פרק ז - תלמוד בבלי
ערכין פרק שביעי משנה א' ב' שנִּים .וְֹלא גֹו ֲאלִּין הבעלים שדה אחוזה לְַאחַר הַּיֹובֵל פָּחֹות (א) אֵין ַמקְדִּ שִּין שדה אחוזה ִּל ְפנֵי הַּיֹובֵל פָּחֹות ִּמשְתֵ י ָּ שעַת כאשר הַּיֹובֵל שבִּין חֳדָּ שִּים ַל ֶהקְדֵ שֲ .אבָּל ַה ֶהקְדֵ ש ְמ ַחשֵב לטובתו חֳדָּ שִּיםַ .ה ַמקְדִּ יש אֶת שָּדֵ הּו ִּב ְ שנָּה .אֵין ְמ ַח ְ ִּמ ָּ שקֶל ָּכסֶף .הָּיּו שָּם נְ ָּקעִּים ובקעים ֲע ֻמקִּים ְעֹוריםֲ ,ח ִּמשִּים ֶ נוהג ,נֹותֵ ן על שטח בו נזרע ְבז ֶַרע חֹומֶר צומח כור ש ִּ ֲעש ָָּּרה ְט ָּפחִּים שאינם מצמיחים ,אֹו ְס ָּלעִּים גְבֹוהִּים ֲעש ָָּּרה ְט ָּפחִּים שלא זורעים עליהם ,אֵין נִּמְדָּ דִּ ים ִּעמָּּה .פָּחּות שנִּים ִּל ְפנֵי הַּיֹובֵל ,אם רוצה לפדות את השדה נֹותֵ ן ִּמכָּאן ,נִּמְדָּ דִּ ים ִּעמָּּה ונבלע בשטחִּ .הקְדִּ ישָּּה שְתַ י ִּם אֹו שָּלש ָּ שנָּה ,אֵין שֹו ְמעִּין לֹוֶ ,אלָּא פודה את השדה רק אם שנָּה ְב ָּ שנָּה .אִּם ָאמַר ה ֲֵרינִּי נֹותֵ ן בתשלומים דְ בַר ָּ ֶסלַע ּו ֻפנְדְ יֹון ַל ָּ נֹותֵ ן אֶת כֻלֹו ְכ ֶאחָּד( :ב) ֶאחָּד ַה ְב ָּעלִּיםְ ,ו ֶאחָּד כָּל הָָּאדָּם יכול לפדות שדה אחוזה מו ההקדש .מַה בֵין ַה ְב ָּעלִּים ְלבֵין ש ַה ְב ָּעלִּים נֹותְ נִּים מוסיפים חֹומֶש על המחיר המוקצב לכל שנה ֶׁשקֶׁ ל ופודיון כָּסֶׁ ףְ ,וכָּל ָאדָּ ם אֵינֹו כָּל הָָּאדָּ םֶ ,אלָּא ֶ נֹותֵ ן חֹומֶש: בבלי ערכין כד' ע' א' ושואל והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ,אין מקדישין גמרא ,ושואל ורמינהו ,מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל ,ובשנת היובל עצמה לא יקדיש ,ואם ליגאל בגירוע פחות משתי שנים ,ועונה אמר לך רב, הקדיש אינה קדושה ,ועונה רב ושמואל דאמרי הא מני רבנן היא ,ואנא דאמרי כרבי ,דאמר לאכילת מצות שמות יב' (טו) ִּשבְ עַ ת י ִָּּמים מַ ּצוֹת תֹאכֵלּו אַ ְך תרוייהו הפשט במשנה אין מקדישין ליגאל בגירוע בַ יוֹם הָּ ִּראשוֹן ַת ְשבִּ יתּו ְשאֹר ִּמבָּ תֵ יכֶׁם כִּ י כָּ ל ֹאכֵל חָּ מֵ ץ פחות משתי שנים ,וכיון דאין מקדישין ליגאל בגירוע וְ נִּכְ ְרתָּ ה הַ ּנֶׁפֶׁ ש הַ ִּהוא ִּמי ְִּש ָּראֵ ל ִּמיוֹם הָּ ִּראשֹון עַ ד יוֹם פחות משתי שנים ,מן הדין והשכל הישר יהא אדם הַ ְשבִּ עִּ י :וראשון בכלל "שביעי" ושביעי בכלל ,הכא חס על נכסיו ואל יקדיש פחות משתי שנים ,איתמר, נמי "בשנת" ושנת היובל בכלל ,ושואל אי כרבי המקדיש שדהו בשנת היובל עצמה ,רב אמר קדושה, לחמישים שנה חמישים שקלים פונדיון