ל ל ב ו ש ב ג ד י ם ל ב נ י ם ׳ ואת חשחורים יגער מן הארץ .הוא ילכוד א ת המערב ואימות רבות ד מ פ י כ ת ד ם תהיינה בארץ ובני ערב רבים יומתו .האנשים יברהו מארץ אל ארץ וישראל יהיה במצוק ,עשרים שנה ימלוך ואהר ימות .ואחר יקום גם הוא ממערב ועלה למזרה ועשה מלחמה את היושבים שם .י רעות רבות תמצאנה את האנשים ׳ ואת הגדולים ונשואי פגים ימית .אז יעשה מלהמה א ת מלך בבל ואת מושלי מגרב״ ודם רב י ש ס ך .בגדים לבנים ילבושו .כל הארץ ת ד ל מאד .והאנשים ההם איש הישר בעיניו יעשה ואין ממשלה בארץ .אז יקום מלך מהריומים ובגדים אדומים ילבש׳ הלך ולחם יסרוץ עד ד מ ש ק . הגדולים והנכבדים ונשיאי ישמעאל ימית ואססה גדולה מישמעאל. 126 ־ - א ת ה מ ג ד ל י ם ןתיוץ ו א ת כ ת י ה ת פ ל ה יהרוס ׳ ו א י ש ל א י ש א ע ו ד ע ל ש ס ת י ו א ת ש ם ה ב ל י ע ל .ה ו א יעביר מ מ ש ל ת י ש מ ע א ל מן הארץ ו ל א ת ו ס י ף ע ו ד ש א ת ר א ש ה .ו ש א ר ה א נ ש י ם יחסו בו ויהיו סרים ל מ ש מ ע ת ו כ ל ימי חייו .ו א ש ר ימרו א ת סיו יומתו .ובני י ש ר א ל י ש א ו ויסבלו ע מ ל ג ד ו ל ורעה רבה .ה ו א יצוד .ע ל י ה ם ל ב ל ת י ה מ ו ל א ת כ ש ר ע ר ל ת ם ו ל ב ל ת י ש מ ו ר א ת ה ש ב ת מחללו. ולהתפלל א ת תסלתם׳ בתורה ו ל א יתן א ו ת ם ל ק ר א ת ורבים מ ב נ י יימראל י מ י ת . אולם א ש ר י י ש ר א ל א ש ר יהזיק ב א מ ו נ ת היהודים ב ע ת הרעה ההיא ו ל א י כ נ ע מ פ נ י ו .ע ל ידי ה ע מ ל הזה א ש ר יסבלו, ל ב א ה ד א ל ה׳ ו ה ו א ישובו כל ישראל י ו ש י ע ם ו י ע ש ר ם .וזה א ש ר י כ ב ו ש א ת כ ל ה א ר ץ בידו ימלוך ת ש ע ה ח ד ש י ם ואחר י מ ו ת .ואחר יקום מ מ ג ר ב , ר ש ע וצורר מ א ש ר ש ל פ נ י ו .ובזה יהיה נסמן כי קומתו ת ה י ה מ א ה א מ ה ו ע ש ת י ע ש ר זרתות ,ו ר ח נ ו ע ש ר זרתות .ו ש ע ר יהיו לו בפניו, ה ו א ילכוד א ת כ ל ה מ ע ר ב ׳ יהיו בימים ה ה ם . המשיח. ו א נ ש י ם רבים רעים ואוהבי מ ל ח מ ה ו י ת ק ב צ ו אליו מ כ ל ה א ר ץ ויאמרו והשמועה הזאת לו כי הוא ת צ א ב כ ל ה א ר ץ .ו כ ל הארץ ת כ נ ע מפניו .ו א ש ר ל א י כ נ ע מ פ נ י ו ימית .בימים ההם יצר ל י ש ר א ל מ א ד וינוסו מ פ נ י ו . צרה ת ה י ה ב כ ל ה א ר ץ .והם ]ישראל[ יבאו בהרים ויגיעו ע ד קצם׳ ו ח י ל גוג ו מ ג ו ג יתחבר א ל ה מ ל ך ו ה ל ך עמו .ובזה יכירום רואיהם׳ כי ל כ ל ם ת ה י י נ ה א ר ב ע עינים ,ש ת י ם ל פ נ י ה ם ו ש ת י ם ל א ח ר י ה ם .ה א נ ש י ם י ש א ו ו י ס ב ל ו צרה ו ע מ ל הרבה ׳ ובני י ש ר א ל ע ו ד יותר מ ה ם . א ז אני ד נ י א ל י א מ ר ת י : אהה אלהים! הבל הצרות והרעות ה א ל ה ת ב א נ ה ע ל י ש ר א ל ? בכיתי ו א ת ה נ ן ב ע ד ם ו א מ ר :א ש ר י מי ש ל א נ ו ל ד ו ל א יראה ב כ ל ה ע מ ל ה ז ה .ו י ש ל ה א ל ה י ם מ ל א ך א ל י הבוטחים בה׳ ובאמונת ישראל ויאמר: א ש ר י א ל ה מבני י ש ר א ל וביראת א ל ה י ט י מ ו ת ו .ובימים ההם א ת ד ת י ה ר ש ע ל א יעשו ו ע ל א מ ו נ ת י ש ר א ל יקומו. אחר דרכיהם כן יקומו אנשים אהרים ו י ע ש ו ל ה ם ש ל ו ם ׳ ישחיתו ע ד מ א ד מאין כ מ ו ה ם .ב כ ל ה א ר ץ ׳ א י ש י ב א א ל א ש ת רעהו.... ו א ת ה א נ ש י ם יהרוגו .ילכו ל ד מ ש ק א ל ה ר ש ע ה ה ו א א ש ר י א מ ר :א נ י א נ י ה ו א ,ואהריו י ל כ ו .הוא י ע ל ה ד נ מן הים ויאכילהו מ ב ש ר י ש ר א ל ובאו ע ל י ה ם צרה ויגון ה ר ב ה . א ש ר מ ז ר ע צדיקים באו כל אלה׳ ל א יכנעו ל פ נ י ה ם ,והדבר א ש ר ד ב ר ה׳ — — 127 עליהם ׳ י ב א .אז .יראה איש במקום סלוני הרחוק׳ וכל ישראל יעיבו א ת מקומם ויתקבצו׳ האיש ההוא יהיה מבני אפרים׳ והלכו יחדו אל -הרשע חהוא אשר יאמר :אני הוא המשיח ,מלככם ;עשרכם׳ ואמרו לו בני ישראל :אנחנו שואלים מעמך שלשה אותות׳ למען נדע אמתך• והוא יאמר :מה האותות אשר אתם מבקשים? השמיעוני .ואמרו לו :אנחנו מבקשים א ת האותות האלה .האחד כי תעשה במטה הזה אשר משה רבנו הפכו לנחש לפני סרעה גם אתח כמוהו• השני :כי מטה אהרן אשר היה עץ יבש׳ יוציא עתה לעינינו עלים חדשים וישא פרי .והאחרון אשר אנחנו מבקשים: כי תוציא א ת צ נ צ נ ת המן אשר הניח אהרן למשמרת ותראה לנו. עשה איפה א ת השלשה האותות האלה וידענו כי אמת אתה דובר. והרשע הזה אף לא א ו ת אהד יעשה׳ אז יתהבר כל ישראל וראשיהם והלכו א ל מדבר אפרים ולבשו ש ק וישבו לארץ׳ וקראו אל ה' ואמרו :אהה אלהיט! פדנו מן היגון הזה ומן הצרה ה ז א ת ׳ אל תפקוד עלינו עונותינו וסלח ל נ ו .אז ישלח אלהיס מלאך ואמר: אל תיראו! כי לא אתן אתכם ביד הרשע הזה ; רק אתם בני ישראל הלך תלכו אליו ואמרתם :אם אתה הוא המשיח:׳ ני עתה חיו תחיה טתים למען נוכח .והוא כי לא תמצא ידו לעשות יתקצף ויצוה להרגם .ובני ישראל ינוסו עם נשיהם ובניהם; יחדו ילכו אל המדבר׳ יתנו קולס בבכי ומספד׳ ולארץ ישבו ויצעקו אל הי ׳ ואבל גדול יעשו ארבעים יום • אז ישלח לחם אלחים חסדו ויפתח א ת א ר ב ו ת ה ש מ י ם ; חדש ימים יחי כ ש ב ו ע ׳ שבוע— כיום ,ויום — כ ש ע ה .אלהים יעשה טוב לישראל והקים א ת הברית אשר כרת עם אבותיהם .ואהרי החשך הזה יתן אור ובני ישראל ישמחו ויצליחו ברצות אלהים. ז א ז יתיצבו מיכאל וגבריאל לסני האלהים ויתחננו אליו לאמר: עד מתי תעזוב א ת ישראל בשבי ? אם אבותיהם חטאו׳ הלא על חטאיהם נעגשו .ועתה לך ה׳ הצדקה להחיש להם גאולה ,פדות וישע׳ והקמות א ת הברית אשר כרת א ת אברהם א ת יצחק ו א ת יעקב .זכור להם צדקת משה אשר התהלך לפניך מאה ועשרים שנה׳ והוא רעה א ת י ש ר א ל .אז יאמר אלהיט למיכאל וגבריאל: לכו והגידו לישראל :אשריכם כי א ת חקי אלהים ואת תורותיו ל א עזבתם ולא הלכתם אחרי הרשע ההוא .ולאלה אשר הלכו אחריו תגידו :הוי עליכם כי נטמאתם! עתה זכרו א ת ה׳ אלהי — 128 - ואלהיכם .א ת ם הדחתם א ת נפשותיכם ובתורת ישראל ישראל בנדתם. ב א מ י כ א ל ו ג ב ר י א ל א ל מ ח נ ה י ש ר א ל ׳ וראו -כלם ובעת ש ו כ ב י ם ל א ר ץ וברעה ויגון יבכו ל פ נ י הי .ואמרו מ י כ א ל ו ג ב ר י א ל כ ד ב ר י ם ה א ל ה :קומו ו ש א ו ר א ש י כ ם מ ע ל ה א ר ץ ; ה ל ל ו יה; כי ה ו א ויתן יגאלכם פ ד ו ת ל נ פ ש כ ם מיד ה ר ש ע הזה ל א ו ר ה ׳ ומהאורה ל מ מ ש ל ה . ויוציאכם מ א פ ל ה כ ש מ ו ע י ש ר א ל א ת הדברים ה א ל ה ו י ת נ ה מ ו ׳ יודו לה׳ ו י ה ל ל ו ה ו . א ח ר כן יקומו ע ל ה א י ש א ש ר א מ ר כי מ ש י ח ה ו א ו י ה ר ג ו ה ו . והי יופיע משמים ,ו ר ע ש ג ד ו ל י צ א מציון וממקום ה ק ד ש ו ק ו ל אדיר .ישמע׳ ו כ ל י ש ר א ל ימצאו הן בעיני א ל ה י ט .ת ה ת ירושלים ח ח ר ב ה יוריד ירושלים ה ב נ ו י ה מ ש מ י ם ,ו נ צ ר מ ג ז ע י ש י ,הוא המשיה בן דוד. ,יראה ,כ כ ת ו ב ב ס פ ר :״וברוח ש פ ת י ו ימית רשע" )ישעיה י״א די( ו מ ש י ח בן יוסף י ו מ ת ׳ ו נ ס מ ש י ח בן ד ו ד י ת נ ו ס ס .ה ו א ימית א ת כ ל ח י ל צ ב א גוג ו מ ג ו ג . להיים ו ל מ ת י ם .ה ו א י ש ו ב א ל י ה ו י ב א ויבשר ט ו ב ל י ש ר א ל , ויבנה א ת מ ק ד ש ה׳ ומצרים ת ש א ה ש מ מ ה ׳ ו ב י ת א ל ה י ם ינון ע ל מ כ ו נ ו . מ ש י ח בן דוד׳ א ל י ה ו וזרבכל י ע ל ו ע ל ר א ש הר הזיתים. ו מ ש י ח יצוד ,א ת אליהו ל ת ק ו ע ב ש ו פ ר .אור ש ב ע ת ימי ב ר א ש י ת י ש ו ב ויראה׳ והיה אור ה ל ב נ ה כאור ה ח מ ה ׳ ו א ל ה י ם י ש ל ח ר פ ו א ה שלמה'לכל הולי י ש ר א ל . התקיעה השנית אשר יתקע אליהו ת ו ד ה א ת ה מ ת י ם ; יקומו מ ע פ ר ו א י ש א ת רעהו יכיר ,א י ש ו א ש ת ו , א ב ובנו׳ א ח ואחיו׳ כ ל ם יבאו א ל ה מ ש י ה מ א ר ב ע כ נ פ ו ת ה א ר ץ , ממזרה ו מ מ ע ר ב ׳ מ צ ס ו ן ומדרום; ע ל כ נ פ י ה נ ש ר י ע ו פ פ ו ב נ י י ש ר א ל ויגיעו א ל ה מ ש י ח .ע מ ו ד א ש י צ א מ ת ו ך ה מ ק ד ש והיה ל מ ו פ ת ל כ ל ראיו כי זה ע ת ה הוכן ה מ ק ד ש ל מ ע ן ידעו ומכהו .ל ת ק י ע ה ה ש ל י ש י ת א ש ר י ת ק ע ׳ הוד א ל ה י ם יוסיע • ו ל ת ק י ע ה ה ר ב י ע י ת יהיו ההרים ל ב ק ע ה ופני כ ל ה א ר ץ ל מ י ש ו ר .ת ב ו ר וכרמל ,חרמון והר ה ז י ת י ם ; ומרחק יהיה בין ההרים ש מ נ ה פ ר ס א ו ת .ה מ ק ד ש יראה כ א ש ר נ ב א יחזקאל. ו ש ע ר הזהב ה נ ס ת ר ב א ר ץ ]רמז ל מ ד ר ש י י ל ק ו ט ת ה ל י ם כ״ד ש ה ש ע ר י ם במקומן נגנזו[ י ע ל ו ת ש נ י מ ל א כ י ם ב מ צ ו ת א ל ח י ם ע ל י ה ם ויציבוהו כ א ש ר היה בימים ה ר א ש ו נ י ם . אברהם יעמדו א ב י נ ו יעמוד ע ל ימין ,ו מ ש ה ר ב נ ו ע ם מ ש י ח בן ד ו ד ע ל השמאל וכל ישראל יתיצבו ש ם • א ז יאמר ה מ ש י ח — — 129 לאברהם: ה א ל ה הם ב נ י ך ? ו א ל מ ש ה ר ב נ ו י א מ ר : ישראל? ו א ב ר ה ם יביט ב פ נ י י ש ר א ל ואמר א ל ה מ ש י ח :א ל ה הם האוהבך הוא בני .ככתוב ב ס ס ר :ז ר ע אברהם אוהבי. י ו ב נ י י ש ר א ל יהיו ש מ ח י ם ויברכו ו י ש ב ח ו א ת ה׳ ויאמרו :צדיק ה ו א הי׳ כ כ ל א ש ר ד ב ר ע ל י נ ו כן ע ש ה ל נ ו . אלף ןכלה׳ ושלש מאות שנה ישמהו ב ש מ ה ת כי כ ל העמים י ש מ ע ו א ת א ש ר המשיח נעשה עם והמקדש ובאו ישראל ל ע ש ר ה ו ל ע ש ר י ם א ל ב נ י י ש ר א ל ו א מ ר ו :מה ח ט א נ ו ו מ ה פ ש ע נ ו . כי ל א ק ר א ת ם ל נ ו ל ש מ ו ח ב ש מ ה ת כ ם .הבאים ה א ל ה מצדיקי עמי ב א ש ר יביטו א י ש י ש ר א ל יטו מפניו ,י ע ש ו ל ו כ ב ו ד ה א ר ץ יהיו. יישאוהו ע ל כ ת ף וימהרו ל ה ב י א ה ו א ל מ ל ך המשיה .ו כ ה י ת א ס פ ו כ ל י ש ר א ל לסני המשיח במקום הקדש .ואלה א ש ר פ ש ע ו ב א מ ו נ ת י ש ר א ל יהיו ל ה ר ס ה ולביזה ע ד כי כ ל ראיהם יכירום׳ ו ב א צ ב ע :ר א ה ע ל י ה ם ה ע ם .כ כ ת ו ב ב ס פ ר :ויצאו וראו בפגרי ה א נ ש י ם ו ג ו י ) י ש ע י ה סי׳ו ה ׳ ( . האנשים א ש ר נשאו ע ל השבי ואת אמונת ישראל ואלה שמרו׳ יהיו ש ט ה י ם וטובי ל ב .ו א ת ה פ ו ש ע י ם יגרשו מ ק ר ב ם ואמרו פ נ י ה ם יהפכו ל ש ה ו ר י ם והיו ל ה ם :סורו כי א נ ח נ ו ש ו נ א י ם ל כ ם . ל ב ה ל ה ו ל ת פ ל צ ת .וירדו א ל ע מ ק י ה ו ש ס ט .ו ש ם יהיו ע ד ב א יום ואלף שנים ושלש מאות שנה הדין ה ג ד ו ל . ש נ ו ת ימי ה מ ש י ח ׳ יהיר .ל י ש ר א ל ימים ט ו ב י ם וחגים ,ו א ש ר ו ג ד ו ל ה ו כ ב ו ד ע ד יום הדין הגדול. ואולם בהאיר היום ה ה ו א יהיה יום ח ש ך ו נ ו ר א ׳ נגה ה ל פ י ד ה ב ו ע ר .אז י ג ל ה הקב״ה א ת העדן ו א ת ה ג י ה נ ם א ש ר ב ר א ב ט ר ם נ ב ר א ה ע ו ל ם .ל ע ד ן יהיו ש ב ע ה ש ע ר י ם ו ל ג י ה נ ם — ש ל ש ה . וביום הדין יתיצבו כ ל העמים ל פ נ י ואיש איש שכינת אלהים. א ש ר נ מ צ א ה ט א בידו יעמוד ל פ נ י א י ש י ש ר א ל א ש ר ד ב ק ב א מ ו נ ת ו ) ? ( ו ע ל ש ל ש ה ש ע ר י הגיהנם׳ יעמוד א ב ר ה ם ע ל ה א ח ד .יצהק ע ל ה ש נ י ויעקב ע ל השלישי ו י ת פ ל ל ו ויאמרו :א נ א ה׳ זכור א ש ר ד ב ר ת ו א ת הברית א ש ר כרת ככתוב ב ד ב ר י ק ד ש ך :וזכרתי א ת בריתי י ע ק ב ו א ף א ת בריתי י צ ח ק ו א ף א ת בריתי א ב ר ה ם אזכור כ״ו מ״ב(. )ויקרא והקב״ה י ש מ ע א ת ת פ ל ת ם ויסלח ל ה ם ע ל ח ט א ת י ה ם . ויתן ל א ב ר ה ם את כל אלה אשר מזרע א מ ת ב א ו ,ו כ ל י ש ר א ל יבואו ב ע ד ן .ו ה ח ט א י ם יאמרו א ל י ה ם :ה ו י נ ב י א י ם ! ה ל א מ ט נ ו א ת ם י צ א ת ם ׳ ו א ת ם מרחקים א ו ת נ ו ! הם ל א יענו א ו ת ם ד ב ר ׳ ו ב ס ע ס א ח ת י ש ל ה ו כ ל ם ל ג י ה נ ם .והגיהנם י ח ל ק ל ש ב ע מ ח ל ק ו ת ׳ ב מ ח ל ק ח - 0 T I י - — 130 ה ת ח ת ו נ ה ישבו כ ל א ל ה א ש ר ש נ ו א ת ה ת י ר ה .ב ש נ י ת — ה ח ט א י ט . ב ש ל י ש י ת — כ ל א ל ה א ש ר ל א היתד ,א מ ו נ ת ם ב ד ת היהודים א מ ו נ ה שלמה. ולא שמעו ב ר ב י ע י ת — א ש ר ל א האמינו ב ח מ י ש י ת — פ ו ש ע י י ש ר א ל א ש ר זנו ו י נ א פ ו . ב ק ו ל אלהים . ב ש ש י ת — כ ל עמי הארץ א ש ר ה ת פ ל ל ו בחנופה וכחש ורפיח ע ש ו .ובשביעית — כ ל א ל ה א ש ר בקרב י ש ר א ל ה ש ה י ת ו ו י ת ג א ו ו י ע ש ו מ ע ש י ם ר ע י ם .ו כ ל י ש ר א ל הנותרים יזכו להיי ה ע ו ל ם ה ב א .כ ה ידיונו כ ל רשעי י ש ר א ל ב ג י ה נ ם ; אחר כן יוצלו מדין הגיהנם וישובו ו י ת א ה ד ו עם אחיהם? כי צ א צ א י א ב ר ה ם י צ ה ק ויעקב ל א י א ב ד ו ,״ א ל בם" כלומר ש כ י נ ת א ל ה י ם בקרבם— .ונגרסגא״ל ]נגרסגא־ל הוא ש ם מ ל א ך הממונה ע ל גיהנם׳ ו ה ח כ ם צ י ו ט נ ב י ר ג א ש ר ה ו צ י א ל א ו ר ה מ ע ש ה הזה בלשון סרסי ט ע ה כאן ב ה ש ב ו ש נ ג ר ס ג א ״ ל ה ו א מ ל ה פ ר ס י ת מ ו ר כ ב ת מן נ ע ר ו ש ג א ל ופתרונה א ש ר הוא ש ר ש ל ניהנם י ת י צ ב משטין[ ל פ נ י ה׳ ו י א מ ר :א נ א בורא ה ע ו ל מ ו ת ! וכל האומות ׳ למען א ש ר פ ם ב א ש ; א ת ה נ ת ת בירי כ ל העמים ומה הדבר א ש ר א צ ל ת ממני א ת ה ע ם ה א ח ד הזה א ת י ש ר א ל ? ו א ל ה י ס י ע נ ה ו : א ת כל העמים ו א ת כ ל ה א י מ ו ת נ ת ת י בידך׳ ב ל ת י א ם י ש ר א ל א ש ר אין ל ך ש ל י ט ה ע ל י ה ם .והגיהנם י ש א ל : בעבור זה ׳ ב ע ב ו ר מה ה ד ב ר הזה?׳ והאלהים י ע נ ה : ע ל כי קראו ב ת ו ר ת י ו ע ל כי אגי א ו ה ב א ו ת ם ל ע ו ל מ י עולמים׳ כ כ ת ו ב :מרחוק ה׳ נ ר א ה לי ו א ה ב ת ע ו ל ם א ה ב ת י ך ע ל כן משכתיך חסד בתוכנו׳ )ירמיהו ל״א ג׳(. ועוד, כי •מכינה בחרה שבתה כ כ ת ו ב :ועשו לי מ ק ד ש ושכנתי ב ת ו כ ם . המקום הנאמנים׳ ברוך הוא ברחמיו הרבים ובחסדיו ח ג ד ו ל י ם יהי רצונו ל ק ב ץ נ פ ו צ י יהודה מארבע ובטובו כ נ ס ו ת הארץ ו ל א ח ד ם בזמן קריב׳ ואמרו אמץ .ויקיים עלינו מ ק ר א ש כ ת ו ב בונה י ר ו ש ל י ם ה׳ נדהי י ש ר א ל יכנס ) ת ה ל י ם קמ״ה בי( ברוך ה׳ ל ע ו ל ם אמן ו א מ ן . תם מעשיות א מ ר ו ר ב ו ת י נ ו 'ז׳׳ל א( חברים שחיו חכמים שני תלמידי חסידים כ ל ימיהם כ ת פ ל ה ' ו ת ל מ ו ד ת ו ר ה ו ב א כ י ל ה ו ב ש ת י ה ל א חיו נ פ ר ד י ם זה מזה ע ד ש נ ס ט ר א ח ד מהם ל ב י ת ע ו ל מ ו ו ל א נ כ נ ס ו בני א ר ם ל ס ס ו ד עליו ו ל ק ב ר ו כראוי ל ו והיתד ,ס ב ת הדבר ש מ ת ב א ו ת ו היום ב נ ו כלם ש ל ש ר העיר בקבורת אותו וסנרו החנויות רשע ו ב ט ל ו השוקים מ פ נ י פ ה ד אביו ונתעסקו ונשארה מטת החסיד י ה י ד י ת ו ל א נ כ נ ם ל ש ם א י ש .ו כ ש ר א ה כך הבירו כ ב ד עליו ה ד ב ר ו ח ר ה ל ו ע ר מ ו ת ו נ ש ה ת ש כ ל ו ו ד ע ת ו ו נ ב ה ל ו ב ע ת ת ו רוה רעה ויאמר אין ש כ ר ל א ר ם בהלום א ל על מעשיו ת ר ש ע בדין ו נ ש א ר נבוך ודואג יוצרך ו א ל ת ת מ ה עד שאמרו לו ע ל מדותיו כי ב צ ד ק ו ב י ו ש ר הם ו ד ע ש ה ת ל מ י ד ה ב ר ך ע ש ה ה ט א ק ט ן ו ש ל ם ל ו ת ג מ ו ל ו יוצרו ב מ ו ת ו ב ע ו ל ם הזה כדי ש י ה א זכאי ונקי חטא ואשם. ו ש ל ם ל ו ת ג מ ו ל ו ושכרו שילך בעולם הבא בלי ובן ש ר העיר ש ר א י ת ע ש ה מ צ ו ה א ח ת ק ט נ ה בחייו ב ע ו ל ם הזה ערום ועריה מן ה מ צ ו ת ויען ה ־ ס י ד ו י א מ ר : כ ל הכבוד ש ר א י ת להאבידו ויירש גיהנם ע ד ס ו ף כ ל ה ד ו ר ו ת . א ד ו נ י מה הוא ה ח ט א ש ח ט א חברי ומה היא המצור ,ש ע ש ה בן ח ש ד .ואמר ל ו :א מ נ ם ח ב ר ך חם ו ש ל ו ם ש ל א חטא חטא גדול א ל א בראשונה קטין א ח ר כ ך חניח שהקדים ע ל זרועו וחניח תפילין של ראש זה היה ה ט א ו ׳ ובן השר ל א ע ש ח כ ל ימיו מצוח חוץ מ א ה ת ו ל א נ ת כ ו ו ן ל ע ש ו ת ה א ל א נ ז ד מ נ ה ל ו ו ל א רצה הקב״ה ל ק פ ח ש כ ר ו .ויהי היום ו י ע ש בן ה ש ר סעודר, ג ד ו ל ה ל פ נ י ה מ ל ך ו ה ס ר ת מ י ם ו ל א יכלו ה ש ר י ם ל ב א ל ס ע ו ד ה א צ ל ו ויאמר: ויאכלו הסעודה אהר ש ל א םעדו ה ש ר י ם א צ ל י יבואו לי עניי העיירות סעודתי ולא אפסיד אותה ויבואו ו י א כ ל ו ויקראו ל ע נ י י ם ע ל כן נ ע ש ה ל ו כ ל ה כ ב ו ד ש ר א י ת .ויהי אחרי כן ויישן החסיד וירא ב ה ל ו ם א ת ה ח ס י ד חברו ה נ פ ט ר ה ו ל ך ב ג נ ו ת ופרדסים ע ל י נ ה ר בין עצי הגן ובין ירדים ונרדים וירא ל צ ד א ח ר בן ה ש ר ב ה פ ך זה ו ת ו א ר ו מ ש ו נ ה ו ה י א ה ו ל ך כמו צמא ובקש מים ואינו מ ו צ א וייקץ החסיד ו י ש מ ח ל ב ו ויגל כבודו וסרח מעליו רוח ה ר ע ה () — 132־ ־ ו נ ס יגיץ ו א נ ח ה .וכץ א מ ו המאור ה ג ד ו ל מ ש ה ו ב י נ ו עליו ה ש ל ו ם ה צ ו ר ת מ י ם פ ע ל ו ו פ י ו ש ו הכמים ז׳׳ל ה פ ס ו ק הזה בזה הענין ש נ א י א ל א מ ו נ ה כ ש ס שהקב״ה ל א י ק פ ח ל צ ד י ק א פ י ל ו ש כ ו מצוד .ק ל ה ש ה י א ע ו ש ה ב ע ו ל ם הזח ל ז כ ו ת ו חיי ה ע ו ל ם ה ב א כץ י ש ל ם ל ר ש ע ע ל ה ט ו ב ה ש ה ו א ע ו ש ה ב ע ו ל ם הזה ואפי׳ מצוד .א ח ת ק ל ה כדי לחייבו גיהנם ש י ל ך ערום מ כ ל ט ו ב ה ל ה א ב י ד ו ל ע ו ל ם ה ב א ל ס י כ ך נ א מ ר א ל א מ ו נ ה .וכן ואין ע ו ל כמו ש א י נ ו מ ש ל ם ל ר ש ע ב ע ו ל ם הזה ו א פ י ל ו ע ל ח ט א ק ל ש י ע ש ה א ל א יעזוב א ו ת ו וישמור ה כ ל ל ו ל ע ו ל ם ה ב א כן י ש ל ם ל צ ד י ק בעוה״ז ה ט א ת ו א ש ר ה ט א אשר שגג אפילו קלה שבהם כדי שלא ושננתו י ש א ר עליו ש ו ם דבר ח ט א ו ש י ל ך זך ונקי מדופי ה ע ו נ ו ת ומטהר מזוהם ה ה ט א ו ת ל ח ז ו ת ב נ ו ע ם ה׳ ו ל י ר ש חיי ה ע ו ל ם ה ב א ש ה ם חיים טובים ארוכים ל ע ד ושכר הרבה עד עולמי ע ו ל מ י ם . ו כ ב ר ה ק ש ה פ ס ו ק זה מ ל ך א ח ד מ א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ל ר ב י י ה ו ש ע בן ח נ נ י ה ואמר ה ל א כ ת ו ב ב ת ו ר ת כ ם כי כ ל דרכיו מ ש פ ט והיאך הם דרכיו מ ש פ ט ודרכיו צדיקים ו ה נ נ ו רואים ל ע י נ י נ ו ש ה ו א מזיק ל מ י שאין ל ו ח ט א ו א ש ם כמו ק צ ת בני א ד ם ש ה ם נולדים במומים כמו עור או פ ס ח או ח ר ש או א ל ם ואין ל ה ם עון ה ל א זה ע ו ל ה .ויאמר רבי י ה ו ש ע ל ו א מ נ ם הטובים ב ה ם הזיקם להרבות שכרם לעולם הבא והכופרים פ ע ו ל ת ם ובהרס בדרך הרעה ו ל א בטובה ו ע ל כן יזיקם טרם הבראם ואם רצונך בהם לדעתו רוע ובכםרנות בלי א מ ו נ ה א נ י אבחין ל ך זה הדבר ש א נ י אומר ת ן לי א ל ף זהובים ו ש ל ה עמי שני המלך מה ש ש א ל ויצו ל ל כ ת עמו ש נ י שתאמין אנשים ב ה ם ויתן ל ו וחדינרין בידו ע ד אנשים נאמנין ש פ ג ע ו אדם אחד םומא מבטן א מ ו . ויאמר לז דבי י ה ו ש ע ד ע ש צ ו ה ה מ ל ך ל ה ר ג נ י ו ה נ נ י נותן ל ך א ל ף דינרין א ל ו ה נ מ צ א י ם בידי יהיו א צ ל ך בסקדון ו א ם א נ צ ל מיד ה מ ל ך תחזירם לידי ו א ם ח ס ו ש ל ו ם א מ ו ת יהיו ל ך במתנה ו י ש ל ח ידו ה ס ו מ א ר ק ח הדינרין מיד רבי י ה ו ש ע ו ה א נ ש י ם רואים וילכו ל ד ר כ ם ויהי ל ת ק ו פ ת הימים ויבא רבי י ה ו ש ע א ל ה א י ש ה ס ו מ א ויאמר ל ו ב ח ס ד ך תן לי הממון ש ה פ ק ד ת י א צ ל ך כי הקב״ה ה צ י ל נ י מיד ה מ ל ך ו א נ י א ת ן א ת ש כ ר ך ב ש ב י ל ט ד ה ף ויענהו ה ס ו מ א ל א היו ד ב ר י ם מ ע ו ל ם ו ל א ה פ ק ד ת א צ ל י כ ל ו ם ואיני ראוי ל ס ק ד ו ן . י ה ו ש ע א ם כן ל ך עמי ל פ נ י ה מ ל ך שניהם לפני ויאמר ל ו ר׳ והוא י ש פ ו ט ביני ו ב י נ ך ו י ל כ ו ה מ ל ך ויטעון רבי י ה ו ש ע ט ע נ ת ו . ויאמר ל ו ה מ ל ך ; — — 133 ראיה ל ד ב ר י ך הבא האיש הסומא ויאמר: ויבא א ת ש נ י ה א נ ש י ם שקבל ה נ א מ נ י ם ויעירו על א ל ף דינריץ מיד רבי י ה ו ש ע ׳ ויעץ ה ס ו מ א א ד ו נ י ה מ ל ך אין זה א מ ת כי ל א נ ת ן ל י כ ל ו ם מעולם, ו ב ל ם ד ו ב ר י ם ש ק ר י ם ע ל י ,ויהר א ף ה מ ל ך ב ס ו מ א ויצו ל ת ל ו ת ו . ויהי הם מוליכים א ו ת י והנה לתלותו איש אהד בא א ל הסומא ויאמר באזניו ר א י ת י א ת א ש ת ך מ ס ס ר ת ע ם ס ל ו נ י והיא מ צ ה ק ת עמו ואמרה ל ו ה מ ת ן מ ע ט ע ד ש י מ ו ת ס ל ו נ י ב ע ל י ה ס ו מ א ו א נ ש א ל ך לאשר! ו נ א כ ל ה א ל ף דינרים יהדיו א נ י ו א ת ה ׳ ו כ ש מ ו ע ה ס ו מ א ואלך ואביא א ת דבריו צ ע ק ב ק ו ל ג ד ו ל ל א מ ר :ה ת י מ נ י ה ת י מ נ י א ת הדינרין ויתירוהו ו י ל ך ויבא הדינרין .ויאמר ל ו רבי י ה ו ש ע בן חנניה: כשרים ר ש ע כ ל ז א ת ע ש י ת לי כ ל •מכן מה היית ואני עושה בפני שנתתים לך א ם הייתי נ ו ת ן ל ך עדים ב ל א עדים בלי ם ס ק כי ב צ ד ק ו ב י ו ש ר יצרך יוצרך ס ו מ א ל ד ע ת ו רוע מ ע ש י ך . ויען ה מ ל ך הוא ויאמר ל ו ל ר ב י י ה ו ש ע א מ ת ויציב כי א ל ה י כ ם צדיק ו צ ד ק דינו ואין בדרכיו ע ו ל ה א ה ד הוא ואין ש נ י ל ו . ב( ר ב י י ה ו ש ע בן לוי צ ם ימים רבים וישב ב ת ע נ י ת ויתסלל ל ב ו ר א ו ית׳ ש מ ו ש י ר א ה ל ו א ת א ל י ה ו ז״ל׳ והנה אליהו ל ק ר א ת ו ו נ ר א ה אליו ויאמר לו ח י ש ל ך ח פ ץ א צ ל י א מ ל א א ו ת ו ל ך .ו י א מ ר לו ר' י ה ו ש ע א נ י נ כ ס ף ל ל כ ת ע מ ך ו ל ר א ו ת מ ע ש י ך ב ע ו ל ם ש א ו ע י ל ממך ו א ל מ ד ח כ מ ה ג ד ו ל ה מ מ ך .ויאמר ל ו א ל י ה ו ל א ת ו כ ל ל ש א ת כ ל מר ,ש ת ר א ח מ מ ע ש י ו א ט ר י ח ע מ ך ב ה ו ד י ע ך ר א י ו ת מ ע ש י ו פ ע ל י . ויאמר ל ו רבי י ה ו ש ע אדוני לא א ש א ל ולא אנסח ולא אטריח ע ל י ך ב ש א ל ה ש ר צ ו נ י ל ר א ו ת מעימיך ודבריך היאך הם ו ל א י ו ת ר . ו י ע ש עמו א ל י ה ו ת נ א י ש א ם י ב ק ש רבי י ה ו ש ע מ מ נ ו ס ב ת מ ע ש י ו מאותות ו מ נ פ ל א ו ת שיודיעהו ל ו כמו כן ש א ם י ב ק ש ממנו ש א ל ה ש ל א ילך עמו ע ו ד . אהרי כץ שום הלכו שניהם עד שהגיעו ל ב י ת א י ש מסכן ואביון ר ש ואין ל ו כ ל ו ם כי א ם ס ר ח א ח ת ש ה י ת ה ע ו מ ד ת עמו ב ח צ ר ו ה א י ש ו א ש ת ו י ו ש ב י ם ס ת ה ה ש ע ר ויראו א ו ת ם באים כנגדם ויצאו ל ק ר א ת ם ויושיבום במיטב ביתם ולשתות ויאכלו וישתו וישאלו להם ל ש ל ו ם ויביאו וילינו וישמחו ע מ ס ל פ נ י ה ם מה ש נ ז ד מ ן ל ה ם לאכול ב ב ק ר ויקומו ללכת שם. ויהי ל ד ר כ ם ו י ת פ ל ל א ל י ה ו ע ל ה ס ר ה ו ת מ ת מיד וילכו ש נ י ה ם ו ר א ה ר׳ י ה ו ש ע ו ת מ ה ע ל ה ד ב ר ו י ת ע ל ף ויאמר ב נ פ ש ו ל א היה ש כ ר ל ע נ י הזה מץ ה כ ב ו ד א ש ר כ ב ד נ ו א ל א ל ה ר ו ג א ת פ ר ת ו ואין ל ו ז ו ל ת ה . — 134 זיאמר א ל אליהו ע ש ה לנו כבוד, - אדוני ל מ ה ה מ ת ה פ ר ה ש ל ה א י ש הזה ו ע נ ה א ל י ה ו ואמר ל ו זכור והוא ה ת נ א י ש ה י ה ביני ו ב י נ ך ל ה ס ב ת ו ל ש ת ו ק ו ל ה ח ר י ש א ל א א ם ר צ ו נ ך ל ה פ ר ד ממני א נ י אומר ל ך והחריש מ ש א ל ו ת י ו היום -ויהי ב ע ר ב ויבואו ולא ענהו ע ו ד . וילכו ש נ י ה ם כ ל א ל ב י ת עשיר א ה ד ולא סנה אליהם ל כ ב ד ם וישבו ב ב י ת ו ב ל א א כ י ל ה ו ב ל א ש ת י ה ויהי ל א י ש ה ע ש י ר ב ב י ת ו קיר ש נ פ ל והיה עליו ל ב נ ו ת ו .ויהי ב ב ק ר ו י ת פ ל ל א ל י ה ו ו ב נ ה הקיר וילכו ש נ י ה ם מ ש ם .והימן והתישה נ ו ס ף ל ו ב ל ב רבי י ה ו ש ע ע ל מ ע ש ה אליהו א ב ל כ ב ש א ת יצרו מ ש א ו ל לו ל מ ה היה הדבר שהיו והלכו ל ד ר כ ם כ ל היום והניעו ב ע ר ב שם ם ס ם ל י ם מזהב ו כ ס ף לבית ה כ נ ס ת גדולה וכל אחד ואחד יושב על כסאו א י ש כ פ י כבודו ויקרו .ואמר א ה ד מ ה ם מי י א כ י ל א ת העניים ה א ל ו הלילה הזה. ויען א ה ד מ ה ם לאמר רב ל ה ם מ ל ח ם ומים ו מ מ ל ח ש י ב י א ו ל ה ם ל כ א ן וימתינן ו ל א כ כ ר ו ם כהוגן ו ב ש ו ר ה וילינו וישבו ב מ ק ו מ ם ע ד אור הבקר• .ויהי ב ב ק ר ויקומו וילכו ש נ י ה ם ויאמר ל ה ם א ל י ה ו י ש י מ כ ם א ל ה י ט כ ו ל כ ם ר א ש י ם והלכו ל ד ר כ ם כ ל היום ו נ ו ס ף ל ר ב י י ה ו ש ע יגון ע ל יגון ו ל א ע נ ה .ויבאו ע ד עיר א ח ת ו ה ש מ ש סנה לערוב ויראו אותם בעלי העיר ויצאו ל ק ר א ת ם בלב טוב ו ב ש מ ח ה ג ד ו ל ה ויקבלום ב ס ב ר פ נ י ם י פ ו ת ו י ש מ ח ו ע מ ה ם ויושיבום ב מ י ט ב ב י ת ם ב ב י ת ה ג ד ו ל ש ב ה ם ו י א כ ל ו ו י ש ת ו וילינו ש ם ב כ ב ו ד ג ד ו ל .ויהי ב ב ק ר ו י ת פ ל ל אליהו ויאמר ל א יתץ ב כ ם הקב׳ה א ל א ר א ש א ה ד .ויהי כ ש מ ו ע ר׳ י ה ו ש ע א ת דבריו ו ל א יכיל ל ה ת א פ ק ו ל א ל ה ח ר י ש ע ל כ ל ה מ ע ש י ם ה א ל ה ש ע ש י ת ע ת ה הודיעני ס ו ד ו ת ס . ויאמר ל ו אליהו ע ד ש י ש ב ל ב ך ל ה פ ר ד ממני א נ י א פ ר ש ה כ ל ל ך ואודיעך סוד הדברים ועיקר ה מ ע ש י ם ש ר א י ת .ד ע כי ה א י ש ש ה ר ג ת י פרתו א ו ת ו היום היה נגזר ע ל א ש ת ו ל מ ו ת ואני ה ת פ ל ל ת י ל א ל ל ה י ו ת פ ר ת ו פדיון נ פ ש א ש ת ו ״ ועוד ר א י ת י ע ל ידי האשד .ט ו ב ה ה ר ב ה ו ת ו ע ל ת ג ד ו ל כ ב י ת ו .ו ה א י ש ה ע ש י ר ש ב נ י ת י ל ו הקיר א ם הייתי מניהו ל ב נ ו ת ו מזהב ו כ ס ף היה מ ג ל ה יסודו והיה מ ו צ א בו מטמון ג ד ו ל ו ע ל כן ב נ י ת י ל ו ״ ו ה נ ה מהרה ימול הקיר ולא יבנה ע ו ד .ו ה א נ ש י ם ש ה ת פ ל ל ת י ע ל י ה ם ברוב ש ר י ם ובדוב ר א ש י ם ל ס י שהוא רעה להם מקום שבו ראשים ומחלוקת נדול ב ע צ ת ם נ ש ח ת ונחרב ו נ א ש ם . ומחשבותם לסי ש כ ל והאנשים ש ה ת פ ל ל ת י ע ל י ה ם ב ר א ש א ח ד היא ט ו ב ה ל ה ם ויישובם ל פ י ש י ש ו ב ו מ ע ש י ה ם — 135 ועצתם ל ע צ ח א ח ת וישמחו - ורוח מ ח ל ו ק ת ל א יבא ביניהם ולא ת ח ל ו ף ע צ ת ם ו ל א ת ו פ ר מ ח ש ב ו ת ם • ע ל כן אמרו ה מ ו ש ל י ם ברוב ח ו ב ל י ם ת ט ב ע נ ח ה ס פ י נ ו ת • וכן א מ ר ב א ח ד מנין ת ת י ש ב עיר .ועוד צוד .א ל י ה ו ויאמר ל ו הנני ה ו ל ך מ ע מ ך לכן אודיעך ב א ש ר ת ו ע י ל . א ם ר א י ת ר ש ע ש ה ש ע ה מ צ ח ק ת לו א ל יסיתך יצרך ו א ל ת ת מ ה עליו ל ס י ש ה ו א ל ר ע ת ו .