1. No category

‫מאמרים‬
‫תורת התמורה בחקיקה הישראלית החדשה*‬
‫דניאל‬
‫פ ר י ד מ ן **‬
‫א‪ .‬ממיא‬
‫השאלה א ם תורת התמורה האנגלית נקלטה בישראל ל א הובררה ע ד היום!‪.‬‬
‫ע ל ת ו ר ה ז ו נ מ ת ח ה ל א א ח ת ב י ק ו ר ת ק ש ה ‪ ,‬ואין ת מ ה כ י ב ת י ‪ -‬ה מ ש פ ט ב י ש ר א ל‬
‫‪2‬‬
‫ה י ס ס ו ל ק ב ל ה ‪ .‬ב מ ק ר ה א ח ד ציין ה ש ו פ ט ח‪ .‬כהן‪ ,‬כ י ״ ל פ י ס ע י ף ‪ 64‬ל ח ו ק ה פ ר ו צ י ד ו ר ה‬
‫האזרחית‬
‫ה ע ת מ א נ י ‪ ,‬א י ן חוזה נ פ ג ם א ו נ פ ס ל ב ש ל כ ך ב ל ב ד ש ל א נ י ת נ ה ב ע ד ו‬
‫ת מ ו ר ה ״ י‪ .‬מ א י ד ך גיסא‪ ,‬ה ו ב ע ח ש ש ‪ ,‬כ י ס׳ ‪ 64‬ה ו א כ ל ל י מ ד י ואין ל נ ו עדיין ת ח ל י ף‬
‫לתורת התמורה האנגלית ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עדיין מ ק נ ן ה ס פ ק א ם ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ה א נ ג ל י ת נ ק ל ט ה א צ ל נ ו ד ר ך צינור‬
‫ה י י ב ו א ש ל סימן ‪ 46‬ל ד ב ר ה מ ל ך ב מ ו ע צ ה ‪ , 1922 ,‬ו ה נ ה ע ל ו ל ל ה י ו ו צ ר הרושם‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫כ י ת ו ר ה זו ח ו ד ר ת ל מ ש פ ט ה י ש ר א ל י ד ר ך ה ש ע ר הראשי‪ ,‬ש פ ת ח ה ב פ נ י ה ה ח ק י ק ה‬
‫ה י ש ר א ל י ת החדשה‪ .‬ר ו ש ם ז ה הוא‪ ,‬ל ד ע ת י ‪ ,‬מ ו ט ע ה ‪ .‬א ך ק ו ד ם ש א פ ר ט נ י מ ו ק י ל כ ך ‪,‬‬
‫אצביע ע ל ההוראות המרכזיות בחקיקה הישראלית בהן הוזכרה שאלת התמורה‪,‬‬
‫ב ד ר ך זו א ו א ח ר ת ‪:‬‬
‫ס ׳ ‪) 1‬א( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ ,‬תשכ״ח—‪ 1968‬ק ו ב ע ‪:‬‬
‫*‬
‫רשימה זו נמסרה לדפוס לפני כניסתו לתוקף של חוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬פה׳׳ח ‪,694‬‬
‫תשל״ג‪ ,‬ע׳ ‪.118‬‬
‫** פרופסור חבר‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לדעות השונות בנושא זה ר א ה ‪ :‬צלטנר‪ ,‬דיני חוזיפ‪ ,‬עמ׳ ‪ 179‬ואילך )‪ ; (1963‬צלטגר‪,‬‬
‫״ביטול התמורה — והלאה ?״‪ ,‬י״ז הפרקליט‪ ; (1960/61) 39 ,‬שילה‪ ,‬״ ת מ ו ת ת בהשקפה‬
‫טדסקי‪ ,‬״אגב התמורה״‪ ,‬י״ח‬
‫על תורת התמורה״‪ ,‬ט״ז הפרקליט‪; (1959/60) 217 ,‬‬
‫הפרקליט ‪.(1961/62) 29‬‬
‫‪ ,Wright‬ראה‪ ,‬למשל ‪Ought the Doctrine of Consideration to the Abolished",‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6(fromthe‬‬
‫‪3‬‬
‫*‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪.‬‬
‫ע״א ‪ ,78/59‬מדינת ישראל נ׳ הידנה‪ ,‬י״ד פד״י ‪.930,926‬‬
‫השתה‪ ,‬לדברי השופט זוסמן בע״א ‪ 78/59‬הנ״ל בע׳ ‪ ,936‬וראה גם ע״א ‪ ,189/67‬אילן ‪3‬׳‬
‫מנהל מם עזבון‪ ,‬כ״א )‪ (2‬פד״י ‪ ,443‬שבו סברו לפחות שניים מן השופטים‪ ,‬כי אין‬
‫להכיר‪ ,‬באורח כללי‪ ,‬על יסוד ם׳ ‪ 64‬לחוק הפרוצידורה האזרחית העתמאני‪ ,‬בתוקפן‬
‫המחייב של התחייבויות למתן מתנה‪ .‬כיום יש לבחון א ת השאלה לאור חוק המתנה‪,‬‬
‫תשכ״ח—‪ ,1968‬פה״ח ‪ ,529‬תשכ״ח‪ ,‬ע׳ ‪ .102‬בנושא זה אדון להלן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חא׳׳י‪ ,‬כרך גי‪ ,‬ע׳ ‪.2738‬‬
‫‪153‬‬
‫‪,‬״מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה״‪.‬‬
‫ס׳ ‪ 1‬ל ח ו ק ה מ כ ר ‪ ,‬תשכ״ח—‪1968‬‬
‫‪6‬‬
‫קובע‪:‬‬
‫• ״מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר״‪.‬‬
‫ס׳ ‪ 1‬ל ח ו ק השומרים‪ ,‬תשכ״ז—‪1967‬‬
‫‪7‬‬
‫מ ב ח י ן בין מ ס פ ר סוגים ש ל שומרים‪.‬‬
‫ו ב ס ע י פ י ה מ ש נ ה )ב(—)ד( נ א מ ר כ ך ‪:‬‬
‫״)ב( השומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו‪ ,‬הוא שומר חנם‪.‬‬
‫)ג(‬
‫השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה‬
‫אחרת לעצמו‪ ,‬ואיננו שואל‪ ,‬הוא שומר שכר‪.‬‬
‫)ד(‬
‫השומר נכס כדי להשתמש בו או ליהנות ממנו בלי ליחן תמורה‪ ,‬הוא שואל״‪.‬‬
‫ב ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה תשל״א—‪ 1971‬מ ש מ ש מ ו ש ג ה ת מ ו ר ה ל ה ב ח נ ה‬
‫‪8‬‬
‫בין ש כ י ר ו ת ל ב י ן שאילה‪ .‬ו כ ך נ א מ ר ב ס ע י פ י ם ‪ 1‬ו ‪ 2 6 -‬ל ח ו ק ‪:‬‬
‫״‪.1‬‬
‫שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה )להלן — דמי שכירות(‪ ,‬להחזיק‬
‫בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות‪.‬‬
‫‪ .26‬שאילה היא זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות‪ ,‬כשהזכות הוקנתה‬
‫שלא בתמורה״‪.‬‬
‫מ ו ש ג ה ת מ ו ר ה חוזר פ ע ם נ ו ס פ ת בם׳ ‪ 31‬ל ח ו ק ה ש כ י ר ו ת והשאילה‪ ,‬הדן ב ז כ ו ת‬
‫לשימוש ב נ כ ס ל ל א זכות ח ז ק ה בו‪ .‬ו כ ך נ א מ ר ב ס ע י ף ‪:‬‬
‫‪ .31‬הוראות פרק א׳ יחולו‪ ,‬בשינויים המחוייבים‪ ,‬גפ על זכות שהוקנתה בתמורה‬
‫להשתמש בנכס שאין עמה הזכות להחזיק בו‪ ,‬והוראות פרק ב׳ יחולו‪ ,‬בשינויים המחוייבים‪,‬‬
‫על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה״‪.‬‬
‫ב ה ק ש ר ז ה ראוי ל ה פ נ ו ת ג ם ל ס ׳ ‪ 12‬ל ח ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת ח ו ז ה ( ‪,‬‬
‫תשל״א—‪ , 1970‬ה ק ו ב ע כ ד ל ק מ ן ‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫״‪ .12‬האמור בסעיף ‪ 11‬אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח‬
‫לפי סעיף ‪ ; 10‬אולם אם היתד• התמורה שכנגד החיוב שהופר בלתי סבירה‪ ,‬או שלא היתד!‬
‫תמורה כלל‪ ,‬רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים עד כדי האמור בסעיף ‪11‬״‪.‬‬
‫ס ק י ר ה ק צ ר ה זו מ ל מ ד ת ‪ ,‬כי ה מ ח ו ק ק ה י ש ר א ל י ל א ה י ה מוכן ל נ ט ו ש או‪1‬‬
‫ה ה ב ח נ ה בין ע י ס ק ו ת ב ״ ת מ ו ר ה ״ ל ב י ן ע י ס ק ו ת ״שלא ב ת מ ו ר ה ״ ‪ .‬למעשה‪ ,‬ה פ כ ה‬
‫ה ב ח נ ה זו א ב ן פ י נ ה ב ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ה ח ד ש ה ב ש ט ח ה א ז ר ח י א‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫פה״ח ‪ ,529‬תשכ״ח‪ ,‬ע׳ ‪.98‬‬
‫‪7‬‬
‫פה״ח ‪ ,496‬תשכ״ז‪ ,‬ע׳ ‪.52‬‬
‫‪8‬‬
‫פה״ח ‪ ,633‬תשל״א‪ ,‬ע׳ ‪.160‬‬
‫‪9‬‬
‫פה״ח ‪ ,610‬תשל״א‪ ,‬ע׳ ‪.16‬‬
‫‪8‬‬
‫א מושג התמורה מופיע בחקיקה הישראלית בהקשר נוסף‪ ,‬היינו בסיטואציות בהן העביר‬
‫אדם זכות לחברו והדין מכיר בכך שמקבל ההעברה רכש זבות טובה יותר מזו שהיתה‬
‫לאדם ממנו רכש את הזכות‪ .‬אפשרות זו מותנית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בכך‪ ,‬שמקבל ההעברה‬
‫פעל בתום ל ב ובתמורה‪ .‬השווה לס׳ ‪ 9‬לחוק המקרקעין‪ ,‬תשכ״ט—‪) 1969‬פה״ח ‪,575‬‬
‫תשכ״ט‪ ,‬ע׳ ‪ ,(259‬וראה גם ס׳ ‪ 34‬לחוק המכר )הסעיף האחרון איננו נוקט‪ ,‬אמנם‪,‬‬
‫במונח ״תמורה״‪ .‬אך מדובר ב״קונה״ ולאור ההגדרה של ״מכר״ באותו חוק‪ ,‬ברור‪ ,‬כי‬
‫מדובר במי שרכש את הנכס ״תמורת מחיר״(‪ .‬דיון במושג התמורה בהקשר זה מעורר‬
‫שאלות החורגות מתחום הדיון הנוכחי‪.‬‬
‫‪154 ,‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫ה נ ח ת י היא‪ ,‬כי ה מ ח ו ק ק ה י ש ר א ל י ל א התכוון ל א מ ץ א ת ת ו ר ת‬
‫ה ת מ ו ר ה ה א נ ג ל י ת וכי ה כ ו ו נ ה ה י א ל ה ב ח נ ה בין ע י ס ק ו ת מ ת נ ה ‪ ,‬או ע י ס ק ו ת ש נ י ת ן‬
‫ל כ נ ו ת ן כ ״ ע י ס ק ו ת חסד״‪ ,‬״ ע י ס ק ו ת חינם״ א ו ״עיםקות ט ו ב ה ״ ל ב י ן ע י ס ק ו ת א ח ר ו ת ‪.‬‬
‫ל ת י א ו ר ע י ס ק ו ת מן ה ס ו ג הראשון א ש ת מ ש ‪ ,‬ל צ ו ר כ י נוחות‪ ,‬ב מ ו נ ח ״ ע י ס ק ו ת חסד״‪,‬‬
‫ש י ת י י ח ס ל כ ל סוגי ה ע י ס ק ו ת מ ס ו ג זה ל ר ב ו ת מ ת נ ה ש ל מקרקעין‪ ,‬מ י ט ל ט ל י ן או‬
‫זכויות‪ ,‬ה ב ט ח ה ל מ ת ן מ ת נ ה ‪ ,‬ה ב ט ח ה ל ב י צ ו ע ע ב ו ד ה א ו ש י ר ו ת חינם‪ ,‬ו א ף ר ש ו ת‬
‫ל ש י מ ו ש ב נ כ ס ‪ ,‬ש נ י ת נ ה חינם‪.‬‬
‫ב ה מ ש ך ה ד ב ר י ם אדון ב ש א ל ו ת א ח ד ו ת ה כ ר ו כ ו ת ב ס ו ג י ה זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬דזכחנה בין ״עיפהונ חפר״ לעיפלןות אחרות‬
‫ה ה ב ח נ ה בין פ ע ו ל ה מ ש פ ט י ת ש נ י ת ן ל כ נ ו ת ה כ ״ ע י ס ק ת חסד״ לבין ע י ס ק ו ת‬
‫א ח ר ו ת ‪ ,‬מ ו כ ר ת ב צ ו ר ה זו א ו א ח ר ת ב ש י ט ו ת מ ש פ ט ר ב ו ת ‪ .‬ש א ל ת ה י ס ו ד ה מ ת ע ו ר ר ת‬
‫היא‪ ,‬א ם יש ה צ ד ק ה ל ה ב ח נ ה זו‪ .‬ב מ ס ג ר ת ה ב י ק ו ר ת ‪ ,‬ש נ מ ת ח ה בדין ה א נ ג ל י נ ג ד‬
‫ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ‪ ,‬ה ו ע ל ת ה ה ט ע נ ה ‪ ,‬כ י מן ה ר א ו י ש ה ב ט ח ה א ש ר נ י ת נ ה מ ת ו ך כ ו ו נ ה‬
‫ל י צ ו ר ה ת ח י י ב ו ת ב ע ל ת ת ו ק ף משפטי‪ ,‬ת ח י י ב א ת נ ו ת ן ה ה ב ט ח ה ‪ ,‬ו ז א ת ל ל א ק ש ר‬
‫ל ש א ל ה ‪ ,‬א ם נ י ת נ ה ל ה ב ט ח ה זו ת מ ו ר ה א ם לאו‪ .‬ה ס כ מ י ם )ואולי א ף ה ת ח י י ב ו י ו ת‬
‫ח ד ‪ -‬צ ד ד י ו ת ( ‪ ,‬צריכים לחייב‪ .‬ב מ ל י ם א ח ר ו ת ‪ ,‬ת ו ק פ ו ש ל ה ח י ו ב נ ו ב ע מ ן ה ה ב ט ח ה או‬
‫מ ן ה ה ת ח י י ב ו ת ע צ מ ה ‪ .‬ז א ת ב ת נ א י ‪ ,‬כמובן‪ ,‬שאין פ ג ם ברצונו‪ ,‬ש ל ה מ ת ח י י ב‬
‫‪1 0‬‬
‫) ד ו ג מ ת טעות‪ ,‬א ו נ ם וכוי( ו כ י ה ה ת ח י י ב ו ת א י נ נ ה מ נ ו ג ד ת ל ח ו ק ו א י נ נ ה פ ס ו ל ה מ ט ע מ י‬
‫תקנת‬
‫הציבור‪ .‬ל פ י ג י ש ה זו אין גם צ ו ר ך ל ח פ ש ת ח ל י ף ל ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ‪ ,‬ואין‬
‫סיבה להמירה‪ ,‬למשל ב ת ו ר ת ה‪ causa-‬ה ק ו נ ט י נ נ ט ל י ת ״ ‪.‬‬
‫ל ע ו מ ת ז א ת ‪ ,‬נאמר‪ ,‬כ י כ פ י י ת ב י צ ו ע ה ש ל כ ל ה ב ט ח ה והבטחה' יש ב ה מ ש ו ם‬
‫ה ח מ ר ה יתרה‪ ,‬ו ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר אין ש י ט ה מ ש פ ט י ת ש נ ק ט ה ב ג י ש ה מ ר ח י ק ת ל כ ת ע ד‬
‫כ ד י כ ך ״ ‪ .‬ה ש י ק ו ל ש ל ״ ק ד ו ש ת ה ה ב ט ח ה ״ ‪ ,‬ל פ י ו יש ל ק י י ם כ ל ה ב ט ח ה א ך ו ר ק מ ן ה ט ע ם‬
‫ש נ י ת נ ה ‪ ,‬א י נ נ ו יכול‪ ,‬איפוא‪ ,‬ל ש מ ש ש י ק ו ל ב ל ע ד י ‪ .‬ל ע ו מ ת ה א י נ ט ר ס בקיום ה ה ב ט ח ה ‪,‬‬
‫שהוא‬
‫אינטרס כללי של החברה וכמובן גם האינטרס של מ ק ב ל ההבטחה‪ ,‬ראוי‬
‫להכיר לעתים‪ ,‬באינטרס של נותן ההבטחה לחזור בו מהתחייבות שניתנה בחפזה או‬
‫‪1 0‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪note 2.‬‬
‫‪Wright, supra‬‬
‫‪at 1236-38‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬יש המטילים ספק אם ניתן לדבר על‬
‫‪•ibid,‬‬
‫"‪"causa‬‬
‫כיסוד מקביל )או כתחליף אפשרי( לדרישת התמורה‪ .‬נאמר כ י ‪:‬‬
‫‪"The requirement of cause is pleonastic, it reduplicates other elements of‬‬
‫‪civil contract doctrine. It is not in fact an operative requirement but a‬‬
‫‪Consideration — A‬‬
‫‪jurisprudential truism": Mason, "The Utility of‬‬
‫‪Comparative View", 41 C o l u m . L . Rev. 825, 825-6 (1941).‬‬
‫בהערה ‪ 2‬לאותו מאמר מובאת רשימת קודקסים‪ ,‬המושתתים על‪ .‬הקוד הצרפתי ואשר‬
‫בהם סטו מדרישת ה‪-‬‬
‫‪565,‬‬
‫‪of Contracts‬‬
‫"‪."causa‬‬
‫י א ה גם ‪Lorenzen, "Causa and Consideration in :‬‬
‫>‪on the Lan‬‬
‫‪Reading‬‬
‫‪the Law of Contract", Selected‬‬
‫‪574ff. (1931).‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪Cohen, "The Basis of Contract" 46 H a r v . L . Rev. 553, 571 ff. (1933).‬‬
‫‪155‬‬
‫ל ל א ש י ק ו ל « ‪ .‬כ מ ו כן יש ה מ ט י ל י ם ס פ ק ב א י נ ט ר ס ש ל ה ח ב ר ה ב כ פ י י ת ביצוען של‬
‫״הבטחות‬
‫חסד״‪ ,‬ו מ כ ל מ ק ו ם נ א מ ר כ י ה א י נ ט ר ס ה ח ב ר ת י ב ב י צ ו ע ה ב ט ח ו ת כ א ל ו‬
‫נופל מן האינטרס החברתי בביצוע התחייבויות אחרות ״ ‪.‬‬
‫ב ע נ י ן ש ל פ נ י נ ו ‪ ,‬נ ר א ה כ י ה ה ב ח נ ה בין ״ ע י ס ק ת ח ס ד ״ ל ע י ס ק ו ת א ח ר ו ת נ ע ו צ ה‬
‫ב ע י ק ר ה ב צ ו ר ך ל א ז ן א ת ה א י נ ט ר ס י ם ש ל ה צ ד ד י ם ל ע י ס ק ת ח ס ד ב ד ר ך ש ו נ ה מזו‬
‫שהדבר‬
‫נ ע ש ה ל ג ב י ה ס כ מ י ם אחרים‪ .‬ב ע ו ד ש ב ח ו ו ה מ ן הסוג ה מ ק ו ב ל ראויים‪,‬‬
‫ב ד ר ך כ ל ל ‪ ,‬ש נ י ה צ ד ד י ם ל ה ג נ ה ש ו ו ה ״ ‪ ,‬קיימת ל ג ב י ״ ע י ס ק ת ח ס ד ״ נ ט י ה ל ג ל ו ת‬
‫יתר התחשבות‬
‫״הצד הנותן״‪ .‬הדין‪ ,‬א מ נ ם ‪ ,‬א י נ נ ו מ ת ע ל ם כ ל י ל‬
‫באינטרס של‬
‫מ ן האינטרס של ״הצד המקבל״ בעיםקת חסד‪ .‬עובדה היא שמתנה‪ ,‬לאחר שהושלמה‪,‬‬
‫הינד‪ .‬ב ת ‪ -‬ת ו ק ף ‪ ,‬ג ם ל פ י ש י ט ת ה מ ש פ ט האנגלי‪ .‬אולם‪ ,‬מ ט ב ע ה ד ב ר י ם הוא‪ ,‬שההגנה‪,‬‬
‫א ש ר יזכה ל ה ה מ ק ב ל ב ע י ס ק ת ח ס ד ‪ ,‬נ ו פ ל ת מ ן ה ה ג נ ה ה מ ו ע נ ק ת ל צ ד ל ח ו ז ה מ ס ו ג‬
‫אחר‪.‬‬
‫א ו ל ם קיימים ג ם ש י ק ו ל י ם נוספים‪ .‬ב ע י ם ק ת ח ס ד קיים‪ ,‬ב מ ק ר י ם ר ב י ם ‪ ,‬יסוד‬
‫אישי ב ע ל‬
‫אופי שונה‬
‫מהיחס‬
‫הקיים‬
‫בעיםקה‬
‫מסחרית‪ .‬יחס‬
‫אישי זה‬
‫עשוי‬
‫ל ה ת ב ט א ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ב צ י פ י ה ש ה מ ק ב ל ל א יגלה כ פ י י ת ט ו ב ה כ ל פ י הנותן‪ ,‬י נ ה ג כ ל פ י ו‬
‫בנאמנות המתחייבת מהנסיבות‬
‫‪1 8‬‬
‫ו כ ן ‪ ,‬ב מ ק ר י ם אחרים‪ ,‬י מ נ ע מ ה מ ח א ת זכותו‪.‬‬
‫‪at 573‬‬
‫‪1 5‬‬
‫‪:Cohen, ibid,‬‬
‫‪"Similar to the intuitionist theory is 1he view of Kantians like Reinach‬‬
‫‪that the duty to keep one's promise is one without which rational society‬‬
‫‪would be impossible. There can be no doubt that from an empirical or‬‬
‫‪historical point of view, the abilit}' to rely on the promises of others adds‬‬
‫‪to the confidence necessary for social intercourse and enterprise. But as an‬‬
‫‪absolute proposition this is untenable. The actual world, which assuredly‬‬
‫‪is among the possible ones, is not one in which all promises are kept, and‬‬
‫‪there are many people — not necessarily diplomats — who prefer a world‬‬
‫‪in which they and others occasionally depart from the truth and go back‬‬
‫‪on some promise. It is indeed very doubtful whether there are many who‬‬
‫‪would prefer to live in an entirely rigid world in which one would be ob‬‬‫‪liged to keep all one's promises instead of the present more viable system,‬‬
‫‪in which a vaguely fair proportion is sufficient. Many of us indeed would‬‬
‫‪shudder at the idea of being bound by every promise, no matter how foolish,‬‬
‫‪without any chance of letting increased wisdom undo past foolishness.‬‬
‫‪Certainly, some freedom to change one's mind is necessary for free inter‬‬‫‪course between those who lack omniscience".‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪Fuller, "Consideration and Form", 41 C o l u m . L . Rev. 799 (1941).‬‬
‫‪1 5‬‬
