פרק יב - תלמוד בבלי
שבת פרק שנים עשר
משנה א' הלכה א'
(א) הַּבֹונֶה בשבת ַכמָּה י ִ ְבנֶה יעשה וִיהֵא ַחי ָּ{י}ב? {הַּבֹונֶה} כָּל שֶהּואְ ,ו ַה ְמסַתֵ ת אבן ְו ַה ַמכֶה ַב ַפטִיש ּו ַב ַמ ֲעצָּד גרזן
שמְעֹון ּבֶן
שּבָּתַ ,חי ָּיבַ .רּבָּן ִ
הַּקֹודֵ ַח חור כָּל שֶהּואַ ,חי ָּ{י}ב .זֶה ַה ְכלָּל ,כָּל הָּעֹושֶה ְמלָּאכָּה ּו ְמלַאכְתֹו מִתְ ַקי ֶ{י}מֶת ַּב ַ
שעַת ְמלָּאכָּהַ ,חי ָּ{י}בִ ,מ ְפנֵי שֶהּוא ( ִכ)מְתַ ּקֵן ְמלָּאכָּה
ַג ְמלִיאֵל [אֹומֵר]ַ ,אף ַה ַמכֶה בַּק{ו} ְרנָּס עַל ַהסַדָּ ן מכה ריקנית ִּב ְ
זה תהליך עבודה מקובל ומועיל ליישור הסדן ולחיזוק הפטיש :
בבלי שבת קב:
ירושלמי שבת סח.
גמרא :בונה כל שהוא חייב ,ושואל ,למאי חזיא
גמ' מברר ,מה בנין היה במשכן? ועונה שהיו נותנים
למה ראוי הדבר? ועונה ,אמר רבי ירמיה שכן
קרשים על גבי אדנים .ושואל ,ולא לשעה בניה זמנית
עני חופר גומא להצניע בה את המעט מן
היתה? .ועונה א"ר יוסה ,מכיון שהיו נוסעים וחונים ע"פ
פרוטותיו ,דכוותה וכך גבי משכן במדבר סיני
הדיבור ולא ידעו מתי מפרקים את המשכן ,נחשב כמי
שכן תופרי יריעות חופרין גומא להצניע בה
שהוא לעולם .א"ר יוסי בי ר' בון מכיון שהבטיחן הקב"ה
מחטיהן ,אביי אמר כיון דמשתכי מחלידים
שהוא מכניסן לארץ ישראל כמי שהוא לעולם? אלא .
המחטים לא עבדי הכי ,אלא שכן עני עושה
הדא אמרה אפילו בונה מן הצד בנין שעתיד להתפר.
פיטפוטי רגלי כירה קטנה לשפות עליה קדירה
הדא אמרה אפילו בונה האדנים נתון ע"ג דבר אחר .הדא
קטנה ,דכוותה גבי משכן מבשלי סמנין לצבוע
אמרה ,בנין ע"ג כלים בנים נחשב לבנין? ומסביר אדנים
יריעות שחסרה להם מעט צבע להמשך מלאכתן
כקרקע הן .תני אחד מביא את האבן ואחד מביא את הטיט
עושין פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה יורה
המביא את הטיט חייב .ר' יוסה אומר שניהן חייבין .סבר
קטנה עם מעט צבע ,רב אחא בר יעקב אמר ,אין
רבי יוסה המניח אבן בלא טיט בנין .הכל מודים שאם נתן
עניות במקום עשירות .ולעבודת המשכן הכול
האחד את הטיט תחלה ואח"כ נתן השני את האבן שהוא
הוכן מראש בשפע אלא שכן בעל הבית שיש לו
השני חייב .הבנאי שיישב את האבן האחרונה בראש
נקב בבירתו בתקרה וסותמו עם מעט טיט וזפת
הדימוס המגדל חייב .למי נצרכה ולמה היה ספק לרבנן
דכוותה גבי משכן שכן קרש שנפלה בו דרנא
שמחייבים את מניח הטיט .וההן דעבד דפין תמיכות
תולעת מטיף לתוכה אבר עופרת וסותמו ,אמר
לקורות דעבד ספיין מפתן לבית חייב משום בונה .וההן
שמואל המצדד המאזן את האבן חייב ,ושואל
דנקר מחורר כיפין באבן כפין עמודין מעץ רחיין עמודים
מיתיבי ,אחד נותן את האבן ואחד נותן את הטיט
מקטע מרכיב פסיפס מקטע מרכיב כולהן חייב משום
הנותן את הטיט חייב אבל נותן האבן פטור?
מסתת ,רב ירמיה אמר בשם רב ,המרכיב מוטה מיטה
ודוחה וליטעמיך אימא סיפא ,רבי יוסי אומר
של גילה גולה הנודד ממקום למקום חייב משום בונה.
ואפילו העלה והניח על גבי דימוס של אבנים
א"ר זעירא אינו אלא כנוטל מלבן ונותנו ע"ג לבינים בלי
חייב ,ועונה אלא תלתא אופני בנייני הוו תתאי
טיט בשבת .רב המנונא הורי לריש גלותא להתיר להקים
תחתון מציעא אמצעי ועילא ועליון ,ומסביר,
שולחן של פרקים בשבת .אמר רב הונא ,בר חייה הוה
תתא בעי צדודי יישור ועפרא ואדמה מהודקת
עמיה ,שמע רב יהודה ואמר מאן דהורי ליה לא יליף לא
מציעא בעי נמי טינא טיט ומלט עילאי בהנחה
למד ולא שימש תלמידי חכמים .א"ר שמי ,למד ולמד,
בעלמא נבנה :במשנה ,והמסתת אבנים :ושואל
מאן דהורי ליה כרשב"ג הורי ליה .דתני ,לווחים לוחות
מסתת משום מאי מיחייב? ועונה רב אמר משום
שבספינה ושבעריסה ונקליטי המיטה המתפרקת ורגל
בונה ,ושמואל אמר משום מכה בפטיש ,העושה
השלחן ויד הסכין שבראשו אם נתפרקו הרי זה לא
נקב לאוורור בלול של תרנגולים ,רב אמר חייב
יחזיר .אם החזיר הרי זה פטור ואם תקע בחוזק הרי זה
משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש,
חייב .רשב"ג אומר אם היו רפים מקודם נוטל ומחזיר.
