פרק א - תלמוד בבלי

‫סוטה פרק ראשון‬
‫משנה א' הלכה א'‬
‫שנַי ִם עדים‪ ,‬ואם‬
‫(א) ַה ְמ ַקנֵּא מתרה בה ְל ִאשְּתו שלא תסתתר עם איש פלוני‪ַ ,‬רבִי ֱאלִי ֶעזֶר אֹומֵּר‪ְ ,‬מ ַקנֵּא (לָּה) עַל פִי ְ‬
‫ש ַע אֹומֵּר‪ְ ,‬מ ַקנֵּא (לָּה) עַל פִי‬
‫שקֶה אותה מים מאררים עַל פִי עֵּד ֶאחָד‪ ,‬אֹו עַל פִי ַעצְמֹו‪ַ .‬רבִי י ְהֹו ֻׁ‬
‫עברה ונסתרה ּו ַמ ְ‬
‫שנַי ִם‪:‬‬
‫שקֶה עַל פִי ְ‬
‫שנַי ִם ּו ַמ ְ‬
‫ְ‬
‫בבלי סוטה ב' ע' א'‬
‫ירושלמי סוטה א' ע' א'‬
‫גמרא שואל מכדי תנא מנזיר סליק הגמרא הקודמת מאי תנא דקא תנא‬
‫גמ' כתיב במדבר ה(יב) ַּדבֵּ ר‬
‫ם‬
‫אֶ ל בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל וְָּאמַּ ְּרתָ אֲ לֵּהֶ‬
‫עכשיו סוטה? ועונה כדרבי‪ ,‬מסדר המשנה‪ ,‬דתניא רבי אומר‪ ,‬למה נסמכה‬
‫ִאיׁש ִאיׁש כִ י ִת ְּשטֶ ה ִא ְּׁשת ֹו‬
‫בתורה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה‬
‫ּומָ ֲעלָה ב ֹו מָ עַּ ל‪(':‬יד) ְו ָעבַר‬
‫יזיר עצמו מן היין ומקלות ראש‪ ,‬ושואל וליתני סוטה ראשונה והדר ליתני‬
‫ָעלָיו רּו ַח ִקנְָאה ְו ִקנֵּא אֶת‬
‫נזיר? ועונה‪ ,‬איידי דתנא כתובות ‪,‬ותנא המדיר את אשתו תנא המשיך‬
‫וְּהוא נ ְִּטמָ ָאה א ֹו עָ בַּ ר‬
‫ִאשְּתֹו ִ‬
‫נדרים‪ ,‬ואיידי דתנא נדרים תנא המשיך נזיר משום דדמי לנדרים‪ ,‬וקתני‬
‫וְּקנֵּא אֶ ת‬
‫עָ לָיו רּוחַּ ִקנְָּאה ִ‬
‫סוטה אחר נזיר כדרבי‪ :‬במשנה‪ ,‬המקנא ומדייק דיעבד אין לכתחילה לא?‬
‫וְּהיא ֹלא נ ְִּטמָ ָאה‪:‬‬
‫ִא ְּׁשת ֹו ִ‬
‫ועונה קסבר תנא דידן אסור לקנאות‪ ,‬א"ר שמואל בר רב יצחק‪ ,‬כי הוה‬
‫שלא יקנא לה לא מתוך‬
‫פתח ריש לקיש לימוד בסוטה‪ ,‬אמר הכי‪ ,‬אין מזווגין לו לאדם אישה אלא לפי‬
‫שחוק‪ ,‬ולא מתוך שיחה‪ ,‬ולא‬
‫ּגֹורל ַהצַדִ יקִים‬
‫שבֶט ה ֶָרשַע עַל ַ‬
‫מעשיו‪ ,‬שנאמר תהילים קכה' (ג) כִי ֹלא י ָנּו ַח ֵּ‬
‫מתוך קלות ראש‪ ,‬ולא מתוך‬
‫יקים בְּ עַּ וְּ לָתָ ה יְּדֵּ יהֶ ם‪ :‬אמר רבה בר בר חנה אמר ר'‬
‫לְּ מַּ עַּ ן ֹלא י ְִּׁשלְּ חּו הַּ צַּ ִד ִ‬
‫מתון‪ .‬אלא מתוך דבר של‬
‫יוחנן‪ ,‬וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר שם סח' (ז) ֱאֹלהִים מֹושִיב‬
‫אימה‪ .‬ושואל‪ ,‬עבר וקינא לה‬
‫ִירים בַכֹושָרֹות אַּ ְך סו ְֹּר ִרים ָׁשכְּ נּו ְּצ ִחיחָ ה‪ :‬ושואל‪ ,‬איני‬
‫יְחִידִ ים ַבי ְתָ ה מֹוצִיא ֲאס ִ‬
‫באחד מכל הדברים הללו‬
‫והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת‬
‫בלא אימה‪ .‬מה איתאמרת‬
‫ואומרת בת פלוני לפלוני‪ ,‬בית פלוני לפלוני‪ ,‬שדה פלוני לפלוני‪ ,‬ועונה‪ ,‬לא‬
‫האם זה נאמר למצווה‪ .‬או‬
‫קשיא הא בזוג ראשון ארבעים יום קודם יצירה הא בזוג שני‪ :‬כקריעת ים‬
‫לעיכוב? והמסקנה אין תימר‬
‫סוף‪ ,‬במשנה‪ ,‬ר"א אומר מקנא לה על פי שנים וכו'‪ :‬ומדייק עד כאן לא‬
‫למצוה קינויו קינוי‪ .‬אין‬
‫תימר לעיכוב אין קינויו‬
‫פליגי אלא בקינוי וסתירה‪ ,‬אבל בטומאה עד אחד מהימן‪ ,‬ותנן נמי עד אחד‬
‫קינוי‪ .‬ועונה‪ ,‬אתייא כהדא‪,‬‬
‫אומר אני ראיתי שניטמאת לא היתה שותה‪ ,‬ומברר‪ ,‬מדאורייתא מנלן דמהימן‬
‫כל מקום שנאמר "חוקה" או‬
‫עד אחד? ועונה דתנו רבנן במדבר ה' (יג) וְּ ָׁשכַּ ב ִאיׁש אֹתָ ּה ִׁשכְּ בַּ ת ז ֶַּרע וְּ נֶעְּ לַּם‬
‫"תורה" מעכב הקינוי וכאן‬
‫וְּהוא ֹלא נ ְִּתפָ ָשה‪ :‬בשנים‬
‫וְּהיא נ ְִּטמָ ָאה ְועֵּד אֵּין בָּה ִ‬
‫יׁשּה וְּ נ ְִּס ְּת ָרה ִ‬
‫מֵּ עֵּ ינֵּי ִא ָ‬
‫נאמר (כט) זֹאת תו ַֹּרת‬
‫הכתוב מדבר או אינו אלא אפילו באחד? ת"ל דברים יט' (טו) ֹלא י ָקּום עֵּד‬
‫הַּ ְּק ָנאֹת אֲ ֶׁשר ִת ְּשטֶ ה ִא ָשה‬
‫ֶאחָד בְּ ִאיׁש לְּ כָל עָ וֹן ּולְּ כָל חַּ טָ את בְּ כָל חֵּ ְּטא אֲ ֶׁשר ֶיחֱטָ א עַּ ל ִפי ְּׁשנֵּי עֵּ ִדים א ֹו‬
‫יׁשּה וְּ נ ְִּטמָ ָאה‪ .:‬רבי‬
‫ַּתחַּ ת ִא ָ‬
‫לׁשה עֵּ ִדים יָקּום דָ בָ ר‪ :‬ושואל ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש‬
‫עַּ ל ִפי ְּׁש ָ‬
‫יהושע אמר בשם רבי‬
‫איני יודע שהוא אחד? מה ת"ל אחד‪ ,‬זה בנה אב בכל התורה כל מקום‬
‫אליעזר בעל החושד באשתו‬
‫שנאמר עד הרי כאן שנים‪ ,‬עד שיפרוט לך הכתוב אחד‪ ,‬ואמר רחמנא בסוטה‬
‫חובה לקנא‪ .‬רבי יושוע אמר‪,‬‬
‫תרי לית בה אלא אחד והיא לא נתפשה‪ ,‬אסורה‪ ,‬ושואל אלא טעמא דכתיב‬
‫רשות‪ .‬אמר רבי אלעזר בן‬
‫"לא יקום עד אחד באיש" הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא‪ ,‬ואי‬
‫רבי יוסי קומי רבי יסא‬
‫אפילו חד ליכא אלא ושואל במאי מיתסרא? ועונה‪ ,‬איצטריך סלקא דעתך‬
‫אתייא דרבי אליעזר בשיטה‬
‫אמינא "עד אין בה" כוונת התורה לומר אין נאמן בה‪ ,‬ושואל אם אין נאמן‬
‫כבית שמאי ודרבי יהושע‬
‫בה ושואל ואלא מאי בעי עד דאיכא תרי שניים עדים ‪,‬אם כן לישתוק קרא‬
‫כבית הלל‪ .‬ומסביר דרבי‬
‫מיניה דאתיא ואני אלמד גזרה שווה‪ ,‬כתוב בנואפת דברים כד (א) כִ י יִקַּ ח‬
‫אליעזר כבית שמאי‪ ,‬דבית‬
‫ִאיׁש ִא ָשה ּובְּ עָ לָּה וְּהָ יָה ִאם ֹלא ִת ְּמצָ א חֵּ ן בְּ עֵּ ינָיו כִ י מָ צָ א בָ ּה עֶ ְּרוַּת דָ בָר וְּ כָתַּ ב‬
‫שמאי אומרים‪ ,‬לא יגרש‬
‫לָּה סֵּ פֶ ר כְּ ִריתֻ ת וְּ נָתַּ ן בְּ יָדָ ּה וְּ ִׁשלְּ חָ ּה ִמבֵּ יתוֹ‪ :‬וכתוב "דבר" מממון‪ ,‬ואנא ידענא‬
‫אדם את אשתו אלא אם כן‬
‫מידי דהוה אכל עדיות שבתורה‪ ,‬ועונה איצטריך לכתוב "עד" סלקא דעתך‬
‫מצא בה דבר ערווה‪ .‬מצא‬
‫אמינא סוטה שאני‪ ,‬דרגלים לדבר‪ ,‬שהרי קינא לה ונסתרה‪ ,‬ליתהימן יהיה‬
‫בה דברים כאורין התנהגות‬
‫נאמן בה עד אחד‪ ,‬ושואל ומי מצית אמרת דאין נאמן בה ושריא והיא‬
‫לא נאותה‪ ,‬לגרשה אינו יכול‬
‫מותרת לבעלה? והא מדכתיב "והיא לא נתפשה" מכלל דאסורה‪ ,‬ועונה מכל‬
‫שלא מצא בה ערווה‪ .‬לקיימה‬
‫מקום איצטריך סלקא דעתך אמינא באמת אין נאמן בה עד דאיכא תרי‬
‫אצלו אינו יכול שמצא בה‬
‫ובתרי נמי היא‪ ,‬דלא נתפשה בכוח ולא נאנסה קא משמע לן דיי בעד אחד‪:‬‬
‫דברים כאורין‪ .‬ואין לו דרך‬
‫אחרת אלא לקנא לפום כן‬
‫הוא אומר חובה‪ .‬ושואל והא‬
‫תני משום בית שמאי אין לי‬
‫אלא היוצאה משום ערווה‪.‬‬
‫מניין היוצאה וראשה פרוע‬
‫וצדדיה מפורמין‪ ,‬וזרעותיה‬
‫חלוצות חשופות ת"ל דברים‬
‫כד (א) כִ י יִקַּ ח ִאיׁש ִא ָשה‬
‫ּובְּ עָ לָּה וְּהָ יָה ִאם ֹלא ִת ְּמצָ א‬
‫חֵּ ן בְּ עֵּ ינָיו כִי ָמצָא בָּה ע ְֶרוַת‬
‫דָ בָר וְּ כָתַּ ב לָּה סֵּ פֶ ר כְּ ִריתֻ ת‬
‫וְּׁשלְּ חָ ּה ִמבֵּ ית ֹו‪.‬‬
‫וְּ נָתַּ ן בְּ יָדָ ּה ִ‬
‫ועונה‪ ,‬אמר רבי מנא‬
‫מגרשה‬
‫שכן‬
‫קיימתיה‬
‫בעדים‪ .‬וכאן חשדות שלא‬
‫בעדים‪ ,‬וממשיך להסביר‪.‬‬
‫ודרבי יהושע כבית הלל‪,‬‬
‫דבית הלל אמרי מגרשה‬
‫אפילו הקדיחה תבשילו‪.‬‬
‫לפום כן הוא אומר רשות‪,‬‬
‫רצה לקנאות יקנא‪ .‬רצה‬
‫לגרש יגרש‪ .‬במשנה ַּרבִ י‬
‫אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵּ ר‪ְּ ,‬מקַּ נֵּא לָּה עַּ ל‬
‫ִפי ְּׁש ַּניִם‪ ,‬ושואל‪ ,‬ומה טעמא‬
‫דרבי אליעזר? ועונה "כי‬
‫מצא בה ערות דבר"‪ .‬ערוה‬
‫זו סתירה‪" .‬דבר" זה קינוי‪.,‬‬
‫גזרה שווה נאמר בסוטה‬
‫"ערוות דבר" ונאמר בעדים‬
‫דברים יט' (טו) ֹלא יָקּום עֵּ ד‬
‫אֶ חָ ד בְּ ִאיׁש לְּ כָ ל עָ וֹן ּולְּ כָל‬
‫חַּ טָ את בְּ כָ ל חֵּ ְּטא אֲ ֶׁשר ֶיחֱטָ א‬
‫עַּ ל ִפי ְּׁשנֵּי עֵּ ִדים א ֹו עַּ ל ִפי‬
‫לׁשה עֵּ ִדים יָקּום דָ בָר‪ .:‬מה‬
‫ְּׁש ָ‬
‫דבר האמור להלן על פי‬
‫שנים עדים‪ ,‬אף דבר האמור‬
‫כאן בסתירה על פי שנים‬
‫עדים‪ .‬במשנה ומשקה על פי‬
‫עד אחד או על פי עצמו‪.‬‬
‫שנאמר במדבר ה' (יב) ַּדבֵּ ר‬
‫אֶ ל בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל וְָּאמַּ ְּרתָ אֲ לֵּהֶ ם‬
‫ִאיׁש ִאיׁש כִ י ִת ְּשטֶ ה ִא ְּׁשת ֹו‬
‫ו ָמ ֲעלָה בֹו מָ עַּ ל‪ :‬בתנאים‬
‫שהיתה עמה‪ ,‬במשנה‪ ,‬על פי‬
‫אחרים‪ .‬תני ר"י בי ר' יודה‬
‫אומר משום ר' אליעזר‪,‬‬
‫מקנא על פי עד אחד או על‬
‫במשנה‪ ,‬רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים וכו'‪ :‬ומברר‪ ,‬מאי טעמא‬
‫דרבי יהושע? ועונה‪ ,‬אמר קרא "וְּ עֵּ ד אֵּ ין בָּה" בה ולא בקינוי‪ ,‬בה ולא‬
‫בסתירה‪ ,‬ושואל ורבי אליעזר מה סבור? ועונה הוא אומר‪" ,‬בה" ולא בקינוי‬
‫ושואל ואימא בה ולא בסתירה? ועונה סתירה איתקש לטומאה‪ ,‬דכתיב‬
‫" ְונִסְּתְ ָרה ְוהִיא נִ ְטמָָאה" ושואל קינוי נמי איתקש לטומאה דכתיב במדבר ה'‬
‫(יד) וְּ עָ בַּ ר עָ לָיו רּוחַּ ִקנְָּאה ְו ִקנֵּא אֶת ִאשְּתֹו ְוהִוא נִ ְטמָָאה א ֹו עָ בַּ ר עָ לָיו רּוחַּ‬
‫וְּקנֵּא אֶ ת ִא ְּׁשת ֹו ו ְִּהיא ֹלא נ ְִּטמָ ָאה‪ :‬ועונה‪ ,‬הא מיעט רחמנא "בה"‪,‬‬
‫ִקנְָּאה ִ‬
‫ושואל ומה ראית להעדיף סתירה? ועונה מסתברא סתירה עדיפא‪ ,‬שכן‬
‫אוסרתה כטומאה‪ ,‬ושואל‪ ,‬אדרבה קינוי עדיף שכן עיקר גרם לה לכל‬
‫הסיפור? ועונה אי לאו סתירה קינוי מי איכא? ושואל ואי לאו קינוי סתירה‬
‫מאי אהני? ועונה אפילו הכי סתירה עדיפא דאתחלתא דטומאה היא‪ ,‬ועכשיו‬
‫מוסיף מתני' דלא כי האי תנא‪ ,‬דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר משום ר'‬
‫אליעזר‪ ,‬המקנא לאשתו מקנא ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו‪ ,‬ומשקה לה על פי‬
‫שנים‪ ,‬השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אם אין צורך בעדים אין‬
‫לדבר סוף כל הרוצה להתחמק מתשלום כתובה יעשה כך‪ ,‬ושואל מאי טעמא‬
‫דר' יוסי ברבי יהודה ועונה אמר קרא "וְּ עֵּ ד אֵּ ין בָּה" בה ולא בסתירה ‪,‬‬
‫ושואל ואימא בה ולא בקינוי? ועונה קינוי איתקש לטומאה דכתיב "וקנא את‬
‫אשתו והיא נטמאה" ושואל סתירה נמי איתקש לטומאה דכתיב "ונסתרה‬
‫והיא נטמאה"‪ ,‬ועונה ההוא הזמן הצריך לכמה שיעור סתירה כדי טומאה הוא‬
‫דאתא‪ ,‬השיבו חכמים לדברי ר' יוסי בר' יהודה אין לדבר סוף‪ ,‬ושואל מאי‬
‫ניהו? ועונה דזמנין דלא קני וישקר ואמר קנאי ‪ ,‬ושואל משמע הא למשנתינו‬
‫יש לדבר סוף ושואל זמנין דלא איסתתר וישקר ואמר איסתתר‪ ,‬ועונה אמר‬
‫רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן למד אף לדברי רבי יוסי בר' יהודה אין‬
‫לדבר סוף‪ ,‬אף לדברי רבי יוסי בר' יהודה ולא מיבעיא למשנתינו ושואל‬
‫אדרבה למשנתינו איכא עיקר התחיל בעדים התם בשיטת רבי יוסי בר'‬
‫יהודה ליכא עיקר ועונה אלא אי איתמר הכי איתמר א"ר יצחק בר יוסף אמר‬
‫רבי יוחנן לדברי ר' יוסי בר' יהודה אף למשנתינו אין לדבר סוף‪ .,‬א"ר חנינא‬
‫מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה שאין בית מיקדש ואין כוהנים‬
‫בעבודה לא תיסתרי בהדי פלוני‪ ,‬דילמא קי"ל כרבי יוסי בר' יהודה דאמר‬
‫קינוי על פי עצמו‪ ,‬והיא כן ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה‬
‫וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם‪ ,‬אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר‬
‫המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא‬
‫לא ידעי דקני לה‪ ,‬ואמרי האנשים מאי דקמא דקא בדלה מסתגרת ואתו‬
‫למיעבד קנאה בהדה‪ ,‬ורב יימר בר ר' שלמיא משמיה דאביי אמר‪ ,‬דבר‬
‫המטיל קנאה בינו לבינה‪ ,‬אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים‪ ,‬וכולי עלמא‬
‫ידעי ומפורסם דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה ויוצר מתח בחיי‬
‫המשפחה בהדה‪ ,‬אלמא קסברי דאסור לקנאות‪ ,‬ושואל ומאן דאמר מותר‬
‫לקנאות מהו לשון קינוי? ועונה אמר רב נחמן בר יצחק אין קינוי אלא לשון‬
‫ְַארצֹו ַּוי ְַּּחמֹל עַּ ל עַּ ּמוֹ‪ :‬תניא‬
‫התראה‪ ,‬וכן הוא אומר יואל ב' (יח) ַוי ְ ַקנֵּא י ְהֹוָה ל ְ‬
‫היה רבי מאיר אומר‪ ,‬אדם עובר עבירה בסתר והקדוש ברוך הוא מכריז עליו‬
‫וְּהוא‬
‫וְּקנֵּא אֶ ת ִא ְּׁשת ֹו ִ‬
‫בגלוי שנאמר‪ ,‬במדבר ה' (יד) ְו ָעבַר ָעלָיו רּו ַח ִקנְָאה ִ‬
‫וְּהיא ֹלא נִטְּ מָ ָאה‪ :‬ואין‬
‫וְּקנֵּא אֶ ת ִא ְּׁשת ֹו ִ‬
‫נ ְִּטמָ ָאה א ֹו עָ בַּ ר עָ לָיו רּוחַּ ִקנְָּאה ִ‬
‫עבירה אלא לשון הכרזה שנאמר‪ ,‬שמות לו' (ו) ַויְצַו משֶה ַוי ַ ֲעבִירּו קֹול‬
‫ַב ַמ ֲחנֶה לֵּאמֹר ִאיׁש ו ְִּא ָשה ַאל ַּיעֲשּו עוֹד ְּמלָאכָה לִ ְּתרּומַּ ת הַּ קֹדֶ ׁש ַּו ִי ָכלֵּא הָ עָ ם‬
‫מֵּ הָ בִ יא‪ :‬ריש לקיש אמר‪ ,‬אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח‬
‫שטות‪ ,‬שנאמר במדבר ה' (יב) ַּדבֵּ ר אֶ ל בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל וְּ ָאמַּ ְּרתָ אֲ לֵּהֶ ם אִיש אִיש‬
‫פי עצמו‪ .‬ומשקה על פי‬
‫שנים‪ .‬נאמר כאן בסוטה "כי‬
‫מצא בה ערות דבר"‪ .‬ואין‬
‫מציאה כי ימצא בכל מקום‬
‫בתורה אלא בעדים‪ .‬ושואל‬
‫ולדעה זו מה מקיים ר'‬
‫אליעזר "דבר"?‪ .‬ועונה דבר‬
‫סתירה שהוא מרגיל לבא‬
‫לידי ערווה‪ .‬ומברר‪ ,‬עד אחד‬
‫מהו‬
‫שנסתרה‬
‫מעידה‬
‫שישקה?‪ .‬ועונה‪ ,‬קל וחומר‬
‫מה אם פיו שאינו זוקקו‬
‫לשבועת ממון‪ ,‬הרי הוא‬
‫משקה על פיו ‪ .‬עד אחד‬
‫המעיד על חוב שהוא זוקקו‬
‫לשבועת ממון לא כל שכן‬
‫שמשקה‪ .‬ושואל קרוב‬
‫מהו‬
‫שנסתרה‬
‫שיעיד‬
‫שישקה‪ .‬ועונה‪ ,‬וכי יש מי‬
‫קרוב מבעלה? ומברר‪ ,‬עד‬
‫מפי עד שלא ראה רק שמע‬
‫מהו שישקה‪ .‬ושואל אם‬
‫אמרנו קרוב מה בינו לבין‬
‫הקרוב? ועונה‪ ,‬קרוב אף על‬
‫פי שאינו כשר עכשיו‪ ,‬עשוי‬
‫להיות כשר הוא‪ ,‬לאחר זמן‪.‬‬
‫ואילו עד מפי עד אינו כשר‬
‫לא עכשיו ולא לאחר זמן‪,.‬‬
‫חוזר למשנה‪ַּ ,‬רבִ י יְּהוֹׁשֻ עַּ‬
‫אוֹמֵּ ר‪ְּ ,‬מקַּ נֵּא לָּה עַּ ל ִפי ְּׁש ַּניִם‬
‫ּומַּ ְּׁשקֶ ה עַּ ל ִפי ְּׁש ַּניִם‪ :‬ושואל‬
‫מה טעמא דר' יהושע‪ ,‬ועונה‪,‬‬
‫נאמר דברים כד' (א) כִ י יִקַּ ח‬
‫ִאיׁש ִא ָשה ּובְּ עָ לָּה וְּהָ יָה ִאם‬
‫ֹלא ִת ְּמצָ א חֵּ ן בְּ עֵּ ינָיו כִי ָמצָא‬
‫בָּה ע ְֶרוַת דָ בָר וְּכָתַּ ב לָּה סֵּ פֶ ר‬
‫כְּ ִריתֻ ת וְּ נָתַּ ן בְּ יָדָ ּה וְּ ִׁשלְּ חָ ּה‬
‫ִמבֵּ ית ֹו‪" :‬דבר" זה הקינוי‪.‬‬
‫"כי מצא" זו סתירה אין‬
‫מציאה אלא בעדים‪ .‬ומקנא‬
‫על פי עד אחד או על פי‬
‫עצמו "ומעלה בו" בקינוי‪.‬‬
‫ושואל מה מקיים רבי יהושע‬
‫"ערוה" ועונה "ערוה" שהיא‬
‫באה מכח דבר‪ ,‬השיבו‬
‫חכמים על דברי רבי יוסי בן‬
‫יודה שדי בעד אחד א"כ אין‬
‫שטֶה ִאשְּתֹו ּומָ ֲעלָה ב ֹו מָ עַּ ל‪" :‬תשטה" בשין כתיב‪ ,‬תנא דבי רבי‬
‫כִי תִ ְ‬
‫ישמעאל‪ ,‬מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה?‪ ,‬שרגלים לדבר שהרי‬
‫קינא לה ונסתרה ועד אחד מעידה שהיא טמאה‪ ,‬ושואל אמר ליה רב פפא‬
‫לאביי‪ ,‬והא כי כתיבה קינוי בתר סתירה וטומאה הוא דכתיבה ועונה א"ל‬
‫כתוב "ועבר" וכבר עבר‪ ,‬ושואל אלא מעתה הכתוב שם לב' (כא) ְו ָעבַר ָלכֶם‬
‫כָל חָלּוץ אֶ ת הַּ י ְַּּרדֵּ ן לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה עַּ ד הו ִֹריׁש ֹו אֶ ת ֹאיְּבָ יו ִמפָ נָיו‪ :‬הכי נמי? ועונה‬
‫וִהיִיתֶ ם נ ְִּקיִם‬
‫ָָארץ ִל ְפנֵּי י ְהֹוָה וְַאחַר ּתָ שֻׁבּו ְּ‬
‫התם מדכתיב שם (כב) ְונִ ְכ ְבשָה ה ֶ‬
‫ָארץ הַּ זֹאת לָכֶם לַּאֲ חֻ זָה לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה‪ :‬משמע דלהבא‪,‬‬
‫ּומי ְִּש ָראֵּ ל וְּהָ יְּתָ ה הָ ֶ‬
‫מֵּ י ֹהוָה ִ‬
‫אלא הכא בסוטה אי ס"ד כדכתיבי ועבר והכל מאחורינו בתר טומאה וסתירה‬
‫קינוי למה לי? תנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן‬
‫נכנסה בו רוח ‪ ,‬שנאמר "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו" ושואל מאי‬
‫רוח? ועונה רבנן אמרי רוח טומאה‪ ,‬רב אשי אמר רוח טהרה‪ ,‬ומסתברא‬
‫כמאן דאמר רוח טהרה‪ ,‬דתניא‪" ,‬וקנא את אשתו" רשות דברי ר' ישמעאל‪,‬‬
‫ר"ע אומר חובה‪ ,‬ומדייק אי אמרת בשלמא רוח טהרה שפיר‪ ,‬אלא אי אמרת‬
‫רוח טומאה רשות ‪ ,‬היעלה על הדעת וחובה לעיולי לאיניש רוח טומאה‬
‫בנפשיה‪ ,‬וחוזר‪ ,‬גופא‪" ,‬וקנא את אשתו" רשות‪ ,‬דברי רבי ישמעאל ורבי‬
‫עקיבא אומר חובה‪ ,‬בפרשת אמור אל הכוהנים ויקרא כא (ג) וְּ לַּאֲ חֹת ֹו‬
‫הַּ בְּ תּולָה הַּ ְּקרוֹבָ ה אֵּ לָיו אֲ ֶׁשר ֹלא הָ יְּתָ ה לְּ ִאיׁש לָּה י ִ ַטמָא‪ :‬רשות דברי רבי‬
‫ישמעאל ור"ע אומר חובה‪ ,‬בעבד כנעני שם כה' (מו) וְּהִ ְּתנַּחַּ לְּ תֶ ם אֹתָ ם‬
‫לִ בְּ נֵּיכֶם ַאח ֲֵּריכֶם ל ֶָר ֶׁשת אֲחֻ זָה לְעֹלָם ָבהֶם תַ עֲב ֹדּו ּובְּ ַאחֵּ יכֶם בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל ִאיׁש‬
‫ָאחיו ֹלא ִת ְּרדֶ ה ב ֹו בְּ פָ ֶרְך‪ :‬רשות דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר חובה‪,‬‬
‫בְּ ִ‬
‫ושואל אמר ליה רב פפא לאביי ואמרי לה רב משרשיא לרבא‪ ,‬לימא‬
‫בפשטות ר' ישמעאל ור' עקיבא בכל התורה כולה הכי פליגי דמר אמר רשות‬
‫ומר אמר חובה‪ ,‬ועונה‪ ,‬א"ל הכא בקראי פליגי "וקנא את אשתו" רשות דברי‬
‫רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר חובה‪ ,‬ומסביר מאי טעמא דר' ישמעאל? סבר‬
‫לה כי האי תנא דתניא‪ ,‬רבי אליעזר בן יעקב אומר‪ ,‬כלפי שאמרה תורה שם‬
‫שנָא אֶת ָאחִיָך ִב ְל ָבבֶָך ה ֹוכֵּחַּ תוֹכִ יחַּ אֶ ת ע ֲִמיתֶ ָך וְֹּלא ִת ָשא עָ לָיו‬
‫יט' (יז) ֹלא תִ ְ‬
‫חֵּ ְּטא‪ :‬יכול כגון זו‪ ,‬ת"ל "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו" ושואל‬
‫ור"ע מהיכן לומד זאת? ועונה קינוי אחרינא נוספים כתיב ושואל ורבי‬
‫ישמעאל? ועונה איידי דבעי למיכתב "והיא נטמאה" "והיא לא נטמאה" כתיב‬
‫נמי "וקנא את אשתו" לכדתנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬דתנא דבי רבי ישמעאל כל‬
‫פרשה שנאמרה ונישנית וחוזרת על עצמה לא נישנית אלא בשביל דבר‬
‫שנתחדש בה‪ ,‬ועכשיו המחלוקת השנייה "לה יטמא" רשות‪ ,‬דברי רבי‬
‫ישמעאל‪ ,‬ר' עקיבא אומר חובה‪ ,‬ומסביר מאי טעמא דר' ישמעאל‪ ,‬איידי‬
‫מׁשה אֱמ ֹר אֶל הַכ ֹ ֲהנִים ְבנֵּי ַאהֲר ֹן וְָאמ ְַרּתָ‬
‫דכתיב שם כא' (א) ַּויֹאמֶ ר ְּי ֹהוָה אֶ ל ֶ‬
‫ֲא ֵּלהֶם ְלנֶפֶש ֹלא י ִ ַטמָא ְב ַעמָיו‪ :‬איצטריכא למיכתב "לה יטמא" ושואל ור'‬
‫שאֵּרֹו הַּ קָ רֹב אֵּ לָיו לְּ ִאּמ ֹו ּולְּ ָאבִ יו וְּלִ בְּ נ ֹו ּולְּ בִ ת ֹו‬
‫עקיבא ועונה משם (ב) כִי אִם ִל ְ‬
‫ָאחיו‪ :‬נפקא‪ ,‬ושואל "לה יטמא" למה לי? ועונה לחובה‪ ,‬ושואל‪ ,‬ורבי‬
‫ּולְּ ִ‬
‫ישמעאל? ועונה לה מיטמא כשהגופה שלימה ואין מיטמא לאיבריה ושואל‬
‫ורבי עקיבא? ועונה אם כן ליכתוב רחמנא "לה" ולישתוק‪ ,‬יטמא למה לי?‬
‫שמע מינה‪ ,‬ושואל ור' ישמעאל‪ .‬ועונה איידי דכתב "לה"‪ ,‬כתב נמי יטמא"‬
‫לכדתני דבי ר' ישמעאל‪ ,‬דתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית‬
‫לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה‪ ,‬ועכשיו השלישי "לעולם בהם‬
‫תעבודו" רשות‪ ,‬דברי ר' ישמעאל‪ ,‬ר"ע אומר‪ ,‬חובה‪ ,‬ומסביר מאי טעמא‬
‫דרבי ישמעאל? איידי דכתיב דברים כ' (טז) ַּרק מֵּ עָ ֵּרי הָ עַּ ִּמים הָ אֵּ לֶה אֲ ֶׁשר‬
‫שמָה‪ :‬איצטריך נמי למיכתב "לעולם‬
‫ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶ יָך נֹתֵּ ן לְּ ָך ַּנ ֲחלָה ֹלא תְ ַחי ֶה כָל נְ ָ‬
‫לדבר סוף‪ .‬הכל ממנו בקלות‬
‫לקנאות לה בשנים ולהביא‬
‫עדים שנסתרה ולפוסלה‬
‫מכתובה‪ .‬אמר ר' יוסי מה‬
‫טיבה מי אמר לה להיסתר‬
‫שתשמור על עצמה לאחר‬
‫קינוי‪ .‬אלא אתיא אם אתה‬
‫שואל שאל די לא על‬
‫רבי‬
‫לשיטת‬
‫דמתניתין‬
‫אליעזר הכל ממנו לקנות לה‬
‫שנסתרה‬
‫ולומר‬
‫מפיו‬
‫ולפוסלה מכתובתה‪ ,‬ועונה‪.,‬‬
‫אמר רבי מנא אפי' כהדין‬
‫תנייא אתייא היא כמאן‬
‫דאמר מקנא לה מאביה‬
‫ומבנה‪ .‬הכל ממנה לקנות לה‬
‫מאביה ומבנה ולהביא עדים‬
‫שנסתרה ולפוסלה מכתובתה‪.‬‬
‫ודוחה אין תימא מאחיה‬
‫ומאביה מה טיבה להיסתר‪.‬‬
‫להם התורה התירה להיסתר‪.‬‬
‫דאמר רבי יוחנן משום רבי‬
‫שמעון בן יוחאי כתיב דברים‬
‫יג' (ז) כִי יְסִיתְ ָך ָאחִיָך בֶן‬
‫ִאמֶָך א ֹו בִ נְָּך א ֹו בִ ְּתָך א ֹו‬
‫אֵּ ֶׁשת חֵּ יקֶ ָך א ֹו ֵּרעֲָך אֲ ֶׁשר‬
‫כְּ נ ְַּּפ ְּׁשָך בַּ סֵּ תֶ ר לֵּאמֹר נֵּלְּ כָה‬
‫ֱֹלהים אֲ חֵּ ִרים אֲ ֶׁשר‬
‫וְּ נַּעַּ בְּ דָ ה א ִ‬
‫ֹלא י ַָּדעְּ תָ אַּ תָ ה וַּאֲ בֹתֶ יָך‪.:‬‬
‫"בתך בסתר"‪" .‬אמך בסתר"‪.‬‬
‫מתייחד אדם עם אמו ודר‬
‫עמה‪ .,‬עם בתו ודר עמה‪ .‬עם‬
‫אחותו אבל ואינו דר עמה‬
‫ועכשיו עובר לעניין אחר‪.‬‬
‫עידי קינוי שנמצאו זוממין‬
‫ואי אפשר לעשות להם כמו‬
‫שזממו לוקין‪ ,‬ושואל עידי‬
‫סתירה שנמצאו זוממין אתה‬
‫אמרתה לוקין ושואל מהו‬
‫שישלמו את הנזק שעמדו‬
‫לגרום לה‪ ,‬האם לא מכוחן‬
‫מפסדת‬
‫היא‬
‫מעדותם‬
‫כתובתה? ‪ .‬ועונה או ייבא כיי‬
‫דאמר רבי אבא רבי יהודה‬
‫בשם שמואל‪ ,‬אין למידין‬
‫דבר מדבר בעדים זוממין‬
‫והכא כן‪ ,‬ומברר נסתרה בעד‬
‫בהם תעבודו" למישרי אחד מכל האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן‪,‬‬
‫שאתה רשאי לקנותו‪ ,‬דתניא‪ ,‬מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד‬
‫ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד|? ת"ל ויקרא כה' (מה) ְוגַם ִמ ְבנֵּי‬
‫ּומ ִּמ ְּׁשפַּ ְּחתָ ם אֲ ֶׁשר עִ ּמָ כֶם אֲ ֶׁשר הוֹלִ ידּו‬
‫שבִים ַהּג ִָרים ִע ָמכֶם ֵּמהֶם ּתִ קְנּו ִ‬
‫הַּתֹו ָ‬
‫ַאר ְּצכֶם וְּהָ יּו לָכֶם לַּאֲ חֻ זָה‪ :‬יכול אף הכנעני זכר שבא על אחת מן האומות‬
‫בְּ ְּ‬
‫והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד? ת"ל "אשר הולידו בארצכם"‬
‫מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם‪ ,‬ושואל ור"ע מהיכן יודע?‬
‫ועונה מ"מהם תקנו" נפקא ושואל אלא "לעולם בהם תעבודו" למה לי?‬
‫ועונה ‪ , .‬לחובה‪ ,‬ורבי ישמעאל דורש "בהם" ולא באחיכם העברים ור"ע‬
‫באחיכם מסיפא דקרא נפקא שנאמר שם כג' (מו) ו ְִּה ְּתנַּחַּ לְּ תֶ ם אֹתָ ם לִ בְּ נֵּיכֶם‬
‫ַאח ֲֵּריכֶם ל ֶָר ֶׁשת אֲ חֻ זָה לְּ ֹעלָם בָ הֶ ם ַּת ֲעבֹדּו ּובְַאחֵּיכֶם ְבנֵּי יִש ְָראֵּל אִיש בְָאחִיו ֹלא‬
‫תִ ְרדֶ ה בֹו ְבפ ֶָרְך‪ :‬ושואל ור' ישמעאל שילמד משם? ועונה איידי דכתי'‬
‫"ובאחיכם" כתיב נמי "בהם"‪ ,‬לכדתנ' דבי רבי ישמעאל‪ ,‬דתנא דבי ר'‬
‫ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית‪ ,‬לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש‬
‫בה‪ ,‬א"ר חסדא‪ ,‬אשת זנותא בביתא‪ ,‬כי קריא כמו תולעת מכרסמת‬
‫לשומשמא ולבית‪ ,‬וא"ר חסדא תוקפא כעס ומחלוקת בביתא‪ ,‬כי קריא‬
‫לשומשמא‪ ,‬אידי ואידי באיתתא ושניהם באישה אבל בגברא לית לן בה‪,‬‬
‫ואמר רב חסדא בתחילה קודם שחטאו ישראל בעגל היתה שכינה שורה עם‬
‫כל אחד ואחד‪ ,‬שנאמר דברים כג' (טו) כִי י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך מִתְ ַהלְֵּך ְבק ֶֶרב ַמ ֲחנֶָך‬
‫ְּׁשב‬
‫לְּ הַּ ִצילְּ ָך ְּולָתֵּ ת ֹאיְּבֶ יָך לְּ פָ נֶיָך וְּהָ יָה מַּ ֲחנֶיָך קָ דוֹׁש וְֹּלא י ְִּראֶ ה בְּ ָך עֶ ְּרוַּת דָ בָ ר ו ָ‬
‫מֵּ ַאח ֲֶריָך‪ :‬כיון שחטאו‪ ,‬נסתלקה שכינה מהם שנאמר שם "ולא יראה בך‬
‫ערות דבר ושב מאחריך"‪ ,‬א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן‪ ,‬כל העושה‬
‫מצווה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר ישעיה‬
‫נח' (ח) ָאז יִבָ קַּ ע כַּ ַּשחַּ ר או ֶֹרָך וַּאֲ רֻ כ ְָּתָך ְּמהֵּ ָרה ִתצְּ מָ ח ְו ָהלְַך ְל ָפנֶיָך צִדְ קֶָך כְּ בוֹד‬
‫ַַּאספֶ ָך‪ :‬וכל העובר עבירה אחת בעוה"ז מלפפתו עוטפת אותו והולכת‬
‫ְּי ֹהוָה י ְּ‬
‫ָארחֹות דַ ְרכָם יַעֲלּו בַּת ֹהּו וְי ֹאבֵּדּו‪:‬‬
‫לפניו ליום הדין שנאמר איוב ו' (יח) י ִ ָלפְתּו ְ‬
‫ר"א אומר‪ ,‬העבירה קשורה בו ככלב שנאמר‪ ,‬בראשית לט' (י) ַּוי ְִּהי כְּ ַּדבְּ ָרּה‬
‫שכַב ֶא ְצלָּה ִלהְיֹות ִעמָּה‪" :‬לשכב אצלה"‬
‫שמַע ֵּאלֶי ָה ִל ְ‬
‫אֶ ל יוֹסֵּ ף יוֹם יוֹם וְֹלא ָ‬
‫בעולם הזה "להיות עמה" לעולם הבא‪ ,‬תנן התם סוטה שהיה בדין קל‬
‫וחומר‪ ,‬ומה עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינה מתקיימת‬
‫בפחות משנים עדים עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם אינו דין שלא‬
‫וְּׁשכַּ ב ִאיׁש אֹתָ ּה ִׁשכְּ בַּ ת ז ֶַּרע‬
‫תתקיים בפחות משנים‪ ,‬ת"ל במדבר ה' (יג) ָ‬
‫וְּהוא ֹלא נ ְִּתפָ ָשה‪ :‬כל‬