‫להוציא‪ ,‬כמובן‪ ,‬מקרים אשר בהם‪ ,‬מפאת אי‪-‬שוויון בין הצדדים‪ ,‬מכיר הדין בכך שהצד‬
‫החלש זקוק להגנתו‪ .‬כך הדבר‪ ,‬למשל‪ ,‬לגבי חוזים שנקשרו עם קטין‪ ,‬וכן במקרה של‬
‫״חוזים אחידים״‪ .‬דיון בנושא זה חורג מגדר הענין שבפנינו‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫כך‪ ,‬ניתן לתאר שבעיסקות חסד תוטל על המקבל חובת גילוי העולה על זו המוטלת‬
‫על צדדים לחוזה אחר‪ .‬חוק המתנה איננו מכיל הוראה מפורשת בסוגיה זו‪ .‬בענין‬
‫‪156‬‬
‫ה ד ר ך ה ש ו נ ה לאיזון ה א י נ ט ר ס י ם ש ל ה צ ד ד י ם ל ע י ס ק ת ח ס ד ו ל ה ב ח נ ה ב י נ ה‬
‫ל ב י ן ע י ס ק ו ת א ח ר ו ת עשויה ל ה ת ב ט א ב ג ו ר מ י ם ה ב א י ם ‪ ,‬כ ו ל ם או ח ל ק ם ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ע י ס ק ת ח ס ד הינד‪ .‬ח ס ר ת ת ו ק ף לחלוטין‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ע י ס ק ת ח ס ד הינד‪ .‬ב ת ‪ -‬ת ו ק ף ר ק ב ת נ א י ש ה ת מ ל א ו ל ג ב י ה ת נ א י ם מסויימים‬
‫או הגבלות פורמליות שונות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ל ה ו כ ח ת ע י ס ק ת ח ס ד נ ד ר ש ו ת ר א י ו ת ב מ ש ק ל א ו ב כ מ ו ת ה ע ו ל ה ע ל זו‬
‫הנדרשת להוכחת עיסקות אחרות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫קיימת אפשרות לבטל עיסקת ח ס ד או לחזור ממנה‪ ,‬אף שלא היתה‬
‫א פ ש ר ו ת ל ב ט ל ע י ס ק ה א ח ר ת ש נ ע ר כ ה ב א ו ת ן נ ס י ב ו ת א ו מ א ו ת ם נימוקים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ל ג ב י ע י ס ק ת ח ס ד ניתן ל ק ב ו ע ה ו ר א ו ת א ו ל ה נ י ח קיומם ש ל ת נ א י ם‬
‫ה מ ג ב י ל י ם א ת ה מ ק ב ל ו ה מ ב ט א י ם א ת ה ק ש ר האישי ב ע י ס ק ה זו‪ ,‬ו א ת‬
‫ה צ י פ י ו ת ל כ ך ש ה מ ק ב ל ל א יהיה כ פ ו י ‪ -‬ט ו ב ה כ ל פ י הנותן‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הסעדים‪ ,‬ה ע ו מ ד י ם ל ר ש ו ת ״הצד ה מ ק ב ל ״ ב ש ל ה פ ר ת ה ת ח י י ב ו ת ה כ ל ו ל ה‬
‫ב״עיסקת‬
‫חסד״‪ ,‬ה י נ ם פ ח ו ת ח ר י פ י ם מ א ל ו העומדים ל ר ש ו ת ו ש ל צ ד‬
‫שנפגע בעיסקה אחרת‪.‬‬
‫ד‪ .‬ח ל ו ק ת הסיכון בין ה צ ד ד י ם ל ג ב י נזקים ה ע ל ו ל י ם ל ק ר ו ת ב מ ה ל ך ביצועה‬
‫ש ל ״ ע י ס ק ת ח ס ד ״ הינד‪ ,‬נ ו ח ה י ו ת ר ל ״ צ ד ה נ ו ת ן ״ מ א ש ר ח ל ו ק ת הסיכון‬
‫שהיתה נערכת לגבי עיסקה אחרת‪.‬‬
‫נדון ב א פ ש ר ו י ו ת א ל ה ב י ת ר פירוט‪.‬‬
‫א פ ש ר ו ת ‪ ,1‬ל פ י ה ע י ס ק ת ח ס ד הינד‪ .‬ב כ ל מ ק ר ה ח ס ר ת תוקף‪ ,‬י ש בה‪ ,‬כ מ ו ב ן ‪,‬‬
‫ביטוי קיצוני ל ה ב ח נ ה בין ע י ס ק ה כ ז ו ל ע י ס ק ה א ח ר ת ‪ .‬א ך א פ י ל ו הדין ה א נ ג ל י ל א‬
‫נ ק ט ב ג י ש ה מ ר ח י ק ת ל כ ת ע ד כ ד י כ ך ‪ .‬הדין ה א נ ג ל י מ כ י ר ב ת ו ק פ ה ש ל מ ת נ ה ל א ח ר‬
‫ש ז ו ה ו ש ל מ ה ‪ ,‬ו א י ל ו ל ג ב י ע י ס ק ו ת א ו ב ל י ג ט ו ר י ו ת ‪ ,‬מ כ י ר הדין ה א נ ג ל י ב ת ו ק פ ה ה מ ח י י ב‬
‫ש ל ה ת ח י י ב ו ת ל ל א ת מ ו ר ה ‪ ,‬א ם נ ע ש ת ה ב מ ס מ ך ב ח ו ת ם ‪ .‬ב מ ק ר ה כ ז ה מ ש מ ש ת ‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫ה ד ר י ש ה ה פ ו ר מ ל י ת ) א פ ש ר ו ת ‪ 2‬לעיל( כעין ת ח ל י ף ל ד ר י ש ת ה ת מ ו ר ה ״ ‪.‬‬
‫י ש ה מ ר ח י ק י ם ל כ ת ומשייכים הן א ת ד ר י ש ת‬
‫החותם‬
‫ה ת מ ו ר ה והן א ת ד ר י ש ת‬
‫ל א ו ת ה קטגוריה‪ ,‬ורואים ב ש ת י ה ן ת נ א י פ ו ר מ ל י ש ב ו מ ו ת נ ה ת ו ק פ ה ש ל‬
‫ה ה ת ח י י ב ו ת ‪ .‬היה זה ה ש ו פ ט ‪ ,Holmes‬ש א מ ר ‪ ,‬כ י ‪"Consideration is a form as‬‬
‫" ‪ , m u c h as a seal‬ומאז ח ז ר ו ע ל ד ע ה זו פ ע מ י ם‬
‫‪13‬‬
‫רבות‪.‬‬
‫‪1 9‬‬
‫א ו ל ם נ ר א ה כ י יש‬
‫ל ה ב ח י ן בין ה י ס ו ד ה פ ו ר מ ל י ש ב ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ה א נ ג ל י ת ל ב י ן היסוד ה מ ה ו ת י שבה‪.‬‬
‫קיימים מ ק ר י ם ב ה ם מ ס ת פ ק הדין ה א נ ג ל י בקיום ה ת נ א י ה פ ו ר מ ל י ש ב ת מ ו ר ה ‪ .‬כ ך‬
‫זה השווה לפסיקה האמריקאית‪ ,‬שהתירה ביטול מתנה‪ ,‬שנתן אדם לבן זוגו‪ ,‬אשר בגד‬
‫בו ואשר לא גילה את דבר הבגידה‪210 (1924) :‬‬
‫‪1 7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.A.L.R‬‬
‫‪2‬‬
‫אולם מבחינה היסטורית קדם החותם לתורת התמורה‪ .‬ר א ה ‪:‬‬
‫‪L a w 272-73 (H‬‬
‫‪a‬‬
‫‪t‬‬
‫‪Holmes, T h e Common‬‬
‫‪.‬‬
‫כמו כן לא נדרש הסכם לשם היווצרותה של התחייבות בחותם; התחייבות כזו עשויה‬
‫להיות חד‪-‬צדדית‪ .‬ר א ה ‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Contract‬‬
‫‪T h e L a w of‬‬
‫‪Cheshire and Fifoot,‬‬
‫)"‪.(7th ed., 1969) (hereinafter: "Cheshire and Fifoot‬‬
‫‪1 8‬‬
‫ראה‪ ,‬למשל‬
‫‪1 9‬‬
‫‪note 17, at 272.‬‬
‫‪Holmes, supra‬‬
‫‪note 11, at 582 :‬‬
‫‪note 11, at 572 ff.; Cohen, supra‬‬
‫‪.Lorenzen, supra‬‬
‫‪157‬‬
‫ה ד ב ר ‪ ,‬כ א ש ר הדין מ כ י ר ב ת ו ק פ ה ה מ ח י י ב ש ל ה ב ט ח ה א ף ש ה ת מ ו ר ה היתד‪ .‬ס מ ל י ת‬
‫ב ל ב ד ‪ .‬כגון‪ ,‬כ א ש ר א׳ מ ס כ י ם ל ת ת ל ‪ -‬ב ׳ מ כ ו נ י ת ר ו ל ס ‪ -‬ר ו י ס ח ד ש ה ת מ ו ר ת ש י ל י נ ג ‪,‬‬
‫‪2 0‬‬
‫א ו כ א ש ר מ כ י ר י ם ב ת ו ק פ ה ה מ ח י י ב ש ל א ו פ צ י ה ל ק נ י י ת ר כ ו ש ב ע ל ע ר ך ניכר‪ ,‬ש ע ה‬
‫ש א ו פ צ י ה זו נ ר כ ש ה ב מ ח י ר ס מ ל י ש ל ד ו ל ר א ה ד ‪ . -‬ה נ ט י ה ל צ מ צ ם א ת ת ח ו ל ת ה של‬
‫‪1‬‬
‫ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ו ה ת פ ת ח ו ת ה כ ל ל לפיו י מ נ ע ב י ת ה מ ש פ ט מ ל ב ח ו ן א ם ה ת מ ו ר ה ש נ י ת נ ה‬
‫היתד‪ .‬מ ס פ ק ת ‪ ,‬ג ר מ ו ל כ ך ש ה י ס ו ד ה מ ה ו ת י ב ת ו ר ה זו נ ד ח ק ל ק ר ן זווית‪ .‬יסוד זה‬
‫ב א לידי ביטוי ב א ו ת ם מ ק ר י ם החורגים מן ה כ ל ל האמור‪ ,‬ואשר ב ה ם נ ש ל ל ת ו ק פ ה‬
‫המחייב של הבטחה מחמת שהתמורה איננה מ ס פ ק ת‬
‫‪2 2‬‬
‫‪ .‬כן משתקף היסוד המהותי‬
‫ש ל ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ב כ ל ל ל פ י ו אין מ ע נ י ק י ם ס ע ד ש ל ביצוע בעין ל ג ב י ה ב ט ח ה‬
‫ש נ י ת נ ה ל ל א ת מ ו ר ה ‪ ,‬א ף א ם ה ב ט ח ה זו הינד‪ .‬ב ע ל ת ת ו ק ף מ ח י י ב )למשל‪ ,‬מ ח מ ת‬
‫ש נ כ ל ל ה ב מ ס מ ך ב ח ו ת ם ( ‪ ,‬ואכן ל צ ו ר ך ביצוע בעין נ ד ר ש ת ‪ ,‬ב ד ר ך כ ל ל ‪ ,‬ת מ ו ר ה ב ע ל ת‬
‫ע ר ך )‪ (valuable consideration‬ל ה ב ד י ל מ ת מ ו ר ה ס י מ ל י ת ״ ‪ .‬ב נ ו ש א זה אדון להלן‪.‬‬
‫יצויין‪ ,‬כ י ג ם ש י ט ו ת מ ש פ ט ק ו נ ט י נ נ ט ל י ו ת ‪ ,‬א ש ר אינן מ כ י ר ו ת ב ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ‪,‬‬
‫מתנות א ת תוקפה של התחייבות למתן מ ת נ ה בתנאים פ ו ר מ ל י י ם ‪.‬‬
‫‪2 4‬‬
‫א פ ש ר ו ת נ ו ס פ ת ‪ ,‬ש ה ו ז כ ר ה ל ע י ל ) א פ ש ר ו ת ‪ ,(3‬היא ל ק ב ו ע ד ר י ש ו ת מ ח מ י ר ו ת‬
‫להוכחתה של עיםקת חסד‪ .‬כ ך הדבר‪ ,‬למשל‪ ,‬אם נדרש להוכיח עיסקה כזו ב כ ת ב‬
‫‪2 5‬‬
‫‪.‬‬
‫כן קיימת במקרים אחדים הנחה כנגד האפשרות‪ ,‬שפעולה משפטית נעשתה כעיסקת‬
‫ח ס ד א ו מ ת נ ה ‪ .‬כ ך א ם א׳ נ ת ן ל ‪ -‬ב ׳ כ ס ף ל ר כ י ש ת נ כ ס ה ר י —‬
‫״הלכה לפי דיני היושר היא שאם לא קיימים בין הצדדים יחסי קירבה‪ ,‬המצדיקים‬
‫חזקה שהכסף לרכישת הנכס ניתן כמתנה‪ ,‬הרי חזקה לכאורה היא שנותן הכסף הוא הבעל‬
‫‪2 0‬‬
‫א‬
‫זו הדוגמא המובאת על‪-‬ידי ‪ .Cheshire and Fifoot at 75‬וראה את פסה״ד בענין‬
‫זו‪,‬‬
‫‪C o . of Pittsburg‬‬
‫)‬
‫‪114E.R. 330(Q.B‬‬
‫‪,‬‬
‫‪R e a l Estate‬‬
‫ב‪L a w 196(1964) -‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Contract‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫המובא‬
‫‪ .Fuller and Braucher, Bask‬במקרה אחר שבו ״נמכרה״‬
‫אופציה מסוג זה תמורת דולר אחד‪ ,‬הציע הקונה לשלם למוכר את הדולר‪ ,‬אך‬
‫האחרון השיב‪:‬‬
‫שהדבר לא פגם בתוקפה של האופציה‪):1912(486‬‬
‫"‪."never mind, we don't need the dollar‬‬
‫אין צורך לומר‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪v. S c h u m a n .‬‬
‫פסה״ד מובא אצל‬
‫‪4(852.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪at 198‬‬
‫‪, .‬‬
‫‪(2nd ed., 1970).‬‬
‫השווה גם‬
‫‪and Fifoot at 75‬‬
‫‪supra‬‬
‫‪:Lorenzen,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.Fuller and Braucher, supra‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ ,‬המובא ב‪Kessler -‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪W‬‬
‫‪.‬‬
‫‪and M a t e r i a l s on Contracts‬‬
‫‪and Gilmorc, Cases‬‬
‫‪. f ï . C h e s h i r e‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪note 11, a‬‬
‫‪George‬‬
‫‪1‬‬
‫‪555‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪W‬‬
‫‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫בנושא זה ראה גם ‪note 14 :‬‬
‫‪.‬ראה‬
‫‪2 5‬‬
‫‪at‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.Fuller, supra‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ï‬‬
‫‪f‬‬
‫‪.‬‬
‫בענין זה ראוי להבחין בין המקרה‪ ,‬שבו דרישת הכתב היא מטריאלית )מהותית(‪,‬‬
‫לבין המקרה שבו נדרש הכתב לצורך ראיה בלבד‪ .‬כאשר דרישת הכתב היא מהותית‪,‬‬
‫הרי היא בגדר אפשרות ‪ ,2‬שהוזכרה לעיל‪ .‬להבחנה בין דרישת הכתב לצרכי הוכחה‬
‫בלבד לבין דרישות הכתב כיסוד מהותי ר א ה ‪ :‬ד״נ ‪ ,13/67‬״כחן״ חברה לבטוח כע׳׳ט‬
‫ג׳ רוזנצוויג‪ ,‬כ״ב )‪ (1‬פד״י ‪ ; 569‬ע״א ‪ ,726/71‬גרופמן א ת ק‪.‬ב‪.‬ק‪ .‬שותפות רשומה‬
‫ואח׳ נ׳ מנהלי עזבון בידרמן ואח׳‪ ,‬כ״ו)‪ (2‬פד״י ‪.781‬‬
‫‪158‬‬
‫•של הנכם והאדם שעל שמו נרשם הנכס הוא נאמן בלבד‪ .‬במקרה כגון זה הנטל הוא על‬
‫‪.‬הבעל הרשום לסתור חזקה זו״ ‪. °‬‬
‫‪2‬‬
‫כ מ ו כן‪ ,‬כ א ש ר א ד ם ק ו נ ה נ כ ס ‪ ,‬א ך ר ו ש ם אותו ב ש מ ו ש ל א ד ם שלישי‪ ,‬ואין‬
‫ר א י ה ה מ צ ב י ע ה ש ל א ה י ה ל ו ענין ל ר כ ו ש ל ע צ מ ו א ת ה א י נ ט ר ס שביושר‪ ,‬ח ז ק ה היא‬
‫ש ה א ד ם ש ש י ל ם ע ב ו ר ה נ כ ס התכוון ל כ ך ש ה נ כ ס יוחזק ב נ א מ נ ו ת עבורו‪ ,‬ו ל א התכוון‬
‫כ י ה נ כ ם ינתן כ מ ת נ ה ל א ד ם ש ע ל ש מ ו נ ר ש ם ‪.‬‬
‫‪2 7‬‬
‫ה ב ח נ ה ח ש ו ב ה ב י ן ע י ס ק ת ח ס ד ל ב י ן ע י ס ק ו ת א ח ר ו ת נ ו ג ע ת ל א פ ש ר ו ת ביטול‬
‫ה ע י ס ק ה א ו ח ז ר ה מ מ נ ה ) א פ ש ר ו ת ‪ 4‬לעיל(‪ .‬א ף א ם הדין מ כ י ר ב ת ו ק פ ה ה מ ח י י ב‬
‫ש ל ע י ס ק ת ח ס ד ‪ ,‬מ כ י ר י ם דינים ר ב י ם ב כ ך ש ה צ ד ה נ ו ת ן רשאי ל ב ט ל א ת ה ע י ס ק ה‬
‫א ו ל ח ז ו ר בו מ מ נ ה ב נ ס י ב ו ת מםויימות‪ .‬ז א ת ‪ ,‬ש ע ה ש צ ד ל ע י ס ק ה א ח ר ת ‪ ,‬א ש ר‬
‫א י נ נ ה ב ג ד ר ע י ס ק ת חסד‪ ,‬ל א ה י ה יכול ל ב ט ל ה א ו ל ח ז ו ר ב ו מ מ נ ה ב נ ס י ב ו ת ד ו מ ו ת ‪.‬‬
‫ב ע נ י ן זה ניתן ל ה ב ח י ן ב י ן ב מ ק ר ה ב ו קיים פ ג ם ב ר צ ו ן כגון טעות‪ ,‬א ו נ ס או‬
‫השפעה‬
‫ב ל ת י ה ו ג נ ת ל מ ק ר ה בו ל א ה י ה פ ג ם כ ז ה ‪ .‬כאמור‪ ,‬מ כ י ר י ם ד י נ י ם ר ב י ם‬
‫ב ז כ ו ת ו ש ל הנותן‪ ,‬ב ע י ס ק ת ח ס ד ‪ ,‬ל ח ז ו ר ב ו מ ן ה ע י ס ק ה א ו ל ב ט ל ה ‪ ,‬א ף ב ה ע ד ר‬
‫פ ג ם ברצון‪ .‬כ ך ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ק ו ב ע ס׳ ‪) 29‬א( ל ח ו ק ה ש כ י ר ו ת והשאילה‪ ,‬כ י ״ ה מ ש א י ל‬
‫ר ש א י ל ב ט ל א ת ח ו ו ה ה ש א י ל ה כ ל ע ו ד ל א מ ס ר א ת ה מ ו ש א ל לשואל‪...‬״‪ .‬כ ן ה ו כ ר ה‬
‫‪,‬בס׳ ‪ 5‬ל ח ו ק ה מ ת נ ה ז כ ו ת ו ש ל א ד ם ל ח ז ו ר ב ו מ ה ת ח י י ב ו ת ל ת ת מ ת נ ה ב ע ת י ד ‪ ,‬א ל א‬
‫ש ב ח ו ק ה מ ת נ ה נ ק ב ע ו ל ז כ ו ת ה ח ו ר ת סייגים‪ ,‬כגון כ א ש ד נ ו ת ן ה מ ת נ ה ו י ת ר ב כ ת ב‬
‫ע ל ר ש ו ת החזרה‪ ,‬א ו ש ה מ ק ב ל ש י נ ה מ צ ב ו‬
‫שיטות‬
‫בהסתמך על‬
‫ה ה ת ח י י ב ו ת ‪ .‬וישנן‬
‫‪2 8‬‬
‫מ ש פ ט ‪ ,‬ה מ כ י ר ו ת ב א פ ש ר ו ת ביטול ה מ ת נ ה א ף ל א ח ר ש ב ו צ ע ה ‪ ,‬ב ה ת מ ל א‬
‫ת נ א י ם מסויימים ד ו ג מ ת ה ת ר ו ש ש ו ת ה נ ו ת ן ‪.‬‬
‫‪2 9‬‬
‫ב ע נ י ן ז ה מ ק ו ב ל ת ‪ ,‬איפוא‪ ,‬ל ג ב י ע י ס ק ו ת ח ס ד גישה ש ו נ ה ל ח ל ו ט י ן מ ז ו‬
‫•הנוהגת ל ג ב י ע י ס ק ו ת א ח ר ו ת ‪ .‬ה ט ע ם ל כ ך ‪ ,‬א ש ר כ ב ר צויין לעיל‪ ,‬נעוץ ב ד ר ך ה ש ו נ ה‬
‫לאיזון ה א י נ ט ר ס י ם ש ל ה צ ד ד י ם ו ב כ ך ש ב ע י ס ק ת ח ס ד זוכה ה א י נ ט ר ס ש ל ה צ ד ה נ ו ת ן‬
‫ליתר התחשבות‪.‬‬
‫ב ע י ס ק ת ח ס ד מ ב ק ש הדין ל ה ג ן ע ל ה נ ו ת ן ב פ נ י פ ז י ז ו ת ו ‪ .‬ה ג נ ה ז ו נעשית‪,‬‬
‫‪3 0‬‬
‫כ מ ו ב ן ‪ ,‬ע ל ח ש ב ו ן ה מ ק ב ל ש צ י פ י י ת ו ל מ ת נ ה א ו ל ה נ א ה מ מ נ ה ת ס ו כ ל א ם יורשה ה נ ו ת ן‬
‫׳לבטלה‪ .‬א ך כ ל ע ו ד ל א ש י נ ה ה מ ק ב ל א ת מ צ ב ו א י ן ה א י נ ט ר ס ש ל ו ב ק י ו ם ה ע י ס ק ה‬
‫ש ק ו ל ב ע י נ י הדין כ נ ג ד ה א י נ ט ר ס ש ל ה נ ו ת ן ב ב י ט ו ל העיסקה‪ ,‬ב א ו ת ם מ ק ר י ם ב ה ם‬
‫ראה א ת דברי השופט י‪ .‬כהן בע״א ‪ ,144/70‬פרדפ חפבון נ׳ ליפו‪ ,‬כ״ד)‪ (2‬פד״י ‪.376 ,372‬‬
‫‪2 8‬‬
‫‪212 (9th ed, by Mandsley 1969).‬‬
‫‪2 7‬‬
‫‪Hanbury, M o d e r n Equity‬‬
‫אולם קיימת הנחה הפוכה במקרה של קשר משפחתי בין הצדדים בדרגות מסויימות‪:‬‬
‫‪.ibid. at 213 ff.‬‬
‫הבדלי הגישה בין חוק המתנה לחוק השכירות והשאילה בנקודה זו יידונו להלן‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫י‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫טדסקי‪ ,‬״על חוק המתנה״‪ ,‬תשכ״ח—‪1968‬״‪ ,‬א׳ משפטים ‪ .(1969) 645 ,639‬ראה גם ס׳‬
‫‪) 29‬א( לחוק השכירות והשאילה‪ ,‬המאפשר למשאיל לסיים את השאילה בתור תקופתה‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬״אם המושאל דרוש למשאיל לצורר עצמו‪...‬״‪.‬‬
‫חוק המתנה מכיר באפשרות של חזרה מהתחייבות ליתן מתנה אם החזרה מוצדקת‬
‫״בהרעה ניכרת במצבו הכלכלי של הנותן״ )ס׳ ‪) 5‬ג( לחוק(‪ .‬אולם חוק המתנה איננו‬
‫מכיר בעילה כזו לביטול מתנה שניתנה‪.‬‬
‫»*־ טדסקי‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,29‬בע׳ ‪ 644‬ואילך ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪159‬‬
‫מ כ י ר הדין ב א פ ש ר ו ת זו‪ .‬ש ו נ י ם ה ד ב ר י ם ל ג ב י ע י ס ק ה ש א י נ נ ה ע י ס ק ת ח ס ד ‪ .‬ג ם‬
‫ב ע י ם ק ה כ ז ו ע ל ו ל א ח ד ה צ ד ד י ם ל ה י ו ו כ ח כ י ה י ה פזיז‪ ,‬כי ל א ר א ה א ת הנולד‪,‬‬
‫ו כ י ה ה ס כ ם ש ע ר ך ע ל ו ל ל ג ר ו ם ל ו ה פ ס ד ניכר‪ .‬ל מ ר ו ת ז א ת ‪ ,‬מ ח י י ב ה ח ו ז ה מ ר ג ע‬
