כפל – מספרים מכוונים עמודים

‫עמודים ‪ :68 – 60‬מספרים מכוונים – כפל‬
‫כפל מספרים מכוונים ייעשה באותו אופן של חקירה מובנית באמצעות המחשבון כפי שנעשה בהקניה‬
‫של כללי החיבור של מספרים מכוונים‪.‬‬
‫הפרק פותח בתזכורת שמכפלה באפס שווה אפס‪.‬‬
‫לאחר מכן זיהוי סימני הכופלים במכפלות בהם הכופלים שונים מאפס‪.‬‬
‫הצגה של הכפל כחיבור ארוך של אותו מחובר‪.‬‬
‫פתרון תרגילי כפל שיודעים לפתור‪:‬‬
‫מכפלות בהן שני הכופלים חיוביים‪.‬‬
‫מכפלות בהן כופל ראשון חיובי ושני שלילי‪.‬‬
‫שימוש בחוק החילוף ומכפלות בהן הכופל הראשון שלילי והשני חיובי‪.‬‬
‫פעילות ‪ :1‬זיהוי סימני הכופלים במכפלות נתונות‪.‬‬
‫פעילות ‪:2‬‬
‫שלב א‪ :‬מיון תרגילי כפל לשלוש כרטיסיות‪:‬‬
‫שלב ב‪ :‬פתרון תרגילי הכפל שבכרטיסיות הוורודה והאפורה‪( .‬בכרטיסיה האפורה באמצעות מחשבון‪).‬‬
‫שלב ג‪ :‬ניסוח כללים מתאימים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ההנחיות מכוונות את התלמיד להתבונן בכל עמודה לחוד ‪,‬לשים לב לאופי הכופלים‪ ,‬ולסימן התוצאה‪ .‬גם‬
‫כאן כמו החיבור הכללים מתייחסים לסימן המכפלה‬
‫ולערך המוחלט של המכפלה‪ .‬כמו בפעילויות‬
‫קודמות מסוג זה מומלץ לבצע את הפעילות‬
‫בקבוצות‪ .‬אחרי סיום העבודה בקבוצות דיון‬
‫במליאת הכיתה וניסוח הכללים לכפל מספרים‬
‫מכוונים על הלוח‪ .‬התרגול במספרים קטנים כדי‬
‫שהתלמידים ייחשבו ללא מחשבון‪.‬‬
‫המחשבון ישמש לאימות התוצאות‪.‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים להתבונן בכל תרגיל‬
‫ולקבוע את סימן המכפלה לפני ביצוע החישוב‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :3 – 1‬חישוב של מכפלות בהן הכופלים הם מספרים מכוונים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬מכפלות של מספר שלם בשבר‪ .‬כפל של שלם בשבר נמצא בנספח שברים‬
‫בעמודים ‪.220 – 222‬‬
‫המיומנויות המופעלות בתרגילים השונים‪:‬‬
‫התבונן תחילה‪ ,‬זיהוי‪ ,‬מיון מתוך אוסף של תרגילים‪ ,‬ביסוס תובנה‪ ,‬יישום הנלמד‪ ,‬השוואה בין ביטויים‬
‫כפליים במספרים מכוונים‪.‬‬
‫פעילות ‪ 3‬עמוד ‪ :65‬מכפלה של יותר משני כופלים‬
‫גם כאן חקירה סגורה עם שאלות מנחות‪.‬‬
‫בתום הפעילות התלמידים יגיעו להכללה שסימן המכפלה (כאשר כל הכופלים שונים מאפס) תלוי‬
‫במספר הכופלים השליליים במכפלה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :7‬האם המכפלה חיובית‪ ,‬שלילית‪ ,‬או ‪ ?2‬אין צורך לחשב את הערך המוחלט של המכפלה‪.‬‬
‫התלמידים יענו תוך התבוננות תחילה‪:‬‬
‫אם לפחות אחד מהגורמים הוא ‪ 2‬אז המכפלה שווה ‪.2‬‬
‫אם כל הכופלים שונים מ‪ ,2 -‬מניית מספר הכופלים השליליים במכפלה‪ ,‬וקביעת סימן התוצאה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :8‬מהו סימן המכפלה? נתונים תיאורים מילוליים של מכפלות‪ .‬התלמידים נדרשים לקבוע אם‬
‫המכפלה חיובית‪ ,‬שלילית‪ ,‬או ‪.2‬‬
‫אם מתעורר מומלץ קושי לבנות עם התלמידים לבנות תרגיל עם מספרים המתאימים לדרישה‪ .‬כך יהיה‬
‫להם יותר קל להחליט‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :10 - 9‬הכיוון ההפוך‪ .‬על התלמידים לכתוב תרגילים מתאימים כאשר נתונים מספר הכופלים‬
‫וסימן התוצאה‪ ,‬או מספר הכופלים כאשר התוצאה היא ‪.2‬‬
‫תרגיל ‪ :11‬התרגיל בודק תובנה מספרית‪.‬‬
‫נתון תרגיל "עוגן"‪2 · 4 · 6 · 8 = 384 :‬‬
‫על סמך נתון זה על התלמידים לקבוע את התוצאות של‬
‫‪37‬‬
‫מכפלות בעלות כופלים בעלי אותו ערך מוחלט כמו של הכופלים בתרגיל הנתון כאשר יש שינוי בסימני‬
‫הכופלים‪.‬‬
‫התלמיד אמור להבין שלכל המכפלות ערך מוחלט זהה‪ .‬השוני יתבטא בסימן והוא נקבע לפי מספר‬
‫הכופלים השליליים במכפלה הנתונה‪ .‬מומלץ להדגים פתרון של סעיף אחד או שניים במליאת הכתה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :12‬למתקדמים‪ .‬נתונים היגדים לגבי מכפלה‪ :‬סימן המכפלה ומספר הכופלים החיוביים‬
‫ו‪/‬או השליליים בה‪ .‬על התלמידים לקבוע האם המכפלה המתוארת היא אפשרית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ידוע כי מכפלה של ‪ 4‬כופלים היא חיובית ‪,‬האם ייתכן שכל הכופלים הם שליליים?‬
‫תרגיל ‪ :13‬חישובי מכפלות עם אפשרות לבקרה עצמית‪.‬‬
‫הפתרון‪ :‬כפל‬
‫תרגיל ‪ :14‬הוספת סימן יחס במקום המתאים‪ ,‬מבלי לפתור‪ ,‬על‪-‬ידי התבוננות‪ ,‬השוואה בין הביטויים‬
‫וקביעת סימן המכפלה‪ .‬בכל הביטויים מתקיים שוויון בין הערכים המוחלטים של המכפלות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :15‬השלמת מספר חסר‪ .‬תרגילים במספרים קטנים שבין ‪ 2‬ל‪.02 -‬‬
‫תרגיל ‪ :16‬שילוב של מכפלות בהן כופלים עם ערך מוחלט‪ .‬הזדמנות לחזור על מושג הערך המוחלט‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :17‬בדומה לתרגיל ‪ ,00‬שימוש בתרגילי עוגן‪ .‬נתונה מכפלה ועל התלמידים להיעזר במכפלה‬
‫הנתונה כדי למצוא מכפלות נוספות כאשר במכפלות יש שינוי בסימני הכופלים או שינוי סדר‬
‫הכופלים‪ ,‬שימוש בחוק החילוף או כפל ב‪ 022 -‬כאשר במכפלה הנתונה היה כפל ב‪.02 -‬‬
‫עמודים ‪ :73 – 69‬מספרים מכוונים – חילוק‬
‫מהות הקשר בין פעולות הכפל והחילוק דומה לקשר שבין פעולות החיבור והחיסור‪.‬‬
‫כדי להצדיק את כללי החילוק של מספרים מכוונים‪ ,‬ניתן להיעזר בכללים של הכפל‪ .‬ניתן לעשות זאת‬
‫בהסתמך על כך שכל תרגיל חילוק ניתן להמיר בתרגיל של כפל במספר ההופכי‪ .‬דרך זו מהווה המשך‬
‫לדרך שבה נגזרו כללי החיסור מכללי החיבור‪ .‬תרגיל חיסור הוצג כתרגיל חיבור של המספר הנגדי‪.‬‬
‫דרך זו נשענת על אחד העקרונות של הרחבת תחום המספרים‪ .‬עקרון בסיסי שתכונות שהיו קיימות‬
‫בתחום המספרים הקודם ממשיכות להתקיים בתחום המספרים המורחב‪.‬‬
‫עמוד ‪ :69‬הצגה של זוגות תרגילים אחד כפל והשני חילוק שלשניהם אותה תוצאה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :1‬לכל תרגיל חילוק כתבו תרגיל כפל מתאים‪ .‬התרגול בשלב זה הם במספרים חיוביים‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬חילוק במספר שקול לכפל במספר ההופכי לו‪.‬‬
‫נשתמש בכך לפתרון תרגילי חילוק במספרים מכוונים‪.‬‬
‫כללי החילוק יגזרו מתוך כללי הכפל‪.‬‬
‫כדי לפתור תרגילי חילוק נהפוך כל תרגיל חילוק לתרגיל כפל שקול‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫על בסיס זה‪ ,‬וידיעת כללי הכפל במספרים מכוונים‪ ,‬נוביל את התלמידים למצוא את המנה בתרגיל חילוק‬
‫במספרים מכוונים‪.‬‬
‫פעילות ‪ :1‬מתרגיל חילוק לתרגיל של כפל במספר ההופכי‪.‬‬
‫בפעילות זו נבחרו ‪ 4‬דוגמאות פרדיגמטיות (דוגמאות מייצגות)‪ ,‬המציגות את ‪ 4‬המצבים לתרגיל חילוק‬
‫של מספרים (שונים מ‪ :)2 -‬חיובי בחיובי ; שלילי בחיובי ; חיובי בשלילי ; שלילי בשלילי‪.‬‬
‫לפני המעבר לתרגילים ניסוח של כללי החילוק במספרים מכוונים‪.‬‬
‫מנה היא תוצאה של פעולת חילוק‪.‬‬
‫מנה של שני מספרים שווי סימן היא חיובית‪.‬‬
‫מנה של שני מספרים שוני סימן היא שלילית‪.‬‬
‫תרגול הנושא יעשה באותו אופן שנעשה בנושאים קודמים ובאותם עקרונות המובילים להבנה ולשליטה‬
‫בחומר‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 0 :2‬טורים של תרגילים ‪ ,‬בכל טור למספרים המשתתפים בפעולת החילוק ערכים מוחלטים‬
‫שווים‪ .‬חשוב להדגיש שוב שהערך המוחלט של המנה שווה בכל ארבעת התרגילים‪ ,‬רק הסימנים‬
‫שונים‪ ,‬ולחזור על הכללים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬תרגילי חילוק בהם נתונה המנה ויש להשלים את אחד מהמספרים המשתתפים בפעולת‬
‫החילוק‪ .‬המספרים קטנים כדי שלא יהוו קושי בפתרון התרגיל‪.‬‬
‫להפנות תשומת לב התלמידים לשני האלמנטים‪:‬‬
‫‪ .0‬מה צריך להיות סימן המספר החסר?‬
‫‪ .2‬מהו ערכו המוחלט של המספר החסר?‬
‫תרגיל ‪ :5‬תרגילים מעורבים‪ .‬חיבור ‪ ,‬חיסור‪ ,‬כפל‪ ,‬וחילוק‪ .‬כדי שהתלמידים לא יעבדו באופן מכני אלא‬
‫יתבוננו בתרגיל ויפתרו בהתאם‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :6‬בחירת המחלק הנכון מתוך שניים‪ ,‬כאשר לשני המספרים הנתונים ערכם מוחלטים שווים‪.‬‬
‫כמו בתרגיל ‪ 4‬לבדוק תחילה מהצריך להיות סימן המספר‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :7‬הוסיפו סימן סדר מתאים‪ :‬אין צורך לחשב אלא לבדוק מהו סימן המנה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 10‬עמוד ‪ :73‬ריבוע קסם‪.‬‬
‫פתרון‬
‫תרגיל ‪ :9‬פתרון‬
‫‪39‬‬
‫תרגיל ‪ 11‬עמוד ‪ :73‬התקדמו בכיוון החץ‪.‬‬
‫ולאחר מכן שני סעיפים הבודקים תובנה מספרית‪ :‬ללא חישוב‪ ,‬כיצד משפיע שינוי של הערך של אחת‬
‫המכפלות על התוצאה?‬
‫מה תהיה התוצאה הסופית אם במקום לכפול ב‪ 0 -‬נכפול ב‪?(3) -‬‬
‫הפתרון‪.0 :‬‬
‫הפתרון‪.6 :‬‬
‫מה תהיה התוצאה הסופית אם במקום לכפול ב‪ 0 -‬נכפול ב‪?(6) -‬‬
‫מה למדנו? עמוד ‪.73‬‬
‫סיכום של הכללים לכפל מספרים מכוונים כאשר יש התייחסות למכפלה של יותר משני כופלים‪.‬‬
‫בחילוק מספרים מכוונים הכללים למנה של שני מספרים בלבד‪.‬‬
‫המורה יחליט אם להעלות בכיתתו את סימן המנה כאשר משתתפים יותר משני מספרים‪.‬‬
‫עמוד ‪ :79 – 74‬כתיבה ללא סוגריים‬
‫בעמוד ‪ 44‬השמטת הסוגריים רק של המחובר הראשון בתרגילי חיבור או של הכופל הראשון בתרגילי‬
‫כפל‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :1‬כתיבה של כל תרגיל כאשר המספר הראשון נכתב ללא סוגריים וחישוב‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :2‬הכיוון ההפוך‪ :‬נתונות מכפלות בהן הכופל הראשון הוא ללא סוגריים‪ .‬על התלמידים לזהות את‬
‫הכופלים ולחשב‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :3‬תרגול של חיבור וחיסור מספרים מכוונים‪ .‬חזרה על חומר קודם‪.‬‬
‫התרגול בעמוד זה מהווה חזרה וביסוס לצורך המשך הלמידה הנשענת על ידע קודם וכביטוי לעקרון‬
‫הלמידה הספיראלית‪.‬‬
‫עד כה הייתה הבחנה בין פעולת החשבון וסימן המספר (חיובי או שלילי)‪.‬‬
‫כך בדרך כלל בין כל שני מחוברים היו שני סימנים סימן הפעולה וסימן המספר‪.‬‬
‫מטרת הפרק כתיבה וקריאה של תרגילי חיבור וחיסור בדרך פחות מסורבלת כאשר בין כל שני מחוברים‬
‫מופיע סימן אחד בלבד‪.‬‬
‫למדנו שאת כל פעולות החיסור הופכים לפעולות של חיבור המספר הנגדי‪.‬‬
‫כאשר כל הפעולות הן פעולות חיבור ניתן למעשה להשמיט אותן ולהשאיר רק את סימנו של מחובר‪.‬‬
‫גם אחרי השמטה של כל פעולות החיבור ניתן לחבר בין המחוברים שסימניהם נתונים‪ ,‬למרות שסימן‬
‫הפעולה אינו מופיע‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫התהליך מוצג בדוגמה ‪:2‬‬
‫כמו בתרגילי שרשרת ניעזר בצבע לסימון בקו תחתון מחוברים בעלי סימנים שווים‪.‬‬
‫מכאן מגיעים למסקנה כי‪:‬‬
‫דוגמה ‪:4‬‬
