‫גיליון ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫גישות חדשות לטיפול בחולי אלצהיימר‬ ‫השפעות מצבי לחץ על שינויים במוח‬ ‫"זכויות" תשושי נפש בישראל המוח הסוכרתי דיכאון בדמנציה‬ ‫התאמת סביבת הבית לחולי אלצהיימר‬ ‫אלצהיימר בעיתונות‬ ‫מערכות נגינה לחולי אלצהיימר‬ ‫את‪/‬ה זקוק לעזרה והשגחה לאחר אשפוז?‬ ‫הוריך זקוקים שמישהו יטפל בהם?‬ ‫● שעות טיפול לזכאי המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬חוק סיעוד‬ ‫● שירות טרום סיעוד עד לקבלת העזרה מביטוח לאומי‬ ‫● ‪ 50‬שעות עזרה באמצעות הקרן לניצולי שואה לאחר אשפוז‬ ‫● עובדים זרים ל‪ 24-‬שעות‬ ‫● שמירות פרטיות בבית ובבתי חולים‬ ‫מאגר מטפלים מקצועי‪ ,‬מוכשר ומיומן דוברי מגוון שפות‬ ‫שרות מקצועי אמין ומסור‬ ‫אצלנו תמצאו‬ ‫את כל הפתרונות בתחום‬ ‫הסיעוד תחת קורת גג אחת‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬ד שירותי סיעוד ועובדים זרים‬ ‫סניף הקריות (סניף ראשי)‪ :‬רחוב הגפן ‪ ,2‬ק‪.‬ביאליק טל‪ 04-8712222 .‬פקס‪04-8733491 .‬‬ ‫סניף חיפה‪ :‬רחוב החלוץ ‪ ,55‬חיפה טל‪ 04-8666633 .‬פקס‪04-8665944 .‬‬ ‫סניף גליל מערבי‪ :‬שד' הגעתון ‪ ,43‬נהריה טל‪ 04-9923222 .‬פקס‪04-9001994 .‬‬ ‫סניף כפר סבא‪ :‬רחוב ויצמן ‪ ,57‬כפר סבא טל‪ 097406969 .‬פקס‪09-7430022 .‬‬ ‫מוקד פניות‪www.m-s-d.co.il 1-700-708-778 :‬‬ ‫אתם גרים בחו"ל‬ ‫והוריכם המבוגרים בארץ!‬ ‫כל השירותים תחת קורת גג אחת‪:‬‬ ‫‪ ‬יעוץ להתאמת השירות ע"י צוות מקצועי‬ ‫‪ ‬הדרכה וליווי בנושא בתי אבות (ללא תשלום)‬ ‫‪ ‬מטפלים ע"פ חוק סיעוד‬ ‫‪ ‬עובדים זרים ברשיון‬ ‫‪ ‬טיפול בזכאות משרד הבריאות והרווחה‬ ‫‪ ‬מימוש זכויות כספיות ברשויות ובביטוחים‬ ‫‪ ‬טיפול בנכסים‪ :‬פינוי‪ ,‬שיפוץ‪ ,‬השכרה‪ ,‬מכירה והערכת שמאי מוסמך‬ ‫‪ ‬שרותי אפוטרופסות ועורכי דין‬ ‫אנו לוקחים בחשבון את הזמן הקצר‬ ‫בו אתם שוהים בארץ‬ ‫דבר המערכת‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫גליון מס' ‪ ,62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר‬ ‫ומחלות דומות בישראל ע‪.‬ר‪.‬‬ ‫עריכה‪:‬‬ ‫רותי יצחקי‪ ,‬דרורה כהן‬ ‫רחל קופרשטיין‪ ,‬גדי פורת‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫"דורות" לקידום השירות‬ ‫לאוכלוסיה המבוגרת בע"מ‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬אפי אליסי‬ ‫קלדנית‪ :‬נילי אפשטיין‬ ‫בעלונים האחרונים ניתן ביטוי להתייחסות חדשה לחולי‬ ‫אלצהיימר‪ .‬לא עוד "חולים היושבים בשורות ובוהים במקלטי‬ ‫הטלוויזיה" (ציטוט ממאמר בעלון)‪ ,‬אלא חולי אלצהיימר כצרכני‬ ‫אמנות‪ ,‬אנשים שמסוגלים ליהנות הנאה אסתטית‪ ,‬ושעשויים‬ ‫בעקבות החוויה של מפגש עם האמנות להתעורר ולעורר‬ ‫רגשות וזיכרונות רדומים בהם‪.‬‬ ‫בעלון זה מובאות דרכים נוספות לגירוי חושי וקוגניטיבי על‬ ‫מנת להגביר את הפעילות אצל חולי אלצהיימר‪ .‬במאמר של‬ ‫מילב"ת מוצגים מתקני פנאי טיפולי שפותחו במיוחד עבור‬ ‫החולים‪ ,‬כגון מיתקן אורגן צלילים מיוחד‪ ,‬ובמאמר "גם לחסרי‬ ‫העבר יש עתיד" מומלץ בין השאר ליצור סביבה עשירה בגירויים‬ ‫עבור החולים‪ ,‬כגון שתילת גנים טיפוליים ועוד‪.‬‬ ‫מודעות‪ :‬רונה לוי‪ ,‬דורות‪09-7658088 :‬‬ ‫ועוד בענייני סביבה הבאנו טיפים בנושא התאמת הסביבה‬ ‫אל חולה אלצהיימר מבחינה בטיחותית‪.‬‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫"עמדא"‪ ,‬עמותת אלצהיימר‬ ‫ומחלות דומות בישראל ע‪.‬ר‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מפגשים עם אמנות מיטיבים עם חולי אלצהיימר‪.‬‬ ‫בעלון הנוכחי אנו מציגים פן נוסף של המפגש עם אמנות‪.‬‬ ‫ציורו של ראובן דטנר‪ ,‬בן לאם חולת אלצהיימר‪ ,‬הרשים אותנו‬ ‫כל כך שביקשנו להציגו בשער העלון‪ .‬ראובן מבטא באמנותו‬ ‫את רגשותיו ורשמיו ממהלך המחלה‪ ,‬וציוריו מקלים עליו את‬ ‫ההתמודדות‪.‬‬ ‫מהדורה אנגלית‪ :‬מרים וובר‬ ‫חברי הוועד המנהל‪:‬‬ ‫אליעד יונה ‪ -‬יו"ר‬ ‫ד"ר אלון שרה‪ ,‬גיורא ארנהיים‪,‬‬ ‫בהרב לאה‪ ,‬בר‪-‬לב עליזה‪,‬‬ ‫גונדה יוסף‪ ,‬גיל חיה‪ ,‬גן‪-‬אל נעמי‪,‬‬ ‫הנץ יעקב‪ ,‬יצחקי רות‪ ,‬ספקטור אסתר‪,‬‬ ‫פלג דינה‪ ,‬פלמן מרים‪,‬‬ ‫עו"ד קדר מיכאל‪ ,‬שפירא אהוד‬ ‫יו"ר המועצה המדעית‪:‬‬ ‫פרופ' עמוס קורצ'ין‬ ‫בשער‪" :‬אלצהיימר" ‪ -‬ציור של ראובן דטנר‬ ‫סיפורי התמודדות נוספים מובאים בזיכרונותיה של מרים פלמן‪,‬‬ ‫ממייסדות העמותה‪ ,‬ובמדור "במבט אישי"‪.‬‬ ‫מאמרו של ד"ר אילן הלפרין סוקר מספר מחקרים בתחום‬ ‫הפסיכולוגיה של הגיל המבוגר‪ ,‬ומאמרה של ד"ר רמית רבונה‬ ‫דן ב"דיכאון בדמנציה" וחשיבות אבחון הדיכאון והטיפול בו‪.‬‬ ‫מרכז ארצי‪:‬‬ ‫טל‪ 03-5341274/5 .‬פקס‪03-5341276 .‬‬ ‫הכתובת למשלוח מכתבים‪:‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,8261 .‬רמת‪-‬גן ‪52181‬‬ ‫אתר באינטרנט‪http://www.alz-il.net :‬‬ ‫דו"אל‪[email protected] :‬‬ ‫קו חם ‪*8889‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הבאנו מספר קטעי עיתונות המציגים מחקרים חדשניים‬ ‫בתחום חקר המוח ומחלת אלצהיימר‪ ,‬ומי ייתן ויניבו יום אחד‬ ‫תרופה אמיתית למחלה‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬לקראת חג הפסח הקרב ובא נאחל לכל קוראינו‬ ‫חג פסח נעים ושמח‪● .‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫עמדא‬ ‫‪4‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫תוכן‬ ‫∂‬ ‫חדשות העמותה‬ ‫גרי רוט‬ ‫תודות‪ ,‬תנחומים‪ ,‬מכתבים למערכת‬ ‫∏‬ ‫מהנעשה בעמותה‪ :‬יום עיון בנושא‬ ‫דמנציה בבית החולים האנגלי בנצרת‬ ‫‪9‬‬ ‫אהובה כרמלי‬ ‫"עמדא" ‪ -‬קול קורא‬ ‫הזכרונות של מרים פלמן‬ ‫חדשות מחקריות מתחום‬ ‫הפסיכולוגיה של הגיל המבוגר‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ד"ר אילן הלפרין‬ ‫גם לחסרי העבר יש עתיד‬ ‫‪1¥‬‬ ‫אן קארפף‬ ‫∂‪1‬‬ ‫המוח הסוכרתי‬ ‫מלינדה ונר‬ ‫∏‪1‬‬ ‫דיכאון בדמנציה‬ ‫ד"ר רמית רבונה‬ ‫ניסויים בתרופה לאלצהיימר‬ ‫המשיבה את הזיכרון האבוד‬ ‫‪19‬‬ ‫אוריה ברקו‬ ‫גם לתשושי נפש מגיעות זכויות‬ ‫‪20‬‬ ‫חיים קליר‬ ‫‪21‬‬ ‫התאמת הסביבה הביתית‬ ‫לחולה אלצהיימר‬ ‫מתקני פנאי טיפולי ודרך השימוש בהם ‪22‬‬ ‫איך משפחה אחת מתלכדת‬ ‫על מנת להתמודד‬ ‫‪2¥‬‬ ‫ג'יין גרוס‬ ‫לעולם אינך לבד ‪ /‬בארי פנקהרסט‬ ‫שינו לי את שמי ‪ /‬רותי דביר‪-‬פרייזלר‬ ‫אלצהיימר באמנות ‪/‬‬ ‫ראובן דטנר‬ ‫∂‪2‬‬ ‫‪27‬‬ ‫שיחה על שחקנים‪ ,‬נהגי מוניות וחולי שיטיון ∏‪2‬‬ ‫מייקל בויד‪ ,‬ד"ר אוליוור סאקס ולי בולינג'ר‬ ‫אלצהיימר בעיתונות‬ ‫קו חם ואוזן קשבת‪/‬סניפי העמותה‬ ‫‪30-29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫חדשות העמותה‬ ‫העלאת מודעות‬ ‫כמדי שנה מפעילה העמותה קמפיין תקשורתי לצורך העלאת‬ ‫המודעות למחלת אלצהיימר‪ ,‬ופונה לציבור הרחב לתרום‬ ‫לטובת הפרויקטים והפעילויות של העמותה למען החולים‬ ‫ובני משפחותיהם‪ .‬פעילות זו יצאה לפועל החודש באדיבות‬ ‫חברת פרסום "אזימוט"‪ ,‬אשר תורמת בהתנדבות למען‬ ‫הגברת המודעות למחלת אלצהיימר‪.‬‬ ‫פעילות בסניפים‬ ‫אנו ממשיכים בהרחבת הפעילות ובהקמת קבוצות תמיכה‬ ‫נוספות‪ .‬בקרוב נפתח קבוצות תמיכה במועצה האזורית‬ ‫באר טוביה ובעיר רמלה (בשיתוף עם מרכז יום של "מטב"‬ ‫והרשות המקומית)‪ .‬קבוצות נוספות מתוכננות בבני ברק‬ ‫בבית אבות ‪" -‬שלמה המלך" וברשויות נוספות בהן אנו‬ ‫נמצאים בשלבים מתקדמים של תכנון והקמה של קבוצות‬ ‫תמיכה‪.‬‬ ‫פרויקט "פעילות לבריאות"‬ ‫אנו עומדים לפני הרחבת הפרויקט בישובים נוספים‪ ,‬כגון‬ ‫חולון‪ ,‬ת"א ‪ -‬מחזור שני (בשיתוף עם " מכבי שירותי בריאות"‬ ‫ מחוז מרכז‪ ,‬חברת "מתן" ו"עזר מציון")‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬נתניה‬‫(בשיתוף עם " מכבי שירותי בריאות " ‪ -‬מחוז השרון ומח'‬ ‫רווחה של כ"ס ונתניה)‪ ,‬נס ציונה ובתנועה הקיבוצית‪.‬‬ ‫בעיר חולון קיימנו ערב הסברה וגיוס מתנדבים בנוכחותם של‬ ‫כ‪ 150-‬איש‪ .‬מרצה אורח במפגש זה היה פרופ' יורם ברק‪,‬‬ ‫מנהל החטיבה הפסיכוגריאטרית בבי"ח ע"ש אברבנאל‪.‬‬ ‫במהלך חודש מרץ נקיים ערבי חשיפה בכפר סבא ובנתניה‬ ‫בשיתוף ובמימון חלקי של "מכבי שירותי בריאות" מחוז‬ ‫השרון‪ .‬תינתן הרצאה של ד"ר שושנה דוד‪ ,‬גריאטרית‬ ‫ראשית במחוז השרון‪ .‬מטרת המפגשים‪ ,‬לגייס מתנדבים‬ ‫לפרויקט‪.‬‬ ‫הפרויקט אומץ ע"י מקדמי בריאות של משרד הבריאות‬ ‫במחוז הצפון‪ ,‬ולצורך כך הוקמה ועדת היגוי אשר תפעיל‬ ‫את הפרויקט גם במגזר הערבי‪.‬‬ ‫הכנס בנצרת‬ ‫העמותה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות מחוז צפון‪,‬‬ ‫קיימה ב‪ 4.2.09-‬בבית החולים האנגלי בנצרת כנס‬ ‫לאנשי מקצוע (רופאים‪ ,‬עו"ס ואחיות) העוסקים בתחום‬ ‫הגריאטריה או באבחון‪ .‬בירכו בכנס‪ :‬ח"כ מר יעקב בן יזרי‬ ‫ שר הבריאות‪ ,‬ד"ר מיכל כהן דר ‪ -‬רופאת מחוז הצפון‪,‬‬‫ד"ר בשארה בשארת ‪ -‬מנהל ביה"ח נצרת (אנגלי)‪ ,‬ד"ר‬ ‫אלי גרינר ‪ -‬פסיכיאטר מחוז הצפון‪.‬‬ ‫עמדא‬ ‫‪6‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫הכנס מהווה פריצת דרך מבחינת נכונותו של משרד הבריאות‬ ‫לפעול להעלאת המודעות לנושא מחלת אלצהיימר בכלל‬ ‫ובמגזר הערבי בפרט‪.‬‬ ‫תודות לגב' סמירה עובייד‪ ,‬מקדמת הבריאות של מחוז‬ ‫הצפון‪ ,‬על התוכנית הרב ‪ -‬שנתית לקידום הבריאות במגזר‬ ‫הערבי‪ ,‬לד"ר כמאל פרחאת ‪ -‬מנהל המחלקה הפסיכיאטרית‬ ‫בביה"ח נצרת (אנגלי) ולפרופ' יורם ברק‪ ,‬מנהל החטיבה‬ ‫הפסיכוגריאטרית בביה"ח ע"ש אברבנאל‪ ,‬אשר העשירו את‬ ‫הכנס בהרצאותיהם על זיהוי המחלה‪ ,‬על צעדים אפשריים‬ ‫להקטנת הסיכון ללקות בה ועל דרכי ההתמודדות של‬ ‫האוכלוסייה הערבית והיהודית‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לדר' נעמי נוימן והצוות הנאמן שלה על‬ ‫היוזמה והביצוע‪.‬‬ ‫העמותה מתכננת לקיים כנסים מחוזיים נוספים במהלך‬ ‫שנת ‪.2009‬‬ ‫פרויקט קבוצות תמיכה לחולים‬ ‫בתחילת המחלה ובני משפחותיהם‬ ‫נפתחה קבוצה חדשה בראשון לציון‪ ,‬יתר הקבוצות פועלות‬ ‫כמתוכנן‪.‬‬ ‫פרויקט "אלצהיימר ואמנות"‬ ‫הועברה פנייה למרכזי יום ובתי אבות על מנת לעודד קבלת‬ ‫הכוונה לפעילות במסגרת הפרויקט‪ ,‬שמטרתה לשפר את‬ ‫איכות חייהם של חולי אלצהיימר ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫מבחני תלות‬ ‫ראש אגף סיעוד של "ביטוח לאומי"‪ ,‬גב' אסתר רייס‪ ,‬ביקשה‬ ‫להקים וועדה לבחינת מהות המבחנים‪ .‬הוועדה מנוהלת ע"י‬ ‫המנכ"ל והמידענית של העמותה‪ ,‬ובהנחייתה המקצועית‬ ‫של ד"ר רמית רבונה וחברים מסורים נוספים‪.‬‬ ‫מטרת הוועדה להגדיר מחדש את מידת ההתאמה של‬ ‫המבחנים לחולים דמנטיים‪ ,‬ולתת מענה לאלו הזקוקים‬ ‫להשגחה חלקית (אפשרות שלא הייתה קיימת בעבר)‪ ,‬ובכך‬ ‫לתת מענה לחולים בשלבי הביניים של המחלה‪● .‬‬ ‫גרי רוט‬ ‫מנכ"ל‬ ‫מבצע‬ ‫מיוחד לחברי‬ ‫העמותה‬ ‫מעסיק עובד זר?‬ ‫ביטוח רפואי לעובד זר‬ ‫‪medmore‬‬ ‫המומחים לביטוח רפואי לעובדים זרים ותיירים‬ ‫הביטוח שנותן תנאים מעבר לחוק ביטוח עובדים זרים‬ ‫מחיר מיוחד לחברי העמותה רק ‪ $ 1‬ליום‬ ‫שירות אישי ומקצועי‬ ‫משכית ‪ ,22‬הרצליה פיתוח ‪e-mail: [email protected] I www.medmore.co.il I‬‬ ‫תודות‬ ‫העמותה מודה לתורמים‬ ‫ומוקירה את נדיבות ליבם‬ ‫ראויים להוקרה מיוחדת‬ ‫מרים אביחיל ‪ -‬לעילוי נשמת בעלה משה ז"ל‬ ‫יהודית ובארי אורקין ‪ -‬לזכר ההורים‬ ‫יצחק ואן אורקין ז"ל ושלמה‪-‬חי ואסתר כנפו ז"ל‬ ‫מיכל שטיינמן ליברמן ‪ -‬לזכר האם רות וינטר‪-‬שטינרמן ז"ל‬ ‫פרופ' יורם ברק‬ ‫ד"ר זאב מיינר‬ ‫ד"ר רוני עוזרי‬ ‫ד"ר נורית שרמן‬ ‫קובי מידן‬ ‫טרבור אסרון‬ ‫חנניה גיבשטיין‬ ‫כוכבה מתתיהו‬ ‫משפחות גבע‪ ,‬ולברג וסולץ‬ ‫חווה ואריה שרף‬ ‫גיזלה סימונס‪ ,‬ציפי גליק ופאני לוליבה ‪ -‬על תרומתן‬ ‫לפרוייקט "קשרים וכישורים"‬ ‫קרנות חברות מפעלים ומוסדות‬ ‫אזימוט‬ ‫ארלדן השקעות בע"מ‬ ‫מתן שרותי בריאות‪ ,‬סיעוד ורווחה‬ ‫עו"ד צלי רשף‬ ‫פארמה אקסל בע"מ ‪ -‬נוברטיס‬ ‫פז נפט בע"מ‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫מכתב תודה למתנדבת‬ ‫בפרויקט "פעילות לבריאות"‬ ‫ברצוני להביע בשמי ובשם הורי‪ ,‬את הוקרתנו והערכתנו על התקופה שליווית‬ ‫את אמא‪.‬‬ ‫הגעת אלינו כמשב רוח רענן‪ ,‬קורנת ומלאת אנרגיה‪ .‬מפגשיך עם אמא עוררו‬ ‫בה עניין ונכונות לשתף פעולה‪ ,‬גם בתקופות שהיתה במצב ירוד (לאחר‬ ‫אישפוז) ונראה היה כי אינה מתעניינת בנעשה סביבה‪ .‬היא מאוד ציפתה‬ ‫לבואך ולשיחות עמך‪.‬‬ ‫מעבר לביקוריך‪ ,‬תמיד מצאת זמן להתקשר ולהתעניין בשלומה של אמא‪,‬‬ ‫לשאול על מצב רוחה ובריאותה‪ ,‬ממש כבת משפחה‪.‬‬ ‫אני יודעת כי גם בעת שאת ומשפחתך עברתם תקופה קשה במקביל‬ ‫לביקוריך בביתנו‪ ,‬לא נפלה רוחך והמשכת בראש מורם לתת ולתרום מזמנך‬ ‫וממרצך‪.‬‬ ‫תודה מקרב לב על הידידות שרקמת עמנו‪ ,‬על הרצון הטוב והזמן שהקדשת‬ ‫למשפחתנו!‬ ‫מי ייתן ותמשיכי לתרום ולהקדיש לחברה עוד שנים רבות‪.‬‬ ‫בברכה ובהוקרה‪,‬‬ ‫©השמות שמורים במערכת®‬ ‫חולת אלצהיימר מביעה תודתה למתנדבת‬ ‫תמיכות מגופים ומרשויות‬ ‫הוועדה הציבורית לקביעת יעודם של עזבונות‬ ‫לונדבק ישראל בע"מ‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫מתן הדרך שלך לתת‬ ‫תורמים מחו"ל‬ ‫‪Mrs. Martha Dietrich, San Francisco, U.S.A‬‬ ‫‪Mr. David Rosenberg, U.S.A‬‬ ‫‪The Samuel Sebba Charitable, London,U.K‬‬ ‫‪The Harry and Janette Weinberg Foundation, MD. U.S.A‬‬ ‫תנחומים‬ ‫העמותה משתתפת בצער החברים‬ ‫והמשפחות על מות יקיריהם‬ ‫משפחות יקרות‬ ‫וחברי העמותה‬ ‫עם פרוס חג הפסח‪ ,‬חג החרות והאביב‬ ‫טובה זילברבך על מות הבעל‬ ‫שמואל סנטו על מות האישה‬ ‫ואל פיכמן על מות הבעל‬ ‫דר' מיה פרוינד על מות האם‬ ‫משפחת הלוי על מות האב‬ ‫משפחת ויסברג על מות האב‬ ‫עמדא‬ ‫❀‬ ‫∏‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫נאחל לכולנו‬ ‫צמיחה והתעצמות‬ ‫חג כשר ושמח‬ ‫עמותת "עמדא"‬ ‫מהנעשה בעמותה‬ ‫יום עיון בנושא דמנציה בבית החולים האנגלי בנצרת‬ ‫‪ ‬אהובה כרמלי‬ ‫ום עיון בנושא דמנציה התקיים בתחילת פברואר ‪2009‬‬ ‫בבית החולים האנגלי בנצרת‪ ,‬והיה מיועד למטפלים‬ ‫בקשישים בקהילה‪ ,‬לרופאים‪ ,‬לאחיות ולעו"ס‪.‬‬ ‫האולם התמלא עד אפס מקום וחלק מהאורחים אף נאלצו לשבת‬ ‫על המדרגות‪ ,‬עם זאת כולם חשו בהכנסת האורחים החמה והלבבית‬ ‫מרגע קבלת הפנים עד לארוחת הצהרים בסיום‪.‬‬ ‫פתחו ובירכו שר הבריאות ח"כ יעקב בניזרי‪ ,‬ואחריו ד"ר מיכל כהן‬ ‫רופאת מחוז הצפון‪ .‬כמו כן בירכו ד"ר בשארה בשארת ‪ -‬מנהל‬ ‫בית החולים‪ ,‬ד"ר אלי גרינר ‪ -‬פסיכיאטר מחוז הצפון‪ ,‬וגרי רוט‬ ‫מנכ"ל עמותת "עמדא"‪ .‬את הכנס הנחתה בחן רב ד"ר נעמי‬ ‫היימן‪ ,‬הרופאה הגריאטרית של מחוז הצפון‪.