Jüdische Präsenz im mittelalterlichen Bern ‫עקבות של חײם יהודײם בברן בימי הבינײם‬ Die Geschichte Die florierende Wirtschaft veranlasste den Rat der Stadt Bern um 1250 dazu, auswärtige Geldverleiher, Juden und Oberitaliener, zu berufen. Bald kam es zu ersten Klagen von überschuldeten Kreditnehmern. Als 1293 ein Knabe namens Ruf (Rudolf) ermordet wurde, lastete man diese Untat dem jüdischen Geldverleiher Joel an. Es kam zu einem Pogrom mit Plünderungen, welches mit der Vertreibung der Juden aus Bern endete. Es gab 1348 wieder Juden in der Stadt, da diese damals im Vorfeld der ersten grossen Pest beschuldigt wurden, die Brunnen zu vergiften und so die Seuche auszulösen. Man nahm sie gefangen, folterte sie und verbrannte sie. 1370 waren wieder Juden in Bern fassbar, allerdings nur als Bürger auf Zeit; neben Geldverleihern gab es mehrere Ärzte. Sie wurden um 1400 erneut vertrieben. Nach dem Stadtbrand von 1405 siedelte der Rat ein letztes Mal Juden an, da man dringend Kapital für den Wiederaufbau Berns benötigte. 1427 wurden sie endgültig vertrieben. Erst nach dem Untergang des Alten Bern im Jahr 1798 durften sich wieder Juden niederlassen. Sie richteten 1812 eine erste Synagoge ein und gründeten 1848 die heute noch bestehende jüdische Gemeinde Bern. Die Orte Die Lokalisierung jüdischer Präsenz im mittelalterlichen Bern ist schwierig, sind doch fast alle Spuren getilgt. Man weiss aber, dass die Juden nicht in einem Ghetto lebten, sondern immer über die ganze Stadt verstreut waren. Immerhin ist die Lage des Friedhofs ungefähr bekannt. Er befand sich in der Südwestecke der seit 1256 entstehenden ersten Stadterweiterung Savoyer-Neuenstadt, auf einem Geländestreifen zwischen dem südlichen Stadttor, der Stadtmauer und der heutigen Kochergasse. Sie hiess damals Judengasse, das Tor Judentor. Auf dem Gelände gab es neben dem Friedhof auch ein «Judenhaus», vielleicht das Gemeindezentrum mit Synagoge, Tanzraum, Metzgerei und Schule. 1294 wurde das Areal als Folge des Progroms von 1293 enteignet, in acht Teile geteilt und an Private verkauft. Ab 1323 kauften Dominikanerinnen das Gelände schrittweise auf und errichteten dort ihr Kloster St. Michael zur Insel. ‫הסטוריה‬ Sandsteinerner Grabstein mit hebräischer Inschrift, vor 1294(?), Bernisches Historisches Museum. Vermutlich war es der Grabstein einer Frau, die Inschrift ist aber stark fragmentiert, so dass weder Name noch eine Jahreszahl zu erschliessen ist. ‫ כנראה‬,‫שבר של מצבה מאבן חול עם כתובת בעברית‬ .‫ השבר מוצג במוזאון ההסטורי של ברן‬.1294 ‫מלפני‬ ‫ הכתובת מאד משובשת‬.‫נראה שזאת מצבה של אשה‬ ‫כך שאי אפשר לקרוא במדויק את השם או את‬ .‫התאריך שחקוקים על האבן‬ ‫ הכלכלה‬.1250 ‫יהודים החלו להתיישב בברן זמן קצר אחרי שנת‬ ,‫המשגשגת המריצה את פרנסי העיר למשוך מלווי כספים זרים‬ ‫ מעט מאד ידוע על החיים היהודיים‬.