‫כל הפעולות הן פעולות חיבור‪ .‬הסימן הכתוב משמאל למחובר הוא סימנו של המחובר‪.‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫תרגיל ביצוע עם הנחייה מפורשת לקבוע ראשית את הסימן שיישאר ורק לאחר מכן לכתוב את התרגיל‬
‫עם סימן אחד לפני כל מחובר ולחשב‪ .‬מומלץ לבצע במליאת הכיתה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫בפתרון התרגילים כדאי לשים לב לאופי המספרים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :7‬סעיף (א) ייכתב‪:‬‬
‫שסכומם ‪ .2‬ולכן הפתרון הוא ‪.4‬‬
‫(‪ )–7 – 9 = –16‬ובמקרה זה כדאי לחבר קודם את‬
‫סעיף (ג) ייכתב‪.24 – 7 + 6 – 9 = :‬‬
‫‪ –16‬ו‪.6 -‬‬
‫תרגילים ‪ :9 – 8‬נתונים תרגילים בהם לפני כל מחובר סימן אחד בלבד‪ .‬מומלץ לפתור תרגיל אחד או‬
‫שניים בכיתה‪ .‬לחזור על כך שכל הפעולות (שאינן מופיעות בתרגיל) הן פעולות חיבור והסימן שלפני כל‬
‫מחובר הוא סימנו של המחובר‪ .‬גם כאן לדון בדרכי הביצוע‪ :‬האם לחבר לפי הסדר משמאל לימין‪ ,‬לחבר‬
‫לחוד את המחוברים החיוביים ולחוד את השליליים ורק לאחר מכן לחבר את הסכומים החלקיים‪ ,‬לבדוק‬
‫אם יש מחוברים שהם מספרים נגדיים שסכומם ‪ 2‬ולחבר את המחוברים הנותרים‪.‬‬
‫= ‪.–8 + 3 + 7 + 5‬‬
‫)‪ 8 )3 + 5 = 8‬ו‪ (-8) -‬מספרים נגדיים‬
‫תרגיל ‪:9‬‬
‫מומלץ לקיים דיון בכיתה על אופי המספרים‪.‬‬
‫פתרון התרגיל שלא משמאל לימין אלא בחישוב הסכום‬
‫של זוגות מספרים מקל על החישוב‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :10‬שימוש בהסכמים של סדר פעולות החשבון‪ :‬חלק מהפעולות הן בסוגריים ויש לחשב ראשית‬
‫את הפעולות שבסוגריים‪.‬‬
‫הערות נוספות‪:‬‬
‫השמטת סוגריים מתבצעת רק כאשר כל הפעולות בתרגיל הן פעולות חיבור‪.‬‬
‫מוסכם כי הפעולה הקיימת ביניהם היא פעולת החיבור והיא אינה נרשמת‪.‬‬
‫התרגילים המתקבלים הם תרגילי חיבור בהם מופיעים רק סימני המחוברים‪.‬‬
‫התלמידים להם מיועד הספר נוטים לבצע הכללות יתר ולקבוע לדוגמה שמינוס ומינוס ברצף הופכים‬
‫תמיד לפלוס גם בתרגיל כמו ‪.4  5‬‬
‫חשוב להדגיש‪ ,‬כי כל מספר "הולך" עם הסימן שלפניו‪ ,‬מספר ללא סימן הוא מספר חיובי (כמו במקרה‬
‫של המחובר הראשון)‪.‬‬
‫ההדגמה במליאת הכתה תיעשה על הלוח‪ ,‬רצוי להשתמש בצבעים שונים לסימון המספרים הכוללים את‬
‫הסימן (חיובי או שלילי) ולסימן פעולה‪ .‬לבצע את התהליך באופן מפורט כפי שמוצע בדוגמאות בתוך‬
‫הספר‪ .‬בתום המעבר לכתיב ללא סוגריים רצוי להקפיד לקרוא בקול את התרגילים ולזהות בהם את‬
‫המחוברים‪ .‬סכומים בהם כל המחוברים חיוביים הם חיוביים‪ ,‬סכומים בהם כל המחוברים שליליים הם‬
‫שליליים‪ ,‬וסכומים בהם חלק מהמחוברים חיוביים וחלק שליליים‪ ,‬יכולים להיות או חיוביים או שליליים‬
‫והדבר ייקבע לאחר שנבדוק איזה סכום גדול יותר בערכו המוחלט‪ :‬סכומם של המחוברים החיוביים או‬
‫סכומם של המחוברים השליליים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫עמודים ‪ :81 – 80‬נחזור ונתרגל – אלגברה‬
‫מומלץ לחזור ולהזכיר כי סכום הוא תוצאה של פעולת חיבור‪ .‬הפרש הוא תוצאה של פעולת חיסור‪.‬‬
‫מכפלה היא תוצאה של פעולת כפל‪ .‬מנה היא תוצאה של פעולת חילוק‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :1‬תרגום ממילים לביטוי אלגברי‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :2‬בחירת הביטוי או הביטויים המתאימים להיגד מילולי‪ .‬שימוש בהיגדים גדול‪/‬קטן ב‪,...‬‬
‫גדול‪/‬קטן פי‪ ,‬וכו'‪ .‬על התלמיד לבחור ביטויים מתאימים (מתוך רשימה נתונה) וייתכנו מספר‬
‫תשובות נכונות‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :11 – 3‬תרגום של הקשר מילולי לביטוי אלגברי‪ .‬במרבית השאלות סעיף ראשון הוא‬
‫במספרים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬סעיף (א) ביטוי אלגברי פשוט המכיל פעולה אחת בלבד‪.‬‬
‫סעיף (ב) ביטוי אלגברי המכיל שתי פעולות‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :8 – 5‬תרגום של הקשר מילולי לביטוי אלגברי כפלי‪ .‬סעיף (א) ביטוי חשבוני‪ .‬סעיף (ב)‬
‫ביטוי אלגברי‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :9‬תרגום של הקשר מילולי לסכום של שתי מכפלות‪ .‬התהליך הוא הדרגתי‪ .‬בסעיף (א)‬
‫ביטוי כפלי‪ .‬בסעיף (ב) ביטוי כפלי ובסעיף (ג) סכום של שני הביטויים שהתקבלו‬
‫בסעיפים הקודמים‪ .‬נשאל‪ :‬כמה תעלה מחברת אחת? כמה יעלו ‪ 2‬מחברות? כמה יעלו‬
‫‪ 0‬מחברות? ואז‪ :‬כמה יעלו ‪ 5‬מחברות? כמה יעלה עפרון אחד? כמה יעלו ‪ 2‬עפרונות?‬
‫כמה יעלו ‪ 0‬עפרונות? ואז‪ :‬כמה יעלו ‪ 5‬מחברות ו‪ 0 -‬עפרונות?‬
‫תרגיל ‪ :10‬מבנים מעיגולים‪ .‬מספר העיגולים במבנה ‪ n‬הוא ‪ .n + 1‬בכל המבנים עיגול לבן אחד‬
‫ועיגולים אדומים שמספרם כמספר המבנה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :11‬זיהוי הביטוי או הביטויים שבהצבה של ‪ 0‬במקום המשתנה יקבלו ‪ .20‬הפתרונות‪ :‬ב ‪ ,‬ד‪.‬‬
‫עמודים ‪ :90 – 82‬הסכמי סדר פעולות החשבון – חזרה ותרגול במספרים‬
‫מכוונים‬
‫הנושא הסכמי סדר פעולות החשבון נלמד כבר בסבב הראשון של תכנית הלימודים‪ .‬בסבב זה למדו‬
‫התלמידים את היישום של ההסכמים בתחום המספרים החיוביים והאפס בלבד‪.‬‬
‫בפרק הנוכחי חזרה על ההסכמים של סדר פעולות החשבון כאשר היישום הוא בתחום המספרים‬
‫המכוונים‪.‬‬
‫הפרק מתחיל בתזכורת של הסכמי סדר פעולות החשבון‪.‬‬
‫מומלץ תחילה במסגרת המליאה לדון בהסכמים ולהעלות את המושגים‪ :‬פעולות חשבון מאותה קדימות‪,‬‬
‫פעולות חשבון בעלות קדימויות שונות‪ ,‬חישוב‬
‫משמאל לימין‪ ,‬חישוב בתרגילים עם סוגריים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫גם כאן הפניה של תשומת לב התלמידים‬
‫להתבוננות תחילה בתרגיל‪ ,‬מהן הפעולות שיש‬
‫לבצע‪ ,‬האם הן מאותה קדימות‪ ,‬מהי הפעולה‬
‫שנבצע תחילה‪ ,‬מהי הפעולה‬
‫הבאה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫התרגילים במספרים קטנים‪ .‬נדרוש ביצוע ללא שימוש במחשבון‪ .‬המורה יחליט אם לאפשר לתלמידים‬
‫להשתמש במחשבון המדעי ככלי לבדיקת התשובות‪ .‬גם כאן כאשר פותרים תרגיל חישוב‪ ,‬חשוב‬
‫לעודד את התלמידים להתבונן‪ ,‬לחשוב‪ ,‬ולתכנן את סדר הביצוע‪ .‬בחלק מהתרגילים נבחרו המספרים‬
‫כך שאופי המספרים יכול להשפיע על סדר הביצוע (התוכן המספרי נמצא בתחרות עם המבנה‬
‫האלגברי)‪.‬‬
‫הקנייה של דרך כתיבה‪.‬‬
‫חשוב להציג את דרך הכתיבה בשלבים‪ ,‬להקפיד לדרוש כתיבה מדורגת‪ ,‬כאשר בכל שלב מבוצעות‬
‫פעולות באותה קדימות‪ ,‬עד לקבלת תוצאה סופית‪.‬‬
‫לא מומלץ לאפשר לאוכלוסיית תלמידים זו להסתפק בכתיבה מקוצרת‪ ,‬למשל‪ ,‬באמצעות סימון קשתות‬
‫מעל הפעולות ומעליהם מספרים המהווים תוצאות חלקיות‪ .‬כתיבה כזו מובילה לסרבול ולאיבוד היכולת‬
‫לשחזר את התהליך‪ ,‬דבר היכול להוביל לתוצאה שגויה‪.‬‬
‫כתיבה מסודרת מהווה תשתית טובה לכתיבה תקנית של פתרון משוואות‪.‬‬
‫בכל התרגילים לשים לב כמורים לטעויות התלמידים ולברר עמם ממה הן נובעות‪ .‬בתרגילים בהם שגו‬
‫התלמידים בגלל אופי המספרים‪ ,‬מומלץ לתת תרגילים כנגדם‪ ,‬היוצרים קונפליקט מול כללי הסדר ובכך‬
‫נסייע לתלמידים להתגבר על הקושי ולתקן את התפיסה השגויה‪.‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫בתרגיל זה יש צמדים של תרגילים בעלי אותם מספרים אבל סדר ביצוע‬
‫שונה‪ .‬מומלץ לדון‬
‫במשותף ובשונה בכל צמד כזה במליאת הכיתה ובלקש מהתלמידים‬
‫את סדר ביצוע הפעולות‬
‫ולנמק‪.‬‬
‫צמדים כאלו מופיעים גם בתרגילים נוספים‪ .‬למשל‪ ,‬בתרגיל ‪ 4‬סעיפים (י)‬
‫תרגיל ‪ :10‬פתרון‪ :‬פתרת נכון‪ .‬מומלץ לחזור על משמעות הגימטריה‬
‫ולחזור לעמוד ‪ 50‬תרגיל ‪ 02‬לטבלה המציגה את הערך המספרי‬
‫‪44‬‬
‫הפעולות‬
‫להמליל‬
‫ו‪( -‬יא)‪.‬‬
‫של כל אחת מאותיות הא"ב‪.‬‬
‫תשבץ מספרים עמוד ‪ 86‬פתרון‪:‬‬
‫תרגיל ‪:12‬‬
‫יש לעודד את‬
‫התלמידים לחשב‬
‫בדרכים יעילות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬להשתמש בכלל שסכום מספרים נגדיים הוא אפס‪.‬‬
‫מומלץ לעודד את התלמידים להציע יותר מתשובה אפשרית אחת‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :13‬מומלץ לעודד את התלמידים להציע יותר מתשובה אפשרית אחת‪.‬‬
‫תרגילים עם קו שבר‬
‫קו שבר דינו כדין סוגריים‪ .‬מחשבים לחוד את הפעולות שבמונה‪ .‬מחשבים לחוד את הפעולות‬
‫שבמכנה‪ .‬ומבצעים את פעולת החילוק בין המונה למכנה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫תרגילים ‪ :17 – 14‬תרגול במספרים קטנים‪ .‬תרגילי ם ‪ 05‬ו‪ 06 -‬מיועדים למתקדמים‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :24 – 18‬תרגום שאלות מילוליות לביטוי חשבוני המחייב שימוש בסוגריים או בקו שבר‪.‬‬
‫חישוב ממוצע מוכר לתלמידים מבית הספר היסודי‪ .‬התלמידים באופן ספונטני מחשבים ממוצע מבחנים‪.‬‬
‫מומלץ לחזור על המושג ולבקש מהם לחשב ממוצע לפני פתרון שאלות אלו‪ .‬לימוד מעמיק יותר במושג‬
‫זה ייעשה רק בכיתה ח'‪.‬‬
‫מומלץ לפתור שאלה אחת או שתיים בכיתה ואת האחרות לתת כשיעורי בית‪.‬‬
‫בשלב ראשון לפתור את התרגיל בשלבים‪ ,‬ולאחר מכן לכתוב בתרגיל אחד‪.‬‬
‫עמודים ‪ 92 – 91‬צורות חבויות‬
‫צורות מסתתרות‪ :‬זיהוי צורות חבויות בתוך סרטוט מורכב המלא "רעש"‪ .‬חשיפת התלמידים לפעילות‬
‫מסוג זה חשובה לפיתוח תובנה טובה יותר של זיהוי מצולעים ושימוש נכון בתכונותיהם בתוך גופים‬
‫מרחביים‪.‬‬
‫קשה לתלמידים להתעלם מ"רעש" ולזהות בתוך הסרטוט את הקווים המקבילים ואת החותך‪ .‬נדרשת‬
‫הסתכלות גלובלית ולעיתים הסתכלות אנליטית‪ .‬אלמנט של צורות סמויות קיים גם באלגברה‪ .‬קיים קשר‬
‫בין היכולת לראות מבנים סמויים לבין ראיה מבנית של ביטויים אלגבריים‪ .‬אסטרטגיה של למידה באופן‬
‫זה‪ ,‬חשובה לפיתוח תובנה והבנות ולפיתוח לומד טוב יותר‪ .‬בפעילות זו מטביעים חותמת (הציור‬
‫שמימין) ומבקשים לזהות אותו בתוך הסרטוט המורכב‪ .‬מפתח מיומנות של התבוננות‪ ,‬יכולת הבחנה‪,‬‬
‫יכולת התעלמות מנתונים מסיחים בסרטוט‪ ,‬והתמקדות בעיקר‪.‬‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫‪46‬‬
‫בסעיף (ב) יש משולש נוסף החופף למשולש הנתון‪ .‬אחד צבוע בוורוד והשני בתכלת‪.‬‬
‫בסעיף (י) יש משולש נוסף החופף למשולש הנתון‪ .‬אחד צבוע בוורוד והשני בתכלת‪.‬‬
‫בשני סעיפים אלו המשולשים הנוספים אינם נמצאים באותה זווית כמו המשולש הנתון‪.‬‬
‫מכיוון שבהמשך לימודי הגיאומטריה נלמד שצורות הן חופפות אם כשנניח אחת על השנייה הן יכסו זו‬
‫את זו‪ ,‬אין חשיבות לכיוון או לזווית בו נמצאת הצורה‪ ,‬ולכן אם הנושא לא יועלה על‪-‬ידי התלמידים מומלץ‬
‫להסב תשומת ליבם לכך שבסעיפים אלו יש יותר מפתרון אחד‪.‬‬
‫עמודים ‪ 108 – 93‬זוויות‬
‫הפרק עוסק בנושאים הבאים‪ :‬זוויות‪ ,‬סימון ושיום זוויות‪ ,‬השוואת זוויות‪ ,‬זווית חדה‪ ,‬זווית קהה‪ ,‬זווית‬
‫שטוחה‪ ,‬מדידת זוויות‪ ,‬חוצה זווית‪.‬‬