‬‬ ‫חלקו הראשון של יום העיון כלל מספר הרצאות‪:‬‬ ‫פרופ' יורם ברק‪ ,‬מנהל החטיבה הפסיכו‪ -‬גריאטרית בבי"ח אברבנאל‬ ‫עסק בהרצאתו בסיכונים לתחלואה במחלת אלצהיימר‪ ,‬במניעה‪,‬‬ ‫בשימושים בתרופות השונות וכן בהגנה הכללית של המוח‪ ,‬לאו‬ ‫דווקא בגין מחלת אלצהיימר‪ .‬הוא הדגיש כי יש לשמור על פעילות‬ ‫אינטלקטואלית של המוח‪ ,‬מכיוון שלדבריו המוח מהווה שריר‪,‬‬ ‫ויש לאמן אותו ככל שריר אחר כדי לשמור על פעילותו התקינה‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪‬‬ ‫פרופ' ברק ציין מחקרים שונים בנושא‪ ,‬שלפיהם צפויה הקטנה‬ ‫בסיכוי לחלות באלצהיימר באמצעות פעילויות אינטלקטואליות‪.‬‬ ‫בין הפעילויות למוח‪ :‬האזנה למוסיקה (האזנה טהורה ולא תוך‬ ‫פעילות אחרת)‪ ,‬לימוד מוסיקה על כלי נגינה‪ ,‬לימוד שפה זרה‪,‬‬ ‫כתיבה יומיומית‪ ,‬פעילות ספורט אירובית‪ ,‬קריאת ספרים‪ ,‬כל אלה‬ ‫מהווים גרייה אינטלקטואלית למוח‪.‬‬ ‫ד"ר נאביל ג'ראסי‪ ,‬סגן הפסיכיאטר המחוזי של אזור הצפון‪,‬‬ ‫הביא אף הוא מחקרים מאד מעניינים‪ ,‬שנערכו בישראל בקרב‬ ‫האוכלוסייה הערבית והיהודית‪ .‬המחקרים עסקו בנושא בריאות‬ ‫הנפש בחברה הערבית לאור שינויים‬ ‫חברתיים ותרבותיים‪ ,‬בשינוי במעמד לדברי ד"ר‬ ‫המשפחתי‪ ,‬בתוחלת החיים שהתארכה‪ ,‬כמאל פרחאת‪,‬‬ ‫בתופעת רווקים ורווקות‪ ,‬ולאור כל אלה‪ ,‬מנהל המחלקה‬ ‫תופעות של לחץ נפשי ומצוקות חברתיות הפסיכוגריאטרית‬ ‫של בית החולים‬ ‫בחברה הערבית‪.‬‬ ‫ד"ר כמאל פרחאת‪ ,‬מנהל המחלקה האנגלי‪ ,‬זיהוי המחלה‬ ‫בתחילתה יאפשר מתן‬ ‫הפסיכוגריאטרית של בית החולים‬ ‫תרופות הנמצאות‬ ‫האנגלי‪ ,‬הרצה על נושא הסימנים בשוק שיקלו על‬ ‫המקדימים להופעת הדמנציה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הפרט והמשפחה‪.‬‬ ‫זיהוי המחלה בתחילתה יאפשר מתן "כולם עוברים תהליך‬ ‫תרופות הנמצאות בשוק שיקלו על הפרט כואב וממושך"‪" ,‬ויש‬ ‫והמשפחה‪" .‬כולם עוברים תהליך כואב להקשיב ולשמוע‬ ‫וממושך"‪ ,‬אמר‪" ,‬ויש להקשיב ולשמוע לחולה ולמשפחה"‬ ‫לחולה ולמשפחה"‪.‬‬ ‫חלק זה של יום העיון הסתיים בהקרנת סרטה המרגש עד דמעות‬ ‫של חברת העמותה אסתר ספקטור ‪" -‬לחיות בכבוד"‪ .‬הסרט‬ ‫מגולל את סיפור ההתמודדות של משפחתה עם מחלת אלצהיימר‬ ‫של בעלה‪.‬‬ ‫החלק השני של יום העיון נפתח במצגת על המיזם המחוזי בנושא‬ ‫דמנציה ע"י גב' סמירה עובייד‪ ,‬מקדמת בריאות של מחוז הצפון‪.‬‬ ‫המיזם מכוון להעלאת המודעות למחלה ולהטמעת פרויקט "פעילות‬ ‫לבריאות" במגזר הערבי בשיתוף פעולה עם עמותת "עמדא"‪.‬‬ ‫דבי להב‪ ,‬מרפאה בעיסוק‪ ,‬תרפיסטית באמנות ומומחית לטיפול‬ ‫בדמנציה‪ ,‬ודפנה גולן שמש‪ ,‬עו"ס‪ ,‬תרפיסטית באמנות ומנהלת‬ ‫בית אבות במגדיאל‪ ,‬הציגו את ערכת "קשרים וכישורים" ‪" -‬פעילות‬ ‫לבריאות"‪ ,‬שהעמותה מפעילה ברשויות מקומיות שונות ברחבי‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫ההרצאה האחרונה הייתה של מיכל הרץ‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬בפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫שהשתתפה לאחרונה באנגליה בכנס לטיפול בדמנציה‪ .‬הנושא‬ ‫היה "אלצהיימר ואמנות ‪ -‬המוזיאון כאוצר זיכרון" ונלוותה אליו‬ ‫מצגת מאלפת ומרגשת‪ .‬היה זה יום עיון מוצלח ביותר לדעת‬ ‫המארגנים והמשתתפים‪● .‬‬ ‫אהובה כרמלי‪ ,‬מתנדבת בעמותה‬ ‫‪9‬‬ ‫עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫הקרן לעידוד יצירת ידע בנושא אלצהיימר ודמנציות‬ ‫הקרן לעידוד יצירת ידע בנושא אלצהיימר ודמנציות‬ ‫קול קורא‬ ‫לחוקרים ולסטודנטים‬ ‫לתארים מתקדמים‬ ‫עמותת "עמדא"‪ ,‬עמותה לחולי דמנציה‪ ,‬אלצהיימר ומחלות‬ ‫דומות בישראל‪ ,‬מכריזה על יוזמה שמטרתה לעודד מחקר יצירת‬ ‫ידע חדש‪ ,‬מקצועי בתחומי הטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר‪.‬‬ ‫הידע שיגובש יופץ בקרב גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר‪ ,‬כדי‬ ‫להעשיר את הבמה המקצועית במחקר‪ ,‬ברעיונות‪ ,‬בשיטות‬ ‫עבודה חדשות וביוזמות פורצות דרך‪.‬‬ ‫אנו פונים לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מכל‬ ‫דיסציפלינה שהיא‪ ,‬הנמצאים בתהליך עבודת מחקר‪,‬‬ ‫או כאלה שסיימו כתיבת עבודה שעניינה טיפול בחולי‬ ‫דמנציה ואלצהיימר‪.‬‬ ‫קול קורא‬ ‫לצוותים העובדים‬ ‫עם חולים דמנטיים‬ ‫עמותת "עמדא"‪ ,‬עמותה לחולי דמנציה‪ ,‬אלצהיימר ומחלות דומות‬ ‫בישראל‪ ,‬מכריזה על יוזמה שמטרתה לעודד יזמות ויצירת ידע מקצועי‬ ‫בתחומי הטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר‪ .‬במסגרת היוזמה יופץ‬ ‫הידע שיגובש בקרב גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר‪ ,‬כדי להעשיר‬ ‫את הבמה המקצועית במחקר‪ ,‬ברעיונות‪ ,‬בשיטות עבודה חדשות‬ ‫וביוזמות פורצות דרך‪.‬‬ ‫אנו פונים לצוותים מקצועיים מתחומי הטיפול השונים‪ :‬רפואה‪,‬‬ ‫פיזיותרפיה‪ ,‬ריפוי באומנויות‪ ,‬סיעוד‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬העובדים בבתי‬ ‫אבות‪ ,‬במרכזי יום בשרותי הרווחה‪ ,‬בחברות סיעוד וכדומה‪.‬‬ ‫הנכם מוזמנים לתאר במאמר יוזמות‪ ,‬פיתוחים חדשניים וגישות‬ ‫טיפוליות ייחודיות בטיפול בחולי אלצהיימר ולשלוח אלינו‪.‬‬ ‫● חוקרים וסטודנטים מתבקשים לשלוח את עבודותיהם‬ ‫לעמותה‪.‬‬ ‫● ניתן לשלוח רק עבודות ומחקרים שאושרו‪.‬‬ ‫● העבודות ייבדקו בעזרת צוות אקדמי בכיר‪.‬‬ ‫● תאריך אחרון למשלוח העבודות ‪ 31 -‬למאי ‪2009‬‬ ‫● העבודה שתיבחר תזכה את כותבה במלגה בסכום השווה‬ ‫למחצית שכר הלימוד השנתי‪.‬‬ ‫● יש לשלוח מאמר המתאר את היוזמה לעמותה‪.‬‬ ‫● היוזמות שיישלחו ייבדקו בעזרת צוות אקדמי בכיר‪.‬‬ ‫● תאריך אחרון למשלוח העבודות ‪ 31 -‬למאי ‪2009‬‬ ‫● הוראות למשלוח העבודה בטופס ההרשמה‪.‬‬ ‫●היוזמות הנבחרות יוצגו בכנס העמותה הבא שיערך‬ ‫בספט'‪-‬אוק' ‪2009‬‬ ‫● הפרויקט הנבחר יזכה את הצוות במענק של ‪ 5000‬ש"ח‪.‬‬ ‫עמותת "עמדא"‪ ,‬קוראת לציבור אנשי האקדמיה‬ ‫בארץ‪ ,‬לתרום מן הידע שלהם למען קידום המקצועיות‬ ‫של העוסקים בתחום הדמנציה‪ .‬אנו מאמינים שאיגום‬ ‫הידע והפצתו יתרום לקידום הטיפול בחולים בארץ‪.‬‬ ‫עמותת "עמדא"‪ ,‬קוראת לציבור אנשי המקצוע והמומחים‬ ‫בארץ לתרום מן הידע שלהם למען קידום המקצועיות של‬ ‫העוסקים בתחום הדמנציה‪ .‬אנו מאמינים שאיגום הידע והפצתו‬ ‫יתרום לקידום הטיפול בחולים בארץ‪.‬‬ ‫ניתן להוריד את טופס ההרשמה מהכתובת‪:‬‬ ‫ניתן להוריד את טופס ההרשמה מהכתובת‪:‬‬ ‫‪http://www.alz-emda.org.il/Portals/10/student.doc‬‬ ‫‪http://www.alz-emda.org.il/Portals/10/yozmot.doc‬‬ ‫את החומרים נא לשלוח לעמותת "עמדא" ת‪.‬ד‪ 8261 .‬רמת גן ‪52181‬‬ ‫לפרטים נוספים נא להתקשר לטלפון ‪ 03-5341274‬לאירית אוטמזגין‪-‬נהר‬ ‫עמדא ‪10‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫מייסדות העמותה מספרות‬ ‫מרים פלמן ‪ -‬זיכרונות‬ ‫שנת ‪ 1986‬בתי טליה הבחינה‬ ‫ראשונה שבעלי ז"ל לא מתפקד‬ ‫כתמול שלשום‪ .‬היא העירה את‬ ‫תשומת ליבי ואני טענתי‪" :‬טוב קורה לכולנו‬ ‫שאנו שוכחים לפעמים"‪ ,‬והיא בשלה‪ .‬רק‬ ‫באוקטובר של אותה שנה‪ ,‬כאשר בעלי ז"ל‬ ‫ואני נסענו לטיול במזרח הרחוק‪ ,‬נוכחתי שבתי‬ ‫צדקה‪ .‬זה התחיל בכך שהוא לא התמצא‬ ‫במרחב‪ .‬הוא שתמיד אהב לבקר במוזיאונים‪,‬‬ ‫לא הבין מה אנו עושים שם‪ .‬באחד המוזיאונים‬ ‫על שולחן ענק הייתה תצוגה של מטבעות‬ ‫עתיקות מכל העולם‪ ,‬כאשר הפניתי את‬ ‫תשומת לבו לתצוגה‪ ,‬תגובתו הייתה "טוב‬ ‫יש פה מטבעות‪ ,‬אז מה?!" תגובתו הממה‬ ‫אותי‪ ,‬כי הוא היה שנים אספן מטבעות‪ ,‬בבית‬ ‫היו אלבומים מלאים במטבעות‪.‬‬ ‫למותר לציין שאני מאותו טיול כבר לא נהניתי‪,‬‬ ‫כי כל הזמן בחנתי את תגובותיו של בעלי ז"ל‬ ‫וניסיתי להבין מה קורה איתו‪.‬‬ ‫בהגיענו ארצה פניתי מיד לרופא המשפחה‬ ‫סיפרתי לו איך בעלי ז"ל מתנהג‪ ,‬הוא מיד‬ ‫שלח אותו לבדיקת ‪ CT‬ולאחר מכן‪ ‬לרופאת‬ ‫עצבים לבדיקת ‪.EEG‬‬ ‫עד היום כאשר אני נזכרת באותה רופאה אני‬ ‫מצטמררת‪ .‬בבואי אליה לקבל את התשובות‬ ‫של הבדיקה‪ ,‬שילבה הגברת את ידיה ואמרה‬ ‫לי‪" :‬חבל עליך‪ ,‬את צעירה אכלת אותה"‪ ,‬מרוב‬ ‫הלם נשארתי לשבת ולבהות בה‪ ,‬לא הבנתי‬ ‫מה האמירה הזו צריכה להביע‪ .‬לאחר דקה‬ ‫התאוששתי קמעה לא רציתי יותר לשמוע‬ ‫אותה‪ ,‬אספתי את הבדיקות עם התשובות‪,‬‬ ‫וחזרתי לרופא המשפחה בוכייה ושאלתי מה‬ ‫הפירוש לאמירה שלה‪ .‬הוא בסבלנות אין קץ‬ ‫הסביר לי את מהות המחלה ולמה עלי לצפות‪.‬‬ ‫זו הייתה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי על‬ ‫מחלה בשם אלצהיימר‪.‬‬ ‫הופנינו על ידו ל"בית ביר" בתל‪-‬השומר ושם‬ ‫פגשנו צוות מעולה‪ ,‬אנושי‪ ,‬ובראשו ד"ר מריאן‬ ‫רבינוביץ‪ .‬העובדת הסוציאלית יאירה סיפרה לי‬ ‫שיש קבוצת תמיכה של משפחות עם בעיה‬ ‫דומה‪ ,‬והציעה לי להצטרף אליהם‪ .‬באותה‬ ‫קבוצה פגשתי חברות לצרה‪ ,‬שם נוצר הקשר‬ ‫בינינו‪ ,‬קשר של שותפות לגורל שנמשך עד‬ ‫היום‪.‬‬ ‫לא ממש ידענו איך להתמודד עם המחלה‪,‬‬ ‫ב‬ ‫אבל בעקבות ניסיוננו עם קבוצת‪ ‬התמיכה‬ ‫שלנו הבנו את הצורך של בני משפחות‬ ‫החולים במפגשים כאלו‪ .‬על מנת לגייס‬ ‫מספר רב של משפחות החלטנו לקיים כנס‬ ‫ראשון ולהודיע על הקמת העמותה‪ ,‬פרסמנו‬ ‫בעיתונות את‪ ‬דבר קיום הכנס ב"בית סורסקי"‬ ‫בתל‪-‬השומר‪.‬‬ ‫ביום הכנס שהתקיים בינואר ‪ ,1988‬נפתחו‬ ‫ארובות השמיים וגשם זלעפות ירד‪ ,‬אנו פחדנו‬ ‫שאנשים לא יגיעו‪ ,‬למרות זאת הגיעו כ‪400-‬‬ ‫איש‪ .‬את הכנס הנחה ד"ר מריאן רבינוביץ‪.‬‬ ‫חברת הקבוצה שלנו שולה ליבובסקי‪ ,‬שנבחרה‬ ‫כיו"ר‪ ,‬הודיעה על הקמת העמותה וביקשה‬ ‫מכל הנוכחים להצטרף לעמותה‪ ,‬בעקבות‬ ‫עד היום כאשר אני נזכרת באותה‬ ‫רופאה אני מצטמררת‪ .‬בבואי אליה‬ ‫לקבל את התשובות של הבדיקה‪,‬‬ ‫שילבה הגברת את ידיה ואמרה לי‪:‬‬ ‫"חבל עליך‪ ,‬את צעירה אכלת אותה"‪,‬‬ ‫מרוב הלם נשארתי לשבת ולבהות‬ ‫בה‪ ,‬לא הבנתי מה האמירה הזו צריכה‬ ‫להביע‪ .‬חזרתי לרופא המשפחה‬ ‫בוכייה‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה בחיי‬ ‫ששמעתי על מחלה בשם אלצהיימר"‬ ‫הכנס הצטרפו רבים לעמותה‪.‬‬ ‫בהיזכרי היום איך התחלנו‪ ,‬בחוסר ידע על‬ ‫המחלה‪ ,‬באמצעים לא אמצעים ובראותי‬ ‫היום לאן הגענו לבי רחב משמחה וגאוה על‬ ‫היותי בין מניחי היסוד לקיום כל זה‪.‬‬ ‫במקביל להתקדמות העמותה מצבו של‬ ‫בעלי ז"ל הדרדר בצורה משמעותית‪ ,‬החברים‬ ‫מלבד קומץ קטן של ידידים המלווים אותי‬ ‫עד היום נעלמו‪ ,‬ברחו כמו ממגפה‪ ,‬שמא‬ ‫חלילה תדבק גם בהם המחלה הבלתי ידועה‪.‬‬ ‫מבית שוקק חיים‪ ,‬מלא שמחה‪ ,‬מסיבות פורים‬ ‫ויום העצמאות וסתם סיבה למסיבה ‪ -‬הפך‬ ‫לשממה‪.‬‬ ‫פעמיים בעלי ז"ל הלך לאיבוד‪ ,‬בפעם הראשונה‬ ‫הוא טלפן לי לעבודה ואמר שהוא נמצא בתחנה‬ ‫המרכזית ואינו יודע איך לחזור הביתה‪ ,‬הסברתי‬ ‫לו איך לחזור והוא הגיע הביתה בשלום‪ .‬מכיוון‬ ‫שעדיין לא ידעתי מה המשמעות של התופעה‬ ‫לא ייחסתי לזה חשיבות‪.‬‬ ‫הפעם השנייה הייתה כעבור ‪ 3‬חדשים‪ ,‬הוא‬ ‫נסע עם הרכב לשוק הכרמל לקניות לשבת‪,‬‬ ‫בחוזרי מהעבודה לא הוא ולא הרכב היו בבית‪.‬‬ ‫טלפנתי לבתי חולים ולמשטרה שמא קרתה‬ ‫תאונה‪ .‬תשובתם הייתה שרק כעבור ‪ 48‬שעות‬ ‫האדם מבחינתם נחשב נעדר‪ .‬זה היה אז‪,‬‬ ‫היום אם מציינים שהנעדר חולה אלצהיימר‬ ‫מיד המשטרה מתגייסת לחיפושים‪ .‬הזעקתי‬ ‫את הבנות ויחד טיכסנו עצה לאן אפשר ללכת‬ ‫לחפש‪ .‬כבר היה חושך בחוץ‪ ,‬תוך כדי כך הוא‬ ‫הופיע‪ ,‬לשאלתי היכן היה‪ ,‬והיכן הרכב‪ ,‬לא היה‬ ‫בפיו מענה‪ ,‬הוא רק חייך‪" :‬אני כבר בבית מה‬ ‫זה חשוב"‪ .‬לימים נודע לי שהוא פנה לנהג‬ ‫אוטובוס בכרמלית‪ ,‬הציג בפניו כרטיס חבר‬ ‫דן ואמר לו שאינו זוכר איך להגיע הביתה‪,‬‬ ‫הנהג בירר במוקד דן את הכתובת והביאו‬ ‫הביתה‪ .‬זה היה מזלו ומזלנו‪ ,‬כי מי יודע מה‬ ‫יכול היה לקרות‪.‬‬ ‫הפעם כבר לא הייתי שאננה‪ ,‬פניתי לד"ר‬ ‫פישר בתל‪-‬השומר‪ ,‬הצעתו הייתה להכניסו‬ ‫למוסד מכיוון שאני עובדת ואין מי שישגיח‬ ‫עליו‪ ,‬אז לא היו עובדים זרים ולא עזרה מביטוח‬ ‫לאומי‪ .‬התנגדתי בכל תוקף להכניסו למוסד‪.‬‬ ‫הפתרון היה לשלוח אותו למעון יום בצהלון‪,‬‬ ‫שם הוא התקבל בחום ע"י מאירה המנהלת‬ ‫וכל הצוות החם‪ .‬אבל בכל יום כשההסעה באה‬ ‫לקחתו ולהחזירו ליבי התכווץ לראות את בעלי‬ ‫ז"ל האהוב שאיתו הקמתי משפחה‪( ,‬גידלנו‬ ‫ארבעה ילדים ונכדים)‪ ,‬הופך לתינוק שצריך‬ ‫ללכת למעון‪ .‬אצל תינוק ידוע שברבות הימים‬ ‫הוא הופך לעצמאי‪ ,‬כאן אין דרך חזרה‪ ,‬המצב‬ ‫רק ילך ויחמיר‪ ,‬ואכן זה מה שקרה‪ .‬לאט לאט‬ ‫הוא נעלם‪ ,‬התאדה‪ ,‬נשארה רק הקליפה יפה‬ ‫כתמיד‪ ,‬אבל התוך נעלם‪ ,‬ואנו עמדנו חסרי‬ ‫אונים ללא יכולת לעזור עד הסוף המר‪.‬‬ ‫בחלוף השנים שאלתי את עצמי לא פעם‬ ‫מניין לקחתי את הכוחות הנפשיים והפיזיים‬ ‫לטפל בבעל חולה אלצהיימר‪ ,‬לדאוג שלא‬ ‫יחסר בבית דבר‪ ,‬לעבוד מחוץ לבית ולהשתתף‬ ‫בכל הכרוך בייסוד העמותה שבה אני מתנדבת‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫הגעתי למסקנה שמעצם הנתינה שאבתי‬ ‫את הכוחות‪.‬‬ ‫מי ייתן ואוכל להמשיך בנתינה עוד הרבה‬ ‫שנים‪ ,‬אמן‪● .‬‬ ‫‪ 11‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫מדע ומחקר‬ ‫חדשות מחקריות מתחום‬ ‫הפסיכולוגיה של הגיל המבוגר‬ ‫‪ ‬ד"ר אילן הלפרין‬ ‫‪‬‬ ‫שחיקה עקב לחץ‪ :‬פסיכונוירוביולוגיה של זקנה‬ ‫כך על פי מחקר חדש שנערך בארה"ב‪.‬‬ ‫צוות מחקר במרפאת קליבלנד בשיתוף עם צוות מחקר‬ ‫הזדקנות אדם מושפעת ממצבו הבריאותי ומתגובותיו למצבי‬ ‫מאוניברסיטת השמורה המערבית ערכו מעקב אחרי ‪1000‬‬ ‫לחץ יותר מאשר מהגיל הכרונולוגי‪ .‬ממצאים המחזקים טענה‬ ‫מבוגרים בשלוש קהילות במדינת פלורידה‪.‬‬ ‫זאת הוצגו בכנס ה‪ 114-‬של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה‬ ‫במחקר נמצא כי נשים שאצלן אובחנה רמת חרדה גבוהה‬ ‫(‪.)APA-American Psychology Association‬‬ ‫דר' ברוס מקווין מהמעבדה לנורואנדוקרינולוגיה באוניברסיטת‬ ‫בתחילת המחקר חיו יותר שנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬שינויים ברמות החרדה‬ ‫שנמדדו במשך תקופת המחקר לא‬ ‫רוקפלר מצא עדויות שעקה ביולוגית ולחץ‬ ‫השפיעו על שעורי הישרדותן של‬ ‫התנהגותי עשויים לגרום לנזקים כאשר רמתם אינה המוח הוא האחראי על‬ ‫הנשים‪.‬‬ ‫אופטימאלית‪.‬‬ ‫הפירוש הפסיכולוגי של‬ ‫מאידך‪ ,‬רמות חרדה גבוהות אצל גברים‬ ‫לדבריו נראה שרמות לחץ אקוטיות זמניות משפרות גורם הלחץ ©קרי מה‬ ‫הן תפקודי זיכרון והן את התגובה החיסונית של הגוף‪ .‬נתפס כמלחיץ ובאיזו‬ ‫שנמדדו בתחילת המחקר קשורות‬ ‫אולם ללחץ כרוני דווקא השפעות הפוכות העשויות מידה®‪ .‬המוח מווסת גם‬ ‫אצלם למוות מוקדם‪.‬‬ ‫התגובה ההתנהגותית‬ ‫לגרום לדיכאון ולפגיעות קוגניטיביות בזקנה‪.‬‬ ‫לדברי דר' זנג מהמחלקה לפסיכיאטריה‬ ‫והפיסיולוגית‬ ‫נגיב®‬ ‫©כיצד‬ ‫ופסיכולוגיה במרפאת קליבלנד‪,‬‬ ‫ההשפעות המצטברות של לחץ שאותן חווים למשל‬ ‫מנגנונים‬ ‫דרך‬ ‫ללחץ‬ ‫המחקר מצביע על כך שלחרדה יש‬ ‫חולי סוכרת או אלו הסועדים את בני משפחתם‬ ‫החולים‪ ,‬מקצרות ופוגעות בפעולתו של רכיב תאי חיסוניים והורמונאליים‪.