‫וְּהיא נ ְִּטמָ ָאה ְועֵּד אֵּין בָּה ִ‬
‫יׁשּה וְּ נ ְִּס ְּת ָרה ִ‬
‫וְּ נֶעְּ לַּם מֵּ עֵּ ינֵּי ִא ָ‬
‫שיש בה ועכשיו הפוך וקל וחומר לעדות הראשונה‪ ,‬מעתה‪ ,‬ומה עדות‬
‫האחרונה שאוסרתה איסור עולם מתקיימת בעד אחד‪ ,‬עדות הראשונה שאין‬
‫אוסרתה איסור עולם אינו דין שתתקיים ויספיק בעד אחד ת"ל דברים כד'‬
‫(א) כִ י יִקַּ ח ִאיׁש ִא ָשה ּובְּ עָ לָּה וְּהָ יָה ִאם ֹלא ִת ְּמצָ א חֵּ ן בְּ עֵּ ינָיו כִי ָמצָא בָּה‬
‫ע ְֶרוַת דָ בָר וְּ כָתַּ ב לָּה סֵּ פֶ ר כְּ ִריתֻ ת וְּ נָתַּ ן בְּ יָדָ ּה ו ְִּׁשלְּ חָ ּה ִמבֵּ יתוֹ‪ :‬ולהלן הוא אומר‬
‫שם יט' (טו) ֹלא יָקּום עֵּ ד אֶ חָ ד בְּ ִאיׁש לְּ כָ ל עָ וֹן ּולְּ כָל חַּ טָ את בְּ כָל חֵּ ְּטא אֲ ֶׁשר‬
‫שלשָה עֵּדִ ים י ָקּום דָ בָר‪ :‬ושואל האי גזרה‬
‫שנֵּי עֵּדִ ים אֹו עַל פִי ְ‬
‫ֶיחֱטָ א עַל פִי ְ‬
‫שווה מ"כי מצא בה ערות דבר" נפקא‪ ,‬מוְּ עֵּ ד אֵּ ין "בָּה" נפקא? "בה" ולא‬
‫בקינוי‪" ,‬בה" ולא בסתירה מיבעי ליה? ועונה הכי נמי קאמר‪ ,‬תלמוד לומר‬
‫"בה" בה ולא בקינוי‪" ,‬בה" ולא בסתירה‪ ,‬ושואל וטומאה בעלמא בלא קינוי‬
‫ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד‪ ,‬מנלן" ועונה נאמר כאן "כי מצא בה ערות‬
‫דבר" ונאמר להלן "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר" מה‬
‫דבר האמור להלן עדים שנים‪ ,‬אף כאן בטומאת אישה סתם צריך עדים‬
‫אחד בשחרית ובעד א' בין‬
‫הערבים היחשב כעדות‬
‫סתירה? ועונה יבא כהדא‬
‫גרושתו בדרך לבית דין‬
‫נתייחדה עמו בפני שנים‪.‬‬
‫צריכה הימנו גט שני‪ .‬ואם‬
‫בעד אחד אינה צריכה הימיני‬
‫גט שני‪ .‬ומספר באחד'‬
‫נתייחדה בשחרית ואחד בין‬
‫הערבים זה היה מעשה ושאל‬
‫ר' אלעזר בן תדאי את‬
‫החכמים ואמרו‪ ,‬אין זה ייחוד‬
‫המחייב גט חדש‪ ,‬ומברר‬
‫קינא לה בעד אחד בשחרית‬
‫ובעד אחד בין הערבים מאחר‬
‫שהוא אותו איש והיא אותה‬
‫אישה האם אין קינויו קינוי?‬
‫ועונה‪ ,‬ייבא כהדא מחלוקת‪,‬‬
‫אין מקבלין מן העדים אלא‬
‫אם כן ראו שניהן כאחת‪ ,‬רבי‬
‫יהושע בן קרחה אומר‪,‬‬
‫ואפילו באו זה אחר זה‪ .‬רבי‬
‫ירמיה רבי שמואל בר יצחק‬
‫אמרו בשם רב‪ ,‬מודין חכמים‬
‫לרבי יהושע בן קרחה בעידי‬
‫הבכורה ששמעו מפי האב‬
‫שזה בנו בכורו ובעידי‬
‫החזקה‪ .‬שמעידים שראו‬
‫אותו מעבד האדמה אותם‬
‫שלוש שנים רצופים רבא‬
‫אמר בשם רבי ירמיה אף‬
‫שערות‬
‫סימנין‬
‫בעידי‬
‫המעידות על בגרות כן‬
‫מעידים שניים בנפרד אם‬
‫ראו באותו מקום ‪ .‬מה דא‬
‫פשיטא שזה אמר ראיתי שתי‬
‫שערות בגבו‪ ,.‬או וזה אומר‬
‫ראיתי שתי שערות בגפו‪ .‬זה‬
‫אומר ראיתי שערה אחת‬
‫בגבה‪ .‬וזה אומר ראיתי‬
‫שערה א' בכריסה לאו כלום‬
‫אין שום בעיה בעדות ‪ ,‬כל‬
‫שכן גבו וגפו‪ ,‬אבל שנים‬
‫אומרים ראינו שערה א' בגבו‬
‫וב' אומרים ראינו שערה‬
‫אחת בכריסו‪ .‬רבי יוסי בי‬
‫רבי בון ורבי הושעיה בריה‬
‫שנים‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬אי זו היא עדות הראשונה‪ ,‬זו עדות סתירה‪ ,‬עדות אחרונה זו‬
‫עדות טומאה‪ ,‬ושואל‪ ,‬וכמה שיעור סתירה כדי טומאה?‪ ,‬ועונה כדי ביאה כדי‬
‫העראה כדי הקפת דקל דברי רבי ישמעאל‪ ,‬ר"א אומר‪ ,‬כדי מזיגת הכוס‪ ,‬רבי‬
‫יהושע אומר כדי לשתותו‪ ,‬בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה‪ ,‬ר"ע אומר כדי‬
‫לגומעה לביצה הצלויה רבי יהודה בן בתירא אומר‪ ,‬כדי לגמוע שלש ביצים‬
‫זו אחר זו‪ ,‬ר"א בן ירמיה אומר‪ ,‬כדי לקשור גרדי נימא חוטי שתי שנקרעו‬
‫חנין בן פנחס אומר‪ ,‬כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם‪ ,‬פלימו אומר‪,‬‬
‫כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר‪ ,‬אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר יש‬
‫מן הפסוק משלי ו' (כו) כִי ְבעַד ִאשָה זֹונָה עַד ִככַר ָלחֶם וְּ אֵּ ֶׁשת ִאיׁש נֶפֶ ׁש‬
‫יְּקָ ָרה תָ צּוד‪ :‬ושואל וכל הני אריכויות למה לי? ועונה צריכי‪ ,‬דאי תנא כדי‬
‫טומאה‪ ,‬הוה אמינא כדי טומאתה וארצותה ופיוסה קא משמע לן כדי ביאה‪,‬‬
‫ואי תנא כדי ביאה‪ ,‬הוה אמינא כדי גמר ביאה‪ ,‬קא משמע לן כדי העראה‪ ,‬ואי‬
‫אשמעינן כדי העראה‪ ,‬ה"א כדי העראה וארצותה‪ ,‬קא משמע לן כדי טומאה‪,‬‬
‫וכמה כדי [העראה] כדי הקפת דקל‪ ,‬ושואל ורמינהי‪" ,‬ונסתרה" וכמה שיעור‬
‫סתירה לא שמענו‪ ,‬כשהוא אומר "והיא נטמאה" הוי אומר כדי טומאה‪ ,‬כדי‬
‫ביאה‪ ,‬כדי העראה‪ ,‬כדי חזרת דקל מכופף ‪ ,‬דברי ר"א‪ ,‬רבי יהושע אומר‪ ,‬כדי‬
‫מזיגת הכוס‪ ,‬בן עזאי אומר‪ ,‬כדי לשתותו‪ ,‬ר"ע אומר כדי לצלות ביצה‪ ,‬רבי‬
‫יהודה בן בתירא אומר כדי לגומעה‪ ,‬קס"ד חשבנו לומר היינו הקפת דקל‪,‬‬
‫היינו חזרת דקל‪ ,‬ושואל התם א"ר ישמעאל כדי הקפת דקל‪ ,‬ופליג ר"א‬
‫עליה‪ ,‬הכא אמר ר' אליעזר כדי חזרת דקל? ועונה‪ ,‬אמר אביי הקפה ברגל‪,‬‬
‫חזרה ברוח‪ ,‬ושואל בעי רב אשי חזרה ברוח כי היכי דאזיל והדר אתי בשני‬
‫הכיוונים או דילמא כי היכי שכבר דאזיל ואתי‪ ,‬והדר פעם אחת נוספת קאי‬
‫בדוכתיה? ועונה תיקו‪ ,‬ושואל התם אמר ר"א כדי מזיגת הכוס‪ ,‬הכא כדי‬
‫חזרת דקל‪ ,‬ועונה אידי ואידי שניהם חד שיעורא הוא‪ ,‬ושואל התם א"ר‬
‫יהושע כדי לשתותו‪ ,‬הכא אמר כדי מזיגת הכוס? ועונה אימא כדי למזוג‬
‫ולשתות‪ ,‬ושואל ולמה לא ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא? ועונה אם כן‬
‫היינו ר"א‪ ,‬ושואל התם אמר בן עזאי כדי לצלות ביצה‪ ,‬הכא אמר כדי‬
‫לשתותו? ועונה אידי ואידי זה וזה חד שיעורא הוא‪ ,‬ושואל התם אמר רבי‬
‫עקיבא‪ ,‬כדי לגומעה‪ ,‬הכא אמר כדי לצלות ביצה ועונה אימא כדי לצלות‬
‫ביצה ולגומעה‪ ,‬ושואל ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא? ועונה אם כן אין‬
‫מחלוקת היינו בן עזאי‪ ,‬ושואל‪ ,‬התם א"ר יהודה בן בתירא‪ ,‬כדי לגמוע‬
‫שלש ביצים זו אחר זו‪ ,‬הכא אמר כדי לגומעה לאחת ? ועונה לדבריו דרבי‬
‫עקיבא קאמר‪ ,‬דקאמר משערין זמנים ושיעורים בצליאה ובגמיעה‪ ,‬ושואל‬
‫אימא שיעור גמיעה לחודה כדי לגמע שלש ביצים זו אחר זו ועונה דהיינו‬
‫צליאה וגמיעה‪ :‬ר"א בן ירמיה אומר כדי שיקשור גרדי נימא‪ :‬ושואל בעי רב‬
‫אשי חוט דמרחק או חוט דמקרב וקל לקשור ? ועונה‪ ,‬תיקו‪ :‬חנין בן פנחס‬
‫אומר‪ ,‬כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם‪ :‬ושואל בעי רב אשי דמהדק‬
‫וקשה לשחרר אותו או דלא מהדק ויוצא בקלות? ועונה תיקו‪ :‬פלימו אומר‬
‫משך זמן לטומאה כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר‪ :‬ושואל בעי רב אשי‬
‫דמהדק או דלא מהדק? בחדתא או בעתיקא? בחמימא או בקרירא? בדחטי‬
‫לחם חיטה או בדשערי או לחם שעורים ברכיכא או באקושא‪ ,‬ועונה תיקו‪,‬‬
‫א"ר יצחק בר (רב) יוסף אמר רבי יוחנן כל אחד ואחד בעצמו שיער מניסיונו‬
‫האישי ‪ ,‬ושואל והאיכא בן עזאי דלא נסיב ונשאר רווק זקן? ועונה‪ ,‬איבעית‬
‫אימא נסיב ופירש הוה התחתן ונתגרש ‪ ,‬ואיבעית אימא מרביה שמיע ליה‪,‬‬
‫ִירָאיו ּובְּ ִרית ֹו לְּ הו ִֹדיעָ ם‪ :‬דרש רב‬
‫ואיבעית אימא תהילים כה' (יד) סֹוד י ְהֹוָה ל ֵּ‬
‫עוירא‪ ,‬זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי‪ ,‬וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי‪,‬‬
‫דר' שמי חד אמר פסול‪ .‬וחד‬
‫אמר כשר‪ .‬ומסביר מאן‬
‫דאמר פסול כמעיד על חצי‬
‫סימן‪ .‬ומאן דאמר כשר אני‬
‫אומר שמא נשרו‪ .‬ומברר עוד‬
‫עד אחד אומר שתי שערות‬
‫ראיתי בגבו ואחד אומר שתי‬
‫שערות ראיתי בכריסו‪ .‬רבי‬
‫חגיי אומר דברי הכל פסול‬
‫רבי אבא אמר דברי הכל‬
‫כשר‪ .‬רבי יודן אמר‬
‫במחלוקת וגם רבי יוסי אמר‬
‫במחלוקת‪ .‬ושואל אמר רבי‬
‫יוסי לרבי חגיי‪ ,‬והא רבי יודן‬
‫סבר כוותי למה לך לחלוק?‬
‫אמר ליה ודחה אותו על‬
‫רביה אנא פליג לא כל שכן‬
‫עילויה‪ .‬אמר רבי מנא‪ ,‬יאות‬
‫אמר רבי חגיי אילו שטר‬
‫שהוא מחותם בארבעה עדים‬
‫וקרא עילויה ערער‪ ,‬זה מעיד‬
‫על שנים מן החותמים וזה‬
‫מעיד על שנים מן החותמים‬
‫שמא כלום הוא חסר משהו‪.‬‬
‫ואין כל חתימה וחתימה‬
‫צריכה שני עדים‪ ,‬וכה‬
‫בשערות הבגרות כל סימן‬
‫וסימן צריך שני עדים‪ .‬רבי‬
‫חנניה יליף לה משני חזקה‪.‬‬
‫אילו אחד מעיד שעיבדה‬
‫לשדה ושאכלה שנה ראשונה‬
‫ושניה ושלישית ואחד מעיד‬
‫שאכלה רביעית חמישית‬
‫וששית שמא כלום הוא יש‬
‫לעדות תוקף? ואין כל חזקה‬
‫וחזקה צריכה ב' עדים וכה‪,‬‬
‫כל סימן וסימן צריך שני‬
‫עדים‪:‬‬
‫כל האוכל לחם בלא נטילת ידיים‪ ,‬כאילו בא על אישה זונה שנאמר משלי ו'‬
‫(כו) כִי ְבעַד ִאשָה זֹונָה עַד ִככַר ָלחֶם וְּאֵּ ֶׁשת ִאיׁש נֶפֶ ׁש יְּקָ ָרה תָ צּוד‪ :‬ושואל‬
‫אמר רבא האי "בעד אשה זונה עד ככר לחם" הפוך היה נכון בעד ככר לחם‬
‫עד אשה זונה מיבעי ליה? ועונה‪ ,‬אלא אמר רבא‪ ,‬כל הבא על אשה זונה‪,‬‬
‫לסוף מבקש ככר לחם‪ ,‬א"ר זריקא אמר ר"א‪ ,‬כל המזלזל בנטילת ידיים נעקר‬
‫מן העולם‪ ,‬אמר רב חייא בר אשי אמר רב בנטילה של מים ראשונים צריך‬
‫שיגביה ידיו למעלה‪ ,‬מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה שירד הלכלוך‬
‫תניא נמי הכי‪ ,‬הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה שמא יצאו המים חוץ‬
‫לפרק ויחזרו‪ ,‬ויטמאו את הידיים‪ ,‬אמר רבי אבהו‪ ,‬כל האוכל פת בלא ניגוב‬
‫ידיים‪ ,‬כאילו אוכל לחם טמא שנאמר יחזקאל ד' (יג) וַי ֹאמֶר י ְהוָה ָככָה י ֹאכְלּו‬
‫ְבנֵּי יִש ְָראֵּל אֶת ַל ְחמָם ָטמֵּא בַּ ּג ֹויִם אֲ ֶׁשר אַּ ִדיחֵּ ם ָׁשם‪ :‬ושואל‪ ,‬ומאי "ואשת איש‬
‫נפש יקרה תצוד" ועונה‪ ,‬אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנ‪,‬ן כל אדם‬
‫שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש שנאמר "ואשת איש נפש יקרה‬
‫תצוד" ושואל אמר רבא האי "נפש יקרה" הנכון לקרא לה נפש גבוהה‬
‫מיבעי ליה‪ ,‬ועוד "היא תצוד" מיבעי ליה? ועונה אלא אמר רבא‪ ,‬כל הבא על‬
‫אשת איש‪ ,‬אפילו למד תורה דכתיב בה משלי ג' (טו) יְק ָָרה הִיא ִמ ְפנִי ִים‬
‫\{ ִמ ְפנִינִים\} וְּ כָ ל חֲפָ צֶ יָך ֹלא י ְִּׁשוּו בָ ּה‪" :‬יקרה היא מפנינים" מכהן גדול‬
‫שנכנס ביום הכיפורים לפני ולפנים‪" ,‬היא תצודנו" לדינה של גיהנם‪ .,‬אמר‬
‫רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי‪ ,‬כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד‬
‫עבודת כוכבים‪ ,‬גזרה שווה כתיב הכא‪ ,‬שם טז' (ה) ּתֹו ֲעבַת י ְהֹוָה כָל ְּגבַּה לֵּב‬
‫יָד לְּ יָד ֹלא ִינָקֶ ה‪ :‬וכתיב התם דברים ז' (כו) וְֹלא תָ בִיא תֹו ֵּעבָה אֶל בֵּיתֶ ָך וְּהָ יִיתָ‬
‫חֵּ ֶרם ָכמֹהּו ַּׁשקֵּ ץ ְּת ַּׁש ְּקצֶ נּו וְּ תַּ עֵּ ב ְּתתַּ עֲבֶ נּו כִ י חֵּ רם הוא‪ :‬ורבי יוחנן דידיה‬
‫משלו אמר כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו כפר בעיקר‪ ,‬שנאמר‪ ,‬שם ח'‬
‫ש ַכחְּתָ אֶת י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך הַּ ּמו ִֹציאֲ ָך מֵּ אֶ ֶרץ ִמצְּ ַּריִם ִמבֵּית‬
‫(יד) ו ְָרם ְל ָבבֶָך ְו ָ‬
‫עֲבָ ִדים‪ :‬ר' חמא בר חנינא אמר‪ ,‬כאילו בא על כל העריות כתיב הכא "תועבת‬
‫ה' כל גבה לב" וכתיב התם ויקרא יח' (כז) כִי אֶת כָל הַּתֹועֵּב ֹת ָהאֵּל עָ שּו‬
‫ָארץ‪ :‬עולא אמר גבה לב כאילו בנה‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר לִ ְּפנֵּיכֶם ו ִַּת ְּטמָ א הָ ֶ‬
‫ְּׁשי הָ ֶ‬
‫ַאנ ֵּ‬
‫שמָה ְבאַפֹו כִי ַבמֶה‬
‫במה‪ ,‬שנאמר ישעיה ב' (כב ) חִדְ לּו ָלכֶם מִן הָָאדָ ם ֲאשֶר נְ ָ‬
‫נֶ ְחשָב הוא‪ :‬אל תיקרי ַבמֶה אלא ָב ָמה‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי "יד ליד לא ינקה" ועונה‬
‫אמר רב‪ ,‬כל הבא על אשת איש אפילו הקנהו להקדוש ברוך הוא שמים‬
‫וארץ כאברהם אבינו‪ ,‬דכתיב ביה בראשית יד' (כב) ַּויֹאמֶ ר ַאבְּ ָרם אֶ ל מֶ לְֶך‬
‫ָָארץ‪ :‬לא ינקה מדינה של‬
‫ש ַמי ִם ו ֶ‬
‫ְּסדֹם ה ֲִרמ ֹתִ י י ָדִ י אֶל י ְהֹוָה אֵּל ֶעלְיֹון קֹנֵּה ָ‬
‫גיהנם‪ ,‬ושואל קשיא להו לדבי רבי שילא‪ ,‬האי יד ליד לא ינקה ידי כך היה‬
‫צריך מיבעי ליה‪ ,‬ועונה אלא אמרי דבי רבי שילא אפילו קיבל תורה כמשה‬
‫שעִיר לָמֹו‬
‫רבינו‪ ,‬דכתיב ביה דברים לג' (ב) וַי ֹאמַר‪ ,‬י ְהֹוָה ִמסִינַי בָא ְוז ַָרח ִמ ֵּ‬
‫ש‪-‬דָ ת לָמֹו‪ :‬לא ינקה מדינה‬
‫ָארן וְָאתָ ה מ ִֵּרבֲב ֹת ק ֹדֶ ש‪ ,‬מִימִינֹו ֵּא ְ‬
‫הֹופִי ַע ֵּמהַר פ ָ‬
‫של גיהנם‪ ,‬ושואל‪ ,‬קשיא ליה לרבי יוחנן האי יד ליד? יד מיד מיבעיא ליה‬
‫ועונה‪ ,‬אלא אמר רבי יוחנן‪ ,‬אפילו עושה צדקה בסתר‪ ,‬דכתיב משלי כא' (יד)‬
‫מַּתָ ן ַבסֵּתֶ ר י ִ ְכפֶה ָאף וְּ ׁשֹחַּ ד בַּ חֵּ ק חֵּ מָ ה עַּ זָה‪ :‬לא ינקה מדינה של גיהנם‪,‬‬
‫ומברר‪ ,‬אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי שנאמר ירמיה יג' (טו)‬
‫שמְעּו ְו ַה ֲאזִינּו ַאל ּתִ גְבָהּו כִ י ְּי ֹהוָה ִדבֵּ ר‪ :‬רב נחמן בר יצחק אמר מהכא דברים‬
‫ִ‬
‫ש ַכחְּתָ אֶ ת ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶ יָך הַּ ּמו ִֹציאֲ ָך מֵּ אֶ ֶרץ ִמצְּ ַּריִם ִמבֵּ ית‬
‫ח' (יד) ו ְָרם ְל ָבבֶָך ְו ָ‬
‫שכַח אֶת י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך לְּ בִ לְּ ִתי ְּׁשמֹר‬
‫שמֶר לְָך פֶן ּתִ ְ‬
‫עֲבָ ִדים‪ :‬וכתיב שם (יא) ִה ָ‬
‫ּומ ְּׁשפָ טָ יו וְּחֻ קֹתָ יו אֲ ֶׁשר ָאנֹכִ י ְּמצַּ ּוְָּך הַּ יוֹם‪ :‬וכדרבי אבין אמר רבי‬
‫ִמ ְּצוֹתָ יו ִ‬
‫אילעא‪ ,‬דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא‪ ,‬כל מקום שנאמר "השמר פן"‬
‫ו"אל" אינו אלא בלא תעשה‪ ,‬דרש רב עוירא‪ ,‬זמנין אמר לה משמיה דרב‬
‫אסי‪ ,‬וזמנין אמר לה משמיה דרב אמי‪ ,‬כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף‬
‫מתמעט ודועך שנאמר איוב כד' (כד) רֹומּו ְמעַט וְּ אֵּ י ֶננּו וְּהֻ ְּּמכּו כַּ כֹל יִקָ ְּפצּון‬
‫ּוכְּ רֹאׁש ִׁש ֹבלֶת יִּמָ לּו‪ :‬ושמא תאמר ישנו בעולם ת"ל "ואיננו" ואם חוזר בו‬
‫נאסף בזמנו כאברהם אבינו‪ ,‬שנאמר "והומכו ככל יקפצון" כאברהם יצחק‬
‫ויעקב דכתיב בהו בראשית כד' (א) וְַּאבְּ ָרהָ ם זָקֵּ ן בָ א בַּ י ִָמים וַּי ֹהוָה בֵּ ַּרְך אֶ ת‬
‫ַאבְּ ָרהָ ם בַכ ֹל‪ :‬שם כז' (לג) ַּו ֶיח ֱַּרד י ְִּצחָ ק ח ֲָרדָ ה ּגְּ ֹדלָה עַּ ד ְּמאֹד ַּויֹאמֶ ר ִמי אֵּ פוֹא‬
‫הּוא הַּ צָ ד צַּ יִד ַּויָבֵּ א לִ י ָואֹכַּ ל מִכ ֹל בְּ טֶ ֶרם תָ בוֹא וָאֲבָ רֲ כֵּהּו ּגַּ ם בָ רּוְך י ְִּהיֶה‪ :‬שם‬
‫ֱֹלהים וְּ כִ י יֶׁש לִ י כ ֹל‬
‫לג' (יא) קַּ ח נָא אֶ ת בִ ְּרכ ִָתי אֲ ֶׁשר הֻ בָ את לְָך כִ י חַּ ַּננִי א ִ‬
‫ַּוי ְִּפצַּ ר ב ֹו ַּויִקָ ח‪ :‬ואם לאו "וכראש שבולת ימלו" ושואל מאי וכראש שבולת?‬
‫ועונה שני דעות בדבר רב הונא ורב חסדא חד אמר כי סאסא כשער‬
‫דשיבלתא‪ ,‬וחד אמר כשיבולת עצמה ושואל בשלמא למאן דאמר כי סאסא‬
‫דשיבלתא היינו דכתיב "וכראש שבולת" אלא למאן דאמר כי שובלתא‬
‫עצמה‪ ,‬מאי וכראש שבולת? ועונה‪ ,‬אמר רב אסי וכן תנא דבי רבי ישמעאל‪,‬‬
‫משל לאדם שנכנס לתוך שדהו‪ ,‬גבוהה‪ ,‬גבוהה‪ ,‬הוא מלקט‪ :‬ישעיה נז' (טו)‬
‫ִשא ֹ‬
‫ׁשכֵּן עַּ ד וְּ קָ דוֹׁש ְּׁשמ ֹו מָ רוֹם וְּ קָ דוֹׁש אֶ ְּׁשכוֹן ְואֶת דַ כָא‬
‫כִ י כֹה ָאמַּ ר ָרם וְּ נ ָ‬
‫שפַל רּו ַח לְּ הַּ חֲיוֹת רּוחַּ ְּׁשפָ לִ ים ּולְּ הַּ חֲיוֹת לֵּב נ ְִּדכ ִָאים‪ :‬רב הונא ורב חסדא‪ ,‬חד‬
‫ּו ְ‬
‫אמר אתי דכא‪ ,‬וחד אמר אני את דכא‪ ,‬ומסתברא כמאן דאמר אני את דכא‪,‬‬
‫שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני‪,‬‬
‫ולא גבה הר סיני למעלה‪ ,‬א"ר יוסף‪ ,‬לעולם ילמד אדם מדעת קונו‪ ,‬שהרי‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני (והניח‬
‫כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה)‪ ,‬א"ר אלעזר‪ ,‬כל אדם שיש בו גסות‬
‫הרוח ראוי לגדעו כאשירה‪ ,‬כתיב הכא שם י' (לג) ִהנֵּה הָ ָאדוֹן ְּי ֹהוָה ְּצבָ אוֹת‬
‫פֻארה בְּ מַּ ע ֲָרצָ ה ו ְָרמֵּי הַּקֹומָה ּגְדּועִים וְּהַּ ּגְּ ב ִֹהים י ְִּׁשפָ לּו‪ :‬וכתיב התם‬
‫ָ‬
‫ְּמסָ עֵּ ף‬
‫דברים ז' (ה) כִ י ִאם כֹה תַּ עֲשּו לָהֶ ם ִמזְּבְּ חֹתֵּ יהֶ ם ִתתֹצּו ּומַּ צֵּ בֹתָ ם ְּת ַּׁשבֵּ רּו‬
‫ּופ ִסילֵּיהֶ ם ִת ְּש ְּרפּון בָ אֵּ ׁש‪ :‬וא"ר אלעזר‪ ,‬כל אדם שיש בו‬
‫ֵּירהֶם ּתְ גַדֵּ עּון ְּ‬
‫ַו ֲאש ֵּ‬
‫גסות הרוח אין עפרו ננער שנאמר ישעיה כו' (יט) י ְִּחיּו מֵּ תֶ יָך נְּבֵּ ל ִָתי יְּקּומּון‬
‫ָָארץ ְּרפָ ִאים ַּת ִפיל‪ :‬שכבי בעפר לא‬
‫ָהקִיצּו ו ְַרנְנּו ש ֹ ְכנֵּי ָעפָר כִ י טַּ ל א ֹורֹת טַּ לֶָך ו ֶ‬
‫נאמר‪ ,‬אלא שכני עפר‪ ,‬מי שנעשה שכן לעפר בחייו‪ ,‬ואמר ר' אלעזר כל‬
‫אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו‪ ,‬שנאמר תהילים קלח' (ו) כִ י ָרם‬
‫ְּי ֹהוָה וְּ ָׁשפָ ל י ְִּראֶ ה ְוגָבֹו ַּה ִממ ְֶרחָק יְי ֵּדָ ע‪ :‬דרש רב עוירא ואיתימא רבי אלעזר‪,‬‬
‫בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם‪ ,‬מדת בשר ודם גבוה‬
‫רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל‪ ,‬אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינו‬
‫כן‪ ,‬הוא גבוה ורואה את השפל‪ ,‬שנאמר "כי רם ה' ושפל יראה" אמר רב‬
‫חסדא ואיתימא מר עוקבא‪ ,‬כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקדוש ברוך‬
‫הוא‪ ,‬אין אני והוא יכולין לדור בעולם‪ ,‬שנאמר שם קא' (ה) מלושני‬
‫ּורחַב ֵּלבָב אֹותֹו ֹלא אּוכָל‪:‬‬
‫שנִי\ } ַבסֵּתֶ ר ֵּרעֵּהּו אֹותֹו ַא ְצמִית ְּגבַּה עֵּינַי ִם ְ‬
‫\{ ְמ ָל ְ‬
‫אל תקרי אֹותֹו אלא אִתו לא אוכל ‪ ,‬איכא דמתני לה על הולכי רכיל אמספרי‬
‫לשון הרע שנאמר "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית" א"ר אלכסנדרי כל‬
‫אדם שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קימעא עוכרתו ומטלטלת אותו שנאמר‬
‫שעִים ַכי ָם נִג ְָרש כִ י הַּ ְּׁשקֵּ ט ֹלא יּוכָ ל ַּויִגְּ ְּרׁשּו מֵּ ימָ יו ֶרפֶ ׁש‬
‫ישעיה נז' (כ) ְוה ְָר ָ‬
‫ו ִָטיט‪ :‬ומה ים שיש בו כמה וכמה רביעיות רוח קימעא עוכרתו‪ ,‬אדם שאין בו‬
‫אלא רביעית‪ ,‬אחת על אחת כמה וכמה‪ ,‬א"ר חייא בר אשי אמר רב‪ ,‬תלמיד‬
‫חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית רוח גבוה א"ר הונא בריה דרב‬
‫יהושע ומעטרא ליה‪ ,‬כי סאסא זקן לשבולתא‪ ,‬אמר רבא רוח גבוה בשמתא‬
‫גרוע דאית ביה ובשמתא וגרוע דלית ביה‪ ,‬א"ר נחמן בר יצחק עדיף לא‬
‫מינה ולא מקצתה‪ ,‬מי זוטר האם מעט הוא דכתיב ביה משלי טז' (ה) ּתֹו ֲעבַת‬
‫י ְהֹוָה כָל ְּגבַּה לֵּב יָד לְּ יָד ֹלא ִינָקֶ ה‪ :‬אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת‬
‫אלא אם כן משים לבו כבשר‪ ,‬שנאמר ישעיה סו' (כג) ְו ָהי ָה מִדֵּ י ח ֹדֶ ש ְבחָדְשֹו‬
‫ּומדֵּ י ַּׁשבָ ת בְּ ַּׁשבַּ ת ֹו י ָבֹוא כָל ָבשָר ְל ִהשְּתַ חֲֹות ְל ָפנַי ָאמַּ ר ְּי ֹהוָה‪ :‬א"ר זירא‪ ,‬בשר‬
‫ִ‬
‫כתיב ביה "ונרפא" אדם לא כתיב ביה ונרפא ויקרא יג' (יח) ּובָ ָשר כִ י י ְִּהיֶה ב ֹו‬
‫בְּ עֹר ֹו ְּׁש ִחין וְּ נ ְִּרפָ א‪ :‬אמר רבי יוחנן סימן אד"ם א"פר ד"ם מ"רה בש"ר‬
‫ב"ושה ס"רוחה ר"מה‪ ,‬איכא דאמרי שְאֹול דכתיב בשין‪ ,‬א"ר אשי כל אדם‬
‫שאֵּת ְו ַל ַס ַפחַת‬
‫שיש בו גסות הרוח לסוף נפחת שנאמר שם יד' (נו) ְו ַל ְ‬
‫וְּ לַּבֶ הָ ֶרת‪ :‬ואין שאת אלא לשון גבוה שנאמר ישעיה ב' (יד) ְועַל כָל ֶהה ִָרים‬
‫ה ָָרמִים ְועַל כָל ַה ְּגבָעֹות ַהנִשָאֹות‪ :‬ואין ספחת אלא טפילה נגררת שנאמר‬
‫יתָך יָבוֹא לְּ הִ ְּׁש ַּת ֲחוֹת ל ֹו לַּאֲ גו ַֹּרת כֶסֶ ף‬
‫שמואל א‪ .‬ב'‪( .‬לו) וְּהָ יָה כָ ל הַּ נ וֹתָ ר בְּ בֵּ ְּ‬
‫וְּ כִ כַּ ר לָחֶ ם וְּ ָאמַּ ר ְס ָפ ֵּחנִי נָא אֶל ַאחַת ַה ְכ ֻׁהונֹות ֶלאֱכ ֹל פַת לחם‪ :‬א"ר יהושע בן‬
‫לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שבשעה שבית‬
‫המקדש קיים אדם מקריב עולה‪ ,‬שכר עולה בידו‪ ,‬מקריב מנחה‪ ,‬שכר מנחה‬
‫בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות‬
‫שב ָָרה לֵּב נ ְִּׁשבָ ר וְּ נ ְִּדכֶה‬
‫כולם שנאמר תהילים נא' (יט) זִ ְבחֵּי אֱֹלהִים רּו ַח נִ ְ‬
‫ֱֹלהים ֹלא ִתבְּ זֶה‪ :‬ולא עוד אלא שאין תפילתו נמאסת שנאמר "לב נשבר‬
‫א ִ‬
‫ונדכה אלהים לא תבזה" ואמר רבי יהושע בן לוי כל השם אורחותיו בעולם‬
‫הזה זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שנאמר שם נ' (כג) זֹבֵּחַּ‬
‫שם דרך‪:‬‬
‫ַאראֶנּו ְביֵּשַע אֱֹל ִהים‪ :‬אל תקרי ְושָם אלא ו ָ‬
‫תוֹדָ ה יְּכַּ בְּ דָ ְּננִי ְושָם דֶ ֶרְך ְ‬
‫משנה ב' הלכה ב'‬
‫שנַי ִם‪ַ ,‬אל ּתְ דַ ב ְִרי עִם אִיש פְלֹונִי‪ ,‬וְדִ ב ְָרה עִמֹו‪,‬‬
‫(ב) כֵּיצַד {הוא הבעל } ְמ ַקנֵּא לָּה לאשתו שחושד בה ‪ָ .‬אמַר לָּה ִב ְפנֵּי ְ‬
‫עֲדַ י ִ{י}ן (הִיא) ֻׁמ{ו}ּתֶ ֶרת ְלבֵּיתָ ּה ולבעלה ּו ֻׁמ{ו}ּתֶ ֶרת אשת כהן ֶל{וכ}(אֱכֹו)ל בַּתְ רּומָה‪ .‬אבל אם אמר לה אל‬
‫ֲסּורה ֶל{ןכ}(אֱכֹו)ל בַּתְ רּומָה‪ְ .‬ואִם‬
‫ֲסּורה ְלבֵּיתָ ּה ַוא ָ‬
‫שהֲתָ (ה עִמֹו) כְדֵּ י ֻׁט{ו}מְָאה‪ ,‬א ָ‬
‫תסתרי נִ ְכנְסָה עִמֹו ְלבֵּית ַהסֵּתֶ ר ְו ָ‬
‫מֵּת הבעל ללא ילדים ‪ ,‬חֹו ֶלצֶת מאחיו וְֹלא מִתְ י ַ{י} ֶבמֶת‪:‬‬
‫בבלי סוטה ה' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה ג' ע' א'‬
‫גמרא‪[ ,‬כיצד מקנא לה‬
‫גמ' שואל סוף דבר מה היתרה עד שתדבר עמו‪ ,‬הא אם נסתרה עמו ולא דיברה‬
‫כו']‪ :‬ושואל‪ ,‬הא גופא‬
‫אין סתירתה כלום? ועונה החידוש במשנה ‪ .‬דיברה אתא מימור לך אפילו‬
‫קשיא‪ ,‬אמרת‪ ,‬אמר לה‬
‫דיברה עמו ולא נסתרה‪ .‬עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לוכל בתרומה‪ .‬אלא‬
‫בפני שנים אל תדברי עם‬
‫מה לשון נקי הוא מתניתא‪ .‬כוונתו הייתה אל תתייחדי עם איש פלוני‪ .‬ושואל‬
‫איש פלוני זה‪ ,‬אלמא דבור‬
‫מהו שיקנא לה משני בני אדם כאחת? ועונה ‪.‬רבי יודן אמר דבר זה שנוי‬
‫סתירה הוא‪ ,‬והדר תני‬
‫במחלוקת‪ .‬מאן דאמר מקנא לה מאביה ומבנה מקנא לה משני בני אדם כאחת‪,‬‬
‫דיברה עמו עדיין מותרת‬
‫ושואל ‪ .‬רבי יוסי בעי האם מקנא לה גם ממאה בני אדם? ועונה‪ ,‬אמר רבי יוסי‬
‫לביתה ומותרת לאכול‬
‫בי רבי בון אמר לה אל תיכנסי לבית הכנסת‪ .‬אפילו כן נכנסת עמו‪ .‬ודוחה‬
‫בתרומה‪ ,‬אלמא דבור לא‬
‫אמר רבי מנא‪ ,‬לא אמר שנכנסת אלא עמו עם הבעל ביחד הא זה אחר זה לא‪.‬‬
‫כלום הוא‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר‬
‫רבי אבין אמר לבית כנסת אפילו זה אחר זה‪ .‬אבל מכל מקום אחר יש רגלים‬
‫אביי הכי קאמר‪ ,‬אמר לה‬
‫לדבר‪ .‬ושואל עם גבר שמוזהרת עליו לפלטיא לרחובה של עיר בלילה‪ ,‬או‬
‫אל תדברי ודברה‪ ,‬או אל‬
‫לחורבה עזובה ביום‪ .‬או למבואות אפילות ביום‪ ,‬ומספר‪ ,‬שאלו את בן זומא‬
‫תדברי ונסתרה (ולא‬
‫מפני מה ספק רשות היחיד טמא‪ .‬אמר לון כל סיפור סוטה מהיא?‪ .‬אמרו ליה‬
‫כלום) אבל אמר לה אל‬
‫\{רשות היחיד\} ספק‪ .‬אמר לון ‪ ,‬ובכן מצינו שהיא אסורה לביתה‪[ .‬מכאן אתה‬
‫תסתרי ודברה עמו‪ ,‬עדיין‬
‫דן לשרץ מה כאן רשות היחיד אף להלן רשות היחיד ומה כאן שיש בו דעת‬
‫מותרת לביתה ומותרת‬
‫לשאול אף להלן דבר שיש בו דעת לשאול]‪ .‬ושואל מיליהון דרבנן פליגין על‬
‫לאכול בתרומה‪ ,‬נכנסה‬
‫בן זומא דאמר ר' זעירא ר' יסא בשם ר' יוחנן‪ ,‬קטנה שזינתה נחשבת לאנוסה‬
‫עמו לבית הסתר ושהתה‬
‫ולא מפותה כי אין לה רצון‪ ,‬להיאסר על בעלה ושואל‪ ,‬והא תנינן כל שאין בו‬
‫כדי טומאה אסורה לביתה‬
‫דעת לישאל ספיקו טמא ‪ .‬הא אם יש בו דעת לישאל ספיקו טהור ברם הכא‪,‬‬
‫ואסורה לאכול בתרומה‪:‬‬
‫אע"פ שיש בו דעת לישאל ספיקו טהור ולא כחכמים‪ ,‬וממשיך בתשובתן של בן‬
‫במשנה‪ ,‬ואם מת חולצת‪:‬‬
‫זומא ‪ .‬מפני מה ספק רשות הרבים טהור‪ ,‬אמר לון‪ ,‬מצינו שהציבור עושין‬
‫ושואל אמאי? תתייבם‬
‫פסחיהן בטומאה בשעה שרובן טמאין‪ .‬ונלמד קל וחומר מה טומאה ידוע‬
‫הותרה לציבור‪ .‬קל וחומר ספק טומאה ברבים שטהורה‪ .‬תמן תנינן כל העריות‬
‫עשה בה את המערה כגומר‪ ,‬וחייב על כל ביאה וביאה‪ .‬החמיר בשפחה חרופה‬
