1. No category

‫בכורים פרק שני‬
‫משנה א' הלכה א'‬
‫ִּּכּורים‪ ,‬זרים האוכלים אותם במזיד ַחי ָיבִּי(ם){ן} ֲעלֵיהֶן מִּיתָ ה ואם אכל בשוגג משלם לכהן קרן‬
‫(א) הַתְּ רּומָה ְּו ַהב ִּ‬
‫ֲסּורים ַלז ִָּרים אפילו בפחות מכזית‪ְּ ,‬ו ֵה(ם){ן} נִּ{י} ְּכסֵי כֹהֵן‪ ,‬וְּעֹולִּין ובטלים בתערובת ְּב ֶאחָד ּומֵָאה‪,‬‬
‫וָח{ֹו}מֶׁש‪ַ ,‬וא ִּ‬
‫ּכּורים‪ ,‬מַה‬
‫ׁשמֶׁש‪ ,‬ה ֲֵרי אֵּלּו בִּתְּ רּומָה ּו ִּב{ב} ִּ‬
‫ּוטְּעּונִּי{ם}(ן) לפני מגעם ְּרחִּיצַת י ָדַ י ִּם‪ ,‬וכהן טמא שטבל זוקק ְּו ַהע ֲֵרב ֶ‬
‫שר שדי בטבילה‬
‫ׁשאֵין (ּכֵן} ַב ַמ ֲע ֵ‬
‫ֶ‬
‫ירושלמי בכורים ו' ע' ב'‬
‫ְּויָׁשַב ׁשָם עַד עֹולָם‪ :‬והלא אין עולמו של לוי אלא‬
‫גמ' התרומה והבכורים חַ ייבִ ים ֲעלֵיהֶ ן ִמיתה כתיב‬
‫ׁשנָה י ָׁשּוב‬
‫חמשים שנה‪ ,‬דכתיב " ּו ִּמבֶן ֲח ִּמישִּים ָ‬
‫במדבר יח' (ח) ַוי ְַדבֵ ר ְיהֹוה אֶ ל ַא ֲהרֹן ַו ֲאנִּי ִּהנֵה נָתַתִּי‬
‫ִּמ ְּצבָא ָהעֲבֹודָ ה" ושואל והיי דלון חמשין ותרתי?‬
‫ׁשמ ֶֶרת תְּ רּומֹותָ י לְ כל ק ְד ֵשי בְ נֵי י ְִשראֵ ל לְ ָך‬
‫לְָּך אֶת ִּמ ְּ‬
‫ועונה א"ר יוסי ב"ר בון ושתים שגמלתו אמו ‪.‬‬
‫נְתַ ִתים לְ מ ְשחה ּולְ בנֶיָך לְ חק עוֹלם‪ :‬שתי תרומות‬
‫לששים מיתה האמורה בתורה‪ ,‬רבי חזקיה אמר‬
‫הכתוב מדבר דהיינו התרומה והבכורים‪ .‬תרומה‬
‫בשם רבי יעקב בר אחא כתיב דברים א' (לה) אִּם‬
‫במיתה דכתיב ויקרא כב' (ט) וְ ש ְמרּו אֶ ת ִמ ְשמַ ְר ִתי‬
‫ָארץ‬
‫י ְִּּראֶה אִּיׁש ָב ֲאנָׁשִּים ָה ֵאּלֶה הַּדֹור ה ָָרע ַהזֶה אֵ ת ה ֶ‬
‫וְֹּלא יִּשְּאּו ָעלָיו ֵחטְּא ּומֵתּו בֹו ּכִּי י ְּ ַח ְּּללֻהּו אֲ נִי ְיהֹוה‬
‫הַ ּטוֹבה אֲ ֶשר נ ְִשבַ עְ ִתי לתֵ ת לַאֲ בֹתֵ יכֶם‪ :‬הגע עצמך‬
‫ְמקַ ְדשם‪ . :‬הבכורים דכתיב דברים עב' (ו) ַו ֲהבֵאתֶם‬
‫שיצא ממצרים בן עשרים שנה‪ ,‬ועוד עשה במדבר‬
‫ׁשמָה עֹֹלתֵ יכֶם וְ זִבְ חֵ יכֶם וְאֵ ת מַ עְ ְשרֹתֵ יכֶם וְאֵ ת ְתרּומַ ת‬
‫ָ‬
‫י ְֶדכֶם וְ נ ְִד ֵריכֶם וְ נ ְִדבֹתֵ יכֶם ּובְ ֹכרֹת בְ קַ ְרכֶם וְ ֹצאנְכֶם‪:‬‬
‫ארבעים שנה‪ ,‬ומת‪ ,‬נמצאת אומר המת לששים שנה‬
‫עולותיכם אלו הבכורים דכתיב שם כו' (ד) ְּו ָלקַח‬
‫מיתה האמורה בתורה וכתיב‪ ,‬איוב ה' (כו) תָ בֹוא‬
‫וְהנִיח ֹו לִ ְפנֵי ִמזְבַ ח ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך‪:‬‬
‫הַּכֹהֵן ַה ֶטנֶא ִּמי ָדֶ ָך ִ‬
‫ְּב ֶכלַח ֱאלֵי ָקבֶר ַּכעֲלֹות גָדִּ יׁש ְּבעִּתֹו‪ :‬בכלח גימטריה‬
‫ושואל ‪ .‬או נאמר בקדשים הכתוב מדבר‪ .‬ועונה לא‬
‫ששים ‪ .‬לשבעים [שנה] מיתה של חיבה [דכתיב]‬
‫אפשר כבר כתיב כרת בקדשים ושואל ויהא מיתה‬
‫"ימי שנותינו בהם שבעים שנה‪ .,‬לשמונים מיתה של‬
‫זקנה שנאמר‪" ,‬ואם בגבורות שמונים שנה" וכן‬
‫וכרת בקדשים‪ .‬ועונה וכי יש מת וחוזר ומת? כהדא‬
‫ברזילי אמר לדוד המלך שמואל ב‪ .‬יט' (לו) בֶן‬
‫דתני המת לחמשים שנה מת בהיכרת‪ ,‬המת לחמשים‬
‫ׁשנָה ָאנֹכִּי הַיֹום ַהאֵדַ ע בֵין טֹוב ל ְָּרע ִאם י ְִטעַ ם‬
‫ׁשְּמֹנִּים ָ‬
‫ושתים זו היא מיתת שמואל הנביא‪ ,‬המת לששים זו‬
‫עַ בְ ְדָך אֶ ת אֲ ֶשר אֹכַ ל וְאֶ ת אֲ ֶשר אֶ ְשתֶ ה ִאם אֶ ְשמַ ע‬
‫מיתה האמורה בתורה‪ ,‬המת לשבעים מיתה של‬
‫עוֹד בְ קוֹל ש ִרים וְ שרוֹת וְלמה י ְִהיֶה עַ בְ ְדָך עוֹד לְ מַ שא‬
‫חיבה‪ ,‬לשמונים מיתה של זקנה‪ ,‬מכאן ואילך אין זו‬
‫אֶ ל אֲ ֹדנִי הַ מֶ לְֶך‪ :‬ושואל (אפר} [עבר] חמשים ועשה‬
‫אלא חיי צער‪ .‬ושואל מה חמית מימר מת לחמשים‬
‫דבר שהוא בהיכרת אכל רב חדי‪ .‬מילא כריסו‬
‫מת בהיכרת? ועונה כתיב במדבר ד' (יח) ַאל תַ כ ְִּּריתּו‬
‫ושמח? ועוד (אפר) [עבר] שיתין ועשה דבר שהוא‬
‫ׁשפְּח ֹת ַה ְּקהָתִּ י ִמתוְֹך הַ לְ וִ יִם‪( :‬יט) וְּז ֹאת עֲשּו‬
‫ׁשבֶט ִּמ ְּ‬
‫אֶת ֵ‬
‫בעון מיתה אכל חדי‪ .‬אוכל וצוחק? תני רבי חנינא בן‬
‫ָלהֶם ְּוחָיּו וְֹּלא יָמֻתּו בְ גִ ְשתם אֶ ת קֹדֶ ש הַ קֳּ ד ִשים ַא ֲהרֹן‬
‫אנטיגנוס אומר‪ ,‬זקן שאכל את החלב וכי מי מודיענו‬
