תאטרון זכרונות תמונות מספרות - פעילות עמדא מצפון עד דרום סגולות התה הי

‫גיליון‬
‫‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫תאטרון זכרונות תמונות מספרות ‪ -‬פעילות עמדא מצפון עד דרום‬
‫סגולות התה הירוק והיין האדום עבור חולי אלצהיימר‬
‫האם צאצאים של חולי אלצהיימר בקבוצת סיכון למחלה? ‪ -‬מחקר ישראלי‬
‫הכרת עברו של מטופל משמעותית לאיכות הטיפול‬
‫דבר המערכת‬
‫תוכן‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫גליון מס' ‪ ,75‬מאי ‪2013‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל‬
‫ע‪.‬ר‪.‬‬
‫עריכה‪:‬‬
‫רותי יצחקי‪ ,‬טלי ריין‪-‬אלוני‪ ,‬רחל קופרשטיין‪ ,‬גדי פורת‬
‫הפקה‪:‬‬
‫"דורות" לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת בע"מ‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬אפי אליסי‬
‫קלדנית‪ :‬נילי אפשטיין‬
‫מודעות‪ :‬רונה לוי‪ ,‬דורות‪09-7658088 :‬‬
‫מהדורה אנגלית‪ :‬מרים וובר‬
‫מו"ל‪" :‬עמדא"‪ ,‬עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל ע‪.‬ר‪.‬‬
‫כיוון חדש מעורר תקווה מסתמן בעולם המחקר העוסק במחלת‬
‫אלצהיימר‪.‬‬
‫חוקרים רבים סבורים שאי הצלחת הטיפול התרופתי נגד מחלת‬
‫אלצהיימר נעוץ בעובדה שחיפוש התרופות עד עתה הופנה‬
‫לשלב מאוחר מדי של המחלה‪ .‬מעתה מוקצים משאבים רבים‬
‫יותר למחקרים העוסקים בשלבים ההתחלתיים של המחלה‪.‬‬
‫מתרבים המחקרים שמתמקדים במניעת המחלה או בעיכוב‬
‫התפרצותה והתקדמותה‪.‬‬
‫בעלון הנוכחי אנו מביאים כתבות העוסקות בגישות חדשות‬
‫המתמקדות בשלב הראשוני של המחלה‪.‬‬
‫מחקר שנערך באוסטרליה מציע דרך חדשה לגילוי מוקדם של‬
‫המחלה באמצעות בדיקת ליקויים בכלי הדם שברשתית העין‪.‬‬
‫מחקר מעניין אחר מבריטניה מגלה שתמציות תה ירוק ויין אדום‪.‬‬
‫עשויים לבלום את הצטברות העמילואיד במוח‪ ,‬וכך לעכב את‬
‫התקדמות המחלה‪.‬‬
‫במאמר "נהלים חדשניים ופיתוח תרופות למחלת אלצהיימר‬
‫בשלבים התחלתיים" ניתן לקרוא שהוכן מדריך חדש לתכנון‬
‫ולביצוע ניסויים קליניים ע"י מינהל התרופות והמזון בארה"ב‪.‬‬
‫מעתה ניתן יהיה לערב בניסויים חולים שעדיין לא מגלים סימנים‬
‫של דמנציה‪.‬‬
‫מחקר בכיוון שונה לחלוטין‪ ,‬שאינו חותר לטיפול תרופתי‪ ,‬נערך‬
‫בקליפורניה בתחום הפסיכופיזיולוגיה‪ .‬המחקר בודק את השפעת‬
‫הדמנציה על הרגשות של החולה ושל המטפל‪.‬‬
‫מנכ"ל‪ :‬גרי רוט‬
‫חברי הוועד המנהל‪:‬‬
‫אליעד יונה ‪ -‬יו"ר‬
‫ד"ר אלון שרה‪ ,‬גיורא ארנהיים‪,‬‬
‫בהרב לאה‪ ,‬גונדה יוסף‪,‬‬
‫גן‪-‬אל נעמי‪ ,‬הנץ יעקב‪ ,‬ספקטור אסתר‪,‬‬
‫פלג דינה‪ ,‬שפירא אהוד‪ ,‬אורלי אביגל אליהו‬
‫יו"ר המועצה המדעית‪ :‬פרופ' עמוס קורצ'ין‬
‫ד"ר אילון כספי תורם לנו שוב את עצותיו פרי מחקריו וניסיונו‪.‬‬
‫במאמרו על ידיעת ההיסטוריה של האדם הוא מדריך אותנו כיצד‬
‫להתייחס לקשישים המאושפזים במוסדות‪.‬‬
‫‪ 15‬טיפים‪ ,‬למי שעדיין אינו חולה‪ ,‬אך רוצה להרחיק ממנו‬
‫בעיות של שכחה ומוכן להשקיע בשמירה על הזיכרון ופיתוחו‬
‫ בכתבה שנכתבה מזמן ועדיין לא נס ליחה מאת העיתונאית‬‫יפה שיר‪-‬רז‪.‬‬
‫חדשות העמותה‬
‫ט‬
‫גרי רו ‬
‫‪6‬‬
‫מהנעשה בעמותה‬
‫נוקטים עמדא ‬
‫‪8‬‬
‫‬
‫ת מרלנה דסקל‬
‫פרויקט פעילות גופני ‬
‫תודות תנחומים‬
‫יעל גושן ז"ל‬
‫‪8‬‬
‫ברחבי הארץ‬
‫‬
‫תערוכת "הפסיפס האנושי"‬
‫בשער‪ :‬דיוקנאות בתערוכת ציורים‬
‫במרכז לקשיש ברמת השרון‬
‫מרכז ארצי‪:‬‬
‫טל‪ 03-5341274/5 .‬פקס‪03-5341276 .‬‬
‫הכתובת למשלוח מכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,8261 .‬רמת‪-‬גן ‪52181‬‬
‫אתר באינטרנט‪http://www.alz-il.net :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫קו חם ‪*8889‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫להערכה רבה זוכים מתנדבים הפועלים בבתים של חולים במסגרת‬
‫פרויקט "קשרים וכישורים" של העמותה‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם‬
‫גופים ומוסדות מקומיים‪ .‬הבאנו מספר מכתבי תודה והערכה‬
‫להם ולפועלם‪● .‬‬
‫נסיים‪ ,‬כרגיל‪ ,‬בבקשה אליכם הקוראים‪ ,‬שתפו אותנו‬
‫במחשבותיכם וחוויותיכם‪.‬‬
‫עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫‪11‬‬
‫יעל ארקין וסמדר קיבקוביץ‬
‫כנסים אחרונים בתחומי הזקנה והדמנציה‬
‫‪12‬‬
‫מיכל הרץ‬
‫"עכשיו אוכל לספר שגם הייתי שחקנית"‬
‫‪14‬‬
‫דברת הראל ואלדד וקסלר‬
‫רפואה ומחקר‬
‫‬
‫קול קורא ד"ר רמית רבונה‪-‬שפרינגר‬
‫‪16‬‬
‫תמציות תה ירוק ויין אדום עשויים לשבש‬
‫‬
‫את התקדמות מחלת אלצהיימר‬
‫‪18‬‬
‫בדיקות עיניים עשויות לנבא סיכון לאלצהיימר‬
‫‪19‬‬
‫דבורה באראוסר‬
‫נהלים חדשניים ופיתוח תרופות‬
‫למחלת אלצהיימר בשלבים התחלתיים‬
‫‬
‫‪20‬‬
‫ניקולס קוזאר וראסל כץ‬
‫השפעת הדמנציה על הרגשות‬
‫‪21‬‬
‫פוג'ה מטרה‬
‫חשיבות ידיעת היסטוריית החיים המוקדמת‬
‫של אזרחים ותיקים עם אובדן זיכרון‬
‫‪22‬‬
‫ד"ר אילון כספי‬
‫במבט אישי‬
‫כוחה של קבוצה‬
‫‪24‬‬
‫חנה‬
‫טיפים‬
‫‪ 15‬השיטות לשיפור הזיכרון יפה שיר‪-‬רז‬
‫‪26‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫אלצהיימר בעולם‬
‫תחרות צילום של "סוני"‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‬
‫זכרונות נעלמים מליסה טסט‬
‫‪30‬‬
‫קו חם ואוזן קשבת‪/‬סניפי העמותה‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‬
‫טיפול‬
‫המודעות לטיפול שיש בו התמקדות בהנאת המטופל ובהנעתו‬
‫לפעילות של יצירה‪ ,‬הולכת וגדלה‪ .‬על מספר פעולות מעניינות‬
‫ביותר הנעשות עם קשישים חולי דמנציה‪ ,‬ניתן לקרוא בכתבות‬
‫המספרות על תיאטרון זיכרונות במרכז לקשיש בבית אלעזרי‪,‬‬
‫על תערוכת ציורים במרכז לקשיש ברמת השרון ועל התעמלות‬
‫לחולים ובני משפחה בחדרה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‬
‫‪31‬‬
‫חדשות העמותה‬
‫שלום לחברי עמותת "עמדא" לתומכיה ומתנדביה‪,‬‬
‫מותת "עמדא" מסכמת בימים אלו עוד שנת פעילות מוצלחת‪,‬‬
‫אשר תוצג בציבור ב‪ ,7.5.13-‬באסיפה כללית של חברי העמותה‪,‬‬
‫בבית מרגוליץ‪ ,‬ברח' הנרייטה סולד ‪ 17‬בתל אביב‪.‬‬
‫פעולות שהתקיימו במסגרת העלאת המודעות‪:‬‬
‫ע‬
‫✦ כנס באוניברסיטת "בן גוריון" ‪-‬‬
‫"יצירתיות ואלצהיימר"‬
‫הכנס נערך בשיתוף עם המשרד לאזרחים הוותיקים (במסגרת‬
‫החוזה להעלאת מודעות)‪ ,‬אונברסיטת "בן גוריון" ‪ -‬הפקולטה‬
‫למדעי הבריאות‪ ,‬עיריית באר‪-‬שבע וגורמים נוספים בקהילה‪.‬‬
‫הרצאת פתיחה ניתנה ע"י ד"ר יקיר קאופמן‪ ,‬נוירולוג התנהגותי‬
‫מבית חולים הרצוג‪ ,‬בנושא‪ :‬רוחניות וליווי רוחני בעבודה עם חולי‬
‫דמנציה‪.‬‬
‫בכנס נכחו כמאתיים אנשי מקצוע‪ ,‬ניתנה במה וחשיפה למוסדות‬
‫שונים באזור הדרום המפעילים פרויקטים מיוחדים לטובת איכות‬
‫חייו של האדם הדמנטי‪ ,‬ולראשונה הועלה הנושא של מיניות‬
‫במשפחה עם אדם דמנטי‪ ,‬ע"י ד"ר תמר כסף מבית חולים‬
‫"סורוקה"‪.‬‬
‫✦ כנס להעלאת מודעות במגזר הבדואי‬
‫במסגרת התוכניות של העמותה להעלאת מודעות בנושא‬
‫אלצהיימר בפריפריה ובמגזרים השונים‪ ,‬נערך לראשונה כנס‬
‫להעלאת מודעות בעיר רהט שבנגב‪.‬‬
‫בכנס השתתפו‪ :‬ראש המועצה‪ ,‬נציג הרווחה ומנהלת מרכז היום‬
‫במקום‪ .‬המרצה ד"ר מוחמד מורד‪ ,‬רופא משפחה ומנהל מרפאה‬
‫של קופ"ח כללית‪ ,‬הרצה על נושא הדמנציה עם דגשים רלוונטיים‬
‫למגזר הבדואי‪.‬‬
‫בימים הקרובים נקיים ברהט כנס נוסף המיועד לכלל הציבור‬
‫בעיר‪ ,‬כאשר המטרה היא להקים במקום קבוצת תמיכה ראשונה‬
‫לנושא אלצהיימר במגזר הבדואי‪.‬‬
‫✦ סמינר למפעילי התוכנית "קשרים וכישורים"‬
‫בברית המועצות לשעבר‬
‫עמותת "עמדא" הייתה שותפה להכנת סמינר שהתקיים בארץ‬
‫למפעילי הפרויקט "קשרים וכישורים" בקהילות יהודיות בערים‬
‫שונות בברית המועצות לשעבר‪ .‬הפעילות מופעלת מזה כשלוש‬
‫שנים על ידי ה"גוינט" ‪ -‬המחלקה הרוסית‪.‬‬
‫התרשמנו מאוד מהמקצועיות בהפעלת הפרויקט בקרב האוכלוסייה‬
‫הדמנטית של הקהילות היהודיות‪.‬‬
‫✦ ערב חשיפה בגדרה‬
‫עמותת "עמדא" בשיתוף עם גורמי הרווחה בעיר ועמותת "מטב"‪,‬‬
‫קיימה כנס להעלאת מודעות למחלת אלצהיימר והקמת קבוצת‬
‫תמיכה למשפחות תושבי גדרה‪.‬‬
‫בערב נכחו ראש המועצה מר יואל גמליאל‪ ,‬בת חן‪ -‬ראש מנהל‬
‫הרווחה‪ ,‬נציגי "מטב" ונציגי עמותת "עמדא"‪ .‬במהלך ערב החשיפה‬
‫ניתנה הרצאה ע"י דר' גייצ'ין משה‪ ,‬רופא גריאטר‪.‬‬
‫עמדא‬
‫‪6‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫✦ כנס ב"בית הופמן" ‪ -‬ירושלים‬
‫בתאריך ‪ ,20.5.13‬ביוזמתם של "בית הופמן" ועמותת "עמדא"‬
‫יתקיים כנס בשיתוף עם קופות חולים‪" ,‬יד שרה"‪" ,‬מלב"ב"‪,‬‬
‫ועיריית ירושלים‪.‬‬
‫ארגון "א‪.‬ב‪.‬א" נותן חסות לכנס זה‪.‬‬
‫נושא הכנס ‪ -‬דמנציה ובעיות זיכרון‪ .‬פרטים נוספים באתר‬
‫האינטרנט של עמותת "עמדא"‪.‬‬
‫מפגש להעלאת מודעות במגזר הבדואי‪ .‬המפגש התקיים במרכז יום לקשיש ברהט‪ .‬מתוכנן בוקר הסברה נוסף לצורך הקמת קבוצת תמיכה‬
‫פרויקט טיפול פרטני‬
‫הפרויקט נמצא לקראת סיום הפיילוט‪ ,‬כ‪ 95-‬משפחות השתתפו‬
‫עד כה בפיילוט מתוך ‪ 100‬שתוכננו‪.‬‬
‫אנו נמצאים בשלב של בחינת דרכים להטמעת הפרויקט‪ .‬השותפים‬
‫החשובים להטמעת הפרויקט‪ :‬משרד הרווחה‪ ,‬ביטוח לאומי‪,‬‬
‫"אשל"‪ ,‬קופות החולים‪ ,‬רשויות מקומיות‪.‬‬
‫המגמות שמסתמנות מתוך הפיילוט בהחלט עונות על הציפיות‪,‬‬
‫עמותת "עמדא" מקווה להטמיע את התהליך בשנתיים‬
‫הקרובות‪.‬‬
‫פרויקט "קשרים וכישורים" ‪ -‬סטטוס‪:‬‬
‫במהלך חודש מרץ חילקנו תעודות למסיימי הקורס בקריית מוצקין‪.‬‬
‫הפעילות מתבצעת בשיתוף "מטב"‪ ,‬העמותה המקומית וגורמי‬
‫הרווחה בעיר‪.‬‬
‫אנחנו ממשיכים בשיתוף פעולה עם עמותת "מטב" בהפעלת‬
‫הפרויקט באזור הדרום‪.‬‬
‫ב‪ 11.3-‬נפתח קורס באשדוד בהשתתפותם של כ‪ 20-‬מתנדבים‬
‫ומטפלות‪ .‬הפעילות מבוססת על שיתוף פעולה בין עמותת "עמדא"‪,‬‬
‫עמותת "מטב"‪ ,‬רווחה‪/‬תחום זיקנה וקופות חולים‪.‬‬
‫ב‪ 3.4-‬נפתח קורס בעיר באשקלון בהשתתפותם של כ‪25-‬‬
‫מתנדבים ומטפלות‪ .‬גם באשקלון חברו יחדיו גורמי הרווחה בעיר‪,‬‬
‫עמותת "מטב"‪ ,‬קופות החולים וגורמים נוספים בקהילה‪.‬‬
‫בימים אלו אנו מתכננים לפתוח מחזור נוסף בעיר נתניה בשיתוף‬
‫עם הרווחה‪/‬תחום זקנה ועמותת "מטב"‪.‬‬
‫אנו נמצאים בהתארגנות לקראת פתיחת מחזור נוסף של מתנדבים‬
‫בירושלים בשיתוף עם הרווחה‪/‬תחום זיקנה ובשיתוף עם חברת‬
‫"מנפאואר קר"‪.‬‬
‫הענקת תעודות למתנדבי יעוץ לקשיש‪ ,‬אשר מפעילים פרויקט קשרים וכישורים בחיפה ובמגזר הדרוזי בכרמל‪.‬‬
‫לפרויקט שותפים‪ :‬עיריית חיפה‪ ,‬ביטוח לאומי ‪ -‬יעוץ לקשיש‪ ,‬ועמותת שילה‬
‫פורים שמח בקבוצת התמיכה לחולים‪ ,‬פתח תקווה‬
‫כנס להעלאת מודעות‪ ,‬אשר נערך בשיתוף עם המשרד לאזרחים‬
‫ותיקים‪ ,‬עיריית באר שבע‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫הטמעת פרויקטים בנושא אלצהיימר ויצירתיות‬
‫‪.1‬מוזיקה‬
‫הפיילוט הסתיים בהצלחה‪ .‬אנו עומדים לפתוח הכשרה של מפעילי‬
‫הפרויקט אשר ידריכו ויטמיעו את הפעילות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪.2‬גינון טיפולי‬
‫תכנית ההפעלה סוכמה בשיתוף עם אשל‪ ,‬ובימים אלו אנו עומדים‬
‫להפיץ קול קורא להפעלת המיזם במרכזי יום לקשיש ובמוסדות‬
‫שונים‪● .‬‬
‫גרי רוט‬
‫מנכ"ל‬
‫במסגרת חלוקת תעודות בקרית מוצקין למתנדבי פרויקט “קשרים וכישורים”‪ ,‬נערכה תערוכת תמונות ומכתבי תודה של המשפחות‬
‫המשתתפות בפרויקט‪ .‬הפרויקט מופעל בשיתוף עם עמותת מטב‪ ,‬עיריית קרית מוצקין‪ ,‬ועמותה מקומית למען הזקן‪",‬אליק"ם"‬
‫‪7‬‬
‫עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫מהנעשה בעמותה‬
‫נוקטים עמדא‬
‫סמינר למפעילי‬
‫פרויקט כשרים‬
‫וקישורים בקרב‬
‫קהילות יהודיות‬
‫בברית המועצות‬
‫לשעבר‬
‫ביקור נציגי עמותת "עמדא" במרכז הרפואי זיו בצפת‬
‫נכ"ל עמותת "עמדא"‪ ,‬מר גרי רוט‪ ,‬מנהלת הפרויקטים‪,‬‬
‫גב' נתי בלום ומרכזת פעילות העמותה באזור הצפון‬
‫גב' כרמית רזיאל מאיר‪ ,‬נפגשו עם הצוות הרפואי‬
‫והסוציאלי במחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי זיו‪ .‬במפגש זה‬
‫דנו בדרכים לשיתוף פעולה למען משפחות המטופלים‪ ,‬שיכלול‬
‫מספר היבטים‪:‬‬
‫מ‬
