פרק יב - תלמוד בבלי
מנחות פרק שנים עשר משנה א' שנִ ְּטמְּאּו עַד שֶֹּׁלא קָדְּ שּו ַב ֶׁכלִי ,יש להם קדושת דמים לכן י ֵש ָלהֶׁן פִדְּ יֹון. (א) ַה ְּמנָחֹות ְּו ַהנְּ ָסכִים סולת שמן ויין ֶׁ שקָדְּ שּו ַב ֶׁכלִי ,ויש להם קדושת מזבח אֵין ָלהֶׁם פִדְּ יֹון .הָעֹופֹות ְּו ָה ֵעצִים ו ַהלְּבֹונָה ּו ְּכלֵי ש ֵָרת שיש להם קדושת ִמ ֶׁ הגוף ,אֵין ָלהֶׁם פִדְּ יֹון ,שֶֹּׁלא נֶׁ ֱאמַר פדיון ֶׁאלָא ַב ְּב ֵהמָה הטהורה : בבלי מנחות ק' ע' ב' דאמר מר ,כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח גמרא ,אמר שמואל ,מנחות ונסכים ואפילו הן טהורין הילכך עצים ראויים למזבח לא שכיחי ,אמר רב פפא נפדין ,ומסביר מאי טעמא ,כמה דלא קדשי בכלי קדושת אי שמיעא ליה לשמואל הא דתניא ,המתפיס תמימים דמים נינהו ,וקדושת דמים נפדין ,ושואל והא נטמאו לבדק הבית אין פודין אותן אלא למזבח ,שכל הראוי תנן? ועונה הוא הדין דאף על גב דלא נטמאו ,ואיידי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ואף על גב דקדושת דקא בעי מיתנא סיפא ,משקידשו בכלי אין להם פדיון, דמים נינהו אין נפדין ,הואיל וטהורים הם ,ואם היה דאפילו נטמאו נמי לא נפדים ,תנא נמי רישא שנטמאו שומע שמואל שיש שטהורים שנפדים הוה הדר ביה, עד שלא קדשו בכלי ,ושואל פשיטא קדושת הגוף ודוחה ולא היא שמואל שמיעא ליה ולא הדר ביה נינהו? ועונה איצטריך ,סלקא דעתך אמינא שהיה עולה ומסביר לאו אמרת התם כיון דלא שכיחי לא מיפרקי, בדעתי לאמור הואיל ובעל מום איקרי "טמא" טמא נמי הכא נמי כיון דשכיחי מומין דפסלי בבהמה דאפי' כבעל מום דמי ,ואף על גב דקדוש קדושת הגוף ,כי בדוקין שבעין נמי פסלי ,הילכך לא שכיח ,רב כהנא נפיל ביה מום מיפריק ,הני נמי ליפרוק ,קמשמע לן אמר ,טמאין נפדין טהורין אין נפדין ,וכן א"ר אושעיא דלאו ,כי האי טמא קרייה רחמנא לבעל מום דמכלי טמאין נפדין טהורין אין נפדין ,איכא דאמרי א"ר שרת לא אשכחן דמיפריק ושואל עכשיו ,ובעל מום אושעיא אפי' טהורין נפדין ,רבי אלעזר אומר ,כולן היכא איקרי טמא? ועונה דתניא ויקרא כז' (יא) ְּואִם כָל טמאין נפדין טהורין אין נפדין ,חוץ מעשירית האיפה ְּב ֵהמָה ְּטמֵָאה ֲאשֶׁר ֹלא יַק ְִּריבּו ִמ ֶׁמנָה ק ְָּרבָן לַיהֹוָה של מנחת חוטא שהרי אמרה תורה ויקרא ה' (י) וְאֶ ת וְהֶ ע ֱִמיד אֶ ת הַ בְ הֵ מָ ה לִ ְפנֵי הַ כֹּהֵ ן :בבעלי מומין שנפדין ֲשה ֹּעלָה כַ ִמ ְשפָ ט וְ כִ פֶ ר עָ לָיו הַ כֹּהֵ ן ֵמ ַחטָאתֹו הַ ֵשנִי ַיע ֶ הכתוב מדבר ,ושואל אתה אומר בבעלי מומין שנפדו אֲ ֶשר חָ טָ א וְ נ ְִסלַח לוֹּ :שם (יג) וְ כִ פֶ ר עָ לָיו הַ כֹּהֵ ן עַל או אינו אלא בבהמה טמאה ממש? ועונה כשהוא אומר ַחטָאתֹו אֲ ֶשר חָ טָ א מֵ ַאחַ ת מֵ אֵ לֶה וְ נ ְִסלַח ל ֹּו וְהָ יְתָ ה ַלכֹּהֵ ן שם (כז) ְּואִם ַב ְּב ֵהמָה ַה ְּטמֵָאה ּופָדָ ה ְּבע ְֶּׁרכֶָׁך וְ יָסַ ף כַ ִמנְחָ ה :אמר רבי אושעיא שמעתי פיגל במנחה ,לרבי ח ֲִמ ִשת ֹּו עָ לָיו וְ ִאם ֹלא ִיגָאֵ ל וְ נ ְִמכַ ר בְ עֶ ְרכֶָך :הרי בהמה שמעון אינו מטמא טומאת אוכלין ,דתנן הערלה וכלאי טמאה אמורה ,הא מה אני מקיים "ואם כל בהמה הכרם ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפורי מצורע ופטר טמאה" בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר ,ושואל יכול חמור ובשר בחלב וכל איסורי הנאה כולם מטמאין יפדו על מום עובר? ועונה ת"ל "אשר לא יקריבו ממנה טומאת אוכלין ר"ש אומר כולן אין מטמאין טומאת קרבן לה'' מי שאינה קריבה לה' כל עיקר ,יצתה זו אוכלין ,ומודה ר' שמעון בבשר בחלב שמטמא טומאת שאינה קריבה היום וקריבה למחר ,ושואל מותיב רב אוכלין ,הואיל והיתה לו שעת הכושר שהיה מותר לפני הונא בר מנוח מן המשנה העופות והעצים והלבונה הבישול ,ואמר רב אסי אמר רבי יוחנן מאי טעמא וכלי שרת שנטמאו אין להן פדיון שלא נאמר פדיון אלא דר"ש? ועונה שכתוב שם יא' (לד) ִמכָל הָאֹכֶׁל ֲאשֶׁר בבהמה ושואל בשלמא עופות קדושת הגוף נינהו ולא אֲשר י ֵָאכֵל אֲ ֶשר יָבוֹּא עָ לָיו מַ יִם י ְִטמָ א וְכָ ל מַ ְשקֶ ה ֶ נאמר פדיון אלא בבהמה ,אלא עצים ולבונה וכלי שרת י ִָשתֶ ה בְ כָל כְ לִ י י ְִטמָ א :אוכל שאתה יכול להאכילו ליפרקו? ועונה אלא לאו משום דטהורין בעלמא אין לאחרים קרוי אוכל ,אוכל שאי אתה יכול להאכילו נפדין והני נמי אף על גב דנטמאו כטהורים דמו ,ומסביר לאחרים אינו קרוי אוכל ,והא פיגל במנחה נמי אוכל דעצים ולבונה לאו בני אשויי אוכלא נינהו כדי להיות שאי אתה יכול להאכילו לאחרים הוא ,ושואל אי הכי טמאים אלא חיבת הקודש משוה להו אוכלא לטמא לרבי שמעון בשר בחלב נמי תיפוק ליה ,דאוכל שאתה אותם דעצים כמה דלא משפי להו לגזירין לא מיתכשרי יכול להאכילו לאחרים הוא ,דתניא ר"ש בן יהודה אומר לקבל טומאה ,לבונה נמי כמה דלא קידשה בכלי שרת משום ר"ש ,בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה, לא מיתכשרה ,כלי שרת נמי הואיל ואית להו טהרה על שנאמר דברים יד' (כא) ֹלא תֹּאכְ לּו כָל נְבֵ לָה ַלגֵר אֲ ֶשר ידי טבילה במקוה ,ודוחה לא ,לעולם אימא לך טהורין בִ ְשעָ ֶריָך ִת ְת ֶננָה וַאֲ כָ לָּה א ֹּו מָ כֹּר לְ נָכְ ִרי כִי עַם קדֹוש אַ תָ ה בעלמא נפדין ,והני הסיבה שאינם נפדים משום דלא לַיהֹוָה אֱֹלהֶׁיָך ֹלא תְּ ַבשֵל גְּדִ י ַב ֲחלֵב אִמֹו :ולהלן הוא שכיחי הוא ,ושואל בשלמא לבונה וכלי שרת לא אומר שמות כב' (ל) וְַּאנְּשֵי קֹודֶׁ ש תִ הְּיּון לִי ּו ָבשָר ַבשָדֶׁ ה שכיחי ,אלא עצים מישכח שכיחי? ועונה עצים נמי כיון ט ְֵּרפָה ֹלא ת ֹאכֵלּו ַל ֶכלֶב תַ ְשלִ כּון אֹּותו :מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה ,אף כאן בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה ועונה חדא ועוד קאמר ,חדא דאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא ועוד לדידיה נמי היתה לו שעת הכושר ,ושואל מיתיבי ,רבי שמעון אומר ,יש נותר שהוא מטמא טומאת אוכלין ,ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין ,ומסביר כיצד לן לפני זריקה ,אינו מטמא טומאת אוכלין ,לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין (והא) ופיגול בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינו מטמא טומאת אוכלין ,פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין ועונה לא קשיא ,כאן שהיתה לה שעת הכושר