עייל שופתא בקופינא דמרא המכניס יתד לידית
ושואל" תני תקועים במסמרים הרי זה חיבור לטומאה
המקוש שלא תשתחרר הידית רב אמר משום
ולהזייה של מי פרה אדומה על טומאת מת .קבועים
בונה ,ושמואל אמר משום מכה בפטיש ,וצריכא
חזק חיבור לטומאה ואינו חיבור להזאה .הנוטלין והנותנין
את כל שלושת המחלוקות בין רב לשמואל דאי
מתפרקים אינן חיבור לא לטומאה ולא להזייה .ושואל
אשמעינן קמייתא הראשון ,בההיא קאמר רב
והכא בשבת את אמר הכין שאין להרכיבם ועונה .תמן
משום דדרך בנין בכך אבל עושה נקב בלול של
בלוחות הספינה דרכן לקבע במסמרים לא לקבע אינן
תרנגולים דאין דרך בנין בכך אימא מודה ליה
חיבור .ברם הכא מיטה מתפרקת תקיעתן היא גמר
לשמואל ,ואי אשמעינן בהא בלול בהא קאמר רב
מלאכתן .תני ר' סימיי אומר ,המרכיב קרן של כלי נגינה
משום דדמי לבנין דעבדיה חלון לאוירא ,אבל
שופתא בקופינא דמרא דאין דרך בנין בכך אימא
מודה ליה לשמואל ,ואי אשמעינן בהא בהא
קאמר שמואל מכה בפטיש אבל בהנך תרתי
אימא מודה ליה לרב שזו בנייה לכן צריכא
לשלושתן .ושואל בעא מיניה רב נתן בר
אושעיא מרבי יוחנן ,מסתת משום מאי מיחייב
ועונה אחוי הראה ליה בידיה משום מכה בפטיש,
ושואל והאנן תנן המסתת והמכה בפטיש? שהם
שני אבות מלאכה נפרדים? ועונה ,אימא המסתת
המכה בפטיש ,ושואל תא שמע ,הקודח כל שהוא
חייב ,בשלמא לרב מיחזי כמאן דחר חורתא
לבניינא סותם חור בבנין אלא לשמואל לאו גמר
מלאכה הוא? ועונה הכא במאי עסקינן דבזעיה
ברמצא דפרזלא שמנקב במסמר לוהט ושבקיה
בגוויה והמסמר נשאר במקום דהיינו גמר
מלאכה ,:במשנה ,זה הכלל :ושואל "זה הכלל"
לאתויי מאי מה נוסף שלא נימנה? ועונה
לאתויי דחק קפיזא בקבא חרט כלי קטן מגוש
גדול :במשנה ,רבן שמעון בן גמליאל אומר,
המכה בקורנס על הסדן כו' :ושואל סוף כל סוף
מאי קעביד? ועונה רבה ורב יוסף דאמרי
תרוייהו מפני שמאמן את ידו ,ושואל קשו בה
בני רחבה אלא מעתה חזא אומנתא בשבתא וגמר
ראה גוים עוסקים במלאכה ולמד מהם הכי נמי
דמיחייב? ועונה אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו
שכן מרדדי טסי משטחי ציפוי משכן עושין כן,
תניא נמי הכי רבן שמעון בן גמליאל אומר אף
המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב,
שכן מרדדי טסי משכן עושין כן:
עגולה חייב .קרן פשוטה ישרה פטור .רבי אלעזר בי
ר"ש אומר המרכיב קני מנורה חייב .קנה של ציידין
פטור .ושואל ,קני מנורה למה הוא חייב? ועונה ,רבי
אבהו אמר בשם רבי יוחנן ורב חונה ,תריהון אמרין
משום בונה .קנה של ציידין למה הוא פטור .מפני שהוא
משחילן מלמעלן למטן .ושואל התיבון הרי החופר
בחולות הרי חופר הוא מלמעלן למטן הוא .ואת אמר
חייב? ועונה א"ר שמואל בר יודן כאן לשעה זמן מועט
פטור כאן לשהות בבניה קבועה לא איכפת לנו כיוון
העבודה ותמיד חייב .שמואל אומר המלחים את התירצין
התריסים חייב משום בונה .ושואל וקשיא ,דבר שאילו
עשאה בשבת חייב חטאת ב"ה מתירין ביום טוב אף
להחזיר .ועונה רבי חנניה בשם רבי יוחנן אמר ,התירו
סופו מפני תחילתו שאם אמר את שלא יחזיר אף הוא אינו
פותח את החנות ושואל ,ולא יפתח? ועונה אף הוא
ממעט בשמחת י"ט .א"ר אחא אמנם מחזיר ,בלבד שלא
יחזיר כל צרכו .א"ר יוסי בר בון התירו כשאין שם פתח
אחר אבל אם יש שם פתח מוסתר ,משתמש כנגד הפתח
ואינו מרים את התריס .מתניתין בשיטת דר"ש ,דתני
הגורד לוחות עץ הקודח הקוצץ כל שהוא בשבת חייב.
ר"ש אומר הגורד עד שיגור כל צורכו .הקודח עד שיקדח
כל צורכו .הקוצץ עד שיקצץ כל צורכו .העובד את העור
עד שיעבוד כל צורכו וא"ר יעקב בר אחא ,לא אתיא
המשנה אלא כרבי שמעון דר"ש לא עבד מקצת מלאכה
ככולה .ורבנן עבדין מקצת מלאכה ככולה .וקשיא על
דרשב"ג אילו נטל לקצור ולא קצר שמא כלום הוא יהיה
חייב? ובמכה מכה ריקנית אתה כן מחייב אותו? א"ר
אדא ,אתיא דרשב"ג כר' יהודה .דתני השובט והמקטקט
מיישר על האריג הרי זה חייב מפני שהוא כמיישב בידו
מכינו לעבודה והכא מפני שהוא כמיישב בידו להמשך
העבודה
משנה ב הלכה ב'
ַחֹורש שדהו בשבת כָּל שֶהּוא חייב ַ ,ה ְמנַכֵש עשבים רעים ְו ַה ְמק ְַרסֵם ענפים יבשים ְו ַה ְמז ֵָּרד מדלל ענפים
(ב) ה ֵ
שהֵן ,אִם ְל ֶה ֵס{י}ק
מיותרים כָּל שֶהּואַ ,חי ָּ{י}בַ .ה ְמ ַלּקֵט ֵעצִים( ,אִם) לְתַ ּקֵן את השדה ולהכשירו לזריעה ,כָּל ֶ
ש(הּוא){הן} ,אִם
שבִים( ,אִם) מתכוון לְתַ ּקֵן את השדה ,כָּל ֶ
בתנור ,כְדֵ י ְל ַבשֵל ּבֵיצָּה ַקלָּה של תרנגולת ַ .ה ְמ ַלּקֵט ֲע ָּ
עבור מזון ַל ְּב ֵהמָּהִ ,כמְל{ֹו}א פִי ַהגְדִ י:
בבלי שבת קג.
ירושלמי שבת סט.
גמרא ושואל למאי חזי למה ראוי גרגיר אחד? ועונה ,חזי
גמ' ושואל ,מה חרישה היתה במשכן? ועונה,
לביזרא דקרא בור לנטיעה לדלעת דכוותה גבי משכן שכן
שהיו חורשין ליטע סממנין לצבע .ושואל
ראוי גרגיר אחד לקלח אחד של סמנין :במשנה המנכש
וכמה יחרוש ויהא חייב? ועונה רבי מתניה
והמקרסם והמזרד :תנו רבנן התולש עולשין והמזרד זרדים,
אמר ,כדי ליטע גרגיר כרישה .רבי אבא אמר
אם אוסף לאכילה כגרוגרת אם מלקט לבהמה כמלא פי הגדי
בשם רב כדי ליטע זכרותה גרגיר קטן של
אם כוונתו להיסק בתנור כדי לבשל ביצה קלה אם לייפות את
חיטה .ושואל תמן בהוצאה לרשות הרבים
הקרקע ולהכשירה כל שהן ,ושואל אטו כולהו בעקיפין לא
תנינן זרע קישואין שנים זרע דילועין שנים.
