פרק י
תרומות פרק עשירי
משנה א' הלכה א'
שלֵם ,העדשים מ{ו}תָּר לישראלים
שנְּתָּ נֹו בְּתֹוְך עֲדָּ שִׁים מבושלים של חולין ,אִׁם נתן בצל ָּ
(א) ָּבצָּל של תרומה ֶׁ
שלֵם
ְּואִׁם ִׁח{ו}תְּ כֹו ,לבצל אם בְּנֹותֵ ן מורגש ָּטעַם הבצל בעדשים אסור ּ .ושְָּאר כָּל הַתַ ְּבשִׁיל פרט לעדשים ,בֵין ָּ
בֵין מְּח{ו}תָּ ך ,תלוי אם בְּנֹותֵ ן הבצל ָּטעַם בעדשים אסורַ .רבִׁי י ְּהּודָּ (ה){א} מַתִׁ יר לתת בצל שלם ָּב ַצ ֲחנָּה דגים עם
שאֵינָּּה ניתנת ֶׁאלָּא לִּׁטֹול אֶׁת הַז{ו} ֲהמָּא( :ב) תַּפּו ַח עץ של תרומה ש ִֶׁׁר{י}סְּקֹו ּונְּתָּ נֹו לְּתֹוְך
ריח רע שיצא הריחֶׁ ,
שנָּפְּלּו לְּתֹוְך הַבֹור שֶׁל ַמי ִׁם,
ְּעֹורי(ם){ן} של תרומה ֶׁ
ֲסּורה לזרים .ש ִׁ
ִׁע{י}סָּה בצק של חולין ְּו ִׁח{י} ְּמצָּּה ,ה ֲֵרי זֹו א ָּ
ש ִׁה ְּבאִׁישּו [מֵימָּיו] ,מֵימָּיו מתָּ ִׁרין לכולם :
ַאף עַל ּפִׁי ֶׁ
ירושלמי תרומות נ' ע' ב'
הקדש ומודה רבי יהודה בבצל של עבודה זרה
גמ' בצל שנתנו לתוך עדשים כו' .ר' חזקיה ר' אחאי
שאסורים ,כי איסורם איסור הנאה .במשנה תפוח
אמרו בשם רבי אבא בר ממל מתני' במצב לאחר
שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימצה הרי זו אסורה .תני
רתיחה כשהוציאו העדשים מימיהן שהעדשים צופדות
רבי יוסי מתיר ,רבי אחא רבי אבהו אמרו בשם רבי
מתכווצות אותו שלא יבלע טעם מן הבצל ,וכמה דתימר
יוסי ב"ר חנינא מה פליגין המחלוקת במחמץ במימיו
עדשים צופדות אותו שלא יבלע ,ודכוותה עדשים של
במיץ תפוחים אבל במחמץ בגופו בתפוח עצמו מותר.
