פרק ב
מעשר שני פרק שני
משנה א' הלכה א'
שנִי ,נִ{י}תָּ ן ַל ֲאכִילָּה ְו ִלשְתִ י ָּ{י}ה ּו ְלסִיכָּה בירושליםְ ( ,ו) ֶלאֱכֹול [כל] דָּ בָּר שֶדַ ְרּכֹו ֶל( ֱא){ו}כ(ֹו)ל ,לָּסּוְך
(א) ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שמֶן על
[כל] דָּ בָּר שֶדַ ְרּכֹו לָּסּוְך .אבל ֹלא י ָּסּוְך יַי ִן וָּח{ֹו}מֶץ שהם מיועדים לאכילה ושתייה ֲ ,אבָּל סְָּך הּוא אֶת ַה ֶ
שמֶן
שנִי ֶ
שנִיְ ,ואֵׂין לֹו ְקחִין בִדְ מֵׂי ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שמֶן שֶל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
גופו לעדן את בשרו .אֵׂין ְמ ַפ ְטמִין אין רוקחים עם בשמים ֶ
מְפ{ו}טָּם מעורב בבשמים ֲ ,אבָּל ְמ ַפטֵׂם הּוא אֶת ַהיָּי ִן בתבלינים או בדבש ושותה אותו ( .נָּפַל) {נתן} ( ְל){ב}תֹוכֹו
שבַח יחסית ְלפִי ֶחשְבֹון לצורך חישוב
שבִיחּו ושווים יותר מן חמרי הגלם ַ ,ה ֶ
ליין דְ בַש ּותְ ָּבלִין מחוץ לירושלים ְו ִה ְ
שבַח ְלפִי
שבִיחּוַ ,ה ֶ
שנִי ְו ִה ְ
שנִתְ ַבשְלּו עִם ַה ַקפְלֹוטֹות שֶל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
פדייתם והפיכתם לדמים שמעלה לירושלים .דָּ גִים ֶ
שנִי .זֶה ַה ְּכלָּלּ ,כָּל
שבַח כולו ַל ֵׂ
שבִיחָּהַ ,ה ֶ
ש ֲא ָּפ{יי}( ָּא)ּה {פת} ְו ִה ְ
שנִי ֶ
ֶחשְבֹון כנ"ל ִ .ע{י}סָּה מתבואה שֶל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שנִי למעשר שני :
שבַח ַל ֵׂ
שבְחֹו נִ{י}ּכָּר כגון הלחםַ ,ה ֶ
שאֵׂין ִ
שבַח ְלפִי ַה ֶחשְבֹוןְ .וכָּל ֶ
שבְחֹו נִ{י}ּכָּרַ ,ה ֶ
ש ִ
ֶ
ירושלמי מעשר שני ח' ע' ב
גמ' מעשר שני ניתן לאכילה כו' .ניתן לאכילה שכתוב
שלא אוכל ,ודוחה זה אמנם ניחא במתני' דאינן
בו דברים יד' (כו) וְ נָתַ תָ ה הַ כֶּסֶּ ף בְ כֹל אֲ ֶּשר ְתאַ וֶּה
מרין הגורסים שבועה שלא אוכל ,ברם כרבנין
אֲשר ִת ְשָאלְ ָך
נ ְַפ ְשָך בַ בָ קָ ר ובַ צֹאן ובַ ַייִן ובַ ֵּׁשכָר ובְ כֹל ֶּ
דאינון מרין גורסים במתני' שבועה שלא אוכל ושלא
וְשמַ ְחתָ אַ תָ ה
נ ְַפ ֶּשָך וְָא ַכלְתָּ ָשם לִ ְפנֵּׁי ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך ָ
אשתה .רבי חיננא שמע לה מן הדא אכל ושתה ביום
ובֵּׁ יתֶּ ָך :ושואל מצאנו אכילה ,ושתייה מניין? ועונה,
הכיפורים בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת .רבי אבא
שהשתייה בכלל אכילה .ושואל ,מניין שהשתייה
מרי שמע לה מן הכא דברים יד' (יד) ֹלא ָא ַכלְתִ י בְאֹנִי
בכלל אכילה? ועונה רבי יונה שמע לה מן הדא,
ִממֶנּו וְֹלא בִ עַ ְר ִתי ִממֶּ ּנו בְ טָ מֵּׁ א וְֹלא נָתַ ִתי ִממֶּ ּנו לְ מֵּׁ ת
ויקרא יז'(יב) עַל ּכֵׂן ָאמ ְַרתִי ִל ְבנֵׂי יִש ְָּראֵׂל ּכָּל נֶפֶש ִמּכֶם
יתי כְ כֹל אֲ ֶּשר ִצוִיתָ נִי:
ָשמַ עְ ִתי בְ קוֹל ְי ֹהוָה אֱֹלהָ י עָ ִש ִ
ֹלא ת ֹאכַל דָּ ם וְהַ גֵּׁר הַ גָר בְ ת ֹוכֲכֶּם ֹלא יֹאכַ ל דָ ם:
ושואל אלא שתיתי? שתייה ממעשר שני האם
ומסביר מה אנן קיימין ,אם בדם שקרש ,,והתני דם
מותרת ? ניחא כמאן דאמר שבועה שלא אוכל
שקרש אינו לא אוכל ולא משקה? אלא כי אנן קיימין
ושתה ,ברם כמאן דאמר שבועה שלא אשתה ואכל,
ודוחה שתייה בכלל אכילה ואין אכילה בכלל שתייה,.