ליפות את הקרקע נינהו? ועונה רבה ורב יוסף דאמרי
תני גם חיטים מדיות שתים? ועונה ,רבי
שמואל בשם רבי זעירא ,חיטין ע"י שהן
תרוייהו באגם שדה הפקר שלא מעניין אותו שנו ,אביי אמר
חביבות עשו אותן כשאר זירעוני גינה שאינן
נאכלין וחייב על אחת .ועוד שאלה ללא
תשובה ,למה לי לחזור פעמיים "ואם לתקן
כל שהוא" למה לי לחזור "כמלוא פי גדי" :
אפילו תימא בשדה דלאו אגם ,וכגון דלא קמיכוין ,ושואל,
והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק
רישיה ולא ימות שחייב ,ועונה לא צריכא דקעביד בארעא
דחבריה של שכנו ובאמת לא מכוון להכשיר וליפות את
הקרקע :
משנה ג' הלכה ג'
שנֵי שֵמֹות כגון אב ּ ,בֵין
(ג) הַכֹותֵ ב בשבת שְתֵ י אֹותִ יֹותּ ,בֵין ּבִימִינֹו ּבֵין ִּבשְמ ֹאלֹוּ ,בֵין ִמשֵם ֶאחָּד כגון גד ּבֵין ִמ ְ
שנֵי ַס{י}( ְמ) ָּמנִיֹות ספרות ְּ ,בכָּל לָּשֹון גם בעברית וגם בלטינית ַ ,חי ָּ{י}בָ .אמַר ַרּבִי יֹוסֵיֹ ,לא {נת} ִחי ְ{י}בּו שְתֵ י
ִמ ְ
שכָּן בזמן פריקה והרכבה ,לֵידַ ע
שכְָּך הָּיּו (כֹותְ בִין) {רושמין} עַל ק ְַרשֵי ַה ִמ ְ
אֹותִ יֹות ֶאלָּא מִשּום רֹושֵם מספריםֶ ,
שמְעֹון ּושְמּואֵל ,נ ֹ ַח ִמנָּחֹור ,דָּ ן
(אֵיזֶהּו) {אי זהו} בֶן זּוגֹוָ .אמַר ַרּבִי {יהודה}ָּ ,מצִינּו שֵם ָּקטָּן ִמשֵם גָּדֹול ,כגון שֵם ִמ ִ
מִדָּ נִי ֵאל ,גָּד ִמגַדִ יאֵל ואם נתכוון לכתוב נחור וכתב נח חייב :
בבלי שבת קג.
ירושלמי שבת סט.
גמרא ושואל ,בשלמא אימין הכותב בימין ליחייב משום דדרך כתיבה בכך
גמ' שואל מאן תנא האומר
אלא אשמאל אמאי חייב הא אין דרך כתיבה בכך? ועונה אמר רבי ירמיה
סימיינית חייב? ועונה ר' יוסי
היא שחייב משום רושם
באטר יד שנו שכותב בידו השמאלית ,ושואל ,ותהוי שמאל דידיה כימין
ספרות ,ושואל .מהו בכל
דכולי עלמא ,ואשמאל ליחייב אימין לא ליחייב? ועונה אלא אמר אביי,
לשון? אפי' אלף עברית אלפא
בשולט בשתי ידיו ,רב יעקב בריה דבת יעקב אמר ,הא מני בשיטת רבי
יוונית ושואל וחש לומר ואינו
יוסי היא ,דאמר לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם ,ושואל ,והא
חושש שמא יתן את הקרשים
מדסיפא רבי יוסי היא ,רישא לאו רבי יוסי? ואומר ,כולה רבי יוסי היא,.
למעלן
שלמטן
הפוכים
במשנה :אמר רבי יהודה מצינו שם קטן משם גדול :ושואל אלא נמצא
שלמעלן למטן? ועונה ,כמין
רבי יהודה שתי אותיות והן שני שמות הוא דמחייב ,אבל שתי אותיות והן
קולמוסין חיצים היו עושין
שם אחד לא מחייב? והתניא ויקרא ד' (כב) אֲ ֶׁשר נ ִָׂשיא ֶׁיחֱטָ א ְו ָּעשָּה ַאחַת
ושואל וחש לומר שמא יתן
ִׂמכָל ִׂמ ְצוֹת ְי ֹהוָה אֱֹלהָ יו אֲ ֶׁשר ֹלא תֵ עָ ֶׁשינָה בִׂ ְש ָגגָה וְאָ ֵשם :יכול עד שיכתוב
שבפנים בחוץ ושבחוץ בפנים?
כל השם ,ועד שיארוג כל הבגד ,ועד שיעשה כל הנפה תלמוד לומר שם ד'
ועונה ,טבעות לבריחים היו
(ב) ַּדבֵ ר אֶׁ ל בְ נֵי י ְִׂש ָראֵ ל לֵאמֹר נֶׁפֶׁ ש כִׂ י תֶׁ חֱטָ א בִׂ ְש ָגגָה ִׂמכֹל ִׂמ ְצוֹת ְי ֹהוָה
מוכיחות מהו הצד הפנימי,
אֲ ֶׁשר ֹלא תֵ עָ ֶׁשינָה וְ עָ ָשה מֵַאחַת מֵ הֵ נָה :אי מאחת ,יכול אפילו לא כתב אלא
ושואל וחש לומר שמא יחליף.
אות אחת ולא ארג אלא חוט אחד ולא עשה אלא בית אחד בנפה תלמוד
לומר "אחת" הא כיצד? אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם גדול כגון שם
זוג זוג של קרשים ועונה א"ר
משמעון ומשמואל ,או נח מנחור או דן מדניאל או גד מגדיאל ,רבי יהודה
אחא לוכסן היו כתוב עליהן זוג
האותיות היה כתוב כל זוג
אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד בעל משמעות חייב
נמוך מקודמו .ועוד מה איכפת
כגון שש תת רר גג חח ,אמר רבי יוסי וכי משום כותב הוא חייב? והלא
לי ויחליף .א"ר אימי כתוב
אינו חייב אלא משום רושם ,שכן רושמין על קרשי המשכן לידע איזו היא
ספר שמות כו' (ל) ַו ֲהקֵמ ֹתָּ אֶת
בן זוגו ,לפיכך שרט שריטה אחת על שני נסרין ,או שתי שריטות על נסר
שפָּטֹו אֲ ֶׁשר הָ ְראֵ יתָ
שכָּן ְכ ִמ ְ
ַה ִמ ְ
אחד חייב ,רבי שמעון אומר "ועשה אחת" יכול עד שיכתוב את כל השם
בָ הָ ר .:וכי יש משפט לעצים?.
