מערכות משוואות ושאלות מילוליות בשני נעלמים ממעלה ראשונה

‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪184‬‬
‫מערכות משוואות ושאלות מילוליות בשני נעלמים ממעלה ראשונה‬
‫בסבב הראשון למדו מה היא משוואה בשני נעלמים‪ ,‬מה הוא פתרון של משוואה בשני נעלמים‪,‬‬
‫מהי מערכת משוואות בשני נעלמים‪ ,‬ומה הוא פתרון של מערכת כזאת‪.‬‬
‫בנוסף למדו לפתור מערכות משוואות בשני נעלמים בדרך גרפית‪.‬‬
‫בסיום הסבב הראשון התלמידים נחשפו למערכות משוואות שפתרון בדרך גרפית לא הביא לתוצאות מדויקות‪.‬‬
‫חשיפה זו מובילה לכך שיש צורך בדרכי פתרון נוספות‪.‬‬
‫בפרק זה ילמדו התלמידים דרכים אלגבריות לפתרון מערכות משוואות בשני נעלמים ממעלה ראשונה‪:‬‬
‫פתרון בשיטת ההצבה ופתרון ב שיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫בכל דרך פתרון חשוב להרגיל את התלמידים לעבוד בצורה מסודרת‪ .‬כתיבה מסודרת כמו כתיבה של המערכות‬
‫זו מתחת לזו מונעת טעויות‪.‬‬
‫כמו בפרקים הקודמים מומלץ לבצע הקנייה ופתרון דוגמאות במליאת הכיתה כאשר הספרים סגורים‪.‬‬
‫פתרון בשיטת ההצבה‬
‫בחרנו ללמד ראשית את דרך הפתרון בשיטת ההצבה‪ .‬ההצבה היא פעולה המוכרת לתלמידים‪.‬‬
‫גם בפרק זה ביצעו הצבות‪ ,‬למשל בבדיקת הפתרון שמצאו בדרך הגרפית‪.‬‬
‫הפתרון מוצג באופן מובנה מפורט ומדורג‪ ,‬בסדר הבא‪:‬‬
‫• חזרה על משמעות הפתרון ובדיקתו על‪-‬ידי הצבה‪.‬‬
‫• פתרון של מערכות משוואות בהן יש להציב ביטוי כפלי‪ ,‬כולל שאלות מילוליות‪.‬‬
‫• פתרון של מערכות משוואות בהן יש להציב ביטוי חיבורי‪ .‬כאן יש להדגיש את החשיבות של הכנסת הביטוי‬
‫בסוגריים (גם אם אין כופל לפני הביטוי המוצב)‪ ,‬זאת כדי להקנות הרגלים ולמנוע שגיאות‪.‬‬
‫בספר זה אין התמודדות עם מערכות משוואות בהן יש לבודד את אחד מהנעלמים‪.‬‬
‫מערכות כאלו ייפתרו בשיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫השאלות המילוליות‪ ,‬שאלות בהנדסה‪ ,‬שאלות כלליות‪ ,‬ושאלות גיל‪ ,‬דומות לאלו שפתרו בדרך גרפית כאשר‬
‫התהליך לבניית מערכת המשוואות זהה לתהליך שנלמד בדרך הפתרון הגרפית‪.‬‬
‫תרגיל ‪1‬‬
‫מה הוא פתרון של מערכת משוואות בשני נעלמים‪ .‬הפתרון הוא זוג סדור של מספרים‪ .‬על התלמידים לזהות את‬
‫הפתרון מתוך שלושה זוגות סדורים נתונים‪ .‬תהליך שבצעו כבר קודם לכן‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪199‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪185‬‬
‫דוגמה ‪1‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאה‪ .‬ספרים סגורים‪ .‬את הפתרון מבצעים בשיתוף התלמידים‪.‬‬
‫נתונה מערכת משוואות‪ .‬במשוואה (‪ x ,)2‬מבוטא באמצעות ביטוי כפלי של מספר ב‪.y -‬‬
‫במקום ה‪ x -‬שבמשוואה (‪ )1‬מציבים את הביטוי המייצג את ‪ x‬על‪-‬פי משוואה (‪ .)2‬ניעזר בצבעים‪.‬‬
‫‪)1( 3x + 2y = 56‬‬
‫‪)2( x = 4y‬‬
‫מחליפים את ‪ x‬ב‪ .4y -‬פעולת החשבון‬
‫‪34y + 2y = 56‬‬
‫התלמידים יבצעו את ההצבה‪:‬‬
‫בין ‪ 3‬ל‪ 4y -‬היא כפל‪ .‬בביטוי ‪ 4y‬מקובל לוותר על כתיבת פעולת הכפל‪ .‬בהצבה‪ ,‬יש לכתוב את פעולת‬
‫הכפל בין ‪ 3‬ל‪.4y -‬‬
‫אחרי ההצבה מקבלים משוואה בנעלם אחד‪ .‬התלמידים יפתרו משוואה זו‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬האם מצאנו את פתרון המערכת? עדיין לא‪ .‬מצאנו רק את הערך של ‪.y‬‬
‫יש לחשב גם את הנעלם השני – ‪ .x‬לחישוב הנעלם השני מציבים את הערך של הנעלם שכבר חישבו‬
‫(בדוגמה זו מציבים ‪ 4‬במקום ‪ )y‬ומחשבים את הנעלם השני‪ .‬כותבים את הפתרון כזוג סדור של מספרים‪.‬‬
‫לבדיקה‪ :‬מציבים במשוואות הנתונות‪( .‬למעשה‪ ,‬מכיוון שאת החישוב של ‪ y‬מבצעים על משוואה (‪ )2‬ניתן‬
‫להסתפק בבדיקה בהצבה של הערכים של ‪ x‬ו‪ y -‬במשוואה (‪ )1‬בלבד‪).‬‬
‫הערה כללית‪ :‬בפתרון מערכת משוואות עם שני נעלמים בשיטה אלגברית‪ ,‬תלמידים רבים מסתפקים בחישוב‬
‫הנעלם האחד ושוכחים שיש לחשב גם את הנעלם השני‪ .‬חשוב להרגיל את התלמידים לכתוב את הפתרון‬
‫כזוג סדור של מספרים‪ ,‬הרגל שיאלץ אותם לחשב גם את הנעלם השני‪.‬‬
‫דוגמה ‪2‬‬
‫הקניה כמו בדוגמה ‪.1‬‬
‫ההבדלים‪ :‬במשוואה (‪ y )1‬מיוצג באמצעות ‪ .x‬נצבע את הביטוי במקומו נבצע את ההצבה‪,‬‬
‫ונצבע באותו צבע את הביטוי אותו נציב‪ .‬כיצד נחליט? נבדוק אם נתונה משוואה מהסוג ___ = ‪ y‬או ___ ‪.x +‬‬
‫בדוגמה‪ y :‬מיוצג באמצעות ביטוי כפלי של מספר ב‪ .x -‬מציבים את הביטוי הכפלי ‪ 2x‬במקום ‪.y‬‬
‫‪y = 2x‬‬
‫‪2x + 3y = 40‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫התלמידים יבצעו את ההצבה‪,‬‬
‫ויפתרו את המשוואה שהתקבלה – משוואה בנעלם אחד‪.‬‬
‫לאחר חישוב הערך של ‪ , x‬יציבו באחת המשוואות‪ .‬בגלל אופי המשוואות מתבקשת הצבה במשוואה (‪.)1‬‬
‫מדוע? בסיום נכתוב את הזוג הסדור שהוא הפתרון למערכת המשוואות‪ ,‬ונבדוק‪.‬‬
‫‪2x + 32x = 40‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪200‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪186‬‬
‫תרגילים‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫‪ .2‬פתרון של מערכות משוואות דומות לאלו שבדוגמאות ‪.2 – 1‬‬
‫מומלץ לפתור את שתי מערכות המשוואות הראשונות במליאת הכיתה ואת האחרות לתת כעבודה עצמית‬
‫בכיתה או בבית‪ .‬במשוואה (‪ )2‬הצבה של ביטוי שלילי‪.‬‬
‫יש לשים לב לכך שבהצבה של ביטוי שלילי הביטוי ייכתב בסוגריים‪ .‬דוגמה‪( :‬ב)‬
‫(‪)8‬‬
‫‪2x + (–6x) = 8‬‬
‫‪5y – 4(–2y) = 13‬‬
‫‪5y + 8y = 13‬‬
‫ממשיכים בפתרון‪.‬‬
‫דוגמה ‪3‬‬
‫שאלה מילולית שפתרונה באמצעות מערכת משוואות מהסוג שפתרו בדוגמאות ‪.2 – 1‬‬
‫שלבי הפתרון‪:‬‬
‫תרגום של נתוני השאלה למשוואות‪.‬‬
‫חסרים שני נתונים‪ ,‬את האחד מסמנים ב ‪ x -‬ואת השני ב‪.y -‬‬
‫בשאלה המילולית שני היגדים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחברת ועיפרון עולים ביחד ‪ 12‬שקלים‪ .‬ההיגד‪" :‬עולים ביחד" מתורגם לפעולת חיבור‪.x + y = 12 :‬‬
‫‪ .2‬מחברת עולה פי ‪ 2‬מעיפרון‪ .‬כלומר‪ ,‬מחיר מחברת )‪ (y‬שווה למחיר של שני עפרונות )‪.(2x‬‬
‫בכתיב מתמטי‪.y = 2x :‬‬
‫מקבלים מערכת משוואות בשני נעלמים‪ .‬פותרים בהתאם לדוגמאות ‪.2 – 1‬‬
‫כפי שנלמד‪ ,‬שאלה מילולית מחייבת תשובה מילולית‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬מחיר מחברת ‪ 8‬שקלים‪ .‬מחיר עיפרון ‪ 4‬שקלים‪.‬‬
‫בשאלה מילולית‪ ,‬הב דיקה אינה נעשית באמצעות הצבה במשוואות (ייתכן שהמשוואות שבנינו הן שגויות)‪,‬‬
‫אלא בודקים אם התשובה תואמת את ההיגדים שבשאלה‪:‬‬
‫מחברת ועיפרון עולים ביחד ‪ 12‬שקלים – נכון‪.‬‬
‫מחברת עולה פי ‪ 2‬מעיפרון – נכון‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪201‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪187 :‬‬
‫תרגילים‬
‫הנחיה כללית לשלבי הפתרון‪.‬‬
‫‪ ‬בחרו נעלמים‪.‬‬
‫‪ ‬תרגמו את ההיגדים שבשאלה לשתי משוואות בשני נעלמים‪.‬‬
‫‪ ‬פתרו את מערכת המשוואות בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫‪ ‬כתבו תשובה מילולית‪.‬‬
‫‪ ‬בדקו‪.‬‬
‫‪ .3‬נתונות שתי מערכות משוואות‪ .‬על התלמידים לבחור את המערכת המתאימה לנתוני השאלה‪.‬‬
‫השוני בין שתי מערכות המשוואות הוא במשוואה השנייה‪ :‬את איזה מהנעלמים כופלים ב ‪ ,3 -‬שזו טעות נפוצה‪.‬‬
‫מה המשוואה הנכונה ‪ y = 3x‬או ‪ .x = 3y‬מומלץ לבקש מהתלמידים לחשוב על מספרים‪ .‬נניח שמכנסיים‬
‫‪120‬‬
‫‪. 40 ‬‬
‫עולים ‪ 120‬שקלים וחגורה ‪ 40‬שקלים‪ .‬השוויון המתאים‪ 120 = 340 :‬או‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .4‬מבחינת התוכן‪ ,‬שאלה דומה לשאלה ‪ .3‬שלא כמו בשאלה ‪ 3‬בה מוצגות שתי מערכות משוואות‪ ,‬ועל‬
‫התלמידים לבחור את המערכת המתאימה לפתרון השאלה‪ ,‬כאן התלמידים יכתבו את מערכת המשוואות‬
‫בעצמם‪ .‬על דף תובנות הצעה לבחירה של ‪ x‬ו‪ .y -‬מומלץ לצבוע את שני ההיגדים בצבעים שונים ולכתוב‬
‫משוואה מתאימה לכל היגד‪ :‬כדור טניס שולחן ומחבט עולים יחד ‪ 270‬שקלים‪ .‬מחבט עולה פי ‪ 8‬מכדור‪.‬‬
‫המשוואות המתאימות‪ . y = 8x , x + y = 270 :‬השוויון מציג ערכים שווים‪ .‬אם מחבט עולה פי ‪ 8‬מכדור‪,‬‬
‫שוויון יתקבל כאשר כופלים את מחיר הכדור פי ‪( 8‬או כאשר מחלקים את מחיר המחבט ב ‪ .8 -‬במקרה זה‬
‫‪y‬‬
‫‪.) x ‬‬
‫המשוואה היא‬
‫‪8‬‬
‫‪ .5‬השוני משאלות קודמות‪ :‬במשוואת הסכום‪ ,‬יש לקחת בחשבון ‪ 3‬מחסניות צבעוניות‪ .‬הסכום אינו בין ‪ x‬ו ‪,y -‬‬
‫אלא בין ‪ x‬ו‪ .3y -‬המשוואה‪.x + 3y = 420 :‬‬
‫‪ .6‬במשוואת הסכום‪ ,‬סכום של ‪ 5‬מחברות ו‪ 3 -‬עטים‪ .‬הנחיה על דף תובנות‪ .‬המשוואה‪.5x + 3y = 33 :‬‬
‫לשאלות הבאות לא מצורפים דפי תובנות‪.‬‬
‫‪ .7‬שאלה דומה לשאלה ‪.6‬‬
‫‪ .8‬שאלה דומה לשאלה ‪3.‬‬
‫‪ .9‬בשאלה זו מתייחסים להיקף מלבן המחושב באמצעות סכום אורכי הצלעות‪( .‬היקף במקום סכום‪).‬‬
‫ניתן לכתוב משוואה עבור היקף המלבן‪ ,‬השווה לסכום של ‪ 4‬הצלעות‪ ,‬וסכום זה הוא ‪ 72‬ס"מ כנתון‪.‬‬
‫ניתן לכתוב משוואה של סכום של שתי צלעות סמוכות של המלבן‪ .‬סכום זה שווה למחצית ההיקף‪ 36 :‬ס"מ‪.‬‬
‫המשוואה השנייה מציגה את הקשר בין האורכים של שתי צלעות סמוכות של המלבן כנתון בשאלה‪.‬‬
‫ראו תרגילים ‪ 3‬ו‪.8 -‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪202‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪188‬‬
‫דוגמאות ‪5 – 4‬‬
‫בדוגמה ‪ 3‬ובתרגילים שלאחריה מערכת המשוואות הייתה מורכבת ממשוואה אחת הכתובה בצורה המפורשת‪:‬‬
‫‪ y = mx + b‬וממשוואה שניה הכתובה בצורה סתומה‪ax + by = c :‬‬