ו א ם ר א י ת צדיק מיצר ו מ צ ט ע ר ימי ח ל ד ו ויגע ו ע מ ל ב ר ע ב ו ב צ מ א ובעירום ובהוסר כ ל או יסורין באין עליו א ל יחרה א פ ך ו א ל ת כ ע ס ב ר ו ח ך ו א ל י ת ע ך י צ ר ך ו ל ב ך ל ח ש ו ב ש ו ם ס פ ק ב י ו צ ר ך ו ה ש ב א ו ת ו ב ד ע ת ך ו ב ל ב ך כי צדיק ה ו א וצדיק דינו ועיניו ע ל ד ר כ י א י ש ומי יאמר לו מה ת ע ש ה , ואהר כ ך ש א ל ו א י ש ב ש ל ו ם הברו ו ה ל ך ל ד ר כ ו . ה כ מ י ם ז״ל ג( א מ ר ו ש ר ב י אליעזר ורבי י ה ו ש ע עלו לרגל ל ב י ת ה מ ק ד ש .ויהי ע ר ב צ ו ם כ ס ו ד המה הולכים בהר ה ב י ת ו ה נ ה מ ל א ך ב א ל ק ר א ת ם ובידו ח ל ו ק חיח ש פ ח ל פ י ו סביב ל ב ן ומגוהץ מזריה כ ש מ ש ויאמרו א י ש א ל רעחו ח ח ל ו ק הזה ולא לאחד מ מ נ ו הוא ויקריבו ע ד ה מ ל א ך ו י ש א ל ו ה ו ל א מ ר ל א י זה מחם ה ו א החלוק .ויאמר ל ה ם הלוקיכם טובים א ב ל זה הוא ונכבדים מזה ל א י ש א ה ד מ א ש ק ל ו ן ש מ ו יוסף ה ג נ ן וילכו ל ד ר כ ם ו כ ש ש ל מ ו י מ י הרגל יצאו יחדיו ללכת האיש האשקלוני אל וישמעו אנשי א ש ק ל ו ן ע ל י ה ם ויצאו ל ק ר א ת ם ויבקשו מחם ל ח ת א ר ח א צ ל ם ו ל א רצו ויאמרו ל א נ ת א ר ח א ל א ב ב י ת יוסף הגנן ו ש ל ה ו ע מ ם א נ ש י ם ל ב י ת יוסף זה ע ד ש ה נ י ע ו ל ס ת ח ב י ת גנו ויראו א ו ת ו מרהוק ב נ נ ו מ ל ק ט א ו ר ו ת ויקדימו ל ש ל ו ם ו ה ש י ב ל ה ם ש ל ו ם ויאמרו לו ר צ ו נ נ ו ל ה ת א ר ח א צ ל ך ויאמר ל ה ם ה נ ח ת ם ב ע ל י העושר ו ה נ כ ס י ם ו ב א ת ם א ל י ו ה ק ד ו ש ב״ה יודע ש ל א י ש לי ב ב י ת י כי א ם ש ת י כ כ ר ו ת ל ח ם ויאמרו ל ו יספיק ל נ ו ה נ מ צ א בידיך ו ל א נ ט ר י ה ך ל ד ב ר א ה ר וישם ל פ נ י ה ם ו י א כ ל ו ל ח ם ומים ויברכו ב ר כ ת מזון .ויאמר ל ו ה נ ך רואה ש ב א נ ו א ל י ך מבין א נ ש י עירך לכן ה ג ד נ א ל נ ו מ ה מ ע ש י ך ויאמר ל ה ם ר ב ו ת י א ת ם רואים עניי ו ד ל ד ו ל י ואין ל י מ ל א כ ה א ה ר ת ז ו ל ת י ע ב ו ד ת הגן ש ר א י ת ם ויאסרו ל ו אעס׳׳כ הודיענו א ם א ת ה ב ע ב ו ד ה זו מ נ ע ו ר י ך , ויאמר ל ה ם ר ב ו ת י אם יש א ת עניני ואודותי אני א ג ל ה לכם הכל ׳ הזאת ומעשיריה ו כ ש נ פ ט ר ויראוני א נ ש י העיר ו י ג ר ש ו נ י לבית נפשכם היה א ב י ז״ל עולמו וישנאו אותי שאודיעכם מגדולי העיר א ב ד ת י העושר' ההוא ואצא ואבנה בכאן — — 136 ב י ת ו א ט ע הגן מ ה ג ן .א נ י מוכר ואזרע בו ירקות וממה ש א א ס ו ף א ו ת ו ו נ ו ת ן החצי ב צ ד ק ה לעניים והחצי א נ י מ ת ס ר נ ס ממנו ו א נ ש י ביתי ,ויאמרו ל ו ד ע ש ה ק ד ו ש ביה ירבה ש כ ר ך מ א ד כי ראינו ביד ה מ ל א ך חלוק ל ב ן ומגוהץ ואמר ל נ ו ה מ ל א ך כי ש ל ך הוא א ב ל היה ח ס ר ש ס ה לסיו ע ל כן ב א נ ו ל ה ו ד י ע ך ו ל ב ש ר ך כי ה ק ד ו ש ב״ה ייטיב ל ך ואולי ת ו ס י ף בזכיותיך ׳ ויברכם וילכו ה א י ש וישבהם לדרכם׳ ו ת א מ ר ל ו א ש ת ו ש מ ע ת י מה ש א מ ר ו הכמי י ש ר א ל מהסרון ש ס ת ה ח ל ו ק ה ש ל ך ו ע ת ה ע ש ה ו ה ש ת ד ל ל ה ש ל י ם החלוק ואמר ל ה כ ד ב ר א ה ת ה נ ד י ב ו ת ת ד ב ר י א ב ל א ת י ו ד ע ת עניי ו ד ל ר ו ל י ו א י ן לי ממה ש א ע ש ה ש ו ם זכות׳ ו ת א מ ר לו למען ייטב לך .ו ע ת ה הוציאני ותן מהירי ב ש ו ק ומכרני לעניים א ו ל י תשלים א ו ת ך הקונה ויאניס א ו ת ך ו א פ ס י ד החלוק כולו ׳ אשבע חלוקך, שמעני איוני לך באמונת שמים וקח ע צ ת י מסהר ויאמר ל ה אני בצדקה ש מ א יכסה ו ת א מ ר לו א נ י ע ל ידי ש ל א ת ב א ת ק ל ה זו לעולם ו א ש מ ע ב ק ו ל ה ו מ כ ר ת י ה ו נ ת ת י דמיה ב צ ד ק ה לעניים ׳ וירא א ו ת ה אדוניה ויאמר ל כ ב ש ה ו ל א יכול ע מ ה ו י ש ם שהיתה יפת תואר א ו ת ה ע ל ב י ת נ כ א ת ה ויתן לד ,מ פ ת ה ו ת י ו ,ו ת א מ ר ל ו איני ר א ו י ה ל ה י ו ת ס ו כ נ ת ל ך ויקצוף א ד ו נ י ה ע ל י ה מ א ד ו ח מ ת ו בערה בה׳ ויתן ל ר ו ע ה צ א נ ו ויצוהו ל כ ב ש ה אותה ויסתה אותה הרועה ב כ ל יום ויום ולכפתר .׳ ולהאניםר. ויכה א ו ת ה הכה ויקחה ופצוע ולא יכול ע מ ח וימררו א ת חייה ב ע ב ו ד ה ק ש ה ב כ ל צרה והיא מ ת א ס ק ת ומוחילה רחמי שמים ויעברו ע ל י ה ימים רבים וילך ב ע ל ה ויעבור ע ל י ה ו י ת ה פ ש והיא מ ר ת רוה׳ ת ה ת פ א ר ה רוב ש ב ר ה ו ת ח ת ם ת י ג י ל מ ח נ ו ר ת ש ק כי ת ה ת יופי ׳ ויאמר ל ה ה י ש רצונך שאקנה אותך לאשר ,ו א צ י ל ך מ ד ע ת ך ו ת א מ ר לו א ד ו נ י ל א י ת כ ן כי ב ע ו ל ת ב ע ל אני ויוסף ל פ ת ו ת ה ב ד ב ר י ם ו ל א ש מ ע ה בקולו העזה פניד ,ו ת א מ ר ו כ ש ר א ה כ ך נ ת ב ר ר לו לאי ויסר המסוה מ ע ל בריתה ויתהבקו קורא ש ל א עברה ע ל ש ב ו ע ת ה ולא הסרה פניו ותכירהו וישקו איש א ת ויבכו בכי ג ד ו ל ו ת ע ל ש ו ע ת ם א ל ה א ל ה י ם ה ת ב ש ר כי נ ש ל ם ה ח ל ו ק ש ל ך וחלוק ש ל רעהו וישמע קול אשתך טובה מ ח ל ו ק ך ל ך ל מ ק ו ם ס ל ו נ י ו ת מ צ א בו ממון נ ד ו ל ש ט מ ן א ב י ך ו י ל ד ר ע ש כץ ו י מ צ א כ ס ף וזהב ו א ב נ י ם ט ו ב ו ת ו מ ר נ ל י ו ת ע ד אין מ ס ס ר ויסדה א ת א ש ת ו ויוסף ל ע ש ו ת צ ד ק ה ו ח ס ד כ ל ימיו. ד( ויהי א י ש ת ל מ י ד ה כ ם הסיד ועניו בקש מאלהיו להודיעו מי יהיה א ח ד מחבריו ב ע ו ל ם ה ב א ויצס ימים רבים ו ה ר ב ה ת פ ל ה ו ת ח נ ו נ י ם ע ד ש נ א מ ר ל ו ב ח ל ו ם הלילה פ ל ו נ י ה ק צ ב מהבריך וייקץ מ ש נ ת ו ד ו א ג ו נ א נ ח סר וזעף ויחזור ש נ י ת ל ה ת ע נ ו ת ו ל ח ל ו ת א ת ס נ י ה׳ ויאמר לו ב ח ל ו ם כבר ה ו ד ע ת י ך שחברך הוא בעולם הבא ס ל ו נ י הקצב׳ כ ש מ ע ו ד ב ר זה נ ד ה ם ו נ א נ ח ו ב כ ה בכי ג ד ו ל ע ל ד ב ר זה ו י ש מ ע ק ו ל ק ו ר א מ ה ש מ י ם ל ו ל א ש א ת ה הסיד ויש ב ך מ ע ש י ם טובים כי בן מ ו ת אתר .ומדוע חרה ל ך מחבריך ה י ד ע ת הוא על שאמרתי לך א ת א ש ר ע ש ה זה ה ק צ ב שהקצב ממעשים טובים ש ל א יוכל כ ל א ד ם ל ע ש ו ת ו מ ע ל ת ו מ ע ל ה ג ד ו ל ה בעוה׳׳ב .ויקס ה ת ל מ י ד בבקר ו י ש כ ם ל ה ג ו ת הקצב ויתן לו ש ל ו ם וישב עמו ויאמר לו רצוני ש ת ו ד י ע נ י מ ע ש י ך וחסדיך ב ע ו ל מ ך ויאמר לו א ד ו נ י א ת ה מ א ח מ ל א כ ת י וממר ,ש א ר ו י ח אני ניתן חחצי ב צ ד ק ח וחחצי מ פ ר נ ס בו נ פ ש י ו נ פ ש ביתי ויאמר ל ו ח ת ל מ י ד א נ ש י ם רבים יותר מזה נ ו ת נ י ם ב צ ד ק ה א ב ל הודיעני א ם ע ש י ת ד ב ר ג ד ו ל ש ל א י ו כ ל ל ע ש ו ת כ ל א ד ם ויהריש ה ק צ ב ש ע ה ג ד ו ל ה ,ויאמר לו א ד ו נ י זכרתי ד ב ר ש ע ש י ת י היום כ מ ה ש נ י ם ויאמר לו מה דרה ה ד ב ר ׳ ויאמר הייתי יום מימים מ ת ע ס ק ב מ ל א כ ת י ו ה נ ה א ר ה ת ג ר ם ב א ה וכמה ש ב ו י י ם בה )רבים(׳ וביניהם נ ע ר ה ק ט נ ה בוכה במר נ פ ש ו א ק ר ב א ל י ה ו א ו מ ר לה בתי למה תבכי ולמה ת צ ע ק י אני יהודית ו ת א מ ר לי א ד ו נ י ואני מ ס ה ד ת ש מ א יוציאוני ה ג ר ם ה א ל ו מ כ ל ל י ש ר א ל והיה ר צ ו נ י במקום לצאת מיד ה ע ר ל י ם ו כ ש מ ע י דבריה ר ך יהודים ש י פ ד ו נ י ל ב ב י ו ח מ ל ת י ע ל י ה ואומר ל ה ההרישי ו א מ צ י כי א נ י א פ ד ך ׳ ו א ל ך לאדוניה ו א ק נ ה א ו ת ה בדמים הרבה ו א ב י א בדמיה יותר מ מ מ ו נ י והיתה ה נ ע ר ה ב ת י״ב ש נ י ם ו ה ב א ת י ה ל ב י ת י ו ח ל ב ש ת י ה ע ד ש ב ג ר ה ויהי לי בן יחידי מ א ה ד ועשרים ש נ ה ׳ ויהי היום ד ב ר ת י עמו ב ס ת ר בני ק ב ל עצת* וםייסתיו בדברי ת ח נ ו נ י ם ואומר לו ועשה מצותי ו מ ל א רצוני ל מ ע ן ייטב ל ך בעוה״ז ובעיה״ב׳ א מ ר לי א ב י אמור מ ה ש ת ר צ ה כי ל א אסיר מ מ צ ו ת י ך ימין ו ש מ א ל ואומר לו ר צ ו נ י ש ת ש א את הנערה הזאת לאשה ואני א ע ש ה י ל כ ם בגדים ח ש ו ב י ם מ א ד ׳ ויאמר לי הנני בידיך לבי ותכשיטין ע ש ה ה ט ו ב בעיניך וישמח ו י ג ל כבודי ו א ת ק ן כ ל צורכם )אם( מ ה ו ט ו ע ד ש ר ו ך נ ע ל ל א הסרתי ועשיתי סעודה גדולה להופה אחד ש ל א בא לחוסה בני העיר ולא הנהתי מכל בני עירי וגם כ ל העניים ו א ו ש י ב א ת העניים ב כ ל ל כדי ש ל א י ת ב י י ש ו ואשים לפניהם מאכלים ומעדנים — — 138 ו י א כ ל ו ו י ש ת ו ש מ ח י ם וטובי ל ב זולתי ש ל ח ן א ח ד ש ל א היו א ו כ ל י ם כ ל ו ם ואומר ל ה ם אהי ל מ ה ת ע ש ו כ ה ש מ א מ צ א ת ם במטעמי ש ו ס ד ב ר ש ל דוסי ויאמרו לי ח ס ו ש ל ו ם כי ל א ראינו טובים מהם׳ א ב ל ה ע נ י הזה ש ה ו ש ב ת ע מ נ ו בוכה ודמע יבכה מ ה ע ת ש י ש ב ב כ א ן ע ל כן א נ ו ל א נ ו כ ל ל א כ ו ל מ ס נ י א נ ח ת ו ,ואקחהו בידי ואוציאהו ל ח ו ץ ואומר לו ולמה ת ע צ י ב בני החוסה הודיעני אחי ל מ ה ה ר ע ו ת לי מ ה ל ך ו ל מ ה ירע ל ב ב ך ו א ל ת כ ס ה ממני כ ל ו ם א ם י ש ע ל י ך ח ו ב אתן לך ל ך ויאמר אין ע ל י ח ו ב ו א ם א ת ה צריך ה ל ו א ה א ל ו ה ואיני צריך ל ה ל ו א ה ׳ א ב ל א נ י ב ו כ ה ע ל ה נ ע ר ה שתשיא אותה ל ב נ ך ש ה י א מעיר ס ל ו נ י ו א נ י ק ד ש ת י א ו ת ה היום כ מ ה ש נ י ם ו ה י א מ א ו ר ס ת לי ו נ ש ב י ת היא ואני אהריה ב א ת י ו ה נ ה ש ט ר ק ד ו ש י ה בידי. ויוצא ה ש ט ר ו א ר א ה כדבריו ,ואומר לו היש ל ך א ו ת ב נ ע ר ה ה ז א ת , ויאמר לי ראיתיה פ ע ם א ה ת ב ב י ת אביה וראיתי ב נ ו ס ה א ו ת כ ך וכך במקום ס ל ו נ י ו ה א מ נ ת י לדבריו ואומר ה ת ח ז ק ו ה ת א פ ק כי א נ י א מ ל א מאוייך ו א ק ר א א ת בני ואומר ל ו ועתה הזאת ויאמר לי ע ש י ת רצוני ב נ ע ר ה בני א ת ה ויהיה ל ט ו ב מ ל א מאויי ב כ ל מה שאומר לך כאשר עשיתי ר צ ו נ ך כן א ע ש ה ולא אמרה לך. א ת פיך ואומר ל ו ה נ ע ר ה ה ז א ת היא מ ת ק ד ש ת ל ב ל ע ד י ך ׳ וכבר ר א י ת י ש ט ר ק ד ו ש י ן ו ה נ ה ה א י ש ש ק ד ש ה ב כ א ן והיא א ס ו ר ה ל ך שתתן לה כ ל מה שעשיתי לה מבגדים ו ע ש ה רצוני ותכשיטין ותתן א ו ת ה ל ב ע ל ה ותזכה ל ש כ ר ט ו ב ואני א ת ן ל ך ט ו ב ה מ ז א ת ואעשה לך כ פ ל י ם מזה ויאמר לי כן ת ע ש ה כ א ש ר ד ב ר ת .ויהי כץ ו א ב י א א ת האיש האורח ואת הנערה ואעמידם בהוםה והשושבינים לפניהם ויברכו ב ר כ ת מזון ו ב ר כ ת נישואין ו א ת ן ל ה ם כ ל מה ש ה י ה ב ב י ת ו א ו צ י א ע ל י ה ם כ ל צ ו ר כ ם כ ס י ש ת ק נ ת י ל ב נ י ו י ש ב ו עמי ימים רבים וטובי ל ב שמחים אין מ ח ס ו ר כ ל ד ב ר שכחו עמלם וצרתם עד ש ר צ ו ל ש ו ב לעירם ו א ת ן ל ה ם מ ת נ ו ת ט ו ב ו ת ו צ ד ה ל ד ר ך ו א ש ל ח ס ב ש ל ו ם ,ו ש א ל ת י )לכל( ב כ ל ע ת לעוברי ד ר ך ב ש ל ו מ ם ויאמר ל ו התלמיד ברוך אתה לה׳ שהניחות ושמחתי לבבי כי אתה מחברי בעוה״ב. ה( אמרו חושב בלבו חכמים ש ח י ח ואומר מ ה יתרון ל י ב כ ל ע מ ל י ומה יועיל לי ע ש ר י והיו אומרים ל ו בני א ד ם ל ע ש ו ת צדקה וחסד והוני ב ש ע ת מותי מהונו איש אחד עשיר גדול מאוד וחיה. והוא ילונו ב ע ו ל מ ו ויהיה ל ו צדה לדרך כי ה ע ו ש ר א י נ ו 139־־־ עומד ו ק ל מהרה יאבד שנאמר ה ת ע י ף ע י נ י ך בו ו א י נ נ ו , וישבע ש ל א יתן צ ד ק ה מהונו א ל א ל מ י ש נ ת י י א ש מ ב ט ח ו נ ו מ ה ע ו ל ם הזה ויהי היום ויצא הוץ לעירו ו י מ צ א עני א ח ד י ו ש ב ב א ש פ ה ועליו כ ל בלויי ס ח ב ו ת ויאמר ב ל ב ו שהיה מתכסה א מ נ ם זה נואש מטוב ה ע ו ל ם ומיהל ה מ ו ת ל ס י ש ח ו א ב צ ע ר ג ד ו ל ואין לו בטחון ב ע ו ל ם הזה׳ ויתן לו מ א ה דינרין ו י ת מ ה ה ע נ י ויאמר ל ו ל מ ה נ ת ת הממון הזה ל ב ד י כ ל כך שנשבעתי ו ל א נ ת ת בין כ ל ש ל א אתן צדקה עניי העיר . ויאמר ל ו מ ס נ י א ל א ל מ י ש נ ו א ש מ ט ו ב ה ע ו ל ם הזה ויאמר ל ו האביון קח ממונך ט פ ש וכסיל כי א ת ה נ ת י י א ש ת מ ט ו ב ה ע ו ל ם ואני ב ו ט ה ב ה ם ד ה׳ ואיחל רהמיו ב כ ל ר ג ע ו ב כ ל ע ו נ ה ש נ ׳ ורהמיו ע ל כ ל מ ע ש י ו ה ל א ק ר א ת מקים מעסר ד ל מ א ש ס ו ת ירים אביון׳ ה ל א ת ד ע כי אין לה׳ מעצור ל ה ע ש י ר נ י ו ל ה צ י ל נ י מן ה צ ר ה הזאת׳ עזוב ה ט ם ש ו ת העשיר ה ז א ת והרהיקה ויהיה ל ט ו ב ל ך ׳ ויאמר ל ו ל א היה ש כ ר י שרחמתי עליך א ל א שהרפתני וגדםתני, ויאמר לו ה ע נ י א ת ה ח ש ב ת ש ג מ ל ת ע ל י ו ל א היה כן א ל א ה ר ג ת נ י כי ל א נ ו א ש מ ט ו ב ה ע ו ל ם כי א ם ה מ ת י ם ׳ ויאמר ה ע ש י ר ב ל ב ו א ם כן איפה א ל ך ואקבלר הממון הזה בבית הקברות עם המתים ש נ ת י א ש ו מ ט ו ב ה ע ו ל ם הזה ו י ע ש כן ויעברו עליו זמנים ו י ת ר ו ש ש ה ע ש י ר ו ל א נ ש א ר ל ו כ ל ו ם ,ו ב ר א ו ת ו כי צר ל ו וילך ויחפור ב ב י ת הקברות להוציא א ת הממון שטמן להתפרנס ממנו׳ וימצאוהו ה ש ו מ ר י ם ו י ת פ ש ו ה ו ויביאוהו ל ש ר העיר והיה ש ר העיר א ו ת ו ע נ י ש ל ה א ש פ ה ל ס י ש ה י ה בן טובים ,ו כ ש מ ת ש ר העיר נ ת ק ב צ ו א נ ש י המדינה וישימו א ת ה ע נ י ל ר א ש ולקצין׳ וכשהביאו א ת האיש ה ת ו פ ר ב ב י ת ה ק ב ר ו ת ויאמרו ל ש ר א ד ו נ נ ו ה א י ש הזה מ צ א נ ו ח ו פ ר ה ק ב ר י ם ל ה פ ש י ט א ת ה מ ת י ם •טתכדיכיהם ,וירא א ו ת ו ה ש ר ויכירהו ו י ת נ כ ר אליו וידבר א ת ו ק ש ו ת ויאמר ל ו מ ה ה מ ע ש ה הזה א ש ר ע ש י ת חי נ פ ש י כי בן מ ו ת א ת ה ׳ ויאמר ל ו אדוני ח ם ו ש ל ו ם כ י ל א ע ל ה ב ל ב י מ ע ו ל ם ל ע ש ו ת ה נ ב ל ה ה ז א ת א ב ל א י ר ע לי כ ך ו כ ך ויספר לו א ת כ ל א ש ר קרהו במטמון אשר טמן בבית הקברות ויאמר ל ו ה ש ר ל א ת כ י ר נ י ו י א מ ן היך יכיר ע ב ד ל א ד ו נ י ו ויאמר ל ו ה ש ר א נ י ה ו א העני ה י ו ש ב ב א ש פ ה ש א מ ר ת ש נ ת י א ש ת י מ ט ו ב העול'. ויקם אליו ויחבקהו וישקהו ויצו ל ה ו צ י א א ת הממון מבה״ק ל ת ת לו׳ ויצו ע ו ד ל ב ו א ל ו א ר ו ח ה ו מ ש א ת מ ב י ת ה ש ר ד ב ר יום ביומו כ ל ימי הייו׳ י ת ב ר ך ה מ ש פ י ל ומוריש׳ ומרים ו מ ע ש י ר ש נ א ׳ מקים מ ע פ ר ד ל . — — 140 ו( א מ ר ו חמשה חכמים זיל ש ה י ה איש ע נ י ביותר אחד בנים ואשד ,א ה ת ׳ ויהי היום ויצר ל ו ס ר נ ס ה ומחיה ותאמר לו א ש ת ו קום מאד והיו ל ו ו ל א היה ל ו ו ל ך ל ש ו ק א ו ל י יזמין ל ך הקב״ה פ ר נ ס ה ו ל א נ מ ו ת ברעב .ויאמר ל ה א נ ה א ל ך ואין ל* קרוב ולא אוהב להושיעני מצרה הזאת אלא ותחריש רהםי ש מ י ם ה א ש ה ׳ וירעבו הילדים ויבכו ויצעקו ו ת ו ס ף האימה ו ת א מ ר ל ו ל א מ ר צא לשוק ו א ל ת ר א ה ב מ ו ת הילדים ויאמר ל ה ואיך א צ א ואני עירום והיתה לאשר ,ל ב ו ש קרעים ו ת ת ן א ו ת ו ל ב ע ל ה ל ה ת כ ס ו ת בו ו י צ א ההוצה ויעמוד מ ש ת א ה ו ל א י ד ע א נ ה ילך ויבכה ו י ש א עיניו א ל ה ש מ י ם ויאמר רבוץ א ת ר ע ם בעניי ו ד ל ד ו ל , העולמים א ת ה יודע ימאין לי א ד ם ל מ י ש י ר ה ם ע ל י ל א א ה ו ל א קרוב ו ל א א ו ה ב ו ע ו ל ל י קטנים ר ע ב י ם צועקים ב ר ע ב יהי ה ס ר ך ה ש ם ע ל י נ ו ל ר ה מ נ ו או א ס ו ף א ו ת נ ו ברהמיך ו נ נ ו ה מ ע צ ב נ ו ו ת ע ל ש ו ע ת ו א ל ה א ל ה י ם ו ה נ ה אליהו ז־ל ב א אליו ויאמר ל ו מה ל ך ולמה ת ב כ ה ויספר ל ו קורותיו ו ת ל א ו ת י ו ויאמר לו מהר ו ל ך עמי ו א ל ת ב כ ה ,ויספר ל ו ויאמר ל ו א ל ת ח ו ש קה א ו ת י ומכרני ב ש ו ק וקח מהירי ו ת ה י ה בו, ויאמר ל ו א ד ו נ י ואיך א מ כ ר ך ובני א ד ם יודעים שאין לי ע ב ד ואני מ ם ה ד ש י א מ ר ו כי אני ה ע ב ד ואתר .אדוני ,ויאמר לו א ל י ח ו ז״ל א ל ת י ר א ע ש ח מ צ ו ת י ו כ ש ת מ כ ר נ י ת ת ן לי זוז א ח ד ו י ע ש כן ויוליכהו לשוק ויהי כ ל הרואים אותו ח ש ב ו כי ה א י ש ה ע נ י ואליהו ז״ל היה אדוניו ע ד ש ש א ל ו חיה ח ע ב ד ויאמר הוא אדוני ואני ע ב ד ו ויעבור מ ש ם א ח ד מ ש ר י ה מ ל ך ויראהו וייטב מ א ד בעיניו ל ק נ ו ת ו ל מ ל ך ויעמוד ויכריזו עליו ע ד ש מ נ י ם דינרין ויאמר ל ו אליהו ז״ל מכור א ו ת י ל ש ר הזה ו א ל ת ק ה ת ו ס פ ת עלי ו י ע ש כן׳ ויקה מן ה ש ר ש מ נ י ם דינרים ויתן ל א ל י ה ו ז״ל אחר ויחזירהו לידו ויאמר לו קח והיה א ת ה ו א נ ש י ב י ת ך ו ל א י ש י ג א ו ת ך הוסר ועוני כ ל ימיך׳ ו י ל ך אליהו ז״ל עם ה ש ר ו י ש ב האיש א ל ביתו ו י מ צ א ו א ת בניו עטופים ב ר ע ב ו י ש ם ל פ נ י ה ם ל ה ם ויין את אשתו ויאכלו ויימבעו ויותירו ו ת ש א ל ה ו א ש ת ו ו ע ד ל ה כ ל א ש ר קרהו ו ת א מ ר לו ע ש י ת ע צ ת י והיה ט ו ב ל ך כי א ם היית מ ע ע צ ל היי,ו מ ת י ם כולנו ,ומהיום ה ה ו א ו ה ל א ה ויברך הי א ת ב י ת ה א י ש ויה• ע ש י ר ג ד ו ל באין הקר ו ל א ר א ה חוסר וצוקה כ ל ימיו ו ל א בניו א ה ר י ו .ויביא ה ש ר א ת א ל י ה ו ז״ל ל פ נ י ה מ ל ך והיה ב ל ב ה מ ל ך ל ב נ ו ת ארמון ג ד ו ל הוץ ל מ ד י נ ה ו ק נ ה ע ב ד י ם רבים ל ה ס י ע א ב נ י ם ו ל ב י ו ת ע צ י ם ו ל ת ק ן צ ו ר ך .הבנין, — 141 - ו י ש א ל ה מ ל ך א ת אליהו ז״ל ויאמר לו מה מ ל א כ ת ך ויאשר לו א נ י ובקי חרש ב מ ל א כ ת ,בנין וישמח חשוב ה מ ל ך מ א ד ויאמר ל ו א נ י רוצה ש ת ב נ ה לי ארמון נ ד ו ל חוץ לעיר וצורותיו ופרותיו כך וכך ויאמר לו א נ י א ע ש ה כדבריך ויאמר ה מ ל ך אני רוצה ש ת מ ה ר הבנין ב ש ש ה חדשים ותהיה חפשי א ל י ה ו זיל צ ו ה א ת ע ב ד י ך ש י ת ק נ ו בלילה כ ל צרכי הבנץ ויעש כן ויהי ויקם א ל י ה ו ז׳׳ל ו י ת פ ל ל לה׳ כרגע כחסץ המלך ו א ע ש ה ע מ ך חסד ויאמר ל ו ו י ש א ל ממנו ו ת ש ל ם כ ל ה מ ל א כ ה טרפ ל ב נ ו ת הארמון ה ש ה ר וילך א ל י ה ו ז״ל ל ד ר כ י ויוגד ל מ ל ך ו י ל ך ל ר א ו ת הארמון וייטב בעיניו ו י ש מ ח שמחה ג ד ו ל ה ו י ת מ ה מ א ד ע ל ד ב ר זה ויבוקש אליהו ו ל א נ מ צ א ויהשוב כי מ ל א ך הוא .וילך א ל י ח ו ע ד ש פ ג ע בו ח א י ש א ש ר מכרהו ויימאלהו ל א מ ר מה ע ש י ת עם ה ש ר ויאמר לו ע ש י ת י מה ש ב ק ש ממגי ו ל א ע ב ר ת י ע ל דברי ו ל א רציתי שיםםיד ממונו כי מ י ת י ל ו ארמון ששור .א ל ף פ ע מ י ם יותר מממונו׳ ויברכהו ה א י ש ויאמר לו החייתני ויאמר ל ו א ל י ה ו ז״ל תן ש ב ה ל ב ו ר א א ש ר ע ש ה עמך החסד ה ז ה . ז( מ ע ש ה ב ע ש י ר א ה ד ש ה י ה לו ע ש ר ה בנים וישבע שיתן ביום פ ט י ר ת ו מ א ה מ א ה דינרין לבניו לימים י צ א ק צ ת הממון מידו ו ל א נ ש א ר ל ו כי א ם ת ת ק י ן דינרין ויתן התת״ק לט׳ בנים ויאמר לו הקטן מ ה א ע ש ה א ב י א י ך ת נ י ח נ י ב ל א פרוטה ויאמר ל ו א נ י נ ש ב ע ת י ל ת ת ל כ ל א ה ד ו א ה ד מ כ ם מ א ה מ א ה ולא יכולתי ל ע ב ו ר על שבועתי ונשארו לי חמשים ואקח מהם ש ל ש י ם לתכריכין ב ש ע ת ס ט י ר ת י ו א ת ן ל ך ע ש ר י ם ח נ ש א ר י ם כי ל א ח ש ב ת י ש י צ א הממון מידי׳ ו י ש לי ע ש ר ה חברים א ת נ ם ל ך והם טובים ל ך מ א ל ף דינרין ויצו א ת הבריו ע ל י ו ו י מ ת ה א י ש ויקבר וילכו ת ש ע ה בניו לםהורה א י ש ל ד ר כ ו ו י ש א ר הקטן ד ו א ג ונדהם ל א ירע מה י ע ש ה ו ה ו צ י א ש נ י דינרים ו ל א נ ש א ר כי א ם דינר א ח ד ויאמר מ ה הועיל באהובים ש ה נ י ח לי א ב י ואמר לי ש ה ם טובים לי מ א ל ף דינרין ויקח ע צ ה ויקראם א ל ביתו ויוציא א ל י ה ם הדינר ב ס ע ו ד ה ויאכלו ו י ש ת ו עמו ויאמרו א י ש א ל רעהו ה נ ה ס ל ו נ י שיחזיק א ח ב ת אביו ע מ נ ו מבין כ ל אחיו א נ ו ראוים להחזיק ב א ה ב ה ו ל א ל ר פ ו ת ו ל ג מ ל ו חסד ע ל כל ותלדנה מעשיו הסרות ו י ת נ ו ל ו כ ל א ח ד מהם פ ר ח מ ע ו ב ר ת וממון וימכור א ו ת ן ויאסוף ממונו ו י ש ת ד ל ב ס ה ו ר ה ויברכהו ה׳ ו י ע ש ר יותר מ א ב י ו ויאמר א מ ת א מ ר אבי כי ח א ה ו ב י ם ט ו ב י ם ל א ד מ מ כ ל ממון ש ב ע ו ל ם ,ע ל כן חייב א ד ם ל ה ר ב ו ת א ה ו ב י ם — 142 ולכבדם - ו ל ש ו מ ר ם ״ וכן אמר בן ס י ר א :רבים יהיו ד ו ר ש י שלומך ג ל ה סודך ל א ח ד מ א ל ף . ח( ו י ה י א י ש א ה ד מעשירי י ש ר א ל ש מ ו נ ת ן ר צ י צ ו ת א ויאהב אשד ,א ה ת ב ע ו ל ת ב ע ל ש מ ה ה נ ה והיה ב ע ל ה עני ביותר ו ה א ש ה ה ז א ת היתד ,יסר ,ע ד מ א ד ויצר לנתץ ל ה ל ו ת ב ע ד ה נ ה נ כ נ ס ו ע ל י ו ה ר ו ס א י ם אמרו לו ל א ת ו כ ל ל ה ר ם א ע ד ש ת ש כ ב עמה׳ ויאמרו ל ו י ש ר א ל ימות חכמי ו ת ס פ ר עמו ו א ל יעבור עבירה ז ו , ואמרו חכמים ז״ל ימות אמרו ה ר ו פ א י ם מאד ׳ והיו ח ו ב ו ת הרבה ע ל ב ע ל חנה הסוהר כי ל א היה לו מה יתן ל ב ע ל י חובותיו ביום ו ב ל י ל ה ויהי תבא ו א ל ת ס פ ר עמו ויאריך חליו ייקחוהו ויתנוהו א ל בית והיתר ,א ש ת ו טור, וקונה בדמי המטוה מ א כ ל והיתד ,מ ו ל כ ת לו ל א כ ו ל ימים רבים ב מ ש מ ר ותקצר נפשו למות ׳ ויהי היום ויאמר ל א ש ת ו ה פ ו ד ה נ פ ש א ח ת מ מ י ת ה כ א ל ו מקיים נ פ ש ו ת ר ב ו ת ואני ק צ ת י בחיי ב ב י ת הסוהר ה ו ש י ולכי ל נ ת ן ר צ ו צ י ת א שילוד ,לי הממון אם לא יבואו מ מ ו ת ו ת א מ ר לו ויסדה א ת נ ס ש י ש מ ע ת שהיא חולה ונוטה ל מ ו ת לי ש ל ו ה י ו בממון הרבה ובקשי ממנו הלא ידעת בעבורי ו כ ל יום ויום ו א י ע מ ק ב ל ם מהם׳ ואימר ל ה ם ש ל א יראו פ נ י ל ע ו ל ם ואיכה א ל ך אליו ל ה ל ו ו ת לי ממון א ס הית בך ד ע ת ל א א מ ר ת א ל י כ ד ב ר הזה שמא בהארך ״סודך יצאת מ ד ע ת ך ,ו ת ק צ ו ף עליו ו ת ל ך ל ב י ת ה בחרי א ף ו ל א באה״אליו ש ל ש ת ימים ויהי ביום הרביעי ו ת ח מ ו ל עליו ו ת א מ ר א ל כ ה ו א ר א נ ו בטרם ימות ו ת ל ך ו ת מ צ א ה ו נ י ט ה ל מ ו ת ׳ ויאמר ל ה הקב״ה יכקימ ע ל ב ו נ י והמסי ממך ו י ת פ ש ך בעוני א ב ל אני רואה • מ ת י צ י ש א פ י ת בכאן ו ש ת נ ש א י לנתן ל א ש ה ׳ ותאמר לו א ל י ו באיסור ויאמר ל ה ותזעק בקול גדול ג י ש אות* ועזבני ולא א ב א ה ל א זה דברי ש א ת ה פ צ ה ל ה נ ש א ל ו ותסול על סניה ו ת א מ ר מי ש מ ע כ ז א ת ה א י ש הזה יאמר ל כ י נ א פ י והטמאי והוציאני מ ב י ת האםורין ויאמר ל ה חקב״ה לביתה בעלה לכי מ ע ל י ועזביני ע ד שירחם עלי ותלך ו ת ה ש ו ב ב צ ר ת ה ו ב צ ר ת ב ע ל ה ו ת ח מ ו ל עליו ו ת ב ר ר ל ב ה ו ת ת פ ל ל ח נ ה ו ת א מ ר א נ א ה׳ הצילני והושיעני ש ל א א כ ש ל בעבירה׳ ו ת ל ך ל ב י ת נ ת ן ר צ ו צ י ת א ויראוה סריסיו עומדת בחצר בשער ויאמר וימהרו ל נ ת ן ל ה ג י ד ה נ ה ה נ ה ל ה ם א ם א מ ת הדבר תהיו ה פ ש י ם ו ת ב א ו ת א מ ר ל ו ש פ ח ת ו הנד ,ח נ ה ב א ה ויאמר ל ה גם א ת תהיי ח ס ש י ת ו ת ב א א ל י ו ח נ ה ו י ש א עיניו׳ ויאמר ל ה גבירתי מח ת ר צ י — 143 ומה - ש א ל ת ך ו י נ ת ן ל ך ומה ב ק ש ת ך ותעשה. ו ת א מ ר לו ש א ל ת י ו ב ק ש ת י ש ת ל ו ה ל א י ש י כ ך וכך ש ה ו א ח ב ו ש ואסור ב ב י ת האסורים מהיום כ מ ה ימים ו ל ך ת ה י ה צדקה מ א ת ה׳ ויצרה א ת עבדיו ל ה ו צ י א חממון ו ל י ת ן ל ח ח פ צ ה ,ויאמר ל ה הנני ע ש י ת י ר צ ו נ ך ו א ת י ו ד ע ת ש א נ י ח ו ל ה מ א ד מ א ח ב ת י ב ך ע ש י רצוני וחחייני .ו ת א מ ר ל ו ח נ ח הנני בידך ו ת ה ת כ נ פ י ך ואין לי א ב ל אודיעך ל ה מ ר ו ת א ת פיך ש ב א ה ל ך ש ע ה ל ק נ ו ת חיי ה ע ו ל ם ה ב א והזהר ו ל א ת ם ם י ד ש כ ר ך וטוב העוה׳׳ב ב ד ב ר מ ו ע ט ו ל א ת א ס ר נ י ע ל אישי ו ה ש ו ב ש ה ג ע ת לחפצך ו א ל ת א ב ד ר ב ב מ ע ט ו ה נ ש א ר ב א ש ר יכלה ו י ת ם ו ח ש ו ב בייסורי חקב״ר ,ו א ל תעשר .דבר ש ת ת נ ח ם ב א ח ר י ת ך ר א ה כ ל מי ש ש מ ע ל י צ ר ו כמד ,י נ ח ם בלי ת ו ע ל ת וזו ל ך שעד ,ק ל ח ו מ ו ע ט ת ל ק נ ו ת היים ארוכים הזה ו ש כ ר ט ו ב בעולם הבא ש ל א ובעולם יוכל כ ל א ד ם ל ה ג י ע ל ד ב ר זה א ל א ב ע מ ל הרבה וביגיע ג ד ו ל ו א ת ה בשעה קלה אם ת ש מ ע ל ש כ ל ך ותגער י כ ו ל ל ה ג י ע לרצון בוראך ביצר הרע ו א ש ר י ך וטוב ל ך . כ ש מ ו ע ה א י ש דבריה ויגער ביצר הרע ויקם מ מ ט ת ו ויסול ע ל פניו ארצה ולהדריכו ולסלוח בדרך עונותיו נתן לחנח עבירה ו י ת נ כ ל ויתהנץ ל פ נ י ה׳ הטובה והישרה ולהורות ויענהו ה׳ ברוכד, את ל ה כ נ י ע יצרו בהכנעו אותו ת ש ו ב ה ל פ נ י ו וייעתר ל ו וברוך ט ע מ ך והושעתיני לכי ל ש ל ו ם ולשבר תאותו א ש ר מנעתינל לביתך שלימה ויאמר ל ה מ ב ו א בדמי ותפרח א ת ותלך האשה ב ע ל ה ו ת ו צ י א ה ו מ ב י ת הסוהר ו ת נ ד לו א ת א ש ר ע ש ת ה ו ל א האמיץ ל ה ב ע ל ה כי ה ש ד א ו ת ה ש נ ת ן ב א א ל י ה והיא העלימה מ מ נ ו . ויהי כי ארכו הימים וישקף רבי עקיבא ב ע ד החלון וירא א י ש רוכב ע ל סוס ועל ראימו זיו גדול וזוהר מזהיר כ ש מ ש ,ויקרא א ח ד מתלמידיו ויאמר ל ו מי זה ה א י ש ה ו א נ ת ן רועה ז ו נ ו ת ׳ הרוכב ע ל סוס ויאמר ל ת ל מ י ד י ו ויאמרו לו זה על תראו כלום ראשו׳ ויאמרו לו לאו .ויאמר ל ה ם מהרו והביאוהו א ל י ויבא ל פ נ י ו ויאמר לו בני ראיתי ע ל ר א ש ך אור גדול ב ל כ ת ך ואני יודע ש א ת ה מיורשי ה ע ו ל ם ה ב א ׳ ו ע ת ה הודיעני מה ע ש י ת ויודיעהו דברי ה נ ה מאד על התאפקו ויתמה רבי ע ק י ב א ורחקו מהעונות ושובו והכנעו ב כ ב ו ש ב ת ש ו ב ה ש ל י מ ה ויאמר ל ו יצרו הרע אמנם ? ש י ת ד ב ר ג ד ו ל ו ע ל כן הזריח הקב״ח ע ל ר א ש ך זיו גדול ש ר א י ת י ו ה נ ה זה ב ע ו ל ם הזה ע ל א ה ת כ מ ה וכמה הטוב הצפון ל ך בעוה״ב׳ ו ע ת ה — — 144 ב נ י ש מ ע נ י וקח ע צ ת י ו ש ב ל פ נ י ו א ל מ ד ך ת ו ר ה ר ע ש כן ו י ש ב ל פ נ י רבי ע ק י ב א ו י פ ת ח ה פ ו ת ח ואין ס ו ג ר א ת ל ב ו בתורתו .לימים מועטים ה ג י ע ל מ ע ל ה ג ד ו ל ה כ א ד ב ח כ מ ה ו י ש ב ב צ ד רבי ע ק י ב א ויעבור ב ע ל ח נ ה ע ל מ ד ר ש רבי ע ק י ב א ב מ ע ל ה א ה ת .ויהי היום איכה ע ל ה נ ת ן ל ג ד ו ל ה ז א ת וססר ל ו ו י ש א ל א ת אהד מתלמידיו כ ל ה מ ע ש ה ויאמן ה א י ש ל ד ב ר י א ש ת ו ו ת ש ק ו ט נ פ ש ו מרוח ה ק נ א ה ש ע ב ר ע ל י ו מ ה ח ש ד ש ה ש ד א ו ת ה ויבא א ל ביתו ו י ש ק ר א ש א ש ת ו ויאמר ל ה מ ח ל י לי ע ל א ש ר חשדתיך בדבר נתן ע ל שראיתיו היום עם רבי ע ק י ב א ו ש א ל ת י והגידו ל י כ ך וכך .