‫ש נ כ ר ת ) א ף א ם ט ר ם בוצע(‪ ,‬ו ב ה ע ד ר פ ג ם ברצון אין ה מ ת ק ש ר זכאי‪ ,‬ב ד ר ך כ ל ל ‪,‬‬
‫ל ב ט ל ו ע ל א ף ה ה פ ס ד ה כ ר ו ך ל ג ב י ו בביצועו‪ .‬ה ט ע ם ל כ ך ה ו א כ פ ו ל ‪:‬‬
‫ראשית‪,‬‬
‫ה ב י ט ו ל יהיה ע ל ח ש ב ו ן ה מ ת ק ש ר האחר‪ ,‬ואין ס י ב ה ל ה ע ד י ף א י נ ט ר ס ש ל מ ת ק ש ר‬
‫א ח ד על‪ .‬ז ה ש ל ח ב ר ו ; ‪ .‬ושנית‪ ,‬יש ל ה נ י ח ש ה מ ת ק ש ר ז כ ה ב ט ו ב ת ה נ א ה ב ע י ס ק ה‬
‫זו‪ ,‬ו מ כ א ן ש א ף א ם ה ע י ס ק ה א י נ נ ה כ ד א י ת ‪ ,‬אין ב ה ‪ ,‬ל ר ו ב ‪ ,‬מ ש ו ם ה פ ס ד מ ו ח ל ט ‪.‬‬
‫ה ש א ל ה מ ת ע ו ר ר ת ג ם ל ג ב י פ ג ם ברצון הצדדים‪ ,‬היינו ה א ם ה מ ב ח ן ל ב י ט ו ל‬
‫עיסקת ח ס ד מ ח מ ת פ ג ם ברצון צריך להיות ז ה ה ל ו ה המקובל לגבי עיסקה אחרת‪.‬‬
‫ל א א ר ח י ב א ת ה ד י ב ו ר ב נ ק ו ד ה זו‪ .‬א ס ת פ ק בציון ה ס ב ר ה ‪ ,‬כ י ל א ו ר השיקולים‪,‬‬
‫ש פ ו ר ט ו לעיל‪ ,‬י ש מ ק ו ם ל ה ק ל ע ם ה צ ד ה נ ו ת ן ב ע י ס ק ת חסד‪ ,‬ו ל א פ ש ר ל ו ל ב ט ל א ת‬
‫ה ע י ס ק ה א ף א ם ‪ .‬ה פ ג ם ברצון ל א ה י ה ח מ ו ר ב מ י ד ה כוו‪ ,‬שהיה מ ע נ י ק ב ר י ר ה ל ב י ט ו ל‬
‫חוזה אחר‬
‫‪3 1‬‬
‫‪.‬‬
‫ש י ק ו ל נ ו ס ף נ ו ג ע לאופיר‪ .‬האישי ש ל ע י ס ק ת ח ס ד ולציפיה‪ ,‬כ י ה מ ק ב ל ל א‬
‫‪.‬יהיה כ פ ו י ט ו ב ה כ ל פ י ה נ ו ת ן‬
‫) א פ ש ר ו ת ‪ 5‬לעיל(‪ .‬ה א ו פ י האישי עשוי ל ה ש ת ק ף‬
‫בכללים‪ .‬ה מ ג ב י ל י ם א ת ה א פ ש ר ו ת ש ה מ ק ב ל י מ ח ה א ת‬
‫ז כ ו ת ו ‪ ,‬ו כ ן עשוי הדין‬
‫‪3 2‬‬
‫ל ה ת י ר ביטול ע י ס ק ת ח ס ד מ ח מ ת כ פ י י ת ט ו ב ה מ צ ד ה מ ק ב ל ‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪8 1‬‬
‫טדסקי‪ ,‬שפ בע׳ ‪ .645—644‬השווה גם להבחנה בין טעות בתשלום ״חד‪-‬צדדי״ לעומת‬
‫טעות בעיסקה ״דו‪-‬צדדית״‪ ,‬פרידמן‪ ,‬דיני עשית עושר ולא כמשפט ‪.(1970) 134—132‬‬
‫ראה גם הערה ‪ 16‬לגבי האפשרות להכיר בקיומה של חובת גילוי בעיסקות חסד‪,‬‬
‫ולהתיר ביטול העיסקה במקרה של הפרת חובה זו‪.‬‬
‫‪3 2‬‬
‫אין להניח‪ ,‬כי הדין ישלול מהמקבל א ת האפשרות להעביר א ת המתנה לאחר שזו‬
‫הושלמה‪ ,‬שכן הבעלות בנכס נשוא המתנה הועברה למקבל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לתאר‬
‫מקרים בהם‪ ,‬לאור הנסיבות‪ ,‬יראו א ת המתנה כמתנה על תנאי‪ ,‬במובן סעיף ‪ 4‬לחוק‬
‫המתנה‪ ,‬והתנאי יהיה שהמקבל לא יעביר א ת הבעלות במתנה‪ ,‬לפחות במשך פרק זמן‬
‫ידוע לאדם אחר‪.‬‬
‫שוגים הדברים לגבי התחייבות ליתן מתנה‪ ,‬שאז נראה כי במקרים רבים אין הנותן‬
‫מצפה לכך שהמקבל ימחה א ת זכותו‪ .‬חוק המתנה איננו מכיל כל הוראה בענין זה‪.‬‬
‫א ד יתכן כי הנסיבות תהיינה כאלה‪ ,‬אשד לאורן ניתן יהיה לקבוע כי עבירותה של‬
‫הזכות נשללה לפי מהותה או לפי הסכם )אולי אף הסכם מכללא( בין הצדדים‪.‬‬
‫ראה ס׳ ‪) 1‬א( לחוק המחאת חיובים‪ ,‬תשכ״ט—‪ ,1969‬פה׳׳ה ‪ ,573‬תשכ״ט‪ ,‬ע׳ ‪.250‬‬
‫עם זאת קובע חוק השכירות והשאילה בס׳ ‪ ,30‬כי —‬
‫״השואל איננו ראוי להעביר לאחר א ת הזכות להחזיק ולהשתמש במושאל או להשאילו‬
‫בהשאלת משנה אלא בהסכמת המשאיל״‪.‬‬
‫השווה הוראה זו לאמור בס׳ ‪ 22‬לאותו חוק‪ ,‬הדן בשאלה של העברת שכירות‪.‬‬
‫סעיף ‪) 5‬ג( לחוק המתנה מתיר לאדם לחזור בו מהתחייבות ליתן מתנה ״אם היתה‬
‫‪8 3‬‬
‫החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן‬
‫משפחתו‪...‬״‪ ,‬אולם חוק המתנה איננו מאפשר ביטול מתנה שהושלמה מחמת התנהגות‬
‫כזו מצד המקבל‪ .‬אשר לאפשרות לבטל בנסיבות אלו מתנה שהושלמה על יסוד‬
‫‪160‬‬
‫ד ר ך נ ו ס פ ת ל ה ב ח י ן בין ע י ס ק ת ח ס ד ל ע י ס ק ה א ח ר ת נ ו ג ע ת ל ת ו צ א ו ת ה נ ו ב ע ו ת‬
‫מ ה פ ר ת ה ה ת ח י י ב ו ת ולסעדים‪ ,‬ש מ ע מ י ד הדין ל ר ש ו ת ה צ ד ה נ פ ג ע ) א פ ש ר ו ת ‪ 6‬ד ל ע י ל ( ‪.‬‬
‫ב ע נ י ן ו ה נ ב ח ו ן א ת ה מ ק ר ה ‪ ,‬בו ה ת ח י י ב ר א ו ב ן ל ה ע ב י ר ל ש מ ע ו ן א ת ה ב ע ל ו ת ב נ כ ם‬
‫מסויים ב ת א ר י ך פלוני‪ ,‬א ך ל א ע מ ד ב ה ת ח י י ב ו ת ו ‪ ,‬נבחין בין ש ת י א פ ש ר ו י ו ת ‪:‬‬
‫)א( ר א ו ב ן ה ת ח י י ב ל מ כ ו ר ל ש מ ע ו ן א ת ה נ כ ס ‪.‬‬
‫)ב( ר א ו ב ן ה ב ט י ח ב כ ת ב ל ת ת ל ש מ ע ו ן א ת ה נ כ ס ב מ ת נ ה ‪.‬‬
‫ב ש נ י ה מ ק ר י ם א נ ו מ נ י ח י ם כ י ה ה ב ט ח ה היא ב ע ל ת ת ו ק ף מ ש פ ט י מחייב‪ ,‬וכן‬
‫א נ ו מ נ י ח י ם ‪ ,‬כ י ב מ ק ר ה ה ש נ י אין ר א ו ב ן יכול ל ח ז ו ר בו‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬מ ש ו ם ש ו י ת ר ב כ ת ב‬
‫ע ל א פ ש ר ו ת זו )ס׳ ‪) 5‬ב( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ( ‪ .‬ראוי ל ה צ ב י ע ע ל כ ך כ י מ ב ח י נ ת הנזק‪,‬‬
‫לשמעון‪ ,‬אין כ ל ה ב ד ל בין ש ת י ה א פ ש ר ו י ו ת ‪ .‬בשני ה מ ק ר י ם היה ש מ ע ו ן‬
‫שנגרם‬
‫זכאי ל ק ב ל א ת ה נ כ ס ב ת א ר י ך מסויים‪ .‬נזקו ש ל ש מ ע ו ן ה ו א הנזק‪ ,‬ש ס ב ל ע ק ב כ ך‬
‫ש ב א ו ת ו ת א ר י ך ל א היה ה נ כ ס בידיו‪ .‬ב מ ל י ם אחרות‪ ,‬מ ב ח י נ ת ה י ק ף ה נ ז ק אין ח ש י ב ו ת‬
‫ל מ ק ו ר ה ה י ס ט ו ר י ש ל ה ה ת ח י י ב ו ת ל מ ס י ר ת הנכם‪ .‬א ו ל ם ה א ם יהיה זה צודק‪ ,‬כי ב ש נ י‬
‫ה מ ק ר י ם יעמיד הדין ל ר ש ו ת ו ש ל ש מ ע ו ן א ו ת ן ת ר ו פ ו ת י‬
‫ב נ ק ו ד ה זו ניתן ל ה צ ב י ע‬
‫ע ל מ ס פ ר שיקולים‪ ,‬ה מ צ ד י ק י ם ה ב ח נ ה בין מ ק ר י ם א ל ו ‪ .‬ע ו ב ד ה ה י א ש ב מ ק ר ה ה ש נ י‬
‫ה ה ת ח י י ב ו ת מ נ ד י ב ו ת ו ש ל ראובן‪ .‬האין זה מן הראוי ל ז כ ו ר ל ר א ו ב ן ״ ח ס ד‬
‫נובעת‬
‫נעוריו״ ו ל ה ת ח ש ב ב ע ו ב ד ה זו ב ע ת ק ב י ע ת הסעד‪ ,‬ש י נ ת ן כ נ ג ד ו ע ל ה פ ר ת ה ת ח י י ב ו ת ו ?‬
‫נ ו ס ף נ ו ג ע ל מ ע מ ד ו ש ל שמעון‪ .‬כ א ש ר מ ד ו ב ר ב ה ס כ ם מ כ ר ‪ ,‬ק ר ו ב לוודאי‬
‫שיקול‬
‫ששמעון‬
‫יכול ה י ה ל ע ר ו ד ה ס כ ם כ ז ה ל א ו ד ו ו ק א ע ם ר א ו ב ן א ל א ע ם‬
‫אנשים‬
‫אחרים‪ .‬ע ר י כ ת ה ה ס כ ם ע ם ר א ו ב ן מ נ ע ה ה ת ק ש ר ו ת ו ע ם אנשים א ח ר י ם ו ר י ת ק ה ח ל ק‬
‫מ מ ש א ב י ו ל ע י ס ק ה זו‪ .‬ל א כן ה ד ב ר ב מ ק ר ה ש ל מ ת נ ה ‪ .‬א ד ם יכול‪ ,‬א מ נ ם ‪ ,‬ל ש נ ו ת מ צ ב ו‬
‫ב ה ס ת מ ך ע ל ה ב ט ח ה ל מ ת נ ה והדין א ף עשוי ל ה ב י א ז א ת בחשבון‪ .‬א ך ל צ ו ר ך ה ש ג ת‬
‫ה ה ת ח י י ב ו ת ל א ה י ה ע ל ה מ ק ב ל ל ה ו צ י א ה ו צ א ו ת או ״ ל ר ת ק מ ש א ב י ם ״ ‪.‬‬
‫חוזרת‪ ,‬איפוא‪ ,‬ה ש א ל ה א ם ב ע י ס ק א ו ת ח ס ד אין מ ק ו ם ל א ז ן א ת ה א י נ ט ר ס י ם‬
‫של הצדדים‬
‫הישראלית‬
‫ב ד ר ך שוגה מ ז ו ש ה ד ב ר‬
‫נעשה‬
‫בחקיקה‬
‫ב ע י ס ק א ו ת א ח ר ו ת ‪ .‬עיון‬
‫ה ח ד ש ה מ ל מ ד ‪ ,‬כ י ה מ ח ו ק ק ב י ק ש ל ה ש י ב ע ל ש א ל ה זו ב ח י ו ב ‪ .‬ה ד ב ר‬
‫ע ו ל ה ב ב י ר ו ר מ ה ש ו ו א ת ה פ ר ק ע ל ה ש כ י ר ו ת ל פ ר ק ע ל ה ש א י ל ה ‪ ,‬המצויים ש נ י ה ם ב ח ו ק‬
‫השכירות‬
‫והשאילה‪ .‬ס׳ ‪) 28‬א(‬
‫לחוק‪,‬‬
‫הנמצא‬
‫ב פ ר ק ע ל שאילה‪ ,‬דן‬
‫ב״שלילת‬
‫ת ר ו פ ו ת ״ ו נ א מ ר בו‪ ,‬כי —‬
‫״על אי‪-‬התאמת המושאל יחולו הוראות סעיף ‪] 6‬הוא הסעיף הדן באי‪-‬התאמה‬
‫בשכירות‪ ,‬ד‪ .‬פ‪ ,[.‬אולם היא לא תשמש עילה לפיצויים‪ ,‬אלא אם ידע עליה המשאיל בעת‬
‫כריתת החוזה והשואל לא ידע עליה״‪.‬‬
‫ס ׳ ‪) 28‬ב( קובע‪ ,‬כ י ״ ה פ ר ת חוזה ש א י ל ה ל א ת ש מ ש ע י ל ה ל ת ב י ע ת א כ י פ ה ״ ‪,34‬‬
‫ההנחה שהמתנה ניתנה על תנאי הנוגע להתנהגות המקבל‪ ,‬ר א ה ‪:‬‬
‫פרידמן‪ ,‬לעיל‬
‫הערה ‪ ,31‬בעי ‪.127‬‬
‫‪,"Note‬וכן‪The Effect of Misconduct upon Gifts Received from aSpouse",‬‬
‫‪. (1930/31).‬‬
‫‪3 4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪H a r v . L . Rev‬‬
‫לאמיתו של דבר ניתן לתאר רק בדוחק מקרה‪ ,‬שבו עשויה השאלה להתעורר‪ .‬זאת‪,‬‬
‫לאור הרשות‪ ,‬שניתנה למשאיל לבטל את החוזה כל עוד לא מסר את המושאל לשואל‬
‫)ם׳ ‪) 29‬א( לחוק(‪ .‬האם בא סעיף ‪) 28‬ב( ללמד כי לא יכפו את השואל לקבל את‬
‫הנכס‪ ,‬אם אין לו ענין בכך ? או שמא משמעות הדבר‪ ,‬כי המשאיל לא יוכל לדרוש‬
‫‪161‬‬
‫כ מ ו כן בראה‪ ,‬כ י ח ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת הוזה( איבנו׳ ח ל ל ג ב י ה פ ר ת‬
‫הסכם ש א י ל ה ‪.‬‬
‫‪3 5‬‬
‫ש א ל ת ה ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת ה ת ח י י ב ו ת ל מ ת ן מ ת נ ה ‪ ,‬פ ג מ י ם ב מ ת נ ה וכו׳ ל א‬
‫ה ו ב ה ר ה כ ל ל ‪ ,‬וכן אין ז ה ב ר ו ר א ם ח ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת חווה( יחול‬
‫בנושא זד‪. .‬‬
‫‪36‬‬
‫כ מ ו כן ראוי ל ה צ ב י ע על ס׳ ‪ 12‬ל ח ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת חווה(‪,‬‬
‫ה מ א פ ש ר ל ב י ת ‪ -‬ה מ ש פ ט ל ה פ ח י ת א ת ס כ ו ם הפיצויים ע ד כ ד י ה א מ ו ר ב ס ע י ף ‪ 11‬לחוק‪,‬‬
‫״ א ם היתד‪ .‬ה ת מ ו ר ה ש כ נ ג ד ה ח י ו ב ש ה ו פ ר ב ל ת י ס ב י ר ה ‪ ,‬א ו ש ל א היתד‪ .‬ת מ ו ר ה כ ל ל ״ ‪.‬‬
‫ב ס ו ג י ה ןו מ כ י ר א ף הדין ה א נ ג ל י ב ה ב ח נ ה בין ע י ס ק ה ב ת מ ו ר ה ל ב י ן ע י ס ק ה‬
‫ש ל א ב ת מ ו ר ה ‪ .‬ה ב ח נ ה ‪ .‬ז ו נ ע ו צ ה ב כ ך שדיני היושר ל א יצוו ע ל ביצוע בעין של‬
‫ה ת ח י י ב ו ת ש ל א ב ת מ ו ר ה ‪ ,‬א ף א ם ה ת ח י י ב ו ת זו הינד‪ .‬ב ע ל ת ת ו ק ף מ ח י י ב — ל מ ש ל ‪,‬‬
‫מ ש ו ם ש נ כ ל ל ה ב מ ס מ ך ב ח ו ת ם ‪ .‬ל צ ו ר ך עקרון ז ה מ ד ו ב ר ב ת מ ו ר ה ב מ ו ב ן המהותי‪,‬‬
‫ה מ כ ו נ ה ל ע ת י ם ״ ת מ ו ר ה ב ע ל ת ע ר ך ״ )‪ ,(valuable consideration‬ל ה ב ד י ל מ ת מ ו ר ה‬
‫ב מ ו ב ן ה פ ו ר מ ל י ״ ‪ .‬ה ז כ ר נ ו ל ע י ל א ת ה ד ו ג מ א ש ל ‪ Cheshire and Fifoot‬ב ד ב ר חוזה‬
‫לרכישת מכונית רולס‪-‬רויס חדישה תמורת שילינג‬
‫‪3 8‬‬
‫‪ .‬י ת כ ן ש ח ו ז ה כ ז ה מ ח י י ב בדין‬
‫ב מ ו ב נ ה ה פ ו ר מ ל י ‪ .‬ל צ ו ר ך ש א ל ה זו‬
‫האנגלי‬
‫מכיוון ש נ ת ק י י מ ה ד ר י ש ת ה ת מ ו ר ה‬
‫גורסים‬
‫בתי‪-‬המשפט‪ ,‬כי ל א יבחנו אם התמורה שניתנה היא‬
‫תמורה מספקת‪.‬‬
‫א ו ל ם כ א ש ר ת ת ע ו ר ר ש א ל ת ביצוע בעין ש ל חוזה כ ז ה ‪ ,‬ישנה הדין ה א נ ג ל י א ת‬
‫ט ע מ ו וינקוט ב ג י ש ה שונה‪ .‬ש א ל ת ה ת מ ו ר ה ת י ב ח ן ל א ו ר ה א ס פ ק ט ה מ ה ו ת י שלה‪,‬‬
‫ו ה פ ע ם י א ו ת ב י ת ה מ ש פ ט ל ב ח ו ן א ת השאלה‪ ,‬א ם ה ת מ ו ר ה ש נ י ת נ ה הינד‪ .‬ב ע ל ת ע ר ך‬
‫ב ה ש ו ו א ה ל נ ש ו א החוזה‪ .‬ע ם ז א ת נ י ת ן ל ה ט י ל ס פ ק ב מ י ד ת ההגיון ש ב פ ת ר ו ן כזה‪.‬‬
‫א ם בית•• ה מ ש פ ט מ ו כ ן ל פ ס ו ק פיצויים מ ל א י ם ) ו ב ד ו ג מ ה ש ה ו ב א ה ל ע י ל — ל ז כ ו ת‬
‫א ת ה מ ק ב ל בפיצויים השווים ל מ ח י ר ה ש ל מ כ ו נ י ת ר ו ל ס ‪ -‬ר ו י ס ח ד ש ה ( ‪ ,‬ה י ש ח ש י ב ו ת‬
‫ר ב ה ל כ ך שהצד הנפגע ל א זכה בביצוע בעין?‬
‫במלים‬
‫א ח ר ו ת ‪ ,‬ש ל י ל ת ה ס ע ד ש ל ב י צ ו ע בעין ת ה י ה ב מ ק ר ה כ ז ה ב ע ל ת‬
‫מ ש מ ע ו ת ‪ ,‬א ם יצורף א ל י ה ע ק ר ו ן נ ו ס ף ה מ א פ ש ר ה פ ח ת ת הפיצויים ע ל ה פ ר ת ה ה ס כ ם ‪.‬‬
‫א ל א שהדין האנגלי‪ ,‬ה מ ו ש ת ת ב מ י ד ה ר ב ה ע ל ה ב ח נ ו ת ה י ס ט ו ר י ו ת ו ע ל ג י ש ו ת ש ו נ ו ת‬
‫ש ל ה מ ש פ ט ה מ ק ו ב ל ו ש ל דיני האקוויטי‪ ,‬מ ת ק ש ה ל ה ג י ע ל א ח י ד ו ת ו ל ע ק ב י ו ת ‪.‬‬
‫ג‪ :‬אחריות לכזקיפ שנגרמו פמהלד ביצועה של עיפקת פעד‬
‫ה ב ח נ ה נ ו ס פ ת בין ע י ס ק ת ח ס ד ל ע י ס ק ה א ח ר ת נ ו ג ע ת ל מ ק י ם ‪ ,‬ה ע ל ו ל י ם ל ה ג ר ם‬
‫ב מ ה ל ך ביצוע ה ע י ם ק ה א ו כ ת ו צ א ה מ מ נ ה ‪ ,‬ו ח ל ו ק ת הסיכון בין ה צ ד ד י ם ל ג ב י נזקים‬
‫כפיית התחייבות של השואל להחזיר את הנכס בתאריך מסויים ז זוהי בוודאי תוצאה‬
‫שאיננה מתקבלת על הדעת‪.‬‬
‫»‬
‫‪3‬‬
‫סעיף ‪ 23‬לחוק השכירות והשאילה מבהיר‪ ,‬כי התרופות לפי חוק השכירות והשאילה‬
‫באות להוסיף על הוראות חוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה( ולא לגרוע מהן‪.‬‬
‫אולם סעיף ‪ 23‬הנ״ל חל על הסכם שכירות ונראה שאיננו חל על שאילה )ראה ס׳ ‪27‬‬
‫לחוק השכירות והשאילה(‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫ראה טדסקי‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,29‬בע׳ ‪.644‬‬
‫‪3 7‬‬
‫‪note 21, at 163-64.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫ראה הערה ‪ 20‬לעיל וטקסט לאותה הערה‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫‪Fuller and Braucher, supra‬‬
‫א ל ו י ) א פ ש ר ו ת ‪ ,(7‬ש ה ו ז כ ר ה ב פ י ס ק ה י ה ק ו ד מ ת ‪ .‬ש א ל ה זו ק ר ו ב ה ל ש א ל ה ‪ ,‬ש נ ד ו נ ה‬
‫לעיל‪ ,‬ב ד ב ר סעדים ב ש ל הפרה )אפשרות ‪ 5‬לעיל(‪ .‬א ל א שבענין שבפנינו מדובר‪,‬‬
‫ב ד ר ך כ ל ל ‪ ,‬ב ב י צ ו ע ל ק ו י ) ל ה ב ד י ל מ א י • ביצוע( ו ב נ ז ק ה נ כ ל ל ב מ ק ר י ם ר ב י ם ג ם‬
‫ב ג ד ר ד י נ י נזיקין‪ .‬ב ק ש ר ל כ ך נ ב ח ו ן א ת ה ד ו ג מ ו ת ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫ר א ו ב ן ק י ב ל ע ל ע צ מ ו ל ש מ ו ר י ח פ ץ ש ל שמעון‪ .‬ה ח פ ץ א ב ד א ו ניזוק‬
‫‪.1‬‬
‫בהיותו‬
‫‪.2‬‬
‫ב ח ז ק ת ו ש ל ראובן‪.‬‬
‫ר א ו ב ן ק י ב ל ע ל ע צ מ ו ל ה י ו ת ש ל ו ח ש ל ש מ ע ו ן ו ל כ ר ו ת ע ב ו ר ו חוזה‪.‬‬
‫ר א ו ב ן ע ר ך א ת ה ה ס כ ם ע ב ו ר שמעון‪ ,‬א ך ה ה ס כ ם נ ע ר ך ב ר ש ל נ ו ת ‪ ,‬ת נ א י‬
‫ה ח ו ז ה א י נ ם נ ו ח י ם לשמעון‪ ,‬א ו ש ר א ו ב ן ל א ה ש י ג ע ב ו ר ו א ת ה ת נ א י ם‬
‫הטובים ביותר שניתן היה להשיג באותן נסיבות‪.‬‬
‫ראובן‬
‫‪.3‬‬
‫התחייב להעניק‬
‫לשמעון טיפול‬
‫רפואי‪.‬‬
‫במהלך‬
‫הריפוי‬
‫נגרם‬
‫ל ש מ ע ו ן נזק‪.‬‬
‫ר א ו ב ן ה ע ב י ר ל ש מ ע ו ן א ת ה ב ע ל ו ת ב נ כ ם מסויים‪ .‬ע ק ב פ ג ם ב נ כ ס נ פ ג ע‬
‫‪.4‬‬
‫ש מ ע ו ן וניזוק‪.‬‬
‫‪ .5‬ר א ו ב ן ה ב ט י ח ל ק ח ת א ת ש מ ע ו ן ב מ כ ו נ י ת ו ‪ .‬ב מ ה ל ך ה נ ס י ע ה ס ט ה ר א ו ב ן‬
‫מ ן ה מ ס ל ו ל ‪ ,‬א ד ע ה ת א ו נ ה ושמעון נ פ ג ע ‪.‬‬
‫ר א ו ב ן ה ר ש ה ל ש מ ע ו ן ל ה כ נ ס ל מ ק ר ק ע י ן ‪ ,‬ה נ מ צ א י ם ב ב ע ל ו ת ו ש ל ראובן‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫שמעון נפגע ע ק ב מצבם המסוכן ש ל המקרקעין‪.‬‬
‫ב כ ל ה מ ק ר י ם ה ל ל ו ע ש ו י ה ל ה ת ע ו ר ר ה ש א ל ה ‪ ,‬א ם יש ל ה ב ח י ן בין ה מ ק ר ה ‪ ,‬ש ב ו‬
‫פ ע ל ר א ו ב ן חינם‪ ,‬כ מ ע ש ה ח ס ד ע ם שמעון‪ ,‬ל ב י ן ה מ ק ר ה ש ב ו ק י ב ל ר א ו ב ן ש כ ר‬
‫עבור‬
‫פ ע ו ל ת ו ‪ .‬ה ק ו ש י ש ס ו ג י ה זו מ ע ו ר ר ת נעוץ ב ג ו ר מ י ם אחדים‪ .‬ה ס ו ג י ה מצויה‬