‫המושג זווית הינו מושג ראשוני אשר ניתן לבטא באמצעות הגדרה תיאורית‪ .‬התלמיד פגש בזוויות‬
‫שונות בלימודיו בכיתות היסוד‪ ,‬לכן הפעילות הבאה מהווה חזרה על המונח זווית‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הכרת ההסכמים בדבר סימון זווית ושיומן באמצעות אותיות לועזיות גדולות‪.‬‬
‫מומלץ להרגיל את התלמידים לצבוע את שוקי הזווית (כדי לנטרל את הקווים המסיחים)‪ ,‬לסמן את‬
‫הזווית הישרה בריבוע (בניגוד לזוויות אחרות אותן מסמנים בקשתות)‪ .‬כמו כן להקפיד‪ ,‬כאשר בקדקוד‬
‫אחד יותר מזווית אחת‪ ,‬לקרוא את שם הזווית באמצעות שלוש האותיות‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫ודוגמה בה לזווית בקדקוד ‪ B‬נקרא ‪ .∢B‬יש רק זווית אחת והשם הוא חד משמעי‪.‬‬
‫בקדקוד ‪ A‬צבועות שתי זוויות ולכן בשם הזווית יופיעו ‪ 0‬אותיות‪.∢DCH , ∢BCD :‬‬
‫חשוב להדגיש כי בסדר האותיות האות האמצעית היא תמיד האות המסמנת את קדקוד הזווית‪.‬‬
‫אין חשיבות לסדר בו מופיעות שתי האותיות האחרות‪.‬‬
‫שתי קרניים היוצאות מנקודה אחת יוצרות למעשה שתי זוויות‪ .‬מקובל שמתייחסים לזווית הקטנה מבין‬
‫השתיים ואם בהקשר מסוים מתכוונים לזווית הגדולה יותר יש לציין זאת במפורש‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :1‬שיום זוויות כאשר יש שימוש בצבעים כדי להקל על הזיהוי‪ .‬השם חייב להגדיר את הזווית‬
‫‪48‬‬
‫בצורה חד משמעית‪.‬‬
‫כמה זוויות בסרטוט? חשוב להרגיל את התלמידים להתעלם מקטעים מסיחים (כמו בפעילות של צורות‬
‫חבויות) ולראות גם את הזווית השווה לסכום שתי הזוויות הצבועות שבסרטוט‪.‬‬
‫הכרת הזווית החדה והזווית הקהה נעשית בהשוואה למתווך ‪ -‬לזווית ישרה אותה הכירו התלמידים כבר‬
‫בסבב הראשון של תוכנית הלימודים‪.‬‬
‫להשוואה לזווית ישרה ניעזר בסרגל משולש‪ .‬ניתן גם ליצור זווית ישרה שתשמש את התלמידים לצורך‬
‫השוואה‪ .‬להלן ההנחיות ליצירת זווית כזו מפיסת נייר‪.‬‬
‫השוואת זוויות עמודים ‪96 - 95‬‬
‫מטרת פעילות זו להגדיר את הזווית החדה ואת הזווית הקהה באמצעות הזווית הישרה‪.‬‬
‫פעילות זו מומלץ לבצע במליאת הכתה‪ .‬מומלץ לסרטט על הלוח זוויות חדות‪ ,‬זוויות קהות‪ ,‬וזוויות ישרות‬
‫ולהדגים שימוש בסרגל משולש גדול כיצד קובעים את סוג הזווית הנתונה בהשוואה לזווית ישרה‪.‬‬
‫לשים לב כשמניחים את הזווית הישרה בתוך הזווית הקהה כפי שמוסבר בספר‪ ,‬שוק הזווית הקהה‬
‫נופלת מחוץ לזווית הישרה "עוברת אותה" לכן יותר גדולה ממנה‪.‬‬
‫רצוי להבהיר ולקשר בין השימוש במונחים המנוגדים חד וקהה בחיי היום‪-‬יום לבין השימוש המתמטי‪.‬‬
‫בתרגיל ‪ :2‬נתונות זוויות שונות (לא בתוך הקשר) והתלמידים צריכים לבדוק לגבי כל זווית אם היא‬
‫גדולה או קטנה מזווית ישרה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫בתום הפעילות הגדרה של סוגי הזוויות הנלמדות‪.‬‬
‫דוגמאות ‪ 4 – 3‬עמוד ‪:96‬‬
‫השוואה של זוויות שוות בעלות שוקיים באורך שונה כדי להדגיש שאורך השוקיים אינו משפיע‬
‫על גודל הזווית‪.‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫פעילות אפשרית‪ :‬נתבונן בזווית ‪AKL‬‬
‫של הטרפז ‪ .AKLD‬זווית זו מורכבת‬
‫מזווית ישרה וזווית חדה כלומר היא גדולה‬
‫מזווית ישרה‪ ,‬כלומר היא זווית קהה‪.‬‬
‫בנוסף לזיהוי הזוויות השונות התלמידים‬
‫נדרשים להשתמש בכתיבה המוסכמת לשיום זוויות‪ .‬לשים לב לדוגמה‪ ∢KBC , ∢KBD , ∢KBA :‬וכו'‪.‬‬
‫חשוב להמחיש שאורכי השוקיים אינם קובעים את גודל הזווית‪ .‬גודל הזווית נקבע על פי "המפסק" בין‬
‫שתי השוקיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הזוויות ‪ ∢KBC , ∢KBD , ∢KBA‬כולן זוויות ישרות‪ ,‬כולן שוות בגודלן‪.‬‬
‫השוקיים שלהם אינם שווים באורכם‪.‬‬
‫פעילות זו מפתחת את יכולת ההסתכלות על השלם וחלקיו בו זמנית‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :5‬נתונות זוויות שונות (לא בתוך הקשר) והתלמידים צריכים לקבוע לגבי כל זווית את סוגה‪:‬‬
‫חדה‪ ,‬קהה‪ ,‬או ישרה‪.‬‬
‫מומלץ לשאול את התלמידים אלו הן הזוויות שאפשר להחליט בוודאות את סוגן ללא מתווך ובאלו נחוץ‬
‫מתווך לצורך החלטה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :6‬זרקו לסל – המספרים הרשומים בכל אחת מהזוויות מספקים אפשרות לבקרה עצמית‪.‬‬
‫לאחר שכל אחת מהזוויות נזרקה לסל המתאים‪ ,‬יש לסכם את המספרים שעל הזוויות שבכל אחד‬
‫מהסלים‪ .‬אם מתקבלים סכומים שווים יש להניח שהפתרון נכון‪.‬‬
‫(בכל סל סכום המספרים שעל הזוויות הוא ‪).45‬‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫שימו לב! המספרים שבתוך‬
‫הזווית אינם מציינים את גודל‬
‫הזווית‪ .‬הם משמשים כביקורת‬
‫על נכונות הפתרון‪.‬‬
‫עמודים ‪ 102 – 98‬מדידת זוויות‬
‫בפעילויות הקודמות התלמידים נעזרו במתווך כדי להחליט אם זווית היא ישרה‪ ,‬חדה‪ ,‬או קהה‪.‬‬
‫פעילות זו מטרתה לרענן (אולי עבור חלק מהתלמידים ללמד) את השימוש במד זווית‪ .‬מיומנות‬
‫שנלמדה בבית הספר היסודי‪.‬‬
‫השימוש במד זווית (או מד מעלות) מאפשר מדידה מדויקת של גודל הזווית‪.‬‬
‫פעילות זו מומלץ לבצע במליאת הכתה‪ .‬רצוי להביא לכתה מד זווית גדול וכלי מדידה שונים וזמינים כגון‬
‫סרגלים שונים ולהרחיב מעט את הדיון על כלי מדידה שונים ועל יחידות מידה מתאימות‪.‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים להביא מד זווית לכיתה‪ .‬במקביל ניתן לצלם את הדף מתוך הספר ולהשתמש‬
‫במד הזווית המסורטט בספר‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫חשוב להדגים על הלוח מדידה של זווית נתונה‪ .‬מומלץ לסרטט על הלוח זוויות שונות וגדולות בצבעים‬
‫שונים‪ ,‬בכיוונים שונים‪ ,‬ובאורכים שונים של השוקיים‪ ,‬כדי להדגיש את העובדה שאורך השוקיים אינו‬
‫קובע את גודל הזווית‪ .‬לסרטט גם זווית בה שוקיים "קצרות" כך שכדי להיעזר במד זווית למדידת גודל‬
‫הזווית יש להאריך את השוקיים‪.‬‬
‫בהקניה יש להפנות את תשומת לב התלמידים לשתי שורות המספרים על קשת מד הזווית‪ ,‬למשמעות‬
‫הנקודה המושחרת במרכז הקו המאוזן‪ ,‬וכיווני הקריאה השונים‪.‬‬
‫רצוי לתת הנחיות ברורות ומפורטות כיצד מודדים לדוגמה‪ :‬מניחים את מד הזווית על הזווית הנמדדת‪,‬‬
‫כך שקדקוד הזווית יתלכד עם מרכז מד זווית‪ ,‬שוק אחת של הזווית תתלכד עם הקו האופקי של מד‬
‫הזווית והשוק השנייה תיפול על החלק המכויל של מד הזווית‪ .‬המספר עליו נפלה השוק השנייה מורה‬
‫את גודל הזווית‪ .‬אין צורך להתייחס בשלב זה לחלקי המעלות‪ .‬מומלץ לאפשר לתלמידים להתנסות‬
‫במדידה‪ .‬חשוב להדגים מדידת אותה זווית בשני הכוונים ולהראות את כיוון הקריאה משמאל לימין או‬
‫מימין לשמאל‪.‬‬
‫עמוד ‪ :98‬התלמידים יתרגלו קריאת גודל הזווית מתוך הסרטוט‪ .‬הסרטוט המדגים את אופן הנחת מד‬
‫הזווית על זווית נתונה וקריאת גודלה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬עמוד ‪:99‬‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫מדידת זוויות באמצעות מד זווית‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫תרגיל ‪ :8‬זיהוי וביצוע‪.‬‬
‫תחילה התלמידים נדרשים לזהות את סוג הזוויות הנתונות‬
‫על בסיס הידע שרכשו בפעילויות הקודמות‪.‬‬
‫לאחר מכן התלמידים נדרשים להשתמש במד זווית‬
‫ולמצוא את הגודל המדויק של הזווית‪.‬‬
‫בסוף העמוד מודגשים עיקרי הנלמד בסעיף זה‪,‬‬
‫מומלץ לסכם את הנלמד במליאה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫תרגיל ‪ :9‬תרגיל ביצוע‪ .‬מדדו את גודל הזוויות של המחומש‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫תרגיל ‪ :10‬תרגיל ביצוע‪ .‬סרטטו באמצעות מד זווית‪ ,‬זוויות בגדלים הנתונים‪.‬‬
‫מומלץ לאפשר לתלמידים להציע דרכים שונות לבניית הזויות הנדרשות לבחון את ההצעות ולהתייחס‬
‫אליהן‪ .‬לפני הפעילות להמליל את סדר ביצוע המטלה כגון‪ :‬לסרטט קו ישר ולסמן עליו נקודה‪ ,‬להניח את‬
‫מד הזווית כך שהקו האופקי של מד הזווית יתלכד עם הקו הישר שסרטטנו‪ ,‬ומרכז מד הזווית ייפול על‬
‫הנקודה המסומנת על הישר‪ .‬התלמידים יתבוננו על הקשת המכוילת של מד הזווית וימצאו את המספר‬
‫הנתון לגודל הזווית‪ ,‬יסמנו בנקודה‪ ,‬ויחברו בקו את הנקודה על הישר עם הנקודה שסימנו על הקשת‪.‬‬
‫הזווית שהתקבלה הינה הזווית הדרושה‪ .‬מומלץ לעודד את התלמידים לעבוד יחד‪ ,‬תלמיד אחד יסרטט‬
‫זווית נתונה וחברו יסרטט את אותה זווית בכוון שונה וישוו ביניהם‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :11‬מדידת גודל זווית וסרטוט זווית שווה בגודלה לזווית שמדדה‪.‬‬
‫פתרונות‪ :‬א‪40 .‬‬
‫ב‪90 .‬‬
‫ד‪16 .‬‬
‫ג‪122 .‬‬
‫תרגיל ‪ :12‬התלמידים נדרשים לאמוד את גודל זווית כשהם מקבלים אמצעי תמיכה‪ .‬בכל זווית נתונה‪,‬‬
‫מודגשת שוק נוספת המשלימה את הזווית האחרת לזווית ישרה‪.‬‬
‫הזוויות הנבדקות מסומנות בקשת‪ ,‬חלקן נטולות הקשר וחלקן בתוך סרטוט מורכב‪ .‬לכל זווית מודגשת‬
‫נתונים היגדים‪ ,‬על התלמידים לבחור את ההיגד המתאים‪.‬‬
‫בתום הפעילות התלמידים נדרשים לאמת את תשובותיהם על‪-‬ידי בדיקה באמצעות מד זווית‪ .‬מומלץ‬
‫להציע לתלמידים להחליף מחברות ולבדוק את התשובות של חברם‪.‬‬
‫פתרונות‪ :‬א‪2 .‬‬
‫ב‪1 .‬‬
‫ג‪3 .‬‬
‫ה‪3 .‬‬
‫ד‪2 .‬‬
‫ו‪2 .‬‬
‫ז‪3 .‬‬
‫ט‪3 .‬‬
‫בעמוד ‪ 103‬מה למדנו? סיכום הכולל את סוגי הזוויות‪ ,‬מדידת זווית‪ ,‬וסימון זוויות‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :18 – 13‬מציאת גודל הזווית שבין מחוגי השעון‪.‬‬
‫מומלץ לחזור על גודלה במעלות של זוויות ישרה‪ ,‬זווית‬
‫שטוחה‪ ,‬וזווית של מעגל שלם‪.‬‬
‫בשעון המרחק בין כל שתי שעות סמוכות הוא זהה‪.‬‬
‫לחשב את גודל הזווית שקדקודה במרכז השעון (מרכז‬
‫המעגל) ושוקיה הם קטעים המחברים את מרכז המעגל‬
‫עם שתי שעות סמוכות‪.‬‬
‫לאחר מכן ניתן לענות על השאלות המוצגות‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫ח‪2 .‬‬
‫פתרונות‪90 .13 :‬‬
‫‪180 .14‬‬
‫‪30 .15‬‬
‫‪120 .16‬‬
‫‪7 .17‬‬
‫‪120 .18‬‬
‫עמודים ‪ 108 – 104‬חוצה זווית‬
‫נקפל את הזווית מנקודת הקדקוד כך ששוקי הזווית יתלכדו‪ .‬נפתח את הדף לאחר הקיפול‪.‬‬
‫קו הקיפול מחלק את הזווית לשתי זוויות שוות ונקרא חוצה זווית‪.‬‬
‫העברת חוצה זווית באמצעות מד זווית – מומלץ לבצע במליאת הכיתה עם מד זווית גדול על הלוח‪.‬‬
‫מקובל לסמן זוויות שוות בסימונים זהים‪,‬‬
‫כפי שנעשה בסימון קטעים שווים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :19‬מדידת זוויות וקביעה באילו מהזוויות הקטע הירוק הוא חוצה זווית‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :20‬נתונות זוויות על דף מנוקד‪ .‬המשימה היא להעביר בכל אחת מהזוויות את חוצה הזווית‬
‫שלה‪ ,‬כאשר הנקודות מהוות אמצעי עזר לסרטוט‪.‬‬
