פרק ח
כתובות פרק שמיני
משנה א' הלכה א' ב'
ש)מֹוכ ֶֶׁׁרת
שמַאי ּובֵית ִהלֵל {שאם} ( ֶׁ
ָארס ,מֹודִ י(ם){ן} בֵית ַ
שנָפְלּו לָּה בירושה נְ ָכסִים עַד שֶֹּׁלא תִ תְ ֵ
(א) ָה ִאשָה ֶׁ
שמַאי אֹומ ְִרים ,תִ מְּכֹור כרצונה ּ ,ובֵית
ָארסָה ,בֵית ַ
שנִתְ ְ
וְנֹותֶׁ נֶׁת והכול שריר ( ְו) ַקי ָ{י}ם .נָפְלּו לָּה נכסים בירושה ִמ ֶׁ
שאִם ָמכ ְָרה ְונָתְ נָה ,מיכרה ַקי ָ{י}םָ .אמַר ַרבִי י ְהּודָ הָ ,אמְרּו
ִהלֵל אֹומ ְִריםֹ ,לא תִ מְּכֹורֵ .א{י}לּו ָו ֵא{י}לּו מֹודִ י(ם){ן}ֶׁ ,
( ִל ְפנֵי) {ל} ַרבָן ַג ְמלִיאֵל ,הֹואִיל ְוזָכָה ָב ִאשָה ,למה ֹלא יִזְּכֶׁה ַבנְ ָכסִים שלה? ָאמַר ָלהֶׁן ,עַל ַהחֲדָ שִים שאם נשאת
שנִים[ .ב]
שאַתֶׁ ם ְמ ַג ְל ְגלִין ָעלֵינּו אֶׁת ַהי ְ ָ
ומכרה שהבעל מוציא מיד הלקוחות ָאנּו בֹושִי{ם}(ן) ומצטעריםֶׁ ,אלָא ֶׁ
ש) ַה ַבעַל מֹוצִיא ִמי ַד ַהלָקֹוחֹות.
שאִם ָמכ ְָרה ְונָתְ נָה ( ֶׁ
שנִ{י}שֵאתֵ ,א{י}לּו ָו ֵא{י}לּו מֹודִ י(ם){ן} ֶׁ
נָפְלּו לָּה{נכסים} ִמ ֶׁ
נפלו לה נכסים עַד שֶֹּׁלא נִ{י}שֵאת ְונִשֵאתַ ,רבָן ַג ְמלִיאֵל אֹומֵר ,אִם ָמכ ְָרה ְונָתְ נָהַ ,קי ָ{י}םָ .אמַר ַרבִי ֲחנִינָא בֶׁן
ֲעקִי ָב(א){ה}ָ ,אמְרּו ִל ְפנֵי ַר ָבן ַג ְמלִיאֵל ,הֹואִיל ְוזָכָה ָב ִאשָהֹ ,לא (י ִ)זְּכֶׁה ַבנְ ָכסִים?ָ .אמַר ָל ֶׁה(ם){ן} ,עַל ַהחֲדָ שִים ָאנּו
שנִים:
שאַתֶׁ ם ְמגַ ְל ְגלִי(ם){ן} ָעלֵינּו אֶׁת ַהי ְ ָ
בֹושִי{ם}(ן)ֶׁ ,אלָא ֶׁ
בבלי כתובות עח' ע' א'
ירושלמי כתובות מז' ע' ב'
גמרא ,שואל ,מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי
ְכָּסים עד שלא
גמ' כיני כך למד מתניתא ֶׁשנ ְָּפלּו לָּּה נ ִ
שנא סיפא דפליגי? ועונה אמרי דבי רבי ינאי
נתארסה ,ושואל ,מה בין עד שלא נתארסה מה בין
רישא בזכותה לפני אירוסיה נפלו ,סיפא בזכותו
משנתארסה? ועונה עד שלא נתארסה לזכותה נפלו,
במזלו נפלו ,ושואל ,אם בזכותו נפלו כי מכרה
משנתארסה לזכותה ולזכותו נפלו ,ושואל ,ר' פינחס בעא
ונתנה אמאי קיים? ועונה ,אלא רישא ודאי
קומי ר' יוסי ,ולמה לא תניתה כאשר מונים את מקולי
בזכותה נפלו ,סיפא אימר בזכותה אימר בזכותו
בית שמאי ומחומרי בית הלל? ועונה ,אמר ליה לא אתינן
לכתחלה ,לכן לא תמכור אם מכרה ונתנה קיים:
לא מונים מיתני אלא דבר חמור משני צדדין וקל משני
במשנה ,א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג :שואל,
צדדין ,ברם הכא חומר הוא מצד אחד לחתן וקל מצד אחד
איבעיא להו רבי יהודה אלכתחלה או אדיעבד
לכלה ,ושואל ,והא תנינן ,ויקרא כג' (כב) ּובְ קֻ ְצ ְרכֶׁם אֶׁ ת
ָך
ַארצְ כֶׁם ֹלא ְתכַ לֶׁה פְ ַאת ָּש ְדָך בְ קֻ צְ ֶׁרָך וְ לֶׁקֶׁ ט ְק ִצ ְיר
ְק ִציר ְ
מתייחס? ועונה ,תא שמע ,דתניא א"ר יהודה,
ֹלא ְתלַקֵּ ט לֶׁעָּ נִי וְ ַלגֵּר ַת ֲעזֹב אֹתָּ ם אֲ נִי ְיה ָּוה אֱֹלהֵּ יכֶׁם :בית
אמרו לפני ר"ג ,הואיל וזו אשתו וזו אשתו ,זו
שמאי אומרים הבקר לעניים ולא לעשירים הפקר ,הרי
מכרה בטל אף זו מכרה בטל? אמר להן על
הוא קל לעניים וחומר הוא לבעל הבית ותניתה בין
החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלים עלינו
את הישנים ,שמע מינה דיעבד קאמר ,שמע
המנויים שמה ,ועונה ,א"ל אמנם קל הוא לעניים ואינו
מינה ,תניא אמר רבי חנינא בן עקביא לא כך
חומר לבעל הבית שמדעתו ומרצונו הבקירו ,ושואל ,אמר
השיבן רבן גמליאל לחכמים אלא כך השיבן ,לא
ליה ,והא תנינן העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר
אם אמרתם בנשואה שכן בעלה זכאי במציאתה
ולכלים ושכחו ב"ש אומרים אינו שכחה הרי הוא קל
ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ,תאמרו בארוסה
לבעל הבית וחומר הוא לעניים? ועונה אמר ליה ,קל הוא
שאין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה
לבעל הבית ואינו חומר לעניים ,שאדיין לא זכו בו,
ולא בהפרת נדריה? אמרו לו ,רבי ,מכרה לה עד
ושואל ויאמר ,אוף הכא קל הוא לאישה ואינו חומר
שלא נשאת ,נשאת ואח"כ מכרה ,מהו? אמר להו
לבעל ,שאדיין לא זכה בה ,ועונה ,אמר ליה ,מכיון
אף זו מוכרת ונותנת וקיים ,אמרו לו הואיל וזכה
שקידשה לזכותה ולזכותו נפלו ,במשנה ,אמר רבי יודא
באשה לא יזכה בנכסים? אמר להם על החדשים
אמרו לפני רבן גמליאל ,הואיל והארוסה אשתו היא,
אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את
והנשואה אשתו היא ,מה זה הנשואה מכרה בטל ,אף זה
הישנים ,ושואל ,והאנן תנן עד שלא נשאת
הארוסה יהיה מכרה בטל? אמר להן ,בחדשים אנו
ונשאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים ?,ועונה
בושים אלא שאתם מגלגלין חדשים על הישנים ,ומסביר
אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת לכתחילה
אילו הן חדשים שנפלו לה משנישאת ,ואילו הן ישנים
וקיים ,רב פפא אמר ,לא קשיא ,הא ר' יהודה
שנפלו לה עד שלא נישאת ונישאת[ :הלכ' ב] אנן תנינן
אליבא דר"ג ,הא ר' חנינא בן עקביא אליבא
רבן גמליאל אומר מוכרת ונותנת וקיים ,תני רבי חייה,
דר"ג ,ושואל ור' חנינא בן עקביא כבית שמאי?