דם נוזל כמות שהוא ,והתורה קראה אותו אכילה.
אית דבעי משמע מן הדא ,שם יב' (יז) ֹלא תּוכַל ֶלאֱכ ֹל
ושואל והא תני המחה המתיך את ה ֵׂחלֶב וגמאו ,או
שע ֶָּריָך ַמ ְעשַר דְ גָּנְָך וְתִ ירשְָך ְוי ִ ְצה ֶָּרָך ובְ ֹכרֹת בְ קָ ְרָך
ִב ְ
הקפה את הדם ואכלו ,הרי זה חייב קרבן חטאת ,מה
ותרומַ ת יָדֶּ ָך:
וְ צֹאנֶָּך וְ כָ ל נְדָ ֶּריָך אֲ ֶּשר ִתדֹר וְ נ ְִדבֹתֶּ יָך ְ
עבד לה רבי יונה? ועונה ,אינו לא אוכל לטמא
"תירושך" זה היין "ויצהרך" זו סיכה ,והתורה קראה
טומאת אוכלין ,ולא משקה לטמא טומאת משקין .חזר
רבי יונה ושמעה מן הכא "ונתת הכסף בכל אשר
אותה אכילה .ואינו מחוור דרשה זו אינה ברורה אין
תאוה נפשך בַ בָ קָ ר ובַ צֹאן ובַ ַייִן " מה אנן קיימין אם
תימר מחוור ממש יסוך בשמן הוא ילקה עליו חוץ
בנותן טעם יין בתבשיל והלא הטעם לפגם הוא ואיך
לחומה .ואנחנו למדנו אמר רבי יוסי בן חנינא אין
מותר אלא בוודאי ששותה .ודוחה ,רבנן דקיסרין
לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שני טהור שנכנס
לירושלים ויצא ,ושואל מניין שדין זה של סיכה
אמרין תיפתר באילין אורזנייה וגמזוזינייה שהיין
שאינו מחוור? ועונה ,כהדא דתני בשבת בין סיכה
משביח אותם וכל הטפל לאכילה כאכילה נקרא. ,
שהיא של תענוג ,בין סיכה שאינה של תענוג מותר,
רבי יוסי שמע לה שתייה כאכילה מן הכא ,הנשבע
ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה
שבועה שלא אוכל ,ואכל ,ושתה ,חייב שתים אחת
שאינה של תענוג אסור ,בתשעה באב ובתענית
על אכילה והאחרת על השתייה .חברייא ,אמרין אינו
ציבור ,בסיכה שהיא של תענוג אסור ,ושאינה של
חייב אלא אחת .ושואל אמר לון רבי יוסי אמרין
תענוג מותר .ושואל ,והתני בדין שמן של תרומה
דבתרא תסבירו את ההמשך שבועה שלא אוכל
לזרים שאינם כוהנים שוות סיכה לשתייה לאיסור,
ואשתה ,ואכל ושתה חייב שתים ,ועונה אילו מי
ולתשלומין קרן וחומש ,אבל לא לעונש ,ביום
שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר
הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש ,ושואל והתני
זה ,וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה ,שמא אינו
כתוב ויקרא כב' (טו) וְֹלא י ְ ַחלְלּו אֶּ ת קָ ְד ֵּׁשי בְ נֵּׁי
חייב שתים? .רבי חנניה בשם רבי פינחס שמע לה
י ְִש ָראֵּׁ ל אֵּׁ ת אֲ ֶּשר י ִָרימו לַי ֹהוָה :ודרשו חז"ל להביא
שתייה כאכילה מן הכא ,שבועה שלא אוכל ,ואכל
את הסך ואת השותה .ודוחה אמר רבי יוחנן לית כאן
אוכלין שאינן ראוים לאכילה ,ושתה משקין שאינן
סך .ושואל אמר רבי אבא מרי ואין לית כאן סך לית
ראוין לשתייה ,פטור ,ומדייק הא אם שתה משקין
כאן שותה ,דלכן דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף
הראויין לשתייה חייב ,לא ,כן חייב במשקה בשבועה
וכל הדרשה מופרכת וחוזר לסיכה ממעשר שני
מחוץ לחומות ירושלים מניין שהוא מחוור בעשה?