ה ק ד ו ש ב״ה ירבה ש ב ר ך כ פ ל י כ פ ל י ם כי הייתי ב ד ו ה ק ג ד ו ל ב נ פ ש י ע ד ש ה ו ש י ע נ י הקב׳׳ה ברהמיו ב ד ב ר הזה ש נ ג ל ה א ל י ה י ו ם . ט( מ ע ש ה ב ש נ י ב נ י א ד ם ל ס ט י ם ע ל א ם הדרך ונהרוג ש ם ש י ע צ ו ואמרו נ ל ך ו נ ע מ ו ד א ם יבואו בני א ד ם ע ם ממון נ ע מ ו ד עליהם ונהרגם ונקח מהם א ת ממונם .אמר האחד איך נ ע ש ה אם י ו ד ע הדבר נהרג .א מ ר ה א ח ר א נ י א ת ן ל ך ע צ ה נ ח פ ו ר ש נ י בורות ב א ח ד נ ש ל י ך הסגרים ו ב א ה ת נ ש י ם הממון• א מ ר הא׳ כן ד ב ר ת . ע ש ו ה ב ו ר ו ת ל כ ל מי ש ה י ה ע ו ב ר היו הורגין א ו ת ו ומשליכין א ו ת ו ב א ח ד ה ב ו ר ו ת ונוטלין ממונו וטומנין א ו ת ו ב ב ו ר ה ש נ י .פ ע ם א ח ת ע ב ר ה ס י ע ה ש ל בני א ד ם א מ ר א ח ר מהם כבר ע ב ר ת י פ ע ם א ח ר ת ו מ צ א ת י ד ר ך ס ל ו ל ה ועכימיו ע ל ת ה ע ש ב י ם אי א פ ש ר ב ל א ש ו ם ה ס ש ו ו מ צ א ו ש ת י בורות ש ם באי דבר נ ח פ ש אולי נ מ צ א כלום. מ ה ם ממון ובא׳ ס ג ר י ם א מ ר ל ה ם ה ל א א מ ר ת י ל כ ם ל א מ ר כי א ס נחסש נמצא ש ם כלום נ ח פ ש עוד בעבור הלםטים אולי נמצא א ו ת ם ה ל כ ו ו מ צ א ו ם נ ח ב א י ם ואמרו ל ה ם מ ה ט ב כ ן ל ב א ן ב א מ ל א ך ה מ ו ת ו ח ט ף א ת דבריהם ואמרו והוליכום ל ב י ת ה מ ל ך ואמרו עונותינו אדוני הביאונו ל כ א ן ת ס ס ו ם המלך מצאנו אלו הלסטים וכבר הרגו א נ ש י ם ה ר ב ה א מ ר ל ה ם ה מ ל ך ה י א ך ע ש י ת ם ס פ ר ו ל ו כ ל ה מ ע ש ה מיד צוד .ה מ ל ך ל א ס ר ם בזיקים ב כ ל יום ואין נ ו ת נ י ם ל ה ם ש ו ם ד ב ר ואסרום ונגרום מ א ד מ א כ ל א ל א ל ה ם צר ומימ ל ח ץ ו ע ש ו ל ה ם כן ע ד ש מ ת ו ב מ י ת ה מ ש ו נ ה .ולכן יזהר א ד ם ש ל א י ש פ ו ך נ פ ש ד ם נקי ו א ם ה ו א הורג נ פ ש מיד ה ק ד ו ש ב־ח מוסרו להגשה מלאכי חבלח ע ל ש ל א קיים ח מ ש ח ח ו מ ש י ת ו ר ה ח א ח ד מ כ ה ו ו ה ש נ י מ ו נ ה כ ד ר ך שמכין ומונין ב ב י ת ד י ן .ה ש ל י ש י מ ו צ י א א ו ר מ נ ו פ ו ו ש ו ר פ ו .הד׳ מוציא ו מ ב י א הצבי א ב נ י ם ק ט נ י ם ואומר 145 ־ - לו ד ק ד ק א ל ו ב ש נ י ך ש כ ל מה ש ג ז ל ת ב ש נ י ך א כ ל ת .והה' מ ב י א ואומר ל ה ם מפני מה ל א ה ד ר כ ת ם א ת אביו ואמו ומעמידם ב פ נ י ו ב נ כ ם ב ד ר ך יימרה וטובה ו ל א ל מ ד ת ם א ו ת ו ת ו ר ה ו מ צ ו ת כדי ש י פ ר י ש ע צ מ ו מן ה ע ב י ר ו ת מיד נ ו ת נ י ם ל ה ם ר ש ו ת ] ל ה כ ו ת ? [ א ב י ו ואמו ו א ו ת ו הרוג י ש מ ח ש נ א ׳ י ש מ ח צדיק כי הזה נ ק ם ע ל כן צוד .ל א ת ר צ ח . י( מ ע ש ה ב א ד ם א ח ד ש ח י ו לו ג׳ ב נ ו ת אחת עצלה ואהת ג נ ב ת ה ו א ח ת ה מ ס פ ר ת ל ש ו ן הרע והזקינו ב ב י ת ו ו ל א היד .א ד ם ר ו צ ח א ו ת ן מ פ נ י דבתץ רעה .פ ע ם א ח ת ב א אוהבו ל ה ת א ר ח ב ב י ת ו וראה בנותיו שהזקינו בביתו ואמר לו י ש לי ג׳ בנים ו א ם ייטב בעיניך ת ת נ ן לי ל ב נ י ל נ ש י ם אמר ל ו ב נ ו ת י אינן ראויות ל ב נ י ך אייל מ פ נ י א י ל מפני ש י ש בהן מה כ ך וכך לעצלה דופי וגנאי אמר לו איזה גנאי א מ ר לו אמר לו אעפ״כ ת ת נ ן לבני׳ מיד השיאן לבניו. הושיבה ע ל המטה מה ע ש ה והעמיד ל פ נ י ה עבדים ו ש פ ת ו ת ואמר להם א ל תניהו ל ע ש ו ת לה כלום. ו ל ג נ ב ת ה הפקיד ל ה כ ל הממון ואמר ל ה כ ל מה ש ת ע ש י יהיה עימוי. ו ל מ ם פ ר ת ל ש ו ן ה ר ע היה מ ש כ י ם המיה ב כ ל יום ויום ו ד ו ר ש ב ש ל ו מ ה ו נ י ש ק ה ו ה ו ש י ב ה א צ ל ו ואומר בתי כה טיבך א ם תרצי ל ב ק ש כ ל ו ם מ ב ע ל ך ואומר ל ו ו י ע ש ה ה פ צ ך ו ל א היתר, אביהן לבקרן מדברת לו היאך ע ו מ ד ת ע ם בעליהן ואייל בתי היאך א ת עם ב ע ל ך ת א מ ר י לי כ ל ו ם לימים באו הלך ונכנס א צ ל העצלה א מ ר ה לו ת ב א ע ל י ך ברבה א ב י ש נ ת ת נ י ל א י ש הזה ש ע ו ש ה לי כמה ט ו ב ו ת ש ה ע מ י ד ל פ נ י ע ב ד י ם ו ש ס ח ו ת שאין מניחין לי ל ע ש ו ת כלום והוא נ ת ן ש ב ח לה׳ • י צ א משם ונכנס אצל הגנבתה א מ ר ה לו ט ו ב ה כמו ש א מ ר ה מ ש ם ונכנס א צ ל אהרת ואמר ל ח ב ת י היאך א ת עם ב ע ל ך ׳ ה ר א ש ו נ ה והוא נ ת ן ש כ ח לד,׳ .י צ א ש מ ס פ ר ת ל ש ו ן הרע כיון ש ר א ת ה א ת א ב י ה ה ת ח י ל ה ל ב כ ו ת ו א מ ר ה לו א ב א מ נ ה ג ו ש ל ע ו ל ם ל ת ת א ד ם ב ת ו ל א ד ם א ה ד ו א ת ה נתתיני ל ש נ י בני א ד ם ל א ב ולבן ו א ם אין א ת ה מאמין לי ה ס ת ר בחדר ו ת ר א ה ה א מ ת מיד ה כ נ י ס ת ו בהדר ב א חמיה ל ש א ו ל ב ש ל ו מ ה כ מ נ ה ג ו א מ ר ח א ל חמיה הזור ל ך ו א ל ת י ג ע בי ו א ל ת ב י ש נ י אמר ל ה וכי ב א ת י א ל י ך ב ש ו ם מעשר ,ר ע ח ס ו ש ל ו ם ש ל א ע ל ה ע ל ל ב י כיון ש ר א ה ו א ב י ה י צ א מן החדר ע מ ד עליו והרגו ואהר באו עליו א ג ש י ביתו והרגוהו והיא היתד ,צ ו ע ק ת ו ב ו כ ה עמדו ע ל י ה והרגוה מ כ א ן א נ ו למדין לומר ל ש ו ן ה ר ע ה ו ר ג ת ש ל ש ה האומרו ו ה מ ק ב ל ו ומי ש נ א מ ר עליו ואמרו ר ב ו ת י נ ו ז׳׳ל אין 10 — — 146 ד ב ר ק ש ה בעולם יא( מ ע ש ה צרויה לקינסלי מלשון הרע ל כ ך צונו ל א ת ע נ ה ברעך ש ה י ה בימי דוד מ ל ך י ש ר א ל מדינתא דעמלק להלחם שהלך עליה וכו׳. יואב בן ל ל כ ד ה וסגרו ה ע ט ל ק י ם א ת ד ל ת ו ת המדינה ל פ נ י ה ם והיו ש ם בני י ש ר א ל ש ש ה חדשים מקיפין א ת ההומה והיו מגבורי י ש ר א ל עם יואב בן צרויה י״ב א ל ם י ם הלוצי צ ב א ל א ה ד ש ש ה ח ד ש י ם נ ת ק ב צ ו כ ל הגמורים ועמדו ואמרו סד ,א ה ד א ל יואב ל א נוכל ל ס ב ו ל כזה להקיף א ת החומה הרי זה כמה זמן ש ה נ ה נ ו הכפרים ש ל נ ו נ ש י נ ו ט ס נ ו אמר ל ה ם יואב מה א ת ם רוצים ל ע ש ו ת אמרו רוצים א נ ה נ ו להזור ל ב ת י נ ו אמר ל ה ם יואב ל מ ה נהזור בפהי נ פ ש וישמעו כ ל העמים ויראה ה מ ל ך ויתקבצו עלינו וילהמו עמנו פנינו ריקם א ל א עשו קלע וקלעו אותי ב ק ל ע בתוך העיר ולקח יואב א ל ף כ ס ף והסייף ו ק ל ע ו ה ו ב ק ל ע והסייף והכסף ע מ ו .אמר ל ה ם יואב המתינו לי ארבעים יום ואם ת ר א ו הדם י ו צ א מ ת ה ת ד ל ת ו ת המדינה דעו ש א נ י הי ואם הצר של ל א ו דעו כי אני מ ת ולכו ל ב ת י כ ם ו נ פ ל יואב בתוך א ל מ נ ה א ה ת ב ת ו ך המדינה והיתד! ל ה ב ת א ה ת נ ש ו א ה והנערה ה ז א ת י צ א ה ל ה צ ר ו מ צ א ה א ת יואב מ ו ש ל ך ב ת ו ך ההצר ו נ כ נ ס ה ל ק ר ו א ל א מ ה ו ל ב ע ל ה ויצאו ש ל ש ת ן והכניסוהו ל ב י ת ורחצוהו במים חמים וסכוהו בשמן ו ת ש ב רוהו עמלקי אנכי והייתי בגדוד ש ל י ש ר א ל מלך אליו י ש ר א ל והמלך גזר עלי וישאלוהו מי א ת ה ויאמר ל ה ם ו ת ס ש ו נ י והביאוני ל פ נ י ימיקלעוני ויקלעוני כמדינה ה ז א ת . ולכן מ ב ק ש אנכי מכס ש ת ח י ו נ י ולקח יואב ע ש ר ה כ ס ף ונתן ל א ב י הנערה ואמר ל ך ו ע ש ה מהם כ ל מה ש ת ר צ ח ו י ש ב יואב ע מ ה ס ע ש ר ה ימים ו ב ק ש ל ל כ ת במדינה אמרו לו ל א ת ל ך בזה ה מ ל ב ו ש מיד נ ת נ ו לו ל ב ו ש אחר ו ח ל ב י ש ו אותו מ ש ל ח ם ויצא לחוץ ב ת ו ך המדינה והיה ב א ו ת ו המדינה מ א ה וארבעים שוקיס וכל ש ו ק ו ש ו ק גדול מהב׳ מוצאה ומובאה מהמדינה והלך א צ ל נ פ ח א ה ד ואמר ל ו ע ש ה לי סייף א ח ד כמו זה ש ה ו א ש ב ו ר כידי כ ש ר א ה ה נ פ ה הסייף נזדעזע ואמר ל ו יואב ל מ ה נ ז ד ע ז ע ת אמר לו ל א ראיתי כמו זה מימי אמר לו ע ש ה אותו לי ואני א ת ן א ת ש כ ר ך .ע ש ה א ו ת ו לו ו ת פ ש יואב א ת החרב ו נ ע נ ע ו נ ש ב ר וכן ע ש ה פ ע ם ש נ י ה ו פ ע ם ש ל י ש י ת נ ע נ ע ה ח ר ב פעמים ו ל א נ ש ב ר אמר לו יואב ל מ י נ א ה ל ה ר ו ג עם זה ההרב אמר ה נ פ ה ל י ו א ב ש ד צ ב א מ ל ך י ש ר א ל א מ ר לו נימא אני יואב אמר לו דאה מה י ש אחריך החזיר ה נ פ ח ר א ש ו — 147 - ו ה כ ה ו יואב ב ב ט נ ו אמר לו יואב מה י ש ב ל ב ך אמר ל ו כמו ש ל ג י ש ב ב ט נ י דהסו יואב ו ה ש ל י כ ו הציו ל כ א ן והציו לכאן ויצא ל ח ו ץ ו נ כ נ ס ברחוב המדינה ג מ ר י מלחמה ו מ צ א ש ם כמו ה מ ש מ א ו ת א י ש שכירים מחם א י ש ו י ש ב חרבו ל ת ע ר ח ׳ והרגם ל א נ ש א ר ו י ש ב ל ב י ת שחיח שוכן ש ם ו נ ש מ ע קול נ ^ ד י נ ח מן חחרוגים והיו מי חרג אומרים א ת אלו דשידי .ושאלו אנשי אמרו ל א חרגם חבית אלא אשמדאי ליואב כלום מלכא א ת ח יודע מ ש מ ו ע ת זו א מ ר ל ח ם ל א ו חוציא כ ס ף ונתן ל ח ם ועמד ע ש ר ח ימים ואחר כ ך י צ א ל ש ע ר וחרבו ׳ ש ל ו פ ח בידו וחרג א ל ף ו ח מ ש מ א ו ת א י ש ו ת ד ב ק יידו ע ל חחרב ונצר ידו ע ל זרועו וחזר ל א ו ת ו ח ב י ת ו מ צ א ש ם א ת ׳הנערה ואמר ל ח ע ש י לי מ ע ט מים חמין וקבלי א ת חחרב כ ש ר א ת ה הנערה כן צעקה ואמרח עמנו א ת אנשינו מידי ת א כ ל ו ת ש ת ח ותחרוג אז ת ק ע יואב חחרב בבטנד ,ו ת ר פ א ידו וחזר ל ש ו ק ו ש מ ע כרוז ש ח י ח מכריז ואומר כ ל מי ש י ש אורח ב ב י ת ו יביאחו ל מ ל ך פ ג ע בו יואב והרגו ובן היה ע ו ש ה ל כ ל מי שהיה מ ו צ א ע ד ש ה ר ג מהר ש נ י א ל פ י ם ואהר כ ך בא ל ש ע ר י העיר והיה הדם והכה ש ם כ ל מ ת ג ל ג ל ויוצא מ מ ע ר י הנמצא ו פ ת ח שערי המדינה המדינה וקודם לזה היו י ש ר א ל בוכים ע ל יואב' והיו רוצים לחזור ל ב ת י ה ם ו כ ש ר א ו א ת הדם יוצא משערי המדינה ש מ ח ו כ ל ם אמרו בפח אחד שמע י ש ר א ל ח׳ א ל ח י נ ו ה׳ א ח ד ו כ ש פ ת ח יואב בן צרויה א ת שערי המדינה ע ל ה ל ג ג ה מ ג ד ל כדי שיראו א ו ת ו בני י ש ר א ל שחיו חוץ למדינה והרים קולו ואמר כי ל א יטוש ה׳ א ת עמו בעבור ש מ ו ה ג ד ו ל ו א ת ם מח ת ע ש ו שגרו ל מ ל ך רר5כנסו כ ל כ ם ל מ ד י נ ה ו ל ב ש ו כ ל י זין ו ש ל פ ו חרביכס ההדר יואב א ת ר א ש ו וראה ע ל רגלו ה י מ נ י ת פסוקים כ ת ו ב י ם יענך ה׳ ביום צרה וכו׳ ע ד ה׳ הושיעה ה מ ל ך יעננו ביום קראנו ואמר דוד ל י ו א ב מה ע ש י ת ה ר ג ת כ ל העמלקים ש ב מ ד י נ ה כ ל ה כמו ש כ ת ו ב ת מ ה ה א ת זכר ע מ ל ק א מ ר לו יואב כך עשיתי ל א נ ש ת י י ר מהם א ל א ה מ ל ך ל ב ד ו ו ה ל ך •יואב והביא א ת ה מ ל ך ל פ נ י ד ו ד והרגו דוד בידו ולקח יואב א ת כ ת ר ו ו נ ת נ ו ב ר א ש ה מ ל ך דוד ו ה כ ת ר ההוא היה מזהב טהור והיה בו אבן יקרה ד כ ת י ב אבץ יקרה מ׳. והוציא א ת כ ל הרכוש וכל הטף וכלי כ ס ף וכלי זהב ו ש ל ל ו ובזזו כ ל א ש ר במדינה ושרפו כ ל בית ע׳׳א בשמחתם שלחם כ ד כ ת י ב כי והושיעם ויצאו את מזבחותיו בשמהה גדולה ת ת ו צ ו ן ושמה ה' ושרפו () כל חעירות — - 148 שבאדום ו ל א היתד ,ל ה ם ת ק ו מ ה כמו ש כ ת ו ב ויהי אדום עלבדים ל ד ו ד ובאו י ש ר א ל ל י ר ו ש ל י ם ל ח י ע ו ל ם הם ו ה מ ל ך דוד סביבותיהם בשמחה גדולה ומהללים ומשבהים ו נ פ ל ס ה ד ורעדה ע ל כ ל העטים א ש ר ו א י מ ת ו ימל דוד •מנתן לו ה׳ דרכיו מ ש כ י ל והי עטן^ כן יהי ה' אלהינו יב( מ ע ש ה ברבי •ממעון ה ג ד ו ל ד כ ת י ב ויהי ד ו ד ב כ ל ע ט נ ו ועם כ ל י ש ר א ל . אשר ה י ו ש ב ת ע ל יד הנהר רינום׳ ולו היו מגנצ״א י ש ב בעיר ש ל ש ה גליוגי ראי תלוים ב ת י ך ביתו ,אימר בהם ר א ה א ת כ ל אימר היה ו א ש ר ע ת י ד ל ה י ו ת . ואחרי מותו י צ א כעין נ ו ב ע מ מ ר א ש ו ת י ק ב ר ו . ר' ש מ ע ו ן הזה היה א י ש גדול מאד׳ ויהי לו בן קטן ושמו א ל ח נ ן . ויהי היום ו ש ב ת היה ׳ והנכריה ב א ה להםק א ת התנור כמשפטה ב כ ל ש ב ת ו ש ב ת ותרא כי אין ר׳ שמעון ואימתו בבית ,כי כ ב ר ה ל כ ו ל ב י ת ה׳ ל ה ת פ ל ל ,ורק האמה' ל ב ד ה ותצא עמו. ו ת ש א א ת הנער בזרועותיה ממארה האמה את הנער׳ ראתה א ת אשר הנכריה ע ו ש ה ,א ך ל א ע ל ה ע ל ל ב ה ל ה ש ו ב כי רעה ב ל ב הנכריה, ו ת א מ ר איך מ ש ח ק ת היא א ת הקטן ומהר ת ש ו ב ותימיב א ו ת ו הבית. אולם ל א ימבה הבוגדה כי א ם ותכניסהו בברית החדשה ׳ נשאה א ת ה נ ע ר מזח ו ח ל א ה ו ת ת ב ר ך ב ל ב ה כי קרבן טוב ה ב י א ה לרצון ל פ נ י א ל ה י ח כ מ ח ש ב ת כל הנוצרים בימים ה ה ם .ו ב ש ו ב ר׳ ש מ ע ו ן ו א ש ת ו מ ב י ת ה׳ ל א מצאו גם א ת האמה בבית׳ כי ר א ת ה הנכריה ב ו ש ש ת ל ש ו ב א ת הנער א ב ל לא מצאה אותה עוד. ותצא לבקשה ולרדוף אחריה ׳ ו ת ש ב א ל ב י ת ר׳ שמעון ביפהי נ פ ש ו ת ז ע ק ו ת י ל י ל ע ד ל מ א ד .ויאמר ל ה ר ׳ ש מ ע ו ן :מה ה י ל ל ה ה ז א ת ? הגידי מה היה! ותען ה א מ ה :אדוני רבי! ה ת נ ו ר ביום ה ש ב ת ב א ה הנכריה המסקת את ו ת ג נ ו ב א ת ב נ ך ו ת נ ס ו ל א ידעתי א נ ה נ ח ב א ה ל ה ס ת ת ר ע צ ו .וימהר ר׳ ש מ ע ו ן ו י צ א הוא ו א ש ת ו והאמה לבקש ולדרוש׳ א ך ל ש ו א כי ל א נ מ צ א הנער ו א י נ נ ו .אז נ ת נ ו ה א ב ו ת קולמ בבכי ו מ ס פ ד מר ויצעקו ויזעקו אהד׳ כן צם ר׳ שמעון ל ע נ ו ת מאד. מכאב לבם נורא נ פ ש ו יומם ו ל י ל ה ויתפלל לה׳ ל ה ש י ב לו א ת בנו׳ א ך ת פ ל ת ו ש ב ה ריקם׳ כי מאן ה׳ ל ג ל ו ת ל ו א ת מקום הנער ב א ש ר הוא ש ם . והנער הובא א ל הגלחים ויגדלוהו וילמדוהו ויהי ל מ ל מ ד ג ד ו ל כי ל ב ו ר ח ב כ ל ב אביו ר׳ ש ט ע ו ן .וילך הנער ויעלה מ ב י ת מ ד ר ש החכמה ח א ח ד א ל השני וכה ע ל ה ל מ ע ל ה ל מ ע ל ה ע ד כי ג ד ל ה — — 149 ח כ מ ת ו מ א ד ויבא לרומא .ש ם הוסיף ל ל מ ו ד ל ש ו נ ו ת ר ב ו ת ו י ע ש ל ו ויגדל מיום א ל יום שם ש מ ו י צ א ב כ ל הארץ ה ל ו ך ו ג ד ו ל ע ד כי נ ש א ו כ ל ם אמרו כ ב ו ר לו לקארדינאל. בפיהם ע ד וינשאוהו מ א ד ׳ בלמודיו בימיו ו ב כ ה נ ת ו . בעת ההיא מ ת האפיפיור .ו ל א נ מ צ א ק א ר ר י נ א ל ח כ ם ו מ ל מ ד כ ה ק א ר ד י נ א ל ה ח ד ש הזה ל מ ל א א ת מקום האפיפיור ה מ ת .ויבחרו בו ויושיבוהו ע ל כס ה א פ י פ י ו ר י ם . האפיפיור ה ח ד ש הזה ירע היטב ייצא ואביו ר׳ ש מ ע ו ן הגדול במגנצ״א. מכבר כי ממעי יהודה הוא ורק ש ב ע כ ל טוב ו ח ש ו ב ג ד ו ל בין הגרם' ,ל א נ ת נ ו ל ב ו לעזוב א ת כ ל הכבוד הזה ו ל ש ו ב א ל אביו א ל עמו ו א ל א ל ה י ו .ו ע ת ה כ א ש ר ה ת נ ש א ל כ ל ה נ ו צ ר י ם לראש דתן אל לבו נ כ ס ף נ כ ס ף ל ר א ו ת א ו /פ נ י אביו להביאהו אליו רומא ב ע ר מ ה .ו י כ ת ו ב כ פ ר א ל ההגמון אשיר במננצייא׳ כי כ ל ה ה ג מ ו נ י ם סרים ל מ ש מ ע ת ו ,ויצרתו אימר ל א יתן א ת היהודים לשמור א ת ש ב ת ק ד ש ם . ו ל א ימולו מ מ ר ע ר ל ת בניהם ׳ ו ה נ ש י ם ל א ת ט ב ו ל נ ה במים להטהר והאפיפיור ראה ע ל מטמאת נדתן. כ כ ה ל א מ ר :א ם כ ז א ת ישמעו היהודים ו ת פ ו ל עליהם א י מ ת ח ו פ ח ר , אז ימהרו לימלוה אלי נדוליהם מקרבם ל ה ת ה נ ן א ל י ל ב ט ל מעליהם גזרתי ה ק ש ח ,ואין ס פ ק כי א ת אבי ישלחו ב ר א ש ש ל ו ח י ה ם .כן ח ש ב מ ר א ש וכן היתד, קרא ההגמון הדברים אחרית ה ד ב ר . אליו א ת היהודים א ש ר גזר עליהם ואין בבא ספר האפיפיור ויצום מ ט ע ם האפיפיור להשיב. וינהלו אל על כל היהודים מאד ו י ת ח נ נ ו א ל ההגמון להמיר מ ע ל י ה ם א ת הרעה הזאת׳ א ך הוא ע נ ה ו א מ ר :א ל נ א ת ע ת י ר ו עלי ת ח נ ו נ י כ ם י כי אין בידי ל ח ו ע י ל ל כ ס . ה א ל כ ם ס פ ר האפיפיור קראו בו ודעו כי קצרה ידי ואולם א ם יש א ת נ פ ש כ ם ל ב ק ש ת ח נ ה ׳ מחושיעכם׳ זאת עצתי לכם אשר, ת ע ש ו ,ש ל ח ו מ כ ם א נ ש י ם הכמים ו נ ש ו א י פ נ י ם ל ה א פ י פ י ו ר ר ו מ א . ויפילו ל פ נ י ו ת ח נ ת ם ,אולי מנתר ל כ ם ויעביר מ ע ל י כ ם א ת הגזרה ה ז א ת .אז קדמו יהודי מגנצ״א א ת פ נ י ח ׳ ב ת ש ו ב ח ת פ ל ח ו צ ד ק ח ואחרי כן בחרו לשלחם לרומא ׳ ב ש נ י רבנים ב א מ ר ם אולי ובר׳ ש מ ע ו ן הגדול י ע ש ה ה׳ נ ס לנו ל ר א ש עליהם ויטה א ת ל ב האפיפיור ע ל י נ ו ל ט ו ב ה .רק בין כה וכה מלו א ת בניהם ו ל א ע ש ו כ ד ב ר הגזרה׳ כי כן נ א ו ת ל ה ם ההגמון ל ע ש ו ת כן ב ס ת ר ו ב מ ח ש ך ע ד ש ו ב ה ש ל ו ה י ם .וישאו ה ש ל ש ה הנבהרים רגליהם ויבואו רומא. — — 150 זיתיעצו ש מ ה א ת היהודים מה ל ע ש ו ת ב ד ב ר ה ג ד ו ל והרע הזה . ש מ ע ו יהודי רומא וכאשר ויאמרו: מי האמין ל ז א ת ׳ א ת ה ש מ ו ע ה ה ז א ת כן ת מ ה ו מאד׳ מ ע ו ל ם ל א היה אפיפיור ט ו ב ליהודים כ ה א פ י פ י ו ר הזה׳ הן תמיד הוא מ ת ה ל ך א ת היהודים׳ מהם א נ ש י סודו ויועציו׳ וגם ישהקו עמו תמיד ב מ ש ה ק ה ש א ך ו ב ל ע ד ם ל א יחיה׳ ואיך נ ה פ ך ם ת א ו ם לבו ל ש נ א ה .ויאמרו עוד׳ כי ל א יאמינו מהאםיםיור יצאה הגזרה ה ז א ת ׳ כי אם החגמון ב ד א א ו ת ה אשר מלבו ל ה ר ע ליהודי מ ג נ צ ״ א .אז הראם ר׳ שמעון ה ג ד ו ל א ת ה ס פ ר א ש ר ש ל ח האפיסיור ו א ת ה ו ת ם ידו א ש ד עליו .ויראו יהודי ר ו מ א וידעו כי א מ ת הדבר ויעגו :אין זה כי א ם הרה ב כ ם א ף ה׳ ו י ס ת א ת האפיפיור לגזור ע ל י כ ם א ת הגזרה ה ז א ת , ויקראו צום וירבו ב ת פ ל ה ו צ ד ק ה גם ה ם .ופרנסי ע ן ת ר ו מ א הלכו א ל ה ק א ר ד י נ א ל ה ר ו א ה ת מ י ד פ נ י האפיפיור ו י ת ח נ נ ו אליו ב ע ד יהודי מ ג נ צ ״ א . ו י א מ ר ה ק א ר ד י נ א ל :א ת ם י ד ע ת ם כי הססר ספד האפיפיור הוא א ש ר ש ל ה ו א ל ההגמון ממגנצ׳׳א .ואני מ ה ? מה א ע ש ה ל כ ם והרעל ל א א ו כ ל ? — ו א ו ל ם הבטיח ל ה ם ל ה י ו ת בתומכי ת ח נ ת ם ולדבר ע ל י ה ם ט ו ב כמליץ יישר .ויצום להכין א ג ר ת בקשה׳ והוא יביא א ת ה ב ק ש ה ה כ ת ו ב ה ה ז א ת ל י ד ה א פ י פ י ו ר ׳ ויעשו כ ן . ויהי בהגיע ה ב ק ש ה א ל יד האפיפיור ו י ק ר א נ ה ׳ וידע מי ה מ ה ה ש ל ו ה י ם הבאים ממגנצ״א ויצו ל ה ב י א ם ל פ נ י ו . ויבא ר' ש מ ע ו ן ה ג ד ו ל ע ם ש נ י הרבנים הנלוים אליו א ל ה ק א ר ד י נ א ל ה ר א ש .והוא הודיע להאפיסיור כי באו היהודים י ל ד א ו ת א ת פניו במצותו עליהם והם מ ב ק ש י ם ולדבר עמו פ ה א ל פ ה . האפיפיור :י ב א ויען ה א ה ד ה ר א ש ב ש ל ש ה ויעמוד ל פ נ י ה ו א ל ב ד ו .ובכן ב א ר׳ ש מ ע ו ן ה ר א ש והזקן מ ש נ י ד^ניו ומראהו כ מ ל א ך ה׳ צ ב א ו ת ׳ ובהראותו א ת פ נ י האפיפיור כ ר ע ר׳ שמעון ע ל ברכיו ו י ש ת ה ו ה .והאפיפיור י ש ב אז וישחק ב מ ש ח ק ה ש א ׳ ך ע ם ק א ד ד י נ א ל א ה ד א ש ר י ש ב ל מ ו ל ו , ובראותו א ת ד ש מ ע ו ן הגדול׳ חרד מ א ד ויצוהו ל ק ו ם מ ע ל ברכיו׳ ל ש ב ת ע ל כ ס א ע ד בלותו א ת ה מ ש ח ק ׳ כי הכיר א ת אביו ב ר ג ע א ש ר נ ר א ה א ל י ו ׳ ואביו ל א הכירו .כ כ ל ו ת האפיפיור א ת ה מ ש ח ק פנה לד׳ שמעון ויאמר ל ו : תמרורים ולא נתנו מ ה .ש א ל ת ך ? ויען ר׳ ש מ ע ו ן בבכי ויגד ל ו א ת ש א ל ת ו .ויואל ל ה ת נ פ ל ש נ י ת ל פ נ י ר ג ל י ו . האפיפיור ל ע ש ו ת בן ויאמר ל ו :היטב שמעתי את ב ק ש ת ך ו ת ה נ ת ך ע ל ת ה באזני ׳ א ב ל דברי ש ט נ ה רבים באו א ל י — . — 151 ממננצ״א ע ל י כ ם ׳ א ת הגזרה ע ל כן גזרתי ע ל י כ ם ומתוך הזאת. הדברים ה א ל ה ה ח ל האפיפיור ל ה ת ו כ ח עם ר׳ שמעון ב פ ל פ ו ל גדול ו כ מ ע ט א ש ר ל א מ צ א ר׳ שמעון מ ע נ ה ל ה ש י ב ל ש ו א ל ו גדולה. בחריפות ו י ש ת ו מ ם מ א ד ל ר א ו ת רהב ל ב א י ש נכרי א ש ר ל א יאמן כי י ס פ ר .הצי היום ישבו ו י פ ל פ ל ו ע ד א ש ר א מ ר ה א פ י פ י ו ר :ידידי ל א יבושו ה נ נ י רואה כי מ ל מ ד גדול א ת ה .ואחיך א ש ר ש ל ה ו ך מ ת ק ו ת ם א ש ר ש מ ו ה ב פ י ך .והנה מדי יום ויום יבואו א ל י יהודים ל ש ח ק עמי ב מ ש ח ק ה ש א ״ ך . ו ע ת ה גם אתה ש ב נ א עמי בזה ו נ ש ח ק ם ע מ א ח ד ,ו ב ק ש ת ך ל א ת ש א ר מ ע ל .ור׳ שמעון היה אמן נ פ ל א ב מ ש ה ק הזה א ש ר ל א נ מ צ א כמוהו בכל הארץ. נ צ ח ו האפיפיור ה פ ע ם .ויתמה ר' ש מ ע ו ן מ א ד . מהאמונות ו ב כ ל זח ועוד ש ב ו וידברו ור׳ שמעון י ש מ ע מפי האפיפיור נ ד ו ל ו ת ו נ פ ל א ו ת ויחי ל פ ל א ב ע י נ י ו .ב א ח ר י ת הדברים ש נ ה ר׳ שמעון א ת ב ק ש ת ו ויבך בכי ג ד ו ל .ויאמר האפיפיור :יצאו כ ל העומדים ל פ נ י מ ע ל י ! ויצאו. אז נ פ ל ע ל צוארי ר׳ ש מ ע ו ן ויבך ויאמר ל ו :אבי ידידי .האם ל א ו ל א הבין ר׳ ש מ ע ו ן מה ירמזון דברי ה א פ י פ י ו ר ויען :אי תכירני? מזה ה ת כ ב ד ת י להכיר א ת כבודך ה ק ד ו ש ? ויוסף האפיפיור ויאמר: אבי ידידי! האם ל א א ב ד ממך ב נ ך עודנו נ ע ר ויבהל מאד ר שמעון ויען :כן ה ו א ב ר א ש י ת ימיך ? כ ד ב ר י ך .אז התודע אליו האפיפיור ויקרא :א נ י אני הוא ב נ ך הזה א ש ר ג נ ב ת ו הנכריה ביום ו א ו ל ם באיזה ח ט א השבת. שחרו, נפשי באה עליך הצרה ה ז א ת ל א ידעתי א ך ז א ת י ד ע ת י ונוכחתי כי מחי י צ א ח ד ב ר .ועתר .ב צ א ת לראות פניך ולגלות אזנך כי ג מ ־ ת י ב ל ב י לעזוב א ת א מ ו נ ת י ח ח ד ש ה ו ל ש ו ב א ל א ל ה י אבותי ,ע ל כן בעומד ,גזרתי א ת הגזרה. בידעי מ ר א ש ׳ כי א ו ת ך ישלחו היהודים לבקש מלפני ל ה ע ב י ר א ת ר ו ע הגזרה׳ ו ע ת ה הנני מ ב ט ל א ו ת ה ו ש ל ו ם יהיה ל כ ם . ו א ו ל ם אבי ה ל א ת ג י ד לי ׳ היש ת ק ו ה ל א ח ר י ת י ותהי לי כפרה ל ס נ י ה א ל ה י ם ? ויעןר׳ ש מ ע ו ן :בני יקירי! הסר ה ד א ג ה ה ז א ת מ ל ב ך כי א נ ו ס היית ,ובעודך נ ע ר ג נ ב ת מ א ב ו ת י ך ו מ א מ ו נ ת ך .א ב ל א ב י ! הוסיף הבן ו י ש א ל :א ב ל מכבר י ד ע ת י מימים רבים כי יהודי נ ו ל ד ת י ו ב כ ל זה ה ש ת ק ע ת י בגוים ע ר ה י ו ם , והטוב הרב יאשר י היה לי עצרני מ ל ש ו ב א ל א ל ה י א מ ת ׳ ה י א כ ה א ל ה י ם ס ל ו ח ל י ? ו ר ע ן ר׳ שמעון: אין ד ב ר עומד ב פ נ י ה ת ש ו ב ה ומודד ,ועוזב י ר ח ם [ .דעתה. א מ ר הבן :ע ת ה ש ו ב א ל ב י ת ך ב ש ל ו ם ב ש ם א ל ח י י ש ר א ל ו ח ש ב 152 —. - א ת הספרים א ש ר א ת ן ע ל ידך לההגמון ׳ וירף מ כ ם .רק א י ש א ל ידע מ כ ל הדברים א ש ר ד ב ר נ ו ,ובעוד ימים ל א כבירים א ב א א ל י ך ל מ ג נ צ ״ א .א ב ל ב ט ר ם א ע ז ו ב א ת מקומי ו א ת מ ש מ ר ת י א ע ש ה ד ב ר לזכרון ו א ו ת י ר נ ו אהרי ל ט ו ב ל י ה ו ד י ם . ר׳ ש מ ע ו ן האפיפיור ש ב א ל רעיו ו א ל יהודי רומא ויראם כי ב ט ל ה הנזרה וישמהו מ א ד .אחרי כן את ספר ש ב א ל עירו וימסור א ת ה ס פ ר לההגמון ותהי שמחד ,וששון ליהודים ב כ ל העיר. ו א ל א ש ת ו ג ל ה סודו כי בנם ה נ א ב ד הוא האפיפיור׳ ו ב ש מ ע ה כ ז א ת עוררה י ל ל ה גדולה ותמאן להתנחם. א ב ל ר׳ שמעון אמר ל ה ; השקטי ו א ל ת צ ט ע ר י .כי עוד מ ע ט .ו ה י ה ב נ נ ו זה ב ת ו ך ב י ת נ ו — . והאפיפיור הבר ס פ ר דובר סרה ע ל ה א מ ו נ ה ויניההו ל מ ש מ ר ת ׳ ד ק ם מצוד ,ע ל כ ל האפיפיורים אחריו ל ק ר א ת ב ו . ואהר כן א ס ף בידו הון רב ! ; מ ל ט ב ס ת ר ויבא א ל מגנצ״א ו י ש ב א ל א ל ה י י ש ר א ל .באמת ובתמים ויהי ל א י ש יהודי ה ש ו ב מאוד בעיני כ ל ה ע ם . וברומא ל א י ד ע א י ש א נ ה ב א ומה היה ל ו . ע ל ח מ ע ש ח חזר, ר״ד ,ויאמר בו: הקוראים חבר ר' שמעון ה ג ד ו ל יוצר ליום ש נ י א ל חנן נ ח ל ת ו בניעם ל ה ש פ ר . של ולכן א ל יאמינו כי דברי הספור הזה המד ,ש ו א ו ת פ ל ׳ א ב ל חם א מ ת י ם ונכוחים ואין שקר ב ם . ואולם רבימ אומרים כי ב מ ש ח ק השא׳׳ך הכיר בו ר׳ •ממעון כי • מזרע היהודים ה ו א . בנו׳ ו נ ם רבים אומרים כי א מ נ ם הכיר א ש ר הוא , יען ש ה ק האפיפיור כ א ש ר למדד״ אביו בעודנו נער ב ח ח ל ו ללמוד א ת המשהק הזה. ה׳ י ס ל ח ל נ ו לעונינו ב ז כ ו ת ר' ש מ ע ו ן הגדול אמן פ ל ה : יג( מ ע ש ה ברבי ראובן ש ה י ה הכם והסיר וישר עוסק ב ת ו ר ה כ ל ימיו ביום ו ב ל י ל ה ו כ ל הגזירות שהיו ב א ו ת ע ל א ו ת ו הדור היה ע ו מ ד ו מ ת פ ל ל ל פ נ י הקב״ה ו מ ב ט ל ם ב ת פ ל ת ו ו ל א היה לו כי א ס בן א ה ד והגיע קצו ש ל ז ה הבן ל ה ס ט ר מן העולם ב א מ ל א ד ה מ ו ת ל פ נ י ר־ ראובן אביו א״ל ואמר דבר א ה ד יש לי לומר ל ך אייל א מ ו ר ה ג י ע קץ ש ל בנך ל ה ס ט ר מן ה ע ו ל ם א׳׳ל א ם כ ך הוא גזר הקכ״ה גזרה זו אין א נ ו יכולים ל ב ט ל ה א ל א ב ב ק ש ה מ מ ך ש ת ת ן לי זמן ש ל ש י ם יום ואקח לו אשד ,ו א ע ש ה לו ח ו ס ת ו ואח״כ ע ש ה ש ל י ה ו ת ו ש ל מקום אייל ה מ ל א ך הדי הוא בידך כטוב בעיניך ע ש ה ו ה ל ך ה מ ל א ך למקומו ור׳ ראובן ה ל ך ל ב י ת ו ו ל א הגיד הדבר ל ש ו ם 153 - - א ד ם ו נ ש א אשר ,ו נ ת ן ביד ב נ ו עלי הדס ו כ ש ה ל ך לזמן העיר וא״ל ל ך זמן כ ל בני פ ג ע בו אליהו ז״ל וא״ל היכן ת ל ך אייל א ב י ש ל ח נ י לזמן כ ל בני עירי א״ל יש לי דבר א ה ד לומר ל ך א״ל ומה הוא אייל בני הגיע ק צ ך ל מ ו ת א״ל א מ כ ך גזר הקב״ה אין מי יכול ל ע כ ב איני ג ד ו ל מ א ב ר ח ם יצחק ויעקב אייל בני אומר ל ך ד ב ר א ח ד כשתזמיץ בני העיר אלא ו ת ש ב ב ס ע ו ד ח עם חזקנים יהיו עיניך ב ד ל ת והאדם ש ב א כעני א ל תטעום כלום ו ר א ש ו פ ר ו ע ובגדיו םרועימ ש ע ר ר א ש ו מקולקלים ד ע כי הוא מ ל א ך ה מ ו ת ועמוד ע ל ו ת פ ו ל ע ל רגליו ו ה ש ת ח ו ה והכניסהו ש י א כ ל ע מ ך ו ה ש ט ר רגליך ל ך ש ל א ת נ י ה ח ו א ל א ת פ ו ש בו בחזקה ש י א כ ל ו י ש ת ה ו א ם ל א ירצה ל י ש ב בסעודה קחהו ב ח ו פ ת ך והאכילהו והשקהו ה ל ך אליחו זיל ל ד ר כ ו וגם הבן ה ל ך ל ב י ת ו ו ל א הגיד באו הזקנים ולא לארוסתו לא לאביו ולא לאמו וישבו ב ש ל ח ן וישב גם חחתץ עמהם והיו עיניו מ ס ת כ ל י ם ב ד ל ת ומן הצער והדאגה ל א א כ ל ו ל א ש ת ה וכשהיו העם אוכלים ושותים בא מ ל א ך ה מ ו ת ונדמה לו כעני ו ר א ש ו פ ר ו ע ובגדיו פרועים ו ש ע ר ו ת י ו מקולקלים כיון ש ר א ה ו החתן עמדי מן ה ש ל ח ן ו נ פ ל ל פ נ י רגליו ו ת פ ש ו בהזקה ואייל אדוני ה כ נ ס אייל איני נ כ נ ס אייל ה כ נ ס ו ש ב עם הזקנים ת פ ש ו בהזקה וחושיבו בין הזקנים ב ה ו פ ת ו בהביאו ל פ נ י ו כ ל מיני מ ע ד נ י ם ונראה לו כמו ש א ו כ ל ו ש ו ת ה כ ש א כ ל ו ש ת ה אייל בני כ ש ה י י ת בונה ב י ת ך ה ת ב ן שלו מהיכן ל ק ח ת אייל מ ב ע ל הגורן א׳יל בני ב ע ל הגורן מ ב ק ש א ת ת ב נ ו אייל ל ק ח ת ב ן אחר ונתן לו א״ל אינו רוצח כי א ם ת ב נ ו א״ל א ם כן אנו נ ו ת צ י ם א ת הבית ומפרידים א ת הטיט ומוציאין א ת התבן ונתן לו אייל בני אין ב ע ל התבן א ל א הקב״ה והתבן אינו א ל א נ פ ש ו הוא ש ל ח נ י ל י ט ו ל א״ל א ם כן הוא את נפשך תן לי ר ש ו ת ש א צ א ואני היא מ ל א ך ה מ ו ת ואראה א ת אבי ו א ת אמי ו א ת א ר ו ס ת י אייל ל ך ה ל ך ל א ב י ו ולאמו מיד עמד ר׳ ראובן אביו ו נ ת ע ט ף והיה מ ת פ ל ל ו ב ק ש רחמים ע ל בנו והיה הבן ב ו כ ה כ נ ג ד ו ומחבקו ומנשקו ויצא ואמר ל מ ל א ך ה מ ו ת ת ן לי ר ש ו ת אסייסך מ א ד ע ד ש א כ נ ס ל ח ו פ ת י ו א נ ש ק ל א ר ו ס ת י א מ ר לו ל ך ה ל ך א צ ל א ש ת ו ו נ ש ק ה ואייל תהי יודע ש ב א מ ל א ך חמות ל י ט ו ל א ת נ פ ש י אמרה לו ומה א מ ר ת לו א״ל ל א א מ ר ת י לו כלום אמרה לו ע מ ו ד כאן ואני א ל ך ל ד ב ר עמו י צ א ת ואייל אדוני א ת ה ב א ת ל ק ה ת א ת נ פ ש ב ע ל י אייל חין אמרח ל ו כך כ ת י ב ב ת ו ר ח כי יקח א י ש א ש ה — 154 — ח ד ש ה נקי יחיה ל ב י ת ו ש נ ח א ח ת ושמח א ת א ש ת ו אשר לקח א״ל ה מ ת נ י א ל ך להקב׳׳ה אולי י ע ש ה ל מ ע ן ש מ ו וירחם עליו ע ל ה ל ר ק י ע ו מ צ א ש ם מיכאל וגבריאל ומלאכי ה ש ר ת עומדים ו מ ב ק ש י ם עליו רהמימ ואומדים דבש״ע כ ל גזרות ק ש ו ת ה ב א ו ת ל ע ו ל ם רבי ומתפלל ואתה מבטל אותמ בעבורו ועכשיו כ ל נ ו מ ב ק ש י ם עליו רהמים ואין א ת ה ש ו מ ע ל נ ו ע ש ה נא למען ראובן עומד ל פ נ י ך ש מ ך הגדול ו ת ר ה ם עליו ו מ ל א ך ה מ ו ת ב א ו כ ך א מ ר ה לי א ש ת ו מיד נ ת מ ל א הקב״ה ואמר ל פ נ י הקב״ה כך רהמים ו נ ה פ ך גזר דינו לחיים והוסיף לו הקב״ה ע ל ש נ ו ת י ו ש ב ע י ם ש נ ה כ נ ג ד ש ב ע ה ימי ה ח ו פ ה לקיים מה ש נ א מ ר ויושיעם. רצון יראיו י ע ש ה ואת שועתם ישמע לקוטי מדרשים א( ר ב י יהודה ור׳ נחמיה חולקין .