תרומה צופדות מכווצות אותו שלא יתן טעם בבצל,
ומסביר כמה דרבי יוסי אמר תמן במשנה החמצה
ויש אומרים מתני' בבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים
בתפוח אין חימוצו חימוץ ברור ,כן הוא אמר הכא
של תרומה ,אבל בבצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים
בשבת בישול בשמש אין תבשילו תבשיל ברור ,כל
של חולין לא בדא ,וזאת בבצל ביבש אבל בלח אסור,
נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי ר"מ ,ר"ש
וכל זה בבצל אבל בקפלוטות שהן חריפות מן הבצל
אומר לשבח אסור ,לפגם מותר אמר ר' שמעון בן לקיש
בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך אסור ,העביר
מה פליגין המחלוקת כאשר בשהשביח ואח"כ פגם,
פטמתו חתך ראשו של בצל כמחותך הוא ,היו שנים או
אבל פגם ואחר כך השביח אף ר"מ מודה שמותר ר'
שלשה בצלצלים קטנים כמחותכין הן ,הדא דתימר
יוחנן אמר לא שנייא היא פגם היא ואחר כך השביח,
שאינו אוסר כשאין בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם,
היא השביח היא ואחר כך פגם היא המחלוקת .ושואל
אבל אם יש בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם אסור,
תמן במשנה תנינן שעורים שנפלו לתוך הבור של מים
ושואל תמן תנינן ,דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של
אע"פ שהבאישו מימיו והיה רק פגם ,ולא נתן טעם
מעשר שני והשביחו ,השבח לצורך פדיון מעשר שני
מימיו מותרין ,הדא מתני' מה היא? ועונה רבי יוחנן
לפי חשבון שווי הקפלוטות .ועונה אמר רבי הושעיה
מתניתא דלא כר' יהודה ,דתנינן רבי יהודה מתיר בצחנה
אומר במחלוקת ,ר"ש בן לקיש אמר דברי הכל ,וגם ר'
שאינה אלא ליטול את הזוהמה .ושואל ,רבנן דקיסרין
יוסי בר רבי בון אמר אילין שמועתא הכא במשנה ר'
בעיין והדא דאמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן ,כל
יוחנן אמר במחלוקת ר"ש בן לקיש אמר דברי הכל:
האיסורין משערין אותן כאילו בצל כאילו קפלוט גם זה
דלא כרבי יהודה? ועונה מודה רבי יהודה בבצל של
משנה ג' ד' הלכה ב'
(ג) הָּרֹודֶׁ ה מוציא ּפַת ַחמָּה מן התנור ּונְּתָּ נָּּה עַל ּפִׁי ָּחבִׁית שֶׁל יַי ִׁן שֶׁל תְּ רּומָּהַ ,רבִׁי ֵמאִׁיר אֹוסֵר הפת לזרים ,ו ְַּרבִׁי
ְּעֹורי(ם){ן}ִׁ ,מ ְּפנֵי
י ְּהּודָּ ה מַתִׁ ירַ .רבִׁי יֹוסֵי ,מַתִׁ יר ְּבשֶׁל ִׁח{י}ּטִׁים ,שאינן סופגות ריח יין וְּאֹוסֵר ְּבשֶׁל ש ִׁ
ש ִׁהסִׁיקֹו ְּבכַמֹון שֶׁל תְּ רּומָּה טמאה וְָּאפָּה בֹו {את הפת}ַ ,הּפַת
ְּעֹורי(ם){ן} שֹואֲבֹות טעם וריח( :ד) תַ נּור ֶׁ
ש ַהש ִׁ
ֶׁ
שאֵין ַטעַם כַמֹוןֶׁ ,אלָּא טעם העשן מן ֵרי ַח כַמֹון:
מ{ו}תֶׁ ֶׁרתֶׁ ,
ירושלמי תרומות נא' ע' א'
ומכשירים את הפירות לקבל טומאה ,ומוסיף כמה
גמ' שואל א"ר זעירא בעון קומי ר' ינאי נתנה על פי
דאת אמר תמן והוא שיהא המשקין נוגעין בחבית,
מגופת חבית מהו? האם המגופה יותר מעבירה טעם
והכא גם כאן בתנאי והוא שתהא ככר נוגעת במגופה
מן החבית עצמה? ועונה אמר לון מדברי איוב (לג)
ואז תספוג ריח מן יין התרומה א"ר מנא ומינה נוסיף
יַגִׁיד ָּעלָּיו ֵרעֹו ִמ ְקנֶה ַאף עַ ל עולה :נמצא דבר הדומה
ונלמד עוד כמה דתימא והוא שתהא המשקין נוגעין
לו ,ושואל מהו יגיד עליו ריעו מה דומה לו? א"ר
בחבית עצמה ,ואף הכא והוא שתהא הככר נוגעת
יוסי כהדא דתנינן תמן ,חבית מליאה פירות ונתונה
במגופה עצמה .,ושואל מילתיה אמרה אם תלמד
לתוך המשקין ,או שמליאה משקין ונתונה לתוך
משם בנוגעת אפילו פת בצוננת? ועונה א"ר אבא
הפירות ,הנוזלים מחלחלים דרך דפנות הכלי
חיטין מלמטן ושעורין מלמעלן כשם שאין החיטים
שואבות כך אין השעורין שואבות ,שעורין מלמטן
וחיטים מלמעלן כשם שהשעורין שואבות כך החיטים
שואבות .ושואל ,מהו לצלות שני שפודין אחד של
בשר שחוטה ,ואחד של בשר נבילה בתנור אחד?