‫ה ן ב ת ח ו ם דיני החווים ו ה ן ב ת ח ו ם ד י נ י ה נ ז י ק י ן ‪ ,‬ו ק י י מ ת ב מ ק ר י ם ר ב י ם מ ע ר כ ת‬
‫‪3 9‬‬
‫כ ל ל י ם ש ו נ ה ב כ ל א ח ד מ ע נ פ י מ ש פ ט א ל ו ‪ .‬ל ע נ י נ נ ו נציין‪ ,‬כ י ב ע ו ד ש ש י ק ו ל ה ת מ ו ר ה‬
‫ה פ ך בדין ה א נ ג ל י גורם מ ר כ ז י ב ד י נ י חוזים‪ ,‬ה ר י ש ב ד י נ י נזיקין ק י י מ ת ב מ ק ר י ם‬
‫ר ב י ם א ח ר י ו ת ל ל א כ ל ק ש ר ל ש א ל ה זו‪ .‬ע ם ז א ת נ ר א ה כ י ׳ ל ש א ל ת ה ת מ ו ר ה נ י ת ן‬
‫ל א א ח ת ביטוי‪ ,‬ב צ ו ר ה זו א ו א ח ר ת ‪ ,‬ג ם ב מ ס ג ר ת ד י נ י נזיקין‪.‬‬
‫בעקרון אחיד וכללי לאחריות‬
‫כידוע‪ ,‬א י ן הדין ה א נ ג ל י מ כ י ר ע ד היום‬
‫בנזיקין‪ ,‬ו א ף א ם ה ת פ ת ח ו ת ן ש ל ע ו ו ל ו ת מ ס ג ר ת ‪ ,‬היינו ר ש ל נ ו ת ו ה פ ר ת ח ו ב ה‬
‫‪4 0‬‬
‫ח ק ו ק ה ‪ ,‬ע ש ו י ה ל ק ר ב א ו ת נ ו ל ה כ ר ה ב ע ק ר ו ן כזה‪ ,‬נ ר א ה כ י ה ה ת פ ת ח ו ת ה מ ש פ ט י ת‬
‫ט ר ם ה ג י ע ה ל כ ך ‪ .‬ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר מ ה ו ו ה קיומן ש ל ע ו ו ל ו ת ר ב ו ת ו ש ו נ ו ת יסוד ב ו ל ט‬
‫בהתפתחות‬
‫הנוכחית‬
‫המשפט המקובל‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬סיטואציות‪ ,‬א ש ד‬
‫ש ל נ ו ר א ו י ש י כ ל ל ו ב ג ד ר א ו ת ה עוולה‪ ,‬נ ד ו נ ו ב ע ב ר‬
‫ב מ ע ר כ ת המושגים‬
‫ב מ ס ג ר ו ת שונות‪,‬‬
‫ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם ע ל יסוד ש י ק ו ל י ם שונים‪ .‬כ ך ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬נ כ ל ל ה ש א ל ת א ח ר י ו ת ו ש ל‬
‫‪3 9‬‬
‫האחריות בנזיקין קיימת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בשל ביצוע לקוי‪ ,‬אך לרוב לא תתקיים אחריות‬
‫בנזיקין במקרי אי‪-‬ביצוע כלל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הטיל המשפט המקובל על בעלי מקצועות‬
‫מסויימים‪,‬‬
‫מקצוע‬
‫‪of the Law of‬‬
‫שכונו‬
‫‪ ,common (or public) callings‬לשרת את הפונים אליהם‪ .‬בעל‬
‫כאמור עשוי להיות אחראי אף‬
‫במקרי אי‪-‬ביצוע‬
‫)סירוב לשרת לקוח(‪.‬‬
‫‪rd ed3. (ff) :1964, .Prosser, Handbook‬‬
‫)"‪.(hereinafter: "Prosser‬‬
‫‪4 0‬‬
‫בלשונו של ד״ד חשין במאמרו ״דין נזיקין ודין אבות נזיקין במשפט ישראל״‪ .‬א׳‬
‫משפטימ ‪.(1969) 348 ,346‬‬
‫‪163‬‬
‫ה מ ח ז י ק ב מ ק ר ק ע י ן ‪ ,‬כ ל פ י א נ ש י ם ש נ כ נ ס ו ל מ ק ר ק ע י ן ‪ ,‬ב ג ד ר ס ו ג י ה א ח ת ‪ ,‬ואילו א ח ר י ו ת‬
‫ל פ ג י ע ה ב ד ר ך ה ר ב י ם ב ג ד ר סוגיה א ח ר ת ‪ .‬א ח ר י ו ת ם ש ל ש ו מ ר י נ כ ס י ם ה י ו ו ת ה פ ר ק‬
‫ב פ נ י עצמו‪ ,‬ה מ ח ו ל ק ל פ ר ק י מ ש נ ה אחדים‪ ,‬ו א ח ר י ו ת ל נ ז ק י ם ש נ ג ר מ ו ע ל י ד י ב ע ל י‬
‫חיים נ ח ש ב ה א ף ה י א סוגיה נ פ ר ד ת וכר‪.‬‬
‫ה ה ת פ ת ח ו ת ה ק ז ו א י ם ט י ת ש ל הדין ה א נ ג ל י וכן ה ת פ ת ח ו ת ם ש ל כ ל ל י א ח ר י ו ת‬
‫ב מ ס ג ר ת ע י ל ו ת נ פ ר ד ו ת גרמו‪ ,‬ל א א ח ת ‪ ,‬ל ה י ו ו צ ר ו ת ם ש ל כ ל ל י א ח ר י ו ת ש ו נ י ם ל ג ב י‬
‫אנלוגיים‪ .‬ב מ ה ל ך ה ת פ ת ח ו ת זו עדים א נ ו ל ע י ת י ם ל ה ש פ ע ת ו ש ל שיקול‬
‫מצבים‬
‫ה ״ ת מ ו ד ה ״ ״ ע ל כ ל ל י ה א ח ר י ו ת בנזיקין‪ .‬א ם כ י ק י י מ ו ת ג ם ד ו ג מ ו ת ל ה ת ע ל מ ו ת‬
‫מ ש י ק ו ל זה‪ .‬ב ע נ י ן ז ה נ צ ב י ע ע ל ה ד ו ג מ ו ת ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫)א( א ח ר י ו ת ו ש ל ב ע ל מ ק ר ק ע י ן א ו ה מ ח ז י ק כ ל פ י א ד ם ה נ כ נ ס ל מ ק ר ק ע י ן‬
‫היתד‪ ,‬מ ו ת נ י ת ב מ ע מ ד ו ש ל האחרון‪ .‬בענין ז ה הכיר הדין ה א נ ג ל י ב מ ס פ ר ק ט ג ו ר י ו ת‬
‫ש ל מ ב ק ר י ם ‪ .‬מ ב ק ר י ם מ כ ו ח חוזה‪ ,‬מ ב ק ר י ם ש ה י נ ם ב ג ד ר ״מוזמנים״‪ ,‬מ ב ק ר י ם ״בני־‬
‫ו ״ מ ס י ג י ‪ -‬ג ב ו ל ״ « ‪ .‬ה ה ב ח נ ה בין מ ב ק ר י ם מ כ ו ח חוזה ומוזמנים‪ ,‬מ צ ד אחד‪,‬‬
‫רשות״‬
‫לבין ב נ י ‪ -‬ר ש ו ת ‪ ,‬מ צ ד אחר‪ ,‬מזכירה‪ ,‬ב מ י ד ה ר ב ה ‪ ,‬א ת ה ה ב ח נ ה בין ע י ס ק ה ב ת מ ו ר ה‬
‫ע י ס ק ת מ ת נ ה ‪ .‬א ם כ י אין‪ ,‬כמובן‪ ,‬זהות בין ש ת י ה ב ח נ ו ת א ל ו ‪ .‬ב י נ ת י י ם‬
‫לבין‬
‫‪4 3‬‬
‫באנגליה‬
‫בוטלה‬
‫ובישראל‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 5‬‬
‫ה ה ב ח נ ה בין ״מוזמן״‬
‫לבין‬
‫״ ב ר ‪ -‬ר ש ו ת ״ ‪ .‬יצויין‬
‫כ י ה ה ב ח נ ה בין ״מוזמן״ ל ב י ן ״ ב ר ‪ -‬ר ש ו ת ״ היתד‪ .‬ב ע ל ת ח ש י ב ו ת ב כ ל ה נ ו ג ע ל מ צ ב ם‬
‫ש ל ה מ ק ר ק ע י ן א ו א ח ן ק ת ם ‪ .‬ל א כ ן ה ד ב ר ל ג ב י פ ע ו ל ה א ק ט י ב י ת ש ל המחזיק‪ .‬כגון‬
‫כאשר‬
‫ברכב‪,‬‬
‫המחזיק נהג‬
‫בתחום‬
‫המקרקעין‬
‫שבחזקתו‪,‬‬
‫בחוסר‬
‫ופגע‬
‫זהירות‬
‫ב״מוזמן״ או‪ ,‬ב ״ ב ר ‪ -‬ר ש ו ת ״ ‪,46‬‬
‫)ב( א ח ר י ו ת ו ש ל נ ה ג כ ל פ י נוסעים ב ר כ ב מ ו ש ת ת ת הן ב א נ ג ל י ה והן ב י ש ר א ל‬
‫ע ל דיני ה ר ש ל נ ו ת ׳ ‪ .‬בענין זה אין הדין מבחין‪ ,‬איפוא‪ ,‬בין נ ו ס ע ב ש כ ר לבין‬
‫‪4‬‬
‫תמורה זו איננה זהה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לתמורה במובן החוזי‪ .‬בקשר לכך ראה הערה ‪ 43‬להלן‬
‫‪4 1‬‬
‫‪ .‬לגבי ההבחנה בין ״מוזמן״ לבין ״בר‪-‬רשות״‪.‬‬
‫לדיון בסוגיה זו ראה ברק‪ ,‬״אחריות בנזיקין של המחזיק במקרקעין״‪ ,‬מחקרי משפט‬
‫‪4 2‬‬
‫לזכר רוזנטל ‪) 104‬תשכ״ד(‪.‬‬
‫בתור ״מוזמן״ נחשב מי שנתבקש להכנס למקרקעין‪ ,‬כשלמחזיק יש ענין )או אינטרס(‬
‫‪4 3‬‬
‫חמרי בכך‪ .‬ענין או אינטרס זה איננו זהה לתמורה במובן החוזי‪ ,‬ועובדה היא כי‬
‫אנשים שנכנסו למקרקעין מכוח חוזה‪ ,‬נכללו בגדר קטגוריה נפרדת‪ .‬ראה ברק‪ ,‬שפ‬
‫בע׳ ‪ 105‬ואילך‪ .‬עם זאת היתה קיימת אנלוגיה בין מעמדו של בר‪-‬רשות לבין‪ .‬מי‬
‫שנעשתה לו טובה או שזכה ב״מתנה״‪ :‬שפ בע׳ ‪.124‬‬
‫‪.The Occupiers'Liability Act 1957.‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪4 5‬‬
‫חוק לתיקון פקודת הנזיקין )מס׳ ‪ ,(4‬תש״ל—‪) 1970‬פה״ח ‪ ,600‬תש״ל‪ ,‬ע׳ ‪ ,(124‬אשר‬
‫החליף א ת ס׳ ‪ 37‬לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[‪ .‬דיני מדינת ישראל‪ ,‬נו״ח ‪ ,10‬ע׳ ‪.266‬‬
‫דבר זד‪ .‬עלה במישרין מלשון ס׳ ‪ 37‬המקורי לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[‪ ,‬לפני תיקונו‪.‬‬
‫‪4 6‬‬
‫‪197‬‬
‫‪Winfied, O n T o r t 172-73 ( 9th ed.,‬‬
‫‪Jolowicz‬‬
‫‪y‬‬
‫‪b‬‬
‫‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪,‬‬
‫החסינות כלפי מסיג גבול קיימת‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם לגבי פעולה אקטיבית של המחזיק‪.‬‬
‫השווה ע״א ‪ ,360/59‬היועץ המשפטי לממשלה ‪3‬׳ כרקוכיץ‪ ,‬י״ד פד״י ‪.206‬‬
‫‪4 7‬‬
‫עם זאת נראה הדבר‪ ,‬כי לא קיימת חובת זהירות כלפי מסיג גבול ברכב )דוגמת‬
‫״נוסע סמוי״ שנכנס לרכב ללא רשות(‪ ,‬שנוכחותו לא היתה ידועה לנהג‪ .‬זאת‪ ,‬אף שס׳‬
‫‪ 37‬לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ דן‬
‫‪164‬‬
‫במקרקעין בלבד‪ .‬ראה ע״א ‪ 360/59‬הנ״ל;‬
‫נוסע‬
‫ח י נ ם ׳ ‪ .‬א ו ל ם הדין ה א מ ר י ק א י שונה‪ .‬ב מ ד י נ ו ת ר ב ו ת נ י כ ר ת ה ש פ ע ת ה ש ל‬
‫‪18‬‬
‫ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ‪ .‬ח ל ק מ ב ת י ‪ -‬ה מ ש פ ט ס ב ר ו ‪ ,‬כ י יש מ ק ו ם ל א נ ל ו ג י ה ל ד י נ י ש מ י ר ה וכי‬
‫א ח ר י ו ת ה נ ה ג כ ל פ י נ ו ס ע חינם מ ו ת נ י ת בקיום ר ש ל נ ו ת חמורה‪ .‬ב ת י ‪ -‬מ ש פ ט א ח ר י ם‬
‫סברו‪ ,‬כ י האנלוגיה המתאימה היא לאחריותו של מחזיק במקרקעין‪ ,‬וכי מעמדו של‬
‫נוסע ח י נ ם ד ו מ ה ל ז ה ש ל ב ר ‪ -‬ר ש ו ת ב מ ק ר ק ע י ן ‪ .‬ב מ ד י נ ו ת ר ב ו ת ה ת ע ר ב ה מ ח ו ק ק‬
‫‪4 0‬‬
‫ב ס ו ג י ה זו ו ק ב ע כ י ה א ח ר י ו ת כ ל פ י נ ו ס ע חינם מ ו ת נ י ת ב ר ש ל נ ו ת חמורה‪ ,‬ו פ ע מ י ם‬
‫אף בפעולה מכוונת‬
‫‪5 0‬‬
‫‪.‬‬
‫)ג( א ח ר י ו ת ו ש ל‬
‫שומר‬
‫נ כ ס י ם )‪(bailee‬‬
‫נקבעה‬
‫בהתאם‬
‫לאינטרס‬
‫שלו‬
‫ב ש מ י ר ה ‪ .‬הדין ה א נ ג ל י הבחין בין כ מ ה ו כ מ ה סוגי שומרים‪ ,‬ש כ ל א ח ד מ ה ם ה י ה חייב‬
‫ב ר מ ת זהירות ש ו נ ה ‪ ,‬ו נ ר א ה כ י ע ד היום מ ו כ ר ת ה ה ב ח נ ה ב י ן ש ו מ ר ש כ ר ל ב י ן‬
‫‪5 1‬‬
‫ש ו מ ר חינם‪ .‬כ ש א ח ר י ו ת ו ש ל ה א ח ר ו ן היתד! מ ו ת נ י ת ‪ ,‬ל פ ח ו ת ב מ ק ו ר ה ‪ ,‬ב ק י ו ם ר ש ל נ ו ת‬
‫חמודה‬
‫‪5 2‬‬
‫‪ .‬א ו ל ם כ פ י ש נ ר א ה להלן‪ ,‬ניכרים ב א נ ג ל י ה ס י מ נ י ם ל ש י נ ו י בגישה‪ ,‬ו ה ה ב ח נ ה‬
‫ב י ן ש נ י סוגי ה ש ו מ ר י ם י ר ד ה מ ג ד ו ל ת ה ‪ ,‬א ף א ם ל א ב ו ט ל ה כליל‪.‬‬
‫ה ה ת פ ת ח ו ת ה מ ו ד ר נ י ת בדיני נזיקין כ ר ו כ ה ב ה ת ר ח ב ו ת ה ה מ ת מ ד ת ש ל ע ו ו ל ת‬
‫ה ר ש ל נ ו ת ‪ .‬כ ו ח ה ש ל עוולה זו נעוץ ב ג מ י ש ו ת ה ה ר ב ה ו ב א פ ש ר ו ת ה ת א מ ת ה ל מ צ ב י ם‬
‫חדשים‪ ,‬ו כ ן ב כ ך ש ה י א מ ו ש ת ת ת ע ל מ ב ח ן כ ל ל י ) ק נ ה ה מ י ד ה ש ל ה״אדם הסביר״(‬
‫ב ע ל כ ו ח מ ש י כ ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ‪ ,‬א ש ר ב ע ז ר ת ו ניתן ל ה ג י ע ל מ י ד ה ר ב ה ש ל א ח י ד ו ת‬
‫ב ש י ט ה ה מ ש פ ט י ת ‪ .‬ה ת פ ת ח ו ת זו מ ח י י ב ת ל צ מ צ ם א ת ה ה ת ח ש ב ו ת ב ש י ק ו ל י ם ה מ ח י י ב י ם‬
‫סטיה מ ק נ ה המידה הכללי ובמקרים רבים א ף ל ה ת ע ל ם מ ה ם כליל‪.‬‬
‫ב ע ק ב ו ת ז א ת עדים א נ ו ל ד ח י ק ת ר ג ל י ה ש ל ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ב א מ צ ע ו ת עקרון‬
‫ה ר ש ל נ ו ת ה כ ל ל י ‪ .‬כ ך א ר ע ‪ ,‬ש ב א נ ג ל י ה ב ו ט ל ה ב א מ צ ע ו ת ה ח ו ק ה ה ב ח נ ה ב י ן מוזמן‬
‫לבין‬
‫ב ר ‪ -‬ר ש ו ת ב כ ל ה נ ו ג ע ל א ח ר י ו ת בנזיקין‪ ,‬ו א ף ב י ש ר א ל ב ו ט ל ה ה ב ח נ ה ז ו ‪.‬‬
‫‪0 3‬‬
‫אנגלרד‪ ,‬״הקשר הסיבתי בפקודת הנזיקין״‪ ,‬דיני נזיקין תורת הנזיקין הכללית ‪,187‬‬
‫‪) 209‬בעריבת טדסקי‪ ,‬תש״ל( ; ברק‪ ,‬לעיל הערה ‪ 42‬בע׳ ‪.135‬‬
‫‪.)Kelly‬‬
‫(‬
‫השווה‬
‫‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪,‬‬
‫‪C‬‬
‫בו ציין השופט ‪ ,Esher‬כי השאלה‪ ,‬שיש להוכיח‪ ,‬היינו קיום רשלנות‪ ,‬היא זהה‪ ,‬בין‬
‫אם הנוסע מסתמר על עילה חוזית ובין אם הוא תובע בנזיקין‪ .‬בשאלה אם כיום‪,‬‬
‫בעקבות ה‪,Occupiers'Liability Act -‬קיימת אחריות רחבה יותר‪ ,‬למצב כלי הרכב‪,‬‬
‫כלפי הנוסע לפי חוזה‪ ,‬דאה‬
‫'‪.North, Occupiers‬‬
‫)‪L i a b i l i t y 155-56 (1971‬‬
‫‪392. Prosserat‬‬
‫‪40‬‬
‫»* ‪I b i d , at 190.‬‬
‫הבחנה זו‪ ,‬שנתקבלה בדין האנגלי‪ ,‬כנראה בהשפעת הדין הרומי‪ ,‬הוזכרה כבר בפסה״ד‬
‫‪5 1‬‬
‫ניו ‪107‬‬
‫‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v. B‬‬
‫‪e‬‬
‫שלנות )קלה‪ ,‬רגילה וחמורה(‪ .‬ר א ה ‪:‬‬
‫‪185‬‬
‫‪,Coggs‬‬
‫‪95-96‬‬
‫ואכן‪,)51‬‬
‫ש‬
‫‪2‬‬
‫; )‪Simonds ed., 1953‬‬
‫‪6 2‬‬
‫‪, (1704) 92 E.R‬‬
‫‪at‬‬
‫‪note‬‬
‫ב‬
‫ו הוכרו ‪ 3‬דרגות של‬
‫‪of E n g l a n d‬‬
‫‪Halsbury, Laws‬‬
‫‪. ( P r o s s e r ,‬‬
‫‪ Halsbury {supra‬דן בנפרד בשומר חינם‬
‫)‪.‬‬
‫‪at‬‬
‫‪ ( f f 9 7‬ובשומר שכר‬
‫)‪.(at 114 ff‬‬
‫‪0 3‬‬
‫ראה א ת דברי החקיקה בהערות ‪ 45—44‬לעיל‪ •.‬עם זאת נשארה בעינה ההבחנה בין‬
‫מסיג‪-‬גבול לבין מבקרים אחרים‪ .‬יצויין‪ ,‬שהמושג ״מפיג גבול״ איננו זהה‪ ,‬לצורך‬
‫העניו שבפנינו‪ ,‬בחוק האנגלי והישראלי‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫ה ה ב ח נ ה בין סוגי ה ש ו מ ר י ם השונים מ ו ש ר ש ת בדין ה א מ ר י ק א י ‪ ,‬א ד ג ד י ן ה א נ ג ל י‬
‫‪5 4‬‬
‫ק י י מ ת ס ב ר ה ‪ ,‬כ י ג ם ב ש ט ח ו ה נ ת ק ב ל ה ע ק ר ו ן ה כ ל ל י לפיו נ ד ר ש ת ר מ ת ו ה י ר ו ת‬
‫ס ב י ר ה ‪ . ,‬ב ה ת א ם ל נ ס י ב ו ת ‪ ,‬ו כ י ד ב ר י ם א ל ו כ ו ח ם י פ ה הן ל ג ב י ש ו מ ר ‪ -‬ש כ ד ו ה ן ל ג ב י‬
‫שומר‪-‬חינם ‪.‬‬
‫‪5 5‬‬
‫כ פ י ש ר א י נ ו לעיל‪ ,‬ח ל ‪,‬‬
‫ב ד ר ד ‪ -‬כ ל ל ‪ ,‬ה ן בדין ה א נ ג ל י ו ה ן בדין ה י ש ר א ל י‬
‫עקרון ה ר ש ל נ ו ת ה כ ל ל י ל ג ב י פ ג י ע ה ב נ ו ס ע י ם ב ר כ ב ‪ ,‬ו ז א ת ב י ן א ם א ל ו נ ו ס ע י ח י נ ם‬
‫ובין א ם א ל ו נ ו ס ע י ם ב ש כ ר ‪.‬‬
‫א ו ל ם ע ק ר ו ן ה ר ש ל נ ו ת ה ו א עקרון גמיש‪ ,‬ה מ ו ש ת ת ע ל קיום ח ו ב ת ו ה י ר ו ת‬
‫ו ע ל ס ט נ ד ר ט ה ת נ ה ג ו ת ש ל ״ ה א ד ם הסביר״‪ .‬ר מ ת ה ז ה י ר ו ת ה ס ב י ר ה נ ק ב ע ת ל א ו ר‬
‫ה נ ס י ב ו ת ‪ .‬נ ס י ב ו ת א ל ו ע ש ו י ו ת ל כ ל ו ל ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬א ת מ ק צ ו ע ו ש ל ה נ ת ב ע )כגון ב ד י נ י‬
‫ש מ י ר ה — א ם ה י ה ה ש ו מ ר ב נ ק א י א ו א ד ם ס ת ם ( ‪ ,‬ו ה ן עשויות‪ ,‬ב מ ק ר י ם אחרים‪,‬‬
‫‪5 6‬‬
‫א ף ל כ ל ו ל א ת ה ש א ל ה א ם ק י ב ל ה נ ת ב ע ת מ ו ר ה א ם ל א ו ‪ .‬ב ד ר ך זו ע ש ו י ה ת ו ר ת‬
‫‪5 7‬‬
‫התמורה‬
‫הנןקית‪ ,‬לאחר שהוצאה מ ן הדלת הקדמית ל ה ת ג נ ב חזרה ד ר ך החלון‬
‫האחורי ש פ ת ח ה בפניה דוקטרינת הרשלנות‪ .‬א ך במקרה כ ז ה ל א תהווה דוקטרינת‬
‫ה ת מ ו ר ה ע ק ר ו ן נ פ ר ד ועצמאי‪ ,‬א ל א ש י ק ו ל א ח ד מיני ר ב י ם ב מ ס ג ר ת דיני ה ר ש ל נ ו ת ‪,‬‬
‫וניתן ל ה נ י ח כ י ב מ ק ר י ם ר ב י ם יהיה ע ר כ ו ד ל ב י ו ת ר ואולי א ף אפסי‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬ה ש א ל ו ת ש מ ע ו ר ר ו ת ד ו ג מ ו ת ‪ 6—1‬לעיל‪ ,‬נ כ ל ל ו ת א ף ב ת ח ו ם‬
‫דיני החוזים‪ .‬ה א ח ר י ו ת ה ח ו ז י ת א י נ נ ה מ ו ש ת ת ת ‪ ,‬ב ד ר ך כ ל ל ‪ ,‬ע ל ר ש ל נ ו ת א ו ע ל ק נ ה ‪-‬‬
‫ה מ י ר ה ש ל ה א ד ם הסביר‪ .‬מ ק ו ר ה ח י ו ב החוזי ה ו א ב ה ס כ מ ת הצדדים‪ ,‬ו ח ו ב ו ת ה צ ד ד י ם‬
‫הן‪ ,‬איפוא‪ ,‬ב ה ת א ם ל מ ו ס כ ם ביניהם‪ .‬מ ב ח י נ ה זו ק ש ה ב כ ל ל ל ה צ י ע ק נ ה מ י ד ה א ח י ד‬
‫להתנהגות‬
‫ה נ ד ר ש ת ‪ ,‬כ ד י ל מ ל א א ח ר ד ר י ש ו ת י ה ם ש ל חוזים שונים‪ ,‬ש כ ן ה ד ב ר‬
‫מ ו ת נ ה ב כ ו ו נ ת ה צ ד ד י ם ב כ ל מ ק ר ה ומקרה‪ .‬ה צ ד ד י ם יכולים‪ ,‬כמובן‪ ,‬ל ב ח ו ר ב ק נ ה‬
‫מ י ד ה ש ל ״ ה א ד ם הסביר״‪ ,‬א ך ה ם עשויים ל ב ח ו ר ג ם ב ק נ ה מ י ד ה אחר‪ ,‬ק ל א ו ח מ ו ר‬
‫יותר‪,‬‬
‫דוגמת אחריות מ ו ח ל ט ת ‪ ,‬אחריות ל פ י ק נ ה מידה סובייקטיבי של הצד‬
‫‪5 8‬‬
‫ה מ ת ק ש ר וכוי‪ .‬ו מ ה הדין א ם ש ת ק ו ה צ ד ד י ם ו ל א נ ק ב ו ב ק נ ה ה מ י ד ה ה נ ר א ה ל ה ם‬
‫‪5 4‬‬
‫זוהי דעתו של‬
‫‪Presser at 184-85.‬‬
‫)‪ Prosser (at 185 n. 21‬ראה גם ‪note 51, at 96‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪Halsbury, supra‬‬