‫בני משפחות של חולים יופנו אל קבוצת תמיכה הפועלת בעיר‬
‫צפת‪ ,‬בהנחיית עובדת סוציאלית‪.‬‬
‫צוות המחלקה הגריאטרית יקיים הרצאה שבועית במחלקה‪,‬‬
‫שבה יועבר למאושפזים ובני המשפחה מידע בנושא הדמנציה‬
‫ומחלת אלצהיימר‪ ,‬ומידע על זכויותיהם ועל דרכי הסיוע השונות‬
‫הקיימות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יחולקו למשפחות המטופלים חוברות הדרכה בהוצאת‬
‫עמותת "עמדא" במספר שפות‪ ,‬ובהן הסברים מפורטים על דרכי‬
‫ההתמודדות עם המחלה ועל זכויות החולים ומשפחותיהם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתוכננים ימי עיון שנתיים לצוות בית החולים ולעוסקים‬
‫בתחום בקהילה‪ ,‬בנושא דמנציה ואלצהיימר‪ ,‬כל זאת במטרה‬
‫ליצור שפה אחידה ומשותפת ולקדם יחדיו את הטיפול בדמנציה‬
‫בעיר צפת ובאזור‪.‬‬
‫ד"ר יוליה וסרמן‪ ,‬מנהלת המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי‬
‫זיו אומרת כי העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה הפכו‬
‫את מחלות הדמנציה למגיפה של ממש‪" .‬מדובר במחלות שקשה‬
‫מאד למשפחה להתמודד איתן‪ ,‬שכן הן גורמות פגיעה חמורה‬
‫בתפקוד היום יומי של החולה הן אינטלקטואלית והן פיזית‪ .‬המצב‬
‫יוצר קשיים כלכליים ונפשיים כאחד‪ ,‬וקשיי המשפחה מתבטאים‬
‫לעיתים בתחושה של חוסר אונים וחוסר ישע ממש"‬
‫עוד מוסיפה ד"ר וסרמן‪ ,‬כי ביקור זה של נציגי עמותת "עמדא"‬
‫במרכז הרפואי זיו הינו חשוב ביותר על מנת לשפר את השירות‬
‫לקהילה באזור הגליל וליצור שיתוף פעולה עם העמותה שיסייע‬
‫למשפחות המטופלים לזכות בתמיכה והדרכה לא רק בתחום‬
‫הרפואי‪ ,‬אלא גם בתחומי המשפט‪ ,‬זכויות סיעודיות ועוד‪● .‬‬
‫נכתב ע"י מערכת "עמדא"‬
‫תודה למחלקת הדוברות של בי"ח "זיו"‬
‫פרויקט פעילות גופנית‬
‫‪ ‬מרלנה דסקל‬
‫רצוני לספר על אחד הפרויקטים היפים שעמותת‬
‫"עמדא" מפעילה למען החולים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫הפרויקט הוא פעילות גופנית אשר מתבצעת בצוותא‪:‬‬
‫החולים יחד עם המטפל בהם‪.‬‬
‫ב‬
‫פעילות זו התקיימה לאחרונה במרכז היום לתשושי נפש‬
‫בחדרה‪.‬‬
‫מדובר בסדרה של עשרה מפגשים שבועיים בהם התקיימו‬
‫שלוש הפעלות בנות חצי שעה כל אחת‪.‬‬
‫החלק הראשון כלל מפגש משותף של שני הצדדים‪ ,‬מעין היכרות‬
‫ופעילות גופנית משותפת‪.‬‬
‫בחלק השני הקבוצות נחלקו למטפלים מצד אחד ומטופלים מצד‬
‫שני‪ ,‬כשכל קבוצה קיימה פעילות גופנית בהתאם ליכולתה‪.‬‬
‫בחלק השלישי הקבוצות שוב התאחדו לכיבוד קל ולפעילות‬
‫נוספת‪.‬‬
‫עמדא‬
‫‪8‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫‪‬‬
‫התגובות הן מצד המטפלים והן מצד המטופלים היו נלהבות‪.‬‬
‫בצד המטרה הראשונית של הפרויקט ‪ -‬פעילות לבריאות‬
‫המשתתפים‪ ,‬ישנה כאן חוויה חברתית‪.‬‬
‫קודם כל‪ ,‬זוהי הזדמנות לחולה לשנות אווירה ולפגוש אנשים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפעילות מאפשרת העמקת הקשר בין המטפל והמטופל‬
‫בזמן הפעילות הקבוצתית‪ ,‬ויש אפשרות להמשיך פעילות כזו‬
‫גם בבית‪ -‬דבר שיכול לשפר את מערכת היחסים בין הצדדים‪,‬‬
‫לקרב אותם ולשפר את איכות חייו של החולה‪.‬‬
‫הוכחה להצלחת הפרויקט היא הרצון של כל המשתתפים‬
‫לקיים מחזור נוסף של פעילות‪.‬‬
‫תודה לעמותת "עמדא" על התרומה היפה לשיפור החיים הן‬
‫של החולים הדמנטיים והן של בני משפחותיהם‪● .‬‬
‫מרלנה דסקל היא מנחת קבוצה בחדרה‬
‫זר ברכות‬
‫לחברתנו היקרה עליזה בר לב המתנדבת הוותיקה‪ ,‬לשעבר‬
‫חברת הוועד המנהל של העמותה במשך שנים רבות ומרכזת‬
‫מזה שנים את פעילות העמותה בירושלים‪.‬‬
‫שפע ברכות בהגיעך לתשעים!‬
‫המשיכי בפעולות ההתנדבות המבורכות במרץ והתלהבות‬
‫מתוך בריאות טובה והרגשת סיפוק‪.‬‬
‫מעריכים‪ ,‬מוקירים ואוהבים‪,‬‬
‫חבריך בוועד המנהל אז והיום‪ ,‬עובדי העמותה‪ ,‬המתנדבים‬
‫והחברים‪.‬‬
‫תרמו לעמותה‬
‫ניתן לתרום לעמותה לרגל ציון אירוע משפחתי‪ ,‬כמתנת יום‬
‫הולדת‪ ,‬יום נישואין‪ ,‬או כל חגיגה אחרת‪.‬‬
‫ניתן לתרום לעמותה גם באמצעות צוואה‪.‬‬
‫כל תרומה תתקבל בברכה‬
‫התרומות לעמותה מוכרות כהוצאה לצרכי מס‬
‫‪9‬‬
‫עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫ברחבי הארץ‬
‫תודות‬
‫העמותה מודה לתורמים‬
‫ומוקירה את נדיבות ליבם‬
‫ראויים להוקרה מיוחדת‬
‫שושנה ויחזקאל פלומין‬
‫תורמי עיגול לטובה‬
‫קרנות חברות מפעלים ומוסדות‬
‫אורקין יהודית ובארי ‪ -‬לזכר הוריהם יצחק ואן אורקין‬
‫ז"ל ‪ ,‬ושלמה‪-‬חי ואסתר כנפו ז"ל‪.‬‬
‫בר‪-‬טל מאירי עפרה ‪ -‬לזכר הוריה‪ ,‬לבי מאירי ז"ל‬
‫ממייסדות העמותה‪ ,‬ויעקב מאירי ז"ל‪ ,‬מראשוני החולים‬
‫שהוכרו ע"י העמותה‪.‬‬
‫גרוסוסר זאב ועירית א‪.‬ר ‪ -‬לרגל ‪ 50‬שנות נישואין‬
‫של נינה וסטנלי סבה‪.‬‬
‫תערוכת "הפסיפס האנושי"‬
‫תמיכות מגופים ומרשויות‬
‫עיריית תל אביב‬
‫לונדבק ישראל בע"מ‬
‫מטב עמותה לשרותי טיפול ורווחה בע"מ‬
‫מנפאואר קר בע"מ‬
‫מתן משקיעים בקהילה‬
‫מתן שירותי בריאות‬
‫נוברטיס פארמה סרויסס איי‪.‬ג'י‪.‬‬
‫צוות מחסן חומרי גלם נטפים קיבוץ מגל‬
‫תורמים מחו"ל‬
‫‪Mr. Paul Herman Englewood, NJ, U.S.A‬‬
‫‪Mrs. Nettie Fisher, La Mesa. Ca. U.S.A.‬‬
‫תנחומים‬
‫העמותה משתתפת בצער החברים‬
‫והמשפחות על מות יקיריהם‬
‫חני מילרד על מות האם ז"ל‬
‫נילי אפשטיין על מות הבעל יוסי ז"ל‬
‫מרים ובר על מות יהודה ז"ל‬
‫משפחת גושן על מות יעל ז"ל‬
‫משפחת הוכמן על מות האב יהודה ז"ל‬
‫העמותה אבלה על מות ד"ר ששון נקר ז"ל ‪-‬‬
‫לשעבר חבר המועצה המדעית‬
‫העמותה אבלה על מות יעל גושן ‪ -‬לשעבר מנכ"ל‬
‫העמותה‬
‫עמדא ‪10‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫‪ ‬יעל ארקין וסמדר קיבקוביץ‬
‫יעל גושן ‪ -‬ז"ל‬
‫יעל גושן‪ ,‬מנכ"ל העמותה בשנים ‪ ,1999- 2005‬נפטרה לבית‬
‫עולמה בחול המועד פסח השנה‪ ,‬לאחר שנאבקה במחלה‬
‫קשה במשך כשנתיים‪.‬‬
‫יעל ז"ל‪ ,‬נאבקה במחלה וחשבה שתוכל לה‪ .‬היא הייתה אשה‬
‫חזקה באופייה כל חייה ולכן גם לא הרשתה לפרסם את דבר‬
‫מחלתה‪ .‬אפילו בימיה האחרונים בבית החולים לא הסכימה‬
‫שיבקרוה‪.‬‬
‫יעל הייתה אישיות מלאת מרץ וחיוניות‪ ,‬מלאת רעיונות‪ ,‬בעלת‬
‫יוזמה‪ ,‬שידעה לדחוף ולבצע אין ספור פעילויות לקידום העמותה‬
‫וענייניה‪.‬‬
‫כמעט שבע שנים כיהנה יעל בתפקיד מנכ"ל העמותה ויחד‬
‫עם היו"ר רות גולדברג קידמה את העמותה והביאה לביסוס‬
‫מעמדה הדומיננטי של העמותה על "מפת" המגזר השלישי‬
‫בארץ‪ ,‬וכארגון מוביל בקרב ארגוני הסיוע לחולים בקהילה‪.‬‬
‫לפני שמונה שנים פרשה יעל ז"ל מהעמותה‪.‬‬
‫בעלון העמותה‪ ,‬אותו ערכה במשך כל השנים‪ ,‬היא כתבה‬
‫לחברים מכתב פרידה ובו כתבה בין השאר‪:‬‬
‫עת לעשות שינוי‪ ...‬אין ספק שעוד רבה הדרך‪ ,‬וכפי שאמר חנניה‬
‫רייכמן‪" :‬מה דלה כל פסגה לאחר שהושגה‪."..‬‬
‫אני תקווה כי העמותה תמשיך לצעוד קדימה‪ ,‬ותגיע לשיאים‬
‫והישגים חדשים לשיפור והשבחת העזרה והסיוע לחולי אלצהיימר‬
‫ובני משפחותיהם‪ ,‬כפי שראוי וצריך להיות!!!‬
‫ברכתי תלווה אתכם להצלחות רבות בעתיד"‪.‬‬
‫יהי זכרה ברוך! ●‬
‫אגף לתשושי נפש במרכז יום לקשיש רמת השרון‪,‬‬
‫מפעיל חוגים טיפוליים רבים וביניהם חוג ציור בהנחיית‬
‫סמדר קיבקוביץ‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬סמדר החלה לעבוד עם קבוצות קטנות יחסית‪ ,‬של‬
‫חמישה עד שישה אנשים‪ ,‬סביב נושא מרכזי אחד בכל פעם‪.‬‬
‫הנושא האחרון היה ‪ -‬הדיוקן (פורטרט)‪.‬‬
‫סמדר הביאה מבחר צילומי דיוקנאות מכל הזמנים ואפשרה לכל‬
‫משתתף לבחור מתוכם דיוקן אחד שמדבר אליו במיוחד‪.‬‬
‫ה‬
‫אחד המחקרים המעניינים העוסקים ביצירה ואומנות בקרב‬
‫חולי דמנציה ‪ -‬עוסקת ביצירתו של הצייר וויליאם אוטרמולן‪,‬‬
‫אשר החל לצייר סדרה של פורטרטים עצמיים כאשר לקה‬
‫באלצהיימר‪ .‬סדרת הדיוקנאות מתעדת בצורה מצמררת את‬
‫הידרדרותו של הצייר במשך שלבי המחלה‪.‬‬
‫פרופ‪ .‬ברוס מילר‪ ,‬נוירולוג שחוקר יצירתיות בקרב חולי אלצהיימר‬
‫כותב‪" :‬כיכולת אנושית ייחודית‪ ,‬שהתפתחה מציורי המערות‬
‫הראשונים‪ ,‬הציור שואב כישורים מאזורים שונים של המוח‬
‫האחראיים על תהליכים קוגניטיביים שונים‪ .‬אלצהיימר משפיע‬
‫על האונה הימנית במיוחד‪ ,‬שאחראית על היכולת לדמיין משהו‬
‫ולהעביר את הדמיון לבד הציור‪ .‬הלקויות בראיה המרחבית שנוצרות‬
‫במוח בעקבות המחלה‪ ,‬מביאות ליצירת אומנות פחות מדויקת‬
‫עם פחות תשומת לב ליחסים מרחביים‪ .‬האומנות נהיית יותר‬
‫אבסטרקטית‪ ,‬הדימויים מטושטשים וכלליים יותר וסוריאליסטיים‬
‫יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים של דמנציה פרונטאלית‪ ,‬אנו עדים דווקא‬
‫להתעוררות היצירתיות ככל שהמחלה מתקדמת‪ ...‬לעיתים אנחנו‬
‫רואים שימוש עדין ויפה מאד בצבע‪ .‬אומנות בקונטקסט של‬
‫‪‬‬
‫דמנציה פותחת צוהר לתהליכים הקוגניטיביים באזורים השונים‬
‫של המוח ‪("...‬ב‪.‬מילר ‪.)2004‬‬
‫אומרת סמדר‪" :‬לקחתי על עצמי פרויקט של ציורי פורטרטים‬
‫באגף לתשושי נפש‪ ,‬במטרה ליצור פסיפס פורטרטים ססגוני‪.‬‬
‫כל אחד בחר פורטרט ממבחר צילומים שהבאתי של אנשים‬
‫מוכרים יותר או פחות‪.‬‬
‫העברנו את הקווים הבסיסיים של הפורטרט אל בד הציור ואז‬
‫כל חבר עבד כפי יכולתו וכתב ידו הציורי‪.‬‬
‫החברים עבדו כדרכם‪ ,‬לפי אופיים‪ .‬היו שסיימו דיוקן תוך שעה‬
‫בנגיעות מהירות וקלות‪ ,‬והיו כאלה שנכנסו עמוק לתוך הנושא‪,‬‬
‫השקיעו מחשבה רבה וירדו לפרטי פרטים‪ ,‬ואף המשיכו לעבוד‬
‫על הציור במשך מספר שבועות‪.‬‬
‫קיבלנו פסיפס של דיוקנאות‪ ,‬כשכל אחד בנפרד מביא את‬
‫התרבות ממנה הגיע‪ ,‬מצבו הרגשי‪ ,‬המנטאלי והקוגניטיבי‪ .‬ביחד‬
‫הציורים יוצרים רקמה צבעונית המשקפת את הקבוצה בכללה‪,‬‬
‫ואת כוחה של הקבוצה כשהתוצאה היא גדולה יותר וחזקה יותר‬
‫מהפרטים המרכיבים אותה‪.‬‬
‫ציור זאת שפה אוניברסאלית שמאפשרת לאנשים לבטא את‬
‫עצמם ולתקשר עם הסביבה‪ ,‬אפילו אם הם סובלים ממחלות‬
‫דמנטיות ומצבם הקוגניטיבי ירוד ביותר‪ .‬היא מאפשרת לרגש‪,‬‬
‫שעדיין פעיל מאד‪ ,‬לבוא לידי ביטוי בתוצר אסטטי שמדבר בעד‬
‫עצמו ובשמם‪".‬‬
‫דיוקנאות "הפסיפס האנושי"‪ ,‬מוצגות לראווה‪ ,‬ולגאוות הציירים‪,‬‬
‫במבואה של מרכז היום לקשיש ברמת השרון‪● .‬‬
‫‪ 11‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫ברחבי הארץ‬
‫כנסים אחרונים בתחומי‬
‫הזקנה והדמנציה‬
‫סיכום עיקרי הנושאים‬
‫‪ ‬מיכל הרץ‬
‫ב‬
‫מהלך החודשים האחרונים התקיימו כנסים שונים בנושאים‬
‫הקשורים לזקנה ודמנציה‪.‬‬
‫נציג כאן מספר נקודות למחשבה מכנסים אלו‪:‬‬
‫כנס האגודה הישראלית לטיפול תומך‬
‫בכנס שנערך בתל אביב ציין פרופ' זק מישל מנהל המרכז הרפואי‬
‫הדסה הר הצופים בדימוס‪ ,‬ויו"ר ועדת הלסינקי של הסתדרות‬
‫מדיצינית הדסה‪ ,‬כמה חשוב לומר את כל האמת לאנשים לגבי‬
‫המחלה שלהם ומצבם‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬כאשר צריך לקבל החלטות‬
‫לגבי המשך הטיפול עשוי להיות פער בין בקשת החולה הסופני‬
‫לעומת עמדת המשפחה‪ ,‬ועל המערכת הרפואית לכבד את בקשת‬
‫האדם החולה‪.‬‬
‫פרופ' דורון גרפינקל‪ ,‬יו"ר הכנס‪ ,‬דיבר על עקרונות הטיפול‬
‫הפליאטיבי‪ .‬לדבריו‪ ,‬אחת משאלות המפתח צריכה להיות מופנית‬
‫לחולה ולמשפחתו כדי לנסות לברר את העדפות החולה לגבי‬
‫אפשרויות הטיפול השונות‪ .‬יש לשקול את היחס בין נזק לתועלת‬
‫במתן טיפול‪ .‬צריך להציב בפני החולה את כל המידע ולתת לו את‬
‫הבחירה‪ .‬פרופ' גרפינקל הדגיש את החשיבות של חתימה על‬
‫הנחיות רפואיות מקדימות‪ .‬אצל אנשים עם דמנציה החשיבות‬
‫גדולה יותר מכיוון שהזמן שהם כשירים לחתום הוא קצוב‪ ,‬ואפשרי‬
‫רק בתחילת המחלה‪.‬‬
‫כנס טכנולוגיה וזקנה‪ -‬הכנס הבינלאומי בנושא שימוש‬
‫בטכנולוגיות מתקדמות בטיפול בקשישים‬
‫נקודת המבט הראשונה והמעניינת ניתנה על ידי פרופ' יצחק בריק‪,‬‬
‫מנכ"ל אשל בעבר‪ .‬הוא התייחס לעולם האינטרנט בחלוקה של‬
‫שתי קבוצות‪" :‬מהגרים" ו"ילידים"‪ .‬ילידי ‪1985‬ואילך הם הילידים‬
‫של עולם המחשב והאינטרנט‪ .‬כל מי שנולד קודם‪ ,‬הוא "מהגר"‬
‫לקהילה זו‪ .‬זוהי תפיסה חשובה כשאנו חושבים על תכנון שירותים‬
‫והנגשת מערכות לאוכלוסייה המבוגרת‪ .‬הוא ציין ארבעה תחומים‬