עד שיארוג כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה ,תלמוד לומר "מאחת" אי
אלא אי זהו קרש זכה להינתן
מאחת יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת ,ואפילו לא ארג אלא חוט אחד
בצפון ינתן בצפון זכה להינתן
ואפילו לא עשה אלא בית אחד בנפה ,תלמוד לומר "אחת" הא כיצד ,אינו
בדרום ינתן בדרום .ומספר,
חייב עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת ,.רבי יוסי אומר כתוב
אילין משפחת דר' הושעיה
"ועשה אחת" וכתוב "ועשה הנה" ולומד ,פעמים שחייב אחת על כולן,
ומשפחת ודבר פזי הוון רגילים
ופעמים שחייב על כל אחת ואחת ,ושואל קתני מיהא מכל מקום רבי
שאלין בשלמיה דנשיא בכל
יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב ?,ועונה
יום ויום ,והוון אילין דרבי
לא קשיא ,הא דידיה הא דרביה ,דתניא רבי יהודה אומר משום רבן
הושעיה עלין קדמאי נכנסים
גמליאל ,אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב ,כגון "שש"
תחילה ונפקין קדמאי ויוצאים
"תת" "רר" "גג" "חח" ושואל ,ורבי שמעון היינו תנא קמא? וכי תימא
ראשונה אזלין אילין דבר פזי
שאם יכתוב שני אלפין "אלף" "אלף" מן המילה בפסוק מישעיה מה'(ה)
ואיתחתנות השתדכו עם
ֱֹלהים ֲא ַאז ְֶרָך וְֹלא י ְַּדעְ תָ נִׂי :איכא בינייהו,
אֲ נִׂי ְי ֹהוָה וְ אֵ ין עוֹד זּול ִָׂתי אֵ ין א ִׂ
משפחת בנשיאותא .אתון
בעיין מיעול קדמאי ביקשו
עכשיו להיכנס לשאול בשלום
הנשיא בסדר חדש ראשונים.
אשיתאלת לרבי אימי .אמר לון
רבי אימי "והקמות את המשכן
כמשפטו" .וכי יש משפט
לעצים .אלא אי זהו קרש זכה
להינתן בצפון ינתן בצפון.
בדרום ינתן בדרום כך גם אתם
שימרו על הסדר כפי שהיה,.
ומספר עוד ,תרין זרעיין שתי
משפחות הוון בציפרין האחת
נקראת בולווטיא והשנית
ופגניא הוון שאלין בשלמיה
דנשייא בכל יום .והוון
בולווטיה עלין קדמיי ונפקין
קדמיי ,אזלין בני משפחת
פגניא וזכון באוריתא .למדו
תורה ונהיו תלמידי חכמים
אתון בעי מיעול קדמיי.
אישתאלת לרשב"ל ובררו האם
יש להם עכשיו זכות קדימה.
שאלה רשב"ל לר' יוחנן ,עאל
ר' יוחנן ודרשה בבי מדרשא
דרבי בנייה ,אפילו ממזר ת"ח
וכהן גדול עם הארץ ממזר ת"ח
קודם לכ"ג עם הארץ ,סברין
מימר ואם חשבתם לפדות
משבי או ולכסות בגד נאה
ולהחיות מזון לבני משפחתו
הא לישיבה לא .,א"ר אף
לישיבה במקום מכובד כן
ומסביר מה טעמא .משלי ג'
(טו) י ְק ָָּּרה הִיא מִ ְפנִי ִים
{ ִׂמ ְפנִׂינִׂים\} וְ כָ ל חֲפָ צֶׁ יָך ֹלא
י ְִׂשוּו בָ ּה :יקרה התורה אפי'
מזה הכהן הגדול שהוא נכנס
לפני ולפנים .תני שם משמעון
וגד מגדיאל.,
דן מדניאל
ושואל מתיבין לר' יהודה והלא
אלו פשוטין דן הנון ישרה
ואלו כפופים דניאל הנון
כפופה? ועונה תני בשם רבי
יודה כתב שני אותות שוים והן
שם עצם חייב ,כגון "שש"
"תת" "גג" "רד" "חח" .ורבנן
דתנא קמא סבר אלף אלף דאאזרך לא מיחייב אין לשני אלפין משמעות
ורבי שמעון סבר כיון דאיתיה יש לה שימוש בגלטורי בקמעות סרק
בעלמא חייב ,ושואל למימרא וימצא דרבי שמעון לחומרא יחמיר יותר,
והתניא הקודח כל שהוא חייב ,המגרר כל שהוא ,המעבד כל שהוא ,הצר
בכלי צורה כל שהוא חייב ,רבי שמעון אומר עד שיקדח את כולו ,עד
שיגרור את כולו ,עד שיעבד את כולו ,עד שיצור כולו ,ועונה אלא ,רבי
שמעון הא אתא לאשמעינן שאינו חייב עד שיכתוב את השם שהתכוון
לכתוב כולו ,ושואל ומי מצית אמרת הכי? והתניא רבי שמעון אומר "ועשה
אחת" יכול עד שיכתוב את השם כולו ,תלמוד לומר "מאחת" ועונה תריץ
ואימא הכי ,יכול עד שיכתוב את הפסוק כולו תלמוד לומר מאחת ,רבי יוסי
אומר "ועשה אחת" וגם כתוב "ועשה הנה" אלא פעמים שחייב אחת על
כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת ,אמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי
טעמא דרבי יוסי? ועונה .יכול היה לכתוב "אחת" והוסיף מם וכתב
"מאחת" ? יכול היה לכתוב "הנה" והוסיף מם וכתב "מהנה" ולכן דורש
,אחת שהיא הנה ,והנה שהיא אחת ,ומסביר מילה אחת "שמעון" מאחת
"שם" משמעון ,הנה אבות מלאכה "מהנה" תולדות ,אחת שהיא הנה
דהיינו זדון שבת ושגגת מלאכות ,הנה שהיא אחת ,שגגת שבת וזדון
מלאכות ,במשנה ,אמר רבי יהודה מצינו שם קטן משם גדול :ושואל מי
דמי הרי הכתיבה שונה מ"ם דשם סתום סופית מ"ם דשמעון פתוח? ועונה
אמר רב חסדא ,זאת אומרת מכאן נלמד ,כתב בספר תורה ,סתום ועשאו
פתוח כשר .ושואל מיתיבי ,למדנו ,כתוב דברים ו' (ט) ּוכְתַ בְתָּ ם עַּ ל ְמזֻזוֹת
בֵ יתֶׁ ָך ּובִׂ ְשעָ ֶׁריָך :ודרשו חז"ל "וכתבתם" שתהא כתיבה תמה ,שלא יכתוב
אלפין עיינין ,או עיינין אלפין ,שלא יחליף "ביתין כפין" "כפין ביתין"
שלא ישנה "גמין צדין" "צדין גמין" שיכתוב דלתין ולא רישין ,או
במקום אחר רישין ולא דלתין ,היהין ולא חיתין ,חיתין ולא היהין ,ווין
ולא יודין ,יודין ולא ווין "זיינין" ולא "נונין" "נונין" ולא "זיינין" טיתין לא
יחליף לפיפין "פיפין לא יחליף "לטיתין" כפופין אותיות אמצעיות לא
יחליף לפשוטין סופיים פשוטין לא יחליף לכפופין" ,מימין" ולא סמכין,
סמכין ולא מימין ,שלא יכתוב פרשיות שהן סתומין ,פתוחין ,ולא יכתוב
אותיות פתוחין סתומין ,פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה ,סתומה לא יעשנה
פתוחה ,כתבה לספר תורה במבנה כשירה או שכתב את השירה כיוצא בה