‫בדוגמאות ‪ 5 – 4‬שתי המשוואות כתובות בצורה המפורשת‪.‬‬
‫שתיהן עוסקות בשאלות בהן יש להפעיל שיקולי כדאיות‪ ,‬כפי שפתרו בדרך גרפית בעמודים ‪.146 – 144‬‬
‫מומלץ לחזור לדוגמאות שבעמודים אלו לפני שפותרים את הדוגמאות הנתונות‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫מציגים את השאלה ומשתפים את התלמידים בפתרונה‪.‬‬
‫את מערכת המשוואות שהתקבלה פותרים בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫ניתן להציב במשוואה הראשונה במקום ‪ y‬את הביטוי ‪ ,15x‬או להציב במשוואה השנייה‪ ,‬במקום ‪ y‬את‬
‫הביטוי ‪.100 + 5x‬‬
‫ניתן גם להשוות בין שתי המשוואות‪ :‬אם ‪ y‬שווה לשני ביטויים ‪ ,‬פירושו של דבר ששני הביטויים שווים זה לזה‪.‬‬
‫כלומר‪( .100 + 5x = 15x ,‬כמובן שבכל הדרכים שהוצגו מתקבלת אותה משוואה)‪.‬‬
‫יש להניח שיהיו תלמידים שהצבה כפי שפתרו קודם לכן תיראה להם נוחה יותר (כי זאת הדרך בה פתרו עד כה)‪.‬‬
‫חשוב להציג גם את הגישה השנייה המקלה בפתרון מערכת משוואות בה שתי המשוואות הן בצורה המפורשת‪,‬‬
‫כמו בתרגיל ‪ 10‬שבהמשך‪.‬‬
‫דוגמה ‪5‬‬
‫שאלות מקדימות המתייחסות לנתוני השאלה‪ .‬חישובים במספרים‪ ,‬דרך תהליכית המקלה על ההכללה‪.‬‬
‫(א) עבור ‪ 20‬נסיעות בחודש ענת תשלם ‪ (620) 120‬שקלים בחודש‪ .‬כרטיס חודשי חופשי עולה פי ‪.2‬‬
‫לא כדאי לה לרכוש כרטיס חודשי חופשי‪.‬‬
‫(ב) עבור ‪ 50‬נסיעות בחודש יעל תשלם ‪ (650) 300‬שקלים בחודש‪ .‬כדאי לה לרכוש כרטיס חודשי חופשי‪.‬‬
‫ניתן להציג חישובים אלו בטבלה כדי להקל על ההכללה‪.‬‬
‫המספר הקבוע הוא ‪( 6‬צבוע בשחור)‪ .‬מספר הנסיעות משתנה (באדום)‪.‬‬
‫מספר נסיעות‬
‫המחיר‬
‫בשקלים‬
‫במשוואה השוואה בין הביטוי המתקבל ‪ 6x‬לבין המחיר של חודשי‬
‫‪20‬‬
‫‪206‬‬
‫חופשי ‪.y‬‬
‫‪50‬‬
‫‪506‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x6‬‬
‫(ג) פתרון אלגברי כמוצג בדוגמה‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪203‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪189‬‬
‫תרגילים‬
‫שאלות בהן נדרשים שיקולי כדאיות‪ .‬התלמידים פתרו בדרך גרפית שאלות מסוג זה (עמודים ‪.)146 – 144‬‬
‫בפרק זה יפתרו את השאלות בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫‪ .10‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה‪ .‬לכל מסלול מתאימה משוואה אחת‪ .‬יש לזהות אותן ולפתור את מערכת‬
‫המשוואות המתקבלת‪ .‬גובה התשלום בכל אחד מהמסלולים שווה לסכום חודשי קבוע ותוספת תשלום‬
‫על‪-‬פי מספר הספרים המושאלים‪ .‬המבנה של כל אחת מהמשוואות הוא‪ y = ax + b :‬או ‪.y = b + 3x‬‬
‫מערכת המשוואות‪y = 250 + 10x :‬‬
‫‪y = 150 + 15x‬‬
‫לפתרון המשוואה נוח להשוות בין שני הביטויים המייצגים את התשלום – ‪:y‬‬
‫‪ . 250 + 10x = 150 + 15x‬נזכיר כי שאלה מילולית מחייבת תשובה מילולית‪.‬‬
‫‪ .13 – 11‬שאלות דומות לקודמות‪ .‬התלמידים יפתרו בכוחות עצמם בכיתה או בבית‪.‬‬
‫‪ .11‬נועה בחרה במסלול בו יש תשלום קבוע ותוספת על ‪-‬פי מספר הספרים המושאלים‪ ,‬בדומה למסלולים‬
‫המוצעים בתרגיל ‪.10‬‬
‫מיכל בחרה במסלול בו אין תשלום קבוע‪ .‬התשלום הוא על‪-‬פי מספר הספרים המושאלים‪.‬‬
‫נסמן את התשלום החודשי ב‪ y -‬ואת מספר הספרים המושאלים ב‪.x -‬‬
‫התשלום‬
‫התשלום החודשי‬
‫מספר‬
‫מתלמידים המתקשים בכתיבת המשוואות‪ ,‬נבקש לחשב את‬
‫החודשי‬
‫מסלול א‬
‫ספרים‬
‫מסלול ב‬
‫התשלום החודשי במקרים שונים‪ :‬בהשאלה של‬
‫‪8‬‬
‫‪158‬‬
‫‪50 + 108‬‬
‫‪ 8‬ספרים או ‪ 12‬ספרים או ‪ 15‬ספרים וכדומה‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1512‬‬
‫‪50 + 1012‬‬
‫ולהציג את החישובים בטבלה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1520‬‬
‫‪50 + 1020‬‬
‫לזהות את החלקים הקבועים ואת החלקים המשתנים הצבועים‬
‫‪15x‬‬
‫‪50+ 10x‬‬
‫‪x‬‬
‫באדום‪ .‬ולהכליל‪ :‬התשלום החודשי עבור השאלה של ‪ x‬ספרים‪.‬‬
‫‪ .12‬שתי הצעות תשלום עבור חנייה‪ .‬בדומה לתרגיל ‪ ,11‬הצעה אחת בה התשלום הוא על‪-‬פי מספר שעות‬
‫החנייה‪ ,‬והצעה שנייה כוללת תשלום חודשי קבוע ותוספת של מחיר מוזל על פי מספר שעות החנייה‪.‬‬
‫כמו בתרגיל ‪ ,11‬מתלמידים המתקשים בכתיבת המשוואות נבקש להתנסות במספר חישובים במספרים‪,‬‬
‫להציב בטבלה‪ ,‬לזהות את הקבועים והמשתנים ולהגיע להכללה‪.‬‬
‫‪ .13‬שאלה בה התשלומים בשתי המכבסות מורכבים מסכום קבוע בתוספת מחיר לפי מספר פריטים‪.‬‬
‫הפתרון בדומה לתרגיל ‪ .10‬בסעיף (ב)‪ ,‬יחשבו את המחיר עבור ‪ x = 8‬בכל אחת משתי המכבסות‪.‬‬
‫או יפעילו תובנה מתמטית‪ :‬מעבר לכמות של ‪ 12‬ק"ג‪ ,‬במכבסת "לבן כשלג" משלמים רק ‪ 2‬שקלים לכל ק"ג נוסף‪ ,‬בעוד שבמכבסת "צח ונקי" משלמים ‪ 3‬שקלים לק"ג‪.‬‬
‫המכבסה הזולה יותר לכמות זו של כביסה היא "לבן כשלג"‪ .‬לכמות הקטנה מ‪ 12 -‬ק"ג‪ .‬המכבסה הזולה יותר היא "צח כשלג"‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪204‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪190‬‬
‫דוגמה ‪6‬‬
‫פתרון מערכת משוואות בשיטת ההצבה כאשר ההצבה היא של ביטוי חיבורי‪ .‬את הביטוי החיבורי יש לכתוב‬
‫בסוגריים‪ .‬כמו בדוגמאות ‪ ,2 – 1‬נבדוק באיזו משוואה לבצע את ההצבה וניעזר בצבעים‪.‬‬
‫התלמידים למדו זאת בפרק טכניקה אלגברית‪ :‬הצבה בביטויים אלגבריים (קפיצה לגובה לכיתה ח חלק א‬
‫עמודים ‪.)213 – 212‬‬
‫לאחר ההצבה בתוך סוגריים יש לפשט את הביטוי שהתקבל על ‪-‬ידי פתיחת סוגריים – שימוש בחוק הפילוג‪.‬‬
‫המשך הפתרון כפי ש מוצג בספר‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .14‬בכל אחת מהמערכות משוואה אחת לפחות בצורה המפורשת‪ y = ax + b :‬או ‪.x = ay + b‬‬
‫תהליך הפתרון כמודגם בדוגמה ‪ .6‬לא מתקבלת משוואה בה יש לחסר מכפלה הכוללת סוגריים‪ ,‬כך שלא‬
‫צפויות שגיאות בסימנים‪.‬‬
‫‪ .15‬מערכות משוואות בהן לאחר ההצבה יש לשים לב לסימנים‪.‬‬
‫מומלץ לפתור סעיפים (‪ )1‬ו‪ )4( -‬במליאת הכיתה ואת התרגילים הנותרים התלמידים יפתרו עצמם‪.‬‬
‫(‪ )1‬במשוואה ‪ 2x = 2 – y‬מציבים ‪ .y = 3x – 8‬מחליפים את ‪ y‬שבמשוואה הראשונה בביטוי ‪.3x – 8‬‬
‫כפי שלמדו בדוגמה ‪ ,6‬הביטוי שמציבים הוא ביטוי חיבורי ולכן בהצבה יש לכתוב אותו בסוגריים‪.‬‬
‫מקבלים‪.2x = 2 – (3x – 8) :‬‬
‫שגיאה צפויה בסימנים בפתיחת הסוגריים‪ .‬שואלים במה כופלים את הסוגריים‪ .‬תשובה צפויה‪ :‬במינוס‪.‬‬
‫מינוס אינו מספר‪ .‬מה המקדם של הסוגריים? חוזרים על משמעות המקדם ומומלץ שתלמידים שעדיין‬
‫טועים יכתבו את המקדם‪ .2x = 2 – 1(3x – 8) :‬חשוב להדגיש‪ ,‬כופלים כל אחד מהמחוברים‬
‫שבתוך הסוגריים במקדם שהוא )‪ (–1) :(–1‬כפול ‪ 3x‬ומקבלים ‪ –3x‬ו‪ (–1) -‬כפול )‪,(–8‬‬
‫‪.2x = 2 – 3x + 8‬‬
‫ומקבלים ‪ .8‬נכתוב את המשוואה המתקבלת‪ :‬מה הפעולה שלפני ה‪? 8 -‬‬
‫התלמידים ימשיכו בפתרון המשוואה‪ .‬בסיום נשאל מה פתרון המערכת? יש להניח שחלק מהתלמידים‬
‫שכחו לחשב את הנעלם השני ‪ .y‬לסיום נכתוב תשובה ונבדוק על‪-‬ידי הצבה בשתי המשוואות‪.‬‬
‫(‪ )4‬במשוואה הראשונה נתון הערך של ‪ .–y‬במשוואה השנייה יש להציב את הערך של ‪.y‬‬
‫נצבע את הנעלם עבורו נבצע הצבה ואת הביטוי שנציב‪x + y = 8 , –y = 2x – 9 :‬‬
‫שואלים‪ :‬נתון ביטוי עבור ‪ .–y‬האם ניתן לדעת את הביטוי השווה ל‪? y -‬‬
‫כדאי לכפול משוואה ראשונה ב‪ .(–1) -‬ורק אז לבצע את ההצבה במשוואה השנייה‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪205‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪191‬‬
‫דוגמה ‪7‬‬
‫פתרון מערכת משוואות בהן ההצבה מובילה להשוואה בין אגפים של שתי המשוואות‪.‬‬
‫כמו בדוגמאות קודמות‪ ,‬נצבע באחת מהמשוואות את הנעלם עבורו נבצע הצבה‪ ,‬ובמשוואה השנייה את הביטוי‬
‫אותו נציב‪ .‬לדוגמה‪( .y = 2x – 8 , y = 3x + 1 ,‬וני תן גם ‪).y = 2x – 8 , y = 3x + 1‬‬
‫מקבלים‪ .3x + 1 = 2x – 8 :‬בכל אחת מהמשוואות‪ y ,‬מבוטא באמצעות ביטוי אלגברי אחר‪ .‬משווים בין‬
‫שני הביטויים‪.‬‬
‫כבר בדוגמה ‪ 4‬פתרנו מערכת משוואות מסוג זה‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .16‬מערכות משוואות שהדרך הנוחה לפתרונן הוא באמצעות השוואה של שתי המשוואות‪.‬‬
‫בשני הסעיפים הראשונים שימוש בצבע כדי להדגיש את הביטויים השווים‪.‬‬
‫מומלץ לפתור במליאת הכיתה את שני הסעיפים הראשונים‪.‬‬
‫(‪ )2‬המשוואות כתובות בשינוי סדר‪ .‬במשוואה הראשונה ‪ x‬באגף ימין ובמשוואה השנייה ‪ x‬באגף שמאל‪.‬‬
‫חשוב לומר זאת במפורש כדי למנוע קושי בפתרון המערכת‪.‬‬
‫(‪ )5‬יש להניח שתלמידים לא ישימו לב לכך שבמשוואה ראשונה ‪ y‬מיוצג באמצעות ‪ ,x‬במשוואה שנייה‬
‫‪ x‬מיוצג באמצעות ‪ . y‬אם רוצים לבצע השוואה יש לסדר את שתי המשוואות‪ ,‬כך שאותו נעלם יהיה‬
‫מיוצג באמצעות הנעלם השני‪ .‬כפי שכתוב בהקדמה לפרק זה בספר זה אין התמודדות עם מערכות‬
‫משוואות בהן יש לבודד את אחד מהנעלמים‪ .‬הפתרון באמצעות הצבה כפי שלמדו בתחילת פרק זה‪.‬‬
‫המטרה של תרגיל זה היא להביא את התלמידים לכך שיפעילו שיקול דעת לפני שהם ניגשים לפתרון‬
‫ולא יעבדו בצורה מכנית‪.‬‬
‫‪ .19 – 17‬שאלות מילוליות דומות לשאלה ‪ 9‬עמוד ‪ ,187‬כאשר הקשר בין הנעלמים הוא חיבורי ולא כפלי‪.‬‬
‫משוואה אחת מבטאת את הקשר בין צלעות המלבן כפי שנתון בשאלה‪ .‬אורך צלע אחת גדול (קטן) ב‪___ -‬‬
‫מאורך הצלע השנייה‪ .‬משוואה שנייה מתייחסת להיקף המלבן‪ .‬היקף המלבן שווה לסכום האורכים של כל‬
‫ארבע הצלעות‪ ,‬כאשר מסתמכים על התכונה שבמלבן הצלעות הנגדיות שוות באורכן‪.‬‬