‫בעיקר מצפון איטליה ויהודים‬ ‫ ידוע רק‬.‫ מפני שלא נותר כמעט חומר כתוב‬,‫בברן בתקופה הזו‬ ,‫ עתירי חובות‬,‫שהריבית שגבו הנושים היתה גבוהה ושהלווים‬ ‫ נרצח ילד נוצרי בשם רוף‬1293 ‫ בשנת‬.‫התלוננו תכופות בנושא זה‬ ‫ מלווה‬,‫ מצאו שעיר לעזאזל‬,‫ בחפושים אחר האשם‬.(‫)או רודולף‬ ‫ והעלילו עליו שרצח את הילד לצורך פולחן‬,‫כספים יהודי בשם יואל‬ ‫ מלווה בביזת רכוש יהודי‬,‫ העלילה היוותה עילה לפוגרום‬.‫דתי‬ .‫והסתיימה בגרוש היהודים מברן עוד באותה שנה‬ ‫ כאשר בשנת‬.‫כעבור זמן מה הורשו יהודים להשתקע בברן מחדש‬ ‫ שוב הואשמו היהודים על לא עוול‬,‫ פרצה מגפת דבר בעיר‬1348 .‫ הפעם בהרעלת מקורות המים שהביאה להתפרצות המגפה‬,‫בכפם‬ .‫ עונו ובסופו של דבר גורשו מהעיר‬,‫יהודי ברן נעצרו‬ ‫ לא באופן קבוע אלא עם‬,‫ שוב גרו יהודים בברן‬1370 ‫ידוע שבשנת‬ ‫ האוכלוסיה היהודית לא הצטמצמה בתקופה זו‬.‫רשיון ישיבה זמני‬ ‫ ידוע‬.‫ אלא כללה גם בעלי מקצועות אחרים‬,‫למלווי כספים בלבד‬ ‫ נאסרה מחדש‬1400 ‫ בשנת‬.‫למשל שהיו ביניהם רופאים רבים‬ ‫ בגלל‬,1405 ‫ אך אחרי השריפה הגדולה בשנת‬,‫ישיבת יהודים בעיר‬ ‫ שוב הורשו יהודים‬,‫הצורך הדחוף באמצעים כספיים לשיקום הנזק‬ .‫ גורשו היהודים סופית מברן‬1427 ‫ בשנת‬.‫להשתקע במקום‬ ‫ שוב הורשו‬,1798 ‫רק אחרי השקיעה של המשטר הישן בשנת‬ ‫ ובשנת‬,‫ נחנך בעיר בית כנסת‬1812 ‫ בשנת‬.‫יהודים להשתקע בברן‬ 1997 ‫ בשנת‬.‫ נוסדה הקהילה היהודית הקיימת עד היום‬1848 .‫הוכרה הקהילה רשמית על ידי השלטונות‬ ‫מפה של ברן מימי הביניים ומיקום בית הקברות היהודי‬ 13-‫מהמאה ה‬ ‫אתרים‬ Käfigturm Markt 2 (In de r a lt e n nuwen s 1 Bärenplatz tat) Zytglogge Heutiger Grundriss der Stadt Bern und die Lage des Judenfriedhofes des 13. Jahrhunderts. 1 Stadtmauer der Stadterweiterung SavoyerNeuenstadt (ab 1256) 2 Stadtgraben 3 Judentor 4 Judengasse 5 Gelände des Judenfriedhofes (Grenze gegen Osten unbekannt) 6 Dominikanerinnenkloster zur Insel (1528 aufgehoben und zum Spital umgewandelt) 7 Heutiges Bundeshaus (Bundeshaus West 1857, Parlamentsgebäude 1902, Bundeshaus Ost 1892) gasse Casinoplatz Amt hau sga sse (frü her Sch inke nga sse ) 1 Bundesplatz 2 3 Judentor Ihr Standort 4 Kochergasse ( fr ü h e r J uden g asse ) 6 Inselkloster Parlamentsgebäude Bundeshaus Ost 7 Unteres Marzilitor Bundeshaus West ‫תחום העיר אחרי ההרחבה של העיר החדשה של‬ (1256 ‫סבוי )אחרי‬ ‫תעלת מגן‬ ‫שער היהודים‬ ‫רחוב היהודים‬ (‫מגרש בית הקברות היהודי )הגבול המזרחי אינו ידוע‬ ‫מנזר מיכאל הקדוש של הנזירות הדומיניקאניות )נסגר‬ (‫ ובמקומו נבנה יותר מאוחר בית חולים‬1528 ‫בשנת‬ ‫ )האגף המערבי‬.