ועונה רב ירמיה אמר בשם רב אסור ושמואל אמר
בשם לוי מותר ושואל לפי זה פליגא מתני' על רב,
שלמדנו אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני
התערובות ,ובתורה כתוב שמות יב' (ד) וְ ִאם י ְִמעַ ט
ּושכֵנו הַ קָ רב אֶ ל בֵ יתו
הַ בַ יִת ִמ ְהיות ִמ ֶשה וְ לָקַ ח הּוא ְ
בְ ִמכְ סַ ת נְפָ שת ִאיש לְ ִפי ָאכְ לו תָ כּסּו עַ ל הַ ֶשה :ועונה
לא אמרו אלא מפני התערובות ,הא שלא מפני
התערובות באמת לא ,.מי צתרי מי איזוב של תרומה
רב אמר אסור לזרים ושמואל אמר מותר ,ומספר
אייכיל השקה שמואל לרב מי צתרי .ובאשר הדין
טוויה צליית בשר כשר עם נבילה רב חייא בר אשי
אמר בשם רב ,משגר ליה רב בחרותא חוריות מעץ
ברוש להגעיל באש את התנור הזה:
אמנם כן בצוננת הוה עובדא ,ושואל והא תנינן
חמה? ועונה אמר רב חסדא ,שלא תאמר הואיל
וההבל אדים מן הלחם החם כובש עוצר מלספוג
יהא מותר כמה לכן אומרת המשנה פת חמה ר"ש
בן לקיש אומר ,מים עושין מכשירין פירות לטומאה
ומשקין אחרים כגון מיץ אין עושין מכשירים פירות
לטומאה ושואל ושיטתו דלא כרבי יהודה? ועונה
אלא ר"ש בן לקיש אמר מים עושין מכשירין פירות
ואפילו לא חסירין ,ומשקין אחרים עושין פירות
בתנאי וחסירין ,רבי יהודה אומר ,אין משקין אחרים
עושין מכשירין פירות כל עיקר ,ושואל ומה דאמר
ר' יוחנן כשהיינו הולכים אצל ר' הושעיה רבה
לקיסרין ללמוד תורה היינו נותנין חמטותינו הפיתות
על גבי קבוטין צנצנות של מורייס ציר דגים והיינו
טועמין בהו טעם מורייס ,דלא כר' יהודה? ועונה
מהלומין מהולים בפלפל היו ,ושואל ואין בזה
אסור משום גזל בעל הבית? ועונה ,נוטלין היו רשותו
של בעל הבית ,במשנהַ ,רבִ י יוסֵ י ,מַ ִתיר בְ ֶשל ִחי ִטים:
משנה ה' ו' הלכה ג'
שנָּ ְּפלָּה לְּתֹוְך הַבֹור שֶׁל (יַי ִׁן) {מים} אוסר ,ומסביר אם בשל בַתְּ רּומָּה אסור לזרים ּו ְּב ַמ ֲעשֵר
(ה) תִׁ לְּתָּ ן של תרומה ֶׁ
שבִׁיעִׁית תלתן של
שנִׁי בלי פדיון אסור מחוץ לירושלים, ,וזאת אִׁם י ֵש ַבז ֶַׁרע כְּדֵ י לִׁתֵ ן ַטעַםֲ ,אבָּל ֹלא ָּבעֵץ{ .ו} ַב ְּ
ֵ
שהָּיּו לֹו