‫ּובניו יבֹאּו וְ שמּו אוֹתם ִאיש ִאיש עַ ל ֲעבֹדת ֹו וְאֶ ל‬
‫שהוא בהיכרת כהדא דתניא? או שחילל את השבת‬
‫מַ שאוֹ‪ :‬עשו להם דבר של תקנה שלא יזונו עיניהם‬
‫מת בהיכרת מי מודיעו ‪ .‬ועונה אלא כיני כך נאמר‬
‫מבית קדש הקדשים‪ .‬וכתיב (כ) וְֹלא י ָב ֹאּו ל ְִּּראֹות‬
‫המת בחטף ליום אחד מיתה של זעם לשנים לאחר‬
‫ּומבֶ ן‬
‫ְּּכ ַבּלַע אֶת הַק ֹדֶ ׁש ָומֵתּו‪ :‬וכתיב שם ח' (כה) ִ‬
‫שני ימי מחלה מיתה של בהלה‪ ,‬לשלשה מת במגפה‪.‬‬
‫ׁשנָה י ָׁשּוב ִּמ ְּצבָא ָהעֲב ֹדָ ה וְֹלא ַי ֲעבֹד עוֹד‪. :‬‬
‫ֲח ִּמשִּים ָ‬
‫תני רבי חלפתא בן שאול אומר מת באחד בשנים‬
‫רבי אבין בריה דרבי תנחום בר טריפון שמע לה מן‬
‫בשלשה ימי מחלה סימן לו [מת] בהיכרת‪ ,‬מת‬
‫ׁשנָה‬
‫ׁש ְּבעִּים ָ‬
‫הכא‪ ,‬תהילים צ' (י) יְּמֵי ׁשְּנֹותֵ ינּו ָבהֶם ִּ‬
‫לארבעה לחמשה מיתה הדופה חטופה לששה מיתת‬
‫וְ ִאם בִ גְ בּורֹת ְשמ ֹונִים שנה וְ ר ְהבם עמל וָאוֶן כִ י גז‬
‫דרך הארץ‪ .‬לשבעה מיתה של חיבה‪ ,‬מכאן ואילך מת‬
‫ִחיש וַנעֻפה‪ :‬צא מהן עשרים [שנה] שאין בית דין של‬
‫בייסורים‪ .‬ושואל‪ ,‬מה חמית מימר מת לשלשה ימים‬
‫מעלו עונשין וכורתין נמצאת אומר המת לחמישים‬
‫מת במגפה? ועונה‪ ,‬חילפיי בר בריה דרבי אבהו אמר‪,‬‬
‫שנה מת בהיכרת‪ .‬לחמשי' ושתים מיתת שמואל‬
‫שמעית קליה דרבי דרש שמואל א‪ .‬כה' (לח) ַויְּהִּי‬
‫הנביא‪ .‬ר' אבא בריה דר' פפי ר' יהושע מן דסיכנין‬
‫ַּכ ֲעש ֶֶרת ַהיָמִּים ַוי ִּג ֹף י ְּהֹוָה אֶת נָבָל ַוי ָמ ֹת‪ :‬תלה לו‬
‫אמר בשם רבי לוי‪ ,‬משלי יד' (כג) ְּבכָל ֶעצֶב י ִּ ְּהי ֶה‬
‫הקב"ה שבעת ימי אבלו של שמואל שלא יתערב‬
‫שפָתַ י ִּם אְַך ְּל ַמחְּסֹור‪ .:‬חנה אם שמואל על‬
‫מֹותָ ר ּודְּ בַר ְּ‬
‫אבלו עם הצדיק ועשה עוד שלשה ימים ומת במגפה‪.‬‬
‫ידי שריבתה בתפילתה קיצרה בימיו של שמואל‪,‬‬
‫רבי חגיי אמר בשם רבי שמואל בר נחמן‪ ,‬לעשרת‬
‫ָאמרה‬
‫שאמרה שמואל א‪ .‬א' (כב) וְחַ נה ֹלא עלתה כִ י ְ‬
‫לְ ִאישּה עַ ד יִגמֵ ל הַ נַעַ ר וַהֲ בִ א ִֹתיו וְ נ ְִרָאה אֶ ת ְפנֵי ְיהֹוה‬
‫ימים אין כתיב כאן‪ ,‬אלא "כעשרת הימים" תלה לו‬
‫הקב"ה עשרה ימים כעשרת ימים שבין ראש השנה‬
‫ליום הכיפורים שמא יעשה תשובה ולא עשה‪,‬‬
‫ושואל‪ .,‬כהנא שאל לרבי זעירא זר שאכל תרומה מה‬
‫דינו ועונה אמר ליה בעון מיתה‪ .‬ושואל מן דצלי חזר‬
‫בתשובה וביקש רחמים? ועונה אמר ליה אני ה'‬
‫הפסיק הענין [כהן שאכל תרומה בטומאה במיתה]‬
‫רבי חייא אמר בשם רבי יוחנן זר שאכל תרומה בזדון‬
‫בעון מיתה‪ .‬מתניתין מסייע לרבי יוחנן‪ ,‬אוכלי תרומה‬
‫בזדון דהיינו טהור שאכל טהור‪ ,‬וטמא שאכל טמא‪,‬‬
‫וטהור שאכל טמא‪ ,‬וטמא שאכל טהור כולם בעון‬
‫מיתה‪ .‬עד כאן בזרים אוכלי תרומה בכהנים‪ ,‬טהור‬
‫שאכל טהור עשה כמצותו‪ .‬כהן טהור שאכל תרומה‬
‫טמאה עבר בעשה‪ .‬טמא שאכל טהור וטמא שאכל‬
‫טמא בלא תעשה‪ .‬ושואל מה חמית מימר טהור‬
‫שאכל טמא בעשה? ועונה א"ר אבא בר ממל שנאמר‬
‫ויקרא כב' (ז) ּובא הַ ֶשמֶ ש וְטהֵ ר וְַּאחַר י ֹאכַל מִּן‬
‫ַהקֳּדָ ׁשִּים כִ י ל ְַחמ ֹו הּוא‪ :‬מן הטהורים ולא מן הטמאים‪.‬‬
‫כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא‪ .‬ושואל‬
‫אמר רבי אבינא ממשמע שנאמר שם יא' (ט) אֶ ת זֶה‬
‫ש ֶקשֶת‬
‫תֹאכְ לּו ִמכֹל אֲ ֶשר בַ מיִם ּכ ֹל ֲאׁשֶר לֹו ְּסנַפִּיר ְּו ַק ְּ‬
‫ַב ַמי ִּם ַביַמִּים ּו ַבנְּ ָחלִּים א ֹתָ ם ת ֹאכֵלּו‪ :‬וכי אין אנו יודעין‬
‫וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו‪ ,‬אלא‬
‫ליתן עשה ולא תעשה על הטמאים‪ .‬ועונה כאן בגין‬
‫דכתיב הא אילו לא הוה כתיב עשה הוא הוי כל לא‬
‫תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא‪ .‬רבי יסא שמע‬
‫לה מן הכא‪ ,‬דברים יב' (כב) אַ ְך כַ אֲ ֶשר יֵָאכֵל אֶ ת‬
‫הַ ְצבִ י וְ אֶ ת האַ יל ֵכן תֹא ֲכלֶנּו ַה ָטמֵא ְּו ַהטָהֹור יַחְּּדָו‬
‫י ֹא ֲכלֶנּו‪ :‬כאן הטמא והטהור אוכלין בקערה אחת‪ .‬אבל‬