‫ו א ת דעת השופט ‪ Ormerod‬ב‪v. R . R . Low, [1962] 2 All E.R. -‬‬
‫‪161‬‬
‫‪,159.‬‬
‫)‪2-3 (1971‬‬
‫‪lloughlanà‬‬
‫‪:‬‬
‫‪Property‬‬
‫‪ •Wilkinson, Personal‬אד הנקודה איננה ברורה לחלוטין‪,‬‬
‫שכן יש המייחסים משמעות להבחנה המסורתית בין סוגי השומרים‪ .‬ראה א ת פסק‪-‬דינו‬
‫של לורד ‪ Denning‬ב‪[1965] 2 All E.R. 725 ( C A . ) -‬‬
‫‪. M o r r i s v. M a r t i n ,‬‬
‫גם בספרות נ ח נ ה לא אחת‪ ,‬שאלת אחריותם של סוגי השומרים השונים בנפרד‪ ,‬וכד‬
‫נעשה גם על‪-‬ידי‬
‫‪ .Halsbury, supra‬בישראל נקט חוק השומרים‪ ,‬תשכ״ז—‪ 1967‬בגישה‪,‬‬
‫המבחינה בין סוגי השומרים השונים‪ .‬בענין זה אדון להלן‪.‬‬
‫‪Halsbury, supra‬‬
‫‪5 6‬‬
‫‪note 51, at 96.‬‬
‫‪5 7‬‬
‫השווה לדיון במאמרו של ברק )לעיל הערה ‪ ,42‬בע׳ ‪ ,(114—112‬הבוחן א ת אפשרות‬
‫קביעתה של אחריות המחזיק כלפי המבקר העשויה להשתנות בהתאם לנסיבות לאור‬
‫מבחן הציפיות‪.‬‬
‫‪5 8‬‬
‫ראה דוגמה לכד בע״א ‪ ,121/70‬גלעדי ג׳ אוריון‪ ,‬כ״ה )‪ (1‬פד״י ‪) 648‬הטלת אחריות‬
‫מוחלטת על שומר על יסוד פירוש ההסכם בין הצדדים(‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫כ נ ד ר ש כ ד י ל ע מ ו ד ב ת נ א י החוזה י‬
‫במקרה כזה השאלה היא שאלה של פרשנות‪,‬‬
‫אולם אם לא עולה כוונה אחרת מן ההסכם הרי העקרון הכללי הוא שההתחייבות‬
‫ה ח ו ז י ת א י נ נ ה מ ו ת נ י ת ב א ש מ ה )‪ (fault‬ו א י נ נ ה נ ב ח נ ת ל פ י ק נ ה ה מ י ד ה ש ל ה א ד ם‬
‫הסביר‪ .‬ה ת ח י י ב ו ת ו ש ל א ד ם א ש ר ק י ב ל ע ל ע צ מ ו בחוזה ל ס פ ק ס ח ו ר ה או ל ה ק י ם בנין‬
‫איננה התחייבות לנקוט באמצעים סבירים כדי לספק א ת הסחורה או להקים א ת‬
‫הבנין )אלא אם הדבר נאמר כך בהסכם(‪ .‬התחייבותו היא ל ס פ ק א ת הסחורה ולהקים‬
‫א ת הבנין‪ .‬מ ת ק ש ר כ ז ה נ ו ט ל ע ל עצמו‪ ,‬ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ‪ ,‬א ח ר י ו ת מ ו ח ל ט ת ל ב צ ע‬
‫א ת ה מ ו ט ל עליו‪ .‬ז א ת ‪ ,‬ב כ פ ו ף לסייג‪ ,‬ש מ ק ו ר ו ב ד י נ י הסיכול‪ .‬לשון א ח ר ת ‪ ,‬ה ע ו ב ד ה‬
‫שהמתקשר ל א הצליח לספק א ת הסחורה או להקים א ת הבנין אף שנקט בכל‬
‫ה א מ צ ע י ם ה ס ב י ר י ם ל א ת ש מ ש לו הגנה‪ ,‬א ל א א ם ה ג ו ר מ י ם ש מ נ ע ו א ת ביצוע ה ח ו ז ה‬
‫י ש ב ה ם מ ש ו ם סיכול‪.‬‬
‫נבחון‪ ,‬ד ר ך מ ש ל ‪ ,‬א ת ד ו ג מ ה ‪ ,6‬ש ה ו ב א ה לעיל‪ ,‬ה ד נ ה ב כ נ י ס ה ל מ ק ר ק ע י ן‬
‫שבחזקת‬
‫ה ז ו ל ת ‪ .‬ל צ ו ר ך ד ו ג מ ה זו נניח‪ ,‬ש ר א ו ב ן מ כ ר ל ש מ ע ו ן כ ר ט י ס‬
‫להצגת‬
‫ק ו ל נ ו ע ב מ ק ו ם מסומן‪ .‬א ם ה ת ק ל ק ל ה מ כ ו נ ת ה ה ס ר ט ה ומשום כ ך ל א ה ו צ ג הסרט‪,‬‬
‫יהיה ר א ו ב ן א ח ר א י בגין ה פ ר ת חוזה‪ .‬ה ו א הדין א ם ל א ניתן ה י ה ל ש ב ת ב מ ו ש ב‬
‫ה מ ס ו מ ן ה מ י ו ע ד לשמעון‪ .‬העובדה‪ ,‬ש ר א ו ב ן נ ק ט ב א מ צ ע י ם ס ב י ר י ם כ ד י ל ד א ו ג ל כ ך‬
‫ש מ כ ו נ ת ה ה ס ר ט ה ת ה י ה ב מ צ ב ת ק י ן א ו ש נ י ת ן יהיה ל ש ב ת ב א ו ת ו מ ו ש ב ‪ ,‬ל א ת ש מ ש‬
‫ל ו ה ג נ ה ב פ נ י ת ב י ע ת פיצויים‪ ,‬א ל א א ם כ ן ה נ ס י ב ו ת ‪ ,‬ש מ נ ע ו ביצוע ח ל ק ו ש ל ראובן‪,‬‬
‫ה ג י ע ו ע ד כ ד י סיכול‪.‬‬
‫א ו ל ם נ נ י ח ש ש מ ע ו ן ה ת י י ש ב ב כ ס א ה מ י ו ע ד לו‪ ,‬א ך ע ק ב פ ג ם נ ס ת ר נ ש ב ר‬
‫ה כ ס א ושמעון נ פ צ ע ק ש ה ‪ .‬ה א ם י ש ל ה ח י ל ‪ ,‬א ף ב מ ק ד ה זה‪ ,‬א ת ה ג י ש ה ה מ ק ו ב ל ת‬
‫ב ד י נ י חוזים‪ ,‬ל פ י ה א ח ר י ו ת ו ש ל ר א ו ב ן ק י י מ ת א ף ל ל א כ ל א ש מ ה מ צ י ד ו )כפוף‬
‫לחריג אנלוגי לסיכול( ?‬
‫הקושי ב ד ו ג מ ה זו נעוץ ב כ ך ש ה נ ז ק ה ו א ת ו ל ד ה ״ צ ד ד י ת ״ ל ב י צ ו ע החוזה‪,‬‬
‫ו ב כ ך ש ה נ ז ק א ש ר נ ג ר ם ע ו ל ה לאין שיעור ע ל ע ר כ ו ש ל ה ח ו ז ה כולו‪ .‬מ ט ר ת ה ח ו ז ה‬
‫ל א היתד‪ .‬ל ש מ ו ר ע ל ש ל מ ו ת ו ו ב ר י א ו ת ו ש ל שמעון‪ ,‬א ם כ י ת ק י נ ו ת ו ש ל ה מ ו ש ב‬
‫ה י ו ו ת ה ת נ א י חיוני ל ב י צ ו ע מ ט ר ת ו ה מ ר כ ז י ת ש ל ה ה ס כ ם ) ל ח ז ו ת ב ס ר ט ק ו ל נ ו ע ( ‪.‬‬
‫כ מ ו כן‪ ,‬ה ת ו צ א ה ‪ ,‬ל פ י ה מ כ י ר ת כ ר ט י ס ב מ ח י ר צ נ ו ע ע ל ו ל ה ל ה ט י ל ע ל ר א ו ב ן א ח ר י ו ת‬
‫ל ל א א ש מ ה ל ג ב י נזקים מ ס ו ג זה‪ ,‬ע ל ו ל ה ל ה ר א ו ת ח מ ו ר ה מדי‪ .‬ניתן א ף ל ה ש ו ו ת א ת‬
‫מ ע מ ד ו ש ל ש מ ע ו ן ל ז ה ש ל מ ב ק ר ב ק ו ל נ ו ע ל ל א חוזה ) ד ו ג מ ת מ י ש נ י ת נ ה ל ו ח י נ ם‬
‫רשות‬
‫להתבונן בסרט( ולהציג א ת השאלה‪ ,‬אם מוצדק הדבר‪ ,‬כי מחירו הצנוע‬
‫ש ל ה כ ר ט י ס יגרור ק ב י ע ת ק נ ה ‪ -‬מ י ד ה ש ו נ ה ל א ח ר י ו ת ל ג ב י מ ב ק ר כ ז ה ב ה ש ו ו א ה‬
‫ל מ ב ק ר ‪ ,‬ש ק נ ה כרטיס‪.‬‬
‫ש י ק ו ל י ם א ל ו וכן ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬ש ה ס י ט ו א צ י ה נ ר א י ת כ ס י ט ו א צ י ה ט י פ ו ס י ת ל א ל ו‬
‫ה נ מ צ א ו ת ב ת ח ו ם דיני הנזיקין‪ ,‬ה ב י א ו ל ק ל י ט ת ע ק ר ו ן ה א ש מ ה ב ד י נ י חווים ב א מ צ ע ו ת‬
‫הרעיון ש ל ״ ת נ א י מ כ ל ל א ״ ‪ ,‬א ש ר ת ו כ נ ו הוא‪ ,‬כ י ה צ ד ל ח ו ז ה מ ת ח י י ב ‪ ,‬כ י נ נ ק ט ו‬
‫א מ צ ע י זהירות ס ב י ר י ם ל ה ב ט ח ת ה מ ת ק ש ר ה ש נ י ‪ .‬ת נ א י מ כ ל ל א כזה‪ ,‬ה מ ב ו ס ם ע ל‬
‫‪5 9‬‬
‫‪5 9‬‬
‫ר א ה ‪ :‬הערה ‪ 48‬לעיל‪ ,‬בה דובר על אחריות בנזיקין כלפי נוסעים ברכב‪ .‬ברק‪ ,‬לעיל‬
‫הערה ‪ ,42‬בע׳ ‪ .114‬ראה גם סי׳ ‪ (1) 5‬ל‪ ,Occupiers' Liability Act -‬הדן במפורש‬
‫בנושא זה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ס׳ ‪ 37‬של פקודת הנזיקין ]נוסח חדש[‪ ,‬אשר מקורו בחקיקה‬
‫ישראלית‪ ,‬איננו מתייחס לשאלה זו‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫ז ה י ר ו ת ד ו מ ה ל ז ו ה מ ו ט ל ת ע ל ה צ ד ד י ם מ כ ו ח הדין הכללי‪ ,‬ב כ ו ח ו ל ה ב י א‬
‫דרגת‬
‫ל ה ת א מ ה מ ס ו י י מ ת בין ש ת י מ ע ר כ ו ת דינים א ל ו ‪ ,‬א ם כ י ל א ת מ י ד הושגה ב ד ר ך זו‬
‫התאמה מ ל א ה ‪.‬‬
‫‪0 0‬‬
‫להתעלם‬
‫ע ם ז א ת ‪ ,‬אין ז ה מ ו צ ד ק‬
‫כליל מן‬
‫להטיל‪,‬‬
‫האפשרות‬
‫במקרים‬
‫מ ת א י מ י ם ‪ ,‬א ח ר י ו ת ל ל א א ש מ ה ב מ ס ג ר ת דיני הוזים‪ .‬ה ש א ל ה עשויה ל ה ת ע ו ר ר ב מ ק ר ה‬
‫ש ב ו מ ת ב ר ר ‪ ,‬כי כ ו ו נ ת ה צ ד ד י ם היתד‪ ,‬ל ה ט י ל ע ל א ח ד מ ה ם א ח ר י ו ת מ ו ח ל ט ת ל ש ל ו מ ו‬
‫א ו ל ר כ ו ש ו ש ל ה מ ת ק ש ר השני‬
‫‪6 1‬‬
‫‪ ,‬ו כ ן ב מ ק ר י ם ב ה ם עשויים ש י ק ו ל י ם ש ל מ ד י נ י ו ת‬
‫מ ש פ ט י ת ל ח י י ב ה ח מ ר ת ה א ח ר י ו ת ה מ ו ט ל ת ע ל א ה ד ה צ ד ד י ם לחוזה‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כ י ב ד ב ב ד ע ם ה ת ר ח ב ו ת עקרון ה ר ש ל נ ו ת הכללי‪ ,‬עדים א נ ו‬
‫ל ה ת פ ת ח ו ת ן ש ל ת י א ו ר י ו ת מ ת ח ר ו ת ‪ ,‬ה מ א י י מ ו ת ל ע ר ע ר א ת ה ה ג מ ו נ י ה ש ל עקרון‬
‫הרשלנות‬
‫בדיני הנזיקין‪ .‬ד י ל ה ז כ י ר א ת ה ת י א ו ר י ו ת ‪,‬‬
‫ה ד ו ג ל ו ת ב״פיזור‬
‫נזקים״‬
‫ה נ ג ר מ י ם ל פ ר ט ב ח ב ר ה ה מ ו ד ר נ י ת ‪ ,‬ו א ת ה ד ר י ש ה ה ג ו ב ר ת ל ב ט ח ו ן סוציאלי‪ ,‬ו ב ע ק ב ו ת‬
‫ז א ת א ת ה ה צ ע ו ת ה ח ו ז ר ו ת ו נ ש נ ו ת ל ה ט ל ת א ח ר י ו ת מ ו ח ל ט ת בנזיקין כ ל פ י נ פ ג ע‬
‫ת א ו נ ו ת ד ר כ י ם «‪ .‬נושא ז ה ח ו ר ג מ ת ח ו ם דיוננו‪ .‬א ו ל ם ל צ ו ר ך הענין ש ב פ נ י נ ו נזכיר‬
‫‪2‬‬
‫א ת ה ה ת פ ת ח ו ת ה מ ו ד ר נ י ת ב א ר ה ״ ב ב כ ל ה נ ו ג ע ל א ח ר י ו ת ם ש ל יצרנים ו ס פ ק י ם של‬
‫מ י ט ל ט ל י ן )‪ .(suppliers of chattels‬ב ש ט ח זה ג ב ר ה ב א ר ה ״ ב ה נ ט י ה ל ה ט י ל ע ל‬
‫ה מ ו כ ר א ח ר י ו ת מ ו ח ל ט ת בגין ה פ ר ת ת נ א י )‪ ,(breach of warranty‬ה נ ו ג ע ל א י כ ו ת‬
‫ה מ ו צ ר ו ל מ י ד ת ה ב י ט ח ו ן ש י ש ב ש י מ ו ש בו‪ .‬ב מ ר ב י ת ה מ ד י נ ו ת ה ח י ל ו א ת הכללים‪,‬‬
‫ל א ח ר י ו ת מ ו ח ל ט ת זו‪ ,‬ג ם ע ל מזון‪ ,‬ה מ ו ג ש‬
‫הנוגעים‬
‫ב מ ס ע ד ו ת ‪ ,‬ויש ה מ ח י ל י ם‬
‫‪6 3‬‬
‫א ו ת ה ג ם ע ל ה ש כ ר ת מ ט ל ט ל י ן * ‪ .‬ה מ ל ו מ ד ‪ Prosser‬א ף ח ו ז ה א פ ש ר ו ת ‪ ,‬ש א ח ר י ו ת זו‬
‫‪6‬‬
‫ת ו ר ח ב ו ת ח ו ל ב כ ל מקרה‪ ,‬ש ב ו א ד ם מ ס פ ק ס ח ו ר ה ב ה ת א ם ל ח ו ז ה ‪.‬‬
‫‪6 5‬‬
‫ה ת פ ת ח ו ת זו ה י א‬
‫נזיקין‬
‫‪6 6‬‬
‫ת ו ל ד ה ש ל מיזוג‬
‫ע ק ר ו נ ו ת חוזיים‬
‫בעקרונות שבדיני‬
‫‪ .‬דיון מ פ ו ר ט ב נ ו ש א ז ה ח ו ר ג מ מ ס ג ר ת ר ש י מ ה זו‪ .‬ל צ ו ר ך ה ע נ י ן ש ב פ נ י נ ו ‪ ,‬די‬
‫בהדגשת‬
‫ה ח ש י ב ו ת ה ר ב ה ‪ ,‬שהיתר‪ .‬לרעיון החוזי ב ד ב ר ה פ ר ת ה ת ח י י ב ו ת מ ו ח ל ט ת‬
‫ע ל ת ה ל י ך מ ש פ ט י זה‪.‬‬
‫ב ע נ י ן זה נבחון‪ ,‬ל א ו ר ה ח ק י ק ה הישראלית‪ ,‬א ת דוגמה ‪ A‬ש ה ו ב א ה לעיל‪,‬‬
‫ל פ י ה ה ע ב י ר ר א ו ב ן ל ש מ ע ו ן א ת ה ב ע ל ו ת ב נ כ ס מסויים‪ .‬נניח ש ה ע ב ר ה זו נ ע ש ת ה‬
‫במקרים רבים רואים התחייבות מסוג זה‪ ,‬שצד נטל על עצמו בחוזה‪ ,‬כהתחייבות אישית‬
‫‪6 0‬‬
‫שינקטו אמצעי זהירות סבירים‪ .‬משום כך‪ ,‬עלול צד זה להיות אחראי לרשלנות של‬
‫צד ג ‪ /‬שפעל לפי בקשתו כדי למלא את התחייבותו החוזית; זאת‪ ,‬אף שאותו צד ג׳‬
‫איננו יכול להחשב כעובד שלו‪ ,‬שכן בנסיבות אלו רואים א ת צד ג׳ כ״ידו הארוכה״‬
‫של הצד לחוזה שעבודו פעל‪ .‬ר א ה ‪ :‬ע״א ‪ ,206/53‬הפתדרות מדיצינית הדפה נ׳ נתיב‬
‫כע׳׳מ‪ ,‬ו׳ פד״י ‪ ; 422‬ע״א ‪ ,262/60‬כוז׳הינוף נ׳ מירופ‪ ,‬ט״ו פד״י ‪ .144‬השווה גם ברק‬
‫לעיל הערה ‪ ,42‬בע׳ ‪ 106‬ו‪.114-‬‬
‫‪6 1‬‬
‫ראה ע״א ‪ ,121/70‬כ״ה )‪ (1‬פד״י ‪.648‬‬
‫‪6 2‬‬
‫ויש המציעים להחליף בשטח זה א ת האחריות בנזיקין בביטוח סוציאלי‪ .‬דיון בנושא זה‬
‫חורג ממסגרת רשימה זו‪.‬‬
‫‪6 3‬‬
‫‪6 4‬‬
‫‪6 5‬‬
‫‪e a‬‬
‫‪168‬‬
‫‪Prosser at 655.‬‬
‫‪I b i d . , at 656.‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪I b i d . at 651.‬‬
‫ומתברר‬
‫ש ה נ כ ם ״אין ב ו ה א י כ ו ת א ו‬
‫התכונות‬
‫הדרושות‬
‫במסגרת‬
‫חוזה מ כ ר ‪,‬‬
‫לשימושו‬
‫הרגיל‪...‬״ )ס׳ ‪ (3) 11‬ל ח ו ק ה מ כ ר ( ‪ .‬ב כ ך ה פ ר ר א ו ב ן א ת חיובו כ מ פ ו ר ט‬
‫ב ם ׳ ‪ 11‬ל ח ו ק ה מ כ ר ‪ .‬ל ש מ ע ו ן ע ו מ ד ו ת ב מ ק ר ה כ ז ה ה ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת ח ו ז ה )ם׳ ‪27‬‬
‫לחוק המכר(‬
‫ב נ ו ס ף ל ת ר ו פ ו ת ש נ ק ב ע ו ב ח ו ק ה מ כ ר עצמו‪ ,‬ואין ל ה נ י ח כ י ה ע ד ר‬
‫ר ש ל נ ו ת מ צ ד ר א ו ב ן יוכל ל ש מ ש ל ו ה ג נ ה ב פ נ י ת ב י ע ה זו‪ .‬א ו ל ם נ נ י ח ש ש מ ע ו ן‬
‫נ פ ג ע ב ג ו פ ו ת ו ך ב ד י ק ת ה נ כ ם ש ק נ ה א ו ת ו ך השימוש בו‪ ,‬כגון שהוא ק נ ה מ כ ש י ר‬
‫חשמלי‪ ,‬א ש ר ע ק ב פ ג ם נ ס ת ר ‪ ,‬ג ר ם ל פ ג י ע ת זרם ח ש מ ל בשמעון‪ .‬ה א ם יחולו ב מ ק ר ה‬
‫כ ן ה ד י נ י ה ר ש ל נ ו ת ‪ ,‬או ש מ א נאמר‪ ,‬כ י א ח ר י ו ת ו ש ל ר א ו ב ן היא‪ ,‬א ף ל ל א א ש מ ה ‪ ,‬וכי‬
‫לצורך‬
‫ב י ס ו ס ה ד י א ם י ת ב ר ר כ י ה מ כ ש י ר ש מ כ ר ״אין בו‪...‬‬
‫ל ש י מ ו ש ו הרגיל‪...‬״‬
‫‪6 7‬‬
‫התכונות הדרושות‬
‫‪ .‬ב ח ו ק ה מ כ ר עצמו ל א מ צ א נ ו ה ו ר א ה ה מ ב ק ש ת ל ה ס ד י ר ש ט ח‬
‫זה‪ ,‬ה נ כ ל ל הן ב ת ח ו ם דיני החוזים והן ב ת ח ו מ ם ש ל ד י נ י הנזיקין «‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מ ה הדין א ם ב ד ו ג מ ה ש ה ו ב א ה לעיל ה ת ב צ ע ה ה ע ב ר ת ה נ כ ס ל א ב מ ס ג ר ת‬
‫ה ס כ ם מ כ ר אלא כ מ ת נ ה של ראובן לשמעון י‬
‫חוק המתנה איננו מכיל הוראות‬
‫ל ג ב י פ ג מ י ם ב מ ת נ ה ‪ ,‬ו ק ר ו ב לוודאי‪ ,‬כ י ה ש א ל ה ת ח ת ך ב מ ס ג ר ת דיני הנזיקין ל א ו ר‬
‫עקרון‬
‫ה ר ש ל נ ו ת הכללי‪ .‬אם‪ ,‬א מ נ ם ‪ ,‬ק י י מ ת ב ע נ י ן זה ה ב ח נ ה בין מ כ ר ל מ ת נ ה ‪,‬‬
‫ה מ ת ב ט א ת ב כ ך ש ב מ כ ר יוכל ה ק ו נ ה ‪ -‬ה נ פ ג ע ל ה ס ת מ ר ‪ ,‬ב מ ק ר ה ה מ ת א י ם ‪ ,‬ע ל ה פ ר ת‬
‫ת נ א י ה נ ו ג ע ל מ מ כ ר ‪ ,‬ה ר י ב פ נ י נ ו ד ו ג מ ה נ ו ס פ ת ל ה ב ח נ ה בין ע י ס ק ת ח ס ד ל ע י ס ק ה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ש א ל ה א נ ל ו ג י ת מ ת ע ו ר ר ת ל ג ב י ה ס כ מ י ש כ י ר ו ת ושאילה‪ .‬ס׳ ‪ 6‬ל ח ו ק ה ש כ י ר ו ת‬
‫ו ה ש א י ל ה דן ב א י ‪ -‬ה ת א מ ה ש ל ה מ ו ש כ ר ‪ .‬ה ו ר א ה זו מ צ ו מ צ מ ת מ ן ה ה ו ר א ה ה מ ק ב י ל ה‬
‫ל ג ב י מ כ ר ‪ ,‬ש נ ק ב ע ה ב ס ׳ ‪ 11‬ל ח ו ק ה מ כ ר ‪ .‬א ך גם ב מ ק ר ה ש ל ש כ י ר ו ת ק י י מ ת‬
‫‪6 9‬‬
‫א פ ש ר ו ת ‪ ,‬ש ה ש ו כ ר ייפגע ע ק ב פ ג ם ב מ ו ש כ ר ‪ ,‬ש מ ק ו ר ו ב ״ א י ‪ -‬ה ת א מ ה ״ ב מ ו ב ן ס׳ ‪6‬‬
‫ה נ ״ ל ‪ .‬ו ב כ ך ח ו ז ר ת השאלה‪ ,‬א ם א ח ר י ו ת ה מ ש כ י ר ל ״ נ ז ק ה ו צ א ת י ״ כןד‪ .‬היגה א ח ר י ו ת‬
‫מ ו ח ל ט ת ‪ ,‬ה מ ו ש ת ת ת ע ל ק י ו מ ה ש ל ״ א י ‪ -‬ה ת א מ ה ״ או ש מ א היא מ ו ת נ י ת ב ק י ו ם ר ש ל נ ו ת ‪.‬‬
‫‪6 7‬‬
‫זאת בכפוף אולי לדוקטרינה אנלוגית לדוקטרינת הסיכול‪ .‬השאלה של סיכול התעוררה‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬בדרך כלל במקרי אי‪-‬ביצוע )ולא במקרי ביצוע לקוי(‪ ,‬היינו כאשר אחד הצדדים‬
‫לא היה מסוגל לבצע את חלקו מחמת הסיכול‪ .‬דבר זה משתמע גם מסעיף ‪) 18‬א( לחוק‬
‫החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(‪ ,‬המדבר על כך‪ ,‬ש״קיום החוזה באותן נסיבות הוא‬
‫בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו‪...‬״‪ .‬בעניו שבפנינו בוצע‬
‫החוזה‪ ,‬והממכר נמסר לקונה‪ .‬אולם‪ .‬ביצועו היה לקוי‪ ,‬שכן הנכם איננו ממלא אחר‬
‫הדרישות‪ .‬אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬יתכן שניתן לפטור את המוכר‪ ,‬אם הנסיבות‪ ,‬שגרמו לפגם‪ ,‬הן‬
‫אנלוגיות לסיכול‪.‬‬
‫‪6 8‬‬
‫השווה‬
‫להוראות‪,‬‬
‫המצויות בסעיפים )‪ u1-r1 2)-b) (2)3 (2—715‬ל‪Uniform -‬‬
‫‪ Comercial Code‬האמריקאי‪.‬‬
‫‪6 9‬‬
‫בדברי ההסבר להצעת חוק השכירות‪ ,‬תש״ל—‪) 1970‬ה״ח ‪ ,901‬תש״ל‪ ,‬ע׳ ‪(290 ,288‬‬
‫נאמר‪ ,‬שפרטי הסעיף מקבילים להוראות המפורטות יותר שבסעיפים ‪ 16—11‬לחוק המכר‪.‬‬
‫'עם זאת‪ ,‬קיימים הבדלים בולטים בניסוח יבין שני החוקים הללו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בס׳ ‪6‬‬
‫לחוק השכירות והשאילה לא נכללה במפורש הוראה‪ ,‬המקבילה לזו שבס׳ ‪ (3) 11‬לחוק‬
‫המכר‪ ,‬בדבר נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי‪,‬‬
‫ואין זה ברור כלל אם ניתן להסיס זאת מכללא‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫א ש ר ל ת ח ו ל ת ה ה ו ר א ה ה נ ו ג ע ת ל ״ א י ‪ -‬ה ת א מ ה ״ על שאילה‪ ,‬ק ו ב ע ס׳ ‪ ) 2 8‬א >‬
