‫עת"מ ‪46313-05-13‬‬ ‫בבית המשפט המחוזי בבאר שבע‬ ‫בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‬ ‫בעניין‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אשר דב אורנשטיין‪ ,‬ת‪.‬ז ‪1069346‬‬ ‫אריה גולובנציץ‪ ,‬ת‪.‬ז ‪00084968‬‬ ‫אברהם גולובנציץ‪000849661 ,‬‬ ‫רגבים‪ ,‬ע‪.‬ר ‪580460319‬‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד עמיר פישר‬ ‫בראונר‪ ,‬גלפרין‪ ,‬פישר – משרד עורכי דין‬ ‫מרח' המלך דוד ‪ 8‬ירושלים ‪94101‬‬ ‫טל‪ ;6223676 :‬פקס‪5378241 :‬‬ ‫העותרים‬ ‫נגד‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ראש ממשלת ישראל‪ ,‬מר בנימין נתניהו‬ ‫שר הפנים‪ ,‬מר גדעון סער‬ ‫הועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז דרום‬ ‫משרד הפנים – היחידה הארצית לפיקוח על הבניה‬ ‫באמצעות פרקליטות מחוז דרום אזרחי‬ ‫קריית הממשלה )קומה ‪ ,(6‬רח' התקווה ‪ ,4‬באר‪-‬שבע‬ ‫טל‪ ;08-6264670 :‬פקס‪02-6467058 :‬‬ ‫‪ .5‬דחללה אבו גרדוד‪ ,‬ת‪.‬ז ‪035611730‬‬ ‫ביר הדאג'‬ ‫המשיבים‬ ‫עתירה מנהלית‬ ‫בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לקבוע כי מדיניות המשיבים ‪) 1-4‬להלן‪" :‬המדינה"( לפיה‬ ‫שאלת הבעלות בקרקע אינה תבחין רלוונטי בקביעת תעדוף פעילות האכיפה כנגד בניה ללא‬ ‫היתר באזור הפזורה הבדואית בנגב – נגועה בחוסר סבירות קיצוני ויש לבטלה‪.‬‬ ‫כן יתבקש ביהמ"ש להורות למדינה לעשות שימוש בסמכותה לפי הוראות פרק י' לחוק התכנון‬ ‫והבניה‪ ,‬התשכ"ה – ‪ 1965‬ולפעול בתוך פרק זמן קצוב‪ ,‬כפי שייקבע ע"י ביהמ"ש‪ ,‬להוצאה‬ ‫ומימוש של צווי הריסה ביחס לכלל המבנים אשר הוקמו ע"י עבריינים אשר פלשו לאדמה‬ ‫הפרטית‪ ,‬השייכת לעותרים ‪ ,1-3‬והקימו עליה מבנים ללא היתר כדין תוך הסגת גבול וגזל אדמה‬ ‫פרטית‪.‬‬ ‫כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד כדין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ואלה נימוקי העתירה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הצדדים לעתירה‬ ‫‪ .1‬העותרים ‪ ,1-3‬הנם הבעלים הרשומים של ‪ 50775/1978804‬חלקים במקרקעין בשטח של כ‪-‬‬ ‫‪ 2,000‬דונם‪ ,‬הרשומים בלשכת רישום מקרקעין בבאר שבע וידועים כגוש ‪ 100323‬חלקה ‪3‬‬ ‫)להלן‪" :‬החלקה הפרטית"(‪.‬‬ ‫נסח טאבו‪ ,‬מצ"ב כנספח א'‬ ‫‪ .2‬העותרת ‪ ,4‬תנועת רגבים‪ ,‬הינה תנועה ציבורית אשר שמה לה למטרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לבדוק‬ ‫ולבקר את פעולת הרשויות המנהליות בדרך טיפולן בנושאי מדיניות קרקעית וסביבתית כך‬ ‫שיפעלו בהתאם לחוק ולכללי מנהל תקין‪ .‬משיב ‪ ,1‬ראש ממשלת ישראל‪ ,‬נושא מתוקף‬ ‫תפקידו באחריות הכוללת לתפקודה של הרשות המבצעת‪ .‬משיב ‪ ,2‬שר הפנים‪ ,‬הינו השר‬ ‫האחראי מטעם הרשות המבצעת על תפקודן של המשיבות ‪ 3‬ו‪ ,4-‬הנושאות בסמכויות‬ ‫האכיפה כמפורט להלן‪ .