כאן שלא היתה לה שעת הכושר ,ושואל היכי דמי דלא היתה לה שעת הכושר? ועונה כגון דאקדשינהו במחובר ,ושואל וליפרקינהו עכשיו? הניחא להך לישנא דאמר רבי אושעיא טמאין נפדין טהורין אין נפדין שפיר ,אלא להך לישנא דאמר אפילו טהורין נפדין לפרקינהו ? ועונה השתא מיהא לא פריק, וכיון דאי בעי פריק ליה שמעי' ליה לרבי שמעון דאמר כל העומד לפדות כפדוי דמי ,דתניא רבי שמעון אומר פרה אדומה למרות שאסורה בהנאה מטמאה טומאת אוכלין ,הואיל והיתה לה שעת הכושר ואמר ריש לקיש, אומר היה ר' שמעון פרה נפדית על גב מערכתה ,ודוחה אין לדמות הכי השתא ,בשלמא פרה עומדת לפדות היא, שאם מצא אחרת נאה הימנה מצווה לפדותה ,אלא הני מנחות האם מצוה לפדותן? ושואל והא לן לפני זריקה דמצוה למיזרקיה ואי בעי זרק וקתני דאין מטמא טומאת אוכלין? ועונה הכא במאי עסקינן שלא היתה שהות ביום למיזרקיה ,ושואל אבל היתה לו שהות ביום מאי? מטמא טומאת אוכלין ,ושואל אדתני לן לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין ,ליפלוג בדידה ,במה דברים אמורים שלא היתה לו שהות ביום ,אבל היתה לו שהות ביום מטמא טומאת אוכלין ועונה הכי נמי קאמר לן, קודם שיראה לזריקה אינו מטמא טומאת אוכלין ,לאחר שיראה לזריקה מטמא טומאת אוכלין ,ושואל והא פיגל בין בקדשי קדשים ,בין בקדשים קלים מצוה למיזרקיה, ואי בעי זריק וקתני דאינו מטמא טומאת אוכלין? מאי לאו דפיגל בזריקה ,ועונה לא דפיגל בשחיטה ,ושואל אבל פיגל בזריקה מאי? הכי נמי דמטמא טומאת אוכלין, ושואל אדתני פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין, ליפלוג בדידה ,במה דברים אמורים דפיגל בשחיטה אבל פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלין ,ועונה פיגל במנחה איצטריכא ליה ,דאף על גב דפיגל בקמיצה דקומץ במנחה כשחיטה בבהמה הטהורה דמי ,אפי' הכי מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר מעיקרו ,אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב נחמן ,ודחה ואמר אפילו תימא לן ממש ,ואפילו תימא דפיגל בזריקה ,דאי בעי פריק אמר רבי שמעון אבל ,אי בעי הוה זריק לא אמרינן ,ושואל ,מיתיבי ,כלל אמר רבי יהושע ,כל שהיתה לו שעת היתר לכוהנים אין מועלין בה ,וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים מועלין בה ,ואיזהו שעת היתר לכהנים ,שלנה ושנטמאת ושיצאה מחוץ לעזרה ואיזו היא שלא היתה לו שעת היתר לכהנים ,שנשחטה חוץ לזמנה ,וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה ,ושואל קתני מיהא רישא ,שלנה ,ושנטמאת ,ושיצאה ,מאי לאו לנה ממש והכא דאי בעי הוה זריק הוא ,וקתני דאין מועלין ,ועונה, לא ,ראויה לצאת ,וראויה לטמא ,וראויה ללין ,ושואל אבל לינה ממש מאי? הכי נמי דמועלין ושואל האי המבחן שלו כל שהיה לו שעת היתר לכהנים ,וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים ,הנכון הוא כל שיש לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שאין לה שעת היתר לכהנים מועלין בה מיבעי ליה ,ועונה אלא אמר רב אשי ,מעילה אטומאה קא רמית? מעילה משום קדושה ולאו קדושה היא ,לבתר דפקעה לה קדושתיה במאי הדרא רכבא נחלשה לה ,אבל טומאה המבחן