‫במקרה זה את ההיקף מחשבים באמצעות הביטוי ‪ x + x + y + y‬או לחילופין‪ ,2x + 2y :‬כאשר ‪ x‬ו‪y -‬‬
‫מייצגים את אורכי הצלעות‪ .‬חשוב לשים לב לכך ששימוש בביטוי השני מחייב‪ ,‬בהצבה ‪,‬כתיבה עם סוגריים‪.‬‬
‫ניתן גם לכתוב משוואה עבור סכום של שתי צלעות סמוכות‪ .‬סכום זה שווה למחצית היקף המלבן‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪206‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪192‬‬
‫שאלות דומות פתרו באמצעות נעלם אחד‪.‬‬
‫את השאלות הבאות נפתור באמצעות שני נעלמים‪.‬‬
‫‪ .27 – 20‬משוואה אחת מציגה קשר בין שני הנעלמים כנתון בשאלה‪ :‬גדול ב‪ , -‬קטן ב ‪ , -‬גדול פי ‪ ,‬קטן פי‪.‬‬
‫המשוואה השנייה מציגה את הסכום‪.‬‬
‫בכל אחת מהשאלות‪ ,‬נמליץ ל תלמידים המתקשים בפתרון לחשוב במספרים (בדרך תהליכית)‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בשאלה ‪ ,27‬נניח שמחיר כרטיס למבוגר הוא ‪ 20‬שקלים‪ .‬מחיר כרטיס לילד הוא ‪ 12‬שקלים‪.‬‬
‫כמה תשלם הקבוצה שבשאלה?‬
‫או‪ ,‬נניח שמחיר כרטיס למבוגר הוא ‪ 50‬שקלים‪ .‬כמה תשלם קבוצה זו? וכדומה‪.‬‬
‫התשלום לקבוצה‬
‫מחיר כרטיס‬
‫למבוגר‬
‫‪20‬‬
‫מחיר כרטיס‬
‫לילד‬
‫‪12‬‬
‫‪50‬‬
‫‪42‬‬
‫‪1050+1242=1,004‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪10x + 12y‬‬
‫‪1020+1212=344‬‬
‫את הנתונים יציגו בטבלה‪.‬‬
‫המשתנים‪ :‬מחיר כרטיס למבוגר – צבוע באדום ‪ ,‬ומחיר כרטיס לילד – צבוע בכחול‪ .‬הקבועים – בשחור‪.‬‬
‫כמו בהנחיה לתרגיל ‪ 11‬מגיעים להכללה‪.‬‬
‫שאלה ‪ 23‬שונה בכך שמדובר בסכום של שלושה גילים‪ .‬הביטוי לסכום הגילים‪x + y + y :‬‬
‫או ‪ :x + 2y‬הסכום של הגיל של יואב ועוד פעמיים הגיל של כל אחד מהאחים התאומים‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪207‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪193‬‬
‫‪ .30 – 28‬השאלות עוסקות בהיקפים של מלבנים ו‪/‬או משולשים‪.‬‬
‫ליד כל שאלה סרטוט ובו ביטויים לאורך הצלעות‪.‬‬
‫כמו בשאלה ‪ 9‬עמוד ‪ 187‬או שאלות ‪ 19 – 17‬עמודים ‪ ,182 – 181‬ניתן לכתוב משוואה להיקף‬
‫המלבן או לחילופין‪ ,‬משוואה למחצית ההיקף‪.‬‬
‫‪ .29 – 28‬דומות לתרגילים ‪ .19 – 17‬ההבדל‪ :‬הקשר בין הצלעות הוא כפלי ולא חיבורי‪.‬‬
‫‪ .30‬מערכת המשוואות מורכבת ממשוואה עבור היקף המלבן ומשוואה שנייה עבור היקף המשולש שווה השוקיים‪.‬‬
‫‪ .32 – 31‬שאלות שלכאורה דומות לשאלה ‪ .28‬ההבדל‪ :‬כאן לא נתון איזו מהצלעות גדולה יותר‪ .‬האם אורך השוק‬
‫גדול מאורך הבסיס או שאולי אורך הבסיס גדול מאורך השוק‪ .‬בשאלות מסוג זה יש לבדוק את שתי‬
‫האפשרויות‪ .‬נסרטט שני משולשים ונכתוב ביטויים אלגבריים לאורך הצלעות‪.‬‬
‫‪ .31‬אורך הבסיס ‪ .x‬אורך השוק ‪.y‬‬
‫אפשרות אחת‪ :‬אורך השוק גדול מאורך הבסיס‪ .‬המשוואה המתאימה‪.y = 1.5x :‬‬
‫אפשרות שניה‪ :‬אורך הבסיס גדול מאורך השוק‪ .‬המשוואה המתאימה‪.x = 1.5y :‬‬
‫המשוואה השנייה בשתי האפשרויות היא עבור היקף המשולש דהיינו‪.x + 2y = 28 :‬‬
‫פותרים את שתי מערכות המשוואות ומתקבלים שני פתרונות‪:‬‬
‫פתרון אחד‪ :‬אורכי צלעות המשולש‪ 7 :‬ס"מ ‪ 10.5 ,‬ס"מ ‪ 10.5 ,‬ס"מ‪.‬‬
‫פתרון שני‪ :‬אורכי צלעות המשולש‪ 12 :‬ס"מ ‪ 8 ,‬ס"מ ‪ 8 ,‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .32‬כמו תרגיל ‪ .31‬מערכות המשוואות המתקבלות‪:‬‬
‫‪y = 4x‬‬
‫‪x + 2y = 36‬‬
‫‪x = 4y‬‬
‫‪x + 2y = 36‬‬
‫‪x=4‬‬
‫‪x = 24‬‬
‫הפתרונות‪:‬‬
‫‪y = 16‬‬
‫האם קיימים משולשים שאלו צלעותיהם?‬
‫‪y=6‬‬
‫למדנו בכיתה ז (קפיצה לגובה לכיתה ז חלק ג עמודים ‪ )172 – 170‬כי במשולש סכום האורכים של כל‬
‫שתי צלעות גדול מהצלע השלישית‪ .‬האם הפתרונות שקיבלנו מקיימים תכונה זו? נבדוק‪.‬‬
‫לשאלה זו פתרון אחד בלבד‪ :‬אורכי צלעות המשולש‪ 4 :‬ס"מ ‪ 16 ,‬ס"מ ‪ 16 ,‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .33‬יינתן כתרגול נוסף על פי שיקול דעתו של המורה‪.‬‬
‫מערכות משוואות מסוגים שונים‪ .‬בכל מערכת חשוב להרגיל את התלמידים לחשוב על דרך הפתרון לפני‬
‫שמתחילים בביצוע‪ .‬להיעזר בצבעים‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪208‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪194‬‬
‫פתרון בשיטת הנגדת מקדמים‬
‫בספר זה איננו משאירים בידי התלמיד את הבחירה בין חיבור שתי המשוואות או חיסור של שתי המשוואות‪.‬‬
‫הפתרון הנלמד הוא תמיד באמצעות חיבור של שתי המשוואות‪.‬‬
‫בחיבור משוואות בדרך זאת‪ ,‬עוברים ממערכת משוואות אחת למערכת משוואות שקולה לה (כמוצג בספר לתלמיד)‪.‬‬
‫איננו דורשים מהתלמידים לכתוב מערכות משוואות שקולות‪ .‬כדי לקבל מערכת משוואות שקולה יש להשאיר את‬
‫אחת מהמשוואות המקוריות ולצרף אליה את המשוואה המתקבלת מחיבור של שתי המשוואות‪ .‬לצורך כך יש להביא‬
‫את המשוואות למצב בו לאחד מהנעלמים יש מקדמים נגדיים‪ .‬כל פתרון של המערכת המתקבלת הוא גם פתרון‬
‫של מערכת המשוואות המקורית‪ .‬אחרי חיבור של שתי המשוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים נגדיים‪,‬‬
‫מתקבלת משוואה בה לאחד מהנעלמים מקדם השווה ‪.0‬‬
‫לפני לימוד התהליך‪ ,‬מומלץ לחזור על המושגים‪ :‬מספרים נגדיים‪ ,‬ומקדם‪.‬‬
‫פתרון באמצעות הנגדת המקדמים מבוצע באופן מדורג‪:‬‬
‫‪ ‬פתרון מערכות משוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים שהם מספרים נגדיים‪ .‬המשוואות נתונות בצורה‬
‫הסתומה ‪ , ax + by = c‬ורשומות זו מתחת לזו‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת משוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים נגדיים אבל יש לסדר אותן כך שהמחוברים עם ‪ x‬יהיו‬
‫רשומים אחד מתחת לשני‪ ,‬המחוברים עם ‪ y‬יהיו רשומים זה מתחת לזה והמספרים החופשיים יהיו באגף‬
‫השני של המשוואות‪.‬‬
‫‪ ‬פתרון מערכות משוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים שווים‪ :‬יש לכפול אחת מהמשוואות ב‪.(–1) -‬‬
‫‪ ‬פתרון מערכות משוואות בהן לפחות לאחד מהנעלמים מקדמים שאחד מהם הוא כפולה של המקדם השני‪:‬‬
‫יש לכפול אחת מהמשוואות במספר מתאים‪.‬‬
‫‪ ‬פתרון מערכות משוואות בהן לנעלמים מקדמים זרים‪ :‬יש לכפול כל אחת מהמשוואות במספר אחר‪.‬‬
‫‪ ‬פתרון מערכות משוואות לא מסודרות בהן יש לבצע פעולות של פתיחת סוגריים‪ ,‬כינוס מחוברים דומים‪,‬‬
‫שינוי מיקום המחוברים‪ ,‬מומלץ לסדר כל אחת מהמשוואות בנפרד ואז לכתוב את שתי המשוואות המסודרות‬
‫זו מתחת לזו כך שהנעלמים יופיעו באגף אחד זה מתחת לזה והמספרים החופשיים יהיו באגף השני‪.‬‬
‫‪ ‬ב פרקים נוספים שילמדו מאוחר יותר נעסוק בפתרון מערכות משוואות בשני נעלמים עם שברים‪,‬‬
‫‪ ‬בפתרון מערכות משוואות מיוחדות שאין להן פתרון או שיש להן אינסוף פתרונות‪,‬‬
‫שאלות מילוליות משולבות בין סוגי המערכות ולאחריהן‪.‬‬
‫כמו בפרקים קודמים‪ ,‬אין הצגה מקדימה של כל הסוגים ותרגול בסוף‪ .‬לאחר כל הצגה של משוואות מסוג כלשהו‬
‫ניתן תרגול מתאים‪ ,‬דרך המתאימה לאוכלוסייה לה מיועד הספר‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪209‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪194‬‬
‫דוגמה ‪1‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאת הכיתה‪ .‬הספרים סגורים‪.‬‬
‫שיתוף התלמידים בשיקולים‪.‬‬
‫מדגישים את הסדר בו כתובות המשוואות שבמערכת‪ :‬שתי המשוואות כתובות זו מתחת לזו‪ ,‬כך שהמחוברים‬
‫עם ‪ x‬מופיעים זה מתחת לזה‪ .‬המחוברים עם ‪ y‬מופיעים זה מתחת לזה‪ .‬המספרים החופשיים באגף‬
‫השני של המשוואה‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬אילו הם המקדמים של ‪ x‬בשתי המשוואות? אילו הם המקדמים של ‪ y‬בשתי המשוואות‪.‬‬
‫אילו הם המספרים החופשיים?‬
‫אומרים‪ :‬המקדמים של ‪ y‬בשתי המשוואות הם מספרים נגדיים‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מה למדנו על מספרים נגדיים? (סכומם הוא ‪).0‬‬
‫נחבר את שתי המשוואות‪ .‬מה נקבל? נחבר אנכית‪ .‬נציג את החיבור האנכי כמודגם על דף התובנות‪.‬‬
‫(מתקבלת משוואה בנעלם אחד‪ .‬משוואה אותה אנו יודעים לפתור‪).‬‬
‫התלמידים יפתרו‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מהו פתרון המערכת? מצאנו את ערכו של ‪ .x‬עדיין לא סיימנו‪ .‬יש לחשב גם את ערכו של ‪.y‬‬
‫כיצד נעשה זאת? (כפי שעשינו בפתרון בשיטת ההצבה‪ .‬נציב באחת מהמשוואות ונחשב‪).‬‬
‫הפתרון‪ :‬זוג סדור של מספרים‪.‬‬
‫נבדוק‪.‬‬
‫את הבדיקה נבצע באמצעות הצבה בשתי המשוואות הנתונות‪.‬‬
‫בבדיקה מספיק לבצע הצבה במשוואה בה לא נעזרנו לחישוב ערך הנעלם השני‪ .‬לאוכלוסייה לה מיועד הספר‬
‫הנחיה כזו גורמת הרבה פעמים לבלבול‪ ,‬כך שנבקש להציב ולבדוק את נכונות הפתרון בשתי המשוואות‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬במשוואות בהן בוצעו פעולות אלגבריות עד לסידורן‪ ,‬חשוב להדגיש כי את הבדיקה מבצעים תמיד‬
‫על המשוואות הנתונות מכיוון שייתכן כי כבר בביצוע הפעולות המקדימות נעשתה טעות‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪210‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪195 :‬‬
‫דוגמה ‪2‬‬
‫פתרון משוואה נוספת בדיוק באותה דרך של הדוגמה הראשונה‪.‬‬
‫ההבדל‪ :‬למחוברים בהם מופיע ‪ x‬יש מקדמים שהם מספרים נגדיים‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬המורה יציג את התרגיל על הלוח‪.‬‬
‫ישאל במה שונה מערכת משוואות זו מהקודמת?‬
‫האם גם כאן בחיבור של שתי המשוואות תתקבל משוואה עם נעלם אחד?‬