‫לאיש שעשה בה את המזיד כשוגג‪ .‬ר' ירמיה ר' אבא בר ממל בשם רב אמרו ‪,‬‬
‫וְּהוא‬
‫ש ְכבַת ז ֶַרע ִ‬
‫יש גם קולה שנאמר ויקרא יט' (כ) וְּ ִאיׁש כִ י י ְִּׁשכַּ ב אֶ ת ִא ָשה ִ‬
‫חֻפ ָׁשה ֹלא נ ִַּתן לָּה בִ ק ֶֹרת ִת ְּהיֶה ֹלא‬
‫ִׁש ְּפחָ ה ֶנח ֱֶרפֶ ת לְּ ִאיׁש וְּהָ פְּ דֵּ ה ֹלא נ ְִּפדָ תָ ה א ֹו ְּ‬
‫יּומתּו כִ י ֹלא חֻפָ ָׁשה‪ :‬עד שיפלוט‪ .‬ושואל הכא כתיב "שכבת זרע" והכא כתיב‬
‫ְּ‬
‫וְּהיא‬
‫יׁשּה וְּ נִסְּ ְּת ָרה ִ‬
‫ש ְכבַת ז ֶַרע וְּ נֶעְּ לַּם מֵּ עֵּ ינֵּי ִא ָ‬
‫וְּׁשכַּ ב ִאיׁש אֹתָ ּה ִ‬
‫במדבר ה' (יג) ָ‬
‫וְּהוא ֹלא נ ְִּתפָ ָשה‪ .:‬הכא את אמר שכבת זרע עד שיפלוט‪.‬‬
‫נ ְִּטמָ ָאה וְּ עֵּ ד אֵּ ין בָ ּה ִ‬
‫והכא את אמר כן אפילו המערה‪ .‬ועונה א"ר יוסי‪ ,‬שנייה היא דכתיב "ונסתרה‬
‫והיא נטמאה" כיון שנסתרה‪ ,‬התורה קראה "טמאה"‪ .‬ברם הכא שפחה "שכבת‬
‫זרע" עד שיפלוט‪ .‬ושואל ובסוטה ליידא מילה כתיב "שכבת זרע" ועונה‬
‫לשעורין לזמן סתירה ‪ .‬כהדא דתני "ונסתרה והיא נטמאה"‪ .‬כמה היא סתירה‬
‫כדי טומאה‪ .‬ושואל כמה היא כדי טומאה ועונה כדי ביאה‪ .‬ושואל וכמה היא‬
‫ביאה ועונה‪.‬כדי הערייה‪ .‬ושואל כמה היא הערייה? ועונה ר' אליעזר אומר כדי‬
‫חזירת דקל שהרוח עיקמה ‪ .‬ר' יהושע אומר כדי מזיגת הכוס‪ .‬בן עזאי אומר‬
‫כדי לשתותו לכוס המזוג ‪ .‬רבי עקיבה אומר כדי גילגל ביצה בחול רותח‬
‫שתתבשל‪ .‬רבי יודה בן בתירה אומר כדי לגימת שלש ביצים מגולגלות זו אחר‬
‫זו‪ .‬רבי אלעזר בן פנחס אומר כדי שיקשור גירדי אורג את הנימה את חוט‬
‫השתי שנקרע ‪ .‬מיניימין אומר‪ ,‬כדי שתושיט ידה ותיטול ככר לחם מן הסל‪ .‬אף‬
‫על פי שאין ראייה לדבר זכר לדבר יש‪ ,‬שנאמר משלי ו' (כו) כִי ְבעַד ִאשָה זֹונָה‬
‫עַד ִככַר ָלחֶם וְּאֵּ ֶׁשת ִאיׁש נֶפֶ ׁש יְּקָ ָרה תָ צּוד‪ . :‬אמר רבי יוסי כל אילין שיעוריא‬
‫לאחר התרת הסינר והשמלה ‪ .‬אמר רבי יוחנן כל אחד ואחד בעצמו מן הניסיון‬
‫שלו שיער‪ .‬ושואל ובן עזאי נשא אשה מימיו? ועונה‪ .‬אית דבעי מימר נתחמם‪.‬‬
‫ואית דבעי מימר בעל ופירש‪ .‬אית דבעי מימר תהילים כה יד' (יד) סֹוד י ְהֹוָה‬
‫ִירָאיו ּוב ְִריתֹו לְהֹודִ יעָם‪ . :‬תני רבי אומר‪ ,‬שלש פעמים טומאות אמורות‬
‫ל ֵּ‬
‫בפרשה‪ ,‬אחת לאסרה לבעל‪ ,‬ואחת לאסרה לבועל‪ ,‬ואחת לאסרה לתרומה‪.‬‬
‫ושואל‪ ,‬לתרומה? וכי מצינו אישה שהיא אסורה לביתה ומותרת בתרומה?‬
‫ועונה‪ ,‬למה לא‪ ,‬אילו בת כהן שנישאת לישראל ונאנסה שמא אינה מותרת‬
‫לביתה ואסורה לאכול בתרומה‪ ,‬ושואל מכל מקום ‪ .‬לא מצינו אישה שהיא‬
‫אסורה לביתה ומותרת לוכל בתרומה‪ .‬ועונה אמר רבי אבין איתאמרת שלוש‬
‫פעמים אחת לאסרה לבעל ואחת לאסרה לבועל ואחת לאסרה ליבם‪ .‬אמר ר'‬
‫יוסי בי רבי בון מתניתא אמרה כן‪ ,‬ואם מת חולצת ולא מתייבמת‪ .‬תנא ר' יעקב‬
‫שטִית ּתַ חַת אִישְֵּך וְּ כִ י נ ְִּטמֵּ את‬
‫בר אידי קומי רבי יונתן במדבר ה (כ) ְואַּתְ כִי ָ‬
‫יׁשְך‪ :‬פרט לאונסין‪ .‬ושואל מה את שמע‬
‫ַּויִתֵּ ן ִאיׁש בָ ְך אֶ ת ְּׁשכָבְּ ת ֹו ִמבַּ לְּ עֲדֵּ י ִא ֵּ‬
‫מינה? ועונה‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬מה תחת אישך לרצון‪ .‬אף כאן שכיבה לרצון‪ .‬סוטה‬
‫כשם שהיא אסורה לבעל כך אסורה לבועל‪ .‬כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל‪,‬‬
‫כך היא אסורה לאחיו של בועל‪ .‬ומברר יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו‬
‫של בעל‪ ,‬כך צרה אסורה לאחיו של בועל‪ .‬ועונה נישמעינה מן הדא‪ ,‬האישה‬
‫שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך‪ .‬הויא לה יבם כאן באץ‬
‫ישראל ויבמה‪ ,‬ומת היבם ואח"כ בא בעלה חזר ממדינת הים חי‪ ,‬אסור בה‬
‫ומותר בצרתה בנשים האחרות שהיו לו ‪ .‬אסור בה ומותר באשת אחיו‪ .‬ומדייק‬
‫ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא‪ ,‬ועונה‪ ,‬הדא אמרה‪ ,‬שצרת סוטה מותרת לאחיו‬
‫של בועל‪ .‬א"ר יודן אתייא כרבנן דתמן שבבבל דאמר רבי הילא‪ ,‬תניי תמן‪ ,‬כל‬
‫העריות אינן צריכות גט חוץ מאשת איש בלבד‪ .‬ר"ע אומר אף אחות אשתו‬
‫ואשת אחיו‪ ,‬ברם רבנן דהכא בארץ ישראל‪ ,‬כמו רבי חייה בשם רבי יוחנן‬
‫נמי יבומי‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר רב‬
‫יוסף אמר קרא דברים כד'‬
‫(ב) ְויָצְָאה ִמבֵּיתֹו ְו ָה ְלכָה‬
‫ְו ָהי ְתָ ה ְלאִיש ַאחֵּר‪ :‬לאיש‬
‫אחר ולא ליבם ושואל‬
‫א"ל אביי אלא מעתה‬
‫חליצה נמי לא תיבעי?‬
‫ועונה א"ל אילו איתיה כל‬
‫אישה לבעל מי לא בעיא‬
‫גט? השתא נמי תיבעי‬
‫חליצה‪ ,‬ואית דאמרי אמר‬
‫רב יוסף‪ ,‬רחמנא אמר‪,‬‬
‫"ויצאה מביתו והלכה‬
‫ולמה נאמר‬
‫והיתה"‬
‫דלא‬
‫אחר"‬
‫"לאיש‬
‫ליסתריה לביתיה‪ ,‬ואת‬
‫אמרת תתייבם נמי יבומי?‬
‫ושואל אמר ליה אביי אלא‬
‫מעתה לאחר לא תינשא‪,‬‬
‫דלא תיסתריה לביתיה‬
‫ועונה‪ ,‬אמר ליה מי קא‬
‫רמינן לה עליה בעל‬
‫כרחיה‪ ,‬רוצה תינשא רוצה‬
‫לא תינשא ואיכא דאמרי‪,‬‬
‫אמר רב יוסף הכתוב קראו‬
‫"אחר" שאין בן זוגו של‬
‫ראשון שזה הוציא רשעה‬
‫מביתו‪ ,‬וזה הכניס רשעה‬
‫לתוך ביתו‪ ,‬ואת אמרת‬
‫תתיבם נמי יבומי? ושואל‬
‫אמר ליה אביי אלא מעתה‬
‫נשאת לאחר ומת בלא‬
‫בנים‪ ,‬לא תתיבם? דהכתוב‬
‫גביה‬
‫"אחר"‬
‫קראו‬
‫דהאי‬
‫לראשון‪ ,‬ועונה‬
‫לבעל השני מיהא בשם‬
‫טוב הוה קיימא‪ ,‬רבא אמר‬
‫אסורה לאחיו קל וחומר‪,‬‬
‫אם נאסרה במותר לה‪,‬‬
‫באסור לה אשת אח לא‬
‫כל שכן‪ ,‬ודוחה אמר ליה‬
‫אביי אלא מעתה כהן גדול‬
‫שקידש את האלמנה ומת‪,‬‬
‫ויש לו אח כהן הדיוט‪ ,‬לא‬
‫תתיבם ‪ ,‬מקל וחומר אם‬
‫נאסרה במותר לה באסור‬
‫לה לא כל שכן‪ ,‬ושואל‬
‫נאסרה הא אסירא וקיימא?‬
‫אתה אומר מותר לה אסור‬
‫לה הוא‪ ,‬ועונה כך אלא‬
‫מעתה אשת כהן שנאנסה‬
‫ומת ויש לו אח חלל‪ ,‬לא‬
‫תתיבם מקל וחמר אם‬
‫נאסרה במותר לה באסור‬
‫לה לא כל שכן? ועונה‬
‫אונס בישראל מישרא‬
‫שרי‪ ,‬וגבי דהאי חלל‬
‫(מיהא) ליכא איסורא‪:‬‬
‫אומרים הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום ומסביר הילכות‬
‫אשת איש מותרת קנה בה ונמצא ערווה היא‪ .‬וערוה פוטרת צרתה‪ .‬אמר רבי‬
‫חיננא‪ ,‬אפילו כרבנן דהכא הארץ ישראליים אתיה היא‪ ,‬בה קנסו‪ ,‬לא קנסו‬
‫ביורשיה בה קנסו ולא בצרתה‪ ,‬ושואל אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל‪ .‬אין‬
‫כרבנן דתמן שאינה צריכה גט יהא מותר בה? ועונה‪ ,‬רבי זעירא בשם רבי‬
‫יוחנן צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת לביתה‪ .‬רבי יעקב בשם רבי יוחנן‬
‫אמר כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה‪ .‬שמואל אמר גרושה עצמה שמת‬
‫בעלה מותרת לביתה ליבם ‪ .‬ושואל ושמואל מהו פליג? ועונה בגין דהוון‬
‫עסיקין בצרות לא אדכרון גרושות‪ .‬ושואל‪ ,‬צרת סוטה למה היא אסורה? ועונה‬
‫רבי יוחנן אמר מריח ערוה נגעו בה‪ .‬רב אמר‪ ,‬מפני שכתוב בה "טומאה" ודינה‬
‫כעריות‪:‬‬
‫משנה ג' הלכה ג'‬
‫שהִיא‬
‫שבָאּו {לה} עֵּדִ ים ֶ‬
‫(ג) ( ְו)אֵּלּו נשים אֲסּורֹות ( ִמ) ֶל{וכ}(אֱכֹו)ל בַּתְ רּומָה ולבעליהן ‪ ,‬הָאֹומ ֶֶרת ְטמֵָּאה ֲאנִי לְָך‪ְ ,‬ו ֶ‬
‫ש ַב ְעלָּה בָא ָעלֶי ָה לאחר קנוי‬
‫ש ַב ְעלָּה אֵּינֹו רֹוצֶה ְל ַהשְקֹותָּה‪ְ ,‬ו ֶ‬
‫ְטמֵָּאה‪ ,‬סוטה שהוזהרה ְוהָאֹומ ֶֶרת אֵּינִי שֹותָ ה‪ְ ,‬ו ֶ‬
‫שנֵּי‬
‫שבְאֹותֹו מָקֹום‪ּ ,‬ומֹוס ְֵּרין לֹו ְ‬
‫וסתירה בַדֶ ֶרְך לבית דין‪ .‬אלא כֵּיצַד {הוא} עֹושֶה לָּה‪ ,‬מֹולִיכָּה ( ְל){ב}בֵּית דִ ין ֶ‬
‫שמָא י ָב(ֹו)א ָעלֶי ָה בַדֶ ֶרְך‪ַ .‬רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר‪ַ ,‬ב ְעלָּה נֶ ֱאמָן ָעלֶיהָ‪:‬‬
‫תַ ְלמִידֵּ י ֲח ָכמִים שלא יתייחד עמה ‪ֶ ,‬‬
‫בבלי סוטה ו' ע' א'‬
‫ירושלמי סוטה ד' ע' ב'‬
‫גמרא‪ ,‬אמר רב עמרם‪ ,‬הא מילתא אמר לן רב ששת‪ ,‬ואנהר לן עיינין ופתח‬
‫גמ' ומברר מתני' לא כמשנה‬
‫תמן‪,‬‬
‫דתנינן‬
‫הראשונה‬
‫לנו העיניים ממתניתין‪ ,‬סוטה שיש לה שניים עדים במדינת הים‪ ,‬אין המים‬
‫בראשונה היו אומרים שלש‬
‫ְּׁשכַּ ב ִאיׁש‬
‫בודקין אותה‪ ,‬ומסביר מאי טעמא דאמר קרא במדבר ה' (יג) ו ָ‬
‫נשים יוצאות ונוטלות כתובה‪,‬‬
‫וְּהוא‬
‫יׁשּה ְונִסְּתְ ָרה ְוהִיא נִ ְטמָָאה ְועֵּד אֵּין בָּה ִ‬
‫אֹתָ ּה ִׁשכְּ בַּ ת ז ֶַּרע וְּ נֶעְּ לַּם מֵּ עֵּ ינֵּי ִא ָ‬
‫אשת כהן האומרת טמאה אני‬
‫ֹלא נ ְִּתפָ ָשה‪ :‬דליכא דידע בה‪ ,‬לאפוקי הא דהא איכא דידע בה ואנהר לן‬
‫לך מאונס ‪ .‬שמים עדים ביני‬
‫עיינין והוכיח לנו זאת ממתני'‪ ,‬דקתני ושבאו לה עדים שהיא טמאה‪ ,‬ושואל‬
‫לבינך לסיכוי לילד‪ .‬ונטולה‬
‫דאתו עדים אימת? אי נימא מקמי דתשתי‪ ,‬זונה היא? אלא לבתר דשתאי‪,‬‬
‫אני מן היהודים מחמת נדר‪.‬‬
‫אי אמרת בשלמא אין המים בודקין אותה שפיר‪ ,‬אלא אי אמרת מים בודקין‬
‫ודוחה אמר ר' אבין ואפילו‬
‫אותה תיגלי מילתא למפרע דסהדי שקרי נינהו‪ ,‬ודוחה אמר ליה רב יוסף‪,‬‬
‫תאמר כמשנה האחרונה מכל‬
‫לעולם אימא לך מים כן בודקין אותה והא אישה זו אימור זכות מצווה‬
‫מקום בסוטה יש רגלים לדבר‪.‬‬
‫אחרת תולה לה‪ ,‬ומברר במאי קמיפלגי ועונה במתנוונה במחלת הניוון‬
‫תני במדבר ה' (כ) וְּאַּ ְּת כִ י‬
‫דרבי‪ ,‬דתנן‪ ,‬רבי אומר זכות תולה במים המרים ואינה יולדת ואינה משבחת‬
‫יׁשְך וְּ כִ י נִטְּ מֵּ את‬
‫ָש ִטית ַּתחַּ ת ִא ֵּ‬
‫אלא מתנוונה והולכת‪ ,‬עד שלסוף שהיא מתה באותה מיתה‪ ,‬רב ששת סבר‬
‫ו‬
‫ֹ‬
‫ת‬
‫כָבְּ‬
‫ׁש‬
‫ְּ‬
‫ת‬
‫אֶ‬
‫ַּויִתֵּ ן ִאיׁש בָ ְך‬
‫בין לרבי ובין לרבנן הויא מתנוונה‪ ,‬ורב יוסף סבר‪ ,‬לרבי הויא מתנוונה‪,‬‬
‫ִמ ַב ְלעֲדֵּ י אִישְֵּך‪ :‬פרט לשקדמה‬
‫לרבנן לא הויא מתנוונה‪ .,‬ושואל‪ ,‬מתיב רב שימי בר אש‪,‬י ר' שמעון אומר‬
‫שכבת זרע אחרת לאישך‪ .‬אמר‬
‫אין זכות תולה במים המרים‪ ,‬ואם אתה אומר זכות תולה במים המרים‪,‬‬
‫רבי אילא כענין שנאמר‬
‫מדחה אתה את המים בפני כל הנשים השותות‪ ,‬ואתה מוציא שם רע על‬
‫בקרבנות שם כח (כג) ִמ ְלבַד‬
‫הטהורות ששתו‪ ,‬והן אומרים טמאות היו‪ ,‬אלא שתלה להן זכות‪ ,‬ושואל‬
‫עֹולַת הַבֹוקֶר אֲ ֶׁשר לְּ ֹעלַּת‬
‫ואם איתא יש לה עדים במדינת הים אין המים בודקים נמי אתה מוציא שם‬
‫הַּ תָ ִמיד ַּתעֲשּו אֶ ת אֵּ לֶה‪:‬‬
‫רע על הטהורות ששתו‪ ,‬והן אומרים‪ ,‬טמאות היו‪ ,‬אלא שיש להן עדים‬
‫והא תנינן כשם‬
‫ושואל‪,‬‬
‫במדינת הים‪ ,‬ועונה לר' שמעון קאמרת? לר' שמעון מדזכות לא תליא‪,‬‬
‫שהמים בודקין אותה‪ ,‬כך הן‬
‫סבור הוא עדים נמי לא תלו‪ ,‬ושואל‪ ,‬מתיב רב‪ ,‬למדנו ואלו הן סוטות‬
‫בודקין אותו‪ ,‬כשם שהיא‬
‫שמנחותיהן נשרפות‪ ,‬האומרת טמאה אני‪ ,‬ושבאו לה עדים שהיא טמאה‪,‬‬
‫אסורה לבעל‪ ,‬כך היא אסורה‬
‫ומברר דאתו עדים אימת? אילימא מקמי דתקדוש המנחה בכלי שרת‬
‫לבועל‪ ,‬וכשם שהיא אסורה‬
‫תיפוק לחולין?‪ ,‬אלא לבתר דקדוש‪ ,‬ושואל אי אמרת בשלמא מים בודקין‬
‫לאחיו של בעל‪ .‬כך היא אסורה‬
‫אותה אלמא בת מקדש ומקרב היא? וכי קדוש מעיקרא שפיר קדוש‪ ,‬ומשום‬
‫לאחיו של בועל‪ .‬כשם שהמים‬
‫הכי מנחתה נשרפת‪ ,‬אלא אי אמרת אין המים בודקין אותה‪ ,‬תיגלי מילתא‬
‫בודקין אותה על כל ביאה‬
‫למפרע דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש‪ ,‬ותיפוק המנחה לחולין? ועונה‬
‫וביאה שהיא מקבלת את בעלה‬
‫אמר רב יהודה מדיס‪-‬קרתא‪ ,‬כגון שזינתה בעזרה‪ ,‬דכי קדוש אז מעיקרא‬
‫לאחר הבועל כך הן בודקין‬
‫אותו‪ .‬ועונה‪ ,‬אמר ר' אבין‬
‫בשם רבי הילא‪ ,‬כאן ביודע‬
‫שנסתרה ובא עליה כאן‬
‫בשאינו יודע‪ .‬ומספר‪ ,‬ר' חייה‬
‫בר יוסף שלח בתר איתתיה‬
‫לפדותה מן השבי אמר‪ ,‬יסקון‬
‫עמה תלת תלמידין‪ ,‬שאם יפנה‬
‫אחד מהן לצורכו‪ ,‬תתייחד עם‬
‫שנים‪ .‬ושואל והא תנינן‬
‫מוסרין לו שני תלמידי חכמים‬
‫ולא שלושה שמא יבא עליה‬
‫בדרך? ועונה ‪ .‬אמר רבי אבין‬
‫ובעלה הרי הם שלשה‪ .‬ומספר‬
‫המשך המעשה האנושי אף‬
‫הוא שכר לה בית והיה מעלה‬
‫לה מזונות‪ ,‬ולא היה מתייחד‬
‫עמה אלא בפני בניה‪ .‬וקרא על‬
‫עצמו הפסוק הזה ירמיה מה'‬
‫(ג) ָאמַּ ְּרתָ אוֹי נָא לִ י כִ י יָסַּ ף‬
‫ְּי ֹהוָה יָגוֹן עַּ ל מַּ כְּ אֹבִ י יָגַעְּתִי‬
‫בְַאנְחָתִ י ּומְנּוחָה ֹלא ָמצָאתִ י‪:‬‬
‫תני רבי יודה אומר בעלה נאמן‬
‫עליה שלא יבוא עליה בדרך‬
‫מקל וחומר‪ ,‬ומה אם הנדה‬
‫שחייבין עליה כרת‪ ,‬הרי הוא‬
‫נאמן עליה‪ .‬זו שאין חייבין‬
‫עליה כרת אינו דין שיהא נאמן‬
‫עליה‪ .‬אמרו לו חכמים לא‪ ,‬אם‬
‫אמרת בנדה שיש לה היתר‬
‫לאחר איסורה‪ .‬תאמר בזו שאין‬
‫לה היתר לאחר איסורה מלבד‬
‫אם תישתה‪ ,‬ואומר לעצמו‬
‫משלי ט' (יז) ַמי ִם ּגְנּובִים‬
‫יִמְּתָ קּו ְּולֶחֶ ם ְּסתָ ִרים ִינְּעָ ם‪.:‬‬
‫אמר להן רבי יהודה גזירת‬
‫הכתוב היא שבעלה מביאה‬
‫לבית המקדש שבירושלים‬
‫שנאמר במדבר ה' (טו) ְו ֵּהבִיא‬
‫ָהאִיש אֶת ִאשְּתֹו אֶל הַכֹהֵּן‬
‫וְּהֵּ בִ יא אֶ ת קָ ְּרבָ נָּה עָ לֶיהָ‬
‫ע ֲִש ִירת הָ אֵּ יפָ ה קֶ מַּ ח ְּשע ִֹרים‬
‫ֹלא ִיצֹק עָ לָיו ֶׁשמֶ ן וְֹּלא יִתֵּ ן‬
‫עָ לָיו לְּ ֹבנָה כִ י ִמנְּחַּ ת ְּק ָנאֹת הּוא‬
‫ְּכֶרת עָ וֹן‪ :‬אמרו‬
‫ִמנְּחַּ ת זִכָ רוֹן מַּ ז ֶ‬
‫לו חכמים נכון ובלבד בעדים‪:‬‬
‫שפיר קדוש‪ ,‬ושואל‪ ,‬מתקיף לה רב משרשיא‪ ,‬והלא פירחי כהונה מלוין‬
‫אותה‪ ,‬ועונה שזינתה מפירחי כהונה עצמן‪ ,‬רב אשי אמר כגון שנצרכה‬
‫לנקביה ושם זינתה דאטו וכי פירחי כהונה בכיפה תלי נדבקים לה‪ ,‬רב‬
‫פפא אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא‪ ,‬ודקאמרת‪ ,‬תיפוק לחולין מדרבנן‬
‫שורפים המנחה גזירה שמא יאמרו‪ ,‬מוציאין מכלי שרת לחול‪ ,‬ושואל‬
‫מתיב רב מרי‪ ,‬למדנו נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי‪ ,‬הרי היא ככל‬
‫המנחות‪ ,‬ותפדה‪ ,‬משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות‪ ,‬ותשרף‪ ,‬קדש הכהן‬
‫את הקומץ ולא הספיק להקריבו עד שמת הוא הבעל או עד שמתה היא‬
‫האישה הרי היא ככל המנחות שאין להם בעלים ותשרף‪ ,‬קרב הקומץ ולא‬
‫הספיק הכהן לאכול שיריים‪ ,‬עד שמת הוא או עד שמתה היא‪ ,‬הרי היא ככל‬
‫המנחות‪ ,‬ותאכל‪ ,‬שעל הספק מנחה זו באת מתחילה‪ ,‬כיפרה ספיקה והלכה‬
‫לה‪ ,‬ואחרי זה באו לה עדים שהיא טמאה‪ ,‬מנחתה נשרפת‪ ,‬נמצאו עדיה‬
‫זוממין מנחתה חולין ולא גזרו להם שריפה? ועונה עדים זוממין קאמרת?‬
‫עדים זוממין קלא אית להו ולא יטעו לומר שמוציאים מכלי שרת לחול‬
‫תניא כוותיה דרב ששת‪ ,‬ולאו מטעמיה‪ ,‬אלא טהורה‪ ,‬ולא שיש לה עדים‬
‫במדינת הים‪ ,‬וטהורה ולא שתלתה לה זכות‪ ,‬היא‪ ,‬ולא שישאו ויתנו בה‬
‫מוזרות בלבנה‪ ,‬ושואל ורבי שמעון נהי דוי"ו לא דריש והא איכא יש לה‬
‫עדים ועונה‪ ,‬עדים במדינת הים לא שכיחא‪ :‬במשנה‪ ,‬שני תלמידי חכמים‬
‫שמא יבא עליה בדרך ומדייק תרי ואיהו הא תלתא‪ ,‬לימא מסייע ליה לרב‪,‬‬
‫דאמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬לא שנו שאישה מותרת להתייחד עם שני‬
‫גברים אלא בעיר‪ ,‬אבל‪ ,‬בדרך‪ ,‬עד דאיכא שלשה‪ ,‬שמא יצטרך אחד מהן‬
‫לנקביו ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערווה‪ ,‬ודוחה לא‪ ,‬הכא היינו טעמא‬
‫כי היכי דליהוו עליה סהדי שניים שאפשר להביא עדות‪ ,‬ומדייק תלמידי‬
‫חכמים אין‪ ,‬כולי עלמא לא? לימא מסייע ליה לאידך דרב‪ ,‬דאמר רב יהודה‬
‫אמר רב‪ ,‬לא שנו אלא כשרין‪ ,‬אבל פרוצין אפילו עשרה נמי לא‪ ,‬מעשה‬
‫היה והוציאוה עשרה במטה‪ ,‬ודוחה גם זאת לא‪ ,‬הכא היינו טעמא שצריך‬
‫תלמידי חכמים דידעי לאתרויי ביה‪ :‬במשנה רבי יהודה אומר בעלה וכו'‪:‬‬
‫תניא רבי יהודה אומר‪ ,‬בעלה נאמן מקל וחומר‪ ,‬ומה נדה שהיא בכרת בעלה‬
‫נאמן עליה‪ ,‬סוטה שהיא בלאו לא כל שכן‪ ,‬ושואל ורבנן? ועונה היא‬
‫הנותנת‪ ,‬נדה דכרת חמירא ליה ומהימן‪ ,‬סוטה דלאו לא חמירא ליה ולא‬
‫מהימן‪ ,‬ושואל ורבי יהודה מק"ו מייתי לה‪ ,‬והא רבי יהודה מקראי מייתי‬
‫לה? דתניא במדבר ה' (טו) ו ֵּהבִיא ָהאִיש אֶת ִאשְּתֹו אֶל הַכֹהֵּן וְּהֵּ בִ יא אֶ ת‬
‫קָ ְּרבָ נָּה עָ לֶיהָ ע ֲִש ִירת הָ אֵּ יפָ ה קֶ מַּ ח ְּשע ִֹרים ֹלא ִיצֹק עָ לָיו ֶׁשמֶ ן וְֹּלא יִתֵּ ן עָ לָיו‬
‫ְּכֶרת עָ וֹן‪ :‬מן התורה האיש מביא‬
‫לְּ ֹבנָה כִ י ִמנְּחַּ ת ְּק ָנאֹת הּוא ִמנְּחַּ ת זִכָ רוֹן מַּ ז ֶ‬
‫את אשתו אבל אמרו חכמים מוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה‬
‫בדרך‪ ,‬רבי יוסי אומר‪ ,‬בעלה נאמן עליה מקל וחומר‪ ,‬ומה נדה שהיא בכרת‪,‬‬
‫בעלה נאמן עליה‪ ,‬סוטה שהיא בלאו לא כ"ש‪ ,‬אמרו לו חכמים לא‪ ,‬אם‬
‫אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר‪ ,‬ואומר משלי‬
‫ט' (יז) ַמי ִם ּגְנּובִים יִמְּתָ קּו וְּ לֶחֶ ם ְּסתָ ִרים ִינְּעָ ם‪ :‬ר' יהודה אומר‪ ,‬מן התורה‬
‫האיש מביא את אשתו אל הכהן שנא' "והביא האיש את אשתו" ועונה רבי‬
‫יהודה אמר להו קל וחומר ברישא‪ ,‬ופרכוה חכמים והדר אמר להו קרא‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬רבי יהודה היינו תנא קמא ? ועונה איכא בינייהו אבל אמרו מוסרים‬
‫לו ‪:‬‬
‫משנה ד' הלכה ד'‬
‫ש ַלי ִם‪ ,‬ושם בית דין‬
‫שבִירּו ָ‬
‫(ד) הָיּו ַמ ֲעלִין אֹותָ ּה את הסוטה בלווי בעלה ושני תלמידי חכמים ְלבֵּית דִ ין ַהּגָדֹול ֶ‬
‫ש ְמ ַאי ְ{י}מִין עַל ֵּע{י}דֵּ י נְפָשֹות שידברו רק אמת ‪ .‬וְאֹומ ְִרים לָּה‪ ,‬בִּתִ י יש‬
‫ּו ְמ ַאי ְ{י}מִין ָעלֶי ָה ומזהירים אותה כְדֶ ֶרְך ֶ‬
‫לנו הבנה למצבך ה ְַרבֵּה יַי ִן עֹושֶה‪ ,‬ה ְַרבֵּה שְחֹוק וקלות ראש עֹושֶה‪ ,‬ה ְַרבֵּה יַלְדּות וחוסר ניסיון עֹושָה‪ ,‬ה ְַרבֵּה השפעת‬
‫שנִכְּתַ ב ִבקְדֻׁ {ו}שָה‪( ,‬שֶֹּלא) {ש}י ִ ָמחֶה עַל ַה ָמי ִם שלא‬
‫ש ֵּכ{י}נִים ה ָָרעִים עֹושִי(ם){ן}‪{ .‬אל} ֲעשִי ִלשְמֹו ַהּגָדֹול ֶ‬
‫ה ְ‬
‫ש ַפחַת בֵּית ָאבִיהָ‪:‬‬
‫ש{ו} ְמעָן‪ ,‬הִיא ְוכָל ִמ ְ‬
‫שאֵּינָּה כְדַ (א)י ְל ָ‬
‫לצורך ‪ .‬וְאֹומ ְִר(ים) ְל ָפנֶי ָה דְ ב ִָרים ֶ‬
‫בבלי סוטה ז' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה ה' ע' א'‬
‫ירּוׁש ַּליִם‬
‫ָ‬
‫גמרא‪ ,‬לְּ בֵּ ית ִדין הַּ ּגָדוֹל ֶׁשבִ‬
‫גמ' כשם שמאיימין עליה שתחזור בה אם חטאה כך מאיימין‬
‫ושואל‪ ,‬מנהני מילי? ועונה‪ ,‬א"ר חייא בר‬
‫עליה שלא תחזור בה אם נקייה היא ‪ .‬ואומר לה‪ ,‬בתי‪ ,‬אם טהורה‬
‫גמדא א"ר יוסי בר' חנינא אתיא גזרה‬
‫את‪ ,‬דבריא וברור לך שאת טהורה עמדי על בורייך‪ ,‬שאין המים‬
‫שווה תורה "תורה" כתיב הכא במדבר‬
‫האילו דומין אלא לסם יבש‪ ,‬שהוא נתון על גבי בשר חי ללא‬
‫ה' (ל) א ֹו ִאיׁש אֲ ֶׁשר תַּ ֲעבֹר עָ לָיו רּוחַּ‬
‫פצע ואינו מזיקו‪ .‬אבל אם מצא שם מכה‪ ,‬התחיל מחלחל וחודר‬
‫וְּקנֵּא אֶ ת ִא ְּׁשת ֹו וְּהֶ ע ֱִמיד אֶ ת‬
‫ִקנְָּאה ִ‬
‫לגוף ויורד עד שהוא עושה את פעולתו ‪ .‬ומספר‪ ,‬רבי זבדיה‬
‫שה לָּה הַכֹהֵּן אֵּת כָל‬
‫הָ ִא ָשה לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה ְו ָע ָ‬
‫חתניה דרבי לוי‪ ,‬הוה משתעי מספרים הדין עובדא ר' מאיר הוה‬
‫ַּתֹורה הַּ זֹאת‪ :‬וכתיב התם דברים יז'‬
‫ה ָ‬
‫יליף דריש דרשות מושכות את הלב בכנישתא דחמתא‪ ,‬כל לילי‬
‫ַּתֹורה ֲאשֶר יֹורּוָך וְּ עַּ ל‬
‫(יא) עַל פִי ה ָ‬
‫שובא שבת‪ ,‬והוה תמה חדא איתתא יליפה מקשיבה לו שמעה‬
‫ֲשה ֹלא‬
‫ֹאמרּו לְּ ָך ַּתע ֶ‬
‫הַּ ִּמ ְּׁשפָ ט אֲ ֶׁשר י ְּ‬
‫קליה‪ ,‬חד זמן עניין נמשך ונמשך עד מאוחר דריש‪ ,‬אזלת‪ ,‬בעית‬
‫תָ סּור ִמן הַּ דָ בָ ר אֲ ֶׁשר יַּּגִ ידּו לְּ ָך י ִָמין‬
‫מיעול לבייתה ואשכחת בוצינא מיטפי נר של שבת כבר כבה‬
‫ּושמֹאל‪ :‬מה להלן בסנהדרין בלשכת‬
‫ְּ‬
‫אמר לה בעלה הן הויית היכן היית? אמרה ליה מישמעא קליה‬
‫הגזית בשבעים ואחד‪ ,‬אף כאן בסוטה‬
‫דדרושה של רבי מאיר‪ .‬אמר לה ‪ ,‬אני משביע אותך מכך וכך‬
‫בבית דין בשבעים ואחד במשנה‪:,‬‬
‫דלית ההיא איתתא עללה להכא אינך ניכנסת לבייתה‪ ,‬עד זמן‬
‫ומאיימין עליה וכו'‪ :‬ושואל ורמינהו‬
‫דהיא אזלה ורקקה גו אפוי דדרושא של הרב הדורש ‪ .‬צפה ר"מ‬
‫כדרך שמאיימין עליה שלא תשתה‪ ,‬כך‬
‫ברוח הקודש ועבד גרמיה העמיד פנים שהוא חשש בעייניה‪.‬‬
‫מאיימין עליה שתשתה‪ ,‬אומרים לה בתי‬
‫אמר‪ ,‬הכריז כל איתתא מומחיות דידעה מילחוש לעיינה‪ ,‬תיתי‬
‫אם ברור לך הדבר שטהורה את עמדי על‬
‫תילחושי אולי תרפא לי את העין ‪ .‬אמרין לה מגירתא שכנותיה‬
‫בורייך ושתי‪ ,‬לפי שאין מים המרים‬
‫הא ענייתיך זה תפור עליך הזדמנות פז תיעלין לביתיך עבדי‬
‫דומין אלא לסם יבש שמונח על בשר חי‬
‫גרמיך העמידי פנים שאת מומחית לחשה ליה ואת רקקה גו‬
‫לא פגוע אם יש שם מכה מחלחל ויורד‪,‬‬
‫עייניה‪ .‬אתת לגביה אמר לה רבי מאיר חכמה את יודעת מילחוש‬
‫ואם אין שם מכה אינו מועיל כלום?‬
‫לעיינא?‪ .‬מאימתיה עליה נבהלה מפניו אמרה ליה‪ ,‬לא אינני‬
‫ועונה‪ ,‬לא קשיא כאן קודם שנמחקה‬
‫מומחית ‪ .‬אמר לה‪ ,‬אין דבר ורוקקין בגויה שבע זימנין והוא טב‬
‫מגילה מזהירים שלא תשתה כאן לאחר‬
‫וזה ירפא ליה‪ .‬מן לאחר דרקקת אמר לה אזלין שובי לביתך‬
‫שנמחקה מגילה מעודדים שתשתה‪,‬‬
‫אמרין לבעליך אתה חד זמן אמרת ליה והיא רקקה שבעה זימנין‪.‬‬
‫במשנה‪ :‬ואומר לפניה וכו'‪ :‬תנו רבנן‬
‫אמרו לו תלמידיו‪ ,‬לרבי מאיר רבי‪ ,‬כך מבזין את התורה?‪ .‬אילו‬
‫אומר לפניה דברים של הגדה ומעשים‬
‫אמרת לן לא הוינן מייתי ליה לבעל הזה ופושטים את בגדיו‬
‫שאירעו בכתובים הראשונים כגון איוב‬
‫ומלקין ליה על ספסליה ומרציין ומרצייה ליה עד שיפייס הוא‬
‫טו' (יח) ֲאשֶר ֲח ָכמִים יַּגִידּו וְֹלא ִכחֲדּו‬
‫לאיתתיה‪ .‬אמר לון‪ ,‬ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו?‪ .‬ומה אם‬
‫ֵּמאֲבֹותָם‪ :‬יהודה הודה ולא בוש‪ ,‬מה היה‬
‫שם הקודש שנכתב בקדושה‪ ,‬אמר הכתוב‪ ,‬שיימחה על המים‬
‫סופו נחל חיי העולם הבא‪ ,‬ראובן הודה‬
‫בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו‪ ,‬וכבוד מאיר לא כל שכן‪:‬‬
‫ולא בוש מה היה סופו נחל חיי העולם‬
‫במשנה‪ ,‬פיסקא חדשה ‪ .‬ואומר לפניה דברים שאינן כדיי לשומען‬
‫הבא ושואל ומה שכרן של חוזרים‬
‫היא וכל משפחת בית אביה‪ .‬כגון מעשה ראובן בבלהה בראשית‬
‫בתשובה? ועונה מה שכרן כדקא אמרינן‪,‬‬
‫ָארץ הַּ ִהוא ַּו ֵּילְֶך ְּראּובֵּ ן ַּוי ְִּׁשכַּ ב אֶ ת‬
‫לה' (כב) ַּוי ְִּהי בִ ְּׁשכֹן י ְִּש ָראֵּ ל בָ ֶ‬
‫ושואל אלא מה שכרן בעולם הזה? ועונה‬
‫בִ לְּ הָ ה ִפי ֶלגֶׁש ָאבִ יו ַּו ִי ְּׁשמַּ ע י ְִּש ָראֵּ ל ַּוי ְִּהיּו בְּ נֵּי ַּי ֲעקֹב ְּׁשנֵּים עָ ָשר‪ :‬או‬
‫ָָארץ וְֹלא‬
‫שם (יט) ָלהֶם ְלבַדָ ם נִּתְ נָה ה ֶ‬
‫מעשה יהודה בתמר שם לח' (יח) ַּויֹאמֶ ר מָ ה הָ עֵּ ָרבוֹן אֲ ֶׁשר אֶ תֶ ן‬
‫ָעבַר זָר בְתֹוכָם ‪ ,‬ושואל בשלמא ביהודה‬
‫ּופ ִתילֶָך ּומַּ ְּטָך אֲ ֶׁשר בְּ יָדֶ ָך ַּויִתֶ ן לָּה ַּו ָיבֹא אֵּ לֶיהָ‬
‫לְָך ַּותֹאמֶ ר חֹתָ ְּמָך ְּ‬
‫אשכחן דאודי דכתיב בראשית לח' (כו)‬
‫ו ַַּּתהַּ ר לוֹ‪ :‬ועליהם ואמרו חזל דברי איוב טו' (יח) ֲאשֶר ֲח ָכמִים‬
‫ַויַכֵּר י ְהּודָ ה וַי ֹאמֶר צָדְ קָה ִמ ֶמנִי כִ י עַּ ל כֵּן‬
‫יַּגִידּו וְֹלא ִכחֲדּו ֵּמאֲבֹותָם‪ :‬ומה שכר נטלו על כך? שם (יט) ָלהֶם‬
‫ֹלא נְּתַּ ִתיהָ לְּ ֵּׁשלָה בְּ נִי וְּ ֹלא יָסַּ ף עוֹד‬
‫לְּ ַּדעְּ תָ ּה‪ :‬אלא ראובן מנלן דאודי וחזר‬
‫בתשובה? ועונה דא"ר שמואל בר‬
‫נחמני‪ ,‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬מאי דכתיב דברים‬
‫וִיהי ְּמתָ יו‬
‫לג (ו) יְחִי ְראּובֵּן וְַאל י ָמֹות ִ‬
‫ִמ ְּספָ ר‪( :‬ז) וְז ֹאת לִיהּודָ ה ַּויֹאמַּ ר ְּׁשמַּ ע‬
‫ְּי ֹהוָה קוֹל יְּהּודָ ה וְּ אֶ ל עַּ ּמ ֹו ְּתבִ יאֶ נּו יָדָ יו ָרב‬
‫ל ֹו וְּ עֵּ זֶר ִמצָ ָריו ִת ְּהיֶה כל אותן שנים‬
‫שהיו ישראל במדבר‪ ,‬היו עצמותיו של‬
‫יהודה מגולגלין בארון‪ ,‬עד שעמד משה‬
‫רבנו ובקש עליו רחמים‪ ,‬אמר לפניו‪,‬‬
‫רבונו של עולם מי גרם לראובן שהודה‬
‫יהודה‪" ,‬וזאת ליהודה‪ ,‬מיד "שמע ה' קול‬
‫יהודה" על איבריה לשפא נרגעו‪ ,‬ועדיין‬
‫ולא הוה קא מעיילין ליה למתיבתא‬
‫דרקיעא‪" ,‬ואל עמו תביאנו" ולא הוה קא‬