‬‬ ‫תפקיד מגן בקרב נשים‪ ,‬זאת בשל‬ ‫דר' מקווין מסביר שרמות‬ ‫העובדה שנשים חרדות נוטות לחפש‬ ‫בגוף הקרוי טלומר‪ .‬רכיב תאי זה אחראי על מספר‬ ‫גבוהות של לחץ לאורך‬ ‫עזרה רפואית יותר מגברים חרדים‪.‬‬ ‫של‬ ‫הפעמים שכל תא בגופנו מתחלק‪ .‬כאשר אורכם‬ ‫זמן גורמות לשינויים‬ ‫דר' פוזאלו מהמחלקה לפסיכיאטריה‬ ‫הטלומרים מתקצר התא מפסיק להתחלק ומזדקן מבניים במוח ומשנות את‬ ‫ופסיכולוגיה במרפאת קליבלנד מדגיש‬ ‫וגובר הסיכון להתפתחות מחלות הקשורות לגיל תפקודו‬ ‫שחשיבותו של המחקר קשורה למשך‬ ‫מבוגר‪.‬‬ ‫הזמן הארוך שבו בוצע המחקר וגם לכמות הרבה של הנתונים‬ ‫המוח הוא האחראי על הפירוש הפסיכולוגי של גורם הלחץ (קרי‬ ‫שנאספו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנתונים מראים לדבריו שישנה גם התייחסות‬ ‫מה נתפס כמלחיץ ובאיזו מידה)‪ .‬המוח מווסת גם התגובה‬ ‫ההתנהגותית (כיצד נגיב) והפיסיולוגית ללחץ דרך מנגנונים‬ ‫מגדרית שונה לחרדה‪.‬‬ ‫חיסוניים והורמונאליים‪ .‬דר' מקווין מסביר שרמות גבוהות של‬ ‫בקרב בני שישים‪ ,‬הזדקנות מנטאלית אצל אלו‬ ‫לחץ לאורך זמן גורמות לשינויים מבניים במוח ומשנות את‬ ‫הנמצאים בסיכון גנטי לחלות באלצהיימר נמצאה‬ ‫תפקודו‪.‬‬ ‫זהה לזאת לזו של אנשים שאינם בסיכון גנטי לחלות‬ ‫במערכת ההורמונאלית תגובה ללחץ גורמת לעליה ברמת‬ ‫במחלת אלצהיימר‬ ‫ההורמון קורטיזול‪ ,‬שחשיפה אליו גורמת להרס תאים‪.‬‬ ‫חוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה טוענים כי המטען‬ ‫לדברי דר' אליסה אפל מאוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬רבים מהשינויים‬ ‫הגנטי הקשור לסיכון לחלות באלצהיימר אינו גורם להידרדרות‬ ‫הגופניים הקשורים לחשיפה ללחץ הינם הפיכים‪ .‬אך כאשר‬ ‫קוגניטיבית במשך רוב החיים הבוגרים (גילאים עשרים עד ששים‬ ‫מדובר בצרוף של סגנון חיים בלתי בריא‪ ,‬השמנת יתר ולחץ‬ ‫וארבע)‪.‬‬ ‫מתמשך השינויים שהוזכרו גורמים להזדקנות גופנית מואצת‪.‬‬ ‫המחקר הגדול ביותר מסוגו שנעשה עד כה בנושא זה כלל‬ ‫למעלה מששת אלפים נבדקים‪ .‬החוקרים מצאו כי שינויים‬ ‫חרדה מסייעת לנשים מבוגרות לחיות יותר‬ ‫קוגניטיביים נורמאלים הקשורים לגיל מתקדם זהים אצל אלו‬ ‫רמות חרדה גבוהות עשויות לסייע לנשים מבוגרות לחיות יותר‪,‬‬ ‫הנמצאים בסיכון גנטי מוגבר למחלת אלצהיימר ואצל אלו שאינם‬ ‫אולם אותן רמות חרדה עשויות דווקא להזיק לגברים מבוגרים‪.‬‬ ‫נושאים את הגן הקשור למחלה‪ .‬זאת‪ ,‬עשרות שנים לפני שאלו‬ ‫הנושאים את הגן למחלה יחלו באלצהיימר בשיעור גבוה יותר‬ ‫ד"ר אילן הלפרין‪ ,‬פסיכולוג במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‪ ,‬מרפאת‬ ‫משאר האוכלוסייה‪.‬‬ ‫זיכרון‪ ,‬מרפאה פסיכוגריאטרית‬ ‫עמדא ‪12‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫דר' אנתוני ג'ורם טוען שלמרות שיכולות קוגניטיביות מסוימות‬ ‫מתחילות להידרדר כבר בזקנה מוקדמת‪ ,‬אין הדבר קשור לשינויים‬ ‫מוחיים מוקדמים המאפיינים מחלת אלצהיימר‪ .‬נראה שבגיל‬ ‫מבוגר הסיכון הגנטי המוגבר למחלת אלצהיימר מואץ על ידי‬ ‫תהליכים אחרים שעדיין אינם מובנים דיים‪.‬‬ ‫פעילות גופנית וגירוי שכלי שיפרו יכולות‬ ‫זיכרון בעכברי מעבדה‬ ‫לפעילות גופנית נודעת השפעה מיטיבה על המוח המזדקן‪,‬‬ ‫אך מה לגבי גירויים שכליים?‬ ‫על פי מחקר חדש‪ ,‬שנערך בעכברים‪ ,‬נמצא שעכברים מבוגרים‬ ‫שיפרו את יכולות הזיכרון שלהם באמצעות עיסוק בפעילות‬ ‫גופנית‪ ,‬עיסוק בגירויים שכליים או צרוף של שניהם יחדיו‪.‬‬ ‫בעוד שבגילאים צעירים ובגילאי ביניים נמצא שפעילות גופנית‬ ‫לכשעצמה תרמה יותר לשיפור יכולות זיכרון‪.‬‬ ‫חוקרים מתחום מדעי העצב באוניברסיטת ייל ערכו ניסוי על‬ ‫מאה ושישים עכברים שחולקו לשלוש קבוצות על פי גיל (צעירים‪,‬‬ ‫גילאי ביניים ומבוגרים)‪.‬‬ ‫שלוש הקבוצות הושמו בכלובים שונים‪ .‬בחלק מהכלובים הושמו‬ ‫מתקנים המאפשרים לעכברים לרוץ על גלגל (פעילות גופנית)‪.‬‬ ‫בכלובים אחרים הושמו חפצים‬ ‫לדעת החוקרים‪,‬‬ ‫למשחק (גירויים קוגניטיביים)‪.‬‬ ‫על‬ ‫מצביעות‬ ‫המסקנות‬ ‫כלובים נוספים כללו את גלגל‬ ‫ניתן‬ ‫מבוגר‬ ‫שבגיל‬ ‫כך‬ ‫ריצה וגם חפצים למשחק‬ ‫לשפר יכולות זיכרון‬ ‫(העשרה סביבתית)‪.‬‬ ‫עיסוק‬ ‫על ידי הגברת‬ ‫לאחר ארבעה שבועות בדקו‬ ‫קוגניטיביים‬ ‫בגירויים‬ ‫החוקרים את יכולת ההתמצאות‬ ‫כפיצוי על קושי בעיסוק‬ ‫של העכברים במבוך‪ .‬יכולת‬ ‫בפעילות גופנית‬ ‫זאת של ההתמצאות במבוך‬ ‫קשורה לזיכרון מרחבי‪ .‬האזור המוחי המפקח על יכולת זו קרוי‬ ‫היפוקמפוס‪ .‬ההיפוקמפוס נפגע כבר בשלבים ההתחלתיים של‬ ‫מחלת אלצהיימר‪ ,‬ולכן זיכרון מרחבי משמש מדד טוב לבריאות‬ ‫אזור מוחי זה‪.‬‬ ‫החוקרים מצאו שתנאי הניסוי השפיעו באופן שונה על קבוצות‬ ‫המחקר‪:‬‬ ‫בעכברים צעירים שעסקו בפעילות גופנית (ריצה על גלגל)‬ ‫נמצא שיפור בזיכרון המרחבי‪.‬‬ ‫עכברים בגילאי ביניים שעסקו רק בפעילות גופנית וגם עכברים‬ ‫שנמצאו בכלובים עם העשרה סביבתית הראו שיפור ביכולת‬ ‫זיכרון‪ .‬זאת לעומת עכברים בגילאי ביניים שהושמו בכלובים עם‬ ‫גירויים קוגניטיביים ושאצלם לא נמצא שיפור בזיכרון‪.‬‬ ‫לגבי העכברים המבוגרים ביותר‪ ,‬נמצא כי כל סוגי ההעשרה‬ ‫(פעילות גופנית‪ ,‬גירוי קוגניטיבי או העשרה סביבתית) שיפרו‬ ‫את יכולותיהם בזיכרון מרחבי‪.‬‬ ‫לדעת החוקרים‪ ,‬המסקנות מצביעות על כך שבגיל מבוגר ניתן‬ ‫לשפר יכולות זיכרון על ידי הגברת עיסוק בגירויים קוגניטיביים‬ ‫כפיצוי על קושי בעיסוק בפעילות גופנית‪.‬‬ ‫דברי הסוקר‪ :‬המחקרים המובאים מלמדים אותנו שמשקלם‬ ‫של הגורמים הסביבתיים ואלו הקשורים בסגנון חיים ובאישיות‬ ‫האדם הם אולי חשובים יותר מהסיכון הגנטי לפתח דמנציה‪,‬‬ ‫לפחות בגילאי הביניים‪ .‬עם זאת‪ ,‬החוקרים מאוניברסיטת מלבורן‬ ‫מזכירים גורמים אחרים שעדיין אינם מובנים דיים ונראים כמאיצים‬ ‫את התפתחות הדמנציה אצל אלו הנמצאים בסיכון גנטי לפתח‬ ‫את המחלה‪.‬‬ ‫דר' מקווין מתאר גורם סיכון שכזה וטוען שלחץ יכול "להאיץ"‬ ‫התפתחות דמנציה‪ .‬למרות שכל אדם מפרש לחץ באופן שונה‬ ‫בהתאם לאישיותו‪ ,‬מתאר דר' מקווין כיצד לחץ מתמשך פוגע‬ ‫בגוף‪ .‬מכאן נראית החשיבות הרבה של עיסוק בפעילויות התורמות‬ ‫להפחתת לחץ‪ ,‬כגון פעילות גופנית ותחביבים הקשורים בגירויים‬ ‫שכליים‪ .‬על פי המחקר מאוניברסיטת ייל לאלו השפעה מיטיבה‬ ‫גם על היכולות השכליות שלנו בגיל מבוגר‪.‬‬ ‫המחקר מאוניברסיטת ייל מאיר את הפן האישיותי שאותו מזכיר‬ ‫דר' מקווין‪ .‬נראה שלתכונת אופי של מוחצנות ונטייה לשיתוף‬ ‫פעולה‪ ,‬יש ערך אמיתי המתברר כמציל חיים‪ .‬כך נשים החשות‬ ‫חרדה נוטות יותר מגברים לשתף אחרים ולחפש את המקור‬ ‫לבעיה הרפואית שבעטיה הן חשות חרדה זאת‪● .‬‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫�� ‬ ‫�� ‬ ‫�� ‬ ‫‪ 13‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫מדע ומחקר‬ ‫גם לחסרי העבר יש עתיד‬ ‫גישות חדשות לטיפול בחולי אלצהיימר המתפתחות בבריטניה שמות דגש על האנושיות‬ ‫של המטופלים ועל טיפוח הכישורים שלא נפגעו מהמחלה‬ ‫‪ ‬אן קארפף‬ ‫שרוב בני האדם חושבים על אלצהיימר‪ ,‬עולים‬ ‫במוחם מושגים כמו חוסר אונים‪ ,‬בלבול ואובדן‬ ‫הקשר עם המציאות‪ .‬אנחנו מספרים בדיחות‬ ‫עצבניות על רגעים של איבוד זיכרון וטשטוש‪ ,‬או מביעים‬ ‫אהדה כלפי חברים המטפלים בחולי אלצהיימר‪ .‬החולים‬ ‫עצמם מקבלים בדרך כלל יחס של בני אדם שהידרדרו אל‬ ‫מעבר לגבולות האנושיות‪ .‬הם הופכים לבני אדם לשעבר‪.‬‬ ‫בכנס שהתקיים בלונדון לפני כמה שבועות‪ ,‬תואר פרויקט‬ ‫חלוצי שנועד להביא לשיפור משמעותי בחייהם של חולי‬ ‫השיטיון ובאלה של המטפלים בהם‪ .‬ממשלת בריטניה השיקה‬ ‫בדצמבר תוכנית לאומית חדשה להתמודדות עם שיטיון‪.‬‬ ‫כ‬ ‫‪‬‬ ‫את התוכנית מוביל ג'ון זייסל שמנהל שבעה מוסדות סיעודיים‬ ‫חדשניים בארצות הברית ושספרו‪" ,‬אני עדיין כאן"‪ ,‬עומד לצאת‬ ‫לאור שם‪ .‬טענתו העיקרית של זייסל היא‪ ,‬שבטיפול בחולי‬ ‫אלצהיימר‪ ,‬תשומת הלב התמקדה עד כה בפיתוח תרופות‬ ‫למחלה‪ .‬מכיוון שלמרות כל המאמצים עדיין לא נראית באופק‬ ‫תרופה שתביא מזור לחולים‪ ,‬אין פלא שהמחלה מעוררת‬ ‫תחושות של חוסר אונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחלה שאין לה תרופה‬ ‫אינה מחלה שאין לה טיפול‪ .‬אם נסיט את תשומת הלב לתחום‬ ‫שאינו תרופתי‪ ,‬אפשר יהיה לטפל בשיטיון בדרכים מגוונות‪.‬‬ ‫אחת הדרכים שזייסל מציע להתמודדות עם המחלה היא התאמת‬ ‫המבנים שבהם גרים חולי השיטיון לצורכיהם‪ .‬בין השאר הוא‬ ‫מציע להסתיר ולהסוות יציאות המובילות למקומות מסוכנים;‬ ‫לסמן כיוונים בשבילים‪ ,‬כדי לעודד את החולים ללכת ליעד מסוים‬ ‫במקום לשוטט ללא מטרה; לשתול גנים טיפוליים‪ ,‬שכן הקשר‬ ‫עם צמחים‪ ,‬עם אור טבעי ועם חילופי העונות יכול לסייע לחולים‬ ‫למקם את עצמם בזמן ובמרחב‪ ,‬וליצור סביבה עשירה בגירויים‪,‬‬ ‫שמעודדת ראייה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬מגע והרחה‪.‬‬ ‫החושים נשארים חדים‬ ‫זייסל מדגיש כי אחד המיתוסים הקשורים לתכנון סביבה‬ ‫המותאמת לחולי שיטיון גורס‪ ,‬שאם הכל יהיה רגוע ונעים גם‬ ‫החולים יהיו רגועים‪ .‬אבל רוגע ונעימות מוגזמים דווקא עלולים‬ ‫לעורר חרדה בחולים אלה‪ ,‬ואילו השינויים העיצוביים שמציע זייסל‬ ‫יכולים להפחית את התסמינים‪ .‬ממצאים המאשרים השערה זו‬ ‫נמצאו במחקר שערך המכון הלאומי לחקר הזקנה בבריטניה‪.‬‬ ‫מיתוסים אחרים על מחלת האלצהיימר ‪ -‬שהיא מוחקת כל זיכרון‬ ‫ושהלוקים בה אינם מסוגלים ללמוד דברים חדשים ‪ -‬מוחקים לא‬ ‫רק את העבר של חולי השיטיון‪ ,‬אלא גם את עתידם‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫אף שהחולים סובלים מפגיעה בזיכרון שקשור למצבים מורכבים‬ ‫ולמיומנויות שכליות‪ ,‬סוגים אחרים של זיכרון ‪ -‬זיכרון גופני‪ ,‬זיכרון‬ ‫רגשי‪ ,‬זיכרון אמנותי וזיכרון שקשור למיומנויות ‪ -‬נותרים במקרים‬ ‫רבים ללא פגע‪ .‬אצל רוב החולים‪ ,‬גם החושים שומרים על חדותם‪.‬‬ ‫זייסל הקים עם שון קולפילד את ארגון "אמנים למען חולי‬ ‫אלצהיימר"‪ ,‬שבאמצעותו אמנים משתפים בעבודתם אנשים‬ ‫הלוקים בשיטיון‪ .‬הארגון גם מאפשר לחולי אלצהיימר להשתתף‬ ‫בסיורים במוזיאונים‪ ,‬כמו המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק‬ ‫והלובר בפאריס‪ .‬חולים רבים לא רק מביעים רגישות יוצאת דופן‬ ‫כלפי היצירות‪ ,‬אלא גם יוצרים בעצמם עבודות אמנות רבות עוצמה‪.‬‬ ‫עמדא ‪14‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫זייסל הוא חלק ממגמה גוברת‪ ,‬הגורסת שיש להתמקד‬ ‫באדם חולה השיטיון‪ ,‬לא במחלה‪ .‬במגמה זו‪ ,‬שהביאה‬ ‫ליצירת פרויקטים מעניינים רבים‪ ,‬תומכים כתב העת‬ ‫"‪ "Journal of Dementia Care‬ואנשים כמו הסופר והחוקר ג'ון‬ ‫קיליק‪ ,‬שהעלה לאינטרנט אתר בשם ‪ .Dementia Positive‬קיליק‬ ‫עבד עם חולי אלצהיימר והוציא לאור שלושה ספרי שירה מטלטלים‪,‬‬ ‫פרי עטם‪ .‬לאנשים האלה יש הרבה מה לומר‪ ,‬אומר קיליק‪ ,‬אבל בדרך‬ ‫כלל לא מקשיבים להם‪ .‬לעתים קרובות הם מדברים במטפורות‪,‬‬ ‫בסגנון שמבטא התלהבות‪ ,‬שנינות וייאוש‪ .‬אחת החולות אמרה‬ ‫לו‪" :‬האמנות היא כל מה שנשאר לנו‪ .‬תן אותנו להם!" אחרת‬ ‫אמרה בעצב‪" :‬המצוינות שלי נטשה אותי כשלא הסתכלתי"‪.‬‬ ‫שלום‪ ,‬זה הנכד שלך‬ ‫הגישות החדשניות והמלהיבות האלה‪ ,‬לא יכולות להשכיח את‬ ‫המצב הקיים‪ .‬בעשרות בתי אבות‪ ,‬שבהם מועסקים עובדים בשכר‬ ‫נמוך‪ ,‬שוכנים זקנים היושבים בשורות ובוהים במקלטי טלוויזיה‪.‬‬ ‫מה הפלא שקרובי המשפחה‬ ‫שלהם אינם ששים לבקר‬ ‫אחד המיתוסים‬ ‫אותם? הייאוש רק גובר כשבני‬ ‫הקשורים לתכנון‬ ‫סביבה המותאמת‬ ‫המשפחה כבר באים לביקור‪,‬‬ ‫לחולי שיטיון גורס‪,‬‬ ‫אומרים‪" :‬שלום‪ ,‬אמא‪ ,‬את זוכרת‬ ‫שאם הכל יהיה‬ ‫אותי?" ונתקלים במבט אטום‪.‬‬ ‫רגוע ונעים גם‬ ‫זייסל מבקש מילדיהם של חולי‬ ‫רגועים‪.‬‬ ‫החולים יהיו‬ ‫אלצהיימר להימנע מלהעמיד‬ ‫אבל רוגע ונעימות‬ ‫אותם במבחן‪ .‬זה רק מגביר את‬ ‫מוגזמים דווקא‬ ‫חרדותיהם‪ ,‬הוא מסביר‪ .‬כולנו‬ ‫עלולים לעורר חרדה‬ ‫מרגישים אי‪-‬נוחות כשמישהו‬ ‫בחולים אלה‪ ,‬ואילו‬ ‫אומר לנו בטון מאשים‪" :‬אתה‬ ‫השינויים העיצוביים‬ ‫לא זוכר אותי?" לדברי זייסל‪,‬‬ ‫שמציע זייסל‬ ‫עדיף בהרבה לומר משהו כמו‪,‬‬ ‫יכולים להפחית את‬ ‫"שלום סבתא‪ ,‬אני הנכד שלך‪,‬‬ ‫התסמינים‬ ‫אדם‪ ,‬שאתו אהבת תמיד לשיר"‪.‬‬ ‫זייסל משיק עכשיו פרויקט חלוצי בבארנט‪ ,‬אחד המוסדות הגדולים‬ ‫בבריטניה לטיפול באנשים הלוקים בשיטיון‪ .‬בתוכנית שהוא מציע‪,‬‬ ‫המשלבת טיפול תרופתי וגישות אחרות‪ ,‬ידריכו אנשי הקרן לטיפול‬ ‫ראשוני ולבריאות הנפש בבארנט את סגל העובדים של המוסד‬ ‫ויקנו להם גישות טיפוליות חדשות‪ .‬התוכנית כוללת גם שיתוף‬ ‫פעולה עם המועצה לאמנויות ועם מועדוני כדורגל מקומיים‪.‬‬ ‫קיליק וזייסל מעדיפים לדבר על אלצהיימר כעל מתנה‪ .‬הם‬ ‫אינם מעמידים פנים שמישהו מקדם בברכה את המחלה‪ ,‬אבל‬ ‫אומרים שכדי לבלות עם אדם הלוקה בשיטיון יש להאט את‬ ‫הקצב ולשמור על קשר עם מהותו של היצור האנושי לאחר‬ ‫שכל הקישוטים החיצוניים נעלמים‪ .‬זו יכולה להיות מתנה לא‬ ‫רק להם‪ ,‬אלא לכולם‪● .‬‬ ‫"גארדיאן"‬ ‫מתוך מוסף בריאות "הארץ"‪ ,‬ינואר ‪2009‬‬ ‫‪ 15‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫מדע ומחקר‬ ‫המוח הסוכרתי‬ ‫מתרבים הסימנים שמחלות הקשורות לאינסולין גורמות לניוון עצבי‬ ‫‪ ‬מלינדה ונר‬ ‫‪‬‬ ‫חולה סוכרת‪ ,‬או מי שמכיר אדם החולה בסוכרת‪ ,‬מודע ממכון קחאל שבמדריד‪ ,‬מצאו גם זיקה בין אלצהיימר לרמות נמוכות‬ ‫לחשיבותו של האינסולין‪ .‬ההורמון עוזר לתאים לאגור של גורם הגדילה דמוי אינסולין מסוג ‪ )IGF-I( 1‬ושל הקולטן שלו‪,‬‬ ‫סוכרים ושומנים לצורכי אנרגיה‪ .‬כשהגוף אינו יכול להפיק חלבונים הדומים במבנה שלהם לאינסולין ולקולטן שלו בהתאמה‪,‬‬ ‫די אינסולין (סוכרת מסוג ‪ )1‬או כשאינו מגיב לאינסולין כראוי (סוכרת (עד שלפעמים נקשר אינסולין לקולטן של ‪ ,IGF-I‬ולהפך)‪" .‬העלינו‬ ‫מסוג ‪ ,)2‬מתפתחות בעיות לב וכלי דם מגוונות‪ .‬אבל אין זה הכול‪ :‬את ההשערה שמחלת אלצהיימר נובעת מהידרדרות חריפה בתמיכה‬ ‫מחקרים מן הזמן האחרון מלמדים שאינסולין חיוני גם במוח‪ .‬נמצא שמספק ‪ IGF-I‬לתאי המוח‪ ",‬אומר טורס אלמן‪.‬‬ ‫שאי תקינות הקשורה באינסולין מביאה למחלות של ניוון עצבי ובהן כמה מחקרים חדשים מצאו זיקה בין אינסולין ו‪ IGF-I-‬ובין מחלות‬ ‫מחלות אלצהיימר‪ ,‬פרקינסון והנטינגטון‪ .‬בין הממצאים החדשים נמצא פרקינסון והנטינגטון‪ .‬שכיחות הסוכרת אצל חולי הנטינגטון גבוהה פי‬ ‫שבעה מן הממוצע בשאר האוכלוסייה‪ ,‬ולפחות מחצית מחולי פרקינסון‬ ‫גן הקשור בעיבוד אינסולין באזור בגנום הקשור למחלת פרקינסון‪.