‫לחוק כדלקמן‪:‬‬
‫״‪) 28‬א(‬
‫על אי‪-‬התאמת המושאל יחולו הוראות סעיף ‪ ,6‬אולם היא לא תשמש עילה‬
‫לפיצויים‪ ,‬אלא אם ידע עליה המשאיל בעת כריתת החוזה והשואל לא ידע עליה״‪.‬‬
‫ב ו ל ט ת ה נ ט י ה של ה מ ח ו ק ק ל צ מ צ ם א ת א ח ר י ו ת ו ש ל ה מ ש א י ל )הצד ה נ ו ת ן‬
‫ב ע י ס ק ת ח ס ד ( ב ה ש ו ו א ה ל א ח ר י ו ת ו של ה מ ש כ י ר ‪ .‬א ו ל ם ניסוחו ש ל ס׳ ‪ 28‬עצמו‬
‫‪7 0‬‬
‫איננו‬
‫על‬
‫מ ש ב י ע רצון‪ .‬ה ס ע י ף ‪ .‬מ ש ק ף כוונה‪ ,‬ש ל א ל א פ ש ר ל ש ו א ל‬
‫ל ת ב ו ע פיצויים‬
‫כ ך ש ל א יכול היה‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ל ה פ י ק ת ו ע ל ת מן ה נ כ ס ה מ ו ש א ל מ ח מ ת ״ א י ‪-‬‬
‫‪ .‬ה ת א מ ה ״ ‪ .‬כגון‪ ,‬ש ר א ו ב ן השאיל ל ש מ ע ו ן מ כ ו נ י ת ‪ ,‬ש ל ד ב ר י ו ה י ת ה ת ק י נ ה ‪ ,‬א ך‬
‫‪7 1‬‬
‫מכיוון ש ה מ כ ו נ י ת ל א ה י ת ה ת ק י נ ה ‪ ,‬ל א יכול היה ש מ ע ו ן ל ה ש ת מ ש ב ה ‪ , .‬ב מ ק ר ה כ ז ה‬
‫מ ת ב ט א נזקו ש ל שמעון ב כ ך ש ל א נ ה נ ה מן ה ה ש א ל ה ו נ א ל ץ א ו ל י ל ש כ ו ר מ כ ו נ י ת‬
‫‪.‬אחרת לשימושו‪ .‬א ו ל ם מ ה הדין אם ה ש ו א ל ה ש ת מ ש ב נ כ ס ‪ ,‬ש ה ו ש א ל לו‪ ,‬א ך ע ק ב‬
‫פ ג ם ב נ כ ס ‪ ,‬שיש ב ו מ ש ו ם '״אי‪-‬התאמה״‪ ,‬נ פ ג ע וניזוק‪ .‬ה א ם ן כ א י הוא ל ת ב ו ע א ת‬
‫ה מ ש א י ל ב ע ו ו ל ת ר ש ל נ ו ת ) ב ה נ ח ה שיוכחו י ס ו ד ו ת העוולה(‪ ,‬או ש מ א ת ג ן ה ה ו ר א ה‬
‫ש ב ס ׳ ‪ ) 2 8‬א ( ע ל ה מ ש א י ל ) ב ה נ ח ה ש ל א ידע ע ל ״ א י ‪ -‬ה ת א מ ה ״ ( ‪ ,‬מ פ נ י ת ב י ע ה כ ז ו ?‬
‫כשלעצמי‪,‬‬
‫הייתי מ ע ד י ף א ת הפירוש ל פ י ו נ ו ע ד ס׳ ‪) 28‬א( ה נ ״ ל ב ע י ק ר ו ל ח ו ל‬
‫ב מ ק ר י ם ב ה ם ה ש ו א ל ל א ״ נ ה נ ה ״ מ ה ש א י ל ה ‪ ,‬כ מ פ ו ר ט לעיל‪ ,‬וכי ה ס ע י ף ל א נ ו ע ד‬
‫ל ס י י ג א ת ה ו ר א ו ת פ ק ו ד ת הנזיקין ] נ ו ס ח חדש[ בענין ע ו ו ל ת ה ר ש ל נ ו ת ‪ ,‬א ך ה ש א ל ה‬
‫איננה ברורה כלל‪.‬‬
‫חוק‬
‫השומרים מהווה ד ו ג מ ה ב ו ל ט ת ל ק ב י ע ת ק ר י ט ר י ו נ י ם ש ו נ י ם ל א ח ר י ו ת‬
‫ב ה ת א ם ל ש א ל ה ‪ ,‬א ם נ י ת נ ה ת מ ו ר ה ועל ידי מי נ י ת נ ה ‪ .‬ה ח ו ק ק ו ב ע ל א פ ח ו ת מ א ש ר‬
‫‪ 3‬ד ר ג ו ת ל א ח ר י ו ת ב ש ל נ ז ק או א ב ד ן ה נ כ ס נשוא השמירה‪ .‬א ח ר י ו ת ו של ש ו מ ר ‪ -‬ח י נ ם‬
‫מ ו ש ת ת ת על ר ש ל נ ו ת ‪ .‬ל ג ב י ש ו מ ר זה מ ק ב י ל ה ה ה ו ר א ה בם׳ ‪) 9‬א( ל ח ו ק ה ש ו מ ר י ם‬
‫ל ע ק ר ו ן ה ר ש ל נ ו ת ה כ ל ל י הקיים בדיני נזיקין‪ .‬א ח ר י ו ת ם ש ל ש ו מ ר ‪ -‬ש כ ר ושל ש ו א ל‬
‫ח מ ו ר ה יותר‪ .‬ש ו מ ר ־ ש כ ר א ח ר א י ל א ב ד ן ה נ כ ם או ל נ ז ק ו ‪ ,‬״זולת א ם נ ג ר מ ו ע ק ב‬
‫נ ס י ב ו ת ש ל א היה עליו ל ח ז ו ת ן מ ר א ש ו ל א יכול היה ל מ נ ו ע ת ו צ א ו ת י ה ן ״ ‪ ,72‬יצןיין‬
‫כ י קיים דמיון מ ס ו י י ם בין ה ו ר א ה זו לבין ל ש ו נ ו ש ל ס׳ ‪) 18‬א( ל ח ו ק ה ח ו ז י ם‬
‫) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת חוזה(‪ ,‬הדן ב פ ט ו ר ב ש ל א ו נ ס א ו סיכול חווה‪ .‬אם‪ ,‬א מ נ ם ‪,‬‬
‫מ ש ק ף ה ד ב ר כ ו ו נ ה ל ק ב ו ע ד ר ג ת א ח ר י ו ת דומה‪ ,‬מ ש מ ע ו ת ה ד ב ר ש א ח ר י ו ת ו של ש ו מ ר‬
‫ש כ ר כ מ ו ה כ א ח ר י ו ת החוזית ה מ ו ח ל ט ת ‪ .‬ה ע ו ב ד ה ‪ ,‬ש ה נ כ ס א ב ד או ניזוק‪ ,‬כ מ ו ה כ ה פ ר ת‬
‫ה ת ח י י ב ו ת ו של ש ו מ ר ‪ -‬ש כ ר ל ש מ ו ר ע ל ה נ כ ס ‪ ,‬א ך א ח ר י ו ת זו כ פ ו פ ה ל ח ר י ג א נ ל ו ג י ל ז ה‬
‫ש ל סיכול ״ ‪ .‬א ח ר י ו ת ו של ש ו א ל ה י נ ה ח מ ו ר ה א ף יותר‪ .‬ה ו א א ח ר א י ל א ו ב ד ן ה נ ז ק א ו‬
‫‪7 0‬‬
‫ראוי להצביע גם על הוראת ס׳ ‪ 31‬לחוק השכירות והשאילה‪ ,‬המחיל את הוראות‬
‫החוק‪ ,‬הנוגעות לשכירות‪ ,‬בשינויים מחוייבים‪ ,‬גם על זכות‪ ,‬שהוקנתה בתמורה לשימוש‬
‫בנכס שאין עמה זכות להחזיק בו‪ .‬כן מחיל הסעיף את ההוראות הנוגעות לשאילה‪,‬‬
‫בשינויים מחוייבים‪ ,‬על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה‪.‬‬
‫‪7 1‬‬
‫אלא אם כן ידע המשאיל עליה‪ ,‬והשואל לא ידע על כד‪.‬‬
‫‪7 2‬‬
‫ם׳ ‪) 2‬ב( לחוק‪ .‬אולם כאשר שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו פטור‬
‫השומר אם האובדן או הנזק נגרמו שלא ברשלנותו)שם‪ .‬וראה גם פ׳ ‪ 24‬לחוק השכירות‬
‫והשאילה(‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫‪170‬‬
‫השווה גם להערה ‪ 67‬לעיל‪.‬‬
‫ל נ ז ק ו ״יהיו ג ו ר מ י ה ם א ש ר יהיו״‪ ,‬א ך א ח ר י ו ת ו א י נ נ ה ע ו ל ה ע ל זו של ה מ ח ז י ק ש ל א‬
‫כ ד י ן ' ) ס ׳ ‪) 2‬ג( ל ח ו ק השומרים(‪.‬‬
‫אלו של חוק השומרים מעוררות מספר שאלות‪ .‬חלקן מיוחדות‬
‫הוראות‬
‫ל ד י נ י ש מ י ר ה ו ח ל ק ן נ ו ג ע ו ת ל ג י ש ת ה של ה ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת‬
‫בכלל‪,‬׳‪..‬‬
‫האם מוצדק הדבר לקבוע א ת ש א ל ת התמורה בצירוף השאלה אם השמירה‬
‫טפלה למטרת החוזה‬
‫‪7 4‬‬
‫כמבחן בלעדי לדרגת האחריות ?‬
‫‪7 5‬‬
‫האין ח ש י ב ו ת ל ש י ק ו ל י ם‬
‫ד ו ג מ ת מ ק צ ו ע ו ש ל השומר‪ ,‬מומחיותו‪ ,‬ה י ו ת ו ב נ ק ה ע ו ס ק בשמירה‪ ,‬מ ו ב י ל ציבורי‬
‫‪.‬וכד ? כ ת ו צ א ה מ כ ך ‪ ,‬תהיה‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬א ח ר י ו ת ו ש ל מ ו ב י ל צ י ב ו ר י ל ס ח ו ר ה ש ה ו א מ ו ב י ל‬
‫פ ח ו ת ה מזו ש ל ב ע ל מ ל ת ח ה ‪ ,‬שבן ל ג ב י ח ו ז ה ה ו ב ל ה נ י ת ן לטעון‪ ,‬כי ה ש מ י ר ה ט פ ל ה‬
‫ה ע י ק ר י ת של ההוזה‪ .‬כ מ ו כן י ת כ ן כי א ח ר י ו ת ו ש ל שמעון‪ ,‬ש ש א ל א ת‬
‫למטרה‬
‫מ כ ו נ י ת ו של ר א ו ב ן ל י ו ם או יומיים‪ ,‬ת ה י ה ב ד ר ג ה ח מ ו ר ה י ו ת ר מ א ח ר י ו ת ו של ב נ ק ‪,‬‬
‫השומר‪ ,‬ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם ‪ ,‬נ י י ר ו ת ע ר ך של ל ק ו ח ו ת ‪.‬‬
‫‪7 6‬‬
‫אולם‬
‫ה ש א ל ה ה מ ר כ ז י ת נ ו ג ע ת ל ג י ש ת ה ה כ ל ל י ת של‬
‫החקיקה הישראלית‬
‫ב ס ו ג י ה זו‪ ,‬ו ה א ם מ ל א כ ת ה ח ק י ק ה נ ע ש י ת ל א ו ר ק ו נ ס פ צ י ו ת כ ל ל י ו ת ‪ ,‬א ו ש מ א היא‬
‫מ ו ת נ י ת ב ר ק ע היסטורי של ה ס ו ג י ה או ב מ ק ו ר ה מ ש פ ט י מ מ נ ו נ ש א ב ה פ ת ר ו ן ‪ .‬בעגין‬
‫שבפנינו‬
‫חשוב‬
‫להבחין‪,‬‬
‫כי‬
‫קביעת‬
‫דרגת‬
‫אחריותם‬
‫של‬
‫שומרים‬
‫לפי‬
‫שיקול‬
‫ה ״ ת מ ו ר ה ״ ‪ ,‬מ ה ו ו ה ח ל ק מ ש א ל ה כ ל ל י ת ו ר ח ב ה יותר‪ .‬ה ש א ל ה ב י ס ו ד ה היא‪ ,‬א ם יש‬
‫ל ק ב ו ע ר מ ו ת ש ו נ ו ת ש ל זהירות‪ ,‬ה נ ד ר ש ו ת כ ד י ל מ נ ו ע נןקים ב מ ה ל ך ב י צ ו ע ה ש ל‬
‫ה ת ח י י ב ו ת ש א ד ם נ ט ל ע ל עצמו‪ ,‬ו ה א ם ר מ ת ה ז ה י ר ו ת ה ד ר ו ש ה ת י ק ב ע ל א ו ר ה ש א ל ה‬
‫אם‬
‫ה צ ד ה נ ת ב ע ק י ב ל ת מ ו ר ה ע ב ו ר ה ת ח י י ב ו ת ו ‪ .‬א ם ה ת ש ו ב ה ל ש א ל ה זו הינד‪.‬‬
‫חיובית‪,‬‬
‫הרי שהאחריות תיקבע בהתאם ל ר מ ת זהירות משתנה‪ ,‬אף אם ה מ ק ר ה‬
‫נ כ ל ל ג ם ב ת ח ו מ ם ש ל ד י נ י נזיקין‪ .‬ב ע ק ב ו ת זאת‪ ,‬ת ם ו י י ג ה א ח ר י ו ת ב נ ז י ק י ן ב מ ק ר י ם‬
‫א ל ו ) ל ר ו ב יחול ה ד ב ר ע ל עקרון ה ר ש ל נ ו ת ה כ ל ל י ( ב ה ת א ם ל ש א ל ת ה ת מ ו ר ה ‪ .‬כ א ן‬
‫ה מ ק ו ם לציין‪ ,‬כ י נםיונן ש ל ה מ ד י נ ו ת ה ש ו נ ו ת ב א ר ה ״ ב ל ק ב ו ע ד ר ג ו ת ש ו נ ו ת של‬
‫א ח ר י ו ת ‪ ,‬ה מ ב ו ס ס ו ת ע ל ה ב ח נ ה בין ר ש ל נ ו ת קלה‪ ,‬ר ש ל נ ו ת ר ג י ל ה ‪ ,‬ו ר ש ל נ ו ת ח מ ו ר ה ‪,‬‬
‫ל א ע ל ה יפה‪ ,‬ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם ה ס ת י י ם ב כ ש ל ו ן ג מ ו ר‬
‫‪76‬‬
‫א‪.‬‬
‫ה ש א ל ה היא‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬ש א ל ה כ ל ל י ת ו א י נ נ ה מ י ו ח ד ת ל ד י נ י השמירה‪ .‬היא‬
‫מ ת ע ו ר ר ת ב כ ל א ח ת מן ה ד ו ג מ א ו ת‬
‫‪ ,6—1‬ש ה ו ב א ו לעיל‪ .‬היא מ ת ע ו ר ר ת ל ג ב י רופא‪,‬‬
‫ה מ ט פ ל ב ח ו ל ה ‪ ) ,‬ד ו ג מ ה ‪ ,(3‬כ ש ם שהיא מ ת ע ו ר ר ת ל ג ב י נהג‪ ,‬ה ל ו ק ח נ ו ס ע ב מ כ ו נ י ת ו ‪.‬‬
‫‪7 4‬‬
‫ראה הערה ‪ 72‬לעיל‪.‬‬
‫‪7 5‬‬
‫מעניין להצביע על בך‪ ,‬כי קובעת רק השאלה‪ ,‬אם ניתן שכר אם לאו‪ ,‬ואין‬
‫חשיבות‬
‫לגובה התשלום‪ .‬מי שמייחס חשיבות מכרעת לשאלת השכר‪ ,‬האין זה‬
‫‪ :Beale,‬מן הראוי שיקבע את מידת האחריות כמידת השכר ?‬
‫‪on the L a w ofContract,"Undertaking531, ).1931 (535‬‬
‫‪Readings‬‬
‫השווה"‪Gratuitous‬‬
‫‪Selected‬‬
‫כאן מסביר המחבר‪ ,‬מדוע לא ניתן לקבל גישה כזו‪ .‬לדעתו‪ ,‬העדר שכר הוא רק ראיה‬
‫למידת הזהירות‪ ,‬שהשומר נטל על עצמו‪ ,‬וכי זהו רק שיקול אחד מתוך מכלול שיקולים‬
‫אפשריים‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הרי כפי שצויין לעיל‪ ,‬ניתן במסגרת עקרון הרשלנות הכללי לשקול את‬
‫מכלול הגורמים‪ ,‬כדי לקבוע מה היתה רמת ההתנהגות ה״םבירה״ באותן נסיבות‪.‬‬
‫" א ‪Prosser at 185-86.‬‬
‫ ;‬‫‪171‬‬
‫היא מ ת ע ו ר ר ת ל ג ב י ש ו מ ר )דוגמה ‪ ,(1‬כ ש ם ש ה י א מ ת ע ו ר ר ת ל ג ב י ב ע ל מ ק ר ק ע י ן‬
‫) ד ו ג מ ה ‪.(6‬‬
‫א ו ל ם אם אין ב ו ח נ י ם א ת ה נ ו ש א ל א ו ר ק ו נ ס פ צ י ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ע ל ו ל ה ה ת ו צ א ה‬
‫בבל‬
‫מקרה‬
‫ל ה י ו ת שונה‪ .‬כ ך א ר ע ש ה ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת נ ק ט ה ע מ ד ה ש ו נ ה בסוגיה‬
‫זו‪ ,‬כ א ש ר ה ו ע ל ת ה ה ש א ל ה ב ה ק ש ר י ם שונים‪ .‬ס׳ ‪ 37‬ל פ ק ו ד ת הנזיקין ] נ ו ס ח חדש[‪ ,‬הדן‬
‫ב א ח ר י ו ת ש ל בעל מ ק ר ק ע י ן או ת ו פ ש ם ‪ ,‬הבחין‪ ,‬במקורו‪ ,‬בין ק ט ג ו ר י ו ת ש ו נ ו ת של‬
‫אנשים‪ ,‬ה נ כ נ ס י ם ל מ ק ר ק ע י ן ‪ .‬ק ב י ע ת ה ש ל ד ר ג ת זהירות ש ו נ ה כ ל פ י ״מוזמן״ ו כ ל פ י‬
‫״בר‪-‬רשות״‪,‬‬
‫דרגות‬
‫מושתתת‬
‫בעיקרה על‬
‫א ו ת ו רעיון‬
‫בסיסי‪,‬‬
‫לקביעת‬
‫ה מ ש מ ש יסוד‬
‫ז ה י ר ו ת ש ו נ ו ת ב ח ו ק השומרים‪ .‬זאת על א ף ה ה ב ד ל י ם היסודיים בין ש נ י‬
‫חוקים א ל ו ״ ‪ .‬א ך ב ע ו ד ש ה ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ר א ת ה ל נ כ ו ן ל א מ ץ ה ב ח נ ה זו ב ח ו ק‬
‫השומרים‪ ,‬נ נ ק ט ה ‪ ,‬ת ו ך זמן קצר‪ ,‬גישה ה פ ו כ ה ל ג ב י א ח ר י ו ת ו ש ל ב ע ל מ ק ר ק ע י ן או‬
‫ה מ ח ז י ק ב ה ם ‪ .‬ב ע ק ב ו ת ה ב י ק ו ר ת ‪ ,‬ש נ מ ת ח ה ע ל ה ה ב ח נ ה בין ה ק ט ג ו ר י ו ת ה ש ו נ ו ת של‬
‫מ ב ק ר י ם ב מ ק ר ק ע י ן ‪ ,‬ביטל ה ח ו ק ל ת י ק ו ן פ ק ו ד ת הנזיקין )מם׳ ‪ ,(4‬א ת ה ה ב ח נ ה בין‬
‫מ ו ז מ ן ל ב י ן ב ר ‪ -‬ר ש ו ת ‪ ,‬בכל ה נ ו ג ע ל א ח ר י ו ת בנזיקין‪ ,‬ו ה ח י ל על ש ת י ק ט ג ו ר י ו ת א ל ו‬
‫א ת עקרון הרשלנות ה כ ל ל י ‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫סעיף‬
‫‪ 37‬ל פ ק ו ד ת הנזיקין ] נ ו ס ה חדש[‬
‫וחוק השומרים מ ש ק פ י ם ‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫גישות ס ו ת ר ו ת ב ס ו ג י ה ש ב פ נ י נ ו ‪ .‬אציין ר ק כי ב ע י נ י ע ד י פ ה הגישה ש נ נ ק ט ה ב פ ק ו ד ת‬
‫הנזיקין ] נ ו ס ח חדש[ וכי ע ד י ף היה ש ג ם א ח ר י ו ת ה ש ו מ ר ת י ק ב ע ע ל יסוד עקרון‬
‫הרשלנות‬
‫ה כ ל ל י ‪ ,‬כאשר ש א ל ת התשלום לשומר ת ש מ ש שיקול אחד במכלול‬
‫‪7 9‬‬
‫ה ש י ק ו ל י ם ש ל א ו ר ם ת י ק ב ע ד ר ג ת ה ז ה י ר ו ת ה ס ב י ר ה ב נ ס י ב ו ת ‪.80‬‬
‫כ מ ו כן יש ו ה מ ח ו ק ק ה י ש ר א ל י א י נ נ ו מ ת י י ח ס כ ל ל ל ה ב ח נ ה בין ע י ס ק ת ח ס ד‬
‫ל ע י ם ק ה ב ת מ ו ר ה ‪ .‬כ ך ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ק ו ב ע ס׳ ‪ 8‬ל ח ו ק ה ש ל י ח ו ת ‪ ,‬תשכ״ה—‪1965‬‬
‫‪8 1‬‬
‫‪ ,‬כי —‬
‫״קיבל אדם עליו להיות שלוח‪ ,‬חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול‬
‫בהתאם להוראותיו‪...‬״‪.‬‬
‫‪7 7‬‬
‫כד‪ ,‬למשל‪ ,‬נקבע‪ ,‬כי שומר‪-‬חינם אחראי בגין רשלנות ״רגילה״ ואילו אחריותו של‬
‫שומר‪-‬שכר חמורה יותר‪ .‬לעומת זאת לא נקבעה בס׳ ‪ 37‬המקורי )ואף לא בס׳ ‪ 37‬החדש(‬
‫לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ רמה גבוהה יותר מזו הנדרשת מכוח עקרון הרשלנות‬
‫הכללי‪ ,‬אלא‪ ,‬להיפך‪ ,‬ס׳ ‪ 37‬המקורי הסתפק ברמת זהירות נמוכה יותר‪ ,‬בהתאם‬
‫לקטגוריה אליה השתייך המבקר‪ .‬ראה ברק‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,42‬בע׳ ‪ 115‬ואילך‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫התיקון איננו מתייחס כלל לשאלת האחריות האפשרית מכוח חוזה‪.‬‬
‫‪7 9‬‬
‫אלא אם כן נתנו הצדדים דעתם לשאלה זו והסכימו על דרגת אחריות שונה‪ .‬כמו כן‬
‫עשויים לחול שיקולים אחרים במקרה שהשומר הפר את הנאי הסכם השמירה‪ ,‬כגון‬
‫שקיבל נכס כדי לשמרו אישית ומסרו לאדם אחר‪ ,‬או שקיבל נכס כדי לשמרו במקום‬
‫אחד והעבירו ללא רשות למקום אחר‪ .‬יתכן שהאחריות במקרים מסוג זה צריכה להיות‬
‫אנלוגית לזו של המחזיק שלא כדין‪ .‬חוק השומרים איננו מכיל הוראה כללית בנידון‬
‫זדי‪ ,‬אר סעיף ‪ 3‬שבו מורה על החמרת אחריות במקרה אחד ספציפי‪ ,‬היינו מסירת‬
‫הנכס על ידי השומר לאדם אחר‪.‬‬
‫‪8 0‬‬
‫גישה זו תואמת את הנטיה המודרנית‪ ,‬שנתגלתה בדין האנגלי בסוגיה זו‪ .‬ראה הערה‬
‫‪ 55‬לעיל‪.‬‬
‫‪8 1‬‬
‫‪172‬‬
‫פה״ח ‪ ,462‬תשכ״ה‪ ,‬ע׳ ‪.220‬‬
‫סעיף ‪) 9‬א( ל ח ו ק קובע‪ ,‬כי —‬
‫״הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי סעיף ‪ ,8‬זכאי השולח לתרופות‬
‫הניתנות בשל הפרת חוזה״‪.‬‬
‫כן ניתן ל ת א ר מ ק ר י ם ב ה ם יחוייב ה ש ל ו ח בנזיקין ב ש ל ביצוע לקוי של‬
‫ש ל י ח ו ת ש נ ט ל ע ל עצמו‪ ,‬כגון ש ק ש ר חוזה ע ב ו ר ה ש ל ו ח ב ת נ א י ם מ כ ב י ד י ם ‪ ,‬ש ל א‬
‫היתד‪ ,‬ל ה ם ה צ ד ק ה )השווה ל ד ו ג מ ה ‪ ,2‬ש ה ו ב א ה ל ע י ל ( ‪ .‬ח ו ק ה ש ל י ח ו ת א י נ נ ו מ ב ח י ן‬
‫כ ל ל בין ה א פ ש ר ו ת ש ה ש ל ו ח פ ע ל ח י נ ם ל ב י ן ה א פ ש ר ו ת ש פ ע ל בשכר‪ ,‬וייתכן מ א ו ד‬
‫שהאחריות‬
‫בשני המקרים תהיה ז ה ה ‪.‬‬
‫‪8 2‬‬
‫י ד ‪ .‬קשיי ההגדרה של עיפקת חסד כחקיקה הישראלית החדשה‬
‫ש ה ו ב א ה לעיל‪ ,‬מ ש ק פ ת ב צ ו ר ה ב ר ו ר ה א ת קשייה ש ל ה ח ק י ק ה‬
‫הסקירה‬
‫ב ש ל ב י ם ‪ ,‬ש ב ח ר ב ה ה מ ח ו ק ק ה י ש ר א ל י ‪ .‬ח ק י ק ה זו ה ח ל ה ב פ ר ק י ם ס פ צ י פ י י ם ש ל‬
‫‪8 3‬‬
‫ס פ ר ה ח ו ק י ם האזרחי‪ ,‬ל פ נ י ש ה ו ע ל ו על ס פ ר ה ח ו ק י ם ה ע ק ר ו נ ו ת ה כ ל ל י י ם ‪ ,‬ע ל י ה ם‬
‫מ ב ק ש י ם ל ה ש ת י ת פ ר ק י ם ס פ צ י פ י י ם אלו‪ .‬מ ש ל ל מ י ש מ ב ק ש ל ה ק י ם פ י ר מ י ד ה ל א מן‬