‫ידע משקל ומטרח בשמעתא בהדי רבנן‪,‬‬
‫"ידיו רב לו‪ ,‬לא הוה קא סלקא ליה‬
‫שמעתא אליבא דהילכתא‪" ,‬ועזר מצריו‬
‫תהיה" ושואל בשלמא יהודה דאודי‬
‫הייתה לו סיבה כי היכי דלא תישרף‬
‫תמר‪ ,‬אלא ראובן למה ליה דאודי‪,‬‬
‫והאמר רב ששת חציף עלי (בר ישראל)‬
‫דמפריט חטאיה? ועונה כי היכי דלא‬
‫ליחשדו אחוהי האחרים‪:‬‬
‫ָָארץ וְֹלא ָעבַר זָר בְתֹוכָם‪ :‬כשבא משה לברכן לפני‬
‫ְלבַדָ ם נִּתְ נָה ה ֶ‬
‫וִיהי ְּמתָ יו‬
‫מותו ברכם דברים לג (ו) יְחִי ְראּובֵּן וְַאל י ָמֹות ִ‬
‫ִמ ְּספָ ר‪(:‬ז) וְז ֹאת לִיהּודָ ה ַּויֹאמַּ ר ְּׁשמַּ ע ְּי ֹהוָה קוֹל יְּהּודָ ה וְּ אֶ ל עַּ ּמ ֹו‬
‫ְּתבִ יאֶ נּו יָדָ יו ָרב ל ֹו וְּ עֵּ זֶר ִמצָ ָריו ִת ְּהיֶה‪ :‬רבי חזקיה אמר בשם ר'‬
‫אחא‪ ,‬רבי חייה דריש שלש מקראות לשבח‪ .‬בראשית לח (יד)‬
‫וַּתָ סַּ ר בִ גְּ דֵּ י ַאלְּ ְּמנּותָ ּה מֵּ עָ לֶיהָ ו ְַּּתכַּ ס בַּ צָ עִ יף ו ִַּת ְּתעַּ לָף וַּתֵּ שֶב ְבפֶתַ ח‬
‫וְּהוא ֹלא נ ְִּתנָה‬
‫עֵּינַי ִם אֲ ֶׁשר עַּ ל דֶ ֶרְך ִת ְּמנָתָ ה כִ י ָראֲ תָ ה כִ י ג ַָּדל ֵּׁשלָה ִ‬
‫ל ֹו לְּ ִא ָשה‪ :‬ואיפשר כן?‪ .‬אפילו זונה שבזונות אינו עושה כן?‬
‫ועונה‪ ,‬אלא שתלה איניה לפתח שכל העינים מצפות לו‪ .‬אמרה‬
‫לפניו‪ ,‬רבון כל העולמים אל אצא ריקם מן הבית הזה‪ .‬דבר אחר‬
‫"בפתח עינים" שפיתחה לו את העינים שאמרה לו ליהודה פנויה‬
‫אני וטהורה אני‪ .‬הפסוק השני‪ ,‬שמואל א‪ .‬ב' (כב) ְו ֵּעלִי זָקֵּן מְא ֹד‬
‫ש ְכבֻׁן אֶ ת‬
‫וְּ ָׁשמַּ ע אֵּ ת כָל אֲ ֶׁשר ַּי ֲעשּון בָ נָיו לְּ כָ ל י ְִּש ָראֵּ ל וְּ אֵּ ת אֲ ֶׁשר י ִ ְ‬
‫הַּ נ ִָׁשים הַּ צֹבְּ אוֹת פֶ תַּ ח אֹהֶ ל מוֹעֵּ ד‪ :‬ודרש רבי חייא "ישכיבון"‬
‫כתיב‪ .‬שהיו הנשים מביאות קיניהן לטהר לבתיהן‪ ,‬והיו בני עלי‬
‫משהין אותן‪ .‬הקב"ה מעלה עליהן כאילו הן שוכבין אותן‪ .‬אמר‬
‫רבי תנחומא הרי היא דו מקנתר לון הנביא שם (כט) ָלמָה‬
‫תִ ְבעֲטּו ְבזִ ְבחִי ּו ְב ִמנְחָתִ י ֲאשֶר ִצּוִיתִ י מָעֹון ו ְַּּתכַּ בֵּ ד אֶ ת בָ נֶיָך ִמּמֶ נִי‬
‫אׁשית כָל ִמנְּחַּ ת י ְִּש ָראֵּ ל לְּ עַּ ִּמי‪ :‬אין תימר עבירה‬
‫לְּ הַּ בְּ ִריאֲ כֶם מֵּ ֵּר ִ‬
‫חמורה יש כאן מבריחן מן החמורה ומקנתרן בקלה? הפסוק‬
‫השלישי שדרש לשבח ‪ .‬שם ח' (ג) וְֹלא ָהלְכּו ָבנָיו בִדְ ָרכָו‬
‫\{בִדְ ָרכָיו\} ַוי ִטּו ַאח ֲֵּרי ַה ָבצַע ַּוי ְִּקחּו ׁשֹחַּ ד ַּויַּטּו ִמ ְּׁשפָ ט‪ . :‬שהיו‬
‫נוטלין מעשר‪ ,‬ודנין‪ .‬אמר רבי ברכי' מברכתא שיירת סוחרים‬
‫היתה עוברת‪ ,‬והיו מניחין צרכיהן של ישראל והיו הולכין עוסקין‬
‫בפרקמטיא ומחפשים מציאות ‪:‬‬
‫משנה ה' הלכה ה'‬
‫(ה) הגיעו להר הבית אִם ָאמ ְָרה האישה ְטמֵָּאה ָאנִי‪ ,‬שֹוב ֶֶרת קורעת כְתֻׁ {ו}בָתָ ּה ומפסידה וְיֹוצֵּאת בגט ‪ְ ( .‬ו)אִם‬
‫שקִין‬
‫ששָם ַמ ְ‬
‫שעַר נִ{י}ּקָנֹור‪ֶ ,‬‬
‫שעַל פֶתַ ח) {ל} ַ‬
‫שעַר ( ַה) ִמז ְָרח בעזרה ( ֶ‬
‫ְהֹורה ָאנִי‪ַ ,‬מ ֲעלִין אֹותָ ּה ְל ַ‬
‫ָאמ ְָרה בעקשנות ט ָ‬
‫ְצֹורעִי(ם){ן} שעדיין אסורים להיכנס לעזרה ‪ .‬וְכֹהֵּן אֹוחֵּז‬
‫אֶת הַסֹוטֹות‪ּ ,‬ו ְמ ַטה ֲִרין אֶת הַיֹולְדֹות‪ּ ,‬ו ְמ ַטה ֲִרין אֶת ַהמ ָ‬
‫ִב ְבגָדֶ י ָה של הסוטה בחזקה‪ ,‬אִם נִק ְְרעּו‪ ,‬נִק ְְרעּו‪ ,‬אִם נִפ ְְרמּו‪ ,‬נִפ ְְרמּו‪ ,‬עַד שֶהּוא ְמגַלֶה אֶת ִלבָּה‪ ,‬וְסֹותֵּ ר אֶת צמות‬
‫שע ָָרּה נָאֶה‪ֹ ,‬לא ָהי ָה סֹותְ רֹו‪:‬‬
‫שע ָָרּה‪ַ .‬רבִי י ְהּודָ ה אֹומֵּר‪ ,‬אִם ָהי ָה ִלבָּה נָאֶה‪ֹ ,‬לא ָהי ָה ְמגַלֵּהּו‪ְ .‬ואִם ָהי ָה ְ‬
‫בבלי סוטה ז' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה ו' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬אם אמרה טמאה אני יוצאת בגט ובלא כתובה וכו'‪ :‬ומברר שמעת‬
‫גמ' כתיב במדבר ה (יח) ְו ֶה ֱעמִיד‬
‫מינה כותבין לבעל שובר מסמך קבלה‪ ,‬ודוחה‪ ,‬אמר אביי תני מקרעת‬
‫הַכֹהֵּן אֶת ָה ִאשָה ִל ְפנֵּי י ְהֹוָה ּופָ ַּרע‬
‫אֶ ת רֹאׁש הָ ִא ָשה וְּ נָתַּ ן עַּ ל כַּ פֶ יהָ‬
‫כתובה‪ ,‬ושואל א"ל רבא והא שוברת קתני? ועונה אלא אמר רבא‬
‫אֵּ ת ִמנְּחַּ ת הַּ זִ כָרוֹן ִמנְּחַּ ת ְּק ָנאֹת‬
‫במקום שאין כותבין כתובה עסקינן‪ :‬במשנה ואם אמרה טהורה אני‬
‫ִהוא ּובְּ יַּד הַּ כֹהֵּ ן י ְִּהיּו מֵּ י הַּ ּמָ ִרים‬
‫מעלין אותה לשערי מזרח‪ :‬ושואל מעלין אותה? כבר התם קיימא?‬
‫הַּ ְּמָארֲ ִרים‪ .:‬זה שער המזרח על‬
‫ועונה מטלטלים ומטרטרים אותה‪ ,‬דמסקינן מעלים לה ומחתינן ומורידים‬
‫שם ניקנור‪ ,‬כל מקום שנאמר‬
‫לה כדי לייגעה‪ ,‬דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר בית דין מסיעין את‬
‫"לפני יי'' זה שער ניקנור‪ .‬כתיב‬
‫העדים הבאים להעיד דיני נפשות ממקום למקום כדי שתטרף דעתן‬
‫שמואל א ב' (כה) אִם י ֶ ֱחטָא אִיש‬
‫עליהן ויחזרו בהן‪ :‬במשנה‪ ,‬ששם משקין את הסוטות וכו'‪ :‬בשלמא‬
‫ֱֹלהים וְּ ִאם לַּי ֹהוָה‬
‫ּופלְּ ל ֹו א ִ‬
‫ְלאִיש ִ‬
‫סוטות דכתיב במדבר ה (יח) ְו ֶה ֱעמִיד הַכֹהֵּן אֶת ָה ִאשָה ִל ְפנֵּי י ְהֹוָה ּופָ ַּרע‬
‫ֶיחֱטָ א ִאיׁש ִמי י ְִּתפַּ לֶל ל ֹו וְֹּלא‬
‫אֶ ת רֹאׁש הָ ִא ָשה וְּ נָתַּ ן עַּ ל כַּ פֶ יהָ אֵּ ת ִמנְּחַּ ת הַּ זִ כָ רוֹן ִמנְּחַּ ת ְּק ָנאֹת ִהוא ּובְּ יַּד‬
‫י ְִּׁש ְּמעּו לְּ קוֹל אֲ בִ יהֶ ם כִ י חָ פֵּ ץ ְּי ֹהוָה‬
‫הַּ כֹהֵּ ן י ְִּהיּו מֵּ י הַּ ּמָ ִרים הַּ ְּמָארֲ ִרים‪ .:‬מצורעין נמי דכתיב ויקרא יד' (יא)‬
‫ַּלה ֲִמיתָ ם‪ :‬מחלוקת רבי חייה בר‬
‫ְו ֶה ֱעמִיד הַכֹהֵּן ַה ְמ ַטהֵּר אֵּ ת הָ ִאיׁש הַּ ִּמטַּ הֵּ ר וְּ אֹתָ ם לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה פֶ תַּ ח אֹהֶ ל‬
‫אבא ורבי יהושע בן לוי‪ .‬רבי חייה‬
‫מוֹעֵּ ד‪ :‬אלא יולדת מאי טעמא? אילימא משום שמצּוות הן‪ ,‬דאתיין‬
‫בר אבא פתר קרייה שמדובר‬
‫וקיימין אקורבנייהו‪ ,‬דתניא אין קרבנו של אדם קרב אלא אם כן עומד‬
‫על גביו ושואל אי הכי זבין וזבות נמי? ועונה אין הכי נמי‪ ,‬ותנא חדא‬
‫מינייהו נקט‪ ,.‬תנו רבנן‪ ,‬אין משקין שתי סוטות כאחת בבת אחת כדי‬
‫שלא יהא לבה גס בחבירתה ותרגיש מעודדת רבי יהודה אומר לא מן‬
‫וְּה ְּק ִריב‬
‫השם הוא זה לא מחמת זאת אלא אמר קרא במדבר ה' (טז) ִ‬
‫אֹותָ ּה הַּ כֹהֵּ ן וְּהֶ ע ֱִמדָ ּה לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה‪" :‬אותה" לבדה ושואל ותנא קמא הכתיב‬
‫"אותה"? ועונה תנא קמא בשיטת ר"ש היא דדריש טעם דקרא‪ ,‬ומה‬
‫טעם קאמר מה טעם אותה לבדה‪ ,‬כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה‬
‫ושואל מאי בינייהו ועונה איכא בינייהו רותתת ורועדת ואיתנה‬
‫באמירתה שלא נטמאה ושואל ורותתת מי משקין שתיים ביחד והא אין‬
‫עושין מצות חבילות‪ ,‬חבילות‪ ,‬דתנן‪ ,‬אין משקין שתי סוטות כאחת ואין‬
‫מטהרין שני מצורעין כאחת‪ ,‬ואין רוצעין אזני שני עבדים כאחת‪ ,‬ואין‬
‫עורפין שתי עגלות על הרוגים שנצאו ולא נודע מי הרג אותם כאחת‪,‬‬
‫לפי שאין עושין מצוות חבילות‪ ,‬חבילות‪ ,‬ועונה אמר אביי‪ ,‬ואיתימא רב‬
‫כהנא‪ ,‬לא קשיא‪ ,‬המחלוקת תהיה כאן בכהן אחד וודאי לא ישקה‬
‫שתיים‪ ,‬כאן בשני כהנים ישקו רועדות‪ :‬במשנה‪ ,‬והכהן אוחז בבגדיה‪:‬‬
‫תנו רבנן שם (יח) וְּהֶ ע ֱִמיד הַּ כֹהֵּ ן אֶ ת הָ ִא ָשה לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה ּופ ַָרע אֶת ר ֹאש‬
‫ָה ִאשָה וְּ נָתַּ ן עַּ ל כַּ פֶ יהָ אֵּ ת ִמנְּחַּ ת הַּ זִ כָרוֹן ִמנְּחַּ ת ְּק ָנאֹת ִהוא ּובְּ יַּד הַּ כֹהֵּ ן י ְִּהיּו‬
‫מֵּ י הַּ ּמָ ִרים הַּ ְּמָארֲ ִרים‪ :‬אין לי אלא ראשה‪ ,‬גופה מנין? ת"ל "האשה"‬
‫ושואל אם כן מה ת"ל "ופרע את ראשה" ועונה מלמד שהכהן סותר את‬
‫שערה‪ :‬במשנה‪ ,‬ר' יהודה אומר אם היה לבה וכו'‪ :‬ושואל למימרא דר'‬
‫יהודה חייש להרהורא‪ ,‬ורבנן לא חיישי‪ ,‬והא איפכא שמעינן להו? דתניא‬
‫האיש המוצא להורג מכסין אותו פרק אחד מלפניו והאשה שני פרקים‬
‫אחד מלפניה ואחד מלאחריה מפני שכולה ערווה דברי רבי יהודה‪,‬‬
‫וחכמים אומרים האיש נסקל ערום‪ ,‬ואין האשה נסקלת ערומה‪ ,‬ועונה‬
‫אמר רבה הכא טעמא מאי שמא תצא מבית דין זכאית‪ ,‬ויתגרו בה פרחי‬
‫כהונה‪ ,‬התם הא מסתלקא מן העולם‪ ,‬וכי תימא אתי לאיגרויי‬
‫באחרנייתה‪ ,‬האמר רבא‪ ,‬גמירי קבלה בידינו דאין יצר הרע שולט אלא‬
‫במה שעיניו רואות‪ ,‬ושואל אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא‬
‫דרבנן אדרבנן לא קשיא? אלא‪ ,‬אמר רבא‪ ,‬דר' יהודה אדר' יהודה לא‬
‫קשיא כדשנין‪ ,‬דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא‪ ,‬הכא בסוטה טעמא מאי‬
‫ָארץ ְונִ ַּוסְרּו כָל‬
‫וְּה ְּׁשבַּ ִתי זִּמָ ה ִמן הָ ֶ‬
‫משום הנאמר יחזקאל כג (מח) ִ‬
‫ֲשינָה כְּ זִּמַּ ְּתכֶ נָה‪ :‬התם אין לך ייסור גדול מזה שמוצאת‬
‫ַהנָשִים וְּ ֹלא תַּ ע ֶ‬
‫להורג‪ ,‬וכי תימא לעביד בה תרתי מוות ובושה אמר רב נחמן אמר רבה‬
‫בר אבוה אמר קרא ויקרא יט' (יח) ֹלא ִתקֹם וְֹּלא ִתטֹר אֶ ת בְּ נֵּי עַּ ּמֶ ָך‬
‫וְָא ַהבְּתָ ל ְֵּרעֲָך כָמֹוָך אֲ נִי ְּי ֹהוָה‪ :‬ברור לו מיתה יפה‪ ,‬ומברר לימא דרב‬
‫נחמן מחלוקת תנאי היא‪ ,‬ודוחה לא דכולי עלמא אית להו דרב נחמן‪,‬‬
‫והכא בהא קמיפלגי מר סבר‪ ,‬בזיוניה וגרימת בושה עדיף ליה טפי‬
‫מצערא דגופיה‪ ,‬ומר סבר צערא דגופיה עדיף ליה טפי מבזיוניה מלגרום‬
‫לה בושה ‪:‬‬
‫בחוטא בבועל‪ .‬ורבי יהושע בן לוי‬
‫פתר קרייה שמדובר בנבעלת‬
‫באשה‪ .‬רבי חייה בר אבא פתר‬
‫קרייה בבועל ההין בעלה זן‬
‫ומפרנס אותה‪ .‬ואת הנבזה אתי‬
‫על דעתך‪ .‬ור' יהושע בן לוי פתר‬
‫קרייה באשה ההין בעלך זן‬
‫ומפרנס ואת תלית עינים על‬
‫אחורן‪ .‬במשנה‪ .‬וְּ כֹהֵּ ן אוֹחֵּ ז‬
‫בִ בְּ גָדֶ יהָ ושואל‪ ,‬ומבזין על הספק‪.‬‬
‫ועונה אמר ר' שמלאי בכל מקום‬
‫שאת מוצא זנות את מוצא‬
‫אנדרולמסי' באה בעולם‪ .‬ושואל‪,‬‬
‫קרייא הפסוק אמר‪ ,‬מקרין ואחר‬
‫כך מבזין‪ .‬ומתניתא אמרה מבזין‬
‫ואחר כך מקרין? ועונה‪ ,‬אמר רבי‬
‫אילי‪ ,‬מכיון דכתיב במדבר ה (יח)‬
‫" ְו ֶה ֱעמִיד" ושואל והעמידה וכי‬
‫יושבת הייתה? אלא מחמת עמידה‬
‫הראשונה היה פורע את ראשה‪.‬‬
‫ושואל‪ ,‬מחלפה שיטתיה דרבי‬
‫יודן‪ .‬תמן אמר כשמוציאם להורג‬
‫הוא ר‪ ,‬האיש מכסין אותו מלפניו‪.‬‬
‫והאשה בערווה מלפניה וליבה‬
‫חשוף והכא הוא אמר הכין לִ בָ ּה‬
‫נָאֶ ה‪ֹ ,‬לא הָ יָה ְּמגַּ לֵּהּו‪ .‬ועונה‪ ,‬תמן‬
‫מכל מקום למיתה היא מתוקנת‪.‬‬
‫ברם הכא שמא תימצא טהורה‬
‫ויתגרו בה פירחי כהונה‪ .‬ושואל‬
‫מחלפה שיטתהון דרבנן‪ .‬תמן‬
‫אינון אמרין האיש נסקל ערום‬
‫ואין האשה נסקלת ערומה‪ .‬והכא‬
‫אינון אמרין הכין עַּ ד ֶׁשהּוא ְּמגַּ לֶה‬
‫אֶ ת לִ בָ ּה‪ .‬ועונה תמן כתוב ויקרא‬
‫יט' (יח) ֹלא ִתקֹם וְּ ֹלא ִתטֹר אֶ ת‬
‫בְּ נֵּי עַּ ּמֶ ָך וְָא ַהבְּתָ ל ְֵּרעֲָך כָמֹוָך אֲ נִי‬
‫ְּי ֹהוָה‪ :‬יבור לו מיתה קלה‬
‫שבקלות‪ .‬ברם הכא בנשים סוטות‬
‫וְּה ְּׁשבַּ ִתי‬
‫נאמר יחזקאל כג (מח) ִ‬
‫ָארץ ְונִ ַּוסְרּו כָל ַהנָשִים‬
‫זִּמָ ה ִמן הָ ֶ‬
‫וְֹלא תַ ֲעשֶינָה ְכזִמַתְ ֶכנָה‪:‬‬
‫משנה ו' הלכה ו'‬
‫ְחֹורים‪ .‬הָיּו ָעלֶי ָה ְכלֵּי זָהָב‬
‫(ו) ָהי ְתָ ה ִמ(תְ ) ַכ{ו}סָה רגילה להתלבש ִב ְל ָבנִים‪ְ ,‬מ ַכסָּה לובשת עכשיו בגדים ִבש ִ‬
‫ִירים מסירים ִמ ֶמנָה כְדֵּ י ְלנַ ְּו{ו} לָּה‪ .‬וְַאחַר כְָך ֵּמבִיא ֶחבֶל ִמצ ְִרי וְקֹושְרֹו ְל ַמ ְעלָה‬
‫( ְו) ַק ְטלָיֹות‪ ,‬נְזָמִים ְו ַטבָעֹות‪ַ ,‬מ ֲעב ִ‬
‫ש ִלבָּה ּגַס ָבהֶן‬
‫שפְחֹותֶ י ָה שאסור להם ‪ִ ,‬מ ְפנֵּי ֶ‬
‫מִדַ דֶ יהָ‪ְ .‬וכָל הָרֹוצֶה ל ְִראֹות בָא {ו}( ִל) ְר{ו}א{ה}(ֹות)‪ ,‬חּוץ ֵּמ ֲעבָדֶ י ָה ְו ִ‬
‫שנֶ ֱאמַר (יחזקאל כג) ְונִ ַּוסְרּו כָל ַהנָשִים וְֹלא תַ ֲעשֶינָה‬
‫ומעודדים אותה‪{ .‬ושאר} ( ְו)כָל ַהנָשִים ֻׁמ{ו}ּתָ רֹות ל ְִראֹותָ ּה‪ֶ ,‬‬
‫ְכזִמַתְ ֶכנָה‪:‬‬
‫ירושלמי סוטה ו' ע' ב'‬
‫גמ' מתניתא לובשת שחורים‬
‫בשאינן נאין לה והולמים‬
‫אותה‪ ,‬אבל אם היו נאין לה לא‬
‫בדא‪ .‬במשנה מביא חבל מצרי‪.‬‬
‫ושואל ולמה חבל מצרי?‬
‫ועונה‪ ,‬אמר רבי יצחק לפי‬
‫שעשתה מעשים מכוערים‬
‫שעשת כמעשה מצרים‪ .‬ושואל‬
‫רבי ירמיה בעי חבל המצרי‬
‫מעכב כפיפה מצרית מעכבת?‬
‫ושואל‪ ,‬הוצאות רכישת חבל‬
‫משל מי הן באין? ועונה‪ ,‬ייבא‬
‫כיי דאמר רבי‪ ,‬דרבי אמר‬
‫תחזוקה של אמת המים‬
‫שבירושלים וחומת העיר‬
‫ומגדלותיה וכל צורכי העיר‬
‫באין משירי הלישכה והכא כן‪:‬‬
‫בבלי סוטה ח' ע' ב'‬
‫גמרא‪ ,‬היתה מכוסה לבנים וכו'‪ :‬תנא אם היו שחורים נאים לה מכסין אותה‬
‫בגדים מכוערים‪ :‬במשנה‪ ,‬היו עליה כלי זהב וכו'‪ :‬שואל פשיטא‪ ,‬השתא‬
‫נוולי מנוויל לה הני קישוטים מיבעיא? ועונה מהו דתימא‪ ,‬בהני אית לה‬
‫בזיון טפי‪ ,‬כדאמרי אינשי שליח ערטיל וסיים מסאני ערומה עם נעליים‬
‫כנזם זהב באף חזיר קא משמע לן‪ ,‬במשנה‪ ,‬ואחר כך מביא חבל וכו'‪:‬‬
‫ושואל בעא מיניה רבי אבא מרב הונא‪ ,‬חבל המצרי מהו שיעכב בסוטה?‬
‫ומברר מה הסיבה משום שלא ישמטו בגדיה מעליה הוא‪ ,‬ובצלצול קטן נמי‬
‫סגי? או דילמא משום דאמר מר‪ ,‬היא חגרה לו בצלצול הלבישה לו קרניים‬
‫לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה‪ ,‬ושואל מעכב או‬
‫לא? ועונה א"ל תניתוה‪ ,‬ואח"כ מביא חבל המצרי וקושרו לה למעלה‬
‫מדדיה כדי שלא ישמטו בגדיה מעליה‪ :‬במשנה‪ ,‬וכל הרוצה לראות בה‬
‫יראה וכו'‪ :‬ושואל הא גופא קשיא אמרת כל הרוצה לראות בה רואה‪ ,‬אלמא‬
‫לא שנא גברי ולא שנא נשי‪ ,‬והדר תני כל הנשים מותרות לראותה? ומדייק‬
‫נשים אין אנשים לא ‪ ,‬ועונה אמר אביי תרגמה אנשים‪ ,‬ושואל אמר ליה‬
‫רבא והא כל הרוצה לראות בה רואה קתני? ועונה אלא אמר רבא כל‬
‫הרוצה לראות בה רואה לא שנא גברי ולא שנא נשי‪ ,‬ונשים חייבות‬
‫ָארץ ְונִ ַּוסְרּו כָל‬
‫וְּה ְּׁשבַּ ִתי זִּמָ ה ִמן הָ ֶ‬
‫לראותה שנאמר יחזקאל כג' (מח) ִ‬
‫ַהנָשִים וְֹלא תַ ֲעשֶינָה ְכזִמַתְ כֶנה‪:‬‬
‫משנה ז' הלכה ז'‬
‫(ז) ְב ִמ{י}דָ ה שֶָאדָ ם מֹודֵּ ד כפי שהוא מתנהג ‪ ,‬בָּה מֹודְ דִ ין לֹו כך מתנהגים איתו מן השמים‪ ,‬הִיא האישה הסוטה‬
‫שטָה אֶת ַע ְצמָּה ָל ֲעב ֵָּרה‪{ ,‬ו} ַהמָקֹום נִ{יו} ְּולָּה‪ .‬הִיא גִלְתָ ה אֶת ַע ְצמָּה ( ָל ֲעב ֵָּרה)‪ַ ,‬המָקֹום ִּגלָה ָעלֶי ָה חרפתה‬
‫ִק{י} ְ‬
‫בשער בת רבים‪ ,‬היא {ה}( ַב) י ֵָּרְך הִתְ חִילָה ָב ֲעב ֵָּרה ּתְ ִחלָה וְַאחַר כְָך ַה ֶבטֶן‪ְ ,‬לפִיכְָך (ּתִ ){י} ְלקֶה ַהי ֵָּרְך ּתְ ִחלָה וְַאחַר‬
‫כְָך ַה ֶבטֶן‪ּ ,‬ושְָאר כָל הַּגּוף ֹלא ָפלֵּט‪:‬‬
‫בבלי סוטה ח' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה ו' ע' ב'‬
‫גמ' תני בשם רבי מאיר במדה שאדם‬
‫גמרא‪ ,‬אמר רב יוסף אף על גב דמדה העונשים החוקתיים בטילה‪,‬‬
‫מודד בה מודדין לו‪ .‬מאי טעמא‬
‫במדה העונש לא בטיל‪ ,‬דאמר רב יוסף וכן תני ר' חייא‪ ,‬מיום שחרב‬
‫שנאמר ישעיה כז (ז) הַּ כְּ מַּ כַּ ת מַּ כֵּהּו‬
‫בית המקדש אף על פי שבטלה סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו‪,‬‬
‫ִהכָהּו ִאם כְּ הֶ ֶרג הֲרֻ גָיו ה ָֹרג‪( :‬ח)‬
‫ושואל והא בטלו? ועונה אלא דין ארבע מיתות לא בטלו‪ ,‬ומסביר‪,‬‬
‫ְבסַאסְָאה בְּ ַּׁשלְּ חָ ּה ְּת ִריבֶ נָה הָ גָה בְּ רּוח ֹו‬
‫מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו‪ ,‬מי שנתחייב‬
‫הַּ קָ ָׁשה בְּ יוֹם קָ ִדים‪ :‬בסאה סאה‪,‬‬
‫שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו‪ ,‬מי שנתחייב הריגה‪ ,‬או‬
‫ושואל אין לי אלא סאה מניין לרבות‬
‫נמסר למלכות או ליסטין באין עליו‪ ,‬מי שנתחייב חניקה או טובע‬
‫תרקב וחצי תרקב וקב וחצי קב ורובע‬
‫בנהר או מת בסרונכי‪ ,‬תניא‪ ,,‬היה רבי אומר‪ ,‬מנין שבמדה שאדם‬
‫ותומן וחצי תומן ואוכלא‪ .‬תלמוד לומר‬
‫מודד‪ ,‬בה מודדין לו‪ ,‬שנאמר ישעיה כז (ז) הַּ כְּ מַּ כַּ ת מַּ כֵּהּו הִ כָהּו ִאם‬
‫שם ט' (ד) כִי כָל סְאֹון סֹואֵּן ב ְַרעַש‬
‫כְּ הֶ ֶרג הֲרֻ גָיו ה ָֹרג‪( :‬ח) ְבסַאסְָאה בְּ ַּׁשלְּ חָ ּה ְּת ִריבֶ נָה הָ גָה בְּ רּוח ֹו הַּ קָ ָׁשה‬
‫וְּ ִש ְּמלָה ְּמג ֹו ָללָה בְּ דָ ִמים וְּהָ יְּתָ ה לִ ְּש ֵּרפָ ה‬
‫בְּ יוֹם קָ ִדים‪ :‬אין לי אלא סאה מנין לרבות תרקב וחצי תרקב קב וחצי‬
‫מַּ אֲ ֹכלֶת אֵּ ׁש‪ :‬ושואל ‪ .‬ריבה כאן סאות‬
‫קב רובע וחצי רובע תומן ועוכלא מנין? ועונה‪ ,‬תלמוד לומר שם ט'‬
‫הרבה‪ .‬אין לי אלא דבר שהוא של‬
‫(ד) כִי כָל סְאֹון סֹואֵּן ב ְַרעַש וְּ ִש ְּמלָה ְּמג ֹו ָללָה בְּ דָ ִמים וְּהָ יְּתָ ה לִ ְּש ֵּרפָ ה‬
‫מידה‪ .,‬מניין לפרוטות קטנות שהן‬
‫מַּ אֲ ֹכלֶת אֵּ ׁש‪ :‬ומנין שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול?‬
‫מצטרפות לחשבון מרובה תלמוד לומר‬
‫ָאמ ָרה קֹהֶ לֶת ַאחַת לְַאחַת‬
‫אתי ְּ‬
‫תלמוד לומר‪ ,‬קהלת ז' (כז) ְּראֵּ ה זֶה מָ צָ ִ‬
‫ָאמ ָרה‬
‫אתי ְּ‬
‫קהלת ז' (כז) ְּראֵּ ה זֶה מָ צָ ִ‬
‫ִלמְצ ֹא ֶחשְבֹון‪ :‬וכן מצינו בסוטה שבמדה שמדדה‪ ,‬בה מדדו לה‪ ,‬היא‬
‫קֹהֶ לֶת ַאחַת לְַאחַת ִלמְצֹוא ֶחשְבֹון‪:‬‬
‫עמדה על פתח ביתה ליראות לו‪ ,‬לפיכך כהן מעמידה על שער נקנור‬
‫בנוהג שבעולם אדם נכשל בעבירה‬
‫ומראה קלונה לכל‪ ,‬היא פרסה לו למענו סודרין נאין על ראשה‪,‬‬
‫שחייבין עליו מיתה בידי שמים‪ .‬מת‬
‫לפיכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה‪ ,‬היא קשטה לו‬
‫שורו‪ ,‬אבדו תרנגולותיו‪ .‬או נשברה‬
‫פניה‪ ,‬לפיכך פניה מוריקות‪ ,‬היא כחלה לו עיניה‪ ,‬לפיכך עיניה‬
‫צליחותו‪ ,‬ובסוף נכשל באצבעו‬
‫בולטות‪ ,‬היא קלעה לו את שערה‪ ,‬לפיכך כהן סותר את שערה‪ ,‬היא‬
‫והחשבון מתמצה ושלם‪ .‬דבר אחר‪,‬‬
‫עבירה אחת מתארעה מצטרף לאחת‬
‫והחשבון מתמצה‪ ,‬ושואל וכמה הוא‬
‫מיצוי חשבון ועונה אפילו עד אחת‪,.‬‬
‫תני בשם רבי מאיר‪ ,‬כשם שיש דיעות‬
‫במאכל ובמשתה‪ ,‬כך יש דיעות‬
‫באנשים‪ .‬יש לך אדם זבוב נופל לתוך‬
‫כוסו והוא נוטלו וזורקו ושותהו‪ ,‬זה‬
‫כשאר כל אדם‪ ,‬שהוא רואה את אשתו‬
‫מדברת עם שכיניה ועם קרוביה ולא‬
‫עושה מזה עניין‪ .‬או יש לך אדם‬
‫שפורח זבוב על גבי כוסו‪ ,‬והוא נוטלו‬
‫ושופכו ואינו טעמו‪ ,‬זה הוא חלק רע‬
‫באנשים‪ ,‬שמתחילה שנתן עיניו בה‬
‫לגרשה‪ .‬ויש לך אדם‪ ,‬זבוב שוכן על‬
‫כוסו‪ ,‬והיא נוטלו ומניחו כמות שהוא‪,‬‬
‫זה פפוס בן יהודה שנעל את הדלת‬
‫בפני אשתו ונעל את הדלת שלא‬
‫תיפגוש אדם‪ .‬אמרין לו חבריו לית‬
‫נהיגין הוון אבהתך עבדין כן‪.,‬יש לך‬
‫אדם‪ ,‬זבוב מת לתוך כוסו‪ ,‬והוא נוטלו‬
‫ומוצצו ושותיהו‪ .,‬זה הרשע שהוא‬
‫רואה את אשתו לבה גס בעבדיה‪ ,‬ליבה‬
‫גס בשפחותיה‪ ,‬והוא זה הרשע ‪ ,‬מצווה‬
‫מן התורה עליה לגרשה שנאמר דברים‬
‫כד (ב) ְויָצְָאה ִמבֵּיתֹו ְו ָה ְלכָה ְו ָהי ְתָ ה‬
‫ְלאִיש ַאחֵּר‪ .:‬הכתוב קראה "אחר"‬
‫שאינו בן זוג של ראשון שהוא הוציא‬
‫את אשתו משום ערווה‪ ,‬והלה השני‬
‫נכשל בה‪ .‬אם זכה הוא לשמים הרי‬
‫הוא מגרשה‪ .‬ואם לאו סוף שהיא‬
‫ּושנֵּאָ ּה הָ ִאיׁש‬
‫קוברתו שנאמר שם' (ג) ְּ‬
‫הָ ַאחֲרוֹן וְּ כָתַּ ב לָּה סֵּ פֶ ר כְּ ִריתֻ ת וְּ נָתַּ ן‬
‫בְּ יָדָ ּה וְּ ִׁשלְּ חָ ּה ִמבֵּ ית ֹו אֹו כִי י ָמּות ָהאִיש‬
‫הַָאחֲרֹון אֲ ֶׁשר לְּ קָ חָ ּה ל ֹו לְּ ִא ָשה‪ . :‬ראוי‬
‫היה זה למיתה שהאשה הזאת הכניס‬
‫לתוך ביתו‪ ,‬שמואל אמר פורשים מן‬
‫האישה המזנה‪ .‬ואין פורשין מבתה‪.‬‬
‫ואתייא כיי דאמר רבי יוחנן‪ ,‬אשת איש‬
‫שזינתה הוולדות לבעל‪ ,‬מפני שרוב‬
‫בעילות מן הבעל‪ .‬במשנה‪ ,‬לְּ ִפיכְָך‬
‫ִתלְּ קֶ ה הַּ י ֵָּרְך ְּת ִחלָה וְַּאחַּ ר כְָך הַּ בֶ טֶ ן‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬כתוב אחד אומר במדבר ה'‬
‫(כב) ּובָ אּו הַּ ּמַּ יִם הַּ ְּמָארֲ ִרים הָ אֵּ לֶה‬
‫וְָּאמ ָרה‬
‫בְּ מֵּ עַּ יְִך ַלצְבֹות ֶבטֶן ְו ַלנְפִל י ֵָּרְך ְּ‬
‫הָ ִא ָשה ָאמֵּ ן‪ָ ,‬אמֵּ ן‪ :‬וכתוב אחר אומר‬
‫וְּה ְּׁשקָ ּה אֶ ת הַּ ּמַּ יִם וְּהָ יְּתָ ה ִאם‬
‫שם (כז) ִ‬
‫יׁשּה ּובָ אּו בָ ּה‬
‫נ ְִּט ְּמָאה ו ִַּת ְּמעֹל מַּ עַּ ל בְּ ִא ָ‬
‫הראתה ורמזה לו באצבע‪ ,‬לפיכך ציפורניה נושרות‪ ,‬היא חגרה לו‬
‫בצילצול שרשרת מקשקשת לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר‬
‫לה למעלה מדדיה‪ ,‬היא פשטה לו את יריכה לפיכך יריכה נופלת‪ ,‬היא‬
‫קיבלתו על כריסה‪ ,‬לפיכך בטנה צבה‪ ,‬היא האכילתו מעדני עולם‪,‬‬
‫לפיכך קרבנה שעורים‪ ,‬שהם מאכל בהמה‪ ,‬היא השקתהו יין משובח‬
‫בכוסות משובחים של זהב לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה‬
‫של חרש עלובה ‪ ,‬היא עשתה בסתר‪ ,‬יושב בסתר עליון שם בה פנים‬
‫שמ ְָרה נֶשֶף לֵּאמ ֹר‬
‫ומגלה קלונה ‪ ,‬שנאמר‪ ,‬איוב כד' (טו) ְועֵּין נֹואֵּף ָ‬
‫שּורנִי ָעי ִן וְּסֵּ תֶ ר פָ נִים י ִָשים‪ :‬דבר אחר היא עשתה בסתר המקום‬
‫ֹלא תְ ֵּ‬
‫שנְָאה ְב ַמשָאֹון ּתִ ָּגלֶה‬
‫פירסמה בגלוי שנאמר משלי כו' (כו) ּתִ ַכסֶה ִ‬
‫ָרעָתֹו ְב ָקהָל‪ :‬ועכשיו שואל ומאחר דנפקא ליה וכבר ידוע לנו מן‬
‫הפסוק "מאחת לאחת למצא חשבון" הפסוק האחר " כי כל סאון‬
‫סואן ברעש" למה לי" ועונה לכמדה ושואל ומאחר דנפקא ליה כבר‬
‫יודע "מכי כל סאון סואן ברעש" הפסוק השני "בסאסאה בשלחה‬
‫תריבנה" למה לי? ועונה‪ ,‬לכדרב חיננא בר פפא דאמר ר' חיננא בר‬
‫פפא‪ ,‬אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה עד שעת שילוחה סופה‪,‬‬
‫שנאמר "בסאסאה בשלחה" וגו'‪ ,‬ושואל‪ ,‬איני‪ ,‬והאמר רבא‪ ,‬שלשה‬
‫כוסות האמורות במצרים בראשית מ' (יא) וְּ כוֹס פַּ ְּרעֹה בְּ י ִָדי וָאֶ קַּ ח‬
‫אֶ ת הָ ֲענָבִ ים וָאֶ ְּשחַּ ט אֹתָ ם אֶ ל כוֹס פַּ ְּרעֹה וָאֶ תֵּ ן אֶ ת הַּ כוֹס עַּ ל כַּ ף‬
‫פַּ ְּרעֹה‪ :‬למה? אחת ששתת עם ישראל בימי משה‪ ,‬ואחת ששתת‬
‫בימי פרעה נכה‪ ,‬ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה לעתיד לבוא‬
‫וכי תימא ואם תאמר הנך אזדו המצרים הקדמונים אינם כבר והני‬
‫אחריני נינהו‪ ,‬אין זה כך והתניא אמר רבי יהודה‪ ,‬מנימין גר המצרי‬
‫היה לי חבר‪ ,‬מתלמידי ר' עקיבא‪ ,‬אמר מנימין גר המצרי‪ ,‬אני מצרי‬
‫ראשון‪ ,‬ונשאתי לאישה מצרית ראשונה עכשיו אשיא לבני אישה‬
‫מצרית שנייה‪ ,‬כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל‪ ,‬ועונה אלא אי‬
‫איתמר‪ ,‬הכי איתמר‪ ,‬א"ר חיננא בר פפא אין הקדוש ברוך הוא נפרע‬
‫מן המלך עד שעת שילוחו‪ ,‬שנאמר "בסאסאה בשלחה תריבנה" וגו'‪,‬‬
‫אמימר מתני להא דרב חיננא בר פפא אהא‪ ,‬מאי דכתיב ‪ ,‬מלאכי ג'‬
‫שנִיתִי ְואַּתֶ ם ְבנֵּי יַעֲק ֹב ֹלא ְכלִיתֶ ם‪" :‬אני ה' לא‬
‫(ו) כִי ֲאנִי י ְהֹוָה ֹלא ָ‬
‫שניתי" לא הכיתי לאומה ושניתי לה פעם נוספת ואתם בני יעקב לא‬
‫ַאספֶ ה עָ לֵּימ ֹו ָרעוֹת ִחצַי ֲא ַכלֶה‬
‫כליתם‪ ,‬היינו דכתיב דברים לב' (כג) ְּ‬
‫בָם‪ :‬חצי כלין‪ ,‬והן אינן כלין לעולם‪ ,‬אמר רב המנונא‪ ,‬אין הקדוש‬
‫ברוך הוא נפרע מן האדם‪ ,‬עד שתתמלא סאתו‪ ,‬שנאמר‪ ,‬איוב כ' (כב)‬
‫שפְקֹו יֵּצֶר לֹו כָ ל יַּד עָ מֵּ ל ְּתבֹאֶ נּו‪ :‬דרש ר' חיננא בר פפא מאי‬
‫ִבמְֹלאות ִ‬
‫דכתיב תהילים לג' (א) ַרנְנּו צַדִ יקִים בַיהֹוָה ַליְש ִָרים נָאוָה תְ ִהלָה‪ :‬אל‬
‫תקרי "נאוה תהלה" אלא נוה תהלה‪ ,‬זה משה ודוד שלא שלטו‬
‫ָָארץ‬
‫שונאיהם במעשיהם‪ ,‬דוד המלך דכתיב איכה ב' (ט) ָטבְעּו ב ֶ‬
‫שע ֶָרי ָה ִאבַּ ד ו ְִּׁשבַּ ר בְּ ִריחֶ יהָ מַּ לְּ כָּה וְּ ָש ֶריהָ בַּ ּג ֹויִם אֵּ ין תו ָֹרה ּגַּ ם נְּבִ יאֶ יהָ‬
‫ְ‬
‫ֹלא מָ צְּ אּו חָ זוֹן מֵּ ְּי ֹהוָה‪ :‬משה רבנו ‪,‬לא שלטו גויים במעשיו‪ ,‬דאמר‬
‫מר‪ ,‬משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו‬
‫ועמודיו ואדניו‪ ,‬ושואל היכא נגנזו? ועונה‪ ,‬אמר רב חסדא אמר‬
‫אבימי‪ ,‬תחת מחילות של היכל‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬סוטה נתנה עיניה במי‬
‫שאינו ראוי לה‪ ,‬מה שביקשה לא ניתן לה‪ ,‬ומה שבידה נטלוהו ממנה‬
‫ויוצאת ממנו ללא כתובה ‪ ,‬שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו‪ ,‬מה‬