‬‬ ‫בעבר סברו מדענים שאינסולין מיוצר אך ורק בלבלב ושאין לו קשר סובלים מבעיות במטבוליזם של גלוקוז‪ .‬רוברט סמית'‪ ,‬אנדוקרינולוג‬ ‫למערכת העצבים המרכזית‪ .‬ואז‪ ,‬באמצע שנות ה‪ ,80-‬הבחינו כמה מאוניברסיטת בראון‪ ,‬גילה לאחרונה חלבון הקרוי ‪ GIGYF2‬שנקשר‬ ‫לקולטנים של אינסולין ו‪ .IGF-I-‬כדי להיטיב להבין‬ ‫קבוצות מחקר בהורמון ובקולטנים המתאימים‬ ‫אלצהיימר‬ ‫"במחלת‬ ‫את תפקידו של ‪ ,GIGYF2‬איתר סמית' את מיקום‬ ‫לו במוח‪ .‬היה נראה שההורמון לא רק חוצה את‬ ‫המחסום שבין הדם למוח‪ ,‬אלא שהוא אף מיוצר‪ ,‬אפשר לסבול מבעיות הגן שלו בדנ"א‪ .‬במאמר בגיליון ה‪ 11-‬באפריל ‪2008‬‬ ‫של כתב העת האמריקני לגנטיקה של האדם‬ ‫בכמויות קטנות‪ ,‬במוח עצמו‪.‬‬ ‫הדומות לאלה של‬ ‫דיווח סמית' שצוותו מצא את הגן "בדיוק באתר‬ ‫זמן קצר אחר כך גילו מדענים שלאינסולין תפקיד‬ ‫סוכרת רגילה‪ ,‬אבל‬ ‫‪ ",PARK11‬שהוא אזור בכרומוזום מספר ‪ 2‬הקשור‬ ‫חשוב בלמידה ובזיכרון‪ .‬נטילת אינסולין‪ ,‬בזריקה‬ ‫או בשאיפה‪ ,‬משפרת מיד את היכולת לזכור רק במוח‪ ",‬אומרת‬ ‫בפרקינסון‪ .‬אבל סמית' אינו יודע בוודאות מה חלקו‬ ‫סיפורים ולבצע מטלות זיכרון‪ .‬גם למידה מעלה דלמונטה‪ ,‬המכנה‬ ‫של הגן הזה במחלה‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬אחת השאלות הגדולות שנותרו עדיין פתוחות‬ ‫את רמות האינסולין‪ :‬במוחן של חולדות העסוקות אלצהיימר בשם‬ ‫היא איך‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬מזיקים למוח אותם‬ ‫במשימות של זיכרון מרחבי יש רמת אינסולין "סוכרת מסוג ‪"3‬‬ ‫שיבושים באיתותי האינסולין וה‪" .IGF-I-‬הנושא‬ ‫גבוהה מרמתו במוחן של חולדות השרויות‬ ‫הזה מכריע‪ .‬אנחנו משקיעים מאמצים רבים בבירור העניין‪ ",‬אומרת‬ ‫במנוחה‪.‬‬ ‫התצפיות האלה הביאו את הנוירו‪-‬פתולוגית סוזן דלמונטה ועמיתיה דלמונטה‪ .‬יש מדענים הסבורים שאינסולין קשור בייצורם של משקעים‬ ‫באוניברסיטת בראון לברר אם האינסולין שבמוח קשור למחלת חלבוניים גדולים המצויים במוחותיהם של חולי אלצהיימר ופרקינסון‪.‬‬ ‫אלצהיימר המתאפיינת באובדן זיכרון חמור‪ .‬הם השוו את רמת כשחשף סמית' תאי עצב לכמויות גדולות מן הרמה התקינה של‬ ‫האינסולין ואת הקולטנים שלו במוחות (שנלקחו לאחר המוות) ‪ ,GIGYF2‬החלבון הצטבר בגושים גדולים שהמיתו את התאים‪.‬‬ ‫של חולי אלצהיימר ושל אנשים שלא לקו במחלה‪ .‬רמת האינסולין מחקרים אחרים מצאו שאינסולין מווסת את הייצור ואת הפירוק‬ ‫בחלקי המוח המזוהים עם למידה וזיכרון הייתה גבוהה עד פי ארבעה של החלבון עמילואיד ביתא‪ ,‬היוצר את המשקעים במוחותיהם של‬ ‫בממוצע במוחות הבריאים‪ ,‬ומספר קולטני האינסולין היה גבוה בהם חולי אלצהיימר‪.‬‬ ‫אף שבינתיים אין איש יודע לפרטים איך הדבר מתרחש‪ ,‬מעטים‬ ‫עד פי עשרה‪.‬‬ ‫"הדבר הבהיר שבמחלת אלצהיימר אפשר לסבול מבעיות הדומות המדענים בתחום המפקפקים בתפקידם המכריע של האינסולין‬ ‫לאלה של סוכרת רגילה‪ ,‬אבל רק במוח‪ ",‬אומרת דלמונטה‪ ,‬המכנה וה‪ IGF-I-‬במחלות ניוון עצבי‪ .‬מדענים רבים עובדים על טיפולים‬ ‫אלצהיימר בשם "סוכרת מסוג ‪ ."3‬ומכיוון שרמת האינסולין במוח שעשויים לתקן את תפקוד האינסולין ובכך להקל ואפילו למנוע ניוון‬ ‫קשורה לאינסולין בשאר הגוף‪ ,‬דרך המחסום שבין הדם למוח‪ ,‬הסיכוי עצבי‪ .‬חוקרים הראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שתרכובות המשפרות את תגובת המוח‬ ‫שחולי סוכרת יפתחו אלצהיימר גבוהים יותר ‪ -‬פי שניים לפי מחקר והגוף לאינסולין מפחיתות את ההידרדרות הקוגניטיבית בשלבים‬ ‫מ‪ .2002-‬חולי סוכרת סובלים גם מקשיי למידה וזיכרון יותר מכלל המוקדמים של מחלת אלצהיימר‪" .‬זה מלהיב מאוד‪ ",‬אומרת דלמונטה‪.‬‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫"טוב שיש לנו דרך כלשהי להילחם בזה‪● ".‬‬ ‫פורסם ב‪Scientiﬁc American:‬‬ ‫דלמונטה ואחרים‪ ,‬ובהם הנוירו‪-‬אנדוקרינולוג איגנסיו טורס אלמן‬ ‫כל‬ ‫מלינדה ונר היא כתבת עצמאית מניו יורק‬ ‫עמדא ‪16‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫מהדורה ישראלית באינטרנט בשיתוף עם אורט ישראל‪,‬‬ ‫גיליון אוגוסט‪/‬ספטמבר‪200∏ ,‬‬ ‫רפואה‬ ‫דיכאון בדמנציה‬ ‫‪ ‬ד"ר רמית רבונה ‪‬‬ ‫צעירים‪ ,‬המתלוננים על מצב רוח ירוד וסבל נפשי‪ ,‬ביטויי דיכאון‬ ‫יכאון קליני הינו מחלה קשה הגורמת סבל רב ופוגעת‬ ‫ד‬ ‫בקשישים הם לעיתים קרובות‪ :‬נטייה לתלונות גופניות רבות‪ ,‬אי‬ ‫משמעותית באיכות חייו ובתפקודו של הלוקה בה‪.‬‬ ‫המחלה מתאפיינת בסימפטומים כגון מצב רוח ירוד‪ ,‬חוסר‬ ‫שקט‪ ,‬החמרת הפרעות שינה או נסיגה מתחומי עניין והנאה‪.‬‬ ‫קשישים הסובלים מדמנציה לעיתים קרובות אינם מתלוננים‬ ‫הנאה ומוטיבציה‪ ,‬נטייה לתפיסה עצמית שלילית‪ ,‬תחושות חוסר‬ ‫כלל‪ ,‬ואצלם דיכאון מתבטא בהחמרת ההפרעה התפקודית‬ ‫ערך‪ ,‬הפרעות בשינה‪ ,‬הפרעות בתיאבון ולעיתים אף משאלות‬ ‫מוות ומחשבות אבדניות‪ .‬בהבדל מירידה במצב הרוח כתגובה‬ ‫או הקוגניטיבית‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬האדם המזדקן חווה אבדנים רבים (אבדן בריאות‪ ,‬חברה‪,‬‬ ‫לאירוע שלילי‪ ,‬שהינה נורמאלית‪ ,‬דיכאון קליני הינו מצב מתמשך‬ ‫סטאטוס תעסוקתי ומשפחתי‪ ,‬מות קרובים) ותגובה דיכאונית‬ ‫(שבועיים לפחות) עם חוסר התאמה בין עצמת הסימפטומים‬ ‫ומשכם לגירוי שלילי כלשהו‪.‬‬ ‫נחשבת נורמטיבית בנסיבות אלו‪ .‬דיכאון באנשים הסובלים‬ ‫מדמנציה מפורש לעיתים קרובות כתגובה תואמת‬ ‫דיכאון בקשישים הינו הפרעה שכיחה‪:‬‬ ‫לאבדן היכולות‪ ,‬לפיכך‪ ,‬סימפטומים דיכאוניים‬ ‫‪ 1-4%‬מאוכלוסיית הקשישים הכללית דיכאון ודמנציה‬ ‫אצל האדם הקשיש הדמנטי מיוחסים לתגובה‬ ‫סובלת מדיכאון קליני‪ ,‬ועד ‪ 50%‬סובלים מתקיימים לעיתים‬ ‫סבירה שאינה דורשת טיפול‪.‬‬ ‫מסימפטומים דיכאוניים בעוצמה קלה קרובות יחדיו‪ ,‬או‬ ‫קיימות מספר סברות לקשר בין דיכאון בקשישים‬ ‫יותר‪ .‬גורמים המעלים את הסיכון לדיכאון בסמיכות זמנים‪ .‬קיום‬ ‫ובין דמנציה‪ :‬דיכאון יכול להיות גורם סיכון לדמנציה‪,‬‬ ‫בקרב אוכלוסיית הקשישים‪ :‬צורך בטיפול שני המצבים יחד‬ ‫כלומר‪ ,‬הלוקים בדיכאון נמצאים בסיכון גדול יותר‬ ‫במסגרת רפואית כלשהי‪ ,‬מחלות כרוניות‪ ,‬מחמיר את הסבל‬ ‫ללקות בהמשך בדמנציה‪.‬‬ ‫כאבים‪ ,‬מוגבלות פיזית וירידה קוגניטיבית‬ ‫הפציינט‪,‬‬ ‫של‬ ‫האישי‬ ‫דיכאון יכול להיות הסימפטום הראשון של דמנציה‬ ‫(יכולות שכליות כגון זיכרון‪ ,‬ריכוז וכו') או‬ ‫את תפקודו הקוגניטיבי‪,‬‬ ‫או תוצאה של אותו תהליך שפוגע במוח וגורם‬ ‫דמנציה‪.‬‬ ‫התפקודית‬ ‫היכולת‬ ‫את‬ ‫לירידה הקוגניטיבית‪.‬‬ ‫דמנציה (כגון מחלת אלצהיימר) אף‬ ‫היא מחלה שכיחה בקשישים‪ .‬כ ‪ 1-5%‬הכללית ואת העומס‬ ‫דיכאון‪ ,‬בפרט בקשישים‪ ,‬יכול גם להוביל לירידה‬ ‫מהאוכלוסייה מעל גיל ‪ ,65‬סובלים מדמנציה‪ ,‬המוטל על המטפל‪ .‬לכן זמנית בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים‬ ‫השכיחות עולה עם הגיל ומגיעה עד לכדי חשוב לאבחן דיכאון‬ ‫שמשתפרים עם השיפור במצב הדיכאוני בעקבות‬ ‫‪ 25-40%‬מעל גיל ‪ .85‬לאבחן דמנציה ולטפל בו‬ ‫טיפול‪.‬‬ ‫חלק מן התרופות השכיחות בקרב קשישים‪,‬‬ ‫דרושים קיומם של התנאים הבאים‪ :‬ירידה‬ ‫עשויות לגרום לדיכאון ו‪/‬או לירידה קוגניטיבית‪.‬‬ ‫בזיכרון‪ ,‬ירידה בתפקודים שכליים נוספים (שפה‪ ,‬זיהוי‪ ,‬התמצאות‪,‬‬ ‫חשוב לקחת בחשבון כי באדם הקשיש מתקיימים לעיתים קרובות‬ ‫שיפוט) וירידה תפקודית‪ .‬הסוג השכיח ביותר של דמנציה הינו‬ ‫מחלת אלצהיימר‪.‬‬ ‫בעת ובעונה אחת שינויים ניווניים מוחיים‪ ,‬בעיות גופניות שונות‬ ‫דיכאון ודמנציה מתקיימים לעיתים קרובות יחדיו‪ ,‬או בסמיכות‬ ‫וטיפולים תרופתיים רבים‪ .‬כל אחד מן הגורמים הללו יכול להוביל‬ ‫לסימפטומים קוגניטיביים‪ ,‬התנהגותיים‪ ,‬דיכאוניים ומוטורים‬ ‫זמנים‪ .‬קיום שני המצבים יחד מחמיר את הסבל האישי של‬ ‫(תנועתיים) שההבחנה ביניהם קשה‪ .‬כולם יכולים לבוא לידי ביטוי‬ ‫הפציינט‪ ,‬את תפקודו הקוגניטיבי‪ ,‬את היכולת התפקודית‬ ‫הכללית ואת העומס המוטל על המטפל‪ .‬לכן חשוב לאבחן‬ ‫בירידה תפקודית ושינויים אישיותיים‪ /‬התנהגותיים‪ .‬לכן‪ ,‬במקביל‬ ‫לעבודה האבחנתית שמטרתה לבדוק האם הסימפטומים הינם‬ ‫דיכאון ולטפל בו‪.‬‬ ‫חלק מדיכאון‪ ,‬דמנציה או בעיה גופנית‪ ,‬יש לקחת בחשבון כי‬ ‫על אף השכיחות הגבוהה של דיכאון בדמנציה וההשלכות‬ ‫האישיות והמשפחתיות‪ ,‬דיכאון בקשישים בכלל ובקשישים‬ ‫קיימת סבירות גבוהה שכל התהליכים מתקיימים יחד וקשורים‬ ‫זה בזה‪.‬‬ ‫הסובלים מדמנציה בפרט‪ ,‬לעיתים קרובות אינו מאובחן (רק ‪50%‬‬ ‫חשיבות אבחון דיכאון בקשישים הסובלים מדמנציה וטיפול בו‪:‬‬ ‫ממקרי הדיכאון בקשישים מאובחנים)‪ .‬ניתן לייחס זאת לעובדה‬ ‫בקשישים בכלל ובקשישים הסובלים מדמנציה בפרט‪ ,‬הרזרבות‬ ‫כי חומרת הדיכאון בקשישים קלה יותר ומאפייניו הקליניים‬ ‫מועטות‪ ,‬ועל כן דיכאון‪ ,‬גם אם חומרתו קלה‪ ,‬יכול להוביל להחמרה‬ ‫שונים מאשר דיכאון בקבוצות גיל צעירות יותר‪ .‬בניגוד לאנשים‬ ‫קוגניטיבית ותפקודית‪ ,‬החמרת מחלות רקע‪ ,‬עלייה בעומס על‬ ‫ד"ר רמית רבונה שפרינגר¨ מנהלת מרפאת זיכרון‪ ,‬בית החולים‬ ‫המערכת המטפלת ועלייה בסיכון לאבדנות‪.‬‬ ‫"שיבא"‪ ,‬תל השומר‬ ‫עמדא ∏‪1‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫אי אבחון דיכאון עלול להוביל לכך שבעקבות הסימפטומים‬ ‫הגופניים עליהם מתלונן החולה‪ ,‬הוא מופנה לבירורים רפואיים‬ ‫רבים ומיותרים או שנרשמות עבורו תרופות הרגעה ‪ /‬תרופות‬ ‫שינה שבמתן ממושך עשויות להוביל להחמרת התפקוד‬ ‫הקוגניטיבי‪ ,‬נפילות ותופעות לוואי נוספות‪.‬‬ ‫לאבחון נדרשות‪ :‬דרגה גבוהה של חשד קליני‪ ,‬הצלבה בין מקורות‬ ‫אינפורמציה שונים‪ ,‬הגדרת רמת התפקוד הבסיסי והירידה מדרגת‬ ‫תפקוד זו‪ ,‬הבנת המורכבות של קיום סימפטומים דיכאוניים‪,‬‬ ‫קוגניטיביים‪ ,‬מוטורים והתנהגותיים יחד‪.‬‬ ‫טיפול‪ :‬השלב הראשון בטיפול בדיכאון בקשישים הינו אבחון‪.‬‬ ‫האבחון‪ ‬דורש גישה אקטיבית לאיתור סימפטומים דיכאוניים‬ ‫באוכלוסיה שבסיכון‪ ,‬בחולים עם תלונות גופניות רבות בהיעדר‬ ‫ממצא אובייקטיבי ובחולי דמנציה הסובלים מירידה קוגניטיבית‬ ‫או פונקציונאלית‪.‬‬ ‫חשוב לזהות גורמים הפיכים שעשויים להחמיר דיכאון כגון‪:‬‬ ‫כאבים‪ ,‬טיפולים תרופתיים שונים‪ ,‬מחלות גופניות‪ ,‬נכות או‬ ‫מוגבלות גופנית‪.‬‬ ‫הכלים הטיפוליים השכיחים הינם‪ :‬טיפול תרופתי‪ ,‬טיפול‬ ‫פסיכותרפויטי או שילוב של השניים‪ ,‬וטיפול בנזעי חשמל‪.‬‬ ‫התרופות העומדות לרשותנו בטיפול בדיכאון בקשישים זהות‬ ‫לאלו בהן משתמשים לטיפול בקבוצות גיל צעירות יותר‪ .‬אין‬ ‫הבדל משמעותי ביעילותם של הטיפולים התרופתיים השונים‪,‬‬ ‫אולם קיים הבדל בתופעות הלוואי‪ :‬ישנוניות‪ ,‬עלייה או ירידה‬ ‫בתיאבון‪ ,‬בחילות‪ ,‬ירידת לחץ דם‪ ,‬החמרת אי שקט‪ ,‬השפעות‬ ‫על מצב מלחים בדם‪ ,‬עצירת שתן‪ ,‬יובש בפה והשפעות על‬ ‫מצב קוגניטיבי‪.‬‬ ‫בחירת הטיפול התרופתי נתפרת על פי תכונות החולה‬ ‫ומאפייני הדיכאון אצלו‪ :‬מידת אי השקט והחרדה‪ ,‬חומרת‬ ‫דמנציה‪ ,‬חומרת הפרעות שינה והפרעות תיאבון‪ ,‬מידת האפטיה‬ ‫והפגיעה במוטיבציה‪.‬‬ ‫כמו כן יש לקחת בחשבון את מצבו הרפואי הכללי של החולה‪:‬‬ ‫יתר לחץ דם או נטייה ללחץ דם נמוך‪ ,‬הפרעות הולכה או הפרעות‬ ‫קצב לב‪ ,‬ריבוי תרופות אחרות בעלות השפעה לבבית‪ ,‬הפרעות‬ ‫תנועה וכו'‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שיש להתחשב בעובדה כי בקשישים חלים שינויים‬ ‫בספיגה‪ ,‬פירוק ופינוי של תרופות מן הגוף‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬דיכאון בקשישים הינו שכיח וכרוך בירידה תפקודית‬ ‫וקוגניטיבית‪ .‬לעיתים קרובות הוא מקדים דמנציה או מופיע‬ ‫לאחר תחילת הירידה הקוגניטיבית‪ .‬דיכאון בקשישים קל יותר‬ ‫מאשר בצעירים ושונה באופי הסימפטומים‪ .‬חשוב לנקוט בגישה‬ ‫אקטיבית לאבחון דיכאון‪ ,‬בפרט בקבוצות בסיכון גבוה‪ .‬אין הבדל‬ ‫משמעותי ביעילותן של תרופות אנטידכאוניות ויש לבחור טיפול‬ ‫על פי פרופיל תופעות הלוואי של התרופה ומצבו הבריאותי‬ ‫הכללי של החולה‪ .‬חשוב להעריך ולעקוב אחר מצבו הקוגניטיבי‬ ‫של קשיש שסובל מדיכאון‪● .‬‬ ‫מתוך האתר ‪www.alz.co.il‬‬ ‫ניסויים בתרופה לאלצהיימר‬ ‫המשיבה את הזיכרון האבוד‬ ‫חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הזריקו חלבון‬ ‫טבעי המיוצר בגוף למוחם של עכברים חולי‬ ‫אלצהיימר‪ ,‬והתוצאות הצביעו על שיפור ברמת‬ ‫הזיכרון והלמידה‬ ‫המגזין הרפואי "נייצ'ר" מדווח הבוקר על ניסוי שנערך בתרופה‬ ‫מהפכנית שיכולה לעצור את מחלת אלצהיימר ולשקם את‬ ‫הזיכרון האבוד‪ .‬התרופה היא חלבון שמיוצר באופן טבעי על ידי‬ ‫הגוף שנקרא ‪( BDNF‬ראשי תיבות של ‪brain-derived‬‬ ‫‪ .)neurotrophic factor‬לפי תוצאות המחקר‪ ,‬היא יכולה לשחזר את‬ ‫הזיכרון שאבד כתוצאה מהמחלה‪ ,‬ולעצור את תאי המוח ממוות‪.‬‬ ‫המחקר שבוצע באוניברסיטת קליפורניה בארה"ב‬ ‫התרכז ב‪ ,BDNF -‬חלבון שנחשב לגורם מרכזי בלמידה‬ ‫וזיכרון‪ ,‬ושרמותיו צונחות בקרב חולי אלצהיימר‪.‬‬ ‫החוקרים הנדסו גנטית קבוצה עכברים כך שהם חלו‬ ‫באלצהיימר‪ ,‬ואחר כך הם הזריקו להם את הגן שמייצר‬ ‫את החלבון‪ .‬תוצאות המחקר הצביעו על שיפור ברמת‬ ‫הזיכרון והלמידה של העכברים‪ ,‬מה שמעלה את האפשרות‬ ‫שרקמת המוח שנהרסה על ידי המחלה תוקנה למעשה‪.‬‬ ‫ניסויים נוספים שנערכו בחולדות ובקופים הראו שהזרקה של‬ ‫ה‪ ,BDNF -‬או של הגן האחראי לייצר אותו‪ ,‬עצרה את תהליך‬ ‫המוות של התאים במוח ואת אובדן הזיכרון‪ .‬התוצאות באו לידי‬ ‫ביטוי בהיפוקמפוס‪ ,‬האזור במוח האחראי על אחסון הזיכרון‬ ‫ואחד מהאזורים הראשונים שנפגעים בשל האלצהיימר‪.‬‬ ‫התרופות הקיימות כיום בשוק מסייעות לדחות את התקדמות‬ ‫הסימפטומים‪ ,‬אולם אף אחת מהן אינה מסוגלת לתקן את‬ ‫הנזק המוחי שנגרם במחלה‪ .‬עורך המחקר‪ ,‬ד"ר מארק‬ ‫טוזינסקי‪ ,‬אמר שהאפקטים של החלבון היו חזקים‪" .‬כאשר‬ ‫נתנו ‪ BDNF‬למעגלי הזיכרון במוח‪ ,‬גירינו בצורה ישירה‬ ‫את הפעילות שלהם ומנענו מתאים למות מהמחלה"‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הפוטנציאל של התרופה גורף אף יותר מכך‪ ,‬והאפשרות‬ ‫לנסות אותה על בני אדם אינה מסוכנת‪" .‬טיפולי ‪ BDNF‬יכולים‬ ‫באופן פוטנציאלי לספק הגנה לטווח הרחוק על ידי האטה או אפילו‬ ‫עצירה של התקדמות המחלה באזורים שמקבלים את הטיפול"‪.‬‬ ‫ד"ר טוזינסקי כבר חתום על הישג מחקרי מלפני כמה שנים‪,‬‬ ‫אז הראה שחלבון נוסף שמיוצר באופן טבעי‪ ,‬המכונה ‪,NGF‬‬ ‫יכול לטפל באלצהיימר‪ .‬לאחר שבחן אותו על עכברים‪ ,‬עבר‬ ‫לטפל בבני אדם‪ ,‬במחקרים שנמשכים גם בימים אלה‪ .‬תוצאות‬ ‫ראשוניות שנאספו עד כה הצביעו על כך שהטיפול מאט את‬ ‫אובדן הזיכרון‪● .