ועונה רבי לעזר בשם רבי סימיי דברים יד' ֹלא ָאכַ לְ ִתי
בְ ֹאנִי ִממֶּ ּנו וְֹלא בִ עַ ְר ִתי ִממֶּ ּנו בְ טָ מֵּׁ א וְֹלא נָּתַ תִ י ִממֶנּו
אֲשר
יתי כְ ֹכל ֶּ
ְלמֵׂת ָשמַ עְ ִתי בְ קוֹל ְי ֹהוָה אֱֹלהָ י עָ ִש ִ
ִצוִיתָ נִי :ומברר מה אנן קיימין? אם להביא לו ארון
ותכריכין דבר שהוא אסור לחי ,קל וחומר אם לחי
הוא אסור כל שכן למת .אלא איזו דבר שהוא מותר
לחי והוא אסור למת הוי אומר זו סיכה :במשנה,
וְ ֶּלאֱכוֹל דָ בָ ר ֶּש ַד ְרכ ֹו ֶּלאֱכוֹל ,ומסביר כיצד לוכל דבר
שדרכו לוכל .,אין מחייבין אותו לא לאכול פת
שעיפשה ולא קנובת ירק כמושה ולא תבשיל שעיבר
צורתו ,וכן הוא ,אם ביקש לוכל תרדין חיין ,או לכוס
חיטין חיין אין שומעין לו .כיצד לשתות דבר שדרכו
לשתות .אין מחייבין אותו לשתות לא אניגרון ולא
אכסיגרון ולא יין בשמרין .החושש בשיניו לא יהא
מגמע חומץ של מעשר שני ופולטו ,אבל מגמע הוא
בהן ובולע ,ומטבל כל צורכו ואינו נמנע .החושש
בגרונו לא יערענו בשמן של מעשר שני אבל נותן
הוא שמן הרבה לתוך אניגרון וגומע .לא יסוך יין
וחומץ של מעשר שני אבל סך הוא את השמן.
החושש את ראשו או שעלו בו חטטין סך הוא על
גופו שמן ,ולא יסוך יין וחומץ .יין של מעשר שני
שפיטמו עם תערובת מותר לסוך בו .ושואל מה בין
זה לזה? ועונה זה דרכו עם תערובת לכן ,וזה יין נקי
אין דרכו לכן .ושואל רבי יודן בעי ,שמן של מעשר
שני שנסרח מה דינו .ועונה אמר ר' מנא מכיוון
שנסרח ,פקעה ממנו קדושתו .ואפשר לשפוך אותו,
מה צריכה ליה ואם קיים ספק זה לגבי שמן של
שביעית אף על פי שנסרח בקדושתו הוא .שמעון בר
אבא אמר בשם רבי חנינא בקשר לרפואה בשבת זה
שהוא לוחש על המכה נותן שמן על גבי ראשו
ולוחש ,ובלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי יעשה
בשינוי ואין זו רפואה מוכרת שאסורה בשבת .רבי
יעקב בר אידי רבי יוחנן אמרו בשם רבי ינאי ,נותן
בין ביד בין בכלי .ושואל ,מה ביניהון? ועונה מאיסה
האם הדבר מאוס מאן דאמר נותן בין ביד בין בכלי
מאוס הוא ואין זו סיכה כלל ,מאן דאמר נותן שמן על
גבי ב(ר)אשו ולוחש אינו מאוס ומותר רק בשינוי .
אמר רבי יונה שמן מעשר שני ביניהון ,מאן דאמר
נותן בין ביד בין בכלי מעשר שני אסור ,מאן דאמר
נותן שמן על גבי ראשו ולוחש מעשר שני ,מותר.
ושואל אמר רבי יוסי וכי כל שהוא מותר בשבת
מותר במעשר שני ,וכל שאסור בשבת אסור במעשר
שני? והתני ,מדיחה היא אישה בשבת את בנה ביין,
מפני הזיעה בתרומה אסור .היא תרומה היא מעשר
שני ,ושואל מהו כדון מדוע מותר בשבת ועונה,
ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול
יעשה בשינוי .במשנה ,דגים שנתבשלו בקפלוטות
של מעשר שני והשביחו השבח לפי חשבון .א"ר
הושעיא בשיטת דרבי יודה היא ,דתנינן ,בצל שלם
של תרומה שהוכנס לציר דגים רבי יודה מתיר לזרים
בצחנה ,שאינו נכנס בצל זה לקדירה אלא ליטול את
הזוהמה .ושואל ,רבנן דקיסרין בעיין והא דאמר רבי
אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורים משערין כאילו
בצל כאילו קפלוט וכן נותנים טעם דלא כרבי יודה?