הוא משום אוכלא ולאו (משום) אוכלא היא ,כל היכא דאי בעי זריק מצי זריק לי' משוי ליה אוכלא ,ומטמא טומאת אוכלין ,היכא דאי בעי (מצי) זריק לא מצי זריק לא משוי ליה אוכלא [ולא] מטמא טומאת אוכלין, ושואל מיתיבי ,המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא ,אם עד שלא נשחט נודע לו ,יצא וירעה בעדר עם כל הצאן קידר ,דברי רבי מאיר ,וחכמים אומרים ירעה עד שיסתאב וימכר במומו ויפלו דמיו לנדבה ,ר' אליעזר אומר ,יקריב ,שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר ,כל זה עד שלא נשחט משנשחט נודע לו שלא חטא הדם ישפך והבשר יישרף ,נזרק הדם הבשר יאכל ,ורבי יוסי אומר ,אפי' הדם בכוס ,ייזרק והבשר יאכל ,ומסביר ואמר רבא רבי יוסי בשיטת ר"ש אמר, דאמר ,כל העומד לזרוק כזרוק דמי ,ועונה מידי הוא טעמא? אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא, היינו טעמא דר' יוסי ,דקסבר כלי שרת מקדשין את הפסולין לכתחילה ליקרב ,ושואל אמר ליה רב אשי לרב כהנא ,מדאמר רבי שמעון כל העומד לזרוק כזרוק דמי המשוואה הפשוטה היא כל העומד לשרוף נמי כשרוף דמי ,ושואל נותר ופרה אמאי מטמאין טומאת אוכלין? עפרא בעלמא נינהו ,ועונה א"ל ,חיבת הקודש מכשרתן ,ושואל אמר ליה רבינא לרב אשי ,נהי דמהניא להו חיבת הקודש לאיפסולי דגופיה ליקרויי טמא נמי , אבל למימני ביה ראשון ושני? ועונה תפשוט דבעי ריש לקיש ,צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני? ודוחה כי מיבעיא ליה לריש לקיש דאורייתא? כי קאמרינן דרבנן: משנה ב' (ב) הָאֹומֵר ה ֲֵרי ָעלַי מנחה ַב ַמ ֲחבַת ְּו ֵהבִיא ַבמ ְַּר ֶׁחשֶׁת ,או שאמר הרי עלי ַבמ ְַּר ֶׁחשֶׁת ְּו ֵהבִיא מנחה ַב ַמ ֲחבַת ,מַה ש ֵהבִיא ֵהבִיא ,וִידֵ י חֹובָתֹו לנדרו ֹלא יָצָא .היה מונח לפניו עישרון סולת ואמר זֹו ְּל ָהבִיא ַב ַמ ֲחבַת ְּו ֵהבִיא ַבמ ְַּר ֶׁחשֶׁת, ֶׁ שנֵי ֶׁעשְּרֹונִים סולת בלולה בשמן או אמר הרי זו ַבמ ְַּר ֶׁחשֶׁת ְּו ֵהבִיא ַב ַמ ֲחבַת ,ה ֲֵרי זֹו מנחה פְּסּולָה .אמר ה ֲֵרי ָעלַי ְּ ש ֵהבִיא ֵהבִיא, שנֵי ֵכלִים ְּו ֵהבִיא ִב ְּכלִי ֶׁאחָד ,מַה ֶׁ שנֵי ֵכלִים ,או שני עשרונים להביאם ִב ְּ ְּל ָהבִיא ִב ְּכלִי ֶׁאחָד ְּו ֵהבִיא ִב ְּ שנֵי ֵכלִים ְּו ֵהבִיא ִב ְּכלִי ֶׁאחָד, שנֵי ֵכלִים ,או ִב ְּ וִידֵ י חֹובָתֹו ֹלא יָצָא .היו לפניו ואמר אֵלּו ְּל ָהבִיא ִב ְּכלִי ֶׁאחָד ְּו ֵהבִיא ִב ְּ שנֵי ֵכלִיםָ ,אמְּרּו לֹו ִב ְּכלִי ֶׁאחָד נָדַ ְּרתָ ,ושתק שנֵי ֶׁעשְּרֹונִים ְּל ָהבִיא ִב ְּכלִי ֶׁאחָד ְּו ֵהבִיא ִב ְּ ה ֲֵרי אֵלּו פְּסּולִין .אמר ה ֲֵרי ָעלַי ְּ שנֵי שרֹונִים ְּל ָהבִיא ִב ְּ שנֵי ֶׁע ְּ שנֵי ֵכלִים ,פְּסּולִין .אמר ה ֲֵרי ָעלַי ְּ ִהק ְִּריבָן ִב ְּכלִי ֶׁאחָדְּ ,כש ִֵרים שקיים נדרו .הביאם ִב ְּ שנֵי ֵכלִיםְּ ,כש ִֵרין .