‫בתרומה אין הטמא והטהור אוכלין בקערה אחת‪.‬‬
‫ושואל אולי הפסוק מדבר בקדשים? ועונה אמר‬
‫רבי יוחנן בר מרי‪ ,‬אין בגין קדשים כבר כתיב ויקרא‬
‫ז'(יט) ְּו ַה ָבשָר ֲאׁשֶר י ִּגַע ְּבכָל ָטמֵא ֹלא י ֵָאכֵל באֵ ש‬
‫יִש ֵרף וְהַ בשר כל טהוֹר יֹאכַ ל בשר‪ :‬ושואל מתניתא‬
‫פליגא על רב‪ ,‬התרומה והבכורים חייבין עליהן‬
‫מיתה‪ ,‬ועונה פתר לה בכוהנים‪ .‬ושואל והא תנינן‬
‫במשנה מוסיף חומש? ושואל וכי יש חומש בכהנים?‬
‫ועונה פתר לה לצדדין היא מתניתא רישא בכהנים‬
‫וסיפא בישראל‪ .,‬ושואל מתני' מסייעא לרבי יוחנן‪,‬‬
‫ואסורים לזרים‪ ,‬ועונה פתר לה פחות מכשיעור‪:‬‬
‫במשנה והן ניכסי כהן‪ :‬רבי אבא \{ר\} [בר] חייא‬
‫אמר בשם רבי יוחנן‪ ,‬במדבר יח' (ח) ַוי ְַדבֵ ר ְיהֹוה אֶ ל‬
‫ַא ֲהרֹן וַאֲ נִי ִהנֵה נתַ ִתי לְ ָך אֶ ת ִמ ְשמֶ ֶרת ְתרּומֹתי לְ כל‬
‫ׁשחָה ּולְ בנֶיָך לְ חק‬
‫ק ְד ֵשי בְ נֵי י ְִשראֵ ל לְָּך נְּתַ תִּ ים ְּל ָמ ְּ‬
‫משנה ב' הלכה ב'‬
‫ִּּכּורים טְּעּונִּים ֲהבַָאת‬
‫ׁש ַה ַמ ֲעשֵר שני ְּו ַהב ִּ‬
‫שאֵין ּכֵן בַתְּ רּומָה‪ֶ ,‬‬
‫ִּּכּורים דינים מיוחדים מַה ֶ‬
‫(ב) י ֵׁש ְּב ַמ ֲעשֵר שני ּו{ב}ב ִּ‬
‫ֲסּורין לָאֹונֵן ביום מיתת הקרובים‪ַ .‬רבִּי‬
‫מָקֹום לבית המקדש ‪ּ ,‬וטְּעּונִּי(ם){ן} ִּויּדּוי כנוסח שנאמר בדברים כו'‪ַ ,‬וא ִּ‬
‫עוֹלם‪" :‬למשחה" לגדולה‪" ,‬למשחה" לסיכה‪,‬‬
‫"למשחה" להדלקה‪ .‬ושואל מן הדרשה הייתי אומר‬
‫בין טמאים בין טהורים‪ .‬ועונה ‪ ,‬אמר רבי אבהו בשם‬
‫רבי יוחנן כבר נאמר דברים כו' (יד) ֹלא ָאכַ לְ ִתי בְ ֹאנִי‬
‫ִממֶ נוּ וְֹּלא ִּבע ְַּרתִּ י ִּממֶנּו ְּב ָטמֵא וְ ֹלא נתַ ִתי ִממֶ נּו לְ מֵ ת‬
‫יתי כְ כֹל אֲ ֶשר ִצּוִיתנִי‪:‬‬
‫שמַ עְ ִתי בְ קוֹל ְיהֹוה אֱֹלהי ע ִש ִ‬
‫אלא מבעיר את התרומה בטומאה‪ .‬רבי זעירא אמר‬
‫בשם רבי אלעזר מניין למעשר שני עצמו שניטמא‬
‫שאין מדליקין בו? תלמוד לומר "לא בערתי ממנו‬
‫בטמא" ושואל מעשר שני ראוי לפדותו ואת אמר‬
‫הכין? ועונה לא אתיא דלא או בלקוח בכסף מעשר‬
‫שנטמא‪ ,‬אמר רבי יהודה אוף בביכורין שנטמאו דברי‬
‫הכל ראוי לשריפה‪ ,‬במשנה‪ ,‬הרי אלו בתרומה‬
‫ׁש ֵאין ּכֵן ַב ַמ ֲעשֵר‪ .:‬ושואל תמן תנינן‬
‫ובביכורים מַה ֶ‬
‫נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה‪ ,‬ולקודש‬
‫מטבילין במקווה של ארבעים סאה‪ .‬ושואל תמן‬
‫במשנה שלנו את אמר אין המעשר טעון רחיצה והכא‬
‫את אמר המעשר טעון רחיצה‪ .‬ועונה הן דתימר‬
‫המעשר טעון רחיצה בשיטת רבנין‪ ,‬הן דתימר‬
‫המעשר אין טעון רחיצה בשיטת רבי מאיר‪ :‬ושואל‬
‫תמן דיני טומאה וטהרה תנינן כל הטעון ביאת מים‬
‫מדברי סופרים מטמא את הקדש‪ ,‬ופוסל את התרומה‬
‫ומותר בחולין ובמעשר דברי רבי מאיר‪ ,‬וחכמים‬
‫אוסרין במעשר‪ .‬ושואל ולא שמיע דאמר ר' שמואל‬
‫בשם רבי זעירא מהו וחכמים אוסרין במעשר נפסל‬
‫גופו מלוכל במעשר‪ .‬ומברר מיי כדון ועונה הן‬
‫דתימר המעשר טעון רחיצה ברוצה לאוכל‪ ,‬הן דתימר‬
‫אין המעשר טעון רחיצה ברוצה ליגע‪ .‬ושואל לא דין‬
‫אחד הוא רוצה לאוכל הוא רוצה ליגע? ועונה אלא‬
‫משום נטילת סרך תרומה‪ ,‬שלא יזלזל מדי‪ ,‬ושואל‬
‫והתנינן וכן תרומה ושואל וכי יש בתרומה משום‬
‫נטילת סרך? ועונה ‪ .‬אלא בחולין שנעשו על גב‬
‫הקודש‪ .‬ושואל וחולין שנעשו על גב הקודש לא‬
‫כחולין הן ואין שלישי‪ .‬ועונה תיפתר אי כרבי שמעון‬
‫בן אלעזר אי כרבי אלעזר בי רבי צדוק‪ .‬ומסביר אי‬
‫כרבי שמעון בן אלעזר דתני רבי שמעון בן אלעזר‬
‫אומר משום רבי מאיר הידיים תחילה לחולין ושניות‬
‫לתרומה‪ .‬אי כרבי אלעזר בי רבי צדוק‪ ,‬דתנינן תמן‬
‫וחולין שנעשו על גב הקודש הרי אלו כחולין‪ ,‬רבי‬
‫אלעזר בי רבי צדוק אומר‪ ,‬הרי אלו כתרומה לטמא‬
‫שנים ולפסול אחד‪:‬‬
‫ׁשמְּעֹון פֹוטֵר‪.‬‬
‫ׁשמְּעֹון מַתִּ יר בכורים לאונן‪ְּ .‬ו ַחיָבִּיי{ם}(ן) ַב ִּביעּור בערב פסח של שנה שלישית ושישית‪ .‬ו ְַּרבִּי ִּ‬
‫ִּ‬
‫ֲסּורים ִּמ ֶּלאֱכֹול‬
‫ׁש ַלי ִּם‪ְּ .‬וגִּּדּולֵיהֶן מה שצמח מהם א ִּ‬
