‫גיליון ‪ - ∂µ‬פברואר ∞‪≤∞±‬‬
‫דבר המערכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫גליון מס' ‪ ,65‬פברואר ‪2010‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר‬
‫ומחלות דומות בישראל‬
‫ע‪.‬ר‪.‬‬
‫עריכה‪:‬‬
‫רותי יצחקי‪ ,‬דרורה כהן‬
‫רחל קופרשטיין‪ ,‬גדי פורת‬
‫הפקה‪:‬‬
‫"דורות" לקידום השירות‬
‫לאוכלוסיה המבוגרת בע"מ‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬אפי אליסי‬
‫קלדנית‪ :‬נילי אפשטיין‬
‫מודעות‪ :‬רונה לוי‪ ,‬דורות‪09-7658088 :‬‬
‫מהדורה אנגלית‪ :‬מרים וובר‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫"עמדא"‪ ,‬עמותת אלצהיימר‬
‫ומחלות דומות בישראל ע‪.‬ר‪.‬‬
‫מנכ"ל‪ :‬גרי רוט‬
‫חברי הוועד המנהל‪:‬‬
‫אליעד יונה ‪ -‬יו"ר‬
‫ד"ר אלון שרה‪ ,‬גיורא ארנהיים‪,‬‬
‫בהרב לאה‪ ,‬גונדה יוסף‪,‬‬
‫גן‪-‬אל נעמי‪ ,‬גרינוולד נתן‬
‫הנץ יעקב‪ ,‬ספקטור אסתר‪,‬‬
‫פלג דינה‪ ,‬פלמן מרים‪,‬‬
‫עו"ד קדר מיכאל‪ ,‬שפירא אהוד‬
‫יו"ר המועצה המדעית‪:‬‬
‫פרופ' עמוס קורצ'ין‬
‫תמונת השער‪ :‬מרים ובן זוגה החדש‬
‫ראה כתבה "החיים אחרי אלצהיימר" עמ'‪...‬‬
‫מרכז ארצי‪:‬‬
‫טל‪ 03-5341274/5 .‬פקס‪03-5341276 .‬‬
‫הכתובת למשלוח מכתבים‪:‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,8261 .‬רמת‪-‬גן ‪52181‬‬
‫אתר באינטרנט‪http://www.alz-il.net :‬‬
‫דו"אל‪[email protected] :‬‬
‫קו חם ‪*8889‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫עמדא‬
‫הפעילות הנמרצת של העמותה בתקופה האחרונה בתחום הכנסים‬
‫משתקפת בגיליון הנוכחי‪ .‬תמצאו בו דיווח על כנסים שהתקיימו בחודשיים‬
‫האחרונים בתחום הפסיכוגריאטריה‪ ,‬חברות סיעוד‪ ,‬פרויקט "קשרים‬
‫וכישורים"‪ ,‬הוקרה למתנדבים ועוד‪ .‬אפילו מספרד קיבלנו דיווח על כנס‬
‫בהשתתפות נציגי העמותה‪.‬‬
‫עוד בתחום פעילות העמותה דיווחה של המידענית על "פרויקט לעידוד‬
‫יצירת ידע" שיזמה העמותה באקדמיה ומחוצה לה‪ .‬הפרויקט הסתיים‬
‫לאחרונה בחלוקת פרסי הצטיינות וציונים לשבח לחוקרים‪ ,‬סטודנטים‬
‫וצוותי יזמים על מאמרים‪ ,‬עבודות מחקר ופרויקטים מיוחדים לקידום‬
‫הטיפול בחולי אלצהיימר‪.‬‬
‫דיווח חשוב קיבלנו מארגון אלצהיימר הבריטי שבדק את נושא אשפוז‬
‫חולי דמנציה בבתי חולים עקב נפילות שכרוכות בשברים‪ ,‬זיהומים שונים‬
‫וכיו"ב‪ .‬הארגון תחקר ‪ 1,300‬מטפלים שטיפלו בחולי דמנציה‪ ,‬וכן ‪1,100‬‬
‫אחיות באנגליה‪ ,‬בווילס ובצפון אירלנד‪ .‬והתוצאה ‪ -‬כתב ביקורת על‬
‫הטיפול של בתי החולים בחולי דמנציה‪ :‬טיפול שמתמשך מעבר לרגיל‪,‬‬
‫ההשפעה הקשה על החולים‪ ,‬היעדר הכשרה מתאימה לצוותים הרפואיים‬
‫ועוד‪ .‬ומה קורה בארץ?‬
‫בין המאמרים המרכזיים בעלון מופיע מחקר של פרופ' ארתור ליבוביץ‬
‫וצוותו על "הערכת הנטל על המטפל העיקרי בחולה שיטיון"‪ .‬הנושא‬
‫נחקר ונבדק קודם לכן בארה"ב‪ :‬כיצד יש להעריך את הנטל‪ ,‬מה הם‬
‫סוגי הנטל השונים ומהי עוצמתם היחסית‪ .‬החוקרים בארץ הצליחו‬
‫להתמקד ולהצביע באופן משמעותי על מספר מצומצם יותר של נושאים‪,‬‬
‫כך החלופה המקוצרת עשויה לקדם את השימוש בתבחין העומס על‬
‫המטפל העיקרי ולהעמיד כלי הערכה חיוני בידי הצוות המטפל‪.‬‬
‫ד"ר אלי סימון‪ ,‬מנהל המרכז להפרעות זיכרון וריכוז בבית החולים איכילוב‪,‬‬
‫כותב על טיפול פוטנציאלי בהפרעות שינה של חולי אלצהיימר‪ ,‬ופרופ'‬
‫עמוס קורצ'ין וד"ר אילן הלפרין ‪ -‬על הדמיון בשינויים המוחיים החלים‬
‫בדיכאון ובדמנציה‪.‬‬
‫ומה ביחס לטיפים? מילב"ת ממשיכים לעדכן אותנו בטכנולוגיות‬
‫מתקדמות לאיתור‪ ,‬כך שנוכל לאפשר לחולה אלצהיימר חופש תנועה‬
‫גדול יותר במרחב באזור ביתו‪.‬‬
‫כתבה נוספת במדור היא טיפים מהתחום האלטרנטיבי ‪ -‬צמחים לטיפול‬
‫בשלבי המחלה הראשונים‪ ,‬מאת ההרבליסט דויד קאפח‪.‬‬
‫ומן העיתונות‪ -‬חידושים על הקרינה מהטלפון הנייד‪ ,‬על הקשר בין‬
‫אלצהיימר ואפילפסיה‪ ,‬ועל הפעלת שיטות פסיכולוגיות חינוכיות כגון‬
‫שיטת מונטסורי‪ ,‬להעשרת חיי החולים‪.‬‬
‫כמובן לא יתואר העלון ללא מבט אישי‪ ,‬והפעם הבאנו בעיקר מקולותיהם‬
‫של חולי אלצהיימר בשלבים הראשונים של המחלה‪" :‬עכשיו‪ ,‬כשאני‬
‫חיה עם דמנציה"‪ ,‬נאומה של הת'ר רוברטס הבריטית‪ ,‬מכתב של חולת‬
‫אלצהיימר לבעלה (ותשובתו)‪ ,‬ו"משחה החיים" המשך הביטוי של חולת‬
‫‪.MCI‬‬
‫תמונת השער מלווה כתבה המתארת את הסבל שחוותה הכותבת‬
‫במהלך הטיפול בבן הזוג החולה‪ ,‬אך גם את ההתאוששות וההשתקמות‬
‫בתקופה שאחרי‪ .‬די בהיסוס בחרנו להביא דברים אלה‪ ,‬אך האפשרות‬
‫לעידוד ותקווה היטו את הכף‪.‬‬
‫אנא המשיכו לשלוח אלינו תגובות‪ ,‬מחשבות וחוויות מפרי עטכם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫תוכן‬
‫חדשות העמותה‬
‫נת ‪ 2009‬התאפיינה בהרבה אירועים להעלאת‬
‫המודעות למחלה‪ ,‬פתיחת קבוצות תמיכה‪ ,‬חיפוש‬
‫פרויקטים חדשים ומקיפים וגיוס כספים למימוש‬
‫הפעילות השוטפת והעתידית‪.‬‬
‫ש‬
‫העלאת המודעות‬
‫השנה התקיימו ‪ 5‬כנסים ברחבי הארץ‪:‬‬
‫באזור הצפון‪:‬‬
‫‪ .1‬בבית חולים האנגלי בנצרת‪ ,‬בשיתוף עם משרד הבריאות‬
‫מחוז הצפון (ב‪.) 4.2.09-‬‬
‫‪ .2‬באוניברסיטת חיפה ‪ -‬בשיתוף עם הפקולטה למדעי‬
‫הרווחה והבריאות‪ ,‬האגודה הישראלית לגרנטולוגיה (ב‪-‬‬
‫‪.)28.10.09‬‬
‫באזור המרכז‪:‬‬
‫הקמת קבוצות תמיכה‬
‫‪ .3‬בתיאטרון יהלום(רמת‪ -‬גן)‪ ,‬בשיתוף עם חברות סיעוד‬
‫וביטוח לאומי (ב‪.)9.12.09-‬‬
‫‪ .4‬במוזיאון ארץ ישראל (ת"א)‪ ,‬בשיתוף עם ביטוח לאומי‬
‫הקרן למפעלים מיוחדים (ב‪.)8.12.09-‬‬
‫אנו נערכים להרחבת פעילות וערבי חשיפה‪ :‬בנהריה‬
‫ב‪ 1.2.10-‬בשיתוף עם כל הגורמים המטפלים בקשישים‬
‫דמנטיים (העמותה למען הזקן‪ ,‬מח' הרווחה‪ ,‬ביטוח לאומי‪/‬‬
‫ייעוץ לקשיש‪ ,‬קופות החולים‪.‬‬
‫בעיר עכו יתקיים ערב חשיפה לצורך הקמת קבוצת תמיכה‬
‫במרכז יום לקשיש במהלך חודש אפריל‪.‬‬
‫צפויים להתקיים אירועי חשיפה לצורך העלאת מודעות‬
‫והקמת קבוצות תמיכה במועצה אזורית זבולון ובאזור‬
‫עמק הירדן‪.‬‬
‫בשפרעם צפוי להתקיים ערב חשיפה להעלאת מודעות‬
‫ופתיחת קבוצת תמיכה במגזר הערבי‪.‬‬
‫באזור הדרום‪:‬‬
‫‪ .5‬במרכז לבריאות הנפש (באר שבע)‪ ,‬בשיתוף עם המרכז‬
‫הבין‪-‬תחומי לחקר הזקנה‪ ,‬החוג לפסיכוגריאטריה‪ ,‬והעמותה‬
‫לקידום הסיעוד הגריאטרי בישראל (ב‪.)11.11.09 -‬‬
‫הכנסים נועדו להעלאת מודעות ומתן כלים לאנשי מקצוע‬
‫ממגזרים שונים ולבני המשפחות של חולי אלצהיימר‪,‬‬
‫ולהבעת הוקרה למתנדבים הפועלים במסגרת פרויקט‬
‫"פעילות לבריאות"‪.‬‬
‫פרויקט "פעילות לבריאות"‬
‫הסתיים קורס ההכשרה בקריית אתא‪.‬‬
‫הסתיימה הכשרתם של מתנדבים בכפר סבא‪ ,‬בשיתוף‬
‫עם העמותה למען הזקן‪ ,‬עיריית כ"ס ו "מכבי‪ -‬שרותי‬
‫בריאות"‪.‬‬
‫ב‪ 1.2.10-‬ייפתח קורס בקריית ביאליק ובקריית ים בשיתוף‬
‫עם עמותת "אש"ק"‪ ,‬שלוחת ייעוץ לקשיש של הביטוח‬
‫הלאומי ומח' הרווחה‪.‬‬
‫בתל אביב יש התארגנות להפעלת מחזור שני של‬
‫מתנדבים בשיתוף עם העירייה‪" ,‬עזר מציון" ו"מכבי ‪ -‬שרותי‬
‫בריאות"‪.‬‬
‫הפעלת הפרויקט בקהילות תומכות ובשיתוף עם‬
‫ארגון "אשל" יצא לדרך‪:‬‬
‫הוגדרו מספר מוקדים להפעלת הפרויקט כפיילוט‪ :‬בירושלים‬
‫באיזור "מאה שערים" ‪ -‬בשיתוף עם העמותה "משגב‬
‫לקשיש" ועיריית ירושלים‪.‬‬
‫ברמת השרון ובקריית אונו ‪ -‬התקיימו ערבים לגיוס‬
‫עמדא‬
‫מתנדבים וגויסה רכזת מקומית בכל אחת מהרשויות‪.‬‬
‫הסתיימה הכשרתם של כשלושים אנשי מקצוע בקהילת‬
‫יהודי מוסקבה‪ ,‬בשיתוף ובמימון הג'וינט‪.‬‬
‫הערכה תורגמה לערבית בשיתוף עם משרד הבריאות מחוז‬
‫הצפון‪.‬‬
‫כל הפעולות בפרויקט "קשרים וכישורים ‪ -‬פעילות לבריאות"‪,‬‬
‫מתבצעות בתמיכה כספית של המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬הקרן‬
‫למפעלים מיוחדים‪ ,‬עמותות מקומיות למען הזקן‪ ,‬חברות‬
‫סיעוד ועמותת "עמדא"‪ .‬ראוי לציין את שיתוף הפעולה‬
‫והעזרה של ביטוח לאומי ‪ -‬הקרן למפעלים מיוחדים ואת‬
‫אגף הייעוץ לקשיש בנושא גיוס המתנדבים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫"בכורסא עם פיקאסו"‬
‫הפרויקט יוצא לדרך‪ .‬העמותה תחשוף את הערכה החדשה‬
‫בכנס הגרנטולוגי שייערך בת"א ב ‪ .16-17.2.2010 -‬מומלץ‬
‫לכל חברי העמותה להגיע לכנס‪ .‬נושא הכנס ‪" -‬הזדקנות‬
‫במאה העשרים ואחת ‪ -‬תיאוריה ופרקטיקה לשרות הזקן‬
‫ובני משפחתו"‪.‬‬
‫מדריך מעודכן‬
‫מדריך מעודכן צפוי לצאת לאור בחודשים פברואר‪ -‬מרץ‪.‬‬
‫כמו כן אנו עובדים על הכנת מדריך לעדה החרדית בשיתוף‬
‫עם "עזר מציון"‪.‬‬
‫ביקור משלחות מחו"ל‬
‫לאחרונה הייתה לנו ההזדמנות להציג את פעילות העמותה‬
‫בפני משלחות מקליפורניה ומאנגליה‪ ,‬אשר הביעו נכונות‬
‫לשיתוף פעולה עמנו‪.‬‬
‫ברצוני להודות לעיריית ת"א ולארגון "אשל" על מתן‬
‫ההזדמנות לחשיפה‪●.‬‬
‫גרי רוט‬
‫מנכ"ל‬
‫מהנעשה בעמותה‬
‫פרויקט "קשרים וכישורים" ‪-‬‬
‫כנס מתנדבים ארצי‬
‫‪ ‬רות יצחקי‬
‫מותת "עמדא" הביעה את הערכתה והוקרתה לעשרות‬
‫מתנדבי פרויקט "קשרים וכישורים ‪ -‬פעילות לבריאות"‬
‫של העמותה בכנס רב המשתתפים שנערך ב‪8-‬‬
‫בדצמבר באולם רוטשילד במוזיאון א"י ברמת אביב‪.‬‬
‫שלומית רוטשטיין‪ ,‬רכזת הפרויקט בשנים האחרונות‪ ,‬שעמדה‬
‫מאחורי ארגון הכנס‪ ,‬פתחה את האירוע וסיפרה שהפרויקט‬
‫במתכונתו הנוכחית מתקיים מזה שש שנים בשיתוף פעולה‬
‫הדוק עם המוסד לביטוח לאומי‪ .‬במסגרת זו זכו למעלה מ‪600-‬‬
‫משפחות לטיפול באמצעות הפעלת ערכת "קשרים וכישורים"‪,‬‬
‫בסדרת ביקורים שבועיים ע"י ‪ 300‬מתנדבים מסורים‪ .‬הפרויקט‬
‫מופעל היום ב‪ 15 -‬רשויות ומצפים שבמהלך ‪ 2010‬תצטרפנה‬
‫עוד ‪ 5‬רשויות למסגרת זו‪ .‬מעגל המשפחות הנהנות מהפרויקט‬
‫יורחב באמצעות שיתוף פעולה עם "אשל" (האגודה לתכנון‬
‫ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל )‪,‬ומשפחות החברות‬
‫ב"קהילות תומכות" יוכלו להנות מהפרויקט‪ .‬מופעל הפרויקט‬
‫מופעל גם בשפה האנגלית‪ ,‬ובקרוב ייושם גם בין דוברי ערבית‬
‫ורוסית‪.‬‬
‫הגב' אסתי שטרן‪ ,‬מנהלת תחום הזיקנה במנהל לשירותים‬
‫חברתיים בעיריית תל אביב ‪ -‬יפו בירכה את המתנדבים וציינה‬
‫שבמנהל גאים בעבודתם ומציגים אותה בפני אורחים מחו"ל‪.‬‬
‫הגב' אסתר דומניסיני‪ ,‬מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬דיברה על‬
‫הצורך לדאוג לאיכות החיים וציינה את שיתוף הפעולה המדהים‬
‫בין העמותה לבין הביטוח הלאומי‪ .‬הגב' דומניסיני סיימה את‬
‫דבריה בהבעת תודה למתנדבים ולחברות המסייעות בביצוע‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫ע‬
‫טכס הפתיחה של הכנס הסתיים בהענקת תעודות הוקרה‬
‫למתנדבים העומדים בראש הפעילות‪ .‬לאחראים מביטוח הלאומי‬
‫ גב' ורה שלום‪ ,‬גב' שרית ביץ' והגב' כרמלה כורש ‪ -‬אבלגון‪,‬‬‫לגב' שרה טופר מ"עזר מציון"‪ ,‬למנכ"ל חב' "מתן" ‪ -‬הגב'‬
‫רינה רמות ולמנהל הגריאטריה ב"מכבי‪ -‬שירותי בריאות" ‪ -‬מר‬
‫ג'וני למברג‪ .‬אחרונות חביבות קבלו את תעודות ההוקרה הגב'‬
‫דרורה חריף‪ ,‬ממקימי העמותה שהייתה בין ראשוני המתנדבים‬
‫בהפעלת הערכה ועסקה לילות כימים בהכנתה‪ ,‬וכמובן הוגות‬
‫הרעיון ויוצרות הפרויקט דפנה גולן ‪ -‬שמש ודבי להב ולידן מנכ"ל‬
‫העמותה גרי רוט‪ ,‬שבלעדיהם לא היה הפרויקט מתקיים‪ .‬הגב'‬
‫דרורה חריף הודתה בשם המתנדבים כולם על קיום האירוע‪.‬‬
‫מר שמואל בן דוד שגויס לפרויקט ע"י "עזר מציון" עם אשתו‬
‫שושנה‪ ,‬והגב' הדסה המאירי‪ ,‬שניים משורת המתנדבים‬
‫‪‬‬
‫הארוכה‪ ,‬סיפרו "משהו" מחוויותיהם במהלך עבודת ההתנדבות‬
‫"המחזירה כבוד ואור לחולה" כדברי הגב' המאירי‪ .‬דבריהם ריגשו‬
‫את הקהל‪.‬‬
‫חלקו הראשון של האירוע הסתיים בהרצאתה המאלפת של ד"ר‬
‫סימונה נאור‪ ,‬מנהלת המרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי‬
‫"קפלן"‪ .‬ד"ר נאור דיברה על יצירת דיאלוג עם האדם הסובל‬
‫מדמנציה ועם משפחתו וציינה שהאינטליגנציה הבסיסית של‬
‫החולה נשארת זמן רב ואפשר לתקשר עם החולה כשמוצאים‬
‫את קצה חוט הזיכרון הספציפי שלו ועמו לעבוד‪.‬‬
‫לאחר ההפסקה‪ ,‬בה נהנה הקהל מכיבוד כיד המלך‪ ,‬התכנסו‬
‫הנוכחים לשמיעת הרצאתה של מספרת הסיפורים הגב' תליה‬
‫מיטלמן‪ .‬נושא ההרצאה‪" ,‬קסם הסיפור"‪ ,‬הוצג בצורה משכנעת‬
‫ומעניינת תוך הבלטת הדרכים (טון דיבור‪ ,‬מתח ועוד)‪ ,‬באמצעותם‬
‫ניתן להגיע אל חושיו של האדם הדמנטי‪.‬‬
‫ציבור המתנדבים שנכח בכנס נהנה מהתוכנית המעשירה‬
‫ומגילויי ההערכה להם זכה בכנס ההוקרה‪● .‬‬
‫תודות‬
‫במבט אישי‬
‫לעתים‪ ,‬כאשר התקשורת המילולית נראית לנו קשה ואולי גם‬
‫מאיימת ‪ -‬ניתן לתקשר באמצעות הכתב‪...‬‬
‫לפנינו מכתב שכתבה חולת אלצהיימר בשלבים הראשונים של‬
‫המחלה לבעלה‪ ,‬ותשובתו לה‪ .‬השניים חברים בקבוצת התמיכה‬
‫בתל‪ -‬אביב‪.‬‬
‫אלי בעלי היקר !‬
‫יש לי דימנציה‪ .‬זה הכל‪.‬‬
‫אני מרגישה טוב עם עצמי‪.‬‬
‫אני לא מתלוננת‪ .‬מקבלת את המצב כפי שהוא ולא לוקחת את המצב‬
‫הזה רחוק מדי‪.‬‬
‫אני ממשיכה את חיי ‪ -‬חיינו‪.‬‬
‫אבל אתה מבוהל משום מה‪ ,‬מה קרה ?‬
‫לא קרה כלום‪ .‬תרגע‪.‬‬
‫אתה מעיק עלי בנושא‪.‬‬
‫והייתי מצפה ממך שתנהל את חיינו כרגיל‪.‬‬
‫אתה מכביד עלי‪.‬‬
‫הייתי שמחה‪ ,‬אם לא תתן לי הרגשה של אסון‪ .‬לא קרה כלום‪.‬‬
‫החיים שלי נמשכים כרגיל‪ .‬תרגע !‬
‫יקרה שלי‪,‬‬
‫אני נרגש מעוז רוחך‪ ,‬והנה את היא זו שמעודדת אותי‪.‬‬
‫קשה לי להיות בהרגשה של חוסר אונים‪' ,‬כי אין הרבה מה לעשות'‪' ,‬כי צריך‬
‫להשלים עם המציאות'‪ .‬וניסיתי לנהוג בצורה הגיונית טכנית כפי שלמדתי‪:‬‬
‫לאסוף מידע‪ ,‬ללמוד את הבעיה ולחפש דרכים לפתרון‪.‬‬
‫פעמים רבות המליצו שנלך לקבוצות תמיכה עבורי ועבורך ופעם גם נסענו‬
‫רחוק כדי להיפגש עם עובדת סוציאלית כדי שבעזרתה נוכל להשתתף‬
‫בקבוצות כאלה‪ .‬רציתי ללמוד שם על הבעיה‪ .‬אז נאחזתי בקש‪.‬‬
‫התוצאה הייתה כי מלומדים ומרצים פה ושם התמקדו על פי רוב במקרים‬
‫הדרמתיים והקשים שאולי אינם אופייניים למקרה שלנו‪ ,‬ואני מודה כי במידה‬
‫מסוימת גרמו לי לאבד את חוש הפרופורציה והזמן; ואכן‪ ,‬מזמן לזמן נפלה‬
‫רוחי כי קשתה עלי הדאגה לשלומך‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬את הקטנה‪ ,‬מרימה את הראש הקטן והחמוד שלך מתוך התהום‬
‫שנפלת אליה וצועקת‪" :‬עד כאן ! "‬
‫דווקא את לא "איבדת את הראש" ולא איבדת את הצפון‪ ,‬דווקא את נתת‬
‫לי את הטלטלה שהייתי זקוק לה‪ ,‬והמכתב שלך אומר את הכל‪.‬‬