‫ה ב ס י ס א ל א מן ה ק ו ד ק ו ד ‪.‬‬
‫כ ך קרה‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬שס׳ ‪ 12‬ל ח ו ק החוזים ) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת חוזה( קובע‪,‬‬
‫כי ב י ת ‪ -‬ה מ ש פ ט ר ש א י ל ה פ ח י ת א ת הפיצויים ע ד כ ד י ה א מ ו ר ב ס ע י ף ‪ 11‬לחוק‪ ,‬״אם‬
‫היתד‪ .‬ה ת מ ו ר ה כ נ ג ד ה ח י ו ב ש ה ו פ ר ב ל ת י ס ב י ר ה או ש ל א היתד‪ ,‬ת מ ו ר ה כ ל ל ״ ‪ .‬ז א ת‬
‫ל פ נ י ש נ ת ק ב ל ה פ ר ק ה כ ל ל י על דיני חווים ו ב ש ע ה שאין זה ב ר ו ר כ ל ל ‪ ,‬א ם ה ס כ ם‬
‫ל ל א ת מ ו ר ה הוא‪ ,‬א מ נ ם ‪ ,‬ה ס כ ם מחייב‪ .‬עוד פ ח ו ת ב ר ו ר מ ה י א ו ת ה ת מ ו ר ה ע ל י ה‬
‫מ ד ב ר הסעיף‪.‬‬
‫קושי‬
‫הקונספציות‬
‫מרכזי‬
‫נוסף‬
‫נעוץ‬
‫בכך‬
‫שאין‬
‫זה‬
‫קל‬
‫לגלות‬
‫את‬
‫העקרונות‬
‫או‬
‫ה כ ל ל י ו ת ‪ ,‬ה מ נ ח ו ת א ת ה מ ח ו ק ק הישראלי‪ ,‬ו א ת ה מ ד י נ י ו ת ה מ ש פ ט י ת ‪,‬‬
‫ע ל י ה מ ו ש ת ת י ם ע ק ר ו נ ו ת אלו‪ .‬כ א ש ר ה ע ק ר ו נ ו ת ה כ ל ל י י ם א י נ ם ידועים או א י נ ם‬
‫ברורים‪,‬‬
‫ניתן ל צ פ ו ת ל ת ו פ ע ו ת ש ל ה ו ס ר ה ת א מ ה בין ה ח ו ק י ם השונים‪ ,‬ו ל ה ע ד ר‬
‫א ח י ד ו ת בניסוח‪ ,‬ב מ י נ ו ח ו ב ס ו פ ו של ד ב ר גם ב פ ר ש נ ו ת של ח ק י ק ה זו‪.‬‬
‫קשיים א ל ו מ ש ת ק פ י ם ב צ ו ר ה ב ר ו ר ה ב ס ו ג י ה ש ב פ נ י נ ו ‪ .‬כ פ י ש ר א י נ ו לעיל‪,‬‬
‫מ ה ו ו ה ה ה ב ח נ ה בין ״ ע י ס ק ת ח ס ד ״ ל ע י ס ק ה א ח ר ת יסוד מן ה י ס ו ד ו ת ע ל י ה ם מ ו ש ת ת ת‬
‫ה ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ה ח ד ש ה ‪ .‬ע ו ב ד ה זו א י נ נ ה ב ר ו ר ה מאליה‪ ,‬ו ה ב ח נ ת יסוד זו ל א‬
‫ב א ה ל ב י ט ו י ב פ ר ק כ ל ל י ע ל דיני החיובים‪ .‬נ ד ר ש ת ב ד י ק ה והשוואה ש ל ה ח ו ק י ם‬
‫השונים על מ נ ת ל ע מ ו ד על קיום ה ב ח נ ה כזו‪ .‬ע ם זאת‪ ,‬מ ת ב ר ר ‪ ,‬ר א ש י ת ‪ ,‬כי אין‬
‫א ח י ד ו ת במינוח‪ ,‬ושנית‪ ,‬כי אין ה ת א מ ה ב ת ו צ א ו ת ה מ ש פ ט י ו ת ש ל ה ב ח נ ה זו‪ .‬חוקים‬
‫אחדים‬
‫מ כ י ר י ם ב ה ב ח נ ה ‪ ,‬ש ע ה ש ח ו ק י ם א ח ר י ם מ ת ע ל מ י ם מ מ נ ה ‪ ,‬וכל ח ו ק נ ו ק ט‬
‫כ ב י כ ו ל ב ג י ש ה ע צ מ א י ת ‪ ,‬ו ב פ ת ר ו ן מ ש ל ו ת ו ך ה ת ע ל מ ו ת מן ה ח ו ק י ם ה א ח ר י ם ב נ ו ש א‬
‫זה‪.‬‬
‫ב ח ו ק י ם א ח ד י ם מ ש מ ש ה מ ו נ ח ״תמורה״ ל ה ב ח נ ה בין ש נ י סוגי ה ע ס ק ו ת ‪ .‬כ ך‬
‫‪8 8‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תתכנה‪ ,‬אולי‪ ,‬נסיבות‪ ,‬בהן תופחת אחריותו של שלוח‪ ,‬שפעל חינם‪ ,‬בהשוואה‬
‫לשלוח‪ ,‬שפעל בשכר מלא‪ ,‬וזאת על יסוד האמור בס׳ ‪ 12‬לחוק החוזים )תרופות בשל‬
‫הפרת חוזה(‪.‬‬
‫‪8 5‬‬
‫בנושא זה ראה פרוקצ׳יה‪ ,‬״חקיקה ישראלית בשלבים‪ :‬הערות וביקורת״‪ ,‬א׳ עמ״ש ‪41‬‬
‫)‪.(1971‬‬
‫‪173‬‬
‫ב ח ו ק ה ש כ י ר ו ת והשאילה‪ .‬״שכירות״ היא זכות ל ש י מ ו ש ב נ כ ס ו ה ח ז ק ה ב ו‬
‫הדבר‬
‫לצמיתות‪ ,‬״שהוקנתה בתמורה״‬
‫שלא‬
‫)ס׳ ‪ 1‬ל ח ו ק ( ‪ ,‬ואילו ״ ש א י ל ה ״ היא ז כ ו ת‬
‫כ א מ ו ר ל ש י מ ו ש ב נ כ ס ו ה ח ז ק ה בו ש ל א ל צ מ י ת ו ת ‪ ,‬א ש ר ה ו ק נ ת ה ״ ש ל א ב ת מ ו ר ה ״ ;‬
‫ה ג ד ר ה ד ו מ ה מ ו פ י ע ה ב ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ ,‬ה מ ד ב ר ע ל כך‪ ,‬ש ״ מ ת נ ה היא ה ק נ י י ת נ כ ס ש ל א‬
‫ב ת מ ו ר ה ״ )ם׳ ‪) 1‬א( ל ח ו ק ( ‪ .‬א ו ל ם ב ח ו ק ה מ כ ר נ ק ב ע ‪ ,‬מ ש ו ם מה‪ ,‬מ י נ ו ח שונה‪ .‬״מכר״‬
‫מ ו ג ד ר ב ס ״ ‪ 1‬כ ״ ה ק נ י י ת נ כ ס ת מ ו ר ת מחיר״‪ .‬מהו‪ ,‬איפוא‪ ,‬ה״מחיר״ עליו מ ד ב ר ח ו ק‬
‫ה מ כ ר ו ה א ם הוא זהה ל ״ ת מ ו ר ה ״ ע ל י ו מ ד ו ב ר ב ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה ?‬
‫‪8 4‬‬
‫נניח‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬שפלוני התחייב לבצע עבודה עבור ראובן ובעבור זאת התחייב ראובן ל ת ת‬
‫א ת מ כ ו נ י ת ו ‪ .‬אין ס פ ק ‪ ,‬ש ה ע ב ו ד ה מהווה ״ ת מ ו ר ה ״ ע ב ו ר ה מ כ ו נ י ת ‪ .‬א ך ה א ם‬
‫לו‬
‫ע ב ו ד ה זו י כ ו ל ה ל ה ח ש ב גם כ״מחיר״ ב מ ו ב ן ח ו ק ה מ כ ר ?‬
‫•‬
‫‪6 5‬‬
‫מ ו נ ח נוסף‪ ,‬׳המופיע ב ח ו ק השומרים‪ ,‬הוא ה מ ו נ ח ״ ט ו ב ת ה נ א ה ל ע צ מ ו ״ ‪ .‬כך‪,‬‬
‫״ ש ו מ ר ־ ש כ ר ״ מ ו ג ד ר בס׳ ‪) 1‬ג( כ —‬
‫״שומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה‬
‫אחרת לעצמו‪...‬״‪.‬‬
‫אין זה ברור‪ ,‬מ ד ו ע היה צ ו ר ך ב מ ו נ ח נ ו ס ף ש ל ״ ט ו ב ת הנאה‪ ...‬לעצמו״‪ ,‬ו ה א ם‬
‫מ ו נ ח זה א י נ נ ו נ כ ל ל ב ג ד ר ה מ ו נ ח ״ ת מ ו ר ה ״ א ש ר ב ר י ש א של הסעיף‪.‬‬
‫• מ ו נ ח ח ד ש מ ו פ י ע כ ע ת בס׳ ‪ 7‬ל ה צ ע ת ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( ‪ ,‬ת ש ״ ל —‬
‫‪1970‬‬
‫‪8 8‬‬
‫‪ ,‬ה מ ד ב ר ב ״ ה צ ע ה שאין ב ה א ל א כדי ל ז כ ו ת א ת הניצע‪...‬״‪ .‬א ך ה א ם ה צ ע ה‬
‫כאמור שונה מהצעה לפעול ״שלא בתמורה״ ?‬
‫עיון' ב ה ג ד ר ו ת אלו מ ע ו ר ר רושם‪ ,‬כי ב ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ק י י מ ת ל ה י ט ו ת‬
‫י ת ר ל ה ג ד ר ו ת ‪ ,‬וכי ח ל ק נ כ ב ד מ ה ג ד ר ו ת אלו א י נ ו מ ו ס י ף ד ב ר ו מ ו ט ב ה י ה ל ו ו ת ר‬
‫עליהן כליל‬
‫‪8 7‬‬
‫‪ .‬ה ג ד ר ה ד ר ו ש ה ר ק כ א ש ר היא מ ש מ י ע ה ל נ ו מ ש ה ו ש א י נ נ ו מ ו ב ן‬
‫מ א ל י ו מן ה מ ו נ ח ה מ ו ג ד ר עצמו‪ ,‬או כ א ש ר ה מ ח ו ק ק מ ב ק ש ל ה ש ת מ ש ב מ ו נ ח מסויים‬
‫במשמעות‬
‫הדבר‪,‬‬
‫ש ו נ ה )צרה או ר ח ב ה יותר( מן ה מ ו ב ן ה מ ק ו ב ל ש ל א ו ת ו מ ו נ ח ‪ .‬כ ך‬
‫למשל‪,‬‬
‫כאשר‬
‫נאמר‬
‫בסעיף ‪1‬‬
‫לפקודת‬
‫הפרשנות‬
‫]נוסח‬
‫חדש[‬
‫‪8‬‬
‫< הדן‬
‫ב פ י ר ו ש מ ל י ם וניבים בחיקוקים‪ ,‬ש ה מ ו נ ח ״אדם״ הוא ״ ל ר ב ו ת ח ב ר ה ״ ‪ .‬ל א כן ה ד ב ר‬
‫ל ג ב י ה ג ד ר ת מ ת נ ה ש ב ס ׳ ‪) 1‬א( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ .‬ס׳ זד‪ .‬ק ו ב ע ‪ ,‬כי ״ מ ת נ ה היא ה ק נ י י ת‬
‫נ כ ס ש ל א ב ת מ ו ר ה ״ ‪ .‬ד א עקא‪ ,‬ה מ ו נ ח ה מ ג ד י ר )״שלא ב ת מ ו ר ה ״ ( הוא מ ע ו ר פ ל י ו ת ר‬
‫מן ה מ ו נ ח ה מ ו ג ד ר )״מתנה״(‪ .‬ה ג ד ר ת ה מ ו ש ג ״ מ ת נ ה ״ ב א מ צ ע ו ת ה מ ו נ ח ״ ש ל א ב ת מ ו ר ה ״‬
‫א י נ נ ה מ ו ס י פ ה א ל א ג ו ר ע ת ‪ .‬הוא הדין ל ג ב י ה ג ד ר ת ״ מ כ ר ״ ש ב ס ׳ ‪ 1‬ל ח ו ק ה מ כ ר ‪.‬‬
‫‪8 9‬‬
‫נ י ת ן היה ל מ ח ו ק א ת ס׳ ‪) 1‬א( ל ח ו ק ה מ ת נ ה וס׳ ‪ 1‬ל ח ו ק ה מ כ ר מ ס פ ר ה ח ו ק י ם שלנו‪,‬‬
‫בלי שיגרע ממנו דבר‪.‬‬
‫בענין קביעת המונח ״מחיר״ בחוק המכר במקום המונח ״תמורה״‪ ,‬ראה צלטנר‪ ,‬״חוק‬
‫‪8 4‬‬
‫המכר‪ ,‬תשכ״ח—‪1968‬״‪ ,‬פירוש לחוקי החוזיט ‪) 15—14‬בעריכת טדסקי‪ ,‬תשל״ב(‪.‬‬
‫‪8 5‬‬
‫לדיון במונח ״מחיר״ ראה צלטנר‪ ,‬שפ בע׳ ‪.16‬‬
‫‪8 8‬‬
‫ה״ח ‪ ,880‬תש״ל‪ ,‬ע׳ ‪.129‬‬
‫‪8 7‬‬
‫ראה צלטנר‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,84‬בע׳ ‪.16‬‬
‫‪8 8‬‬
‫דיני מדינת ישראל‪ ,‬נו״ח ‪ ,1‬ע׳ ‪.2‬‬
‫‪8 3‬‬
‫יסוד נוסף בהגדרת ״מתנה״ שבס׳ ‪) 1‬א( הוא‪ ,‬שמתנה הינד‪ .‬הקניית נכס )שלא‬
‫'•בתמורה(‪ .‬גם האמור בדבר ״הקניית נכס״ הוא מיותר‪ .‬במקום זאת ניתן להסתפק‬
‫בסעיפים ‪) 1‬ב( ו ‪ ) 1 -‬ג ( הדנים בנשוא המתנה‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫מ ו ב ן ש א ם ה ח ו ק מ י י ח ס ת ו צ א ו ת מ ש פ ט י ו ת ש ו נ ו ת ל ע ס ק ו ת ‪ ,‬ש כ ו נ ו ‪ .‬ע ל ידינו‬
‫כ״עסקות‬
‫חסד״‪ ,‬ו ל ע ס ק ו ת א ח ר ו ת ‪ ,‬מ ת ע ו ר ר ה צ ו ר ך ל ה ב ח י ן ב י ן ק ט ג ו ר י ו ת אלו‪.‬‬
‫א ל א ש מ ס ו פ ק נ י ‪ ,‬א ם בענין כגון ד א זקוקים ב ת י ‪ -‬ה מ ש פ ט ל ה ג ד ר ה ש ל ה מ ח ו ק ק ‪ ,‬ש ת ק ל‬
‫ע ל י ה ם א ת מ ל א כ ת ה ה ב ח נ ה ‪ .‬ל ע י צ ו מ ו ש ל ענין ברור כ י ה ת מ ו ר ה ע ל י ה מ ד ו ב ר‬
‫ה י ש ר א ל י ת ב ס ו ג י ה זו א י נ נ ה י כ ו ל ה ל ה י ו ת ז ה ה ל ת מ ו ר ה ש ב ד י ן ה א נ ג ל י ‪.‬‬
‫בחקיקה‬
‫א י ן ל נ ו כ ל ענין ל א מ ץ כיום ת ו ר ה ‪ ,‬ש ש י מ ש ה מ ו ק ד ל ב י ק ו ר ת כ ה ח ר י פ ה בארץ‬
‫מ כ ו ר ת ה ‪ .‬ו כ ב ר צויין לעיל‪ ,‬כ י ב ת ו ר ת ה ת מ ו ר ה ה א נ ג ל י ת ג ב ר ‪ ,‬ב ד ר ך כ ל ל ‪ ,‬היסוד‬
‫ה פ ו ר מ ל י ע ל ה י ס ו ד המהותי‪ .‬ל ע ו מ ת ז א ת ‪ ,‬ב ב ו א נ ו ל פ ר ש מ ו נ ח ז ה ב ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ‪,‬‬
‫ע ל י נ ו לעשות זאת לאור המדיניות המשפטית‪ ,‬שגרמה ל ה ב ח נ ה בין עיםקות ב״תמורה״‬
‫ל ע י ס ק ו ת ״שלא ב ת מ ו ר ה ״ ‪ .‬בענין זה נ ר א ה לי‪ ,‬כ י שיקולי ה מ ד י נ י ו ת ה מ ש פ ט י ת ‪ ,‬א ש ר‬
‫ב ג י נ ם מ י י ח ס הדין ת ו צ א ו ת מ ש פ ט י ו ת ש ו נ ו ת ל ״ ע י ס ק ו ת חסד״‪ ,‬מ ח י י ב י ם ל ב ח ו ן א ת‬
‫•השאלה ד ו ו ק א מ ן ה א ס פ ק ט ה מ ה ו ת י ‪.‬‬
‫נבחון‪ ,‬ד ר ך מ ש ל ‪ ,‬א ת ה ד ו ג מ ה ש ל ‪ ,Cheshire and Fifoot‬ש ה ו ז כ ר ה לעיל‪,‬‬
‫בדבר‬
‫ה ת ח י י ב ו ת ל ת ת מ כ ו נ י ת ר ו ל ס ‪ -‬ר ו י ם ח ד ש ה ת מ ו ר ת ש י ל י נ ג ‪ .‬א ף א ם נניח‪,‬‬
‫‪0 0‬‬
‫כ י ה ד ר י ש ה ה פ ו ר מ ל י ת ב א ה ב מ ק ר ה כ ז ה ע ל סיפוקה‪ ,‬ה ר י נ ר א ה לי‪ ,‬כ י מ ב ח י נ ה‬
‫ע נ י י נ י ת ) מ ה ו ת י ת ( א י ן זו א ל א ה ת ח י י ב ו ת ל מ ת נ ה ) כ ל ו מ ר ״ ע י ס ק ת חסד״(‬
‫‪0 1‬‬
‫‪.‬‬
‫ב ק ש ר זה נ פ נ ה ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ל ס ׳ ‪) 5‬ג( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ ,‬ה מ ת י ר ל מ י ש ה ת ח י י ב ליתן‬
‫בעתיד‬
‫מתנה‬
‫היתר‪ ,‬״ א ם‬
‫לחזור ב ו מהתחייבותו‪ ,‬בין‬
‫היתה‬
‫החזרה מוצדקת‬
‫ב ה ת נ ה ג ו ת מ ח פ י ר ה ש ל מ ק ב ל ה מ ת נ ה כ ל פ י הנותן‪...‬״‪ .‬ה מ ד י נ י ו ת ה מ ת י ר ה ח ז ר ה מן‬
‫ה ה ת ח י י ב ו ת ב נ ס י ב ו ת א ל ו ‪ ,‬מ ן הראוי‪ ,‬ש י נ ת ן ל ה ת ו ק ף ב מ ק ר ה ש ל ת מ ו ר ה ס מ ל י ת ‪.‬‬
‫בדוגמה‪ ,‬ש ה ו ב א ה לעיל‪ ,‬א ם היתד‪ ,‬ה ת נ ה ג ו ת מ ח פ י ר ה מ צ ד מ ק ב ל ה ה ב ט ח ה ל ר ו ל ס ־‬
‫ד ד ם כ ל פ י הנותן‪ ,‬יש ל א פ ש ר ל א ח ר ו ן ל ח ז ו ר ב ו מ ה ת ח י י ב ו ת ו ‪ .‬ה ב ט ח ת ו ש ל ה מ ק ב ל‬
‫לשלם שילינג א ח ד עבור המכונית איננה צריכה ל ה ח ש ב כ״תמורה״‪ ,‬במובן חוק‬
‫ד‪.‬מתנה ו א ף ל א כ ״ מ ח י ר ״ ב מ ו ב ן ח ו ק ה מ כ ר ‪ .‬ז א ת א ף א ם א ו ת ו ש י ל י ג ג מ מ ל א ‪,‬‬
‫‪0 2‬‬
‫ב נ ס י ב ו ת א ל ו ‪ ,‬א ח ר ד ר י ש ו ת ה ת מ ו ר ה ה פ ו ר מ ל י ת בדין ה א נ ג ל י ‪.‬‬
‫מ א י ד ך גיסא‪ ,‬ה צ ע ה ל ע י ס ק ה מ ס ח ר י ת ‪ ,‬ש נ א מ ר ב ה ‪ ,‬כ י ה י א ל ל א ז כ ו ת ח ז ר ה‬
‫•)אופציה(‬
‫תשלום‬
‫ב מ ש ך פ ר ק זמן ידוע‪ ,‬א י נ נ ה ב ג ד ר ״ ע י ס ק ת חסד״‪ ,‬א ף א ם ל א ניתן‬
‫ע ב ו ר מ ת ן האופציה‪ .‬כ מ ו כן‪ ,‬ה ב ט ח ת ת ש ל ו ם •בגין מד‪ ,‬ש מ כ ו נ ה ״ ת מ ו ר ה‬
‫ב ע ב ר ״ ‪ ,‬כ פ י שארע‪ ,‬למשל ‪Eastwood v. K e n y o n o ,‬‬
‫‪03‬‬
‫כהבטחה‬
‫איננה צריכה ל ה ח ש ב‬
‫ל מ ת נ ה ‪ .‬ב מ ק ר ה כ ז ה ל א קיימים שיקולים‪ ,‬ה מ צ ד י ק י ם ל א פ ש ר ל מ ב ט י ח‬
‫ל ח ז ו ר ב ו מ ה ב ט ח ת ו ‪ ,‬ב נ ס י ב ו ת ב ה ן מ ת י ר הדין ל מ ב ט י ח מ ת נ ה ל ח ז ו ר בו‪.‬‬
‫»‪ °‬הערה ‪ 20‬לעיל‪.‬‬
‫‪0 1‬‬
‫לדעתי‪ ,‬אין לראות בכד מכר‪ ,‬שכן בנסיבות אלו אין התשלום בסך שילינג יכול להחשב‬
‫כ״מחיר״ במובן חוק המכר‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬גם לצורך חוק המכר אין לקבל ״מחיר״‬
‫פיקטיבי כמחיר‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬כאשר המחיר הוא פיקטיבי‪ ,‬כך שמשתמע כי הכוונה‬
‫היא ליתן מתנה‪ ,‬יש לבחון את העיפקה לאור חוק המתנה‪ ,‬ולא לאורו של חוק המכר‪.‬‬
‫השווה גם צלטנר לעיל הערה ‪ ,84‬בעי ‪.17—16‬‬
‫מובן מאליו‪ ,‬שאם הסכם נחשב ל״מכר״‪ ,‬אין הנותן )שהיה נחשב במקרה זה למוכר(‬
‫זכאי לחזור בו מחמת התנהגות מחפירה של הצד שכנגד‪ ,‬אלא אם אותה ״התנהגות‬
‫מחפירה״ היה בה משום הפרת החוזה‪ ,‬המעניקה לו ברירת ביטול‪.‬‬
‫‪0 3‬‬
‫‪(1840) 113 £.11. 482.‬‬
‫‪175‬‬
‫ה‪ .‬החקיקה הישראלית והעדר עקרונות בללייפ לגבי ״עיפקת חסד״‬
‫החוקים ה י ש ר א ל י י ם השונים מ ג ל י ם ח ו ס ר ה ת א מ ת ב ג י ש ת ה י ס ו ד ו ב פ ת ר ו נ ו ת‬
‫ל ב ע י ו ת א נ ל ו ג י ו ת ה כ ר ו כ ו ת ב ס ו ג י ה וו ש ל ״ ע י ס ק ו ת חסד״‪ .‬ת ו פ ע ה זו הינה‪ ,‬כ מ ו ב ן ‪,‬‬
‫ח מ ו ר ה י ו ת ר מ ה ע ד ר ה ת א מ ה במינוח‪ .‬ע מ ד נ ו ל ע י ל ע ל ה ע ד ר ה ת א מ ה ב י ן ה ח ו ק י ם‬
‫השונים ב כ ל ה נ ו ג ע ל א ח ר י ו ת ו ש ל מ י ש נ ט ל ע ל ע צ מ ו חינם ה ת ח י י ב ו ת ‪ ,‬ל ג ב י נזקים‬
‫ה ע ל ו ל י ם ל ק ר ו ת ‪ .‬אין זו א י ‪ -‬ה ה ת א מ ה היחידה‪ .‬בענין ז ה נ צ ב י ע ע ל גישות שונות‪,‬‬
‫ש ב א ו ל ב י ט ו י ב ע נ י י נ י ם נ ו ס פ י ם ב ח ו ק ה מ ת נ ה ו ב ח ו ק ה ש כ י ר ו ת והשאילה‪.‬‬
‫מתנה‬
‫ו ש א י ל ה מ ש ת י י כ ו ת ש ת י ה ן ל ק ט ג ו ר י ה ש כ ו נ ת ה ע ל ידינו כ ״ ע י ס ק ת‬
‫חסד״‪ .‬ב נ ק ו ד ה זו א ף ק י י מ ת ז ה ו ת ב ל ש ו נ ם ש ל ש נ י החוקים‪ ,‬ש כ ן בשני ה מ ק ר י ם‬
‫מ ג ד י ר ה ח ו ק א ת ה ע י ס ק ה ב ה ק נ י י ת ז כ ו ת ״ ש ל א ב ת מ ו ר ה ״ )ס׳ ‪ 1‬ל ח ו ק ה מ ת נ ה וס׳ ‪26‬‬
‫לחוק‬
‫ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה ( ‪ .‬ה ה ב ד ל נעוץ ב כ ך ש ה מ ו נ ח ״ מ ת נ ה ״ מ ת י י ח ס ‪ ,‬ל פ ת ו ת‬
‫בלשון י ו ם יום‪ ,‬ל ה ע ב ר ת ב ע ל ו ת ב נ כ ס ‪ ,‬ב ע ו ד ש ש א י ל ה מ ת י י ח ס ת ל ז כ ו ת ה ח ז ק ת‬
‫ו ה ש י מ ו ש בו‪ .‬א ל א ש ח ו ק ה מ ת נ ה ה ר ח י ב א ת מ ו ש ג ה מ ת נ ה ב ק ב ע ו כ י ד ב ר ה מ ת נ ה‬
‫יכול שיהיה ג ם זכויות ו א ף ויתור ע ל ז כ ו ת א ו מ ח י ל ה ע ל חיוב )ס׳ ‪) 1‬ב( ו ־ ‪ ) 1‬ג (‬
‫ל ח ו ק ( ‪ .‬ל א ו ר ז א ת אין מ נ ו ס מ ן ה מ ס ק נ ה ‪ ,‬ש ח ו ק ה מ ת נ ה חל‪ ,‬ל פ י לשונו‪ ,‬גם ע ל שאילה‪,‬‬
‫היינו ע ל ה ע נ ק ת זכות ל ה ח ז ק ת נ כ ס ושימוש בו‪ ,‬ה נ ע ש י ת ״ ש ל א ב ת מ ו ר ה ״ ‪ .‬כ ך ‪,‬‬
‫לפחות‪ ,‬היה המצב‬
‫ב ת ק ו פ ה ש מ י ו ם כ נ י ס ת ח ו ק ה מ ת נ ה ל ת ו ק פ ו )‪ (1.10.68‬ו ע ד‬
‫ל ת א ר י ך ש ב ו נ כ נ ם ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה ל ת ו ק ף )‪.(1.1.72‬‬
‫א ך כיום נ י ת ן ל ט ע ו ן כ י מ ש נ כ נ ס ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה ל ת ו ק ף מ ו ס ד ר י ם‬
‫דיני ה ש א י ל ה ב א מ צ ע ו ת ח ו ק ז ה שהוא ח ו ק ספציפי‪ ,‬ואין ל ה ח י ל ע ל י ה ם א ת ח ו ק‬