לא תמכור ולא תתן לכתחילה ואם מכרה בדיעבד ונתנה
ועונה הכי קאמר ,לא נחלקו בית שמאי ובית
קיים ,אמר ר' חנינה בן עקיבה לא כן השיבן ר"ג ,אלא כן
הלל ,על דבר זה ,רב ושמואל דאמרי תרוייהו
השיבן ,לא אם אמרת בארוסה שאינו זכאי לא במציאתה
בין שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה בין
ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה ,תאמר בנשואה שהוא
שנפלו לה נכסים משנתארסה וניסת ,הבעל
זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ,אמרו לו,
הרי עד שלא נשאת ונשאת תוכיח ,שהוא זכאי במציאתה
ובמעשה ידיה ובהפר נדריה ,ואת מודה לנו שאחרי
נשואה שלא תמכור ולא תיתן ,אמר להן רבן גמליאל כך
אני מודה לכם שלא תמכור ולא תתן לכתחילה ,ואם
מכרה ונתנה מכרה קיים ,אתא עובדא קומי רבי אמי
אמר ,לא ר"ג יחיד הוא? והלכה כרבים לא סמכון עלוי,
ושואל ,מתניתא מסייעא ליה ופליג עלוי ,הראשון
רבותינו חזרו נמנו והורו בנכסים שנפלו לה עד שלא
נישאת ונישאת שלא תמכור ,ושלא תתן ,ואם מכרה
ונתנה מכרה בטל ,וזה מסייעא ליה ,שכן מכרה בטל
והשני פליגא עלוי רבותינו חזרו הורו ונמנו שמכרה בטל,
ורק שעד שלא נמנו ,לא היו חולקין עלוי:
משנה ב' הלכה ג'
שמְעֹון ,חֹולֵק מחלק בֵן נְ ָכסִים ִלנְ ָכסִים .נְ ָכסִים ַהי ְדּועִים ַל ַבעַלֹ ,לא תִ מְּכֹורְ .ואִם ָמכ ְָרה ְונָתְ נָה ,המכר ָבטֵל.
(ב) ַרבִי ִ
שאֵינָן י ְדּועִי(ם){ן} ַל ַבעַלֹ ,לא תִ מְּכֹורְ .ואִם ָמכ ְָרה ְונָתְ נָהַ ,קי ָ{י}ם:
{ו} ֶׁ
בבלי כתובות עח' ע' ב'
ירושלמי כתובות מח' ע' א'
גמ' ,אמר ר' יוחנן נכסים
גמרא ,ר"ש חולק בין נכסים :ושואל אלו הן ידועין ואלו הן שאינן ידועין ,ועונה
אילו
לבעל
הידועין
אמר ר' יוסי ברבי חנינא ,ידועין מקרקעי ,שאינן ידועין מטלטלין ורבי יוחנן אמר
הקרקעות ,ושאינן ידועין
אלו ואלו ידועין הן ,ואלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים
לבעל אלו מטלטלין ,רבי
במדינת הים ,תניא נמי הכי ,אלו הן שאינן ידועין ,כל שיושבת כאן ונפלו לה
יוסי בן חנינה אמר ,נכסים
נכסים במדינת הים :ומספר ,ההיא איתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברה,
הידועין לבעל אלו שנפלו
כתבתינהו מתנה לברתה לבתה אינסיבה ואיגרשה ,אתאי לקמיה דרב נחמן
לה ברשות הבעל ,ושאינם
ובקשה לבטל את שטר המתנה קרעיה ר"נ לשטרא ,אזל רב ענן לקמיה דמר
ידועים לבעל אילו שנפלו
עוקבא אמר ליה ,חזי ראה מה עשה מר נחמן חקלאה היכי מקרע שטרי
לה במתנה או בירושה
דאינשי ,אמר ליה ,אימא לי ספר לי איזי גופא דעובדא היכי הוה ,אמר ליה,
ובעלה נתון במדינת הים,
הכי והכי הוה ,אמר ליה שטר מברחת קא אמרת? הכי א"ר חנילאי בר אידי
מתניתא מסייעא לר' יוסי בן
אמר שמואל ,מורה הוראה אני ,אם יבא שטר מברחת לידי ,אקרענו לחתיכות,
חנינה ,אילו הן נכסים
ושואל ,אמר ליה רבא לרב נחמן ,טעמא מאי דלא שביק איניש נפשיה ויהיב
שאינן ידועין לבעל אילו
לאחריני ,ה"מ זה סביר לאחריני אבל לברתה לבת יהיבא נותן ונותן? ועונה
שנפלו לה ובעלה נתון
אפילו הכי במקום ברתה נפשה עדיפא לה ,ושואל מיתיבי ,הרוצה שתבריח
במדינת הים:
נכסיה מבעלה כיצד היא עושה ,כותבת שטר פסים לאחרים דברי רבן שמעון בן
גמליאל ,וחכמים אומרים רצה מצחק בה ולא מחזיר לה ,עד שתכתוב לו מהיום,
ולכשארצה ,ומדייק ושואל ,טעמא דכתבה ליה הכי הא לא כתבה ליה הכי קננהי
לוקח? ועונה א"ר זירא לא קשיא ,הא בכולה לא סביר ,הא במקצתה ,ושואל,
ואי לא קננהי לוקח ,ניקנינהו בעל? ועונה ,אמר אביי עשאום כנכסים שאין
ידועין לבעל ,ואליבא דר"ש:
משנה ג' הלכה ד'
(ג) נָפְלּו לָּה לאישה נשואה ירושה ְּכ ָספִים ,י ִ ָלקַח ָבהֶׁן ק ְַרקַע ,וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹות .ירשה או קבלה במתנה
ֵפ{י}רֹות ( ַה)תְלּושִין מִן ַהק ְַרקַע ,י ִ ָלקַח גם בהם ָבהֶׁן ק ְַרקַע וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹות .נפלו לה {פירות} ( ְו) ַה ְמ ֻחב ִָרין
שמִין אֹותָ ן את השדות ַּכמָה הֵן יָפִין ְב ֵפ{י}רֹות ְו ַכמָה הֵן יָפִין בְֹלא ֵפ{י}רֹותְ ,והַמֹותָר
( ַבק ְַרקַע)ָ ,אמַר ַרבִי ֵמאִירָ ,
עודף המחיר בין שדה קצור בין שרה עם היבול ,גם בהם ,י ִ ָלקַח ָבהֶׁן ק ְַרקַע וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹותַ .ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִרים,
שלָּה הן ְ ( ,ו)י ִ ָלקַח
{פירות} ַה ְמ ֻח{ו}ב ִָרין {ב}( ַל)ק ְַרקַע ,שֶׁלֹו כפירות שבשדותיה הקודמיםְ .והַתְ לּושִין מִן ַהק ְַרקַעֶׁ ,
ָבהֶׁן ק ְַרקַע וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹות:
בבלי כתובות עט' ע' א'
ירושלמי כתובות מח' ע' א'
גמרא ,פשיטא אחד רוצה להשקיע הכספים ארעא ,והשני ובתי,
גמ' אמר ר' ירמיה המשנה בשיטת
דרבי מאיר היא דר' מאיר עבד
משקיעים ארעא ,אחד בתי והשני ודיקלי קונים בתי ,אחד רוצה דיקלי
מוציא מיד הלקוחות ,ושואל וזאת כמאן בשיטת
מי דלא כרבי יהודה ולא כר' חנינא בן עקביא?