‫דווקא את רואה את המציאות בצורה הנכונה וההגיונית ביותר ומגיעה‬
‫למסקנה הכי חכמה שאפשר‪:‬‬
‫לא קרה כלום‪ ,‬אפשר להירגע‪ ,‬החיים צריכים להימשך כרגיל‪.‬‬
‫אז באמת כל הכבוד לך על האומץ‪ ,‬על ההיגיון ועל חוכמת החיים‪ .‬היום‬
‫למדתי ממך משהו חשוב‪.‬‬
‫נמחק את האתמול ונחשוב על המחר‪.‬‬
‫אוהב אותך תמיד‪.‬‬
‫מרץ ‪2009‬‬
‫עמדא‬
‫‪8‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫העמותה מודה לתורמים‬
‫ומוקירה את נדיבות ליבם‬
‫ראויים להוקרה מיוחדת‬
‫מיכאל אצ'רקן‬
‫מרשה גלפי‬
‫איתן ודרורה חריף‬
‫משפחת מגן‬
‫עדינה והרב דר' דוד משלב‬
‫עו"ד צלי רשף‬
‫משפחת שרל‬
‫חנן תמנה‬
‫קרנות חברות מפעלים ומוסדות‬
‫אזימוט‬
‫ארבל מרכז גריאטרי בע"מ‬
‫ארלדן רשתות בע"מ‬
‫מתן הדרך שלך לתת‬
‫עיזבון לובובסקי ז"ל‬
‫פרץ רשתות‬
‫פארמה אקסל בע"מ ‪ -‬נוברטיס‬
‫תמיכות מגופים ומרשויות‬
‫ג'וינט ישראל מע"ה‬
‫הקרן למפעלים מיוחדים המוסד לביטוח לאומי‬
‫משרד הבריאות‬
‫עירית אשדוד‬
‫עיריית באר שבע‬
‫עיריית חולון‬
‫עיריית חיפה‬
‫עירית פתח תקווה‬
‫עיריית ראשון לציון‬
‫עירית רחובות‬
‫עירית רמת גן‬
‫תורמים מחו"ל‬
‫‪Rita S. Gold Foundation, U.S.A‬‬
‫‪Ted Arison Family Foundation, Florida,U.S.A‬‬
‫‪The Samuel Sebba Charitable, London,U.K‬‬
‫תנחומים‬
‫העמותה משתתפת בצער החברים‬
‫והמשפחות על מות יקיריהם‬
‫מרים ברצקי על מות הבעל ז"ל‬
‫רות גולן על מות הבעל ז"ל‬
‫משפחת מורשת על מות אם המשפחה‬
‫אהובה עמרני על מות הבעל ז"ל‬
‫שוש קופרברג על מות הבעל ז"ל‬
‫משולחן המידענית‬
‫תקנות‪ ,‬פסיקות‪ ,‬עתירות והסכמים שיש‬
‫להם השפעה על איכות חיי חולים בדמנציה‬
‫ואלצהיימר ועל המטפלים בהם‬
‫‪ ‬אירית אוטמזגין‪-‬נהר ‪‬‬
‫עתירת בנושא ועדות הערר לפרק ביטוח הסיעוד‬
‫בג"ץ בעניין תשלום שעות נוספות לעובדת זרה‬
‫בעקבות עתירה לבג"צ שהוגשה ע"י עמותת "המשפט בשירות‬
‫הזקנה" והעמותה לפיתוח קהילתי בעכו נגד המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬אושרו בחודש מאי האחרון בועדת הרווחה בכנסת‬
‫תקנות הביטוח הלאומי הקשורות לועדות עררים בנושא ביטוח‬
‫סיעודי‪ .‬התקנות הוגשו לאישור ועדת הרווחה בכנסת בעקבות‬
‫העתירה‪ ,‬שלוש שנים לאחר כניסת הוראת השעה לתוקף‪.‬‬
‫תיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת ‪ 2005‬הורה על הקמת‬
‫ועדות ערר אליהן יוכלו לפנות קשישים שתביעתם לגמלת סיעוד‬
‫נדחתה בשל אי עמידה במבחן התפקוד‪ ,‬המחייב תלות כמעט‬
‫מלאה באחר על מנת לקבל גמלה‪ .‬מטרת התיקון‪ ,‬שתוקפו‬
‫לשלוש שנים‪ ,‬הייתה לבחון אפשרות ליצירת הליך שיאפשר‬
‫לזקנים שתביעתם נדחתה לערער בקלות על הדחייה ללא צורך‬
‫להגיש תביעה לבית הדין לעבודה‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה דחה את תביעתה של העובדת זר‬
‫שתבעה את מעסיקתה בגין אי תשלום שעות נוספות לבית הדין‬
‫הגבוה לצדק‪ .‬בג"צ דחה את העתירה וקבע שלא מתקיימים‬
‫התנאים להתערבותו בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה‪.‬‬
‫נקבע‪ ,‬כי אף שבחוק שעות עבודה ומנוחה אין חריג המאפשר‬
‫להימנע מתשלום שעות נוספות לעובד סיעוד זר‪ ,‬הרי שחיוב‬
‫קשישים סיעודיים לשלם שעות נוספות יפגע באוכלוסיה נזקקת‬
‫וחלשה ביותר ויעמוד בניגוד לצדק‪ .‬כמו כן נקבע‪ ,‬כי הדרך הראויה‬
‫לפתרון הסוגיה היא הכרעה מושכלת ומקיפה של המחוקק‬
‫במכלול השאלות הקשורות לתבנית ההעסקה הייחודית של‬
‫עובדים זרים בתחום הסיעוד‪.‬‬
‫התקנות ישוו את זכותם לערר של זקנים המבקשים גמלת סיעוד‬
‫לזכותם של נכים התובעים גמלה לשירותים מיוחדים‪ .‬יישום‬
‫התקנות יאפשרו לאדם להגיש ערר על החלטת המוסד לביטוח‬
‫לאומי בעניין מידת תלותו בעזרת הזולת והצורך שלו בהשגחה‪,‬‬
‫ותאפשר למי שתביעתם לגמלת סיעוד נדחתה‪ ,‬לפנות בערר‬
‫לוועדה מקצועית לעררים בהליך ערר מהיר זול ונגיש‪.‬‬
‫בעקבות העתירה הקים הביטוח הלאומי את ועדות הערר‬
‫והעתירה נמחקה‪ .‬בית המשפט ממליץ להאריך את הוראת‬
‫השעה לשנתיים נוספות וליידע את ציבור הזקנים על הקמת‬
‫הועדות‪.‬‬
‫פסיקה חדשה בתחום הזקנה‬
‫פסיקה חדשה בעקבות מקרה של תובעת שהתאלמנה והחלה‬
‫לקבל קצבת שארים מהמוסד לביטוח הלאומי‪ .‬שנה מאוחר‬
‫יותר בהגיעה לגיל ‪ 60‬היא הייתה זכאית לקבלת קצבת זקנה‪,‬‬
‫אך סברה בטעות‪ ,‬כי בשל כך שהיא מקבלת קצבת שארים‬
‫אין היא זכאית לקבל קצבת זקנה‪.‬‬
‫בית המשפט קבע‪ ,‬כי על המוסד לביטוח לאומי חלה החובה‬
‫לידע את מבוטחיו בדבר זכאותם על ידי משלוח מכתב המפרט‬
‫את זכויותיהם‪ .‬במידה והמבוטחים לא מימשו את זכותם‪ ,‬על‬
‫המוסד לביטוח לאומי לשוב ולשלוח למבוטח מכתבים מידי‬
‫שנה‪ .‬במידה ונגרם לזכאי קצבת הזקנה נזק כתוצאה מאי‬
‫משלוח ההודעות‪ ,‬ישא המוסד לביטוח לאומי בנזק על ידי תשלום‬
‫הקצבה רטרואקטיבית החל מיום תחילת הזכאות‪.‬‬
‫שעות טיפול נוספות למי שאינו מעסיק עובד זר‬
‫ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד)‬
‫אישרה לקריאה שנייה ושלישית סעיף בחוק ההסדרים הקובע‬
‫מתן‪ ‬תוספת‪ ‬שעות לגמלת הסיעוד‪ ‬בתנאי שמבוטח יעסיק‬
‫עובד ישראלי‪.‬‬
‫האישור יקדם את הפיכת ההסכם שנחתם בין משרד האוצר לבין‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ ‬לפיו תשולם גמלת סיעוד מיוחדת למי‬
‫שמעסיק עובד ישראלי כמטפל סיעודי ‪ -‬לחוק‪ .‬מטרת ההסכם‬
‫לעודד העסקת עובדים ישראלים על פני עובדים‪ ‬זרים‪ ,‬בענף הסיעוד‪.‬‬
‫שווי הגמלה המיוחדת למקבלי דרגה מקסימלית של ‪18‬‬
‫שעות שבועיות (‪ - )168%‬תוספת של ‪ 4‬שעות שבועיות‪.‬‬
‫למקבלי דרגה אמצעית של ‪ 16‬שעות שבועיות (‪- )150%‬‬
‫תוספת של ‪ 3‬שעות שבועיות‪.‬‬
‫בנוסף גם מי שמקבל שעות סיעוד מופחתות בגלל הכנסות‬
‫(‪ 8‬או ‪ 9‬שעות ‪ -‬דרגת זכאות ‪ 75%‬או ‪.) 84%‬‬
‫זקן המקבל שירותים (כגון מרכז יום) במקום‪ ‬שעות טיפול‬
‫בבית‪ ,‬יקבל את הגמלה המיוחדת בטיפול אישי‪. ‬‬
‫תנאי נוסף לקבלת התוספת היא שאין בידי הקשיש היתר‬
‫להעסקת עובד זר והוא אינו מעסיק עובד זר או‪ ‬שיש בידו‬
‫היתר להעסקת עובד זר‪ ,‬אך ההיתר הוקפא‪ .‬מי שיש בידו היתר‬
‫להעסקת עובד‪ ,‬אך אינו מעסיק עובד בפועל‪ ,‬והוא מבקש‬
‫לקבל את תוספת השעות‪ ,‬עליו לפנות‪ ‬בבקשה להקפאת‬
‫ההיתר לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים‪ .‬במקרה‬
‫ששני בני זוג זכאים לגמלת סיעוד‪ ,‬ולאחד מהם אין‪ ‬היתר‬
‫להעסקת עובד זר‪ ,‬יוכל בן הזוג שאין בידו‪ ‬ההיתר לקבל את‬
‫תוספת השעות‪● .‬‬
‫‪9‬‬
‫עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫מהנעשה בעמותה‬
‫פרויקט עידוד ידע‬
‫‪ ‬אירית אוטמזגין נהר‬
‫מהלך שנת ‪ 2009‬הכריזה עמותת “עמדא” על “פרויקט‬
‫לעידוד יצירת ידע”‪ .‬מטרת הפרויקט הייתה לעודד‬
‫גורמים מקצועיים וגורמים אקדמאיים לחקור‪ ,‬לפתח‬
‫ולהעשיר את הידע בנושא הטיפול בחולי אלצהיימר‪ ,‬להביא‬
‫לשיתוף ידע בין הגורמים המקצועיים ולהפצת ידע חדש למען‬
‫השבחת הטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר‪.‬‬
‫ב‬
‫העמותה פנתה באמצעות קול קורא לחוקרים לסטודנטים ולאנשי‬
‫מקצוע העוסקים בדמנציה ובאלצהיימר‪ ,‬וביקשה לשלוח אליה‬
‫מאמרים שמתארים מחקרים שערכו במסגרת לימודיהם לתארים‬
‫מתקדמים או שיטות עבודה שפיתחו במסגרות הטיפול בחולים‬
‫הדמנטיים‪ .‬מבין העבודות שנשלחו נבחרו העבודות הזוכות‪.‬‬
‫הפרס לעבודה הזוכה היה בגודל ‪ 5000‬ש"ח שהוענקו לכותבת‬
‫העבודה האקדמית הנבחרת ולצוות שהפרויקט שלו נבחר‪.‬‬
‫בכל קטגוריה צוינו לשבח חוקר או צוות נוסף שעבודתם בלטה‬
‫באיכותה‪.‬‬
‫כעשרים הצעות של עבודות ומחקרים הוגשו במהלך ‪2009‬‬
‫לעמותה‪ .‬צוות מטעם העמותה שכלל את עופרה שגב‬
‫(פסיכולוגית) ד"ר שרה אלון (גרונטולוגית וחברת ועד העמותה)‪,‬‬
‫יונה אליעד (יו"ר העמותה) גרי רוט (מנכ"ל) העמותה ואירית‬
‫אוטמזגין נהר (רכזת המידע והקו‪-‬החם) ‪ ,‬בחר‬
‫מביניהם את העבודות הזוכות‪ .‬הפרסים הוענקו‬
‫לזוכים בכנסים השונים שערכה העמותה בחיפה‪,‬‬
‫רמת גן ובאר שבע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תאוריית הייחוס בנוגע וחולי אלצהיימר; ותרומה יישומית מאחר‬
‫שהממצאים מדגישים את הצורך בפיתוח תוכניות התערבות‬
‫להפחתת הסטיגמה המלווה את מחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫בקטגורית צוותים יזמים‬
‫הנושא‪ :‬הזקן התורם ‪ -‬פעילות במעשה חסד‪.‬‬
‫הזוכה‪ :‬שושנה ליכטמן ‪ -‬אחות מוסמכת‪ ,‬מרכזת‪ ,‬מרכז יום‬
‫מלב"ב‪ ,‬בית שמש‪.‬‬
‫הנימוקים לבחירה‪ :‬במסגרת היוזמה‪ ,‬קשישים עם דמנציה‬
‫עסקו בפעילויות של תרומה לקהילה ולזולת‪ .‬העזרה היא בהכנת‬
‫חבילות לחיילים או הכנת סנדוויצ'ים לילדים עניים‪ .‬פעילות זו‬
‫אפשרה להם לצאת ממצבם כחולים ונזקקים ולהפכם למבצעי‬
‫משימות‪ ,‬בעלי תחושת תכלית‪ ,‬חיוניות‪ ,‬ביטחון עצמי‪ ,‬איכות‬
‫חיים ומשמעות‪.‬‬
‫עבודות שצוינו לשבח הן‪:‬‬
‫בקטגורית חוקרים וסטודנטים‬
‫הנושא‪ :‬תפקיד פוספוליפאז ‪ A2‬הציטוזילי בנזק נוירולוגי‬
‫המושרה ע"י עמילואיד ‪ -‬בטא ‪42-1‬‬
‫מגישה‪ :‬חן שגיא ‪ -‬ברוס‪ ,‬סטודנטית ללימודי דוקטורט‬
‫באוניברסיטת בן ‪ -‬גוריון ‪ -‬הפקולטה ללימודי בריאות‪.‬‬
‫העבודות הזוכות הן‪:‬‬
‫בקטגורית חוקרים וסטודנטים‬
‫הנושא‪ :‬בחינת אמונות סטיגמטיות של עובדים‬
‫סוציאליים כלפי חולי אלצהיימר וגורמים הקשורים‬
‫להתנהגות מפלה‪ :‬ישום תאוריית הייחוס‪.‬‬
‫הזוכה‪ :‬יפעת שטיין שווכמן ‪ -‬סטודנטית ללימודי‬
‫תואר שני באוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי‬
‫הרווחה והבריאות‪.‬‬
‫הנימוקים לבחירה‪ :‬עבודתה של יפעת היא מחקר‬
‫שבוחן לראשונה קיומן של אמונות סטיגמטיות של‬
‫עובדים סוציאליים כלפי חולי אלצהיימר‪ ,‬ואת הגורמים‬
‫המשפיעים על התנהגות מפלה שלהם כלפי החולים‪.‬‬
‫למחקר חשיבות רבה לאור התפקיד המרכזי של‬
‫עובדים סוציאליים בעבודתם עם חולי אלצהיימר‬
‫ובני משפחתם‪ .‬למחקר תרומה תיאורטית מאחר‬
‫שנעשה בו שימוש לראשונה בגרסה המורחבת של‬
‫יפעת שטיין ‪-‬שווכמן זוכת הפרס בקטגורית חוקרים וסטודנטים‬
‫עמדא ‪10‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫הנימוקים לבחירה‪ :‬עבודה של חן שהראתה כי לאנזים‬
‫פוספוליפאז ‪ A2‬חשיבות מכרעת במות הנוירונים וכי עיכוב‬
‫פעילותו בעזרת אנטיסנס מונעת גם את ההרג הנוירונים‪ ,‬היא‬
‫בעל חשיבות רבה לפיתוח הטיפול בחולי אלצהיימר‪.‬‬
‫בקטגורית צוותים יזמים‬
‫הנושא‪ :‬טבע תרפיה עם תשושי נפש‬
‫מגישה‪ :‬רונית שוורץ‪ ,‬אית"ן סב‪-‬יום מ‪.‬א‪ .‬עמק יזרעאל‬
‫הנימוקים לזכייה‪ :‬היוזמה מחברת בין שיטת הטבע תראפיה‬
‫לעבודה עם תשושי נפש במרכזי יום‪ ,‬ומציעה שיטת עבודה‬
‫המשלבת אלמנטים מתחומי טיפול באומנויות הגשטאלט‪,‬‬
‫הגוף‪-‬רוח‪-‬נפש‪ ,‬אקופסיכולוגיה ושאמניזם‪ .‬זוהי שיטת העבודה‬
‫מפגישה את האדם הלוקה בדמנציה עם החיּות שלו‪ ,‬עם יכולותיו‪,‬‬
‫עם שמחה ועם טעם החיים‪.‬‬
‫עבודות נוספות שהוגשו ע"י חוקרים וסטודנטים‬
‫● "השפעת המוצא על איכות החיים של המטפל העיקרי בקשיש‬
‫הדמנטי החי בקהילה" שהוגשה על‪-‬ידי קרינה בר‪ ,‬הפקולטה‬
‫לרפואה ביה"ס לסיעוד האוניברסיטה העברית (תואר שני)‪.‬‬
‫● "להיות בת לאמא חולת אלצהיימר‪ :‬עוצמת הקשר‪ ,‬הדדיות‬
‫הקשר‪ ,‬משמעות הקשר ושחיקה" שהוגשה על ידי מירי בקר‪,‬‬
‫הפקולטה לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בן ‪ -‬גוריון (תואר‬
‫שלישי)‪.‬‬
‫● "בישור על אבחנה של מחלת האלצהיימר ‪ -‬אינטראקציות‬
‫מנקודת מבטם של מטופלים‪ ,‬מלווים ורופאים" שהוגשה על ידי‬
‫ד"ר אורית קרניאלי‪ -‬מילר‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫● "השפעת משאבים אישיים משפחתיים וחברתיים על מידת‬
‫הנכונות לשימוש בשירותים פורמאליים ובלתי פורמאליים‬
‫לקשישים סיעודיים בזקנה" שהוגשה על ידי ליאת רוזנברג‪,‬‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪ -‬אילן (תואר‬
‫שלישי)‪.‬‬
‫● "הקשר בין סגנון התקשרות‪ ,‬תקווה‪ ,‬חוללות עצמית‪,‬‬
‫מחויבות ותמורות ממתן טיפול‪ ,‬לבין מעורבות בטיפול בבני‬
‫הזוג המאושפזים במחלקות גריאטריות סיעודיות" שהוגשה‬
‫על ידי אילה אליהו‪ ,‬בית ספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר‪ -‬אילן (תואר שלישי)‪.‬‬
‫פרויקטים נוספים שהוגשו על ידי צוותים‬
‫● "גינון טיפולי עם חולי אלצהיימר‪ ,‬יתרונות המחזור ככלי‬
‫טיפולי" הוגש ע"י שוש מוסן לוי‪ ,‬מלב"ב פסגת זאב‪.‬‬
‫● "יציאה ממרכז היום כטיפול מרחיבת אופקים‪ ,‬משפרת‬
‫קשרים ומעלה דימוי העצמי של מטפלים ומטפליהם" הוגש‬
‫ע"י קרינה פאלק‪ ,‬מלב"ב פסגת זאב‪.‬‬
‫● "צוות טיפול בית כתמיכה לעבודה של המט"בית עם חולת‬
‫אלצהיימר” הוגש ע"י איה זלוטוגורה‪ ,‬מלב"ב שערי צדק‪ ,‬טיפול‬
‫בית‪.‬‬
‫רונית שוורץ מקבלת תעודת הערכה בקטגורית צוותים יזמים‬
‫● "יצירת סביבה טיפולית ככלי ידידותי" הוגש ע"י ג'קי דיאמונד‬
‫ואיה זלוטוגורה‪ ,‬מלב"ב שערי צדק‪.‬‬
‫● "קלפים מספרים" הוגש ע"י נגה לוי ותמר להב‪ ,‬אית"ן‬
‫סב‪-‬יום‪.‬‬
‫● "קבוצה קוגניטיבית דינאמית לאוכלוסיה של נפגעי נפש‬
‫מבוגרים הסובלים מירידה קוגניטיבית" הוגש על ידי ענת רווח‪,‬‬
‫ד"ר דרומר‪ ,‬שרית וולפו ומרים לנדאו ‪ -‬כרם‪ ,‬המרכז הירושלמי‬
‫לבריאות הנפש‪ ,‬כפר שאול איתנים‪.‬‬
‫● "פיתוח תוכנת מחשב "סביון" לחולי אלצהיימר" הוגש ע"י‬
‫חיה בן יעקב‪ ,‬מלב"ב‬
‫● "טיפולי בית במלב"ב" הוגש ע"י יהודית לנגה‪ ,‬מלב"ב‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫● "תוכנית תראפיה באמנות עם חולי דמנציה ואלצהיימר‬
‫המשלבת סמלים יהודיים" הוגש ע"י עידית סיטרין‪ ,‬מלב"ב‬
‫פסגת זאב‪.‬‬
‫● "קבוצה להתבוננות מודרכת ביצירות אמנות לדירים צלולים‬
‫ולדיירים בשלבי דמנציה שונים" הוגש ע"י דנה פאר‪ ,‬מחלקה‬
‫סיעודית‪ ,‬בית אבות "מול כרמל" קיבוץ שער העמקים‪.‬‬
‫● "חזרה לשורשי היהדות לקבוצת דוברי רוסית עם דמנציה‪,‬‬
‫אלצהיימר‪ ,‬פרקינסון וכו' " הוגש על ידי נלי קרפוב‪ ,‬מלב"ב‬
‫פסגת זאב‪.‬‬
‫עושר הנושאים והעבודות שהוגשו‪ ,‬מעיד על פעילות רבה‬
‫בתחום הטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר‪ .‬איסופן ואיגומן של‬
‫העבודות במסגרת העמותה יאפשר בעתיד להפכן לכלי עבודה‬
‫בידי מטפלים בחולי אלצהיימר‪● .‬‬
‫‪ 11‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫כנסים‬
‫קולות מקצועיים ואישיים של‬
‫מטפלים בחולי אלצהיימר‬
‫‪ ‬רות יצחקי‬
‫‪‬‬
‫כנס לציון יום אלצהיימר הבינלאומי‪,‬‬
‫נערך בסוף חודש אוקטובר במוזיאון‬
‫הכט באוניברסיטת חיפה‪ .‬בארגון הכנס‬
‫השתתפו הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת‬
‫חיפה עמותת "עמדא"‪ ,‬האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ו"אשל"‬
‫(האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל)‪.‬‬
‫פרופ' מירי כהן‪ ,‬ראש החוג לגרונטולוגיה פתחה את הכנס‬
‫והנחתה אותו‪.‬‬
‫ראשון המברכים היה רקטור האוניברסיטה ‪ -‬פרופ' יוסי בן‬
‫ארצי‪ .‬בדבריו ציין בלא מעט גאווה מחקרים המתבצעים בחוג‬
‫לגרונטולוגיה ומחקרים במעבדות החוג‬
‫לנוירוביולוגיה‪ .‬התקווה היא כי הממצאים‬
‫יאפשרו הקלה בטיפול בחולי אלצהיימר‪.‬‬
‫עוד הוסיף הרקטור כי מדובר בשני תחומי‬
‫ידע משיקים במחקר בין תחומי לתועלת‬
‫הציבור כולו ולעזרת הסובלים מהמחלה‪.‬‬
‫פרופ' פרלה ורנר‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי‬
‫הרווחה והבריאות באוניברסיטה‪ ,‬הודתה‬
‫לכל מי שטרח בהכנת הכנס וד"ר ישראל‬
‫(איסי) דורון‪ ,‬יו"ר האגודה הישראלית‬
‫לגרונטולוגיה בירך אף הוא את באי הכנס‬
‫ואת מארגניו‪.‬‬
‫פרק הברכות נחתם בדבריו של יו"ר‬
‫העמותה‪ ,‬מר יונה אליעד‪ .‬הוא תאר את‬
‫העמותה כלפיד המאיר ותומך במטפלים‪,‬‬
‫בני משפחה ועובדים שכירים‪ ,‬וכעמוד‬
‫אש ההולך לפני המחנה ומנסה לקדם‬
‫בכנסת ובשאר המוסדות את נושא הטיפול פרופ’ מיטלמן מעבירה את הסדנא‬
‫ירידה במתח ובהרגשת הלחץ והדיכאון של המטפל‪ ,‬מצבו‬
‫הנאות והמקצועי‪ .‬היו"ר הזמין את מנכ"ל העמותה מר גרי‬
‫הרגשי והפיזי של המטפל השתפר וכן השתפרו היחסים הבין‬
‫רוט להעניק פרס במסגרת "פרויקט עידוד יצירת ידע" בקרב‬
‫משפחתיים‪ .‬כמו כן לא רק המטפלים‪ ,‬גם המטופלים של‬
‫גורמים מקצועיים ואקדמאיים העוסקים במחקר ובשיפור‬
‫משתתפי קבוצות התמיכה‪ ,‬בין בבית בין במוסדות‪ ,‬שיפרו‬
‫הטיפול בחולי אלצהיימר‪.‬‬
‫שני‬
‫לתואר‬
‫סטודנטית‬
‫‪,‬‬
‫את התקשורת המילולית והרגשית‪ .‬המרצה הציגה גרפים‬
‫הפרס הוענק ליפעת שטיין‪ -‬שווכמן‬
‫בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה‪ .‬כמו‬
‫המצביעים על שינויים חיוביים בתחומים שונים במהלך המחקר‪.‬‬
‫העלייה בשביעות הרצון הייתה גבוהה בתחילת המחקר והצביעה‬
‫כן ניתנה תעודת הוקרה המציינת לשבח את רונית שוורץ‬
‫על יציבות בהמשך‪ .‬בבדיקת מדדי הדיכאון ניכרה ירידה כבר‬
‫מאית"ן "סב ‪ -‬יום" בעמק יזרעאל‪.‬‬
‫בהתחלה וגם כאן נשמר מצב יציב בהמשך‪.‬‬
‫ההרצאה הפותחת בכנס ניתנה ע"י פרופ' מרי מיטלמן‬
‫מאוניברסיטת ניו ‪ -‬יורק‪ .‬המרצה האורחת תיארה מחקר‬
‫פרופ' מיטלמן קבלה על כך שרופאים רבים אינם מודעים‬
‫לחשיבות והתועלת של קבוצות תמיכה ואינם מכוונים את‬
‫שבדק במספר נקודות זמן (לאחר מספר חודשים‪ ,‬אחרי ‪3‬‬
‫ה‬
‫שנים ואחרי ‪ 5‬שנים) את הלחץ והמתח אותו‬
‫חוות משפחות החולים הדמנטיים ואת יכולתם‬
‫של המטפלים להתמודד עם הטיפול בהם‪ .‬ארבעה‬
‫חודשים לאחר תחילת המחקר החלו המשתתפים בו במפגשים‬
‫אישיים‪ ,‬משפחתיים וקבוצתיים לייעוץ ולתמיכה‪ .‬המשתתפים‬
‫גם נהנו מנגישות תמידית לייעוץ באמצעות טלפון‪.‬‬
‫המחקר עקב אחר מטפלים בארה"ב ובארצות נוספות‪ ,‬כשתנאי‬
‫התמיכה והסיוע הממוסדים שונים זה מזה‪ .‬בכל המקומות‬
‫נמצא שבעקבות תוכניות התמיכה והייעוץ וכן תוכניות שונות‬
‫להרפיה ולהעשרה (כמו ביקורים מודרכים במוזיאונים)‪ ,‬ניכרה‬
‫כנס חיפה‬
‫עמדא ‪12‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫קהל בכנס חיפה‬
‫משפחות החולים ליטול בהן חלק‪ .‬לדבריה יש צורך בהקמת‬
‫קבוצות חדשות‪ ,‬לבצע מחקרים וליישם מסקנות והמלצות‪.‬‬
‫הרצאתו של ד"ר דורון התמקדה במעמדם של קרובי משפחה‬
‫בהקשר של טיפול בחולי אלצהיימר‪ .‬הוא התייחס ל"חוק זכויות‬
‫החולה" (‪ )1996‬והמצב ששרר בארץ לפני החלת החוק ומאז‬
‫קבלתו‪ .‬ד"ר דורון קבל על כך שבני משפחה מודרים מהחלטות‬
‫לגבי החולה והציע לאמץ את נוסחת אונטריו ‪ -‬קנדה‪ ,‬המעניקה‬
‫מעמד משפטי אוטומטי לבני משפחה כמקבלי החלטות‪,‬‬
‫בהיותם דורשים באופן טבעי את טובת החולה אם החולה‬
‫אינו מסוגל לכך‪.‬‬
‫פרופ' ורנר הציגה את ממצאי מחקרה בנושא "עומס הטיפול‬
‫ואמונות סטיגמטיות בקרב מטפלים בחולי אלצהיימר"‪ .‬במחקר‬
‫נבדקו המימד הקוגניטיבי‪ ,‬המימד הרגשי והמימד ההתנהגותי‪.‬‬
‫שולחן הנשיאות‬
‫לדבריה יש להפחית את העומס על המטפלים בתוכניות שונות‬
‫ולראות בכך יעד לאומי‪ ,‬כמו כן המליצה על ביצוע מחקרים‬
‫נוספים בנושא‪.‬‬
‫לאחר הרצאות אלו והפסקת הצהריים התכנס הקהל הרב‬
‫לצפייה בסרטון "לחיות בכבוד" שעוסק בסיפור המשפחתי‬
‫של משפחת ספקטור מנווה מונסון‪ .‬שלמה ספקטור‪ ,‬אבי‬
‫המשפחה חולה באלצהיימר זה מספר שנים‪ .‬הסרט שהופק‬
‫ע"י בני המשפחה מתאר את ההתמודדות הקשה מהבחינה‬
‫הפיזית והרגשית‪ ,‬את התנהלות חיי המשפחה בבית ובקהילה‬
‫תוך הדגשת השמירה על כבוד האדם בכל שלב במחלה‪ .‬לאחר‬
‫הקרנת הסרט‪ ,‬רעייתו של שלמה‪ ,‬אסתר ספקטור‪ ,‬והבת‪,‬‬
‫מיכל מודעי‪ ,‬שיתפו את הקהל מניסיונן וענו לשאלות הצופים‬
‫הנרגשים שהודו להן על החשיפה והרגישות שגילו‪.‬‬
‫הרצאה נוספת שנהנה ממנה הקהל‬
‫ניתנה ע"י מיכל הרץ ‪ -‬מנהלת הפרויקטים‬
‫המיוחדים למען החולים בעמותת "עמדא"‪.‬‬
‫מיכל תיארה את התועלת בקבוצות‬
‫לתמיכה וההעצמה‪ .‬בצד היתרונות תוארו‬
‫גם הקשיים בהרכבת קבוצות כאלו בשל‬
‫הקושי לאתר חולים מתאימים ובשל חוסר‬
‫מודעות של המשפחות‪.‬‬
‫הכנס הסתיים בסדנא שהועברה ע"י פרופ'‬
‫מרי מיטלמן‪ .‬הקהל היה מורכב ברובו מאנשי‬
‫מקצוע בתחום הטיפול בחולי אלצהיימר‬
‫וניכרה גם נוכחות נכבדה של בני משפחות‬
‫של חולים‪ .‬השפה האנגלית בה התנהל‬
‫רוב הדיון )עם תרגום) לא הפריעה למהלך‬
‫הסדנא‪ .‬הקהל שאל שאלות‪ ,‬העיר הערות‬
‫ולכולן היו התייחסויות וניתנו תשובות‪.‬‬
‫דומה שכולם יצאו מרוצים מהכנס ‪● .‬‬
‫‪ 13‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫כנסים‬
‫כלים לטיפול בחולי אלצהיימר‬
‫כנס חברות הסיעוד ועמותת "עמדא"‬
‫‪ ‬רות יצחקי‬
‫תחילת חודש דצמבר ‪ ,2009‬נערך בתיאטרון "יהלום"‬
‫בר"ג כנס של העמותה בשיתוף עם עמותות וחברות‬
‫המספקות שירותי סיעוד‪ .‬הקהל הרב שהיה מורכב ברובו‬
‫מעובדי חברות סיעוד המטפלים בזקנים ובחולי אלצהיימר‪ ,‬שמע‬
‫הרצאות בנושא‪" :‬כלים לטיפול בחולי אלצהיימר"‪.‬‬
‫את הכנס פתחה והנחתה חברת הוועד המנהל של העמותה ד"ר‬
‫שרה אלון‪ ,‬אשר השתתפה בארגון כנס זה וכן של שאר הכנסים‬
‫שערכה העמותה השנה‪.‬‬
‫יו"ר העמותה‪ ,‬מר יונה אליעד‪ ,‬נשא דברי ברכה לבאי הכנס וקרא‬
‫למנכ"ל העמותה‪ ,‬מר גרי רוט‪ ,‬להעניק עמו את פרס העמותה‬
‫לעידוד יצירת ידע‪ .‬הפרס בקטגורית צוותים יזמים הוענק לגב'‬
‫שושנה ליכטמן‪ ,‬מנהלת מרכז היום של "מלב"ב" בבית שמש‪,‬‬
‫על פעילות חסד של קשישים דמנטיים למען הקהילה‪.‬‬
‫מר יוסי ענתבי‪ ,‬מנכ"ל עמותת "מט"ב" בירך את באי הכנס‪ .‬חתמה‬
‫את הברכות מנכ"ל חברת "מתן"‪ ,‬הגב' רינה רמות‪.‬‬
‫הרצאת הפתיחה הייתה של ד"ר זאב מיינר‪ ,‬מנהל המרפאה‬
‫הנוירוגריאטרית וזיכרון בביה"ח "הדסה" הר צופים שדיבר על‬
‫"דמנציה ומחלת אלצהיימר‪-‬המגיפה של המאה ה‪ ."21-‬בהרצאה‬
‫המאלפת הושם דגש על דמנציות הפיכות כמו אלו הנגרמות‬
‫מסיבות מטבוליות שונות (כמו עודף תרופות‪ ,‬מחסור בוויטמינים‬
‫מסוימים‪ ,‬עודף פעילות של בלוטת התריס)‪ ,‬לחצים במוח בשל‬
‫גידול שפיר‪ ,‬או דימום‪ ,‬השפעת אלכוהול ועוד‪ .‬גורמים אלה ניתנים‬
‫לטיפול ומאפשרים להחזיר את הגלגל אחורנית מבחינת התסמינים‬
‫הדמנטיים‪ .‬בהמשך התמקד ד"ר מיינר במחלת אלצהיימר‪ .‬הוא סקר‬
‫בדיקות אפשריות לאבחון ואת התרופות הניתנות כיום לחולים‪ .‬כמו‬
‫ב‬
‫‪‬‬
‫כן הזכיר מחקרים מסוימים המצויים בשלבי אישור כמו למשל‪ ,‬מחקר‬
‫אודות תועלת התרופות האנטי דלקתיות או מחקר הבוחן נטילת‬
‫חומצה פולית בשלב של פגיעה קוגניטיבית קלה ‪ .MCI -‬לדבריו‪,‬‬
‫אל לנו לשאול אם התרופה מאריכת חיים‪ ,‬אלא במה היא משפרת‬
‫ומאריכה את תפקוד המוח‪ .‬חלק חשוב בהרצאתו הוקדש לנושא‬
‫המניעה המוכר לכולנו‪ .‬מומלץ להרבות ולעסוק בפעילות גופנית‬
‫ומוחית‪ ,‬להקפיד על תזונה נכונה‪ ,‬להימנע מעישון ולדאוג לסלק‬
‫גורמי סיכון ווסקולריים באמצעות מעקב אחר לחץ דם תקין‪.‬‬
‫בהמשך הועלה הנושא‪" :‬תרומת המטפל העיקרי בקידום איכות‬
‫חיי החולה" הוקרן הסרטון "לחיות בכבוד" המספר את סיפורה של‬
‫משפחת ספקטור‪ ,‬בה אבי המשפחה חולה באלצהיימר‪ .‬אשת‬
‫החולה‪ ,‬חברת הוועד המנהל של העמותה הגב' אסתר ספקטור‪,‬‬
‫סיפרה על ההתמודדות היומיומית בטיפול בבעל חולה‪ ,‬וענתה‬
‫לשאלות הקהל‪ .‬נקודת המבט של מטפל שאינו בן משפחה‬
‫הוצגה ע"י נציגת חברת "דנאל"‪.‬‬
‫בחלק השני של הכנס הוצגו לפני הקהל הפרויקטים המיוחדים של‬
‫העמותה לשיפור איכות החיים של החולים ובני משפחתם‪.‬‬
‫דבי להב (מרפאה בעיסוק) ודפנה גולן (עובדת סוציאלית)‪-‬‬
‫תרפיסטיות באמנות‪ ,‬מפתחות ערכת ההפעלה לחולים "קשרים‬
‫וכישורים" סיפרו על פרויקט "פעילות לבריאות"‪ .‬הדגמת הפרויקט‪,‬‬
‫המופעל באמצעות מתנדבים‪ ,‬נעשתה ע"י שמואל בן דוד מתנדב‬
‫מ"עזר מציון"‪.‬‬
‫מיכל הרץ‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‪ ,‬סיפרה על הפרויקטים המיוחדים‬
‫של העמותה ‪" -‬אמנות ואלצהיימר" ו"בכורסא עם פיקאסו"‪.‬‬
‫את הכנס המוצלח חתמה בדבריה ד"ר שרה אלון‪● .‬‬
‫"סוגיות בפסיכוגריאטריה"‬
‫‪ ‬אירית אוטמזגין ‪ -‬נהר‬
‫מהלך חודש נובמבר נערך כנס "סוגיות בפסיכוגריאטריה"‬
‫בבאר שבע בשיתוף עם עמותת "עמדא" והמרכז‬
‫הפסיכוגריאטרי בבאר שבע‪ .‬הכנס נערך ביוזמת ד"ר‬
‫צבי דבולצקי‪ ,‬מנהל השירות הגריאטרי במרכז‪ ,‬מיכל שילה‪ ,‬אחות‬
‫מפקחת במחלקה הגריאטרית‪ ,‬גרי רוט מנכ"ל העמותה וד"ר‬
‫שרה אלון‪ ,‬חברת הוועד המנהל של עמותת‬
‫"עמדא"‪.‬‬
‫הכנס נפתח בברכות של סגן שר הבריאות ח"כ‬
‫יעקב ליצמן‪ ,‬פרופ' זאב קפלן מנהל המרכז‬
‫הפסיכוגריאטרי‪ ,‬פרופ' מארק קלארפילד מהמרכז הרפואי סורוקה‪,‬‬
‫ומברכים נוספים‪ .‬בשם העמותה נשא דברים יו"ר העמותה יונה‬
‫אליעד‪ .‬במעמד זה צויינה לשבח חן שגיא ברוס‪ ,‬תלמידה לתואר‬
‫שלישי בפקולטה ללימודי בריאות באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬במסגרת‬
‫ב‬
‫פרויקט לעידוד יצירת ידע שיזמה העמותה‪.‬‬
‫בכנס הועלתה הצגה בשם "המגש" של התיאטרון העירוני רחובות‪.‬‬
‫ההצגה מספרת על יחסיה המורכבים של אם קשישה עם‬
‫משפחתה‪ .‬לאחר ההצגה נערך דיון בהנחיית פרופ' אלי ויצטום‪.‬‬
‫ההרצאה המרכזית בכנס הייתה מפי ד"ר דבולצקי וד"ר דורון‬
‫תודר בנושא "חידושים באבחון מחלת אלצהיימר"‪.‬‬
‫השניים הציגו את המחלה וטכנולוגיות חדשניות‬
‫של מיפוי מוח‪ ,‬המאפשרות לקבל תמונה מוחשית‬
‫המעידה על התפתחות המחלה ומצב החולה‪.‬‬
‫סגרה את הכנס הרצאה מפי רכזת המידע והקו ‪ -‬החם של העמותה‬
‫אירית אוטמזגין‪ -‬נהר בנושא המידע העומד לשירות משפחות‬
‫חולי דמנציה ואלצהיימר הפונים לקו‪ -‬החם‪ .‬לאחר ההרצאה נערך‬
‫דיון בהשתתפות הקהל בהנחייתה של ד"ר שרה אלון‪● .‬‬
‫כנס באר שבע‬
‫עמדא ‪14‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫‪‬‬
‫"ברד ירד בדרום ספרד"‬
‫נציגת "עמדא" מדווחת מכנס עמותות‬
‫‪ ‬מיכל הרץ‬
‫חודש אוקטובר הייתה פנייה אל עמותת "עמדא"‬
‫מטעם מועצת ארגוני המתנדבים ע"י עיריית ת"א‪,‬‬
‫לשלוח נציג של "עמדא" לכנס עמותות שעתיד היה‬
‫להתקיים במדריד בנובמבר‪.‬‬
‫הכנס כולו אורגן ומומן על ידי ארגון שנקרא "בית ידידות ספרד‬
‫ישראל"‪ .‬לממשלה הספרדית יש בתי ידידות כאלה ברחבי העולם‬
‫שמטרתם לעודד יחסים ברמת השטח בין ספרד ומדינות שונות‪.‬‬
‫"בית הידידות ספרד ישראל" הוא ארגון חדש יחסית‪ .‬במקום‬
‫להתמקד בפעילות במישור של יחסים דיפלומטיים הארגון החליט‬
‫שעדיף להשיק את הבית בפעילות שמדגישה את החשיבות‬
‫והעושר של החברה האזרחית בארץ‪.‬‬
‫הכינוס כלל נציגים של מעל שמונים עמותת ישראליות שהגיעו‬
‫כדי להציג ולפגוש עמותות אחרות‪ ,‬ספרדיות וישראליות‪.‬‬
‫הכנס נפתח בברכת שר החוץ‬
‫הספרדי וחנוכת בית במרכז‬
‫מדריד שירכז את הפעילות‪.‬‬
‫ברנרדו קילקסבר מרשות הפיתוח‬
‫הבינלאומי של האו"ם דיבר על חשיבות החברה האזרחית ועבודת‬
‫המתנדבים‪ ,‬וציין שכיום‪ ,‬בעידן של משברים כלכליים‪ ,‬רק הולכת‬
‫ומתעצמת חשיבותם‪.‬‬
‫בהמשך הכינוס התקיימו מפגשים מקצועיים‪ .‬מבחינת "עמדא"‬
‫הייתה חשיבות מיוחדת לכך שהצגנו שולחן עם חומרי הסברה‬
‫למטפלים בעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬ערבית ואפילו שני עלוני הדרכה‬
‫בספרדית‪.‬‬
‫ב‬
‫‪‬‬
‫השנה‪.‬‬
‫פרויקט מעניין נוסף שהוצג היה השפעת הטיפול במוסיקה‪.‬‬
‫המציגים הצליחו להוכיח שהשתתפות בקבוצת שירה של חולים‬
‫בשלבים הבינוניים והמאוחרים של המחלה‪ ,‬עזרה לחולים לנשום‬
‫בקצב רגוע יותר ולישון טוב יותר בלילה שאחרי השירה‪.‬‬
‫"בית ידידות ספרד ישראל" הציע להמשיך לתמוך ביוזמות‬
‫משותפות שהועלו בכנס‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זו הייתה הזדמנות להכיר עמותות רבות שעוסקים‬
‫בתחומים דומים ושונים‪ ,‬שהביעו עניין רב בעבודה משותפת‬
‫איתנו בהקשרים שונים‪ .‬מעניין היה שעמותות שעובדות עם‬
‫בני נוער רצו לחשוב יחד על דרכים לעורר מודעות בקרב צעירים‬
‫על סימני אזהרה של המחלה ואיך ליצור קשר עם בני משפחה‬
‫קשישים חולי אלצהיימר‪.‬‬
‫בסיכומו של דבר היה זה כנס‬
‫מעורר ומעשיר וכולנו תקווה‬
‫שיוביל לשיתופי פעולה עם‬
‫גופים חדשים בארץ וביחד נמשיך להציף את הצרכים של‬
‫אנשים החיים עם אלצהיימר ושל משפחותיהם‪● .‬‬
‫כנס העמותות בדרום ספרד‬
‫כאשר עמדתי בדוכן‪ ,‬היה מספר המתעניינים לא גדול‪ .‬אבל‬
‫בכל פעם שעזבתי את השולחן וחזרתי‪ ,‬גיליתי שעוד חומרים‬
‫נלקחו‪ .‬כנראה שגם בקרב אנשים העובדים במקצועות טיפוליים‪,‬‬
‫אשר מחלת אלצהיימר נוגעת להם‪ ,‬קל יותר לקבל את העזרה‬
‫כשהיא מוצעת בסתר‪ .‬עד שעות אחר הצהריים‪ ,‬לא נשארו‬
‫חומרי הסברה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הייתה לנו ההזדמנות להציג את "ערכת קשרים‬
‫וכישורים" בפני גורמי בריאות וטיפול‪ .‬הם התפעלו מהפרויקט‬
‫המשלב יחד גורמים קהילתיים ‪ -‬משפחתיים וטיפוליים‪ ,‬ספקי‬
‫שירותים ומתנדבים‪ ,‬על מנת לפעול יחד לרווחת החולה‪.‬‬