‫התלמידים יבצעו‪ .‬המורה יזמין תלמיד לפתרון המערכת על הלוח‪ .‬הבדיקה‪ :‬במליאה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בדוגמה זו נשארת משוואה בנעלם אחד ‪ .y‬מכיוון שבמשוואות עם נעלם אחד בדרך כלל הנעלם‬
‫היה ‪ ,x‬תלמידים נוטים בשלב כלשהו במהלך הפתרון להחליף את ‪ y‬ב‪ .x -‬מומלץ לומר באופן ישיר‬
‫בכיתה כי הפעם קיבלנו משוואה בה הנעלם הוא ‪ .y‬לאחר החישוב של ‪ y‬מציבים ומחשבים את ‪.x‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .1‬מטלת זיהוי‪.‬‬
‫זיהוי המקד מים וזיהוי מערכות משוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים נגדיים‪.‬‬
‫בתרגיל זה אין דרישה לפתור את המערכת ולמצוא את הזו ג הסדור שהוא הפתרון של מערכת המשוואות‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪211‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪196‬‬
‫‪ .2‬תרגיל ביצוע‪ .‬פתרו את המשוואות‪ .‬התלמידים מתבקשים לבדוק את תשו בותיהם‪.‬‬
‫אפשר להנחות אותם לבדוק רק חלק מהפתרונות‪.‬‬
‫אחרי תרגיל ‪ 2‬נחזור לסיכום של תהליך הפתרון‪.‬‬
‫נסדר תחילה!‬
‫דוגמה ‪3‬‬
‫מערכת המשוואות הנתונה אינה מסודרת כך שהמחוברים עם ‪ x‬נמצאים זה מתחת לזה והמחוברים עם ‪y‬‬
‫נמצאים זה מתחת לזה‪ .‬המספרים החופשיים באגף השני של המשוואה‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬באחת מהמשוואות‪ ,‬מחליפים את סדר המחוברים‪.‬‬
‫דיון‪ :‬באיזה משוואה נוח יותר להחליף את סדר המחוברים?‬
‫חשוב להדגיש כי ניתן לסדר אחרת כל אחת משתי המשוואות‪ .‬אבל יש לשים לב לסימני המחוברים‪.‬‬
‫במשוואה (‪ )2‬פעולת החשבון בין שני המחוברים היא חיבור‪ .‬על פי חוק החילוף מותר לשנות את הסדר‪.‬‬
‫גם משוואה (‪ )1‬מציגה סכום של שני מחוברים‪ :‬במקרה זה סכום של ‪ 3x‬ו‪ .(–2y) -‬בהחלפת הסדר‬
‫יש לשמור על הסימנים‪.‬‬
‫לאחר סידור המשוואות פותרים על‪-‬ידי חיבור של שתי המשוואות כפי שפתרו קודם לכן‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪212‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪197 :‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .3‬תרגיל ביצוע‪ .‬פתרון של מערכות משוואות מהסוג שהוצג בדוגמה ‪.3‬‬
‫בכל התרגילים יש לכתוב את המשוואות מחדש כך שהמחוברים עם הנעלם ‪ x‬יהיו זה מתחת‬
‫לזה והמחוברים עם הנעלם ‪ y‬יהיו זה מתחת לזה‪ ,‬כאשר שומרים על הסימן של כל מחובר‪.‬‬
‫בתרגיל (‪ )1‬במשוואה הראשונה‪ ,‬באגף שמאל יש סכום של שני מחוברים‪ .‬על‪-‬פי חוק החילוף‪ ,‬שינוי הסדר‬
‫אינו משנה את הביטוי‪ .‬במשוואה השנייה יש פעולת חיסור‪ .‬חוק החילוף אינו מתקיים בפעולת החיסור‪.‬‬
‫למדנו שכל פעולת חיסור ניתן להפוך לפעולת חיבור של המחובר הנגדי‪ .‬כלומר‪ ,‬הביטוי ‪ 2y – 3x‬הוא‬
‫סכום של ‪ 2y‬ו‪ .(–3x) -‬אם נחליט לשנות את סדר המחוברים במשוואה השנייה‪ ,‬יש לדאוג שלאחר החלפת‬
‫הסדר בין המחוברים נשמור על סכום זה‪ .‬כלומר נכתוב‪. –3x + 2y :‬‬
‫בתרגיל ( ‪ )4‬סדר המחוברים נשאר כפי שהוא‪ ,‬אבל באחת מהמשוואות יש להחליף בין האגפים‪:‬‬
‫למשל‪ ,‬במשוואה הראשונה‪ ,‬סכום שני המחוברים יעבור לאגף שמאל והמספר החופשי לאגף ימין‪:‬‬
‫‪ .3x + y = 25‬השוויון נשמר‪.‬‬
‫דוגמה ‪4‬‬
‫שאלה מילולית‪ .‬ההיגדים מובילים באופן טבעי לשתי משוואות הכתובות בצורה הסתומה‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאת הכיתה‪ .‬הספרים סגורים‪ .‬המורה יציג את השאלה ויחד עם התלמידים ידגיש (בצבעים שונים‪,‬‬
‫או קו תחתון מתאים או בכל דרך אחרת) את שני ההיגדים הנתונים‪ .‬יש להניח שהתלמידים יוכלו לתרגם את‬
‫ההיגדים למשוואות בכוחות עצמם‪ .‬פתרון המערכת כפי שנלמד‪.‬‬
‫הבדיקה תיעשה על נתוני השאלה המילולית‪ .‬אין צורך להציב במשוואות שבמערכת‪( .‬ייתכן שכבר בכתיבת‬
‫המשוואות נפלה טעות ואז הפתרון שיתקבל הוא אמנם פתרון של מערכת המשוואות אבל לא פתרון של השאלה‬
‫המילולית‪).‬‬
‫תשובה‪ :‬מילולית‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .10 – 4‬יישום ישיר של דוגמה ‪.4‬‬
‫בכל השאלות שני היגדים‪ :‬סכום שני גדלים הוא _____ ‪ .‬הפרש שני גדלים הוא _____ ‪.‬‬
‫גודל אחד מסמנים ב‪ .x -‬גודל שני מסמנים ב ‪.y -‬‬
‫הניסוח המוביל לשתי משוואות בשני נעלמים‪ ,‬מערכת שלמציאת הפתרון הדרך הנוחה ביותר היא חיבור‬
‫המשוואות‪ .‬תזכורת לתלמידים‪ :‬לשאלה מילולית נותנים תשובה מילולית‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪213‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪198 :‬‬
‫‪.10‬‬
‫שאלה זו הופיעה כבר בפרק פתרון מערכת משוואות בשיטת ההצבה‪ :‬שאלה ‪ 22‬עמוד ‪.192‬‬
‫בעמוד ‪ 192‬נתון כי "אבא של ליאת גדול מאמה ב‪ 3 -‬שנים"‪ .‬היגד המוביל למשוואה‪y = x + 3 :‬‬
‫או‪.x = y – 3 :‬‬
‫בפרק זה אותו מידע בניסוח שונה‪" :‬הפרש הגילים שלהם הוא ‪ ."3‬היגד המוביל למשוואה‪.y – x = 3 :‬‬
‫מומלץ להציג את שתי השאלות ואת השקילות בין המשוואות המתקבלות מההיגדים השונים‪.‬‬
‫‪ .14 – 11‬גם בשאלות אלו שני היגדים‪ .‬אחד‪ :‬סכום שני גדלים הוא ____ ‪.‬‬
‫ההיגד השני‪ :‬גודל אחד גדול ‪ /‬קטן ב‪( ....‬מבוגר מ‪ ,‬צעיר ב) מהגודל השני‪.‬‬
‫תרגום ההיגד השני למשוואה מתאימה מוביל לדרך הפתרון של המערכת‪ :‬פתרון בשיטת הצבה‬
‫או פתרון בשיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫ההיגד‪ :‬מספר א גדול ב‪ c -‬ממספר ב פירושו‪ :‬ההפרש בין מספר א למספר ב הוא ‪.c‬‬
‫יש לאפשר לתלמידים לכתוב משוואה מתאימה‪ .‬יש להניח שבמקרה כזה חלק יכתבו ‪x = y + c‬‬
‫או ‪ . y = x – c‬אחרים יכתבו את המשוואה ‪( .x – y = c‬כאשר מספר א – ‪ x‬מספר ב – ‪).y‬‬
‫להציג פתרונות שונים של התלמידים על הלוח‪ .‬לדון בסיבה שנבחרה לדרך פתרון אחת או אחרת‪.‬‬
‫אם לא הוצגו דרכי פתרון שונים המורה יציג זאת ויקיים את הדיון המתאים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מחיר נעלי ספורט גדול ב‪ 50 -‬שקלים ממחיר סנדלים‪.‬‬
‫ניתן להסיק‪ :‬מחיר הסנדלים קטן ב‪ ____ -‬שקלים ממחיר נעלי הספורט‪.‬‬
‫וגם‪ :‬ההפרש בין מחיר נעלי הספורט למחיר הסנדלים הוא ______ שקלים‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪214‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪199‬‬
‫ממשיכים לפתור מערכות משוואות‪ .‬מה כבר למדנו לפתור? מערכות משוואות בהן בשתי המשוואות‪,‬‬
‫לאחד מהנעלמים יש מקדמים שהם מספרים נגדיים‪ .‬מה נלמד כאן?‬
‫מערכות משוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים זהים‬
‫דוגמה ‪5‬‬
‫פתרון מערכות משוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים זהים‪.‬‬
‫הדוגמה פותחת בזיהוי של מערכות כאלו‪ .‬נתונות ארבע מערכות משוואות‪ .‬מערכת (ג) היא מהסוג שכבר למדו‬
‫לפתור‪ .‬לנעלם ‪ y‬מקדמים נגדיים‪ 1 :‬ו‪.–1 -‬‬
‫במערכות האחרות לאחד מהנעלמים יש מקדמים זהים‪.‬‬
‫אפשר לבקש מהתלמידים לצבוע את המקדמים הזהים‪.‬‬
‫לאחר הזיהוי מוצג הפתרון של מערכת (א)‪.‬‬
‫המקדמים השווים צבועים באדום‪.‬‬
‫אומרים‪ :‬כדי לפתור את מערכת המשוואות צריך שלאחד מהנעלמים יהיו מקדמים שהם מספרים נגדיים‪.‬‬
‫אנחנו רואים שהמקדם של הנעלם ‪ y‬בשתי המשוואות הוא ‪ .3‬לו באחת מהן היה מקדם של )‪ (–3‬היינו‬
‫יודעים לפתור את המערכת‪.‬‬
‫נדאג שהמקדם של אחת מהמשוואות (למשל‪ ,‬משוואה (‪ ))2‬יהיה )‪ .(–3‬איך מבצעים זאת?‬
‫יש פעולות שכאשר מבצעים אותן על משוואות מקבלים משוואות שקולות‪ .‬מהן? חיבור וחיסור של אותו ביטוי‬
‫לשני אגפי המשוואה‪ .‬כפל וחילוק של שני אגפי המשוואה באותו ביטוי פרט ל‪.0 -‬‬
‫מקבלים הצעות מהתלמידים‪ .‬מגיעים למסקנה שאם כופלים אחת מהמשוואות ב ‪ (–1) -‬מקבלים משוואה‬
‫שקולה למשוואה הנתונה (משוואות שיש להן אותה קבוצת הצבה ואותה קבוצת פתרונות)‪.‬‬
‫בדוגמה שבספר כופלים את משוואה (‪ )2‬ב‪ ,(–1) -‬אבל ניתן במקום זאת לכפול את משוואה (‪ )1‬ב‪.(–1) -‬‬
‫ממשיכים בפתרון כפי שנלמד בפרק קודם‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪215‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪200‬‬
‫תרגילים‬
‫‪.15‬‬
‫פתרון מערכות משוואות שבחלקן‪ ,‬לאחד מהנעלמים יש מקדמים שהם מספרים נגדיים‪ ,‬ובחלקן‪ ,‬לאחד‬
‫מהנעלמים יש מקדמים שווים‪.‬‬
‫בהוראות לתלמיד ניתנת הנחיה כיצד לפתור כל אחד מסוגים אלו‪.‬‬
‫בכל המערכות‪ ,‬המשוואות כתובות בצורה מסודרת‪ :‬המחוברים עם ‪ x‬כתובים אחד מתחת לשני‪.‬‬
‫המחוברים עם ‪ y‬כתובים אחד מתחת לשני‪ ,‬והמספרים החופשיים באגף השני של כל משוואה‪.‬‬
‫‪ .16‬מערכות משוואות נוספות‪ ,‬כאשר לא כולן כתובות בצורה מסודרת כמו המערכות שבתרגיל ‪.15‬‬
‫שלב ראשון בדרך לפתרון הוא לסדר את המשוואות כך שהמחוברים עם הנעלם ‪ x‬יופיעו זה מתחת לזה‬
‫והמחוברים עם הנעלם ‪ y‬יופיעו זה מתחת לזה‪.‬‬
‫הצגה של שש מערכות משוואות שאת חלקן למדו לפתור ואת חלקן עדיין לא‪.‬‬
‫הפניית תשומת לב התלמידים להבדל ביניהן‪ .‬במשוואות אותן אינם יודעים לפתור‪ ,‬אין לנעלמים מקדמים שהם‬
‫מספרים שווים או נגדיים‪.‬‬
‫התלמידים מתבקשים לפתור את המשוואות שניתן לפתור באמצעות הידע שכבר נלמד‪.‬‬
‫לאחר מכן אומרים‪ :‬נלמד לפתור גם את המשוואות האחרות‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪216‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪201 :‬‬
‫בספר מוצג פתרון למערכת (ב) מבין שש המערכות שהוצגו בעמוד הקודם‪.‬‬
‫לפי שמתחילים בפתרון מזהים את המקדמים‪.‬‬
‫מערכת משוואות בה לאחד מהנעלמים‪ ,‬מקדמים‪ ,‬שאחד מהם הוא כפולה של השני‬