‬משיבה ‪ ,3‬הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום )להלן‪:‬‬ ‫"הועדה המחוזית"( ומשיבה ‪ ,4‬היחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים )להלן‪:‬‬ ‫"היחידה הארצית לפיקוח"( הינן הרשויות המנהליות להן מוקנות סמכויות פיקוח ואכיפה‬ ‫כנגד הבניה הבלתי חוקית באדמה הפרטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬משיב ‪ ,5‬מר דחללה אבו גרדוד‪ ,‬הינו נציג תושבי היישוב הבדואי ביר הדאג'‪ ,‬הממוקם‬ ‫בצמוד ומדרום לחלקה הפרטית ומאכלס את שבט אל עזאזמה‪ ,‬שחלקם הקימו מבנים תוך‬ ‫פלישה לחלקה הפרטית‪ .‬משיב ‪ 5‬צורף כמשיב לעתירה כנציג הפולשים‪ ,‬זאת בהתאם‬ ‫להוראות סע' ‪6‬א' לתקנות בית המשפט לעניינים מנהליים )סדרי דין(‪ ,‬התשס"א ‪.2000 -‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫העובדות הצריכות לעניין‬ ‫‪ .4‬החלקה הפרטית‪ ,‬השייכת לעותרים‪ ,‬מצויה באזור הנגב הצפוני‪ ,‬בקרבת הקיבוץ רביבים‬ ‫והיישוב הקהילתי רתמים‪.‬‬ ‫‪ .5‬החלקה ממוקמת צפונית ליישוב ביר הדאג'‪ ,‬המאכלס בדואים משבט אל –עזאזמה שלמיטב‬ ‫ידיעת העותרים עברו למקום מאזור רמת חובב בסוף שנות התשעים‪ .‬בשנת ‪ 2003‬נתקבלה‬ ‫החלטת ממשלה על הקמת יישובי קבע לבדואים בנגב ובכלל זה על הקמת היישוב ביר הדאג'‬ ‫כחלק מהמועצה האזורית אבו בסמה‪ .‬החל מנובמבר ‪ ,2012‬עם פירוק מועצת אבו בסמה‪,‬‬ ‫נכלל היישוב ביר הדאג' בתחומי מועצה אזורית נווה מדבר‪.‬‬ ‫‪ .6‬במסגרת הפעילות להסדרת הבניה ביישוב ביר הדאג'‪ ,‬אושרו במהלך השנים האחרונות שתי‬ ‫תוכניות מתאר ליישוב והושקעו מיליוני שקלים בעבודות תשתית ופיתוח של מאות מגרשים‪,‬‬ ‫המשוועים לבניה‪ ,‬וממוקמים בצמוד לחלקה הפרטית מדרום‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .7‬להלן תצ"א עליה מועלות תוכניות המיתאר המאושרות של היישוב ביר הדאג' )הראשונה‬ ‫בתכלת והשנייה בירוק( וכן סימון שטח החלקה הפרטית )בכחול כהה(‪:‬‬ ‫‪ .8‬כפי שהתברר לעותרים לאחרונה‪ ,‬במהלך השנים פלשו חלק מבני השבט לחלקה הפרטית‬ ‫השייכת לעותרים והקימו עליה עשרות מבנים ללא היתר‪.‬‬ ‫‪ .9‬להלן תצ"א מוגדלת של החלקה הפרטית עליה ניתן לראות את המבנים‪ ,‬שהוקמו במקום‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .10‬חרף ההשתלטות על החלקה הפרטית‪ ,‬למרות הצהרות המדינה לפיהן בניה מסוג זה‪ ,‬הפוגעת‬ ‫בזכות הקניין של הפרט‪ ,‬עומדת בראש סדרי העדיפויות של רשויות האכיפה והגם שלמדינה‬ ‫פתרונות מגורים זמינים ומתבקשים לפולשים במסגרת היישוב הצמוד ‪ -‬נמנעו הועדה‬ ‫המחוזית ויחידת הפיקוח הארצית‪ ,‬הגורמים האחראים על אכיפת דיני התכנון והבניה‬ ‫באזור‪ ,‬מלממש את סמכויותיהם ולפעול להריסת המבנים‪ ,‬שנבנו כולם ללא היתר‪.