מאי ונותן לבדק הבית חמשים שקלים ושמואל אמר ,אינה עבידתיה? וכי תימא לית ליה פודיון ,והתנן הקדיש קדושה כל עיקר ,ושואל ,מתקיף לה רב יוסף ,בשלמא שתים ושלש שנים לפני היובל ,רבי אומר ,אומר אני לענין מכירה דפליג שמואל עליה דרב ,איכא למימר נותן סלע ופונדיון ,ועונה רבי כרבי יהודה סבירא קל וחומר ומה שדה מכורה כבר יוצאה עכשיו ביובל ליה ,דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן ובין יובל שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר כל עיקר אלא ליובל יש רק ארבעים ותשע שנים ,שאותם מחלקים הכא מי איכא למימר ק"ו והא תנן הגיע יובל ולא לחמישים סלעים ,ומברר לשמואל שסובר שאין נגאלה כהנים נכנסין לתוכה ונותנין דמיה להקדש מקדישים ביובל לימא רבי כרבנן סבירא ליה ,דאי דברי רבי יהודה ,ועונה שמואל כר"ש סבירא ליה כרבי יהודה ,סלע ושתי פונדיונות מיבעי ליה ,ועונה דאמר ,נכנסין בחינם ולא נותנין להקדש לבדק הבית , נכון ע"כ לשמואל רבי כרבנן סבירא ליה ,ושואל תא ורב סבר ,סוף סוף לבעלים מי קהדרא אינו חוזר שמע ,ולא גואלין אחר היובל פחות משנה ,ושואל לכהנים הוא דנפקא ,וכהנים משולחן גבוה קא זכו, בשלמא לשמואל לא גואלין לאחר יובל פחות משנה, ושואל מאי טעמא דרב? ועונה דאמר קרא ,ויקרא כז' אלא לרב מאי אחר יובל שנה? ועונה רב מי סברת שנַת הַיֹובֵל י ְַק ִּדיש ָּשדֵ הּו כְ עֶׁ ְרכְ ָך יָּקּום :ושנת (יז) אִּם ִּמ ְ אחר יובל ממש ,אלא מאי אחר יובל באמצע יובל, היובל בכלל ,ושואל ושמואל? ועונה מי כתיב ואם ובא להשמיע דכל כמה דלא מליא ליה שנה לא מגרע בשנת היובל "משנת היובל" כתיב משנת שאחר ליה ,ושואל מאי קא משמע לן דאין מחשבין חדשים היובל ,ושואל בשלמא לרב היינו דכתיב שם (יז) אִּם עם ההקדש ,הא בהדיא קתני אין מחשבין חדשים עם שנַת הַיובֵל י ְַק ִּדיש ָּשדֵ הּו כְ עֶׁ ְרכְ ָך יָּקּום( :יח) ְואִּם ִּמ ְ ההקדש ,ועונה ,לרב מסביר מה טעם קאמר ,מה טעם וְח ַשב ל ֹו הַ כֹהֵ ן אֶׁ ת הַ כֶׁסֶׁ ף עַ ל ַאחַר הַיֹובֵל י ְַק ִּדיש ָּשדֵ הּו ִּ לא גואלין לאחר יובל פחות משנה ,משום דאין ִּפי הַ ָּשנִּים הַ ּנוֹתָּ רֹת עַ ד ְשנַת הַ יֹבֵ ל וְ נִּגְ ַרע מֵ עֶׁ ְרכֶָׁך :אלא מחשבין חדשים עם ההקדש :במשנה אין מחשבין לשמואל מאי אחר היובל? ועונה הכוונה אחר אחר חדשים וכו' :תנו רבנן ,מנין שאין מחשבין חדשים עם שנה שנייה ,ושואל מיתיבי ,מקדישין בין לפני היובל ההקדש ,ת"ל ויקרא כז' (יח) וְ ִּאם ַאחַ ר הַ יֹבֵ ל י ְַק ִּדיש בין לאחר היובל ,ובשנת היובל עצמה לא יקדיש ,ואם שנִּים