ועונה .מודי רבי יודה בבצל של הקדש שאסור
המבושל עמו מודי רבי יודה בבצל של עבודה זרה
שאסור בהנאה .,במשנה ,זֶּה הַ כְ לָל ,כָל ֶּש ִשבְ ח ֹו ִניכָר,
הַ ֶּשבַ ח לְ ִפי הַ חֶּ ְשבוֹן ,אמר ר' יוחנן כל שיש בו הותיר
מידה שנתווסף לו בכמות השבח לפי חשבון ,וכל
שאין בו הותיר מידה השבח לשני .רבי שמעון בן
לקיש אמר ,כל שטעמו ושבחו ניכר ,השבח לפי
חשבון ,וכל שאין טעם שבחו ניכרו ,השבח לשני.
ושואל מתניתא פליגא על ר' יוחנן ,עיסה של מעשר
שני שאפייה פת בעצים של חולין והשביחה השבח
לשני? ועונה פתר לה בשאין טעם שבחו ניכר.
ושואל עוד מתניתא פליגא על ר' יוחנן ,דגים
שנתבשלו עם הקפלוטות של מע"ש והשביחו ,השבח
לפי חשבון? ועונה ,ר' יוסי בשם ר' הושעיה ,תפתר
שבישל שניהן כאחת ונתערב לגמרי כתבשיל אחד,
ושואל ר' יונה בשם רב הושעיה בעי ,הגע עצמך,
שבישל זה בפני עצמו ,וזה בפני עצמו ,ועירבן ,כלום
יש בדגים אלא טעם קפלוטות? ובקפלוטות אלא טעם
דגים? .ושואל עוד מתני' פליגא על רבי יוחנן ,הכלים
לצורך תחום שבת ויום טוב הרי הם כרגלי הבעלים,
האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה,
הרי אלו כרגלי שתיהן ,ועונה אמר רבי אבא אל
תשאל מתחומים שהרי תחומין עשו למידת הדין
בזיני ממונות הקובע זה בעלות החפץ תדע לך שהוא
כן דתמן ,אמרין בשם רב חסדא ,ולא ידעינן אם מן
שמועה אם מן מתניתא ,אפילו עצים שבלחם וזאת
למרות סברינן מימר עצים אין בהן ממש :ועכשיו
שואל מתני' פליגא על רבי שמעון בן לקיש ,שלמדנו
תבשיל של מעשר שני שתיבלו בתבלין של חולין
השבח לשני? ועונה פתר לה בשאין טעם שבחו ניכר.
ושואל והתני תבשיל של חולין שתיבלו בתבלין של
מעשר שני לא יצא מעשר שני מידי פדיונו? ועונה .
על דעתיה דרבי יוחנן והוא שיהא שם הותיר נוסף
מידה .,על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש והוא שיהא
טעם שבחו ניכר:
משנה ב ג' ד הלכה ב'
ש ַלי ִם הוא מיועד רק לאכילהַ .ו ֲח ָּכמִים
שנִי ִבירּו ָּ
שמֶ ן שֶל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שמְעֹון אֹומֵׂר ,אֵׂין ָּסכִין את הגוף עם ֶ
(ב) ַרבִי ִ
ֲמּורה האסורה לזרים ֹ ,לא נָּקֵׂל ְב ַמ ֲעשֵׂר
שמְעֹון ,אִם ֵׂהקֵׂל לסוך את הגוף בִתְ רּומָּה ח ָּ
ירין לסוךָ .אמְרּו לֹו ל ְַרבִי ִ
מַתִ ִ
ש ֵׂהקֵׂל בסיכה
ֲמּורה מְקֹום ֶ
שנִי ַהקַל? ָ .אמַר ָּל ֶה(ם){ן} רבי שמעון מַה קל וחומר? ֹלא (אִם) ֵׂה{י}קֵׂל בַתְ רּומָּה ( ַה)ח ָּ
ֵׂ
שנִי ַהקַל מְקֹום שֶֹּלא ֵׂהקֵׂל שהחמירו בו ַבּכ ְַרשִינִי(ם){ן} ּובַתִ לְתָּ ן(:ג)
ַבּכ ְַרשִינִי(ם){ן} ּובַתִ לְתָּ ן ,נָּ{י}קֵׂל ְב ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שנִי ,תֵׂ {י}ָאכֵׂל ִצמְחֹונִי(ם){ן} בעודו בתהליך של צמיחה והוא רך וראוי למאכל אדם .