‫שמבקש אין נותנין לו‪ ,‬ומה שבידו נוטלין הימנו ‪ ,‬וכן מצינו בנחש‬
‫הַּ ּמַּ יִם הַּ ְּמָארֲ ִרים לְּ מָ ִרים ְו ָצבְתָ ה ִב ְטנָּה‬
‫ְונָ ְפלָה י ְֵּרכָּה וְּהָ יְּתָ ה הָ ִא ָשה לְּ ָאלָה‬
‫בְּ קֶ ֶרב עַּ ּמָ ּה‪ :‬וכתוב אחר אומר שם‬
‫וְּה ְּׁשבִ יעַּ הַּ כֹהֵּ ן אֶ ת הָ ִא ָשה‬
‫(כא) ִ‬
‫בִ ְּׁשבֻעַּ ת הָ ָאלָה וְָּאמַּ ר הַּ כֹהֵּ ן ל ִָא ָשה יִתֵּ ן‬
‫ְּי ֹהוָה אוֹתָ ְך לְּ ָאלָה וְּלִ ְּׁשבֻעָ ה בְּ תוְֹך עַּ ּמֵּ ְך‬
‫בְתֵּ ת י ְהֹוָה אֶת י ְֵּרכְֵּך נ ֹ ֶפלֶת ְואֶת ִב ְטנְֵּך‬
‫ָצבָה‪ :‬ושואל מקרא אחד מכריע שני‬
‫מקראות? ועונה ‪ .‬אמר רבי מנא כאן‬
‫למעשה השתייה וכאן לתנאין שהכהן‬
‫משביעה אמר רבי אבין ואפילו תימר‬
‫כאן וכאן למעשה‪ ,‬או כאן וכאן‬
‫לתנאין‪ .‬לצבות בטן ולנפיל ירך‬
‫לבועל‪ .‬וצבתה בטנה ונפלה ירכה‬
‫לאשה‪ .‬הדעת מכרעת ירך התחילה‬
‫בעבירה תחלה‪ ,‬ואחר כך הבטן‪ ,‬לפיכך‬
‫תלקה הירך תחלה ואחר כך הבטן‬
‫ושאר כל הגוף לא פלט‪ .‬רבי אבא‬
‫בריה דרבי פפי עבד לה אפטרה‬
‫כשנפרד ממארחיו‪ ,‬ואמר‪ ,‬מה אם‬
‫מידת הפורענות מעוטה אבר אחד‬
‫לוקה ושאר כל האיברים מרגישין‪.‬‬
‫מדת הטובה של הכנסת אורחים‬
‫המרובה‪ ,‬על אחת כמה וכמה‪:‬‬
‫הקדמוני שנתן עיניו במה שאינו ראוי לו‪ ,‬מה שביקש לא נתנו לו‪,‬‬
‫ומה שבידו נטלוהו ממנו‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אני אמרתי יהא‬
‫ֱֹלהים‬
‫מלך על כל בהמה וחיה ועכשיו בראשית ג' (יד) ַּויֹאמֶ ר ְּי ֹהוָה א ִ‬
‫אֶ ל הַּ נָחָ ׁש כִ י עָ ִשיתָ זֹאת ָארּור [הוא] אַּתָ ה ִמכָל ַה ְב ֵּהמָה ּומִכ ֹל ַחי ַת‬
‫ַהשָדֶ ה עַּ ל ּגְּ ֹחנְָּך תֵּ לְֵּך וְּ עָ פָ ר תֹאכַּ ל כָ ל יְּמֵּ י חַּ יֶיָך‪( :‬טו) וְּ אֵּ יבָ ה אָ ִׁשית‬
‫ְּׁשּופָך רֹאׁש וְּ אַּ תָ ה‬
‫בֵּ ינְָּך ּובֵּ ין הָ ִא ָשה ּובֵּ ין ז ְַּּרעֲָך ּובֵּ ין ז ְַּּרעָ ּה הּוא י ְּ‬
‫ְּתׁשּופֶ נּו עָ קֵּ ב‪ :‬אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו "על גחונו" ילך‪,‬‬
‫אני אמרתי יהא מאכלו מאכל אדם עכשיו "עפר יאכל"‪ ,‬הוא אמר‬
‫אהרוג את אדם ואשא את חוה‪ ,‬עכשיו "איבה אשית בינך ובין האשה‬
‫ובין זרעך ובין זרעה" וכן מצינו בקין וקרח‪ ,‬ובלעם‪ ,‬ודואג‪,‬‬
‫ואחיתופל‪ ,‬וגחזי‪ ,‬ואבשלום‪ ,‬ואדוניהו ועוזיהו‪ ,‬והמן‪ ,‬שנתנו עיניהם‬
‫במה שאינו ראוי להם מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם נטלוהו‬
‫מהם‪ :‬במשנה‪ ,‬ברך התחילה בעבירה וכו'‪ :‬ושואל‪ ,‬מנא ה"מ?‬
‫אילימא משום דכתיב במדבר ה' (כא) וְּהִ ְּׁשבִ יעַּ הַּ כֹהֵּ ן אֶ ת הָ ִא ָשה‬
‫בִ ְּׁשבֻעַּ ת הָ ָאלָה וְּ ָאמַּ ר הַּ כֹהֵּ ן ל ִָא ָשה יִתֵּ ן ְּי ֹהוָה אוֹתָ ְך לְּ ָאלָה וְּלִ ְּׁשבֻעָ ה‬
‫בְּ תוְֹך עַּ ּמֵּ ְך בְתֵּ ת י ְהֹוָה אֶת י ְֵּרכְֵּך נ ֹ ֶפלֶת ְואֶת ִב ְטנְֵּך ָצבָה‪ :‬והכתיב שם‬
‫יׁשּה ּובָ אּו‬
‫וְּה ְּׁש קָ ּה אֶ ת הַּ ּמַּ יִם וְּהָ יְּתָ ה ִאם נ ְִּט ְּמָאה ו ִַּת ְּמעֹל מַּ עַּ ל בְּ ִא ָ‬
‫(כז) ִ‬
‫בָ ּה הַּ ּמַּ יִם הַּ ְּמָארֲ ִרים לְּ מָ ִרים ְו ָצבְתָ ה ִב ְטנָּה ְונָ ְפלָה י ְֵּרכָּה וְּהָ יְּתָ ה הָ ִא ָשה‬
‫לְּ ָאלָה בְּ קֶ ֶרב עַּ ּמָ ּה‪ ?:‬ועונה אמר אביי כי לייט כאשר מקלל הכהן‬
‫לייט תחילה ירך‪ ,‬והדר בטן לייט‪ ,‬ומיא כי בדקי אותה כי אורחייהו‬
‫הם לפי סדר זרימתם בגוף האישה בדקי‪ ,‬בטן ברישא והדר ירך‪,‬‬
‫ושואל בקללה נמי כתיב‪ ,‬שם (כב) ּובָ אּו הַּ ּמַּ יִם הַּ ְּמָארֲ ִרים הָ אֵּ לֶה‬
‫וְָּאמ ָרה הָ ִא ָשה ָאמֵּ ן ָאמֵּ ן‪ :‬ועונה ההוא‬
‫בְּ מֵּ עַּ יְִך ַלצְבֹות ֶבטֶן ְו ַלנְפִל י ֵָּרְך ְּ‬
‫דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך‪ ,‬וזאת שלא להוציא לעז על‬
‫מים המרים שאינם פועלים את שלהם‪:‬‬
‫משנה ח' הלכה ח'‬
‫שנֶ ֱאמַר‬
‫שמְשֹון ָהלְַך ַאחַר עֵּינָיו‪ְ ,‬לפִיכְָך נִ{י}ּקְרּו ְפ ִלשְּתִ ים אֶת עֵּינָיו‪ֶ ( ,‬‬
‫(ח) במידה שאדם מודד בה מודדים לו ִ‬
‫שעָרֹו‪ְ ,‬לפִיכְָך נִתְ לָה‬
‫(שופטים טז) וַי ֹאחֲזּוהּו ְפ ִלשְּתִ ים ַויְנַּקְרּו אֶת עֵּינָיו)‪ַ .‬א ְבשָלֹום {נתנווה} (נִתְ ּגָָאה}התפאר ִב ְ‬
‫שנֶ ֱאמַר (שמואל ב יח)‬
‫שבָא עַל ֶעשֶר פִי ַלגְשֵּי ָאבִיו‪ְ ,‬לפִיכְָך נִּתְ נּו בֹו ֶעשֶר ל(ֹו)נְבִיֹות חניתות ‪ֶ ,‬‬
‫שעָרֹו‪ּ( .‬ו) ְלפִי ֶ‬
‫ִב ְ‬
‫ש ָּגנַב שְלשָה {גניבות}‬
‫שאֵּי ְכלֵּי יֹוָאב‪ַ [ ,‬וי ַכּו אֶת ַא ְבשָלֹום ַויְמִתֻׁ הּו]‪ּ .‬ו ְלפִי ֶ‬
‫ַוי ָס{ֹו}בּו ֲעש ָָרה ( ֲאנָשִים){נערים} נ ֹ ְ‬
‫שנֶאמַר (שם טו) ַויְגַנֵּב ַא ְבשָלֹום אֶת לֵּב ַאנְשֵּי יִש ְָראֵּל)‪ְ ,‬לפִיכְָך‬
‫( ְלבָבֹות}‪ ,‬לֵּב ָאבִיו‪ְ ,‬ולֵּב בֵּית דִ ין‪ְ ,‬ולֵּב יִש ְָראֵּל‪ֶ ( ,‬‬
‫ש ָבטִים ְבכַפֹו ַוי ִתְ ָקעֵּם ְבלֵּב ַא ְבשָלֹום‪:‬‬
‫שנֶ ֱאמַר (שם יח) ַויִּקַח שְלשָה ְ‬
‫ש ָבטִים‪ֶ ,‬‬
‫ש(ה) ְ‬
‫נִתְ קְעּו בֹו שְל ָ‬
‫בבלי סוטה ט' ע' ב'‬
‫ירושלמי סוטה ז' ע' א'‬
‫גמ' תני רבי אומר‪ ,‬לפי שתחלת‬
‫גמרא‪ ,‬תנו רבנן שמשון בעיניו מרד שנאמר שופטים יד' (ג) ַּויֹאמֶ ר ל ֹו‬
‫ָאבִ יו ו ְִּאּמ ֹו הַּ אֵּ ין בִ בְּ נוֹת ַאחֶ יָך ּובְּ כָל עַּ ִּמי ִא ָשה כִ י אַּ תָ ה ה ֹולְֵּך לָקַּ חַּ ת ִא ָשה‬
‫קלקלתו של שמשון בעזה לפיכך‬
‫שמְשֹון אֶל ָאבִיו אֹותָ ּה קַח לִי כִי הִיא יָש ְָרה‬
‫ִמ ְּפלִ ְּׁש ִתים הָ ע ֲֵּרלִ ים וַי ֹאמֶר ִ‬
‫עונשו בעזה‪ .‬ושואל והכתיב‬
‫ְבעֵּינָי‪ :‬לפיכך נקרו פלשתים את עיניו שנאמר שם טז' (כא) וַיֹואחֲזּוהּו‬
‫שמְשֹון‬
‫שופטים יד' (א) ַוי ֵֶּרד ִ‬
‫ְפ ִלשְּתִ ים ַויְנַּקְרּו אֶת עֵּינָיו וַּיו ִֹרידּו אוֹת ֹו עַּ זָתָ ה ַּויַַּאסְּ רּוהּו בַּ נְּחֻ ְּׁש ַּתיִם ַּוי ְִּהי‬
‫ּתִ ְמנָתָ ה ַּוי ְַּּרא ִא ָשה בְּ ִת ְּמנָתָ ה‬
‫סּורים\}‪ :‬ושואל איני לא מדויק והכתיב שם‬
‫סירים \{הָ אֲ ִ‬
‫טוֹחֵּ ן בְּ בֵּ ית הָ אֲ ִ‬
‫ִמבְּ נוֹת פְּ לִ ְּׁש ִתים‪ :‬ועונה אמר רבי‬
‫יד' (ד) וְָאבִיו ְואִמֹו ֹלא י ָדְ עּו כִי ֵּמי ְהֹוָה הִיא כִ י תֹאֲ נָה הּוא ְּמבַּ קֵּ ׁש‬
‫שמואל בר נחמן דרך נישואין‬
‫מׁשלִ ים בְּ י ְִּש ָראֵּ ל‪ :‬ועונה כי אזל מיהא‬
‫ִמ ְּפלִ ְּׁש ִתים ּובָ עֵּ ת הַּ ִהיא פְּ לִ ְּׁש ִתים ְּ‬
‫וחופה היו‪ .‬ושואל כתוב אחד‬
‫בתר ישרותיה שרירות הלב שלו אזל‪ ,‬תניא רבי אומר‪ ,‬תחילת קלקולו‬
‫אומר "וירד שמשון תמנתה"‪.‬‬
‫בעזה הייתה‪ ,‬לפיכך לקה נענש בעזה‪ ,‬תחילת קלקולו בעזה דכתיב‪,‬שם‬
‫וכתוב אחר אומר בראשית לח'‬
‫שה זֹונָה ַּו ָיבֹא אֵּ לֶיהָ ‪ :‬לפיכך לקה‬
‫שמְשֹון ַעזָתָ ה ַוי ְַרא שָם ִא ָ‬
‫טז' (א) ַויֵּלְֶך ִ‬
‫(יג) ַּוי ֻּגַּ ד לְּ תָ מָ ר לֵּאמֹר ִהנֵּה ָחמִיְך‬
‫ַיֹורידּו אֹותֹו ַעזָתָ ה" ושואל והכתיב שם יד' (א) ַוי ֵֶּרד‬
‫בעזה דכתיב "ו ִ‬
‫עֹלֶה תִ ְמנָתָ ה לָגֹ ז צֹאנוֹ‪ :‬ועונה‪ ,‬רב‬
‫שמְשֹון ּתִ ְמנָתָ ה ַּוי ְַּּרא ִא ָשה בְּ ִת ְּמנָתָ ה ִמבְּ נוֹת ְּפלִ ְּׁש ִתים‪ :‬ועונה‪ ,‬תחלת‬
‫ִ‬
‫אמר "תמנתה" שתי תימניות היו‪,‬‬
‫קלקולו מיהא בעזה היה‪ ,‬שם טז' (ד) ַויְהִי ַאח ֲֵּרי כֵּן ַוי ֶ ֱאהַב ִאשָה ְבנַחַל‬
‫אחת למעלה ואחת למטה אחת‬
‫של יהודה ואחת של שמשון‪ .‬רבי‬
‫סימון אמר תמנתה אחת היא‪,‬‬
‫ולמה כתב בה עלייה וירידה‪ .‬אלא‬
‫של יהודה על ידי שהיתה כוונתה‬
‫של תמר לשם שמים‪ .‬לפיכך‬
‫כתיב בה עלייה‪ .‬ושל שמשון על‬
‫ידי שלא היתה לשם שמים כתיב‬
‫בה ירידה‪ ,‬דבר אחר אמר ר' אייבו‬
‫בר נגרי כגון הדא בית מעין‬
‫היושבת על צלע הר שיורדין בה‬
‫מפלטתה ועולין בה מטבריה‪.‬‬
‫כתיב שופטים יד (ה) ַּוי ֵֶּרד ִׁש ְּמׁשוֹן‬
‫וְּ ָאבִ יו וְּ ִאּמ ֹו ִת ְּמנָתָ ה ַוי ָב ֹאּו עַד‬
‫וְּהנֵּה כְּ ִפיר אֲ ָריוֹת‬
‫כ ְַרמֵּי תִ ְמנָתָ ה ִ‬
‫ׁשֹאֵּ ג לִ ְּק ָראתוֹ‪ :‬אמר רב שמואל‬
‫בר רב יצחק מלמד שהיו אביו‬
‫ואמו מראין לו כרמי תמנתה‬
‫זרועים כלאים‪ ,‬ואומרים לו‪ ,‬בני‬
‫כשם שכרמיהן זרועין כלאים‪ .‬כך‬
‫בנותיהם זרועות כלאים‪( .,‬שם)‬
‫(ד) וְָאבִיו ְואִמֹו ֹלא י ָדְ עּו כִי ֵּמי ְהֹוָה‬
‫הִיא כִי ת ֹ ֲאנָה הּוא ְמ ַבּקֵּש‬
‫ִמ ְפ ִלשְּתִ ים ּובָ עֵּ ת הַּ ִהיא ְּפלִ ְּׁש ִתים‬
‫מׁשלִ ים בְּ י ְִּש ָראֵּ ל‪ :‬ושואל אמר רבי‬
‫ְּ‬
‫אלעזר בשבעה מקומות כתיב לא‬
‫תתחתן בם ועל כך אמר רבי אבין‬
‫לאסור שבעה עממין‪ ,‬ולא‬
‫פלשתים‪ ,‬והכא הוא אמר הכין?‬
‫ועונה ‪ .‬אמר ר' יצחק כתוב משלי‬
‫ג' (לד) אִם ַל ֵּלצִים הּוא יָלִיץ‬
‫וְּ ַּל ֲע ָניִים \{וְּ ַּל ֲענָוִים\} יִתֶ ן חֵּ ן‪ :‬כתיב‬
‫שופטים יד' (כה) וַּתָ חֶל רּו ַח י ְהֹוָה‬
‫ְל ַפעֲמֹו ְב ַמ ֲחנֵּה דָ ן בֵּין צ ְָרעָה ּובֵּין‬
‫אֶשתאול‪ :‬תרין אמורין חלוקים‬
‫בדעותיהם אחד אמר בשעה‬
‫שהיה רוח הקודש שורה עליו היו‬
‫פסיעותיו כמצרעה לאשתאול‪.‬‬
‫ואחורנה אמר בשעה שהייתה רוח‬
‫הקודש שורה עליו היו שערותיו‬
‫מקישות כזוג פעמונים וקולן הולך‬
‫כמצרעה לאשתאול‪ .‬שם יג' (כד)‬
‫וַּתֵּ לֶד הָ ִא ָשה בֵּ ן ו ִַּת ְּק ָרא אֶ ת ְּׁשמ ֹו‬
‫ִׁש ְּמׁשוֹן ַּויִגְּ ַּדל הַּ נַּעַּ ר ַויְב ְָרכֵּהּו י ְהֹוָה‪:‬‬
‫רבי הונא אמר בשם רבי יוסי‪,‬‬
‫שהיתה תשמישו שווה לכל אדם‪,.‬‬
‫כתיב שם טז' (כח) ַּוי ְִּק ָרא ִׁש ְּמׁשוֹן‬
‫אֶ ל ְּי ֹהוָה ַּויֹאמַּ ר אֲ ֹדנָי יֱהֹוִה זָכְּ ֵּרנִי‬
‫שמָּה דְ לִילָה‪ :‬תניא רבי אומר‪ ,‬אילמלא (לא) נקרא שמה דלילה‬
‫שֹורק ּו ְ‬
‫ֵּ‬
‫ראויה הייתה שתקרא דלילה‪ ,‬שכן דילדלה החלישה את כחו‪ ,‬דילדלה‬
‫הכאיבה את לבו‪ ,‬דילדלה דרדרה את מעשיו‪ ,‬ומפרט‪ ,‬דילדלה את כחו‬
‫דכתיב שם (יט) ו ְַּּתי ְַּּשנֵּהּו עַּ ל בִ ְּרכֶיהָ ו ִַּת ְּק ָרא ל ִָאיׁש ו ְַּּתגַּ לַּח אֶ ת ֶׁשבַּ ע‬
‫מַּ ְּחלְּ פוֹת רֹאׁש ֹו וַּתָ חֶ ל לְּ עַּ נוֹת ֹו ַויָסַר כ ֹחֹו ֵּמ ָעלָיו‪ :‬דילדלה את לבו דכתיב שם‬
‫(יח) וַּתֵּ ֶרא דְ לִילָה כִי ִהּגִיד לָּה אֶת כָל לִבֹו ו ִַּת ְּׁשלַּח ו ִַּת ְּק ָרא לְּ סַּ ְּרנֵּי ְּפלִ ְּׁש ִתים‬
‫לֵּאמֹר עֲלּו הַּ פַּ עַּ ם כִ י ִהּגִ יד לִ ה \{לִ י\} אֶ ת כָ ל לִ ב ֹו וְּ עָ לּו אֵּ לֶיהָ סַּ ְּרנֵּי‬
‫ְּפלִ ְּׁש ִתים ַּו ַּיעֲלּו הַּ כֶסֶ ף בְּ יָדָ ם‪ :‬דילדלה את מעשיו דאיסתלק שכינה מיניה‬
‫דכתיב שם (כ) ַּותֹאמֶ ר ְּפלִ ְּׁש ִתים עָ לֶיָך ִׁש ְּמׁשוֹן ַּויִקַּ ץ ִמ ְּשנָת ֹו ַּויֹאמֶ ר אֵּ צֵּ א‬
‫כְּ פַּ עַּ ם בְּ פַּ עַּ ם וְּ ִאנָעֵּ ר וְהּוא ֹלא י ָדַ ע כִי י ְהֹוָה סָר ֵּמ ָעלָיו‪" :‬וַּתֵּ ֶרא דְ לִילָה כִי‬
‫ִהּגִיד לָּה אֶת כָל לִבֹו" ושואל מנא ידעה? ועונה א"ר חנין אמר רבי‪,‬‬
‫ניכרין דברי אמת‪ ,‬אביי אמר‪ ,‬ידעה בו באותו צדיק דלא מפיק שם שמים‬
‫לבטלה‪ ,‬כיון דאמר "נְזִיר אֱֹלהִים ֲאנִי"‪ ,‬אמרה‪ ,‬השתא ודאי קושטא קאמר‪,‬‬
‫שם (טז ) ַויְהִי כִי ֵּהצִיקָה לֹו בִדְ ב ֶָרי ָה כָל ַהיָמִים וַּתְַא ְלצֵּהּו ו ִַּת ְּקצַּ ר נ ְַּּפׁש ֹו‬
‫לָמּות‪ :‬ושואל מאי ותאלצהו? ועונה‪ ,‬אמר רבי יצחק דבי רבי אמי‪ ,‬בשעת‬
‫גמר ביאה נשמטה מתחתיו‪ ,‬שם יג' (ז) ַּויֹאמֶ ר לִ י ִהנְָך הָ ָרה וְּ ֹיל ְַּּד ְּת בֵּ ן ְועַּתָה‬
‫ֱֹלהים י ְִּהיֶה הַּ נַּעַּ ר ִמן‬
‫שכָר וְַאל ּת ֹא ְכלִי כָל ֻׁטמְָאה כִ י ְּנזִיר א ִ‬
‫ַאל ּתִ שְּתִ י יַי ִן ְו ֵּ‬
‫הַּ בֶ טֶ ן עַּ ד יוֹם מוֹתוֹ‪ :‬ושואל מאי כל טמא? ותו וכי עד השתא דברים‬
‫טמאים קאכלה? ועונה‪ ,‬א"ר יצחק דבי רבי אמי דברים האסורים בנזיר‪,‬‬
‫שם טו' (יט) ַוי ִ ְבקַע אֱֹלהִים אֶת ַה ַמכְּתֵּ ש ֲאשֶר ַב ֶלחִי ַּוי ְֵּּצאּו ִמּמֶ נּו מַּ יִם ַּוי ְֵּּׁש ְּת‬
‫וַּתָ ָׁשב רּוח ֹו ַּוי ִֶחי עַּ ל כֵּן קָ ָרא ְּׁשמָ ּה עֵּ ין הַּ קו ֵֹּרא אֲ ֶׁשר בַּ ל ִֶחי עַּ ד הַּ יוֹם הַּ זֶה‪:‬‬
‫א"ר יצחק דבי רבי אמי‪ ,‬הוא איוה לדבר טמא‪ ,‬לפיכך נתלו חייו בדבר‬
‫טמא‪ ,‬שם יג' (כה) וַּתָ ֶחל רּו ַח י ְהֹוָה לְּ פַּ עֲמ ֹו בְּ מַּ ֲחנֵּה דָ ן בֵּ ין צָ ְּרעָ ה ּובֵּ ין‬
‫אֶ ְּׁשתָ אֹל‪ :‬א"ר חמא בר' חנינא חלתה נתקיימה נבואתו של יעקב אבינו‪,‬‬
‫נׁשְך‬
‫דכתיב בראשית מט' (יז) יְהִי דָ ן נָחָש ֲעלֵּי דֶ ֶרְך ְּׁש ִפיפֹן ֲעלֵּי א ַֹּרח הַּ ֵּ‬
‫ּוִיתי ְּי ֹהוָה‪ְ " :‬ל ַפעֲמֹו ְב ַמ ֲחנֵּה‬
‫עִ ְּקבֵּ י סּוס ַּו ִיפֹל רֹכְּ ב ֹו ָאחוֹר‪( :‬יח) לִ יׁשּועָ ְּתָך ִק ִ‬
‫דָ ן" א"ר יצחק דבי רבי אמי‪ ,‬מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג‬
‫פעמונים כתיב הכא "לפעמו במחנה דן" וכתיב התם שמות לט' (כו)‬
‫ַפעֲמֹון ו ְִרימֹון פַּ ֲעמֹן ו ְִּרּמֹן עַּ ל ׁשּולֵּי הַּ ְּּמעִ יל סָ בִ יב לְּ ָׁש ֵּרת כַּ אֲ ֶׁשר ִצּוָה ְּי ֹהוָה‬
‫מׁשה‪" :‬בֵּין צ ְָרעָה ּובֵּין ֶאשְּתָ אֹול" אמר ר' אסי צרעה ואשתאול שני‬
‫אֶ ת ֶ‬
‫הרים גדולים היו‪ ,‬ועקרן שמשון וטחנן זה בזה‪ ,‬שופטים יג' (ה) כִ י ִהנְָך‬
‫ֱֹלהים י ְִּהיֶה הַּ נַּעַּ ר ִמן‬
‫הָ ָרה וְּ ֹיל ְַּּד ְּת בֵּ ן ּומו ָֹרה ֹלא ַּי ֲעלֶה עַּ ל רֹאׁש ֹו כִ י ְּנזִיר א ִ‬
‫הַּ בָ טֶ ן וְהּוא יָחֵּל לְהֹושִי ַע אֶת יִש ְָראֵּל ִמיַּד ְּפלִ ְּׁש ִתים‪ :‬אמר רבי חמא ברבי‬
‫חנינא הוחל התפוגגה שבועתו של אבימלך דכתיב בראשית כא' (כג)‬
‫אֹלהים הֵּ נָה אִם ּתִ שְק ֹר לִי ּו ְלנִינִי ּו ְלנֶכְדִ י כַּ חֶ סֶ ד אֲ ֶׁשר‬
‫וְּ עַּ תָ ה ִה ָשבְּ עָ ה לִ י בֵּ ִ‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר ּגַּ ְּרתָ ה בָ ּה‪ :‬שופטים יג' (כד)‬
‫ֲשה עִ ּמָ ִדי וְּ עִ ם הָ ֶ‬
‫יתי עִ ְּּמָך ַּתע ֶ‬
‫עָ ִש ִ‬
‫וַּתֵּ לֶד הָ ִא ָשה בֵּ ן ו ִַּת ְּק ָרא אֶ ת ְּׁשמ ֹו ִׁש ְּמׁשוֹן ַויִגְדַ ל ַהנַעַר ַויְב ְָרכֵּהּו י ְהֹוָה‪:‬‬
‫ושואל‪ ,‬במה ברכו? ועונה אמר רב יהודה אמר רב שברכו באמתו‪ ,‬אמתו‬
‫שמְשֹון אֶל י ְהֹוָה וַי ֹאמַר‬
‫כבני אדם וזרעו כנחל שוטף‪ ,‬שם טז' (כח) ַויִק ְָרא ִ‬
‫אֲדֹנָי י ֱהֹוִה זָכ ְֵּרנִי נָא ְו ַחזְ ֵּקנִי נָא אְַך ַה ַפעַם ַהזֶה ָהאֱֹלהִים ְו ִאנָ ְקמָה נְקַם ַאחַת‬
‫ִמשְתֵּ י עֵּינַי ִמ ְפ ִלשְּתִ ים‪ :‬אמר רב‪ ,‬אמר שמשון לפני הקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫רבונו של עולם‪ ,‬זכור לי עשרים (ושתים) שנה ששפטתי את ישראל‪ ,‬ולא‬
‫שמְשֹון‬
‫אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום‪ ,‬שם טו' (ד) ַויֵּלְֶך ִ‬
‫ַויִלְכ ֹד שְֹלש מֵּאֹות שּו ָעלִים ַּויִקַּ ח ל ִַּפ ִדים ַּויֶפֶ ן ָזנָב אֶ ל ָזנָב ַּוי ֶָשם ל ִַּפיד אֶ חָ ד‬
‫בֵּ ין ְּׁשנֵּי הַּ זְּ נָבוֹת בַּ תָ וְֶך‪ :‬ושואל מאי שנא למה דווקא שועלים? ועונה אמר‬
‫רבי איבו בר נגדי א"ר חייא בר אבא‪ ,‬אמר שמשון יבא מי שחוזר‬
‫לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן לאברהם וליצחק אבינו‪ ,‬תניא‬
‫נָא וְּחַּ זְּ קֵּ נִי נָא אַּ ְך הַּ פַּ עַּ ם הַּ זֶה‬
‫ֱֹלהים ְו ִאנָ ְקמָה נְקַם ַאחַת ִמשְתֵּי‬
‫הָ א ִ‬
‫עֵּינַי ִמ ְפ ִלשְּתִ ים‪ .:‬אמר רבי אחא‪,‬‬
‫אמר לפניו‪ ,‬רבונו של עולם תן לי‬
‫שכר עיני אחת בעולם הזה ושכר‬
‫עיני אחת מותקנת לי לעתיד‬
‫לבוא‪ .‬ושואל כתוב אחד אומר‬
‫שם טו' (כ) ַויִשְפ ֹט אֶת יִש ְָראֵּל‬
‫[ארבעים]‬
‫ְפ ִלשְּתִ ים‬
‫בִימֵּי‬
‫שנָה‪:‬וכתוב אחד אומר‬
‫{ ֶעש ְִרים} ָ‬
‫שם טז' (לא) ַּוי ְֵּּרדּו אֶ חָ יו וְּ כָ ל בֵּ ית‬
‫ָאבִ יהּו ַּוי ְִּשאּו אֹת ֹו ַּו ַּיעֲלּו ַּוי ְִּקבְּ רּו‬
‫אוֹת ֹו בֵּ ין צָ ְּרעָ ה ּובֵּ ין אֶ ְּׁשתָ אֹל‬
‫שפַט אֶת‬
‫בְּ קֶ בֶ ר מָ נוֹחַּ ָאבִ יו וְהּוא ָ‬
‫שנָה‪ :‬ועונה אמר‬
‫יִש ְָראֵּל ֶעש ְִרים ָ‬
‫ר' אחא מלמד שהיו הפלשתים‬
‫יראים ממנו עשרים שנה לאחר‬
‫מותו‪ ,‬כדרך שהיו יראים ממנו‬
‫עשרים שנה בחייו‪ :‬במשנה‪,‬‬
‫אבשלום נתנווה בשערו‪ .‬ר' חנינא‬
‫אמר בלוריתו כחרובית גדולה‬
‫היה‪ ,‬ושואל‪ ,‬יכול גוזמה ורק‬
‫ככידון ועונה רבי ביבי בשם רבי‬
‫יוחנן בדין ענפים בדין ענפים היה‬
‫עשוי‪ ,‬ומספר‪ ,‬אמר רבי חנינה כד‬
‫סלקית להכא כשעליתי לארץ‬
‫ישראל נסבית איזורא דברי‬
‫לקחתי חגורתי וחגורת בני‬
‫ואיזורא דחמרי ורצועת החמור‬
‫וניסינו מקפא כורתא גזע העץ‬
‫דחרוביתא דארעא דישראל ולא‬
‫מטון ולא הצלחנו וקצית חד פרי‬
‫חרוב ונגר מלא ידויי דבש‪ .‬אמר‬
‫רבי יונתן יפה היה סיפסוף בוסר‬
‫שאכלנו בנערותינו מפנקריסין‬
‫בשלים שאכלנו בזקנותינו‪,‬‬
‫ומסביר די ביומו תוך כדי חיו‬
‫הארוכים אישתני עלמא‪ .‬אמר רבי‬
‫חייא בר אבא בראשונה היתה‬
‫סאה ארבלית מוציאה סאה סולת‪.‬‬
‫סאה קמח סאה קיבר סאה סובין‬
‫סאה מורסן‪ .‬וכדון ועכשיו‬
‫בעוונותינו הרבים אפילו חדא‬
‫בחדא לא קיימא‪ ,‬כתיב שמואל ב‪.‬‬
‫יא' (כה) ּוכְַא ְבשָלֹום ֹלא ָהי ָה אִיש‬
‫יָפֶה ְבכָל יִש ְָראֵּל ְל ַהלֵּל מְא ֹד ִמכַּ ף‬
‫ַּרגְּ ל ֹו וְּעַּ ד קָ ְּדקֳ ד ֹו ֹלא הָ יָה ב ֹו מּום‪:‬‬
‫אמר רבי שמעון החסיד‪ ,‬בין כתיפיו של שמשון ששים אמה היה‪ ,‬שנאמר‬
‫שמְשֹון עַד ֲחצִי ַה ַליְלָה ַויָקָם ַב ֲחצִי ַה ַליְלָה ַויֶאֱח ֹז‬
‫שכַב ִ‬
‫שם טז' (ג) ַוי ִ ְ‬
‫שעַר ָהעִיר ּו ִבשְּתֵּ י ַהמְזּוזֹות ַוי ִ ָסעֵּם עִם ַהב ְִרי ַח ַויָשֶם עַל כְתֵּ פָיו‬
‫בְדַ לְתֹות ַ‬
‫ַּו ַּי ֲעלֵּם אֶ ל רֹאׁש הָ הָ ר אֲ ֶׁשר עַּ ל ְּפנֵּי חֶ בְּ רוֹן‪ :‬וגמירי ידוע לכולם דאין דלתות‬
‫עזה פחותות מששים אמה‪ ,‬שם טז' (כא) ַּויֹאחֲזּוהּו ְּפלִ ְּׁש ִתים ַּו ְּינ ְַּּקרּו אֶ ת‬
‫ֲסירים‬
‫ַַּאסרּוהּו בַּ נְּחֻ ְּׁש ַּתיִם ַויְהִי טֹוחֵּן ְבבֵּית ָהא ִ‬
‫עֵּ ינָיו וַּיו ִֹרידּו אוֹת ֹו עַּ זָתָ ה ַּוי ְּ‬
‫ֲסּורים}‪ ,:‬אמר רבי יוחנן אין טחינה אלא לשון עבירה‪ ,‬וכן הוא‬
‫\{ ָהא ִ‬
‫אומר איוב לא' (י) ּתִ ְטחַן לְַאחֵּר ִאשְּתִ י וְּ עָ לֶיהָ יִכְּ ְּרעּון אֲ חֵּ ִרין‪ :‬מלמד שכל‬
‫אחד ואחד הביא לו את אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר הימנו‪ ,‬אמר‬
‫רב פפא היינו דאמרי אינשי קמי דשתי חמרא חמרא לשתיינים מביאים‬
‫יין קמי רפוקא ולירקנים גרידיא דובלא מביאים ירק‪ ,‬ואמר רבי יוחנן כל‬
‫המזנה אשתו מזננת עליו שנאמר שם (ט) אִם נִפְּתָ ה ִלבִי עַל ִאשָה ְועַל‬
‫ָארבְּתִ י‪ :‬וכתיב (י) ּתִ ְטחַן לְַאחֵּר ִאשְּתִ י ְו ָעלֶי ָה יִכ ְְרעּון ֲאח ִֵּרין‪:‬‬
‫פֶתַ ח ֵּרעִי ָ‬
‫והיינו דאמרי אינשי איהו בי קארי הוא בשום ואיתתיה בי בוציני והיא‬
‫בבצל‪ ,‬ואמר רבי יוחנן שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים‪ ,‬שנאמר‬
‫בראשית מט' (טז) דָ ן י ָדִ ין עַמֹו כְַאחַד ִׁשבְּ טֵּ י י ְִּש ָראֵּ ל‪ :‬ואמר רבי יוחנן‬
‫שמשון על שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא‪ ,‬שנאמר‪ ,‬תהילים פד' (יב) כִי‬
‫שמֶש ּו ָמגֵּן י ְהֹוָה אֱֹלהִים חֵּ ן וְּ כָ בוֹד יִתֵּ ן ְּי ֹהוָה ֹלא י ְִּמנַּע טוֹב ַּלהֹלְּ כִ ים בְּ תָ ִמים‪:‬‬
‫ֶ‬
‫ושואל אלא מעתה לא ימחה ככל השמות הקדושים? ועונה אלא מעין‬
‫שמו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מה הקדוש ברוך הוא מגין על כל העולם‬
‫כולו‪ ,‬אף שמשון מגין בדורו על ישראל‪ ,‬ואמר רבי יוחנן בלעם חיגר‬
‫ברגלו אחת היה‪ ,‬שנאמר במדבר כג' (ג) ַּויֹאמֶ ר בִ לְּ עָ ם לְּ בָ לָק ִה ְּתיַּצֵּ ב עַּ ל‬
‫וְּהּגַּ ְּד ִתי לְָך ַויֵּלְֶך‬
‫אתי ְּּודבַּ ר מַּ ה י ְַּּראֵּ נִי ִ‬
‫ֹעלָתֶ ָך וְּאֵּ לְּ כָה אּולַּי יִקָ ֶרה ְּי ֹהוָה לִ ְּק ָר ִ‬
‫שפִי‪ :‬ואילו שמשון חיגר בשתי רגליו היה שנאמר בראשית מט' (יז) י ְִּהי‬
‫ֶ‬
‫נׁשְך עִ ְּקבֵּ י סּוס ַּו ִיפֹל רֹכְּ ב ֹו ָאחוֹר‪ : :‬תנו‬
‫שפִיפ ֹן ֲעלֵּי א ַֹרח הַּ ֵּ‬
‫דָ ן נָחָ ׁש ֲעלֵּי דֶ ֶרְך ְ‬
‫רבנן חמשה נבראו כביכול מעין דוגמא של מעלה‪ ,‬וכולן לקו בהן‪ ,‬שמשון‬
‫בכחו שאול בצוארו אבשלום בשערו צדקיה בעיניו אסא ברגליו ומפרט‪,‬‬
‫שמשון בכחו דכתיב שופטים טז' (יט) ו ְַּּתי ְַּּשנֵּהּו עַּ ל בִ ְּרכֶיהָ ו ִַּת ְּק ָרא ל ִָאיׁש‬
‫ו ְַּּתגַּ לַּח אֶ ת ֶׁשבַּ ע מַּ ְּחלְּ פוֹת רֹאׁש ֹו וַּתָ חֶ ל לְּ עַּ נוֹת ֹו ַויָסַר כ ֹחֹו ֵּמ ָעלָיו‪ :‬שאול‬
‫ֹשא ֵּכלָיו ְּׁשֹלף‬
‫המלך בצוארו דכתיב שמואל א‪ .‬לא' (ד) ַּויֹאמֶ ר ָׁשאּול לְּ נ ֵּ‬
‫וְּה ְּתעַּ לְּ לּו בִ י וְּ ֹלא ָאבָ ה‬
‫חַּ ְּרבְּ ָך וְּ דָ ְּק ֵּרנִי בָ ּה פֶ ן יָבוֹאּו הָ ע ֲֵּרלִ ים הָ אֵּ לֶה ְּּודקָ רֻ נִי ִ‬
‫ֹשא ֵּכלָיו כִ י י ֵָּרא ְּמאֹד ַויִּקַח שָאּול אֶת ַהח ֶֶרב ַוי ִפ ֹל ָעלֶיהָ‪ :‬אבשלום לקה‬
‫נ ֵּ‬
‫בשערו כדבעינן למימר קמן שם יז' (ט) ַּויִקָ ֵּרא ַאבְּ ָׁשלוֹם לִ ְּפנֵּי עַּ בְּ דֵּ י דָ וִד‬
‫וְּ ַאבְּ ָׁשלוֹם ֹרכֵּב עַּ ל הַּ פֶ ֶרד ַּו ָיבֹא הַּ פֶ ֶרד ַּתחַּ ת שוֹבֶ ְך הָ אֵּ לָה הַּ ּגְּ ד ֹולָה ַּו ֶי ֱחזַּק‬
‫ָארץ וְּהַּ פֶ ֶרד אֲ ֶׁשר ַּת ְּחתָ יו עָ בָ ר‪ :‬צדקיה‬
‫רֹאׁש ֹו בָ אֵּ לָה ַּוי ַֻּתן בֵּ ין הַּ ָשמַּ יִם ּובֵּ ין הָ ֶ‬
‫בעיניו דכתיב‪ ,‬מלכים ב‪ .‬כה' (ז) וְּ אֶ ת בְּ נֵּי ִצ ְּד ִקיָהּו ָׁשחֲטּו לְּ עֵּ ינָיו ְואֶת עֵּינֵּי‬
‫צִדְ ִקי ָהּו ִעּוֵּר ַּויַַּאסְּ ֵּרהּו בַּ נְּחֻ ְּׁש ַּתיִם ַּויְּבִ אֵּ הּו בָ בֶ ל‪ :‬אסא המלך‪ ,‬לקה ברגליו‬
‫בּורת ֹו וְּ כָל אֲ ֶׁשר עָ ָשה‬
‫דכתיב שם א‪ .‬טו' (כג) ְּויֶתֶ ר כָ ל ִדבְּ ֵּרי ָאסָ א וְּ כָל ּגְּ ָ‬
‫וְּהֶ עָ ִרים אֲ ֶׁשר בָ נָה הֲֹלא הֵּ ּמָ ה כְּ תּובִ ים עַּ ל סֵּ פֶ ר ִדבְּ ֵּרי הַּ י ִָמים לְּ מַּ לְּ כֵּי יְּהּודָ ה‬
‫ַרק ְלעֵּת זִ ְקנָתֹו ָחלָה אֶת ַרגְלָיו‪ :‬ואמר רב יהודה אמר רב שאחזתו פדגרא‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬א"ל מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן‪ ,‬היכי דמי פדגרא?‬
‫ועונה‪ ,‬א"ל דקירות כמחט בבשר החי‪ ,‬ושואל‪ ,‬מנא ידע? ועונה איכא‬
‫דאמרי מיחש הוה חש ביה בעצמו‪ ,‬ואיכא דאמרי מרביה שמע ליה‪ ,‬וא"ד‬
‫ִירָאיו ּוב ְִריתֹו לְהֹודִ יעָם‪ :‬דרש‬
‫ידע זאת בכוח תהילים כה' (יד) סֹוד י ְהֹוָה ל ֵּ‬
‫רבא מפני מה נענש אסא? מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים‪ ,‬שנאמר‪,‬‬
‫שמִי ַע אֶת כָל י ְהּודָ ה אֵּין נָקִי ַּוי ְִּשאּו אֶ ת‬
‫מלכים א‪ .‬טו' (כב) ְו ַה ֶמלְֶך ָאסָא ִה ְ‬
‫ַאבְּ נֵּי הָ ָרמָ ה וְּאֶ ת עֵּ צֶ יהָ אֲ ֶׁשר בָ נָה בַּ עְּ ָׁשא ַּויִבֶ ן בָ ם הַּ ּמֶ לְֶך ָאסָ א אֶ ת ּגֶבַּ ע‬
‫יכול מושלם בכל? תלמוד לומר‬
‫"מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו‬
‫מום"‪ .‬כתיב שם א‪ ,‬ט' (ב) וְלֹו‬
‫ָהי ָה בֵּן ּושְמֹו שָאּול בָחּור וָטֹוב‬
‫ְואֵּין אִיש ִמ ְבנֵּי יִש ְָראֵּל טֹוב ִממֶנּו‬
‫ִמ ִשכְּ מ ֹו וָמַּ עְּ לָה ָּגבֹּהַּ ִמכָל הָ עָ ם‪.:‬‬
‫יכול מושלם בכל? תלמוד לומר‬
‫"משכמו ומעלה גבוה מכל העם"‪.‬‬
‫אבל באבנר שר צבא שאול מהו‬
‫אומר שם ב‪ .‬ג' (לח) וַי ֹאמֶר ַה ֶמלְֶך‬
‫אֶל ֲעבָדָ יו הֲלֹוא תֵּ דְ עּו כִי שַר ְוגָדֹול‬
‫נָפַל הַיֹום ַהזֶה ְביִש ְָראֵּל‪ .:‬ושואל‬
‫אם כן ואבנר למה נהרג? ועונה‬
‫רבי יהושע בן לוי‪ ,‬ורבי שמעון בן‬
‫לקיש‪ ,‬ורבנן‪ .‬לכל אחד דעה‬
‫משלו רבי יהושע בן לוי אמר‪ ,‬על‬
‫ידי שעשה דמן של נערים מבני‬
‫ישראל שחוק‪ .‬והפקר כנאמר שם‬
‫ב' (יד) ַּויֹאמֶ ר ַאבְּ נֵּר אֶ ל יוָֹאב‬
‫שחֲקּו ְל ָפנֵּינּו‬
‫י ָקּומּו נָא ַהנְע ִָרים וִי ַ‬
‫ַּויֹאמֶ ר יוָֹאב יָקֻ מּו‪ . :‬ר"ש בן לקיש‬
‫אמר על ידי שהקדים שמו לשמו‬
‫של דוד‪ .‬הדא הוא דכתיב שם ג‬
‫שלַח ַא ְבנֵּר ַמלְָאכִים אֶל דָ וִד‬
‫(יב) ַוי ִ ְ‬
‫ָארץ‬
‫ּתַ חְּתָ ו \{ּתַ חְּתָ יו\} לֵּאמ ֹר לְּ ִמי ֶ‬
‫וְּהנֵּה י ִָדי‬
‫יתָך ִא ִתי ִ‬
‫לֵּאמֹר כ ְָּרתָ ה בְּ ִר ְּ‬
‫עִ ּמָ ְך לְּ הָ סֵּ ב אֵּ לֶיָך אֶ ת כָ ל י ְִּש ָראֵּ ל‪:‬‬
‫כתיב מן אבנר לדוד‪ .‬ורבנין‬
‫אמרין‪ ,‬על ידי שלא הניח מנע‬
‫לשאול להתפייס מדוד‪ .‬הדא הוא‬
‫דכתיב שם א כד(יא) וְָאבִי ְראֵּה‬
‫ּגַם ְראֵּה אֶת ְכנַף ְמעִילְָך ְבי ָדִ י כִ י‬
‫כָר ִתי אֶ ת כְּ נַּף ְּמעִ ילְּ ָך וְֹּלא‬
‫בְּ ְּ‬
‫ה ֲַּרגְּ ִתיָך ַּדע ְּּוראֵּ ה כִ י אֵּ ין בְּ י ִָדי ָרעָ ה‬
‫אתי לְָך וְּאַּ תָ ה צֹדֶ ה‬
‫וָפֶ ַּׁשע וְּ ֹלא חָ טָ ִ‬