במבנה רגיל או שכתב שלא בדיו או שכתב את האזכרות של השם בזהב
הרי כל אלו יגנזו ולא קוראים בהם לתורה בשבת ומועד ,.ואומר ,הוא
דאמר כי האי תנא ,דתניא ,רבי יהודה בן בתירה אומר ,נאמר בשני במדבר
שנִי פָ ִׂרים בְ נֵי בָ קָ ר ְשנֵים עָ ָשר אֵ ילִׂ ם ְש ָניִׂם כְ בָ ִׂשים בְ נֵי ָשנָה
(יז) ּובַיֹום ַה ֵ
ּומנְחָ תָ ם וְ נ ְִׂסכֵיהֶׁ ם לַּפָ ִׂרים לָאֵ ילִׂ ם וְ לַּכְ בָ ִׂשים
ימם( :יח) ִׂ
ַארבָ עָ ה עָ ָשר ְת ִׂמ ִׂ
ְ
ּושעִׂ יר עִׂ זִׂ ים אֶׁ חָ ד חַּ טָ את ִׂמלְ בַּ ד ֹעלַּת הַּ תָ ִׂמיד
בְ ִׂמ ְספָ ָרם כַּ ִׂמ ְשפָ ט( :יט) ְ
ששִי פָ ִׂרים ְש ֹמנָה אֵ ילִׂ ם ְש ָניִׂם
ּומנְחָ תָ ּה ְונִ ְסכֵיהֶם :שם בששי (כט) ּו ַביֹום ַה ִ
ִׂ
ּושעִׂ יר חַּ טָ את אֶׁ חָ ד ִׂמלְ בַּ ד
ימם( ::לא) ְ
ַארבָ עָ ה עָ ָשר ְת ִׂמ ִׂ
כְ בָ ִׂשים בְ נֵי ָשנָה ְ
שבִיעִי פָ ִׂרים ִׂשבְ עָ ה אֵ ילִׂ ם
ֹעלַּת הַּ תָ ִׂמיד ִׂמנְחָ תָ ּה ּונְ ָּסכֶיהָּ :שם (לב) ּובַּ ּיוֹם ַה ְ
ּומנְחָ תָ ם וְ נ ְִׂסכֵהֶׁ ם לַּפָ ִׂרים
ימם( :לג) ִׂ
ַארבָ עָ ה עָ ָשר ְת ִׂמ ִׂ
ְש ָניִׂם כְ בָ ִׂשים בְ נֵי ָשנָה ְ
ּושעִׂ יר חַּ טָ את אֶׁ חָ ד ִׂמלְ בַּ ד
ש ָּפטָּם(:לד) ְ
לָאֵ ילִׂ ם וְ לַּכְ בָ ִׂשים בְ ִׂמ ְספָ ָרם כְּּ ִמ ְ
ֹעלַּת הַּ תָ ִׂמיד ִׂמנְחָ תָ ּה וְ נ ְִׂסכָּה :הרי יש כאן שינוים בפסוקים תוספת מ"ם
תוספת יו"ד ותוספת מ"ם המצטרפים למילה "מים" מכאן רמז לניסוך
מים מן התורה ,וחוזר לעניין הקודם ומדפתוח ועשאו סתום כשר ,סתום,
נמי כשר סתום ועשאו פתוח גם כשר ,ודוחה ,מי דמי? פתוח ועשהו
אמרי ב' אותיות שונים בכל
מקום גם ללא משמעות.
אשכחת אמר יש בזה קלת ויש
בזה וחמרת .על דר' יודה קלת
וחמרת .על דרבנן קלת על דר'
יודה כתב שתי אותיות שוין
והן שם על דעתיה דר' יודה
חייב .,על דעתהון דרבנן פטור
משום ששווים קלת על דרבנן
שתי אותיות מכל מקום אע"פ
שאין שם .על דעתהון דרבנן
חייב .על דעתיה דרבי יודה
פטור .ושואל מחלפה סותרת
עצמה שיטתיה דרבי יודה.
דתני בספרא דרבי יהודה יכול
יהיה חייב עד שיכתוב את כל
השם .עד שיארג את כל הבגד.
עד שיעשה את כל הנפה .ת"ל
ויקרא ד' (ב) ַּדבֵ ר אֶׁ ל בְ נֵי
י ְִׂש ָראֵ ל לֵאמֹר נֶׁפֶׁ ש כִׂ י תֶׁ חֱטָ א
בִׂ ְש ָגגָה ִׂמכֹל ִׂמ ְצוֹת ְי ֹהוָה אֲ ֶׁשר
ֹלא תֵ עָ ֶׁשינָה ְו ָּעשָּה מֵַאחַת
מֵ הֵ נָה . :אי מאחת יכול אפי'
כתב אות אחת .אפי' ארג חוט
אחד .אפי' עשה בית אחד בנפה
ובכברה ת"ל שם (כב) אֲ ֶׁשר
נ ִָׂשיא ֶׁיחֱטָ א ְו ָּעשָּה ַאחַת ִמכָּל
ִמצְֹות י ְהֹוָּה אֱֹלהָּיו אֲ ֶׁשר ֹלא
תֵ עָ ֶׁשינָה בִׂ ְש ָגגָה וְאָ ֵשם :הא
כיצד? עד שיעשה מלאכה
שכיוצא בה מתקיימת .,והכא
הוא אמר השובט והמקטקט
מיישר על האריג הרי זה חייב
מפני שהוא מיישב בידו מכין
לעבודה :
סתום ,עלויי קא מעלי ליה עובר לדרגה יותר גבהה דאמר רב חסדא מ"ם
וסמ"ך שבלוחות שניתנו למשה בהר סיני האותיות בנס היו עומדין ,אלא
סתום ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה דאמר רבי ירמיה ואיתימא רבי
חייא בר אבא ,מנצפך אותיות סופיות צופים נביאים אמרום ,ותיסברא
ושואל היעלה על הדעת דבר זה והכתיב ויקרא כז' (לד) ֵאלֶה ַה ִמצְֹות אֲ ֶׁשר
משה אֶׁ ל בְ נֵי י ְִׂש ָראֵ ל בְ הַּ ר ִׂסינָי :מכאן שאין הנביא רשאי
ִׂצּוָה ְי ֹהוָה אֶׁ ת ֶׁ
לחדש דבר מעתה ועד עולם? ועונה אלא מיהוה הואי מידע הכירו גם
אותיות אלו לא הוה ידעין הי באמצע תיבה ,הי בסוף תיבה ,ואתו צופים
תקנינהו ,ושואל ואכתי נשאלת השאלה "אלה המצות" שאין הנביא רשאי
לחדש דבר מעתה ,ועונה אלא שכחום ישראל ברבות העיתים והצרות וחזרו
הנביאים ויסדום ,.גופא אמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו
עומדין ,ואמר עוד רב חסדא כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ
מאחור כגון נבוב בובן (רהב בהר) [בהר רהב] סרו ורס ,:אמרי ליה רבנן
לרבי יהושע בן לוי אתו דרדקי תינוקות של בית רבן האידנא לבי מדרשא,
ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו אל"ף בי"ת
אלף בינה דבר ראשון היה חכם גימ"ל דל"ת גמול דלים תן צדקה מאי
טעמא פשוטה כרעיה רגלה דגימ"ל לגבי דל"ת ,שכן דרכו של גומל חסדים
לרוץ אחר דלים ,ומאי טעמא פשוטה כרעיה דדל"ת לגבי גימ"ל דלימציה
ליה נפשיה ימציא עצמו לרודפי צדקה ומאי טעמא מהדר אפיה דדל"ת
מגימ"ל? דליתן ליה בצינעה כי היכי דלא ליכסיף מיניה שלא יבוש העני
ממנו ה"ו זה שמו של הקדוש ברוך הוא וברוך שמו .ז"ח ט"י כ"ל מרמזים
ואם אתה עושה כן ,הקדוש ברוך הוא זן אותך ,וחן אותך ,ומטיב לך ,ונותן
לך ירושה ,וקושר לך כתר לעולם הבא ,מ"ם פתוחה מ"ם סתומה יש
מאמר פתוח וגלוי ,ויש מאמר סתום ונעלם נו"ן כפופה נו"ן פשוטה נאמן
כפוף בעולם הזה נאמן פשוט ישר לעולם הבא ס"ע סמוך עניים ודלים ,
לישנא אחרינא ,סימנין עשה לך בתורה ,וקנה אותה פ' כפופה פ' פשוטה
פה פתוח בתורה ולימוד פה סתום מרכילות ולשון הרע צד"י כפופה וצד"י
פשוטה ,פעם צדיק כפוף ,ופעם צדיק פשוט זקוף ,ושואל ,היינו נאמן
כפוף נאמן פשוט? ועונה ,הוסיף לך הכתוב רמז כפיפה על כפיפתו לענווה
גמורה מכאן שנתנה התורה במנוד ראש בראש מושפל שכפף להם הר
כגיגית קו"ף קדוש רי"ש רשע ,מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש?
