‫גיליון‬ ‫‪71‬‬ ‫‪ -‬פברואר ‪2012‬‬ ‫קשרים וכישורים‬ ‫מתכנסים‪ ,‬מסכמים ומסכימים‬ ‫מוח "צעיר" לזקנים בעלי כושר גופני גבוה‬ ‫מה בין אלצהיימר ל"פרה המשוגעת"?‬ ‫עמדא מוקירה את מתנדביה‬ ‫על הקשר האפשרי בין מחסור בשינה לסיכון לחלות באלצהיימר‬ ‫את הרישיון בבקשה ‪ -‬מתי ואיך מורידים את החולה הדמנטי מההגה‬ ‫טכנולוגיה חכמה להתאמת הבית לחולה אלצהיימר‬ ‫תוכן‬ ‫דבר המערכת‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫גליון מס' ‪ ,71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר‬ ‫ומחלות דומות בישראל‬ ‫ע‪.‬ר‪.‬‬ ‫עריכה‪:‬‬ ‫רותי יצחקי‪ ,‬דרורה כהן‬ ‫רחל קופרשטיין‪ ,‬גדי פורת‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫"דורות" לקידום השירות‬ ‫לאוכלוסיה המבוגרת בע"מ‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬אפי אליסי‬ ‫קלדנית‪ :‬נילי אפשטיין‬ ‫מודעות‪ :‬רונה לוי‪ ,‬דורות‪09-7658088 :‬‬ ‫מהדורה אנגלית‪ :‬מרים וובר‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫"עמדא"‪ ,‬עמותת אלצהיימר‬ ‫ומחלות דומות בישראל ע‪.‬ר‪.‬‬ ‫מנכ"ל‪ :‬גרי רוט‬ ‫חברי הוועד המנהל‪:‬‬ ‫אליעד יונה ‪ -‬יו"ר‬ ‫ד"ר אלון שרה‪ ,‬גיורא ארנהיים‪,‬‬ ‫בהרב לאה‪ ,‬גונדה יוסף‪,‬‬ ‫גן‪-‬אל נעמי‪ ,‬הנץ יעקב‪ ,‬ספקטור אסתר‪,‬‬ ‫פלג דינה‪ ,‬פלמן מרים‪ ,‬שפירא אהוד‬ ‫יו"ר המועצה המדעית‪:‬‬ ‫פרופ' עמוס קורצ'ין‬ ‫בשער‪ :‬ארבע דורות ‪ -‬מתוך תערוכת הצילומים‬ ‫של תמר הרשקוביץ (ר' עמ' ‪)27‬‬ ‫מרכז ארצי‪:‬‬ ‫טל‪ 03-5341274/5 .‬פקס‪03-5341276 .‬‬ ‫הכתובת למשלוח מכתבים‪:‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,8261 .‬רמת‪-‬גן ‪52181‬‬ ‫אתר באינטרנט‪http://www.alz-il.net :‬‬ ‫דו"אל‪[email protected] :‬‬ ‫קו חם ‪*8889‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫בימים אלה עולה על מסכי הקולנוע הסרט "אשת הברזל"‪ ,‬המבוסס על סיפור‬ ‫חייה של מרגרט תאצ'ר‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה לשעבר‪ .‬השחקנית מריל‬ ‫סטריפ מגלמת את דמותה של תאצ'ר בבגרותה ובזיקנתה‪ .‬את ההשראה‬ ‫לסרט נתן ספר הזיכרונות שכתבה בתה של תאצ'ר‪ ,‬קרול‪.‬‬ ‫לנו יש עניין מיוחד בספר ובסרט‪ ,‬כי בשניהם תאצ'ר נחשפת גם בתקופת‬ ‫זיקנתה כולל חשיפת העובדה שחלתה בדמנציה‪ .‬רבים מתנגדים לספר בגלל‬ ‫החשיפה וכעת יש המתנגדים גם לסרט מסיבה זאת‪ .‬יש לשער שההתנגדות‬ ‫אינה רק בגלל הרצון לשמר את דמותה של תאצ'ר בגדולתה‪ ,‬אלא בגלל‬ ‫תחושות ההתנגדות והדחייה למראה תופעת הזיקנה ועוד כשהיא מלווה‬ ‫בדמנציה‪.‬‬ ‫דווקא מסיבות אילו חשוב להעלות את הדברים לסדר היום החברתי‪ ,‬והגיליון‬ ‫שלפנינו הוא דוגמא לפעילות הרבה שמשקיעה העמותה בנושא זה‪ .‬שבעה!‬ ‫כנסים התקיימו בחדשים האחרונים ביוזמת העמותה ושיתופה‪.‬‬ ‫שניים מהכנסים התקיימו באוניברסיטאות חיפה ובאר שבע‪ ,‬והתמקדו בין‬ ‫השאר באשפוז סיעודי‪ ,‬בריאות הנפש ועוד‪ .‬עוד התקיימו כנס אקדמי בינלאומי‬ ‫לסיעור מוחות‪ ,‬כנס הסכמה לגיבוש המלצות של רופאים ואנשי מקצוע‪ ,‬כנס‬ ‫בינלאומי בנושא יצירתיות ואלצהיימר וכנס בצפון להעלאת המודעות למחלת‬ ‫אלצהיימר עם דגש על המגזר דובר הערבית‪ .‬בנוסף לכל אלה התקיים כנס‬ ‫מתנדבי העמותה ברמת אפעל‪.‬‬ ‫המדור "בנעשה בעמותה" סוקר את הכנסים הרבים ומביא פרטים על תוכנם‪,‬‬ ‫על המשתתפים בכנסים וגם (מעט) תמונות‪ ,‬בבחינת "טוב מראה עיניים"‪.‬‬ ‫במדור הרפואי מדעי אנו מביאים מחקרים חדשים המראים על הניסיונות‬ ‫למצוא כיוונים חדשים לטיפול ולעיכוב מחלת אלצהיימר‪ .‬האינסולין עורר את‬ ‫תשומת לב החוקרים כבר לפני מספר שנים וכעת חוזרים לבחון את הטיפול‬ ‫בו‪ .‬גם האופי המיוחד של מחלת "הפרה המשוגעת" עורר חוקרים לבחון‬ ‫היבטים דומים למחלת אלצהיימר‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬שיפור איכות השינה אינו רק טיפ בריאותי‪ .‬על פי מחקרים ייתכן קשר‬ ‫בין הפרעות השינה לבין מחלת אלצהיימר‪ .‬שני מאמרים בעלון מתייחסים לנושא‬ ‫השינה אצל צעירים ומבוגרים‪ .‬מאמר אחד דן ברמות עמילואיד בטא במוח בשעת‬ ‫השינה‪ ,‬והשני דן בהשפעה של השינה על התפקודים הקוגניטיביים‪.‬‬ ‫בנושא ההתמודדות והטיפול באלצהיימר אנו חוזרים לבעיה הכאובה של הנהיגה‪:‬‬ ‫עד מתי ניתן לחולה להמשיך לנהוג ומתי ואיך ראוי לשלול את רישיון הנהיגה‪.‬‬ ‫ד"ר אילון כספי משווה את תרבות הדיבור ביחס לחולי אלצהיימר בעבר לעומת‬ ‫התרבות הנוכחית שמנסה לשמר ככל האפשר את כבודו העצמי של החולה‪.‬‬ ‫עוד בנושא ההתמודדות ‪ -‬רעיונות שמפתחים בעמותת מילבת ויכולים לסייע‬ ‫בידינו בארגון הבית לרווחת החולים ובני המשפחה‪ .‬הפעם ההתמקדות היא‬ ‫הפעלת דלת מרחוק באמצעות שלט‪.‬‬ ‫המדור "במבט אישי" מספר על תערוכת תמונות מרגשת בנושא אלצהיימר‪,‬‬ ‫שתמונה מתוכה מובאת בעלון‪ ,‬עם הקטע הנלווה אליה מתוך חוברת התערוכה‪.‬‬ ‫פן אישי נוסף עולה מ"הבלוג" שכותבת אסתר ספקטור‪ ,‬אשת חולה המתנדבת‬ ‫במשך שנים בעמותה‪ .‬נלווית לטור שלה כתבה המדברת בשבח כתיבת‬ ‫"בלוג" על ידי חולים ובני משפחה‪.‬‬ ‫לקראת "סגירת" הגיליון הנוכחי הגיעה הידיעה המצערת על פטירתה של‬ ‫הזמרת האהובה יפה ירקוני ז"ל‪ ,‬שהייתה חולת אלצהיימר בשנותיה האחרונות‪.‬‬ ‫עמותת "עמדא" משתתפת בצער המשפחה מתוך הזדהות עמוקה‪.‬‬ ‫‬ ‫חדשות העמותה‬ ‫גרי רוט‬ ‫תודות‪ ,‬תנחומים‬ ‫עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מהנעשה בעמותה‬ ‫סיכום כנס אשפוז סיעודי ‪ -‬סוגיות והשלכות‬ ‫‪8‬‬ ‫עידית טמיר‪-‬אביב‬ ‫‪10‬‬ ‫כנס ההסכמה‬ ‫עידית טמיר‪-‬אביב‬ ‫כנס בינלאומי בנושא‪ :‬יצירתיות ואלצהיימר‬ ‫נתי בלום‬ ‫‪11‬‬ ‫למתנדבים בעם‬ ‫‪12‬‬ ‫יפה ירקוני ז"ל‬ ‫‪13‬‬ ‫רות יצחקי‬ ‫רפואה ומחקר‬ ‫אינסולין דרך האף כטיפול במחלת אלצהיימר‬ ‫‪14‬‬ ‫קתלין בלנצ'רר‬ ‫אמצעים להאטת הזדקנות המוח‬ ‫‬ ‫‪16‬‬ ‫מדולין רוג'רס‬ ‫דמיון בין אלצהיימר למחלת "הפרה המשוגעת" ‪18‬‬ ‫הקשר בין שינה לאלצהיימר‬ ‫‪20‬‬ ‫מארי אליזבת דאלאס‬ ‫התמודדות וטיפול‬ ‫מה עושים כשבני משפחה מקשים‬ ‫על הטיפול בחולה אלצהיימר‬ ‫‪21‬‬ ‫פולה ספנסר סקוט‬ ‫הערכת יכולת הנהיגה אצל חולה אלצהיימר‬ ‫תרבות הדיבור הישנה לעומת תרבות‬ ‫הדיבור החדשה בטיפול בזקנים עם אובדן זיכרון‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ד"ר אילון כספי‬ ‫דלתות ועיצוב סביבתי "חכם"‬ ‫‪26‬‬ ‫גלית ארבל כהן‬ ‫במבט אישי‬ ‫תערוכת צילום‪ :‬נעצר העולם‪ ,‬אלצהיימר‬ ‫‪27‬‬ ‫תמר הרשקוביץ‬ ‫במקום פסיכולוג כתבתי בלוג‬ ‫‪28‬‬ ‫אריאלה איילון‬ ‫יומן מסע ‪ -‬קטע מהבלוג של אסתר ספקטור ‬ ‫מכתב למערכת ‬ ‫שיר‪ :‬הילד הקטן והאיש הזקן‬ ‫‪29‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪29‬‬ ‫של סילברסטין‬ ‫קו חם ואוזן קשבת‪/‬סניפי העמותה ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪30‬‬ ‫חדשות העמותה‬ ‫תודות‬ ‫שלום לחברי עמותת "עמדא" לתומכיה ומתנדביה‪,‬‬ ‫נת עבודה ‪ 2011‬עומדת להסתיים ואנו‬ ‫נמצאים בפתחה של שנה החדשה‪,‬‬ ‫תוך עשיית סיכום וחשבון נפש על השנה‬ ‫שחלפה‪ ,‬ולאן פנינו מועדות בשנים הקרובות‬ ‫בכלל ובשנה הקרובה בפרט‪.‬‬ ‫ש‬ ‫שנת ‪ 2011‬התאפיינה בעשייה רבה והפעלת‬ ‫פרויקטים לשיפור איכות תוך בניית תשתית‬ ‫ארגונית ופרויקטאלית לשנים הבאות‪.‬‬ ‫כל זה בליווי הדוק ועם הרבה פרגון של הועד‬ ‫המנהל ויו"ר העמותה יונה אליעד‪ .‬זה לא היה‬ ‫קורה ללא הצוות המקצועי והנאמן של העמותה‬ ‫ואנשי מקצוע רבים‪ ,‬אשר מלווים את העמותה‬ ‫מזה שנים רבות‪ ,‬כולל המועצה המדעית של‬ ‫העמותה בראשותו של פרופ' עמוס קורצ'ין‪.‬‬ ‫ברצוני גם לציין את ההשקעה רבת השנים‪,‬‬ ‫המקצועיות והדבקות במטרה של צוות עורכי‬ ‫העלון בראשותה של רות יצחקי‪ .‬תודה!!!‬ ‫שני דברים חשובים התרחשו במהלך שנת‬ ‫‪ ,2011‬חידוש חזון העמותה ותרגומו לתוכנית‬ ‫אסטרטגית לשנים הקרובות‪.‬‬ ‫התחלנו בבניית תשתית של הפרויקט "טיפול‬ ‫פרטני" בשיתוף עם "אשל" והקרן למפעלים‬ ‫מיוחדים של ביטוח לאומי‪ .‬הפרויקט מתקיים‬ ‫בהנחייתה של פרופ' מרי מיטלמן מאוניברסיטת‬ ‫ניו‪-‬יורק‪ ,‬ובליווי מחקרי של פרופ' פרלה ורנר‬ ‫מאוניברסיטת חיפה‪ .‬מנהלת הפרויקט היא‬ ‫מיכל הרץ‪.‬‬ ‫פרויקט תשתיתי זה‪ ,‬חייב אותנו למסד את‬ ‫הטיפול בניהול של קבוצות תמיכה ברחבי הארץ‬ ‫(קלטנו מנהלת פרויקט חדשה לנושא) בשיתוף‬ ‫עם "מתן‪-‬משקיעים בקהילה" ומשרד הבריאות‪,‬‬ ‫אשר תומך ומלווה‪ ,‬תוך גילוי הבנה עמוקה‬ ‫לצרכים וליעדים שאנו מציבים לעצמנו‪.‬‬ ‫אנו מאמינים שהפרויקט "טיפול פרטני"‬ ‫ומיסוד והפעלה מקצועית יותר של קבוצות‬ ‫תמיכה‪ ,‬יהוו תשתית חשובה להפעלת‬ ‫פרויקטים קיימים וחדשים הקשורים במתן‬ ‫איכות חיים לחולה ובני משפחתו‪.‬‬ ‫בימים אלו התחלנו לקבל משפחות ראשונות‪,‬‬ ‫אשר עוברות תהליך של ראיונות והפניות‬ ‫לקבוצת ביקורת או לקבוצה טיפולית שתלווה‬ ‫במחקר‪ .‬נרחיב את הדיווח עם קבלת ממצאים‬ ‫ראשונים‪.‬‬ ‫העלאת מודעות‬ ‫המשכנו גם השנה לקיים סביב יום אלצהיימר‬ ‫הבינלאומי כנסים להעלאת מודעות‪ ,‬והפעם‬ ‫עשינו זאת בשיתוף עם המשרד לאזרח‬ ‫הוותיק וכמובן חברת "אזימוט" המלווה אותנו‬ ‫בהתנדבות שנים רבות‪ .‬על חלק מהכנסים‬ ‫המופיעים להלן תוכלו לקרוא ביתר פירוט‬ ‫בעלון שלפניכם‪.‬‬ ‫פעולה עתידיים‪.‬‬ ‫● ב‪ - 2-3.12.11-‬נערך בנצרת סיעור‬ ‫מוחות בינלאומי‪ ,‬בהנחייתם של פרופ' עמוס‬ ‫קורצ'ין ופרופ' יהודית אהרון‪ .‬במפגש השתתפו‬ ‫רופאים‪-‬פסיכולוגים‪ ,‬נוירולוגים וגריאטרים‪ .‬זו‬ ‫השנה השלישית שאנו עורכים אירוע כזה על‬ ‫מנת לאפשר מפגש בלתי אמצעי בין חוקרים‬ ‫ומומחים ממוסדות רפואיים ומהאקדמיה‬ ‫ללמידה הדדית‪ ,‬החלפת דעות והכרת מחקרים‬ ‫של העמיתים העוסקים בתחום הדמנציה‪.‬‬ ‫● ב‪ - 11.1.12-‬נקיים בכרמיאל כנס‬ ‫להעלאת מודעות בקרב אנשי מקצוע והקהל‬ ‫הרחב‪ ,‬תוך מתן דגש על המגזר הערבי‪ .‬הכנס‬ ‫מתקיים בשיתוף פעולה עם עיריית כרמיאל‪,‬‬ ‫המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬המשרד לאזרח‬ ‫הוותיק וגורמים נוספים בקהילה‪.‬‬ ‫פרויקט "פעילות לבריאות‬ ‫קשרים וכישורים"‬ ‫● ב‪ ,26.10.11-‬נערך כנס ההסכמה במרכז‬ ‫הכנסים "וואהל" באונברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫מטרת הכנס הייתה להגיע להסכמה בקרב‬ ‫ארגוני הרופאים‪ :‬הסתדרות הרופאים‪ ,‬איגוד פרויקט חשוב זה קיבל במהלך שנת ‪2011‬‬ ‫רופאי המשפחה‪ ,‬האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה תנופה מחודשת בזכות השותפות עם "אשל"‪,‬‬ ‫של הזקנה‪ ,‬האיגוד לרפואה גריאטרית והאיגוד רשויות מקומיות בהם מתקיים הפרויקט‬ ‫הנוירולוגי‪ ,‬בשיתוף עם עמותת "עמדא"‪,‬‬ ‫לגבי העקרונות והטיפול בחולי דמנציה בכלל‬ ‫ומחלת אלצהיימר בפרט‪.‬‬ ‫עמותת "עמדא" מתכננת ליזום כנס‬ ‫המשך‪ ,‬שיעסוק בהיבטים והטיפולים‬ ‫הלא רפואיים בחולים דמנטיים‪.‬‬ ‫ב‪ ,31.10.11 -‬התקיים כנס‬ ‫●‬ ‫באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הפקולטה‬ ‫למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬החוג לגרונטולוגיה מנכ"ל "עמדא" וחברות מהג'וינט בפתיחת קורס‬ ‫הכשרת מתנדבים במוסקבה‬ ‫והמשרד לאזרח הוותיק‪.‬‬ ‫● ב‪ ,23.11.11-‬התקיים כנס בבאר‪-‬שבע‪ ,‬ועמותת "מטב"‪ ,‬אשר התגייסה לתת מענה‬ ‫בשיתוף עם בית החולים לבריאות הנפש במסגרת תרומתה לקהילה‪ ,‬והעמידה לרשותנו‬ ‫מנחים באזור הצפון והמרכז‪.‬‬ ‫ואוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫ב‪ ,14-15.11.11-‬התקיים בתל אביב כנס יש לציין שארגון "עזר מציון" ממשיך ללוות‬ ‫בינלאומי בנושא "אלצהיימר פעילות זו ב‪ 4-‬מקומות לפחות‪ .‬חברת "מתן‬ ‫ויצירתיות"‪ .‬כנס זה בהנחייתה של שרותי בריאות" וחברת "מנפאוור קר"‪ ,‬ממשיכות‬ ‫נתי בלום‪ ,‬היווה עבור עמותת "עמדא" להכשיר את המטפלות שלהן בהפעלת ערכת‬ ‫פריצת דרך בהסתכלות העתידית של פעילות לבריאות ובכך נותנות שרות איכותי‬ ‫העמותה על פרויקטים הקשורים יותר במסגרת חוק סיעוד‪.‬‬ ‫במתן איכות חיים לשלבים מתקדמים המתנדבים האיכותיים של יעוץ לקשיש‬ ‫של המחלה‪ ,‬ואיפשר לנו מפגש בלתי ממשיכים להוות את עמוד השדרה בהפעלת‬ ‫אמצעי עם קובעי מדיניות בתחום הפרויקט ולאחרונה סיימנו הכשרתם של כ‪15-‬‬ ‫משתתפי קורס "קשרים וכישורים" במוסקבה ‪ -‬מחזור שלישי הזקנה‪ ,‬על מנת לקבוע לעצמנו דרכי מתנדבים של יעוץ לקשיש בפתח‪-‬תקווה‪.‬‬ ‫עמדא‬ ‫‪6‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫הפעלה נוספת במתכונת דומה מתוכננת‬ ‫בנהרייה‪.‬‬ ‫יצרנו פריצת דרך משמעותית בכך‬ ‫שהכשרנו לאחרונה כ‪ 25-‬מתנדבים‬ ‫בשפרעם‪ ,‬בשיתוף עם העמותה‬ ‫המקומית למען הזקן ומרכז יום לקשיש‪.‬‬ ‫אלצהיימר במוסקבה ועם הגורמים‬ ‫המקצועיים בעיר‪ ,‬אשר עוסקים באבחון‬ ‫ומחקר של מחלת אלצהיימר‪.‬‬ ‫פרויקט קבוצות תמיכה‬ ‫עמותת "עמדא" ממשיכה להפעיל את‬ ‫קבוצות התמיכה כפרויקט‬ ‫תשתיתי‪.‬‬ ‫מקומות בהם נפתחו או צפויים‬ ‫להיפתח קבוצות תמיכה‪:‬‬ ‫טבריה (בשיתוף עם העירייה‬ ‫ועמותת "מטב"‪ ,‬יוקנעם‬ ‫(בשיתוף עם עמותת "מטב")‪,‬‬ ‫עפולה (בשיתוף עם עמותת‬ ‫"מטב")‪ ,‬קריית ים (בשיתוף‬ ‫פתיחת קורס הכשרה לדוברי ערבית במרכז יום‬ ‫עם עמותת "שילה") וגליל‬ ‫לקשיש בשפרעם‬ ‫תחתון בשיתוף עם המועצה‬ ‫כולנו תיקווה שהקשישים דוברי ערבית המקומית‪.