‬‬ ‫‪ .11‬ביום ‪ ,10.10.12‬בסמוך לאחר שנודע לעותרים על הפלישה לחלקה הפרטית‪ ,‬פנו העותרים‬ ‫למשיבים ‪ 2-4‬בדרישה להורות לאלתר על הוצאת צווי הריסה ומימוש הצווים כנגד כלל‬ ‫הבניה הבלתי חוקית בחלקה הפרטית‪.‬‬ ‫פניית העותרים‪ ,‬מצ"ב כנספח ב'‬ ‫‪ .12‬העותרים הדגישו בפנייתם כי מדיניות הממשלה וכן פסיקת בית המשפט העליון מנחות‬ ‫בצורה ברורה‪ ,‬כי יש להעמיד את הריסת המבנים‪ ,‬שנבנו ללא היתר על קרקע פרטית‪ ,‬בראש‬ ‫סדרי העדיפויות של רשויות האכיפה וזאת לאור החומרה הנלווית לפגיעה בזכויות הקניין‬ ‫של הפרט ובשים לב לכך שבנייה מסוג זה אינה ניתנת להכשרה עתידית‪.‬‬ ‫‪ .13‬כן ביקשו העותרים לראות בפנייתם כפנייה בהתאם להוראות סע' ‪ 2‬לחוק לתיקון סדרי‬ ‫מינהל )החלטות והנמקות( תשי"ט – ‪ ,1958‬תוך שהם מדגישים כי בהיעדר מענה ענייני‬ ‫ומספק לפנייה‪ ,‬לא תיוותר בידם הברירה‪ ,‬אלא לעתור בעניין לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪ .14‬ביום ‪ 19.12.12‬נתקבלה תגובת מנהל המשיבה ‪ ,4‬היחידה הארצית לפיקוח על הבניה‪.‬‬ ‫בתגובה נטען‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫תגובת מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה‪ ,‬מצ"ב כנספח ג‬ ‫‪ .15‬חשוב להדגיש כי הטענה העובדתית לפיה "מתבצעת אכיפה נחושה ואינטנסיבית בכל מרחב‬ ‫המחוז" היא טענה תמוהה בלשון המעטה‪ .‬במרחב המחוז ישנם עשרות אלפי מבנים‪ ,‬שנבנו‬ ‫ללא היתר בשנים האחרונות‪ ,‬ומדיניות אי האכיפה ידועה ומוכרת )ראה דו"ח ועדת גולדברג(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .16‬נוכח העמדה הבלתי סבירה עליה עומדת תגובת מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה‪,‬‬ ‫שמשמעותה המשך מדיניות אי האכיפה כנגד הפולשים שהקימו בשנים האחרונות עשרות‬ ‫מבנים ללא היתר בחלקה הפרטית‪ ,‬ומשלא נתקבלה תגובה ברוח שונה מטעם המשיבים ‪1-3‬‬ ‫עד למועד זה‪ ,‬לא נותרה בידי העותרים כל ברירה‪ ,‬אלא לפנות לבית המשפט הנכבד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הטיעון המשפטי‪:‬‬ ‫‪ .17‬כפי שנפסק ע"י ביהמ"ש העליון לא אחת‪:‬‬ ‫"התערבות בסדרי העדיפויות במדיניות אכיפה של רשות מוסמכת‬ ‫עשויה להתרחש במקום בו הוכחה התנערות מלאה או הימנעות בלתי‬ ‫סבירה מאכיפת החוק‪ ,‬או כאשר סדרי העדיפויות שגיבשה הרשות‬ ‫לצורך האכיפה נגועים בפגם של אי סבירות קיצוני‪ ,‬או בפגם אחר‬ ‫הפוגם בחוקיותם"‬ ‫בג"ץ ‪ 1161/06‬תנועת "אנחנו על המפה" נגד שר הבטחון ואח'‪ ,‬פורסם במאגרים‪.‬‬ ‫‪ .18‬העותרים יטענו‪ ,‬כי מדיניות המשיבים ‪) 1-4‬להלן‪" :‬המדינה"( בכל הקשור בטיפול בפלישה‬ ‫ובבניה ללא היתר בחלקה הפרטית מגלה עילה להתערבות שיפוטית‪ ,‬שכן המדינה נמנעה‬ ‫מלקבוע סדרי עדיפויות לפעילות האכיפה במרחב‪ ,‬שהינם תנאי יסודי לפעילות סבירה‬ ‫בסביבה המתאפיינת בתת אכיפה קיצוני‪ .