‬‬ ‫אוריה ברקו‪ ‬‬ ‫פורסם ב"גלעד יחסי ממשל ולובינג"‬ ‫‪9/2/2009‬‬ ‫‪ 19‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫חוק ומשפט‬ ‫גם לתשושי נפש מגיעות זכויות‬ ‫ישראל אינה מקום אידיאלי לקשישים‪ ,‬על אחת כמה וכמה כשהם חולים ומצבם מידרדר‪,‬‬ ‫לפעמים גלגל ההצלה האחרון הוא בית‪-‬המשפט‬ ‫‪ ‬חיים קליר‬ ‫פני כעשר שנים קיבלו דיירי בית‬ ‫האבות "תל‪-‬אביב הקטנה" חוזר‬ ‫מהנהלת הבית‪" .‬אנחנו יודעים‬ ‫שאתם מודאגים מהעלויות הגבוהות של‬ ‫המעבר למחלקה הסיעודית‪ ,‬אם וכאשר תיאלצו‬ ‫לעבור לשם‪ .‬מדובר ביותר מ‪ 12-‬אלף שקל‬ ‫בחודש"‪ ,‬כתבה ההנהלה לדיירים‪" .‬אשר על‬ ‫כן‪ ,‬אנו שמחים לבשר לכם כי דאגתכם נגעה‬ ‫ללבה של חברת הביטוח "סהר"‪ ,‬והיא הגיעה‬ ‫עמנו להסדר מיוחד‪ .‬הסדר זה יאפשר לכם‪ ,‬דיירי‬ ‫'תל‪-‬אביב הקטנה'‪ ,‬בכל גיל‪ ,‬לרכוש בחברת‬ ‫הביטוח "סהר" פוליסת ביטוח סיעודי ייחודי‬ ‫ומורחב"‪ .‬בהמשך המכתב מנתה ההנהלה‬ ‫את תכונותיה המופלאות של פוליסת הביטוח‬ ‫"משלים לגמלאי" ב"סהר"‪.‬‬ ‫כמה יפה מצדם‪ ,‬אמרה בלבה יהודית הנץ‪,‬‬ ‫באותה עת בת ‪ ,85‬והצטרפה לביטוח‪ .‬חלפו ‪5‬‬ ‫שנים‪ ,‬ומחלת אלצהיימר תקפה את הנץ‪ .‬היא‬ ‫אושפזה במחלקה לתשושי נפש של המרכז‬ ‫הגריאטרי "נווה גיל הזהב"‪.‬‬ ‫"סהר"‪ ,‬שבינתיים התמזגה לתוך חברת הביטוח‬ ‫"הראל"‪ ,‬שלחה אל הקשישה את האחות ר‪ .‬ל‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬דיווחה האחות לממונים עליה‪ ,‬הקשישה‬ ‫מדברת רוב הזמן לא לעניין‪ ,‬אבל לעומת זאת‪,‬‬ ‫דיבורה שוטף וברור‪ .‬האחות חדת העין הבחינה‬ ‫כי הנץ אמנם אינה מזהה את ילדיה‪ ,‬אבל לעומת‬ ‫זאת היא יודעת מה אכלה בצהריים‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬הודתה האחות ביושר‪ ,‬הקשישה אינה‬ ‫יודעת באיזה יום ובאיזו שנה היא חיה‪ ,‬אבל‬ ‫היא יודעת מהי עונת השנה‪ .‬כמה יותר מזה‬ ‫צריך אדם להיות צלול כדי לחיות בעולמנו?‬ ‫ל‬ ‫מהן פעולות ‪?ADL‬‬ ‫וכך‪ ,‬על בסיס חוות דעתה של האחות ר‪.‬ל‪ .‬השיבו‬ ‫נציגי "הראל" את פניהם של בני משפחת הנץ‬ ‫ריקם‪" .‬אמכם אמנם מדברת לא לעניין‪ ,‬אינה‬ ‫מזהה אתכם‪ ,‬אינה מתמצאת בזמן ובמקום‪,‬‬ ‫חיים קליר‪ ,‬עורך‪-‬דין מומחה בתחום‬ ‫הביטוח והנזיקין‪ ,‬שייצג את המבוטחת‬ ‫‪‬‬ ‫אבל מתפקדת‪ ...‬הלוואי על כולנו"‪.‬‬ ‫משפחתה של הקשישה נאלצה לפנות לעזרת‬ ‫בית משפט השלום בתל‪-‬אביב‪ .‬התביעה הוגשה‬ ‫בהליך מיוחד של סדר דין מקוצר‪ .‬בהליך זה אין‬ ‫לחברת הביטוח זכות להתגונן‪ ,‬אלא אם כן בית‪-‬‬ ‫המשפט מאשר כי יש לה עילת הגנה כלשהי‪.‬‬ ‫הדיון התקיים בפני השופטת רחל ערקובי‪.‬‬ ‫כאן יש להקדים ולהבהיר כי ב‪ 2003-‬התערב‬ ‫המפקח על הביטוח בשוק הפוליסות הסיעודיות‪,‬‬ ‫וקבע כי מבוטח בפוליסה סיעודית זכאי לתגמולי‬ ‫ביטוח בשני מקרים‪ :‬הראשון‪ ,‬כאשר המבוטח‬ ‫נכנס למצב של תשישות נפש כגון ממחלת‬ ‫האלצהיימר‪ .‬השני‪ ,‬כאשר המבוטח אינו מסוגל‬ ‫לבצע בכוחות עצמו ‪ 3‬מתוך ‪ 6‬פעולות בסיסיות‬ ‫יומיומיות המכונות ‪ - ADL‬לקום ולשכב‪,‬‬ ‫להתלבש ולהתפשט‪ ,‬להתרחץ‪ ,‬לאכול ולשתות‪,‬‬ ‫לשלוט על הסוגרים וניידות‪.‬‬ ‫המפקח קבע כי הנחייתו תחול על כל הפוליסות‬ ‫בשוק שיימכרו או יחודשו מ‪ 1-‬בספטמבר ‪2003‬‬ ‫ואילך‪.‬‬ ‫מזל שיש מפקח‪...‬‬ ‫איננו כופרים בכך שהנץ נמצאת במצב של‬ ‫תשישות נפש כתוצאה ממחלת אלצהיימר‪,‬‬ ‫אמרו נציגי "הראל" לשופטת ערקובי‪ ,‬אבל‬ ‫הפוליסה שלנו אינה מקנה זכויות לתשושי‬ ‫נפש‪ .‬אנחנו מכרנו את הפוליסה בבית האבות‬ ‫ב‪ - 1999-‬עוד לפני ההנחיה של המפקח‬ ‫שהוסיפה לפוליסה גם את תשושי הנפש‪.‬‬ ‫גם המקרה השני המזכה בתגמולי ביטוח‬ ‫לא מתקיים בהנץ‪ ,‬הוסיפו נציגי "הראל"‪ .‬היא‬ ‫מסוגלת לבצע לפחות ‪ 4‬מתוך ‪ 6‬הפעולות‬ ‫הבסיסיות היומיומיות‪.‬‬ ‫השופטת ערקובי דחתה את טענת "הראל"‬ ‫כי הנחיית המפקח אינה חלה על הפוליסה‬ ‫שלה‪ .‬אכן‪ ,‬הפוליסה נמכרה בבית האבות עוד‬ ‫לפני שפורסמה הנחיית המפקח‪ ,‬אבל במשפט‬ ‫הודתה היועצת המשפטית של "הראל" כי‬ ‫מדובר בפוליסה המתחדשת כל ‪ 3‬שנים‪ .‬והרי‬ ‫עמדא ‪20‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫המפקח קבע בהנחייתו במפורש כי היא תחול‬ ‫על כל פוליסה שתימכר או שתחודש החל ב‪1-‬‬ ‫בספטמבר ‪ .2003‬מכאן שהנחיית המפקח חלה‬ ‫על הפוליסה בעת שחודשה בפעם השנייה‬ ‫ב‪.2005-‬‬ ‫כאן העלתה "הראל" טענה חריפה‪ .‬בעת‬ ‫חידוש הפוליסה בפעם השנייה‪ ,‬הנץ הייתה‬ ‫כבר תשושת נפש‪ .‬משמע שהיא נכנסה‬ ‫לפוליסה המתחדשת כשהיא כבר חולה‪ .‬והרי‬ ‫פוליסת ביטוח אינה חלה על מקרה ביטוח‬ ‫שכבר אירע‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הסכימה השופטת‪ ,‬אין לאפשר למבוטח‬ ‫להשיג כיסוי ביטוחי למפרע‪ .‬ואולם בענייננו‬ ‫הפוליסה אינה חדשה‪ ,‬אלא מתחדשת‪ .‬בינה‬ ‫לבין הפוליסות שקדמו לה נשמר רצף ביטוחי‪.‬‬ ‫המפקח אפילו צפה מקרה שכזה‪ ,‬שבו הזכויות‬ ‫על פי הפוליסה המתחדשת יחולו רטרואקטיבית‪,‬‬ ‫וקבע תקופת מעבר שבה ישולמו תגמולי ביטוח‬ ‫מופחתים‪.‬‬ ‫במקרה של הנץ‪ ,‬הפוליסה חודשה לאחר תום‬ ‫תקופת המעבר‪ .‬לכן היא זכאית לקבל את מלוא‬ ‫תגמולי הביטוח‪.‬‬ ‫לא זו אף זו‪ :‬אילו הכירה "הראל" קודם לחידוש‬ ‫הפוליסה בכך שהנץ היא במצב סיעודי‪ ,‬היא לא‬ ‫הייתה מפסיקה את תשלום תגמולי הביטוח‬ ‫בטענה שהקשישה הייתה במצב סיעודי לפני‬ ‫החידוש‪" .‬הראל" טענה לניתוק הרצף הביטוחי‬ ‫רק לאור הנחית המפקח‪ ,‬שהוסיפה זכויות‬ ‫לפוליסה המתחדשת‪" .‬פרשנות כזו מחטיאה‬ ‫לחלוטין את הנחיית המפקח‪ ,‬ומוציאה את כל‬ ‫עוקצה"‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬קבעה השופטת ערקובי‪ ,‬פוליסת‬ ‫"הראל" כוללת מכוח הנחיית המפקח גם זכויות‬ ‫לתשושי נפש‪ ,‬והנץ זכאית לתגמולי הביטוח‪,‬‬ ‫מאחר ואין חולק כי היא סובלת מתשישות‬ ‫נפש‪ .‬אפילו האחות ר‪.‬ל‪ .‬לא הייתה מסוגלת‬ ‫לכפור בכך‪● .‬‬ ‫פורסם במדור הכלכלי של ‪ynet.co.il‬‬ ‫ינואר ‪2009‬‬ ‫טיפים ‪ -‬בטיחות מעל לכל‬ ‫התאמת הסביבה הביתית לחולה אלצהיימר*‬ ‫א‪ .‬הצורך בהתאמת הסביבה הביתית‬ ‫אדם החולה באלצהיימר עשוי להתנסות בשינויים פיזיים‬ ‫וקוגניטיביים שונים‪:‬‬ ‫שיפוט (שוכח כיצד להשתמש כראוי באביזרים ובציוד ביתי)‪.‬‬ ‫התמצאות בזמן ובמקום (הולך לאיבוד ברחוב בו הוא גר‪ ,‬או שאינו‬ ‫מסוגל לזהות או למצוא אזורים בביתו)‪.‬‬ ‫התנהגות (נעשה מבולבל בקלות‪ ,‬חשדן או פחדן)‪.‬‬ ‫יכולת פיסית (מגלה בעיות בשיווי משקל‪ ,‬או תלוי בהליכון או בכיסא‬ ‫גלגלים לצורך ניידות)‪.‬‬ ‫חושים (מתנסה בשינויים בראייה‪ ,‬בשמיעה‪ ,‬ברגישות לטמפורטורות‬ ‫ובתפיסת עומק)‪.‬‬ ‫עם מעט יצירתיות‪ ,‬גמישות ופתרון בעיות‪ ,‬ניתן להתאים את הבית‬ ‫באופן שיתמוך בשינויים אלה‪ ,‬כאשר בטיחות ונגישות הופכים להיות‬ ‫הנושאים החשובים‪ .‬להלן מספר צעדים פשוטים שיאפשרו לעשות‬ ‫את הבית לבטוח ותומך לאדם החולה באלצהיימר‪.‬‬ ‫לפני התאמת הבית‪ ,‬יש לשקול את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫הערך את הסביבה ‪ -‬זהה סכנות אפשריות בכך שתתבונן בביתך‬ ‫דרך העיניים של החולה באלצהיימר‪ .‬אילו חפצים עלולים לגרום‬ ‫לאדם נזק? האם האדם יכול לצאת מהדלת בקלות ולהגיע לאזורים‬ ‫מסוכנים‪ ,‬כמו המטבח‪ ,‬המוסך או המרתף?‬ ‫התמקד בהתאמה במקום בלימוד ‪ -‬הימנע מללמד מחדש את‬ ‫החולה באלצהיימר אודות נושאי בטיחות‪ .‬במקום זאת‪ ,‬זהה סיכונים‬ ‫פוטנציאליים ונקוט באמצעי זהירות נאותים‪.‬‬ ‫פשט את הפעילויות ‪ -‬רוב התאונות‪ ,‬במיוחד בתחום של טיפול אישי‪,‬‬ ‫מתרחשות כאשר מאיצים בחולה אלצהיימר‪ .‬פרק את הפעילויות‬ ‫למשימות פשוטות‪ ,‬צעד אחר צעד‪ ,‬ותן לו זמן רב כדי להשלים אותן‪.‬‬ ‫מתן עזרה נוספת‪ ,‬כמו הנחת הבגדים לפי סדר הלבישה‪ ,‬יעזור לפשט‬ ‫משימות שנעשו קשות‪.‬‬ ‫תמוך בצורכי האדם ‪ -‬השתדל לא ליצור סביבה מגבילה מדי‪.‬‬ ‫הבית צריך לעודד אי‪-‬תלות‪ ,‬אינטראקציה חברתית ופעילויות בעלות‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫הייה מציאותי לגבי מה שביכולתך לעשות ‪ -‬לעולם לא תוכל‬ ‫למנוע כל בעיה‪ .‬הסתמך על השכל הישר תוך כדי שימת לב מיוחדת‬ ‫לחפצים או לפעילויות שעלולים להיות מסוכנים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יצירת סביבה בטוחה ‪ -‬עשה מקומות מסוכנים לפחות‬ ‫נגישים‬ ‫האדם החולה באלצהיימר עלול לסכן את עצמו כאשר הוא ניגש‬ ‫לאזורים מסויימים בבית או מחוץ לבית‪ .‬להלן שלבי פעולה שיעזרו‬ ‫לך לעשות אזורי סיכון פוטנציאליים לקשים יותר לגישה‪:‬‬ ‫נעל או הסווה אזורים מסוכנים‬ ‫● כסה דלתות ומנעולים של אזורים מסוכנים בעזרת ציורי קיר‬ ‫או בד‪.‬‬ ‫● השתמש בדלתות נעות או דלתות כפולות כדי להסתיר את הכניסה‬ ‫למטבח‪ ,‬לחדר המדרגות‪ ,‬לחדר העבודה ולאזורי אחסון‪.‬‬ ‫● התקן מנעולים מחוץ לתחום הראיה‪.‬‬ ‫● מקם את המנעולים גבוה או נמוך בדלתות החיצוניות‪ ,‬כדי להקשות‬ ‫על החולה לשוטט מחוץ לבית‪.‬‬ ‫● שמור סט נוסף של מפתחות חבוי ליד הדלת לצורך גישה‬ ‫קלה‪.‬‬ ‫● הסר מנעולים מחדר האמבטיה או מחדר השינה כדי שהאדם‬ ‫לא יוכל לנעול את עצמו בתוכם‪.‬‬ ‫השתמש באמצעי בטיחות מיוחדים‬ ‫● מנעולים וידיות חסינים בפני ילדים יכולים לסייע בהגבלת הגישה‬ ‫למקומות בהם מאוחסנים סכינים‪ ,‬אביזרים‪ ,‬ציוד‪ ,‬חומרי ניקוי ומוצרים‬ ‫רעילים אחרים‪.‬‬ ‫● השתמש בהתקנים המכבים אוטומטית מכשירים כמו מגהץ‪,‬‬ ‫טוסטר‪ ,‬תנור או מכשיר לעשיית קפה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הישמר מחפצים ומעצמים מסוכנים‬ ‫האביזרים וחפצי הבית הבסיסיים ביותר עלולים להיות מסוכנים‬ ‫לאדם החולה באלצהיימר‪.‬‬ ‫כדי להקטין את הסיכון להיפגע‪:‬‬ ‫הגבל את השימוש באביזרים ובציוד מסוימים‬ ‫● הסר אביזרים חשמליים‪ ,‬כמו מכונת גילוח חשמלית או מייבש‬ ‫שיער מחדר האמבטיה‪ ,‬כדי להקטין את הסיכון של שוק חשמלי‪.‬‬ ‫● סלק מהמטבח אביזרים וציוד הכוללים סכינים‪ ,‬מיקסרים‪ ,‬גריל‪,‬‬ ‫רובים‪ ,‬מכסחות דשא או כלים חשמליים‪ ,‬מאחר שהאדם עלול לשכוח‬ ‫כיצד משתמשים בהם בבטיחות‪.‬‬ ‫● שקול הסרת הכפתורים מהתנור‪ ,‬או התקן שסתום גז נסתר או‬ ‫מפסק זרם‪ ,‬כך שהאדם לא יוכל להדליק את התנור‪.‬‬ ‫פקח על צריכת עישון ואלכוהול‬ ‫● שים עין על אדם המשתמש בסיגריות‪ ,‬סיגרים או מקטרת‪ ,‬משום‬ ‫שהוא עשוי לא להכיר בסיכון שבעישון‪.‬‬ ‫פקח על צריכת אלכוהול משום שעלולה להיות לו השפעה שלילית‬ ‫כאשר הוא משולב בתרופות‪.‬‬ ‫היה מוכן לבלתי צפוי‬ ‫אנשים החולים באלצהיימר ידועים ככאלה שאוכלים פריטים כמו‪,‬‬ ‫אבנים קטנות‪ ,‬צמחים מלוכלכים‪ ,‬פרחים ופקעות‪.‬‬ ‫● נקוט באמצעי זהירות על ידי סילוק צמחים רעילים וכל פרי דקורטיבי‬ ‫(משעווה‪ ,‬מפלסטיק וכו') שהאדם עלול לחשוב כי הוא אמיתי‪.‬‬ ‫● סלק ויטמינים‪ ,‬תרופות‪ ,‬תחליפי סוכר ותבלינים מהמטבח‬ ‫ומהמדפים‪.‬‬ ‫שמור על מקרר בטוח‬ ‫האדם החולה באלצהיימר עשוי לא להבחין בהבדל בין מזון טרי‬ ‫למקולקל‪.‬‬ ‫● נקה את המקרר באופן שוטף וסלק מזון בלתי אכיל‪.‬‬ ‫● שמור את המזון הראוי לאכילה בקדמת המקרר ובקו העין‪ ,‬שבו‬ ‫הוא יוכל לראותו בקלות‪.‬‬ ‫● שמור על שטח הליכה נקי‬ ‫● סלק חפצים‪ ,‬כמו מתקן לעיתונים‪ ,‬שולחנות קפה ומנורות רצפה‪,‬‬ ‫כדי ליצור אזורי הליכה בטוחים ולהקטין את אפשרות הפגיעה‪● .‬‬ ‫תרגמה‪ :‬שרה חשבי‬ ‫*חלק מסדרת "טיפים" שפורסמו ע"י אגודת אלצהיימר שיקגו‬ ‫‪ 21‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫טיפים ‪ -‬מילב"ת‬ ‫מתקני פנאי טיפולי‬ ‫ודרך השימוש בהם‬ ‫מטרת פיתוח מתקני פנאי טיפולי במילב"ת‬ ‫רקע‬ ‫בגיל המבוגר ישנם דפוסי פנאי שונים‪ ,‬המחייבים פעילות ענפה‬ ‫ואינטנסיבית יותר של פיתוח "מוצרי פנאי" ו"שירותי פנאי"‪,‬‬ ‫לצורך מענה על הבעיות‪ ,‬הצרכים‪ ,‬הדאגות‪ ,‬הציפיות והתקוות‬ ‫של "לקוחות הפנאי" לסוגיהם השונים‪.‬‬ ‫מילב"ת‪ ,‬עמותה המספקת ייעוץ ופיתוח של אביזרי עזר‪ ,‬זיהתה‬ ‫צורך זה‪ ,‬והחלה בייצור ושיווק משחקי פנאי טיפוליים‪ .‬בפיתוח‬ ‫המתקנים הושקעו שעות עבודה רבות של צוות מקצועי רב‬ ‫תחומי שכלל מרפאים בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיסטים‪ ,‬קלינאית‬ ‫תקשורת ומתנדבים מומחים בתחום ההנדסה‪ ,‬העיצוב‪ ,‬הבנייה‬ ‫והאלקטרוניקה‪.‬‬ ‫מתקני הפנאי פותחו עבור קבוצות גיל שונות וברמות תפקוד‬ ‫שונות וניתנים להתאמה לפי צרכי המשתמש‪.‬‬ ‫מטרת מתקני הפנאי הם‪:‬‬ ‫● לאפשר לאנשים עם צרכים מיוחדים לשמר ולשפר את‬ ‫יכולתיהם באמצעות פעילויות פנאי‬ ‫● לאפשר לאנשים עם צרכים מיוחדים להנות מפעילויות פנאי‬ ‫המותאמות לצרכיהם תוך מימוש מירב יכולותיהם‬ ‫● לחשוף אנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬בני משפחותיהם ואנשי‬ ‫מקצוע המטפלים בהם לאפשרויות הטכנולוגיות הקיימות לשיפור‬ ‫התפקוד ואיכות החיים‬ ‫פנאי טיפולי אצל מטופלים הסובלים מאלצהיימר‬ ‫פעילויות הפנאי מהוות דרך להגברת תחושת העצמי ומספקות‬ ‫כלי חשוב בסיוע בהתמודדות עם סמפטומים של מחלת‬ ‫אלצהיימר‪ ,‬המתבטאים בגוף ובנפש‪ .‬הבנת הצרכים והיכולות‬ ‫של חולי אלצהיימר‪ ,‬בשילוב פעילויות פנאי מותאמות‪ ,‬המיושמות‬ ‫בצורה נכונה עשויות ליצור אפקטים חיוביים אשר מתמודדים‬ ‫עם תסמונות המחלה‪ .‬תנאי להצלחת הפעילות‪ ,‬היא פעילות‬ ‫המחדשת את תחושת הכבוד העצמי‪ ,‬עם הנאה מיידית‪ ,‬ומטלה‬ ‫ברת משמעות‪ .‬מטלה קשה מדי תוביל לכעס ותסכול‪ ,‬ואילו מטלה‬ ‫פשוטה מדי עשויה לגרום להרגשת השפלה אצל המטופל‪ .‬יש‬ ‫להתייחס לפעילות כדרך להשגת משמעות בחיים ולא כאמצעי‬ ‫להעברת הזמן‪ .‬בהתאמת הפעילות יש לשקול את המרכיבים‬ ‫הקוגניטיביים‪ ,‬מוטוריים‪ ,‬שפתיים וטווחי הקשב של כל מטופל‬ ‫ומטופל‪ .‬מי שמעורב בחיי המטופל‪ ,‬יכול לסייע ביישום הפעילויות‬ ‫עם תוצר טיפולי חיובי ומשמעותי בהעצמת התפקודים הפיזיים‬ ‫המנטליים והרגשיים של המטופל ובשימורם‪.‬‬ ‫דוגמאות למתקני פנאי טיפוליים של עמותת מילב"ת‬ ‫כל המתקנים ואביזרי הפנאי שפותחו על ידי עמותת מילב"ת‬ ‫מקדמים יכולות תפקודיות מגוונות של המשתמש‪ .‬ישנם מתקנים‬ ‫עמדא ‪22‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫המבוססים על מוסיקה‪ ,‬אשר ידועה כאמצעי שמסייע לעירנות‬ ‫המטופל ולשמירה על מיומנויות זיכרון‪ .‬ישנם משחקים שפותחו‪,‬‬ ‫במגמה לשמש כלי טיפולי ולהביא להתרגשות‪ .‬תמיד המשחק‬ ‫שונה ממשחקי ילדים כדי לא לפגוע ברגשות המטופל‪ .‬המתקנים‬ ‫הבאים הינם דוגמאות מתוך מגוון מתקנים המוצעים דרך עמותת‬ ‫מילב"ת‪ ,‬שיכולים להתאים למטופלים חולי אלצהיימר‪.‬‬ ‫● מתקן "אורגן הצלילים" הינו אורגן בעל מתגים גדולים‬ ‫המסומנים במספר ובצבע‪ .‬מטרתו‪ :‬הפקת צלילים ומנגינות ללא‬ ‫צורך בתנועות עדינות‪ ,‬ובידע לקרוא תווים או ביכולת מוסיקלית‬ ‫לאלתר מוסיקה‪.‬‬ ‫האורגן מוצב על בסיס‬ ‫חשמלי‪ ,‬נגיש לאדם‬ ‫המשתמש בכיסא גלגלים‬ ‫ומתכוונן בגובה‪.‬‬ ‫אפשרויות הפעלה שונות‬ ‫כוללות נגינה חופשית‪,‬‬ ‫נגינה על פי רצף צבעים‬ ‫או מספרים נתון או משחק‬ ‫זיכרון בו מלווה יוצר רצף‬ ‫ושאר המשתמשים עוקבים אחריו‪ .