‬‬ ‫יקבלו עזרה והכוונה במסגרת פרויקט לברורים ניתן לפנות למידענית ‪*8889‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫אנחנו מתכננים פעילות דומה בסכנין‪ .‬הדרכות‬ ‫בחיפה אנו עומדים לסיים הכשרתם של סיימנו לאחרונה בשיתוף עם "אשל"‬ ‫כ‪ 25-‬מתנדבים‪ ,‬שחלקם באים מהמגזר השתלמות בהפעלת הערכה "קשרים‬ ‫הדרוזי (עוספיא)‪ ,‬וחלקם דוברי ערבית וכישורים"‪ .‬קהל היעד של מיזם זה‬ ‫מחיפה‪ .‬פרויקט זה מופעל בשיתוף הן עובדות תעסוקה‪ ,‬אשר יוכלו לתת‬ ‫עם עיריית חיפה‪ ,‬יעוץ לקשיש בחיפה שרות איכותי יותר לחולי אלצהיימר ובני‬ ‫ושותפות חשובה עם עמותת "שילה"‪ .‬משפחותיהם‪.‬‬ ‫ב‪ ,16.1.12 -‬יפתח מחזור נוסף במרכז‬ ‫אני מנצל את ההזדמנות לאחל מזל הדרכה של "אשל" בקריית ביאליק‪.‬‬ ‫טוב לעמותת "שילה" עם כניסתם ברצוננו לאפשר מתן שרות באמצעות‬ ‫למרכז יום חדש בחיפה‪ ,‬בקריית ערכת "פעילות לבריאות" במקומות בהם‬ ‫אין לעמותה מתנדבים‪ ,‬או למשפחות‬ ‫אליעזר‪.‬‬ ‫אצלן בוצעה ההפעלה לזמן מוגדר‪ ,‬ויש‬ ‫עמותת "עמדא" מפעילה את פרויקט צורך בהמשכיות‪.‬‬ ‫"פעילות לבריאות" בשיתוף פעולה‬ ‫עם ארגון "ג'וינט"‪ ,‬גם בקרב יהודי הנהלת עמותת "עמדא"‪ ,‬אישרה‬ ‫ברית המועצות לשעבר‪ .‬לאחרונה בימים אלו את התקציב לשנת עבודה‬ ‫השתתפתי בפתיחת מחזור שלישי ‪.2012‬‬ ‫של מתנדבים במוסקבה ובפגישות התקציב משקף גידול בפעילות‬ ‫משוב עם מתנדבים‪ ,‬אשר מפעילים העמותה בכ‪ 15%-‬ביחס לשנת ‪2011‬‬ ‫זה כשנה את הפרויקט בקרב קשישים וזאת בזכות שותפים חדשים‪ ,‬אשר‬ ‫דמנטיים‪ .‬המתנדבים הוכשרו ע"י הצוות יאפשרו את המימון ואת הכניסה‬ ‫המקצועי של המחלקה הרוסית ב"ג'וינט" לפרויקטים חדשים והרחבתם של‬ ‫ירושלים ובהדרכתה של ויקי נני ‪ -‬מנהלת פרויקטים קיימים בשלוש השנים‬ ‫הבאות‪● .‬‬ ‫מרכז יום לקשיש של עמותת "מטב"‬ ‫גרי רוט‬ ‫בעיר רמלה‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו קשרנו קשר עם עמותת‬ ‫מנכ"ל‬ ‫העמותה מודה לתורמים‬ ‫ומוקירה את נדיבות ליבם‬ ‫ראויים להוקרה מיוחדת‬ ‫זאב צמיר‬ ‫דוד שטיינברג‬ ‫קרנות חברות מפעלים ומוסדות‬ ‫ג'יי‪ .‬סי‪ .‬הלת'קר בע"מ‬ ‫ג'יימס ריצ'רדסון‬ ‫ד‪.‬ג‪.‬ש בודי פרטס בע"מ‬ ‫טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ‬ ‫לונדבק‬ ‫מתן משקיעים בקהילה‬ ‫נוברטיס פארמה סרוויסס איי‪.‬ג'י‪.‬‬ ‫נטפים‬ ‫סלקום‬ ‫פרטנר תקשורת בע"מ‬ ‫צ'קפוינט‬ ‫תמיכות מגופים ומרשויות‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬עמק יזרעאל‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫עיריית חולון‬ ‫עיריית נתניה‬ ‫עיריית רחובות‬ ‫תורמים מחו"ל‬ ‫‪Helen Bader Foundation Inc. Milwaukee. U.S.A‬‬ ‫תנחומים‬ ‫העמותה משתתפת בצער החברים‬ ‫והמשפחות על מות יקיריהם‬ ‫עדנה אמיר על מות הבעל ז"ל‬ ‫רות בר לב על מות הבעל ז"ל‬ ‫קארן ואסרשטיין על מות האב ז"ל‬ ‫חדווה וינברגר על מות הבעל ז"ל‬ ‫דואה חדאד על מות האב ז"ל‬ ‫ורדינה סולד על מות הבעל ז"ל‬ ‫יונה פלזנר על מות החמות ז"ל‬ ‫‪7‬‬ ‫עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫מהנעשה בעמותה‬ ‫סיכום כנס אשפוז סיעודי ‪ -‬סוגיות והשלכות‬ ‫‪ ‬עידית טמיר‪-‬אביב*‬ ‫‪‬‬ ‫נס בנושא אשפוז סיעודי ‪ -‬סוגיות והשלכות על המדיניות‬ ‫ביחס לחולי דמנציה ואנשי מקצוע‪ ,‬נערך ב‪31.10.11-‬‬ ‫בשיתוף עם החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה‪ .‬הכנס‬ ‫עסק בסוגיות האשפוז הסיעודי שהוצגו ע"י גורמים במערכת הבריאות‬ ‫והאקדמיה‪.‬‬ ‫כ‬ ‫את הכנס פתח פרופ' רוני גמזו‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬שהציג‬ ‫נתונים על הגידול הניכר הצפוי באוכלוסיית הקשישים בארץ‪ ,‬שממנו‬ ‫ייגזר הצורך במשאבים גדולים יותר‪ ,‬רגולציה וניהול טובים יותר בכל‬ ‫הנוגע לטיפול בקשישים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מערכות הבריאות בארץ חזקות בטיפול בילדים ובנשים הרות‪,‬‬ ‫אך חלשות בטיפול בקשישים‪.‬‬ ‫מספר משרדי ממשלה עוסקים בטיפול בקשישים‪ ,‬ומכאן הקושי‬ ‫להגיע לרמה אחידה בטיפול באוכלוסייה זו‪ .‬ריבוי הגורמים המטפלים‬ ‫גורם לביורוקרטיה קשה‪ ,‬סיבוך‪ ,‬ניגודי אינטרסים‪ ,‬חוסר בהגדרת‬ ‫סמכויות‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬אין גורם אחד אחראי‪ .‬נוצרת בעיה ברצף הטיפולי‬ ‫הרפואי‪-‬סיעודי עקב הביזור שלו על‪-‬פני גופים וגורמים שונים‪ ,‬וכך‬ ‫נוצרת פגיעה באיכות הטיפול‪.‬‬ ‫מצב זה גורם למטופלים ולבני המשפחה להוציא סכומים רבים‬ ‫על ביטוחים פרטיים מתוך הנחה שזה יפתור את הקושי בקבלת‬ ‫שירותי סיעוד בבוא הצורך‪ .‬כיום רואים עליה גדולה ברכישת ביטוח‬ ‫סיעודי פרטי‪ .‬כ‪ 65%-‬מהציבור הם בעלי ביטוח סיעודי פרטי‪ .‬מצב‬ ‫זה עשוי להתגבר עם עליית גובה הפרמיות במעבר בין הקופות‪ ,‬כי‬ ‫כיום לא ניתן להעביר ביטוח סיעודי במעבר בין הקופות‪.‬‬ ‫בסיס הרפורמה שמציע משרד הבריאות‪:‬‬ ‫היעדים של הרפורמה של משרד הבריאות כוללים את הצורך בריכוז‬ ‫הטיפול בחולה‪ ,‬הגדלת ההשקעה בטיפול בקהילה ודחיית שלב‬ ‫האשפוז הסיעודי‪ .‬הדרך להשגת היעדים היא ע"י העברה הדרגתית‬ ‫של האחריות לטיפול בקשיש לקופות‪ .‬המהלך של העברת האחריות‬ ‫הכוללת לטיפול בקשיש לקופות יתבצע בשלושה שלבים‪:‬‬ ‫שלב ראשון יתבצע ע"י הגדלת שעות סיעוד בקהילה‪.‬‬ ‫השלב השני יהיה העברת האחריות לאשפוז הסיעודי לקופות‪ ,‬שלהן‬ ‫יהיה אינטרס לדחותו ככל שניתן‪ ,‬ולהשאיר את המטופל במסגרת‬ ‫שיקום בקהילה‪ ,‬וזאת מטעמי חסכון‪ .‬מהלך זה אמור לדרבן את‬ ‫הקופות להשקיע עוד משאבים בשיקום בקהילה ודחיית האשפוז‬ ‫הסיעודי‪ .‬בשלב זה יועברו כספים לקופות למימון פעימה זו‪.‬‬ ‫השלב השלישי יהיה העברה מלאה של האחריות לטיפול בקשיש‬ ‫באופן מוחלט לקופות‪ .‬שלב זה יתבצע רק לאחר הערכה של הפעימות‬ ‫‪ 1‬ו‪ 2-‬שתיעשה ע"י ועדת מעקב במשך מספר שנים‪.‬‬ ‫הרפורמה המתוארת‪ ,‬תוגש למקבלי החלטות בממשלה ובמידה‬ ‫ותאושר‪ ,‬יחלו בהסדרת התשתית במערכת הבריאות לצורך מימוש‬ ‫הפעימה הראשונה‪.‬‬ ‫עמדא‬ ‫‪8‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫משתתפי הפאנל בכנס אשפוז סיעודי בחיפה‬ ‫הפאנל לדיון ברפורמה המוצעת‬ ‫בהמשך הכנס נערך פאנל שהורכב מנציגי קופות חולים‪ ,‬המשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים‪ ,‬חברות סיעוד‪ ,‬והאקדמיה‪ .‬חברי הפאנל התייחסו‬ ‫להצגת הרפורמה ע"י פרופ' גמזו‪ .‬את הפאנל הנחה פרופ' יצחק‬ ‫בריק‪ ,‬מנכ"ל אשל וחבר החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫השאלות שהוצגו לפאנל הן‪:‬‬ ‫האם וכיצד תיטיב הרפורמה עם הקשישים? עם המשפחה?‬ ‫האם תביא להתייעלות וחיסכון במשאבים ומענה לגידול במספר‬ ‫הזקנים והחולים הדמנטיים?‬ ‫הדוברים דיברו לפי הסדר והציגו את עמדות ארגוניהם בנושא‬ ‫הרפורמה‪ ,‬אך לא נערך דיון‪.‬‬ ‫להלן תמצית תגובות הדוברים‪:‬‬ ‫ד"ר לאה אהרוני‪ ,‬מנהלת שרות גריאטרי‪ ,‬מחוז חיפה וגליל מערבי‪ ,‬שירותי‬ ‫בריאות כללית‪:‬‬ ‫בקשישים תשושי נפש נדרש טיפול ע"י צוותים רב מקצועיים‪ .‬יש‬ ‫להרחיב ולשפר את הטיפול בזקנים במסגרת הקהילה‪ .‬הקופה‬ ‫מסכימה למודל הניהול של הטיפול בקשיש‪ ,‬אך לדעתה לא נדרש‬ ‫שהמטפל יהיה בהכרח גם המנהל‪ .‬הקופה עוסקת בטיפול רפואי‬ ‫בלבד‪ .‬יש לשפר את שיתוף הפעולה בין הגורמים‪ .‬ד"ר אהרוני‬ ‫מתנגדת למהלך בו יוטלו על הקופה מטלות נוספות שאינן קשורות‬ ‫לתפקידי הקופה ולתחום אחריותה הנוכחי‪ .‬ד"ר אהרוני ציטטה את‬ ‫מנכ"ל הקופה מר אלי דפס שמציע דיונים יותר עמוקים בהצעת‬ ‫הרפורמה ולא לבצעה ע"י מחטף וחקיקה לא מספקת‪.‬‬ ‫תחומים שיש לשפר לרווחת חולי הדמנציה‪ :‬הכנסת אבחון המחלה‬ ‫לסל הבריאות‪ ,‬הרחבת רישום ההתוויות לתרופות בסל הבריאות‪,‬‬ ‫שיפור הטיפול הפליאטיבי‪ ,‬הדרכה מובנית למטפלים בתשלום‬ ‫שתביא לשיפור הטיפול‪ ,‬מתן תמריצים למשפחות להשאיר את‬ ‫המטופל בקהילה‪ ,‬אולי ע"י הקלה במיסים‪.‬‬ ‫מר יוסי ענתבי ‪ -‬מנכ"ל עמותת מטב‪:‬‬ ‫תוספת שעות בקהילה במסגרת חוק סיעוד לא תפתור את הבעיה‬ ‫מפני שבחולה אלצהיימר נדרש טיפול לאורך כל שעות היממה‪ .‬אין‬ ‫להעביר את האחריות המנהלית לטיפול בקשיש לקופות החולים‪,‬‬ ‫אלא לבזר סמכויות בין מספר גופים‪ ,‬מפני שיתכן מצב של ניגוד‬ ‫אינטרסים במידה והניהול יהיה בידי הקופות‪ .‬כיום ישנה הפרדה‪,‬‬ ‫כאשר הטיפול בבית באחריות הביטוח הלאומי ובמימונו‪ ,‬והאשפוז‬ ‫הסיעודי באחריות משרד הבריאות ובמימונו‪ .‬אין ניגוד אינטרסים באותו‬ ‫גוף וכל אחד יודע את תחום אחריותו‪ .‬הפתרון הוא להציב עובדות‬ ‫סיעוד ברמה מקצועית גבוהה‪ ,‬שישתכרו מעבר לשכר המינימום‬ ‫ובכך לשפר את הטיפול בקהילה‪ .‬ברפורמה המוצעת יש שיפור גדול‬ ‫בהתייחסות לאוכלוסייה של בעלי שכר ממוצע בכך שגם הם יוכלו‬ ‫ליהנות משירותי הסיעוד והאשפוז‪ .‬הרפורמה תביא לשוויון מבחינה‬ ‫זו‪ ,‬וזו נקודה חשובה ביותר‪.‬‬ ‫ד"ר דנה פרילוצקי‪-‬עו"ס ‪ -‬החוג לגרונטולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מנקודת המבט של משפחת החולה הדמנטי‪ ,‬הדבר החשוב ביותר‬ ‫הוא הרצף הטיפולי ואת זה מציעה הרפורמה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כשמדברים על שינויים בתפיסת הזקנה יש להתייחס לנושא בתי‬ ‫האבות בארץ‪ .‬יש צורך לשנות אותם ולהתאימם לאוכלוסייה שתגיע‪,‬‬ ‫על כל מאפייניה‪ .‬לדור שמתבגר עכשיו יש דרישות אחרות ועל זה לא‬ ‫דובר ברפורמה כלל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא הוזכר ברפורמה מי יהיה הגוף המבטח‪.‬‬ ‫גב' דינה ישורון‪-‬עו"ס‪ -‬מנהלת שירות ארצית‪-‬חברת דנאל‪:‬‬ ‫מקבלת את המתווה הבסיסי לצורך ברפורמה‪ .‬כל רפורמה מביאה‬ ‫להתנגדות ויש לראות את טובת הלקוח‪ .‬ניתן לבצע את השינוי במסגרת‬ ‫המציאות הקיימת‪ .‬יש תשתית ואין צורך לבטלה ולהעביר הכל לקופות‪.‬‬ ‫זהו מהלך לא הגיוני‪ .‬יש לכוון המשאבים ליכולות הקיימות של הקשיש‬ ‫שלא נפגעו‪ ,‬ולספק יותר תמיכה‪.‬‬ ‫מצטטת את ד"ר יעקוביץ שהתייחס לנושא בעיתון "דורות" ‪ -‬יש לפתח‬ ‫מומחיות של העובדים הסיעודיים‪ .‬יש לפתח באקדמיה את התחום‬ ‫של עו"ס בגריאטריה‪ .‬מי שמוביל את הטיפול בקשישים הם עובדים‬ ‫סוציאליים ואחיות‪ ,‬לכן יש להשקיע בהכשרה טובה שלהם‪ .‬יש להקים‬ ‫גוף שמאחד ומנווט בין הארגונים והתשתיות הקיימות‪.‬‬ ‫הרפורמה כפי שמוצעת לא משפרת את איכות חיי הקשיש‪.‬‬ ‫גב' זהרה כהן‪-‬נציגת המשרד לאזרחים ותיקים‪:‬‬ ‫המשרד עדיין בוחן את הרפורמה‪ .‬יש בו סעיפים חשובים המתייחסים‬ ‫לנושא הפיקוח והיישום‪ .‬רצף טיפולי יכול היום להתבצע רק ע"י הקופה‬ ‫המכירה את המטופל לאורך השנים‪ .‬לאחר בחינה מעמיקה של‬ ‫ההצעה‪ ,‬יציג המשרד את עמדתו‪.‬‬ ‫מר רוני עוזרי‪-‬יו"ר א‪.‬ב‪.‬א (ארגון בתי אבות)‪:‬‬ ‫ברפורמה המוצעת יש מגמה להוסיף שעות סיעוד ולתגבר את הטיפול‬ ‫בקהילה‪ ,‬ועל כך יש לברך‪ .‬נדרש שיפור בתנאי האשפוז הסיעודי‪.‬‬ ‫יש לבנות מחלקות קטנות יותר‪ .‬החיסרון בדו"ח שהוא מדלג על‬ ‫בעיית כוח אדם‪ .‬אין מספיק אחיות ומטפלים מקצועיים‪ .‬בעיה‬ ‫נוספת בדו"ח היא קביעת תקצוב שקוף‪ .‬אם יועבר תקציב לקופות‪,‬‬ ‫יש לדאוג שיכוון למטרה מוגדרת כדי שהקופות לא יוכלו להשתמש‬ ‫בו למטרות אחרות‪ .‬לגבי סוגיית הרצף הטיפולי ‪ -‬ניתן לטפל בה כבר‬ ‫היום ע"י זירוז עבודת לשכות הבריאות האזוריות במתן קוד אשפוז‪.‬‬ ‫אם הרפורמה תקצר תהליכים‪ ,‬תמזג פעילויות ותיתן תקציב מוגדר‪,‬‬ ‫הרפורמה יכולה להצליח‪ .‬אם התקציב יועבר ללא התחייבות הקופות‬ ‫לשפר את הטיפול‪ ,‬לא יחול השיפור המתבקש‪ .‬יש לסגור פרצות‬ ‫ברפורמה מבחינת נהלים‪ ,‬התחייבויות ותקציב‪.‬‬ ‫ד"ר ג'וני למברג ‪ -‬מכבי שירותי בריאות‪:‬‬ ‫נושא האשפוז הסיעודי לא קשור לקופות ולשירותי הבריאות כלל‪ ,‬אלא‬ ‫ליכולת העמידות של המשפחות‪ .‬ומכאן נקודת המוצא השגויה של‬ ‫מעצבי הרפורמה‪ .‬יש לציין שקופות החולים לא היו שותפות בדיונים‬ ‫על הרפורמה והדרישה מהן כעת אינה ריאלית‪ .‬הקופות לא ערוכות‬ ‫מבחינת משאבי כח אדם לביצוע הרפורמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין שתוף פעולה‬ ‫כיום בין הגופים‪ .‬לקופות אין יכולות תקציביות ומשאבי אנוש מספיקים‬ ‫כדי לטפל באופן הראוי והמיטבי בצרכים ההולכים ומתגברים‪ .‬ברוב‬ ‫המקרים‪ ,‬לקופות מעבירים פחות כסף מהעלות הריאלית לביצוע‪,‬‬ ‫ויש חשש שזה יקרה גם בהקשר של הרפורמה המוצעת‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ברפורמה לא מוצע מנגנון בקרה לביצוע אשפוז סיעודי‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ברפורמה יש הצעות חשובות אך התרגום הביצועי שלהן‬ ‫אינו ריאלי‪.‬‬ ‫את הפאנל סיכם פרופ' בריק בהתייחסו לרפורמה‪ .‬לדעתו מדובר ברפורמה‬ ‫טובה שניתן ליישמה אך לדעתו הצעדים שנוקט כרגע משרד הבריאות‬ ‫מבטיחים את כישלונה‪ .‬קופות החולים אינן רוצות ברפורמה ולא שותפו‬ ‫בתהליך כלל‪ .‬משרד הרווחה טוען שאינו שותף לעניין‪ .‬סביר להניח‬ ‫ששר הרווחה לא יעביר את נושא הביטוח הסיעודי לקופות‪.‬‬ ‫זו לא הפעם הראשונה שמציעים פתרון לבעיה של פיצול השירותים‬ ‫לזקנים‪ .‬כל הניסיונות הקודמים לפתרון נכשלו‪ .‬הבעיה אינה‬ ‫בין הארגונים אלא הטיפול בפרט‪ .‬ניתן להגיע למצב שיהיה לזקן‬ ‫‪ case manager‬אחד שישאב את השירותים ממספר ארגונים‪ .‬כיום‬ ‫יש מדינות בעולם שמאמצות מודל של ‪- integrative care‬שילוב בין‬ ‫שירותים קיימים ברמה קהילתית‪.