‫ׁשהֵן בתערובת ִּמ ֶּל( ֱא){ו}כ(ֹו)ל בִּירּו ָ‬
‫סּורין {ב}ּכָל ֶ‬
‫ַו ֲא{ו} ִּ‬
‫ׁשמְּעֹון מַתִּיר‪ .‬ה ֲֵרי אֵּלּו דינים מיוחדים‬
‫ׁש ַלי ִּם ַאף ַלז ִָּרים ותערובת מעשר שני אסורה {ואף}( ְּו) ַל ְּב ֵהמָה‪ .‬ו ְַּרבִּי ִּ‬
‫בִּירּו ָ‬
‫שאֵין ּכֵן בַתְּ רּומָה‪:‬‬
‫ִּּכּורים‪ ,‬מַה ֶ‬
‫ַב ַמ ֲעשֵר שני ּו ַבב ִּ‬
‫ירושלמי בכורים ח' ע' א'‬
‫עירובין מה בין גידולין? ועונה עירובין האיסור‬
‫גמ' מעשר שני ובכורים טעונין הבאת מקום דכתיב‬
‫בפנים בעיינן הן ישנו ‪ ,‬גידולין האיסור נרקב כבר‬
‫ׁשמָה עֹֹלתֵ יכֶם ְּוזִּ ְּבחֵיכֶם ְּואֵת‬
‫דברים יב' (ו) ַו ֲהבֵאתֶ ם ָ‬
‫בטלו‪ .,‬כמה דרבי שמעון מודי לרבנין בעירובי מעשר‬
‫ַמ ְּעשְּר ֹתֵ יכֶם ְּואֵת תְּ רּומַת י ֶדְּ כֶם וְ נ ְִד ֵריכֶם וְ נ ְִדבֹתֵ יכֶם‬
‫אבל בעירובי בכורים כגידולין הן‪ .‬וכן היה רבי‬
‫ּובְ ֹכרֹת בְ קַ ְרכֶ ם וְ צֹאנְכֶם‪" :‬תרומת ידכם" אלו‬
‫שמעון אומר אין הבכורין אוסרין את עירוביהן‬
‫הבכורים‪ ,‬דכתיב‪ ,‬שם כו' (ד) ְּו ָלקַח הַּכֹהֵן ַה ֶטנֶא ִּמי ָדֶָך‬
‫וגידוליהן מלוכל בירושלים‪ .‬ושואל מה בין מעשר‬
‫וְהנִיח ֹו לִ ְפנֵי ִמזְבַ ח ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך‪ :‬ושואל עד כדון‬
‫ִ‬
‫מה בין ביכורין? ועונה מעשר היות וניתן לפדיון אין‬
‫מעשר שני ושואל ביעור בכורים מניין‪ .‬ועונה כיי‬
‫לו עלייה לא בטל‪ ,‬בכורים יש להן עלייה ביטול‬
‫דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר שם (יג)‬
‫במאה כתרומה‪ .‬הוי נמצא מה דרבי שמעון מודי‬
‫וְ ָאמַ ְרת לִ ְפנֵי ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך בִ עַ ְר ִתי הַקֹודֶ ׁש ִמן הַ בַ יִת וְגַם‬
‫נְתַ ִתיו ַללֵוִי וְ ַלגֵר לַיתוֹם וְ לַאלְ מנה כְ כל ִמ ְצו ְתָך אֲ ֶשר‬
‫לרבנין‪ ,‬בדבר שאין לו עלייה‪ ,‬מודי רבי שמעון‬
‫ִצּוִיתנִי ֹלא עבַ ְר ִתי ִמ ִמ ְצוֹתֶ יָך וְ ֹלא שכחְ ִתי‪" :‬הקודש"‬
‫באותה הסאה שהעלה מתוך מאה‪ ,‬שהיא עצמה‬
‫העליון בפרשת ביכורים במשמע‪ .‬וטעונין וידוי דכתיב‬
‫טעונה אכילה בתוך מחיצה של ירושלים וטעונה‬
‫שם (ה) ְּו ָענִּיתָ וְָּאמ ְַּרתָ ִּל ְּפנֵי י ְּהֹוָה אֱֹלהֶיָך אֲ ַר ִמי אֹבֵ ד‬
‫הנייה‪ .‬ורבנין אמרין כולהון כל התערובת שאין לה‬
‫ָאבִ י ַוי ֵֶרד ִמצְ ַריְמה וַיגר שם בִ ְמתֵ י ְמעט ַוי ְִהי שם לְ גוֹי‬
‫ביטול טעונות מחיצה‪ ,‬וטעונות הנייה‪ .‬ומספר רבי‬
‫גדוֹל עצּום ורב‪ :‬ושואל ‪ .‬עד כדון מעשר שני‪ ,‬בכורים‬
‫יוחנן אזל לחד אתר אמר באתי לכאן לפסוק לכם‬
‫מניין‪ .‬ועונה כיי דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי‬
‫הלכות אנא בן עזאי דהכא‪ . ,‬אתא חד סב שאל ליה‪,‬‬
‫אלעזר "הקודש" הקודש העליון במשמע‪ ,‬במשנה‪,‬‬
‫אמר גידולי תרומה תרומה‪ ,‬גדולי גדולין חולין‪ ,‬אבל‬
‫ואסורין לאונן ושואל מניין? ועונה דכתיב שם (יד)‬
‫טבל ומעשר שני ומעשר ראשון וספיחי שביעית‬
‫ֹלא ָא ַכלְּתִּ י בְּאֹנִּי ִּממֶנּו וְֹלא בִ עַ ְר ִתי ִממֶ נּו בְ טמֵ א וְֹלא‬
‫ותרומת חוץ לארץ והמדומע והביכורין גידוליהן‬
‫יתי‬
‫נתַ ִתי ִממֶ נּו לְ מֵ ת שמַ עְ ִתי בְ קוֹל ְיהֹוה אֱֹלהי ע ִש ִ‬
‫חולין‪ .‬ושאל הזקן את רבי יוחנן תמן את אמר‬
‫כְ כֹל אֲ ֶשר ִצּוִיתנִי‪ :‬ושואל עד כדון מעשר שני‬
‫גידוליהן מותרין‪ ,‬והכא את אמר גידוליהן אסורין‬
‫בכורים מניין? ועונה‪ . ,‬כיי דאמר רבי יעקב בר אחא‬
‫ועונה א"ל רבי יוחנן הן דאת אמר גידוליהן מותרין‪,‬‬
‫בשם רבי לעזר "הקודש" הקודש העליון במשמע‪.‬‬
‫בדבר שזרעו כלה‪ ,‬והן דתימר גידוליהן אסורין בדבר‬
‫ושואל תנינן כל אילין מילייא ורבי שמעון פליג רק‬
‫שאין זרעו כלה‪ ,‬ושאל הזקן עוד‪ ,‬א"ל והתנינן איזהו‬
‫באכילת ביכורים באנינות וגבי וידוי לית רבי שמעון‬
‫דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף והשום והבצלים‪,‬‬
‫פליג? ועונה וידוי זו קרייה‪ ,‬ולית ר' שמעון פליג‬
‫ושאל והלוף והשום והבצלים חייבים בבכורים‪?.‬‬