שביעית ּו ְּב ִׁכ ְּלאֵי ַהכ ֶֶׁׁרם תלתן שנזרע בכרם ְּו ֶׁהקְּדֵ ש ,אפילו אִׁם י ֵש ַבז ֶַׁרע ּו ָּבעֵץ כְּדֵ י לִׁתֵ ן ָּטעַם אסור ( :ו) מִׁי ֶׁ
ֲחבִׁילֵי תִׁ לְּתָּ ן {של} ( ְּב) ִׁכ ְּלאֵי ַהכ ֶֶׁׁרם ,אסורים בהנאה ,לפיכך י ִׁדָּ ֵל{ו}קּו .הָּיּו לֹו ֲחבִׁילֵי תִׁ לְּתָּ ן שֶׁל ֶׁטבֶׁל וגרעינים
חייבות להתעשר ,כֹותֵ ש את הגבעולים ּו ְּמ ַחשֵב ַכמָּה ז ֶַׁרע י ֶׁש ָּב ֶׁה(ם){ן}ּ ,ו ַמפ ְִּׁריש אֶׁת ַהז ֶַׁרע כשיעורְּ ,ואֵינֹו צ ִָּׁריך
ְּל ַהפ ְִּׁריש אֶׁת ָּהעֵץ .אִׁם ִׁהפ ְִּׁרישֹ ,לא י ֹאמַר לאחר מעשה ֶׁאכְּתֹוש ְּואֶּׁטֹול אֶׁת ָּהעֵץ לעצמי ְּואֶׁתֵ ן אֶׁת ַהז ֶַׁרע לכהן ֶׁ ,אלָּא
נֹותֵ ן {את} ָּהעֵץ (עִׁם) {ואת} ַהז ַָּרע לכוהנים :
ירושלמי תרומות נב' ע' א
רגלי מיטה ,מילתיה אמרה מכאן נשמע עד שהן
גמ' ושואל ואין עץ פוגם בטעם היין? ועונה אמנם
בחבילות הן נטבלות ונגמרה מלאכתן ,ושואל מעתה
וחוזר ופוגם ,אלא מתניתין כמ"ד נותן טעם לפגם
ואפילו שיבלין יתחייבו במעשרות כשיעשה אותם
אסור ,ולא עוד ואפילו כמ"ד נותן טעם לפגם מותר
עלומות ועונה אין מכניסן לכן לאוצרו ,ושואל ,
מודי הוא הכא בעץ התלתן שהוא אסור ,למה ,כל
והלא חביות יין מכניסן לכן וגמר מלאכתם הוא
דבר שנפלה לתוכו תלתן התלתן גובר עליו והוא הוא
כשיוריד החרצנים? ועונה ,יין אין גידוליהון לכן,
זה אשר משביח ,.במשנהִ ,מי ֶשהָ יּו לו חֲבִ ילֵי ִתלְ תָ ן:
ואלו תלתן מכניסן לכן למוטות המיטה וגידוליהון
ושואל וכמה היא חבילה? ועונה ,עשרים וחמשה
לכן:
זירין קנים ,א"ר יוחנן וארבע מינהון ראויים להיות
משנה ז' הלכה ד'
ש ְּכ ָּבשָּן עִׁם זֵיתֵ י תְּ רּומָּה ,או זיתים ּפְּצּועֵי ח{ו}לִׁין שכבש עִׁם זיתים ּפְּצּועֵי תְּ רּומָּה ,או כבש
(ז) זֵיתֵ י ח{ו}לִׁין ֶׁ
ש ֵל{י}מֵי ח{ו}לִׁין עִׁם ּפְּצּועֵי תְּ רּומָּה,
ש ֵל{י}מֵי תְּ רּומָּה ,אֹו ְּבמֵי תְּ רּומָּהָ ,אסּור לזרים ֲ .אבָּל כבש ְּ
ּפְּצּועֵי ח{ו}לִׁין עִׁם ְּ
מ{ו}תָּ ר לזר לאכול את הזיתים השלמים :
ירושלמי תרומות נב' ע' ב'