‬‬ ‫הרצאה נוספת שניתנה בכנס הייתה של פרופ' פרלה ורנר‪ ,‬ראש המרכז‬ ‫לחקר ולימוד הזקנה‪ ,‬החוג לגרונטולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪,‬בנושא‬ ‫מה משפיע על ההעדפה לבית אבות?‬ ‫פרופ' ורנר תיארה מחקרים שנעשו במחלקתה בנושא והמסקנות הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬העדיפות הראשונה של אנשים היא להישאר בבית‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬בנוסף‬ ‫לשינויים הדמוגרפיים הצפויים יש לחזק את השירותים בקהילה‪.‬‬ ‫‪.2‬הנטיה להיכנס למוסד גבוהה יותר בקרב חולי אלצהיימר מאשר‬ ‫אצל אנשים סיעודיים‪ ,‬שאינם חולי אלצהיימר‪ .‬במצב סיעודי הסיבה‬ ‫העיקרית למעבר למוסד היא קושי בביצוע פעולות היומיום‪ ,‬בעוד‬ ‫שבקרב חולי אלצהיימר הסיבה המכרעת היא הפחד להיהפך לנטל‬ ‫על המשפחה כתוצאה מאיבוד העצמאות והעול הכלכלי‪.‬‬ ‫‪.3‬יש חשיבות לגורמים פסיכולוגיים כמו עמדות ואמונות‪ ,‬המשפיעים‬ ‫על ההחלטה לעבור למוסד‪● .‬‬ ‫*עידית טמיר‪-‬אביב ‪ -‬מידענית עמותת "עמדא" לשעבר‬ ‫‪9‬‬ ‫עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫מהנעשה בעמותה‬ ‫מהנעשה בעמותה‬ ‫כנס ההסכמה‬ ‫‪ ‬עידית טמיר‪-‬אביב*‬ ‫נס הסכמה לסיכום כתב העקרונות לאבחון ולטיפול‬ ‫בחולי שיטיון במדינת ישראל התקיים ב‪26.10.11-‬‬ ‫במרכז הכנסים "וואהל" באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫הכנס התקיים בחסות ההסתדרות הרפואית ובברכת עמותת‬ ‫"עמדא"‪ ,‬ומטרתו הייתה להגיע להסכמה לגבי עקרונות אבחון‬ ‫וטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר‪ ,‬בקרב ארבעה ארגוני רופאים‬ ‫שונים המטפלים בחולים אלה‪ :‬איגוד רופאי משפחה‪ ,‬האיגוד‬ ‫הישראלי לפסיכיאטריה של הזקנה‪ ,‬האיגוד לרפואה גריאטרית‬ ‫והאיגוד הנוירולוגי‪.‬‬ ‫יו"ר הכנס היה פרופ' עמוס קורצ'ין‪ ,‬המשמש גם בתפקיד יו"ר‬ ‫המועצה המדעית של עמותת "עמדא"‪.‬‬ ‫הכנס נפתח בברכות של נציג מכל איגוד רופאים ובברכת מר‬ ‫גרי רוט‪ ,‬מנכ"ל עמותת "עמדא"‪.‬‬ ‫כנס ההסכמה נועד להכיר את מחלת הדמנציה ממספר היבטים‪.‬‬ ‫הן מההיבט הרפואי‪ ,‬שכולל מניעה‪ ,‬אבחון וטיפול‪ ,‬והן מההיבט‬ ‫החברתי‪ ,‬הכולל את ההשלכות הרגשיות והחברתיות שיש למחלה‬ ‫על החולה ועל המשפחה המטפלת‪.‬‬ ‫פירוט מטרות הכנס‪:‬‬ ‫● להכיר ולהודות שיש בעיה‪.‬‬ ‫● לזהות את היקף הבעיה בארץ מבחינת מספר החולים‬ ‫ועלות הטיפול בהם‪.‬‬ ‫● לשפר את הידע ולדאוג לאחידות באבחון ובטיפול הרפואי‪.‬‬ ‫להגיע לאמצעי אבחון חיוביים (שאינם על דרך האלימינציה)‪,‬‬ ‫להציע טיפול מיטבי לחולה ולמטפל‪ ,‬לזהות את הצרכים המיוחדים‬ ‫של החולים והמטפלים ולבצע מחקרים בנושא‪( .‬כמו גורמי סיכון‪,‬‬ ‫דרכי אבחון וטיפול)‪ .‬לאחרונה יצא פרסום כתוצאה מעבודה‬ ‫משותפת של שני ארגונים אמריקאים‪( ,NIA-AA ,‬המכון הלאומי‬ ‫לזקנה ועמותת אלצהיימר האמריקאית) הכולל הרחבה של‬ ‫דרכי אבחון ע"י שימוש בסמנים מולקולריים‪.‬‬ ‫● לקבוע קריטריונים להגדרת דמנציה ע"י מתן המלצות לאבחון‬ ‫באופנים שונים (סמנים‪ ,‬בדיקות דם‪ ,‬דימות‪ ,‬גנטיקה)‪ ,‬קריטריונים‬ ‫לטיפול‪ ,‬וקריטריונים למניעה ‪ -‬אם אפשרי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עמדא ‪10‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫‪ ‬נתי בלום*‬ ‫מסגרת המאמצים של עמותת "עמדא" לשפר את‬ ‫איכות חייהם של אנשים עם דמנציה ובני משפחתם‪,‬‬ ‫הועלה רעיון לערוך כנס בינלאומי המציג ומעלה רעיונות‬ ‫בנושא‪ :‬טיפול יצירתי בחולי דמנציה‪ .‬מדובר בטיפול יצירתי (ולא‬ ‫באמצעות אומנות)‪ ,‬בדרכים לא קונבנציונליות לתקשר ולהגיע‬ ‫לאנשים אלה‪.‬‬ ‫לצורך מימוש חזון זה יצרנו קשר עם "קרן באדר" שהציעה תמיכה‬ ‫כספית להפיכת החלום למציאות‪.‬‬ ‫הכנס נערך לפני כחודש ימים בתל אביב לאחר שנה של עבודה‬ ‫קשה של ארגון ואיתור מרצים ראויים מחו"ל‪ ,‬העובדים בצורה‬ ‫יצירתית עם חולי דמנציה ויכולים להעשיר אותנו ולחדש לנו בתחום‪.‬‬ ‫ליום הראשון של הכנס הוזמנו קובעי מדיניות מתחום הזיקנה‬ ‫בכלל והדמנציה בפרט‪ ,‬ביניהם‪ :‬מנהלת הקרן לקידום תכניות‬ ‫סיעוד בביטוח לאומי‪ ,‬מנהלת שירות לזקן במשרד הרווחה ירושלים‪,‬‬ ‫מנהלת תחום זיקנה מכון ברוקדייל‪ ,‬יו"ר האגודה הישראלית‬ ‫לגרונטולוגיה ועוד‪ .‬מטרתו של יום זה הייתה להעמיק את הכרתם‬ ‫והבנתם של המוזמנים כי בעזרת הטיפול היצירתי באנשים עם‬ ‫דמנציה נוכל לשפר את איכות חייהם של החולים ושל בני משפחתם‬ ‫ המטפלים העיקריים‪.‬‬‫באי הכנס האזינו לשלוש הרצאות‪:‬‬ ‫ההרצאה הראשונה הייתה של פרופ' אן בייסטינג מאוניברסיטת‬ ‫מילווקי‪ ,‬שהרצתה על "התרופה התרבותית לדמנציה"‪ .‬ההרצאה‬ ‫השנייה הייתה של ד"ר יקיר קאופמן ‪ -‬נוירולוג התנהגותי מביה"ח‬ ‫"הרצוג" בירושלים שהרצה על "השפעות העבודה היצירתית‬ ‫בטיפול בחולי דמנציה"‪.‬‬ ‫לאחר מכן נערך דיון חשוב בנושא הטיפולים היצירתיים הקיימים‬ ‫בארץ ונשאלה השאלה האם יש מקום להוסיף טיפולים נוספים‬ ‫במסגרת הקהילה‪ ,‬קופות החולים‪ ,‬מחלקות הרווחה ובתי האבות‪.‬‬ ‫בין כל משתתפי הכנס הייתה תמימות דעים כי יש לנסות ולשלב‬ ‫טיפול יצירתי בכל הטיפולים הניתנים לאנשים אלה‪ ,‬בכל המסגרות‬ ‫בקהילה ואף בבתי אבות‪ .‬ללא ספק‪ ,‬דרכים יצירתיות יעזרו לנו‬ ‫להיכנס לעולמם‪ ,‬להבין אותם ואת צרכיהם טוב יותר ולשפר את‬ ‫איכות חייהם‪.‬‬ ‫לאחר ארוחת צהריים הקשיבו המוזמנים להרצאה נוספת של‬ ‫שניים מתוך הצוות הטיפולי ב‪ Jewish Care, London-‬שדיברו על‬ ‫"איך יוצרים שינוי לטיפול יצירתי בחולי דמנציה‪ ,‬בתוך ארגון"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫החלק המדעי של הכנס‪ ,‬נוהל ע"י פרופ' יורם ברק וד"ר צבי‬ ‫דוולצקי‪.‬‬ ‫בחלק זה הוצגו מסקנותיהן של ארבע ועדות‪ ,‬כאשר בכל אחת‬ ‫לקחו חלק רופאים מכל תחום מקצועי (כנ"ל)‪ .‬הועדות היו‪:‬‬ ‫ועדת אבחון‪ ,‬ועדת מניעה‪ ,‬ועדת טיפול תרופתי וועדת טיפול‬ ‫שאינו תרופתי‪.‬‬ ‫כל ועדה הביאה מסקנות בצורת המלצות שלגביהן נדרש דיון‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫בשלב זה ניתן לסכם באופן כללי את ההמלצות‪:‬‬ ‫יש להגדיר את אופן האבחון של המחלה כך שיכלול מבחנים‬ ‫קוגניטיביים מוסכמים‪ ,‬מבחנים תפקודיים‪-‬התנהגותיים‪ ,‬שלילת‬ ‫כנס בינלאומי בנושא‪ :‬יצירתיות ואלצהיימר‬ ‫פרופ' ברק בכנס ההסכמה‬ ‫מחלות אחרות וכו'‪.‬‬ ‫יש לנסות למנוע את המחלה ע"י טיפול בבעיות וסקולריות (כלי‬ ‫דם) אצל אנשים הסובלים מבעיות אלו (כמו יתר לחץ דם)‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן נמצא שאנשים המעורבים בפעילות חברתית לאורך‬ ‫החיים‪ ,‬עשויים להקטין בכך את הסיכון למחלה‪ .‬גם פעילות‬ ‫ספורטיבית עשויה להביא למניעה‪ .‬אלו אמצעים שעדיין לא‬ ‫הוכחו חד משמעית כאמצעי מניעה ברורים‪ ,‬אך ניתן לאמץ‬ ‫אותם כי הם יכולים רק להועיל‪.‬‬ ‫לא נמצא טיפול תרופתי מוכח שמונע מעבר משלב התחלתי‬ ‫לשלב מתקדם‪ ,‬לכן יש חשיבות בהגדרת הטיפול יחד עם החולה‬ ‫לצורך תיאום מטרות וציפיות ריאליות‪ .‬טיפול תרופתי יש להתחיל‬ ‫עם האבחון הראשוני ע"י מומחה בתחום‪ ,‬שגם יחליט מתי‬ ‫להפסיק הטיפול‪ .‬יש לשלב רופא משפחה במעקב בכל שלבי‬ ‫המחלה‪ .‬לגבי טיפול תרופתי בתופעות לוואי נפשיות של המחלה‪,‬‬ ‫יש לבצע הערכה ע"י צוות מקצועי ולהתאים את הטיפול לכל‬ ‫חולה לפי מצבו‪.‬‬ ‫לגבי טיפול שאינו תרופתי ההמלצה הברורה ביותר והמוכחת‬ ‫ביותר היא טיפול פסיכולוגי משפחתי‪( .‬ההמלצה מתבססת על‬ ‫הפרויקט של פרופ' מרי מיטלמן‪ ,‬המתנהל בארה"ב בהצלחה‪,‬‬ ‫ומתחיל להיות מופעל בארץ ע"י העמותה בניהולה של מיכל‬ ‫הרץ)‪ .‬אימון קוגניטיבי נמצא יעיל ברמת הוכחה בינונית‪ ,‬בשילוב‬ ‫תרופות‪ .‬טיפולים אחרים ברמת הוכחה נמוכה הם טיפול במוזיקה‪,‬‬ ‫מגע ועיסוי רפואי‪ ,‬חדר סנוזלן‪ ,‬הבעה ביצירה ועוד‪.‬‬ ‫בתום כל הצגת המסקנות‪ ,‬ניתנה לקהל השומעים אפשרות‬ ‫להעיר הערות‪ ,‬שנרשמו והועברו לחברי הוועדות לצורך התייחסות‪.‬‬ ‫הקהל היה מורכב מרופאים ואנשי מקצוע אחרים העוסקים‬ ‫בתחום מחלות הדמנציה והאלצהיימר‪ ,‬מכל ההיבטים‪.‬‬ ‫בסיכום הכנס הוחלט שבשלב זה יחזרו הוועדות לבחון את‬ ‫מסקנותיהן לאור ההערות שהצטברו‪ ,‬ובהמשך יופק מסמך‬ ‫מסכם‪ ,‬מוסכם על דעת כל ארגוני הרופאים הנ"ל‪ ,‬שיעסוק‬ ‫בעקרונות לאבחון וטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר בישראל‪.‬‬ ‫הכנס התייחס להיבט הרפואי בלבד ובהמשך מקווים "לתקוף"‬ ‫גם את הנושא הסוציאלי‪● .‬‬ ‫*עידית טמיר‪-‬אביב ‪ -‬מידענית עמותת "עמדא" לשעבר‬ ‫בסיום היום נערך דיון מאוד חשוב על המעבר מתיאוריה למעשה‬ ‫בנושא הטיפול היצירתי‪ ,‬ועל הצורך בבניית גוף חשיבה בו נקבל‬ ‫החלטות ונחשוב על אסטרטגיות להפעלת פרויקטים יצירתיים‬ ‫בכל המסגרות המאבחנות ומטפלות באנשים עם דמנציה ובני‬ ‫משפחתם‪.‬‬ ‫במהלך הדיון הייתה הסכמה של כל המשתתפים‪ ,‬כי עמותת‬ ‫"עמדא" היא גוף הידע בעל המומחיות בטיפול בחולים אלה היכול‬ ‫ד"ר קאופמן בכנס היצירתיות‬ ‫לתת סיוע ועזרה ולהוביל תהליכים בתחום זה‪.‬‬ ‫ביום זה של הכנס השתתפו כ‪ 30-‬איש‪ ,‬שהביעו שביעות רצון‬ ‫מאוד גבוהה מהאירוח‪ ,‬מתוכן ההרצאות ומההחלטות שהתקבלו‬ ‫במהלך היום‪( .‬את תוכן ההרצאות ניתן למצוא באתר האינטרנט‬ ‫של עמותת "עמדא"‪.)http://www.alz-il.net :‬‬ ‫יומו השני של הכנס הוקדש למטפלים מתחומים רבים ומגוונים‪,‬‬ ‫העובדים עם אנשים עם דמנציה ועם בני משפחתם‪ .‬באי הכנס‬ ‫הקשיבו בתחילה לסיכום היום הראשון וההחלטות העיקריות‬ ‫שעלו בו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הקשיבו להרצאתה המרתקת והמאתגרת‬ ‫של הגב' לינדסי רויאן‪ -‬נציגת ‪ Age Exchange-London‬על טיפול‬ ‫באמצעות זיכרונות בחולי דמנציה‪.‬‬ ‫לאחר ההרצאה התחלקו המשתתפים בכנס לשלוש קבוצות‬ ‫עבודה‪:‬‬ ‫הקבוצה הראשונה עבדה על טיפול באמצעות מוסיקה‪ ,‬תוך הצגת‬ ‫מודל עבודה של ארגון ‪ MJHS‬מניו יורק‪ ,‬שנציגו השתתף בכנס‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה עבדה על שיפור הטמעת ערכת גירוי חושים‪,‬‬ ‫בעבודה עם אנשים עם דמנציה במצב מתקדם‪.‬‬ ‫קבוצה שלישית עבדה על סיעור מוחות והעלאת רעיונות חדשניים‬ ‫לטיפול יצירתי בחולי דמנציה ‪ -‬ביניהם טיפול בתיאטרון‪ ,‬אומנות‬ ‫פלסטית‪ ,‬ליווי רוחני ועוד‪.‬‬ ‫לאחר ארוחת הצהריים התחלקו משתתפי הכנס לשתי קבוצות‪,‬‬ ‫לכל אחת מהן נערכה סדנא מעשית בת שעה וחצי עם אחת‬ ‫מהמרצות מחו"ל‪ .‬בסיום היום נערך סיכום‪.‬‬ ‫משתתפי היום השני הביעו שביעות רצון מהכנס ותקווה רבה‬ ‫כי קובעי המדיניות יאפשרו להם להפוך חלק מיוזמות הכנס‬ ‫לפרויקטים מעשיים‪ ,‬מהם ייהנו אנשים עם דמנציה ובני משפחתם‪,‬‬ ‫וזאת במטרה לשפר את איכות חייהם במהלך מחלת הדמנציה‬ ‫שהיא ארוכת שנים וקשה‪.‬‬ ‫מאז סיומו של הכנס‪ ,‬עובד צוות עמותת "עמדא" על יצירת‬ ‫שיתופי פעולה עם גורמים מהארץ ומחו"ל‪ ,‬במטרה להפוך את‬ ‫הרעיונות היפים שעלו בכנס לפרויקטים לרווחת חולי הדמנציה‬ ‫ובני משפחתם בארץ‪● .‬‬ ‫*עו"ס נתי בלום ‪ -‬רכזת פרויקטים בעמותת "עמדא"‬ ‫‪ 11‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫מהנעשה בעמותה‬ ‫למתנדבים בעם‬ ‫‪ ‬רות יצחקי‬ ‫שחקני תאטרון "הדרן עלך" מציגים את סיפורו של המתנדב ג'פרי‬ ‫ום שלישי‪ ,‬ששה בספטמבר אחר הצהרים‪ .‬לאולם "צווייג"‪,‬‬ ‫בכפר הגמלאים "נווה אפעל" של "משען" ברמת אפעל נכנסים‬ ‫עשרות אורחים שאינם תושבי הכפר‪ .‬אלו הם מתנדבים של‬ ‫עמותת "עמדא" שהתכנסו לאירוע העשרה והוקרה לפעילותם עם‬ ‫סיום שנת הפעילות תשע"א‪ .‬האירוע אורגן על ידי עמותת "עמדא"‬ ‫והוזמנו אליו גם גמלאי הכפר‪.‬‬ ‫י‬ ‫התוכנית כללה שני חלקים‪:‬‬ ‫בחלק הראשון נשא דברים מר אהוד שפירא‪ ,‬מנכ"ל "רי‪-‬מיינד"‪ -‬המרכז‬ ‫לזיכרון וקוגניציה ‪ -‬שדיבר על "קוגניציה‪ ,‬זיכרון ומה שביניהם"‪ .‬הרצאתו‬ ‫המאלפת לוותה במצגת שהבהירה את הנאמר על סוגי הזיכרון השונים‪,‬‬ ‫ופירטה בתמונת פירמידה את רכיבי הקוגניציה‪ ,‬למן הקשב שנמצא‬ ‫בבסיס הפירמידה ועד לקבלת ההחלטות בקודקוד הפירמידה‪ .‬הקהל‬ ‫האזין בקשב רב והצטער על כך שמפאת חוסר זמן נאלץ מר שפירא‪,‬‬ ‫מתנדב בעמותה אף הוא‪ ,‬לקצר בדבריו‪.‬‬ ‫בחלק השני התקיים מופע של קבוצת תיאטרון פלייבק "הדרן עלך"‬ ‫‪.‬‬ ‫תיאטרון פלייבק הינו ז'אנר מיוחד של תיאטרון‪ ,‬בו אנשים מן הקהל‬ ‫מספרים סיפור אישי‪ ,‬חוויה או אירוע מסוים בחייהם‪ ,‬והשחקנים ממחיזים‬ ‫את הסיפור באילתור‪ ,‬בו במקום‪ .‬בעזרת שאלותיו המנחות של מנחה‬ ‫הערב‪ ,‬הסיפור הופך ע"י השחקנים לאירוע חי ונושם‪ .‬הומחזו שלושה‬ ‫אירועים עליהם סיפרו‪ ,‬כל אחד בתורו‪ ,‬שלושה ממתנדבי העמותה‪.‬‬ ‫הצופים‪ ,‬מתנדבי "עמדא"‪ ,‬התלהבו והחמיאו לשחקנים ולמספרי‬ ‫הסיפורים‪.‬‬ ‫לפני התוכנית הרשמית שסיפרנו עליה‪ ,‬התקיים מפגש אישי ובלתי‬ ‫אמצעי בין המתנדבים שהגיעו ממקומות שונים‪ ,‬מחוף הכרמל בצפון‬ ‫ועד גדרה בדרום‪ ,‬ב"פאב" של רמת אפעל‪ .‬המתנדבים‪ ,‬בעיקר מתנדבות‬ ‫למען הדיוק‪ ,‬פגשו מכרים‪ ,‬הכירו חברים חדשים ובאווירה חברית נינוחה‬ ‫על כוס קפה ועוגה שמעו את דברי יו"ר ועדת המתנדבים מרים פלמן‬ ‫ואת דברי יו"ר העמותה יונה אליעד‪ .‬שיאו של חלק זה של הערב היה‬ ‫הצגת הנוכחים ותפקידיהם בעמותה על ידי המנכ"ל‪ ,‬גרי רוט‪ .‬הוצג‬ ‫עמדא ‪12‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפגש רעים בכנס המתנדבים‬ ‫הצוות המקצועי‪ ,‬בראשו הדמות שכולם מכירים את קולה בטלפון ‪-‬‬ ‫המזכירה חני צדקה‪ .