‫בסעיף (ד) ייתכן ויהיה לתלמידים קושי להעביר את חוצה הזווית‪ .‬חוצה הזווית עובר דרך‬
‫הנקודות המוקפות במעגל‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫פתרונות‪:‬‬
‫תרגיל ‪ :21‬נתונות זוויות‪ .‬המשימה להעביר את חוצה הזווית‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :22‬העברת חוצה זווית לזווית ישרה‪ .‬לדון בגודל כל אחת מהזוויות המתקבלות‪.‬‬
‫העברת חוצה זווית לזווית שטוחה‪ .‬לדון בגודל כל אחת משתי הזוויות המתקבלות‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :25 – 23‬היכן יעבור חוצה הזווית בזוויות הנוצרות בין מחוגי השעון‪.‬‬
‫פתרונות‪ :‬חוצה הזווית צבוע באדום‪.‬‬
‫תרגיל ‪23‬‬
‫תרגיל ‪24‬‬
‫תרגיל ‪25‬‬
‫העברנו את חוצה הזווית‬
‫של הזווית הקטנה מבין‬
‫שתי הזוויות הנוצרות‪.‬‬
‫חישובי זוויות עמודים ‪108 - 106‬‬
‫‪54‬‬
‫תרגיל ‪:26‬‬
‫בכל סעיף נתון חוצה הזווית‪ .‬נתון גודלן של חלק מהזוויות‪ .‬על התלמיד למצוא את ‪ . x‬יישום ישיר של‬
‫תכונת חוצה הזווית‪ .‬בסעיף (ג) יש להתעלם מהקווים המסיחים‪.‬‬
‫תרגיל ‪:27‬‬
‫נתון או שיש לחשב את גודל של הזווית השלמה לפני העברת חוצה הזווית‪ .‬יש לחשב את ‪ .x‬יישום ישיר‬
‫של תכונות חוצה הזווית‪.‬‬
‫בסעיף (ג) יש לחשב קודם את גודל זווית ‪.BED‬‬
‫עמוד ‪ :107‬בהעברת חוצה זווית סכום שתי הזוויות המתקבלות שווה לגודל הזווית המקורית‪.‬‬
‫תכונה זו קיימת גם בהעברה של קרן אחרת היוצאת מקדקוד הזווית ומחלקת את הזווית לשתי זוויות‪,‬‬
‫שאינן בהכרח שוות בגודלן‪.‬‬
‫סכום שתי הזוויות המתקבלות שווה לגודל הזווית המקורית‪ .‬ראייה בו זמנית של השלם וחלקיו‪.‬‬
‫‪– 28‬‬
‫חישובי‬
‫תרגילים‬
‫‪:33‬‬
‫זוויות כאשר בחלק מהתרגילים נתון חוצה זווית‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :33 – 31‬צבועים בכתום‪ :‬תרגילים מתקדמים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :31‬על התלמידים לחשב את גודל הזוויות‬
‫‪55‬‬
‫המסומנות בקשתות באדום ובירוק‪ .‬כל אחת מהן היא‬
‫סכום של שתי זוויות‪ .‬אין הנחייה לחשב קודם את גודל‬
‫הזוויות השוות המסומנת בקשתות בצבע שחור‪.‬‬
‫לאחר פתרון התרגיל נשאלת השאלה‪ :‬האם הופתעתם?‬
‫ומומלץ לקיים דיון על התוצאות עם קבוצת התלמידים‬
‫שפתרו תרגיל זה‪.‬‬
‫הפתרון‪∢CBE = ∢ABD = 148 :‬‬
‫תרגיל ‪ :32‬נתון כי ‪ EB‬ו‪ EC -‬הם חוצי זוויות‪.‬‬
‫מומלץ להנחות את התלמידים לחשב קודם את ‪ y‬ולאחר מכן‬
‫את ‪.x‬‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫‪y = 45 , x = 22.5‬‬
‫תרגיל ‪ :33‬מומלץ להנחות את התלמידים לסמן בקשתות את הנתונים שבשאלה (להיעזר בצבעים)‪.‬‬
‫הפתרון‪79 :‬‬
‫עמוד ‪ 109‬נחזור ונתרגל – חישובי שטחים והיקפים‬
‫תרגול של נושאים שנלמדו בסבב הראשון של השנה‪.‬‬
‫חישובי שטחים והיקפים במלבנים ובצורות הניתנות לחלוקה למלבנים‪.‬‬
‫בחישובי שטחים דף תובנות עם תזכורת לחישוב שטח מלבן‪ .‬מומלץ לחזור על חישוב שטח מלבן‬
‫במליאת הכיתה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :3‬יש לשים לב ליחידות המידה‪ .‬אורך צלעות המלבן הן ביחידות מידה שונות וכדי לחשב את‬
‫השטח יש לדאוג שיחידות המידה תהיינה אחידות‪.‬‬
‫הנתונים הם ‪ 2‬מטרים ו‪ 02 -‬ס"מ‪ .‬ניתן לחשב בס"מ‪ 222 :‬ס"מ ו‪ 02 -‬ס"מ‪,‬‬
‫וניתן לחשב במטרים‪ 2 :‬מטרים ו‪ 2.0 -‬מטרים‪.‬‬
‫מומלץ לפתור שאלה זאת במליאת הכיתה‪ ,‬לשמוע כיצד פתרו זאת התלמידים ולהציג את שתי‬
‫האפשרויות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬נתון שטח המלבן ואורך אחת מהצלעות‪ .‬המספרים הם כאלו שיש להניח שהתלמידים יחפשו‬
‫מספר שמכפלתו ב‪ 02 -‬היא ‪ 06‬ולא יפתרו על ידי חילוק‪ .‬חשוב לתת לתלמידים להסביר את דרך‬
‫הפתרון שלהם‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :6 - 5‬שימוש ביחידת השטח דונם‪ .‬על דף תובנות נתון כי ‪ 0‬דונם הם ‪ 0222‬מ"ר‪.‬‬
‫מומלץ לקיים דיון ולשאול את התלמידים אם שמעו על יחידת מידה זאת‪ .‬להציג דוגמאות מחיי יומיום בהן‬
‫משתמשים בדונמים‪ .‬לצורך החישוב יש להפוך את הדונם למ"ר‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :7‬חישוב היקף של ריבוע ששטחו נתון‪ .‬מומלץ לחזור על מהו ריבוע וכיצד מחשבים את שטח‬
‫הריבוע‪ .‬יש לחשב את צלע הריבוע ולאחר מכן את היקפו‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫תרגיל ‪ :8‬חישוב שטח והיקף של צורה המורכבת משלושה מלבנים‪ .‬במקרה זה מלבנים חופפים‪.‬‬
‫שטח המצולע שווה לסכום השטחים של שלושת המלבנים‪.‬‬
‫היקף המצולע אינו שווה לסכום ההיקפים של שלושת המלבנים‪ .‬בדיון הכיתתי להתייחס לנקודה זאת‪.‬‬
‫לחישוב היקף מומלץ לכתוב ליד כל צלע את אורכה ולחבר את אורכי הצלעות המקיפות את המצולע‪.‬‬
‫אפשרות נוספת המתאימה למתקדמים‪ :‬לבדוק היכן יש צלעות המכסות זו את זו שאינן חלק מהיקף‬
‫המצולע‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :9‬חישוב שטחים במצולעים נתונים‪.‬‬
‫בכל סרטוט יש אפשרויות שונות לחישוב השטח‪ .‬מומלץ להרגיל את התלמידים לחשב את השטח על‪-‬ידי‬
‫חיסור שטחים‪ .‬בהמשך לחישוב שטח עיגול‪ ,‬יש תרגילים בהם ניתן לחשב את השטח רק באמצעות חיסור‬
‫ולא באמצעות חיבור שטחים‪( .‬בידע שיש בידי התלמידים‪).‬‬
‫עמוד ‪ 110‬נחזור ונתרגל – מרחק‬
‫נושא המרחק בין נקודה לישר ובין שני ישרים נלמד בסבב הראשון של הלימודים בכיתה ז‪.‬‬
‫מומלץ לחזור על מושגים אלו במליאת הכיתה‪.‬‬
‫מרחק של נקודה מישר הוא אורך הקטע הקצר ביותר כלומר אורך הניצב לישר מהנקודה הנתונה‪.‬‬
‫מרחק נמדד ביחידות אורך‪.‬‬
‫כאשר כל הנקודות על ישר אחד נמצאות באותו מרחק מהישר השני‪ ,‬כלומר כל הקטעים היוצאים‬
‫מנקודה על הישר האחד (ישר ‪ )a‬ומאונכים לישר ‪ b‬שווים באורכם‪ ,‬יש משמעות למושג מרחק בין שני‬
‫ישרים‪ .‬האורך השווה של כל אחד מקטעים אלו הוא המרחק בין הישרים‪.‬‬
‫אין משמעות למושג מרחק בין שני ישרים‬
‫יש משמעות למושג מרחק בין שני ישרים‬
‫ניתן לבצע עם התלמידים את‬
‫הפעילות הבאה‪:‬‬
‫אפשר גם לבצע פעילות‬
‫נוספת‪ :‬להעמיד תלמיד (או‬
‫מספר תלמידים) מול קיר במרחק כלשהו ממנו‬
‫ולבקש מהתלמיד להתקרב לקיר בדרך הקצרה ביותר‪( .‬אפשר גם לצייר נמלה שמטרתה להגיע אל קו‬
‫‪57‬‬
‫כלשהו)‪ .‬לקיים דיון במליאה על המאפיינים של הדרך אותה עשה התלמיד‪( .‬ניתן לשאול מהי הדרך‬
‫הקצרה שעל מתרחצים בים לעשות מן החוף אל קו המים וכדומה)‪.‬‬
‫בעמוד ‪ 110‬תרגילי חזרה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :12‬על התלמיד לסמן נקודות על אחת מצלעות‬
‫המלבן שמרחקן מהישר ‪ a‬הוא ‪ 0‬ס"מ‪.‬‬
‫כל נקודה על הצלע ‪ AB‬או על המשכה היא במרחק‬
‫המבוקש‪( .‬ולא רק הנקודות שעל הצלע‪).‬‬
‫כל נקודה על הישר הכחול היא במרחק של ‪ 0‬ס"מ‬
‫מהישר ‪.a‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים (אחרי שסימנו נקודות)‬
‫להעביר את הקטע המייצג את המרחק‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :13‬בסעיפים (ג) ו‪( -‬ד) לשאול את התלמידים איזה הוא הקטע המייצג את המרחק המבוקש‪.‬‬
‫תרגיל ‪:14‬‬
‫סרטוט של מצולע על דף משובץ‬
‫המאפשר למצוא את המרחקים הנדרשים‪.‬‬
‫מומלץ‪ ,‬בכל סעיף‪ ,‬לבקש מהתלמידים‬
‫לסרטט קטע המייצג את הגובה‪.‬‬
‫לשאול אם יש אפשרות נוספת ולבקש לסרטט קטע נוסף‪.‬‬
‫עמודים ‪ 124 – 111‬זוויות צמודות וזוויות קדקודיות‬
‫עמוד ‪ :111‬עוד על סימון זוויות‪ .‬סימון זוויות באות יוונית‪ ,  ,  ,  :‬‬
‫בזוויות צמודות וקדקודיות נשתמש גם בסימון באמצעות אותיות אלו‪.‬‬
‫עמודים ‪ 117 – 112‬זוויות צמודות‪.‬‬
‫שימוש בעקרונות של הוראה לאוכלוסיות להן מיועד הספר‪.‬‬
‫הגדרה של זוויות צמודות ולאחריה תרגול זיהוי‪ .‬בהתאם לעיקרון של פירוק ההגדרה למרכיבים‪.‬‬
‫בדרך זו קל לבדוק קיום של כל אחד מהמרכיבים בנפרד כמודגם בדוגמאות‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫עמוד ‪ :114‬סכום שתי זוויות צמודות הוא ‪.180‬‬
‫גם כאן שימוש בעיקרון של ראיית השלם וחלקיו‪ .‬סרטוט של זוג זוויות צמודות‪ ,‬סרטוט נוסף של‬
‫‪58‬‬
‫פירוק זוויות אלו‪ ,‬ושוב סרטוט השלם היוצר זווית שטוחה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬בכל סרטוט זוג אחד של זוויות צמודות‪ .‬על התלמידים לזהות זוג זה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :5‬בכל סרטוט זוג או יותר של זוויות צמודות‪ .‬על התלמידים לזהות זוגות אלו‪.‬‬
‫תרגול הכולל זיהוי וחישוב‪.‬‬
‫תרגילים ראשונים חישוב מספרי‪ :‬נתון גודלה של זווית אחת ויש לחשב את גודלה של הזווית הצמודה‪.‬‬
‫בהמשך חישובים הכוללים גם התייחסות לזוויות ישרות‪ ,‬זווית שטוחה‪ ,‬וחוצה הזווית‪.‬‬
‫מומלץ לעבור בצבע על השוקיים של שתי הזוויות הצמודות כדי לנטרל קווים מסיחים‪.‬‬
‫בספר הקווים המסיחים בהירים יותר כך שניתן בצורה בהירה יותר לראות את הזוויות הצמודות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :6‬בכל סרטוט יש לזהות שלושה זוגות של זוויות צמודות‪.‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫צבוע בכתום למתקדמים‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫תשובות אפשריות‪∢AED , ∢DEF :‬‬
‫‪∢AFD , ∢DFG‬‬
‫‪∢EDB , ∢BDC‬‬
‫‪∢EDB , ∢EDF‬‬
‫‪∢EDA , ∢ADC‬‬
‫‪∢FDC , ∢EDF‬‬
‫‪∢ADB , ∢ADF‬‬
‫‪∢BDC , ∢CDF‬‬
‫תרגיל ‪ :8‬שני ישרים נחתכים‪ .‬כמה זוגות של זוויות צמודות?‬
‫גם כאן סרטוטים בהם הקווים המסיחים בהירים יותר‪.‬‬
‫בכל סרטוט זוג אחר של זוויות צמודות‪ .‬זוג זה צבוע באדום‪.‬‬
‫עמודים ‪ :121 - 118‬זוויות קדקודיות‪.‬‬
‫תהליך דומה לזה שבהקנייה של זוויות קדקודיות‪.‬‬
‫עמוד ‪ :119‬זוויות קדקודיות שוות זו לזו‪ .‬מדידה באמצעות מד זווית של זוויות קדקודיות‪ .‬ובנוסף‪,‬‬
‫נתונים שני ישרים נחתכים‪ ,‬וגודל של אחת מהזוויות המתקבלות‪ .‬באמעצות המשפט שזוויות צמודות‬
‫סכומן ‪ 180‬משלימים את גודל הזוויות האחרות‪ .‬המסקנה‪ :‬כל שתי זוויות קדקודיות שוות זו לזו‪.‬‬
‫בתרגילים‪ :‬חישובי זוויות כאשר מסתמכים על שני המשפטים שנלמדו‪ :‬זוויות צמודות סכומן ‪180‬‬
‫וזוויות קדקודיות שוות זו לזו‪.‬‬
‫בתרגילים הראשונים חישוב ישיר‪ .‬ולאחר מכן חישובים בסרטוטים בהם יש קווים מסיחים‪.‬‬
‫חשוב לבקש מהתלמידים להסביר את דרך החישוב‪.‬‬
‫עמוד ‪ :124 – 122‬זוויות צמודות‪ ,‬זוויות קדקודיות‪ ,‬וחוצה הזווית שלהן‬
‫מפעילויות ‪ 2‬ו‪ 0 -‬מקבלים המסקנה שישר החוצה את אחת משתי זוויות קדקודיות חוצה גם את הזווית‬
‫השנייה‪.‬‬
‫הקנייה זאת מומלץ לבצע במליאת הכיתה כאשר הספרים סגורים‪ .‬לבקש מכל תלמיד לסרטט שני ישרים‬
‫נחתכים‪ ,‬לסמן שתי זוויות קדקודיות‪ ,‬להעביר חוצה זווית לאחת מהזוויות הקדקודיות‪ ,‬להמשיך את חוצה‬