ועונה אינהו דאמרי כרבותינו ,דתניא ,רבותינו
חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין
שנפלו לה משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד
הלקוחות :במשנה ,משניסת אלו ואלו מודים:
ושואל לימא תנינא לתקנת אושא ,דא"ר יוסי
בר' חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי
מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד
הלקוחות ,ועונה מתניתין בחייה ומוציא ולפירות,
ואילו תקנת אושא בגופה של קרקע ולאחר מיתה
של האישה כשהוא יורשה :
והשני ואילני קונים דיקלי ,אחד אילני והשני וגופני משקיעים אילני,
אבא יער של זרדתא עצים להסקה או ופירא דכוורי מקום מכמורת דגים,
יש אמרי לה כולו נחשב פירא ונמכר ואמרי לה נחשב קרנא והפירות
שלו כללא דמילתא ,גזעו מחליף פירא ,אין גזעו מחליף קרנא ,א"ר זירא
א"ר אושעיא אמר ר' ינאי ,ואמרי לה אמר ר' אבא א"ר אושעיא א"ר
ינאי ,הגונב ולד בהמת מלוג של האישה משלם תשלומי כפל ,לאשה,
כאילו גנב קרן ,ושואל כמאן בשיטת מי? לא כרבנן ולא כחנניה ,דתניא
ולד בהמת מלוג לבעל ,ולד שפחת מלוג לאשה ,וחנניה בן אחי יאשיה
אמר ,עשו ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג ,ועונה אפילו תימא דברי
הכל ,פירא תקינו ליה רבנן ,פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן והם שלה,
בשלמא לחנניה היינו דלא חיישינן למיתה והקרן תכלה לגמרי אלא רבנן
אי חיישי למיתה אפי' ולד בהמת מלוג נמי לא יהיה שלו ואי לא חיישי
למיתה אפילו ולד שפחת מלוג נמי יהיה שלו ועונה לעולם חיישי למיתה,
ושאני בהמה דאיכא עורה שנשאר לה אמר רב הונא בר חייא אמר
שמואל ,הלכה כחנניה ,אמר רבא אמר רב נחמן ,אף על גב דאמר שמואל
הלכה כחנניה ,מודה חנניה שאם נתגרשה נותנת דמים ולוקחת הוולדות
ונוטלתן ,מפני שיקרים לה שבח בית אביה ,אמר רבא אמר רב נחמן,
הכניסה לו עז לחלבה ,ורחל לגיזתה ,ותרנגולת לביצתה ,ודקל לפירותיו,
אוכל והולך עד שתכלה הקרן ,א"ר נחמן עיילא ליה גלימא מעיל
ללבישה פירא הוי ,מכסי ביה ואזיל עד דכליא ,ושואל כמאן? ועונה כי
האי תנא דתניא המלח והחול הרי זה פירות ,פיר מחצב של גפרית,
מחפורת של צריף מיני צבעים ר"מ אומר קרן ,וחכמים אומרים פירות:
מחוברין כתלושין ושואל אמר
רבי יוסי ,ולא שמיע דאמר רבי
יוסי בן חנינה ,לא אמר ר' מאיר
אלא בקמה העומדת להיקצר,
וגפנים עומדות להיבצר ,הא שחת
לא ,ברם הכא במשנה משתמע
אפילו שחת שלו הוא ,ושואל רבי
ירמיה בעא מחלפא משתנה
ממקום למקום שיטתיה דר' מאיר,
תמן לא עבד מחוברין כתלושין,
והכא עבד מחוברין כתלושין?
ועונה אמר רבי יוחנן ,לא משום
דרבי מאיר עבד מחוברין כתלושין
הם שלו אלא אם אתה רואה קמה
קצורה את מייפה כוחו של איש
מספק ,לכן שמין אותה כמה היתה
יפה עד שלא נזרעה ,וכמה היא
יפה משנזרעה ,עד שלא נזרעה
היא טבה שוויה חד דינר
משנזרעה היא יפה תרין דינרין,
אותו הדינר ילקח בו קרקע והוא
אוכל פירות והקרן שלה :
משנה ד' הלכה ה'
הֹורע
ַ
שי ִ{י}פָה כ{ֹו}חֹו שהם שלו כגון המחוברים לקרקע ִב ְכנִיסָתָ ּה ,בזמן הנשואים
שמְעֹון אֹומֵר ,מְקֹום ֶׁ
(ד) ַרבִי ִ
ֶׁהֹורע ּכ{ֹו}חֹו ִב ְכנִיסָתָ ּה והם שלה ,וקונים בהם קרקע { ,י}יִפָה כ{ֹו}חֹו
ּכ{ֹו}חֹו בִיצִיָאתָ ּה בהיפרדותם .מְקֹום ש ַ
שלָהְ .והַתְ לּושִין מִן ַהק ְַרקַעִ ,ב ְכנִיסָתָ ּה
בִיצִיָאתָ ּה .ומסביר (פֵרֹות) ַה ְמ ֻחב ִָרין ַלק ְַרקַעִ ,ב ְכנִיסָתָ ּה שֶׁלֹו (ּו)בִיצִיָאתָ ּה ֶׁ
שלָּה ּובִיצִיָאתָ ּה שֶׁלֹו:
ֶׁ
בבלי כתובות עט' ע' ב'
ירושלמי כתובות מח' ע' ב'
גמרא ,ר"ש אומר מקום
גמ' את זה אשר את אמר בכניסתה שלו ,מכרה אותן ,אינן מכורין נתנתן לאריס
שיפה כחו :שואל ,ר"ש
הוא הבעל משתפה נעשה שותף ממנו ,כי הפירות שלו עשת אותן ביכורים לא
היינו תנא קמא? ועונה
קדשו ,את אמר ביציאתה ובזמן הגירושין שלה ,מכר אותן אינן מכורין ,נתנן
אמר רבא מחוברין בשעת
לאריס היא משתפה ממנו ,עשה הוא אותן ביכורים תפלוגתא\ דר' יוחנן ור"ש בן
יציאה בגירושין איכא
ש ַמחְתָ ְבכָל הַּטֹוב ֲאשֶׁר נָתַן
לקיש ,דאתפלגון כתוב אצל ביכורים דברים כו' (יא) ְו ָ
בינייהו:
לְָך י ְהֹוָה אֱֹלהֶׁיָך ּו ְלבֵיתֶׁ ָך אַ תָּ ה וְהַ לֵּוִי וְהַ גֵּר אֲ ֶׁשר בְ ִק ְרבֶׁ ָך :מלמד שאדם מביא
בכורים מנכסי אשתו ,ר' שמעון בן לקיש אמר לאחר מיתה כשירשה הא בחיים
לא ,אמר רבי יוחנן לא שנייה היא בחיים היא לאחר מיתה ,ומסביר ,ר' שמעון בן
לקיש כדעתיה ,דאמר ,אין אדם יורש את אשתו מדבר תורה ,נמצא על דעתיה
דרבי שמעון בן לקיש לא קידשו הביכורים על דעתיה דר' יוחנן קידשו ואם
גירשה ופקעת מינייהו קדושתן:
משנה ה' הלכה ו' ז'
שפָחֹות זְ ֵקנִים שכבר אינם מסוגלים לעבוד ,י ִ ָמכְרּו ְוי ִ ָלקַח ָב ֶׁה{ם}(ן)
(ה) נָפְלּו לָּה בנדוניה או בירושה ֲעבָדִ ים ּו ְ