‬ניתן לדרג את כל הפעילויות‬ ‫האלו לרמות קושי שונות על פי צרכי המטופל‪ ,‬כגון נגינת רצפי‬ ‫מוסיקה קצרים או ארוכים יותר‪.‬‬ ‫לאורגן מצורפת חוברת מלודיות‪ ,‬שתורגמו לתווים המיוצגים ע"י‬ ‫צבעים ומספרים‪ .‬המלודיות מותאמות לעולמות תוכן שונים‪.‬‬ ‫שימוש באורגן מעודד חיזוק יכולות שונות‪ :‬קוגניטיביות (קשב‬ ‫וריכוז‪ ,‬תפיסת סיבה תוצאה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬תפיסה מרחבית וכיווניות)‪,‬‬ ‫מוטוריות (תנועה ידנית)‪ ,‬תקשורת (בלתי מילולית ומילולית)‬ ‫וחברתית (יצירת קשר)‪.‬‬ ‫● "מנגו" ‪ -‬מערכת נגינה ולימוד הינו מתקן נוסף המשלב‬ ‫עמדה עם מערכת מולטימדיה‪,‬‬ ‫ומופעל באמצעות מתגים‬ ‫מיוחדים המאפשרים עצמאות‬ ‫מירבית בהפעלה‪.‬‬ ‫אפשרויות הפעילות מגוונות‪:‬‬ ‫לחיצה על מתג תפעיל מצגת‬ ‫בנושא מסוים (ניתן להכין‬ ‫כרטיסיות המציינות את‬ ‫הנושאים השונים ולהצמידן‬ ‫מראש למתגים המתאימים)‪.‬‬ ‫בעזרת כרטיס זיכרון אישי‬ ‫ניתן להוסיף תמונות‪ ,‬צלילים‪,‬‬ ‫גד נגיש לגי”ש‬ ‫אימון הנחייה ותעסוקה לגיל השלישי‬ ‫מנגינות וטקסטים בעלי משמעות עבור המשתמשים‪ ,‬כגון קולות‬ ‫בני משפחה או שירים שנהגו לשמוע ולפתח את הנושא‪ .‬ניתן‬ ‫לשלב עם משחק זיכרון ‪ -‬שיוך כרטיסיות עם תמונות הנושאים‬ ‫המוצגים למתגים המתאימים (ניתן להצמיד את הכרטיסיות‬ ‫באמצעות וולקרו)‪.‬‬ ‫שימוש ב"מנגו" מעודד חיזוק יכולות קוגניטיביות (קשב וריכוז‪,‬‬ ‫תפיסת סיבה תוצאה‪ ,‬זיכרון)‪ ,‬מוטוריות (תנועה ידנית)‪ ,‬תקשורת‬ ‫(מילולית ובלתי מילולית) וחברתיות (יצירת קשר)‪.‬‬ ‫המערכת מוצבת על בסיס חשמלי המתכוונן בגובה‪ ,‬ונגיש לאדם‬ ‫המשתמש בכיסא גלגלים‪.‬‬ ‫● תצרפי חשיבה (פאזלים)‪ ,‬שפותחו על ידי עמותת מילב"ת‪,‬‬ ‫בנויים מתבנית עץ גדולה בגודל ‪ 50X50‬ס"מ‪ ,‬המעוצבת כצורה‬ ‫הנדסית (לב או אליפסה)‪.‬‬ ‫התבנית מפורקת לצורות שונות‪ ,‬אותן יש להכניס בסדר הנכון‬ ‫על מנת למלא את המסגרת‪.‬‬ ‫האם אתה מרותק לביתך‬ ‫ומחפש תעסוקה וענין ?‬ ‫האם אתם משפחה אוהבת‬ ‫הסועדת את יקרכם‪/‬תכם בבית‬ ‫ורוצים את הטוב ביותר עבורם?‬ ‫השירות ניתן בבית החולה במגוון‬ ‫של תחומי פעילות ותחומי דעת לשיפור‬ ‫איכות חייו של המרותק לביתו‬ ‫המשחק מאפשר פעילות הרכבה ללא שימוש בתנועות עדינות‬ ‫של האצבעות ואף ללא שימוש באחיזה כלל‪ .‬ניתן לאמן יכולות‬ ‫קוגניטיביות על ידי דירוג לפי רמות קושי שונות על ידי סידור‬ ‫החלקים בתוך או מחוץ לתבנית לפי כרטיסים במידות שונות‬ ‫(‪● . )1:3 ; 1:1‬‬ ‫מוסדות בריאות ופנאי המטפלים בחולי אלצהיימר‪ ,‬המעוניינים‬ ‫לקבל מידע אודות מתקנים אלו ומתקני פנאי טיפוליים נוספים‬ ‫המתאימים לחולי אלצהיימר יכולים ליצור קשר עם עמותת‬ ‫מילב"ת בטל' ‪.03-5303739‬‬ ‫צוות מילב"ת מספק הדרכה בשימוש במתקנים השונים‪.‬‬ ‫מידע נוסף אודות מוצרי פנאי ומוצרים מתחומים נוספים ניתן‬ ‫למצוא באתר האינטרנט ‪ www.azarim.org.il‬מאגר המידע‬ ‫הישראלי לטכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר‪.‬‬ ‫תעסוקה לגיל השלישי‬ ‫מדריכת תעסוקה לקשישים‬ ‫ומנחת קבוצות גיל שלישי‬ ‫ניסיון בעבודה עם סיעודיים‪,‬‬ ‫דמנטיים וחולי אלצהיימר‬ ‫צוות עמותת מילב"ת‬ ‫לפרטים‪ :‬ורד גד ‪054-4702105‬‬ ‫ורד גד ‪ -‬נוף הרים ‪ ,98‬ת”ד ‪ ,14265‬כוכב יאיר ‪44862‬‬ ‫‪ 23Email: [email protected]‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫במבט אישי‬ ‫איך משפחה אחת מתלכדת‬ ‫על מנת להתמודד‬ ‫‪ ‬ג'יין‬ ‫גרוס ‪‬‬ ‫המשמשים משען למערכת הבריאות הלאומית‪ ,‬משלמים מחיר‬ ‫אחר פרישתו מעבודתו כנגר בעיר ניו‪-‬יורק לפני ארבע‬ ‫כבד‪ .‬כל המבנה המשפחתי מתהפך‪ ,‬הופך את הילדים להורים‬ ‫שנים‪ ,‬ולפני שנמוג לערפל מחלת אלצהיימר‪ ,‬כריסטופר‬ ‫ואת ההורים לילדים‪ .‬קשרים רגשיים ומקורות כספיים נמתחים‬ ‫דילון ובניו שיפצו מקלחת ושירותים במרתף הבית‬ ‫עד לקצה‪ ,‬וזאת אפילו במשפחות המבוססות ביותר‪ .‬המטפלים‬ ‫של המשפחה‪.‬‬ ‫של‬ ‫האחרון‬ ‫הרב‪-‬דורי‬ ‫הפרויקט‬ ‫זה‬ ‫היה‬ ‫דילון‬ ‫משפחת‬ ‫עבור בני‬ ‫עצמם נעשים חולים בגלל המתחים‪.‬‬ ‫גב' דילון עבדה במשך ‪ 28‬שנים בבית חולים סיעודי הממוקם ליד‬ ‫שיפוץ בית המגורים‪ .‬אולם החדרון הקטן עם תא‪ -‬המקלחת עתיד‬ ‫בית המשפחה וכך‪ ,‬לדבריה‪ ,‬היא "ראתה את הכתובת על הקיר"‬ ‫במהרה להפוך לשלב מרכזי במאמציה הנחושים של המשפחה‬ ‫לפני עשר שנים כאשר בעלה טוב‪-‬המזג הפך לפתע נרגן "ומתנפל‬ ‫לטפל בחבר משפחה אהוב ההולך ודועך‪.‬‬ ‫עלי על הדבר הקטן ביותר"‪ .‬הבנים‪ ,‬לעומתה‪ ,‬הבחינו רק בשיכחה‬ ‫הצורך לקלח את כריסטופר דילון (‪ )66‬היה עבור אשתו קיטי (‪)63‬‬ ‫מקרית פה ושם‪ .‬הגב' דילון לא סיפרה להם שהמפתחות שהם‬ ‫מטלה בלתי‪-‬נסבלת‪ ,‬וזאת למרות ניסיונה רב השנים בעבודה‬ ‫חשבו שהלכו לאיבוד‪ ,‬למעשה‪ ,‬הוסתרו ע"י אביהם מאחרי צנצנת‬ ‫בבית‪-‬אבות‪ .‬לדבריה‪ ,‬ברגע שהוציאה מגבות‪ ,‬ספוג וסבון‪ ,‬מר דילון‬ ‫הסוכר שבארון ‪ -‬התנהגות צבירה אופיינית‪ .‬היא חזרה הביתה‬ ‫גילה עצבנות‪ ,‬ולעתים דחף אותה מעליו או משך בשערה‪.‬‬ ‫מהעבודה ומצאה מזון מפוחם בתנור וריח של‬ ‫וכך נפלה המטלה לידיהם של שני הבנים הבוגרים‪ :‬מומחים‪ ,‬כדוגמת ד"ר‬ ‫גז בכל רחבי הבית‪ .‬בסופו של דבר מר דילון‬ ‫כריס‪ ,‬עובד תברואה בן ‪ ,36‬ודייויד‪ ,‬שוטר בן ‪ .34‬רבינס‪ ,‬מסכימים כי הרוב‬ ‫קיבל התקף ‪ -‬סימפטום שאינו שכיח אולם‬ ‫גב' דילון מכנה אותם "המשמר הלאומי"‪ ,‬משום הגדול של חולי אלצהיימר‬ ‫לא בלתי‪-‬ידוע ‪ -‬באמצע הלילה‪ .‬היא נבהלה‬ ‫שהם נחלצים לעזרתה בכל ערב עמוסים באינסוף מטופלים בבתיהם ע"י בני‬ ‫עד כדי כך ששכחה את מספרי הטלפון של‬ ‫סבלנות ורוח טובה בעוד היא‪ ,‬המשמשת כמטפלת המשפחה‪ .‬ההערכות נעות‬ ‫בין שני שלישים ל‪.95•-‬‬ ‫הבנים‪ .‬בביה"ח הקרוב לשם פונה מר דילון‬ ‫העיקרית בבעלה‪ ,‬נספגת ברקע‪.‬‬ ‫של‬ ‫זה‬ ‫והולך‬ ‫גדל‬ ‫צבא‬ ‫היה צורך בשמונה אחיות ובארבעה אנשי‬ ‫"זה הולך ונעשה גרוע מדי יום"‪ ,‬אמרה הגב' דילון‬ ‫לאחרונה‪ ,‬כשהיא סובלת מכאבי בטן והולכת מטפלים תומך במערכת‬ ‫בטחון על מנת לרסן אותו‪.‬‬ ‫ומאבדת משקל‪" .‬אין לי חיים‪ .‬מה קרה לגיל הזהב? הבריאות הלאומית ומספק‬ ‫בשנה האחרונה גב' דילון יצאה לפרישה‬ ‫משנינו נשדד כל מה שעבדנו עבורו כל החיים"‪ .‬כוח עבודה בחינם‪ ,‬ששוויו‬ ‫מוקדמת‪ ,‬עם פנסיה קטנה יותר‪ ,‬על מנת‬ ‫‬‫בארה"ב‬ ‫החוויה הקשה של משפחת דילון מוכרת לכל אחת ‪ -‬לדעת כלכלנים‬ ‫להישאר בבית עם בעלה‪ .‬על פי מחקר‬ ‫כ‪ 100-‬מיליארד דולר בשנה‬ ‫שהתפרסם ע"י אגודת המטפלים‪ ,‬מטפלים‬ ‫ממיליוני המשפחות של גברים ונשים הסובלים‬ ‫עושים זאת לעתים קרובות כאשר אי‪-‬אפשר כבר להחזיק בשתי‬ ‫ממחלת אלצהיימר‪ .‬עבור המטפלים‪ ,‬פירוש הדבר להיות על‬ ‫משרות של ‪ 40‬שעות שבועיות‪ ,‬האחת במקום העבודה והשנייה‬ ‫המשמר מסביב לשעון‪ ,‬גילוי של מסירות סטואית אותה מרבית‬ ‫המשפחות מאמצות כאנטי‪-‬תזה למוסד סיעודי‪.‬‬ ‫ליד מיטת החולה‪.‬‬ ‫אבחנה חד‪-‬משמעית של מחלת אלצהיימר נעשתה רק לפני‬ ‫"הדעה כי האמריקאים נוטשים את קרוביהם במקרה של טיפול‬ ‫חודשים ספורים‪" .‬אולם אני ראיתי את זה במוסד בו עבדתי‪ ,‬כך‬ ‫מתמשך הינה אגדה"‪ ,‬טוען ד"ר פיטר וו‪ .‬רבינס "כאשר אתה‬ ‫מתבונן במספרים‪ ,‬אתה רואה שזה פשוט לא נכון"‪.‬‬ ‫שידעתי שאני לא חולמת"‪ ,‬מסבירה הגב' דילון‪ .‬לדברי הנוירולוגים‪,‬‬ ‫בעלה היה בשלב האמצעי של המחלה‪.‬‬ ‫מומחים‪ ,‬כדוגמת ד"ר רבינס*‪ ,‬מסכימים כי הרוב הגדול של חולי‬ ‫במהרה הגיע שלב השוטטות האופייני כל כך למחלת האלצהיימר‪.‬‬ ‫אלצהיימר מטופלים בבתיהם ע"י בני המשפחה‪ .‬ההערכות נעות‬ ‫גב' דילון התקינה מנעול פנימי על דלת הכניסה‪ ,‬אולם פעם אחת‬ ‫בין שני שלישים ל‪ .95%-‬צבא גדל והולך זה של מטפלים תומך‬ ‫במערכת הבריאות הלאומית ומספק כוח עבודה בחינם‪ ,‬ששוויו‬ ‫שכחה להוציא את המפתח‪ ,‬ובעלה יצא לשוטט‪ .‬חבורת צעירים‬ ‫מצאו אותו באמצע הלילה בתלולית שלג במרחק קילומטרים‬ ‫ לדעת כלכלנים בארה"ב ‪ -‬כ‪ 100-‬מיליארד דולר בשנה‪ ,‬או‬‫רבים מהבית‪ .‬עתה הוא עונד צמיד‪-‬זיהוי‪ ,‬עליו רשומים מספרי‬ ‫יותר מכפול מעלות בתי החולים הסיעודיים ומערכת המטפלים‬ ‫הטלפון של הגב' דילון ושל הבנים‪ .‬הדלת המובילה מהמרתף‬ ‫בבית ביחד‪ .‬אולם מטפלים אלו‪ ,‬שהם במידה רבה בלתי‪-‬נראים‪,‬‬ ‫לגינה האחורית עדיין קלה לפתיחה‪ ,‬וכך מר דילון יכול לבלות‬ ‫*אחד ממחברי ספר ההדרכה המפורסם "‪ 36‬שעות ביממה"‬ ‫זמן בגינת הירקות שלו‪ .‬הוא קוטף עגבניות ירוקות משום שהוא‬ ‫ל‬ ‫עמדא ‪24‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫את רעש הרעם במרחקים‪ ,‬מגרגר אל תינוקות‪ ,‬מלטף כלבים‬ ‫וממתין למכונית הגלידה‪ .‬כיום הגב' פריור מחזיקה בידו‪ ,‬דבר‬ ‫שלא היה נחוץ עד כה‪ ,‬והיא עומדת וממתינה לו מחוץ לשירותים‬ ‫הציבוריים כאשר הוא נכנס פנימה‪ .‬אולם כאשר הם חולפים‬ ‫על פני חברים ותיקים או פנסיונרים מאיגוד הנגרים‪ ,‬הוא עדיין‬ ‫זוכר את שמותיהם‪" .‬ראינו את הנערים לבית נוויל" הוא מספר‬ ‫לקיטי אשתו‪" .‬את זוכרת אותם‪ ,‬לא?"‪.‬‬ ‫כבר לא יכול להבחין ביניהן לבין העגבניות הבשלות‪ .‬הגן פונה‬ ‫לסמטה‪ .‬עם הדמדומים‪ ,‬ילדים מברכים אותו לשלום כשהם‬ ‫עוברים ליד הבית על האופניים‪ ,‬והוא גוחן כדי ללטף את כלבי‬ ‫השכונה‪ .‬באחד הימים‪ ,‬לאחרונה‪ ,‬כאשר אף אחד לא ראה‪ ,‬מר‬ ‫דילון יצא מהגינה‪ .‬חריקת השער הקפיצה את הבנים שיצאו‬ ‫לרדוף אחריו‪ .‬הוא חצה את הרחוב על מנת לבקר שכן‪ .‬כל‬ ‫בני הבית נאנחו אנחת‪-‬רווחה‪ .‬אולם האם הגיע הזמן לנעול גם‬ ‫את דלת המרתף?‬ ‫התקדמות המחלה הינה בלתי‪-‬נמנעת‪ .‬אולם כל יום מביא לזכור לצחוק‬ ‫דייויד וקולט דילון מתפעלים מהעובדה שההומור נשאר כאשר‬ ‫עמו שינוי‪ .‬המטפלים חייבים להיות חדי‪-‬תפיסה ומהירי החלטה‪,‬‬ ‫כל כך הרבה דברים נעלמים‪ .‬לאחרונה מר דילון התלווה אליהם‬ ‫ולבדוק כל העת מחדש מה אפשרי‪ ,‬מה בטוח‪ .‬לאחרונה מר‬ ‫לקניון‪ ,‬כדי לקנות חליפה לדייויד‪ .‬כאשר בנו לא שם לב‪ ,‬מר דילון‬ ‫דילון "הלך לאיבוד" בדרכו לשירותים‪ ,‬והשתמש בסל אשפה‬ ‫עטה על עצמו ז'קט ירוק‪ ,‬ואמר לכלתו "ששש‪ ,"...‬מתוך כוונה‬ ‫במקום באסלה‪ .‬ספרות העוסקת בשאלות "איך"‪ ,‬למטפלים‬ ‫לשמור את ההופעה כהפתעה לבנו‪" .‬הוא ידע שזה מצחיק"‪,‬‬ ‫בחולי אלצהיימר‪ ,‬מציעה הצבת המיטה בטווח ראייה מהדלת‬ ‫היא אומרת‪" ,‬זה שלב טוב במחלה‪ ,‬כי אנחנו עדיין מסוגלים‬ ‫הפתוחה של השירותים‪ ,‬צביעת הקיר שמאחורי האסלה בצבע‬ ‫לתקשר איתו"‪.‬‬ ‫מנוגד‪ ,‬הדבקת סרט צבעוני מחדר השינה עד לשירותים‪ .‬במקום‬ ‫אולם חוש ההומור של גב' דילון הולך ומתפוגג‪ .‬ביום מן הימים‬ ‫זאת‪ ,‬הגב' דילון‪ ,‬ששנתה קלה ביותר‪ ,‬בחרה לישון עם בעלה‬ ‫הוא גם לא יכיר אותה‪" .‬תשמרי על עצמך‪ .‬את לא יכולה לטפל‬ ‫באותה מיטה‪ ,‬והיא מתעוררת ברגע שהוא קם‪ ,‬ומכוונת אותו‬ ‫לשירותים‪.‬‬ ‫בו אם את לא מטפלת בעצמך"‪ .‬היא שומעת מלים אלו מדי‬ ‫שני בניה של הגב' דילון מתגוררים קרוב ומעריצים את אביהם‪.‬‬ ‫יום מקרובי משפחה ומחברים הרוצים בטובתה‪ .‬אולם בדומה‬ ‫לבני זוג רבים אחרים המצויים במצבה‪ ,‬גם היא לעתים קרובות‬ ‫הם מבקרים את אביהם מדי יום‪ ,‬ומזמינים אותו לשתייה או‬ ‫מסרבת לעזרה‪ .‬כריס דילון הציע לשחרר את אמו להתרעננות‬ ‫לפיצה‪ .‬שניהם מתעקשים שהטיפול באביהם הוא פריבילגיה‪,‬‬ ‫בסוף שבוע‪ .‬גב' דילון הסכימה‪ ,‬בתנאי שבעלה יוכל להצטרף‬ ‫ולא נטל‪" .‬זה לא נטל בכלל"‪ ,‬מסביר דייויד דילון‪" .‬אני אף פעם‬ ‫אליהם‪" .‬צריך דינמיט כדי להזיז אותה" אמר כריס‪" .‬זה כמו לדבר‬ ‫לא מסתכל על זה בצורה כזו‪ .‬תמיד אהבתי לבלות עם אבא‪ ,‬ואני‬ ‫אל הקיר"‪ .‬גב' דילון מודה שהיא מזניחה את עצמה‪" .‬בקצב שבו‬ ‫עדיין אוהב לעשות זאת‪ ".‬אשתו‪ ,‬קולט‪ ,‬מסורה באותה מידה וגם‬ ‫אני חיה‪ ,‬אני אמות ואקבר עוד לפניו"‪ ,‬היא אמרה‪.‬‬ ‫יעילה‪ .‬מכיוון שאין להם ילדים‪ ,‬יש לה זמן לעזור‪ .‬היא זו שמצאה‬ ‫לפני זמן מה היא ניסתה לשלוח את מר דילון למרכז יום למבוגרים‪.‬‬ ‫קבוצת‪-‬תמיכה עבור חמותה‪ ,‬במרכז הקהילתי הקרוב‪ .‬מפגשי‬ ‫הוא החזיק מעמד שם רק יום אחד‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫הקבוצה בוטלו לאחרונה כאשר המרכז איבד את‬ ‫ניסתה‬ ‫היא‬ ‫מה‬ ‫זמן‬ ‫לפני‬ ‫המענק הממשלתי‪.‬‬ ‫צועק וחסר‪-‬מנוחה‪ ,‬והיא והבנים נקראו ע"י‬ ‫דילון‬ ‫מר‬ ‫את‬ ‫לשלוח‬ ‫המטפלים במקום לקחת אותו הביתה‪ .‬היא‬ ‫ביטול קבוצת התמיכה היווה מכה קשה לגב' דילון‪.‬‬ ‫למבוגרים‪.‬‬ ‫יום‬ ‫למרכז‬ ‫הייתה רוצה לנסות שוב‪ ,‬משום שהתקדמות‬ ‫"ההאזנה לכל האחרים השופכים את ליבם‪ ,‬גרמה‬ ‫לי להרגיש שאני לא לבד"‪ ,‬היא אמרה‪ .‬בפגישה הוא החזיק מעמד שם‬ ‫המחלה הפחיתה את המודעות שלו לסביבה‬ ‫רק יום אחד‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫בה הוא נמצא‪.‬‬ ‫האחרונה התארח מומחה לכספים ולחוק‪ .‬חלק‬ ‫צועק וחסר‪-‬מנוחה‪,‬‬ ‫הגב' דילון מחפשת גם טיפול‪ -‬הפוגתי‪ :‬מקומות‬ ‫מהנושאים היו מוכרים‪ .‬הבית כבר נרשם בנאמנות והיא והבנים נקראו‬ ‫קטנים בהם חולה אלצהיימר יכול לשהות לזמן‬ ‫עבור הבנים‪ ,‬ולגב' דילון יש את ייפוי הכוח של בעלה ע"י המטפלים במקום‬ ‫מוגבל בעוד המטפל בו יכול לנוח ולאגור כוחות‪.‬‬ ‫לטפל בעניינים הכספיים והרפואיים‪ .‬אולם עדיין לקחת אותו הביתה‬ ‫לא קיימת כל תכנית למקרה שגב' דילון תחלה‪.‬‬ ‫היא חוששת שאחד הבנים יתנגד‪ ,‬ויפרש זאת‬ ‫כתחילת הדרך לקראת מוסד סיעודי‪ .‬נושא זה הוא נושא שיחה‬ ‫המשפחה גם לא נקטה שום צעד חוקי כדי שמר דילון יקבל סיוע‬ ‫כאוב בבית משפחת דילון‪.‬‬ ‫כספי לעזרה בבית‪" .‬מעולם לא חשבתי שהדבר מיועד לאנשים‬ ‫"האם מדובר בעוד ‪ 10‬שנים? בעוד ‪ 20‬שנה?" שואלת הכלה‪,‬‬ ‫כמונו"‪ ,‬מסבירה קולט דילון‪ .‬עתה היא מחפשת עורך‪-‬דין שיעזור‬ ‫קולט דילון‪" .‬אתה לא יודע‪ .‬כמה זמן נמשך השלב הנוכחי? קשה‬ ‫לגב' דילון להסדיר את שאר ענייני המשפחה‪.‬‬ ‫אימה של קולט‪ ,‬בת' פריור‪ ,‬מטפלת במר דילון שלוש פעמים‬ ‫לתכנן מעבר להיום‪ ,‬כאשר אנחנו יודעים שכרגע אנחנו גורמים לו‬ ‫להיות מאושר‪ .‬כל עוד כריסטי יכול להיות איתנו בבית‪ "...‬ובעלה‪,‬‬ ‫בשבוע בשעות אחה"צ‪ .‬לעתים הם מעיינים בעיתון‪ ,‬אם כי‬ ‫הבן‪ ,‬קטע אותה באמצע המשפט‪ ,‬באומרו‪" :‬זוהי הסביבה הטובה‬ ‫הגב' פריור אינה בטוחה שמר דילון אכן מסוגל לקרוא אותו‪.‬‬ ‫ביותר בה הוא יכול להיות"‪● .‬‬ ‫לפעמים הם רוקדים לצלילי מוזיקה אירית‪ ,‬או שהוא עוזר לה‬ ‫לתלות כביסה‪ .‬הפעילות המועדפת עליהם היא הליכה‪ ,‬בדרך‬ ‫‪nytimes.com‬‬ ‫פורסם לפני מספר שנים באינטרנט‬ ‫כלל בפארק‪ ,‬שם מר דילון מזהה את ריח הדשא הקצוץ או‬ ‫תרגום ‪ :‬עפרה בר‪-‬טל‬ ‫‪ 25‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫במבט אישי‬ ‫לעולם אינך לבד‬ ‫‪ ‬בארי פנקהרסט‬ ‫ני גבר בריטי ואני חי באינדונזיה עם אשתי האינדונזית‬ ‫סומי ובת חורגת בשם יוני‪ ,‬מזה ‪ 15‬שנה‪.