נְּתָ נֹו ִב ְּכלִי ֶׁא ָחד ,דינו לקמיצה ָדַרתָ ִ ,הק ְִּריבָן ִב ְּ שנֵי ֵכלִים נ ְּ ֵכלִיםְּ ,ו ֵהבִיא ִב ְּכלִי ֶׁאחָדָ ,אמְּרּו לֹו ִב ְּ שנִתְּ ע ָָרבּו: ִכשְּתֵ י ְּמנָחֹות ֶׁ בבלי מנחות קב' ע' ב' שמן וסולת לא קידשום כלי שרת ועונה אמר אביי לא גמרא ,וצריכא ואינם מיותרים כל הדוגמאות קידשום ליקרב ,אבל קידשום ליפסל ,ואמר אביי ,לא שבמשנה ,ומסביר אי אשמעינן הך קמייתא משום שנו ששינוי פוסל אלא שקבען בשעת נדר ,אבל דאמר במחבת וקא מייתי במרחשת ,אבל הכא בכמה בשעת הפרשה לא ,דברים כו' (כד) מוֹּצָ א ְשפָ תֶ יָך כלים דאידי ואידי במחבת ואידי ואידי במרחשת ִת ְשמֹּר וְ עָ ִשיתָ ַכ ֲאשֶׁר נָדַ ְּרתָ לַי ֹּהוָה אֱֹלהֶ יָך נְדָ בָ ה אֲ ֶשר אימא ידי נדרו נמי יצא ,ואי אשמעינן הך משום דקא ִדבַ ְרתָ בְ ִפיָך :ולא כאשר הפרשת ,איתמר נמי ,אמר פליג מחלק להו לשניים ,אבל התם דלא פליג ביה, רבי אחא בר חנינא אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן ,לא אימא לא ,לכן צריכא ,תנו רבנן מה שהביא הביא שנו אלא שקבען בשעת נדר אבל בשעת הפרשה לא, וידי נדרו לא יצא ,רבי שמעון אומר ,אף ידי נדרו נמי ומסביר "כאשר נדרת" ולא כאשר הפרשת: יצא :במשנה זו להביא במחבת :ושואל והא תניא משנה ג' ְּעֹורין ,יָבִיא סולת מִן ַה ִחטִים .אמר הרי עלי מנחה ֶׁקמַח ,יָבִיא סֹולֶׁת .אמר הרי עלי (ג) האומר ה ֲֵרי ָעלַי ִמנְּחָה מִן ַהש ִ שלֵם. שמֶׁן ּולְּבֹונָה .אמר הרי עלי מנחה של ֲחצִי ִעשָרֹון ,יָבִיא מנחת ִעשָרֹון ָ שמֶׁן ּולְּבֹונָה ,יָבִיא ִעמָּה ֶׁ מנחה בְֹּלא ֶׁ שמְּעֹון פֹוטֵר בכולם ,שֶֹּׁלא הִתְּ נַדֵ ב כְּדֶׁ ֶׁרְך ַהמִתְּ נַדְּ בִים: שנָי ִםַ .רבִי ִ אמר ִעשָרֹון ּו ֶׁמ ֱחצָה יָבִיא ְּ בבלי מנחות קג' ע' א' דלמא לא מיבעיא קאמר ,לא מיבעיא מן העדשים גמרא שואל אמאי יביא מן החיטים? ,נדר ופתחו דאיכא למימר מהדר הוא דהדר ביה ,ותפוס לשון עמו הוא? ועונה אמר חזקיה ,הא מני ,בשיטת בית ראשון ,אלא אפי' מן השעורין נמי דאיכא למימר שמאי היא ,דאמרי תפוס לשון ראשון ,דתנן הריני מיטעא הוא דקא טעי ,אפי' הכי תפוס לשון ראשון, נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ,ב"ש אומרים נזיר מן אמר זעירי ,לא שנו אלא דאמר עלי להביא מנחה, היין ובית הלל אומרים אינו נזיר ,רבי יוחנן אמר אבל לא אמר מנחה לא ,יתיב רב נחמן וקאמר לה אפי' תימא בית הלל ,באומר ,אילו הייתי יודע שאין להא שמעתא ,ושואל איתיביה רבא לרב נחמן מן נודרין כך לא הייתי נודר כך אלא כך כפי שצריך, המשנה קמח יביא סולת ,לאו דלא אמר מנחה ,ועונה אמר חזקיה ,לא שנו אלא דאמר מנחה מן השעורים, לא דאמר מנחה ,ושואל בלא שמן ולבונה יביא שמן אבל אמר מנחה מן העדשים לא ,ושואל מכדי ננסה ולבונה ,מאי לאו דלא אמר מנחה ,ועונה לא דאמר להבין את חזקיה ,כמאן אמר לשמעתיה וודאי כבית מנחה ,ושואל חצי עשרון יביא עשרון שלם ,מאי שמאי ,ובית שמאי משום תפוס לשון ראשון ,הוא מה לאו דלא אמר מנחה ,ועונה לא דאמר מנחה ,ושואל לי מן השעורין מה לי מן העדשים? ועונה הדר ביה אי הכי אימא סיפא ,עשרון ומחצה יביא שנים ,ושואל חזקיה ,ושואל ומאי טעמא הדר ביה ,ועונה אמר כיון דאמר מנחה איחייב ליה בעשרון ,כי אמר חצי רבא מתני' קשיתי' ,מאי איריא דתני מנחה מן עשרון לא כלום קאמר הוא ,ועונה לא צריכא דאמר השעורים ליתני מן העדשים? אלא שמע מינה משום הרי עלי מנחה חצי עשרון ועשרון ,דכיון דאמר מנחה דטעי הוא ,בשעורים טעי אנשים בעדשים לא טעי איחייב ליה בעשרון ,כי אמר חצי עשרון ולא כלום אנשים ,ורבי יוחנן אמר אפילו מן העדשים ,ושואל קאמר ,כי הדר אמר עשרון מייתי עשרון אחרינא, מכדי רבי יוחנן כמאן אמרה לשמעתיה כבית הלל, ושואל אי הכי רבי שמעון פוטר שלא התנדב כדרך וב"ה משום דטעי הוא בשעורין טעי בעדשים לא המתנדבין ,אמאי? ועונה אמר רבא ר' שמעון בשיטת טעי? ועונה רבי יוחנן לדבריו דחזקיה קאמר ליה ,את ר' יוסי אמרה ,דאמר [אף] בגמר דבריו אדם מתפיס: מאי טעמא הדרת בך משום דלא קתני מן העדשים, משנה ד' ששִים ִעשָרֹוןּ ,ו ֵמבִיא אם רצונו בכך את כל השישים ִב ְּכלִי ֶׁאחָד .אִם ָאמַר ה ֲֵרי ָעלַי (ד) מִתְּ נַדֵ ב ָאדָ ם ִמנְּחָה שֶׁל ִ שכֵן צִבּור ֵמבִיא בְּיֹום טֹוב ה ִָראשֹון שֶׁל חָג ששִים ִב ְּכלִי ֶׁאחָד ְּו ֶׁאחָד ִב ְּכלִי ֶׁאחָד נפרדֶׁ , ששִים ְּו ֶׁאחָד מנחותֵ ,מבִיא ִ ִ שּיְּהֵא קצת צנוע ויביא פָחּות מִן ששִים ְּו ֶׁאחָד קרבנות וכל אחד עם מנחתו .דַ ּיֹו ְּליָחִיד ֶׁ שבָת ִ שחָל ִלהְּיֹות ַב ַ הסוכות ֶׁ שמְּעֹוןַ ,והֲֹלא בקרבנות החג יש אֵלּו ַלפ ִָריםְּ ,ואֵלּו ַל ְּכ ָבשִיםְּ ,ואֵינָם נִ ְּב ָללִים זֶׁה עִם זֶׁה, ַהצִבּור לפחות ֶׁאחָדָ .אמַר ַרבִי ִ ששִים ששִים י ְּכֹולִים ְּל ִה ָבלֵל .להתערבב השמן והסולת ָאמְּרּו לֹו ,דווקא עד ִ ֶׁאלָא מביא עד ששים מפני ,שעַד ִ ְַּאר ָבעִים סְָּאה הּוא ששִים ְּו ֶׁאחָד אֵין נִ ְּב ָללִים?ָ .אמַר ָלהֶׁם ,כָל מִד ֹת ֲח ָכמִים כֵן מקווה מים ב ְּ נִ ְּב ָללִים הסולת בשמן ִ , שנַי ִם, ְַּאר ָבעִים סְָּאה ָחסֵר קֹו ְּרטֹוב אֵינֹו י ָכֹול ִלטְּבֹול ָבהֶׁן ולהיטהר .אֵין מִתְּ נַדְּ בִים יין לנסך לא לֹוג אחד ,לא ְּ טֹובֵל ,ב ְּ ששָה ּו ְּל ַמ ְּעלָה שכן אפשר שה שהם מצויים בקרבנות ציבור ּ ,ו ִמ ִ ש ָ ְַּאר ָבעָה ְּו ִ לא ַו ֲח ִמשָהֲ ,אבָל מִתְּ נַדְּ בִים שְּלשָה ו ְּ לצרף : בבלי מנחות קג' ע' ב' ִמנֶׁגֶׁד ּופָ חַ ְדתָ ַל ְילָה וְיוֹּמָ ם וְ ֹלא תַ אֲ ִמין בְ חַ ֶייָך :זה גמרא שואל שאיל שאילה למעלה מרבי יהודה בר אילעאי ,מנין לאומר הרי עלי ששים ואחד מביא הלוקח תבואה משנה לשנה ויש לו לחשוש לתולעים ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד ,פתח רבי יהודה "ופחדת לילה ויומם" זה הלוקח תבואה מערב שבת בר אילעאי ראש המדברים בכל מקום ואמר ,שכן לערב שבת" "ולא תאמן בחייך" זה הסומך על מצינו ציבור מביאין ביום טוב הראשון של חג שחל הפלטר הקונה לחם מוכן המזדמן לו לעיתים ,וההוא להיות בשבת ששים ואחד ,דיו ליחיד שיפחות מן גברא על פלטר סמיך ,ושואל עדיין השאלה עומדת הציבור אחד ,אמר לו רבי שמעון והלא יש ביניהם מאי הוי עלה? ועונה אמר רב יוסף רבי יהודה אלו פרים ואילים ,ואלו כבשים ,אלו בלילתן עבה מוריינא מורה הוראה רב מטעם דבי נשיאה הוה, שיחס השמן לסולת שונה ,ואלו בלילתן רכה ,אלו ואורי ליה כשמעתיה ,דתנן רבי יהודה אומר ,ששה בלילתן שחרית ,ואלו בלילתן בין הערבים ,ואין דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ,דם נבללין מזה על זה אמרו לו רבי יהודה בר אילעאי, נבילות בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין ולכן אמור אתה ,אמר להם ,הרי הוא אומר