‫דכתיב "וענית ואמרת"‪ .‬במשנה וְ ַרבִ י ִש ְמעוֹן מַ ִתיר‪,‬‬
‫אמר‪ ,‬אזל בן עזאי דהכא‪ .‬אין לי תשובה לשאלתך‬
‫כיני מתני' ואוסרין בתערובת כל שהן מלוכל‬
‫אתא שאל לרבי ינאי וענה א"ל למעשר בלבד‬
‫בירושלים‪ ,‬רבי שמעון מתיר‪ ,‬וגדוליהן אסורין מלוכל‬
‫הושבה דבר שאין זרעו כלה‪ .‬ושואל מחלפא נמצאת‬
‫בירושלים ורבי שמעון מתיר גידולים בירושלים ואף‬
‫בסתירה שיטתי' דרבי יוחנן‪ ,‬תמן אמר רבי יהושע בן‬
‫לזרים ואף לבהמה רבי שמעון מתיר‪ ,‬ואוף רבנין‬
‫לוי לקרנה של נבילה הושבה ואין בה טומאת הסט ‪.‬‬
‫מודיי ליה‪ .‬ומסביר מן [מה] דו רבי שמעון מותיב לון‬
‫אמר ליה רבי יוחנן לא כן אילפן רבי‪ ,‬ראיתי כגריס‪,‬‬
‫לחכמים אין אתם מודין שהן מותרים לזרים שהן‬
‫שנים ואמר אוף הכא מהמילה בלשון רבים וגדוליהן‬
‫מותרים לאכילת בהמה? ‪ .‬ויש מחיצה לאכילת זרים‬
‫צריך היה להיות שתיים מעשר וביכורים‪ ,‬ועוד מן‬
‫ויש מחיצה לאכילת בהמה כשם שאין מחיצה לזרים‬
‫ׁשע ֶָריָך ַמ ְּעשַר‬
‫הדא ‪ ,‬דברים יב' (יז) ֹלא תּוכַל ֶלאֱכ ֹל ִּב ְּ‬
‫ומותרים באכילה בכל העיר כך אין מחיצה לאכילת‬
‫ירשָך וְ י ְִצה ֶרָך ּובְ ֹכרֹת בְ ק ְרָך וְ צֹאנֶָך וְכל נְד ֶריָך‬
‫ּדְּ גָנְָּך וְ ִת ְ‬
‫בהמה‪ .‬רבנין אמרין ירושלים עשו אותה כדבר שיש‬
‫ּותרּומַ ת ידֶ ָך‪ :‬באיזה מעשר אמרו?‬
‫אֲ ֶשר ִתדֹר וְ נ ְִדבֹתֶ יָך ְ‬
‫לו מתירים‪ ,‬כמה דתימר דבר שיש לו מתירין אוסר‬
‫במעשר שני טהור שנכנס לירושלים ויצא החוצה ‪.‬‬
‫בכל שהן ואין לה ביטול ודכוותיה ירושלים אוסר‬
‫ועוד סתירה מן הדא דתני לה רבי שמעון‪ ,‬תני בשם‬
‫בכל שהן ואין אפשרות לאכול חוצה לה ‪ .‬מה פליגין‬
‫רבי שמעון‪ ,‬יש במעשר שהמעשר אוסר דמיו‬
‫רבי שמעון ורבנין בגידולין אבל בעירובין בתערובת‬
‫ועירוביו וקנקניו וספק עירובו התערובת שלו כל‬
‫אוף רבי שמעון מודיי שאין לה ביטל‪ .‬ושואל מה בין‬
‫הילא תניי תמן בבבל אמרו התרומה והבכורים אחד‬
‫הישראלי הנותנן ואחד הכהן הנוטלן טעונין וידוי‪.‬‬
‫אמר רבי זעירא‪ ,‬רבנין דתמן הבבליים סברין‪ ,‬ורבנין‬
‫דהכא הארץ ישראליים אמרין וקובעים מי שיש לו‬
‫מעשר בפני עצמו מתודה‪ ,‬מי שיש לו תרומה בפני‬
‫עצמו אינו מתודה‪ ,‬יש לו שניהם מתוודה ‪ .‬אמר רבי‬
‫יוסי מתניתא אמרה כן‪ .‬שם יט' (ה) וַאֲ ֶשר יבֹא אֶ ת‬
‫ֵרעֵ הּו בַ יַעַ ר ל ְַחטֹב עֵ ִצים וְ נִ ְדחה יד ֹו בַ גַ ְרזֶן לִ כְ רֹת העֵ ץ‬
‫וְנ ַשל הַ בַ ְרזֶל ִמן העֵ ץ ּומצא אֶ ת ֵרעֵ הּו ומֵ ת הּוא ינּוס‬
‫אֶ ל ַאחַ ת הֶ ע ִרים האֵ לֶה וחי‪ :‬רבי יוסי אומר יש להן‬
‫לכוהנים וללווים ערי מקלט ושואל מה אנן קיימין‬
‫אם בתרומה ומעשר שני שלו הן ואין לו מה‬
‫להתוודות‪ .‬אלא כי אנן קיימין בתרומה שקיבל‬
‫מאחרים ‪ .‬ודוחה אמר רבי הילא שמענן מי שיש לו‬
‫מעשר בפני עצמו מתודה‪ ,‬מי שיש לו ביכורים בפני‬
‫עצמן מתודה‪ .‬אבל היכן שמענן מי שיש לו תרומה‬
‫בפני עצמה מתודה?‪:‬‬
‫שהוא ואין מדליקין בו ואמר‪ ,‬ושואל אוף בגידולין‬
‫כן‪ .‬ועונה א"ר הילא‪ ,‬הן דתימר גידוליהן אסורין‬
‫רבנין‪ ,‬והן דתימר גידוליהן מותרים ר"ש‪ .‬ושואל‬
‫אמר ליה והא תנינן גידולי הקדש ומעשר שני חולין‪,‬‬
‫ופודה אותן בזמן זרען‪ .‬ושואל ומסביר לאיזה דבר‬
‫הוא פודה אותן‪ ,‬לא מפני קדושה שיש בהן? אוף הכא‬
‫יטענו מחיצה מפני קדושה שיש בהן‪ .‬ועונה רבי‬
‫ירמיה רבי אימי בשם רשב"ל‪ ,‬הן דתימר גידוליהן‬
‫אסורין איסור מחיצה להוציאם מירושלים‪ ,‬והן‬
‫דתימר גדוליהן מותרים כשחזרו היתר זרות‪ ,‬במשנה‪,‬‬
‫הרי אלו במעשר ובביכורים מה שאין כן בתרומה‪.‬‬
‫ושואל תמן תנינן שם כו' (יג) וְָאמַ ְרת לִ ְפנֵי ְיהֹוה‬
‫אֱֹלהֶ יָך בִ עַ ְר ִתי הַ קֹדֶ ש ִמן הַ בַ יִת ְּוגַם נְּתַ תִּ יו ַללֵוִי ְו ַלגֵר‬
‫אֲשר ִצּוִיתנִי ֹלא עבַ ְר ִתי‬
‫לַיתוֹם וְלַאלְ מנה כְ כל ִמ ְצו ְתָך ֶ‬
‫ִמ ִמ ְצוֹתֶ יָך וְֹלא שכחְ ִתי‪ :‬זו תרומה גדולה ותרומת‬
‫מעשר‪ ,‬ושואל תמן את אמר תרומה טעונה וידוי והכא‬
‫את אמר תרומה אינה טעונה וידוי? ועונה ‪ .‬אמר רבי‬