‬לחלופין יטענו העותרים כי סדרי העדיפויות‬ ‫שגיבשה המדינה‪ ,‬ככל שאלו גובשו על ידה בצורה סדורה‪ ,‬נגועים בפגם של אי סבירות‬ ‫קיצוני‪.‬‬ ‫‪ .19‬העותרים יטענו‪ ,‬כי המדיניות‪ ,‬כפי שהוצגה בתגובת המדינה במענה לפניית העותרים‪ ,‬לפיה‬ ‫פעילות האכיפה כנגד בנייה ללא היתר‪ ,‬מתבצעת ללא קשר לבעלות בקרקע‪ ,‬הינה מדיניות‬ ‫הנגועה בחוסר סבירות קיצוני‪.‬‬ ‫‪ .20‬כידוע ברחבי צפון הנגב ישנם עשרות אלפי מבנים שנבנו ע"י בדואים ללא היתרי בניה כחוק‬ ‫כאשר פעילות האכיפה היא כטיפה בים הבניה הבלתי חוקית‪ .‬במצב זה‪ ,‬ברור ומחוור כי על‬ ‫המדינה לקבוע סדרי עדיפויות ברורים ולתת ככלל עדיפות לפעילות האכיפה כנגד בניה ללא‬ ‫היתר בשטח פרטי‪ ,‬הפוגעת בזכות הקניין ואינה ניתנת להסדרה עתידית‪.‬‬ ‫‪ .21‬העותרים יוסיפו ויטענו‪ ,‬כי רק לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון במסגרתו‬ ‫הורה בית המשפט לפנות יישוב שלם על יסוד מדיניות הממשלה כפי שהוצהרה בפניו ולאור‬ ‫עמדת בית המשפט לפיה‪:‬‬ ‫"הקו המנחה ובעל המשקל המכריע בהכרעותינו השיפוטיות הוא כי על‬ ‫רשויות המדינה לפעול לקיום החוק ולאכיפתו באזור‪ ,‬במיוחד כאשר‬ ‫הפרת החוק פוגעת בזכויות הקניין"‪.‬‬ ‫בג"ץ ‪ 8887/06‬יוסף מוסא ואח' נגד שר הביטחון ואח'‪ ,‬פורסם במאגרים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .22‬העותרים יטענו‪ ,‬כי עמדת המדינה ועמדת בית המשפט לפיה על רשויות האכיפה לתת עדיפות‬ ‫ברורה לטיפול בעבירות בניה‪ ,‬שבוצעו תוך פלישה לקרקע פרטית‪ ,‬הינה עמדה המושרשת‬ ‫בתגובות המדינה לבג"ץ‪ ,‬בפסיקת בית המשפט וכמובן בשכל הישר‪.‬‬ ‫‪ .23‬בנייה תוך פלישה לקרקע פרטית מתאפיינת בכך שלפגיעה החמורה בשלטון החוק‪ ,‬הנלווית‬ ‫לכל בניה ללא היתר‪ ,‬מתווספים אלמנטים חמורים נוספים ‪ -‬גזל‪ ,‬הסגת גבול‪ ,‬פגיעה בזכויות‬ ‫קנייניות ופוטנציאל להפרות סדר‪ .‬בנוסף בניה תוך גזל קרקע פרטית אינה ניתנת להכשרה‬ ‫במובחן מבניה על קרקע השייכת לעבריין או באדמות מדינה‪.‬‬ ‫‪ .24‬כידוע תת האכיפה בשטחי הפזורה מנומקת ומתורצת בניסיונות לפתור את בעיית הבניה‬ ‫הבלתי חוקית ע"י הכשרת מקבצי בנייה נרחבים והגעה לפתרונות מוסכמים בסוגיית תביעות‬ ‫הבעלות‪ .‬הסברים אלו אינם תקפים כשמדובר בבנייה תוך פלישה לקרקע פרטית לגביה אין‬ ‫תביעת בעלות ואותה לא ניתן להכשיר‪.‬‬ ‫‪ .25‬לעניין זה חשוב להדגיש שלאזרח במדינה אין במציאות הנוכחית כלים להתמודד עם פלישה‬ ‫לאדמתו ברחבי הפזורה הבדואית‪ .‬מדובר בפולשים שאינם רשומים במרשם כלשהו‬ ‫באמצעותו ניתן לזהותם לפי מיקומם ובנוסף המציאות הביטחונית אינה מאפשרת להגיע‬ ‫למקום ולנקוט בפעולות הנדרשות לשם נקיטה בהליכי משפט והוצאה לפועל פרטניים כמו‬ ‫בכל מקום אחר ברחבי במדינה‪ .