‬רבים מחברי הוועד המנהל של העמותה‪ ,‬שכולם‬ ‫מתנדבים‪ ,‬נכחו באולם והוצגו תוך תאור תפקידיהם‪ .‬נכחו גם חברים‬ ‫וחברות העומדים במשך שנים בראש קבוצות התמיכה (ורובם המכריע‬ ‫גם מפעיל מהבית קו חם לכל הפונים) ומהווים בהתנדבותם את חוד‬ ‫החנית של הפעילות בעמותה‪ .‬לציבור המתנדבים הצטרפו בשנים‬ ‫האחרונות מתנדבי שטח במקומות שונים‪ ,‬בוגרי הקורסים של העמותה‬ ‫להפעלת ערכת הבריאות "קשרים וכישורים"‪ ,‬הפועלים בעריהם בבתיהם‬ ‫של חולים‪ .‬גם מתנדבים אלה הוזמנו והגיעו לאירוע‪.‬‬ ‫היה זה האירוע השני שארגנה ועדת המתנדבים של העמותה לציבור‬ ‫המתנדבים‪ ,‬המאפשרים בהתנדבותם קיום של מגוון פעולות בעמותה‪,‬‬ ‫כדי להביע את הערכתה והוקרתה לפועלם הרב‪● .‬‬ ‫יפה ירקוני ‪ -‬ז"ל‬ ‫"יש לי עוד תוכניות‪" ,"...‬במשפחה שלי חיים הרבה‪ .‬אמא שלי‬ ‫מתה בת ‪ ."99‬משפטים אלו שאמרה יפה ירקוני באחד הראיונות‬ ‫האחרונים שלה בתקשורת מעצימים את תחושת הצער וההחמצה‬ ‫שחש הציבור בישראל עם מותה של יפה ירקוני‪ ,‬כלת פרס‬ ‫ישראל‪" ,‬זמרת המלחמות"‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 1998‬הופיעה יפה ירקוני בהתנדבות (עם אמנים נוספים‪,‬‬ ‫ביניהם דורית ראובני‪ ,‬צמד הפרברים‪ ,‬מוני מושונוב ושלמה בראבא)‪,‬‬ ‫בערב למען עמותת אלצהיימר במוזיאון א"י בתל אביב‪ ,‬שנערך‬ ‫בשיתוף עם א‪.‬מ‪.‬י‪ = .‬אגודת אמני ישראל‪ .‬היא וודאי לא חשבה‬ ‫שיבוא היום והיא עצמה תסבול מדמנציה ותהיה חולת אלצהיימר‬ ‫המפורסמת ביותר בישראל‪.‬‬ ‫לא באנו כאן להעריך את תרומתה לתרבות ולחברה בישראל‪,‬‬ ‫עשו זאת רבים בכל כלי התקשורת‪ .‬כל הנאמר בשבחה נכון‪ ,‬וכל‬ ‫הסיפורים עליה מעוררים בנו זיכרונות וגעגועים‪.‬‬ ‫נמשכת ההרשמה לעמותה לשנת ‪2012‬‬ ‫זכרו אנו זקוקים לכם!‬ ‫אנו קוראים לכל אלו הרוצים להשפיע על‬ ‫דרכה של העמותה ולעזור לנו להעלות חיוך‬ ‫על פני בני משפחותיהם של כ‪ 100000-‬חולי‬ ‫אלצהיימר להצטרף לעמותה‪.‬‬ ‫להרשמה‪:‬‬ ‫‪www.alz-il.net‬‬ ‫בדו"אל‪[email protected] :‬‬ ‫או ‪*8889‬‬ ‫רק נזכיר‪ ,‬שבעקבות החשיפה של יפה ירקוני לאחר שחלתה‬ ‫באלצהיימר‪ ,‬ערכנו ראיון עם בתה‪ ,‬העיתונאית אורית שוחט‪ ,‬בו‬ ‫סיפרה על התמורות שחלו בחיי אמה ועל התמודדותה והתמודדות‬ ‫המשפחה עם המצבים המשתנים בעקבות המחלה‪ .‬הראיון פורסם‬ ‫בעלון עמותת "עמדא" ביוני ‪( 2010‬גיליון ‪ )66‬ובתמונת השער‬ ‫נראית יפה ביום הולדתה ה‪.81-‬‬ ‫באותו ראיון קיבלה העמותה את הדיסק של השיר האחרון‬ ‫שהקליטה יפה ירקוני‪ ,‬בקיץ ‪ .2000‬השיר נכתב על ידי רביב‬ ‫לוי והלחינה אותו הפסנתרנית דנה שפיס‪ .‬דומה שמילות השיר‬ ‫מתאימות מאד למצבה של יפה ירקוני בשנים האחרונות‪:‬‬ ‫"עכשיו עברו שנים וכבר קשה להיזכר‪,‬‬ ‫איפה הוא הלילה? איני יודעת עוד‪ ,‬כבר עברו שנים‪...‬‬ ‫אם תיזכר בי אי פעם ‪ -‬זכור גם את חיוכי‪ ,‬איפה הוא‬ ‫עכשיו?"‬ ‫רפואה ומחקר‬ ‫"מחקר ראשוני‪ :‬אינסולין דרך‬ ‫האף ‪ -‬כטיפול במחלת אלצהיימר"‬ ‫‪ ‬קתלין בלנצ'רד‬ ‫פי ממצאים של מחקר ראשוני שנעשה לאחרונה‪,‬‬ ‫על מסתבר כי הזלפת אינסולין דרך האף עשויה לסייע‬ ‫למטופלים הסובלים מ‪( MCI-‬הפרעות קוגניטיביות‬ ‫קלות) או אלצהיימר התחלתי‪ .‬האינסולין המוזלף לאף מספק‬ ‫הזנה לתאי המוח ועשוי להאט את התקדמות המחלה ואפילו‬ ‫לשפר את הסימפטומים שלה‪ .‬מתן האינסולין עמוק לתוך חלל‬ ‫האף מעביר את ההורמון למוח באמצעות מסלולי העצבים‪.‬‬ ‫את המחקר ערכו ד"ר סוזנה קראפט מביה"ס לרפואה‬ ‫באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל‪ ,‬יחד עם עמיתים‪ .‬הם השוו את‬ ‫תרסיס האינסולין לאף עם תרופת פלצבו בקרב ‪ 104‬מטופלים‪,‬‬ ‫מתוכם ‪ 64‬סובלים מ‪ MCI-‬ו‪ 40-‬מאלצהיימר התחלתי עד‬ ‫בינוני‪.‬‬ ‫המטופלים חולקו לשלוש קבוצות‪ .‬קבוצה אחת קיבלה פלצבו‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה קיבלה תרסיס אינסולין בריכוז נמוך; והקבוצה‬ ‫השלישית קיבלה תרסיס בריכוז גבוה יחסית‪ .‬המינון ניתן פעמיים‬ ‫ביום‪.‬‬ ‫מטופלים שקיבלו מינון נמוך של אינסולין הראו‬ ‫שיפור קל בזיכרון או נשארו יציבים‪.‬‬ ‫השיפור בסימפטומים של אלצהיימר עשוי לבוא‬ ‫מהדחיפה שהאינסולין נתן למוח כדי להשתמש‬ ‫בגלוקוז‪ ,‬שהוא הכרחי לתפקוד תקין של המוח‬ ‫התוצאות‪ ,‬לאחר מחקר חלוץ של ארבעה חודשים‪ ,‬פורסמו‬ ‫ב‪ Archives of Neurology-‬והראו כי מטופלים שקיבלו מינון‬ ‫נמוך של אינסולין הראו שיפור קל בזיכרון או נשארו יציבים‪.‬‬ ‫שתי הקבוצות שקיבלו אינסולין שימרו יכולות תפקודיות‪ ,‬וזאת‬ ‫על‪-‬פי הערכת המטפלים‪ .‬מטופלים שקיבלו פלצבו‪ ,‬מצבם‬ ‫המשיך להדרדר‪ ,‬בהתבסס על יכולתם לבצע פעילויות יום יומיות‬ ‫ומבחני זיכרון וקוגניציה‪.‬‬ ‫השיפור בסימפטומים של אלצהיימר עשוי לבוא מהדחיפה‬ ‫שהאינסולין נתן למוח כדי להשתמש בגלוקוז‪ ,‬שהוא הכרחי‬ ‫לתפקוד תקין של המוח‪.‬‬ ‫המדענים ערכו סריקה של המוח בשליש מהמטופלים‪ .‬בקרב‬ ‫קבוצת הפלצבו הייתה ספיגה נמוכה של הגלוקוז במוח‪ ,‬בהשוואה‬ ‫לקבוצה שקיבלה אינסולין‪.‬‬ ‫תנאים המשפיעים על ייצור האינסולין כגון סוכרת ולחץ דם‬ ‫גבוה‪ ,‬קשורים לרמת סיכון גבוהה לחלות במחלת אלצהיימר‪,‬‬ ‫והם שהובילו את החוקרים לחקור את ההשפעה של ההורמון‬ ‫עמדא ‪14‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫‪‬‬ ‫מולקולה של אינסולין‬ ‫על הטיפול במחלת אלצהיימר‪.‬‬ ‫החוקרים החלו את הניסוי על ידי מתן מנה אחת של אינסולין‬ ‫וגילו שיפור זמני בזיכרון של המטופלים‪ .‬לאחר מכן נתנו את‬ ‫התרופה מדי יום‪ ,‬ושוב גילו שהיא סייעה למטופלים‪ ,‬דבר שהוביל‬ ‫למחקר הנוכחי‪.‬‬ ‫לדברי ד"ר קראפט‪ ,‬האינסולין הניתן דרך האף‪ ,‬שמיוצר על ידי‬ ‫‪ Kurve Technology‬אינו זמין לציבור‪ .‬החוקרים מקווים לגייס‬ ‫מטופלים כדי להמשיך במחקר‪.‬‬ ‫חוקרים מבי"ח רוד איילנד ובי"ס בראון לרפואה‪ ,‬גילו קשר בין‬ ‫אינסולין למחלת אלצהיימר עוד בשנת ‪ .2005‬אינסולין נמוך‬ ‫במוח גורם להידרדרות עצבית‪ ,‬כפי שנמצא במחקר על עכברים‪.‬‬ ‫הממצאים פורסמו ב‪. Journal of Alzheimer's Disease-‬‬ ‫החוקרים מציינים כי השיפור שחל בסימפטומים של אלצהיימר‬ ‫כפי שנראו במחקר כתוצאה ממתן אינסולין לאף‪ ,‬עשויים להיות‬ ‫לא משמעותיים מבחינה קלינית‪ ,‬ויש צורך בניסויים קליניים‬ ‫נרחבים לפני שניתן יהיה להשתמש באינסולין כטיפול למחלת‬ ‫אלצהיימר‪● .‬‬ ‫תרגום‪ :‬שרה חשבי‬ ‫פורסם ב‪http://www.emaxhealth.com :‬‬ ‫ספטמבר ‪2011‬‬ ‫רפואה ומחקר‬ ‫אמצעים להאט את הזדקנות‬ ‫המוח‪ :‬פעילות גופנית‪ ,‬אסטרוגן‬ ‫ושינה ‪ -‬האמנם?‬ ‫‪ ‬מדולין רוג'רס‬ ‫ה‬ ‫מוחות המזדקנים חווים האטה בתפקוד‪ ,‬בדיוק כמו הגוף‬ ‫המזדקן‪ ,‬אולם הולכים ומתרבים המחקרים המלמדים כי‬ ‫אנשים יכולים להשפיע על הדרך בה מוחם מזדקן‪.‬‬ ‫במסגרת הכנס השנתי של האגודה לחקר המוח ומערכת העצבים‬ ‫בוושינגטון שבארה"ב‪ ,‬הציגו מדענים ראיות חדשות להשפעות המגינות‬ ‫על המוח שיש לכמה גורמים הניתנים לשליטה‪ :‬תרגול‪ ,‬טיפול באסטרוגן‪,‬‬ ‫ושינה‪ .‬הוצגו מספר מחקרים שבדקו הדמיה של מבנה המוח על מנת‬ ‫לאתר שימור של החומר האפור המצטמצם בדרך כלל עם הגיל‪ ,‬ובכך‬ ‫הראו קשר בין הקוגניציה לבין הבסיס הפיזיולוגי שלה‪.‬‬ ‫פעילות גופנית‬ ‫‪‬‬ ‫בדקו אז את הכושר האירובי של מתנדבים על גבי הליכון משופע‪.‬‬ ‫אצל אלו שהגיעו לניקוד הגבוה ביותר במדדי הכושר הגופני‪ ,‬כגון סיבולת‬ ‫ויכולת נשימה‪ ,‬נמצאה מידה פחותה של שינויים מוחיים תלויי‪-‬גיל‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫אצל המשתתפים בעלי הכושר הגופני הגבוה ביותר נמצאו גם מוחות‬ ‫"צעירים" יותר מאשר אצל עמיתיהם הפחות כשירים גופנית‪ .‬משתתפים‬ ‫אלו גם הגיעו לתוצאות טובות יותר במבחני זיכרון‪ ,‬עיבוד ותפקוד ניהולי‪.‬‬ ‫מסקנתו של אלכסנדר היא שאזורי מוח שגודלם תלוי בגיל ניתנים‬ ‫להשפעה ע"י כושר גופני‪ .‬המנגנון הקושר בין השניים עדיין אינו ידוע‪,‬‬ ‫אולם אולי מדובר בזרימת דם טובה יותר או בגורם נוירו‪-‬טרופי הקשור‬ ‫למוח‪ ,‬אשר מגורה ע"י פעילות גופנית ויש לו תפקיד בלמידה ובזיכרון‪.‬‬ ‫נתונים אלה מצטרפים לראיות מצטברות לכך שפעילות גופנית וכושר‬ ‫גופני עשויים לשמר את בריאותו של המוח‪ .‬לדברי אלכסנדר‪ ,‬ההתמקדות‬ ‫במדדים ספציפיים של כושר גופני והקשר בינם לבין נפח המוח עשויה‬ ‫לאפשר לחוקרים להצביע על סוג הפעילות הגופנית הטוב ביותר למטרה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫הטענות בדבר היתרונות הקוגניטיביים של התרגול זוכים לתמיכה‬ ‫מחקרית הולכת וגוברת‪ .‬מספר מחקרי תצפית מצאו קשר בין פעילות‬ ‫גופנית לבין הקטנת הסיכון של ירידה קוגניטיבית תלוית‪-‬גיל ודמנציה‪.‬‬ ‫ממצאים מחקריים מאששים קיומו של קשר כזה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אנשים‬ ‫זקנים שקיימו תכנית פעילות קבועה במשך שישה חודשים הצליחו אסטרוגן‬ ‫במבחנים קוגניטיביים בצורה טובה יותר מעמיתיהם שלא השתתפו בניגוד לתמימות‪-‬הדעים בנושא הפעילות הגופנית‪ ,‬היתרונות של אסטרוגן‬ ‫לנשים מזדקנות שנויים במחלוקת‪ .‬למרות שניסיונות מעבדה הראו‬ ‫בפעילות כזו‪.‬‬ ‫שפעילות‬ ‫‪,‬‬ ‫סיכונים בריאותיים הכרוכים בטיפול ארוך טווח של תחליפי הורמונים‪,‬‬ ‫לאחרונה גילו מחקרים בהם נעשה שימוש בבדיקות ‪MRI‬‬ ‫גופנית עשויה להגדיל את נפח המוח‪ .‬אצל אנשים זקנים שהלכו ‪ 9-15‬יש מחקרים אחרים המרמזים שאסטרוגן מסייע למוח ללמוד‪ .‬מספר‬ ‫ק"מ בשבוע במשך תקופה של תשע שנים‪ ,‬נמצאה כמות גדולה יותר מועט של מחקרים בדקו את השפעות ההורמון על מבנה המוח‪ .‬מחקר‬ ‫של חומר אפור במספר אזורים במוח‪ ,‬כולל באזור ההיפוקמפוס‪ ,‬מאשר מצליב של אזורי מוח שונים מצא כי אצל נשים שאחרי תקופת הבלות‬ ‫נמצא אצל אנשים שלא היו פעילים פיזית‪ .‬אצל האנשים שהתמידו שקיבלו טיפול בתחליפי‪-‬הורמון נתגלו כמויות גדולות יותר של החומר‬ ‫בהליכה נמצא גם סיכון נמוך יותר לפגיעה קוגניטיבית‪ .‬במחקר אחר האפור באזורי המוח הקדמי ובאונה הרקתית ויותר חומר לבן באזור‬ ‫נמצא כי ההיפוקמפוס הקדמי גדל אצל אנשים שהקפידו על הליכה הרקתי האמצעי‪ ,‬בהשוואה לנשים שלא קיבלו טיפול בתחליפי הורמון‪.‬‬ ‫שלוש פעמים בשבוע למשך שנה‪ ,‬אולם הצטמצם אצל עמיתיהם שלא אצל הנשים שקיבלו טיפול הורמונלי במשך תקופה ממושכת יותר‬ ‫נתגלו השפעות ברורות יותר‪ ,‬מה שמרמז על כך שהאסטרוגן מפצה‬ ‫קיימו כל פעילות גופנית‪.‬‬ ‫במסגרת אותו כנס‪ ,‬ג'ון אלכסנדר מאוניברסיטת טוסון‪ ,‬אריזונה‪ ,‬תיאר על אובדן בנפח המוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקר זה לא עקב אחרי הנשים לאורך‬ ‫גישה אחרת לבחינת היתרונות שבפעילות גופנית‪.‬‬ ‫זמן‪ ,‬ולכן אין לדעת אם לא מדובר בקשר מקרי‪.‬‬ ‫אזורי מוח שגודלם תלוי‬ ‫פאול ניוהאוס מאוניברסיטת ונדרבילט מנאשוויל‪ ,‬טנסי‪,‬‬ ‫במקום למדוד את כמות הפעילות הגופנית‪ ,‬הוא‬ ‫בגיל ניתנים להשפעה ע"י‬ ‫בשיתוף עם ג'ולי דומאס מאוניברסיטת ורמונט ברינגטון‪,‬‬ ‫בדק את הכושר הגופני‪ .‬עמיתיו למחקר בדקו כ‪ 120-‬כושר גופני‪ .‬פעילות גופנית‬ ‫תיארו מחקר מתמשך באסטרוגן‪ .‬מחברי המחקר נתנו‬ ‫מבוגרים בריאים ונורמלים מבחינה קוגניטיבית וכושר גופני עשויים לשמר‬ ‫ל‪ 24-‬נשים בריאות בסביבות גיל ה‪ 60-‬כדורי פלצבו‬ ‫בגילאים שבין ‪ 50-90‬בעזרת בדיקת ‪ .MRI‬החוקרים את בריאותו של המוח‬ ‫עמדא ‪16‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫או מינון סטנדרטי של ההורמון אסטרדיול‪ ,‬למשך שלושה חודשים‪ .‬מנת לנווט דרך עשרה חדרים וירטואליים‪ .‬החוקרים בחנו שוב את‬ ‫לכל אחת מהמשתתפות נעשתה סריקת ‪ MRI‬לפני הטיפול ולאחריו‪ .‬המשתתפים ‪ 12‬שעות מאוחר יותר‪ .‬בעבור המחצית של כל אחת‬ ‫בסריקות שלפני הטיפול לא נמצאו כל הבדלים בין הקבוצה שקיבלה מהקבוצות‪ 12 ,‬השעות הללו כללו הפסקת שינה שנעשתה בשעות‬ ‫טיפול אמיתי לבין זו שקיבלה את הטיפול המדומה (פלצבו)‪ .‬אולם לאחר השינה הרגילות‪ ,‬בעוד שהמחצית השנייה של כל אחת מהקבוצות לא‬ ‫הטיפול‪ ,‬אצל נשים שקיבלו את האסטרדיול נמצאה כמות גדולה יותר זכתה לישון‪ .‬נמצאו הבדלים ברורים בתוצאות בין הקבוצה הצעירה‬ ‫של חומר אפור במספר אזורים במוח מאשר אצל קבוצת הביקורת‪ .‬יותר לקבוצה המבוגרת יותר‪ .‬הצעירים שלהם ניתנה האפשרות לישון‪,‬‬ ‫עשו פחות טעויות במטלה מאשר חבריהם הצעירים‬ ‫במיוחד נמצא כי הטיפול הגביר את כמות החומר‬ ‫באסטרוגן‬ ‫קצר‪-‬טווח‬ ‫טיפול‬ ‫שנשארו ערים‪ .‬אצל המבוגרים יותר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא‬ ‫באזור הקדמי ובאונה הרקתית‪ ,‬אזורים שלהם תפקיד‬ ‫בריכוז ושימת‪-‬לב‪ ,‬בקבלת החלטות ובזיכרון‪ .‬לאזורים יכול להגן על הקוגניציה‬ ‫התגלה כל יתרון לשינה‪ ,‬ומספר הטעויות שלהם היה גם‬ ‫אלו קשורה מערכת כולינרגית‪ ,‬המתדרדרת במחלת אצל נשים מבוגרות יותר‪,‬‬ ‫גדול יותר מאשר אלו של המשתתפים הצעירים יותר‪.‬‬ ‫הסיכון‬ ‫תוך שהוא מונע את‬ ‫אלצהיימר‪.‬‬ ‫ספנסר ייחסה את ההבדל הזה לאופי המקוטע של‬ ‫מוחי‬ ‫לשבץ‬ ‫השינה אצל אנשים זקנים‪ ,‬וציינה כי מבוגרים ששנתם‬ ‫לדברי ניוהאוס‪ ,‬הממצאים שלו תואמים עבודה קודמת‬ ‫שנעשתה ע"י ג'ון מוריסון ועמיתיו מביה"ס לרפואה "מאונט‪-‬סיני" שבניו‪ -‬מסודרת ורציפה יותר מצליחים יותר במבחני זיכרון‪ .‬לטענתה‪ ,‬שיפור‬ ‫יורק‪ ,‬שגם היא הראתה אובדן בנפח המוח המזדקן‪ .