‫משנה ג' ד' ה' הלכה ג'‬
‫ׁשהַתְּ רּומָה ְּו ַה ַמ ֲעשֵר כל עוד לא הופרשו אֹוס ְִּּרין‬
‫ִּּכּורים‪ֶ ,‬‬
‫שאֵין ּכֵן ַבב ִּ‬
‫(ג) י ֵׁש דינים וחומרות בַתְּ רּומָה ּוב ַמ ֲעשֵר מַה ֶ‬
‫ׁשיעּור כמה נותנים לכהן וללוי ‪ ,‬וְּנֹו ֲהגִּי(ם){ן} מדרבנן ְּבכָל ַה ֵפ{י}רֹות‪ִּ ,‬ב ְּפנֵי‬
‫אֶת הַג{ֹו} ֶרן בטבל ‪ְּ ,‬וי ֵׁש ָל ֶה(ם){ן} ִּ‬
‫ַה ַבי ִּת כשבית מקדש קיים ְּוׁשֶֹּלא ִּב ְּפנֵי ַה ַבי ִּת‪ ,‬וחובה בהם ּו ָבא ֲִּריסִּין ּו ֶבחָכ{י}(ֹו)רֹות ּו ַב ִּסיק ְִּּריק{י}(ֹו)ן תופשי‬
‫ִּּכּורים מַה‬
‫ִּּכּורים‪(:‬ד) ְּוי ֵׁש דינים ַבב ִּ‬
‫שאֵין ּכֵן ַבב ִּ‬
‫קרקעות לא להם ּו ַב ַג{ו}זְּלָן‪ .‬ה ֲֵרי אֵּלּו דינים בַתְּ רּומָה ּו( ַב) ַמ ֲעשֵר‪ ,‬מַה ֶ‬
‫ִּּכּורים‪,‬‬
‫ִּּכּורים נִּ ְּקנִּין מפרישים אותם ִּבמְּחּובָר ַלק ְַּרקַע‪ְּ ( ,‬ו)עֹושֶה ָאדָ ם ּכָל שָדֵ הּו ב ִּ‬
‫ׁש ַהב ִּ‬
‫שאֵין ּכֵן בַתְּ רּומָה ּו( ַב) ַמ ֲעשֵר‪ֶ ,‬‬
‫ֶ‬
‫ְּו ַחי ָיב בְַּאח ֲָריּותָ (ם){ן} עד שנמסרים לכהן ביד‪ּ ,‬וטְּעּונִּי(ם){ן} בזמן הבאתם למקדש ק ְָּרבָן ְּוׁשִּיר ּותְּ נּופָה ְּולִּינָה‬
‫ּכּורים ִּבׁשְּתֵ י דְּ ָרכִּים‪ְּ ,‬ולַתְּ רּומָה ִּבׁשְּתֵ י דְּ ָרכִּים‪ ,‬נִּי ֶטלֶת מִּן ַהטָהֹור‬
‫ׁש ָווה ַל ִּבי ִּ‬
‫לילה אחת בירושלים‪( :‬ה) תְּ רּומַת ַמ ֲעשֵר ָ‬
‫ִּּכּורים‪ .‬וְּאֹוס ֶֶר(ת) אֶת הַג{ֹו} ֶרן עד שתופרש ממעשר ראשון מעשר מן‬
‫עַל ַה ָטמֵא‪ ,‬וניטלת ְּוׁשֶֹּלא מִּן ַה ֻמ{ו}קָף‪ַּ ,‬כב ִּ‬
‫ׁשיעּור‪ּ ,‬כַתְּ רּומָה‪:‬‬
‫המעשר ‪ְּ ,‬וי ֶׁש לָּה ִּ‬
‫ירושלמי בכורים ט' ע' א'‬
‫שמחה שנאמר להלן שלמים‪ ,‬אף כאן שלמים‪,‬‬
‫גמ' שואל ניחא התרומה אוסרת את הגורן [אבל‬
‫במשנה‪ ,‬ושיר‪ .,‬נאמר כאן שיר ושמחה ונאמר להלן‬
‫המעשר אוסר הגורן כבר נאסר בתרומה שלא‬
‫יחזקאל לג' (לב) ְּו ִּהנְָּך ָלהֶם ְּּכׁשִּיר ֲעגָבִּים יְפֵ ה קוֹל‬
‫הופרשה?]‪ .‬ועונה‪ ,‬תיפתר שהקדימו הלויים ולקחו‬
‫ּומֵ ִטב ַנ ֵגן וְ ש ְמעּו אֶ ת ְדב ֶריָך וְ ע ִֹשים אֵ ינם אוֹתם‪:‬‬
‫חלקם בשיבלין לפני הפרשת תרומה גדולה‪ .‬דאמר‬
‫במשנה‪ ,‬ותנופה‪ .‬דכתיב דברים כו' (ד) ְּו ָלקַח הַּכֹהֵן‬
‫רבי אבהו בשם ר"ש בן לקיש‪ ,‬מעשר ראשון‬
‫ַה ֶטנֶא ִּמי ָדֶ ָך ְּו ִּהנִּיחֹו לִ ְפנֵי ִמזְבַ ח ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך‪ :‬לרבות‬
‫שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה‪ :‬במשנה‬
‫הבכורים שטעונין תנופה כר' אליעזר בן יעקב‪:‬‬
‫ביכורים ניקנין במחובר לקרקע‪ .‬דכתיב במדבר יח'‬
‫במשנה ולינה‪ .‬דכתיב שם טו' (ז) ּובִ ַשלְ ת וְָאכַ לְ ת‬
‫ְַּארצָם אֲ ֶשר יבִ יאּו לַיהֹוה לְ ָך‬
‫ִּּכּורי ּכָל ֲאׁשֶר ב ְּ‬
‫(יג) ב ֵ‬
‫בַ מקוֹם אֲ ֶשר יִבְ חַ ר ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך ב ֹו ּו ָפנִּיתָ בַבֹקֶר‬
‫יתָך יֹא ֲכלֶנּו‪ :‬במשנה‪ ,‬עושה אדם‬
‫י ְִהיֶה כל טהוֹר בְ בֵ ְ‬
‫ְּו ָה ַלכְּתָ לְּא ֹ ָהלֶיָך‪ :‬הא למדת כל פינות שאת פונה לא‬
‫כל שדהו ביכורים‪ .‬דכתיב יחזקאל מד' (ל) ו ְֵּראׁשִּית‬
‫יהו אלא בבוקר‪ .‬אמר רבי יונה‪ ,‬הדא דאת אמר‬
‫ִּּכּורי כ ֹל וְכל ְתרּומַ ת כֹל ִמכֹל ְתרּומוֹתֵ יכֶם ַל ֹכ ֲהנִים‬
‫ּכָל ב ֵ‬
‫הלימוד הזה כשאין עימהן קרבן‪ ,‬אבל יש עימהן‬
‫אשית ע ֲִרסוֹתֵ יכֶם ִת ְתנּו ַלכֹהֵ ן לְ הנִיחַ בְ רכה אֶ ל‬
‫י ְִהיֶה וְ ֵר ִ‬
‫קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן‪ :‬במשנה‪,‬‬
‫בֵ יתֶ ָך‪ :‬משנה וחייבין באחראיותן דכתיב שמות כג'‬
‫ִניּטֶ לֶת ִמן הַ ּטהוֹר עַ ל הַ ּטמֵ א וְאוֹסֶ ֶרת אֶ ת הַ ג ֹו ֶרן ר'‬
‫ַאדמ ְתָך תבִ יא בֵ ית ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך‬
‫ִּּכּורי ְ‬
‫(יט) ֵראׁשִּית ב ֵ‬
‫יונה אמר מחלוקת רבי מיישא וחד מן רבנין‪ ,‬חד‬
‫ֹלא ְתבַ ֵשל גְ ִדי בַ ֲחלֵב ִאמוֹ‪ :‬במשנה‪ ,‬וטעונין קרבן‪.‬‬
‫מינהון אמר זאת אומרת שהפירות הטמאים חייבין‬