גמ' א"ר יונה זאת אומרת ,פצועין בולעין ופולטין
נותן טעם לפגם מותר? ועונה כהדא ,רבי שמעון
וחוזרין ובולעין ,אבל שלימין בולעין ופולטין ועוד
אומר כרוב של שקיא בית שלחין ששלקו עם כרוב
אינן בולעין .,ושואל הדא אמרה לא לשבח ולא
של בעל ,שגדל בלי תוספת מים אסור מפני שהוא
לפגם אסור? ועונה ,מתני' דרבי שמעון היא ,דר"ש
בולע ואפילו אינו נותן טעם:
אמר נותן טעם לפגם אסור ,ושואל והא ר"ש אמר
משנה ח' ט' הלכה ה'
שהֵם
שקַל ֲעש ָָּּרה זּוז בִׁיהּודָּ ה ֶׁ
ש ְּכבָּשֹו עִׁם דָּג טָּהֹור ,כָּל ג ָָּּרב חבית שֶׁהּוא ַמ ֲחזִׁיק סָּאתַ י ִׁם ,אִׁם י ֶׁש בֹו ִׁמ ְּ
(ח) דָּ ג ָּטמֵא ֶׁ
ש(ה) ְּס ָּלעִׁים ַב ָּגלִׁיל אחד מאלף דָּ ג ָּטמֵא ,צִׁירֹו ָאסּורַ .רבִׁי י ְּהּודָּ (ה){א} אֹומֵרְּ ,רבִׁיעִׁית ְּבסָּאתַ י ִׁם אחד ממאתיים
ֲח ִׁמ ָּ
ִׁיר(ם){ן}
ְּהֹוריםֹ ,לא ָּפסְּלּו אֶׁת צ ָּ
שנִׁ ְּכבְּשּו עִׁם ֲחגָּבִׁים ט ִׁ
ששָּה ָּעשָּר בֹו( :ט) ֲחגָּבִׁים ְּט ֵמאִׁים ֶׁ
( ְּו) ַרבִׁי יֹוסֵי אֹומֵרֶׁ ,אחָּד ִׁמ ִׁ
לחלוחית היוצא מהם ֵ .העִׁיד ַרבִׁי צָּדֹוק בפני הבית דין הגדול בירושלים עַל צִׁיר ֲחגָּבִׁים ְּט ֵמאִׁים ,שֶׁהּוא טָּהֹור:
ירושלמי תרומות נב' ע' ב'
בר חייא רובע ציר בסאתים דגים וציר גם יחד ,
גמ' תני רבי יודא בר פזי מן דבר דליה ,דג טהור טפל
ומספר ,אתא עובדא קומי ר' יאשיה והורי כן ותני כן,
שאין בו כל טעם שכבשו עם דג טמא מליח ,אסור,
בד"א בזמן ששולה ראשון ,ראשון ,ומניח לפניו את
ושואל ,והתני ר' חייא אומר מדיחו במים ומותר
כולם שמותר לעשות כסדר הזה ,אבל אם היה שולה
ועונה א"ר מנא מאן דאמר מותר ,בשכבשן שתיהן
ראשון ראשון ואוכל ומניח את היתר הדגים בצנצנת
כאחת וכל דג עסוק בעניינו ,ולא מעביר טעם לחברו
לאחריו לארוחה הבאה אפילו יותר מכסדר הזה אינו
מאן דאמר אסור בשכבשן זה אחר זה והאסור יש לו
מותר אלא על ידי עילה ,.ומספר ,נהר גבונתא
פנאי להעביר טעם למותר ,תדע לך שהוא כן ,דתנינן
איקלקלת החלו עובדי עבודה זרה לעבוד אותו שאל
או במי תרומה אסור ,ומהיכן מי תרומה אם לא כבש