‫שבהם הטכנולוגיה יכולה לסייע‪ :‬טיפול ופיקוח רפואי מרחוק; טיפול‬
‫סיעודי מרחוק; פיתוח חברתי מרחוק ותעסוקה‪.‬‬
‫בהרצאה אחרת פרופ' מרדכי שני‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל‬
‫בית החולים שיבא בדימוס‪ ,‬הגדיר את המושג בריאות כ‪"-‬התנהלות‬
‫טובה ויכולת להסתגל לשינוי ואובדן"‪ .‬הוא התייחס להזדקנות‬
‫בריאה כמשולש בעל שלושה קודקודים‪ :‬הזקן‪ ,‬המשפחה ומערכת‬
‫מיכל הרץ‪-‬מנהלת פרויקטים בעמותה‬
‫עמדא ‪12‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול חיצונית‪ ,‬וציין כי הטכנולוגיה יכולה לסייע לחיזוק הקשרים‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫הוא התמקד בארבעה מדדים להזדקנות טובה‪:‬‬
‫‪ .1‬בריאות טובה ‪ -‬אצל שלושה רבעים מהאנשים מעל גיל ‪ 75‬יש‬
‫ריבוי מחלות במקביל‪ ,‬אשר מוליד סיבוכים ומקשה על האפשרות‬
‫לטפל בצורה טובה בכל אחת מהמחלות‪ .‬לדבריו‪ ,‬איכות החיים‬
‫קשורה יותר לחוויה הסוביקטיבית של האדם לעומת המצב הפיזי‬
‫שלו‪ ,‬והתערבויות פסיכו‪-‬חברתיות יכולות להשפיע על הזקנה יותר‬
‫מהתערבויות רפואיות‪ .‬חשובה גישה פרו‪-‬אקטיבית לבריאות‪ ,‬עידוד‬
‫הזקן כמנהל את עצמו‪ ,‬כשהעצמת החולה צריכה להיות מותאמת‬
‫לאישיותו‪ .‬השינוי בהתנהגות תלוי ב‪ :‬טריגר‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬יכולת‪.‬‬
‫מעורבות חברתית‪ ,‬פעילות גופנית ותזונה נכונה תורמות באופן‬
‫מובהק להזדקנות בריאה‪ .‬החלטות רפואיות צריכות להיות תלויות‬
‫בבריאות‪ ,‬לא בגיל‪.‬‬
‫‪ .2‬תקשורת ומעורבות חברתית ‪ -‬ישנה חשיבות רבה להמשך‬
‫עבודה ומעורבות חברתית‪ .‬חשוב לדאוג שקשישים שחיים לבד ימשיכו‬
‫בפעילות חברתית‪ ,‬ויהיו בקשר עם אנשים שטוב להם במחיצתם‪.‬‬
‫קשישים רבים לומדים להשתמש באינטרנט וברשתות חברתיות‬
‫והדבר חיובי‪ .‬חשוב ליצור קשרים חדשים‪ ,‬גם עם צעירים יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬דיור‪ ,‬בטיחות וביטחון ‪ -‬מרבית הקשישים רוצים להמשיך‬
‫לגור בבית‪ .‬במקרים אילו יש לדאוג לסביבה בטוחה‪ ,‬דבר שמסייע‬
‫לבריאותם‪ .‬יש לבדוק גורמים בפנים הבית ובחוץ‪ .‬שיפור בתנאי‬
‫המגורים קיימים‪ ,‬גם אם הינו יקר‪ -‬מאוד כדאי‪ .‬חשוב לנעול נעליים‬
‫יציבות וטובות שימנעו נפילה או כאב רגליים‪ .‬רק ‪ 10%‬מהקשישים‬
‫זקוקים לבית חכם טכנולוגי‪ .‬לשאר די בהתאמות בטיחותיות‬
‫הקשורות לנוחות‪.‬‬
‫‪ .4‬חיים אישים‪ ,‬עבודה ולמידה‪ -‬שביעות הרצון מהחיים חיונית‬
‫לרווחת האדם‪ .‬אנשים בוחרים את הנושאים שהם רוצים לעסוק‬
‫בם‪ .‬בזקנה בריאה אתה כל הזמן ממציא את עצמך מחדש‪ .‬יש‬
‫מחקרים שמראים שהמח הזקן לומד באופן איטי יותר‪ ,‬אך הוא‬
‫לומד‪ .‬ניתן ליצור קשרים חדשים במח בין נוירונים קיימים ולחזק‬
‫סינפסות‪ .‬חשוב להמשיך לעבוד וללמוד‪ .‬נישואים (ראשונים או‬
‫שניים) הם מנבאים של בריאות טובה‪.‬‬
‫הרצאות נוספות עסקו ביישום של טכנולוגיה בשירות האדם‬
‫בביתו‬
‫הראשונה של סטייסי פירס (‪ - )Stacey M. Peiers‬מרצה אורחת‬
‫מארצות הברית‪ ,‬התמקדה בשילוב סוגים של טכנולוגיה חכמה ‪-‬‬
‫כאשר נקודת המוצא היא שהזקן כלל לא צריך להיות פעיל או‬
‫מודע לקיום הטכנולוגיה‪ .‬המכשירים מופעלים בזמנים קצובים‬
‫ומתוכננים מראש‪ ,‬כגון‪ ,‬הרתחת מים בקומקום‪ ,‬או הפעלת‬
‫אותות למקרים כמו אתראה על לחץ דם גבוה‪ ,‬תזכורת למתן‬
‫תרופות ועוד‪ .‬יש אפשרויות גם לניטור מרחוק בתחומים שונים‬
‫אפילו ממכשיר נייד‪.‬‬
‫נושא הרצאה נוספת היה‪ :‬תיק רפואי ממוחשב‬
‫הוצג רעיון של קיום גוף אחד אשר מרכז את המידע הרפואי‬
‫המתקבל ממקומות שונים שאנו מקבלים בהם טיפול‪ .‬כיום כל‬
‫מערכת פועלת בנפרד בעוד שרצוי לתאם בין המערכות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוצג רעיון של "חשבון בנק רפואי" ‪ -‬מערכת לניהול‬
‫עצמי של החולים (‪ )Patient Health Record‬בו האנשים יוכלו‬
‫לנהל בעצמם את התיק הרפואי ולתת גישה לרופאים המטפלים‬
‫שיוסיפו דיווח ונתונים אודות הטיפול‪ .‬הדבר יעיל במיוחד לאנשים‬
‫עם ריבוי בעיות בריאותיות‪.‬‬
‫מבט רב תחומי על הזדקנות ‪-‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫דר' שרון שיוביץ‪ -‬עזרא‪ ,‬מהאוניברסיטה העברית דיברה על‬
‫בדידות לעת זקנה ועל תפקידה של הרשת החברתית‪.‬‬
‫מחקרים מכל מדינות העולם מדווחים על בדידות ברמות‬
‫שונות בעת הזקנה‪ .‬נתון מעניין מראה שבדידות ברמות גבוהות‬
‫מצויה דווקא במדינות הדרום‪ -‬אירופאיות המאופיינות בערכים‬
‫משפחתיים מפותחים‪ .‬במדינות אילו קיימת ציפייה גבוהה יותר‬
‫לקשרים הדוקים בין בני המשפחה‪ ,‬בייחוד במקרים של אובדן‪.‬‬
‫כאשר הדבר לא מתקיים האכזבה גדולה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נצפה כי‬
‫בן זוג תורם משמעותית להפגה של תחושת בדידות‪ ,‬גם אם‬
‫מדובר בקשר וירטאולי המתקיים במרחב האינטרנטי‪.‬‬
‫החברה הישראלית מאד מעודדת מעורבות של בני משפחה‬
‫בטיפול‪ ,‬אך יתכן שהמחקר הזה מזכיר לנו כמה חשוב לתת‬
‫לאנשים עם דמנציה ולמטפלים העיקריים גם קשר רציף עם‬
‫חברים ועמיתים שאינם קרובי משפחה‪ ..‬קשרים אלו נבדלים‬
‫באיכותם מקשרים משפחתיים‪ ,‬והם עונים על צרכים שקשרי‬
‫משפחה אינם יכולים לתת‪.‬‬
‫אנונימיים יעילות גם בגיל מבוגר‪.‬‬
‫הרצאה נוספת‪ ,‬של פנינה וייס‪ ,‬אחראית המרכז לאבחון ושיקום‬
‫כושר נהיגה המרכז רפואי רבין‪ ,‬עסקה בתאונות דרכים‪ ,‬נהיגה‬
‫ודמנציה‪.‬‬
‫בהרצאה צוין כי מודעות עצמית ותובנה חשובות מאוד לגבי‬
‫היכולת להמשיך לנהוג‪ .‬בתחילת המחלה אין מניעה מנהיגה‪,‬‬
‫אבל ‪ 3-4‬שנים לאחר האבחון כבר חלה החמרה משמעותית‬
‫במצב וחשוב שאדם עם דמנציה יפסיק לנהוג‪.‬‬
‫חשוב אם כן להיות ערניים למצב‪ .‬יש לקחת בחשבון שדה ראיה‪,‬‬
‫תפיסה חזותית מרחבית‪ ,‬מוגבלות מוטורית‪ ,‬שיפוט וכו'‪ .‬קיימות‬
‫מספר דרכים לאבחון מקצועי של כשירות נהיגה כמו ‪CTT-‬‬
‫‪ ,Color Trails Tests‬או מבחן הבודק גמישות מנטלית‪...‬‬
‫אדם שבדיקת המיני מנטל שלו פחותה מציון ‪ ,24‬מומלץ שיגיע‬
‫לבדיקה כל ששה חודשים‪.‬‬
‫בנוסף לכנסים שנסקרו כאן‪ ,‬קיימה עמותת "עמדא" כנס‬
‫בבאר שבע שעסק בנושאי דמנציה ויצירתיות (ר' בחדשות‬
‫העמותה)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬היה זה חודש מפרה ומעניין שנתן חומר רב למחשבה‪.‬‬
‫אין ספק שהמידע שהוצג יוכל לתרום לעבודה השוטפת של‬
‫המטפלים בחולי דמנציה ולפיתוח שירותים חדשים בעתיד‪● .‬‬
‫עדכונים ודילמות בפסיכוגריאטריה ‪-‬‬
‫יום עיון בתל אביב‬
‫פרופ' יורם ברק‪ ,‬מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית חולים‬
‫אברבנאל‪ ,‬דיבר על התמכרויות בזקנה‪ .‬הוא ציין כי נשים נמצאות‬
‫בסיכון גבוה יותר לשימוש יתר והתמכרות לתרופות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנה‬
‫סבירות גבוהה שאדם המכור לאלכוהול יהיה גם בדיכאון‪ .‬ולהפך‪,‬‬
‫האלכוהול נותן תחושה של הפחתת חרדה אך למעשה מחריף‬
‫את המצב‪ ..‬אצל אנשים עם דמנציה קיימת לעיתים קרובות‬
‫בעיה של שתייה מוגברת כיוון שחולים ‪ -‬שוכחים שכבר שתו‬
‫פרופ' ברק הציג מודל לאבחון של אלכהוליזם קשה בגיל מאוחר‪.‬‬
‫ומבחינת הטיפול הודגש שקבוצות התמיכה ‪ - AA‬אלכהוליסטים‬
‫‪ 13‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫ברחבי הארץ‬
‫"עכשיו אוכל לספר‬
‫שגם הייתי שחקנית"‬
‫פרויקט תיאטרון זיכרונות לקשישים עם ירידה בזיכרון‬
‫‪ ‬דברת הראל ואלדד וקסלר‬
‫פני כשנה התקיים במרכז היום לקשיש של עמותת‬
‫"גבורות" במושב בית אלעזרי פרויקט "תיאטרון‬
‫זיכרונות" לקשישים עם ירידה בזיכרון‪ .‬הפרויקט‬
‫נעשה במסגרת סמינר קליני לסטודנטיות לתואר שני בשיתוף‬
‫פעולה עם ביה"ס לטיפול באומנויות באוניברסיטת חיפה‪ .‬את‬
‫הפרויקט הנחתה דברת הראל‪ ,‬מטפלת בדרמה ומדריכה‪ .‬שיטת‬
‫העבודה כללה טיפול באמצעות העלאת זיכרונות וסיפורי חיים‬
‫בשילוב עם כלים יצירתיים ושיטות מתקדמות בדרמה‪-‬תרפיה‪.‬‬
‫הפרויקט‪ ,‬שהסתיים בהצגה מרגשת מול משפחות הקשישים‪,‬‬
‫משקף את עקרון הפתיחות לקהילה והידוק הקשר עם בני‬
‫המשפחות‪ .‬מנהל מרכז היום‪ ,‬אלדד וקסלר‪ ,‬ראה בפרויקט‬
‫הזדמנות מיוחדת למיצוב מרכז היום כמקום הנותן ומעניק‬
‫לקהילה ולא רק כמקבל‪.‬‬
‫ל‬
‫טיפול באמצעות העלאת זיכרונות (‪)Reminiscence Therapy‬‬
‫מקובל בעולם כשיטה יעילה לטיפול באוכלוסיה המבוגרת‪ .‬בשילוב‬
‫עם דרמה‪-‬תרפיה הופך הטיפול לחווייתי במיוחד‪ ,‬מדגיש את‬
‫הכוחות והיכולות של האדם הזקן‪ ,‬מגביר את היצירתיות הטבעית‬
‫שלו ותורם באופן משמעותי להעצמתו‪.‬‬
‫שיטת טיפול זו שמה את הדגש על עיבוד הזיכרונות‪ ,‬ובכלל זה‬
‫גם עיבוד של זיכרונות קשים ועצובים‪.‬‬
‫באמצעות עבודה דרמטית‪-‬טיפולית הופכים סיפורי החיים לברי‬
‫עיצוב ושליטה ומהווים מקור רב עוצמה לחיזוק הדימוי העצמי‬
‫ולהפקת משמעות ממהלך החיים‪ .‬שיאו של התהליך הטיפולי‬
‫הוא הצגה מול משפחות המשתתפים‪.‬‬
‫במשך שמונה חודשים נפגשה קבוצת "תיאטרון זיכרונות" אשר‬
‫מנתה ארבע סטודנטיות וארבעה קשישים ממרכז היום‪ ,‬הסובלים‬
‫מירידה קלה בזיכרון‪ .‬לקבוצה הייתה אם כן תועלת כפולה‪ :‬טיפול‬
‫רגשי עבור הקשישים לצד הכשרה מעשית לסטודנטיות‪.‬‬
‫הקבוצה הורכבה מזוגות של קשיש‪/‬ה וסטודנטית‪ ,‬כשהפעילות‬
‫נעשתה הן בזוגות והן בקבוצת המליאה מידי שבוע למשך‬
‫עמדא ‪14‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 74‬דצמבר ‪2012‬‬
‫‪‬‬
‫שעה וחצי‪ .‬תהליך העבודה עבר מספר שלבים‪ :‬השלב הראשון‬
‫הוקדש להעלאת זיכרונות וסיפורי חיים‪ ,‬כאשר כל סיפור זכה‬
‫לעיבוד‪ .‬בשימוש באמצעים דרמטיים‪-‬טיפוליים הודגשו נקודות‬
‫החוזק של המספר וכוחות ההתמודדות שלו‪ .‬בתהליך כזה‪ ,‬ניתן‬
‫ברגישות לכוון להפקת משמעות לחיים ולחוויה חיובית‪ ,‬גם‬
‫כאשר נזכרים באירועים קשים ומעציבים‪ .‬זוהי הזדמנות עבור‬
‫חברי הקבוצה לסגור עניינים בלתי גמורים‪ ,‬להתחבר לרגשות‬
‫הממוקמים בלב ליבו של הזיכרון‪ ,‬להשתחרר מכעסים ישנים‪,‬‬
‫לקבל את העובדות שאותן לא ניתן לשנות ובסופו של דבר להגיע‬
‫לרוגע ולהשלמה‪ .‬עבור אחרים זו יכולה להיות הזדמנות להבין‬
‫עד כמה החיים היטיבו עמם ולחזק בהם את תחושת האושר‬
‫והסיפוק‪ ,‬חרף הפגיעה בזיכרון‪.‬‬
‫בסיום כל פגישה הסטודנטיות העלו את סיפורי החיים על‬
‫הכתב ושמרו אותם ב"קופסאות זיכרון"‪ .‬לצד הסיפורים נשמרו‬
‫בקופסאות אלה גם ציורים‪ ,‬שירים‪ ,‬אגדות ותוצרים אחרים של‬
‫הקשישים שנעשו בתהליך העיבוד‪ .‬תהליך זה לווה גם בצילום‬
‫במצלמה דיגיטלית לצורך תיעוד‪.‬‬
‫בשלב הבא נבחרו הסיפורים ששולבו בהצגה‪ .‬הסטודנטיות‬
‫הציגו את תכולת קופסאות הזיכרון וסקרו בפני הקשישים את תהליך‬
‫העבודה תוך שימוש בתוצרים היצירתיים ובתמונות‪ .‬בעזרתן ובתיווכן‬
‫בחר כל אחד מהקשישים שני סיפורים שאותם הוא היה רוצה להציג‬
‫בפני משפחתו‪.‬‬
‫על‪-‬פי הסיפורים שנבחרו נכתב המחזה "עץ הרימונים"‪ ,‬ומכאן ואילך‬
‫החלה הקבוצה לעבוד כקבוצת תיאטרון עם שיגרת חזרות וליטוש של‬
‫הקטעים הנבחרים‪ .‬למרות הצורך להציג תוצר אמנותי ערוך היטב‪,‬‬
‫הדגש הושם בראש ובראשונה על צרכיהם של המשתתפים‪ ,‬רצונותיהם‬
‫והעדפותיהם‪ .‬הקפדה יתירה ניתנה לאופן שבו האנשים מבקשים להציג‬
‫את עצמם ואת סיפוריהם‪ .‬הקשישים ביקשו לדייק בפרטי סיפוריהם‬
‫ובמקרים מסוימים שינו את מילות הטקסט‪ .‬הם אף הביאו מבתיהם‬
‫אביזרים‪ ,‬כלים ובגדים מתאימים‪ .‬תהליך זה לווה בהתרגשות גוברת‬
‫מצד הקשישים‪ ,‬בשמחה ובחיוניות רבה‪ .‬אחת המשתתפות אף דיווחה‬
‫על שיפור במצבה הבריאותי‪ ,‬וקישרה זאת לשינוי שחל בה בעקבות‬
‫המפגשים הקבוצתיים‪ .‬ניכר היה כי העבודה על ההצגה ממלאה אותם‬
‫באנרגיה ומפיחה בהם רוח של עשייה‪ ,‬יצירה והתחדשות‪ .‬שלב החזרות‬
‫היה קצר וממוקד‪ ,‬כאשר החזרה האחרונה נערכה בחלל החדר שבו‬
‫התקיימה מאוחר יותר ההצגה‪ .‬החזרה התקיימה בנוכחות קהל מזדמן‬
‫מקרב חברי מרכז היום‪ ,‬במטרה לתרגל הופעה מול קהל והרחבת מעגל‬
‫החשיפה של הסיפורים האישיים‪.‬‬
‫שיא העבודה היה כמובן ההצגה עצמה שהועלתה בערב חגיגי ומכובד‪.‬‬
‫כל בני המשפחות ‪ -‬בני‪/‬ות זוג‪ ,‬ילדים‪ ,‬נכדים ונינים הוזמנו באופן אישי‪.‬‬