שבָח וכבוד בֵית ָאבִי ָה[ .ז] נָפְלּו
שהֵן) ְ
שמְעֹון בֶׁן ַג ְמלִיאֵל אֹומֵרֹ ,לא תִ מְּכֹור ִמ ְפנֵי ( ֶׁ
ק ְַרקַע ,וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹותַ .רבָן ִ
לָּה זֵיתִ ים ּוגְ ָפנִים זְ ֵקנִים שאינם נותנים פירות{ ,י}י ִ ָמכְרּו ָל ֵעצִים ְוי ִ ָלקַח ָבהֶׁן ק ְַרקַע וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹותַ .רבִי י ְהּודָ ה
שבָח בֵית ָאבִי ָה:
שהֵן ְ
אֹומֵרֹ ,לא תִ מְּכֹור ִמ ְפנֵי ֶׁ
בבלי כתובות עט' ע' ב'
ֵּיתים ּוגְ פָּ נִים זְקֵּ נִים
גמרא נ ְָּפלּו לָּּה ז ִ
אמר רב כהנא אמר רב מחלוקת
שנפלו בשדה שגם הוא שלה ,אבל
בשדה שאינה שלה דברי הכל תמכור
משום דקא כליא קרנא ,ושואל,
מתקיף לה רב יוסף הרי עבדים
ושפחות דכי שדה שאינה שלה דמי
ופליגי ? ועונה אלא אי איתמר הכי
איתמר אמר רב כהנא אמר רב
מחלוקת בשדה שאינה שלה אבל
בשדה שלה דברי הכל לא תמכור
מפני שבח בית אביה:
ירושלמי כתובות מח' ע' ב'
גמ' מתניתא ,בשאינן עושין כדי טפילתן כעלות הטיפול בהם אבל
אם היו עושין כדי טפילתן ,לא תמכור שעדיין כבוד בית אביה קיים:
[הל' ז'] רבי אבון אמר בשם רבנין דתמן חכמי בבל מתניתא,
בשנפלו לה זתים ולא קרקע עליהם הם גדלים גפנים ולא קרקען,
אבל אם נפלו לה זתים וקרקען ,גפנים וקרקען לא תקוץ את
האילנות שעדיין שבח בית אביה קיים ,ורבנין דהכא שלארץ
ישראל אמרין ,אפילו נפלו לה זתים וקרקען ,גפנים וקרקען ,לא
דמי בית זיתא דנפלו ולא דמי בית כרמא דנפלו ושמם תמיד עליהם ,
מתניתא מסייעא לרבנין ,דאתמר ,כרמא אני מוכר לך ,אף על פי
שאין בו גפנים הרי זה מכור ,שלא מכר לו אלא שדה עם שמו,
פרדיסא אני מוכר לך ,אף על פי שאין בו אילנות הרי זה מכור ,שלא
מכר לו אלא שדה עם שמן:
המשך משנה ה' הלכה ח'
הַמֹוצִיא (הֹו){י} ָצ{י}אֹות משקיע כספים עַל נִ{י} ְכסֵי מלוג של ִאשְתֹו ,הֹוצִיא ה ְַרבֵה וְָאכַל ִק{י} ְמעָא ,או הוציא
ִק{י} ְמעָא וְָאכַל ה ְַרבֵה ,ועכשיו מגרשה מַה שֶׁהֹוצִיא הֹוצִיא{ ,ו}מַה שֶָׁאכַל ָאכַל .אבל אם הֹוצִיא וְֹלא ָאכַל כלום,
שבַע ַּכמָה הֹוצִיא ְוי ִּטֹול הוצאותיו :
יִ ָ
בבלי כתובןת עט' ע' ב'
ירושלמי כתובות מט' ע' א'
גמרא מברר וכמה אכל קימעא? ועונה אמר רבי אסי אפילו גרוגרת אחת והוא
גמ' רבי אבא אמר בשם
רבי חייה בר אשי אפילו לא
שאכלה בנחת דרך כבוד ,אמר רבי אבא ,אמרי בי רב בישיבה אומרים אפילו
אכל אלא מלא חותלה של
אכל שיגרא דייסה דתמרי ,ושואל בעי רב ביבי אכל חובצא שאריות דתמרי
גרוגרת ,אסי אמר נשבע
מאי? ועונה תיקו ,ושואל לא אכלה דרך כבוד מאי? ועונה אמר עולא פליגי
והוא שתהא הוצאה יתירה
בה תרי אמוראי במערבא ,חד אמר בכאיסר ,וחד אמר בכדינר ,אמרי דייני
על השבח ,אבל אם השבח
דפומבדיתא עבד רב יהודה עובדא ,בבעל שהוציא הוצאות ולקח לעצמו
יתר על ההוצאה נותן לו את
בחבילי זמורות ,ומסביר רב יהודה לטעמיה ,דאמר רב יהודה ,אכלה שלוש
השבח בלי שבועה ,ושואל
שנים שנות ערלה או שנה שלישית שביעית או אכלה וכלאים הרי זה חזקה,
מתניתא פליגא על אסי,
א"ר יעקב אמר רב חסדא ,המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה ,כמוציא על
וכולהם שמין לה בעדית
נכסי אחר דמי ,ומסביר מאי טעמא ,כי עבדו בה רבנן תקנתא ,כי היכי דלא
ועונה מתניתא \{פליגא\}
ניפסדינהו שהרכוש לא יוזנח :ומספר ההיא איתתא ,דנפלו לה ארבע מאה זוזי
בנטיעה ,מאן דאמר אסי
בי חוזאי ,אזיל גברא אפיק הוציא הוצאות משפטיות שית מאה ,וזכה בדין
בבניין ,ושואל מתניתא
אייתי ארבע מאה ,בהדי דקאתי בדרך איצטריך ליה חד זוזא ,ושקל מנייהו
\{פליגא\} בנטיעה לא כן
לצרכיו האישיים ,אתא לקמיה דר' אמי ,אמר ליה מה שהוציא הוציא ומה
א"ר אבא בשם רב חייה בר
שאכל אכל ,אמרו ליה רבנן לר' אמי ,ה"מ היכא דקאכיל פירא ,הא מן קרנא
אשי אפילו לא אכל אלא
קאכיל ,והוצאה היא ,ונמצא לפי זה אם כן הוה ליה הוציא ולא אכל ,ישבע
מלא חותלה ,ועונה אמר
כמה הוציא ויטול :במשנה ,ישבע כמה הוציא ויטול :א"ר אסי והוא שיש שבח
ליה כאן בשאכל משהו
כנגד שווה הוצאה ,ושואל למאי הלכתא? ועונה ,אמר אביי שאם היה שבח
כאן בבנין ישבע בשלא
יתר על הוצאה נוטל את ההוצאה בלא שבועה ,ושואל אמר ליה רבא אם כן
אכל:
אתי לאיערומי ולהמעיט בשבח ,ועונה ,אלא אמר רבא שאם היתה הוצאה
יתירה על השבח ,אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ,ובשבועה ,ושואל איבעיא
להו ,בעל שהוריד אריסין תחתיו ,מהו? אדעתא דבעל נחית ,איסתליק ליה בעל
כשגירשה איסתליקו להו ,או דלמא אדעתא דארעא נחית ,וארעא כי קיימא
לאריסי קיימא? ושואל מתקיף לה רבא בר רב חנן מ"ש מה זה שונה מהיורד
לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות ,שמין לו ,וידו על התחתונה ,ודוחה
התם ליכא איניש דטרח ,הכא איכא בעל דטרח ,ושואל ,ובכן מאי הוי עלה?