‫דוגמה ‪6‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאת הכיתה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫דיון במליאה‪ ,‬בדומה לזה שהוצע בדוגמה ‪ :5‬מה ניתן לעשות כדי להגיע למקדמים נגדיים‪.‬‬
‫מגיעים למסקנה שאם נכפול את משוואה (‪ )2‬ב‪ ,3 -‬יהיו ל‪ y -‬מקדמים נגדיים‪.‬‬
‫לאחר הכפל וקבלת מערכת המשוואות בה ל‪ y -‬מקדמים נגדיים‪ ,‬התלמידים ימשיכו את הפתרון‪.‬‬
‫בדיקת הפתרון תיערך במליאה‪.‬‬
‫דוגמה ‪7‬‬
‫דומה לדוגמה ‪.6‬‬
‫ההבדל‪ :‬נביא את שתי המשוואות לכך שלנעלם ‪ x‬יהיו מקדמים נגדיים‪ .‬על‪-‬ידי כפל של משוואה (‪ )1‬ב‪.(–2) -‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪217‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪202‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .17‬תרגילים בפתרון מערכות משוואות מהסוגים שכבר נלמדו‪.‬‬
‫תרגיל עם ביקורת עצמית‪ .‬ליד כל פתרון מופיעה אות‪ .‬בטבלה המצורפת לאחר התרגיל מופיעים‬
‫הפתרונות של כל התרגילים‪ .‬על התלמידים לשבץ מתחת לכל פתרון את האות המופיעה ליד התרגיל‪.‬‬
‫בפתרון נכון מקבלים‪" :‬הנגדת מקדמים"‪.‬‬
‫‪ .19 – 18‬תרגול נוסף בפתרון מערכות משוואות בשני נעלמים בשיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫יינתן על פי שיקול דעתו של המורה‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪218‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪203 :‬‬
‫מערכת משוואות בה המקדמים של אותו נעלם הם מספרים זרים‬
‫עד כה פתרו מערכות משוואות בהן לאחד מהנעלמים (לפחות) היו מקדמים שהם מספרים נגדיים‪ ,‬זהים‪ ,‬או שאחד‬
‫מהמקדמים הוא כפולה של המקדם השני‪.‬‬
‫בפרק זה ילמדו לפתור מערכות משוואות בהן המקדמים הם מספרים כלשהם ולאו דווקא אלו שתוארו לעיל‪.‬‬
‫דוגמה ‪8‬‬
‫פתרון מערכות משוואות בהן לנעלמים מקדמים המחייבים כפל של שתי המשוואות כדי להגיע למקדמים נגדיים‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאת הכיתה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫המורה יכתוב את מערכת המשוואות על הלוח וישתף את התלמידים בהצעות לפתרון ובביצוע הפתרון‪.‬‬
‫חשוב לחזור תמיד על המטרה‪ :‬להגיע למערכת משוואות בהן לאחד מהנעלמים יש מקדמים שהם מספרים נגדיים‪.‬‬
‫כפל של משוואה אחת במספר לא יביא לכך‪ .‬אבל‪ ,‬אם ניתן לכפול משוואה אחת מדוע שלא נכפול את שתי‬
‫המשוואות‪ ,‬כל אחת במספר אחר (שונה מאפס) כך שנגיע למטרה‪.‬‬
‫את הפתרון מבצעים על הלוח‪ .‬כותבים את הפתרון ובודקים‪ ,‬כמו בתרגילים קודמים‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .20‬פתרון מערכות משוואות כאשר התלמידים מתבקשים להתבונן תחילה ולהחליט איזה מהנעלמים נוח יותר‬
‫להביא לידי מקדמים נגדיים‪.‬‬
‫במילה "נוח" הכוונה בדר כלל היא לכפל במספרים קטנים יותר‪ .‬מומלץ לשמוע את דעות התלמידים‬
‫ולפתור על פי הצעותיהם‪ .‬לאחר מכן לדון בשאלה "במה כדאי לבחור"‪.‬‬
‫בין התרגילים גם כאלו שפתרו קודם לכן‪ .‬זאת כדי שתהליך הפתרון לא יהיה אוטומטי והתלמידים יתבוננו‬
‫במקדמים ויפעילו שיקול דעת לגבי דרך הפתרון‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫בתרגיל (ב)‪ ,‬ניתן לכפול רק אחת מהמשוואות (המשוואה השנייה)‪ .‬כפל של המשוואה השנייה ב ‪(–1) -‬‬
‫יביא לכך שבשתי המשוואות ל‪ x -‬יהיו מקדמים נגדיים‪.‬‬
‫בתרגיל (ה) בשתי המשוואות ל‪ x -‬יש מקדמים נגדיים‪ .‬אין צורך לכפול‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪219‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪204 :‬‬
‫דרכים לפתרון מערכת משוואות בשני נעלמים‬
‫למדנו עד כה לפתור מערכות משוואות ב שלוש דרכים‪ :‬פתרון גרפי‪ ,‬פתרון אלגברי בשיטת ההצבה‪ ,‬ופתרון‬
‫אלגברי בשיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫כל אחת ממערכות המשוואות ניתן לפתור בכל אחת משלוש הדרכים שנלמדו‪.‬‬
‫בפרק זה נמשיך ונעסוק בדרכי הפתרון בשיטות האלגבריות‪ :‬שיטת ההצבה ושיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫רבים מהתלמידים מעדיפים לפתור מערכת משוואות בדרך של הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫בפרק זה נציג מערכות משוואות שכדי לפתור בדרך של הנגדת המקדמים יש לבצע פעולות מקדימות‪,‬‬
‫בעוד שפתרון בשיטת ההצבה הוא מהיר ונוח יותר‪.‬‬
‫(חשוב לשמר ידע זה של פתרון בשיטת ההצבה מכיוון שבפתרון מערכות משוואות שאינן ממעלה ראשונה‪,‬‬
‫שילמדו בכיתה ט‪ ,‬הפתרון מתבצע בדרך‪-‬כלל בשיטת ההצבה‪).‬‬
‫כאשר עלינו לפתור מערכת משוואות‪ ,‬באיזו מהדרכים נבחר‪.‬‬
‫הבחירה תלויה בדרך בה מוצגת מערכת המשוואות‪.‬‬
‫דוגמה ‪9‬‬
‫מוצגות שתי מערכות משוואות‪ ,‬בכל אחת מהן דיון מה היא השיטה העדיפה לפתרון‪.‬‬
‫במערכת משוואות (א) באחת מהמשוואות ‪ x‬מוצג באמצעות ביטוי אלגברי עם ‪.y‬‬
‫שיטת הפתרון בה אין צורך לבצע פעולות מקדימות כמו סידור של המשוואה‪ ,‬היא שיטת ההצבה‪.‬‬
‫במערכת משוואות (ב) שתי המשוואות כתובות זו מתחת לזו‪ ,‬כאשר המקדמים המתאימים נמצאים זה מתחת‬
‫לזה‪ .‬צורת כתיבה זאת מביאה לכך שנוח יותר לפתור את המערכת בשיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫בהתאם לזמן העומד לרשות המורה ניתן לפתור כל אחת משתי המשוואות בשתי הדרכים‪ ,‬ולשמוע את דעת‬
‫(א)‬
‫(‬
‫‪(1) 5x + 3y = 7‬‬
‫‪x=y–5‬‬
‫)‪(2‬‬
‫(ב)‬
‫(‬
‫‪5x + 3y = 7‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪2x – 4y = –18‬‬
‫)‪(2‬‬
‫התלמידים על הדרך העדיפה עליהם‪.‬‬
‫מומלץ לפתור מערכות אלו במליאת הכיתה כאשר הספר סגור ולשתף את התלמידים בקבלת ההחלטות‪.‬‬
‫כפי שהוזכר קודם לכן‪ ,‬בכל אחת מהשיטות‪ ,‬תלמידים רבים מסתפקים בחישוב הגודל של אחד מהנעלמים‬
‫ושוכחים לבצע את ההצבה ולחשב את הערך של הנעלם השני‪.‬‬
‫בדוגמה זו בסוף החישוב בכל אחת מהדרכים תזכורת לחישוב הנעלם השני‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪220‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪205‬‬
‫תרגיל ‪21‬‬
‫התלמידים מתבקשים להתבונן תחילה‪ ,‬לבחור ולסמן את דרך הפתרון הנוחה‪ ,‬לפני תחילת הפתרון‪.‬‬
‫דוגמה ‪10‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאת הכיתה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫דוגמה לשאלה מילולית בה נוח להיעזר בטבלאות להצגת נתוני השאלה‪.‬‬
‫טבלה להצגת הנתונים עבור הקניה של יעל וטבלה נוספת להצגת הנתונים עבור הקניה של נועה‪.‬‬
‫הנתונים שבכל טבלה מובילים למשוואה עם שני נעלמים‪.‬‬
‫כתיבת המערכת ופתרונה‪.‬‬
‫את פתרון מערכת המשוואות יבצעו התלמידים בעצמם‪.‬‬
‫שאלה מילולית מחייבת תשובה מילולית ובדיקה‪ ,‬בה אין להסתפק בהצבה של הפתרון במשוואות‪ ,‬אלא בדיקה‬
‫האם הפתרון תואם את המסופר בשאלה‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪221‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪206‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .26 – 22‬שאלות בסגנון הדוגמה‪ .‬בשאלות ‪ 26 , 23 , 22‬נתונות טבלאות בהן מציגים את נתוני השאלה‪.‬‬
‫בתרגילים ‪ 23 , 22‬הנתונים מוצגים בטבלה ועל התלמידים להשלים את עמודת הסך‪-‬כול‪.‬‬
‫בתרגילים ‪ 25 , 24‬נמליץ לתלמידים להוסיף טבלאות דומות להצגת הנתונים‪.‬‬
‫כל אחת מהטבלאות מספקת משוואה אחת‪ .‬משוואה המבטאת סכום של שני מחוברים‪.‬‬
‫הפתרון הנוח הוא באמצעות שיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫‪ .22‬בטבלה סך‪-‬כול הסכום ששילמו מתקבל ממכפלה של מספר בקבוקי המיץ מכל סוג במחיר שלו‪.‬‬
‫התשלום הכולל עבור הקנייה של ח‪ .6x + 8y :1‬בשאלה נתון כי סכום זה שווה ל‪ 68 -‬שקלים‪.‬‬
‫‪6x + 8y = 68‬‬
‫המשוואה‪:‬‬
‫‪4x + 12y = 72‬‬
‫התשלום של ח‪:2‬‬
‫פותרים את מערכת המשוואות‪ .‬כופלים כל אחת מהמשוואות במספר אחר כך שלאחד מהנעלמים יהיו‬
‫מקדמים שהם מספרים נגדיים‪ .‬נבקש מהתלמידים להציע הצעות למקדמים נגדיים אליהם הם רוצים להגיע‪.‬‬
‫הכפולה המשותפת הקטנה ביותר של המקדמים של ‪ 4( x‬ו‪ )6 -‬היא ‪.12‬‬
‫הכפולה המשותפת הקטנה ביותר של המקדמים של ‪ 8( y‬ו‪ )12 -‬היא ‪.24‬‬
‫את אחת מהמשוואות יש לכפול במספר חיובי ואת האחרת במספר שלילי‪.‬‬
‫מחברים את שתי המשוואות‪ .‬מחשבים את אחד מהנעלמים‪ .‬מציבים באחת המשוואות ומחשבים את‬
‫הנעלם השני‪ .‬כותבים תשובה מילולית ובודקים על המסופר בשאלה‪.‬‬
‫‪ .23‬דומה לתרגיל ‪.22‬‬
‫‪ .24‬הוספת טבלאות‪.‬‬
‫הקנייה של אלון‬
‫הקנייה של נדב‬
‫כמות‬
‫בליטרים‬
‫מחיר ליחידה‬
‫בשקלים‬
‫כמות‬
‫בליטרים‬
‫סך‪-‬הכול‬
‫שילמו‬
‫צבע לבן‬
‫צבע לבן‬
‫צבע כחול‬
‫צבע כחול‬
‫מחיר ליחידה‬
‫בשקלים‬
‫סך‪-‬הכול‬
‫שילמו‬
‫‪ .25‬הוספת טבלאות‪.‬‬
‫קבוצה א‬
‫מספר‬
‫מחיר לאחד‬
‫בשקלים‬
‫קבוצה ב‬
‫מספר‬
‫סך‪-‬הכול‬
‫שילמו‬
‫מבוגרים‬
‫מבוגרים‬
‫ילדים‬
‫ילדים‬
‫מחיר לאחד‬
‫בשקלים‬
‫סך‪-‬הכול‬
‫שילמו‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪222‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪207 – 206 :‬‬
‫‪ .26‬שאלה מילולית שנוח לפתור באמצעות מערכת משוואות בשני נעלמים‪ .‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה‪.‬‬
‫מומלץ‪ .‬כפי שנעשה בדוגמאות‪ ,‬להיעזר בצבעים‪.‬‬
‫מחיר ק"ג עגבניות – ‪ x‬שקלים‪.‬‬
‫מחיר ק"ג מלפפונים – ‪ y‬שקלים‪.‬‬
‫היגד ‪ :1‬מיכל קנתה ‪ 5‬ק"ג עגבניות ו‪ 3 -‬ק"ג מלפפונים‪ ,‬ושילמה ‪ 51‬שקלים‪.‬‬
‫המשוואה המתאימה‪.5x + 3y = 51 :‬‬
‫היגד ‪ 1 :2‬ק"ג מלפפונים עולה בשקל אחד יותר מ‪ 1 -‬ק"ג עגבניות‪.‬‬