‫הזווית‪ ,‬ולמדוד את גודל הזוויות המתקבלות מחלוקת הזווית הקדקודית השנייה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :20‬העברת חוצה זווית לאחת משתי זוויות קדקודיות ובדיקה האם הוא חוצה גם את הזווית‬
‫הקדקודית השנייה‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫תרגיל ‪:21‬‬
‫‪ AD‬ו‪ BE -‬ישרים נחתכים‪.‬‬
‫‪ AD‬חוצה את ‪.∢EMC‬‬
‫יש לחשב את ‪.‬‬
‫לחישוב ‪ ‬נשתמש במשפטים‪:‬‬
‫זוויות קדקודיות שוות זו לזו‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫לשאול‪:‬‬
‫איזה זווית שווה ל‪?66 -‬‬
‫הסבירו‪.‬‬
‫חוצה זווית מחלק את הזווית‬
‫לשתי זוויות שוות‪.‬‬
‫זווית שטוחה היא בת ‪.180‬‬
‫‪66‬‬
‫‪66‬‬
‫‪48‬‬
‫איזה זווית נוספת שווה ל‪?66 -‬‬
‫הסבירו‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪66‬‬
‫נחשב את ‪:‬‬
‫זווית שטוחה היא בת ‪180‬‬
‫או ‪ ‬זווית צמודה ל‪.∢EMC -‬‬
‫תרגיל ‪:22‬‬
‫‪ ‬ו‪  -‬אינן זוויות קדקודיות‪ .‬הקטעים בירוק ובכחול אינם על ישר אחד‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :25 – 23‬תרגילים המובילים למסקנה שהזווית בין החוצים של שתי זוויות צמודות היא זווית‬
‫ישרה‪ .‬תרגילים אלו והמסקנה המתקבלת מיועדים לתלמידים מתקדמים‪ .‬המושא יילמד על פי שיקול‬
‫דעת של המורה‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :27 – 26‬תרגילים מתקדמים‪ ,‬צבועים בכתום‪.‬‬
‫עמודים ‪ 129 – 125‬עוד על הצבות‬
‫השימוש בשפה האלגברית נלמד בסבב הראשון של תכנית הלימודים‪.‬‬
‫בפרק זה נעסוק בהצבות בבי טויים בהם אותו משתנה מופיע יותר מפעם אחת או בביטויים בהם יש יותר‬
‫ממשתנה אחד‪.‬‬
‫בביטויים בהם מופיע משתנה אחד (גם אם הוא מופיע יותר מפעם אחת) כאשר נתונה ההנחיה "הציבו"‬
‫פירוש הדבר הציבו מספר במקום המשתנה (האות) שבביטוי‪.‬‬
‫כאשר בביטוי יש יותר ממשתנה אחד יש לציין לגבי כל הצבה "הציבו במקום המשתנה ___ "‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ :2‬שלוש תלמידות פתרו שאלה נתונה‪ ,‬כל אחת סימנה את המשתנה באות אחרת‪ .‬שלושתן‬
‫צודקות‪ .‬אין חשיבות לאות המייצגת את המשתנה‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ :3‬נתונים זוגות מספרים המסודרים בטבלה‪ .‬יש למצוא איזה מבין ביטויים נתונים מייצג את‬
‫הקשר בין כל זוג מספרים שבטבלה‪ .‬כמה בדיקות יש לבצע כדי למצוא את הביטוי המתאים?‬
‫‪61‬‬
‫תרגיל ‪11‬‬
‫הצבה בביטוי אלגברי בתוך הקשר‪.‬‬
‫בפעילות עוסקים במעבר בין שני סולמות של מדידת טמפרטורה‪ .‬ההקשר הוא הזדמנות לדון בסולמות‬
‫השונים למדידת הטמפרטורה‪ ,‬המשותף והשונה ביניהם‪ ,‬השימושים השונים והרקע ההיסטורי‪.‬‬
‫ניתן להפנות את התלמידים לחיפוש במאגרי מידע (למשל‪ ,‬באתר ‪.)amalnet.k12.il‬‬
‫הנוסחה להמרה מצלזיוס לפרנהייט היא‪:‬‬
‫‪C + 32‬‬
‫=‪F‬‬
‫הנוסחה להמרה מפרנהייט לצלזיוס היא‪:‬‬
‫)‪(F – 32‬‬
‫=‪C‬‬
‫הנקודה החשובה לזכירה היא שמידות הטמפרטורה בפרנהייט גבוהות באופן משמעותי מאלה‬
‫שבצלזיוס‪:‬‬
‫‪120°C  248°F ; 60°C  140°F‬‬
‫‪62‬‬
‫תרגילים ‪ :13 – 12‬תרגילים מתקדמים‪ ,‬צבועים בכתום‪.‬‬
‫תרגילים העוסקים במציאת הביטוי המתאים לחוקיות של סדרות הנתונות באמצעות מבנים מסורטטים‪.‬‬
‫תרגיל ‪12‬‬
‫השימוש בצבע מקל על ההתאמה‪ .‬חלקים הצבועים בצהוב הם מהפסר הקבוע בכל אחת מההצגות‪.‬‬
‫נדב‪ :‬המספר הקבוע ‪ .5‬יש להניח שהביטוי המתאים הוא ביטוי (ג)‪5 + 2(n – 1) :‬‬
‫נבדוק‪.‬‬
‫(במבנה ‪ 0‬חמישה ריבועים‪).‬‬
‫נציב את מספר המבנה‪ :‬נציב ‪ :n = 1‬נקבל‪5 + 2(1 – 1) = 5 :‬‬
‫(במבנה ‪ 2‬שבעה ריבועים‪).‬‬
‫נציב ‪ :n = 2‬נקבל‪5 + 2(2 – 1) = 7 :‬‬
‫(במבנה ‪ 3‬תשעה ריבועים‪).‬‬
‫נציב ‪ :n = 3‬נקבל‪5 + 2(3 – 1) = 9 :‬‬
‫תומר‪ :‬המספר הקבוע ‪ .3‬יש להניח שהביטוי המתאים הוא ביטוי (א)‪ .‬נבדוק‪.‬‬
‫אלון‪ :‬המספר הקבוע ‪ .1‬יש להניח שהביטוי המתאים הוא ביטוי (ב)‪ .‬נבדוק‪.‬‬
‫תרגיל ‪13‬‬
‫‪63‬‬
‫פעילות הכללה כאשר ההכללה היא על פי מקום ומוצגת באמצעות ביטוי אלגברי‪.‬‬
‫מומלץ לערוך דיון במליאה ולהעלות את השאלות‪:‬‬
‫כמה אנשים יושבים ליד כל שולחן?‬
‫האם ליד כל שולחן מספר שווה של אנשים?‬
‫כשמוסיפים שולחן כמה מקומות ישיבה נוספים?‬
‫האם אפשר לזהות בביטוי האלגברי את מספר מקומות הישיבה המתווספים עם תוספת של כל שולחן?‬
‫הסברים לביטויים השונים‪:‬‬
‫נדב ראה שבכל אחד מהשולחנות הפנימיים יושבים ‪ 2‬אנשים‪ .‬בכל אחד מהשולחנות שבקצוות‬
‫יושבים ‪ 0‬אנשים‪ .‬מספר השולחנות‪.n :‬‬
‫אם נחסר את ‪ 2‬השולחנות שבקצוות יישארו ‪ n – 2‬שולחנות‪ .‬ליד כל אחד ‪ 2‬אנשים ‪ ,‬סה"כ )‪.2(n-2‬‬
‫נוסיף את ‪ 6‬האנשים שיושבים בשולחנות שבקצוות‪ .‬תשובה נכונה‪.‬‬
‫תומר‪ :‬לא התייחס לכך שבשולחנות שבקצוות יושבים ‪ 0‬אנשים ליד כל שולחן‪ .‬תשובתו אינה נכונה‪.‬‬
‫אלון‪ :‬הביטוי אינו נכון‪ .‬אלון קבע את הביטוי האלגברי על‪-‬פי מספר היושבים מסביב לשולחן אחד בלבד‪.‬‬
‫עמית‪ :‬משני צידי כל שולחן יושבים ‪ 2‬אנשים‪ ,‬כלומר לכל מספר של שולחנות ‪ n‬יושבים ‪ 2n‬אנשים‪.‬‬
‫בשולחנות שבקצוות יושב גם אדם בראש השולחן ולכן יש להוסיף ‪ 2‬ולקבל‪ .2n + 2 :‬תשובה נכונה‪.‬‬
‫עמודים ‪ 141 – 130‬משוואות‬
‫פרק המשוואות נלמד בכיתה ז בארבעה סבבים‪ .‬בחלק זה של הספר שני סבבים‪ :‬בסבב הראשון‬
‫עוסקים במשוואות חשבוניות ובסבב השני מרחיבים למשוואות אלגבריות‪ .‬בחלק השני של הספר שני‬
‫סבבים נוספים‪ :‬בסבב השלישי הרחבה למשוואות מהסוג ‪ax + b + cx +‬ובסבב הרביעי פתרון‬
‫משוואות בהן יש יישום של חוק הפילוג ופתרון משוואות פשוטות עם מכנים‪.‬‬
‫במשוואות חשבוניות הכוונה למשוואות בהן הנעלם מופיע רק באגף אחד ובאגף השני מופיעים אך ורק‬
‫מספרים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ 1 + 2x + 3x + 7 = 13 ; 5x – 2 = 12 ; 2x + 5 = 17 ; 2x = 8‬וכדומה‪.‬‬
‫במשוואות אלגבריות הכוונה למשוואות בהן הנעלם מופיע בשני האגפים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪8 + x = 3x – 12 ; 3x + 7 = 5x‬‬
‫הסיבה שמשוואות מהסוג ‪ ax + b = c‬נקראות משוואות חשבוניות היא שתלמידים שעדיין לא למדו‬
‫לפתור משוואות על‪-‬ידי ביצוע פעולות זהות על שני האגפים‪ ,‬פותרים אותן‪ ,‬ללא כל קושי קוגניטיבי‬
‫מיוחד‪ ,‬על ידי ביצוע פעולות הפוכות (הליכה לאחור) או על‪-‬ידי השלמה (חישובים מנטליים על‬
‫המספרים הנתונים כדי למצוא את המספר החסר)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬משוואה כגון ‪ 2x + 7 = 23‬יפתרו על‪-‬ידי ביצוע פעולות הפוכות‪:‬‬
‫‪.x = 8  x = 16 : 2  2x = 16  2x = 23 – 7‬‬
‫או על‪-‬ידי השלמה‪ :‬מה ועוד ‪ 4‬שווה ‪ 2  06 ... ? 20‬כפול מה שווה ל‪ .8 ... ?06 -‬לכן הפתרון‬
‫הוא ‪.8‬‬
‫סיבה נוספת שמשוואות בהן הנעלם מופיע רק באגף אחד נקראות משוואות חשבוניות היא‪ ,‬שניתן לתאר‬
‫את השוויון בין האגפים בדרך תהליכית‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪64‬‬
‫‪  2x + 7 = 23‬מהו המספר שאם נכפול אותו ב‪ 2 -‬ולמכפלה נוסיף ‪ 4‬נקבל ‪ ? 20‬במובן זה‪,‬‬
‫אגף ימין של המשוואה משמש האגף בו מתקבלת התשובה לתהליך‪ .‬בדומה לדימוי של סימן השוויון‬
‫הנבנה בבית הספר היסודי כהנחיה לביצוע פעולה‪ .‬אחרי סימן השוויון נרשמת ה"תוצאה" של תהליך‬
‫החישוב‪.‬‬
‫במשוואות אלגבריות‪ ,‬בחלק מהמקרים‪ ,‬ניתן לראות את סימן השוויון כמשווה בין התוצאות של שני‬
‫תהליכים‪.‬‬
‫(לדוגמה‪ ,‬במשוואה ‪ : 2x + 3 = 3x – 4‬מהו המספר שאם נכפול אותו ב‪ 2 -‬ולמכפלה נחבר ‪ ,0‬או נכפול‬
‫אותו ב‪ 0 -‬ומהמכפלה נחסר ‪ 4‬נקבל בשני המקרים אותה התוצאה ‪2x + 3 ‬‬
‫שלבי הוראת פרק המשוואות בסבב ראשון‪.‬‬
‫‪ ‬מהי משוואה והגדרה פורמאלית‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול במשמעות הפתרון של משוואה‪.‬‬
‫‪ ‬משוואות שקולות‪.‬‬
‫‪ ‬פתרון משוואות מהסוג ‪ .ax = b‬פתרון אינטואיטיבי‬
‫‪ ‬חשיבות הבדיקה לאימות ובקרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כינוס איברים דומים (כינוס איברים מספריים וכינוס איברים אלגבריים)‪.‬‬
‫המשוואה מוצגת כהכללה של דפוס חשבוני‪ ,‬כאשר הדפוס החשבוני נמצא בהקשר של בעיה לה אנו רוצים‬
‫למצוא פתרון‪.‬‬
‫את הדוגמאות הבאות מומלץ לבצע במליאת הכיתה כאשר הספר סגור ולבנות את התהליך בשיתוף‬
‫פעולה של התלמידים‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ :1‬יש למצוא כעבור כמה ימים יהיו לדנה ‪ 05‬מדבקות‪.‬‬
‫מוצגת טבלה בה ניעזר למציאת הפתרון‪.‬‬
‫בטבלה‪ ,‬חישובים של מספר המדבקות כעבור יום אחד‪ ,‬יומיים‪ ,‬שלושה ימים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫אחרי חישוב מספר המדבקות כעבור יומיים ניתן לשאול את התלמידים איך כדאי להמשיך? האם‬
‫לבדוק את המספר כעבור ‪ 0‬ימים או אולי נדלג ונחשב כעבור ‪ 5‬ימים וכו'‪ .‬לכל תשובה של התלמיד‬
‫לבקש ממנו להסביר מדוע‪.‬‬
‫הכתיבה בטבלה מיועדת לתיעוד שלבי החישוב כדי להגיע להכללה‪.‬‬
‫מומלץ לכתוב את כל שלבי החישוב ללא קיצורי דרך‪ :‬למשל‪ ,‬נכתוב את הביטוי ‪ 65 + 2·5‬ולא ‪.65 + 10‬‬
‫‪65‬‬
‫מומלץ להיעזר בצבעים כמו בטבלה להקל את האבחנה בין מספרים קבועים למשתנים‪ .‬למדו זאת קודם‬
‫לכן בהכללה של ביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫המשוואה המתקבלת היא משוואה חשבונית‪ x .‬מופיע רק באגף אחד של המשוואה וניתן לפתור משוואה‬
‫כזו על ידי ביצוע פעולות הפוכות‪ .‬בשלב זה מוצאים את הפתרון בדרך תהליכית מתוך הצבות בטבלה‪.‬‬
‫לא חייבים להציב מספרים עוקבים עד לקבלת הפתרון‪ .‬כדאי לנצל את הדיון אילו מספרים נציב לפיתוח‬
‫תובנה מספרית‪ .‬הצבנו מספר כלשהו וקיבלנו תוצאה הקטנה מ‪ .05 -‬תנו הצעה למספר שכדאי להציב?‬
‫מדוע? הצבנו וקיבלנו תוצאה גדולה מ‪ .05 -‬מה נציב בשלב הבא? וכדומה‪.‬‬
‫הביטוי המתקבל‪ 65 + 5x = 65 :‬משמעותו עבור איזה ערך של ‪( x‬כלומר‪ ,‬מהו מספר הימים ‪)x‬‬
‫מתקיים השוויון‪.‬‬
‫חשוב להמליל כל ביטוי‪ .‬למשל‪ ,‬באגף שמאל של המשוואה‪ 65 + 5x = 65 :‬מספר המדבקות כעבור ‪x‬‬
‫ימים‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ :2‬בדומה לדוגמה ‪ 0‬מתקבלת משוואה חשבונית‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ :3‬בשונה מדוגמאות ‪ 2 – 0‬מתקבלת משוואה אלגברית‪ :‬המשתנה ‪ x‬נמצא בשני אגפי‬
‫המשוואה‪ .‬יש השוואה של שני ביטויים אלגבריים עם משתנה ‪ ,x‬תוך הקפדה על צורת הכתיבה‪ ,‬תיעוד‬
‫של שלבי החישוב‪ ,‬והמללה של הביטויים המתקבלים‪.‬‬
‫הפתרון מתקבל בדרך תהליכית מתוך ההצבות בטבלה‪ .‬או כפי שמוצג בדוגמה‪ :‬איזה מהמספרים הבאים‬
‫הוא פתרון המשוואה?‬
‫את דרך הפתרון של משוואה מסוג זה ילמדו רק בסבב השלישי‪ ,‬בחלק השני של הספר‪.‬‬
‫את מושג הפתרון "מטפטפים" תוך כדי פתרון השאלות‪ ,‬והוא חוזר ומופיע בדוגמאות השונות‬