‫בין המוזמנים היו גם אנשי מקצוע וגורמי רווחה מהמועצה האזורית‪,‬‬
‫ולשמחתנו הגיע קהל רב‪ .‬בין הקטעים שהוצגו ובזמן החלפת התלבושות‬
‫וסידור הבמה‪ ,‬הייתה נגינה בפסנתר‪ ,‬כשהקהל מצטרף לשירה בציבור‬
‫ונהנה ממצגת תמונות של המשתתפים‪.‬‬
‫הרושם שהתקבל הוא שהאירוע מערב ומחבר את כל הנוכחים בתהליך‬
‫רב עוצמה‪ .‬לדברי אנשי מקצוע שנכחו באירוע‪ ,‬ההצגה הוכיחה כי קיים‬
‫פוטנציאל עשיר של יכולות בגיל המבוגר וכי קיימות דרכים להביא אותו‬
‫לידי מימוש‪ .‬הקשישים דיווחו אף הם כי גילו בעצמם צדדים חדשים;‬
‫הם נהנו מתחושה של צמיחה ומימוש עצמי והדגישו את האווירה‬
‫המשפחתית ששרתה בתהליך העבודה‪ .‬המשתתפים ציינו כי הם זכו‬
‫לאהבה ולקבלה ללא שיפוטיות וביקורת וכן להזדמנות להעביר מסרים‬
‫חשובים לדורות הבאים‪.‬‬
‫בני המשפחות אף הם הביעו סיפוק רב והודו על ההזדמנות המיוחדת‬
‫להכיר את יקיריהם מזוויות חדשות‪ ,‬ללמוד עליהם ולהבין אותם מנקודת‬
‫מבט נוספת‪.‬‬
‫ענת‪ ,‬שאמה השתתפה בקבוצה‪ ,‬סיכמה את התרשמותה כך‪:‬‬
‫"אמא שלי מאוד העריכה את הפרויקט ואהבה אותו‪ .‬הפרויקט היטיב‬
‫עם אמא שלי והעלה לה את המוטיבציה"‪.‬‬
‫כשבוע לאחר ההופעה התקיים מפגש הפרידה שבו סיכמנו את הדרך‬
‫שעברנו‪ .‬כל המשתתפים‪ ,‬הקשישים והסטודנטיות‪ ,‬הביעו סיפוק רב‬
‫מהתהליך כולו ומערב ההצגה‪ .‬כצפוי במצבי פרידה‪ ,‬לצד הרגשות הללו‬
‫הובעו גם צער ועצב על סיום עבודתה של הקבוצה‪ .‬נפרדנו במסירת‬
‫מתנות אישיות שהכנו לכל אחד מהקשישים בקבוצה ‪ -‬אלבום תמונות‬
‫המסכם את כל שלבי העבודה‪ ,‬כולל תמונות מההצגה‪.‬‬
‫כשבועיים לאחר סיום הפרויקט נתבקשו המשתתפים להביע דעתם‬
‫על התהליך שעברו‪ .‬להלן מובאות מקצת תשובותיהם‪:‬‬
‫שולה‪" :‬הקבוצה נתנה לי הרגשת איחוד‪ ,‬הרגשתי שאנחנו משפחה‪.‬‬
‫הרגשתי נוח להיפתח בפני המשפחה החדשה שלי ולחלוק איתם חוויות‬
‫מהילדות‪ .‬התהליך נתן לי הרבה סיפוק‪.‬‬
‫היה לי חשוב שהילדים שלי ומשפחותיהם יבינו את החשיבות הרבה‬
‫שאני מייחסת לערכים‪ ,‬כגון מוסר עבודה וחריצות‪ ,‬כיבוד הורים‪ ,‬מסירות‬
‫להורים‪.‬‬
‫בהצגה הרגשתי נפלא‪ ,‬הי לי חשוב שילדיי יבינו מה עבר עלי כילדה‬
‫בת ‪ .7‬ילדיי ומשפחותיהם‪ ,‬בעיקר הנכדים‪ ,‬התרגשו מאוד לראות אותי‬
‫מציגה את חיי הילדות שלי"‪.‬‬
‫ישעיהו‪" :‬הרגשתי טוב להשתייך לקבוצה‪ ,‬המנחות של הקבוצה היו‬
‫נחמדות ולבביות‪ .‬הרגשתי כמו אבא שלהן‪ .‬היה לי חשוב שאנשים ישמעו‬
‫על מאורעות חיי ויבינו את הניסיון שצברתי‪ .‬כילד‪ ,‬התייתמתי בגיל ‪5‬‬
‫ועליתי לבד לארץ ישראל‪ .‬מגיל צעיר מאוד עבדתי וכלכלתי את עצמי‪.‬‬
‫חשוב לי שאנשים יבינו את המשמעות של התייתמות בגיל צעיר ועליה‬
‫לארץ לבד‪ .‬משפחתי נהנתה מאוד לראות אותי מציג את קורות חיי על‬
‫במה"‪ .‬נכדו של ישעיהו סיפר אף הוא בהתרגשות עד כמה נהנה לצפות‬
‫בסבו מציג את קורותיו ועד כמה הוא נתרם מכך באופן אישי‪.‬‬
‫איבון התייחסה אף היא לאווירה שנוצרה ואמרה‪" :‬אתם כמו משפחה‬
‫בשבילי‪ ,‬קיבלתי כאן המון אהבה"‪.‬‬
‫הטיפול המתואר‪ ,‬על כל חלקיו‪ ,‬מאשר את ההנחה כי האדם ממשיך‬
‫ליצור ולהתפתח לאורך כל חייו‪ .‬כפי שביטאה זאת איבון שסיכמה ואמרה‪:‬‬
‫"עכשיו אוכל לספר שגם הייתי שחקנית"‪● .‬‬
‫‪ 15‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫רפואה ומחקר‬
‫קול קורא לגיוס משתתפים למחקר‬
‫בנושא צאצאים של חולי אלצהיימר‬
‫‪ ‬ד"ר רמית רבונה‪-‬שפרינגר‬
‫‪‬‬
‫מנהלת מרפאת הזיכרון‪ ,‬תל השומר‬
‫מסגרת שיתוף פעולה בין "מכבי שירותי בריאות" לבין‬
‫המרכז הרפואי "שיבא"‪ ,‬תל השומר‪ ,‬נערך בימים אלו‬
‫מחקר בו נבדקים צאצאים של חולי אלצהיימר על‬
‫מנת להעריך האם הם נמצאים בסיכון מוגבר ללקות גם כן‬
‫במחלה‪.‬‬
‫ב‬
‫דמנציה (שיטיון) הוא כינוי לאוסף מחלות המתבטאות בירידה‬
‫בזיכרון וביכולות נוספות לרבות שפה‪ ,‬יכולת זיהוי‪ ,‬חשיבה‪,‬‬
‫התמצאות ותכנון‪ .‬מחלות אלו מתאפיינות גם בשינויים ובהפרעות‬
‫התנהגות קשות הכוללות דיכאון‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬חרדה‪ ,‬מחשבות לא‬
‫הגיוניות ואי שקט‪ .‬שכיחות מצבי שיטיון עולה עם הגיל ומגיעה‬
‫למעלה מ‪ 40%-‬מהאוכלוסייה לאחר גיל ‪.85‬‬
‫בכל מצבי השיטיון קיימת ירידה מתמשכת ביכולותיו התפקודיות‬
‫של המטופל‪ ,‬שבסופו של דבר נזקק לתמיכה וסיוע בכל תחומי‬
‫התפקוד היומיומי הבסיסי‪ .‬מצבי שיטיון גורמים לנטל כבד על‬
‫המטופל‪ ,‬על משפחתו ועל החברה ככלל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מחלת אלצהיימר נחשבת לסוג השכיח ביותר של שיטיון‪ .‬המחלה‬
‫תוארה לראשונה על ידי ד"ר אלואז אלצהיימר אצל אישה בת‬
‫‪ ,51‬לפני למעלה מ‪ 100-‬שנים‪ .‬אלצהיימר תיאר משקעים‬
‫של חומר הנקרא 'עמילואיד' בין תאי המוח וכן משקעים של‬
‫חלבון בשם 'טאו' בתוך התאים‪ .‬עד היום נחשבים שינויים אלו‬
‫לגורמי המחלה‪ .‬‬
‫אף שבשנים האחרונות פותחו אמצעים טיפוליים רבים‪ ,‬טרם‬
‫נמצא מרפא לאלצהיימר‪ .‬התרופות הניתנות כיום לטיפול במחלה‬
‫מאטות את קצב התדרדרותו של המטופל‪ ,‬אך אינן מסוגלות‬
‫לרפא את מחלתו‪ .‬גם תרופות מבטיחות כביכול בשלב הניסויי‪,‬‬
‫נכשלו בשלב הטיפול בבני אדם‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא כי‬
‫במועד האבחון של אדם כלוקה באלצהיימר מדובר בשלבי מחלה‬
‫מתקדמים ובפגיעה מוחית ועצבית נרחבת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המגמה במחקרים הנערכים כיום היא להגדיר מראש את‬
‫האוכלוסייה הנמצאת בסיכון ללקות במחלה ולתת לאנשים אלו‬
‫טיפול מונע או טיפול שיעכב את התפרצותה‪ .‬במחקרים קודמים‬
‫נמצא כי גורמים בתקופת הילדות ובגילאי אמצע החיים קשורים‬
‫בסיכון מוגבר מחד‪ ,‬או מופחת מאידך‪ ,‬ללקות באלצהיימר‪.‬‬
‫ממצאים אלו מעידים על כך שפעולות שמטרתן מניעת מחלת‬
‫אלצהיימר בגילאי אמצע החיים עשויות להיות יעילות‪ .‬‬
‫עמדא ‪16‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬השכלה‪ ,‬פעילות חברתית וגופנית‪ ,‬וכן הרגלי תזונה‬
‫מסוימים לרבות תזונה עשירה בקטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬אגוזים‬
‫ושמן זית אך דלה בבשר אדום ובשומן מן החי קשורים בסיכון‬
‫מופחת ללקות במחלה‪ .‬מנגד‪ ,‬סוכרת ויתר לחץ דם בגילאי אמצע‬
‫החיים נמצאו קשורים בסיכון מוגבר ללקות במחלה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כבכל תחום ברפואה‪ ,‬ההצדקה למתן טיפול מונע צריכה להיות‬
‫שקולה כנגד הסיכונים הכרוכים בטיפול ומכאן חשיבות הגדרת‬
‫קבוצת האנשים הנמצאים בסיכון מוגבר‪.‬‬
‫יש להתחשב במצבם הבריאותי‪ ,‬במחלות כרוניות מהן הם סובלים‬
‫(לדוגמה‪ ,‬במקרה של חולי סוכרת יש לברר האם הסוכרת מאוזנת‬
‫לאורך שנים‪ ,‬כיצד הם מטופלים והאם הם סובלים מסיבוכים)‪,‬‬
‫להעריך יכולות כגון זיכרון‪ ,‬ריכוז‪ ,‬חשיבה וקשב לאורך שנים‬
‫ולהעריך את מבנה המוח ותפקודו (באמצעות דימות בתהודה‬
‫מגנטית ‪.)MRI‬‬
‫‪ ‬‬
‫כאמור‪ ,‬בימים אלו נערך במסגרת 'מכבי שירותי בריאות' בשיתוף‬
‫המרכז הרפואי "שיבא"‪ ,‬מחקר בו נבדקים צאצאים של חולי‬
‫אלצהיימר‪ ,‬בניסיון‪ ‬לאפיין מי הם אלו שעשויים להתדרדר ולפתח‬
‫את המחלה ולכן עשויים ליהנות בעתיד מטיפול שימנע את‬
‫התפתחות מחלת אלצהיימר במוחם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫למשתתפים במחקר תערכנה בדיקות רפואיות נרחבות להערכת‬
‫מצבם הבריאותי ויכולות החשיבה והזיכרון שלהם‪ .‬כמו כן תערך‬
‫להם סריקת ‪ MRI‬של המוח‪.‬‬
‫השתתפות במחקר והבדיקות הרפואיות אינן כרוכות בעלויות‬
‫מצד המשתתפים‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫אנשים בגילאי ‪ 40-65‬שהוריהם חולי אלצהיימר המעוניינים‬
‫לשקול את השתתפותם במחקר מוזמנים ליצור קשר עם עורכי‬
‫המחקר‪ ,‬על מנת לקבל מידע נוסף‪● .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ניתן ליצור קשר טלפוני במספר ‪( 03-5305909‬נא להשאיר‬
‫הודעה קולית הכוללת שם וטלפון) או לשלוח דואר אלקטרוני‬
‫לכתובות המייל המפורטות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ [email protected]‬‬
‫רפואה ומחקר‬
‫רפואה ומחקר‬
‫תמציות תה ירוק ויין אדום‬
‫עשויים לשבש את התקדמות‬
‫מחלת אלצהיימר‬
‫כ‬
‫ימיקלים טבעיים המצויים בתה ירוק וביין אדום עשויים‬
‫לשבש את התקדמות מחלת אלצהיימר‪ ,‬כך קובע מחקר‬
‫חדש מאוניברסיטת לידס (‪ )Leeds‬באנגליה‪.‬‬
‫בשלבים המוקדמים של ניסויי מעבדה החוקרים זיהו את התהליך‬
‫שבו גושים מזיקים של חלבונים נצמדים לתאי מוח וגורמים‬
‫למותם‪ .‬החוקרים הצליחו לשבש תהליך זה באמצעות תמציות‬
‫טהורות של תה ירוק ויין אדום‪.‬‬
‫ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת לכימיה ביולוגית (‪Journal‬‬
‫‪ ,)of Biological Chemistry‬עשויים להצביע על יעדים פוטנציאליים‬
‫חדשים לפיתוח תרופות לטיפול במחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫"זהו צעד חשוב בהבנה של הסיבה וההתקדמות של מחלת‬
‫אלצהיימר"‪ ,‬אומר החוקר הראשי פרופסור נייג'ל הופר (‪Nigel‬‬
‫‪ )Hooper‬מהפקולטה למדעי הביולוגיה באוניברסיטה‪" .‬זוהי‬
‫טעות לחשוב כי אלצהיימר הינה חלק טבעי מההזדקנות; בסופו‬
‫של דבר זוהי מחלה שאנו מאמינים כי היא ניתנת לריפוי על ידי‬
‫מציאת הזדמנויות חדשות לפיתוח תרופות למחלה"‪.‬‬
‫מחלת אלצהיימר מאופיינת במשקעים של חלבוני עמילואיד‬
‫במוח המצטברים בצורה של כדורים רעילים‪ .‬כדורים אילו‬
‫ננעלים על פני השטח של תאי עצב על ידי היצמדות לחלבונים‬
‫הנקראים פריונים‪ .‬הצטברות של חלבוני העמילואיד גורמת‬
‫לשיבוש בפעילות תאי העצב ובסופו של דבר מביאה למותם‬
‫מחלת אלצהיימר מאופיינת במשקעים של חלבוני‬
‫עמילואיד במוח המצטברים בצורה של כדורים‬
‫רעילים‪ .‬כדורים אילו ננעלים על פני השטח של תאי‬
‫עצב על ידי היצמדות לחלבונים הנקראים פריונים‪.‬‬
‫הצטברות של חלבוני העמילואיד גורמת לשיבוש‬
‫בפעילות תאי העצב ובסופו של דבר מביאה למותם‬
‫של התאים‬
‫"רצינו לבדוק האם צורתם של כדורי עמילואיד היא‬
‫חיונית עבורם על מנת שיוכלו להיצמד לחלבוני‬
‫הפריונים‪ ,‬אומר אחד משותפי המחקר‪" .‬אם כן‪ ,‬אנחנו‬
‫רוצים לראות האם אנחנו יכולים לשנות את צורתם‬
‫ובכך למנוע את ההיצמדות של כדורי העמילואיד‬
‫לחלבוני הפריונים‪ ,‬והאם זה מה שעשוי למנוע את‬
‫מותם של התאים"‬
‫עמדא ‪18‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫בדיקות עיניים עשויות‬
‫לנבא סיכון לאלצהיימר‬
‫‪ ‬דבורה באראוסר ‪ Deborah Barauser‬‬
‫של התאים‪.‬‬
‫"רצינו לבדוק האם צורתם של כדורי עמילואיד היא חיונית‬
‫עבורם על מנת שיוכלו להיצמד לחלבוני הפריונים‪ ,‬אומר אחד‬
‫משותפי המחקר‪" .‬אם כן‪ ,‬אנחנו רוצים לראות האם אנחנו‬
‫יכולים לשנות את צורתם ובכך למנוע את ההיצמדות של כדורי‬
‫העמילואיד לחלבוני הפריונים‪ ,‬והאם זה מה שעשוי למנוע את‬
‫מותם של התאים"‪.‬‬
‫במהלך המחקר‪ ,‬צוות החוקרים יצר כדורי עמילואיד במבחנה‬
‫והוסיף אותם לתאי מוח של אדם ושל בעלי חיים‪ .‬פרופ' הופר‬
‫אמר‪" :‬כשהוספנו את התמציות מיין אדום ותה ירוק‪...‬כדורי‬
‫העמילואיד לא פגעו עוד בתאי העצב‪ .‬ראינו שהדבר נובע מכך‬
‫כי צורתם של כדורי העמילואיד התעוותה ולכן הם לא יכלו‬
‫להיקשר עוד לחלבוני לפריון ולהפריע לפעילות התא‪ .‬בנוסף‬
‫הצלחנו גם להראות‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬שכאשר כדורי עמילואיד‬
‫נצמדים לחלבוני הפריון‪ ,‬הדבר מעורר ייצור מוגבר של משקעי‬
‫עמילואיד במעגל קסמים קטלני"‪.‬‬
‫פרופ' הופר אומר כי הצעד הבא הוא להבין כיצד האינטראקציה‬
‫בין העמילואיד לבין הפריונים הורגת את תאי עצב‪" .‬אני בטוח שזה‬
‫יגביר את ההבנה של מחלת אלצהיימר עוד יותר‪ ,‬עם פוטנציאל‬
‫גבוה לגילוי מטרות חדשות לייצור תרופות למחלה"‪.‬‬
‫ד"ר סיימון רידלי (‪ )Simon Ridley‬ראש המכון לחקר אלצהיימר‬
‫בבריטניה‪ ,‬שהשתתף במימון מחקר זה‪ ,‬ציין‪" :‬הבנת הגורמים‬
‫למחלת אלצהיימר הם חיוניים אם ברצוננו למצוא דרך לעצור‬
‫את התפתחות המחלה‪ .‬למרות שהתוצאות בשלב מוקדם זה‬
‫לא צריכות לתת איתות לאנשים להצטייד בתה ירוק וביין אדום‪,‬‬
‫הם יכולים לספק מידע חיוני בחיפוש אחר טיפולים חדשים‬