‫הצלב האדום הציג פרויקט חדש ‪ -‬מרכזי יום ליליים‪ .‬הרעיון הוא‬
‫לפתוח את מרכזי היום בלילה לאנשים עם אלצהיימר שסובלים‬
‫מכך שהשעון הביולוגי שלהם התהפך‪ .‬מרכזים בודדים כאלה‬
‫פועלים בארה"ב‪ ,‬ומרכזים נוספים צפויים להתחיל לפעול בסוף‬
‫מיכל הרץ¨ רכזת פרויקטים מיוחדים של העמותה‬
‫מיכל הרץ‬
‫‪ 15‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫מחקר‬
‫הערכת נטל הטיפול על‬
‫המטפל העיקרי בחולה שיטיון™‬
‫מבוסס על מאמר מאת∫‬
‫‪ ‬אמיליה לוברט¨ רפאל סגל¨ מריאנה פנקין¨ ז'ק מג'ר¨ ארתור ליבוביץ‬
‫‪‬‬
‫מרכז רפואי גריאטרי¨ בית חולים שמואל הרופא¨ מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר¨ אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫תקציר‬
‫מחלת השיטיון נפוצה באוכלוסיית הקשישים‪ .‬יותר משני שלישים‬
‫מחולים אלה מטופלים בביתם‪ ,‬בדרך כלל על ידי קרובי משפחה‪.‬‬
‫טיפול בבן משפחה חולה בשיטיון מהווה אתגר והתמודדות‬
‫קשה עבור בן המשפחה המטפל‪ .‬להערכת הנטל על המטפל‬
‫העיקרי בחולה שיטיון פותח תבחין יעיל המכונה‪:‬‬
‫‪ )Screen for Caregiver Burden )SCB‬ומיושם באופן נרחב‬
‫בארצות הברית‪ SCB .‬מורכב מ‪ 25-‬סעיפים (שאלות) שמפורטים‬
‫בהם סוגי נטל שונים‪ ,‬והמטפל העיקרי אמור להגדיר את עוצמת‬
‫הנטל שהוא חש‪.‬‬
‫בעבודת מחקר שנערכה בארה"ב התברר‪ ,‬כי ל‪ 7-‬מתוך ‪25‬‬
‫השאלות (‪ Rapid Screen for Caregiver Burden( RSCB‬היה‬
‫מתאם גבוה עם השאלון כולו‪ .‬לנוכח נתונים אלה‪ ,‬נראה שמקבץ‬
‫השאלות המקוצר יכול לסייע בהערכת נטל המטפל העיקרי‪,‬‬
‫וכך מקוצר הזמן לתשאול ומפושט התהליך‪.‬‬
‫המטרה בעבודה הנוכחית היתה להעביר שאלון ‪ SCB‬בקרב‬
‫המטפלים העיקריים של חולי שיטיון קשישים בישראל‪ ,‬לבחון‬
‫את מהימנות השאלון המקוצר ‪ RSCB‬לגבי מטפלים העיקריים‬
‫בישראל‪ ,‬ולבחון האם קיים מקבץ שאלות מקוצר דומה נוסף‬
‫(מתוך ה‪ )25-‬שיענה על מטרת המבחן‪.‬‬
‫בסקר זה נכללו ‪ 94‬חולים מאושפזים במחלקות לגריאטריה של‬
‫בית החולים שמואל הרופא‪ ,‬שמטפליהם העיקריים תושאלו‪.‬‬
‫מהממצאים עלה‪ ,‬כי הרצף של אותן ‪ 7‬השאלות משקף בישראל‬
‫את העומס על המטפלים העיקריים‪ ,‬בדומה לממצאים שעלו‬
‫במחקרים בארה"ב‪ ,‬חרף סביבה אתנית‪ ,‬חברתית ולשונית‬
‫שונה‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫שיטיון ככלל ומחלת אלצהיימר בפרט‪ ,‬נפוצים ביותר באוכלוסיה‬
‫הקשישה‪ .‬בארה"ב לבדה חיים למעלה מ‪ 4-‬מיליון חולי אלצהיימר‪.‬‬
‫שכיחות המחלה לאחר גיל ‪ 65‬שנים מוכפלת מדי ‪ 5‬שנים ומגיעה‬
‫לכדי ‪ 30%-40%‬מקרב הקשישים בני ‪ 85‬שנים ומעלה‪.‬‬
‫למעלה משני שלישים מחולים אלה מטופלים בביתם‪ ,‬בדרך כלל‬
‫על ידי קרובי משפחה‪ ,‬לרוב בן הזוג או אחד הילדים‪ .‬טיפול בבן‬
‫משפחה הלוקה בשיטיון מהווה אתגר והתמודדות קשה עבור‬
‫בן המשפחה המטפל‪ .‬בעבודות מחקר שונות פורטו ההשפעות‬
‫™ מתוך כתב העת ”הרפואה“¨ כרך ∞‪ ¨±¥‬אוגוסט ‪ ¨≤∞∞π‬עמ' ≥≤‪µ≤∞-µ‬‬
‫עמדא ‪16‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫השליליות של עומס הטיפול (‪ )Caregiver burden‬על המטפל‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נמצאו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים משמעותית בקרב‬
‫המטפלים לעומת הממוצע באוכלוסיה התואמת‪ .‬מטפלים דיווחו‬
‫על נטילה גדולה יותר של תרופות הרגעה ודירגו את בריאותם‬
‫הגופנית כירודה לעומת זו של עמיתים לא מטפלים‪ .‬דיווחים אלה‬
‫סובייקטיביים בדרך כלל ואינם מאוששים בהערכה חיצונית‪-‬‬
‫אובייקטיבית‪ .‬בנוסף להשפעות הנפשיות והבריאותיות‪ ,‬רובצת‬
‫על בן המשפחה המטפל מעמסה כלכלית כבדה‪.‬‬
‫הנטל הטיפולי מכיל מרכיבים שונים שעיקרם המשאבים העומדים‬
‫לרשות המטפל‪ ,‬כגון חוסן כלכלי‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬משפחתית‬
‫וסביבתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממלאות תפקיד היכולות הבסיסיות הקשורות‬
‫באישיות המטפל וכושרו להתמודד עם נטל הטיפול בחולה‪.‬‬
‫נמצא שחלק מהמטפלים התאימו את עצמם והסתגלו לאורך‬
‫ציר הזמן‪ ,‬גם אם מצב המטופל החמיר והלך‪ ,‬בעוד שמטפלים‬
‫אחרים דיווחו על נטל טיפולי גובר והולך‪.‬‬
‫בניסיון למצוא את ההבדלים הבין אישיים ביכולות ההתמודדות‬
‫של מטפלים‪ ,‬נערכו עבודות שונות בניסיון להתמקד בצדדים‬
‫החיובים של הטיפול בבן משפחה‪ .‬המושג "רווח‪-‬יתרון טיפולי"‪,‬‬
‫כולל בתוכו את רגשות הסיפוק‪ ,‬שיפור וצמיחה אישיים‪ ,‬וכן‬
‫ההעשרה העצמית היכולים לנבוע מטיפול בבן משפחה‪.‬‬
‫ההשפעות במערכת מטופל‪-‬מטפל הן הדדיות‪ ,‬לחיוב ולשלילה‪.‬‬
‫הן יכולות לגרום להופעת הפרעות התנהגות לשני הצדדים‪ ,‬ואף‬
‫להביא לבסוף להוצאת המטופל מהבית והעברתו למוסד סיעודי‪.‬‬
‫תופעות אלו תלויות כמובן בנטל הטיפולי הסובייקטיבי‪.‬‬
‫הערכת נטל הטיפול על קרוב משפחה של חולה בשיטיון (‪)SCD‬‬
‫פותחה בשנת ‪ 1980‬על ידי ‪ Zarit‬ועמיתים כתבנית מחקר הניתנת‬
‫למדידה‪ .‬קיים בנוסף תבחין קצר שתואר על ידי ‪Hirshman‬‬
‫ועמיתים ובו ‪ 7‬שאלות בלבד‪ ,‬אשר נמצא יעיל ומיושם באופן‬
‫נרחב בארה"ב‪ .‬השאלון‪ ,‬הקרוי ‪Rapid Screen for Caregiver‬‬
‫‪ , )Burden )RSCB‬נמצא במתאם גבוה עם תוצאות המשאל‬
‫הגדול‪ ,‬הכולל ‪ 25‬שאלות‪ ,‬ויתרונו ברור מבחינת רווח זמן‪.‬‬
‫המטרות בעבודה הנוכחית‬
‫● להעביר את שאלון ה‪ SCB-‬בקרב בני משפחה של חולי‬
‫שיטיון קשישים בישראל‪.‬‬
‫● לבחון את התאמת השאלון המקוצר ‪ RSCB‬לגבי נשאלים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫● לבחון האם קיים מקבץ שאלות מקוצר נוסף שיענה על‬
‫מטרת המבחן‪.‬‬
‫שיטות‬
‫השאלון המקורי תורגם מאנגלית לעברית בידי צוות שכלל מומחים‬
‫לגריאטריה ועובדת סוציאלית‪ .‬התבחין המקורי מורכב מ‪25-‬‬
‫סעיפים המפרטים סוגי נטל שונים‪ .‬המטפל אמור לזהות מתוכם‬
‫את אותם סוגי הנטל שהתנסה בהם בפועל בשבועיים שקדמו‬
‫לביצוע התבחין ולדרג את חומרתם‪.‬‬
‫בתבחין נבדקים ונמדדים שישה תחומים‪:‬‬
‫שניים קשורים לחולה עצמו‪ :‬מצב קוגניטיבי ("שואל אותן‬
‫השאלות שוב ושוב") והתנהגותי ("המטופל ממשיך לנהוג‬
‫למרות שאינו מסוגל")‪.‬‬
‫שאר ארבעת התחומים קשורים למטפל‪ :‬מצב חברתי ("אני‬
‫חש כל כך בודד כאילו כל העולם על כתפי"); מצב רגשי ("אני‬
‫חושש‪/‬נבוך לצאת עם המטופל מפחד שיעשה משהו רע");‬
‫מצב כלכלי ("אני מחפש עזרה כדי לשלם עבור החשבונות‬
‫של המטופל"); מצב גופני ("מוטלת עלי הרבה עבודה והרבה‬
‫תפקידים")‪.‬‬
‫נכללו בסקר זה חולים מאושפזים בבית החולים‪ ,‬במחלקות‬
‫גריאטריות חדות (‪ ,)Acute‬אשר עונים לקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫● אבחנה של שיטיון ו‪/‬או אלצהיימר ‪ 3‬חודשים לפחות‪.‬‬
‫● חולים שלאחר האשפוז חוזרים לביתם‪.‬‬
‫● לא נכללו חולים במצבים רפואיים מורכבים (פצעי לחץ ואי‬
‫יציבות נשימתית או המודינמית) או חולי שיטיון בשלב סופני‪.‬‬
‫זיהוי החולה והמטפל העיקרי נעשה בסיוע עובדת סוציאלית‪.‬‬
‫הקריטריונים לדירוג המצב הכלכלי של המטפלים נקבעו על‬
‫סמך ההערכה העצמית שלהם‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ .4‬מוטלת עלי הרבה עבודה והרבה תפקידים למלא שהמטופל‬
‫שלי היה רגיל לעשות‪.‬‬
‫‪ .5‬אני מאוכזב מזה שאין לי תקשורת עם המטופל שלי‪.‬‬
‫‪ .6‬אני אחראי בלעדי על שמירת הסדר בבית‪.‬‬
‫‪ .7‬אני חש כל כך בודד כאילו כל העולם על כתפי‪.‬‬
‫מקבץ נוסף של ‪ 6‬סעיפים שנמצאו מהימנים בשאלון‬
‫ה‪:SCB -‬‬
‫‪ .1‬בקשת תמיכה חיצונית היא מתישה‪.‬‬
‫‪ .2‬עלי לנקות באופן קבוע אחרי שהמטופל שלי אוכל‪.‬‬
‫‪ .3‬אני בחרדה כשהמטופל שלי מתרגז‪.‬‬
‫‪ .4‬זה מתיש להלביש ולרחוץ את המטופל שלי כל יום‪.‬‬
‫‪ .5‬זה מתסכל למצוא כל מיני חפצים שהמטופל שלי החביא‪.‬‬
‫‪ .6‬המטופל שלי מעליב אותי וגם אנשים אחרים בנוסף‪.‬‬
‫דיון‬
‫בעבודה זו הודגם‪ ,‬כי השאלון המקוצר הכולל מקבץ של ‪ 7‬שאלות‬
‫כפי שמצאו ‪ Hirshman‬ועמיתיו נמצא מהימן גם עבור האוכלוסייה‬
‫בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא מקבץ של ‪ 6‬שאלות אחרות שהיו במתאם‬
‫גבוה אף יותר מזה של ‪ 7‬השאלות של ה‪.RSCB-‬‬
‫רוב השאלות ברצף ה‪ 7-‬משקפות את העומס על המטפל בגלל‬
‫עבודה ומטלות שהוא מבצע במקום המטופל‪ ,‬ואת הרגשת‬
‫הבדידות שלו מול מחלת בן המשפחה‪ .‬מאידך‪ ,‬רוב השאלות‬
‫ברצף ה‪ 6-‬שתוארו במאמר זה קשורות להתנהגות חריגה‬
‫של המטופלים והיחס של המטפלים להתנהגות זו‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫פחד של מטפל מהתפרצות רוגזת של המטופל‪ ,‬קושי בביצוע‬
‫התפקידים היומיומיים‪ ,‬כמו אכילה‪ ,‬הלבשה‪ ,‬רחצה‪ ,‬חיפוש אחרי‬
‫דברים שמטופלים מאבדים‪ ,‬ורק שאלה אחת קשורה לגורמים‬
‫חיצוניים‪ ,‬כגון בקשת תמיכה חיצונית‪.‬‬
‫בין שני המקבצים יש הבדלים שאולי משקפים את העובדה‬
‫כי מדובר באנשים השייכים לשתי קבוצות אתנו‪-‬גיאוגרפיות‬
‫שונות (ישראל לעומת ארצות הברית)‪ .‬סיבה נוספת להבדלים בין‬
‫שני המקבצים יכולה להיות העובדה שבעבודתו של ‪Hirshman‬‬
‫ועמיתיו השתתפו יותר בני זוג של המטופל לעומת השתתפות‬
‫יותר גבוהה של ילדי החולים בעבודת המחקר שלנו‪ .‬הבדל נוסף‬
‫בין שתי עבודות המחקר הוא הגיל הגבוה יותר של המטופלים‬
‫בעבודתנו‪ 81.8 :‬לעומת ‪ 76.4‬בעבודה מארה"ב‪.‬‬
‫הרצף המקוצר מאפשר להעריך היבטים חברתיים‪ ,‬רגשיים‪,‬‬
‫גופניים ורמת העומס על המטפלים‪ .‬החלופה המקוצרת עשויה‬
‫לקדם את השימוש בתבחין העומס על המטפל העיקרי ולהעמיד‬
‫כלי הערכה חיוני בידי הצוות המטפל‪.‬‬
‫בין ינואר לאוגוסט ‪ 2007‬נסקרו ‪ 94‬מטפלים עיקריים של ‪94‬‬
‫חולים (מתוך ‪ 102‬אשר התבקשו להשתתף בסקר) הלוקים‬
‫בשיטיון‪ .‬האבחנה נעשתה במסגרת אמבולטורית ותועדה‬
‫ברשומות הרפואיות של החולים‪ .‬החולים היו במהלך אשפוז‬
‫באחת מ‪ 3-‬המחלקות הגריאטריות החדות ונכללו במחקר על‬
‫פי הקריטריונים שצוינו בפרק שיטות‪.‬‬
‫הגיל הממוצע של המטפלים העיקריים היה ‪ 60.4‬שנים‪ ,‬מרביתם‬
‫ילדים של החולים‪ .‬רוב המטפלים העיקריים היו נשים‪70 ,‬‬
‫במספר‪.‬‬
‫הגיל הממוצע של המטופלים היה ‪ 81.8‬שנים‪ ,‬כחציים נשים‪.‬‬
‫פילוח המטופלים לפי חומרת השיטיון העלה ‪ 60‬חולים בחומרה‬
‫קשה‪ 21 ,‬עם שיטיון בדרגת חומרה בינונית‪ ,‬והיתר ‪ 13 -‬חולים‬
‫עם שיטיון בדרגת חומרה קלה‪.‬‬
‫שאלות לצורך הערכה סובייקטיבית של העומס על המטפל‬
‫של חולה שיטיון‬
‫לסיכום‬
‫הסעיפים (שאלות) שנבחרו לשאלון המקוצר ‪:RSCB‬‬
‫‪ .1‬יש לי שליטה מעטה על מחלת המטופל שלי‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לי שליטה מעטה על התנהגות המטופל שלי‪.‬‬
‫‪ .3‬המטופל שלי שואל אותן שאלות שוב ושוב‪.‬‬
‫גרסה מקוצרת המבוססת על ‪ 7‬וגם זו של ‪ 6‬מתוך ‪ 25‬השאלות‬
‫משקפת ביעילות את דרגת העומס על המטפל העיקרי‪ .‬מומלץ‬
‫על השאלון המקוצר במסגרת ההערכה הכוללנית לחולה השיטיון‬
‫בישראל‪ .‬זו עבודה ראשונית בנושא זה‪ ,‬ואנו מקווים כי היא‬
‫תיושם בכל מסגרת המטפלת בחולי שיטיון‪● .‬‬
‫‪ 17‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫מחקר‬
‫מחלת אלצהיימר‪ ,‬הפרעות‬
‫שינה וטיפול פוטנציאלי‬
‫‪ ‬ד‪¢‬ר אלי סיימון‬
‫חלת אלצהיימר היא מחלת מוח ניוונית המהווה‬
‫גורם עיקרי להתפתחות שיטיון‪ .‬אובדן הנוירונים‬
‫והקישורים הסינפטיים הוא סלקטיבי וגורם לחסר‬
‫בנוירוטרנסימטורים כולינרגיים ואחרים‪ .‬חסר זה מוביל לירידה‬
‫בתפקוד הקוגניטיבי‪ ,‬הפרעות פסיכיאטריות והתנהגותיות‪ ,‬ולבסוף‬
‫גם לאובדן היכולת לבצע פעולות יומיומיות‪ .‬התהליך הפתוגני‬
‫הגורם למחלת אלצהיימר עדיין לא מוגדר במלואו‪ ,‬אך הוא מוביל‬
‫לנוירופתולוגיות המאופינות בפלאקים חלבוניים השוקעים בתוך‬
‫תאי העצב ומחוצה להם ואובדן נוירונים כולינרגים‪.‬‬
‫מ‬
‫‪‬‬
‫במחקר שנערך לאחרונה נקבעו רמות המלטונין ב‪ CSF -‬בקרב‬
‫‪ 85‬נבדקים עם אלצהיימר שאובחנו בוודאות לאחר המוות‬
‫וב‪ 82 -‬נבדקי בקרה באותו הגיל‪ .‬בחולי אלצהיימר רמות המלטונין‬
‫ב‪ CSF-‬היו חמישית מהרמות שנמצאו בנבדקי הביקורת‪.‬‬
‫למלטונין היו השפעות מיטיבות במודלים נסיוניים של אלצהיימר‪,‬‬
‫כולל שיפור בתפקוד הקוגניטיבי‪ .‬לכן‪ ,‬השלמה של המלטונין‬
‫החסר בחולי אלצהיימר יכולה באופן תיאורטי להחליש את הרס‬
‫הנוירונים והידרדרות המיומנויות הקוגניטיביות‪.‬‬
‫מחקרים בשנים האחרונות הראו שמתן מלטונין לחולי אלצהיימר‬
‫שיפר את מדדי השינה‪ :‬קיצר את זמן ההירדמות‪ ,‬האריך את‬
‫זמן השינה ושיפר את יעילותה‪.‬‬
‫בנוסף להידרדרות מתמשכת בזיכרון‪ ,‬בשפה ובאינטלקט שהם‬
‫כולם סימנים קלאסיים של מחלת אלצהיימר‪ ,‬התהליך הניווני‬
‫מייצר גם תסמינים נוירו‪-‬התנהגותיים שיכולים להפריע באותה‬
‫אובדן התפקוד הכולינרגי כנראה תורם באופן משמעותי לאובדן‬
‫המידה לחולה ולמטפל כמו השיטיון עצמו‪ .‬הפרעות שינה הן‬
‫הזיכרון ולחוסר תפקוד קוגניטיבי‪ .‬ניתן להקל על חסר זה באופן‬
‫אחד התסמינים הנוירו‪-‬התנהגותיים הנפוצים ביותר במחלת‬
‫חלקי באמצעות טיפול בחומרים כולינרגיים‪,‬‬
‫אלצהיימר‪ ,‬המשפיעים על כ‪45% -‬‬
‫כגון מעכבי אצטילכולינאסטראז‪ ,‬שמונעים‬
‫מהמטופלים‪ .‬התעוררות החולים בלילה מחקרים בשנים האחרונות‬
‫את הפירוק האנזימטי של אצטיל כולין‪.‬‬
‫פוגעות באיכות חיי המטפלים וקרובי הראו שמתן מלטונין לחולי‬
‫מעכבי אצטילכולינאסטראז מהווים כיום‬
‫המשפחה ויכולות להיות אחד הגורמים אלצהיימר שיפר את מדדי‬
‫את משפחת התרופות העיקרית המשמשת‬
‫העיקריים להעברת החולים לבתי אבות‪ .‬השינה∫ קיצר את זמן‬
‫את חולי אלצהיימר‪ .‬שתיים מבין תופעות‬
‫בנוסף‪ ,‬לשינה יש תפקיד חשוב בייצוב ההירדמות‪ ,‬האריך את זמן‬
‫הלוואי הנפוצות ביותר של תרופות אלה הן‬
‫הזיכרון‪.‬‬
‫השינה ושיפר את יעילותה‪.‬‬
‫הפרעות שינה ועייפות‪ ,‬המשפיעות על עד‬
‫‪ 14%‬מהסובלים מהפרעות שינה‪ ,‬ו‪5% -‬‬
‫מלטונין הוא ההורמון העיקרי המיוצר על‬
‫מהסובלים מעייפות‪ .‬מכאן‪ ,‬שבנוסף להפרעות השינה הנגרמות‬
‫ידי בלוטת האיצטרובל של כל החולייתנים‪ ,‬כולל בני האדם‪.‬‬
‫על ידי המחלה עצמה‪ ,‬התרופות המשמשות לטיפול במחלה‬
‫ההורמון מיוצר ומופרש בלילה לנוזל המוח‪-‬שדרתי (‪ )CSF‬ולזרם‬
‫גורמות גם הן להפרעות שינה‪ .‬השינה הפגומה יכולה לגרום‬
‫הדם‪ ,‬אך הריכוזים ב‪ CSF -‬יכולים להיות גבוהים פי כמה מאלו‬
‫לאובדן נוסף של התפקוד הקוגניטיבי‪.‬‬