רבי חגיי לר' אבא בר זבדא א"ל דבר של רבים אינו
תחילה תרומה אלא בשכבשן זה אח"ז :במשנה כל
גרב שמחזיק סאתים .כמה סאתה עבדא עשרים
נאסר ,ר' יעקב בר זבדי אמר ,ר' יצחק שאל אם רק
וארבע לוגין ,וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין ,וכמה
על ידי עילה {התחכמות} ואילין אגרתא המובאים
ליטרא עבדא מאה זינין זוזים נמצא כל זין וזין אחת
ממדינות הים לא גייס לוקם עדים עם שמות של
מתשע מאות וששים קרוב לאלפית הורי ר' יוסי ב"ר
נכרים כתיב בהן ואת אמרת ע"י עילה? במשנה,
בון בעכברא שנפל לסיר רותח חד לאלף ,ר' אבהו
העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור,
אמר בשם ר' יוסי ב"ר חנינא ,מוציא את הדגים
ומסביר מהו טהור? טהור מלהכשיר כדין משקים,
ואחר כך מודד רובע ציר בסאתים ציר ,וזאת מפני
הא לטמא בעצמו אפילו כל שהוא ,הוא מטמא:
והלא אין ציר דג טמא מציל דגים א"ר אבהו חשבית
יתה קרוב אחד למאתים ,ר' אילא אמר בשם ר"ש
משנה י' יא' יב' הלכה ו'
(י) כָּל הירקות של תרומה ַהנִׁ ְּכ ָּבשִׁים זֶׁה עִׁם זֶׁה של חולין ,מ{ו}תָּ ִׁריםֶׁ ,אלָּא חוץ מן הכבוש עִׁם ַה ֲחסִׁי{ו}ת ירק
חריף .לפיכך ֲחסִׁי{ו}ת שֶׁל ח{ו}לִׁין כבוש עִׁם ֲחסִׁי{ו}ת שֶׁל תְּ רּומָּה ,או י ָָּּרק שֶׁל ח{ו}לִׁין כבוש עִׁם ֲחסִׁי{ו}ת שֶׁל
תְּ רּומָּהָ ,אסּור לזרים ֲ .אבָּל ֲחסִׁי{ו}ת שֶׁל ח{ו}לִׁין עִׁם י ָָּּרק שֶׁל תְּ רּומָּה ,לאכול את החסיות מ{ו}תָּ ר(:יא) ַרבִּׁי יֹוסֵי
ש ֵה(ם){ן} התרדים גוברים והם
ֲסּורי(ם){ן}ִׁ ,מ ְּּפנֵי ֶׁ
ש ָּלקִׁים המתבשלים עִׁם הַתְּ ָּרדִׁ י(ם){ן} ,א ִׁ
אֹומֵר ,כָּל הירקות ַהנִׁ ְּ
ש ְּקי ָּא מושקה עִׁם כְּרּוב שֶׁל ַבעַל שלא קבל מים מלבד מי גשמים
נֹותְּ נִׁין (אֶׁת ַה) ָּּטעַםַ .רבִׁי שִׁ מְּעֹון אֹומֵר ,כְּרּוב שֶׁל ִׁ
שלִׁין ז ֶׁה עִׁם זֶׁה,
ָאסּורִׁ ,מ ְּּפנֵי שֶׁהּוא בֹו ֵל ַע נוזלים מן הכרוב המושקה ַ .רבִׁי ֲעקִׁיבָּא אֹומֵר ,כָּל הירקות ַהמִׁתְּ ַב ְּ
נּורי אֹומֵרַ ( ,ה) ָּכבֵד שלא הומלחה כדין אֹוס ֶֶׁׁרת את