‫נאמר כאן שמחה דברים כו' (יא) וְשמַ חְ ת בְ כל הַ ּטוֹב‬
‫אֲ ֶשר נתַ ן לְ ָך ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך ּולְ בֵ יתֶ ָך אַ תה וְהַ לֵוִי וְהַ גֵר‬
‫בביכורים‪ ,‬ואחרנה אמר מעשר ראשון שהקדימו‬
‫אֲ ֶשר בְ ִק ְרבֶ ָך‪ :‬ונאמר להלן שמחה שם כז' (ז) וְזבַ ְחת‬
‫בשיבלין פטור מתרומה גדולה‪:‬‬
‫ְשל ִמים וְ ָאכַ לְ ת שם וְ שמַ ְחת לִ ְפנֵי ְיהֹוה אֱֹלהֶ יָך‪ :‬מה‬
‫משנה ו' הלכה ד'‬
‫ׁשוֶה ָלאִּילָן ָבע ְָּרלָה‪ ,‬שאסור בהנאה שלוש‬
‫ׁשוֶה ָלאִּילָן ִּבׁשְֹּלׁשָה דְּ ָרכִּים‪ְּ ,‬ו ַלי ָָרק בְּדֶ ֶרְך ֶאחָד‪ .‬ומסביר ָ‬
‫(ו) אֶתרֹוג ָ‬
‫שבִּיעִּית לנוח מעבודת האדמה ‪ְּ .‬ו ַלי ָָרק‬
‫שנים ראשונות ּוב ְָּר ָבעִּי וחייב להעלותם לירושלים בשנה הרביעית ּו ַב ְּ‬
‫ׁשעַת ְּלקִּיטָתֹו זה זמן קובע ל ִּעיּׂשּורֹו במעשר שני או במעשר עני‪ּ ,‬דִּ ב ְֵּרי ַרבָן גַמְּ לִּיאֵל‪ַ .‬רבִּי‬
‫ׁש ִּב ְּ‬
‫(בְּדֶ ֶרְך ֶאחָד)‪ֶ ,‬‬
‫ׁשוֶה ָלאִּילָן ( ְּב){ל}כָל ּדָ בָר‪:‬‬
‫( ֱא)לִּי ֶעזֶר אֹומֵר‪ָ ,‬‬
‫ירושלמי בכורים ט' ע' ב'‬
‫לשיטת בית הילל בט"ו בשבט‪ .‬ומברר רבי יוחנן‬
‫גמ' ושואל אתרוג בשנה שביעית אם לאילן כבר‬
‫שאל לרבי יונתן מה קובע כסדר של שנים מטו'‬
‫נאסר מראש השנה למה לי עוד לירק בטו' בשבט?‬
‫בשבט לטו' בשבט או כסדרן של תקופות החמה ‪.‬‬
‫אם בסוף שביעית לירק למה לאילן? ועונה‪ ,‬תמן‬
‫אמר ליה כסדרן של שנים‪ ,‬ואפילו שנה מעוברת‬
‫בבבל אמרי‪ ,‬נכנס מששית לשביעית הרי הוא לבעלין‬
‫שהוסיפו לו אדר שני‪ ,‬ומספר‪ ,‬מעשה בר' עקיבה‬
‫כאילן‪ ,‬ופטור ממעשרות כירק‪ .‬ושואל אמר לון רב‬
‫שלקט אתרוג ונהג עליו חומרי בית שמאי וחומרי בית‬
‫המנונא אמרין דבתרה עכשיו תסביר את הסיפא‬
‫הלל והפריש מעשר שני ומעשר עני‪ ,‬ושואל‪ ,‬למה לי‬
‫נכנס משביעית לשמינית הרי הוא הבקר הפקר‬
‫[אתרוג] אם להחמיר אפילו שאר כל האילן‪ .‬ועונה‬
‫כאילן היעלה על הדעת וחייב במעשרות כירק‪.‬‬
‫תני נהג כחומרי רבן גמליאל וכחומרי רבי אליעזר‪.‬‬
‫ושואל היכן מצאנו והבקר חייב במעשרות‪ .‬ועונה‬
‫ושואל ורבן גמליאל ורבי אליעזר שניהם לא מן בית‬
‫אמר רבי יוחנן הסיפא בשאר שני שבוע את מהלך‬
‫הלל אינון הוו? ועונה אמר רבי יוסי בי רבי בון‬
‫בו כירק ובשביעית את מהלך בו כאילן‪ .‬ושואל היאך‬
‫תיפתר בשחנט קודם לט"ו בשבט של שנה שנייה‬
‫עבידא? ועונה אתרוג הנמצא על האילן כמה שנים‪,‬‬
‫ונכנסה שלישית‪ .‬על דעתיה דר"ג עישורו מעשר עני‪,‬‬
‫מחמישית לששית ולשביעית‪ ,‬לקטן בשישית שישית‪,‬‬
‫על דעתיה דרבי אליעזר עישורו מעשר שני‪ .‬ושואל‬
‫לקטן מששית זמן החנטה חמישית‪ .‬נכנס מששית‬
‫ורבי עקיבא מה עשה לו הרי צריך להעלותו‬
‫לשביעית לשמינית לקטן בשמינית שמינית‪ .‬זו תקנה‬
‫לירושלים? ועונה קרא שם למעשר שני שבו ופדייו‬
‫ראשונה אבל רבותינו חזרו ונמנו אתרוג בשעת‬
‫ונותנו לפרי הפדוי לעני‪:‬‬
‫לקיטתו עישורו למעשרות ולשביעית‪ .‬רבי ירמיה רבי‬
‫אימי אמרו בשם רבי יוחנן‪ ,‬רבי סימון אמר בשם‬
‫רבי יהושע בן לוי‪ ,‬הכל מודין שראש השנה שלו‬
‫משנה ז' הלכה ה'‬
‫ׁשוֶה לְּדַ ם ְּב ֵה ָמה להיחשב משקה‪ ,‬כדי ְּל ַה ְּכׁשִּיר אֶת ַהז ְָּרעִּים לקבל טומא ‪ַ ,‬דם‬
‫(ז) ַדם של בני אדם ְּמ ַה ְּּלכֵי ׁשְּתַ י ִּם‪ָ ,‬‬
‫של בני אדם שווה ( ְּו)לדַם ַהש ֶֶרץ‪ ,‬שאֵין ַחיָבִּין ָעלָיו באכילת כזית כרת‪:‬‬
‫ירושלמי בכורים י' ע' א'‬
‫שתים שאין בו טומאה קלה דם השרץ שאין בו‬
‫גמ' רבי אבא רב הונא בשם רב אמר‪ ,‬שתה דם אדם‬
‫טומאה חמורה‪ .‬ועונה אמר רבי חייא בר אדא הדא‬
‫אם התרו בו לוקה‪ .‬ושואל והתנינן דם השרץ אין‬
‫דתימר כשהתרו בו משום דם אבל אם התרו בו משום‬
‫חייבין עליו משום דם? ועונה ‪ .‬א"ר אבא אין חייבין‬
‫שקץ לוקה‪:‬‬
‫עליו כרת אבל לוקה משום ויקרא יא' (מג) ַאל‬
‫ְת ַש ְקצּו אֶ ת נ ְַפשֹתֵ יכֶ ם בְ כל הַ ֶש ֶרץ הַ ש ֵֹרץ וְ ֹלא‬
‫ִתּטַ ְמאּו בהֶ ם וְ נ ְִטמֵ תֶ ם בם‪ :‬ושואל ‪ .‬והתני דם מהלכי‬