‫הנמצאים בזרם הדם‪ .‬המלטונין משרת כסיגנל לחושך בבני האדם‪,‬‬
‫ויש לו תפקיד חשוב ברגולציה של מחזוריות השינה ‪ -‬ערות‪,‬‬
‫"סירקדין" הינה פורמולציה של מלטונין בשחרור מושהה שפותחה‬
‫במיוחד בהגברת הנטייה לשינה בלילה‪ .‬ידוע כבר שנים רבות‬
‫לאחרונה‪ ,‬המאפשרת לחולים להגיע לרמות מלטונין אפקטיביות‬
‫שמלטונין יכול להשרות שינה בקרב אנשים‪ ,‬ללא תופעות לוואי‬
‫בדם לאורך הלילה‪ .‬היתרון העיקרי שלה הוא שיפור ברור באיכות‬
‫בלתי רצויות‪ ,‬וניתן לראות שיפור במיומנויות הפסיכומוטורויות‬
‫השינה ובתפקוד ביום למחרת‪.‬‬
‫היומיות לאחר טיפול במלטונין‪ .‬ממצאים אלה מצביעים על‬
‫בימים אלה נערך ניסוי בחולי אלצהיימר קלים עד בינוניים אשר‬
‫כך ששיפור בשנת הלילה ובערנות במשך היום בעזרת טיפול‬
‫במלטונין אצל אנשים הסובלים משיטיון יכול‪ ,‬באופן תיאורטי‪,‬‬
‫מטופלים במעכבי אצטילכולינאסטראז‪ ,‬לבדיקת יעילות ובטיחות‬
‫לשפר את תפקודם הקוגניטיבי‪.‬‬
‫"סירקדין" בשיפור השינה‪ ,‬הורדת רמת הישנוניות ביום ושיפור‬
‫התפקוד הקוגניטיבי‪ .‬המעוניינים להשתתף בניסוי יכולים ליצור‬
‫קשר בעצמם או באמצעות הרופא המטפל עם המרכז להפרעות‬
‫ד‪¢‬ר אלי סיימון¨ מנהל המרכז להפרעות זיכרון וריכוז¨ המרכז‬
‫הרפואי ע‪¢‬ש סוראסקי¨ ת‪ ¢‬א‬
‫זיכרון וריכוז‪ ,‬במרכז הרפואי תל‪-‬אביב (בי"ח איכילוב)‪● .‬‬
‫עמדא ‪18‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫מחקר‬
‫הקשר בין אפילפסיה‬
‫לאלצהיימר עשוי להוביל‬
‫לטיפול טוב יותר‬
‫חלבון שמצטבר במוחם של חולי אלצהיימר ממלא תפקיד גם באפילפסיה‬
‫‪ ‬לינדזי מק'ינטוש‬
‫וות בינלאומי‪ ,‬הכולל חוקרים מאוניברסיטת אברדין‬
‫בסקוטלנד גילה קשר בין אלצהיימר ואפילפסיה‪ ,‬העשוי‬
‫להוביל לטיפול יעיל יותר בחולים בשתי המחלות‪ .‬הצוות‬
‫גילה שחלבון שמצטבר במוחם של חולי אלצהיימר ממלא תפקיד‬
‫גם במחלת הנפילה (אפילפסיה)‪ .‬גילוי זה עשוי להביא לשינוי‬
‫בתרופות הניתנות לאותם חולים ולהוביל לטיפול טוב יותר‪.‬‬
‫צ‬
‫הצוות גילה שחלבון בטא עמילואיד‬
‫המצטבר במוחם של חולי אלצהיימר‬
‫ומשפיע על יכולותיהם הקוגניטיביות‪,‬‬
‫גורם לשיבושים בתקשורת הבין‪-‬עצבית‬
‫במוח‪.‬‬
‫התקשורת בין תאי עצב נורמאליים‬
‫מתנהלת ע"י חילופי אותות (פולסים)‬
‫חשמליים‪ .‬הפגיעה של החלבון בתאי‬
‫העצב גורמת להם עירור יתר ורגישות‬
‫יתר‪ ,‬וכתוצאה מזה הם פולטים אותות‬
‫חשמליים מרובים מן הדרוש‪ .‬בכך‬
‫משתבשת ההתקשרות העקבית‬
‫והמתואמת עם תאי עצב אחרים במוח‪,‬‬
‫מה שגורם למוח להיות רגיש להתקפים‬
‫אפילפטיים‪.‬‬
‫היה ידוע עד כה שבין ‪ 7%‬ל‪21%-‬‬
‫מחולי האלצהיימר עלולים לסבול‬
‫מהתקפי אפילפסיה‪ ,‬אולם הקשר בין‬
‫שתי התופעות לא היה ברור‪ .‬רבקה‬
‫ווד‪ ,‬מנהלת הקרן למחקר האלצהיימר‪,‬‬
‫אומרת כי התפתחות חדשה זו מסבירה‬
‫חלק מהקשר בין אלצהיימר לאפילפסיה‪,‬‬
‫ומשלימה עוד חלק בפאזל של התהליכים‬
‫הקורים במוח במהלך הדמנציה‪ .‬היא‬
‫מוסיפה‪" :‬בעזרת הבנת מה שקורה‬
‫במוח יכולים החוקרים לפעול למציאת‬
‫‪‬‬
‫טיפול מתאים הדרוש כל כך ל‪ 700,000-‬חולי דמנציה ברחבי‬
‫בריטניה"‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬עליו דווח לאחרונה ב‪ ,Journal of Neuroscience-‬הינו‬
‫הממצא החשוב הראשון בשיתוף פעולה בינלאומי הממומן ע"י‬
‫הקהילייה האירופית‪ .‬הצוות בודק מנגנונים מולקולריים העומדים‬
‫מאחורי אובדן הזיכרון במחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫הפרויקט כולו‪ ,‬שהחל בשנת ‪ 2004‬ומקיף‬
‫הצוות גילה שחלבון בטא‬
‫‪ 7‬מדינות‪ ,‬זכה למימון של כ‪ 2.8-‬מליון ‪.£‬‬
‫עמילואיד המצטבר במוחם‬
‫אוניברסיטת אברדין קיבלה ‪£ 200,000‬‬
‫של חולי אלצהיימר ומשפיע על‬
‫מקרן המחקר לאלצהיימר עבור עבודה‬
‫יכולותיהם הקוגניטיביות‪,‬‬
‫של ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫גורם לשיבושים בתקשורת‬
‫טיבור הרקאני‪ ,‬נוירוביולוג מהאוניברסיטה‬
‫הבין‪-‬עצבית במוח‬
‫ואחד החוקרים המובילים של המחקר‪,‬‬
‫אומר‪" :‬הוכחנו בפעם הראשונה את‬
‫"חלק מהתרופות בהן השתמשו‬
‫התהליך התאי הקושר בין אפילפסיה‬
‫לטיפול בבעיות זיכרון עלולות‬
‫למחלת אלצהיימר‪ .‬הממצאים שלנו‬
‫לרוע המזל להוריד את סף‬
‫עשויים להוביל לחשיבה מחודשת‬
‫החשיפה של החולים להתקפים‬
‫אודות סוג התרופות הניתנות לחולים‪".‬‬
‫"חלק מהתרופות בהן השתמשו לטיפול‬
‫אפילפטיים‪ ,‬בעוד שתרופות‬
‫בבעיות זיכרון עלולות לרוע המזל להוריד‬
‫אנטי‪-‬אפילפטיות עלולות לפגוע‬
‫בתפקודים הקוגניטיביים של חולי את סף החשיפה של החולים להתקפים‬
‫אפילפטיים‪ ,‬בעוד שתרופות אנטי‪-‬‬
‫האלצהיימר ‪ -‬תפקודים שכבר‬
‫אפילפטיות עלולות לפגוע בתפקודים‬
‫פגועים ממילא‪ .‬ייתכן שעלינו‬
‫הקוגניטיביים של חולי האלצהיימר ‪-‬‬
‫לחפש תרופות חדשות שיטפלו‬
‫תפקודים שכבר פגועים ממילא‪ .‬ייתכן‬
‫בשתי המחלות גם יחד"‬
‫שעלינו לחפש תרופות חדשות שיטפלו‬
‫בשתי המחלות גם יחד"‪● .‬‬
‫"הוכחנו בפעם הראשונה את‬
‫התהליך התאי הקושר בין‬
‫אפילפסיה למחלת אלצהיימר‪.‬‬
‫הממצאים שלנו עשויים להוביל‬
‫לחשיבה מחודשת אודות סוג‬
‫התרופות הניתנות לחולים"‬
‫על פי פרסומים של אוניברסיטת אברדין‬
‫וכן ‪http://www.physorg.com‬‬
‫‪/http://www.timesonline.co.uk‬‬
‫מרץ ‪2009‬‬
‫תרגום‪ :‬עפרה בר‪-‬טל ‪ -‬מאירי‬
‫‪ 19‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫רפואה‬
‫דמיון בשינויים מוחיים בדיכאון ודמנציה‬
‫קשור לסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר‬
‫‪ ‬דר' אילן הלפרין ופרופ' עמוס קורצ'ין ‪‬‬
‫רקע‪ :‬מאפיינים משותפים של דיכאון ודמנציה‬
‫שיטיון (דמנציה) ודיכאון הן הפרעות נפוצות בגיל מבוגר‪.‬‬
‫שיטיון היא מחלה ניוונית הפוגעת במוח ובתהליכי חשיבה‪ .‬הסיבות‬
‫העיקרית לשיטיון הן מחלת אלצהיימר וגם שינויים הקשורים‬
‫לפגיעה בפעילות תקינה של כלי דם בשל מחלה‪.‬‬
‫לדיכאון השפעה שלילית על איכות החיים הכוללת ירידה ביכולת‬
‫לחוש הנאה‪ ,‬הפרעות שינה ותאבון‪ ,‬תחושות אשמה‪ ,‬חרדה‬
‫וירידה בחשק המיני‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם הפרעות חשיבה‪ ,‬כגון חוסר ריכוז‪,‬‬
‫פגיעה בזיכרון וקצב עיבוד מידע איטי נמצאו קשורות לדיכאון‪.‬‬
‫בגילאים מבוגרים ישנו קשר מורכב בין מחלת אלצהיימר ודיכאון‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬ידוע שכאשר אדם חש ירידה בתפקודי החשיבה וביעילותם‬
‫עקב מחלת אלצהיימר הוא עשוי להגיב על כך בתחושות חרדה‬
‫ודיכאון‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬דיכאון לכשעצמו עשוי להתפתח גם ללא מחלה‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫מידע רפואי הנמסר לחולה בדבר קיומה של מחלה חשוכת מרפא‬
‫בה הוא לוקה עלול לגרום להתפתחות תגובות דיכאוניות גם‬
‫במקרים בהם לא היו תלונות או תחושות מוקדמות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התבררה העובדה שמצבי דיכאון מתמשכים‬
‫בגיל מבוגר קשורים לסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר‪ .‬יתר‬
‫על כן בבדיקות הדמיה של המוח נראה דמיון רב בפגיעות תאי‬
‫עצב ובהיפוקמפוס (אזור מוחי הקשור בתפקוד הזיכרון) בשתי‬
‫המחלות‪.‬‬
‫על מנת להסביר כיצד דיכאון והסיבוכים הנוצרים בעקבותיו‬
‫קשורים לסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר נסקור כמה‬
‫מהמאפיינים המשותפים למחלות אלו‪.‬‬
‫דמיון בשינויים במוח הנגרמים בעקבות דיכאון ודמנציה‬
‫הדמיון בשינויים שבין המאפיינים דיכאון ודמנציה קשור‬
‫בשיבוש התפקוד של שליחים כימיים במוח‪ .‬אלו מכונים‬
‫"נוירוטרנסמיטורים" וקשורים לתקשורת תקינה שבין תאי‬
‫עצב‪ .‬במוח בריא נוירוטרנסמיטורים מופרשים מקצוות העצבים‬
‫ונקשרים ומשפיעים על תאי עצב הסמוכים אליהם‪.‬‬
‫בהקשר של דיכאון ודמנציה נחקרה בהרחבה מערכת‬
‫דר‪ ß‬אילן הלפרין¨ פסיכולוג ודוקטור בחקר המוח‬
‫פרופ‪ ß‬עמוס קורצ‪ß‬ין¨ ראש הקתדרה לנוירולוגיה ע‪¢‬ש שירצקי¨‬
‫אוניברסיטת תל אביב ומנהל המרכז למחקר נוירולוגי במרכז‬
‫הרפואי ע‪¢‬ש סוראסקי‬
‫עמדא ‪20‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫נוירוטרנסמיטורים של חומר כימי הקרוי סרוטונין‪ .‬מערכת זאת‬
‫משתתפת בתפקוד זיכרון‪ ,‬וויסות ושמירה על מצב רוח תקין‪.‬‬
‫במחקרים שנערכו על מבוגרים דיכאוניים התגלו במוחותיהם‬
‫רמות סרוטונין נמוכות‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬שינויים הקשורים בשיבוש תפקוד תקין של סרוטונין‬
‫נמצאו גם במחלת אלצהיימר‪ .‬עקב כך נגרמת פגיעה בזיכרון‬
‫ובמצב הרוח בשתי המחלות‪.‬‬
‫נוירוטרנסמיטור נוסף בו התגלתה פגיעה משותפת בדיכאון‬
‫ובמחלת אלצהיימר קשור לתפקודי למידה וקרוי נוראדרנלין‪.‬‬
‫במחקרים נמצא שהאזור במוח הקשור בייצור של נוראדרנלין‬
‫נפגע באופן דומה בשתי המחלות‪ .‬כך נגרמת ירידה ברמות‬
‫תקינות של נוראדרנלין במוח ונפגעות יכולות הלמידה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬דיכאון הוא גם מצב נפשי המעורר אצל האדם תחושות‬
‫עקה ולחץ מתמשכות‪ .‬זאת בשל התגברות מחשבות פסימיות‪,‬‬
‫חוסר ההבנה של החברה למחלה שאינה כוללת סימנים גופנים‬
‫וגם בשל הפגיעה ביכולת לתפקד באופן תקין במסגרת הבית‬
‫והעבודה בהשוואה לעבר‪ .‬אצל חולי אלצהיימר תחושת הדיכאון‬
‫קשורה גם לפגיעה האינטלקטואלית אליה הם מודעים בשלבי‬
‫המחלה המוקדמים‪.‬‬
‫תחושת העקה המתמשכת גורמת להפרשת יתר של הורמון‬
‫הקרוי קורטיזול לזרם הדם‪ .‬באופן תקין הורמון זה מגביר את‬
‫יכולת הגוף לעמוד במאמצים ובמצבי לחץ‪ ,‬אולם במצבים של‬
‫דיכאון מתמשך הפרשתו אינה מווסתת והיא פוגעת במוח‪,‬‬
‫בעיקר בהיפוקמפוס‪ ,‬אך גם ביכולת התחדשות של תאי עצב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מקובלת כיום ההנחה שמצבי העקה בשתי המחלות קשורים‬
‫לנזקים מוחיים וגם להפרעות זיכרון‪.‬‬
‫סיכום‬
‫לדיכאון ודמנציה מספר גורמים משותפים הקשורים בשיבוש רמות‬
‫תקינות של נוירוטרנסמיטורים‪ ,‬אי סדירות בהפרשה של הורמון‬
‫הקורטיזול ודמיון באזורים מוחיים הנפגעים בשתי המחלות‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שבדומה למחלת אלצהיימר גם דיכאון הוא מחלה כללית‬
‫הפוגעת בכל המוח‪ .‬לכן הופעת דיכאון בגיל מבוגר עשויה להוות‬
‫גורם סיכון למחלת אלצהיימר באמצעות פגיעה ושיבוש מערכות‬
‫הזהות בשתי המחלות והנחלשות בלאו‪-‬הכי בזקנה‪ ,‬אך גם עם‬
‫תחילתו של מצב דמנטי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לשער שהסיבה להבדלים בין אישיים בחומרת‬
‫התסמינים הנראים בשתי המחלות קשורה להבדלים בעמידותו‬
‫של המוח כנגד ההשפעות המזיקות שתוארו ואשר לבסוף‪,‬‬
‫בהיעדר טיפול‪ ,‬יפגעו בתפקודו‪● .‬‬
‫טיפול‬
‫מונטסורי ושיטות אחרות‬
‫להעשרת חייהם של‬
‫חולי אלצהיימר™‬
‫‪ ‬זאב שביידל‬
‫‪‬‬
‫צריכים לאתר חפצים שונים שנמצאים בתוך כלי מלא אורז‪.‬‬
‫איר ארליך‪ ,‬בן ה‪ ,84 -‬הנו אדם מבריק‪ ,‬בעברו שדרן רדיו‬
‫כאשר הם מגלים את אחד החפצים‪ ,‬האורז נופל דרך החריצים‬
‫ולוחם במלחמת העולם השנייה‪ .‬הוא מתגורר באתר דיור‬
‫והחפץ נשאר בכף‪ .‬כך הם מתקדמים מחפץ אחד למשנהו עד‬
‫מוגן הרטסטון ‪ ))Hearthstone‬במדינת מסצ'וסטס‪,‬‬
‫ארה"ב‪ ,‬ומנהל חיים פעילים מאד במסגרת המוסד‪ .‬הוא מרצה‬
‫שהם אוספים את כולם‪ .‬זה מאפשר להשיג מטרה ספציפית בזמן‬
‫מוגדר ללא הסתמכות על הזיכרון ‪ -‬אומר קאמפ‪ .‬הדבר מעלה‬
‫הרצאות היסטוריות במועדוני קוראים‪ ,‬ומתארח בתכניות אירוח‬
‫את הערכתם העצמית של החולים ואת תחושת ההישגיות‪.‬‬
‫בתקשורת המקומית במוסד‪ .‬הצופה מן הצד יתקשה לחשוב‬
‫שמדובר בחולה אלצהיימר‪.‬‬
‫התערבות אחרת שקאמפ עזר לפתח נקראת היזכרות במרווחים‬
‫(‪ ,)Spaced retrieval‬המאפשרת לאנשים עם דמנציה לשחזר‬
‫מידע על פני תחומי זמן הולכים וגדלים תוך סיוע בעזרים שונים‬
‫הישגיו של ארליך ושל רבים אחרים הם תוצאת עבודתו של‬
‫להיזכרות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שימוש ביומן ביקורים שמכינים בני המשפחה‬
‫קמרון קאמפ ‪ -‬לשעבר פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת‬
‫המבקרים‪ ,‬והדרכת החולה לעיין ביומן כדי‬
‫ניו אורלינס‪ ,‬וגרונטולוג מוסמך‪ .‬פרופ'‬
‫להיזכר בביקורים שהיו‪.‬‬
‫קאמפ שם לו למטרה לפתח גישות למידה אחת השיטות שקאמפ‬
‫הצוות מסתייע ברקע האישי של האנשים‬
‫שמתאימות לחולי דמנציה המאפשרות להם מיישם בעבודתו היא שיטת‬
‫עם דמנציה כדי לאתגר אותם ולהעשיר את‬
‫לנהל חיים משמעותיים ויצירתיים וגם ללמוד מונטסורי‪ -‬שיטת הוראה‬
‫חייהם‪ .‬כך למשל‪ ,‬הציע הצוות לדייר ממוצא‬
‫אסטרטגיות זכירה חדשות‪ .‬פרופ' קאמפ שמערבת את כל החושים‬
‫סיני לעזור בהכנת מסיבה לשנה החדשה‬
‫משמש כיום מנהל מחקר ופיתוח מוצרים בתהליך הלמידה‪ .‬שיטת‬
‫בסגנון הסיני המסורתי‪ .‬כך חש הדייר את‬
‫בחברת ‪ Hearthstone Alzheimer’s Care,‬מונטסורי עובדת עם חולי‬
‫עצמו מחוזק וגאה ביכולתו להציע ולתרום‬
‫אשר מפעילה ומפקחת על מספר אתרים דמנציה כיוון שבמהותה היא‬
‫דבר מה שלאחרים לא היה‪.‬‬
‫של דיור מוגן לחולי אלצהיימר בניו יורק‬
‫ומסצ'וסטס‪ .‬קאמפ מאמין שיש לראות שיטה שיקומית‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בחולי דמנציה אנשים בעלי אישיות ולא אחד המשחקים שמבוססים‬
‫הצוות יוצר סביבה שהוא קורא לה בעלת‬
‫מושאי אבחון בלבד‪ .‬הוא מדגיש שהצוות שלו על השיטה הזו מלמד‬
‫"מיפוי טבעי"‪ .‬בסופו של כל מסדרון תמיד‬
‫החליט ליישם את התוצאות של המחקר חולי אלצהיימר לפתח את‬
‫יש חץ המכוון לחדר‪ ,‬לספריה‪ ,‬למטבח וכד'‪,‬‬
‫האקדמי בשטח‪ ,‬והשאלה הראשונה השרירים הנדרשים להם‬
‫אין דלתות נעולות‪ .‬כך החולה יכול למקם‬
‫שנשאלה היא " באלו יכולות הדמנציה לא לאכילה עצמית‬
‫את עצמו בקלות רבה יותר‪.‬‬
‫פוגעת? מה בעצם נשאר"?‬
‫האווירה במרכז של קאמפ היא נעימה‬
‫ומותאמת לאוכלוסייה‪ .‬הצוות מעודד את קרובי המשפחה‬
‫המבקרים לראות את יקיריהם כאנשים במלוא מובן המילה‬
‫אחת השיטות שקאמפ מיישם בעבודתו היא שיטת מונטסורי‪-‬‬
‫ולנהל איתם שיחות משמעותיות‪.‬‬
‫שיטת הוראה שמערבת את כל החושים בתהליך הלמידה‪ .‬שיטת‬
‫מונטסורי עובדת עם חולי דמנציה כיוון שבמהותה היא שיטה‬
‫לפי שעה‪ ,‬קאמפ מפיץ את שיטתו גם מחוץ לארה"ב‪ ,‬באוסטרליה‪,‬‬