‫ויעילים‪ .‬בבריטניה לבדה ישנם למעלה מחצי מיליון אנשים חולי‬
‫אלצהיימר‪ ,‬ואנו זקוקים בדחיפות לטיפולים שיכולים לעצור‬
‫את המחלה‪"..‬‬
‫מתוך‪:‬‬
‫‪Innovation News, University of Leeds Research‬‬
‫‪and http://www.leeds.ac.uk/news‬‬
‫פברואר‪2013 ,‬‬
‫תרגום‪ :‬טלי ריין‪-‬אלוני‪ ,‬מידענית העמותה‬
‫יקויים בכלי דם ברשתית העין (‪ )RVPs‬עשויים להצביע‬
‫על משקעי פלאק עמילואיד במוח ויכולים לשמש כסמנים‬
‫ביולוגיים למחלת אלצהיימר‪ .‬כך עולה מהממצאים של‬
‫מחקר חדש שנערך באוסטרליה‪.‬‬
‫הממצאים מראים כי חולי אלצהיימר שהשתתפו במחקר סבלו‬
‫ממספר ליקויים משמעותיים ברשתית העין‪ ,‬ביניהם הצרת‬
‫עורקים ויחס גבוה בין עורקיק לורידון‪ ,‬יותר מאשר נבדקים‬
‫ללא אלצהיימר‪ .‬‬
‫ל‬
‫במסגרת המחקר נצפה כי נבדקים שהשתתפו בניסוי והייתה‬
‫להם כמות גבוהה יחסית של משקעי פלאק עמילואיד במוח‪,‬‬
‫סבלו במקביל גם ממספר גבוה יחסית של ליקויים בכלי הדם‬
‫ברשתית העין‪.‬‬
‫המחקר מראה כי שיטות לאבחון המשלבות בדיקת‬
‫ליקויים בכלי הדם של רשתית העין אצל חולי‬
‫אלצהיימר‪ ,‬מצביעים על הבדלים ניכרים מנבדקים‬
‫בקבוצת הביקורת שאינם חולי אלצהיימר‬
‫"זהו המחקר הראשון שבודק שינויים בכלי דם של רשתית העין‬
‫ביחס למשקעי פלאק עמילואיד במוח"‪ ,‬כותב צוות החוקרים‬
‫בראשותו של שון פרוסט (‪ ,)Shaun Frost‬דוקטורנט מארגון‬
‫המחקר המדעי והתעשייתי בעיר פרת' ( ‪ )Perth‬במערב‬
‫אוסטרליה‪.‬‬
‫המחקר מראה כי שיטות לאבחון המשלבות בדיקת ליקויים‬
‫בכלי הדם של רשתית העין אצל חולי אלצהיימר‪ ,‬מצביעים‬
‫על הבדלים ניכרים מנבדקים בקבוצת הביקורת שאינם חולי‬
‫אלצהיימר‪ .‬‬
‫החוקרים מציינים כי השימוש בדימות רפואי (כגון ‪)MRI, PET‬‬
‫המשמש לעיתים ככלי אבחון למחלת אלצהיימר עשוי להיות‬
‫יקר מאד ועדיין אינו נמצא בשימוש רחב; בדיקות עיניים לעומת‬
‫זאת‪ ,‬עשויות להציע אפשרות פשוטה ולא פולשנית ‪ -‬אם כי לא‬
‫כאמצעי אבחון בלבדי‪" .‬ניתוח צילום רשתית העין עשוי להוות‬
‫אמצעי נוסף לגילוי מוקדם של מחלת אלצהיימר או אמצעי ניטור‬
‫להתקדמות המחלה ולטיפולים השונים"‪ ,‬מציינים החוקרים‪.‬‬
‫עוד ציינו החוקרים כי אבחון לסבירות גבוהה של מחלת אלצהיימר‬
‫מתבצע כיום לאחר שנזקים נוירולוגיים כבר התרחשו בקרב‬
‫החולים‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך להרחיב את האמצעים לזיהוי המחלה‬
‫עוד בטרם התרחש נזק בלתי הפיך‪● .‬‬
‫"‪"Medscape‬‬
‫‪ ,www.medscape.com‬מרץ ‪2013‬‬
‫תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת האלקטרוני‬
‫"‪ , "Transitional Psychiatry‬פברואר ‪2013‬‬
‫תרגום ועיבוד‪ -‬טלי ריין אלוני‪ ,‬מידענית העמותה‬
‫‪ 19‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫רפואה ומחקר‬
‫רפואה ומחקר‬
‫נהלים חדשניים ופיתוח תרופות‬
‫למחלת אלצהיימר בשלבים התחלתיים‬
‫השפעת הדמנציה על הרגשות‬
‫‪ ‬פוג'ה מטרה ‪ Pooja Mahtre‬‬
‫‪ ‬ניקולס קוזאר וראסל כץ ‪ Nicholas Kozauer, M.D., and Russell Katz, M.D‬‬
‫ה‬
‫מיקוד בפיתוח תרופות למחלת אלצהיימר נע כיום‬
‫בהדרגה לכיוון השלבים הראשונים של המחלה‪ ,‬לפני‬
‫שהמחלה נכנסת לשלב הגלוי‪.‬‬
‫התמקדות זו מעלה מספר אתגרים חדשים חשובים‪ ,‬מכיוון‬
‫שקשה להעריך את הפגיעה הקוגניטיבית אצל חולים בשלבים‬
‫המוקדמים של המחלה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬טווח ההתמקדות חייב‬
‫לגלוש גם לאנשים בריאים המצויים בסיכון לחלות במחלה‪,‬‬
‫אבל אינם יכולים ליהנות מרפואה מונעת‪.‬‬
‫מתוך הכרה באתגרים משתנים אלו‪ ,‬פיתח מינהל התרופות‬
‫והמזון האמריקאי (ה‪ )FDA-‬מדריך לתכנון ולביצוע של ניסויים‬
‫קליניים המערבים חולים שעדיין לא מגלים סימני דמנציה‪.‬‬
‫אחד ההיבטים של מדריך זה מתייחס לבחירת הנבדקים‬
‫המיועדים לניסוי תרופתי הכולל חולים בשלבים המוקדמים‬
‫של המחלה‪.‬‬
‫בחירת הנבדקים אמורה להסתמך על מציאת סמנים ביולוגיים‬
‫אצל הנבדקים‪ .‬כיום יש הסכמה גוברת בקרב חוקרי מחלת‬
‫האלצהיימר כי הליקויים הקוגניטיביים מלווים בסמנים ביולוגיים‬
‫של המחלה ‪ -‬קריטריון המשמש כיום את קבוצות המחקר‬
‫בנושא‪ .‬בין הסמנים הביולוגיים ניתן למצוא עודף של בטא‬
‫עמילואיד במוח (אותו ניתן לבדוק בעזרת טומוגרפיה)‪ ,‬ורמות‬
‫גבוהות של בטא‪-‬עמילואיד ושל חלבוני‪-‬טאו בנוזל חוט‪-‬‬
‫השידרה‪.‬‬
‫המדריך לניסוים קליניים מעלה גם הצעה ספציפית לניסויים‬
‫בקרב חולים שאצלם הפגיעה הקוגניטיבית מצביעה על‬
‫התפרצות קרובה של דמנציה‪ .‬ההצעה כוללת שימוש במדד‬
‫יחיד המשלב הערכה הן של הקוגניציה והן של התפקוד‪ ,‬המדרג‬
‫חולים על פי סידרה של ששה תחומים המכסים היבטים שונים‬
‫של קוגניציה ושל תפקוד יומיומי‪.‬‬
‫בעבור חולים שמחלתם נמצאת עדיין בשלב מוקדם יותר‪ ,‬שלב‬
‫שבו הירידה בתפקוד קשה במיוחד לאבחנה‪ ,‬ייתכן כי ניתן יהיה‬
‫לאשר תרופה באמצעות המסלול המואץ של ה‪ FDA-‬המבוסס‬
‫על הערכה קוגניטיבית בלבד‪.‬‬
‫המנגנון של אישור‪ -‬מואץ מאפשר אישורן של תרופות המכוונות‬
‫לצרכים רפואיים על בסיס תחליפים‪ ,‬או כמצב‪-‬ביניים עד‬
‫ליעד הקליני הסופי (כלומר המדד הקוגניטיבי)‪ ,‬תוך התנייה‬
‫שמחקרים שייערכו לאחר קבלת האישור יכוונו להוכחת התועלת‬
‫הרפואית‪.‬‬
‫תהליך אישור כזה עשוי להבטיח הקלה באישור טיפולים הנראים‬
‫יעילים בשלבים המוקדמים של מחלת האלצהיימר ‪ -‬שלב בו‬
‫החולים עשויים להפיק מהתרופות את היתרון המירבי‪.‬‬
‫התמקדות ה‪ FDA-‬במחקר של תרופות למחלת אלצהיימר‬
‫בשלביה המוקדמים דווקא‪ ,‬בא בעקבות כישלונות של ניסויים‬
‫בתרופות שונות למחלת אלצהיימר בשלבים מתקדמים‪,‬‬
‫ובעקבות הפערים הקיימים עדיין במידע אודות המנגנונים‬
‫והגורמים המשפיעים על מחלת אלצהיימר‪● .‬‬
‫"‪"The New England Journal of Medicine‬‬
‫‪www.nejm.org‬‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫תרגום‪ :‬עפרה בר‪-‬טל ‪ -‬מאירי‬
‫עיבוד‪ :‬דרורה כהן‬
‫עמדא ‪20‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫מעבדה הפסיכו‪-‬פיזיולוגית באוניברסיטת ברקלי‬
‫בקליפורניה נראית שונה מהמצופה‪ .‬היא נמצאת‬
‫בקומת קרקע‪ ,‬יש בה מבוך של חדרים ­‪ -‬באחד אין‬
‫דבר מלבד שולחן של מחשבים‪ ,‬השני נראה כמו חדר המתנה‬
‫עם ספה ושולחן‪ ,‬והאחר מאחסן ציוד‪ .‬הפשטות של המעבדה‬
‫אינה משקפת את המחקר המיוחד שנערך בה‪.‬‬
‫ה‬
‫המעבדה מנסה להבין את המסתוריות של הדמנציה באמצעות‬
‫בדיקה ‪ -‬לא של המוח‪ ,‬אלא של הרגשות‪.‬‬
‫לדברי רוברט לבנסון (‪ )Robert Levenson‬ראש המעבדה ופרופ'‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬המעבדה עובדת כיום על פרויקט להבנת ההשפעות‬
‫של דמנציה על תפקוד חברתי ורגשי‪ .‬דמנציה הינה אובדן של‬
‫תפקוד קוגניטיבי מעבר למה שמצופה בתהליך הזדקנות‪ .‬היקף‬
‫המחלה הולך ומתרחב עקב הגידול באוכלוסייה המבוגרת ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬ולמרות זאת לא נמצא לה עדיין טיפול מתאים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬רוב המחקרים על דמנציה מתמקדים במעקב אחר‬
‫הממצאים הא‪-‬נורמאליים שבמוח‪ ,‬שעשויים להסביר כיצד‬
‫השינויים מתחילים‪ .‬אבל המעבדה הפסיכופיזיולוגית מחפשת‬
‫איך השינויים בתחילת המחלה משפיעים על הרגשות‪ ,‬בניסיון‬
‫למצוא בם סימנים שיעזרו לזהות את המחלה בשלב מוקדם‪.‬‬
‫"אנו מתבוננים בשינויים התנהגותיים המתרחשים במחלה זו‬
‫וממפים שינויים אלה בתוך חלקים מסוימים במוח‪ ,‬הידועים‬
‫כמושפעים מהמחלה"‪ ,‬אומר לבנסון‪.‬‬
‫"אנו חושבים כי שינויים רגשיים מהם סובל החולה‬
‫עלולים לגרום לאותן בעיות פסיכולוגיות בקרב‬
‫המטפלים העיקריים של חולי דמנציה‪ .‬העובדה‬
‫שהאדם שנפגע מדמנציה הופך להיות אדיש‬
‫ומנוכר לסביבה יוצרת תהליך שמשאיר את המטפל‬
‫העיקרי בבדידות גדולה"‬
‫המעבדה בודקת שני סוגים של דמנציה‪ .‬אחד מהם הוא מחלת‬
‫אלצהיימר‪ ,‬הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה המשפיעה על‬
‫החלק במוח האחראי על הזיכרון ועל היכולת של האדם לנווט‬
‫במרחב‪.‬‬
‫הסוג השני הוא דמנציה פרונטו‪-‬טמפורלית (‪,)Frontotemporal‬‬
‫המשפיעה על מעגלים שונים במוח שאחראים לזיכרון‪ ,‬לחשיבה‪,‬‬
‫ומעל לכל‪ ,‬על תפקוד רגשי‪.‬‬
‫לדברי מנהל המעבדה‪ ,‬סקוט ניוטון (‪ )Scott Newton‬הפרויקט‪,‬‬
‫שהחל לפני יותר מ‪ 10-‬שנים‪ ,‬הוא שיתוף פעולה עם צוות‬
‫נוירולוגים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬והוא כולל‬
‫סט של משימות הבודקות תגובות רגשיות בסיסיות‪ ,‬אמפטיה‬
‫וויסות רגשי‪ ,‬ואינטראקציות חברתיות מסובכות‪.‬‬
‫במהלך המחקר הציגו בפני המשתתפים סרטי וידיאו שנועדו‬
‫להפיק רגשות‪ ,‬והם התבקשו לדווח כיצד הרגישו לפני הקרנת‬
‫סרט הווידיאו ואחריו‪ .‬כמו כן עודדו את המשתתפים לנהל שיחות‬
‫עם המטפלים‪ ,‬שהם לעיתים קרובות בני‪/‬ות זוג או בני משפחה‬
‫אחרים‪ ,‬אודות נושאים שנויים במחלוקת בקשריהם האישיים‪.‬‬
‫התוצאות הראו כי חולי דמנציה מגיבים בצורה פחות רגשית‬
‫לטריגרים אלה‪ ,‬מאשר אנשים שאינם חולים בדמנציה‪.‬‬
‫לדברי סנדי לווי (‪ )Sandy Lwi‬סטודנטית‪ -‬חוקרת במעבדה‪,‬‬
‫זהו מצב צפוי משום שהדמנציה היא מחלה ניוונית של המוח‪.‬‬
‫באמצעות המשימות‪ ,‬הצוות ניסה להבין אילו היבטים של תפקוד‬
‫רגשי נפגעים בחולי דמנציה‪" .‬אנו מנסים להבין האם חולי דמנציה‬
‫מבינים את רגשותיהם ופשוט אינם מסוגלים להגיב‪ ,‬או שהם‬
‫לא מסוגלים אפילו להבין מה הם מרגישים"‪ ,‬אומרת לווי‪.‬‬
‫המעבדה גם עורכת מחקר משלים‪ ,‬שמטרתו להבין כיצד‬
‫מטפלים עיקריים של חולי דמנציה מושפעים מדרישות תפקידם‪.‬‬
‫לבנסון אומר שמטפלים אלה נמצאים למעשה בסיכון למחלות‬
‫פסיכולוגיות ופיזיות כאחד‪ ,‬ומטרת המעבדה היא להבין אילו‬
‫סימפטומים של חולי דמנציה עלולים להשפיע לרעה ולסכן גם‬
‫את בריאות המטפלים‪.‬‬
‫"אנו חושבים כי שינויים רגשיים מהם סובל החולה עלולים לגרום‬
‫לאותן בעיות פסיכולוגיות בקרב המטפלים העיקריים של חולי‬
‫דמנציה‪ .‬העובדה שהאדם שנפגע מדמנציה הופך להיות אדיש‬
‫ומנוכר לסביבה יוצרת תהליך שמשאיר את המטפל העיקרי‬
‫בבדידות גדולה"‪.‬‬
‫רגשות הם אחד התחומים בפסיכולוגיה שאינם מובנים היטב‪,‬‬
‫ורק בעשורים האחרונים החלו מחקרים בתחום זה‪" .‬רגשות‬
‫הם חלק מחיינו באמצעותם אנו מצליחים להתחבר ולהיקשר‬
‫אחד לשני‪ .‬הרגש מושפע באופן ישיר מפקטורים כמו גיל‪ ,‬מין‬
‫ותרבות"‪ ,‬אומר לבנסון‪" .‬המחקר בתחום הרגש מתקדם באופן‬
‫משביע רצון‪ ,‬ויהיה מדהים לראות לאן כל זה יוביל"‪.‬‬
‫"‪"The Daily Californian‬‬
‫‪www.dailycal.org‬‬
‫נובמבר‪2012 ,‬‬
‫תרגום‪ :‬שרה חשבי‬
‫עיבוד‪ :‬המערכת‬
‫‪ 21‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫טיפול‬
‫חשיבות ידיעת היסטוריית החיים המוקדמת‬
‫של אזרחים ותיקים עם אובדן זיכרון‬
‫‪‬‬
‫ד"ר אילון כספי*‬
‫"אחרי כל מעשה שאני עושה‪,‬‬
‫צועדים‪ ,‬כמו בלוויות‪ ,‬הילד שהייתי לפני שנים‪,‬‬
‫הנער באהבתו הראשונה שהייתי‪ ,‬החייל שהייתי‬
‫בימים ההם והאיש אפור השיער שהייתי לפני שעה‪.‬‬
‫ועוד אחרים‪ ,‬גם זרים‪ ,‬שהייתי ושכחתי‬
‫ואחד מהם אולי אשה‪".‬‬
‫‪‬‬
‫‪.3‬‬
‫יהודה עמיחי**‬
‫כ‪ 40%-‬מהאוכלוסייה הכללית יתגוררו בשלב מסוים בחייהם במוסד‬
‫לטיפול ממושך‪ .‬מה היית רוצה שהמטפלים שלך ידעו על חייך אם‬
‫מצבך הבריאותי‪ ,‬התפקודי ו‪/‬או הקוגניטיבי יחייבו אותך לגור במסגרת‬
‫טיפולית זו?‬
‫מאחורי אנשים זקנים עם אובדן זיכרון‪ ,‬כמו מאחורי כל אדם‪ ,‬עומדת‬
‫היסטורית חיים עשירה‪.‬‬
‫זכותם האנושית של אנשים עם אובדן זיכרון הינה להיות עם אנשים‬
‫המכירים את עברם‪ .‬פיתוח מערכת יחסים קרובה ואמון עם אנשים‬
‫עם אובדן זיכרון הינו הבסיס למתן טיפול הממוקד באדם‪ .‬ידיעה‪ ,‬הבנה‬
‫ושימוש בהיסטוריית חיי האדם הינם המפתח לבנייה ושימור מערכות‬
‫יחסים מבוססות על אמון‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫אבדנים תפקודיים‪ ,‬תנועתיים והתנהגותיים בקרב אנשים עם אובדן‬
‫זיכרון מתרחשים פחות או יותר בסדר הפכי להתפתחותם המקורית‪.‬‬
‫יכולות תפקודיות‪ ,‬מיומנויות ופעילויות אותן רכש ולמד האדם בשלבי‬