הַּנֹותָּ רֹות ָּשדֵ הּו ְו ִּחשַב לֹו הַכֹּהֵן אֶת ַה ֶכסֶף עַל פִּי ַה ָּ הקדיש אינה קדושה ,ועונה אמר לך רב ,אינה קדושה עַ ד ְשנַת הַ יֹבֵ ל וְ נִּגְ ַרע מֵ עֶׁ ְרכֶָׁך :שנים אתה מחשב ואי בגירוע ,אבל קדוש ונותנין חמשים שקלים לפדותה , אתה מחשב חדשים ,ושואל אם כך מניין שאם אתה ומדייק ,מכלל דלפני היובל קדושה ליגאל בגירוע, רוצה לעשות חדשים לשנה עושה ,ומסביר היכי דמי 1 דלאו בני זריעה נינהו ,דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים ,שמע מינה ,ושואל אי הכי פחות מכאן נמי לא יחשבו? ועונה לאלה שם אחר הנהו נגאני דארעא מיקרו ,או שידרי דארעא מיקרו :במשנה הקדישה שתים ושלש וכו' :תנו רבנן שם (יח) ו ְִּאם ַאחַ ר הַ יֹבֵ ל וְח ַשב ל ֹו הַ כֹהֵ ן אֶׁ ת הַ כֶׁסֶׁ ף עַ ל ִּפי הַ ָּשנִּים י ְַק ִּדיש ָּשדֵ הּו ִּ הַ ּנוֹתָּ רֹת עַ ד ְשנַת הַ יֹבֵ ל ְונִּג ְַרע ֵמע ְֶרכֶָך :אף מן ההקדש שאם אכלה הקדש שנה או שתים אי נמי לא אכלה אלא שהיתה לפניו נותן סלע ופונדיון לשנה :,במשנה ואם אמר הריני נותן כו' :תנו רבנן ,מנין שאם אמרו בעלים הרינו נותנין דבר שנה בשנה שאין שומעין להם ,תלמוד לומר "וחשב לו הכהן את הכסף" עד שיהא כסף כולו ,כאחד ,אחד בעלים ואחד כל אדם, ושואל מה בין בעלים לכל אדם? ועונה שהבעלים נותנין תוספת חומש וכל אדם אין נותנין חומש: כגון דאקדשיה בפלגא דארבעין ותמני ,ת"ל "וחשב לו הכהן" מכל מקום :במשנה המקדיש שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעורים תנא ,שטח של כור זרע ולא כור שמוציאים ממנה תבואה ,מפולת יד דלילה ,ולא מפולת שוורים צפופה ,תני לוי ,לא מעבה ולא מידק אלא בינוני :במשנה היו שם נקעים עמוקים כו' :ושואל וליקדשו באנפי נפשייה ,וכי תימא כיון דלא הוו בית כור לא הוו קדשי ,אין זה כך ,והתניא ויקרא כז' (טז) ְואִּם ִּמשְדֵ ה אֲ חֻ זָּת ֹו י ְַק ִּדיש ִּאיש לַי ֹהוָּה וְהָּ יָּה עֶׁ ְרכְ ָך לְ ִּפי ז ְַרע ֹו ז ֶַׁרע חֹמֶׁ ר ְשע ִֹּרים בַ ח ֲִּמ ִּשים ֶׁשקֶׁ ל כָּסֶׁ ף :ושואל מה ת"ל ועונה לפי שנאמר "זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף" אין לי אלא שהקדיש כענין הזה ,מנין לרבות שטח בו זורעים לתך וחצי לתך סאה ותרקב וחצי תרקב ת"ל "שדה" מכל מקום ועונה אמר מר עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים משנה ג' (ג) ִּהקְדִּ ישָּּה לשדה ּוגְָאלָּּה בעצמו ,אֵינָּּה יֹוצְָאה ִּמּי ָּדֹו בַיֹובֵל .גְָאלָּּה בְנֹו ,יֹוצְָאה לְָאבִּיו בַיֹובֵל .