אמר הקדוש ברוך הוא ,אין אני יכול להסתכל ברשע ומאי טעמא מהדרה
תגיה דקו"ף לגבי רי"ש? אמר הקדוש ברוך הוא אם חוזר בו אני קושר לו
כתר כמותי ,ומאי טעמא כרעיה דקו"ף תלויה דאי הדר ביה ליעייל וליעול
בהך ייעזר במקל ויעלה מן הבור התחתית בה מצוי מסייע ליה לריש
לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב משלי ג' (לד) אִם ַל ֵלצִים הּוא י ָּ ִליץ
ְו ַל ֲענָּי ִים \{ ְו ַל ֲענָּוִים\} י ִתֶ ן חֵן :האדם בא ליטמא פותחין לו מאפשרים לו ,
בא ליטהר מסייעים אותו עוזרים לו מן השמים שי"ן שקר תי"ו אמת ,מאי
טעמא שקר מקרבן אותיות מקובצות מיליה ואילו אמת מרחקא מיליה
פזורות מקצה לקצה שיקרא שכיח מצוי קושטא אמת לא שכיח תבקשנו
בנר ולא תמצא ומאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי אותיות רגליה אינן
יציבות ואמת מלבן לבוניה אותיות רגליה יציבות ? קושטא קאי אמת
עומדת לעד שיקרא לא קאי שקר אין לו רגליים ,ועכשיו רמזים בדרך
נוספת לבעלי תשובה א"ת ב"ש אמר הקב"ה אפילו אותי תעב ,אתאוה
לו ,ב"ש בי לא חשק ,שמי יחול עליו ,ג"ר גופו טימא ,ארחם עליו ,ד"ק
דלתותי נעל ,קרניו לא אגדע ,עד כאן מדת רשעים ,אבל מדת צדיקים א"ת
ב"ש אם אתה בוש ג"ר ד"ק אם אתה עושה כן גור בדוק השמים ה"ץ ו"ף
חציצה הוי בינך לאף ז"ע ח"ס ט"ן ואין אתה מזדעזע מן השטן י"ם כ"ל
אמר [שר של] גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לים האש כל
הברואים אמר הקדוש ברוך הוא אח"ס בט"ע גי"ף אני חס עליהם מפני
שבעטו בגי"ף דכ"ץ דכים הם כנים הם צדיקים הם הל"ק אין לך חלק בהן
ומרז"ן ש"ת אמר גיהנם לפניו רבונו של עולם מרי זניני מזרעו של שת
אמר לו א"ל ב"ם ג"ן ד"ס להיכן אוליכן לגן הדס ה"ע ו"ף אמר גיהנם לפני
הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עיף אנכי ז"ץ ח"ק הללו זרעו של יצחק
ט"ר י"ש כ"ת טר מה אתה דואג יש לי כיתות כיתות של עובדי כוכבים
שאני נותן לך לגהנום
משנה ד הלכה ד'
(ד) הַכֹותֵ ב בשבת שְתֵ י אֹותִ יֹות ְּב ֶה ְעלֵם ֶאחָּד ,חַי{י ָּ)ב .כָּתַ ב ּבִדְיֹוְּ ,בסַם חום ,או ְּב ִסק ְָּרא אדום ,או
שנֵי ָּכ{ו}תְ לֵי
ּבְקֹומֹו(ס){ת}שרף ּו( ְב) ַקנְ ַקנְתֹום צבע נחושת ּ ,ו ְבכָּל דָּ בָּר שֶהּוא רֹושֵם ומתקיים חייב ,הכותב עַל ְ
שנֵי (לּוחֵי) {דפי} ִפנְקָּסְ ,והֵן נֶ ְהגִין נקראים זֶה עִם זֶה ,במחובר ַחי ָּ{י}ב .הַכֹותֵב
(זָּוִיֹות) {הבית} הצמודים ְועַל ְ
עַל ְּבשָּרֹוַ ,חי ָּ{י}בַ .ה ְמס ֵָּרט עַל ְּבשָּרֹוַ ,רּבִי ֱאלִי ֶעזֶר ְמ ַחי ֵ{י}ב ַחטָּאת ,ו ְַרּבִי י ְהֹוש ַע פֹוטֵר שלא כך מקובל לכתוב:
בבלי שבת קד:
ירושלמי שבת ע.
גמ' כתב בדיו על עלי ירקות במשקין ובמי פירות על הלוח פטור .עד
גמרא דיו מתורגם דיותא ,סם
שיכתוב דבר של קיימא על דבר של קיימא .ר' יעקב בר אחא ר' יבא אמרו
מתורגם סמא ,סקרא אמר רבה
בשם רבי אליעזר ,כתב אות אחת בטיבריא ואות אחת בציפרין חייב,
בר בר חנה סקרתא שמה,
ושואל ,והא תנינן אם אינן נהגין נקראים זה עם זה פטור? .ועונה א"ר
קומוס הוא קומא ,קנקנתום
אבא בר ממל בסררה בפנקס המובא מטבריה לציפורי .ואומר ,עדים
אמר רבה בר בר חנה אמר
שמואל ,חרתא דאושכפי דיו
שאינן יודעים לחתום ואנו זקוקים להם לעדות חשובה רשב"ל אמר רושם
שחור ,במשנה ובכל דבר שהוא
לפניהן בדיו ,והן העדים חותמין מעל החתימה בסיקרא באדום ,או
רושם :ושואל לאתויי מאי?
רושמים את שמות העדים בסיקרא והן העדים חותמין בידם בדיו ,ושואל
ועונה לאתויי הא דתני ,רבי
א"ל רבי יוחנן מפני שאנו עסוקין בהלכות שבת וזה נחשב לכתיבה אנו
חנניא כתבו לגט במי טריא
מתירין אשת איש? ועונה אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן אותיות
ואפצא ,כשר ,.תני רבי חייא
שמם והן חותמין דרך הקרע והנקבים ,.ושואל .,ולא והרי לא כתב ידו
כתבו באבר עופרת בשחור
של ראשון הוא ,ועונה אלא מרחיב לפניהן את הקרע .עד שאפשר לזהות
בפחם ובשיחור כשר :במשנה
כתב ידם ר' מנא בעי ולמה לינן {לית אנן ) אמרין ,רושם לפניהן במים
המסרט על בשרו ר' אליעזר
ויכתוב על זה? ועונה .,אם בא הבעל וערער עררו (בטל) {קיים} .הקורע
אומר חייב :תניא אמר להן רבי
חותך על העור כתבנית כתב ,חייב .הרושם על העור כתבנית כתב ,פטור.