‬מוריסון מצא כי קופות איכות השינה עשוי לשפר מאוד את הזיכרון אצל אנשים זקנים‪.‬‬ ‫זקנות שעברו כריתת‪-‬שחלות מאבדות חומר מהתאים הפירמידליים מכשול אחד קיים‪ ,‬עם זאת‪ ,‬והוא שלחוקרים אין דרך טובה לשפר‬ ‫שבקדמת המוח‪ ,‬אולם טיפול מחזורי באסטרוגן משחזר את סמיכות שינה קטועה‪ .‬לדברי ספנסר אחת האפשרויות תהיה להשתמש בטיפול‬ ‫החומר לרמה המצויה אצל קופות צעירות‪ .‬סמיכות החומר קשורה בקשר התנהגותי קוגניטיבי על מנת לשנות את הרגלי השינה‪ ,‬כך שאנשים‬ ‫הדוק ליכולת הקוגניטיבית‪ ,‬מכיוון שהחומר מכיל אזורי‪-‬מגע בין‪-‬עצביים‪ .‬זקנים שיישארו ערים במשך כל שעות היום‪ ,‬ילכו למיטה בערב עייפים‬ ‫יותר‪ ,‬ויישנו טוב יותר מאלו שמנמנמים במשך היום‪● .‬‬ ‫אחת ההשלכות של המחקר בבני אדם‪ ,‬אומר ניוהאוס‪ ,‬היא‬ ‫שהפלסטיות הנוירולוגית הנוצרת ע"י האסטרוגן ממשיכה להתקיים‬ ‫‪http://www.alzforum.org/new/detail‬‬ ‫גם אחרי תקופת הבלות‪ .‬הנשים שהשתתפו במחקר היו בממוצע כמה‬ ‫תרגום‪ :‬עפרה בר‪-‬טל ‪ -‬מאירי‬ ‫שנים אחרי הפסקת הווסת‪ ,‬וחלקן היו כבר בגיל ‪ .70‬חוקרים רבים‬ ‫קידמו את הדעה של "חלון זמן קריטי" לטיפול באסטרוגן‪ ,‬בטענם כי נובמבר ‪2011‬‬ ‫המוח שלא קיבל אסטרוגן במשך שנים רבות כבר לא יגיב להורמון‪.‬‬ ‫בתמיכה לעמדה זו‪ ,‬מחקר קודם של ניוהאוס ודומאס מצא כי טיפול‬ ‫קצר‪-‬טווח באסטרדיול מחזק את המערכת הכולינרגית אצל נשים‬ ‫בשנות ה‪ 50-‬לחייהן‪ ,‬אולם מרע את התפקוד אצל נשים מעל גיל ‪.70‬‬ ‫ניוהאוס מדגיש כי שאלה קריטית היא האם אותם שינויים במוח שהם‬ ‫תלויי‪-‬אסטרוגן אכן מחזיקים מעמד‪ .‬אם כן ‪ -‬אזי אולי טיפול קצר‪-‬טווח‬ ‫באסטרוגן יכול להגן על הקוגניציה אצל נשים מבוגרות יותר‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫מונע את הסיכון לשבץ מוחי‪ ,‬לסרטן השד ולבעיות רפואיות נוספות‬ ‫שנתגלו בטיפול הורמונלי ארוך‪-‬טווח‪.‬‬ ‫שינה‬ ‫שינה היא גורם נוסף שלאחרונה נמצא קשור לקוגניציה ואפילו למחלת‬ ‫אלצהיימר‪ ,‬מכיוון שלשינה תפקיד חשוב ביותר בביסוס הזיכרון ובקיבועו‪.‬‬ ‫במסיבת עיתונאים שערכה באוניברסיטת מסצ'וסטס‪ ,‬אמרה רבקה‬ ‫ספנסר שאחד האשמים בירידת הזיכרון הקשורה בגיל‪ ,‬היא איכות גרועה‬ ‫של השינה‪ .‬האמונה הרווחת היא כי בעת השינה המוח משחזר שוב‬ ‫את אירועי היום על מנת לקודד אותם בזיכרון‪ ,‬אולם תהליך זה נהיה‬ ‫בלתי‪-‬יציב במוחות מזדקנים‪ .‬בעבר הוכיחו ספנסר וקבוצת חוקרים כי‬ ‫השינה אינה מקבעת למידה מוטורית אצל אנשים זקנים‪ .‬אולם מחקרים‬ ‫אחרים הראו כי זיכרונות של אירועים אקראיים עשויים להתקבע במהלך‬ ‫השינה גם אצל אנשים זקנים‪.‬‬ ‫במחקר הנוכחי שלה‪ ,‬ספנסר תהתה האם הקידוד של מטלה רציפה‪,‬‬ ‫לא‪-‬מוטורית‪ ,‬יושפע גם הוא ע"י הגיל‪ .‬על מנת לבחון סוגיה זו‪ ,‬לימדו‬ ‫ספנסר ועמיתיה ‪ 24‬מבוגרים צעירים וכ‪ 30-‬מבוגרים מעל גיל ‪50‬‬ ‫לבצע מטלת מחשב שחייבה זכירת רצף של דלתות צבעוניות על‬ ‫רפואה ומחקר‬ ‫את‪/‬ה זקוק לעזרה והשגחה לאחר אשפוז?‬ ‫הוריך זקוקים שמישהו יטפל בהם?‬ ‫דמיון בין מחלת אלצהיימר‬ ‫למחלות זיהומיות מסוג‬ ‫"הפרה המשוגעת"‬ ‫מקרים מסוימים מחלת אלצהיימר עשויה להיגרם‬ ‫בדרך דומה לזו של המחלות הנגרמות ע"י תהליך‬ ‫זיהומי של הידבקות מרקמות נגועות כמו מחלת‬ ‫"הפרה המשוגעת" (בבעלי חיים) ומחלת קרויצפלד‪-‬יעקב‬ ‫(בבני אדם)‪ .‬זאת על פי מחקר ראשוני שפרסם המרכז למדע‬ ‫הבריאות באוניברסיטת יוסטון‪ ,‬טקסס (‪.)UTHealth‬‬ ‫והיא התפשטה לחלקים אחרים של המוח‪ .‬כיום אנו בודקים‬ ‫אם העברת המחלה יכולה להתרחש בחיים האמיתיים בדרכים‬ ‫טבעיות יותר של חשיפה‪.‬‬ ‫הממצאים שלנו פותחים את האפשרות לכך שחלק ממקרי מחלת‬ ‫אלצהיימר עשוי להיגרם כתוצאה מתהליך זיהומי‪ ,‬כפי שמתרחש‬ ‫במחלות נוירולוגיות אחרות כמו הפרה המשוגעת‪ ,‬ובצורתה‬ ‫מתוך ‪ 5.4‬מיליון מקרים של אלצהיימר בארה"ב‪ 90 ,‬אחוז‬ ‫מפוזרים באופן אקראי באוכלוסייה‪ .‬שני הסימנים העיקריים‬ ‫של המחלה הם הפלאק הנגרם על ידי הצטברות מעוותת של‬ ‫חלבון בטא עמילואיד‪ ,‬וסיבים מעוותים של חלבון טאו (‪.)tau‬‬ ‫מחלת אלצהיימר היא הגורם המוביל השישי למוות בארה"ב‪,‬‬ ‫על פי האגודה לאלצהיימר‪.‬‬ ‫יש דמיון בתהליכים המתרחשים במוח במחלת אלצהיימר‬ ‫ובמחלת קרויצפלד‪-‬יעקב‪ .‬בשניהם חלבון נורמלי הקיים‬ ‫במוח (עמילואיד בטא ‪ -‬במחלת אלצהיימר‪ ,‬ופריון ‪ -‬במחלת‬ ‫קרויצפלד‪-‬יעקב) משנה לפתע את תכונותיו‪ ,‬יוצר שרשרות‬ ‫ארוכות שהופכות בהמשך לצברים ‪ -‬פלאק (‪ ,)plaques‬ואלה‬ ‫גורמים‪ ,‬כך סוברים‪ ,‬לניוון המוחי‪.‬‬ ‫במהלך הניסוי‪ ,‬החוקרים הזריקו לעכברים רקמת מוח של‬ ‫חולי אלצהיימר‪ ,‬והשוו את התוצאות לאלו של קבוצת ביקורת‬ ‫יש דמיון בתהליכים המתרחשים במוח במחלת‬ ‫אלצהיימר ובמחלת קרויצפלד‪-‬יעקב‪ .‬בשניהם‬ ‫חלבון נורמלי הקיים במוח (עמילואיד בטא ‪-‬‬ ‫במחלת אלצהיימר‪ ,‬ופריון ‪ -‬במחלת קרויצפלד‪-‬‬ ‫יעקב) משנה לפתע את תכונותיו‪ ,‬יוצר שרשרות‬ ‫ארוכות שהופכות בהמשך לצברים ‪ -‬פלאק‬ ‫(‪ ,)plaques‬ואלה גורמים‪ ,‬כך סוברים‪ ,‬לניוון המוחי‬ ‫ב‬ ‫"הממצאים שלנו פותחים את האפשרות לכך שחלק‬ ‫ממקרי מחלת אלצהיימר עשוי להיגרם כתוצאה‬ ‫מתהליך זיהומי‪ ,‬כפי שמתרחש במחלות נוירולוגיות‬ ‫אחרות כמו הפרה המשוגעת‪ ,‬ובצורתה האנושית ‪-‬‬ ‫מחלת יעקב קרויצפלד"‬ ‫של עכברים שהוזרקה להם רקמת מוח של אנשים שאינם‬ ‫חולים באלצהיימר‪ .‬אף אחד מהעכברים בקבוצת הביקורת‬ ‫לא הראה סימנים של מחלת אלצהיימר‪ ,‬בעוד שבמוחותיהם‬ ‫של כל העכברים שלהם הוזרקה רקמת מוח של אדם חולה‬ ‫אלצהיימר‪ ,‬התפתחו צברי עמילואיד והופיעו שינויים אחרים‬ ‫האופייניים למחלה‪.‬‬ ‫"לקחנו מודל של עכבר שבאופן ספונטני לא מפתח כל סוג‬ ‫שהוא של נזק למוח והזרקנו לו כמות קטנה של רקמת מוח‬ ‫אנושית של חולה אלצהיימר"‪ ,‬אומר ד"ר סוטו‪ ,‬המנהל של‬ ‫מרכז מיטשל‪" .‬העכבר פיתח מחלת אלצהיימר במשך הזמן‬ ‫עמדא ‪18‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫האנושית ‪ -‬מחלת יעקב קרויצפלד"‪ ,‬אומר ד"ר קלאודיו סוטו‪,‬‬ ‫פרופסור לנוירולוגיה בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת יוסטון‪,‬‬ ‫טקסס‪" .‬המנגנון העומד מאחורי מחלת אלצהיימר דומה מאד‬ ‫לזה של המחלות הנ"ל‪ .‬הוא כולל חלבון נורמלי שצורתו הנורמלית‬ ‫התעוותה והפכה אותו בכך לחלבון רע‪ .‬החלבון הרע מתפשט‬ ‫באמצעות הפיכת חלבונים טובים לחלבונים רעים‪ .‬החלבונים‬ ‫הרעים מצטברים במוח‪ ,‬יוצרים מרבצי פלאק‪ ,‬שאנו מאמינים‬ ‫שהם הורסים את תאי הנוירונים במחלת אלצהיימר‪.‬‬ ‫התוצאות המראות על התפשטות זיהום פוטנציאלית של‬ ‫מחלת אלצהיימר במודלים של חיות‪ ,‬פורסמו בגיליון המקוון‬ ‫של ‪ Molecular Psychiatry‬מ‪ 4-‬באוקטובר ‪ ,2011‬המהווה‬ ‫חלק מ‪ .Nature Publishing Group-‬המחקר מומן על ידי‬ ‫המרכז למחקר מחלת אלצהיימר ומחלות דומות על שם ג'ורג'‬ ‫וסינטיה ו‪ .‬מיטשל ב‪● .UTHealth-‬‬ ‫תרגום‪ :‬שרה חשבי‬ ‫פורסם ב‪http://www.sciencedaily.com :‬‬ ‫אוקטובר‪2011 ,‬‬ ‫● שעות טיפול לזכאי המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬חוק סיעוד‬ ‫● שירות טרום סיעוד עד לקבלת העזרה מביטוח לאומי‬ ‫● ‪ 50‬שעות עזרה באמצעות הקרן לניצולי שואה לאחר אשפוז‬ ‫● עובדים זרים ל‪ 24-‬שעות‬ ‫● שמירות פרטיות בבית ובבתי חולים‬ ‫מאגר מטפלים מקצועי‪ ,‬מוכשר ומיומן דוברי מגוון שפות‬ ‫שרות מקצועי אמין ומסור‬ ‫אצלנו תמצאו‬ ‫את כל הפתרונות בתחום‬ ‫הסיעוד תחת קורת גג אחת‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬ד שירותי סיעוד ועובדים זרים‬ ‫סניף הקריות (סניף ראשי)‪ :‬רחוב הגפן ‪ ,2‬ק‪.‬ביאליק טל‪ 04-8712222 .‬פקס‪04-8733491 .‬‬ ‫סניף חיפה‪ :‬רחוב החלוץ ‪ ,55‬חיפה טל‪ 04-8666633 .‬פקס‪04-8665944 .‬‬ ‫סניף גליל מערבי‪ :‬שד' הגעתון ‪ ,43‬נהריה טל‪ 04-9923222 .‬פקס‪04-9001994 .‬‬ ‫סניף כפר סבא‪ :‬רחוב ויצמן ‪ ,57‬כפר סבא טל‪ 09-7406969 .‬פקס‪09-7430022 .‬‬ ‫סניף קריית טבעון‪ :‬רחוב החורש ‪ ,56‬קריית טבעון טל‪ 07-32494444 .‬פקס‪04-9931112 .‬‬ ‫סניף נצרת עילית‪ :‬רח' העצמון ‪ ,5‬טל‪ 073-2494499 .‬פקס‪04-6017171 .‬‬ ‫סניף כרמיאל‪ :‬שד' בית הכרם ‪( 24‬חנות ‪ 7‬במרכז המסחרי) טל‪0732494400 .‬‬ ‫מוקד פניות‪www.m-s-d.co.il 1-700-708-778 :‬‬ ‫התמודדות וטיפול‬ ‫רפואה ומחקר‬ ‫יתכן קשר בין מחסור בשינה‬ ‫לבין הסיכון לחלות באלצהיימר‬ ‫‪ ‬מארי אליזבת דאלאס‬ ‫עמדא ‪20‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫‪ ‬פולה ספנסר סקוט*‬ ‫‪‬‬ ‫על קשר בין מחסור בשינה לבין סיכוייו של האדם לפתח את‬ ‫חקר חדש מגלה כי רמת עמילואיד בטא ‪ -‬תוצר לוואי של‬ ‫המחלה‪.‬‬ ‫פעילות המוח הנחשב כסמן למחלת האלצהיימר ‪ -‬עולה‬ ‫בעת ביצוע המחקר‪ ,‬חילקו החוקרים את המשתתפים לשלוש‬ ‫בדרך כלל בשעות היום‪ ,‬ויורדת בשעות הלילה‪.‬‬ ‫קבוצות ‪:‬‬ ‫● אנשים בגיל ‪ 60‬ומעלה שאצלם נתגלו צברים (‪ )plaques‬של‬ ‫לדברי החוקרים‪ ,‬המימצאים אמנם ראשוניים‪ ,‬אולם הם עשויים‬ ‫עמילואיד בטא במוח‬ ‫לרמז על קשר אפשרי בין מחסור בשינה לבין הסיכון של אנשים‬ ‫● אנשים בגיל ‪ 60‬ומעלה שאצלם לא נתגלו צברים של עמילואיד‬ ‫לפתח אלצהיימר ‪ -‬המחלה הגוזלת את תפקודי המוח‪.‬‬ ‫בטא במוח‬ ‫"אנחנו יודעים כבר מזה זמן שלמחסור משמעותי בשינה יש השפעות‬ ‫● אנשים בריאים בגילאים של ‪18-60‬‬ ‫שליליות על התפקוד הקוגניטיבי של המוח‪ ,‬בדומה להשפעה של‬ ‫החוקרים עקבו אחרי רמות עמילואיד בטא בנוזל עמוד השידרה כל‬ ‫שכרות מאלכוהול"‪ ,‬אמר ד"ר סטפן דנטלי‪ ,‬פרופסור לנוירולוגיה ומנהל‬ ‫שעה במשך ‪ 36‬שעות‪ ,‬תוך שימוש בנקז‪-‬שידרתי‪ .‬במהלך הזמן‬ ‫המרכז הרפואי לשינה באוניברסיטת וושינגטון‪" .‬אולם לאחרונה נראה‬ ‫הזה הם גם הקליטו בוידיאו את פעילותו של המשתתף ועקבו‬ ‫ברור יותר כי הפרעות ומחסור ממושך בשינה‪ ,‬עלולים להיות בעלי‬ ‫אחרי הפעילות המוחית‪.‬‬ ‫תפקיד חשוב בתהליכים הפתולוגיים המהווים תשתית למחלות‪.‬‬ ‫בקבוצה הראשונה‪ ,‬שבה היו למשתתפים צברים של עמילואיד‬ ‫קשר זה למחלת אלצהיימר עדיין לא הוכח אצל בני אדם‪ ,‬אולם‬ ‫בטא במוח‪ ,‬רמות העמילואיד היו יציבות‪ .‬בשתי הקבוצות האחרות‬ ‫הוא יכול להיות בעל חשיבות עצומה"‪.‬‬ ‫רמת העמילואיד בטא עלתה וירדה בגלים‪ .‬נקודות השיא והשפל‬ ‫המימצאים פורסמו בצורה מקוונת‪ ,‬לפני הפרסום בדפוס של הגיליון‬ ‫של דפוס זה היו ברורות יותר בקרב המשתתפים הצעירים‪ .‬לעומת‬ ‫הקרוב של ‪.Archives of Neurology‬‬ ‫לדברי החוקרים‪ ,‬נראה כי רמות חלבון עמילואיד בטא אכן מצויות‬ ‫זאת ההפרשים בין נקודות השיא והשפל היו נמוכים יחסית אצל‬ ‫המשתתפים המבוגרים‪.‬‬ ‫בתנודות הדומות לתופעת הגאות‬ ‫למרות שלפעילות המשתתפים לא היתה השפעה‬ ‫והשפל‪" :‬אצל אנשים בריאים‪ ,‬רמות‬ ‫על השינוי ברמות עמילואיד בטא‪ ,‬נתגלה כי נקודות‬ ‫עמילואיד בטא יורדות לנקודה הנמוכה‬ ‫השיא בשינה ובערנות‪ ,‬חלו באופן עקבי לפני נקודות‬ ‫ביותר בערך שש שעות אחרי השינה‪,‬‬ ‫השיא והשפל ברמות עמילואיד בטא‪.‬‬ ‫וחוזרות לרמה הגבוהה ביותר שש‬ ‫לטענת מחברי המחקר דרוש מחקר נוסף כדי לבדוק‬ ‫שעות אחרי מצב של ערנות מלאה‪".‬‬ ‫מסביר ד"ר רנדל בייטמן‪ ,‬פרופסור‪-‬‬ ‫איך הפרעות בשינה בקרב אנשים צעירים גורמות‬ ‫חבר לנוירולוגיה בביה"ס לרפואה סריקות ‪ PET‬המשוות מוח נורמלי (משמאל) להפרעות בדפוס הנורמלי ברמות עמילואיד בטא‬ ‫באוניברסיטת וושינגטון שבסנט עם מוח של חולה אלצהיימר‬ ‫בנוזל עמוד השידרה‪ ,‬וכיצד עזרי‪-‬שינה עשויים לעזור‬ ‫צילום של ‪US National Institute of Aging‬‬ ‫בשמירה על דפוס דמוי‪-‬גל זה‪.‬‬ ‫לואיס‪.‬‬ ‫"עדיין מדובר בהשערה בלבד"‪ ,‬מסכם ד"ר דנטלי‪ " ,‬אולם יש רמזים‬ ‫"בדקנו במגוון התנהגויות‪ ,‬והמעברים בין שינה לערנות היו התופעה‬ ‫לכך ששינה טובה יותר עשויה להיות יעילה במניעת הסיכון ללקות‬ ‫היחידה שהראתה קשר מובהק לעלייה ולירידה ברמות עמילואיד‬ ‫באלצהיימר‪ .‬אנחנו יודעים ממספר מחקרים שאימון גופני מגביר‬ ‫בטא בנוזל עמוד השידרה" ‪ -‬הוא הוסיף‪.‬‬ ‫שינה‪ ,‬ומחקרים הראו גם שיש קשר בין אימון גופני לבין הקטנת‬ ‫בייטמן ועמיתיו מצאו גם שדפוס זה היה שכיח ביותר בקרב אנשים‬ ‫הסיכון ללקות במחלת אלצהיימר‪ .‬שינה עשויה להיות אחת הדרכים‬ ‫צעירים ובריאים‪ ,‬ובא פחות לידי ביטוי אצל מבוגרים זקנים יותר‬ ‫בהן נוצר הקשר בין שני הדברים"‪● .‬‬ ‫הסובלים שינה קצרה יותר או משינה מרובת‪-‬הפרעות‪.‬‬ ‫לדברי החוקרים הסיבה לכך עשויה להיות נעוצה בעובדה שפעילותו‬ ‫תרגום ‪ :‬עפרה בר‪-‬טל ‪ -‬מאירי‬ ‫הנמוכה של המוח בזמן השינה מאפשרת לגוף להיפטר מעמילואיד‬ ‫‪http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/news/‬‬ ‫בטא דרך נוזל עמוד השידרה‪.‬‬ ‫‪fullstory_116958.html‬‬ ‫לדברי צוות החוקרים‪ ,‬נראה כי אצל מבוגרים הסובלים ממחלת‬ ‫ספטמבר‪2011 ,‬‬ ‫אלצהיימר נשארות רמות עמילואיד בטא יציבות‪ ,‬מה שיכול ללמד‬ ‫מ‬ ‫מה עושים כאשר בני המשפחה מקשים‬ ‫על הטיפול בחולה אלצהיימר?‬ ‫נשים שמתפקדות כאימהות במקביל‬ ‫על לעבודתן מחוץ לבית‪ ,‬אומרים הרבה‬ ‫פעמים "אני פשוט לא מבין איך היא‬ ‫עושה את זה!" משפט זה מתאים יותר לתיאור‬ ‫בני משפחה המטפלים בקרוביהם שחולים מחלת‬ ‫אלצהיימר‪ .‬רוב המטפלים מתמודדים במקביל עם‬ ‫הרבה דברים כמו האימהות הללו‪ ,‬אם לא יותר‪.