והחומרה תִ לְתָּ ן שֶל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שמַאי אֹומ ְִריםּ ,כָּל ַמ ֲעשֶי ָּה ְב ָּטה ֳָּרה ,שיש אוכלים אותה חּוץ ֵׂמ ֲחפִיפָּתָּ ּהּ .ובֵׂית ִהלֵׂל אֹומ ְִריםּ ,כָּל
ְושֶל תְ רּומָּה ,בֵׂית ַ
שנִי ,י ֵָׂאכְלּו ִצמְחֹונִים רכים ,
שי ָּה בְט{ו}מְָאה ,חּוץ ִמש ְִרי ָּ{י}תָּ ּה שלא יטמא אותה בידיים( :ד) ּכ ֶַרשִינֵׂי ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
ַמ ֲע ֶ
ש ַלי ִם וְיֹו ְצאִין שאינם מאכל גמור של בני אדם .נִ ְטמְאּוַ ,רבִי ט ְַרפֹון אֹומֵׂר( ,י ִתְ ַחלְקּו) {יתפרדו} לפחות
ְונִ ְכנָּסִין לִירּו ָּ
שפִין ְב ָּטה ֳָּרהּ ,ו ַמ ֲאכִילִין
שֹורין ְו ָּ
שמַאי אֹומ ְִריםִ ,
מזית ויתערבו ְלעִסֹותַ ,ו ֲח ָּכמִים אֹומ ְִרים ,יִפָּדּוְ .ושֶל תְ רּומָּה ,בֵׂית ַ
שמַאי אֹומֵׂר ,י ֵָׂאכְלּו צ ִָּריד
שפִין ּו ַמ ֲאכִילִין בְט{ו}מְָאהַ .
שֹורין ְב ָּטה ֳָּרהְ ,ו ָּ
לבהמות בְט{ו} מְָאהּ .ובֵׂית ִהלֵׂל אֹומ ְִרים ִ
יבש מבלי להרטיב ַ .רבִי ֲעקִיבָּא אֹומֵׂר ,כרשינים ּכָּל ִמ ֲעשֵׂיהֶן בְט{ו}מְָאה:
ירושלמי מעשר שני י' ע' ב'
אומרים ,מוגג בידים טהורות ,ובית הלל אומרים מוגג
גמ' ושואל מה הקילו בתרומה? ועונה ,כהדא דתני,
ירוש ַליִם וְיו ְֹצ ִאין
בידים טמאות :במשנה ,וְ נִכְ נ ִָסין לִ ָ
סך הוא כהן שמן של תרומה על גופו ומביא בן בתו
ומסביר יוצאים כדי לעשות עיסה ולחזור ,כדי לעשות
נכד שאביו של ישראל ומעגלו מגלגלו על גבי מיעיו
[עיסה] ולחזור :מתניתא בשיטת דרבן שמעון בן
והתינוק נמרח בשמן ואינו חושש .אמר רבי יוחנן
גמליאל [דרשב"ג אמר] אף הפירות נכנסין ויוצאין
כאן השיבו השוו דברי סופרים תרומת תלתן לדברי
ודוחה תלתן דברי הכול היא ,הכא קל הוא שהקילו
ֲשר ֵּׁשנִי,
תורה למעשר שני ,במשנהִ ,תלְ תָ ן ֶּשל מַ ע ֵּׁ
בכרשינין ובלבד במיוחד בעיסה של כרשינין ,ובלבד
תֵּׁ ָאכֵּׁל ִצ ְמח ֹונִים ,כיני מתניתא ,מותרת להיאכל
עיסה של מעשר שני .ר' גוריון אמר בשם ר' יוסי בן
צמחונין ללא בישול ,ושואל מה ביניהון? ועונה,
חנינא דברי ר' טרפון אין פודין את הקדשים להאכילן
אמר רבי יונה איך שולה מן המים ביניהון ,בית שמאי
לכלבים .אמר ר' יונה נראו דברים ,הראוי לאוכל
אומרים שולה בידים טהורות שגם אם יאכל חי יהיה
אדם אין פודין אותו לוכל בהמה ,ושאינו ראוי לוכל
טהור ,ובית הלל אומרים שולה בידים טמאות .תני זו
אדם פודין אותו לוכל בהמה .ושואל רבי יצחק בר
דברי רבי מאיר ,אבל דבי רבי יהודה אומר ,בית
אלישב בעי ,נטמאו בגבולין לא יפדו ,שאין פודין את
שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה
שנעשית בטומאה שכבר אבדה אפשרות אכילה
הקדשים להאכילן לכלבים? ועונה .אמר רבי יונה
ובית הלל אומרים ,כל מעשיה בטומאה חוץ משליתה.