‬למותר לציין‪ ,‬כי המדינה‪ ,‬על זרועותיה השונות‪ ,‬היא‬ ‫שאחראית‪ ,‬במעשה ובמחדל‪ ,‬למציאות המופקרת בשטחי הפזורה הבדואית ובסמכותה‬ ‫וביכולתה לשנות מציאות זו בכל רגע נתון‪.‬‬ ‫‪ .26‬מכלול המאפיינים הללו מובילים למסקנה המתחייבת לפיה‪ ,‬ככלל‪ ,‬יש לתת עדיפות לטיפול‬ ‫בפלישה לקרקע פרטית של הזולת‪ ,‬אל מול הטיפול בבניה ללא היתר על הקרקע של העבריין‬ ‫ו‪/‬או באדמות מדינה‪ .‬למותר לציין‪ ,‬כי ראוי שיהיו גם תבחינים נוספים מלבד שאלת הבעלות‬ ‫בקרקע‪ ,‬אולם שאלת הבעלות בקרקע חייבת להיות תבחין משמעותי בקביעת סדרי‬ ‫העדיפויות להריסה‪.‬‬ ‫‪ .27‬העותרים יוסיפו ויטענו כי חוסר הסבירות בהתנהלות המדינה כנגד הפולשים לחלקה‬ ‫הפרטית שבבעלות העותרים בולט במקרה זה עוד יותר‪ ,‬שכן הפולשים יכולים למצוא‬ ‫פתרונות דיור זמינים במסגרת היישוב הצמוד ביר הדאג'‪ ,‬שם הושקע הון עתק בהכנת‬ ‫תוכניות מיתאר וביצוע עבודות פיתוח ותשתית למאות מגרשים אשר נועדו להסדיר את‬ ‫הבניה ללא היתר במקום ועומדים ריקים‪.‬‬ ‫‪ .28‬במצב הקיים כאשר בני השבט התמקמו במרחב שברובו הינו אדמות מדינה ולאחר‬ ‫שהמדינה קיבלה החלטת ממשלה להקים במקום יישוב‪ ,‬אישרה תוכניות מיתאר והשקיעה‬ ‫הון עתק בעבודות תשתית ופיתוח למאות מגרשים – על המדינה היה לפעול בתקיפות יתרה‬ ‫ובתכליתיות כנגד הבניה הצמודה בחלקה הפרטית‪ ,‬הרשומה בטאבו‪ ,‬שלא יכולה להיות לה‬ ‫כל הצדקה גם בעיניהם של הפולשים עצמם‪ .‬מחדלה של המדינה מלפעול בתכליתיות כנגד‬ ‫הפולשים רק מעמיק את אחיזתם בקרקע בכל יום שחולף‪ ,‬מחזק את החיבור הפיזי והרגשי‬ ‫של הפולשים לאדמה ועלול למנוע‪ ,‬ולמצער יקשה משמעותית‪ ,‬את האפשרות לפנות את‬ ‫החלקה הפרטית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .29‬יצוין כי לאחרונה ניתן פס"ד של בימ"ש נכבד זה‪ ,‬ע"י כבוד השופטת רחל ברקאי‪ ,‬בעת"מ‬ ‫‪ 35692-05-12‬איסמעילוף ואח' נגד ראש ממשלת ישראל ואח' )פורסם במאגרים( )להלן‪:‬‬ ‫"עניין אבו קווידר"( בעניין מקבץ בניה ללא היתר בחלקה פרטית אחרת אליה פלשו בני שבט‬ ‫אבו קוידר‪ .‬במסגרת אותה עתירה הודיעה המדינה‪ ,‬כי היא מקדמת בצורה נמרצת תוכנית‬ ‫להעתקת כל הפולשים למתחם באזור רהט‪ .‬המדינה הדגישה‪ ,‬כי הפינוי צפוי להיות‬ ‫מושלם בתוך כחמש שנים וכי נציגי הפולשים משתפים עימה פעולה וקיימות אינדיקציות‬ ‫ברורות לכך שהם מעוניינים בעצמם לפנות את החלקה‪.‬‬ ‫‪ .30‬כן הודיעה המדינה ביחס לענין אבו קוידר‪ ,‬כי היא לא תאפשר בניה חדשה בשטח החלקה‬ ‫הפרטית ובמקביל דיווחה כי היא נוקטת בפעולות אכיפה משמעותיות ביותר באותה חלקה‬ ‫כנגד בניה קיימת כאשר בשנים ‪ 2011-12‬בלבד ביצעה המדינה ‪ 24‬הריסות במקום בעוד‬ ‫הריסות נוספות נמצאות בתהליכי ביצוע‪.‬‬ ‫‪ .31‬נוכח עמדת המדינה ופעולותיה המוכחות באותו הליך נמנע ביהמ"ש מלקצוב מועד קשיח‬ ‫לפינוי החלקה הפרטית‪ .