‫שיקומית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אחד המשחקים שמבוססים על השיטה‬
‫יוון‪ ,‬טייוואן‪ ,‬קנדה צרפת ועוד‪ .‬פיטר ליכטנברג‪ ,‬יו"ר היחידה לחקר‬
‫הזו מלמד חולי אלצהיימר לפתח את השרירים הנדרשים להם‬
‫לאכילה עצמית‪ .‬באמצעות כף מיוחדת שיש בה חריצים‪ ,‬הם‬
‫ההתפתחות בבגרות ובזיקנה ‪ APA‬של האיגוד הפסיכולוגי‬
‫האמריקאי אומר‪" :‬דמנציה הולכת ונעשית נפוצה יותר בקרב‬
‫האוכלוסייה הקשישה בארה"ב ומחקריו של קאמפ עוזרים לנו‬
‫™ על פי מאמר מאת ‪ Tori DeAngelis‬שהתפרסם באתר‬
‫לשלב את הקשישים שסובלים מדמנציה קלה עד חמורה בחיים‬
‫האינטרנט של אגודת הפסיכולוגים האמריקאית ©‪®APA‬‬
‫חברתיים משמעותיים"‪● .‬‬
‫בדצמבר ‪Æ≤∞∞π‬‬
‫מ‬
‫‪ 21‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫במבט אישי‬
‫עכשיו‪ ,‬כשאני חיה עם דמנציה‬
‫נאום שנשאה הת'ר רוברטס בחנוכת ה‪ National Dementia Strategy-‬בבריטניה‬
‫‪ ‬הת'ר רוברטס‬
‫‪‬‬
‫רועשות או במקום עם אורות בוהקים‪ .‬איני יכולה יותר לקבל‬
‫מי הת'ר רוברטס‪ ,‬בת ‪ 54‬ואני חולת אלצהיימר‪ .‬אני‬
‫החלטות מאחר שאיני יכולה לשקול דברים או להעריך אותם‪.‬‬
‫נמצאת כאן כשגרירה של ארגון אלצהיימר ואני כאן‬
‫איבדתי את כל הרגישות והאישיות שלי משתנה‪ .‬זה כאילו שאני‬
‫כדי לספר את סיפורי‪ .‬עם זאת‪ ,‬סיפורי אינו ייחודי לי‪.‬‬
‫אלפי אנשים עם דמנציה יספרו סיפור דומה‪.‬‬
‫מאבדת חלקים ממני לאט לאט ונעשית פשוט לא אני‪ .‬למזלי‬
‫התקדמות המחלה היא איטית אצלי‪ ,‬אבל אצל אחרים הדברים‬
‫קורים במהירות רבה יותר והם מידרדרים תוך שנים מועטות‪.‬‬
‫אובחנתי בגיל ‪ 50‬לאחר שלוש שנות מאבק‪ .‬במשך האבחון‬
‫אבל כולנו הושפענו מהסטיגמה הנוראית‬
‫אף אחד לא הקשיב לי‪ ,‬הם פשוט חזרו‬
‫ואמרו שאני מדוכאת ושעלי לקחת תרופות זו היתה הקלה לקבל את האבחון‪ .‬האופפת דמנציה‪ .‬איבדתי כבר את מספר‬
‫אנטי דיכאוניות‪ .‬בסך הכל נאלצתי "לנסות" עכשיו הרגשתי שמישהו באמת‬
‫הפעמים בהם אנשים אמרו לי "אינך נראית‬
‫‪ 7‬סוגי אנטי דיכאון‪ ,‬שאף אחד מהם לא מקשיב ולא סתם תוחב לי לגרון‬
‫כאילו שיש לך דמנציה"‪ .‬כמה מחברי ואפילו‬
‫עשה לי טוב‪ .‬הן הנוירולוג והן הפסיכיאטר תרופות אנטי דיכאוניות‪ .‬הייתי‬
‫בני משפחה ניתקו את קשריהם איתי מאחר‬
‫סברו שאני צעירה מדי מכדי שתהיה לי מסוגלת עכשיו לדבר עם חברי‬
‫שלא יכלו להתמודד עם כל מה שמשתמע‬
‫דמנציה!!! היה עלי להילחם עם כל אחד ומשפחתי על אבחון הדמנציה‬
‫מהמחלה‪ .‬בהזדמנות הזאת שניתנה לי עלי‬
‫כדי שיחשבו בכלל על בדיקת זיכרון ובסופו שלי ויכולתי לפנות לארגון‬
‫לעשות את השימוש הטוב ביותר‪ .‬התחלתי‬
‫אלצהיימר לקבל תמיכה כלשהי‬
‫כבר לחשוב על תכנון סוף החיים ולשקול‬
‫של דבר האבחון נעשה על בסיס הציונים‬
‫השארת הוראות לטיפול במצב סופני‪.‬‬
‫הנמוכים שלי במבחן זה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מאחר‬
‫שבחינות הזיכרון נעשות רק פעם בשנה ודורשות שלושה מבחני‬
‫יש לי מזל רב שדייב בעלי יכול היה לפרוש מעבודתו ולתמוך בי‬
‫ירידת זיכרון נפרדים‪ ,‬זה נמשך כמעט שנתיים עד שהתקבל‬
‫ושמשפחתי מבוגרת דיה כדי להבין מה קורה אתי‪ .‬יש אלפים רבים‬
‫האבחון על בסיס מבחני הזיכרון‪.‬‬
‫בחוץ בקהילה החיים ומתמודדים עם מחלה נוראה זו לבדם‪ ,‬ורבים‬
‫אחרים חיים ללא איבחון פורמלי משום שפשוט קשה מדי להילחם‬
‫במידה מסוימת זו היתה הקלה לקבל את האבחון‪ .‬עכשיו הרגשתי‬
‫במערכת‪ .‬רובנו צריכים להתנהל ללא עזרה ותמיכה ממערכת‬
‫שמישהו באמת מקשיב ולא סתם תוחב לי לגרון תרופות אנטי‬
‫דיכאוניות‪ .‬הייתי מסוגלת עכשיו לדבר עם חברי ומשפחתי על‬
‫הבריאות הקיימת‪ .‬אנשים אלה הם "האנשים השקטים"‪,‬‬
‫שאינם מוכרים לשום מערכת פורמלית‬
‫אבחון הדמנציה שלי ויכולתי לפנות לארגון‬
‫מהסטיגמה‬
‫הושפענו‬
‫"כולנו‬
‫ואינם מופיעים בהערכות ובאומדנים של‬
‫אלצהיימר לקבל תמיכה כלשהי‪ .‬הייתי מאוד‬
‫בת מזל שכאש ר אובחנתי‪ ,‬רשמו לי הנוראית האופפת דמנציה‪.‬‬
‫מספר החולים במחלה נוראית זו‪.‬‬
‫איבדתי כבר את מספר הפעמים‬
‫‪ .Aricept‬זה עשה הבדל ענק בחיי‪ .‬המבחנים‬
‫בהם אנשים אמרו לי "אינך‬
‫בינתיים אני משתדלת להיות עסוקה‪ ,‬לחיות‬
‫הראו שיש לי ירידה מנטלית של שנתיים‪ .‬נראית כאילו שיש לך דמנציה"‪.‬‬
‫חיים מלאים‪ ,‬ליהנות מכל יום ולצחוק רבות‪.‬‬
‫אני עדיין מסוגלת ליהנות מאיכות חיים כמה מחברי ואפילו בני משפחה‬
‫אני נוסעת למקומות שתמיד רציתי לראות‪.‬‬
‫טובה ועדיין שומרת במידה מסוימת על ניתקו את קשריהם איתי מאחר‬
‫תרגול וחיים בריאים גם הם ממלאים את‬
‫עצמאותי‪ ,‬למרות שעלי להיות זהירה מאוד שלא יכלו להתמודד עם כל מה‬
‫חלקם‪ ,‬אבל החשוב ביותר הוא להישאר‬
‫משום שאני נעשית מבולבלת לפעמים‪ .‬אני שמשתמע מהמחלה"‬
‫חיוביים ולהילחם כדי לעכב את השינויים‪,‬‬
‫עדיין נוהגת‪ ,‬למרות שעלי לחדש את הרישיון‬
‫למרות הידיעה שבסופו של דבר המחלה תנצח‪ .‬אבל אני הולכת‬
‫מדי שנה‪ ,‬ואני בוחרת לנהוג במקומות בהם אני מרגישה בטוחה‬
‫להמשיך‪ ,‬לעשות את כל הדברים שברצוני לעשות‪ .‬הפסקתי‬
‫ובשעות שקטות‬
‫"לחסוך ליום גשום"‪ ,‬עכשיו זה הזמן ליהנות מפירות הזמן‬
‫שנותר לי‪● .‬‬
‫כיצד זה השפיע עלי? ראשית עליכם לקבל תובנה מסוימת‬
‫מתוך ‪Global Perspective, April 2009‬‬
‫על איזה אדם אני‪ .‬הייתי יועצת מחשוב ועבדתי בתחום מעניין‬
‫מאוד‪ .‬היום איני יכולה לעשות פעולות חיבור ואני נאבקת עם‬
‫כתב העת של ‪ ADI‬ארגון אלצהיימר הבינלאומי‪.‬‬
‫תרגמה שרה חשבי‬
‫כסף‪ .‬אני נעשית מאוד מבולבלת וחסרת אוריינטציה בסביבות‬
‫ש‬
‫עמדא ‪22‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫במבט אישי‬
‫חיים אחרי אלצהיימר‬
‫‪ ‬מרים וובר‬
‫ייתה תקופה שבה היה אי‪-‬אפשר לנחש איך יסתיימו‬
‫חיי הסיוט שלי‪ .‬ככל שמצבו של בעלי החמיר‪ ,‬יום אחרי‬
‫שבוע‪ ,‬חודש אחרי שנה‪ -‬חיי השתנו גם כן‪ .‬אך זה לא‬
‫היה רק סגנון חיי היום‪ -‬יום שהשתנה‪ .‬האישיות שלי‪ ,‬האופי‬
‫שלי‪ ,‬הטבע והרגשות שלי השתנו‪ .‬כבר לא התייעצתי איתו ולא‬
‫סמכתי עליו כפי שעשיתי במשך למעלה מ‪ 35-‬שנה‪ .‬כבר לא‬
‫חווינו דברים יחד‪ .‬כבר לא הייתי רעיה‪ ,‬גם לא שותפה‪ ,‬הפכתי‬
‫למטפלת נאמנה‪ .‬עשרים וארבע שעות ביממה שבעה ימים‬
‫בשבוע‪ ,‬ללא חופשות וללא משכורת‪ .‬יחד עם זאת סמכתי יותר‬
‫על עצמי‪ ,‬נעשיתי יותר אסרטיבית ועצמאית‪.‬‬
‫אבל בתוכי‪ ,‬נוצרה ריקנות‪ .‬בשנת ‪ ,1999‬בעלי היה חולה כבר‬
‫‪ 10‬שנים ולא זיהה אותי כלל‪ .‬רציתי לדמיין שהוא ראה אותי‬
‫כדמות מוכרת לו במקצת‪ ,‬אבל אולי הייתי פשוט דמות אימהית‬
‫נוספת לאלה שדיברו אליו‪ ,‬ישבו לידו או האכילו אותו‪ .‬אני‪ ,‬מרים‪,‬‬
‫אשתו‪ ,‬כבר לא הייתי חלק מחייו‪ ,‬והוא‪ ,‬כבעל וחבר‪ ,‬כבר לא היה‬
‫חלק מהחיים שלי‪ .‬כאשר ביקרתי אצלו בבית הסיעודי ישבתי‬
‫קרובה אליו זרועי סביב הכתפיים שלו‪ ,‬או שלובה בזרועו‪ .‬קראתי‬
‫בקול מתוך עלון או ספר שהבאתי‪ ,‬או דיברתי איתו ‪ -‬סיפרתי‬
‫לו דברים רגילים‪ ,‬יום‪ -‬יומיים‪ ,‬דברים שעשיתי או ראיתי ‪-‬לא‬
‫דברים שילחיצו אותו (במקרה שאולי יבין‪ .)...‬אבל לא היה שום‬
‫סימן שהכיר אותי‪ .‬נוצרה בינינו תהום ‪ -‬כבר אי‪-‬אפשר היה‬
‫להגיע אליו‪.‬‬
‫בכל משבר‪ ,‬תהיתי ‪ -‬האם זו תהיה הפעם האחרונה? האם זה‬
‫הסוף? האם אני רוצה שזה יהיה הסוף? איך יהיה בסוף?‬
‫בתחילת ינואר ‪ ,2002‬כאשר הסוף באמת הגיע‪ ,‬היה זה תהליך‬
‫עדין‪ .‬צפיתי כשהוא הדרדר משינה לתרדמת וכעבור מספר‬
‫שעות הפסיק לנשום‪ ,‬בשקט‪ .‬תוך שנייה‪ ,‬עם הבנת האירוע‪,‬‬
‫בכיתי לתוך הכרית שלו‪ ,‬ראשי ליד ראשו‪ .‬חשבתי שנפרדתי‬
‫ממנו לפני שנים‪ ,‬חשבתי שלא נשארו לי דמעות‪ .‬אבל היה חוט‬
‫דק‪ ,‬בלוי‪ ,‬שבסוף נקרע‪ ,‬שהשאיר אותי לבד‪ ,‬ממש לבד‪ ,‬באופן‬
‫חוקי לבד‪ ,‬לבד בצורה נוראה‪ ,‬כבר לא רעיה מכל סוג שהיא‪,‬‬
‫אלא אלמנה אמיתית‪.‬‬
‫בעלי כבר השתחרר מהקיום הריק שלו‪ ,‬אבל לי זה לקח כשנה‬
‫להסתגל לעובדה זו ולהבין שהחיים ממשיכים‪ .‬המשכתי‪ .‬כבר‬
‫שנים טיפלתי בדברים לבדי ‪ -‬קשר עם הילדים והנכדים‪ ,‬משק‬
‫הבית‪ ,‬הגינה‪ ,‬ענייני כספים ועוד‪ .‬המשכתי ללכת לקונצרטים‬
‫והייתי פעילה בתחומים שונים‪ .‬אבל החלל עדיין היה קיים‪.‬‬
‫לקראת סוף שנת ‪ ,2003‬שנתיים אחרי מות בעלי‪ ,‬נסעתי‬
‫לקונצרט‪ ,‬ומצאתי את עצמי בהפסקה משוחחת עם אדם‬
‫מבוגר‪ ,‬נאה‪ .‬זמן לא רב אחרי זה‪ ,‬הוא התקשר אלי והזמין אותי‬
‫לקונצרט‪ ,‬ואח"כ לפגישות נוספות‪ .‬התברר שאשתו נפטרה‬
‫‪‬‬
‫ה‬
‫מרים וובר ובן זוגה‬
‫חודש לפני בעלי‪ .‬גילינו שיש לנו דברים רבים במשותף‪ :‬אנחנו‬
‫חילוניים ולא מעשנים‪ ,‬לכל אחד מאתנו רכב פרטי וחתול‪ .‬לו יש‬
‫שני בנים הגרים בארץ ‪ -‬וגם לי‪ ,‬לו בת נשואה הגרה בפיטסבורג‬
‫ארה"ב ‪ -‬וגם לי!‬
‫בערך בתקופה הזאת קראתי מאמר בעיתון שכותרתו‪" :‬סיבוב‬
‫שני"‪ .‬המסר היה פשוט‪" :‬אל תחפשי מישהו בדיוק כמו זה‬
‫שאיבדת‪ .‬יתכן שתפגשי מישהו שונה לגמרי‪ ,‬ותגלי שהכול‬
‫מסתדר מעל לכל הציפיות‪ ".‬הכותב כל כך צדק‪ .‬בעלי אכן‬
‫היה שונה מהגבר החדש במראה‪ ,‬באופי וברקע‪ .‬בן הזוג החדש‬
‫ואני בדקנו את המצב‪ :‬אני מתקרבת לגיל ‪ 70‬והוא הודה שהוא‬
‫על סף ‪ .80‬איזה מצב מגוחך! אבל התחלתי להבין שאני כבר‬
‫לא אמשיך את החיים שלי לבד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬שש שנים מאוחר יותר‪ ,‬אנחנו עדיין נהנים מהשותפות‬
‫שלנו ואנו מצפים שנמשיך ליהנות בצורה הכי טובה‪ ,‬כל עוד‬
‫אנחנו מסוגלים‪ ,‬מכיוון ששנינו מאמינים שבסיכומו של דבר‪,‬‬
‫מטרת החיים היא ליהנות‪ .‬אנו מודעים לסיכון שאנו לוקחים‬
‫ שאולי אחד מאתנו יישאר שוב לבד‪ .‬דיברנו על זה וגם על‬‫הפחד שלי שאחד מאיתנו יפתח מחלת אלצהיימר‪ ,‬אבל שנינו‬
‫בדעה שהקשר הזה שווה את הסיכון‪● .‬‬
‫ינואר ‪2010‬‬
‫‪ 23‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫במבט אישי‬
‫סולי ‪ -‬סיפורה של מתנדבת‬
‫ולי הייתה המטופלת השנייה שלי‪.‬‬
‫הלכתי לביתה של סולי לפגישת הכרות‪ .‬הייתה שם‬
‫האחראית על הפרויקט‪ ,‬שלאחר כמה דקות פרשה‬
‫ואני נשארתי עם סולי ועם המטפלת הפיליפינית‪.‬‬
‫סולי‪ ,‬אישה בת ‪ ,86‬בעלת הופעה מרשימה ונוכחות חזקה‪,‬מרותקת‬
‫לכסא גלגלים‪ .‬בעבר הייתה מנהלת אחראית במשרד גדול‪.‬‬
‫בפגישה‪ ,‬אני דברתי וסולי השתתפה רק ב"כן" ו"לא" או במנוד‬
‫ראש‪.‬‬
‫היא הסכימה לשחק במשחק דומינו כשהמטפלת מעודדת‬
‫אותה "מאמי עשי ככה ועשי ככה" שאלתי את סולי אם קשה‬
‫לה ואולי היא רוצה שאלך והיא אמרה "לא"‪.‬‬
‫בסיום הפגישה שאלתי אם היא מעוניינת שאני אבוא שוב והיא‬
‫ס‬
‫פתקים ‪ /‬אדמיאל קוסמן‬
‫ת ְבּתִי‬
‫ש ְמּתִי ֶּפתֶק‪ּ ,‬כְָך ּכָ ַ‬
‫ּמּגֶבֶת ַ ֹ‬
‫עַל ַה ַ‬
‫שהִיא‬
‫ּמּגֶבֶת‪ּ ,‬כְלֹומַר‪ֶ ,‬‬
‫ְּבג ָדֹול‪ַ :‬‬
‫ש ְמּתִי ֶּפתֶק‪.‬‬
‫ַרּכָה‪ ,‬וְהִיא סֹו ֶפג ֶת‪ .‬וְעַל ָהּבֶֶרז ַ ֹ‬
‫ת ְבּתִי ְּבג ָדֹול‪:‬‬
‫שָם ּג ַם ּכָ ַ‬
‫ש ְמּתִי‬
‫שז ֶה צִנֹור‪ ,‬וְז ֶה שֹופְֵך‪ .‬וְעַל ַהּדֶל ֶת ַ ֹ‬
‫ֶ‬
‫שהִיא‬
‫ֶּפתֶק‪ּ ,‬כְֵדי ל ְִרשֹום ּבָרּור ֶ‬
‫ש ֵמאָחֹור‪ּ ,‬ג ַם שָם‬
‫סֹוג ֶֶרת‪ .‬וְעַל ַהּתְִריס ֶ‬
‫ּתל ִיתִי ֶּפתֶק‪ ,‬עַל ָהּפַס שֶמּול ַהסֶֶדק‪:‬‬
‫ָ‬
‫תחִים אָז הּוא ּבֹול ֵם‪.‬‬
‫ז ֶהּו ּתְִריס‪ ,‬וְאִם מֹו ְ‬
‫סּדְַרּתִי‪ֶּ ,‬פתֶק‬
‫ש ְבּתִי ו ְ ִ‬
‫וְכָכָה‪ּ ,‬כָל הַיֹום י ָ ַ‬
‫שּכָחִים‬
‫ֶּפתֶק‪ ,‬ל ַּדְבִָרים ַהנ ִ ְ‬
‫א ְצל ִי ִּב ְפנ ִים‪ָּ ,‬באִי‪-‬סֵֶדר הַנֹוָרא‪ ,‬שֶל‬
‫ֶ‬
‫ש ִּבתְהֹומֹות‬
‫ַהּדְבִָרים ָהאֲבּוִדים‪ֶ ,‬‬
‫ש ֵמ ַעכְשָו‪ּ ,‬תְֵדעּו ל ָכֶם‪ּ ,‬כְבָר ֹלא‬
‫ַה ַהּכָָרה‪ֶ ,‬‬
‫ת ַעל ֵם‪ּ ,‬פָשּוט‪,‬‬
‫אּוכַל יֹותֵר ל ְ ִה ְ‬
‫ש ֵמהָיֹום ּכְבָר אֵין ּבְֵרָרה‪ .‬וְל ָּמָה?‬
‫מִשּום ְ‬
‫ּכָכָה‪ּ ,‬כִי ִּב ְפנ ִים ַעכְשָו‬
‫אז ְהָָרה‪.‬‬
‫אי ֵם שֶל ַ‬
‫ּתָלּוי ל ִי ֶּפתֶק ְמ ַ‬
‫פורסם במוסף "הארץ"‬
‫‪31.7.09‬‬
‫עמדא ‪24‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫אמרה "כן"‪.‬‬
‫כעבור שבוע‪ ,‬בפגישה השנייה‪ ,‬לא היה שינוי‪ .‬סולי לא דיברה‪.‬‬
‫שיחקנו במשחקים אחדים‪ ,‬אני דיברתי והיא הסתכלה עלי‬
‫והשתתפה במנוד ראש‪.‬‬
‫שוב שאלתי אם היא מעוניינת שאבוא אליה והיא אמרה "כן"‪.‬‬
‫כך זה היה גם בפגישות הבאות (‪ 5‬פגישות)‪.‬‬
‫הייתי מתוסכלת והתייעצתי עם ענבל‪ ,‬האחראית‪ .‬החלטנו שאני‬
‫אפרד מסולי ואקבל מטופלת חדשה‪.‬‬
‫באותו שבוע נסעתי לטיול בספרד וכשחזרתי הלכתי לפגישה‬
‫עם סולי‪ .‬אמרתי שהייתי בספרד ולהפתעתי סולי אמרה‪" :‬ספרי‬
‫מה ראית שם" ספרתי והיא בקשה‬
‫"ספרי עוד"‪ .‬סיפרתי והיא שאלה‪" :‬מה‬
‫סולי‪ ,‬אישה בת‬
‫עוד ראית? מה קנית? כמה זה עלה?"‬
‫‪ ,86‬בעלת הופעה‬
‫מרשימה ונוכחות‬
‫הכול עניין אותה‪ .‬כך דיברנו משך כל‬
‫חזקה‪,‬מרותקת‬
‫הפגישה וסולי אמרה שכאשר תחזור‬
‫לכסא גלגלים‪.‬‬
‫הביתה היא תעשה טיול כזה‪.‬‬
‫בעבר הייתה‬
‫בפגישה הבאה המשכנו לדבר‬
‫אחראית‬
‫מנהלת‬
‫על טיולים‪ .‬היא לא רצתה לשחק‬
‫במשרד גדול‪.‬‬
‫וביקשה שאספר לה על טיולים אחרים‬
‫בפגישה‪ ,‬אני דברתי‬
‫שערכתי בעולם‪.‬‬
‫וסולי השתתפה‬
‫בסוף הפגישה הודעתי לסולי‬
‫רק ב"כן" ו"לא" או‬
‫ולמטפלת שהפגישה הבאה לא תהיה‬
‫במנוד ראש‬
‫ביום הקבוע שלנו כי אני אהיה ביום‬
‫עיון בירושלים‪.‬‬
‫ביום העיון‪ ,‬הסתכלתי בטלפון שלי במהלך ההפסקה וראיתי‬
‫הודעה על ‪ )!( 13‬שיחות שלא נענו ‪ -‬כולן מסולי‪.‬‬
‫התקשרתי אליה והיא צועקת "איפה את?" הזכרתי לה שאני‬
‫ביום עיון ושאבוא אליה למחרת בשעה ‪.11.00‬‬
‫ביום המחרת‪ ,‬בבוקר‪ ,‬הייתי אצל חברה‪ .‬סולי מצלצלת "איפה‬
‫את?" אמרתי לה שאגיע ב‪ .11.00-‬היא שמעה ברקע את‬
‫הקול של חברתי‪.‬‬
‫"אצל מי את עכשיו? את צריכה להיות אצלי" חשבתי לעצמי‪:‬‬
‫"הנה הבוסית הגדולה תופסת פיקוד"‪ .‬אמרתי שבאתי לקחת‬
‫משהו מהשכנה ועוד מעט אגיע אליה כמו שקבענו‪.‬‬
‫הפגישה הייתה טובה‪ .‬שוחחנו ואני הכנתי את סולי לקראת‬
‫הפרדה שלנו בתום ‪ 10‬מפגשים‪.‬‬
‫בפגישה האחרונה הבאתי לה פרח שעשיתי‪.‬‬
‫לצערי סולי הייתה שקטה‪ ,‬לא דיברה‪.‬‬
‫יצאתי מביתה בהרגשה רעה‪.‬‬
‫לפני יומיים התקשרתי לשם‪ .‬סולי דיברה איתי והזמינה אותי‬
‫לבקר‪.‬‬
‫אני מאושרת‪● .‬‬
‫חוה בניהו‪ -‬מתנדבת‬
‫חיפה‬
‫במבט אישי‬
‫מתוך השיר "משחה לחיים"‬
‫‪...‬לבריכה חזרתי‬
‫אחרי שנים רבות‪.‬‬
‫חשבתי ששכחתי לשחות‪.‬‬
‫חשבתי ששריַרי המאובנים‬
‫יתקשו להיזכר בתנועות‪.‬‬
