RBM מניסיונו של היזם
RBM מניסיונו של היזם אקרשטיין עליזה מנהלת ניסויים קליניים מכון אונקולוגי שיבא תל השומר Traditional Monitoring Approach • 100% source data verification and regulatory binder review. • Detection of errors not in real-time; detected at time of monitoring visit or later • Monitoring Visits not based on risk-based system but rather amount of data to review or data cut-offs • Reactive not proactive • Frequent change in monitors results in systematic errors and high utilization of resources • Minimal or no utilization of data tools to supplement monitoring efforts How do we implement risk-based monitoring? FDA recommends that risk must be: • Identified before the start of the study, focused on safety and data reliability • Tailored to the conduct of the protocol to eliminate or mitigate those risks • Utilize monitoring as an adjunct to other data management tools used to identify early trends and need for re-assessing risks FDA Considerations on setting up Risk based Monitoring Plan Study Design Study Endpoints Clinical status of subjects Site Experience Amount of study data Risk Assessment Identify critical study data and processes, e.g. Endpoints Serious Adverse Events Randomization/ Blinding Consent Eligibility Criteria Perform and document a risk assessment to identify risks to these critical data and processes What does industry have to gain from risk-based monitoring, and from better structured risk management in general? By embracing risk-based monitoring, industry is going to become more effective in using what is, in effect, a diminishing resource. There is less money and fewer people, and are continually being required to “do more with less”. .” What could go wrong? What would be the impact? Could we detect it? מה ההשלכות של RBMעל מרכזי המחקר ? יחידה למחקרים קליניים אונקולוגיה שיבא מתנהלים כ100 מחקרים קליניים בשלבים שונים . צוות יחידת המחקר מונה 25אנשי צוות :מתאמי מחקר , מנהלה ,סיעוד ,הנהלה . הצוות ביחידה במגמת גידול לאורך השנים בשל עלייה בדרישות של היזמים. יחידות מחקר במרבית בתי החולים עובדים כיחידות רווח הפסד על כל המשתמע מכך. אז איך זה עובד ? ה CRAשולחת את תיק המחקר ל SITE דהיינו האחריות לעבודה האדמיניסטרטיבית במחקר עברה לאחריות המרכז כל עבודת תיוק ,ניהול תיק מחקר שנעשו לרב על ידי ה CRAעד כה .תיוק וארגון תיק החוקר בהתאם ל GCPודרישות המחקר הועברו לחוקר. תוספת של שעות עבודה רבות מקצועיות שנעשו בעבר על ידי המנטרים . משמעות :זמן כח אדם נוסף שאינו מתומחר בתקציבי המחקר . ניטור שיטת ה RBMמטבעה יוצרת סדר עדיפות בניטור ומייתרת מיקוד בניטור שאינו משמעותי ,מגמה חיובית. מאידך אחריות על איכות המידע עברה למרכז /חוקר ראשי שעדיין מחויב ל 100%איכות . בשיטת RBMיהיה קושי לזהות תהליכי עבודה רוחביים במרכז כמו : תעוד תופעות לוואי ,חתימה על בדיקות טיפולים ,תעוד טיפול מחקרי DELIGATION ,ועוד . ניטור יעיל ידרוש ידע מקצועי בתחום המחקר והכרת תהליכי עבודה במרכז הן של המתאמת והן של המנטר . דוגמא :מחקר רב מרכזי בינלאומי בחולות סרטן שד סרטן שד מחקר בסרטן שד גויסו 18מטופלות תכנית ניטור ביחס 1:5 נוטרו 2מטופלות מחזורי טיפול מחקרי -כ 18 זמן מעקב במחקר – 10שנים . מה ראינו ? כל המידע הוכנס ל CRF אבל : טעיות שלא נוטרו ואותרו בזמן נמשכות לאורך כל המחקר ( אותר בהחלפת