ר׳ יהודה אומר ל ש ש ת ימים נברא העולם שכתיב במעשה כ ל יום ויום ויהי כ ן . הכי ש י ט ת ו הראשון נ ב ר א כל העולם. ש ל ר׳ י ה ו ד ה .ור׳ נחמיה אומר ביום א״ל ר' יהודה א״כ מהו ד כ ת י ב ב מ ע ש ה כ ל יום ויום ]ויהי כ ן [ .א״ד ב ר כ י ה כ ש י ט ת ו ש ל ר׳ נהמיה ויאמר א ל ה י ם ת ו צ א הארץ אין נכון ת ו צ א א ל א בדבר שיהיה מוכן מ ב ר א ש י ת ש נ א ׳ ב ר א ש י ת . מעשה ש ש א ל ה מ ט ר ו נ י ת א א ח ת א ת ר׳ יוסי בן ה ל ס ת א ל כ מ ה ימים ב ר א הקב״ה א ת עולמו > אמר ל ה מיום הראימוץ ,אמרה לו מנין א ת ה מ ל מ ד נ י ׳ א״ל ע ש י ת מימיך א ת )משקה( א ר י ס ת ו ן ׳ א״ל הן׳ וכמה מ י ם ו ן ) פ י ' מינין( היו לך ,א מ ר ה ל ו כ ך וכך׳ אייל וכולם ב ב ת א ה ת נ ת ת ל פ נ י ה ם ׳ א^ל ל א ו א ל א ב ש ל ת י כ ל ה ת ב ש י ל י ן כ א ה ת א ב ל לא ה כ נ ס ת י ל ם נ י ח ם א ל א םיםון מ י ס ו ן .וכולם ממקרא א ח -ש נ א ׳ כי יוצר ה כ ל ה ו א . )מדרש ילמדנו ב״י ס׳ ב ר א ש י ת ועיין ילקוט ש מ ע ו נ י ם׳ ב ר א ש י ת ^ ו ף סי׳ ו׳ כ ש ם מ ד ר ש ת נ ה ו מ א ( . אמרו ב 6ד ר ש ר׳ ת נ ח ו מ א חלוקים רבי יהודה ורבי נחמיה ב ב ר י א ת ח ע ו ל ס ר׳ יחודח אומר ב ש ש ח ימים נ ב ר א ח ע ו ל ם שחרי מעשר, כ ל יום ויום כ ת ו ב ביומו ונאמר ו י ח י כ ן .ר׳ נחמיר ,אומר ביום ראשון נ ב ר א ה כ ל כ ד א י ת א ה ת ם .וצריך א ת ח ל ד ע ת מ ח ל ו ק ת א ל ו החכמים כי ד ע ת ר׳ יחודח כי כ ל כח וכח נ ב ר א ביומו. ו ד ע ת רבי נחמיה כי כ ל ם נ ב ר א ו ביום ר א ש ו ן מקובצים) .פירוש פ ל ו נ י א ל מ ו נ י ב״י לפי׳ הומב״ן ע ל ה ת ו ר ח ( . ב( י ק ו ו חמים ב ש ע ח ש א מ ר חקב״ח יקוו חמים ו ת ר א ה היבשה היו מסבביץ זח בזח העול! ו ל א חיו מ ש ג י ח ין ב ק ש חקב״ח ל ח פ ו ך א ת ל ת ו ה ו ו מ ה ו ,קרא הקב׳׳ה ל ש ר ה פ נ י ם א״ל אני מודיעך ל מ ב ד א ע ל מ א פ ק ח עינוהי ו מ ל א א ש א ו כ ל ה ועבין עמוקים וקרא להן לגוזר ים ס ו ף לגזרים מיד עמדו במקומם נ ט ה עליהם הקב״ח ו ה ש ק י ק בהרים וענו פ מ ל י א ש ל מ ע ל ה ק ד ו ש וברוך ל ש מ ו ו מ ל א כ י ם אמרו בשכמל״ו ו ב א ו ת ה ש ע ה •עמד מ ה ל ל ש ם ואמר ל פ נ י ו רבש׳יע ע ת י ד המהלל בפמלייא א ת ח ל ה ש ת ב ח בבריותיך ע ד לאין קץ — — 156 ע ד לאין ותתברך קצבה ת כ ל י ת ו ת ת ר ו מ ם ע ד אין עתיד א ת ה ש ת כ י ר ל א ב ר ה ם יותר מ כ ל בדיה ו ת א מ ר לו קח נ א א ת בנך ו ל א ח ד מבניו אחריו עול ת ק ר א ה ו בני בכורי מ ל כ ו ת ך בה׳ ימלוך ועתידין בניו ל ע ו ל ם ועד ל ק ב ל עליהן א ת ליתן ה ת ו ר ה ועתיד אתה ב ק ד ו ש ה ובטהרה ולומר להם אנכי ה׳ א ל ה י ך והם יאמרו כ ל א ש ר ד ב ר ה׳ נ ע ש ה ו נ ש מ ע ב ב ק ש ה ממך ת ר ה ם ע ל ע ו ל מ ך ו א ל תהריבהו ש א ם תהריבהו ה״ו מי י ע ש ה ר צ ו נ ך ב א ו ת ה ש ע ה נה הקב״ה ו נ ת ן רשות ליכנס לאדם ומסר לו בלע כל מעשה בראשית ותלאן ב א צ ב ע ב פ ל ג ו ת א צ ב ע א זעירא וקבילו עלייהו מילי ד ש מ י א ) .פירוש הרא׳׳ש ע ל ה ת ו ר ה ה נ ד פ ס ב ס פ ר הדר זקנים דף א׳ ע מ ו ד א׳ ובי( • ג( א י ת א ב מ ד ר ש ב ש ע ה ש נ ז ף הקב׳׳ה ב ל ב נ ה ו נ פ ל ה נ פ ל ו ניצוצים ממנד ,ע ל פני כ ל הרקיע וכבו ה מ א ו ר ו ת ונקראו כ ו כ ב י ם ע ל ש ם ש כ ב ו מאור ה ל ב נ ה )שם עמוד ב׳(. בשעה שנזף הקב״ה ב ל ב נ ה נ פ ל ה ו נ פ ל ו ניצוצים ע מ ה ע ל הקרקע ומזה נ ע ש ו ה כ ו כ ב י ם .ולפי ש נ פ ל ה מאורה נ ש א ר ה השוכר. ו ג ם הניצוצימ ש ה ם הכוכבים א י נ ם מאירים כמו כ ש ה י ה ה ל ק ל ב נ ה כשמש מאירה ולכן נקראו כוכבים ל ס י ש כ ב ו ) .ילקוט ראובני בשם מדרש תולדות יצחק(. ד( כ י ט ו ב ו ת הנהי׳ ו ב מ ד ר ש ט ו ב ת כ ת י * נערה ב ת ו ל ה צ ד ק ת היתר .וכשירדו בני ה א ל ה י ם אייל ת ש מ ע י ל נ ו ואייל ל א איממע ל כ ם א ם ל א ת ע ש ו א ת הדבר הזה ש ת ת נ ו לי כ נ פ י ם ש ל כ ם כד״א ש ש כ נ פ י ם לאהד׳ העבירה במזלות לעלות נתנו לה כ נ פ י ה ם מיד פ ר ח ה ל ש מ י ם ו נ מ ל ט ה מן ואחזח פ נ י כ ס א והקב״ה פ ר ש ע ל י ה ע נ נ ו והיינו מזל ב ת ו ל ה עד שמצאו והמלאכים נשארו סולם •מיעקב אבינו וקבלה וקבעה בארץ ה ל ם ועלו ו ל א יכלו הח״ד והנה מלאכי א ל ה י ם עולים ויורדים בו )שם דף ג׳ ע״ב(. מ ל א כ י א ל ה י ם עולים ויורדים בו׳ א ו ת ם מ ל א כ י ם שירדו כ א ש ר ראו ב נ ו ת האדם הישות ל א ע ל ו ע ד ע ת ה כי כשירדו מ צ א ו ב ת ו ל ה א ה ת אמרו ל ה שמעי ל נ ו .אמרה להן ומה ת ת נ ו ל י ,אמרו ל ה כנםים ש ל נ ו ו נ ל מ ד ך ש ם המפורש׳ וילמדו ל ה ש ם ה מ פ ו ר ש ויתנו ל ה כנפים׳ מיד פ ד ה ה ב ש מ י מ .אמר לד .הקב׳׳ה העבירה א ק ב ע ל ך הואיל ו ב ר ה ת מן ש פ ב מ ז ל ו ת ׳ והיינו מזל ב ת ו ל ה , והמלאכים ש נ ת נ ו ל ה כ נ פ י ה ם ל א יכלו ל ע ל ו ת ע ד ע ת ה ש מ צ א ו ס ו ל ם ל ע ל ו ת ) ש ם ד ף י״ב ע״א(. ד (.ב מ ד ר ש א ח ה כ ש נ ע ק ד יצחק ב ק ש אברהם מ א ת מ ל ך מלכי המלכים הקב״ה ובכר ,ויתחנן לו ש כ ל זמן שיזכרו י ש ר א ל ל פ נ י ו א ת ע ק ד ת יצחק ש ת ה א כ פ ר ה ל ה ם כ א ל ו היה המזבח א מ ר הםד הוא ש א ת ח ד ו ר ש נ ש ר ף ע״ג מ ל פ נ י ש א ל ו חיית אומר ודורש ממני קודם אימר היית עוקד ב נ ך היה ת נ א י א ב ל ע ת ה מד, ש ע ש ו י עימד ומ״מ א ש ב ע ל ך ע ל ב נ ך יעקב ו א ת ן לו חותמי ל ע ש ו ת ולהזכיר א ת בניך א ת ה מ ע ש ה חזר ,א ש ר עימית כ ל זמן שיזעקו ו י ת פ ל ל ו וזימ״א הכתוב תתץ א מ ת ליעקב ח ס ר ל א ב ר ה ם א ש ר נ י מ כ ע ת כ ל ו מ ר ת ת ן הותמך ש ה ו א א מ ת ש ת ק י י ם ח ח ס ד א ש ר ע ש י ת ל א ב ר ה ם א ש ר נ ש ב ע ת לקיים מה ש א מ ר ת ל ע ש ו ת לזרעו אחריו ) ש ם ד ף ז׳ ע״ב ועיין ילקוט ס' וירא סי' ק״א פיסקא א ב ר ה ם אברהם מ מ ם פסיקתא(. ו( ו י ע ק ד א ת יצחק בנו ׳ י ש ב מ ד ר ש שהכניסו ב ת י ב ה ע ד ש ע ה ש ר צ ה ל ש ו ה ט ו שהיה ירא מן השטן פן יפיל בו מום )פירוש ה ת ו ס פ ת ע ל התורה בס־ הדר זקניפ ד ף הי ע׳׳א(. ז( ו ה ר י ב ״ א מ צ א מ ד ר ש ש נ ט מ ן יצהק בג׳יע ש ת י ש נ י ם כדי לרפאותו מן ה ח ת ך ש ה ת ך אביו כ ש ה ת ח י ל ל ש ו ח ט ו )ימם ד ף י׳ , עמוד ב ( . ח( ה נ ה אנכי הולך ל מ ו ת ׳ ח מ ר ר ש אומר ש פ ע ם א ח ת ה ל ך ע ש ו ל צ ו ד היות ו ע ו פ ו ת וראה צבי רץ לפניו וירץ אחריו ומצאו נמרוד וא״ל ל מ ה א ת ה צורה ביער ש ל י ׳ א נ י רוצה ל ה ל ה ם עמך ולקח זמן ל ה ל ה ם עם ע ש ו .ב א עימו ונתייעץ עם יעקב׳ אייל יעקב כ ל זמן ש י ש לנמרוד בגדי א ד ם חראשון ל א ת ו כ ל לו א ך ת א מ ר ל ו שיסירם מעליו ו ת ל ח ם עמו וכץ ע ש ה . עשו וילבשם ו כ ש ה ם ש י ט ם נמרוד ב א במרמה וקם והרג נמרוד ולפיכך היה ע ש ו עיף כ ד כ ת י ב עיסה נפימי להורגים )שם .ש ם .ש ם ׳ ועייץ ב״ר פס״ד ום' הישר פ׳ ת ו ל ד ו ת ופדר״א פכ״ד(". ט( ו י פ ש י ט ו א ת יוסף ׳ י ש ב מ ד ר ש שהיה לו קמיע בצוארו ב א ר פ א ל ו ע ש ה ממנו ה ל ו ק והלבישו וכשהעלוהו מץ הבור למוכרו ל י ש מ ע א ל י ם ראו שחיח ל ו חלוק ת ת ח י ל ו אחיו ל ה ת ק ו ט ט ואמרו ל א מכרנוהו כי א ם ערום נ ת נ ו ל ה ם חישמאלים מנעלים תחת חלוקו והוליכוהו בחלוקו ) ש ם ׳ ש ם ד ף ט״ז ע״ג(. י( ב ע ש ר י ם ב ס ף , ב פ ר ק י ר׳׳ א פריך היאך נ ת נ ו יוסף ב ד ב ר מ ו ע ט כזה ׳ ומשני הוריקו סניו בעבור נ ח ש י ם ועקרבים שהיו בבור - — 158 ) ש ט ׳ ש ם ד ף י״ז ע״ג ו נ פ ד ר ׳ א ש ל פ נ י נ ו ל י ו /א .עיין ת נ ח ו ט א פ׳ וישב פ י ס ק א ו י ש ר א ל א ה ב א ו /יוסף ופדר״א םל״ח(. יא( א ח ר י הודיע אלהים א ו ת ך ׳ זה ש ב ע י ט ל ש ו ן ש ל ט ד ל ו גבריאל כ ל א ו ת ם היטים שהיה ב ב י ת הסוהר ו ל א היה י כ ו ל יוסף ל ה ב י נ ם ע ד שהוסיף ל ו א ו ת א ה ת ע ל ש ט ו טן ש ם ש ל קב״ה כ ט ו בצאתו ע ל ארץ סצרים ׳ ש ט פ ו ר ש עיי ד ו ד ע ד ו ת ביהוסף ש ט ו מד ,ע ש ה םרעה ה ר ש ע כ ש ר א ה הכטתו ה ת ה י ל ל נ ס ו ת ו ת ק ן ס ו ל ם ע׳ של מעלות וכל מעלה ומעלה היה יוסף טשנה לשוגו כשהגיע למעלה העליונה התחיל לספר לשון הקדש׳ ה ק ד ש ל א היה יודע׳ ו פ ר ע ה היה יודע ע׳ ל ש ו נ ו ת א ך ל ש ו ן ה ת ה י ל ל י ב ו ש ׳ אמר ליוסף אהרי הודיע אלהים א ו ת ך א ת כ ל זאת׳ כלומר מאחר ש א ת ה יודע ל ש ו ן ה ק ד ש ש מ ע ו ל ה ע ל כ ו ל ם וכתיב בנימוסי מצרים כי אין להעמיד מ ל ך כי א ס היודע ע׳ ל ש ו ן ו פ ר ע ה ל א היה יודע לשון ה ק ד ש .א מ ר ליוסף מגלית הא ד ל א י ד ע נ א לשון ה ק ד ש ׳ א ש ת ב ע לי ד ל א נ ש ב ע לו וכשרצה לקבור א ת אביו א״ל א ב י ה ש ב י ע נ י ׳ ו א ס ל א ת נ י ח ל י ש ב ו ע ת י א ף ה ש ב ו ע ה ש נ ש ב ע ת י ל ך א ב ט ל ׳ ענהו יופף לשמור עלה פרעה וקבור א ת א ב י ך כ א ש ר ה ש ב י ע ך )שם׳ ש ם ד ף י״ט ע״ג ועי׳ סוטה ל״ו וס׳ הישר פ׳ מקץ ופדר״א סל״ט ו ש ם ה ל ש ו ן מגומגם(. יב( ו א ח י ו מ ת ,א י ל ר א י ת א ו ת ו מ ת א מ ר ל ו הן עמדת על קברו א״ל הן׳ ה ש ל כ ת עסר ע ל עיניו א י ל •לא ,אמר ל י ה יוסף ל מ ה א ת ם מדברים דברים ש ל כ ה ש י ם , מ נ ח ש א נ י בגביע ש ה ו א ג ד ו ל מכמ ׳ והיו ראובן שמעון ולוי ש ו ת ק י ם ׳ אמר יודא אין א ח ד מכם ח ו ש ש חוץ ממני מפני ש ע ר כ ת י ל נ ע ר אמר יוסף א י מ א ל לו מי נ ת ן ל ו ע צ ה ל ג ג ו ב הגביע ש מ א נ ת ת ם לו עצה התהיל בנימין ואמר ש ל א נ ת נ ו ל ו ע צ ה א ל א נ ט ל ו ש ל א מ ד ע ת ם ,א״ל יוסף ה ש ב ע ליי א י ל ב פ ר י ש ו ת ו ש ל יוסף אחי ל א ג נ ב ת י ו ו ל א פ ש ע ת י בו כמו ש ל א פ ש ע ת י ביריית חצים ש נ ש ת ל ה ו ל א ח י ו ל א ב פ ש י ט ת כתנתו שהפשיטוהו ו ל א בהשלכה ש ה ש ל י כ ו א ו ת ו הבורה ולא ב ה ט ב ל ה ש ה ט ב י ל ו כ ת נ ת ו בדם׳ א״ל וטי יורע ש א ת ה נ ש ב ע באחיך ב א מ ת ,א״ל ב ש מ ו ת ם ש ל בני תבין ו ת ד ע שהייתי מ ח ב ב ו ש ק ר א ת י ל ח ט ש ט ו ת ע ל ט ח ש א י ר ע ל ו ׳ א״ל ומה ש מ ו ת ם א״ל ב ל ע ובכר א ש כ ל ג ר א ונעטן אחי ו ר א ש טופיט וחוסיט וארד ובולט נקראו ע ל מ ק ר א ו ת י ו ס ף ,ב ל ע ש נ ב ל ע בין ה א ו מ ו ת ׳ בכר ש ה י ה בכור׳ — — 159 אשבל נעמן ש ה י ה ש נ ש ב ה בין ה ג ר ם .גרא ש ג ר בין ה א ו מ ו ת . נעים׳ אהי שהיה אחי׳ ו ר א ש ש ה י ה ר א ש וגדול מפני .מופים שהיה הוםים ל א ראיתי ה ו פ ת ו יפה׳ האומות. אחיכם אמר ל ח ם ו ל א ראה ח ו ם ת י ,וארד שירד בין שאתם מכרתם אותו אומרים לי וקניתיו ואראהו ל כ ם א ם ת ר צ ו וחיה קורא א ו ת ו יוסף בן יעקב והיו מ ס ת כ ל י ם בד׳ ד פ נ ו ת ה ב י ת ׳ א״ל הרי הוא ב פ נ י כ ם והיו מבוהלים מאד. אמר אחיכם א ש ר ל ח ם אני יוסף ויבקשו ל ה ר ג ו כי נ ת ב י י ש ו מפניו רוהות הבית ויראו ממנו וחקבי׳ח פזרם בד׳ ח ת ח י ל יוסף ל ד ב ר ע מ ה ם ב ל ש ו ן ה ק ד ש ל ש ו ן רכה ג ש ו גא א ל י ו י ג ש ו ) .שם. ויגשפיסקא מ כ ר ת ם א ו ת י מצרים ש ם דף כ״א ע״א וב׳ ועיין ת נ ח ו מ א פ׳ ד(. יג( ב ח ר ב י ו ב ק ש ת י ,ל א ח ר שחרגו ש מ ע ו ן ולוי להורגם נ ת ק ב צ ו כ ל סביבותיו ב א יעקב וחגר חרבו אנשי שכם ו ק ש ת ו ועטו כ ל ה ש ב ט י ם ו נ פ ת ל י ג ש א א ת יהודה ע ל כתםיו והרגו כ ל אויביחם. ש א ל יעקב ל ב נ י ו ל א ח ר מ ל ה מ ת ם מי ע ש ה יותר ב מ ל ה מ ה אני או א ת ם אמרו לו אבינו א ת ה זקן ו מ ה י כ ו ל ת ל ע ש ו ת ׳ אייל ע ת ה ת ר א ו למי חכה׳ הוליכם יעקב א צ ל ש ע ר אותו ד ה פ ו כולם אהד ונעל ל נ ג ד ו ו ל א יכלו ל פ ו ת ה ו מיד הודו לו ש ע ל ירו נ ע ש ת ח חמלחמח והיינו ה א ד כ ת י ב בחרבי ו ב ק ש ת י ) ,שם׳ ש ם ד ף כ״ג(. בחנוכה יד( א י ת א ב מ ד ר ש שגזרו גזרות ע ל ש ב ט יהודה ל ב ד לסי ש ק ב ל ה היא בידם ש ח ר ג א ת ע ש ו ) ש ם ( . טו( ו י ס פ ר מ ש ח :אני י ש נ ת י ו א ח ל ו ם ח ל ו ם .ו ה נ ה ע ל ר א ש הר גבוה כסא רמ א ש ר ע ד ל ש מ י ם חגיע .ועליו יישב איש׳ ו ת א ר ו נ ש א ונעלה ע ד ל מ א ד . בשמאלו שרביט על ראשו כתר מלוכה׳ גדול ובימינו ירמז לי ל ג ש ת א ל י ו .ואעמוד ל פ נ י ה כ ס א ויושט לי א ת השרביט .ויצוני ל ע ל ו ת ע ל ה כ ס א אשר ירד מעליו לשבת תחתיו .וישם גם כ ת ר מלכותו ב ר א ש י א ש ר הסיר מ ע ל ר א ש ו • אז נ פ ק ח ו עיניי ו א ר א א ת כ ל כדור הארץ׳ א ת ת ח ת י ו ת הארץ ו א ת גבהי ה ש מ י ם .ו פ ת א ו ם נ פ ל ו ל פ נ י ר ג ל י כ ל צ ב א ו ת הכוכבים ,וכמו מניתי מ ס פ ר ל כ ל ם ,וחם-קמו עמדו מסביב לי כ מ ח נ ו ת בני ת מ ו ת ה במערכות המלחמח, ויען ר ע ו א ל : ח ק י צ ו ת י מ ש נ ת י ו ת פ ע ם רוחי ואירא מ א ד . האורה! האלהים הראך ג ד ו ל ו ת ו נ צ ו ר ו ת ! ל ו יאריכו ימי ע ד יקום ע ל י ך הדבר הזה׳ כי כ ס א ג ד ו ל א ת ה ת ה פ ו ך ׳ תחלק שלל והיית נגיד ומצור, לאומים. ואשר ראית את כל — — 160 הארץ .א ש ד מ ו /ח ת ה ש מ י ם ו א ש ר מ מ ע ל ל ה ם .א ו ו /הלא כי ל פ נ י ך נ ג ל ו ת ע ל ו מ ו ת כ ל העתים ,מה ש כ ב ר היה לעולמים ,מ ה שה1ה ו א ש ר ת ב א נ ה ב א ח ר י ת הימים ,ה א ל ה י ם הודיעך א ת כ ל ) .שירים bvי צ י א ת מצרים ל י ח ז ק א ל ה א ל כ ס נ ד ר ו נ י ( . טז( ו ה מ י ם ל ה ם חומה ,ח ס ר וא״ו ל פ י ש מ ת ח ל ח נ ת מ ל א ו ח מ ח גבריאל עד ש ב א שהיה מכריז ואומר למים ש ב י מ י נ ם הזהרו ב י ש ר א ל שעתידים ל ק ב ל תורה ש נ ת נ ה בימץ ,ש נ א מ ר מימינו א ש ש ב ש מ א ל ם הזהרו ד ת .וההר ואומר למים להניח תפילין ב י מ מ א ל ם .וחזר בישראל לפי שעתידים והזר ואמר ל ה ת ע ט ף בציצית ואמר למים מ ל פ נ י ה ם הזהרו בישראל שעתידים למים ש ל אחריהם הזהרו בישראל ו מ ש ל י כ י ם מאחוריהם ׳ ש ע ת י ד י ם ל ח מ ו ל כי זהירים הם בברית מילה כ ד כ ת י ב ו א ת ה א ת בריתי ת ש מ ו ר ,ו ש מ ע ו יהיו חומות ח ו מ ו ת ובחלקי לי״ב הלקים המים והיינו ד כ ת י ב והמים ל ה ם הומה כנגד "ב שבטים מימינם ו מ ש מ א ל ם ) .ת ו ס פ ת ע ל ה ת ו ר ה ד ף ל״א ע״ב ,ועיין פדר״א סמ״ב ומדרש וירמע סיסקא וברות א פ י ך נערמו מים(. יז( כ מ ע ש ה ל ב נ ת הספיר ,ויש ב מ ד ר ש כי כשהיו ישראל מ ש ו ע ב ד י ם במצרים ,פ ע ם א ח ת ב א ה א ש ח א ח ת מ ע ו ב ר ת לסייע א ת ב ע ל ה ל ג ב ל הטיט וללבון ה ל ב נ י ם וחםילח ח מ ע ו ב ר ת מטורח העבודה ש פ י ר א ה ד ש א י נ ו מרוקם ו נ פ ל בטיט ונבלתו ועשתה ל ב נ ה ממנו ב א ג ב ר י א ל והביא א ו ת ה ל ב נ ה ל פ נ י הקב״ה ואפר לו ר א ה כ מ ה בניך מ ת מ ו ט ט י ם והם ב ש ע ב ו ד ק ש ה .ב א הקב׳׳ה והניהה לפניו לזכרון ו כ ל זמן שהיו י ש ר א ל במצרים היתה א ו ת ה ל ב נ ה ל פ נ י ו לזכיין ו כ ש נ ג א ל ו הניחה הקב׳׳ה ת ה ת דגליו ואור והדוד ,ל פ נ י ו והיינו ד כ ת י ב ו ת ה ת רגליו כ מ ע ש ה ל ב נ ת הספיר .ובחרבן בהמ״ק ה ש ל י כ ה ל א ר ץ והיינו ד כ ת י ב ה ש ל י ך משמים ארץ ת פ א ר ת י ש ר א ל ו ל א זכר הדום רגליו ) ש ם ד ף מ׳ ע־א• עיין תרגום יונתן ש מ ו ת כיד י ׳ ( . יח( ל ש מ צ ה ב ק מ י ה ם ,ש א ו מ ו ת ה ע ו ל ם מ ל ע י ג י ם ע ל י נ ו על מ ע ש ה ה ע ג ל .ויש מ ש ל ל ה ש י ב ע ל ז ה ש ה ם ע ו ש י ם פ ס י ל י ם ת ל י ת ל י ם והם מלעיגים ע ל י נ ו ב ש ב י ל א ח ד ,מ ש ל ל א ד ם א ח ד ש ה י ה ל ו אשד ,י פ ת תואר ו ש פ ח ו ת י ו א ו מ ר ו ת א ד ו נ נ ו ה מ ל ך ג ד ש א ו ת ה וקח א ו ת נ ו ל נ ש י ם והעולם אומרים ל ה ם ל מ ה ו ה ם א ו מ ר ו ת אתמול כ ש ב א א ד ו נ נ ו מן ה ש ו ק ר א ה א ו ת ה מ ל ו כ ל כ ת ע ל ידה מ ס ח ם א ח ד ש נ ג ע ה ו נ מ א ס ה בעיניו כ ל כ ך .אמרו להן ש ו ט ו ת מ ה — — 161 אתן אומרות מפני רושם חסחם יניח אשתו החשובה ויפת תואר ואתןחמלוכלות בטיט ופחמים מן הקדרות וחיורות שאתן שופתות עד שאין ניכר בכן לא פה ולא חוטם וישא אתכן ל נ ש י ם ) .שם דף ט״ר ע״א ועיין שח״ש רבד ,ם' אל תראוני שאני שחרחרת(. יט( ב א וראח כמר ,חביב חמשכן שחרי כנגד ברייתו ש ל עולם ,כיצד ביום א׳ כתיב בראשית ברא אלהים וכתיב נוטה שמים וכנגדן במשכן ועשית יריעות עזים ,בשני יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מיס למים ובמשכן והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים .בשלישי יקוו המים ובמשכן ועשית כיור נחשת ששם מים מכונסין ,בד׳ יהי מאורות ברקיע השמים וכנגדן במשכן ועשית מנורת זחב טחור ,בחמישי ישרצו חמים שרץ נ פ ש חיח ועוף יעופף׳ ובמשכן )אתר ,חקרב( וחיו הכרובים פורשים כנסים למעלה ,ובששי נברא אדם ובמשכן ואתח חקיב א ת אחרן אחיך ,בשבת ויבולו ובמשכן ותכל כל עכודח׳ ולשם כתיב ויברך אותם אלהים וכתיב במשכן ויברך אותם משח ,ולשם כתיב וימשח אותו ויקדש אותו׳ שם שמים וכנגדן בית קדש הקדשים ששם שכינת הקב׳׳ח ,ולשם חארץ וחכא העזרה .שם סדי הארץ והכא השלחן ושני מערכות של להם הפנים שם המערכת כננד ו׳ עתים זרע וקציר וקור והום וקיץ והודף והירח כנגד הכיור והמאורות כנגד המנורה ושלמה המלך ע״ה עשה י׳ מנורות כנגד י׳ מאמרות וכנגדן בירך קב״ה לאדם עשרה ברכות כראמרינן פרו ורבו וכו׳ וכנגדן י׳ נסיונות דאברחם וכנגדן בירך יצחק א ת יעקב דכתיב ויתן האלהים מטל השמים׳ וכנגדן התיר להם קב׳יה עשרר, בחמות ואלו חם שור עזים כבשים ואיל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר ובז׳ מקומות נתברך יעקב ואלו הן ויאמר ה׳ לה שני גויים בבטנך וכו׳ ויתן לך האלהים מטל השמים ׳ ואל שדי יברך אותך ,וירא אלהים אל יעקב בבואו מפדן ארם ויברך אותו והם כנגד ז׳ פסוקים שנאמר בהם כי טוב במעשה בראשית וכן אברהם נתברך בז׳ ברכות ואעשך לגוי גדול וכנגדן ז׳ מועדות בשנה פסח שבועות ראש השנה יום כפור סוכות וחג ש״ע ושבעת כוכבים המשרתים שהם שצ״ם חנכ״ל וז׳ שאינם רועים ושמם כסיל וז׳ כוכבים ש ל כימה בעת שהיא שוקעת הגיע זמן הארץ לזרוע וכשהיא עולה הגיע זמן הקציר) .סי׳ הרא׳ש שם דף מ״ו ע׳יא ועי, תנחומא ס׳ םקודי ומדרש תדשא דף 164ודף .(168י — — 162 toא מ ר י נ ן בילטדנו ב פ ר ש ת כי ת א מ ר ב ל ב ב ך מ ע ש ה בעכו״ם א ח ד ש ה י ת מ ח ל ק צ ד ק ה ל ע נ י י ם ו ב א ל פ נ י רבי ע ק י ב א א נ י גדול מ מ ך ש א נ י מ ה ב ב ה צ ד ק ה הקב״ח מ ח ב ב ואמר ל ו א ו ת י ומרומם אותי׳ אמר לו רבי עקיבא אין הקביה ה פ ץ א ל א ב י ש ר א ל ש נ א מ ר ומי כ ע מ ך י ש ר א ל א ב ל העכו״ם ש ה ם עושים אינו א ל א ת ק ל ה ל ה ם שנאי והסד לאומים ח ט א ת .ה ל ך ל ו ׳ ל א ה ר ימים ה ל ך ה א ם ט ר א ט ן ל צ ח ק בקומפון והיה רבי ע ק י ב א יושב ו ש ו נ ה והיה רואה אותן שוורים כ ל א ה ד ו א ה ד ו כ ל מי ש ש ו ו ר יותר מהבירו היה נ ו ט ל יותר וראה רבי ע ק י ב א ל א ו ת ו עכו״ם י ו ש ב ש ם א׳׳ל ר״ע ל מ ה ארנונא הם עושים כך א״ל ש כ ל מי ש י ש בו כ ח שוור יותר נ ו ט ל יתד א ר נ ו נ א א״ל ר״ע ואני קופץ יותר מ כ ו ל ם ת נ ו לי א ר נ ו נ א א י ל א ו ת ו העכו׳ים גדולן ש ל י ש ר א ל אין א ת ה יודע ש כ ל מי שאין זוני ש ל ה מ ל ך עליו אינו נ ו ט ל א ר נ ו נ א א״ל ו ל א ישמעו א ז נ ך מ ה ש ס י ך מדבר ל א חיבב הקב׳ה א ל א המילה ש ה י א הותמו ש ל קב״ה ו ה ו א זוגי ש ל ו והוא מחבבו א ב ל העכו״ם אינן •חשובים כ ל ו ם שאין זוני ש ל הקב׳׳ה ע ל י ה ם ש כ ו ל ם ל ג י ה נ ם ש נ א ׳ ל כ ן חדחיבח ש א ו ל נ פ ש ה א מ ד הקב׳׳ה אין העכז״ם חשוכין כ ל ו ם ,ל א תיראו מ ה ם א ף ע׳׳פ ש א ת ם רואים א ו ת ם רבים א ב ל כ פ נ י אינם רבים ל א ת י ר א מ ה ם כי ה׳ א ל ה י ך ע מ ך ) .אור זרוע לד״י מווינא ח׳׳א ד ף ג׳ עמוד ד׳(. בא( א מ ר י נ ן ב מ ד ר ש ש ש כנפים ל א ה ד מ ל א כ י ה ש ר ת משוררים כ ל י מ ו ת ה ש ב ו ע משורר ב כ נ ף א ת יומו דהיינו ש ש ה כ נ ס י ם ל ש ש ה ביום ה ש ב ת אמרו מלאכי ה ש ר ת ימים, ל פ נ י הקב״ה רבש׳׳ע אין ל נ ו כ נ ף ש נ ש ו ר ר ל פ נ י ך ת ן ל נ ו כ נ ף שביעי ־א״ל הקביה י ש לי כ נ ף א ח ד ונשורר ל פ נ י ך היום בארץ ש מ ש ו ר ר ל ס נ י היום שנאי מ כ נ ף הארץ זמירות ש מ ע נ ו צבי ל צ ד י ק ) .ש ם ה״ב ט׳ ע׳׳ג ותוס׳ סנהדרין ד ף ל״ז ע ׳ ב דיה מ כ נ ף הארץ תשובת שכ׳׳ח ה ג א ו נ י ם .ובפי׳ מחזור מצאתי: כסוד שיח מ ב י א המאמר הזה ב ש ם מ נ ה ג א ש כ נ ז ד פ ו ס וויניציא ה׳ שרפי ק ו ד ש ,ע ל ש ם המדרש ש א ו מ ר ש ש כ נ ס י ם ש ש כ נ פ י ם ל א ח ד כ ל כ נ ף אומר שירה ביומו ו ב ש ב ת אומר ה ק ב ״ ה ע ו ד י ש כ נ ף בארץ ש נ א ׳ מ כ נ ף הארץ זמירות שטענו(. כב( ו ל ב כסילים ל א כן׳ א ל ו ת״ה ש ה ן טלטדין ת ו ר ה ל ר ב י ם .ד״א ו ל ב כסיליט ל א כן א ל ו ה ט ש ו ט ד ץ ביותר ואין ל ה ם ל ח ל ו ח י ת ש ל ת ו ד ח .אטר חזקיה א ל ו בגי א ד ם ש ת ו ר ת ן מ ב ח ו ץ — — 163 מ ב פ נ י ם כהדין איסקרא ב ל ג י נ א ק י ש ק י ש ק ר י א . ואינה )מדרש ת ה ל י ם ב״י מזמור א׳(. בג( ו כ י ו ן ש ה ג י ע יום ה ו ש ע נ א ר ב א נוטלין ערבי נ ח ל ומקיםין ש ב ע ה ק פ ו ת וחזן ה כ נ ס ת ע ו מ ד כ מ ל א ך א ל ה י ם ו ס י י ת ב ז ר ו ע ו ו ה ע ם מקי פין ד ו ג מ ת ח מ ז ב ח ) .מדרש ת ה ל י ם ב״י מזמור אותו ייז(. כ״ד( כ י ע ם ע נ י ת ו ש י ע ׳ א ל ו י ש ר א ל ש ה ם עניים ב ג ל ו ת ועינים רמות ת ש פ י ל א ל ו א ד ו ם ו י ש מ ע א ל שהולכין ב ג ס ו ת חרוח ב ע ו ל ם ) .ש ם מזמור י׳׳ה( • כה( ת ש י מ נ י ל ר א ש מודים על ג ו י ס ,ל פ י ש י ש ר א ל םרבנין הן ו א י נ ן ה א מ ת א ב ל או״ה כיון שמתגיירין קרובי ת ש ו ב ה הן ש נ א ׳ ל ש מ ע אוזן ישמעו לי ומישמעאל׳ מאדום עלכן מאיש ח מסים אודך ב ג ו י ם ה׳ תצילני בקבוץ ג ל י ו ת . ו ל ש מ ך א ז מ ר ב ב י א ת מ ל ך המשיה ש נ א ׳ ו א מ ר ת ביום ההוא הודו ל ה ' ) .שם שם(. כו( נ פ ש י ישובב בזכותי א ל א למען שמו׳ ינחני לעתיד ל ב א . ישובבני לא ג ם כ י א ל ך ג י א צ ל מ ו ת ז ו דינה ש ל גיהנם ש ה ו א מצנן לי גיהנם׳ ש ב ט ך א ל ו יסורין ש ס ב ל ת י ב ג ל ו ת למען קדושת שמך ׳ בגלות המה ומשענתך בזכות י נ ח מ ו נ י נחמו נ ח מ ו עמי. התורה שעסקתי תערוך לפני שלחן רשעים רואים מן לויתן ובהמות וזיז ש ד י .נ ג ד צ ו ר ר י שיהיו מ ת ו ך גיחנם ומתביישין ש נ א ׳ יחזו ויבושו׳ ד ש נ ת ב ש מ ן ר א ש י ב מ ל ך חמשיח ש מ ש ו ח ב ש מ ן חמשחה׳ כ ו ס י ר ו י ה זח כ ו ס י ש ו ע ו ת ש ח ו א כ ו ס תנחומין׳ א ך ט ו ב ו ח ס ד י ר ד ס ו נ י כ ל י מ י ח י י א ו ת ן א ל ף ש נ י ם ש ע ת י ד ה ק ב ״ ה ל ח ד ש עולמו׳ ו ש ב ת י ב ב י ת ה ׳ ב ב י ת ה מ ק ד ש ש י ב נ ח במחרח בימינו אמן ואמן׳ ל א ו ר ך ימים לעולם ש כ ל ו ארוך א ל ו היי העולם ה ב א ) .ש ם מזמור כ״ג(. בז( ו ת פ ש ת י ש ם א ל ה י ׳ מהו ו ^ ש ת י ועזבתי ש כ ן ב ל ש ו ן יון עזוב א ו ת ו א פ י ם ט ו ן ) .שם מזמור כ׳׳ז(. כח( ש ל ש ה בריות וצפרדע׳ מ ש ו נ ו ת משאר בריות האישות ונחש ה א י ש ו ת א ל מ ל א רואח אור אין כל בריח יכולח ל ע מ ו ד ל פ נ י ו ׳ ח נ ח ש א ל מ ל א חיה לו רגלים היה רץ א ח ר הסוס ב מ ר ו צ ת והורגו ,ה צ ר פ ד ע ש א י ל ו י ש לו שינים אין כל בריח נ כ נ ס ת במים ל פ נ י ו ) .ש ם מזמור ג״ח(. () — — 164 בט( מ י נחני ישאדו עד יובילני עיר מ צ ו ר זו מ ל ח מ ת ה ש ל רומי ׳ א ד ו ם זו מ ל ה ט ת ה ש ל ק ו נ ס ט נ ט י נ ה ׳ י ע ר א ל ב צ ר ה גדולה ויאמרו ה ל א אתה מי באותח ש ע ה אלהים זנחתנו וכשרואין נחמיה בן ח ו ש י א ל מ ת ל פ נ י ש ע ר י י ר ו ש ל י ם אומרים ה ב ה ל נ ו ע ז ר ת מצר ו ש ו א ת ש ו ע ו ת א ד ם ב א ל ח י ם נעשח ח י ל ) .שם מזמור סי(. ל( ת ש ב א נ ו ש ע ד ד כ א ו ת א מ ר ש ו ב ו ׳ א״ר א ב ה ו ב ר ז ע י ר א גדולה ת ש ו ב ה ש ק ד מ ה ל ב ר י א ת ה ע ו ל ם .