‫מקלחת מהירה‪,‬‬
‫מדדה בכפכפַי לבריכה‪,‬‬
‫נכנסת למים ‪-‬‬
‫מרעידה‪.‬‬
‫שכחתי?‬
‫זוכרת?‬
‫אשחה?‬
‫אטבע?‬
‫נחושה צללתי במים‪...‬‬
‫רחוק‪ ,‬רחוק ‪ -‬קצה הבריכה‪...‬‬
‫חשבתי לעצמי‪:‬‬
‫אשחה קרוב לקיר‪,‬‬
‫שם יושב המציל‪,‬‬
‫אם אשקע ‪-‬‬
‫אותי יציל‪...‬‬
‫המים אותי לופפים‪,‬‬
‫תנועת יד‬
‫ועוד אחת‪,‬‬
‫הרגלים דוחפות‪,‬‬
‫ואני ‪-‬‬
‫עדיין נושמת‪.‬‬
‫נחושה ‪-‬‬
‫אני מתקדמת‪.‬‬
‫הגעתי לקצה‪.‬‬
‫נשמתי עמוק ‪-‬‬
‫וחזרה יצאתי‪.‬‬
‫גורפת מים בידיים‪,‬‬
‫דוחפת ברגליים‪,‬‬
‫עֵינ ַי נעוצות במטרה‪,‬‬
‫ושפת הבריכה השנייה ‪-‬‬
‫כלפי מתקדמת‪,‬‬
‫אלי מתקרבת!‬
‫הצלחתי!‬
‫וכך‪,‬‬
‫כל יום שוחה‪,‬‬
‫חמש‪ ,‬עשר‪ ,‬עשרים‬
‫בריכה‪,‬‬
‫שלושים וארבעים‬
‫בנחישות רבה את המרחק‬
‫עוברת‪.‬‬
‫ואז ‪-‬‬
‫עיניים עוצמת‪,‬‬
‫על המים שוכבת‪,‬‬
‫מסדירה הנשימה‬
‫ולגופי מקשיבה‬
‫וליבי העולז ‪-‬‬
‫ְמתַקּתֵק‪.‬‬
‫קשה ההתחלה‪,‬‬
‫הנחישות ‪-‬‬
‫נחוצה!‬
‫‪...‬‬
‫והיום ‪-‬‬
‫הפסקה בשחייה עשיתי‪,‬‬
‫מסיבות שונות‪.‬‬
‫שריַרי התאבנו‬
‫והמחשבות ‪ -‬נזכרות‪.‬‬
‫נזכרת אני‬
‫בנחישות הרוח‪,‬‬
‫בתחושת העוצמה ‪-‬‬
‫בהחלטה!‬
‫מאת פ‪Æ‬ל‪Æ‬‬
‫חזרתי‪.‬‬
‫בפשטות לה אמרתי‪:‬‬
‫"שוכחת אני דברים‬
‫וכעת לא זוכרת‬
‫וגם את ספר הטלפונים ‪-‬‬
‫לא מצאתי‪.‬‬
‫מצטערת‪.‬‬
‫אֶזכֵר‪.‬‬
‫אז ‪-‬‬
‫אלייך אתקשר‪"...‬‬
‫ובימים אלה‪,‬‬
‫כשאני לפעמים שוכחת‪,‬‬
‫כמו אתמול בשעת שיחה‬
‫בטלפון עם מַּכָרה‪,‬‬
‫את שמה של מורתי לנגינה‪,‬‬
‫במחיצתה ביליתי שעות רבות של הנאה‪,‬‬
‫כי‪ ,‬גם בלעדיה‪ ,‬כשאני מנגנת‪,‬‬
‫תמיד אותה לטובה זוכרת‪,‬‬
‫לפני ואחרי‬
‫וגם תוך כדי‪...‬‬
‫איך?‬
‫איך את שמה שכחתי?‬
‫במוחי במהירות חיפשתי‬
‫ולא עזר דבר!‬
‫להיזכר ‪ -‬לא הצלחתי!‬
‫חשבתי ‪, -‬‬
‫אֶזכֵר באמצעות ספר הטלפונים‪,‬‬
‫שם את שְמהּ ‪ -‬אמצא‪.‬‬
‫אבוי!‬
‫גם אותו לא מצאתי‪.‬‬
‫לא זכרתי היכן שמתי‪...‬‬
‫‪...‬‬
‫יכלתי במרה שחורה לשקוע‪.‬‬
‫יכלתי להתאבל על אי‪-‬הזכירה‪.‬‬
‫יכלתי לעצמי לומר‪:‬‬
‫את נסוגה‬
‫שכְחָה ‪-‬‬
‫ו ְחשְַרת ַה ִ‬
‫מתקדמת‪.‬‬
‫יכלתי לחפש סימנים באופק‬
‫בין נפלאות קרני הזכירה‬
‫לנפתולי חשכת השכחה‪.‬‬
‫יכלתי להרים ידיים‪.‬‬
‫יכלתי לומר‪ :‬מתקרב‪...‬‬
‫אבל‪,‬‬
‫רק דקה דקותיים‬
‫לעצמי הרשיתי‬
‫בדכדוך להתבוסס‬
‫ומיד עלתה וצפה‬
‫נחישות הרוח ‪-‬‬
‫כמו בבריכה‪.‬‬
‫לעצמי אמרתי‪:‬‬
‫א ְּבנ ִים ‪-‬‬
‫את שריֵרי זכרוני ַהמִת ַ‬
‫אַתרג ֵל‪.‬‬
‫מִקצֵה אחר מִקצֵה‪.‬‬
‫לנשום בדרך ‪ -‬אזכור‪,‬‬
‫ל ִגרֹוף מחשבות‪,‬‬
‫לדחוף קדימה זכרונות‪,‬‬
‫סימנים לעצמי ‪ -‬אתן‪,‬‬
‫פתקים ‪ -‬ארשום‪,‬‬
‫את סביבתי ‪ -‬אשתף‪,‬‬
‫כי אי אפשר לעצור‬
‫ולהרים ידיים!‬
‫שחֶה החיים!‬
‫זהו ִמ ְ ֹ‬
‫ברוח נפולה‬
‫לבת שיחי הממתינה ‪-‬‬
‫יום שישי‪ ,‬ו' בניסן‪ ,‬תשס"ח ‪11.4.2008‬‬
‫פ‪.‬ל‪ .‬היא אמנית רב תחומית העוסקת בין השאר בציור‪ ,‬מוזיקה וכתיבה‪ ,‬והיא בשנות ה‪ 60-‬לחייה‪.‬‬
‫לאחר שפ‪.‬ל‪ .‬אובחנה כסובלת מ‪ MCI-‬החליטה להעלות את חוויותיה ומחשבותיה במעין יומן שהוא אוסף שירים‪.‬‬
‫את אוסף השירים‪" :‬מסע לתוככי הזכירה"‪ ,‬העבירה פ‪.‬ל‪ .‬לידי העמותה ואנו מפרסמים קטעים ממנו‪.‬‬
‫‪ 25‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫סקר‬
‫דו"ח של ארגון אלצהיימר בבריטניה‪:‬‬
‫ביקורת קשה על הטיפול‬
‫בחולי אלצהיימר בבתי החולים‬
‫רגון אלצהיימר הבריטי טוען כי חולים הסובלים‬
‫מדמנציה נשארים בבתי החולים זמן ממושך בהרבה‬
‫מאשר חולים הסובלים מאותה מחלה או פגיעה‪ ,‬אך‬
‫אינם דמנטיים‪ .‬הארגון מבקש להפחית את זמן האשפוז של‬
‫חולים אלו בשבוע‪ ,‬ולטענתו‪ ,‬הדבר יחסוך למערכת הבריאות‬
‫תקציבי עתק‪.‬‬
‫על פי דו"ח של הארגון שפורסם בנובמבר ‪ ,2009‬תקופת האשפוז‬
‫הנוספת גורמת לעלויות של מאות מיליוני לירות שטרלינג‬
‫למערכת הבריאות‪ .‬הדו"ח מתבסס על מחקר שהקיף סה"כ‬
‫‪ 2,400‬איש‪ ,‬וכותרתו "בדיקת עלויות‪ :‬טיפול באנשים הסובלים‬
‫מדמנציה"‪ .‬המחקר נערך במחלקות שונות של בתי חולים‪ ,‬וגילה‬
‫הפרשים גדולים מאוד בין עלויות הטיפול באנשים הסובלים‬
‫מדמנציה לבין עלויות הטיפול הקיימים במקרים דומים בחולים‬
‫שאינם דמנטיים‪.‬‬
‫לטענת הארגון‪ ,‬יש צורך במנהיגות רפואית טובה יותר‪ ,‬בהכשרה‬
‫טובה יותר של האחיות להתמודדות עם חולים דמנטיים‪ ,‬ולתיאום‬
‫טוב יותר עם שירותים‪-‬תומכים‪ ,‬על מנת לאפשר לחולה לצאת‬
‫מבית החולים מוקדם יותר‪.‬‬
‫א‬
‫תוצאות המחקר‬
‫ארגון אלצהיימר הבריטי תחקר ‪ 1,300‬מטפלים שטיפלו בחולי‬
‫דמנציה‪ ,‬וכן ‪ 1,100‬אחיות באנגליה‪ ,‬בווילס ובצפון אירלנד‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות לאשפוז בבתי החולים היו נפילות‪ ,‬שבירת ירך‬
‫או החלפת פרק הירך‪ ,‬זיהומים בדרכי השתן ושבץ מוחי‪.‬‬
‫● משך האשפוז הממוצע של חולים הוא כשבוע‪ ,‬אולם יותר‬
‫ממחצית (‪ )57%‬מחולי הדמנציה שסבלו משבר בירך היו‬
‫מאושפזים שבועיים או יותר‪.‬‬
‫● במקרים של דלקות בדרכי השתן יותר ממחצית (‪)53%‬‬
‫מהחולים שהו שבועיים או יותר‪.‬‬
‫לדברי ניל האנט‪ ,‬מנכ"ל ארגון אלצהיימר הבריטי‪" ,‬ניתן היה‬
‫לחסוך לפחות ‪ 80‬מליון שטרלינג בשנה‪ ,‬אם היו מאפשרים‬
‫לאנשים הסובלים מדמנציה להשתחרר מבתי החולים שבוע‬
‫אחד מוקדם יותר"‪.‬‬
‫לדברי אנשי הארגון‪" ,‬חלק ניכר ממאות מיליוני הלירות שטרלינג‬
‫המוצאים כיום על חולי דמנציה בבתי החולים‪ ,‬יכולים היו להיות‬
‫מושקעים בצורה יעילה יותר בפיתוח כוח עבודה ובפיתוח שירותי‬
‫קהילה מחוץ לבתי החולים‪" ...".‬מיליון בני אדם עתידים לפתח‬
‫דמנציה בעשר השנים הבאות‪ .‬מערכת הבריאות חייבת להתחיל‬
‫להתייחס לדמנציה ברצינות"‪.‬‬
‫עמדא ‪26‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫העיתונאית אנג'לה ריפון‪ ,‬שגרירת הארגון‪ ,‬מספרת כי היה‬
‫לה נסיון אישי עם מה שיכול לקרות לאדם הסובל מדמנציה‬
‫המאושפז בבית חולים‪" :‬זה היה נורא לראות את אמי‪ ,‬כל‬
‫כך פגיעה ומפוחדת בסביבה השונה והרעשנית הזו‪ ,‬המלאה‬
‫באנשים שהיא לא הכירה"‪.‬‬
‫"חלק מהאנשים הסובלים מדמנציה אינם יכולים לאכול או לשתות‬
‫בשל העדר טיפול מתאים בדמנציה‪ ,‬ורבים מהם אינם זוכים ליחס‬
‫של כבוד"‪ .‬אולם‪ ,‬לדבריה‪ ,‬תוצאה נוספת של המחקר מלמדת‬
‫" שהצוות בבתי החולים מעוניין בהכשרה והעצמה כדי שיוכלו‬
‫להעניק טיפול טוב ואיכותי"‪.‬‬
‫להלן חלק נוסף מתוצאות המחקר‪:‬‬
‫● ‪ 47%‬מהמטפלים אמרו שלאשפוז בביה"ח הייתה‬
‫השפעה שלילית משמעותית על בריאותו של החולה הסובל‬
‫מדמנציה‪.‬‬
‫● ‪ 54%‬מהמטפלים אמרו שלאשפוז בביה"ח הייתה‬
‫השפעה שלילית משמעותית על מצב הדמנציה של החולים‪.‬‬
‫● ‪ 77%‬מהמטפלים אינם שבעי רצון מאיכות הטיפול בחולי‬
‫הדמנציה‪.‬‬
‫● ‪ 35%‬מהמטפלים התלוננו ו‪ 38%-‬היו רוצים להתלונן‪ ,‬אך‬
‫לא עשו זאת‪.‬‬
‫● ‪ 36%‬מהאנשים הסובלים מדמנציה המגיעים לאשפוז‬
‫בבתי החולים מביתם‪ ,‬משוחררים מבתי החולים למוסדות‬
‫סיעודיים‪.‬‬
‫● ‪ 34%‬מהאחיות אינן מקבלות הכשרה מספקת בנושא‬
‫הדמנציה‪.‬‬
‫● ‪ 54%‬מהאחיות אינן מקבלות כל הכשרה בנושא‬
‫הדמנציה‪.‬‬
‫● ‪ 89%‬מהאחיות אמרו שאנשים עם דמנציה זוכים לטיפול‬
‫מכובד‪ ,‬אולם ‪ 36%‬מהמטפלים אמרו שהדבר אינו כך‪.‬‬
‫איגוד החולים בבריטניה מגיב כי מדובר ב"כתב אישום" עצוב‬
‫על סדרי העדיפות של החברה ביחסה לאנשים מזדקנים‪" .‬כיום‬
‫יש הוכחות רבות לכך שחולים זקנים סובלים מהזנחה בכל בתי‬
‫החולים"‪" ....‬בין אם החולים סובלים מדמנציה או לא‪ ,‬אם הם‬
‫זקוקים לעזרה או לטיפול אישי ‪ -‬חלק גדול מהם לא יזכו לכך‪.‬‬
‫הנושא שב ועולה כל העת‪ ,‬אולם הבעיות לא נפתרות"‪.‬‬
‫הכשרה מתאימה‬
‫השר לשירותי טיפול בבריטניה פיל הופ אומר כי תוכנית‬
‫האסטרטגיה הלאומית בנושא הדמנציה שפורסמה מוקדם יותר‬
‫השנה הציגה תכנית עבודה מקיפה לטובת האנשים הסובלים‬
‫מדמנציה‪ .‬אולם לדבריו‪ ,‬הדו"ח מהווה תזכורת לכמות העבודה‬
‫שעדיין יש לעשות‪.‬‬
‫"קבענו תחומי עדיפות לכל בתי החולים שינקטו בפעולות‬
‫מיידיות‪ ,‬כולל מינוי איש צוות בכיר שיעסוק בשיפור איכות‬
‫הטיפול באנשים עם דמנציה‪ ,‬בהכשרה מתאימה לכל אנשי‬
‫הצוות ובצוותי מומחים לבריאות הנפשית של חולים זקנים‬
‫שיעבדו בתוך בתי החולים‪".‬‬
‫לדבריו‪ ,‬האסטרטגיה לטיפול בדמנציה מגובה ב"מימון משמעותי"‪,‬‬
‫וכן מונה מנהל רפואי ארצי לדמנציה‪.‬‬
‫"אנו מצפים לראות שיפורים מיידיים כך שאנשים עם דמנציה‬
‫והמטפלים בהם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר שמערכת‬
‫הבריאות יכולה להציע‪ ,‬בלי קשר למקום בו הם מאושפזים או‬
‫לסוג הטיפול לו הם זקוקים"‪● .‬‬
‫תרגום‪ :‬עפרה בר‪-‬טל ‪ -‬מאירי‬
‫עבוד ועריכה‪ :‬דרורה כהן‬
‫לפי פרסומים באתר ארגון אלצהיימר הבריטי‪:‬‬
‫‪http://www.alzheimers.org.uk/site/index.php‬‬
‫ובאתר של ‪:BBC News‬‬
‫‪http://news.bbc.co.uk/go/pr/fr/-/2/hi/health/8359836.stm‬‬
‫‪ 27‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫מן העתונות‬
‫קרינת הטלפונים הסלולריים מצמצמת את‬
‫נזקי האלצהיימר ‪ ...‬אצל עכברים‬
‫חוקרים מזהירים כי הממצא המדהים עלול שלא להיות נכון לגבי בני אדם‬
‫‪ ‬מייקל סמית‬
‫דברי גארי ארנדאש מאוניברסיטת דרום פלורידה‬
‫שבטמפה ועמיתיו‪ ,‬התגלה כי חשיפה ממושכת לקרינה‬
‫אלקטרו‪-‬מגנטית האופיינית לטלפונים הסלולריים‬
‫האטה ואפילו הפכה על פיו את מהלך המחלה‪ ,‬בקרב עכברים‬
‫טראנס‪-‬גנטיים (שהונדסו גנטית לפתח סוג של אלצהיימר‬
‫המופיע אצל בעלי חיים)‪.‬‬
‫חשיפה דומה של עכברים נורמליים למשך שעתיים ביום במשך‬
‫‪ 9 - 7‬חודשים שיפרה את יכולותיהם הקוגניטיביות של העכברים‬
‫בהשוואה לקבוצת ביקורת‪ .‬דברים אלו נמסרו ע"י ארנדאש‬
‫ועמיתיו בגליון חודש ינואר של ‪Journal of Alzheimer's Disease,‬‬
‫‪.JAD‬‬
‫מומחים חיצוניים מזהירים שהמחקר מצוי עדיין בשלביו‬
‫הראשוניים ביותר‪.‬‬
‫ביל ת'ייס‪ ,‬המנהל הרפואי והמדעי של ארגון אלצהיימר האמריקאי‪,‬‬
‫אמר לעורכי הירחון בו התפרסם המחקר שיש צורך לחזור על‬
‫המחקר ולאשש אותו‪ ,‬וכי היבטים אחדים של המחקר מחייבים‬
‫בדיקה נוספת לפני שהוא יהיה מוכן לפרסום‪ .‬לדבריו "לא מדובר‬
‫בקריאה לאנשים לנסות לרפא את עצמם"‪ .‬הנוירולוג ד"ר‬
‫אלאן לרנר מאוניברסיטת קייס ווסטרן ומהמרכז הרפואי קייס‬
‫שבקליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬טוען כי החוקרים נקטו "בגישה חדשנית על‬
‫מנת לווסת את מחלת אלצהיימר אצל עכברים"‪ .‬אולם לדבריו‬
‫מוקדם מדי מכדי לקבוע האם יש בממצאים אלו רלוונטיות‬
‫כלשהי לגבי בני האדם‪.‬‬
‫זאבן חצ'טוריאן‪ ,‬עורך ‪ Alzheimer’s & Dementia‬כתב‬
‫העת של ארגון אלצהיימר האמריקאי‪ ,‬כותב‪" :‬זהו מחקר על‬
‫עכברים‪ ,‬ויש מספר גורמים משניים (בנוסף על אותות רדיו‬
‫מהטלפונים הסלולריים) שיכולים להסביר את תוצאות המחקר‬
‫בעכברים‪".‬‬
‫ארנדאש ועמיתיו טוענים במאמר כי הם ציפו לגלות הרעה‬
‫קוגניטיבית אצל העכברים שנחשפו לקרינה‪ ,‬בדומה לתוצאה‬
‫של לחץ של חמצון במוח‪ .‬במקום זאת "הופתענו למצוא כי‬
‫החשיפה לטלפונים סלולריים‪ ,‬שהתחילה בשלב הבגרות המוקדם‪,‬‬
‫מגינה על הזיכרון של העכברים בעלי הנטייה לפתח סימפטומים‬
‫של מחלת אלצהיימר"‪.‬‬
‫לדבריו "זה היה אפילו מפתיע עוד יותר לגלות כי הגלים האלקטרו‪-‬‬
‫מגנטיים שנוצרו ע"י הטלפונים הסלולריים למעשה תיקנו תקלות‪-‬‬
‫זיכרון אצל עכברים שסבלו מאלצהיימר"‪.‬‬
‫ל‬
‫עמדא ‪28‬‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫‪‬‬
‫החוקרים בדקו עכברים טראנס‪-‬גנטיים המאבדים בהדרגה‬
‫את התפקוד הקוגניטיבי שלהם במקביל להתפתחות שכבות‬
‫עמילואיד במוחם ‪ -‬בדומה לתופעות הנצפות אצל חולי אלצהיימר‬
‫אנושיים‪ .‬אולם‪ ,‬מציינים החוקרים‪ ,‬בעלי חיים אלה לא מפתחים‬
‫סממנים אחרים של המחלה האנושית‪ ,‬כגון אובדן נוירונים‬
‫והתפתחות סבכים (פלונטרים) של סיבי העצב‪.‬‬
‫העכברים ‪ -‬הן הרגילים והן הטראנס‪-‬גנטיים ‪ -‬נחשפו לגלים‬
‫אלקטרו‪-‬מגנטיים ברמות טלפונים סלולריים של ‪ 918‬מגה‪-‬הרץ‬
‫עם שיעור ספציפי של ספיגת אנרגיה ברמה של ‪ 0.25‬וואט לק"ג‪.‬‬
‫החשיפה נמשכה למשך שעה פעמיים ביום‪.‬‬
‫כקבוצת ביקורת שימשו עכברים טראנס‪-‬גנטיים ורגילים שלא‬
‫נחשפו לקרינה‪ .‬התפקוד הקוגניטיבי נמדד בעזרת מבוך רדיאלי‬
‫של שרוול‪-‬מים ‪ -‬שיטה מקובלת למדידת זיכרון אצל עכברים‪.‬‬
‫החוקרים השתמשו במבוך על מנת ליצור מבחן שלטענתם‬
‫מקביל למבחנים שנערכים לבני‪-‬אדם על מנת להבחין בין חולי‬
‫אלצהיימר‪ ,‬אנשים עם ליקויים קוגניטיביים קלים‪ ,‬ואנשים בעלי‬
‫רמה קוגניטיבית רגילה‪.‬‬
‫החוקרים ביצעו שני ניסויים עיקריים‪ ,‬אחד שבו נחשפו‬
‫העכברים לקרינה בגיל חודשיים‪ ,‬והשני שבו החשיפה לקרינה‬
‫החלה בגיל חמישה חודשים (שאז ניכרת הנטייה לפתח סימני‬
‫אלצהיימר)‪.‬‬
‫בניסוי הראשון בו החשיפה לקרינה החלה בגיל חודשיים‪ ,‬העכברים‬
‫הנורמליים והעכברים הטראנס‪-‬גנטיים שנחשפו לקרינה לא‬
‫הראו כל ירידה קוגניטיבית‪ .‬מעניין לציין שבניסוי זה העכברים‬
‫הנורמליים שנחשפו לקרינה במבחן המבוך הבודק את הזיכרון‬
‫הצליחו בצורה משמעותית יותר מקבוצות אחרות‪.‬‬
‫בניסוי השני החלה החשיפה לקרינה כשהעכברים הגיעו לגיל‬
‫חמישה חודשים‪ ,‬כאשר העכברים הטראנס‪-‬גנטיים התחילו‬
‫לגלות סימנים של ירידה קוגניטיבית‪ .‬כעבור שמונה חודשים של‬
‫חשיפה לקרינה התגלה אצל עכברים הטראנס‪-‬גנטיים שיקום‬
‫של חלק מהתפקוד הקוגניטיבי‪ ,‬והם היו במצב טוב הרבה יותר‬
‫מחבריהם שבקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫ממצא נוסף ‪ :‬אצל העכברים הטראנס‪-‬גנטיים החשיפה לקרינה‬
‫הייתה קשורה גם לשינויים במצב העמילואיד במוח‪ ,‬כולל עלייה‬
‫בכמות החלבון בצורתו היותר מסיסה‪● .‬‬
‫תרגום‪ :‬עפרה בר‪-‬טל ‪ -‬מאירי‬
‫על פי פרסום ב‪http://www.medpagetoday.com :‬‬
‫טיפים מהתחום האלטרנטיבי‬
‫צמחים לטיפול בשלבי‬
‫המחלה הראשונים‬
‫‪ ‬דויד קאפח‬
‫● מליסה רפואית ‪ -‬ידוע מזה‬
‫שנים רבות כצמח נוגד חרדה‪,‬‬
‫המרגיע ומסייע לשיפור הזיכרון‪.‬‬
‫משתמשים בו לטיפול בהרפס‬
‫ובזיהומים ויראליים אחרים‪ ,‬וגם‬
‫לשיפור טעמן של פורמולות‬
‫מצמחי מרפא‪.‬‬
‫שורה של מחקרים קליניים הראו כי טיפול בחולי אלצהיימר‬
‫בעזרת מליסה עשוי להביא לתוצאות חיוביות‪ .‬במחקר מבוקר‬
‫ניתן לחולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני מיצוי נוזלי של מליסה‪.‬‬