‬‬ ‫הניסיון ללהטט בין כל המטלות והעיסוקים כמעט‬ ‫בלתי אפשרי‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעיתים העניין המלחיץ‬ ‫ביותר‪ ‬מגיע ממקום בלתי צפוי‪ :‬היחסים עם קרובי‬ ‫המשפחה‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬אני שומעת תסכולים רבים על כך שמי‬ ‫שמטריף את דעתו של המטפל בבן משפחה‬ ‫חולה אלצהיימר איננו המטופל‪ ,‬אלא דווקא בן‬ ‫משפחה אחר‪ .‬האם אתם מזהים את הטיפוסים‬ ‫הבאים בחייכם?‬ ‫‪ ‬‬ ‫מותח ביקורת ב'שלט רחוק'‬ ‫‪ ‬מחקר חדש אודות מטפלים ב'שלט רחוק'‪ ,‬מצא‬ ‫כי פעמים רבות הם יותר חרדתיים‪ ,‬חשים יותר‬ ‫אשמה ומנותקים יותר בהשוואה למטופלים שגרים‬ ‫קרוב למטופל‪ ,‬אשר יכולים לראות מה קורה עם‬ ‫יקיריהם לעיתים קרובות ובאופן הדרגתי‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬טוענים החוקרים‪ ,‬מטפלים ב'שלט‬ ‫רחוק' נוטים להסתער בפתאומיות פעם בכמה זמן‬ ‫ומנסים להתמודד עם הרבה עניינים בבת אחת‪.‬‬ ‫פעמים רבות הם מותחים ביקורת לאחר שמשהו‬ ‫נעשה או מבקשים לבטל או לשנות דברים שקרובי‬ ‫המשפחה שגרים קרוב כבר עשו‪.‬‬ ‫המחקר פורסם בגיליון מאי ‪ 2011‬של כתב העת‬ ‫‪ .Oncology Nursing Forum‬‬ ‫מטרת המחקר הייתה להדגיש כי למטפלים‬ ‫ב'שלט רחוק'‪ ,‬שפתאום עטים על המטופלים‪ ,‬יש‬ ‫סיבות משלהם להיות לחוצים‪ .‬זה נכון‪ .‬אך בחלק‬ ‫מהמקרים‪ ,‬הם גורמים לתוהו ובוהו שמעמיס רבות‬ ‫על המטפל שגר קרוב‪ ,‬ונושא בעול היום יומי‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הקמצן‬ ‫לאמא של ידיד שלי יש כסף שהיא שומרת לזמנים‬ ‫קשים‪ .‬הוא מספר כי "אבי גוסס מאי ספיקת לב‬ ‫‪‬‬ ‫ואנו לא ישנים כל הלילה בגללו‪ .‬אין ספק שהגענו‬ ‫לזמנים קשים ביותר‪ .‬אך אמי לא‪ ‬מוכנה לשלם עבור‬ ‫מטפלת חיצונית‪ ‬שתבוא לטפל בו מכיוון שהיא‬ ‫מתנגדת להוצאת הכסף!"‬ ‫‪ ‬חילוקי דעות בעניינים כספיים גורמים למתח רב‪,‬‬ ‫אך אלה הנוגעים לטיפול באדם אהוב קשים עוד‬ ‫יותר‪ ,‬במיוחד אם אתם נושאים בנטל הטיפול אך‬ ‫לא מחזיקים בכסף‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בעל תיאוריות הקונספירציה‬ ‫ההתמודדות עם אדם אהוב החולה בדמנציה אשר‬ ‫סובל ממחשבות שווא והזיות קשה די והותר‪.‬‬ ‫מה שעוד יותר מוציא מן הדעת הוא בן משפחה‬ ‫שמפזר תיאוריות מטורפות שמבזבזות לך את‬ ‫הזמן וגורמות לך לאבד סבלנות‪ ,‬כגון‪" :‬הרופאים‬ ‫לא רוצים שהוא ירגיש טוב יותר כיוון שאז הם יאבדו‬ ‫לקוח!"‪" ,‬קופת החולים הזו לא מוכנה להנפיק‬ ‫תרופה מקורית מכיוון שיש להם הסכם סודי עם‬ ‫חברת תרופות מתחרה!" "תתני לאמא לאכול את‬ ‫מרק הנבטים‪ -‬מייפל‪-‬סירופ הזה‪ .‬שמעתי שהוא‬ ‫ירפא לה את הדמנציה!"‬ ‫‪ ‬‬ ‫המכור לתרופות‬ ‫כל אחות בהוספיס יכולה לספר על קרובי משפחה‬ ‫שניסו לשכנע אותה לתת מורפיום או סמי הרגעה‬ ‫לקרוב משפחה חולה‪ .‬עוד לחץ מיותר!‬ ‫‪ ‬‬ ‫זה שיודע הכל ולא עושה כלום‬ ‫קרוב המשפחה שכולם הכי פחות אוהבים הוא‬ ‫האדם שחושב שהמשמעות של "לעזור" היא לקפוץ‬ ‫לקפה ולהעביר ביקורות על כל העולם ‪ -‬מבלי‬ ‫לנקוף אצבע‪.‬‬ ‫אז כיצד ניתן להתמודד עם המצב?‬ ‫אל תיקחו שום דבר באופן אישי‪:‬‬ ‫גם אם‪ ‬אתם חושבים שמדובר‪ ‬במשהו אישי‪ .‬נווטו‬ ‫חזרה את השיחה למה שהכי חשוב עבור המטופל‪.‬‬ ‫נסו לפתח עור של פיל ולתת לביקורת לחלוף על‬ ‫פניכם‪.‬‬ ‫נסו לנקוט בגישה של 'מתקפה תקשורתית'‪:‬‬ ‫הציפו את בני המשפחה בעדכונים תכופים על‬ ‫המצב‪ .‬המחקר שנעשה על מטפלים ב'שלט רחוק'‬ ‫טוען כי דווקא עדכון תדיר ולא הרחקה של קרובי‬ ‫המשפחה בנוגע למה שקורה עם המטופל מקטין‬ ‫את הלחץ שלהם‪.‬‬ ‫הילחמו חזרה והציגו עובדות‪:‬‬ ‫אל תהיו רגישים‪ .‬פשוט המשיכו לומר שכל מה‬ ‫שאתם יודעים ועושים הוא לטובת המטופל‪ .‬גייסו‬ ‫סמכות של מישהו נוסף שהוא ניטרלי‪ ,‬כגון בסיפור‪:‬‬ ‫"ד"ר פלוני אומר ש‪"...‬‬ ‫נסו לתעל את האנרגיות השליליות למאמצים‬ ‫שיכולים לעזור לכם‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬ספרו לקרוב המשפחה שגר רחוק כי‬ ‫עזרה כספית לצורך עניין ספציפי יכולה מאוד לעזור‬ ‫למטופל‪ ,‬תנו לו או לה פרויקט שיוכלו לחקור‪ ,‬כגון‬ ‫חיפוש מידע אודות טיפול חדש‪ .‬לפעמים אנשים‬ ‫דוחפים את האף שלהם מכיוון שזה מה שגורם‬ ‫להם להרגיש שהם עוזרים‪.‬‬ ‫אל תהססו לפרוק את זעמכם‪.‬‬ ‫לפעמים באמת לא ניתן לעשות שום דבר בנוגע‬ ‫לגורמים המלחיצים‪ .‬אך אתם יכולים ואפילו חייבים‬ ‫לשמור על שפיותכם בכך שתפרקו את המתחים‬ ‫והתסכולים שלכם בפני אנשים אחרים‪ .‬ספרו על‬ ‫הכעסים שלכם לחבריכם‪ ,‬שתפו אנשים בפורומים‬ ‫שונים באינטרנט‪ ,‬רופאים ועוד‪ .‬כל אחד מלבד‬ ‫המטופל עצמו‪.‬‬ ‫תצחקו עליהם‪ .‬לפחות מאחורי גבם‪.‬‬ ‫זוהי עובדה ביולוגית שצחוק מקל על המתח‪ ,‬וכדאי‬ ‫שתפרקו את המתח בכל דרך אפשרית‪.‬‬ ‫תחזרו אחרי‪" :‬אני לא יודע‪/‬ת איך אני עושה את‬ ‫זה!"‬ ‫גם אם אתם חושבים שאתם לא יודעים כיצד אפשר‬ ‫לתמרן בין כל הדברים‪ ,‬אתם בהחלט יודעים‪ .‬תודה‬ ‫לאל‪● .‬‬ ‫*עורכת אתר‪Caring.com :‬‬ ‫פורסם באתר‪http://www.alz.co.il :‬‬ ‫אוקטובר‪2011 ,‬‬ ‫‪ 21‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫התמודדות וטיפול‬ ‫הערכת יכולת הנהיגה‬ ‫אצל חולה אלצהיימר‬ ‫בור חולה אלצהיימר הנהיגה הופכת עם הזמן להיות‬ ‫בעיה בטיחותית‪ .‬למרות שהחולה עצמו אולי לא מודע‬ ‫לכך‪ ,‬השינויים ביכולות הקוגניטיביות והתחושתיות‬ ‫עלולים להפריע לכישורי הנהיגה‪ ,‬מכיוון שנהיגה הינה פעולה‬ ‫מורכבת המחייבת חשיבה מהירה‪ ,‬תגובה מהירה‪ ,‬ויכולות‬ ‫תפיסתיות‪.‬‬ ‫ע‬ ‫חידוש רישיון הנהיגה של חולה דמנציה‬ ‫מחקרים קודמים מוכיחים כי הפגיעה ביכולת התפקוד בעת‬ ‫הנהיגה מתגברת ככל שעולה חומרת הדמנציה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫כל החולים במחלת אלצהיימר הופכים להיות נהגים בלתי‪-‬‬ ‫בטוחים בנקודת זמן נתונה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נהגים החולים‬ ‫בדמנציה אינם מעורבים במספר רב יותר של תאונות מאשר‬ ‫נהגים זקנים שאינם לוקים בדמנציה‪ ,‬מה שמעיד כי דמנציה‬ ‫אינה בהכרח הסיבה היחידה להשעות את רישיון הנהיגה של‬ ‫נהגים‪( .‬ראו את הקטע "הנחיות לחידוש רישיון הנהיגה)‬ ‫איך יודעים מתי הגיע הזמן לדאגה‬ ‫חפשו סימנים לנהיגה בלתי‪-‬בטוחה‪.‬‬ ‫בין הסימנים עשויים להיות‪:‬‬ ‫שיכחה באיתור מקומות מוכרים‬ ‫אי‪-‬שימת לב לתמרורים‬ ‫קבלת החלטות איטיות או שגויות בעת הנהיגה‬ ‫נהיגה במהירות בלתי‪-‬מתאימה‬ ‫התרגזות או בלבול בעת הנהיגה‪.‬‬ ‫נהלו רישום בכתב על כל התצפיות בעת נהיגת החולה‪ ,‬על‬ ‫עמדא ‪22‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫מנת שתוכלו להציג רישומים אלו בפני בני משפחה אחרים‬ ‫ובפני מטפלים מקצועיים‪.‬‬ ‫טיפים להגבלת הנהיגה‬ ‫ברגע שברור כי חולה הדמנציה אינו יכול להמשיך ולנהוג‪ ,‬יהיה‬ ‫עליכם להרחיק אותו או אותה מאחרי ההגה מהר ככל האפשר‪.‬‬ ‫אם ניתן ‪ -‬שתפו את החולה עצמו בקבלת ההחלטה להפסיק‬ ‫לנהוג‪ .‬הסבירו לחולה את דאגתכם מהאופן הבלתי‪-‬בטוח של‬ ‫הנהיגה‪ ,‬תוך כדי שאתם נותנים דוגמאות ספציפיות לאירועים‬ ‫שקרו‪ ,‬ובקשו מהחולה להפסיק לנהוג מרצון‪ .‬הבטיחו לחולה‬ ‫הסעה זמינה לכל מקום ובכל עת שיזדקק לכך‪.‬‬ ‫טיפים נוספים לשכנוע החולה לוותר על נהיגה‪:‬‬ ‫בקשו מרופא המשפחה שייעץ לחולה הדמנציה לא לנהוג‪.‬‬ ‫שיתוף רופא המשפחה בפגישה משפחתית בנושא הנהיגה‬ ‫היא ככל הנראה דרך יעילה יותר מאשר ניסיון עצמאי שלך‬ ‫לשכנע את החולה להפסיק לנהוג‪.‬‬ ‫העבירו את האחריות לנהיגה אל מישהו אחר‪ .‬הסבירו לחולה‬ ‫שאתם יכולים לנהוג במקומו‪ /‬סדרו מישהו אחר שינהג במקומו‪/‬‬ ‫או סדרו שירות מוניות או שירותי הסעה אחרים הקיימים עבור‬ ‫קשישים‪.‬‬ ‫מצאו דרכים לצמצם את הצורך של החולה לנהוג‪ .‬בקשו את‬ ‫תמיכתם של אנשים נוספים בהבאת תרופות להן נזקק החולה‬ ‫ומצרכים שונים‪.‬‬ ‫חפשו דרכים להסיח את דעתו של החולה מהנהיגה‪ .‬אמרו‬ ‫לו שמישהו אחר צריך לנהוג כי אתם נוסעים בדרך חדשה‪/‬‬ ‫משום שתנאי הנהיגה מסוכנים‪ /‬משום שהחולה עצמו עייף‬ ‫וצריך לנוח‪ .‬הסבירו לחולה שמגיע לו להתרווח‬ ‫בנסיעה וליהנות מהנוף‪ .‬אם המחלה הגיעה‬ ‫כבר לשלב מתקדם‪ ,‬או שיש היסטוריה של כעס‬ ‫ושל תוקפנות‪ ,‬מומלץ לא לנהוג לבד עם החולה‪.‬‬ ‫נסו לארגן מישהו נוסף שישב במושב האחורי‬ ‫ויסיח את דעתו של החולה בזמן שמישהו אחר‬ ‫נוהג‪.‬‬ ‫אם חולה דמנציה משוטט והולך לאיבוד‪ ,‬הוא‬ ‫עלול גם ללכת לאיבוד תוך כדי נהיגה‪ .‬הכינו‬ ‫עצמכם לאירועים של שיטוט ודאגו לציידו‬ ‫באמצעי זיהוי ואיתור‪( .‬פרטים על אמצעי איתור‬ ‫אפשר לקבל בעמותה‪).‬‬ ‫מה לעשות אם החולה מסרב‬ ‫להפסיק לנהוג?‬ ‫אם החולה מתעקש להמשיך ולנהוג‪ ,‬להלן כמה‬ ‫צעדים של מוצא‪-‬אחרון‪:‬‬ ‫מנעו מהחולה גישה למפתחות המכונית‪ .‬בחרו‬ ‫אדם אחד שיהיה אחראי על כל ההסעות והעניקו‬ ‫לאדם זה גישה בלעדית למפתחות הרכב‪.‬‬ ‫מנעו התנעה פשוטה של המכונית ‪ -‬בקשו‬ ‫ממכונאי להתקין אמצעי שימנע את התנעת‬ ‫המכונית אלא אם לוחצים על מפסק מיוחד‪,‬‬ ‫או שתתנו לחולה צרור מפתחות שנראה כמו‬ ‫הצרור הישן‪ ,‬אולם אינו מתאים למכונית‪.‬‬ ‫לפעמים כדאי לשקול מכירת המכונית‪ .‬מכירת‬ ‫הרכב עשויה לחסוך כסף רב גם בתשלום‬ ‫הביטוחים והטסט וכן הוצאות אחזקה נוספות‪.‬‬ ‫כסף זה ניתן להפנות לתשלום עבור תחבורה‬ ‫ציבורית‪ ,‬כולל מוניות‪.‬‬ ‫כדאי להתריע בפני משרד הרישוי‪ .‬כתבו מכתב‬ ‫ישירות למשרד הרישוי והביעו את דאגתכם‬ ‫או בקשו את שלילת רשיונו של החולה‪ .‬על‬ ‫המכתב לכלול את שמו המלא של החולה‪,‬‬ ‫ולציין כי הנ"ל מהווה סכנה על הכביש בשל‬ ‫מחלת אלצהיימר‪● .‬‬ ‫הנחיות הנוגעות לחידוש רישיון הנהיגה‬ ‫להלן הנחיות הנוגעות לחידוש רישיון הנהיגה לאנשים עם דמנציה (הופיעו‬ ‫באתר ‪ ,)alz.co.il‬ופונות ישירות לבעל‪/‬ת רישיון הנהיגה‪.‬‬ ‫באופן כללי בישראל‪ ,‬נדרשים נהגים מעל גיל ‪ 65‬להצהיר על מצבם הבריאותי‬ ‫יחד עם בדיקה גופנית הנעשית על ידי רופא המשפחה שלהם‪ .‬לצורך העניין‪,‬‬ ‫קיים טופס מיוחד של משרד הרישוי הנשלח לביתך‪ ,‬וכן ישלח בכל פעם‬ ‫חצי שנה לפני מועד חידוש רישיון‪ .‬סוכרת‪ ,‬חלק ממחלות הלב ודמנציה‬ ‫הן כולן מצבים רפואיים עליהם יש לדווח למשרד הרישוי מכיוון שלכולן יש‬ ‫השפעה אפשרית על כישורי הנהיגה‪.‬‬ ‫לאחר הדיווח על אבחנה של דמנציה‪ ,‬משרד הרישוי יבקש ממך לעבור בדיקה‬ ‫אצל רופא אשר יעריך האם זה בטוח עבורך לנהוג (ראה בסוף המאמר‬ ‫פרטים על "המכון הרפואי לבטיחות בדרכים" כדי לקבל את שם‪" ‬הרופא‬ ‫המוסמך" לערוך בדיקות רפואיות עבור משרד הרישוי)‪ .‬במידה והרופא‬ ‫קובע כי הדמנציה משפיעה על כישוריך לנהוג‪ ,‬משרד הרישוי עלול להטיל‬ ‫מגבלות על הרישיון‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתכן ותחויב או תחויבי לעבור הערכה רפואית‬ ‫באופן סדיר ובפרקי זמן תכופים יותר כיוון שכישורי הנהיגה מידרדרים עם‬ ‫הזמן כתוצאה מהידרדרות הדמנציה‪ .‬הרישיון יישלל אך ורק אם הרופא‬ ‫יקבע כי הדמנציה מגבילה את יכולותיך באופן קיצוני‪ .‬שלילת הרישיון הינה‬ ‫המוצא האחרון ובדרך כלל ניתן להגיש ערעור אם את או אתה חשים כי‬ ‫ההחלטה איננה צודקת‪ .‬‬ ‫חובה לדווח על הדמנציה‪ .‬במידה וחס וחלילה תהיה או תהיי מעורבים‬ ‫בתאונה מבלי שדווחה האבחנה של דמנציה לרשות הרישוי‪ ,‬אתם עלולים‬ ‫למצוא עצמכם מואשמים בעבירה פלילית‪ .‬יתר על‪ ,‬יתכן ותתקלו בקשיים‬ ‫לקבל את הכיסוי של חברת הביטוח לעלויות התאונה‪ .‬אם נגרמה פגיעה‬ ‫גופנית לאחר כתוצאה מן התאונה והלה מחליט לתבוע אתכם בגינה‪ ,‬יתכן‬ ‫ותאלצו לשלם לו פיצויים בגין פגיעתו וסבלו בנוסף לעלויות הנזק לרכבו‪.‬‬ ‫‪ ‬מכיוון שחלה על הרופא המטפל שלך חובת חיסיון רפואי‪ ,‬הוא לא ידווח‬ ‫בעצמו לרשות הרישוי על אבחנתך בדמנציה‪ ,‬אך סביר להניח כי הוא יעודד‬ ‫אותך לדווח בעצמך‪ .‬אולם‪ ,‬במידה והרופא מעריך כי הדמנציה הגיעה לכדי‬ ‫שלב שבו נהיגתך מסכנת ביותר אחרים בדרכים‪ ,‬הוא מחויב כן לדווח‬ ‫בעצמו לרשויות‪.‬‬ ‫חלק מהחומר פורסם ע"י האגודה האמריקאית לאלצהיימר‬ ‫תרגום‪ :‬עפרה בר‪-‬טל ‪ -‬המאירי‬ ‫הפרסום באנגלית כולל גם סרטון וידיאו המראה כיצד בני המשפחה מתמודדים עם נושאים שונים הקשורים לדמנציה ונהיגה‪.