ומה ה י ת ה ה ת ש ו ב ה היתד .ב ת ק ו ל ש מ כ ר ז ת ו א ו מ ר ת שובו בני א ד ם . ש ב ע ה דברים קדמו ל ע ו ל ם א ל פ י ם ש נ ה התורה ו כ ס א ה כ ב ו ד וגן עדן וגיהנם ותשובה ובית ה מ ק ד ש ש ל מ ע ל ה ו ש ם מ ש י ה .ו א נ ה היתד ,התורה כ ת ו ב ה ב א ש ע ל גבי א ש ל ב נ ה ו מ ו נ ח ת ע ל ברכיו ש ל הקב״ה והקב״ה י ו ש ב ע ל כ ס א הכבוד ו כ ס א הכבוד מ ת ו ק ן בחסדו ש ל הקב׳׳ה ע ל הרקיע ש ע ל ר א ש י ההיות א ב ל ההיות ל א היו ב א ו ת ה ש ע ה .וגן עדן מימינו ש ל הקב׳׳ה וגיהנם מ ש מ א ל ו ו ב י ת ה מ ק ד ש מתוקן ל פ נ י ו ו ש ם מ ש י ח ח ק ו ק ע ל אבן יקרה ע״ג המזבח ו ב ת קול מ כ ר ז ת ו א ו מ ר ת ש ו ב ו בני , א ד ם ) .שם מזמור צ ( . ל א ( ב ש ע ה ש ב ר א ה ק נ י ה א ת ה ע ו ל ם מה כ ת י ב וירא א ל ה י ם א ת כ ל א ש ר ע ש ה והנה ט ו ב מ א ד פ ת ח ש ר העולם ואמר יהי כ ב ו ד ה׳ ל ע ו ל ם ם ת ה ו כ ל הבריות ואמרו י ש מ ח ה׳ ב מ ע ש י ו .ואימתי ש מ ח ת ן ש ל י ש ר א ל לעוה׳׳ב ש נ א ׳ י ש מ ח י ש ר א ל ב ע ו ש י ו . מזמור ק״ד(. )שם הגדת שמע ישראל שמע י ש ר א ל ה׳ א ל ה י נ ו ה ׳ א ח ד ׳ מ ש ה ר ב נ ו ע״ה אמר ל י ש ר א ל ש מ ע י ש ר א ל הגוי כ ל ו א נ י ע ל י ת י למרום וראיתי כ ל שרי מ ע ל ה .ראיתי ק מ ו א ל ה ש ו ע ר ה מ ל א ך הממונה ע ל י״ב א ל פ י ם מ ל א כ י ח ב ל ה עומדים ע ל שערי רקיע׳ ראיתי ה ד ר נ י א ל שגבוה מקמיאל ש ש י ם רבוא פ ר ס א ו ת ו כ ל דבור היוצא מפיו י״ב א ל פ י ם ברקים ש ל א ש ,ר א י ת י ס נ ד ל ם ו ן ח ש ד גבוה * ה ד ר נ י א ל מ ה ל ך ת״ק ש נ ה ועליו אמר יחזקאל והנה א ו פ ן א ח ד בארץ א צ ל ההיות ל ד פניו וזה ס נ ד ל ס ו ן ש כ ו ת ר )ס״א שקושר( כתרים לקונו ו ב ש ע ה ש ה כ ת ר י ו צ א הקדש דוממות ע ל חיילי מרום כ ו ל ם חלים וזעים וחיות ושרפי ה ק ד ש נוהמים כ א ר י ו ת ועונין ואומרים ק׳ ק״ק ה׳ צ ב א ו ת מ ל א כ ל הארץ בבורו׳ ו כ א ש ר ב א ה כ ת ר ל כ ס א הכבוד מ ת ג ל ג ל י ם מיד ג ל ג ל י מ ר כ ב ה ו מ ת ר ע ש י ס א ד נ י ש ר פ ר ף ו כ ל הרקיעים כ ו ל ם אחזום ח ל ח ל ה . ו כ א ש ר ה כ ת ר עובר ע ל כ ס א הכבוד ל י ש ב במקומו כ ל חיילי מרום פוצחין סיהם ל ע ו מ ת שרסיס ואומרי׳ ברוך כבוד ה׳ ממקומו׳ מ פ נ י ש א י ן ל ר א ש ו מחזיק עצמו ל ק ב ל מכירין מקומו מ מ ש .ו כ ש מ ג י ע ה כ ת ר ה כ ת ר מעבדיו ו כ ל חיות ו ש ר פ י ם וגלגלי מרכבה ו כ ס א ה כ ב ו ד וחיילי מ ע ל ח ו ח ש מ ל י ם וכרובים מ ת ג ד ל י ם ו מ ת ג ב ר י ם מתגאים ונותנים ה ו ד וחדר ל ב ו ר א ית׳ וממליכין א ו ת ו ע ל י ח מ ואומרים פ ח א ח ד ח׳ מ ל ך ח׳ מ ל ך חי ימלוך ל ע ו ל ם ו ע ד . אגי ראיתי רגיון נ ח ר ש ל א ש ש י ו צ א מ ל פ נ י חקב״ח מ ת ח ת כ ס א ח כ כ ו ד וחוא ע ש ו י מ ז י ע ת ד' חיות ש ס ו ב ל ו ת ח כ ס א ומזיעין א ש מאימתו ש ל ה ק ד ו ש ב־ה ועליו מ פ ו ר ש נ ה ר דינור נגיד ו נ ס י ק קדמוהי א ל ף א ל פ י ן י ש מ ש ו נ י ה וריבוא דבורן קדמוהי יקומון יתיב דינא וספרי פתיחין שהקב׳יה יושב ודן מ ל א כ י ה ש ר ת ו כ ש ב א י ן לדון מ ת ח ד ש י ן וטובלין ב א ו ת ו נ ח ר נ ח ר ומושך גחלים בוערות ש ל א ש ואח׳׳כ נ מ ש ך א ו ת ו ומשליכים א ו ת ן ע ל ר א ש ר ש ע י ם ב ג י ח נ ם ש נ א ׳ ח נ ה ס ע ר ת ח׳ חימח יוצאח וסער מ ת ח ו ל ל ע ל ר א ש ר ש ע י ם י ח ו ל .א נ י ראיתי גליצור המכונה רזיאל חעומד אחורי הסרגוד ושומע מה ש נ ג ז ר ומכריז׳ והכרוז מסר ל א ל י ה ו ואליחו מכריז — — 166 ל ע ו ל ם ע ל הר הורב ו כ נ פ י גליצור ה ש ד פ ר ו ש ו ת ו ע ו מ ד ו ת ל ק ב ל ה ב ל פיהם ש ל ח י ו ת כל מלאכי ה ש ר ת ש א ל מ ל א כן היו נ ש ר פ י ן מ ה ב ל פיהם ש ל ח י ו ת .אני ראיתי מיכאל ש ר ה ג ד ו ל עומד מימין הכסא וגבריאל עומד מ ש מ א ל ויפיפיה ש ר ה ת ו ר ה עומד ל פ נ י ו ויושב ודן ומטטרון ש ר ה פ נ י ם עומד ל ס נ י ם ת ה היכל ש ל הקב״ה כ ל חיילי מרום כדין העומד ל פ נ י ה מ ל ך והקב״ה גוזר והוא ע ו ש ה . אג\ ר א י ת י גדוד ש ל מ ל א כ י אימה שסובבים כ ס א הכבוד גבורים ועצומים מכל ה מ ל א כ י ם וכל א ל ו ש ר א י ת י ב ק ש ו שהם לשרסני ב ה ב ל פיהם ומסהדו ש ל ממה״מ הקב״ה ל א היה ל ה ם ר ש ו ת להזיקני כי כולם נתייראו וחלים וזעים מ א י מ ת ו .וגם א ת ם ר א י ת ם ב ב י נ ת ל ב ב כ ם ו ש כ ל כ ם ו נ ש מ ת כ ם איך נ ג ל ה ע ל חים ) כ מ א מ ו חז״ל ו א ת ה שסחר. ע ל הים מה ש ל א ו א ו נביאים( ואיך הטה ש מ י ם העליונים ו י ו ד כבודו ע ל הר סיני ב ו כ ב ו ב ו ת י י ם א ל ס י ש נ א ן ו ו א י ת ם ש כ ל צ ב א ה ש מ י ם מתיראים מדבר ק ד ש ו והארץ ו ע ש ה מסניו ו ה ש פ י ם נ ט פ ו וההדים רקדו ו כ ל בני א ד ם תמהו ו פ ח ד ו מפניו ו כ ל ח י ת הארץ ו כ ל ע ו ף ה ש מ י ם דממו ורעדו מ פ ח ד ו הים נ ק ר ע הארץ רעשה ש מ ש וירח הדמימו .מ ע ת ה י ש ל ך י ש ר א ל גוי ה ק ד ש כולו ל ש מ ו ע להבין ו ל י ד ע כי ה׳ הוא א ל ח י נ ו ש ש מ ו נ ק ר א עלינו ביחוד ה׳ א ח ד ואין ל ו ש נ י או דמוי ו מ י ש ו ל ו ש י ת ו ף והיבור ב ת ה ו מ ו ת ל א בעה״ז ו ל א ב ע ו ל ם ה ב א . ל א בשמים ו ל א בארץ ו ל א הוספות להיכלות רבתי פרק ד ודד א״ר י ש מ ע א ל יום חמישי ב ש ב ת היה כ ש ב א ה ה ש מ ו ע ה ק ש ה מ כ ר ך ג ד ו ל ש ל רומי לומר ת פ ש ו מאבירי י ש ר א ל א ר ב ע ח א נ ש י ם ו ה ם רשב״ג ורבי י ש מ ע א ל בן א ל י ש ע יהודה בן ב ב א ורבי א ל ע ז ר בן דמה ורבי ו ש מ נ ת א ל פ י ם ת ל מ י ד י ם מירושלים פדיון ש ל ה ם . וכיון ש ר א ה רבי נ ה ו נ י א בן ה ק נ ה גזרה זו עמד והורידני ל מ ר כ ב ה . ו ב ק ש ת י מסוריא ש ר ה פ נ י ם ואמר לי ע ש ר ה נ כ ת ב ו ו נ ת נ ו ל ס מ א ל ה ר ש ע ש ר ש ל רומי ואמרו ל ך ל ך והכהד מאבירי י ש ר א ל כ ל נ ת ח ט ו ב ירך ו כ ת ף ל ה ש ל י ם ונונב א י ש ומכרו ו נ מ צ א בידו מ ו ת יומת, ובני יעקב גנבו רשות נתנה א ת יוסף אהיהם ומכרוהו מה ת ה א ע ל י ה ם ׳ ל ם מ א ל להכחיד ע ש ר ה אבירים ת ח ת י ה ם לכך להשלים גזרה זו ושמורה לו ל ה נ ק ם כ ש י נ י ע ע ת ש נ א מ ר יפקוד ה׳ ע ל צ ב א מרום במרום ו ע ל מ ל כ י ה א ד מ ה ב א ד מ ה ואז יהיה נ ש ה ט הוא וכל שרי ה מ ל כ י ו ת ש ב מ ר ו ם .א״ר ישמעאל כל ההתראות הללו וכל ת נ א י ם א ל ו ה ת נ ו בו וקבלם ,רק יכהיר ה ע ש ר ה אדירים ה ל ל ו .א״ר ס ח לי ס ג נ ס ג א ל ש ר ה פ נ י ם ישמעאל ו א ג י ד ל ך מח ישראל. תהא על ואמר לי ידידי ש ב בחיקי י ש ב ת י בחיקו וחיד ,מ ס ת כ ל בי ו נ ו כ ח וחיו דמעיו יורדות מעיניו ו נ ו פ ל ו ת ע ל פ נ י ו א מ ר ת י ל ו חדר זיו מרום מ פ נ י מח א ת ח נ ו כ ח .אמר לי ב א ואכניםך ואודיעך מח גנוז ל י ש ר א ל עם קדושי תססני וחכניסני לחדרי חדרים ולגנזי גנזים ו נ ט ל חסנקסים ו פ ת ח ותראני א ג ר ו ת כ ת ו ב ו ת צ ר ו ת מ ש ו נ ו ת זו מזו א מ ר ת י לו ח ל ל ו ל מ א ן אמר לי ל י ש ר א ל א מ ר ת י לו ויכולין ישראל מאלו ל ע מ ו ד בחן למחר הראשונות אמר לי הכניסני אשר לחרב למחר חדרים לחדרי לחרב ב א ואודיעך והראני ואשר לרעב צרות משונות צרות לרעב ק ש ו ת מן ו א ש ר לביזה לביזה ו א ש ר ל ש ב י לשבי׳ א מ ר ת י ל ו ב ה ד ר זיו מרום י ש ר א ל ב ל ב ד חטאו .אמר לי ב כ ל יום ויום מ ת ח ד ש ו ת צ ר ו ת ק ש ו ת מ א ל ה וכיון שנכנסין לבהכנ״ס ועונין יהא ש ט י ח ר ב א מברך א ו ת ם ל צ א ת מחדרי ה ד ר י ם . אין א נ ו מניחין ב ש ע ה שירדתי מ ל פ נ י ו ש מ ע ת י ק ו ל מ ד ב ר ב ל ש ו ן ארמי וכך היה אומר מ ק ד ש א ק ד י ש א לחורבא׳ ו ה י כ ל א — — 168 ל נ ו ד ד ל י ק ו ד י ר ת י ה ד מ ל כ א ת נ ט ר צ ד י ו ת א וכו/ולן .ועולמין ל ב י ז ה ׳ לקטלא ו ט ד ב ח א ד כ י א ל מ ס ת א ב א ,ופו/ודא דמו/קן יבזוניה בעלי ד ב ב א וירושלים לעיים ו א ר ע א ד י ש ר א ל לזיע׳ כיון ובני מ ל כ א ש ש מ ע ת י קול חזק זה נ ב ע ת י ו נ ר ד מ ת י ו נ פ ל ת י ל א ח ו ר י ׳ ע ד ש ב א ו נ ש מ ה והעמידני ע ל רגלי ואמר לי הדרני״אל ה ש ר ו נ ת ן בי כ ח ידידי מ ה ע ל ת ה ל ך אמרתי לו הדר זיו מרום ש מ א אין ל ה ם ת ק נ ה ב א ואכניסך א ל גנזי נ ח מ ו ת ו י ש ו ע ו ת לישראל, אמר לי ידידי לישראל ׳ הכניסני וראיתי כ ת ו ת כ ת ו ת ש ל מלאכי ה ש ר ת יושבין ואורגין בגדי ישועה ועושין כתרי היים וקובעין בהן א ב נ י ם ט ו ב ו ת ו מ ר ג ל י ו ת ומרקהין א ו ת ם מ כ ל מיני בשמים ו כ ל מעדני עולם ,א מ ר ת י לו ה ל ל ו ל מ י ,אמר לי הכתרים ל י ש ר א ל ,וראיתי כתר א ה ד מ ש ו נ ה מ כ ל והמה ו ל ב נ ה ו ש נ י ם ע ש ר מ ז ל ו ת קבועים ב ו , אמרתי לו כ ת ר זה ה מ ש ו ב ה למי ,אמר לי ל ד ו ד מ ל ך י ש ר א ל ,א מ ר ת י לו הדר זיו מרום הראני כבודו ש ל דור׳ אמר לו ידידי המתן ש ל ש ש ע ו ת ע ד ש י ב א דוד ל כ א ן ו ת ר א ה ו ב ג ד ו ל ת ו . ת ס ש נ י והושיבני ב ח י ק ו . אמד לי מ ה א ת ה רואה ״ אמרתי לו רואה א נ י ש ב ע ה ברקים ש ה ן רצים כאחד״ אמר כ ב ו ש עיניך בני ש ל א תזדעזע ,ה ל ל ו הם יוצאים ל ק ר א ת ד ו ד .מיד רגשו כ ל א ו פ נ י ם ו ש ר פ י ם וחיות ח ק ד ש ו א ו צ ר ו ת ש ל ג וענני כבוד ומזלות וכוכבימ ומלאכי ה ש ר ת ,ואומרים ל מ נ צ ח גדול ש ב א מעדן ואומר ה׳ ימלוך ל ע ו ל ם ועד ׳ ו ה נ ה דוד מ ל ך י ש ר א ל בראש וכל כוי השמימ מססרים וכו׳ ׳ ו ש מ ע ת י קול ר ע ש מלכי ב י ת דוד אהריו ו כ ל א ה ד ו א ה ד כ ת ר ו ב ר א ש ו ו כ ת ר ו ימל דוד מובהק ו מ ש ו ב ח מ כ ל הכתרים וזיוו ה ו ל ך מסוף .העולם ו ע ל ה דוד ל ב י ת המקדש ש ב ר ק י ע ו ש ם מוכן לו ועד ס ו פ ו כסא ש ל א ש ש ה ו א ארבעים פ ר ס א ו ת גובה וארכו כ ס ל י ם ורהבו כ ס ל י ם כיון ש ב א • דוד וישב לו ע ל א ו ת ו כ ס א שמוכן לו כ נ ג ד כ ס א ש ל קונו וכל מלכי ב י ת דוד יושבין ל פ נ י ו ומלכי י ש ר א ל עומדין מאהריו מיד עמד דוד ואטד ש י ר ו ת ו ת ש ב ה ו ת ש ל א ש מ ע ת ם אזן מעולם׳ וכיון ש פ ת ח דוד ואמר ימלוך ה׳ ל ע ו ל ם וגוי פ ת ח מטטרון ו כ ל פ מ ל י א ש ל ו ואמרו ק ד ו ש קדוש ק ד ו ש ה׳ צ ב א ו ת וגו׳ והיות ה ק ד ש מ ש ב ח ו ת ו א ו מ ר ו ת ברוך כבוד ה׳ ממקומו ,ורקיעים אומדים ימלוך ה' ל ע ו ל ם והארץ א ו מ ר ת ה׳ מ ל ך ה׳ מ ל ך ׳ ו כ ל מ ל כ י ב י ת ד ו ד אומרים והיה ה׳ ל מ ל ך ע ל כ ל הארץ ביום ה ה ו א יהיה ח׳ א ח ד ושמו א ח ד .א״ר י ש מ ע א ל כ ש ב א ת י והודעתי ש כ ל זה מ ל פ נ י כ ס א כ ב ו ד ו ש מ ח ו כ ל — — 169 ה ח ב ר י ם ו ע ש ו א ו ת ו יום ו ל א עוד א ל א ושמחה׳ ל פ נ י רבי נחוניא בן הקנה יום ש א מ ר ו הנשיאים משתה ב ש מ ח ת ם הכניסו כל מיני זמר ו נ ש ת ה ב ש מ ח ת כנור ו ע ו נ ב .א״ר י ש מ ע א ל סח לי םוריא ח פ נ י ם ידידי א ל ת ת ע צ ב ב מ י ת ה זו ש א ת ה נ פ ט ר בה ש כ ב ר מ ל א זהרריאל ה' צ ב א ו ת א ל ה י י ש ר א ל פיו ש ח ו ק ושחק ע ל א ו ת ו ר ש ע ע ל מה ש ע ת י ד ל ה י ו ת לו בגיהנם ע ל יד ר׳ ח נ י נ א בן תרדיון ..איר י ש מ ע א ל כ ש ב א ת י ה ע מ ד ת י מיד ו ה ק ה ל ת י כ ל סנהדרי גדולה ו ק ט נ ה ל מ ב ו י ה ג ד ו ל א ש ר ב ב י ת ה׳ ו י ש ב ת י ע ל ס פ ס ל ש ל ש י ש טהור ש נ ת ן לי אבי כי אלישע מחסץ י ו ל ד ת י היה שהכנימה אותה ל ו ב כ ת ו ב ת ה ובאו רשב״ג ורבי א ל ע ז ר בן דמה ור' א ל ע ז ר בן ש מ ו ע ויוהנן בן ד ה ב א י וחנינא בן הכינאי ויונת׳ בן עוזיאל ורבי ע ק י ב א ורבי יהודה בן ב ב א וישבו ל פ נ י ו ו כ ל ש א ר המון ההבריס עומדיץ ע ל רגליהם ורואין כ ו ב י ו ת ש ל א ש ש ה פ ס י ק ו ביניהם ובינינו ורבי נחוניא בן הקנה יושב ומסדר ל פ נ י ה ם כ ל דברי המרכבה ירידה ועליה׳ ה י א ך יורד מי שיורד והיאך עולה מי ש י ע ל ה ) .עיין סדר ר ב עמרם גאון ז״ל חצדיקיס עמוד א׳(. דפוס ד ף ג׳ ע״ב ודף י״ב ע״ב ודף י״ג ע״א וססר יהום מ נ ט ו ב ה ש נ ת שכ״א מ ד ף מיז ע״ב ע ד ד ף מ״ט ה י כ ל ו ת ס פ ר ו נ ק ר א ג ם כן םפר חנוך )נוםחא א ח ר ת ( ו י ת ה ל ך ח נ ו ך א ת ה א ל ה י ם ו א י נ נ ו כי ל ק ח אותו אלהים: אמר ר ב י י ש מ ע א ל *( כ ש ע ל י ת י למרום להסתכל בצפיית המרכבה הייתי נ כ נ ם ב ש ש ה ה י כ ל ו ת חדר ב ת ו ך חדר וכיון ש ה ג ע ת י היכל בפתח שביעי עמדתי ב ת פ ל ה ל פ נ י הקב״ה ו נ ש א ת י עיני א פ י מ ע ל ה ואמרתי רבונו ש ל ע ו ל ם ב ב ק ש ה מ ל ס נ י ך ש ת ג ר ו ם ל י ב ש ע ה ה ז א ת ז כ ו ת אהרן בן ע מ ר ם א ו ה ב ש ל ו ם ורודף ש ל ו ם ש ק ב ל כ ת ר כ ה ו נ ה מ ל פ נ י כבודך בהר סיני ש ל א י ש ל ט ו בי ק צ פ י א י ל ה ש ד ומלאכי ש ע מ ו ]זעמו?[ ואל י ש ל ו ט מן ה ש מ י ם ,מיד זימן לי מ ט ט ר ו ן עבדו מ ל א ך ש ר הפנים וסרה בכנסיו ו י צ א כ נ ג ד י ב ש מ ח ה ר ב ה ל ה צ י ל נ י מידם ו ת ס ש נ י בידו לעיניהם ואמר לי בואך ל ש ל ו ם ש נ ר צ י ת ל פ נ י מ ל ך רם ו נ ש א ל ה ס ת כ ל ב ר א ו ת ] ב מ ר א ו ת ? [ המרכבה. באותה שעה נכנסתי ל ה י כ ל הרביעי והדריכני ל מ ר א ה שכינה ו ה צ י ע י ל פ נ י כ ס א הכבוד ל ה ס ת כ ל במרכבה וכשראוני שרי ה מ ר כ ב ה ו ש ר פ י ל ה ב ה נ ת נ ו עיניהם בי נזדעזעתי ו נ ר ת ע ת י ו נ ס ל ת י ממעמדי ונרדמתי מפני זוהר ד א ו ת עיניהם וזיו מ ר א ה פ נ י ה ם ע ד ש ג ע ר ב ה ם ה ק נ י ה ואמר ל ה ם מ ש ר ת י כרובי ואופני כסו עיניכם מ ל פ נ י ו ש מ ע ו א ל אוהבי חביבי וכבודי ש ל א י ר ת ע ו ל א יזדעזע ,מיד ב א מטטרון *( לשי עדות של החכם טוסקאטו בעל קול יהודד דף קפ״ט ספד היכלות מתחיל והרב המפרש שלםניגו מן כמו כאן בנוסחא אחרת, ספר כוזרי מביא שם ראש המדרש אר״י עד ״עמדת• בתפלה לפני הקב״ה" .וד׳ משה די ליאון כספר משכן העדות כיי והרב ד׳ מנחם ריקנטי בפירוש על התורה ם׳ כראשית רומזים על ס׳ היכלות הזה וקוראים א ו ת ו : ספד חנוך. ש ר ה ס נ י ם והחזיר לי נ ש מ ת י והציגני ע ל רגלי ועדיין ל א היה ל י ל פ נ י כ ס א הכבוד ש ל מ ל ך הכבוד אדיר ע ל כ ל כ ח לומר שירה ה מ ל כ י ם זוהר ]רוזן?[ ע ל כ ל הרוזנים ע ד ש כ ל ת ה שעה׳ ל א ח ר ש ע ה ס ת ח לי חקב״ח שערי ש כ י נ ח ]בינח?[ שערי ח כ מ ה שערי ש ל ו ם ש ע ר י כח שערי גבורח שערי דבור שערי ש י ר ח שערי קדושח.שערי נ ע י מ ח וחאיר א ת עיני ו א ת ל ב י באמרח ת ח ל ח ו ש ב ח ורנח ו ת ו ד ח המרד ,פ א ר ונאור! ח י ל ו ל עוז׳ כ ס א חיות ח ק ד ש ו כ ש פ ת ח ת י פי ו ש ב ח ת י שירח ל פ נ י מ ת ח ת כ ס א ש ל מ ל ך ח כ ב ו ד ו ל מ ע ל ח מן ח כ ס א עונין אחרי ואומרים ק״ק״ק ובכי׳׳ח. א מ ר ר ב י י ש מ ע א ל ב א ו ת ח ש ע ח חיו נערי ח מ ר כ ב ח ואופני ל ח ב ח ו ש ר פ י א ש א ו כ ל ח באין ושואלין מאיזח ע ם ח ו א מאיזח ש ב ט ה ו א טח טיבו ש ל ז ח .מ ש י ב ם מטטרון ואומר ל ח ם מ ע פ י ש ר א ל מובחר טהקב״ה ל ה י ו ת ל ו ל ע ט .ט ש ב ט לוי הוא טרום לשטו׳ מזרע אחרן ח ו א ש ב ח ר חקב״ח ל ח י ו ת ל ו מ ש ר ת ש ק ש ר ל ו חקב״ח ב ע צ ט ו כ ת ר כחונח ב ס י נ י ׳ מיד ס ת ח ו ואמרו בודאי ראוי זח לחםתכל ב מ ר כ ב ה ד כ ת י ב א ש ר י העם ש כ כ ה ל ו . מטטרון אריי באותה שעה שאלתי א ת מ ל א ך שר הסנים א מ ר ת י ל ו מה ש מ ך ׳ אמר לי ש ב ע י ם ש מ ו ת י ש לי כ נ ג ד ש ב ע י ם לשונות ש ב ע ו ל ם וכולם ע ל ש ם ש ל מ ל ך מלכי המלכים א ב ל מלכי קורא א ו ת י נ ע ר . אר״י אמרתי .ל מ ט ט ר ו ן מ פ נ י מ ה א ת ה ב ש ם ק ו נ ך ב ש ב ע י ם שמות ו א ת ה ג ד ו ל מ כ ל חשרים וגבוח מ כ ל ח מ ל א כ י ם וחביב מ כ ל ה מ ש ר ת י ם ו נ כ ב ד מ כ ל הצבאים ורב מ כ ל האדירים ב מ ל ו כ ה ו ב ג ד ו ל ה ו ב כ ב ו ד ומפני *( מה קורין א ו ת ך ב ש מ י מרומים נ ע ר ׳ לי מפני שאני סור ח נ ו ך בן ירד ׳ כ ש ח ט א דור ה מ ב ו ל ואמר ל א ל ממנו ו ד ע ת דרכיך ל א ח פ צ נ ו ה ע ל נ י הקב״ה מביניחס[ השיב ואמר לחיות עד הצילני הקב״ח מ פ נ י ח ם ]ניא ע ל י ח ם ב ש מ י מרום ל כ ל באי ח ע ו ל ם ש ל א יאמר רחמן אכזר ח ו א ׳ מד .ח ט א ו כ ל א ו ת ן האוכלסין , כ ש ח י ח ] צ ״ ל כ ם י נ ו ס ח ת ס׳ ח כ ם הרזים .ואם הם חטאו[ נ ש י ה ם בניהם ו ב נ ו ת י ה ם סוסיהם פרדיהם מקניחם ]וכל[ קנינם ו כ ל ע ו פ ו ת ש ב ע ו ל ם ש א ב ד ן הקב״ח עמהם בימי דור *( ק ״ומפני מד ".עד ״להיות עד" ג ש ם ספר הכם הרדם. המבול נ ס ו ף הפסקא )חטאו בהמה( מה ח ט א ו נדפס גילקו* ראובני כ״נ ע׳׳ד — 172 - ש ס פ ו עליהם ] ש נ א ס פ ו עטהם[ ׳ ל פ י כ ך העלוני בחייהם ל ע י נ י ה ם בשמי מרום ל ה י ו ת ע ד ע ל י ה ם ל ע ו ל ם ה ב א יזיווגני הקב״ה במרום ל ש ר ולנגיד בין מ ל א כ י ה ש ר ת . עוז״א ועזאיל היו עלי משמי מרומים ממלאכי ה ש ר ת ואמרו ל פ נ י ה ק מ ה רבונו ש ל ע ו ל ם ל א יפה אמרו הראשונים*( ל פ י כ ך ל א ת ב ר א א ד ם עוד ׳ מ ש י ב הקב״ה ואומר ל ה ם אני ע ש י ת י ואני א ש א ואני א ס ב ו ל ואמלט׳ וכיון ש ר א ו א ו ת י אמרו ל פ נ י ו דבש״ע**( מה טיבו ש ל זה ש ע ל ה למרום מרומים׳ ל א מבניהם ה ל ל ו ש נ א ב ד ו בימי ה מ ב ו ל ׳ עוד מ ש י ב ה ק ד ו ש ב׳׳ה ואמר ל ה ם מ ה טיבכם ש א ת ם נכנסים ל ד ב ר ב א ש ר ח פ צ ת י ]בו[ יותר מ כ ו ל כ ם ל ה י ו ת ל ש ר ו ל נ ג י ד ע ל י כ ם בשמי מרום׳ מיד עמדו כ ו ל ם ויצאו ל ק ר א ת י ו ה ש ת ח ו ו ל ס נ י ואמרו לי א ש ר י ך ו א ש ר י הודן־ ש ר צ ה נ ה ם קונך ו מ ת ו ך ש א נ י קטן ב ת ו כ ם ונער ביניהם בימים ובהדשים ו ב ש נ י ם ל פ י כ ך קורין א ו ת י נ ע ר . אר״י***( א״ל מטטרון שר ה פ נ י ם מיום ]שגרש[ ה ק ב ״ ה ל א ד ם ה ר א ש ו ן מגן עדן ה י ת ה ש כ י נ ה שרויה ע ל כרוב ת ה ת עץ החיים ומלאכי ה ש ר ת היו מקסצין ובאין ויורדין כ ת ו ת ו כ ת ו ת מן ה ש מ י ם ואדם הראשון וחוח יושבין ע ל ל ש ו ט ב כ ל ה ע ו ל ם כולו ל ה ס ת כ ל ב ד מ ו ת תוארו ש ל זיו ה ש כ י נ ה ל פ י שזיו ה ע ו ל ם ועד סופו ע ל א ה ת ש ש י ם מהלך מסוף סתח ה ש כ י נ ה היה וחמשה אלפים ו ב ג ל ג ל ] ל א שם״ה א ל ס י ם ב ג ל ג ל המה[ ש כ ל ה מ ס ת כ ל מ י ו א ו ת ה ה ש כ י ג ה אין זבובין ויתושין שורין בו ואינו ח ו ל ה ואין כ ל מזיקין ]יכולין להזיק[ אותו׳ ו ל א עוד א ל א מ ל א כ י ם אין ש ו ל ט י ם בו ו ה מ ה היה הילד ו ש ט מגן לעדן ומעדן לגן ומן גן לרקיע־ ומרקיע ל ג ן עדן ו ה כ ל מסתכלין נזיו ד מ ו ת ש כ י נ ת ו ואינן גיזוקין ע ד ש ב א ו בני דודו ש ל א נ ו ש היו הולכים מסוף ה ע ו ל ם ועד סוסו ומביאין כ ל אחד יאחד כ ס ף וזהב ואבנים ט ו ב ו ת ומרגליות כהרי הרים ו ג ב ע ו ת ג נ ע י ת יעישים א ו ת י ע״א ב ע י ל ם כשיעיד חמה ו ל נ נ ה מ כ נ י ם א ל ף פ ר ם א י ת ומורידין ימזלית ל מ ע מ ד ל פ נ י ה ם מימינם י מ ש מ א ל ם רמז על המלאכים שקטרגו כבריאת ה א ד ם . **( ***( 50 עי P כ״נ ע׳׳ד. מכאן י׳יוייין עד אותי נער" 00נשנה בילקוט ראוכנ׳ ״דורו של אנוש" נדפס כילקוט בשפ ראוכני ר חכם הרזים כ-ה ע־נ בשם ס פ ר — — 173 ל ש מ ש ב ה ם כ ד ר ך שהיו מ ש מ ש י ן ל פ נ י הקב״ה ש נ א מ ר כ ל צ ב א ה ש מ י ם עומדים עליו מימינו ומשמאלו.־ והיאך היה בהם כ ח שהיו מורידין א ו ת ם ו מ ש ת מ ש י ן בהם י עוז״א ועזא״ל היו מלמדין ל ה ם כ ש פ י ם שהיו מורידין א ו ת ן ו מ ש ת מ ש י ן ש א ל מ ל י כן ל א היו יכולין ל ה ם להורידן ,ב א ו ת ה ש ע ה קראו מ ל א כ י ה ש ר ת קטיגור ל פ נ י הב״ה ואמרו ל פ נ י ו רבש״ע מה ל ך א צ ל בני א ד ם מה א נ ו ש כי תזכרנו, מה אדם מה הנחת לא נאמר א ל א מה אנוש שהוא א ת שמי שמים העליונים מלון כבוד ר א ש לע״ז שלך מפני ו כ מ א רם ו נ ש א ש ב מ ר ו ם ע ר ב ו ת ו ב א ת ו ה ל כ ת א צ ל בני א ד ם ש ע ו ב ד י ן ע״ז ש ה ש ו ו בע״ז .עכשיו א ת ה בארץ וע״ז ב א ר ץ מה טיבך בין דיירי ה א ר ץ עובדי ע״ז ,סילק הקב״ה ש כ י נ ה מן הארץ מ ב י נ י ה ם .ב א ו ת ה שער .באו מ ל א כ י ח ש ר ת מגדודי צ ב א ו ת וחיילי ע ר ב ו ת ו א ל ף וריבי צ ב א ו ת ו נ ט ל ו א ת ה ח צ ו צ ר ו ת ו ת פ ש ו בידם א ת ה ש ו פ ר ו ת וחקיפו א ת ה ש כ י נ ה בשירים ו ב ש י ר ו ת ל ש מ י מרום שנאמר עלה אלהים ב ת ר ו ע ה ה׳ ב ק ו ל ש ו פ ר . אמר ר ב י י ש מ ע א ל א״ל מטטרון מ ל א ד ש ר הפנים כ ש ב ק ש ל ה ע ל ו ת אותי במרום ב ת ה י ל ה ש ג ר לי ענסיא״ל השר ו נ ט ל נ י מביניהם לעיניהם והדריכני ב כ ב ו ד גדול ע ל רכב א ש וסוסי א ש ו מ ש ר ת י כ ב ו ד ו ה ע ל נ י ע ד ה ש כ י נ ה ל ש מ י מרום ,וכיון ש ה ג ע ת י ל ש מ י מ ר ו ם וחיו ח י ו ת ה ק ד ש ו א ו פ נ י ם ש ר פ י ם וכרובים וגלגלי המרכבה ו מ ש ר ת י א ש א ו כ ל ח חמריחץ א ת רוחי ברחוק ש ש י ם ו ח מ ש ה א ל פ י ם ר ב ב ו ת ו ש ל ש מ א ו ת פ ר ס ה ואמרו מח רוח ילוד א ש ח ומר .ט ע ם ט י פ ת ל ב ן ש ח ו א ע ו ל ח ב ש מ י מרום ו י ש מ ש בין חוצבי ש ל ח ב ת .משיב חקב׳׳ח ואמר ל ח מ מ ש ר ת י צ ב א י וכרובי ו א ו פ נ י ושרפי א ל ירע ל ב ב כ ם ב ד ב ר זח ש כ ל בני האדם כפרו בי ו ב מ ל כ ו ת י הגדולה והלכו ועבדו ע״ז וסלקו ש כ י נ ה מביניהם ו ה ע ל ת י למרום וזה ש נ ט ל ת י מביניהם מובחר ש ב כ ו ל ם ה ו א וזה ש ק ו ל כ נ ג ד כ ו ל ם ב א מ ו נ ה ו ב צ ד ק ה ובכשרון מ ע ש וזה ש נ ט ל ת י שכרי בעולמי ת ח ת ה ש מ י ם * ( . א ר ׳ י אמר לי מטטרון ש ר הפנים כ ש ל ק ח ו נ י מן בני דור ה מ ב ו ל ה ע ל ו נ י ב כ נ פ י רוח ש כ י נ ה לרקיע העליון והכניסוני ב ת ו ך פלטוריץ גדולים ש ב מ ר ו ם ע ר ב ו ת רקיע ש ש ם כ ס א הכבוד ש כ י נ ה ומרכבה גדודי ש ל א ש והיילים ש ל זעף ו ש נ א נ י ס ש ל א ש וכרובים ש ל •( עיין ציוני דף י״נ ע״ד ונהנדד ח״ב דף מ׳׳ז וילקונו ראובני כ״ד ע־׳א בשם 6רקי היכלות. — — 174 ומשרתים ש ל ל ה ב וחשמלים ל פ י ד ואוםנים ש ל ג ח ל ש ל בזק ז ש ר פ י ם ש ל ב ר ק והעמידוני ל ש מ ש ב כ ל יום ויום א ת כ ס א ה כ ב ו ד . אד״י *( א״ל מטטרון מ ל א ד ש ר ה פ נ י ם קודם ש ה ע מ י ד נ י ל ש מ ש א ת כ ס א הכבוד פ ת ח ל י הקב״ה א ל ף ו ש ל ש מ א ו ת א ל פ י ם ש ע ר י ח כ מ ה ו ש ל ש מ א ו ת א ל ס י ם ש ע ו י בינה ושמ״א ש ע ו י ע ו ט ה ו ש מ ׳ א ש ע ו י היים ושמ״א ש ע ו י ש ל ו ם ושמ״א ש ע ו י ש כ י נ ה ושמ״א ש ע ו י ג ב ו ו ה וחיל ו ש מ י א ש ע ו י כ ח ושמ״א ש ע ו י הן והסד ושמ״א ש ע ו י ושמ״א אהבה שערי א ה ב ה ושמ״א שעוי ע נ ו ה ושמ״א ש ע ו י י ו א ת ח ט א .ב א ו ת ה ש ע ה הוסיף ל י הקב״ה ח כ מ ה ע ל ה כ מ ה בינה ע ל בינה ע ו ט ה ע ל ע ו ט ה ד ע ת ע ל ד ע ת ו ח ט י ט ע ל ו ח ט י ם ת ו ד ח ע ל ת ו ר ה א ה ב ה ע ל א ה ב ה ח ס ד ע ל ח ס ד חמדה ע ל ח ט ד ה ע נ ו ה ע ל ע נ ו ה נבודד .ע ל גבורה כה ע ל כה חיל ע ל חיל זוהר ע ל זוהר יופי ע ל יופי ת ו א ר ע ל ת ו א ר ונתכבדתי ונתפארתי בכל מדות טובות ו מ ש ו ב ה ו ת ה ל ל ו יותר מן כ ל בני מרומים. אדיי א״ל מטטרון מ ל א ך ש ד ה פ נ י ם א ח ר כ ל ה מ ד ו ת הניח הקב״ה ידו ע ל י וברכני א ל ף ו ש ל ש מ א ו ת ו ש ש י ם ו ח מ ש ת א ל פ י ם ב ר כ ו ת ורוממתי והגבהתי כשיעור ארכו ורחבו ש ל ע ו ל ם והעלו ל י ש ב ע י ם ו ש ת י ם כנםים ל״ו כנסים מ צ ד א ח ד ול״ו כ נ פ י ם מ צ ד א ח ד ו כ ל כ נ ף וכנף כ מ ל ו א ע ו ל ם וקבע בי א ל פ י ם עינים ו כ ל עין ועין ש ל ש מאות ששים וחמשת כמאור ה ג ד ו ל ו ל א חניח מימין ]מינין[ ש ל זיו ו ת ו א ר ויוסי ואורות ש ב ע ו ל ם ש ל א ק ב ע ב י . א ד י א״ל מטטרון מ ל א ך ש ר ה פ נ י ם כ ל ז א ת ע ש ה ל י הקב״ה ע ש ה ל י כ ס א מעין כ ס א הכבוד ו פ ר ש ע ל י פ ר ש ש ל זיו ו ש ל זוהר ו ת ו א ר וכבוד ויופי והסד מעין פ ר ש ש ל כ ס א הכבוד ש כ ל מיני זיו מ א ו ר ו ת ש ב ע ו ל ם קבועין בו ושמו ע ל פ ת ח ה י כ ל שביעי והושיבני עליו והכרוז י צ א י צ א ב כ ל רקיע ורקיע לאמד מטטרון עבדי ש מ ת י ו ל ש ר ו ל נ ג י ד עלי כ ל שרי מ ל כ ו ת י ו ע ל כ ל בני מרומים חוץ משמונה שדים ה נ כ ב ד י ם והנוראים ש נ ק ר א ו ה׳ בשמי ש ל עולם ו כ ל מ ל א ך ו מ ל א ך ש י ש ל ו דבר ל ד ב ר ל פ נ י ילך ל ס נ י ו וידבר אליו ו כ ל דבר ודבר ש ה ו א מדבר בשמי עליכם ת נ ט ר ו ן ותפעלון מפני ש ע ר ]ששר[ ח כ מ ה ושר הבינה מ ש ר ת ץ לו ל ל מ ד ו ח כ מ ו ת ע ל י ו נ י ם ו ת ח ת ו נ י ם ח כ מ ת ע ו ל ם הזה ושר ]וסוד[ עוה׳׳ב ו נ ם אני מניתיו ע ל •( מכאן עי ,ק כל מי מרוטים" נדפס נ־לקי* יאומי כ״נ עינ כשם ס׳ — — 175 כ ל גנזי ח י ב ל ע ר ב ו ת ו ע ל כ ל א ו צ ר ו ת חיים ש י ש ב ש מ י ט ר ו ם . א י ל מטטרון אר״י*( גילח לי הקב״ה מ א ז מ ל א ך ש ר הםנים כ ל ]צ״ל מעין ש ל [ סתרי תורה ו כ ל רזי ח כ מ ה ו כ ל עומקי ]תודח[ ת מ י מ ה וכל מ ח ש ב ו ת ל ב ב ו ת ש ל בריות וכל רזי ע ו ל ם ו כ ל ס ת ר י ב ר א ש י ת גלה ]גלויים[ ל פ נ י כ ד ר ך שגלויים ל פ נ י יוצר בראשית ו צ פ י ת י מ א ז ל ה ם ת כ ל ]צ׳׳ל ל ה ס ת כ ל [ ברזי עמוקה ו ב ס ו ד מ ו פ ל א ה קודם ש ח ש ך במרום ובעומק עולם נ ע ל ם ממני ]ציל קודם ש י ח ש ו ב א ד ם אני יודע קודם ש י צ פ י ן בממתרים אני רואה וקודם ש י ע ש ה א ד ם אני יודע ואין במרום נ ע ל ם ועמוק מ מ נ י [ . אר״י ש א ה ב אותי הקב״ה א״ל מטטרון מש״ה מ ת ו ך א ה ב ה יותר מ כ ל בני מרומים ע ש ה לי ל ב ו ש ש ל גיאה ש כ ל מיני מ א ו ר ו ת קבועים בו ו ה ע ט י פ נ י ו ע ש ה לי כ ת ר מ ל כ ו ת ו ת ש ע אבני בואר ]בוער?[ שקבועים בו א ר ב ע י ם ב א ו ר ג ל ג ל החמה ש ד ו ו ה ו ל ך ב א ר ב ע ע ר ב ו ת רקיע ו ב ש ב ע ה רקיעים ו ב א ר ב ע רוחות ה ע ו ל ם וקשרו ע ל ר א ש י וקראני ה׳ הקטן ב פ נ י כ ל פ מ ל י א ש ב מ ר ו ם ש נ א ׳ שמי ב ק ר ב י . אר״י א י ל שאהבני מטטרון מ ש י ה מ ת ו ך א ה ב ה ר ב ה והמלה גדולה והכמני ]והבבני[ באצבעו בעט הקב״ה יותר שלהבת על כתר שבראשי מכל בני מרומים אותיות שמים וארץ׳ א ו ת י ו ת ש נ ב ר א ו בהן ימים ונהרות! בהן הרים ו ג ב ע ו ת .