‫במשפט כמו‪" :‬איזה מהמספרים הבאים ‪ .....‬הוא מספר הימים עד‪ .....‬וכו'‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫בדוגמה ‪ :4‬יש למצוא את מספר הימים עד שמספר הדגים בשתי הבריכות יהיה שווה‪( .‬כמו דוגמה ‪.)2‬‬
‫גם בדוגמה זאת מתקבלת משוואה אלגברית‪.‬‬
‫שאלות מסוג זה ניתן לפתור חשבונית כאשר מחשבים‪:‬‬
‫את הפרש הדגים בין שתי הבריכות‪.‬‬
‫בכמה פוחת ההפרש בין מספר הדגים בשתי הבריכות מידי יום?‬
‫ולמציאת מספר הימים עד לקבלת שוויון מחשבים את המנה של שני מספרים אלו‪.‬‬
‫בפתרון אלגברי הולכים בכיוון ההפוך‪:‬‬
‫מניחים שמספר הימים ידוע ומסמנים אותו ב‪ .x -‬בונים ביטויים אלגבריים עבור מספר הדגים בכל אחת‬
‫מהבריכות כעבור ‪ x‬ימים‪ ,‬וכותבים משוואה בה משווים בין שני הביטויים המתקבלים‪.‬‬
‫מושג המשוואה אינו מוגדר בצורה פורמלית‪.‬‬
‫אחרי הדוגמאות מוצגים הביטויים שהתקבלו וקוראים להם משוואות‪:‬‬
‫קיבלנו ארבע משוואות‪:‬‬
‫‪x + 2x + 3x = 72‬‬
‫‪65 + 5·x = 95‬‬
‫‪128 – 10·x = 68 + 8·x‬‬
‫‪145 + 5·x = 25 + 15·x‬‬
‫גם הביטויים הבאים הם משוואות‪:‬‬
‫‪x + 3 = 25‬‬
‫‪15m + 5 = 50‬‬
‫‪2x – 4 = x‬‬
‫‪15 = 2x – 1 + 6x‬‬
‫‪3x – 5 = 4x + 7‬‬
‫‪(x + 5)(x + 4) = 12‬‬
‫רק לאחר מכן מופיעה ההגדרה הפורמלית‪( .‬על דף תובנות תזכורת‪ :‬מהו ביטוי אלגברי‪).‬‬
‫‪67‬‬
‫לאחר הגדרה של משוואה מושג הפתרון של משוואה בנעלם אחד‪ :‬פתרון של משוואה הוא מספר שאם‬
‫נציב אותו במקום הנעלם יתקיים שוויון מספרי בין שני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫בדוגמאות ובתרגילים על התלמידים לזהות את הפתרון או הפתרונות הנכונים מתוך רשימה נתונה של‬
‫מספרים‪ .‬בשלב זה עדיין לא מוצגת דרך לפתרון המשוואה‪ .‬אין גם דיון במספר הפתרונות‪ .‬מציאת‬
‫הפתרון הנכון הוא באמצעות הצבה וחישוב‪ ,‬או באמצעות ניחוש ותיקון אחרי ההצבה‪.‬‬
‫אחרי בהמשך התייחסות למשוואות שקולות‪ :‬משוואות שקולות הן משוואות שלהן אותה קבוצת הצבה‬
‫ואותה‬
‫קבוצת פתרונות‪ .‬בשלב זה אין התייחסות לקבוצת ההצבה‪ .‬הנושא נלמד בשלב יותר מאוחר‪.‬‬
‫בחלק מהשאלות נתונים מספרים והתלמידים צריכים להציב אותם במשוואה‪ .‬פתרון הוא מספר שאם‬
‫נציב אתו במשוואה יתקבל שוויון מספרי בין שני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :1‬מטלת זיהוי‪ .‬תרגילים שנועדו לוודא שהתלמידים מזהים משוואה ומבינים שהמרכיבים‬
‫המהותיים במשוואה הם סימן השוויון והנעלם‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :3 – 2‬ביסוס המושג פתרון של משוואה וכיצד ניתן לדעת האם מספר כלשהו הוא‬
‫פתרון של משוואה נתונה‪ ,‬בדיקה באמצעות הצבה וקבלת שוויון‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :2‬דף תובנות להזכיר כי מקובל להשמיט את סימן הכפל בין מספר לסוגריים‪.‬‬
‫סעיף (ט) חשיפה למשוואה בה שני המספרים הנתונים הם פתרון של המשוואה‪ .‬ניתן ללמוד שייתכן‬
‫יותר מפתרון אחד למשוואה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬מציאת הפתרון היא באמצעות ניחוש‪.‬‬
‫המשוואות כוללות פעולת חשבון אחת במספרים קטנים כך שניתן לנחש את הפתרון‪ .‬אחרי‬
‫הניחוש יש להציב ולבדוק‪ .‬לאימות הפתרונות מופיע גם בנק פתרונות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :5‬נתון פתרון המשוואה ויש להשלים מספר חסר‪ .‬דרך ישירה להפנים את משמעות הפתרון‪.‬‬
‫שיקולי הדעת‪ :‬בסעיף (א) למשל ‪ 2‬הוא פתרון‪ .‬כלומר כשנציב במקום ‪ x‬את המספר ‪ 2‬יתקבל‬
‫שוויון‪ .‬נציב‪ ,‬נחשב ונראה מהו המספר החסר כדי להגיע לשוויון‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :6‬על התלמידים למצוא את המשוואות בהן הפתרון הוא ‪ 0‬ואת אילו בהן הפתרון הוא ‪.4‬‬
‫בהתבסס על תרגיל זה ועל הבאים אחריו יוכנס המושג משוואות שקולות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :7‬מציאת הפתרון היא באמצעות ניחוש ואסטרטגיות הכוללות תובנה מתמטית‪.‬‬
‫בכל משוואה שתי פעולות חשבון‪ .‬לתלמידים שלא יצליחו להתמודד לבד‪ ,‬לתת שאלות מנחות‪:‬‬
‫למשל‪ ,‬במשוואה נבקש מהתלמידים להמליל את המשוואה‪ 3x + 3 = 18 :‬נשאל מה ועוד ‪ 0‬נותן ‪.08‬‬
‫התשובה ‪ 3x  .05‬שווים ‪ ,05‬מה הוא ‪ ,x‬וכו'‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :8‬בכל סעיף נתונה משוואה על רקע כחול ו‪ 0 -‬משוואות על רקע לבן‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫יש למצוא את המשוואות (על רקע לבן) שלהן פתרון זהה לפתרון של המשוואה שעל הרקע התכלת‪.‬‬
‫מומלץ לקיים דיון בנושא מה עלינו למצוא ואיך לעשות זאת‪ .‬על דף תובנות הנחייה להציב את הפתרון‬
‫של המשוואה שעל רקע תכלת בכל אחת מהמשוואות שעל רקע לבן‪.‬‬
‫רק בעמוד ‪ 136‬מתחילה הקנייה מסודרת של דרכים למציאת פתרון משוואה‪.‬‬
‫פתרון של משוואות בהן קל לנחש פתרון ומשוואות אחרות בהן ה"ניחוש" אינו ספונטני‪.‬‬
‫בתהליך הפתרון מבצעים פעולות זהות על שני אגפי המשוואה ועוברים ממשוואה נתונה למשוואה שקולה‬
‫לה‪ ,‬משוואה שלה בדיוק אותם פתרונות כמו למשוואה המקורית‪( .‬בשלב זה לא נזכיר את העובדה‬
‫שמשוואות שקולות הן משוואות שיש להן בדיוק אותם פתרונות ובדיוק אותה קבוצת הצבה)‪.‬‬
‫אמנם מרבית התלמידים להם מיועד הספר לא מפנימים את הרעיון שתהליך הפתרון הוא למעשה‬
‫תהליך השומר על שקילות ורואים בתהליך הפתרון ריטואל אותו יש לבצע‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי מידי פעם לעצור‬
‫את תהליך הפתרון ולהראות שלמשוואה המתקבלת ממשוואה קודמת על ידי ארגון מחדש וביצוע‬
‫פעולות זהות על שני אגפי המשוואה יש בדיוק אותם פתרונות כמו למשוואה הנתונה‪ ,‬כלומר שתי‬
‫המשוואות שקולות‪.‬‬
‫הלמידה נעשית בשלבים‪:‬‬
‫‪ .0‬כינוס איברים אלגבריים דומים שהמקדם שלהם הוא ‪.0‬‬
‫‪ .2‬כינוס ספונטני של איברים מספריים‪.‬‬
‫‪ .0‬כינוס איברים מספריים כאשר הכינוס מוביל למשוואה מהסוג ‪( .ax=b‬לא כל המחוברים באגף הם‬
‫מחוברים דומים‪ ,‬אבל הכינוס מוביל למשוואה מהסוג ‪.)ax=b‬‬
‫‪ .4‬פתרון משוואות בהן באותו אגף גם מחוברים שאינם דומים פתרון בשיטת הכיסוי‪.‬‬
‫‪ .5‬מכיסוי (שאינה פעולה מתמטית) לפעולות זהות (חיבור או חיסור) של אותו ביטוי משני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫‪ .6‬כינוס מחוברים דומים בתוך משוואה‪.‬‬
‫‪ .4‬פתרון של משוואה מהסוג ‪ ax=b‬באמצעות חילוק (או כפל) של שני האגפים באותו מספר‪.‬‬
‫‪ .8‬שילוב של כל השלבים הקודמים‪.‬‬
‫פעילות ‪ :1‬מיקוד תשומת הלב‪ :‬יש משוואות אותן פתרנו כבר‪ .‬מה נלמד בפרק זה?‬
‫משוואות בהן פעולה אחת בלבד בהן קל לנחש את הפתרון ומשוואות בהם יותר מפעולה אחת בהן קשה‬
‫יותר לנחש פתרון‪.‬‬
‫בפעילות ‪ :2‬הצגה של משוואות שקולות כאשר הנעלם מופיע רק באגף אחד של המשוואה‪.‬‬
‫השקילות היא בין משוואה בה איברים‬
‫אלגבריים דומים שהמקדם שלהם הוא ‪0‬‬
‫‪69‬‬
‫כמו ‪x+x+…+x‬‬
‫לבין משוואה בה ביטוי אלגברי כפלי‪n·x :‬‬
‫בפעילות זאת כרטיסיות כאשר בכל כרטיסיה‬
‫שתי משוואות שקולות‪ .‬המספרים קטנים כדי שיהיה קל לתלמידים לנחש את הפתרון‪.‬‬
‫התלמידים באופן ספונטני פותרים מנטלית משוואות כאלו‪ .‬למשל‪ ,‬משוואה כגון ‪x+x+x = 18‬‬
‫התלמידים אומרים כי הפתרון הוא ‪ 6‬כי ‪ ,6+6+6 = 18‬ומשוואה כגון ‪ 3x=18‬פותרים באמצעות חישוב‬
‫מנטלי ‪.18:3‬‬
‫פעילויות אלו מציגות את הקשר בין כל זוג משוואות שבאותה כרטיסיה‪.‬‬
‫בסיום הפעילות התייחסות למשוואות שקולות‪ .‬בכל כרטיסיה‪ ,‬המשוואה השנייה מתקבלת מהמשוואה‬
‫הראשונה ל‪-‬ידי כינוס איברים דומים‪ .‬לכל שתי משוואות שעל אותה כרטיסיה אותו פתרון‪ .‬משוואות אלו‬
‫הן משוואות שקולות‪.‬‬
‫התרגול הוא במספרים קטנים כך שפתרון של משוואה מהסוג ‪ ax=b‬נעשה עדיין ספונטנית באמצעות‬
‫חישוב מנטלי‪.‬‬
‫על קישור זה שבין שתי הסכמות שמתורגל בפעילות זאת נבנה כינוס מחוברים דומים‪.‬‬
‫גישה מקובלת לכינוס מחוברים אלגבריים היא באמצעות חוק הפילוג (למעשה על‪-‬ידי פירוק לגורמים‬
‫כאשר המשתנה הוא הגורם המשותף) ‪.2x + 7x  x(2 + 7)  9x‬‬
‫גישה הקשה לתלמידים להם מיועד הספר‪.‬‬
‫בחרנו בגישה אחרת המבוססת על התפיסה של הכפל כחיבור חוזר‪ .‬תפיסה זו מתפתחת בבית הספר‬
‫היסודי ונמצאה כמתיישבת עם האינטואיציה של התלמידים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :9‬בפתרון נכון של השאלה מקבלים‪" :‬פתרון נכון"‪.‬‬
‫דוגמה ‪ 9‬עמוד ‪ :137‬פתרון חשבוני של משוואה מהסוג ‪.ax = b‬‬
‫התלמידים פתרו משוואות מסוג זה במספרים קטנים‪ .‬בדוגמה זאת מוצגת דרך החישוב כך שניתן יהיה‬
‫לפתור משוואות כאלו גם כאשר המספרים פחות נוחים לחישוב‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :10‬מציאת פתרונות של משוואות מהסוג שבדוגמה ‪ 0‬כאשר כל תלמיד יבחר א תהדרך הנוחה לו‪.‬‬
‫מומלץ לשמוע מהתלמידים באיזו דרך בחרו ולבקש מהם להסביר מדוע בחרו בדרך זאת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 138‬פתרון משוואות על ידי כינוס מחוברים דומים‪.‬‬
‫הרחבה לכינוס מחוברים כאלו כאשר המקדם של הנעלם שונה מ‪ .0 -‬כל הפעולות בכינוס מחוברים‬
‫אלגבריים הן חיבור‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :10‬כינוס גם של מחוברים מספריים כאשר בכל אגף בנפרד יש או רק מספרים או רק‬
‫מחוברים עם נעלם‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫התלמידים למדו כינוס מחוברים דומים בביטויים אלגבריים‪ .‬כאן יישום בתוך משוואות‪.‬‬
‫בדוגמה (א) פירוק לסכום של ‪ x‬עם מקדם ‪ .0‬על דף התובנות תזכורת כי בכינוס איברים דומים‬
‫מחברים את המקדמים‪.‬‬
‫בדוגמה (ב) כינוס ללא הפירוק‪ .‬על דף התובנות תזכורת כי בכינוס איברים דומים מחברים את‬
‫המקדמים‪.‬‬
‫בשתי הדוגמאות מוצגת גם בדיקה‪ .‬יש לשים לב לצורת הכתיבה ולהרגיל את התלמידים לכתוב שורה‬
‫מתחת לשורה‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :11‬דוגמאות למשוואות בהן הכינוס כולל גם חיסור של איברים דומים‪.‬‬
‫בדוגמה (א) פירוק של ‪ 5a‬לסכום ‪ .a+a+a+a+a‬יש לחסר ‪.2a‬‬
‫‪ a+a+a+a+a‬ויישאר ‪.3a‬‬
‫החיסור מבוצע על‪-‬ידי מחיקה של שני ‪.a‬‬
‫על דף התובנות החיסור מתבצע על‪-‬ידי פעולת חיסור בין המקדמים‪.‬‬
‫בדוגמה (ב) כינוס איברים דומים בו גם פעולת חיבור וגם פעולת חיסור כאשר הכינוס מתבצע באמצעות‬
‫ביצוע פעולות החשבון המתאימות בין המקדמים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :11‬התאמה בין זוגות של משוואות כאשר אחת מתקבלת מהשנייה בכינוס איברים דומים‪.‬‬
‫הפתרון‪ – 0 :‬ה ; ‪ – 2‬ד ; ‪ – 0‬א ; ‪ – 4‬ב ; ‪ – 5‬ו ; ‪ – 6‬ז ; ‪ – 4‬ג‬
‫תרגיל ‪ :12‬פתרון‬
‫ג‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪44‬‬
‫‪72‬‬
‫‪4x‬‬
‫‪2x‬‬