‬‬ ‫‪http://www.alz.org/safetycenter/we_can_help_safety_driving.asp‬‬ ‫המכון הרפואי לבטיחות בדרכים‬ ‫רחוב הארבעה ‪ ,12‬תל אביב ‪ -‬יפו טלפונים‪03 - 5634847 :‬‬ ‫פקס‪02 - 5634838 :‬‬ ‫‪ 23‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫התמודדות וטיפול‬ ‫תרבות הדיבור הישנה לעומת תרבות‬ ‫הדיבור החדשה בטיפול בזקנים עם‬ ‫אובדן זיכרון במוסדות לטיפול ממושך‬ ‫‪ ‬ד"ר אילון כספי‬ ‫‪‬‬ ‫"היה רגיש לנזק האפשרי שאנחנו יכולים לגרום לאנשים עם אובדן זיכרון בכל פעולה‬ ‫שאנחנו מבצעים ובכל מילה שאנחנו מביעים"‬ ‫‪Edmond Chiu, 1994‬‬ ‫תרבות הדיבור הישנה‬ ‫תרבות הדיבור החדשה‬ ‫העיקרון הטיפולי‬ ‫חולי אלצהיימר‪,‬‬ ‫תשושי נפש‪,‬‬ ‫חולי שיטיון‬ ‫אנשים עם אובדן זיכרון‪,‬‬ ‫אנשים עם ירידה קוגניטיבית‪,‬‬ ‫אנשים עם מחלת אלצהיימר‬ ‫חשוב להתמקד באדם ופחות‬ ‫במחלה‬ ‫זה הולך ומתדרדר כל הזמן‬ ‫זו מחלה פרוגרסיבית‬ ‫דמנציה עשויה להיות פרוגרסיבית‪,‬‬ ‫סטאטית אך ייתכן גם שיקום של‬ ‫יכולות וכוחות שלכאורה אבדו‬ ‫יש להימנע מתפישה דטרמיניסטית‬ ‫של מחלת אלצהיימר העשויה‬ ‫להוביל לנבואה המגשימה עצמה‬ ‫אנשים משוגעים‬ ‫"לפעמים אני חושב שאף אחד‬ ‫מאיתנו אינו משוגע לגמרי או שפוי‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫נראה כאילו זה לא מה שהאדם‬ ‫עושה‪ ,‬אלא מהי הדרך בה רוב‬ ‫האנשים מסתכלים עליו כשהוא‬ ‫עושה את מה שהוא עושה"‬ ‫יש להימנע מתיוג‬ ‫זה המשוגע הזה‪ ,‬שהולך כל הזמן‬ ‫מסביב‬ ‫‪William Faulkner‬‬ ‫הדיירים האלה שם הם היחידים‬ ‫שנראים נורמליים‬ ‫הם בני אנוש בדיוק כמונו‬ ‫יש להימנע מתיוג‬ ‫בעיות התנהגות‬ ‫הפרעות התנהגות‬ ‫התנהגויות תגובתיות‬ ‫ברוב המצבים שורש ההתנהגות‬ ‫טמון בהיעדר הלימה בין צרכי האדם‬ ‫לבין הסביבה החברתית או הפיזית‬ ‫בה הוא נמצא‬ ‫הוא מאוד מאוד מבולבל‬ ‫"קיים שימוש יתר‪ ,‬שימוש לא הולם ואף‬ ‫שימוש מסוכן במילה בלבול"‬ ‫(‪)Zgola 1999‬‬ ‫יש להימנע משימוש במילה בלבול‬ ‫מכיוון שהוא מונע מהמטפל מלנסות‬ ‫להבין את ביטוי המגבלה המסוימת‬ ‫הם אאוט‬ ‫הם מתקדמים יותר במחלה‬ ‫גם בשלבים המתקדמים של המחלה יש‬ ‫לאדם יכולות שמורות‪,‬‬ ‫תיוג מונע מאיתנו מלנסות לזהותן‬ ‫זה כמו דלי עם הרבה חורים‬ ‫אנחנו יכולים להמשיך לעבוד עם‬ ‫יכולותיהם השמורות במקום לדבר‬ ‫על היכולות שאבדו כבר‪.‬‬ ‫אנחנו יכולים לדבר על האובדנים‬ ‫שלהם לנצח‬ ‫יש להתמקד ביכולות ובכוחות‬ ‫השמורים ולא בפתולוגיה ובאובדנים‬ ‫עמדא ‪24‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫תרבות הדיבור הישנה‬ ‫תרבות הדיבור החדשה‬ ‫העיקרון הטיפולי‬ ‫פסיכיאטר‪:‬‬ ‫"הם כולם חשדנים"‬ ‫בת על אימה‪:‬‬ ‫"אם היא הייתה יודעת שהיא‬ ‫מאשימה בצורה כזו‪ ,‬היא הייתה‬ ‫חשה מושפלת מעצמה‪.‬‬ ‫זה אדם אחר היוצא ממנה‬ ‫זה לא ממש היא"‬ ‫יש להימנע מביצוע הכללות מכיוון‬ ‫שהן מונעות מאיתנו מלזהות את‬ ‫השורש האמיתי של הבעיה‬ ‫הוא נכנס לחדרי דיירים אחרים‬ ‫הוא משוטט פולשני‬ ‫אל תאמר עליו שהוא משוטט‬ ‫זה שם עליו תווית‬ ‫המטרה היא להבין את הסיבה‬ ‫מאחורי כניסתו לחדרים של הדיירים‬ ‫האחרים‪ ,‬לצפות זאת מראש ולכוונו‬ ‫ליעדו האמיתי‪ ,‬או לערבו בפעילות‬ ‫משמעותית‬ ‫הם כמו תינוקות‪,‬‬ ‫הי תינוקת‪ ,‬הי‪,‬‬ ‫הי ילדה קטנה‪ ,‬תראי אותך‬ ‫ילדה טובה‬ ‫הדבר החשוב ביותר הוא לא לדבר‬ ‫אליהם כאילו הם ילדים קטנים‬ ‫יש להתייחס אליהם כאל מבוגרים‬ ‫כפי שהם באמת‬ ‫האישיות שלה היא סיבת ההתנהגות‬ ‫ההתנהגות אינה נעשית בכוונה‬ ‫תחילה ובדרך כלל היא לא נעשית‬ ‫במזיד‬ ‫התיוג מונע מאיתנו מלנסות לאתר‬ ‫את שורש הבעיה‬ ‫היא יודעת בדיוק מה שהיא עושה‪.‬‬ ‫זה פשוט מי שהיא‬ ‫כשדייר מסרב לעשות משהו יש לו‬ ‫סיבה טובה לסירוב‪.‬‬ ‫האדם מנסה לעשות את המיטב‬ ‫במסגרת היכולות שנותרו לו‪ .‬הוא לא‬ ‫עושה זאת על מנת למרר את חייך‪.‬‬ ‫נסה לא לקחת את זה אישית‬ ‫נסה לראות את המצב מנקודת‬ ‫המבט של המטופל‪ ,‬ומה בגישתך‬ ‫או בסביבת האדם עשוי לתרום‬ ‫להתפתחות ההתנהגות המסוימת‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫היא אלימה‬ ‫הוא מתעלל‬ ‫זו לא אשמתו‬ ‫זה התהליך במוח שלו‬ ‫יש להימנע מתיוג המונע מאיתנו‬ ‫מלנסות לזהות את סיבת‬ ‫ההתנהגות‬ ‫שתיים אחר הצהרים‬ ‫דיירת‪" :‬האם אני יכולה ללכת לאכול‬ ‫ארוחת בוקר?"‬ ‫מטפלת‪" :‬יש לה אלצהיימר‬ ‫תן לה ללכת לארוחת בוקר"‬ ‫אין לדבר על דייר בגוף שלישי כאילו‬ ‫הוא לא נוכח‪.‬‬ ‫לעולם לא לעשות צחוק מדייר‪,‬‬ ‫בנוכחותו או שלא בנוכחותו‬ ‫אנשים עם אובדן זיכרון לא אוהבים‬ ‫שמדברים עליהם בנוכחותם‪,‬‬ ‫כאילו הם לא נמצאים ליד הדוברים‬ ‫בשיחה‪ ,‬וכאשר מתייחסים אליהם‬ ‫כבלתי נראים‬ ‫דיירת שואלת שאלות חוזרות‬ ‫בתכיפות גבוהה‪:‬‬ ‫איפה הדלת?‬ ‫איפה המכונית?‬ ‫מנהלת‪:‬‬ ‫"היא כמו תקליט שבור"‬ ‫מטפל בהבעה‪:‬‬ ‫יש לה דרך תקשורת שונה‬ ‫במקום לתייג את הדיירת‪ ,‬נסה‬ ‫להבין מה הצורך העומד מאחורי‬ ‫ההתנהגות‬ ‫במקרה זה הדיירת בעברה אהבה‬ ‫לטייל עם בני משפחתה במכונית‬ ‫המשפחתית‬ ‫רופאה‪:‬‬ ‫"כולם רוצים לדבר איתי ואז כולם‬ ‫אומרים את אותו הדבר"‬ ‫הקשב במלוא תשומת הלב לכל‬ ‫הרמזים הדקים בדברי האדם אפילו‬ ‫אם הם נשמעים כחסרי משמעות‬ ‫יש להימנע מהכללה המונעת‬ ‫מאיתנו לראות את האדם עימו אנו‬ ‫משוחחים ואת צרכיו הייחודיים‬ ‫מכיוון שיש לדיירים אלצהיימר‪ ,‬זה‬ ‫לא משנה אם אתה מדבר בקול גבוה‬ ‫בסמוך לקבוצת פעילות בה הם‬ ‫משתתפים‪ ,‬כי בכל מקרה הם לא‬ ‫מבינים מה קורה סביבם‬ ‫אנשים שהינם ירודים מאוד מבחינה‬ ‫קוגניטיבית‪ ,‬אפילו כשהם לא‬ ‫מסוגלים לדבר יכולים באמת להבין‪.‬‬ ‫זה מדהים לפעמים‬ ‫פעילויות משמעותיות הולמות‬ ‫ומעשירות הינן קדושות לאדם עם‬ ‫אובדן זיכרון‪ ,‬ועל כן עלינו להתייחס‬ ‫אליהן בהתאם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כל רעש קטן יכול להסיח‬ ‫את הדייר המנסה בכל כוחו להתרכז‬ ‫וליהנות מהפעילות בה הוא משתתף‬ ‫אנשים עם אלצהיימר שונים מאוד‬ ‫זה מזה כמו גם ביטויי המחלה‬ ‫ממנה הם סובלים‬ ‫רוב הציטטות לעיל הינן של צוות מטפל ישיר במחלקות לטיפול מיוחד לאנשים זקנים עם אובדן זיכרון‪ ,‬כפי שנאספו על ידי‬ ‫אילון כספי כחלק ממחקר הדוקטורט שלו‪.‬‬ ‫‪ 25‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫במבט אישי‬ ‫התמודדות וטיפול‬ ‫דלתות ועיצוב סביבתי "חכם"‬ ‫לאנשים עם אלצהיימר ומחלות דומות‬ ‫‪ ‬גלית ארבל כהן*‬ ‫‪‬‬ ‫בדלת אלקטרונית אשר לרוב מיושמת ב"בתים חכמים" או‬ ‫לת אלקטרונית "חכמה" ‪ -‬כזו הניתנת לשליטת נעילה‬ ‫בהנגשה עבור נכים‪ .‬דלת כזאת המאפשרת שליטה על הנעילה‬ ‫מרחוק מסתמנת כפתרון בעל יתרונות רבים עבור‬ ‫מרחוק באמצעות שלט‪ ,‬הקשת קוד או באמצעות לחצן חיצוני‬ ‫חולי אלצהיימר‪ .‬היא מקיימת את האספקט הבטיחותי‬ ‫(הממוקם למשל במסדרון) יכולה למנוע את הצורך במנעולים‬ ‫ומונעת "נדודים"‪ ,‬וגם משפיעה לטובה ברמה הפסיכולוגית‬ ‫בולטים לעין‪ ,‬אשר מונעים אמנם מהחולה ל"נדוד" ולסכן את‬ ‫ומונעת את תחושת ה"אסיר בביתו"‪ ,‬המלווה הן את החולים‬ ‫עצמו‪ ,‬אך עשויים לגרום לו לתחושה מאוד‬ ‫ה"נעולים" והן את המטפלים ה"נועלים"‪.‬‬ ‫דלת שכזו הינה רק דוגמא בודדת‪ ,‬מיני רבים‪ ,‬מדובר בדלת אלקטרונית‬ ‫לא נוחה שנועלים אותו בביתו או בחדרו שלו‬ ‫להשלכות החיוביות שיש לעיצוב ותכנון נכון של אשר לרוב מיושמת‬ ‫ולהוביל לביטויי כעס ותוקפנות‪.‬‬ ‫הבית על חולי אלצהיימר ובני משפחותיהם‪ .‬ב"בתים חכמים" או‬ ‫בהנגשה עבור נכים‪ .‬דלת‬ ‫דלתות אלה יכולות להיות מגובות במערכות‬ ‫כזאת יכולה למנוע את‬ ‫אזעקה שונות ולהתריע על ניסיון יציאה‪ ,‬כמו‬ ‫לעיצוב הסביבה בימינו השפעה והכרה הולכים הצורך במנעולים בולטים‬ ‫במקרה של הקשת קוד שגוי‪ ,‬חבלה בדלת‬ ‫וגדלים‪ .‬כולנו ערים לתחושת הנינוחות והרוגע לעין‪ ,‬אשר מונעים אמנם‬ ‫שחדר מזמין וחמים‪ ,‬בעל צבעים עדינים‪ ,‬תאורה מהחולה ל"נדוד" ולסכן את ועוד‪ .‬כך יש לשימוש בדלת זאת ערך פסיכולוגי‬ ‫מובהק ‪ -‬הסתרה מהחולה את עצם היותו‬ ‫עמומה וסידור פשוט ולא עמוס ‪ -‬משרים עלינו‪ .‬עצמו‪ ,‬אך עשויים לגרום‬ ‫נעול (וההשלכות הנלוות לכך)‪ ,‬וזאת בנוסף‬ ‫כיום לא מדובר רק בתחושה בלבד‪ :‬מחקרים לו לתחושה מאוד לא נוחה‬ ‫לערך הבטיחותי המחייב לנעול את החולה‬ ‫רבים בחנו את השפעת עיצוב הסביבה על שנועלים אותו בביתו או‬ ‫הרגשות וההתנהגות‪ ,‬ומצאו קשר עמוק בין בחדרו שלו ולהוביל לביטויי לצורך ההשגחה עליו‪.‬‬ ‫הדברים עד כדי הולדת תחום שלם בפסיכולוגיה כעס ותוקפנות‬ ‫אנו יכולים אם כן לגייס לטובתנו את הטרנד‬ ‫המשגשג בתחום ה"בתים החכמים"‪ .‬ההיצע‬ ‫המכונה "פסיכולוגיה סביבתית"‪.‬‬ ‫על פי הפסיכולוגיה הסביבתית‪ ,‬כולנו מושפעים במידה ניכרת‬ ‫הוא גדול‪ ,‬ואנו יכולים ליצור לעצמנו את הדלת המתאימה‪.‬‬ ‫דלת שאינה מזכוכית (אשר יוצרת השתקפות ובוהק‪ ,‬ועלולה‬ ‫ממראה הסביבה ואופן ארגונה‪ ,‬אך על חולי אלצהיימר‪ ,‬הרגישים‬ ‫להפחיד חולי אלצהיימר)‪ ,‬שיכולה להיות בצבע הקירות ולהתמזג‬ ‫כל כך לסביבתם‪ ,‬השפעה זו היא ממש מכרעת‪ .‬ברור כי יש‬ ‫בהם‪ .‬דבר זה יתרום להסתרתה וימזער עימותים סביב נטיית‬ ‫לארגן את סביבתו של חולה אלצהיימר כך שתהייה בטוחה‬ ‫ה"נדודים"‪.‬‬ ‫ומוגנת ‪ -‬אנו יודעים שיש לקבע את השטיח לרצפה (או להוציאו)‪,‬‬ ‫אנו יכולים להיעזר גם בפתרונות "פשוטים" ו"בסיסיים" יותר‪,‬‬ ‫לאבטח את מכשירי החשמל‪ ,‬ולהנגיש את מתקני האמבטיה‬ ‫כמו צבע‪ ,‬תאורה ומיקום האלמנטים בחלל‪ .‬כל זאת בבואנו‬ ‫והשירותים‪ .‬אך לא כולנו יודעים שגם לצבע בו צובעים את‬ ‫לייצר לחולה הדמנטי סביבה בה יחוש בטוח ומוגן‪ ,‬לאפשר לו‬ ‫החדר ואת המדרגות‪ ,‬לאחידות התאורה ואיכותה‪ ,‬לטקסטורה‬ ‫עצמאות בד בבד עם שימור תחושת הכבוד העצמי‪ ,‬ושמירה‬ ‫שעל המרצפות‪ ,‬ואפילו למיקום הדלת יש השלכות מרחיקות‬ ‫על בטיחותו‪● .‬‬ ‫לכת על תפקודו של חולה אלצהיימר‪ ,‬על התחושות שהוא‬ ‫למידע נוסף ‪ -‬נא לפנות למילבת בטלפון ‪03-5030539‬‬ ‫חש ועל בטחונו‪ .‬במקרה של חולי אלצהיימר הדברים כרוכים‬ ‫מאוד זה בזה‪.‬‬ ‫ה"דלת החכמה" היא דוגמא טובה לתרגום הפסיכולוגיה‬ ‫*מעצבת פנים‪ ,‬מתנדבת במילבת‬ ‫הסביבתית לעיצוב סביבה נכון עבור חולי אלצהיימר‪ .‬מדובר‬ ‫ד‬ ‫עמדא ‪26‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫תערוכת עבודות צילום‪ :‬נעצר העולם‪ ,‬אלצהיימר‬ ‫תמר הרשקוביץ‬ ‫שמי תמר הרשקוביץ‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬הידרותרפיסטית וצלמת‬ ‫במקצועי‪ ,‬עוסקת בשילוב בין אומנות הצילום לבין השפה הטיפולית‬ ‫והשינוי החברתי‪.‬‬ ‫אני מאמינה בכך שכל אדם מחויב ומסוגל לתרום מתחום העיסוק הפרטי‬ ‫שלו לחברה הסובבת אותו‪ ,‬ואני מאמינה שלאומנות יש כוח עצום להעביר‬ ‫מסר ולעורר למודעות‪ .‬האומנות היא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כלי‪ -‬וראוי להשתמש‬ ‫בה להעצמה אישית וחברתית‪.‬‬ ‫אל פרויקט הצילום בנושא אלצהיימר ניגשתי ממקום אישי מאד‪ ,‬כואב‬ ‫מאד‪ ,‬ואמנות הצילום עזרה לי להתמודד עם חוסר היכולת שלי להתמודד‬ ‫מול המציאות הכואבת הזו‪.‬‬ ‫צילומים אלה נוגעים בכולנו‪ ,‬כי מי מאיתנו לא נתקל במהלך חייו בחוסר‬ ‫אונים‪ ,‬תלות‪ ,‬איבוד עצמאות ותשוקה לשמירת הכבוד העצמי? מי מאיתנו‬ ‫לא רוצה לשמר ולזכור את האדם המדהים שנעלם מאחורי המחלה‬ ‫הקשה?‬ ‫לתערוכה שערכתי נלוותה חוברת ובה צילומים והיגדים שונים על הזקנה‬ ‫וחיי האדם‪" .‬משהו" מחוברת זו מובא לפניכם בעלון‪" ‬עמדא"‪● .‬‬ ‫סבתא שלי כבר חמש עשרה שנה עם אלצהיימר‪.‬‬ ‫כבר חמש עשרה שנה ששלוש בנותיה באות‬ ‫אליה יום יום לבקר אותה‪.‬‬ ‫לטפל בה‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬מגיע לה‪ .‬היא הרי אמא שלהן‪...‬‬ ‫גם אני רציתי לבוא‪ ,‬הרי היא סבתא שלי‪ ,‬נוף‬ ‫ילדותי‪ ,‬אבל לא הייתי מסוגלת‪.‬‬ ‫וגם כשבאתי‪ ,‬לא יכולתי לשאת את הקלון‪,‬‬ ‫הייאוש‪ ,‬העצב‪,‬‬ ‫חוסר האונים‪.‬‬ ‫וברחתי‪.‬‬ ‫עד שהפניתי אליה את עדשת המצלמה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬מוגנת מאחורי העדשה‪ ,‬פתאום הצלחתי‬ ‫לראות אותה‪ ,‬ולהישאר‪.‬‬ ‫מאחורי העדשה הכתה בי ההבנה‪:‬‬ ‫שגם כיבוי המאורות הגדול של האלצהיימר לא‬ ‫ייקח ממנה את ההיסטוריה והתובנות‬ ‫שהיא אוגרת בתוכה‪.‬‬ ‫את חוויות חייה‪ ,‬סערות של אהבה ושגרת יום‬ ‫יום‪.‬‬ ‫ניסיון חייה הולך איתה‪.‬‬ ‫ושם‪ ,‬מאחורי העדשה‪ ,‬פתאום ראיתי כמה היא‬ ‫יפה‪.‬‬ ‫כי בסוף היום‪ ,‬לא תווי הפנים וצבע העיניים‬ ‫עושים אותנו יפים יותר‪ ,‬כי אם משא ‪ -‬חיים‬ ‫של טוב לב‪ ,‬חכמה ומעשים של טוב וחסד‪.‬‬ ‫הצילומים הם ניסיון לעצור לרגע ולהקשיב לה‪:‬‬ ‫מה מתחולל שם בפנים?‬ ‫מה העיניים אומרות?‬ ‫למה הלב מייחל?‬ ‫איך היא נושאת את סבל הגעגועים?‬ ‫אלו צילומים שנוצרו מתוך תחושת החמצה‬ ‫עצובה‪ ,‬על כל מה שלא נשמע יותר ממנה‪..‬‬ ‫אלו הם צילומים שבאים ממקום פרטי‪ ,‬מאד‬ ‫אישי‪,‬‬ ‫אך עם אמירה כללית‪.‬‬ ‫אלו צילומים על הסבתא הפרטית שלי‪,‬‬ ‫אך גם על הזיקנה באשר היא‪.‬‬ ‫מתוך החוברת "נעצר העולם‪ ,‬אלצהיימר"‪,‬‬ ‫מאת תמר הרשקוביץ‬ ‫‪ 27‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫במבט אישי‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫מכתב אישי לעמותה‬ ‫במקום פסיכולוג כתבתי בלוג‬ ‫אנשים רבים מוצאים מפלט מהחרדות‪ ,‬מהתסכולים ומהכאב בכתיבת בלוג‪,‬‬ ‫יומן רשת‪.‬אבל אחרי הפורקן והשחרור הם מגלים שהבלוג יכול גם להעצים אותם‪:‬‬ ‫הם יוצרים דרכו קבוצת תמיכה וירטואלית‪ ,‬מכירים חברי נפש אנונימיים ומגלים‬ ‫כי הידע שצברו יכול לעזור לאחרים‬ ‫‪ ‬אריאלה איילון‬ ‫גיל ‪ 72‬הפכה אסתר ספקטור לבלוגרית‪ ,‬מובילה ברשת‪.‬‬ ‫אחרי שנים של התמודדות לא פשוטה עם מחלת‬ ‫האלצהיימר שבה לקה בעלה‪ ,‬ושהובילה אותה לבדידות‬ ‫קשה‪ ,‬היא החליטה לעשות מעשה ולהיחשף‪ .‬ואם כבר ‪ -‬אז‬ ‫בגדול‪ .‬מה שהתחיל בפברואר השנה כתיאור מחלה‪ ,‬כבר הביא‬ ‫אליו מאז יותר מ‪ 3,000-‬כניסות‪.‬‬ ‫"אני נשאלת לא פעם איך יש לי כוח לשאת בעול הטיפול בבעלי‬ ‫החולה באלצהיימר במשך כל כך‬ ‫"לא תמיד נוח‬ ‫הרבה שנים"‪ ,‬כתבה אסתר בבלוג‪.‬‬ ‫להיחשף מול בני‬ ‫המשפחה‪ ,‬שהיחסים "בהתחלה לא ידעתי מה לענות‪ .‬ברור‬ ‫מאליו שאני מטפלת בו‪ ,‬במקצועי‬ ‫איתם מורכבים‪ ,‬או‬ ‫אני אחות‪ .‬אבל כשהתחלתי לבדוק‬ ‫בפני חברים‪ .‬בבלוג‬ ‫למה באמת‪ ,‬הבנתי שהתשובה שלי‬ ‫אתה יכול בקלות‬ ‫למצוא את הנפש‬ ‫פשטנית מדי‪ ...‬כרגע כל חיי תלויים‬ ‫התאומה שלך‪ ,‬הגם בחייו של שלמה‪ .