‫אֶ ת נַּפְּ ִׁשי לְּ קַּ חְּ תָ ּה‪ :‬אמר ליה אבנר‬
‫לשאול מה את בעי מן גלגוי‬
‫רברבן דהדין‪ ,‬בסירה או בקוץ‬
‫נתפס המעיל הוערת‪ ,‬וכיון שבאו‬
‫למעגל אמר לו שם כו' (יד) ַּוי ְִּק ָרא‬
‫דָ וִ ד אֶ ל הָ עָ ם וְּאֶ ל ַאבְּ נֵּר בֶ ן נֵּר‬
‫לֵּאמֹר הֲלֹוא תַ ֲענֶה ַא ְבנֵּר ַּויַּעַּ ן ַאבְּ נֵּר‬
‫ַּויֹאמֶ ר ִמי אַּ תָ ה קָ ָראתָ אֶ ל הַּ ּמֶ לְֶך‪:‬‬
‫גבי כנף אמרת בסירה הורעת‪,‬‬
‫חנית וצפחת בסירה הוערת? ויש‬
‫אומרים אבנר נהרג על ידי‬
‫שהייתה ספק בידו יכולת למחות‬
‫בִ ְּני ִָמן וְּאֶ ת הַּ ִּמ ְּצפָ ה‪ :‬מאי אין נקי? אמר רב יהודה אמר רב יצאו אפילו‬
‫שמְשֹון‬
‫חתן מחדרו וכלה מחופתה‪ :‬ושואל‪ ,‬כתיב שופטים יד' (א) ַוי ֵֶּרד ִ‬
‫ּתִ ְמנָתָ ה ַּוי ְַּּרא ִא ָשה בְּ ִת ְּמנָתָ ה ִמבְּ נוֹת ְּפלִ ְּׁש ִתים‪ :‬וכתיב בראשית לח' (יג)‬
‫ַּוי ֻּגַּ ד לְּ תָ מָ ר לֵּאמֹר ִהנֵּה ָחמִיְך עֹלֶה תִ ְמנָתָ ה לָגֹ ז צֹאנוֹ‪ :‬ועונה‪ ,‬א"ר אלעזר‬
‫שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה‪ ,‬יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה‪,‬‬
‫ר' שמואל בר נחמני אמר שתי תמנאות היו חדא בירידה וחדא בעליה‪ ,‬רב‬
‫פפא אמר חדא תמנה הואי בצלע הר דאתי מהאי גיסא ירידה‪ ,‬ודאתי‬
‫מהאי גיסא עליה‪ ,‬כגון ורדוניא ובי בארי ושוקא דנרש‪ ,‬שם (יד) וַּתָ סַּ ר‬
‫בִ גְּ דֵּ י ַאלְּ ְּמנּותָ ּה מֵּ עָ לֶיהָ ו ְַּּתכַּ ס בַּ צָ עִ יף ו ִַּת ְּתעַּ לָף וַּתֵּ שֶב ְבפֶתַ ח עֵּינַי ִם אֲ ֶׁשר עַּ ל‬
‫וְּהוא ֹלא נ ְִּתנָה ל ֹו לְּ ִא ָשה‪ :‬א"ר‬
‫דֶ ֶרְך ִת ְּמנָתָ ה כִ י ָראֲ תָ ה כִ י ג ַָּדל ֵּׁשלָה ִ‬
‫אלכסנדרי‪ ,‬מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל‬
‫עינים צופות לראותו‪ ,‬ר' חנין אמר רבי‪ ,‬מקום הוא ששמו עינים וכן הוא‬
‫אומר‪ ,‬יהושע טו' (לד) וְּ זָנוֹחַּ וְּ עֵּ ין ּגַּ נִים ּתַ פּו ַח ְו ָהעֵּינָם‪ :‬ר' שמואל בר נחמני‬
‫אמר‪ ,‬שנתנה עינים לדבריה‪ ,‬כשתבעה יהודה אמר לה שמא נכרית את?‬
‫אמרה ליה‪ ,‬גיורת אני‪ ,‬שאל שמא אשת איש את? אמרה ליה פנויה אני‪,‬‬
‫שמא קיבל בך אביך קידושין? אמרה ליה יתומה אני‪ ,‬שאל שמא טמאה‬
‫שבַע‬
‫את? אמרה ליה טהורה אני‪ :‬בראשית כא' (לג) ַויִטַע ֵּאשֶל ִב ְבאֵּר ָ‬
‫ַּוי ְִּק ָרא ָׁשם בְּ ֵּׁשם ְּי ֹהוָה אֵּ ל ע ֹולָם‪ :‬אמר ריש לקיש מלמד שעשה אברהם‬
‫אבינו פרדס‪ ,‬ונטע בו כל מיני מגדים‪ ,‬שתי דעות רבי יהודה ורבי נחמיה‪,‬‬
‫חד אמר פרדס נטע וחד אמר פונדק בנה‪ ,‬ושואל‪ ,‬בשלמא למ"ד פרדס‬
‫היינו דכתיב "ויטע" אלא למ"ד פונדק מאי ויטע? ועונה כדכתיב דניאל‬
‫יא' (מה) ְויִטַע ָא ֳהלֵּי ַאפַדְ נֹו בֵּ ין י ִַּּמים לְּ הַּ ר ְּצבִ י קֹדֶ ׁש ּובָ א עַּ ד ִקצ ֹו וְּ אֵּ ין ע ֹוזֵּר‬
‫לו‪ַ " :‬ויִק ְָרא שָם ְבשֵּם י ְהֹוָה אֵּל עֹולָם"‪ :‬אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא‬
‫אלא ויקריא‪ ,‬מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא‬
‫בפה כל עובר ושב‪ ,‬כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו‪ ,‬אמר להם‬
‫וכי משלי אכלתם‪ ,‬משל אלהי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר‬
‫ש ֶב ָה לְזֹונָה כִי ִכסְתָ ה‬
‫והיה העולם‪ ,‬בראשית לט' (טו ) ַוי ְִר ֶא ָה י ְהּודָ ה ַוי ַ ְח ְ‬
‫ָפנֶי ָה‪ :‬ושואל‪ ,‬משום דכסתה פניה חשבה לזונה? ועונה א"ר אלעזר‬
‫שכסתה פניה בבית חמיה ולא הכירה‪ ,‬דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן‪,‬‬
‫כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים‪,‬‬
‫ושואל מנלן? ומהיכן למדנו זאת‪ ,‬ועונה מתמר‪ ,‬נביאים‪ ,‬דכתיב ישעיה‬
‫ירּוׁשלָם בִ ימֵּ י עֻזִ יָהּו‬
‫ש ְעי ָהּו בֶן ָאמֹוץ אֲ ֶׁשר חָ זָה עַּ ל יְּהּודָ ה וִ ָ‬
‫א' (א) חֲזֹון י ְ ַ‬
‫יוֹתָ ם ָאחָ ז י ְִּחז ְִּקיָהּו מַּ לְּ כֵּי יְּהּודָ ה‪ :‬מלכים מדוד‪ ,‬ואמר רבי לוי‪ ,‬דבר זה‬
‫מסורת בידינו מאבותינו‪ ,‬אמוץ ואמציה אחים הוו‪ ,‬בראשית לח' (כה) הִוא‬
‫וְּהיא ָׁשלְּ חָ ה אֶ ל חָ ִמיהָ לֵּאמֹר לְּ ִאיׁש אֲ ֶׁשר אֵּ לֶה ל ֹו ָאנֹכִ י הָ ָרה‬
‫מּוצֵּאת ִ‬
‫ַּותֹאמֶ ר הַּ כֶר נָא לְּ ִמי הַּ חֹתֶ מֶ ת וְּהַּ ְּפ ִתילִ ים וְּהַּ ּמַּ טֶ ה הָ אֵּ לֶה‪ :‬ושואל‪ ,‬היא‬
‫מיתוצאת מיבעי ליה? ועונה‪ ,‬א"ר אלעזר לאחר שנמצאו סימניה בא‬
‫סמאל וריחקן בא גבריאל וקירבן‪ ,‬היינו דכתיב‪ ,‬תהילים נו' (א) ַל ְמנַ ֵּצ ַח עַל‬
‫יֹונַת ֵּאלֶם ְרחֹקִים לְדָ וִד ִמכְּתָ ם בֶ ֱאחֹז אוֹת ֹו ְּפלִ ְּׁש ִתים בְּ גַּ ת‪ :‬אמר רבי יוחנן‪,‬‬
‫משעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אילמת‪" ,‬לְדָ ִוד ִמכְּתָ ם" שיצא ממנה‬
‫דוד‪ ,‬שהיה מך ותם לכל‪ ,‬דבר אחר‪" ,‬מכתם" שהיתה מכתו תמה‪ ,‬שנולד‬
‫דוד כשהוא מהול‪ ,‬דבר אחר‪" ,‬מכתם" כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל‬
‫ש ְלחָה אֶל ָחמִי ָה לֵּאמ ֹר‬
‫מי שגדול ממנו ללמוד תורה‪ ,‬כך בגדולתו‪ְ " ,‬והִיא ָ‬
‫ְלאִיש ֲאשֶר ֵּאלֶה לֹו ָאנֹכִי ה ָָרה"‪ ,‬ושואל‪ ,‬ותימא ליה מימר ישר בפנים?‬
‫ועונה‪ ,‬אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב‪ ,‬ואמרי לה אמר רב חנא בר‬
‫ביזנא אמר רבי שמעון חסידא‪ ,‬ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון‬
‫בנוב עיר הכהנים ולא מיחה‪:‬‬
‫במשנה אבשלום הוכה שלוש‬
‫ולפי שגנב שלשה גניבות‪ .,‬לב‬
‫אביו‪ .‬ולב בית דין‪ .‬ולב אנשי‬
‫ישראל‪ .‬לב אביו דכתיב שם ב טו'‬
‫שנָה ַּויֹאמֶ ר‬
‫ַאר ָבעִים ָ‬
‫(ז) ַויְהִי ִמּקֵּץ ְ‬
‫ַאבְּ ָׁשלוֹם אֶ ל הַּ ּמֶ לְֶך אֵּ לְּ כָה נָא‬
‫וַּאֲ ַּׁשלֵּם אֶ ת נ ְִּד ִרי אֲ ֶׁשר נ ַָּד ְּר ִתי‬
‫לַּי ֹהוָה בְּ חֶ בְּ רוֹן‪ :‬כל עצמו של דוד‬
‫לא מלך אלא ארבעים‪ .‬וכא הוא‬
‫אמר הכין? ועונה אלא סופר‬
‫ומונה בשעה ששאלו ישראל מלך‪.‬‬
‫משמואל הנביא‪ ,‬שם (ח) כִי נֵּדֶ ר‬
‫נָדַ ר ַעבְדְ ָך בְּ ִׁשבְּ ִתי בִ גְּ ׁשּור בַּ אֲ ָרם‬
‫לֵּאמֹר ִאם ָיׁשֹיב \{יָׁשוֹב\} י ְִּׁשיבֵּ נִי‬
‫ְּרּוׁשלַּם וְּ עָ בַּ ְּד ִתי אֶ ת ְּי ֹהוָה‪:‬‬
‫ְּי ֹהוָה י ָ‬
‫א"ל ומה את בעי כדון?‪ .‬א"ל‬
‫כתוב חד פיתק דתרין גוברין‬
‫דנסבינון יתלוו עימי‪ .‬אמר ליה‬
‫דוד אמור לי למאן דאת בעי ואנא‬
‫כתוב‪ .‬אמר ליה אבשלום כתוב לה‬
‫סתם ואנא למאן דבעי אנא נסב‪,‬‬
‫כתב לה דוד סתם אזל אבשלום‬
‫וצמת ליה תרין תרין גוברין‪ ,‬עד‬
‫דצמת ליה מאתן גוברין‪ .,‬הדא‬
‫הוא דכתיב שם ב טו (יא) ְואֶת‬
‫ַא ְבשָלֹום ָהלְכּו מָאתַ י ִם אִיש‬
‫מִירּושָלי ַם ק ְֻׁראִים וְה ֹ ְלכִים לְתֻׁ ומָם‬
‫וְּ ֹלא י ְָּדעּו כָ ל דָ בָ ר‪ :‬הם חשבו שהם‬
‫קרואים מדוד והולכים מאבשלום‬
‫"ולא ידעו כל דבר" מעצת‬
‫אחיתופל‪ .‬רבי הונא אמר בשם‬
‫רבי אחא וכולהו ראשי סנהדריות‬
‫חשובים היו‪ .‬וכיון דחמין שראו‬
‫מילייא אתיין לידי חילופין נגד‬
‫דוד אמרין‪ ,‬רבון כל העולמים‬
‫נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד‬
‫בידינו‪ ,‬שאם אנו נופלין ביד דוד‬
‫הרי הוא מרחם עלינו‪ .‬ואם ח"ו‬
‫יפול דוד בידינו אין אנו מרחמין‬
‫עליו‪ .‬הוא שדוד אמר תהלים נה‬
‫(יט) פָדָ ה ְבשָלֹום נַ ְפשִי ִמּק ְָרב לִי‬
‫כִי ב ְַרבִים הָיּו ִעמָדִ י‪ :‬אבשלום גנב‬
‫לב בית דין שנאמר שמואל ב טו'‬
‫ש ֵּמנִי‬
‫(ד) וַי ֹאמֶר ַא ְבשָלֹום מִי י ְ ִ‬
‫ָָארץ וְּ עָ לַּי יָבוֹא כָ ל ִאיׁש‬
‫שֹפֵּט ב ֶ‬
‫ּומ ְּׁשפָ ט‬
‫ִ‬
‫אֲ ֶׁשר י ְִּהיֶה ל ֹו ִריב‬
‫בן יוחי‪ ,‬נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו‬
‫ברבים‪ ,‬ושואל מנלן? ועונה מתמר אמרה " ַהכֶר נָא"‪ ,‬א"ר חמא ברבי‬
‫חנינא "בהכר" בישר לאביו יעקב‪ ,‬בהכר בישרוהו‪ ,‬בהכר בישר בראשית‬
‫ֹאמרּו זֹאת מָ צָ אנּו‬
‫לז' (לב) ַּוי ְַּּׁשלְּ חּו אֶ ת כְּ ֹתנֶת הַּ פַּ ִסים ַּויָבִ יאּו אֶ ל אֲ בִ יהֶ ם ַּוי ְּ‬
‫ַהכֶר נָא ַהכְתֹונֶת ִבנְָך הִוא ִאם ֹלא‪ :‬ב"הכר נא" בישרוהו שעתיד להיוולד‬
‫לו בן " ַהכֶר נָא למי" "נא" אין נא אלא לשון בקשה‪ ,‬אמרה ליה ליהודה‬
‫בבקשה ממך הכר פני בוראך ואל תעלים עיניך ממני‪ ,‬שם לח' (כו) ַויַכֵּר‬
‫י ְהּודָ ה וַי ֹאמֶר צָדְ קָה ִמ ֶמנִי כִ י עַּ ל כֵּן ֹלא נְּתַּ ִתיהָ לְּ ֵּׁשלָה בְּ נִי וְּ ֹלא יָסַּ ף עוֹד‬
‫לְּ ַּדעְּ תָ ּה‪ :‬היינו דאמר רב חנין בר ביזנא א"ר שמעון חסידא‪ ,‬יוסף שקדש‬
‫שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא‬
‫דכתיב תהילים פא' (ו) עֵּדּות בִיהֹוסֵּף שָמֹו בְּ צֵּ את ֹו עַּ ל אֶ ֶרץ ִמצְּ ָריִם ְּשפַּ ת‬
‫ֹלא י ַָּדעְּ ִתי אֶ ְּׁשמָ ע‪ :‬יהודה שקדש שם שנים בפרהסיא‪ ,‬זכה ונקרא כולו על‬
‫שמו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כיון שהודה ואמר "צדקה ממני" יצתה בת‬
‫קול ואמרה‪ ,‬אתה הצלת תמר ושני בניה מן האור‪ ,‬חייך שאני מציל‬
‫בזכותך שלושה מבניך מן האור‪ ,‬מאן נינהו חנניה מישאל ועזריה‪" ,‬צדקה‬
‫ממני" ושואל מנא ידע שאלו בנים שלו? ועונה יצתה בת קול ואמרה‬
‫ממני יצאו כבושים בסתר "ולא יסף עוד לדעתה" אמר שמואל סבא‪,‬‬
‫חמוה דרב שמואל בר אמי‪ ,‬משמיה דרב שמואל בר אמי‪ ,‬כיון שידעה שוב‬
‫לא פסק ממנה‪ ,‬שהרי כתיב הכא "ולא יסף עוד לדעתה" וכתיב התם‬
‫דברים ה' (יט) אֶ ת הַּ ְּדבָ ִרים הָ אֵּ לֶה ִדבֶ ר ְּי ֹהוָה אֶ ל כָ ל ְּקהַּ לְּ כֶם בָ הָ ר ִמתוְֹך‬
‫הָ אֵּ ׁש הֶ עָ נָן וְּהָ ע ֲָרפֶ ל קֹול ּגָדֹול וְֹלא יָסָף ַּויִכְּ ְּתבֵּ ם עַּ ל ְּׁשנֵּי ֻלחֹת אֲ בָ נִים ַּוי ְִּתנֵּם‬
‫אֵּ לָי‪ :‬במשנה‪ :‬אבשלום נתגאה בשערו וכו'‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬אבשלום בשערו‬
‫מרד‪ ,‬שנאמר שמואל ב‪ .‬יד' (כה) ּוכְַא ְבשָלֹום ֹלא ָהי ָה אִיש יָפֶה בְּ כָל‬
‫י ְִּש ָראֵּ ל לְּ הַּ לֵּל ְּמאֹד ִמכַּ ף ַּרגְּ ל ֹו וְּעַּ ד קָ ְּדקֳ ד ֹו ֹלא הָ יָה ב ֹו מּום‪( :‬כו) ּו ְבגַלְחֹו‬
‫שקַל אֶת‬
‫אֶת ר ֹאשֹו ְו ָהי ָה ִמּקֵּץ יָמִים ַליָמִים ֲאשֶר יְגַ ֵּל ַח כִי ָכבֵּד ָעלָיו ְוגִלְחֹו ְו ָ‬
‫ש ָקלִים ְב ֶאבֶן ַה ֶמלְֶך‪ :‬תנא אבן שאנשי טבריא ואנשי‬
‫שעַר ר ֹאשֹו מָאתַ י ִם ְ‬
‫ְ‬
‫ציפורי שוקלים בה‪ ,‬לפיכך נתלה בשערו שנאמר‪ ,‬שם יח' (ט) ַויִּק ֵָּרא‬
‫ַא ְבשָלֹום ִל ְפנֵּי ַעבְדֵּ י דָ וִד וְַא ְבשָלֹום רֹכֵּב עַל ַהפ ֶֶרד ַוי ָב ֹא ַהפ ֶֶרד ּתַ חַת שֹובְֶך‬
‫ָָארץ ְו ַהפ ֶֶרד ֲאשֶר‬
‫ש ַמי ִם ּובֵּין ה ֶ‬
‫ָה ֵּאלָה ַהּגְדֹולָה ַוי ֶ ֱחזַק ר ֹאשֹו ָב ֵּאלָה ַוי ֻּׁתַ ן בֵּין ַה ָ‬
‫ּתַ חְּתָ יו ָעבָר‪[ :‬שקל ספסירא בעא למיפסקיה] תנא דבי רבי ישמעאל‪,‬‬
‫באותה שעה נבקע ונפתח שאול גהינם מתחתיו שם יט' (א) ַוי ְִרּגַז ַה ֶמלְֶך‬
‫שעַר ַוי ֵּ ְב ְך וְכ ֹה ָאמַר ְב ֶלכְּתֹו ְבנִי ַא ְבשָלֹום ְבנִי ְבנִי ַא ְבשָלֹום‬
‫ַויַעַל עַל ֲע ִלי ַת ַה ַ‬
‫מִי י ִּתֵּ ן מּותִ י ֲאנִי תַ חְּתֶ יָך ַא ְבשָלֹום ְבנִי ְבנִי‪(:‬ה) ְו ַה ֶמלְֶך לַָאט אֶת ָפנָיו ַויִזְעַק‬
‫ַה ֶמלְֶך קֹול ּגָדֹול ְבנִי ַא ְבשָלֹום‪ַ ,‬א ְבשָלֹום ְבנִי ְבנִי‪ :‬ושואל הני תמניא בני‬
‫למה? ועונה שבעה דאסקיה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם ואידך‬
‫והשמיני? איכא דאמרי דקריב רישיה לגבי גופיה‪ ,‬ואיכא דאמרי דאייתיה‬
‫לעלמא דאתי‪ ,‬שם יח' (יח) וְַא ְבשָֹלם ָלקַח ַויַצֶב לֹו ְב ַחי ָו \{ ְב ַחי ָיו\} אֶ ת‬
‫מַּ צֶ בֶ ת אֲ ֶׁשר בְּ עֵּ מֶ ק הַּ ּמֶ לְֶך כִ י ָאמַּ ר אֵּ ין לִ י בֵּ ן בַּ עֲבּור הַּ ְּזכִ יר ְּׁש ִמי ַּוי ְִּק ָרא‬
‫לַּּמַּ צֶ בֶ ת עַּ ל ְּׁשמ ֹו ַּויִקָ ֵּרא לָּה יַּד ַאבְּ ָׁשֹלם עַּ ד הַּ יוֹם הַּ זֶה‪ :‬ושואל מאי לקח?‬
‫ועונה אמר ריש לקיש‪ ,‬שלקח מקח רע לעצמו‪" ,‬את מצבת אשר בעמק‬
‫המלך" וגו' א"ר חנינא בר פפא בעצה עמוקה של מלכו של עולם דכתיב‪,‬‬
‫שם יב' (יא) כ ֹה ָאמַר י ְהֹוָה ִהנְנִי ֵּמקִים ָעלֶיָך ָרעָה ִמבֵּיתֶ ָך ְּולָקַּ ְּח ִתי אֶ ת נ ֶָׁשיָך‬
‫וְּׁשכַּ ב עִ ם נ ֶָׁשיָך לְּ עֵּ ינֵּי הַּ ֶשמֶ ׁש הַּ זֹאת‪ :‬כיוצא בדבר‬
‫לְּ עֵּ ינֶיָך וְּ נָתַּ ִתי לְּ ֵּרעֶ יָך ָ‬
‫אתה אומר‪ ,‬בראשית לז' (יד) ַּויֹאמֶ ר ל ֹו לְֶך נָא ְּראֵּ ה אֶ ת ְּׁשלוֹם ַאחֶ יָך ְּואֶ ת‬
‫ש ָלחֵּהּו ֵּמ ֵּעמֶק ֶחבְרֹון ַּו ָיבֹא ְּׁשכֶמָ ה‪ :‬א"ר חנינא‬
‫ְּׁשלוֹם הַּ צֹאן ַּוה ֲִׁשבֵּ נִי דָ בָ ר ַוי ִ ְ‬
‫בר פפא‪ ,‬בעצה עמוקה של אותו צדיק שקבור בחברון‪ ,‬דכתיב בראשית‬
‫טו' (יג) ַּויֹאמֶ ר לְּ ַאבְּ ָרם י ָד ֹ ַע ּתֵּ דַ ע כִי גֵּר י ִ ְהי ֶה ז ְַרעֲָך בְּ אֶ ֶרץ ֹלא לָהֶ ם ַּועֲבָ דּום‬
‫וְּה ְּצ ַּד ְּק ִתיו‪ :‬שם (ו) ַויַעַש ַא ְבשָלֹום‬
‫ִ‬
‫כַדָ בָר ַהזֶה לְּ כָל י ְִּש ָראֵּ ל אֲ ֶׁשר ָיבֹאּו‬
‫ל ִַּּמ ְּׁשפָ ט אֶ ל הַּ ּמֶ לְֶך ַּויְּגַּ נֵּב ַאבְּ ָׁשלוֹם‬
‫ְּׁשי י ְִּש ָראֵּ ל‪ .:‬ולב אנשי‬
‫אֶ ת לֵּב ַאנ ֵּ‬
‫ישראל גנב "ויגנוב אבשלום את‬
‫לב אנשי ישראל" ‪:‬‬
‫ַארבַּ ע מֵּ אוֹת ָׁשנָה‪" :‬כִי ָאמַר אֵּין לִי בֵּן בַּ עֲבּור הַּ זְּכִ יר ְּׁש ִמי"‬
‫וְּ עִ נּו אֹתָ ם ְּ‬
‫ושואל לאבשלום ולא הוו ליה בני? והכתיב שמואל ב‪.‬יד' (כז) ַוי ִ ָּולְדּו‬
‫ּוׁשמָ ּה תָ מָ ר ִהיא הָ יְּתָ ה ִא ָשה יְּפַּ ת‬
‫לְַא ְבשָלֹום שְלֹושָה ָבנִים ּובַת ַאחַת ְּ‬
‫מַּ ְּראֶ ה‪ :‬ועונה‪ ,‬אמר רב יצחק בר אבדימי‪ ,‬שלא היה לו בן הגון למלכות‪,‬‬
‫רב חסדא אמר‪ ,‬גמירי‪ ,‬כל השורף תבואתו של חבירו אינו מניח בן‬
‫ליורשו‪ ,‬ואיהו אבשלום קלייה שרף לדיואב‪ ,‬דכתיב‪ ,‬שם (לב) (ל) וַי ֹאמֶר‬
‫אֶל ֲעבָדָ יו ְראּו ֶח ְלקַת יֹוָאב אֶל י ָדִ י וְלֹו שָם שְע ִֹרים לְכּו ְוהַוצִתי ָה‬
‫\{ ְו ַהצִיתּו ָה\} ָבאֵּש ַויַצִתּו ַעבְדֵּ י ַא ְבשָלֹום אֶת ַה ֶח ְלקָה ָבאֵּש‪:‬‬
‫משנה ט' הלכה ט' י'‬
‫שנֶ ֱאמַר‬
‫שעָה ַאחַת ליד היאור ‪ֶ ,‬‬
‫(ט) ְוכֵּן ְל ִענְי ַן הַטֹובָה הקב"ה משלם מידה כנגד מידה ‪ ,‬מ ְִרי ָם ִהמְּתִ ינָה לְמשֶה ָ‬
‫שנֶ ֱאמַר (במדב'‬
‫ש ְבעָה יָמִים ַבמִדְ בָר‪ֶ ,‬‬
‫(שמות ב) וַּתֵּ תַ צַב אֲחֹותֹו מ ֵָּרחֹוק‪ְ ,‬לפִיכְָך נִתְ ַעכְבּו לָּה בצרעתה {כל} יִש ְָראֵּל ִ‬
‫יב) ְו ָהעָם ֹלא נָסַע עַד הֵָּאסֵּף מ ְִרי ָם‪[ .‬י] יֹוסֵּף זָכָה ִלקְבֹור אֶת ָאבִיו ְואֵּין ְב ֶאחָיו ּגָדֹול ִממֶנּו שהוא משנה למלך מצרים‪,‬‬
‫שנֶ ֱאמַר (בראשית נ) ַויַעַל יֹוסֵּף ִלקְבֹור אֶת ָאבִיו‪ַ ( ,‬ויַעַל עִמֹו ּגַם ֶרכֶב ּגַם פ ָָרשִים)‪ .‬מִי לָנּו שזכה בכבוד ָּגדֹול מִיֹוסֵּף‪,‬‬
‫ֶ‬
‫שנֶ ֱאמַר (שמות יג) ַויִּקַח משֶה אֶת‬
‫שֶֹּלא נִתְ ַע ַס ק בֹו ֶאלָא משֶה‪ .‬משֶה זָכָה ְב ַעצְמֹות יֹוסֵּף ְואֵּין ְביִש ְָראֵּל ּגָדֹול ִממֶנּו‪ֶ ,‬‬
‫שנֶ ֱאמַר (דברים לד)‬
‫ַעצְמֹות יֹוסֵּף עִמֹו‪ .‬מִי {לנו} ּגָדֹול מִמשֶה שֶֹּלא נִתְ ַעסַק בֹו ֶאלָא ( ַהמָקֹום) {הקדוש ברוך הוא}‪ֶ ,‬‬
‫שנֶ ֱאמַר (ישעיה נח)‬
‫ַויִקְבֹור א ֹתֹו ַבּגַי{א מול בית פעור}‪ .‬וְֹלא עַל משֶה ִב ְלבַד ָאמְרּו‪ֶ ,‬אלָא עַל {ב}כָל ַהצַדִ יקִים‪ֶ ,‬‬
‫ְו ָהלְַך ְל ָפנֶיָך צִדְ קֶָך כְבֹוד יְי ָ י ַַא ְספֶָך‪:‬‬
‫בבלי סוטה יא' ע' א'‬
‫ירושלמי סוטה ח' ע' א'‬
‫גמרא‪ ,‬וכן לענין הטובה מרים וכו'‪ :‬ושואל‪ ,‬מי דמי? התם מרים המתינה חדא‬
‫גמ' שמות ב' (ד) וַּתֵּ תַּ צַּ ב‬
‫אֲ חֹת ֹו מֵּ ָרחֹק לְּ דֵּ עָ ה מַּ ה‬
‫שעתא‪ ,‬הכא לה המתינו שבעה יומי? ועונה אמר אביי‪ ,‬אימא ולענין הטובה‬
‫יֵּעָ ֶשה לוֹ‪ :‬אמר רבי יוחנן‬
‫אינו כן‪ ,‬ושואל א"ל רבא הא וכן לענין הטובה קתני? ועונה אלא אמר רבא‪,‬‬
‫פסוק זה ברוח הקודש נאמר‬
‫הכי קתני‪ ,‬וכן לענין הטובה דבאותה מדה שמודד מודדים לו ולעולם מדה‬
‫"ותתצב אחותו" עמוס ט‬
‫טובה מרובה ממדת פורענות‪ ,‬שמות ב' (ד) וַּתֵּ תַ צַב אֲח ֹתֹו מ ֵָּרחֹוק לְּ דֵּ עָ ה מַּ ה‬
‫(א) ָראִיתִ י אֶת אֲדֹנָי נִצָב עַל‬
‫יֵּעָ ֶשה לוֹ‪ :‬א"ר יצחק פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר‪" ,‬ותתצב" דכתיב‬
‫ַה ִמזְ ֵּב ַח ַּויֹאמֶ ר הַּ ְך הַּ כַּ ְּפתוֹר‬
‫שמואל א' ג' (י) ַוי ָב ֹא י ְהֹוָה ַוי ִתְ יַצַב ַּוי ְִּק ָרא כְּ פַּ עַּ ם בְּ פַּ עַּ ם ְּׁשמּואֵּ ל ְּׁשמּואֵּ ל ַּויֹאמֶ ר‬
‫וְּ י ְִּרעֲׁשּו הַּ ִס ִפים ּובְּ צָ עַּ ם‬
‫ְּׁשמּואֵּ ל ַּדבֵּ ר כִ י ׁשֹמֵּ עַּ עַּ בְּ דֶ ָך‪" :‬אחותו" דכתיב משלי ז (ד) אֱמ ֹר ַל ָח ְכמָה אֲחֹותִי‬
‫בְּ רֹאׁש ֻכלָם וְַּאח ֲִריתָ ם בַּ חֶ ֶרב‬
‫אָּתְ ּומֹדָ ע לַּבִ ינָה ִת ְּק ָרא‪" :‬מרחוק" דכתיב ירמיה לא' (ב) מ ֵָּרחֹוק י ְהֹוָה נ ְִרָאה לִי‬
‫אֶ ֱהרֹג ֹלא יָנּוס לָהֶ ם נָס וְֹּלא‬
‫וְּ ַאהֲבַּ ת ע ֹולָם אֲ הַּ בְּ ִתיְך עַּ ל כֵּן ְּמ ַּׁשכְּ ִתיְך חָ סֶ ד "לדעת" דכתיב שמואל א‪ .‬ב' (ג)‬
‫יִּמָ לֵּט לָהֶ ם פָ לִ יט‪" :‬אחותו"‬
‫ַאל תַּ ְּרבּו ְּת ַּדבְּ רּו ּגְּ בֹהָ ה גְּ בֹהָ ה יֵּצֵּ א עָ תָ ק ִמ ִפיכֶם כִי אֵּ ל דֵּ עֹות י ְהֹוָה וְֹּלא \{וְּ ל ֹו\}‬
‫משלי ז (ד) אֱמ ֹר ַל ָח ְכמָה‬
‫נ ְִּתכְּ נּו עֲלִ לוֹת‪" :‬מהשם" דכתיב דברים י' (יב) וְּעַּ תָ ה י ְִּש ָראֵּ ל מָה י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך‬
‫אֲחֹותִ י אָּתְ ּומֹדָ ע לַּבִ ינָה‬
‫שֹאֵּל ֵּמ ִעמְָך כִ י ִאם לְּ י ְִּרָאה אֶ ת ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶ יָך ָללֶכֶת בְּ כָ ל ְּד ָרכָיו ּולְּ ַאהֲבָ ה אֹת ֹו‬
‫ִת ְּק ָרא‪" :‬מרחוק" ירמיה לא'‬
‫וְּ ַּל ֲעבֹד אֶ ת ְּי ֹהוָה אֱֹלהֶ יָך בְּ כָל לְּ בָ בְּ ָך ּובְּ כָל נ ְַּּפ ֶׁשָך‪" :‬יעשה" דכתיב עמוס ג' (ז) כִי‬
‫(ב) מ ֵָּרחֹוק י ְהֹוָה נ ְִרָאה לִי‬
‫יאים‪" :‬לו" דכתיב‬
‫ֹלא י ַ ֲעשֶה אֲדֹנָי י ֱהֹוִה דָ בָר כִ י ִאם ָּגלָה סוֹד ֹו אֶ ל עֲבָ דָ יו הַּ נְּבִ ִ‬
‫וְּ ַאהֲבַּ ת ע ֹולָם אֲהַּ בְּ ִתיְך עַּ ל כֵּן‬
‫שופטים ו' (כד) ַּויִבֶ ן ָׁשם ּגִ ְּדעוֹן ִמזְּבֵּ חַּ לַּי ֹהוָה ַויִק ְָרא לֹו י ְהֹוָה שָלֹום עַּ ד הַּ יוֹם‬
‫ְּמ ַּׁשכְּ ִתיְך חָ סֶ ד‪" :‬לדעה"‬
‫הַּ זֶה עוֹדֶ נּו בְּ עַּ ְּפ ָרת אֲ בִ י הָ עֶ ז ְִּרי‪ :‬שמות א' (ח) ַויָקָם ֶמלְֶך חָדָ ש עַּ ל ִמ ְּצ ָריִם אֲ ֶׁשר‬
‫ישעיה יא' (ט) ֹלא י ֵָּרעּו וְֹּלא‬
‫ֹלא י ַָּדע אֶ ת יוֹסֵּ ף‪ :‬שני דעות רב ושמואל‪ ,‬חד אמר מלך חדש ממש‪ ,‬וחד אמר‬
‫י ְַּּׁש ִחיתּו בְּ כָל הַּ ר קָ ְּד ִׁשי כִי‬
‫שנתחדשו גזירותיו מאן דאמר חדש ממש מסביר דכתיב חדש‪ ,‬ומאן דאמר‬
‫ָָארץ דֵּ עָה אֶת י ְהֹוָה‬
‫ָמלְָאה ה ֶ‬
‫כַּ ּמַּ יִם ַּליָם ְּמכַּ ִסים‪" :‬מה‬
‫שנתחדשו גזירותיו מסביר‪ ,‬משום דלא כתיב וימת מלך מצרים וימלוך אשר‬
‫יעשה לו"‪ .‬עמוס ג' (ז) כִי‬
‫לא ידע את יוסף‪ ,‬אלא דהוה דמי כמאן דלא ידע ליה ליוסף כלל שם (ט)‬
‫ֹלא י ַ ֲעשֶה אֲדֹנָי י ֱהֹוִה דָ בָר כִי‬
‫וַי ֹאמֶר אֶל עַמֹו ִהנֵּה עַם ְבנֵּי יִש ְָראֵּל ַּרב וְּ עָ צּום ִמּמֶ נּו‪ :‬תנא‪ ,‬הוא התחיל בעצה‬
‫אִם ָּגלָה סֹודֹו אֶל ֲעבָדָ יו‬
‫תחילה‪ ,‬לפיכך לקה תחילה‪ ,‬ומנמק הוא התחיל בעצה תחילה דכתיב‪" ,‬ויאמר‬
‫ַהנְבִיאִים‪[ :‬י] במשנה‪ ,‬יוֹסֵּ ף‬
‫אל עמו" לפיכך לקה תחילה כדכתיב שם ז' (כט) ּו ְבכָה ּו ְב ַעמְָך ּו ְבכָל ֲעבָדֶיָך‬
‫זָכָה לִ ְּקבוֹר אֶ ת ָאבִ יו אמר ר'‬
‫ַּיעֲלּו הַּ ְּצפַּ ְּר ְּדעִ ים‪ :‬שם א' (י) ָהבָה נִתְ ַח ְכמָה לֹו פֶ ן י ְִּרבֶ ה וְּהָ יָה כִ י ִת ְּק ֶראנָה‬
‫יצחק כבוד חי העולמים היה‬
‫ָארץ‪ :‬ושואל למה‬
‫ִמלְּ חָ מָ ה וְּנוֹסַּ ף ּגַּ ם הּוא עַּ ל שנְּאֵּ ינּו וְּ נִלְּ חַּ ם בָ נּו וְּ עָ לָה ִמן הָ ֶ‬
‫עמהן בלוויה כתיב בראשית‬
‫"לו" להם לעם מיבעי ליה? ועונה‪ ,‬א"ר חמא ברבי חנינא‪ ,‬אמר פרעה באו‬
‫נ' (י) ַוי ָב ֹאּו עַד ּג ֶֹרן הָָאטָד‬
‫ונחכם למושיען של ישראל‪ ,‬במה נדונם אם נדונם באש אי אפשר‪ ,‬כתיב‪,‬‬
‫אֲ ֶׁשר בְּ עֵּ בֶ ר הַּ י ְַּּרדֵּ ן ַּוי ְִּס ְּפדּו‬
‫ָׁשם ִמ ְּספֵּ ד ּגָדוֹל וְּ כָבֵּ ד ְּמאֹד‬
‫ַּויַּעַּ ש לְּ ָאבִ יו אֵּ בֶ ל ִׁשבְּ עַּ ת‬
‫י ִָמים‪ :‬ושואל‪ ,‬וכי יש גורן‬
‫לאטד? אמר ר' שמואל בר‬
‫נחמן חיזרנו בכל המקרא‬
‫ולא מצינו מקום ששמו אטד‪.‬‬
‫ועונה אלא מהו אטד? אלו‬
‫הכנענים שהיו ראויין לידוש‬
‫באטד‪ .‬ושואל ובאי‪-‬זו זכות‬
‫ניצולו‪ .‬ועונה בזכות (יא)‬
‫ָָארץ ַה ְכנַ ֲענִי אֶת‬
‫ַוי ְַרא יֹושֵּב ה ֶ‬
‫ֹאמרּו‬
‫ָה ֵּאבֶל בְג ֶֹרן הָָאטָד ַּוי ְּ‬
‫אֵּ בֶ ל כָבֵּ ד זֶה לְּ ִמ ְּצ ָריִם עַּ ל כֵּן‬
‫קָ ָרא ְּׁשמָ ּה ָאבֵּ ל ִמצְּ ַּריִם‬
‫אֲ ֶׁשר בְּ עֵּ בֶ ר הַּ י ְַּּרדֵּ ן‪ :‬ושואל‬
‫ומה חסד עשו עמו? ועונה‪.,‬‬
‫רבי אלעזר אמר‪ ,‬איזורים‬
‫וחגורות התירו מחמת אבל‪,‬‬
‫רבי שמעון בן לקיש אמר‪,‬‬
‫קישרי כתפיהן התירו‪ .‬רבנן‬
‫אמרין‪ ,‬זקפו קומתן‪ .‬נעמדו‬
‫דום לכבוד המת‪ ,‬אמר רבי‬
‫יודן בר שלום‪ ,‬הראו באצבע‬
‫ָכבֵּד זֶה‬
‫ואמרו " ֵּאבֶל‬
‫ְל ִמצ ְָרי ִם" קל וחומר ומה אם‬
‫אילו הכנעניים שלא עשו‬
‫חסד לא בידיהן ולא ברגליהן‬
‫ראו מה פרע להן הקב"ה‪.‬‬
‫ישראל שהן עושין חסד‬
‫בידיהן וברגליהן עם גדוליהן‬
‫ועם קטניהן על אחת כמה‬
‫וכמה‪ .‬אמר רבי אבהו כל‬
‫אותן שבעים יום שבין‬
‫איגרות המן הרשע לאיגרות‬
‫מרדכי הצדיק היה עם‬
‫ישראל בדאגה כנגד שבעים‬
‫יום שעשו המצריים חסד אם‬
‫אבינו יעקב‪ .‬כתיב שמואל‬
‫ב‪ ,‬א (יז) ַוי ְקֹנֵּן דָ וִד אֶת‬
‫ַהּקִינָה הַז ֹאת עַּ ל ָׁשאּול וְּ עַּ ל‬
‫יְּה ֹונָתָ ן בְּ נוֹ‪( :‬יח) וַי ֹאמֶר‬
‫ְל ַלמֵּד ְבנֵּי י ְהּודָ ה ָקשֶת הִ נֵּה‬
‫כְּ תּובָ ה עַּ ל סֵּ פֶ ר הַּ י ָָׁשר‪ :‬לא‬
‫מסתברא וכי לא נכון היה‬
‫דלא ללמד בני יהודה קינה‬
‫ושואל מי היה האויב שצריך‬
‫ישעיה סו' (טו) כִי ִהנֵּה י ְהֹוָה ָבאֵּש י ָבֹוא וְּ כַּ סּופָ ה מַּ ְּרכְּ בֹתָ יו לְּ הָ ִׁשיב בְּ חֵּ מָ ה אַּ פ ֹו‬
‫שפָט ּובְּ חַּ ְּרב ֹו אֶ ת כָ ל בָ ָשר‬
‫וְּ גַּ ע ֲָרת ֹו בְּ ַּלהֲבֵּ י אֵּ ׁש‪ :‬וכתיב שם (טז) כִי ָבאֵּש י ְהֹוָה נִ ְ‬
‫וְּ ַּרבּו חַּ לְּ לֵּי ְּי ֹהוָה‪ :‬נדון אותם בחרב‪ ,‬אי אפשר כתיב ["ובחרבו את כל בשר"]‬
‫אלא בואו ונדונם במים‪ ,‬שכבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול‬
‫לעולם‪ ,‬שנאמר שם נד' (ט) כִי מֵּי נ ֹ ַח ז ֹאת לִי אֲ ֶׁשר נ ְִּׁשבַּ עְּ ִתי מֵּ ֲעבֹר מֵּ י נֹחַּ עוֹד‬
‫ּומּגְּ עָ ר בָ ְך‪ :‬והן המצריים אינן יודעין שעל‬
‫ָארץ כֵּן נ ְִּׁשבַּ עְּ ִתי ִמ ְּקצֹף עָ ַּליְִך ִ‬
‫עַּ ל הָ ֶ‬
‫כל העולם כולו אינו מביא‪ ,‬אבל על אומה אחת הוא מביא‪ ,‬אי נמי הוא אינו‬
‫מביא אבל הן באין ונופלין בתוכו‪ ,‬וכן הוא אומר שם יד' (כז) ַוי ֵּט משֶה אֶת י ָדֹו‬
‫עַל ַהי ָם ַויָשָב ַהי ָם ִלפְנֹות בֹקֶר ְלאֵּיתָ נֹו ּו ִמצ ְַרי ִם נָסִים ִלק ְָראתֹו ַּו ְּינַּעֵּ ר ְּי ֹהוָה אֶ ת‬
‫ִמ ְּצ ַּריִם בְּ תוְֹך הַּ יָם‪ :‬והיינו דאמר רבי אלעזר‪ ,‬מאי דכתיב‪ ,‬שם יח' (יא) עַּ תָ ה‬
‫ֱֹלהים כִי בַדָ בָר ֲאשֶר זָדּו ֲעלֵּיהֶם‪ :‬בקדירה‬
‫י ַָּדעְּ ִתי כִ י גָדוֹל ְּי ֹהוָה ִמכָל הָ א ִ‬
‫שבישלו‪ ,‬בה נתבשלו‪ ,‬ושואל‪ ,‬מאי משמע דהאי "זדו" לישנא דקדירה הוא?‬
‫ועונה דכתיב בראשית כה' (כט) ַויָזֶד יַעֲק ֹב נָזִיד ַּו ָיבֹא עֵּ ָשו ִמן הַּ ָשדֶ ה וְּהּוא‬
‫עָ יֵּף‪ :‬א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי שלשה היו באותה עצה של "הָ בָ ה‬
‫נ ְִּתחַּ כְּ מָ ה ל ֹו" בלעם ואיוב ויתרו‪ ,‬בלעם שיעץ נהרג בחרב איוב ששתק נידון‬
‫ביסורין יתרו שברח‪ ,‬זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית שנאמר דברי הימים‬
‫ש ְמעָתִ ים שּוכָתִ ים ֵּהמָה‬
‫שבֵּי\} י ַ ְעבֵּץ ּתִ ְרעָתִים ִ‬
‫שבֵּו \{י ֹ ְ‬
‫שפְחֹות סֹופ ְִרים י ֹ ְ‬
‫(נה) ּו ִמ ְ‬
‫ַהּקִינִים ַה ָבאִים ֵּמ ַחמַת ֲאבִי בֵּית ֵּר ָכב‪ :‬וכתיב‪ ,‬שופטים א' (טז) ּו ְבנֵּי קֵּינִי ח ֹתֵּ ן‬
‫מֹשֶה עָ לּו מֵּ עִ יר הַּ ְּתמָ ִרים אֶ ת בְּ נֵּי יְּהּודָ ה ִמ ְּדבַּ ר יְּהּודָ ה אֲ ֶׁשר בְּ ֶנגֶב ע ֲָרד ַּויֵּלְֶך‬
‫ָָארץ"‪ :‬ושואל ועלינו מיבעי ליה?‬
‫ַּוי ֵֶּׁשב אֶ ת הָ עָ ם‪ְ " :‬ונִ ְלחַם בָנּו ְו ָעלָה מִן ה ֶ‬