והן נוטי ניטומי אלה דברי הבל ,יפדו ,ויעלה המעות
לירושלים
ושואל מה ביניהון? ועונה ,אמר רבי מתניא מגיגה
שפשוף להסרת הפסולת ביניהון ,בית שמאי
:משנה ה' ו' ז' הלכה ג'
ש ִל{י}קֵׂט אסף מן הארץ אחד ,אחד ִ ,ל{י}קֵׂט
שנִתְ ַפז ְרּו ,מַה ֶ
שנִי ֶ
(ה) מָּעֹות של ח{ו}לִין ּומָּעֹות של ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שלִים כל הסכום ְ ,ו ַהשְָאר ח{ו}לִין .אִם ָּבלַל הם מעורבים ְו ָּחפַן בחופן מתחלק יחסית ְלפִי
שי ַ ְ
שנִי עַד ֶ
ְל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שנִי
שנִיְ .ו ַהנִ ְב ָּל ִלים ,ביחס ְלפִי ֶחשְבֹון(:ו) ֶסלַע שֶל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
ֶחשְבֹון .זֶה ַה ְּכלָּלַ ,המִתְ ַל ְקטִים אחד אחרי השני ְ ,ל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
שנִתְ ע ְָּרבּו ואינו יודע איזה מהם הוא המעשר ֵׂ ,מבִיא ְב ֶסלַע מָּעֹות כסף קטן וְאֹומֵׂרֶ ,סלַע שֶל ַמ ֲעשֵׂר
ְושֶל ח{ו}לִין ֶ
ש ָּבהֶן ,וחוזר ּו ְמ ַח ְללָּן למעות הקטנות ָּעלֶי ָּה
ּובֹורר אֶת ַהיָּפָּה ֶ
ֵׂ
שהִיא ,מְח{ו} ֶללֶת עַל ַהמָּעֹות ָּהאֵׂלּו,
שנִיְ ,בכָּל מָּקֹום ֶ
ֵׂ
על הסלע היפה ִ ,מ ְפנֵׂי שֶָאמְרּוְ ,מ ַח ְללִין ֶּכסֶף עַל נְח{ֹו}שֶת מִד{ֹו}חַק כשצריך אותם ממש ,וְֹלא באופן קבוע
שמַאי אֹומ ְִריםֹ ,לא י ַ ֲעשֶה ָאדָּ ם אֶת ְס ָּלעָּיו של כסף
שי ִ(תְ ) ַקי ֵׂ{י}ם ּכֵׂןֶ ,אלָּא חֹוזֵׂר ּו ְמ ַח ְל ָּל(ם){ן} עַל ַה ָּּכסֶף(:ז) בֵׂית ַ
ֶ
יריןָ .אמַר ַרבִי ֲעקִי ָּב(א){ה}ֲ ,אנִי ָּעשִיתִ י ל ְַרבָּן ַג ְמלִיאֵׂל ּו( ְל) ַרבִי י ְהֹוש ַע אֶת ַּכ ְס ָּפ{ם}(ן)
דִ ינ ְֵׂרי זָּהָּבּ ,ובֵׂית ִהלֵׂל מַתִ ִ
דִ ינ ְֵׂרי זָּהָּב:
ירושלמי מעשר שני יא' ע' ב'
שבידי תפוסין ומחוללים עליהן .אמר רבי יונה והוא
גמ' אמר רבי זעירה ליקט למעשר שני כדי לשכר
שליקט מיכאן ומיכן כל הנראה לעין אבל אם ליקט
שירוויח מעשר שני ,שמא חלק מהם יאבדו השאר,
על אומן ,כבולל וחופן הוא ומחלקם יחסית .רבי יוסי
ושואל ויהיו אלו שבידו תפוסין על מעשר השני.
אמר בשם רבי פדייה רבי יונה אמר בשם [רבי]
ועונה אמר רבי זעירא ,וצריך להתנות ולומר ,אם אלו
חזקיה אין בלילה אלא ביין ושמן ובנוזלים בלבד.
שלמטן שלא מצאתי הם של מעשר שני\ יהיו אלו
שמעון בר אבא אמר בשם רבי יוחנן ,כל שאמרו
בדמאי מחללין ,בוודאי מעשר שני עבר וחיללן,
מחוללין .תני ר' אלעזר בי ר"ש אומר ,כשם
שמחללין כסף על נחושת ,כך מחללין זהב על הכסף.