‫המשוואה‪:‬‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫‪3x‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪7x = 77‬‬
‫‪x = 11‬‬
‫‪3x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪5x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪7x‬‬
‫‪4x‬‬
‫‪8x = 72‬‬
‫‪x=9‬‬
‫תרגילים ‪ :14 – 13‬פתרון משוואות‪ ,‬כינוס מחוברים באגף אחד בלבד‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪3x‬‬
‫‪5x‬‬
‫‪4x‬‬
‫‪12x = 48‬‬
‫‪x=4‬‬
‫‪x‬‬
‫בתרגיל ‪ :13‬נתון בנק פתרונות לאימות הפתרון‪.‬‬
‫דוגמאות ‪:13 – 12‬‬
‫משוואות בהן כינוס איברים דומים בשני האגפים‪ .‬כינוס של ביטויים אלגבריים וכינוס של ביטויים מספריים‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :16 – 15‬משוואות בהן כינוס איברים דומים בשני האגפים‪ .‬הכינוס מוביל למשוואה‬
‫מהסוג ‪ ax = b‬אותה יודעים לפתור‪.‬‬
‫עמודים ‪ :143 – 142‬נחזור ונתרגל מספרים מכוונים‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫מומלץ לקיים דיון במליאה ולשמוע את הסברי התלמידים‪ .‬בסעיפים (א) – (ד) לדון באילו פעולות חשבון‬
‫מתקיים חוק החילוף‪ .‬בסעיף (ה) לשאול את התלמידים כמה מחסרים מ‪ ,052 -‬או בסעיף (ו) כמה‬
‫מחסרים מ‪ .282 -‬וכו'‪ .‬בסעיף (ז)‪ :‬האם מחסרים מ‪ 045 -‬מספר חיובי או מספר שלילי? מתי התוצאה‬
‫תהיה גדולה יותר? וכנ"ל בסעיף (ח) לגבי חיבור‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :2‬ביצוע חישוב על פי הסכמי סדר פעולות החשבון כאשר בתרגילים מספרים מכוונים‪ .‬מומלץ‬
‫בכל שלב של הפתרון לחזור ולשאול מהי הפעולה אותה יש לבצע‪ .‬ראו הצעות לפעילות נחזור ונתרגל‬
‫שבעמודים ‪.62 – 50‬‬
‫תרגיל ‪ :3‬שאלה עם הקשר‪.‬‬
‫לרותם‪:‬‬
‫‪320 + 2(−15) + 5 = 35‬‬
‫אחת ‪ 2‬קליעות‬
‫בצהוב בוורוד‬
‫‪ 0‬קליעות‬
‫במרכז‬
‫לעדי‪:‬‬
‫‪72‬‬
‫‪2(−5) + 410 = 30‬‬
‫‪ 4‬קליעות‬
‫בתכלת‬
‫‪ 2‬קליעות‬
‫בירוק‬
‫לנועה‪ :‬פתרונות אפשריים‪ 4 .0 .‬בטבעת הצהובה‪ 2 ,‬בירוקה‪ 4 .2 .‬בטבעת התכלת‪ 2 ,‬בוורודה‪.‬‬
‫‪ 0 .0‬בטבעת הצהובה‪ 0 ,‬בירוקה‪ 2 ,‬בוורודה‪ 2 ,‬במרכז‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬פתרון‪ 0 :‬קליעות מוצלחות‪ 2 ,‬החטאות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :5‬תרגיל ביצוע‪ .‬חישובים על פי הסכמי סדר פעולות החשבון‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :6‬ללא חישוב‪ .‬מומלץ לקיים דיון במליאה‪ :‬למשל לשאול‪ ,‬כדי לקבל מנה שלילית האם בסוגריים‬
‫יהיה מספר חיובי או שלילי? בכמה יש לחלק את ‪ 0‬כדי לקבל מינוס ‪?0‬‬
‫תרגיל ‪ :7‬ללא חישוב‪ .‬מומלץ לקיים דיון במליאה‪ .‬להתייחס לחלקים הזהים ולחלקים השונים משני צידי‬
‫השוויון‪/‬האי שוויון כדי להחליט על סימן היחס המתאים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :8‬מומלץ לקיים דיון במליאה‪ .‬למשל‪ ,‬בסעיף (א)‪ ,‬קיבלנו מנה חיובית‪ .‬האם המספר החסר‬
‫יהיה חיובי או שלילי?‬
‫עמודים ‪ 172 – 144‬משוואות (המשך)‬
‫בסבב הראשון של משוואות התלמידים למדו לפתור משוואות שאחרי כינוס איברים דומים בכל אגף בנפרד‬
‫הגיעו למשוואה מהסוג‪ax = b :‬‬
‫בפרק זה ילמדו לפתור משוואות מהסוג‪.ax + b = cx + d :‬‬
‫הפרק פותח בתזכורת לדרכי הפתרון שכבר נלמדו קודם ובתרגול פתרון של משוואות מסוג זה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :1‬תרגיל חזרה על פתרון משוואות אותן למדו לפתור בסבב הקודם‪ :‬כינוס מחוברים דומים כך‬
‫שמתקבלת משוואה מהסוג ‪.ax = b‬‬
‫פעילות ‪ :1‬מטרתה לערוך הבחנה בין מה למדו בסבב הקודם לבין מה נלמד בסבב זה‪.‬‬
‫במשוואות (‪)4( , )6( , )4( , )2‬‬
‫ביטויים עם משתנה מופיעים רק‬
‫באגף אחד של המשוואה‬
‫והמספרים באגף השני‪.‬‬
‫במשוואות (‪ )5( , )0‬המשתנה‬
‫מופיע רק באגף אחד של המשוואה‬
‫והמספרים בשני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫במשוואות ( ‪ )8( , )0‬ביטויים עם‬
‫משתנה מופיעים בשני אגפי‬
‫המשוואה‪.‬‬
‫נלמד לפתור גם את המשוואות האחרות‪ :‬משוואות מהסוגים ‪ ax + b = d‬ו‪.ax = cx + d -‬‬
‫ההקניה בפרק זה כוללת ביצוע פעולות זהות על שני אגפי המשוואה‪ ,‬פעולות המביאות למשוואות‬
‫שקולות‪ ,‬כלומר למשוואות בעלות אותו פתרון כמו למשוואה המקורית‪.‬‬
‫ההקניה אינטואיטיבית‪ .‬הצגת משוואות בהן בשני האגפים יש מחוברים זהים‪.‬‬
‫לפתרון המשוואה נכסה את המחוברים השווים כדי להגיע למשוואה מסוג ‪ ax = b‬אותה קל לפתור‪.‬‬
‫(המושג כיסוי הוא מושג זמני שיוחלף די מהר בחיבור ביטויים זהים לשני אגפי המשוואה‪).‬‬
‫התרגול כולל‪:‬‬
‫‪73‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי איברים זהים בשני האגפים של המשוואה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כיסוי האיברים הזהים במשוואות חשבוניות ובהמשך במשוואות אלגבריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פישוט המשוואה והבאתה למשוואה בה כבר יודעים למצוא את הפתרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרגום הכיסוי לחיסור מחוברים זהים בשני האגפים‪.‬‬
‫הכיסוי של איברים זהים בשני אגפי המשוואה מוביל לרעיון של חיסור אותו איבר משני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫הכיסוי בנוי על התפיסה הספונטנית של התלמידים שאם רוצים להחליט האם שני ביטויים בהם איברים‬
‫זהים שווים בערכם‪ ,‬אפשר להתעלם מהחלקים הזהים ולשפוט האם הביטויים שווים או לא על פי החלקים‬
‫הנותרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם נבקש מהתלמידים לשפוט האם השוויון ‪87 + 35 + 17 = 63 + 59 + 17‬‬
‫נכון או לא‪ ,‬מרבית התלמידים יגיעו למסקנה שמספיק לבדוק האם ‪ 87 + 35‬שווה ל‪ 63 + 59 -‬תוך‬
‫התעלמות מהמספר ‪ .04‬על בסיס תפיסה ספונטנית זאת בנויה שיטת הכיסוי‪.‬‬
‫במשוואה ‪ 3x + 12 = 15 + 12‬המספר ‪ 02‬מופיע בצורה מפורשת וגלויה בשני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫אם נכסה אותו (נתעלם ממנו) נקבל את המשוואה ‪ ,3x = 15‬משוואה אותה קל לפתור‪,‬‬
‫שפתרונה ‪.x = 5‬‬
‫בדוגמה ‪ :4‬יש הרחבה גם לכיסוי איברים זהים שאינם מספריים המופיעים בשני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫הדוגמאות והתרגול בשיטת הכיסוי נעשה רק במשוואות בהן כל אחד מהאגפים הוא סכום מחוברים‬
‫והאיבר הזהה הוא חיובי‪ .‬הכיסוי וההתעלמות במקרה זה היא ספונטנית‪ .‬קל לתלמידים לראות כי‬
‫פעולת החשבון המתבצעת באמצעות הכיסוי היא חיסור של החלקים הזהים משני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫חיסור המוביל למשוואה שקולה שפתרונה שווה לפתרון המשוואה הנתונה‪.‬‬
‫החיסור משני אגפי המשוואה הוא דרך הפתרון הפורמלית‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ :8‬חיסור של חלקים זהים משני אגפי המשוואה גם כאשר הביטויים לא כתובים בצורה מפורשת‬
‫במשוואה‪.‬‬
‫עמודים ‪ :148 – 147‬כיצד נדע מה לחסר?‬
‫בתרגיל ‪ :5‬נתונות משוואות‪ ,‬וליד כל אחת מהן שלוש הצעות לפעולות‪ .‬על התלמידים לבחור את ההצעה‬
‫המובילה לפתרון‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :6‬מטלת זיהוי‪:‬‬
‫הקיפו את המחובר אותו‬
‫כדאי לחסר‪ .‬ולאחר מכן‬
‫מטלת ביצוע‪ :‬חסרו‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫מעמוד ‪ 148‬הרחבה למשוואות בהן כדי לפתור את המשוואה יש לחבר ביטוי זהה (מספרי או אלגברי)‬
‫לשני אגפי המשוואה‪.‬‬
‫לאחר זיהוי המחובר אותו יש לחבר מבצעים את הפעולה ההפוכה לזו שבמשוואה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬במשוואה ‪ 3x + 5 = 14‬כדי לפתור את המשוואה יש לחסר את המספר ‪ 5‬משני האגפים‪.‬‬
‫במשוואה ‪ 3x – 5 = 14‬כדי לפתור את המשוואה יש לחבר את המספר ‪ 5‬לשני האגפים‪.‬‬
‫עמוד ‪ :150‬המקדם‬
‫במסגרת הפרק פתרון משוואות‪ ,‬התלמידים פגשו במקדם בהתנסויות רבות של פתרון משוואות ללא‬
‫התייחסות ממוקדת מפורשת‪.‬‬
‫על פי עקרונות המיצוי‪ ,‬הקניית מושגים חדשים נעשית בדרך‪-‬כלל בתוך הקשר‪ ,‬בדרך זו‪ ,‬ההקניה נעשית‬
‫משמעותית ומובנת יותר‪ ,‬התלמידים למדו בסבב הראשון כינוס של איברים דומים בביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫וגם בסבב הראשון של פתרון משוואות כינסו איברים דומים‪.‬‬
‫נלמדים בתוך הקשר של משוואות ולא בתוך ביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫בפרק זה עוסקים בהקניית מושג המקדם באופן מפורש‪.‬‬
‫בטיפול במושג‪ ,‬מושם דגש על המקרים המיוחדים בהם המקדם לא כתוב באופן מפורש למשל‪:‬‬
‫מקדם ‪ ,0‬מקדם ‪ ,0‬מקדם שהוא שבר‪.‬‬
‫ההקניה תיעשה במליאת הכתה‪:‬‬
‫לאחר שהוצגה על הלוח המשוואה המופיעה בדוגמה בספר ולאחר התייחסות למקדם של כל איבר‬
‫אלגברי‪ ,‬כדאי להציע לתלמידים לכתוב ביטויים אלגבריים עם מקדמים נתונים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בנו משוואה בה מופיעים המקדמים ‪ 6‬ו‪ ,0 -‬או )‪ (2‬ו‪ ,0 -‬או מקדם ‪.0‬‬
‫חשוב לוודא הכרת המושג לפני פעילויות זיהוי המופיעות בתרגיל ‪.02‬‬
‫הקשיים המתגלים בנושא זה בדרך כלל מתבטאים בקושי לזהות מקדם של איבר בתוך ביטוי אלגברי‬
‫כאשר המקדם אינו מופיע באופן מפורש‪ .‬למשל כאשר המקדם הוא ‪ 0‬או ‪. 1‬‬
‫כאשר תלמיד נשאל מהו המקדם אחת התשובות הנפוצות היא שה‪ x -‬הוא ‪( 0‬שמשמעותו שהפתרון‬
‫‪75‬‬
‫הוא ‪ .)0‬חשוב לתת לתלמידים להתבטא אבל כמובן להקפיד על הניסוח הנכון‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 10‬עמוד ‪ :150‬תרגיל זיהוי‪ .‬יש התייחסות למקרים הבעייתיים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 12‬עמוד ‪ :151‬על התלמידים להעביר את הביטוי הנתון לכתיבה מקובלת תוך שימוש בחוקי‬
‫החילוף והקיבוץ של הכפל ולזהות את המקדם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הכתיבה המקובלת של הביטוי ‪ 3a·4‬היא ‪ 12a‬כי‪ )3a·4=3·4·a=12·a=12a) :‬ולכן‬
‫המקדם הוא ‪.02‬‬
‫בסעיפים (א) – (ד) הביטויים הם כפליים ולכן קל יותר להביא לכתיבה מקובלת ולזהות את המקדם‪.‬‬
‫בסעיפים (ה) – (ח) הביטויים האלגבריים חיבוריים‪ .‬התלמיד צריך להתעלם מהמחובר המספרי ולהתמקד‬
‫במחובר האלגברי‪ ,‬לזהות את סימנו‪ ,‬ולקבוע מה הוא המקדם‪.‬‬
‫רצוי לבדוק את תשובותיהם של התלמידים ולדון במליאה בסעיפים (ו) ‪( ,‬ז)‪.‬‬
‫בהמשך כינוס מחוברים דומים המתורגל במסגרת משוואות‪.‬‬
‫בפרק זה נעסוק בכינוס מחוברים דומים כאשר באותו אגף יש גם מחוברים מספריים וגם מחוברים‬
‫אלגבריים‪.‬‬
‫כינוס ביטויים אלגבריים אינו הרחבה אוטומטית של כינוס איברים מספריים‪ .‬בעוד שהמעבר ממשוואה‬
‫כגון ‪ 3x + 25 + 7 = 17‬למשוואה ‪ 3x + 32 = 17‬הוא ספונטני הרי שמשוואה בה מופיע הנעלם יותר‬