אליעזר לחכמים והלא בן סטדא
אמר להן רבי אליעזר והלא בן סטדא האיש מנצרת לא הביא כשפים
בן נצרת הוציא כשפים ממצרים
ממצרים אלא בכך? אמרו לו מפני שוטה אחד אנו מאבדין כמה פיקחין?
ּושנֵאָ ּה הָ ִׂאיש הָ ַאחֲרוֹן וְ כָתַּ ב לָּה סֵ פֶׁ ר כְ ִׂריתֻ ת וְ נָתַּ ן בְ יָדָ ּה
דברים כד' (ג) ְ
בסריטה שעל בשרו ,אמרו לו,
וְ ִׂשלְ חָ ּה ִׂמבֵ ית ֹו א ֹו כִׂ י יָמּות הָ ִׂאיש הָ ַאחֲרוֹן אֲ ֶׁשר לְ קָ חָ ּה ל ֹו לְ ִׂא ָשה :ודרשו.
שוטה משוגע היה ואין מביאין
"כתב" לא חוקק חורט "כתב" לא המטיף נקודות ,נקודות .כתב ולא
ראיה מן השוטים:
השופך .וכתב לא חוקק .חורט אית תניי תני אפי' חוקק .אמר רב חסדא
מאן דאמר לא חוקק ,מפרש בבולט מקום הכתב כגון הדין דינרא מטבעות
כסף .מ"ד אפי' חוקק כגון ההן פינקסה חורט על נייר ,אמרנו וכתב לא
המטיף .ר' יודן בי רבי שלום ורבי מתניה .חד אמר בשלא עירב חיבר את
נקודות .ואחורנה אמר אפי' עירב נתחברו נקודות" .וכתב לא השופך".
א"ר חייא בר אבא אילין אלו הערבים בני מדינחא ,ערומין סגין בעלי
תבולות המה .כד חד מינהון בעי משלחה מילה מסטריקין כאשר רוצה
לשלוח מכתב סתר לחבריה ,הוא כתב במי מילין עפצים ,וההן דמקבל
כתבייא ,הוא שופך דיו שאין בה עפץ והוא קולט מקום הכתב ונראה הכתב
לעין ,ושואל ,אם .עשה כן בשבת מהו? ועונה .רבי יוחנן ורשב"ל
תרווייהון אמרין דומה הדבר והוא שכתב דיו ע"ג דיו .וסיקרא ע"ג סיקרא.
ופטור אבל אם כתב דיו שחור ע"ג סיקרא אדום ,או וסיקרא ע"ג דיו
חייב .רבי יצחק בר משרשייא אמר בשם רבנן דתמן חכמי בבל חייב
שתים אחת משום מוחק הקודם ושני ומשום כותב החדש:
משנה ה' הלכה ה'
שאֵינֹו
שקִיןְּ ,במֵי במיץ ֵפ{י}רֹותַּ ,ב ֲאבַק דְ ָּרכִיםַּ ,ב ֲאבַק ( ַה)סֹופ ְִריםּ ,ו ְבכָּל דָּ בָּר ֶ
(ה) כָּתַ ב בשבת {במי} ( ְּב) ַמ ְ
מִתְ ַקי ֵ{י}ם ,פָּטּור .כתב לְַאחַר י ָּדֹו ביד הפוכה ,או ּב ְַרגְלֹו ,או ְּבפִיו ּו ְבמ ְַרפְקֹו ,כָּתַ ב אֹות ַאחַת סָּמּוְך ַלכְתָּ ב ,ליד
שנֵי זַיְנִין מבלי לעשות
אות שכבר הייתה קיימת או כָּתַ ב עַל ַג ֵּבי כְתָּ ב שכבר היה ,או נִתְ ַכ ֵּו{ו}ן ִלכְתֹוב חֵית ְוכָּתַ ב ְ
שנֵי
שנֵי כָּתְ לֵי ַה ַּבי ִת זה מול זה ,עַל ְ
ַּקֹורה בתקרה ,כָּתַ ב עַל ְ
ָָּארץ ברצפה וְַאחַת ּב ָּ
להם גג ,או כתב אות ַאחַת ּב ֶ
דַ פֵי ִפנְקָּס זה רחוק מזה ְואֵין נֶ ְהגִין ואינם נקראים ז ֶה עִם זֶה ,פָּטּור .כָּתַ ב אֹות ַאחַת נֹוט ִָּריקֹון ראשי תיבות כגון ר'
ירא ְמ ַחי ֵ{י}בַ ,ו ֲח ָּכמִים פֹוט ְִרין:
במקום רבי ַ ,רּבִי י ְהֹוש ַע ּבֶן ּבְתֵ ָּ
בבלי שבת קד:
ירושלמי שבת ע:
גמרא ,כתב אות אחת סמוך לכתב פטור :ומברר מאן תנא הסובר כך
גמ' יהודי כותב ספר תורה היה
ועונה אמר רבא בר רב הונא ,דלא כרבי אליעזר ,דאי רבי אליעזר
צריך לכתוב את השם ובטעות
ונתכוין לכתוב יהודה ,ושכח ולא
האמר האורג חוט ערב אחת על האריג הקיים חייב :במשנה כתב על
כתב דלת ,הרי השם במקומו אבל
גבי כתב פטור :ושואל מאן תנא? ועונה אמר רב חסדא דלא כרבי
נכתב שלא לשם קדושת השם הוא
יהודה ,דתניא כתב ספר תורה הרי שהיה צריך לכתוב את השם,
מוחקו ,ומקיימו חוזר וכותב עליו
ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת והשם כתוב מאיליו
הוא בקדושה .ר' יהודה אומר מעביר
שלא לשמו מעביר עליו קולמוס מחדש ומקדשו דברי רבי יהודה,
את הקולמוס עליו ומקיימו .אמרו לו
וחכמים אומרים אין השם הזה מן המובחר ,תנא כתב אות אחת
אף הוא בדרך זו אינו מן המובחר.
והשלימה לספר ,או ארג חוט אחד והשלימה לבגד חייב ,ושואל מאן
ושואל ,מחלפה סותרת עצמה
תנא? ועונה אמר רבא בר רב הונא רבי אליעזר היא ,דאמר אחת על
שיטתיה דרבי יהודה .תמן במשנה
האריג הקיים חייב .רב אשי אמר אפילו תימא רבנן ,להשלים שאני.
לשבת הוא אומר כתב על כתב אינו
שזו גמר מלאכה ,אמר רב אמי כתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי
כתב .והכא בספר תורה הוא אומר
חייב ,ומסביר כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה ,ושואל ,והתנן כתב על
כתב? ועונה ,הוא רבי יהודה עקבי
שני כותלי הבית ועל שני דפי פנקס ואין נהגין נקראים זה עם זה
בשיטתו ומה שבשיב השיבוהו
פטור? ועונה התם מחוסר מעשה דקריבה הכא לא מחוסר מעשה
לחכמים .בשיטתך שאת אומר כתב
דקריבה שתולש דף מן הפנקס והם צמודים .תנא ,הגיה תיקן בספר
הוא ,אינו מן המובחר .ר' יעקב בר
תורה אות אחת ועל ידי כך נעשה ספר תורה כשר חייב ,ושואל,
זבדי אמר בשם ר' אבהו ,לא אמר
השתא כתב אות אחת פטור ,הגיה אות אחת חייב? ועונה אמר רב
כן אלא מחלפה שיטתיה {דר"י}
ששת הכא במאי עסקינן כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין,
דרבנן .תמן הוא אומר אינו מן
ונוצרו שני אותיות רבא אמר כגון שנטלו לתגו של דל"ת ועשאו רי"ש,
המובחר הא כתב כתב כשר היא.