ועונה אמר רב הונא בריה דרב יהושע ,חזינן אי בעל אריס הוא גם בשדות
שלו איסתלק ליה בעל אסתלקו להו ,אי בעל לאו אריס הוא לא מעבד בעצמו
אדמותיו ,ארעא לאריסי קיימא ,ושואל ,איבעיא להו בעל שמכר זכות שלו
קרקע לפירות מהו ,מי אמרינן מאי דקני (לה) אקני ,או דלמא כי תקינו ליה
רבנן פירות לבעל משום רווח ביתא ,שיהיה שפע בבית אבל לזבוני לא?
ועונה ,יהודה מר בר מרימר משמיה דרבא אמר מה שעשה עשוי ,רב פפא אמר
משמי' דרבא לא עשה ולא כלום ,אמר רב פפא הא דיהודה מר בר מרימר לאו
בפירוש אתמר ,אלא מכללא אתמר ,דההיא איתתא דעיילה ליה לגברא תרתי
אמהתא שלוש שפחות אזל גברא נסיב איתתא אחריתי אישה נוספת עייל לה
מסר לאשתו השנייה חדא שפחה מנייהו ,אתאי לקמיה דרבא צווחה האישה
הראשונה לא אשגח בה ,מאן דחזא סבר לא השגיח בה משום דסבר מה
שעשה עשוי ,ולא היא ,משום רווח ביתא ,והא גם זו קא רווח ,והלכתא בעל
שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום ,ושואל מאי טעמא? ועונה אביי אמר
חיישינן שמא תכסיף יאבד ערכו רבא אמר משום רווח ביתא ,ושואל מאי
בינייהו? ועונה איכא בינייהו ארעא דמקרב למתא ויש השגחה על השדה
שלא תוזנח אי נמי בעל בעצמו אריס הוא ,אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא
ויש שפע בבית :
משנה ו' הלכה ט'
שנָפְלּו לָּה בינתיים נְ ָכסִים,
(ו)אישה שמת בעלה ללא בנים והיא שֹומ ֶֶׁׁרת ממתינה יָבָם שיבא שייבם או יחלוץ להֶׁ ,
ש)מֹוכ ֶֶׁׁרת וְנֹותֶׁ נֶׁת ( ְו) ַקי ָ{י}ם .מֵתָה ,מַה יַעֲש{ה}(ּו) ִבכְתֻ בָתָ ּה ובנכסי
שמַאי ּובֵית ִהלֵל {שאם} ( ֶׁ
מֹודִ י(ם){ן} בֵית ַ
יֹורשֵי ַה ַבעַל עִם
שמַאי אֹומ ְִרים ,יַחֲֹלקּו ( ְ
צאן ברזל? ּו ִבנְ ָכסִים ַהנִ ְכנָסִין ְוהַיֹו ְצאִין ִעמָּה נכסי מלוג מבית הוריה בֵית ַ
יֹורשֵי
יֹורשֵי הָָאב) {יורשי האב עם יורשי הבעל}ּ .ובֵית ִהלֵל אֹומ ְִרים ,נְ ָכסִים ְב ֶׁחזְקָתָן ,דהיינו {ו}ּכְתֻ {ו}בָה ְב ֶׁחזְקַת ְ
ְ
יֹורשֵי הָָאב:
ַה ַבעַל{ ,ו}נְ ָכסִים ַהנִ ְכנָסִי(ם){ן} ְוהַיֹו ְצאִי(ם){ן} ִעמָּה ְב ֶׁחזְקַת ְ
בבלי כתובות פ' ע' ב'
ירושלמי כתובות מט' ע' ב'
גמרא ,מברר איבעיא להו ,שומרת יבם שמתה מי קוברה? יורשי הבעל קברי לה
גמ' שואל ,הכא את אומר
דקא ירתי כתובה ,או דלמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסין
מוכרת ונותנת וקיים,
והיוצאין עמה ,ועונה ,אמר רב עמרם תא שמע דתניא ,שומרת יבם שמתה
והכא את אומר יחלקו
יורשיה ,יורשי כתובתה חייבין בקבורתה ,אמר אביי אף אנן נמי תנינא ,אלמנה
יורשי הבעל עם יורשי
ניזונת מנכסי יתומין ומעשה ידיה שלהן ,ואין היתומים חייבין בקבורתה אלא
האב? ועונה אמר רבי
יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה ,ואיזוהי אלמנה שיש לה שני יורשין,
יוסי בן חנינה הן דאת אמר
מוכרת ונותנת וקיים,
הוי אומר זו שומרת יבם ,ושואל ,אמר רבא ולימא היבם אח שלי אני יורש,
בשנפלו לה עד שלא
אשתו אין אני קובר ,ועונה אמר ליה אביי ,משום דבאין עליו משני צדדין ,אם
נעשית שומרת יבם ,והן
אחיו הוא יורש ,יקבור את אשתו ,אם אינו קובר את אשתו ,יתן כתובתה,
דאת אמר יחלקו יורשי
ומסביר שאלתו אמר ליה הכי קא אמינא ,אח אני יורש את אשתו אין אני קובר,
הבעל עם יורשי האב
ואי משום כתובה לא ניתנה כתובה לגבות מחיים ,ועונה ,מאן שמעת ליה דאית
בשנפלו לה משנעשית
ליה מדרש כתובה מה שכתוב בה ,בית שמאי ,ושמעינן להו לבית שמאי דאמרי,
שומרת יבם ,או ונפלו לה
שטר העומד לגבות כגבוי דמי ואחה עכשיו יורש ממנה וחייב לקבור אותה,
עד שנעשית שומרת יבם
דתנן ,נשים סוטות מתו בעליהן עד שלא שתו מים המאררים בש"א ,נוטלות
ועשו פירות משנעשית
כתובה ולא שותות ,ובית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובה? ושואל
שומרת יבם ,והם כמו
או שותות הרי במדבר ה' (טו) ְו ֵהבִיא ָהאִיש אֶׁת ִאשְתֹו אֶׁל הַּכֹהֵן וְהֵּ בִ יא אֶׁ ת
שנפלו לה משנעשית
קָּ ְרבָּ נָּּה עָּ לֶׁיהָּ ע ֲִש ִירת הָּ אֵּ יפָּ ה קֶׁ מַ ח ְשע ִֹרים ֹלא ִיצֹק עָּ לָּיו ֶׁשמֶׁ ן וְ ֹלא יִתֵּ ן עָּ לָּיו לְ ֹבנָּה
שומרת יבם ,במשנה,
ְכֶׁרת עָּ וֹן :אמר רחמנא וליכא איש? ועונה,
כִ י ִמנְחַ ת ְק ָּנאֹת הּוא ִמנְחַ ת זִכָּ רוֹן מַ ז ֶׁ
מֵּ תָּ ה ,מַ ה ַיעֲשּו בִ כְ תֻ בָּ תָּ ּה
אלא מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה ,ושואל בית שמאי אומרים נוטלות
ְכָּסים הַ נִכְ נ ִָּסין וְהַ יו ְֹצ ִאין
ּובִ נ ִ
כתובה ולא שותות ,ושואל ,ואמאי ספיקא הוא ,ספק זנאי ספק לא זנאי ,וקאתי
עִ מָּ ּה ,אמר רבי זעירא ההן
ספק ומוציא מידי ודאי ? ועונה קסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי,
יבם דהכא צריך ספק הוא
ושואל והא בעינן מדרש כתובה כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי ושואל