א ו ת י ו ת ש נ ב ר א ו בהן רוח ורעמים ק ו ל ו ת ש ל ג ברד ס ו פ ה וסערה ׳ כתב ש נ ב ר א ו בהן אותיות שנבראו כוכבים ומזלות ברקים א ו ת י ו ת ש נ ב ר א ו בהן צרכי ע ו ל ם ו כ ל םתרי ב ר א ש י ת ו כ ל א ו ת ו א ו ת מ פ ד ח ת ]זורחת?[ פ נ י ם ב פ נ י ם כמראה צ א ת ה ש מ ש ו ל ב נ ה ב כ ו כ ב י ם . אד״י א׳׳ל מטטרון מש״ה כ ש ק ש ר לי הקב״ה כ ת ר זה ב ר א ש י זעו ממני כ ל שרי מ ל כ י ו ת ברום ורקיע ואפילו שרי א ל י ם מכל מלאכי השרת ע ר ב ו ת רקיע ו כ ל חיילי רסיע ושרי טפסרים ושרי א ר א ל י ם ש ג ד ו ל י ם המשמשים ל פ נ י כ ס א הכבוד זעין ו נ ר ת ע י ן ממני )ואלה ש מ ו ת ן ש ל שרים( ו א פ י ל ו ס מ א ל ה ר ש ע ]ראש[ ל כ ל ה ט ש ט י נ ץ ש ה ו א גדול מ כ ל מ ל כ י ו ת ש ב מ ר ו ם ירא ומזדעזע ואפילו מ ל א ך ה א ש מ ל א ך הברד מ ל א ך הרוח מ ל א ך הברק מ ל א ך הזעם מ ל א ך ה ר ע ם מ ל א ך ה ש ל ג מ ל א ד המטר מ ל א ך היום מ ל א ך הלילה מ ל א ך הכוכבים והמזלות ש מ נ ה י ג א ת כ ל ה ע ו ל ם מ ת ו ך ידיהן זייעין •( מכאן עד ״נעלם ועמוק ממגי" גשגד בילקוט ראוכני כ־נ ע־ד בשם ס׳ סודי דזא — — 176 ונרתעין מלפני כשרואין א ו ת י .ואלה שמותן ש ל שרים המנהיגים א ת העולם ן גבריאל מלאך האש ,ברדיאל מלאך הברד -רוחיאל מלאך שהוא ממונה על הרוח .ברקיאל מלאך שהוא ממונה על הברקים ,זעמיאל שהוא ממונה ע ל הזעם׳ זקיאל שהוא ממונה על הזיקים ,זועיאל שהוא ממונה על הזוועות ׳ זעפיאל שהוא ממונה על הזעף ׳ רעמיאל שהוא ממונה על הרעמים .רעשיאל שהוא ממונה על הרעש׳ שלגיאל שהוא ממונה על השלג .מטריאל שהוא ממונה על המטר ,שמשיאל שהוא ממונה על היום׳ ליליאל שהוא ממונה על הלילה .גלגליאל שהוא ממונח על גלגל חחמה ,אוםניאל שהוא ממונה על אופן לבנה׳ כוכביאל שהוא ממונה על הכוכבים, רהטיאל שהוא ממונה על המזלות׳ וכולן נופלין על פניהם כשרואין אותי ואינן יכולין להסתכל בי מפני הוד והדר זיו זוהר יופי תואר ונגה ואור כבוד שעל ראשי. אר׳׳י א״ל מטטרון מש״ה הדר מדום כל׳ כיון שלקחני הקב״ה )בשמשות( לשמש א ת כסא הכבוד ואת גלנלי המרכבה ואת כל צרכי השכינה מיד נהסך לי בשרי לשלהבת וגידי ל א ש ועצמותי לגחלי רתמים ואור עסעסי לזוהר רקיע וגלגלי עיני ללסידי א ש ושער ראשי ללחט וללחבח וכל איברי לכנפי אש בוערת וגוף קומתי ל א ש יוקדת ומימיני חוצבי להבות א ש ומשמאלי בוער לסיד אש וסביבותי מסורחות רוח סערה וסופה וקול רעש ברעש מלפניי ומלאחוריי*(. ס ד ר רוחות א מ ר ד ב י י ש מ ע א ל א׳׳ל מטטרון מש״ח כמד .דוחות מנשבות מתחת כנפי חכרובים :מ נ ש ב ת רוח מרחפת שני ורוח אלהים מרחפת, מנשבת רוח עזה שנא׳ ויולך ה׳ א ת הים ברוח קדים עזח׳ מ נ ש ב ת דוה קדים שנא׳ ורוה הקדים נ ש א א ת חארבח .מנשבת רוחו ש ל יום ]ים[ שנא׳ ורוה נסע מאת ה׳ וינז שלוים ]מן הים[ .מנשבת רוח קנאה שנא׳ ועבר עליו דוה קנאה .מ נ ש ב ת רוה רעש שנא׳ •( עיין ציוני דף י׳׳נ ע׳ד סרקי ה י כ ל ו ת . ו נ מ ד ד ח׳ב דף מ״ז וילקוט ואוכני ב״ד ע״א בשם — — 177 ו א ח ר הרוח ר ע ש .ל א ב ר ע ש ה׳. מ נ ש ב ת רוח ה׳ ]רעה?[ ש נ א מ ר וסרח מעליו רוח הרעה .מ נ ש ב ת רוח ח כ מ ה ובינה רוח ע צ ה וגבורה רוח ד ע ת ויראה ש נ א ׳ ו נ ח ה עליו דוה ה׳ רוח הכמה ובינה רוח ע צ ה וגבורה רוה ד ע ת ו י ר א ת הי, מ נ ש ב ת רוח גשמים ש נ א ׳ רוח צסון ת ח ו ל ל ג ש ם ׳ מ נ ש ב ת רוה ברקים ש נ א ׳ ברקים ל מ ט ר ע ש ה מ ו צ א רוח מ א ו צ ר ו ת י ו .מ נ ש ב ת רוח מ ש י ב ת ] מ ש י כ ת ? [ מים ש נ א ׳ ויעבר א ל ה י ם רוח ע ל הארץ וישכו המים .מ נ ש ב ת רוח הימה ו ד א נ ה ש נ א י רוח ג ד ו ל ה ב א ה מ ע ב ר המדבר ויגע ב א ר ב ע ס י נ ו ת ה ב י ת ויסול ע ל ה נ ע ו י ם ,מ נ ש ב ת רוח ס ע ר ה ש נ א ׳ רוח סערד ,ע ו ש ח ד ב ר ו ׳ עומד ]כאן?[ בין הרוהות הללו אץ מ נ ש ב ו ת א ל א ת ח ת כנסי חכרובים ש נ א ׳ וירכב ע ל כרוב ויעף וידא ע ל ]כנסי[ רוח ׳ ח ו ל ב ו ת הרוחות ו כ ל ו ת מ ל מ ד שמתחת ]כנסי וחשטץ חכרובים[ ולהיכן יוצאות ו נ ו ס ל ו ת ב ג ל ג ל ח מ ה שני ה ו ל ך א ל דרום וסובב א ל צ ס ו ץ ס ו ב ב ס ו ב ב ה ו ל ך הרוח ו א ל סביבותיו ש ב הרוה .ו מ ג ל ג ל המה חוזרות ו נ ו ס ל ו ת ב נ ה ר ו ת ובימים )בנהרים( ו ב נ ב ע ו ת ש נ א ׳ כי הנה )ה׳( יוצר הרים ו ב ו ר א רוח .ומימים ו נ ה ר ו ת חוזרים ביישוב ומיישוב ה ח ר ו ת ו נ ו פ ל ו ת ב ע י י ר ו ת ו ב מ ד י נ ו ת ו מ ש ם נ ו פ ל ו ת לגן ומגן נ ו פ ל ו ת ל ע ד ן שנאמר מ ת ה ל ך בגן ל ר ו ח היום ו ב ת ו ך גן עדן מ ת ע ר ב ו ת ו נ ו ש ב ו ת מ צ ד זה ל צ ד זה ו מ ת ב ש מ י ם מ ב ש מ י גן עדן וממרקחי עדן •עד ש נ ם ר ד ו ת ו מ ת מ ל א ו ת מריח ב ו ש ם טחור ו מ ב י א ו ת ריח מרקחי ו ב ש מ י גן עדן ל פ נ י צדיקים וחסידים יורשי גן עדן ועץ חחיים ל ע ת י ד ל ב א ש נ א י עורי צפון ו ב ו א י תימן חפיחי גני יזלו ב ש מ י ו י ב א דודי ל ג נ ו ו י א כ ל םרי מ ג ד י ו . אר״י א״ל מטטרון מ ל א ך ש״ה הדר מרום כל׳ כ מ ה מ ר כ ב ו ת י ש להקב״ה׳ י ש ל ו מ ר כ ב ו ת כ ר ו ב שנאי וירכב ע ל כרוב ו י ע ף ,י ל י מ רוח ש נ א ׳ וידא ע ל כ נ פ י דוה׳ יל״מ ע ב ק ל ש נ א ׳ ה נ ה ה׳ רוכב ע ל עב קל, ילימ ע נ נ י ם ש נ א ׳ ה נ ה א נ כ י ב א א ל י ך ב ע ב ה ע נ ן ,יל״מ מזבח ש נ א ׳ ראיתי ה׳ נ צ ב ע ל חמזבח.׳ יל״מ רבותים ש נ א מ ר רכב א ל ה י ם רבותים א ל פ י ש נ א ן ׳ יל״מ א ו ה ל מועד ש נ א ׳ וידבר ה׳ אליו מ א ה ל מועד׳ יל׳׳מ כ פ ו ר ת ש נ א ׳ ו י ש מ ע א ת הקול מ ד ב ר א ל י ו מ ע ל ה כ פ ר ת ׳ יל״מ אבן ספיר ש נ א ׳ ו ת ח ת רגליו כ מ ע ש ה ל ב נ ת ה ס פ י ר ׳ יל״מ נשרים ש נ ׳ ו א ש א א ת כ ם ע ל כ נ ס י נשרים ,יל׳׳מ ת ר ו ע ה ש נ א ׳ ע ל ה א ל ה י ם ב ת ר ו ע ה ,יל״מ ע ר ב ו ת ש נ א ׳ ס ו ל ו ל ר כ ב ב ע ר ב ו ת ביה ש מ ו .יל״מ עבים ש נ א ׳ ה ש ם עבים ו כ ו נ ו ,ילימ ח י ו ת ש נ א ׳ ו ה ח י ו ת וצוא ושוב וצים בושות ושבים בושות שהשכינה 12 על וום — — 178 ראשיהם, יל״מ ג ל ג ל ש נ א ׳ ויאמר א ל ם נ ת ל ג ל ג ל ]ויאמר ב א א ל ב י נ ו ת ל ג ל ג ל )יחזקאל י׳ ב׳([ ,יל־מ כרוב ק ל ש נ א מ ר ד ב ב ע ל כרוב ק ל , ו ב ש ע ה ש ה ו א רוכב ע ל כרוב ק ל א ח ת ועדיין ל א הניח רגלו ומניח ע ל גביו ר ג ל שבייה ]שנייה[ סוקר שמונה עשר א ל ס י ם ע ו ל מ ו ת ב ס ק ר א ומבין ורואה ב א ו כ ל ס י ן ויודע ב כ ל א ל ו ו א ל ו סובב ע ל שמונה עשר ע ד ש ה נ י ח רגלו שנייה ע ל גביו ש נ א ׳ )?( א ל ף ,ומנין ש ה ו א סוקר ב כ ל א ל ו ב כ ל יום ש נ א מ ׳ א ל ה י ם מ ש מ י ם ה ש ק י ף ע ל ב נ י א ד ם ל ר א ו ת ה י ש מ ש כ י ל ד ו ר ש א ת אלהים ,י ש ל״מ א ו ס נ י ם ש נ א ׳ והאופנים מ ל א ו ת ]מלאים עינים[ ס ב י ב ׳ יל׳׳מ כ ס א כ ב ו ד ו ]קדוש[ ש נ א ׳ א ל ה י ם י ו ש ב ע ל כ ס א קדשו ,יל׳־מ כ ס יה ש נ י כי יד ע ל כ ס יה ,יל׳׳מ כ ס א כ ב ו ד ש נ א ׳ כ ס א כ ב ו ד מרום מ ר א ש ו ן מקום מ ק ד ש נ ו ,יל״מ כ ס א ר ם ו נ ש א , ש נ א ׳ ו א ר א ה א ת ]ה [ י ו ש ב ע ל כ ס א רם ו נ ש א . אר״י א״ל מטטרון מ ל א ך ש״ה ל מ ע ל ה מהן י ש א ה ד ש ר נ ד ו ל ונורא גבור ונכבד ואפפניא״ל ה׳ ש מ ו א ל ו ף ונערץ י ש י ש ו ע ו ז , ש י ש ל ו ש ש ה ע ש ר פ נ י ם א ר ב ע ה ל כ ל צ ד ו צ ד .ויש ל ו ש מ ו נ ת א ל פ י ם ו ש ב ע מ א ו ת ו ש ש י ם ו ת ש ע עינים כמנין ש ש ת ימות ה ש נ ה ש נ י א ל פ י ם ומאה ו ת ש ע י ם ואהד*(׳ ו ש ש ע ש ר ה ל כ ל צ ד ו צ ד , ׳ואותן ש ת י עינים ש ב ס נ י ו ב כ ל א ה ד ו א ה ד א ח ת לפידים ב ו ע ר ו ת ואין כ ל בדיה ה מ ס ת כ ל ב ה ם מיד נ ש ר ף ״ ברקים מ ב ר י ק ו ת ו מ כ ל יכולה ל ה ס ת כ ל ב ה ם שכל ורום ק ו מ ת ו מ ה ל ך ש נ י א ל ס י ם ו ח מ ש מ א ו ת ש נ ה שאין כ ל עין כריה יכולה ל ר א ו ת ל ד ב ר כ ח ג ב ו ר ו ת עוזו א ל א מ ל ך מלכי ואין כ ל פד .י ו כ ל ה מ ל כ י ם הקב׳׳ה בלכדו ״ ו ל מ ה נ ק ר א ש מ ו א פ פ נ י א ״ ל מ פ נ י ש ה ו א .ממונה ע ל ה א ו פ נ י ם ו ח ם מסורים בידו והוא עומד ב כ ל יום ויום ו מ ש מ ש ו מ פ ח ד ומעדן א ו ת ם ומסדר ו מ ס ל ס ל א ת מ ר ו צ ת ם ומקהיל א ת ד ו כ נ ם ומעדן א ת ד י ר ת ם ומרוה א ת ס נ ת ם ומדשן א ת מ ו ש ב ם והוא מ ש כ י ם ומעריב ע ל י ה ם ל י ל ה ויום ל ר ב ו ת א ת ת ס א ר ת ם ולהגדיל א ת נאונם ולעשותם מהירים ב ש ב ח קוניהם ,ו ה א ו פ נ י ם כ ו ל ם מ ל א י ם עינים מ ל א י ם כ נ ס י ם ׳ * ( בם״נ ש ל טס׳ היכלות <נד.נדד ה״ב דף >42 איתא: ״ובכל היכל והיכל ח׳ אלפים ותשס״ו שערי נרקיס כמנין עןעךןץ ש ל יטות השגה" ואולי צריך לגרום כאן ג״כ ח׳ אלפים ותשס׳׳ו עינים כמנק היא ״שמונת אלפים וקצ״א. ש ע ו ת ש ל ימות ה ש נ ה .ואיפשד נ״נ ותשפ״ד עיניס שהנירםא הנכונה כמנין ימות ש ש ת שנים" ש ד [ ד נזעמים ב׳ אלפים — — 179 עינים כנגד כנסים ׳ כנסים כנגד עינים ׳ ומביניהם מבהיק אור כאור נוגה ושבעים ושתים אבני םסיר קבועין על כתר שכל אחד ו א ח ד .זיוו הולך בארבע רוחות ערבות גלגל חמה שדוו הולך בארבע רוחות העולם׳ ולמה נקרא שמו צדקאל מפגי שדוו דומה למראה צדק ומקיפים להם סוכות זיו סוכות זוהר סוכות אור ספיר וברקת מפני מראית דמות עינים. אד׳י א״ל מטטרון מש״ה למעלה מהן יש צד אחד מופלא ואדיר יקר גמר ועריץ אלוף ונגיד חדור ונכבד ונחמד וכולו מלא זיו וכולו מלא שבח ונוגה וכולו מלא זוהר וכולו מלא אור וכולו מלא יוסי חמדה גדולה דמותו כמלאכים וגוסו כנשרים דוו כברקים תוארו כלסידים ויסיו כמקים וחודו כנחלים חדרו כחשמלים נוגחו כאור נגה מראיתו כמאור הגדול גובהו כשבעה רקיעים ואור עפעסיו כאור שבעתים ואכן ססיר ע ל ראשו כמלא עולם כזיו עצם השמים לטוהר וגוסו מלא עינים ככוכבי השמים שאין לחם חקר ואין להם . . .וכל עין ועין ככוכב הנוגה ויש מהן כמאור הקטן ויש מהן כמאור הגדול׳ מקרסוליו ועד ארכובותיו ככוכבי הברק ומארכובותיו ועד ירכותיו ככוכבי הנוגה ומירכותיו ועד מתניו כמאור ל ב נ ה ׳ וממתניו ועד צואריו כמאור החמה ׳ ומצוארו ועד קדקד ראשו כאורו לא נעדר׳ וכתר שעל ראשו כזיו כסא הכבוד .שיעור ש ל כתר מהלך חמש מאות ושתי שנים ואין מיני זיו ואין מיני זוהר ואין מיני נוגה ואץ מיני מאור בעולם שאין קבועין באותו הכתר׳ ואותו השר שרסיא״ל ה׳ שמו מפני שהוא ממונה על השרפים ושרפי להבה מסורים בידו והוא עומד עליהם לילה ויום ומלמד להם שירה ותהלה פאר עוז גאוה ל פ א י למלכם בכל מיני שבח וקדושה .וכמה הם שרסיס ארבע כנגד רוחות ש ל עולם׳ וכמה כנסים יש להם ש ש כנגד ש ש ת ימי בראשית ׳ וכמה סנים יש להם ש ש עשרה סנים ארבע ל כ ל רוח ,ושיעורם ש ל כנסים כל כנף וכנף כמלא רקיע, שיעורם ש ל סנים כל סנים ופנים בפני סנים מזרח)?( מאירים כל אחד ואחד כזיו כסא הכבוד ש א מ י חיות הקדש ואופני הוד וכרובי הדר אין יכולין להסתכל בו שכל המסתכל בו עיניו כהות מזיו גדול שעליו׳ ולמה נקרא שמם שרפים מפני שהן שורפין סנקסאות ש ל שטן ׳ בכל יום ויום השטן יושב עם סמאל הרשע שר ש ל « — — 180 וכותב עונותיהם ש ל ישראל ע ל דומי ועם דםוא׳יל ש ד ש ל פ ר ס סנקםאו ונותנים א ו ת ם לשרפים להכניס אותם לפני הקנ״ה ל א ב ד י ש ר א ל מן העולם הקניה אינו ו ה ש ר פ י ם יודעין ב ר א יה ]בראיה[ ר ו צ ה ש ת פ ו ל א ו מ ה זו ש ל הקב״ה י ש ר א ל ׳ מה עושין ש ר פ י ם ב כ ל יום ויום נוטלין השטן א ו ת ם מיד ב א ש יוקדת ושורסים א ו ת ם ש כ נ ג ד כ ס א רם ו נ ש א כדי ש ל א יכנסו ל ס נ י ה ק נ י ה ב ש ע ה ש ה ו א ע ל הדין ודן כ ל ה ע ו ל ם כולו כ א ה ת . אר״י א׳יל מטטרון משייר .ל מ ע ל ה מן ה ש ר פ י ם י ש ש ר מ ע ו ל ה מ כ ל ה ש ר י ם מ ו פ ל א מ כ ל ה מ ש ר ת י ם דריוא״ל הי ש מ ו ש ה ו א ע ל גנזי ססריו אחד ]דבריא״ל ? I והוא מוציא ו מ ב י א ד ל ו ס ק ו ת ו ה ו א נוטלם פ ו ת ח ו נ ו ט ל א ת ה ס פ ד י ם ונותן א ו ת ם ליד ה ק נ י ה ו ה ק נ י ה מידו ונותץ א ו ת ס ל ס נ י ו לידי חםופרים ל ק ר ו ת נ נ ״ ד ה ג ד ו ל ש נ ר ו ם ערבות רקיע בםני ס מ ל י א ש ל מעלה״ ו ל מ ה נ ק ר א ש מ ו דריוא״ל ]דבריא׳׳ל *[ מ פ נ י ש כ ל דבור ודבור י ו צ א ממנו מ ל א ך ועומד ב ש י ר ו ת ש ל מ ל א כ י ה ש ר ת ואומרים לומר ש י ר ה ל פ ג י ו ב ש ע ת הגיע זמץ קדוש. ם ד ר עירין א מ ר ר׳ י ש מ ע א ל א״ל כ ט ט ר ו ן מ ש י ה ל מ ע ל ה אלו י ש מכל א ר ב ע ה ש ר י ם הגדולים עיריץ וקדישין ש מ ס ׳ רמים ו נ כ ב ד י ם נ ו ר א י ם ונחמדים נ ם ל א י ם ואדירין ג ד ו ל י ם מ כ ל בני עליונים ואין כ מ ו ת ן ב כ ל שרי העליונים ואין כערכן ב כ ל ה מ ש ר ת י ם כ ו ל ם ואחד שקול מעין זיו כגגד כולם ומחיצתן כנגד כסא ה ש כ י נ ה והן מפארין ה ש כ י נ ה ו ל א עוד מפאר השכינה שכל אחד הכבוד וזיו ד מ ו ת ן ומשבחין א ל א ש ה ק נ ״ ה ]אין[ ע ו ש ה דברו ש נ מ ל ך ע ל י ה ם ת ח ל ח ואחר כך ע ו ש ה ד ב ר ב ע ו ל מ ו בשבח בעולמו עד שנא׳ בגזרת ע ד י ן ס ת ג מ א ומאמר קדישין ש א ל ת א ,עיריץ ש נ י ם וקדישין ש נ י ם , ו כ י צ ד הן אומרים ל פ נ י קב׳׳ה מ ל מ ד ש ע י ר אהר ע ו מ ד ל פ נ י קכ״ה מזה וקדיש אחד ע ו מ ד מזה מ ש פ י ל י ם גאים עדי ארץ ו ל ע ו ל ם הן םגביהין שסלים והם והן מגביהין ש ס ל י ם ע ד מרום ו ב כ ל יום ויום כ ש ק ב ״ ה י ו ש ב ע ל כ ס א דין ודן א ת כ ל ה ע ו ל ם כולו וספרי — 181 - חיים וספרי מתים פתוחים לפניו כל בני עליונים עומדץ לפניו ביראה בסחד ורעדה .באותה שעה הקב״ה יושב כדיין .על כסא הפנים ,לבושו לבן כמו ש ל ג ושער ראשו כמו צמר נקי ומעילו כולו כאור נגה וכולו מלא צדקה כשריון והן עירין וקדישין עומדין לפניו כשוטרים לפני השופטים והם נושאין ונותנין בכל דבר ודבר וגומרים את הדבר שבא לפני הקכ׳ה בדין כעניץ שנאי בגזרת עיריץ סתגמא ומאמר קדישין שאלתא ,מהם םוםקין הדברים ומהם גוזרין בב״ד הגדול שבערבות ,מהם שואלין את ה ש א ל ו ת מלסגי הגבורה ומהם גומרים א ת הדברים כנגד למעלה ,מהם מקימים את הגזרות בארץ מ ת ח ת כעניץ שנאי ואילוץ ]ואלו[ עיר וקדיש מן שמיא נחת קרא בחיל וכן אמר גודו אילנא וקציצו ענסוהי אתרו עסי׳ ובדרו א נ ב ח .ולמה נקרא שמם עירין וקדישץ שהן מקדשין את הגוף והנשמה בסולסאות שלא)?( ביום השלישי ש ל דין שנאי יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו • אר״י א״ל מטטרון מש״ה שבעים שמות יש לכל אחד ואחד מהם כנגד שבעים לשונות וכולם על שמו ש ל הקביה וכל שם ושם כתוב בעט ש ל ה ב ת על כתר נורא ש ע ל ראשו ש ל מלך רם ונשא ומן כל אחד ואחד זיקוקין וברקץ יוצאין ממנו ומן כל אחד ואחד קרני זוחר מוקסין חימנו ומן כל אחד ואחד אורות מבריקות הימנו ומן כל אחד ואחד סוכות ואוהלות בינה מוקפים חימנו, שאסילו שרסים וחחיות שהם גדולים מן כל בני העליונים אינם יכולין ל ח ס ת כ ל . ם ד ר דין א מ ר ר ב י י ש מ ע א ל א״ל מטטרון משיה כל זמן ב״ד הגדול יושבין ברום ערבות רקיע •השרים הגדולים שהם נקראים ה׳ בשמו ש ל הקב״ה׳ וכמה הם השרים שבעים ושנים שרי מלכיות שבעולם חוץ משר העולם שהוא מדבר בשבחו ש ל עולם לפני הקב״ה בכל יום ב ש ע ת פתיהת הספד שכל מעשה עולם כתובים בו כענין שנא׳ דינא יתיב וסיםרין סתיהו. אר״י א״ל מטטרון מש׳׳ה כשהקב״ה יושב על כסא הדין עומד — — 182 ובשעה ש ב א אדם צ ד ק בימינו והסד ב ש מ א ל ו ו א מ ת כ נ ג ד פניו ׳ ר ש ע לדון ל פ נ י ו יוצא מדין ]מדת?[ ה ח ס ד כ ל פ י פניו ועומד ל נ ג ד ו מיד נ ו פ ל א ד ם ע ל פ נ י ו ,מתיראין ומזדעזעין כ ל מ ל א כ י ח ב ל ה מימינו כענין ש נ א ׳ והוכן ב ח ס ד כסאו ויושב עליו ב א מ ת . א ר ״ י א״ל מטטרון מ ש ״ ה כ ש פ ו ת ה י ן ל פ נ י הקב״ה חציו א ש והציו ש ל ה ב ת יוצאין מלפגיו בהן דין רשעים וחרבו והולך מסוף משתלפת א ת הספר ב כ ל ר ג ע ורגע לעשות מ נ ד ת ק ה שדוד ,מבהיק יוצאים הימנו העולם ועד סופו וניצוצים כברק כשיעור כוכבי רקיע שנא׳ ברק ה ר ב י . א ר ״ י א׳ל מטטרון מש״ה ב ש ע ה שהקב״ה יושב ע ל כ ס א דין א מ ת מ ל א כ י רהמים עומדין לימינו ומלאכי ש ל ו ם עומדין מ ש מ א ל ו ו מ ל א כ י ח ב ל ה עומדין ל ק ר א ת ו ס ו פ ר א ח ד ל מ ט ה היפנו וסופר א ה ד ל מ ע ל ה הימנו ושרפי כבוד ס ו ב ב י ם ב א ר ב ע רוחות כסא בהומות ש ל ברקים ו א ו פ נ י ם סובבים ל ה ם בלפידים ס ב י ב ו ת כ ס א הכבוד וענני א ש וענני ל פ י ד מוקסין ל ה ם מימין ו מ ש מ א ל והיות ה ק ד ש נ ו ש א ו ת כ ס א הכבוד מ ת ח ת י ה ם כ ל א ה ד ואחד ש מ ו נ ת א ל פ י ם ו ש ב ע מ א ו ת וששת אלפים פרסאות. ו מ ת ח ת רגלי מ ו ש כ ו ת ויוצאות החיות ש ב ע נ ה ר ו ת א ש ו כ ל נהר ונהר ארכו ש ל ש מ א ו ת ו ש ש י ם ו ח מ ש ת אלפים פרסאות ׳ ארכו אין חקר ואין מספר וכל א ח ד ואחד חוזר בהן כמין כ י פ ה ב א ר ב ע רוחות ע ר ב ו ת רקיע ו נ ו פ ל וכלד, וממעון לזבול ומזבול ל ש ה ק י ם ומשהקים לרקיע למעון ומרקיע ל ש מ י ם ומשמים ע ל ר א ש רימע ש ב ג י ה נ ם ש נ א ׳ ה נ ה ס ע ר ת ה׳ המה י צ א ה וסער מ ת ח ו ל ל ערר״י. א ד ״ י א״ל מטטרון מש׳יה פ ר ס ו ת ר ג ל י החיות מוקסין ש ב ע ענני ג ח ל .ל פ נ י ע נ נ י ג ח ל מוקפין ש ב ע הומות ש ל ל ה ב ו ל פ נ י ה ם מוקסין ש ב ע ח ו מ ו ת ש ל לפיד ו ל פ נ י ה פ ש ב ע א ב נ י א ל ג ב י ש ו ל פ נ י אבני אלגביש מוקסין סביבי שלהבות ולפני סביבי שלהבות ע ל י ו ת סעדה ו ל פ נ י ע ל י ו ת ס ע ר ה מוקסין ה ו מ ו ת א ש ומים ״ ולפני א ו ת ם מוקפים אומרים ק ד ו ש ו ל פ נ י ה ם אומרים ברוך׳ ו ל ס נ י א ו ת ם ע ר פ ל י טוהר מוקסין נ ח ל י רתמים ׳ ו ל פ נ י ד ם מוקפים א ל ף מ ה נ ו ת א ש וריבי צ ב א ו ת להבה ,ובין מ ח נ ח ל מ ח נ ה ובין צ ב א ל צ ב א ע ר פ ל מוקף ביניהם כדי ש ל א ישרפו ב א ש . ס ד ר מחנות אריי אייל מטטרון מש״ר! א ר ב ע מ א ו ת ו ת ש ע י ם ו ש ש ת א ל פ י ם ר ב ב ו ת מ ח נ ו ת י ש להקב״ה ברום ע ר ב ו ת רקיע ו כ ל מ ח נ ה ו מ ח נ ה א ר ב ע מ א ו ת ו ת ש ע י ם ו ש ש ת א ל פ י ם מ ל א כ י ם ו כ ל מ ל א ך ו מ ל א ך רום קומתו כים הגדול ומראה ד מ ו ת ו כ מ ר א ה ברק ועיניהם כלפידי א ש וזרועותיחן ו מ ר ג ל ו ת ן כעין נ ח ו ש ת קלל -ושרי החיל עומדים ב ר א ש כ ל שורה ושורה .ויש מהם אומרים ק ד ו ש ויש מ ח ם אומרים ברוך ׳ מ ה ם רצים ב ש ל י ח ו ת ,י ש מהם עומדים א ל ף אלםין ישמשוניה וספרין ויש ב ש מ ש ו ת כענין ש נ א מ ר ורבוא רבוון קדמוהי יקומון ד י נ א יתיב םתיחו -ו ב ש ע ה שהגיע זמן לומר קדוימ ב ת ח י ל ח רוח ס ע ר ה יוצא מ ל פ נ י הקב״ה ו נ ו פ ל ת ב מ ח נ ה ש כ י נ ה ויהי סער ג ד ו ל ביניחס שנאמר ח נ ח ס ע ר ת ח׳ חימח י צ א ח וסער מ ת ח ו ל ל ׳ ב א ו ת ה ש ע ה א ל ף א ל פ י ם מ ה ם נ ע ש י ם לפידים אומרין אמן ל ו ח ש י ם א״א לחבים א״אמן זכרים א״אמן נ ק ב ו ת א״אמן א ש ד ו ל ק א״אמן חשמלי אור א״אמן זיקוקין זוקקין א״אמן מ ל כ ו ת רם ו נ ש א יוצר כולם ביראח א״אמן שלהבת שמקבלין עול ב ר ת ת בזיע בזעם ו ח ל ח ל ח ב פ ח ד ורעד ואח״כ מחזירין ל מ ד ת ן ה ר א ש ו נ ה ל ה י ו ת י ר א ת מ ל כ ם ל פ נ י ה ם ו כ ל ש ע ח ו ש ע ח כדי שיכונו ל ב ם לומר שירח ב כ ל ש ע ח ש נ א ׳ וקרא זה א ל זה ו א מ ר , א ר ״ י אייל מטטרון מ ש ״ ה בשעה שמלאכי ה ש ר ת מבקשין ל ו מ ר שירה ע ו ל ה נהר דינור ב כ פ ה א ל ף א ל פ י ם וריבי ר ב ב ו ת כח ג ב ו ר ו ת א ש ומושך ועובר ה ש ר ת וגדודי ע ר ב ו ת כ ת ה ת כ ס א הכבוד בין מ ח נ ו ת מ ל א כ י וכלי מ ל א כ י ח ש ר ת יורדין ת ח י ל ה ]בנהר[ דינור ו ט ו ב ל י ן א ת ע צ מ ם ב א ש ש ל נ ה ר דינור ומטבילין א ת ל ש ו נ ם ו א ת פיחם שבער ,פעמים ב נ ח ר דינור ואח״כ עולין ולובשין ל ב ו ש )מחזיקי ס מ ל ועטופי ט פ ל ( ח ש מ ל ועומדין בארבע שורות כנגד כ ס א חכבוד ב כ ל רקיע ו ר ק י ע . אר״י א״ל מטטרון מ ש ״ ה • בשבעה חיכלות עומדים א ר ב ע מ ר כ ב ו ת ש כ י נ ח ו ל פ נ י כ ל א ח ד ואחד עומדים א ר ב ע מ ח נ ו ת שכינה׳ ובין מ ח נ ח ל מ ח נ ח מ ו ש ך ועובר נ ח ר ש ל א ש ובין נ ח ר לנחר — 184 - מוקפים ע ר פ ל י טוהר ובין כ ל א ח ד ו א ח ד עומדים עמודי ג פ ר י ת ובין ל ע מ ו ד מקיפין ועומדין ג ל ג ל י עמוד מרכבים ]מקיפין[ ש ב י ב י י ל פ י ד ובין ש ל ה ב ת ובין גלגל לגלגל ש ב י ב ל ש ב י ב מקיפין א ו צ ר י ברקים אהרי אוצרי ברקים מקיסים כנסי סופה גנזי סערה ר ו ח ו ת ק ו ל ו ת רעמים זיקים א ה ר זיקים מקיםין ז ו ע ו ת . א מ ר ר״י א״ל מטטרון מש״ה ב ש ע ה ש מ ל א כ י ה ש ר ת אומרים ק ד ו ש כ ל עמודי רקיעים ואדניה מרופםים ושערי ה י כ ל ו ת ו ע ר ב ו ת רקיע מתרעשיץ ויסודי ת ב ל ו ש ה ק י ם מזדעזעין והדרי מעון ו ה י כ ל י מ מ ן מ ת ה ו ל ל י ם וכל סתרי רקיע מ ז ל ו ת וגלגל ומכבים נבהלים ח מ ה ו ג ל ג ל ל ב נ ה נחסזין ונסים מ מ ס י ל ת ם ורצין לאחוריהם ש נ י ם ע ש ר א ל ס י ם ם ר ס א ו ת ו מ ב ק ש ו ת ל ה ש ל י ך ע צ מ ם מן השמים מסגי ר ע מ ת קולם ו ר ע ש ר ו מ מ ו ת ם וזיקוקים ש י ו צ א י ם מסיהם שגא׳ ק ו ל ר ע מ ך ב ג ל ג ל האירו וגו׳ ע ד ש ק ו ר א ל ה ם ש ר ה ע ו ל ם ואומר ל ה ם ש ת ק ו ב מ ק ו מ כ ם ו א ל ת ת י ר א ו ש מ ל א כ י ה ש ר ת אומרים שירה ל ס נ י ה ק מ ה ש נ א מ ר ברן יהד כוכבי בוקר ויריעו כ ל בני א ל ה י ם . א ר ״ י א״ל מטטרון מש״ה כ ש מ ל א כ י ה ש ר ת אומרים ק ד ו ש כ ל שמות ה מ פ ו ר ש ו ת ח ק ו ק ו ת ב ע ט ש ל ה ב ת ע ל כ ס א הכבוד מ ס ר י ח ו ת כנשרים ב ש ש ע ש ר ה כנסים ומקיפות וסובבות א ת ה ק מ ה בארבע מ ה ו ת מקום ש כ י נ ת ו ו מ ל א כ י ה צ ב א ו מ ש ר ת י ל ה ב ה ואופני גבורה וכרובי ש כ י נ ה והיות ה ק ד ש ו ש ר פ י ם ו א ר א ל י ם וטפסרי וגדודי ]אש[ אוכלה ומערכות לפיד ו צ ב א ו ת ל ה ט ושרי קדושים ושרי כ ת ר י ם עשכי ותפארת לבושי מלכות כ ב ו ד אביר ]עוטפי כ ב ו ד יקר ?־[ אוזרי א ד ר ת הוגרי ג י א ו ת נ ו פ ל י ם ע ל פ נ י ה ם ש ל ש ה פ ע מ י ם ואומרים בשכמל׳יו. א ר ״ י א׳׳ל מטטרון מ ש ״ ח בשעה ש מ ל א כ י ה ש ר ת אומרים ק ד ו ש כ ת י ק ו נ ו ל ם נ י הק״ב הוא יוצאין מ ש ר ת י כ ס א ו ב ש מ ח ה ר ב ה מתחת כ ס א הכבוד ו כ ל א ח ד ו א ח ד בידיהם א ל ף א ל ם י ם וריבי רבבות כוכב נ ו ג ה וקושרין אותן כתריס ש ל כוכבים למלאכי השרת מעין מ ר א ה זיו ו ל ש ר י ם הגדולים שלשה כתרים .אחד על שם . אותן שאומרים שאומרים ק ד ו ש . קדוש ואהד ע ל ש ם שאומרים קדוש קדוש ואהד ע ל ש ם שאומרים קדוש קדוש קדוש ה׳ צ ב א ו ת ׳ ובזמן ש א י ן אומרים ק׳ כתיקונו א ש א ו כ ל ת י ו צ א ת מ ל ס נ י אצבעו ק ט נ ה ש ל הק״ב ה ו א ו נ ו ם ל ת ב ת ו ך מ ע ר כ ו ת י ו ו מ ת ה ל ק ת לארבע מאות תשעים וששה אלפים ר י ב ו ת חלקים כנגד ארבע מלאכי ה ש ר ת ו א ו כ ל ת אותן ב ב ת א ח ת מחנות ת ל ך ו ת ל ה ט סביב צריו ובורא אחד בשירה תחתיהם שנא׳ א ש לםניו ו א ח ״ כ פ ו ת ח ה ק ב ״ ה א ת מיו ודובר ד ב ר כל אהד ואהד כמותם ועומדים חדשים ל פ נ י כ ס א כבודו ואוסרים ק ד ו ש ש נ א מ ר ח ד ש י ם ל ב ק ר י ם רבה א מ ו נ ת ך . א ר ״ י אייל מטטרון ב א ו א ר א ך א ו ת י ו ת ש נ ב ר א ו בהן מש״ה ש מ י ם וארץ׳ א ו ת י ו ת ש נ ב ר א ו בהן ימים ו נ ה ר ו ת ׳ א ו ת י ו ת ש נ ב ר א ו בהן כוכבים ו מ ז ל ו ת א ו פ ן ה ל ב נ ה ו ג ל ג ל החמה כ מ י ל וכימה ו כ ל מיני מ א ו ר ו ת רקיע ׳ א ו ת י ו ת ש נ ב ר א ו בהן ש ״ ב שרפים וחיות. כ ל צרכי ע ו ל ם ׳ א ש ״ ב כ ס א הכבוד וגלגלי המרכבה ׳ א ש ״ ב חכמה ובינה ש ב ה ן מתקיימין כ ל ה ע ו ל ם כולו ׳ והעלני מלאכי ה ש ר ת ׳ אותיות בכנפיו והראני אותם דעה והשכל והלכתי האותיות אצלו אש״ב ענוד .ו י ש ר ו ת ותסשני בידו כולן שהן הקוקיס ב ע ט ש ל ה ב ת ע ל כ ס א הכבוד וזיקין וברקים יוצאים מהן ומכםין א ת כ ל חדרי ה ע ר ב ו ת . א ד י א״ל מטטרון מש׳׳ה ב א ו א ר א ך א י פ ה ת ל ו י י ם ברום המים ואיפה א ש לוהטת בתוך אבני א ל נ ב י ש ב ת ו ך מרומי עליון ו א י פ ה ל ה ב ה ק ו ל מ ש מ י ע ב ר ע ם וברעימ תלהט והלכתי ו א י פ ה רעמים מרעימים ב ת ו ך א ש יוקדת ו א י פ ה ו ת פ ש נ י בידו ו ה ע ל נ י ב כ נ פ י ו והראני א ת כ ו ל ם ו ר א י ת י מים ת ל ו י ם ברום ע ר ב ו ת רקיע ב ש ם י׳׳ה אהי״ה אש׳׳ר אהי״ה׳ מ ה ם יורדיץ ג ש מ י ם ומרוים פ נ י ת ב ל ש נ א מ ר מפרי מעשיך ת ש ב ע הארץ ״ אלו בתוך אלו ואינן ניזוקין אלדדך א ש א ו כ ל ה וגו׳, וראיתי א ש ו ש ל ג ו א ב נ י מ ת ל ק ח ו ת ב ש ם א׳׳ש א ו כ ל יה ש נ א מ ר כי ה׳ ו ר א י ת י ברקים ש ה ם מבריקים ב ת ו ך ל ה ב י א ש ואינן ניזוקים ב ש ם י׳׳ה יהו״ה צו״ר עולמיים ש נ א י כי ביה ה׳ צור ע ו ל מ י ם ,וראיתי רעמים ו ק ו ל ו ת ש מ ר ע י ש י ם ב ת ו ך ל ה ב י א ש ו א י נ ן ניזוקין ב ש ם י׳יד ע״ל כים י״ה ש נ א ׳ כי יד ע ל כ ס יה ,וראיתי נהרי א ש ב ת ו ך נהרי מים ונהרי מים ב ת ו ך נהרי א ש ואינן ניזוקין ב ש ם עוש״ה שלוי׳ם במרומי״ו ש ה ו א ע ו ש ה ש ל ו ם בין א ש ל מ י ם ובין רוח ל ע נ ן ובין זעם ל ז י ק י ס . א ד י א״ל מטטרון מש׳׳ה שנבראו אצלו בא ואראך וחזרו ו נ ש מ ת ן ש ל צדיקים ותפשני אצל בידו והוליכני של צדיקים שעדיין ל א נ ב ר א ו והעלני כסא ה נ ש מ ו ת ש נ ב ר א ו והזרו ל ה ם ש ה ן מ פ ו ר ה ו ת נשמתן הכבוד וחראני ]מרחפות?