‬בצד זאת מצא ביהמ"ש לציין בפסה"ד כי יש לקדם בקצב מוגבר את‬ ‫הליך העתקה לגביו הצהירה המדינה כי יימשך כחמש שנים וכן הדגיש ביהמ"ש את העיקרון‬ ‫לפיו גם במסגרת הפינוי המתוכנן והמוצהר על המדינה לטפל תחילה בהריסת המבנים שנבנו‬ ‫על הקרקע הפרטית של העותרים ורק אחר כך במבנים שהקימו בני השבט על אדמות‬ ‫המדינה בסמוך‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫"מן הראוי שהמדינה תקדם‪ ,‬בקצב מוגבר‪ ,‬את הליך העתקת מקום‬ ‫התיישבותם של בני שבט אבו קוידר לשטח החלופי המוצע‪ ,‬תוך מתן‬ ‫עדיפות לפינוי בני השבט המחזיקים במקרקעין הפרטיים – נשוא‬ ‫העתירה – ולאחריה פינוי בני השבט ממקרקעין המדינה"‪.‬‬ ‫‪ .32‬יצוין כי העותרים בעניין אבו קוידר‪ ,‬אליהם הצטרפה כמו במקרה זה גם המשיבה ‪ ,4‬הגישו‬ ‫ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון בטענה לפיה גם באותן נסיבות מן הראוי היה לקצוב‬ ‫למדינה מועד קשיח לפינוי בשים לב לכך שמדובר בקרקע פרטית ובפגיעה הקשה‬ ‫והמתמשכת בזכות הקניין של העותרים‪.‬‬ ‫‪ .33‬עניין אבו קוידר מדגיש עוד יותר את חוסר הסבירות של התנהלות המדינה ביחס לחלקה‬ ‫הפרטית של העותרים ומוסיף לעניין גם מימד של פגיעה בשוויון‪ .‬בעוד שבעניין אבו קוידר‬ ‫טענה המדינה כי היא אינה מאפשרת בניה חדשה‪ ,‬פועלת בנחרצות ובהיקף נרחב להריסת‬ ‫מבנים קיימים ומקדמת פתרון קונקרטי להעתקת הפולשים בשיתוף עימם‪ ,‬שצפוי להסתיים‬ ‫בתוך כחמש שנים‪ ,‬הרי שבמקרה זה פתרה המדינה את העותרים במענה לקוני‪ ,‬המציג‬ ‫מדיניות "שוויונית" של אי אכיפה‪.‬‬ ‫‪ .34‬וזאת להדגיש‪ ,‬בעניין אבו קוידר המדינה טענה כי היא פועלת לפינוי הפולשים אלא שהפתרון‬ ‫שנבחר מחייב זמן לשם השלמת הליכי התכנון והפיתוח‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ישנו פיתרון מגורים‬ ‫זמין לפינוי הפולשים ועל כן אין כל הצדקה להמשך מדיניות אי האכיפה אשר פוגעת בשלטון‬ ‫החוק ובזכויות הקניין של העותרים מבלי שיש בכך כדי לקדם את הפיתרון‪ ,‬אלא ההיפך –‬ ‫מדיניות זו מנציחה את הבעיה ומסכלת‪ ,‬ולמצער מקשה מאד‪ ,‬את האפשרות לפתור אותה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .35‬נוכח התנהלותה הבלתי סבירה והבלתי שוויונית של המדינה ואדישותה המקוממת אל מול‬ ‫הפגיעה בזכויות הקניין של העותרים‪ ,‬לא נותר להם‪ ,‬אלא לפנות בגדרי עתירה זו לקבלת‬ ‫הסעדים המבוקשים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בקשה להעברת הדיון לבג"ץ‪:‬‬ ‫‪ .36‬בית המשפט הנכבד יתבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף ‪ 6‬לחוק בתי משפט לעניינים‬ ‫מנהליים תש"ס – ‪ 2000‬ולהורות על העברת הדיון בעתירה לביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ‪.