‫בתרגום למשוואה תלמידים נתקלים בקושי‪ :‬האם יש לחבר ‪ 1‬או לחסר ‪ .1‬כמובן שהתשובה‬
‫תלויה במיקום של הנעלמים‪.‬‬
‫הצעות לביצוע‪ :‬עוברים למספרים‪ .‬אם מחיר ‪ 1‬ק"ג עגבניות הוא ‪ 5‬שקלים‪.‬‬
‫מה הוא מחיר ‪ 1‬ק"ג מלפפונים? וכדומה‪.‬‬
‫ניתן לכתוב על הלוח ‪ 6‬משוואות‪:‬‬
‫‪y=x+1 ; x=y+1 ; x–y=1‬‬
‫‪y=x–1 ; x=y–1 ; y–x=1‬‬
‫ולבקש מהתלמידים לסמן את המשוואות המתאימות להיגד שבשאלה‪ .‬גם כאן מעבר למספרים‬
‫יקל על הבחירה‪.‬‬
‫מומלץ לסכם‪ :‬כדי לכתוב שוויון יש להוסיף ‪ 1‬לגודל הקטן יותר‪ ,‬או לחסר ‪ 1‬מהגודל הגדול‬
‫יותר‪ ,‬או לכתוב משוואה להפרש שבין המספר הגדול למספר הקטן‪.‬‬
‫‪ .27‬שאלה דומה לשאלה ‪.24‬‬
‫‪ .28‬בשונה מהשאלות הקודמות המשוואות בשאלה זו מציגות הפרש בין שני גדלים‪.‬‬
‫על תשובה נכונה נותנים נקודות‪ .‬על תשובה שגויה מורידים נקודות‪.‬‬
‫פרט לכך‪ ,‬תהליך הפתרון דומה לפתרון השאלות הקודמות‪ .‬גם כאן הצגת הנתונים בטבלאות כמו‬
‫בתרגיל ‪ 26‬מקלה על כתיבת המשוואות‪ .‬טבלה עבור הפדיון ביום ראשון‪ ,‬על‪-‬פי כמויות הכרטיסים‬
‫שנמכרו מכל אחד מהמחירים‪ .‬טבלה שנייה דומה עבור הפדיון ביום שני‪.‬‬
‫הפתרון הנוח למערכת המשוואות המתקבלת‪ :‬שיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫‪ .29‬אוסף נוסף של מערכות משוואות‪ .‬יפתרו על‪-‬פי שיקול דעתו של המורה‪.‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים להתבונן תחילה ולהחליט על שיטת הפתרון לפני שמתחילים בביצוע‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪223‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪208 – 207 :‬‬
‫‪ .30‬שאלה דומה לדוגמה ‪.10‬‬
‫לכל בעל חיים יש זנב אחד בלבד‪ .‬גם לתוכי יש זנב‪.‬‬
‫זנב התוכי‪ :‬הזנב בנוי ממספר נוצות זנב‪ ,‬אשר גודלן משתנה ביחס למשקל ואורך גוף התוכי עצמו‪ .‬כמו בכל כלי‬
‫תעופה‪ ,‬תפקידו של זנב התוכי הוא ניווט‪ .‬הזנב מהווה מעין הגה המכוון את כל התוכי לכיוון הרצוי‪( .‬מתוך ויקיפדייה)‪.‬‬
‫לסוס ארבע רגליים ולתוכי שתי רגליים‪.‬‬
‫‪ .31‬שאלה דומה לשאלה ‪ .30‬לכל כלי רכב יש שתי לוחיות רישוי‪ .‬למכונית יש ‪ 4‬גלגלים‪ .‬לאופנוע יש ‪ 2‬גלגלים‪.‬‬
‫‪ .32‬שאלה דומה לשאלה ‪.30‬‬
‫‪ .33‬אוסף נוסף של מערכות משוואות בשני נעלמים‪ .‬יינתן על פי שיקול דעתו של המורה‪.‬‬
‫‪ .34‬שאלה דומה לתרגיל ‪ .28‬בתרגיל זה על התלמידים לבחור מה מייצג כל נעלם‪.‬‬
‫‪ .35‬אפשרות לסימון‪ – x :‬מחיר בשקלים של ארוחת בוקר‪.‬‬
‫‪ – y‬מחיר בשקלים של ארוחת ערב‪.‬‬
‫משוואה (‪:)1‬‬
‫משוואה (‪:)2‬‬
‫‪.y = 2x‬‬
‫‪.x + y = 168‬‬
‫הדרך המתבקשת‪ :‬פתרון בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫‪ .36‬דרך הפתרון המתבקשת היא פתרון בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫מכיוון שבמשוואה ‪ x = 2y + 7‬יש שתי פעולות חשבון מופיעה הנחייה על דף תובנות‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪224‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪209‬‬
‫מערכות משוואות לא מסודרות‬
‫מערכות משוואות בהן יש לסדר את המשוואות באמצעות ביצוע פעולות שנלמדו בפרק טכניקה אלגברית‪,‬‬
‫כגון‪ :‬פתיחת סוגריים וכינוס איברים דומים‪.‬‬
‫דוגמה ‪11‬‬
‫הקניה‪ :‬במליאת הכיתה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫הצגה של מערכת המשוואות על הלוח‪.‬‬
‫יש המעדיפים לשמור על כתיבה מסודרת של מערכות משוואות שקולות גם בשלב המקדים של סידור המשוואות‪.‬‬
‫לאוכלוסיית היעד של ספר זה אנו ממליצים לסדר כל משוואה בנפרד‪ .‬התלמיד מתמקד במשוואה אחת עד‬
‫להבאתה לצורה מסודרת‪ .‬רק לאחר שעבד בנפרד על סידור של כל אחת מהמשוואות חוזר לכתיבה מסודרת‬
‫של מערכת משוואות‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מהי משוואה מסודרת‪:‬‬
‫אפשרות אחת היא משוואה מהצורה ‪ ax + by = c‬הנקראת הצגה סתומה‪.‬‬
‫באגף אחד המחוברים שכל אחד מהם הוא ביטוי עם נעלם‪ .‬באגף השני‪ :‬המספר החופשי‪.‬‬
‫אפשרות אחרת‪ :‬להגיע למשוואה בה לאחד מהנעלמים לפחות מקדם השווה ‪ .1‬במקרה זה‪ ,‬ניתן להגיע למשוואה‬
‫מהצורה ‪ y = ax + b‬או ‪ x = ay + b‬הנקראת הצגה מפורשת‪.‬‬
‫סידור המשוואות מתבצע באמצעות פעולות של טכניקה אלגברית שלמדנו‪ :‬שימוש בחוק הפילוג לפתיחת סוגריים‪,‬‬
‫חיסור או חיבור של ביטויים שאינם באגף הנדרש משני אגפי המשוואה‪ ,‬וכינוס איברים דומים‪.‬‬
‫פתרון המערכת המסודרת נעשה כמו בתרגילים הקודמים‪.‬‬
‫יש לזכור כי את הבדיקה יש לבצע על המשוואות המקוריות ולא על המשוואות המסודרות‪ .‬ייתכן כי כבר‬
‫בשלב הסידור נעשתה טעות‪ .‬טעות זאת תתגלה רק אם הבדיקה תיערך על המשוואות המקוריות‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪225‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪210‬‬
‫דוגמה ‪12‬‬
‫דוגמה בה לסידור המשוואה יש להשתמש גם בחוק הפילוג (פתיחת סוגריים)‪.‬‬
‫ההנחיות כמו בדוגמה ‪.11‬‬
‫בשלב זה מרבית התלמידים כותבים את תוצאת המכפלות ומדלגים על השלב של כתיבה מפורטת של הגורמים‬
‫בכל מכפלה‪ .‬טעויות צפויות הן בסימני המכפלות המתקבלות‪ ,‬כאשר לפני הסוגריים פעולת חיסור‪ ,‬כמו‬
‫במשוואה (‪.)2‬‬
‫מתלמידים שעדיין מבצעים טעויות מסוג זה נבקש להוסיף שלב ובו לכתוב במפורש את הגורמים שבמכפלות‪.‬‬
‫נזכיר כי כל פעולת חיסור ניתן להחליף בפעולת חיבור של המספר הנגדי‪ .‬במשוואה (‪ )2‬נכתוב מחדש את‬
‫המשוואה כאשר את פעולת החיסור מחליפה פעולת חיבור הנגדי‪:‬‬
‫נפתח סוגריים‪:‬‬
‫‪5x + 1 + (–2)(2x – y) = 3y + 3‬‬
‫‪5x + 1 + (–2) 2x – (–2)y = 3y + 3‬‬
‫ונמשיך כמודגם בדוגמה ‪.12‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .37‬מערכות משוואות שפתרונן הוא יישום ישיר של דוגמאות ‪.12 – 11‬‬
‫את מערכת (‪ )3‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה בגלל סימן המינוס שלפני הסוגריים‪.‬‬
‫הפתרון ייעשה בשלבים‪ .‬אחרי כל שלב הפתרון יוצג על הלוח תוך התייחסות לטעויות של תלמידים‪.‬‬
‫השלבים‪ :‬סידור משוואה (‪ ,)1‬סידור משוואה (‪ ,)2‬כתיבת מערכת המשוואות המסודרת ופתרונה‪.‬‬
‫גם במערכות (‪ ) 7( , )6( , )4‬יש סימן מינוס לפני הסוגריים‪ .‬מומלץ לבדוק תרגילים אלו בכיתה כדי לוודא‬
‫שפתרו נכון‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪226‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪211‬‬
‫‪ .39 – 38‬עוד מערכות משוואות בשני נעלמים‪ .‬יינתנו על ‪-‬פי שיקול דעתו של המורה‪.‬‬
‫מומלץ לבקש להתבונן תחילה באופי המשוו אות ולהחליט על דרך הפתרון הנוחה‪.‬‬
‫בתרגילים ‪ )5(39 , )2(38‬יש עדיפות לפתרון בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫מומלץ לבדוק במליאת הכיתה את דרכי הפתרון של תרגילים ‪ )1(39‬ו‪.)2(39 -‬‬
‫נבקש מתלמידים שפתרו בדרכים שונות להציג את פתרונותיהם על הלוח ולאחר מכן להציג גם את‬
‫הפתרון הבא‪ ,‬בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫‪ .)1(39‬המשוואה השנייה דומה למשוואות במערכות אותן נוח‬
‫‪5x – 3y = –11‬‬
‫לפתור בשיטת ההצבה‪ .‬מה ההבדל?‬
‫‪3y = x + 7‬‬
‫לא משוואה מהסוג ____ = ‪ y‬אלא ____ = ‪3y‬‬
‫נצבע את הביטוי ‪ .3y‬גם במשוואה הראשונה מופיע ביטוי זה נצבע גם אותו‪.‬‬
‫‪5x – (x + 7) = –11‬‬
‫במקום הביטוי ‪ 3y‬נציב את ערכו כפי שנתון במשוואה (‪.x + 7 :)2‬‬
‫נזכיר כי ביטוי חיבורי מציבים בתוך סוגריים‪ .‬ממשיכים בפתרון‪.‬‬
‫‪ .)2(39‬בדומה למערכת המשוואות הקודמת‪ ,‬גם כאן ניעזר בצבעים‪:‬‬
‫‪4x = 5y‬‬
‫שיקולי הדעת כמו בתרגיל הקודם‪ ,‬או כפי שלמדנו בדוגמה ‪ 7‬עמוד ‪.171‬‬
‫‪4x = 3y + 4‬‬
‫נשווה את הביטויים שבאגפי ימין של שתי המשוואות שכל אחד מהם שווה ל‪.4x -‬‬
‫מקבלים את המשוואה‪5y = 3y + 4 :‬‬
‫‪ .42 – 40‬שאלות העברה שעדיין לא נחשפו אליהן‪ .‬העברה של כמות כלשהי מאחד לשני‪.‬‬
‫מומלץ לפתור את שאלה ‪ 39‬במליאת הכיתה (מופיע אייקון מתאים) ואת האחרות לתת כעבודה‬
‫עצמית בכיתה או בבית‪.‬‬
‫‪ .40‬על דף התובנות הצעה לסמן את סכום הכסף של אריאל ב‪ x -‬ואת סכום הכסף של עידו ב ‪.y -‬‬
‫‪ ‬בשאלות מסוג זה‪ ,‬כאשר אריאל נותן סכום כלשהו לעידו‪ ,‬התלמידים בדרך כלל מודעים לכך‬
‫שהסכום של אריאל קטן אבל שוכחים שהסכום של עידו גדל‪ .‬חשוב להדגיש כי לאחר ההעברה גם אצל‬
‫אריאל וגם אצל עידו הסכום משתנה‪.‬‬
‫כאשר אריאל נותן ‪ 60‬שקלים לעידו‪ ,‬הסכום של אריאל קטן ב‪ 60 -‬והסכום של עידו גדל ב‪.60 -‬‬
‫‪ ‬תרגום ההיגד‪" :‬יהיה לאריאל סכום כסף גדול פי ‪ 2‬מאשר לעידו"‪ ,‬למשוואה‪.‬‬
‫איזה סכום יש לכפול ב‪ ? 2 -‬האם את הסכום שיהיה לאריאל או את הסכום שיהיה לעידו‪.‬‬
‫ניתן להציג בפני התלמידים משוואות שונות (כפי שהוצע בהדרכה לתרגיל ‪.)18‬‬
‫)‪ 2(x + 60) = y – 60 , x + 60 = 2(y – 60‬וכדומה‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫ובנוסף לתת דוגמאות מספריות‪( .‬כופלים את הביטוי בעל הערך הקטן יותר כדי לקבל שוויון‪).‬‬
‫שיטת הפתרון של מערכת המשוואות תלויה באופי המשוואות שנכתבו‪.‬‬
‫‪ .42 – 41‬שיקולי הדעת דומים לאלו של שאלה ‪.40‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪227‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪212 :‬‬
‫אוריינות – מרכז הספורט‬
‫מאפייני המשימה‪:‬‬
‫• יישום מודל מתמטי לשאלה מציאותית‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫חישובי שטחים‪.‬‬
‫חישובי היקפים‪.‬‬
‫•‬
‫קנה מידה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫יחס‪.‬‬
‫אחוזים‪.‬‬
‫•‬
‫המרה בין יחידות‪.‬‬