‫בנין הממשלה כפי שהוא קים היום‬ (1892 ‫ האגף המזרחי‬,1902 ‫ בנין הפרלמנט‬,1857 1 2 3 4 5 6 7 Die Spuren Nichts ist übrig geblieben von der mittelalterlichen jüdischen Präsenz in Bern – ausser zwei Fragmenten von jüdischen Grabsteinen. Beide fanden sich in Wiederverwendung als Mauersteine in barocken Gebäudefundamenten. Der eine Stein kam 1888 im Vorfeld der Erbauung des Bundeshauses Ost im Mauerwerk des damals abgebrochenen Inselspital zum Vorschein. Dieses Spitalgebäude war 1718–1724 an der Stelle des mittelalterlichen Inselklosters errichtet worden. Der zweite Stein fand sich 1901 im Fundament eines der für die Erstellung des Bundesplatzes abgebrochenen Gebäude. Beide Steine sind heute im Bernischen Historischen Museum zu besichtigen. ‫ מפני‬,‫המפוי של מושבות היהודים בימי הביניים בברן הוא קשה‬ ‫ ידוע בכל אופן‬.1427 ‫שרוב החומר בנושא זה הלך לאבוד מאז‬ ‫ אלא יכלו לבחור לעצמם מגורים בכל שטח‬,‫שהיהודים לא חיו בגטו‬ ‫ בשנת‬.‫ ידוע גם מיקומו של בית הקברות היהודי בימי הביניים‬.‫העיר‬ ‫ העיר‬:‫ והרובע החדש נקרא‬,‫ הורחבה העיר בפעם הראשונה‬1256 ‫ בית הקברות היה בפינה הדרום מערבית של‬.‫החדשה של סבוי‬ ‫ לארך חומת‬,‫ על רצועת אדמה בין השער הדרומי‬,‫הרובע החדש‬ ‫ בתקופה ההיא היה שם‬.‫העיר ועד לרחוב ששמו היום ״קוכרגסה״‬ .‫הרחוב ״רחוב היהודים״ ושער העיר הדרומי נקרא ״שער היהודים״‬ ‫על השטח הזה עמד גם בנין שנקרא ״הבית היהודי״ שהיה כנראה‬ .‫ אטליז ובית ספר‬,‫ אולם‬,‫ מקווה‬,‫מבנה קהילתי עם בית כנסת‬ ‫ הוחרם השטח על‬,1293 ‫ בעקבות הגרוש של שנת‬,1294 ‫בשנת‬ ‫ משנת‬.‫ חולק לשמונה חלקים ונמכר לקונים פרטיים‬,‫ידי השלטונות‬ ‫ החלו נזירות דומיניקאניות לרכוש את השטח בשלבים ובנו‬1323 .‫עליו את מנזר מיכאל הקדוש‬ ‫ממצאים‬ Ausschnitt aus einer Stadtansicht um 1635 von Matthäus Merian. 1 Stadtmauer der Stadterweiterung SavoyerNeuenstadt (ab 1256) 2 Stadtgraben (damals schon grossenteils aufgefüllt) 3 Judentor 4 Judengasse 5 Gelände des Judenfriedhofes (Grenze gegen Osten unbekannt) 6 Dominikanerinnenkloster zur Insel (1528 aufgehoben und zum Spital umgewandelt) 5 6 5 ‫ בציור של מטאוס‬,1635 ‫קטע ממראה העיר משנת‬ .‫מאריאן‬ ‫תחום העיר אחרי ההרחבה של העיר החדשה של‬ (1256 ‫סבוי )אחרי‬ (‫תעלת מגן )בחלקה הגדול כבר מלאת עפר‬ ‫שער היהודים‬ ‫רחוב היהודים‬ (‫מגרש בית הקברות היהודי )הגבול המזרחי אינו ידוע‬ ‫מנזר מיכאל הקדוש של הנזירות הדומיניקאניות )נסגר‬ (‫ ובמקומו נבנה יותר מאוחר בית חולים‬1528 ‫בשנת‬ 1 2 3 4 5 6 ‫ שהשתמרו עד‬,‫הממצאים היחידים מיהדות ברן של ימי הביניים‬ ‫ הם שני שברים של מצבות יהודיות מבית הקברות שהיה‬,‫ימינו‬ ‫ אחרי הריסת בית הקברות נלקחו אבני‬.1293 ‫בשמוש עד שנת‬ ‫ אחד השברים‬.‫המצבות ושימשו לבנין יסודות של בנינים חדשים‬ ‫ שעל יסודותיו‬,‫ כשנהרס בנין בית החולים הישן‬,1888 ‫נתגלה בשנת‬ ‫ בית החולים נבנה בין‬.‫נבנה האגף המזרחי של בית הממשלה‬ ‫ על שטחו של מנזר מיכאל הקדוש מימי‬1718–1724 ‫השנים‬ ‫ כשנהרסו הבנינים‬,1901 ‫ השבר השני נתגלה בשנת‬.‫הביניים‬ ‫ במטרה לפנות את השטח לכינון ״הככר‬,‫מתקופת הבארוק‬ ‫ שני השברים מוצגים‬.‫ מול הבנין המרכזי של הפרלמנט‬,‫הפדרלית״‬ .‫היום במוזאון ההסטורי של ברן‬ Archäologischer Dienst des Kantons Bern Service archéologique du canton de Berne © ADB, Juni 2009