[ אותן למעלה — - 186 מ כ ס א ה כ ב ו ד ל פ נ י הקבי׳ה ואה״כ ה ל כ ת י ו ד ר ש ת י א ת ה פ ס ו ק הזח ו מ צ א ת י בענין כי רוח ה' מ ל פ נ י יעטוף ו נ ש מ ו ת א נ י ע ש י ת י אלו נ ש מ ו ת ש ל צדיקים שעדיין ל א נ ב ר א ו ב ג ו ף * ( . אר״י א״ל מטטרוץ מש׳׳ה בוא• ו א ר א ך ה י א ך הן עומדין ]יורדין[ נשמתן ש ל רשעים הן ע ו מ ד י ן , ו נ ש מ ת ן ש ל בינונים היאך ו א מ ר נ ש מ ת ן ש ל ר ש ע י ם י ו ר ד ו ת ל ש א ו ל ע ל ידי ש נ י מ ל א כ י ח ב ל ה ו א ל ו הן זעסיא״ל וסמכיא״ל ׳ על סמכיא״ל ש ה ו א נשמתן של בינונים כדי לסומכן ולטחרן מ ח ט א ברוב רחמיו ש ל מקום ,זעסיא״ל ש ה ו א ע ל נ ש מ ת ן ש ל בינונים ]רשעים[ כדי להורידן ל ס נ י חקב״ח מדין ה ש כ י נ ה במקלות ל ש א ו ל לרונן ב א ש בגיהנם ש ל גהלים. ו ה ל כ ת י א צ ל ו ו ת פ ש נ י כידו ו ה ר א נ י א ת כ ל ב א צ ב ע ו ת ידיו וראיתי ד מ ו ת מ ר א ח ה נ י ח ם כבגי א ד ם וגופן כ נ ש ר י ם ד מ ו ת ש ל בינונים דומין כירקות ו ל א עוד א ל א שזיו מפני מעשיהם ש י ש בחן ד ו ס י ע ד ש י ט ה ר ו מ ע ו נ ם ב א ש ,וזיו ד מ ו ת נ ש מ ת ן ש ל ר ש ע י ם כ ש ו ל י קדירה מ פ נ י רוב מ ע ש י ה ם הרעים ,וראיתי נ ש מ ת ן ש ל א ב ו ת ה ע ו ל ם א ב ר ח ם י צ ח ק ויעקב ו ש א ר צדיקים כשמעמידין אותם מקבריהם ועולין ל ר ק י ע ו מ ת פ ל ל י ן ל פ נ י הקכ״ה ואומרים ב ת ס ל ח רשב״ח ע ד מ ת י א ת ה י ו ש ב ע ל כ ס א כ א ב ל שחו !•.י ו ש ב בימי א ב ל ו לאהוריך ואי א ת ה ג ו א ל א ת בניך ו מ ג ל ה א ת מ ל כ ו ת ך ב ע ו ל ם ואי א ת ה מרחם ע ל בניך ש מ ש מ ש י ן ש ה י א לאחוריך ש ב ה נ ט י ת חומל ׳ וימינך באותה שעה משיב כ ע ב ד י ם בין אוה״ע ו ע ל ,ימינך וטסהת שמים הקב״ה ושמי ה ש מ י ם אי א ת ה ל כ ל אחד ואחד מהם ואומר מ ס נ י ר ש ע י ם ה ל ל ו ש ח ט א ו ל פ נ י בלבד כ ך וכך כ ש ע ו ו ל פ נ י כך וכך ו כ ש ם ש ע ו ל ס נ י כ ך וכך והיאך א נ י יכול ל ה ו ש י ע א ת בני מבין האומות ולגלות מ ל כ ו ת י ב ע ו ל ם ל ע י נ י הגויס ה ג ד ו ל ה נ ו פ ל ת ו מ פ ל ת ע ל ידם״ ל ה ו ש י ע א ת ימיני ב א ו ת ה ש ע ה קורא א ו ת י ל י מטטרון ע ב ד י ט ו ל א ת ה ס פ ר י ם וקורא א ת מ ע ש י ה ם ואומר ונמצאים ש ל ש י ם ו ש ש כ ר י ת ו ת ש כ ל ר ש ע ו ר ש ע עברן ועוד ש ע ב ר ו ע ל כ ל א ו ת י ו ת ש ל ת ו ר ה ו כ ל י ש ר א ל עברו ת ו ר ת ך ׳ ע ל ת ו ר ת ך ל א נ א מ ר א ל א ת ו ר ת ך ש ע ב ר ו מאל״ף ועד תי״ו ,ע ל ש ל ש י ם ו ש ש כ ר י ת ו ת ב כ ל א ו ת ואות׳ מיד ב כ ה א ב ר ה ם ב פ נ י ע צ מ ו י צ ח ק ב פ נ י ע צ מ ו יעקב בפני ע צ מ ו ואהיכ אומר ל ה ם הקב״ה א ב ר ה ם אוהבי יצחק בחירי יעקב בכורי *( נוף הוא איצר ה נ ש מ ו ת . ~ עכימיו — 187 איני יכול ל ה ו ש י ע ן מבין א ו מ ו ת ה ע ו ל ם גדול ש ר ם ש ל י ש ר א ל צווח ובוכה ב ק ו ל ומיד ב א מיכא׳׳ל כמה ש נ א מ ר ל מ ה ה׳ תעמוד ברהוק. אר״י א י ל מטטרון ב א ו א ר א ך פ ר ג ו ד ש ל מקום ש ה י א פ ר ו ס ה ל ס נ י חקב״ה ש כ ל דורי ד ו ר ו ת ה ע ו ל ם ו כ ל מ ע ש י ד ו ר ו ת ה ע ו ל ם בין ש ע ש ו ובין ש ע ו ש י ן ע ר סוף כ ל ה ד ו ר ו ת חקוקין בו ו ה ל כ ת י ו ה ר א נ י ב א צ ב ע ו ת ידיו כ א ב שהורה לבנו אותיות ודור ורוזנירם דור ודור ו ר א ש י ה ם ורועיהם דור ודור ושומריהם ו מ נ ש י ה ם וסורקיהם ו פ ק ו ד ו ת י ה ם ועוזריהם וראימי וחסידיהם ש ל ת ו ר ה וראיתי דור ו ש ו פ ט י ה ם ושוטריהם ו מ ל מ ד י ה ם ונגידיהם והוריהם והכטיהם ו ר א ש י מ ד ר ש י ה ם ואלוסיהם י ש י ב ו ת י ה ם דור דור וקציניהם ו נ ש י א י ה ם דור ודור וזקניהם דור ורור ומנהיגיהם ,וראיתי א ד ם ודורו מ ח ש ב ו ת י ה ם ו מ ע ש י ה ם מ ת ו ש ל ח ודורו ו מ ח ש ב ו ת י ה ם ו מ ע ש י ה ם מהשבזתיהם ודור הפלגה ומעשיהם אברהם ש ם ודורו מ ח ש ב ו ת י ה ם ו מ ע ש י ה ם ודורו ומחשבותיהם ומעשיהם נ ח ודור ה מ ב ו ל ומחשבותיחם ומעשיהם נמרוד יצחק ודורו י ע ק ב ודורו ו מ ה ש ב ו ת י ה ם ו מ ע ש י ה ם יוסף ודורו ו מ ח ש ב ו ת י ה ם ו מ ע ש י ה ם ש ב ט י ם ודורן ו מ ה ש ב ו ת י ה ם ו מ ע ש י ה ם ודורו עמרם מחשבותיהם ומעשיהם מ ש ה ודורו מהשבותיהם ו מ ע ש י ה ם אחרץ ודורו מ ח ש ב ו ת י ח ם ו מ ע ש י ח ס מרים ודורח וגו׳ ע ל י וגוי א ל ק נ ה וגו׳ ש מ ו א ל וגו׳ ש א ו ל וגו׳ דוד וגו׳ ש ל מ ה ו ג ר מ ל כ י י ה ו ד ה וגו׳ מ ל כ י י ש ר א ל וגוי מ ל כ י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ רוזני י ש ר א ל וגו׳ וגו׳ א ל ו פ י י ש ר א ל וגו׳ עשירי א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ א ל ו פ י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ עשירי י ש ר א ל העולם וגו׳ חכמי י ש ר א ל וגו׳ נימיאי י ש ר א ל וגו׳ גשיאי חכמי א ו מ ו ת א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ ר א ש י י ש י ב ו ת י ש ר א ל וגו׳ ר א ש י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ א נ ש י ש ם י ש ר א ל וגו׳ א נ ש י ש ם א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ דייני י ש ר א ל וגו׳ דייני א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ מ ל מ ד י ת י נ ו ק ו ת י ש ר א ל וגו׳ מ ל מ ד י ת י נ ו ק ו ת ש ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם וגו׳ וגו׳ מליצי י ש ר א ל וגו׳ מליצי א ו מ ו ת וגו׳ נביאי ישראל נ ב י א י א ו מ ו ת וגו׳ ו כ ל קרב ו מ ל ה מ ה ש א ו מ ו ת ה ע ו ל ם עושין ע ם י ש ר א ל בימי מ ל כ ו ת ם , וראיתי משיח מעשיהם שעושין ש ם אומות העולם, ודורו ישראל ו כ ל קרב ומלחמת מעשיהם בין ל ט ו ב ה בין ל ר ע ה . ש ג ו ג ומגוג ע ו ש י ן ל י מ ו ת ה מ ש י ח בן י ו ס ף ודורו ו כ ל וראיתי דוד משיח בן ומסעלותיהם שהן עושין עם וראיתי א ת כ ל ק ר ב ו ת ו מ ל ח מ ו ת ו כ ל מה ש ה ק ב ״ ה ע ו ש ה ע מ ה ם 188 ־ - ל ע ת י ד ל ב א ׳ ו ש ם פ ר נ ס י הדור ו ב ל מ ע ש י הדור בין ש ב י ש ר א ל בין ש ב א ו מ ו ת העולם דורות בין עד דורי ש ע ש ו בין שעושין ל ע ת י ד ל ב א ע ד סוף חקוקין ע ל פ ר ג ו ד ש ל מ ק ו ם .ואני ראיתי א ת כ ו ל ם ו ל ב ס ו ף ש ר א י ת י ס ת ח ת י סי ב א ש ר ד ב ר ה מ ל ך ש ל ט ו ן וגו׳ בעיני ואמרתי ב ש ב ה ו ש ל מקום ש ו מ ר מצוד ,ל א ידע דבר ר ע וגו׳ ואומר מה רבו מ ע ש י ך ה׳ ואומר מה גדלו מ ע ש י ך ה ׳ . אר״י א״ל מטטרון רוהן שעמוקים ברקיע ו כ ל ש ל כוכבים ל י ל ה ו ל י ל ה באמו)?( ש ל מקום והיכן הם הולכין והיכן הם עומדים, ה ל כ ת י א צ ל ו ו ת ס ש נ י והראני א ת כ ו ל ם ב א צ ב ע ו ת ידיו והן בניצוצי שלהבת של מרכבותיו מ ק ו ם ,מה ע ש ה מטטרון מש״ה ב א ו ת ה ש ע ה ה כ ה כ פ ו ע ל כפו והפריח א ת כולן ממקומן מיד סרחו ממקומן והגיד ל י ב כ נ פ י ש ל ח ב ת וגלו וכסו ב א ר ב ע ר ו ח ו ת כ ס א המרכבה כ ל א ח ת ו א ה ת א ת ש מ ו ת ם ו א ת כ נ ר ם שנא׳ מונה מספר לכוכבים ש מ ו ת יקרא מ ל מ ה לכולם וכולם נכנסין לשמש במנין על ש ה נ י ח הקב׳־ה ל כ ל כוכב וכוכב ש ם רהטיא׳׳ל ידי ברקיע השמיט המלאך א ת ה ע ו ל ם ויוצאין במנין ל ק ל ס א ת הקדוש ב״ה בשירים ו ב ת ש ב ח ו ת כענין ש נ א מ ד ה ש מ י ם מ ס פ ר י ם כבוד א ל ו מ ע ש ה ידיו מגיד ה ר ק י ע ׳ ולע״ל הקב״ה עוזרן )?( ש נ א מ ר ח ד ש י ם לבקרימ ר ב ה אמונתך אין ]והן[ א ת פיהם פותחין ואומרים שירה ומה שירה א ו מ ר י ם ש נ א ׳ כי א ר א ה ש מ י ך ו ג ו ׳ . מטטרון ב א ו א ר א ך אר״י א״ל ש ג ו פ ן נ ש ר פ י ם מ א ש ו ש ל מקום נ ש מ ת ן ורוחן ש ל משרתים שהן יוצאין מ א צ ב ע ו ק ט נ ה וחם נ ע ש י ם גחלים ש ל א ש ב ת ו ך ]נהר[ דינור ודוחן ו נ ש מ ת ן היו עומדין אחורי השכינה ׳ בזמנה ו ש ל א כראוי ו ש ל א כהוגן הרי הן נ ש ר פ י ן של קוניהם כ ל זמן ובלהב ש ל שמלאכי בוראיהן השרת שלא אומרים שירה ולוחטין ב א ש במקומן ורוה ס ע ר ה מנשבת עליהן ו מ ש ל כ ת אותן ל נ ה ר דינור ונעשין ש ם הרי הרים ש ל ג ח ל ת ודוחן ו נ ש מ ת ן חוזרת ל ב ו ר א ן ועומדין כולם אהד ק ו נ י ה ם , א צ ל ו ו ת פ ש נ י בידו והראני א ת כולם של משרתים שהן וחומות ש ל א ש שערי חומות עומדות מקיפות אהרי להם ׳ ש ל א ש שהן נ ש מ ת ן ש ל מ ל א כ י ם ורוחץ ה ש כ י נ ה ,מיד ע ב ר ה באותה שעח פ ת ח לי סערה מטטרון ע ו מ ד ו ת ב ת ו כ ן אחרי ה ש כ י נ ה נשאתי א ת עיני וראיתי אותן מלאכים וכנפיהם מעשה כעוף והלכתי ש ל כ ל אחד ואחד שלהבת מפעלות דמותן אש ומיד של יוקדת. 189 - - ב א ו ת ה ש ע ה פ ת ח ת י א ת םי ב ש ב ח ו ש ל מקום ו א מ ר ת י ]גדולים[ מ ע ש י ה׳ וגוי. ואר״י א״ל מטטרון ב א וראה יד ימינו ש ה י א נ ש ל ח ת לאהוד מ פ נ י הרבן בהמ׳׳ק שכל מאורות מיני זיו מובהקות ממנה שבה נ ב ר א ו ת ש ע מ א ו ת ו ח מ ש י ם ו ח מ ש ה רקיעין ש א פ י ׳ ש ר פ י ם ו א ו פ נ י ם להסתכל אינן רשאין ה ג ע ת יום ת ש ו ע ה ל ב א . בה עד והלכתי א צ ל ו ו ת ס ש נ י בידו ו ה ע ל נ י בכנסיו והראני א ו ת ה ו כ ל מיני ש ב ח ר נ ה ו ת ח ל ה שאין פ ה יכול לומר ש ב ה ה ואין עין י כ ו ל ה ל ה ס ת כ ל מפני רכותה ותושבחתא וכבודה ויקרא ותפארתה אלא שכל נ ש מ ת ן ש ל צדיקים ש ה ן ז ו כ י ן .ו ר ו א י ן ב ש מ ח ת ה ש ל י ר ו ש ל י ם הן ע ו מ ד ו ת א צ ל ה ו מ ק ל ס ו ת ל פ נ י ה ו מ ב ק ש ו ת רחמים מ ל פ נ י ה ואגמריץ ש ל ש פעמים ב כ ל יום עורי עורי ל ב ש י עוז זרוע ה׳ עורי וגו׳ וכענין מוליך לימין מ ש ה זרוע ת פ א ר ת ו ׳ ב א ו ת ה ש ע ה ה י ת ה ב ו כ ה ימינו ש ל ה ק ד ו ש ב״ה ו מ ו ש כ ו ת ו י ו צ א ו ת ח מ ש ה נ ה ר ו ת ש ל ד מ ע ו ת מ ה מ ש א צ ב ע ו ת י ה ו נ ו ס ל ו ת ל ת ו ך ים ה ג ד ו ל ו מ ר ע י ש ו ת א ת ה ע ו ל ם כענץ ארץ ש נ א ׳ רוע ה ת ר ו ע ע ה כשכור והתנודדה פור ח ת פ ו ר ר ח א ר ץ ארץ כ מ ל ו נ ה ׳ הרי ה מ ש ס ע מ י ם נוע תנוע כנגד חמש א צ ב ע ו ת י ה ש ל ימינו הגדולה״ ו כ ש ר ו א ה ה ק נ ״ ה כי אין צדיק בדור ואין הסיד ב א ר ץ ואין צ ד ק ה בידי א ד ם ואין א י ש כ מ ש ה ואין מ ס ג י ע כ ש מ ו א ל ש ב ק ש רחמים מ ל ם נ י המקום ע ל ה ת ש ו ע ה שיהזיר א ו ת ה ל פ נ י ו ל ע ש ו ת בה ת ש ו ע ה ל י ש ר א ל מיד זוכר הקב״ה צ ד ק ת ו וחסדו ורחמיו ש ל עצמו ו מ ו ש י ע ל ע צ מ ו א ת זרועו ה ג ד ו ל ה ו ת ס מ ו ך לו כ ל צדקתו כענין ש נ א ׳ וירא כי אין א י ש כ מ ש ה ש ה י ה מ ב ק ש רהמים כ מ ה פ ע מ י ם ישראל, במדבר ישראל על וכי אין מ פ ג י ע כ ש מ ו א ל ו ע ש ה ל ו חקב׳׳ד ,רצונו ו ב ט ל א ת הגזרות ש פ ג ע בהקב׳׳ה מעל וקרא ו ע נ ה ל ו ש א פ י ל ו ש ל א כראוי כענין ש נ א מ ר ה ל א קציר הטים היום א ק ר א א ל ה׳ ׳ ש נ א ׳ מ ש ה ואהרן בכהניו ו ל א עוד א ל א ש נ ז ד ו ג ל ו ל מ ש ה ו ש מ ו א ל בקוראי ש מ ו וגו׳ ואומר א ם י ע מ ו ד מ ש ה ו ש מ ו א ל לפני .ו ת ו ש ע ל ו זרועו .אומר הקב״ה ב א ו ת ה ש ע ה ע ד א י מ ת י א צ פ ה ל ב נ י ל ע ש ו ת ב צ ד ק ת ן ת ש ו ע ה לזרועי א נ י ב ש ב י ל י ו ב ש ב י ל צדקת* וזכותי א ו ש י ע א ת זרועי ואציל א ת בני מבין א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש נ א מ ר ל מ ע נ י א ע ש ה כי איך א י ה ל . באותה ש ע ה מ ג ל ה ה ק ד ו ש ב״ה ב ע ו ל ם זרועו ה ג ד ו ל ה ו מ ר א ה ל ה ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש א ר כ ה כארכו ש ל ע ו ל ם מסוף ה ע ו ל ם ועד סוסו ורחבה — — 190 כרחבו ש ל ע ו ל ס ו ת ו א ר זיוה כזוהר ה ש מ ש ב ג ב ו ר ת ו ב ת ק ו מ ת ת מ ו ז ׳ מיד י ש ר א ל נ ג א ל י ן מביניהן ונראה ל ה ם משיה ש י ע ל א ו ת ן ל י ר ו ש ל י ם בשמחה ו ל א עוד א ל א אוכלין מ ל כ ו ת י ש ר א ל עם מ ש י ה מארבע ר ו ה ו ת ה ע ו ל ם ואין א ו מ ו ת ה ע ו ל ם אוכלין ע מ ה ם זה ש נ א ׳ ח ש ף ה׳ זרוע ק ד ש ו ל ע י נ י כ ל אלהינו׳ כ ל א פ ס י ארץ העמים וראו את ישועת ה׳ ב ד ד ינהנו ואין עמו א ל נ כ ר ,ו נ א מ ר והיה ה׳ ל מ ל ך ע ל כל הארץ. )אלו*( ש מ ו ת י ו ש ל ה ק ב ״ ה ש ה ם יוצאין ב כ מ ה כתרים ש ל א ש בכמה כתרים ש ל צדק בכמה כתרים של שלהבת בכמה כ ת ר י ם ש ל .ח ש מ ל ב כ מ ה כ ת ר י ם ש ל בזק ועמהם א ל ף מ ח נ ו ת ש כ י נ ה וריבי צ ב א ו ת גבורח נוהגין א ו ת ם כ מ ל ך בכבוד ביקר ודנן ובעמודי א ש ובעמודי ל ה ב ה ובהוםן ברוב ר נ ה נותנין כברקים אור זכמראה ח ש מ ל נ ו ת נ י ן ל ה ם כ ב ו ד ועוז וקוראין ל פ נ י ה ם ק׳ ק׳ ק׳ ש נ ׳ וקרא זה א ל זה ואמר ק׳ ק׳ קי״ומטלאין א ו ת ן ב כ ל רקיע ורקיע ש ב מ ר ו ם כ ב נ י מ ל א כ י ם אדירים ו נ כ ב ד י ם וכשמהזירין א ו ת ן א ל מקום כ ס א ה כ ב ו ד כ ל ח ח י ו ת ש ב מ ר כ נ ח םותחין א ת פ י ה ם כ ש ב ה ב כ ב ו ד ש מ ו ש ל הקב״ה ברוך ש ם כבוד מ ל כ ו ת ו ל ע ו ל ם ועד ,ו א ו ת ם ש מ ו ת ש ל הקב׳׳ה ש ל א ב ס י ר ו ש אין ל ה ם הקר ו מ ס פ ר ו א ל ו הם אדירירו״ן ק׳ ק״ק כ ת ב ת י במקום א ה ר ״ כסתבי״ב הוא יה ש ם ה ג ד ו ל במקום א כ ת ו ב י ן ,א ל ף א ל פ י ן אי״ב ]א״יברתיו[ ל״קהתיו ס״קדתיו עבדי ש ה ו א אחד מכל בני מרומים למטטרון כ ד א י ת א ב א ל פ א ב י ת א דרבי עקיבא(. *^ מ:אן עד סוף ועיין גהמ״ד ח׳׳ב י ף תם ח ר הספר הוספות הסופר והמעתיק ממדרש אלפא ביתא ד י עקיו • 114 ונשלם ש ב ח לאל בורא עולם ל ק ח טוב ל ד טוביה ב ר אליעזר דל על ב ר כ ת יעקב אבינו ע״ה א( ויקרא י ע ק ב א ל ב נ י ו ,לאחר שבירך א ת יוסף ואת בניו קרא לשאר האהים ויאמר ה א ס פ ו ו א ג י ד ה ל כ ם ׳ מחו האםסו הטהרו כמו )במדבר י״ב ט׳יו( תםגר ש ב ע ת ימים ואהר תאםף וכמו )מ׳ב ה׳ י׳יא( ונשא ידו אל המקום ואסף המצורע .אמר להם הטהרו ואגידה לכם א ת אשר יקרא אתכם באהרית הימים׳ בקש ל ג ל ו ת להם א ת הקץ מיד נגלה עליו שכינה כיון שראה א ת השכינה התחיל מצווה אותם על ייהודו אמרו לו וכי כלום אנו חשודין לסניך על ייהוד השם שאתה מצווה אותנו שמע ישראל ה׳ אלהינו ה' אחד )דברים ו׳ ד ( בישראל אבינו מדבר ,מיד ענה הוא בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד :הם אמרו שלשה מלות בלהש ולא בקול׳ בלחש משום כבוד יעקב אבינו שאמרו׳ ולא בקול משום כבוד משה שלא אמרו )ועיקרו בפסחים( והוא ענה ששה מלות הכל שנים עשר כנגד השבטים לפיכך נהגו ישראל לומר בק״ש בשכמל״ו. ב( ה ק ב צ ו ו ש מ ע ו ב נ י י ע ק ב ׳ ושמעו זו ברכת יעקב אבינו סרשה זו׳ ושמעו אל ישראל אביכם זאת ברכת משה רבינו ס ר ש ת וזאת הברכה שנאמר )דברים ל׳׳ג אי( וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לסני מ ו ת ו . א ב י כ ם ׳ שהסכים אביכם שבשמים על ברכת אביכם ישראל שהרי ברכת משה רבינו מעין ברכת יעקב אבינו .ד״א ושמעו ב׳ פעמים שמעו הקנטורינין שמעו הברכות. ג( ר א ו ב ן ב כ ו ר י א ת ה ׳ בכור לנחלה בכור ל כ ה ו נ ה .כ ח י ו ר א ש י ת א ו נ י ׳ כחי מתשמיש המטה וראשית אוגי אפי׳ ממקרה ל י ל ה .ד״א ר' לוי בן שלום אומר בן שבעים שנה ושבע שנים היה יעקב אבינו ועדיין לא ראה קרי ללמדך שבהן ש ל אבותינו כי לא על חנם בחרבהםהקב״ה .י ת ר ש א ת ו י ת ר עז ,אמר לו ראוי היה ל ך ל י ט ו ל ג׳ חלקים יותר ע ל א ח י ך הבכורה ה כ ה ו נ ה ו ה מ ל כ ו ת ׳ י ת ר ש א ת זו בכורה ש נ ו ט ל פי ש נ י ם .י ת ר עז זו הכהונה ש נ ו ט ל כ׳׳ד מ ת נ ו ת .ד׳׳א יתר ש א ת זו כ ה ו נ ה ש נ א מ ר ו א ו ת ה נ ת ן ל כ ס ו ב ת נ ח ו מ א מביא ראיה מן הפסוק ו י ש א אהרן א ת ל ש א ת )בב״ר ידיו )ויקרא ט׳([ ׳ יתד עז זו מ ל כ ו ת ש נ א מ ר )ש״א ב׳ י׳( ויתן עז ל מ ל כ ו ו ע ת ה נ י ת נ ה בכורה ליוסף וכהונה ללוי ו מ ל כ ו ת ל י ה ו ד ה . ד( פ ח ז כתריפ לפי כמים אל ת ו ת ר ׳ ו כ ל כך ל מ ה ש נ י ט ל ו מ מ ך ג' ש פ ח ז ת כמו ש ל פ נ י נ ו יחפוץ ת מ ו ר ת יחפוז( )איוב מ' י״ז יחפוז זנבו כמו ארז במקרא כלומר נתקשח ולא נכנע׳ וכמים הנגרים א ר צ ה בזריזות שהרי ש א ר משקין יורדין ב נ ח ת כמו היין ה ח ל ב ו ה ד ב ש וריח נ ש א ר ב כ ל י שהן נ ש ם כ י ן ממנו ונראין א ב ל המים א ל הנהר א י נ ם נ ש א ר י ם בכלי ש נ ש ס כ י ן ממנו כך כ ל כעסך הבערת• כי עלית משכבי א ב י ך ׳ כדי ל ב ל ב ל יצועי• שכיון ש מ ת ה ר ה ל הביא יעקב אבינו א ת ב ל ה ה והושיבה ע ל יצועה א מ ר ראובן ל א דיי ש א ה ו ת אמי היתד ,צ ר ה ל א מ י א ל א ג ם ש פ ח ת ה ת ה א צ ר ה ל א מ י ע מ ד ו ב ל ב ל יצועה׳ לפיכך אמר לו אז ה ל ל ת ש ל ש ה כ ת ר י ם ה ל ל ו ע ל עסקי יצועה ע ל ה ׳ ע ל י ת ל א נ א מ ר א ל א ע ל ה ואין ל ו ר פ ו א ה ע ד ש י ב א מ ש ה רבינו ש כ ת ו ב בו ) ש מ ו ת י״ט גי( ו מ ש ה ע ל ה א ל האלהים שכיון ש כ ת ו ב )דברים כ״ז י׳ג( א ל ה יעמדו ע ל ה ק ל ל ה בהר ע י ב ל ראובן גד ו א ש ר ואמרו )שם ש ם כי( אדור ש ו כ ב ע ם א ש ת אביו ידעו ה כ ל כי ראובן אביהם ש ל ש ב ט ל א ש כ ב א ת ב ל ה ה פ י ל ג ש אביו׳ וישמע )ישורון( י ש ר א ל ו ל א ע ש ה בו נ ק ו ד ו ת כ ד ר ך כ ל הפסוקים א ל א צירף הענין ע ם ויהיו בני י ע ק ב ש נ י מ ע ש ר ל ל מ ד ך שנקי היה אותו צדיק מאותו עון׳ כיוצא בדבר א ת ה אומר )ש״א ב׳ כ״ב( א ש ר יימכבון הנשים אפשר ששהו עליהן הצובאות ח פ נ י ו ס נ ה ס שוכבין א ת נ ש י י ש ר א ל והן שותקין א ת קיניהן והיו ה כ ת ו ב כאילו לטיפשץ ו ל א ולהקיר אותן שכבום׳ מסרה ולתקן מתאהרות לישכב עם להודיעך בעליהן אלא ומעלה שהתורה לא ניתנה הכתוב אלא להכמים ל ד ר ו ש ולאזן מ ד ר ש ו ת נ א ו ת דברים דבורים ע ל א ו פ נ י ה ם לקיים מה ש נ א י ) ת ה ל י ם י״ט י־( מ ש פ ט י ה' א מ ת צדקו יהדו ואין מקרא עוקר מ ק ר א .ד״א םחז כמים לשון נוטריקון פ ח ד ת מן ה ה ט א ח י ל י ת ה זרחה ת ס י ל ת ך ׳ כמים א ל ת ו ת ר ׳ ש ל א נותר ב ך ח ט א ת ואע״ם ש ע ל י ת מ ש כ ב י אביך א ז ה ל ל ת י צ ו ע י ע ל ה עלה שבחך / — 19a - ב ה צ ל ת אהיך ש נ א ׳ ) ש מ ו ת ל״ז כ״א( וישמע ראובן ויצילהו מידם. ה( ש מ ע ו ן ו ל ו י א ה ים ,מ א ב ומאם ,אהים ב ע צ ה אחים בכעס. כלי חמם מ כ י ר ו ת י ה ם .ש כ ן קורץ ב ל ש ו ן יוני לסכין מכורין. ד״א מכירותיהם מגורותיחמ כ׳ וג׳ משמשין כמו נ נ ת ו כ נ ת ו וכנח א ש ר נ ט ע ה ימינך )תחלים פ׳ מיז( סי׳ ובנה כלומר בארץ מנורותי ע ש ו ח מ ס לחרוג בעלי ש כ ם ש א ם ח ט א ש כ ם בן חמור כ ל העיר טח חטאת. ו( ב ס ו ד ם א ל ת ב א נ פ ש י ׳ ז ה מ ע ש ה קרח ד כ ת י ב ויקח קרח בן יצהר בן ק ה ת בן לוי ו ל א ייחסו ה כ ת ו ב ליעקב לומר בן י ע ק ב . ובקחלם א ל ת ח ד כ ב ו ד י כמו )ישעיה י״ד כ׳ ובמקרא ש ל פ נ י נ ו ל א ( א ל ת ח ד א ת ם בקבורה שהרי ב מ ע ש ה זמרי נ ש י א ב י ת א ב ל ש מ ע ו נ י ו ל א נתייחס ל י ע ק ב .כ י ב א ס ם ה ר ג ו א י ש ׳ א ל ו יושבי ש כ ם .ו ב ר צ ו נ מ ע ק ר ו ש ו ר ,זח ח ו מ ת העיר שהרי חומד ,ב ל ש ו ן ארמי ש ו ר .ד׳׳א עקרו ש ו ר זח יוסף ש נ א ׳ ויאמרו א י ש א ל אחיו ח נ ה ב ע ל ) ב ר א ש י ת ל״ו י״ט( ח ח ל ו מ ו ת הלזה ב א א ל ו שמעון ולוי ש נ ק ר א ו אחים וראיה ל ד ב ר ׳מהרי במצרים ל א ל ק ח יוסף ל א ס ו ר אותו א ל א ל ש מ ע ו ן ש נ א ׳ )שם מ״ב כ׳׳ד( ויקח מ א ת ם א ת שמעון ויאסור אותו לעיניהם׳ ו כ ת י ב ) ש ם ש ם כ״ז( ו י פ ת ח ח א ח ד א ת ש ק ו זח לוי ש נ ש א ר יחיד כי נותר ל ש ם ש מ ע ו ן ושמו ל ו כ ס פ ו בפי א מ ת ח ת ו כדי ל נ ה ל ו . ז( א ד ו ר א פ ם כ י ע ז ׳ ש ל א נ ט ל ו ע צ ה ל ה ר ו ג א ת ש כ ם בן חמור. ו ע ב ר ת ם כי מאביהם ש ח ל ב ו קשתה׳ וארור כ ע ס ם כי ק ש ת ה ו א ם יהיו ש נ י ה ש ב ט י ם א ל ו יחדיו אין העולם מתקיים א ל א א ח ל ק ם ביעקב ואפיצם ב י ש ר א ל שיהיו מ ש ב ט שמעון ולוי מלמדים ומשכימים בבתי כנסיות ו ב ב ת י מ ד ר ש ו ת שיהו עוסקין ב ת ו ר ה אולי י ת כ ב ש ו ן .ד״א ארור א פ ם כי עז כמו )תהלים ם׳ י״ג( וארוה כ ל עוברי דרך כלומר ת ת ב צ ר א פ ם ו ת ת מ ע ט ע ב ר ת ם ת ק ט ן . אהלקם ב י ע ק ב ,שהרי ל ש מ ע ו ן נ ת נ ו ל ו ח ל ק בב׳ מקומות בא״י וכן לוי אין ל ו נ ח ל ה א ל א ם״ח עיר נפוצים ב י ש ר א ל . ח( י ה ו ד ה א ת ה י ו ר ו ך א ח י ך ׳ יהודה ש מ ו הודאה ע ל ש ח ו ר ת ל א ה אמו ש נ א ׳ ) ב ר א ש י ת כ״ט ל׳׳ה( ה פ ע ם אודה א ת ח׳ ע ל כן קראה ש מ ו יהודה והוא בעצמו הודה ב מ ע ש ה ת מ ר ו ל א ב ו ש ל פ י כ ך א ת ה יורוך כלומר א ת ה הודית ע ל ה א מ ת ו ה צ ל ת א ת ת מ ר מ ל י ש ר ו ף ולסי׳ יורוך אחיך ש א ת ה מ ל ך עליהם׳ וכן היה ש ע מ ד ו 13 מלכים ו נ ש י א י ם כמכין יהודייה הרי טמנו ש ל ש י ם מן שלשים. א ב ר ה ם ע ד ש ל מ ה פ׳־ו ד ו ר ו ת ו א ב ר ה ם אבינו נ ש י א דרה ש נ א ׳ ) ש ט כ״נ הי( נ ש י א אלהים א ת ה בתוכנו׳ א ב ר ה ס יצחק ויעקב יהודה פ ר ץ ח*רון רם ע ט י נ ד ב נחשון ש ל ט ו ן נ ו ע ז ע ו ב ד ישי דוד ו ש ל מ ה ׳ הרי ט״ו .ומן ש ל ט ח עד י ה ו ש פ ט יהורם יואש גלות ואמציה יכניח ט׳׳ו ר ח נ ע ם אסא אביח עזריה ייתם אהז יהזקיהו אמון יאשיהו יכניה ל כ ך נ מ ש ל ה מ ל כ ו ת בירח מנשה ש נ א ׳ י ת ה ל י ם פיט ל׳׳ה( כירה יכון עולם כ ש ם ש ה ו א ע ו ל ה ו מ ת ג ב ר ע ד ט״ו יום ועוד חוזר ו מ ת כ ס ה מ ע ט מ ע ט ע ד טי׳ו יום כך מן א ב ר ה ם ע ד ש ל מ ה ט״ו ומיכן ואילך ט״ו עד ה ג ל ו ת הראשון ו ל כ ך ע ו ל ה השבון יהודה ש ל ש י ם יהודה. נימי יהרכין מ ל ך ויהודה רביעי ל ב ט ן ו ה מ א ו ר ו ת ביום הרביעי נ ב ר א ו ל פ י כ ך נ מ ש ל ה מ ל כ ו ת יהודה ב מ א ו ר ו ת שגא' )שם ש ם ל״ז( וכסאו כ ש מ ש נגדי כ ך אי א פ ש ר מאורות כ ש ם •מאי א ס ש ר ל ע ו ל ם ב ל א ל ע ו ל ם נ ל א זרע דוד כ׳ ב ר י ת ע ו ל ם ש ם לו ערוכה ב כ ל ו ש מ ו ר ה ׳ ואומד )שם ש ם כ״ט( ל ע ו ל ם חסדי וכדיתי נ א מ נ ת לו ׳ ואומר )שם פיט ל״ו( אחת א ש מ ר לו נשבעתי ל ד ו ד דויד ע ל ש ם ע ש ר י ם וד׳ ספרים ד ו ד ת ח ל ת שטו ד׳ ד׳ ל ס י ש ה י ה יהודה רביעי ל ב ט ן ל כ ך נ ק ר א יחודה א ח י ך ש כ ל י ש ר א ל מודים שה׳ בחד ל מ ל כ ו ת בית ד ו ד המעולים והסדי דוד הנאמנים וסוסו א ת ה יורוך ושירי ד ו ד ו ל פ י כ ך ל ק ה אהרן ק ד ו ש ה׳ א ת א ל י ש ב ע ב ת ע מ י נ ד ב א ה ו ת נהימון ש ה ו א ר א ש ל נ ש י א י ם )במדבר ז' י״ב( ויהי המקריב ביום הראשון א ת קרבנו דכתיב נ ח ש ו ן בן ע מ י נ ד ב ל מ ט ה יהודה ואומר )דה״י א׳ ה׳ ב׳( כי יהודה גבר באחיו ו כ ש ם ש נ כ ר ת ה ב ר י ת ל כ ה ו נ ה כ ך נ כ ר ת ה ברית ל מ ל כ ו ת ב י ת דוד׳ ו ד ג ל יהודה נ ו ס ע ב ר א ש ו נ ה .וכן אחרי מ ו ת י ה ו ש ע כ ת י ב )שופטים א׳ אי( מי יעלה ל נ ו א ל הכנעני ב ת ה ל ה ויאמר ה׳ יהודה יעלה ו ל א בחר ה׳ ל נ נ ו ת לו נ י ת בירושלים כי אם נאמר יהודה א ת ה יורוך ב ש ל מ ה בן דוד לכך א ח י ך .יהודה הציל א ת יוסף מן הבור שנאי ) ב ר א ש י ת ל״ז כ״ו( ויאמר יהודה א ל אחיו .וגם הציל א ת ת מ ר ו ש נ י בניה פרץ וזרח מן ה א ש ש ה י ת ה מ ע ו ב ר ת ת א ו מ י ם ו ה י א ב ת גי ח ד ש י ם ו כ ב ר נגמרה צ ו ר ת ה ו ו ל ד ו ת במעיה ו א ו מ ר ) ש ם ל׳׳ח כ״ד( הוציאוה ו ת ש ר ף ל ו ל א ש ה ו ד ה יהודה היתד .נ ש ר פ ת היא ו ש נ י בגיד. ל פ י כ ך הציל הב״ה א ת ד נ י א ל מגוב אריות ת ח ת יוסף ש ה צ י ל מן הבור וניצלו ד נ נ י ה מ י ש א ל ועזייה מ כ ב ש ן מ א ש ת ח ת ת מ ר ופרץ ו ז ר ח . ־ ש ם אלחינו ישתבח 195 - ש א י נ ו מקפח שכר נוצר חסד לאלפים. וזרובבל בן ש א ל ת י א ל ייסד בית ש נ י ל כ ך נ א מ ר יחודח א ת ח יורוך אחיך .וגם לע״ל )ישעיח י״א א׳( ויצא חטר מגזע י ש י ) ש ם ש ם י״ט( א ש ר עומד ל נ ס עמים אליו גוים ידרשו זח מ ל ך חמשיח ואומר)ירמיח כ״ג חי( וחקימותי ל ד ו ד צמח צדיק ואומר )ירמיח ל׳ טי( ועבדו א ת חי אלחיחם ו א ת דוד מ ל כ ם א ש ר אקים ל ח ס זח מ ל ך ח מ ש י ח ש ח ו א מזרע יחודח ל כ ך נ א מ ר יחודח א ת ח יודוך א ח י ך .ד״א יהודח אתר. יורוך א ח י ך שכיון ש ר א ח יחודח שחיח יעקב אבינו מוכיח א ת אחיו ראובן ע ל מ ע ש ח ב ל ח ח שמעון ולוי ע ל מ ע ש ח ש כ ס ו ע ל מ ע ש ה יוסף שחרי ראובן בהן וחוא נער בעצה ב י ק י מ ל ח צ י ל ו ויחודח חצילו בני ח ש ס ח ו ת כתיב א ת בני ב ל ח ח ו א ת בני זלסח להורגו מיד נ ת כ ר כ מ ו פ נ י יחודח א ל א שמעון ולוי אמר ש מ א יוכיחני ע ל מ ע ש ה ת מ ר כיון ש ר א ה יעקב א ב י נ ו ש נ ת כ ר כ מ ו פ נ י יהודה חתחיל ל פ י י ס ו אמר לו יהודה א ת ה יורוך אחיך גלוי וידוע ל פ נ י הקב׳ה ש א ת ה ה צ ל ת א ת יוסף מ ש פ י כ ו ת ד מ י פ ו ש ל א נטרדו אהיך ל נ י ה נ ם ל ס י כ ד יורוך אחיך ש כ ל י ש ר א ל יקראו ע ל ימם בעורף ידך יהודה יהודים א ו י ב ך .זה ה ק ש ת ש ה י א יד כ נ נ ד העורף וכח״א בדוד )ש״ב א׳ י״ה( ויאמר ל ל מ ד בני יהודה ק ש ת ה ל א היא כ ת ו ב ה ע ל ס ס ר הישר ,והיכן היא כ ת ו ב ה ב ס פ ר ב ר א ש י ת ס פ ר ש כ ת ו ב בו מעשד .חישרים מ ע ש ח אברהם ויצחק ויעקב וכן ב ל ע ם א מ ר ) ב מ ד ב ר כיג יי( ת מ ו ת נ פ ש י מ ו ת ישרים וחיכן רמיזא ידך בעורף אויביך איזה הוא מ ל ח מ ה ש ה י א יד כ נ נ ד העורף הוי אומר זח ק ש ת . ט( גור א ר י ה י ה ו ד ה .ש ל א יירא מפני כ ל .אריה ש א ג מי ל א יירא )עמוס ג׳ חי( זה מ ל ך המשיח. או מי יהיה משומו א ל )במדבר כ״ד כ״ג( כי גדול יום הי ונורא מ א ו ד ומי יכילנו )יואל ב׳ י׳א(. טרף מ ט ר ף ב נ י ע ל י ת ,מ ס ו ל ק א ת ה מ א ו ת ו עון ש א מ ר ת י ט ר ף יוסף• כרע רבץ כארי מי י ק י מ נ ו .לעתיד ל ב א שנא׳ )דברים ל־׳ב י״ב׳ ה׳ בדד ינהנו ואין עמו א ל נ כ ר ) .במדבר כ״ג כ״ד( הן עם כ ל ב י א יקום וכארי י ת נ ש א ,בימי מ ל ך חמשיח ישתחוו ל ו גויס׳ וכתיב )זכריח י״ב ח׳( והיח ה נ כ ש ל ביום ההוא כדוד ובית דוד כ א ל ה י ם ׳ כ מ ל א ך ה׳ ל פ נ י ה ם .וכתיב )מיכח בי י״ג( ויעבור מ ל כ ם ל פ נ י ה ם והי ב ר א ש ם . י( ל א יסור שבט מ י ה ו ד ה ,א ל ו סופרים שביהודה כמו מ ו ש כ י ם )בספר( ב ש ב ט ס ו פ ר .ו מ ח ו ק ק מ ב י ן ר ג ל י ו ,א ל ו יושבי — — 196 יעבץ שמורין ה ל כ ו ת ל י ש ר א ל .