‫חייו המוקדמים הינן שמורות באופן יחסי בשלבים המתקדמים של‬
‫מחלת אלצהיימר‪ ,‬כגון היכולת לחוש יחס חם ואוהב‪ ,‬ליהנות ממגע‬
‫המקנה תחושת ביטחון (חיבוק‪ ,‬ליטוף)‪ ,‬ליהנות ממוסיקה אהובה‬
‫(לשיר‪ ,‬לנוע‪ ,‬לרקוד ולתופף למקצב בסיסי)‪ ,‬לחוש הנאה מליטוף‬
‫חיית מחמד אהובה‪ ,‬ליהנות ממאכל או משקה אהוב‪ ,‬ליהנות מהטבע‬
‫ומניחוחות מרגיעים כלבנדר‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ידיעת היסטוריית חיי האדם בצורה מפורטת ככל הניתן מאפשרת‬
‫למטפלים לתקשר עם האדם בצורה יעילה ומיטיבה מבחינה רגשית‬
‫ולהימנע מנושאים ו‪/‬או אירועי חיים המסבים לאדם כאב רגשי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ידע זה מאפשר למטפלים להתייחס באמפתיה לאדם כאשר הוא נזכר‬
‫באירועים שליליים מעברו (באמצעות מתן תוקף לרגשות אלה)‪ .‬ידע‬
‫זה גם מאפשר למטפלים לייחס משמעות לתכן דיבור האדם הנשמע‬
‫על פניו כבלתי קוהרנטי או בלתי הגיוני (כגון דייר המבקש מהצוות‬
‫המטפל להביא לו את ה"טורפדו" שלו ‪ -‬שם הכינוי בו השתמש במשך‬
‫שנים למכשיר השמיעה שלו)‪.‬‬
‫הדרך היחידה להבנה אמיתית והוליסטית של האדם בשלבי חייו‬
‫המאוחרים הינה באמצעות פרספקטיבת חיים מתמשכת כולל ידיעת‬
‫אירועי חיים משמעותיים מהילדות המוקדמת והבגרות הצעירה‪.‬‬
‫‪ .5‬ידיעת היסטוריית חיי האדם מאפשרת לתכנן‪ ,‬לעודד ולערב את‬
‫הזיכרון לטווח ארוך הינו שמור באופן יחסי עד לשלבים המתקדמים‬
‫של מחלת אלצהיימר‪ .‬על מנת לשמר את זהותו של האדם יש להתמקד‬
‫בזיכרונות וחוויות חיוביים משלבי חייו המוקדמים‪ .‬טיפול יעיל באנשים‬
‫עם אובדן זיכרון מבוסס על התמקדות ביכולות השמורות יחסית של‬
‫האדם ולא ביכולות שאבדו ואינן קיימות יותר (זיכרון לטווח קצר)‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.2‬‬
‫* אילון כספ י‪-‬ד"ר לגרונטולוגיה‪ ,‬מומחה למניעת התנהגויות תגובתיות‬
‫בקרב אזרחים ותיקים עם אובדן זיכרון‬
‫** שירי יהודה עמיחי הוצאת שוקן‪ 2004 ,‬כרך ‪ ,4‬עמ' ‪149‬‬
‫‪ 1‬כהן‪-‬מנספילד ומרקס‪1989 ,‬‬
‫‪ 2‬נעמי פייל‪2002 ,‬‬
‫‪ 3‬פלמור‪ ,‬ברנץ והריס‪2005 ,‬‬
‫עמדא ‪22‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫האדם בפעילויות מעשירות‪ ,‬הולמות ומשמעותיות בהתבסס על תחומי‬
‫עניין‪ ,‬תחביבים‪ ,‬העדפות האדם ויכולותיו בהווה‪.‬‬
‫ידיעת עברו של האדם מאפשרת את הבנת המשמעות והצורך‬
‫האנושי העומדים מאחורי התנהגותו התגובתית‪ .‬מחקרים‪ 1‬וניסיון אנשי‬
‫מקצוע בשטח‪ 2‬מראים שלעתים קרובות קיים קשר בין אירועים שליליים‬
‫מעברו הרחוק של האדם עם אבדן זיכרון (כגון חוויות מסכנות חיים‬
‫וטראומות) לבין תוכנן של התנהגויות תגובתיות ו‪/‬או מצוקה רגשית‬
‫בהווה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במהלך פעילות קבוצתית בה דיירים שתלו צבעונים‬
‫(טוליפים) אחד הדיירים הזקנים הפך לפתע חיוור‪ ,‬החל לרעוד‪ ,‬לנשום‬
‫בכבדות ולהכות דייר אחר‪ .‬הסתבר שבהיותו חייל צעיר במלחמת העולם‬
‫השנייה כמה מחבריו למחלקה נהרגו מידי האוייב לאחר שנקלעו לשדה‬
‫פתוח של טוליפים והמצוקה הפיזיולוגית והרגשית אותה חווה נגרמה‬
‫עקב ראייתו את הטוליפים (גונסטון‪3.)2000,‬‬
‫‪.7‬‬
‫ידיעת עברו של אדם עם אובדן זיכרון מאפשרת לפתח תכנית‬
‫טיפול אישית המכבדת את הערכים של האדם‪ .‬בתוכנית הטיפול יש‬
‫להתחשב באמונותיו‪ ,‬הרגליו‪ ,‬דרכי התמודדותו עם אתגרים במהלך חייו‪,‬‬
‫הישגיו‪ ,‬כישלונותיו‪ ,‬ציפיותיו‪ ,‬תחומי העניין שלו‪ ,‬מיומנויותיו הייחודיות‬
‫השמורות והעדפותיו‪ .‬ידיעת המקורות מהם שאב האדם תחושות של‬
‫תקווה‪ ,‬בטחון וגאווה במהלך חייו מאפשרת לטפח תחושה זו גם בהווה‪.‬‬
‫הכרת הדברים שמנקודת מבטו של האדם העניקו ערך לחייו או גרמו לו‬
‫לחוש שחייו היו משמעותיים בעבר מאפשרת לתכנן חוויות והתנסויות‬
‫בעלות אופי דומה בהתחשב ביכולותיו בהווה‪ .‬מאידך‪ ,‬ידיעת הגורמים‬
‫לתחושות חרדה ופחד כפי שנחוו על ידי האדם בצעירותו ובמהלך חייו‬
‫מאפשרים לאנשים הבאים במגע יומיומי עמו בהווה להימנע ממצבים‪,‬‬
‫שיחות ופעילויות המעוררות מצבים רגשיים‬
‫שליליים אלה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ידע אודות מאפייניהם הפיזיים הייחודיים‬
‫של אירועים ומקומות מגוריו של האדם‬
‫בצעירותו ובמהלך חייו מאפשר לתכנן‬
‫ולעצב סביבה פיזית מוכרת המקנה לאדם‬
‫תחושת שייכות וביטחון בהווה‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ידע מוקדם מאפשר לצפות מראש‬
‫חלק ניכר מצרכיו הפיזיולוגיים‪ ,‬הפסיכולוגיים‪,‬‬
‫החברתיים‪ ,‬והרוחניים ולמלא צרכים אלה‬
‫באופן יזום בטרם יתפתחו למצבי מצוקה‬
‫רגשית‪ .‬מחקרים רבים בקרב אנשים‬
‫זקנים עם אובדן זיכרון מראים שצרכי‬
‫האדם להם לא ניתן מענה מיידי הולם‬
‫תורמים להתפתחות רוב ההתנהגויות‬
‫התגובתיות‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫בני משפחות רבים רוצים להישאר‬
‫מעורבים בטיפול בקרוביהם לאחר המעבר‬
‫למוסד לטיפול ממושך‪ .‬למידת עברו הרחוק‬
‫של הדייר מאפשרת לצוות המטפל לחזק‬
‫את הקשר עם בני המשפחה של הדייר‪.‬‬
‫איסוף המידע אודות עבר האדם מבני‬
‫משפחתו וחבריו חייב להיערך באופן‬
‫מובנה‪ ,‬מקיף ומפורט לא רק בעת הליך‬
‫הקבלה למוסד (פרק זמן בו בני משפחה‬
‫רבים מוצפים רגשית)‪ ,‬אלא גם לכל אורך‬
‫שהותו בו‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫הלמידה על עברם העשיר של‬
‫אנשים מבוגרים עם אבדן זיכרון יכולה‬
‫לסייע בצמצום תפיסות גילניות ומיתוסים‬
‫אודותיהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬החזקת תפיסות גילניות‬
‫אודות דיירי מוסדות סיעודיים בקרב צוות מטפל עלולה לגרום להתעללות‬
‫פסיכולוגית ו‪/‬או פיזית בדיירים‪ .‬כמו כן ידיעה זו מאפשרת להתייחס לדייר‬
‫באופן אמפתי ולגרום לו לחוש שהוא מוכר ומוערך‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫מעבר לטיפול היומיומי בדייר‪ -‬הכרת עברו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬ובקשותיו‬
‫של האדם כפי שבוטאו על ידו במהלך חייו אודות האופן בו הוא רוצה‬
‫או לא רוצה לקבל טיפול כזה או אחר בסוף חייו (תוך מילוי הנחיות‬
‫רפואיות מקדימות) יכולה לסייע בכיבוד בקשותיו‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬חשוב מאוד לשמור בקפידה על חיסיון ופרטיות הדיירים במהלך‬
‫איסוף ואחסון המידע אודות עברם ובכל עת בשהותם במקום‪● .‬‬
‫במבט אישי‬
‫כוחה של קבוצה‬
‫‪ ‬חנה‬
‫ק‬
‫בוצת תמיכה כשמה כן היא‪ :‬תמיכה‪ ,‬עזרה‪ ,‬הארה‪,‬‬
‫הערה של כל מה שהייתי רוצה לקבל על מנת לצבור‬
‫ידע שיעזור בזמן מצוקה‪.‬‬
‫קבוצת תמיכה היא גב תומך‪ ,‬חוזק‪ ,‬ביטחון וחשוב מכל‪ -‬נותנת‬
‫את ההרגשה שאני לא לבד‪.‬‬
‫התמודדות יומיומית עם הורה חולה במצוקה מכבידה פיזית‪,‬‬
‫ויותר מכל נפשית‪ .‬הרצון הוא לעזור‪ ,‬להיטיב‪ ,‬להיות ליד בזמן‬
‫של רגעי שמחה‪ ,‬ואת הרגעים האלו לשמר בזיכרון‪ ,‬כי הם‬
‫שנותנים לנו את הכוח להמשיך‪.‬‬
‫כשהתוודעתי לקבוצה של "עמדא" הייתי בתחילת דרכי‪" ,‬ירוקה"‪,‬‬
‫לא ידעתי לאן החיים מובילים אותי‪ .‬כל פירור מידע הצעיד אותי‬
‫קדימה‪ ...‬יום אחד בתיבת דואר‪ :‬הזמנה למפגש קבוצתי‪ .‬לא‬
‫אכחיש‪ ,‬חששתי‪ ...‬חששתי מחשיפה‪ ...‬מי יגיע‪ ...‬כמה יגיעו‪...‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬הסקרנות והעידוד הטלפוני של רכזות הקבוצה גרמו‬
‫לי להגיע למפגש‪ .‬למען האמת הופתעתי‪ ...‬האווירה‪ ,‬הנינוחות‬
‫השרו בי תחושה של רגיעה‪ .‬לא חשתי לחץ חברתי שאני חייבת‬
‫להיחשף כדי להיות חלק מהקבוצה‪ ,‬הכול זרם בקצב אישי‪.‬‬
‫במבט לאחור אני בהחלט יכולה לציין את העוצמה שהפגינו‬
‫המנחות‪ .‬במפגשים כאלו חשובה מאוד הדמות העוצמתית‬
‫שמשדרת "אני כאן"‪" ,‬את לא לבד"‪ ,‬ואת זה חשתי ולזה‬
‫נמשכתי‪.‬‬
‫הקבוצה לגווניה‪ ,‬גם מבחינת הבדלי הגיל‪ ,‬כיבדה כל אחד ושמתי‬
‫‪‬‬
‫לב שנושא ההזדהות שובר מחיצות‪ ,‬כי אני לא לבד‪ .‬כל סיפור‬
‫שנשמע מפי המשתתפים קירב‪ ,‬ולמרות שההיכרות שלי הייתה‬
‫מינימאלית הרגשתי רצון עז להציע‪ ,‬לתמוך ומה לא‪ ...‬ואז נרגעתי‪.‬‬
‫העזרה הגדולה ביותר עבורי הייתה לפתוח את האוזניים ויותר‬
‫מכל את הלב‪ .‬מי צריך יותר?! המנחות עם המיומנות שלהן‬
‫ידעו להגיע לנקודת המצוקה ולרכך אותה על ידי מבט מרגיע‬
‫ומילה טובה של שותפות‪.‬‬
‫קיבלתי כלים נכונים וגישות חדשות‪ ,‬באמצעותם ניסיתי להעשיר‬
‫את המפגשים עם אמי בבית האבות בו שהתה‪.‬‬
‫בילינו זמן איכות ביחד‪ ,‬אמא אהבה להיראות במיטבה ודאגתי‬
‫שתיראה כך תמיד‪ .‬פעם בשבוע נסענו לשפת הים ליום של‬
‫כיף‪ .‬בכל שנה בחנוכה הכנתי עבורה מסיבת יום הולדת עם‬
‫כיבוד‪ ,‬קישוטים ומוזיקה‪ .‬במסיבות לפני חגים הייתי לידה כשהיא‬
‫מאופרת ועונדת תכשיטים בדיוק כפי שאהבה‪ .‬שרנו את השירים‬
‫שאהבה‪" :‬ירושלים של זהב" ו"הנה מה טוב ומה נעים"‪ .‬לא‬
‫הפסקתי לדרוש ולבקש עבורה כל מה שנראה לי שיעשה לה‬
‫טוב ונוח‪ .‬אין ספק שבית האבות בו שהתה היטיב עמה והיה‬
‫לה לבית חם עד יומה האחרון‪.‬‬
‫במעמד זה של הכרת הטוב לקבוצה ולעומדות בראשה ‪ -‬אני‬
‫רוצה להביע את תודתי הכנה לקבוצה שחישלה אותי‪● .‬‬
‫חנה‪ .‬מ‪.‬‬
‫חברת קבוצת התמיכה בבני ברק‬
‫כשהתוודעתי לקבוצה של "עמדא" הייתי בתחילת דרכי‪" ,‬ירוקה"‪,‬‬
‫לא ידעתי לאן החיים מובילים אותי‪ .‬כל פירור מידע הצעיד אותי‬
‫קדימה‪ ...‬יום אחד בתיבת דואר‪ :‬הזמנה למפגש קבוצתי‪ .‬לא‬
‫אכחיש‪ ,‬חששתי‪ ...‬חששתי מחשיפה‪ ...‬מי יגיע‪ ...‬כמה יגיעו‪ ...‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬הסקרנות והעידוד הטלפוני של רכזות הקבוצה גרמו לי‬
‫להגיע למפגש‪ .‬למען האמת הופתעתי‪ ...‬האווירה‪ ,‬הנינוחות השרו‬
‫בי תחושה של רגיעה‪ .‬לא חשתי לחץ חברתי שאני חייבת להיחשף‬
‫כדי להיות חלק מהקבוצה‪ ,‬הכול זרם בקצב אישי‪ .‬במבט לאחור‬
‫אני בהחלט יכולה לציין את העוצמה שהפגינו המנחות‪ .‬במפגשים‬
‫כאלו חשובה מאוד הדמות העוצמתית שמשדרת "אני כאן"‪" ,‬את לא‬
‫לבד"‪ ,‬ואת זה חשתי ולזה נמשכתי‬
‫עמדא ‪24‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫טיפים‬
‫‪ 15‬השיטות‬
‫לשיפור הזיכרון‬
‫‪ ‬יפה שיר‪-‬רז‬
‫משך עשרות שנים הניחו מדענים כי תאי עצב שמתים‬
‫אינם מוחלפים בתאים חדשים‪ ,‬וכי המוח מפסיק ליצור‬
‫קשרים חדשים בין תאי העצב ברגע שגופנו מפסיק‬
‫להתפתח ‪ -‬כלומר בשנות ה‪ 20-‬לחיינו‪ .‬אך הנחה זו‪ ,‬נופצה‬
‫בשנים האחרונות לאחר ששורה הולכת ומתארכת של מחקרים‬
‫הראתה שהמוח שלנו הרבה יותר דינמי ממה שהיה ידוע עד כה‪.‬‬
‫מתברר‪ ,‬שלא זו בלבד שהמוח מסוגל ליצור קשרים חדשים בין‬
‫תאי העצב באזורים מסוימים בתוכו הקשורים לתהליכי למידה‬
‫וזיכרון‪ ,‬הוא אף מסוגל לייצר תאי עצב חדשים‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫אנחנו יכולים לחווט מחדש את המוח ולשפר את הזיכרון שלנו‪.‬‬
‫להלן השיטות שהוכחו מחקרית כיעילות לשיפור הזיכרון‪.‬‬
‫ב‬
‫‪ .1‬אל תפסיקו ללמוד‬
‫ככל שתאמנו ותתרגלו אותו יותר‪ ,‬כך הזיכרון שלכם ישתפר ‪ -‬ולא‬
‫משנה בני כמה אתם‪ .‬העיקרון הזה עובד גם בכיוון ההפוך‪ :‬אם‬
‫לא תאמנו אותו ‪ -‬הוא יתנוון‪” .‬מחקרים רבים מצאו שרכישת‬
‫השכלה ותרגול מוחי הם הגורם המשמעותי ביותר שמגן על‬
‫המוח מפני התפתחות הפרעות זיכרון ודמנציה”‪ ,‬אומרת פרופ’‬
‫רבקה אינזלברג‪ ,‬רופאה בכירה במחלקה הנוירולוגית ומכון סגול‬
‫למדעי המוח במרכז הרפואי שיבא‪ .‬איך בדיוק מאמנים את‬
‫המוח? כמעט כל לימוד חדש יכול לעשות את הטריק‪ ,‬ובתנאי‬
‫שהוא מאתגר‪ .‬אתם יכולים למשל ללמוד שפה חדשה‪ ,‬ללמוד‬
‫לנגן על כלי נגינה כלשהו או לקרוא ספרים ולרכוש בהם מידע‬
‫חדש‪.‬‬
‫‪ .2 ‬בצעו התעמלות אירובית למוח‬
‫חוקרים לנוירוביולוגיה מאוניברסיטת דיוק המציאו את המושג‬
‫”ניאורוביקס” (ובתרגום חופשי‪ :‬פעילות אירובית לתאי העצב)‪.‬‬
‫מדובר בתרגול המוח תוך שימוש בטכניקות פשוטות ויומיומיות‪.‬‬
‫על פי כתבתה של יפה שיר‪-‬רז‬
‫מגזין "מנטה"‪ ‬המקוון‪ ,‬אוגוסט ‪2010‬‬
‫עמדא ‪26‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫‪‬‬
‫למשל‪ ,‬נסו לנהוג לעבודה במסלול חדש‪ ,‬התלבשו בעיניים‬