‬‬ ‫לפני כשלוש שנים אובחנתי כחולה בדמנציה מעורבת‬ ‫ובאלצהיימר‪ .‬אני חי בכפר חקלאי מסורתי קטן‪ ,‬ומלבד הנוירולוג‬ ‫שלי אף אחד לא מבין כאן מה זה דמנציה‪ .‬אני מצטער לומר‬ ‫שאפילו אשתי ובתי החורגת מתקשות להבין את מחלתי‪ .‬אין‬ ‫לי את היתרונות של קבוצות תמיכה או טיפול יומי ואין אף שום‬ ‫צורה של תמיכה באשתי‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪‬‬ ‫המאמרים והווידיאו שלי‪ .‬אני אתמוך בחברי הסובלים ברחבי‬ ‫העולם ככל שאוכל‪.‬‬ ‫הפורום גורם לי להרגיש כאחד מהקבוצה ואני רואה את מרכז‬ ‫היום ‪ West Kent‬כמרכז היום שלי‪ .‬ביתי נהיה למשרד שלי‪ .‬הוא‬ ‫נהיה הכוח המניע שלי ונותן לי את הרצון להילחם‪ .‬לאחרונה‪,‬‬ ‫בעזרת הקשר הראשי שלי לפורום‪ ,‬למדתי כיצד להשתמש‬ ‫ב ‪ Instant messenger (IM) -‬במחשב שלי‪ .‬זה פתח בפני עולם‬ ‫שלם חדש‪ .‬פורום אלצהיימר נהיה קו העזרה שלי באמצעות‬ ‫האינטרנט ואמצעי התמיכה העיקרי שלי במלחמתי במחלה‬ ‫לבד‪.‬‬ ‫"לעולם אינך לבד‪ ,‬לא משנה היכן אתה חי בעולם‪ ,‬הודות לפורום‬ ‫אלצהיימר"‪● .‬‬ ‫מתוך עלון האגודה הבינלאומית לאלצהיימר ‪ ,ADI‬דצמבר ‪2007‬‬ ‫שינו לי את שמי‬ ‫למרות שאני חי כאן שנים רבות‪ ,‬ההבדלים בתרבויות‪ ,‬במנהגים‬ ‫ובמסורות החלו להיות קשים יותר ומביכים עבורי‪ .‬נאמר לי‬ ‫שמחלתי היא קללה ‪ -‬כישוף שחור‪ .‬אשתי אפילו הזמינה אדם‬ ‫רוחני שיבוא אל ביתנו ויוציא ממני את השד‪.‬‬ ‫היו לילות ששאלתי את עצמי מדוע איני חוזר לאנגליה‪ .‬זה לא‬ ‫כל כך קל כפי שזה נשמע‪ ,‬מאחר שיש לי קשרים משפחתיים‬ ‫חזקים כאן ואין שום אפשרות שאשתי תעזוב את אמה או את‬ ‫בתה‪ .‬למזלי יש לי רופא טוב‪ ,‬שעוזר לי להסביר את מחלתי‬ ‫לאשתי בשפתה‪ .‬אני יכול לדבר מעט אינדונזית‪ ,‬אבל איני מסוגל‬ ‫להסביר את המונחים הטכניים של דמנציה‪ ,‬זה מסובך מדי‪.‬‬ ‫התקשורת היא בעיה קשה‪ ,‬משום שמחלתי צמצמה את יכולתי‬ ‫לדבר אינדונזית‪ .‬אשתי יכולה לדבר רק אנגלית שבורה ואין לה‬ ‫מושג כיצד להשתמש במחשב‪ .‬היה עלי לכתוב מכתבים מראש‪,‬‬ ‫שיהיו מוכנים למשלוח "מתי וכאשר"‪ ,‬אחרת היא לא היתה‬ ‫יודעת מה לעשות‪.‬‬ ‫אבל בכיה על המחלה לא תגרום לה להיעלם‪ .‬לרוע המזל היא‬ ‫כאן והיא נשארת ועלינו ללמוד להתמודד איתה ככל שנוכל‪.‬‬ ‫למזלי הרב יש לי מחשב‪ .‬לפני שנתיים מצאתי באינטרנט "פורום‬ ‫אלצהיימר וחברים" שללא ספק היה קרש הצלה עבורי‪ .‬בהתחלה‬ ‫התקשרתי פעם בשבוע על ידי שליחת מאמרים ופואמות בדואר‬ ‫האלקטרוני עבור אתר האינטרנט‪ .‬עתה נהייתי מעורב יותר ואני‬ ‫כותב מאמרים עבור האתר בכל יום‪ .‬אני מכין שקופיות וסרטים‬ ‫עבור הפורום כדי לעודד סובלים אחרים להילחם במחלה‪ .‬זו‬ ‫נהיתה אסטרטגיית ההתמודדות שלי‪ .‬אילו הייתי באנגליה הייתי‬ ‫עושה תעמולה ומנסה להרחיב את המודעות לדמנציה‪ ,‬אבל‬ ‫מאחר שאני לא שם‪ ,‬אני אגביר את המודעות באמצעות השירה‪,‬‬ ‫עמדא ‪26‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫שיניתי את השם שלי למר אלצהיימר‪.‬‬ ‫הוא המחליט היום על חיי‪ ,‬והוא השולט‪.‬‬ ‫אותי בכלל כבר לא שואלים היום‪.‬‬ ‫אפילו אם היו שואלים‪ ,‬לא בטוח שהייתי מסוגל לענות‪.‬‬ ‫ואם הייתי מסוגל לענות‪ ,‬לא בטוח שהיה לזה היגיון‪.‬‬ ‫ואם היה לזה היגיון‪ ,‬לא בטוח שהמילים הנכונות היו יוצאות לי‬ ‫מהפה‪.‬‬ ‫ואם המילים הנכונות היו "רוצות" לצאת לי מהפה‪ ,‬לא בטוח‬ ‫שהייתי מצליח‪.‬‬ ‫ואם הייתי מצליח‪ ,‬לא בטוח שזה היה ברצף‪.‬‬ ‫ואם זה היה ברצף‪ ,‬לא בטוח שהייתי רגוע‪.‬‬ ‫ואם הייתי רגוע ומדבר ברצף‪ ,‬לא בטוח שזה היה לשאלה‬ ‫ששאלתם‪.‬‬ ‫ואם שאלתם שאלה‪ ,‬לא בטוח שהייתי מבין אותה‪.‬‬ ‫ואם הייתי מבין אותה‪ ,‬לא בטוח שהייתי זוכר את התשובה‪.‬‬ ‫ואם הייתי עונה לכם על השאלה‪ ,‬לא בטוח שעכשיו אני עוד‬ ‫זוכר את השאלה‪.‬‬ ‫וגם לא בטוח שאני זוכר שעניתי על השאלה‪.‬‬ ‫ולא בטוח שעכשיו אני עוד יודע את התשובה‪.‬‬ ‫ולא בטוח בכלל שאני עוד יודע עכשיו מי אתם‪.‬‬ ‫ולא בטוח שעכשיו אני יודע שאני בכלל קיים‪.‬‬ ‫ולא בטוח שאני יודע מי אני‪.‬‬ ‫אבל מה שבטוח‪ ...‬שאני לא יודע מה עובר עלי!!‬ ‫מזל‪...‬‬ ‫תל אביב‪ ,‬פברואר ‪2009‬‬ ‫רותי דביר‪-‬פרייזלר‬ ‫בת לחולה אלצהיימר‬ ‫מתנדבת במרכז הפסיכוגריאטרי ע"ש מרגוליץ ‪ ,‬ת"א‬ ‫אלצהיימר באמנות‬ ‫ראובן דטנר‬ ‫צייר ‪ -‬בן לאם‬ ‫חולת אלצהיימר‬ ‫ראובן דטנר מלווה‬ ‫את אימו החולה‬ ‫באלצהיימר‪ .‬את‬ ‫התרשמותו מהמוסד‬ ‫בו מאושפזת אימו‬ ‫ומההידרדרות במצבה‬ ‫עקב המחלה מבטא‬ ‫ראובן בציור‪ .‬הציור‬ ‫מאפשר לו גם הסחת‬ ‫דעת יצירתית תוך‬ ‫כדי הביקור במקום‪.‬‬ ‫ציור השער של העלון‬ ‫הנוכחי מתאר את‬ ‫אימו של הצייר‪.‬‬ ‫להלן דבריו של הצייר‪:‬‬ ‫אני מצרף ציור שמן שבו ניסיתי להראות איך הבלבול סוגר על אמא שלי ("תמונת‬ ‫השער")‪ ,‬וכן רישום שנעשה בעקבות הביקורים היומיים‪ ,‬כדוגמא למה שאני עושה‬ ‫כדי להתגבר על הביקור היום יומי בעולם אחר ועל ההתדרדרות של אמא שלי‪.‬‬ ‫העיסוק בציור נותן לחלק ממני‪ ,‬כשאני מבקר במקום‪ ,‬להיות עסוק במישור‬ ‫יצירתי ולא רק במסכנות והטרגדיה של האנשים שנמצאים במחלקה‪.‬‬ ‫ציור השמן הגדול של אמא שלי הוא חלק מכמה ציורים בעיקר אבסטרקטיים‬ ‫שבהם ניסיתי להראות את הבלבול הגדול שאני רואה באמא שלי המתקדם‬ ‫ופולש יותר ויותר‪.‬‬ ‫אם יהיה לי כוח נפשי לצייר אותה היום הרי שהבלבול כמעט שולט בכל‪ ,‬וגם‬ ‫הקצת שפוי וחכם שעוד היה נעלם‪.‬‬ ‫הרישום הקטן הוא סתם רישום מהזכרון מהמקום‪.‬‬ ‫אני מצרף עוד ציור אבסטרקטי כדי להבהיר‪:‬‬ ‫הוא עשוי קוים ללא כל מבנה הגיוני אך בצבעים שונים‪ ,‬כמו אצל האנשים‬ ‫הגרים במקום שגם הם אינם שחור לבן‪ ,‬ונותר בהם הרבה מהצבעוניות של‬ ‫בני אדם רגילים‪.‬‬ ‫אין לי שם מיוחד לציורים האלו חוץ מאלצהיימר או דמנציה‪● .‬‬ ‫ראובן דטנר‬ ‫‪ 27‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫על זיכרון ורגשות‬ ‫שיחה על שחקנים‪ ,‬נהגי מוניות וחולי שיטיון‬ ‫איך שחקנים זוכרים אלפי שורות ומאות מצבים רגשיים? איך מוסיקאים שזיכרונם נפגע‬ ‫מצליחים לנגן יצירות שלמות בעל פה? ● נוירולוג‪ ,‬מנהל תיאטרון ונשיא אוניברסיטה‬ ‫משוחחים על זיכרון‪ ,‬מדעי המוח ואמנות‬ ‫‪ ‬מייקל בויד‪ ,‬ד"ר אוליוור סאקס ולי בולינג'ר‬ ‫‪‬‬ ‫בתהליך הזיכרון"‪.‬‬ ‫מייקל בויד‪" :‬ברויאל שייקספיר קומפני" עבדנו קרוב לשלוש שנים‬ ‫אוליוור סאקס‪" :‬אלה הבחנות חשובות אלא שלרוב נוירולוגים וחוקרי‬ ‫עם כ‪ 30-‬שחקנים על העלאת המחזור של כל המחזות ההיסטוריים‬ ‫מוח לא נתקלים בהן‪ .‬בדרך כלל אנחנו נפגשים ביחידות עם אנשים‬ ‫מאת שייקספיר‪ .‬כל השחקנים השתתפו לפחות בשבעה מהמחזות‬ ‫שסובלים מבעיות זיכרון כאלה או אחרות‪ .‬אף שעמיתי הנוירולוג‬ ‫האלה ולמדו מספר עצום של תפקידים‪ .‬באמצע העבודה עזבנו‬ ‫התמקד בכך שההיפוקמפוס הוא תנאי לקיום סוג מסוים של זיכרון‪,‬‬ ‫למשך שנה את ארבעת המחזות הראשונים‪ .‬כשחזרנו לעבוד עליהם‪,‬‬ ‫אין די בהיפוקמפוס לבדו ‪ -‬חלקים רבים אחרים במוח מעורבים‬ ‫היה צורך ברענון‪ .‬השחקנים חששו שלא יזכרו את המחזות‪ .‬לא רק‬ ‫את התפקידים הראשיים שלהם‪ ,‬אלא גם את התפקידים שלמדו‬ ‫בתהליכי זיכרון‪ .‬אני נפגש עם הרבה אנשים שההיפוקמפוס שלהם‬ ‫נהרס עקב מחלה או תאונה‪ .‬אנחנו מגדירים אנשים במצב כזה‬ ‫כשחקנים מחליפים‪ .‬כל התפקידים האלה כוללים אלפי שורות ומאות‬ ‫חולים במחלת השכחה‪ ,‬ואדם החולה במחלת השכחה עלול לשכוח‬ ‫מצבים רגשיים‪ .‬נדרשה מהם גם יכולת יוצאת דופן של זיכרון מרחבי‪:‬‬ ‫אירועים בתוך שניות‪ .‬הוא גם עלול לאבד את הזיכרון‬ ‫היה עליהם לזכור לאן ללכת ואיפה להיות בכל "הוא לא מסוגל לזכור‬ ‫של אירועים מעברו‪ .‬אדם הסובל ממחלת השכחה‬ ‫רגע‪" .‬היכן עלי להימצא עכשיו? מאחורי הקלעים שום דבר יותר משבע‬ ‫עלול לאבד את כל הזיכרונות האוטוביוגרפיים שלו‬ ‫או בקדמת הבמה?"‬ ‫"בתחילת התהליך כל שחקן עבר על הטקסטים שניות‪ ,‬אבל הוא יכול‬ ‫וגם חלק גדול מהידע הכללי שהיה לו‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫על לבד‪ ,‬אבל הם לא זכרו אותם‪ .‬בשלב הבא ישבנו לנצח על מקהלה‬ ‫יאבד את היכולת לפעול או לבצע דברים"‪.‬‬ ‫לנגן‬ ‫כולנו בחדר וקראנו את הטקסט‪ .‬גם זה לא היה או על תזמורת‪,‬‬ ‫"כתבתי על דוגמה מרתקת‪ ,‬הקשורה למוסיקאי‬ ‫מוצלח כל כך‪ .‬לבסוף החלטנו לגשת לעיקר ופשוט בפסנתר ולשיר קטעי והמוסיקולוג קלייב וירינג‪ ,‬שמערכת ההיפוקמפוס‬ ‫להציג את כל ארבעת המחזות על הבמה‪ ,‬בלי מוסיקה ארוכים‬ ‫שלו חדלה לפעול לפני כ‪ 20-‬שנה בגלל דלקת קרום‬ ‫תלבושות‪ ,‬בלי תפאורה ובלי אביזרים‪ .‬באופן הזה ומסובכים"‬ ‫המוח‪ .‬הוא לא מסוגל לזכור שום דבר יותר משבע‬ ‫שניות‪ ,‬אבל הוא יכול לנצח על מקהלה או על תזמורת‪ ,‬לנגן בפסנתר‬ ‫השחקנים נזכרו מיד בכל השורות שלהם כמעט בשלמות‪ .‬הזיכרון‬ ‫ולשיר קטעי מוסיקה ארוכים ומסובכים‪ .‬היכולת שלו לבצע מוסיקה‬ ‫נעשה שלם רק כשהם שילבו את הטקסט עם הפעולה הגופנית‬ ‫לא נפגעה כלל‪ .‬אם תפנו אליו שאלה הקשורה לידע‪ ,‬למשל‪' ,‬האם‬ ‫ועם רגשותיהם‪ .‬שיפור נוסף חל כשהם הופיעו יחד מול קהל‪ .‬אז‬ ‫אתה מכיר פרלוד ופוגה כזאת וכזאת של באך'‪ ,‬הוא ישיב בשלילה‪.‬‬ ‫הביצועים של השחקנים היו מושלמים ממש‪ ,‬הן מבחינת הטקסט‬ ‫אבל אם תניחו את כפות ידיו על קלידי הפסנתר ותשירו את התו‬ ‫והן מבחינת הטון‪ ,‬וניכר בהם צורך עז לתקשר עם אחרים‪ .‬אני חושב‬ ‫הראשון של יצירה‪ ,‬הוא ינגן אותה"‪.‬‬ ‫שזה אומר משהו על המקום שבו אנחנו שומרים את הזיכרון שלנו‪.‬‬ ‫"אני נפגש עם אנשים הסובלים מאלצהיימר או משיטיון‪ .‬היתה לי‬ ‫אולי הזיכרון שלנו נמצא גם בגוף וגם בראש‪".‬‬ ‫בת דודה‪ ,‬שחקנית שהתמחתה בתפקידים שייקספיריים‪ ,‬שסבלה‬ ‫"זה קשור למשהו שנתקלתי בו לאחרונה‪ .‬הוזמנתי ל"רויאל אקדמי"‬ ‫משיטיון‪ .‬אבל אם היית אומר לה שורה כמעט מכל מונולוג או סונטה‬ ‫לדבר על מרחב‪ .‬בדיון השתתף גם נוירולוג‪ .‬נדהמתי כאשר הוא‬ ‫תיאר מחקר שבו בדק את תפקוד ההיפוקמפוס ‪ -‬מבנה במוח‬ ‫של שייקספיר‪ ,‬היא היתה מסוגלת להמשיך אותה‪ .‬היא לא דיקלמה‬ ‫בצורה מכנית‪ ,‬אלא עם כל המטען הרגשי‪"...‬‬ ‫הקשור לזיכרון ‪ -‬אצל נהגי מוניות בלונדון‪ .‬לא רק שההיפוקמפוס‬ ‫שלהם היה גדול מהממוצע אחרי שרכשו את הידע המרחבי הדרוש‬ ‫(בהקשר לקבוצת השחקנים) "אני חושב שעניין התפקיד מהותי‬ ‫לעבודתם‪ ,‬ולא רק שהוא גדל עוד יותר אחרי שנה שבה יישמו את‬ ‫לסוג הזיכרון שאתה מתאר"‪.‬‬ ‫"השתמרות של זיכרון כזה‪ ,‬הקשור למיומנות שאדם פיתח לפני‬ ‫הידע הזה בנהיגה‪ ,‬היה ברור שהנהגים האלה זכרו מקומות ויעדי‬ ‫שזיכרונו נפגע‪ ,‬אפשרית‪ ...‬אני מכיר שחקן ידוע‪ ,‬שסבל מפגיעה‬ ‫נסיעה באמצעות תחושה גופנית שקשורה בפנייה שמאלה או בפנייה‬ ‫בהיפוקמפוס ואיבד את הזיכרון של חלק גדול מעברו‪ .‬אבל כל‬ ‫ימינה‪ .‬הם לא היו מסוגלים לזכור את המיקום של רחוב מסוים‪ ,‬אלא‬ ‫הרפרטואר העצום של המחזות שבהם שיחק‪ ,‬מאוריפידס ועד‬ ‫אם כן העניקו בתודעתם ביטוי גופני לנסיעה לאותו רחוב‪ .‬הנוירולוג‬ ‫בקט‪ ,‬השתמר בשלמותו‪ .‬מכאן שהזיכרון הקשור למשחק מערב‬ ‫הזה התעניין אפוא בתפקיד החשוב שממלאת תחושת המרחב‬ ‫עוד חלקים רבים של המוח‪ ,‬מלבד ההיפוקמפוס"‪● .‬‬ ‫מייקל בויד הוא המנהל האמנותי של ה"רויאל שייקספיר קומפני"‪.‬‬ ‫ד"ר אוליוור סאקס הוא פרופסור לנוירולוגיה ולפסיכיאטריה‬ ‫במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק‪.‬‬ ‫לי בולינג‪ß‬ר‪ ,‬נשיא אוניברסיטת קולומביה‪ ,‬הנחה את הדיון‪.‬‬ ‫עמדא ∏‪2‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫מתוך ”‪“Sunday Times‬‬ ‫פורסם ב"הארץ" ‪ ,‬דצמבר ∏‪200‬‬ ‫מן העתונות‬ ‫בראש פתוח‬ ‫שני חוקרים ישראלים הצליחו לייצר שבבי זיכרון ביולוגיים ● המטרה‪ :‬השתל יוחדר למוח וירפא שיתוק‪ ,‬אלצהיימר ועיוורון‬ ‫‪ ‬דודי גולדמן ‪‬‬ ‫אם יתכן שכבר בעתיד הקרוב נחיה‬ ‫בעולם שבו מחלות כמו אלצהיימר‪,‬‬ ‫פרקינסון ואפילו עיוורון יהיו ניתנות‬ ‫לריפוי בהליך פשוט ומהיר?‬ ‫הישגם של שני מדענים ישראלים‪ ,‬הפיזיקאי פרופ'‬ ‫אשל בן‪-‬יעקב וד"ר איתי ברוכי מאוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬שנשמע דמיוני לגמרי עד לפני כמה‬ ‫שנים‪ ,‬סולל את הדרך למהפכה שתוביל בסופו‬ ‫של דבר לבניית שבבים שיושתלו כ"ערכות תיקון"‬ ‫במוח‪.‬‬ ‫על פריצת הדרך הזו זכו השניים להיכלל בשנה‬ ‫שעברה ברשימת "‪ 50‬המדענים המשפיעים‬ ‫בעולם" של המגזין "סיינטיפיק אמריקן"‪.‬‬ ‫שני המדענים הצליחו לייצר שבבי‪-‬נוירונים‬ ‫(‪ )neurochips‬שהם שבבי זיכרון ועיבוד מידע‪,‬‬ ‫ממש כמו אלה המפעילים את המחשבים‬ ‫הביתיים שלנו ‪ -‬אלא שהם אינם רק אלקטרוניים‪,‬‬ ‫אלא גם ביולוגיים ‪ -‬זאת אומרת‪ ,‬הם בנויים‬ ‫מרשתות של נוירונים (תאי עצב) חיים‪.‬‬ ‫כמו במחקרים על תאי גזע עובריים‪ ,‬המניבים‬ ‫"טלאי תיקון" לשריר הלב‪ ,‬גם במעבדות המחקר‬ ‫של המוח מגדלים כיום "טלאי תיקון" לנוירונים‬ ‫( תאי עצב ) שנפגעו‪.‬‬ ‫הפרוצדורה תהיה דומה‪ ,‬אבל מדהימה אפילו‬ ‫יותר‪ :‬תאי עצב שנלקחים מבעל חיים‪ ,‬גדלים‬ ‫על מצע אלקטרוני ו"מהונדסים" באמצעות‬ ‫ננוטכנולוגיה‪ .‬אחר כך קודחים חור בראשו של‬ ‫האדם הסובל מליקוי ‪ -‬שיתוק‪ ,‬חירשות‪ ,‬עיוורון‬ ‫ ומכניסים פנימה את הטלאי‪ ,‬הכולל נוירונים‬‫בריאים‪ ,‬שיודעים להתגבר על הבעיה ולתקשר‬ ‫עם הנוירונים הקיימים‪.‬‬ ‫היתרונות בלתי נתפסים‪ :‬היעלמות צפויה של‬ ‫מחלות כמו אלצהיימר‪ ,‬פרקינסון‪ ,‬פגמים בעצב‬ ‫הרשתית ותיקון כל פגם הקשור בנוירונים‪ ,‬החל‬ ‫בשיתוק וכלה במחלות ניווניות של המוח‪.‬‬ ‫החיסרון‪ :‬תיאורטית‪ ,‬השתלה של שבב אלקטרו‪-‬‬ ‫ביולוגי במוחו של אדם תוכל לאפשר לאחרים‬ ‫לשלוט במוחו ‪ -‬בלי שהוא עצמו יידע על כך כלל‬ ‫ כמו שתואר בסרט "המועמד ממנצ'וריה"‪.‬‬‫פרופ' בן‪-‬יעקב‪ ,‬איך הצלחתם לעשות זאת?‬ ‫"נוירונים הם תאי עצב המשוחחים ביניהם‬ ‫ה‬ ‫באמצעות פעימות של מתח חשמלי‪ ,‬המועברות‬ ‫בשלוחות מיוחדות המחברות ביניהן‪ :‬נוירון מקבל‬ ‫אותות מנוירונים רבים אחרים ומגיב ביצירת‬ ‫פעימות משלו ובשיגורן לנוירונים אחרים‪ .‬כדי‬ ‫שנוכל להטביע ולקרוא זיכרונות ברשת של‬ ‫נוירונים‪ ,‬צריך לחבר את הנוירונים למחשב‪.‬‬ ‫ערבבנו מיליוני נוירונים מקליפת המוח של חולדות‬ ‫בתוך חומר נוזלי ויצקנו אותם באופן אחיד על‬ ‫מערך מיוחד של אלקטרודות המחוברות למחשב‪.‬‬ ‫הנוירונים שבצלוחית התחברו לאלקטרודות וכן‬ ‫התחברו זה לזה ברשת מורכבת"‪ ,‬מסביר פרופ'‬ ‫בן‪-‬יעקב‪.‬‬ ‫פרופ' בן יעקב וד"ר ברוכי סבורים כי בעתיד יהיה‬ ‫אפשר לתת לרשת גירוי חשמלי וכימי משולב‪,‬‬ ‫שיכתיב לא רק את נקודת ההתחלה של גידול‬ ‫הנוירונים‪ ,‬אלא את סדר ההתקשרות שלהם‪ .‬גם‬ ‫מבנה הרשת‪ ,‬המפוזרת כיום בצלוחית באופן‬ ‫אחיד‪ ,‬יהיה ניתן לתכנון‪ .‬משם תהיה הדרך סלולה‬ ‫לבניית שבב זיכרון נוירוני בעל דפוס מוכתב שעבר‬ ‫לימוד‪.