ויקרא ז' (י) טיהרו ,אמר רבי יוסי בר' יהודה ,אף כשטמאו בית שמֶׁן ַוח ֲֵרבָה לְ כָ ל בְ נֵי ַא ֲהרֹּן ִת ְהיֶה ְּוכָל ִמנְּחָה בְּלּולָה ַב ֶׁ הלל לא טמאו אלא ברביעית ,הואיל ויכול לקרוש ָאחיו :כבר אמרה תורה הבא מנחה שיכולה ִאיש כְ ִ ולעמוד על כזית :במשנה אין מתנדבין לוג שנים להיבלל ,ושואל א"ל בששים נבללין בששים ואחד וחמשה ,ושואל ,איבעיא להו ,יש קבע לנסכים או אין אין נבללין? ועונה אמר לו ,כל מדת חכמים כן הוא, קבע לנסכים? ומסביר היכי דמי ,כגון דאייתי יין מקווה מים בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חמשה לוג אי אמרת אין קבע לנסכים משיך ומקריב חסר קרטוב אינו יכול לטבול ,כביצה מטמא טומאת ארבעה מינייהו ,דחזי לאיל ,ואידך הוי נדבה ,ואי אוכלין ,כביצה חסר שומשום אין מטמא טומאת אמרת יש קבע לנסכים ,עד דממלי להו השישי אוכלין ,מטלית שלשה טפחים על שלשה מטמא שיהיה ראוי לפר לא קרבי? ושואל מאי? ועונה אמר מדרס ,שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא אביי תא שמע ששה שופרות בחצר המקדש לנדבה מדרס ,ועכשיו שואל וכי אין נבללין מאי הוי? והא של המתנדבים בעם ,ואמרינן כנגד מי? כנגד מותר תנן אם לא בלל כשר ,ועונה אמר רבי זירא כל חטאת ,ומותר אשמות ,ומותר אשם נזיר ,ומותר אשם הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ,וכל שאינו ראוי מצורע ,ומותר קינין ,ומותר מנחת חוטא ,ואם איתא לבילה ,בילה מעכבת בו ,אמר רב ביבי אמר רבי שאין קבע ליתקין שופר אחרינא כנגד מותר נסכים, יהושע בן לוי ,מעשה בפרדה אחת של בית רבי, ודוחה הנך לנדבת צבור אזלי ,אבל יין לנסך הני שמתה ,ושיערו חכמים את דמה ברביעית לדעת אם שכיחי ,אפשר דמצטרפי עוד היום דמר ודמר בהדי יש בה טומאה ,ושואל מתיב רבי יצחק בר ביסנא הדדי וקרבי ,ועונה אמר רבא תא שמע במדבר טו' העיד רבי יהושע ורבי יהושע בן בתירא על דם (יב) כַ ִמ ְספָ ר אֲ ֶשר ַתעֲשּו כָכָה ַתעֲשּו לָאֶ חָ ד כְ ִמ ְספָ ָרם: נבילות שהוא טהור ,ואמר רבי יהושע בן בתירא ֲשה ָככָה אֶ ת אֵ לֶה לְ הַ ְק ִריב ִא ֵשה (יג) כָל ָה ֶׁאז ְָּרח ַיע ֶ מעשה והיו נוחרין ערודיאות מאכל לאריות מורעבים ֵריחַ נִיחֹּחַ לַי ֹּהוָה :מלמד שמתנדבין נסכים ,וכמה? באיסטריא בקרקס של מלך ,והיו עולי רגלים שוקעין שלשת לוגין ,ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף תלמוד עד רכובותיהן בדם ולא אמרו להם דבר? אישתיק ּומ ְשפָ ט אֶ חָ ד י ִ ְּהי ֶׁה ָלכֶם לומר שם (טז) תו ָֹּרה ַאחַ ת ִ אמר ליה ר' זריקא מאי טעמא לא קא מהדר מר אמר וְ ַלגֵר הַ גָר ִא ְתכֶם :ושואל יכול יפחות ועונה ת"ל ליה היכי אהדר ליה ואני טרוד כל כך בפרנסתי, "ככה" ועכשיו שואל מאי יוסיף? אילימא ארבעה דאמר רבי חנין דברים כח' (סו) ְּוהָיּו ַחּי ֶׁיָך תְּ ֻלאִים לְָּך וששה ,מאי שנא שלשה דחזו לכבש ,ארבעה וששה נמי חזו לאיל ופר ,אלא לאו חמשה ,ושמע מינה אין קבע לנסכים ,שמע מינה ,ושואל אמר רב אשי והא אנן לא תנן הכי? אין מתנדבין לוג שנים וחמשה, קתני חמשה דומיא דשנים ,מה שנים דלא חזו כלל אף חמשה נמי דלא חזו כלל ,ודוחה מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא אמר אביי אם תמצא לומר אין קבע לנסכים הא אין קבע לנסכים אם תמצא לומר יש משנה ה' שמֶׁן כחלק מן המנחה ,דִ ב ְֵּרי ַרבִי ֲעקִיבָאַ .