‫החולים קיבלו ‪ 60‬טיפות מהמיצוי בכל יום במשך ארבעה חודשים‪.‬‬
‫בתום התקופה חל שיפור משמעותי בכושר הקוגניטיבי שלהם‪,‬‬
‫מה שלא קרה אצל החולים שקיבלו פלצבו‪ .‬אלו גם סבלו חוסר‬
‫שקט שלא נצפה בקבוצת המליסה‪.‬‬
‫מחקר נוסף הראה כי לשמן הנדיף של המליסה יש השפעה‬
‫מרגיעה על חולי אלצהיימר‪ .‬הטיפול היה חיצוני וניתן פעמיים‬
‫ביום‪ .‬הצמח בטוח לחלוטין לשימוש ואין לו אינטראקציות עם‬
‫תרופות‪.‬‬
‫● מיני מרווה ‪ -‬המרווה הרפואית‬
‫היא צמח שהשתמשו בו באופן‬
‫מסורתי לשיפור הזיכרון והכושר‬
‫הקוגניטיבי‪ .‬בשנים האחרונות הוכח‬
‫שמינים אחרים של מרווה מכילים‬
‫מרכיבים נוספים הפועלים על המוח‪.‬‬
‫אחד המחקרים בדק את השפעת‬
‫השמן הנדיף על אנשים בריאים‪ .‬עשרים מתנדבים צעירים קיבלו‬
‫מנה אחת של שמן כזה‪ ,‬והתוצאה שנרשמה הייתה שיפור‬
‫משמעותי בזיכרון של מלים ומספרים‪ .‬מנה גדולה יותר של שמן‬
‫נדיף לא גרמה לשיפור נוסף‪.‬‬
‫נבדקה גם השפעת מיצוי (טינקטורה) של מרווה רפואית על‬
‫חולי אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית‪ .‬במחקר השתתפו ‪42‬‬
‫דויד קאפח¨ הרבליסט ©מרפא טבעי בצמחים®¨ מחבר הספר ‪¢‬טבעי‬
‫ספר ראשון צמחי מרפא בשימוש בית‪ ¨¢‬ומפרסם מדור ‪¢‬טבעי‪¢‬‬
‫בעיתון ‪¢‬מקור ראשון‪¢‬‬
‫‪‬‬
‫מטופלים מבוגרים שאובחנה אצלם המחלה‪ .‬הם קיבלו ‪60‬‬
‫טיפות ליום ממיצוי נוזלי של מרווה במשך ארבעה חודשים‪,‬‬
‫ונמצא שלמיצוי הייתה השפעה חיובית משמעותית על הכושר‬
‫הקוגניטיבי שלהם‪ .‬לא נתגלו תופעות לוואי בכל תקופת המחקר‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬משתתפי קבוצת הפלצבו היו רגועים פחות‪.‬‬
‫● רוזמרין רפואי ‪ -‬ידוע כבר שנים‬
‫רבות כצמח המגביר זרימת דם‬
‫וממריץ את פעילות המוח‪ .‬מומלץ‬
‫למניעת סניליות ולשיפור הזיכרון‪.‬‬
‫מחקר שכלל ‪ 144‬משתתפים‬
‫בריאים בדק את השפעת השמן‬
‫הנדיף של הרוזמרין‪ ,‬ומצא שיפור‬
‫משמעותי בכושר הקוגניטיבי שלהם‪.‬‬
‫המינון המומלץ‪ 3-5 :‬מ"ל שלוש פעמים ביום‪ .‬הצמח נחשב‬
‫בטוח לשימוש‪.‬‬
‫● ויתניה משכרת )שורש(‬
‫ נחשב כצמח אדפטוגן (בעל‬‫יכולת לשיפור העמידות ויכולת‬
‫ההסתגלות)‪ ,‬המשפר גם את‬
‫היכולות הפיזיות והמנטאליות ‪-‬‬
‫הגוף והמוח‪.‬‬
‫מומלץ במיוחד להפחתת מצבי‬
‫מתח ולחץ נפשי‪ .‬ברפואה ההודית נהוג להשתמש בוויתניה‬
‫כדי לעכב תהליכי הזדקנות‪ .‬מחקרים בחיות ובתנאי מעבדה‬
‫הראו שהוויתניה מגבירה את הכושר הגופני‪ ,‬ממריצה פעילות‬
‫של בלוטת התירואיד‪ ,‬מגינה על הכבד והכליות‪ ,‬אנטי דלקתית‪,‬‬
‫נוגדת חמצון ומגבירה את פעילות מערכת החיסון‪.‬‬
‫הצמח מרגיע ויכול להתאים לטיפול בחולי אלצהיימר‪ .‬לא נערכו‬
‫מחקרים על השפעת ויתניה על המוח‪ ,‬אולם לפי הרפואה ההודית‬
‫העתיקה‪ ,‬נראה שהיא יעילה גם לחולי אלצהיימר‪.‬‬
‫נוסחה מומלצת (מיצויים)‪ 30% :‬כורכום‪ 15% ,‬מרווה‪15% ,‬‬
‫מליסה‪ 10% ,‬רוזמרין‪ 30% ,‬ויתניה‪.‬‬
‫המינון‪ 10 :‬מ"ל ליום מחולק ל‪ 3-‬פעמים‪● .‬‬
‫‪ 29‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫קן חם ואוזן קשבת‬
‫סיוע טלפוני למידע‪ ,‬הדרכה ותמיכה ‪*8889‬‬
‫סניפי העמותה‬
‫קבוצות תמיכה ויעוץ לחולים ולבני המשפחות‬
‫עיר‬
‫שם‬
‫טלפון‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‪-‬דוברי רוסית‬
‫באר שבע‬
‫אתי אלמליח‬
‫סבטלנה וקס‬
‫גלי סבן‬
‫שרון חזן‬
‫נירה גולן‬
‫ענבר וייס לשם‬
‫לאה בהרב‬
‫ענת קם‬
‫קארין עמיאל‬
‫שלומית ניר ויסמן‬
‫ורד אריאל ‪ /‬רחל רוט‬
‫יפית דיוויס‬
‫ניצה סירקיס‬
‫‪08-8555555‬‬
‫‪08-8516844 /36‬‬
‫‪08-6205162/3‬‬
‫‪08-6205162/3‬‬
‫‪08-8581532‬‬
‫‪04-6584220‬‬
‫‪052-3781004‬‬
‫‪03-5711532‬‬
‫‪ 03-5722382‬בבוקר‬
‫‪03-7519841‬‬
‫‪04-9911136/7‬‬
‫‪09-7759134‬‬
‫‪09-9552865‬‬
‫חדרה‬
‫חולון‬
‫חוף הכרמל‪-‬דוברי אנגלית‬
‫חיפה‬
‫מרלנה דסקל‬
‫איריס פורת‬
‫מרים וובר‬
‫יהודית דובובי‬
‫זיוה הראל‬
‫צופיה פטינקין‬
‫רחל בן בנימין‬
‫לילך ברקוביץ‬
‫חוה ברק‬
‫ירושלים‬
‫עליזה בר‪-‬לב‬
‫שולה אסרף(ערב)‬
‫ד"ר שלמה גנאור‬
‫טובה הנדלסמן‬
‫רות פטרובר‬
‫אלינה קניגהים‬
‫סופיה זלטין‬
‫רינה מלכה‬
‫דינה פלג‬
‫דר' גברוש נחושתן‬
‫ציפי טייכר‬
‫נחמה קהת‬
‫חיה בשקין‬
‫מיכל בן נר‬
‫אורית‪-‬טרומפר סלע‬
‫שונית וינום‬
‫פולה וג'ף פלברג‬
‫שירז אבני‬
‫אסתר ספקטור‬
‫עידית חן סייג‬
‫פנינה ניצן‬
‫גילה גלעדי‪/‬לאה יניב‬
‫מרגלית רואי‬
‫בתיה חנניה‬
‫רותי אלטבר‬
‫נאווה מדור‪-‬חיים‬
‫רותי יצחקי‬
‫עפרה אברהם‪/‬ג'נט כהן‬
‫כהן‬
‫מירה חלילי‬
‫מירי איילון‬
‫עמירה רבינוביץ‬
‫בת‪-‬שבע בונה (בבוקר)‬
‫עופרה שגב‬
‫חוה צמרת‬
‫חרסה חרפ‬
‫אתי גלבר‬
‫לאה סופר‬
‫אתי גלבר‬
‫‪04-6342506‬‬
‫‪03-5025662‬‬
‫‪04-6390918‬‬
‫‪04-8100262‬‬
‫‪04-8223351‬‬
‫‪04-6739115‬‬
‫‪04-6739112‬‬
‫‪052-8380131‬‬
‫‪08-9439811/2‬‬
‫‪054-79603011‬‬
‫‪02-6798120‬‬
‫‪02-5853874‬‬
‫‪02-6725351‬‬
‫‪02-6413119‬‬
‫‪02-5698885‬‬
‫‪09-7675001‬‬
‫‪04-9088132‬‬
‫‪054-6626839‬‬
‫‪08-9987519‬‬
‫‪052-3756083‬‬
‫‪050-7263830‬‬
‫‪04-6628221‬‬
‫‪03-9730997‬‬
‫‪04-9902332‬‬
‫‪054-3165223‬‬
‫‪054-4466097‬‬
‫‪077-3240639‬‬
‫‪04-9827972/6‬‬
‫‪050-6850107‬‬
‫‪08-9301725‬‬
‫‪08-9383720‬‬
‫‪09-8603386‬‬
‫‪04-6520106/3‬‬
‫‪04-6784157‬‬
‫‪08-9959926‬‬
‫‪04-6375656‬‬
‫‪03-9331812‬‬
‫‪04-6920254‬‬
‫‪03-5353094‬‬
‫‪04-8715014‬‬
‫‪08-6812305/6‬‬
‫‪054-4210757‬‬
‫‪04-6950867/473‬‬
‫‪052-6117420‬‬
‫‪03-9642104‬‬
‫‪03-9690991‬‬
‫‪03-9531857/8‬‬
‫‪08-9392677‬‬
‫‪08-915004‬‬
‫‪08-9215363‬‬
‫‪050-2640643‬‬
‫‪03-5495204‬‬
‫‪050-2640643‬‬
‫‪03-5495204‬‬
‫‪03-5404088‬‬
‫‪03-6475559‬‬
‫‪054-2303961‬‬
‫באר טוביה‬
‫בית שאן ‪/‬ע‪.‬הירדן‬
‫בני ברק‬
‫גבעתיים‬
‫גוש תל מונד‬
‫גליל מערבי ‪ /‬מטה אשר‬
‫הוד השרון‬
‫הרצליה‬
‫טבריה‬
‫טירת כרמל‬
‫יבנה‬
‫כפר סבא‪/‬רעננה‬
‫כרמיאל‬
‫מ‪.‬א אשכול‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גלבוע‪"-‬דורות בגלבוע"‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬
‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬
‫מ‪.‬א משגב‬
‫מודיעין מכבים רעות‪-‬מכבים‬
‫מרכז הארץ ‪ -‬דוברי אנגלית‬
‫נהריה (בוקר)‬
‫נווה מונוסון‬
‫נס ציונה‬
‫נתניה‬
‫עמק יזרעאל‬
‫עפולה‬
‫ערד‬
‫פרדס חנה‬
‫פתח תקוה‬
‫צפת‬
‫קרית אונו‬
‫קרית ביאליק‬
‫קרית גת‬
‫קרית מוצקין‬
‫קרית שמונה‬
‫ראשון לציון‬
‫ראשל"צ מערב‬
‫רחובות‬
‫‬
‫רמלה‬
‫‬
‫רמת גן‬
‫רמת השרון‬
‫תל אביב‬
‫עמדא ‪30‬‬
‫לאה סופר‬
‫‬
‫ויקי נני‬
‫דפנה גרין‬
‫אורה ג'רפי‬
‫ניצה אייל‬
‫שולה ליבובסקי‬
‫רוחמה שרייבר‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬
‫‬
‫איש קשר‬
‫עיר‬
‫‬
‫אתי אלמליח ‪-‬בוקר‬
‫אשדוד‬
‫‬
‫סבטלנה וקס‬
‫אשדוד לדוברי רוסית‬
‫רות ישין‬
‫אשקלון‬
‫נירה גולן‬
‫באר טוביה‬
‫‬
‫גלי סבן ‪/‬שרון חזן‬
‫באר שבע‬
‫‬
‫רות שלומוביץ‬
‫בני ברק‬
‫‬
‫רבקה גוטרמן‬
‫‬
‫‬
‫פנינה אורן‬
‫בת ים‬
‫צילה ברוברזון (בוריס)‬
‫‬
‫‬
‫קרין עמיאל‬
‫גבעתיים (בוקר)‬
‫‬
‫שלומית ניר ויסמן‬
‫גוש תל מונד‬
‫‬
‫אפרים רודנאי‬
‫‬
‫‬
‫חיה פלצר (בוקר)‬
‫גליל תחתון‬
‫‬
‫מרים צ'ובינסקי‬
‫‬
‫‬
‫נחמה קהת‬
‫מ‪.‬א‪ .‬גליל תחתון‪-‬כדורי‬
‫רחל רוט‬
‫גליל מערבי‬
‫‬
‫תלמה בן‪-‬דוד‬
‫‬
‫רוחמה אטוצ'קין וקנין‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא‪ -‬בבוקר‬
‫‬
‫לינדה גבאי‬
‫דימונה‬
‫‬
‫ענת אפריאט‬
‫‬
‫‬
‫ניצה סירקיס‬
‫הרצליה‬
‫‬
‫מרלנה דסקל‬
‫חדרה‬
‫‬
‫מרים וובר‬
‫‬
‫‬
‫דרורה חריף‬
‫חולון‬
‫‬
‫מרים וובר‬
‫חוף הכרמל‬
‫‬
‫זיוה הראל‬
‫חיפה‬
‫‬
‫יהודית דובובי‬
‫‬
‫‬
‫אסתר ספקטור‬
‫‬
‫‬
‫מרים חלפון‬
‫טבריה‬
‫‬
‫עליזה בר‪-‬לב‬
‫ירושלים‬
‫‬
‫שולה אסרף‬
‫‬
‫‬
‫טובה הנדלסמן‬
‫‬
‫‬
‫חווה ברק‬
‫יבנה‬
‫‬
‫אלינה קניגהים‬
‫כפר סבא‬
‫‬
‫סופיה זלטין‬
‫כרמיאל לדוברי רוסית‬
‫‬
‫‬
‫רותי צוקר‬
‫מועצה אזורית‪ -‬גלבוע‬
‫‬
‫חיה בשקין‬
‫מ‪.‬א‪.‬חבל מודיעין‪-‬שהם‬
‫‬
‫אורית טרומפר סלע‬
‫מודיעין מכבים רעות‬
‫‬
‫שונית וינום‬
‫‬
‫‬
‫אסתר ספקטור‬
‫נווה מונוסון‬
‫‬
‫עידית חן סייג‬
‫נס ציונה‬
‫‬
‫פנינה ניצן‬
‫‬
‫‬
‫מגדה גולן‬
‫נתניה‬
‫‬
‫חנה פרידמן(בוקר)‬
‫עמק יזרעאל‬
‫‬
‫בתיה חנניה‬
‫עפולה‬
‫‬
‫סמדר גלבאור‬
‫ערד‬
‫‬
‫רותי יצחקי‬
‫פתח תקוה‬
‫עפרה אברהם‪/‬ז'נט כהן‬
‫צפת‬
‫‬
‫דליה כהן‬
‫קריות‪-‬אזור חיפה וצפון‬
‫רחל רוט‬
‫קרית ביאליק‬
‫‬
‫דפנה מור‬
‫קרית מוצקין‬
‫‬
‫בת שבע בונה‬
‫קרית שמונה‬
‫‬
‫מלכה זהבי‬
‫קרית אונו‬
‫‬
‫פאני מרקוביץ'‬
‫‬
‫‬
‫רותי אטיאס (בוקר)‬
‫קרית גת‬
‫‬
‫רותי אטיאס (ערב)‬
‫‬
‫‬
‫עפרה שגב‬
‫ראשון לציון‬
‫‬
‫חוה צמרת‬
‫‬
‫‬
‫ליבי מאירי‬
‫‬
‫‬
‫חרסה חרפ‬
‫‬
‫‬
‫אתי גלבר‬
‫ראשל"צ‪ -‬מערב‬
‫‬
‫לאה סופר‬
‫רחובות‬
‫ויקי נני‬
‫רמלה‬
‫‬
‫‬
‫דפנה גרין‬
‫רמת גן‬
‫‬
‫צפורה אידלשטיין‬
‫‬
‫‬
‫גטיה פלסטר‬
‫‬
‫‬
‫ניצה אייל‪/‬מיקל כהן‬
‫רמת השרון‬
‫‬
‫שולה ליבובסקי‬
‫תל אביב‬
‫‬
‫לאה סופר‬
‫לדוברי איטלקית‬
‫‬
‫יהודית גולדברג‬
‫לדוברי אנגלית‬
‫‬
‫פולה וג'ף פלברג‬
‫‬
‫‬
‫מרים וובר‬
‫‬
‫‬
‫רבקה גוטרמן‬
‫לדוברי אידיש‬
‫‬
‫בנימין אבלס‬
‫לדוברי הונגרית‬
‫‬
‫תמרה בוגדנוב‬
‫לדוברי רוסית‬
‫‬
‫שרה אלקובי‬
‫לדוברי ספרדית‬
‫פולט גרינברג ברזילי ‬
‫לדוברי צרפתית‬
‫דוד מלהאוזן ‪-‬חסון ‬
‫לדוברי גרמנית‬
‫‬
‫ד"ר שלמה גנאור‬
‫לדוברי הולנדית‬
‫‬
‫גרי רוט‬
‫מנכ"ל‬
‫טלפון‬
‫‪08-8555555‬‬
‫‪050-7548874‬‬
‫‪08-6732142‬‬
‫‪08-8581532‬‬
‫‪08-6205162/3‬‬
‫‪03-6711000‬‬
‫‪03-6186264‬‬
‫‪052-2428897‬‬
‫‪03-5065128‬‬
‫‪03-5722382‬‬
‫‪03-7519541‬‬
‫‪052-2816780‬‬
‫‪04-6767136‬‬
‫‪04-6629161‬‬
‫‪04-6628221‬‬
‫‪04-9952214‬‬
‫‪04-9854129‬‬
‫‪04-9578915‬‬
‫‪08-6558777‬‬
‫‪08-6558777‬‬
‫‪09-9552865‬‬
‫‪04-6342506‬‬
‫‪04-6390918‬‬
‫‪03-5046038‬‬
‫‪04-6390918‬‬
‫‪04-8223351‬‬
‫‪04-8100262‬‬
‫‪04-8244878‬‬
‫‪04-6722473‬‬
‫‪02-6798120‬‬
‫‪02-5853874‬‬
‫‪02-6413119‬‬
‫‪08-9439811‬‬
‫‪09-7675001‬‬
‫‪04-9088130‬‬
‫‪054-2329861‬‬
‫‪052-2799463‬‬
‫‪03-9730997‬‬
‫‪054-3165223‬‬
‫‪054-4466097‬‬
‫‪03-5336643‬‬
‫‪08-9301725‬‬
‫‪08-9383720‬‬
‫‪09-8343275‬‬
‫‪04-6520103‬‬
‫‪04-6784157‬‬
‫‪08-9956223‬‬
‫‪03-9331812‬‬
‫‪04-6920254‬‬
‫‪04-8440598‬‬
‫‪04-9952214‬‬
‫‪054-4210757‬‬
‫‪04-6950867‬‬
‫‪03-5334163‬‬
‫‪03-6353405‬‬
‫‪052-2889298‬‬
‫‪08-6889398‬‬
‫‪052-6117420‬‬
‫‪03-9642104‬‬
‫‪03-9646748‬‬
‫‪03-9690991‬‬
‫‪03-9531857‬‬
‫‪08-9392971‬‬
‫‪08-9150041‬‬
‫‪08-9215363‬‬
‫‪050-2640643‬‬
‫‪03-7522145‬‬
‫‪03-6722126‬‬
‫‪03-5495204‬‬
‫‪03-6475559‬‬
‫‪08-9392671‬‬
‫‪050-7235870‬‬
‫‪077-3240639‬‬
‫‪04-6390918‬‬
‫‪03-6186264‬‬
‫‪03-6766245‬‬
‫‪08-9466093‬‬
‫‪04-8344592‬‬
‫‪054-2127525‬‬
‫‪04-8112376‬‬
‫‪02-6725381‬‬
‫‪03-5341274‬‬
‫‬
‫‬
‫טיפים‪-‬מילב"ת‬
‫מערכות איתור והתראה‬
‫‪ ‬חוה שלר‬
‫התראות בבית‬
‫גלאי נפח למניעת סכנת נפילה‬
‫בעקבות ריבוי הפניות בנושא מציאת פתרון עבור אנשים הקמים‬
‫באמצע הלילה ונמצאים בסכנת נפילה כי המלווה ישן בחדר‬
‫סמוך ואינו שומע‪ ,‬התאימו מתנדבי מילב"'ת מוצר הנמכר בשוק‬
‫כמוצר מדף‪.‬‬
‫המדובר הוא בגלאי נפח עם פעמון אלחוטי‪ ,‬בו הקטינו את‬
‫החלונית וצמצמו את טווח הגלאי‪ ,‬כך שנשאר חריץ צר של‬
‫כחצי סנטימטר בלבד‪ .‬מה שנותר למטפל לעשות הוא למצוא‬
‫את המקום המתאים למיקום הגלאי‪ ,‬לצד המיטה או הכורסא‪.‬‬
‫ברגע שתנועה של יד או רגל של החולה חוצה את הקרן‪ ,‬מצלצל‬
‫הפעמון בחדר אחר בתוך הבית בטווח של עד ‪ 30‬מטר‪.‬‬
‫מערכות איתור מחוץ לבית‬
‫מכשיר איתור ולחצן מצוקה סלולרי ‪eXtrack‬‬
‫מכשיר חדש היכול לשמש כלחצן מצוקה וכאמצעי לאיתור‬
‫אנשים‪ ,‬מתפקד גם בבית וגם מחוץ לבית‪ .‬הוא מאפשר צפייה‬
‫על גבי מפה באתר אינטרנט או באמצעות טלפון סלולארי וחיוג‬
‫למספר יעדים קבועים בשיחה רגילה או באמצעות רמקול ‪.‬‬
‫המכשיר הינו קל משקל‪ ,‬גודלו כגודל טלפון סלולארי קטן והוא‬
‫דורש כרטיס ‪.SIM‬‬
‫למנוי קיימת אופציה לשירות באמצעות אתר אינטרנט‪ .‬שירות‬
‫זה מאפשר איתור ומעקב על גבי מפה מפורטת כולל שמות‬
‫רחובות בארץ ובעולם‪ .‬ניתן להגדיר התראה ביציאה מתחום‬
‫גבולות גיאוגרפיים‪ ,‬או בשעות‬
‫מסוימות‪ .‬מאפשר שליטה מרחוק‬
‫על אופן הפעולה והגדרות של‬
‫פעולות מבוקשות כגון לחצני‬
‫חיוג‪ ,‬הפניית קריאת המצוקה‬
‫ע"י הלחצן לכתובות נבחרות וכן‬
‫תוכן ההודעה‪.‬‬
‫אופציה נוספת היא הפעלה‬
‫באמצעות ‪ SMS‬ללא מנוי לאתר‪ .‬אופציה זו מאפשרת לקבל‬
‫איתור מיקום בלבד בזמן אמת אך ללא מסלול מעקב וללא‬
‫היסטוריה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ובכל מקום‪ .‬בו בזמן ניתן לאתר את המשתמש בשעת חירום‬
‫לצורך מתן סיוע מיידי‪ ,‬וכל זה בלחיצת כפתור אחת‪.‬‬
‫המכשיר מאפשר ליזום שיחה למספר חירום גם כשהוא כבוי‪,‬‬
‫לחייג לשלושה מספרים בחיוג ישיר ולקבל שיחות מכל אחד‪ .‬ניתן‬
‫גם להשתמש במכשיר במצב שקט והצד השני יכול להקשיב‬
‫לסביבה שבה נמצא המכשיר‪ .‬ניתן לתכנת מרחוק תכונות שונות‬
‫באמצעות האינטרנט‪ .‬הוא קל משקל‬
‫ודורש כרטיס ‪.sim‬‬
‫‪ Geo ware‬הינה חבילת תוכנות‬
‫מוקד מצוקה‪ ,‬ויישום המאפשר‬
‫איתור מיקום המשתמש על גבי‬
‫מפה‪ .‬לחיצה של האדם במצוקה‬
‫על לחצן המצוקה במכשיר‪,‬‬
‫מייצרת שיחת טלפון למוקד‪.‬‬
‫המוקדן מקבל על המסך באופן‬
‫מיידי את כל פרטי המשתמש‬
‫ומיקום המתקשר על גבי מפה עם כתובת מדוייקת‪ .‬ניתן להגדיר‬
‫לכל משתמש גדר וירטואלית סביב האזור שבו הוא רגיל להיות‪,‬‬
‫ובכל מקרה של יציאה מהאזור תתקבל התראה במוקד בציון‬
‫המקום‪ .‬במוקד ניתן לעקוב אחר המשתמש ולשחזר את מסלול‬
‫תנועתו‪● .‬‬
‫באתר ‪www.azarim.org.il‬‬
‫פרטים נוספים ניתן לראות‬
‫כמו כן ניתן לפנות בשאלות בנושא לחוה שלר במילב''ת‬
‫מכשיר איתור ואזעקה גאוסקיפר ‪Geoskeeper‬‬
‫הגאוסקיפר הינו מכשיר תקשורת ואיתור אלחוטי המיועד לאפשר‬
‫קשר טלפוני מיידי למוקד מצוקה או לקרוב משפחה בכל עת‬
‫חוה שלר¨ קלינאית תקשורת¨ מרכזת ויועצת בתחום תקשורת‬
‫ומחשבים בעמותת מילב''ת¨‬
‫‪ 31‬עמדא‬
‫בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' ‪ - 65‬פברואר ‪2010‬‬