לבית שמאי האם כבעל
וליכא? ועונה ,אמר רב אשי ,יבם נמי כאחר דמי ,ושואל ,שלח ליה רבא לאביי
הוא או אינו כבעל ,אם
ביד רב שמעיה בר זירא ,ומי נתנה כתובה לגבות מחיים? והתניא ,ר' אבא אומר
הוא כבעל יורש את הכל,
אם אינו כבעל לא יורש
כלום מספק ,יחלקו יורשי
הבעל עם יורשי האב,
ואילו דבית הלל פשיטא
לון שהוא כבעל ,ויורש
את הכל ,ובאשר נכסי
מלוג שכן אפילו אותו אח
שהיה בעלה אין לו עליה
אלא אכילת פירות בלבד,
תני ר' הושעיה ,יורשיה
היורשין כתובתה חייבין
בקבורתה ,ושואל אמר
רבי יוסי אי לאו דתנינתה
רבי הושעיה הוות צריכא
לא ידוע לן וכי מאחר
שאין לה כתובה אין לה
קבורה? וקשיא אילו אשה
שאין לה כתובה שמא אין
לה קבורה? ועונה אשה
אף על פי שאין לה
כתובתה יש לה קבורה,
ברם הכא יבמה אם יש לה
כתובה יש לה קבורה ואם
אין לה כתובה אין לה
קבורה:
שאלתי את סומכוס ,הרוצה שימכור בנכסי אחיו כיצד הוא עושה ,אם כהן הוא
יעשה סעודה ויפייס אותה עד שתסכים אם ישראל הוא ,מגרש בגט ,ויחזיר,
ושואל ,ואי סלקא דעתין נתנה כתובה לגבות מחיים ,יש פתרון יתר טוב ,נייחד
לה שיעור כתובה והשאר ליזבין ,ושואל ולטעמיך ולותבה ממתני' ,לא יאמר
לה הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה ,ועונה
התם עצה טובה קא משמע לן ,דאי לא תימא הכי סיפא דקתני וכן לא יאמר אדם
לאשתו הרי כתובתיך מונחת ליך על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובת
אשתו ,אי בעי ליה לזבוני הכא נמי דלא מצי מזבין ,אלא עצה טובה קמשמע לן,
הכא נמי עצה טובה קא משמע לן ,ושואל ,אלא העצה דרבי אבא לעשות סעודה
או לגרשה קשיא ועונה ,דרבי אבא נמי לא קשיא ,משום איבה שלא יהיה
בליבה עליו ,ומספר ,ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא בעי אחוה אח
אחר למפסלה לה לייבום בגיטא מיניה ,אמר ליה מאי דעתיך משום נכסי שאני
אזכה בכל הירושה של האח אנא בנכסי פליגנא לך ,אמר רב יוסף כיון דאמור
רבנן ,לא ליזבין אף על גב דזבין לא הוה זביניה ,זביני ,דתניא מי שמת והניח
שומרת יבם והניח נכסים במאה מנה ,אף על פי שכתובתה אינה אלא מנה לא
ימכור ,שכל נכסיו אחראין לכתובתה ,ושואל אמר ליה אביי וכל היכא דאמור
רבנן לא ליזבין אף על גב דזבין לא הוה זביניה זביני? והתנן בית שמאי אומרים
תמכור ,ובית הלל אומרים לא תמכור ,אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים,
שלחוה לקמיה דר' חנינא בר פפי ,שלחה כדרב יוסף שאינו יכול למכור ,אמר
אביי אטו ר' חנינא בר פפי כיפי תלה לה? שלחוה לקמיה דרב מניומי בריה דרב
נחומי ,שלחה כדאביי שאם מכרה מכור ,ואי אמר בה רב יוסף טעמא אחרינא
שלחו לי ונשמע מה יש לו להגיד ,נפק רב יוסף דק ואשכח ,דתניא ,הרי שהיה
נושה באחיו ומת ,והניח שומרת יבם לא יאמר הואיל ושאני יורש ,החזקתי ,אלא
מוציאין מיבם ויקח בהן קרקע ,והוא אוכל פירות ,ושואל אמר ליה אביי ,דלמא
דטבא הטוב והרצוי ליה עבדו ליה ,ודוחה ,אמר ליה תנא תני מוציאין ואת
אמרת דטבא ליה עבדו ליה? הדור שלחוה קמיה דרב מניומי בריה דרב נחומי,
אמר להו הכי אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ,זו אינה משנה ,ושואל
מאי טעמא? אילימא משום דהוו להו מטלטלי ,ומטלטלי לכתובה לא משעבדי?
דלמא רבי מאיר היא ,דאמר מטלטלי משעבדי לכתובה ,ועונה ואלא משום דאמר
לה ,את לאו בעלת דברים דידי את אחי הוא זה שחייב לי ,ושואל דלמא רבי
נתן היא ,דתניא ר' נתן אומר ,מנין לנושה בחבירו מנה ,וחבירו בחבירו ,מנין
אֲשר עָּ שּו
וְה ְתוַּדּו אֶׁ ת חַ טָּ אתָּ ם ֶׁ
שמוציאין מזה ונותנין לזה ,ת"ל במדבר ה' (ז) ִ
ישת ֹו יֹסֵּ ף עָּ לָּיו ְונָתַ ן ַל ֲאשֶׁר ָאשַם לֹו :אלא לא
וְהֵּ ִשיב אֶׁ ת אֲ ָּשמ ֹו בְ רֹאש ֹו ַוח ֲִמ ִ
אשכחן תנא דמחמיר תרי חומרי בכתובה ,אלא אי כרבי מאיר שמטלטלים
משועבדים אי כר' נתן שמעבירים חוב מאדם לאדם אמר רבא אם כן היינו
דשמענא ליה לאביי דאמר זו אינה משנה ולא ידענא מאי היא :ומספר ,ההוא
גברא דנפלה ליה יבמה במתא מחסיא ,בעא אחוה למיפסלה בגיטא מיניה ,אמר
ליה ,מאי דעתיך אי משום נכסי אנא בנכסי פליגנא לך ,אמר ליה מסתפינא
דעבדת לי כדעביד פומבדיתאה רמאה ,אמר ליה אי בעית פלוג לך מהשתא קח
כבר עכשיו ,אמר מר בר רב אשי אף על גב דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן,
האומר לחבירו ,לך ומשוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך אלא לאחר שלשים יום,
לאחר ל' יום קנה ואפילו עומדת באגם ,ודוחה ,התם בידו למסור לו מיד את
הפרה הכא לאו בידו כי הקרקע משועבדת לכתובת אחיו ,ושואל והא כי אתא
רבין אמר רבי יוחנן הפרה לא קני? ועונה לא קשיא ,הא דא"ל קני מעכשיו ,הא
דלא אמר ליה קני מעכשיו ,ושואל ,בעו מיניה מעולא ייבם ואח"כ חילק מהו?