‫(א) חשבו את המידות במציאות‪.‬‬
‫קנה המידה של הסרטוט הוא ‪ .1 : 1000‬כל ‪ 1‬ס"מ במפה שווה ‪ 1,000‬ס"מ במציאות‪.‬‬
‫את מידות המגרשים מקובל להציג באמצעות מטרים ולא בס"מ‪.‬‬
‫יש לבצע המרה מס"מ למטרים‪ 100 .‬ס"מ = ‪ 1‬מטרים‪.‬‬
‫פתרונות‪ :‬מגרש הכדורגל‪ 45 x 90 :‬מטרים‪.‬‬
‫מגרש הכדורסל‪ 15 x 30 :‬מטרים‪.‬‬
‫בריכת השחייה‪ 25 x 50 :‬מטרים‪.‬‬
‫בריכת שחייה לפעוטות‪ :‬רדיוס הבריכה ‪ 2.5‬מטרים‪.‬‬
‫(ב) חישוב ההיקף של המגרש שווה לסכום אורכי הצלעות‪.‬‬
‫ניתן לראות כי היקף מגרש זה שווה להיקף של מלבן שצלעותיו ‪ 10‬ו‪ 16 -‬מטרים‪ ,‬כמודגם להלן‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫ההיקף‪ 520 :‬מטרים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫(ג) חישוב ההיקף של מגרש הכדורגל‪ 270 :‬מטרים‪ .‬אורך מסלול הריצה שווה לארבע פעמים היקף המגרש‪.‬‬
‫ההיקף‪ 1,080 :‬מטרים‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪228‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪212‬‬
‫(ד) חישוב היקף מגרש הכדורסל‪ .‬ההיקף‪ 90 :‬מטרים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬יש להקיף את מגרש הכדורסל ‪ 12‬פעמים‪.‬‬
‫(ה) חישוב שטח מגרש הכדורגל ושטח מגרש הכדורסל‪.‬‬
‫שטח מגרש הכדורגל‪ 4,050 :‬מ"ר‪.‬‬
‫שטח מגרש הכדורסל‪ 450 :‬מ"ר‪.‬‬
‫מגרש הכדורסל יתפוס ‪ ‬ממגרש הכדורגל‪.‬‬
‫(ו) המרה של חלק מתוך שלם לאחוזים מתוך אותו שלם‪.‬‬
‫התשובה‪.11.11% :‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ 100  11.11‬‬
‫‪9‬‬
‫(‬
‫(ז) חישוב יחס בין היקפים‪.‬‬
‫היקף בריכת השחייה‪ 150 :‬מטרים‪.‬‬
‫היקף מגרש הכדורסל‪ 90 :‬מטרים‪.‬‬
‫היחס‪:‬‬
‫‪ 150 : 90‬ולאחר צמצום נקבל‪.5 : 3 :‬‬
‫(ח) חישוב שטח עיגול‪.‬‬
‫שטח בריכת השחייה לפעוטות‪ 4 :‬מ"ר‪.‬‬
‫תזכורת‪ :‬שטח עיגול שרדיוסו ‪ R‬מטרים הוא ‪ R‬מ"ר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪229‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪213‬‬
‫נחזור ונתרגל – שורש ריבועי‬
‫הנושא נלמד בכיתה ז‪ .‬המטרה לשמור על הידע שנלמד‪.‬‬
‫על דף תובנות שתי דוגמאות לשורש ריבו עי כולל כתיבת הסימן להוצאת שורש‪.‬‬
‫תרגילים ‪ 2 – 1‬יפתרו בכיתה ללא במחשבון‪.‬‬
‫‪ .1‬הוצאת שורש‪ .‬שורשים שהם מספרים שלמים‪.‬‬
‫יש להניח שהתלמידים לא יתקשו במציאת השורשים בסעיפים (‪.)4( – )1‬‬
‫בסעיפים (‪ )5‬עד (‪ )6‬שואלים‪ :‬מה סדר הגודל של השורשים בתרגילים אלו? (גדול מ‪ 10 -‬ועד ‪.)20‬‬
‫כאן ניתן להיעזר בספרת האחדות (כפי שלמדו בכיתה ז)‪ .‬אומרים‪ :‬ידוע לנו כי השורשים הם מספרים שלמים‪.‬‬
‫מה יכול להיות השורש של ‪ ? 121‬ספרת האחדות היא ‪ .1‬ספרת האחדות של השורש יכולה‬
‫להיות ‪ 1‬או ‪.9‬‬
‫(‪11 = 1‬‬
‫‪.(99 = 81 ,‬‬
‫מבחינת סדר הגודל הפתרון הסביר הוא ‪ .11‬בודקים‪.‬‬
‫מה יכול להיות השורש של ‪ ? 169‬ספרת האחדות היא ‪ .9‬ספרת האחדות של השורש יכולה‬
‫להיות ‪ 3‬או ‪.7‬‬
‫אם השורש הוא מספר שלם אז יש שתי אפשרויות‪ 13 :‬או ‪ .17‬בודקים‪.‬‬
‫‪ .2‬השורשים אינם מספרים שלמים‪ .‬יש לכתוב בין אלו שני מספרים שלמים נמצא השורש‪.‬‬
‫נתונה רשימה של שורשים בה ייעזרו כדי לענות על התרגילים‪.‬‬
‫‪ .3‬מציאת שורש ריבועי תוך שימוש במחשבון‪ .‬היכרות עם מקש השורש‪.‬‬
‫חשוב לבדוק את המחשבונים שבידי התל מידים‪ .‬יש כאלו בהם ההקשה היא בדיוק כמו סדר הכתיבה‪.‬‬
‫יש מחשבונים (בדרך‪-‬כלל מודלים ישנים) בהם יש להקיש קודם את המספר ורק לאחר מכן להקיש על מקש‬
‫השורש‪ .‬על המורה לוודא שכל תלמיד יודע כיצד להשתמש במחשבון שבידו‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪230‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪214 :‬‬
‫מערכת משוואות ושאלות מילוליות בשני נעלמים ממעלה ראשונה‬
‫בסבב הראשון למדו מה היא משוואה בשני נעלמים‪ ,‬מה הוא פתרון של משוואה בשני נעלמים‪ ,‬מה היא מערכת‬
‫משוואות בשני נעלמים‪ ,‬ומה הוא פתרון של מערכת כזאת‪.‬‬
‫התלמידים למדו לפתור מערכות משוואות בשני נעלמים בדרך גרפית ובדרכים אלגבריות בשיטת ההצבה‬
‫ובשיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫בפרק זה יפתרו משוואות עם שברים‪.‬‬
‫משוואות עם שברים‬
‫דוגמה ‪1‬‬
‫נתונה מערכת משוואות בה המקדמים (חלקם או כולם) של הנעלמים הם שברים‪.‬‬
‫כמו בפתרון מערכות משוואות לא מסודרות‪ ,‬נסדר כל משוואה בנפרד ונכתוב את מערכת המשוואות השקולה‬
‫המתקבלת אחרי סידור המשוואות‪.‬‬
‫בכיתה ז למדו לפתור משוואות עם שברים בנעלם אחד‪.‬‬
‫התלמידים למדו לכתוב את שני אגפי המשוואה כשברים בעלי מכנים שווים‪ .‬כאשר לשני אגפי המשוואה יש‬
‫‪x y‬‬
‫מכנים שווים ניתן להתעלם מהמכנה ולהשוות מונים‪ .‬בדוגמה (‪:)1‬‬
‫‪ 9‬‬
‫‪5 2‬‬
‫‪2x 5y 10  9‬‬
‫נרחיב כך שכל המחוברים ייכתבו כשברים בעלי מכנה ‪( 10‬המכנה המשותף)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪10 10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2x  5y 90‬‬
‫נחבר שאת השברים שבאגף שמאל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫במשוואה זו שוויון בין שני שברים‪.‬‬
‫‪2x + 5y = 90‬‬
‫לשני השברים מכנים שווים‪ .‬כדי שהשברים יהיו שווים נשווה מונים‪.‬‬
‫לקראת סוף כיתה ז כאשר פתרו משוואות עם ביטויים אלגבריים במכנה‪ ,‬וויתרנו על כתיבת המכנה המשותף‬
‫(מכיוון שהמשוואה הפכה להיות מאד מסורבלת)‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10   10   10 ‬‬
‫עברנו לדרך מקוצרת בה כפלנו כל אחד מהמחוברים במכנה המשותף‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דילגנו גם על השלב הזה והסתפקנו בכתיבת המספר בו כופלים את המונה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪9‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המתקבל לאחר צמצום של כל אח מהשברים‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪231‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪215 :‬‬
‫הקניה ‪ :‬במליאת הכיתה‪ .‬ספרים סגורים‪ .‬שיתוף התלמידים בתהליך הפתרון‪ .‬כל אחד משלבי הפתרון נלמד‬
‫בעבר‪ .‬כאן יישום של כל השלבים‪:‬‬
‫מעבר ממשוואה עם שברים למשוואה שקולה ללא שברים‪ :‬במשוואה (‪ )1‬המכנה המשותף הוא ‪( 10‬המספר‬
‫הקטן ביותר המתחלק גם ב ‪ 2 -‬וגם ב ‪ .)5 -‬הרחבה של כל השברים לשברים בעלי מכנה של ‪.10‬‬
‫טעות נפוצה‪ :‬לא כופלים את השלם שבאגף ימין‪ .‬דרך להקטין שגיאות מסוג זה היא לכתוב את המשוואה כך‬
‫שכל המחוברים בה הם שברים‪ .‬השלם שווה לשבר שהמכנה שלו הוא ‪ .1‬כפי שמודגם בעמוד הקודם‪.‬‬
‫התקבלה מערכת משוואות אותה למדו לפתור‪.‬‬
‫בכיתות בהן לתלמידים יש קושי בפתרון בדרך זאת‪ ,‬מומלץ לחזור לכתיבה של המשוואה כך שבשני אגפי‬
‫המשוואה יהיו מכנים שווים (מבלי לדלג על שלבים) ורק אז להתעלם מהמכנים ולהשוות מונים‪.‬‬
‫בדיקה‪ :‬חשוב להדגיש כי את הבדיקה יש לבצע על המשוואות המקוריות עם השברים‪.‬‬
‫בהחלט ייתכן כי נעשתה טעות במעבר בין המשוואה המקורית למשוואה המסודרת ללא שברים ורק בדיקה‬
‫על המשוואות המקוריות תגלה זאת‪.‬‬
‫דוגמה ‪2‬‬
‫מערכת משוואות בה בנוסף לקבלת מערכת משוואות ללא שברים יש לסדר את המשוואה כך שתתאים לפתרון‬
‫באחת מהשיטות שנלמדו‪ .‬בדרך כלל הדרך הנוחה יותר היא להביא את המשוואות כך שתתאמנה לפתרון‬
‫בשיטת הנגדת המקדמים‪.‬‬
‫הקניה ‪ :‬בכל אחת מהמשוואות הנתונות יש יותר ממחובר אחד שאינו כתוב כשבר‪ .‬נכתוב כל אחד מהם כשבר‬
‫שהמכנה שלו הוא ‪ 1‬ונמשיך בדרך הפתרון המוצגת בדוגמה ‪.1‬‬
‫יכולנו לסדר את משוואה (‪ )1‬אחרת ולהגיע למשוואה‪.x = 12 – 6y :‬‬
‫במקרה זה שיטת הפתרון הנוחה היא שיטת ההצבה‪ :‬הצבה במשוואה (‪ )2‬של הביטוי ‪ 12 – 6y‬במקום ‪.x‬‬
‫ניתן לבקש ממחצית התלמידים לפתור בשיטה של הנגדת המקדמים ומהמחצית השנייה לפתור בשיטת ההצבה‪.‬‬
‫תרגיל ‪1‬‬
‫יישום ישיר של המוצג בדוגמאות ‪.2 – 1‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪232‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪216‬‬
‫שאלות מילוליות מ סוגים אותם כבר תרגלו בעבר‪ .‬השינוי הוא שבמשוואות המתקבלות יש שברים‪.‬‬
‫בשאלות שילוב של מערכות משוואות עם שברים ונושאים שנלמדו בעבר כמו אחוזים ויחס‪.‬‬
‫מומלץ לחזור על השלבים של פתרון שאלה מילולית‪:‬‬
‫בימון הנעלמים ב‪ x -‬וב ‪.y -‬‬
‫כתיבה של שתי משוואות על פי ההיגדים שבשאלה‪ ,‬היוצרים מערכת של שתי משוואות בשני נעלמים‪.‬‬
‫פתרון של מערכת המשוואות‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬שאלה מילולית מחייבת תשובה מילולית‪.‬‬
‫בדיקה‪ :‬בה אין להסתפק בהצבה של הפתרונות במשוואות‪ ,‬אלא בדיקה האם הפתרון תואם את המסופר בשאלה‪.‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫שאלה על שני מספרים‪ .‬שאלות דומות פתרו בפרק הקודם על הפתרון של מערכת משוואות בשני נעלמים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪.‬‬
‫בשאלה זו באחת מהמשוואות יש שבר‪ .‬תרגום של ההיגד‪ " :‬של מספר" לביטוי ‪ , x‬השווה לשבר‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .3‬שאלה דומה לשאלה ‪ .3‬לא מצוין בשאלה איזה הוא המספר הגדול‪ :‬מספר א או מספר ב‪.‬‬
‫לכן יש שתי תשובות אפשריות לשאלה‪.‬‬
‫‪x  y  42‬‬
‫‪y  x  42‬‬
‫מערכות המשוואות המתאימות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x  y  171‬‬
‫‪x  y  171‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x = 128‬‬
‫‪x = 100‬‬
‫הפתרונות‪:‬‬
‫‪y = 86‬‬