‫משנה ח' ט' י' יא' הלכה ו'‬
‫ׁשוֶה גם {לחיה‬
‫ׁשוֶה ַל ְּב ֵהמָה‪ְּ ,‬וי ֶׁש בֹו דְּ ָרכִּים ָ‬
‫ׁשוֶה ַל ַחי ָה‪ְּ ,‬וי ֶׁש בֹו דְּ ָרכִּים ָ‬
‫(ח) ּכֹוי יצור שדומה לעז ולצבי י ֶׁש בֹו דְּ ָרכִּים ָ‬
‫ׁש ֶווה ַל ַחי ָה‪,‬‬
‫ׁשוֶה {לא לחיה ו}ֹלא ַל ְּב ֵהמָה (וְֹּלא ַל ַחי ָה)‪( :‬ט) ומסביר ּכֵיצַד ָ‬
‫ׁשאֵינֹו ָ‬
‫ו} ַל ְּב ֵהמָה ( ְּו ַל ַחי ָה}‪ְּ ,‬וי ֶׁש בֹו דְּ ָרכִּים ֶ‬
‫ׁשחָטֹו‪ ,‬אֵין‬
‫ּדָ מֹו טָעּון ּכִּסּוי ּכְּדַ ם {ה} ַחי ָה‪ְּ ,‬ואֵין ׁשֹו ֲחטִּי{ם}(ן) אֹותֹו בְּיֹום טֹוב שמא צריך לכסות דמו‪ְּ ,‬ואִּם ְּ‬
‫ְּמ ַכסִּי{ם}(ן) אֶת ּדָ מֹו‪ְּ ,‬ו ֶחלְּבֹו ְּמ ַטמֵא ( ְּב) ֻט{ו}מְַּאת נְּ ֵב{י}לָה ָּכ ַחי ָה‪ְּ ,‬ו ֻט{ו}מְָּאתֹו ְּב ָספֵק‪ְּ ,‬ואֵין פֹודִּ י{ם}(ן) בֹו ֶפטֶר‬
‫ׁשוֶה ַל ְּב ֵהמָה‪ֶ ,‬חלְּבֹו ָאסּור באכילה ְּּכ ֵחלֶב {ה} ְּב ֵהמָה‪ְּ ,‬ואֵין ַחי ָיבִּי{ם}(ן) ָעלָיו ּכ ֵָרת‬
‫חֲמֹור‪ :‬שצריך שה וודאי (י) ּכֵיצַד ָ‬
‫ׁש ַלי ִּם שאין הוא ראוי לשלמים‪ְּ ,‬ו ַחי ָיב ְּבזְּרֹו ַע‬
‫אם אכל מן החלב‪ְּ ,‬ואֵינֹו נִּ ְּלקָח ְּב ֶכסֶף ַמ ֲעשֵר ֶל{ו}( ֱא)כֹול בִּירּו ָ‬
‫ׁשהַמֹו ִּציא ֵמ ֲח{י}בֵרֹו ָעלָיו‬
‫ּו{ב} ְּל ָחיַי ִּם ְּו{ב} ֵק{י}בָה לתת לכהן כבהמה‪ַ .‬רבִּי ( ֱא)לִּי ֶעזֶר פֹוטֵר‪ ,‬וזאת משום ֶ‬
‫ׁשוֶה (ֹלא} ַל ַחי ָה (וְֹּלא) {ו} ַל ְּב ֵהמָה‪ָ ,‬אסּור לזווגו מִּשּום ִּּכלְַּאי ִּם עִּם ַה ַחי ָה ְּועִּם ַה ְּב ֵהמָה‪.‬‬
‫ה ְָּרָאי ָה‪(:‬יא) ּכֵיצַד כוֹי אֵינֹו ָ‬
‫ׁשזֶה ַחי ָה (אֹו){ו}‬
‫הַּכֹותֵ ב שטר מתנה מחיים לתת ַחי ָיתֹו ּו ְּב ֶהמְּתֹו ִּלבְּנֹו‪ֹ ,‬לא כָתַ ב לֹו אֶת הַּכֹוי‪( .‬אִּם) ָאמַר ה ֲֵרינִּי נָזִּיר ֶ‬
‫ׁשחִּיטָה מן הצוואר ָּכזֶה ְּו ָכזֶה‪,‬‬
‫ׁשוִּי(ם){ן} שווה ַל ַחי ָה ְּו ַל ְּב ֵהמָה‪ְּ ,‬וטָעּון ְּ‬
‫ְּב ֵהמָה‪ ,‬ה ֲֵרי(הּוא){זה} נָזִּיר‪ּ .‬וׁשְָּאר ּכָל ּדְּ ָרכָיו ָ‬
‫ּו ְּמ ַט ֵמא מִּשּום נְּ ֵב{י}לָה ואסור ּומִּשּום ֵאבֶר מִּן ַהחַי ָּכזֶה ְּו ָכזֶה כחיה וכבהמה ‪:‬‬
‫ירושלמי בכורים י' ע' א'‬
‫לו דו אמר פטור ֶשהַ מו ִֹציא מֵ חֲבֵ ר ֹו עליו ה ְרָאיה‪.‬‬
‫גמ' מברר איזהו כוי? ועונה אמר רבי אלעזר עז‬
‫שעלה על גבי צבי וצבי שעלה על גבי עיזה‪ .‬ורבנין‬
‫ורבנין דאינון אמרין מין הוא עיקרו משעת יצירתו‬
‫אמרין מין בפני עצמו הוא עיקרו מלידה ולא יכלו‬
‫מין בפני עצמו אינון אמרין חייב משום ספק‪,‬‬
‫במשנה הַ כוֹתֵ ב חַ יית ֹו ּובְ הֶ ְמת ֹו לִ בְ נוֹ‪ֹ ,‬לא כתַ ב ל ֹו אֶ ת‬
‫חכמים לעמוד עליו אם חיה הוא או בהמה ‪ :‬פדי פטר‬
‫הַ כוֹי‪ .‬ושואל מתני' דלא כרבי? דתני הקדיש חייתו‬
‫חמור בכוי חוזר ופודה בשה ‪ ,‬ונותן השה לכהן‬
‫ובהמתו לא הקדיש אתה כוי‪ ,‬רבי אומר הקדיש את‬
‫לפיכך אם מת אחד מהן‪ ,‬אין לכהן כלום‪ ,‬אלא‬
‫הכוי‪ .‬במשנה אמר הריני נזיר שזה חיה נזיר‪ ,‬הריני‬
‫המוציא מחבירו עליו הראיה‪ :‬ושואל מתני' דלא כרבי‬
‫נזיר שזה בהמה נזיר הריני נזיר שאין זה חיה נזיר‬
‫אלעזר דתני רבי אלעזר אומר כוי \{אין\} חייבים על‬
‫הריני נזיר שאין זה בהמה נזיר הריני נזיר שזה חיה‬
‫חלבו אשם תלוי‪ .‬ושואל עוד מתני' דלא כרב‪ ,‬דרב‬
‫ובהמה נזיר הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה‬
‫אמר כל שאי אפשר לעמוד על ודאו ולברר בסוף אם‬
‫נזיר‪ .‬ושואל רבי חגי בעי קומי רבי יוסי למה לא‬
‫יש חיוב חטאת אין חייבין על ספיקו אשם תלוי‪.‬‬
‫תנינן אדם הרובע והנרבע ממינו חייב? ‪.‬ועונה אמר‬
‫ועונה פתר לה המשנה כחלוקין על דברי רבי אלעזר‪.‬‬
‫ליה תניתה בסופה ושאר כל דרכיו שוין לחיה‬
‫ֲשר ֶלאֱכ ֹול בִ ירּוש ַליִם‬
‫במשנה וְ אֵ ינ ֹו נִלְ קח בְ כֶסֶ ף מַ ע ֵ‬
‫ולבהמה‪:‬‬
‫ואפילו בשעה שהיו לוקחים בהמה לבשר תאווה אינו‬
‫נלקח בכסף מעשר ליאכל בירושלים‪ :‬במשנה‪ ,‬וחייב‬
‫הדרן עלך התרומה והבכורים‪:‬‬
‫בזרוע ובלחיים ובקיבה רבי אלעזר פוטר‪ .‬ומסביר‬
‫רבי אלעזר דו אמר עכשיו לאחר שחיטה הוא נסתפק‬