וענה לא עשה ולא כלום ושאל חילק ואח"כ יבם מהו? וענה לא עשה ולא
כלום ,ושואל עכשיו ,מתקיף לה רב ששת ,השתא יבם ואח"כ חילק לא עשה
ולא כלום ,חילק ואח"כ יבם מבעיא ,ועונה שני מעשים נפרדים ושני שאלות
נפרדות הוו ,כי אתא רבין אמר ריש לקיש ,בין יבם ואח"כ חילק בין חילק
ואח"כ יבם לא עשה ולא כלום ,והלכתא לא עשה ולא כלום:
משנה ז' הלכה י'
(ז) ִהנִי ַח {לו} ליבם ָאחִיו המת מָעֹות המשועבדים לכתובה ,י ִ ָלקַח ָבהֶׁן ק ְַרקַע ,וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹות .הניח לו
ֵפ{י} רֹות הַתְ לּושִין מִן ַהק ְַרקַע ,י ִ ָלקַח ָבהֶׁן ק ְַרקַע וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹות .ירש מן האח {פירות} ַה ְמ ֻח{ו}ב ִָרין ַבק ְַרקַע,
שמִין אֹותָ ן את השדות ַּכמָה הֵן יָפִין מה שוויים ְב ֵפ{י}רֹות ְו ַכמָה הֵן יָפִין בְֹלא ֵפ{י}רֹותְ ,והַמֹותָר
ָאמַר ַרבִי ֵמאִירָ ,
וההפרש ,י ִ ָלקַח ָבהֶׁן ק ְַרקַ ע וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹותַ .ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִריםֵ ,פ{י}רֹות ַה ְמ ֻח{ו}ב ִָרי(ם){ן} {ל}( ַב)ק ְַרקַע,
שֶׁלֹו הםְ .,והַתְ לּושִין מִן ( ַה)ק ְַרקַעּ ,כָל הַקֹודֵ ם זָ ָכה ( ָבהֶׁן) .קָדַ ם הּוא ,זָכָה והם שלו .קָדְ מָה הִיא משועבדים הם
לכתובתה ,י ִ ָלקַח ָבהֶׁן ק ְַרקַע ,וְהּוא אֹוכֵל ֵפ{י}רֹותְּ .כנָסָּה האח היבם לאישה ,ה ֲֵרי הִיא ְכ ִאשְתֹו ְלכָל דָ בָרּ ,ו ִב ְלבַד
שֶׁתְ הֵא כְתֻ {ו}בָתָ ּה עַל נִ{י} ְכסֵי ַב ְעלָּה ה ִָראשֹון:
בבלי כתובות פב' ע' א'
ירושלמי כתובות מט' ע' ב'
גמרא ,וחכמים אומרים פירות המחוברים
גמ' ר' אבהו אמר בשם רבי יוחנן ,לכן צריכא המשנה לחדש
לקרקע שלו :ושואל ,אמאי שלו? והא
מופקדים אצלו ,שלא תאמר הואיל ואני הוא היורש והמעות
כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובתה,
אצלי שלי הן ,ר' אבהו אמר בשם רבי יוחנן לית כאן בפירות
ועונה אמר ריש לקיש תני שלה :במשנה
תלושים שלו ,אלא להיידא מילה ,שאם קדם היורש ותפס אין
כנסה הרי היא כאשתו ושואל ,למאי
מוציאין מידו ,אף בבעל חוב כן ,ושואל ,לא כן תני יורש ובעל
הלכתא? ועונה ,אמר רבי יוסי בר' חנינא,
חוב שקדם אחד מהן ותפס מוציאין מידו? ועונה א"ר אחא בר
לומר שמגרשה בגט ומחזירה ,ושואל
עולא נישמעינה מן הדא ,הקדיש נכסים בשווי תשעים מנה ,והיה
מגרשה בגט פשיטא? ועונה מהו דתימא
חובו מאה מנה ,מוסיף בעל חוב עוד דינר ופודה נכסים הללו,
ַאחים י ְַחּדָּ ו ּומֵּ ת
דברים כה' (ה) כִ י י ְֵּשבּו ִ
ולא סוף דבר דינר אלא אפילו מוסיף ופודה כל שהוא ,וזאת שלא
ַאחַ ד מֵּ הֶׁ ם ּובֵּ ן אֵּ ין ל ֹו ֹלא ִת ְהיֶׁה אֵּ ֶׁשת
יהא הקדש נראה יוצא בלא פדיון ,רבי אבהו אמר בשם רבי
הַ מֵּ ת הַ חּוצָּ ה לְ ִאיש זָּר יְבָּ מָּ ּה ָּיבֹא עָּ לֶׁיהָּ
יוחנן הועיל והקדש מפקיע משעבוד ,מועלין מעילה גמורה,
ּולְ קָּ חָּ ּה ל ֹו לְ ִא ָּשה ְוי ִ ְבמָּה :אמר רחמנא
ושואל וקשיא אם מועלין בה מעילה גמורה יהא נפדה בשווה בלי
ועדיין יבומין הראשונים עליה ,לא תיסגי
תוספת ,אם אינו נפדה בשווה לא ימעלו בו מעילה גמורה? ועונה,
לה בגט אלא בחליצה ,קא משמע לן
מה אנן קיימין אם במחובר לקרקע ,וכי יש מעילה בקרקע? אלא
מוציא בגט ,ושואל מחזירה פשיטא?
כן אנן קיימין בקמה העומד לקצירה ,ומוסיפים פרוטה מאחר
ועונה מהו דתימא מצוה דרמא רחמנא
שאלו עבר הגיזבר ותפס אין מוציאין מידו ,הוא גיזבר הוא יורש,
עליה עבדה ,והשתא תיקום עליה באיסור
מה גיזבר עבר הגיזבר ותפס אין מוציאין מידו אף יורש עבר
אשת אח ,קא משמע לן שמותר לו
היורש ותפס אין מוציאין מידו ,ושואל ,רבי שמואל רבי אבהו
להחזירה ושואל ואימא הכי נמי? ועונה
אמרו בשם רבי יוחנן אף בשור אם הקדיש כן? אית לך מימר
אמר קרא" ,ולקחה לו לאשה" כיון
שור קרקע? ועונה רבי תנחום בר מרי בשם רבי יוסי ,שור עשו
שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר ודבר:
אותו כהקדש שהזיל שגרם לו זלזול אם לא יוסיף פרוטה ושואל
במשנה ,בלבד שתהא כתובתה על נכסי
הכא את אמר מוציאין מידו ,וכא את אמר אין מוציאין מידו,
בעלה הראשון :ושואל מאי טעמא?