‬‬ ‫היתרונות בלתי נתפסים‪ :‬היעלמות‬ ‫צפויה של מחלות כמו אלצהיימר‪,‬‬ ‫פרקינסון‪ ,‬פגמים בעצב הרשתית‬ ‫ותיקון כל פגם הקשור בנוירונים‪,‬‬ ‫החל בשיתוק וכלה במחלות ניווניות‬ ‫של המוח‪ .‬החיסרון‪ :‬תיאורטית‪,‬‬ ‫השתלה של שבב אלקטרו‪-‬ביולוגי‬ ‫במוחו של אדם תוכל לאפשר‬ ‫לאחרים לשלוט במוחו ‪ -‬בלי שהוא‬ ‫עצמו יידע על כך כלל‬ ‫בן‪-‬יעקב משתף פעולה גם עם ד"ר יעל חנין‬ ‫מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬שפיתחה מערך‬ ‫אלקטרודות ייחודי‪ ,‬המבוסס על שימוש‬ ‫בננוטכנולוגיה‪ .‬את הנוירונים לוקח צוות מדענים‬ ‫בראשותה של ד"ר חנין מחולדות או מחגבים‬ ‫במטרה לבנות צ'יפים (שבבים) שעליהם גדלה‬ ‫רקמת תאי עצב‪ .‬פעילות הצ'יפים נבדקת גם‬ ‫עם רקמה שלמה של רשתית מעכברים‪.‬‬ ‫ד"ר חנין‪" :‬בזכות גודלם של תאי העצב של‬ ‫החגבים קל לעבוד איתם ולחבר תאים בודדים‬ ‫לאלקטרודה‪ .‬לחולדות ולבני אדם יש תאי עצב‬ ‫קטנים מאוד ולכן קשה יותר לעבוד איתם"‪.‬‬ ‫"כבר היום יש שתלי רשתית המבוססים על‬ ‫גידולם של נוירונים על צ'יפים‪ ,‬שהושתלו בהצלחה‬ ‫בראשם של שלושה אנשים בקליפורניה‪.‬‬ ‫הרשתיות האלה מוגבלות בינתיים ומגיעות לכושר‬ ‫הפרדה של ‪ 16‬פיקסלים בלבד‪ .‬השאיפה היא‬ ‫להגיע לכושר הפרדה אופטימלי שממנו נהנים‬ ‫רובנו‪ ,‬אשר עולה על ‪ 600‬פיקסלים לאינץ'"‪.‬‬ ‫קבוצת המחקר של ד"ר חנין משלבת גם שימוש‬ ‫בננוטכנולוגיה לקראת בניית שתלים מוחיים‬ ‫ייחודיים‪" .‬מטרה אחת של העבודה שלנו היא‬ ‫מחקר בסיסי ‪ -‬כלומר להעמיק את הידע שלנו‬ ‫ולהבין כיצד אלמנטים שונים של המוח עובדים‬ ‫זה עם זה‪ .‬יישום שני הוא לבנות שתלים שיחליפו‬ ‫את רשתית העין‪ .‬החזון הוא שבעתיד יתאפשר‬ ‫להחדיר לראשו של אדם‪ ,‬שרשתית העין שלו‬ ‫פגועה‪ ,‬שתל‪-‬רשתית שיוכל להחזיר לו את‬ ‫הראייה"‪ .‬המחקר החדש יוצג באביב בכנס "ננו‬ ‫ישראל ‪."2009‬‬ ‫המוח‪ ,‬שבו פועלים ‪ 100‬מיליארד נוירונים הוא‬ ‫כנראה האיבר הנחקר ביותר בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫למעשה מדובר בכמה איברים שונים‪ ,‬הנמצאים‬ ‫בחלל הגולגולת‪ .‬לכן המחקר נעשה על ידי מדענים‬ ‫מתחומי דעת ומומחיות שונים‪ :‬ביולוגי‪ ,‬כימי‪,‬‬ ‫אלקטרוני‪ ,‬מתמטי‪ ,‬תודעתי וגם בשיטות מחקר‬ ‫חדשות יחסית של ננוטכנולוגיה‪ ,‬נוירוביולוגיה‬ ‫ונוירו‪-‬הנדסה‪.‬‬ ‫בתחום זה ידועה גם עבודתו של חוקר ישראלי‬ ‫נוסף‪ ,‬פרופ' אלישע מוזס מהמחלקה לפיזיקה‬ ‫של מערכות מורכבות במכון ויצמן‪ .‬פרופ'‬ ‫מוזס‪ ,‬יחד עם תלמידי המחקר (דאז) ד"ר עפר‬ ‫פיינרמן וד"ר אסף רותם‪ ,‬הצליחו לייצר תאי עצב‬ ‫(נוירונים)‪ ,‬לגרום להם לגדול ולייצר מעגלים לוגיים‪.‬‬ ‫בעתיד ייתכן שהשיטה שפיתחו תאפשר ייצור‬ ‫חיבורים ביולוגיים בין המוח האנושי לבין מערכות‬ ‫מלאכותיות שונות‪ .‬ממצאי המחקר הזה עוררו‬ ‫הדים כשפורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי‬ ‫"‪● ."Nature Physics‬‬ ‫מתוך הכתבה "בראש פתוח"‪,‬‬ ‫מוסף ‪ 7‬ימים של ידיעות אחרונות ‪9.1.09‬‬ ‫‪ 29‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫אלצהיימר בעיתונות‬ ‫בין אלצהיימר לגלאוקומה‬ ‫הגילוי לפיו אותו חלבון מעורב בהתפתחות שתי מחלות‪ ,‬אחת מהן אלצהיימר‪ ,‬מעודד את המדענים‬ ‫וקרים אמריקאים מצאו ששקיעת חלבון בשם 'עמילואיד‪-‬‬ ‫ח‬ ‫בטא' משותפת הן לאלצהיימר והן לגלאוקומה ‪ -‬אחת‬ ‫הסיבות השכיחות לעיוורון‪ .‬לדברי החוקרים‪ ,‬תוצאות המחקר‬ ‫עשויות להועיל לפיתוח טיפולים לשתי המחלות‪ .‬אותו משקע‬ ‫חלבוני שיוצר את הנגעים החשודים כאחראים להתהוות‬ ‫מחלת אלצהיימר‪ ,‬גורם גם למות תאי הרשתית בגלאּוקֹומה‬ ‫(בעברית ‪ -‬ברקית)‪ ,‬כך עולה ממחקר בריטי שפורסם לאחרונה‬ ‫ב‪.Proceedings of the National Academy of Sciences-‬‬ ‫לאחרונה השמיטה האקדמיה האמריקאית לאופטלמולוגיה את‬ ‫הלחץ התוך‪ -‬עיני מרשימת הסיבות למחלה‪ ,‬והגדירה אותו‬ ‫מחדש 'רק' כאחד מגורמי‪-‬הסיכון המשמעותיים לחלות בה‪.‬‬ ‫פירושו של דבר הוא שעם ביטולו של הלחץ התוך‪ -‬עיני כגורם‬ ‫הראשי‪ ,‬לחוקרים כבר היה ברור שמבחינת מנגנוני המחלה‪,‬‬ ‫רב הנסתר על הגלוי‪ .‬אחד הרמזים שכיוונו את החוקרים היה‬ ‫תגלית מחקרית קודמת‪ ,‬אשר לפיה‪ ,‬בקרב חולי אלצהיימר‬ ‫לעיתים מתרחש מוות של תאי רשתית‪ ,‬אשר מזכיר מאוד את‬ ‫זה שמתרחש בגלאוקומה‪ .‬ההכרה בכך הובילה את החוקרים אל‬ ‫החלבון 'עמילואיד‪-‬בטא' ‪ ,‬כך הסבירה פרופסור קורדריו ובהמשך‪,‬‬ ‫החלבון אכן הוכח ככזה שעלול להוביל את תאי הרשתית אל מותם‪.‬‬ ‫"זוהי תגלית משמעותית"‪ ,‬קבעה פרופסור קורדריו‪ ,‬ונימקה‪:‬‬ ‫"הטיפול בגלאוקומה‪ ,‬ובמיוחד בגלאוקומה שאינה קשורה בלחץ‬ ‫תוך‪ -‬עיני מוגבר‪ ,‬הוא כרגע לוקה בחסר‪ ,‬ותוצאות המחקר‬ ‫הנוכחי בהחלט פותחות צוהר לשיפורים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬קורדריו סבורה‬ ‫שההתפתחות המחקרית הזו עשויה להועיל גם במחקר הנוגע‬ ‫לאלצהיימר‪ ,‬כך שבמידה מסוימת ייתכן כאן רווח כפול ‪ -‬שתי‬ ‫ציפורים במכה אחת‪● .‬‬ ‫פרופסור פרנצ'סקה קורדריו‪ ,‬פרופסור לאופטלמולוגיה‬ ‫באוניברסיטת לונדון והעורכת הראשית של המחקר‪ ,‬מסבירה‬ ‫בראיון לסוכנות הידיעות 'פורבס'‪ ,‬שבמהלך המחקר נעשה‬ ‫ניסיון לחסום את ייצור החלבון 'בטא‪-‬עמילואיד' בעכברי‪-‬‬ ‫מעבדה שהּונדסו גנטית כך שיפתחו גלאוקומה‪ .‬פרופסור‬ ‫קורדריו מספרת שנוסו מספר שיטות לחסימת מסלול‬ ‫הייצור של אותו החלבון‪ ,‬אך רק טיפול אחד הוכח כמשמר‬ ‫את בריאותם של תאי הרשתית‪ .‬קורדריו הוסיפה שהטיפולים‬ ‫האחרים אמנם לא הוכחו כיעילים לבדם‪ ,‬אולם שילובם עם‬ ‫הטיפול שכן הוכח כיעיל‪ ,‬מעצים את השפעתו המיטיבה‪.‬‬ ‫פורסם ב‪":‬דור ‪ "3‬מגזין "מכבי" לגיל השלישי‪ ,‬מס' ‪5‬‬ ‫פברואר ‪2009‬‬ ‫מדובר במחקר מעבדתי שבוצע בבעלי‪-‬חיים‪ ,‬ושבמהלכו נעשה‬ ‫שימוש בחומר שחוסם את מסלול הייצור של חלבון המכונה‬ ‫בטא‪-‬עמילואיד‪ ,‬חלבון שמוכר לחוקרים היטב בעיקר בעקבות‬ ‫מרכזיותו בהתפתחות ה‪ ,Neuritic Plaques -‬אותם הנגעים‬ ‫המשבשים את התקשורת הבין‪-‬תאית במוח‪ ,‬וככל הנראה גורמים‬ ‫כך לתסמינים האופייניים למחלת אלצהיימר‪ .‬חסימת מסלול‬ ‫הייצור של החלבון הזה‪ ,‬המובילה להפחתה בכמותו‪ ,‬הּוכחה‬ ‫במחקר כמשמרת את תאי הרשתית‪ .‬שימור תאי הרשתית‬ ‫חשוב‪ ,‬כי מותם הוא שעומד בבסיס המחלה 'גלאוקומה'‪.‬‬ ‫לדברי החוקרים‪ ,‬אישור והבנה של הקשר בין גלאוקומה ובין‬ ‫אלצהיימר עשוי לקדם משמעותית את פיתוחם של טיפולים‬ ‫חדשים לאחת מהמחלות העיקריות הגורמות לעיוורון‪ .‬עד לפני‬ ‫שנים מעטות‪ ,‬גלאוקומה הוגדרה כמוות של תאי רשתית הנובע‬ ‫מלחץ גבוה בגלגל העין‪ ,‬לחץ שמסב נזק רב לעצב הראייה‪,‬‬ ‫ובמיוחד לאזורים אסטרטגיים וחשובים ברשתית‪ .‬גם היום‪,‬‬ ‫מרבית הטיפולים המוצעים לחולים (הן הטיפולים התרופתיים‬ ‫והן הניתוחיים)‪ ,‬הם כאלו שמטרתם להפחית את הלחץ התוך‪-‬‬ ‫עיני‪.‬‬ ‫שתי ציפורים במכה אחת‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬במשך השנים הכירו רופאי העיניים בכך שבקרב‬ ‫רבים מחולי הגלאוקומה‪ ,‬ולמעשה בקרב יותר ממחציתם‪,‬‬ ‫הלחץ התוך‪ -‬עיני כלל אינו גבוה מהנורמה‪ .‬ויותר מכך‪,‬‬ ‫עמדא ‪30‬‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬ ‫קן חם ואוזן קשבת‬ ‫סיוע טלפוני למידע‪ ,‬הדרכה ותמיכה ‪*8889‬‬ ‫‬ ‫איש קשר‬ ‫עיר‬ ‫‬ ‫אתי אלמליח ‪-‬בוקר‬ ‫אשדוד‬ ‫‬ ‫סבטלנה וקס‬ ‫אשדוד לדוברי רוסית‬ ‫רות ישין‬ ‫אשקלון‬ ‫נירה גולן‬ ‫באר טוביה‬ ‫‬ ‫גלי סבן‬ ‫באר שבע‬ ‫שרון חזן‬ ‫‬ ‫‬ ‫רות שלומוביץ‬ ‫בני ברק‬ ‫‬ ‫רבקה גוטרמן‬ ‫‬ ‫‬ ‫פנינה אורן‬ ‫בת ים‬ ‫צילה ברוברזון (בוריס)‬ ‫‬ ‫‬ ‫קרין עמיאל‬ ‫גבעתיים (בוקר)‬ ‫‬ ‫שלומית ניר ויסמן‬ ‫גוש תל מונד‬ ‫‬ ‫אפרים רודנאי‬ ‫‬ ‫‬ ‫חיה פלצר (בוקר)‬ ‫גליל תחתון‬ ‫‬ ‫מרים צ'ובינסקי‬ ‫‬ ‫‬ ‫נחמה קהת‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬ ‫רחל רוט‬ ‫גליל מערבי‬ ‫‬ ‫תלמה בן‪-‬דוד‬ ‫‬ ‫רוחמה אטוצ'קין וקנין‬ ‫מעלות‪-‬תרשיחא‪ -‬בבוקר‬ ‫‬ ‫לינדה גבאי‬ ‫דימונה‬ ‫‬ ‫ענת אפריאט‬ ‫‬ ‫‬ ‫ניצה סירקיס‬ ‫הרצליה‬ ‫‬ ‫איבט ופניירסקי‬ ‫חדרה‬ ‫‬ ‫מרים וובר‬ ‫‬ ‫‬ ‫דרורה חריף‬ ‫חולון‬ ‫‬ ‫מרים וובר‬ ‫חוף הכרמל‬ ‫‬ ‫זיוה הראל‬ ‫חיפה‬ ‫‬ ‫יהודית דובובי‬ ‫‬ ‫‬ ‫אסתר ספקטור‬ ‫‬ ‫‬ ‫מרים חלפון‬ ‫טבריה‬ ‫‬ ‫עליזה בר‪-‬לב‬ ‫ירושלים‬ ‫‬ ‫שולה אסרף‬ ‫‬ ‫‬ ‫טובה הנדלסמן‬ ‫‬ ‫‬ ‫חווה ברק‬ ‫יבנה‬ ‫‬ ‫אלינה קניגהים‬ ‫כפר סבא‬ ‫‬ ‫סופיה זלטין‬ ‫כרמיאל לדוברי רוסית‬ ‫‬ ‫‬ ‫רותי צוקר‬ ‫מועצה אזורית‪ -‬גלבוע‬ ‫‬ ‫חיה בשקין‬ ‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬ ‫‬ ‫אורית טרומפר סלע‬ ‫מודיעין מכבים רעות‬ ‫‬ ‫שונית וינום‬ ‫‬ ‫‬ ‫אסתר ספקטור‬ ‫נווה מונוסון‬ ‫‬ ‫עידית חן סייג‬ ‫נס ציונה‬ ‫‬ ‫פנינה ניצן‬ ‫‬ ‫‬ ‫סילביה לופו‬ ‫נצרת עילית‬ ‫‬ ‫מגדה גולן‬ ‫נתניה‬ ‫‬ ‫חנה פרידמן(בוקר)‬ ‫עמק יזרעאל‬ ‫‬ ‫בתיה חנניה‬ ‫עפולה‬ ‫‬ ‫סמדר גלבאור‬ ‫ערד‬ ‫‬ ‫רותי יצחקי‬ ‫פתח תקוה‬ ‫‬ ‫נטלי מרשליק‬ ‫צפת‬ ‫‬ ‫דליה כהן‬ ‫קריות‪-‬אזור חיפה וצפון‬ ‫רחל רוט‬ ‫קרית ביאליק‬ ‫‬ ‫פנינה פלד (בוקר)‬ ‫קרית מוצקין‬ ‫‬ ‫נטלי מרשליק‬ ‫קרית שמונה‬ ‫‬ ‫מלכה זהבי‬ ‫קרית אונו‬ ‫‬ ‫פאני מרקוביץ'‬ ‫‬ ‫‬ ‫רותי אטיאס (בוקר)‬ ‫קרית גת‬ ‫‬ ‫רותי אטיאס (ערב)‬ ‫‬ ‫‬ ‫עפרה שגב‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‬ ‫חוה צמרת‬ ‫‬ ‫‬ ‫ליבי מאירי‬ ‫‬ ‫‬ ‫חרסה חרפ‬ ‫‬ ‫‬ ‫אתי גלבר‬ ‫ראשל"צ‪ -‬מערב‬ ‫‬ ‫לאה סופר‬ ‫רחובות‬ ‫‬ ‫דפנה גרין‬ ‫רמת גן‬ ‫‬ ‫צפורה אידלשטיין‬ ‫‬ ‫‬ ‫גטיה פלסטר‬ ‫‬ ‫‬ ‫ניצה אייל‪/‬מיקל כהן‬ ‫רמת השרון‬ ‫‬ ‫שולה ליבובסקי‬ ‫תל אביב‬ ‫‬ ‫לאה סופר‬ ‫לדוברי איטלקית‬ ‫‬ ‫יהודית גולדברג‬ ‫לדוברי אנגלית‬ ‫‬ ‫פולה וג'ף פלברג‬ ‫‬ ‫‬ ‫מרים וובר‬ ‫‬ ‫‬ ‫רבקה גוטרמן‬ ‫לדוברי אידיש‬ ‫‬ ‫בנימין אבלס‬ ‫לדוברי הונגרית‬ ‫תמרה בוגדנוב‬ ‫לדוברי רוסית‬ ‫שרה אלקובי‬ ‫לדוברי ספרדית‬ ‫דוד מלהאוזן –חסון ‬ ‫לדוברי גרמנית‬ ‫ד"ר שלמה גנאור‬ ‫לדוברי הולנדית‬ ‫גרי רוט‬ ‫מנכ"ל‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫טלפון‬ ‫‪08-8555555‬‬ ‫‪050-7548874‬‬ ‫‪08-6732142‬‬ ‫‪08-8581532‬‬ ‫‪08-6205162/3‬‬ ‫‪08-6205162/3‬‬ ‫‪03-6711000‬‬ ‫‪03-6186264‬‬ ‫‪052-2428897‬‬ ‫‪03-5065128‬‬ ‫‪03-5722382‬‬ ‫‪03-7519541‬‬ ‫‪052-2816780‬‬ ‫‪04-6767136‬‬ ‫‪04-6629161‬‬ ‫‪04-6628221‬‬ ‫‪04-9952214‬‬ ‫‪04-9854129‬‬ ‫‪04-9578915‬‬ ‫‪08-6558777‬‬ ‫‪08-6558777‬‬ ‫‪09-9552865‬‬ ‫‪04-6345856‬‬ ‫‪04-6390918‬‬ ‫‪03-5046038‬‬ ‫‪04-6390918‬‬ ‫‪04-8223351‬‬ ‫‪04-8100262‬‬ ‫‪04-8244878‬‬ ‫‪04-6722473‬‬ ‫‪02-6798120‬‬ ‫‪02-5853874‬‬ ‫‪02-6413119‬‬ ‫‪08-9439811‬‬ ‫‪09-7675001‬‬ ‫‪04-9088130‬‬ ‫‪054-2329861‬‬ ‫‪052-2799463‬‬ ‫‪03-9730997‬‬ ‫‪054-3165223‬‬ ‫‪054-4466097‬‬ ‫‪03-5336643‬‬ ‫‪08-9301725‬‬ ‫‪08-9383720‬‬ ‫‪04-6562083‬‬ ‫‪09-8343275‬‬ ‫‪04-6520103‬‬ ‫‪04-6784157‬‬ ‫‪08-9956223‬‬ ‫‪03-9331812‬‬ ‫‪04-6994226‬‬ ‫‪04-8440598‬‬ ‫‪04-9952214‬‬ ‫‪04-8708265‬‬ ‫‪04-6994226‬‬ ‫‪03-5334163‬‬ ‫‪03-6353405‬‬ ‫‪052-2889298‬‬ ‫‪08-6889398‬‬ ‫‪052-6117420‬‬ ‫‪03-9642104‬‬ ‫‪03-9646748‬‬ ‫‪03-9690991‬‬ ‫‪03-9531857‬‬ ‫‪08-9392971‬‬ ‫‪050-2640643‬‬ ‫‪03-7522145‬‬ ‫‪03-6722126‬‬ ‫‪03-5495204‬‬ ‫‪03-6475559‬‬ ‫‪08-9392671‬‬ ‫‪050-7235870‬‬ ‫‪077-3240639‬‬ ‫‪04-6390918‬‬ ‫‪03-6186264‬‬ ‫‪03-6766245‬‬ ‫‪08-9466093‬‬ ‫‪04-8344592‬‬ ‫‪04-8112376‬‬ ‫‪02-6725381‬‬ ‫‪03-5341274‬‬ ‫סניפי העמותה‬ ‫קבוצות תמיכה ויעוץ לחולים ולבני המשפחות‬ ‫‬ ‫עיר‬ ‫שם‬ ‫טלפון‬ ‫אשדוד‬ ‫אשדוד‪-‬דוברי רוסית‬ ‫באר שבע‬ ‫אתי אלמליח‬ ‫סבטלנה וקס‬ ‫גלי סבן‬ ‫שרון חזן‬ ‫ענבר וייס לשם‬ ‫לאה בהרב‬ ‫ענת קם‬ ‫קארין עמיאל (בוקר)‬ ‫שלומית ניר ויסמן‬ ‫ורד אריאל ‪ /‬רחל רוט‬ ‫יפית דיוויס‬ ‫פרופ' יוסף הס‬ ‫איווט ופניירסקי‬ ‫מרלנה דסקל‬ ‫דרורה חריף‬ ‫מרים וובר‬ ‫זיוה הראל‬ ‫יהודית דובובי‬ ‫לילך ברקוביץ‬ ‫חוה ברק‬ ‫‪08-8555555‬‬ ‫‪08-8516844 /36‬‬ ‫‪08-6205162/3‬‬ ‫‪08-6205162/3‬‬ ‫‪04-6584220‬‬ ‫‪052-3781004‬‬ ‫‪03-5711532‬‬ ‫‪03-5722382‬‬ ‫‪03-7519841‬‬ ‫‪04-9911136/7‬‬ ‫‪09-7759134‬‬ ‫‪09-9704659‬‬ ‫‪04-6345856‬‬ ‫‪04-6342506‬‬ ‫‪03-5046038‬‬ ‫‪04-6390918‬‬ ‫‪04-8223351‬‬ ‫‪04-8100262‬‬ ‫‪052-8380131‬‬ ‫‪08-9439811/2‬‬ ‫‪054-79603011‬‬ ‫‪02-6798120‬‬ ‫‪02-5853874‬‬ ‫‪02-6725351‬‬ ‫‪02-6413119‬‬ ‫‪02-5698885‬‬ ‫‪09-7675001‬‬ ‫‪04-9088130‬‬ ‫‪054-6626839‬‬ ‫‪08-9987519‬‬ ‫‪052-3756083‬‬ ‫‪050-7263830‬‬ ‫‪04-6628221‬‬ ‫‪03-9730997‬‬ ‫‪04-9902332‬‬ ‫‪054-3165223‬‬ ‫‪054-4466097‬‬ ‫‪077-3240639‬‬ ‫‪050-6850107‬‬ ‫‪08-9301725‬‬ ‫‪08-9383720‬‬ ‫‪09-8603386‬‬ ‫‪09-8603386‬‬ ‫‪04-6520106/3‬‬ ‫‪04-6784157‬‬ ‫‪08-9959926‬‬ ‫‪04-6375656‬‬ ‫‪03-9331812‬‬ ‫‪04-6994226‬‬ ‫‪03-5353094‬‬ ‫‪04-8715014‬‬ ‫‪04-6950867‬‬ ‫‪04-6908473‬‬ ‫‪052-6117420‬‬ ‫‪03-9642104‬‬ ‫‪03-9690991‬‬ ‫‪03-9531857/8‬‬ ‫‪08-9392677‬‬ ‫‪08-9240511/598‬‬ ‫‪050-2640643‬‬ ‫‪03-5495204‬‬ ‫‪03-5404088‬‬ ‫‪03-6475559‬‬ ‫‪054-2303961‬‬ ‫בית שאן ‪/‬ע‪.‬הירדן‬ ‫בני ברק‬ ‫גבעתיים‬ ‫גוש תל מונד‬ ‫גליל מערבי ‪ /‬מטה אשר‬ ‫הוד השרון‬ ‫הרצליה‬ ‫חדרה‬ ‫חולון‬ ‫חוף הכרמל‪-‬דוברי אנגלית‬ ‫חיפה‬ ‫טירת הכרמל‬ ‫יבנה‬ ‫ירושלים‬ ‫כפר סבא‪/‬רעננה‬ ‫כרמיאל‬ ‫מ‪.‬א אשכול‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬גלבוע‪"-‬דורות בגלבוע‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬ ‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬ ‫מ‪.‬א משגב‬ ‫מודיעין מכבים רעות‪-‬‬ ‫מכבים‬ ‫מרכז הארץ ‪-‬דוברי אנגלית‬ ‫נווה מונוסון‬ ‫נס ציונה‬ ‫נתניה‬ ‫עמק יזרעאל‬ ‫עפולה‬ ‫ערד‬ ‫פרדס חנה‬ ‫פתח תקוה‬ ‫צפת‬ ‫קרית אונו‬ ‫קרית ביאליק‬ ‫קרית שמונה‬ ‫ראשון לציון‬ ‫ראשל"צ מערב‬ ‫רחובות‬ ‫רמלה‬ ‫רמת גן‬ ‫רמת השרון‬ ‫תל אביב‬ ‫עליזה בר‪-‬לב‬ ‫שולה אסרף(ערב)‬ ‫ד"ר שלמה גנאור‬ ‫טובה הנדלסמן‬ ‫רות פטרובר‬ ‫אלינה קניגהים‬ ‫סופיה זלטין‬ ‫רינה מלכה‬ ‫דינה פלג‬ ‫ד"ר גברוש נחושתן‬ ‫ציפי טייכר‬ ‫נחמה קהת‬ ‫חיה בשקין‬ ‫מיכל בן נר‬ ‫אורית‪-‬טרומפר סלע‬ ‫שונית וינום‬ ‫פולה וג'ף פלברג‬ ‫אסתר ספקטור‬ ‫עידית חן סייג‬ ‫פנינה ניצן‬ ‫גילה גלעדי‬ ‫לאה יניב‬ ‫מרגלית רואי‬ ‫בתיה חנניה‬ ‫רותי אלטבר‬ ‫נאווה מדור‪-‬חיים‬ ‫רותי יצחקי‬ ‫נטלי מרשליק‬ ‫מירה חלילי‬ ‫מירי איילון‬ ‫בת‪-‬שבע בונה (בוקר)‬ ‫עופרה שגב‬ ‫חוה צמרת‬ ‫חרסה חרפ‬ ‫אתי גלבר‬ ‫לאה סופר‬ ‫מיכל לוקר‬ ‫דפנה גרין‬ ‫אורה ג'רפי‬ ‫ניצה אייל‬ ‫שולה ליבובסקי‬ ‫רוחמה שרייבר‬ ‫‪ 31‬עמדא‬ ‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 62‬מרץ ‪2009‬‬