מתָּ ִׁרי(ם){ן}ֶׁ ,אלָּא חוץ מן המתבשל עִׁם ַה ָּבשָּרַ .רבִׁי יֹו ָּחנָּן בֶׁן ִׁ
שלָּה)
שהִׁיא פֹו ֶׁלטֶׁת ְּואֵינָּּה בֹו ַלעַת(:יב) בֵיצָּה (שֶׁ נִׁתְּ ַב ְּ
המתבשל עמה ְּואֵינָּּה נֶׁ ֱאס ֶֶׁׁרת ,אם התבשלה בטבל ִׁמ ְּּפנֵי ֶׁ
שלָּּהָ ,אסּורִׁ ,מ ְּּפנֵי שֶׁה(ּו){י}א בֹו ֵל ַע{ת}{ .מי כבשים}
ֲסּורי(ן){ם}ֲ ,אפִׁלּו ֶׁחלְּמֹון הפנימי ֶׁ
{שניתבלה} בְּתַ ְּבלִׁין א ִׁ
ֲסּורים ַלז ִָּׁרים כתרומה עצמה :
שלָּקֹות (ּומֵי ְּכ ָּבשִׁים) שֶׁל תְּ רּומָּה ,א ִׁ
{ו}מֵי ְּ
ירושלמי תרומות נג' ע' ב'
אתא רבי אבהו ואמר בשם רבי יוחנן מודי ר"ע
גמ' א"ר יוחנן מתקן את נוסח המשנה לית כאן
לחכמים בבשר אסור שהתבשל בבשר כשר שהוא
נכבשים אלא נשלקים ,בבישול קל ,אבל כבוש דינו
אסור ,רבי חנניא שמע לה מן דבתרא מן סוף המשנה
כרותח הוא ,רבי חנינא תירתא אמר בשם ר'
ר' עקיבא אומר ,כל המתבשלין זה עם זה מותרים
הושעיא ,חסית בחסית נחשב ירק מין במינו ר"ע
חוץ מן הבשר ,ומדייק הא בשר בבשר אסור,.
מתיר ,וחכמים אוסרים ,ר' יסא אומר בשם ר' יוחנן,
ושואל דילמא ,איתאמרת הפוך אלא מודים חכמים
מודים חכמים לר"ע מבשל בבשר של איסור בבשר
לר"ע בבשר טרף מבושל בבשר כשר שהוא אסור?
מותר שהוא הכשר מותר ,ושואל א"ר זעירא לר'
ואכן ר' חנניא ר' אבהו אמרו בשם רבי יוחנן מודים
יסא ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן?
חכמים לר"ע ,בבשר מתבשל בבשר ,שהוא אסור,
ודילמא לא איתאמרת אלא מודי ר"ע לחכמים מבשל
במשנהַ ,רבִ י ִש ְמעון אומֵ ר ,כְ רּוב ֶשל ִש ְקיָא עִ ם כְ רּוב
בבשר אסור בבשר כשר שהוא אסור? ,ואמנם
ֶשל בַ עַ לָ ,אסּור ,אמר ר' יוסי ,הוינן סברין מימר
הסיבה לכל היא מפני של בעל בולע אבל מן מה
דאמר רב חונא סב קח מן איבה תוכה והב לפלופה
והמים בידך הדא אמרה של שקי בולע ,במשנה,
הַ כָ בֵ ד אוסֶ ֶרת וְ אֵ ינָּה ֶנאֱסֶ ֶרת ,ושואל רבי ירמיה
בעי כבד עז שלקה בחלב מהו? ומספר רבי זעירא
לא אכל כבד מימיו ,מה עשה רבי אבא שלקה ר'
אבא ואוכלה ליה ,ואית דאמר ,מלחה ר' אבא
ואוכלה ליה .במשנה ,חלמון אסור מפני שהוא בולע.