תנא נתכוין לכתוב אות אחת ועלו בידו שתים חייב ,ושואל ,והתנן
והכא הוא אמר כתב ע"ג כתב אינו
פטור? ועונה לא קשיא הא באותיות דבעי זיוני קווים כתרים על
כתב? ומסביר מהו כתב ע"ג כתב.
ראשם הא באותיות דלא בעי זיוני :,במשנה כתב אות אחת נוטריקון
חד לעיל מן חד .ושואל מ"ט
ראש תיבה רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים פוטרין :אמר רבי
דריב"ב האומר שהכותב נוטריקון
יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא ,מנין ללשון נוטריקון מן התורה
חייב? משום שמאות אחת את למד
שנאמר בראשית יז (ה) וְֹלא יִׂקָ ֵרא עוֹד אֶׁ ת ִׂש ְמָך ַאבְ ָרם וְהָ יָה ִׂש ְמָך
מבין ומדמיין כמה אותיות:
ַאבְ ָרהָ ם כִי ַאב הֲמֹון גֹוי ִם נְתַ תִ יָך:א"ב המו"ן "אב נתתיך לאומות"
"בחור נתתיך באומות" "המון חביב נתתיך באומות" "מלך נתתיך
לאומות" "ותיק נתתיך באומות" "נאמן נתתיך לאומות" רבי יוחנן
אֲשר
דידיה משלו אמר נוטריקון אחר שמות כ' (ב) ָאנֹכִי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶׁ יָך ֶׁ
אתיָך מֵ אֶׁ ֶׁרץ ִׂמ ְצ ַּריִׂם ִׂמבֵ ית עֲבָ ִׂדים :אנכ"י נוטריקון "אנא נפשי
הוֹצֵ ִׂ
כתיבת יהבית" ,רבנן אמרי אנכ"י "אמירה נעימה כתיבה יהיבה"
איכא דאמרי אנכי למפרע הפוך "יהיבה כתיבה נאמנין אמריה" ,דבי
רבי נתן אמרי נוטריקון במדבר כב' (לב) ַּוּיֹאמֶׁ ר אֵ לָיו מַּ לְ אַּ ְך ְי ֹהוָה עַּ ל
אתי לְ ָשטָ ן כִי י ַָּרט
מָ ה ִׂהכִׂ יתָ אֶׁ ת אֲ ֹתנְָך זֶׁה ָשלוֹש ְרגָלִׂ ים ִׂהנֵה ָאנֹכִׂ י יָצָ ִׂ
הַדֶ ֶרְך ְלנֶגְדִ י :יר"ט "יראה ,ראתה ,נטתה" ,דבי רבי ישמעאל תנא
כּורים לַּי ֹהוָה ָאבִׂ יב קָ לּוי בָ אֵ ש ג ֶֶׁׁרש
ויקרא ב' (יד) וְ ִׂאם ַּת ְק ִׂריב ִׂמנְחַּ ת בִׂ ִׂ
כּוריָך" :כרמ"ל" כר מלא ,רב אחא בר יעקב
כ ְַרמֶל ַּת ְק ִׂריב אֵ ת ִׂמנְחַּ ת בִׂ ֶׁ
וְהנֵה עִׂ ְמָך ִׂש ְמעִׂ י בֶׁ ן ג ֵָרא בֶׁ ן
אמר מספרי נביאים מלכים א .ב' (ח) ִׂ
הַּ י ְִׂמינִׂי ִׂמבַּ חֻ ִׂרים וְהּוא ִק ְל ַלנִי ְק ָּללָּה נִמ ְֶרצֶת בְ יוֹם לֶׁכְ ִׂתי מַּ ֲח ָניִׂם וְ הּוא י ַָּרד
יתָך בֶׁ חָ ֶׁרב" :נמרצ"ת"
אתי הַּ ּי ְַּרדֵ ן וָאֶׁ ָשבַּ ע ל ֹו בַּ י ֹהוָה לֵאמֹר ִׂאם אֲ ִׂמ ְ
לִׂ ְק ָר ִׂ
נוטריקון ,נואף הוא ,מואבי הוא ,רוצח הוא ,צורר הוא ,תועבה הוא.,
רב נחמן בר יצחק אמר נוטריקון נוסף בראשית מד' (טז) ַּוּיֹאמֶׁ ר יְהּודָ ה
ֱֹלהים מָ צָ א אֶׁ ת ֲעוֹן עֲבָ דֶׁ יָך
מַּ ה נֹאמַּ ר לַּא ֹדנִׂי מַה נְדַ ּבֵר ּומַה נִ ְצטַדָּ ק הָ א ִׂ
ִׂהנֶׁנּו עֲבָ ִׂדים לַּא ֹדנִׂי גַּ ם אֲ נ ְַּחנּו גַּ ם אֲ ֶׁשר נ ְִׂמצָ א הַּ גָבִׂ יעַּ בְ יָד ֹו" :נצטד"ק"
נכונים אנחנו ,צדיקים אנחנו ,טהורים אנחנו ,דכים אנחנו ,קדושים
אנחנו:
משנה ו' הלכה ו'
שנֵי ֶה ְעלֵמֹות שכח ששבת וכתב אות אחת ונזכר ושוב שכח וכתב ,או כתב ַאחַת
(ו) הַכֹותֵ ב בשבת שְתֵ י אֹותִ יֹות ִּב ְ
שח ֲִרית בבוקר וְַאחַת ּבֵין ָּהע ְַר ַּבי ִם אחרי הצהרים ַ ,רּבָּן ַג ְמלִיאֵל ְמ ַחי ֵיבַ ,ו ֲח ָּכמִים פֹוט ְִרין:
{ב} ַ
בבלי שבת קה.
ירושלמי שבת עא.
גמרא :מסביר במאי קמיפלגי?
גמ' שואל וקשיא על דרבן גמליאל אילו קצר כגרוגרת בשחרית .וכגרוגרת
רבן גמליאל סבר אין ידיעה
בין הערבים {בהעלם אחד} [בשני העלמות] שמא אינו חייב? .כשם שאין
לחצי שיעור לחלק ורבנן
העלמות חולקות כך לא יצרפו? .ועונה ר' מנא אמר לה סתם רבי אבון
סברי יש ידיעה לחצי שיעור
אמרה בשם רבי יוחנן ,טעמא דרבן גמליאל תמן בקוצר אין ידיעה לחצי
והידיעות בינתיים מחלקות :
מלאכה .ודכוותה אין זדון לחצי זית ,ושואל .,אכל חצי זית חלב או דם
הדרן עלך הבונה:
בזדון וחצי זית בשגגה ,מהו שיצטרפו לחייבו קרבן? :
© Copyright 2024