‬אני מעדיפה לטפל‬ ‫שהיא אנונימית‪ .‬מי‬ ‫בו עם כל מה שכרוך בכך ובלבד‬ ‫שמשיב לך בבלוג‬ ‫שלא אצטרך לשנות את הסטטוס‬ ‫הוא מי שחווה‬ ‫מנשואה לאלמנה‪ .‬זה אולי נשמע‬ ‫על בשרו את מה‬ ‫הזוי ומוטרף‪ ,‬אבל ככה אני מרגישה!‬ ‫שאתה עובר‪ .‬הוא‬ ‫אני חשה שאם שלמה ימות‪ ,‬תילקח‬ ‫מבין אותך‪ .‬זו חוויה‬ ‫המשמעות מחיי"‪.‬‬ ‫עוצמתית וחשובה‪,‬‬ ‫מאחורי הבלוג שנקרא "אלצהיימר‬ ‫והמניע המכריע‬ ‫ יומן מסע" מסתתרת כאמור‬‫לכתיבת בלוג"‬ ‫אסתר ספקטור‪ ,‬אחות בגמלאות‪,‬‬ ‫נשואה לשלמה ואמא לארבעה ילדים‪ .‬שלמה היה עורך דין‬ ‫מצליח ואדריכל‪ ,‬עד שאובחן כחולה באלצהיימר‪ ,‬והחיים הטובים‬ ‫נגמרו‪.‬‬ ‫"בבלוג אני פורקת מתחים ולא נחנקת איתם"‪ ,‬מסבירה אסתר‬ ‫מדוע החליטה להיחשף ולשתף את ההמונים במחלתו של‬ ‫בעלה‪" .‬כבר ‪ 13‬שנים שאני בגיהנום הזה‪ ,‬והבלוג נותן לי את‬ ‫התחושה הטובה שאני יכולה לחלוק עם אחרים וגם לתת להם‬ ‫מניסיוני‪ .‬אנשים הזדהו‪ ,‬ואני מעניקה ומקבלת עצות‪ .‬אני גם‬ ‫מספקת אינפורמציה חיונית‪ ,‬שלא היה מי שייתן לי אותה בזמן‬ ‫אמת‪ .‬אני גם נותנת לגולשים את ההרגשה שהם לא לבד עם‬ ‫המחלה ושאין להם במה להתבייש"‪.‬‬ ‫(הבלוג גם איפשר לאסתר להתפתח‪ ).‬בעקבות הידע שצברה‪,‬‬ ‫ב‬ ‫עמדא ‪28‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫‪‬‬ ‫מניסיונה האישי ומניסיונם של אחרים‪ ,‬היא החליטה לצאת‬ ‫מהמרחב הווירטואלי למציאות והקימה קבוצת תמיכה לבני‬ ‫משפחה של חולי אלצהיימר וגם הצטרפה לוועד עמותת‬ ‫אלצהיימר‪" ,‬מתוך רצון להשפיע על קובעי המדיניות"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת‪.‬‬ ‫הכתיבה מחזירה שליטה‬ ‫תופעת הבלוגים‪ ,‬יומני חדשות‪ ,‬והצורך האנושי להיחשף‬ ‫באמצעותם הפכה כבר מזמן לטרנד‪ ,‬שבתוכו מזהים רופאים‬ ‫מתחום בריאות הנפש וסוציולוגים תת‪-‬ענף‪ :‬בלוגים של חולים או‬ ‫של קרוביהם‪ ,‬שמתארים בבלוג את מהלך המחלה‪ ,‬חושפים את‬ ‫רגשותיהם ובעיקר מקבלים תמיכה מהקוראים המגיבים להם‪.‬‬ ‫"המרחב הווירטואלי אינו בררן ויכול להכיל כל תוכן"‪ ,‬אומר ד"ר‬ ‫ירדן לוינסקי‪ ,‬פסיכיאטר מהמרכז הרפואי שיבא ובעצמו בעל בלוג‪.‬‬ ‫"ברמת הפרט‪ ,‬הוא ממלא שורה‬ ‫של צרכים כמו הפגת הבדידות‪" ,‬בבלוג אני פורקת‬ ‫קבלת תמיכה והעצמה‪ .‬כשאתה מתחים ולא נחנקת‬ ‫כותב אתה מקבל שליטה‪ ,‬ומאדם איתם"‪ ,‬מסבירה‬ ‫חסר אונים מול מחלתך אתה הופך אסתר מדוע‬ ‫לבעל דעה‪ ,‬לכזה שמייעץ‪ ,‬שיש לו החליטה להיחשף‬ ‫מה להגיד בנושא‪ .‬כשאתה נותן ולשתף את ההמונים‬ ‫מניסיונך ומעצותיך‪ ,‬אתה למעשה במחלתו של בעלה‪.‬‬ ‫מקבל‪ ,‬אתה מתוגמל‪ ,‬שכן הנתינה "כבר ‪ 13‬שנים שאני‬ ‫בגיהנום הזה‪ ,‬והבלוג‬ ‫היא קבלה"‪ .‬לדבריו‪ ,‬גם החשיפה‬ ‫נותן לי את התחושה‬ ‫האנונימית כלפי זרים מיטיבה עם הטובה שאני יכולה‬ ‫הבלוגרים‪" :‬לא תמיד נוח להיחשף לחלוק עם אחרים‬ ‫מול בני המשפחה‪ ,‬שהיחסים איתם וגם לתת להם‬ ‫מורכבים‪ ,‬או בפני חברים‪ .‬בבלוג מניסיוני‬ ‫אתה יכול בקלות למצוא את הנפש‬ ‫התאומה שלך‪ ,‬הגם שהיא אנונימית‪ .‬מי שמשיב לך בבלוג הוא‬ ‫מי שחווה על בשרו את מה שאתה עובר‪ .‬הוא מבין אותך‪ .‬זו‬ ‫חוויה עוצמתית וחשובה‪ ,‬והמניע המכריע לכתיבת בלוג"‪● .‬‬ ‫מתוך כתבה במדור בריאות וסגנון חיים‪ ,‬ידיעות אחרונות‪,‬‬ ‫אוגוסט ‪2011‬‬ ‫מתוך‪" :‬יומן מסע"‬ ‫הבלוג של אסתר‬ ‫שלום לכולם‪,‬‬ ‫בכל פעם שאני חוזרת ממפגש עם קבוצת‬ ‫התמיכה אני מודה לאל על המזל הגדול שנפל‬ ‫בחלקנו להכיר אחד את השני ולהקשיב אחד‬ ‫לשני‪.‬‬ ‫בגלל היותנו עסוקים עם חולה אלצהיימר שאין‬ ‫איתו תקשורת‪ ‬חלקית או מלאה יש לנו צורך‬ ‫לחלוק את הקשיים והפחדים איתם אנחנו‬ ‫מתמודדים לבד ביום יום‪ .‬מזלנו שבקבוצת‬ ‫התמיכה אנחנו יכולים לדבר על הכל‪ ,‬שם אנחנו‬ ‫מקשיבים ומבינים אחד את השני‪ .‬בקבוצת‬ ‫התמיכה אנחנו שואבים כוח ומפחיתים את‬ ‫עוצמת הפחד המלווה אותנו ביום יום‪ .‬שם אנחנו‬ ‫מכילים את הכעסים‪ ,‬הדמעות ומבינים את‬ ‫המצוקות אחד של השני‪ .‬בקבוצת התמיכה‬ ‫אין תחושה של "נדנוד" ולא קיימת התופעה‬ ‫שבאמצע שיחה האדם ממולנו מתחיל‬ ‫להראות סימנים של חוסר סבלנות‪ .‬החשש‬ ‫להפוך לנודניקים חוסם לנו את הפה במסגרת‬ ‫החברה הרגילה‪ ,‬ועל כל שאלה אנו עונים שהכל‬ ‫בסדר ‪ -‬וזה רק מגביר בליבנו את הבדידות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫השתתפות בקבוצת תמיכה מאפשרת את‬ ‫אוורור הרגש הכי חזק שאנו חשים ‪ -‬הפחד‪,‬‬ ‫וברגע שמאווררים אותו ומדברים עליו בקול‬ ‫רם‪ ‬הפחד קטן‪ .‬בעצם היכולת שלנו לזהות‬ ‫בקבוצה את המפלצת הקרויה‪ ‬פחד אנו מקבלים‬ ‫לגיטימציה לדבר על כל הפחדים שאנו נושאים‬ ‫בלבנו ואז אנחנו יכולים להמשיך לחיות עם‬ ‫משקל פחות כבד על הלב‪.‬‬ ‫רק בריאות‪,‬‬ ‫אסתר‬ ‫הבלוג של אסתר ספקטור‪ ,‬חברת הנהלה‬ ‫בעמותת "עמדא"‪ ,‬מופיע באתר הפורומים של‬ ‫"תפוז"‪:‬‬ ‫‪http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.‬‬ ‫‪aspx?foldername=alz‬‬ ‫כרעיה לבעל חולה דמנציה‪ ,‬אני מתמודדת יומיום עם מצבו‬ ‫הפיסי והמנטלי הקשה‪ .‬לא ידעתי את נפשי עת התברר‬ ‫לי המצב לאשורו‪ ,‬הרי רוצים אנו תמיד להדחיק ולחשוב‪:‬‬ ‫"הייתכן"? "הכיצד"? גבר אשר היה משכמו ומעלה‪ ,‬קצין‬ ‫וג'נטלמן הולך ודועך לעיניי‪ ,‬ואין בידי להושיע‪.‬‬ ‫קשה ביותר ההתמודדות היומיומית שלי ושל בני משפחתי‪.‬‬ ‫ברצוני לציין בתודה והערכה את קבוצת התמיכה מטעם‬ ‫עמותת "עמדא" שמארגנות המתנדבות‪ :‬העובדת הסוציאלית‬ ‫גב' לאה גביש והגב' שולה ליבובסקי‪.‬‬ ‫קבוצת התמיכה נפגשת עם בני המשפחה אחת לחודש‬ ‫וניתנות הרצאות על דרכי ההתמודדות היום יומית‪ ,‬ואינפורמציה‬ ‫חשובה ועדכנית בנושא‪ .‬כן מתקיימת במה חופשית לשאלות‬ ‫והצגת בעיות ע"י המשתתפים‪ .‬במה זו מסייעת לנו לדעת‬ ‫ולהבין שאיננו יחידים במערכה הקשה‪ ,‬ותהליכי המחלה‬ ‫והתמודדות איתן הינן מנת חלקן של משפחות רבות‪.‬‬ ‫קבוצת התמיכה מסייעת לי באופן אישי להבין טוב יותר את‬ ‫תהליכי המחלה ומקלה את ההתמודדות איתה‪ ,‬וכן עוזרת לי‬ ‫לפרוק‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬את המתחים המצטברים בחיי היומיום‪.‬‬ ‫ועל כך תבואו על הברכה והתודה‬ ‫פרומה‬ ‫הילד הקטן והאיש הזקן‬ ‫מאת‪ :‬של סילברסטין‬ ‫"לפעמים הכפית נופלת לי‪ ",‬אמר הילד הקטן‪.‬‬ ‫"גם לי"‪ ,‬ענה לו הזקן‪" ,‬זה קורה מזמן לזמן‪".‬‬ ‫לחש הילד "לפעמים נרטבים לי המכנסים‪".‬‬ ‫"גם לי זה קורה‪ ",‬ענה הזקן עם חיוך על השפתיים‪.‬‬ ‫אמר הילד הקטן "יוצא לי די הרבה לבכות‪".‬‬ ‫אמר לו הזקן‪" ,‬גם לי זה יכול לפעמים לקרות‪".‬‬ ‫שאל הילד "ואתה יודע מה הכי כואב?‬ ‫נדמה לי שהמבוגרים בכלל לא שמים אלי לב"‪.‬‬ ‫ועל כתפו הרגיש הילד יד צנומה‪ ,‬חמה‪ ,‬זקנה‪.‬‬ ‫"אני יודע בדיוק למה אתה מתכוון‪",‬‬ ‫אמר הסב בהבנה‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬אור בעליית הגג‪ ,‬תל אביב‪,‬‬ ‫הוצאת ידיעות אחרונות‪1993 ,‬‬ ‫‪ 29‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫קן חם ואוזן קשבת‬ ‫סיוע טלפוני למידע‪ ,‬הדרכה ותמיכה ‪*8889‬‬ ‫סניפי העמותה‬ ‫קבוצות תמיכה ויעוץ לחולים ולבני המשפחות‬ ‫עיר‬ ‫שם‬ ‫טלפון‬ ‫באר שבע‬ ‫כנרת חדד‬ ‫אפרת נוימן‬ ‫ענבר וייס לשם‬ ‫לאה בהרב‬ ‫ענת קם‬ ‫אפרים רודנאי‬ ‫תלמה בן דוד‬ ‫יפית דיוויס‬ ‫ניצה סירקיס‬ ‫מרלנה דסקל‬ ‫איריס פורת‬ ‫יהודית דובובי‬ ‫אלינוער גרנות‬ ‫יהודית הרוניאן‬ ‫דליה הרטוג‬ ‫לילך ברקוביץ‬ ‫ליאת עמיר‬ ‫דורית דישון‬ ‫עליזה בר‪-‬לב‬ ‫שולה אסרף(ערב)‬ ‫אילנה דרימן‬ ‫אלינה קניגהיים‬ ‫יעל סמלוי‬ ‫דינה פלג‬ ‫נחמה קהת‬ ‫מיכל בן נר‬ ‫אלינה שפירא‬ ‫אנה קפוסטין‬ ‫פולה וג'ף פלברג‬ ‫שירז אבני‬ ‫אסתר ספקטור‬ ‫עידית חן סייג‬ ‫פנינה ניצן‬ ‫גילה גלעדי‪/‬לאה יניב‬ ‫מרגלית רואי‬ ‫עפרה פוקס‬ ‫סמירה ג'מל‬ ‫רותי יצחקי‬ ‫אילנה סגל‬ ‫מטילדה שבתאי‬ ‫מירה חלילי‬ ‫תמר גישרי אלון‬ ‫רחל רוט‬ ‫רונית וסרשטרום‬ ‫דפנה מור‬ ‫בת‪-‬שבע בונה (בבוקר)‬ ‫עופרה שגב‬ ‫חרסה חרפ‬ ‫לאה סופר‬ ‫ויקי נני ( בבוקר)‬ ‫‪08-6205166‬‬ ‫‪08-6205165‬‬ ‫‪04-6584220‬‬ ‫‪052-3781004‬‬ ‫‪03-5711532‬‬ ‫‪052-2816780‬‬ ‫‪04-9911136/7‬‬ ‫‪09-7759134‬‬ ‫‪09-9552865‬‬ ‫‪04-6342506‬‬ ‫‪03-5025662‬‬ ‫‪04-8100262‬‬ ‫‪04-8377463‬‬ ‫‪052-3515592‬‬ ‫‪04-6528027‬‬ ‫‪052-8380131‬‬ ‫‪052-3722080‬‬ ‫‪052-2776093‬‬ ‫‪02-6798120‬‬ ‫‪02-5853874‬‬ ‫‪052-3326938‬‬ ‫‪09-7675001‬‬ ‫‪04-9088100‬‬ ‫‪08-9987519‬‬ ‫‪04-6628221‬‬ ‫‪04-9902332‬‬ ‫‪073-2326423‬‬ ‫‪073-2326414‬‬ ‫‪077-3240639‬‬ ‫‪04-9827972/6‬‬ ‫‪050-6850137‬‬ ‫‪08-9301725‬‬ ‫‪08-9383720‬‬ ‫‪09-8603386‬‬ ‫‪04-6520106/3‬‬ ‫‪052-2776066‬‬ ‫‪04-6375654‬‬ ‫‪03-9331812‬‬ ‫‪052-3422494‬‬ ‫‪052-7871935‬‬ ‫‪03-5353094‬‬ ‫‪054-7800823‬‬ ‫‪04-9952214‬‬ ‫‪04-8700422‬‬ ‫‪054-4210757‬‬ ‫‪04-6950867/473‬‬ ‫‪052-6117420‬‬ ‫‪03-9690991‬‬ ‫‪08-9392677‬‬ ‫‪08-915004‬‬ ‫‪08-9215363‬‬ ‫‪050-2640643‬‬ ‫‪03-5495204‬‬ ‫‪03-5404088‬‬ ‫‪050-6492363‬‬ ‫‪03-6475559‬‬ ‫‪054-2303916‬‬ ‫בית שאן ‪/‬ע‪.‬הירדן‬ ‫בני ברק‬ ‫גבעתיים ( בוקר)‬ ‫גוש תל מונד‬ ‫גליל מערבי ‪ /‬מטה אשר‬ ‫הוד השרון‬ ‫הרצליה‬ ‫חדרה‬ ‫חולון‬ ‫חיפה‬ ‫טבריה‬ ‫טירת כרמל‬ ‫יוקנעם‬ ‫ירושלים‬ ‫כפר סבא‪/‬רעננה‬ ‫כרמיאל‬ ‫מ‪.‬א אשכול‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬ ‫מ‪.‬א‪.‬משגב‬ ‫מודיעין מכבים רעות‪-‬מכבים‬ ‫יום ב' ‪ 11:30‬עד ‪12:30‬‬ ‫מרכז הארץ ‪-‬דוברי אנגלית‬ ‫נהריה (בוקר)‬ ‫נווה מונוסון‬ ‫נס ציונה‬ ‫נתניה‬ ‫עמק יזרעאל‬ ‫עפולה‬ ‫פרדס חנה‬ ‫פתח תקוה‬ ‫צפת‬ ‫קריית אונו‬ ‫קריית ביאליק‬ ‫קריית חיים‬ ‫קריית מוצקין‬ ‫קריית שמונה‬ ‫ראשון לציון‬ ‫רחובות‬ ‫רמלה‬ ‫רמת גן‬ ‫רמת השרון‬ ‫שער הנגב‬ ‫תל אביב‬ ‫דפנה גרין‬ ‫אורה ג'רפי‬ ‫ניצה אייל‬ ‫ציפי מוצפי‬ ‫שולה ליבובסקי‬ ‫רוחמה שרייבר‬ ‫עמדא ‪30‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 71‬פברואר ‪2012‬‬ ‫איש קשר‬ ‫עיר‬ ‫אתי אלמליח ‪-‬בוקר‬ ‫אשדוד‬ ‫סבטלנה וקס‬ ‫אשדוד לדוברי רוסית‬ ‫‬ ‫רות ישין‬ ‫אשקלון‬ ‫נירה גולן‬ ‫באר טוביה‬ ‫כנרת‪/‬אפרת (בוקר)‬ ‫באר שבע‬ ‫רות שלומוביץ‬ ‫בני ברק‬ ‫רבקה גוטרמן‬ ‫פנינה אורן‬ ‫בת ים‬ ‫שלומית ניר ויסמן‬ ‫גוש תל מונד‬ ‫אפרים רודנאי‬ ‫נחמה קהת‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬ ‫‬ ‫רחל רוט‬ ‫גליל מערבי‬ ‫תלמה בן‪-‬דוד‬ ‫‬ ‫רוחמה אטוצ'קין וקנין‬ ‫מעלות‪-‬תרשיחא‪ -‬בבוקר‬ ‫לינדה גבאי‬ ‫דימונה‬ ‫ענת אפריאט‬ ‫ניצה סירקיס‬ ‫הרצליה‬ ‫מרלנה דסקל‬ ‫חדרה‬ ‫מרים וובר‬ ‫דרורה חריף‬ ‫חולון‬ ‫מרים וובר‬ ‫חוף הכרמל‬ ‫אלינוער גרנות‬ ‫חיפה‬ ‫יהודית דובובי‬ ‫‬ ‫אסתר ספקטור‬ ‫‬ ‫יהודית הרוניאן ‬ ‫טבריה )בוקר) ‬ ‫דליה הרטוג‬ ‫עליזה בר‪-‬לב‬ ‫ירושלים‬ ‫שולה אסרף‬ ‫‬ ‫שרה הלוי‬ ‫‬ ‫חווה ברק‬ ‫יבנה‬ ‫אלינה קניגהיים‬ ‫כפר סבא‬ ‫סופיה זלטין‬ ‫כרמיאל לדוברי רוסית‬ ‫מועצה אזורית‪ -‬גלבוע‬ ‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬ ‫מודיעין מכבים רעות‬ ‫יום ב' ‪ 11:30‬עד ‪12:30‬‬ ‫נווה מונוסון‬ ‫נס ציונה‬ ‫‬ ‫נתניה‬ ‫עמק יזרעאל‬ ‫עפולה‬ ‫פתח תקוה‬ ‫‬ ‫צפת‬ ‫קריות‪-‬אזור חיפה וצפון‬ ‫קרית ביאליק‬ ‫קרית מוצקין‬ ‫קרית שמונה‬ ‫קרית אונו‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‬ ‫רחובות‬ ‫רמלה (בוקר)‬ ‫רמת גן‬ ‫רמת השרון‬ ‫תל אביב‬ ‫לדוברי יידיש‬ ‫לדוברי איטלקית‬ ‫לדוברי אנגלית‬ ‫‬ ‫לדוברי רוסית‬ ‫לדוברי ספרדית‬ ‫לדוברי צרפתית‬ ‫מנכ"ל‬ ‫רותי צוקר‬ ‫חיה בשקין‬ ‫אלינה שפירא‬ ‫אנה קפוסטין‬ ‫אסתר ספקטור‬ ‫עידית חן סייג‬ ‫פנינה ניצן‬ ‫מגדה גולן‬ ‫חנה פרידמן(בוקר)‬ ‫עפרה פוקס ‪ -‬בוקר‬ ‫רותי יצחקי‬ ‫אילנה סגל‬ ‫מטילדה שבתאי‬ ‫דליה כהן‬ ‫‬ ‫רחל רוט‬ ‫דפנה מור‬ ‫בת שבע בונה‬ ‫רחל וקסלר‬ ‫עפרה שגב‬ ‫ליבי מאירי‬ ‫‬ ‫חרסה חרפ‬ ‫לאה סופר‬ ‫‬ ‫ויקי נני‬ ‫‬ ‫דפנה גרין‬ ‫טלפון‬ ‫‪08-8555555‬‬ ‫‪050-7548874‬‬ ‫‪08-6732142‬‬ ‫‪08-8581532‬‬ ‫‪08-6205165/6‬‬ ‫‪03-6711000‬‬ ‫‪03-6186264‬‬ ‫‪052-2428897‬‬ ‫‪03-7519841‬‬ ‫‪052-2816780‬‬ ‫‪04-6628221‬‬ ‫‪04-9952214‬‬ ‫‪04-9854129‬‬ ‫‪04-9578915‬‬ ‫‪08-6558777‬‬ ‫‪08-6558777‬‬ ‫‪09-9552865‬‬ ‫‪04-6342506‬‬ ‫‪04-6390918‬‬ ‫‪03-5046038‬‬ ‫‪04-6390918‬‬ ‫‪04-8377463‬‬ ‫‪04-8100262‬‬ ‫‪04-8244878‬‬ ‫‪2-351559205‬‬ ‫‪04-6528027‬‬ ‫‪02-6798120‬‬ ‫‪02-5853874‬‬ ‫‪02-5611113‬‬ ‫‪08-9439811‬‬ ‫‪09-7675001‬‬ ‫‪04-9088130‬‬ ‫‪054-2329861‬‬ ‫‪052-2799463‬‬ ‫‪03-9730997‬‬ ‫‪073-2326423‬‬ ‫‪073-2326414‬‬ ‫‪03-5336643‬‬ ‫‪08-9301725‬‬ ‫‪08-9383720‬‬ ‫‪09-8343275‬‬ ‫‪04-6520103‬‬ ‫‪052-2776066‬‬ ‫‪03-9331812‬‬ ‫‪052-3422494‬‬ ‫‪052-7871935‬‬ ‫‪04-8440598‬‬ ‫‪04-9952214‬‬ ‫‪054-4210757‬‬ ‫‪04-6950867‬‬ ‫‪03-5324247‬‬ ‫‪052-6117420‬‬ ‫‪03-9646748‬‬ ‫‪03-9690991‬‬ ‫‪08-9392971‬‬ ‫‪08-9150041‬‬ ‫‪08-9215363‬‬ ‫‪050-2640643‬‬ ‫ניצה אייל‪/‬אורה ג'רפי ‪03-5495204‬‬ ‫‪03-6475559‬‬ ‫שולה ליבובסקי‬ ‫‪03-6186264‬‬ ‫רבקה גוטרמן‬ ‫‪08-9392671‬‬ ‫לאה סופר‬ ‫‪077-3240639‬‬ ‫פולה וג'ף פלברג‬ ‫‪04-6390918‬‬ ‫מרים וובר‬ ‫‪08-9466093‬‬ ‫תמרה בוגדנוב‬ ‫‪04-8344592‬‬ ‫ שרה אלקובי‬ ‫פולט גרינברג ברזילי ‪054-2127525‬‬ ‫‪03-5341274‬‬ ‫גרי רוט‬