ושואל א"ל רבי ,מפני מה מחללין כסף על נחושת
שכן מחללין כסף על זהב ,ויחללו זהב על כסף שהוא
מטבע נזיל שאין מחללין זהב על נחושת שמטבעות
נחושת יותר נמצאות בשוק ,ועונה ,אמר לו רבי
אלעזר בי ר' שמעון שכן מעשר שני של זהב מחללין
אותו על מעות קטנות לצורך קניית מצרכי מזון
שבירושלים .ומסכם מדברי שניהם למדנו מחללין
כסף על כסף ואין מחללין כסף או זהב על נחושת
שהנחושת מחלידה ומאבדת ממשקלה .אמר רבי
יוחנן לא אמרו בית שמאי אלא לחלל על זהב בסוף
לפני העלייה לירושלים ,אבל בתחילה אוף בית
שמאי מודיי שמחללים על כסף .ושואל מה טעמא
דבית שמאי ועונה כתוב דברים יד' (כה) וְ נָתַ תָ ה
ַב ָּּכסֶף וְצַ ְרתָ הַ כֶּסֶּ ף בְ י ְָדָך וְהָ לַכְ תָ אֶּ ל הַ מָ קוֹם אֲ ֶּשר
יִבְ חַ ר ְי ֹהוָה אֱֹלהֶּ יָך בוֹ :כסף ולא זהב .ושואל ואימא
כסף ולא נחושת? .והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר
שני ,וסברינן מימר כיני מתני' המצרף סלע ממעות
מעשר שני והופך אתם למטבע של נחושת ,מאי
כדון ועונה טעמא דבית שמאי היא כסף היא נחושת.
רבי שמעון בן לקיש אמר בין בתחלה בין בסוף בית
שמאי פליגין .ושואל מה טעמא דבית שמאי ?,ועונה
כתוב בתורה "הכסף" כסף ראשון ולא כסף שני.
ושואל והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שני וסברנן
מימר כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שני
מאי כדון טעמא דבית שמאי ועונה כסף עד כדי
שיכול לשמור כסף
רבי יוחנן אמר גם במוצקים עד כזיתים הנבללים
יפה .ושואל ,מתניתא פליגא על רבי יוחנן שלמדנו
מטבעות אם בלל וחפן לפי חשבון? ועונה פתר לה
במטבעות קטנות עד כזיתים .במשנה המתלקטים
למעשר שני והנבללין לפי חשבון .רבי יוסי בי ר' בון
אמר בשם רבי חונא סלקת עולה ומשתמע מתניתא
דווקא הנבללין והנחפנין לפי חשבון ,תני בן עזאי
אומר שתים .ר' זעירא אמר מה ראה בחלמה בחלום
כד ייכל האכיל לעולא בר ישמעאל קופדא שמינה
בשר שמן למחר ,אתא עולא שאל ליה .אמר ליה למה
בן עזי אמר שצריך לפדות פי שתים ,א"ל מתוך
שאת אומר לו כן [אף] הוא דוחק [את] עצמו ופודה
אותה בחזרה לסלעי כסף .חזקיה אמר ,כשהוא
מחללה עושה אותה מטבע כרעה ,וכשהוא מחלל
עליה עושה אותה כמטבעה בעלת ערך כיפה .ושואל
והתנינן בורר את היפה שבהן ומחללן עליה ,ויבור
את הרעה ויעשה אותה כיפה? ועונה .אמר רבי יונה
אני אומר היא המטבעות הקטנות הייתה מעשר שני,
מכל מקום נדבק בה משהו לא יצאת לגמרי
לחולין .,אמר רבי יונה כשהוא ממיר לא יתכוין
לעשותה חולין ברורין ,תדע לך שהוא כן ,דתנינן לא
שיקיים כן ,אלא חוזר ומחללו על הכסף .רבי חגי
אומר קומי רבי זעירא ,מנחם אומר בשם רבי יוחנן,
כל שאמרו בדמאי ספק טבל מחללין כסף על כסף
בודאי ,מחללין אותו מדוחק .ושואל והתנינן מחללין
כסף על נחושת מדוחק ,הא כסף על כסף לא מחלים
אפילו בדוחק? ועונה רבי אבא בר כהן אמר קומי
רבי יונה ,רבי אחא אמר בשם רבי יוחנן כל שאמרו
בדמאי מחללין ,בודאי כשעישר היה זה טבל גמור
עבר וחיללן ,בדיעבד מחוללין .רבי יודן בן פזי ,רבי
:משנה ח' ט' י' הלכה ד