תני בר קפרא חלמון הפנימי אסור וכ"ש חלבון
חיצון של ביצים ,ר' יצחק רבה אמר בשם ר"ש בן
לקיש ביצים ששלקן ומצא בהן אפרוח אסור בנותן
טעם .,ר' זעירא ר"ש בר אבא אמרו בשם ר' יוחנן,
אדא בר גרשון ,רבי ביריי ,ר' לוי בר פלטא ,ועוד
זקן אחד ששמו לא ידוע אמרו בשם רבי ,ששים
ואחת ביצים מותרות ואחת של איסור כולן אסורות,
ואם היו שם ששים ושתים כולם מותרות ,ר' שמואל
בר נחמן אמר בשם ר' יונתן העיד אדא חבירנו
לפנינו בששים שמותר ,ואמר ,מי שיביא לי יותר
מששים מכשיר אנא ,אמרין דבריו לשמעון בר ווא,
אמר יש הסוברים את הכין ,ואינון ואחרים אמרין
הכין ,אמר לון אנא מה דשמעית וקבלתי מרבותי
ואינון מה דשמעין וקבלו מרבותיהם ,שמעון בר ווא
אמר קומי ר' חנינא ,מעשה בא לפני רבן גמליאל
ברבי א"ל אבא לא מורי בארבעים ושבע כנגד
האיסור שמותר? ואנא מורה בארבעים וחמש
שמותר ,ר' חייא אמר בשם ר' חנינא ,מעשה בא
לפני רבי ,ואמר אית תמן חמשין הכול מותר ,ר'
חייא אמר בשם ר' חנינא והירק והקליפין והמים
שנתבשלו בסיר אחד כולם מצטרפין לבטל את
האיסור א"ר זעירא ואיסור מתוכן גם הוא מצטרף,
א"ר הונא קליפי איסור שאינן נאכלים מעלין את
ההיתר ,ר' זעירא מוסיף הדא דתימר ,והוא ששולקן
לביצים בקליפיהון ,.שלוקות בשלוקות מתבטל,
....
אבל אם שולקן ביצים מותרות קלופות בביצים
אסורות בשאינן קלופות ,או שאינן קלופות בקלופות,
או שלוקות בשאינן שלוקות ,צריכים שיעור אחר,
גיעולי נפלטו טרם זמנם ביצים מותרים ,ולמה נקראו
"גיעולי" לומד לשון זו מן מה שאמר איוב (י) שֹורֹו
ִׁעבַר וְֹּלא יַגְּעִׁל ְתפַ לֵט פָ ָרתו וְֹלא ְת ַשכֵל :ביצים
שהקרימו שכבה דקה של כרום הרי אלו אסורות,
ביצים מוזרות שדגרה עליהם תרנגולת וזנחה אותם
הנפש "היפה" זה שאינו נגעל מהם תאכל ,מצא בהן
דם קולף מקום הדם ,.ומספר ,ר"ז סלק למבקרה לר'
חייא בריה דר' יצחק עטישייא ,אשכחיה יתיב ולומד,
אמר לא שנו דם בביצה אלא בלובן חלמון הצהוב
אבל בלובן חלבון הלבן מותר ,הוא רבי זעירה סבר
דהוא גביה קבל זאת מן אבהתיה ,אבל אתא רבי
אבהו ואמר בשם רבי יוחנן מצא דם בין חלבון בין
חלמון אסור ,תני רבי חלפתא בן שאול דם חלמון
אסור חלבון מותר ,א"ר זעירא הן דאמר בחלמון
אסור כשנמצא במקום זכרותו במפגש של חלמון עם
חלמון ואפילו מצא בחלמון במפגש עם חלמון אסור
והוא שנמצא במקום זכרותו של מוח שממנו אפרוח
נוצר ,ושואל תמן תנינן אלו פוסלין את המקווה
בשלושה לוגים ולא מעלין להשלים לארבעים סאה
המים השאובים בין טהורים בין טמאין ,מי כבשים,
מי שלקות ,והתמד עד שלא החמיץ ,ושואל הכא את
עבד ליה במשנה אתה מתייחס אליהם אוכל ,והכא
במקווה את עבד ליה משקה? ועונה א"ר מנא כאן
כאוכל בקשין בתערובת סמיכה כאן במקווה ברכין
בנוזל דליל כאן בתרומה באוכל ,כאן במקווה
במשקה ,אמר ר' יוסי ב"ר בון אפילו תימר כאן וכאן
בקשין או כאן וכאן ברכין הנימוק של נותנין טעמים
שייך בתרומה ,ואין שייך להתחשב נותנין טעמים,
במקוה
הדרן עלך בצל שנתנו
……
© Copyright 2024