רבִי ט ְַּרפֹון אֹומֵר, (ה) מִתְּ נַדְּ בִים יַי ִן לנסך על המזבחְּ ,ואֵין מִתְּ נַדְּ בִים ֶׁ שמֶׁן בָא חֹובָה ּובָא נְּדָ בָה. שבָא חֹובָהּ ,ובָא נְּדָ בָה ,וכן מצינו ַאף ַה ֶׁ שמֶׁןָ .אמַר ַרבִי ט ְַּרפֹון( ,מַה) ָמצִינּו ַבּיַי ִן ֶׁ מִתְּ נַדְּ בִים ָ שאֵינֹו ק ֵָרב שמֶׁן ֶׁ ש כֵן הּוא ק ֵָרב חֹובָתֹו ִב ְּפנֵי ַעצְּמֹו ,ת ֹאמַר ַב ֶׁ ָאמַר (לֹו) ַרבִי ֲעקִיבָאֹ ,לא אינך צודק ,אִם ָאמ ְַּרתָ ַביַי ִן ֶׁ ש ָלמִים. שנַי ִם מִתְּ נַדְּ בִים בשותפות ִעשְּרֹון ֶׁאחָדֲ ,אבָל מִתְּ נַדְּ בִים עֹולָה ּו ְּ חֹובָתֹו ִב ְּפנֵי ַעצְּמֹו אלא בלול בסולת .אֵין ְּ ּובָעֹוף ,מנדבים ֲאפִלּו פ ְִּרידָ ה ֶׁאחָת תור או יונה בודדת : בבלי מנחות קד' ע' ב' תניא נמי הכי ,רבי אומר ויקרא כב' (יח) ַדבֵ ר אֶ ל גמרא ,אמר רבא ,מדברי שניהם רבי עקיבא ורבי ַא ֲהרֹּן וְ אֶ ל בָ נָיו וְ אֶ ל כָ ל בְ נֵי י ְִש ָראֵ ל וְָאמַ ְרתָ אֲ לֵהֶ ם טרפון נלמוד ,מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום, ּומן הַ גֵר בְ י ְִש ָראֵ ל ֲאשֶׁר ִאיש ִאיש ִמבֵ ית י ְִש ָראֵ ל ִ ושואל פשיטא? ועונה מהו דתימא מנחת נדבה גלי יַק ְִּריב ק ְָּרבָנֹו ְּלכָל נִדְּ ֵריהֶׁם ּו ְּלכָל נִדְּ בֹותָ ם ֲאשֶׁר יַק ְִּריבּו בה רחמנא הני חמשה מנחות אין ,טפי לא ,קמ"ל הני לַיהֹוָה לְ ֹּעלָה :הכל באין בשותפות לא סילק הכתוב מילי בסתמא אבל היכא דפריש ,פריש באיזה מהם אלא מנחה שנאמר "נפש" ,אמר ר' יצחק מפני מה שיבחר :במשנה ,אין שנים מתנדבין :ושואל מאי נשתנית מנחה שנאמר בה "נפש" אמר הקדוש ברוך טעמא? אילימא משום דכתיב ויקרא ב'(א) וְ נֶפֶ ש כִ י הוא ,מי דרכו להביא מנחה? עני ,מעלה אני עליו תַ ק ְִּריב קָ ְרבַ ן ִמנְחָ ה לַי ֹּהוָה ֹּסלֶת י ְִהיֶה קָ ְרבָ נ ֹּו וְ יָצַ ק כאילו הקריב את נפשו לפני ,א"ר יצחק מה נשתנית עָ לֶיהָ ֶשמֶ ן וְ נָתַ ן עָ לֶיהָ לְ ֹּבנָה :ושואל ,עולה נמי הא מנחה שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו ,משל למלך כתיב שם א' (ג) ִאם ֹּעלָה קָ ְרבָ נ ֹּו ִמן הַ בָ קָ ר זָכָ ר תָ ִמים בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא י ְַק ִריבֶ נּו אֶ ל פֶ תַ ח אֹּהֶ ל מוֹּעֵ ד יַק ְִּריב אֹּת ֹּו לִ ְרצֹּנ ֹּו לִ ְפנֵי עני ,אמר לו ,עשה לי מן חמשה מיני טיגון כדי ְי ֹּהוָה :אלא עולה מאי טעמא תורמים בשותפות שאהנה ממך: דכתיב במדבר כט' (לט) אֵ לֶה ַתעֲשּו לַי ֹּהוָה בְ מ ֹּועֲדֵ יכֶם הדרן עלך המנחות והנסכים: לְ בַ ד ִמנ ְִד ֵריכֶם וְ נ ְִדבֹּתֵ יכֶם לְּעֹולֹותֵ יכֶׁם ּולְ ִמנְח ֹּותֵ יכֶם ּולְ נ ְִסכֵיכֶם ּולְ ַשלְ מֵ יכֶם :ושואל מנחה נמי הא כתיב "למנחותיכם" ועונה אלא משום דכתיב בה "נפש" קבע לנסכים ושואל עד עשרה פשיטא לי אחד עשר מיבעיא לי מאי? גברא לשני פרים קא מכוין ועד דממלי להו לא קרבי ,או דלמא לשני אילים וכבש אחד קמכווין ,ושואל תרי מחד מינא ,וחד מחד מינא אמרינן ,או לא ,מאי? ועונה תיקו:
© Copyright 2024