‫ועונה א"ר אבא בר כהנא‪ ,‬כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו בחבירו‪,.‬‬
‫שמות א' (יא) ַויָשִימּו ָעלָיו ש ֵָּרי ִמסִים לְּ מַּ עַּ ן עַּ נֹת ֹו בְּ ִסבְּ ֹלתָ ם ַּויִבֶ ן עָ ֵּרי ִמ ְּסכְּ נוֹת‬
‫לְּ פַּ ְּרעֹה אֶ ת פִ תֹם וְּאֶ ת ַּרעַּ ְּמסֵּ ס‪ :‬ושואל למה "עליו? עליהם מיבעי ליה? ועונה‬
‫תנא דבי ר' אלעזר בר' שמעון מלמד שהביאו מלבן ותלו לו לפרעה בצווארו‪,‬‬
‫וכל אחד ואחד מישראל שאמר להם למצריים איסטניס אני אינני מסוגל לעבוד‬
‫אמרו לו כלום איסטניס מפונק אתה יותר מפרעה‪" ,‬שרי מסים" דבר שמשים‬
‫(לבנים)‪" ,‬למען ענותו בסבלותם" [ושואל ענותם מיבעי ליה] למען ענותו‬
‫לפרעה‪ ,‬בסבלותם דישראל "ויבן ערי מסכנות לפרעה" רב ושמואל‪ ,‬חד אמר‬
‫שמסכנות את בעליהן‪ ,‬וחד אמר שממסכנות את בעליהן‪ ,‬דאמר מר כל העוסק‬
‫בבנין מתמסכן‪" ,‬את פיתום ואת רעמסס" רב ושמואל חד אמר פיתום שמה‪,‬‬
‫ולמה נקרא שמה רעמסס" שראשון ראשון הבנוי כבר מתרוסס מתמוטט‪,‬‬
‫וחד אמר רעמסס שמה‪ ,‬ולמה נקרא שמה פיתום‪ ,‬שראשון ראשון פי תהום‬
‫בולעו‪ ,‬שם (יב) ְו ַכ ֲאשֶר יְעַנּו א ֹתֹו כֵּן י ְִרבֶה ְוכֵּן יִפְר ֹץ ַּויָקֻ צּו ִמ ְּפנֵּי בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל‪:‬‬
‫ושואל כן רבו וכן פרצו מיבעי ליה? ועונה אמר ריש לקיש רוח הקודש‬
‫מבשרתן‪ ,‬למרות הכל כן ירבה וכן יפרוץ‪" :‬ויקוצו מפני בני ישראל" מלמד‬
‫שהיו דומין בעיניהם של המצריים כקוצים שם (יג) ַוי ַ ֲעבִדּו ִמצ ְַרי ִם אֶת ְבנֵּי‬
‫יִש ְָראֵּל ְבפ ֶָרְך‪ :‬רבי אלעזר אמר‪ ,‬בפה רך‪ ,‬רבי שמואל בר נחמני אמר‪ ,‬בפריכה‬
‫שברון גוף‪ ,‬שם (יד) ַויְמ ֲָררּו אֶת ַחי ֵּיהֶם ַבעֲב ֹדָ ה קָ שָה בְחֹמֶר ּו ִב ְל ֵּבנִים ּובְּ כָל‬
‫ֲעבֹדָ ה בַּ ָשדֶ ה אֵּ ת כָ ל ֲעבֹדָ תָ ם אֲ ֶׁשר עָ בְּ דּו בָ הֶ ם בְּ פָ ֶרְך‪ :‬אמר רבא בתחילה‬
‫העבידו אותם בחומר ובלבנים ולבסוף העבידו "ובכל עבודה בשדה"‪ " ,‬אֵּת‬
‫כָל עֲב ֹדָ תָ ם ֲאשֶר ָעבְדּו ָבהֶם ְבפ ֶָרְך" אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪,‬‬
‫שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים‪ ,‬ומלאכת נשים לאנשים‪ ,‬ואפילו למאן‬
‫דאמר נמי התם בפה רך‪ ,‬הכא ודאי בפריכה בשברון גוף‪ ,‬דרש רב עוירא‪,‬‬
‫בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים‪ ,‬בשעה‬
‫שהולכות לשאוב מים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא מזמן להם דגים קטנים בכדיהן‪,‬‬
‫ושואבות מחצה מים‪ ,‬ומחצה דגים‪ ,‬ובאות ושופתות שתי קדירות‪ ,‬אחת של‬
‫ללמוד קשת‪ .‬ועונה‪ ,‬אלא‬
‫אמר דוד כיון שהצדיקים‬
‫מסתלקין השונאין באין‬
‫ומתגרין בישראל‪( .‬שם)‬
‫"הלא היא כתובה על ספר‬
‫הישר"‪ .‬תרין אמורין‪ .‬חד‬
‫אמר זה הכוונה בזה ספר‬
‫בראשית‪ .‬ואחרנה אמר זה‬
‫חומש הפיקודים ספר‬
‫במדבר ‪ .‬ושואל‪ ,‬מאן דאמר‬
‫זה ספר בראשית ניחא‬
‫מסופר בו על מלחמות‪ .‬ומאן‬
‫דאמר זה חומש פיקודים מה‬
‫מלחמה היתה שם? ועונה‬
‫כתוב דברים י (ו) ּו ְבנֵּי‬
‫יִש ְָראֵּל נָסְעּו ִמ ְבאֵּר ֹת ְבנֵּי‬
‫י ַ ֲעקָן מֹוס ֵָּרה שָם מֵּת ַאהֲרֹן‬
‫ַּויִקָ בֵּ ר ָׁשם ַּויְּכַּ הֵּ ן אֶ לְּ עָ זָר בְּ נ ֹו‬
‫וכי‬
‫ושואל‬
‫ַּת ְּחתָ יו‪:‬‬
‫במוסירות מת אהרן‪ ,‬והלא‬
‫בהר ההר מת‪ .‬הדא היא‬
‫דכתיב במדבר לג' (לח) ַויַעַל‬
‫ַאהֲר ֹן הַכֹהֵּן אֶל ה ֹר ָההָר עַּ ל‬
‫ִפי ְּי ֹהוָה ַויָמָת שָם בִ ְּׁשנַּת‬
‫ַארבָ עִ ים לְּ צֵּ את בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל‬
‫הָ ְּ‬
‫בַּ חֹדֶ ׁש‬
‫ִמ ְּצ ַּריִם‬
‫מֵּ אֶ ֶרץ‬
‫יׁשי בְּ אֶ חָ ד ַּלחֹדֶ ׁש‪.:‬‬
‫הַּ ח ֲִמ ִ‬
‫אלא כיון שמת אהרון‬
‫נסתלקו ענני כבוד‪ ,‬וביקשו‬
‫הכנענים להתגרות בישראל‪,‬‬
‫הדא היא דכתיב שם כא'‬
‫שמַע ַה ְכנַ ֲענִי ֶמלְֶך ע ֲָרד‬
‫(א) ַוי ִ ְ‬
‫ש ָראֵּל‬
‫ישֵּב ַהנֶגֶב כִי בָא י ִ ְ‬
‫ַּו ִילָחֶ ם‬
‫ָהאֲתָ ִרים‬
‫דֶ ֶרְך‬
‫בְּ י ְִּש ָראֵּ ל ַּוי ְִּׁשבְּ ִמּמֶ נּו ֶׁשבִ י‪:‬‬
‫ושואל מהו דרך האתרים?‬
‫ועונה שמע שמת אהרן‬
‫התייר הגדול שלהן‪ ,‬שהיה‬
‫תר להן את הדרך‪ .‬אמר‬
‫לעמו בואו ונתגרה בהן‪,‬‬
‫וביקשו ישראל לחזור‬
‫למצרים ונסעו לאחריהן‬
‫שמונה מסעות‪ ,‬ורץ אחריו‬
‫שבטו של לוי והרג בהן‬
‫שמונה משפחות‪ .‬אף הן‬
‫הבורחים השיבו מלחמה‬
‫הרגו ממנו ארבע‪ .‬הדא היא‬
‫חמין‪ ,‬ואחת של דגים‪ ,‬ומוליכות אצל בעליהן לשדה‪ ,‬ומרחיצות אותן‪ ,‬וסכות‬
‫אותן‪ ,‬ומאכילות אותן‪ ,‬ומשקות אותן‪ ,‬ונזקקות להן בין שפתים שנאמר תהילים‬
‫שפַּתָ י ִם כַּ נְּפֵּ י י ֹונָה נ ְֶּחפָ ה בַּ כֶסֶ ף וְּאֶ בְּ רוֹתֶ יהָ בִ ַּיר ְּק ַּרק‬
‫שכְבּון בֵּין ְ‬
‫סח' (יד) אִם ּתִ ְ‬
‫חָ רּוץ‪ :‬בשכר "תשכבון בין שפתים" זכו ישראל לביזת אוצרות כלי כסף וכלי‬
‫זהב של מצרים‪ ,‬שנאמר "כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ"‬
‫וכיון שמתעברות באות לבתיהם‪ ,‬וכיון שמגיע זמן מולדיהן‪ ,‬הולכות ויולדות‬
‫בשדה תחת עץ התפוח‪ ,‬שנאמר‪ ,‬שיר השירים ח' (ה) ִמי זֹאת ֹעלָה ִמן הַּ ִּמ ְּדבָ ר‬
‫עֹור ְרּתִ יָך ָׁשּמָ ה ִחבְּ ל ְַּּתָך ִאּמֶ ָך ָׁשּמָ ה ִחבְּ לָה‬
‫ִמ ְּת ַּרפֶ קֶ ת עַּ ל דוֹדָ ּה ּתַ חַת הַּתַ פּו ַח ַ‬
‫ְּיל ַָּד ְּתָך‪ :‬והקדוש ברוך הוא שולח משמי מרום מי שמנקיר ומשפיר ומנקה‬
‫אותן‪ ,‬כחיה זו שמשפרת את הוולד‪ ,‬שנאמר יחזקאל טז' (ד) ּומֹולְדֹותַ י ְִך בְיֹום‬
‫הֻמלַּחַּ ְּת וְּהָ חְּ תֵּ ל‬
‫שעִי וְּהָ ְּמלֵּחַּ ֹלא ְּ‬
‫הּולֶדֶ ת א ֹתָ ְך ֹלא כ ַָר ֹת ש ֵָּר ְֹך ּו ְב ַמי ִם ֹלא ֻׁר ַחצְּתְ ְל ִמ ְ‬
‫ֹלא חֻתָ לְּ ְּת‪ :‬ומלקט להן לתינוקות שני עגולין אחד של שמן ואחד של דבש‪,‬‬
‫ָארץ ַּויֹאכַּ ל ְּתנּובֹת ָשדָ י‬
‫שנאמר‪ ,‬דברים לב' (יג) י ְַּּרכִ בֵּ הּו עַּ ל בָ מֳ ותֵּ י \{בָ מֳ תֵּ י\} ֶ‬
‫שמֶן מֵּ חַּ לְּ ִמיׁש צּור‪ :‬וכיון שמכירין בהן מצרים באין‬
‫ַויֵּנִקֵּהּו דְ בַש ִמ ֶסלַע ְו ֶ‬
‫להורגן‪ ,‬ונעשה להם נס ונבלעין בקרקע‪ ,‬ומביאין המצרים שוורים וחורשין על‬
‫גבן שנאמר תהילים קכט' (ג) עַל ַּגבִי ח ְָרשּו ח ְֹרשִים הֶ א ֱִריכּו למענותם‬
‫\{לְּ מַּ ֲענִיתָ ם\}‪ :‬לאחר שהולכין המצרים היו התינוקות מבצבצין ויוצאין כעשב‬
‫השדה‪ ,‬שנאמר‪ ,‬יחזקאל טז' (ז) ְר ָבבָה ְכ ֶצמַח ַהשָדֶ ה נְתַ ּתִ יְך ו ִַּת ְּרבִ י ו ִַּתגְּ ְּדלִ י‬
‫ּושעָ ֵּרְך ִצּמֵּ חַּ וְּאַּ ְּת עֵּ רֹם וְּ עֶ ְּריָה‪ :‬וכיון שמתגדלין‪,‬‬
‫וַּתָ ב ִֹאי בַּ ע ֲִדי עֲדָ יִים ָׁש ַּדיִם ָנכֹנּו ְּ‬
‫באין עדרים‪ ,‬עדרים‪ ,‬לבתיהן‪ ,‬שנאמר "וַּתִ ְרבִי וַּתִ גְדְ לִי וַּתָ בֹאִי ַבעֲדִ י עֲדָ י ִים" אל‬
‫תקרי "בעדי עדים" אלא בעדרי עדרים‪ ,‬וכשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים‪,‬‬
‫הם אלה שהיו תינוקות הכירוהו תחלה‪ ,‬שנאמר שמות טו' (ב) עָ זִ י וְּ ז ְִּמ ָרת יָּה‬
‫ַּו ְּי ִהי לִ י לִ יׁשּועָ ה זֶה ֵּאלִי וְַאנְוֵּהּו אֱֹלהֵּ י ָאבִ י וַּאֲ ר ֹומֲ מֶ נְּהּו‪ :‬שם א' (טו) וַי ֹאמֶר ֶמלְֶך‬
‫ִמצ ְַרי ִם ַל ְמיַלְד ֹת ָה ִעב ְִרי ֹת אֲ ֶׁשר ֵּׁשם הָ ַאחַּ ת ִׁש ְּפ ָרה וְּ ֵּׁשם הַּ ֵּשנִית פּועָ ה‪ :‬רב‬
‫ושמואל בדעתם חד אמר אישה ובתה‪ ,‬וחד אמר כלה וחמותה‪ ,‬מאן דאמר‬
‫אישה ובתה‪ ,‬זו יוכבד ומרים‪ ,‬ומ"ד כלה וחמותה‪ ,‬זו יוכבד ואלישבע אשת‬
‫אהרון הכהן ‪ ,‬תניא כמ"ד אישה ובתה‪ ,‬דתניא שפרה זו יוכבד‪ ,‬ולמה נקרא‬
‫שמה "שפרה" שמשפרת את הולד‪ ,‬דבר אחר "שפרה" שפרו ורבו ישראל‬
‫בימיה "פועה" זו מרים ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את‬
‫הולד) ד"א "פועה" שהייתה פועה ברוח הקודש ואומרת‪ ,‬עתידה אמי שתלד בן‬
‫שמושיע את ישראל‪ ,‬שם א' (טז) וַי ֹאמֶר ְביַלֶדְ כֶן אֶת ָה ִעב ְִריֹות ְּּור ִאיתֶ ן עַּ ל‬
‫הָ ָאבְּ ָניִם ִאם בֵּ ן הּוא ַּוה ֲִמתֶ ן אֹת ֹו וְּ ִאם בַּ ת ִהוא וָחָ יָה‪ :‬ושואל‪ ,‬מאי אבניים?‬
‫ועונה‪ ,‬א"ר חנן סימן גדול מסר להן פרעה אמר להן בשעה שכורעת לילד‬
‫ירכותיה מצטננות כאבנים‪ ,‬ואית דאמר "אבניים" כדכתיב‪ ,‬ירמיה יח' (ג)‬
‫ָוא ֵֵּּרד בֵּית הַיֹוצֵּר ְו ִהנֵּהּו \{ ְו ִהנֵּה הּוא\} עֹשֶה ְמלָאכָה עַל הָָא ְבנָי ִם‪ :‬מה יוצר זה‬
‫ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע‪ ,‬אף אישה ירך מכאן וירך מכאן והוולד‬
‫באמצע‪" ,‬אִם בֵּן הּוא ַו ֲהמִּתֶ ן א ֹתֹו" א"ר חנינא‪ ,‬סימן גדול מסר להן‪ ,‬בן פניו‬
‫יראן ָ ַה ְמיַלְד ֹת אֶת ָהאֱֹלהִים וְֹלא עָשּו‬
‫למטה‪ ,‬בת פניה למעלה‪ ,‬שם א' (יז) וַּתִ ֶ‬
‫ַכ ֲאשֶר דִ בֶר ֲאלֵּיהֶן מֶ לְֶך ִמ ְּצ ָריִם ו ְַּּתחַּ יֶין ָ אֶ ת הַּ ְּיל ִָדים‪ :‬ושואל להן מיבעי ליה?‬
‫א"ר יוסי בר' חנינא‪ ,‬מלמד שתבען לדבר עבירה‪ ,‬ולא נתבעו‪" ,‬וַּתְ ַחי ֶין ָ אֶת‬
‫ַהיְלָדִ ים"‪ ,‬תנא לא דיין שלא המיתו אותן‪ ,‬אלא שהיו מספקות להם מים ומזון‪,‬‬
‫שם א' (יט) וַּת ֹאמ ְַרן ָ ַה ְמיַלְד ֹת אֶל פ ְַרע ֹה כִי ֹלא ַכנָשִים הַּ ִּמ ְּצ ִריֹת הָ עִ בְּ ִריֹת כִ י‬
‫חָ יוֹת הֵּ נָה בְּ טֶ ֶרם תָ בוֹא אֲ לֵּהֶ ן הַּ ְּמ ַּילֶדֶ ת וְּ ָילָדּו‪ :‬ושואל מאי חיות? אילימא חיות‬
‫מילדות ממש? ושואל אטו חיה מילדת מי לא צריכה חיה מילדת אחריתי‬
‫לאולודה? אלא אמרו לו המיילדות‪ ,‬אומה זו כחיה נמשלה‪ ,‬יהודה בראשית‬
‫ַאריֵּה ּוכְּ לָבִ יא ִמי י ְִּקימֶ נּו‪:‬‬
‫ַארי ֵּה יְּהּודָ ה ִמטֶ ֶרף בְּ נִי עָ לִ יתָ כ ַָּרע ָרבַּ ץ כְּ ְּ‬
‫מט' (ט) ּגּור ְ‬
‫דכתיב דברי הימים א‪ ,‬כו'‬
‫ַלי ִ ְצה ִָרי‬
‫ָל ַעמ ְָרמִי‬
‫(כג)‬
‫ַל ֶחבְרֹונִי ָל ָעזִי ֵּאלִי‪ :‬ושואל‬
‫אימתי חזרו להיות משפחות‬
‫מלאות ועונה בימי דוד‪,.‬‬
‫הדא היא דכתיב תהלים עב‬
‫(ז) יִפ ְַרח ְביָמָיו צַדִ יק וְּ רֹב‬
‫ָׁשלוֹם עַּ ד בְּ לִ י י ֵָּרחַּ ‪ :‬אמרו‬
‫ישראל מי גרם לנו כל‬
‫הדמים הללו?‪ .‬אמרו‪ ,‬על‬
‫שלא עשינו חסד עם אהרון‬
‫הכוהן הגדול אותו הצדיק‪,‬‬
‫והלכו וקושרו לו הספד‬
‫וגמלו לצדיק חסד‪ .‬והעלה‬
‫עליהן הכתוב כאילו מת שם‬
‫ונקבר שם שגמלו לצדיק‬
‫חסד‪ ,‬שמות יג' (יט) ַּויִקַּ ח‬
‫מׁשה אֶ ת עַּ ְּצמוֹת יוֹסֵּ ף עִמֹו‬
‫ֶ‬
‫כִ י הַּ ְּׁשבֵּ עַּ ִה ְּׁשבִ יעַּ אֶ ת בְּ נֵּי‬
‫י ְִּש ָראֵּ ל לֵּאמֹר פָ קֹד י ְִּפקֹד‬
‫ֱֹלהים אֶ ְּתכֶם וְּהַּ עֲלִ יתֶ ם אֶ ת‬
‫א ִ‬
‫עַּ ְּצמֹתַּ י ִמזֶה ִא ְּתכֶם‪ :‬רבי‬
‫קריספא אמר בשם ר' יוחנן‬
‫"עמו" עם נפשך את עבד‬
‫מידה כנגד מידה‪ ,‬אמר ר'‬
‫חמא בר חנינא‪ ,‬משל למלך‬
‫שהיה משיא את בנו ובא‬
‫איפרכוס לטעון באפיריון‬
‫ולא הניחו שרי המלך לו‪.‬‬
‫אמר המלך‪ ,‬הניחו לו‪ ,‬למחר‬
‫הוא משיא את בתו‪ ,‬ואני‬
‫מכבדו במה שכיבדני‪ .‬ככתוב‬
‫בראשית מו' (ד) ָאנֹכִי א ֵֵּּרד‬
‫ִעמְָך ִמצ ְַריְמָה וְָאנֹכִי ַא ַעלְָך‬
‫גַם עָֹלה וְּיוֹסֵּ ף י ִָׁשית יָד ֹו עַּ ל‬
‫עֵּ ינֶיָך‪ :‬ושואל מה ת"ל "גם‬
‫עלה" ועונה ‪ .‬אמר הקב"ה‬
‫אותך אני מעלה ושאר כל‬
‫השבטים אני מעלה‪ ,‬מלמד‪,‬‬
‫שכל שבט ושבט העלה‬
‫עצמות ראש שבטו עמו‪ ,.‬תני‬
‫בשם ר' יודה אילולא‬
‫שהדבר כתוב לא היה‬
‫איפשר לאומרו‪ .‬מלמד‬
‫כשמת משה היה מוטל על‬
‫כנפי שכינה בארבעת מיל‬
‫מנחלת בני ראובן עד נחלת‬
‫נׁשְך עִ ְּקבֵּ י סּוס ַּו ִיפֹל רֹכְּ ב ֹו‬
‫דן שם (יז) יְהִי דָ ן נָחָש ֲעלֵּי דֶ ֶרְך ְּׁש ִפיפֹן ֲעלֵּי א ַֹּרח הַּ ֵּ‬
‫ש ֻׁלחָה הַּ נֹתֵּ ן ִא ְּמ ֵּרי ָׁשפֶ ר‪ :‬שם (יד) יִשָשכָר חֲמ ֹר ּג ֶָרם‬
‫ָאחוֹר‪( :‬כא) נַפְּתָ לִי ַאיָלָה ְ‬
‫רֹבֵּ ץ בֵּ ין הַּ ִּמ ְּׁשפְּ תָ יִם‪ :‬יוסף בכור שור שם (כז) ִבנְיָמִין זְאֵּב יִט ְָרף בַּ בֹקֶ ר יֹאכַּ ל‬
‫עַּ ד וְּ לָעֶ ֶרב יְּחַּ לֵּק ָׁשלָל‪ :‬האחים דכתיב ביה הרי כתיב ביה‪ ,‬והשבטים הנוספים‬
‫ודלא כתיב ביה‪ ,‬כתיב (ביה) יחזקאל יט' (ב) וְָּאמַּ ְּרתָ מָה ִאמְָך ְל ִבי ָא בֵּין א ֲָריֹות‬
‫גּוריהָ ‪ :‬חוזר לספר שמות א' (כא) ַויְהִי כִי י ְָראּו‬
‫ָר ָבצָה בְּ תוְֹך כְּ ִפ ִרים ִרבְּ תָ ה ֶ‬
‫ַה ְמיַלְד ֹת אֶת ָהאֱֹלהִים ַויַעַש ָלהֶם בָּתִ ים‪ :‬רב ושמואל חד אמר בתי כהונה ולויה‪,‬‬
‫וחד אמר בתי מלכות‪ ,‬מ"ד בתי כהונה ולויה הם אהרן ומשה‪ ,‬ומ"ד בתי מלכות‬
‫המלך דוד מצד אימו נמי ממרים קאתי‪ ,‬דכתיב דברי הימים א‪ .‬ב' (יט) וַּתָ מָת‬
‫עֲזּובָה ַויִּקַח לֹו ָכלֵּב אֶת ֶאפ ְָרת וַּתֵּ לֶד לֹו אֶת חּור‪ :‬וכתיב שמואל א‪ .‬יז' (יב) וְדָ וִד‬
‫ּוׁשמ ֹו י ִַּׁשי וְּ ל ֹו ְּׁש ֹמנָה בָ נִים וְּהָ ִאיׁש בִ ימֵּ י‬
‫בֶן אִיש ֶאפ ְָרתִ י הַּ זֶה ִמבֵּ ית לֶחֶ ם יְּהּודָ ה ְּ‬
‫ָׁשאּול זָקֵּ ן בָ א בַּ אֲ נ ִָׁשים‪ :‬דברי הימים א‪ .‬ב' (יח) ְו ָכלֵּב בֶן ֶחצְרֹון הֹולִיד אֶת‬
‫ְַארדֹון‪ :‬בן חצרון בן יפנה הוא‬
‫עֲזּובָה ִאשָה ְואֶת י ְִריעֹות ְו ֵּאלֶה ָבנֶי ָה יֵּשֶר וְשֹובָב ו ְ‬
‫בן שפנה מעצת מרגלים‪ ,‬ושואל ואכתי בן קנז הוא דכתיב יהושע טו' (יז)‬
‫ַוי ִ ְלכְדָ ּה עָתְ נִיאֵּל בֶן ְקנַז אֲ חִי ָכלֵּב ַוי ִּתֶ ן לֹו אֶת ַע ְכסָה בִּתֹו ְל ִאשָה‪ :‬ועונה‪ ,‬אמר‬
‫רבא חורגו דקנז הוה דיקא נמי דכתיב במדבר לב' (יב) בִ לְּ ִתי כָ לֵּב בֶ ן יְּפֻ נֶה‬
‫ַה ְּקנִזִי וִיהוֹׁשֻ עַּ בִ ן נּון כִ י ִמלְּ אּו ַאח ֲֵּרי ְּי ֹהוָה‪ :‬שמע מינה עזובה זו מרים‪ ,‬ולמה‬
‫נקרא שמה "עזובה" שהכל עזבוה מתחילתה בצעירותה הוליד ושואל והלא‬
‫מינסב הוה נסיב לה? ועונה‪ ,‬אמר רבי יוחנן כל הנושא אשה לשם שמים‬
‫מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה "יריעות" שהיו פניה דומין ליריעות‪ְ ,‬ו ֵּאלֶה‬
‫ְַּארדוֹן אל תקרי "בניה" אלא בוניה "ישר" שישר את עצמו‬
‫ָבנֶי ָה י ֵֶּׁשר וְּ ׁשוֹבָ ב ו ְּ‬
‫"שובב" ששיבב את יצרו "וארדון" שרדה את יצרו‪ ,‬ואיכא דאמרי‪ ,‬על שהיו‬
‫פניה דומין לוורד‪ ,‬דברי הימים א‪.‬ד' (ה) ּו ְל ַאשְחּור ֲאבִי תְ קֹו ַע הָיּו שְּתֵּ י נָשִים‬
‫ֶחלְָאה ְונַע ֲָרה‪" :‬אשחור" זה כלב‪ ,‬ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו‬
‫בתעניות‪" ,‬אבי" שנעשה לה כאב‪" ,‬תקוע" שתקע את לבו לאביו שבשמים‪,‬‬
‫"היו שתי נשים" נעשה מרים כשתי נשים "חלאה ונערה" לא חלאה ונערה‬
‫הואי‪ ,‬אלא בתחילה "חלאה" ולבסוף "נערה" שם (ז) ּו ְבנֵּי ֶחלְָאה צ ֶֶרת י ְצֹחַר‬
‫\{וְצֹחַר\} ְואֶתְ נָן‪" :‬צרת" שנעשית צרה לחברותיה‪" ,‬צהר" שהיו פניה דומין‬
‫כצהרים "אתנן" שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו‪ ,‬שמות א' (כב) ַויְצַו‬
‫פ ְַרע ֹה ְלכָל עַמֹו לֵּאמֹר כָל הַּ בֵּ ן הַּ יִלוֹד הַּ ְּיא ָֹרה תַּ ְּׁשלִ יכֻהּו וְּ כָ ל הַּ בַּ ת ְּתחיון‪ :‬א"ר‬
‫יוסי בר' חנינא‪ ,‬אף על עמו גזר‪ ,‬ואמר ר"י בר' חנינא‪ ,‬שלש גזירות גזר פרעה‪,‬‬
‫שלִיכֻׁהּו"‬
‫בתחילה "אִם בֵּן הּוא ַו ֲהמִּתֶ ן אֹותֹו" ולבסוף "כָל ַהבֵּן ַהי ִלֹוד ַהי ְאֹו ָרה ּתַ ְ‬
‫ולבסוף אף על עמו גזר‪ ,‬שם ב' (א) ַויֵּלְֶך אִיש ִמבֵּית ֵּלוִי ַּויִקַּ ח אֶ ת בַּ ת לֵּוִ י‪:‬‬
‫ושואל‪ ,‬להיכן הלך? ועונה אמר רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת בתו‪ ,‬תנא‬
‫עמרם גדול הדור היה‪ ,‬כיון שראה (שאמר) [שגזר] פרעה הרשע כל הבן‬
‫הילוד היאורה תשליכוהו אמר‪ ,‬לשוא אנו עמלין‪ ,‬עמד וגירש את אשתו‪ ,‬עמדו‬
‫כולן כל בני ישראל וגירשו את נשותיהן‪ ,‬אמרה לו מרים בתו‪ ,‬אבא‪ ,‬קשה‬
‫גזירתך יותר משל פרעה‪ ,‬שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על‬
‫הזכרים ועל הנקיבות‪ ,‬פרעה לא גזר אלא בעולם הזה ואתה בעוה"ז ולעולם‬
‫הבא‪ ,‬פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת‪ ,‬אתה צדיק‪,‬‬
‫בודאי שגזירתך מתקיימת שנאמר איוב כב' (כח) וְתִ גְזַר אֹומֶר ְויָקָם לְָך וְּעַּ ל‬
‫ְּד ָרכֶיָך נָגַּ ּה אוֹר‪ :‬עמד עמרם והחזיר את אשתו‪ ,‬עמדו כולן והחזירו את‬
‫נשותיהן‪ ,‬ושואל "ויקח את בת לוי"‪ ,‬ויחזור מיבעי ליה? ועונה א"ר יהודה בר‬
‫זבינא‪ ,‬שעשה לה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ובחופה ואהרן ומרים‬
‫מרקדין לפניה‪ ,‬ומלאכי השרת אמרו תהילים קיג'(ט) מו ִֹׁשיבִ י עֲקֶ ֶרת הַּ בַּ יִת אֵּם‬
‫ש ֵּמחָה הַּ לְּ לּויָּה‪" :‬את בת לוי" ושואל אפשר בת מאה ושלשים שנה‬
‫ַה ָבנִים ְ‬
‫בני גד ומסביר שמת משה‬
‫בנחלת בני ראובן ונקבר‬
‫בנחלת בני גד‪ .‬ומניין שמת‬
‫בנחלת בני ראובן שנאמר‬
‫במדבר לב (לז) ּו ְבנֵּי ְראּובֵּן‬
‫בָנּו אֶת ֶחשְבֹון ְואֶת ֶא ְל ָעלֵּא‬
‫ְואֵּת ק ְִרי ָתָ י ִם‪( :‬לח) ְואֶת נְבֹו‬
‫וְּ אֶ ת בַּ עַּ ל ְּמעוֹן מּוסַּ בֹת ֵּׁשם‬
‫וְּ אֶ ת ִשבְּ מָ ה ַּוי ְִּק ְּראּו בְּ ֵּׁשמֹת‬
‫אֶ ת ְּׁשמוֹת הֶ עָ ִרים אֲ ֶׁשר בָ נּו‪:‬‬
‫וכתיב דברים לב (מט) ֲעלֵּה‬
‫אֶל הַר ָה ֲעב ִָרים ַהזֶה הַר נְבֹו‬
‫אֲ ֶׁשר בְּ אֶ ֶרץ מוָֹאב אֲ ֶׁשר עַּ ל‬
‫ְּפנֵּי י ְֵּּרח ֹו ְּּוראֵּ ה אֶ ת אֶ ֶרץ‬
‫כְּ נַּעַּ ן אֲ ֶׁשר אֲ נִי נֹתֵּ ן לִ בְּ נֵּי‬
‫י ְִּש ָראֵּ ל לַּאֲ חֻ זָה‪( :‬נ) ּומֻׁת ָבהָר‬
‫שמָה וְּהֵּ ָאסֵּ ף‬
‫ֲאשֶר אַּתָ ה עֹלֶה ָ‬
‫אֶ ל עַּ ּמֶ יָך כַּ אֲ ֶׁשר מֵּ ת ַא ֲהרֹן‬
‫ָאחיָך בְּ הֹר הָ הָ ר ַּויֵָּאסֶ ף אֶ ל‬
‫ִ‬
‫עַּ ּמָ יו‪ :‬ומניין שנקבר בנחלת‬
‫בני גד שנאמר שם לג (כ)‬
‫ּו ְלגָד ָאמַר בָרּוְך מ ְַרחִיב ּגָד‬
‫כְּ לָבִ יא ָׁשכֵּן וְּטָ ַּרף זְּרוֹעַּ ַאף‬
‫אׁשית לוֹ‬
‫קָ ְּדקֹד‪( :‬כא) ַּוי ְַּּרא ֵּר ִ‬
‫כִי שָם ֶח ְלקַת מְחֹקֵּק סָפּון‬
‫אׁשי עָ ם ִצ ְּדקַּ ת ְּי ֹהוָה‬
‫ַּויֵּתֶ א ָר ֵּ‬
‫ּומ ְּׁשפָ טָ יו עִ ם י ְִּש ָראֵּ ל‪:‬‬
‫עָ ָשה ִ‬
‫והקב"ה היה אומר ַוי ֵּתֶא‬
‫ָראשֵּי עָם‪ .‬ומלאכי שרת היו‬
‫אומרים ִצ ְּדקַּ ת ְּי ֹהוָה עָ ָשה‬
‫אומרין‬
‫היו‬
‫וישראל‬
‫ּומ ְּׁשפָ טָ יו עִ ם י ְִּש ָראֵּ ל‪ .,‬אילו‬
‫ִ‬
‫ואילו היו אומרים ישעיה כז‬
‫(ב) י ָבֹוא שָלֹום י ָנּוחּו עַל‬
‫שכְבֹותָ ם הֹלְֵּך נְכֹוחֹו‪:‬‬
‫ִמ ְ‬
‫הויא וקרי לה בת? דא"ר חמא בר' חנינא‪ ,‬זו יוכבד שהורתה בדרך‪ ,‬ולידתה‬
‫בין החומות‪ ,‬שנאמר במדבר כו' (נט) וְּ ֵּׁשם אֵּ ֶׁשת עַּ ְּמ ָרם י ֹוכֶבֶ ד בַּ ת לֵּוִי ֲאשֶר‬
‫מׁשה וְּאֵּ ת ִמ ְּריָם אֲ חֹתָ ם‪:‬‬
‫יָלְדָ ה א ֹתָ ּה ְל ֵּלוִי ְב ִמצ ְָרי ִם וַּתֵּ לֶד לְּ עַּ ְּמ ָרם אֶ ת ַא ֲהרֹן וְּאֶ ת ֶ‬
‫ומדייק לידתה במצרים ואין הורתה במצרים‪ ,‬ועונה‪ ,‬א"ר יהודה נקראת בת‬
‫שנולדו בה סימני נערות‪ ,‬שמות ב' (ב) וַּתַ הַר ָה ִאשָה וַּתֵּ לֶד בֵּן וַּתֵּ ֶרא אֹת ֹו כִ י‬
‫לׁשה י ְָּר ִחים‪ :‬ושואל‪ ,‬והא הות מיעברא ביה תלתא ירחי‬
‫טוֹב הּוא ו ִַּת ְּצ ְּפנֵּהּו ְּׁש ָ‬
‫מעיקרא‪ ,‬ועונה א"ר יהודה בר זבינא‪ ,‬מקיש לידתה להורתה‪ ,‬מה הורתה שלא‬
‫בצער‪ ,‬אף לידתה שלא בצער‪ ,‬מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה לא נפל‬
‫בגורלן צער לידה של חוה‪" ,‬וַּתֵּ ֶרא א ֹתֹו כִי טֹוב הּוא" תניא‪ ,‬רבי מאיר אומר‪,‬‬
‫טוב שמו‪ ,‬ר' יהודה אומר‪ ,‬טוביה שמו‪ ,‬רבי נחמיה אומר הגון לנביאות‪ ,‬אחרים‬
‫אומרים נולד כשהוא מהול‪ ,‬וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא הבית‬
‫כולו אור‪ ,‬כתיב הכא "וַּתֵּ ֶרא א ֹתֹו כִי טֹוב הּוא וכתיב התם בראשית א' (ד) ַוי ְַרא‬
‫לׁשה‬
‫חׁשְך‪" :‬ו ִַּת ְּצ ְּפנֵּהּו ְּׁש ָ‬
‫ֱֹלהים בֵּ ין הָ אוֹר ּובֵּ ין הַּ ֶ‬
‫אֱֹלהִים אֶת הָאֹור כִי טֹוב ַּויַּבְּ דֵּ ל א ִ‬
‫י ְָּר ִחים" ומסביר דלא מנו מצריים אלא משעה דאהדרה באפריון שני והיא הות‬
‫מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא‪ ,‬שמות ב' (ג) וְֹלא י ָ ְכלָה עֹוד ַה ְצפִינֹו ו ִַּתקַּ ח‬
‫ל ֹו תֵּ בַּ ת ּגֹ מֶ א ו ַַּּתחְּ ְּמ ָרה בַּ חֵּ מָ ר ּובַּ זָפֶ ת וַּתָ ֶשם בָ ּה אֶ ת הַּ ֶילֶד וַּתָ ֶשם בַּ סּוף עַּ ל ְּשפַּ ת‬
‫הַּ ְּיאֹר‪ :‬ושואל אמאי? תצפניה ותיזיל ותמשיך כך לאורך זמן? ועונה אלא כל‬
‫היכא דהוו שמעי מצראי דמתיליד ינוקא‪ ,‬ממטו מביאים ינוקא התם‪ ,‬כי היכי‬
‫דלישמעינהו צרחותיו ומעוי ובוכים (בהדיהו) דכתיב שיר השירים ב' (טו)‬
‫ֶאחֱזּו לָנּו שּו ָעלִים‪ ,‬שּו ָעלִים ְק ַטנִים ְּמחַּ בְּ לִ ים כְּ ָר ִמים ּוכְּ ָרמֵּ ינּו ְּסמָ ַּדר‪" :‬וַּתִ ּקַח לֹו‬
‫ּתֵּ בַת ּגֹומֶא" ושואל מאי שנא גומא הפשוט ?ועונה א"ר אלעזר‪ ,‬מיכן לצדיקים‬
‫שממונם חביב עליהן יותר מגופן‪ ,‬ומסביר וכל כך למה‪ ,‬לפי שאין פושטין‬
‫ידיהן בגזל‪ ,‬רבי שמואל בר נחמני אמר‪ ,‬גומא הוא דבר רך שיכול לעמוד‬
‫בפני דבר רך ובפני דבר קשה‪" ,‬וַּתַ ְחמ ְָרה ַב ֵּחמָר ּו ַבזָפֶת" תנא‪ ,‬חמר מבפנים‬
‫וזפת מבחוץ‪ ,‬כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע‪" ,‬וַּתָ שֶם בָּה אֶת ַהיֶלֶד וַּתָ שֶם‬
‫בַסּוף" רבי אלעזר אומר ים‪-‬סוף רבי שמואל בר נחמני אמר אגם‪ ,‬כדכתיב‬
‫ישעיה יט' (ו) וְּהֶ אֶ ְּזנִיחּו נְּהָ רוֹת דָ לְּ לּו וְּחָ ְּרבּו ְּיא ֵֹּרי מָ צוֹר ָקנֶה וָסּוף ָקמֵּלּו‪ :‬שמות‬
‫ב' (ה) וַּתֵּ ֶרד בַת פ ְַרע ֹה ל ְִרח ֹץ עַל ַהי ְא ֹר וְּ ַּנ ֲערֹתֶ יהָ הֹלְּ כֹת עַּ ל יַּד הַּ ְּיאֹר וַּתֵּ ֶרא אֶ ת‬
‫הַּ תֵּ בָ ה בְּ תוְֹך הַּ סּוף ו ִַּת ְּׁשלַּח אֶ ת אֲ מָ תָ ּה ו ִַּתקָ חֶ הָ ‪ :‬אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון‬
‫בן יוחי‪ ,‬מלמד שירדה לרחוץ מגלולי עבודה זרה של אביה‪ ,‬וכן הוא אומר שם‬
‫ְּרּוׁש ִ ַּלם י ִָדיחַּ ִמ ִק ְּרבָ ּה בְּ רּוחַּ‬
‫ד' (ד) אִם ָרחַץ אֲדֹנָי אֵּת צַֹאת בְנֹות צִיֹון וְּאֶ ת ְּדמֵּ י י ָ‬
‫ִמ ְּׁשפָ ט ּובְּ רּוחַּ בָ עֵּ ר‪ְ " :‬ונַעֲרֹותֶ י ָה הֹולְכֹות עַּ ל יַּד הַּ ְּיאֹר" אמר רבי יוחנן אין‬
‫הליכה זו אלא לשון מיתה‪ ,‬וכן הוא אומר בראשית כה' (לב) ַּויֹאמֶ ר עֵּ ָשו ִהנֵּה‬
‫ָאנֹכִי הֹולְֵּך לָמּות וְּ לָּמָ ה זֶה לִ י בְּ כ ָֹרה‪" :‬וַּתֵּ ֶרא אֶת הַּתֵּ בָה בְתֹוְך הַסּוף" כיון דחזו‬
‫נערות בת המלך דקא בעו לאצולי למשה‪ ,‬אמרו לה‪ ,‬גבירתנו מנהגו של עולם‬
‫מלך בשר ודם גוזר גזירה‪ ,‬אם כל העולם כולו אין מקיימין אותה לפחות בניו‬
‫ובני ביתו מקיימין אותה‪ ,‬ואת עוברת על גזירת אביך? בא גבריאל המלאך‬
‫שלַח אֶת ֲאמָתָ ּה וַּתִ ָּק ֶח ָה"‪ :‬חלוקים ר' יהודה ור' נחמיה‪ ,‬חד‬
‫וחבטן בקרקע‪" ,‬וַּתִ ְ‬
‫אמר אֲ מָ תָ ּה זו ידה וחד אמר אֲ מָ תָ ּה זו שפחתה‪ ,‬ומסביר מאן דאמר ידה‪,‬‬
‫דכתיב אמתה‪ ,‬ומ"ד שפחתה‪ ,‬מדלא כתיב פשוט ידה‪ ,‬ושואל ולמ"ד שפחתה‪,‬‬
‫הא אמרת בא גבריאל וחבטן בקרקע? ועונה דשייר לה חדא‪ ,‬משום דלאו‬
‫אורחא דבת מלכא למיקם לחודה‪ ,‬ושואל‪ ,‬ולמאן דאמר ידה‪ ,‬ליכתוב בפסוק‬
‫ידה? ועונה‪ ,‬הא קא משמע לן דאישתרבב אישתרבובי ונתארכה היד‪ ,‬דאמר‬
‫מר‪ ,‬שנתארכו וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה וכן אתה מוצא בשיני‬
‫רשעים‪ ,‬דכתיב‪ ,‬תהילים ג' (ח) קּומָ ה ְּי ֹהוָה הו ִֹׁשיעֵּ נִי אֱֹלהַּ י כִ י הִ כִ יתָ אֶ ת כָל‬
‫שב ְַרּתָ ‪ :‬ואמר ריש לקיש אל תיקרי שברת אלא‬
‫שעִים ִ‬
‫שנֵּי ְר ָ‬
‫ֹאיְּבַּ י ל ִֶחי ִ‬
‫וְּהנֵּה נַּעַּ ר בֹכֶה‬
‫שריבבתה הארכת שמות ב' (ו) וַּתִ פְּתַ ח וַּתִ ְראֵּהּו אֶת ַהיֶלֶד ִ‬
‫ו ַַּּת ְּחמֹל עָ לָיו ַּותֹאמֶ ר ִמיַּלְּ דֵּ י הָ עִ בְּ ִרים זֶה‪ :‬ושואל ותרא מיבעי ליה? ועונה‪ ,‬א"ר‬
‫יוסי ברבי חנינא שראתה שכינה עמו‪ְ " ,‬ו ִהנֵּה נַעַר בֹכֶה" ושואל‪ ,‬קרי ליה ילד‬
‫וקרי ליה נער? ועונה‪ ,‬תנא‪ ,‬הוא ילד וקולו כנער דברי רבי יהודה‪ ,‬אמר לו‬
‫רבי נחמיה אם כן עשיתו למשה רבינו בעל מום‪ ,‬אלא‪ ,‬מלמד שעשתה לו אמו‬
‫חופת נעורים בתיבה‪ ,‬אמרה יוכבד שמא לא אזכה לחופתו‪" ,‬וַּתַ חְמ ֹל ָעלָיו‬
‫וַּת ֹאמֶר ִמיַלְדֵּ י ָה ִעב ְִרים זֶה" ושואל מנא ידעה בת פרעה? ועונה‪ ,‬א"ר יוסי ברבי‬
‫חנינא‪ ,‬שראתה אותו מהול "זֶה" א"ר יוחנן‪ ,‬מלמד שנתנבאה שלא מדעתה‪ ,‬זה‬
‫נופל במים ואין אחר נופל למים ‪ ,‬והיינו דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב ישעיה‬
‫ח' (יט ) ְוכִי י ֹאמְרּו ֲאלֵּיכֶם דִ ְרשּו אֶל הָא ֹבֹות ְואֶל ַהי ִדְ עֹנִים ַה ְמ ַצ ְפ ְצפִים ְו ַה ַמ ְהּגִים‬