גְָאלָּּה ַאחֵר אֹו ֶאחָּד מִּן ַהקְרֹובִּים ּוגְָאלָּּה בעל האחוזה ִּמּי ָּדֹו ,אֵינָּּה יֹוצְָאה ִּמּי ָּדֹו בַיֹובֵל .גְָאלָּּה ֶאחָּד מִּן הַכ ֹּ ֲהנִּים ַוה ֲֵרי הִּיא תַ חַת י ָּדֹו של הכהן, שלִּיֶ ,אלָּא יֹוצְָאה ומתחלקת ְלכָּל ֶאחָּיו ֹלא י ֹּאמַר הֹואִּיל ְוהִּיא יֹוצְָאה לַכ ֹּ ֲהנִּים בַיֹובֵל ַוה ֲֵרי הִּיא תַ חַת י ָּדִּ י ה ֲֵרי הִּיא ֶ הַכ ֹּ ֲהנִּים: בבלי ערכין כה' ע' ב' לה שדה ,והשאלה היא בעל מוקים לה שכן יורשה גמרא תנו רבנן ויקרא כז' (כ) ְואִּם ֹלא יִּגְַאל אֶת או דילמה בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק ַהשָּדֶ ה וְ ִּאם מָּ כַ ר אֶׁ ת הַ ָּשדֶׁ ה לְ ִּאיש ַאחֵ ר ֹלא ִּיגָּאֵ ל עוֹד: בניגוד לבעל ,ועונה תיקו ,ושואל בעא מיניה רמי בר בעלים "ואם מכר את השדה" גיזבר" ,לאיש אחר" חמא מרב חסדא ,הקדישה בעל האחוזה פחות משתי לאחר ולא לבן ,ושואל אתה אומר לאחר ולא לבן ,או שנים לפני היובל ופדאה במחיר מלא של חמישים אינו אלא לאחר ,ולא לאח? ועונה כשהוא אומר "איש" הרי אח אמור ,הא מה אני מקיים "אחר" ולא שקל כסף ,מהו שתצא לכהנים ,ושואל ,א"ל מאי לבן ,ושואל ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את דעתיך? כתוב שם (יח) ו ְִּאם ַאחַ ר הַ יֹבֵ ל י ְַק ִּדיש ָּשדֵ הּו וְח ַשב ל ֹו הַ כֹהֵ ן אֶׁ ת הַ כֶׁסֶׁ ף עַ ל ִּפי הַ ָּשנִּים הַ ּנוֹתָּ רֹת עַ ד ִּ האח? ועונה מרבה אני הבן שכן קם תחת אביו ְשנַת הַ יֹבֵ ל ְונִּג ְַרע ֵמע ְֶרכֶָך :שם (כא) ְו ָּהי ָּה ַהשָּדֶ ה ליעידה לאמה עבריה ולעבד עברי להוריש לבנו, ְבצֵאתֹו בַיֹובֵל קֹדֶׁ ש לַי ֹהוָּה כִּ ְשדֵ ה הַ חֵ ֶׁרם ַלכֹהֵ ן ִּת ְהיֶׁה ושואל אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו אֲ חֻ זָּת ֹו :דבת גירעון אין ,דלאו בת גירעון לא ,ודוחה לייבום ,אם מת אחיו ללא בנים ,ודוחה כלום יש אדרבה ,שם (כ) ְואִּם ֹלא יִּגְַאל אֶת ַהשָּדֶ ה ו ְִּאם מָּ כַ ר אֶׁ ת ייבום אלא במקום שאין בן ,הא יש בן אין ייבום, הַ ָּשדֶׁ ה לְ ִּאיש ַאחֵ ר ֹלא ִּיגָּאֵ ל עוֹד :ו"היה השדה בצאתו ושואל ותיפוק ליה שניים כנגד אחד דהכא תרתי ביובל" ,והאי נמי בת גאולה היא :במשנה גאלה אחד והכא חדא ,ועונה ,משום דעבד עברי עובר לבן מהאי מן הכהנים כו' :תנו רבנן ,שם (כא) וְהָּ יָּה הַ ָּשדֶׁ ה פירכא נמי הוא דנפקא ליה ,כלום יש ייבום אלא בְ צֵ את ֹו בַ יֹבֵ ל קֹדֶׁ ש לַי ֹהוָּה כִּ ְשדֵ ה הַ חֵ ֶׁרם לַכֹּהֵן תִּ ְהי ֶה במקום שאין בן ,ושואל בעי רבה בר אבוה ,בת מהו ֲא ֻחזָּתֹו :ושואל מה ת"ל ועונה מנין לשדה שיוצא שתעמיד שדה