כח אדם מקומי) יש ניטור של 2/18חולים של מסמכי מקור : בדיקות מעבדה Adverse events, con med , study drug ,ועוד אין תכנית ניטור טלפוני המשך הנהלת המחקר מודיעה על DATA CUT מתחילות להגיע שאילתות מתקבלות שאילתות לא רלונטיות רבות שאילו היה משוב בזמן היו נמנעות ונחסך זמן עבודה יקר של הצוות. דוגמא שכיחה מייל ל CRAממתאמת מחקר בהמשך לשיחתנו – אנא בדוק למה יש לנו 3598 ?....quaries הם נפתחו לגבי יחידות וטווח ערכי מעבדה של ביקורים מתוכננים ולא ביקורים .unscheduled כפי שהודרכנו בתחילת המחקר – עלינו להכניס יחידות וערכי מעבדה רק עבור ביקור SCREENINGשל כל מטופלת ולא עבור כל הביקורים. תודה ניטור טלפוני ל CRAיש תכנית ניטור טלפונית מובנית ובה מתקיימת שיחת ניטור ומבקשת מהמתאמת בין השאר שתקריא לה נתונים מהתיק ותשלח לה מסמכים ועוד המתאמת עושה SDVעל מסמכי המקור שלה כגון :האם מתועד הדרכה לשימוש באמצעי מניעה ? . בדיקה פיזיקלית מלאה בוצעה ? התשובה כן .מה מתועד ? החויה היא שהמנטר לא מכיר לעומק את המחקר ואת המרכז על כל ההשלכות הנובעות מכך ,ולמנטר אין באמת דרך לוודא את הנתונים. אין אפשרות לזהות תהליכי עבודה רוחביים שמשליכים על איכות ה. DATA תהיה ירידה באיכות במידע ,יזוהה לאורך זמן אפשרי אם המרכז : עובד בהתאם ל SOP למרכז הליך QAמוסדר . משמעות :המרכז לוקח אחריות במידה רבה גם על הניטור . דוגמא :מחקר מתן טיפול משלים לחולים אונקולוגיים תרופות המחקר ניתנות 5שנים פומי. מספר חולים שגויסו 22 : זמן מעקב 10שנים. ביקור ניטור כל 6חודשים ניטור מדגמי. שיחות ניטור תקופתיות מתאמות שהיו על המחקר 4 : CRA’sעל המחקר :כ 8 עם כניסת המתאמת הרביעית המחקר ייצר אלפי שאילתות שדרשו איסוף מידע ועדכון כמעט מחדש של מסד הנתונים מה קרה ולמה ? לא היה ניטור מתאים יחסית לגיוסים ותכנית המחקר .לא הייתה אפשרות לזהות בעיות רוחב . המתאמת הראשונה ( שגייסה את כל החולות )לא הייתה מקצועית דיה ורק דרך עבודת המתאמת הרביעית הבעיות צפו . הניטור וה DMלא איתרו בעיות לא אותרו ולא דווחו חלק מתופעות לוואי החמורות החתמה של גרסאות ICFחסרו ועוד Cancer evaluation ׁ )program (CTEP ארגון בת של NCI הארגון מנהל 900מחקרים אונקולוגיים פעילים ,פאזות 30,000 ,I-IIIמטופלים מגויסים 400 ,מענקי מחקר . Clinical Trials Monitoring Branch )(CTMB שיטת RBMמקצועית . יום הדין ? FDA inspection ? AUDIT בהנחה שמדובר במרכז מתפקד באופן מקצועי נהייה עוד יותר בלחץ כי : הדרישות לאיכות המידע לא השתנו ,וניטור של 25%לדוגמא זה לא 100% LESS IS NOT MOREלמרות הכל . ו לאחרונה נכחנו בכך – כל החברה הגיעה להכין AUDITבעל חשיבות זמן העבודה שיידרש להכין אודיט יהיה עשרות מונים יותר חריגות רבות שיתגלו בדיעבד שניתן היה למנוע מסמכים חסרים מסמכים שלא ניתן לשחזר ועוד ועוד ועוד מה הפתרון ? מערכות EDCמותאמות מטרה וניהול סיכונים שיבטיחו איכות מידע ומסקנות נכונות .כיום עדיין עובדים עם המערכות הקודמות. להחיל את השיטה על מחקרים ייחודיים כמו מחקרים המשווים טיפול מקובל ,או מחקרי שווק ,פאזה רביעית וכד הנחת היסוד להצלחת שיטת RBM שמחקרים קליניים יתנהלו במרכזים עם מסוגלות מקצועית גבוהה. שינוי השיטה היה צריך להיות בהליך שבו בונים זאת תוך התכתבות עם המרכזים , בפועל לא קרה . סיכום הערכות מחודשת של המרכזים מבחינת זמינות של כח אדם ייעודי ועבודה על פי נהלים ,דגש על צוותי . QA תגבור כח אדם מקצועי במרכזים במטרה לעמוד בלוחות הזמנים ואיכות המידע . הגדלת תשלומי כח אדם . עלות כח אדם במגזר הציבורי משמעותית נמוכה יותר בהשוואה לתעשייה והראייה שתנועת עובדים לרב מהמגזר הציבורי לתעשייה נובעת בשל פערי שכר.
© Copyright 2024