‫‪y = 142‬‬
‫‪ .4‬בתרגיל זה משוואה אחת היא סכום הנעלמים והמשוואה השנייה היא תרגום של ההיגד‪ :‬ההפרש בין רבע‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫משקל האבקה לבין מחצית משקל האריזה הוא ‪ 1‬ק"ג‪x  y  1 .‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪. x‬‬
‫ו‪-‬‬
‫על דף תובנות תזכורת‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x y 1‬‬
‫‪ ‬‬
‫ונכתוב משוואה שקולה ללא שברים‪.‬‬
‫בפתרון המערכת נכתוב את כל המחוברים שבמשוואה כשברים‪:‬‬
‫‪4 2 1‬‬
‫הפתרון‪ :‬משקל האבקה ‪ 8‬ק"ג‪ .‬משקל האריזה ‪ 2‬ק"ג‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪233‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪217‬‬
‫ניתן להעלות לדיון במליאה את הסיבה שבשאלה ‪ 3‬יש שני פתרונות אפשריים ובשאלה ‪ 4‬רק פתרון אחד‬
‫למרות שאלו שאלות דומות‪.‬‬
‫בדיון מסוג זה הזדמנות לחזור על חוקי החשבון‪ :‬חוק החילוף המתקיים בפעולת החיבור ואינו מתקיים‬
‫בפעולת החיסור‪.‬‬
‫‪ – x‬הגיל של מיכל‪ – y .‬הגיל של יעל‪.‬‬
‫‪ .5‬מערכת המשוואות לפתרון השאלה‪x + y = 60 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x  y‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .6‬לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫כמו בתרגיל ‪ , 3‬משוואה אחת היא עבור ההפרש של שני המספרים‪ .‬צריך לבדוק אם יש יותר מתשובה אחת‪.‬‬
‫מערכת המשוואות לפתרון השאלה‪ – x :‬הגיל של אריאל‪ – y .‬הגיל של נדב‪.‬‬
‫‪x‒y = 8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪xy‬‬
‫‪x y ‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫הפתרון‪ :‬אריאל בן ‪ .20‬נדב בן ‪ .12‬בדקו‪.‬‬
‫‪y‒x = 8‬‬
‫אם ננסה לפתור את מערכת המשוואות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪xy‬‬
‫‪x y ‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫נקבל‪ .x = ‒20 :‬תשובה שאינה אפשרית בהקשר של השאלה‪.‬‬
‫(אם השאלה הייתה עוסקת במספרים היינו מקבלים את שתי התשובות‪:‬‬
‫יש שני פתרונות‪ )1( :‬המספרים הם ‪ )2( .20 , 12‬המספרים הם ‪).‒20 , ‒12‬‬
‫‪ .7‬שאלה דומה לשאלות ‪.5 , 3‬‬
‫דוגמה ‪3‬‬
‫שאלה בנושא יחס‪.‬‬
‫היגד א‪" :‬היחס בין שני מספרים הוא ‪."2 : 3‬‬
‫נסמן מספר אחד ב‪ x -‬ומספר שני ב‪ .y -‬לפי הנתון‪ x : y = 2 : 3 :‬או בכתיב שברים‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬
‫היגד ב‪ :‬סכום המספרים הוא ‪ .30‬המשוואה המתאימה‪.x + y = 30 :‬‬
‫פותרים את מערכת המשוואות‪ .‬כותבים תשובה מילולית ובבדיקה בודקים אם המספרים שהתקבלו מתאימים לשני‬
‫ההיגדים שבשאלה‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪234‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪218 – 217 :‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫כמו בדוגמה שני היגדים‪ .‬ההיגד השני מציין את ההפרש בין שני המספרים‪.‬‬
‫כאן יש התייחסות למספר הגדול‪ .‬אם נסמן את המספר הגדול ב ‪ x -‬ואת המספר הקטן ב‪,y -‬‬
‫‪y‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. ‬‬
‫היחס ‪ 2 : 5‬הוא היחס בין ‪ y‬ל ‪ .x -‬בכתיב שברים‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5‬‬
‫משוואה שנייה‪.x ‒ y = 63 :‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .11 – 8‬שאלות זהות לדוגמה ‪ 3‬ולתרגיל שבוצע במליאת הכיתה‪.‬‬
‫‪ .13 – 12‬שאלות העוסקות ב חישוב היקף משולש כאשר הביטויים המבטאים את אורך צלעות המשולש כוללים‬
‫שברים‪.‬‬
‫‪ .12‬מערכת המשוואות לפתרון השאלה‪:‬‬
‫‪x + 1y + (x + y) = 50‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪1y = 21‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫(א) על‪-‬פי משוואה (‪ )2‬מחשבים את הערך של ‪.y‬‬
‫מציבים במשוואה (‪ )1‬ומחשבים את הערך של ‪.x‬‬
‫(ב) מציבים את הערכים שהתקבלו בביטויים המייצגים את האורכים של צלעות המשולש‬
‫וכותבים תשובה מילולית‪.‬‬
‫‪ .13‬מערכת המשוואות לפתרון השאלה‪:‬‬
‫‪x + y + (x – y) = 37‬‬
‫‪x – y = 1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫(א) פתרון של מערכת המשוואות‪ .‬חישוב הערכים של ‪ x‬ו‪.y -‬‬
‫(ב) מציבים את הערכים שהתקבלו בביטויים המייצגים את האורכים של צלעות המשולש‬
‫וכותבים תשובה מילולית‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪235‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪219 :‬‬
‫‪ .14‬עוד מערכות משוואות בשני נעלמים מסוגים שונים‪ .‬יינתן על‪-‬פי שיקול דעתו של המורה‪.‬‬
‫החידוש‪ :‬במשוואות (‪ )5( , )4( , )3‬בחלק מה מונים מופיעים ביטויים חיבוריים‪ .‬בפעולת הכפל יש לכתוב‬
‫ביטוי זה בסוגריים‪ .‬מומלץ לא לוותר על השלב של כתיבת הסוגריים מכיוון ששלב זה מועד לטעויות‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר‬
‫בפעולת חיסור כמו בהמשך בתרגיל ‪ 19‬משוואה (‪.)1‬‬
‫‪ .18 – 15‬שאלות עם אחוזים‪.‬‬
‫לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫בשאלות אחוזים המשוואות המתקבלות הן בדרך‪-‬כלל מורכבות יותר‪ ,‬ומחייבות חישובים במספרים גדולים יותר‪.‬‬
‫בתרגילים ‪ 17 – 15‬נתונה הצגה של הנתונים בטבלה‪ .‬בתרגיל ‪ 18‬על התלמידים לבנות בעצמם את‬
‫טבלת הנתונים‪.‬‬
‫‪ .15‬מומלץ לפתור במליאה כאשר הספר סגור ולבנות את טבלת הנתונים ואת דרך ההצגה יחד עם התלמידים‪.‬‬
‫בטבלה‪ ,‬לכל פריט שלושה ערכים‪ :‬השלם – המחיר בשקלים לפני ההנחה‪ ,‬החלק באחוזים‪,‬‬
‫וערך האחוז – גובה ההנחה בשקלים‪ .‬מומלץ לחזור על הקשר שבין הגדלים האלו‪.‬‬
‫ניתן לבצע מספר תרגילים בחישובים של הנחה במספרים נוחים‪ ,‬לפני השימוש בנעלמים‪( .‬על פריט שמחירו‬
‫‪ 80‬שקלים ניתנה הנחה של ‪ .10%‬מה גובה ההנחה? או על פריט שמחירו ‪ 50‬שקלים ניתנה הנחה‬
‫של ‪ 30%‬ממחירו‪ .‬מה גובה ההנחה? וכדומה‪).‬‬
‫משוואה (‪ )1‬היא תרגום לביטוי אלגברי של ההיגד‪ :‬המחיר של חולצה וחצאית יחד הוא ‪ 124‬שקלים‪.‬‬
‫משוואה (‪ )2‬היא תרגום לביטוי אלגברי של ההיגד‪ :‬על קנייה של חולצה וחצאית קיבלה הנחה‬
‫של ‪ 28‬שקלים‪.‬‬
‫‪x y‬‬
‫במשוואה (‪ )2‬ניתן לבצע צמצום לפני שמתחילים בפתרון המערכת ולקבל את המשוואה‪  28 :‬‬
‫‪5 4‬‬
‫(לא תמיד הצמצום כדאי‪ .‬לעיתים כדאי להשאיר את המכנה שהוא ‪ 100‬כמכנה משותף‪.‬‬
‫‪20 y‬‬
‫‪21x 20y‬‬
‫‪‬‬
‫למשל‪ ,‬כאשר המשוואה היא‪ 28 :‬‬
‫ובפישוט המשוואה‪,‬‬
‫ניתן לצמצם את‬
‫‪100 100‬‬
‫‪100‬‬
‫נחזור למכנה משותף של ‪).100‬‬
‫‪.‬‬
‫פתרון המערכת נעשה בדרכים שכבר נלמדו‪.‬‬
‫התלמידים יתנו תשובה מילולית ויבדקו אם התשובה שקיבלו מתאימה לנתון בשאלה המילולית‪.‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪236‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪220‬‬
‫‪ .16‬חוזרים על אותם שלבים שנעשו בתרגיל ‪.15‬‬
‫מערכת המשוואות‪:‬‬
‫‪x + y = 140‬‬
‫‪ 33‬‬
‫‪30y‬‬
‫‪100‬‬
‫‪‬‬
‫‪15x‬‬
‫‪100‬‬
‫‪15‬‬
‫‪30‬‬
‫‪15x‬‬
‫‪100‬‬
‫‪30y‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ .17‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה מכיוון שבשאלה נתון גובה ההנחה על תנור אפייה באחוזים‪,‬‬
‫אבל המחיר ששולם עבור התנור והמקרר הוא בשקלים‪.‬‬
‫חייבת להיות הלימה בין האחוז וערך האחוז‪ :‬האחוז וערך האחוז חייבים להתייחס לאותו גודל‪.‬‬
‫אחוז ההנחה והאחוז בו נמכר המוצר סכומם הוא ‪ .100%‬אם נתון שתנור האפייה נמכר בהנחה של ‪,30%‬‬
‫אז האחוז בו נמכר המוצר הוא ‪ 70%‬המשלים את אחוז ההנחה ל ‪.100% -‬‬
‫מכיוון שנתון המחיר בשקלים בו נמכרו המוצרים‪ ,‬נכתוב‪ ,‬בטבלת הנתונים בשורת האחוזים‪ ,‬את האחוז‬
‫מתוך המחיר המקורי בו נמכר המוצר‪.‬‬
‫יש לשים לב שעל המקרר לא ניתנה הנחה‪ .‬הוא נמכר במחיר המקורי שלו ‪ ,x‬כפי שמוצג בטבלה‪.‬‬
‫מה נרשום במשבצת של מחיר הקנייה באחוזים? המוצר נמכר במחיר המלא (‪ .)100%‬ניתן לרשום ‪.100%‬‬
‫מכיוון שאנו יודעים את המחיר בו נמכר המוצר (‪ ,)x‬אין צורך באחוז וניתן גם להשאיר מקום ריק‪.‬‬
‫מערת המשוואות דומה למערכות שבשאלות הקודמות‪.‬‬
‫‪ .18‬מומלץ להציע לתלמידים להציג את הנתונים בטבלה‪.‬‬
‫סך‪-‬הכול‬
‫הובלה‬
‫ארון‬
‫נשאל אותם כיצד תיראה הטבלה?‬
‫‪x+y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫המחיר בשקלים‬
‫עמודה עבור מחיר הארון‪ .‬עמודה עבור מחיר ההובלה‪.‬‬
‫מחיר באחוזים‬
‫‪--‬‬‫‪115%‬‬
‫לאחר ההתייקרות‬
‫כמו בשאלה ‪ ,13‬מחיר ההובלה נשאר כפי שהיה‪,‬‬
‫‪115 x‬‬
‫‪115 x‬‬
‫מחיר סופי‬
‫לכן ניתן להשאיר את המקום המתאים בטבלה ריק‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫בשקלים‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫ניתן גם לכתוב ‪.100%‬‬
‫אפשרות אחרת‪ :‬ההפרש בין המחיר המקורי למחיר לאחר ההעלאה הוא ‪ 135‬שקלים‪.‬‬
‫סכום זה שווה ל‪ 15% -‬מערך הארון‪ .‬נחשב את הכמות השלמה (בספר לתלמיד עמוד ‪.)69‬‬
‫‪ .19‬פתרון של שתי מערכות משוואות נוספות בהן יישום של כל הפעולות שנלמדו‪ .‬ראו הנחייה לתרגיל ‪.14‬‬
‫במשוואה (‪ ,)1‬באגף שמאל‪ ,‬יש פעולת חיסור בין שני השברים‪ .‬חשוב שבשלב ראשון הביטויים ייכתבו‬
‫בסוגריים ולא ישכחו לכפול במכנה המשותף גם את אגף ימין‪:‬‬
‫‪3(x + y) – 10(x – y) = 30 ⋅ 5‬‬
‫התלמידים כופלים את המחוברים שבתוך הסוגריים במקדם אבל שוכחים לשים לב לסימנים‪:‬‬
‫____________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫‪237‬‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