לאביה כמו בן ,ומסביר מצד אחד כיון לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכוהנים מנין שלא דלענין ייבום בן ובת כי הדדי פטרי כן מוקמה ,או יאמר ,הואיל ויוצאה לכהן הרי תחת ידי ותהא שלי, מאידך דילמא כיון דלענין נחלה בת במקום בן כי אחר ודין קל וחומר הוא ,אם בשל אחרים אני זוכה ,בשל דמיא ,לא מוקמה? ועונה תא שמע ,דתנא דבי ר' עצמי לא כל שכן ת"ל "אחוזתו" אחוזה שלו ,ואין זה ישמעאל ,כל שהוא אחר במקום בן ,והא הבת נמי שלו ,הא כיצד יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו במקום בן כי אחר דמיא ,ושואל בעי ר' זירא אשה הכהנים: נשואה שהקדישה שדה שירשה מאביה מי מעמיד 2 משנה ד' (ד) שדה אחוזה שהקדישו הבעלים ִּהגִּי ַע הַּיֹובֵל וְֹלא נִּגְ ֲאלָּה על ידם ,הַכ ֹּ ֲהנִּים נִּ ְכנָּסִּים לְתֹוכָּּה ,וְנֹותְ נִּים אֶת דָּ מֶי ָּה שמְעֹון אֹומֵר ,נִּ ְכנָּסִּין בחנם ֲאבָּל ֹלא נֹותְ נִּין דמים ַ ,רבִּי ֱאלִּי ֶעזֶר אֹו ֵמר ,שדה זו לבדק הבית ,דִּ ב ְֵרי ַרבִּי י ְהּודָּ הַ .רבִּי ִּ שנִּיִּ .הגִּי ַע הַּיֹובֵל לא נפדה ולכן ֹלא נִּ ְכנָּסִּין הכוהנים וְֹלא נֹותְ נִּין ביובל דמים ֶ ,אלָּא נִּק ְֵראת שְדֵ ה ְרטּושִּין ,עַד הַּיֹובֵל ַה ֵ שּיִּגְָא ֶלּנָּה אדם שלִּישִּי .לְעֹולָּם אֵין ַהכ ֹּ ֲהנִּים נִּ ְכנָּסִּין לְתֹוכָּּה ,עַד ֶ שנִּי וְֹלא נִּגְ ֲאלָּה ,נִּק ְֵראת ְרטּושֵי ְרטּושִּין עַד הַּיֹובֵל ַה ְ ַה ֵ ַאחֵר: בבלי ערכין כה' ע' ב' ָארץ :יכול יחזור לגזבר שלקחו ממנו ,תלמוד לומר גמרא שואל מאי טעמא דרבי יהודה? ועונה גמר הָּ ֶׁ גזרה שווה ויקרא כז' (כג) ִּ וְח ַשב ל ֹו הַ כֹהֵ ן אֵ ת ִּמכְ סַ ת "לאשר לו אחוזת הארץ ,ומדייק ,מספיק היה יאמר הּוא הַ ֹם ו י בַ ָך כְ ר ְ עֶׁ הָּ ת אֶׁ הָּ עֶׁ ְרכְ ָך עַ ד ְשנַת הַ יֹבֵ ל וְ נָּתַ ן הפסוק "לאשר לו אחוזת הארץ" מה תלמוד לומר קֹודֶ ש לַי ֹהוָּה :שם (יד) וְ ִּאיש כִּ י י ְַק ִּדש אֶׁ ת בֵ ית ֹו קֹודֶש "לאשר קנהו מאתו" ועונה שדה שיצאת לכהנים ומכרה לַי ֹהוָּה וְהֶׁ ע ֱִּריכ ֹו הַ כֹהֵ ן בֵ ין טוֹב ּובֵ ין ָּרע כַ אֲ ֶׁשר ַיע ֲִּריְך כהן והקדישה לוקח ,וגאלה אחר ,יכול תחזור לבעלים אֹת ֹו הַ כֹהֵ ן כֵן יָּקּום :ממקדיש בית ,מה להלן בדמים הראשונים ת"ל "לאשר קנהו" חוזרת לכוהנים ,ומסביר אף כאן בדמים ,ושואל ור"ש ועונה גמר ג"ש ואיצטריך "לא יגאל" ואיצטריכא למיכתב "לאשר קנהו" "קודש" שם כג' (כ) וְהֵ נִּיף הַ כֹהֵ ן אֹתָּ ם עַ ל לֶׁחֶׁ ם דאי כתב רחמנא "לא יגאל" היינו חושבים דלא קא הַ בִּ כ ִֻּרים ְתנּופָּ ה לִּ ְפנֵי ְי ֹהוָּה עַ ל ְשנֵי כְ בָּ ִּשים קֹודֶ ש י ְִּהיּו הדרה כלל ,אבל הכא דקא הדרה ,תיהדר למרה קמא, לַי ֹהוָּה ַלכֹהֵ ן :מכבשי עצרת מה להלן הכוהנים אוכלים כתב רחמנא "לאשר קנהו" ואי כתב רחמנא "לאשר בחנם אף כאן מקבלים אחוזה בחנם ,ושואל ורבי קנהו" במצב דלא קא יהבי בעלים דמי ,אבל הכא דקא [יהודה] נמי ניליף מכבשי עצרת? ועונה דנין קדשי יהבי דמי ,תיקום בידייהו ,לכן כתב רחמנא "לא יגאל" בדק הבית מקדשי בדק הבית ,ואין דנין קדשי בדק ואי כתב רחמנא "לא יגאל" ולא כתב עוד ,הוה אמינא לא הבית מקדשי מזבח ,ושואל ,ורבי שמעון נמי נילף תיפרוק כלל ,כתב רחמנא "עוד" לכמות שהיתה אינה ממקדיש בית? ועונה דנין דבר שמתנה לכהנים ,נגאלת אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה ,ושואל מדבר שמתנה לכהנים ,ואין דנין דבר שמתנה בסיכום מאי הוי עלה? ועונה אמר רבא אמר קרא שם לכהנים ,מדבר שאינו מתנה לכהנים :במשנה רבי (כא) ְו ָּהי ָּה ַהשָּדֶ ה ְבצֵאתֹו בַיּוֹּבֵל קֹדֶׁ ש לַי ֹהוָּה כִּ ְשדֵ ה הַ חֵ ֶׁרם אליעזר אומר לא נכנסין ולא נותנין [וכו'] :אמר רבה ַלכֹהֵ ן ִּת ְהיֶׁה אֲ חֻ זָּתוֹ :בצאתו מיד אחר ,ושואל איבעיא מאי טעמא דר"א ,אמר קרא שם כז' (כ) ְואִּם ֹלא להו ,לרבי אליעזר בעלים ביובל שני כאחר דמו או לא? יִּגְַאל אֶת ַהשָּדֶ ה וְ ִּאם מָּ כַ ר אֶׁ ת הַ ָּשדֶׁ ה לְ ִּאיש ַאחֵ ר ֹלא ועונה תא שמע" ,לא יגאל" ושואל יכול לא תהא נגאלת י ִּ ָּגאֵל עֹוד" :ואם מכר את השדה" והיה השדה בצאתו שתהא לפניו כשדה מקנה? ועונה ת"ל "עוד" לכמות ביובל ,ושואל אמר אביי סכינא חריפא מפסקא קראי שהיתה אינה נגאלת אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה חותך ומחבר פסוקים ,ועונה אלא אמר אביי טעמא מקנה ,ובודק אימת? אילימא ביובל ראשון אמאי אינה דרבי אליעזר כדתניא" ,לא יגאל" יכול לא תהא נגאלת ,אפילו אחוזה נמי הויא ,אלא פשיטא הפסוק נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה ,ת"ל "עוד" לכמות מדבר ביובל שני ,ולמאן? בשיטת מי? אי לרבי יהודה שהיתה אינה נגאלת ,אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה ורבי שמעון ביובל ראשון לכהנים נפקא ,אלא לאו לרבי מקנה ,ועכשיו בודק אימת זה אפשר אילימא ביובל אליעזר ,ושמע מינה בעלים ביובל שני כאחר דמו ,ושואל ראשון ,ושואל אמאי אינה נגאלת שדה אחוזה נמי ותסברא רבי יהודה ורבי שמעון האי "עוד" מאי דרשי הויא ,אלא פשיטא ביובל שני ,ולמאן אילימא לרבי ביה? ועונה אלא הכא במאי עסקינן בשדה שיצאה