ע ד כ י י ב א ש י ל ה ׳ סי׳ שי ל ו <£עתידין א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ל ה ב י א דורונות ל מ ש י ה נ ן דוד ש נ א מ ר )ישעיה י״ח ז׳( ב ע ת ההוא יובל שי ,ואומר ) ת ה ל י ם ע״ב יי( מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו ונוי .ו ל ו י ק ה ת להקהות שיניהם ש ל אוה״ע ש נ א ׳ )תחלים עיב י״א( וישתחוו לו כ ל מלכים כ ל נוים יאשרוהו ע מ י ם ׳ שעתיד ]במקרא ש ל פ נ י נ ו י ע ב ד ו ה ו [ ,ואומר )ישעיה י״א ד׳( והכה ארץ ב ש ב ט פיו וברוח ש פ ת י ו ימית ר ש ע ׳ ואומר )שם ש ם י״ב( ו נ ש א נ ס לגוים ו א ס ף נדהי י ש ר א ל .עד כי יבא •מילה ע ד כי יבא בנו כמו ובימילתה׳ ע״א ש י ל ה זש׳׳ה ) ד נ י א ל ייב י״ב( אשדי והמשה של׳׳ה המהכה ויגיע לימים א ל ף ש ל ש מאות ושלשים רמזו יעקב אבינו בברכתו א ל ף והוא ה כ ל ל ו ה פ ר ט הוא וכן רמזו מ ש ה רבינו )דברים ל״א י׳( ואנכי הסתר א ס ת י ר פ נ י ביומ ההוא א ל ף ש ל ש מ א ו ת ו ש ל ש י ם ו ה מ ש כי א׳ דאסתיר ט פ ל כי הסתירה עיקר ו ב א ד נ י א ל ופירשהו לימים א ל ף אשרי המחכה ויגיע ו ש ל ש מ א ו ת ול״ה והם עידן עידנין ו פ ל ג עידן מועד מועדים וחצי מספרים יהיו ש ל ש ש נ י ם ומחצה ש ב ה ם יהיו ימי הצרה וממנו י ו ש ע א ב ל ה ת ח ל ת ם איני יודע אימתי ועל זה נ א מ ד ) מ ל א כ י , ג׳ א ( פ ת א ו ם יבוא א ל היכלו זש״ה כי י ב א ש י ל ה פ ת א ו ם י ב ו א . ויש לומר י ק ה ת לשון יקהל כענין ל ה ק ת נביאים וכה״א )צפניה ג׳ טי( כי אז אהסוך א ל עמים ש ס ה ברורה ל ק ר ו א כ ל ם ב ש ם ה׳ ו ל ע ב ד ו שכם אחד. יא( א ס ר י ל ג פ ן ע י ר ה * ( ׳ אסרי כמו יקבץ כענין ש נ א ׳ ) ש י ר השירים ז׳ ו׳( מ ל ך אסור ברהטים ׳ עירה קרי פי׳ גפן זה י ש ר א ל גפן ממצרים ת ס י ע )תהלים ס׳ טי( יקבץ א ו ת ם לעירו בירושלים ש נ ק ר א ה עיר ה׳ צ ב א ו ת י ו ל ש ו ר ק ה ב נ י א ת ו נ ו אלו י ש ר א ל שני )ירמיה נ ׳ כ״א( ואנכי נ ט ע ת י ך ש ו ר ק ,ב נ י א ת ו נ ו המה יבנו ב י ת קדשו שכן כ ת ו ב ביחזקאל )מ׳ י״ד( ש ע ר האיתון ל ש ו ן ביאה ה ו א ש י נ ו א ו י ש ר א ל לירושלים ו י נ נ ו א ו ת ה ל י מ ו ת ה מ ש י ח .כ נ ס ב י י ן •( אמי אהרן :אהוד ,דעת• בגי הפסוק הזה .דנה הםופר היוגי פויזאניאש מכפר נספו שלו נ׳ ל״ה שתמונת המו־ הקוקד .בסלע בנויפליא לאות ולזכרון שפעס אהת הטור אכל מעלי ומענפי גפן והרבה הנםן הזה את״כ לעשות פ׳־ות ומזה דמעשה שדיה למדו העמיס לזטור הגפנים במזמרות להרבות פירותיהס .אסירת ההמור לגפן ולשרקה היתד .כמו שנראה משל ומליצה על צמיחת הגפן ועשיית היין נשפע גדיל ולכך אמר •עקב אבינו זדה אסרי לגפן עירה ולשרקד .בגי אתוגו כלומד שליהודה יין רב בחלקו. 197 ־ - ל ב ו ש ו ׳ יכבס כ ל צ א ת ם שנא׳ ) י ה ז ק א ל ל ״ ו כ״ט( והושעתי א ת כ ם מ כ ל טומאותיכם -ביין רמז ל ת ו ר ה ש נ ק ר א ת יין ש נ א ׳ ) ש ה ״ ש ב׳ שנא׳ )ישעיה די( הביאני א ל ב י ת היין ,ל ב ו ש ו ת ת ל ב ש ירושלים מ ״ ט יח( הי אני ה׳ צ ב א ו ת כי כולם כעדי ת ל ב ש י ו ת ק ש ר ם כ כ ל ה . ר ״ א ב ב ס ביין ל ב ו ש ו א ל ו נקמות ש ע ת י ד הקב״ה שנא׳ ׳ישעיה סייג א׳( מי זה ב א מאדום וגוי׳ ל ע ש ו ת באדום ובדם ענבים ס ו ת ה כמו כ ס ו ת ה א ל ו נ ק מ ו ת ש ע ת י ד הקב״ה ל ע ש ו ת בנוים שני )ישעיה סייג גי( סורר .דרכתי ל ב ד י ומעמים אין א י ש א ת י וגוי ויז נ צ ח מ ע ל בגדי ו כ ל מלבושי א ג א ל ת י ל כ ך נ ק ר א ת אדום ע ״ ש ש י ב ו א צ ח ואדום ויעשה נקמה ב א ד ו ם ו נ ק ר א ת בצרה ש ע ת י ד הקדוש ב״ה ל ב צ ו ר א ו ת ה כ א ש ר יבצרו הענבים וידרכום ב ג ת . יב( ח כ ל י ל י ע י נ י ם מ י י ן ׳ יתאדמו הרי י ש ר א ל מרוב כרמיהם בימות המשיה׳ ו ל ב ן ש י נ י ם מ ה ל ב ו ה ג ב ע ו ת י ת ל ב נ ו מן ה צ א ן ו כ ח ״ א ׳יואל ד׳ י״ח( והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס ו ה ג ב ע ו ת ת ל כ ג ח )חדים' ח ל ב ומעין מ ב י ת ח׳ יצא וחשקח א ת נ ח ל ח ש י ט י ם . ד ״ א חכלילי עינים ישמח א ת י ש ר א ל ל ש ו ן ארמי חיא מצחק מחאיך בזמן שיראו י ש ר א ל א ת ח ש כ י נ ח ש נ א ׳ )ישעיח נ ״ ב ח׳( עין בעין יראו ב ש ו ב ה׳ ציון .וכתיב )שם מ׳ ח׳( וראו כ ל ב ש ר יחדו כי פי ה' ד ב ר .ולבן שינים מ ח ל ב ש י מ ל א ש ח ו ק פינו ש כ ל ח ש ו ח ק ב פ ה מ ל א שיניו נ ר א ו ת ,אותו הזמן הוא א ו מ ר ) ת ח ל י ם קכ״ו בי( אז י מ ל א שחוק פינו ו ל ש ו נ נ ו ר נ ה אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ ל ע ש ו ת עם אלח. יג( ז ב ו ל ו ן ל ח ו ף י מ י ם י ש כ ו ן , ש י ח א ת ג ר ויורד ב ס פ י נ ה ומביא םהורה ל פ י שהיה מביא ונותן ל ת ו ך סיו ש ל י ש ש כ ר ש ה י ה עוסק ב ת ו ר ה ל פ י כ ך הקדימו יעקכ קודם ל י ש ש כ ר ש א ל מ ל א זבולון אין י ש ש כ ר עוםק בתורה וכן מ ש ה רבינו אמר ש מ ח זבולון ב צ א ת ך ו י ש ש כ ר ח ו א ברכתו ש ל מ ש ח רבינו )דברים ל" ג י״ה( ב א ו ה ל ך שמעין ברכתו ש ל יעקב ל פ י כ ך א מ ר שלמר .ב ח כ מ ת ו ) ק ה ל ת ז' י״ב( כי ב צ ל החכמה ב צ ל ח כ ם ף ואומר חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מ א ש ר . )משלי ג׳ י״ח( וירכתועל עץ צידון׳ כ מ ו ע ד צ י ד ו ן .ל מ ה זכר צידון ש י ה א צ ד המזונות ונותן ל י ש ש כ ר . יד( י ש ש כ ר חמור ג ר ם ׳ כמו )איוב מ׳ י״ח( עצמיו אסיקי נ ח ו ש ה גרמיו כ מ ט י ל ברזל ׳ כ ש ם ש ח ח מ ו ר ש ו ב ר א ת ח ע צ ם כ ך ש ב ט ו ש ל י ש ש כ ר שיבר כ ל י ש ר א ל בהלכה ש נ א ׳ ) ד ח ״ א י״ב ל״ב( — - m למבני יששכר יודעי בינה ל ע ת י ם ל ד ע ת מה י ע ש ה י ש ר א ל אחיהם מאתים אלו מאתים ראשי סנהדראות ש ל שבטו ש ל יששכר. רובץ בין ח מ ש פ ת י ם. ב י ש ר א ל ש נ א ׳ בהם שהרביצו תורה )תחלים ס״ח י׳׳ד( א ס ת ש כ ב ו ן בין ש פ ת י ם וגוי. טו> ו י ר א מ נ ו ה ה כ י ט ו ב ׳ זו תורה ש נ א ׳ ! מ ש ל י ג׳ י״ד( כ י ט ו ב סחרה מסהר כ ס ף .ו א ת ה א ר ץ כ י נ ע מ ה ,זו ש ב ח ו ש ל ה ן שנ׳ ) ת ה ל י ם ק ל ״ ה ג׳( זמרו ל ש מ ו כי נ ע י ם .ו י ט ש כ מ ו ל ס ב ו ל ! א ל ו ס י נ ו מסובלים )תהלים קט״ד י״ד( אלוסים בתורה ומםובלים ב מ צ ו ת מסובלין ביסורין .ו י ה י ל מ ס ע ו ב ד ,ל מ ס זה סיני ח ש ב ו ן זה כזה ק ״ ל .ע ו ב ד ) ,משלי י״ב י״א( עובד א ד מ ת ו י ש ב ע ל ה ם זו תורה ואומר ) ק ה ל ת ה׳ י״א( מתוקה ש נ ת ה ע ו ב ד . טז( דן י ד י ן ע מ ו ׳ זה ש מ ש ו ן בן מנות ש ש פ ט א ת י ש ר א ל והושיעם מיד פ ל ש ת י ם .כ א ח ד ש ב ט י י ש ר א ל ,ש ש פ ט ש ב ט י י ש ר א ל כאחד ש ה ק ד ו ש ב״ה נ ק ר א א ח ד ,כ ש ם ש ה ק ב ״ ה א י נ ו על ישראל יותר מטריח מדאי כ ך ש מ ש ו ן היה ש ו פ ט א ת י ש ר א ל ו ל א היה מטריח עליהם וכן אמרו רבותינו במם׳ סוטה מאי דכתיב )שופטים ט״ז כ״ח( ה׳ א ל ה י ם זכרני נ א ופקדני נ א אמר ש מ ש ו ן ל פ נ י הקב״ה ר ב ש ״ ע זכור לי עשרים ש נ ה שהייתי ש ו פ ט א ת י ש ר א ל ו ל א אמרתי ל א ח ד מהם העבר לי מ ק ל ממקום ל מ ק ו ם . יז( יהי דן נהש ע ל י ד ר ך ׳ זה ש מ ש ו ן מה נ ח ש זה נוקם ונוטר א ף ש מ ש ו ן נוקם ונוטר ל ס ל ש ת י ס )לפיכך( .ש פ י פ ו ן ע ל י א ר ח ׳ טח חשפיפון מ ל א כ ע ס א ף ש מ ש ו ן מ ל א חימה ע ל ס ל ש ת י ס . הנושד ע ק ב י ס ו ס ו י פ ו ל ר ו כ ב ו א ח ו ר ,ז ש ״ ח ) ש ו פ ט י ם ט״ו חי( ר ך א ו ת ם שוקי ע ל ירך מ כ ה ר ב ה ופי׳ ש ו ק ע ל ירך ח פ ר ש י ם עם ה ד ג ל י ם . יח( ל י ש ו ע ת ך ק ו י ת י ה י ׳ כיון ש ר א ה יעקב גבורתו ש ל ש מ ש ו ן אמר ל י ש ו ע ת ך קויתי ה׳ ל פ י ש ש מ ש ו ן ה ח ל ל ה ו ש י ע א ת י ש ר א ל מיד פ ל ש ת י ם ש נ א ׳ )שופטים י״ג ה׳( והוא יחל ל ה ו ש י ע א ת י ש ר א ל מיד פ ל ש ת י ם ׳ ל י ש ו ע ת ך קויתי ש ת י ם ע ש ר ה א ו ת י ו ת כ נ ג ד ש נ י ם עשר ש ב ט י ם , ז ש א ה ״ כ )תהלים קכ״ב ד׳( ש ש ם ע ל ו ש ב ט י ם ש ב ט י יה ע ד ו ת ל י ש ר א ל . יט( ג ד ג ד ו ד י ג ז ד נ ו ׳ א ל ו ש ע ב ד ו א ת הירדן בימי י ה ו ש ע ש נ א ׳ ) י ה ו ש ע ד׳ ׳"ג .כארבעים א ל ף חלוצי ה צ ב א עברו וגו׳ ע ר ב ו ת יריחו ב כ ת ו ב ש ל פ נ י נ ו ( כ א ר ב ע י ם אלף חלוצי אל צבא — 199 ע ב ר ו או /הירדן. - ו ה ו א י ג ד ע ק ב ,ש א ח ר י כן בירכם יהושע וחזרו ש נ א ׳ ) * ו ש ע כ"ב ו׳( ויברכם י ה ו ש ע ו ג ו ׳ ) ש ם ש ם ה׳( ויאמר א ל י ה ם ב נ כ ס י ם רבים שובו ל א ה ל י כ ם ובמקנה ר ב מאוד ב כ ס ף בזחב ו ב נ ח ש ת ובברזל ו ב ש מ ל ו ת רבות חלקו ש ל ל אויביכם עם א ח י כ ם . ד״א גד גדור ע ו ד נ ו זה היה בימי יהושע והוא יגד ע ק ב בימי דוד שכן כתוב בדברי הימים )ד״ה א׳ י״ב א׳( ו א ל ה ה ב א י ם א ל דוד ל מ צ ד מדברה גבורי החיל ל צ ק ל ג וגו׳ ומן הגדי נ ב ד ל ו א ל דוד א נ ש י ה צ ב א ל מ ל ח מ ה ערכי צ נ ה ורומח ופני אריח פניהם ו כ צ ב א י ם ע ל ההרים ר א ש י ה צ ב א א ח ד ל מ א ה הקטן ל מ ה ר א ל ה מבני נ ד ו ה ג ד ו ל ל א ל ף א ל ה הם אשר .עברו א ת הירדן ב ח ו ד ש הראשון וחוא מ מ ל א ע ל כ ל גדותיו ויבריחו א ת כ ל הענקים למזרח ו ל מ ע ר ב . כ( מ א ש ר שמנח לחמו׳ שחיו מפםיקין ש מ ן חמשחח ש ח כ ר מ ל ב ש ב ט א ש ר חיח ולכן כ ת ו ב מ א ש ר ו ל א כ ל א ש ר .ו ה ו א מעדני מלך. יתן שחרי ב נ ב ו ל נ ח ל ת ו חיח א ל מ ל ך ע ל ש ם מעדני מ ל ך ד כ ת י ב )יחושע י׳׳ט כיד( ויצא ח ג ו ר ל חחמישי ל מ ט ה בני א ש ר . בא( נ פ ת ל י א י ל ה ש ל ו ח ח ,שחיו קלים כ א י ל ח לרוץ .ח נ ו ת ן אמרי ש ס ר .שהיה ל ש ו נ ם ש ל ש ב ט נ פ ת ל י מתוקים דברי ה נ ד ה :אמרו ז״ל ע ל נ פ ת ל י מ מ ש כ ש ב א ו ל ק ב ו ר א ת יעקב במערה ע מ ד ע ש ו ל ע כ ב שהיה אומר לו א ת ה במערה כדבש. קברת א ת לאה ל א ש ת ך אין לר ח ל ק בה כי א ס חלקי נ ש א ר וכבר יעקב א ב י נ ו ק נ ח חלקו ממנו ש נ ׳ ) ב ר א ש י ת נ׳ הי( א ש י כריתי לי בארץ כנען ואץ כריה זו א ל א מכירה ע ד ש ק פ ץ נ פ ת ל י להביא השטר ש ל מערח מ מ צ ר י ם .ח ו ש ם בן דן היה ח ר ש ו כ ש ר א ה מ ו נ ע מלקבור א ת יעקב ומיד דקרו בידיו ע ל צואריו והתיז א ת ר א ש ו ו נ פ ל ו ש ת י עיניו ע ל מ ט ת ו ש ל יעקב אבינו ו פ ת ה עיניו וראה נקמה ו ש מ ח ש י א ׳ )תחליט נ״ח י״א׳ י ש מ ח צדיק כי חזה נ ק ם פעמיו ירחץ ב ד ם חרשע ,ב א ו ת ח ש ע ח נתקיימת נ ב ו א ת רבקח ש א מ ר ח ) ב ר א ש י ת כ״ז מ״ח( ל ט ח א ש כ ל נ ם ש נ י כ ם יום א ח ד ש א ע ״ פ ש ל א מ ת ו שניחם ביום א ה ד נקברו ש נ י ה ם ביום א ח ד . כב( בן פ ו ר ת י ו ס ף ב ן פ ו ר ת ע ל י ע י ן .אמר שניפעמים בן פ ו ר ת ע ל ש ם מ נ ש ה ו א פ ר י ם .ע ל י ע י ן מלמד שאין עין הרע ש ו ל ט בזרעו ש ל יוםףי א ל ת ק ר י .ע ל י עין א ל א עולי ע י ן .ד ״ א ע ל י עין ש י ה א ש ב ט ו פרה ורבה כמעין ה נ ו ב ע ש נ א מ ר ) י ה ו ש ע י״ז ה׳( ויפלו ה כ ל י מ נ ש ה ע ש ר ה וכתוב )שם ש ם י׳ד ט״ו( וידברו כ נ י יוםף א ת יהושע ל א מ ר מדוע נ ת ת לי ה ל ק א ח ד וגורל אז?ד ע ם רב א נ י ע ד א ש ד כ ה ברכני ה' ויאמר אליהם י ה ו ש ע א ם עם ר ב א ת ה ע ל ה ביעדים כדי ש ל א י ש ל ו ט ל ך היערה אמד ל ה ם ההביאו עצמיכם בכם עין ה ר ע אמרו ל ו אין עין ה ר ע ש ו ל ט בזרעו ש ל יוסף ש נ א י בן פ ו ר ת יוסף בן ס ו ר ת ע ל י ע י ן .ב נ ו ת צ ע ד ה ע ל י ש ו ר .שהיו ב נ ו ת מלכים צ ו ע ד ו ת ע ל ההו*ה ל ר א ו ת א ת יוסף ב ש ע ה ש ה ר כ י ב ו אותו ב מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ו ל א נ ת ן עיניו ב א ה ת מ ה ן . כג( ו י ט ר ר ו ה ו ו ר ו ב ו .א ל ו אחיו .ו י ש ט מ ו ה ו ב ע ל י ח צ י ם ״ א ל ו שמעון ולוי ד כ ת י ב ) ב ר א ש י ת ל״ז י ח^ ויתנכלו א ו ת ו ל ה מ י ת ו . כד( ו ת ש ב ב א י ת ן ק ש ת ו .זשיה ) ב ר א ש י ת ל״ט י״א( ויהי כהיום הזה ויבא יוסף הכיתה ל ע ש ו ת מ ל א כ ת ו ואין א י ש . באותה ש ע ה נ ת ג ב ר יצרו עליו ו נ ר א ת ה ד מ ו ת י ע ק ב אביו בחלון א מ ר ל ו יוסף עת״דין אחיך שיחקקו ע ל אבני ה ש ה ם ו א ת ה עמהם ר צ ו נ ך ש ת מ ה ה מ ה ם מיד ו ת ש ב ב א י ת ן ק ש ת ו מ ל מ ד ש ש ב ק ש ת ו ל א י ת נ ה . ויםוזל אניד ז ר ו ע י י ד י ו ,מ ל מ ד ש נ ת פ ז ר ו זרעו מבין צ ס ר נ י ו . מידי י ע ק ב מאביר ת ו כ ח ת י ע ק ב .מ ש ם ר ו ע ה א ב ן י ש ר א ל י כדי ש י ח א חקוק באבן י ש ר א ל ד כ ת י ב ) ש מ ו ת כ״ח י׳( ש ש ה מ ש מ ו ת ם ע ל האבן ה א ח ת .ד״א ו ת ש ב באיתן ק ש ת ו זח זכותו ש ל י ו ס ף ויסוזו כמו )תהלימ י״ט י״א( מפז רב ,מידי אביר יעקב ש ע מ ד ה ל ו ז כ ו ת ש ל יעקב שכימם ש י ע ק ב אביו ל א יכלו ל ו אהיו כ ך יוסף ל א יוכלו לו א ח י ו .מ ש ם רועה אבן י ש ר א ל .א ב בן שהרי יוסף כ ל כ ל אביו ו א ת אחיו ו א ת ב י ת א ב י ו . כה( מ א ל א ב י ך ו י ע ז ר ך ׳ כלומר מ א ל א ב י ך היתד .ע ז ר ת ך זיעזרך גם מ ע ת ה ו א ת ש ד י ט? ש א מ ד די ל צ ר ו ת י ואמר די ל צ ד ו ת י ך ו י ב ר כ ך ׳ וכד״א )יהושע ייז י״ד( ע ד א ש ר כ ה ברכני הי. ברכת ש מ י ם מ ע ל היא ברכה ש ב י ר ך יצחק א ת יעקב ש נ א מ ר ) ב ר א ש י ת כ״ז כ׳׳ח( ד ת ן ל ך האלהים מ ט ל ה ש מ י ם .ב ד כ ו ת ש ד י ם ; ו ר ח ם ׳ שדים א ל ו מזונות ורחם א ל ו בנים .ד״א שדים זו ז כ ו ת א ב ו ת זכה״א )שה״ש ח׳ יי( א נ י חומה ושדי כ נ ד ג ל ו ת ו ר ח ס זו זכות א מ ה ו ת כו( ב ר כ ו ת א ב י ך ,זה יעקב׳ יצהקיעדתאות לראש ג ב ר ו ע ל ב ר כ ו ת ה ו ר י י זה ג ב ע ו ת ע ו ל ם ,זה ע ו מ ד ת ל ע ו ל ם , ת ה יין י ו ס ף ו ל ק ד ק ד נ ז י ר א ח י ו ׳ שמשעה שנמכר יוסףהזיר ע צ מ ו מן היין ש נ א מ ר ) ב ר א ש י ת ט״ג ל־ג( ו י ש ת ו וישכרו עטו ע ד א ו ת ו הזמן ל א ש ת ו יין ו ל א ה ו א . — 201 ־ כז( ב נ י מ י ן ז א ב י ט ר ף ׳ ש ב ט גדול וחזק מה הזאב חוטף כך בני בנימין חיו חוטפים נשים מפני השבועח אשר נשבעו בני י ש ר א ל ארור נותן א ש ח לבנימין ו כ ת י ב ) ש ו פ ט י ם כ״א כ״א( ו ח ט פ ת ם בבקר לכם. ולערב יאכל ע ד ׳ זה ש א ו ל בן ק י ש ש ה כ ה א ת ע מ ל ק ׳ י ח ל ק ש ל ל ׳ זח מרדכי ש נ א י ) א ס ת ר ח׳ בי( ו ת ש ם א ס ת ר א ת מרדכי ע ל בית ח מ ן .ד׳׳א ב ב ק ר י א כ ל ע ד זח תמיד ש ל ש ח ר ו ל ע ר ב יחלק ש ל ל זה ת מ י ר ש ל בין ה ע ר ב י ם .שהרי המזבח היד. ב ח ל ק ו ש ל בנימין וכן מ ש ח ר ב ע ו אמר לבנימין )דברים ל״ג י״ב( ידיד הי ישכון ל ב ט ח ע ל י ו . כח( כ ל א ל ח ש ב ט י י ש ר א ל ש נ י ם ע ש ר ׳ ל א פ ח ו ת ו ל א י ו ת ר כ ש ם שחיו חקוקים ע ל א ב נ י ח א ס ו ד ו ע ל א ב נ י ח ש ח ם .ו ז א ת אשר ד ב ר ל ה ם א ב י ה ם ׳ אמר ל ה ם אימתי הברכות חאלו מניעות ל כ ם בזמן ש י ב א מ ש ה ויברך א ת כ ם בזה הענין ש נ א ׳ )דברים ל״ג אי( ו ז א ת הברכה א ש ר ברך כברכתו בירך משה.ויברךאותםאישאשר א ו ת ם מה ת׳יל ש ב י ר ך א ת יהודה ב נ ב ו ר ת ו ש ל אריה ו א ת יוסף בכהו ש ל ש ו ר ו א ת נ פ ת ל י ב ק ל ו ת ה ש ל א י ל ה ת א מ ר שזה גדול מזה ת״ל ויברך אותם כ ו ל ם שווים ולסי ש ח ל ק ל ה ם א ת הארץ ונתן ליהודה שעורים ו ל נ פ ת ל י חטים יכול ל א יהו א ו כ ל י ם א ל ו מ ש ל א ל ו ת״ל א י ש א ש ר כ ב ר כ ת ו ברך א ו ת ם ה כ ל י ל הברכה ל כ ו ל ם . הערות ותקונים חלום מרדכי והוספות ל מ נ ל ת אםתר צד 10יסרק ייב סםוק ו׳ צ׳׳ל ויכתב בספר הזכרונות תמירו/ ״וה5תב" בספר הזכדונות. צד 11פסוק ד , :׳המסכמת כבוד כל הגרם" העתקה מגומגמת היא. צד 13פסוק י״ג צריך להוסיף אחר ״אשר יאבד המסית" מלת ה נ ס כמי ם והיא העתקה מלות c a e t e r i q u i i c o n s e n t i a n tוהרב החכם מורטארה )עיין הערה aקרא בטעות ״והנם כמים". שם פסוק ייז :הסגרתי מלת ]נסכם[ תמורת ״מקחם" והיא העתקת . v i n u m l i b a m i n u m צד 14פסוק י׳ :״וכאשר נשא עיניו ב א י מ ת לבו,׳ העתקה מגומגמת היא ואולי צ״ל באימת כ ב ו ד ו ועיין פסוק ט״ז :מפני דמות אימת כבודך. צד 15פסוק יי :״וגול חרחטים" בכ״י ״וגדל חרחלים" דבורים אשר אין לחם שחר. שם פסוק י״ט :״ ש י ע ז ב ו היהודים להחזיק בדת,״ שגג המעתיק בהשתמשו באן במלת ״שיעזבו״ ועזב אביו ואמו ודבק בלשון דומי. צד 16פסוק כיב :״עובדי ס ד סי ים״ בכיי ״עובדי ססילים״. e ספר אלדד הדני צד 17שורה 9מלמטה :״בנהר סי ש ו ן" .בנוסחא א׳ בבה׳׳מ ח״ב צד 102חגידסא עד נחל ק י ש ו ן והיא מוטעת. שם שורה 1מלמטה וצד 18שורח 1מלמעלח :״כגויים ובקונים ובעזורים )?(" .בנוסחא א׳ בבח״מ שם צד :103״ובטחו בקונם זעזדזם" ,זבנוסחא ב׳ בבה״מ ה׳׳ג צד :9אשר שם הזהב והם מ ק ו מ ו ת ט ו ב י ם ו ק י י מ י ם במלכות פדויים ממשלת הורינז״ס ובוטחים בקונם תחלה והאל בעזרם. שם צד 20שורה 17מלמטה :״ששמה א מ ר נ ו ״ ם ״ .בנוסחא — 203 - א׳ דף : 105ושמה ר ו מ ר ו ם .ובנוסחא ב׳ צד :6ששמה רומרנום. שם צד :21סוף הספר :״שגר איגרות הללו מר אלדד זה לספרד ש נ ת א ר ב ע י ם ו ש ל ש וכוי" אינו נמצא בנוסחא אי ובי ולפי דעתי אינו מתוך גוף הספר אלא נומף ע״י מעתיק וסוסר אחד ועיין מה שכתב וחקר הרב שי״ר ז״ל במכתבו בראש ס׳ סרחון אות ד •׳. מ ד ר ש רבותינו ע ל הפסוק והוא עבר לפניהם צד 52שורה 1מלמעלח :״כרחום אב על בנים" הוא טעות הסופר וצ״ל כרה ם אב על בנים )תהליס קי״ג ני(. א נ ד ת ת פ ל ת י״ח עיין סרקי דר־א סוף פרק כ״ז דרוש על ברכת מגן אברהם וסוף פל׳יא על תחית המתים וסוף סל״ה על האל הקדוש וסוף ס״מ על חונן הדעת וסוף סמ׳׳ג על חרוצה בתשובה .וכתב חרב רד״ל ז״ל במבואו לפרר״א דף י״ג ע״ב שברכת הנון המרבה לסלוח צ״ל אחר פמ׳׳ו חמסיים בסליחה דיחכ״ס בלוחות שניות .וגואל ישראל אחר פמ״ח בגאולת מצרים .ורופא חולים בפניד ברפואת מרים וכ״ח שם במפתחות הספר׳ ועיין ג״פ להחכם הבולל צונץ צד 272הערה .° מ ד ר ש ה׳ ב ח כ מ ה י ס ד א ר ץ צד 63שורה 13מלמעלה :ונשמות של צדיקים הגנוזים תחת כסא הכבוד .עיין מדרש אלה אזכרה )בה״מ ח״ב( צד 66ששם נאמר ג״כ שמיכאל מקריב נפשות ש ל צדיקים בכל יום על המזבח שסמוך לכסא הכבוד. שם שורה 2מלמטה צ׳׳ל :ונשמתן ש ל צדיקים. צד 64שורה 1מלמעלה צ״ל :עד שלא נברא העולם • שם שורה 8מלמעלה צ״ל :ויש בזכיותיך. צד 65שורה 3ושורה 4מלמעלה :ומקטרניץ שרי אומות — — 204 העולם .במדרש כונן )בה״מ ה״ב( צד 37הגירסא שרי ה מ ז ל ו ת מחמת הצענזור ברוסיא׳ בי מדרש כונן אשר היה לפני בשעת דםוס ח״ב ש ל נה״מ נדסם בווילנא .ובדפוס ויניציאח איתא שרי אויה עכו״ם. צד 66שורה 6מלמטה צ׳׳ל :״מבקש" תמורת ״ומבקש". צד 68שורה 11מלמעלה :אמר ]רשב״ל[ שמות של מלאכים וכו׳ .עיין ססיקתא בהדש השלישי דף ק׳׳ח ע׳׳ב :ה׳ בם א״ר לקיש טבלא יש לו על לבו ש ל כל מלאך ומלאך ושמו של הקניה משותף בשמו של מלאך מיכא״ל גבריא״ל רפא״ל .ועיין שס הערה קס״א להחכם ר׳ שלמה נ א נ ע ר מדרש שוחר טוב צד 73שורה 15מלמטה :״נמימיהם )?(" צ״ל נטומיהם פי' בשבועתם ועיין ססיקתא נהודש השלישי ק״ז ע״נ הערה קמ״ה להחכס ר׳ שלמה באנער • ובילקוט תהלים איתא במומיהם בשם פסיקתא רבתי. שם שודד• 6מלמטח :״וכולן ירדו ש ט נ י ן " .נססיקתא נחדש השלישי ק״ד ,עיא ונילקוט חגירסא וכולן ירדו ש נ ו נ י ן . צד 77שורה 17מלמטה :״חיח לי לצור מ ע ו ז נגלות״׳ בכתוב שלפנינו מזמור ע״א םסוק ג׳ היה לי לצור מ ע ו ן ננו״ן תמורת זיין. צד 80סוף מזמור צ״ט :אמר ר׳ ברכיה כו׳ מקרא מלא הוא שנא׳ ובני עמרם משה ואהרן וגר .לשון הכתוב שלפנינו דהי״א כ״ג י׳ג וי״ד הוא :בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים וגו׳ ומשה איש האלהים בג יו יקראו ע ל שבט הלוי. וגירסת מדרש שוחר טוב שמקדים משה לאהרן היא נכונה ונאמנת והא לך כלל גדול ויקר להבנת המקרא :ברוב מקומות בתנ״ך אם מלנה שני דברים זח אחד זה מסרש ומנאר הדבר האחרון ואח״כ הראשון היפך דרך היונים להרלמים .ל מ ש ל :בראשית בראאלהים א ת ה ש מ י ם ואת ה א ר ץ .ו ה א ר ץ היתד ,תהו וגו׳ ויקרא לרקיע ש מ י ם וגו׳ לכל סדר ספור הבריאה עד יום ו׳ הוא על דדך ז ה . רקחו להם איש ש ה לבית אבות שה ל ב י ת ׳ ואם ימעט ה ב י ת וגו׳ ש ה תמימ וגוי; את תבנית ה מ ש כ ן .ותכנית כל כליו למפרש - — 205 אח״כ עשיית ח ב ל י ם ארון שלחן ומנורה וחוזר בסיף א ל ה מ ש כ ן . !.בפסוק שלסנינו בדח״י מקדים לסי נוסחת מדרש שוחר טוב מ ש ח לאחרן ומספר מיד ענינו של אחרן וחוזר אחייב ל מ ש ח . צד 81שורר 8 .מלמעלה :.ומכתיבין )?( בילקוט זכריח עי״ב חנירסא ו מ ת י י ר א י ן מחן. מדרש הלל צד 87בעשר לשונות של שבח וכו׳ ועשרח נביאים אמרוהו וכו׳ עיין סםודם קי׳׳ז וב׳׳ב י׳יד .וצ״ל ב מ ש כ י ל תמורת בחשכיל. ש ם :ויש בה לשעבר ולע״ל וכו׳ עיין פסיקתא ולקחתם לכס וירושלמי פ״ב דברכות ווי״ר פ ״ ל . שם י״ח ]ימים[ ולילח אחת וכו׳ עיין ירושלמי סוכה פ׳׳ד הלכה ה׳ תניא י״ח י ו ם ולילד .א ח ר קורין בהן את ההלל בכל שנח וכוי. שם :אפשר שחיו אוכלין םסחיהן בלא הלל וכו׳ עיין ססחים קי׳ז. צר :91ה מ ג ב י ה י ל ש ב ת .צ׳׳ל הגבהתי חשפלתי חשםלתי הגבהתי ועיין וי״ר פ״א. צד 102שורה 14מלמעלה :״ ה מ ק ד ש . . .כאן צריך להוסיף עפ״י ספרי דברים פ־י :לחמה וללבנה שנאי יפה כלבנה ברה כחמה. צ ר 104ש ו ר ח 4מ ל מ ע ל ח :ר׳ מאיר אומר וכו׳ עיין בבלי נדרים ט׳ א׳ ושם דברי ר׳ מאיר ור׳ יחודח כמו במדרש שלפנינו היפך מדרש שוחר טוב וירושלמי נדרים פ״א ווי״ר פל״ז .ובקח״ר ססוק טוב אשר לא תדור מביא אחר דברי ר׳ מאיר מעשה באחד שנדר ולא שלם ו מ ת . צד 105שורח 8מלמעלח -:משל למלך וכו׳ מי יתן לי ק יל סו ן אחד וכו׳ .בא א ס ט ר ט י ו ן אחד וכר שנתתי אליך ק י ל ו ס י ן במדבר וכוי .במדרש שוחר טוב הגירסא :משל למלך שיצא חוא וחיילותיו במדבר וכלח א ר י ס ט ו ו ן שבידו בא אחד ונתן לו אחד וקדמהו במאכל ובמשתה כשהגיע ליישוב גלוםקא שכח אותו לימים בא אותו ב ע ל א ר י ס ט ו ו ן ועמד לפני המלך איל המלך מה טיבך איל אני חוא שנתתי לך ג ל ו ס ק י ן במדבר. ועיין ילקוט תהלים ש ם . שם שורה 14מלמטה :״מי אמר ]מתמר?[" .מתמר היא הנירסא הנכונה ועיין ש״ט ויבמות דף ע״ז. צד 108שורה 11ושורה 12מלמעלה :״שהוא עתיד לפרוש ר ש ת ו ו י כ נ ס לכל המדינות"׳ בש״ט ימהוא עתיד לפרוש ד ו ג מ נ י ו ת על כל המדינות. שם שורה 13מלמטה :שנא׳ ואמרו אלוסי יהודה .עיין ילקוט זכריה פי״ב. צד 109שורה 8מלמעלה :בשימה אותיות .בש״ט בהמשה ואינו נכון כי י״ח יחו״ה הם ששה אותיות. צד 110שורה 16מלמעלה :אהר ״ובענני כבוד" צריך להוסיף עם״י מדרש שוחר טוב :והיו המצריים תמהים עליהם ואומרים עד עכשיו הייתם משועכדין בכל עבודה קשה ועכשיי אתם מתנשאין בכל כבוד וישראל משיבין ובו׳. מעשיות. מ ע ש ה א( דף 131מובא במעשיות דפוס וויניציא משנת ד״ש צד מ' ע״א ובס׳ חבור יפה מהישועה דפוס אמסטרדם דף ג׳ ע״ב. מ ע ש ה ב( צד 133בהבור יסד .הנ״ל דף ד׳ ע׳׳כ ובס׳ מעיל צדקח סי׳ תל״ט בנוסחא א ח ר ת .צד 134שורה 2מלמטה צריך לתקן שבו ראשים ״רבים" כמו שנמצא בסי מעיל צדקח .צד 135 שורה 3מלמעלה צ״ל לסי גירםת מ״צ וכן אמר כ ן ס י ר א באהדמגין וכוי. מ ע ש ה ג( צד 135במעשיות ד ו מ־׳ה ע״ב ובה״י י״ב ע׳׳ב. מ ע ש ה ד( צד 136במעשיות ד׳׳ו דף ג״ט ע״ב ובה״י כ׳ א' ובסי מעיל^צדקה סי׳ תמ׳׳א בנלםחא אחרת ומתחיל שם בזה״ל: מעשה בר׳ י יהושע בן אלם שהגירו לו בהלום שמה בלבך שאתה וננס קצב מושבך ומושבו בג״ע וחלקו והלקך שרויין כאחד. ומסיים :אמר לו אדוני קצב אני ויש לי אב ו.אם זקנים ואינן יכולין לעמוד על רגליחס ובכל יום ויום אני מלבישם ומאכילם ומדחיצם בידי מיד עמד ד׳ יהושע ונשקו על ראשו ואמר לו בני אשריך ואשרי גורלך מה טוב ומה נעים ואשרי חלקי שזכיתי להיות חבירך בג״ע. ועיין רשימת ספרי אוקםםורד להחכם מש׳׳ש דף 589נו׳ . 3752 — 207 — • ? < . ״ י ־ מ ע ש ה ה( צד 138במעשיות דייו ס״ה א׳ ובחיי כ״ג ב׳ מ ע ש ה ו( צר 140במעשיות ד״ו ס״ח ע״א ובח״י כ״ר ע״א. מ ע ש ה ז( צד 141במעשיות ס״ט בי ובח״י כ״ז ב ׳ . מ ע ש ה ח( צר* 142במעשיות ע־א ב׳ ובחיי כ״ט ב׳ וצ״ל נתן דציצותא בדל״ת תמורת רי״ש. מ ע ש ה ט ( צד 144מובא במעשיות י׳ חדברות דפוימ שאלוניקי משנת ב א ש ״ ר דבור לא תרצח ועיין רשימת ספרי אוקספורד שם. מ ע ש ה י( צד 145במעשיות י׳ הדברות דבור לא תענח ועיין רשימת ספרי אוקספורד ש ם . מ ע ש ה י״א( צד 146במעשיות דפוס שאלוניקי דף י׳׳ז ועיין רשימת ספרי אוקספורד לההכם מש״ש דף 606נו׳ 3870ושמ נרשם שם מדינתוא ק י נ ס ר י . מ ע ש ה י״ב( צד 148 מתוך מעשיפ־בוך סי קפ״ח. הועתק ע״י אברהם כהן קאפלאן מ ע ש ה י״ג( צד 152מובא בס׳ מעיל צדקחסי׳ תל׳יר ובמעשים־ בוך סי׳ קצ״ח ועיין מדרש י' חדברות דבור ז׳ בבח״מצד ח״א 83 ורשימת ספרי אוקספורד להחנם מש״ש ש ם . •ואעיר כאן שלפי עדות יעל חרשב״ץ בפירושו מעשח של ר׳ מתתיא בן חרש אשר ברוב חסידותו ברזל וחעבידם באש וסימא את עיניו מפני חשטן באשת איש )מדרש י׳ חרברות דבור לא תנאף (79היח נמצא במדרש תנחומא שלו פ׳ חקת. למס׳ אבות ד׳ כ׳ לקח מסמרים ש ל שרצח לחחטיאו בבח״מ ח״א דף לקוטי מדרשים דף :164אוסיף כאן לקט ל״ב( ר׳ אלעזר הקמר אומר נתן אלחיס כח בקולו )של בלעם( והיה עולה מסוף העולם ועד סוסו בשביל שהיה צוסח וראח חאומות שמשתחוין לשמש לירח ולכוכבים ולעץ ולאבן וצפה וראה שיש ארס בן אשר ,שעתיד לעמוד שמבקש לעשות עצמו אלוה ולהטעות כל העולם כלו לפי' - 208 - נתן כה בקולו ש י ש מ ע ו כ ל א ו מ ו ת העולם וכן היה אומר ת נ ו ד ע ת כ ם ש ל א ל ט ע ו ת אהרי אותו האיש ש נ א ׳ ל א איש א ל ויכזב ואם אומר ש ה ו א א ל הוא מכזב והוא ע ת י ד ל ה ט ע ו ת ולומר ש ה ו א מ ס ת ל ק ו ב א לקיצים ההוא אמר ו ל א י ע ש ה ראה מה כתיב וישא משלו ויאמר אוי מי יהיה מ ש ו מ ו א ל אמר מאותה אומה ש ש מ ע ה אחרי אותו באיוב ל ם נ י רמז ר ״ ב ) .ילקוט בלק סוף סי׳ ב ל ע ם אוי מי יחיה ה א י ש ש ע ש ה עצמו א ל ו ה , ת ש ם ״ ה ]בדסוםים האחרים ר א ש סי׳ תשם״ו[ ב ש ם מ ד ר ש ילמדנו דסום ש א ל ו נ י ק י א ש ר יש באוצר הספרים ש ל י וחסר בילקוט ד ס ו ס ויניציאה ו ב כ ל הדפוסים האחדים(.
© Copyright 2024