ועונה כאן לפי שהירעתה שהורע כחה של אשה שלא תהא
ועונה אשה הקנו לו מן השמים ,ואי לית
כתובתה אלא על ניכסי בעלה הראשון ייפיתה כוחה בדבר הזה,
לה מראשון אית לה משני ,כדי שלא
שאם קדם היורש ותפש מוציאין מידו ,ותני כן ,הניח האח אילנות
תהא קלה בעיניו להוציאה:
וקצצום בין זקינים שאינם נותנים פירות בין ונערים ,מוציאין
מידן וקונים קרקע המשועבדת לכתובה :
משנה ח' הלכה יא'
ש ְלחָן ואני מוכר ופועל כרצוני בנכסים שירשתי
(ח) ֹלא י ֹאמַר לָּה היבם ,ה ֲֵרי כְתֻ {ו}בָתִ יְך ֻמ{ו}נַחַת {ליך} ַעל ַה ֻ
מאחי ֶׁ ,אלָא ּכָל נְ ָכסָי{י}(ו) ַאח ֲָראִין ִלכְתֻ {ו}בָתָ (ּה){יך} ְ ( .וכֵן ֹלא י ֹאמַר ָאדָם ְל ִאשְתֹו ,ה ֲֵרי כְתֻ בָתִ יְך ֻמנַחַת עַל
ש ְלחָן ֶׁאלָא ּכָל נְ ָכסָיו ַאח ֲָראִין ִלכְתֻ בָתָ ּה)ֵ .ג{י} ְרשָּה ,אֵין לָּה ֶׁאלָא כְתֻ {ו}בָתָ ּה והיתר עושה בו כרצונו ֶׁה ֱחז ִָירּה ,ה ֲֵרי
ַה ֻ
הִיא ְּככָל ַהנָשִים ְואֵין לָּה ֶׁאלָא כְתֻ {ו}בָתָ ּה ( ִב ְלבָד):
ירושלמי כתובות נ' ע' ב'
גמ' הניח אחיו הרבה נכסים כיצד הוא עושה ,כונס ומגרש ומחזיר,
והיא שוברת מאשרת בשובר שקיבלה לה כתובתה ,אמר רבי יוסה
לצדדין היא מתניתא ,או שוברת לו כתובתה או מגרשה ונותן לה,
ר' זעירא אמר בשם רב המנונא ,כנסה וגירשה והחזירה ,אם חידש
לה כתובה ,כתובתה על נכסיו ,ואם לאו ,כתובתה על ניכסי בעלה
הראשון ,ושואל ,רבי יוסי בי רבי בון אמר בשם רב חסדא ,מתניתא
אמרה כן ,המגרש את האשה והחזירה על מנת כתובתה הראשונה
החזירה ומה חידש כאן" ועונה ,סוף דבר עד שיכנוס ויגרש ויחזיר,
אבל דרבא אתא מימר לך אפילו כנסה וגירשה והחזירה ,אם חידש
לה כתובה כתובתה על נכסיו ,ואם לאו כתובתה על ניכסי בעלה
הראשון וזה החידוש ,רבי זעירא אמר בשם רב המנונא יבמה
ארוסה שמתה אין לה כתובה ,שלא הותרה להינשא לשוק ,שלא
תאמר בטעות יעשה כמי שגירש ,ויהא לה כתובה ,לפום כן צריך
מימר אין לה כתובה ,ומספר ,בראשונה בדורות הקדומים היתה
מונחת כתובתה אצל אבותיה ,והייתה קלה בעיניו לגרשה ,וחזרו
והתקינו חכמים שתהא כתובתה מונחת בקרן זווית אצל בעלה ,אף
על פי כן הייתה קלה בעיניו לגרשה וחזרו והתקינו שיהא אדם לוקח
בכתובת אשתו ,כוסות וקערות ותמחויים ,הדא דתנינן לא יאמר לה
הרי כתובתיך מונחת על השולחן ,אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה,
חזרו והתקינו שהיא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו ,שמתוך שאדם
נושא ונותן בכתובת אשתו והוא מאבדה ,היא קשה בעיניו לגרשה,
והוא זה אשר התקין שמעון בן שטח ,שלשה דברים התקין שמעון
בן שטח שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו ,ושיהו התינוקות
הולכין לבית הספר ,והוא התקין טומאה לכלי זכוכית ,ושואל ,לא
כן אמר רבי זעירא ,ר' אבונא אמר בשם ר' ירמיה ,יוסי בן יועזר
איש צרידה ,ויוסי בן יוחנן איש ירושלים ,גזרו טומאה על ארץ
העמים ועל כלי זכוכית ,ועונה רבי יוסי אמר ,רבי יהודה בר טבי
אומר רבי יונה אמר ,יהודה בר טבי ושמעון בן שטח גזרו על כלי
מתכות ,והלל ושמאי גזרו על טהרת ידיים ,רבי יוסי בי רבי בון אמר
בשם רבי לוי כך היתה הלכה קדומה בידם ושכחוה ועמדו השניים
והסכימו על דעת הראשונים ,ללמדך כל דבר שבית דין נותנין את
נפשם עליו סוף שהוא מתקיים בידם ,כמה שנאמר למשה מסיני
ואתייא כמאן דאמר רבי מנא דברים לב (מז) ּכִי ֹלא דָ בָר ֵרק הּוא
ִמּכֶׁם ּכִי הּוא ַחי ֵיכֶׁם ּובַ ּדָּ בָּ ר הַ זֶׁה ַתאֲ ִריכּו י ִָּמים עַ ל הָּ אֲ דָּ מָּ ה אֲ ֶׁשר אַ תֶׁ ם
עֹבְ ִרים אֶׁ ת הַ י ְַרּדֵּ ן ָּשמָּ ה לְ ִר ְשתָּ ּה :ואם ֵרק הוא מכם זאת למה ,שאין
אתם יגיעין בו" ,כי הוא חייכם" אימתי הוא חייכם ,בשעה שאתם
יגיעין ועמילים בו:
בבלי כתובות פב' ע' ב'
גמרא :לא יאמר לה הרי כתובתיך:
שואל מאי וכן לאשתו? ועונה ,מהו
דתימא התם הוא היבם דלא כתב לה
בכתובה דקנאי ודקנינא ,אבל הכא
הבעל לאשתו דכתב לה דקנאי
ודקנינא אימא סמכה דעתה ,קא
משמע לן :במשנה ,גרשה אין לה אלא
כתובתה :ומדייק גרשה אין לא גרשה
לא ,קא משמע לן כדרבי אבא שאין
תשלום כתובה בחיים משותפים:
במשנה החזירה הרי היא ככל הנשים
ואין לה אלא כתובתה :ושואל,
החזירה מאי קא משמע לן? תנינא
המגרש את האישה ומחזירה על מנת
כתובה ראשונה מחזירה ,ועוונה מהו
דתימא זה מתאים אצל אשתו הוא,
דאיהו כתב לה כתובה מיניה ,אבל
יבמתו דלא איהו כתב לה היכא
דגרשה ואהדרה אימא כתובתה
החדשה מיניה ,קא משמע לן :אמר
רב יהודה בראשונה היו כותבין
לבתולה מאתים ,ולאלמנה מנה ,והיו
הגברים מזקינין ולא היו נושאין
נשים ,עד שבא שמעון בן שטח ותיקן
כל נכסיו אחראין לכתובתה :תניא נמי
הכי ,בראשונה היו כותבין לבתולה
מאתים ולאלמנה מנה והיו הגברים
מזקינין ולא היו נושאין נשים ,התקינו
שיהיו מניחין אותה בבית אביה,
ועדיין כשהוא כועס עליה ,אומר לה,
לכי אצל כתובתיך ,התקינו שיהיו
מניחין אותה בבית חמיה ,עשירות
עושות אותה קלתות של כסף ושל
זהב ,עניות היו עושות אותה עביט של
מימי רגלים ,ועדיין כשכועס עליה
אומר לה ,טלי כתובתיך וצאי ,עד
שבא שמעון בן שטח ותיקן שיהא
כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתה
הדרן עלך האשה
© Copyright 2024