‫עצומות‪ ,‬צחצחו שיניים או חייגו בטלפון ביד הנגדית לזו שאתם‬
‫רגילים‪ .‬לדברי ניצה אייל‪ ,‬חוקרת במכון הרצוג באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ ,‬המתמחה בנושא זיכרון‪ ,‬הטכניקות האלה מיישמות‬
‫מרכיב חשוב בשיפור הזיכרון ‪ -‬חידוש‪ .‬המוח שלנו חייב לקבל‬
‫כל הזמן גירויים חדשים‪ ,‬ולכן צריך להשתדל לעשות דברים‬
‫חדשים‪ ,‬אפילו פעוטים‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫נוסף על אלמנט החידוש‪ ,‬שני מרכיבים חשובים נוספים לשיפור‬
‫הזיכרון הם קשב ומאמץ‪” .‬כדי לחזק את הזיכרון חייבים לפתח‬
‫את הקשב וללמוד להתבונן ולהקשיב בצורה מודעת‪ ,‬וגם לאמץ‬
‫את המוח ולספק לו אתגרים‪ ,‬משום שאם נעשה רק מה שקל‬
‫לנו‪ ,‬אנו עלולים לנוון אותו”‪ ,‬מסבירה אייל‪” .‬שלושת המרכיבים‬
‫האלה ‪ -‬קשב‪ ,‬מאמץ וחידוש‪ ,‬יוצרים את ראשי התיבות קמ”ח‪.‬‬
‫ואם לסכם בקצרה‪ :‬אם אין קמ”ח‪ ,‬אין זיכרון”‪.‬‬
‫‪ .3 ‬כבו את הטלוויזיה ‪ ‬‬
‫‪” ‬הצפייה בטלוויזיה היא פעילות פסיבית שמגבירה את פעילות‬
‫גלי אלפא במוח”‪ ,‬מסבירה אייל‪” .‬גלים אלה משקפים פעילות‬
‫בלתי ממוקדת של התודעה‪ ,‬המתרחשת במצבים של ערנות‬
‫למחצה וחלימה בהקיץ”‪ .‬גלי אלפא‪ ,‬המיוצרים בזמן מדיטציה‬
‫למשל‪ ,‬נחשבים אמנם למועילים לבריאות‪ ,‬שכן הם עוזרים‬
‫להשיג שלווה ורוגע‪ ,‬אך בילוי זמן רב מדי במצב של גלי אלפא‬
‫עלול לגרום לחוסר יכולת להתרכז ולפגוע בפעילות המוחית‬
‫ובזיכרון‪ .‬חוקרי מוח מסבירים שצפייה בטלוויזיה דומה לבהייה‬
‫בקיר לבן במשך כמה שעות‪.‬‬
‫‪ .4 ‬פתחו תחביב חדש‬
‫נצלו את הזמן כדי לפתח תחביב כלשהו‪ :‬רקמה‪ ,‬שירה במקהלה‪,‬‬
‫איסוף מטבעות או משחקי מחשבה כמו בינגו‪ ,‬שח או שש‪-‬‬
‫בש ‪ -‬מה שאתם רוצים‪ .‬חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון הראו‬
‫שתחביבים כמו משחק בינגו מספקים למוח גירויים קוגניטיביים‬
‫המאפשרים למנוע הידרדרות של הזיכרון אפילו בקרב חולי‬
‫אלצהיימר‪.‬‬
‫‪ .5‬תתחילו לחלום‬
‫מחקרים רבים הראו ששינה בריאה מעניקה לנו זיכרון ויכולת‬
‫למידה טובים יותר‪ .‬אך מתברר שסתם לישון זה לא מספיק ‪-‬‬
‫כדי לעזור לגיבוש הזיכרון צריך לחלום‪ ...‬זיגמונד פרויד העריך‬
‫כבר בשנות ה‪ 40-‬שבמהלך החלימה המוח שלנו ”מרענן” את‬
‫הדברים שאנו לומדים במהלך היום‪ ,‬ובכך מאפשר לזיכרונות‬
‫להיווצר‪ .‬והוא בהחלט צדק‪” .‬אלפי ניסויים בעכברי ובבני אדם‬
‫מצביעים על כך שלשנת החלום תפקיד חשוב בגיבוש הזיכרון‪,‬‬
‫ושכאשר לא מאפשרים לנבדקים לחלום‪ ,‬גיבוש הזיכרון אינו‬
‫מתבצע”‪ ,‬אומר פרופ’ גיורא פילר‪ ,‬מנהל היחידה להפרעות‬
‫שינה במרכז הרפואי רמב”ם‪.. .‬שנת החלום מהווה כרבע משנת‬
‫הלילה ומהווה את השלב החמישי בכל אחד ממחזורי השינה‪.‬‬
‫כדי לצבור כמות מספקת של שנת חלום חשוב לישון ‪7-8‬‬
‫שעות שינה בלילה‪.‬‬
‫‪ .6‬שמרו על הבריאות‬
‫בעיות בריאות רבות‪ ,‬בייחוד אלה המזוהות כגורמי סיכון למחלות‬
‫לב וכלי דם‪ ,‬מהוות גם גורם סיכון לפגיעה בזיכרון ולדמנציה‪.‬‬
‫המרכזיות הן יתר לחץ דם‪ ,‬סוכרת ועודף כולסטרול‪.‬‬
‫‪ ‬יתר לחץ דם‪ :‬מחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת ‪Neurology‬‬
‫מצא שלחץ דם גבוה בגיל העמידה קשור לבעיות בזיכרון‪ ...‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מחקר ישראלי‪ ,‬שנערך במכון סגול ב"שיבא" ופורסם‬
‫בכתב העת ‪ ,Neuroepidemiology‬מצא שיתר לחץ דם מגביר‬
‫גם את הסיכון להתפתחות אלצהיימר‪” .‬לכן חשוב לעקוב אחר‬
‫לחץ דם ולא להזניח אותו‪ ,‬ובמידת הצורך‪ ,‬לקבל טיפול תרופתי”‪,‬‬
‫אומרת פרופ’ אינזלברג‪ ,‬שהייתה אחת מעורכות המחקר‪.‬‬
‫סוכרת‪ :‬שני מחקרי אוכלוסייה גדולים שנערכו באוניברסיטת‬
‫הרווארד הראו שרמות סוכר גבוהות הן גורם סיכון מרכזי לפגיעה‬
‫בזיכרון ולדמנציה‪ .‬גם במקרה הזה‪ ,‬תזונה בריאה ופעילות גופנית‬
‫יעזרו להפחית את רמות הסוכר‪.‬‬
‫יתר כולסטרול‪ :‬סקירת מחקרים שפורסמה בכתב העת‬
‫‪ American Journal of Geriatric Psychiatry‬מצביעה על כך‬
‫שרמות גבוהות של כולסטרול בגילאי אמצע החיים מגבירות‬
‫אף הן משמעותית את הסיכון לפגיעה בזיכרון ולדמנציה בגיל‬
‫מבוגר יותר‪.‬‬
‫‪ .7 ‬הפחיתו במשקל‬
‫אין ספק שעודף משקל מזיק לבריאות‪ ,‬אבל האם ידעתם שהוא‬
‫גם מחבל בזיכרון? ידוע כיום שקיים קשר בין רמות גבוהות של‬
‫אינסולין וסמני דלקת בדם‪ ,‬שהשמנה היא אחד הגורמים להם‪,‬‬
‫לפגיעה קוגניטיבית‪.‬‬
‫תפקוד המוח והזיכרון משתפרים‪ ,‬והדבר נכון לכל קבוצות הגיל‪.‬‬
‫כך לדוגמה‪ ,‬במחקר שנערך על בני ‪ 50‬ומעלה נמצא ש‪20-‬‬
‫דקות יומיות של פעילות גופנית שיפרו כעבור שישה חודשים‬
‫את ביצועי הזיכרון שלהם באופן ניכר‪” .‬כמו פעילות קוגניטיבית‪,‬‬
‫גם הפעילות הפיזית מפעילה את תאי העצב במוח”‪ ,‬מסבירה‬
‫פרופ’ אינזלברג‪” ,‬ולכן יכולה לשפר את הזיכרון ולשמש ככלי‬
‫מגן בפני התפתחות מחלות זיכרון בגיל מבוגר”‪.‬‬
‫‬
‫‪ .9‬תלמדו גם לעצור‬
‫מתוחים או מדוכאים מכדי לזכור? זה לא מפתיע‪ .‬מחקרים‬
‫רבים קושרים דיכאון ומתח לפגיעה בזיכרון ולמחלות ניווניות של‬
‫המוח‪ ,‬כמו אלצהיימר ופרקינסון‪ .‬במצבים אלה מיוצרות בגופנו‬
‫רמות מוגברות של הורמון הקורטיזול‪ ,‬שמסייע בהתמודדות עם‬
‫מצבי דחק‪ .‬רמות אלה לאורך זמן עלולות לגרום להתנוונות של‬
‫ההיפוקמפוס‪ ,‬האחראי לסוגים רבים של זיכרון במוחנו‪ ,‬ולהוביל‬
‫לפגיעה בזיכרון‪.‬‬
‫המתח הוא אמנם גורם קבוע בחיינו‪ ,‬אך אפשר בהחלט להפחית‬
‫מתחים‪” .‬הדרכים המעשיות ביותר הן באמצעות לימוד טכניקות‬
‫התרגעות‪ ,‬כמו יוגה ומדיטציה”‪ ,‬אומרת אייל‪” ,‬ועל ידי פעילות‬
‫גופנית‪ ,‬שמשחררת אנדורפינים הגורמים להרגעה ולשיפור‬
‫מצב הרוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנן שיטות פסיכולוגיות‪ ,‬שבאמצעותן‬
‫אפשר להגביר את תחושת השליטה‪ .‬מי שלא מצליח לעשות‬
‫זאת בעצמו‪ ,‬יכול להיעזר בליווי מקצועי של פסיכולוג”‪.‬‬
‫‪ .10‬תזרקו את הסיגריות‬
‫אם אתם מעשנים‪ ,‬אתם מכירים בוודאי את הצורך להדליק‬
‫סיגריה כשאתם מנסים להתרכז במשימה כלשהי‪ .‬אבל המנהג‬
‫האינסטינקטיבי הזה עלול דווקא לפגוע ביכולת שלכם להתרכז‬
‫ולזכור‪ .‬במחקר שנערך בצרפת‪ ,‬מצאו החוקרים שמעשנים‬
‫נמצאים בסיכון גבוה של ‪ 40%‬כמעט לפגיעה בזיכרון לעומת‬
‫לא מעשנים‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 10,318‬איש בני ‪.35-55‬‬
‫‪ .11‬המעיטו בצריכת האלכוהול‬
‫צריכה מוגזמת של אלכוהול היא הגורם העיקרי לתסמונת‬
‫שנקראת קורסקוף ‪ -‬פגיעה בלתי הפיכה בתאי המוח ובזיכרון‪,‬‬
‫שמתבטאת בכשל בלימוד מידע חדש‪ ,‬אי התמצאות בזמן‬
‫ובמקום ונטייה ”להמציא” דברים כדי למלא חללים בזיכרון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מחקרים מצאו שהיסטוריה של שתיית יתר של אלכוהול‬
‫קשורה בפגיעה בזיכרון לטווח ארוך כבר באמצע שנות ה‪40-‬‬
‫לחיים‪ .‬מסתבר שצריכה מופרזת של אלכוהול גורמת להרס‬
‫של תאי עצב במערכת העצבים המרכזית‪ ,‬וגם משבשת את‬
‫התקשורת בין תאי עצב‪ .‬כתוצאה מכך נגרמים שינויים בתפקוד‬
‫של חלקי המוח השונים‪.‬‬
‫‪ .8 ‬תתחילו לזוז‬
‫מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים‪ :‬ככל שזזים יותר‪ ,‬כך גם‬
‫המשך בעמוד ‪ 28‬‬
‫‪ 27‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫טיפים‬
‫מכתבי תודה והערכה למתנדבות פרויקט "קשרים וכישורים"‬
‫‪ ‬המשך מעמוד ‪27‬‬
‫‪ .12‬דברו פחות בסלולרי‬
‫‪ ‬שני מחקרים ישראלים שנערכו באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז‬
‫למחקר גרעיני בנחל שורק מצאו שלשימוש בסלולרי יש השפעה‬
‫על פעילות במוח‪ ,‬וכי הקרינה הנפלטת ממנו עלולה לפגוע‬
‫בתהליכי החשיבה והזיכרון‪ .‬הממצאים המצטברים בשנים‬
‫האחרונות ממחקרים‪ ,‬שמעידים על פוטנציאל לנזקים בריאותיים‬
‫כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינה סלולרית‪ ,‬הובילו לאחרונה‬
‫את מועצת העיר סן פרנסיסקו בארצות הברית לאשר תקנה‬
‫הקוראת לכל משווקי מכשירי הסלולר לסמן בתווית את רמת‬
‫הקרינה בכל אחד מהמכשירים‪.‬‬
‫‪ .13‬תצחקו‬
‫לא לחינם אומרים שצחוק הוא התרופה הטובה ביותר‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות החל העולם הרפואי לקחת ברצינות רבה יותר את‬
‫הכוח המרפא של ההומור ושל רגשות חיוביים המתלווים אליו‪.‬‬
‫אם תצחקו‪ ,‬רמות המתח שלכם יפחתו משמעותית‪ .‬הומור‬
‫מגרה את החלקים במוח שלנו שמייצרים את המעביר העצבי‬
‫דופמין‪ ,‬הגורם לנו להרגיש טוב‪ .‬אבל מעבר להרגשה הטובה‪,‬‬
‫חוקרים מצאו שהומור גם משפר את הזיכרון‪ .‬במחקר שנערך‬
‫במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טנסי מצאו חוקרים שקל‬
‫יותר לזכור דמויות מצוירות מצחיקות מאשר את התיאור המילולי‬
‫שלהן או דמויות מצוירות לא מצחיקות‪.‬‬
‫חומצת השומן ‪ ,DHA‬מהווה חלק חשוב מהחומר האפור במוח‬
‫שחיוני לתפקוד תאי המוח‪ .‬סקירת מחקרים מצאה שדיאטה‬
‫עשירה ב‪ DHA-‬משפרת את הזיכרון והלמידה‪ ,‬ואילו חסר בה‬
‫גורם לבעיות בזיכרון ובלמידה‪ .‬כמו כן נמצא שאנשים שאכלו‬
‫דגים לפחות פעם בשבוע היו בסיכון נמוך ב‪ 40%-‬לפתח דמנציה‪.‬‬
‫דגי מים קרים (כמו סלמון‪ ,‬טונה‪ ,‬מקרל והרינג) הם העשירים‬
‫ביותר באומגה ‪.3‬‬
‫‪ ‬פירות יער‪ :‬בסדרת מחקרים הראו חוקרים בארצות הברית‬
‫שאכילת אוכמניות יכולה לשפר ביצועי זיכרון‪ ,‬וכי צריכה‬
‫קבועה שלהן יכולה אפילו לעזור להתגבר על נטייה גנטית‬
‫לאלצהיימר‪.‬‬
‫ירקות עליים‪ :‬נמצא שצריכת ירקות קבועה עוזרת לשמור‬
‫על מוח צעיר ולהאט פגיעה בתהליכי חשיבה וזיכרון הקשורים‬
‫להזדקנות‪ .‬החוקרים משערים שהגורם המרכזי האחראי לאפקט‬
‫זה הוא ויטמין ‪ ,E‬נוגד חמצון שנלחם ברדיקלים החופשיים‪.‬‬
‫הירקות היעילים ביותר למטרה זו הם בעלי העלים הירוקים ‪-‬‬
‫תרד‪ ,‬ברוקולי וכרוב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמינים מקבוצה ‪ :B‬חלקם הוכחו כחשובים לשמירה על‬
‫תפקוד תקין של הזיכרון‪ ,‬בייחוד ‪● .B12 ,B6‬‬
‫לחברי מערכת "עמדא" שלום רב‪,‬‬
‫לצערי הרב בן‪-‬זוגי‪ ,‬אוסקר‪ ,‬נפטר בתאריך ‪ 24.10.12‬מדום לב‬
‫שקיבל בעת ארוחת הבוקר‪.‬‬
‫בעלון ‪ 74‬מספרת חביבה חיטרון בנימה הומוריסטית על יומו‬
‫החופשי של העובד הזר‪.‬‬
‫עלי לציין שאנוכי מזדהה איתה שכן גם אני העסקתי שני עובדים‬
‫זרים וגם עובד ישראלי בתקופה של שנתיים וחודשיים‪.‬‬
‫למזלי‪ ,‬אישי אוסקר היה אדם שקט ונוח בצעירותו וכך היה גם‬
‫כשחלה‪ .‬הוא לא התנהג באלימות מילולית או פיזית ולא היו לו‬
‫התפרצויות של כעס וקללות למיניהן‪.‬‬
‫הטיפול והמעקב אחריו היה קשה‪ ,‬אך לא הייתה לי סיבה לאשפזו‬
‫במוסד שכן בלילה ישן רצוף וכך גם בשעות אחה"צ‪.‬‬
‫התקופה הייתה קשה וארוכה שכן גם אנוכי אישה מוגבלת‪ ,‬החולה‬
‫בטרשת נפוצה מזה ‪ 27‬שנים‪ .‬כל אותו הזמן נעזרתי במטפלים של‬
‫אישי לעריכת הקניות‪ ,‬ביקור בקופ"ח עמי ועם אישי‪ ,‬וכן סידורים‬
‫נוספים‪ .‬העסקתי גם עוזרת ניקיון וכך החזקתי מעמד‪.‬‬
‫ברצוני שתפרסמו את מכתבי כדי ליידע את ציבור הקוראים שבעזרת‬
‫כוח רצון והתמדה ניתן להתגבר על המכשולים של החיים‪.‬‬
‫בעקבות מחלתי הקשה אני מעסיקה עובדת זרה המסייעת לי‬
‫בעבודות הבית ובכל הכרוך במאמץ פיזי‪.‬‬
‫לסיום אני מברכת אתכם על ההתמדה בפעילות של העמותה‪ .‬מי‬
‫ייתן שיימצא מרפא ומזור להקל על החולים ובני המשפחה‪● .‬‬
‫‪ .14‬שתו קפה (אבל לא לפני השינה)‬
‫מתברר שספל קפה יכול לא רק לסלק את העייפות‪ ,‬אלא גם‬
‫לשפר את הזיכרון‪ .‬צוות חוקרים אוסטריים השתמש בבדיקת‬
‫הדמיה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית (‪ )fMRI‬כדי לבדוק‬
‫את ההשפעות של הקפאין על פעילות המוח‪ .‬המשתתפים‬
‫במחקר התבקשו לבצע משימת זיכרון פשוטה ‪ -‬פעם אחת‬
‫לאחר שקיבלו ‪ 100‬מ”ג קפאין (כשתי כוסות קפה)‪ ,‬ופעם אחת‬
‫לאחר שקיבלו פלצבו‪ .‬החוקרים מצאו שבקרב המשתתפים‬
‫שקיבלו קפאין‪ ,‬חל שיפור במיומנויות הזיכרון לטווח קצר ובזמן‬
‫התגובה‪ .‬במקביל‪ ,‬בדיקת ההדמיה הראתה פעילות מוגברת‬
‫באזורי המוח האחראים לזיכרון ולקשב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקבוצת‬