‬‬ ‫להלן סעיף ‪ ,6‬כלשונו‪:‬‬ ‫‪ .6‬מצא בית משפט לענינים מינהליים‪ ,‬לבקשת בעל דין‪ ,‬היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה‪ ,‬או מיוזמתו‪ ,‬כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין‬ ‫בעל חשיבות‪ ,‬רגישות או דחיפות מיוחדת‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬לאחר שקיבל את‬ ‫תגובת בעלי הדין‪ ,‬להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט‬ ‫העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‪.‬‬ ‫‪ .37‬נוכח משקלם הסגולי של טענות העותרים ומשמעות הסעדים המבוקשים דומה כי קשה‬ ‫לחלוק על כך שעתירה זו אכן מעוררת עניין בעל חשיבות ורגישות מיוחדת‪ .‬אשר על כן‬ ‫סבורים העותרים כי מן הראוי שהעתירה תתברר בפני בית המשפט העליון בהרכב של ‪3‬‬ ‫שופטים‪.‬‬ ‫]ראה‪ :‬ה"פ )מחוזי חיפה( ‪ 351/00‬עדאלה נגד עירית חיפה‪ ,‬פורסם במאגרים[‬ ‫ה‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ .38‬העובדות המפורטות בעתירה זו נסמכות על תצהירו של העותר ‪.1‬‬ ‫‪ .39‬אשר על כן‪ ,‬ובגין כ"א מהטעמים המפורטים לעיל‪ ,‬יתבקש ביהמ"ש הנכבד להורות כמבוקש‪.‬‬ ‫‪ .40‬כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד‬ ‫כחוק‪.‬‬ ‫_________________‬ ‫עמיר פישר‪ ,‬עו"ד‬ ‫ב"כ העותרים‬ ‫‪8‬‬ ‫רשימת נספחים‬ ‫נספח פירוט‬ ‫עמוד‬ ‫א‬ ‫נסח טאבו‬ ‫‪10‬‬ ‫ב‬ ‫פניית העותרים‬ ‫‪20‬‬ ‫ג‬ ‫תגובת מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה‬ ‫‪24‬‬ ‫נספח א'‬ ‫נסח טאבו‬ ‫נספח א'‬ ‫נסח טאבו‬ ‫נספח ב'‬ ‫פניית העותרים‬ ‫נספח ב'‬ ‫פניית העותרים‬ ‫כ"ד תשרי תשע"ג‪ 10 ,‬אוקטובר ‪2012‬‬ ‫לכבוד‬ ‫שר הפנים‪ ,‬ח"כ אלי ישי‬ ‫ממונה מרחב דרום במשרד הפנים‪ ,‬מר אבי הלר‬ ‫מנהל תחום פיקוח מחוזי מחוז דרום‪ ,‬מר אורן גבאי‬ ‫מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים‪ ,‬מר ציון סעד‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫הנדון‪ :‬דרישה להריסת מבנים‪ ,‬שנבנו בסמוך ליישוב "ביר‪-‬הדאג'"‪ ,‬על קרקע פרטית‬ ‫בשם מרשי‪ ,‬מר אשר דב אורנשטיין )להלן‪" :‬מר אורנשטיין"( ובשם תנועת "רגבים"‪ ,‬הריני לפנות אליכם‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .1‬מר אורנשטיין הנו הבעלים הרשום של ‪ 16925/1978804‬חלקים במקרקעין בשטח של כ ‪2,000‬‬ ‫דונם‪ ,‬הידועים כגוש ‪ 100323‬חלקה ‪ ,3‬ומצויים בצמוד ליישוב ביר הדאג' )להלן‪" :‬הקרקע‬ ‫הפרטית"(‪.‬‬ ‫מצ"ב למכתבי זה נסח רישום של הקרקע הפרטית‬ ‫‪ .2‬במהלך השנים השתלטו פורעי חוק על הקרקע הפרטית והקימו עליה מבנים אשר נבנו כולם‬ ‫תוך הסגת גבול‪ ,‬גזל קרקע פרטית וללא היתרים כדין‪.