שמַאי אֹומְ ִרים{ ,ב}ּכָּל ַה ֶסלַע הופך לכסף מה שהיה אצלו מָּעֹות נחושת
שנִי ,בֵׂית ַ
ַפֹורט ֶסלַע ִממָּעֹות ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
(ח) ה ֵׂ
שקֶל שווה שקל מטבעות קטנות של מָּעֹותַ .רבִי
שקֶל ֶּכסֶף במטבע אחת של כסף ְו{ב} ֶ
ּובֵׂית ִהלֵׂל אֹומ ְִרים ,פורט ֶ
שנִי
ַפֹורט ֶסלַע שֶל ַמ ֲעשֵׂר ֵׂ
ירי{ן}(ם) (:ט) ה ֵׂ
ֵׂמאִיר אֹומֵׂר ,אֵׂין ְמ ַח ְללִין ֶּכסֶף ּופֵׂרֹות ביחד עַל ( ַה) ֶּכסֶףַ ,ו ֲח ָּכמִים מַתִ ִ
שקֶל אחד משאיר
שמַאי אֹומ ְִרים ,הופך את {ב}ּכָּל ַה ֶסלַע שהביא מָּעֹותּ .ובֵׂית ִהלֵׂל אֹומ ְִרים{ ,ב} ֶ
ש ַלי ִם ,בֵׂית ַ
בִירּו ָּ
שקֶל שני ,פורט מָּעֹות .והתלמידים הַדָּ נִי{ם}(ן) ִל ְפנֵׂי ֲח ָּכמִים אֹומ ְִריםִ ,בשְֹלשָּה דִ ינ ִָּרי(ן) ֶּכסֶף ְו{ב}דִ ינָּר
ֶּכסֶף ְו{ב} ֶ
ַאר ָּבעָּה
מָּעֹות נחושת ַ .רבִי ֲעקִי ָּב(א){ה} אֹומֵׂר{ ,ב}שְֹלשָּה דִ ינ ִָּרין ֶּכסֶףּ ,ו{ב} ְרבִיעִית (מָּעֹות)ַ .רבִי ט ְַרפֹון אֹומֵׂרְ ,
שמַאי אֹומֵׂר ,לא יפרוט את מטבע הכסף אלא יַנִי ֶחנָּה ַבחֲנּות וְי ֹאכַל ְּכנֶגְדָּּה
ַא ְספ ְֵׂרי כֶּסֶּ ף והחמישית מעות נחושת ַ .
ְהֹוריםַ ,מנִי ַח אֶת ַה ֶסלַע אצל החנווני ולוקח כד יין
שהָּיּו ִמ ְקצָּת ָּבנָּיו ְט ֵׂמאִין ּו ִמ ְקצָּתָּ (ן) (בניו) ט ִ
עד שייגמר(:י) מִי ֶ
ְהֹורין (ּו ְט ֵׂמאִין)
ְהֹורי(ם){ן} שֹותִ י(ם){ן} מכוס שלהםֶ ,סלַע זֹו מְח{ו} ֶללֶת ָּעלָּיו ,נִ ְמצְאּו {טמאין} ט ִ
ש ַהט ִ
וְאֹומֵׂר ,מַה ֶ
שֹותִ ין בכוסות נפרדים ִמּכַד ֶאחָּד:
ירושלמי מעשר שני יג ע' ב'
מותר דינר כסף ודינר פירות אסור כל שכן שני דינרי
גמ' רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין רבי מאיר
כסף ושני דינרי פירות שאסור. :במשנה הַ דָ נִים לִ ְפנֵּׁי
ורבנין בפירות בעלי ערך קטן שאין בהן כדי כסף,
ֹלשה ִדינ ִָרי כֶּסֶּ ף ושואל אלו הן
חֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים ,בִ ְש ָ
אבל אם פודה בפירות בכמות שיש בהן כדי כסף,
הדנין ,ועונה בן עזאי ,ובן זומא .,ושואל אלו הן
אף רבנן מודיי ,חצי דינר כסף וחצי דינר פירות אבל
התלמידים ,ועונה חנינא בן חכיניי ,ורבי אלעזר בן
מתיא .ובאשר עדה קדושה ,זה רבי יוסי בן המשולם
ורבי שמעון בן מנסיא :במשנהַ ,שמַ אי אוֹמֵּׁ רַ ,יּנִיחֶּ ּנָה
בַ חֲנות וְ יֹאכַ ל כְ נֶּגְ דָ ּה :ושואל ,מאי טעמא דשמאי?
ועונה שמא ישכח ויעשה אותן חולין :במשנה ִמי
ומ ְקצָ תָ ן ְטהו ִֹרים ,מַ ּנִיחַ אֶּ ת
ֶּשהָ יו ִמ ְקצָ ת בָ נָיו ְטמֵּׁ ִאין ִ
הַ סֶּ לַע ,ושואל ,מה אנן קיימין ,אם באומר שהיין
מחולל על המעות מכבר משקה מעורב הוא
והטמאים אסורים בו ואם באומר לכשישתה למפרע,
חולין שתו? ועונה .אלא כי אנן קיימין באומר מכבר
לכשישתה .וזה אפשרי בטמאין הבנים טמא מת,
שאין כד כלי חרס מיטמא מאחוריו ,אבל בטמאין
הבנים טומאת זיבה שהזב מטמא בהיסט ,לא בדא.
וזאת כשאין אחר מערה מן הכד לכוס אבל אם יש
אחר מערה אפילו טמאין טומאת זיבה יכולים לשתות
מן הכוס שלהם:
הדרן עלך מעשר שני ניתן לאכילה
© Copyright 2024