‫מפעם אחת‪ ,‬אפילו אם זה באותו אגף‪ ,‬מהווה הרחבה קוגניטיבית‪ .‬ניתן לראות זאת בטעות‬
‫השכיחה לפיה משוואה כגון ‪ 3x + 5x + 7 = 45‬מכונסת למשוואה ‪ 15x = 45‬חיבור של המקדמים‬
‫המספריים של ‪ x‬יחד עם המספר החופשי‪.‬‬
‫בפתרון משוואות הכינוס מהווה אמצעי להשגת המטרה‪ ,‬שהיא מציאת פתרון למשוואה‪.‬‬
‫בפרק זה נעשית הרחבה של האסטרטגיה של פתרון משוואות‪ .‬תחילה נעשה זיהוי האיברים‬
‫הדומים באותו אגף‪ ,‬איברים אלגבריים לחוד ואיברים מספריים לחוד‪ .‬הכינוס ייעשה על ידי חיבור או חיסור‬
‫של המקדמים‪ .‬המשך תהליך הפתרון של המשוואה ייעשה על ידי שימוש באסטרטגיות שננקטו בסעיפים‬
‫קודמים‪ ,‬כלומר ביצוע הפעולה ההפוכה על שני האגפים ושמירה על משוואות שקולות לקבלת הפתרון‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :19 ,18 ,13‬תרגילים המשלבים את כל השלבים שנלמדו עד כה לפתרון משוואות‪ :‬זיהוי של‬
‫איברים דומים‪ ,‬כינוס איברים דומים‪ ,‬ביצוע פעולות חיבור או חיסור על שני האגפים כדי להביא את‬
‫המשוואה למשוואה השקולה למשוואה הנתונה‪.‬‬
‫חשוב להקפיד על דרך הרישום‪ .‬כתיבת הפעולה אותה מבצעים מימין למשוואה מאלצת את התלמיד‬
‫לחשוב על תהליך הפתרון‪ .‬המשוואות הכתובות זו מתחת לזו הן כולן משוואות שקולות‪ .‬מומלץ מידי פעם‬
‫לעצור‪ ,‬ולאחר מציאת הפתרון לשאול את התלמידים לאילו מהמשוואות שהתקבלו בתהליך הפתרון המספר‬
‫שהתקבל הוא פתרון‪ .‬להציב ולבדוק ולראות שאם פתרו נכון‪ ,‬המספר שקיבלו הוא פתרון של כל המשוואות‬
‫שהתקבלו במהלך הפתרון‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :17 – 14‬שאלות מילוליות‪ ,‬סיפור המוביל לכתיבת משוואה אותה יש לפתור‪.‬‬
‫בבדיקה של שאלות מילוליות נבדוק אם הפתרון מתאים לסיפור הנתון‪( .‬לעיתים המשוואה שנכתבה היא‬
‫שגויה‪ .‬הצבת הפתרון במשוואה לא יגלה את הטעות‪ .‬בבדיקה המתייחסת לטכסט יש סיכוי לגילוי הטעות)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בפעילות ‪ ,2‬הפתרון הוא ‪.0‬‬
‫לא נציב במשוואה ‪ ,x = 9‬אלא‪,‬‬
‫נבדוק את התהליך המסופר‪.‬‬
‫דני בחר במספר ‪.9‬‬
‫נכפול אותו ב‪ :0 -‬נקבל ‪,9 · 3 = 27‬‬
‫‪76‬‬
‫נקבל ‪27 + 7 = 34‬‬
‫נוסיף ‪:4‬‬
‫נקבל‪34 – 1 = 33 :‬‬
‫נחסר ‪:0‬‬
‫האם נקבל ‪ 00‬כפי שמופיע בשאלה?‬
‫תרגיל ‪ 18‬עמוד ‪ :154‬פתרון‬
‫עמוד ‪ :155‬פתרון משוואות באמצעות חילוק של שני אגפי המשוואה באותו מספר פרט ל‪.0 -‬‬
‫בפתרון משוואה מהצורה ‪ ,ax=c‬התלמידים לא למדו עדיין לבצע את הפעולה ההפוכה על שני‬
‫האגפים כלומר לחלק את שני האגפים במקדם של הנעלם‪ ,‬אלא‪ ,‬את הפתרון מצאו באופן אינטואיטיבי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬במה נכפול את ‪ a‬כדי לקבל את ‪.c‬‬
‫כאן יש הרחבה של הסכמה של ביצוע פעולות זהות על שני אגפי המשוואה לפעולת הכפל ולאחר מכן חילוק‪.‬‬
‫המטרה היא למצוא למשוואה מהסוג ‪ ax=c‬משוואה שקולה בה המקדם של ‪ x‬יהיה ‪.0‬‬
‫(משוואה מהסוג מספר = ‪.)x‬‬
‫הפעולה שבין המקדם לנעלם היא כפל‪ .‬נבצע את הפעולה ההפוכה שהיא חילוק‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :20‬תרגול של חילוק במקדם‪.‬‬
‫דוגמאות ‪ :22 - 22‬המקדם של ‪ x‬הוא שבר‪ .‬הפתרון באמצעות חילוק במקדם (חילוק בשבר) או לחילופין‬
‫כפל בהופכי‪.‬‬
‫הרחבה גם לכפל של שני אגפי המשוואה באותו מספר פרט לאפס‪.‬‬
‫תרגילים ‪ :26 – 21‬תרגילים המשלבים את כל השלבים של תהליך הפתרון שנלמדו עד כה‪.‬‬
‫כאשר בכל המשוואות ‪ ,‬לאחר כינוס איברים דומים‪ ,‬רק באחד מאגפי המשוואה יש שילוב של מחוברים‬
‫אלגבריים ומחוברים מספריים‪.‬‬
‫הפתרונות לתרגיל ‪ :26‬הסכום בכל אחת מהקבוצות הוא ‪.06‬‬
‫הקנייה של פתרון משוואות בהן בכל אחד מהאגפים יש גם ביטויים אלגבריים וגם ביטויים מספריים‪,‬‬
‫ומשוואות עם מכנים יש בסבבים נוספים על משוואות בספר קפיצה לגובה חלק ג‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫פתרון שאלות מילוליות באמצעות משוואות‬
‫פתרון שאלות מילוליות באמצעות משוואות‪ .‬תהליך מורכב הדורש מהתלמיד לקרוא ולהבין את הכתוב‬
‫בשאלה‪ ,‬לבחור גודל לא ידוע אותו נסמן ב‪ ,x -‬לכתוב באמצעות ‪ x‬ביטויים אלגבריים לגדלים אחרים‪,‬‬
‫לתרגם את המלל שבשאלה למשוואה‪ ,‬לפתור את המשוואה‪ ,‬ולתת פתרון לשאלה‪ .‬כדי לוודא שהפתרון נכון‬
‫יש לבצע בדיקה‪.‬‬
‫הגישה לפתרון שאלות מילוליות בספר זה היא תהליכית‪ .‬נבחר מספר כלשהו ונבצע את התהליך המסופר‬
‫בשאלה‪ .‬נבחר מספר נוסף וכדומה‪ .‬את התהליך נכתוב בטבלה‪ ,‬תהליך המוביל להכללה‪.‬‬
‫פתרון שאלות מילוליות בגישה התהליכית מפתחת אצל הלומד את תחושת האומדן‪ .‬אם בבחירה של‬
‫מספר אחד מקבלים תוצאה קטנה מידי ובבחירה של מספר אחר תוצאה גדולה מידי‪ ,‬אז המספר הרצוי‬
‫יהיה בין שני המספרים הללו‪.‬‬
‫לעיתים בגישה זו ניתן לפתור את הבעיה ללא בניית משוואה כלל‪ .‬מטרתנו בהוראת פרק זה להוביל את‬
‫התלמידים לבנות משוואה מתאימה לתוכן הבעיה כאשר מסייעים בידי הלומד לבצע תחילה הכללה של‬
‫דפוס חשבוני באמצעות הטבלה ובניית ביטויים אלגבריים‪ ,‬ובשלב הבא לבנות משוואה מתאימה‪.‬‬
‫ראוי לציין כי בגישה זו יש משמעות לכל שורה בטבלה במונחי הבעיה‪.‬‬
‫את ההצגה של הדוגמאות המופיעות בספר מומלץ לבצע במליאת הכיתה כאשר הספר סגור‪.‬‬
‫לשתף את התלמידים בבחירת המספרים ולהביא אותם לידי הכללה‪.‬‬
‫דוגמה ‪:1‬‬
‫בחרנו במספר ‪ 5‬והתקבל‬
‫הסכום ‪.25‬‬
‫כשבחרנו במספר ‪ 5‬הסכום שהתקבל קטן מהסכום ‪ 44‬הנתון בשאלה‪.‬‬
‫מומלץ לשאול את התלמידים‪ :‬נבחר מספר אחר‪ ,‬תנו הצעה למספר אחר‪ .‬האם כדאי לבחור‬
‫במספר יותר גדול‪/‬יותר קטן מ‪ ?5 -‬וכדומה‪.‬‬
‫כתיבה מסודרת בטבלה מובילה להכללה‪.‬‬
‫בדוגמה זו המספר שנבחר כתוב בהדגשה‪ ,‬כך שקל יותר לראות מהם המספרים הקבועים ומהו המספר‬
‫המשתנה אותו נסמן ב‪ .x -‬באופן זה מבליטים את המבנה האלגברי של הביטוי‪ .‬כך התלמיד יוכל‬
‫‪78‬‬
‫לפתח הסתכלות תבניתית על הביטוי ולבנות ביטוי אלגברי מתאים כהכללה של דפוס חשבוני באותה‬
‫עמודה‪ .‬על הלוח מומלץ להשתמש בצבעים‪.‬‬
‫במסגרת התרגום של השאלות המילוליות למשוואות יש שימוש בהיגדים‪ :‬גדול ב‪ ,-‬קטן ב‪ -‬גדול פי‪,‬‬
‫קטן פי‪ ,‬סכום‪ ,‬הפרש‪ ,‬בניסוחים שונים (למשל‪ ,‬מספר אחד גדול ב‪ ....-‬ממספר שני‪ ,‬או מוצר א עולה‬
‫ב‪ ...-‬יותר ממוצר ב וכדומה)‪ .‬השאלות ממוינות לפי היגדים אלו‪ .‬ורק לאחר פתרון שאלות עם כל אחד‬
‫מההיגדים‪ ,‬נתונות שאלות מעורבות‪ .‬לכל סוג של שאלות מבנה אחיד של המשוואה‪.‬‬
‫בשאלות הראשונות בכל אחד מהפרקים נתונות טבלאות עזר‪ .‬בחלקן מולאו חלק מהשורות ועל התלמיד‬
‫להשלים את האחרות‪ ,‬בחלקן נתונות טבלאות אותן ימלא התלמיד ובשאלות הנוספות לא נתונות טבלאות‪.‬‬
‫אם תלמיד מעדיף להיעזר בטבלה גם בשאלות האחרות יש לאפשר לו לעשות זאת‪ .‬ההתנתקות מהטבלה‬
‫נעשית בזמנים שונים אצל תלמידים שונים‪.‬‬
‫עם ההתנתקות מהטבלה כעזר לתלמיד נתון מבנה המשוואה‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫=‬
‫למשל‪ ,‬במשוואות בהן ההיגד הוא סכום מבנה המשוואה‬
‫גיל‬
‫גיל‬
‫סכום‬
‫‪+‬‬
‫=‬
‫או‪:‬‬
‫הצעיר‬
‫המבוגר‬
‫הגילים‬
‫מספר‬
‫כולל של‬
‫שולחנות‬
‫שולחנות‬
‫גדולים‬
‫שולחנות‬
‫קטנים‬
‫–‬
‫‪= 85‬‬
‫כאשר ההיגד הוא הפרש‪ ,‬מבנה המשוואה‪:‬‬
‫המספר‬
‫השני‬
‫ההתנתקות נעשית בהדרגה עד לפתרון עצמאי מלא של שאלה‪.‬‬
‫המספר‬
‫הראשון‬
‫ההפרש‬
‫כבר בתרגילים ‪ 46 , 43‬נשאלת השאלה מדוע בחרנו לסמן את ‪ ....‬ב‪?x -‬‬
‫תרגילים ‪ 55 - 51‬עמודים ‪ 169 - 168‬התייחסות לשאלה‪ :‬את מי נסמן ב‪?x -‬‬
‫האם תסמנו ב‪ x -‬את מספר‬
‫המחשבים בקומה א' או את‬
‫מספר המחשבים בקומה ב'?‬
‫מה עדיף לדעתכם‪,‬‬
‫לסמן ב‪ x -‬את גיל‬
‫האב‪ ,‬או את גיל הבת?‬
‫שאלות המעוררות דיון‪ .‬מומלץ לתת לתלמידים לענות על שאלות אלו ולבקש הסבר לכל בחירה שלהם‪.‬‬
‫כמו כן מומלץ לפתור חלק משאלות אלו כאשר בכל פתרון ‪ x‬מייצג גודל אחר ולראות שאמנם הערך‬
‫של ‪ x‬שונה‪ ,‬אבל התשובה לשאלה זהה‪.‬‬
‫מתרגיל ‪ 57‬שאלות מעורבות ולכל שאלה יש להתאים את המבנה המתאים של המשוואה‪.‬‬
‫בחלק מהתרגילים מצורפת טבלה‪ .‬השימוש בטבלה לבניית המשוואה מאפשר הצגה של הנתונים בצורה‬
‫מסודרת המוביל לבניית המשוואה‪ ,‬בצורה תהליכית והופך את התהליך למשמעותי‪ .‬יש תלמידים הנזקקים‬
‫לטבלה גם בשאלות נוספות‪ .‬אין למנוע זאת מהם‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :63‬תרגיל מורכב יותר (צבוע בכתום) המתאר קשר בין שלושה מספרים‪ .‬שאלה זו מהווה אמצעי‬
‫חשוב לחיזוק הבנת הנקרא‪ .‬התלמידים אינם נדרשים למצוא את המספרים‪.‬‬
‫בכל סעיף נתונים שלושה מספרים‪,‬‬
‫התלמידים צריכים לבדוק אלו‬
‫מהתנאים שבשאלה מקיימים‬
‫שלושת המספרים הנתונים ואלו‬
‫תנאים אינם מתקיימים‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫מומלץ לפרט את התנאים‪ .0 :‬סכום המספרים ‪045‬‬
‫‪ .2‬מספר ב גדול פי ‪ 2‬ממספר א‪.‬‬
‫‪ .0‬מספר ג גדול פי ‪ 4‬ממספר א‪.‬‬
‫ובכל סעיף לסמן מה מתקיים ומה אינו מתקיים‪.‬‬
‫בסעיף ב‪:‬‬
‫בסעיף א ‪:‬‬
‫√‬
‫⨉‬
‫⨉‬
‫בסעיף ג‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫⨉‬
‫√‬
‫√‬
‫לתלמידים טובים יותר לאפשר לפתור את השאלה באופן אלגברי ולמצוא את המספרים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 56‬עמוד ‪:169‬‬
‫‪ ,ax + b = c‬או‪ax + b = cx :‬‬
‫לאחר כינוס איברים דומים מתקבלות משוואות מהסוג‪:‬‬
‫משוואות אותן למדו לפתור‪.‬‬
‫בכל סעיף‪ ,‬על התלמידים לכתוב משוואה שאגפיה הם סכום של שלושה הביטויים הנמצאים על‬
‫אלכסון אחד‪ ,‬או לחילופין משוואה שאגפיה הם סכום של שני הביטויים הנמצאים במלבנים שבצדדים‬
‫(ללא הביטוי שבמלבן האמצעי)‪ .‬המשוואות המתקבלות דורשות תהליך של כינוס מחוברים דומים‬
‫בכל אגף בנפרד‪ .‬מומלץ לבצע סעיף אחד או שניים במליאה ואת האחרים לתת כעבודה עצמית לתלמידים‪.‬‬
‫‪x – 1 + 2 + 36 = –x + 2 + x + 5‬‬
‫למשל‪ ,‬בסעיף (א)‪ :‬ניתן לכתוב את המשוואה‪:‬‬
‫‪x – 1 + 36 = –x + 5 + x‬‬
‫וגם את המשוואה‪:‬‬
‫אם הנושא יעלה על‪-‬ידי התלמידים יש לקיים דיון בנושא של השוואת ביטויים בהם חלק מהמחוברים שווים‪.‬‬
‫אם הנושא לא יועלה על‪-‬ידי התלמידים‪ ,‬מורה הכיתה יחליט אם דיון בכך מתאים לתלמידיו‪.‬‬
‫השוואת ביטויים מספריים בהם יש גם מחוברים שווים נעשה כבר בעבר‪ ,‬למשל בעמוד ‪ 143‬תרגיל ‪.4‬‬
‫‪80‬‬
‫תרגילים ‪ 73 – 64‬עמודים ‪ :172 –171‬עוסקים בנושאים מתחום הגיאומטריה‪.‬‬
‫יש לחזור על המשפטים‪ :‬סכום הזוויות במשולש הוא ‪ .180‬סכום הזוויות במרובע הוא ‪.360‬‬
‫ובנוסף לחזור על דרך החישוב של היקף מצולע‪.‬‬
‫למרבית התרגילים מצורף סרטוט מתאים‪ .‬על דף תובנות תזכורות של המשפטים בהם נשתמש‬
‫לכתיבת המשוואה‪.‬‬
‫‪81‬‬