‬‬ ‫‪ .3‬להלן תצ"א עליה מועלית תוכנית המיתאר הקיימת )בתכלת( והמתוכננת )בירוק( של היישוב ביר‬ ‫הדאג' וכן סימון שטח הקרקע הפרטית )בכחול כהה(‪:‬‬ ‫‪ .4‬להלן תצ"א של הקרקע הפרטית עליה ניתן לראות מבנים רבים‪ ,‬שנבנו במקום ללא היתר‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .5‬כידוע לכם‪ ,‬מדיניות הממשלה וכן פסיקת בית המשפט העליון מנחות בצורה ברורה‪ ,‬כי יש‬ ‫להעמיד את הריסת המבנים‪ ,‬שנבנו ללא היתר על קרקע פרטית‪ ,‬בראש סדרי העדיפויות של‬ ‫רשויות האכיפה וזאת לאור החומרה הנלווית לפגיעה בזכויות הקניין של הפרט ובשים לב לכך‬ ‫שבנייה מסוג זה אינה ניתנת להכשרה עתידית‪.‬‬ ‫‪ .6‬רק לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ ‪ ,8887/06‬בעניין מגרון‪ ,‬במסגרתו הורה‬ ‫בית המשפט לפנות את המאחז הבלתי חוקי על יסוד מדיניות הממשלה כפי שהוצהרה בפניו ולאור‬ ‫עמדת בית המשפט לפיה‪:‬‬ ‫"הקו המנחה ובעל המשקל המכריע בהכרעותינו השיפוטיות הוא כי על רשויות‬ ‫המדינה לפעול לקיום החוק ולאכיפתו באזור‪ ,‬במיוחד כאשר הפרת החוק פוגעת‬ ‫בזכויות הקניין"‪.‬‬ ‫‪ .7‬אשר על כן‪ ,‬הנכם נדרשים בזאת לעשות שימוש בסמכותכם ולהורות לאלתר על הוצאת צווי‬ ‫הריסה ומימוש הצווים ביחס לכלל הבנייה הבלתי חוקית בקרקע הפרטית‪.‬‬ ‫‪ .8‬הנכם מתבקשים לראות בפנייתי זו כפנייה בהתאם להוראות סע' ‪ 2‬לחוק לתיקון סדרי מינהל‬ ‫)החלטות והנמקות( תשי"ט – ‪ .1958‬בהיעדר מענה ענייני ומספק לפנייה‪ ,‬לא תיוותר בידי מרשתי‬ ‫הברירה‪ ,‬אלא לעתור בעניין לבית המשפט‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫עמיר פישר‪ ,‬עו"ד‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫השר הממונה מטעם הממשלה על ענייני הבדואים‪ ,‬מר בנימין זאב בגין‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬עו"ד יהודה ויינשטיין‬ ‫‪3‬‬ ‫נספח ג'‬ ‫תגובת מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה‬ ‫נספח ג'‬ ‫תגובת מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה‬ ‫אסמכתא ‪ -‬פתיחת תיק‬ ‫‪Page 1 of 1‬‬ ‫בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע‬ ‫עת"מ ‪ 46313--05--13‬אורנשטיין נ' בנימין‬ ‫נתניהו‬ ‫יום חמישי ‪ 23‬מאי ‪2013‬‬ ‫אישור פתיחת תיק‬ ‫د‬ ‫ניתן אישור כי ביום ) ُ‬ ‫ا‬ ‫)‪"#$%‬‬ ‫دق‬ ‫!‬ ‫ا‬ ‫ا‬ ‫م( ‪ 23/05/2013‬בשעה )ا‬ ‫( ‪ 16:56‬נפתח בבית משפט זה‬ ‫( עת"מ ‪ 46313--05--13‬אורנשטיין נ' בנימין נתניהו‬ ‫יש להמציא את כתב הטענות הפותח לבעלי הדין שכנגד‪ ,‬בתוך ‪ 5‬ימים‪ ,‬בדואר רשום עם אישור מסירה‪ ,‬אלא אם‬ ‫כן הורה בית המשפט אחרת‪.‬‬ ‫‪&#‬‬ ‫<‬ ‫‪'( #‬‬ ‫ا*د ء ‪ ,#‬ف ا‪0- -.‬ل ‪ 5‬ا م‬ ‫‪ 1 2‬ا ُ ‪ 34 $‬و‪5‬‬ ‫‪ 7 #2‬إ( إذا أ‪ 4‬ت ا‬ ‫!‬ ‫ذا &‪.‬‬ ‫פסקי דין והחלטות מתפרסמים באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט בכתובת ‪www.court.gov.il‬‬ ‫‪...court.gov.il/NGCS.Web.Secured/OpenCase/Pages/CaseComfirmationProofView.aspx 23/05/2013‬‬