‫הֲלוֹא עַּ ם אֶ ל אֱֹלהָ יו י ְִּדרֹׁש בְּ עַּ ד הַּ חַּ יִים אֶ ל הַּ ּמֵּ ִתים‪ :‬צופין ואינם יודעין מה‬
‫צופין‪ ,‬מהגים ואינן יודעים מה מהגים‪ ,‬ראו הקוסמים והידענים של פרעה‬
‫שמושיען של ישראל במים הוא לוקה‪ ,‬עמדו וגזרו "כָל ַהבֵּן ַהי ִלֹוד ַהי ְא ָֹרה‬
‫שלִיכֻׁהּו " כיון דשדיוה למשה‪ ,‬אמרו הקוסמים תו לא חזינן כי ההוא סימנא‪,‬‬
‫ּתַ ְ‬
‫בטלו לגזירתייהו והם אינן יודעין שעל מי מריבה הוא משה לוקה‪ ,‬והיינו‬
‫דאמר רבי חמא ברבי חנינא‪ ,,‬מאי דכתיב במדבר כ' (יג) ֵּהמָה מֵּי מ ְִריבָה ֲאשֶר‬
‫ָרבּו בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל אֶ ת ְּי ֹהוָה ַּויִקָ דֵּ ׁש בָ ם‪ :‬המה המים שראו איצטגניני פרעה וטעו‪,‬‬
‫מׁשה שֵּש מֵּאֹות ֶאלֶף ַרגְלִי ָהעָם ֲאשֶר‬
‫והיינו דקאמר משה שם יא' (כא) ַּויֹאמֶ ר ֶ‬
‫ָאנֹכִי ְבק ְִרבֹו ְואַּתָ ה ָאמ ְַרּתָ ָבשָר אֶּתֵּ ן ָלהֶם וְָאכְלּו ח ֹדֶ ש יָמִים‪ :‬אמר להן משה‬
‫לישראל‪ ,‬בשבילי ניצלתם כולכם‪ ,‬ר' חנינא בר פפא אמר‪ ,‬אותו היום שיצאה‬
‫בתיה לרחוץ ביאור עשרים ואחד בניסן היה‪ ,‬אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬מי שעתיד לומר שירה על הים ביום זה‪ ,‬ילקה‬
‫ביום זה? רבי אחא בר חנינא אמר‪ ,‬אותו היום ששה בסיוון היה‪ ,‬אמרו מלאכי‬
‫השרת לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬מי שעתיד לקבל תורה מהר‬
‫סיני ביום זה ילקה ביום זה‪ ,‬ושואל‪ ,‬בשלמא למון דאמר בששה בסיוון‬
‫משכחת לה ג' ירחי ועושה חשבון‪ ,‬דאמר מר בשבעה באדר מת משה‬
‫ובשבעה באדר נולד משה‪ ,‬ומשבעה באדר ועד ששה בסיון יפה מאוד תלתא‬
‫ירחי‪ ,‬אלא למ"ד בעשרים ואחד בניסן היכי משכחת לה? ועונה אותה שנה‬
‫מעוברת הייתה בשני חודשי אדר רובו של אדר ראשון ורובו של אחרון ניסן‪,‬‬
‫ואמצעי אדר ב' שלם‪ ,‬שמות ב' (ז) וַּת ֹאמֶר אֲחֹותֹו אֶל בַת פ ְַרע ֹה ַה ֵּאלְֵּך ְוק ָָראתִי‬
‫לְָך ִאשָה מֵּינֶקֶת מִן ָה ִעב ְִריֹות וְּ תֵּ ינִק לְָך אֶ ת הַּ ָילֶד‪ :‬ושואל ומאי שנא מעבריות?‬
‫ועונה מלמד שהחזירוהו למשה על כל המצריות כולן‪ ,‬ולא ינק‪ ,‬אמר משה‪.‬‬
‫פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא‪ ,‬והיינו דכתיב‪ ,‬ישעיה כח' (ט)‬
‫יֹורה דֵּ עָ ה וְּאֶ ת ִמי יָבִ ין ְּׁשמּועָ ה ּגְּ מּולֵּי מֵּ חָ לָב עַּ ִתיקֵּ י ִמ ָשדָ יִם‪ :‬למי יורה‬
‫אֶת מִי ֶ‬
‫דעה ולמי יבין שמועה? "לגמולי מחלב ולעתיקי משדים" שמות ב' (ח) וַּת ֹאמֶר‬
‫לָּה בַת פ ְַרע ֹה ֵּלכִי וַּתֵּ לְֶך הָ עַּ לְּ מָ ה ו ִַּת ְּק ָרא אֶ ת אֵּ ם הַּ ָילֶד‪ :‬א"ר אלעזר‪ ,‬מלמד‬
‫שהלכה בזריזות כעלמה‪ ,‬ר' שמואל בר נחמני אמר " ָה ַע ְלמָה" שהעלימה את‬
‫דבריה‪ ,‬שם (ט) וַּת ֹאמֶר לָּה בַת פ ְַרע ֹה הֵּילִיכִי אֶת ַהיֶלֶד ַהזֶה וְּהֵּ ינ ִִקהּו לִ י וַּאֲ נִי‬
‫אֶ תֵּ ן אֶ ת ְּשכ ֵָּרְך ו ִַּתקַּ ח הָ ִא ָשה הַּ ֶילֶד ו ְַּּתנִיקֵּ הּו‪ :‬אמר רבי חמא בר' חנינא‪ ,‬בת‬
‫פרעה מתנבאה ואינה יודעת מה מתנבאה " הֵּילִיכִי" הא שליכי הוא שלך‬
‫שכ ֵָּרְך" א"ר חמא בר' חנינא‪ ,‬לא דיין לצדיקים שמחזירין להן‬
‫" ַו ֲאנִי אֶּתֵּ ן אֶת ְ‬
‫אבידתן אלא שנותנין להן שכרן‪ ,‬שם טו (כ) וַּתִ ּקַח מ ְִרי ָם ַהנְבִיָאה אֲחֹות ַאהֲרֹון‬
‫אֶ ת הַּ תֹף בְּ יָדָ ּה וַּתֵּ צֶ אן ָ כָ ל הַּ נ ִָׁשים ַאח ֲֶריהָ בְּ תֻ ִפים ּובִ ְּמחֹֹלת‪ :‬ושואל אחות אהרן‬
‫ולא אחות משה? ועונה‪ ,‬אמר רב עמרם אמר רב‪ ,‬ואמרי לה אמר רב נחמן אמר‬
‫רב מלמד‪ ,‬שהיתה מתנבא כשהיא אחות אהרן ומשה טרם נולד ואומרת‪,‬‬
‫עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל‪ ,‬וכיון שנולד משה נתמלא כל הבית‬
‫כולה אור‪ ,‬עמד עמרם אביה ונשקה על ראשה‪ ,‬אמר לה‪ ,‬בתי נתקיימה‬
‫נבואתיך‪ ,‬וכיון שהטילוהו ליאור‪ ,‬עמד אביה וטפחה על ראשה‪ ,‬אמר לה‪ ,‬בתי‬
‫היכן נבואתיך? והיינו דכתיב שם ב' (ד) וַּתֵּ תַ צַב אֲח ֹתֹו מ ֵָּרחֹוק לְדֵּ עָה מַה י ֵּ ָעשֶה‬
‫לֹו‪ :‬לידע מה יהא בסוף נבואתה‪ :‬במשנה‪ ,‬יוסף זכה לקבור את אביו וכו'‪:‬‬
‫ושואל‪ ,‬מאי שנא מעיקרא דכתיב בראשית נ' (ז) ַויַעַל יֹוסֵּף ִל ְקב ֹר אֶת ָאבִיו‬
‫ַויַעֲלּו אִּתֹו כָל ַעבְדֵּ י פ ְַרע ֹה ז ְִּקנֵּי בֵּ ית ֹו וְּ כֹל ז ְִּקנֵּי אֶ ֶרץ ִמ ְּצ ָריִם‪ :‬והדר (ח) וְכ ֹל בֵּית‬
‫ּגׁשן‪ :‬ומאי שנא‬
‫יֹוסֵּף ְו ֶאחָיו ּובֵּית ָאבִיו ַּרק טַּ פָ ם וְּ צֹאנָם ּובְּ קָ ָרם עָ זְּבּו בְּ אֶ ֶרץ ֶ‬
‫לבסוף‪ ,‬דכתיב שם (יד) ַויָשָב יֹוסֵּף ִמצ ְַריְמָה הּוא ְו ֶאחָיו וְּכָ ל הָ עֹלִ ים ִאת ֹו לִ ְּקבֹר‬
‫אֶ ת ָאבִ יו ַאח ֲֵּרי קָ בְּ ר ֹו אֶ ת ָאבִ יו‪ :‬והדר " ְוכָל הָעֹולִים אִּתֹו ִלקְבֹור אֶת ָאבִיו"‬
‫בסדר שונה? ועונה אמר רבי יוחנן‪ ,‬בתחילה עד שלא ראו בכבודן של ישראל‬
‫לא נהגו בהן כבוד‪ ,‬ולבסוף שראו בכבודן‪ ,‬נהגו בהן כבוד‪ ,‬דכתיב‪ ,‬שם (י)‬
‫ַוי ָב ֹאּו עַד ּג ֶֹרן הָָאטָד אֲ ֶׁשר בְּ עֵּ בֶ ר הַּ י ְַּּרדֵּ ן ַּוי ְִּס ְּפדּו ָׁשם ִמ ְּספֵּ ד ּגָדוֹל וְּ כָבֵּ ד ְּמאֹד ַּויַּעַּ ש‬
‫לְּ ָאבִ יו אֵּ בֶ ל ִׁשבְּ עַּ ת י ִָמים‪ :‬ושואל‪ ,‬וכי גורן יש לו לאטד? א"ר אבהו‪ ,‬מלמד‬
‫שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד‪ ,‬שראו הגויים‬
‫כולם שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה‪ ,‬תנא‪ ,‬כולם למלחמה באו כיון‬
‫שראו כתרו של יוסף משנה למלך מצרים תלוי בארונו של יעקב נטלו כולן‬
‫כתריהן ותלאום בארונו של יעקב‪ ,‬תנא‪ ,‬שלשים וששה כתרים נתלו בארונו‬
‫של יעקב " ַוי ִ ְספְדּו שָם ִמ ְספֵּד ּגָדֹול ְו ָכבֵּד מְא ֹד" תנא‪ ,‬אפילו סוסים ואפילו‬
‫חמורים אבלים היו (מאילו מאילו)‪ ,‬כיון שהגיעו למערת המכפלה אתא עשו‬
‫קא מעכב אמר להן‪ ,‬ממרא קרית הארבע היא חברון‪ ,‬ואמר רבי יצחק קרית‬
‫ארבע מקום עבור ארבע זוגות היו‪ ,‬אדם וחוה‪ ,‬אברהם ושרה‪ ,‬יצחק ורבקה‪,‬‬
‫יעקב ולאה‪ ,‬איהו יעקב קברה ללאה בדידיה בחלקו בירושה והאי דפייש‬
‫הנשאר דידי הוא אמרו ליה יעקב זבינתה קנה ממך בכורתך אמר להו נהי‬
‫דזביני בכירותא‪ ,‬פשיטותא חלקי כבן רגיל מי זביני? אמרו ליה אין‪ ,‬גם זאת‬
‫מכרת דכתיב שם נ' (ה) ָאבִ י ִה ְּׁשבִ יעַּ נִי לֵּאמֹר ִהנֵּה ָאנֹכִ י מֵּ ת ְב ִקב ְִרי ֲאשֶר‬
‫כ ִָריתִ י לִי בְּ אֶ ֶרץ כְּ נַּעַּ ן ָׁשּמָ ה ִת ְּקבְּ ֵּרנִי וְּ עַּ תָ ה אֶ ֱעלֶה נָא וְּ אֶ ְּקבְּ ָרה אֶ ת ָאבִ י וְּאָ ׁשּובָ ה‪:‬‬
‫ואמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק‪ ,‬אין כירה אלא לשון מכירה‪ ,‬שכן‬
‫בכרכי הים איי יוון הרחוקים קורין למכירה כירה‪ ,‬אמר להו עשיו הבו לי‬
‫איגרתא שטר מכירה אמרו ליה‪ ,‬איגרתא בארעא דמצרים היא‪ ,‬ומאן ניזיל‬
‫להביאה‪ ,‬ניזיל נפתלי דקליל לרוץ כי איילתא‪ ,‬דכתיב שם מט' (כא) נַפְּתָ לִי‬
‫שפֶר‪ ,‬אלא אמרי‬
‫שפֶר‪ :‬א"ר אבהו אל תקרי אמרי ֶ‬
‫ש ֻׁלחָה הַנ ֹתֵּ ן ִאמ ְֵּרי ָ‬
‫ַאיָלָה ְ‬
‫ספר‪ ,‬ומספר‪ ,‬חושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה כבד אוזניים אמר‬
‫להו מאי האי? ואמרו ליה‪ ,‬קא מעכב האי‪ ,‬עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים‪,‬‬
‫אמר להו‪ ,‬ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל‬
‫קולפא מוט מחייה ארישיה של עשו נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב‪,‬‬
‫שמַח צַדִ יק כִי‬
‫פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך‪ ,‬והיינו דכתיב תהילים נח' (יא) י ִ ְ‬
‫ָחזָה נָקָם ְפ ָעמָיו י ְִרחַץ בְדַם ה ָָרשָע‪ :‬באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה‬
‫ָאחיָך ִמ ְּּמָך וְּ ָׁשכַּ ח אֵּ ת אֲ ֶׁשר עָ ִשיתָ ל ֹו‬
‫דכתיב בראשית כז' (מה) עַּ ד ׁשּוב ַאף ִ‬
‫שנֵּיכֶם יֹום ֶאחָד‪ :‬ואף על גב דמיתתן‬
‫שכַל ּגַם ְ‬
‫וְּ ָׁשלַּחְּ ִתי ּולְּ קַּ ְּח ִתיָך ִמ ָשם ָלמָה ֶא ְ‬
‫לא ביום אחד הואי‪ ,‬קבורתן מיהא ביום אחד הואי‪ ,‬ועכשיו שואל ואי לא עסק‬
‫ביה יוסף בקבורת אביו יעקב אחיו לא הוו מעסקי ביה? והכתיב שם נ' (יג)‬
‫ַארצָה ְכנַעַן ַּוי ְִּקבְּ רּו אֹת ֹו בִ ְּמעָ ַּרת ְּשדֵּ ה הַּ ּמַּ כְּ פֵּ לָה אֲ ֶׁשר קָ נָה‬
‫ַּו ִי ְּשאּו א ֹתֹו ָבנָיו ְ‬
‫ַאבְּ ָרהָ ם אֶ ת הַּ ָשדֶ ה לַּאֲ חֻ זַּת קֶ בֶ ר מֵּ אֵּ ת עֶ ְּפרֹן הַּ ִח ִתי עַּ ל ְּפנֵּי מַּ ְּמ ֵּרא‪ :‬ועונה‪ ,‬אמרו‬
‫הניחו לו כבודו במלכים יותר מבהדיוטות‪ :‬במשנה‪ ,‬מי לנו גדול מיוסף כו'‪ :‬תנו‬
‫רבנן‪ ,‬בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו‪ ,‬שכל ישראל כולן נתעסקו‬
‫בביזה‪ ,‬והוא נתעסק במצוות‪ ,‬שנאמר‪ ,‬משלי י' (ח) ֲחכַם לֵּב יִּקַח ִמצְֹות ֶואֱוִיל‬
‫ְּשפָ תַּ יִם ִילָבֵּ ט‪ :‬ושואל‪ ,‬ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור? ועונה‪,‬‬
‫אמרו‪ ,‬סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור‪ ,‬הלך משה אצלה‪ ,‬אמר לה‪ ,‬כלום‬
‫את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו‪ ,‬ארון של מתכת עשו לו מצרים‪,‬‬
‫וקבעוהו בנילוס הנהר‪ ,‬כדי שיתברכו מימיו‪ ,‬הלך משה ועמד על שפת נילוס‪,‬‬
‫אמר לו‪ ,‬יוסף‪ ,‬יוסף‪ ,‬הגיע העת שנשבע הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאני גואל אתכם‪,‬‬
‫והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל להעלותך עימהם‪ ,‬אם אתה מראה‬
‫עצמך מוטב‪ ,‬אם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך‪ ,‬מיד צף ארונו של יוסף‪ ,‬ואל‬
‫תתמה היאך ארון ברזל צף‪ ,‬שהרי כתיב‪ ,‬מלכים ב‪ .‬ו' (ה) ַויְהִי ָה ֶאחָד ַמפִיל‬
‫ַּקֹורה ְואֶת ַהב ְַרזֶל נָפַל אֶל ַה ָמי ִם ַּוי ְִּצעַּ ק ַּויֹאמֶ ר ֲאהָּה אֲדֹנִי וְהּוא שָאּול‪( :‬ו)‬
‫ה ָ‬
‫שמָה ַויָצֶף‬
‫שלְֶך ָ‬
‫וַי ֹאמֶר אִיש ָהאֱֹלהִים ָאנָה נָפָל ַוי ְַראֵּהּו אֶת ַהמָקֹום ַוי ִ ְקצָב עֵּץ ַוי ַ ְ‬
‫ַהב ְַרזֶל‪ :‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אלישע תלמידו של אליהו‪ ,‬ואליהו‬
‫תלמידו של משה‪ ,‬צף ברזל מפניו‪ ,‬מפני משה רבינו בעצמו על אחת כמה‬
‫וכמה‪ ,‬רבי נתן אומר בקברניט של מלכים היה יוסף קבור‪ ,‬הלך משה ועמד‬
‫על קברניט של מלכים‪ ,‬אמר יוסף הגיע עת שנשבע הקדוש ברוך הוא שאני‬
‫גואל אתכם‪ ,‬והגיעה שבועה שהשבעת את ישראל‪ ,‬אם אתה מראה עצמך‬
‫מוטב‪ ,‬ואם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך‪ ,‬באותה שעה נזדעזע ארונו של‬
‫יוסף‪ ,‬נטלו משה והביאו אצלו‪ ,‬וכל אותן ארבעים שנים שהיו ישראל מהלכים‬
‫במדבר‪ ,‬היו שני ארונות הללו אחד של מת‪ ,‬ואחד של שכינה‪ ,‬מהלכין זה עם‬
‫זה‪ ,‬והיו עוברין ושבין תמהים ואומרים‪ ,‬מה טיבן של שני ארונות הללו‪ ,‬אמרו‪,‬‬
‫אחד של מת ואחד של שכינה‪ ,‬ושואל וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה?‬
‫ועונה‪ ,‬אמרו‪ ,‬קיים זה כל מה שכתוב בזה‪ ,‬ושואל ואי לא עסיק ביה בקבורת‬
‫יוסף בארץ ישראל משה ישראל לא הוו מיעסקי ביה? והכתיב יהושע כד'‬
‫שכֶם בְּ חֶ לְּ קַּ ת‬
‫(לב ) ְואֶת ַעצְמֹות יֹוסֵּף ֲאשֶר ֶהעֱלּו ְבנֵּי יִש ְָראֵּל ִמ ִמצ ְַרי ִם ָקבְרּו ִב ְ‬
‫אֲׁשר קָ נָה ַּי ֲעקֹב מֵּ אֵּ ת בְּ נֵּי חֲמוֹר אֲ בִ י ְּׁשכֶם בְּ מֵּ ָאה ְּק ִשיטָ ה ַּוי ְִּהיּו לִ בְּ נֵּי‬
‫הַּ ָשדֶ ה ֶ‬
‫יוֹסֵּ ף לְּ ַּנ ֲחלָה‪ :‬ועוד שואל ותו אי לא איעסקו ביה ישראל‪ ,‬בניו לא הוו מיעסקי‬
‫ביה‪ ?,‬והכתיב " ַויִהְיּו ִל ְבנֵּי יֹוסֵּף ְלנַ ֲחלָה" ועונה אמרו הניחו לו כבודו במרובים‬
‫יותר מבמועטין‪ ,‬ותו אמרו‪ ,‬הניחו לו כבודו בגדולים יותר מבקטנים‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫שכֶם" מאי שנא בשכם? ועונה‪ ,‬אמר ר' חמא בר' חנינא‪ ,‬משכם גנבוהו‬
‫" ָקבְרּו ִב ְ‬
‫ולשכם נחזיר אבידתו‪ ,‬ושואל‪ ,‬קשו קראי אהדדי‪ ,‬כתיב שמות יג' (יט) ַויִּקַח‬
‫משֶה אֶת ַעצְמֹות יֹוסֵּף עִמֹו כִ י הַּ ְּׁשבֵּ עַּ ִה ְּׁשבִ יעַּ אֶ ת בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל לֵּאמֹר פָ קֹד י ְִּפקֹד‬
‫ֱֹלהים אֶ ְּתכֶם וְּהַּ עֲלִ יתֶ ם אֶ ת עַּ ְּצמֹתַּ י ִמזֶה ִא ְּתכֶם‪ :‬וכתיב ְואֶת ַעצְמֹות יֹוסֵּף ֲאשֶר‬
‫א ִ‬
‫ֶהעֱלּו ְבנֵּי יִש ְָראֵּל ִמ ִּמ ְּצ ַּריִם? ועונה‪ ,‬א"ר חמא בר' חנינא‪ ,‬כל העושה דבר ולא‬
‫גמרו‪ ,‬ובא אחר וגמרו‪ ,‬מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו‪ ,‬רבי אלעזר‬
‫אומר‪ ,‬אף מורידין אותו מגדולתו‪ ,‬דכתיב אחרי שנכשל בהצלת יוסף‬
‫בראשית לח' (א) ַויְהִי ָבעֵּת ַההִוא ַוי ֵֶּרד י ְהּודָ ה מֵּ אֵּ ת אֶ חָ יו ַּויֵּט עַּ ד ִאיׁש עֲדֻ ל ִָמי‬
‫ּוׁשמ ֹו ִח ָירה‪ :‬רבי שמואל בר נחמני אמר אף קובר אשתו ובניו דכתיב (יב)‬
‫ְּ‬
‫ַּוי ְִּרבּו הַּ י ִָמים וַּתָ מָת בַת שּו ַע ֵּאשֶת י ְהּודָ ה ַּו ִינָחֶ ם יְּהּודָ ה ַּויַּעַּ ל עַּ ל ּגֹ זֲזֵּי צֹאנ ֹו הּוא‬
‫וְּח ָירה ֵּרעֵּ הּו הָ עֲדֻ ל ִָמי ִת ְּמנָתָ ה‪ :‬וכתיב שם מו' (יב) ּובְּ ֵּני יְּהּודָ ה עֵּ ר וְּ א ֹונָן וְּ ֵּׁשלָה‬
‫ִ‬
‫וָפֶ ֶרץ ָוז ַָּרח ַויָמָת עֵּר וְאֹונָן בְּ אֶ ֶרץ כְּ נַּעַּ ן ַּוי ְִּהיּו בְּ נֵּי פֶ ֶרץ חֶ ְּצרֹן וְּחָ מּול‪ :‬אמר רב‬
‫יהודה אמר רב מפני מה נקרא יוסף עצמות בפיו עצמו עוד בחייו?‪ ,‬מפני שלא‬
‫מיחה בכבוד אביו דקאמרי ליה אחיו שם מד' (לא) וְּהָ ָיה כִ ְּראוֹת ֹו כִ י אֵּ ין הַּ נַּעַּ ר‬
‫וָמֵּ ת וְּהו ִֹרידּו עֲבָ דֶ יָך אֶ ת ֵּשיבַּ ת ַעבְדְ ָך ָאבִינּו בְּ יָגוֹן ְּׁש ֹאלָה‪ :‬ולא אמר להו ולא‬
‫מידי‪ ,‬ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא‪ ,‬מפני מה מת‬
‫הּורד‬
‫יוסף קודם לאחיו? מפני שהנהיג עצמו ברבנות‪ :‬שם לט' (א) וְיֹוסֵּף ַ‬
‫ִמצ ְָריְמָה ַּוי ְִּקנֵּהּו פו ִֹטיפַּ ר ְּס ִריס פַּ ְּרעֹה ַּשר הַּ טַּ בָ ִחים ִאיׁש ִמ ְּצ ִרי ִמיַּד הַּ י ְִּׁש ְּמעֵּ אלִ ים‬
‫אֲ ֶׁשר הו ִֹרדֻ הּו ָׁשּמָ ה‪ :‬א"ר אלעזר אל תיקרי הורד‪ ,‬אלא הוריד‪ ,‬שהוריד‬
‫איצטגניני פרעה מגדולתן‪ַ " ,‬וי ִ ְקנֵּהּו פֹוטִיפַר ס ְִריס פ ְַרע ֹה‪ :‬אמר רב‪ ,‬שקנאו‬
‫לעצמו (בא גבריאל וסירסו) בא גבריאל ופירעו‪ ,‬שכן מעיקרא כתיב פֹוטִיפַר‬
‫ולבסוף כתוב "פוטיפרע"‪ :‬במשנה מי לנו גדול ממשה וכו'‪ :‬דברים ג' (כו)‬
‫ַּוי ְִּתעַּ בֵּ ר ְּי ֹהוָה בִ י לְּ מַּ עַּ נְּכֶם וְֹּלא ָׁשמַּ ע אֵּ לָי וַי ֹאמֶר י ְהֹוָה ֵּאלַי ַרב לְָך ַאל תוֹסֶ ף ַּדבֵּ ר‬
‫אֵּ לַּי עוֹד בַּ דָ בָ ר הַּ זֶה‪ :‬א"ר לוי‪ ,‬ברב בישר משה‪ ,‬ברב בישרוהו‪ ,‬ברב בישר‬
‫ּותנּו בָ הֵּ ן אֵּ ׁש ו ְִּשימּו ֲעלֵּיהֶ ן ְּקט ֶֹרת לִ ְּפנֵּי ְּי ֹהוָה‬
‫משה שנאמר במדבר טז' (ז) ְּ‬
‫מָ חָ ר וְּהָ יָה הָ ִאיׁש אֲ ֶׁשר יִבְּ חַּ ר ְּי ֹהוָה הּוא הַּ קָ דוֹׁש ַרב ָלכֶם בְּ נֵּי לֵּוִי ברב בישרוהו‬
‫" ַרב לְָך ַאל תוֹסֶ ף ַּדבֵּ ר אֵּ לַּי" ‪ ,‬דבר אחר " ַרב לָך"‪ ,‬רב יש לך ומנו יהושע‪,‬‬
‫"דבר אחר‪" ,‬רב לך" שלא יאמרו הרב כמה קשה ותלמיד כמה סרבן‪ ,‬ושואל‬
‫וכל כך למה? ועונה תנא דבי ר' ישמעאל לפום גמלא שיחנא‪ :‬דברים לא' (ב)‬
‫שנָה ָאנֹכִי הַיֹום ֹלא אּוכַּ ל עוֹד לָצֵּ את וְּ לָבוֹא‬
‫וַי ֹאמֶר ֲא ֵּלהֶם בֶן מֵָּאה ְו ֶעש ְִרים ָ‬
‫וַּי ֹהוָה ָאמַּ ר אֵּ לַּי ֹלא תַּ ֲעבֹר אֶ ת הַּ י ְַּּרדֵּ ן הַּ זֶה‪ :‬שאין ת"ל היום? היום מלאו ימי‬
‫ושנותיי‪ ,‬ללמדך שהקדוש ברוך הוא משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום‬
‫ַארצֶ ָך אֶת‬
‫ומחדש לחדש דכתיב שמות כג' (כו) ֹלא ִת ְּהיֶה ְּמ ַּׁש ֵּכלָה ַּועֲקָ ָרה בְּ ְּ‬
‫ִמ ְספַר יָמֶיָך ֲא ַמלֵּא‪ֹ" :‬לא אּוכַל עֹוד ָלצֵּאת ְולָבֹוא" ושואל מאי לצאת ולבא?‬
‫שנָה‬
‫אילימא לצאת ולבא ממש והכתיב דברים לד' (ז) ּומשֶה בֶן מֵָּאה ְו ֶעש ְִרים ָ‬
‫בְמ ֹתֹו ֹלא כָ הֲתָ ה עֵּ ינ ֹו וְֹלא נָס לֵּח ֹה‪ :‬וכתיב שם (א) ַויַעַל משֶה ֵּמע ְַרב ֹת מֹוָאב אֶל‬
‫ָארץ אֶ ת הַּ ּגִ לְּ עָ ד‬
‫הַר נְבֹו רֹאׁש הַּ ִפ ְּסּגָה אֲ ֶׁשר עַּ ל ְּפנֵּי י ְֵּּרח ֹו ַּוי ְַּּראֵּ הּו ְּי ֹהוָה אֶ ת כָ ל הָ ֶ‬
‫עַּ ד דָ ן‪ :‬ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת‪ ,‬ועונה‬
‫א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן " ָלצֵּאת ְו ָלבֹוא" בדברי תורה‪ ,‬מלמד‬
‫מׁשה הֵּ ן קָ ְּרבּו יָמֶ יָך‬
‫שנסתתמו ממנו שערי חכמה‪ ,‬שם לא (יד) ַּויֹאמֶ ר ְּי ֹהוָה אֶ ל ֶ‬
‫ש ַע ַוי ִתְ יַצְבּו‬
‫וְּה ְּתי ְַּּצבּו בְּ אֹהֶ ל מוֹעֵּ ד וַּאֲ צַּ ּוֶנּו ַויֵּלְֶך משֶה וִיהֹו ֻׁ‬
‫לָמּות ְּק ָרא אֶ ת יְּהוֹׁשֻ עַּ ִ‬
‫בְאֹהֶל מֹועֵּד‪ :‬תנא אותה שבת של דיו זוגי היתה‪ ,‬ניטלה רשות מזה וניתנה לזה‬
‫(ותניא) א"ר יהודה אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו‪ ,‬היכן משה מת?‬
‫בחלקו של ראובן‪ ,‬דכתיב " ַויַעַל משֶה ֵּמע ְַרב ֹת מֹוָאב אֶל הַר נְבֹו" ונבו בחלקו‬
‫של ראובן קיימא‪ ,‬דכתיב במדבר לב' (לז) ּו ְבנֵּי ְראּובֵּן בָנּו אֶ ת חֶ ְּׁשבוֹן וְּ אֶ ת‬
‫אֶ לְּ עָ לֵּא וְּאֵּ ת ִק ְּריָתָ יִם‪( :‬לח) ְואֶת נְבֹו וְּאֶ ת בַּ עַּ ל ְּמעוֹן מּוסַּ בֹת ֵּׁשם וְּ אֶ ת ִשבְּ מָ ה‬
‫ַּוי ְִּק ְּראּו בְּ ֵּׁשמֹת אֶ ת ְּׁשמוֹת הֶ עָ ִרים אֲ ֶׁשר בָ נּו‪( :‬נבו ששם מתו ג' נביאים משה‬
‫ואהרן ומרים) והיכן משה קבור? בחלקו של גד דכתיב דברים לג' (כ) ּולְּ גָד‬
‫ָאמַּ ר בָ רּוְך מַּ ְּר ִחיב ּגָד כְּ לָבִ יא ָׁשכֵּן וְּטָ ַּרף זְּרוֹעַּ ַאף קָ ְּדקֹד‪(:‬כא) ַוי ְַרא ֵּראשִית לֹו‬
‫ּומ ְּׁשפָ טָ יו עִ ם‬
‫אׁשי עָ ם ִצ ְּדקַּ ת ְּי ֹהוָה עָ ָשה ִ‬
‫כִ י ָׁשם חֶ לְּ קַּ ת ְּמחֹקֵּ ק סָ פּון ַּויֵּתֶ א ָר ֵּ‬
‫י ְִּש ָראֵּ ל‪ :‬ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי?‪ ,‬ארבעה מילין‪ ,‬אותן‬
‫ארבעה מילין מי הוליכו‪ ,‬מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת‬
‫ש ָפטָיו עִם יִש ְָראֵּל" והקדוש ברוך הוא אומר‪,‬‬
‫אומרים "צִדְ קַת י ְהֹוָה ָעשָה ּו ִמ ְ‬
‫תהילים צד' (טז) מִי י ָקּום לִי עִם מ ְֵּרעִים מִי י ִתְ יַצֵּב לִי עִם פ ֹ ֲעלֵּי ָאוֶן‪ :‬ושמואל‬
‫אמר קהלת ח' (א) מִי ְכ ֶה ָחכָם ּומִי יֹודֵּ ַע ֵּפשֶר דָ בָר חָ כְּ מַּ ת ָאדָ ם תָ ִאיר פָ נָיו וְּ עֹז‬
‫פָ נָיו יְּׁשֻ נֶא‪ :‬ורבי יוחנן אמר איוב כח' (יב) ְו ַה ָח ְכמָה מֵַּאי ִן ּתִ ָמצֵּא וְּאֵּ י זֶה ְּמקוֹם‬
‫בִ ינָה‪ :‬ורב נחמן אמר דברים לד' (ה) ַויָמָת שָם משֶה עֶ בֶ ד ְּי ֹהוָה בְּ אֶ ֶרץ מוָֹאב עַּ ל‬
‫ִפי ְּי ֹהוָה‪ :‬סמליון המלאך אמר וימת שם משה ספרא רבה דישראל תניא רבי‬
‫אליעזר הגדול אומר המרחק מהר נבו לחלקת מחוקק שנים עשר מיל על‬
‫שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל‪ ,‬בת קול משמיע ואומר וימת משה ספרא‬
‫רבה דישראל‪ ,‬ויש אומרים‪ ,‬לא מת משה כתיב הכא‪ ,‬אלא "וימת שם" וכתיב‬
‫ַארבָ עִ ים ַּל ְּילָה לֶחֶ ם ֹלא‬
‫ַארבָ עִ ים יוֹם וְּ ְּ‬
‫התם שמות לד' (כח) ַויְהִי שָם עִם י ְהֹוָה ְּ‬
‫ֲש ֶרת הַּ ְּדבָ ִרים‪ :‬מה‬
‫ָאכַּ ל ּומַּ יִם ֹלא ָׁשתָ ה ַּויִכְּ תֹב עַּ ל הַּ ֻלחֹת אֵּ ת ִדבְּ ֵּרי הַּ בְּ ִרית ע ֶ‬
‫להלן עומד ומשמש‪ ,‬אף כאן בהר נבו עומד ומשמש‪ ,‬דברים לד' (ו) ַויִקְב ֹר א ֹתֹו‬
‫ַבּגַיא ְבא ֶֶרץ מֹוָאב מּול בֵּית פְעֹור וְּ ֹלא י ַָּדע ִאיׁש אֶ ת ְּקב ָֻרת ֹו עַּ ד הַּ יוֹם הַּ זֶה‪ :‬א"ר‬
‫ברכיה ניתן סימן בתוך סימן ואפילו הכי "וְֹלא י ָדַ ע אִיש אֶת ְקב ָֻׁרתֹו" וכבר‬
‫שלחה מלכות הרשעה אצל גסטרא מושל של בית פעור‪ ,‬הראנו היכן משה‬
‫קבור‪ ,‬עמדו למעלה נדמה להם למטה‪ ,‬למטה נדמה להם למעלה‪ ,‬נחלקו לשתי‬
‫כיתות‪ ,‬אותן שעומדים למעלה נדמה להן למטה‪ ,‬והעומדים למטה נדמה להן‬
‫למעלה‪ ,‬לקיים מה שנאמר "וְֹלא י ָדַ ע אִיש אֶת ְקב ָֻׁרתֹו" ר' חמא בר' חנינא אמר‪,‬‬
‫אף משה רבינו בעצמו אינו יודע היכן קבור‪ ,‬כתיב הכא וְֹלא י ָדַ ע אִיש אֶת‬
‫ְקב ָֻׁרתֹו וכתיב התם דברים לג' (א) וְז ֹאת ַהב ְָרכָה ֲאשֶר ב ֵַּרְך משֶה אִיש ָהאֱֹלהִים‬
‫אֶ ת בְּ נֵּי י ְִּש ָראֵּ ל לִ ְּפנֵּי מוֹתוֹ‪ :‬וא"ר חמא ברבי חנינא‪ ,‬מפני מה נקבר משה אצל‬
‫בית פעור? כדי לכפר על מעשה פעור‪ ,‬במדבר כה' (ג) ַּויִצָ מֶ ד י ְִּש ָראֵּ ל לְּ בַּ עַּ ל‬
‫ְּפעוֹר ַּויִחַּ ר ַאף ְּי ֹהוָה בְּ י ְִּש ָראֵּ ל‪ :‬ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב דברים‬
‫יג' (ה) ַאח ֲֵּרי י ְהֹוָה אֱֹלהֵּיכֶם ּתֵּ לֵּכּו וְּ אֹת ֹו ִת ָיראּו וְּאֶ ת ִמ ְּצוֹתָ יו ִת ְּׁשמֹרּו ּובְּ קֹל ֹו‬
‫ִת ְּׁשמָ עּו וְּ אֹת ֹו תַּ ֲעבֹדּו ּוב ֹו ִת ְּדבָ קּון‪ :‬וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?‬
‫והלא כבר נאמר שם ד' (כד) כִי י ְהֹוָה אֱֹלהֶיָך אֵּש א ֹ ְכלָה הּוא אֵּ ל קַּ נָא‪ :‬אלא‬
‫הכוונה להלך אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מה הוא מלביש ערומים‬
‫דכתיב בראשית ג' (כא) ַויַעַש י ְהֹוָה אֱֹלהִים לְָאדָ ם ּו ְל ִאשְּתֹו כָתְ נֹות עֹור‬
‫ַוי ַ ְל ִבשֵּם‪ :‬אף אתה הלבש ערומים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ביקר חולים‪ ,‬דכתיב שם‬
‫יׁשב פֶ תַּ ח‬
‫אחרי שנימול אברהם יח' (א) ַוי ֵָּרא ֵּאלָיו י ְהֹוָה ְבאֵֹּלנֵּי ַממ ְֵּרא וְּהּוא ֵּ‬
‫הָ אֹהֶ ל כְּ חֹם הַּ יוֹם‪ :‬אף אתה בקר חולים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים‪ ,‬דכתיב‬
‫שם כה' (יא) ַויְהִי ַאח ֲֵּרי מֹות ַאב ְָרהָם ַויְב ֶָרְך אֱֹלהִים אֶת י ִ ְצחָק בְנֹו ַּוי ֵֶּׁשב י ְִּצחָ ק‬
‫עִ ם בְּ אֵּ ר לַּחַּ י ר ִֹאי‪ :‬אף אתה נחם אבלים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא קבר מתים דכתיב‬
‫דברים לד' (ו) ַויִקְב ֹר א ֹתֹו ַבּגַי בְּ אֶ ֶרץ מוָֹאב מּול בֵּ ית ְּפעוֹר וְּ ֹלא י ַָּדע ִאיׁש אֶ ת‬
‫ְּקב ָֻרת ֹו עַּ ד הַּ יוֹם הַּ זֶה‪ :‬אף אתה קבור מתים‪ :‬הקדוש ברוך הוא מלביש "כָתְ נֹות‬
‫עֹור" שני דעות‪ ,‬רב ושמואל‪ ,‬חד אמר דבר הבא מן העור‪ ,‬וחד אמר דבר‬
‫שהעור נהנה ממנו‪ ,‬דרש ר' שמלאי‪ ,‬תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה‬
‫גמילות חסדים‪ ,‬תחילתה גמילות חסדים דכתיב ַויַעַש י ְהֹוָה אֱֹלהִים לְָאדָם‬
‫ּו ְל ִאשְּתֹו כָתְ נֹות עֹור ַוי ַ ְל ִבשֵּם‪ :‬וסופה גמילות חסדים דכתיב ַויִקְב ֹר א ֹתֹו ַבּגַיא‪,‬‬
‫דרש רבי שמלאי‪ ,‬מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי‬
‫לאכול מפריה הוא צריך‪ ,‬או לשבוע מטובה הוא צריך‪ ,‬אלא כך אמר משה‪,‬‬
‫הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי‬
‫שיתקיימו כולן על ידי‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כלום אתה מבקש אלא‬
‫לקבל שכר‪ ,‬מעלה אני עליך כאילו עשיתם‪ ,‬שנאמר ישעיה נג' (יב) ָלכֵּן ֲא ַחלֶק‬
‫שעִים‬
‫שלָל ּתַ חַת ֲאשֶר ֶהע ֱָרה ַל ָמוֶת נַפְשֹו ְואֶת פ ֹ ְ‬
‫לֹו ב ַָרבִים ְואֶת עֲצּומִים י ְ ַחלֵּק ָ‬
‫שעִים י ַ ְפּגִיעַ‪ָ " :‬לכֵּן ֲא ַחלֶק לֹו ב ַָרבִים" ושואל‬
‫נִ ְמנָה וְהּוא ֵּחטְא ַרבִים נָשָא ְולַפ ֹ ְ‬
‫שלָל"‬
‫יכול כאחרונים ולא כראשונים? ועונה ת"ל " ְואֶת עֲצּומִים י ְ ַחלֵּק ָ‬
‫כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות‪ּ" ,‬תַ חַת ֲאשֶר ֶהע ֱָרה ַל ָמוֶת‬
‫נַפְשֹו" שמסר עצמו למיתה‪ ,‬שנאמר שמות לב' (לב) וְּ עַּ תָ ה ִאם ִת ָשא חַּ טָ אתָ ם‬
‫שעִים נִ ְמנָה" שנמנה עם מתי‬
‫ְואִם ַאי ִן ְמ ֵּחנִי נָא ִמ ִספְּ ְּרָך אֲ ֶׁשר כָתָ בְּ תָ ‪ְ " :‬ואֶת פ ֹ ְ‬
‫שעִים י ַ ְפּגִי ַע"‬
‫מדבר‪" ,‬וְהּוא ֵּחטְא ַרבִים נָשָא" שכיפר על מעשה העגל‪ְ " ,‬ולַפֹו ְ‬
‫שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה‪ ,‬ואין פגיעה אלא תפלה‬
‫שנאמר ירמיה ז' (טז) ְואַּתָ ה ַאל ּתִ תְ ַפלֵּל ְבעַד ָהעָם ַהזֶה וְַאל ּתִ שָא ַבעֲדָ ם ִרנָה‬
‫ּותְ ִפלָה וְַאל ּתִ ְפּגַע בִי כִ י אֵּ י ֶננִי ׁשֹמֵּ עַּ אֹתָ ְך‪ָ " :‬לכֵּן אֲ חַּ לֶק ל ֹו בָ ַּרבִ ים"‬
‫הדרן עלך המקנא לאשתו‪:‬‬