‫הפלצבו לא חל שיפור במיומנויות הזיכרון וגם לא בפעילות המוח‪.‬‬
‫מי שסובל מיתר לחץ דם‪ ,‬חייב להתייעץ לפני התחלת צריכת‬
‫הקפה עם רופא‪.‬‬
‫‪ .15‬הקפידו על תזונה בריאה‬
‫מלבד התרומה של תזונה בריאה לשמירה על כלי הדם ולמניעת‬
‫סוכרת ויתר לחץ דם‪ ,‬מחקרים מצאו גם קשרים ישירים בין תזונה‬
‫בריאה לשמירה על תפקודי המוח והזיכרון‪ .‬למזונות מסויימים‬
‫יש יכולת מיוחדת לעשות את זה‪:‬‬
‫‪ ‬דגי מעמקים (אומגה ‪ :)3‬חומצות השומן מסוג אומגה ‪ 3‬חיוניות‬
‫למוח‪ ,‬שכן הן מספקות את אבני הבניין הנחוצות להתפתחות‬
‫ולשמירה על שלמות המבנה והתפקוד שלו‪ .‬למעשה‪ ,‬אחת מהן‪,‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫בלה מוסקוביץ‪,‬‬
‫קריית ביאליק‬
‫לכבוד‬
‫ראש העיר ‪ -‬מר צור‪,‬‬
‫אליק"ם ‪ -‬מר ראובן יחזקאל‪,‬‬
‫נמשכת ההרשמה לעמותה לשנת ‪2013‬‬
‫זכרו אנו זקוקים לכם!‬
‫אנו קוראים לכל אלו הרוצים להשפיע על‬
‫דרכה של העמותה ולעזור לנו להעלות חיוך‬
‫על פני בני משפחותיהם של כ‪100000-‬‬
‫חולי אלצהיימר להצטרף לעמותה‪.‬‬
‫להרשמה‪:‬‬
‫‪www.alz-il.net‬‬
‫בדו"אל‪[email protected] :‬‬
‫או ‪*8889‬‬
‫עמדא ‪28‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫הנדון‪ :‬מכתב תודות לכל מתנדבי "קשרים וכישורים"‬
‫אנחנו‪ ,‬פנינה ושמואל ברלס‪ ,‬רוצים במכתב זה להודות לכרמלה שבאה‬
‫אלינו במסגרת ההתנדבות הזו ומכניסה אור גדול הביתה‪.‬‬
‫פרויקט ההתנדבות הינו חשוב מאד וחיוני מאד לאוכלוסייה הבוגרת‬
‫ובני משפחותיהם ובפרט לאנשים החולים במחלת האלצהיימר‪.‬‬
‫אנו שמחים מאד שקיימים מתנדבים כאלו ושימשיכו ככה ‪ -‬יישר‬
‫כח‪.‬‬
‫המתנדבים שבאים אלינו מעניקים לנו כוח וחדוות חיים ויצירה‬
‫פורייה‪.‬‬
‫מתנדבים אלו עושים עבודות קודש‪.‬‬
‫אנו מודים לאליק"ם על כל העזרה והתמיכה‪.‬‬
‫בברכה ובהצלחה לכל המתנדבים והחברים באליק"ם‪● ,‬‬
‫משמוליק ופנינה ברלס‪.‬‬
‫את המכתב כותבת דורית אורפז ‪-‬‬
‫הבת של פנינה ושמוליק ברלס‪.‬‬
‫‪15/1/2013‬‬
‫לרכזת טלי‬
‫שלום רב!‬
‫ברצוני להודות לך מקרב לב על שאפשרת להורי לקבל שעת חסד‪,‬‬
‫למידה‪ ,‬שמחה ושימור הזיכרון‪ ,‬והחשוב ביותר אמפתיה ואהבה ‪-‬‬
‫מהמתנדבת המקסימה אווה‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬שני הורי חולים באלצהיימר בשלב מתקדם‪ .‬הם היו אנשים‬
‫פעילים מאוד ותמיד התנדבו‪ ,‬העניקו לחברה ועזרו מכל הלב‪ .‬בשלב‬
‫זה של חייהם מגיע להם להזדקן בכבוד ואני מודה לכם על הפרויקט‬
‫הנפלא‪.‬‬
‫אווה הייתה עבור הורי מלאכית נפלאה‪ ,‬מלאת אהבה‪ ,‬אמפתיה‪,‬‬
‫מקצועית‪ ,‬חדורת מוטיבציה ושמחה והיא גרמה להורי לחייך‪ ,‬לשפר‬
‫ולשמר את הזיכרון‪.‬‬
‫אני מבקשת מכם שאווה המקסימה תמשיך להגיע להורי כדי שמה‬
‫שנלמד ומה שנעשה ‪ -‬ימשיך‪.‬‬
‫הורי מחכים לא' כל יום ראשון‪ .‬היא יצרה קשר נפלא איתם‪.‬‬
‫בבקשה‪ ,‬המשיכו לתת להורי שעת חסד פעם בשבוע‪.‬‬
‫אני הבת שלהם וכמובן הורי הם בשבילי כל העולם‪● .‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ד‪.‬פ‬
‫רחל יקרה‪,‬‬
‫רוצים אנו להודות על תרומתך‪ ,‬ההשקעה‪ ,‬הנתינה‪ ,‬האהבה והחום‬
‫שהענקת לאמא‪.‬‬
‫אמא היתה ממתינה לבואך בכל יום שלישי‪.‬‬
‫בשהותך עימה כאילו התנתקה ממצבה‪ ,‬פרחה ונהנתה מכל רגע‪.‬‬
‫הצלחת לרתק אותה במגוון פעילותייך‪ .‬אמא אהבה מאוד לשיר‪,‬‬
‫הקלטת אותה שרה ונתת לה את הקלטת‪ .‬זאת מזכרת אדירה‬
‫וכאילו הגשמת לה חלום‪.‬‬
‫הנך ראויה להערכה ולחיקוי‪ .‬מי ייתן וירבו אנשים כמוך‪.‬‬
‫משפחות ג‪ .‬ו‪-‬ז‪.‬‬
‫‪28/2/2013‬‬
‫מכתב תודה‬
‫אנו רוצים להביע את תודתנו העמוקה לגב' מינה שפיגל על עבודתה‬
‫ההתנדבותית המסורה‪.‬‬
‫אמי‪ ,‬חולה באלצהיימר‪ .‬מינה עבדה והשקיעה מזמנה כדי לעבוד‬
‫עם אימי על פעילות מחשבתית‪ ,‬זיכרון והפעלה‪ .‬מינה עשתה זאת‬
‫באדיבות וסבלנות יתרה‪ .‬בכל ביקור הגיעה מינה עם תיק גדול ממנו‬
‫שלפה משחקי חשיבה ואמצעי הפעלה אחרים ועבדה עם אמי‪.‬‬
‫אנו בני המשפחה מוקירים לה תודה על כך והלוואי והיתה יכולה‬
‫להמשיך איתנו במשימה הקדושה שלקחה על עצמה‪.‬‬
‫תודה‪,‬‬
‫א‪.‬א‬
‫אלצהיימר בעולם‬
‫קן חם ואוזן קשבת‬
‫תחרות הצילום העולמית השישית של חברת "סוני"‬
‫סיוע טלפוני למידע‪ ,‬הדרכה ותמיכה ‪*8889‬‬
‫עיר‬
‫למים שונים מ‪ 170-‬מדינות ברחבי העולם השתתפו‬
‫בתחרות הצילום העולמית ה‪ 6-‬של חברת סוני‪14 .‬‬
‫צילומים עלו לשלב הגמר של התחרות‪ ,‬מתוכן צילום‬
‫המנציח את מחלת הדמנציה מאת הצלם פאוסטו פודאביני‬
‫(‪.)Fausto Podavini‬‬
‫לדברי הצלם‪" :‬אנשים עם דמנציה‪ ,‬משפחותיהם וחבריהם‬
‫נפגעים מהמחלה ברמה האישית‪ ,‬הרגשית‪ ,‬הפיננסית‬
‫והחברתית‪ .‬המחסור במודעות היא בעיה גלובאלית‪ .‬הבנה‬
‫מלאה של העלויות הסוציאליות של מחלת הדמנציה וכיצד‬
‫הן משפיעות על המשפחות‪ ,‬על נותני השירותים הבריאותיים‬
‫והחברתיים‪ ,‬ועל הממשלות השונות‪ ,‬עשויה לעזור במתן מענה‬
‫להעלאת המודעות"‪● .‬‬
‫סניפי העמותה‬
‫צ‬
‫מתוך‪TIME Magazine :‬‬
‫‪http://newsfeed.time.com‬‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫תרגמה‪ :‬טלי ריין‪-‬אלוני‪ ,‬מידענית העמותה‬
‫זכרונות נעלמים‬
‫‪Disappearing‬‬
‫‪Memories‬‬
‫‪ ‬מליסה טסט ‪ Melissa Test‬‬
‫בודת הטלאים מוקדשת לזכרה של אמי‬
‫ז"ל שנפטרה לאחר שחלתה במחלת‬
‫אלצהיימר‪.‬‬
‫הבלוקים ביצירה בנויים ממשולשים חצי ריבועיים‬
‫והינם מתחילים בצבע מלא‪ ,‬ובאופן הדרגתי הצבע‬
‫דוהה ונעלם עד שהבלוקים הינם כמעט ללא צבע‪.‬‬
‫חלק זה מיצג את השלבים האחרונים של אלצהיימר‬
‫כשהזיכרון כמעט איננו‪● .‬‬
‫ע‬
‫מליסה טסט‪ ,‬באר שבע‬
‫עמדא ‪30‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬
‫קבוצות תמיכה ויעוץ לחולים ולבני המשפחות‬
‫עיר‬
‫שם‬
‫כנרת חדד‬
‫באר שבע‬
‫אפרת נוימן‬
‫ברלר רינה‬
‫באר שבע דוברי רוסית‬
‫ענבר וייס לשם‬
‫בית שאן ‪/‬ע‪.‬הירדן‬
‫לאה בהרב‬
‫בני ברק‬
‫ענת קם‬
‫גבעתיים ( בוקר)‬
‫רחל רוט‬
‫גליל מערבי כברי‬
‫יפית דיוויס‬
‫הוד השרון‬
‫ניצה סירקיס‬
‫הרצליה‬
‫מרלנה דסקל‬
‫חדרה‬
‫איריס פורת‬
‫חולון‬
‫גליה איזן‬
‫חיפה‬
‫חדוה גלמן‬
‫טבעון‬
‫דורית דישון‬
‫יהודית הרוניאן‬
‫טבריה‬
‫דליה הרטוג‬
‫לילך ברקוביץ‬
‫טירת כרמל‬
‫ליאת עמיר‬
‫יוקנעם‬
‫דורית דישון‬
‫עליזה בר‪-‬לב‬
‫ירושלים‬
‫שולה אסרף(ערב)‬
‫אורלי דרימן‬
‫אלינה קניגהיים‬
‫כפר סבא‪/‬רעננה‬
‫יעל סמלוי‬
‫כרמיאל‬
‫דינה פלג‬
‫מ‪.‬א אשכול‬
‫נחמה קהת‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬
‫מיכל בן נר‬
‫מ‪.‬א‪.‬משגב‬
‫מודיעין מכבים רעות‪-‬מכבים אלינה שפירא‬
‫יום ב' ‪ 11:30‬עד ‪ 12:30‬אנה קפוסטין‬
‫מרכז הארץ ‪-‬דוברי אנגלית פולה וג'ף פלברג‬
‫שירז אבני‬
‫נהריה (בוקר)‬
‫אסתר ספקטור‬
‫נווה מונוסון‬
‫עידית חן סייג‬
‫נס ציונה‬
‫פנינה ניצן‬
‫גילה גלעדי‪/‬לאה יניב‬
‫נתניה‬
‫אומימה אבו סלאח‬
‫סכנין‬
‫מרגלית רואי‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עפרה פוקס‬
‫עפולה‬
‫סמירה ג'מל‬
‫פרדס חנה‬
‫רותי יצחקי‬
‫פתח תקוה‬
‫אילנה סגל‬
‫מטילדה שבתאי‬
‫צפת‬
‫מירה חלילי‬
‫קריית אונו‬
‫תמר גישרי אלון‬
‫מרינה דונסקוי‬
‫קריית ביאליק‬
‫בת‪-‬שבע בונה (בבוקר)‬
‫קריית שמונה‬
‫עופרה שגב‬
‫ראשון לציון‬
‫חרסה חרפ‬
‫לאה סופר‬
‫רחובות‬
‫ויקי נני ( בבוקר)‬
‫רמלה‬
‫דפנה גרין‬
‫רמת גן‬
‫אורה ג'רפי‬
‫רמת השרון‬
‫יעל רייכנטל‬
‫ליאת לשץ‬
‫רעננה‬
‫חגית ענבר‬
‫עירית מושקוביץ‬
‫ציפי מוצפי‬
‫שער הנגב‬
‫עודד אטינגר‬
‫שולה ליבובסקי‬
‫תל אביב‬
‫דבי להב‬
‫רוחמה שרייבר‬
‫טלפון‬
‫‪08-6205166‬‬
‫‪08-6205165‬‬
‫‪054-4794826‬‬
‫‪04-6584220‬‬
‫‪052-3781004‬‬
‫‪03-5711532‬‬
‫‪052-8011310‬‬
‫‪09-7759134‬‬
‫‪09-9552865‬‬
‫‪04-6342506‬‬
‫‪03-5025662‬‬
‫‪054-4507607‬‬
‫‪04-9539254‬‬
‫‪052-2776093‬‬
‫‪052-3515592‬‬
‫‪04-6528027‬‬
‫‪052-8380131‬‬
‫‪052-3722080‬‬
‫‪052-2776093‬‬
‫‪02-6798120‬‬
‫‪02-5853874‬‬
‫‪052-3326938‬‬
‫‪09-7675001‬‬
‫‪04-9088100‬‬
‫‪08-9987519‬‬
‫‪04-6628221‬‬
‫‪04-9902048‬‬
‫‪073-2326423‬‬
‫‪073-2326414‬‬
‫‪077-3240639‬‬
‫‪04-9827972/6‬‬
‫‪050-6850137‬‬
‫‪08-9301725‬‬
‫‪08-9383720‬‬
‫‪09-8603386‬‬
‫‪052-8374454‬‬
‫‪04-6520106/3‬‬
‫‪052-2776066‬‬
‫‪04-6375654‬‬
‫‪03-9331812‬‬
‫‪052-3422494‬‬
‫‪052-7871935‬‬
‫‪03-5353094‬‬
‫‪054-7800823‬‬
‫‪054-4282246‬‬
‫‪04-6950867/473‬‬
‫‪052-6117420‬‬
‫‪03-9690991‬‬
‫‪073-2392677‬‬
‫‪08-9150041‬‬
‫‪050-2640643‬‬
‫‪03-5495204‬‬
‫‪050-6263196‬‬
‫‪09-7711598‬‬
‫‪09-7610470‬‬
‫‪09-7610414‬‬
‫‪050-6492363‬‬
‫‪050-6493258‬‬
‫‪03-6475559‬‬
‫‪054-5336781‬‬
‫‪054-2303916‬‬
‫איש קשר‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד לדוברי רוסית‬
‫אשקלון‬
‫באר טוביה‬
‫באר שבע‬
‫בני ברק‬
‫‬
‫בת ים‬
‫גוש תל מונד‬
‫‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬
‫גליל מערבי‬
‫‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא‪ -‬בבוקר‬
‫דימונה‬
‫‬
‫הרצליה‬
‫חדרה‬
‫חולון‬
‫חוף הכרמל‬
‫חיפה‬
‫‬
‫‬
‫טבריה‪ -‬בבוקר ‬
‫‬
‫ירושלים‬
‫‬
‫‬
‫יבנה‬
‫כפר סבא‬
‫כרמיאל לדוברי רוסית‬
‫מועצה אזורית‪ -‬גלבוע‬
‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬
‫מודיעין מכבים רעות‬
‫יום ב' ‪ 11:30‬עד ‪12:30‬‬
‫נווה מונוסון‬
‫נס ציונה‬
‫‬
‫נתניה‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עפולה‬
‫פתח תקוה‬
‫אתי אלמליח‪-‬בוקר ‪08-8555555‬‬
‫‪050-7548874‬‬
‫סבטלנה וקס‬
‫‪08-6732142‬‬
‫רות ישין‬
‫‪08-8581532‬‬
‫נורית גולן‬
‫כנרת‪/‬אפרת‪-‬בוקר ‪08-6205165/6‬‬
‫‪03-6711000‬‬
‫רות שלומוביץ‬
‫‪03-6186264‬‬
‫רבקה גוטרמן‬
‫‪052-2428897‬‬
‫פנינה אורן‬
‫‪03-7519841‬‬
‫שלומית ניר ויסמן‬
‫‪052-2816780‬‬
‫אפרים רודנאי‬
‫‪04-6628221‬‬
‫נחמה קהת‬
‫‪04-9952214‬‬
‫רחל רוט‬
‫‪04-9854129‬‬
‫תלמה בן‪-‬דוד‬
‫רוחמה אטוצ'קין וקנין ‪04-9578915‬‬
‫‪08-6558777‬‬
‫לינדה גבאי‬
‫‪08-6558777‬‬
‫ענת אפריאט‬
‫‪09-9552865‬‬
‫ניצה סירקיס‬
‫‪04-6342506‬‬
‫מרלנה דסקל‬
‫‪04-6390918‬‬
‫מרים וובר‬
‫‪03-5046038‬‬
‫דרורה חריף‬
‫‪04-6390918‬‬
‫מרים וובר‬
‫‪054-4507607‬‬
‫גילה איזן‬
‫‪04-8244878‬‬
‫אסתר ספקטור‬
‫‪04-8100262‬‬
‫יהודית דובובי‬
‫יהודית הרוניאן ‪052-3515592‬‬
‫‪04-6528027‬‬
‫דליה הרטוג‬
‫‪02-6798120‬‬
‫עליזה בר‪-‬לב‬
‫‪02-5853874‬‬
‫שולה אסרף‬
‫‪02-5611113‬‬
‫שרה הלוי‬
‫‪08-9439811‬‬
‫חווה ברק‬
‫‪09-7675001‬‬
‫אלינה קניגהיים‬
‫‪04-9088130‬‬
‫סופיה זלטין‬
‫‪052-2799463‬‬
‫רותי צוקר‬
‫‪03-9730997‬‬
‫חיה בשקין‬
‫‪073-2326423‬‬
‫אלינה שפירא‬
‫‪073-2326414‬‬
‫ אנה קפוסטין‬
‫‪03-5336643‬‬
‫אסתר ספקטור‬
‫‪08-9301725‬‬
‫עידית חן סייג‬
‫‪08-9383720‬‬
‫פנינה ניצן‬
‫‪09-8343275‬‬
‫מגדה גולן‬
‫חנה פרידמן‪-‬בוקר ‪04-6520103‬‬
‫עפרה פוקס‪-‬בוקר ‪052-2776066‬‬
‫‪03-9331812‬‬
‫רותי יצחקי‬
‫מטילדה שבתאי‬
‫צפת‬
‫דליה כהן‬
‫קריות‪-‬אזור חיפה וצפון‬
‫‬
‫רחל רוט‬
‫קרית ביאליק‬
‫דפנה מור‬
‫קרית מוצקין‬
‫בת שבע בונה‬
‫קרית שמונה‬
‫רחל וקסלר‬
‫קרית אונו‬
‫ראשון לציון‬
‫‬
‫רחובות‬
‫רמלה‪ -‬בבוקר‬
‫רמת גן‬
‫רמת השרון‬
‫תל אביב‬
‫לדוברי יידיש‬
‫לדוברי איטלקית‬
‫לדוברי אנגלית‬
‫‬
‫לדוברי רוסית‬
‫לדוברי ספרדית‬
‫לדוברי צרפתית‬
‫מנכ"ל‬
‫טלפון‬
‫עפרה שגב‬
‫חרסה חרפ‬
‫לאה סופר‬
‫‬
‫ויקי נני‬
‫‬
‫דפנה גרין‬
‫‪052-7871935‬‬
‫‪04-8440598‬‬
‫‪04-9952214‬‬
‫‪054-4210757‬‬
‫‪04-6950867‬‬
‫‪03-5324247‬‬
‫‪052-6117420‬‬
‫‪03-9690991‬‬
‫‪08-9392971‬‬
‫‪08-9150041‬‬
‫‪08-9215363‬‬
‫‪050-2640643‬‬
‫ניצה אייל‪/‬אורה ג'רפי ‪03-5495204‬‬
‫‪03-6475559‬‬
‫שולה ליבובסקי‬
‫‪03-6186264‬‬
‫רבקה גוטרמן‬
‫‪08-9392671‬‬
‫לאה סופר‬
‫‪077-3240639‬‬
‫פולה וג'ף פלברג‬
‫‪04-6390918‬‬
‫מרים וובר‬
‫‪08-9466093‬‬
‫תמרה בוגדנוב‬
‫‪04-8344592‬‬
‫שרה אלקובי‬
‫פולט גרינברג ברזילי ‪054-2127525‬‬
‫‪03-5341274‬‬
‫‬
‫גרי רוט‬
‫‪ 31‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 75‬מאי ‪2013‬‬