יהודה ור"ש ,לכהנים נפקא ,אלא לאו ר' אליעזר, לכהנים ,והקדישה כהן ,ואתו בעלים ראשונים למיפרקה, ושמע מינה טעמא דר' אליעזר מהכא ושואל, ס"ד אמינא לא תיפרוק שתהא כשדה מקנה ,ת"ל "עוד" ותסברא ,רבי יהודה ור"ש האי "עוד" מאי דרשי ביה, לכמות שהיתה אינה נגאלת אבל נגאלת שתהא לפניו ועונה אלא כך צריך ללמוד את הפסוק הכא מאי כשדה מקנה ,ואמנם והתניא "ישוב השדה לאשר קנהו עסקינן בשדה שיצאה לכהנים ,והקדישה כהן ,ואתו מאתו" יכול יחזור לגזבר שלקחה הימנו ת"ל "לאשר לו בעלים למיפרקה ,ס"ד אמינא לא תיפרוק על ידי אחוזת הארץ" ושואל מה תלמוד לומר "לאשר קנהו" הבעלים כלל שתהא לפניו כשדה מקנה ת"ל "עוד" ועונה שדה שיצאה לכהנים ומכרה כהן ,והקדישה לוקח, לכמות שהיתה אינה נגאלת ,אבל נגאלת שתהא לפניו וגאלה אחר ,יכול תחזור לבעלים הראשונים ועונה ת"ל שנַת כשדה מקנה ,ואמנם כן והתניא שם (כד) ִּב ְ "לאשר קנהו" ומסביר ואיצטריך למיכתב "לא יגאל" הַּיֹובֵל י ָּשּוב ַהשָּדֶ ה ַל ֲאשֶר ָּקנָּהּו ֵמאִּתֹו לַאֲ ֶׁשר ל ֹו אֲ חֻ זַת 3 אליעזר אומר ,גאלה בעלים ביובל שני ,יוצאה לכהנים ביובל ,ושואל א"ל רבינא לרב אשי ,האנן לא תנן הכי, אלא רבי אליעזר אומר אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר ,ועונה אמר ליה בעלים ביובל שני כאדם אחר דמו ,איכא דאמרי ,ר' אליעזר אומר ,גאלה ביובל שני אינה יוצאה לכהנים ביובל ,א"ל רבינא לרב אשי, אף אנן נמי תנינא ,ר' אליעזר אומר אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר ,ודוחה א"ל ,אי ממתני' הייתי אומר בעלים ביובל שני כאחר דמו קא משמע לן: ואיצטריך למיכתב "לאשר קנהו" דאי כתב רחמנא "לא יגאל" היינו חושבים דלא קא הדרא כלל ,כתב רחמנא "לאשר קנהו" ואי כתב רחמנא "לאשר קנהו" במצב דלא קיהבי בעלים דמי ,אבל הכא דיהבי בעלים דמי דתיקום בידיהו ,כתב רחמנא "לא יגאל" ואי כתב רחמנא "לא יגאל" ולא כתב "עוד" הוה אמינא לא תיפרוק כלל ,כתב רחמנא "עוד" ,לכמות שהיתה אינה נגאלת ,אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה ,ומסכם מאי הוי עלה? ועונה תא שמע ,ר' משנה ה' (ה) הַלֹו ֵק ַח בתשלום שָּדֶ ה מֵָאבִּיו ,מֵת ָאבִּיו וְַאחַר ָּכְך ִּהקְדִּ ישָּּה ,ה ֲֵרי הִּיא ִּכשְדֵ ה ֲא ֻחזָּה ונפדית בסלע ופודיון לשנה . שמְעֹון ִּהקְדִּ ישָּּה וְַאחַר כְָּך מֵת ָאבִּיו ,ה ֲֵרי הִּיא ִּכשְדֵ ה ִּמ ְקנָּה ונפדית בערכה ,דִּ ב ְֵרי ַרבִּי ֵמאִּיר ,ו ְַרבִּי י ְהּודָּ ה ו ְַרבִּי ִּ שּנֶ ֱאמַר (ויקרא כז)ְ " ,ואִּם אֶת שְדֵ ה ִּמ ְקנָּתֹו אֹומ ְִּרים ,גם אם הקדישה ולאחר כן מת אביו הרי היא ִּכשְדֵ ה ֲא ֻחזָּהֶ , שאֵינָּּה ְראּוי ָּה ִּלהְיֹות שְדֵ ה ֲא ֻחזָּה ,יֹוצֵאת זֹו שֶ הִּיא ְראּוי ָּה ִּלהְיֹות שְדֵ ה ֲא ֻחזָּה .