‫ה מ ת נ ה ‪ .‬א ו ל ם ה נ ק ו ד ה א י נ נ ה ב ר ו ר ה לחלוטין‪ ,‬ו י ת כ ן מ א ו ד ש ח ו ק ה מ ת נ ה מ מ ש י ך‬
‫ל ח ו ל ע ל ש א י ל ה ב א ו ת ם עניינים‪ ,‬ש ל א ה ו ס ד ר ו ע ל י ד י ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה • ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ל א א ר ח י ב א ת ה ד י ב ו ר ב נ ק ו ד ה זו‪ ,‬ו ל צ ו ר ך ע נ י נ נ ו א ס ת פ ק ב ב ח י נ ת הגישות השונות‪,‬‬
‫שבאו לביטוי ב כ ל אחד מחוקים א ל ו לגבי התחייבות ל ת ת מ ת נ ה בעתיד והתחייבות‬
‫ל ה ש א י ל ‪ ,‬א ש ר ט ר ם בוצעה‪.‬‬
‫ח ו ק ‪ ,‬ה מ ת נ ה ‪ .‬קובע‪ ,‬כ י ה ת ח י י ב ו ת ל ת ת מ ת נ ה ב ע ת י ד ט ע ו נ ה מ ס מ ך ב כ ת ב‬
‫)ם׳ ‪) 5‬א( ל ח ו ק ( ‪ .‬ע ם ז א ת ‪ ,‬נ ר א ה כ י ה ח ו ק מ כ י ר ב כ ל ל לפיו נותן ה ה ת ח י י ב ו ת‬
‫ה א מ ו ר ה ר ש א י ל ח ז ו ר ב ו מ מ נ ה ‪ .‬כ ל ל זה כ פ ו ף ל מ ס פ ר חריגים‪ .‬ה ו א א י נ נ ו ר ש א י‬
‫לחזור בו‪ ,‬אם ויתר ב כ ת ב ע ל אפשרות החזרה או א ם המקבל שינה א ת מצבר‬
‫בהסתמך על ההתחייבות י‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ב כ ל הנוגע לעקרון הכללי נוקט חוק השכירות והשאילה בגישה דומה ל פ י ה‬
‫״ ה מ ש א י ל ר ש א י ל ב ט ל א ת ה ש א י ל ה כ ל ע ו ד ל א מ ס ר א ת ה מ ו ש א ל לשואל‪...‬״‪ .‬א ו ל מ‬
‫מ ה ב ד ב ר חריגים ל ע ק ר ו ן ז ה ?‬
‫ב נ ק ו ד ה זו ל א נ ק ב ע ו ב ח ו ק ה ו ר א ו ת מ ק ב י ל ו ת ל א ל ו‬
‫ש ב ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ .‬נניח‪ ,‬א ם כן‪ ,‬ש ר א ו ב ן ה ת ח י י ב ל ה ש א י ל ב ע ו ד ח ו ד ש א ת מ כ ו נ י ת ו‬
‫א ו א ת ד י ר ת ו ל ש מ ע ו ן ל ת ק ו פ ה ש ל ‪ 6‬חודשים‪ .‬כ ן נניח‪ ,‬כי ראובן ו י ת ר ב כ ת ב ע ל‬
‫* חוק השכירות והשאילה איננו דן במכלול השאלות הכרוכות בקשירת הסכמי שכירות‬
‫‪9‬‬
‫ושאילה‪ .‬יתכן‪ ,‬איפוא‪ ,‬שיחול על שאילה האמור בס׳ ‪ 3‬להוק המתנה‪ ,‬לפיו ״חזקה על‬
‫מקבל המתנה שהסכים למתנה זולת אם הודיע לנותן על דחייתה תוך זמן סביר לאחר‬
‫שנודע לו עליה״‪.‬‬
‫‪9 5‬‬
‫ס׳ ‪) 5‬ב( לחוק‪ .‬אולם נראה כי אף במקרים אלו יהיה הנותן רשאי לחזור בו‪ ,‬אם‬
‫יתקיימו התנאים שבס׳ ‪) 5‬ג( לחוק‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫האפשרות‬
‫לחזור בו מן ההתחייבות או ששמעון שינה א ת מצבו בהסתמך על‬
‫ה ה ת ח י י ב ו ת ‪ .‬ל מ ר ו ת ז א ת מ ב ק ש ר א ו ב ן ‪ ,‬ל פ נ י ש מ ס ר א ת הנכם‪ ,‬ל ח ז ו ר ב ו מ ה ת ח י י ב ו ת ו ‪.‬‬
‫במקרה כ ז ה יש יסוד ל ס ב ר ה לפיה ״גוברת״ ב מ ק ר ה זה ההוראה המפורשת שבס׳‬
‫‪) 29‬א( ל ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה ע ל ה א מ ו ר ב ס ׳ ‪) 5‬ב( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ .‬א ך ה ש א ל ה‬
‫איננה נקיה מספיקות‪.‬‬
‫השאלה‬
‫והמשאיל‬
‫מתעוררת‬
‫ביתר‬
‫חומרה‬
‫במקרה של‬
‫שאילה‬
‫לתקופה‬
‫מסויימת‬
‫מ ב ק ש ל ב ט ל א ת ה ש א י ל ה בתוך‪ .‬ת ק ו פ ת ה ‪ ,‬ל א ח ד ש ה נ כ ס נ מ ס ר ל ש ו א ל ‪,‬‬
‫ב ט ע נ ה ש ״ ה מ ו ש א ל ד ר ו ש ל מ ש א י ל ל צ ו ר ך עצמו״‪ ,‬כ א מ ו ר ב ס ׳ ‪) 29‬א( ל ח ו ק ה ש כ י ר ו ת‬
‫ו ה ש א י ל ה ‪ .‬נ נ י ח ש ה ש ו א ל ש י נ ה מ צ ב ו ב ה ס ת מ ך ע ל ה ס כ ם השאילה‪ ,‬ואולי א ף הוציא‬
‫ה ו צ א ו ת ל ש י פ ו ר ה נ כ ס ה מ ו ש א ל ‪ ,‬כ ש ז ה ה י ה ב ר ש ו ת ו ‪ .‬ה י ת ו א ר ש ה מ ש א י ל יוכל ל ב ט ל ‪,‬‬
‫ב מ ק ר ה כזה‪ ,‬א ת ה ש א י ל ה ב ת ו ך ת ק ו פ ת ה ב ט ע נ ה ש ה מ ו ש א ל ד ר ו ש ל ו ל צ ו ר ך ע צ מ ו ז‬
‫‪8 8‬‬
‫ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה מ ת ע ל ם מ ב ע י ה זו‪ ,‬ב ע ו ד ש ב ס ׳ ‪) 5‬ב( ל ח ו ק ה מ ת נ ה היה‬
‫ה מ ח ו ק ק מ ו ד ע ל ס ו ג י ה ש ל שינוי ב מ צ ב ו ש ל ה מ ק ב ל ‪ .‬ו ש ו ב ח ו ז ר ת ה ש א ל ה ‪ ,‬א ם ניתן‬
‫ל ס י י ג א ת ס ע י ף ‪) 29‬א( ל ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה ע ל י ס ו ד ה א מ ו ר ב ם ׳ ‪) 5‬ב( ל ח ו ק‬
‫המתנה‪.‬‬
‫ענין ז ה א י נ ו נ ו ג ע ל פ ר ש נ ו ת ב ל ב ד ‪ .‬ה ש א ל ה נ ו ג ע ת ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ נ ח י ם א ת‬
‫המחוקק הישראלי ולשיטת החקיקה‪ .‬הפתרון לבעיות ספציפיות צריך להיקבע לאור‬
‫ע ק ר ו נ ו ת כלליים‪ .‬א ם ע ק ר ו נ ו ת א ל ו ט ר ם נ ק ב ע ו א ו ש א י נ ם ידועים ק ש ה ל ה מ נ ע‬
‫מ פ ת ר ו נ ו ת שונים ואולי א ף ס ו ת ר י ם ב ס י ט ו א צ י ו ת ס פ צ י פ י ו ת ‪ .‬ב ע נ י ן ה נ ו כ ח י ה ש א ל ה‬
‫נ ו ג ע ת ל א י ז ו ר מ א י נ ט ר ס י ם ש ל ה נ ו ת ן ו ה מ ק ב ל בעיסקה‪ ,‬ש כ ו נ ת ה ע ל ידי‬
‫הכללית‬
‫כ ״ ע י ס ק ת חסד״‪ .‬ה ד ר ך ה נ א ו ת ה היא ק ב י ע ת ע ק ר ו ן כ ל ל י ויישומו ב מ ק ר י ם הספציפיים‪.‬‬
‫אך מ י שאיננו ע ר ל כ ך שקיימת בעיה כללית המחייבת קביעת עקרונות כלליים‬
‫עלול לבחור בפתרון א ח ד לגבי התחייבות למתנה‪ ,‬בפתרון א ח ר לגבי התחייבות‬
‫ל ה ש א ל ה ואולי א ף ב פ ת ר ו ן שלישי‪ ,‬ש ו נ ה לחלוטין‪ ,‬ל ג ב י ״ ע י ס ק ו ת ח ס ד ״ א ח ר ו ת‬
‫דוגמת התחייבות לבצע עבודה חינם‬
‫‪9 7‬‬
‫‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬טכניקת החקיקה הישראלית‪,‬‬
‫ה ב ו ח ר ת ל נ ק ו ט ב ח ו ק י ם ר ב י ם ב ה ג ד ר ו ת ר ח ב ו ת ביותר‪ ,‬ע ל ו ל ה ל ג ר ו ם ל כ ך ש ב מ ק ר י ם‬
‫ר ב י ם ת י כ ל ל א ו ת ה ע י ס ק ה ב ג ד ר מ ס פ ר חוקים‪ ,‬א ש ד כ ל א ח ד מ ה ם ב ח ר ב פ ת ר ו ן‬
‫מ ש פ ט י שונה‪.‬‬
‫ב ה ק ש ר ז ה ראוי ל ה פ נ ו ת לס׳ ‪ 7‬ל ה צ ע ת ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( ‪ ,‬ה ק ו ב ע כ י —‬
‫״הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע‪ ,‬חזקה שקובלה‪ ,‬זולת אם הודיע הניצע‬
‫תוך זמן םביר על דחייתה״‪.‬‬
‫נ מ צ א ש ה צ ע ה כ ז ו ‪ ,‬א ש ר ח ו ק ה ש ק ו ב ל ה ‪ ,‬ד י נ ה כדין ח ו ז ה ל כ ל ד ב ר ‪ .‬ו ב מ ק ר ה‬
‫״‬
‫‪9‬‬
‫במקרים מסוג זה הכירו בתי‪-‬המשפט בישראל‪ ,‬בעקבות פסיקה אנגלית‪ ,‬ברשיון לשימוש‬
‫בנכם‪ ,‬שאיננו ניתן לביטול‪ ,‬או שביטולו כפוף לתנאים מסויימים‪ .‬ראה ע״א ‪,87/62‬‬
‫פדיחי ‪3‬׳ בדיחי‪ ,‬ט״ז פד״י ‪ ; 2901‬ע״א ‪ ,346/62‬רכ»ר נ ׳ מס עזגון‪ ,‬י״ז פד״י ‪; 701‬‬
‫ע״א ‪ ,243/70‬גומליכ נ ׳ נתן לוי ואח׳‪ ,‬כ״ה )‪.(1‬פד״י ‪ .389‬אולם אין זה ברור כלל‪ ,‬אם ניתן‬
‫כיום לנהוג לפי הלכות אלו‪ ,‬לאור חוק השכירות והשאילה וחוק המקרקעין‪.‬‬
‫‪9 7‬‬
‫מובן כי יתכנו סיטואציות ספציפיות‪ ,‬שיצדיקו סטייה מן העקרון הכללי‪ .‬בנושא זה אדון‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫של‬
‫א י ‪ -‬ב י צ ו ע יחול ל ג ב י ה ה א מ ו ר ב ח ו ק החוזים‬
‫) ת ר ו פ ו ת ב ש ל ה פ ר ת חוזר‪(,‬‬
‫‪8 8‬‬
‫‪.‬‬
‫ה צ ע ת ח ו ק החוזים א י נ נ ה מ כ י ר ה כ ל ל א פ ש ר ו ת ח ז ר ה מ ה ת ח י י ב ו ת כזו‪ ,‬ו א י נ נ ה מ ב ח י נ ה‬
‫בין ה מ ק ר ה ‪ ,‬ש ב ו ש י נ ה ה מ ק ב ל א ת מ צ ב ו על ס מ ך ה ב ט ח ה כ א מ ו ר ל ב י ן מ ק ד ה‬
‫א ח ד ‪ .‬כ מ ו כן אין ה צ ע ת ה ח ו ק מ ת נ ה א ת ת ו ק ף ה ה ת ח י י ב ו ת הזו ב כ ך ש ה י א ת י ע ש ה‬
‫בכתב‪ ,‬כפי שהדבר נעשה בחוק המתנה‪.‬‬
‫ק ב ל ת ס ע י ף זה ת ע ו ר ר גם א ת ה ש א ל ה ‪:‬‬
‫באילו מ ק ר י ם יחול ה ס ע י ף ה א מ ו ר‬
‫ו ב א י ל ו מ ק ר י ם י ח ו ל ח ו ק ה מ ת נ ה )או — אם מ ד ו ב ר ב ה ש א ל ת נ כ ס — ח ו ק ה ש כ י ר ו ת‬
‫והשאילה(‪ .‬ב ד ב ב ד מ ת ע ו ר ר ת ה ש א ל ה ‪ :‬מ ה י ה ס י ב ה ל ג י ש ו ת ה ש ו נ ו ת ‪ ,‬ש ב א ו ל ב י ט ו י‬
‫בענין ז ה ב ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ ,‬ב ח ו ק ה ש כ י ר ו ת ו ה ש א י ל ה ו ב ה צ ע ת ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( ‪.‬‬
‫ב ד ב ר י ה ה ס ב ר ל ה צ ע ת ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( ל א מ צ א ת י ל כ ך ה ס ב ר ‪.‬‬
‫ועוד ל ע נ י ן ה צ ע ת ח ו ק החוזים ) ח ל ק כ ל ל י ( ‪ .‬ס ע י פ י ם ‪ 40—36‬ל ה צ ע ה ד נ י ם‬
‫ב ח ו ו ה ל ט ו ב ת צ ד שלישי‪ .‬ס ע י ף ‪) 38‬א( ל ה צ ע ה קובע‪ ,‬כ י —‬
‫״כל עוד לא נודע למוטב על זכותו לפי החוזה‪ ,‬רשאים הצדדים לחוזה לשנותה או‬
‫לבטלה על ידי שינוי החוזה;‬
‫והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת ממנו״‪.‬‬
‫נניח ש ‪ -‬א ׳ ה ת ח י י ב ל ש ל ם ל ‪ -‬ב ׳ ס כ ו ם כ ס ף ו ‪ -‬ב ׳ מ צ י ד ו ה ת ח י י ב ל מ ס ו ר ל ־ ג ׳‬
‫נ כ ס ‪ .‬ב פ נ י נ ו ‪ ,‬איפוא‪ ,‬ה ס כ ם ל ט ו ב ת צ ד שלישי‪ .‬ו נ נ י ח כ י ד ב ר ה ה ס כ ם נ ו ד ע ל ‪ -‬ג ׳ ‪.‬‬
‫נ ב ח י ן בין ש ת י ה א פ ש ר ו י ו ת ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫ה ה ס כ ם נ ע ר ך ל א ו ר קיום ה ת ח י י ב ו ת כ ל ש ה י מ צ ד א׳ כ ל פ י ג ‪ /‬ו מ ס י ר ת‬
‫‪.1‬‬
‫ה נ כ ס ע ל ידי ב׳ ל ‪ -‬ג ׳ ת ב י א ל ש ח ר ו ר ו ש ל א׳ מ ח י ו ב ו כ ל פ י ג׳‪.‬‬
‫כ ו ו נ ת ו ש ל א׳ ב ה ס כ ם זה היתד‪ .‬ל י ת ן מ ת נ ה ל־גי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הצעת‬
‫חוק החתים‬
‫) ח ל ק כ ל ל י ( א י נ נ ה מ ב ח י נ ה בין ש ת י ק ט ג ו ר י ו ת אלו‪.‬‬
‫ל פ י לשון ה צ ע ת החוק‪ ,‬ל א יוכלו א׳ ו ‪ -‬ב ׳ ל ה ס כ י ם ע ל שינוי ת נ א י ה ה ס כ ם ביניהם‪,‬‬
‫ז א ת א ף כ ד ו ג מ ה ‪ ,2‬ש ה ו ב א ה לעיל‪ .‬ד ב ר ה ה ס כ ם נ ו ד ע ל ‪ -‬ג ׳ ו ה א פ ש ר ו ת ש ‪ -‬ג ׳ ישנה‬
‫מ צ ב ו ע ל ס מ ך ידיעה זו‪ ,‬די ב ה כ ד י ל מ נ ו ע ב י ט ו ל ה ה ס כ ם או שינויו על ידי א׳ ו־ב׳‪.‬‬
‫ל ע ו מ ת ז א ת ל פ י ס׳ ‪) 5‬ב( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ‪ ,‬אין די ב א פ ש ר ו ת ש ה מ ק ב ל ישנה מ צ ב ו‬
‫על‬
‫ס מ ך ה ה ת ח י י ב ו ת ‪ .‬כ ד י ש ת ש ל ל ז כ ו ת ו של ה נ ו ת ן ל ח ז ו ר ב ו מן ה ה ת ח י י ב ו ת ‪,‬‬
‫נ ד ר ש ש ה מ ק ב ל ש י נ ה מ צ ב ו ב פ ו ע ל על ס מ ר ה ה ת ח י י ב ו ת ש נ י ת נ ה ‪ .‬ז א ת ועוד‪ .‬מ ה‬
‫יהיה הדין‪ ,‬אם בדוגמה‪ ,‬ש ה ו ב א ה לעיל‪ ,‬היה ביטול ה ה ס כ ם בין א׳ ו ‪ -‬ב ׳ מ ו צ ד ק מ ח מ ת‬
‫ה ת נ ה ג ו ת מ ח פ י ר ה ש ל ג׳ כ ל פ י א׳ או מ ח מ ת ה ר ע ה נ י כ ר ת ב מ צ ב ו ה כ ל כ ל י ש ל א׳‪,‬‬
‫כ א מ ו ר ב ס ע י ף ‪) 5‬ג( ל ח ו ק ה מ ת נ ה ?‬
‫ה צ ע ת ח ו ק החוזים א י נ נ ה מ ת י י ח ס ת ל א פ ש ר ו ת‬
‫וו‪ .‬ואין וה ב ר ו ר כ ל ל ‪ ,‬אם נ י ת ן ב מ ק ר ה כ ז ה ״ ל ה ר כ י ב ״ א ת ה ו ר א ו ת ח ו ק ה מ ת נ ה ‪,‬‬
‫שאיננו‬
‫ע ו ס ק ב ס י ט ו א צ י ה ״ ת ל ת צדדית״‪ ,‬על ה ה ו ר א ו ת ה נ ו ג ע ו ת לחוזים ל ט ו ב ת‬
‫צ ד שלישי‪.‬‬
‫ד ב ר ח ק י ק ה נ ו ס ף ב נ ו ג ע ל ע נ י נ נ ו הוא ח ו ק ה ש ל י ח ו ת ‪ .‬ם׳ ‪) 8‬א( ל ח ו ק ק ו ב ע‬
‫כי —‬
‫״קיבל אדם עליו להיות שלוח‪ ,‬חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול‬
‫בהתאם להוראותיו‪...‬״‪.‬‬
‫וס׳ ‪ 9‬קובע‪ ,‬כ י אם —‬
‫‪8 8‬‬
‫אולם‪ ,‬כזכור‪ ,‬לפי ס׳ ‪ 12‬לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה( רשאי בית‪-‬המשפט‬
‫להפחית במקרה כזה את סכום הפיצויים עד כדי האמור בם׳ ‪ 11‬לאותו חוק‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫״הפר השלוח אחת מן החובות המוטלות עליו לפי סעיף ‪ ,8‬זכאי השולח לתרופות‬
‫הניתנות בשל הפרת חוזה״‪.‬‬
‫החוק‬
‫א י נ נ ו מ ב ח י ן בין ה מ ק ר ה ‪ ,‬ש ה ש ל ו ח ק י ב ל ע ל ע צ מ ו א ת ה ש ל י ח ו ת‬
‫ב ת ש ל ו ם ‪ ,‬ל ב י ן ה מ ק ר ה ‪ ,‬ש נ א ו ת ל פ ע ו ל חינם‪ .‬ו נ ר א ה כי גם ב מ ק ר ה ה א ח ר ו ן אין ה ש ל ו ח‬
‫יכול ל ח ז ו ר ב ו ) א פ י ל ו ט ר ם ה ח ל ב פ ע ו ל ת ו כ ש ל ו ח ( ‪ ,‬ו ז א ת בין א ם נ ע ר ך מ ס מ ך ב כ ת ב‬
‫ובין א ם ל א ו ״ ‪.‬‬
‫ע ם זאת‪ ,‬ראוי להדגיש‪ ,‬כ י א ו ת ם ש י ק ו ל י ם של מ ד י נ י ו ת מ ש פ ט י ת ‪ ,‬א ש ר ג ר מ ו‬
‫ל ק ב י ע ת ה ע ק ר ו ן ה כ ל ל י ‪ ,‬עשויים ל ח י י ב ה כ ר ה ב ח ר י ג י ם ל א ו ת ו עקרון‪ ,‬או ל ג ר ו ם ל כ ך‬
‫ש ב מ ק ר י ם מםויימים יופעל א ו ת ו עקרון ב ד ר ך שוגה‪ .‬א ל א ש ק ב י ע ת החריגים ל ע ק ר ו ן‬
‫א י נ נ ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת ת ו ל ד ה ש ל מ ק ר ה א ל א ל ה י ו ת מ ב ו ס ס ת על שיקולים‪ ,‬א ש ר‬
‫ר צ ו י א ף ש י ו ב א ו ל י ד י ע ת ה כ ל ל ‪ .‬כך‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬ש י ק ו ל מ ר כ ז י ב ס ו ג י ה זו של ״ ע י ס ק ו ת‬
‫ח ס ד ״ או מ ת נ ו ת ‪ ,‬נוגע לרצון להגן ע ל ה נ ו ת ן מ פ נ י פזיזותו‪ .‬ב ק ב י ע ת ה ע ק ר ו ן ה מ ש פ ט י ‪,‬‬
‫ו ה ח ר י ג י ם ל ת ח ו ל ת ו ‪ ,‬נ י ת ן ל ה ת ח ש ב ב כ ך כ י ס כ נ ה ןו‪ ,‬ה צ פ ו י ה ל ״ נ ו ת ן הפזיו״‪ ,‬ג ד ו ל ה‬
‫יותר ב ס ו ג י ם מסויימים של מ ת נ ו ת ו ק ט נ ה יותר ב ס ו ג י ם אחרים‪ .‬ה ס כ נ ה גדולה‪ ,‬ל מ ש ל ‪,‬‬
‫לגבי‬
‫מ ת נ ת נכסים ולגבי התחייבויות ל מ ת נ ת נכסים‬
‫בעתיד יותר מאשר לגבי‬
‫ה ת ח י י ב ו י ו ת ל ב צ ע ע ב ו ד ה חינם‪ ,‬ל ה ש א י ל נ כ ס חינם‪ ,‬ו א ף ה ב ט ח ה ל ו ו ת ר ע ל ח ו ב קיים‪.‬‬
‫ל א ו ר זאת‪ ,‬אין מ נ י ע ה ל ה כ י ר ב כ ך ש ז כ ו ת ה ח ז ר ה ש ל הנותן‪ ,‬ב ק ט ג ו ר י ה ה ר א ש ו נ ה ‪,‬‬
‫תהיה ר ח ב ה יותר מאשר בקטגוריה‬
‫ה‬
‫ש‬
‫נ‬
‫י ‪.100‬‬
‫ה‬
‫א ך כ א מ ו ר ‪ ,‬ה ס ט י ה מ ן ה ע ק ר ו ן ה כ ל ל י א י נ נ ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת פ ר י מ ק ר ה ‪ ,‬ואין‬
‫ז ה רצוי כי תיגרם‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬מ ח מ ת ח ו ס ר ע ר נ ו ת ל ע צ ם קיומו ש ל ה ע ק ר ו ן הכללי‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כ פ י ש ר א י נ ו לעיל‪ ,‬נ ק ב ע ל ג ב י ״ ע י ס ק ו ת חסד״ ב מ ק ר י ם ר ב י ם פ ת ר ו ן שונה‬
‫לבעיות‬
‫אנלוגיות מ ב ל י שהובהר‬
‫א ם יש‬
‫נימוק‬
‫לגישה‬
‫שבאה לביטוי‬
‫השונה‬
‫ב כ ל מ ק ר ה ‪ ,‬ומהו נימוק זה‪ .‬קיים‪ ,‬איפוא‪ ,‬ח ש ש ש ל פ ח ו ת ב כ ל ה נ ו ג ע ל ״ ע י ס ק ו ת‬
‫ח ס ד ״ ל א ה ו ש ג ה א ח ת מן ה מ ט ר ו ת ש ל ה ח ק י ק ה ה י ש ר א ל י ת ה ח ד ש ה ‪ .‬ב מ ק ו ם שיטה‬
‫מ ש פ ט י ת א ח ת ה מ ב ו ס ס ת ע ל מ ע ר כ ת ע ק ר ו נ ו ת ה ת ו א מ י ם ז ה א ת זה‪ ,‬ימשיכו ל ש מ ש‬
‫ב ה ב ע ר ב ו ב י ה ע ק ר ו נ ו ת א ש ר אין כ ל ק ש ר ביניהם‪ ,‬מ ש ל ‪ ,‬כ א י ל ו נ ש א ב ו מ ש י ט ו ת‬
‫מ ש פ ט ש ו נ ו ת ו ר ח ו ק ו ת זו מזו‪.‬‬
‫‪9 9‬‬
‫דבר חקיקה נוסף‪ ,‬המבחין בין פעולה בחינם לפעולה בשכר‪ ,‬הוא חוק השומרים‪ .‬שאלות‬
‫אחדות‪ ,‬הנוגעות לחוק זה‪ ,‬נדונו על ידי לעיל‪.‬‬
‫ישת הדין‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪at‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪f‬‬
‫‪f‬‬
‫‪.‬‬
‫‪179‬‬