שְדֵ ה ֲאשֶר ֹלא ִּמשְדֵ ה ֲא ֻחזָּתֹו" ,שָּדֶ ה ֶ שאֵינֹו שֶלֹו וחוזרת לבעלים הראשונים .כֹו ֲהנִּים ּו ְל ִּוּי ִּים שאֵין ָאדָּ ם ַמקְדִּ יש דָּ בָּר ֶ ִּמ ְקנָּה אֵינָּּה יֹו ְצָאה לַכ ֹּ ֲהנִּים בַּיֹובֵלֶ , ַמקְדִּ ישִּים לְעֹולָּם תמיד ,וְגֹו ֲאלִּין לְעֹולָּם ,בֵין ִּל ְפנֵי הַּיֹובֵל ,בֵין לְַאחַר הַּיֹובֵל: בבלי ערכין כו' ע' ב' גמרא תנו רבנן ,מנין ללוקח שדה מאביו יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה :במשנה הכהנים והקדישה ,ואחר כך מת אביו ,מנין שתהא לפניו והלוים מקדישין לעולם וכו' :ושואל בשלמא גואלין כשדה אחוזה ת"ל ויקרא כז' (כב) ְואִּם אֶת שְדֵה אצטריך ,לאפוקי מדישראל דלא פרקי אלא עד יובל, ִּמ ְקנָּתֹו ֲאשֶר ֹלא ִּמשְדֵ ה אֲ ֻחזָּתֹו י ְַק ִּדיש לַי ֹהוָּה :שדה קא משמע לן דכהנים ולוים גואלין לעולם ,אלא מקדישין מאי איריא כהנים ולוים אפי' ישראל נמי? שאינה ראויה להיות שדה אחוזה ,יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה ,דברי רבי יהודה ורבי שמעון, וכי תימא בא להשמיע שמקדישים גם בשנת היובל רבי מאיר אומר ,מנין ללוקח שדה מאביו ומת אביו, עצמה ,ושואל הניחא לשמואל דאמר בשנת היובל ואחר כך הקדישה מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה עצמה לא קדשה קא משמע לן דכהנים ולוים ת"ל " ְואִּם אֶת שְדֵ ה ִּמ ְקנָּתֹו ֲאשֶר ֹלא ִּמשְדֵ ה ֲא ֻחזָּתֹו" מקדישין לעולם ,אלא לרב מאי איריא כהנים ולוים שדה שאינה שדה אחוזה ,יצאת זו שהיא שדה אפי' ישראל נמי ,ועוד ולטעמיך בין לפני היובל בין אחוזה ,ומדייק ושואל לימא בהא קא מיפלגי ,דר"מ לאחר היובל למה ל? ועונה אלא איידי דתנא רישא סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ,ר' יהודה ור"ש לפני היובל ולאחר היובל ,תנא סיפא נמי בין לאחר סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ,ודוחה אמר היובל בין לפני היובל ,ואיידי דתנא רישא אין רב נחמן בר יצחק בעלמא באמת גם לר"ש ור"י קנין מקדישין ולא גואלין ,תנא נמי סיפא מקדישין פירות כקנין הגוף דמי ,והכא קרא אשכח ודרשי, וגואלין: לכתוב רחמנא אם משדה מקנתו אשר לא שדה הדרן עלך אין מקדישין: אחוזתו ,אי נמי "אשר לא שדה אחוזה ,מאי "משדה אחוזתו" שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, .... 4 5
© Copyright 2024